# likutay-nanach — complete plain text

Source index: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/

## Sections
- [אֱמֶת Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item ז](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item ח](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item ט](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item יב](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item יז](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item יח](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item כב](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item כג](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item כח](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item לב](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item לד](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item מ](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item מו](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item מח](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [אֱמֶת Part 1 Item נ](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/1/index.txt)
- [בַּיִת Part 1 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/index.txt)
- [בַּיִת Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/index.txt)
- [בַּיִת Part 1 Item יג](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/index.txt)
- [בַּיִת Part 1 Item יז](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/10/index.txt)
- [שֵׁנָה Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/104/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/104/index.txt)
- [שֵׁנָה Part 1 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/1/104/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/104/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item ה](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item יד](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item מו](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item נ](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item סב](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item ע](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item עג](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item עה](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item עו](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item עט](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item פד](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item צט](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/106/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item כג](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item לא](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item לב](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item לג](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item לד](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item לז](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item נג](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item ס](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item סז](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item סח](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item עב](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item עו](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 1 Item פג](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/108/index.txt)
- [בּוּשָׁה Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/index.txt)
- [בּוּשָׁה Part 1 Item טז](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/index.txt)
- [בּוּשָׁה Part 1 Item יג](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/index.txt)
- [בּוּשָׁה Part 1 Item יד](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/index.txt)
- [בּוּשָׁה Part 1 Item כג](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/index.txt)
- [בּוּשָׁה Part 1 Item לב](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/11/index.txt)
- [בְּגָדִים Part 1 Item ז](/reader-plain/likutay-nanach/1/12/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/12/index.txt)
- [בִּטָּחוֹן Part 1 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/1/13/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/13/index.txt)
- [גַּאֲוָה Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/index.txt)
- [גַּאֲוָה Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/index.txt)
- [גַּאֲוָה Part 1 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/index.txt)
- [גַּאֲוָה Part 1 Item כט](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/index.txt)
- [גַּאֲוָה Part 1 Item ל](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/17/index.txt)
- [דַּעַת Part 1 Item ח](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/index.txt)
- [דַּעַת Part 1 Item י](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/index.txt)
- [דַּעַת Part 1 Item יד](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/index.txt)
- [דַּעַת Part 1 Item כא](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/19/index.txt)
- [דֶּרֶךְ Part 1 Item ט](/reader-plain/likutay-nanach/1/20/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/20/index.txt)
- [דֶּרֶךְ Part 1 Item יד](/reader-plain/likutay-nanach/1/20/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/20/index.txt)
- [דַּיָּן Part 1 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/1/21/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/21/index.txt)
- [הִתְבּוֹדְדוּת Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/23/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/23/index.txt)
- [הִרְהוּרִים Part 1 Item ז](/reader-plain/likutay-nanach/1/24/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/24/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יב](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יג](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יד](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item כד](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item ל](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/25/index.txt)
- [הַצְלָחָה Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/index.txt)
- [הַצְלָחָה Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/index.txt)
- [הַצְלָחָה Part 1 Item טז](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/index.txt)
- [הַצְלָחָה Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/index.txt)
- [הַצְלָחָה Part 1 Item יד](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/index.txt)
- [הַצְלָחָה Part 1 Item יז](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/26/index.txt)
- [הֵרָיוֹן Part 1 Item ז](/reader-plain/likutay-nanach/1/27/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/27/index.txt)
- [זַיְּפָן Part 1 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/1/31/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/31/index.txt)
- [זְכִירָה Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/33/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/33/index.txt)
- [זְכִירָה Part 1 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/1/33/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/33/index.txt)
- [זְכִירָה Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/33/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/33/index.txt)
- [חֵן Part 1 Item ט](/reader-plain/likutay-nanach/1/37/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/37/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item ה](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item י](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item יח](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item כ](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item כד](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item ל](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item לט](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item מא](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item מג](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item מו](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item מט](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [אֱמוּנָה Part 1 Item סד](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/4/index.txt)
- [חִתּוּן Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/41/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/41/index.txt)
- [חִתּוּן Part 1 Item י](/reader-plain/likutay-nanach/1/41/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/41/index.txt)
- [טָהֳרָה Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/44/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/44/index.txt)
- [יְשׁוּעָה Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/index.txt)
- [יְשׁוּעָה Part 1 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/index.txt)
- [יְשׁוּעָה Part 1 Item טז](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/index.txt)
- [יְשׁוּעָה Part 1 Item יז](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/45/index.txt)
- [יִרְאָה Part 1 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/1/46/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/46/index.txt)
- [כָּבוֹד Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/48/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/48/index.txt)
- [כָּבוֹד Part 1 Item כ](/reader-plain/likutay-nanach/1/48/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/48/index.txt)
- [כָּבוֹד Part 1 Item כה](/reader-plain/likutay-nanach/1/48/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/48/index.txt)
- [כַּעַס Part 1 Item יז](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/index.txt)
- [כַּעַס Part 1 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/index.txt)
- [כַּעַס Part 1 Item כא](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/index.txt)
- [כַּעַס Part 1 Item לה](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/index.txt)
- [כַּעַס Part 1 Item לז](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/49/index.txt)
- [אֲכִילָה Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/5/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/5/index.txt)
- [כִּשּׁוּף Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/50/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/50/index.txt)
- [כִּשּׁוּף Part 1 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/1/50/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/50/index.txt)
- [כִּשּׁוּף Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/50/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/50/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item י](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item לה](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item לט](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item מ](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item מה](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item סג](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [לִמּוּד Part 1 Item צב](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/51/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item יג](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item מב](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item מח](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item מט](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item נו](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item עד](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item עו](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item פד](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 1 Item קג](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/54/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item כו](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item לה](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item מג](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item מה](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item נ](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item נא](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item נד](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item סד](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item סז](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item ע](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 1 Item קג](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/55/index.txt)
- [מַפֶּלֶת Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/56/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/56/index.txt)
- [מָשִׁיחַ Part 1 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/1/59/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/59/index.txt)
- [נִאוּף Part 1 Item כ](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/index.txt)
- [נִאוּף Part 1 Item לב](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/index.txt)
- [נִאוּף Part 1 Item לו](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/index.txt)
- [נִאוּף Part 1 Item נג](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/index.txt)
- [נִאוּף Part 1 Item נז](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/62/index.txt)
- [נְפִילָה Part 1 Item ז](/reader-plain/likutay-nanach/1/64/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/64/index.txt)
- [סֵפֶר Part 1 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/1/72/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/72/index.txt)
- [סְגוּלָה Part 1 Item ז](/reader-plain/likutay-nanach/1/73/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/73/index.txt)
- [עֲנָוָה Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/74/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/74/index.txt)
- [עֲנָוָה Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/74/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/74/index.txt)
- [עֲנָוָה Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/74/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/74/index.txt)
- [עַצְבוּת Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/index.txt)
- [עַצְבוּת Part 1 Item יח](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/index.txt)
- [עַצְבוּת Part 1 Item כא](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/index.txt)
- [עַצְבוּת Part 1 Item כה](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/index.txt)
- [עַצְבוּת Part 1 Item כו](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/index.txt)
- [עַצְבוּת Part 1 Item לג](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/75/index.txt)
- [עֹנֶשׁ Part 1 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/1/79/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/79/index.txt)
- [עֵצָה Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/80/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/80/index.txt)
- [פַּחַד Part 1 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/1/82/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/82/index.txt)
- [פַּחַד Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/82/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/82/index.txt)
- [פַּחַד Part 1 Item יב](/reader-plain/likutay-nanach/1/82/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/82/index.txt)
- [צְדָקָה Part 1 Item כ](/reader-plain/likutay-nanach/1/86/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/86/index.txt)
- [צְדָקָה Part 1 Item כה](/reader-plain/likutay-nanach/1/86/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/86/index.txt)
- [צְדָקָה Part 1 Item כו](/reader-plain/likutay-nanach/1/86/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/86/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item יג](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item כ](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item לט](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item מה](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item מז](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item נ](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item נב](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item נג](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item נד](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item נז](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item סה](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item סו](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item סח](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item עא](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item פב](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item פט](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item צה](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קד](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קו](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קז](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קח](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קטז](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קי](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קיט](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קכג](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קמה](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קמט](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קנ](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קנא](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קנג](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קנה](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קנח](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קעח](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קפה](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קפו](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item קפח](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item ר](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item רא](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item רה](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 1 Item רו](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/87/index.txt)
- [קְלָלָה Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/88/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/88/index.txt)
- [קְלָלָה Part 1 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/1/88/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/88/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item נד](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item ע](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item עא](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item עב](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item עד](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item פב](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item פז](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item צא](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item צב](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item צג](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item צה](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item צט](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item קב](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item קג](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item קד](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item קו](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 1 Item קח](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/9/index.txt)
- [קִנְאָה Part 1 Item ט](/reader-plain/likutay-nanach/1/90/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/90/index.txt)
- [רְפוּאָה Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/96/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/96/index.txt)
- [שִׂמְחָה Part 1 Item ט](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/index.txt)
- [שִׂמְחָה Part 1 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/index.txt)
- [שִׂמְחָה Part 1 Item י](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/index.txt)
- [שִׂמְחָה Part 1 Item כה](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/index.txt)
- [שִׂמְחָה Part 1 Item כו](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/97/index.txt)
- [שָׂרִים Part 1 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/1/99/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/99/index.txt)
- [שָׂרִים Part 1 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/1/99/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/99/index.txt)
- [אדיר במרום](/reader-plain/likutay-nanach/1/adir-bamarom/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/adir-bamarom/index.txt)
- [ערכין](/reader-plain/likutay-nanach/1/arachin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/arachin/index.txt)
- [עבודה זרה](/reader-plain/likutay-nanach/1/avodah-zarah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/avodah-zarah/index.txt)
- [אבות](/reader-plain/likutay-nanach/1/avot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/avot/index.txt)
- [אבות דר' נתן](/reader-plain/likutay-nanach/1/avot-derabbi-natan/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/avot-derabbi-natan/index.txt)
- [בבא בתרא](/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-batra/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-batra/index.txt)
- [בבא קמא](/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-kamma/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-kamma/index.txt)
- [בבא מציעא](/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-metzia/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-metzia/index.txt)
- [בכורות](/reader-plain/likutay-nanach/1/bechorot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/bechorot/index.txt)
- [ביצה](/reader-plain/likutay-nanach/1/beitzah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/beitzah/index.txt)
- [ביכורים](/reader-plain/likutay-nanach/1/bikkurim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/bikkurim/index.txt)
- [ברכות](/reader-plain/likutay-nanach/1/brachot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/brachot/index.txt)
- [ברית מנוחה](/reader-plain/likutay-nanach/1/brit-menucha/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/brit-menucha/index.txt)
- [חגיגה](/reader-plain/likutay-nanach/1/chagigah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/chagigah/index.txt)
- [חלה](/reader-plain/likutay-nanach/1/challah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/challah/index.txt)
- [חולין](/reader-plain/likutay-nanach/1/chulin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/chulin/index.txt)
- [דמאי](/reader-plain/likutay-nanach/1/demai/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/demai/index.txt)
- [עדיות](/reader-plain/likutay-nanach/1/eduyot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/eduyot/index.txt)
- [עירובין](/reader-plain/likutay-nanach/1/eruvin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/eruvin/index.txt)
- [גיטין](/reader-plain/likutay-nanach/1/gittin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/gittin/index.txt)
- [הוריות](/reader-plain/likutay-nanach/1/horayot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/horayot/index.txt)
- [אגרת הרמב"ן](/reader-plain/likutay-nanach/1/iggeret-haramban/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/iggeret-haramban/index.txt)
- [כלים](/reader-plain/likutay-nanach/1/kelim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/kelim/index.txt)
- [כריתות](/reader-plain/likutay-nanach/1/keritot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/keritot/index.txt)
- [כתובות](/reader-plain/likutay-nanach/1/ketubot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/ketubot/index.txt)
- [קידושין](/reader-plain/likutay-nanach/1/kiddushin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/kiddushin/index.txt)
- [כלאים](/reader-plain/likutay-nanach/1/kilayim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/kilayim/index.txt)
- [קינים](/reader-plain/likutay-nanach/1/kinnim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/kinnim/index.txt)
- [כתבי האריז"ל](/reader-plain/likutay-nanach/1/kitvei-haari/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/kitvei-haari/index.txt)
- [מעשר שני](/reader-plain/likutay-nanach/1/maaser-sheni/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/maaser-sheni/index.txt)
- [מעשרות](/reader-plain/likutay-nanach/1/maasrot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/maasrot/index.txt)
- [מכות](/reader-plain/likutay-nanach/1/makkot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/makkot/index.txt)
- [מגילה](/reader-plain/likutay-nanach/1/megillah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/megillah/index.txt)
- [מעילה](/reader-plain/likutay-nanach/1/meilah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/meilah/index.txt)
- [מנחות](/reader-plain/likutay-nanach/1/menachot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/menachot/index.txt)
- [מסילת ישרים](/reader-plain/likutay-nanach/1/mesilat-yesharim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/mesilat-yesharim/index.txt)
- [מדות](/reader-plain/likutay-nanach/1/middot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/middot/index.txt)
- [בראשית רבה](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-bereishit-rabbah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-bereishit-rabbah/index.txt)
- [איכה רבתי](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-eicha-rabbah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-eicha-rabbah/index.txt)
- [קהלת רבה](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-kohelet-rabbah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-kohelet-rabbah/index.txt)
- [שמות רבה](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-shemot-rabbah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-shemot-rabbah/index.txt)
- [שיר השירים רבה](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-shir-hashirim-rabbah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-shir-hashirim-rabbah/index.txt)
- [ויקרא רבה](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-vayikra-rabbah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-vayikra-rabbah/index.txt)
- [מקואות](/reader-plain/likutay-nanach/1/mikvaot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/mikvaot/index.txt)
- [מועד קטן](/reader-plain/likutay-nanach/1/moed-katan/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/moed-katan/index.txt)
- [נזיר](/reader-plain/likutay-nanach/1/nazir/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/nazir/index.txt)
- [נדרים](/reader-plain/likutay-nanach/1/nedarim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/nedarim/index.txt)
- [נגעים](/reader-plain/likutay-nanach/1/negaim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/negaim/index.txt)
- [נדה](/reader-plain/likutay-nanach/1/niddah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/niddah/index.txt)
- [ערלה](/reader-plain/likutay-nanach/1/orlah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/orlah/index.txt)
- [פנות המרכבה](/reader-plain/likutay-nanach/1/panot-hamerkavah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/panot-hamerkavah/index.txt)
- [פרה](/reader-plain/likutay-nanach/1/parah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/parah/index.txt)
- [פאה](/reader-plain/likutay-nanach/1/peah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/peah/index.txt)
- [פירוש הכתובה של הרמח"ל](/reader-plain/likutay-nanach/1/perush-haketubah-ramchal/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/perush-haketubah-ramchal/index.txt)
- [פסחים](/reader-plain/likutay-nanach/1/pesachim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/pesachim/index.txt)
- [רזין גניזין](/reader-plain/likutay-nanach/1/razin-ginizin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/razin-ginizin/index.txt)
- [ראש השנה](/reader-plain/likutay-nanach/1/rosh-hashana/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/rosh-hashana/index.txt)
- [סנהדרין](/reader-plain/likutay-nanach/1/sanhedrin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/sanhedrin/index.txt)
- [ספר הבהיר](/reader-plain/likutay-nanach/1/sefer-habahir/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/sefer-habahir/index.txt)
- [ספר יצירה](/reader-plain/likutay-nanach/1/sefer-yetzirah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/sefer-yetzirah/index.txt)
- [שבת](/reader-plain/likutay-nanach/1/shabbat/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/shabbat/index.txt)
- [ש"ס](/reader-plain/likutay-nanach/1/shas/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/shas/index.txt)
- [שקלים](/reader-plain/likutay-nanach/1/shekalim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/shekalim/index.txt)
- [שביעית](/reader-plain/likutay-nanach/1/sheviit/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/sheviit/index.txt)
- [שבועות](/reader-plain/likutay-nanach/1/shevuot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/shevuot/index.txt)
- [ר' שמשון מאוסטרופוליא](/reader-plain/likutay-nanach/1/shimshon-ostropoli/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/shimshon-ostropoli/index.txt)
- [שולחן ערוך](/reader-plain/likutay-nanach/1/shulchan-aruch/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/shulchan-aruch/index.txt)
- [ספרי](/reader-plain/likutay-nanach/1/sifrei/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/sifrei/index.txt)
- [סוטה](/reader-plain/likutay-nanach/1/sotah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/sotah/index.txt)
- [סוכה](/reader-plain/likutay-nanach/1/sukkah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/sukkah/index.txt)
- [תענית](/reader-plain/likutay-nanach/1/taanit/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/taanit/index.txt)
- [תלמוד ירושלמי](/reader-plain/likutay-nanach/1/talmud-yerushalmi/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/talmud-yerushalmi/index.txt)
- [תמיד](/reader-plain/likutay-nanach/1/tamid/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/tamid/index.txt)
- [תנא דבי אליהו](/reader-plain/likutay-nanach/1/tanna-devei-eliyahu/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/tanna-devei-eliyahu/index.txt)
- [תמורה](/reader-plain/likutay-nanach/1/temurah/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/temurah/index.txt)
- [תרומות](/reader-plain/likutay-nanach/1/terumot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/terumot/index.txt)
- [תיקוני זהר](/reader-plain/likutay-nanach/1/tikunei-zohar/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/tikunei-zohar/index.txt)
- [תקונים חדשים של הרמח"ל](/reader-plain/likutay-nanach/1/tikunim-chadashim-ramchal/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/tikunim-chadashim-ramchal/index.txt)
- [עוקצין](/reader-plain/likutay-nanach/1/uktzin/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/uktzin/index.txt)
- [ידים](/reader-plain/likutay-nanach/1/yadayim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/yadayim/index.txt)
- [ילקוט שמעוני](/reader-plain/likutay-nanach/1/yalkut-shimoni/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/yalkut-shimoni/index.txt)
- [יבמות](/reader-plain/likutay-nanach/1/yevamot/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/yevamot/index.txt)
- [יומא](/reader-plain/likutay-nanach/1/yoma/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/yoma/index.txt)
- [זבחים](/reader-plain/likutay-nanach/1/zevachim/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/zevachim/index.txt)
- [זוהר](/reader-plain/likutay-nanach/1/zohar/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/1/zohar/index.txt)
- [אֱמֶת Part 2 Item ה](/reader-plain/likutay-nanach/2/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/1/index.txt)
- [בַּיִת Part 2 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/index.txt)
- [בַּיִת Part 2 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/index.txt)
- [בַּיִת Part 2 Item וקט](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/index.txt)
- [בַּיִת Part 2 Item ט](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/10/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 2 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/2/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 2 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/2/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/108/index.txt)
- [תְּפִלָּה Part 2 Item יב](/reader-plain/likutay-nanach/2/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/108/index.txt)
- [בְּכִיָּה Part 2 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/2/16/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/16/index.txt)
- [דַּעַת Part 2 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/2/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/19/index.txt)
- [הִתְבּוֹדְדוּת Part 2 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/2/23/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/23/index.txt)
- [הִרְהוּרִים Part 2 Item יז](/reader-plain/likutay-nanach/2/24/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/24/index.txt)
- [הִרְהוּרִים Part 2 Item יח](/reader-plain/likutay-nanach/2/24/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/24/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item ה](/reader-plain/likutay-nanach/2/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item ו](/reader-plain/likutay-nanach/2/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/25/index.txt)
- [הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item יא](/reader-plain/likutay-nanach/2/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/25/index.txt)
- [טִלְטוּל Part 2 Item ג](/reader-plain/likutay-nanach/2/43/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/43/index.txt)
- [לִמּוּד Part 2 Item יב](/reader-plain/likutay-nanach/2/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/51/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 2 Item ה](/reader-plain/likutay-nanach/2/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/54/index.txt)
- [מְרִיבָה Part 2 Item כ](/reader-plain/likutay-nanach/2/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/54/index.txt)
- [מָמוֹן Part 2 Item ב](/reader-plain/likutay-nanach/2/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 2 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/2/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/55/index.txt)
- [מָמוֹן Part 2 Item כד](/reader-plain/likutay-nanach/2/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/55/index.txt)
- [נִאוּף Part 2 Item ה](/reader-plain/likutay-nanach/2/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/62/index.txt)
- [נִאוּף Part 2 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/2/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/62/index.txt)
- [צְדָקָה Part 2 Item טו](/reader-plain/likutay-nanach/2/86/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/86/index.txt)
- [צַדִּיק Part 2 Item טז](/reader-plain/likutay-nanach/2/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 2 Item יט](/reader-plain/likutay-nanach/2/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/87/index.txt)
- [צַדִּיק Part 2 Item כ](/reader-plain/likutay-nanach/2/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/87/index.txt)
- [בָּנִים Part 2 Item א](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 2 Item ה](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 2 Item ח](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 2 Item ט](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/index.txt)
- [בָּנִים Part 2 Item כב](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/9/index.txt)
- [רְאִיָּה Part 2 Item ד](/reader-plain/likutay-nanach/2/95/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/2/95/index.txt)
- [שְׁבוּעָה](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-102/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-102/index.txt)
- [גְּנֵבָה וּגְזֵלָה](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-18/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-18/index.txt)
- [הַכְנָסַת אוֹרְחִים](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-2/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-2/index.txt)
- [הַמְתָּקַת דִּין](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-22/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-22/index.txt)
- [וִדּוּי דְּבָרִים](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-29/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-29/index.txt)
- [אַהֲבָה](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-3/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-3/index.txt)
- [זְכוּת אָבוֹת](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-32/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-32/index.txt)
- [חֲלוֹם](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-36/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-36/index.txt)
- [לָשׁוֹן הָרָע](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-52/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-52/index.txt)
- [נֶהֱנֶה מֵאֲחֵרִים](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-66/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-66/index.txt)
- [פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-83/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-83/index.txt)
- [קִשּׁוּי לֵילֵד](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-92/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-92/index.txt)
- [הַרְחָקַת רְשָׁעִים](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-93/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-93/index.txt)
- [Likutay Nanach on Sefer HaMidos — Truth](/reader-plain/likutay-nanach/4/sefer-hamidos-truth-focused/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/4/sefer-hamidos-truth-focused/index.txt)
- [Introduction](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/1/index.txt)
- [ספר בראשית](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/10/index.txt)
- [פרשת בראשית](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/11/index.txt)
- [פרשת נח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/12/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/12/index.txt)
- [פרשת לך לך](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/13/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/13/index.txt)
- [פרשת ויחי](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/14/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/14/index.txt)
- [ספר שמות](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/15/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/15/index.txt)
- [פרשת וארא נקרא כן על שם הפסוק השניה שבפרשה, ואולי היה צריך לקרות אותה פרשת אני ה'. ולכן יש לשים יותר את הלב על שם של הפרשה, והנה "וארא אל אברהם" עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/16/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/16/index.txt)
- [פרשת כי תשא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/17/index.txt)
- [ספר ויקרא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/18/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/18/index.txt)
- [פרשת שמיני - שהוא שמיני למילואים והוא ראש חודש ניסן, יום הולדת של רבינו נחמן בן שמחה. וכידוע (חיי מוהר"ן וכוכבי אור) שרבינו בבחי' בינה, שהיא הספירה השמיני, וכן שמיני הוא אותיות ימי נ"ש - נחמן (בן) שמחה. ובו ביום הוקם המשכן ונטל עשר עטרות - בחי' עשרה מיני נגינה שגילה רבינו. גם שמיני מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע, כי הנ', זה שיר פשוט - נ, הש' - שי"ן - שנים - כפול - נח (גם ביידיש, שין זה לשון ח"ן), מ' זה משולש - נח'מ', י' - מרובע שא'ב'ג'ד' עולים לעשרה - לי'. ועוד י' זה מאומן - אור נאצל עליון כתר עלאה. גם שמיני, אותיו שמי נ"י - נחמן יצחק (שרבינו גילה שיצחק זה השם שלו). ויש בזה עוד הרבה רמזים כמובן, ואשאיר לכם רק שאלה אחת, מ"י שנ"י?](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/19/index.txt)
- [פרשת לך לך 55](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/2/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/2/index.txt)
- [ספר במדבר](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/20/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/20/index.txt)
- [פרשת ויאמר של קריאת שמע](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/21/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/21/index.txt)
- [פרשת חקת, הח' מחלפת לפ' בא"ב של אי"ק בכ"ר, ויוצא "פתק", והפרשה מדבר על פרה אדומה ורש"י מבאר שהפרה מקנחת על חטא העגל. נ נח בגימטריא העגל, נחמן מאומן בגימטריא פרה. ונחמ, זה הבין השמשות כמבואר אצלינו כמה פעמים. והפרה אדומה צריך להיות תמימה, שזה ענין רבינו, תמימות ופשיטות, וגם תמים ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/22/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/22/index.txt)
- [פרשת דברים](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/23/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/23/index.txt)
- [פרשת ואתחנן](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/24/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/24/index.txt)
- [ספר שמות 193](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/3/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/3/index.txt)
- [פרשת כי תשא 322](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/4/index.txt)
- [ספר ויקרא 367](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/5/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/5/index.txt)
- [ספר במדבר 446](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/6/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/6/index.txt)
- [פרשת בלק 510](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/7/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/7/index.txt)
- [פרשת ואתחנן 552](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/8/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/8/index.txt)
- [פרשת נצבים 613](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/9/index.txt)
- [Introduction](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/1/index.txt)
- [Chapter ק"ה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/10/index.txt)
- [Chapter קלז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/11/index.txt)
- [Chapter יב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/2/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/2/index.txt)
- [Chapter טז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/3/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/3/index.txt)
- [Chapter לב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/4/index.txt)
- [Chapter מא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/5/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/5/index.txt)
- [Chapter מב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/6/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/6/index.txt)
- [Chapter נט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/7/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/7/index.txt)
- [Chapter עז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/8/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/8/index.txt)
- [Chapter צ'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/9/index.txt)
- [Introduction](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/1/index.txt)
- [Chapter ה:ו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/10/index.txt)
- [Chapter ז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/11/index.txt)
- [Chapter ח:ז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/12/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/12/index.txt)
- [Chapter כז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/13/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/13/index.txt)
- [Chapter ה'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/14/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/14/index.txt)
- [Chapter ח.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/15/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/15/index.txt)
- [Chapter ג'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/16/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/16/index.txt)
- [Chapter ד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/17/index.txt)
- [Chapter צב:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/18/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/18/index.txt)
- [Chapter ה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/2/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/2/index.txt)
- [Chapter ד'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/3/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/3/index.txt)
- [Chapter ב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/4/index.txt)
- [Chapter ב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/5/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/5/index.txt)
- [Chapter כרב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/6/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/6/index.txt)
- [Chapter ב'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/7/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/7/index.txt)
- [Chapter ג'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/8/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/8/index.txt)
- [Chapter ט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/9/index.txt)
- [Introduction](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/1/index.txt)
- [תנינא תורה א'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/1/index.txt)
- [Chapter ד.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/10/index.txt)
- [תנינא תורה י](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/10/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/10/index.txt)
- [תנינא תורה ק](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/100/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/100/index.txt)
- [תנינא תורה קא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/101/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/101/index.txt)
- [תורה קא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/101/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/101/index.txt)
- [תורה קז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/107/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/107/index.txt)
- [תנינא תורה קח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/108/index.txt)
- [תורה קח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/108/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/108/index.txt)
- [תנינא תורה קט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/109/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/109/index.txt)
- [תורה קט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/109/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/109/index.txt)
- [Chapter ג:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/11/index.txt)
- [תנינא תורה יא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/11/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/11/index.txt)
- [תנינא תורה קי – כיצד הוא הבחירה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/110/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/110/index.txt)
- [תנינא תורה קיא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/111/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/111/index.txt)
- [תורה קיא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/111/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/111/index.txt)
- [תנינא תורה קיב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/112/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/112/index.txt)
- [תורה קיב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/112/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/112/index.txt)
- [תורה קטו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/115/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/115/index.txt)
- [תנינא תורה קטז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/116/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/116/index.txt)
- [תנינא תורה קיז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/117/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/117/index.txt)
- [תורה קיז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/117/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/117/index.txt)
- [תנינא תורה קיח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/118/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/118/index.txt)
- [תורה קיח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/118/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/118/index.txt)
- [תנינא תורה קיט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/119/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/119/index.txt)
- [תורה קיט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/119/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/119/index.txt)
- [Chapter ה':](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/12/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/12/index.txt)
- [תנינא תורה יב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/12/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/12/index.txt)
- [תנינא תורה קכ](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/120/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/120/index.txt)
- [תנינא תורה קכא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/121/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/121/index.txt)
- [תורה קכא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/121/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/121/index.txt)
- [תנינא תורה קכב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/122/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/122/index.txt)
- [תנינא תורה קכג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/123/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/123/index.txt)
- [תנינא תורה קכד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/124/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/124/index.txt)
- [תנינא תורה קכה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/125/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/125/index.txt)
- [תורה קכה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/125/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/125/index.txt)
- [תורה קכט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/129/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/129/index.txt)
- [Chapter ה:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/13/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/13/index.txt)
- [תורה קלו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/136/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/136/index.txt)
- [Chapter ה:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/14/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/14/index.txt)
- [תורה קמב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/142/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/142/index.txt)
- [תורה קמג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/143/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/143/index.txt)
- [תורה קמח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/148/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/148/index.txt)
- [תורה קמט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/149/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/149/index.txt)
- [Chapter ה:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/15/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/15/index.txt)
- [תנינא תורה טו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/15/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/15/index.txt)
- [תורה קנג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/153/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/153/index.txt)
- [תורה קנו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/156/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/156/index.txt)
- [תורה קנז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/157/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/157/index.txt)
- [תורה קנח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/158/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/158/index.txt)
- [תורה קנט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/159/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/159/index.txt)
- [Chapter ה:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/16/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/16/index.txt)
- [תורה קס](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/160/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/160/index.txt)
- [תורה קסב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/162/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/162/index.txt)
- [תורה קסה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/165/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/165/index.txt)
- [תורה קסו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/166/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/166/index.txt)
- [תורה קסט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/169/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/169/index.txt)
- [Chapter ו.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/17/index.txt)
- [תנינא תורה יז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/17/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/17/index.txt)
- [תורה קע](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/170/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/170/index.txt)
- [תורה קעא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/171/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/171/index.txt)
- [תורה קעג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/173/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/173/index.txt)
- [תורה קעד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/174/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/174/index.txt)
- [תורה קעה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/175/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/175/index.txt)
- [Chapter ח:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/18/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/18/index.txt)
- [תנינא תורה יח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/18/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/18/index.txt)
- [תורה קפ](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/180/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/180/index.txt)
- [תורה קפה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/185/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/185/index.txt)
- [תורה קפז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/187/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/187/index.txt)
- [תנינא תורה יט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/19/index.txt)
- [Chapter ה.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/19/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/19/index.txt)
- [תורה קצ](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/190/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/190/index.txt)
- [תורה קצא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/191/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/191/index.txt)
- [תורה קצב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/192/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/192/index.txt)
- [תורה קצג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/193/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/193/index.txt)
- [תורה קצד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/194/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/194/index.txt)
- [תורה קצה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/195/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/195/index.txt)
- [תורה קצו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/196/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/196/index.txt)
- [תנינא תורה ב'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/2/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/2/index.txt)
- [Chapter א.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/2/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/2/index.txt)
- [Chapter ט:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/20/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/20/index.txt)
- [תורה ר](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/200/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/200/index.txt)
- [תורה רא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/201/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/201/index.txt)
- [תורה רד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/204/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/204/index.txt)
- [תורה רה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/205/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/205/index.txt)
- [תורה רו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/206/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/206/index.txt)
- [Chapter י.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/21/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/21/index.txt)
- [תורה ריג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/213/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/213/index.txt)
- [תורה ריד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/214/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/214/index.txt)
- [תורה רטו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/215/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/215/index.txt)
- [תורה ריז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/217/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/217/index.txt)
- [תורה ריט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/219/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/219/index.txt)
- [Chapter י](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/22/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/22/index.txt)
- [תורה רכא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/221/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/221/index.txt)
- [תורה רכב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/222/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/222/index.txt)
- [תורה רכג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/223/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/223/index.txt)
- [תורה רכה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/225/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/225/index.txt)
- [תורה רכו (ותורה רלז)](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/226/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/226/index.txt)
- [תנינא תורה כג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/23/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/23/index.txt)
- [Chapter י:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/23/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/23/index.txt)
- [תורה רלג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/233/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/233/index.txt)
- [תורה רלד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/234/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/234/index.txt)
- [תורה רלז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/237/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/237/index.txt)
- [תנינא תורה כד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/24/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/24/index.txt)
- [Chapter יא:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/24/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/24/index.txt)
- [תורה רמא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/241/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/241/index.txt)
- [תורה רמב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/242/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/242/index.txt)
- [תורה רמג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/243/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/243/index.txt)
- [תורה רמה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/245/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/245/index.txt)
- [תורה רמו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/246/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/246/index.txt)
- [תורה רמז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/247/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/247/index.txt)
- [תנינא תורה כה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/25/index.txt)
- [Chapter יא:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/25/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/25/index.txt)
- [תורה רנ](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/250/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/250/index.txt)
- [תורה רנא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/251/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/251/index.txt)
- [תורה רנב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/252/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/252/index.txt)
- [תורה רנו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/256/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/256/index.txt)
- [תורה רנט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/259/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/259/index.txt)
- [Chapter ד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/26/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/26/index.txt)
- [תורה רס](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/260/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/260/index.txt)
- [תורה רסב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/262/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/262/index.txt)
- [תורה רסה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/265/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/265/index.txt)
- [תורה רסו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/266/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/266/index.txt)
- [תורה רסט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/269/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/269/index.txt)
- [Chapter ג.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/27/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/27/index.txt)
- [תורה רעא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/271/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/271/index.txt)
- [תורה רעב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/272/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/272/index.txt)
- [תורה רעג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/273/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/273/index.txt)
- [תורה רעד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/274/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/274/index.txt)
- [תורה רע"ז ורע"ח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/277/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/277/index.txt)
- [Chapter ו.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/28/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/28/index.txt)
- [תורה רפ](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/280/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/280/index.txt)
- [תורה רפא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/281/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/281/index.txt)
- [תורה רפב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/282/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/282/index.txt)
- [תורה רפג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/283/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/283/index.txt)
- [תורה רפד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/284/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/284/index.txt)
- [תנינא תורה כט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/29/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/29/index.txt)
- [Chapter ח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/29/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/29/index.txt)
- [תנינא תורה ג'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/3/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/3/index.txt)
- [Chapter ב.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/3/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/3/index.txt)
- [Chapter ח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/30/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/30/index.txt)
- [Chapter ב.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/31/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/31/index.txt)
- [תנינא תורה לב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/32/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/32/index.txt)
- [Chapter ג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/32/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/32/index.txt)
- [תנינא תורה לג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/33/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/33/index.txt)
- [Chapter ז:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/33/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/33/index.txt)
- [תנינא תורה לד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/34/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/34/index.txt)
- [Chapter טז.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/34/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/34/index.txt)
- [Chapter נ'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/35/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/35/index.txt)
- [תנינא תורה לו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/36/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/36/index.txt)
- [Chapter י':](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/36/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/36/index.txt)
- [תנינא תורה לז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/37/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/37/index.txt)
- [Chapter ד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/37/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/37/index.txt)
- [Chapter יא.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/38/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/38/index.txt)
- [תנינא תורה לט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/39/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/39/index.txt)
- [Chapter צב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/39/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/39/index.txt)
- [תנינא תורה ד'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/4/index.txt)
- [Chapter א.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/4/index.txt)
- [Chapter לה.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/40/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/40/index.txt)
- [תורה מא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/41/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/41/index.txt)
- [תורה מב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/42/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/42/index.txt)
- [תורה מג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/43/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/43/index.txt)
- [תנינא תורה מד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/44/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/44/index.txt)
- [תורה מד-מה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/44/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/44/index.txt)
- [תנינא תורה מו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/46/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/46/index.txt)
- [תורה מז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/47/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/47/index.txt)
- [תנינא תורה מח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/48/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/48/index.txt)
- [תורה מח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/48/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/48/index.txt)
- [תנינא תורה מט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/49/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/49/index.txt)
- [תורה מט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/49/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/49/index.txt)
- [תנינא תורה ה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/5/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/5/index.txt)
- [Chapter ב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/5/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/5/index.txt)
- [תנינא תורה נ](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/50/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/50/index.txt)
- [תורה נ'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/50/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/50/index.txt)
- [תורה נא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/51/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/51/index.txt)
- [תנינא תורה נב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/52/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/52/index.txt)
- [תורה נב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/52/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/52/index.txt)
- [תורה נג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/53/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/53/index.txt)
- [תנינא תורה נד – הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/54/index.txt)
- [תורה נד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/54/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/54/index.txt)
- [תורה נה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/55/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/55/index.txt)
- [תורה נו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/56/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/56/index.txt)
- [תנינא תורה נז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/57/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/57/index.txt)
- [תורה נז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/57/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/57/index.txt)
- [תנינא תורה נח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/58/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/58/index.txt)
- [תורה נח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/58/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/58/index.txt)
- [תנינא תורה נט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/59/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/59/index.txt)
- [תורה נט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/59/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/59/index.txt)
- [Chapter ג.](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/6/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/6/index.txt)
- [תורה ס](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/60/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/60/index.txt)
- [תנינא תורה סא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/61/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/61/index.txt)
- [תורה סא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/61/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/61/index.txt)
- [תנינא תורה סב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/62/index.txt)
- [תורה סב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/62/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/62/index.txt)
- [תורה סג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/63/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/63/index.txt)
- [תנינא תורה סד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/64/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/64/index.txt)
- [תורה סד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/64/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/64/index.txt)
- [תורה סה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/65/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/65/index.txt)
- [תנינא תורה סו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/66/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/66/index.txt)
- [תורה סו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/66/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/66/index.txt)
- [תנינא תורה סז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/67/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/67/index.txt)
- [תורה סז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/67/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/67/index.txt)
- [תנינא תורה סח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/68/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/68/index.txt)
- [תורה סח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/68/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/68/index.txt)
- [תנינא תורה סט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/69/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/69/index.txt)
- [תורה סט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/69/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/69/index.txt)
- [תנינא תורה ז'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/7/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/7/index.txt)
- [Chapter ט:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/7/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/7/index.txt)
- [תנינא תורה ע](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/70/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/70/index.txt)
- [תורה ע](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/70/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/70/index.txt)
- [תנינא תורה עב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/72/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/72/index.txt)
- [תורה עב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/72/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/72/index.txt)
- [תורה עג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/73/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/73/index.txt)
- [תנינא תורה עד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/74/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/74/index.txt)
- [תורה עד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/74/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/74/index.txt)
- [תורה עה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/75/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/75/index.txt)
- [תורה עו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/76/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/76/index.txt)
- [תנינא תורה עח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/78/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/78/index.txt)
- [תורה עח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/78/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/78/index.txt)
- [תנינא תורה ח'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/8/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/8/index.txt)
- [Chapter ט:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/8/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/8/index.txt)
- [תנינא תורה פ](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/80/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/80/index.txt)
- [תנינא תורה פב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/82/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/82/index.txt)
- [תנינא תורה פג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/83/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/83/index.txt)
- [תורה פג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/83/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/83/index.txt)
- [תנינא תורה פה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/85/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/85/index.txt)
- [תורה פו](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/86/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/86/index.txt)
- [תנינא תורה פז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/87/index.txt)
- [תורה פז](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/87/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/87/index.txt)
- [תורה פח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/88/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/88/index.txt)
- [תורה פט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/89/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/89/index.txt)
- [Chapter ג:](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/9/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/9/index.txt)
- [תנינא תורה צא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/91/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/91/index.txt)
- [תורה צא](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/91/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/91/index.txt)
- [תורה צב](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/92/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/92/index.txt)
- [תנינא תורה צג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/93/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/93/index.txt)
- [תורה צג](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/93/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/93/index.txt)
- [תורה צד](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/94/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/94/index.txt)
- [תנינא תורה צה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/95/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/95/index.txt)
- [תורה צה](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/95/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/95/index.txt)
- [תורה צח](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/98/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/98/index.txt)
- [תורה צט](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/99/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/99/index.txt)
- [Introduction](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/1/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/1/index.txt)
- [Chapter 2](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/2/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/2/index.txt)
- [Chapter נ'](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/3/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/3/index.txt)
- [Chapter 37](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/4/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/4/index.txt)
- [Chapter 38](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/5/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/5/index.txt)
- [Chapter 39](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/6/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/6/index.txt)
- [Chapter 40](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/7/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/7/index.txt)
- [Chapter |](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/8/) — [TXT](/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/8/index.txt)

---



# אֱמֶת Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item ח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item יב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item יז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item יח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item כב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item כג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item כח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item לב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item לד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item מ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item מו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item מח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# אֱמֶת Part 1 Item נ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/1/

# אֱמֶת Part 1 Item נ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/1


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>



# בַּיִת Part 1 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/10/

# בַּיִת Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/10


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

בית יז. כשנחרב אסקפת הבית או פתחיה הוא סימן רע לבית, ע"כ. ע' בנים אות קה, בית ח"ב אות ג'.

</div>



# בַּיִת Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/10/

# בַּיִת Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/10


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

בית יז. כשנחרב אסקפת הבית או פתחיה הוא סימן רע לבית, ע"כ. ע' בנים אות קה, בית ח"ב אות ג'.

</div>



# בַּיִת Part 1 Item יג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/10/

# בַּיִת Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/10


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

בית יז. כשנחרב אסקפת הבית או פתחיה הוא סימן רע לבית, ע"כ. ע' בנים אות קה, בית ח"ב אות ג'.

</div>



# בַּיִת Part 1 Item יז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/10/

# בַּיִת Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/10


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

בית יז. כשנחרב אסקפת הבית או פתחיה הוא סימן רע לבית, ע"כ. ע' בנים אות קה, בית ח"ב אות ג'.

</div>



# שֵׁנָה Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/104/

# שֵׁנָה Part 1 Item ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/104


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

שנה ד. מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ (וע' אמונה ב:יז. ועיין בחיי מוהר"ן אות תלא – מי שרוצה לישן ואינו יכול לישן, העצה לזה לבל להכריח עצמו כל כך לישן, כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישן מתגבר עליו ביותר מניעות השנה ע"ש. ועיין בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבינו ז"ל, אות לג: רבנו זצוק"ל אמר, כששוכבים בעצימת עינים חצי שעה אף על פי שאין ישנים היא התחדשות המחין. ועיין שם עוד בענין שינה. ובספר אבניה ברזל, שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת אות מז-מח כז"ל מוהרנ"ת ז"ל היה לו ברכה מרבנו ז"ל אשר בעת שמניח את עצמו לשן יישן תכף (ובספר שיח שרפי קודש ד:תרכו כתוב שרבנו ברכו שיעור משנתו בכל עת שיחפץ בכך, ולכאורה נתבלבלו), ולכאורה מובן מזה שהיה כבר, או שעל ידי הברכה הזו כבר יהיה עוד דרך לתפוס השינה במהרה, ולכן ודאי יש מקום לדרוש ולחפש עוד עצות), ועמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קיז. ושוב הבנתי שעצה זו מרומז מקורה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה פה ז"ל כי על הגוף נאמר שכבי עד הבוקר שהוא עת התחי', והנה בבוקר והנה היא לאה, היינו עצם לוז שע"י נתבנה הגוף ע"ש ומש"כ שם. [ואולי הקדמה לעצה זו של רבינו שנכלל בהעצה, שתחלה ישים על לבו ששינה הוא אחד מששים ממות ר"ל וכו'].

</div>



# שֵׁנָה Part 1 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/104/

# שֵׁנָה Part 1 Item ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/104


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

שנה ד. מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ (וע' אמונה ב:יז. ועיין בחיי מוהר"ן אות תלא – מי שרוצה לישן ואינו יכול לישן, העצה לזה לבל להכריח עצמו כל כך לישן, כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישן מתגבר עליו ביותר מניעות השנה ע"ש. ועיין בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבינו ז"ל, אות לג: רבנו זצוק"ל אמר, כששוכבים בעצימת עינים חצי שעה אף על פי שאין ישנים היא התחדשות המחין. ועיין שם עוד בענין שינה. ובספר אבניה ברזל, שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת אות מז-מח כז"ל מוהרנ"ת ז"ל היה לו ברכה מרבנו ז"ל אשר בעת שמניח את עצמו לשן יישן תכף (ובספר שיח שרפי קודש ד:תרכו כתוב שרבנו ברכו שיעור משנתו בכל עת שיחפץ בכך, ולכאורה נתבלבלו), ולכאורה מובן מזה שהיה כבר, או שעל ידי הברכה הזו כבר יהיה עוד דרך לתפוס השינה במהרה, ולכן ודאי יש מקום לדרוש ולחפש עוד עצות), ועמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קיז. ושוב הבנתי שעצה זו מרומז מקורה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה פה ז"ל כי על הגוף נאמר שכבי עד הבוקר שהוא עת התחי', והנה בבוקר והנה היא לאה, היינו עצם לוז שע"י נתבנה הגוף ע"ש ומש"כ שם. [ואולי הקדמה לעצה זו של רבינו שנכלל בהעצה, שתחלה ישים על לבו ששינה הוא אחד מששים ממות ר"ל וכו'].

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item יד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item מו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item נ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item סב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item עג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item עה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item עו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item עט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item פד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item צט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/106/

# תְּשׁוּבָה Part 1 Item ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/106


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item כג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item לא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item לב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item לג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item לד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item לז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item נג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item ס

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item סז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item סח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item עב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item עו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/108/

# תְּפִלָּה Part 1 Item פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/108


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>



# בּוּשָׁה Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/11/

# בּוּשָׁה Part 1 Item לב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/11


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>



# בּוּשָׁה Part 1 Item טז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/11/

# בּוּשָׁה Part 1 Item לב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/11


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>



# בּוּשָׁה Part 1 Item יג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/11/

# בּוּשָׁה Part 1 Item לב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/11


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>



# בּוּשָׁה Part 1 Item יד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/11/

# בּוּשָׁה Part 1 Item לב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/11


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>



# בּוּשָׁה Part 1 Item כג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/11/

# בּוּשָׁה Part 1 Item לב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/11


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>



# בּוּשָׁה Part 1 Item לב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/11/

# בּוּשָׁה Part 1 Item לב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/11


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>



# בְּגָדִים Part 1 Item ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/12/

# בְּגָדִים Part 1 Item ז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/12


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

בגדים ז. מי שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, עי"ז אין לו במה ללבש, ע"כ. קצת רמז ממשלי (ד:טו) פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור.

</div>



# בִּטָּחוֹן Part 1 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/13/

# בִּטָּחוֹן Part 1 Item יט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/13


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

בטחון יט. מי שבוטח בעכו"ם דילה דילהון, ע"כ. ע' גניבה וגזלה ח"א אות ח.

</div>



# גַּאֲוָה Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/17/

# גַּאֲוָה Part 1 Item ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/17


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קסח.

</div>



# גַּאֲוָה Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/17/

# גַּאֲוָה Part 1 Item ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/17


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קסח.

</div>



# גַּאֲוָה Part 1 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/17/

# גַּאֲוָה Part 1 Item ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/17


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קסח.

</div>



# גַּאֲוָה Part 1 Item כט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/17/

# גַּאֲוָה Part 1 Item ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/17


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קסח.

</div>



# גַּאֲוָה Part 1 Item ל

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/17/

# גַּאֲוָה Part 1 Item ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/17


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קסח.

</div>



# דַּעַת Part 1 Item ח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/19/

# דַּעַת Part 1 Item כא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/19


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

דעת כא. מה שרואה עין יותר נקל להבין אותו הדבר, ע"כ. ע' לעיל אות ח.

</div>



# דַּעַת Part 1 Item י

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/19/

# דַּעַת Part 1 Item כא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/19


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

דעת כא. מה שרואה עין יותר נקל להבין אותו הדבר, ע"כ. ע' לעיל אות ח.

</div>



# דַּעַת Part 1 Item יד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/19/

# דַּעַת Part 1 Item כא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/19


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

דעת כא. מה שרואה עין יותר נקל להבין אותו הדבר, ע"כ. ע' לעיל אות ח.

</div>



# דַּעַת Part 1 Item כא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/19/

# דַּעַת Part 1 Item כא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/19


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

דעת כא. מה שרואה עין יותר נקל להבין אותו הדבר, ע"כ. ע' לעיל אות ח.

</div>



# דֶּרֶךְ Part 1 Item ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/20/

# דֶּרֶךְ Part 1 Item יד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/20


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

דרך יד. האדם קונה מקום הלוכו, ע"כ. ע' ערך צדיק ח"א אות קפח, שכזה אמור עבור הצדיק.

</div>



# דֶּרֶךְ Part 1 Item יד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/20/

# דֶּרֶךְ Part 1 Item יד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/20


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

דרך יד. האדם קונה מקום הלוכו, ע"כ. ע' ערך צדיק ח"א אות קפח, שכזה אמור עבור הצדיק.

</div>



# דַּיָּן Part 1 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/21/

# דַּיָּן Part 1 Item ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/21


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

דין ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, עי"ז הפרנסה נתמעטת וכן להפך, ע"כ (וכן בממון ח"ב ד). רמז מהפסוק ראשון שבספר שופטים וע' רש"י שם, וע"ש שופטים טז:כ וברש"י.

</div>



# הִתְבּוֹדְדוּת Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/23/

# הִתְבּוֹדְדוּת Part 1 Item א

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/23


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם מזדקקין עליו מלמעלה, ע"כ. ע' במראה מקומות של ר' נחמן מטשהרין שמבואר שהוא הבין שהזדקקות הזו הוא לפרעניות (ציין לישעיה כו:כ-כא לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעד וגו' – הינו ענין התבודדות – כי הנה ה' יצא ממקומו לפקד עון וכו'. ועיין במסכת עבודה זרה סוף ד. רב פפא רמי כתיב א-ל זועם בכל יום וכתיב לפני זעמו מי יעמוד, לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור, ע"כ). ואכן המעיין בהשימוש של המלה מזדקק בספרים הקדושים יראה שמשמעותו כך [אכן מצינו לפרש לטובה, כמו בסוטה לג. מלאכי השרת נזקקין לו, ובבא בתרא ט. אין נזקקין לו פרש"י לתת מעות מן הקופה, וכן כמה פעמים שם]. וכן באות ב' פה רבינו מביא תוצאה רעה על התבודדות שלא על נכון. וכן ע' ברמב"ם הלכות תשובה ד:א שהבודל מהצבור מונע מעצמו מלעשות תשובה. וכן עיין בשערי תשובה לרבינו יונה (דף ו' מובא בחק לישראל פרשת אחרי מות, יום ד') ז"ל לתאוה יבש נפרד (משלי יח) איש נפרד מכל אח וחבר, לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו למען זאת מרעהו רחקו ממנו, ע"כ. ועיין מש"כ לקמן אות ב'. וכתבתי כל זה כי ראיתי הרבה שטעו פה לפרש ההיפוך.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות א:ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס, ע"כ. וכן כתב בערך כעס אות לה ז"ל כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי, ע"כ.

</div>



# הִרְהוּרִים Part 1 Item ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/24/

# הִרְהוּרִים Part 1 Item ז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/24


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ז. מי שאינו מאמין בצדיק, על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך, ע"כ.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/25


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/25


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/25


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item יד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/25


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item כד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/25


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item ל

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/25


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 1 Item לא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/25


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>



# הַצְלָחָה Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/26/

# הַצְלָחָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/26


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>



# הַצְלָחָה Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/26/

# הַצְלָחָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/26


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>



# הַצְלָחָה Part 1 Item טז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/26/

# הַצְלָחָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/26


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>



# הַצְלָחָה Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/26/

# הַצְלָחָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/26


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>



# הַצְלָחָה Part 1 Item יד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/26/

# הַצְלָחָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/26


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>



# הַצְלָחָה Part 1 Item יז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/26/

# הַצְלָחָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/26


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>



# הֵרָיוֹן Part 1 Item ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/27/

# הֵרָיוֹן Part 1 Item ז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/27


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

הריון ז. אכילת בשר בהמה דקה ושתית שמן זית היא סגה להריון, ע"כ. רמז מהמן שלא היה לה טעם לאלו הדברים שמזיקים לאשה מעוברת, משמע שהטעם שבאמת היה לה, תהיה מועלת למעוברת. וטעמה כצפיחת בדבש, דבש בגמטריא אשה, דב"ש ר"ת בהמה דקה שמן. עוד קצת רמז מדברים לב:טו.

</div>



# זַיְּפָן Part 1 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/31/

# זַיְּפָן Part 1 Item ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/31


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

זיפן ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים, ע"כ. וכן על ידי טענת זיוף, שהליצנים טוענים על הפתק הקדוש.

</div>



# זְכִירָה Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/33/

# זְכִירָה Part 1 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/33


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה יא. מי שהוא שכחן יתן צדקה, ע"כ.

</div>



# זְכִירָה Part 1 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/33/

# זְכִירָה Part 1 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/33


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה יא. מי שהוא שכחן יתן צדקה, ע"כ.

</div>



# זְכִירָה Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/33/

# זְכִירָה Part 1 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/33


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה יא. מי שהוא שכחן יתן צדקה, ע"כ.

</div>



# חֵן Part 1 Item ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/37/

# חֵן Part 1 Item ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/37


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

חן ט: סגולה לחן תכתב על קלף: כסף וזהב חסד ואמת אלוף. הסופי תיבות של: כסף וזהב חסד ואמת, וכן הסופי תיבות של: וזהב חסד ואמת אלף, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמת אלוף, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item י

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item יח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item כ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item כד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item ל

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item לט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item מא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item מג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item מו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item מט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/4/

# אֱמוּנָה Part 1 Item סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/4


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>



# חִתּוּן Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/41/

# חִתּוּן Part 1 Item י

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/41


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

</div>



# חִתּוּן Part 1 Item י

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/41/

# חִתּוּן Part 1 Item י

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/41


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

</div>



# טָהֳרָה Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/44/

# טָהֳרָה Part 1 Item א

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/44


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

טהרה א. אשה כשרה מטהרת הבית מצרעת, ע"כ. ע' בלקוטי מוהר"ן תורה כא, שצרעת הוא בחינת סגירותא מאור עליון.

</div>



# יְשׁוּעָה Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/45/

# יְשׁוּעָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/45


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה יז. על ידי בטחון יזכה לשמח בחסד השם יתברך, ע"כ. ע' אות כ.

</div>



# יְשׁוּעָה Part 1 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/45/

# יְשׁוּעָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/45


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה יז. על ידי בטחון יזכה לשמח בחסד השם יתברך, ע"כ. ע' אות כ.

</div>



# יְשׁוּעָה Part 1 Item טז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/45/

# יְשׁוּעָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/45


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה יז. על ידי בטחון יזכה לשמח בחסד השם יתברך, ע"כ. ע' אות כ.

</div>



# יְשׁוּעָה Part 1 Item יז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/45/

# יְשׁוּעָה Part 1 Item יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/45


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה יז. על ידי בטחון יזכה לשמח בחסד השם יתברך, ע"כ. ע' אות כ.

</div>



# יִרְאָה Part 1 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/46/

# יִרְאָה Part 1 Item יט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/46


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

יראה יט. מי שדבוק תמיד ביראת השם יתברך, הקב"ה עושה לו נסים, ע"כ.

</div>



# כָּבוֹד Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/48/

# כָּבוֹד Part 1 Item כה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/48


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד כה. הכבוד תולה בנפש, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>



# כָּבוֹד Part 1 Item כ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/48/

# כָּבוֹד Part 1 Item כה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/48


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד כה. הכבוד תולה בנפש, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>



# כָּבוֹד Part 1 Item כה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/48/

# כָּבוֹד Part 1 Item כה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/48


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד כה. הכבוד תולה בנפש, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>



# כַּעַס Part 1 Item יז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/49/

# כַּעַס Part 1 Item לז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/49


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ. ע' לעיל אות יד ואות יז.

</div>



# כַּעַס Part 1 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/49/

# כַּעַס Part 1 Item לז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/49


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ. ע' לעיל אות יד ואות יז.

</div>



# כַּעַס Part 1 Item כא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/49/

# כַּעַס Part 1 Item לז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/49


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ. ע' לעיל אות יד ואות יז.

</div>



# כַּעַס Part 1 Item לה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/49/

# כַּעַס Part 1 Item לז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/49


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ. ע' לעיל אות יד ואות יז.

</div>



# כַּעַס Part 1 Item לז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/49/

# כַּעַס Part 1 Item לז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/49


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ. ע' לעיל אות יד ואות יז.

</div>



# אֲכִילָה Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/5/

# אֲכִילָה Part 1 Item ו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/5


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

אכילה ו: מי שאינו מרגיש טעם באכילתו ידע שנתק ממנו השם יתברך,עכ"ל.

</div>



# כִּשּׁוּף Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/50/

# כִּשּׁוּף Part 1 Item ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/50


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף ג. אין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה, עד כאן.

</div>



# כִּשּׁוּף Part 1 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/50/

# כִּשּׁוּף Part 1 Item ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/50


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף ג. אין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה, עד כאן.

</div>



# כִּשּׁוּף Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/50/

# כִּשּׁוּף Part 1 Item ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/50


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף ג. אין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה, עד כאן.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item י

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item לה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item לט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item מ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item מה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item סג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# לִמּוּד Part 1 Item צב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/51/

# לִמּוּד Part 1 Item צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/51


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item יג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item מב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item מח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item מט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item נו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item עד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item עו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item פד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מְרִיבָה Part 1 Item קג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/54/

# מְרִיבָה Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/54


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item כו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item לה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item מג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item מה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item נ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item נא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item נד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item סד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item סז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item ע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מָמוֹן Part 1 Item קג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/55/

# מָמוֹן Part 1 Item קג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/55


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>



# מַפֶּלֶת Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/56/

# מַפֶּלֶת Part 1 Item ו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/56


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

מפלת ו. על ידי תאות אכילה ושתיה שלה היא מפלת, ע"כ. רמז מתהלים נח:ט נפל אשת, והיה צריך לאמר, נפל אשה, אלא אש"ת נוטריקון אכילה שתיה. וע"ע לק"מ תורה לט דרך השני.

</div>



# מָשִׁיחַ Part 1 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/59/

# מָשִׁיחַ Part 1 Item ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/59


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

משיח ד. על ידי אמת בא הקץ, ע"כ. ע' אמת ח"ב אות ט.

</div>



# נִאוּף Part 1 Item כ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/62/

# נִאוּף Part 1 Item נז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/62


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה, ע"כ. ע' לקמן ח"ב אות טו.

</div>



# נִאוּף Part 1 Item לב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/62/

# נִאוּף Part 1 Item נז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/62


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה, ע"כ. ע' לקמן ח"ב אות טו.

</div>



# נִאוּף Part 1 Item לו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/62/

# נִאוּף Part 1 Item נז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/62


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה, ע"כ. ע' לקמן ח"ב אות טו.

</div>



# נִאוּף Part 1 Item נג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/62/

# נִאוּף Part 1 Item נז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/62


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה, ע"כ. ע' לקמן ח"ב אות טו.

</div>



# נִאוּף Part 1 Item נז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/62/

# נִאוּף Part 1 Item נז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/62


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה, ע"כ. ע' לקמן ח"ב אות טו.

</div>



# נְפִילָה Part 1 Item ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/64/

# נְפִילָה Part 1 Item ז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/64


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

נפילה ז. כשאדם מחליק ונופל, זה על ידי שהתחזק לעבר עברה, ע"כ. ע' תהלים עג:יח.

</div>



# סֵפֶר Part 1 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/72/

# סֵפֶר Part 1 Item ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/72


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ד. כשנדפס איזו ספר חדש, על ידי זה הבכיה שעל ידו נתחדש זה הספר בבחינת ושקוי בבכי מסכתי, הבכיה הזאת נתגבר כנגד גזרותיהם של האמות וכו', ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה רסב.

</div>



# סְגוּלָה Part 1 Item ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/73/

# סְגוּלָה Part 1 Item ז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/73


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

סגולה ז. מי שנתאלם בפתע פתאום יעבירו על פיו חלף כשר, ע"כ, וכן בערך שוחט ח"ב אות ה'. לכאורה הלשון חלף הולך על סכין של שחיטה, וכמו שמובא בערך שוחט דייקא, ולא על הסכין של מוהל, ועיין בערך הריון אות א, ובערך מוהל ב', סגולה לאשה שאינה יכולה להתעבר על ידי סכין של מוהל ע"ש.

</div>



# עֲנָוָה Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/74/

# עֲנָוָה Part 1 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/74


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים, ע"כ. ע' לקמן אות טו.

</div>



# עֲנָוָה Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/74/

# עֲנָוָה Part 1 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/74


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים, ע"כ. ע' לקמן אות טו.

</div>



# עֲנָוָה Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/74/

# עֲנָוָה Part 1 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/74


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים, ע"כ. ע' לקמן אות טו.

</div>



# עַצְבוּת Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/75/

# עַצְבוּת Part 1 Item לג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/75


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>



# עַצְבוּת Part 1 Item יח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/75/

# עַצְבוּת Part 1 Item לג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/75


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>



# עַצְבוּת Part 1 Item כא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/75/

# עַצְבוּת Part 1 Item לג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/75


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>



# עַצְבוּת Part 1 Item כה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/75/

# עַצְבוּת Part 1 Item לג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/75


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>



# עַצְבוּת Part 1 Item כו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/75/

# עַצְבוּת Part 1 Item לג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/75


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>



# עַצְבוּת Part 1 Item לג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/75/

# עַצְבוּת Part 1 Item לג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/75


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>



# עֹנֶשׁ Part 1 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/79/

# עֹנֶשׁ Part 1 Item ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/79


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ענש ב. לפעמים דנין את האדם על פיו, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיג. (ולפ"ז אינו קשה כלל מה שאין אדם עושה עצמו רשע).

</div>



# עֵצָה Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/80/

# עֵצָה Part 1 Item א

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/80


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ומהרנ"ת ציין לישעיה ג:ג – שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש, שמובא בחגיגה דף יג. על פי מהר"צ. ועוד רמז נראה לע"ד מהפסוק ותשועה ברוב יועץ (משלי יא:יד כד:ו), כי 'רב' זה בחי' רוח הקודש בחי' רב עוד יוסף בני חי (בראשית מה:כח) שנאמר אחר שיעקב אבינו קיבל חזרה את הרוח הקודש, שהוא בחי' ידיעת סתרי תורה (ובפרט הקץ, שיעקב עמד לגלות עד שנעלם ממנו הרוח הקודש).

</div>



# פַּחַד Part 1 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/82/

# פַּחַד Part 1 Item יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/82


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

פחד יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים ממך, ע"כ.

</div>



# פַּחַד Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/82/

# פַּחַד Part 1 Item יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/82


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

פחד יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים ממך, ע"כ.

</div>



# פַּחַד Part 1 Item יב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/82/

# פַּחַד Part 1 Item יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/82


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

פחד יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים ממך, ע"כ.

</div>



# צְדָקָה Part 1 Item כ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/86/

# צְדָקָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/86


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כו. כשהעולם אין נותנים צדקה, המלכות גוזר גזרות רעות ולוקח ממונם, ע"כ. ע' לעיל אות כ'.

</div>



# צְדָקָה Part 1 Item כה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/86/

# צְדָקָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/86


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כו. כשהעולם אין נותנים צדקה, המלכות גוזר גזרות רעות ולוקח ממונם, ע"כ. ע' לעיל אות כ'.

</div>



# צְדָקָה Part 1 Item כו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/86/

# צְדָקָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/86


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כו. כשהעולם אין נותנים צדקה, המלכות גוזר גזרות רעות ולוקח ממונם, ע"כ. ע' לעיל אות כ'.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item יג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item כ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item לט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item מה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item מז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item נ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item נב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item נג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item נד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item נז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item סה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item סו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item סח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item עא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item פב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item פט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item צה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קטז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קי

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קיט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קכג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קמה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קמט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קנ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קנא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קנג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קנה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קנח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קעח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קפה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קפו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item קפח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item ר

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item רא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item רה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# צַדִּיק Part 1 Item רו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/87/

# צַדִּיק Part 1 Item רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/87


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>



# קְלָלָה Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/88/

# קְלָלָה Part 1 Item ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/88


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

קללה ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו, ע"כ. ע' בנים צג.

</div>



# קְלָלָה Part 1 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/88/

# קְלָלָה Part 1 Item ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/88


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

קללה ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו, ע"כ. ע' בנים צג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item נד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item ע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item עא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item עב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item עד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item פב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item פז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item צא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item צב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item צג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item צה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item צט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item קב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item קג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item קד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item קו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# בָּנִים Part 1 Item קח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/9/

# בָּנִים Part 1 Item קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/9


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>



# קִנְאָה Part 1 Item ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/90/

# קִנְאָה Part 1 Item ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/90


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

קנאה ט. על ידי קנאה בא תשישות כח, ע"כ. רמזים, ע' תהלים לז:ח אל תתחר אך להרע. תהלים סט:י כי קנאת ביתך אכלתני. תהלים עג:ב-ג ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי, כי קנאתי בהוללים.

</div>



# רְפוּאָה Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/96/

# רְפוּאָה Part 1 Item ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/96


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

רפואה ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים וכו', ע"כ. יתכן שצרעת הוא בחי' של סגירותא מאור העליון כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כא).

</div>



# שִׂמְחָה Part 1 Item ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/97/

# שִׂמְחָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/97


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כו. כשהשמחה באהלאדם פתאום, בידוע שיבואלו חסד וישועה, ע"כ. ע' לעיל אות ט.

</div>



# שִׂמְחָה Part 1 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/97/

# שִׂמְחָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/97


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כו. כשהשמחה באהלאדם פתאום, בידוע שיבואלו חסד וישועה, ע"כ. ע' לעיל אות ט.

</div>



# שִׂמְחָה Part 1 Item י

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/97/

# שִׂמְחָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/97


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כו. כשהשמחה באהלאדם פתאום, בידוע שיבואלו חסד וישועה, ע"כ. ע' לעיל אות ט.

</div>



# שִׂמְחָה Part 1 Item כה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/97/

# שִׂמְחָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/97


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כו. כשהשמחה באהלאדם פתאום, בידוע שיבואלו חסד וישועה, ע"כ. ע' לעיל אות ט.

</div>



# שִׂמְחָה Part 1 Item כו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/97/

# שִׂמְחָה Part 1 Item כו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/97


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כו. כשהשמחה באהלאדם פתאום, בידוע שיבואלו חסד וישועה, ע"כ. ע' לעיל אות ט.

</div>



# שָׂרִים Part 1 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/99/

# שָׂרִים Part 1 Item ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/99


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

שרים ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר, ע"כ. קצת רמז מהדורון ששלח יעקב אבינו עם השבטים כדי שימצאו חן בעיני יוסף (בראשית מא:יא-יב), ורבינו גילה שעיקר הדורון היה זמר של ארץ ישראל (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג) נמצא שזה בחי' הלל, וגם הממון שהגוים לוקחים ממנו בחי' צדקה, בחי' ונוגשיך צדקה (לקוטי מוהר"ן תורה כה).

</div>



# שָׂרִים Part 1 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/99/

# שָׂרִים Part 1 Item ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/99


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

שרים ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר, ע"כ. קצת רמז מהדורון ששלח יעקב אבינו עם השבטים כדי שימצאו חן בעיני יוסף (בראשית מא:יא-יב), ורבינו גילה שעיקר הדורון היה זמר של ארץ ישראל (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג) נמצא שזה בחי' הלל, וגם הממון שהגוים לוקחים ממנו בחי' צדקה, בחי' ונוגשיך צדקה (לקוטי מוהר"ן תורה כה).

</div>



# אדיר במרום

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/adir-bamarom/

# אדיר במרום

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/adir-bamarom


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אדיר במרום

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אדי"ר ראשי תיבות רבי ישראל דוב אודסר, גם: אדיר במרום י', הראשי תיבות כראשי תיבות, ישראל בער אודסר. אדיר במרום, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא אד"י (ישראל דובר אודסר) נ נח נחמ נחמן מאומן. והספר נכתב בשנת תצ"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד רמזים. ועמש"כ על עמוד כז (הוצאת מכון רמח"ל) בענין "מרום".

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד י' כז"ל כי הנה כמו שהיו"ד כוללת תלת קוצין, שהם סוד התלת גוונין של הקש"ת, כנגד זה יש ג' כסויים, שלהעבירם צריך מילה ופריעה ואטיפו דדמא. וסודם עשו וישמעאל וערב רב, והם ממש מקבילות לג' אבות. כי עשו וישמעאל באים מיצחק ואברהם, וערב רב נתערב בזרעו של יעקב, כי ככל זה תלוי במצות המילה. וזהו סוד: ולכל בני ישראל היה אור במושבותם (שמות י:כג). וכבר נ תבאר ענין המילה במקומו, כי כשאין ערלה מכסה, אז החסדים מתפשטים מן החזה ולמטה, והם ע' בסוד ע' נפש. וזהו ממש מקום הישוב שהוא המקום שרחל מצויה שם, וזהו: במושבותם. ובהיות האור הזה מתפשט שם, אזי ישראל הם בגדולה. אך בשלוט הערלה נאמר: השיב אחור ימינו מפני אויב (אייכה ב:ג), ואז נשאר החושך והגלות. וז"ש: עד מתי אלהים יחרף צר (תהלים עד:י), כנגד הערלה. 'ינאץ אויב שמך לנצח', כנגד הפריעה. 'למה תישב ידך וכו'', כנגד אטיפו דדמא. וזה כי כבר שמעת, היאך הספירות בסוד ש"ד דשד"י הם שמות של אלהים (שם עמוד ו). ועל זה נאמר: עד מתי אלהים יחרף צר. כי אלו הה' אותיות עצמן המה אותיות מנצפ"ך שסודם צ"ר. וזה סוד: ונחש עפ"ר לחמו (ישעיה סה:כה), ר"ל: ע' – נקודות אלהים (שוא סגול חולם חרק), פ"ר – מנצפ"ך. והערלה עצמה נקראת חרפ"ה, בסוד: גלותי את חרפת מצרים מעליכם (יהושע ה:ט), וכן: וחרפת עמו יסיר וכו' (ישעיה כה:ח). ונמצא שהצר מחרף. ויש עוד בחינת ישמעאל, שיש לו מילה ולא פריעה. ונמצא שהוא מנאץ את השם שהוא סוד הי' הזאת, שנאמר בה: אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן (ישעיה מב:ח). ועד שלא נפרעת היה נקרא שהאויב מנאץ השם, כי תראה כי פר"ע הוא בגי' שמ"י, והוא סוד פריעה – פרע י"ה. ובהיות ישמעאל בסוד נצח, ועשו בסוד הוד, אמר: ינאץ אויב שמך לנצ"ח (והנה היום ראוים בחוש את הגלות מישמעאל, וכן יש בעוה"ר קטרוג נגד מצות פריעה. והתיקון שעולה על הכל על ידי פרסום שם רבינו הקדוש, שידוע מדתו נצ"ח כמנין שמו נחמן: נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

“אך הנה עוד יש הערב רב שבעבורם גם כן אין החסדים האלו מאירים לישראל, ועליהם אמר: למה תשיב ידך וימנך מקרב חיקך כלה (תהלים עד:יא). והוא גם כן מ"ש: השיב אחור ימינו, כי הם החסדים החוזרים לאחור, וחוזרים ממש אל החיק שהווא המקום שמשם היו מתגלים. והנה בזרוע יש ב' בחינות: בחינת יד ובחינת יד ימין. פירוש – כי היד הוא סוד הי"ד פרקים שהם שייך לימין ולשמאל. ויש בחינת הה' אצבעות, שהם סוד הה' החסדים. והנה י"ד הוא סוד כל השבטים. כי הלא י"ב שבטים הם, ולוי מתחלק לב' כהן ולוי, הרי י"ד (צ"ב ואכמ"ל). ובסוד הה' חסדים נעשים ע', דהיינו ה' פעמים י"ד, הוא סוד הע' חסדים שאמרנו שמתגלים. וכל זה צריך להיות שב אחור מפני הערב רב. ותדע גם כן שבשוב אלה החסדים לאחור, נאמר בז"א כביכול תשש כחו כנקבה (ברכות לב.) שהוא ממש סוד אחור, בסוד: אחור וקדם צרתני (תהלים קלט:ה). והיינו שלא נשאר רק בחינת הנוקבא שזה סוד אחור באחור. וכבר נתפרש דבר זה במקום אחר ואין פה מקום להאריך בזה. אך כשחוזרים החסדים להאיר, הנה אפילו הגבורות מאירות בבחינת זכר וגורמות הישועה, כי הם הישועות, בסוד: כו"ס ישועו"ת (תהלים קטז:יג), וזהו סוד: ואלהי"ם מלכי מקדם פועל ישועו"ת בקרב הארץ (תהלים עד:יב), עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו ר' ישראל בעל שם טוב, ר"ת יב"ש, בגימטריא של שם אלהים במילוי יודי"ן: אלף למד הי יוד מם, והי"ב אותיות, שזהו כנגד עצם הערל"ה והמילה. ורבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, ידוע שהוא בחי' נצח, ושמו כבר מביא את הנחמה. שרבינו כבש את ארץ ישראל בשבילנו (וידוע המעשה שהיה לרבינו עם השר הישמעאלי), כמו שהוא אמר, שלנו לא יהיה קשה להגיע לארץ, וכמו שמאז היה מנהג בברסלב שלא לבנות בית חדש בחוץ לארץ. וכדי לתקן להטהר מהערב רב, שבגללם השיב אחור ימינו, צריכים הטפ"ת דם ברית, וזה ע"י השיר שהוא באחוריים, שהוא בגימטריא כו"ס הישוע"ה (עם האותיות): נ נח נחמ נחמן מאומן. שהוא פועל ישועות' בקרב' הארץ', ס”ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ע”ה), ומטהר מ”אבי אבות הטומאה” (עם התיבות) שהם “הערב רב” (עם האותיות, כמנין נ נח נחמ נחמן מאמן). [ע' לק"מ י:ח שמשה בגמטריא חרוף אף שמבטל חרון אף של עבודה זרה מול בית פעור].

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

(ואולי בזה יש איזה פתח להבין איזה רמז במה שרבינו היה משחק שחמט עם המשכילים (שחמט ע”ה בגימטריא משיח – ד.ש.). כי היה מתקן הערב רב, בחי' חשך, שהוא אותיות שח ך, דהיינו שך כתר – המלך. והיעבת"א).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

[וע' לעיל מש"כ בפרק "בענין פעולות הנחמנים וכו'" בענין הדרך לארץ ישראל, ובענין העשרה קדושות בארץ ישראל].

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ויעויין עוד בסה"ק אדיר במרום (עמוד טו) ז"ל בתחלה נאמר: והארץ היתה תהו ובהו וחשך (בראשית א:ב), בסוד מוח לב כבד כנ"ל. ואחר כך: ויאמר אלהים יהי אור. ויש ה' פעמים אור, למתק ה' אותיות דאלהים. ובאמת זה המיתוק מגיע אליה בסוד אימא, כי הלא גם החוט עצמו מגיע אל זו"ן מאימא כידוע. ובאימא יש אלהי"ם נכלל בהוי"ה בסוד הנקודות שלו, ושם נמתק בסוד ה' אור. ואז נעשית הנוק' תיבת נח. כי בתחלה היה רק: ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ואז לא נעשה בחינת תיבה, אלא הכל עומדים בתוך המים, דהיינו הס"א שולטת בגלות, ורוח מגיע להם מטי ולא מטי. ועכ"ז ההנהגה בסוד אלהים לבד. אחר כך: ויאמר אלהים יהי אור, בסוד הוי"ה בניקוד אלהים, ובסוד ה' אור המתקנים ה' אותיות דאלהים. ואז נעשה בחינה אחת בתוך המים, שהיא התיבה. והיא מציאות התפשטות הנוקבא בבחינה אחת, שאפילו בזמן הגלות ובתוך הס"א, תפריש מן האחרים מי שיזכה להיות חוסה בצלה. ואלה אע"פ שהם בתוך הקליפות, יקרא שהם חוץ לקליפות. כמו נח ממש שהיה בתוך התיבה בין מי המבול. ועל כן עד שלא נמצאת בחינת התיבה, לא היה אפשר לעשות תיקונים כמו שעשה רשב"י, כי מי שהוא שהוא בתוך הקליפות אי אפשר לו לתקן תיקונים אלה. אך כשנמצאת התיבה, הרי מקום מנוס ומסתור מן הס"א ששם יוכל האדם להנצל ולעשות תיקונים. והבן היטב כי זהו ממש כענין הזיווג דאחור באחור, שלמטה אין זו"ן יכולים להזדווג, וכשעולין לאו"א מזדווגים. כך אלה אם היו חוץ מזאת התיבה לא יהו יכולים להתקן, כי מי המבול שהיא הס"א היה על כל הארץ. אך בהכנסם לתיבה יכולים לתקן תיקונים. ועל כן תבין כי לא יכלו תיקוניו להוציא לאור הגאולה, כי רק בסוד התיבה נעשו, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שענין ה' תיבות נ נח נחמ נחמן מאומן הם בחי' ההמתקה של ה"פ אור, וענין נ נח באחוריים שעי"ז יכולים לעשות תיקונים אפילו בימינו שאנחנו שרויים בנ' שערי טומאה, שאע"פ שלמטה הכל באחוריים, אנו עולים לאו"א בחי' אומן (בחי' ויהי אומן את הדסה ובחי' כאשר ישא האומן את היונק) ופועלים היחודים והתיקונים.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין שסבא נפטר בח"י חשון שהוא יום הראשון של חשבון המ' ימים של המבול (כפרש"י ריש פרשת נח פסוק יב – לפי ר"א. ויש לומר שלא רק בשביל שהיה יום בלי לילה, אלא כי בתחילה היו יורדים באופן שיכולים להתהפך להיות גשמי ברכה). וגם לציין למש"כ עה"פ (כי תשא לב:לב) מחני נא (עוד רמזים בתאריך הילולא של סבא ישראל עמש"כ עה"פ שלח נא ביד תשלח – שמות ד:יט, ובערך ישראל דב אודסר). שוב ראיתי שסבא נימול כ"ח כסלו, שזה היום שפסקו המ' ימים של המבול.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד יז (עמ' כד מכון רמח"ל): כלל הענין הוא: תיבה הוא מציאות אחת של נוקבא שיוכל לימצא אפילו בזמן הגלות. שהנסתר בה – יקרא חוץ מן הגלות. ולכן בתוכה יעשו תיקונים גדולים, מלחמות גדולות וזיווגים חזקים. אך אין פעולתם יוצאת לחוץ, כי היא בחינה סגורה, בסוד: ויסגור ה' בעדו (בראשית ז:טז). נאמר בה: וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפ"ר (בראשית ו:יד) שעולה ש': אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם. ויש בה המכסה שהוא קכ"ה, בסוד (ק"כ) צירופי אלקים (וה' אותיותיה), שכשזה יהיה מוסר, בסוד: ויסר נח את מכסה התיבה (בראשית ח:יג), אז יראו התיקונים שהיו סגורים לפנים ותצמח פעולתם, עכ"ל.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הנה כל הגילוים הם במלכות – אדנ"י. והרי כפ"ר מכס"ה אדנ"י ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד כב שכדי לצאת מגלות צריכים בריחה, אבל אחר שמשה רבינו ורשב"י כבר עשו את הבריחה בעד כל ישראל, מי שדבוק באורם, אינו צריך אלא יציאה בעלמא, ולא צריכים לסבול חבלי משיח אלא כמו חיבוט הקבר הצריך להפריד מן האדם הזוהמא שנדבק בו ע"ש, ולכן י"ל שזה ענין הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא תצא, שזה המכה בפטיש כבר נעשה על ידי נ נח, בגמטריא תצא!

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד כז (בהוצאת מכון רמח"ל): והנה כתוב עלית למרום שבית שבי (תהלים סח:יט), שמדברעל רשב"י, כי שב"י הוא (ר"ת) ש'מעון ב' י'וחאי כידוע, וזה כי בעלות לבחינה זו של אימא – שהיא מרום. וכן לאה בסוד צפורה שהיא מרום, אז שבה השב"י, והוא כי הוציא בכח ניצוצו זה שהוא רשב"י זלה"ה, שגם הוא היה לו לברוח כן. וזה כי כמו שהוצרך בריחה ויציאה בגאולת מצרים, כך היה צריך שיהיה גם בגאולה אחרונה. אבל כתוב: כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון (ישעיה נב:יב), ונמצא שלא יהיה בריחה לעתיד לבוא. וצריך לפרש זה הדבר מהיכן נמשך, וגם מה גודל תועלתו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו אמר על הספר שלו – לקוטי מוהר"ן שהוא אתחלתא דגאולה, ובחייו יצא רק לקוטי מוהר"ן קמא, שבו רפ"ו סימנים כמנין מרו"ם, וכמנין נחמן מאומן (ואימא של רבינו, פייגא – ציפורה). והרי מובן שהספר ליקוטי מוהר"ן מציל אותנו מהבריחה והניסה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' מ ומשהו, מראה את השערים לגן עדן שהם שלוש שמות אדנ"י, שהם גמטריא קצ"ה – שבעצם זה צד"ק שיש בו נקודה טמונה. וכדי לפתוח אותם צריכים להמשיך שלוש שמות הוי"ה, כמנין לח"ם, הרי רע"ב (בסוד לא רע"ב ללח"ם), ועוד צריכים לפתוח את ההויו"ת לחס"ד, במילוי יודי"ן, הרי עוד רי"ו, ביחד זה פת"ח, שפותח את השערים. והנה פת"ח עם הג' כוללים – שהכל נבנה פה בשלוש שלוש, הרי 491 גמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז הרמח"ל גילה שכדי לעלות לתוך גן עדן זה ע"י השם מ"ב של אנא בכח, וכבר ביארנו איך שאבג"י, זה ממש הסוד של שיר פשוט כפול משולש מרובע. ות"ץ ע"ה זה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!. אז כבר מובן קצת מה שר' ישראל קרדונר כותב במכתב, כידוע למחצדי חקלא שבין אנ"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' נז-נט מגלה איך שהצדיקים עולים לגן עדן ומקבלים שם את האור בסוד מזו"ן, שזה סוד אח"ד א"ל אח"ד מ"ה וא' פנימי (=ודייוי), הרי חמש מספרים כוללים על מזו"ן = נ נח. גם לעיל משם הרמח"ל מגלה את סוד מלחמת השם עם הקשת, שלוקחים את הקשת ויורים חצים, ומגלה שם ש"חצי" – נ נח – הוא בא מי' שבראש, שיש לה ג' קוצין, ולכן נחשב לג' יודין, שהם ג' שמות הוי"ה, שביחד הם ע"ח ול' גמטריא חצ"י – נ נח.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' עו- בענין קודם סור מרע ורק אחר כך עשה טוב. רק לפני החטא היה להיפוך. עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רלח ואות תמז.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' קפה - בפלגותא דשערי וכו' ע"ש ענין של אורח צדיקים כאור נגה וכו'. ומסביר שם איך ע"י דעת דעתיק יומין הנצחיות נקבע לפי הזמן. וכל זמן של הזמן יש הספקות של הרדל"א שעליהם אמר הנביא (ישעיה נח:יא) והשביע בצחצחות נפשך, צח חד צחות תרין ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה נ נח. כי נ הוא הצ', כי איתא בכוונות (וכן הוא באדיר במרום עמ' קסה) ענין המאה ברכות שנ' יש בראשו י'. וא"כ הרי בהיפוכו הוי' צ' (גם נו"ן ע"ה בגי' צד"י עם האותיות). הרי שנ נח הוא ענין הצחצחות - חד תרין.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

נחמ = זמן ע"ה, גם גימ' צח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן = נצח.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

מאומן = כאלף ו'. כי באלף ו' - חד חרוב ע"ש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

גם י"ל זה בחי' המלכות שבה כל אחד משיג בהספקות של הרדל"א, ע"ש עמ' קפט ד"ה אך.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

וגם י"ל שזה הענין המבואר שם - וארח צדיקים כ-או"ר = נ נח נחמ ע"ה. נג"ה - נח. הל"ך = נ. ואור עד נכון היום עם האותיות ותיבות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רג-ד.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

דמות אדם (גי' נ נח נחמ נחמן מאומן) תרי"ג וז' דרבנן = תר"ך. צל"ם = ק"ס.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

סך הכל = 780 = שפ"ת אמת תכון וכו'.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן = 491. רפ"ח ניצוצות ע"ה 289. סך הכל = 780.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רד (עמ' שכד-שכה במכון רמח"ל): אמת ואדם הכל אחד וכו' שכל הבריאה כמו בקיצור היא אדם. ובפרטות יותר הוא אמת ע"ש.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ואדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רה-רז בענין שפת אמת תכון לעד, ששלמות האדם הוא תרי"ג וצל"ם שביחד עולים לשפ"ת, ועוד כותב (עמ' רו ד"ה והנה) אבל האמת שצריך ששני השפתים יתוקנו, כי סודם זו"נ בסוד זכר ונקבה בראם', (ד"ה אבל) 'ונמצא שתיקון הכל הוא להחזיר בכל ובקביעות ענין השפתים... והם מדת הפרצופים כמ"ש ששניהם ביחד מאה אמה אע"פ שנעשין אח"כ מאה לכל אחד'. הרי שבסוף אפילו שלמות של השפת יש לו עוד מאתים, מאה בשביל הנוקבא ומאה בשביל הז"א. והרי שפ"ת ועוד מאתים, ושני כוללים בגמטריא תתקפב שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו פעמים 491 = 982) כנגד הזכר ונקבה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם שהשפת אמת, הוא השפה העליונה בחי' נצח. תכון לעד בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם (עמ' שכח מ"ר) ז"ל ואז קומתם שלימה בסוד ק' [אמה] (ב"ר יב:ו) – שהם נ' לאחד. כי מדתם בסוד אימא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אימא בחי' ח', כי זו"נ הם הז' מידות, ולמעלה מהם אימא בחי' ח'. הרי: נ נח!

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ואז שניהם נבנים לק' כמבואר שם, ועם מ"ו של אבא, הרי: נחמ נחמן! מאומן – א"א.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

[אדם הראשון היה בבחי' ת"ק שנה מן הארץ עד השמים, ואז ותשת עלי כפכה, שנתמעט לק'. ולכן אחר שנבנו לק' שוב נבנים לת"ק, וזה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא התחלה של ת"ק, א"נ עם האותיות וכו'].

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רכא. שורש הציץ. י' פעמים מ"ו עולה ת"ס כמנין קד"ש ל"ה'. וע"ש שכל זה מבחי' א"ל השורה בהדיקנא ע"ש מבואר להדיא. הרי תצ"א [נ נח נחמ נחמן מאומן]! ובעזה"י עוד נכתוב – אות עה - בסוד המצח המבואר הלאה באדיר במרום עמוד רנה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רלב. סוד 'עת אחד' ע"י השמונה תיקונים דכהנא רבא = 491 [נ נח נחמ נחמן מאומן]!

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רנו, בענין מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא = צ"ח. וי' אהי"ה מ' אותיות, וי' אהי"ה = נ' שערי בינה, שכולל כל הנ' שערים. וזה מצח, ע"ש באריכות. ועמש"כ בתפילת שחרית, יגדל אלקים חי.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח, נחמ = צח, נחמן = נצח, דהיינו צ"ח הנ"ל שהוא המ"ט האל"ה, והנ' שערי בינה. מאומן ע"ה = מצח.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

בק"ר צ"ח = ת (כמבואר שם) אלהי"ם וה' אותיות = תצ"א [נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה על פי המבואר שם, שהמיתוק של הצ"ח – נחמ – שהוא הרצון שבאמצע – הוא ע"י מה שלפניה ומלאחרי: נ נח נחמ נחמן מאומן שעם השבעה אותיות של נ נח נחמ, עולים ת. וע"ש איך שזה תיקון המצח (ועי' לעיל מש"כ אות סו במש"כ באדיר במרום לענין הציץ שהיה על המצח).

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה לפרש כאן בהרמח"ל שמפרש השם אלהי"ם, שה' של אל"ה, עושים אותה שלוש ווי"ן, שעולה ח"י, יוצא שאל"ה בגמטריא מט, ויש מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, שביחד הם צ"ח (נח”מ), וזה אל"ה של אלהי"ם, ועם הי"ם של אלהי"ם, הרי נחמ"ן!

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד רנז. ברן (252) יחד (22) כוכבי (58) וג' תיבות = נ נח נחמ נחמן ע"ה. 355

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד רצד: ואז נקרא ממש 'דג שבים' בסוד וידגו לרוב בקרב הארץ וכו' ע"ש. דג שבים ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד שלח, ע"ש בסוד ורוח אלהים מרחפת על פני המים, שדורש מרחפת, מ' ר"ח פ"ת, ולפי המבואר שם יכולים לדרוש עוד להוסיף על הפ"ת עשר אותיות של שני שמות אלהים השורשים, וא' על הרוח. הרי תצ"א כמנין נ נח נחמ נחמן מאומן. רפ. אין לך בן חורין אלא מי ששר נ נח, בסוד במתים חפשי (תהלים פח:ו), במתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הכוונות על התיקון הכללי שרבינו גילה לכוון שני אל אלהים במילואם, אלף למד אלף למד הי יוד מם (שהם בגמטריא תהלים שע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), שני שמות האלו הם ג"כ בסוד המיתה, בסוד הכתוב (תהלים סח:כ-כא) ברוך אדנ"י יום יום יעמס לנו הא"ל ישועתנו סלה – הא"ל לנו אל למושעות ולאלהים (כתוב הוי"ה וקרי אלהים) אדנ"י למות תוצאות, כמבואר בספר אדיר במרום (עמוד קסט), כי הא"ל זה הו"ק שיכולים לחיות בו, אבל לעלות למעלה צריכים מיתה, שהיא המנוחה, ובזה משלים אלהי"ם, ע"ש. ובאמת משיח הוא המתקן את הי"ה בסוד אשרי איש אשר תיסרנו י"ה ומתורתך תלמדנו (תהלים צד:יב), כמבואר באדיר במרום (שמא-ב)

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד שד"מ. בענין רישא דעשו, ועשתי עשרה שכל המוסיף גורע. עיין מש"כ על מגילת איכה א:י.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד שמו [תקכז, מכון רמח"ל] נמצא כי זאת הע' היא ממש רישא דעשו, שבהתפשטה ומוצאה המדרגות – מ' מדרגות, דהיינו היא א' ול"ט אחריה – וכולם מ', בסוד המ' שזכרנו בענין מרחפ"ת. וסודו: ויהי עשו בן ארבעים שנה (בראשית כו:לד). ובסוד יצחק גם כן, שנשא בן ארבעים. אך היא [דהיינו הא'] עצמה אינה נחשבת עמהם, ולכן נשארים מ' חסר א'. ולא אמרו: ל"ט, כי אדרבא זאת היא כפייתם, להיות מ' ושהראש לא יתחשב להם, ע"ש.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ע' עם ל"ט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בהקדמה למסכת מכות, על חיי הרמח"ל ורבינו הקדוש בסוד מ' חסר א'.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד תיד-תטו. ז"ל כי בתחלה היו כמעט כמו מלאכים המתנהגים אחר השרש, כך חוץ מן המצוה שנצטוו עליה, היה להם ללכת רק לפני תנועת השרש. וסוד זה (יחזקאל א:יב) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. ואז היו ממש כמי שהולך בעינים סגורות נשען על מי שמביא אותו וכו' וכשירדו ממדרגיתם ניתן להם להיות מפקחים על עניניהם, ושיצטרכו הם להיות תמיד במחשבה סובבת, אפילו על עניני העבודה. כי לא תגיע ההארה פתוחה ומגולה להם, אלא בסיתום. וזה כי על כל פנים לא יעשה האדם אלא מה שהקב"ה רוצה, אבל הניח להם מקום – שסוף דבר יהיה מחשבותיהם תמיד בתנועה, לחשוב ולדאג על הדברים – שהס"א לא תתחזק בקטרוגים ח"ו, שהם לא יטעו במעשיהם ח"ו. וסוף דבר – להיות תמיד בדאגה, שיצטרכו הם לשמור את עצמם. ומזה נולד אחר כך ענין אחר בעניני העולם עצמו – שיצטרכו לחזור על פרנסתם וקיומם. והוא ענין (בראשית ג:יט) בזיעת אפיך תאכל לחם. וגם שם כבר שום אחד אינו עושה יותר ממה שנגזר עליו, ושהקב"ה רוצה. אבל הדרך הוא כך – בתחלה היה האדם במנוחה, כמ"ש למעלה. ובא הנחש והודיע את חוה שיש דרך אחר בעולם – שאדרבה האדם ידע את הענינים, ויפקח הוא על עניניו, ויעשה הטוב בכח עצתו הטובה וחכמתו השלימה. וזה יותר הנאה ועונג לאדם כשיגיע לשלימות על דרך זה. ואז ערב זה הדבר בעיני חוה ונתפתתה אחריו, וירדה לעץ הדעת, וניתן לה בהכרח – מה שרצתה בבחירה, כי (מכות י:) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו. וירדה והורידה לאדם עמה, לכל אלו הדברים. והנה על זה הדרך הולכים הדברים – מי שמתפתה בזה, וערב עליו פקיחות עיניו, הקב"ה גם מוליך אותו בדרך זה. ונאמר בו (דברים טו:יח) בכל (משלח ידיך) אשר תעשה, והוא צריך לעשות כדי שתבא לו ברכה. אבל אם הוא מניח זה הפקיחות עין, ומשליך יהבו על הקב"ה, זהו מה שאמרו עליו (ברכות לה:) מלאכתך נעשית על ידי אחרים. וכן אמרו (אבות ג) כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. ותראה שעל כל פנים אמרו (ספרי דברים טו:יח, וכן עי' במסכת סנהדרין פרק חלק דף צט ענין זה) מנין שלא יהיה יושב ובטל, כי זה אי אפשר. אלא אם יתעסק רק בעבודה, אז מלאכתו נעשית על ידי אחרים. אמנם עם כל זה אינו ניצול מן הזיעת אפיך, כי על כן נקרא עול תורה, כי באמת עדיין צריך פקיחות עין הרבה מאד (-עיין ריש המאמר שם, שכל הקטע הזה מפרש ענין ותפקחנה עיני שניהם וכו'), כמ"ש למעלה, מפני רוב הסיתומים. ואי אפשר לימלט ממנה לגמרי, כי אם בהתגלות היחוד העליון המתקן הכל כנ"ל. וזה אמת, כי מי שיודע זה, אפלו בענין התורה יוכל להתקרב אל המנוחה, ולקיים (תהלים נה:כג) השלך על ה' יהבך. אבל על כל פנים צריך חשבונות ודאי לשמור הדרך, כי כבר נאמר (משלי יט:ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. ונמצא שדרך המנוחה נסגרה לגמרי עד ביאת המשיח, שאז נאמר (ישעיה יא:י) והיתה מנוחתו כבוד, ותלוי הכל בפקיחת העינים הזאת – ותפקחנה עיני שניהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש עוד (עמ' תטז-תיז) ז"ל ועתה נשוב לפירוש הפסוק (קהלת ז:כט) האלקים עשה את האדם ישר, כי זה ענין היחוד המהלך רק לתיקון השלם, ולא היה צריך חשבונות רבים. אלא אחר כך כשירד לעץ הדעת טוב ורע, אז נאמר (בראשית ג:ז) ותפקחנה עיני שניהם, כנ"ל. ומה שבתחלה התיקון היה נעשה רק בחיזוק הסדר של הקדושה, עתה צריך ללכת לפי הדרך עקש ופתלתול, בסוד (תהלים יח:כז) ועם עקש תתפתל. אך הזיווג הוא בסוד גילוי היחוד כנ"ל, ושם עומד על כל פנים הדרך הישר לפי הגילוי ההוא, והוא בבחי' הטוב בלא רע. ומי שזוכה ללכת בדרך הזה, הוא זוכה לדרכי התיקון האמיתי. ותבין היטב, שיש הדרכים שפירשתי למעלה, שהם מצד המלכות לבד שלא לפי דרך הזיווג, והם הדרך לפי הסוף לבדו, ושם יש החשבונות הרבים. ואדם, אף על פי שהאורח המוכן אליו היה אורח הישר, נתעקם לו בחשבונות הרבים. ותראה, שבאמת לא אבד הדרך לגמרי, אלא כאלו נפרץ השביל והלך אל החשבונות הרבים, והדרך הישר עומד למעלה והוא יכול לחזור אליו. רק צריך סיוע גדול בכח חזק, שיוכל תמיד בכל המקרים, ובכלהפגעים, לחזור מן החשבונות, ולעמוד בסוד היחוד – לדעת שהוא השולט על הכל, ושהכל יחזור אליו. ועל זה מתפלל דוד (תהלים ה:ט) הישר לפני דרכך, והיה אומר (שם) ה' נחני (ננח!) בצדקתך, בסוד הזיווג הקדוש הנקרא צדקה, ומי שזוכה לזה נקרא ישר לב. ולעמוד תמיד בזה היושר צריך סיוע גדול כנ"ל. אך מי שזוכה לזה, אז מתגלה עליו הרוח של עתיק יומין כנ"ל, שאינו מתהלך אלא בזה האורח הישר, ובעקמימיות של החשבונות רבים אינו הולך כלל. ומי שזוכה שיתוקן ארחו מן העקמימיות, ויושם ביושר הנ"ל, הנה ההשפעה היורדת לו דרך שם תהיה מן העתיק יומין, בסוד הרוח כנ"ל. ואז יזכה לעבודה גדולה ותיקון גדול, והבן היטב וכו' ע"ש עוד כל דה"ק.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו שרבינו ממש יעץ והדריך אותנו והראה לנו את הדרך איך לאחוז בדרך היחוד העליון של קודם החטא שיתנהג בביאת המשיח בב"א:

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות ב: טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו. ודרכי כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו, מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר, הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו, ע"כ.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות רסט: לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו, שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג, ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו', ולפעמים יש להאדם בלבלולים גדולים מזה. ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל, איך שעושין – עושין, ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבינו גילה את הדרך איך לאחוז ביחוד העליון של קודם החטא, שיתנהג רק בביאת המשיח בב"א. נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תטז הרמח"ל מסביר איך אדם ואשתו נפלו ליאוש, "ואז האדם ואשתו שחשבו כבר ללכת אחר הס"א לגמרי מפני שחשבו שאין עוד תקנה, מיד נחבאו בתוך עצי הגן וכו' וחשבו להסתר לגמרי מן הקדושה, ואז היו כל הקלקולים שארז"ל (סנהדרין לח:) אדה"ר מין היה, כופר היה. אבל מיד שנתגלה עליו הקב"ה ואמר לו (בראשית ג:ט) איכה – אן נטה לבך – כמ"ש ז"ל, 'שב משם', וחשבו להנצל מן הס"א כעובר לאנסו' ע"ש. והאיר אחד מהחברים ש'איכה' שהש"י אמר להם היה בחי' קול המוכיח הראוי שנתן להם כח לחפש בעצמם זכות. והנה הרמח"ל מפרש את הדיבור הזה של איכה, אן נטה לבך, שזה היה קריאה של "שב משם", בגמטריא תרפ"ב (תעשה רפ"ב – תורה אזמרה), השנה שסבא ישראל קיבל את הפתק (שהוא עוד הרבה אין שיעור למעלה מתורת אזמרה כמבואר בפנים הספר). כי איכה זה בחי' א-י, עשרה מיני נגינה, שיר פשוט וכו' הדרך היחיד שראוי להוכיח כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה ח' תנינא), וכן א"י ראשי תיבות ישראל אודסר, וי' פעמים כ' (א-י-כ-ה) עם השני אותיות בגמטריא בר, ישראל בר אודסר (והה' הוא תוספת). כ"ה, בחינת מאומן, כי כ"ף עם הכולל, בגמטריא אומן עם האותיות, וה' אחרונה כמו אומנה, כמו מאומן. וכן כ' פעמים ה' בגמטריא כ"ף כנ"ל. וכן 'אן נטה לב' ע"ה בגמטריא נחמן. כי נשמת רבינו פרח קודם החטא, ולכן נפלו ליאוש, והש"י האיר להם ממנו, והחזירם.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תשח—תשיא (מכון רמח"ל) מבואר שם שהנשמות מלבוש א"ק, והם נעשים ארבעה ווי"ן לד' רוחות – ם. ואז עוד ו' חוצץ הם באלכסון, ונעשו נשמות עליונות ותחתונות, ואז מקפל ומעלה התחתונות למעלה, ואז הו' שהוא מלך המשיח, נמשכת למטה להשלים.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

והרי הו' זה שיר פשוט, עליונים ותחתונים – כפול, הקיפול של שני חצאי הם באלכסון עושה משולש. ם' מרובע.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם שגוף א"ק מאיר להו', וכתב (עמ' תשיא) שזה האור סודו אמונה. הרי מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

יחוד היראה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

בענין האזהרה לא לעשות היחוד עד שבקי מאד, עיין מש"כ בשיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

חותם היראה – עיין לקוטי הלכות, יורה דעה ח"ב, הלכות כלאי בהמה ד:יד-טו, פלאות.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ו' שינין – עם הציור. היינו ח"י ווים. בגמטריא נ נח.

</div>



# ערכין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/arachin/

# ערכין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/arachin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ערכין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ח: רבה כרבי אלעזר - שצדקתך כהררי אל שאתה מצדיקנו במה שאתה כובש ומסתיר משפטיך דהיינו עונות בתהום רבה (רש"י), בחי' ישוב ירחמנו יכבוש עונתינו, כי הקב"ה כובש ומסתיר עונות תחת מחילת כסא הכבוד כדי שיכריעו הזכויות. ורב יהודה כרבי יוסי ברבי חנינא - שאלמלא צדקתך כהררי אל שאתה עושה לנו צדקה שאתה מגביה עונות ("נושא עון" נושא ומגביה כף העונות למעלה כדי שיכריעו הזכויות) מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שיהו מכריעים עד תהום רבה (רש"י).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש שאלו השני דרכים להבין תורת אזמרה. שפירוש הפשוט שמלקטים נקודות טובות ומרימים אותם, זה כפי רב יהודה כרבי יוסי ברבי חנינא. ופירוש התורה רפ"ב אזמרה על פי הרמח"ל שכל יהודי יש לו הנקודה או נקודות שלו ואלו הנקודות צריכים להאיר ולהביא לכל תוקף, זה כפי רבה כרבי אלעזר, ודוק!!!

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ט. רש"י בסוף העמוד ד"ה איתחזויי איתחזי כז"ל לבנה לב"ד ואנן הוא דלאו אדעתין למימסר נפשין ולמיחזייה הילכך לא מרנני עכ"ל. והוא קצת פלא למה שייך מסירת נפש כדי לראות הלבנה החדשה. ועל כל פנים, הענין מרמז למצוא נקודה טובה כל דהו, ובזה שפיר מובן איך שצריכים בזה מסירות נפש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יא.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בכתף ישאו אין ישאו אלא לשון שירה וכו': לקמ"ת ח:י דף יח., לא דף כג:.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יא. אל תקרי יסור אלא ישיר. זה ממש מה שרבינו הקדוש גילה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח, שקול המוכיח הראוי הוא בחי' שיר.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יג: ושל ימות המשיח שמונה וכו' של עולם הבא עשר, וברש"י שם מבואר שאפילו בימות המשיח התשועות בעצמות יולידו צרות, והוא הוא הדבר שגילה רבינו הקדוש בחיי מוהר"ן אות תל, עיין מש"כ שם. ועיין בערך שיר חדש – שירה חדשה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

טז:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יבא פטטיא ויכפר על פטטיא: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו..

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

תמה אני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח: לקמ"ת ח:א דף טו:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יט. – סבא בביתא פחא בביתא, עמש"כ בפרשת בחוקותי כז:ז.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ל.-ל: אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רצ.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

לב: מבואר שעזרא הסופר ביקש רחמים מהשם יתברך לבטל היצר הרע של עבודה זרה, ונענה בחצי, והגמרא מקשה על יהושע בן נון למה הוא לא ביקש והתחנן להשם יתברך על זה, והגמרא אומרת שבאמת זה טענה חזקה נגדו ובגלל זה אחד מהפסוקים הקדושים מהנביא לא קורא אותו יהושע אלא ישוע! והא לך לשון הגמרא עם פירוש "חברותא":

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ואידך התנא שסובר שקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבא, איך יפרש את הפסוק בנחמיה שלא עשו סוכות עד ימי עזרא?

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ומשנינן: שאין משמעות "סוכות" כפשוטו, אלא דבעי עזרא רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא של עזרא עלייהו על ישראל כי סוכה!

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו דקא קפיד קרא עילוייה דיהושע [שהקפיד הכתוב על יהושע] דוקא, שהזכיר הכתוב אותו ולא את אחרים, וגם דבכל דוכתא כתיב "יהושע" והכא כתיב בלשון גנאי: כי לא עשו מימי "ישוע" בן נון. והטעם: דבשלמא משה לא בעא רחמי על ביטול היצר של עבודה זרה דלא הוה לו זכותא דארץ ישראל שהרי לא נכנס לא"י, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל הקפיד הכתוב עליו: אמאי לא ליבעי [ביקש] רחמי.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר הדבר שהשם ישוע הוא גנאי.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שיש להביון יותר עמוק בגמרא זו, שכיון שיהושע לא ביקש והתחנן לבטל היצר הרע של עבודה זרה, מזה היה כח לכל הקליפה של הנוצרות שבונים על השם ישוע, שם רשעים ירקב.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מסתברא שכדי לבטל הקליפה של נוצרות צריכים הכח של ארץ ישראל, ולא מספיק אפילו הבחינה של ארץ ישראל שיש לצדיקים אמיתים, כי הגמרא הנ"ל הניחה למשה רבינו ע"ה שלא היה לו להתפלל על ביטולו של ע"ז מחמת שלא היה לו הזכות של ארץ ישראל. אכן יתכן שרבינו שזכה להיות בארץ ישראל כבר יש לו גם את הזכות הזו והכח לבטל אפילו הרע הזו, ועם כל זה בודאי כחו יהיה הרבה יותר חזק כאשר יהיה מושבו ממש בארץ ישראל, בב"א.

</div>



# עבודה זרה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/avodah-zarah/

# עבודה זרה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/avodah-zarah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זרה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זרה עם הב' תיבות בגמטריא מוהר"ן. עבדה זרה ע"ה בגמטריא ברסלב. זה לעומת זה. הראשי תיבות ע"ז, ע' פעמים ז', עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו: לקמ"ת מד דף כו:, לקמ"ת פו דף לט:. שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ג:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי שנאן אלא שאינן: לק"מ ח:ט דף יא:.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

שלש שעות עוסק הקב"ה בתורה: שיחות הר"ן יז.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול, תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ע"ש. הרי שהגמרא תפסה שלשון וחי בהם משמעותה החיים הכי גבוהים שיכול להיות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות ח אני חייתי היום חיים שלא חייתי עדין מעולם, כי יש כמה מיני חיים, והכל נקרא חיי וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ג: שג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, וי"ל על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כב שצריכים לעשות מתורת ה' תורתו ע"ש, ולכן אנחנו מתפללים אז, כי תורת ה' הוא עוד לנו בבחי' תפילה. ובזה שגו "החסידים" שאיחרו זמן התפילה בהחשבם שהם כבר הגיעו לכך שתורת ה' הוא תורתם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ד:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

לא היה דוד ראוי לאותו מעשה \וכו': לק"מ כב:יא דף לג:, לקמ"ת א:ד דף א:.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

לא היה ראוי דוד לאותו מעשה אלא להורות תשובה ליחיד: לקמ"ת עג דף לד:.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מייני בעובדי ודחפו להוא מידחי, אי הכי דצבור נמי, דצבור נפישא זכותיה וכו'.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שקיימא לן (ראש השנה יח.) דרשו ה' בהמצאו, שדוקא בעשרת ימי תשובה יש להתפלל ביחיד. אכן תפילת מוסף שייך לציבור כמו שאיתא במסכת ברכות (ל.) ר' אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכ"א בחר עיר ושלא בחר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר יחיד פטור מתפילת המוספין, ע"ש. וע' במסכת ראש השנה לד: שיחיד גומר תפילת מוסף ואחר כך תוקע, מה שאין כן בציבור.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אימת רתח, אמר אביי בתלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא, כל שעתא ושעתא מחוור חיורא, כל שעתא אית ביה סורייקי סומקי ההיא שעתא לית בי סורייקי סומקי, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שהכעס דוקא כאשר כולו הפך לבן. ולפי דעה אחת באותן ג' שעות הקב"ה עוסק בלימוד תורה. ולפי י"ל שהכעס הוא בחי' (תענית ד) האי צורבא מרבנן דרתח אוריתא דקא מרתחא בה (ועיין ליקוטי מוהר"ן ק).

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כי מתו כל האנשים וכו' שנעשו ענים: לקמ"ת סו דף ל..

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ה. תן לנו אתה, הובא בפתיחה להשתפכות הנפש מלקוטי הלכות, ועמש"כ בערך תן.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה, אמר להם משה לישראל, כפויי טובה בני כפויי טובה, בשעה שאמר הקב"ה לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם, היה להם לומר תן לנו אתה וכו', אף משה לא רמזה לישראל אלא לאחר ארבעים שנה וכו' ופרש"י אף משה רבנו ע"ה לא נזכר לתת על לבו דבר זה עד ארבעים שנה וכו'. ובתוספות הקשה אמאי כעס משה על ישראל, הלא גם הוא לא נזכר, וי"ל שלפי שהוא לא היה צריך לתפלה זו לא נתן לב עד ארבעים שנה וכו'.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור דברי תוספות, שהרי לעיל פירש תוספות מה הענין של כפויי טובה במה שלא אמרו תן לנו אתה, וז"ל לפי שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך, עכ"ל. משמע שידעו שהיה להם לבקש תן לנו אלא מחמת שהיו כפויי טובה לא בקשו. ואילו משה רבינו, מבואר בהמשך הגמרא, שבכלל לא זכר בשעת מעשה שהיה להם לבקש תן לנו, עד אחר ארבעים שנה, ואז הבין שאף על פי שהוא לא עמד על זה בשעת מעשה, כי הוא לא היה צריך לזה ולא קאי אדעתיה דרביה, אבל בני ישראל היו צריכים לזה, והיו צריכים לבקש, ורק לא בקשו מחמת שהיו כפויי טובה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור קצת מה שכתב שבני ישראל היו צריכים לכך, כי הלוא השם יתברך אמר מי יתן והיה מה שיש להם עכשיו כל הימים, הרי שבאותו שעה לא היו צריכים, וצריכים לדחוק שעל כל פנים הדבר היה תלוי בהם, ולא במשה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האור החיים, דברים ה:כה כז"ל ואמרו ז"ל ששגג משה שלא אמר לו תן אתה, שאלו היה אומר כן לא היו מהרהרין אחר משה, לא בשלוח מרגלים ולא במחלוקת קרח, ע"כ. ותימה הוא, שהרי הגמרא האשימו את עם ישראל לא את משה. וביאור הדברים, שהגמרא האשים את בני ישראל בכפית טובה, ואחר כך בהמשך הגמרא כתבה שמשה רבינו לא עמד על זה עד אחר ארבעים שנה, והאור החיים קורא את זה שוגג, שאילו היה עומד על זה היה בעצמו מבקש תן אתה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אין קשה לפירושו של האור חיים איך משה רבינו הוכיח את בני ישראל, הלוא מום שבך אל תאמר בחברך, קשוט עצמך וכו', כי לא ראוי זה כראוי זה, משה רבינו הוכיחם על שהיו כפויי טובה, כי לכן לא בקשו, ואילו הוא בעצמו לא בקש כי בכלל לא עמד על הענין עד לאחר מ' שנה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האור חיים המשיך ז"ל שאלו היה אומר כן לא היו מהרהרין אחר משה, לא בשלוח מרגלים ולא במחלוקת קרח, ע"כ. וקשה לפי זה למה משה רבינו לא הבין כבר מאז שהיה לו לבקש על זה, כי הלוא כבר אז היה כמו בני ישראל שהיו אשמים בזה שלא בקשו, כי כיון שהיה נוגע להם הבינו מיד שהיו צריכים לבקש, ורק משה רבינו שלא היה נוגע לו, לא עמד על דעת רבו עד אחר כך, והרי כבר בשלוח המרגלים ובמחלקת קרח היה נוגע לו, לפי האור חיים, ולמה לא עמד על זה מיד כאשר היה נוגע לו, הגם שהיה נוגע לו רק מן הצד – כי היראה מוטל על בני ישראל, לא לו.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי האור החיים יש שני בקשות שונות של תן אתה של משה רבינו ושל תן אתה של בני ישראל. כי משה רבינו היה לו לבקש מיד במה שנוגע לו מן הצד – שבני ישראל יקבלו את נבואתו כראוי. והוא שגג בזה שלא ביקש, כי לא רמיא אנפשיה. וגם לא היה יכול להוכיח בני ישראל על נקודה זו, כי הוא בעצמו נכשל בו. ובני ישראל היו צריכים לבקש תן אתה על הכל, שיהיה להם יראת שמים וגם אמונה, והטעם שלא בקשו היה משום שהיו כפויי טובה, ומשה רבינו לא הבין את זה עד אחר מ' שנה, ואז הוכיחם על זה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

בינתיים זה הכי פשוט שיכלתי לסדר הדברים.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ח. יום גנוסיא של מלכיהם\מלכים. עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה יז.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

י. כי קא שדו ליה (בעת שהשליכוהו לאותו בית למות שם) אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו וכו' יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה רבי עוד לא נולד אלא כשמת רבי עקיבא (קידושין עב:). ועל כל פנים כאשר שמע הסיפור כיוון את זה, כידוע שהראשי תיבות של יש קונה עולמו בשעה אחת, הם עקיבא. (ועיין בבבן יהוידע (ד"ה יש) שעיקר קניית עולמו לא היה במסירת נפשו להגן על עם ישראל אלא במה שנתן נכסיו לרבי עקיבא וחביריו).

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה הא דידיה הוא דבריה, כשמעמידין בן מלך בחיי אביו להחזיקו במלוכה שמח האב ועושה אותו יום איד, ע"כ.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

כן הוא בריש סיפור י"ג של הסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים ז"ל בכל פעם שהמלך עושה באל הוא שמחה גדולה מאד, בפרט עתה שמסר המלוכה לבנו בחייו, בודאי היה שמחה גדולה מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

יא.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

אונקלוס בר קלונימוס – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שס.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י קומא פירושו מלך, ע' בלקוטי מוהר"ן תורה רלד - ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם. והשם הוא קמה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

טז: רב אשי מכנה וקורא לר' זירא פתיא אוכמא, פתיא פרש"י כלי שחור וכו' חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענית ז.) דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם ע"כ. והרי פתיא בגמטריא כסותה, בסוד תיקון הברית, שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

יז.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אלעזר בן דורדיא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שסב. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שסה. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' שסח.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יח.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

אלהא דמאיר ענני – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' שעב. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שעה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

יט.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

תורת ה' ותורתו: לקמ"ת כב:י דף לג..

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרב ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י ז"ל כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, ע"כ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין מהא דאיתא בירושלמי, ורבינו הביאו, שצריכים לראותו בעל המימרא.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

יט. הגמרא קוראת תהלים – תילים, עמש"כ ריש ספר תהלים.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

יט:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כי לקח טוב ננתי לכם: לק"מ לג:ה דף מז:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ועליהו לא יבול אפילו שיחתן של ת"ח צריכין לימוד: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

שיחתן של ת"ח צריכין לימוד: לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

כ:

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה גדולה מכולם: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

א''ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי (חסידות חסידות) מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי (קדושה קדושה) מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר (תהילים פט-כ) אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא''ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיה סא-א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן, ע"כ.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת מגילה טז: על הא דמרדכי צדיק הדור נמנה רק באמצע, וכן כאן לפי גרסתינו חסידות וענוה שהם גדולים מכולם.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שברסלבר חסיד מזכיר גם חסידות וגם ענוה, כי ברסלב אותיות רב סבל, ופרש"י ענו, סבלן.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

כד: רב אשי אומר שאחר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' וכו' אז ישראל היו אומרים (לפי ר' יצחק נפחא) רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך החושקת בריקמי זהב המוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים ע"ש. הרי מקור כאשר מעמידים את הארון – בחי' קומה ה', ולענינינו כאשר רכב של ספרי רבינו הקדוש עומדת, אז ראוי לשיר ולהתנופף, כמו שאמר סבא ישראל, הבאתי דבריו בערך ריקודים ע"ש.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

מאי וישרנה, אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירה. ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה, ע"כ.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ שם בספר שמואל א:ו:יב

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

כו. פותא זה המצח, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

כח:

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

שוריינא דעינא בלבא תליא: לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

בעמוד זה – בנוגע לרפואת האוזן, כתוב "וננח" ג' פעמים. ונישקול חדא וננח חדא – פעמיים. לייתי אודרא דנדא דלא משקיף וננח בה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

לה: שמן תורק שמך וכו' ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון מגולה ריחו נודף וכו' (היינו אם מלמד תורתו לתלמידים) ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מגלין לו וכו' וכו'.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

לז: אמר להו רבא לאו אמינא לכו לא תתלו בוקי סריקי ברב נחמן. בוקי סריקי בגמטריא תצח, ואילו נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל בגמטריא תצז (-כעין מה שמצינו "ונושנתם' שגלו שנתיים פחות מהגמטריא).

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

מז. פארות הם נימין - מיתרים בשביל כלי נגינה, פארות בגמטריא התרפ"ב

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מט. בצורת רש"י רואים נ' על גבי נ', וח' יכולים לקחת מצורת הגמרא.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

נ: גם כאן בדף נ' דייקא (-נ'חמן) רואים בצורת תוספות נ' על גבי נ', ויכולים לקחת ח' מצורת הגמרא.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב ששת אנא לא נגר אנא ולא בר נגרא אנא. וכו' וכו' אמר רבינא אנא לא נגר אנא ולא בר נגרא אנא.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

נגר זה ראשי תיבות הגאון רבינו נחמן. ולא בר נגר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

נב. תלמיד חכם נקרא מזבח. עיין לקוטי מוהר"ן תורה מא ותורה מט.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין ברש"י ישעיה ו:ו מעל המזבח – מפי הקב"ה)

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

נה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטהר מסייעין לו: לק"מ יב:ב דף טז..

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

שגוזרין למעלה שיתרפא על ידי סם פלוני: לקמ"ת ג דף ד:.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

סה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

רבא ובר שישך – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שעח.

</div>



# אבות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/avot/

# אבות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/avot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אבות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אב-ות, ו"ת בגמטריא רבנו נחמן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:א

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הוו מתונים בדין והעמידו בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה: לקמ"ת ז:ז דף יג:.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

א:א משה קבל תורה מסיני. שמעתי שהראשי תיבות בגמטריא פתק. והוספתי שאותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) הם רנב"ש – רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש הרע"ב כז"ל אומר אני, לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה, אלא כולה מוסרים ומדות, וחכמי אומות העולם ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם, אלא עף אלו נאמרו בסיני, עכ"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בשיחות הר"ן אות קטז ז"ל שעל איש ישראלי אין שיך לומר ארינטליך (-אדם ישר) כי אמות העולם יש להם הנהגות נימוסיות, מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא ארינטליך. אבל ישראל עם קדוש אפילו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב, אפילו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ, מצד חיוב השכל והישר, רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך, ע"ש עוד באריכות.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה: לק"מ רמב דף קיו..

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל אדם לכף זכות: לק"מ ג דף ג..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי הלכות, אורח חיים ג', ראש חודש ו:נה מוהרנ"ת כותב, ואם אתה לא יכול למצוא רב, קנה לך חבר, העט והספרים יהיו לך חבר, עיין שם.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

הוי דן את כל אדם לכף זכות: לק"מ קלו דף קג.. ועיין תורה רפ"ב ומש"כ שם באריכות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה: שיחות הר"ן רעג.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

חכמים הזהרו בדבריכם: לק"מ נט:ה דף ע:.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג ודשתמש בתגא חלף. עיין ברע"ב כמה פירושים ובתוך דבריו כז"ל תגא בלשון ישמעאל כתר, ע"כ. והנה ידוע שהתגין על האותיות מבחי' אימא עילאה. והרי הם בבחי' לשון ישמעאל, בחינת תפילה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר מבואר אצלנו בטעמים על הכיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא עיקר התגא והכתר, שת"ג, תיו גמל, עם הב' אותיות בגמטריא נ נח נמ נחמן מאומן. וי"ל שהמשתמש ולובש כיפה נ נח, חלף, בחי' מוחין כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כט, שבע מחלפות ראשו (שופטים טז) שחולפין ועוברים במוחו ע"ש. עוד י"ל כמו שפירש הרע"ב, חלף ועבר מן העולם – דהיינו כמו שרבינו פירש (ליקוטי מוהר"ן קנז) המשנה (אבות ד) כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם, שאינו סובל וחפץ בעולם הזה. ועוד י"ל המשתמש בתגא, הבא ורוצה להתשמש בתגא, וכיון שאסור לעשות כן – מה יעשה? חלף, יחליף להתשתמש עם נ נח נח נחמ נחמן מאומן, שזה מותר ויאות.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אותיות בתגא, בחילוף הג' לר' באותיות א"ת ב"ש ג"ר, הם אותיות ברא-ת, היינו עם האותיות ש"י הם אותיות בראשית. כי בעשרה מאמרות נברא העולם, ובראשית המאמר הראשון בחי' כתר. וידוע שש"י הם קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. וי"ל אותיות שי' הם נוטריקון שימש, שימש בתגא, וברא העולם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז עשה לך רב והסתלק מן הספק. והנה ענין עשה לך רב, זה להיות חסיד של רבינו, ורבינו מפרש בלקוטי מוהר"ן (תורה ג) עשה לך רב, שאתה צריך לבנות את המלכות שלך על ידי נגינה ע"ש. ועל משנה זה האריך רבי נתן בלקוטי הלכות (הלכות ברכת התורה על פי לק"מ תורה לו) שצריכים לצייר את האור לברכה ע"ש. וזה ממש הענין של נ נח, כי הראשי תיבות - בחינת ראשית האור הנשפע מלמעלה - של נ נח נחמ נחמן מאומן – ננננ"מ בגמטריא ספק, ולכן צריכים לצייר את האור לברכה, וזה עניין עשה (בחי' ש"ע אורות הפנים) "לך רב" (אותיות לברך\יברכך!), הגמטריא של "לך רב" הוא מה שמשלים הגמטריא של הראשי תיבות ננננ"מ להגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן (ננננ"מ = 240, לך רב = 252, ביחד, 492, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה)! ובלקוטי נ נח, בפרק "מה פירוש 'אני נ נח נחמ נחמן מאומן'" הארכנו קצת בנקודה העיקרי הזה של נ נח, שנ נח נותן לבן אדם בטחון עצמי חזק, ואופי, ואומץ, ועוד זאת שנ נח נותן כח לרצון טוב, ע"ש.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי וכו': לק"מ סד:ד דף עט..

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה: לק"מ סו:ב דף פב:.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א רבי אומר איזהו דרך ישרה, וכו'. וידוע מה דאי' בליקוטי מוהר"ן שרב"י ר"ת ראש בני ישראל, והר"ת של איזהו דרך ישרה, יד"א, ישראל דב אודסר זצ"ל. שעל ידו האש של מוהר"ן תוקד עד ביאת המשיח.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת (ומשכחת) עוון. יש לפרש בשני דרכים. א' שמי שמקדש עצמו כולו לתורה, אז בסוף יזכה לביטול להשי"ת וישכח ממנו כל עוונות. ב' כל תורה שאין עם ה' - עם השכינה, הרי זו מלאכה מהל"ט מלאכות - בחי' פגם הברית כמבואר בתורה יא בלקוטי מוהר"ן, אז סופה בטלה ומביאה עוון. שנזכה ללמוד באמת את תורת ה', בזכות הפתק!

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הוי זהיר ברשות: לק"מ כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

שאין מקרבין אלא בשעת הנייתן: לק"מ כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו: לק"מ קלו דף קג., לקמ"ת א:יד דף ב:.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך: לק"מ קעט דף קח:.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא עם הארץ חסיד: לק"מ לא:ה דף מד..

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

לא הביישן למד: לק"מ ל:ח דף מג..

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הוא (-הלל) היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד. ופירש הרע"ב ז"ל בור, ריק מכל דבר, ואפילו בטיב משא ומתן אינו יודע. והוא גרוע מעם הארץ. תרגום והאדמה לא תשם (בראשית מז), וארעא לא תבור. ולא עם הארץ חסיד, אבל ירא חטא אפשר שיהיה, שהרי הוא בקי בטיב משא ומתן, ע"כ.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות עו: כי גם אם אינו זוכה ללמד כל כך, אף על פי כן הוא יכול להיות איש כשר באמת, וגם כבר ספר מזה שיכולין להיות איש כשר אפילו אם אינו יכול ללמד כלל, ואפלו צדיק יכולין להיות אף על פי שאינו למדן כלל ע"ש.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה בשר מרבה רמה – ברע"ב קשה רמה למת כמחט בבשר החי, עיין כוכבי אור, דיבורים ממוהרנ"ת אות כ.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה נכסים מרבה דאגה: לק"מ כג:ו דף לה:. שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה צדקה מרבה שלום: לק"מ נז:ז דף סח:, קעט דף קח:.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה נכסים מרבה דאגה, בפירוש הרע"ב כז"ל וחסיד אחד היה מתפלל, המקום יצילני מפיזור הנפש. ושאלו ממנו מהו פיזור הנפש, אמר להם שיהיו לו נכסים מרובים מפוזרים במקומות הרבה וצריך לפזר נפשו לחשוב לכאן ולכאן, עכ"ל.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הנפש היא בחינת כבוד ועשירות כמבואר בכמה מקומות (עיין ליקוטי מוהר"ן נט), ועיין בשיחות הר"ן אות רמז ז"ל אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר, הכבוד רחוק ממנו ביותר. כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו. אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה. נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר. וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר. וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, זאת אומרת שכל הלימוד היה כדי שתגיע לנ נח נחמ נחמן מאומן, היינו לשיר ולרון נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה מה שכתוב, כי לכך נוצרת, נוצרת זה אותיות רון ת"צ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד בס"ד, כי לכ"ך נוצרת, כ"ך זה השני קצוות, כי כ' כפופה רמז על הכתר והכבוד, וך' הגם שלעצמו הוא גם כן רמז על הכתר והכבוד, אבל לענינינו פה נגיד שהיא הסוף של המנצפ"ך דינים. והעני הוא כי כפי עביות הכלים כך גודל שיעורם לקבל האור. ולכן כל הגדול מחברו יצרו גדול. ולכן זה שלמד הרבה תורה, שלא תחשוב שהוא השיג תוספת ומעלה מעל שאר בני אדם, כי כל מה שהוא השיג בתורה הוא היה חייב ודחוף בידיעות האלו רק להתמודד עם גודל עביות הכלים שלו, שכפי הכלים שלו, לולא הוא היה חסר קצת מכל ריבוי תורתו היה לו מפלה גדולה, מה ששאר בני אדם אפילו בידיעות הרבה פחות יכולים להתקיים ולהצליח. וזה כי לכ"ך נוצרת, כי היית צריך לכל התורה הזת כדי שהכ' האור והכבוד והכתר של תורה שלך יהיה שווה ובמדה נגד הך' – גודל עביות הכלים שלך, סוף המנצפ"ך.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש בס"ד:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי המבואר בכוונת לברכת התורה ובכתבי האר"י שער המצות פרשת ואתחנן על תורה לשמה, שהיא לשם ה', שיסוד אבא יתגלה למעלה מן החזה אל לאה וימתיק דיניה. ומכוונים ג' ראשונים שלה: ה"י ה"ה ה"א - ל"א וכו' וכו' הרי מד"ת, יסוד זה הד' אלפין וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

הרי אם ל-מד"ת תורה, ה-רבה, שהגדלת את הה' עד מד"ת, א"ל תחזיק, אלו הג' ראשונים כנ"ל, כי "לכך נוצרת" עם התיבות והכולל בגמטריא מדת לשמה. ועוד, לכך בגמטריא ע', בחי' הוי"ה בניקוד אלקים, בחי' אימא עלאה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

שוב יום אחד לפני מיתתך: שיחות הר"ן רפח.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא רבי יהושע אומר, אין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם, ופירש הרמב"ם הובא ברע"ב ד"ה ושנאת הבריות, ז"ל שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחיד, ע"כ. עיין מש"כ בחלק ה' – מאומן, ערך התבודדות.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תהי רשע בפני עצמך: לק"מ כג:א דף לה.. וע' תורה רפ"ב שהאדם צריך לדון את עצמו לכף זכות.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים: לק"מ קצו דף קיא:.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תהי רשע בפני עצמך, הרמב"ם פירש והובא ברע"ב ז"ל אל תחשוב את עצמך רשע, שמתוך כך תצא לתרבות רעה לגמרי, ע"כ. סברא זו נמצא בספרי ברסלב על גודל האיסור של יאוש.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שחתמיתו של ר' שמשון אסטרופוליא ממש על הגבול בזה, שחתם באחד ממכתביו -: דברי עבדך השפל הייחס ש'קץ מ'אוס ש'פל ו'גם נ'מאס, עכ"ל והוא ממש פלא פה קדוש שהיה אליהו הנביא רגיל אצלו ומגיד מן השמים, והיה זוכה לדבקות עד כדי כך שלא הרגיש ביסורין העצומים כאשר נהרג על קידוש השם, איך כותב על עצמו דברים כאלו. ואנן מה נענה בתריה?

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ודע מה שתשיב לאפיקורוס: לק"מ סב:ב דף עה:, סד:ב דף עח..

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

אפיקורוס, הרע"ב פז"ל לשון הפקר, שמבזה את התורה ומחשיבה כאילו היא הפקר. אי נמי, משים עצמו כהפקר ואינו חס על נפשו לחוש שמא תבוא עליו רעה על שמבזה את התורה או לומדיה, עכ"ל.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ע' חיי מוהר"ן אות תי ומש"כ.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

לא עליך המלאכה לגמור: לק"מ נד:ג דף סא:.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להבטל ממנה: שיחות הר"ן עו.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז לא עליך המלאכה לגמר. עיין בשיחות הר"ן סוף אות עו, ומה שפרשנו את זה, להתדמות להש"י, שם ע"פ תורה מט.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה. דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון וכו'.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בכוכבי אור, סיפורים ממוהרנ"ת אות מה – ופעם אחת בא מוהרנ"ת ז"ל למשנה של עקביא בן מהללאל אומר הסתכל וכו' ונתלהב מאד מאד וכו' וכו' מדוע הרשב"י היה רשב"י וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א', הלכות שחיטה ה:ה-ו ענין החכמה הגדולה לזכור היטב תמיד יום המיתה, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בשולחן ערוך יורה דעה שסה:ב מרחיקין הקברות מהעיר חמשים אמה, והש"ך ובאר היטב הביאו את הלבוש שכתב הטעם שלא יפגעו בו תמיד ויתעצבו, ע"כ (ודחו דבריו כי עיקר הטעם הוא מפני ריח רע). ומשמע לפי הלבוש שיש שיעור לדברי עקביא בן מהללאל, וצ"ע. ולכאורה ההבדל הוא שעסקו של עקביא בן מהללאל הוא להרבות יראת שמים, וכל ההסתכלות וההתבוננות הוא ממשיך ומלוה איתו ההכרה שהוא תמיד לפני הקב"ה, ואין עצבות לפניו רק עוז וחדוה, מה שאין כן הסתכלות גרידא בקברות שהגופות או מה שנשאר מהם כלואות שם.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה נראה שלפי עקביא בן מהללאל צריכים להסתכל בכל השלושה, אבל להסתכל רק על לאן אתה הולך, לא טוב הדבר לעשות יותר מן המידה, וכמו שרבינו הקדוש הזהיר בליקוטי מוהר"ן תנינא כד ז"ל אף שגם לב נשבר הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה, וראוי לקבע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלנו, אבל כל היום כלו צריך להיות בשמחה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו באומן הצביע על הקברות, הרי שהיה ליד הקברות ממש, ואינו קשיא, עיין בבאר היטב שם ז"ל וכתב בה"י אבל במדינתנו לא שייך דין זה בקצת מקומות הקברות באמצע העיר ובקצת מקומות הוא רחוק הרבה מהעיר לפי השתדלות מן השרים, ע"כ.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שדין אותיות אדנ"י חסר האלף. וחשבון, זה חשב – ו"ן, היינו של יאהדונה"י.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור הדברים על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' שיט, מכון רמח"ל) ואפרש לך עתה ענין הו' שיש בעור שאמרנו שהוא סוד המטה העומד על הנחש לכפות אותו. ולפעמים המטה נעשה נחש, ואז הס"א שולטת. ולפעמים הנחש נעשה מטה, ואז הוא נשבר, ואז הוא סוד [ונגה] כאור תהיה (חבקוק ג:ד). ולפעמים נשאר הנחש, והמטה עומד עליו שלא יתגבר יותר. ותדע ששורש זה הדבר הוא ה-ו' וה-נו"ן של יאהדונה"י, כי הו' הוא (הוא) סוד מטה והנ' – סוד נחש. ובהתגבר הו' אז הנ' נתקנת בו, ואז ד"נ דאדנ"י שהוא גם כן מט"ה שעולה – ד"ן, שולט על הנחש שהוא נוגה ונהפך למטה. אבל אם ח"ו אין הו' שולטת, שולטת הנ' שהיא מסוד נוקבא, ואז הנחש שהיא קליפת נוגה ממשיך המטה אליו, והוא סוד מטה הנעשה נחש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הרי זה ענין החשבון של חשב ו"ן, כמה הוא הצליח במלחמת היצר, שבא מצד העו"ר, להשליט הו' על הנ'.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

וענין הדין, כבר מבואר שאותיות ד"ן דאדנ"י שולטים על הנחש שהוא נוגה. ומבואר שם באריכות ענין אויר, ששורשו אור י', הי' הוא הצמצום שמשם נשתלשל הנוגה וממנה הרע. והרי כאן הי' שהוא הנוגה מפריד בין הד"ן. וזה ממש בחי' דין וצמצום. והוא יותר בשרשים.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא מוראה של מלכות: לק"מ כט:י דף מא., נו:ה דף סו., צז דף צו:, קלה דף קג., קפה דף קט:, לקמ"ת ז:יג טו., עז דף לה..

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה – הרי זה מושב לצים וכו' אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה – שכינה ביניהם, ע"כ. יש דיוק פשוט פה, שבתחילה כתוב ואין ביניהן, ולבסוף כתוב ביניהם. כי הן בלשון יון אחד, כמובא בגמרא. ושנים שיושבין ואין אחת ביניהם לומד תורה, דהיינו ששניהם בטלים, הרי מושב לצים, אכן אם רק אחד מהם לומד, כבר אין זה מושב לצים. אבל כאשר יש ביניהם, בין שניהם, דברי תורה, שכינה ביניהם.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב רבי חנינא בן תרדיון אומר, שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים וכו'. נראה לפרש על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כב שדברי תורה הם בחינת הדבורים שסביבות המצוה, שהם בחינת נסתר, בחינות נשמע, בחינת תפלה, ע"ש. כי ידוע שכל אחד מישראל נשרש באות מהתורה, ועל כן כאשר שני יהודים יושבין ביחד, צריך להיות ביניהם דברי תורה, ודו"ק.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה – כאלו אכלו מזבחי מתים. פירש הרע"ב ז"ל ובברכת המזון שמברכים על השלחן, יוצאין ידי חובתן, וחשוב כאילו אמרו עליו דברי תורה, ע"כ.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה משמע שברכת המזון הוא בבחי' תפילה שנעשה מתורה, שרבינו הקדוש הרבה להעריץ ופקד לעסוק בזה וכו'.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בן חכניאי אומר הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו: לק"מ נב על התורה דף ס.. חיי מוהר"ן כג.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו יונה פירש ז"ל מפני שהם שעות רצויות, אין לו לחשב בהן כי אם דברים רצויים לפני המקום ב"ה אלו הן דברי תורה, שאותן שעות כמה הם חשובות וראויות למחשבת התורה כי אין לו מלאכת לעשות ואיננו שומע קולו בני אדם. ואם יפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו שמפסיד זמן, כי תוכל להיות לו מחשבה ברורה ונכונה ומסירה אותו מהרהור דברי תורה, ע"כ. ומבואר מזה שהאדם שזוכה לצאת לעשות התבודדות, יש לו אחריות יותר גדול לשמור על הזמן ועל המחשבה שיהיו מוקדשים לרצון השם, ואם לאו ח"ו מתחייב בנפשו.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וענין הסכנה בהתבודדות עיין מש"כ בחלק ה' מאומן ערך התבודדות.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ: לק"מ קא דף צז..

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

השוכח דבר אחד ממשנתו כאלו מתחייב בנפשו: לק"מ לז:ב דף נא..

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

יראת חטאו קודמת לחכמתו: לק"מ נג דף ס:.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

שמקדים יראת חטאו לחכמתו: לק"מ נח:ה דף סט:.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיראת חטאו קודמת חכמתו חכמתו מתקיימת: לקמ"ת ז:ה דף יב:.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

כל שחכמתו מרובה ממעשיו: לק"מ נה:ו דף סג:.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

סיג לחכמה שתיקה: לק"מ ו מאמר רבב"ח דף ז., לקמ"ת ז:ז דף יג:.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו: לק"מ קיג דף ק..

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הוא היה אומר (-רבי עקיבה), הכל נתון בערבון. הכל בערבון, עם הב' תיבות, בגמטריא ר' עקיבה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

אם אין חכמה אין יראה: לק"מ ה:ד דף ה:, לקמ"ת עז דף לה..

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אם אין תורה אין קמח: לק"מ לז:ד דף נא:.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

אם אין קמח אין תורה: לק"מ ס:א דף עא..

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו גיבור הכובש את יצרו: לק"מ רמט דף קיו:.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

בן זומא אומר, איזהו חכם, הלומד מכל אדם, שנאמר (תהלים קיט) מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי, ע"כ.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

דייק ואמר מכל אדם, אדם הוא בר דעת כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז. מכל אדם, כל זה בחי' יסוד כידוע, בחי' נקודת הצדיק שבכל אחד, כמבואר היטב בליקוטי מוהר"ן תורה לד, כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר שהוא בחינת נקדה מה שאין בחברו, והנקדה הזאת הוא בחינת צדיק לגבי חברו והנקדה הזאת מאיר ללב חברו, וכל ישראל מקבלין דין מן דין, ע"ש.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו עשיר השמח בחלקו, ה"שמח בחלקו" ע"ה בגמטריא 495, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

שכר מצווה מצווה: לק"מ ה:ב דף ה..

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

עבירה גוררת עבירה: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

דברי הרע"ב בפירושו השני, עמש"כ בליקוטי מוהר"ן ה:ב, ובעידן דריתחא, בענין למעט בהנאת העבירה.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

אל תהי בז לכל אדם: לקמ"ת א:י דף ב..

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מאד מאד הוי שפל רוח: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם: לק"מ קנז דף קו..

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר: לק"מ ר דף קיא:.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

אבות ד:יג רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. י"ל שזה המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ריד שלימוד גמרא שלא כראוי נותן כח לילי"ת ח"ו. וזה הכוונה בשגגת תלמוד, לימוד שלא כראוי, עולה זדון, בחי' הקליפה הנ"ל שמתגברת ח"ו, והיא היפוך החכמה אמיתית, בחי' בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה (משלי יא:ב), וכתיב זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון (משלי כא:כד). וזה א"ש כמין חומר במה שכתב רבינו את הנ"ל כהמשך למה שביאר בענין כח לימוד התורה להגן ממיתה, ואז כתב ז"ל ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם, דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח, אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא וכו' ע"ש. כי שגגת תלמוד עולה זדון, זדון בגמטריא ס"ז, דהיינו חסר אחד מחיים, בגמטריא ס"ח.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

וגם הלשון שגגת, מורה על הסכנה של לימוד הגמרא שהוא בלשון תרגום, מעורב טוב ורע, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יט:ה ע"ש.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כ

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד ילד למה הוא דומה: לק"מ קצב דף קיא..

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך: שיחות הר"ן פד.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כט ראשי הפרקים שמעתי בשם רב אחד מפרסם בשם מזז, והשלמתי בעזה"י כיד ה' הטובה עלי.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

איתא במשנה סוף פרק ד' של מסכת אבות, ז"ל ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

הנה משנה מונה פה כמה דברים בזה אחר זה שהם על כרחו של אדם: נוצר, נולד, חי, מת, עתיד ליתן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שים לב שהר"ת של הדברים הם נ נח! ואח"כ המ' של נחמ, ו"עתיד" זה גמטריא תהלים - גמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן, וכן "ליתן" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב בזה א"ש למה כתוב עתיד רק בסוף ולא על המיתה (אף שבפשטות יש לדחות שהוא קאי על עולם העתיד, אבל בזה א"ש טפי).

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שנ נח הוא ענין של רצון והמשכה ממש ההיפוך של כפיה. אלא שזה גופא מה שיש ללמוד פה, שיש בחירה להיות נ נח ולחיות ברצון או ח"ו להיות נכפה לכל דבר בעל בכרחך.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

בעשרה מאמרות נברא העולם וכו': לקמ"ת יב דף יט:. שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב עשרה דורות מאדם עד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול, ופירש הרע"ב ז"ל אף אתה אל תתמה שהאריך לאומות העולם כל השנים הללו שהן משתעבדין בבניו, שיותר האריך לדורות שמאדם ועד נח, ואח"כ נשטפו, עכ"ל. והנה המבול היה בשנת א'תרנו לבריאת העולם. וחרבן בית שני היה בשנת ג'תתכח. ולפי חשבון אריכת אף של אלף תרנ"ו שנה, יש אריכת אף עד ה'תפד – תפד"ה, וזה מש"כ (שמות יג:יג) אם לא תפדה, אם יגיע שנת ה'תפד, אז וערפתו, התיקון הוא רק דרך תיקונא דסיפא (ועיין ענינו בחלק ה' מאומן, וע"ש ערך שמחה איך עיקר הנהגה עכשיו צריך להיות בשמחה ולא באבלות), ובבחינת אחוריים. והגילוי הראשון שהיה להרמח"ל היה בשנת התפ"ז, בגמטירא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מה שלא אירע קרי לכהן גדול ביוה"כ: לקמ"ת קיז דף מג..

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות וכו' הכתב והמכתב והלחות, וע"ש שגם הכתב והמכתב הם שייכים להלוחות. ושמעתי שיש פה רמז להפתק. וכן, לוחת הברית (עקב ט:טו), עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. וכעי"ז שמעתי ממ' נ נח, מה שיש רמז להפתק בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה י' מבערגיר ועני, שהבן של הבערגיר השיב לה הכתב ואמר לה: 'הא לך הכתב' שעם הח' אותיות הוא בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן יש עוד כמה רמזים, כי בערגי"ר גימטריא תהלים שהוא גימטריא נ נח נחמ נחמן מאמן. וכן בסוף הספר מבואר שממנו נולד משיח, וגם יש התמיה איך פקד יפקד הוא סימן על הגאולה, ע"ש. ויש להוסיף, ש'פקד' הוא הגימטריא של שם ע"ב דהוי"ה באחוריים. [בראשי"ת בגימטריא כתב נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין הלוחות ע"ע בליקוטי הלכות או"ח הלכות נשיאת כפיים ה' שכז"ל ועל כן יסד דוד המלך ע"ה כל ספר תהלים שכלול מכל העשרה מיני נגינה כמו שאמרו רז"ל. כי דוד הוא בחינת משיח שהוא עוסק לתקן פגם שברי לוחות שבא על ידי חטא העגל, ע"ש. וע' בספר זה ינחמנו בפרק 13 בביאור הפתק – יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה. וידוע בשם השפת אמת (בלק תר"ס מובא בלב השמים חנוכה 229) שאף שמצינו שכאשר משה רבינו ע"ה שבר את הלוחות האותיות פרחו באויר (עיין מש"כ בחלק ה' מאומן בפרק על השלושה פתקים, בענין שאין מרובע במעשה בראשית), וכיון שיש כלל שצריך נס גדול כדי שהשי"ת יקח בחזרה מה שהוא נתן בנס (כידוע מסיפרו של רחב"ד ברגל של שלחנו בעוה"ב), ולא מצינו שהשי"ת לקח האותיות בחזרה, הרי שהם עדיין בנמצא בעוה"ז למי שזוכה להם. הא לך את הפתק הקדוש (ועמש”כ וע' מש"כ בפרק רבינו מגמגם (בפרקים שלאחר הפתק הקדוש בענין נ נח נחמ נחמן מאומן), אות ג.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ויעו' בלקוטי מוהר"ן תורה ריז שתמז ר"ת זכרו תורת משה, א"נ ר"ת זמן מתן תורתינו, ולכן תמוז חסר ו' כי ו' סימן על הלוחות שהיו ארכן ו' ורחבן ו' ע"ש. והנה המילוי של ואו, ואו אלף ואו בגמטריא מאומן, כי מאומן יצאו שוב הלוחות בבחינת הפתק הקדוש. ולכן מאומן עם תמז והכולל בגמטריא הפתק! והרי רבינו רצה שהשם יתברך יחזר ויאמר לו התורה כמו לפני משה רבנו ע"ה (חיי מוהר"ן קנא בהשמטות).

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שמה שכתוב בפתק מקו לקו ג"כ רמז על הלוחות שהיו כתובים מעבריהם מזה ומזה.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

בנשמת כל חי, ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד, הראשי תיבות של, כל בשר, כ"ב, תפאר ותרומם זכרך מלכנו, ראשי תיבות תמוז, עם ו', זכרך מלכנו תמיד, ראשי תיבות תמז, בלי ו'. כי אע"פ שסבא ישראל קיבל את הפתק בכ"ג תמוז, הוא קיבל אותו ממש בכניסת כ"ג בערב, כפי מה שסיפר, ולכאורה על כרחך נכתב ביום כ"ב. ונשלם הו' של תמוז.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט גלות בא לעולם על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכת דמים, ועל השמטת הארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה מ' כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה היינו בחינת עבודת אלילים, ע"ש.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

מהר לשמוע ומהר לאבד: לק"מ קפח דף קי..

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד ארבע מדות בהולכי לבית המדרש, הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשולחן ערוך, יורה דעה שמא:א מי שמתו מטול לפניו בשבת או בי"ט ודיני האונן, ז"ל ובשבת וכו' וחייב בכל המצות וכו' (ומותר לילך לבית הכנסת בשבת ואף בחול אין בו איסור רק מאחר שאסור להתפלל מה יעשה שם) (כל בו), עכ"ל.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ודוחק לומר שהשכר תלוי במה שהתקרב לאפשר את עצמו בעשיה. ואולי י"ל שעכ"ז הוה בכלל כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת. וכיון שאינו ראוי להתפלל, אינו בכלל בפרשת הליכה לבית המדרש.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי זה בפורים אם יש שני קהילות, אחד קטן, ואחד קטן שנלוה אליו מאות אוננים, לא נאמר שיש להגדול דין ברוב עם הדרת מלך. ואם נדחה שלדין ברוב עם ודאי מצטרפים, אם כן גם מוסיפים כח בלכתם לבית הכנסת בשבת (ועיין ביורה דעה, הלכות אבילות שעט, בש"ך אות ו, שאבל אינו מצטרף למנין בזימון של הסעודה ראשונה שלו).

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בסוף השולחן ערוך חידושים וביאורים מר' אפרים זלמן מרגליות, הלכות אונן אות י' שחליצה וגט של אונן בדיעבד כשר. ולפי זה ודאי אוננים מוסיפים חיל במצב אנשים שיהיה ברוב עם הדרת מלך. אכן חוזר הקושיא, אם כן למה לא ילך לבית הכנסת, ואינו קושיא כי אפילו בסעודת הברה אסור להתקהל, אז אין לאונן שום ענין ללכת להקים מצב האנשים שם.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יז כל מחלקת שהי לשם שמים סופה להתקיים וכו' זו מחלקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלקת קרח וכל עדתו, ע"כ. עיין מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך משה רבינו.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

מחלקת לשם שמים, מחלקת הלל ושמאי. ע' לקוטי מוהר"ן תורה נו:ח (דף סו:) ומש"כ שם.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

הוי עז כנמר: לק"מ כב:ד דף לב., ל:ח דף מג., קמז קף קד., רעא דף קיט..

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר: לק"מ כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ אחד מהדברים הכי עיקרים של רבינו הקדוש רבינו נחמן מברסלב - נ נח נחמ נחמן מאומן - זה עזות דקדושה (היפוך ענוה פסולה). וכן איתא במשנה במסכת אבות הוה עז כנמר, נמר, זה ר"ת רבי נחמן מאומן [ובמסכת שבת קז: איתא שהנמר קאי ריקמי ריקמי, ריקמי בגמטריא רבי נחמן] (ובאמת יש עוד הרבה רמזים במימרא של יהודה בן תימא, יהודה תימא עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ושוב מצאתי בכתבי אר"י (שער הגלגולים, הקדמה לו) שר' יהודה בן תימא אותו שרש נשמה של רב נחמן. קל כנשר, נשר ר"ת רבינו נחמן שמחה, רץ כצבי, צב"י זה משה בא"ת ב"ש, ר"ץ בגמטריא רנ"מ – רבינו נחמן מאומן). וגם המלה עז - ע פעמים ז = 490 וע"ה זה גמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן! וכאשר כלל ישראל יבינו את זה, אין ספק שעזה יחזור לידינו, הנחמנים. וזה ג"כ מה שאיתא בגמרא רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק. רמ"ן זה רבינו נחמן מאומן כנ"ל, תוכו אכל עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - רמז להפתק שסבא מצא אצל רבי מאיר (אחר שאכל...), וקליפתו זרק, יש לי ב"ה לפרש בזה הרבה, אבל כעת נזרוק את הקליפה ונדבר רק טוב, נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ ובשת פנים לגן עדן. בנוסח ספרד של עדות המזרח הגירסה (בשחרית אחר הי"ג מדות של רבי ישמעאל): ובוש פנים לגן עדן. בוש פנים עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – לגן עדן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כא

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

בן ארבעים לבינה: לק"מ נו:ז דף סו:.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

בן תשעים לשוח. עיין במגלה עמוקות מ"ת ריש פרשת חיי שרה, שפירש, שרה בת תשעים הוליד יצחק שכתיב ביה ויצא יצחק לשוח בשדה, שזה תיקון בנות שוח – עץ הדעת. עיין שם, ורבינו גילה ששרה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, וחידש ענין ההתבודדות והשיחה בין אדם לקונו, של ויצא יצחק לשוח.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

תשעים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב בן בג בג אומר הפך בה הפך בה דכולה בה. ב"ג – בית גמל, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בכרך ה' מאומן, בערך אצבעות – חותמים נ נח בידים.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כג לפום צערא אגרא. לפום צערא בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. אגרא ראשי תיבות אין גדול (מזה) אומן ראש השנה.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כד בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא. לפום צערא, בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

ומלבשתו ענוה ויראה, עיין מש"כ בשיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ונהנין ממנו עצה ותושיה: לק"מ מא דף נד..

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב, והובא בריש איכה רבתי ועוד מקומות) אמר ר' יהושע בן לוי כל יום יום בת קול יוצאת מהר חורב אוי' להם' לבריות' מעלבונה' של' תורה', ס"ת התהלי"ם שע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה עוד סמך למש"כ שהענין של חכמות בחוץ תרונה, והבת קול שיוצאת, נרכב על הקול של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המשנה באבות מסיימת ז"ל שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמר (משלי יא) נזם זהב באף חזיר אשה' יפה' וסרת' טעם', ס"ת המתה, שחסר האותיות ל"י, וזה מה שמובא במדרש (ובסוטה יג:) כד מית משה רבנו צוח קדשא בריך הוא: וי מי יקום לי עם מרעים, לי דייקא, עיין בזה באריכות בסוף לקוטי מוהר"ן תנינא (תורה צא).

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בפרשת ואתחנן (ד:י) יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם, שבתוך האותיות ותהלי"ם, שהם בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, יש האותיות ע"א, שהם ע' א'ומות הע'מים – ע'ובדי א'לילים (ובדרך אחר היינו יכולים לפרש ע”פ מה שרבינו גלה על פסוק ראשון של ספר שמות, שמדבר על הע' נפשות שירדו למצרים, ושם יש בס”ת תהלים), שהשי"ת בקש ממשה רבינו ע"ה שיקים ויעלה ויקשר בחי' לי, הקהל ל"י דייקא, וכמו שמבואר בתורה צא שם, ומבואר שם ז"ל כי הצדיק האמת בונה עולמות החרבין [– בחי' בחרב] ומגביה חכמה תתאה ומקשרה לחכמה עלאה על ידי שיחתו וספורי דבריו שמדבר עם המון עם וכו' וזה ענין מה שהצדיקים מדברים עם אנשים שאינם הגונים או אפלו עם עכו"ם וכו' ע"ש. גם לי' את' העם' ואשמעם' ס"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם בכל המשך הפסוק, ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים אל האדמה ואת בניהם ילמדון. ה אתי כל הימי, כ' וי' ביחד זה ל', הרי עוד הפעם בתוך אהתהלים, שזה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן יש הל"י. וגם פעמים בפסוק כ' ילמדון, שזה י' למד, והדברים פלאים.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפרשת עקב (י:ג) ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים' ואעל' ההרה' ושני' הלחת' בידי, בס"ת כתוב תהלים.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

אין כבוד אלא תורה: לק"מ יד:ג דף יח:, לא:ד דף נא:.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

אין טוב אלא תורה: לק"מ נו:ה דף סו..

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

כך היא דרכה של תורה וכו' אם עשית כן אשריך בעולם הזה: שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

פת במלח תאכל מים במסורה תשתה וכו': לק"מ כ:א דף כח..

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד פת במלח תאכל ומים במשורה – ראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

חמשה קנינים שקנה בעולמו: לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא..

</div>



# אבות דר' נתן

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/avot-derabbi-natan/

# אבות דר' נתן

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/avot-derabbi-natan


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אבות דר' נתן

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמר הקב"ה לאדם הראשון ואכלת את עשב השדה נזדעזעו איבריו וכו': לק"מ רסג דף קיח:.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פרק כז משל על הלומד ושוכח: שיחות הר"ן כו.

</div>



# בבא בתרא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-batra/

# בבא בתרא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/bava-batra


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בבא בתרא

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בתרא בא"ת ב"ש (בתרא, אותיות א"ת ב"ר), שאגת, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ריש מסכת. דף ב. (ונמצא בחק לישראל, פרשת כי תשא, יום רביעי).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

השתפין (בגמטריא: נ נח נחמ נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן) שרצו לעשות מחצה בחצר, בונין את הכתל באמצע (אותיות היסוד: אתצ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים, הכל כמנהג המדינה. בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחים ומחצה, וזה נותן טפחים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחים, וזה נותן טפחים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכתל המקום והאבנים של שניהם, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

השתפין, זה בחי' השם יתברך והצדיק, ששמו משותף בשם השם כמובא בדברי רבינו (תורה סז, ובאמת כל הלומד תורה לשמה נעשה שותף להש"י בבריאת העולם, ולאמר לציון עמי אתה א”ת עמי אלא עמי, וכן בקידוש ליל שבת, ועוד), ולקמן (בבא בתרא דף עה:) א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן צדיקים ומשיח וירושלים. והנה שלמה המלך היה צדיק והיה גם כן משיח השם, משוח למלך. ולכן א"ש ששמו מרומז פה בראשי תיבות של המשנה, ה'שתפין ש'רצו ל'עשות מ'חצה. והנה בסופי תיבות, שרצו' לעשות' מחצה' בחצר' – תורה. והענין, כי מצינו במסכת יבמות (דף כא.) ז"ל רב יהודה אמר מהכא (קהלת יב) אזן וחקר תקן משלים הרבה, ואמר עולא אמר רבי אלעזר קודם שבא שלמה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים, הרי שהתורה הקדושה ממש נשלמה על ידי שלמה המלך בענין זה, ובודאי זה שייך לבבא בתרא, השער האחרון, שמתחיל בשער הראשון, בבא קמא, עם המזיקים להבדל מהם, ושוב ברכישת הנכסים ושמירתן, ומסיים בעריכת הנכסים, כמובא בלקוטי מוהר"ן (תורה ז) מהמכילתא, ז"ל יכול יהיו התלמידים לומדים ואינם מבינים, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם, ערכם לפניהם כשלחן ערוך, ע"כ. ובכלל העריכה זה הגדרים והסייגים שעשה. ובעיקר, נטילת ידים, עירובין, ושניות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שמשנתינו מרמז לנו על מי שרוצה ללכת בדרך של שלמה המלך להיות שתף להשי"ת בעשיית גדרים, שרוצה לעשות מחצה בחצר, חצר זה בחינת הבטן (כן מפורש בחידוש ר' משה דוד וואלי לפרשת תרומה), ששם נעשים הבירורים, שדוחים את הג' קליפות קשות לגמרי, ובקליפת נגה שם יש מקום לעשות גדרים לקדש במה שמותר. (חצר, ח"צ בא"ת ב"ש – ס"ה, סהר. וכן אם תקח מחצה מ"חצר" נשארת ב"קצה", בהתחלת גבול הקדושה, כמובא שקצ"ה זה ג' פעמים אדנ"י).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בונין את הכתל באמצע, הכתל, שינה המשנה מלומר סתם מחיצה, אלא כותל, שהוא תל שהכל פונים בה, בגוונים של שם השם – כ"ו, כמבואר בתורה כה. שהוא הענין לצאת מהדמיונות שזה עיקר הס"א כידוע.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

באמצע, זה בחי' השמחה כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כד) שאי אפשר להשיג אור אין סוף שהוא אמצע דעלמא רק על ידי שמחה, שהעיקר בעשיית גדרים שלא תגרום ח"ו לעצבות ומרה שחורה, וזה מעיקר חכמת שלמה, כמבאור בלקוטי מוהר"ן (ל:ד) שחכמה שלמה תלוי על יציאה מהעצבות והחשך של תאוות ממון, שעל ידי זה זוכים לאור הפנים של חכמה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מקום שנהגו לבנות וכו' הכל כמנהג המדינה, התחיל במקום שנהגו וסיים במנהג המדינה, ונראה שמקום שנהגו, זה ענין של עבודת השם יתברך שהוא יתברך מקומו של העולם, ומנהג המדינה זה מרמז על המחשבות זרות, והכל כמנהג המדינה, דהיינו איפה שרואים שמתגברים המחשבות זרות, ידוע ששם המקום צריכים למסור את הנפש בעבודת השם, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כו).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וענין הששה טפחים לכותל לכאו' הוא ענין שלמות תקון הברית כמבואר בלקוטי מוהר"ן בסוד כוונת המילה (תורה סג) שלצדיק יש ששה כנפים המכונים טפחים ע"ש. וזה נותן שלשה וזה נותן שלושה, כי כך הוא הקדושה, תחלתו השתדלות וסופו מתנה (מסילת ישרים פרק כו), שהאדם מקדש את עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה (מדרש רבה פרשת נשא י') הנאמר על הנזיר (שעשה גדר להזיר, וגם התורה עשו לו גדרים כדלקמן).

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והארבע דרגות בענין האבנים (ועיקר אבנים זה אותיות התפלה בחי' אש”ת, אבנים שלמות תבנה, אדנ”י שפתי תפתח), נראה שזה הארבע מדרגות במדת הנקיות, שהוא השמירה על המצוה בתכלית השלמות, ודוקא בענין המדה הזו המסילת ישרים (פרק יא) מסביר איך שהתורה הקדושה בעצמה עשה גדירה וסייג להנזיר של יכשל בענבים, ועל כן שפיר יש לומר שעיקר הענין של גדרים בכלל, שייך למדת הנקיות. ובמדת הנקיות (פרק י) הרמח"ל מביא מחז"ל (מדרש רבה, וזהר) מענין הד' מלכים, דוד אסא יהושפט וחזקיה, מאן דשאיל דא לא שאיל דא, שדוד שהיה נזהר לגמרי היה שואל מהש"י ארדוף אויבי ואשיגם וכו' (והרמח”ל מביא את הפסוק של ארחץ בנקיון כפי, שהוא ממש ענין של נטילת ידים), ואסף לא היה שומר כל כך ועל כן פחד קצת וביקש רק לרדוף, ויהושפט ביקש שרק ישיר, וחזקיה בקש שלא יעשה כלום רק ישכב, והשם יתברך שלך מלאכים שרדף האויב והרגם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אם נפל הכתל המקום והאבנים של שניהם, י"ל שזה הענין המבואר בתורה כה, שכל פעם שעולים למדרגה חדשה הקליפות והדמיונות מתגברים מחדש, בין לזה העליון, ובין לזה שלמטה ממנו שהרים את העליון בהכנסו הוא התחתון למקומו של העליון, שוב מתעוררים מחדש אותן הקליפות והדמיונות השייכים לאותה המדרגה, אע"פ שהראשון כבר הכניע אותם, חוזרים ונעורים. אז אם נפל הכותל, דהיינו התיקון להדמיונות כמבואר שם, וזה על ידי שחזרו ונעורו על ידי שמי שהוא חדש עלה לאותה המדרגה, אז שניהם, יש להם לשוב לתקן את הכותל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ג: הורדס הרס בית המקדש השני ובנה אותה חזרה. והיא הבית האחרון (וכבר פירשו המפרשים שאחרון אין מונע שיהיה עוד אחרון אחריו, וכמו בהעמדת האמהות לקראת עשו הרשע). ובזה יש קיום קצת להרעיון שהג' בבות כנגד הג' בתי מקדש. (ולמדנו זאת תוך י' ימים שהרסו הבתי כנסיות ומדרשות אצל רבי עקיבא והרמח"ל תשפ"ד, ואולי זה היה מותר מטעם תיוהא, כי המכבי אש טענו שהיו מסוכנות. וניכר ההשגחה שטרם שהגענו להלכות שכנים וחזקת הבתים, שהייתי צריך לעשות מחאה וכו', נתעקרו).

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ד. בבא בן בוטא יעץ את הורדוס לבנות בית המקדש מחדש. וזה היה דרך תשובה אחר שהרג החכמים. וקשה שהרי דוד המלך לא היה יכול לבנות בית המקדש מחמת שכל הנפשות שהרג, והוא הרג בדין ובצדק כמצוה, ועם כל זה לא היה יכול לבנות בית המקדש מחמת זה. וצריכים לאמר, ששאני התחלת הבנין, מה שאין כן לאחר שכבר נבנה וקיים.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי אינשי ארבעה לצלא ארבעה לצללא, ופירוש צלא, רצען, שעושה מנעלים. והרי צלא לשון של תפילה. ובזה מובן יותר האמור אצל חנוך שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה היא אומר בשכמל"ו (הובא בילקוט ראובני בשם עשרה מאמרות, ובעוד מקומות). וכן בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחכם ותם, שהתם היה עושה נעלים, ורבינו בעצמו גילה הרמז בזה שזה ענין של תפילות.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ה. לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים, פרש"י מחוקק, שררה מועטת, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ק כי בישעיה (לג:כב) כתיב, כי ה' שפטנו י' מחקקנו י' מלכנו הוא יושיענו, ולאחר שכתב שפט שהוא שררה גדולה, איך יבוא לשון מחוקק שהוא שררה מועטת. וי"ל שעל כל פנים ענין של מחקק שונה מענין של השררה הגדולה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ה: אבוה דההוא גברא גבה עינים הוה, פרש"י הלך אחר עיניו, ע"כ. בכל מקום מצינו גבה עינים ענין של גאוה, ומצינו שעל ידי גאוה נופל לנאוף ר"ל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ז: ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה, עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה, פירש רש"י ז"ל לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע, עכ"ל.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

וקצת קשה דשנינן במסכת שבת נה. רב יהודה הוה יתיב קמיה דשמואל, אתא ההיא איתתא, וקא צווחה קמיה, ולא הוה משגח בה, אמר ליה (רב יהודה) לא סבר ליה מר, אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה, אמר ליה, שיננא רישיך (-רבך, כלומר אני) בקרירי (-שאינו נכוה ונענש), רישא דרישך (-מר עוקבא, שהוא רבו של רבך) בחמימי, דהא יתיב מר עוקבא אב בית דין, דכתיב, בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת המאירי שם כבר כתב שגם אחרים צריכים לשמוע אלא שעונשם קל, וכן תוספות לקמן י: כתוב ששמואל קיבל עונש על מעשה זה, עיין שם.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וגם יש לחלק בעוד דרכים פשוטים, שסוגיין על צעקה בשביל צדקה וכדומה, שודאי כל אחד חייב בזה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ז:-ח כי אתא (-ריש לקיש) לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה (-ר' יוחנן לר"ל) מאי טעמא לא תימא ליה (-שתלמידי חכמים לא צריכים שמירה) מה (שיר השירים ח:י) אני חומה ושדי כמגדלות, אני חומה זו תורה, ושדי כמגדלות אלו ת"ח, ור"ל סבר לה כדדרש רבא, אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, ע"כ.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

לפי דרשת רבי יוחנן לכאורה תלמידי חכמים יותר חשובים מהתורה, כמו שהמגדלות יותר חשובות מהחומה. ואף על פי שרבא לא דרש את הפסוק כן, לענין זה מסכים, כדאיתא במסכת מכות כב: אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בס"ת כתיב ארבעים ואתו רבנו בצרו חדא, ע"כ, אלא דיתכן שרבא סבר כן רק בגברא רבה, ורבי יוחנן סבר כן בכל תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ח.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח אין צריך לנטירותא: לק"מ יב מאמר רבב"ח דף יז..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

והם תכו לרגליך וכו' אלו ת"ח שהולכים ומכתתים את רגליהם וכו': לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מנדה בלו והלך (-ג' מיני מסים) לא שליט למרמא עליהם (עזרא ז:כד).

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מנדה בגמטריא צ"ח והכולל, בלו והלך, בגמטריא צ"ח והכולל. וענין צ"ח הם מנין הקללות וכמנין נחמ. גם צ"ט עם הכולל בגמטריא מס.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ח:

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות: לק"מ קג דף צז:.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

אתיא אימיה וקא בכיא קמיה צווחה צווחה ולא אשגח בה, אמרה ליה חזי להני חדיי דמצית מינייהו, בעא רחמי עליה ואיתסי.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

כי ידוע הנני כללי, שאין הדין נמתק אלא בשורשו, ומבינה דינין מתערין, שבינה היא השורש של הדינין, ובמסכת ברכות י. מאי כל גמוליו אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ט.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ונגשיך צדקה: לק"מ כה:ד דף לח., לקמ"ת ד:י דף ו:.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ט. עולא משגש ארחתי' דאימי' וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי אלעזר אף על פי שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו, יצור וימנה שנאמר וכו'. וצ"ב לאיזה תכלית יצור וימנה כאשר הגזבר נאמן ואין לוקחים ממנו חשבון. וביאר המהרש"א (ח"א ד"ה אע"פ) שהוא כדי שלא ישלטו המזיקים במעות, וכמו שאמרו במסכת חולין (קה:) שכל דבר שסגור וחתום ומנוי אין המזיקים שולטים בו, עד כאן ראיתי בהערות. וצריך ביאור שבעלמא יותר מקפידים שיהיה ברכה בדבר הסמוי מן העין ולא נמנה כלל, ומה הגדר מתי עדיף ככה ומתי עדיף ככה. ולפני כמה שבועות כתבתי שאולי האיסור שלא למנות אנשים, ומן הסתם כל מנין דברים אביזרייהו (ובפרט כפי הטעם שרבי נתן כתב בליקוטי הלכות), הוא כמו איסור של כמה עריות, לא להשתמש בשרביט המלך, דהיינו שמצינו במידותיו יתברך שדוקא מזדווגים אח ואחות וכדומה. והערתי שכן מצינו שהשם יתברך תמיד מונה ומספר (וזה קצת לא כפי מה שאני זוכר מהליקוטי הלכות שעל כרחך כל מנין הוא צמצום, ואני צריך לעיין שם). ולפי זה י"ל שלכן בהקדש יהיה מותר, מה שאין כן בדברים של חולין יהיה אסור.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ט:

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

שכל פרוטה נצטרף לחשבון גדול: לק"מ כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות: לק"מ לא:א דף מג:.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

י.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי בוא וראה של כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם מביא דורון גדול למלך ספק מקבלין אותו הימנו ספק אין מקבלין אותו הימנו, ואת"ל מקבלים אותו ממנו ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה פני המלך, והקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה וכו'.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

עיין כעין זה בספר חיי מוהר"ן תקנח, שמענו פעם אחת משיחותיו הקדושים שאמר בפיו הקדוש שהעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם קלה ביותר לעשות מעסק קנין שמטריחין עצמן בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה, כי הלא אנו רואין כמה יגיעות יגע האדם בשביל לנסע על איזה יריד ויומא דשוקא שתכף במוצאי שבת צריך לטרח ולחפש אחר עגלה, ונחפז מאד לטען סחורתו על העגלה ביגיעה גדולה, ואחר כך צריך לנסע כל הלילה ולנדד שנה מעיניו ומשבר כל גופו מחמת שצריך לישב על עגלה טעונה, ושאר טרחות ויגיעות כיוצא בהן כידוע להעולם. ואחר כך צריך לעמד כל היום על רגליו וכו' ובפרט בימות הקר העצום וכו'. וכל אלו הטרחות והיגיעות הכבדות והקשות הוא מטריח עצמו על ספק, כי ספק אם ירויח איזה רוח קטן או אולי יאבד גם ההוצאות כמצוי ברב הפעמים. נמצא שעל עסקי פרנסת העולם הזה מטריחין עצמן כל כך ביגיעות כאלה על ספק רוח קטן. והעבודה הגדולה שבגדולות היא התפלה ואף על פי כן כשעומדין להתפלל מתפללין וגומרין התפלה (הובא בלקוטי הלכות הלכות תפלת ערבית הלכה ד' אות ז).

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

י:

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה תרומם גוי אלו ישראל: לקמ"ת סה דף ל..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה וכו' ליתיב לארנקי של צדקה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הנה אפילו בכי האי גוונא העני מקבל הצדקה מיד הגבאי, ויש לו בושה בזה. ויכולים לעשות אפילו שלא ידע הגבאי, כגון ליתן מעטפה סגורה שהגבאי לא יודע מה בפנים, ויכול להיות רק אגרת וכדומה, והוא מופקד ליתן לעני ראוי.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שיתכן שזה תלוי במה שהגמרא פסקה שצריך הגבאי להיות כר' חנינא בן תרדיון, לפי תוספות (ד"ה אלא) זה רק ענין של נאמנות, ולפי זה שפיר יש לעשות אפילו יותר כנ"ל. אכן לפי הרמב"ם (מתנות עניין י:ח) והטור (יורה דעה רמט) שכתבו שצריך להיות נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה, וכתב הבית יוסף (שם ד"ה ומ"ש לא יתן) שלפי דבריהו הגבאי גם צריך להיות חכם איך לנהוג עם כספים וכו' עיין שם. ולפי זה לכאורה דוקא צריכים לסמוך על הגבאי לחלק כראוי, ואין עצה בדרך הנ"ל כאשר הגבאי לא ידע מה בידו.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

יא.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

אבותי גנזו ממון ואני גנזתי נפשות: לק"מ יז:ה דף כג..

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה: לק"מ יז: מאמר רבב"ח דף כד..

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

בנימין הצדיק – תכלת וארגמן: על פי לק"N יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שלו. על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' שלח. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שמ. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שמב. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שמד.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה במונבז המלך שבזבז. הגמרא שוב כותב לשון נופל על לשון. כי מ' בא"ל ב"ם, ב', ונ' באח"ס בט"ע זנ"ש, ז', הרי מונבז נהיה בזבז. ואפילו בלי חילוף האותיות, העיקר הוא הבז של מונבז, כי מו"נ משמשת הב"ז. ותמצא במש"כ כאן ענין של זי"ז וזהב ודוד, כולם ענין של ב"ז.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות, אמת טו. מי שנותן צדקה שכרו שיזכה לאמת, ע"כ. וע"ש אות יב, כג, וצדקה לא.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

יב. אף על פי שניטלה (נבואה) מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

וברמב"ן תמה כיצד ניתן לומר שקודם שחרב בית המקדש שרתה הנבואה על כאלו שאינם חכמים [-דלאחר החורבן מבואר לקמן שניתנה לשוטים וכו'], והביא שיש שתרצו באקראי, ודחה פירוש זה, וחילק שיש דברים שאין אדם יכול להשיג ולהבין בשכלו, וזה לנביאים, ואילו נבואת החכמים הכוונה להשגות בשכלם ובחכמתם וברוח הקודש בקרבם.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן עו שבעל השגה צריך להיות למדן, והארכתי שם בס"ד.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

יב: משמיה דר' עקיבא בר יוסף כוותיה, פירש רבינו גרשום, ומוחזק בידינו שמעולם לא היה אדם גדול כמותו, ואין מי שהיה מזלו כמותו בתורה ובעושר, ע"כ.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

זה הוכחה למש"כ במקום אחר שהנביאים אינם באים בחשבון.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן ריש תורה ס' ז"ל וכן כל מי שעבר דרך ידם התורה, היה להם עשירות גדול מאד, דהיינו משה וכו' וכן רבי שסידר וחתם המשניות, וכן רב אשי שהיה תחימת התלמוד וסידר את כל התלמוד וכו' עיין שם. והרי כל המשניות הם מרבי עקיבא, ולכן בודאי היה לו עשירות גדול.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ במסכת שבת קיט, איך שייך עשירות מופלגת דקדושה אחר החורבן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

יד.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הלוחות ארכן וי"ו ורחבן וי"ו: לק"מ א דף א:, ס:א דף עא, ריז דף קיג:.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הלוחות ארכששה ורחבן ששה: לק"מ לד:ו דף מח:.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

יד. א"ל רבנין לרב המנונא כתב ר' אמי תיו ספרי תורה א"ל דילמא תורה צוה לנו משה כתב.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

יד. תוספות ד"ה שאם בא לחתוך חותך, תימה לרשב"א הא אמר לעיל בשתי כריכות חולקים ופ"ה כגון תורה בכרך אחד ונביאים בכרך א', משמע אבל תורה ונביאים בכר א' אין חולקין אפי' שניהן רוצים, ואם כן היכי אמר הכא דחותך, ויש לומר דלא הוי בזיון הספר אלא כשחותך מחמת חלוקה, עכ"ל.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

והוא פלא, שאותה הפעולה תהיה אסורה בהכי, שכיון שזה בא לחלק אין התורה ניתנת לזה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ושנינו (ברכות לא.) לא יפטר אדם מחברו לא מתוך שיחה וכו' וכו' אלא מתוך דבר הלכה. וכאן כיון שבאים לחלק, ולפרוש זה מזה, אסור לעשות להיפך עם התורה, שישאר חלוקה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדמות את זה קצת להלכות של מכירת בית הכנסת (או"ח קנג) שאפילו כאשר מותר לאנשי כפר למכור ממכר עולם, אסור לעשות אותו מרחץ וברסקי וכו'. ואם מכרוהו ז' טובי העיר אפילו אלו מותר. וכאן אין טובי העיר, וכאשר חותכים את הספר, כל זמן ששני החלקים לאותו בן אדם שפיר, אבל אם יתחלקו לשני בני אדם, נמצא שכל חלק נתחלל המקום הסמוך לו.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

יד. ת"ר אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

לא ראיתי מפורש, אבל לכאורה שיהא דומה ללוחות, שארכן כרחבן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

רב הונא כתב שבעין ספרי דאורייתא ולא איתרמי ליה אלא חד (שהיה ארכו כרחבו), רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעיגלי ואיתרמי ליה, יהבו ביה רבנן עינייהו ונח נפשיה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בדרך צחות, יהבו ביה רבנן עינייהו, דהיינו הע' שלא איתרמי ליה לרב הונא.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

אחא בר יעקב בגמטריא ג' פעמים עי"ן, עם הג' פעמים והכולל. חד אמשכיה, עם הב' תיבות, בגמטריא ג' פעמים עי"ן, דעיגלי, נוטריקון עין גלי, הרי עוד עי"ן, הרי שבע עינין על אבן אחת.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ונח נפשיה, פשי"ה בגמטריא אחא בר יעקב ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה רבנן לרב המנונא כתב רבי אמי ד' מאה ספר תורה, אמר להו דילמא תורה צוה לנו משה כתב.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אמי, א' פעמים מ' פעמים י', בגמטריא ת'.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

צוה בגמטריא ק"א, לנו, ל-נו, נ' פעמים ו', בגמטריא ש', עם ק"א, הרי ת"א. וי"ל שרב המנונה ענה להם שמא כתב ת"א.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

משה, מ' פעמים ש' פעמים ה', ששים רבוא, כענין ת"ר של תורה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל רבא לר' זירא נטע ר' ינאי ארבע מאה כרמי א"ל דילמא שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ינאי בגמטריא יין ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

יד: לפי התוספות רי"ד (ד"ה ור"מ) לפי שיטת רבי מאיר, העמודים (-סוף יד. עמודיו עשה כסף, שיר השירים ג:ט) היו מונחים בצדי הארון לאורך הארון, דהיינו שבדי הארון היו על שני קצות הארון עם כל אורך הארון ביניהם – מקום שהיו עומדים נושאי הארון, ואילו העמודים באותו האורך מגיעים מזה אל זה אל הבדים. ודבר זה מעניין לי, כי נמצא כמעט כדוגמת איך שהמרגלים השיאו את האשכול במוט בשנים, שפירש רש"י במוט בשנים, שהיו שני מוטות, ואיך שהוא – עיין במפרשים שם שטרחו להבין, דרש מזה שהיו באמת ד' מוטות, ואחד לכל קצה של מטה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

טו.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מחקק דא משה: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה אנשי כנסת הגדולה, חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם, עכ"ל. והרי בסוף מסכת מגילה למדנו שמרדכי לא נמנה בפסוק אפילו מהראשונות, ועכ"ז רש"י מזכיר בעיקר את מרדכי, ועל כרחך ענין הקדימה בפסוק יש בו דברים בגו, וכבר הארכנו בס"ד במקומו.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

והאמר רב הימן זה משה וכו' תרי הימן הוו, ע"כ. והיינו מה שכתוב (מלכים א:ה:יא) ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכו', הכוונה למשה רבינו. וכבר מבואר מהזוהר שאין זה אלא בחכמה תתאה שמשה רבינו לא התעניין בה בכלל. והנה אותיות משה נבלעות באותיות שלמה. מה שאין כן אותיות הימן, וההבדל בין 'שלמה' ל'הימן' הוא ר"ע. וזה יש לראות במה שהפסוק בחר דוקא בזה הענין לכנות למשה רבינו בשם הימן. שעדיפות החכמה של שלמה מעל הימן היה בבחי' רע.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בפרשת קרח טז:ז כז"ל וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, אמר בשבילו אני נמלט, ועשרים וארבעה משמרות עומדות לבני בניו כלם מתנבאים ברוח הקדש, שנאמר (דה"י א:כה:ה) כל אלה בנים להימן, אמר, אפשר כל הגדלה הזאת עתידה לעמד ממני וכו' וכו' טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה ההיה רואה, עכ"ל. ויש לפרש שמשה היה רואה, וידע לפרש כל אלה בנים להימן, היינו תלמידי משה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

רבא אמר איוב בימי מרגלים היה, כתיב הכא איש היה בארץ עוץ איוב שמו, וכתיב התם היש בה עץ, עיין שם.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שלעיל כתיב בימי משה, והמרגלים בימי משה, עכ"ז בא להדגיש שהיה שייך דייקא למרגלים. אבל תמוה לי, כי לכאורה הביא ראיה לסתור, כי הלוא סר צילם מעליהם, ונמצא שלא היתה בה עץ בזמן שליחת המרגלים, והרי יותר שייך הוא ללפני המרגלים.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

טו:

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

האבן טובה בצוארו של אברהם אבינו – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שמו.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

טז. א"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו וכו' שטן כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב אמר חס ושלום מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם, ע"כ.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

והובא מהחתם סופר (ד"ה דילמא) שאף בזה היתה כוונת השטן לקטרג על עם ישראל, וביאת זאת על פי דברי השל"ה וכו' כדי להגדיל את התביעה על עם ישראל שהיו להם כאלו אבות קדושים ולא למדו מדרכיהם, עיין שם.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור לפי החתם סופר פירוש בהמשך הגמרא, דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא אתא שטן נשקיה לכרעיה, ע"כ. ואם כל כוונת הס"א היה לרע, מה אהני ליה הדרשה, ויש לדחות כמו שלעתיד האומות יטענו שכל תיקון העולם שעשו היה למען ישראל ולשם שמים, כן חושב הס"א בדרשה זו מספיק לצדקו, ואינו אלא טועה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש על פי מה שכתוב בספר המידות ערך דעת אות ב ז"ל דע, לפי גדל ידיעת התורה וטבעי העולם, כן נמסר ונשתעבד העולם תחתיו, ולפיכך היו נכנעים האריות תחת דניאל, כי דניאל היה חכם גדול, וכל רז לא אניס לה, והיה יודע טבע האריה, והטבע מתנהגת בידיעת התורה, והיא תחת יד הידיעה, ע"כ. ולפי זה יש לפרש, שכיון שרב אחא בר יעקב שלט על ידיעת תכונת השטן, על כרחו השטן נשתעבד לו.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ומאי אהדרו ליה חבריה דאיוב, אף את תפר יראה וכו', ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין, ע"כ. והנה בגמרא יש כמה וכמה שיטות שאיוב לא היה יהודי, ואם הם מסכימים לדרשה זו, שהגמרא סתמה שמשמע שזה לכל הדעות, הרי מבואר שגם לגוים קיים כח התורה להיות תבלין. ואין זה מוכרח ממה שקי"ל (סנהדרין נט.) נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

טז. חברותא כלפי שמיא, פרש"י מדבר לפני השכינה כאדם המתווכח עם (\ואומר ל) חבירו, בא ונשקול מי חייב למי, עכ"ל.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהקדמה לספר השתפכות הנפש: [והלאה טוב מאד כשמשיחין את לבו לפני השם יתברך כמו לפני חבר טוב אמתי] ע"ש, ונמצא גם בספר כוכבי אור, חלק א' אנשי מוהר"ן אות ד'.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכם להגדיר להשיח את לבו זה טוב, אבל להיזהר לדבר בדרך ארץ. ואכן בכמה סיפורים שהיה שלמה קרליבך מספר, ונמצאים מתקופות החסידים הראשונים, מצינו שדברו אפילו בוויכוחים. וכן מצינו אצל חוני המעגל (ברכות יט.), שלח לו שמעון בן שטח לחוני המעגל צריך אתה להתנדות, ואלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי וכו' עיין שם. ורואים שמי שמדבר לשם שמים יש אפשרות אפילו בוויכוחים.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

טז. אמר רבא איוב בסער חרף וכו' שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב וכו' הרבה נימין בראתי באדם וכל נימא ונימא בראתי לה גופא בפני עצמה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

סערה גם כן לשון שערות. וי"ל הענין על פי המבואר באריכות בליקוטי מוהר"ן סט, שאהבה ושלום תלוי בדעת, והשונאים באים מעכירת הדעת, ואלו השונאים יש להם טעם ודעת בשנאתם, אכן כאשר יש כל כך עכירת המוחין ויוצא ממנו שערות, מזה יש אויבי חנם באים מהשערות שהם מותרי המוחין, כי כבר אינם חכמה רק מותרות, ולכאן שנאתם חנם.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

טז:

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

בת היתה לו לאברהם ובכל שמה: לק"מ לח:ז דף נג., נז:ד דף סח..

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

בת היה לו ובכל שמה: לקמ"ת פג דף לח:.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ישמעאל עשה תשובה: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

אידלי יומא אידלי קצירי: לקמ"ת ח:ו דף יז..

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

טז:-יז שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא, אלו הן, אברהם יצחק ויעקב, אברהם דכתיב ביה בכל, יצחק דכתיב ביה מכל, יעקב דכתיב ביה כל. שלשה לא שלט בהן יצר הרע וכו'

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ביוסף כתיב בראשית לט:ג וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו. וכתיב מז:יב ויכלכל יוסף את אביו וכו', שהוא פעמיים כל. וידוע שיוסף הוא מידת היסוד המכונה כל.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שהגמרא כאן מביא כל מלשון כלי, כלי קיבול, ופרש"י ז"ל כלומר לא חסרו שום טובה, ע"כ. וכמו שהשינה הוא מעין מיתה, כן הרגשה זו שלא חסר שום טובה היא מעין עולם הבא, הרגשת השלמות. וזה השם יתברך נתן להם. מה שאין כן הכל של יוסף, הוא השפעה, שמעצמו אוחז בעולם הבא, וכמו שלמדנו במונבז, שהצדקה הוא בחי' אמת ושכר עולם הבא. ומי שמשפיע, על כרחך מראה שלא חסר לו, ובאמת לא יחסר לו כמו שמובא להלכה. והרי האבות ויוסף בחי' כלם ישבעו ויתענגו מטובך, השביעה בהאבות כנ"ל, ואז העונג בחי' יסוד בחי' יוסף.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין בתורה רפג ז"ל אמרו רז"ל (ערובין נג) דוד דגלי מסכתא כתיב בה, יראיך יראוני וישמחו, שאול דלא גלי מסכתא כתיב בה, אל כל אשר יפנה ירשיע, הינו כנ"ל כי שאול דלא גלי מסכתא, זהו בחינת טוב דטובה גניז בגוה, אבל דוד דגלי מסכתא שהיה מלמד תורתו לרבים זהו בחינת חסד דאתפשט לבר וכו' ע"כ.)

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא לא מזכיר משה, וי"ל שהרי כתיב במשה (חקת כ:יב) יען לא האמנתם בי וכו' לכן לא תביאו וכו'. לכן, אותיות 'כל', והן' לא בא בחשבון (כמו שמצינו בהרבה מקומות, כי אינו אלא להקטין וכדומה), והרי כאילו כתיב כל – לא, שלכן לא זכה לבחי' כל.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שלכאורה משה רבינו היה למעלה מהאבות, וכמו שכתוב בתורה ושמי ה' לא נודעתי, והיה ענו בחי' מה, יותר מאברהם שהיה רק בבחי' עפר ואפר וכו' וכו'. אולי יש לומר שכפי דרגתו לא זכה לזה. וכמו שמסופר על צדיק אחד שהסביר למה צדיקים גדולים לאו דוקא זכו לראות את אליהו הנביא, מה שמצינו שהרבה צדיקים פחותים מהם כן זכו, והסביר שכפי גודל נשמתם ההתגלות היתה צריכה להיות הרבה יותר גדול, ולא זכו לזה. וכן לענינינו, שמשה רבינו היה בקצה ליכנס לשער נ' בגמטריא כל, ונ' זה הוא תכלית הביטול להשם יתברך עין לא ראתה אלקים זולתך.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

כא.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

כד תמחי לינוקא לא תמחי אלא בערקתא דמסאני: לק"מ לה:ט דף מט:.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

דקרי קרי ודלא קרי להוי צוותא לחברו: לק"מ לה:ט דף נ..

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

כא. הני תרי מיקרי דרדקי חי גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס וכו' מיתבינן ההוא דדיק ולא גריס מ"ט שבשתא כיון דעאל עאל וכו' ע"ש כל הענין.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כב. טפח לו בסנדלו (בגמרא: ליה בסנדליה) – לק"מ ריש תורה סג. חיי מוהר"ן כז.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

כה:

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

כי צפון חסר: לק"מ ח:ב דף ט:.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים הרוצה להעשיר: לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים ידרים: לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין: לק"מ קסב דף קו:.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

וממזרים קרה זו רוח צפונית. פרש"י שהדופן מוזרת ופרוצה, עכ"ל. והיינו 'קרה' לשון תקרה. ואי אפשר לפרשה לשון קרירות, כי הקרירות מנשמת א-ל יתן קרח זו רוח מערבית, וכן לעיל בעמוד א' (וכן לקמן) למדנו שרוח צפונית מחממת.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מצפון זהב יאתה. מצינו בכל מקום בספר קודש תמיד שזהב שייך לצפון. רק בספר ברית מנוחה, בדרך התפארת, בפעולות מרכבת התפארת סדרו את נהר פישון, שעליו כתוב (בראשית ב:יא) הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, במערב. וקשה יותר ומן הסתם קושיא זו מתרצת הראשון, כי בנהר חדקל כתב שם קדוש השייך לו, וכתב שיוצא מהפסוק (בראשית ב:יב) וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם. הרי לכאורה מבואר שמיחס הזהב של ארץ החוילה לנהר חדקל ולא נהר פישון, וצריכים לומר שפישון רב סובב אותו ארץ, אבל אין הזהב שבו שייך אלא לנהר חידקל. אכן אפילו הכי קשה, כי סידר את חדקל לצד מזרח. ונהר גיחון לצד צפון.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בהקדמה לספר ברית מנוחה, כתב שפישון מכסי לכל עבר צפונא הדא הוא דכתיב הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, ועם כל דנא דדהבא דדכירנא בדין פסוקא וכו' עיין שם. ואכן גיחון, שבמרכבת התפארת סידר לצד צפון, גם בהקדמה כתב עליו, ואנפוהי לצפונא. ויהי רצון שעוד אזכה ללמוד כל זה כראוי.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד לא זכיתי ללמוד את זה כראוי וידוע גם כן שהספר הנדפס מלא טעיות.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במפות שהדפיסו שמראים הד' נהרות, הציגו את הפישון כנהר קיזיל שבאמצע תורכיה, מתחיל מהאגם של טזיקא (למטה מהעיר אנקרא) ומשם הולך לצד מזרח כת' ק"מ, וציינו 'חוילה' ליד טזיקא [ועיין בסוף פרשת חיי שרה כה:יח וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל]. והרי זה בודאי יותר מערבי משאר הג' נהרות (גיחון – 'קורה' בגורגיה, הפרת והחדקל, מסוריה מזרחה עד המפרץ הפרסי). אכן רש"י על התורה (בראשית ב:יא) כתב שפישון הוא נילוס נהר מצרים (ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון וכו' דבר אחר פשיון שהוא מגדל פשתן וכו'), ואם כן לא רק שהיא הכי מערבי, אלא גם הכי דרומי.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם גשמים יורדין מאוצר טוב בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב, ע"כ. והמהרש"א דייק שבסוף בענין שלא יהיו גשמים, נקט רק תנאי אחד, וע"כ יש ג' מדרגות בדבר, בזמן שעושין רצונו ושרויין על אדמתם, גשמים יורדין מאוצר טוב. בזמן שעושין רצונו אבל אינם שרויין, גשמים יורדין אבל לא מאוצר הטוב – ולפי הדיוק יכולים לומר שהוא הדין כאשר שרויין באדמתם ואין עושים רצונו יש גשמים רק לא מאוצר הטוב, ובזמן שאין שניהם, אין גשמים.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות ד' – עכשו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' וכו', כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקלפות וכו' עיין שם באריכות ובמש"פ באריכות. ועל כל פנים יתכן שזה ענין האוצר הטוב שדיבר בו רב חסדא.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

כו.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

אסור לתלוש פרי קודם בישולה: לקמ"ת פח דף מ..

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ג' – חזקת הבתים

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

דף כח. אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה ג' שנים משור המועד וכו'. ובפרש"י ז"ל מהולכי אושא, שגלתה סנהדרין לאושא כדאמרינן בראש השנה (דף לא.) עשר גליות גלתה סנהדרין כו' מיבנה לאושא מאושא כו', ע"כ (בגמרא ראש השנה: מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם וכו'), ע"כ.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר למדתי בישיבת בית מדרש גבוה בעיר ליקווד כתבתי להסביר איך שהגלות לאושא היה החזקת הגלות, ובניתי את זה על לשון תוספות שהזכיר כמה מקומות ואז כתב וכו', וכעת נאבד ממני התורה, ויה"ר שהש"י יחזיר כל אבדותי וישלים חלקי בתורתו הקדושה.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

כט. עיין בהקדמה להש"ס צורת הדף ואיך שהוא רשימה של נ נח.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו בתשפ"ד, בח"י תמוז, ג' חדשים להילולה של רבינו, למדו דף יומי דף זה.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

אלמה אמר רב נחמן, פירש רש"י ז"ל לקמן בשמעתין, עד כאן פירוש רש"י זצ"ל מכאן ואילך וכו'.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

הילולה של רש"י בעשרה ימים – כט תמוז.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

המילים האחרונים של רש"י על רב נחמן! לקמן בשמעתין, בש'-נת מעתי"ן עם הכולל בגמטריא תקע"א השנה שבה נפטר רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוגיא האחרונה הגמרא הביאה הפסוק שירמיה אמר להחכמים שכבר הלכו בגולה, בנו בתים וכו', ועוד הביאה העצה שלו (ירמיה לב), ונתתם בכלי חרש למען ימעדו ימים רבים – דהיינו שישמרו השטרות שלהם עד שיעבור הגלות. וזה היה כאשר קנה את השדה מאת חנמאל דן דודו. והרי רש"י הוא אחיה של התורה. בכלי חרש, עם הב' תיבות והכולל בגמטריא חכם רש"י. אי נמי, כלי חרש אותיות כח לרש"י. בכלי חרש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן חי.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ל:

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

השני נוח לי הראשון קשה לי. אפילו לרבנן טענתו טענה כאשר אין מעשה רק אמירה.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

הסמ"ע (קמו:לט) קבע שיש בזה איסור (ספרא ב) לפני עיור לא תתן מכשול (ויקרא יט:יד), ולא תשגה עיור בדרך (דברים כז:יח). והקשו האחרונים שהרי אין אדם משים עצמו רשע (יבמות כה:), ואינו נאמן לטעון שנתכין ליעצו באופן שיש איסור לעשות כן. ותירצו שלפי תוספות ביבמות שם, לגבי עצמו כן משים עצמו רשע.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

והובא מהריטב"א (ד"ה אמר רבא) והסוכת דוד (נח) שמדובר שאצל הלוקח אין הראשון קשה לו שיש בידו להכריחו להחזיר לו מעותיו, ורק שהשני נוח 'לי' היינו רק לי השני, אבל לך המחזיק גם הראשון נוח. ואפילו שזה גם כן טירדא לחבירו לקנות את הקרקע ואחר כך לגבות המעות בחזרה, ואם כן זהו גם כן עצה רעה, יש לומר שיכול טעון לא ידעתי שזה אסור, או שמדובר שיש לו בידו כל כך שאין צריך לטרוח כלל אלא לא יתן לו את שאר המעות שחייב לו.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ולא הבנתי כל כך איך שתירץ למה לא תהיה אסור גם העצה שיטריח אותו.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שבכהאי גוונא באמת כל אדם, ובכללם הלוקח חייב לעזור להמוכר, אם משום לא תעמוד על דם רעיך או משום עוד כמה צדדים אחרים. ולכן באמת אין איסור בדבר – כאשר מדובר רק בטרחה, וניחא ליה לאיניש לעביד מצוה בגופיה. ועל כל פנים בודאי יש פה מקום לחשוב שהוא מותר.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

לא: אמר אמימר טוען וחוזר וטוען וכו' אמר ר' נחמן אנן אחתיניה אנן מסקינן ליה, ע"כ. אחתיניה עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אנן נ נח נחמ נחמן מאומן! (גם מסקינן גמטריא איש, אלף יוד שין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

גם אם כותבים טוען בלי ו', טען וחוזר וטען בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

לו. קא משמע לן: אימא לא מנשיא ברא.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

רשמתי את זה, כי היום שמעינן טובא על שכחת הילדים ברכב רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

מב.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

כל הקודם בנכסי הגר זכה: לק"מ יז:ד דף כג..

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

בבא בתרא נג.:

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רב אסי א"ר יוחנן שתי שדות ומצר אחד ביניהן החזיק באחת מהן לקנותה קנאה, לקנות אותה ואת חברתה, אותה קנהה חברתה לא קנה וכו' בעי רבי זירא החזיק באחת מהן לקנות אותה ואת המצר ואת חברתה מהו, מי אמרינן מצר דארעא חד הוא וקני, או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, תיקו. בעי רבי אלעזר החזיק במצר לקנות שדיהן מהו, מי אמרינן האי מצר אפסרא (- החבל שקושרים על פי הבהמה כדי להנהיג אותה ולקשרה בו) דארעא הוא וקניאו דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי תיקו, ע"כ.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן נה. מחלוקת אם מצר מפסיק לענין פאה וטומאה ושבת. ובריש סט: ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו' מי שצריך לגבול סביב יצאו אלו שאין צריכים לגבול, סביב, אמר רב משרשיא מכאן למצרים מן התורה פרשב"ם שהקונה את השדה קנה את המצרים עצמן וכל האילנות הנטועין במצר, דמצרים בכלל שדה, דהכי משמע סביב כל האילנות הנטועין בקרקע המצר שהוא סביב השדה קנה אברהם, כן נראה בעיני, עכ"ל. ועיין סוף פג. בעי רב פאא מכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר מהו, שנים בתוך שלו ואחד בתוך של חבירו מאי, תיקו, ע"ש. וגם יש ענין של מקום הגדר, עיין למשל במשנה קז: דסתם מוכר חצי שדה מוכר לו כל צרכי שדה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ענין המצר עיין בספר מי השילוח פרשת בהר ז"ל ענין שמיטה ויובל הוא נגד המדות הנזכרות במס' אבות [פ"ה,מ"י] שלי שלך, שלך שלך. שמיטה, היא נגד מדות שלי שלך, היינו אף כי הארץ נתן לבני אדם שיש לאדם קנין בארץ שיוכל להוציא לו ממנה כל הטובות שבעולם, כי כל מיני טובות שבעולם נכללים בארץ כמ"ש (קהלת ג',כ') הכל היה מהעפר, ובשביעית יתן הארץ להש"י, כי הוא שובת ממלאכה ומעבודת הארץ של רשות על פי רצון ה' וישמור פקודותיו, וזה יקרא שלי שלך, היינו שהאדם מקנה להש"י כל קנינו בארץ. ויובל הוא נגד מדות שלך שלך שמצות יובל הוא שישוב איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו, כי באמת אלקים עשה את האדם ישר בארץ וחילק נחלה לכל אחד ואחד כפי מעלתו השייך לו בשורשו, וכן הציב איש על דגלו ואמר עליהם עבדי הם, אך מחמת שהם בקשו חשבונות רבים עד שזה יזכה לעלות ולהרחיב את גבולו ולקנות חבירו לעבוד בו, וזה ירד ולמכור מאחזתו עד שמוכר עצמו, אך ביען כי דבר ה' יקום לעד ולא ישתנה ח"ו ע"י מעשה בני אדם, אכן על משפטי ה' שיעברו על האדם לא יגיעו לעומק שורשו, כי ברא הש"י עת לכל דבר שישוב לאחזתו, ואת שנת היובל ברא בכדי שאז ישוב כל איש אל מקומו ואחזתו השייך לו מאת ה' כמו שנאמר שנת היובל קודש יהיה לכם, היינו שבשנת היובל יתגלה אור קדושת הש"י לעין כל, ע"י העברת שופר ביום הכיפורים עד שיוכר שמה שיש לו מאחזת אבותיו ע"י נתינת הש"י זה ישאר לו, וזה שבא לידו ע"י פעולת אדם אף שהיה קנינו עד עתה והיה ברשותו עכ"ז לפי שאינו שלו בשורש יוכרח להחזירו למקומו השייך. וזה הוא הארת הש"י בשנת היובל שיוכל לכל אדם מקום השייך לכל דבר. ולזה ההכרה והבנה יבואו אחרי שיקיימו מצות שמיטה, היינו שימסרו הכל להש"י עי"ז יבואו למדות שלך שלך, היינו שיכירו כל דבריהם לאיזה מקום הוא שייך בשורש, כמאמר המדרש (בראשית רבה פרשה נ"ג,י"ט) הכל בחזקת סומים עד שיאיר הקב"ה עיניהם, היינו אף כי לעין אנושי יתראה, כי העבד שייך לרבו והשדה למי שקנה אותה. אך מי שהקב"ה מאיר לו ומפקח עיניו יראה שכל מעשה בני האדם לא יפעלו לשנות מעומק רצון הש"י אף כחוט השערה, וביובל יתגלה האור הזה. וזהו מדות שלך שלך והוא גדולה ממדות שלי שלך. וע"י שמיטה ויובל יראה האדם אשר השיג טובה שלא על פי רצון הש"י רק ע"י השתדלותיו עשה עושר, זה אינו שלו אף שהוא ברשותו, ולכן בהסדרה הזאת נמצא אזהרה על גזל ואונאה ורבית, היינו שלעתיד יוכל שכל מה שבא לאדם דרך ענינים כאלה אינו שלו, רק אולי יהיה בלב האדם לאמור אם כן הוא שלא ישאר שלו רק מה שחלק לו הש"י בשורשו, א"כ הלא כל השתדלותו בחנם לאסוף הון ולקנות קנינים ולהרחיב גבולו, מאחר שלא ישאר שלו רק מה שחלק לו הש"י. ע"ז אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת י',א') יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט. פי' אמת כי ע"י החכמה שיבין האדם שלא ישאר לו מכל השתדלותו עי"ז ימנע מהשתדלות בעוה"ז, אך סכלות מעט שמצוי בו שגרם לו להשתדל ולאסוף קנין אף שמבין בחכמה כי אינו רק לפי שעה, עכ"ז יוכל לזכות ע"י השתדלותיו אף כי יבא העת לשוב אל אחזתו, ולהחזיר כל דבר למקומו, אעפ"כ ירויח שלא יחזיר לחבירו רק מדות גבולו, אבל המיצר והגבול שחלק הש"י להכיר בין חלק אדם לחלק חבירו, זה יהיה נוסף על גבולו מאחר שבתחילה הרחיב גבולו לתוך של חבירו והשתדל בעוה"ז ישאר לו הגנה מועטת גם מחלק חבירו אף שיחזירה, וזהו כל עסק השתדלות בעוה"ז שהאדם משתדל, וישאר לו זאת ההכרה לעולמי עד, עכ"ל.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

[בליקוטי מוהר"ן כה:ג ודע שאין שני בני אדם שוין זה לזה, כי כל הנמשות הם זה למעלה מזה וזה מלבוש לזה עיין שם. הרי שאף על פי שבחלוקת הארץ, כל אחד שכן עם חבירו, נראים כשווים זה לזה, ברוחניות אינו כן. ומצינו בסיפורי מעשיות משני קדמוניות שכל מקום מסוגל למשהו אחר. ולכן מדובר כאן על תכונת הנפש, להרכיש עוד מידות ותכונות.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר שהרי נחלת יעקב נקרא נחלה בלי מצרים, וזוכים לזה בשבת].

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה דבריו מבוססים על הגמרא במסכת יומא לח: ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא. וקשה כי בודאי כאשר חברו חוטא יפסיד חלקו, ואפילו בהאי כלל שאין מלכות נוגעת בחברתה, מצינו שיחזקאל כמעט נפטר לפני זמנו עבור חטאו [ועיין בשיחות הר"ן סד, בענין בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל, שעל כל פנים זה הדור רביעי מוכרח שיופסק אצלו הגדולה והמלוכה וכו' עיין שם ובמש"כ באריכות]. ולכאורה צריכים לפרש, שהמי שילוח מדבר רק היכן שהשני אינו חוטא.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש שמדבר על נחלת ארץ ישראל, שזה קבוע נצחי, אם לא שיחטא כל כך שיאבד לגמרי, (ואפילו בזה יש מקרים שיעבר נחלתו לשבט אחר, או להקדש, ולפי שיטה אחת גם המלך יכול להעביר, ואכמ"ל). אכן אם מדבר בנחלת ארץ ישראל, בהיכא תמצא דבריו שאיש אחד ירכוש נחלת השני קנין של ממש, ורק כלפי שמיא נשארת של השני, וצריך לפרש שמדבר בזמן שאין היובל קיים, כי אי אפשר לפרש שכל הרווחה של המצר שהרוויח הוא רק עד היובל, כי כתב בפירוש שהוא הרוויח לנצח. ומצינו אפילו לענין ירושת הארץ, שיהושע וכלב חיו מן האנשים, דהיינו שלקחו חלק המרגלים בארץ ישראל (בבא בתרא קיח, אבל לפי הרשב"ם זה רק למ"ד אחד), ולשון הרשב"ם (קיז:) נתחייב רשע יבא צדיק ויזכה בחלקו.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריך ביאור בדבריו שהרי מבואר בגמרא שיש בעלים על המצר, כי הגמרא שאלה מה הדין במי שמחזיק במצר וכו'. והרי המצר בעצמו כנחלה בארץ, ואם אין אדם נוגע בחלק חבירו, גם המיצר של חבירו לא יכול לקחת. [והנה בענין חצות יש שפרשו, כחצות, שאין נקודת חצות קיים, כי יש חלק ראשון של הלילה וחלק שני, ואין יש ביניהם כלום. וכאן בבא בתרא (נה.) נו., שנינו שהחצב אילן או עשב שיונק רק מהקרקע שכנגדו ולא מהקרקע שבצדדיו, לכאורה אי אפשר לפרש שהוא חוצץ בין שני החלקים, ואינו תופס מקום כלל, כי בעל כרחך יש קרקע תחתיו שיונק ממנו].

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בענין המצר, שהוא נותן צורה, וחוצב חלק לכל אחד – ולכן נקרא העשב שבו תיחם יהושע את הארץ חצוב (ובליקוטי מוהר"ן יא:ז הביא הגמרא מסכת חולין ס, יהי כבוד ה' לעולם שר העולם אמרו, בשעה שאמר הקב"ה לאילנות למינהו, נשאו דשאים ק"ו בעצמן, מה אילנות שהם גבוהים ואינם תכופים אמר הקב"ה למינהו, כל שכן אנן וכו'. ועיין בריטב"א נה. ד"ה המצר שהקשה שכל עשבים אינם יונקים מהצדדים, ועל כרחך סגולת החצוב יותר מזה. ובאמת פשוט ומוכרח שאינו עשב בעלמא, שאם כן לא היה שומר קו הגבול. ועל כל פנים יש בו מדה יתרה של יהי כבוד ה' לעולם, להפריד ולהקים גבולות). כי מקום בחי' רצון, כל מקום יש לו רצון מיוחד, והארץ בחי' אמונה. והאמונה והרצון הם בחי' אין סוף, וצריכים לצמצם הרצון האין סוף, כמבואר בתורה מט, כדי לבנות העולמות והמדות, שהם ביצירת היצר טוב והיצר הרע, והם גדרי המצר, והמצר בעצמו הוא בחי' הלכות, שמפרשים ומגדרים מה מותר ומה אסור וכו'. וזה מה שמבואר (ערוך, ערך מצר – החמישי, רבינו ברוך בשיטת הקדמונים סב: - הובאו בבבא בתרא נד סוף ע"א) שהמצר הוא שביל (-ולכאורה לכולי עלמא בענין מצר שהחזיקו בו רבים פירושו שביל), בחי' הלכה. וכן חז"ל אמרו שגבולות הארץ שהרימו בגורל, היו צועקים, וזה בחי' הריעו לה' כל הארץ, ראשי תיבות הלכה, כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה יא. [גם בענין סייג לתורה, שיש סוגה בשושנים, מצינו בילקון שמעוני, תזריע יג, בענין ציון קברות (שהוא סוגיא בדף נח.), כמה וכמה מקורות, וכמה מהם מפרשים את הדרך, רבי חנינא בר איקא אמר מהכא, הרימו מכשול מדרך עמי, רבי יהושע בריה דרב אידי אמר מהכא, והודעת להם את הדרך. רב אשי אמר מהכא, ושמרתם את משמרתי, עשו משמרת למשמרתי, רבינו אמר מהכא ושם דרך אראנו בישע אלקים, ע"כ. הרי משמרת למשמרתי בחי' תיקון הדרך, דרכיה דרכי נועם].

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ (ישעיה סה:טז) אשר המתברך בארץ יתברך באלקי אמן והנשבע בארץ ישבע באלקי אמן, כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני. כי נשכחו הצרות, בחי' ביטול המצרים. כי הברכה שייך בעיקר להגבולות, עיין בספר אדיר במרום עמ' רנ ז"ל שהברכה היא תוספת השעה שצריך להעביר הגבול הראשון, עכ"ל ועיין שם באריכות ביאור כל הענין, כי כפי אותו הגבול שניתן בתחילה, כל תהיה אותה הבריאה כל הימים, רק הברכה היא בהשפעה עיין שם. ומבואר שברכת הארץ הולך ביחד עם השכחות גבולותיה. והנשבע בארץ ישבע, כבר כתבו הקדמונים שזה ענין של חצבה עמודיה שבע, והרי בחי' החצוב שבו תיחם יהושע את הארץ.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

מצ"ר הוא השם הס' של ע"ב שמות, ס' בגמטריא הלכה.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שקבענו שענין המיצר הוא הלכות, הפסוק מדבר בסוד תורה חדשה מאתי תצא. וזה באמת המשך הפסוק הבא, פסוק יז, כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה וכו'. וכן לפני ברכת הארץ בהפרצת גבוליה, הפסוקים דברו בההבדל שיעשה בין הצדיקים והרשעים, וכתיב (פסוק טו) והנחתם שמכם לשבועה וכו', והנחתם לשון תחום, כמו כבש וכשב, שהרשעים מוגבלים בתחום, אבל הצדיקים, אשר המתברך וכו', אשר בחי' בינה, הארץ העליון כנודע, אשר הצדיקים שהלכה כמותם יורשים הגבולות.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בתורה נו:ט כי צדיק וטוב לו, זה בחינת הצדיק שהלכה כמותו, צדיק ורע לו, זה בחינת הצדיק שאין הלכה כמותו. רשע וטוב לו, זה בחי' הרשע שמקרב להצדיק שהלכה כמותו, רשע ורע לו, זה בחינת הרשע שמקרב להצדיק שאין הלכה כמותו. ואפלו משה לא השיג זאת, כי הם בחינת דרכי ה' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר איבי הנחל פירש ז"ל כשיש על הצדיק מחלוקת, שעל ידי זה מכסין אותו (-את ההשפעה שבאה על ידו כדי שלא יקטרגו עליו, כמבואר בתורה פח), אזי זה הצדיק זוכה על ידי המחלוקת להשיג סתרי תורה – תורת ה' ממש, ועל ידי זה זוכה שהלכה כמותו. ועל כן הרשע המקורב להצדיק הזה, הוא רשע וטוב לו, דאין טוב אלא תורה, היינו שהצדיק משיג סתרי תורה המוסתרת אצל הרשע, ועל ידי זה נתגלה ההסתרה והתורה בעצמה מוכיחה אותו (-כמבואר בתורה נו), ועל ידי זה זוכה הצדיק שהכלה כמותו בכל מקום, ע"כ. ועוד כז"ל כשאין על הצדיק מחלוקת, אינו יכול להשיג תורת ה' ממש, היינו לגלות ההסתרות, ועל ידי זה אין הלכה כמותו, והרשע שמקורב אצלו הוא רשע ורע לו, היינו שהרע שלו בשלמות (כי הצדיק שזה הרשע מקורב אליו, אינו מוצא אצלו את התורה המלובשת והנסתרת), ע"כ.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי דבריו, רשע וטוב לו, באמת טוב לו להצדיק, שהצדיק זוכה לגלות התורה, אלא שהטוב מכריז תוכחה להרשע, אכן כיון שאוחז ברשעו אין זה טוב לו כלל. אלא פירושו לכאורה כמו שאביא מהמגיד ממזריטש, שלכל צדיק יש רשעים קשורים לו שמשפיעים עליו, בחי' אוי לרשע אוי לשכינו, והוא עליהם, ולפעמים הצדיק משפיע להם הרהורים טובים עד שזוכים ממש לטוב. ויכולים לפרש כן, שהטוב של אותם רשעים, הוא רק לשעה, כי סוף סוף הצדיק יטול חלקו, אי נמי יכולים לפרש שזה המעלה של הצדיק שהלכה כמותו, שהוא לא יקח חלקו. ופעם ראיתי כמדומני ממקור קדמון לפרש נוסח ברכת על הצדיקים, ושים חלקנו עמהם, להיות מאנשי הצדיק שאינו רוצה כלל ליטול חלק חברו.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים, המיצר, שהוא בחי' ההלכה, שייך להצדיק שהלכה כמותו. ולכן יהושע תיחם הארץ, ויהושע קבע תקנות השייכים לכל הארץ, והגמרא הניח ב'תיקו' על המחזיק במצר של נכסי הגר, כי זה נוגע לקנין גמור על הקרקע, ודוק.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת חגיגה טו. זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

ואע"פ שבספר עשרה מאמרות פירש ז"ל

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

והוא טעם זכה נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן ונוטל שכרו והוא נעשה צנור לשכר המגיע לחברו על דרך הנמנה מעשרה ראשונים שנוטל שכר כל הבאים אחריו לא לגרוע חלקם אלא שכלם זוכים על ידו נמצא הוא נוטל שכר כולם ונתנו להם ונשאר לו כנגד כלם כי האחרים נוטלים ממנו והוא אינו חסר והא והא איתא כמו שנזכיר לקמן, ע"כ.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

לפי דבריו אתי שפיר לשון הגמרא, זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו – שאינו מזכיר כלל בתחילה התחייבות הרשע, כי דבר שייך אפילו בין צדיקים, חברים, שאחד יזכה לשורש הרע וכולם זוכים על ידו.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ולא משמע כן בשום מקום או פירוש אחר, אלא נוטל שכרו ממש והשני נשאר בלי כלום. וכן בפירוש בשער הגלגולים ז"ל והענין הוא, כי ברדוף הצדיק אחר הרשע לזכותו, אולי הרשע ההוא יש בו אותם נצוצות טובות שנאבדו ממך, ונצוצותיו הרעות נתנו לך, ועל ידי שתתחברו יחד בחשק ואהבה, אז הטוב שבו יוסר ממנו ויותנו בך, ואז אתה נשלם בכל הטוב, והוא נשלם בכל הרע. וז"ס צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, רשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם. וזש"ה אם רעב שונאך האכילהו לחם. וכמ"ש ז"ל על פסוק כי תראה חמור שונאך, אין הכתוב מדבר אלא באדם רשע שמותר לשנאותו כמש"ה הלא משנאך ה' אשנא, ואם אם רעב שונאך תאכילהו לחם וכו', עיין שם. אכן האריז"ל במקום אחר פירש ענין נוטל חלקו, שמדובר על נצוצות של נשמת הצדיק, וז"ל כי בן זומא ראה אוכלוסא בהר הבית, ואמר לא נבראו כל אלה אלא לשמשני. והענין הוא, כיון שכלם הם נצוצותיו ותלויים בו, והוא מתעבר ומתגלגל כדי לתקנם. וכבר נתבאר אצלינו, כי כל צדיק שמתגלגל עם איזו נפש כדי לתקנה ולעזרה, הוא נוטל חלק עמו באותם המצות שעושה, ונמצא כי כל ס' רבוא ההם שהיו נצוציו, נבראו לשמשו, כי הם הטורחים ועושים המצות, והוא נוטל חלקו עמהם בלי יגיעה, ע"כ. [ובשער הגלגולים כתב כן דוקא בענין עיבור נשמה ז"ל לתועלת הצדיק עצמו המתעבר בו, כי כיון שהוא מסייעו להוסיף מצות ותקונם, נוטל חלק בהם, וז"ס מ"ש ז"ל, גדולים צדיקים, שאפילו במיתתם זוכים לבנים וכו'. והוא, כי הוא מזכה אל האיש הזה, ונעשה לו כאב להדריכו ולסייעו, וזוכה בסבתו כנזכר: ודע, כי הצדיק הזה, כיון שנכנס בו לסייעו בחיים חייתו בסוד העבור כנזכר, ולא בסוד גלגול, לכן הוא קרוב לשכר ורחוק להפסד, כ"א האיש הזה יעשה מצות, נוטל חלק בשכר ההוא. וז"ס מ"ש ז"ל כי הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע, והבן סוד העמוק הזה]. ולפי זה שפיר יש לפרש כמו העשרה מאמרות, ששורש נשמת הצדיק נוטל בראש, וכל ניצוץ נשמה נוטל כפי שזכה, ע"כ. אכן מבואר בשער הפסוקים שאם הניצוץ של הצדיק נמשך ברשע, אז כל הטוב ילך לשורש הנשמה, והרשע יאבד ברשעתו ז"ל והנה הרשע בכל גלגול שמתגלגל להתברר, מוסיפין רשע חדש על הגלגול שעבר, ולכן נגמר ברורם תכף בארבע גלגולים לבד. והטוב שבהם נברר, ונתן לראוי לו, שיהיה משורש נשמתו, כמ"ש ז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע, והרע הגמור נשאר בו, וכלו פסולת גמור, והולך לאבדון, ואין לו עוד תקוה כלל, כי אין בו נצוץ טוב כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב איך יפרש בעל עשרה מאמרות את סוף הפיסקה בחגיגה שם, נתחייב רשע נטל חלקו וכו', לכאורה על כרחך נוטל חלקו ממש, והרי לא ראי רישא כראי סיפא.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו לפי דבריו, אולי יש לחלק שזה רק להרשעים המקורבים לצדיקי אמת שהלכה כמותם, ולכן הם בחינת רשע וטוב לו, טוב לו ממש, כי נגרע ממנו החלק שהצדיק נטל. ואילו הרשעים שמקורבים להצדיקים שאין הלכה כמותם, רשע ורע לו, כי נשארים בלי כלום, כי כיון שאין הלכה כמותם, אין זוכים להיות שורש האור שממנו יהנה כולם.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לפי דברי האריז"ל הנ"ל משער הגלגולים בסוד אם רעב שונאך האכילהו לחם, יש לעיין בדרך שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן רפב, לחפש ולהתיחס להנקודה טובה שבכל ישראלי, ועל ידי זה, ועוד מעט ואין רשע, כל הרשעות נופל ונשאר רק הטוב. ורבי נתן שאלו מה עם רשע גמור, ורבינו גער בו, שאין כזה דבר שלא יהיה נקודה טובה. והרי בצירוף לדברי האריז"ל יתכן שאין הכי נמי, תורה רפב פועל גם על רשע גמור, אבל לא כמו שפועל אצל הכשרים, כי בכשרים, האדם ההוא ישאר בצדקו, ואילו ברשע גמור, הוא רשע בעונו ימות, והנקודה טובה ישאר אצל זה שקיים מאמר רבינו, ודו"ק. אלא דיש לחלק ולפרש שהנצוצות שעליהן דבר האריז"ל הם זכויות שכבר זכה בהן, ואילו רבינו מדבר על מדות והנהגת הבן אדם שקיימים בהוה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

עוד פירש האריז"ל שמקויים על ידי גלגול ז"ל דע שהמגולגל המשלים נוטל חלקו וחלק חבירו בסוד יכין רשע וצדיק ילבש כי אותו הלבוש שעשה רשע זה ע"י קצת צדקותיו ומעשיו (קכ"ה ע"א) הטובים ולא זכה ללובשו, עתה המגולגל המשלימו לובשו וזהו וצדיק ילבש.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אור תורה להמגיד ממז', על אגדות חז"ל אות תפז ז"ל

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

תפז

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם. וקשה, למה יהיה המדה כך. ועוד, חלק חבירו מאין הוא, והלוא רשע הוא, ורשע לגבי צדיק חבירו קרית ליה. ועוד, למה יתן החלק לזה הצדיק, והלוא הרבה צדיקים יש. ועוד מאין יש לרשע חלק בגן עדן, וגם בסיפא מאין יש לצדיק חלק בגיהנם. וי"ל דאיתא בכתבי האר"י זלה"ה (ע' שער הגלגולים פ"ט) שהרשע אם מרבה לחטוא רחמנא ליצלן יכול הוא להחטיא את הצדיק, כי אוי לרשע אוי לשכינו. ואף על פי שאינו יכול להחטיאו בפועל, מביא את הצדיק לידי הרהור עבירה. וכן הצדיק במעשיו הטובים ובעבודתו יכול הוא להעלות את נפש הרשע, ואם לא יכול להעלותו מחמת שנשתרש בחטא, עם כל זה מביאו לידי הרהור תשובה. ולכך אמרו הרשעים מלאים חרטות, זו הרהור תשובה, רק מחמת שנשתרשו בחטאים חוזרים לסורם. ואיתא המקדש את האשה על מנת שאני צדיק [הרי זו מקודשת] וכו' [מפני] שמא הרהר תשובה [בלבו], נמצא אף על פי שהוא רשע גמור נעשה צדיק גמור בהרהור תשובה. וז"ש זכה, פירוש הצדיק על ידי מעשיו, נוטל חלקו וחלק חבירו, פירוש הרשע שהרהר בתשובה ונעשה צדיק כמוהו באותו רגע. וזהו חבירו דקאמר. וגם תיכף כשהרהר בתשובה נגזר לו ליתן לו חלק בגן עדן, ועכשיו שחזר לסורו ניתן חלקו להצדיק שהביאו לידי הרהור תשובה, ומשלו ניתן לו. לכן היא מדה ומדה שיותן לו ולא לאחר. וכן הוא להיפך. הרשע על ידי חטאיו הביא את הצדיק לידי הרהור עבירה, ונעשה הצדיק חבירו של הרשע, ונגזר עליו להיות לו חלק בגיהנם. ואחר כך חזר הצדיק לתמותו והחזיק בצדקו, נוטל הרשע חלקו בגיהנם שהביאו לידי הרהור עבירה. וכפעלו ישולם לו, וכך היא המדה, עכ"ל.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

לעיל הקשינו, שמבואר בבבא בתרא קיח, שיהושע וכלב נטלו חלקם של המרגלים, ולכאורה זה היה חלקם ממש מאליהם, ולא ממה שזכו על ידי יהושע וכלב. ומלשון הרשב"ם משמע שזה לא היה גזרה מיוחדת, אלא מדין צדיק נוטל חלקו. אכן בענין המרגלים, כיון שאין להם חלק לעולם הבא (סנהדרין י:ג), שפיר ירשו שכיניהם שסבלו מהם את חלקם ממש. ואין ראיה משם לרשע בעלמא, שאז הצדיק יטול רק הטוב שבא על ידו.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

והא דמצינו באריז"ל שמשה רבינו לוקח את העדיים של בני ישראל, הרי בני ישראל כבר אבדו אותם, ואדרבה מזה שמשה רבינו לוקחם, אחר כך בשבת, הוא מחזיר אותם לבני ישראל, ואילולא לקחם בתחילה לכאורה לא היו זוכים להם אפילו בשבת.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר מאור עינים ר"פ נח כז"ל

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

דכשהצדיק מוכיח את הדור ואין רוצים לקבל מוסר הוא נוטל מהם את החלק הטוב שלהם, וזהו אמרם ז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, לאו דווקא בעולם הבא נאמרו הדברים אלא אפילו בעולם הזה שהוא נוטל את החלק הטוב שבתוכם אם מוכיח אותם ואינם רוצים לקבל, ואסבריה מורי לדבר זה כי הדבור מפי הצדיק לאוזן השומע והדיבור הוא דבר רוחני והוא מדריגה עשירית והשמיעה היא גם כן היא דבר רוחני והיא מדריגה עליונה למעלה מהדבור וכשהוא שומע ואינו מקבל מוסר לוקח הצדיק חלק השמיעה שלו שהדבור של הצדיק חוזר אליו עם חלק השמיעה של השומע. (ודבריו הובאו באורח לחיים ר"פ נח, ועיי"ש מה שהאריך בזה. ושם כתב שנח לא רצה להוכיח את הדור, כי ידע שלא יקבלו, ולא רצה לקחת חלקם. ובזה הוא חשב שעלה אפילו על משה רבינו. אכן צריך עיון קצת, כי לכאורה סוף סוף בודאי נח לקח חלקם, כי בגשמי בודאי לקח חלקם – כי נשאר כל העולם שלו, ובפשטות זה כולל גם כל ההישג הרוחני שהכל נשאר תלוי רק בנח, והרי דור המבול אין להם חלק לעולם הבא, ועל כרחך הכל נשאר בחלקו של נח. ובמסכת אבות ראש פרק ה' עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים וכו' עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע וכו' עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כלם, ע"כ. הרי שרק באברהם כתוב שהוא קבל שכר כלם, מה שלא הזכיר אצל נח. אבל אצל נח לא היה צריך לכתוב, כי פשוט הכל נשאר רק לנח, מה שאין כן באברהם שהעולם כמנהגו נמשך, היה צריך להודיע שזה היה רק בחיצוני, אבל השכר של כלם נטל אברהם. ואולי נח לא ממש קבל השכר של בני דורו, רק ירש המקום וחלק שלהם. אבל אפילו הכי, לא היה טעם לחשוש שיקח שכרם, שהרי בין כך ובין כך הם נאבדו לגמרי בועלם הזה ובעולם הבא. וצריכים לדחוק לפי פירושו שנח לא הבין כמה חמור היה חטאם שיאבדו לגמרי, אף על פי שהשם יתברך אמר לו שישמיד את כולם, חשב שעדיין יהיה להם חלק לעולם הבא)

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

נג: - נד - גרפיטי

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב דימי בר יוסף א"ר אלעזר המוצא פלטרין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנאן, וכמה אמר רב יוסף אמה, אמר רב חסדא וכנגד הפתח.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

פירש רשב"ם בנוין ואין חסר כלום, ואין לו מה לחדש בבית שתהיה חזקה. סיוד, טיח בסיד. כיור, ציורין מחוקין על הקיר. וכמה, הוי יפוי להחזיק. וכנגד הפתח. דרך כניסת פתח הבית בכותל שכנגדו, דשם נראה יותר לנוי, אבל במקום אחר טפי מאמה בעי, ע"כ.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ובדף נד. אמר רב הצד צורה בנסכי הגר קנה, דרב לא קני לגנתא דבי רב אלא בצורתא, ע"כ.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

פרש רשב"ם הצר צורה, צורת חיה או עוף. בנכסי הגר, בכתלי הבית. אבל סיוד וכיור דעמר לעיל, אמה כנגד הפתח לאו היינו צורת בריה אלא ציורים בעלמא מעשה צעצועים ופרחים, אבל צורת חיה או עוף חשובה ודי באחד, ולא בעינן אמה ולא כנגד הפתח, ע"כ.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

וכמה הלכות גדולות יש ללמוד מזה הלכה למעשה בענין גרפיטי של נ נח נחמ נחמן מאומן. דודאי נוי ויופי הוא. ואין צריך להיות אמה על אמה, ואין צריך להיות כנגד הפתח, אבל בודאי הידור מצוה יש בדבר. וסבא אמר על כל דלת, כי הידור הוא, שאפילו ציור של סיוד וכיור נוי הוא כנגד הפתח.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

נד. ואמר שמואל האי מאן דאתקיל תיקלא אדעתא דארעא קני, פרש רשב"ם מסיר המכשולות, ומשוה פני הקרקע שתהא חלקה ולא תכשל המחרישה ותשבר, ע"כ.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שצריכים להשוות פני הקרקע לפני המחרישה. ונראה שבחרישה ממש משוה את הקרקע. כי כן מבואר בישעיה כח:כה הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק וכו' ופרש"י ז"ל הלוא, כן דרך החורש, כיון שחרש משוה פני האדמה ואחר כך זורע, ע"כ. וכן רש"י בפסוק כו כז"ל לא לנצח ישלח נביאים להוכיחו, אחרי שאינו שומע לתוכחה, הוא ייסרנו במשפטי יסורין כדי שתועיל עמל תוכחתו שהוכיח, כזה שמשוה פני הארץ לזרע כדי שתצלח עמל חרישתו שחרש, ע"כ. [ועיין שם ביאור המשל גם בפסוק כד – הכל היום יחרש החרש לזרע פרש"י וכי החורש כדי לזרע לעולמים חורש, אם כן מה יועיל, אף הנביאים המוכיחים אתכם להחזירכם למוטב, הלעולמים יוכיחו ולא יועילו. ובספר זית רענן (הקדמה ד"ג) פירש שחרישה הוא רק להמית ולהשריש מני האדמה העשבים הרעים, לבד יפסידו זרע הזרוע, כן הנסים והנוראות שעשו לאבותינו בימי קדם, היה רק למען יתמו ויכלו האמונות כוזבות והדעות נפסדות מקירות לבבנו, ואחר זה נודע ונטע בקרבנו האמונות האמתיות.]

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

נד. אמר רב הצד צורה בנסכי הגר קנה, דרב לא קני לגנתא דבי רב אלא בצורתא, ע"כ. עמש"כ לעיל דף נג:.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

עג.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

רבה בר בר חנה

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

מאמרי רבב"ח – חיי מוהר"ן ה.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח האי גלא דמטבע לספינתא: לק"מ א דף א:.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי הורמיז בר ליליתא: לק"מ יב: דף טז:.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אישתעו לי נחותי ימא בין גלא לגלא: לק"מ יג דף יח..

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי הורמיז בר ליליתא: לק"מ יב דף טז:.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

עג:

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא: לק"מ ב דף ב..

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזו לי האי אקרוקתא: לק"מ ג דף ב:.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זימנא וכו' וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה אכלה טינא: לק"מ ד דף ד:.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זימנא חדא הוה אזלינין בספינתא וסגאי ספינתא: לק"מ ה דף ו..

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זימנא חדא הוה אזילנן במדברא וחזינן הני אווזי: לק"מ ו דף ז..

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זמנא חדא הוי אזילנן בספינתא וחזאי להאי ציפרתא: לק"מ יא דף טו..

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי אורזילא בר יומא: לק"מ יד דף יט..

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי אקרוקתא דהוי כי אקרא דהגרוניא: לק"מ טו דף כ:.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

עד.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא תא אחוי לך טורא דסיני: לק"מ ז דף ט..

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא תא ואחווי לך בלועי דקרח: לק"מ י דף יג:.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא וכו' היכי דנשקי ארעא: לק"מ יד דף יט:.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן מישתעי וכו' וחזינא האי כוורא: לק"מ טז דף כא:. חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

רב ספרא מישתעי וכו' וחזינן ההוא כוורא: לק"מ יז דף כג:.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יונתן משתעי וכו' וחזינן ההוא קרטליתא: לק"מ יח דף כד.. חיי מוהר"ן ח.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל תא אחוי לך בלועי דקרח, חזאי תרי ביזעי והוו קא מפקי קוטרא וכו', בזיעי, פירש רשב"ם בקעים, דכתיב ותבקע הארץ אשר וכו' (במדבר טז – תרגום אנקולוס ואתבזעת), ע"כ. צריך ביאור עיין רש"י דברים יא:ו בקרב כל ישראל, כל מקום שהיה אחד מהם בורח, הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו, אלו דברי רבי יהודה, אמר לו רבי נחמיה, והלא כבר נאמר ותפתח הארץ את פיה (במדבר טז:לב), ולא פיותיה, אמר לו ומה אני מקיים בקרב כל ישראל, אמר לו שנעשית הארץ מדרון כמשפך, וכל מקום שהיה אחד מהם, היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה, ע"כ. וכאן משמע שהיו שני פיות. ונראה שהבקיעות האלו הם רמזים על החרון אף, ולא על מה שבלע הארץ.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

עד:

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

רב יהודה הינדואה מישתעי וכו' וחזינא ההוא אבן טבא: לקמ"ת ד:יא דף ו:.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב אשי וכו' והוה אטמא דבשרא בהדן וכו': לקמ"ת ה:טז דף יא:.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו באין בספינה וכו': לקמ"ת ז:יג דף טו..

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם, אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו, מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה וכו'.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות, מריבה סד: כל הדברים נבראים בבחינת זכר ונקבה. אפלו מלכים, יש מלך בחינת זכר ויש מלך בחינת נקבה, והקב"ה מרחקין זה מזה כדי שלא יחריבו את העולם, ע"כ.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

עה.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

פני משה כפני חמה: לק"מ ו:ה דף ז., לקמ"ת ה:טו דף י:.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו: לק"מ כא:ח דף ל..

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

כל צדיק נכוה מחופתו של חבריו אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

עה. אמר רבה אמר ר' יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... – לויתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. זכה עושין לו סוכה – בחי' טנדר או בסטא של נ נח. לא זכה עושין לו (רק) צלצל (סכך בלי מחיצות, בחינת כיפה ננח)... לא זכה עושין לו קמיע (ורש"י פירש ז"ל היינו דבר מועט שקושרו לתלות בצוארו ע"כ, אכן יש שרצו לפרש שזה הענק הנזכר בגמרא, ואילו הקמיע הוא תכשיט ליד, כי כן נמצא בלשון חז"ל (יוצרות לפרשת שקלים ובמגלה עמוקות קטז) וכקמיע ביד גבור בזרוע חותמו)... והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו... בחי' גרפיטי ננח!

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות וכו' לגלג עליו אותו תלמוד, השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן, לימים הפליגה ספינתו בים, חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים וכו' אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר לי דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי, אמר לו ריקא אלמלא ראית לא האמנת, מלגל על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, ע"כ.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן צח גילה הענין של נתן עיניו בו, שנתן לרשע העינים של הצדיק לראות עד היכן פגם. והנה כאן אותו תלמיד זכה לראות מלאכים בונים החלונות של שערי ירושלים, ולא אהני ליה. ואז קיבל הראות של הצדיק.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

עה:

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

עתידין צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: שיחות הר"ן קכו.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

עח. כומני, אמר רב פפא בר שמואל מרכבתא דנשי, ע"כ. כומני בגמטריא מקדש אדנ-י כננ"ו, ובגמטריא אדנ"י באחוריים.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

המוכר את הספינה

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

דף פב הקונה שלשה אילנות קונה הקרקע מלוא האורה וסלו חוצה, ונראה לפרש ע"פ תורה ו' בלקוטי מוהר"ן, דהנה הקונה והמוכר העומדים על נכסיהם זה בחי' נקודה תחתונה של ה' בחי' חיריק. כי מבואר בכ"מ בדברי רבינו שהממון הוא בחי' הרגלים שמקים ומעמיד את האדם. וגם מצינו שחפצים הגנובים צועקים כמו שכתוב (חבקוק ב:יא) אבן מקיר תצעק, ומבואר גם בזוה"ק ובגמ' מהפסוק הזה שקירות הבית מעידים על מעשה בני אדם, הרי שאם הכל בכשרות הכל בחזקת דמימה.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר הקונה והמוכר באים לעשות את הקנין, זה בחי' הו' שבתוך הא', ששניהם נכנסים להסכם, ובזה יש בושה, כל אחד נכוה מחופת חבירו, כי יש משפט איך למי שייך החפץ הזה. וזה מה שמצינו שקנין, מכירה, הוא לשון כרה, וכמו שרש"י מפרש בפ' ויחי על הפס' אשר כריתי לי (נ:ה), שהוא מלשון כי יכרה איש בור, וכן פירושו מכירה כמו שאמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה. הרי שהמכירה הוא בחי' כרה, בחי' חפירה, שהוא לשון של בושה. וזה בחי' הו' כמבואר בתורה שם.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

לאחר שאדם זכה לקנות את האילנות והקרקע, הרי הוא בחי' אדם היושב על הכסא. כי הג' אילנות הם בחי' השלשה בחי' של תשובה, פן יראה וכו', שהם בקוצו של היוד עליונה של האלף. ולזה קני"ן בגימטריא ר"י, שהוא עשר פעמים אהי"ה. בחי' השיעור קומה של תשובה, בחי' תיקון. כי תחילת התשובה מתחיל עם אהי"ה להיות זמין למהוי, וגם מסתיים עם אהי"ה, כי אין כבוד בלי כ' בחי' אהי"ה. וע"ץ עם הכולל בגמטריא שם קס"א (אהי"ה במילוי יודין, אלף ה"י..), שע"י ג' עצים, נבנה הסגול של קס"א שבנקודה עליונה, וגם הקרקע, בחי' הרצון, שסביב האילנות, בחי' כתר – שסובב, נקנה. ולכן להלכה כדי שגם הקרקע תהיה קנויה צריכים העצים להיות בצורת חצובה – דהיינו בצורת סגול. ואף שלמ"ד אחד בגמ' מספיק שיהיו בשורה, להלכה זה אינו מספיק כי לית בזה משקל התשובה, כי נקודה אחת, זה בחי' דין, וכן שורה של נקודות, זה גם כן בחי' דין, בחי' עולם הנקודים שעי"ז היה השבירה כידוע, ואז היה תיקון המתקלא, שיש משקל, חסד גבורה ורחמים, כידוע, שזה עיקר התיקון. ולכן נקודה אחת, הוא חיריק, שהכל חוק"רין את הכבוד, אבן בוחן, והשלושה נקודות בצורת סגו"ל, מלשון סגולה שזה למעלה מכל הטעמים, כמבואר במקום אחר בדברי רבינו, ואי אפשר לחקור אותו. וזה בחי' ארץ ישראל שהוא מתנת חנם, שאינה תלויה בזכויתינו, כמבואר במ"א בדברי רבינו, והוא לעם סגולה. ועל כן כשאדם קונה ג' אילנות בצורת סגול, עובר בחי' כל תהליך התשובה להיות זמין ולמהוי ליה מקום בעולם ולהיות אדם היושב על הכסא.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן להלכה, כדי שיקנה גם הקרקע עם האילנות, צריך שהמרחק בין האילנות תהיה מד' אמות עד ט"ז אמות, כי הד' בחי' נקודה תחתונה של האלף, בחי' מלכות, דין, ודמימה, ובחי' עצם האדם מד' יסודות, כמו שרבינו מפרש בתורה לז מהזוהר עה"פ ושם האיש אשר עשיתי עמו, שע"י תענית זוכין להיות אדם, שמתקן את הד' יסודות, הרי שצריכים לפחות ד' אמות, ועד ט"ז אמות, כי ג"פ י"ה (דהיינו עד ט"ז) שיש בין השלושה אילנות עולים למספר אד"ם.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ואז גם יתחייב בביכו"רים....

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לדרוש עוד בס"ד בענין הט"ז אמות מרחק שבין כל אילן ושורה, כי הלב בשורש ל"ב אלקים דמעשה בראשית כמובא בלקוטי מוהר"ן, והלב יש בו שני חללים, הרי שכל חלל שייך ט"ז (וזה גם כן רמוז בהאלף, שהואו באלכסון מתחלק לב' ווי"ן כמבואר בכוונות לאכילה, שמעיקרי הכוונה לכוון על הל"ב נתיבות חכמה הרמוזים באות א', והרי י"ו למעלה וי"ו למטה). והנה הרמח"ל גילה שאלו הל"ב אלקים הם בחיצוניות, ובפנימיות יש ח' שמות הוי"ה – כל אחת בת ארבע אותיות, הרי ל"ב. וזה השיטה שלכל שורה יש ח' אמות. כי העץ ממש נבנה מהלב – ה' פעמים לב, בגמטריא עץ, ובגמטריא צלם, עצה עמוקה בלב איש. וה' אמות הם מקומו של האדם ד' אמות של הלכה – ד' אותיות הוי"ה ב"ה.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

פד.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

כי מראה חמה עמוקה מן הצל: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

צ: - צדיק! בפירוש הרשב"ם ד"ה ושמע מינה מוסיפין על המדות כז"ל אבל שתותא מלגיו, זהו שתחלוק את החמשים בששה חלקים, ומגיע לכל חלק שמנה שקלים ודינר ושליש דינר, הוסיף הוסיף אחד מששה חלקים שבתוך הנ' על החמשים והוי נ"ח סלעים ודינר ושליש דינר, עכ"ל.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

חמשים = נ, והשתות שמוסיפים הוא הפתח - ו' שתחת הנ', ואז יש נח, והדינר ושליש דינר, שתי נקודות של השוא תחת הח.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

צא. מתריעין על פרקמטיא ואפי' בשבת, הלבוש (או"ח תקעו:י) כתב מפני שדומה לפיקוח נפש. המר"ץ חיות (ב"ק פ: ד"ה מתריעין) הוסיף לבאר, שההיתר הוא כיון שיתכן שעתה זו שעת רחמים, ואם תעבור שעה זו לא תועיל התרעתם בזמן אחר.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכד שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו, אף על פי שאין זה המקום מוכן לכך וכו' כי כשיזוז ממקומו יכול להיות שיפסק וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

צח. כתוב בספר בן סירא הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וכו', עיין חידושי אגדות.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

קטז.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש לו חולה בתוך ביתו וכו': לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

אשר אין חליפות למו ח"א בן וח"א תלמיד: לקמ"ת ז:ג דף יב:, סח דף לב..

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

קכא. לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים וכו' ט"U באב מאי היא א"ר יהודא אמר שמואל יום שהותרו השבטים לבא זב"ז וכ' רבב"ח א"ר יוחנן יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל וכו'.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר (יהושע ז:ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה אמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלים וששה, אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כובה של סנהדרין, ע"כ.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב איך חשיב יאיר בן מנשה מוכה מאנשי העי, הרי אנשי העי הכו את הכשלשת אלפים איש שעלו עליהם למלחמה, והרי לא יצאו לצבא אלא מבן כ' לבן ס', ויאיר בן מנשה היה כבר זקן מופלג.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

קכג. למה נתן יעקב את הבכורה ליוסף וכו' משל: לק"מ ב:ד דף ב..

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

קכז. עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא, נאמן דמשמש לי כעבדא, ע"כ.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה:טו ז"ל אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות וכו'.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ט – מי שמת

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

קמ:

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ב'

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

יורש את הכל, עם הט' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

קמא.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

בת תחלה סימן יפה לבנים: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

קמד. רב ספרא גברא רבה הוא לא שביק גירסיה וטרח לאחריני, ע"כ. שהוא ההיפך של מלאכתו נעשית על ידי אחרים. ויש לסמוך את זה גם למה שרבי אמר (לעיל ח.) אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

קמז. שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד ויו"ט של עצרת ברור זרעו חטים וכו'.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

בתנא דבי אליהו רבא פרק יח בענין דואג ואחיתופל כז"ל ואמרו חכמים (עיין סנהדרין קו:) שכך אמר דוד, אף שיחתן לא תזכר בבית המדרש, ע"כ. וי"ל שכיון שדוקא צוה לא למרוד במלכות בית דוד הזכירו שיחתו בזה.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

האי יומא קמא דריש שתא אי חמימא כולא שתא חמימי כו'.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ז. אין נקנין אלא במשיכה. במשיכה בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

קסו: ילמד התחתון מן העליון באות אחת אבל לא בשתי אותיות, כגון חנן מחנני וענן מענני.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה למדנו השתפ"ה בהיותינו אצל הציון של רב ענן, וכבר הייתי דורש שהע' של שמו יכולים להחליף באות ח' באותיות הגרון אחה"ע, והרי הן אותיות נ נח. וכן, חנני, אותיות נ נח י', הי' משלים כל הי' אותיות של השיר פשוט כפול משולש מרובע, והוא לימוד תחתון מן הפתק שבא מהעליון.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ במסכת שבת קג. הכותב נח מנחור.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

קעה:

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות: לק"מ לה:ו דף מט:

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס: לק"מ לה:ז דף מט:.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

משנה סוף מסכת בבא בתרא כתוב: אמר ר' ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס, ע"כ. ועל פי פשוטו המשנה נותנת עצה שמי שיש לו חכמות שרוצה לטהר מהם יעסוק בדיני ממונות, ומי שיש לו תאוות ממון ישמש את שמעון בן ננס.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שרבינו שמו נרמז בפסוק נחל נובע מקור חכמה, וגם ידוע שהלכה כרבי נחמן בדיני, דהיינו בממון, והרי המשנה בעצמה מרמזת שעיקר העצה להתתקן מחכמות הוא להעסוק ברבינו, שאין לך מקצוע בתורה גדול ממנו.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר הבעיא של חכמות היה בדורות הקודמות כידוע, ואף שבודאי עכשיו אנו סובלים מאד מחכמות, וכמש"כ בחיי מוהר"ן שאע"פ שנדמה להרבה שאין להם חכמות האמת הוא שהם שקועים בהרבה חכמות, עכ"ז אין לנו בזה עוצם היצה"ר והתגברות והתאווה של חכמות שהיה בדורות הקודמים. והיום נפלנו לגמרי לתאוות ממון הש"י, ולכן עיקר העצה בשבילנו לשמש את שמעון בן ננס, והכוונה שלא מספיק להיות סתם מה שהעולם חושב ברסלב, אלא שצריך דוקא סבא והפתק של נ נח, וזה מרומז א' במה שהמשנה מייחס שני דורות שמעון בן ננס, שזה ענין של סבא - אבי האבא, ויותר מזה, ידוע שיש לעשות חילופי אותיות בכל אות השמיני וזה נקרא הא"ב של אח"ס בט"ע גי"ק (רש"י במסכת פסחים מביא את זה והובא בכל הספרים הקדושים) אז יכולים להחליף ה'ס' ב'ח', וכן בחילופי אותיות של א"ת ב"ש ס' מתחלפת עם ח', ויוצא ש'ננס' הוא נ נח, וזה מה שרבינו אמר שרבי שמעון בר יוחאי הוא ע'יר ו'קדיש מ'שמיא נ'חית ועכשיו יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה שאפילו הציפור צריך לשתות ממנו, וזה שמעון בן ננח!

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש בזה רמז להשמש של רבינו הקדוש ר' שמעון, בחי' ישמש שמעון את וכו'.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

באומן התש"ע הייתי יושב עם הגמרא פתוחה לפני [וזה ידוע אצלינו ש”תלמוד” ע”ה בגימטריא תהלים שעם האותיות (או עם מאומן הוא בלי ואו) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, א"נ התלמוד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שע”י לימוד תלמוד אחר חצות לילה זוכין לנגינה כשירה], בבא בתרא חזקת הבתים דף כט., וניגש אלי ארלה סטינפלד נ"י והיינו מדברים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, ובתוך כדי השיחה הוא הראה לי שהעמוד הנ"ל מראה חזקת נ נח, כי הגמרא בצורה נ, והרשב"ם בצורת נ', והרש"י ותוס' בצורת ח' (כי בדף הזה כתוב "כאן מת רש"י" והוא ממש בחי' רעוה דרעווין). הרי, מלמטה למעלה – מימין לשמאל – חתום בגמרא: נ נח! וכעין זה תמצא בהרבה עמודים של הש"ס. וע"ע מש"כ בדף כט..

</div>



# בבא קמא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-kamma/

# בבא קמא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/bava-kamma


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא, עם התיבות, בגמטריא נחמן. מסכת בבא קמא, עם קי"ט דפיו, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. וענין קי"ט דפים שהם מע"ט עמש"כ בדף ל.. הראשי וסופי תיבות של בבא קמא, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחלק ה' מאומן ערך פלשתים טעם בבא קמא היא שער ראשונה, כי בא"ת ב"ש - ששת דית, היינו אותיות שד"י שת בגמטריא שבע מאות, בחי' ז', הרי בחי' שש ושבע, שהם סוף הבנין וכניסתה, ומקום הערוה שצריך שמירה יתירה מנזק. עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה לפרש בעזה"י. בור, בחי' ג' עולמות, ב' – בריאה, ו' – יצירה, בחי' רוח, ר – עשיה, בחי' סוף מעשה במחשבה תחילה. כי כל עולם בעיקר ז' ספירות כל אחד כלול י' ע"ה, הרי ע' פעמים ג' בגמטריא בור, עם הג' אותיות. בגמטריא רד"ו שנה שהיו במצרים, כי הגלויות מכונים בור, כמו שכתוב, גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט:יא). ושרו של מצרים נקרא רהב (רש"י סוף פרשת וישב כותב שהמצריים נקראים רהב וכן בעוד כמה מקומות, ישעיה ל, נא. תהלים פז, פט. איוב ט, כו, ועוד. ומצינו שכל הגוים נקראים כן (אבן עזרא). ועיין בן איש חיל דרוש ג' לשבת הגדול שר מצרים היה שמו מצרים מסטרא דנוקבא, כענין הכתוב יהיה מצרים כנשים וכו' עיין שם), בגמטריא בור ע"ה, וכמו אבר"הם שהוא בור עם מים נגד בור דנזיקין כמו שכתוב בכתבי האריז"ל. כי באמת רהב הוא שרו של הים (בבא בתרא עד: במדב"ר קורח יח, ועוד. ועיין במדרש שכל טוב שמות יד:כא אע"פ שהיה נמחץ מששת ימי בראשית (כמובא בכמה מדרשים כיון שלא בלע כל מימות שבעולם, וזמש"כ באיוב כו, בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב) נותן בה כח מאת הקב"ה כדי להדיין עם שרם של מצרים ולהתגבר עליו ולהפילו מן השמים תחלה כשדרשוהו וכו' ע"ש), וכבר הבאתי מרש"י שהים הוא הבור והיקב של הקב"ה. ובא הזוהר (שמות רעב:, חדש בשלח נא:) וכתב שרהב שרו של מצרים ושל הים, הרם את מטך נגד רהב. ובור לשון בריאה, ע' בספר תורה אור על סודות הרמב"ן בפרשת נח ז"ל ומייתי ראיה 'בריתי היתה אתו', בלשון נקבה, ויאמר כי ברית לשון בריה, ולא אמר בריה לומר כי היא בריאת הספירות שעליה, ע"כ. ויסוד הנוקבא נקראת קבר בחי' בור (וכן להדיא ברד"ק (ישעיה יד:טו) ובור הוא הקבר. וע"ש פסוק יח, איש בביתו פרש"י בקברו).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והעולם אצילות שעל גביהם, שהוא אלקות, הוא אור, א' חלף ב'ור. על כן בארים כבדו ה' (ישעיה כד:טו), כאילו כתיב באר מים, כי הוא נמצא בבור כמו שרש"י הביא ממנחם, לשון נקעים וסעיפים, אבל מכבדו עם אור. ולכן פרעה עומד על היאור, כי כל היתר כניטל, י' מוסיף על אור, לגרוע י' ספירות מהא', להיות בור, וכמו שפירש רש"י שהיאורות לא היו אלא חפירות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וכל ענין הגלות לברר בירורים, בחי' וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני י' (יחזקאל כ:לח). וזה לשון בור. ולכן מכל האברים, היסוד נקרא סתם אבר, שעושה הבירור.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

והד' אבות נזיקין, ב'ור שמ"ה, שממה של בור. ורבינו משה, מן המים משיתיהו. בחי' בראשית, בר אשית.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בור, במספר קטן עולה י', שיעור בור.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

(תהלים ז:טז) בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל. ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד. קדקד בגמטריא בור. עמל פירושו שוא (כמו בישעיה נט:ד בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און, ובאיוב ז:ג כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי. ועיין בזוהר חדש בראשית – אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו (תהלים קכז) אם אין הכונה לשם שמים, לבנות הבית ולהוליד בנים, שוא עמלו בוניו בו, שמכניס באותו הולד עמל של שוא. ואיזהו עמל של שוא, זו נפש חיה, שתכלה ותכרת, כהבל היוצא מן הפא, שהוא שוא וכו') בחי' הבל. וזה גם עמלו, עם ל"ו עם הכולל בגמטריא הבל. כי לדעת רב אין חייבים על הבור אלא משום הבלא. ואילו לשמואל אף על חבטה (ב"ק נ-נא), וזה בראשו ועל, בחילוף אות ו' לאות מ', באותיות בומ"ף של השפתיים, הרי אותיות רב – שמואל, וע' יתירה, בגמטריא הבלא וחבטה עם הב' תיבות. כי על עמלו, בחי' הבל, חייב לפי רב ושמואל, אבל 'ועל קדקדו חמסו ירד', בחי' חבטה, אינו חייב אלא לשמואל. וכן 'בראשו' ראשי תיבות של הד' אבות נזיקין, בור רגל אש ואדם שן ושור. וכן כתיב (במדבר ה:ז) והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו וכו'. בראשו, אלו הד' אבות נזיקין כנ"ל, אבל רק רבי חייא מנה קנסות בתוך האבות (דף ד:), וזה מש"כ, וחמישתו בגמטריא רבי חייא מנה כד אבות ע"ה. [ובמקום אחר פרשתי כל הפסוק עם הפסוק שלאחריו בדרך אחר, כי בראשו בגמטריא שנת תק"ט שבו התחיל וכו' עד אם אין לאיש גואל להשיב בגמטריא יששכר - הגר, ואכ"מ].

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך – נוטריקון בור כרה. כי מבואר בכוונות, באמירת ברוך יסוד אימא מאיר לחסד גבורה תפארת – 'אתה ה' אלקינו' – להעלותם אליה, ואז היא נקראת מלך העולם. הרי כאילו אימא כרה בור, שהתרוקנה העולם ממציאת חג"ת, עד שהיא מחזירם תיכף בסיום הברכה להתגלות במלכות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

השם בוכ"ו שהוא הפנים של שם אהי"ה, והוא בחסד, בו פעמים כו, בגמטריא בור.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ג: מאי מבעה, רב אמר מבעה זה אדם, דכתיב (ישעיה כא:יב) אמר שומר אתא בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו [שבו אתיו], פרש"י ז"ל אמר שומר, אמר הקב"ה. אתא בוקר, גאולה לצדיקים. וגם לילה, חשך לרשעים, אם תשובו בתשובה ותבקשו מחילה בעיו, אלמא באדם כתיב בעיו, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שגם עצם השם אדם מורה על תשובת וחזרת האדם להאדמה כמו שכתוב (בראשית ג:יט) בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב, עיין ברש"י שם לעיל עה"פ (ב:ז) עפר מן האדמה ז"ל צבר עפרו מכל האדמה, מארבע רוחות, שבכל מקום שימות שם, תהא קולטתו לקבורה. דבר אחר, נטל עפרו ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי (שמות כ:כ), הלואי תהא לו אדמה כפרה ויוכל לעמוד, עכ"ל.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ט: רש"י ד"ה בהידור מצוה ע שליש במצוה כז"ל עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה, ע"כ. וכבר העיר בדבר אברהם (ב:כה:ג בהערה) איזה הידור שייך להבגד של הציצית, וביאר שכשם שספר תורה מצוה לכרכו בשיראין נאים ככתוב בברייתא בשבת (קלג:) כמו כן יש לקשור הציצית בבגד נאה, כך מובא. ואינם דומים כלל, כי קדושת ציצית היא קדושה כזו שיכולים להביא את הציצית למקומות המטונפים, והרי מוכח שאינם שייכים כלל להסביבה והאוירה של עולם הזה, ואם כן גם הבגד לא תהיה תלוי בתנאים של עולם הזה בהידורים וכדומה (אבל הצבע של הבגד כן מעכב בצבע הציצית). מה שאין כן ספר תורה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות אינו קשיא כלל, כי טלית הוא בגד מיוחד לתפילה – שעל כן באמת אין להכניס טלית למקומות המטונפות, ולכן בודאי חל עליו מצות הידור.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה והמת יהיה לו כז"ל שומר שכר שפשע ונטרפה על ידי זאב כנזקי גופו חשיב ליה שהרי היה עליו לשומרה, ע"כ. קצת פליאה שזה נחשב גופו. אכן מצינו שמחשבת השומר מועלת לענין שליחות יד, שבית שמאי מחשיב המחשבה כאילו שלח ידו ממש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

טו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

השוו אישה לאיש: לק"מ ז על התורה דף ח:.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

טז. וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

טז:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

בעת אפך עשה בהם הכשילם בעניים שאינם מהוגנים: לק"מ ע דף פז..

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

הכשילם בעניים שאינם מהוגנים: לקמ"ת טו דף כ:.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי (ירמיה יח:כב) רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה ר' שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

גם במשה רבינו מצינו (סנהדרין קי.) שחשדוהו באשת איש. וביאר המהרש"א (ח"א ד"ה כי) שטעם אחד לשניהם, שמשה וירמיה היו מוכנים תמיד לנבואה ושניהם הוכיחו את ישראל בנבואתם ארבעים שנה. [ראה ילקוט שמעוני (דברים רמז תתקיט)], והוצרכו לפרוש מנשותיהם כדי להיות מוכנים לנבואה, ואמרו ליצני הדור שלא יתכן שפרשו זמן כה רב מנשותיהם, ולכן חשדו אותם באשת איש – עד כאן ראיתי במפורש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש זה לא מפרש למה חשדום על אשת איש, הלוא יש כלל (ברכות ל.) מהיות טוב אל תקרי רע, ולפי טענתם שמשה וירמיהו היו צריכים להיות עם נשים, בודאי היו ממעטים באיסור ולא היו עוסקים באשת איש החמורה וגם אוסרה על בעלה. ואולי כל עוד שהאשה היתה מותרת, לא היה סיבה להם לפרוש מנשותיהם, שהיו צריכות לקבל את זה בעל כרחן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לענין משה רבינו י"ל אשת איש הכוונה על אשתו. וזה אתי שפיר בפרט במשה רבינו שנקרא איש, והאיש משה, איש האלקים. וכן לשון המפורש, 'שלא יתכן שפרשו זמן כה רב מנשותיהם', דהיינו שחשדו שחזרו לנשותיהם, ונשותיהם הרי הן אשת איש – והאיש זה עצמו.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לענין ירמיהו בסוגיין אי אפשר לפרש כן, כי הגמרא אמרה: בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות (ירמיה יח:כג), אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה, מאי למות? ע"כ. הרי מבואר שחשדוהו על אשת איש ממש.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מזה גופא מסייע לן בענין משה רבינו שלא חשדוהו על אשת איש ממש, כי לא מצינו שדנוהו למיתה, רק התלוננו. [ולפי פירוש הגר"א שחשדוהו למשה רבינו שאין נבואתו טהורה, לכאורה לפי טענתם יש חיוב מיתה מפני שמתנבא מה שלא שמע – דברים יח:כ ברש"י].

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

יז.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

גדול תלמוד תורה שהתלמוד מביא לידי מעשה. ופרש"י ז"ל אלמא מעשה עדיף, ע"כ. ותוספות ד"ה והאמר מר, הקשו שמבואר במסכת קידושין (מ:) שנמנו וגמרו בזה שתלמוד גדול. ושם בקידושין תירצו התוספות (ד"ה תלמוד, בתירוץ השני) שלענין מי שעוד לא למד, בודאי תלמוד יותר גדול, אבל מי שכבר למד, ודאי המעשה יותר חשוב. [והפנים מאירות תירץ שהגמרא בקידושין מיירי כאשר המצוה אפשר על ידי אחרים].

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שכתבתי בהקדמה לספר ליקוטי נ נח חלק א, שיש בזה סוד של נעשה ונשמע, רז זה של המלאכי השרת שהכתירו את בני ישראל עם שני עדיים, והיו בגדר ובבחינת לא למדו, כי הרי עוד לא קבלו את התורה, ורק אז היו באים ללמוד, ועכ"ז אמרו נעשה ונשמע, הקדימו והחשיבו את המעשה יותר מהלימוד. ועל כל פנים מבואר בליקוטי מוהר"ן שבחינת 'נשמע' עוד יותר גבוה מהנעשה. ועכ"ז לכאורה מבואר החשיבות של העשיה שבו מתחילים. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

כל העוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לנחלת שנ' שבטים וכו' זוכה לכילה כיוסף דכתיב בן פורת יוסף וכו' וזוכה לנחלת יששכר דכתיב יששכר חמור גרם פירש"י עתיר בנכסין איכא דאמרי אויביו נופלין לפניו כיוסף וכו' וזוכה לבינה כיששכר וכו'.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

יז:

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ב' משנה א'. הברטנורה מפרש "מהדס" - מרקד. והנה מהדס בגמטריא נ נח עם הכולל. הרי עוד גילוי על מהות של ננח.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ושם במשנה ג, הכלב והגדי שקפצו מראש, שרבינו פירש בילדותו שרקדו מארטש... ממש תורת משיח כמו שכתבנו בפרק על מתי רבינו זכה להשם נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

כ. - כ:

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל רב חסדא (-שהיה כהן וחמיו של-) רמי בר חמא, לא הוית גבן באורתא בתחומא

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

(-ברש"י הביא פירוש, בבית המדרש, עיין בפרש"י בפרשת ויחי עה"פ רבץ בין המשפתים (מט:יד) בין התחומין, ועיין במסכת ברכות סג. בענין תלמידי חכמים ההולכים מעיר לעיר, ולמדו שם ממה שמשה רבינו לקח את אהלו, אהל מועד, הרחק מן המחנה, אבל בתוך התחום),

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

דאיבעיא לן מילי מעלייתא וכו' הדר בחצר חבירו שלא מדעתי צריך להעלות לו שכר או אין צריך וכו', א"ל מתניתין היא, א"ל הי מתניתין, א"ל לכי תשמש לי, שקל סודריה כרך ליה, א"ל אם נהנית משלמת מה שנהנית, אמר רבא, כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה, דאע"ג דלא דמי למתניתין קיבלה מיניה, האי זה נהנה וזה חסר והאי זה נהנה וזה לא חסר, ע"כ.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

במפרשים כתבו טעמים למה רמי בר חמא דרש מחמיו שישמשו. ועוד צריך ביאור לשון של רבא, כמה לא חלי ולא מרגיש, הרי לפי רבא היה פשוט שטעה רמי בר חמא, אז לפי שהיה לו סייעתא דשמיא ניצול מחולי ולהרגיש שטעה?

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאף על פי שזה נהנה וזה לא חסר לא חייב לשלם, מכל מקום לא יצא מכלל מקבל מתנה לענין של שונא מתנות יחיה, וכמו שחייבים לברך על בשמים אף על פי שאין הנאת הריח הנאה גשמי אלא הנאה רוחני, ואם לא בירך כאילו גוזל מהקב"ה וכנסת ישראל. וכאילו מעל [-שוב ראיתי שלפי הצל"ח במסכת ברכות מג: שלמדו חיוב לברך על הריח מכל הנשמה ולא סמכו על הכלל שאסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה, הוא משום שאין מעילה בריח, הוכיח מזה בספר ציונים לתורה להגר"י ענגיל (כלל ז) שברכת הריח אינו אלא שבח, והמריח בלא ברכה אינו כגוזל ומועיל. ובעוללות אפרים (דין א') הקשה עליו כי מבואר בפסחים כו. שיש מעילה בריח (בתחילה הגמרא הביא מאמר שאין מעילה בריח, והקשו על זה עד שהוציא רב פפא את ריח מהדברים שאין בהם מעילה, כי יש בו מיעלה-), רק שלאחר שנעשה מצותו מותר להריח בו, עד כאן ראיתי במפורש], ולקמן בסוף העמוד אמר רבה הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת, ולכן כמו שיש ענין לאכול חולין רק בטהרת הקודש, כן יש להתנהג לא להנות מאחרים שלא מדעת – שלא מחסרו כלל. והזוהר הקדוש מדגיש לעשות המצות באגר שלם – בכסף מלא. וי"ל שזה הדרך שרמי בר חמא רצה להראות לרב חסדא, ועל כן דרש ממנו שישמשו, ואף על פי שאסור להשתמש בתלמיד חכם עד שהוא כבר תלמיד ולמד משהו, כאן השימוש היה כמשלם ליכנס לבית המדרש. וזה מה שאמר רבא כמה לא חלי וכו' גברא דמריה סייעיה, סיועה היינו שעוזר עמו, שהאדם לא סתם מקבל מתנה, אלא שהאדם פועל והשם יתברך מסייע לו בעבודתו, ובזה מקבל הברכה של שונא מתנות יחיה, ולכן קבלה רב חסדא, אף על פי שאינה הלכה לדינא של המשנה.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

כב

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

דף כ"ב לשון לכבות, סימן שבו מופיע הסוגיא של אש, ר' יוחנן אמר אשו משום חציו וריש לקיש אמר אשו משום ממונו. והקדים רפואה למכה, שהאש יהיה בדף לכבות. ובאמת יש לראות איך כ"ב מכבה את האש, כי אש, מרמז על האותיות מא' עד ש', שהם כ"א אותיות, ולכן כ"ב יתירה עליה ומכבה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

וסימן שר' יוחנן הוא שאמר אשו משום חציו, הוא שם המלאך הג' ממאורות המתפשטים מנהר פרת, בפעולות מרכבת התפארת של עולם הבריאה, שגילה בספר ברית מנוחה, ושמו יוחצצבירו"ן, יוח' – זה יוחנן, ואז יש ח"צ (חצץ זה גם כן לשון חץ, כמו שמצינו בכמה מקומות, למשל בתהלים עז:יח), וכן הד' אותיות הראשונות, הם אותיות חצי"ו. ואותיות בירו, הם גם כן ענין אש, כמובא כאן, דהדליק את הבירה. הרי אשו משום חציו שהדליק את הבירה. ועיין בליקוטי נ נח ח"ה מאומן בערכו עוד סודות המרומזות בשמו.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, אותו אש משום ממונו ומשום חציו, עיין מש"כ בריש פ"ב דקידושין (מא.).

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

כה:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אונס רחמנא פטריה: שיחות הר"ן כז, רלה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

כח. ת"ש הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו, ואי אמרת עביד איניש דינא לנפשיה, לנקוט פזרא וליתיב, אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון וכו' רב משרשיא וכו' רב אשי וכו' אי הכי אמאי שלו לא הגיעו, לימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי, משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, ע"כ.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מאחר שיש את הכלל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, שוב ניתן לומר שבאמת מה שלו הגיעו רק שאינו לכול לנקוט פזרא וליתיב מדין מיצר שהחזיקו בו רבים.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ב דמעיקרא הגמרא שאלה, לנקוט פזרא וליתיב – וזה במצב שנתן לציבור דרך חדש ורצה לשמור לעצמו הדרך הישן. ואחר שהגמרא תירצה גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון, ובפשטות המשמעות שהכל נשאר בחזקייהו, ואם כן כאשר באים ללכת על הדרך שלו, הול"ל לנקוט פזרא וליתיב, וישמור על הדרך שמעולם היה שלו, והם ילכו לנפשם למצוא הדרך שמעולם היה שלהם, ולמה שינתה הגמרא טענתו שעכשיו הוא טוען להם, שקילו דידכו והבו לי דידי, וזאת הטענה היה יכול לומר להם גם לפני שידענו מהגזירה, כאשר נתן להם דרך חדש ורצה לשמור לעצמו הדרך הישן, היה יכול לסלקם בטענה זו, שקילו דידכו [-החדש שנתתי לכם] והבו לי דידי.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד ניישב בזה גירסת רש"י ועוד קושיא – היכן אזלא הדיוק של הגמרא על לשון הברייתא 'שלו' שמשמע שאף על פי שהוא שלו לא מגיע לו לעביד דינא לנפשיה, והרי לפי המסקנה אינו שלו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל בזה, שמעיקרא היתה אי אפשר ליישב שיש איסור בעלמא לקלקל דרך שהחזיקו בו רבים, שאם כן למה הפסיד גם מה שנתן כמפורש בברייתא. ולכן תירצו שחמירא קילקול של הבא להחליף שכבר אבד [גם] את שלו, כי כיון שהחזיק להרבים את החדש, וחל הגזירה שבטל החילופין, הרי גם החדש שרצה להחליף בזכותו בישן נפסד ממנו.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ועל זה שאלה הגמרא, אי הכי אמאי שלו לא הגיעו, כגירסת רש"י. והיינו כי יש עוד קושיא, הגמרא מעיקרא דייקא מלשון הברייתא, שלו לא הגיעו, שבאמת היה חילוף והדרך הישן שלו, רק שלא הגיעו, כי אין לו את הזכות לעביד איניש דינא לנפשיה. אבל עכשיו שידענו מהגזירה, והרי הישן אינו שלו, מה משמעות הברייתא בזה, שלו לא הגיעו, זה מעולם לא היה שלו. אכן לפי מה שפירשנו שכאשר הגמרא תירצה שיש גזירה ובטל החילופין, היינו שבטלה משני הצדדין, והוא נשאר בלי כלום, על זה שאלה הגמרא, אמאי שלו לא הגיעו, למה אינו נשאר עם הזכות על שלו, ואיזה זכות יש לו אם נתבטל החילוף גם על שלו כנ"ל, על זה המשיכה הגמרא בטענה חדשה, שבאמת אין לו את הזכות לנקוט פזרא וליתיב כי נתבטל וכו' כנ"ל, אבל למה לא נשאר לו טענה, שקולו דידכו והבו לי דידי, שכל מה שהוא הפסיד בגזירה שנתבטל החילוף וגם את שלו איבד באשר שהוא כבר נתן אותו לרבים חלף זכותו בישן של הרבים, הרי על כל פנים תישאר לו את זכות הזה, כי ממה נפשך יש לו או את הדרך חדש או את הזכות של דרך, ואם כן למה זאת הזכות אינה מגיע לו, ולימא להו שקילו דידכו והבו לי דידי – דהיינו אף על פי שהדרך אינו שלו, אבל יש לו זכות בו והם צריכים ללכת בישן. ועל זה תירצה הגמרא, מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ונחזור על זה לפרש לשון רש"י ד"ה א"ה ז"ל אי הכי דלאו חילוף הוא אמאי שלו לא הגיעו, עכ"ל, והגר"א הניח בצ"ע איך לא שינה את הגרסה כמו תוספות שקושית הגמרא היא, אם יש גזירה ואין חילוף אמאי מה שנתן נתן. ולפי מש"פ הרי הגמרא כבר תפסה בפשטות מה שנתן נתן, כי הגזירה לבטל החילוף הולך לשני הצדדים, וקושית הגמרא היא, שאם אין חילוף לשני הצדדים, אמאי יש את המשמעות והדין של שלו לא הגיעו. אמאי נקט הברייתא לשון שלו, על כרחך דנשאר יש לו איזה זכות שהוא כן שלו, ואם כן אמאי אין מגיע לו אותו זכות, הכל כמשפ"ל.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ל. אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, רבא אמר מילי דאבות עיין שם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

החפץ חיים (ליקוטי אמרים סי' ט) כתב, שמילי דאבות הכוונה למעשיהם של אבותינו הקדושים, והרוצה להיות חסיד צריך שיתבונן במידת החסד של אברהם אבינו, ובמידת העבודה של יצחק שנתרצה להיות עולה כליל על גבי המזבח, ובמעשיו של יעקב שהוא יסוד התורה, ומהם ילמד האדם להיזהר במעשיו, ע"כ מובא.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

זה בפרטיות, אבל יש ענין כלל בחשיבות האבות, למה הם חשובים כל כך, עיין מש"כ על זה באריכות בחלק ה' מאומן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, רבא אמר מילי דאבות, ע"ש וי"ל אבות גם כן ענין נזיקין, דהיינו אבות נזיקין. וי"ל בזה טוב מעט לצדיק (תהלים לז:טז), כי בבא קמא מסתיים בדף קיט בגמטריא מעט, והוא טוב להיות צדיק. ועיין בחיי מוהר"ן תקנו ז"ל על מה שספרו לפניו מגדול אחד שלמד מאה ותשעה עשר דפים בכל יום, ואמר שזה מעט. ורמז בדבריו, מעט גימטריא מאה ותשעה עשר, ע"כ. הרי יש ענין דייקא ללמוד מע"ט דפי גמרא בכל יום.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

לב. מאי ברשות איכא (היינו לרוץ בע"ש) כדר' חנינא דאמר ר' חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא וכו' (והפירוש כפשוטו ...) ר' ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

לח. עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים (חבקוק ג:ו), ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל, ע"כ. -

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל עמד, ע' מד, ע' במספר קטן ז', שמדד קיים המצות של בני נח, וכן 'עמד ו' בגמטריא בני נח. ויתר, עם הד' אותיות בגמטריא כתר, דהיינו תרי"ג מצות וז' מדרבנן, אי נמי, יתר, עם הג' אותיות בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל, למדונו תורתכם, קראו ושנו ושלשו ובשעת פטירתן וכו'. ובירושלמי ד:ג אמרו שעד שהגיעו למקום סולמא דצור שכחו כל הדינים שלימדום.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן ס:ז שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שא-ינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו, עיין שם.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

רב שמואל בר יהודה שכיבא ליה ברתא, אמרו ליה רבנן לעולא קום ניזיל נינחמיה וכו' עיין שם. ניזיל ע"ה בגמטריא נ נח, וזה נינ"חמיה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה רבנן לעולא קום ניזל ניחמיה, אמר להו, מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי, דגידופא הוא, דאמרי מאי אפשר למיעבד, הא אפשר למיעבד עבדי.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מובא ברמ"א בשולחן ערוך.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה מה אמר יעקב אבינו (מקץ מג:ו) ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח. ואולי י"ל שהיה תוכחה אפילו על הבא, שזה סימן להם שעדיין לא היו שומרים על האהבה ביניהם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

לח: ומה בשביל שתי פרידות טובות חס הקב"ה על ב' אומות גדולות ולא החריבן, בתו של רבי (-שנפטרה), אם כשרה היא וראויה היא לצאת ממנה דבר טוב, על אחת כמה וכמה דהוה חיה, ע"כ. -

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה אין זה אלא לנחמה, ואינה מוכרח כלל. כי שמא גרם החטא, כמו שיעקב אבינו חשש לזה אף על פי שהיה לו הבטחה מן השמים שיצא הרבה טוב ממנו, וכן עיין בבראשית רבה (עו), הובא במסילת ישרים פרק ז' בזה"ל בענין המלכת שלמה שאמר דוד לבניהו (מלכים א:א) והורדתם אתו אל גחון, וענה בניהו, אמן כן יאמר ה'. אמרו זה לשונם, רבי פינחם בשם רבי חנן דצפורי, והלא כבר נאמר (דבה"א כב), הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה? אלא הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון, ע"כ. אכן עמון ומואב הרבו לחטוא, ולא רק שלא גרם חטאותם לאבד הטובה, אלא אדרבה, הטובה הציל אותם. ולכן יש לחלק בין סתם הבטחה למציאות שיש שורש ונקודה טובה שצריך לצאת, ששום דבר יכול לעכבו.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במקום אחר הארכתי בענין הבטחון איך האדם יכול להיות בטוח שיגיע לו איזה טובה, כמו שמצינו אצל כמה צדיקים שהראו בכוונה ענין זו. ולפי מה שנתבאר כאן, אם יכולים להכריח שהטובה הוא בבחי' זו, של המצאת שורש ונקודה ששייך דייקא כך, בטוח הדבר.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר (מובא במכתבי שמואל ב:יט, ב:לה) שפעל אצל השם יתברך שלא יקח את אנשיו מהעולם באמצע העבודה [כל זמן שלא גמרו עבודתם בעולם הזה].

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מ: תברא מי ששנה זו לא שנה זו. י"ל זה מרומז בבראשית אותיות תברא יש, בחי' מחלקת לשם שמים שסופה להתקיים, ע-מש"כ שם עה"ת.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

נב. כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא, פרש"י לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות והעדר אחריה, כך כשהמקום נפרע משונאי ישראל ממנה להן פרנסים שאינם מהוגנין, ע"כ.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

זה מתאים למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה סא:ב ז"ל כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם, אך צריך לשמר מאד שלא לתן להם תקף ועז, כי אלו הנותנים להם תקף ועז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי הם עתידין לתן דין וחשבון וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מדרכי ההשגחה שהאדם החוטא מביא את עונשו עליו, אז אם מגיע עונש שיהיה תחת הנהלת מי שאינו ראוי, מדרכי ההשגחה שהוא בעצמו יבחור ויביא את זה על עצמו.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

נד. מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב וכו' הואיל וסופן להשתבר ח"ו פסקה טובה מישראל.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

נד:-נה שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב, אמר לו, עד שאתה שואלני למה [לא – גירסת מהרש"א ודבש תמר] נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו, כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה, אזל לגביה, א"ל ממנו לא שמעתי, אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב רב אחא ברבי חנינא ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא, הואיל וסופן להשתבר, וכי סופן להשתבר מאי הוי, אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

כמה תמוהים דברי רבי חייא בר אבא, עד שתוספות (בבא בתרא קיג. ד"ה תרוייהו) הוכיח מכאן שפעמים שלא היו האמוראים בקיאים בפסוקים. והמרש"א שינה את הגירסא, אף על פי שהמשך לשונו – 'שאיני יודע אם נאמר בן טוב', משמע כגירסתנו. ועיין במפרשים (ריא"ף על עין יעקב, שהספק אם מה שכתוב בפרשת ואתחנן נאמר גם בדברות ראשונות אלא שמפורש יותר בפרשת ואתחנן. ובפני יהושע שהספק אם הקב"ה אמרו רק שלא נכתב, או לא אמרו, עיין שם באריכות בביאור השינוים בין הדברות ראשונות להאחרונות).

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד פשוט וברור בזה, כי בדברות אחרונות כתיב (ואתחנן ה:טז) כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך י' אלקיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך וכו'. הרי מפורש 'כאשר צוך' [ופרש"י במרה] בא להוסיף על הדיבור, ולכן נסתפק רב חייא בר אבא על תוספת זו אם הוא ממש חלק מהדיבור או ציון להציווי במרה.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן שלחו לר' תנחום בר חנילאי, ודייק בשמו, כי ענין של תנחום, הוא ענין של הנהלת נסיעה, לך נחה (שמות לב:לד), ולאמים בארץ תנחם סלה (תהלים סז:ה, פרש"י תנהגם בדרך המישור), וכן חנילאי, לשון חניה. ולאי, לשון חולשה, כי בנסיעת כלל ישראל למרה, נחלשו כי לא היה מים לשתות. וכן בשמו של שמואל בן נחום, ולא נחם. וכן מרה הוא לשון תמורה, ונסתפקו אם הוא אבי אמו או אחי אמו.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דוקא בזה יש ענין של פסקה טובה מישראל, והלוא כל העשרת הדברות הם השפעה נפלאה לעם ישראל ולכל העולם, ובדיבור השני כתיב ועשה חסד לאלפים לאהבי. אלא שכיון שמדובר על הזכרת הציווי במרה, ששם התלוננו העם על משה לאמר מה נשתה (בשלח טו:כד) ויורהו י' עץ וכו' וימתקו המים, שם שם לו חק ומשפט וכו', וכאילו היה הקמת ברית להמתיק המרירות ולהקים התורה, ולכן אילו היה משתבר חס ושלום פסקה טובה מישראל.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

נה: דאמר ר' אלעזר ואמרי לה במתניתא תנא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן ואלו הן בור ואש שן ורגל וכו' וכו' אמר רבה מתניתין נמי דיקא דקתני צאן, מכדי בשור קא עסקינן ואתי ניתני שור, מאי שנא דקתני צאן לאו משום דהתורה מיעטה בשמירתן, לאו משום דצאן קרן לא כתיבא בה, שן ורגל הוא דכתיב ביה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שזה כעין מה שרבינו הזהיר (ליקוטי מוהר"ן תנינא מד) ז"ל ואין הקב"ה בא בטרוניא וכו' (עבודה זרה ג), ולא נתנה תורה למלאכי השרת (קדושין נד), ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות עליהם נאמר (ויקרא יח): וחי בהם, ולא שימות בהם (יומא פה:), כי אין להם שום חיות כלל וכו' עיין שם. ולכן, כיון שעם ישראל נמשלים לצאן, ואנחנו עמו וצאן מרעיתו, אין הקפדה על שמירה יתירה, רק לענין שור, בחי' יוסף, בכור שורו, שהוא בחינת היסוד גם בחי' הסתכלות, בענין שמירת הברית צריכים שמירה יתירה. אבל בור, שחייב על הבלא לפי רב, והיינו ענין של חיות, ולפי שמואל אפילו על חבטה של קרקע עולם, בחי' החיות של האשה, אש בחי' הנשמה שהוא עיקר החיות, שן ורגל, שדרכו בכך בחייו, כל אלו די בשמירה מועטת.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

סא: כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת ברכות סג: על אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בפשטות אינם דומים, כל המוסר עצמו וכו' מדבר על מקרה שממש מסכן את עצמו [וכולי עלמא מודים שבתורה צריכים לכם, וכתיב וחי בהם], ואילו ענין של ממית עצמו, אינו אלא שמסור בכל נפשו ללמוד, ואפילו מחליש עצמו, ונקראת ממית כי מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

[אכן עיין במנורת המאור שכז"ל ואע"פ שהתורה היא חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא, אפי' הכי חייב אדם למסור את נפשו עליה, וכל שכן ממונו, ולא יאמר, הואיל והתורה היא עץ חיים, למה אמות עליה. וגרסי' במ' ברכות בפרק הרואה ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך וכו' וכו' עיין שם שמביא מסירת נפש של ר' עקיבא לדרוש ברבים עד שהרגוהו. ואז ממשיך: ואין דברי תורה מתקיימין אלא מתוך צער גדול וכו' וכו' א"ר שמעון בן לקיש, אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, שנא' וזאת התורה אדם כי ימות באהל וכו']

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

סב. א"ל רב יימר לרב אשי, טעין כסא דכספא בבירה מאי, אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דאית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל, ואי לא לאו כל כמיניה, ע"כ (וכעין זה עיין לקמן קיז: ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא, סליקו גנבי וכו' אי איניש אמיד הוא אדעתא דידיה אתו, ואי לא אדעתא דכספא אתו, ע"כ).

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

קשה למה שאל דוקא על כוס, ולא סתם על כלי כסף וזהב. ועוד קשה, למה לאו כל כמיניה, הלוא יתכן שדוקא רצה להתהדר עם כוס של כסף. ויש לומר שיש בזה רמז רחוק למה שגילה רבינו בחיי מוהר"ן תקעז שכוס נאה ויקרה לקדוש מסגל לעשירות, ולכן אם היה לו כוס של כסף אחד, מן הסתם זה היה מיוחד לקידוש של שבת, ואם כן היה צריך להיות גם כן אמיד.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

עב.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

בבעא דבעא רבא מרב נחמן לצפרא א"ל וכו' והאי דלא אמרי לך באורתא וכו': לק"מ יז:ג דף כב:.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

פ. רב ושמואל ורב אסי אקלעו לבי שבוע הבן וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה וכו' חזרו לאחוריהם ואמרו ליסטים מזויין בביתו וכו' ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז שעברתי על דברי חברי.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

המאירי פירש שהיה סכנת נפשות ועם כל זה ראוי היה להחמיר בו משום שנאסר מכח תקנה שנתקנה מחמת הפסד של אחרים, והמהרש"א פירש שלא היה סכנת נפשות.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה לי כי בדין בכור בהמה טהורה (יורה דעה שו:ב) קיימא לן שאין זו גדולה לכהן ליתן הוולד מיד כשיולד, אלא יטפל בו בעליו עד שיגדיל מעט, וחייב להטפל בו בדקה, לפחות, ל' יום, ובזמן הזה ישהנו עד שיפול בו מום. משמע שאף על פי שהגמרא למדה זמנים אלו בדרשות בריש פרק עד כמה חייבין ישראל ליטפל בבכור (בכורות כו:), אין זה אלא דין מדרבנן, ומבואר שם בגמרא שאם הכהן רוצה להקריבה מיד, מותר ליתן לו מיד. והרי משום גידולו של כהן נותנים חובה לישראל לגדל בהמה דקה לפחות ל' יום, ואם כן איך לא נותנים רשות לתלמיד חכם חולה. ולפי המאירי שזה כל כך חמור שצריכים להחמיר אפילו במקום פיקוח נפש, איך לא גזרו על הכהן להביא אותו לקרבן מיד.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שכל ישראל חייבים במצות בכור, ולכן לא חיישינן להיזיקן. ואם נכון הוא יש לפלפל הרבה בגדר הדבר, בדרוש ולהלכה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

פב.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרש בלק, הביא לפרש (ב"ק פב.) אסיא דמגן במגן שויא, מג"ן ראשי תיבות מיכאל גבריאל נוריאל, והרי חסר רפאל, ולכן הוא לא שוא. ויש להעיר שמש"כ הגמרא, במגן שויא, שויא בגמטריא ורפאל. שוב ראיתי שגרסת הגמרא לפנינו – אסיא דמגן במגן מגן שוה, והרי שוה בדיוק בגמטריא רפאל. [ויש נוסח מכתב יד ומתאים לפרש"י, אסיא דמגן מגן שוי. במילון אבן שוש בערך אסיא מביא נוסח אחר: אסיא דמסי במגן.]

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

צב.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה: לק"מ כב:י גף לג..

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

צב. השב אשת האיש כי נביא הוא וכו'. אשת נביא בעי אהדורי' אשת אחר לא בעי אהדורי ארשב"נ אר"י השב אשת האיש מכל מקום ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג וכו' כי נביא הוא וכבר למד (נ"א וממך למד) אכסנאי שבא לעיר וכו' על עסקי אשתו שואלין אותו וכו'.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

משנה. ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך וגו'. במפרשים הקשו אולי אברהם לפנים משורת הדין עשה אבל אין חיוב בדבר. ובפני יהושע (ד"ה ומנין) תירץ שמאחר שאבימלך פייס את אברהם ונתרצה, ממילא היה ראוי שיתרפא אף ללא תפילתו וכו' עיין שם, וקשה לפרש כן, כי כלל גדול שכל מה שהשם יתברך משפיע טוב בעולם הוא על ידי תפילתנו, וכמו שמצינו במעשה בראשית שלא ירדו גשמים עד שאדם הראשון התפלל על זה, וכן בכמה וכמה מקומות. ויש עוד כמה תירוצים במפרשים. וי"ל בפשטות שהדיוק הוא שהתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים, דהיינו שאפילו במידת הדין הסכים על זה, ואם כן מי שאינו מוחל הרי הוא אכזרי, כי אפילו לפי מידת הדין מוכנים למחול.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה אותם שהוכפלו שמותם כז"ל כל השבטים יצאו עצמותיהם ממצרים ונקברו בארץ ישראל וכו' ולא נכתב יוסף אלא להודיעך שבחו של משה, שכל ישראל נתעסקו בביזה והוא עסק במצוה, עכ"ל. וצריך ביאר שהרי בני ישראל היו מצווים מהשם יתברך לשלול ולבוז. ויש שני דיוקים בלשון רש"י שאולי באים ליישב את זה. א' אצל משה כתב עסק, מה שאין כן בישראל לא כתב עסקו אלא, נתעסקו, לשון התפעל. ב' אצל משה כתב שהוא עסק במצוה, משמע שהחפצא שבו עסק היה חפצא של מצוה, מה שאין כן הביזה, אף על פי שהיו מצווין, אבל לא היה הביזה חפץ של מצוה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת ליהודה כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים וכו' עיין שם. ומצינו אצל דוד המלך שהעלה את אבשלום מז' מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן רק באמירת בני. ומן הסתם אבשלום היה לו הרבה צדקות, רק שעוונותיו הטרידו והפילו.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור למה משה רבינו המתין עד סוף המ' שנה, ועוד צריך ביאור שמשמע שרק מ' שנה במדבר היו עצמותיו מגולגלין, והרי קי"ל שיהודה נפטר הרבה שנים לפני הגאולה, ומה היה בכל אותן השנים.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכל הרע הזה שהגיע ליהודה מפני שקללת חכם אפי' על תנאי היא, לא התעורר עד שבנימין היה ניתק מקברו במצרים, ואז התעורר הענין שבנימין אינו במקומו, וכאילו הזכיר האחריות של יהודה אם לא הביאתיו אליך וחטאתי לך כל הימים (בראשית מג). אכן מאחר שכבר נד, לא היה חוזר לולא תפילת משה.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

צב:

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה, פרש"י ז"ל היין של מלך הוא, והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך, ע"כ. אמר ליה דכתיב וסמכת את ידך עליו וכו'.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא סט ז"ל מה שנוהגים לתן ברכה להאיש המביא המשקה לאורחים או על החתנה וכיוצא [הינו כשנושאין יין או דבש לאורחים או על חתנה, אזי נוהגין לתן מן המשקה להשליח הנושא את המשקה, לעשות ברכה] הוא על פי מה שכתוב בזהר (פקודי רמב) שיש כמה דברים שהם נשאים ונושאים וכו' כגון המרכבה, שהיא נשאת ונושאת, וכן הארון וכו' וזה בחינת ברכה שנותנין כנ"ל כי ברכה ראשי תבות 'כי רוח החיה באופנים' (יחזקאל א) וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

דף צט:-ק כדתני רב יוסף והודעת להם זה בית חייהם, פרש"י תלמוד תורה, ע"כ. ובגליון הביאו שבפ' אלו מציאות דף ל: פי' רש"י בית חייהם ללמוד להן אומנות להתפרנס בו, וחוקות ותורות כתיבי ברישא דקרא, ע"כ (ולמדים זאת מהמילה 'להם', שמשמע דבר הנוגע לגופם ולעצמם – חברותא שם). והדרשה כאן הוא ממעלת הדעת, שהוא להתאחד עם השם יתברך, שעל ידי זה זוכה לחיים נצחיים, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כא ז"ל חיים נצחיים הם רק להשם יתברך, כי הוא חי לנצח, ומי שנכלל בשורשו, דהיינו בו ית' הוא ג"כ חי לנצח, כי מאחר שהוא נכלל באחד, והוא אחד עם השם יתברך, הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך וכו' ועיקר הכלליות שיהיה נכלל באחד, הוא על ידי הדעת אותו יתברך, כמ"ש החכם אלו ידעתיו הייתיו, ע"כ. כי ברישא דיבר על ידיעות, והודעת להם, שנוגע להם ממש, גם לפרנסה שלהם, על כרחך הדעת הזו הוא להתאחד בהשם, ומצידו יתברך, זה תלמוד תורה.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

דף קא.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

יש שבח סמנין על גבי הצמר – אם חזותא מילתא

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

הגמרא דנה רק לענין עין הגוונים. וצ"ע בדין חזותא דאותיות, אם צייר וכתב דברי חכמה האם בעל הבסיס זוכה ברעיונות שנכתבים. ואם צייר תמונה יפה מאד ששוה הון רב, מה דינה. ועיין מש"כ בסוגיא של כתיבת גרפיטי של נ נח נחמ נחמן מאומן על נכסים של אחרים.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

קג.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

הגוזל את חבירו שוה פרוטה יוליכנו אחריו אפילו למדי: לק"מ סט דף פו:. שיחות הר"ן קלג.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

קד. כדאמר רב חסדא בשכירו ולקיטו, פרש"י ז"ל שלקטו אצלו לדור עמו בביתו לצותא בעלמא, לשון מורי, עכ"ל. ובזה י"ל ליקוטי מוהר"ן (-לשון מורי), לקחת ולהיות צוות לרבינו הקדוש.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

קיד.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מתקיף לה רב יוסף, אדרבה איפכא מסתברא, עכו"ם דדייני בגיתי (-בגאוה ובזרוע) לא מייאש, ישראל כיון דאמרי מימר (פרש"י ז"ל צא ותן לו, ואין חובטין במקלות. לשון אחר, דאמרי לנגזל מי יימר כדקאמרת, הבא עדים שגנבו ממך, עכ"ל) מייאש.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי מימר, עם הח' אותיות ב' תיבות והכלל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. רבי יוחנן גברא סבא הוה, וידוע שאם קוראים יוחנן, משמאל לימין, זה נ נח י"ו (שזה רמז להט"ו אותיות וכולל של נ נח נחמ נחמן מאומן, וגם רמז לשם הוי"ה).

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

קיז:ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא, סליקו גנבי וכו' אי איניש אמיד הוא אדעתא דידיה אתו, ואי לא אדעתא דכספא אתו, ע"כ. עיין לעיל סב. כעין זה א"ל רב יימר לרב אשי, טעין כסא דכספא בבירה מאי, אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דאית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל, ואי לא לאו כל כמיניה, ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הגוזל ממון ישראל כאלו גוזל את נפשו: לק"מ נט:ה דף ע:.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

הגוזל את חבירו כאלו גוזל ממנו נפש בניו ובנותיו: לק"מ סט דף פו:.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

קיט: - בסיום המסכת: אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל בעמוד א' לפני המשנה, רבינא איקלע לבי מחוזא אתו נשי דבי מוחזא רמו קמיה (-תרמו לצדקה) כבלי (שרשרות זהב) ושירי (-צמידים) קביל מינייהו, א"ל רבה תוספאה לרבינא, והתניא גבאי צדקה מקבלין מהן דבר מועט אבל לא דבר מרובה, א"ל הני לבני מחוזא דבר מועט נינהו, ע"כ.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלגבי נשותיהם לא קפדו אפילו על שרשרות זהב לצדקה, אבל לענין הפסולת של מפסגי אילנות וכדומה כן הקפידו. זה מזכיר לי מה שתמיד הייתי שומע מא"א שליט"א על העשירים יהודים שבטורנטו כמה מופלגים הם בנדבת ליבם ליתן לצדקות, אבל בענין עסקים שומרים ומקפידים על כל פרוטה (-גם בזה צריכים קצת הרווחה, כמבואר לכאורה בעמוד א' רב חסדא הוה ליה ההוא אריסא דהוה תקיל ויהיב תקיל ושקיל, סלקיה, קרא אנפשיה וצפון לצדיק חיל חוטא, עד כאן, ותמהו המפרשים מה רע עשה, אדרבה הקפיד שהכל תהיה ביושר, אכן לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה, ולא זו הדרך של הנהגה ישרה, וחז"ל שבחו את איוב שהיה סור מרע, שהיה וותרן בממונו (בבא בתרא טו:), מאי וסר מרע וכו' מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני, ואיוב ויתרה משלו (פרש"י מי שיש לו מלאכה מועטת לעשות, אומר לפועל חצי פרוטה אני נותן לך, ונלך אצל חנוני ונקנה בפרוטה ככר או ביצים ונחלוק, ואיוב ויתרה לחצי השנ משלו, ונותן לו כל הפרוטה, שהיה רע בעיניו לדקדק בדבר קל שאינו ממון, עכ"ל). ועיין כאן בהדרן של המהר"ם שיף שהביא מהגמרא יבמות דף מז. שהגרים סורם רע, כי גוי מקפיד על פחות משוה פרוטה, ואילו על פי התורה יש לוותר הרבה).

</div>



# בבא מציעא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/bava-metzia/

# בבא מציעא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/bava-metzia


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בבא מציעא

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בבא מציעא בגמטריא נ נח נ נח [מציעא בגמטריא יא"ר]. מסכת בבא מציעא, עם הי"ב אותיות והכולל בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

המסכת דנה בעיקר על מטלטלין וטוען ונטען. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה כד – אמצעות דעלמא היכא. כשעושה המצוה בשמחה אזי מעלה השכינה מהקליפות, ויש כח בהמצוה לילך ולעורר כל העולמות לעבודת הש"י עיין שם. ואלו הם בחי' בבא קמא, להוציא מהמזיקין שהן הקליפות, ובבא מציעא שהיא על המטלטלין שהולכים מיד ליד. עד שזוכים לעשות ההיכלות. והיכלות הם בחי' קרקע, בחי' בבא בתרא, גם בתרא לשון אתרא, מקום. ושמחה בחי' רב, כמו שפרש"י (בראשית מה:כח) רב עוד יוסף בני חי, רב לי עוד שמחה וחדוה. וכן רב לשון משיחה, כמו שמתורגם בכל התורה, לשמן המשחה, למשחא דרבותא. וכן בתרא אותיות רבותא.והרי הג' בבות בבחי' חוט המשולש, בחי' חבל, יעקב חבל נחלתו, וזה בחי' אייתו אשלי ומושחו המבואר בסוף התורה שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים (משלי ט:יא). י"ל כי, הם הל' פרקים של הג' בבות (כידוע שהם כמו הל' פרקים של מסכת כלים של טהרות, התוספתא של מסכת כלים בת כ"ה פרקים מחולקת לבבא קמא מציעא ובתרא. תוספות יום טוב ריש ב"ק). 'בי ירבו', עם הו' אותיות בגמטריא רל"ו כמנין הדפים במסכתות בבא קמא ובבא מציעא (שמסיימים בדף קיט, ומתחילים בדף ב). ויוסיפו לך שנות, בבא בתרא מסיימת בדף קעו, ותוסיף שנים, בגמטריא 'ויוסיפו'. ויוסיפו, לשון סף הבית. אי נמי, קע"ה דפים הם ש"נ עמודים, וזה ש"נות חיים.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מנהג אצל הרבה מאחינו בית ישראל שהילדים מתחילים את לימוד הגמרא עם מסכת בבא מציעא, וכמה טעמים נתנו, ואולי כבר אמרו די"ל מפני שמציאתו הקטן לאביו (דף יב). ולפי זה יש לחקור אם גם בעל תשובה מבוגר בכלל גדול הסומך על שולחן אביו – בענין הלימוד. ואכמ"ל (בזכרוני שהרוגטשבר אמר שכדי להתחיל עם מסכת יבמות, וזה מתאים למה שפירשנו בריש התורה, בראשית אותיות בר אשתי – סוד יבום. וגם מתאים למה שפירשנו כאשר למדנו יבמות בפורים, ועכשיו כל ההתחלות הם מפורים כידוע מרבינו הקדוש, והרי יבמות אותיות בשומי, ועל כל פנים גם הבא לטהר נמשל להבא לבשם כידוע בגמרא שאומרים לו המתן, שזה גם כן ענין של התחלת הלימוד במתינות).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים יש רמז בהתחלת המסכת שמשם מתחילים הילדים, כי בסוף העמוד מביאה הגמרא 'כדי', רש"י בגיטין פה: כתב שזה שם של חכם, אבל יש מפרשים שהוא כמו כדי נסבה, לשון מיותר, שלא צריכים להביא בעל המימרא. והרי באנגלית כדי, זה ילד. [ועיין בדף ח: הכי תנא אידי, פירש"י שם חכם, ע"כ.]

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ג.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו: לקמ"ת א:יג דף ב:.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ח:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ש שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג (פרש"י ז"ל חמור דרכו בהנהגה וגמל דרכו במשיכה, ע"כ), [ט.] במדה זאת קנו, ר' יהודה אומר לעולם לא קנה עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור וכו' וכו' ואית דמותיב מסיפא, במדה זו קנה במדה זו למעוטי מאי, לאו למעוטי רכוב, לא למעוטי איפכא, אי הכי היינו ר' יהודה, איכא בינייהו צד אחד דלא קנה, אית דאמרי משיכה בחמור ואיכא דאמרי הנהגה בגמל, ע"כ.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ישעיה (כא:ז) וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב. ופרש"י ז"ל וראה רכב, ואני אראנו שם כמין רכב צמד פרשים, אחד רוכב חמור ואחד רוכב גמל, וסימן הוא לפרס ומדי, עכ"ל. ונראה שלכן לשון הברייתא, במדה זו – כנגד מדי.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

[רס"ג דניאל ב:מא – החזה הוא מדי שהיו שם חכמי תורה והלב בחזה, ומלכות פרס הזרוע שהיו בעלי מלחמה

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

על הפרסיים, עיין רד"ק ישעיה סו:יז מראים עצמם קדושים ובאמת הם טמאים, רוחצים תמיד וטמאים במעשיהם הרעים, מכוערים בזנות ואוכליםי שקצים. ושיטתו שהם מלכות הד', ואילו רס"ג הנ"ל כתב שיש אומרים ארם מלכות ד' ונחלקת להמנות גם ישמעאל. המהר"ל נצח ישראל פרק כא כתב מלכות ישמעאל ומלכות פרס הכל מלכות אחד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

במכילתא מס' דבחדש ט – עה"פ והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו, יש ב' דעות, א' חשכה זו מלכות מדי, ב' גדולה זו מלכות מדי שנאמר (אסתר ג:א) גדל המלך אחשורוש.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במדרש עשרת מלכים (ועיין שם באריכות נבואות על אחרית הימים), ואמר ר' שמעון וכו' רכב – זו בבל, צמד – זו מדי, פרשים – זו יון, רכב חמור – זו אדום, רכב גמל – זו מלכות ישמעאל.].

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לפי רש"י ופשט הכתוב בישיעה החמור והגמל הם כנגד פרס ומדי. אכן לפי המדרש הם כנגד מלך המשיח ומלך ערב, עיין במדרש תפלת רשב"י, [ועיין שם באריכות נבואה על אחרית הימים שישמעאל תהרוג מישראל הרג רב אין לו שיעור, ותגזור על ישראל גזירות קשות, ואומרת כל הקורא בתורה ידקר בחרב, ותחזיר מקצת מישראל לדיניהם. ומלכות הקיני יבאו בעת ההיא לירושלים וכובשין אותה והורגין בה יותר משלשת רבוא, ומפני הלחץ שלוחצין את ישראל הקב"ה שולח בם ישמעאלים ועושים עמהם מלחמה כדי להושיע את ישראל מידם. ועומד איש שוטה ובעל הרוח ומדבר על הקב"ה כזבים, והוא מכבש את הארץ ויהיה ביניהם ובין בני עשו איבה. השבתי למט"טרון ואמרתי לו, אדוני וכי בני ישמעאל ישועה לישראל, א"ל ולא כך אמר ישעיה הנביא (כא:ז) וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל] רכב זו מלכות מדי ופרס, צמד זו מלכות יון, פרשים זו מלכות אדום, רכב חמור זה משיח... רכב גמל זו מלכות ישמעאל, שבימיו תצמח מלכות משיח. ועיין באיגרת תימן של הרמב"ם רכב חמור הוא המשיח, רוכב על גמל והוא מלך ערב. צמד פרשים, כלמור הזדווג שתי אומות – אדום וישמעאל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כ: בסוף - רש"י פירש ז"ל שנמצא השטר בין השטרות פרועין, וכל אחד אמר זהו שטר שלי, ע"כ. וצ"ע דלעיל מיניה רש"י פירש שעל כרחך מדובר שמשולשין בשטר, ואם כן איך כל אחד אומר שטר שלי, והריטב"א כתב שלפי פירוש רש"י דלעיל צריכים לומר ששני השטרות נמצאו בין שטרות הקרועין. ולפי זה לשון הגמרא, שנמצא אינו מדוייק, דהול"ל שנמצאו (ואין לדחות דשיגרא דלישנא הוא, כיון שהביאה לשון כדרב ספרא שנמצא, כתבו שוב כלשונו, שנמצא. כי לעיל בגמרא כבר הביאו כדרב ספרא ושינו ללשון רבים). וראיתי מובא בשם המהרש"א (ד"ה רש"י שנמצא) שאכן לשונו של רש"י אינו מדוקדק. וקשה, למה ליה לרש"י לכתוב מה שהוא שלא מדוקדק.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד די"ל שהלשון שנמצא בא ללמד שכל שטר נמצא בין הקרועין, אבל לא שניהם ביחד, כי אם שניהם ביחד, הרי כבר אינם נמצאות בין הקרועין.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כד. והכא במאי עסקינן בבתי כנסיות של כנענים, בתי מדרשות מאי איכא למימר, בתי מדרשות דידן דיתבי בהו כנענים, השתא דאתית להכי בתי כנסיות נמי דידן, ע"כ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שבית כנסת שייך לגוים, מה שאין כן בית מדרש אין שייך כלל לגוים.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ואפריון נמטי בזה למה שרבינו גילה בשיחות הר"ן קד ז"ל אם פגע בך מנול זה משכהו לבית המדרש (קדושין ל:), כי לפעמים הוא(-הבעל דבר) מתפלל מתוך האדם, ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו. וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו. אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפלה כזו, כמו שאמרו רז"ל (קדושין ל:) אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ. וזהו אם פגע בך מנול זה, פגיעה לשון תפלה כמו שאמרו רז"ל (ברכות כו:), היינו כשהמנול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת, משכהו לבית המדרש, כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עד שתדרוש את אחיך אם אינו רמאי: לק"מ קפח דף קי..

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כט. שומר אבידה וכו' רב יוסף אמר כשומר שכר. בבא קמא דף נו: מבואר ב' טעמים לזה, א. כיון שיש לו הנאה בזה שאינו צריך לתת פרוטה לעני שבא לבקשו, משום שהוא ועסק במצות השבת אבידה. ב. כיון שהתורה שעבדתו בעל כרחו לשמור על האבידה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בבא קמא דף פז. אמר רב יוסף מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מן המצות קא עבידנא יומא טבא לרבנן, מ"ט דלא פקדינא וקא עבדינא מצות, והשתא דשמעית להא דר' חנינא דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן, מ"ט דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה דבריו דמעיקרא הוו כטעם הראשון הנ"ל שיהיה שומר אבידה כשומר שכר שמרויח שפטור מליתן צדקה, דהשתא מרוויח תרתי, שבאמת אינו חייב ואם יתן יזכה ביותר. אבל לפי מסקנתו שקיבל דברי ר' חנינא שגדול המצווה ועושה, ורצה לקבוע כן להלכה כי טוב לו, לכאורה בטל הטעם הראשון, דמה שכר זה שפטור מן המצות, אדרבה עדיף להיות מחוייב במצות. ויש לדחות שאין הכוונה שהשכר מה שניצל מנתינת הצדקה, אלא מה שפטור מנתינת צדקה סימן שבאמת יש לו קיום מצוה באותו רגע.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ומן הסתם כבר פלפלו הרבה בזה, אבל בחיפוש קל לא מצאתי.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

לג. שמעו דבר ה' החרדים אל דברי אלו תלמידי חכמים אמרו אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ. שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים ת"ל ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבשו ת"ל והם יבושו וישראל ישמחו.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מב.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ישלש את מעותיו שליש בפרקמטיא: לק"מ כג:ד דף לה:.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ישלש אדם מעותיו שליש בפרקמטיא וכו': לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מאי הוה ליה למיעבד (-מה היה לו לעשות שמירה יותר טובה) אמר רבא אמר רבי יצחק אמר קרא (במעשר שני שנוטל אותם הבעלים לירושלים) 'וצרת הכסף בידך', אף על פי שצרורים יהיו בידך. ואמר רבי יצחק לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו (פרש"י ז"ל לא יפקידנו לאחרים במקום אחר, שאם תזדמן לו סחורה לשכר, יהא מזומן לו, ע"כ), שנאמר וצרת הכסף בידך, ע"כ. והנה מימרא השניה של רבי יצחק פרש"י שהוא ענין שיהא מזומן לעשות סחורה, וצריך עיון קצת, דאם כן איך למדו את זה ממעות מעשר שני שאינם מזומנים לעשות סחורה איתם.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שרבינו למד מזה כפשוטו, שיהיה ממשמש בהם בידו תמיד, עיין בספר חיי מוהר"ן אות תקמז. ואמר על עצמו, שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך, הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון, ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כא. כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מב. מאי הוה ליה למיעבד, אמר רבא א"ר יצחק אמר קרא וצרת הכסף בידך, אע"פ שצרורין יהיו בידך, ע"כ.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן תקמז: ואמר על עצמו שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון. ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשי שלומנו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך, והיו באים בקבלנא לפניו, היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזדרז בשמירתו יפה, ע"כ.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בגמרא מבואר שמן הסתם כל אדם עושה כמו שרבינו היה עושה. אלא שמאיזה טעם, כמה אנשים הפסיקו בזה, ולכאורה זה כאילו מטעם אמונה ובטחון ולא להיות חושב על ממון. ועל זה רבינו אמר שאלו חשבונות של שטות, ובודאי יש לאדם לנהוג כסתמא דגמרא.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מג:

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

החושב לשלח יד בפקדון: לק"מ סט דף פז..

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מד. על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה, ותוספות והרמב"ן הוכיחו מזה שצריך דיבור לא רק מחשבה. בתורה סו רבינו מביא מהזוהר (עיין אד"ז רצד) שכל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור, רחושי מרחשן שפותה, ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מד. פרק ד

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

משנה הזהב קונה את הכסף וכו'. עיין ליקוטי מוהר"ן סוף תורה כג – על פי הדברים האלה יבין המשכיל לפרש כלא סגיא דהזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה וכו' הנחשת קונה וכו'. והכלל מה שהוא מטבע ויוצא, חשוב מעות, עין שם כל הסגיא. וסגיא (מה:) אי מעות נקנה בחליפין. וסגיא (קידושין כח.) דכל הנעשה דמים באחר. הכל יבאר למשכיל על פי התורה הזאת עם עוד קצת הקדמות, עכ"ל.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א, הכשר כלים א:א עקר בחינת תאות ממון הוא חזק ביותר בהממון בעצמו שהן המטבעות וכו' וכו' מלבש שם בחינת הפנים, בחינת גונין עילאין פני הקדשה, בחינת פני העיר, תקון המטבע. וכן שם וכו' וכו' אחיזת הסטרא אחרא ביותר מאד, שזהו בחינת תאות ממון וכו' אנפין חשוכין. וזה בחינת מה שהעבודה זרה של כל אמה ואמה חקוקה על המטבע שלהם, כם שם נאחזין בחינת השבעים אנפין חשוכין, עכ"ל.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

נח. במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי' וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

נח:

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

הכלימה אזל סומקא ואתי חוורא: לק"מ כא:ז דף ל..

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

נט.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

אתתך גוצא גחין ולחוש: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

אייקרו לנשייכו כי היכי דתתעתרו: לק"מ סט דף פו.. שיחות הר"ן רסד.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

נט. ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו (תהלים לה:טו) אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ. (פרש"י קרעו ולא דמו, אם קרעוני לא מצאו דם), ע"כ.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

והנה קי"ל שדוד המלך לא חטא, ורק להורות שיש תשובה ליחיד. ומי ידע זאת יותר מדוד בעצמו, ואם כן, למה לא להתבייש מול המלעיגים בידעו צדקתו מול רשעות שלהם? אלא כך הדרך של הצדיקים אמיתים, כל פסולת שלהם (כמו שפירש רבינו בליקוטי מוהר"ן על עשירות של משה), ולוקחים כל הזדמנות לקבל מוסר ויראת שמים. ורבינו אמר שהוא נוהג בעקבות דוד המלך (בענין שברון לב והתבודדות), וכן מצינו ברבינו כמו שמובא בספר אבניה ברזל, שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות ט, שרבינו בילדותו היה עושה כאילו הוא משחק עם הנערים הקטנים, ופעם אחת נתאכסן אצל חתנו אחד מתלמידי המגיד, וספר לפניו צערו שלקח לחתן נגד הבעל שם טוב, אבל אינו לומד כלל, ואפלו העברי בודאי שכח. ואמר הוארח שבודאי אינו כן, כי ירא לדבר על נכד הבעל שם טוב. וחותנו של רבנו ז"ל התוכח אתו, עד שאמר לו האורח אם כן אתן לו ליינען והתחיל לנסות את רבנו זצוק"ל בהמשנה (בבא קמא כא:) הכלב והגדי שקפצו מראש הגג, והתחיל רבנו ז"ל ואמר: הכל והגדי שקפצו מארש (סוג ריקוד, ועיין במקומו שהארכנו בנפלאות הפירוש הזה שהוא ממש מימות המשיח), ונתביש האורח הנ"ל מאד. ויאמר לו חותנו הלא אמרתי לכם שאפלו העברי שכח. ועם כל זה לא הקפיד על רבנו זצוק"ל לפני חותנו, מפני שהיה ירא לעשות איבה ושנאה לחותנו עליו, מחמת שהוא מזרע הבעל שם טוב. אבל אחר כך פגע ברבנו זצוק"ל תחת כתל הבית בהצנע, שאלו 'היתכן כזאת? הלא אתה נכד הבעל שם טוב ונכד רבי נחמן מהארידענקא! וחותנכם פזר לנדן סך רב מחמת היחוס, ואתה לא תלמד כלל עד שאפלו העברי שכחת'. ובתוך אלו הדברי נתן לו שני פעטש הכאות על הלחי. ורבנו ז"ל בכה הרבה ולא ענה אותו דבר, עיין שם כל הסיפור.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

נט:

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דר' אליעזר הגדול בתנור של עכנאי: לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

נט: עמד ר' יהושע ואמר אין משגיחין בבת קול. י"ל בזה את השבח שאמר עליו רבו רבן יוחנן בן זכאי, אשרי יולדתו. כי האשה היולדת על המשבר צועקת ע' קלין, ובודאי זה עושה רושם על הבן הנולד, וכיון שר' יהושע לא היה משגיח בבת קול, הרי שלא התפעל יותר מדי מהקולות.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

סה. כל המלמד את בן ע"ה תורה אפי' הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו וכו'.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

עא.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ממנו בולע: לק"מ ח:ה דף י., כ:י דף כט..

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

פג:

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

בו תרמוש כל חיתו יער, אלו רשעים שבו שדומין לחיה שביער, פרש"י ז"ל אלו רשעים שבו, שמניחין להן יכולת להלך ברשעם ואין נפרעין מהם, ע"כ.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שש"ק ב-קכ הביא שרבנו אמר: אף שהנכם אנשים כשרים, אבל לא לזאת התכונתי, התכונתי שיהיו לי אנשים כאלו, שינהמו להשם יתברך לילות שלמים כחיות ביער, ע"כ – ועיין שם הלשון ביידיש

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה רדודי רדיד, תרגום (שמות לט) וירקעו את פחי, ורדידו, מותח חוטי נחושת וברזל לעשות מחטין, ואומנותו בלילה לפי שמושכו בכלי אומנותו בנקבים דקים זה דק מזה ואין קולו נשמע בלילה, ואפילו לא נשמע קול פטיש בביתו באותו לילה אין לך לתופסו על כך דלמא רדודי רדיד, עכ"ל.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לא כן פירש בפרשת תצוה עה"פ ועשו את האפוד זהב וכו' (שמות כח:ו) ז"ל היו מרדדין את הזהב כמין טסים דקין, וקצצין פתילים מהם וכו' וכו' וכן מפורש במס' יומא (עב.) ולמד מן המקרא הזה וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות וכו', ע"כ. היינו שהיו מכין את הזהב עד שהיה דק, ואז חותכים לפתילות.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לחלק בין עשיית פתילות לבין עשיית מחטין.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

פג-פד היסורין של ר' אלעזר ברבי שמעון – עיין מש"כ במסכת נדרים דף פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

פד. אמרו לה שלהן (הבטן של נשות ראב"ש וריב"י) גדול משלנו.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל בברייתא דף עט: לרכוב עליה איש לא תרכב עליה אשה. ופירש ב'מתיבתא' שנשים כבדות מאנשים. ואילו ב'חברותא' פירש שאין נשים בקיאות כל כך ברכיבה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר היכא את בר לקישא היכא את בר לקישא והוה קא צוח עד דשף דעתיה בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות מריבה סג – אם אין לאדם חברים ואוהבים נח לו שימות.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קד – אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קטז – לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות, ע"כ. והנה הר"ן בנדרים (מ. ד"ה אין) כתב שבמקום שאדם מצטער הרבה בחוליו ואינו יכול לחיות, צריך לבקש עליו רחמים שימות. וכאן האחרונים האריכו לברר אם יש ראיה לדבריו מהגמרא כאן. ולכאורה מזה שרבינו כתב דין זה בערך צדיק, יש ראיה שכוון יותר לסוגיא שלנו מדברי הר"ן. כי דוחק לפרש שזה כדברי הר"ן והורה דוקא להצדיק להתפלל על זה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

פה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אלו שמקרבין בני אדם לעבודת הש"י: לק"מ יד:ג דף יח:.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

שהתענה רב יוסף ל' יום שיתקיים לימודו וכו': לק"מ קי דף צט..

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

שר' זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי: לק"מ רמו דף קיו:.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי חביבין יסורין – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שכו.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי חביבין יסורין קבל עליה תליסר שני וכו' עלידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו וכו'.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שהיסורין של רבי לא סתם באו כאשר קיבל עליה, אלא על ידי מעשה, עיין במפרשים.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה לקמן פו. בפטירת רבה בר נחמני כאשר ברח מהשליח של המלך, והיה לומד תורה, והמתיבתא דרקיע רצו להעלות אותו להכריע, ושלחו המלאך המות וכו', ואז רבה בר נחמני בעצמו אמר תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסור בידא דמלכותא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים שכמה סיבות באים כיחד כאשר מגיע הזמן, ולאו דוקא שרק דבר אחד פעל כל זה, אלא מכמה צדדים.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

בענין קבלת יסורין והליכתן, יש לראות בזה איך שאין הרופאים באים בחשבון כלל.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

כולהי שני יסורי דרבי לא איצטריך עלמא למיטרא.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

בריש פרשת בחקתי, פסוק ד' – ונתתי גשמיכם בעתם, ופרש"י בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, ע"ש. בעתם בגמטריא זו יסורי רבי ע"ה.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

פה:

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

גדולים מעשי חייא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שכח. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שלא. על פי לק"מ נד 'ויהי מקץ', עמ' שלג.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

פו. רבה בר נחמני אגב שמדא נח נפשיה, אכלו ביה קורצא בי מלכא וכו' שדרו פריסתקא דמלכא בתריה ולא אשכחיה, ערק ואזל מפומבדיתא לאקרא מאקרא לאגמא ומאגמא לשחין ומשחין לצריפא ומצריפא לעינא דמים ומעינא דמים לפומבדיתא וכו' ערק ואזיל לאגמא וכו'.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

אם נמנה פומבדיתא פעמיים, אי נמי נמנה לעריקה הסופי, הרי ז' מקומות, ויש לומר כנגד מה דתנן שבעה סמנין מעבירין על הכתם, רק תפל ומי גריסין ומי רגלים ונתר ובורית קמוניא ואשלג, הטבילו ועשה על גביו טהרות העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר הרי זה צבע, הטהרות טהורות וכו' (נדה ט:ו), וכן בכיבוס נגע צרעת שעל הבגד (זבחים צה.). כי יש לראות בשניהם ג' הזכרות של מים, פומבדיתא – הפה של התעלה – כענין רוק תפל, אגמא ועינא דמים, כנגד מי גריסין ומי רגלים.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

אלא קשה לפרש כן, כי שנינו (נדה ט:ז) העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעה סממנין כאחת לא עשה ולא כלום, ע"כ. ולפי מש"פ הרי לא ברח לעיירות כסדרן נגד בחינות הסממנין.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

פו. קא מיפלגי במתיבתא דרקיע אם בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור, ספק הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא, ואמרי מאן נוכח, נוכח רבה בר נחמני דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות שדרו שליחא בתריה לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה, וכו' וכו' כי הוה קא ניחא נפשיה אמר טהור טהור יצאת בת קול ואמרה אשריך וכו'.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שסתם רבה הוא רבה בר נחמני, טרח למיכתב כאן רבה בר נחמני, כי לקמן דף קיד.: רבה בר אבוה אמר לאליהו הנביא בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא, שלא ידע אפילו הברייתות של סדר טהרות.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל טהור, לפי מה שכתוב בתורה, עכ"ל. ודבריו תמוהים מאד, מה כוונתו, מה רצה בזה. אחד פירש כמו שכתוב בתורה אחרי רבים להטות, ואחד פירוש שכתוב בתורה לטהרו או לטמאו וכו', ובאו כביכול לחלוק על הקב"ה מכח מה שכתוב בתורה. ועדיין הדבר תמוה מאד והעיקר חסר.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ובחמלת השם יתברך עלי נפל בדעתי דבר פשוט, ופלא בפשטותו, עד שהשתוממתי כמה עוורים אנחנו, ואין אנחנו יודעים כלום אפילו מה שלפני עינינו. כי 'בתורה' אותיות בהרת ו'. ושמא תאמר הוא אותיות בהרות, לשון רבים, גם זה מפורש במש"כ רש"י – כמו שכתוב בתורה, תזריע יג:לח בהרת בהרת, שאפילו בלשון רבים אין כתוב בו ו', ועל כל פנים מוכח שעיקר המילה היא בהר, ולכן בלשון רבים הוא בהרות. בהר אותיות רבה בר נחמני שנח נפשיה בטהרו ספקו. והרי 'בתורה' עם הוספת אות א' (כמו שרש"י כתב בכמה מקומות חסר א' מהתיבה) אותיות אות רבה. אות בשמיה.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

והתורה נקראת עז כמש"כ (תהלים כט) ה' עז לעמו יתן (וכמו שפרש"י וכן בזבחים קטז) כי אי אפשר לבוא אל התורה כי אם על ידי עזות דקדשה (ליקוטי מוהר"ן ל), וזה השם רבה, וכן ההתפארות שלו – אני יחיד בנגעים, אף על פי שהנגעים באים על גסות הרוח ר"ל, ועזה לקה בצרעת. וכל מעשה בריחתו ותפיסתו של רבה על ידי לשון הרע שהלשינו עליו.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ בתהלים נט:ח- הנה יביעון (בגמטריא בן פו"י) בפיהם חרבות בשפתותיהם וכו' (פסוק ט) ואתה ה' תשחק למו, בחי' שוחקין מן ופרנסה, שעל זה הלשינו שהוא מחסר מכרגא דמלכא, והרי ה' יתברך הוא שמשפיע הפרנסה. עזו אליך אשמרה, עז של המלשינים כנ"ל מזה אשמרה כנ"ל שצריכים לשמור מנגע צרעת כנ"ל. כי אלקים משגבי. כ-י' אלקים, בחי' שם פו"י כנ"ל, עשרה פעמים שם אלקים. משגבי, משגב בגמטריא שמדא, כמו דתנינן כאן רבה בר נחמני אגב שמדא נח נפשיה. אבל לא ניתן בידיהם כמסופר – תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידא דמלכותא, ולכן השם יתברך משגב שלו, הוה אומר, משגבי. וכן הראשי תיבות של, עזי אליך אשמרה כי, עם הד' אותיות בגמטריא פו"י, וכן הסופי תיבות של, אליך אשמרה כי אלקים משגבי ע"ה בגמטריא פו"י. וכן תמצא בראשי וסופי תיבות של סוף המזמור, עזי אליך אזמרה כי אלקים משגבי אלקי חסדי. והרי בסוף כתוב עזי, היינו העזות דקדושה שלו כנ"ל, וזה בהיותו משתמש עם העז ללמוד תורה, וזה ענין הפסוקים שם בסוף המזמור, ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי הייתא משגב לי ומנוס ביום צרי לי, עזי אליך אזמרה, רינא וזמרה של תורה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ובפסוקים יא-יב אלקים יראני בשררי, אל תהרגם פן ישכחו וכו', י"ל רמז להפריסתקא שלקה בזוגות ונטה למות, וריפא אותו.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ויסובבו עיר, כנגד זה רבה עשה סיבוב עיירות וחזר לפומבדיתא.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק יב – אל תהרגם פן ישכחו עמי הנעימו בחילך והורידמו מגננו אדנ-י, רמז למה שהפריסתקא אמר, אי מקטל קטלו לההוא גברא לא מגלינא ואי נגידי מנגדין ליה מגילנא.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק יג – חטאת פימו, אותיות פו"י-ם.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים משגבי, בגמטריא טהור טהור ע"ה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה ארחיב קצת בענין – אבל לא זכיתי להשלים. ו' הוא השער כמו שמצינו בכמה וכמה מקומות בזוהר ובכתבי האריז"ל. תורה, אותיות טהור, בחילוף הת' והט' באותיות דטלנ"ת של השינים (בשינים בגמטריא בי"ת). והרי הו' בצורה בתוך התורה, ספק בא מקודם או מאחרה. הרי ספ"ק מלפני וספ"ק מאחרי, הו' באמצע, זה חצי ספ"ק, סה"כ ספק ספק וחצי ספק, בגמטריא ת"ר, שהו' באמצע. וכן ת"ר בגמטריא פעמיים ערל, כל גוים ערלים ובפרט הפלשתים, הפלשתי הערל. וזה רו"ת נגד ערפה. וזה ענין השם הנ"ו של ע"ב שמות – פו"י (ע"ה בגמטריא נבל"ה, כי כן אומרים על דבר נבלה – פו"י. והרי מעשה זה נמצא בדף פו). ויש כמה רמזים איך השם הזה מורה על נגע צרעת. כי שומר פי"ו ולשונו שומר מצרות נפשו, אל תקרי צרות אלא צרעת [ההבדל בין אדם, שהוא בגמטריא תר"ה לשם אדנ"י, הוא שמ"ר – בחי' פו"י, פ' פעמים ו', ו' פעמים י', וזה מש"כ (דברים כד:ח) השמר בנגע הצרעת. אדנ"י הוא הדיבור כמו שכתוב אדנ"י שפתי תפתח, והאדם נקרא על שם הדיבור]. כי צרעת בא על הגוף דייקא על עור הבשר – משכא דחויא. והרי אות י' מתחלף באות ג' באותיות אח"ס בט"ע גי"פ, והרי פו"י נעשה גו"ף. ועוד פו"י בגמטריא גופו ע"ה כמו דתנא במסכת אבות פ"ד המכבד את התורה גופו מכבד, גו"פ פעמים ו', עם מכב"ד, בגמטריא ת"ר. [והנה אותיות גי"ף, כולם בבחינת קומה שלמה, בבחינת ברכה המשולשת בתורה (כי האלף בית הזה מחולק ג' ג', וזה בחי' אורייתא תליתא בכל מיני שילוש, במסכת שבת פח. ור' שמשון חידש, בר-כה משולשת, ב"ר ג' פעמים בגמטריא תו"ר, כ"ה ג' פעמים בגמטריא ע"ה, והרי, תרועה, וזה בחי' קול שופר היוצא מגופא שפירא, עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא פג). כי ג' הם חסד דין ורחמים, והרמח"ל כותב שאלו הג' כולל הכל, רק שאחר כך נבנה מהם כל הי' ספירות, ומפרש את זה באריכות, הרי ג' וי' שיעור קומה שלמה. וכן פ'ה הוא קומת אדם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עז.]. פ"ו, שהוא בגמטריא אלקים, פעמים י', הרי שיעור קומה שלמה של י' שמות אלקים, בגמטריא פלשתים, כמו שהבאתי במקומו. פ' פעמים ו' עם ו' פעמים יו"ד בגמטריא ת"ר. פו"י הוא השם הנ"ו, פרשת תזריע ומצורע הם פרשיות כז וכ"ח, ביחד עם הכולל בגמטריא נו. גם פו"י נוטריקון פרשה וו יאד, בגמטריא כז, שהוא פרשת תזריע. וכן תזריע, אותיות ת"ר עי"ז – בגמטריא פו"י עם הכולל.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ות"ר שייך גם לענין לשון הרע, כי תר לשון התייר הגדול, לתור, לשון של רכילות כמו שפירש רש"י ענין של רכילות. ולכן המצורע מביא תור לכפרה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

פו: אמר רבי יוחנן מובחר שבהמות שור מובחר שבעופות תרנגולת.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במרכבה יש שור ונשר, אז שפיר רואים שמובחר שבהמות שור, אבל קשה איך תרנגולת מובחר שבהמות ולא תהיה במרכבה אלא הנשר [ואכן רש"י פירש שכל ענין הגמרא כאן הוא לענין אכילה]. וכמדמני שהרמ"ע מפאנו כבר האריך בענין זה, ואיך תהיה אריה ונשר בהמות טמאות במרכבה.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

וכן רוב הזווגים בעולמות העליונים באין אחים ואחות ושאר קרובים שנחשבים עריות בעולם הזה. והא גופא גרמא שחטאו דורות הראשונים בעריות כי נתאוו לדרך האורות העליונים. וכתוב בספרים שהאיסור בעולם הזה הוא שלא להשתמש בשרביט המלך.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

צא.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

עד שיכניס כמכחול בשפופרת ובפרש"י ובוציאין מן הכחול במכחול ומעביר על העין ע"כ.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

לא חסר דוגמאות של הכנסת דבר לתוך דבר [ולשון הרמח"ל שצטטתי לקמן – כל מקום שיש בקיעת הפנימיות, סודו היא היסוד של הזכר הבוקע היסוד של הנוקבא, ע"כ]. והטעם שתפסו חז"ל בכל הש"ס דוגמא זו, י"ל כי כל זווג הוא תחת פקיחת העין, עיין בספר אדיר במרום רפד-ה (הוצאת ספינר, וכן בעמ' ס). ובדבר הזה אין לנו אפשרות בעולם הזה להתדמות לעליונים, כי אסור להסתכל, ולכאורה זה כמו איסור עריות שנתנו טעם שזה איסור להשתמש בשרביט של מלך. וצ"ע אם צדיקים גדולים כמו אברהם אבינו שלא חש אפילו להתפיס בברית מילה (ולא כרבי יהודה הנשיא שאפילו לא הסתכל במילה שלו), היו יכולים גם להסתכל בשעת מעשה להשלים הזווג כראוי, ולכאורה אין שייך היתר של בעבידתיה טריד או היתר של שעת סכנה ופחד שאז כל אחד מותר לאחוז באמה להשתין, כי כאן אפילו שמותר להרהר באשתו אסור להסתכל. ולכאורה יעקב אבינו שחקוק על כסא הכבוד, הרי הוא בדרגה כזו שהנשר והאריה הם המובחרים אפילו שהם טמאים לתחתונים (עיין לעיל פו:). ולכן יש לומר שלא היה חושש מלקחת אחיות, כי על כרחך כך ראוי לנהוג כשאר פינות המרכבה. וכן בהסתכלות זו.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי ענין ספירת מנין אנשים הוא גם כן מהדברים השייכים רק למעלה, כי כן דרכו יתברך כמו שכתוב המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא (ישעיה מ:ו, ועיין רש"י שמות א:ד), ולנו אסור].

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

שוב נזכרתי מה שמסופר בעת המחלקת על ר' לוי יצחק מברדיטשיב והוא רצה להתווכח עם המתנגדים לבאר להם הכל, אז מעריציו אמרו לו לחדול כי לא יפעל ולא יצליח, ואמרו לו מה יענה להם כאשר יטענו שהוא עובר על ההלכה כאשר הוא מתפלל שמונה עשרה עם עינים פתוחות, והוא תמה עליהם וענה, הרי אינו רואה כלום, ואמרו לו שהמתנגדים לא יקבלו את זה וילעגו על זה, וכן על הכל.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר כתבנו שיש זווג לרע. ובודאי אי אפשר שתשלוט בזה עינא פקיחא דא"א שכולו טוב. אולי זה הענין של סמוי עיניו של צדקיהו, שהוא נקם שאינו בברית (רש"י פרשת בחקתי פסוק כה).

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בספר ניצוצי שמשון ריש משלי, שיש שני קליפות הטומאה הנקראים 'רמך (-בלשון ערבי קורין לסוסיא נקבה רמך, בגמטריא עין עין) כחל (-פרד, שווים במספר קטן. אבל החיד"א כתב שבלשון ערבי שלהם קורין לסוסים כחלי)', והם הממונים על הזנות, להעניש הבא על אשת איש. וכו' וכו' דע שהשם 'נוהר' ממונה הוא להכניע שני הקליפות הנ"ל וכו' וכו' יכוין בתפילתו באמרו הויה' המחזיר' שכינתו' לציון', בסופי תיבות 'נוהר', שנרמז בו אותו השם ששולט עליהם. סוד (בראשית ב:י) ונהר יוצא מעדן וגו', וינצל בסופו מהם, ע"כ.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים מזה עוד הפעם 'כחל' שייך לזנות, והעיקר להביא נהורא לעינים, ותחזינה עינינו וכו'.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

וכתב שם שאותיות 'רמך כחל' הם אותיות 'ככר לחם', כענין הפסוק שם במשלי, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. וגם זה שייך לראיה בעינים, כמו שכתוב (משלי כ:יג) אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם, ורועה זונות יאבד הון, [והביא שם מספר אמרי נועם, דזיקוב, שקשר הענין גם כן לשינה, וכתב 'הנחשלים' אותיות לחם שינה].

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

צא: - משנה ז:ד רמז שהרוצה שרבינו יחזיר לו כל אבדותיו, שילך ויחזור לילך תמיד לאומן, ממשנה בבבא מציעא: אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֹמֶן לְאֹמֶן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

קה: אסברה לך בשני דרבי יוחנן הוה שמינה ארעא בשני דרבי אמי הוה כחישא ארעא.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב בקהלת ז:י אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה [ועיין בספר ניצוצי שמשון שפירש מה שפירש, ודבריו צריכים ביאור, כי פירש מבינה עד אל"ה – מחסד עד מלכות, והרי זה שמונה ימים, והרי חסד הוא היומא דאזל עם כלהו יומין, וכן צ"ב מה שכתב שחסד הוא שורש החכמה מה כוונתו בזה, ובזוהר כמה פעמים א-ל שהוא חסד, נהירו דחכמה, וכעת אכמ"ל. ועכ"פ לפי דבריו שא-ל הוא חסד וחכמה, כן יש לפרש 'אל' תאמר, רמז לזה], ועיין בפרש"י שם כי הכל לפי זכות הדורות. ועיין בסוף שיחות הר"ן אות שח, שאין מקרא הזה יוצא מדי פשוטו, ובאמת אנו רואים שבכל פעם העולם נתעשר יותר עיין שם, ויש ליישב הגמרא וכן מצינו הרבה כמוהו. וכן היום האינפלציא עלה מאד, ועם כל זה ניתן לאמר שאף על פי כן רמת חיים עוד עולה ועולה ברוך השם. [ולכאורה זמני המלחמות וכדומה אינם עולים מן המנין, וכבר הקשו מהשואה וע"ש במקומו].

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

קו: נהר מלכא סבא לא עביד דמיסכר מכת מדינה היא!

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

קז. ר' יוחנן לא אמר הכי אלא ברוך אתה בעיר שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך אבל בית הכנסת לא, ורבי יוחנן לטעמיה דאמר שכר פסיעות יש, ע"כ.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

רבי יוחנן לטעמיה נמצא במסכת סוכה כב. קיבול שכר מאלמנה דההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה, כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן, אמר לה בתי לא בית הכנסת בשיבבותך, אמרה ליה, רבי ולא שכר פסיעות יש לי, ע"כ.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הנה האלמנה היתה לה בית הכנסת במקומה, רק העדיפה ללכת לבית הכנסת של רבי יוחנן ולקבל שכר פסיעות על זה. ותימה גדולה איך ללמוד מזה שעדיף לחיות רחוק מבית הכנסת. ונראה לי שבאמת אילולא דברי רבי יוחנן כאן, לא היינו למדים, רק לאחר שדרש כן הגמרא קבעה שזה לשיטתיה בזה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שגם לפי רבי יוחנן כאן שלא רואה עדיפות להיות קרוב לבית הכנסת, הני מילי בית הכנסת, שהתפילה בחי' אין סוף ואין המקום תופסת קדושתה, אבל בודאי עדיף להיות קרוב לבית המדרש [אף על פי שבודאי יש קדושה לבית הכנסת, אותה קדושה הוא מחמת שהוא מקודש לדבר מצוה ובצירוף אגודת הרבים לכך. ובזה כל אדם יכול להשתייך לבית הכנסת רחוקה]. ולפי זה מובן מאליו, שאם האלמנה היתה גרה בשכונת ר' יוחנן, בודאי לא תלכי לבית הכנסת הרחוקה ולעזוב את ר' יוחנן, שאין שכר פסיעות שוה להתרחקות מהצדיק. וכן לענין אומן, בודאי זה טענה של שטות לא להביא את רבינו לארץ ישראל כדי לחייב אנשים לקבל שכר פסיעות, חוץ ממה שמפסידים רובם שישארו ריק מכל וכל רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתית להכי נראה שגם לפי הסוגיא דבבא מציעא אין לגור רחוק מבית הכנסת כדי לקבל שכר פסיעות, אלא כמבואר במסכת סוכה כנ"ל. שבאמת רואים שהגמרא לא דרשה בענין ברוך על בית המדרש, ועל כרחך הדרשה שייך לאותן דברים המוכרחים ועצמיים להבן אדם, כדאיתא במסכת שבת פט: דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא. והדרשה הוא ברוך אתה, שהברוך שאתה מברך בתפילות בבית הכנסת תהיה בעיר, (ואע"פ שגם תורה מכונה ברוך, כמו שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן על הפסוק יברכנו אלקים, כאן מדובר בתפלה כנ"ל), ואילו רבי יוחנן סבר שהתפילות על ידי שיצאו לרחוק להתפלל עדיף, ועם כל זה על המתפללים ועל אותה העיר יש להם לקבוע בית הכנסת, אלא שהברכה תהיה מצויה ביותר ממרחק.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין שכר פסיעות נראה לע"ד, על פי סיפור ידוע, שכחתי בדיוק השמות אז אכתוב הכל סתם, שהיה כולל לתלמידי חכמים מצויינים בקבלה, ועשיר אחד שהיה מחזיק את הכולל חזר מנסיעה ארוכה באמצע החורף, ואמר להתלמידי חכמים תראה כמה יגיעות וטרחה היתה לי ואילו אתם יושבים כאן במנוחה ושלוה. אז ענה לו אחד מהתלמידי חכמים, לפי דבריך הרי הסוסים של העגלה שלקחו אותך עוד הרבה יותר חשובים מכולנו. ובזה מבואר שבודאי עיקר ההכנה והטרחה והיגיעה הוא במחשבה. וגם אדם שגר ליד הבית הכנסת ממש, יכול לקבל שכר פסיעות הליכה לבית הכנסת הרבה יותר לאין שיעור מזה שהולך כמה שעות ברגל, כפי מה שיכין עצמו במחשבה להליכתו, וידוע כמה כוונות בזה, ויכולים להוסיף מדיליה באהבה ויראה וכו'.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

קז: דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

והרמ"א באורח חיים צב:ז הביא המהרי"ל להלכה לא לנגוע בצואת האזן והאף כי אם על ידי בגד בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה. ולכאורה משום שקראן הגמרא צואה. ואיתא במדרש (קהלת ב:א:יא) א"ר לוי בר חיתא מלך בשר ודם בונה פלטין אם נתן ביבה על פתחה אינה נאה ואינה משובחת, אלא הקב"ה ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו, ואיזה זה, זה בית חוטמו והוא נואו והוא שבחו, ע"כ. ויש הרבה דעות ומדרגות בדעות בזה, כי הספר חסידים כתב שאין צריך נטילת ידים רק קינוח. ואין להאריך. ודעת הגר"א להקל, שעל כרחך אין דינם כצואה ממש, דאם כן היה צריך להרחיק מהם כמו מצואה. - - ובעיקר כתבתי את זה להראות שיש כל מיני דרגות של צואה, עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא לז שבנים שנולדו שלא בקדשה הם בחי' עוללים- - טינוף ולכלוך.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ובגיטין ע. שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן דרך ודרך ארץ עושר ומלאכה יין ושינה חמין והקזת דם. ובמסכת ברכות לד. שלשה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן שאור ומלח וסרבנות. וראיתי שחלק ביניהם כי בגיטין לרפואת הגוף. ומה שלא נחשבו צואת החוטם והאף, נראה ליישב בפשטות כי באלו גם מיעוטן שיפה לתכלית שיפה, אבל הם בעצמם אינם יפים, והרי צריכים לנקות הידים בנגיעתם. ועוד הקשו מהכתוב במשלי (כה:כז) אכול דבש הרבות לא טוב, ופירש במצודת דוד, כי מיעוטו יפה ורובו קשה. ולכאורה המצודות סתם תפס לשון הגמרא, כי אינו דומה, כי אין ענין לאכול דוקא קצת דבש, אלא שלא תאכל יותר מהראוי, מה שאין כן בכל הנ"ל יש ענין שיהיה קצת מהם.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

קז: והסיר ה' ממך כל חולי (דברים ז:טו) וכו'

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ר' חנינא אמר זו צינא וכו', י"ל שדרש חולי לשון ויאבל חל וחומה (איכה ב:ח), והוא כמו צנה וסחרה.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת החוטם וצואת האזן רובן קשה, ע"כ. נראה שדרש חולי, מלשון חלולין חלולין.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה, א"ל דכתיב לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש וכו'.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

בפשטות לא ראי זה כראי זה, בקיץ צריכים לממהר לאכול קודם שחום השמש יתגבר, ובחורף לממהר לאכול כדי לאזור כח נגד הקרירות, אבל היום הולך ומתחמם.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

אכן המהרש"א כתב שבטבע הבריאה בזמן שהשמש עולה בבוקר בעונת החורף אז הקור חזק ביותר, נמצא שהשמש אף גורמת לצינת החורף, וכתב כן ליישב איך יש ראיה מהפסוק הנ"ל להשכם לאכול בחורף.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשיר המעלות אומרים, יומם השמש לא יככה וירח בלילה, ואיך הירח מכה בלילה שצריכים להתפלל על זה, ולכאורה הפשטות הוא שמתפללים שיהיה אור הירח בלילה, ולא ראי זה, יומם השמש לא יככה – להנצל מחום השמש, כראוי זה, וירח בלילה – שמבקשים שיהיה ירח. ולכאורה יכולים לפרש כן גם בפסוק הנ"ל לא יכם שרב ושמש, לא יכם שרב, ושיהיה שמש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

קז: ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית וכו' ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסנהדרין קז. השם יתברך הודיע את דוד המלך שינסה אותו בדבר ערוה, מיד 'ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו וגו'' (-משמע ששכב ביום), אמר רב יהודה, שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום, ונתעלמה ממנו הלכה, אבר קטן יש באדם משביעו רעב וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

הרי דוד המלך עשה בדיוק כעצת הגמרא כאן, ליזקק לאשתו אפילו ביום כדי שינצל מנסיון. ובפשטות יש ליישב שהגמרא לפנינו מדבר בסתם על איש שמזקק לאשתו קצת, ולא בא למלאות כל תאוותו רק ליתן לה נייחא, ואילו דוד המלך פקד כל נשותיו על דרך להשביע תאוותו, ובזה טעה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

קיא:

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה אביון ז"ל מעונה מעני, ולשון אביון האובה ואינו משיג מה שנפשו מתאוה לכל טוב, ואשמעינן קרא דעני קודם לאביון משום דעני כסיף למיתבעיה אף על גב דצריך אבל אביון הורגל לבושת ולא כסיף למיתבעיה, עכ"ל. אין לי מה להוסיף, רק להדגיש את הפלא כאן, שאע"פ שהאביון יותר גרוע וירוד מהעני, כיון שכאילו הוא מיואש לגמרי, שכבר אין לו בושה ממצבו, לא נותנים לו קדימה מסתם ענין שעדיין לא מיואש. ורואים כמה גנותה של יאוש. ולזאת אמר רבינו הקדוש, אין יאוש בעולם, ראשי תיבות אבי-ון, שאפילו במצב של אביון, אין יאוש בעולם כלל.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתהלים עב, כי יציל אביון משוע (-שזועק) ועני ואין עוזר לו. שוב רואים שרק אביון שצועק יזכה שיפנו אליו להצילו, מה שאין כן עני סתם שאין עוזר לו, יפנו להצילו.

</div>



# בכורות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/bechorot/

# בכורות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/bechorot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בכורות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תרנגולת מולדת לכ"א יום: לקמ"ת פה דף לט:.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ח:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סבי דבי אתונא

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אימא לן מילי דכדיבי אמר להו הוי לן כדנייתא: לק"מ כד דף לד:.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה אמצעותא דעלמא היכא: לק"מ כד דף לו:. חיי מוהר"ן ו, יח.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא: לק"מ כה דף לז:. חיי מוהר"ן יט.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

רציצא דמיית בבעותיה היכא נפיק: לק"מ כו דף לח:, כז דף לח:.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

בני לן ביתא באוירא דעלמא: לק"מ כח דף טל..

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

האי גברא דאזל בעי איתתא ולא קיהבי ליה: לק"מ כט דף מ.. חיי מוהר"ן כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מישרא דסכינא במאי קטלי ליה: לק"מ ל דף מא:. חיי מוהר"ן כא.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה אית לן בירא בדברא: לק"מ לא:מג:.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל ההוא גברא דאזיל ובעי אתתא ולא יהבו ליה מאי חזי ליה דאזיל היכא דמדלו מיניה, שקל סיכתא דצה לתתאי לא עאל, לעילאי עאל, אמר האי נמי מיתרמי בת מזליה, ע"כ. בליקוטי מוהר"ן תורה כט פירשה לענין תיקון הכללי ע"ש.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בעי אתתא, ענין של דרישת דבקות, כמו שנאמר ודבק באשתו, כי אשה ראשי תיבות, הנותן אמרי שפר, בחי' פאר ובחי' תפלין, הנאמר אצל נפתלי אותיות תפלין, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה מז, ותפלין הם סימן על הדבקות, כמבואר בתורה לח.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לאדם יש נר"ן – נפש השוכן בדמו ובכבד, רוח – שעולה ויורדת ושורה בלב, נשמה – ששורה במוח ומשכילו. ולמעלה מכל אלו יש נשמה לנשמה, שהיא בחי' מקיף הנקראת בחי' חיה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר נפש החיים א:טו גודל מעלת השגת הנשמה, שהיא נשמת שד"י, רצה לומר נשימת פיו יתברך אין עצמותה מושפע ונמתגלה בתוך האדם כי היא מרומים תשכון בתוך פיו ית' כביכול רק שהיא הנותנת לו בינה וכו', והביא שם מכתבי האר"י בעץ חיים שער מוחין דקטנות פ"ג ז"ל אמנם לא כל אדם זוכה לזה, ודע כי מי שיש בידו כח במעשיו כו' אז יהיה לו זכירה נפלאה בתורה ויבין כל רזי התורה כו' ע"ש. ולכן היה הוה אמינא שהרוצה לידבק בהשם יתברך יספיק להשתדל להשיג מעלה זו של שליטת הנשמה. ובראותו שלא מצליח, מאי טעמא עליו להשתדל להשיג מעלה עליונה ממנה, להשיג נשמה לנשמה. ומתרצת כי באמת הדבקות היא משם דייקא, וכן כותב הרמח"ל (אגרות פתחי חכמה ודעת סימן כד – שערי רמח"ל עמ' שפב) ז"ל כי לכל גוף יש שתי נשמות – פנימיות ומקיפות, והם הם הב' רוחין הנזכרים בתוספתא פ' נח, שהנשמה הפנימית עומדת להנהיג הגוף, והמקיפה – להתדבק למעלה, ע"ש (ואפילו השגת הנשמה אינה אלא מהנשמה לנשמה, עיין בנפש החיים א:כ ז"ל ע"י עסק התורה בבינה יתירה בעומק תבונתו, מעורר שתאצל תוספת קדושה על שורש נשמתו, ומשם לנשמתו להחזירה שתאיר עליו אורה להשכילו וכו', ע"כ).

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה לשון הגמרא האי נמי מיתרמי בת מזליה, כי מצינו שהיחידה, שהיא עוד למעלה מהנשמה לנשמה, מכונה בת, וממזלה דידה יש את בחי' החיה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אימא לן מלי דכדיבי (-בגמרא לפנינו: דבדיאי), אמר להו הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי וכו'.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש, שעל כרחך הם צריכים להודות שזה שקר, דאם לאו הרי הם חייבים לו מאה אלפי זוזי.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו כאשר דוד המלך ברח משאול לאכיש, והיה בסכנה והוצרך לשנות את טעמו, ואיתא במדרש ז"ל והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים, ע"כ. ולכאורה זה הדבר, שהיו חייבים לאמר שהוא שוטה כדי לא להתחייב.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לו. רב יימר אכשר עד מפי עד בבכור, קרי עליה מרימר, יימר שרי בוכרא, והלכתא עד מפי עד כשר לעדות בכור.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מרימר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יימר שרי בוכרא, "יימר בוכרא" עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – "שרי" אותיות שיר. עד מפי עד, עד עד, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

מד. אריב"ל לא יהיה בך עקר שלא יהיה ביתך עקור מן התלמידים ועקרה שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום ואימתי בזמן שאתה משים עצמך כבהמה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

מה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא סגר דלתי בטני: לק"מ כג:ה דף לה:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

נז:

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ארז נפל במקומינו ועברו עליו י"ו קרנות על חודו: לק"מ לח:ז דף נג..

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ט:ה

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

בן עזאי אומר האלוליין מתעשרין בפני עצמן. מתעשרין ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

דף נז: - נח. בן עזאי אומר שאדר הסמוך לניסן תמיד חסר (כט ימים) ורבי עקיבא אומר שיכול להיות מלא. ולא מבואר במאי פליגי. ולכאורה מבואר הדבר שאדר הוא חודש שמרבים בשמחה, ועל ידי השמחה יוצאים מהגלות לגאולה (כמו שרבינו גילה וסמך על הכתוב כי בשמחה תצאו), ניסן זה חודש הגאולה כידוע. אכן קודם הגאולה תמיד יש נסיון ושל ירידה וחושך כמבואר בספרי רבינו. ולכן בן עזאי אומר שאי אפשר לשלמות השמחה של אדר, וצריך לסיימו בכט, אבל רבי עקיבא היה שמח אפילו כאשר ראה את השועלים בהר הבית, אז רבי עקיבא היה יכול לראות שהשמחה של אדר יהיה שלם עד הגאולה של ניסן ממש.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

אדר אותיות ארד, אני ירד, בחי' נחית דרגה נתיב איתתא (יבמות סג.), כי ניסן בחי' נשואין, בחי' (תהלים סח:ז) אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (סנהדרין כב).

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

נח.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

בן עזאי אומר – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תכד.

</div>



# ביצה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/beitzah/

# ביצה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/beitzah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ביצה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ביצה עם הכולל = נ נח. גם מס' ביצה נקרא מס' יום טוב, יום = נַ (וע' לק"מ תנינא תורה פה, שענין הביצה היא נחמו נחמו).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ביצה שנולדה. י"ל שכולו ענין תיקון הברית, שהוא מוקצה, ואיסור הכנה ששם מתבשל הזרע. וזה בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, אכילה לשון זווג כמש"כ אכלה ומחתה פיה וכתיב כי אם הלחם כידוע ולכן המשנה ממשכת בענין שאור וחמץ שהם כינוי ליצר הרע.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

יג: כיצד מולל, אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא אחדא, ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י חדא אחדא, בין גודל לאצבע. חדא אתרתי, בין גודל לשתי אצבעותיו, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

זה בחי' מה שחותמים נ נח בידים, שהוא בעיקר פשיטת הגודל ושני האצבעות, ויש נוהגים קודם לפשוט רק הגודל והאצבע, ואחר כך שלשתם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מולל, עם ב' כוללים, של חדא אחדא, בגמטריא נ נח. ומלילה בבחי' נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד מי מילל לאברהם הניקה בנים שרה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

טו. הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

טז.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וינפש כיוון ששבת וי אבדה נפש: לק"מ לא:ט דף מד:, קכו דף קא:.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

חק לישנא דמזונא: לקמ"ת ח:יא דף יח..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

כל הוצאותיו של אדם קצובים חוץ מהוצאת שבתות ויו"ט: שיחות הר"ן קנה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כה:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

לא נתנה תורה לישראל אלא מפני שהן עזין: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין: לק"מ ל:ח דף מג., קמז דף קד..

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

לב:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הנצרך לבריות חייו אינם חיים: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עתירי בבל יורדי גיהנם הם – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קצב.

</div>



# ביכורים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/bikkurim/

# ביכורים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/bikkurim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ביכורים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ביכורים בגמטריא נחמן מאומן, עם התיבות והכולל. ב' פעמים יכורי"ם, עם הי' אותיות, הב' והב' פעמים, בגמטריא הפתקא.

</div>



# ברכות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/brachot/

# ברכות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/brachot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות, עם שני כוללים (כמו שמצינו הרבה בכתבי האריז"ל, וכבר כתב ר' אברהם אבולפיא שעל כל שני אותיות יש כולל, ועוד כי ברכות לשון רבים משמע לפחות שנים, ועוד כי ברכות זה ב' רכות, רכות לשון מלכות כמובן בכל התלמוד וברש"י על התיבה "אברך" הנאמר על יוסף, כי התלמוד זה בחי' רחל, והרי מלכות בנוסף למלכות ישראל בעלה, שני מלכים, אי נמי לאה ורחל וכמו שהמסכת מסיימת שבמקדש היו מברכים מן העולם עד העולם, וקיימא לן שהברכות צריכות להיות בשם ובמלכות), בגמטריא נון נון חית (ננח).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מאימתי קורין את שמע וכו'. מאימתי, מאימת י'. מאימת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מאימתי קורין את שמע בערבין – תכלת וארגמן: על פי לקו"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' ב. על פי לקו"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' ד. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם, עמ' ו.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ג.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

תינוק יונק משדי אמו: לק"מ כט:ד דף מ:.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

שלש משמרות הוי הלילה וכו': לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי': לקמ"ת א:ד דף א:.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וכו': לקמ"ת ח"ה דף יז.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שבת קודש, טז אב, התשע"ב.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי ברכות דף ג.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר דוד מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי וכו'. ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע וכו' ודוד הוה ידע דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר וכו'.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מה תירץ הגמרא דוד סימנא הוה ליה, למה לא הוה ליה למשה אותו סימן (דהלוא מבואר ברש"י ותוס' שם דהא דמשה אמר כחצות ולא בחצות כמו שאמר לו הש"י, כי לא רצה לומר להם דבר שלא היה יכול להראות ולהוכיח, ולפי זה אם היה לו סימן שפיר הוה יכול להוכיח). והנה לפי המבואר בלק"מ ובלקוטי הלכות שהשיר והניגון הנעשה על הכנור נבנה מהנקודות טובות, יש לומר שנקודות טובות שייך רק ליהודים ולא לגוים, ולכן לא היה למשה שום הוכחה בשביל המצריים.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בלקוטי הלכות מפרש שמה שדוד המלך היה לו סימן זה היה מצד מעליותא דוד המלך על משה רבינו, ע"ש הטעמים וההסבר. אכן מפשטות תמיהת הגמרא איך ידע דוד מה שמשה רבינו לא ידע נראה יותר שלא היה לדוד שום מעליותא מעל משה רבינו.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י וקצת על פי תורה עח בלק"מ שעד שפרצוף מלכות הוא בשלמות לא נוכל להכיר את השי"ת רק דרך התלבשותו במלכות, אבל לאחר שכל אחד יתקן בחי' משיח שלו, אז נוכל להכיר את השי"ת למעלה מכל העולמות, ע"ש. וידוע מכתבי האר"י שבימי דוד המלך ע"ה עדיין לא נתקנה מלכות כראוי, ודוד או בן דוד הוא המשיח, ועד שיבוא יש את העבודה לבנות את המלכות. וכל זמן הזה נוכל להכיר את השי"ת רק דרך התלבשות במלכות, וזה ענין של סימנא. ואילו משה רבינו, פני משה כפני חמה, והש"י דבר עם משה רבינו רק ביום (כמו שרש"י מביא בריש פרשת החדש הזה – שמות יב). ואע"פ שכלל יש לנו מרבינו שכל מה שהצדיק גדול ביותר בודאי יודע טוב ומכיר מצבם של הרשעים, עם כל זה לידע בבירור בדיוק תכלית מה שהם סובלים זה ידע רק אינש בנפשיה, וכמו שמצינו בגמרא שהשכר של עבודת השם בדחקות אפילו צדיקים גדולים לא ישיגו ענינה, וע"ע בלקוטי הלכות הלכות מכירה א:יט. על כן משה רבינו לא היה יכול לעמוד בדיוק על נקודת חצות. ואפילו המשכן שמשה היה מקים, ומבואר בלק"מ שהמשכן נבנה מהנקודות טובות, עם כל זה משה רבינו היה מקים אותו רק ביום. אבל דוד המלך ממש ירד לעמקי הדינים, וידיו מלוכלים בדמים, לברר דם נדה וגם להרוג אויבי השם, והיה סביבו אנשים ריקים וכו', שפיר חפש ומצא סימנים לבנות מלכות השם, שאנו ממשיכים לבנות עד שנזכה לביאת משיח צדקנו בב"א.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ג:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כנור דוד – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' ח.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

רוח צפונית המנשבת בכינור של דוד: לק"מ ח:ב דף ט:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

רוח צפון היית מנשבת בכנור של דוד: לק"מ מט:ז דף נח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כינור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכו': לק"מ נד:ו דף סג..

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ד.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא: לקמ"ת ד:ה דף ה:.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' י"ז אב התשע"ב.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי מס' ברכות דף ד.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה ועליו אמר שלמה בחכמתו בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר, ע"כ.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שמעתי מר' אביגדור מילר ז"ל שהעיר והאיר את הענין הזה יפה מאד, כי הדברים תמוהים שמצינו בדוד המלך, ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א:יח:יד) דגלי מסכתא (עירובין נג.) וגרים לצדיק לאנהרא לשכינתא, דבג"כ וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום (סנה' צג:), מה היה ענין של מפיבשת לבייש את המלך דוד. ופירש הנ"ל שמפיבשת הכיר וחשש לסכנה עצומה, דהרי דוד המלך ע"ה היה עוסק בעיקר בהתבודדות ובשירות ותשבחות להשי"ת, ודוד המלך היה ממש הגיבור של העולם שאין דוגמתו, ועיני כל בני העולם היו מביטים עליו, ולכן ראה מפיבושת סכנה גדולה שכולם ימשיכו בדרך של דוד המלך, וימעטו הכסאות בבית המדרש. ולכן כל פעם שדוד המלך היה טוען משהו בבית המדרש, מפיבושת היה מבייש אותו להראות שאי אפשר לבן אדם לעסוק כל הזמן בהתבודדות ושירות ותשבחות וליכנס לבית המדרש ולכוון להאמת. אכן האמת שכל הטענות של מפיבושת היו פלפולים של הבל (ע' מש”כ 520:ח), ודוד המלך היה גלי מסכתא והלכה כמותו בכל מקום כנ"ל, וזכה לזה דוקא על ידי ההתבודדות והשירות ותשבחות להשם יתברך.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ד: -רש"י (ד"ה זה הסומך) כז"ל אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין כעין זה בספר השתפכות הנפש אות צב (לקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות נחלות, הלכה ד) שכז"ל כי סדור שבחו של מקום קודם ואחר כך שאלת צריכו הוא גם כן ענין זה כי על ידי שמזכירין בשבחיו יתברך שהוא אלקי אבותינו וכו' גומל חסדים טובים שגמל עמהם חסד ושמע תפלתם תמיד שעל ידי זה נתיחד שמו בעולם, על ידי זה נתחזק אצלנו האמונה בעצמנו שירחם גם עלינו וישמע תפלתנו בשאלת צרכינו ע"ש.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע: לק"מ א דף א.. שיחות הר"ן קמב.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין: לק"מ סה:ד דף פא..

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

איזה יסורין של אהבה כל שאין בו ביטול תפלה: לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא חאת משלשה דברים שנתנו על ידי יסורים – חיי מוהר"ן טו.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ה. איתא ז"ל ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב (שמות כד) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם? לוחות, אלו עשרת הדברות. תורה, זה מקרא. והמצוה, זו משנה. אשר כתבתי, אלו נביאים וכתובים. להורותם, זה גמרא. מלמד שכלם נתנו למשה מסיני, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

לחת האבן: בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

תורה, זה מקרא: זה מקרא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

והמצוה זו משנה: משנה, מ-שנה, שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

אשר כתבתי, אלו נביאים וכתובים: 'וכתובים' עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

להורותם: בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

שכלם נתנו למשה מסיני: נתנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות. נתנ – 'ו למשה מסיני' ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

דף ה. א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ע"ש. וצ"ב איזה כפיה יש על היצר הרע אם אינו כבר עוסק בתורה. ולכאורה מוכח שעיקר עבודת השם הוא דבקות, וכן צריכים לכוף את היצר הרע כדי לבטל הלבושים המכסים את אותיות התורה ומכריחים אותן להיות בצמצום יתירה, וכדי לגלות האהבה שבדעת, כמבואר כל זה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה לג.. וע"כ זה גם כן בחי' תורה, אלא שמה שנקרא תורה היא בחי' נובלות חכמה של מעלה, הרי שעיקר החכמה שורש התורה לא תמיד נקראת סתם תורה. ונראה שזה הענין המבואר בתורה א' בלקוטי מוהר"ן שאיש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר וכו' ע"ש, וי"ל שזה השכל שיש בכל דבר הוא בחי' אהבה שבדעת (כי כן מבואר בתורה לג:ד שם, שמאהבה שבדעת ממנה נולד אהבה שבמדות, שבתורה, כל המצות שעל ידיהם זוכים להשיג את השם יתברך), ומבואר שם ששכל זה נישג רק דרך המלכות, וכאשר היצר הרע סותם, צריכים להרגיזה עם דברי תורה כמבואר בסוגיין.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה, ע"כ.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י יזכור לו יום המיתה, דהיינו במעמד הר סיני, שפרחו נשמותיהם של כל ישראל, ושוב לא רצו אפילו לשמוע דבר ה' מפיו יתברך, וזה בחי' ודומו סלה. וזה כעין מה שפרשנו בס"ד במשנה ריש פרק ה, היה נחש כרוך על עקבו וכו' ל"א יפסיק, ע"ש.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה גם כן אתי שפיר, שזה דרך להמלט מהיצר הרע, כי מצינו (מסכת שבת דף פט. תוספות ד"ה תורה היכן היא) וכי שטן לא היה יודע מתן תורה וכו' שטרדו הקב"ה למלאך המות בשעת מתן תורה וכו' והוא שטן והוא מלאך המות וכו' ואמרינן נמי בסנהדרין (כו:) תושיה, שניתנה בחשאי מפני השטן, עכ"ל התוספות. הרי שבקבלת התורה לא היה השטן נמצא, ועל כן מי שיכול לקשר את עצמו לאותו מעמד, ימלט.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

דף ה. ואין אלא תורה שנאמר התעיף עינך בו ואיננו, ע"ש. הרי שקורים את התורה על מה שאין לה.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות שלאחר הסיפורי מעשיות שכז"ל אם היו יודעים כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים מהות הדבר, אף שלא ראו אותו מעולם, ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב', עוד אבי ח"י, התשע"ב.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי, ברכות דף ה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב''ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח אבל הקב''ה אינו כן נתן להם תורה לישראל ושמח שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל להעמיק להבין את זה על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יד:יב. ובהקדם הידיעה שהתורה הקדושה היא נקראת שלום, כמו שכתוב ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. וגם יעזור לדעת שבקבלת התורה נכנסו בני ישראל בברית והיו כגרים המתגיירים. והיה בזה כבוד ה' גדול ונוראה מאד. וזה לשון רבינו,

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינת מצות נר חנכה, שמצותה להדליק סמוך לפתח הבית (שבת כ"א: ובש"ע סי' תרע"ב). כי הדלקת הנר הוא בחינת הארת הכבוד, בחינת "והארץ האירה מכבודו", כנ"ל, ועל כן מצותה להדליק סמוך לפתח הבית - דא פתחא עלאה, בחינת יראה (עיין ז"ח פ' תשא ובהקדמת הזוהר ז: י"א), הינו להחזיר הכבוד לשרשו, דהינו ליראה כנ"ל. ואימתי עולה הכבוד? כשמחזירין בני אדם בתשובה ועושין בעלי תשובה וגרים, שזה עקר כבודו כנ"ל. וזהו שזמן הדלקת נר חנכה, שהוא הארת הכבוד, הוא 'משעת יציאת הכוכבים, עד שתכלה רגל מן השוק' (שבת כא: ובשלחן ערוך סימן תרע"ב). 'יציאת הכוכבים' - בחינת (דניאל יב): "מצדיקי הרבים ככוכבים", דהינו שהם מצדיקי הרבים, ועושין בעלי תשובה וגרים, שעל ידי זה מאיר הכבוד וחוזר לשרשו שהוא היראה כנ"ל, ועל ידי זה זוכין לשלום, ונתבטל המחלקת כנ"ל. וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' (השוק הוא מקומות החיצונים); 'רגל' - זה בחינת "נרגן מפריד אלוף" הנ"ל, דהינו בעלי לשון הרע ומחלקת, ההולכים ומרגלים ומדברים רכילות ולשון הרע ועושין מריבה ומחלקת בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, בחינת (תהלים ט"ו): "לא רגל על לשונו". וזהו שצריכין להאיר ולהדליק נר חנכה סמוך לפתח, דהינו להאיר הכבוד ולהחזירו לשרש היראה כנ"ל, עד שיזכה לשלום ויבטל ויכלה הנרגן מפריד אלוף. וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' - שיתבטל בעלי לשון הרע ורכילות אשר רגל על לשונם, ויתרבה השלום בעולם. ועל ידי השלום זוכין לתפלה, ועל ידי זה זוכין לשלום הכללי, שלום בכל העולמות. ואזי כשזוכין לשלום הכללי, אזי יתבטל כל המשא ומתן מן העולם, כי כל המשא ומתן שבעולם הוא מהעדר השלום, כי אי אפשר שיהיה רצון המוכר והקונה שוה, כי זה רוצה למכר וזה רוצה לקנות; ואם היה רצונם שוה - לא היה אפשר שיהיה נעשה שום משא ומתן. נמצא, שכל המשא ומתן והסחורות הוא רק על ידי בחינת מחלקת, שאין שלום בין הרצונות. וזה בחינת (בראשית י"ג): "ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט, והכנעני אז בארץ"; 'כנעני' - זה בחינת סוחר, כמו שפרש רש"י על פסוק (הושע י"ב): "כנען בידו" וכו', הינו על ידי בחינת ריב ומחלקת, בחינת "ויהי ריב" וכו', על ידי זה: "והכנעני אז בארץ", על ידי זה יש סוחרים ומשא ומתן בעולם; אבל, לעתיד לבוא, שיהיה השלום המפלא בעולם, כמו שכתוב: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי", אזי יתבטל המשא ומתן, כמו שכתוב (זכריה י"ד): "ולא יהיה כנעני עוד" כנ"ל. וזהו גם כן בחינת 'עד שתכלה רגל מן השוק', הינו שמצוה להדליק נר חנכה עד שתכלה רגל מן השוק, הינו בחינת שלום, שנעשה על ידי החזרת הכבוד כנ"ל, עד שיתבטל כל המשא ומתן כנ"ל. וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' - שלא ישאר שום רגל בשוק, כי יתבטל כל המשא ומתן על ידי השלום כנ"ל:

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

דף ה. אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו וכו' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה וכו' ע"ש. נראה לפרש על פי מה שרבינו גילה שבאמת כל היסורין אינם אלא מחסרון דעת. והרי חסרון דעת הוא בחי' ספקות, כי הידיעה הוא ודאות. וגם שאין יסורין בלי עון (בגמרא יש מחלקת אבל רבינו תפס את זה עיקר), ולכן כאשר רואה אדם שיסורין באין עליו בודאי חייו לפשפש במעשיו שלא יהיה לו עון, ואכן העיקר שיבטל הספקות והחסרון ידיעה שלו, וזה יתלה, מה שתלוי בספק אצלו, בבטול, יבטלנו על ידי התורה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה. דהיינו אם הוא באמת יודע, בידוע, ועם כל זה יש לו ספקות, הרי אלו יסורין של אהבה, הוא הענין שרבינו גילה שצדיקים אמיתים אין להם שום יצר הרע בעכירת הדמים לתאוות עולם הזה, ולא אפילו כדיבוק להסית ולפתות אותם, אלא שכל הנסיון שלהם ההוא בבחירה מדעתם, כמו שמשה רבינו בחר להוסיף יום אחד מדעתו.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ה:

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

אין חבוש מתיר את עצמו: שיחות הר"ן קכ.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי הייתי מצטער על שני דברים וכו': לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

שהתפלל אבא בנימין שיהא תפלתו סמוך למטתו: לק"מ מו דף נה..

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ועל תפלתי שתהא סמוך למטתי: שיחות הר"ן רפג.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו חביבין עליך יסורין אמר לא וכו': לק"מ נז:א דף סז:.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו חביבין עליך יסורין אמר לא הן: לק"מ קיג דף ק:.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ברבי אלעזר ורבי יוחנן – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' י. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' יב.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ה: ר' אלעזר חלש עאל לגביה ר' יוחנן חזי דהוה גני בבית אפל גליה לדרעיה ונפל נהורא. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ה:-ו תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח:ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (שם) ויעתק צור ממקומו, ואין צור אלא הקב"ה שנאמר (דברים לב:יח) צור ילדך תשי, ואם המתין לו מה שכרו, אמר ר' יוסי ברבי חנינא זוכה לברכות הללו שנאמר (ישעיה מח:יח-יט) לוא הקשבת למצותי ויהי כנר שלומך וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שמרומז פה מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ו, שהאדם שבא לעשות תשובה אין לו הוי"ה בעולם, בחי' אהי"ה באחוריים בגמטריא דם, וכל הכבוד שלו הוא בחי' כבוד מלכים חקור דבר, והוא צריך לזבוח את יצרו ולהתוודות עליה, ישמע בזיונו וישתוק, וזה בחי' הבא לטהר אומרים לו המתן, והאדם צריך ללמד זכות על חבירו שמבזה אותו, ועל ידי זה עושה קישוט לכתרו של השם יתברך.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה מרומז פה, כי באו להתפלל, ותפלות נגד תמידים תקנו בחי' זבח, והוא צריך להמתין על חברו, כי מי שלא ממתין עליו נאמר הלמענך תעזב ארץ פרש"י וכי סבור היית שבשבילך וכו' ע"ש, בחי' כבוד מלכים חקור דבר, וטרפין תפילתו בפניו, בחי' דם והבושה המבואר שם. אכן מי שכן ממתין לחברו נתקיים בו הפסוק לוא הקשבת וכו' פרש"י לשון המתנה היא.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאלו הג' ברכות שזוכה להם הם כנגד הג' מצוות שנצטוינו בכניסת הארץ שהם יסוד התורה התורה הזו. ויהי כנהר שלומך, נגד להכרית זרעו של עמלק, כי ראשית גוים עמלק ומעכב מה שנאמר ונהרו אליו כל הגוים, ומעכב השלום, כי אין השם שלם, ואין שלום בעוד קיים. וצדקתך כגלי הים, בחי' למנות מלך, כי גל לשון מלכות (רש"י עה"פ להתגולל עלינו, בראשית מג:יח), וכן קוראים למשיח, שהוא המשוח להיות מלך, משיח צדקנו. ויהי כחול זרעך וכו' לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני, בחי' בנין בית המקדש, כי בית המקדש בחי' שם ה', בחי' בביתי ובחומותי יד ושם וכו'.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ולילמי עיניה מניה, פרש"י ישים ממנה מעט בעיניו. כל לשון נתינה בעין קורהו בלשון גמרא לשון מלוי לפי שבדבר מועט הוא מלא, עכ"ל. והיום בחק לישראל, ריש פרשת ויחי (פסוק יט) וזרעו יהיה מלא הגוים, מובן היטב על פי דברי רש"י, כי בני ישראל המעט מכל העמים, אבל כיון שהם ממש לפני עיניהם של הגוים, הרי חשוב כמלא הגוים.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ו.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה כאלו עשאה: לק"מ סו:ד דף פד., קמב דף קד..

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שהתפלין הם עוז לישראל: לק"מ יז:א דף כב..

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שהקב"ה מניח תפלין: לק"מ יז:א דף כב., כב:י דף לג..

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

וראו כל עמי הארץ וכו': לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו: לק"מ פו דף צה..

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ו: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו וכו' ואם משמחו מה שכרו אריב"ל זוכה לתורה וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ו:

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין: לק"מ ה:ג דף ה:, טו דף כא, קב דף צז:, לקמ"ת א:ז דף א:, ז:ה דף יב:.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אין עמידה אלא תפילה: לק"מ ט:ב דף יא:, כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

אגרא דתעניתא צדקתא: לק"מ לז:ג דף נא., נז:ז דף סח:, קעט דף קח:.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

כל הקובע מקום וכו' אלקי אברהם בעזרו: לק"מ מד: דף נד:.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

כיוון שאדם נצרך לבריות נשתנה פניו ככרום: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

כיוון שנצרך אדם לבירות נשתנה פניו ככרום לכמה גוונין: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

כרום זולות וכו' כיון שנצרך אדם לבריות פניו משתנין לכמה גוונין: לק"מ רנא דף קיז:.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

כרום זולות וכו' אלו דברים שעומדים ברומו של עולם וכו': לקמ"ת א:ח דף א:, צג דף מא:.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה היא דברים העומדים ברומו של עולם – חיי מוהר"ן סוף י.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ז.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שהקב"ה מתפלל: לק"מ קה דף צז:.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ויודע דעת עליון שידע מתי הקב"ה כועס: לק"מ מג דף נד..

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

וראית את אחורי זה קשר של תפילין: לק"מ נד:ד דף סב..

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ובני רחביה עלו למעלה למעלה מששים רבוא: לק"מ רעג דף קיט:.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת נכנסתי להקטיר קטרת לפני ולפנים – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אני ה' אלקיך', עמ' טו. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' יז.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

דף ז. א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא מנין שהקב"ה מתפלל וכו'. לק"מ קה דף צז:.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך תפלה לצדיק.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ז. א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע וכו' ע"ש. לפי זה יש לפרש הפסוק (במדבר לא:טז) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם, ופרשו חז"ל בעצת בלעם. ואכן לפי הגמרא כאן י"ל ענין בלעם, שבלעם מנע ועיכב שלא יהיה שום כעס בכל אותם הימים, והרי הזוהר הקדוש כבר גילה שאותו רגע של כעס הוא בחי' של חסד, כי כן מכונה בפסוק, א"ל זועם בכל יום, וא"ל שם של חסד, כי בו תועלת גדול להמתיק את כל הדין (ואולי זה ענין של הסימן של אותו רגע, חיורא כרבלתא דתרנגולא – בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי, הרי שמעביר כל מה שכתום אדום – בחינת דין). ולכן י"ל שאילולא היה אותו רגע של כעס כל יום באותה זמן, לא היו נופלים בני ישראל לניאוף, כי שבט ומוסר של השם יתברך היה מקיימם בשורה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ז. בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר (שמות לג:טז) הלוא בלכתך עמנו, ע"ש. בפרשת השבוע (ויחי מח:ט) פרש"י ובקש יוסף רחמים על הדבר, ונחה עליו רוח הקודש, ויאמר קחם נא אלי ואברכם, זה שאמר הכתוב (הושע יא:ג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, תרגלתי רוחי ביעקב וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ז. ובני רחביה רבו למעלה (דברי הימים א:כג:יז) ותני רב יוסף למעלה מששים רבוא, עיין לקוטי מוהר"ן סימן רג"ע מה שרבינו גילה על זה (וממנו למדים שיכולים להביא "נ נח נחמ נחמן מאומן" גם למקומות המטונפות עמש"כ שם) – ומעניין שלעיל הגמרא דיבר על רג"ע.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ז. ויאמר לא תוכל לראות את פני (שמות לג:כ), תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה אינו רוצה, ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דא"ר וכו' בשכר שלש זכה לשלש וכו'.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

משה הוי"ה בגמטריא ש"ע ע"ה נהורי הפנים.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

קשה הלוא כל עבודת השם יתברך לחפש את פני ה', את פניך ה' אבקש, ואיזה עבודת השם היה למשה רבינו בשעה שסירב לראות פני ה'. ועל כרחך באותה שעה גם כן היה מבקש פני ה', רק שרצה כפי הכנתו או על כל פנים לפי השערתו, וזה בחי' ועכשיו שרצית, עכשיו בגמטריא תו (בגמטריא רבנו נחמן), שהוא חקיקה וסימן. ועל סימן וחקיקה אינו שייך פני ה' אלא בחי' אי"ן של השם יתברך, כי בחי' האין סוף מאיר בכל העולמות בלית הפרעה, וזה מה שענה השם יתברך, שעכשיו אינו רוצה. אבל כשרציתי, כ' רציתי, כ' זה הכתר, והכתר הוא רצון אחד מתוך אין סוף רצונות, והוא מספיק לכל הבריאה מראשיתו עד סופו, כי הכל לתכלית אחד להיטיב בהתגלות יחודו. כמבואר כל זה ברמח"ל. ובודאי הכתר הוא למעלה מהזמן וכל צמצומי עולם הזה, שנזכה על ידי משיח שהוא בחי' אני היום ילדתיך, שכל הזמן כאחת בדעתו, כמבואר כל זה בספרי רבינו. [ובהתגלות משיח, משה רבינו יעלה עוד למעלה ממנו, כך גילה הרמח"ל].

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ ופליגא דר' שמואל וכו' פליגא לשון פלג וחצי. כי כל עולם חשיב חצי מהעולם שלמעלה ממנה, כי השכר שמשה רבינו זכה בסירובו נחשב כחצי ממה שהיה יכול לזכות בכתר.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ז:

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

והכתיב אל תתחר במרעים מי שלבו נוקפו וכו': לק"מ ח:ה דף י..

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ולא עוד אלא שרואה בשונאיו: לק"מ נה:ג דף סג..

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

למה נקרא שמה רות שממנה יצא דוד וכו': לק"מ סה:ד דף פא:, לקמ"ת קב דף מב..

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי שמות אלא שמות: לקמ"ת לט דף כה:.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ז: א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחא מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון וכו'.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

מעניין שהרמח"ל בספר דרך השם משתמש דייקא בלשון: האדון ב"ה, וכן בעוד ספרים כות הב"ה, ושרייקי ציין שלכאורה הוא קיצור של האדון ברוך (ולא כמו שרגילים לפתור אותו הקב"ה).

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בערך רבונו של עולם.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ז: כל מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ואינו נכנס לשם להתפלל נקרא שכן רע. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ז: לעולם יכנס אדם לביהכ"נ שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ז: רב אמי ורב אסי וכו' לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכי דהוו גרסי. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ח.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מצא או מוצא: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

רב אמי ורב אסי – תכלת וארגמן: על פי לק"מ א' 'אשרי תמימי דרך', עמ' יט. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' כא.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] שבת קודש פרשת ויחי, י"ד טבת התש"פ

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

דף ח.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא, אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב (תהלים פז:ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא, מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד, ע"כ.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צריך ביאור שהלוא בבתי מדרשות לומדים הלכה, ואם כן למה אהבת שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי מדרשות. ועוד צ"ב שהרי פרש"י ז"ל המצויינים, ציון ואסיפת ציבור, עכ"ל. והרי גם בית כנסת הוא על שם שבה מכנסים הציבור, וכן בבית מדרש.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה לד, שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו וכו' מי מושל בי צדיק וזה בחי' ויוסף הוא השלים (בראשית מב), והוא שורש כלליות נשמות ישראל, והם הענפים שלו המקבלים ממנו. ועיקר הממשלה, להאיר ולהתעורר וכו' בענפים, היינו בלב ישראל, וזהו ואל עמו תביאו (דברים לג). ומבואר שם שיש שלושה נקודות של הצדיק, כי כל אחד מישראל יש לו בחי' צדיק מושל, ולכן יש נקודת הצדיק בחי' יוסף, ובחי' נקודת חבירו, ונקודת עצמו, וצריכים להאיר כל אלו הנקודות ללבו. ולכן יש לומר שאלו הם הד' אמות של הלכה, הג' נקודות והלב. וזה לשון שערי ציון, כי ציון בגמטריא יוסף כנודע, בחי' יסוד.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שקיימא לן שאוהב השם את הד' אמות של הלכה, כי מבואר בתורה לד, שעיקר האהבה שוכן אצל אלו הנקודות של הצדיק, כי כאשר נשבר החסד, בחי' האהבה, האור נפל ליסוד – דהיינו נקודת הצדיק, והכלי של האהבה נפל ללב בבריאה. ומבואר היטב שכאן שורה אהבת השם יתברך.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שעולא אמר מיום שחרב בית המקדש, כי כל הענין הזה שהאהבה שוכן אצל הנקודה היה רק מחמת השבירה, ולכן דייקא מיום שחרב בית ההמקדש, בחי' השבירה, אז אוהב השם שערי ציון.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כותב (אות ז) ז"ל וזהו שאחז"ל (נדרים לב:) ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם, ובשביל שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, נטלה משם ונתנה לאברהם שנאמר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק: וזהו כשהקב"ה נתן הכהונה לפינחס, אמר הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה), כי הכהונה היא בחי' אהבה, הוא אברהם, שורה במקום ברית שלום, היינו צדיק יסוד עולם, עכ"ל.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

כי רבינו גילה וביאר שצריכים להאיר את הנקדוה לתוך הלב, על ידי דיבורי הפה בחכמה, והרי שם נכשל בדיבורו ופגע באהבת השם, וזה בחי' שבירת האהבה, ועל כן נמשך ענין האהבה רק על ידי אברהם בבחי' נקודת היסוד. כי בתחלה האהבה היה אצל שם, בחי' (שמות לג:יב) ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני, ושם היה לו בית מדרש פתוח לציבור, אבל רק בבחי' האהבה, וכאשר נשבר האהבה, נתקיים רק על ידי אברהם, בבחי' יסוד.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ההבדל בין ד' אמות של הלכה לסתם בית מדרש, וזה מה שפירש רש"י הנ"ל מצויינים, ציון ואסיפת ציבור, ע"כ. כי שם לא היה מאסף את הציבור, רק סתם קיים בית מדרש ורדש למי שנמצא (ועיין בזה באריכות ובמראה מקומות שהבאתי במקום אחר, ההבדל בין אברהם לשם), אבל אברהם היה לו בחי' יסוד (וכמו שכ' אצל יוסף, ויצבר – בראשית מא:לה, מט) שהיה מאסף את העם לקרבן לתורה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ח:

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

הזהרו בזקן ששכח תלמודו: לק"מ סז:ח דף פה:.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

דף ט – שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם. והלוא אפילו הכי שפל והוא יהודי מעולה ממלך עכו"ם, עי' מש"כ בחיי מוהר"ן אות שב בהשמטות.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

י.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מה הקב"ה זן את העולם עף הנשמה וכו': לק"מ לה:ב דף מט..

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי: לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ברכי נפשי וכו' שעשה לה דדים במקום בינה: לק"מ רסו דף קיט..

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

דף י

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב (משלי לא:כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר שלמה מקרא זה, לא אמרו אלא כנד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

בכל אלו עולמות דוד המלך התקשר להנקודה שבו על ידי פיו, כמבואר היטב בספר לקוטי מוהר"ן תורה לד, שצריכים להאיר הנקודה על ידי (תהלים מט) פי ידבר חכמות, בהגות לבי תבונות (אות ו, אות ח), כי האור של החסד שורה בנקודה, ואילו כלי החסד נשבר ושוכן בלב, בחינת כתבם על לוחות לבך. וזה מה שכתוב על דוד המלך שבכל המקומות שמצא את עצמו, פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, שהאיר את הנקודה בחכמה על ידי פיו, בתורת חסד דייקא, בחי' לוחות לבו שהם המרכבה לכלי החסד.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

דף י.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב המנונא מאי דכתיב (קהלת ח:א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהקדוש ברוך הוא שיוע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו וכו'.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן אות תסא ז"ל אמר מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה (עין הוריות יג), עכ"ל. [והביאו כאן הספר יערות דבש (ח"ב יד), ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סז, שאסיפת הנפש הוא על ידי הכבוד, ולכן צריכים להזהר ולהשמר ממנו. ואכמ"ל].

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

י:

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

איש קדוש עובר עלינו תמיד: לק"מ כח:ג דף טל:.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

המארח תלמידי חכמים בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין: לק"מ רט דף קיג..

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

והטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפילה: לקמ"ת א:יא דף ב..

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

דף י:

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמת שנאמר ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא"ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מהחברים שיש סימנא בזה, כי הצב – באנגלית טורטל – הולך עם הבית שלו, ועל כן בלקוטי מוהר"ן תורה צ"ב רבינו גילה הענין שאפילו בתוך ביתו של אדם יש בחי' נע ונד (ועיין בספר המדות, ערך טלטול ח"ב אות ב' ז"ל על פי רב היראים – פרנסתם בא על ידי טלטולים עכ"ל), ועל ידי זה יכול להחיות מתים כמו שכתוב באלישע כשהחיה את בן השונמית (מלכים ב:ד) וילך אחת הנה ואחת הנה וכו' ע"ש. הרי שגם לאלישע היה היכולת ללכת עם ביתו, רק הוא בחר להיות נע ונד ליהנות מאחרים (וכמו שפירש הבעל שם טוב בכתר שם טוב, כדי לזכותם). והנה אף על פי שקיימא לן שונא מתנות יחיה, בזה הראה אלישע שהחיים היה איתו, והחיה את המת.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה וכו' ופרש"י ז"ל יש לו קבול שכר כעוסק בתורה. א"ר מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה וכו'.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ודייקו המפרשים שאף על פי שקורא סתם הרי הוא כעוסק בתורה. והרי אף על פי שעבר זמנו, הרי הוא ממש כעוסק בתורה. ויש בזה הוכחה שתכלית תורה לשמה אינו סתם לשם ידיעת התורה, אלא לשם השם, ולכן הרוצה לקיים מצות קריאת שמע, אף על פי שעבר זמנו, אבל הרי תכלית קריאתו זה לקיים המצוה, הרי הוא ממש עוסק בתורה בצורה המעולה. (ואגב, הנפש החיים לא הראשון שהוחקק שצריכים ללמוד לשם ידיעת התורה, כבר קדמוהו השל"ה הקדוש, וכן תמצא אפילו בשם הבעל שם טוב. אלא שהצדיקים אמיתים שקדמוהו קדמו בזה לתכלית הידיעה שלא נדע, דהיינו לדבקות בהשם יתברך וכמו שכתב האריז"ל שכן צריכים ללמוד לשם דבקות, ואילו הנפש החיים הכחיש בזה השם יכפר בעדו).

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

יא.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

תפילין נקרא פאר שנאמר פארך חבוש עליך: לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

יב.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי לבבכם זהו מינות אחרי עיניכם זהו ניאוף: לק"מ לו:ב דף נ..

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

דף יב.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם, אמר שמואל מאי טעמא דרב שכתיב (תהלים קמו:ח) ה' זוקף כפופים, מיתיבי (מלאכי ב:ה) מפני שמי נחת הוא, מי כתיב בשמי, מפני שמי כתיב, ע"ש.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

המגן אברהם (אורח חיים קיג:ה) כז"ל הקשה ביפה מראה פ"ק דברכות סי' י"ט הרי הכהנים ביה"כ כשהיו שומעין השם היו כורעים וכו' ע"ש ועיין בזוהר חיי שרה (קלב: - חק לישראל, יום חמישי) משמע דוקא בברוך דינא הכי ע"ש, ועיין מה שכתבתי סי' קכו (קכז:ב), עכ"ל.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

לשון הזוהר בחיי שרה (קלב:) וכל מה דאתי בסטרא דדכורא בעי ליה לאיניש למיקם בקיומיה ואזדקף, כגוונא דא, כד איהו כרע כרע בברוך, וכד איהו זקיף, זקיף בשם, בגין לאחזאה שבחא דדכורא על נוקבא, עכ"ל.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שזה ממש הענין של עזות דקדושה, שהגם כאשר שומעים את שם השם, כמו ביום הכיפורים, יש לירא, וכמו שכתוב, מפני שמי נחת הוא, אבל כאשר האדם אומר שם י' בברכה, הרי צריך להראות בעצמו איך שהשם יתברך מרומם. ויתכן לפרש את זה אפילו בלשון של שמואל בגמרא, כי ה' זוקף כפופים, היינו שהשם יתברך ממש נמצא עם הכפוף להזקיפו.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ורק המלך שוחה בכל התפלה, כי המלך הוא מרכבה להמלכות בחי' נוקבא, וכן ביוה"כ יש ששוחין, כי אז יש ענין להראות הכנעה (והרי כבר יש את הענין להשתחוות אז בשמיעת השם. ועוד שהרי עיקר הענין של יוה"כ הוא בעליית רחל כנודע בכוונות), והוראת שעה הוא, ולא להתנהג תמיד כך. ולכן כלל ישראל לא עוסקים בהשתחוויות הרבה, כי השם יתברך שוכן איתנו, ולכן צריכים להראות את זה בעצמינו ממש.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד רמז בגמרא לדברי הזוהר בשבח זה של הדכורא על הנוקבא (יב:) רב ששת כי כרע כרע כחיזרא (-שבט ביד אדם) כי קא אשקיף זקיף כחיויא, ע"כ. יש שני שינוי אותיות בין חיזרא לחיויא. חיזרא, עם ז', שהיא המלכות ונוקבא, וחיויא, עם הו' מדת היסוד ודכורא. וכן זר, בחי' עטרה בחי' מלכות, נוקבא, וי' בחי' זכר (ועיין לקמן ריש דף כג. ז"ל מר סבר גברא דחויא וכו' ומר סבר גברא חזיא, ע"כ).

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה שהגמרא דייקא והשתמש במילה כחיזרא, בבחי' חזרה, כי עפר אתה ואל עפר תשוב. כחיויא, כי הנחש היה הולך בקומה זקופה, וכן היה ראוי להיות לולא שחטא.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הנחש הוא ענין נגע צרעת על עור הבשר כנודע, ומצינו אצל צרעת לשון זקיפה, בתרגום (ויקרא יג:י) והא שומא זקיפא חיורא במושכא. והרי י"ל שענין לזקוף כחיויא נוכל לבטא בלשון לזקוף כחיורא. ולפי זה יוצא דבר נפלא מאד, כי כורעים כחיזרא וזוקפים כחיורא – כחיזרא כחיורא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

יב:

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו מיד: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו וכו': לקמ"ת פג דף לט..

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זהו ניאוף: שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

יג.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

שרה על כל העולם כולו: לק"מ מט:א דף נז..

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

שרה לאומתי: לק"מ קסג דף קו:.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

יג. אברם אברהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

יג: ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' חייא בר אבא חזייה דהוה מאריך טוב א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכ.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

יג: פרשת ציצית מפני מה קבעוה בק"ש מפני שיש בה ששה דברים וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

יג: ברכות דף יג: ר' יאשיה אומר עד כאן מצות קריאה מכאן ואילך מצות כוונה וכו' בלא קריאה וכו' הא כתיב על לבבכם לדבר בם, ההוא בדברי תורה כתיב, והכי קאמר רחמנא אגמירו בנייכו תורה כי היכי דליגרסו בהו ע"כ.
ר' מתתיהו ספרין ע"ה אמר לי שהוא נוהג לא לאמר פרשת קדש כל יום בהנחת תפילין כי פרשה זו כל כך תקוע בלבו אינו צריך לאמרו, והש"י עזר לי שמיד הקשיתי עליו והלוא כתיב באותה פרשה למען תהיה תורת ה' בפיך, אז איך הוא פוטר מלאמרה בפה ממש. והוא לא התפעל כלום מהשאלה, ואמר אעפ"כ. והרי יש לו סמך משיטת ר' יאשיה פה.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

יד: רב משי ידיה וקרא ק"ש ואנח תפילין ומצלי וכו' כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דאמר עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצות, אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריא לקריא, פרש"י שמע שהוא קבלת מלכות שמים לוהיה אם שמוע שהוא קבלת עול מצות, ע"כ, קריאה לעשיה מי שמעת ליה? ע"ש.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לענ"ד שמה שפשוט שעשיה קודמת, כי אפילו קריאה קודמת, דהיינו קריאה שמכינה את הקבלת עול מלכות שמים. וכמו שמקדימים רוב התפילה לפני קריאת שמע, ורבי יהושע בן קרחה רק קבע בענין קבלת עול, שמקדימים עול מלכות שמים לעול מצות, אבל שאר הקריאות שהם הכנה להקבלה דינם כעשיה, שמקדימים הנעשה להנשמע, וכמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כט (אות ב) כשרוצים לעשות דבור שיהיה נשמע ונתקבל אצלם בבחי' עשי דברו לשמע בקול דברו אזי הם משבחין וכו' ע"ש ובתורה לג (סוף אות ג) ז"ל שמתחלה עושין ובונין לאותיות התורה וכו' ואחר כך נשמע וכו' ע"ש (ושם מדובר על כפית היצר שאינו ממש מעשה בידים).

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

יד:-טו.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל וכו' מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן וכו' כאילו טבל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תורה לה, שם רבינו גילה שענין פרשת התמיד וקטרת שייך למשא ומתן באמונה ע"ש, ונראה שהם גם כן שייכים להתחלת התפילה המבואר בגמרא כאן. כי מבואר בתורה לה (אות א) שצריכים לשמור השכל משכליות חיצוניות המכונה בשם בת פרעה וכו', וזה בחי' יפנה. (אות ב) ואח"כ לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בעל עת, וזה בחי' יטול ידיו, בחי' התחדשות, וכמו שרבא אמר שהוה כאילו טבל, וטבילה זה בחי' התחדשות כידוע (וכן מכוונים את השם אל"ד).

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב תראה שזה בחי' בת פרעה שהלכה לטבול (בפרשת שמות שקראנו היום), לפנות מהעכו"ם ולהתגייר, ושם מצאה את משה רבינו, וקרא לו משה כי מן המים משיתהו (שמות ב:י). והנה רש"י פירוש בדרך אחד ודחה פירוש אחד, אבל לשני הפירושים פירוש שהוא לשון אני משה, אכן יש לפרש משי, אינו לשון אני מש, אלא כמו שמצינו בגמרא כאן (יד:) רב משי ידיה, ולפי זה משיתהו הוא לשון סתם לשון רחיצה - רחצתיהו, וי"ל עוד כי מן המים משיתהו, היינו יותר מן המים נתרחצתי על ידו, כי גיירותה היה לפניו שנחשב כבית דין.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

וחידוש השכל הוא על ידי אמונה (אות ג), זה בחי' קריאת שמע.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

(אות ז) אבל כשאדם מכניס שלו היינו נשמתו בתוך האמונה וכו' אזי צרי ךשמור האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים וכו' וזה על ידי התפילין כמבואר שם (אות ט).

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הקדים הנחת תפילין לקריאת שמע, כי צריכים להקדים השמירה, וגם כי קריאת שמע גם כן כולל את השמירה, כי שמע בגמטריא חשמ"ל לב כמבואר שם (אות ז).

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו כשמתפלל הרי כאילו בנה מזבח והקריב, כמבואר שם (אות ח') בנין בית המקדש היא בחי' אור הפנים, שהיא בחי' חידוש המוחין וכו'.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ה' באור פניך יהלכון (סוף התורה), כי בנערותיה של בת פרעה כתוב (שמות ב:ה) ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר, ופרש"י ז"ל ורבותינו דרשו, הולכות, לשון מיתה, כמו (בראשית כה:לב) הנה אנכי הולך למות, הולכות למות לפי שמחו בה, והכתוב מסיען, כי למה לנו לכתב ונערתיה הולכות, עכ"ל. ולכן אלו שמבטלין בחי' בת פרעה, הם הולכים לחיים (דהיינו המיתה קאי על הדרגה הישנה שהיו עומדים בה, ועולים לחיות במדרגה עליונה), באור פניך.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

טו.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

השמע לאזנך: לק"מ נ דף נט..

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך: לק"מ סה:ב דף פ:.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

טו: א"ר חמא ברבי חנינא כל הקרוא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם שנאמר (תהלים סח:טו) בפרש שד"י מלכים וכו', ועיין ברש"י ז"ל אם תפרש שד"י ותבדיל וכו', הרי לפי הגמרא הכתוב מכנה את קריאת שמע בשם שד"י שהוא מידת היסוד, וא"ש ביותר מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (לו:ג) שקריאת שמע הוא תיקון לשמירת הברית ע"ש.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

יז.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם: לק"מ כא:ד דף כט:. חיי מוהר"ן כד.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

יז:

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

טלית לבן שנתעטף הקב"ה: לק"מ ח:ח דף י:.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

וחנינא בני די לו בקב חרובין: לק"מ יח:ו דף כה..

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

יח.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ובניהו בן יהוידע בן איש חי. לק"מ נז:א דף סז:.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

יח:

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

רשעים בחייהן קרוין מתים: חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר. לק"מ סו:ב דף פב:, עח דף צב:.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בחסיד א' שהקניטתו אשתו והלך ולן. לק"מ סו:ד דף פד..

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ובניהו בן יהוידע בן איש חי – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ה 'תקעו – אמונה', עמ' כד.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

יח: והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג (שמואל ב:כג:כ), איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל, איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתרגם רב יוסף דברי הימים כתב שזה היה בעשרה בטבת. ומכאן יש סמך למנהג של הרבה ננחים, כאשר הולכים לציון רבי נתן בברסלב לרגל ההילולא שלו בעשרה בטבת, שטובלים בנהר בוג שם, שהיא קרה כמו קרח (אכן אינה מקפיא בגלל מרוצת המים). [ואני טבלתי ג"כ, והיה ספק אם טבלתי כל ראשי, אז נשתהייתי קצת יותר לטבול שנית, והרגשתי איך שכל החמימות יוצא מרגלי והקור נכנס, ואחר כך במשך כמה שעות רגלי היו בצער נורא מאד, וחשבתי ששוב לא אעבור על חטא לעולם. והנה אחר כמה שנים נלקה רגלי השמאלי עוד יותר ר"ל, עד שהש"י רחם ורפא אותי].

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

יט. והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר רבון העולמים הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעת ממני אחד מני אלף וכו' אמר אביי לא מבעי ליה ליאנש למימר הכי דארשב"ל וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן תשובה להרבנים והמוניהם ששרים "לא מגיע לי כלום", לא להוציא דבר כזה מהפה.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

כ:

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב אשר לא ישא פנים וכתיב וכו': לק"מ מז: דף נה:.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ישא ה' פניו אליך וכו' וכי לא אשא פנים לישראל וכו': לק"מ סז:ב דף פד:.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

הנצרך לנקביו אל יתפלל: שיחות הר"ן ל.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כב.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

פתח פיך ויאירו דבריך: לק"מ יא:א דף יד:.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

כד.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

והיו חייך תלואים זה התולה תפיליו: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

כד. המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

כה:

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

לא ניתנה תורה למלאכי השרת: שיחות הר"ן ל, רלה.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

הי' מהלך במבואות המטונפות לא יקרא ק"ש ולא עוד אלא שאם הי' קורא ובא פוסק. לא פסק מאי וכו'. רב אדא בר אהבה אמר מהכא כי דבר ה' בזה ואם פסק מה שכרו אמר ר' אבהו עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

כו:

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם תיקן שחרית: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

תפילות כנגד תמידין תקנום: לק"מ מד דף נד:, רט דף קיב:.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

יצחק תיקן תפלת מנחה: לק"מ מט:ז דף נח.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

פגיעה לשון תפילה: שיחות הר"ן קד.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

כז עובדא דר"ג ור' יהושע שהעבירו את ר"ג מנשיאותו בשביל כבוד של ר"י ואז ניתנה רשות לתלמידים לכנוס ונתוספו כמה מאות ספסלי בביהמ"ד. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

שלא רצו למנותו נשיא לר"ע משום דלית ליה זכות אבות: לקמ"ת דף כט..

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

כז: כי אתא עולא אמר בצד תמרה הואי וכו'. עמש"כ בספר המדות עך צדיק ח"ב אות ז.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

כח. אמרה ליה לית לך חיורתא, ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא, היינו דקאמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים שנה, ע"כ.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

כבן, זה רמז גם כן על י"ח, כי זה כמו שדרשו חז"ל על הפסוק רכב אלקים רבותים אלפי שנאן, שאין השכינה שורה אלא על כ"ב אלפים, וגם כן דרשו, אלפי שנאן, אלפי שאינן, דהיינו רבותים חסר אלפים, הרי י"ח אלף (ועיין ביאור נפלא בזה בריש יחוד היראה להרמח"ל). הרי כ"בן כמו נוטריקון הזה, כ' – זה רבותים, ב' – אלפי, ן' שאינן.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

כח: אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

קשה הלוא הם מקבלים איזה שכר על כל פנים, ומה שהעולם מתרץ שהם לק מקבלים על עצם העמל, לפעמים באמת מקבלים ומשלמים לפי הטורח.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

ומה בכלל התפארות על השכר.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שעיקר השכר הוא לבחי' הענוה באדם שהוא זה שקם לתחיה כמו שגילה רבינו הקדוש, אז מי שעמלו בתורה השכר שלו הולך ישר ומתאים לעמלו, אבל הם האינם שלהם מקבלים את השכר.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

כט:

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה בעוברה: לק"מ קסט דף קז..

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ה

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ל: במשנה ראש פרק ה', אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש וכו' אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזרת השם יתברך, נחש היינו הגוף כמו שאיתא בזוהר הקדוש שעור הגוף הוא ממישכא דחויה כידוע, אז אפילו מתגברת על האדם, בחי' ידי עשו על עקב יעקב, לא יפסיק, אז צריכים את בחינת הביטול של לא, לא ראשי תיבות אנכי לא יהיה, שבשני הדיברות האלו כולנו שמענו אותם מפי הגבורה ופרחה נשמותינו, אז על ידי בחי' זו של לא נוכל להפסיק מכח הגוף ולהתפשט מהגשמיות כראוי בעת התפילה וכמובא ברמ"א בשולחן ערוך. [וכעין זה פרשתי בס"ד לעיל דף ה. יזכור לו יום המיתה, שהכוונה לאותו מעמד שפרחו נשמתן של כל ישראל ע"ש. וכן פרשתי בס"ד את הפסוק לא בשמים הוא לאמר י יעלה לנו (דברים ל:יב), ע"ש].

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש פרק ה' של מסכת תמיד (ה:א, דף לב:) שהכהנים בבית המקדש היו מברכים ברכה אחת של קריאת שמע ואומרים את העשרת הדברות ורק אחר כך קראו את שמע, והקשו המפרשים למה הפסיקו, ולפי הנ"ל מיושב.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד לשון המשנה: חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכוונו את לבם למקום. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, אפילו נחש וכו'.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יד, שכדי לזכות לתפלה צריכים להעלות הכבוד לשרשו ביראה - וצריכים לראות שהיראה יהיה בלב שלם (אות ז - ועיין בסוף התורה שזה דבר בפני עצמו), שעל ידי זה זוכים לשלום בעצמיו, שעל ידי זה זוכים לתפלה, שעי"ז זוכים לשלום כללי. ולפי זה י"ל לשון המשנה שהחסידים היו מכוונים את לבם למקום כדי שתפלתם תהיה אפילו לשלום הכללי, וזה על ידי שמחזירים הכבוד - בחינת מלך - לו ישיבנו (כי בצרתם לא צר, מבואר בגמרא שכל פעם שכתוב א' י"ל כמו ו'), וזה מכניס המפוזר, ומוציא יקר מזולל, וניצול מהנחש שהוא התגברות הגוף שמפסיק את השלום, וזה על ידי ל"א כנ"ל, לא יהיה לך אלהים אחרים, בחינת יראה (בחי' רוח כמבואר ביחוד היראה), אנכי ה' אלקיך בחי' כבוד (בחי' נפש, כמבואר ביחוד היראה), שצריכים להעלות את הכבוד ליראה.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ל: ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה בכל עצב יהיה מותר כתיב (משלי יד:כג) א"ל אנא תפלין מנחנא. ועיין במסכת נדה (סוף כג.) שר' ירמיה לא הצליח להביא רבי זירא לגיחוך אפילו עם כל מיני פילפולים מוגזמים. והובא מהרי"ץ חיות שבכל הש"ס מצינו שר' ירמיה העלה שאלות מרוחקות לנסות את זה, והנה כאן ר' זירא מאליו קא בדח, ולהיפוך, ר' ירמיה שואל על זה. ויש ללמוד מזה מאיפה צריכים לשאוב השמחה, לא מהפלפולים רק מנקודת היהדות כדלקמן.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכל הספרים הקדושים, ובפרט מתורת האריז"ל והבעש"ט ורבינו הקדוש על כולם, הזהירו מאד שעצבות הוא מהסטרא אחרא ומפיל את האדם לכל חטא וטומאה רחמנא ליצלן, וקשה לחלק בין לישנא דקרא ולשון חכמים. והגם שרש"י נזהר מזה, וכז"ל בכל עצב יהיה מותר, כשאדם מראה את עצמו עצב יהיה לו שכר, עכ"ל, שדקדק לכתוב שרק מראה את עצמו עצב, ולא שח"ו יהיה עצוב. וכבר דייק כן העץ יוסף, וכן תלמידי רבינו יונה כתבו שבודאי אין להיות עצוב, אלא שעל כל פנים יש יתרון ולכן צריכים לא לנטות רחוק ממנה. ועכ"ז ק"ק כנ"ל, כי בודאי צריכים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ולשמח את עם ישראל, ומה מקום יש לעצבות. ולכאורה זה גופא מה שרבי זירא ענה לו, אנה תפילין מנחנא. תפילין זה גמטריא פתק, וכן בתפילין של הקב"ה כתוב שבחן של ישראל, מנחנא, אותיות הפנימיות, בבתי גואי, נ נח [ובבתי בראי, אימה מבחינת אימא עילאה, ומבחינת חשמ"ל]. כי עיקר נקודת היהדות הוא נ נח, ומי שמחזיק בפתק של נ נח בודאי יש לו לשמוח טובא,

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן (ריש לא.) א"ר יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה ע"ש. ולכן יש לומר שבזמן שהנחת תפילין שהתורה מבטחת וראו כל עמי הארץ וכו', הרי זה נחשב זמן שיאמרו בגדוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, כי מיניה וביה התורה מעידה על זה וחס ושלום להחכישה. ולכן גם כאשר השמחה בא מכח הצדיק, שהוא בחי' הפאר והתפילין (וכמו שרבינו אמר בפירוש על רבי לוי יצחק מברדטשיב, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן) בודאי ראוי להיות אך ורק מלא שמחה.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא מספרת משני חתונות שהיו שמחים מאד, ובא מר בריה דרבינא ורב אשי ושברו כוס יקר להביא עצבות. וכן מביא שבחתונה בקשו מרב המנונא זוטי לשיר, והוא אמר ווי לן דמיתנן ע"ש. ונראה לענ"ד כי תמיד צריכים ליזהר מאד מעצבות כי סכנה גדולה היא, ועם כל זה הרי מבואר שיש יתרון לעצבות כנ"ל, ולכן כדי לזכות גם קצת להמעלות שיש בעצבות, בחר זמן של שמחה, שהיו שמחים מאד, ואז יכולים גם לזכות גם בעצבות. ועוד יותר מזה, כי אז על ידי העצבות יכולים להגיע לשמחה יתירה, וכמו שגילה רבינו בלקוטי מוהר"ן תנינא (תורה כג) ז"ל אבל מעלה יתרה, להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא, להכניס אותה גם כן בתוך השמחה, באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה וכו' וכו' כי בעת השמחה דרך היגון ואנחה לעמד מן הצד כנ"ל, אבל צריך לרדף אחריהם דיקא, ולהשיגם ולהגיעם, להכניס אותם דוקא לתוך השמחה כנ"ל ע"ש. ומבואר הדבר, ולכן שברו כסא דוקא, שהוא לשון כיסוי (כמבואר מרבינו בכמה מקומות), כי כל הנידון והמקום להעצבות הוא רק בחיצוניות, בבתאי בראי, והם רצו לתקן גם את זה [וזה ענין של כוס של ארבע מאות זוז, כי ארבע מאות אנשיו של עשו, בגמטריא עין רע, והתיקון במחלפות השער כמו שגילה רבינו במ"א, עשו איש שער של המותרות, ובשערות יש הארבע מאות עולמות של כיסופין של הצדיקים, וזה ענין זוגיתא חיורתא, חיותרא דרישא]. וזה מה שרב המנונא זוטי ענה ווי לן דמיתנן, כי על המות כתוב בתורה מאד, טוב מאד, הרי שבלי הזכרת המות, יהיה להם שמחה, אבל שיהיו שמחים מאד, צריכים גם כן להזכיר את המות, ולהפכה לשמחה. ולכן רב המנונא זוטי הזכיר המיתה והטיל עליהם לענות בתריה הי תורה הי מצוה דמגנו עלן.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתית להכי י"ל הפסוק בכל עצב יהיה מותר, כי סתמא של מילתא מותרות הם קליפות, ואיך פירשו כאן שהוא לשון תוספת שכר. והנה עשו אמר יש לי רב, יותר ממה שצריך, בחינת מותרות, ויעקב אמר יש לי כל, רק כאשר שמע מיוסף שעודנו חי, אמר (בראשית מה:כח) רב עוד יוסף, ופירש רש"י רב לי עוד שמחה וחדוה, ע"ש, ויתרון ארץ בכל היא (קהלת ה:ח), כי כאשר נכלל בהכל, שהוא מדת יסוד, אז טוב מאד גם עם היתרון להיות בשמחה רבה. והרי מדוייק לשון הפסוק מאד, בכל, כאשר יש מידת היסוד הכלולה בכל, אז הרי עצב יהיה מותר, אף שלעולם העצבות הוא מותרות, הפסוק מגדת, שכאשר יש מדת בכל, אז יש בו גם את הבחינה של העצב יהיה מותר, וכמשנת"ל.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה צריכים לפרש שרבי ירמיה תמיד אחז שרבי זירא היה משחק את העצבות כביכול, לא להראות חיוך, כי עיקר השמחה הוא בלב, בבתי גואי, ולכן אחז שמה שר' זירא מראה כביכול העצבות, זה כדי שיהיה נכלל בכל, ויעלוז השמחה. ולכן תמה כאשר רבי זירא השליך לגמרי את העצבות, ושאלו על זה. ורבי זירא ענה אנא תפילין מנחנא, שכבר הצליח להפוך לגמרי את העצבות לתוך השמחה כנ"ל.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

{זה מש"כ כמה שנים לפני הנ"ל}

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ל: ישראל בער אודסר, ר"ת אבי, והנה אביי בגמרא נקרא נחמני [ובענין נחמני, עיין בספר נחמיה (ז:ז) הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל, הרי שהפסוק הזכיר שלושה ששרש שמם נח"מ. ועיין שם במצודת דוד (פסוק סו) שבא ליישב הא דבספר עזרא לא הזכיר נחמני, רק בספר נחמיה! לפי תוספות הרא"ש (הוריות יד.) בשם רב האי גאון, נחמני היה שמו האמיתי של אביי, אלא שהיה נקרא בשם אבבי על ידי דודו רבה בר נחמני, לשון אבי ע"ש. וברש"י בהוריות (יד. ד"ה נחמני) יש גירסה, שהיו קוראים לאביי נחמני בכינוי גנאי, כלומר עדיין אתה תלמידו של רב נחמן!!! ובתולדות תנאים ואמוראים, ערך אביי, הביא בשם ספר פשר דבר שאביי הוא לשון הקרובה לנחמה בלשון סורי]. וב"ה אצלנו רגילים לומר, שאביי יש לו עוד י', אז תהיה עודעשר (אודסר)!

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בגמרא (ריש פ"ה דמס' ברכות לב:) שרבה הוה בדח טובא ותמה עליו אביי תלמידו וכו', ואמר לו תפילין קא מנחנא. תפילין בגמטריא פתק, מנחנא, זה נוטריקון אני נ נח מאומן. והנה הרי"ף לא גרס את זה רק במעשה של רבי זירא ורבי ירמיה, ויתכן כי בודאי אביי היה עומד על זה מאליו, וי"ל עוד שלפי הרי"ף גם התלמיד יכול לומר אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ולכן בודאי אביי לא תמה על כך, ואילו לפי הגירסא שלנו רק הרבי יכול (והתלמיד יכול להגיד רק בשמו – רבי נחמן אמר אני נ נח וכו'), אי נמי לפי הגירסא שלנו רק בחיזוק העבודה תבינהו כתיב.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

לא. אין עומדין להתפלל וכו' אלא מתוך הלכה פסוק וכי הא דר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת משפטים, מה שכתבו המקובלים שהשם של שמירת הדרך הוא 'יוה"ך' היוצא מסופי תיבות של הפסוק (תהלים צא:יא) כי' מלאכיו' יצוה' לך', והנה י'חיד ו'רבים' ה'לכה כ'רבים, נרמז בראשי תיבות של הלכה זו שם של שמירת הדרך, לכן אמרו (ברכות לא.) אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו, ואיתא במדרש מאי דבר הלכה, יחיד ורבים הלכה כרבים, שיאמר הלכה זו דייקא כדי שתהיה לו שמירה על ידי השם הקדוש היוצא ממנה, והביא מספר תמימי דרך לבאר על פי המהר"ל בענין מצות לווי אורח (חידושי אגדות סוטה מו:) כי כח האדם הוא יותר כאשר הוא תוך כלל בני אדם, שאז יש לו כח הרבים, וכאשר האדם הוא יחיד נפרד יש לו כח פרטי, ואז פגעים פגועים בו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה משהו, רק לא ניחא לי כל כך, כי מצינו שלוו את חבריהם הרבה רחוק מהיישוב ורק אז נפרדו, ולכאורה לא היה שום כח הרבים כברת הארץ עברו.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד כמעט להיפוך, דידוע מהרמח"ל בתיקונים חדשים שבאמת היה צריך להיות הלכה כיחיד – כמו הצדיק. וכמו שעל כרחך היה לפני שנשתכחה התורה, הרי מה שמשה רבינו יאמר זה ההלכה אפילו אם כל הסנהדרין יחלוקו עליו, וכן יהושע והלאה. וכל הטעם שהלכה כרבים מבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא ב' שלא ירבה מחלוקת בישראל, ויש בזה יחוד השם כאשר הרבה דעות משתוות. ועוד מבואר בליקוטי מוהר"ן (מ', ובתנינא סב) איתא בעשרה מאמרות, אלה מסעי בני ישראל, בשביל שחטאו באלה אלהיך ישראל, בשביל זה יסעו בני ישראל, נמצא כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה וכו'. ולכן אדם הנוסע, ומורה בזה שיש פגם באמונה, ולא תהיה העמדת הלכה ביחיד, ולכן אין לו אלא לחסות בכח הרבים. וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כלו יצא.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

לא.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: ״אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה״, אימתי? בזמן ש״יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה״. אמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה מכי שמעה מרבי יוחנן רביה.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה האיסור אינה אלא למלאות, אבל שחוק בעלמא מותר. ולפי השיטות שעיקר האיסור הוא משום חורבן הבית, יש לפרש שכיון שלקוטי מוהר"ן הוא התחלתא דגאולה, כמו שרבינו אמר בפירוש, כבר ניתן להיות בשמחה אפילו למלאות פיו. ואפילו להשיטות שאסרו את זה אפילו בשמחה של מצוה. [ובריש מסכת עבודה זרה דף ג: אמר רבי יצחק אין שחוק לפני הקב"ה אלא אותו היום, עיין שם שאותו יום הוא היום שהגוים יבעטו בסוכה או יניחו את המצות מחמת אימת גוג ומגוג. והגמרא מקשה מהא דאמר ררב יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום, שלש וכו' רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו, אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד. א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה וכו' ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה וכו'. עיין שם. הרי שאפילו אינו משחק עם הלויתן. לויתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות. ואכן בודאי כאשר יגיע זמן הסעודה של לויתן ישחק, והרי כבר הגיע התגלות של נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שבמסכת אבות פרק ג' רבי עקיבא אמר ששחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה, וקשה איך רבינו צוה דוקא לעסוק במילי דשטותא כדי להיות בשמחה תמיד. ויש דרך אחד לתרץ שבזמנינו אנחנו כבר במצב של ערוה, פוק חזי ברחובתינו ובכל מקום, ולכן אין לנו אלא לדאוג איך לצאת ולעלות. ויש דרך ליישב שמה שהאדם עוסק במילי דשטותא כדי לקיים פקודת רבינו אינו בכלל קלות ראש.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

מה שהגמרא משבחת את ריש לקיש שקיים את זה, משמע שאינה איסור ממש, וכשיטת הרמב"ם שאביא.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

הנה תמצית הסוגיא שמצאתי.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

בשולחן ערוך (אורח חיים תקס:ה) נפסק. אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו יונה (כא. בדפי הרי״ף ד״ה אסור) מביא שיש מפרשים שטעם האיסור הוא משום חורבן בית המקדש, ומקשה עליהם שאם כשבית המקדש קיים מותר - היה על הגמרא לומר ״משחרב בית המקדש״ ולא ״בעולם הזה״.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בדקדוקי סופרים מובא שיש שאינם גורסים ״בעולם הזה״. [בגמרא לפנינו כתוב פעמיים בעולם הזה, ואיני יודע אם שניהם אינם בדקדוקי סופרים או רק א'. ובאמת צ"ע הלשון שלפנינו שריש לקיש לא מלא שחוק פיו בעולם הזה, כאילו שהיה שייך גם למקום אחר חוץ מעולם הזה. ואולי המשמעות בזה לרמז שמותר לדבר מצוה, כי מצוה אינו נחשב כעולם הזה וכמו שקיימא לן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכן נפקא מינות בזה למעשה]

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

המאירי כותב שאסור לאדם להשתקע ולהרבות בשמחה, ורק לדבר מצוה התירו לשמוח כפי שמצינו באמוראים ששמחו כאשר היו עליהם תפילין, וגם בשמחה זו אין להרבות לאחר החורבן עד שיבוא המשיח, מכאן שמפרש שהאיסור הוא משום צער החורבן.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

לעומת זאת כותבים הרא״ה, הריטב״א ורבינו יונה שהאיסור קיים תמיד, מחשש של יצר הרע, או מפני שהשמחה מרגילה את האדם שישכח את המצוות.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו יונה מבאר שכאשר יעשה הקדוש ברוך הוא עמנו ניסים ויושיענו - נוכל לשמוח כדי לגלות את נפלאותיו, ויש בדבר זה משום מצוה גדולה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

גם בעל הלבוש (תקס:ד) כותב שטעם האיסור הוא ששמחה יתירה מרגילה את האדם לעבירה, אלא שלדעתו רק בעולם הבא כשנהנה מזיו השכינה יהיה מותר למלא שחוק פינו, וזוהי כוונת הפסוק ״אז ימלא שחוק פינו״ וגו׳.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

הטור כותב ״ואסור לאדם שימלא שחוק פיו בזמן הזה״. הבית יוסף גורס בלשון הטור ״בגלות הזה״ ומבאר שלדעת הטור דוקא בימי הגלות אסור לשחוק, ומוסיף שכן דעת הרמב״ן (בתורת האדם, מהדורת שעוועל עמ׳ רסד).

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

המחבר בשלחן ערוך כותב כלשון הגמרא, ובפשטות משמע שאין הדבר קשור לאבלות על חורבן הבית, כמו שכותב המגן אברהם (סקי״ב) שטעם האיסור ששחוק וקלות ראש מרגילים לערוה.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

הט״ז (סק״ז) כותב שאף לדעת המחבר יש חילוק בין זמן שבית המקדש קיים לבין זמן שהוא חרב, שבזמן שהוא קיים שמחה של מצוה מותרת, ואילו בזמן החורבן אף בשמחה של מצוה, כגון בנשואין או בפורים - אסור למלא פיו שמחה. לפי זה יוצא שדעת המחבר כדעת המאירי.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שהט״ז מסיק כך כיון שהמחבר מביא דין זה בסימן העוסק בעשית זכר לחורבן, ואילו היה מדובר על איסור כללי שאין לו משמעות לחורבן הבית - לא היה מקום להביאו בסימן זה.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ברמב״ם לא מובא האיסור למלא שחוק פיו בעולם הזה, ומסביר זאת בעל עינים למשפט שלדעתו אין זה איסור ממש אלא מידת חסידות בלבד, כמו שכותב בהלכות דעות (ב, ז): ״לא יהא אדם בעל שחוק ומהתלות... כך אמרו חכמים: שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לעבירה״. לפי זה יוצא שלדעת הרמב״ם אין קשר לחורבן הבית אלא זו מידה טובה תמיד.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

לא:

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל הורה הלכה לפני עלי רבו בזה ששחיטת קדשים לא צריך להיות על ידי כהן אלא מותר וכשרה על ידי כל אדם. והמורה הלכה לפני רבו חייב מיתה, ועלי אפילו הבטיח לחנה בן אחר יותר חשוב ממנו, אבל חנה התעקשה שדוקה אל הנער הזה התפללתי.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חז"ל הקשו על קרח שהיה פקח איך הוא נפל ונכשל לחלוק על משה רבינו וכו', וגילו שקרח ראה ברוח קדשו שעתיד לצאת מצאצאיו שמואל הנביא, אז הוא בטוח שהיה צודק נגד משה רבינו. והמפרשים כתבו שדוקא משום זה עלי חשש כל כך מההוראה של שמואל, אפילו שהיה עוד קטן, כי כיון שהיה מצאצאי קרח הרי כבר סימן בידו שהוא חולק על הצדיק, ואכן הוראתו היה בענין שלא צריכים כהן כמו שקרח חלק על הכהונה.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

אבל חנה התעקשה "אל הנער הזה התפללתי" שכיון שהוא נער זה יפה לו, להיות חזק ותקיף בדעתו, אפילו שהוא קטן ואין הוראתו הוראה ממש להתחייב כמורה הלכה לפני רבו, טוב שיהיה לו דעה חזקה. וכן באמת היה מדת ששמואל, שלפני מיתתו העיד שלא נהנה כלום מאף אחד, והוכיח את עם ישראל חזק שהם חייבים כליה על זה שלא היו חזקים לעמוד על עמדם וביקשו מלך - אף על פי שזה מצוה מן התרי"ג מצות, וכבר שאלו חז"ל מה אשמתם בזה, אבל על כל פנים זה שמואל שהוכיח אותם חזק על זה וטען עליהם שהם מאסו אותו - כי זה היה מדתו להיות תקיף בדעתו. והרי הוא ממש התיקון של קרח, כי קרח כבר טען כל העדה כולם קדושים - אבל זה היה התרסה ומרידה נגד הצדיק, ואילו שמואל גם כן טען שכל אחד צריך להיות תקיף בדעתו - אבל באופן שזה להקים את רוח הצדיק. כי דוקא הצדיק רוצה למלאות את העולם עם אנשים, דהיינו בני דעת (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז) - אנשים תקיפים בדעתן, וחזקים ומאמינים גם בעצמן (שיחות הר"ן קמ), ואדרבה בזה שאנשים לא חזקים בדעה אמיתית זה מרידה בצדיק, כי אז לא עומדים אפילו באמיתת הצדיק האמת, וממאסים את השם ממלוך עליהם, ואז באים לצורך של הרבה רבנים שאין זה אלא רבות השקר.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן במחלקת של קרח דתן ואבירם יצאו נצבים (פרשת קרח - במדבר טז:כז) כאילו הם חזקים ותקיפים בדעתן - אבל תקיפתן היה ממש עזות של הסטרא אחרא, ואילו חנה טענה לפני עלי הכהן (שמואל א:א:כו) אני האשה הנצבת עמכה בזה, שהייתה צריכה להיות חזק מאד ותקיף בדעתה להגן על שמואל הנביא, כי היה הנידון חשיבות תקיפת הדעת לשם שמים. וכן צב"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בערך מסורה בברסלב, מאות ח' והלאה מש"כ בזה באריכות, ומש"כ בפרק – מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

לב.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

לב:

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

המעיין בתפליתו בא לידי כאב לב: לק"מ ח:ז דף י..

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

התשכח אשה עולה – ענין השכחה, ע' בלקוטי מוהר"ן סוף תורה ז' בענין מ"ס [שהוא גם ראשי תיבות מעשה סיני הנאמר כאן בסוגיין] בנס היו עומדים ע"ש.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

לב: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא (תהלים פד:ה) אשרי יושבי ביתך, ע"כ.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש את זה יפה על פי תורה רפ"ב בלקוטי מוהר"ן, שעה אחת, שעה לשון פניה, לפנות למי שהוא. שעה אחת, פניה אחת לראות את הטוב. וזה בחי' ש"ע נהורי הפנים, שהוא הארה מכל האורות של הגוף כמבואר ברמח"ל. וזה מש"כ בפסוק של אשרי, עוד יהללוך סלה, בחי' אזמרה לאלקי בעודי, בהעוד מעט שאין רשע, ומבואר שם בתורה רפ"ב שהצדיקים בונים המשכן שמשם מקבלים התינוקות הבל פיהם. וזה בחי' אשרי יושבי ביתך, שהם מקיימים את הישיבה והבית, עוד יהללוך סלה.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

לב: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו' וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת עד כאן.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה הוא שחסידים כמותם לא עלו למעלה מהזמן, ואיך נתפסו בתשע שעות.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כרחך נראה לעניות דעתי שיש סוד בזה. ואדרבה נראה שהם היו עוסקים במלאכתו של הבעטליר הכבד פה (יום ג' של סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה משבעה בעטלריס, וסבא כותב שזה הכי חשוב מהם), שהיה לו הסכמה מאותו האיש הגדול הנקרא איש חסד האמת, ומבואר שם שהזמן עשוי מחסדים של אמת שהבעטליר הכבד פה היה מקבץ ומוסר להאיש הגדול הנ''ל שמוסר יום להשמש וכו' עיין שם. והאיש הגדול הנ''ל היה חכם כיום שלם. כל יום בעיתו.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' מתוך שחסידים הם, ולא כתיב היו, כי זה עוד מתקיים כי זה באמת למעלה מהזמן, וזה מתוך - הבריח התיכון שהוא אמת, ועוד מתוך הוא בחי' אמת, כי ו"ך זה אות א', יו"י, הרי אותיות אמת, וחסידים, הרי חסדים של אמת.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להעמיק בלשון תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת, והוא בחי' ויברך אלקים את יום השביעי - ברכה, ויקדש אותו - שמירה, ברכו וקדשו במן שלא ירד אלא משנה לחם לקטו ערב שבת. וי"ל שהט' שעות כנגד ט' תיקוני דיקנא של ז"א, שצריכים להשלים אותם לי"ג של ארך אנפין, ועיקר ביטול הזמן הוא על ידי תיקון יג כמובא. והשלמת הד' תיקונים זה על ידי בקיעת המוחין של אבא ואמא ונעשים לו ד' מוחין של חכמה בינה וחו"ג של דעת, וי"ל שמלאכתן מתברכת בחי' שמע בני מוסר אביך, זה מלאכת המוסר, והברכה בחי' ואל תטוש תורת אמך, ששורש הקרוב של הברכה מאימא, וזה בחינת תורתם משתמרת, וכלולים דוכרא ונוקבא בברכה ושמירה, תורה ומלאכה.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ויש הרבה להרחיב בזה, וה"י יאיר עיני עוד בזה בעזרת השם יתברך.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בחגיגה יד: בארבע שנכנסו לפרדס, שיתכן שקיבלו שירות, ויתכן שזה גם הענין של משתמרת, לשון משמור של שירות. ובזה מובן למה לא עלו למעלה מהזמן, כי אדרבה היו מנהיגים המשמרות. ודייקנו שהגמרא שואלת תורתן היאך – לשון נקבה, ומיישבת, מתוך שחסידים הם תורתם – לשון זכר.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

לב: כך אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל וכו' הוא גרם שעשו את העגל וכו' משל לאדם אחד שהי' לו בן הרחיצו וסכו והאכילהו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

לג.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו דיעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו: לק"מ ו דף ז:, לה:ח דף מט:, לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו דיעה כאלו נבנה בית המקדש: לק"מ יג:א דף יז:.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שיש בו דעת כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו וכו': לק"מ פא דף צד., לקמ"ת עב דף לג., עז דף לה:.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה דיעה שניתנה בין שני אותיות: לק"מ לז:ב דף נא., קו דף צח:.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה דיעה שניתנה בין שני שמות. לק"מ עו דף צב..

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שאין בו דיעה אסור לרחם עליו: לק"מ קה דף צח., קטז דף ק:, קיט דף קא..

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה במקום אחד שהיה ערוד – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' כו. על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' כח. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' ל. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' לב. על פי לקמ"ת ח 'תקעו – תוכחה', עמ' לד. על פי לקמ"ת עב 'חיים נצחיים', עמ' לז.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

לג. הבדלה בחונן הדעת מ"ט וכו' ורבנן אמרי מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב למה ברכת חונן הדעת נחשב בחי' חול יותר מכל הברכות, ולכן פירשו שאין הכוונה אלא שהיא ראשונה לברכות של חול. ונראה לפרש בעזה"י שמובן על פי לקוטי מוהר"ן תורה סד:ד ז"ל ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בראית העולם על ידי חלל הפנוי כנ"ל, כי בלא זה היה הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם כנ"ל, וע"כ צמצם האור לצדדין ונעשה חלל הפנוי, ובתוכו ברא את כל הבריאה, היינו הימים והמדות, על ידי הדיבור וכו' וכן הוא בחי' המחלוקות, כי אלו היו כל הת"ח אחד, לא היה מקום לבריאת העולם, רק על ידי המחלוקת שביניהם, והם נחלקים זה מזה, וכל אחד מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי וכו' ע"ש. הרי שיש לפרש מתוך שהיא חול, שהיא בחי' התוך והחלל של העולם.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

לג. וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

וקי"ל (ב"מ פה.) ורחמיו על כל מעשיו, אפילו שאין בהם דעה. ולכאורה הדבר תלוי, שאם אותו בריאה אדם הוא, ושייך לו דעת, אז אסור לרחם עליו כשאין לו דעת, ואם הוא בריאה בעלמא שאין שייך שתהיה לה דעת, ורחמיו על כל מעשיו.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי נפקא מינה בזה, אם יודעים שיש נשמה מגולגל בבהמה, מחמת שחטאה בבלי דעת, ויתכן שהולכים בתר אותה נשמה ולא אחר הבהמה, ותהיה אסור לרחם. ובמעשה דיסורין של רבי בב"מ שם, דההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה, אזל תליא לרישיה בכנפיה דרבי וקא בכי, אמר ליה זיל לכך נוצרת, מבואר הדבר שלא דאג על תיקון איזה נשמה מגולגלת בבהמה, אלא שהבהמה בעצמה נברא לכך, ולכן פגע בו יסורין, עד שקיים ורחמיו על כל מעשיו.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

לג: משנה ה:ג

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

האומר על קן צפור יגיעו רחמיך.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

משתקין אותו. כמדומני ביידיש מכנים להעובר על משכב זכר, פייגעלה, שהוא גם ציפור ביידיש. אז האומר שהשם יתברך כמוותר ומרחם על דבר כזה, משתקין אותו. כי דין העובר על משכב זכר כתב רבינו שאין מלמדין עליו זכות, והרי זה דומה למסית.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ה:ג האומר מודים מודים משתקין אותו. י"ל על פי מה דאיתא בגמרא (סנהדרין מג:) כל הזובח את יצרו ומתודה עליו כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות, ומבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה ו) לפרש שמדבר על העושה תשובה על תשובתו, שמשיג השגה הרבה יותר גדולה עד שצריך לעשות תשובה אפילו על תשובתו הראשונה. וכבר פירשנו שלפי זה יש לפרש לשון ווידוי כמו שמופיע בתורה הקדושה אצל פרשת ביכורים, שצריך לעשות ווידוי דהיינו להודות להשם יתברך על מה שהוא מקיים את המצוה. ומבואר עוד בתורה ו' שם, איך שזוכים לכל זה, על ידי שמהפכים את הדם (לשון דמים בגוף) לדום (דמימה, ותקוה, ובחי' והארץ הדם רגלי), ועל ידי זה כבר הוא מטהר לבו וכו' עיין שם. ולפי זה אתי שפי, שהאומר מודים מודים, דהיינו מי שכבר זוכה לעשות תשובה על תשובה, וידוי על וידוי, הרי זה זכה לבחי' שתיקה ודמימה, שהרי ביטל את עצמו, ואור השם יופיע עליו, כמבואר שם שהוא בן עולם הבא ומרכבה להשכינה.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

לד. ת"ר העובר לפני התיבה צריך לסרב, ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שיש לפרש שענין הסירוב הזה הוא בבחי' והלכת בדרכיו, כי כמו שמצינו שהבא לטהר אומרים לו המתן (יומא לח-לט), כן כאשר באים לבקש לאחד שיתפלל עבור הציבור, והם בחי' הבא לטהר, אומרים להם המתן. אמנם לפי זה אפילו שליח צבור קבוע היה צריך לסרב, ואינו כן להלכה, אלא שיש לחלק שכיון שהוא קבוע הרי כאילו כבר הוא גם כן נכלל איתם יחד בהגשה לבוא להתפלל, ורק כאשר הציבור מחפשים מי שהוא שאינו קבוע, ומבקשים מאחד, הרי זה בקשה ממנו שיביא אותם לטהר.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה אתי שפיר מה שהגמרא מדמה הענין למלח, כי מסורה שלקוטי מוהר"ן תורה ו' הוא תיקון הברית, ותברית בחי' ברית מלח כנודע, ומעיקרי התורה שם הוא ענין הבא לטהר אומרים לו המתן.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

אכן רש"י פרש ז"ל יסרב כשאומרים לו לך יעשה עצמו כלא רוצה, כלומר איני כדאי, עכ"ל. ואם נניח שמה שפירשנו הוא אפילו לפי רש"י, לפי זה מה שקיימא לן שהבא לטהר אומרים לו המתן, הוא מחמת מידת ענוותנותו יתברך, שהשם יתברך כביכול אומר להבא לטהר שהוא יתברך כביכול אינו כדאי, והוא פלא, ואפשרי לפרש כן, כי רבינו גילה שההמתן הוא בחי' כתר, וכתר הוא ענוה. [והגם שהגמרא נותן משל על הבא לטהר, בא (הלוקח) למדוד אפרסמון, אומר לו (המוכר) המתן לי עד שאמדוד איתך כדי שנתבסם אני ואתה, י"ל שזה גם כן מצד הענוה שהשם יתברך גם כן מבקש כביכול תשובה (עיין בגמרא ריש דף לב), וכמו שרבינו גילה שזה עיקר פתח התשובה מה שהשם יתברך בעצמו כביכול מבקש כפרה על מיעוט הירח].

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

לד. א"ר יעקב אמר רב חסדא כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קעד, שעל מי שהדינים גוברים אין להזכיר שמו. (ולשון הגמרא כל המבקש וכו', דהיינו שמעיקר הדין אין צריכים, אלא כאשר הדינים מתגברים, אז העצה ממש לא להזכיר).

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים וכו' ע"ש. וכבר דייקא שמשמע שהתחיל להתפלל עליהם מיד כיון שראה אותם, אמנם בירושלמי מבואר שאינו כן. ונראה לעניות דעתי שיש בזה סוד מה שדוקא רצה להסתכל בהם קודם, ולא נראה שזה היה לתקנם כמבואר בלקוטי מוהר"ן שעצם הדבר שצדיק מסתכל בו מתקנו כי הם באו מר"ג, ויתכן שהשכינה מראשותיו של החולה ולכן זה היה בחינת קבלת פני השכינה.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

לד:

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

עדן עין לא ראתה: לק"מ ח:ז דף י:, סה:ד דף פא:.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

בורא ניב שפתים אם שגורה תפילתו בפיו: לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפלתי וכו': לק"מ צט דף צו:.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

לד: חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה, הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה. אמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו. אמרה לו אשתו, וכי חנינא גדול ממך, אמר לה לאו, אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך, ע"כ.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם היה קשה לי להבין הדברים, שהלוא רבינו גילה שהמעלה הכי גדולה הוא לדבר עם השם יתברך בפשיטות ותמימות. וע' בספר ברית מנוחה שכז"ל והלל ושמאי מסרוהו ליונתן בן עוזיאל ולרבי יוחנן בן זכאי, ולא (נ"א ואלו) ירדו לעומקם כפי השגתם, עכ"ל, ונראה פשוט לקיים הנוסח שאלו, כפי שחז"ל מסרו על גדולתם של אלו התנאים [ועל רבן יוחנן בן זכאי האריכו בשבחו והסיקו לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, וכן עיין במסכת חגיגה (יד:) איך שתלמידיו דרשו במרכבה עיין שם נוראות, ואמר שם אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך, ומבואר שם (וכן בילקוט שמעוני, בראשית רמז כ ד"ה ויטע ה') שמקומו בגן עדן בכת שלישי (דהיינו מיד לאחר אלו שנהרגו על קידוש השם ולהינצל מן העברה). אכן עיין ברבינו גרשום במסכת בבא בתרא (קלד. ד"ה גדול) שמה דאיתא (סוכה כח.) שר' יונתן בן עוזיאל היה גדול שבכל תלמידי הלל הזקן, היינו הגדול שבבינונים, ומבואר במהרש"א שם (בב"ב ד"ה שמונים) שהבינונים יצאו ממדרגת תלמיד, ואיתא בגמרא שם שר' יוחנן בן זכאי היה קטן שבכולם. והכסף משנה (ממרים ב:ב) נתקשה לו איך יכול להיות שר' יוחנן בן זכאי היה קטן שבכולם, הרי הוא זה שמילא מקומו של הלל הזקן בנשיאות, וכתב שע"כ שאין הכוונה שהיה קטן מכולם בחכמת התורה, רק בשאר חכמות. ולפי דברי הברית מנוחה, שאר חכמות ממש, ולא סתרי תורה, כי הלל ושמאי דוקא בחרו בו למסור לו הסודות. ומבואר בסוגיא שם שהשלושים תלמידים הגדולים ראוים שתשרה שכינה עליהם כמשה רבינו, ובפתח עינים (השלמות ד"ה אמנם) פירש שיש חילוק גדול בין מדרגת השראת השכינה למדרגת נבואה, אבל עכ"פ לכאורה היו זוכים לשלמות הסודות של הברית מנוחה. גם נלע"ד כוונת בעל הברית מנוחה במש"כ שמסרוהו ליונתן בן עוזיאל וריב"ז, היינו לכל השמונים תלמידים, מגדול ועד קטן, ולכן נקט שנים אלו, והכוונה לכולם, ודלא כפירוש רבינו גרשום הנ"ל ששנים אלו רק מהבינונים]. ובאמת יש לתמוה על לשונו שחישב את רבי חנינא כעבד ואת עצמו כשר, ואילו דרכו של רבי חנינא הוה דומה לחוני המעגל (דף יט.) שכינהו שמעון בן שטח – כבן שמתחטא לפני אביו, לא עבד ולא שר, אלא בן. ואולי באמת רבי יוחנן רימז על זה באמרו, אלמלי הטיח בן זכאי, שכינה את עצמו בן זכאי, שבודאי התנהגות זו הוא בחינת כבן המחתטא, אלא שיש בזה כמה הבדלים, כדלקמן, ששר מעכבים אותו מפני שחביב, או ששר בא באחריות של עון הרבים.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

כי ראיתי מובא מספר מלא הרועים (ד"ה אלא) שפירש על פי המובא בזוהר (שמות טו.) שהעבד נענה מיד כדי שתתמלא בקשתו ולא ישהה בפלטרין של המלך, אולם השר שחביב על המלך אינו נענה מיד, כדי שישהה עוד בפלטרין המלך ויוסיף לבקש, עכת"ד, ולפי זה מה שאמר ריב"ז כל היום כולו לא היו משגיחים עליו, לאו דוקא, כי בודאי היו משגיחים רק לא היו נענים (ואולי לא היו משגיחים על החולה לרפאותו), וגם לא לזמן מרובה.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב ראיתי עוד דרך בסוגיא (ספר ליקוטי שושנים) שבזה ששלח לר' חנינא ב"ד להתפלל עבורו, הראה אפילו ענוה יתירה כמו עבד ממש.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב נלע"ד לפרש (וכעי"ז התחלת הענין בספר אוצר בלום, ובקדושת לוי ס"פ חקת) שענין שריב"ז כמו שר, דהיינו שמקבל על עצמו אחריות הדור, ולכן לא היו משגיחין בו (וכעין זה הקשה המהרש"א שאין חבוש מוציא עצמו, ואכן נראה שזה גופא הענין של שר, שזה גופא הצרה שלו כנ"ל), כי אדרבה נפרעים ממנו על עון הדור, וכעין זה מה שריב"ז הסתפק אם יוליכו אותו דרך גיהנם, וכמו שפירש רבינו דהיינו להוציא מהגיהנם את כל פשעי ישראל, ולכן הוא בעצמו ובמשפחתו נתפסין בעון הדור.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

לד: אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. יש כמה פירושים מה זה בקתא, אכן רש"י פירש ז"ל בבקעה, שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר, ע"כ. היינו שבקעה הוא לא מקום צנועה, אלא פתוח. ותוספות הקשו ז"ל וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה וכו' ע"ש. וצריך ביאור דבריו, ולכאורה מחלק בין שדה סתם לשדה בהר, שההר נחשב כמחיצות, כך ראיתי שפירשו, ויש שפירשו שהר המוריה יש בו מוראה בפני עצמה.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

עוד תירצו תוספות ז"ל בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים, עכ"ל. והעתקתי דבריו כי הם נצרכים, כי קיימא לן בכל הזוהר וברמ"ק ומהרמח"ל ומרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן שהעיקר לצאת לשדה דייקא להתפלל ולהתחבר להשם יתברך, וזה עיקר החילוק שיהיה במקום שאין עוברים ושבים. ועמש"כ בחלק ה' מאומן, בערך התבודדות.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שרב כהנא לא אמר שכל שמתפלל בבקתא חצוף, אלא חציף עלי, דהיינו זה שמתפלל בשדה ולא עושה את זה בצניעות, אז הרי זה חצוף עלי דייקא. כי בודאי יש ללכת לשדה להתפלל כמו יצחק אבינו, רק שיעשה כן בצניעות.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מדוייק גם כן בהמשך הגמרא ואמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאיה שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, ע"כ. כי בודאי חייב האדם לפרט ולפרש חטאיו בצניעות לפי השם יתברך, והוא מצות עשה, ועל כרחך 'חציף עלי', היינו כאשר זה נשמע לאחרים הרי זה חוצפה להם.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בתוספות שעיקר הקפידה הוא מחמת העוברים ושבים. ונראה לעניות דעתי מזה, לא להתפלל אפילו בבית הכנסת במקום שעוברים שם אנשים. ויש שדואגים ליתן לו ד' אמות, שאסור לעבור לפני מי שמתפלל, והרי אדרבה, אם הוא התפלל במקום שעוברים שם אנשים, הרי חצוף הוא, ואין השכינה כנגדו, ויש לעבור לפניו.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

לה: אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ בס"ד בלקוטי מוהר"ן תורה רלד.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד בדרך אחר, על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ח:ה שיש צדיקים שעוד לא זכו לנקות ולטהר את עצמם לגמרי וזה לשונו, כי באמת אין לו שום עברה רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות, כי הרע עדין בכח, כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און, ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה חס ושלום וכו' ע"ש. ויש לומר שזה מה שאמר אביי שאלו הרבים שעשו כרבי ישמעאל עוד נשארו במצב ובחינה זה של בידו ובכחו של העברה, ורק אלו שעשו כרשב"י יצאו נקיים אפילו מזה הבחי' של בידו, וזה "לא עלתה בידן". ועוד י"ל שבחינת לא – ביטול גמור להשם יתברך, עלתה בידן. ועוד י"ל שאלו שעשו כרבי שמעון בר יוחא ולא, דהיינו כרשב"י והאין סוף ב"ה, כי הדרך של רשב"י דורש מסירת נפש עד אין סוף, ואי אפשר לעשות אותו לחצאין, עלתה בידן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ובביאור המאמר הרבה עשו וכו' כתבתי בס"ד עוד כמה דרכים.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

מיהא פלא איך יתכן שחס ושלום רבים שמו כל תקותם בהשם יתברך, ועסקו אך ורק בעבודתו ולא הצליחו?!

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שהתירוץ מפורש בדברים הקדושים, שרבים עשו - כל כמה שהם ניסו את זה כרבים באמת לא היה סיכוי שיצליחו, כי זה דרך היחיד, דרך היחוד, ואנחנו שייך לרשות הרבים. והבן.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו הקדוש הזהיר מאד בהקדמה ללקוטי מוהר"ן תנינא שאי אפשר להיכנס לעבודת השם אלא בדרך אחד היה אברהם, כי אברהם הוא דרך היחיד, ומקודם הוא היה אברם, אברם עם א"ח שאחד בגמטריא רבים, ואחר כך אברהם, אברהם עם ד' של אחד בגמטריא רבים, כי הוא נכנס ומכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, אח"ד היה דייקא.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

לט.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב חסדא תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכל שכן לבני מעים, אמר אביי והוא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך (עיין במסכת פסחים דף עד. רבי ישעמאל קוריהו תוך תוך, שני פירושים ברש"י, ומסורת הש"ס ציין לכאן).

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

תרדין, זה נוטריקון, תורת רבי ישראל דוב נ נח.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

והוא דיתיב אבי- ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

תפי - עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

ועביד תוך תוך, י"ל שזה ענין תוכחה. ויש רמז בזה גם כן למה שמבואר בלקוטי נ נח שננח הוא תיקון של הסיפא, שהוא תיקון של האמצעיתא.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

מ. בחיוב לברך מאה ברכות כל יום ז"ל: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (כמו שכתוב ברכות לראש צדיק). וכן המילים "תן לו" עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ועמש"כ בערך תן).

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

מג.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי שכינה דכתיב (ישעיה ו:ג) מלא כל הארץ כבודו.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

האיסור הוא ללכת בקומה זקופה לא שלא לעמוד בקומה זקופה. וכל הזוקף זוקף בשם דרגא דמשה רבינו לעילא, ומשה לתתא ביה יקומון כל ישראל כאברין דגופא דביה כלהו זקיפין בעמידה ובהאי איהו כל הזוקף זוקף בשם בגין דעליה אתמר ואדעך בשם. (רעיא מהימנא, זהר פרשת משפטים דף קכ.). הרי בתפילה כאשר מזכירים שם הויה דייקא צריכים לעמוד בקומה זקופה. (במסכת חגיגה דף יב, רש"י ד"ה מסוף העולם ועד סופו, כשהיה שוכב היה ראשו למזרח ורגליו למערב, ע"כ. וראיתי מי שדייק שדוקא בשכיבה, כי בעמידה יתכן והיה מנמיך קצת את קומתו, מחמת שלא לדחוק רגלי השכינה. ולא נראה כלל, כנ"ל).

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך נקרא מקומו של עולם, וכל מקום ומקום יש לו רצון מיוחד שלו (ועל כן הזהיר רבינו שכאשר בא התעוררות דקדושה באיזה מקום, תיכף לעמוד ולא להמשיך) והאדם יש לו ד' אמות. והאדם מקדיש ד' אמותיו. ולכן עמידתו בהם בזקיפה. ואינו יכול ללכת ממקום למקום בזקיפה. רק בגן עדן, שהוא פנימיות של עולם הזה, בחי' למעלה מכל מקום עולם הזה כתיב (ויקרא כו:יב) והתהלכתי בתוככם, פרש"י ז"ל אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני, יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלקים, ע"כ. משמע שיהיה בקומה זקופה. וכן בברכת ק"ש – ותוליכנו במהרה קוממיות לארצנו, וכן בסוף ברכת המזון – הרחמן הוא ישבר וכו' והוא יוליכנו קוממיות לארצנו. וכן יעקב אבינו, באשר שהשם יתברך קיפל כל ארץ ישראל תחתיו, קראו אל. ובענין קפיצת הדרך, ירדפם יעבור שלום אורח ברגליו לא יבא (ישעיה מא:ג), מבואר במאמר הפסיעות (כמדומני שהגר"א אמר שזה המקום היחיד שמוכח שמהרח"ו הבין הנמשל של כתבי האריז"ל) מבאר כמה דרכים ואופנים של קפיצת הדרך, וכמו כן יש לצדד מהם יש זקיפת הקומה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

מג:

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו: לק"מ רכו דף קיד:.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי: לק"מ רעו דף קיט:.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף הוי אומר זה הריח. לקמ"ת א:יב דף ב:.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שמברכים על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל י-ה: לקמ"ת ח:א דף טו:.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

מג: עתידין בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא שיתנו ריח טוב וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

מד:

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

פרות גנוסר – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' מ.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

כל הקרוב לנפש משיב את הנפש וכו' א"ל רבא לשמעי' כי מיתית לי אומצא דבישרא טרח ואייתי לי מהיכא דמקרב לבי ברוך (פירש"י למקום שברכו שם על השחיטה.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

מו.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

אורח מברך: לק"מ רט דף קיג..

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

מו. אורח מברך מאי מברך יהי רצון וכו' ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה כו'.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

מז. רבין ואביי הוו קאזלי באורחא וכו' אמר מדסליק האי מרבנן ממערבא גם לי' דעת' וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

מז: א"ר אמי שנים ושבת מצטרפין א"ל רב נחמן ושבת גברא הוא אלא א"ר אמי שני ת"ח המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין מחוי רב חסדא כגון דאנא ורב ששת מחוי רב ששת כגון אנא ורב חסדא.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

מח. אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה וכו' ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

יש הרבה לפרש, ורבו המפרשים. וי"ל שלאחר שרבא הקדיש מבפנים, רק אז אביי הלך להקדיש מבחוץ.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

מט. אמר ליה רבי זירא לרב חסדא ניתי מר ונתני אמר ליה ברכת מזונא לא גמרינא ותנויי מתנינ' ע"ש (שלא הזכיר ברית תורה ומלכות).

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרב חסדא טען שכיון שלא יודע כביכול לברך ברכת המזון כמו שצריך אינו ראוי ללמדם תורה, וזה כעין מה שרבינו הקדוש אמר לאידך גיסא (שיחות הר"ן) ז"ל גם כבר הוכיח את אחד מאנשים כאלו שהתאוה להיות מפורסם ואמר לו: הלא לא תוכל אפלו לברך ברכת המזון באמת ע"ש.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

נא.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה דברים סח לי סוריא"ל שר הפנים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' מב.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן אספרגוס יפה ללב וטוב לעינים וכו' מכלל דבחמרא עסקינן וכו' והתניא ללע"ט (-לב עין טחול) יפה לרמ"ת (ראש מעים תחתוניות) קשה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

לע"ט בגמטריא נ נח ע"ה. יין אספרגוס, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לע"ט רמ"ת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

נא:

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ילתא אשת רב נחמן – תכלת וארגמן: על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' מה. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' מז.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רב אסי אין מברכין על כוס של פורענות וכו' משום שנאמר (עמוס ד:יב) הכון לקראת אלקיך ישראל והאי לא מתקן, ופרש"י הכון לקראת אלקיך בדברים נאים ולא בדברי פורענות, ע"כ.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות רסה שרבינו הקפיד שלא לאכול דברים מזיקים אפילו בשבת.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

נג. שמן מעכב את הברכה דברי ר' זילאי ר' זיוואי אומר אינו מעכב ר' אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

נג:

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

יונה של זהב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' מט.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

נד.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת בכל לבבך בשני יצריך: לק"מ סב:ב דף עו..

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

נד:

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ד' צריכין להודות: לק"מ קסג דף קז., לקמ"ת ב:ב דף ג..

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי' וכו': לקמ"ת ח:יב דף יח:.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

נה.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

שולחנו של אדם מכפר כמזבח: לק"מ יז:ג דף כב:.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

שולחן דומה למזבח: לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כן א"א לחלום בלא דברים בטלים: שיחות הר"ן רסב.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

מזבח, יכולים לפרשו תלמיד חכם – עבודה זרה נב, ובעוד דרכים, עיין רש"י עה"פ וידבר אלי זה השלחן – יחזקאל מא:כב.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

נז.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה: לק"מ ו מאמר רבב"ח דף ז..

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרא מורשה אלא מאורסה: שיחות הר"ן צא.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

נז. הרואה הונא בחלום נס נעשה לו, חנינא חנניא יוחנן נסי נסים נעשו לו, ופרש"י ז"ל נס נעשה לו, נו"ן כנגד נו"ן, וכגון שראה השם כתוב. חנינא, נוני"ן הרבה נסים נסים רבים, עכ"ל.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל השמות שהגמרא הראה על שני נוני"ן יש בהם אותיות נ נח. נון אחת, הוא – נ' (הונ"א) של נ נח, שני נוני"ן נ נח. נסים ונסי ניסים. ולפי זה הרואה נ נח נחמ נחמן מאומן בחלום נסי נסי נסי נסים נעשו לו.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

נז. העומד ערום בחלום, בבבל עומד בלא חטא, בארץ ישראל ערום בלא מצות.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יש להעמיק מה שרבינו גילה בספר חיי מוהר"ן (אות קלה) שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קשת שבת לקשת יום טוב וכו' ע"ש. כי דוקא בארץ ישראל ראוי ונכון הלבוש והוא לסימן טוב, מה שאין כן בחוץ לארץ, ודו"ק.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

נז. הנכנס לאגם בחלום נעשה ראש ישיבה, ליער נעשה ראש לבני כלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

יש בזה רמז לעיר לייקווד בארצות הברית שיש בו ישיבה גדולה. כי השם לייקווד מילה מורכבת, לייק זה אגם, ווד זה יער. והוא פלא. [וקצת עוד רמז נמצא, כי מיד לפני מימרא זו, איתא שם, נתנוהו בקולר, שאותיות קולר מאד קרובים לאותיות לייקווד, בחילוף הד' והר'. ועוד שהרי שהיו קוראים לאלו שנכנסו להישיבה שם, שנכנסו להפרייזר, דהיינו קולר.]

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה פלאי פלאות, במסכת מגילה דף כד: אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן וכו' מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין, פרש"י ואם היו עושין ברכת כהנים היו אומרים יאר יער ה' פניו, ולשון קללה הוא (-לשון לעורר את הדין), כי יש פנים שיתפרשו לשון כעס, כמו פני ילכו (שמות לג) את פני (ויקרא כ) ומתרגמינן ית רוגזי וכו' ע"כ. ויוצא המילים ברוח קדשו של רש"י יאר יער הוא לשון קללה.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר מאז שהייתי שם האיר הש"י את עיני להבין שהשם לייקווד רמוז בתמצית במילה אחת: יאר, כי יאר עם א' הוא לייק – אגם, ויער עם ע' הוא וודס (וכן מצאתי ברמח"ל כמדומני בשני מקומות שדורש את המילה יאר בחילוף א' לע'. ובתהלים פ:יד יכרסמנה חזיר מיער, פרש"י העי"ן תלויה (וכאילו נכתב באל"ף) זכו ישראל הרי עשו אובים כחית היאר ע"ש – החזיר מראה טלפיו כאילו הוא כשר.... ובספר שמואל ב:כ:כו וגם עירא היארי היה כהן לדוד, שעליו דרשו במסכת עירובין סג – כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם). ובאמת לא רחוק מלייקווד יש עיר בשם מצרים חדש (באנגלית נו איג'פט. גם איג'פט, הוא קרוב להמילה אדג', שפירושו מיצר. ושוב הבנתי ת"ל שזה הענין שמצרים נקראת בית עבדים, כי עבד זה המשועבד וכפוף בין השני קצוות, והקצה נקראת עד, עד כה, וזה ע-ב-ד). והענין פשוט כמו שאיתא בזוהר שגלות מצרים היה בגזירה של כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון, דהיינו שלא ללמוד פנימיות התורה בחי' בן, רק החיצוניות בחי' בת. וזה דייקא וכל הבת תחיון, כי הולכים שם בשביל שידוכים כידוע.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

ולמה נקראת העיר של ישיבה זו על שם הנילוס, ולא על שם מצרים עצמה. זה מבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן תורה נד, שמפרש שם ענין השנות חלום פרעה שהיה עומד על היאר, וביאר (אות ו') וכז"ל היארה דיקא, כי יאור מצרים זה פישון (כמובא בפרש"י פרשת בראשית). הינו בחי' 'פי שונה הלכות' (זהר בראשית כו ע"ב ובתקון נה), ששם שורה הכח המדמה כנ"ל, ע"ש באריכות ביאור כל הענין, רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשיכה ז"ל רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא, רב פפא דעייל לאגמא נעשה ראש ישיבה, רב הונא בריה דרב יהושע דייל ליער נעשה ראש לבני כלה, איכא דאמרי תרוויהו לאגמא עיילי אלא רב פפא דתלי טבלא נעשה ראש ישיבה רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי טבלא נעשה ראש לבני כלה, אמר רב אשי אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי, ע"כ.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

תלי טבלא, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תלאי טבלא (כך כתוב אצל רב אשי), עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נבחי בה נבחי (חסר ו'), ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

יאר יער – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד עיין ישעיה יט:ז ערות על יאור, ופירושו דבר המערה ונשרש יפה, עיין שם. וע"ע בשיר השירים רבה ג:א משא מדבר ים כסופות בנגב (ישעיה כא:א) אם ים למה מדבר ואם מדבר למה ים וכו' כך אם זכיתם אין אמות מושלות בכם, ודכוותה 'יכרסמנה חזיר מיער, עי"ן תלויה, אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער, ע"כ).

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

נז:

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם וכו': לק"מ נג דף ס:.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

שינה אחד מס' במיתה: שיחות הר"ן צ.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

נח. ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, ע"ש. והנה צ"ב דהלוא רב ששת היה סומא, והמהרש"א כתב או שהיה נס שתפקחו עיני רב ששת כדי לעשות את זה, או שפירושו שקיללו. ולפי מה שפירש רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה צח ניחא, שנתנו להרשע עיני הצדיקים לראות עד היכן הפגם שלהם הגיע ע"ש.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

נח:

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

אנחה שוברת גופו של אדם: לק"מ כב:ה דף לב:, קט דף צט.. שיחות הר"ן קסז. חיי מוהר"ן לז.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

נהירין לי שבילין דרקיע כשבילי דנהרדעי: לק"מ לא:א דף מג:.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

דיו לעבד להיות כרבו: לק"מ קצב דף קיא..

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

נט.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

ואלקים עשה שיראו מלפניו אלו רעמים: לק"מ יד דף כ..

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב: לק"מ ה:ג דף ה:.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

מאי גועא בשעה שהקב"ה זוכר את בניו שהן שרוין בצער וכו': לק"מ רנ דף קיז..

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

מאי רעמים עננים דשפי מיא להדדי: לקמ"ת ח:ד דף טז:.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

ס.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות: לקמ"ת ג דף ה..

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

ס. לענין שצריך לברך גם על הרעה בשמחה מנה"מ אמר רבב"ח אר"י א"ק בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר וכו'. ר' אבהו אמר מהכא חסד ומשפט אשירה וכו'.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

ס: אמר כל מה דעבד רחמנא לטב, עיין שם.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

רבי עקיבא לא תלה את ההפסדים בכפרת עוונות, והוא היה בעל תשובה רק מגיל ארבעים. ואולי בעל תשובה כזו אינו צריך לדאוג כלל על העבר שלו. ואולי שכיון שההפסדים היו גורמים לביטול תורה ידע שאי אפשר שבאו לכפר.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

סא.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

הכליות יועצות: לק"מ ז:ג דף ח:.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ויסגור בשר תחתינה לא נצרכה אלא למקום החתך: לק"מ יט:ג דף כו..

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ויבן עשאה כאוצר: לק"מ יט:ג דף כו..

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

עשאה כאוצר: לק"מ ס:ג דף עא..

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

וייצר יצירה לטב יצירה לביש וכו': לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

וייצר בשני יודין: לק"מ מט:א דף נז..

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

קנה מוציא הקול: שיחות הר"ן טז.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' נא. על לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' נג. על פי לקמ"ת מד, עמ' נה.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

סא. ואמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקב"ה שנאמר (קהלת ה:א) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ע"כ.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות רל"ג ומש"כ שם.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

סא. אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה (בראשית ב:כא)? א"ר ירמיה ואיתימא רב זביד ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך, ע"כ.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע חת"ך הוא שם השם השייך לפרנסה (עיין למשל בכוונות על הפסוק פותח' את' ידיך' ומשבי"ע), ובזה יש להעמיק בלשון רבינו בלקוטי מוהר"ן (תנינא פג) ז"ל ואז נתרומם מזלו שהיא בשר מבשרו וזוכה לעושר בבחי' (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר ונתחזק יצרו הטוב היינו לב בשר יצר טוב מצא אשה מצא טוב ע"ש.+-

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

סא:

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

כבד כועס: לק"מ נז:ו דף סח..

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה וכו': לק"מ קצג דף קיא..

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה: שיחות הר"ן רעב.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

יש לך אדם שממונו חביב עליווכו': שיחות הר"ן נז.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוצי שמשון ואתחנן

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

(ברכות סא:) בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה וכו', והיה מקבל עליו עול מלכות שמים, אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן. אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא קיימנו. וצריך ביאור להשון 'עד כאן' שאמרו לו.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם איתא בכונות האר"י (לר"מ טרינקי דפוס וינציא לז: הוא בילקוט ראובני פ' שמות) דשם של 'תכה' מסוגל להציל מן האויבים, ובשם זה הרג משה את המצרי. ולכן אמר משה לרשע למה 'תכה' רעך (שמות ב:יג והשיב לו הלהרגני אתא 'אומר' כאשר הרגת את המצרי וכו'). ושם זה צריך לכוין בפסוק (תהלים ט:יא) כי לא עזבת' דורשיך' ה', שסופי התיבות 'תכה', עכד"ק. והנה ואהבת את' ה' אלקיך', סופי התיבות הם של 'תכה'. ובזה יובן מאמרם ז"ל, שר' עקיבא וכו' וכו' שהיה מאריך באחד. ואמרו לו תלמידיו רבנו עד כאן, כלומה למה לא תאמר ואהבת את' ה' אלקיך' וכו' שמכניע האויבם ולא יוכלו להרגך. לזה אמר להם כל ימי הייתי מצטער לקיים פסוק ובכל נפשך וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אהבת שלום (להרה"ק מקאסוב, ר"פ יתרו) פירש המדרש (רבה כז:ו) זה שאמר הכתוב (משלי יט:כה) לץ תכה ופתי יעירים, לץ תכה זה עמלק, ופתי יערים זה יתרו. פירוש שהשם 'כהת' הוא בחי' אוזן, ועולה בגמטריא 'שמיעה'. והוא סוד הנשמה, כי יוצא מראשי תיבות של הפסוק (תהלים קנ:ו) כ'ל ה'נשמה ת'הלל י-ה. והזוכה לקדש חוש השמיעה, נשאר אצלו צירוף זה. ומי שאינו רוצה לשמוע נהפך הצירוף ל'תכה'. וזה שאמר המדרש לץ תכה זה עמלק, שלא רצה לשמוע. אבל ביתרו נשאר צירוף 'כהת' כמו שכתוב וישמע יתרו. וזה יש לפרש בר' עקיבא שהיה קורא את 'שמע' וזכה לבחינת שמיעה שהוא 'כהת', אמרו לו לתמידיו למה לא תמשיך על איביך שם 'תכה' וכו' וכו' שרצוני היה תמיד לזכות לשם 'כהת' סוד הנשמה, עכ"ל ועיין ספר קהלת יעקב ערך תכה, ע"כ.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי הרב מקאסוב ששם 'תכה' הוא כצירוף 'כהת' – השם השמיני של ע"ב שמות, י"ל עד כאן, כאן בגמטריא ע"א, ורמזו לו להשלים עם השם הזה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי פירוש ר"ש, התלמידים בקשו לו להמשיך עם ואהבת וכו', ור' עקיבא תירץ להם שהוא עוד מחכה לקיים סיפא דקרא של ואהבת, ולכן הוא כאילו מוותר על השם 'תכה' שיכריע בעדו, ובספר אהבת שלום המתיק את זה, שעל ידי שזכה באמת לשמיעה, נעשה צירוף אחר של כה"ת וממילא נשאר לו לקיים בכל נפשך.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (עמ' רפז הוצאת ספינר) כתב ז"ל הריגת הס"א נעשה בכח שם מ"ב, שהוא השם שבו הכה משה את המצרי כמפורש במקום אחר, עכ"ל. וכן בליקוטי תורה של האריז"ל על פרשת שמות כז"ל אמרו רז"ל (מד"ר שמות פ"א, פרדר"א פמ"ח, זהר אמור קו. ת"ז ע"פ מעלות הסולם אות רי"ב ועיי"ש במעלות הסולם ד"ה הנה המפורשים. שער הפסוקים פרשת שמות) בשם מ"ב הרגו משה למצרי, והוא ס"ת מי שמך לאיש, יכ"ש וכו' עיין שם. והרי זה סותר מה שהובא בשם האריז"ל לעיל.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה הסתירה שהרמח"ל מזכיר בסוף ספר אוצרות רמח"ל מכתב יד ז"ל הסתירה אשר אמר בדברי הארי זלה"ה אתרץ בקצרה. כי ענין העונש שהיו מענישים החכמים באמרם 'נתן עיניו בו', הוא בשם זה כה"ת שסודו בעינים (-לכאורה דלא כהרב מקאסוב שכתב שהוא באוזן), בסוד 'לא כהתה עינו', והוא ענין הגברת הדינים בחוזק רב, בסוד ראיה זאת. והענין ארוך וכו' וכו' שלא אמרו שמשה הרגו בעיניו, כענין 'נתן עיניו בו', אלא בחרב שבפיו. והענין כי שני דברים הוצרכו שם: אחד הגברת הדין על המצרי, ואחד – ענין פרט לענין אותו המצרי, כידוע. ולתיקונו הוצרך שם מ"ב להעלאת הניצוצות ממנו אך בסוד גבורה וכו' וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

לפרש למה אמרו התלמידים 'עד כאן'. י"ל מפני ששמעון העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא פירש וכו' עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים (פסחים כב.). והעולם מקשים למה לא פירש ר' שמעון כאשר הגיע לואהבת את, והתירוץ פשוט, כי השם יתברך מקיים את התורה, ובודאי השם יתברך אוהב את הצדיק, ולכן יכולים להבין שנצטוינו לאהוב את הצדיק אפילו כאהבת הבורא. אכן לכאורה לא יתכן שהשם יתברך יהיה לו יראה משום נברא. ורבי עקיבא דרש שעם כל זה יתכן בחינת יראה, וכענין צדיק מושל יראת אלקים (שמואל ב:כג:ג, מ"ק טז:).

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה אתי שפיר ששאלו את רבי עקיבא, כאשר אמר שמע דייקא, כשמו של שמעון העמסוני, האם הוא יסתפק כמו שמעון העמסוני שדרש ואהבת ולא דרש את היראה, כי הלוא ר' עקיבא דרש גם את של היראה, ואם כן יש לו את הכח של צדיק מושל. ור' עקיבא ענה להם כל ימי, וכבר דייקנו על זה במקומו שלכאורה רבי עקיבא לא היה לו את המסירות נפש הזה עד שהתחיל ללמוד תורה בגיל ארבעים, ועמש"פ. וי"ל שכוונת רבי עקיבא כאן 'כל ימי' היה לבנות על כל ימיו של שמעון עמסוני, שכל ימיו היה דורש אתים שבתורה, ומבחינת כל ימיו של שמעון העמסוני, רבי עקיבא אמר שהיה לו את הרצון לקיים ואהבת את, שהצדיקים יש להם אהבה מיוחדת להשם יתברך, ולכן מקיימים בכל לבבך באהבה, כי בפשטות שני חלקי הלב, הימין לאהבה והשמאל ליראה, ורבי עקיבא כבר היה מקיים ששני הלבבות יהיו באהבה, ולא נותר לו לקיים רק בכל נפשך.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה פג ז"ל כי המצות נקראים מטעמים כ"ש (בראשית כז) ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי בפיקודין דעשה כמובא (תיקוני זוהר כא דף נ), וכשנשפך דמו על ידי הבושה כנ"ל אזי צריך לשמור שלא יינקו ממנו החיצונים הידועים שרוצים לינק מזה הדם הנשפך, ע"כ צריך כיסוי שהשכינה מכסה דמהון של ישראל שנשפך באהבה הזאת בחי' כארש אהבתי כנ"ל וזה בחי' כיסוי דם. ובענין שפיכות דמים של ישראל יש דברים עליונים ונסתרים הרבה, בין שפיכות דמים על ידי בושה בין שאר שפיכות דמים ממש, כי יש כמה וכה נשמות נפולות שאין להם עליה כי אם על ידי שפיכות דמים של ישראל של אדם גדול, ולפעמים אין להם עליה כי אם על ידי ש"ד ממש, וזה בחי' זדונות נעשין כזכיות, שעל ידי הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה הנ"ל וזה בחי' על כל פשעים תכסה אהבה כנ"ל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל שהתלמידים אמרו עד כאן, עם הה' אותיות בגמטריא כיסוי דם, דהיינו שאמרו שמספיק היסורים שכבר עשו לו, כי כבר שפכו הרבה דמיו רק שעוד לא הרגו אותו ממש, והתלמידים טענו שזה היה מספיק כדי לקיים כיסוי הדם כמבואר, כי לפעמים אפילו מספיק בבושה, ואפילו אם צריך שפיכות דמים ממש, הרי כבר שפכו הרבה מדמיו. ורבי עקיבא ענה שהוא צריך לתקן כל ימיו שיהיו בבחי' תשובה מאהבה שזדונות נעשה כזכויות, והרי כל ימיו מחכים להתעלות הזה.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

סב. אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר (מלכים א:א:א) והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו, ע"כ. עמש"כ בספר שמואל עה"פ (א:כד:ה) ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

סג.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

כל המשתף שם שמים בצערו: לקמ"ת ה:ג דף ח..

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

סג. חרב אל הבדים וכו' שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

סג:

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

זאת התורה אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת וכו': לק"מ קא דף צז..

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

סג: ומשה יקח את האוהל וכו' ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים א"ל הקב"ה למשה משה אני ואתה נסביר פנים בהלכה. א"ד כך א"ל הקב"ה למשה כשם שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פנים לישראל והחזר האוהל למקומו. ושב אל המחנה וכו' א"ל הקב"ה למשה יאמרו הרב בכעס והתלמיד בכעס ישראל מה תהא עליהם אם אתה מחזיר האוהל למקומו מוטב ואם לאו יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך והיינו דכתיב ושב אל המחנה אמר רבא אעפי"כ לא יצא הדבר לבטלה שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

הקשו המפרשים (חדושי אגדות למהר"ל מפראג, אמרי שפר – קלאצקין סי' פג אות ב, אמרי הצבי – אות כח) דהא קיימא לן במסכת בבא קמא (סא.) כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

באמת ובפשטות אין מוסר עצמו למות משמעות של מסירת נפש בטרחא וביגיע וכדומה, אלא פשוט מסכן עצמו לגמרי מבלי היות לו על מה לסמוך (וכידוע ההבדל בין מסירת נפש של יהודי שמתחזק באמונה ובטחון להפקרות של גוי שתולה את חייו סתם בלי להתחשב בו).

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי המפרשים הנ"ל שהחשיבו ענין של מוסר עצמו למות כמו מסירת נפש בעלמא, ולכן הקשו כנ"ל, נלע"ד שמבואר בספרים הקדושים שכל אחד יש לו חלק בתורה (ובמסכת חגיגה טו: הקב"ה קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן), וזה חלקו בחיים. וכיון שממית עצמו עליה, הרי זה למעלה מחלקו בחיים, ומבורר שאין זה החלק שנקראת על שמו. אכן קשה לפרש כן, שהרי נשארו בחיים. ועוד יש לפרש על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן שהצדיקים מוסרים נפשם – דהיינו את השם שלהם. וכן ראוי לעשות בדברי תורה. ויש לפרש עוד, שמדוייק הלשון דברי תורה, כמו הענין שרבינו גילה שיש שני בחינות, יש תורת ה' ויש תורתו, וכמו כן י"ל שאלו הם דברי תורה – הדברים של התורה עצמה (וכמו שהרא"ש פירש במסכת נדרים תורה לשמה לשם התורה), והם על שם התורה, ולכן המוסר את עצמו למיתה עליהן, והסיר כל נגיעתו מהן, הרי הן שייך רק לתורה ועל שם התורה, ואין התורה עצמה מתקיימת אלא על כאלו שממיתין עצמם עליה, ולכן נשארת התורה נקיה על שמה לבד.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפסחים סח: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מ"ט יום שניתנה בו תורה הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ במסכת מגילה דף טז: שהרי כל הענין של כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם (אבות ו:ו) נלמד ממרדכי ואסתר.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

סד.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

סיני ועוקר הרין הי מינייהו עדיף: לק"מ טו:ד דף כ:.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח מרבים שלום בעולם: לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

סד. ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום וכו' דוד שאמר לו לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי במפרשים שאולי אפילו לא השיגו ההבדל, אלא שכך יש ללמוד למעשה.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכיון ששמו של אבשלום, הוא בשלום עם עוד א', הרי כאשר אומרים לו לך בשלום, כאילו מחסרים לו הא' משמו, ומכאן ואילך נקבע לגרעון.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

סד. אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שתלמידי חכמים בוחרים עבודה לשמה, לא בשביל העולם הזה ואפילו לא בשביל עולם הבא, ולכן זוכים למנוחה, בחי' נבואה כמבואר בדברי חז"ל ורבינו ז"ל. וזה יראה אל אלקים בציון דייקא, בחי' נבואה.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

סד. תלמידי חכמים מרבים נ נח בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אל בננח! והגמטריא של הר"ת והס"ת עם השבעה מילים והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שלום בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

סד. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. כך המסכת מסיימת. והנה לעיל מיניה ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום וכו' הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואת תבא אל אבותיך בשלום. וי"ל שגם בסיום המסכת שייך בחי' זאת התורה אדם כי ימות באהל.

</div>



# ברית מנוחה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/brit-menucha/

# ברית מנוחה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/brit-menucha


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ברית מנוחה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ על ספר פנות המרכבה של הרמח"ל

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ברית מנוחה עמ' לב. ושם הרקיע ביהרירו"ן - עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

דרך האהבה, נקוד השביעי.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפני שכאשר האור בא, החשך מתאמץ מאד. לק"מ סה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ורבים מן המשכילים יכשלו בראותם בלבול הגלות והצרות גדולות וכו'. שיחות לה, קכו, רכ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

דרך האהבה, נקוד השמיני – ואלין שמהתהון שלויא"ל משרפי נורא וכו'. שלויא"ל עם הו' אותיות בגמטריא נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

דרך האהבה, נקוד התשיעי. מפני מה העולם עומד וקים, הואיל והגבורה מכסה על העולם, מפני זכות שלשה אבות כנגד שלשה המאורות וכו' יוצפעחירו"ן השני אספעחירו"ן השלישי מפעיחרויה"ו וכו'.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הג' שמות, עם הכ"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

דרל הבינה. עם אלו המלאכים שאלה הם שמותם הקדושים אוריא"ל ברכיא"ל צדקיא"ל צפניא"ל אסימו"ר שמשיא"ל אותיות הראשונות מן אלו הששה שמות שזכרנו לעיל קדם המלאכים האלו תמצא בראשי התבות המלאכים הללו לכל דבר מעוילים, ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של הו' מלאכים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מעלה העשרים ואחד, נשרשת באהו"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: ביהרירו"ן], להבין ולדעת תבות בני אדם, והוא שם של שמירה, והוא שם שלא ישלט בך ברזל וכלי מלחמה, ולנצח מלחמה, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ביהרירו"ן (=נחמן מברסלב ע"ה), עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי תצ"א למלחמה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מעלה העשרים ושלש, נשרשת באהו"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: אדירירון] לפתח לב שלא לשכח, ע"כ.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אדירירון ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

דרך השכל

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ואלו השמות של שרי המשמרות השומרים משמרות כחות השם וכו' וכו' הראשון הממנה על הכנסת התפלה בכח השם הזה הקדוש נקרא מטויהוא"ל שרים גבורים חברים ונאמנים, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מטויהוא"ל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ב. והממנה על כל מיני האהבה בין רעה בין טובה שמו קסריא"ל והוא מן כת השורפים נמשך בדין רפה, ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

קסריא"ל ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ז. והממנה על כל מיני חן רפריא"ל והוא מן כת השנאנים.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

רפרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

יא. והממנה על הכח לתת ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה עצמיא"ל והוא מן כת החשמלים מן מחנה הרוח, ע"כ.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עצמיא"ל בגמטריא ננננ"מ ע"ה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

יז-יח והמלאך הממנה להבריח לכחות הטמאה ארטימו"ס משתף עם חפני"ל שניהם משתפים לזה הענין, ע"כ.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

חפני בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

כא-כב והמלאך שהוא ממנה על המים להנצל משטיפת מים ולעצר המים שמו רנא"ל וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

רנא"ל עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כד-כה והמלאך הממנה על ההריון שמו שנשיא"ל משתף עם השר ליל"ה, ע"כ. שני שמות אלו בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

לב. והממנה לקפץ ארץ עם המלאך קפציא"ל ושניהם הם מן מחנה התרשישים, ע"כ. בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לה. והממנה להביא מרך בלב אנשי המלחמה והוא מן כתות הרוח מן החשמלים נקרא שמו שלמיא"ל, ע"כ. בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לו. והשר הממנה על הדין הקשה שמו פסכ"ר והוא מן המשריפים, ע"כ. בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

לט. והממנה על יציאות הנפש שלא תכנס לגיהנם והוא מן כת השורפים וזה שמו נרגסיא"ל גבור מאד, ע"כ. בגמטריא נ נח נחמ נחמן. עיין חיי מוהר"ן רכה, שרבינו הבטיח שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם, ואילו אברהם אבינו אינו מניח ליכנס, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נו. והממנה לסיע לדרש ונקרא הוא כח מוציא הדרשה לאור נקרא שמו שנסריפיא"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

שנסריפי, בגמטריא נון חית מם נון. שנסריפיא"ל, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

דרך החמדה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אבר הפה והוא מקום שאין לו שעור וגם תכלית אין לו ושמו פצחהוריסמ"ו – בגמטריא תהלים.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

והם האזנים שם הימיני אשר נמצא לו מפריהיא"ה – בגמטריא רב נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ומלאכים שומרי משמרתם ואלה שמותם שם הראשון חפניא"ל – חפני בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

דרך מבואות השעים

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ואחריו יחותימיא"ל – ג' אותיות הראשונות – יח"ו שם הל"ג של ע"ב, ושאר האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ועל הדגים ממנה וכו' פקפרניא"ל – ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מאור ראשון מתפשט ממנה ושמו אעדירירו"ן – ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ספר פירוש לספר ברית מנוחה למהרח"ו

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

סוף פרק יד, המלכות בה יחוד וקשר כל המאורות וכו' נמצאו בה ב' מדות דין ורחמים, ואלו הן ב' נקודי ציר"י, ומשם נשפעים מלאכי הדין והיצר הרע, ומלאכי החסד והיצר הטוב, שם המאור הימין צצציתו"ץ (וע"ש פרק כב בענין ד' פעמים צ'), והשמאלי יאהדונה"י, ע"כ. השם צצציתו"ץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, נחמן מאומן.

</div>



# חגיגה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/chagigah/

# חגיגה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/chagigah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

חגיגה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ח' * ג' * י' * ג' *ה = ג' אלפים שש מאות = י' פעמים רבי נחמן. ח"ג – חית גמל = נ נח נחמ נחמן מאומן, יג"ה – יוד גמל הי = נ נח!

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג. כלם נתנו מרועה אחד א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

רועה אחד, בגמטריא ברסלב. פרנס אחד, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. המעשים ברוך ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. כל המעשים ברוך הוא, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ג: ת"ר איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו, איתמר רב הונא אמר עד שיהו כולן [בבת אחת] וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

על דרך צחות, ידוע שרבינו הקפיד על ישראל קדושים לא ללכת בבגדים קרועים [כפי מה שאפשר, כי רבינו התפאר בחסידים נאמנים עובדי השם שמרוב עניותם לא היה להם אלא בגדים קרועים, אבל בודאי כולם צריכים לשמור את הבגדים ככל מה שאפשר, ובודאי לא לקרוע הבגדים], כי ההולך בדרך הקדוש של ברסלב, הרי שנים בידיו, הוא יוצא תמיד יחידי בלילה לעסוק בהתבודדות עד שכל העולם בחיוב המציאות כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נב, והוא נמצא לילות שלמים בקברי צדיקים, אז בודאי צריך לשמור ולהקפיד מאד שלא יעבור על הסימן השלישי, שלא יקרע בגדיו, ואדרבה, שיכבד בגדיו.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ד:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כולי האי ואולי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רעו.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' אמר רבא אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אותה הפנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו רב יוסף אמר ידו נטוי' עלינו להגן שנאמר ובצל ידי כיסיתיך וכו'.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ה:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ויחי עוד לנצח כי יראה חכמים ימותו: לק"מ סו:א דף פב..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

האי בר בי רב דחד יומא: לקמ"ת ב:ו דף ד:.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

במסתרים תבכה נפשי וכו' מפני גאותן של ישראל וכו': לקמ"ת ה:ה דף ח:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו (תהלים מט:י-יא), ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה, בחייהן על אחת כמה וכמה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

בעיון יעקב (ד"ה מה) אף שאמרו (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כל זה דווקא בעולם הבא שזכותם מרובה מאד, אבל לענין ראיית גוף החכם לאחר שנסתלקה נשמתו, ודאי שגדולה מעלת הרואה את החכם בחייו בעוד נשמתו בקרבו, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן סו:א ז"ל וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו, כי מחמת שאז יורד ונגלה למטה הרוח דלעילא, נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו שאמרו רז"ל, על פסוק ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו, אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה לפי דברי רבינו המשך הגמרא שדרשה קל וחומר בחייהם, שהרי לפי רבינו העיקר הוא להיות בשעת מיתתם. ואולי לפי דברי העיון יעקב הנ"ל מיושב, כי הקל וחומר הוא רק לענין הגשמי, אבל לעניני רוחניות גדולים צדיקים במיתתם, ובפרט הענין להיות בשעת מיתתם.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל קושיתינו על פירוש רבינו, וכן קושית העיון יעקב, על פי דרוש, בחייהן אלו התלמידים, כענין מה שדרשו במסכת בבא בתרא (קטז.) שהמניח בן כמותו כאילו לא מת, וכל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי (רש"י פרשת וילך, דברים לא:כט), שהם מקבלים הרבה יותר מכולם כמבואר בליקוטי מוהר"ן שם.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב וכו' פרש"י ז"ל מהלך שלשה חדשים היה מביתו לבית המדרש, ונוסע מביתו אחר הפסח, ולומד יום אחד, וחוזר לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות, ע"כ. כי אין ענין להיות עם האשה בראש השנה, ובפרט לפי הקבלה שבראש השנה מנסרין האשה מהאדם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ו: והא רבי יוסי הגלילי דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי, מעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח, דתניא רבי יוסי הגלילי אומר, עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח לפי שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך, ע"ש.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאנו שהאבות קיימו כל התורה כולה, ויותר מזה מצאנו שיעקב קיים מצות תפילין על ידי מעשיו עם הצאן, והיה מקום לאמר שכל זה אי אפשר אלא לפי שיטת רבי יוסי הגלילי שיש שינוי במהות המצות לפני ולאחר אהל מועד, ולכן רק לפני הדיבור היה אפשרות לקיים המצות בצורה אחרת ממה שמצוה בדיבור. ואע"פ שמצינו בענין מצות יבום, שאפילו אחר מתן תורה היו עוסקים במצוה זו בצורה אחרת, כמו בועז עם רות, שם רק האריכו ענין המצוה, לא שאמרו שקיימו ממש מצות יבום.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ממה שרבינו העיד בספר חיי מוהר"ן אות קמב – ז"ל כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים, כי השגתי קיום כל התורה שאפלו אם היו מוכרים אותי לישמעאל וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כולה ע"ש. ומבואר יותר בספר שבחי הר"ן ח"ב אות כב ז"ל עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפלו כשלא יוכל חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קדם מתן תורה, שקימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקים מצות תפלין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקיים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום, ע"ש. ומוכרח מזה שאפילו אחר הדיבור שייך לקיים את כל התורה בצורה אחרת ממה שמצווה בה בדיבור.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לחלק בין אנוס, שאפילו חישב לעשות מצוה ונאנס כאילו עשהו, ולכן שייך עכ"פ לקיים בדרך האבות.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ט:

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אין דומה השונה פרקו מאה פעמים וכו': לק"מ ז השמטות דף ט..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

עובד אלקים זה החוזר פרקו ק"א פעמים: לק"מ קצב דף קיא..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

יא:

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מה למטה ומה למעלה וכו': שיחות הר"ן רכד.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

יב.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

כי טוב לגנוז: לק"מ לג:ה דף מז:.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

יב:

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד תורה בלילה מושכים עליו חוט של חסד ביום: לק"מ לח:ד דף נב..

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

תניא רבי יוסי אומר אוי להם לבריות וכו': לק"מ לח:ז דף נג..

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

שחקים ששם שוחקין מן: לקמ"ת ז:י דף יד..

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

יג.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור: לק"מ ו:ה דף ז., לקמ"ת ה:ז דף ט..

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

חשמ"ל חיות אש ממללות: לק"מ יט:ג דף כה:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ח"ש מחשמל: שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

וכבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם: לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וכבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

יד.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

דבר צוה לאלף דור שבקש הקב"ה וכו' והן הן עזי פנים וכו': לק"מ קמז דף קד..

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

יד:

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ד' שנכנסו לפרד"ס: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' עקיבא כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני: לק"מ נא על התורה דף נט..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

שובו בנים שובבים חוץ מאחר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רעח.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

יד: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים מים', משום שנאמר (תהלים קא:ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נא, ובריש ספר המידות ערך אמת אות א'.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לענ"ד לפרש עוד שיש בזה רמז למה שמצינו לפעמים כאשר נכנסים באיזה עבודה של עבודת השם, שפתאום צריכים להשתין, וזה הבחי' הוא בא מבחי' שקר [וכתוב בספר המדות, אמת ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ], כי הוא מהבירורים של הגוף, והוא בירור שדוקא שייך לשערות הראש, כמבואר בריש ספר שער הכוונות, ובחי' שערות הראש הם ממש הבחי' של הת' מאות עולמות של כיסופים של הצדיקים ושם יש פלגות דשערי של אורח צדיקים כמבואר בזוהר הקדוש. אלא שכאשר עולים ממש לפרדס, צריכים להיות כבר טהור מכל הבירורים, והעומד בהיכל ה', כולו אומר קדוש (ליקוטי מוהר"ן תורה נה), ואם הגוף אומרת מים מים, שצריכים לעשות את הבירורים האלו, עדיין הוא נאחז בשקרים שלא שייכים לנגד עיני השם בפרדס.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ורמז לזה, כי רבי עקיבא היה קרח כנודע, היינו שלא היה נתקע בבירורים של השערות הנ"ל, ולכן נכנס ויצא בשלום.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ארבעה נכנסו בפרדס וכו' רבי עקיבא [נכנס בשלום ו]יצא בשלום.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

לולא דמסתפינא נלע"ד שאין כניסה לפרדס האמור כאן כסתם הכנסה לגן עדן, כי בכל לילה צדיקים נכנסים ומקשיבים, ובפרט חברם רבי ישמעאל כהן גדול עלה וראה וסיפר הרבה ממט"ט, ומה יתרון ומיוחד לארבעה אלו [- אכן האריז"ל כבר גילה בלקוטי תורה, בראשית ד"ה הנה אחר שחטא, שאלו הד' עלו בדעתם לתקן מה שעוות אדם הראשון, עיין שם]. אלא, ידוע שפרדס ראשי תיבות, פשט רמז דרוש סוד, היינו שבכל אלו הדרכים התורה הקדושה מתלבשת. והיה נראה שגם אלו הד' עלו לקבל איזה השראה אלהות שיתלבש בהם [ואולי זה בחי' החסידים הראשונים שהגמרא בברכות לב: שואלת תורתן היאך משתמרת, תורתן לשון נקבה, ומיישבת, מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת, עיין שם. משתמרת לשון משמור של שירות]. וכידוע שחנוך בן ירד נהיה למלאך מט"ט המשרת לפני ה' כשר הפנים. ולכן כיון שלפי הבנת אלישע אחר אין ישיבה לפניו – מט"ט היה חייב לעמוד, כדאיתא לקמן בגמרא.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שכתוב אצל רבי עקיבא, [נכנס בשלום ו]יצא בשלום, אין היציאה סתם שיצא מבפנים לחוץ, אלא כלשון השמש יצא על הארץ (בראשית יט) – שיצא בזריחה (תוספות ברכות ב:), וכלשון יצא עליו שטר, שהלך בתוקף. [וכבר ביציאת מצרים היה שם שצ"ה שאמר והכה אותם במצרים נ' מכות ועל הים ר"נ מכות, בסוד רבי עקיבא גימטריא שצ"ה, כמו שכתוב באגרת של ר' שמשון מאסטרפליא הנדפס בהגדה של פסח, שרבי עקיבא היה אחיזה בזה השם. והנה כל עצמו של פרעה מראה על שיעבוד רבי עקיבא, כי האותיות הפנימיות – ר"ע – רבי עקיבא, ומסביבן, פ"ה – הדיבור בגלות, פה בגמטריא גם בם, היינו מרים ואהרן כמו שכתוב (במדבר יב:ב) ויאמרו הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר, גם בנו – גם בם. פרעה בגמטריא פרדס ו"ה, והוא עליה באותיות א"ל ב"ם ג"ן ד"ס ה"ע, גילוי נעלם סו"ד האר עינינו. [והתפלה צריכה לעלות דרך י"א אלפים שנה – מגלה עמוקות, מהדורה תנינא פרשת ויצא עמ' פב]. כי כל אחיזת הקליפות בזו"ן שסודם ו"ה של הוי"ה, כמו שכ' הרמח"ל בכוונות לי"א אותיות של יתגדל ויתקדש, שיסתלקו משם, ויהא שמיה רבא. והנה רבי עקיבא בגמטריא שצ"ה והוא כמנין אחד משמותיו של מט"ט – עיין בשרשי השמות לרמ"ז ערך ישעיה (כי גם אצל ישעיה כתוב (ו:ו) נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך י"צ ראו עיני, ראו עיני, ראשי תיבות של רבי עקיבא, וכן אנכי, א"י כמנין ו"ה מקיף את נ"כ – ע'קיבא. וכן כתוב מיד אחר כך (פסוק ז), ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח, רצפה בגמטריא כפרעה, במלקחי (בלי הם') בחילוף הח' לא' באותיות אחה"ע, בגמטריא עקיבא. וכן (פסוק ח) הנני שלחני, בחילוף הח' לאות ה' באותיות אחה"ע, בגמטריא ישעיה, רבי עקיבא, השמ"ן (פסוק י) לב העם הזה -), ובגמטריא נשמה, שלטון, שופט, כשלמה (כי כשכותב זכויות של ישראל נותנים לו רשות לישב וכו', ודלא כטעותו של אלישע אחר), השמים, מי משה, פרנסה, משנה למלך, אביר יעקב, מטטרמולי"ן, עיין שם. וזה מה שאמר יתרו (שמות יח:י) אשר הציל את העם מתחת יד מצרים, יד מצרים בגמטריא שצ"ד, היינו אחד מתחת רבי עקיבא, ועל ידי זה הציל את העם]. וכן הוה שרבי עקיבא קיבל איזה השראה שנתן לו איזה שרות וכח בעולם, ויצא עמה בכל תוקף בשלום. ואילו בן עזאי ובן זומא לא היו יכולים לעמוד בזה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאחר שרבי עקיבא זכה לזה, אז ידע בעצמו לדרוש את ה' אלקיך תירא (דברים ו:יג, י:כ), את לרבות תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

טו.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נוטל חלקו וחלק חברו: לק"מ נח:ו דף סט:.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

טו:

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ר' מאיר רמון מצא תוכו אכל: לק"מ כח:ג דף טל:.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

אחר מה הוי ביה לא פסק זמרה יווני מפומיה וכו': לק"מ סד:ה דף עט..

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

כמה גדולים שבקשו מלאכי השרת לדוחפו: לקמ"ת א:א דף א..

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

כז.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

שולחן דומה למזבח שמכפר: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

פתח במזבח וסיים זה השולחן אשר לפני ה': לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>



# חלה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/challah/

# חלה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/challah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

חלה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

חלה, חת למד הה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין מש"כ בחלק ה' מאומן בערך התבודדות, בענין שעה אחת ביום, אחד מכ"ד, כשיעור חלה, כי האדם הראשון היה חלתו של עולם.

</div>



# חולין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/chulin/

# חולין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/chulin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

חולין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

חולין, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. חולין במילואו: חית וו למד יוד נון, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ה: אדם ובהמה אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה: שיחות הר"ן טו..

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ז.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

רבי פנחס בן יאיר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' תח. על פי שיחות הר"ן צג 'דע שיש אור שמאיר באלף עולמות', עמ' תי.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עופות שנבראו מן הרקק: לק"מ סג דף עז..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מו. ההוא פולמוסא (פרש"י חיל השלטון) דאתא לפומבדיתא ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא אמר להו ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה וכו' (פירש"י ערוקאי גמירי מינאי הא מילתא כזית שמארו במקום מרה יהא).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מט.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ריאה ע"ש שהיא מאירת עינים: לקמ"ת ה:טז דף יא..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הריאה היא מאירת עינים: לקמ"ת ז:יב דף טו..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

למה נקרא שמה ריאה שמאירת את העינים: לקמ"ת ח:יב דף יח:.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

נו:

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מעי מעי אחילה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' תיב. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' תיד.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ס.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יהי כבוד ה' לעולם שר העולם אמרו: לק"מ יא:ז דף טו..

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אלקיכם נגר הוא: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הייתה לו במצחו: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ס:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים: לק"מ י:ד דף יג., עג דף פט..

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

סב: ואמר רב יהודה: מין עוף הנקרא צרדא - שרי מותר הוא באכילה. והעוף הנקרא ברדא אסיר באכילה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וסימניך, סימן שלך שלא תחליף ביניהם הוא: ברדא - בר מיניה [לשון נופל על לשון]. ופירוש הסימן הוא: ברדא - מבלעדיו! והיינו, שאסור לאוכלו.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו עוף הנקרא מרדא - ספקא, ספק הוא, האם הוא מותר או אסור.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והרמז בזה, צרדא בגמטריא ברסלב ע"ה והוא שרי וקיים. אמנם ברדא, אותיות דא רב, בר דא, אסור, כי אין רבנים בברסלב, וכל רב הוא טריף פסול. מרדא, אם לעשות מרידה נגד הרבנים, זה בספק (מ"ר בגמטריא ספק, בגמטריא עמלק כידוע), וצריך לעיין כל פעם מה לעשות.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

פו.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא: לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני' וכו': לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

פז. מעשה שהזמין רבי את מין אחד לאכול, ובתוספות שם ד"ה או ארבעים זהובים אתה נוטל, שרבי לא רצה שהמין יברך ברכת המזון. עמש"כ בספר המדות ערך אכילה ב:ג.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

פט.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ד האמנם אלם כו' מה יעשה כו' יכול אף בדברי תורה וכו': לק"מ קלה דף קג..

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

צב.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

שלשת השריגים שלשה שרי גאים: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

קא. א"ל לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראי בני ישראל עד סיני וכו'.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

קה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מאן דסייר נכסיה כל יומא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' תטז. על פי לקמ"ת כה 'התבודדות היא מעלה עליונה', עמ' תיח.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

קכד. האלקים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

טרחו המפרשים והפוסקים לפרש מה מיוחד ביהושע שרבי אמי דוקא תפס ונקב שמו בשבועתו.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בפשטות על פי המבואר בתורתינו הקדושה בפרשת פנחס (במדבר כז:כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה, ובכלי יקר כתב שם כז"ל וכן בענין התורה והמצוה ודאי יכופם על שמירתם בכל תוקף ועוז ועליה אמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' כל דבר סתום ונעלם בתורה על פיו יצאו ויבאו בדבר הלכה, עכ"ל. הרי מבואר שבירור ההלכה של יהושע בן נון היה תלוי על אלעזר והסנהדרין. ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ורבי אמי היה ראש מתיבתא בארץ ישראל, ולכן אפילו אם יהושע בן נון היה מציע ההלכה, עוד תלוי בו לקבוע אותו.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

קל: כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת (פרש"י חלק כהונה). מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

קלג.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כל המלמד לתלמיד שאינו הגון: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

והלומד תורה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס: לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

קלד. בן תדל – כנוי לשוטה מפורסם, עמש"כ בתהלים יט:ח.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

קלט:

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מרדכי מר דרור: לק"מ י:ח דף יג:, לקמ"ת עד דף לה..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מר דרור: לק"מ נו:ב דף סד:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

קמב.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

פה שהפיק מרגליות – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תכ.

</div>



# דמאי

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/demai/

# דמאי

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/demai


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דמאי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

דמא-י, דהיינו י' פעמים דמא, ומ"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. דמאי, דל"ת מאי, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:א הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגפנין והנצפה. וביהודה האוג והחמץ שביהודה והכסבר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הקלין שבדמאי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. השיתין, לשון רבים, אחד זה שי"ת, בגמטריא נון חית מם נון. והרימין, לשון רבים, אחד זה הרי"ם בגמטריא הר"ן – רבי נחמן. העזרדין, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ובנות שוח, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו עם הארץ ירא לשקר בשבת: לק"מ פו דף צה..

</div>



# עדיות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/eduyot/

# עדיות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/eduyot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עדיות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עדיות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ה:ו

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מטב שאקרא שוטה וכו' ואל אהיה רשע: שיחות הר"ן קג.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ז

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ה. העיד רבי יהושע ורבי יקים איש הדר על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא, שרבי אליעזר מטהר, ע"כ. פירש הרע"ב ז"ל ולא נטמא הכלי שאפר הפרה בתוכו, שהא אין כלי חרס מטמא מגבו, אף על פי כן האפר טמא, משום דמונח במקום טמא, והתורה אמרה (במדבר יט:ט) והניח מחוץ למחנה במקום טהור. שרבי אליעזר מטהר דסבר הואיל והכלי שהאפר בתוכו טמהור הוא, שפיר קרינא ביה מקום טהור. ואין הלכה כרבי אליעזר, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אליעזר לשיטתיה, שיתקן הכל אפילו מנודה, כיון שגופו טהור. והבאתי כבר שרק מי שמתוקן יכול לתקן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ח:ז

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אין אליהו בא אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע: לק"מ קיז דף ק:.

</div>



# עירובין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/eruvin/

# עירובין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/eruvin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. עירובין בגמטריא שמח, עמש"כ בסוף מסכת שבת. עירובין בגמטריא דן ברסלב, דן הוא המאסף לכל המחנות כי העירוב עושה ערבות לישראל, ובפרט בתורה רפ"ב רבינו עיר"ב כל עם ישראל, וכן ד"ן מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע שראשי תיבות שלו ד' נוני"ן של ברסלב. עירבין בגמטריא רפ"ח ס'. כי יש בענין רפ"ח הרבה חשבונות כמובא בספרים, ועל כן נראה לדרוש עוד, שיש לחלק הרפ"ח לשבעה ספירות התחתונות, שרק בהם היה עיקר השבירה ורשות הרבים, ויוצא לכל אחד ואחד מ"א ניצוצות (בגמטריא האותיות של אהי"ה במילוי ומילוי מילואו כנודע), ואחד כולל על כולם. וזה בחי' י"ן של עירובין, כי י' נחלק לעטרת היסוד של הזכר ויסוד הנוקבה כמובא בענין הי' של שרי, חציו הלך לאברם להיות אברהם וחציו נשאר לשרה, בסוד הנ"ל. הרי הי' מורה על שני יסוד ומלכות, והן' היא החמשה ספירות של חג"ת נ"ה שבהם אימא מתלבשת כנודע. והרי ז' ספירות, עם הי"ן בגמטריא ס"ז, ועם המ"א ניצוצות, נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין. אותיות ויעבר י"ן. ויעבר בחינת ע"ב רי"ו (תקוני זוהר מובא בלקוטי מוהר"ן תורה יג). ועי' בקיצור הכוונות לחודש אלול שהרמח"ל כותב לכוון בויעבר י' – זו היא ההוי"ה של שילוב הוי"ה אלהי"ם הנ"ל (בגמטריא סליחה), "על פניו" – אלהי"ם וס' צירופים שלו (דהיינו חצי הצירופים) הם כמנין פניו, ע"כ. ובזה א"ש ויעבר י"ן – י"ן בגמטריא ס'.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין ע"ה והערב נא י"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין – עיין מש"כ על השם חנניה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ב: תנן הכשר מבוי ב"ש אומרים לחי וקרוה וב"ה אומרים לחי או קורה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מבוי לחי, עם התיבות, בגמטריא נ נח. לחי קורה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. מבוי לחי קורה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מבוי, נראה לפרש מ"ב, "פשוט ומלא ומלא דמלא (שם הוי"ה) הוא התפשטות הצריך לברוא את הכל, וסוד ג' מדריגות כח"ב (אדיר במרום תקמז, מכון רמח"ל)", ו"י, אלו הזכרים של שם הוי"ה וחסר הנקבות, והרי אינה רשות היחיד. ולכן הכשר מבוי בלחי שעושה צורת ה', והיא ה' תתאה, שכינה, כדאיתא בתיקוני זוהר (ח.).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ג.: רבא אמר זה וזה כשר חלל וסכה תנן חלל מבוי תנן, ע"כ. ולכן גם מי שנוגע ברבנו אפלו בעצבע קטנה אין לשער מעלתו (חיי מוהר"ן אות ש).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

יא. אמר רב כהנא כי תניא ההיא בפיתחי שימאי, מאי פיתחי שמאי, פליגי בה רב רחומי ורב יוסף, חד אמר דלית להו שקפי, וחד אמר דלית להו תיקרה, ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

שימאי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. שקפי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יג:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא: לקמ"ת לט דף כה:.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

יט.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

שתי תמורות יש בגי בן הנם ועולה עשן מבינהם וכו': לקמ"ת צ דף מ:.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

כא.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מגילה עפה כד עייפת לה כד קלפת לה: קלג דף קב:.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

והגה והי והי זה שילום שכר לרשעים בעולם הזה: לק"מ סו:ג דף פג:.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כא. והגה והי – עיין לקוטי מוהר"ן תורה סו.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כא. והגה – לשון שמחה, ומזה יש ללמוד והגית בו יומם ולילה, מצוה להיות בשמחה תמיד.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כא. אמר רב חסדא דריש מרי בר מר, מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצות מאד, דבר זה אמרו דוד ולא פירשו, אמרו איוב ולא פירשו, אמרו יחזקאל ולא פירשו, עד שבא זכריה בן בן עדו ופירשו וכו' עיין שם. והמרש"א פירש שאצל דוד כתיב רק מדה אחת, רחבה (פשט). איוב הזכיר שני מדות, אורך ורוחב: ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים (פשט ודרש). יחזקאל הזכיר ג', שהמגילה היתה כתובה מפנים ומאחור (סוד), זכריה ראה מגילה שהיתה כתובה משני צדי הקלף, ועוד היתה מקופלת לשנים, ע"ש. הרי שיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כא:

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הלועג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת: לק"מ סא:א דף עד..

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שתקן שלמה ערובין ונטילת ידים – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' קלב.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כב.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

למחר לקבל שכרם: לק"מ יב:א דף טו:, סד:ה דף פ..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמשחיר פניו פניו וכו': לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ומשלם לשונאיו וכו' שכביכול הם משא על פניו: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

רב אדא בר מתנא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סו 'ויהי נא פי שנים', עמ' קלה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

כב. היום לעשותן מחר לקבל שכר, וכמו שמלה היום משמעו העולם הזה, המלה מחר, משמעו עולם הבא. מחר, זה אותיות מם חת ריש, מם חת (עם האותיות) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם הכולל), ונשאר , ריש, שהוא אותיות שיר. שזה מראה שעיקר העולם הבא הוא השיר של נ נח נחמ נחמן מאומן, וכמו שרבינו אמר, אני אשיר שיר לעתיד שזה יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים!

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

כג. – משנה ב:ו

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וכן שמעתי ממנו שיוצאין בעקרבנים בפסח, וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי, ע"כ. וכן הוא ברע"ב: עקרבנין, אבל במשנה שמופיע בגמרא לא גרסינן עקרבנים אלא עקרבלין. ואכן, בעקרבנין, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן מצינו שמה שכתוב בתורה (שמות יב:ח) ומצות על מררים, מררים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

כח. מערבין בפעפועין ובחגלוגות ובגודגדניות. פעפעין (בלי הו') בגמטריא רבי נחמן. החגלוגות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ורש"י פירש פולפי"ר בלע"ז בגמטריא רבנו נחמן. הגודגניות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

כט. תרדין יפה ללב וכו' אבי תפי וכו' – עמש"כ בברכות דף לט.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כט. אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רצ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מ.: שנת תש"פ הדף יומי של ערב ראש השנה שחל בשבת, שבוא מדובר בדף. וגם בסוף הדף, לפי גירסת רש"י הרבנן שלחו את רב ייבא סבא, ייבא ראשי תיבות ישראל בער אודסר סבא (ואם תאמר יש עוד י', הרי עודעשר, עמש"כ על אביי) בערב ראש השנה לרב חסדא (הרב של חסד – רבינו), ורב חסדא אמר לו שהוא בא לו כי היה צריך המקום – שזה ממש הענין של ראש השנה של הצדיק, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא א', עד שתגיע למקומו.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מא – והנה בראש השנה גופא ראיתי במפרשים שהביאו שיש ענין לצום אפילו בלי השלמת היום שבכי האי גוונא לא עולה להתחשב לצום, כדי להשתתף בצער, ובזה אולי אחד מהטעמים הכי חזקים ששמעתי על מה שרוב העולם לא זכו להיות השנה אצל רבינו, כי לא אפשר להפליג בשמחתינו כנהוג כאשר העולם מדוכא ומעונה בשקר הקרונה. (וכן בחיי מוהר"ן אות קפו ז"ל אינו נכון שהם יהיו בצער ואני בשמחה. כי בשלמא אם לא הייתי נשרף רק הם בעצמן הייתי מכרח להצטער עמהם, כי מחמת שיש לישראל צער כזה גם אני מכרח לסבל עמהם להצטער עמם בצערתם. אבל עכשו שגם ביתי נשרף, ובודאי אני צריך לקבל באהבה ובשמחה וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מא: (ועיין לעיל)

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ג' אינם רואים פני גיהנם וכו': לקמ"ת צ דף מ..

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ד'

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

משנה מא: מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים. פלנדרסין, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מג:

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

שאין אליהו בא בשבת ולא בע"ש: לק"מ קיז דף ק:.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

נב.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

הדרי בי: שיחות הר"ן סא.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

רב יהודה בר אישתתא, אישתתא, פרש"י שם אדם. אישתתא בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

נב: משנה: מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר"ש אומר אפילו חמש עשרה אמות יכנס שאין המשוחות ממצין את המדות מפני הטועין, ופרש"י שהט"ו אמות הם דוקא, על חשבון תשעים טפחים, ע"ש. והרי זה בחי' הט"ו ווי"ן של ויציב ונכון וקיים וישר שאומרים אחר קריאת שמע בשחרית, כמובא בכוונות, שהם בגמטריא צ'.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

נג.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

דוד דגלי מסכתא כתיב ביה וכו': לק"מ רפג דף קכב..

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

נג. מימי לא נצחני אדם אלא אשה תינוק ותינוקת ע"ש שהאשה הוכיחה אותו על שלא השאיר פאה בקערה וכו'.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

נג:

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוסי בר אסיין כד הוי משתעי בלשון חכמה וכו': לקמ"ת עז דף לה:.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

נד.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי חרות אלא חירות: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

כי חיים הם וכו' למוצאיהם בפה: לק"מ יא:א דף יד:. כי חיים הם למוצאיהם, למוציאהם בפה: לק"מ נו:ג דף סה..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

למוצאיהם בפה: לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא..

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

וממדבר מתנה: לק"מ יד:ה דף יט..

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

וממדבר מתנה היינו שפלות: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא נשתברו לוחות הראשונות לא היתה שכחה בעולם: לק"מ נד:ד דף סא:, ס:ח דף עג..

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא לא נשתברו לוחו הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל: לק"מ ריז דף קיג:.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

נד. תנא דבי ר"א בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמיות. ולכן מצינו בכמה ספרים ותפילות שמסיימים, אמן נצח סלה ועד.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

אמן - מרמז ל'מאומן' (ועמש"כ בריש החלק על תפילה). נצח גימ' נחמן. סלה עם האותיות גי' נחמ. נ'צח ס'לה ר"ת נס וא"ב דאח"ס ס=ח, הרי נח, גם בס"ת אמן' נצח'. א"נ י"ל נס גי' נ נח עם התיבות. ועד - זה העדות, החתימה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

נד. כי נעים כי תשמרם בבטנך וכו' אימת ד"ת נעימים כי תשמרם בבטנך היינו שיהי' לומד ע"מ לעשות ולקיים בפועל ממש כל מה שלומד וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

נד:

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך: לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד..

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

כיצד סדר משנה: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אלעזר בן פדת בשוק של צפורי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קלז.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

נח. בשנת התשפ"א הדף יומי של ח"י תשרי, הילולא של רבינו למדו דף זה. עירובין נח בגמטריא רבנו נחמן. עירובין דף נח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

סג. המורה הלכה בפני רבו חיי מיתה כו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

סד. רבה בר שימני ור' מנש' בר' ירמי' מדפתי הוי קא מפטרי מהדדי אמרי נימא מלתא כו' דאמר מר וכו' אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו פתח חד מינייהו ואמר היכי דמי שתוי כו' שתוי כל שיכול לדבר בפני המלך וכו'.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

סד. עירובין סד. לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו, היינו זוכר את חבירו (עיין תנא דבי אליהו פ"ה ובילקוט מ"ב רמז רכד, שעל ידי אותו דבר הלכה יאמר "זכור איש פלוני לטוב שזו ההלכה קבע בידי").

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ואע"ג דבכל מקום יש הקפידא חמורא לא להשתמש בדברי תורה אלא לשמה, הרי כל אותיות התורה הם נשמות ישראל, ועל ידי הלימוד מעוררים ומזווגים הנשמות כמובא.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שתני במסכת אבות, ודאשתמש בתגא חלף, היינו כאשר אחד מחלף ועובר מחבר יש להשתמש בתורה כדי שיזכרו.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בהמשך הגמרא, המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו, יקח בהן ספר תורה ע"ש. הרי משתמש בספר תורה כדי להקים שם להגר, ולכן יקנה ספר תורה דייקא - דאילו לפי רב ששת שאמר אפילו בעל בנכסי אשתו, פרש"י סתם בעי למיעבד בהו מצוה, ולאו דוקא ספר תורה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה לכאורה כאשר שני נשים נפטרות זו מזו, אין שום ענין שתהיה מתוך דבר הלכה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

סה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו: לקמ"ת כו דף כג..

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

סה. אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי, פרש"י אפי' ציווי עבודה קלה היתה מבטלת אותי, עכ"ל.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביורה דעה ריש סימן רכג ז"ל המדיר עצמו מהנאת בנו, כדי שלא יתבטל הבן מלמודו בשבילו, מתר הבן למלאות לו חבית של מים, להדליק לו את הנר, ולצלות לו דג וכו' ע"ש. ובבאר היטב כז"ל דמסתמא ממילי זוטרי כי האי דליכא בהו ביטול תורה כ"כ לא אדריה עכ"ל. הרי מבואר שיש גדר של ביטול תורה קטנה, אכןמלשון אביי, לא תנאי, משמע שהיה מחשיב זה לביטול גמור.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן ליישב בעזה"י שמה שהיה מפריע לאביי לא היה עצם העבודה בפני עצמה, אלא שהיה בא מתוך ציווי, והציווי מחייבת ונותן עליו אחריות וממילא אחשביה להעבודה להיות מעכב בלימודו. אבל בלי הצוואה, שהבן יעשה מרצון עצמו, אז אין זה נחשב אלא בהגדרה זו של ביטול תורה במקצת.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי, רבינו חננאל (ד"ה ורבא) פירש שהצער של נשיכת הכינה היה מבטלו, והמרש"ל (חכמת שלמה ד"ה אי) פירש שאם היה הורג כינה היה הדבר מאוס עליו ומטריד דעתו. ועיין במסכת שבת סוף דף פח. ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען (נוטפות) אצבעתיה דמא וכו' – ואותו רבא הודה כאן שלא תמיד הוא זוכה לריכוז כזה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כאשר למדנו את זה בדף יומי, לפני שלמדתי הדף, בשחרית התפללתי ביחידות בחדר שלי והסתובב עכבר קרוב לי ועשה רעש, והיה לי נסיון לכוון ולהתרכז, וצחקתי מעצמי, שהנה אני רוצה להתפלל באימה ויראה לפני מלך מלכי המלכים, ואפילו עכבר קטן מדאיג אותי. והרי אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, וידוע הסיפור של בוסתנאי שכאשר עמד לפני מלך בשר ודם נתן את עצמו להיות נשוך מדבורה ולא התיחס לזה בכלל בעמדו לפני המלך.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ואז למדתי הדף וקבלתי הנחמה כנ"ל.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

סה. אמר רב יהודא לא איברי לילא אלא לשינתא. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עה: אמר רב יוסף תני רבי היו ג' אסורין אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה, אמר רב יוסף מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי, ע"כ.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בערך הלכה, שבגאולה הלכה כיחיד, כהצדיק, ודו"ק.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

פה: מה שאמר רבי על בן בונייס פנו מקום לבן מאה מנה וכו' ע"ש. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

כגון חצירו של בן בונייס. בונייס בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

פה:-פו. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו פנו מקום לבן מאה מנה, אתא איניש אחרינא אמר להו פנו מקום לבן מאתים מנה, אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי, אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה, אמר לו, לכשתגיע אצל אביו אמור לו אל תשגרהו בכלים הללו לפני.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי מה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (אות צג) שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וכו' וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות וכו' שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות הוא מפרש כמו שכתבו (משלי יז:ט) "ושנה בדבר מפריד אלוף" וכו' אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש – חגרהו על מתניך לסוף שתהנה מתלמודו וכו' מי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים וכו' כי על ידי שמחלק אלפים למאות וממשיך האלפים לתוך המאות כנ"ל על יזי זה נעשה ממות מאות על ידי שנכנסו האלפים לתוכם. ומי שאינו יודע זאת אינו יודע מפני מה הוא עכשו בשמחה ואינו יודע היחוד של ברך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואינו יודע מה זו ציק קדרה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

כי אלף ספינו בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה, זה בחינת שנה בדבר, שעי"ז מחלק האלף למאה, ולכן רבי אמר פנו מקום לבן מאה מנה. והשני אלפים האלו, האחד (אלף ספינות על שם חשיבותם הספון) לחלק למאה, והאחד להכניס למות – בחי' עיירות ביבשה (להעיר את היבש – לחיות המת), לעשות מאות. ולכן רבי אמר לרבי יוסי, שכאשר ישיג אביו, שהיה לו בחי' זו, צריכים לקיים חגרהו על מתניך, ולכן אל תשגרהו בכלים הללו לפני, אלא חגרהו במתניך.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

והאיניש אחרינא לא הזכיר שמו, וי"ל שאינו אלא אותו נחמ"ן, אלא באחוריים, בחי' פנו מקום לבן מאתים – מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה בחי' שנה בדבר, שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

פו. (ועיין למעלה)

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

זו רבי מכבד עשירים: לק"מ סח דף פו..

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

צו: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין?! – והנה תפילן בגמטריא פתק, אז בודאי ראוי לטרוח לעשות קמיע עם הפתק!

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ק: תנא מגדלת שער כלילית, פרש"י שד, ע"כ. עיין בספר חסד לאברהם, לאחר שהביא שאין להשדים שער, הקשה מהגמרא כאן, ותירץ ז"ל וי"ל שלילית היא קליפה ואינה שידה ולכך היא מושרשת למעלה, אמנם השדים אינם קליפות אלא ענין נפרד שאפילו שורש בחיצונים אין להם, ולכך לילית יש לה שער והשדים אין להם שער, וזה דווקא בממשות היד דרך כאשר ימשמשו האדם, כי להדמות הם מתדמין בעלי שער, אלא כאשר יסתפק צריך למשמשן בידים, והם כולם קרוחי ראש וכו' ע"ש. ולכאורה אי אפשר לתרץ כן לפי רש"י. אכן לפי דבריו שגם השדים שאין להם שער, עם כזל זה מראין את עצמן כבעלי שער, י"ל שזה הכוונה, שהנשים מגדלות שער כמו שמראין השדין.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ק: אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וכו' וכו'. ובספר בן יהוידע (ד"ה אלמלא) כתב שעכשיו שניתנה תורה אין אנו למדים מוסר מבעלי חיים, משום שבהם יש גם מדות רעות ואנו עלולים ללמוד מהם גם מדות אלו ע"ש. ולא נראה כלל, כי הלוא צריכים ללמוד מכל דבר את הטוב ולא לללמוד מהרע.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

והנכון בזה כבר גילה רבינו הקדוש בשיחות הר"ן (אות קטז) ז"ל ישראל עם קדוש אפלו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב אפלו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ מצד חיוב השכל והישר, רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך, ע"ש.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

קא: א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפלו בדורו של משה לא היו כמותן, דאילו בדורו של משה כתיב (דברים יא:יג) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב (דברים א:טו) ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח, ואילו גבי לאה כתיב (בראשית ל:טז) ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך, וכתיב (דברי הימים א:יב:לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. איני, והאמר רב יצחק בר אבדימי וכו' וכו' מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה זו היא מדה טובה בנשים, כי קאמרינן דמרציא ארצויי קמיה ע"ש.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

והרי חז"ל גם כן גינו את לאה בזה שיצאה, וכינו לה יצאנית (רש"י בראשית לד:א). ועיין במכתב של ר' אברהם קליסקר נגד ספר התניא של חב"ד (שנת תקנז, מכתב ס"ה בספר אגרות חסידים מארץ ישראל) שכז"ל ודור המדבר שהיה דור דיעה לא היו כי אם חכמים וידועים (דברים א:טו) ונבונים לא אשכח כי פחדו ורהו (?) להתבונן בבינה יתירה, עכ"ל. והרי לא דאג על חכמה ודעה, רק בענין בינה יתירה, שהיא דייקא בחי' מעלת האשה. (והגם שרבינו אמר שענין יששכר הלומד הוא למעלה מבחי' זבולון המפרנס, כבר הבאתי מהאריז"ל שזבולון בעצמו בחי' כתר ולמעלה מיששכר). והרי יש להבין הסכנה הטמונה בהשגת הבינה הזאת, שדורשת יציאה, חכמת נשים בנתה ביתה, ובין הדרך של חב"ד. ובכלל צריך ביאור כי הלוא הבעל שם טוב אמר תורה מבחי' בינה, כמו שרבינו גילה בספר חיי מוהר"ן אות שנג ע"ש. ולכאורה עיקר לימוד תורה דייקא על ידי בינה, כמו שאנו מתפללים בברכת קריאת שמע: ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל וכו' [אכן בנוסח אשכנז לא אומרים "בינה" , אבל בודאי מתפללים להבין].

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה מח, שבינה שמשם דינין מתערין, צריכים תפילה בכח. ועיין בלקוטי תורה של האריז"ל בפרשת בראשית, שכתר של הנוקבא משני שלישים של תפארת ז"א, מבחי' הגוף, אך מן האור המתפשט בתוכו, אינה לוקחת רק חצי שליש אור לבד. ומבאור שם שכל שליש הוא או"ר. וכתוב שם ששני שלישים, בגמטריא בית (וצריך לומר שפוחתים הב' כוללים), והנה כאשר מוסיפים על בי"ת, ק"ג - חצי שליש של האור, עולה בגמטריא תפל"ה. ואולי עוד נזכה להרחיב דיבור בזה בעזה"י.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם בלקוטי תורה פרשת בראשית, שכתר ז"א אינו אלא משליש אחד של תפארת אימא-בינה, וחטאו של אדם הראשון באכילת עץ הדעת, היה בזה שרצה להגדילו לשני שלישים, ע"ש באריכות כל הפגמים שזה גרם.

</div>



# גיטין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/gittin/

# גיטין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/gittin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

גיטין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ג*י, י*ט, ט*י, י*ן בגמטריא נון חית מם נון. ג, י*ט, ט*י, י*ן ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. גמל יוד טית יוד נון ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות. גט – גמל טית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בפני נכתב ובפני נחתם, בגמטריא נון נון חית נון נון חית (-פעמיים נ נח, אחד על הכתיבה ואחד על החתימה).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ו: שלח ליה ר' אביתר (שהיה בארץ ישראל) לרב חסדא (-בבבל) גיטין הבאים משם לכאן אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אביתר בגמטריא תרי"ג. אביתר גם מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע, בסוד השם אבגית"ץ. א"ב פשוט כפול – נ נח, עד י', שהוא הסכום של א-ב-ג-ד. גם אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר. ת"ר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכתב בלי שירטוט – שיר ט' עולים וט' יורדים כידוע. גם בחי' תו"ת תפילה ותורה. במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין, כי ארבע זה כבר בחי' שיר פכ"ש מרובע (רש"י פירש שלא שמיע ליה הא דר' יצחק, אכן אפילו מהברייתא לא שמיע. והביאו במפרשים מר' נפתלי כץ שכיון שפירש את הפסוק שלא כפשוטו לא היה צריך שרטוט. ויש לפרש שר' יצחק דרש שירטוט, טוט בלשון כתפי שתים כידוע (מנחות לד:), ולכן מה ששייר יותר משתים צריך שירשטוט).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף מאן לימא לן דר' אביתר בר סמכא הוא, ועוד הא איהו דשלח ליה לרב יהודה, בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן (יואל ד:ג) ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו, וכתב ליה בלא שירטוט.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל שהיו משתהין בארץ ישראל ומניחין נשותיהן עגונות ובטלים מפריה ורביה, שנקל בעיניהם ילדים וילדות, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות פירשו ז"ל לפי שהן משתהין בארץ ישראל היו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות והיינו בזונה, בשביל מזונות, ועוד כדאמר בירושלמי עובדא הוה בחד שמכר בתו ללמוד תורה והלך ולמד, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחתם סופר ובני יהושע שפירשו לשבח שעזבו את ביתם ובניהם בשביל ללמד תורה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן רמא – שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול. ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית, ע"כ [-רבינו בכלל לא רצו שאנשיו יהיו מלמדים, עיין שם בשיחות הר"ן רמ, ובספר חיי מוהר"ן תסה, תקצא].

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בין לרש"י בין לתוספות יש ענין שהיו משתהין, ואילו רבינו הקדוש כאשר הלך לארץ ישראל, רצה לחזור מיד לאחר שפסע ד' אמות. ועכ"ז הלך על דעת זה שאפשר שישעבדו קצת בני ביתו. עיין בסיפור נסיעתו לארץ ישראל, שבחי הר"ן ב:ו וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם, מי יפרנסם. והשיב כך: את תסעי למחתנך, אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין 'ניאנקע', אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות, ואמך תהיה משרתת קעכין וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ותזנה עליו פילגשו רבי אביתר אמר זבוב מצא. עיין ספר המדות אהבה ב:ב אהבת אשה לבעלה נכר בזבובים ויתושים שבבית וכו'. אמונה ט – על ידי מעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם. המתקת דין קט- כיון שהגיע מדת הדין של מעלה על האדם, אף על פי שעדין אינם שולטין עליו, יכול להרגיש את מדת הדין על ידי הזבובים שבבית, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ז.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

והוא יפיל לך חללים: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהם צדקה: לק"מ סט:פז..

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וכו' שוב אין מראין לו סימני עניות: לק"מ ד:ח דף ד..

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יז. למימרא דארומאי מעלו מפרסאי והתני וכו' יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים עמד והגלה אותם לבבל, לא קשיא, הא מקמי דניתו חברי (רש"י פירש פרסאים וזה היה כבר בימי כורש, ובתוספות פירש ר"י אומה אחרת שבאה בימי רבי יוחנן) לבבל הא לבתר דאתו חברי לבבל, עיין שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן קט, שרבי שמעון תיקן לשון תרגום, וקשה שהרי מצינו בגמרא שארמית היא הלשון הכי גרוע. ולפי פירוש ר"י י"ל שאע"פ שרבי שמעון תיקן, חזר ונתקלקל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כב. אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ, טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי, רשב"ג אומר הגדול בחיו חייב והגדל בפטור פטור, מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ, לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוה לארץ, ומאי טעמא דרשב"ג (פרש"י – מהו הגדל בחיוב חייב, והלא היניקה של שרשין מעלה שרף בכל הפרי ושורשי עבר זה מעלים שרף לפרי שבעבר זה) דמפסיק צונמא, מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי, במאי קמיפלגי, מר סבר אוירא מבלבל ומ"ס האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, ע"כ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק נקרא אילן (קידושין מ: ובעוד כמה מקומות, חיי מוהר"ן תא, רש"י עה"פ היש בה עץ) 'שיש לו ענפים וקלפה ועלין וכלם שואבין חיות מן האילן' – ליקוטי מוהר"ן רכד. ובתורה סו – והתלמידים הם עם הצדיק משרש אחד, רק שהם תלויים בו כענפים באילן, שהאילן יונק חיותו משרשו, והענפים יונקים החיות דרך האילן, ויש בזה כמה בחינות, כי יש תלמידים שהם בבחינת ענפים, ויש שהם בבחינת עלים וכו' וכו' ומי שמקשר מאד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש דהינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק וכו' כי הענפים מרגישים כל העליות וירידות שיש להאילן, ועל כן בקיץ הם גדלים, ויש להם חיות, כי האילן יונק חיותו משרשו על ידי הגידין שיש בו, שיונק דרך שם חיותו משרשו, דהינו שיש בו חללים שיונק דרך שם חיותו, ועל ידי כן בחרף שנתיבש הלחלוחית ונתכוץ החללים על ידי זה נתכוצים גם כל הענפים, ומחמת זה נופלים העלים אז, וכן להפך בקיץ, עיין שם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במדבר רבה ט:ז פן ישבעו זרים כחך (משלי ה:י), שגלו מארצם וישבו זרים במקומם ואכלו כחם ויגיעם, ואין כחך אלא כח ארצם, כמה דתימא (בראשית ד:יב) כי תעבד את האדמה וגו' (לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ), וכן את מוציא כשהגלה מלך אשור לעשרה שבטים, הושיב זרים בארצם שנאמר ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לד. והלכתא כנחמני: שיחות הר"ן ריב.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מג.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אא"כ נכשל בהם: לק"מ כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

מה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

נשי כל מילי מסדרין בבית הכסא: לק"מ סא:ד דף עה..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה מרב עיליש ובנות רב נחמן – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מז. ריש לקיש זבין נפשי' ללודאי כו'.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

נב: (סימן – בני בנים כבנים) עמרם צבעא, אפוטרופא דיתמי הוה, אתו קרובים לקמיה דרב נחמן, אמרי ליה, קא לביש ומכסי מיתמי, אמר להו, כי היכי דלישתמען מיליה קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמוד, אימור מציאה אשכח, והא קא מפסיד, אמר להו, אייתו לי סהדי דמפסיד ואיסלקיניה, דאמר רב הונא חברין משמיה דרב, אפוטרופוס דמפסיד מסלקינן ליה, דאיתמר, אפוטרופא דמפסיד, רב הונא אמר רב מסלקינן ליה, דבי רבי שילא (רבי שילא בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן) אמרי לא מסלקינן ליה, והלכתא מסלקינן ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

זה המימרא הוא פלא, ואסור להרחיב הדיבור.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

נו. בעובדא דבר קמצא אמר איזל איכול קירצא בי מלכא (פי' רש"י ידבר מלשינות) אזל א"ל לקיסר וכו' אר"י ענוותנותו של ר' זכריה וכו'.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נו:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה טיטוס הרשע – תכלת וארגמן: על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שט. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שיכ.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה, לנכרי יהיב ליה ארבע זוזי, לישראל אמר ליה מיסתייך דקא חזית בסנאך, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשולחן ערוך, יורה דעה שלה:ב ז"ל הגה י"א דשונא יכול לילך לבקר חולים (מהרי"ל קצז) ולא נראה לי (ביאור הגר"א – סהדרין יט.) אלא לא יבקר חולה ולא ינחם אבל שהוא שונאו שלא יחשב ששמח לאידו ואינו לו אלא צער, כן נראה לי (ש"ס פ' כ"ג), עכ"ל.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

נח. מעשה של ר' יהושע בן חנני' עם התינוק שנשבה בבית האסורים הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל וכו'.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ס: דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרם בכתב וכו': לקמ"ת כח דף כג:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

סב. בעובדא גדניבא. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

סח: מפתחות:

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה בניהו (לאשמדאי) מאי טעמא כיחזיתיה לההוא סמיא דהוה קא טעי באורחא אפיקתיה לאורחיה, אמר ליה, מכרזי עליה ברקיעא דצדיק גמור הוא, ומאן דעבד ליה ניחא נפשיה זכי לעלמא דאתי, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות, צדיק קז – לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושין לצדיק, על ידי זה זוכין לעולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ע. מפתחות

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

תנא והממלא כריסו מכל דבר – פרש"י ז"ל מכל דבר שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו, ע"כ, אחזתו אחילו. אמר רב פפא, אפילו מתמרי (-תמרים יביאו לחולאת הזו), פשיטא, סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר מר (פרש"י ז"ל שהתמרים יפין לגוף כל כך) תמרי משבען ומשחנן (-פרש"י מחממות) ומשלשלן ומאשרן ולא מפנקן אימא לא קמ"ל, מאי אחילו, א"ר אלעזר אש של עצמות, מאי אש של עצמות, אמר אביי אש גרמי, מאי אסותיה, אמר אביי אמרה לי אם כולהו שקייני תלתא ושבעא ותריסר, והאי עד דמתסי כולהו שקיינאי אליבא ריקנא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן רסג, ושיחות הר"ן קמג, שאכילה יתירה מביא קדחת ר"ל.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

עו: אמר רב הונא מאי פניך, תשמיש, ואמרי קרי ליה פניך, לישנא מעליא נקט, ע"כ.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תורה עד כתוב שתפלה הוא בחינת פנים. ועיין בליקוטי הלכות (קריאת התורה ג:ב) שאצל הצדיקים זיווג ותפילה הם בחינה אחת.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין זה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

בפשטות פנים של מטה מכונים פנים.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל על פי האמת, שהרי עיקר הפנים תיקון ז' של תיקוני הדיקנא, תיקון אמת. וז' היא המלכות. ועיין בספר אדיר במרום (ספינר עמ' ס) ז"ל ותחזק היסוד שהוא הפריה ורביה. וסוד (משלי יא:ל) פרי צדיק עץ חיים. וזה כי רק הצדיק יש בו לפרות ולרבות. שהפריה ורביה סודה (שמות לד:ו) ורב חסד, שהוא ריבוי החסדים, בסוד ור"ב חס"ד עולה פ"ר, והיינו פריה ורביה, עיין שם. תיקון ורב חסד הוא התיקון הו' של תיקוני הדיקנא, מידת היסוד. ולכאורה הוא משפיע לתיקון הז', שהוא המלכות ועיקר הפנים. ולכן הפנים משמעו תשמיש.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו זווג לרע, כענין (ישעיה כו:יג) בעלונו אדנים זולתך, ולפי זה יש לפרש מה שכתוב (קדושים כ:ג, ה) ואני את פני באיש ההוא וכו' ושמתי אני את פני באיש ההוא. (ופרש"י מהתורת כהנים, פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי), שענינו זווג לרע כנ"ל, וכן מש"כ בתהלים פני ה' בעשי רע.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

פ. מאי מלכות שאינה הוגנת, מלכות הרומיים, ואמאי קרי לה מלכות שאינה הוגנת, משום שאין להם לא כתב ולא לשון, ע"כ. והנה בעולם יש מושג של רומן נומאראלס – roman numerals - המספרים של הרומניים: I, II, V, X, L וכו'. ומבואר אם כן ששפת המספרים לא חשיב שפה ולשון.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

פד. קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וכו' ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר, הכי השתא, התם בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים, פרש"י ז"ל ינקוב בשרו תמיד בקוץ, ע"כ.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

עוד עצות להיות ער ולא ליפול לשינה, עיין ספר המידות שנה ג', ומשכ"ש.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

פה. תנא דברי הכל אתנייה, כשר בפסול מיחלף ליה, הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה לימוד עמוק, שיותר מרשם הכח של הרבים מגוף ההלכה. ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב' ז"ל והתגלות אחדות הפשוט, זאת הבחינה יקרה מאד אפלו אצלו יתברך, כמו שמצינו (ברכות ט ולז) יחיד ורבים הלכה כרבים, כי מחמת שהם רבים, שכל אחד יש בו דעה משנה בחינת פעלות משתנות, וכשהם מסכימים יחד לדעת אחד נמצא בחינת פעלות משתנות נעשה בחינת אחדות הפשוט, שזה יקר מאד בעיניו יתברך, ועל כן הלכה כמותם, וגם כדי שלא להרבות מחלקת בישראל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

פח.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

לא גלו ישראל עד שעבדו בה שבע בתי עכו"ם: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

פח:

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: גט מעושה בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול. ומבואר בגמרא שאפילו מדאורייתא אינו כלום. דהיינו כאשר הגוי כופה לישראל עד שאומר רוצה אני ליתן הגט, אינו גט. מכאן פירכא גדולה על היסוד שמובא בקונטרס עיקרי אמונה מהבעל שם טוב שיכולים לקבל מסרים עליונים מהשם יתברך דרך גוים, עיין שם.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה לענ"ד שיסוד הבעל שם טוב אינו שהגוי הוא המוסר הידיעה, אלא שהאדם עולה לבחי' עולם האצילות, ואין שם אלא השם אחד [וצריכים לומר שאותו רב שבא להתווכח עם הבעל שם טוב על זה, וסירב לקבל ממנו, ורק בדרך חזרתו קיבל מסר מגוי, על כרחך אותו רב היה כבר בעל מדרגה, והיה משתדל תמיד לראות יחוד השם, ובעזרת הבעל שם טוב הוא הצליח לעלות ולקבל מסר הגוי]. ואילו יהודי שמקבל מכות מגוי כדי שיקיים התורה, על כרחך רחוק הוא מאד מזה, והרי הוא מקבל מסר מגוי בעלמא, ואינו כלום. [ויש לחקור עם רבים יכולים לקבל מסר, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד הערות ביסוד הנ"ל של עיקרי אמונה, עיין מגילה לב., ליקוטי מוהר"ן סוף תורה ו).

</div>



# הוריות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/horayot/

# הוריות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/horayot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הוריות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ור-יות, ו"ר בגמטריא נ נח נחמ – יו"ת בגמטריא רבינו נחמן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

י.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כוכב אחד יש שמטעה את הספינות: לק"מ לא:ט דף מו..

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

יב.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כשמן הטוב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שפב.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יג. תבניא רשב"י אומר בדין הוא שיקדים עבד משוחרר לגר, שזה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה, אלא זה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור. ע"כ

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר כתבנו על הכח שהיה לרבינו לתקן אפילו הגוף של הגר. וצ"ע אם יכול לתקן את זה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש ללמוד מזה למה שדנו במסכת עבודה זרה, על ע"ז דבטלה, אם עדיין מאיס, ואם להשתמש לדבר מצוה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יג:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שלא אמרו הלכה בשמם כמו אחרים ויש אומרים: לק"מ קמה דף קד..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

שהתקען רבן גמליאל כבוד לעצמו וכו': לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

(יג:) מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה, אחרים אומרים וכו' הדר אתני ליה אמרו משום רבי מאיר וכו' אמר רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר"מ, אמר ר"מ לא אמר, עיין שם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בזה י"ל מה שאמר רבי (עירובין יג:) האי דעדיפנא מחבריי דחזיתיה לר' מאיר לאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי, ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

שבתחילה חזיתיה לאחוריה, שהיה מזכירו בשם אחרים, אבל אילו היה חזיתיה מקמיה, דהיינו קורא בשמו, הוה מחדדנא טפי.

</div>



# אגרת הרמב"ן

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/iggeret-haramban/

# אגרת הרמב"ן

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/iggeret-haramban


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אגרת הרמב"ן

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה שנים לא הדפיסו שער ד' של שערי קדושה של מהרח"ו כי חששו לגלות סודותיה. וברוך השם כבר הרבה שנים שהדפיסו אותו, ואחד מהדברים הנמצאים שם הוא אגרת הרמב"ן, נמצא שקבלו באחריות מלא מה שכתב הרמב"ן שדרכו העצות שבתוכו יכולים להשיג רוח השכינה וזיו כבודה וחיי עולם הבא.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר כתבתי במקום אחר (תורה רעא) שצריכים ליתן טעם למה בברסלב לא עשו עסק גדול עם האגרת, ובפרט ששם הרמב"ן גם כן נחמן. ובברסלב תמיד קופצים ראשון לתפוס כל דבר חשוב ויקר בעבודת השם. והנלע"ד בזה שהיום העיקר בעבודת השם הוא עזות דקדושה, שהוא באמת דבר אחד עם ענוה אמיתית, ואילו האגרת מדבר רק על ענין השפלות של הענוה, והיום עד שיזכה בכל מדרגה שהוא להשראת השכינה כפי שפלותו, כבר יסתכן מאד וספק גדול שיגיע, כי היום צריכים בעיקר עזות דקדושה כנ"ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תעלה על לבך מידת ענוה, הרי עליה וגאוה להענוה, וכמו שאמר רבינו הקדוש שצריכים בחינת ויגבה לבו בדרכי השם, ובגמרא סוטה ה תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית. וזה מרומז במילת גובה, כי מצינו שכתוב: גבהה - אל־תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי א-ל דעות י' ולא ולו נתכנו עללות: (שמואל א פרק ב פסוק ג). והרי ג' עם ה' = ח', ב' עם ה' עם הכולל= ח'. הרי שמיני בשמינית. וזה לשון תעלה בגמטריא ח' פעמים ס"ג, כי ס"ד היא ח' פעם ח' (וכן בגמרא שזה יפה כמו סאסא בשיבולת, סא, עם הב' אותיות בגמטריא סג).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה תעלה בעידניה סגיד ליה, בעת הראוי לקחת הגאוה תקבלו בענוה. וזה מה שראיתי שהפסוק השמיני בפרשה השמינית הוא ויאמר יעקב וכו' קטנתי וכו'. כי יעקב בעצמי בחי' עקב ענוה, שבע פעמים הוי"ה, ובשמינית, שחזר על פכים קטנים רמז לשמונה נרות חנוכה, אמר קטנתי. אי נמי יצחק בגמטריא ח' פעמים הוי"ה ויעקב ז' פעמים לה', נשאר לו לעצמו השמיני שבשמיני.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כי המתגאה בלבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים, שנאמר י' מלך גאות לבש וגו'. ובמה יתגאה לב האדם, אם בעושר ה' מוריש ומעשיר. ואם בכבוד, הלא לאלקים הוא, שנאמר והעושר והכבוד מלפניך, ואיך יתפאר בכבוד קונו. ואם בחכמה, מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. נמצא כי הכל שוה לפני המקום, כי באפו משפיל גאים וכו' עיין שם. הקדים לכתוב אצל עושר, שהשם יתברך מוריש ומעשיר, וכן כתב בסוף לענין חכמה, שהשם יתברך נותנה ולוקחה, אבל לענין כבוד כתב שאינו אלא שהשם יתברך. אכן אותו פסוק שהביא ראיה שהכבוד של השם יתברך כתוב בו גם עושר, ואילו בעשירות לא כתב אלא שהשם יתברך הוא המעשיר. והרי מצינו גם לענין כבוד שנאמר למשל (שמואל א:ב:ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו. וי"ל שכיון שכבוד אינו דבר ממשי, כיון שכתוב שהוא שייך להשם יתברך, על כרחך כל כבוד שיש שייך להשי"ת. מה שאין כן מה שכתוב עשירות, לא מכריח בעשירות הנמצא אצל אדם פרטי שאינו של אותו אדם, רק שאין לו להתפאר עליו משני הטעמים שכתב, כי גאות הוא לבושו של השי"ת, ובמה יתגאה כי ה' מוריש ומעשיר. ועוד, העושר הגדול אינו אלא ענין של כבוד, כי לא נצרך להאדם למלאות רוב התאוות, כי רוב התאוות יכולים להשיג עם עושר מועט, ואין עשירות הגדול אלא ענין של כבוד ועוצמה. [וכמו שמצינו בשלחן הזהב, בריש פרשת תרומה פסוק כד, זר זהב פרש"י ז"ל סימן לכתר מלכות, שהשלחן שם עושר וגדלה, כמו שאומרים שלחן מלכים, עכ"ל. ובמצודת ציון על ישעיה יז:ג כז"ל העשר נקרא כבוד, כמו 'ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה (בראשית לא:א)'. ובישעיה יז:ד ידל כבוד יעקב, פירש הרד"ק ז"ל ענין דלות ועניות והוא הפך הכבוד, כי עם העשר הוא הכבוד, ע"כ. ובמגלה עמוקות קצט, ברקיע שחקים כסא גאוה. וידוע ששחקים שוחקים מן לצדיקים, ובליקוטי מוהר"ן תנינא ז' שכלם מקבלים פרנסה משם, וכתיב (תהלים עח:כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וכו', ובילקוט מדה טובה מרובה, במדת פרענות הוא אומר ארובות וכו'. ואם כן הרי שחקים בחי' עשירות. כסא גאוה בגמטריא (זהב לבן) צו, שהוא הנצרך כאשר יש חסרון כיס. אף על פי שהמילה שחקים בעצמה ענינו עניות, כמו ביומא יב: בבגדי כהן גדול]. וידוע בברסלב שכדי להתקרב להאמת צריכים לבטל כבוד עצמו, מה שאין כן תאוות (עיין מש"כ בסיפור של הבן מלך ובן שפחה שנתחלפו).

</div>



# כלים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/kelim/

# כלים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/kelim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כלים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כלים, בגמטריא ק' ועם י' אותיות של מילאו – כף למד יוד מם, וע"ה, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כל הוא מדת היסוד, הצדיק. וכן כל לשון כיסופין וחמדה, כלה שארי ובשרי.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א איזהו גמר מלאכתו (-של תנור, כדי לקבל טומאה, ושאר כלי חרס כשנצרפו בכבשן), משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין. רבי יהודה אומר, משיסיק את החדש כדי לאפו בישן ספגנין, ע"כ. פירש הרע"ב ז"ל דחדש כדי לאפות בו סופגנים בעי היסק מרובה מן הישן, ואם הוסק החדש היסק מועט דבהיסק כזה היה ישן ראוי לאפות בו סופגנים, היינו גמר מלאכתו. ואין הלכה כרבי יהודה, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין שמצאנו בתענית, שהוא כמו תנור, וכנוסח תפלה זכה שלפני יום כיפור: ועל ידי רתיחת גופנו על ידי התענית והתפלות יתקן מה שהרתחנו וכו', והרי אש התאוה ודאי כמו תנור. ובענין תעניתים גילה רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה סב ז"ל עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות, למשל, כשמתענה שני ימים, היום השני שהוא נחשב ביותר אין מחמת עצמו אלא מחמת שאנו חוזרים ליום ראשון, אזי נחשב יום שני לזכות יותר, גם כי עקר כל הדברים הן התחלה, כי כל התחלות קשות (מכילתא פרשת יתרו והובא בפרש"י) מחמת שיוצא מהפך להפך, אבל אחר התחלה, הוא נכנס מעט בהרגל ואינו קשה עליו כל כך וכו' עיין שם. ולכן אין הלכה כרבי יהודה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וסופגניות, הן מאכלי חנוכה שגם כן מדליקים באחוריים, להמשיך כח מעיקר הנס.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו גלמי כלים: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד המעצד והאזמל והמפסלית והמקדח שנפגמו טמאים, נטל חסומן, טהורין, ופירש הרע"ב ז"ל ניטל חיסומן, בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקרדום ובחודו של מקדח נותנים ברזל טוב ונחשב, אצאל"ו בלע"ז, וחוסמין פיהן בו כדי שיהא חד לחתוך יפה, וזה קרוי חיסומן, ע"כ. בשבת קודש שנת תשפ"ג למדתי את זה כמה שעות אחר שלמדתי את זה מפרשת השבוע פרשת פקודי לח:כח בפרש"י ז"ל וצפה ראשיהם, של עמודים, מהן. שבכלן כתיב וצפה ראשיהם וחשקיהם כסף, עכ"ל. והרא"ם וגור אריה פרשו שאין לפרש 'וצפה ראשיהם' של הווים, שהרי הווים בעצמם היו עשויים מכסף, עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טז

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר: לקמ"ת נח דף כח..

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות. ופירש הרע"ב ז"ל עושין כן כדי לגנוב בו את המכס, ע"כ. ומשמע שמזוזה דבר יקרתי, ומתאים למרגליות.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כג, ארטבן שלח לרבי חד מרגליתא טבא, שלח ליה רבי חדא מזוזה, ולכאורה הוא פלא, מדוע שלח לו מזוזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כז:א הבגד מטמא משום חמשה שמות. השק משום ארבעה. העור משום שלשה. העץ משום שנים. וכלי חרס משום אחד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הבגד, אותיות בגדה, והרבה פעמים מצאנו במקרא חסר א' כמו נחנו, והרי רמז להשיר פשוט, כפול, משולש, מרובע שמסיים בחמש של מאומן – נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי הבגד משום חמשה שמות.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

השק משום ארבעה. השק עם הכולל בגמטריא רבנו נחמן. גם ה"ש-קו"ף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אבל עיקרו אינו אלא ארבע מאות, בחינת מרובע, והרי השק משום ארבעה שמות.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

העור, ע' מתחלף לא', הא – ו"ר, וכן לפי כמה ראשונים בדרשת הגמרא, וזרע אין לה, עיין לה, ולכן נעיין על ו"ר בגמטריא נ נח נחמ. הרי העור משום שלשה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

העץ, במילואו, הא עין צדי, בגמטריא ר"מ, שהוא הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי, נ נח, הם הראשים והתחלתם של התיבות נ נח נחמ נחמן מאומן, והרי העץ משום שנים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כלי חרס. בחי' יהושע בן נון כמו שכתוב (שופטים ב:ט) ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים וכו'. בתמנת, בת-מנת, מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (בת, בגמטריא ברסלב\נחמן בן פיגא – נ נח). הרי בחי' נ'. הרי כלי חרס משום אחד.

</div>



# כריתות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/keritot/

# כריתות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/keritot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת כריתות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ו. וכי יתביתו קמי רבכון חזו לפומיה דרבכון שנאמר (ישעיה ל:כ) והיו עיניך רואות את מוריך. לכאורה זה מה שרבינו כתב בספר המדות, ערך למוד אות לט, תועלת גדול לראות פה הרב בשעת הלמוד. והנה בביאור הענין המהרש"א פירש מה שפירש. ונראה לעניות דעתי שתהיה כנתינתה מסיני שהיו רואים את הקולות.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ו: כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפלה: שיחות הר"ן רצה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ח. זב שראה ג' ראיות בליל ח' פטרי דלא מייתרי קראי או דלמא לא שנא, א"ל בר קפרא מה בבלי אומר בדבר זה, אישתיק רבי הושעיא לא אמר כלום, א"ל בר קפרא צריכין לדברי עייא וכו', ע"ש. הטעם שכינה את רבי חייא בבלי ועייא דייקא בענין זה של זב, נראה כדי לתקן פגם הברית בתיקון לשון הקודש על ידי תרגום כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יט.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כה. משנה: ר"א אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל עת\שעה שירצה הוא היה נקרא אשם חסידים, אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום וכו', ע"כ. אשם חסידים בוטא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# כתובות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/ketubot/

# כתובות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/ketubot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כתובות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כתו-בות, ת"ו בגמטריא רבנו נחמן, הרי כרבנו נחמן – ברבנו נחמן. וכן – כתוב ו"ת, כתוב רבנו נחמן. כתבת – חסר שני הווים – בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. כ"ת, ובו – ו פעמים ב' פעמים ו' = עב, עם הכ"ת הרי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (והת' אחרון אינו אלא לסיום).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בתולה נשאת ליום הרביעי (משנה ריש מסכת כתובות, וראוי מאד לראות הרמזים פה על הפתק הקדוש, וכמו שהלוחות נמשלו לכתובה, ועמש"כ על הכתובה של הרמח"ל), והנה רבינו גילה שהראשי תיבות הם: לבנה וכו', ויש לראות עוד שב'תולה נ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, נשא'ת ליום' עם החמש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות של נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. נשאת עם האותיות בגמטריא תשנ"ה השנה שסבא נפטר, והוא היה דור רביעי למסורת ברסלב, וזה 'ליום הרביעי' יום רביעי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'ואלמנה' אותיות לאומנה (א"נ אם האותיות בגמטריא מאומן ע"ה), ואחריו דור חמישי בחינת ואלמנה, דור יתום.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והטעם משום טענת בתולים, תולי"ם עם החמש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יג.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הלכה כרב נחמן בדיני: שיחות הר"ן ריב.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ראה מדברת: לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ראוה מדברת: לקמ"ת צא דף מא..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כה: כי ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי א"ל מוחזקני בזה שהוא כהן, א"ל מה ראית אמר ליה שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול, שקרא אחריו לוי והעלהו ר' אמי לכהונה על פיו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, הקדמה ג:ז שהאריז"ל העלה את הז' רועים לקרוא בתורה, וז"ל וקרא את אהרן להכהן ובא וקרא עצמו הפרשה שלו, ואמר הברכה בתחלה ובסוף, וכן משה במקום לוי וקרא הפרשה שלו ואמר הברכות והלך לו. וכן אברהם יצחק ויעקב וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

לג: אלמלא נגדוהו לחנניה מישאל ועזריה: שיחות הר"ן מט.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

נ. הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד (תהלים קיב:ג) רב הונא ורב חסדא, חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים, ע"כ. ומזה יש לעשות כל שכן, וקל וחומר, על אחת כמה וכמה, אלו שמפיצים את ספרי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ובפרט שמחלקים חנם, שעליהם כתוב, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

סא.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אשה עלה עמו ואינה יורדת עמו: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

סב. שוא לכם משכימי קום וכו' אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שינה אמר ר' יצחק אלו נשותיהם של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה"ז ובאות לחיי עוה"ב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

סו:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מלח ממון חסר ע"י מלח נתמעט אצלו תאוות ממון: לק"מ כג:ב דף לה..

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

סט. בעובדא דשלח רב ענן לרב הונא, הויא חברין כי אתאי הא איתתא לקמך

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עז:

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

שאמר רשב"י לריב"ל הנראה קשת בימיך: לק"מ מב דף נד..

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

בעלי ראתן פירש"י שיש להם שרץ במוחן: שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

פב: עשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים, ובתוס' פירשו כיון שדרכן היה לשמור היטב על כלי זה ולא יהיה חשש שיאבד הכלי.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בקהלת (יב:ו) עד אשר לא ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב, ופרש"י ז"ל ותרץ גלת הזהב, זו האמה שהיתה מקלחת מים ונובעת כמעין, כמו גלת עליות (יהושע טו:יט), ותרוץ לשון רציצה, ע"כ. קלחת, וגלת, קרובים מאד ללשון קלת, ומי רגלים הם שייכים לזהב. וע"ע בסוף פרשת וישלח (לו:לט) ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב, ופרש"י ז"ל מי זהב, מהו זהב, עשיר היה ואין זהב חשוב בעיניו לכלום, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

צו. כל המונע תלמידו מלשמשו כאלו מונע ממנו חסד: לק"מ כח:ג דף טל:, ס:ו דף עב:, לקמ"ת ב:ב דף ג., לקמ"ת ס דף כט..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

המונע הלכה מפי תלמיד כאלו מונע ממנו חסד: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

קג.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת פטירתו של רבי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רפו.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי – עיין חיי מוהר"ן תקלד שרבי שמעון זכה להיות השמש של רבינו אפילו לאחר מותו.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

קג:

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

גמליאל בני נשיא אמר לוי צריכא למימר (פירש"י דבכור הי' וכו') אמר ר"ש ב"ר צריכא לך ולמטלעתך וכו' ורבי מאי טעמא עבד הכי נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא יומא דאשכבתיה דרבי (רש"י – יום פטירתו) נפקא בת קלא ואמרה, כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

במפרשים ראיתי שני טעמים, ואילו עיקר הטעם גילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן בתורה סו:א כי מחמת שאז יורד ונתגלה למטה הרוח דלעילא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא וכבס כל יומא הוה אתי קמיה, ההוא יומא לא אתא, כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית, יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"כ. [עיין במסכת נדרים דף מא. לסוף חלש רבי אהדר ר' חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמרי', שיתא אזדו (-נשתכחו), הוה ההוא קצרה (-כובס), הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו, אזל ר' חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואהדר יתהון קמי רבי, כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא א"ל רבי אתה עשית אותי ואת חייא, א"ד הכי קא"ל אתה עשית את חייא וחיי עשה אותי, ע"כ, יתכן שזה אותו כובס...]

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

כובס, עם הד' אותיות, בגמטריא הוי"ה אדנ"י עם הכולל (וי"ל כו-בס, ב"ס חסר ג' משם אדנ"י, כי היה חסר לו בחי' הג' אותיות הסמוכות להי' אחרונה, שהם בחי' זמן ציור מקום של סוף המעשה בפועל). מבואר בתורה סו:ב ואלו השני יודי"ן, הם בחי' יו"ד בראש ויו"ד בסוף, שהם בחינות כח ופועל, היינו בחי' היו"ד של שם העצם, שהוא שם הויה ב"ה, שהוא יו"ד בראש, שהוא בחי' מחשבה תחילה, בחי' כח, והיו"ד השני היא בחי' יו"ד של הכינוי, שהוא שם אדנ"י שהוא יו"ד בסוף, בחי' סוף מעשה, בחי' פועל, ובתחילה שני יודי"ן אלו הם נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כנ"ל, ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפועל, הם נפתחין ונבדלין כנ"ל, וזה בחי' הואו שבתוך האלף וכו'בחי' הוא"ו אותיות שיש בין שני היודי"ן של שני השמות הנ"ל, כזה, יאקדונקי, עיין שם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ובפטירת הצדיק הרוח דלעילא מאסף את הרוח דלתתא, ואילו התלמידים שזכו להיות באשכבתיה, הרי נשמרו למטה עם שני הרוחות, אבל הכובס שלא זכה להיות באשכבתיה דרבי, נפל מהגג להארץ, שלא היה מה להפסיק נפילתו, והיה מזומן לחיי עולם הבא.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

קד.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שהצדיק נפטר מן העולם – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רפח.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב נחמן בר יצחק תני רב יהודה בר קזא במתניתא דבי בר קזא [- פרש"י – בר קזא, שם חכם, ע"כ] תבעה כתובתה הרי היא כבתחלה וכו'. קזא בגמטריא נ נח, בר קזא – רב נ נח.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

קה:

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

האי צורבא מרבנן דלא מרחמי ליה בני מתא וכו': לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

קו.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ברב ענן ואליהו הנביא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' רצ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

קי:

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בא"י כמי שיש לו אלקי': לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלקי: לק"מ מח דף נו:, קנה דף קה:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בחוץ לארץ כאלו אין לו אלקי: לק"מ קד דף צז:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

קיא.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

כל היושב בא"י שרוי בלא עוון: לק"מ קכט דף קב..

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב: קכט דף קב..

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

אמר אביי נקטינן (-מקובל בידינו) בבל לא חזיא חבלי דמשיח, תרגמה אהוצל דבנימין וקרו ליה קרנא דשיזבתא, ע"כ.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הוצל בנימין ע"ה בגמטריא ברלסב, קרנא דשיזבתא ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

שלחו ליה אחוהי לרבה, פרש"י רבה בר נחמני בפומבדיתא היה והיו לו אחים בארץ ישראל, ושלחו אגרת זו כדי שיעלה אצלם, ע"כ. וקצת קשה כי בזמן האמוריים היו שומרים לא לכתוב תורה שבעל פה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן בדף קיב. הגמרא דורשת את הפסוק (יחזקאל יג:ט) והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יבאו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני א"א. ויש קצת רמז בפסוק שכדי לבוא לארץ ישראל, לאדמת ישראל, צריכים כתב ישראל (ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה סא שהכתב ישראל גופא מקדיש בקדושת אוירא דארץ ישראל). והגמרא דורשת שם, ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה (-להיות רבי או דיין, עיין שם במפרשים), וכאן שלחו אחוהי לרבה, שישיבה שאין בה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה, ומדוייק כאן שזה רק בחוץ לארץ, דאילו היה בא לארץ לא היה צריך לדאוג על כל ענינים האלה. כי בארץ ישראל יזכה בין כך ובין כך לסמיכה. ועוד נראה כפי מה שכתבתי בסוף המסכת שלכאורה ארץ ישראל היא בחי' הקרקע באחריות של הכתובה של עם ישראל, וכתובה כמימרה – שכתוב, ולכן בענין ארץ ישראל יש ענין לכתוב דייקא.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

קיב.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

דקדמי פומייכו לאודנייכו: לק"מ כ דף כט..

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

והיתה ידי אל הנביאים החוזים וכו': לק"מ סא:ג דף עה..

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין, בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין וכו' ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען וכו', והני מילי בטרשים, אבל שלא בטרשים חמש מאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בחברון בית סאה עושה ד' מאות ותשעים כור, ועם הכולל, הרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכבר מבואר אצלינו שמספר הזה הוא השער הראשון של הנ' שערים, ולכן שלא בטרשים חמש מאה, דהיינו עד כל שער הנ'.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

קיב. ר"ז כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למיעבד נקיט במצרא וקעבר א"ל האי צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו א"ל דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אלא מי יימר דזכינא לה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל נקט במצרא, יש מקום שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה, ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו קשור שני ראשיו בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר, עכ"ל. וזה מזכיר שגם רבי נתן בנסיעתו לארץ ישראל היה צריך לקפוץ על ידי חבלים, עיין ימי מוהרנ"ת ב:עט וכן הוליך אותנו מספינה לספינה דרך כמה ספינות, וכשיצאנו מספינה לספינה, ובאמצע עמדו ספינות קטנות נמוכים שבהם מוליכין חחטים מאדעס לספינה הגדולה וכיוצא בהם, על כן הכרחנו לירד לקצתם, כמו מעליה לארץ ובקצתם לא היה סלם ולא דרגות רק הכרחנו לירד בחבל, אבל מרב שמחתי ורחב לבי אז לא היה לי שום פחד כלל לירד בחבל מספינה לספינה על הים בדרך שלא עברתי בו מעולם, רק עברתי מספינה לספינה בזריזות כמו שעבר להבדיל המאטראס וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

קיב:

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אמי ורב אסי קיימי (-בימות החמה היו עוברים) משמשא לטולא (-ובימות הקור היו עוברים ) ומטולא לשמשא (-שלא יתרעמו על ישיבת ארץ ישראל), ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת נדרים ריש כג., כאשר החכמים היו מבקשים למצוא פתח לנדר, והוו מצטערי משימשא לטולא ומטולא לשימשא, אמר לי בטנית וכו', מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא, אמר לו ושריוה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער, תני רב יוסף בזוזי ובזוזי דבזוזי, פרש"י שוללים אחר שוללים.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

בזוזי ובזוזי דבזוזי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. שוללים בגמטריא רבינו נחמן. עשיריה דייקא, בחי' עשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

סוף המסכת מדברת מענין שבח ארץ ישראל, ונראה כי עיקר שיעבוד הכתובה על הקרקע, וארץ ישראל היא הקרקע של הכתובה שלנו. ועיין מה שכתבתי בסוף דף קיא..

</div>



# קידושין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/kiddushin/

# קידושין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/kiddushin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

קידושין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

קדושין בגמטריא ת"ע, והיא המסכת הכ' בתלמוד בבלי, ועם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בכמה הדפסות של הש"ס הדפיסו על השידרה: קידושין (כרך) יא (כי כמה מסכתות נדפסו ביחד בכרך אחד, עד שיוצא שמסכת קידושין היא כרך יא), קידושין יא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

דרכו של איש לחזור אחר אשה וכו' משל לאדם וגו': לק"מ ה מאמר רבב"ח דף ו..

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אשה נקראת דרך: לקמ"ת פז דף לט:.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כד: ת"ר הכהו וכו' כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע, אין עבד יוצא בהן לחירות, אמר רב שמן לרב אשי, למימרא דקלא לאו כלום הוא וכו' א"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה, ע"כ. פרש"י ז"ל וכי מבעית מדעתי הקא מיבעית, שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום, עכ"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן פג ז"ל כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מתפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בברור חזק שאותו הענין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאד ממנו, כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד. כמו שאנו רואין שנמצאים כמה בני אדם שהם פחדנים גדולים שיש להם פחדים של שטות. והם בעצמן יודעים שזה הדבר אינו כלום, ואף על פי כן הם מתפחדים מאד. וכן אנו רואים שכשמפחידין את האדם מאחריו, שבאין עליו מאחוריו פתאם בבהלה בקול פחד, אזי הוא תכף מתפחד מאד קדם שמתחיל הדבר לכנס בדעתו כלל. שעדין אינו יודע כלל שום דבר כי באו עליו פתאם מאחוריו. ואף על פי כן הוא מתפחד תכף ומיד קדם שהתחיל הדתע לידע מענין הפחד. ומאחר שעדין לא התחיל דבר הפחד לכנס בהדעת כלל, אם כן איך שיך להתפחד? אך באמת עקר הפחד של האדם הוא, שיש דבר עצל האדם שמאותו הדבר הוא מתפחד, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כט:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דרב אחא בר יעקב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שטז.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה. נראה לפרש על דרך רמז, שאי אפשר לעסוק בתורה כראוי בעוד שתאות נאוף שולטת רחמנא ליצלן. כי מבואר בספר קרנים (מאמר יג) ז"ל ועוד יש בהן בהני זוהרין קדישין חדר הנק' זובב המבטל (בעל זבוב) אלהי עקרין שר של רחיים וכו' ודע שהקליפה הממונה על רחיים נאחז היה באיוב וכו' והאי ממונה ממונה מנוהו למי שמבטל מפריה ורביה סופו מתגלגל לזה הממונה, וגם מי שגורם ביטול או ניאוף סופו לקבל דינו מהקלפיה זו. ודע שיעקב ביטל קליפה זו בקבלת התורה הנק' טו"ב (בגמטריא זבו"ב) ותורה ממש טוב והמקור השם טוב וכו' ע"ש ובמפרשים שם באריכות. הרי מבואר שהממונה על הרחיים משעבד אלו שנלקים בענין נאוף, והתורה ממש ההיפוך, ובקבלת התורה כראוי מבטלים אותו, אבל אי אפשר שניהם ביחד.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש בסוד הזה גם כן למה שרבינו גילה שקלות הפרנסה תלויה בתיקון הברית, וק"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ל. תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת, והנה עם החמש כוללים של החמשה חומשי תורה יוצא ה'תתצג (תתצג – בגמטריא תורה רפב), שהוא הגמטריא של י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין במפרשים כמה שיטות אחרים, והראשונים כתבו שלפנינו המנין לפי המסורה הוא ה' אלפים תתמ"ה, והרי 5845 פסוקים. 5:נ 8:ח 4:מ 5:ן (חברים). ועיין מש"כ בליקוטי נ נח חלק א', בריש ספר בראשית שבספר ברית מנוחה כתוב שיש בתורה ה'תשנ"ד פסוקים, וסבא ישראל נפטר תשנ"ה, וכבר כתבנו ששמו של סבא מרמז לקשר תחילת וסוף התורה עיין שם.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ל:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש: לק"מ א דף א.. שיחות הר"ן קד.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

את והב בסופה לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה: לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהילים לז:לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר אלקים לא יעזבנו בידו, ע"כ. ובמסכת סוכה דף נב. אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ע"ש. ולכן הקשו המפרשים איך קי"ל במסכת ברכות (סא:) רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר (תהלים קט:כב) ולבי חלל בקרבי, הלוא אצל הצדיקים יהיה להם יצר הרע עוד יותר גדול, שאלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה ליישב בפשטות, שהצדיקים השיגו טוב את ההישג הזה של אלמלא הקב"ה עוזרו, ולכן הם מקרבים את עצמם תמיד להש"י, ולכן יצר טוב שופטן. וזה הולך בד אחד עם מה שידענו שהבחירה ביד האדם לנצח את המלחמה על יצרו, מצד נשמתו הטהורה, וכן ילד לפני הבר מצוה שעוד לא זוכה לכל כח היצר הטוב, רק נשמתו הטהורה בעדו. והרי מצד הנשמה יכולים להיות מאד קרובים וסמוכים להש"י, וזה דרק הצדקים כנ"ל.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו. נמצא כאשר האדם מגיע לנסיון חזק כזו שהוא צריך למשוך עזרת השם יתברך, על ידי זה גורם יחוד עליון, כי קודם היה השם יתברך מלעילא והבריאה והברואים למטה, ועכשיו גם השם יתברך מלמטה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

לא.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דמא בן נתינה – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שיח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך אמרו אוה"ע לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו למאמרות הראשונות, רבא אמר מהכא ראש דברך וכו' מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

לא:

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שכ.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

לב:

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך: לק"מ יד:ז דף יט:, טו:ג דף כ:, לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

זקן זה קנה חכמה: לק"מ כז:ד דף לח:, לקמ"ת ד:ח דף ו..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

לה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

השוו אישה לאיש: לק"מ ז על התורה דף ח:.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לו. בין כך ובין כך קרוים בנים: שיחות הר"ן ז.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לח.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

את המן אכלו ארבעים שנה וכו': לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

לט:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אורך ימים הוא לעולם שכולו ארוך: לק"מ קנט דף קו..

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן עט ומשכ"ש.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מ.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה: לק"מ לא:ט דף מה:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מ:

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו זכאי: לק"מ נה:ה דף סג:.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מא.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ריש פרק ב' מצוה בו יותר מבשלוחו, עיין בערכי השמות, ערך צבאו"ת מש"כ. בס"ד.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא.) מצוה בו בגמטריא נחמן ע"ה, בשלוחו בגמטריא נבש – ראשי תיבות נחמן בן שמחה, רמז למה שרבינו אמר שהוא זכה למה שזכה מעצמו ולא בזכות אבות. עוד י"ל שהרי עיקר פנימיות המצוה, בחי' מצוה בו – בו, מה שפנים המצוה, הוא השמחה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ה', וזה בחינת נחמן בן שמחה, כי מצוה הוא בחי' הוי"ה כמובא, כי מ"צ בא"ת ב"ש הוא י"ה, והרי י"ה ו"ה, הרי שהמ"צ הם לבושים בשביל הי"ה, וכן הצדיק הוא לבוש של שם הוי"ה בעולם, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא סז), ומקבלים בחי' יתירה מזו מהפנימיות – השמחה כנ"ל – בחינת נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

והרי יש את המצוה שהוא בו ויש בשלוחו, ונר מצוה (נ”ר ראשי תיבות רבי נחמן), והאש שלי תוקד עד ביאת המשיח על ידי תלמיד היקר של רבינו סבא ישראל דוב אודסר, ובמסכת בבא קמא (דף כב.) יש אשו משום ממונו (עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן) ויש אשו משום חציו (שזה ממש כאילו עשה בידים, אפילו יותר משליחות בעלמא, כמבואר במפרשים), בחי' חצי אשלח, חצ"י בגמטריא נ נח, צוה שלוחו – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בצוואת רבי נתן צוה על הדפוס, ואמר: ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את הספרים שיתקיימו 'יפוצו מעיינותיך חוצה'. ותהיו חזקים בממון, ברצון, ובטרחא, ע"כ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלקיים האש שלי תוקד, צריכים כל הבחינות של אש, חזקים בממון, זה בחי' אשו משום ממונו, ובטרחא בחי' אשו משום חציו, שנחשב כפועל ידיו ממש. ברצון זה האדם המביא את האש, ואנן בשליחותיה עבדינן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מט:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה קבין שינה ירדו לעולם תשעה נטלו עבדים: לק"מ קיז דף קא.. שיחות הר"ן קיב.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה קבין שיחה ירדו לעולם ט' נטלו נשים וא' כל העולם כולו: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ע.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

הנושא אשה לשם ממון הויין ליה בנים שאינם מהוגנים: לק"מ סט דף פז:.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו: לק"מ סט דף פז:.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ע. בעובדא דרב נחמן ששלח הזמנה אחר רב יהודא וכל הענין שם.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ע:

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

קשים גרים לישראל כספחת: לקמ"ת ה:ה דף ח:.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עא.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה עשה הקב"ה על משפחה שנטמעה נטמעה: לק"מ סט דף פז..

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

עב:

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

עד שלא שקעה שמשו של עלי וכו': לק"מ מט:ז דף נח..

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

פא.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

נורא ביה עמרם: לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך: לקמ"ת א:ב דף א.. שבחי הר"ן ח"א יח.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

רב עמרם חסידא, רבי מאיר ורבי עקיבא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שכב.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דרב עמרם חסידא – אשבעיה דינפק מיניה, נפק מיניה כי עמודא דנורא, אמר ליה חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך, ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן עב, שכיון שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, כיון שהאדם הורג את יצרו, עולה מדרגה ומקבל יצר הרע יותר גדול. אכן גם כן מבואר שם שיש דרגות במיני יצר הרע, הדרגה הרגילה ברוב בני אדם הוא התאוה השורה בעכירת הדמים. ויש יצר הרע שהוא בחי' קליפה דקה, וכו' עיין שם. ולכן נאמר, שאחד מאלו היה לו לרב עמרם והוציאו, וקיבל היצר הרע של הצדיקים הגדולים, כמו שמבואר בתורה קצ, שאצל הצדיקים הגדולים הבחירה שלהם הוא רק בדעת, לכוון כראוי מהו דעתו ורצונו יתברך. ויש לומר שזה הלשון, ואנא עדיפנא – לשון יתרון, כי בברכת קריאת שמע אומרים, חמלה גדולה ויתירה, ומצאתי שהמרח"ל פירש יתירה שהכוונה – דעת (ובאמת כן לשון הכתוב בקהלת ב:יג שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך).

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך, ע"כ.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנחומא פרשת וישלח ב' הובא ברש"י בספר ישעיה עה"פ (ו:ו-ז) אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח, ויגע על פי ויאמר וכו' ז"ל וגדול כחו (-של ישעיה) שהמלאך ירא לקחתה כי אם במלקחים, והגיעה על שפת הנביא ולא הזק. וזה שנאמר (יואל ב:יא) 'כי רב מאד מחנהו', אלו מלאכים, ועצומים מהם 'עשי דברו', הם הנביאים, עכ"ל.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

רב עמרם חסידא לא היה מהנביאים, ואולי מבחינתם. אכן יש לפרש שמעלה יתירה היה לו בענין זה. כי ישעיה הגיע לו עונשו בכויה מהרצפה כמבואר ברש"י שם לעיל בפסוק ו', מפני שאמר דילטוריא על ישראל, בקראם (ו:ה) עם טמא שפתים. ואילו רב עמרם הראה שלא משנה מעשיהם, אפילו ח"ו עוברי עבירה, אבל רק הויותם עזר ומושיע מעון, כי כן כאשר יצרו התגבר עליו, קרא שיבואו, וניצל. הרי על ידי קריאתו נורא, הקדיש את פיו והקדיש את כל ישראל. ולכן שפיר היה לו מעלה זו של ישעיה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

פא:

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוה נפל לאפיה הוה אמר הרחמן יצילנו מיצר הרע, יומא חד שמעתינהו דביתהו, אמרה מכדי הא כמה שני דפריש ליה מינאי, מאי טעמא קאמר הכי, יומא חדא הוה קא גריס בגינתיה, קשטה נפשה חלפה ותנייה קמיה וכו' וכו'

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

וקצת קשה מה אהניא ליה כל התפילות שהיה מתפלל כל יום, ויש לדחות שעל כל פנים רק נכשל במחשבה וכוונה, וניצל מעבירה גמורה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים נראה שיש בזה רמז בזה שלא לעשות ענין מתאוה זו, עיין שיחות הר"ן קכט ז"ל ואמר, שלענין המחשבות והבלבולים שמבלבלין לאדם בענין זה, שדיה לצרה בשעתה (ברכות ט:), ולא יבלבל עצמו כלל כלל בענין זה, לא קדם ולא אחר כך, עכ"ל. ועם כל זה בודאי צריך להתפלל הרבה ולצעוק הרבה להשם להנצל ולהנקות מתאוה זו, וצריכים לומר, שזמן תפילה שמייחד לזה, לחוד.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אביי מכלליה מכולה דברא, רב ששת מעבר ליה מצרא.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו בדורות הקדמונים נשתבחו בזה שהיו רועה צאן, ונקראים השבעה רועים. והיום שפסקינן שאין לחשוש בזה משום יהורא, לכאורה הוחזר העטרה ליושנה, ויש מעלה להיות רועה, וצ"ת.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ומעין זה מה שמצינו אצל אברהם, שים נא ידך תחת ירכי, שלא חש בכלל בזה, ואילו רבינו הקדוש – רבי יהודה הנשיא היה נזהר אפילו מלהסתכל בברית שלו.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

פב. הגמלין רובן כשרים, פרש"י ז"ל שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום, ע"כ. הספנין רובן חסידים פרש"י ז"ל שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין, ע"כ.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי נ נח חלק מאומן – ה', מה שרבינו אמר לצאת כל לילה להתבודדות, לפעמים מצינו לצאת לשדה, ולפעמים ליער.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

פב. טוב שברופאים לגיהנם.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש דוקא הטוב שבהם, והכוונה לפי מה שרבינו אמר (שבחי הר"ן טז) כי מי שהוא חכם בחכמת הנתוח ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הנתוח, ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס, ע"כ. ולכן מי שהוא באמת רופא טוב דהיינו שמבין סדר האיברים וראוי לו למאס בתאוה זאת, ועכ"ז ממלא תאותו כשאר העם, הרי ראוי לגיהנם ר"ל.

</div>



# כלאים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/kilayim/

# כלאים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/kilayim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כלאים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כלאים, עם הה' אותיות וב' כוללים (על כל שני אותיות יש כולל, אי נמי כלאים הרי לשון רבים, וכולל שני מינים), בגמטריא נ נח. כלאים, כ"ל עם י"א פעמים ם', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כלאים, לשון כל, בחי' צדיק, ואכן הכהנים (גם כלאים, אות ל' מתחלף עם אות נ', באותיות הלשון דטלנ"ת, וכמו שכתוב ברש"י עה"ת, וכן רש"י מביא שלפעמים א' יתירה) היו לובשים כלאים, וכן במצות ציצית מותר. כלאים לשון כלא, שעונש מאסר על גאוה כמבואר בלקוטי מוהר"ן, והרי גאוה הוא לבושו של השם יתברך, כמו שכתוב ה' מלך גאות לבש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

צמר פשתים, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, עם הה' תיבות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

א:א הפרקדן והטפח. פרש הרע"ב וטופח הוא קטנית שגרגריו עגולים לבנים וקורין לו קורטמא"ן, ואני שמעתי שטופח הוא שקורין לו גילבאן, ע"כ. והטפח בגמטריא נ נח. וקורין לו קורטמא"ן בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א קרחת הכרם, בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות, ובית הלל אומרים שש עשרה אמה. מחול הכרם, בית שמאי אומרים שש עשרה אמה, ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה. ואיזו היא קחרת הכרם, כרם שחרב מאמצעו, אם אין שם שש עשרה אמה וכו'.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

קרחת הכרם, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של קרחת הכרם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מחול הכרם, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט צלמון, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>



# קינים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/kinnim/

# קינים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/kinnim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת קינים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

טו אייר, התשע"ב

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ריש מס' קינים. חטאת העוף נעשית למטן וכו' עולת העוף למעלן, ע"ש. והנה כל המס' עוסקת בקינים, וקיני חובה, שהם בעיקר קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות ושאר הקיני חובה, הם באים שני ציפורים אחד לחטאת ואחד לעולה. ונראה ע"פ תורה מט בלקוטי מוהר"ן, שעי"ז יש תיקון של ביתא תתאה – בחי' חטאת העוף, ותיקון של ביתא עילאה, בחי' עולת העוף. וזה דייקא בקינים, שהעוף זה בחי' הצדיק, כי הצדיק הוא הרץ אורח בין מלכות לבינה להקים את המלכות בסוד מי עם זאת עולה, כמבואר בתורה מט, ומי זה בחי' חטאת, בחי' מי חטאת, עם זאת עולה, בחי' עולה. ועיקר הקינים כנ"ל הם באים לתקן היסוד, בחי' צדיק, כי זבים וזבות ויולדות כולם בענין תיקון היסוד (וגם המצורע, זה בענין יסוד, ברית הלשון, וגם נזיר, בחי' יסוד, בחי' יוסף, נזיר אחיו). ולכן דייקא אלו מביאים קינים, ומקבלים בזה תיקון היסוד. וכן ענין ציפורים, זה בחי' שיר, ובחי' למעלה ולמטן, זה בחי' השיר שעולה ויורדת, כמבואר במקום אחר בלק"מ, שזה ענין עלית המלכות לבינה כמבואר בתורה מט.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת קינים סוף פרק ב (משנה ה – כג:) אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין, כיצד האשה שהביאה חטאתה תורה ועולתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה תור. עולתה תור וחטאתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה בן יונה. בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון. האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה, עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי תורה מט בלקוטי מוהר"ן (ועיין מה שפירשנו עד"ז על המשנה בריש המסכת) שרבינו מפרש מה שאמרו חז"ל לא אבוא בעיר עד דבקרבך קדוש, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים שלמעלה עד שיבנה ירושלים שלמטה, ורבינו גילה שזה בחי' תיקון ביתא עלאה וביתא תתאה, בינה ומלכות, שרק על ידי שמתקנים את המלכות אז היא העולה עם בינה, בסוד מי עם זאת עולה. ויש בזה רמז בשם של המסכת שלנו, קינים, כי גם צפור מצא קן לה, בחי' בית, וקינים זה רמז על שני בתים, ביתא עלאה וביתא תתא. וכבר פירשנו שזה בחי' השני עופות שהם חטאת ועולה, שהחטאת דמה נזה במזבח למטה, בבחינת ביתא תתאה, והעולה למעלה, ע"ש. ולכן מובן דין משנתינו שהעופות צריכים להיות אותו המין. כי בני יונה הם דוקא קטנים ותורין דוקא גדולים, ופה צריך שיהיה התיקון של מי עם זאת עולה שיש השוואה בבחינת שני המאורות הגדולים (אז אם מביאים בני יונה, אז זה התיקון על הקטנות, שיעלו עכשיו לגדלות. ואם מביאים תורין הר"ז לעלותן בגדלות), כמבואר בתורה שם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ומובן שלכתחילה צריכים להביא את החטאת קודם, כי משם התיקון מתחיל, כי אין הקב"ה נכנס וכו', ומ"מ בדיעבד לא מעכב הסדר, כי סוף סוף שניהם עולים ביחד. ומובן שיטת התנא קמא שלא משנה איזה קרבן הביאה קודם, המין שהביאה לחטאת היא הקובעת, כי משם מתחיל התיקון כנ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם בן עזאי סובר, שאע"פ שהקב"ה אינו נכנס לירושלים של מעלה עד שבקרבך קדוש, מ"מ התיקון באמת מתחיל עם בינה שעושה את הצמצום, ואז יש את העבודה של טהרת החלל פנוי ובנין המלכות דקדושה במדות, עד שזוכין להעלותה בשיר. ולכן כיון שסופו של דבר בינה ומלכות עולים כהדדי, וכל התיקון באמת התחיל עם בינה, לכן אפילו אם הקדימה להביא את העולה, אז זה קובעת.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לראות שני הדרכים האלו רמוזים בדברי רבינו שכתב שם מט:ז בזה"ל, ובשביל זה נקרא ניסן אביב, אל"ף עם בי"ת, יו"ד עם בי"ת. וזה יחודא עלאה ויחודא תתאה, עכ"ל [ויש להעיר שהגמטריא של ניסן אביב זה כמו שם ע”ב בריבוע, כזה: יו”ד, יו”ד ה”י, יו”ד ה”י וי”ו, יו”ד ה”י וי”ו ה”י, והכולל, שזה המבואר בתורה מט שהעלית המלכות הוא בשיר פכש”ר כמבואר שם אות ו). והנה רבינו סתם ולא פירש שניסן גופא רמז לשני היחודים, כי ני-סן, ני, נון זה מלכות כידוע, והי' רבינו פירש כאן (אות ז) שהיא הקדושה שצריך להמשיך להמלכות כדי להעלותה. וס-ן, ס' זה הצמצום שעושה חלל באמצע, והן' זה אימא עלאה. הרי שקודם יש רמז על תיקון המלכות, אז רמז על כח בינה. ובמילת אביב הסדר הפוך, שקודם יש רמז על יחודא עלאה, א, בחי' העולה, בחי' כבש אלוף (עי' תורה כח, וגם בביאר הליקוטים הולכים עם זה) בחי' סתרי תורה (ע' אות ו' כאן בסוד כסא הכבוד, שזה בחי' כבשי דרבנן), והי', בביאר הלקוטים מפרש שזה רמז על המאור הקטן, או יכולים, ונראה יותר לפרש שזה מה שצריכים להמשיך הקדושה להמלכות, הב', כי רבינו כותב, י' עם בי"ת לא שהיוד היא ב'. וזה גם כן מה שרבינו כותב אלף עם בי"ת, כי באמת לא ראוי זה כראוי זה. כי האלף הוא מבחי' כתר, והיא טמונה בביתא עלאה (ובלאה). וזה נלע"ד קצת רמז על רבינו, שידוע, ור' אברהם בן הר"ן הרחיב על זה בכ”מ, שרבינו מבחי' בינה, אכן עוד ידוע שרבינו גילה שהוא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, ומקור חכמה הוא כתר. וגם ידוע מה שרבינו גילה (חיי מוהר"ן, נסיעתו לארץ ישראל שנג) שהבעש"ט אמר תורה מבינה, והמגיד מחכמה, כי יש בינה שהוא למעלה מחכמה וכו' אבל אני אומר תורה ממקום שהוא למעלה מאלו המקומות וכו' ע"ש. ונראה שזה י"ל הענין של השני ראשית, כי קשה איך יתכן שני ראשית, ועוד ק' דראשית הוא מבחי' חכמה, כמו שכתוב ראשית חכמה. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן: לקמ"ת ד:ח דף ו..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

יז אייר, התשע"ב, לב לעומר.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

סוף מס' קינים. נְתָנָתַם לַכֹּהֵן וְאֵין יָדוּעַ מַה נָתְנָה, הָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה וְאֵין יָדוּעַ מֶה עָשָׂה, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד אַרְבַּע פְּרִידִים לְנִדְרָהּ, וּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ, וְחַטָּאת אֶחָת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, כְּשֶׁהוּא חַי קוֹלוֹ אֶחָד, וּכְשֶׁהוּא מֵת קוֹלוֹ שִׁבְעָה. כֵּיצַד קוֹלוֹ שִׁבְעָה, שְׁתֵּי קַרְנָיו, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת. שְׁתֵּי שׁוֹקָיו, שְׁנֵי חֲלִילִין. עוֹרוֹ לְתוֹף, מֵעָיו לִנְבָלִים, בְּנֵי מֵעָיו {יח} לְכִנּוֹרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צַמְרוֹ לִתְכֵלֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב), מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה אֵינָן כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה: ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ונפרש בעזה"י על פי תורה כז ותורה נ' בלקוטי מוהר"ן. כי מבואר בתורה בתורה כז:ד ז"ל ולפי ההזדככות חכמתו בשלש עשרה מדות אלו הנ"ל, כן הזדככות קול רנתו. בבחינת: 'זקן - זה קנה חכמה' (קדושין ל"ב:), 'הקנה מוציא קול' (ברכות ס"א ועין זהר פנחס רל"ב רל"ד רל"ה:). וזה (שיר השירים ב): "הראיני את מראיך", זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן כנ"ל. 'השמיעני את קולך' - כי הקול לפי החכמה של דרושי התורה, לפי השכל של שלש עשרה מדות שהוא דורש בהם את התורה. וזהו (עמוס ה): "דרשוני וחיו", כי "החכמה תחיה את בעליה" (קהלת ז): ע"כ. ולפ"ז מבואר הענין וקשר סדר המשנה. כי עיקר הקול הוא רק מחיים, בחי' דרשוני וחיו. והנה יש שש עיזקאין בקנה שמהם תוצאות הקול כמבואר בתורה ג' בלקוטי מוהר"ן, וכתיב תוסף רוחם יגועון, וזה בחי' זקן עם הארץ, עם הארץ זה בחי' מי שחי את הגוף (כי שמים וארץ זה נשמה וגוף כמבואר בסנהדרין ומובא בתורה יד), והגוף זה בחי' חשך ומיתה כמבואר בתורה לז. זקן – ז' קנה, בחי' שבעה עיזקאין, בחי' מש"כ במשנה הנ"ל, וכשהוא מת קולו שבעה, שכל המוסיף גורע, וזה בחי' טירוף הדעת ומיתה. ומה שהיה קול אחד, מבחי' זקן הדרת פנים, נתפרד, בבחי' אל תהיו כסוס כפרד אין הבין (תורה נ) שמחסרון הבנה וזקן והדרת פנים נתפרד הקול יותר אפילו מהששה עיזקאין, לשבעה. שזה בחי' צעקת הכלבים ה"ב ה"ב, שבה מפגם הברית, מים מרירין, שלא זוכין למים מתוקין, שהוא מיתוק השכל, שזוכין על ידי תיקון הברית, שזוכין לבחי' כל עצמותי תאמרנה, כמבואר בתורה נ', ולכן המשנה מביאה מהפסוק וטעם זקנים יקח, הטעם דייקא. [ונופלים להקול של הע' לשונות, בחי' ז', ולכן קולן דוקא בכלי שיר, כי זה מראה על תיקונם, דרך שיר בחי' בשמעו את רנתם]. ויש אומרים אף צמרו לתכלת, בחי' ושער ראשיה כעמר נקיה, כי מחשיבים אפילו הח' חוורתא.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אבל זקני תורה, בחי' דרשוני וחיו, בחי' הזדככות הקול שהוא ע"י הזקן דייקא, שהוא דרישת התורה. כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן שנאמר בישישים חכמה וארך ימים תבונה. תבונה זה בחי' מים מתוקין, בחי' תיקון הקול, ותיקון של הפירוד של אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. וזה מה שנאמר בישישים חכמה, כי י"ש זה גמטריא פעמים קנה. וכתוב יש פעמים, ישיש, הרי ארבעה, וכתוב לשון רבים בישישים, פעמיים ארבעה, הר"ז שמונה, וזה התיקון להשמונה תוצאות של קול המת, אכן בישישים גופא, פירושו (ריטב”א) בן ששים, בחי' תיקון הששה עיזקאין, שבאמת יש רק ששה.

</div>



# כתבי האריז"ל

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/kitvei-haari/

# כתבי האריז"ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/kitvei-haari


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כתבי האריז"ל

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ר' חיים ויטל כותב על תקופתו, שלפני חמש מאות שנים, שהגיע להעקבים בשיעור הקומה. וצריך עיון אם כן איפה אנחנו היום, כי מה יש למטה מהרגלים. ומה שנראה לי בזה, ומבאר הרבה ממה שקורה בעולם, לא אכתוב מכבוד האין סוף ב"ה. כי אפילו מי שמבין מה שהבנתי, יכול לבלבל אותו, על כן אין ראוי לכותבו. ומענין לענין כמו כן יש עוד דבר שנמנעתי לכותב והוא יחודים על מילות גסות, שהשומע יכול להתרכז ביחוד ולא להיות נתפס בהשמע הרע, ואין ראוי לכותבו כי יכול להפסיד שכרו בהפסדו. אכן בדברים כאלה, מי שכבר נפל לגמרי רחמנא ליצלן, בודאי יש לו לנסות בדברים כאלו, כי אין לו רק להרויח. וזה העיגול של האין סוף ב"ה, שכבר צריכים להשלים בזמנינו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ביחודים של האריז"ל (עץ חיים לט:ה) שם שד"י של אור המלכות, הש' בנויה מכ' על גבה, ושלשה ווין עולים ממנה, ושלשה יודין על ראשיהן. והנה כ"ף בגמטריא מאה, ועם הווין והיודין, השין בגמטריא נחמן (וגם שין בגמטריא רבי נחמן, וש' בגמטריא מוהר"ן. וע' א"ב עמוד פה להמשיך הגילוי בסוד בתוך סוד, וזהו גלי ברזא, וזה כי תחבר הע' של הסוד עם הר"ל - מה יר"ך בסתר - מערל, יהיה ש', וסוד זה, ברית אש). ונשאר משד"י ד"י רמז שהשם נחמן הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהם עשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בשער רוח הקודש של האריז"ל יש יחוד לעשות לפני חצות לילה בליל שבת קודש וחלק מהיחוד לכוון לכל כיוון שם קמ"ג (אהי"ה במילוי אלפין – אל"ף ה"א) וגם את השם אהי"ה (בגמטריא יה"ו). והנה קמ"ג ואהי"ה כפול ו' פעמים בגמטריא תתקפד שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן פעמיים עם השני כוללים (וע"ש שיכולים להבין את זה שיהיה דייקא פעמיים נ נח, כי מכוונים שם על העשר שמות שבדעת, שהם חמשה וחמשה).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי גם לשים לב שמבואר ביחוד היראה להרמח"ל שכל כיוון מהארבע כיוונים של העולם הם ניצגים בשמות ע"ב ס"ג מ"ה בגמטריא ק"פ. והנה נ נח נחמ בגמטריא ק"פ עם הוי"ה. ונחמן בגמטריא קד"ם עם ד' כוללים, וכן מאומן עם האותיות וכולל בגמטריא קד"ם (ובענין שכל של קדם ע' לקוטי מוהר"ן תורה כא שזוכין להשיג שכל קדם על ידי טהרת השבעה קני מנורה שהם החושים שבהם מרגישים מה שיש בהששה כיוונים ולכן ודאי על ידי קדושת החושים האלו משיגים הקד"ם שבכל הכיוונים), שהוא אחד מיסודות היחוד של האריז"ל הנ"ל שמבוסס על הפסוק מעונה אלהי קדם, שהוא גמטריא של ניקוד הויו"ת שבדעת, וגם גמטריא של זוג שם ע"ב שצריכים לכוון על חמש וחמש בניקוד הנ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שנ נח נחמ – ששה אותיות כנגד הו"ק – הששה כיוונים, ונחמן מאומן כנגד החסדים והגבורות שבדעת ששולטים על הששה כיוונים. וגם כנגד השני קד"ם המאירים להו"ק, ב"ן בריבוע ושם אדנ"י באחוריים עם י"ח אותיות של הצירופים של יה"ו שבששה הכיוונים. וכל אלו הם ממש שער וכניסה לפנימיות המקום, כי ידוע שהשבטים הם בשער (ע' לקוטי מוהר"ן תורה רפ"ו ובספר אדיר במרום בפירוש יחוד הגן), וי"ב שבטים כל אחד כולל י"ב, הושב כימי קד"ם. ורבינו הוא ראש בני ישראל, כל אלו י"ב שבטי י"ה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בשמואל א:ב:ח שרבינו הוא בחי' האבן שתיה, מקומו של עולם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בשער רוח הקודש (יחוד יא למהר"י גדליה) על הפסוק (תהלים כב) אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו כז"ל השם הוא מן תיבת אליך ובא"ת ב"ש הוא תכמ"ל ע"ש. תכמ"ל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד – אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא עם הכ"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

סידור שערי ציון.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני תפלות ליום הששי:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל ושאלתי לחכמים וכו' ויאמרו וכו' לכן אחי אתה בטח באלקים באמונתו תשתוקק ויראתו תלבש ובאהבתו תדבק והוא ידריכך לאהבו ולעבדהו. ואני כשמעי את אלה שמחתי ואען ואמר אללי לי אהה אנשים שלמים וטובי לב רחמו עלי ולמדוני איזה דרך אלך ואשוטטה יומים ולילה למצא תשוקת האמונה ומלבוש האמנה לבוש היראה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הנה החכמים אמרו לו שעל ידי בטחון ואמונה ויראה ואהבה, השם יתברך בעצמו ידריכו, וכן באמת ראיתי כזה מפורש באחד מהספרים, וכן לעתיד לבוא כתיב ולא יכנף עוד מורך, אבל הוא המשיך לבקש מהם איך ישיג את התנאים האלו. ואילו אותם חכמים מתחילה לא חשבו לבאר כל זה בתחילה, והסתפקו במה שאמרו. משמע אולי שפשוט להם להשיגם, וכן תירצו לו, ויענו ויאמרו הדרך הקרוב קרוב הוא לפניך, בפיך ובלבבך לעשותו וכו'. שאין תסביך בדבר.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני תפלות ליום השבת:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו בפי הרקיע וכו' ומרומם זכרו בחדרי חדרים ובסתרי סתרים הנסתר בהם מעיני מראית העין בלי לחבל את הבריות, עכ"ל. לכאורה הכוונה שהיכא שיש התגלות של השם יתברך ניתן רשות למשחיתים, וכמו בליל שמורים במצרים, וכמו שפירש"י עה"פ ושכתי כפי עליך (שמות לג:כב) ז"ל מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל (ראה מכילתא בא פסחא יא), ותרגומו ואגין במימרי, כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה שאינו צריך לסוכך עליו בכף ממש, ע"כ, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו מפי שרפיא"ל שר מרכבתא דרהטון קדמוהי מאה ותמניא רבבן שרי רתיכא נורא ירוקא ואשתא ירקרקתא ואשתא ארגונתא, ומרומם זכרו וכו'.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מאה ותמניא – ק"ח - בגמטריא נ נח. וכל אלו שייך לשרפיא"ל - עיין בחלק ה' מאומן, פרק על הפתק הקדוש וספר הנשרף.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו בשירות המשוררים הקדמונים, שיר של אדם הראשון, ושיר של שבת, ושיר של משה וישראל על הים, ושיר של ישראל בבאר, ושיר של דבורה וברק, ושיר של דוד, ושיר ששררו הלוים בבית המקדש, ושיר ששררו על חמשה עשר מעלות העזרה. ומרומם זכרו בשיר שעתידין לשורר בארץ יהודה שיר עז לנו וגו'. ושיר אשר ישוררו בליל התקדש חג, וכל השירים אשר שר שלמה המלך ע"ה, בשיר השירים ראש כל השירים סלת נקיה לכל כתבי הקדש, ובשיר חדש אשר עתידין הגליות לשורר, שנאמר 'שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה' וגו', עכ"ל.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

באד"ה ברוך שמו בכל השמות: ומרומם זכרו בירושלים ובית קדשי הקדשים שבמרום שחקים והיא בנויה וכו' ואלף וארבע מאות ושמונים מגדלות של אבן יקרה יסובבוה, ובין כל מגדל ומגדל עשרים ומאה שערים וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אלף וארבע מאות ושמונים, זה י' פעמים נחמ"ן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ובהמשך בדילוג שורה כז"ל ומאתים ותשעים ושלשה פתחים מרבעים ישים ברחובותיהם וכו', ע"כ. עם הכולל, הרי רצ"ד בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו בקול הנשמע בסיני ההולך וחזק מאד אשר החריד כל המחנה. ומרומם זכרו בקול שופר גדול העתיד להשמיע מהר סיני ובו יקרא דרור ובו יתקבצו כל ישראל ובו יעוררו ויקיצו משנתם ויכירו וידעו כי הוא ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ולכן יברכוהו מחיה מתים, עכ"ל. האם יתקבצו אצל הר סיני, או רק משם ישמיע קול השופר?

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

שים לב שבקטע לפני זה כתב ז"ל בירושלים ובית קדשי הקדשים וכו' וכו' ועל ארבעה הרים עומדת על הר סיני ותבור וחרמון וכרמל בנוי ברא ההרים ונשא מגבעות, עיין שם והוא מהפסיקתא דרב כהנא כא:ד שלעתיד לבוא הקב"ה יביא את סיני ותבור וכרמל, ויבנה בית המקדש על גבי ראשיהם, ומה טעמא, (ישעיה ב:ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים. הרי שהתקבצות זה בהר סיני לכאורה לא תהיה אלא בירושלים או מתחתיה.

</div>



# מעשר שני

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/maaser-sheni/

# מעשר שני

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/maaser-sheni


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מעשר שני

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מעשר שני, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא המוצא כלי וכתוב עליו ק' – קרבן, מ' – מעשר, ד' – דמאי, ט' – טבל, ת' – תרומה, שבשעת סכנה היו כותבין ת' תחת תרומה. רבי יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

קמדט"ת בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>



# מעשרות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/maasrot/

# מעשרות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/maasrot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מעשרות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מעשרות בגמטריא בלב (\ב' לב) נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# מכות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/makkot/

# מכות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/makkot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מכות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מכות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מכות גם כן מכונה מלקות. והרי מכות עם הכולל הוא השנה שבו נולד הרמח"ל התס"ז, ו"מלקות" בגמטריא התקע"א השנה שבו רבינו הקדוש נפטר, [וסוד המלקות עיין ביחוד היראה עמוד שיא, והוא בחי' יראת העונש, ואכמ"ל], הרי שבין מכות למלקות נפרש חיי הרמח"ל ורבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, הוה אומר תמו"ך אשורי במעגלותיך (וע' במגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת וישלח עמ' קכ. – תמוך בגמטריא עולה היצירה, מיכאל ושטן, אשרי בגמטריא היכל זכות (והיכל) אהבה ע"ש). [ובין מכו"ת למלקו"ת, ק"י כמנין שנות יוסף, וכמנין נ נח, עם התיבות. והפתק ניתנה קי"א אחר פטירת רבינו]. הרמח"ל חי ט"ל שנה, כמנין ארבעים חסר אחת מלקות, ורבינו חי ל"ח שנה, ארבעים חסר שנים. מכות בגמטריא י"ז בתמז, אי נמי מכות עם ד' אותיותיה בגמטריא יז תמוז, שבו התחיל עיקר ההתגלות של רבינו דרך סבא ישראל, והרי רמז בזה שיש הרבה לגלות ברבינו הקדוש דרך הרמח"ל. ועיין מש"כ על ספר אדיר במרום עמ' שמו [תקכז, מכון רמח"ל] – ע' עם ל"ט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מכות, האותיות החיצוניות – מת, ובפנים כו – הוי"ה. בדף יט, בגמטריא חוה, רש"י נפטר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

י.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ומתלמידי יותר מכולן: לק"מ נג דף ס:, לקמ"ת ה:טו דף י:.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

טז. היכי משכחת לה, אי דקטלה קם ליה בדרבה מיניה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הקשה רעק"א (גליון הש"ס ד"ה אי) ששייך להעמיד באשה טריפה, שאינו חייב על רציחתה, ונשאר בצריך עיון. ובספר תפארת בחורים (בתוס' ד"ה אי) מיישב, שאין מצות עשה לכנוס אנוסה שהיא טריפה, שנאמר 'ולו תהיה לאשה', משמע דווקא אשה הראויה להויה, אבל טריפה עומדת למות, ע"כ ראיתי במתיבתא.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

נזדמן לי שקצת אחר שלמדתי את זה, למדתי בשולחן ערוך, אבן עזר סא ברמ"א ז"ל אשה חולנית חולת מות אף על פי שכנסה עם המטה תחת החופה כדי שיירשנה בעלה אינו חופה כלל מאחר אינה ראויה כלל לביאה ואין בעל יורשה (תשובת הרא"ש כלל י"ד), ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כב:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי דקיימא מקמי ס"ת וכו': לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי וכו' ולא קיימי מקמי אורייתא: לק"מ רז דף קיב:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי שאר אינשי דקיימו מקמי ס"ת וכו': לקמ"ת עה דף לה..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

דלא שמע בזילותא דצורבא מדרבנן: לק"מ יח:ד דף כה..

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה: לקמ"ת פ דף לח.. שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת וכו': לקמ"ת פא דף לח..

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

בא והעמידן על אחד עשר וכו': לק"מ לא:ב דף מג:.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ודובר אמת בלבבו: לק"מ לה:ז דף מט:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם עשות משפט זה הדין: לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא נחמתנו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שנו.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא ניחמתנו, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>



# מגילה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/megillah/

# מגילה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/megillah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מגילה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מגילה נקראת וכו'. ספר ניצוצי שמשון, לפורים, במתניתין מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר, פרש"י לא פחות מאחד עשר ולא יותר מחמשה עשר, עיין שם שפירש יא-טו בגמטריא אדנ"י, י"א ט"ו בגמטריא הוי"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש עוד, לא פחות מאחד עשר, היינו לחסר מ'לא' י"א, הרי כ', ולא יותר מחמשה עשר, להוסיף 'לא' ל'טו', הרי מ"ו, כ' ומ"ו בגמטריא אדנ"י ע"ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל לא פחות מאחד עשר, אחד עשר בגמטריא תקפג, חסר לא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, שכבר חידשנו שקריאתה זו הילולה. ולא יותר מחמשה עשר, חמשה עשר בגמטריא תתקכ"ג, ועוד 'ולא', הרי תתק"ס [והוא כמנין השעות במ' יום, והלוגים במ' סאה, כנ"ל], בגמטריא מורדכי ואסתר, עם הי"א אותיות והב' תיבות. אי נמי, 'ולא' יותר 'מחמשה עשר' (עם המ'), הרי אלף, עם הכולל, בגמטריא שושן פורים, עם הט' אותיות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ג. וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא (דניאל י:ז) מאן נינהו אנשים וכו' וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו, אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו, אמר רבינא שמע מינה האי מאן דמיבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה קצא ז"ל דע שאפשר שישב אחד אצל חבירו במקום אחד בג"ע, ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות, וחבירו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עתידין בתי תרטיאות וקרקיסאות שילמדו בהן תורה ברבים: לקמ"ת עו דף לה..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ו: ואמר ר' יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי ומצאתי תאמן. תאמן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובאמת הלשון צריך ביאור, כי למה שנה מימרא זו ותלה אותו באמונה, ולא קבע אותה, וכבר האריך רבי נתן לפרש את זה כדרכו בקודש. ועוד י"ל שרבינו גילה שהאמונה מתחלת איפה שהשכל מסתיים, ותמיד צריכים להגביה השכל לדעת מה שרק היה בבחינת אמונה, ואז להגביה את האמונה עוד יותר. ולימוד כזה הוא רק ביגיעה, ולכן כאשר יגע ומצא את השכל שהיה מקודם רק באמונה, אז תאמן באמונה עוד יותר גדולה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יגעתי ולא מצאתי – עיין מש"כ על זה במסכת נדרים פט: בתוך ההספד על אחות בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ו: משנה א:ד

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אין בין אדר וכו'. מכאן עד משנה יא, יש י"ג אין בין. אין בין בגמטריא 123, י"ג במספר קטן בגמטריא ד', ד' פעמים אין בין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ז.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר ברוח הקודש נאמרה: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ז:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

צלי קדר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רס.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אי חקלאה (-אכר) מלכא ליהוי – דיקולא (-סל) מצואריה לא נחית, ע"כ. וראיתי מי שהוא שלקח את זה – אפילו אם קבצן יהיה מלך, לא יעזוב הכלי שהוא מקבל הצדקות מעל צוארה. ועל כל פנים אפילו אליבא דאמת, יש לקחת סמוכים לסיפור של התם והחכם, שהתם, בכל מדרגה שעלה, העיקר שלו לא השתנתה, לעסוק תמיד בתפילות ולשמוח.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מזה אנו יודעים מהשבעה קבצנים, שרבינו הקדוש לא הפסיק להפציר את השם יתברך כעני בפתח.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ח. מאי משמע (שהנודר בלשון הרי עלי מקבל אחריות על עצמו) א"ר יצחק בר אבדימי כיון דאמר עלי כמאן דטעין אכתפיה דמי, ע"כ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ראש השנה (כו:) לא הוו ידעי רבנן מאי (תהלים נה) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, אמר רבה בר בר חנה, יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייא, הוה דרינא טונא (נשא משא) ואמר (הישמעאלי) לי, שקול יהביך ושדי אגמלאי, ע"כ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין בזה מה שמפורש בספרי ברסלב לא לקבוע איך השם יתברך יעזור, כי אם השלך על ה', שהאחריות של המשא יהיה על ה' לנשאו איך שהוא.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ט.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בתלמי המלך – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רסב.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כשהושיב ע"ב זקנים לכתוב לו ספר תורה: לק"מ פא דף צד..

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וכתבו אלקים ברא בראשית: לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

י:

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

שעשה עצמו ע"א: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

תחת הנעצוץ יעלה ברוש זה מרדכי: לק"מ יח:ב דף כד:, ס:ט דף עג:.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת זה מרדכי: לק"מ נו:ה דף סו..

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

הוא אינו שש וכו': לקמ"ת סו דף ל..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וקמתי עליהם וגו' והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה' (ישעיה יד:כב), שם, זה הכתב, שאר זה לשון ע"ש. בענין שאר פירש השפתי חכמים, ששאר הוא קירבה, כמו שמתרגם אונקלוס (ויקרא כא:ב), וכיון שהדיבור באותה לשון מקרב את המדברים זה לזה, נקראת הלשון שאר, ע"כ. וי"ל שהוא כמו שמצינו במסכת סנהדרין (נו:, מובא בליקוטי מוהר"ן תורה יט) לאמר דא גלוי עריות.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

תחת הסרפד (ישעיה נה:יג), תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה' דכתיב רפידתו זהב, יעלה הדס, זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה שנאמר ויהי אומן את הדסה ע"ש.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

סרפד בגמטריא שמד. יעלה הדס, יעל ה' פעמים הדס, וכן הדסה, ה-דסה, ה' פעמים דסה, בגמטריא מש"ה, שעומד בין שמ"ד לרצו"ן, כמבואר בליקוטי מוהר"ן רטו. וזה המשך הפסוק, תחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם וכו', לשם הוא שמ"ו בגמטריא רצון.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

יא. רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים קכד:א-ב) שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, אדם ולא מלך, פרש"י זה המן, ע"כ. [ועיין שם לעיל דף י: ויהי בימי אחשורוש הוה המן, ובשפתי חכמים שם (ד"ה ויהי בימי), אף אחשורוש שונא לישראל היה כמבואר בדף יד. אלא שהמן התחיל במעשה ולכן נקראת הצרה על שמו].

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ופירש המהר"ץ חיות (ד"ה אדם) שאילו היה מלך היו ישראל צריכים להצדיק עליהם את הדין, שכן נאמר (משלי כא:א) לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפוץ יטנו, ונמצא שכך הוא רצון ה', וכל דעביד רחמנא לטב עביד. אמנם המן היה אדם ולא מלך, ופעל רעות בבחירתו החפשית, ולולי ה' שהיה בעזרנו לא יכולנו לעמוד כנגדו, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בספר כוכבי אור, שיחות וספורים (שמיד אחר ששון ושמחה, אות כב, מובא גם בשש"ק א-תמב) ז"ל מאד מאד הקפיד אבי ז"ל בשם מוהרנ"ת ז"ל על הפוגמים כנגד הממשלה. כי 'פלגי מים לב מלך ביד ה'' וכו', וכל הגזרות המציקות לנפשות ישראל לא יצאו רק מלמעלה, כמאמר הכתוב 'אשור שבט אפי' ע"ש.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי פירוש המהר"ץ חיות הנ"ל שגזירת המן לא היה נחשב בכלל גזירת המלכות, יש להסתפק טובא על רוב המושלים היום שאינם ממש מלכים אלא נבחרים, ואין לאף אחד שליטה גמורה רק בשיתוף פעולה וכו', לכאורה לא תהיה להם הבחי' זו של לב מלך, ולא תחול עליהם ההקפדה של מוהרנ"ת. אלא דיתכן שעכ"ז מוהרנ"ת היה מקפיד כדלקמן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור שם ממשיך (אות כג) ז"ל פעם אחת שמעתי מאבי ז"ל שהקפיד מעד מאד על החוטאים בדבריהם להרהר אחר מדת הדין וכו' ע"ש. ומזה נראה שגם ההקפדה שהיה למוהרנ"ת כנ"ל על המדברים נגד הממשלה, לא היה תלוי רק בזה שלב מלך ביד ה', זה רק תוספת טעם, והעיקר היה שלא להרהר אחר מדת הדין ולתלות הגזירה במישהו או משהו חוץ מהשם יתברך. אלא במקרה שהגזרה ממלך, אז בודאי אין לתלות האשמה במלך גם מטעם זה שלב מלך ביד ה'.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

אברם הוא אברהם (דברי הימים א:א:כז) הוא בצדקתו מתחילתו עד סופו, ע"כ. אברם אברהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! וזה מה שפרש"י ז"ל פסוק הוא בדברי הימים, ע"כ, פסוק הוא בדברי הימים בגמטריא פתקא. וע"ע מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך אברהם.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יא:

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וישב שלמה על כסא ה' שמלך על עליונים ותחתונים: לק"מ ל:ד דף מב..

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

יב.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

דר וסחרת – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' רסד. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים, עמ' רסה. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' רסו.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

יב.-: גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות, בית הנשים מיבעי ליה, אמר רבא שניהן לדבר עבירה נתכוונו, היינו דאמרי אינשי איהו בקרי ואתתיה בבוציני (-פרש"י דלועין קטנות, כלומר דבאותו מין עצמו, זה נואף וזו נואפת, הוא אומר להראות את יפיה והיא לכך נתכונה שיסתכלו ביופיה, ע"כ).

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסוטה דף י. אמר ר' יוחנן כל המזנה אשתו מזננת עליו וכו'. ועיין בספר המדות ערך בנים אות כט, מי שמהרהר בזנות, גם אשתו באה לידי הרהורים וכו'.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

יב:

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ובגולה לא הלך שכל דבר שהוא במקומו דעתו שלם: לק"מ קה דף צח..

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

בני עמון ומואב דמייתבא דעתייהו מחמת שלא הלכו בגלות: לקמ"ת י דף יט:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך וכו': לקמ"ת יז דף כא:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קאתי, וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי, אמר רב נחמן מרדכי מוכתר בנימוסו היה, פרש"י ז"ל בשמות נאין, נימוס שם בלשון יון, ע"כ. והנה לפי פירוש רש"י רבה בר בר חנה בא אח"כ לפרש דברי רב נחמן, דהיינו שאביו מבנימין ואמו מיהודה, אכן המהרש"א הביא מהערוך (ערך נמס ב) שגרס 'מוכתר בנימוס כעדי', ופירש שהיה ידוע ומצויין בכל התורה וזהיר במצוות כ'עדי' (תכשיט שהכל מתפארים בו) וכעין זה כתב בתוספות רי"ד (ד"ה אמר), וביאר כוונת תירוצו של רב נחמן, שאכן מרדכי היה משבט בנימין, אלא שהיה נקרא 'יהודי' שהוא לשון גדולה. והוסיף, שדברי רבה בר בר חנה שלאחר מכן הם תירוץ בפני עצמו (ולא בא לבאר דברי רב נחמן), ע"ש.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

והרי רבינו נחמן (כשם רב נחמן) השתמש בזה בספר שבחי הר"ן ח"ב בנסיעתו לארץ ישראל ז"ל וכששאלו אותו למה אתה אומר עכשו ששמך כך ואחר כך שם אחר וכן בשם מקומך? השיב להם גם כן שכל שם ושם הוא כפי המדה והספירה שנאחז בו וכו' ואני ברוך השם כלול מכל, ע"ש.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

יג.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר בינונית היתה לא ארוכה ולא קצרה: שיחות הר"ן קז.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר ירקרוקת היתה: לק"מ יב:ד דף טז:.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כל הכופר בעכו"ם נקרא יהודי: לק"מ יז:ה דף כג., יח:ב דף כד:.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ותרד בת פרעה לרחוץ לרחוץ מגילולי בית אביה: לק"מ כג:א דף לה..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה: לקמ"ת א:יג דף ב:.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ז' שמות נקרא משה רבינו: שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאתה ממנו שאול: שיחות הר"ן קז.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הקב"ה יבוא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

יג:

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

אם הגיס דעתו הקב"ה משפילו וכו': לק"מ כב:יא דף לד..

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ואת מאמר מרדכי אסתר עושה (אסתר ב:כ), אמר רבי ירמיה שהיתה מראה דם נדה לחכמים. המפרשים טרחו לפרש איך רמוז דרשה זו. וי"ל על פי מה דאיתא במסכת סנהדרין (נו:, מובא בליקוטי מוהר"ן תורה יט) לאמר דא גלוי עריות, וזה מה שדרשו כאן לשון מאמר (ובאמת מאמר הוא קידושין ליבמה).

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

יד.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

שרה שסכתה ברוח הקודש: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

והיא יושבת תחת תומר מה תמר אין לו לב אחד אף ישראל כן: לק"מ רסט דף קיט..

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

(שמות ב:ד) ותתצב אחותו מרחוק לדעה, לדעת מה יהא בסוף נבואתה, ע"ש.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

בפסוק כתוב דעה, והגמרא כתבה, לדעת. עיין בספר אדיר במרום (עמ' ריח-ט, מכון רמח"ל) ז"ל ואפרש לך עתה ענין 'דעה את ה'' שאינו אומר: דעת, והוא סוד מזל ונקה מצד הח"ס. והענין כי מזל ונקה יש בו בחינות: מסוד הכתרא, מן האוירא, ומן החכמה סתימאה. וכו' וכו' ומסוד הח"ס עצמה יש בחינת גם כן המזל ונקה, ומצד זה הוא נקרא דעה, בסוד נוקבא. והנה לעתיד לבוא: 'מלאה הארץ דעה את ה'', והוא כי מזל ונקה נאמר (עליו): מלאה הארץ קניניך (תהלים קד:כד), להקביל למה שיש בה מציאות מן הח"ס, שעליו נאמר: כולם בחכמה עשית, אבל לעתיד לבוא יתגלה יותר, כי יתגלה ענין זה בסוד: דע"ה את ה'. כי אפילו לז"א יגיעו הדברים כך, בהיות הדעת מתעורר בכח בחינת הח"ס. וזהו דעה את ה' כמים לים מכסים, שהוא גלוי הח"ס בנוקבא, ע"ש.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

והנה משה הוא הדעת כידוע, וזה עיקר בחי' ז"א, ואחותו רצה להאיר הדעה אפילו בז"א, כמו שיהיה לע"ל, וזה לדעה לדעת. ומבואר שם ז"ל שמציאות זה של נוקבא בסוד ים, הוא מבחינת הח"ס עצמה שבתוך הקרום וכו' והיא נבדלת בכחו שלא להתפשט באצילות, ואעפ"כ אנו רואים שהיא מתגלית בנוקבא וכו' ע"ש כל ענין הקרום. ומבואר שם, קרום בגמטריא שמו. והרי זה בגמטריא משה ע"ה. ואין להאריך כאן בענין מה שמו ומה שם בנו.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

רב נחמן אמר קרייתא של (מגילה -) זו הלילא [-חברותא: שעל ידי קריאת המגילה הכל מקלסין ומשבחים להקב"ה, עוד הביא השפתי חכמים, דבגילה יש קס"ו פסוקין, כנגד קס"ו תיבות שיש בהלל הגדול (תהלים קלו), ע"כ. קס"ו הוא הגמטירא של שם ס"ג באחוריים].

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ומעולם אמרו על הפתק הקדוש של רבי נחמן שקרייתא זו הלילא.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בריש פרק ב' שקרא למפרע לא יצא, וכן לענין הלל לא יצא, ומשמע מהמקורות שהגמרא מביא לדין הלל, שאין שייך להלל צורת השיר באחוריים, ועדיין צ"ת.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

יד: ויאשיה גופיה, היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה (-לחולדה הנביאה)? אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן, ע"ש.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שבכל התורה ובפרט בקבלה קיימא לן, כרחם אב על בנים, שעיקר הרחמנות שייך להאב ולזכרים. שמעתי מרב ליטאי ח.י.ק שהרחמנות של הזכר הוא לתכלית הענין, שרוצה הכי טוב בצפיה להעתיד, ואילו הנקבה דואגת על ההוה ממש, על הצרה של עכשיו.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ומה נפקא מינה רחמנות של הנביא, הלוא את השם ידבר עליהם יאמרו. עיין בזה בספר מלכים (א:כב:ח) ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את ה' מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן [וכן שם פסוק יג, יהי נא דברך כדבר אחד מהם ודברת טוב - - פסוק יד, ויאמר מיכיהו חי ה' כי את אשר יאמר ה' אלי אתו אדבר]. ומובא שם מספר חלק שמעון ערך ל ז"ל דלכאורה הוא זר, הלא את אשר ישים אלקים בפי הנביא מדבר, ומאי תלונה היה לו על הנביא. דאין הנבואה נגמרת, אלא ברצון הנביא, שיעשה פעל דמיוני ומסכים בדבר, ואם לא יסכים הנביא בנבואתו לא ישלח לו הקב"ה, ולא יתקים הנבואה, וזה היתה כונתו של אחאב באמרו, כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע, כי הכל תלוי בדעתו, ע"כ.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

טז.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ובשביל זה כשבא המן למרדכי וכו' אמר להם עומר שעורים וכו': לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו וגו' (את כל אשר קרהו, ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו וגו'), קרי להו אהביו קרי להו חכמיו, אמר רבי יוחנן כל האומר דבר חכמה (מחכמת התורה - מהרש"א), אפילו באומות העולם, נקרא חכם!

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אותו יום בדף יומי, כד טבת תשפ"ב, פרצה חזקה השאלה אם מותר להחזיק הספרים של הסופר חיים ולדר, שלקח נפשו כאשר התגבר שמועות רע עליו ואכמ"ל. וכיון שהוא בעצמו כבר אינו בתמונה, אין קריאה בספריו מחזיק ידו כל עיקר, ורחוק שתהיה גזירה על פושע אחר, אלא הנידון על כשרות פרי ידיו של עבריין כמו שטעונים עליו. והרי מצינו שאע"פ שרבינו גילה לנו גודל רשעת הרבה מהמפרסמים, עכ"ז הוא הזהיר מאד לא לזלזל בשום ספר על שום מקצוע שבתורה, אפילו מספריהם, ובתנאי שאינו עוסק בחקירות ר"ל. וכל זה מובאר בליקוטי הלכות, הלכות כתובות אות כא, שכל ספר על שום קצה של התורה הקדושה, יש לו ענין מיוחד, וצריכים לשמוח עליו (ובמקום אחר רבי נתן כותב על הצורך של ספרים אין קץ של תלמידי הצדיק, ואין זה סותר הנ"ל). וכך כתבתי ופרסמתי אצל החברה שלי, ואחר כך ראיתי בדף יומי של אותו היום, שהמגילה שנכתבה ברוח הקודש מזכירה חידושי אוהביו וחכמיו של המן הרשע, ואם יש להעריך חידושי תורה שלהם, כל שכן יש להעריך חידושים של יהודי עבריין.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

טז:

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ויקר אלו תפילין: לקמ"ת ה:ז דף ח:.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

טז: ששון זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים קיט:קסב) שש אנכי על אמרתך, ע"כ. ופרש"י ז"ל זו מילה שניתנה במאמר ולא בדיבור, ויאמר ה' אל אברהם ואתה את בריתי תשמור (בראשית יז), ומצינו שדוד שמח עליה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד שמצינו במסכת סנהדרין (נו:, מובא בליקוטי מוהר"ן תורה יט), לאמר זו עריות.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

טז: הגמרא דורשת מה שכתוב במגילת אסתר על מרדכי, ורצוי לרוב אחיו, ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין [פרש"י לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה, ע"כ], אמר רב יוסף גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמשה, מעיקרא כתיב (עזרא:ב) אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב (נחמיה ו:י) הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן, ע"ש (ועיין לקמן דף כג. הגמרא הביאה מספר נחמיה ח:ד ששה שעמדו מימין וששה משמאלו של עזרא, והנה הששי שבצד שמאל, זכריה משלם, היינו זכריה היינו משלם, ואמאי קראו משלם דמישלם בעובדיה, ע"כ. והרי כאן לבסוף מרדכי נמנה ששי. גם ידוע שהאריז"ל גילה שעליה ששי לתורה במידת יסוד הכי חשוב).

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

והדבר צע"ג כי הלוא בספרים הקדושים מבואר שמרדכי היה צדיק הדור (ועיין בחתם סופר, נדה מט: ד"ה ומן, שכבוד השכינה עדיף ממינוי סנהדרין). ולכן נראה שאדרבה במקום גדולתו שם ענוותנותו, שבאמת מרדכי לא ביטל כלום מלימודו חס ושלום, ורק עלה מעלה מעלה, אלא שבעליתו זכה גם להסתיר את עצמו, ולקח לעצמו מקום אפילו למטה ממקומו הראשון. כי גם בתחילה היה מסתיר את עצמו ולא היה נמנה מן הראשונים ממש. וצריך עיון אם מקומו של מרדכי בפסוקים ודרשת חז"ל הוא רק לבחינת אתגליא, אבל באתכסיא היה מושל על כל הדור, כמבואר ענין זה בליקוטי מוהר"ן ריש תורה נו, ועל פי זה י"ל בדרך צחות מה שאיתא (מגילה יג. ועיין שיחות הר"ן קז) אסתר בינונית היתה לא ארוכה ולא קצרה, דהיינו ההסתרה על מרדכי הצדיק שם אותו באמצע, לא ארוכה (-לשון מלכות, כידוע) ולא קצרה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין הקושי הזה מצינו גם אצל בניהו בן יהוידע, שהיה ראש סנהדרין, והפסוקים בספר שמואל ובדברי הימים משבחים אותו מאד, ובמסכת ברכות (יח: הובא ברש"י שמואל ב:כג:כ) שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני, ועם כל זה כתוב (שמואל ב:כג:כב-ג) ולו שם בשלשה הגברים (-שהביאו את המים לדוד – רד"ק – ואלו השלשה היו למטה מהשלשה הקודמים שם), מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא - שהוא לא הגיע כל עיקר למעלת הגיבורים של דוד שלמעלה ממנו (אכן יש פירוש אחר בזוהר ח"א קה: - אלו הם שלשים הצדיקים שהזמין הקדוש ברוך הוא לעולם, שלא יהיו חסרים מן העולם בכל דור, ובניהו בן יהוידע כתוב בו 'מן השלשים נכבד', שהוא אחד מהם. 'ואל השלשה לא בא', הינו שיש שלשה אחרים שהעולם עומד עליהם, והוא אינו שקול כמהם, עיין שם). ולכאורה לפי הגמרא הנ"ל במסכת ברכות צריכים לאמר שהג' גיבורים הראשונים לא האריכו ימים לראות בנין בית הראשון. ואלו שלשה הגיבורים, מבואר במסכת בבא קמא (ס:-סא) שדוד המלך שלח אותם עם שאלה לסנהדרין, ומשמע אם כן שהם בעצמם לא היו מהסנהדרין, ועוד איתא בגמרא שם שאלו הגבורים סמכו על הנס, ולכן דוד המלך לא הזכיר ההלכה על שמם (ויש טוענים שגם מרדכי סמך על הנס, ועל כל פנים הסכין את עצמו ומסר את עצמו כמו הגיבורים הנ"ל, ואילו מרדכי, כל הגאולה על ידי שאסתר אמרה בשמו, אבל זה לא היה הלכה בשמו. ועמש"כ במסכת ברכות דף סג:).

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר, כי בניהו בן יהודע בבחינת צדיק תחתון (בחי' בנימין שמעלה מ"ן לשכינה) כמבואר בשער הכוונות, דרוש ו' לקריאת שמע, וכן מרדכי הוא איש ימיני מבחי' בנימין (על אף שהוא מבחי' יסוד אבא, עיין בפרי עץ חיים). ויתכן לפי זה, שמבחינתם של צדיק תחתון היו נחשבים צדיקי הדור, ואלו שלמעלה מהם היו מבחינת צדיק עליון.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, יתכן שקשור לסוגיא זו הוא ענין שבט לוי שנאספו אל משה כאשר משה רבינו הכריז מי להשם אלי, ואילו שבט יששכר שחז"ל שבחו אותו על שכינתו למשה רבינו ושעל ידי זה זכו למה שזכו, ועם כל זה לא היו נמנים עם שבט לוי. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

והתבוננתי עוד על הענין, וחשבתי לדמות אולי מה שמצינו אצל החסידים של רבינו הקדוש, כי היה ר' שמואל אייזיק שממש היה מוסר נפשו על כל תפילה ותפילה, ואין להאריך כאן בגדולתו, ואכן רק רבי נתן הוא זה שהקים את חסידות ברסלב, ולולא רבי נתן לא היה נשאר דף מרבינו. ורצוני תמיד היה להאמין שבסוף רבי נתן עלה על כולם, גם על ר' שמואל אייזיק, כי הרי הוא ממש הקים את כל היהדות בעולם, ואפילו אם נאמר שכן היה, מתי בדיוק זה היה? ועוד כאלו קושיות מסובכות יש להפליא. ושבתי וראיתי שאולי זה ממש הענין הנ"ל עם מרדכי והסנהדרין, ובהדי כבשי דרחמנא מה לי ליכנס ולדון, לולא כי נפקא מינה עצומה בדבר, כי במה נדע במה להתרכז ולהתמוקד בעבדתינו, להשתדל להיות כזה או כזה, ונזכרתי עוד בהמחבר של השיר על רשב"י שבדרך למירון הגיע לאיזה עיירה שלא היה להם שום מנהל רוחני אז הוא נשאר אצלם, והרי ביטל על דרך התרוממותו להיות כצדיק התחתון, וכנראה שהעיקר להשתדל להיות כצדיק העליון רק מן השמים יש פקידות שצריכים לעזוב ולהיות הצדיק התחתון, או להיפוך, העיקר להשתדל להיות כמו הצדיק התחתון שעושה מה שצריך לתקן עולם הזה, ורק אלו הצדיקים שכבר השיגו מעלה עליונה וקרבת אלקים מיוחדת יודעים לנפשם שאין עליהם לרדת לטפל בדברים כאלו, והשם יתברך יבינני תורתו ואקיימה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין הזה יש גם כן את הענין של הבעל שם טוב והאור החיים, שהרבה חסידים מספרים שהבעל שם טוב היה לו נפש של משיח, והאור החיים השיג רוחו של משיח. ואילו הבעל שם טוב עשה חדשות בכל היהדות להדריך עם ישראל, מה שלא מצינו בהאור החיים, שקיים ישיבה בצניעות וחיבר את ספריו הקדושים, אבל לא הראה את הדרך באופן מודגשת.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר שאלתינו איך מרדכי שהיה הצדיק הדור לא נמנה ראשון, יש אולי להשוות מה שמצינו במסכת עבודה זרה (דף כ:) - א''ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי (חסידות חסידות) מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי (קדושה קדושה) מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר (תהילים פט-כ) אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא''ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיה סא-א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן, ע"כ.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אין כאן מקום להאריך בכל השינוי נוסחאות בסדר של ר' פנחס בן יאיר, אכן לפי הסדר שלפנינו צ"ע במסכנתו של ר' פנחס בן יאיר שחסידות גדולה מכולן, הרי חסידות לא מנה אלא באמצע, וכן קשה על ר' יהושע בן לוי, אם הוא מסכים לסדר הנ"ל איך ענוה גדולה מכולן, הרי גם ענוה באמצע. ומחמת קושיות אלו באמת שינו את הסדר לפי ר' פנחס בן יאיר שמו את חסידות לפני רוח הקודש, ולפי ר' יהושע בן לוי יש לשים ענוה בסוף, עיין בתוספות ד"ה ענוה מביא לידי יראת חטא שכתב שר' יהושע בן לוי סבר כגירסת הירושלמי (שהיה לו, לפנינו הירושלמי כמו הבבלי – מסורת הש"ס אות ו) שיראת חטא מביא לידי ענוה, וכתב המהרש"א (ד"ה טהרה) שלפי גירסת התוספות בירושלמי, צריך לומר שמדת הענוה היא המדה האחרונה שהוזכרה בברייתא כנ"ל. אמנם ביפה עינים (שלקים סוף פ"ג) לא רצה לשנות את הסדר והניח על תוספות.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן בזה שאפילו אם חסידות או ענוה הם באמצע, הם הם העיקרים, ומשל להתם בסיפורי מעשיות שעלה לגדולה ולכן הסכים ללמוד כל החכמות, ועל מעלה מעלה, אבל העיקר אצלו היה התמימות.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין למה שהבאתי בחלק ה' מאומן מהאריז"ל בליקוטי תורה, שמשה רבינו לא זכה למה שזכה חנוך, כי משה רבינו התערב עם העולם לתקנם, עיין שם.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בספר ליקוטי תורה להאריז"ל פרשת וישב ז"ל והנה צריך לבאר קושיא א', שנראה לפום ריהטא, כי אם כן מצרים היא יותר עליונה, כי היא בגרון של ז"א, וארץ ישראל שהיא רחל יותר למטה, ואם כן איך אמר הכתוב 'עלו זה בנגב', וכן אמר רדו שמה. והענין, דע, כי אין עליה וירידה רק במעלות המדרגות, וזה מבואר בסוד יוצר אור ובורא חושך, כי הבריאה להיותה סתומה, נקראת חושך, והיא גרועה מן היצירה המגולה הנקרא אור. וזהו סוד שביארנו, עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו', כי אדרבה מקום מגולה נקרא עליה, ומקום הסתום נקרא ירידה, שהוא מניעות אור וכו' עיין שם. וכן עיין בחיי מוהר"ן שעד ולקמ"ת קכ, שרבינו אמר יותר חשוב לו מכל ההשגות, להכניס דיבור בתוך העולם ע"ש.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו יריעות עזים למעלה מיריעות המשכן, והוא להגן עליהן שחסה התורה עליהן. האדמו"ר מצנז קלסנברג אמר שכל השואה היתה על שלבשו שמאל על ימין (כל אחד כפי אחיזתו ורמתו קבעו טעם, יש שקבעו על ההתבוללות ואפיקורסות, יש שלפי דרגתם קבעו שהיה על דיבורים בבית הכנסת, והמקובלים אמרו על שלא היו לומדים פנימיות. ושורש הכל היה התנגדות על חסידי רבינו הקדוש, אף על פי שבודאי היו מקבלים באהבה ודנים המיסרים לכף זכות, עכ"ז בהתמדת הרדיפה על כרחך היו לפעמים איזה מחשבות צער וסבל, וכבר מבואר בספר מי השילוח שעל מחשבה אחת של אברהם אבינו לא לרדוף המלכים, נבראו 2400000 נשמות שמתו במכת חושך, ועל כן בצדיקים עצומים כמו רבי ישראל קרדונר – שאפילו שכרו ערבים לרצחו, כמה חילופי הרהורי צער יכול לגרום שואה ר"ל. ויש לציין עוד למה דאיתא בגיטין נז: ובקינה לד, שנבוזראדן הרג ריבי רבבות מישראל כדי להשקיט את דם זכריה הנביא, ואהרן בחר לעשות את העגל חלף שיהרגו אותו ויתחייבו כליה), ואינו יודע מי הכריחו לקבוע שאין זה אלא כבודו של הימין. ועוד אם הכפתורים של הימין עולים מעל השמאל, הרי סוף סוף הימין שולט אפילו חוצה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ב

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

דף יז.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

משנה א. הקורא את המגילה למפרע לא יצא. ובהמשך בגמרא מביא שכן הוא הדין בהלל. עמש"כ לעיל דף יד. בענין קרייתא זו הילולא.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

משנה א. אם כוון לבו יצא.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

הטורי אבן (ד"ה היה) נקט שאפילו לפי הדעה שמצוות אינן צריכות כוונה, מכל מקום קריאת מגילה צריכה כוונה, ואם קרא בלא כוונה לא יצא, ובשפת אמת (ד"ה היה) ביאר הטעם משום שבמגילה עיקר המצוה היא לפרסם את הנס, ובקריאה בלי כוונה אין פרסום הנס. אכן כאשר הנידון הוא בשם הצדיק אין ספק שיש פרסום אפילו בלי כוונה. ועמש"כ בחלק ה' מאומן בערך איכות או כמות.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

דף יז: ת"ר מנין שאומרים אבות וכו'. עיין מש"כ בתפלה, שמונה עשרה, ברכה ראשונה – אבות.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

יז: וכולל גירי הצדק עם הצדיקי' שנא' מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמוך לי' וכי יגור אתכם גר.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

יח.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שקראו הקב"ה ליעקב אל: לק"מ סו:ג דף פג:.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שקראו הקב"ה ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

יח:

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

שאני רבי מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדך.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

מזכיר לי מש"כ בשיחות הר"ן אות קעו – שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה, ע"ש שהארכתי קצת יותר.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

יט. פרוז בן יומו קרוי פרוז, ע"ש. פרוז ע"ה בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

כא. בעובדא דריש לקיש שהרכיב אותו על כתפו איש אחד שהי' שונה הלכות ומשניות של ד' סדרים, א"ל ר"ל פסלית לך ארבעה טורי וטענת בר לקישא אכיתפך וכו' א"ל ניחא לי דאשמעי' למר (פירש"י שאשמש לאדוני) אי הכי גמיר מני הא מילתא דאמר ר"ז בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליו ז' נקיים (ערש"י).

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

כא:

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

בימי רבן גמליאל היו לומדים תורה בעמידה: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

כב:

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע: לק"מ עה דף צא:.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

כד: תניא אמרו לו לרבי יהודה (שאמר במשנה כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע) הרבה צפו (-התבוננו בדעתם – ע' רש"י חגיגה טו. ד"ה צופה) לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם (-הרי שניתן להבין דבר בלא לראותו, וכמו כן אדם סומא אפשר ללמדו, וידע מעלת האור אף שלא ראה מאורות מימיו, ויוכל לברך עליהם – מתיבתא ע"פ הריטב"א וחידושי ר"מ מאימראן. ומשמע שאע"פ שמסקנת הגמרא שתלוי בהנאה, עכ"ז כולם מודים שהסומא יש לו להבין קצת ענין האור), ור' יהודה, התם באבנתא דליא תליא מילתא והא קא מיכוין וידע, הכא משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה, ורבנן אית ליה הנאה כרבי יוסי וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות מג, שרבינו אמר לרבי אהרן ז"ל מברסלב, למה לא תקח את זפרי ותעין בו היטב עד שיעלה על דעתך איזה קשיא וכו' וכו' וכן עשה וז"ל וחזר אחר כך לרבנו ז"ל ואמר לפניו את הקשיא והתרו והוטבו דבריו בעיני רבנו ז"ל, ואמר לו, אני יודע מאחד שחבר פרוש על הזהר ולא ברוח הקדש, ואף על פי כן כון אל האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן בחיי מוהר"ן אות קיג, רבינו דחה את ההשגות של הרב מורנו ר' צבי אריה ז"ל ואמר לו הרבה צפו לדרש במעשה מרכבה וכו', ע"ש, ושם משמעו שטעה, כי מבואר לעיל שם שקודם שהגיע לר' צבי אריה ז"ל היה אצל הרב מנסכיז וז"ל: ורבנו ז"ל אמר שלא כך רואין אותו וכו' ורבנו ז"ל לא רצה להסכים על זה, ואמר להם רבנו לא כך רואין את מט"ט, אני ראיתיו כך וכך, וזה הוא באמת ראית מט"ט, עכ"ל, אכן לפי המבואר בפירוש הפשוט של הגמרא, יש לפרש שרבינו לא התכוון שהיה טועה ממש, רק שהיה ניכר מדבריו שלא באמת ראה, ויתכן עוד שזה לגבי ר' צבי אריה, ואילו בסיפור הקודם גם כן טעה ממש. ויתכן שכולם טעו ממש, ועכ"ז רבינו ציטט להם ברמז דברי הגמרא, אע"פ שהגמרא מדברת רק לענין חסרון ראיה והשגה נכונה, עכ"ז שייך לענין הזה שמתוך שלא ראו ורק השיגו מה שהשיגו, גם כן טעו.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

כד: אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה וכו' וכי מה איכפת לי' לעיוור בין אפילה לאורה עד שבא מעשה לידי וכו' ע"ש בסומא שהי' מהלך בדרך ואבוקה בידו בכדי שיהיו בני אדם רואין אותו ומצילין אותו מן הפחתים ומן הקוצים וכו'.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כד: משנה: כהן שיש בידיו ומין לא ישא את כפיו, ר' יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות סטים לא ישא את כפיו, (וטעם שניהם:) מפני שהעם מסתכלין בו, ע"כ. במקום אחר הארכתי קצת שזה טבע האדם שעיניו וראותו נמשכים אחר החסרונות בסוד שם ב"ן שיצא מהעינים, ורבינו פעל לתקן את זה בתורה רפ"ב אזמרה להשתדל להפוך, לראות רק את הטוב הנצחי כמו הקבצן העוור.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן וכו' מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין, פרש"י ואם היו עושין ברכת כהנים היו אומרים יאר יער ה' פניו, ולשון קללה הוא (-לשון לעורר את הדין), כי יש פנים שיתפרשו לשון כעס, כמו פני ילכו (שמות לג) את פני (ויקרא כ) ומתרגמינן ית רוגזי וכו' ע"כ. ויוצא המילים ברוח קדשו של רש"י יאר יער הוא לשון קללה. וזה רמז על מש"כ במסכת ברכות דף נז. הנכנס לאגם בחלום וכו' ע"ש שהעיר לייקווד רמוז בתמצית במילה אחת: יאר, כי יאר עם א' הוא לייק – אגם, ויער עם ע' הוא וודס, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

פייגי דעתייהו, פרש"י יתלוש דעתן כשישמעו שיהו נענשין, ויאמרו טוב ליהנות מן העולם הזה בל רצוננו הואיל וסופנו ליענש, ע"כ. וזה הטענה המובא הרבה בספרי ברסלב על גודל האיסור של יאוש.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

כה:אזהרות ועונשין נקרין ומתרגמין, פשיטא, מהו דתימא ניחוש דלמא אתו למעבד מיראה קמ"ל, ע"כ. היינו שיקיימו את המצוות רק מיראת העונש ולא מיראת השם כלל, אבל העושה מיראה ומכוין ליבו לשמים הרי זה צדיק. רשב"א (ד"ה דילמא) וריטב"א (ד"ה מהו, ע"ש.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בענין יראת העונש שרבינו אמר שהוא העיקר (שיחות הר"ן אות ה') עמש"כ בחלק מאומן – ח"ה – בערך תיקונים, פרק תיקון הראש והסוף, אות ג.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

כה: ברכת כהנים נקרא ולא מיתרגם מ"ט משום דכתיב ישא ע' רש"י.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

כו. ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מוזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר חופף עליו כל היום, לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפזיכן לשכינה (פרש"י שהיה ארון בחלקו), ע"ש. – מסכת יומא דף יב.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שבתחילה מקום הארון לא היתה קבוע להיות בחלקו של בנימין, והיתה אפשרות שתשכון השכינה במקום אחר, ורק מחמת צערו של בנימין קבעה השכינה את מקומה בצד מערב, כדי שיהיה קודש הקדשים שבו הארון בחלקו של בנימין שבמערב, כן מבואר בריטב"א (יומא יב. ד"ה מה).

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש להעמיק בדיבור של רבינו מובא בשיח שרפי קודש (ב-קכב) ספרו לרב מחמעלניק מחתנו של רבנו, שהרב מואלטשיסק (גם הוא מחתנו של רבנו) כבר מתגעגע ארבעים שנה שיזכה לבוא ולהיות בארץ ישראל, ואמר הרב מחמעלניק: מה הרעש והגעגועים משך ארבעים שנה לבוא לארץ ישראל? לוקחים מעות ונוסעים! – כשספרו זאת לרבנו, אמר: הרב מואלטשיסק שיש לו געגועים לארץ ישראל, יזכה לבסוף להיות בארץ ישראל, והרב מחמעלניק, שאמר שלוקחים מעות ונוסעים, לא יהיה בארץ ישראל. וכך הוה וכו'.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

שהרי אצל בנימין הגעגועים ורצונות שלו פעל אפילו שהשכינה קבעה מקומה בחלקו, ואכן עכשיו על ידי הגעגועים ורצונות האדם יכול לפעול שיזכה להיות שחלקו יהיה במקום שקבעה השכינה.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

כז.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ואלישע כי עביד בתפילה הוא דעביד: לק"מ סו דף פא, רנ דף קיז..

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

כז: שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים וכו' ולא ביטלתי קידוש היום, אמא זקינה היתה לי, פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, תנא כשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין כשמת הוא ניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין. רב הונאה והא אסר ריתא (-חגר עצמו במין גמי) וקאי קמיה דרב, אמר ליה מאי האי, א"ל לא הוה לי חמרא לקידושא ומשכנתיה להמיינאי (-חגורה) ואתאי ביה קידוש, א"ל יהא רעוא דתיטום (-תתכסה) בשיראי (-משי), כי איכלל רבה בריה רב הונא איניש גוצא הוה גנא אפוריא אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן אות תקעז. שמעתי שאמר לאחד שיהדר שיהיה לו כוס נאה ויקרה לקדוש וזה מסגל לעשירות. ואמר לו אז כי כוס גמטריא אלקים. ואלקים הוא בחינת יראה. ויראה היא בחי' אשה. ואמרו רז"ל (בבא מציעא נט) אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו, ע"כ.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

כח.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

במה הארכת ימים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רסח.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

במה הארכת ימים וותרן הייתי בממוני: לק"מ פד דף צד:.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

שאל ר"ע את רבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים, אתו גווזי וקא מחו ליה, סליק יתיב ארישא דדיקלא, א"ל רבי אם נאמר כבש למה נאמר אחד, מאר להו צורבא מדברנן הוא שבקוהו, א"ל אחד מיוחד שבעדרו, א"ל מימי לא קבלתי מתנות וכו'.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

הענין שר"ע הזכיר דוקא ענין כבש אחד, י"ל על פי מה שקי"ל (ברכות י:) המכניס אורחים ת"ח אמיים לתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, ובזה רימז ר"ע שראוי לארחו כראוי. ולפי זה יש להבין ג"כ ענין שעלה על הדקל, כי הם חשדו אותו שחס ושלום היה מהמתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם, והתיקון לזה מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כח, כי אילו בני אדם הרוצים לערוך עבודתם ע"י התורה ששומעים מת"ח שידין יהודאין אין להם על מה שיסמוכו, והם בבחי' בני לן ביתא באוירא דעלמא, ואילו הת"ח האמיתי באמת בבחי' בין שמיא לארעא, בחי' ואמר שם וקם בין שמיא לארעא, והוא מתקן הטינא בלבם, וזה בחי' תיקון הד' אלפין, בגמטריא תמ"ד, וזה בחי' הדיקלא שעליה על ר' עקיבא, כי דיקלא אותיות לד' קא"י, קא"י בגמטריא אלף, היינו לד' אלפין שצריכים להעלותן כנ"ל, והתמיד היה כבש, כי ממנו נתתקנו האלפין, בבחי' (ירמיה יא) ואני ככבש אלוף, וזה בחי' כבש, שכבבוש תחת יד רבו ומשמ אותם, ע"ש. ולכן מיד כאשר ר"ע הזכיר ענין התמיד שהוא כבש אחד, ר' נחוניא הכיר שהוא צורבא מרבנן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל דהנה היסוד דא"ק שמשם יוצא המ"ה, שם יש סוד י"ג תיקוני דיקנא, והם נקראים (ע"פ ברכות י.) כבשי דרחמנא (אדיר במרום, מכון רמח"ל עמ' רלד). ויעו' בשער המצות (פרשת קדושים סי' כב) והנה מזקן התחתון דיסוד דא"א נעשית זקן העליון דז"א, וזהו ענין מן המיצר וכו' כי מאותם השערות אשר ביסוד העליון הנקרא כבש והשערות שבו נקרא צמר כבשים, משם נעשה מצר דיקנא דז"א שהוא תיקון הראשון שבו כנודע, וכמו ששערות ריש ודיקנא דא"א לבנים כעמר נקי, גם שערות היסוד שבו הם לבנים כצמר הכבשים ולכן נקרא ג"כ צמר, ע"ש. וידוע שפרצוף ארך אנפין, הוא אריכות ימים (ולכן דורות הראשונים מאדם הראשון והלאה האריכו ימים כל כך כמבואר ברמח"ל). וזה כבש אח"ד בגמטריא י"ג, ובזה רימז ר"ע שהוא ראוי לבוא בסוד הני כבשי דרחמנא במה האריך ימיו.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

כח: תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא. הראשי וסופי תיבות של: דבי אליהו כל השונה הלכות, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הלכות בכל יום, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "לו שהוא בן עולם הבא" בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

לא.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו: לק"מ ד:ט דף ד..

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו: לק"מ ע דף פז., לקמ"ת לח דף כה..

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו (-ובמוצאי שבת הנוסח גדולתו, עיין במפרשים) של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה וכו' בנביאים (ישעיה נז:טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש (שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים) וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח, ע"ש. הרי מבואר לכאורה שמעצם מידת הקדושה יש התרוממות מעל כולם, אלא שזה גופא מעורר מידת ענוה לרדת אפילו להכי שפל שבעם. עיין מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך קדושה.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שאתה מוצא וכו' – עמש"כ בספר שיחות הר"ן אות קצב, שיש בזה רמז שהמאמין בהשם מאמין בהצדיק.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

לא: אין מפסיקין בקללות, מנא הני מילי אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס, ר"ל אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות. ובתוספות ד"ה אין הביא (מהמדרש דברים רבה פד:א ומסכת סופרים (יב:א)) ז"ל וא"ר יהושע דסכנין אני אמרתי עמו אנכי בצרה ואם כן אין דין שיברכוני בני על הצרות שלהם, עכ"ל, ובמפרשים שם ביארו שעכ"פ היחיד חייב לברך גם על הרע.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ באריכות בחלק ד' – נחמן, על ליקוטי הלכות, חושן משפט ח"ב, הלכות הפקר ונכסי הגר (פריקה וטעינה ד:יד) להוציא מדברי הליצנים שדורשים לעם להאריך בשירות ותשבחות להשם יתברך על כל הרע שמצאתם, רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

לב. אמר ר' יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר והני מילי דשמע קל גברא במתא וקל איתתא בדברא והוא דאמר הין הין והוא דאמר לאו לאו, ע"כ. ותימה מזה למה שכתוב בספרון עיקרי אמונה על הדרך של הבעל שם טוב לחיות בעולם אצילות ולהתייחס לכל מה שהגיע להרגשותיו, אפילו דיבור מגוי, כאילו הוא דיבור ישר מהשם יתברך.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שהגמרא בעצמה מפרשת הענין במה שסיימה, והוא דאמר הין הין וכו', אין זה עוד תנאי, אלא חוזר על הבן אדם עצמו, שאינו בטוח בעצמו, ואינו מסתפק להגיד פעם אחת הין או פעם אחת לאו, אלא צריך לכפול דבריו, אז גם כאשר הוא מקבל רמזים הוא דרוש שהרמז יהיה יותר חזק מסתם קול בעלמא. אבל האדם שתקיף בדעתו שהכל מהש"י ולא צריכים לכפול שום דבר, כן יש לו עבודת השם להבין כל חוש ורגש שהוא ישר מהש"י.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד הערות ביסוד הנ"ל של עיקרי אמונה, עיין סוף מסכת גיטין דף פח, וליקוטי מוהר"ן סוף תורה ו).

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

אלא כדרב משרשיא דאמר שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר (יחזקאל כ:כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם (במתיבתא פירשו מהרי"ף: אני נתתי להם חוקים, והם אינם טובים זה לזה, לכן אביא עליהם משפטים, דהיינו עונשים שלא יחיו בהם. ובמהרש"א פירש חוקים לא טובים, כי התורה אינה נקנית אלא בחבורה (ברכות סג:), לכן – לא יחיה בהם, שבטעות עלול להתיר איסור שעונשו מיתה. וברע"ב במסכת אבות (ג:ב) שנים שלומדים יחד דרכם ללמוד בקול רם בנעימה ובזמרה. וכשאין נוחין זה לזה, וכל אחד לומד לבדו, בדרך כלל הם שונים בלחש. ולכאו' יש בין אלו נפקא מינה אם יש עוד תלמידי חכמים בעיר ואכמ"ל). ועיין בסוף מסכת סוטה מט. מימרא של ר' אילעא בר יברכיה, שאחד מת ואחד גולה.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר המידות, ערך מריבה אות מט: שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחד, עד שיהיה להם אמת, ע"כ. ובשיח שרפי קודש, אולי בטעות כתבו נוסח אחר (ב-תריב) ז"ל איתא בספר המדות: קשה לשני גדולים שידורו בעיר אחד עד שיהיה להם אמת, ופעם אמר מוהרנ"ת 'אני יכול לדור עם רבי אהרן הרב מברסלב בעיר אחת. היינו כי מוהרנ"ת בשפלותו הגדולה יכול היה לחיות עמו יחד בשלום, אף על פי שהיו שניהם גדולים, ע"כ (השש"ק תפס שהעיקר המעכב הוא ששניהם גדולים, ואילו לפנינו לא הזכיר הגדולה אלא סתם שני צדיקים, ומובן שאם מוהרנ"ת אמר את זה, הוא התכוון שיש להם אמת).

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בסוף ספר כוכבי אור – בסוף ספר אבניה ברזל (אות סו) ז"ל בימי הר' נחמן טולטשינר ז"ל היה בבאהפוליע אחד מאנשי שלומנו צדיק וישר הר' ישראל ליב אבי הר' אשר באהפליער. ובעת זקנתו היה חפצו להעתיק מושבו לאומאן, ושם סמוך להקלויז לבנות לו מכיסו בית מיחד, ואחר פטירתו יהיה ירשה שיך להקלויז, ותמיד יהיה עוסק בעבדות ה', ובכל פעם להיות על ציונו הקדוש אשר דרכו היה לפעמים לבלות כל הלילה על ציונו הקדוש, וכן ביום אחר התפלה ולא טעם כלום, הלך על ציונו הקדוש ושהה שם ערך ארבע חמשה שעות. ומה טוב היה לפניו כשיהיה מושבו באומאן אצל הקלויז. אבל הר' נחמן הנ"ל מאן בזה מטעמים ידועים לו, ועוד משום שקשה לשני צדיקים לדור במאום אחד, והר' ישראל יב היה מחזיק בדעתו שאמר שכונתו באמת לשם שמים. וכן אמר כמה פעמים אחר השתטחותו על ציונו הקדוש שכן צריך לעשות (על פי המקבל אצל אנשי שלומנו מעשה שהיה בימי רבנו ז"ל שכשאחד מספק באיזה דבר שקדם ההתבודדות אודות זה ישוה בדעתו ההן והלאו, ואחר ההתבודדות איך שיפל ברעיון הראשון כן יעשה). אבל קשה הדבר מאד לבא לבחינה זו באמת (שהמדמה מאד מאד מטעה את האדם שפעל בדעתו ההן והלאו שוה, ובאמת אחר ההתבודדות רעיונו הראשון אחר האפן שחפצו המדמה נוטה). פעם ספר הר' נחמן ז"ל שהזדמנו יחד על ציון רבנו ז"ל, אמר לו ר' ישראל ליב הנ"ל, נקריב משפטנו לפני רבנו ז"ל. בשעה שאמר לי זאת, חיל ורעדה אחזתני שזה בחי' 'המוסר דין לשמים', אבל מה לעשות ואין לסרב בזה. אמרתי לו אם כן נציע כל אחד לפי רבנו ז"ל את טענותינו, וכן עשינו. כשירדנו משם והוא הר' ישראל ליב הנ"ל באחת, שרעיונו הראשון גם אז היה שכן יעשה כמו שלבו חפץ וכן עשה. והעתיק מושבו לאומאן אצל הקלויז, ולא הוציא שנתו רחמנא לצלן, עכ"ל.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הוי אומר ומשפטים לא יחיה בהם.

</div>



# מעילה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/meilah/

# מעילה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/meilah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יב: הכא נמי לא מקיים בלא פרש – ופרש"י ז"ל לא מקיימא הבהמה בלא פרש, שלא יהא קצת פרש במעיה, וכגופה הוא וכו', עכ"ל. בזה מצאנו מקור לדברי רבינו הקדוש בשיחות הר"ן אות ל, ע"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה דף טו, המשניות והגמרא מלמדין על צירוף דברים לאיסורא. ע"פ לקוטי מוהר"ן תורה לח בעזה"י ע"ש כל התורה. והנה כלל גדול יש בפרק זה בורר (מסכת סנהדרין דף כו) שקשר רשעים אינו מן המנין, וכן ידוע מהזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל שעד דלא הוה מתקלא, דהיינו קודם שהספירות הוקמו בתיקון ג' קוין, והיו בסדר של דינין כל אחד נקודה לעצמו, וזה גרמה להשבירה, ולכן היה ניתן לחשוב שלאיסור לא יהיה צירוף.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

אכן האיסורים כן מצטרפים, ואדרבה עיקר הענין של צירוף זה רק מבחינת דברים מוגבלים, שכל מיני דברים בעלי גבול וקץ יכולים להתחבר ולהצטרף, והם בונים דברים של גבול. אבל בני אדם ודברי מצוה והספירות הם בבחינת בלי גבול ושיעור, והצטרפותם הוא בחינת התאחדות ויחוד ממש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אמת, רבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תורה סו) שאינו אלא אחד, כי יכולים להגיד הרבה שקרים על דבר מה שהדבר אינו, אבל  מה שהדבר הוא באמת, זה יתכן רק דבר אחד. אכן  רבינו בתורה לח כותב בפירוש שיש כמה אמת כמו שאיתא בפרק חלק ( ) סנהדרין דף צז)) אמת נעשה עדרים. ונראה שעצם הלשון הזה של עדרים כבר מרמז שהאמת הזה הוא בחינת שלילות, שבזה שפיר יכולים כמה אמת, שיכולים להגיד על דבר שהוא לא זה ולא זה ולא. וזה דוקא הדרך שהש"י ברא והקים את העולם להראות יחודו מתוך כל מיני אפשריות , שעל כל דבר ומדרגה אנו מבחינים שעוד זה לא הגיע בכלל לאמיתת מציאות השם יתברך, כמבואר באריכות בספר דעת תבונות להרמח"ל. וגם מרומז בהמשך דברי רבינו בתורה לח שם (סוף אות ג)  ז"ל וכשמתקנו אין לו בלבול. וזה בחינות (פסחים ג) עקם הכתוב תשע אותיות שלא להוציא דבר מגנה מפיו. זה רמז, כשרוח סערה שולט, אזי אין ביכלת לדבר בדרך ישר, כי הרוח מבלבל אותו, וצריך לעקם את הדרך, עכ"ל, והנה זה גופא שהתורה עקם תשע אותיות, זה לכתוב בלשון שלילי אשר לא טהורה, וא"ש כנ"ל, שכאשר האמת נשלחה ארץ, והאמת נעדרת, אז צריכים לבחור וללקט את האמת, כל דבר אמת בפני עצמו, מהשלילות,  וכל מה שרוכשים את האמת מהשלילות זוכים להקים ולבנות יושר דברי אמת, בחינת אחד.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל האיסורים הם בחינת קץ כל בשר, המבואר בתורה לח הנ"ל, כי כל דבר איסור מוגבל ועושה קץ, וממנה מתגברת הרוח סערה. ושורש הדבר באמת בזרוע של הקב"ה, בה' גבורות קדושות, שבזה הדרך השי"ת בנה את העולם, בחילוק מוצאות הפה, שכל אחד יש לו מקום מיוחד בפה ובמהות, רק שעל שעל ידי השתלשלות העולמות יצאו לרע. ועל ידי שלומדים את התורה הקדושה בתוך הדחק והגבולות האלו, משוללים את השקר והר"ע והקץ, ובונים את האמת. וכאשר האדם עובר את הצמצומים בלימוד התורה, שהוא לוקח את המסר ולומד לעצמו מה השי"ת מראה לו בדיני האיסור והגבול ומרויח לעצמו תורת השם, אז מגיע לאור הבוקר, וזוכה להשיר וליתן תודה להש"י דיבורי אמת.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מצינו סדר למשניות במעילה דף טו, שתחילה יש משנה שמלמדת על צירוף בענין מעילה, ואין מעילה אלא שינוי (רש"י סוף פרשת ויקרא), דהיינו שיש בו שינוי מן האמת במקום גבוה, בקדשי המזבח ובקדשי בדק הבית. ואז יש המשנה חמשה דברים בעולה מצטרפין - וששה דברים בתודה. חמשה דברים בעולה, זה לעומת החמשה גבורות שעולים בזרוע דקב"ה על ידי זאת תורת העולה, בחי' ששה סדרי משנה, שהוא בירור בששה בחינות, אסור ומותר, טהר וטמא, כשר ופסול כידוע, וכאשר מגיע אור הבוקר אז יוצאים הדיבור בשיר והלל בחי' תודה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ואז המשנה מלמדת על תרומות וכדומה, שהם בחי' צדקה ונדיבות, שזה התחלת דיבורו עם השי"ת בחמימות הלב. ואז המשנה מלמדת על פיגול שהוא ממש תלוי במחשבה ורצון, שעי"ז זוכת ליתרון הכרה בהשי"ת. ובסוף המשנה מלמדת על נבילות ושקצים שהם ממש סטרא דמותא, שזה בחי' סוף דבר, טוב מאד, דא מלאך המות, שע"כ אינו אלא מהשתלשלות מגבורות עלאין. שכאשר האדם נופל לאיזה נפילה, בחינת נבילה (כי הב' ופ' מתחלפים) אז ע"י הבושה הוא יכול לבוא לדעת חדשה וברורה בהש"י ובתורותו כהאי תנא ארז שנפל, בחי' (סוף פרשת מצורע. ויקרא טו:לא) והזרתם – לשון זוהר

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בחי' חידוד השכל קרן אור הפנים – את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם וכו'.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה, דף טז., יש מחלוקת בנוגע לשלושה מאכלים אסורים, אבר מן החי, בהמה טמאה, נבלה של בהמה טהורה. ונראה לפרש בעזה"י על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה לט, כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאות אכילה, ידע שיש לו שונאים וכו' ורעב הזה, הינו בחינת המחלקת בחינת חרפה הוא בחינת ערלה כמש"כ כי חרפה היא לנו, והערלה הם שלש קלפות המסבבים הברית שלום וכו', ע"ש. הרי שהגמרא עוסקת בדוגמת כל אחד מהשלושה קליפות ערלה, של חרפת רעב. שהאדם צריך לדעת לבחון בסימני הרעבון שבאת לידו, כדי לבחון איזה מין שונאים קמים עליו, ואם בכלל קמים עליו, כי אם לא מצטרפים אז לא בא בכלל רעב וחרפה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אף שקרוב יותר לומר שלענין טומאה מצטרפין נבלות בהמות טהורות וטמאות, גם בזה יש מחלוקת, כי אפילו אם נמלט ושמור מחרפת רעב, עדיין לא הגיע לבחינת ע'ושה ש'לום במרומיו, כי טומאה היא בחי' מחלוקת, בחי' מי יתן טהור מטמא לא אחד. והרי עדיין לא נתגלה ברית שלום.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע דברי ה' (עמוס ח), דהיינו שיפסוק רוח הקודש ונבואה וישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו. רעבון הזה אינו בהמיות, אכן עדיין הוא בכלל טומאה, שילכו בגלות, בחי' טומאת ארץ העמים. ויהיה חסר להם גילוי הצדיק, בחי' ברית שלום (ועיין לקוטי מוהר"ן תורה עו, שעד שבאים להצדיק יש חסרון של צמאון אפילו לעובדי ה').

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שאף שרבינו מתחיל את התורה שצריכים לשדד את הבהמיות – ונתתי עש"ב בשדך לבהמתך, שידוד הבהמיות זה מספיק רק להנצל מהשונאים, בבחי' הג' קליפות הקשים, מספיק לגלות ברית שלום, אבל אז מובן מאליו צריכים לדבוק בצדיק שנתגלה, בחי' ברית שלום, כדי שיתגלה השלום במרומיו ויתגלה ונתרבה שבע גדול בעולם כמו שכתוב גבי יוסף תן זרע ונחיה. שצריכים דייקא את יוסף, ולכן רבינו התחיל את התורה הזאת, מהמילה "ונתתי", בחי' תן זרע, בחי' הצדיק, כי לא מספיק רק לשדד את הבהמיות, צריכים להתקשר להצדיק.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה דף טז: רבי יוחנן סובר ששיעור איסור אכילת שרצים, שרץ חי בכזית, ושרץ מת כטומאתו בכעדשה. נראה לפרש ע"פ לקוטי מוהר"ן תורה לט, בפירוש השני, שצריכים לנהוג בקדושה בשעת תשמיש כאילו כפאו שד. וידוע שאכילה הוא בחי' תשמיש (כמו שכתוב אצל יוסף ופוטיפר כי אם הלחם אשר הוא אוכל), וגם שרץ זה ממש ענין של פרו ורבו, כמו שכתוב ובני ישראל פרו וישרצו. ולכן צריכים לנהוג איסור בכעדשה, עדשה, זה אותיות ע' שד – לראות כאילו כפאו שד. ולזהר בשרץ חי בכזית, דהיינו שיהיה הזיווג בליל שבת, שאז יש שביעה, כמבואר במקום אחר בלק"מ ששביעה הוא על ידי ראיה, בחי' נר שבת, בחי' כזית. אי נמי, להיזהר בשרץ חי בכזית, שעכ"פ אפילו אם אינו יכול לנהוג בקדושה יתירה כמאן דכפאו שד, עכ"פ יזהר שלא ישמש לאור הנר, דהיינו שלא ילך לגמרי אחר שרירות לבו ח"ו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ט' אייר, התשע"ב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה דף יז.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי בעיר רומי מנין לדם שרצים שהוא טמא א"ל דאמר קרא (ויקרא יא:כט) וזה לכם הטמא, אמרו לו תלמידיו, חכים ליה בן יוחאי, אמר להם תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו וכו' ילך ר' שמעון בן יוחאי וכו' ואחריו מי ילך ר"א בר ר' יוסי וכו' אמר להם רבי יוסי ואילו היה אבא חלפתא קיים יכולין אתם וכו' אמר להו רבי יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה ר' שמעון וכו' אפילו הכי ענשיה, כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם, מנין לדם השרץ שהוא טמא, עקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי ואמר, וזה לכם הטמא, אמר ליה ר' שמעון מעקימת שפתיך אתה ניכר שתלמיד חכם אתה, אל יחזור הבן אצל אביו, יצא לקראתו בן תמליון רצונכם אבוא עמכם בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני לא פעם אחת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כמה הערות בסיפור בעזה"י.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

זה ששאל על דם שרצים דוקא ברומי, כי נראה שזה ממש בחי' רומי, שמצינו שרומי נקרא מגדיאל (סוף פרשת וישלח – בראשית לו:מג, וע"ש ברש"י וברמב"ן ובמדרש. והנה אם נאמר שעכשיו מלך מגדיאל, שע"פ המדרש הוא לוטינוס, צריכים לומר שהוא מלך חדש שהוקם לאחר שרשב"י היה במערה, כמבואר במפרש פה, שהגמרא אומרת שבחרו ברשב"י מפני שהוא מלומד בניסים, והמפרש כתב שנעשו לו במערה), ומגדיאל, זה מלשון מגד, שפרש"י (דברים לג:יג) שהוא לשון מעדנים ומתיקות (ולפ"ז י"ל מה שכתוב בשמואל א:טז:לב שאגג הלך מעדנות, רמז לרומי), והמתיקות הוא בחי' מיץ (בחי' דבש, כי כל מתיקת פרי קרוי דבש, שהוא בחי' מיץ הפירות, כמו שמצינו בשבעת המינים). אז נכון לכנות את רומי, לדם השרץ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

התלמידים של ר' מתיא בן חרש התפעלו מתשובת רבי שמעון, ולפי המפרש במקום רש"י, ר' מתיא בן חרש ענה להם שרבי שמעון למד לתרץ כן מר' אלעזר בר"י, וקשה כמה דברים, א' למה התפעלו כל כך, ב' שמהסוגיא משמע שלא מבעי ר' אלעזר בר"י אפילו ר' יוסי אביו התנהגו ביראת כבוד מר' שמעון, אז לא מסתברא שר' שמעון היה לומד מראב"י. עוד קשה מה שכתוב, עקום פיו ראב"י, ופירש המפרש שאמר בלחש, ותוס' פירשו שהוא אמר מהר, וצ"ב א"כ למה כתוב בלשון עקימת שפתיים. וגם פה רבי שמעון התפעל על זה וצ"ב, וגם מה שאומר לראב"י, מעקימת שפתיך – דייקא -אתה ניכר שתלמיד חכם אתה. ולא אמר לו ממה שענית, אלא מהעקימת שפתיים דייקא. ועוד צ"ב לפי המפרש שעקימת שפתים זה שדיבר בלחש, מה אהניא ליה, האם דיבר מספיק בקול שהשואל שמע או לאו.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא היה נלע"ד ע"פ המבואר בריש מס' פסחים (ג.:) לעולם אל יוציא אדם בר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות וכו' הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וכו' חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה אמר מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל (וע"ש בראשונים מחלקת, אם הוא קאי על זה שלא הוציא דבר מגונה, או על זה שדיבר בקצרה) הנהו תלתא כהני חד אמר להו הגיעני כפול וחד אמר הגיעני כזית וחד אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול וכו' .

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז היה נראה שזה ענין עקימת השפתיים של ראב"י, דהנה המפרש פירש שמאחר שכתוב "אלה הטמאים לכם" (ויקרא טז:לא), הרי "וזה לכם הטמא" (שם פסוק כט) מיותר לדרשה (ותוס' חולק ואכמ"ל), והנה באמת כתוב בתורה קודם, וזה לכם הטמא, אז עיקר היתורא הוא "ואלה הטמאים לכם", רק שהוא יותר ארוך שני אותיות – ובלשון רבים – ומקדים את הטומאה, ואולי קודם שרשב"י היה יכול לענות להשואל, “ואלה הטמאים לכם" – ראב"י קפץ ואמר "וזה לכם הטמא" – לפי תוס', ולפי המפרש, שעקימת שפתים פה שדיבר בלחש, היה נראה, לולא דמסתפינא, שראב"י באמת תיקן לרשב"י, כאילו מורה לו שעדיף לענות, וזה לכם הטמא, כי כדאי לענות בלשון קצרה, אף שמעקם קצת מעיקר המילים. ולכן מובן למה רשב"י אמר שניכר מעקימת שפתיו דייקא שהוא תלמיד חכם, כי כך היה ידוע כבר מהלל ור' יוחנן בן זכאי כמובא במס' פסחים. ומובן ההתפעלות של תלמידי ר' מתיא בן חרש, ומובן שרשב"י למד לענות כן מראב"י. (וקצת מובן בזה מה שרשב"י סיים, אל יחזור הבן אצל אביו, כי מלשון התלמיד יכולים לראות היחוס שלו, כנ"ל ממס' פסחים, ופה דוקא יש הקפידה על היחוס, שר' יוסי אביו מזכיר את אבא חלפתא אבי אביו, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מה שרשב"י בכה ואמר שלא הגיע לו אפילו כשפחה דבית אבא, ובמפרשים איתא שהרי פה ההצלה היה על ידי התעסקות של הרומנים, ולהם לא היו ראוים למלאכים (אף שאצל שרה היו מלאכים להגן עליה, אולי בשביל שרה אמינו בעצמה, זה משהו אחר, א"נ שגם המלכים דאז היו יותר ראוים, וכמו שמצינו ההשי"ת בא לאבימלך בחלום לילה). אכן א"כ הדרא קושיא לדוכתא, על מה קא בכי רשב"י. וי"ל שזה קשור גם להדרשה של וזה לכם הטמא, ואיתא במדרש שהשי"ת הראה למשה רבינו את השרצים ממש, והרי א"כ מצינו שאפילו בשרצים ממש השי"ת יכול להראות אותות בלי שדים. ונראה יותר שרשב"י רצה לפעול על ידי סיפורי מעשיות של האבות הקדושים, ואיתא בלקוטי מוהר"ן תורה רלד, שאי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך להבדיל בין אור וחשך, ולזכות לזה הוא על ידי השגחה וכו' ע"ש. ומצינו בלקוטי מוהר"ן תורה רנ, שעל ידי בכיה ממשיכים ההשגחה, ע"ש. ולכן בכה רבי שמעון.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מ' שכל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה, הינו בחי' עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים צא תאמר לו. צא, זה בחינת נסיעה טלטול. גם על ידי טלטול מתקן את הטלטול שגרם כביכול למעלה כמו שכתוב (ישעיה כח, יומא ט:) והמסכה צרה כהתכנס, ע"ש. והנה בתורה זו לכאו' רבינו כותב תרתי לסתרי, כי בתחילה פירש שהטלטול והנסיעה הוא פגם אמונה ואח"כ כתב שהנסיעה הוא תיקון להפגם של פגם אמונה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

אלא פשוט שאם האדם נוסע באמונה, דהיינו בדבר ה' לעשות כמצותו יתברך, הרי בזה מתקן פגם אמונה, וכמו שכל נסיעות בני ישראל במדבר, על פי ה' חנו ועל פי ה' נסעו. וכל מעשיהם באמונה. אבל אם הוא נוסע בשביל שיש לו חסרון אמונה שהשם יתברך יכול להביא לו לצרכו באותו מקום אז נסיעתו חסרון באמונה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כאן שרבי שמעון היה נוסע למצות ה' להציל את עם ישראל כדי שהיו יכולים לשמור את התורה, ולכן נסיעתו היה תיקון על פגם אמונה, ופגם אמונה זה בחינת והמסכה צרה כהתכנס, ופרש"י במס' יומא בחי' אדם שלוקח אשה שנית שהיא צרה על הראשונה, ולכן הזכיר רבי שמעון את הגר צרת שרה אמנו, ובכה על חסרון האמונה בעולם דהא גרמא להם שהישועה בא רק על ידי שד. ורבי שמעון אמר שאם כל זה הוא יתקן את הפגם אמונה, וזה מה שרבי שמעון אמר להשד צא, לקיים מה שנאמר בעבודת אלילים צא תאמר לו.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בהמשך התורה בלקוטי מוהר"ן שם מפרש שעל ידי עבודת אלילים אין שלום וזה גורם גלות כי אין איש עוזר לחבירו וגם גלות בא על ידי בטול תורה, כמו שכתוב גלה עמי מבלי דעת. וזה מה שרבי שמעון, לאחר שהוא ראה שראב"י היה תלמיד חכם אמר אל יחזור הבן אצל אביו, ותמוה, שמשמע שבגלל שהוא תלמיד חכם הא גרמא לו שלא יחזור, ודוחקין לפרש שכוונת רשב"י היה שאע"פ שהוא תלמיד חכם אל יחזור. ונראה לפרש כי ר' יוסי אביו של ר"א מעיקרא סירב ליתן את בנו ללכת, וזה בחי' שאין איש עוזר לחבירו, אכן רבי שמעון דן אותו לכף זכות, שרצה למנוע מבנו גלות, שחושש שהנסיעה הוא בחינת גלות, אבל לאחר שראה שר"א היה תלמיד חכם, ואז א"כ לא תהיה הנסיעה בבחי' גלות, כי גלות הוא בחי' גלה עמי בלי דעת, והרי ר"א תלמיד חכם ונוסע באמונה לדבר מצוה, ע"כ הקפיד ואמר לא יחזור הבן אצל אביו, אלא ומביא גואל לבני בניהם, ויהיה חליפו לאבי אביו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה יח. פרק הנהנה מן ההקדש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

י' אייר, התשע"ב.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

משנה בריש פרקין, הנהנה מן ההקדש שוה פרוטה אע"פ שלא פגם מעל, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, כל דבר שיש בו פגם לא מעל עד שיפגום ושאין בו פגם כיון שנהנה מעל, ובגמרא מפרש שסתימת לשונם באמת קאי על מצב מיוחד, על לבוש שיש בו שמירה עליה (או מצד שהיא לבוש אמצעי או מצד יקרתה שומרים עליה). ובזה פליגי ר"ע וחכמים. ונפרש בעזה"י ע"פ תורה מא בלקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר הענין של מעילה מצאנו אפילו בחפצי חול, דאיתא בפרק כיצד מברכין (מסכת ברכות ריש פרק ו', לה.) קדש הלולים לה' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחוריהם, מכאן אמר ר"ע אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך וכו' ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל, מאי תקנתיה, ילך אצל חכם, ילך אצל חכם מאי עביד ליה הא עביד ליה אסורא, אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה. אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנא' לה' הארץ ומלואה. ר' לוי רמי, כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, וכו', ע"כ. והנה בהבדל בין מה שרבא אמר שהנהנה בלא ברכה מעל, ובין מה שרב יהודה אמר שמואל אמר שהוא נהנה מקדשי שמים, ולכאו' היינו הך, י"ל שמעילה יכול להיות סתם פגם, ועל זה הוסיף רב יהודה אמר שמואל יש באמת קדושה בדבר קודם הברכה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שהברכה אינו סתם מתיר הדבר, אלא שיש בהברכה מדין פדיון. וזה מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מא. דהנה על כל דברי העולם הזה שורה דינים, והם בחי' ברכים. וכדי להמתיקן, ממשיכים משרש הגבורות בחי' יין המשמח, כמו שכתוב (בראשית כז) ויבא לו יין וישת – שרש של הברכה, ע"ש, ורבינו ממשיך שזה גם כן פדיון נפש וכו' ע"ש, הרי שברכות הם בחי' פדיון (ואף שמזה נראה שהפדיון הוא מהדינים לא מקדשי שמים, כי היכי דמהניא לפדות מדינים מהניא לפדות מקדשי שמים כנ"ל ואכמ"ל). וא"ש מה שר"ע לומד חיוב ברכות מקודש הלולים, שהלולים גם כן מורה על ניסוך היין כמבואר בסוגיא שם, כי זה מה שמבואר בתורה מא שם, שהברכות והפדיון הם בחי' ניסוך היין, בחי' ימלא גרונם של תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו ממשיך ומסביר ז"ל ואלו המ"ב הם ש"ע נהורין המאירין, ועם ח' חורתא גימטריא בשלום. שם בפרק יד: גימטריא חשמל – מלבוש, שזה החשמל שומר בגדים עליונים מ'עש' של קליפה, כמו שכתוב (ישעיה נא) כבגד יאכלם עש. וזה (יומא עא) הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים. וכו' כי תלמידי חכמים נקראים עצות וכו' ע"ש. וזה מה שאיתא בגמרא מאי תקנתיה ילך אצל חכם, והגמ' תמיה והלוא הוא כבר עבר האיסור, ומיישבת שיקח עצה בתחילה מהחכם, כי מעצת החכם יבוא הפדיון כמבואר בתורה שם, ולכן באמת סתמו דבריהם לכתוב שהתקנה שילך אצל החכם, כי החכם יכול בעצמו לעשות בחינת התקנה הזו על ידי שממלאים גרונו.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

הרי למדנו שאפילו חפצי חול צריכים פדיון על ידי ברכה, אכן ברכת הנהנין זה רק באכילה וכדומה שיש הנאת כילוי, וכמו בריח, שהאדם לוקח את הנאה לעצמו, אבל בהנאות של כבוד או חמימות מהבגדים אינו צריך לברך להתיר ליה. כי הרי כל העולם וגם האדם בעצמו הוא של השי"ת, וככל שהחפץ עדיין קיים, הרי כמו שהאדם קיים וברשותיה דמריה, כן החפץ כמוהו, רק כאשר הוא בא ליקח את הדבר לעצמו ממש בהנאת כילוי, רק אז הוא צריך ברכה בבחי' פדיון. אבל בחפצי הקדש, זה שייך לעולם המחשבה, ואז צריכים להכיר בכוונת הדברים, וכל עוד שהאדם משמש עם החפץ של הקדש בעולם המחשבה ניכר שהוא מועיל ונהנה מחפצי הקדש. ומעילה זו שינוי מהאמת, כי בינה מגנת על הלבושים – החפצים של הקדש – והגנתה זה בחינת חשמ"ל בחי' אמת, כי שמ"ל זה בחי' ש"ע אור הפנים שהם תיקון ז' של הדיקנא בחי' אמת, כמבואר בתורה לה בלק"מ ע"ש שהאמת הזה שומרת על האמונה, בחי' כבוד, בחי' לבושים.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שבחשמ"ל יש מעל הש"ע נהורין עוד ח' והם בחי' ח' חוורתא. ונראה שמזה נולד השני מאמרים הנ"ל ממסכת ברכות, שרבא אמר שכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל, זה מבחי' שינוי מהאמת, מבחי' הש"ע נהורין. ורב יהודה אמר שמואל אומר שנהנה מן קדשי שמים, מבחי' הח' חוורתא.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

והרי בחפצי הקדש יש נפקא מינה אם הדבר יכול להיפגם, אז לא רואים שינוי מהאמת עד שיפגם, אבל אם אין הדבר יכול להיפגם, אז בעצם תשמישו בהנאה שמקבל כבר נבחן השינוי מהאמת.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שבזה פליגי ר"ע וחכמים, איך להתיחס לבגד שיש עליה שמירה מאליה, ואינה צריכה לההגנה של הש"ע נהורין. החכמים אומרים שזה לא משנה, אם נפגם הדבר אז מעל לגמרי. אבל ר"ע אומר שכיון שלא צריכים את הש"ע נהורין, אז קוביעים מבחינת הח' חורתא, ומבחינת הח' חורתא כיון שנהנה הרי מעל, כי ההבדל להבחין בין צורת דבר שיכול להיפגם וצורת דבר שאינה יכולה, זה רק מבחי' האמת של הש"ע נהורין, אבל מצד הח' חורתא, יש כבר הבחנת הנאה מקדשי שמים בכל מצב, אלא שכל עוד שהחפץ בעיקר בשמירת הש"ע נהורין אז לא מעל עדיין עד שפוגם בצורת הדבר מבחינתם, אבל היכא שהדבר אינה צריכה השמירה של הש"ע נהורין (ששומרים בעיקר על הבגד העליון כמש"כ רבינו ז"ל), אז כיון שנהנה הרי פגם לגמרי בהח' חורתא.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשכת, ת"ר נפש (ויקרא ה) אחד היחיד ואחד הנשיא ואחד המשיח, כי תמעל מעל, אין מעל אלא שנוי וכו', ע"ש. הנשי"א (עם ד' אותיות כוללים של השורש) בגמטריא ש"ע, והמשיח, זה בחי' מרובה בגדים, בחי' ח' חורתא.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יב אייר, התשע"ב.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מעילה יט.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מן הקדש לקדש כגון לקח קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות ושקל שקלו והביא חטאתו ואשמו מן ההקדש כיון שהוציא מעל דברי ר' שמעון, רבי יהודה אומר עד שיזרוק הדם.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

על פי תורה מב בלקוטי מוהר"ן, שעל ידי נגינה נמתקין הדינין, כמו שכתוב בזהר הקדוש (פנחס רטו) הקשת היא השכינה, ותלת גונין דקשת הם האבות, והם לבושין דשכינתא, וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין, אזי וראיתיה לזכר ברית עולם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו כותב על תפילה, ובודאי יכולים לפרש כן על הקרבנות, שהתפילות הם במקומן, שעל הקרבנות הלויים היו שרים, וזה היה ממציא את הגוונין. ועיין בתורה כה ז"ל וההתגלות גדלות הבורא הוא על ידי צדקה שנותנין לעני הגון, כי עקר הגדלה והפאר הוא התגלות הגונין, וכסף וזהב הן הן הגונין, כי גונין עלאין בהם, וגונין עלאין המלבשין בכסף וזהב אין מאירין אלא כשבאים לאיש הישראלי, כי שם מקומם, ונכללים זה בזה, ומתנהרין אלו הגונין בבחינת (ישעיה מט) ישראל אשר בך אתפאר וכו', ע"כ.וכן קיני זבים וזבות ויולדות, שהם צפרים שהם ממש בחינת נגינה כידוע, והם בחי' זכר נקבה וילדים – בחי' אברהם יצחק ויעקב, ולכן המוציא מהקדש בעד קינין מעל.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו ממשיך בתורה מב ז"ל גם על ידי אמונת חכמים, שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט ויש בהם רזין, על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין וכו' ע"כ. וזה בחי' מה שגם השוקל שקלו גם כן מועיל בהקדש, כי השוקל זה בחי' קיום המתקלא, בחי' שלמות לשון הקודש שיש להצדיקים שעל ידיה כל דבריהם ומעשיהם ממש רזין עלאין, וכיון שבא זה להלביש את השכינה בגוונין עלאין עם הקדש, הרי מעל.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו ממשיך ז"ל גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק על ידי זה נמתק הדינים, ע"כ. וזה בחי' הבאת החטאת, כי עיקר תיקון הבגדים מבואר בתורה כט, בכל עת יהיו בגדיך לבנים, לתקן דם נדה, בחי' ובחטא יחמתני אמי, ובחי' חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה. ועל כן המביא מהקדש לקרבן חטאת הרי מעל.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו ממשיך ז"ל גם זה בחינות תקיעות, כי תקיעה שברים תרועה הם האבות אברהם יצחק יעקב וכו', ע"ש. וזה בחי' אשם, כי אש"ם זה בחי' שלש אמות (ספר יצירה רפ"ב) שהם בחי' אברהם יצחק ויעקב, ולכן המוציא מהקדש לאשם, מועיל.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל מחלקת ר"ש ורבי יהודה, שר"ש סובר שכיון שיצאה וכבר קנה הקרבן, הרי הגוונין שורין שם, כמו שהגוונין מאירים על כסף ישראל אע"פ שהישראל בעצמו צריך לעורר את הגוונין ע"י נתינת צדקה, כמבואר בתורה כה, שמ"מ סתם כסף ישראל יש להם בחי' גוונין עלאין. אבל רבי יהודה סובר שכיון שמתחילה היה הקדש ועכשיו הוא הקדש ע"כ אין שינוי בגוונין עד שנראה ממש השינוי שבכל אחד כנ"ל.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הערה: אמר ליה רב כהנא לרב זביד ודהבא לאו בר איפגומי הוא והא דהבא דכלתיה דנון להיכא אזל, ופירש המפרש נון אדם עשיר היה ונתן זהב הרבה ותכשיטין לכלתו וכו', ע"ש. ונראה שסתם להזכיר נון, כי זה רמז גם על נון אביו של יהושע בן נון, וכלתו של נון הרי היא רחב הזונה, שחזרה בתשובה שלימה עד שזכתה שממנה יצאה שלשלת של כהנים. וצ"ע מה היה לכל הזהב שהיא קבלה מהארבעים שנה שזינתה אם לקחו אותו קדש לה'. ואולי על זה רמז רב כהנא (שהיה ניצוץ מפנחס שנחבא על ידי רחב) שבודאי רחב הטמין את הכסף לירקוב.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

מוצ"ש יג-יד אייר.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

מעילה כ.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה, נתנה לחברו הוא מעל וחברו לא מעל בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה, ובגמרא איתא שאע"פ שאין מעילה במחובר לקרקע, הנאה הנראת לעינים אסרה תורה. ע"פ תורה מד-ה בלקוטי מוהר"ן שקשה להתפלל במקום חדש, אפילו אם הוא מקום שהתפלל בו צדיק, ולזה מועיל מחיאת כפים שמביא אוירא דארץ ישראל. ומשמע שכיון שהוא ממשיך אוירא דארץ ישראל כבר נוח לו, ואף שמצינו שבארץ ישראל גופא יש שינוי במזג אויר, ואולי משום שהוא גופא מביא את האויר לכן נייחא ליה. ומבואר בתורה שם, שאוירא דארץ ישראל בחי' תמיד עיני ה' אלהיך בו. ונראה שהקדש זה בחי' ארץ ישראל, כי אפילו הקדיש דבר בחוץ לארץ צריך להעלותו לארץ ישראל. ולכן כל עוד שלא שינה רשות של ההקדש לא מעל ביה, אפילו בנאה בתוך ביתו לא שינה מקומו, אבל כיון דמטא ליה הנאה הנראה בעינים הרי כבר קיימא כנאוה דיליה ומעל.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

יד אייר, התשע"ב

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מעילה כא.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה, נתן לו שתי פרוטות ואמר לו לך והבא לי אתרוג והלך והביא לו באחת אתרוג ובאחת רימון שניהם מעלו רבי יהודה אומר בעה"ב לא מעל שהוא אומר לו אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ע"פ תורה מט בלקוטי מוהר"ן שמבואר שהצדיק מעלה את השכינה בחי' מאור הקטן לבינה בחי' מאור הגדול, בבחי' מי זאת עולה, מי עם זאת עולה. ומבואר שם שהשכינה בחי' לב, וזה בחי' אתרוג כידוע. וענין הפרוטה מבואר בסוף התורה שם, ומפורש בתורה ט' שהוא בחי' דפריטא שפתיה, בחי' קול התור, קול של הניסים, ומבואר שם שזה לעומת זה עשה אלקים, אז שתי הפרוטות זה גם הקול שלעומת זה. והשליח הוא הצדיק, שהוא השליח ציבור. כי האדם יש לו שני קולות בקירבו, כמבואר בתורה מט שם, יצירה לטב ויצירה לביש. וצריכים להעלות להשתיק את הקול של היצר הרע, ואז יכולים להעלות את ביתא תתאה עם ביתא עלאה. וכיון שהצדיק הביא את האתרוג, וגם את הרימון, רימון זה בחי' מירו"ן, בחי' מי רון – רבי נחמן, נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא בחי' ד' נעשית ה', בחי' השיר שיתער לעתיד כמבואר שם בתורה מט. אז שניהם מעלו, דהינו שניהם עלו. ורבי יהודה אומר שכל זמן שלא השיג את האתרוג רק בחד פרוטה, הרי היא נשארת בבחי' מאור הקטן דאית בה עדיין רע, אז בעל הבית של הביתא תתאעה עדיין לא על. אבל כיון שעכ"פ הבעה"ב הגיע והביא את עבודתו להצדיק, בבחי' מה שהכלה מביא טלית להחתן, אז עכ"פ הצדיק שפיר קא על.(ששמו של ר' יהודה כבר מרמז על שהשיג את בחי' רביעית ההין, כי יה"ו, ד-ה,  אז הוא כבר דורש יותר)

</div>



# מנחות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/menachot/

# מנחות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/menachot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מנחות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מנחה אותיות נחמן (הנ' כפולה, א"נ ה' כפול י' – ן'). המנחה בגמטריא נ נח. המנחות היו מבררים בי"ג נפות, מנחות בגמטריא י"ג נ נח נחמ נחמן מאומן. ק"ט דפים בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כט:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עוה"ב הנברא ביוד: לק"מ יח:ו דף כה..

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה נברא העולם הזה בה"י מפני שדומה לאכסדרה וכו': לק"מ קיב דף ק..

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

זו תורה וזו שכרה: לק"מ סד:ג דף עט..

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

שתוק כך עלה במחשבה: לק"מ רלד דף קטו..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה וכו': לקמ"ת ז:ז דף יג:.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כט: אמר רב יהודה מר רב בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבונו של עולם מי מעכב על ידך? אמר לו, אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בהקדמה הקצרה לחלק נ' – הוא חלק א', לפירוש על התורה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ל. שיעור רוחב עמוד בספר תורה: ולא ימעט בדפין מפני שעיניו משוטטות אלא כגון למשפחותיכם (למשפחותיכם למשפחותיכם) ג' פעמים, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

למשפחותיכם, י' אותיות, סה"כ ל' אותיות. ויש לדרוש שהוא ענין כהנים לוים וישראלים, וכתוב (משלי כב:כ) הלא כתבתי לך שלישים במעצת ודעת, כי התורה מקיים העולם העומדת על שלושה, ניתנה בחודש השלישי לעם שהוא שלישי על ידי משה שהוא ילד שלישי, ויהי בישורון מלך אחד, כי המלכות נקנה בל' דברים כדתנן במסכת אבות. וכאשר תיקח אותיות 'מלכות' מתיבת למשפחותיכם, נשאר אותיות חפשים! אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה (אבות ו), ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה (שופטים כא:כה). והל' מורה על לימוד תורה כידוע, שעל מה אבדה הארץ על ביטולו של תורה, בענין הל' רבתי בפרשת נצבים (דברים כט:כז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה. והנה שני מילים אלו אותיותיהם נבללים בתיבת למשפחותיכם, ויתשם – ונשאר אותיות פלחכם – עבודתכם, א"נ פה לחכם. וישלכם – נשאר אותיות מפתח! וידוע (תענית ב.) ג' מפתחות בידו של הקב"ה, גשמים חיה ותחית המתים, ואליהו הנביא קבל אחד ולא היה יכול לקבל שתים בבת אחת. ובין ג' תיבות יש שני מקומות מפותחות.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר הראת, שיותר מדויק שרוחב העמוד של הספר תורה הוא מקום ל"ב אותיות, ל' של ג"פ למשפחותיכם, וב' רווחים בין הג' תיבות, וממילא מובן הרמז לל"ב נתיבות חכמה שורש התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

לא: קובה: אופן כתיבה זו (כאהל שהוא רחב מלמטה וצר מלמעלה):

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

1

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

23

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

456

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

7890

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ולאפוכי מצורת זנב, שהוא להיפוך. אופן כתיבה זו מכונה אחוריים, ועמש"כ בערכו.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

וענין קובה, הוא גם כן ממש ענין של השיר פשוט כפול משולש מרובע. כי מבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה ח:ג) שזה היה פנחס בעת שקנא על על מעשה זמרי שזכה לעשות תפילה בדין שעל ידי זה זוכין להשיר פשוט כפול משולש מרובע. והרי באותו קנאות פנחס כתיב (סוף פרשת בלק – במדבר כה:ח) וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קובה, בגמטריא הנ נח.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לד.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וכתבתם שיהא כתיבה תמה: לק"מ כג:ד דף לה..

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

לד:

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים: לק"מ לג:ב דף מו:.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

פת באפריקי שתים. י"ל שודאי 'פת' יש לדרוש בלשון אפריקי, כי אמרו חז"ל (סנהדרין צד, ירושלמי שביעית ו:א) עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש וכו' (מלכים ב:יח:לב) זו אפריקי, ולכן אם באנו לדרוש את הפת והדגן בלשון אחרת, יש לדרשו באפריקי.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

לה: בענין שיעור אורך רצועות תפילין של ראש אחר הקשר, רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה במסכת שבת דף קו. רב יוסף מחוי כפול רב חייא בר אמי מחוי פשוט.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ממש ענין חתימת נ נח – באצבעותיהם, כמו שכתבנו במקומו (כרך חמישי – מאומן – ערך אצבעות – חותמים נ נח בידים).

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מג. וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלוי' בה ואיזו זו ק"ש דתנן מאימתי קורין וכו'.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מג:

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו עונשו גדול של לבן וכו': לק"מ ז מאמר רבב"ח דף ט..

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

איספרקמי – ע' מש"כ בענין הקטרת.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

מד.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

כל המניח תפילין זוכה לחיים שנאמר ה' עליהם יחיו: לק"מ נד:ד דף סב..

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שצ. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שצג. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' שצו. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שצט.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

סד:

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

גגות צריפין ובקעת עין סוכר – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' תב. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תד.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

סה. בענין הביתוסין שהיו אומרים עצרת אחר שבת נטפל להם ריב"ז וכו'.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ט – כל קרבנות הציבור

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ריש פ"ט דמנחות (פג:) כל קרבנות הציבור והיחיד באין מן הארץ ומחוצה לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

יש בזה קצת רמז למה שרבינו אמר בספר חיי מוהר"ן טו: לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל, ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

פה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ששאלו יוחני וממרא למשה וכו': לק"מ יא:א דף יד:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

צח: מכאן שאמצעי משובח, פרש"י ז"ל לגבי שלש שקורין בספר תורה בשני ובחמישי ואמרינן במסכת מגילה (דף כא:) אין פותחין מעשרה פסוקים, וקאמר רבי נתן דאמצעי משובח וקורא ארבעה והשאר ג' ג', עכ"ל (ותוספות חולק ופירש בד"א). לפי זה לכאורה בשבת שקוראין ז', אמצעי משובח, היינו עליה ד', שהוא העליה של רבינו בנצח.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

צט.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

פעמים שביטולה של תורה זהו קיומה: לק"מ טז דף כא:, עו דף צא:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ביטולה של תורה זהו קיומה: לקמ"ת עח דף לה:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

צט:

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

הם מקיימין עסק התורה במה שקוראין קריאת שמע: לק"מ נד:ג דף סא:.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

דברי תורה לא יהיו עליך חובה ואי אתה כדאי וכו': שיחות הר"ן שה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

צט: שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית, ע"כ.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי מה שרבינו פירש בלקוטי מוהר"ן (תורה קי) שלא ימוש כלומר שלא יגשם ע"ש. כי רבי ישמעאל תמה עליו היתכן שמי שלמד וידע כל התורה בכלל ירצה או אפילו יחשוב לבטל ממנה ולעסוק בחכמת יונית, על כן הוא ענה והזהיר אותו לבל יגשם את התורה, ואדרבה ישתדל להשיג רוחניות התורה, לא רק בז"א אלא בעתיקא, כענין הכתוב (זכריה יד) והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה, ואיתא בזוהר חדש פרשת חקת, שההוא יומא בעתיקא תליא.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

קג:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

במשניות מנחות (יב:ד) מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון, ומביא בכלי אחד. אם אמר הרי עלי ששים ואחד, מביא ששים בכלי אחד, ואחד בכלי אחד, שכן צבור מביא ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ששים ואחד, דיו ליחיד שיהא פחות מן הצבור אחד, ע"ש. ויש לי בס"ד הרבה לפרש בזה וקשה לכתוב הכל, אבל נקי בלי כלום לא אצא, ואכתוב בעזה"י כמה ראשי פרקים. דהנה ידוע לכם כבר שמנחה היא ממש הענין של רבינו (כי מנחה אותיות נחמן, כאשר הה' כלול בי', ולעולם יהא אדם זהיר בתפילת מנחה, ומנחה כנגד יצחק – שם של רבינו – ומנחה היא ענין של התבודדות ויצא יצחק לשדה לפנות ערב). והנה רבינו מפרש כמה פעמים ענין של ששים בלקוטי מוהר"ן, ששים המה מלכות וכו', ובפרט נוגע לנו התורה נט, שמפרש איך שהאיסור בטל בששים – בעיגולא בס' שהיא בחי' שבת. ודיו ליחיד שיהא פחות מן הצבור אחד, דהיינו פחות ממנחות הצבור, מנחות בגמטריא תק"ד פחות אח"ד = נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה הצבור הם יכולים להביא מנחה של ס"א, כי באמת הצבור כולל הס"א (כידוע שרשות הרבים הוא מקום החיצונים), כענין החלבנה שחז"ל אמרו לכלול הפושעים עם הצבור, ואף שהיתרון הזה שמוסיף מגרע, זה בכח הצבור לעלות במנחה. אבל היחיד צריך להיות אחד, דיו לעבד להיות כרבו, ה' אחד ושמו אחד. והיחיד צריך להיות פחות מן הצבור (פח"ת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, או פחו"ת פחות ג' אותיות אחד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). כי עיקר כח הס' אינה אלא מרבוע הינו מהמם בבחינת ארבעים יכנו וכו' ע"ש. והצבור דן את אחרים, להמם (ע' דברים ב:טו), אבל היחיד שופט רק את עצמו. ועל כן האדם היחיד צריך להיות אחד, בבחי' אחד היה אברהם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן קרבן פסח נקרב בטומאה כאשר רוב הצבור טמאים. אבל יחיד אי אפשר לאכול טמא (זהר שמיני מא:) ועד ונטמתם בם כתיב (ויקרא יא:מג) בלא א'.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כתוב בתורה הקדושה (שמות יב:ד) ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשות. ואם י-מ-עטהבית, י' זה עשרה שהוא צבור, מ' זה המשפט, עטהבית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות. במכסת נפשות הוא בסוד נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד כי הוא כסות"ה לבדה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

זה הקונה תבואה מן השוק: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

קד:א"ר יצחק מה נשתנית מנחה שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו, משל למלך בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא עני, אמר לו עשה לי מן חמשה מיני טיגון כדי שאהנה ממך, ע"כ.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר (-פרק למעלה מהטבע) רבנו הקדוש אמר, להתקרב אלי זה קשה מאד, יש קושיה, מדוע עבודה קשה מאד? אני רוצה להתקרב, מדוע יהיה קשה, מדוע אני אסבל? לא... רבנו הקדוש אמר: אני אוהב חסיד מטוגן! אוהא אוהב מטגן, יש לו טעם טוב – מטוגן. חסידים מטגנים – שעובר עליהם כמה ירידות וכמה צרות וכמה יסורים... והוא סובל הכל והוא רוצה עזרה. ורבנו הקדוש שבח מאד את הסחדים האלה שהם רוצים עוד... עיין שם.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר כתבנו במ"א מטוגן בגמטריא נ נח. וכן מנחה אותיות נחמן (כי ה' כפול י' של כולם בחכמה עשית בגמטריא ן), ומנחה בחי' יצחק בחי' ראש השנה, שלעולם אדם יהיה זהיר בתפילת מנחה. וכן חמשה אותיות שמחה, האבא של רבינו, שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. (גם 'שאהנה' י"ל אה\הא שנה, הא' ראש של השנה, שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה). וכן יש שטענו שרבינו בחר שרוב אנ"ש יהיו עניים ר"ל.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

קז. ברזל תניא אחרים אומרים לא יפחות מכליה עורב, וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה. איכא דאמרי לא יפחות מאמה על אמה למאי חזיא אמר רב יוסף לכליה עורב, ע"כ. י"ל שללישנא קמא ידענא הקימו שהוא בשביל דקרונים, ולכן כאשר אומרים אמה על אמה מובן שמדובר על עובי של דקרונים. ואילו ללשינא בתרא, מיד אמרו אמה על אמה, וא"כ מדובר באיזה עובי הרגיל שהיו עוסקים בו.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

קח: האומר לחבירו בי בביתי אני מוכר לך מראהו עלייה, לאו משום דגריע וכו' (קט.) אפי' תימא עלייה דגריעה, יד בעל השטר על התחתונה, ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהעליה גרוע משאר הבית. ואילו בספר המידות, ערך בית ב:א לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון, ע"כ.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

קי.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו בני מרחוק: לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד תורה בטהרה נושא אשה: לק"מ סט דף פז:.

</div>



# מסילת ישרים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/mesilat-yesharim/

# מסילת ישרים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/mesilat-yesharim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסילת ישרים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו צוה לכמה מאנשיו ללמוד מסילת ישרים (על כל פנים בראשית ממלכתו). הראשי תיבות והסופי תיבות של מסילת ישרים עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מי שהוא אמר לי שמצוי מאד בלשון רבינו מלשונות של המסילת ישרים, ועוד לא עמדתי על זה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

קל"ח פתחי חכמה, פתח לט – עיין בערכים, ערך צו"ר ט"ק.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

דרוש בענין הקיווי (נדפס בספר אוצרות רמח"ל עמ' רמו) – אין דוגמתו בעוצם המסר שאין שום יאוש בעולם כלל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אלף פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>



# מדות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/middot/

# מדות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/middot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מדות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מידות, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מידות זה השיעור קומה כמש"כ אנשי מדות (במדבר יג:לב), מי-דות, דו"ת עם הכולל, בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

לו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

גפן זהב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' תלב.

</div>



# בראשית רבה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-bereishit-rabbah/

# בראשית רבה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/midrash-bereishit-rabbah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית רבה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו יש תרדמה של נבואה: שיחות הר"ן יג.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ז המלאכים באו בעולם הזה וחטאו: שיחות הר"ן מ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

צו:ב ימינו כצל עובר ולא כצלו של דקל: שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

צח שבט שמעון מחזרים על הפתחים: שיחות הר"ן פט.

</div>



# איכה רבתי

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-eicha-rabbah/

# איכה רבתי

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/midrash-eicha-rabbah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

איכה רבתי (מדרש רבה)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב) אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים – תאמן, ע"ש. ונראה לפרש שכאשר יש התעוררות של החכמה חיצוניות, שזה קליפה מסוכנת מאד, אז צריכים להתחזק באמונה, והמדרש דייק לכתוב תאמן (ולא תאמין) בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# קהלת רבה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-kohelet-rabbah/

# קהלת רבה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/midrash-kohelet-rabbah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

קהלת רבה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג השכחה הוא כדי שהתורה יהיה חביבה על לומדיה כשעה ראשונה: שיחות הר"ן כו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה שלמה המלך ידע כל הגידין בפרטות והיה נוטע כל פרי וכו': שיחות הר"ן ס.

</div>



# שמות רבה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-shemot-rabbah/

# שמות רבה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/midrash-shemot-rabbah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שמות רבה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

א:י ערי מסכנות שמסכנות את בעליהן וכו': שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו יש תרדמה של נבואה ותרדמה של שטות: שיחות הר"ן יג.

</div>



# שיר השירים רבה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-shir-hashirim-rabbah/

# שיר השירים רבה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/midrash-shir-hashirim-rabbah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שיר השירים רבה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

א (הובא בתוספות יבמות קג:, וכן בתנחומא ד:א, ירושלמי שבת פרק א) מה שעשתה ענוה עקב לסלותא – חיי מוהר"ן כז. לק"מ לג, קמח, קצב.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט לבבתני באחת מעיניך, שבעין השני הסתכלו על עגל: שיחות הר"ן קכג.

</div>



# ויקרא רבה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/midrash-vayikra-rabbah/

# ויקרא רבה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/midrash-vayikra-rabbah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא רבה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ד חבילות חבילות של עבירות: שיחות הר"ן פט.

</div>



# מקואות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/mikvaot/

# מקואות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/mikvaot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מקואות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מקואות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן מקו"ה ע"ה בגמטריא נחמן, עם הד' אותיות. כי רבינו הוא הנהר המטהר מכל הכתמים. וענין התקוה שרבינו גילה והכניס לעולם, עמש"כ על ספר רזין גניזין של הרמח"ל, ע' עיטרין לכבוד המלך, עטרא תמניא ועשרין (עמוד רנז). הלכות מקואות נמצא ביורה דעה סימן רא – מאתים א' - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, גם בגמטריא אבן נחמן (כי המעיין יוצא מהאבן).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז אשברן. ראשי תיבות. אלקי רבי נחמן בן שמחה.

</div>



# מועד קטן

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/moed-katan/

# מועד קטן

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/moed-katan


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מועד קטן

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מועד קטן, עם הז' אותיות, בגמטריא רפ"ו כמנין התורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ו: משנה. ר"א בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה, ע"כ. עיין חיי מוהר"ן שיז ז"ל הינו כי מכל האילנות והעשבים ומכל הדברים שבעולם, מכלם הולכים שלוחים מאחד לחברו ומחברו לחברו עד שמתגלגל ומגיע הדבר לאזן הצדיק האמתי, והוא מקבל ומבין מהם עצות לעבודתו ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ח: אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא, לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. המיוחס לרש"י (ד"ה דאין) כז"ל כלומר בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה. והתוספות (ד"ה לפי) כתבו שהטעם הוא על דרך שאמרו (ברכות מט.) שאין עושים מצוות חבילות חבילות, כלומר שצריך שיהיה לב האדם פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה למצוה אחרת. ובנימוקי יוסף (ד"ה שאין) כתב, שכאשר מערב שמחה בשמחה אינו שמח כראוי בשום אחת מהן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לד ז"ל ויחד יתרו על כל הטובה, כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חילוקים רבים בענין השמחה, למשל, כשבאין על חתונה, יש מי ששמח מן האכילה שאוכל דגים ובשר ויוצא ויש אחד ששמח מן הכלי זמר, ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם, ויש ששמח מן החתונה עצמה כגון המחותנים שאינם משגיחים על אכילה ושתיה רק שמחים מן החתונה עצמה וכיוצא שאר חילוקים, אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפי' מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אעפ"כ אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפ"ע בזה אחר זה וכו' אבל שלימות וגדלות השמחה הוא מי שזוכה לשמוח מכל הטובות ביחד, וזה א"א כ"א כשמסתכל למעלה על כל הטובהה דהיינו על השורש שמשם נמשכין כל הטובות, ושם בהשורש הכל אחד ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מי שיכול לעשות את זה, להיות שמח על כל הטובות ביחד, הוא היה מותר לערב שמחה שמחה, אלא דגזרו בלא פלוג. ואדרבה מבואר בהמשך התורה שם, שכל מה שנכללין יותר ריבוי השמחות זה בזה נגדל ונתוסף אור השמחה ביותר ויותר כי נגדל ונתוסף האור מאוד ע"י התנוצצות שמתנוצץ משמחה לחבירתה וכו' ע"ש. וי"ל שלכן דייקא במימרא זו עירבה הגמרא שני מאן דאמרי של המאמר, ועוד ואמרי לה. להורות שאף שמן הנמנע להתיר לערב שמחה בשמחה מחמת לא פלוג, אבל עכ"פ מבחינת אור צדיקים ישמח, תמיד יש להרבות ולערבם, כי הצדיקים הם השמחה בהשורש וכל מה שנתוסף צדיקים נתוסף אורה ושמחה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

טז:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מושל וכו' מי מושל בי צדיק: לק"מ לד:ב דף מח..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הוקם על עולה של תשובה: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

שהוקם עולה של תשובה: לק"מ עג דף לד:.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה גוזר וצדיק מבטל: לק"מ סב:ו דף עו:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יז.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

אם הרב דומה למלאך ה' צבאות: לק"מ לא:ה דף מד..

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה ובקשו מפיהו: לק"מ לג:ו דף מז:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מר זוטרא חסידא כי מיחייב צורבא מרבנן שמתא, ברישא משמית נפשיה והדר משמית לדידיה, כי הוה עייל באושפיזיה, שרי ליה לנפשיה והדר שרי ליה לדידיה, ע"כ. ובתוספות ד"ה משמית נפשיה כז"ל והא דלא התיר לחבירו מתחילה כדאמרינן בשבועות פרק קמא (דף יד.) יבא זכאי ויכפר על החייב לכך טוב כשיתיר לחבירו שיהא הוא מותר קודם, עכ"ל.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמוד כב, ספינר) שכז"ל כי זהו כלל גדול: בעוד שהאדם תוך תגבורת הס"א אינו יכול לתקן התיקון הצריך, ע"כ, ועמש"כ בחיי מוהר"ן אות פז.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יח. אמר אבוטל ספרא וכו' פרעה שהי' בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו (פירש"י אמתו) אמה וזרת (-במקום אחר בש"ס רש"י כתב שלמצריים הגיד אמה) לקיים מה שנאמר ושפל אנשים יקים עלה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יח.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ברית כרותה לשפתים: שיחות הר"ן רלז.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר אביטול ספרא משמיה דרב, פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (- פירש המיוחס לרש"י: מחלוקת במס' שבת (דף עה.) חד אמר חרשי, להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות, ואידך אמר גידופי, להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני, ע"כ) שנאמר הנה יוצא המימה וגו', ע"כ. עיין בפרפראות לחכמה הנ"ל.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ה' מבן מלך ז"ל ושאלה אותו אם יוכל לעשות כשוף לאדם שיהיה מצרע. אמר, הן. אמרה לו, אולי יבקש מכשף שיבטל הכשוף ויתרפא. אמר המכשף, אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלי לבטלו עוד וכו' וכו' והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כשוף, ושהשליכו הכשוף למים, ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל ענין קריעת ים סוף, סוס ורוכבו רמה בים דייקא, שביטל כל הכשפים שלהם.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

יח: ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי לפניתא, א"ל לא תיבעי רחמי הכי, אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה', בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו (-אותו איש המתפלל) לימות מקמה או איהי תמות מקמיה, א"ל לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי, ע"כ.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ובפירוש המיוחס לרש"י מבואר שלעולם לא ישיג אדם אשה שלא מיועד לו, אבל הר"ן מפרש שהאיש כן השיגה ואחר כך התחרט וביקש על המיתה. ורבא אמר לו הלוא אמרתי לך לא להתפלל על זה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר המידות ערך תפילה ח"ב אות י, על ידי תפילה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים, ע"כ. ובפשטות זה לא כפירוש המיוחס לרש"י, אלא כפי הר"ן, ואכן לפי זה, הגם שיכול לשנות, אין להתפלל על זה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כ: אמר רבי יוסי בר אבין שמע שמועה קרוב ברגל ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה עולה לו ואינו נוהג אלא יום אחד, תני רבי אדא דמן קסרי קמיה דר' יוחנן שמע שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה אינו נוהג אלא יום אחד, ע"כ.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן רמז בעלמא להיסוד שרבינו קבע בספר חיי מוהר"ן אות יב ז"ל ואמר אז שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכים לנהג אבלות אף על פי שיודעים על פי השגות, ע"ש המעשה שהיה. כי ידיעה על ידי השגות הוא כמו ידיעה ביום טוב ושבת, שאינו חשוב שמועה קרובה כנ"ל.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

כה:

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

שכיב וכו' שפעו מרזבי דמא: שיחות קצז.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

כי נח נפשיה דרבי אבהו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רע.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

אין מספידין בחנוכה. ליקוטי מוהר"ן סוף תורה יד. שיחות הר"ן קלב.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

כח.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ששים זו היא מיתת ביה בידי שמים, אמר מר זוטרא מאי קרא דכתיב תבא בכלח אלי קבר, בכלח בגימטריא שיתין הוו.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר המדות ערך אהבה ב:א שכל"ח ראשית תיבות כי לעולם חסדו. והרי לעיל הביאה הגמרא ששנות שמואל נ"ב שנה, ואיתא בירושלמי (ברכות ד:א) כיון שחנה התפללה, וישב שם עד עולם, ועולמו של לוי הוא נ' שנה וכו'. וכן כאן, חסדו של השם נותן לבן אדם בכל"ח שנה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

רב סעורים אחוה דברא הוה יתיב קמיה דרבא חזייה דהוה קא מנמנם (-גוסס), א"ל לימא ליה מר (-למלאך המות) דלא לצערן, א"ל מר לאו שושביניה הוא וכו' א"ל (-אחר פטירתו בא רבא אליו, ואז שאלו) הוה ליה למר צערא, א"ל כי ריבדא דכוסליתא (-מקיז דם), רבא הוה יתיב קמיה דר"נ, חזייה דקא מנמנם וכו' כמשיחל בניתא מחלבא וכו'.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רנ ז"ל ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד, אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה, ע"ש.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכוונת הצדיקים האלו היו שמלבד היסורים המוכרחים מטעם הפירוד הנ"ל, לא היה צער מיתה. עוד י"ל שמחמת גודל דעתם לא הרגישו צער, אבל לפי זה ק"ק מה רצו לבקש ממלאך המות שלא יצערם, ואינו קשה, כי תמיד צריכים לבקש שלא לבוא לידי נסיון, ושמא יגביר הצער וכדומה. עוד י"ל שצדיקים כבר עשו פירוד והמשילו את נשמותיהם על גופם, ולכן כבר אין להם צער בענין זה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

רבא הוה יתיב קמיה דר"נ, חזייה דקא מנמנם (-גוסס) וכו' וכו' א"ל (רבא לרב נחמן שבא לרבא אחר פטירתו) ה"ל למר צערא, א"ל כמישחל בניתא מחלבא, ואי אמר לי הקב"ה זיל בההוא עלמא כד הוית לא בעינא דנפיש ביעתותיה, פרש המיוחס לרש"י: דמלאך המות, ע"כ, היינו אף על פי שלא ציער אותו בלקיחת נפשו. אכן במתיבתא הביא מרבינו שלמה בן היתום (ד"ה בינתא) שנראה שלא פירש זאת על מלאך המות, אלא על העולם, שאמר רב נחמן, לא הייתי רוצה לחזור לחיות בעולם הזה משום 'שרבות אנחותיו ואימותיו ובעתותיו', ע"כ.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן אות תמו, שרבי נתן לקח עצה מרבינו רבי נחמן לא לחזור לעולם הזה בגלגול, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כח:

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

כצפורי בפי הושט – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים, עמ' רעב.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן (-בנהי על המת) אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו (- אחינו הסוחרים, במקום סחורתם וקניינם נבדקים, האם נאמנים הם או לא).

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש בזה רמז על המבואר בספר ברית מנוחה, שהזהיר כמה פעמים בענין השם "אזבוגה" שנפלו בו ויצאו מהדרך.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

כח:-כט. א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי הוושט (-כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן, המיוחס לרש"י) רבי יוחנן אמר כפטורי (-שקושרין שתי ספינות ביחד, המיוחס לרש"י) בפי הוושט.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה רנ, וראה לעיל בעמוד זה בענין מיתת צדיקים.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כט. אמר ר' לוי כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון וכו'.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת מגילה דף כו: נחלקו אם קדושת בית הכנסת חמורה מבית המדרש או ליהפך (ועיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עה ששם רבינו קבע שתפלה הרבה יותר גבוה מתורה), ועיין שם בדף כט. שאביי החליט לגרוס בבית הכנסת. ומצינו להיפך שיש שהחליטו להתפלל במקום שלמדו. ואילו ר' לוי סובר שצריכים ללכת מזו לזו, וביאור הדברים מבואר היטב בליקוטי מוהר"ן תורה כב, וכמו שכבר ציין והסביר בספר פרפראות לחכמה:

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב (נדפס שם בריש המסכת) על פי מאמר חותם בתוך חותם סי' כ"ב היינו שעושה מבחי' תפלה תורה, וזוכה לבחי' תפלה גבוה ממדריגה זו, ועי"ז זוכה לבנין ציון וירושלים שהוא בחי' אמונה ועי"ז זוכה לקבל פני שכינה בבחי' נפתחו השמים ואראה מראות אלקים ר"ת אמונה וכו' ע"ש.

</div>



# נזיר

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/nazir/

# נזיר

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/nazir


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

נזיר

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נון זין יוד ריש – בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. נזיר בגמטריא טעם נחמן, נקט (-לקח) נ נח. נזיר בא"ת ב"ש – טעם ג', אולי כנגד יין שכר וענבים, וזוכה לטעם נחמן כנ"ל. גם טעם ג', כי נזיר המסכת הרביעי בסדר נשים, עם טעם הג' מסכתות שקדמו לה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נזיר המסכת הי"ז בתלמוד בבלי (בחישוב למסכת שקלים), בחי' מש"כ ביוסף שהיה נזיר אחיו, כאשר היה בן י"ז, והוא נער, נ – י*ז – ר, ולכן עיקר פירוש הגמרא על פי תוספות, לשון יוסף, עמש"כ באריכות בדף ה. ובפרשת ויחי (בראשית מט:כו) עה"פ ולקדקד נזיר אחיו באריכות. נ' פעמים ז', עם, י' פעמים ר', ב' אלפים ש"נ, ראשי תיבות נחמן בן שמחה. יוסף נפטר בשנת ב' אלפים ש"ט, ויש לעיין באיזה שנה נפטרו אפרים ומנשה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ה. סתם נזירות ל' יום, מנהני מילי אמר רב מתנא – מתנא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אמר קרא (במדבר ו) קדוש יהיה, יהיה בגמטריא תלתין הוו (במסכת סוטה במשנה מג. יהיה זה כרמו, וא"ש שיהיה קדוש ומופרש ממנו).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו האמורים בתורה ל' חסר אחת, ובתוספות (ריש ה:) אע"ג דתמצא שלשים, וכשאתה יורד למניינם יש לומר דנזר אלקיו על ראשו לא הוי ממניינא דהוא לשון כתר כדמתרגמינן כלילה, ע"כ, הרי שנזיר הל' כבר הגיע למלכות שנקנית בל' מעלות (אבות ו:ו), ועיין עוד כמה רמזים בזה בפ' ויחי עה"פ ולקדקד נזיר אחיו (בראשית מט:כו), וזה מה שאמר יוסף (בראשית מה:יב ברש"י) והנה עיניכם רואות, בכבודי ושאני אחיכם, שאני מהול ככם. ועוד, כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש, ע"כ (ועמש"כ בהדרן בסוף המסכת ופרשתי שם בס"ד למה זה קשור לעינים וראות), כי לשון נזיר משונה מכל הש"ס (רבינו עזריאל בשיטה במקובצת דף טו., וכן בראשונים בדף ד, ובעוד כמה מקומות. בבל בחי' שנער בגמטריא כתר דקליפה, וכן בא"ת ב"ש בבל – שש"כ בגמטריא כתר, (ובאמת אין להס"א כתר, כי מלכותא בלי תגא הוא, וזה סוד הע' של עשתי עשרה של כל המוסיף גורע, עיין מש"כ בהדרן בסוף המסכת) הרי הנזר והכתר של לשון הקודש תיקון גדול), ולכן עיקר הפירוש לפשט הגמרא הוא תוספות, לשון יוסף, ו'עיניכם' מיותר, ומורה על שערות הראש (כי על ידי שבעה גלדי עינא מתקנין בחינת שבע מחלפות ראשו – לק"מ כט, עיין שם המראה מקומות מהגמרא).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ל' פעמים נזירות של ל' יום, שנתים וחצי, כדין ערלה (מגלה עמוקות מ"ת, פרשת חיי שרה עמ' לט., עיין ראש השנה י: ובהלכות נטע רבעי ט:ט-י).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כג: אמר ר"נ בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה והאמר רבי יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמן שמתוך שלא לשמן בא לשמן, אלא אימא כמצוה שלא לשמה, דכתיב (שופטים ה) תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באהל תבורך, מאן נשים שבאהל שרה רבקה רחל ולאה, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

לא מצאתי פירוש מספיק, לכן נראה לפרש שהוכחה שאינה יותר ממצוה לשמה הוא מלשון לעולם, שמורה שלעולם יתמיד במצות לשמה שמתוך וכו', כי בהפסק יש בחי' של עבירה וסכנה של עבירה ממש, ואם עבירה לשמה היתה יותר גדולה ממצוה שלא לשמה לא היתה הפקודה להתמיד עבור הנ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והפלא שלכאורה משמע מהגמרא שהאמהות היו עושין שלא לשמה, נראה לענ"ד שאינו כן עיקר הדרשה, כי הלוא מלשון הכתוב, מנשים משמע או שיעל מבורכת יותר מהן, או שהיא מקבלת ברכה מהם, ואילו הגמרא מוכיחה לא כאלו האפשריות, אלא שיעל היתה שוה להן. לכן י"ל שהגמרא דורשת 'מאהל' לשון מאחל. כמו שכולם מברכים את הבנות שתהיו כהאמהות, וכיון שכל העולם מברכים על כרחך ברכה זו בחי' רשות הרבים שאין הכוונה לשמה. והפסוק אומרת שיעל זכתה באמת לברכה כזו, הרי עבירה לשמה שלה כמצוה שלא לשמה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב היום מחרת השלושים של אחותי בת שבע רוזא, ובתוך שנה של פטירת אמי חוה ברכה, תנצב"ה. והרי תבורך, נוטריקון בת-שבע רוזא, ו – ך' מתחלף לח' באלף בית של א"ץ ב"ף ג"ע ד"ס ה"ן ו"מ ז"ל ח"ך, הרי חוה ברכה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

לב: אמר אביי ולא ידעין לאימת, והכתיב (דניאל ט) שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך (לכלא הפשע ולהתם חטאות), ואכתי מי ידעינן בהי יומא.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

פירש המפרש, בדניאל כשהגלן נבוכדנצר בחורבן בית ראשון וכו' שבועים שבעים שמיטין עתידין לבא מכאן ועד חורבן בית שני, והם שבעים שנה שהיו בבבל וארבע מאות ועשרים שהיו בבית שני, הרי שבעים שמיטין ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ת"צ שנה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

לד. אמר רב ששת כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

דהיינו לאחר שנזרו ט' אנשים בכל הדרכים שבמשנה, קם זה העשירי ונזר כן. וזה מתאים לרב ששת, כי ששת בגמטריא אלף, י' פעמים ק'. ולכן השלים כאן את המנין לי'.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

סא. יצא עובד כוכבים שאין לו אב, למאי, אילימא לענין ירושה, והא"ר חייא בר אבין א"ר יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה שנאמר (דברים ב) כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

לז"ל דילמא זה רק עשו שהיה בנו של יצחק, ואיתחזק שהוא בנו. אבל עכו"ם בעלמא אין חזקה על היחוס.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

סו: חטוף ובריך – עיין בהדרן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הדרן למסכת נזיר עשיתי בס"ד ד' ניסן תשפ"ג – י"א חודש לפטירת אמי ע"ה (לא הסתפרתי במשך כל לימוד המסכת בהיותי מתאבל על אחותי בת שבע רוזא ע"ה, ובהיות שכל הלומד תורת עולה וכו' ובפרט בדברים שאי אפשר לקיים בימינו וכענים ונשלמה פרים שפתינו, ראיתי לגלח מיד אחר הסיום). והמסכת נעשית לבוש לנשמתה, סוף המסכת מדברת על חטוף ובריך, הראשי תיבות של חטוף בריך, כראשי תיבות חוה ברכה. ועיין במסכת כלים יד:ב (שנזדמן לי בס"ד ללמוד המשנה הזו באותו יום) רבי עקיבא אומר המחסר חטיפה טמא (דהיינו כלי, אף על פי שאין לו כיסוי עדיין מקבל טומאה), חטיפה לשון כיסוי, ובזה י"ל חטוף ובריך, תכסה ובריך, שאין הברכה אלא בדבר הסמוי מן העין. והרי חוה ברכה בגמטריא אהיה\בבגדי נזיר. י"א אלומות השתחוו לאלומת יוסף נזיר אחיו כמו שהארכנו למעלה, הזורעים בדמעה ברנה יקצרו (... נושא אלומותיו), ברנה בגמטריא נזר. נזיר, לכאורה ענין של כל המוסיף גורע, כי מגדל שערו רק לגלחו לגמרי. והרי כאשר מוסיפים על נזי"ר מגיעים לחס"ר. ובזוהר מבואר שזה הסוד של הע' של עשתי עשרה (שעושה מי"ב י"א. ועיין בספר אדיר במרום באריכות, הבאתי מדבריו למעלה במסכת יבמות דף קא, ומבואר שם שיצחק בגמטריא רח, שהוא או"ר עם עוד אחד – הע' של ראש עשו, שמשם משתלשל כל האלהים אחרים וי"א פרצופי טומאה. ועיין שם עמ' שמו (-ספינר) ז"ל ומפני ששורש זה הוא בזאת הע' הנכנסת לפנים, נאמר ויבא לו יי"ן וישת (בראשית כז:כה). כי הוא הניקוד של אקלים שקיבל הוא מאתר רחיק, כי הוא מקבלו משורשו העליון, מה שאין כן עשו שלא היה מקבלו אלא למטה, ולכן ראוי הוא ליעקב, ובו מעמיד ע' סנהדרין כנ"ל לשלוט על ע' אומות, ע"ש, וצריכים לומר שנזיר צריך עוד לשלול את הע' מעשו ולכן אסור ביי"ן. ורק בנזירות של בחי' מלכות יכולים לרכוש את הע' – יין, בסוד ויין מלכות רב (אסתר א:ז) בחי' רב עוד יוסף בני חי (בראשית מ:כח) כי יוסף נקרא נזיר אבל היה שותה יין כמו שכתוב (בראשית מג:לד) וישתו וישכרו עמו, ובמדרש רבה (צח) אמר רבי לוי כל שתים ועשרים שנה שלא ראה אחיו לא טעם טעם יין וכו'. ועיין שם בעמ' רנח (-ספינר) ז"ל ולקדקד נזיר אחיו (דברים לג:טז) קדקד (=רח, יצחק) שניתן ליוסף בסוד משיח בן יוסף שהוא גם כן בסוד יצחק, ע"כ. וזה הסוד של י"א יריעות עזים שטוו הנשים חכמניות למשכן, וכנגד י"א אותיות של יתגדל ויתקדש, שהבן אומר י"א חודש. ואלו הי"א של הלקיפה נתמעטו, עד שנקראים היומין זעירין של החויא, ומהם נוקבים מצדדי הראש ומימין ומשמאל ויוצאים לחוץ כמין שערות, סוד קדקד שער מתהלך באשמיו (תהלים סח:כב) כמבואר כל זה בספר פי' ספרא דצניעותא להר"י סרוג, הבאתי דבריו בליקוטי מוהר"ן מג. ומזה רואים מרחוק גדול התיקון של לימוד מסכת נזיר לי"א חודש של הקדיש על ידי הבן (פעמים בן – ק"דק"ד)), והרי הצעקה: עזרני, אותיות נזיר ע'. בהלל (תהלים קיח:יג-ד אומרים דחה דחיתני לנפל וה' עזרני. עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה, והרמ"ז בשרשי השמות אות מ' סימן יב על השם מצמצי"ת ז"ל נמצא בכתבי האריז"ל (טעמי המצות פרשת נשא) שסודו מפסוק קדוש יהיה (במדבר ו:ה) קדוש גימטריא ת"י, יהיה הוא י"ה י"ה, בא"ת ב"ש 'מצ מצ' ונמצא קדוש יהיה הוא מצמצי"ת, וניקודו אלקים, והניקוד מפסוק יגלח אדנ"י בתער השכירה בעברי (ישעיה ז:כ), ואני ראיתי בספרי עיר פיס יע"א כי מוצאו ג"כ מפסוק יצמיתם (תהלים צד:כג), והוא בהחליף היו"ד וכו', ונ"ל שנרמז בפסוק עזי וזמרת י"ה ויהי (שמות טו:ב) כי ב' פעמים י"ה י"ה בא"ת ב"ש מצמ"ץ, תי ס"ת עזי וזמרת, הוא שם זה, והוא נקרא תער של הקב"ה, וכן עולה גימטריא תער עכ"ל, ע"כ עיין שם עוד. והרי המדפיס ציין להפסוק עזי וזמרת של אז ישיר, אכן יתכן שהכוונה להפסוק בהלל הנ"ל, שהמילה הקודמת – עזרני, אותיות נזיר ע', שמחסר הנזיר, בחי' תער.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין השם הזה מצמצי"ת נראה שהוא ענין של ראיה ויציאת האור שזה שייך לנזיר, וכמו שכתוב בתהלים בסוף פרק קלב, ועליו יציץ נזרו. כי כל ענין של הנזיר בגידול שערו, באמת נראה שהוא תיקון העינים כמו שכבר הבאתי למעלה איך שענין השער קשור ותלוי בעינים. וזה מה שהבאתי למעלה (ה.) מה שיוסף אמר לאחיו, (בראשית מה:יב) והנה עיניכם רואות וכו' כי פי המדבר אליכם (פרש"י בלשון הקדש), וכי איזה שייכות ראיה לדיבוריו בלשון הקודש, הול"ל לשון שמיעה. אלא רמז שהלשון הקודש שלו נבע מתיקון העינים וראות, וזה בחי' נזיר שענינו השער – העינים – והפה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

שבירת המלכים היתה מחמת שלא היה מתקלא, לא היה לזכר נקבה, ויש לראות סדר יציאת האורות ושבירתם בסדר נשים. כי הסדר הוא אוזן חוטם פה עינים – ואז היתה השבירה – מצח – התיקון. יבמות, יבום בגמטריא אוזן (וכן התורה מתחלת עם מצות יבום, בראשית אותיות בר אשתי). כתובות, החיים עם האשה, בחי' חוטם. נדרים – פה. נזיר – עינים כנ"ל, סוטה – השבירה, גיטין – י"ל עוד שלב של השבירה וי"ל התחלת התיקון כאשר המלכות הפריש וגרש חלק התחתית למטה, ובזה התחיל התיקון. קידושין – עולם התיקון.

</div>



# נדרים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/nedarim/

# נדרים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/nedarim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים, אותיות רם (א)דני (כענין הכתוב בתהלים קיג:ד רם על כל גוים ה' על השמים כבודו). ר"ם זה הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהם ד"נ - ד' פעמים נ', י' מיני נגינה. נדרים, ראשי תיבות, רבינו נחמן מאומן ישראל דוב – הקשר בין הרבי לתלמידו היקר. ועיין בשבחי הר"ן אות טו, שרבינו היה רגיל בנדרים, והבאתי שם שגם דוד המלך ע"ה היה נדרן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים בגמטריא ש"ד, בגמטריא ערלה, כמבואר בריש ספר אדיר במרום, ע"כ צריכים להיזהר מאד לקיימם להשלים מלכות שד"י.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים בחי' פרשת ויהי בנסוע הארון, בחי' נד-דרים, דרים עם הד' אותיות בגמטריא ארון ע"ה, שממנו לומדים הדין של פרשה קטנה בת פ"ה אותיות, כמנין האותיות בין השני נוני"ן. וכן נדרים, נ' – דר – י"ם בגמטריא נ', ובאמצע יש ד"ר – ד' פעמים ר' בגמטריא ת"ת, וכן פ"ה, פ' כפול ה"ה בגמטריא ת"ת. בפתק הקדוש יש ר"ח אותיות, ר"ד ונחמן. והנה כל המציאות שלנו נמצא בין הנוני"ן של נ' שערי בינה ונ' של טומאה, והכל תלוי באמונת הצדיק, וכיון שאדם ר"ד, נופל ח"ו, העצה רבינו נתן בליקוטי מוהר"ן תורה נז, שידר איזה נדר ויקים מיד, ועל ידי הנדר ישוב לאמונת חכמים.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המפורש למסכת נדרים הוא הר"נ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ט. אם טוב לנדור ולקיים או לא לנדור כל עיקר. עיין שבחי הר"ן א:טו בענין שרבינו היה רגיל בנדרים.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

י. לשון אשר בדו חכמים וכו' בחדש אשר בדא מלבו. עיין מש"כ בערך התבודדות.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כ.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני: לק"מ ל:ח דף מג..

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני: לק"מ לח:ו דף נב:, קמז דף קד., קנב דף קה..

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יראת ה' על פניכם זו הבושה: לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בעבור תהיה יראתו על פניכם וכו' זו הבושה: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כ:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

מגלה טפח ומכסה טפח: לק"מ סג דף עז..

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כג.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

והוו מצטערי משימשא לטולא ומטולא לשימשא, אמר לי בטנית וכו', מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא, אמר לו ושריוה, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה היו עוברים משמשא לטולא כדי שלא יתרעמו על ישיבת ארץ ישראל כמבואר בסוף מסכת כתובות, ריק קיב:. אכן שם יש מפרשים שהיו עוברים רק בתקופות אחרות, לא באותו יום. ובאמת מהסוגיא כאן לכאורה מוכח שבאותו יום היה נהוג לעשות כן. ואולי בתקופת התנאים או באתר של אותם תנאים היה שונה מהא דרבי אמי ורבי אסי.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

שהביא מהירושלמי ז"ל צריך שיהא טרוף ובירושלמי נראה דפירש טרוף מרובע דאמרינן התם אין מרובע בבריות וכו' ע"ש. והרי המזבח מרובע והמזבח בחלקו של טורף, כדאיתא בזבחים נג: ובליקוטי מוהר"ן יז.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

והרי רבינו גילה על עצמו שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, וזה באמת שיר חדש. ועיין מש"כ בחלק ה' – מאומן, בפרק על השלשה פרקים, בענין שאין מרובע במעשה בראשית.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

לא.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

משנה- קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור בעובדי כוכבים. גמרא. וישראל מי נפיק מכלל בני נח, כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמה, ע"כ. לכאורה הכוונה שנקראים עברים. ואברהם בתחלה היה אברם, מלך על ארם, ובסוף אברהם, אב המון גוים, כל הגוים, ועכ"ז אין הגוים יוצאי חלציו ואינם תלמידיו ממש להיות יוצאים מכלל בני נח להיות נקראים על שמו, ולקמן בגמרא אפילו בני ישמעאל ועשו אינם נקראים על שמו (אע"פ שהתורה הקדושה בעצמה כתבה לא תתעב אדומי כי אחיך הוא. וי"ל כנ"ל שאפילו בני ישראל אינם נקראים ממש על שם אברהם אלא בשם עברים, ולכן עכ"פ נתמעטו לגמרי מהאי). אברם אברהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוי אומר בני נ נח.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

לב. כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו למחיצה שאפי' מלאכי השרת אינם יכולים לכנוס לה שנאמר כי לא נחש ביעקב כו' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

לב:

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

שאמר הקב"ה לאברהם אתה כהן וכו': לק"מ טו דף כא..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ביקש הקב"ה להוציא כהנה משם וכו': לק"מ לד:ז דף מח:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם שנאמר (בראשית יד) והוא כהן לא-ל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר (בראשית יד:יט) ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא-ל עליון קונה שמים וארץ וברוך א-ל עליון, אמר לו אברהם, וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו, מיד נתנה לאברהם שנאמר (תהלים קי) נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך ובתריה כתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, על דיבורו של מלכי צדק, והיינו דכתיב והוא כהן לא-ל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן, ע"כ.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו שרשב"י ברך את בנו בלשון זה, בריך בני לעתיק יומין, ועל כרחך אין בברכה זו פגם של הקדמת ברכת עבד לברכת קונו, והוא דומה ממש לברכת שם, ברוך אברם לא-ל עליון. ולכן ניתן לפרש בשני דרכים, או שבעלמא זה נחשב ברכת עבד, וזה בסדר לברך מישהו, ורק כאשר באים גם לברך את השם יתברך, צריכים להקדים ברכת הרב. אי נמי יש לפרש שאין זה נחשב אלא לברכת הרב, והגמרא מדייקת מיתור הלשון ויברכהו ויאמר, שמשמע להדיא שקודם כל ברך את אברם, ואחר כך יש ברכת קונו, בברכו לא-ל עליון קונה שמים וארץ.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש לדייק כאן, שכל ההקפדה על שם היה על שהקדים העבד לרבו, ובגלל זה ניתן הכהונה לאברהם כמו שכתוב בפסוק נאם ה' לאדוני – שבו השם יתברך מכנה אברהם אבינו אדוני!

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מדוייק ששם ברך את אברם – דהיינו קודם היותו אברהם, ורק בהיותו אברהם חזר לתמוה על שם, וכי מקדימין ברכת עבד.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה בעזה"י שברכת שם, ברוך אברם לא-ל עליון קונה וכו', עזר לו לאברם לקבל את ה' יתירה, להיות נקרא אברהם. ובבחי' אברהם הוא בחינת אדון, אב המון גוים שולט על רמ"ח אברים, בחינת בהברא"ם, יסוד של כל הבריאה. וזה ממש בחי' ברכת קונו. שהוא המרכבה למלכות השם יתברך בעולם. וכיון שהגיע לזה תמה על מה שהקדים שם לברכו סתם על מהותו כאברם, כי העיקר היה להגיע להיות אברהם. ובתמיה זו, שהכיר שאין תכלית להיות אברם סתם אפילו מבורך בברכת שם, והרי כמוהו לענין הכהונה, ולכן מיד נתנה הכהונה לאברהם.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

בתחילת המימרא כתוב, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, ומשמע שאינה מדייק שהברכה היה לאברם. אכן קשה כי משמע שממילא, מאחר שהקדים הקב"ה העביר הכהונה להוציאה מאברהם, ואילו בהמשך הגמרא משמע שרק לאחר שאברהם אבינו בעצמו תמה על שם, וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו, ורק אז, מיד נתנה לאברהם. ומשמע קצת אולי, שממילא הכהונה העוברה להוציאה מאברהם, אבל אחר שאברהם אבינו תמה בעצמו על שם, מיד קיבל את הכהונה בעצמו – נתנה לאברהם עצמו. כי הגמרא דרשה מהפסוקים שני דרשות, א' מהפסוק בתהלים, והיא תוספת על העיקר – אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דיבורו של מלכי צדק, כי הדיבור של מלכי צדק הוא גופא הקים אותו להיות אברהם, וכיון שהכיר במעלתו של אברהם, ותמה על הברכה הראשונה לאברם סתם, מיד נתנה לו בעצמו הכהונה. והדרשה השניה, שהוא מעיקר הפסוק בתורה, והוא כהן לא-ל עליון, הוא כהן ואין זרעו כהן, זה היה ממילא באשר הקדים ברכת אברהם לברכת המקום. וכאן הגמרא כתבה אברהם, ולא אברם, וכתבה המקום, ולא כתבה קונו או רבו. אלו הדיוקים שייכים להתוספת הנ"ל שבא על ידי אברהם, שעלה לבחינת אדון. אבל קודם שהגיע לזה, אפילו שנודע שלעתיד יגיע לזה, שיהיה אברהם, אין ראוי אלא לברך קודם את המקום, המקום דייקא, כי זה השם מורה שכל הבריאה כולל הזמן נסבלת בו יתברך, ובמציאותו יתברך דהיינו בבריאה שלו יש להבחין מידותיו. רק לאחר שכבר קיים מידה שמורה על אדנותו יתברך, והוא באברהם עצמו, ניתן אפילו לפתוח בברכתו.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

לח.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי יוסי בר' חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך וכו' והגמרא מסקת: אלא פילפולא בעלמא. וביאר המהרש"א כמו שב'פסל לך' קבל משה רק הפסולת שהוא הנשאר מהלוחות מבחוץ ולא את גוף הלוחות, כמו כן ב'כתב לך' מפרשים שקבל רק הפלפול, והיינו הבנת דבר מתוך דבר שהוא מבחוץ ולא גוף התורה, עיין שם.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה זה ענין של הסיבובים של צרת הבת המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ל:ג ושם באות ח' מדבר על בחי' פסולת עיין שם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם מספרים שהגר"א אמר שהשאגת אריה גדול ממנו בפלפול (יתכן שיש נוסחאות שונות בזה), ולכאורה אם כן זה מראה שהשאגת אריה היה יותר קרוב למשה רבינו.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ר יוחנן בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו, ע"כ. והרי אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל (עירובין נד). (ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה ז' שעל ידי אמונה שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד והוא מחיה ומקים הכל תמיד והוא למעלה מהזמן אין כאן שכחה). וע"ע שיחות הר"ן כו.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

לח:

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם וכו' בית המקדש דכתיב (ירמיה יז:יב) כסא כבוד מרום מראשון (מקום מקדשנו), ע"כ. בפסוק כתוב רק מקום המקדש. ואיזה בית המקדש שלנו (מקדשנו – ולא של מעלה שעומד לעומתה כמו שכתוב מכון לשבתך), לכאורה מדובר על בית השלישי.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם (-נגד קרח) אנו מאירים עיין שם.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

אף על פי שלכאורה בן עמרם הוא כינוי לגנאי, י"ל שדייקו לאמר כן, כי בזה נכלל אהרן עם משה, והרי כל עצמו של קרח התרעם על כך, כמו שפירש רש"י ריש פרשת קרח, עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה וכו' מי ראוי ליטול את השניה וכו'.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מ.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

כי שכינה למעלה מראשותיו של חולה וכו': לקמ"ת כד דף כב:.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ר"ן ד"ה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות, נראה בעיני דה"ק פעמים שצריך לבקש רחמים על החול שימות כדון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה וכו' – ספר המידות, ערך צדיק קטז.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מא.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

למשפטיך עמדו אזי הכל עבדיך וכו': לק"מ טו:ב דף כ:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אם דעת קנית מה חסרת: לק"מ כא דף ל:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר וכו' כל חוזר לימי עלומיו שנאמ' וכו', הפכת בחליו (תהלים מא:ד) אמר רב יוסף לומר דמשכח למודו, עיין שם.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שכתבתי בליקוטי מוהר"ן סוף תורה ז, בענין השגת זכרון בלי שכחה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

השותפין

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

מה: השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר, ר"א בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכס לתוך שלו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הר"ן פירש שהקנין של השותפין הוא כל אחד יש לו מעיקרא קנין גמור בזמן שהוא בורר ובוחר להשתמש בו, עיין שם, ולפי זה פירשנו לקמן ריש דף מט: בפירוש היעב"ץ לפירוש רבינו תם, שאע"פ שלרבנן הכל נידון בראש השנה, יש להתפלל כל יום על רפואה, כי הדין היה רק במצב שאין תפילה, ובתפילתו יכול להביא רפואה. ויתכן שזה על דרך דברי הר"ן כאן, עיין בדברינו בחלק ה' – מאומן, בברכת על הצדיקים של שמונה עשרה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

מו: וכמה תפיסת יד, אמר רב נחמן למחצה לשליש ולרביע אבל בביצים (-גירסת הר"ן) לא. למחצה לשליש ולרביע, בחי' כפול משולש מרובע. ביצים בחי' מאומן, בחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך, וכן בחי' כאשר ישא האומן את היונק. ותפיסת יד בחי' שיש של המנגן ביד. הרי רמז להשיר חדש שגילה רבינו נחמן. וגם תפיסת יד, תפי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, סת – לשון לשדל כמו (יהושע טו:יח) ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה, והוא ענין מסירת הפתק מרבינו לתלמידו היקר - יד, ראשי תיבות ישראל דוב.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מט. מענין ששאל ר"ט (לר' יהודא) מדוע היום פניו צהובים א"ל אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדים ואכלנום בלא מלח ואם אכלנום במלח כ"ש שהיו פנינו צהובים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ואסור בהיטריות רכות (-דלועין קטנים) שהחולין אוכלין בהן פיתן, איני והא רבי ירמיה חלש על לגביה ההוא אסיא לאסיוה חזא קרא (-דלעת) דמחת (-מונחת) בביתיה, שבקיה ונפק, אמר מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה, לא קשיא הא ברכיכי (-מעלו) הא באשוני (קשין), עיין שם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

באשוני ראשי תיבות, נחמן בן נחמן וישראל אודסר.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מט:

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שעטני מעיל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' רצד.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי, כמאן כר' יוסי – פירש הר"ן דאמר בפ"ק דר"ה אדם נדון בכל יום, דאילו לרבנן דאית להו דנדון בר"ה כיון שנגמר דינן אין תפלה מועלת להן, ע"כ. והקשו הראשונים תימה גדולה שלרבנן לא תהיה צורך לתפילה כל יום חס ושלום, עיין מה שכתבתי בזה בס"ד בחלק ה' – מאומן, בברכת על הצדיקים של שמונה עשרה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא (-צמר) עבדה גלימא (-בגד) דהוטבי (-חשובה), כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה, וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל, פירש הר"ן ז"ל שהיה חשוב בעיניו כמעיל, ע"כ, וכן פירשו תוספות והרא"ש. והשיטה מקובצת פירש שאין זה נחשב לשקר, כיון שנקרא 'מעיל' על היותו בגד מעולה, ומכיון שבעיני רבי יהודה היה בגד זה מעולה, קראו מעיל. והמהרש"א כתב שהיה נעשה כעין מעיל.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

עיין סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחכם ותם ז"ל וכן במלבושים, היה להם בשתפות לו ולאשתו פעלץ אחד, והיה אומר: אשתי, תן לי הפעלץ – כשהיה צריך ללבש פעלץ, כגון לילך לשוק, והיתה נותנת לו. כשהיה צריך ללבש טוליפה לילך בין אנשים, היה אומר: אשתי, תן הטוליפ, והיה נותנת לו הפעל., והיה מתענג ממנו, והיה משבח: כמה יפה הטוליפ הזה. כשהיה צריך לאקפטין, כגון לילך לבית הכנסת, היה מצוה ואומר: אשתי, תן לי הקאפטין, והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה משבח וכו', וכן כשהיה צריך ללבשי יופא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

מט:-נ.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

זימנא חדא גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא, ר' יהודה לא אתא לבי תעניתא, אמרין ליה לא אית ליה כסויא, שדר ליה גלימא ולא קביל, דלי ציפתא (-הרים המחצלת) ואמר לי לשלוחא חזי מאי איכא (-זהובים) מיהו לא ניחא לי דאיתהני בהדין עלמא, ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה דלעיל כתב שהיה לובש הגלימא שעשתה אשתו (והמפרשים כתבו טעמים למה לא לבש אותו גלימא ללכת לבי תעניתא, ושמא אשתו היתה לובשה אז, או שמא שעוד לא עשתה הגלימא).

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שהיה דואג רק ממה שבא לו מעבר למזלו. ועיין בשיחות הר"ן נא – באמת אין נמצא שום תאוה כלל, כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף, וגם בנים מוכרחים להוליד, וכל זה האדם מוכרח, ואם כן אין שום תאוה כלל רק שצריכים להתנהג בהם בקדושה ובטהרה, עיין שם, ויתכן שכיון שלא היה לו מעצמו ממזלו את הגלימא, לא ראה שזה מוכרח לו. וכן עיין בשיחות הר"ן קצג – עקר תאות ממון, מי שאין לו כלי לקבל. כמו לענין תאות אכילה, כי בודאי מי שיכול לאכל וכו', ועקר התאוה ביותר מהשעור, כמו כן לענין ממון, עיין שם.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

נ.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ברבי עקיבא שנשא בת כלבא שבוע – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' רצו.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

נא. בעובדא דבר קפרא בבי הלולא דר"ש בר רבי ששאל לרבי מהו תועבה ולא רצה לפרש עד שרקד רבי לפניו ופירש לו אח"כ תועבה תועה אתה בה וכן תבל תבלין יש בה וכו' ומאי זימה א"ל עביד וכו' א"ל זו מה היא וכו'.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

רבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו – עצת חטאין). והרי זה ממש הענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עב בענין אל תפנו אל אלילים, להריקות של הבל יופי הנשים.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין פרפראות לחכמה ח"ב ז"ל כי מי שהוא משוקע בתאוה זו נדמה לו שהוא מוכרח לכך, כמו לשאר הכרחיות של צרכי הגוף (-ובאמת לפי זכרוני כן נוטים משמעות דברי הרמב"ם), ויש שמשוקע כ"כ ר"ל עד שבא לעבור עי"ז גם על עבירות חמורות, וכו' עיין שם באריכות. וביאר שלכן נתן בר קפרא לרבי לרקוד, שעיקר שמירת הברית וביטול והכנעת תאוה זאת הוא על ידי שמחה דקדושה, כי עיקר התגברות התאוה והרהורים הוא על ידי עצבות וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין מתוך דבריו, שמה שאנחנו רואים היום מצב העולם בעניני נאוף שאי אפשר לפרט כדי שלא נעורר חס ושלום הריח רע הנודף מזה, כל זה מראה על גודל העצבות שהם שקועים בה רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

נה. מאי דכתיב וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות, א"ל כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה שנאמר וממדבר מתנה, ע"כ. ופירש תוספות ז"ל שיהיה מלמד תורה לכל, וכן פירש הרא"ש ז"ל ללמוד תורתו לכל, ע"כ.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות למוד מה. כשעושה אדם את עצמו הפקר ללמד תורה לכל, התורה נתנה לו במתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

סו:

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

לכלוכית שמה – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' רצט.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' שא. על פי לק"מ יג 'אשרי העם השגחה', עמ' שג.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

פא.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח מפני מה אין בניהם ת"ח: לק"מ יד:ד דף יט..

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

פא:

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה ת"ח אין בניהם ת"ח שלא ברכו בתורה תחלה: שיחות הר"ן קלב.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

פט:

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הספד על אחותי בת שבע רוזא בת ר' משה

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

המדרגות שאכתוב עליהם איני חושב לרגע שאחותי הגיעה ואחזה בהן, אלא שכבר גילה לנו האריז"ל שבדורות האלו בעוצם ותוקף ירידתנו בחשכת הגלות, יש למעשינו הקטנטנים ערך ומשקל וחשיבות כמו מעשה הצדיקים הקדמונים. ויש שהמשילו ואמרו שבעת מלחמה כולם נוסעים במחלקה ראשונה, ויש שהמשילו את זה להדלקת נר, שכאשר העולם בחושך, אז נר קטן מאיר הרבה. ולכן כיון שאחותי קבלה יסורי מות באהבה ושמחה, והמשיכה בכל כחה לנטוע האהבה והשמחה באחרים, ובפרט בגידול תינוקות של בית רבן, ומסרה נפשה לא לבטל הלימוד תורה של בעלה, וכאשר חיפשו עבוריה שידוך אמרה שהיא רוצה מי שלא יצא מבית המדרש בין הסדרים – היא תביא לו אוכל, ועוד מעשיה הטובים, וכל זה בימינו עכשיו שהשקר והטומאה גברה מאד מאד בעולם, והיא התגברה כנ"ל, ולכן בודאי זכתה באיזה בחינה להתדמות ולאחוז ברמות המדרגות. ועצם הדבר שאנחנו דורשים עכשיו מאותם המדרגות מראה שזכרונה עולה לכאן ולכאן. ובסוף דברי אראה איך הדברים באמת שייך לה ולכל אחד מאתנו. תנצב"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב אמור לחכמה אחותי היא (משלי ז:ד, קידושין ל:), והתורה הקדושה נקראת אשה, וכתיב עליה (משלי יח:כב) מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' – כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה (-יבמות סג:). והזוהר הקדוש מגלה על פסוק זה (תקון כא דף מט:) ז"ל לב חכם לימינו (קהלת י:ב) דא (משלי יב:ד) אשת חיל עטרת בעלה, עלה אתמר מצא אשה מצא טוב, דאיהי יצר הטוב מזליה דבר נש, עלה אתמר (יחזקאל מד:ל) להניח ברכה אל ביתך, (משלי י:כב) ברכת ה' היא תעשיר, ועלה אתמר (קהלת ט:ט) ראה חיים עם האשה אשר אהבת, ע"כ. ורבינו ביאר יותר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה פג, שיש בחי' בן חורין, בחי' שבת – שין בת (-היא התפלה), וקדשת שבת בחי' תכלית שמים וארץ, בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, שהוא עיקר החכמה, והוא עיקר המקום, בחינת מקומו של עולם, והמקום גורם לפשוט גוף המצורע שהוא ממשכא דחויא (-עור הנחש), ולובש בגדי שבת, הינו גוף קדוש מגן עדן, ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת, בחי' (שמות ד:ז) והנה שבה כבשרו – שנרפא מצרעתו, ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר, בחי' (בראשית ב:כג) בשר מבשרי. ואז נתרומם מזלו, שהיא בשר מבשרו, וזוכה לעשר, בבחינת ברכת ה' היא תעשיר, ונתחזק יצרו הטוב, הינו לב בשר (יחזקאל לו:כו) – יצר טוב, מצא אשה מצא טוב, וזהו (שמות יט:יט) קול השפר הולך וחזק מאד, 'קול השופר' – היוצא מגופא שפירא הנ"ל, ו'קול' זה בחינת תפלה, עיין שם. והרי בת שבע רוזא, בת זה התפלה הנ"ל, שבע רוזא בגמטריא שופר – גופא שפירא, והראשי תיבות של בת שבע רוזא, בש"ר הנ"ל. [בשר ר"ת רבינו בן שמחה. גם מה שהיו קוראין לה – שבי, בחי' התורה כמו שכתוב עלית למרום שבית שבי (והוא ראשי תיבות של הצדיקי הדורות ר' שמעון ב"י, ר' ישראל ב"ש, ר' שלמה בן יצחק, רבי יצחק בן שלמה לוריא, וכן רבינו היה לו שם נסתר – יצחק, והוא בן שמחה). בת שבע רוזא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן. בת שבע רוזא, בלי הר', בגמטריא התשפ"ג, ונשאר הר' – ריש – בגמטריא: ע"ה בכ"א טבת. אי נמי, ריש – אותיות שיר, בארמית לשאר – להניח. ר' בגמטריא מאתי"ם – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

בת שבע רוזא נקברה בהר זיתים ביום שני כג טבת תשפ"ג, שבו למדו בדף יומי מסכת נדרים דף פג, דיקבר יקברוניה (-כי בערך לפני ט' חדשים קברנו את האמא בהר זיתים, ואחי י.מ. אמר שמא קבורתה בהר זיתים היתה בזכות שהיתה מתנדבת עשרות שנים לחברה קדישא, הוה אומר דיקבר יקברוניה), ושביעי ליום הקבורה, יום א' כט טבת תשפ"ג, למדו דף פט, ואיתא שם ז"ל ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא (-אסר על עצמו להנות מהעולם אם יתחתן קודם שילמד הלכות. התוספות ד"ה ההוא כתבו עד שאלמוד כל הש"ס. ויש לזה רמז, כי הוא רץ בגפא ותובליא, נוטריקון של גפ"ת – גמרא פירוש רש"י תוספות. אכן מסתימת הלשון, ולא אמצי למיתנא, משמע משניות, וכן קיימא לן לעולם הוי רץ למשנה), רהיט (-רץ) בגפא ותובליא [- פירוש הר"ן ז"ל במקלו ותרמילו, שהשתדל בכל כחו ללמוד], ולא אמצי למיתנא (-לא עלה בידו), אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה (-הטעהו לומר שלא היה נאסר לאחר מכן) ואינסיב איתתא, ושרקיה טינא (- רב אחא טח טיט על בגדיו של אותו איש, כדי להראות לו שהוא זקוק לבריות שיכבסו את בגדיו, וממילא יש להתיר לו את נדרו), עיין שם.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה, איך לא עלה בידו ללמוד, הרי קיימא לן (מגילה ו:) יגעתי ולא מצאתי אל תאמין (והרבה מפרשים נזהרו מזה לפי פירושם, אבל לפי פירוש הר"ן קשה). ודוחק לפרש שהיינו לאלו שנושאים אשה ואחר כך לומדים תורה, כדאמר רב יהודה אמר שמואל בקידושין כט: הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה, ומסקנת הגמרא שם הא לן והא להו וכו'. ויתכן שאף על פי שהשתדל בכל כחו, עם כל זה לא יגע ממש, כי הוא השתדל רק במקלו ובתרמילו, בלי יגיעת בשר, וכתוב בסוף קהלת (יב:יב) ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר, והתרגום – למעסק בפתגמי אוריתא סגי, ולאסתכלא בליאות (-חלישות) בשרא. ולכן לא זכה לכל הדברים שהבאתי לעיל הכתובים על התורה והיצר הטוב, מצא אשה מצא טוב, כי מבואר בדברי רבינו שאותם הדברים שייך לבחי' בשר דוקא, ואם כן, היגיעה של יגעת ומצאת, מצא אשה מצא טוב, על כרחך צריך להיות יגיעת בשר. וכיון שלא הגיע לבחי' אמור לחכמה אחותי את, שבשיה רב אחא, האח האמיתי, ושרקיה – הראה לו סדר הפוך – בחי' תשר"ק, כי עוד לא זכה לתקן הבגדים הצואים של פגם הברית.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר מהפסוק ומהתרגום שצריכים ב' דברים, א' להג בשר - העסק בתורה, ורש"י פירש שזה גירסא. ב' יגיעת בשר, ממש לסבול חלישות בשר (ואולי צריכים לגרוס בתרגום – לאסתבלא, כי לא ידעתי מה ענין הסתכלות כאן). וזה מה שמצינו בר' אלעזר בר' שמעון במסכת בבא מציעא דף פד: שקיבל עליו יסורין, באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו, בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה, ופרש"י ז"ל ביטול תורה – שהיה עוסק בגירסתו תמיד בביתו, ע"כ. הרי בלילה עסק ביגיעת בשר, כמבואר שם באריכות איך שהיסורין נקה את בשרו, וביום עסק בגירסא (עיין בעירובין דף סה – אמר רב יהודה, לא איברי ליליא אלא לשינתא, אמר רבי שמעון בן לקיש, לא איברי סיהרא אלא לגירסא, אמרי ליה לרבי זירא, מחדדן שמעתך, אמר להו, דיממי נינהו – וביאר המהרש"א כוונתו שעדיף ללמוד לאור השמש שהוא מזהיר יותר ודעת האדם מיושבת יותר, מאשר ללמוד לאור הירח. וכו' אמר רב נחמן בר יצחק, אנן פועלי דיממי אנן – כלומר אין משנתנו אלא ביום עיין שם בריטב"א).

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין היסורים של ר' אלעזר בר' שמעון מבואר שם בב"מ דף פג: שאחר שמסר מחוצף אחד למלכות, והתחרט, ופייסו אותו שאותו מחוצף היה חייב מיתה, הניח ידו על בני מעיו אמר שישו בני מעי וכו' מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם, ועם כל זה לא נתיישב דעתו, וחתכו והציאו מחלבו ושמו בשמש ולא הרקיב. והגמרא בדף פד: ממשיכה שאפילו הכי לא סמך רבי אלעזר ברבי שמעון אדעתיה קביל עליה יסורי, באורתא הוו מייכי לי שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא וכו'. ופרש"י לא סמיך דעתיה אהכי מלבקש רחמים ומחילה ביסורין שמא חטא באחד מן הצדיקים עכ"ל. וצריך עיון קצת, כי החוטא בן אדם לחבירו צריך מחילה ממנו, וקשה לפרש שהתייאש מעיקר התיקון, ותפס רק לקבל עונשין.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה שעל כרחך יש בטהרת הבשר תיקון גם בפגיעת אחרים, בודאי על העתיד שלא יפגע ואולי אפילו על העבר. כי הענין שראבר"ש היה בטוח שבשרו ישכון לנצח, לכאורה הוא ענין הסרת הקנאה המבואר במסכת שבת קנב: ורקב עצמות קנאה (משלי יד:ל) כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים כל שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים (אלא שלא ישלוט בו רימה, הוא עוד מדרגה יותר גבוה, כמבואר בתוספות בבא בתרא דף יז. ואכמ"ל). וזה ממש הענין של בשר, כמבואר בספר פנות המרכבה, עיין שם נפלאות, ובמה שפירשנו עליה בליקוטי נ נח חלק ג' נחמ, בערכו.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן ענין טהרת הדם שכתוב בראבר"ש עיין שם בב"מ דף פד: ברש"י ד"ה ונגדי מתותיה, שכתב שדמו הלבין, וי"ל שזה התיקון הכללי, להפוך הדם לחלב (תורה כט, וכן התיקון של אזל סומקא ואתי חורא, של דם לה' בתורה ו', והתיקון של תכלם בתורה כא. וסבא העיד על עצמו שהפך כל דמו לחלב). ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עה ז"ל יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה, ומהיכן בא מדה זו? מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך, כמו שכתוב, ויז נצחם, ופרש רש"י דמים, ועיין שם באריכות שצריכים לדבר בתורה ותפלה כל כך בכל טפי הדם שלו, עד שיהיה הגוף בטל ואפס, כמה שכתוב, והיו לבשר אחד, ומבואר שם שזהו העושה שלום, שמכניס אהבה בלב כל אחד לגבי חברו ומקרבם יחד, עיין שם באריכות. ולכן מוכרח שמי שזיכך דמו ובשרו בלהג הרבה יגיעת בשר, לא יגיע קנאה במעשה ידיו, רק השלום. [וע' בשיחות הר"ן עז, שהאדם בעצמו הוא עולם קטן ונכלל בו כל העולם ומלואו עיין שם שמבואר היטב איך שכל האומות ממש מתגרין בתוכו, ובודאי שיכול לתקן בינו ובין עצמו גם לענין אחרים].

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם בב"מ שאשתו של ר' אלעזר ברבי שמעון, כיון שידע שהוא הביא על עצמו היסורין, לא רצתה לשלם על ההוצאות הגדולות של הרפואה ועזבה אותו, והשם יתברך הזמין לו הון רב ממקום אחר. וזה היפוך המעשה מההוא גברא שלא עלה בידו הלימוד, ופירשנו כי לא יגע בבשרו ממש, ועל כן הוצרך לישא אשה. ואילו ראבר"ש נקה בשרו עד שלא היה צריך לאשתו. כי על ידי בחי' בשר, זכה לכל הענין של מצא אשה טוב וברכת ה' היא תעשיר שהבאתי למעלה.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בב"מ שם ולפי מה שפירשנו שעל ידי היסורין היה שמור מלפגוע במי שהיה צדיק בדינו. ויתכן שזה הענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רסב ז"ל מי שרוצה לחדש חידושין דאורייתא שיש בהן ממש, הוא צריך לבכות מקודם, כי כשנעשין נהרות הנ"ל, והכל באים לשתות מהם, אזי יבואו ג"כ קליפות וס"א ח"ו, לשתות גם כן משם, ע"כ צריך לבכות מקודם, ואזי עושה על ידי הבכי נהרות, בבחי' (איוב כח) מבכי נהרות חבש, שעל ידי הבכי מתקן נהרות, ומשם שותין די סיפוקם כל הקליפות וס"א, ואחר כך כשעושה נהרות מחידושין דאורייתא שמחדש אח"כ, אזי יכול להמשיכם רק למקומות שצריך, שלא ישתו ממנו זר. וע"כ חיבור ההלכות והחידושין נקרא מסכת, זה בחי' (תהלים קב) ושיקוי בבכי מסכתי וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סתם ולא ביאר על מה הבכיה, ומסופר בספר חיי מוהר"ן לא ז"ל אמר אז על עצמו שבכל עת שהוא מחדש חדושי תורה הוא בוכה מקדם. גם אז בעת ההיא ראינו בעינינו ענין זה, כי באותה העת וכו' וביום חמישי שלפניו בכה לפניו, ואחר כך ביום שבת שלאחריו אמר הענין הנ"ל על פסוק ושקוי בבכי מסכתי. ויש בענין זה הרבה לספר כי כל זה היה בסמוך אחר פטירת בנו שלמה אפרים ז"ל וכו' עיין שם. ומשמע שהבכיה אינה צריכה להיות קשורה ממש להחידושים שבא לחדש, רק שיהיה בכיה. כי מבואר בתורה נא ז"ל כי הדם הוא הנפש (ויקרא יז) נמצא כשאומר שקר יש לו עכירת הדמים ומזה באה המרה שחורה וממותרי המרה שחורה נתהוו הדמעות וכו' עיין שם, הרי שהדמעות מטהרים הזוהמא שבדם. ופירשנו לעיל שעל ידי טהרת הדם יש שלום וסדר בעולם, והכל יתנהל בצדק. ולכן כמו שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני בראשית – פרשת תולדות פרק כו, ובעוד מקומות) לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו, יבואו הקליפות והס"א וישתו מהדמעות דהיינו הזוהמא שנטהר מהדם הראוי להם.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתבנו על ענין הזדככות הדם והבשר, שעל ידי זה מביאים גם בירור למעשה ידינו וללימוד התורה שלנו, שהכל יבוא על שלום. והבאתי מהזוהר ומרבינו שבשר זה ממש בחי' היצר הטוב. וענין זה מבואר עוד בתורה לג – מי האיש החפץ חיים, עיין שם באריכות, ובתוך דבריו כז"ל נמצא אפלו במדור הקלפות, הינו בימי רע, שהם מדות רעות ולשונות עכו"ם, גם שם יכולין למצא אותיות התורה, אבל מחמת רבוי הלבושים וגדל הצמצום אינם נתראים אותיות התורה הינו ימי טוב, על ידי ימי רע והחשך השורה עליהם, אבל מי שכופה את יצרו הרע, הינו הימי רע, הינו המדות רעות, אזי הרע נתבלבל לגמרי נגד ימי הטוב שבהם, אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר, כי מתחלה לא היו מאירין כל כך כי לא קבלו אור מלמעלה כדי שלא יקבלו הימי רע יותר מכדי חיונו, ועכשו שנתבטל הרע ונשארין אותיות התורה לבד, אזי מקבלין אור רב מלמעלה, נמצא, זה שכופה את יצרו הינו שכופה את ימי רע, כשהוא מדבר עם העכו"ם או שרואה מדותיהם אזי תכף הרע ששוכן על הטוב הינו אותיות התורה נתבטל ונופל, ואותיות התורה בולטין, אזי הוא יודע התורה שבאותו הדבר, וזה שכתוב בזהר הקדוש (לך לך דף צ:) 'ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו' אלין אנון דמתגברין על יצריהון, אנון דמין למלאכין ממש, 'עשי דברו' דעבדין להאי דבר, 'לשמוע בקול דברו' אנון זכין למשמע קלין מלעלה וכו' עיין שם. (וכן יש מסורה מהבעל שם טוב שיכולים לשמוע ולהבין מסרים מהשם יתברך אפילו מהדיבורים של גוים). ולכאורה זה ממש הענין שכתבנו עליו, לנקות את הרע, כדי שיתקיים רק הטוב. ורואים שעבודה זו עדיין שייך לימינו, כל אחד כפי יכולתו וכפי מה שזוכה להגביר יצרו הטוב על יצרו הרע, ולהכניע את היצר הרע, פועל לפדות אותיות התורה מהקליפות והגוים והס"א, ולגלות אותם בכל העולם. ובענין הזה היסורין הם חזקים ביותר כמבואר לעיל.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפני כמה חדשים היה קידוש השם, שכמה מיליוני גוים נדלקו על השירים והתופעות של יהודים שומרי תורה ומצות. וזה בודאי בליטת אותיות התורה מתוך הימי רע. ובעל כשרון אחד פתח ערוץ שבו הוא עושה ביקורת על השירים. ותוך שהוא שומע ומשמיע השיר הוא מגיב: זה טוב, זה פחות, יש פה כלי מוזיקה מיוחד וכדומה. ועשה ביקורת על השיר של אברהם פריד, תניא רבי ישמעאל בן אלישע, והשיר פותח בחזרת המילה תניא כמה פעמים, והגוי חשב לפי תומו שבטח זה שם של אשה שנתאהב בה, ובהמשך השיר כאשר הוא שוב לא שומע את תניא, הוא שואל מה קורה.... והיה ממש מצחיק. אכן לאחר קצת זמן נכנס לי בעומק והבנתי מסר עצום, כי בודאי התורה שבעל פה בחי' השכינה כידוע. וכל מאמר של הגמרא שאנו קוראים אנחנו ממש קוראים את השכינה, וראוי להזכיר את זה בריש כל מימרא ומימרא, תניא, זה מהשכינה, מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר הדברים שאמרתי בעת הלויה, מה שרבינו ראה בחזיון – חיי מוהר"ן פ"ג וגילה תורה כ' – שאמר שכל תורה שהוא אומר יש בה רמז על אותה חזיון. והחזיון על פטירת מרים (שהיתה 'בת שבע' בלידת משה אחיה), נשמה שסובלת יסורין ודרכה באים כל הבאורי התורה (ולכן מובן שכל תורה שיאמר תהיה לה רמז, כי כל תורה הוא ביאורי התורה. וכן התורה מדברת על הדרך לנצח ולעלות לארץ ישראל, וכמו שרבינו אמר נצחתי ואנצח, שנזכה להביא את הציון שלו לארץ ישראל בב"א. וכולם צריכים כבר לעלות לארץ ישראל), כי מבואר שעל ידי היסורין מזככים הדם והבשר, וזה משליט היצר הטוב, ומפיל את הרע מעל אותיות התורה, עד שהן בולטות ומאירים.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

וגם זה מרומז בשם אחותי – רוזא – שושנה, כשושנה בין החוחים, שהטוב והיופי בולטת ומאירה אפילו מתוך החוחים. [ובלויה הזכרתי הענין של סוגה בשושנים, שבני ישראל נזהרים מאיסור נדה, וזה ענין של בת שבע, שיושבים שבע אפילו על כל ראית טיפת דם אפילו לא בימי נדה. הרי תיקון לקללת חוה, וכמו שם אמנו חוה ברכה ע"ה הכ"מ].

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו כתב שזה ענין של נעשה ונשמע, שבונים את האותיות ואחר כך זוכים לשמעם. ובלויה הזכרתי איך שאחותי היתה קצת קובע מגמות – trend setter, (ובתחלה גמגמתי קצת ויצא כאילו – trandscender , שזה גם כן ממש לענינינו), ואמרתי שכן ברוחניות יש את הענין הזה בבחינת נעשה ונשמע, והזכרתי דברים נפלאים שכתוב בספר עמק המלך, וכדאי לראות דבריו – אותיות מחכימות, וזה לשונו (א:ב):

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ומרוב השמחה שחשב בהצדיקים, היה משתעשע ומתענג איך יהיה לו עם קדוש, ומזאת התנועה נולדה כח דכח של הדין [היינו] קימוץ האותיות, אשר נולדו מן הנקודות שברשימו הנשאר בתוך העיגול, כי כל אות ואות יש לו גבול על הנייר. וכדי לשבר את האזן וכו' האדם הגשמי כשיש לו איזה שמחה, או יחשוב שיבוא לידו ריוח גדול, הוא משתעשע בעצמו וכו' מתנועע, וידוע כי השחוק באדם הגשמי בא לו מן הטחול, והטחול כולו מותרי הדם וכו' כח הדין וכו' וכו' כן אין סוף יתברך שמו היה מתנועע בעצמו, ומבהיק ומבריק בהעיגול, מתוכו אלא תוכו, ואותו הנענוע נקרא שעשוע. ומאותו השעשוע מחלקי עצמו אל עצמו, נולד ממנו כח שיעור החקיקה של האותיות היא התורה, הנמצאת בכח גנוז בהאלפא ביתות וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (תהלים סח:יב) אדנ"י יתן אומר המבשרות צבא רב. תניא, זה אותיות א' יתן. אומר הוא השתלשלות הורדת השפע כידוע, אור מים רוח. המבשרות, לאלו שהם בחי' בשר כנ"ל. צבא רב, בחי' (ישעיהו מח:יט) ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו – לשון דמים (וכן מבואר בשיחות הר"ן קפג – וחש במעיו ואמר שהרגיש בזה שיבוא לו מעות והרמז וכו'. וכן המעיים ממש, כי שם עיקר הזיכוך כנ"ל בר' אלעזר ברבי שמעון), לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני. זכרונה של בת שבע רוזא בת ר' משה ולבחל"ח חוה ברכה, לברכה לחיי עולם הבא.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

הספד בשלושים של אחותי בת שבע רוזא – סיום מסכת נדרים

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן, ישראל דוב, כי נדרים היא רמת הדיבור [בבראשית רבה ע:א יעקב פתח תחילה בנדר על כן כל הנדרים תלויים בו וכו'. והקל קול יעקב, תתן אמת ליעקב]. וא"א פירש פעם אל תרבה שיחה עם האשה, שזה בחי' לעולם ישנה לתלמידו דרך קצרה (פסחים ג:), כי כל דרגה בחי' אשה להדרגה שלמעלה ממנה. והבעל צריך ליישר הדיבור של אשתו, וכמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא פב, שמצד חוה יש תשר"ק בלי סדר וכו' עיין שם (וכל מי שנודר ומשהה נדרו קובר את אשתו, ויקרא רבה לז). ולכן נדרים זה הרבי והתלמיד.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אחותי נפטרה כאשר היינו בסוף מסכת נדרים ועכשיו בשלושים באמצע מסכת נזיר. וסמיכות המסכתות, מלבד מה שגם נזירות הוא סוג נדר, בסוף מסכת נדרים מדובר על כעין סוטה, ולפי המאירי סוטה ממש, שהבעל קנא לאשתו והיא נסתרה, וקיימא לן (ברכות סג., רש"י עה"ת) למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ולכן מובן הסמיכות [ועיין בריש מסכת סוטה, וליתני סוטה והדר ליתני נזיר, איידי דתנא כתובות ותנא המדיר תנא נדרים, ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר דדמי לנדרים, וקתני סוטה כדרבי, ובתוספות הקשו ששם משמע שתנא סוטה דדומיא לנדרים ואילו במסכת נזיר איתא דלא תנא נזיר אלא אגב סוטה ותירצו שבעיקר משום סוטה תנא נזיר בסדר נשים, וקבעה בתר נדרים דדמיא לה. ותו הקשו שבאמת יש במסכת נזיר משניות טובא דמיירי בנדרי נשים ובהפרת הבעל, ולמה אין זה מספיק טעם לתנא נזיר בסדר נשים, ותירצו דעדיפא ליה למימר משום סוטה דפרשיות נמי נסמכו, ע"ש, ולפי מש"כ הרי באמת גם מסכת נדרים מסיימת בעניני סוטה, ולכן שפיר יש לקבוע סתם שתנא נזיר אגב סוטה – מלפניה ומלאחריה]. וכבר בדף פט יש את המעשה באחד שניסה ללמוד תורה ולא הצליח, והארכנו לפרש ענינו שלא הגיע ביגיעת בשר, ועל כל פנים כתוב בספר המידות (לימוד סג) מי שאינו יכול ללמד מחמת מניעות, יפרש ממשקה המשכר, ע"כ. הרי כבר מדף פט מתחיל הסמיכות למסכת נזיר.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם השם של בת שבע רוזא מראה על סמיכות שני המסכתות, כי שבע בחי' שבועה בחי' נדרים, וגם בת שבע שם של תאנה, ומצינו בתאנה הכח לשכר – דבילה קעילית, וזה רוזא, אותיות של השורש של נזיר להזיר.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בת שבע, לשון יחיד של בנות שבע (מעשרות ב:ח – היה עושה בלבסים לא יאכל בנות שבע), היא תאנה כמו בנות שוח (שביעית ריש פרק ה' – שביעית שלהם שניה, ובנות שבע בשלישית). ושניהם נקראים על שם פרי עץ הדעת, שוח, שוחה עמוקה, שבע, שעל ידה שבע ימי אבלות.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

וזה עוד סמך למה שאמרתי בלויה שמרומז בשם האמא שלי, חוה ברכה, תיקון של הקללה שקיבלה חוה, ובשם אחותי, תיקון דם נדה, כי רוזא בחי' סוגה בשושנים שיושבים שבע אפילו על ראית דם כחרדל. והרי כל השם בת שבע מרמז על אותו חטא, וכן כל ענין הנחש והיצה"ר הם שבע שבע. וכן השם חוה, יש אומרים מלשון חויא. והנוטריקון של בת שבע חוה, בתשח, בגמטריא של הראשי תיבות של הז' שמות של היצר הרע (רע, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן, צפוני), בגמטריא נון חית מם נון, בחי' בראשית – ברא – שי"ת, ובחי' אשת"י (ולפי זה, בראשית, בר אשתי בסוד יבום, אתתא אמה (עיין ליקוטי מוהר"ן כא). ואלו שמותן הראשונות, ושמותן השניות, ברכה, רוזא, כבר מראים התיקון.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר התיקון של השוח, פרי עץ הדעת, על ידי יציאה לשוח בשדה. וראיתי בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא, שהוא ספר של כבוד התורה, שדרש שוח נוטריקון שנתיים וחצי שנתווכחו בית שמאי ובית הלל במסכת עירובין, בנוח לו לאדם שלא נברא. וזה הקיטרוג הגדול של עו"ע. והתיקון הוא לצאת לשוח בשדה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נב, המהלך בדרך יחיד ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו, שמחייב מציאות כל העולם על ידו, עיין שם. וצריכים לדבר בתורה או בתפלה עד שיהיה הגוף בטל ואפס (ליקוטי מוהר"ן תורה עה), דהיינו מה שרבינו גילה (מובא) בהקדמה להשתפכות הנפש שלא צריכים ייסורין בכלל, רק להרבות בהתבודדות.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר התבודדות צריך להיות לפחות שעה, ורבינו אמר לאחד מתלמידיו שיעשה קודם שעה אחת של הכנה. וזה שוח, שעה וחלק. חלק כחלק. כי ההכנה לא אותו דבר של המעשה, אבל דינו שוה. כמו חלק יוצאי למלחמה כחלק היושבים על הכלים. ואולי זה הפירוש שאהרן שקול כמשה, כי הוא בחי' ההכנה למשה.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי שכבר קדמוני לאמר שנשים הן בבחי' זו של חלק היושבים על הכלים (ספר ויען יוסף ממנהל בית יעקב פאפא).

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

והרי שוח, זה ראשי תיבות, שבי (-כך קראו לבת שבע, והוא בגמטריא י"ב פעמים הוי"ה, וראשי תיבות של גדולי צדיקי הדורות, כמו רשב"י, רבינו שלמה בן יצחק, ר' ישראל בעל שם, ר' יצחק לוריא, גם השם הסודי של רבינו הוא יצחק בן שמחה. שבי גם כן תיקון שכתבתי עליו למעלה ליישר דיבור של האשה, כמבואר בתורה תנינא פב, ושבית שביו עיין שם) וחוה. אמה וברתה. [ועוד י"ל שו"ח שביעי ושמיני ואכמ"ל].

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

וחלק הזה של הכנה ויושבים על הכלים, הוא חלק הצנועה, חלק המתון. כי אשת חיל עטרת בעלה, בחי' כתר, שהוא לשון המתנה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו, בחי' הבא לטהר אומרים לו המתן, והוא המסדר ומיישב המוחין. וזה העצה נגד אכילת פרי עץ הדעת. עץ אומרים לו המתן, בגמטריא בת שבע רוזא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן. לשוח במילואו, שין ויו חית, עם הל' והכולל, בגמטריא אומרים לו המתן, עם הג' תיבות.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

וראה זה פלא, השם של האמא שלי, חוה ברכה, בגמטריא 123 & 123, ועם תכפול את זה, דהיינו ארבע פעמים 123, בחי' פשוט כפול משולש מרובע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הרי שהשם של האמא שלי הוא חצי הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, והשם של האמא שלי עם הכולל – 247 (ופה תראה, ששמה, עם הב' תיבות של שמה, בגמטריא רמ"ח! (אע"פ שאשה יש רנ"ב איברים)), כפול ארבע, בגמטריא בת שבע רוזא!

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

שמות של נשות ופלגשי אברהם אבינו, שרה קטורה הגר בגמטריא הם בת שבע רוזא. שרה רבקה רחל, בגמטריא והן בת שבע רוזא ע"ה. בת שבע רוזא יהודה לייב ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב במשלי (משלי כז:יח) נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד. הרי בת שבע נצר על תפקידה בעולם, ותאכל פריה, ושמר, בחילוף המ' לב' באותיות א"ל ב"ם, יש הראשי תיבות, בת שבע רוזא, שכיבדה את אדוניה.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

תנצבה

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הזכרתי אותה בפרשת בא עה"פ (שמות י:י) ראו כי רעה נגד פניכם, ובחלק ה' מאומן בענין שמספיק להגיד רק נ נח. ובנזיר כג:.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>



# נגעים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/negaim/

# נגעים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/negaim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

נגעים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נגע בגמטריא 123, שהוא רבע נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא אם בהרת קדמה לשער טמא וכו' ואם ספק טמא, ורבי יהושע קהה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת בבא מציעא פו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ח.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהם

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כי השגת התורה בחי' כולה הפך לבן טהור, אבל קיימא לן (פרק ח) שאין זה אלא כאשר קודם נחלט או נסגר לטומאה, ורק אז אם יפרח הצרעת בכולו הרי טהור, אבל אם בתחילה פרח הצרעת בכל גופו, טמא. ולכן על כרחך צריך כשלון בתחלה, ואז ימעוד על האמת, וכולו הפך לבן טהור.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הטולה מן המסגר בטהור, חזר נגע לבגד שורף (או לפי הרע"ב מקיים) את המטלית. חזר למטלית, הבגד הראשון ישרף, והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנין, ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ופירש הרע"ב ז"ל ולאחר ששמשה (-המטלית) הבגד השני, אפילו הלך הנגע לגמרי מן החתיכה, טעון שריפה, שהרי משחזר בו הנגע מתחילתו כבר הוזקק לשריפה, ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב למה לא אמרינן כתותי מכתת שיעוריה, ואף על פי שאין שיעור למטלית, הרי צריכה להיות מצמר או פשתן, ואם כתותי מכתת שיעוריה לא תחשב כצמר או פשתן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן במשנה יג:ה שהוא אותו דבר בנגעי הבית, הבונה מן המסגר בטהור, וחזר נגע וכו' על האבנים, הבית הראשון ינתץ, והאבנים ישמשו את הבית השני בסימנין. וכאן אין על האבנים דין שרפה רק שינתצו. ולכן י"ל שמכאן למדים גם על הבגד שלא אמרינן כיתותי מכתת שיעוריה. ועיין במפרשים כאן מחלקת בזה אם שווים בגדים לבתים בדינים אלו.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא מצורע שנכנס לבית, כל הכלים שיש שם טמאין, אפלו עד הקורות, רבי שמעון אומר עד ארבע אמות, ע"כ. ומבואר בשיטת רבי שמעון, וסתם רבי שמעון הוא רשב"י, שזה דין מיוחד ממה שכתוב במצורע 'מושבו'. ואף על פי שיש הקפידה על זה, אינו אלא להוציא למעלה מד' אמות, אבל עדיין חשיב כל הבית מושבו. והנה בענין נטילת ידים בבוקר שהזוהר קבע שההולך שחרית ד' אמות בלי נטילת ידים חייב מיתה, הרבה הקילו בזה לסמוך שכל הבית ד' אמות לזה. ואולי זה סמך לקולא זו.

</div>



# נדה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/niddah/

# נדה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/niddah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נדה, נ' ד' פעמים, ראשי תיבות נ נח נחמ נחמן, ה' – מאומן. נדה, נ – ט' (ד"ה) פעמים, הרי ת"ן, עם נ מינוס ד"ה – עוד מ"א, הרי נ נח נחמ נחמן מאומן. נדה, בחינת נד נה, כמו שוא נע ונח, נ נח. נון דלת הה, עם הג' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

דם נדה, ד"ם – עם הה' אותיות של המילוי - דלת מם, ועם הכולל, בגמטריא נ', נדה בגמטריא נח ע"ה. הרי תיקון של דם נדה - נ נח.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ו' סיון, יום א' של שבועות, התשע"ב.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

שייך לכל מס' נדה:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

איתא בספר אבניה ברזל (והובא בשיח שרפי קודש א-תקס) רַבִּי מֵאִיר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סִפֵּר, אֲשֶׁר אַבְרֵךְ סִפֵּר לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁסִּיֵּם מַסֶּכֶת נִדָּה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: אִם-כֵּן אִמְרוּ לִי: מִפְּנֵי מַה, כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם עַיִן הָרָע הוּא מְגַהֵק בְּפִיו? דְּהַיְינוּ: "גֶּענֶעצִין", וּבְסָמוּךְ אָמַר הַתּוֹרָה סִימָן נ"ה בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" [והתורה נאמרה על מאמר אבא שאול במסכת נדה סוף דף כד:], וְשָׁם מְרֻמָּז הָעִנְיָן הַנַּ"ל [בסוף התורה: וזהו בחי' כלליות מלאך סנד"ל במלאך מט"ט שר הפנים, כלליות עשיה ביצירה, ע"י שכופלין הפסוק כל הנשמה (כמובא בכוונות), בכל נשימה ונשימה צריך להלל את ה', וע"י עין הרע נכפל הנשימה, כנראה בחוש, כשיש לאדם עין הרע, אזי מגהק ופותח פיו לקבל נשימה כפולה, וכשהנשימה כפולה, גם ההלל צריך לכפול כנ"ל, ובפרט שצריך להלל ולהודות לה', שהציל אותו מעין הרע הזאת, והוא רואה בהכרת רשעים, וזהו בחי' מט"ט שר הפנים מאיר לעשיה, היינו שעושי טוב זוכין לפני ה' כנ"ל, ע"י כריתו הרע עין שגרמו לכפילת הנשימה, עכ"ל רבינו ז"ל. והנה הענין הזה ממש דומה למה שרבינו גילה בתורה ח' בענין האנחה שממשכת רוח חיים מהצדיק או ח"ו מרברבי עשו, ע"ש. ועיין בדף ז.: שפירשנו ע"פ תורה ח בס"ד], וְשַׁיָּךְ לָזֶה גַּם עִנְיָן הַגִּיהוּק שֶׁבְּטֻמְּאַת הַנִּדָּה. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ס"ז).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במסכת סנהדרין דף פא. דרש רב אחא ברבי חנינא מאי דכתיב (יחזקאל יח) אל ההרים לא אכל, שלא אכל בזכות אבותיו, ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל, שלא הלך בקומה זקופה, ואת אשת רעהו לא טמא, שלא ירד לאומנות חבירו, ואל אשה (ענין פרנסה כנ"ל) נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה (פרש"י ז"ל שהוא דבר גנאי לאדם הגון), וכתיב צדיק הוא חיה יחיה (כפל החיות).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ב. המשמשת בעדים. הגמרא מכנה הבגד שבו בודקים אם יש דם נדה עד. ובמשנה לקמן (יד.) דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה, ובמשנה (טז) בית שמאי אומרים צריכה ב' עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה, ע"כ. הרי מצינו ענין של הקפדה על שני עדים דייקא.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה לעומת זה, כי קי"ל (שבת קמו ריש ע"א) שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, וזה היה בכח שקבלו את התורה בנעשה ונשמע, שעי"ז קבלו שני עדיים. ולכאורה כל טומאת נדה לא היה אלא ע"י הזוהמא שהטיל הנחש בחוה (הכלי יקר כותב שכן משמע בהירושלמי במסכת שבת ב:ו, וכן משמע מהזוהר (תיקוני זוהר סט, קיח:), ואע"פ שלכאורה לא נשתה ברייתן לגמרי, שגם לפני כן היתה מציאות של וסת של דמים, אבל לא היתה דם טמאה, וכעין מה שרבינו כתב (שיחות שאחרי הסיפורי מעשיות (אות ח)) כי חלי הפאקין נעשה מחטא העגל, ולכאורה קשה, הלא גם קדם חטא העגל בודאי היה חלי זה, אך קדם לא היה חלי קשה, רק שהיו הפאקין מחמת הדמים שהתינוק יונק במעי אמו וכו' ע"ש. וכמו כן נראה שאף לפני הנחש היה לחוה ראית דם, אבל הכל היה בטהרה עד שהנחש הטיל בה זוהמא. ולכן זה כנגד זה, העדיים שקבלו בני ישראל באמירת נעשה ונשמע הם לעומת טומאת דם הנדה, ולכן הבגד שבודקים בו נקרא בשם עד. ולכן יש עניין שיהיו שני עדים באיזה בחי' כנ"ל מהמשניות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה יום א' כח תשרי תש"פ דף יומי

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ד

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בדברי רבי יוחנן שאע"פ שסובר מחזקינן בטומאה מודה בכמה כללים לטהר

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בדף ג: איתמר קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ונמצא שרץ בזוית אחרת, חזקיה אמר טהרות הראשונות טהורות, רבי יוחנן אמר טהרות הראשונות טמאות, והא שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות וכו' (ד.) ואיבעית אימא כי מודו שמאי והלל בזוית קופה כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן זוית בית וכו' קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית בית זו וטלטלוה בזוית אחרת ונמצא שרץ בזוית אחרת, חזקיה סבר לא מחזקינן טומאה ממקום למקום (נראה שחזיקה לקח החזקה לעצמו), ורבי יוחנן סבר מחזקינן וכו'.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י נראה לפרש על פי תורה ה' בלקוטי מוהר"ן. כי הרי הטומאה לפנינו, וזה דין, והשאלה היא אם להחזיק את הטומאה לטמא את הטהרות, וזה בחי' אחר גזר דין. והרי בין שיצא לשיצא, להבחין בין צרת הדין עם הוא לפני או לאחר הגזר דין, צריך לבחון על פי השמחה שיש במצוה וכו', ואם זה לאחר גזר דין צריכים להלביש את התפלה בתוך אמרים, בבחינת בגזירת עירין פתגמין אזי במאמר קדישין שאלתין (סוף אות א), ולכן אפילו רבי יוחנן שאומר מחזיקים טומאה ממקום למקום סובר (ריש ד:) שאני אומר אדם טהור נכנס לשם ונטלה, שאני אומר, זה בחינת החלפת התפלה לשנות אותו ולהלבישו בתוך במאמר, וזה יכול להיות רק כשיבחין בו אדם טהור, דהיינו היושר בלב (כי עיקר הטהרה בלב, כמו שאנו מתפללים תמיד וטהר לבנו), שזכה לבחי' ולישרי לב שמחה, ואזי על ידי שמלביש תפילתו במאמר הוא יכול ליכנס לשם וליטלה, להצילה אפילו לאחר גזר דין. והגמרא מקשה: הכא נמי נימא עורב אתא ושדא, עורב זה בחי' עשיה בכפיה, כמו שמצינו בדברי חז"ל שאפילו כאשר הוא לטובה, אבל הוא כמשחיר פניו בצער וכפיה, ואין זה בשמחה הדרוש, ואולי העורב, העובד בבחי' כפיה שדא את התפלה לתוך הנימא, ועל כן הגמרא מיישבת, אדם דבכוונה אמרינן עורב שלא בכונה לא אמרינן, כי עיקר הכוונה בלב, וצריך לכוון להשמחה שיש להשם יתברך בהמצוה עצמה, ולכוון את התפלה במאמר, וזה שייך רק לבחי' אדם שהוא שיעור קומה של כל חלקי המצות כמבואר שם, אבל בחי' עורב שחסר לו השמחה, לא ידע איך ובמה לכוון לבו ולא יכול להלביש התפלה במאמר, בחי' לא אמרינן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ואז הגמרא מקשה (ד:) מכדי האי ככר ספק טומאה ברשות היחיד הוא, וכל ספק טומאה ברשות היחיד ספקה טמא, ומתרצת, משום דהוי דבר שאין בו דעת לישאל, וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספקו טהור.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

והענין, שכדי להשיג טהרת הלב, צריכים את שהקול בבחי' גבורה יפגע במוחין, אכן צריך לשתף הגבורות בחסדים (אות ה) בחי' פרשא גירא, פרשא, דא בחי' חסד, שהוא מוציא לאור תעלומות, דברים המצומצמים הוא מפורש אותה (שם), ומסוטה למדים שמעשיה בסתר גרמה לה טומאה, וזה פגם בבחי' חסד, ובכלל כל ענין של סוטה משלוה שלמה המלך וחז"ל לחכמות חיצוניות שמחמיצים את המוח וסותמים ואוטמים את המוח, ועל כן ואזי אין הקול הפוגע במוחין כאלו נשמע אלא נעוץ קנה בים (אות ד), ולא יזכה לטהרה, ולא יכול שוב לישאל במאמר קדישין בשום אופן. רק דבר שאין בו דעת עצמו, אזי שפיר יכולים לישאל ולהתפלל כראוי שהקול יעורר הכוונה, וכל עוד שהטומאה והדין אינו אלא בספק, דהיינו קודם גזר דין, הרי מספיק בהכי (לא צריכים להלביש התפילה), וספקו טהור.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' כט תשרי התש"פ

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ה. טעמא דאשה שיש לה וסת הוא דלפיגי רבנן בין כתמה לראייתה הא שאר נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן כראייתן וכו'.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה ו' בלקוטי מוהר"ן, שראיית דם היא קודם שהאדם עושה תשובה, ואזי הביקוש של כבוד, וכבוד זה בחי' האשה, היא לקוי ובבחי' כבוד מלכים חקור דבר, ולכן צריכים לחקור אחריה ולטמא מעת לעת, אבל הנשים שאמרו חכמים שדיין שעתן, שדמם מועטים, אז יתכן שזה בחי' דום, ושוב אין חוקרים אחריהן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יהודה אמר שמואל עד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה, מאי טעמא, אמר רב קטינא מתוך שמהומה לביתה, וכי מהומה לביתה מאי הוי, מתוך שמהומה לביתה אינה מכנסת לחורין ולסדקין וכו'.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י על פי תורה ו' בלקוטי מוהר"ן, כי הבא לטהר אומרים לו המתן, וזה שמהומה לא יכולה להמתין, וזה "מאי הוי", כי הוי בגמטריא אהי"ה, בחי' תשובה, שחסר לה, והגמרא מוסיפה שבכלל אי אפשר לעשות תשובה כראוי במהומה, כי אינה מכנסת לחורין ולסדקין.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

תנן המשמשת בעדים הרי זו כפקידה, מאי לאו, חד לפני תשמיש וחד לאחר תשמיש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

שתי פעמים, בחי' תשובה על תשובה. א"נ בחי' וכבדתו מעשות דרכיך (אות ד), דרכיך לשון רבים היינו עייל ונפיק, כי צריך להיות בקי ברצוא בקי בשוב. וכבדתו לשון לנקות, דרכיך לשון תשמיש (קידושין ב:).

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אלא אי אמרת אידי ואידי לאחר תשמיש, פשיטא (שעולה כפקידה). מהו דתימא שמא תראה טפת דם כחרדל ותחפנה שכבת זרע קמ"ל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כי על החשש שדמה חפונה בשכבת זרע, זה בחי' כבוד אלקים הסתר דבר.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים, וכו'. ומבואר לקמן (יב) שלמסקנה לפי רש"י ורוב המפרשים מדובר רק בנשים העוסקים בטהרות, וזה בחי' הבא לטהר וכו'.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' א' דראש חודש חשון התש"פ

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ו.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הברייתא מחלקת בין אישה הרואה דם לבין כתם. ויש חילוקי נוסחאות מאיזה מהם הברייתא הקדים. הרואה דם מטמאה מעת לעת ואינה מקולקלת למנינה ואינה מטמאה את בועלה למפרע, ואילו הרואה כתם מטמאה למפרע ומקולקלת למנינה ומטמאה בועלה, וזה וזה תולין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה ז, שעיקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה, ואמונה הוא בחי' תפלה וכו' ואי לבוא לאמונה אלא על ידי אמת וכו' ואי אפשר לבא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים וכו' ועל ידי מצות ציצית נצולין מעצ הנחש ויכול לקבל העצות מצדיק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שאע"פ אמונה הוא בחי' תפילה, הרי אמונה היא הפנימיות והתפלה חיצוניות. ורבינו גילה בתורה ב' שהנשמות, שהם בחי' אותיות התורה (בחי' אמת, כלו זרע אמת, והתורה אמת), מתלבשים בתוך התפלה, נמצא שהתפלה לבוש וחיצוני, ואילו מהות האמונה רבינו הביא כאן (סוף אות ב) מהזוהר, אינה אלא כד אתחבר צדק עם אמת.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה שהאשה שהיא בחי' אמונה, י"ל שראיית דם שלה היא בחי' פגם באמונה, ואילו ראיית כתם היא בחי' פגם בתפלה (ולפי זה יש לפלפל בנוסחאות של סדר הברייתא האי קדים ואכמ"ל). והטועה חמורה בתפלה צריך להתחיל מחדש, מה שאין כן הטועה באמונה, הרי לעולם לא ניתק לגמרי ח"ו מפנימיות האמונה, אז רק סותר בחי' העתים רעים שעברו עליו, בחי' מעת לעת. וכמו שכתוב בקהלת (ז:יד) ביום טוב היה בטוב וביום רעה ראה, כי האמונה הוא בחי' ראיה כמבואר במ"א, והפגם באמונה לא תהיה אלא להיום הרע.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מקשה, מה חידש רבא במה שאמר שהרואה דם מטמא משכב ומושב, הרי בפירוש הוא בברייתא הנ"ל, וזה שאלה על חשיבות ענין עצת הצדיק. ומתרצת שמהברייתא יכול יהיו התלמידים לומדים ואין מבינים (אות ד) ובא רבא בכח הקל וחומר שלו חידש שמטמא אפילו הבגדים שעל האדם, וערך לפניהם כשולחן ערוך, כי על ידי עצת הצדיק מקוים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן הגמרא אומרת צריכים את הקל וחומר של רבא, כי קל וחומר הוא בחי' ציצית שיש בו לבן ותכלת, כי באות ד' רבינו גילה שהלבן של הציצית הוא בחי' חומר, כי חמור העובר עליה (מנחות מג: איזה עונשו גדול), נמצא שהתכלת הוא בחי' קל! ונמצא שהציצית של לבן ותכלת הם בחי' קל וחומר! [ונראה עוד שעל ידי הציצית ויתחזק ישראל, כמבואר בסוף התורה, ויתחזק בחי' קל וחומר]. והציצית הם הדרך שזוכים להנצל מעצת הנחש, שהוא בחי' דם נדה, וזוכים לעצת הצדיק, בחי' הקל וחומר שרבא עשה להרחיק מפגם הטומאה אפילו מהבגדים, וקבע כל הטומאת משכב, אותיות בשכם, בחי' הלא אחיך רועים בשכם, בחי' על שכם שניהם בחי' ציצית (אות ד). וטומאת הבגדים הוא בחי' פגם הברית, כמו שכתוב (חגי ב:יב) הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם וכו' (שחגי בחן אותם בהלכות טומאה כמבואר שם ובגמרא) כמבואר בסוף התורה שם, ועל ידי ציצית ניצל ממנו.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

תשע"ב

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מס' נדה דף ו. הגמרא עוסקת במה שהנדה מטמאה במעת לעת, והגמרא כותבת שדין זה לית ליה דררא דטומאה, ואין ענינה אלא לטמאה תרומה או קדש. ונראה לפרש על פי תורה נה בלקוטי מוהר"ן שיש בחי' ותאחז במשפט ידי, שהיא ענין רוממות השגחת השם יתברך שדין הרשע יוצא זכאי, ועי"ז יש צל שהצדיקים ניצולים מרע עין של הרשעים והם יכולים לראות טוב את צדקת השם, ועי”ז הם יכולים להתפלל ולזכות לבחי' ארץ ישראל, בחי' חלה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

והנה טומאת הנדה, היא ממש זה לעומת זה, כי נדה היא בחי' ומתבל ינדהו, בחי' גירושין, והיא בחי' קלקול היד, כי י"ד, יו"ד דל"ת גמטריא נדת, כמבואר כל זה בתורה כב. הרי מבואר שנדה היא גירושין מארץ ישראל וקלקול היד. וכל עצמה של טומאת נדה זה נשרש ונולד מחטא הראשון של עץ הדעת, שכל עיקרא היתה על ידי עין הרע של הנחש. ולכן בטומאת נדה גזרו חז"ל טומאת מעת לעת, שדין זה לית ליה דררא דטומאה, והיא ממש ענין של דרך רשעים צלחה, שכאילו הטומאה יש לה כח.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מבואר שהטומאת מעת לעת מטמא תרומה או קדש, בחי' ארץ ישראל, בחי' פני ה' בעושי רע, שעוד לא זוכים לראות במפלתם של רשעים, כי מבואר בתורה נה שם, שארץ ישראל היא בחי' חלה, והתורה מכנה לחלה תרומה, אכן חלה אינה בדיוק תרומה, אז יש נדון בגמרא שטומאת מעת לעת לא יטמא רק קודש ממש. ואז הגמרא ממשכת לדון ממש בדיני חלה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דרכינו י"ל שהאשה שעברה ג' עונות ולא ראה כבר לא מטמאה מעת לעת, זה בחי' תיקון התגלות הג' אבות, שעל ידם זוכים לארץ ישראל.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ז' סיון, יום ב' של שבועות, התשע"ב.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ז.:

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה רבי אליער אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר רבי יהושע אני לא שמעת אלא בתולה וכו' רבי אליעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה וכו'. ובגמרא תניא אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע, אתה לא שמעת אני שמעתי, אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה, אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד אלא למי שראהו, כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי אליעזר, בחייו מאי טעמא לא, משום דרבי אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוונתיה באחרנייתא ומשום כבודו דר"א לא מצינן מחינן בהו וכו'.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ענין מחלוקת של רבי אליעזר מבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב' ע"ש.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ולענין מה דאיתא כאן במשנה ובגמרא נראה לפרש על פי תורה נו בלקוטי מוהר"ן – וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה. דהנה צ"ב מה שרבי אליעזר אמר לר' יהושע אתה לא שמעת, שמשמע שר"א טען שר' יהושע לא שמע כלום, ואח"כ חזר לומר, אתה לא שמעת אלא אחת, שבאמת ר' יהושע כן שמע. הרי שלכאו' סותר מה שאמר בתחילה, ואם ר"א חזר על עצמו לפרש דיבוריה, למה ליה כל הכפל לשון היה לו לומר בפירוש מתחילה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי תורה נו י"ל שבאמת הצדיקים לוקחים את דברי ההלכה מן השמים (ומזה נולד מחלקת לשם שמים ע”ש), וכן ר' יהושע לא אמר רק בתולה, אז ר' אליעזר אמר לו שהרי הוא לא שמע וקיבל את ההלכה. והרי אפילו מחלוקת לשם שמים אין כאן, כי מה ששמע וקבל אין סותר מה שלא שמע. ואז הוסיף ר' אליעזר, אתה שמעת אחד ואני שמעתי הרבה, ובזה הוא רמז שהוא בעצמו בחי' משה רבינו, שהלכה כמותו אפילו במ'חלקת ש'מאי ה'לל לשם שמים, כי כלל ישראל רק שמעו דיבר אחד מהשם יתברך ומשה רבינו שמע כל הדברות ועוד.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי דרכינו יש לפרש שהארבע נשים הם בחי' המלכות שהיא בחי' ד' כידוע, ואלו הארבע שאין מטמאים מעת לעת, זה מבחי' מלכות דקדושה (כי מעוברת ומניקה ע”כ מצד הקדושה כי אל אחר אסתרס, וזקנה בחי' אריכות הימים, ובתולה בחי' עוד לא היתה לאיש). ואשה שעברו עליה ג' עונות זה תיקון של הג' נשים שמבואר בתורה נו, ג' פירושים על נשים בענין הרחקה מהשם יתברך, ע"ש.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאמר ר"א אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד, בחי' מנחה חדשה, שזה בחי' התגלות תורה חדשה מתוך ההסתרה, זה בחי' יבוא ויעיד בחי' מה העדות, בחי' התורה כמבואר בתורה שם אותה ג'.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן טענת ר' יהושע שלא רצה לנהוג את הלכות כר"א כי שמותי הוא, ופרש"י שהוא מוחרם, והקשו המפרשים, מה בכך, אכן לפי דרכינו מובן שההלכה נתקבל מהשמים, בחי' הידים והרוח הדופק שהיא היפוך זוהמאת הנחש, בחי' קללה וחרם, אז כיון שר"א היה בחרם ר' יהושע לא הסכים לקבוע הלכה כמותו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בסוף חייו של ר"א קבעו את הלכה כמותו, בחי' את והב בסופה, שבסוף נעשין אוהבין זה לזה, כי מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים, כמבואר שם אות ח'.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאיתא בגמרא כאן, ר"ש ורבי יוסי אומרים נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע ודברי ר"ע מדברי כולן אבל הלכה כר' אליעזר, שזה ענין קרבות הנשמות המבואר בסוף התורה בענין צדיק וטוב לו וכו' רשע וטוב לו וכו'. כי ר"ש ור' יוסי היו קרובים בזה להצדיק ורע לו, שאין הלכה כמותו.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ודוקא באלו הלכות הגמרא אומרת, קמ"ל שאין למדין הלכה מפי תלמוד.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

בענין החרם שהחרימו את רבי אליעזר הגדול:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שחז"ל ראו צורך לנדות (לפי רש"י או אפילו להחרים לפי שאר ראשונים) את רבי אליעזר הגדול (בבא מציעא נט: וש"נ) שלא ירבה מחלקת בעם ישראל, כי היה שעת סכנה שלא יהיה פירוד. ועם כל זה הוא פלא עצום נוראה, כי ידוע שרבי אליעזר הגדול הוא בחי' בנו של משה רבינו, ושם האחד אליעזר (שמות יח:ד) שמשה רבינו התפלל שיזכה שרבי אליעזר יהיה מצאצאיו (והנה עיין ברש"י במסכת שבת דף קל: ובמפרשים שם, שני טעמים למה רבי אליעזר הגדול נקרא שמותי, א' שזה מלשון שמתא ונידוי, ב' שהיה מתלמידי בית שמאי. ונראה לעניות דעתי שלפי המבואר כאן שרבי אליעזר הוא בחי' הבן של משה רבינו שפיר שייך לו השם שמותי, דיעו' בספר דברי הימים א:ג:נג ומשפחות קרית יערים היתרי והפותי והשמתי והמשרעי וכו' ובתרגום רב יוסף שם כז"ל וגניסיא דיתבין בקרית יערים בני משה די ילידת ליה צפרה יתראי פותאי ושומתאי ומשרעאי וכו', הרי מבואר ששמותי הוא אחד מבני משה רבינו!!!), והוא היה שר התורה ולא זכו אפילו רבי עקיבא להשיג תורתו אלא כמחכול בשפופרת (סנהדרין סח.), ורבינו הקדוש מגדיר אותו (לקוטי מוהר"ן תנינא ז) כבחינת בן (לעומת חבירו ר' יהושע שהוא רק בחי' תלמיד) בחינת ההשגה הנפלאה של איה מקום כבודו, מה חמית מה פשפשת, ואיך יתכן לנדות או להחרים צדיק כזה?!

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי, שבאמת תיקון אדיר ואיום עשו חכמים, כי כיון שבאמת גדולת רבי אליעזר הוא ממש עד אין סוף בבחינת השגת איה מקום כבודו כנ"ל, על כן רק הוא יכול לעמוד בבחי' נידוי ולהאיר שם לכל הנשמות הדחויות, ובפרט בימינו במצב הדור שכל העולם ממש בעמקי תוהו ושאול השם ירחם, ודוק מאד.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ולאחר פטירתו כבר התירו את הנידוי. כי באמת זה כל תקותינו היום ללכת לקברי הצדיקים.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' ב' דר"ח חשון התש"פ

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן, בתולה מעוברת מניקה וזקינה, אמר רבי יהושע, אני לא שמעתי אלא בתולה, אבל הלכה כרבי אליעזר, איזו היא בתולה, כל שלא ראתה דם מימיה אע"פ שנשואה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י נראה לפרש על פי תורה ח' בלקוטי מוהר"ן שהרוח חיים משלים החסרון שבלב, ומקבלים אותו מהצדיק, וישראל נקראים על שם ענין החסרון הזה שבלב, צפון. ויש רוח סערה של הרשעים, ואסור להתגרות ברשעים בשעת הצלחתן, רק צדיק גמור שאין בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהד' יסודות יכול לרדת לתוך המדה של הרשע ולהכניעו וכו'. [וענין זה הוא ממש הענין של מסכת נדה כמו שהבאתי בריש המסכת על זה שסיים את מסכת נדה ועי"ז רבינו גילה את הענין של הגיהוק שהוא נשימה כפולה, ע"ש].

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

יהושע, אותיות י"ה עשו, שבא להכניע ולאבד מלכות הרשע, וכמו שארז"ל שכל המלחמות נגד הל"א מלכים ועמלק היו דייקא על ידי יהושע, וכתיב כי יד על כס י"ה, שאין השם שלם עד מחיית עמלק מגזע עשו.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

אכן רבי יהושע שמע רק שבחי' בתולה אינה מטמא מעת לעת, כי היא נקייה מתחילתה, אבל שאר הנשים שכבר ראו דם לא שמע שגם מהן יש שאינם מטמאין מעת לעת. ויתכן שזה בחי' יסוד אש. ובמצב של חסרון שהיו ישראל באותן הימים והרוח סערה מסביבם, לא ראה היכולת להכניע את הרשעים.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי אליעזר הגדול קבע שד' נשים דיין שעתן, ושמואל קובע שהלכה כרבי אליעזר בטהרות בד' דברים, היינו בחי' שזכה לטהר את כל הד' יסודות (בתולה – אש, מעוברת – מים, מינקת – רוח, זקנה – עפר, כנלע"ד), וזה מרומז בשמו, כי רבינו הביא כאן שהראשי תיבות של הד' יסודות הם: אמער, כי מ' הוא ל"י בשם אליעזר, נמצא שהשם אליעזר כולל בו אותיות של הד' יסודות ועוד זי"ן מלשון זן, הוא בחי' הצינור שממשיכים החיות מהד' יסודות. ולכן נדו את רבי אליעזר, דהיינו שהוא ירד להמדות רעות של הרשעים להכניעם, ועל כן רבי אליעזר נקרא על שם זה, שמותי, כמו שישראל נקראים דייקא על החסרון של צפון (סוף אות ב) ונקראים ניה סערה (סוף אות ג). ולבסוף גבי דיליה, היינו בסוף חייו, בפטירת רבי אליעזר הועמד טהרת כל הד' נשים.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מיושב הקושיא הנ"ל שלכאורה סותר את עצמו, שתחילה אמר אתה לא שמעת, ומשמע שלא שלא כלום, ואחר כך אמר אתה שמעת אחת. כי עד שלא ישמע ויקבל שלמות על כל הד' הרי לא קיבל כלום, כי לא יכול לעמוד נגד הרשעים בשעת הצלחתן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ח' סיון, התשע"ב.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ח: איזו היא בתולה כל שלא ראתה כו' תנא ג' בתולות הן בתולת אדם בתולת קרקע בתולת שקמה וכו'. נראה לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תורה נז – שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא אימתי בן דוד בא וכו'. אמר להן לכשיפל השער הזה ויבנה, ויפל ויבנה, ויפל, ואין מספיקין לבנותו, עד שבן דוד בא (סנהדרין צח). שמבואר שג' פעמים שער ארם, שהוא מלכות דסטרא אחרא קם, וצריכים להפילו, וזה בחי' הג' בתולות, דהיינו שלא הוקם שערי ארם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת אדם, זה בחי' אמונה, ולכן נפקא מינה לכהן גדול, שזה בחי' אתה כהן לעולם הנאמר באברהם אבינו ראש למאמינים, ונפקא מינה לכתובה מאתים, בחי' אנכי נפשי כתבית, בחי' אמונה.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת קרקע, זה בחי' אור האבות, שלהם נבטח ירושת הארץ, וזה נפקא מינה לנחל איתן, בחי' האבות הנקראים איתני הארץ, ובפרט בחי' יעקב בחי' נחל, נחלה בלי מצרים. וזה נפקא מינה למקח ולממכר, כי האבות זה בחי' ידים, שעל ידם משא ומתן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת שקמה, זה בחי' שבת ושלום. בחי' (שופטים ה:ז) חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי, חדלו זה בחי' שבת ופרזון זה בחי' צדקה, שהיו נמנעים עד שקמתי. וכן שקמה, הש' מתחלף בא"ת ב"ש לב' והרי בק"מ המבואר בתורה שם (נז:ג – ר"ת בשמן קדשי משחתיו, וסופי תיבות של שמות האבות אברהם יצחק יעקב). ולכן נפקא מינה למקצצה בשביעית, בחי' שבת. ונפקא מינה למקח ולממכר, בחי' צדקה שהוא תכלית המו"מ.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא נמנה בתולת הדמים ביניהם, כי זה בחי' הדיבור של שבת, כי גם הידים מקבלים ומוסרים דבר ה', עד שזוכין ממש לבחי' דבר דבר דיבור של שבת. כי יש כמה דמים שהאשה רואה ועדיין היא בבחי' בתולת הדמים, כי יש דיבורים של הבריאה, שהם דבר ה', אבל הם דבר ה' של ששת ימי המעשה, בחי' דם של נישואין ולידה. וזה מה שאיתא בגמ' שבתולת הדמים יש לה שם לווי, בחי' אותיות וי שלום, חסרון שלום, גם בחי' לווי, זה בחי' שלום, בחי' חיבור כמבואר במ"א בלקוטי מוהר"ן. וזה בחי' אדברה נא שלום.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן בתולת הדמים נקרא שאין בהם מעשה. כי הדיבור של שבת זה בחי' משה"ו והיה מעשה הצדקה שלום.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' בתולת הדמים מידי דהדר לברייתו, בחי' ששת ימים של הבריאה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כשם שהשאור יפה לעיסה, בחי' חמץ, בחי' צום, בחי' שלום בלי פה. כך דמים יפין לאשה, בחי' שלום שיש לו פה. ותניא משום ר"מ כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין, בחי' וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, בחי' שלום, אל תקרי בניך אלא בוניך, בחי' קריאה של שבת.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אלא כי קתני מידי דקפיץ עליה זבינא, כי בתולת הדמים הוא להיפוך מהג' בתולות הנ"ל, שהם למעלייתא, ואילו הדיבור בשבת הוא המעלייתא לא בחי' בתולת הדמים. וזה מידי דקפיץ, מידי זה הידים בחי' האבות שעל ידם זוכין לשבת כמבואר בתורה הנ"ל. וזה דקפיץ, כי קץ זה בחי' שבת, כמבואר בתורה הנ"ל בחי' ותנוח ותעמד לגורלך לקץ הימין. ונוסף להקץ יש הפ' – ק'פי'ץ, בחי' הדיבור של שבת. כי הג' בתולות הם מדרגות להגיע לדיבור של שבת, משא"כ בתולת הדמים היא מניעת וחסרון הדיבור.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו נותן עצה להגיע לכל זה על ידי בחי' יעקב הינו על ידי נדר. ולכן הגמרא מסיימת, ת"ר איזוהי בתולת קרקע, כי עיקר הבטחת הארץ היה ליעקב אבינו, כל שמעלה רשושין ואין עפרה תיחוח – בחי' אבן, שזה בחי' נדר כמבואר שם סוף אות ג. נמצא בה חרס בידוע שנעבדה, צונמא, הרי זו בתולת קרקע. צונמא זה אבן, וגם הצ' מתחלף בש', באותיות המתחלפות של השיניים (בחי' אבן, בחי' שיני הסלע) זסשר"ץ, והרי הוא לשון של שמן, בחי' נדר כנ"ל.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

יום ה' ב' חשון התש"פ

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ח

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

תנא ג' בתולות הן, בתולת אדם בתולת קרקע בתולת שקמה.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י נראה לפרש על פי תורה ט' בלקוטי מוהר"ן. שהתפלה מתקן ומשפיע לשלשה חלקי עולם, שהם עולם השפל עולם הכוכבים עולם המלאכים (שכ"ם). כי הנשמות המלובשין בתפלה המובאות לצדיק שבדור הם בבחי' (תהלים מה) בתולות אחריה ריעותיה מובאות לך (לשון רבינו בתורה ב:ז).

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת אדם זה בחי' עולם המלאכים, כמו שכתב רש"י בספר יהושע (ו:כג) שהמרגלים ששמרו עצמן מן העברה עם רחב הזונה נקראו מלאכים.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת שקמה זה בחי' עולם הכוכבים, בחי' דרך כוכב מיעקב ו"קם" שבט מישראל (ריש אות ב).

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת קרקע זה בחי' עולם השפל.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

וכל אלו בחי' בתולה היא לשבח.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת דמים לא קפיץ עליה. וגם עצם סילוק הדמים בחי' חסרון ההשתוקקות, כי התאווה בדם, כי הדם הוא הנפש, והנפש הוא הרצון והכיסופין. ואין בניה מרובין. והנה חסרון בבנים הוא חסרון בבחי' אבן, אב ובנין, חסרון בתפלה (סוף התורה), וממילא יהיה חסרון בבחי' ואל אמה תכלנה מלמעלה שהוא מלשון ותכל נפש דוד, שהקב"ה לא יחמוד לשכון אצלה (אות ג).

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי תורה ט' יכולים לראות סדר הענינים בעמוד ח: שמתחלה הגמרא דנה באיזה מקום מבדילים בשמונה עשרה, הבדלה זה בחי' קריעת ים סוף, ומבואר בתורה ט' שזה בחי' מה שכל אחד צריך למצוא השער של השבט שלו מהי"ב שבטים. ורבי חנינא בן גמליאל אמר משום אבותיו שער אחד וליה לא ס"ל. כי אבותיו אמרו בחונן הדעת, שהיו זוכים למצוא את השער שלהם, ולכן כלפי העולם רבי חנינא היה צריך להראות שכן הוא בדרך כלל שהבן הולך בשבט אבותיו, אבל ליה לא ס"ל, כי לאו דוקא היה זוכה לדעת כראוי למצוא את השער של השבט שלו, ולכן ההבדלה שלו היה בהודאה, כי דרך הודאה זוכים לאמת, כמבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תנינא ב:ד (וכשזוכין לתודה הלכה עי"ז נתגלה אור האמת ומאי בהדיבור וכו' ע"ש), ועל ידי אמת זוכין להאיר אור השם ולמצוא הפתח והש"י שוכן אצלו, ולא מבואר בתורה אם זה מציאת השער של השבט שלו, או שזה שער מיוחד, שאיך שהוא מאיזה שבט, על ידי האמת יהיה לו פתח, ומן הסתם זה שניהם ואכמ"ל. ורבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה, זה הדרך השלישי המבואר בתורה ט' איך למצוא השער הנכון על ידי התקשרות להצדיק, כי הצדיק בעצמו הוא בחי' מלך, מאן מלכי רבנן, שפורץ דרך לעצמו דרך המלך, ורבי עקיבא הוא בחי' יוסף הצדיק כמש"כ הרמח"ל, ולכן הצדיק בעצמו הוא בחי' ברכה רביעית בפני עצמה.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך הגמרא דנה בענין הקטף שהוא בושם של ריח, עם יש בו דין שביעית. וזה ענין שצריכים לקשר התפלה לצדיק הדור שהוא בחי' משיח שמורח ודאין, כי כל התפלות הם בחי' חוטם (אות ד).

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב הגמרא דנה על כל המיני תפילות עם הנשמות המובאות לצדיק כמו שבארנו למעלה בס"ד.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ואז הגמרא דנה בדין הכרת העובר בשלשה חדשים, שהוא בחי' תיקון תחתים שנים ושלישים, כי ג' מדורות באשה וכו', וכל חודש לעומת מדור אחד של מלאות העובר בכל הג'.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ט' סיון התשע"ב.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ט. מבואר הדין שמניקה אינה מטמאה מעת לעת כל כ"ד חודש. ונחלקו ר”מ ורבנן במניקה שמת בנה תוך כ”ד חודש או שממשכת להניק אחר כ”ד חודש. ונראה לפרש על פי תורה נט (גמטריא נדה) בלקוטי מוהר"ן שהמקרב בני אדם לעבודת השם יתברך זה טוב מבנים ומבנות, אבל הוא צריך לשמור את עצמו שלא יתאחזו בו הקלפות. וזה על ידי שהוא שופט את עצמו, שמזה נולד התלהבות ששורף את הקליפות. והוא מכלכל דבריו במשפט להנפשות המתקרבות. ומבואר שהנפשות המתקרבות הם מוסיפין כבוד ה', ונפשו של המקרבן בתוך כל הנפשות, ושורש הנפשות זה עשירות, שהיא חומה, אבל יש סכנה מהשורש גופא שיפיל אותו לכעס ומהחומה יעשה חמה, ויאבד נפשו ח”ו. ועל כן הוא צריך את המשפט בב' בחינות, א' לכלכל דבריו במשפט שלא יתגבר הרע בהתלמידים, ולבער את הרע שבהם, ועי"ז הוא מוסיף ומגדל שמו ונפשו.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש להבין שאשה היולדת, שזה בחי' עושה נפשות חדשות לעבודת השם, הכ"ד חדשים שהיא מנקת זה בחי' הכ"ד בתי משפט. ור' מאיר סובר שהעיקר אינו הזמן של הכ"ד חדשים, אלא שהיא מנקת, כי דם נעכר ונעשה חלב, וכל זמן שהיא מנקת, מתקיים מי יתן טהור מטמא לא אחד (שאגב יש פירוש לזה בלקוטי מוהר”ן תורה נא ע”ש). כי ר”מ סובר שעיקר השמירה של המשפט הוא בבחי' יכלכל דבריו במשפט, וכל זמן שמיניקים כראוי אזי נשמר מהטומאה. והחלב שעמו נפשו מלמדת ומקרבת הנפשות, שורשו ממש מאותו מקום שבו שורש הרע, ולכן זה ממש בחי' מי יתן טהור מטמא.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ורבנן סברי שעיקר שמירת המשפט זה ההתלהבות לבער את הרע, וזה בעיקרון בהתחלת הלידה וההתקרבות שמקרבין הפשות (וכמבואר בתורה כ', שהצדיק קודם שאומר את התורה משתמש עם זכויותיו לבער את הרע שבהם), ולכן בשעת הלידה יש התגלות של המשפט הזה, ומזה מתפרק אבריה עד כדי כך שכל הכ"ד חדשים הם בבחי' בתי המשפט, ונשמרים מטומאה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

י' סיון התשע"ב.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף י'. אלא ר"א היא (שכיון שלא ראתה ג' פעמים נהיית מסולקת דמים) ובוסתות סבר לה כרבי, ע"כ. הענין שהפסקה של ג' פעמים סימן על סילוק דמים, יש לפרש על פי תורה ס' בלקוטי מוהר"ן, שמבואר שם שצריכים שיתפשט היראה על כל חלקי העשירות ע"ש. והנה העשירות היא בחי' שורש הנפשות (כמבואר בכ”מ, ובכללן בתורה נט), שהם בחי' דם, כי הדם הוא הנפש. וכיון שיש ג' בחינות של עשירות, על כן כיון שעבר ג' עונות ולא ראתה הרי זה סימן על סילוק הדמים. ובחזקת הוסת סבירא ליה כרבי, כי הכי מסתברא, כי הג' עשירות הם כנגד הג' יראות, יראת שמים של הרבי, יראת הרבי של התלמיד, ומורא אב של הבן, והנה עיקר דם נדה היא סימן על הכשר ויכולת לידה, ועל כן בשנים מהנ"ל על כרחך יש סימן על לידה, כי בשנים יכלל הבן, ואם לאו אז זה כולל הרבי והתלמיד, שביחד זה גם כן בחי' אב ובן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

בדף י: מעוברת והיא מניקה וכו' דימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה וימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה וכו' היכי משכחת לה איבעית אימא בלידה יבשתא ואיבעית אימא דם נדה לחוד ודם לידה לחוד ואיבעית אימא תני חדא, ע"כ. נראה לפרש על פי תורה ס' בלק"מ הנ"ל. דמבואר שם שיש ג' עשירות, וכבר הסברנו לעיל שהם כנגד הג' דמים של וסת האשה. והנה עוד מבואר בתורה ס' שם, שבלידה יש התגלות היראה, כי על ידי הלדה יוצאין דמים וגבורות שהן בחינת יראה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאו' הג' מיני עשירות שצריכים לפשט היראה עליהן, הן בעצמן כנגד הג' מיני יראה. העשירות של קרקע, זה בחי' יראת הבן, בחי' לנו הוא ולבנינו. עשירות של משא ומתן, זה בחי' תלמיד, שעל ידי התלמידים יש משא ומתן בההלכות. עשירות של "בידו" שלומדים מהשקלים, זה בחי' יראת שמים, כמו דאיתא, שיראת שמים מילתא זוטרתא לגבי משה, ופרשו שם כי נקרא מלתא זוטרתא כי בידו לקיימו. וגם השקלים לכפר, זה בחי' החכם כמובא בכ"מ מרבינו הפסוק ואיש חכם יכפרנו.,

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שיראת הבן זה בחי' העשירות של אשה קרקע עולם, וזה בחי' ארץ יראה, וזה בחי' לידה יבשתא. ואיבעית אימא שדם לידה לחוד ודם נדה לחוד – יש לפרש דס"ל שכל הדמים של העשירות הם כולם נכנסים לתוך הוולד, (ויתכן שבוולד גופא יש הדמים והגבורות שמראים היראה, אבל לא נראה לי כן), והדמים והגבורות של הלידה זה התגלות של יראה מהש"י, נתוסף להג' בחינות יראה שכבר השיגו. ואיבעית אימא תני חדא, ס"ל דע"כ התגלות היראה על ידי הלידה היא מאותו היראה שהשיגו.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון דמטי לידן תורה ס', נראה לפרש בזה עוד דרך להבין נ נח נחמ נחמן מאומן. ע' היטב בתורה ס' באריכות, ובפרט באות ט שמפרש בפירוש התהליך להעיר בני האדם בבחי' שופר, שידוע שזה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע (ר"ת כשפ"ר), וזה ענין להתיר פה אלמים (ר"ת אלף, שזה בחי' ראש השנה ורבינו), שזה ע"י בחי' יראה, שהיא בחי' עשאה כאוצר שצר למעלה ומתרחב למטה – שזה ממש ענין של נ נח שהולך ומתרחב. והדיבור בחי' זיווג דנשיקין שעי"ז מקבלים הבוטחים בה', דהיינו הכלי הולדה, כח, שעי"ז יש זיווג דגופין, והרי הבוטחים, זה בחי' אומן. הרי מבואר שנ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא חינוך הדיבור ביראת השם, הוא בחי' זיווג דנשיקין, ומאומן, בחי' הכליות הבטוחות, זה בחי' זיווג דגופין.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' ה' חשון התש"פ

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יא:

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

אי יושבת (בדמי טהרה של היולדת) מאי למימרא (מה החידוש שאינה צריכה לבדוק) מהו דתימא תיבדוק דדילמא קבעה לה וסת קמ"ל דמעין טהור למעין טמא לא קבעה, הניחא ללוי דאמר שני מעינות הם, אלא לרב דאמר מעין אחד הוא תבדוק דילמא קבעה לה וסת, אפילו הכי מימי טהרה לימי טומאה לא קבעה, ע"כ.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו יכולם לפרש ההוה אמינא והמסקנה לפי רב שיש לחקור בדמי טהרה, אם הדם בעצם טמאים רק מכח גזירת התורה הטמאה בטלה כמו בטל בשישים, וזה היה ההו"א ועל כן ס"ד שעל כל פנים יקבעו וסת, או שגזירת התורה שאין לדם הזה טומאה כלל ולכן אי אפשר לקבוע על ידם כלל.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מנא ידעינן זה. ואולי י"ל שניתן ללמוד ממה שימי טהרת הנקבה כפליים מהזכר, דבשלמא יש לה כפליים של ימי טומאה, כי רגליה יורדות מות (משלי ה) וכתב רבינו בתורה י:ח ז"ל כי עיקר העכו"ם תלוי בה שהיא בחי' רגלין ע"ש. וידוע שטומאת העכו"ם נמשל לטומאת נדה (עיין תורה כג), אז מובן שטומאת הלידה של נקבה, דהיינו כל הסיגים וכחות הטומאה של הקליפה הקודמת את הפרי וכדומה תהיו מרובים אפילו כפליים של לידת זכר, אבל למה תהיה טהרתה כפליים, ועל כרחך כמו שרבינו כתב שם ז"ל ועל כן עיקר תקון העבודת אלילים על ידה, ועל כן דייקא אסתר ברוח הקודש נאמרה וכו' ע"ש. ורוח הקודש הוא בחי' פי שנים מרוחך. היינו שמבואר שאין הטהרה של הנקבה סתם שניצלת מהטומאה אלא שעושה תיקון, כי עיקר התקון על ידה. ומאחר שרואים שימי טהרה של הנקבה קובעים שגם הדם מתוקן, לא רק כבוש ונכפה, ידעינן שכן הוא הדין בימי טהרה של הזכר. [וטומאת הנדה מבחי' הזכר, מבחינת מה שצריך תיקון מצד בחי' מרדכי, בחי הידים, מצינו בתורה כב שקלקול החות"ם היא בחינת ידיכם דמים מלאו – כי יד במילואו – יוד דלת בגמטריא נדת].

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רמז לימי טומאה וטהרה של נקבה מצאתי ת"ל בתהלים (עט:יב-יג) והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדנ"י. ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודר נספר תהלתך. הרי כיון שטמאו אותנו טומאת שבעתים, אנחנו מבקשים להשב להם אותה שבעתים אל חיקם, וחיק הוא כינוי גם לערוה (כמו בפרשת השבוע, לך לך טז:ד נתתי שפחתי בחיקך), וגם חרפה הוא ענין של מקום הבושת כמובא בדברי רבינו, וזה חרפתם אשר חרפוך, חרפה על חרפה, כי טומאת הנקבה היא כפליים. וי"ל שעיקר הנקמה שאנחנו מבקשים זה "והשב" כמו שרבינו גילה בתורה י' שהוא ראשי תיבות הר שדה בית, שהוא ענין מה שיעקב אבינו העלה את התפלה עד כדי כך שגם העכו"ם יהיה להם השגה בגדולתו של השם יתברך, ע"ש, ועל ידי זה גדול ה' ומהולל מאד מסטרא דמותא שהוא בחי' עכו"ם כמבואר שם. אבל אנחנו "נספר תהלתך" נספר לשון ספיר ויהלום שהוא כולו אור טהור בלי שום אחיזה רע. וזה, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך, מרעיתך דייקא, כי השורש ר"ע רמז לט' חדשים של העיבור, נ'ודה ל'ך ראשי תיבות פ' ימים ששומרת היולדת נקבה, ל'עולם ל'דור ו'דר, ראשי תיבות הס"ו ימי טהרה שבהם, ובהם בפרט נספר תהלתך. והכל בזכות ובכח רבינו הקדוש כמו שמרומז שמו בפסוק זה, עיין מה שכתבנו בלקוטי נ נח קמא.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הפסוק שרבינו פירש שם (וירא כ:ז) ועתה השב אשת (-ראשי תיבות אדנ"י שפתי תפתח) האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה וכו', וחיה לשון להוליד, כמו חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו (שמות א:יט), כי כן נתקיים, אברהם התפלל בעדו וירפא אלקים את אבימלך וכו' וילדו (וירא כ:יז). הרי מבואר שעל ידי בחי' השב אשת, שהוא העלאת התפלה, יש בחי' לידה [וכעי"ז כתב רבינו בפירוש מאמר של רבב"ח ואחרך אחריכו ז"ל כי על ידי ביטול הגאוה היינו הע"א על ידי זה החכמה על תיקונה כנ"ל ועל ידי חכמה יחי ויאריך ימים כמו שכתוב החכמה תחיה וכו' עכ"ל כי רבינו כתב שם רק לענין תוכחת השכל שמוכיח וכו', אז עי"ז החכמה תחיה, אכן כאשר גם התפלה חוזרת, אז יהיה לידה ממש כנלע"ד]. ובתהלים הנ"ל אנחנו מתפללים שהטומאה החמורה תחול על הגוים ואנחנו נהיו טהורים בס"ו ימי טהרה שהם נקיים לגמרי כנ"ל ונספר תהלתך.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבינו בתורה י' מדבר בעיקר על לטהר האשה לבעלה, להמשיך רוח של הצדיק שמבטל את הגאוה והעבודה זרה, וזה ענין הרקודין והמחאת כף, וכן ענין של קרבן עומר שעורים בחי' מרדכי ואסתר, ובחי' ספירת העומר, כולו להכשיר ולהכין את האשה, להשוות האשה לאיש, כי על ידי הרוח הנ"ל נתייחד קוב"ה ושכינתיה ונמתקין הדינים. ואחר היחוד הזה יש לידה, והוא בחי' בית יעקב, בחי' בית יעקב לכו ונלכה באור י' (ישעיה ב:ה) ופרש"י האומות יאמרו להם וכו'. כי התפלה חוזרת להצדיק בשלימות בבחי' בית שהוא בחי' יישוב שבו אפילו העכו"ם מודים ומכירים בגדולת השם יתברך. ועכ"ז בכל לידה יש טומאת הלידה, עד שמגיעים לימי טהרה, ועל זה התפלל אסף בתהלים הנ"ל שאותה טומאה תחול על הגוים בלבד, ואנחנו נצא מבריקים כספירים נספר תהלתך וכמשנ"ל.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' ו' חשון התש"פ

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יב.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' אמי אמר רבי ינאי וזהו עדן של צנועות וכו' וכו' ת"ר חמרין ופועלין והבאין מבית האבל ומבית המשתה נשיהם להם בחזקת טהרה ובאין ושוהין עמהם בין ישנות בין ערות במה דברים אמורים שהניחן בחזקת טהרה אבל הניחן בחזקת טומאה לעולם היא טמאה עד שתאמר טהורה אני וכו' לעולם בשיש לה וסת וכיון שתבעה אין לך בדיקה גדולה מזו, ע"ש. וכן במשנה לקמן (טו.) כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יא בלקוטי מוהר"ן שאיך יכולים לזכות לבוא לתבונות התורה לעומקה, על ידי הדיבור המאיר, ואיך זוכים לדיבור המאיר על ידי כבוד, בחי' ביטול כל גאוה נגד כבוד ה', וכבוד עם ו' דייקא, בחי' תיקון הברית, ויש ב' בחינות בזה, בחינת יחוד עלאה ויחוד תתאה, והם בחי' הלכה וקבלה ע"ש.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אלו שבאים מן הדרך רחוקה, וכן החמרין שהם רק מרחיקים שבעה ימים ואפילו אלו שבתוך העיר בבית האבל, והם שומרים את הברית להתיחד עם נשותיהם, והברייתא מדברת בנשים שעוסקים בטהרה דייקא, ועל כן הם בבחי' צנועות כמבואר בגמרא לעיל, ולכן הם בחי' כבוד, וזיווגיהם בחי' תיקון הברית, הרי הו' של כבוד, על כן כיון שתבעה אין לך בדיקה גדולה מזו, שדיבורי פיו יאירו לו למצוא מקום תשובה, וכתב תוספות (ד"ה כיון) ז"ל כיון שבא מן הדרך מפייסה ותובעה לתשמיש ואי חזיא כבר רמיא אנפשה שהרגישה בשעת ראייה וזוכרת, ע"כ. וזה בחי' ותגל מרגלותיו ותשכב (בפירוש רבב"ח).

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר ליה רב פפא לרבא מהו למעבד כי מתניתא, רב פפא זה בחי' דיבור פה, בחי' פיפיות, וזה אמר ליה רב פפא, שכדי להגיע לבחי' רבא בחי' תבונות התורה לעומקה זה על ידי האמירה, וזה רק בתנאי שהאדם משים עצמו כאין נגד כבוד ה', בחי' "מהו" ובחי' כבוד עם ו', בחי' ברית, וזה כי מתניתא, כי מתניתא זה ברייתא, לשון ברית. א"ל סודני, פרש"י תלמיד חכם על שם (תהלים כה) סוד ה' ליראיו, עכ"ל, לא, דמגניא באפיה, דמגניא לשון מגן, בחינת תבונה תנצרך (משלי ב), שהוא בחי' תבונות התורה לעומקה שהביא רבינו בריש התורה. באפיה, כי חכמת אדם תאיר פניו.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מפשטות לשון רבינו, ובפרט באות ז' (לפני המאמר של רבב"ח), משמע שאפילו אלו שהם בבחי' רזין דרזין, בבחי' יחוד עלאה, גם הם צריכים דיבור המאיר כדי לבוא לתבונות התורה לעומקה. והאם צריכים לומר, שתבונות התורה לעומקה הוא אפילו יותר עמוק ונסתר מרזין דרזין, או שהוא מאותה בחי' רק שתמיד יש להעמיק יותר ויותר. אכן הנראה ששם רבינו אינו מדבר על השגת הסוד אלא על בחינות תיקון הברית והיחודים השייכים לאותם בחי' של הלכה והסודות. ולכן מי שבא בסוד ה', בחי' סודני כנ"ל, זאת אומרת שכבר נעשה על ידו בחי' יחוד עלאה ויחוד תתאה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רב כהנא שאלתינהו לאינשי ביתיה דרב פפא ודרב הונא ברי דרב יהושע כי אתו רבנן מבי רב מצרכי לכו בדיקה, ואמרו לי לא, ולישיילינהו לדידהו, דילמא אינהו קא מחמירי אנפשייהו.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

שאלה זו הוא המבואר בפירוש רבב"ח, שעל ידי עון הגדלות לא חזרנו לארצינו, כי כל המתפאר חכמתו מסתלקת, וזה בחי' אינשי מלשון שכחה, כמו שכתוב אצל מנשה, כי נשני אלקים, ונמצא שהם חסרים מהבית. וזה כי אתו רבנן מבי רב, כאשר ח"ו נתקעים בבחי' שבע בתי ע"ז, בחי' גאוה וגדלות, בחי' בי רב, מצרכו לכו בדיקה, הם יש איזה צורך ותועלת בהבדיקה (וכמו שמצינו בתרגום לא אלוה, דלית בהון צרוך), אתמהה, כי לא יועיל. ולישליילינהו לדידהו, דילמא אינהו קא מחמירי אנפשייהו, כי דילמא יש להם ענוה בשביל גדלות. וזה מה שרש"י מביא פירוש משובש ז"ל ומצריכים בדיקה לנשותיהן, ומורים דצריכה בדיקה להחמיר והם אין מציריכין נשותיהן לבדוק, ושיבוש הוא דלא היינו מחמירי אנפשייהו אלא מקילי אנפשייהו ומחמירי לאחרים וחלילה לעשות כן, עכ"ל. כי מקילי לנפשייהו זה בחי' ובעינן למיחת, להוריד עצמן להיות ענוים, אבל רק כדי להתכבד, בחי' להחמיר לאחרים, להשיג הכבוד מהם. וזה שיבוש גדול וחלילה לעשות כן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דייקא רב כהנא עמד על זה, כי הכהן בבחי' תיקון הברית כמו שמצינו אצל פינחס, ורק על ידי תיקון הברית בבחי' יחוד עלאה ותתאה זוכין לענוה אמיתית, וכבוד אמיתי, ורק אזי יאיר הדיבור ויהיה צורך, פירוש תועלת, מהדיבור להאיר לכל המקומות שצריכים תשובה. ודרב הונא, לשון הון ובחי' אקורי נפשיה, יהושע, שהנחיל את הארץ.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' ז' חשון התש"פ (נכתב למחרת)

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יג:

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח בשלמא גרים וכו' אלא משחקין בתנוקות מאי היא, אילימא משכב זכור, בני סקילה נינהו, אלא דרך אברים, בני מבול נינהו, אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו, דא"ר אסי אין בן דוד בא עד שיכולו כל הנשמות שבגוף שנאמר (ישעיה נז:טז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בודאי לא כל הגרים מעכבין את המשיח, ואדרבה על ידיהם בא כבוד ה' ומשלימים הדעת וכו', וכן לא כל הנושאים קטנות מעכבין את המשיח, וכן כתב המאירי בפירוש כאן (ד"ה אף) שאם כוונתו לטובה הרי זה מותר, ולפעמים אפילו היא העצה לעשות לכתחילה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נראה לפרש טעמא שהגמרא תפס דוקא שנים אלו כי בשניהם תקותם רבה. כי הגרים שבאים מקדשת הזווג של צדיקים, על כן הם יודעים גדל יקר קדשת הצדיקים וכו' (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה עב) וזה אותיות יתרו ס"ת ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו, שזה בחי' הכח להמשיך חיים, להחיות את השפלות בחי' משה, שהוא החיות הנצחי. וכאשר קשים גרים לישראל כספחת, היינו אברים נגועים, חסרים החיות של השפלות, הרי זה מעכב כל תכלית המשיח.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

וכן הוא לענין המשחקין בתינוקות, העיכוב הוא בבחינה זו שאינם נותנים להמשיך רוח הצדיק לעולם. והנה רוח חיים בא מן התורה, ורבינו כותב בתורה יב, שהשכינה נקראת תורה שבעל פה, והיא בחי' תוצא הארץ נפש חיה, וצריכים להזדווג בה. אבל אלו שמתיחסים להתורה כמו לתינוק, אז אם זה חס ושלום למטרת משכב זכור, שכולו אינו אלא לקנטר כי רבינו אמר שאסור ללמוד זכות על משכב זכור, כי כל ענינו אינו אלא לקנטר, וזה שהופכים את התורה לבחי' זכור להתגרות ולקנטר, אז בני סקילה נינהו. ואם זה דרך אברים, היינו לימוד להתייהר ח"ו, שהוא היפך השפלות של משה שיש בכל האברים הנ"ל, אלא לגדל האברים לתפוס יותר מקום בגאוה, אז הם בני מבול, לשון עירבוב (רש"י ריש פרשת נח פסוק יז), כמו שכתב שם רבינו בסוף תורה יב, היינו כשהתורה שבעל פה נופלת ונתערבב לצירופים אחרים.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

אלא דנסיבי קטנות, זה בחי' הלומד תורה שלא לשמה סתם (ועל פי רוב הלומדים אינם הגונים – לשון רבינו בתורה יב:א, על כן סתם הברייתא המשחקין בתינוקות), ובזה יש בחינות כמו שיש בחינות בגרים כנ"ל, כי קיי"ל שמתוך שלא לשמה בא לשמה, אכן יש שקובעים לימודם לתכליתה שתהיה שלא לשמה, ועל כן אין בלימודם הזיווג עם השכינה, ואין בן דוד בא, בחי' הרוח של התורה שבעל פה, כמו שרבינו כתב בסוף תורה יב, שדוד זה בחי' תורה שבעל פה, והלומד שלא לשמה זה להתיחס להתורה בקטנות, דהיינו חסרון הדעת והחסד לזולת, ועל כן לא גורמים הזיווג בלימודם, והרי זה בכלל מוצאי שכבת זרע לבטלה ר"ל, וזה בחי' ש"ד יהודאין המבואר בתורה יב, כי מהלימוד לריק נברא מזיקים כמו זרע לבטלה ר"ל, וכאשר אין זיווג אז חסר הבחי' של יכולו כל הנשמות שבגוף, כי הלמדן על ידי שלומד תורת התנא על ידי זה מחזיר נפשו של התנא לתוך גופו של התנא, החזרת נפש לגוף, כמבואר שם בתורה יב בפירוש מאמר רבב"ח, והצדיק שבגן עדן ציית לקליה כמ"ש (שיר השירים ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך (וכמובא בזוהר לך לך דף צב.), ויש לו תענוג גדול מזה, וזה לשון שיכולו, מלשון ויכל נפש דוד, שהצדיקים יש להם כלות הנפש לזה.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הפסוק, כי רוח מלפני יעטוף, עטיפה לשון לבוש (כמבואר שם במפרשים), כי התורה שבעל פה כרחל לפני גוזזיה, שהכל גוזזין ופוסקין ממנה הלכות, והם נעשים לבושין, כמ"ש (משלי כז) כבשים ללבושיך וכו' (יב:א) ונשמות אני עשיתי, שצריכים להביא את נשמת הצדיק חזרה לעולם העשיה לתוך גופו.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' ח חשון התש"פ

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יד:

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

משתבח ליה רבי לרבי ישמעאל ברבי יוסי ברבי חמא בר ביסא דאדם גדול הוא, אמר לו לכשיבא לידך הביאהו לידי, כי אתא א"ל בעי מינאי מילתא, בעא מיניה, בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם מהו, אמר לו כדברי אבא אימא לך או כדברי רבי אימא לך, א"ל כדברי רבי אימא לי, אמר רבי ישמעאל זהו שאומרין עליו דאדם גדול הוא? היאך מניחין דברי הרב ושומעין דברי התלמיד? ור' חמא בר ביסא סבר רבי ריש מתיבתא הוא ושכיחי רבנן קמיה ומחדדי שמעתתיה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יג בלקוטי מוהר"ן, הא דמשתבח רבי ברבי חמא היינו בחי' המבואר שם במאמר רבב"ח ורמיא קלא לחברתה, חברתי מי שבקית מידי בעלמא דלא שטפתיה, וניתי אנא וניחרביה, בחי' שמא שבקת איזה מדה בעולם הזה שעדיין הוא מושלת עליך ואין אתה יכול להתגבר עליה וניתי אנא וניחרביה, היינו אסייע לך לכלות את המדה הזאת ממך. ורבי ישמעאל אחז כמו תשובת הגל השני, פוק חזי גבורתא דמרך שהוא החכם דאפילו כמלא חוטא דחלא לית דעבר, שלא בכחם זכו לעלות אלא בכח החכם, וזה מה שענה, לכשיבא לידך הביאהו לידי, דהיינו אפילו כאשר יבוא לידך, להשליטה במדות שלך, הביאהו לידי, כי הוא יעלהו בבחי' ולוקח נפשות חכם כמבואר שם באריכות. וזה השכל אחת לקבץ את הנפשות.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: כי אתא א"ל בעי מינאי מילתא. זה השכל השני להעלות את הנפשות. בעי מיניה, כי השאלה היא בחי' העלאת הנפש מ"ן, בחי' נפשי בשאלתי (אסתר ז:ג), וזה מילתא, בחי' מילה שהיא ראשי תיבות: מי יעלה לנו השמימה [ויקחה לנו] כדאיתא בזוהר. ועוד מילתא היא בחי' כלי מילת, בחי' כתונת פסים (עי' למשל במסכת שבת דף ל:), בחי' לבוש, כי הנפשות נעשין לבוש להחכם (יג:ה).

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: בעא מיניה בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם מהו. זה בחי' ארי' שבבחי' נפש, שהוא מלקט מרת הנפש, היינו פגם הנפש עם בשמי, עם הרצון הטוב. ובבחי' שור שבנפש, בחי' ויענך ויעיבך ויאכילך את המן, כי המן היה מונח בקופסא. ועיקר מרת הנפש, היא עצבון הפרנסה בחי' דם נדה, ותיקונה על ידי לידת התורה ומשה משיח, ואזי הנחש נשיך ולחיך הדם ומקבל דיליה, ומקבלים התורה וההשגחה ורואים עין בעין כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: כדברי אבא או כדברי רבי, זה בחי' נשר שבבחי' נפש, שמחדש הנפש, כי האב הביא אותו לעולם הזה והרבי מביא אותו לעולם הבא.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רבי ישמעאל זהו שאומרין עליו דאדם גדול. זה בחי' אדם שבנפש, נפשות גדולות וקטנות.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: היאך מניחין דברי הרב ושמעין דברי התלמיד וכו'. זה בחי' אי דלינן טפי הוה מקלינן מהבלא כי יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע עליהם כמעשה הרשעים וכו' שרואים צדיק ורע לו רשע וטוב, ומבואר בסוף תורה נו שזה ענין של צדיק שהלכה כמותו ורשע שמקורב לו וכו'

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: מאי רבי ומאי רבי יוסי, אמר רב אדא בר מתנא וכו'. זה בחי' משא ומתן באמונה, אדא לשון משא, בחי' ואד יעלה, מתנא, מתן. כי כך מקבלים הרוב נדיבה כמבואר בריש התורה, בחדוה דנגונא דליואי. נגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה. וחדוה זה בחי' שמח וחלקו, וזה ההמשך -

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: ואמר רבי זירא כשטימא רבי כר"מ וכשטיהר רבי יוסי לעצמו טיהר, ופרש"י לטעמיה אזיל, היינו שמח בחלקו. רבי זירא בחי' בית זרע שמשם אולידת התורה.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

טז. משנה ב:ד תשמש לאור הנר. לאור הנר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

יום ו' י' חשון התש"פ

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

טז: א"ר יוחנן אסור לאדם שישמש מטתו ביום מאי קרא שנאמר (איוב ג:ג) יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר, לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון, ע"כ.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי מה שרבינו גילה בסיפור של השבעה קבצנים, מהבעטליר העור, הרי שייך לצדיק לזכור אפילו העת שהיה רק בהריון, וא"כ שמא איוב זכר שכך היה שהורה בלילה, אבל יתכן שהריון תהיה גם בלילה. וצ"ל או שרבי יוחנן לא זכה להשגה לדרגה כזו, או שהיה פשוט לו שאיוב לא זכה לדרגה כזה, א"נ שאפילו מעיקרא עיקר הדרשה כמבואר לקמן, א"כ נכתוב קרא גבר הורה מאי הורה גבר, לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בסיפורי מעשיות שם, כי יש עוד פסוקים שיכולים לפרש שבאמת איוב זכר היטב (וכן עיין לקמן דף ל: שמשמע שזכר ימי העיבור).

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] ש"ק י"א חשון התש"פ

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

נדה דף יז

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

[טז: אמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים הקב"ה שונאן ואני איני אוהבן וכו'] והשמש מטתו בפני כל חי, אמר ליה רב יהודה לשמואל ואפי לפני עכברים, א"ל שיננא לא, אלא כגון של בית פלוני שמשמשין מטותיהן בפני עבדיהם ושפחותיהם, ואינהו מאי דרוש, שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור, רבה בר רב הונא מקרקש זגי דכילתא, אביי באלי דידבי רבא באלי פרחי.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

וכו'

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב חסדא אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר ואהבת לרעך כמוך, מאי משמע אמר אביי שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. אמר רב הונא ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום. אמר בא ואם היה בית אפל מותר. ות"ח מאפיל בכסותו ומשמש, תנן או תשמש לאור הנר וכו' ת"ש אע"פ שאמרו המשמש מטתו לאור הנר וכו'. תא שמע ושל בית מונבז המלך היו עושין ג' דברים ומזכירין אותן לשבח, היו משמשין מטותיהם ביום וכו' אימא בודקין מטותיהם ביום, הכי נמי מסתברא דאי ס"ד משמשין, מזכירין אותן לשבח? אין ה"נ דאגב דאיכא אונס שינה מגניא באפיה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יד בלקוטי מוהר"ן, ואיתא שם (אות ה') אורזילא בר יומא, היינו בחי' כבוד שהוא בעכו"ם בזילותא, וזה אור זילא וכו' ע"ש. ומבואר שם שצריכים להעלות הכבוד לשורשו דהיינו ליראה, וזה ע"י ענוה שע"י ענוה זוכים לתורה, ובלימוד תורה צריכים לברך את התחילה, דהיינו שורשי הנשמות, וע"י הזיווגים של שרשי הנשמות, נולדים נשמות קדושות וגם נשמות הגרים ומתנוצצים ומאירים ומעוררין את הפושעי ישראל בתשובה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם שיראה היא בלב, והיא בחי' אתכסיא, ויראה היא שלמות מכל מום, ועל ידו יש שלום בית, שהוא בחי' אור, וע"י יש תפילה, וע"י יש שלום כללי.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

על כן נראה לפרש שהזיווג צריך להיות באתכסיא, כי צריכים לזווג שרשי הנשמות שהם באתכסיא, וצריכים לכוון להתכלית של הזווג שמכל הכבוד שיצא ויולד מזה, יהיה יראה שהיא באתכסיא. ולכן רב הונא קבע שישראל קדושים אין משמשין ביום. ורב חסדא אומר שיקלקל האהבה והשלום בית, כי השלום בית הוא בחי' אור, ועכשיו האור בזילותא, ואכן יש הו"א שאילו זה היה עוזר לשלום בית היה משובח.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ות"ח מאפיל בכסותו ומשמש. הלשון מאפיל יש לו לפחות ג' פירושים, א' להחשיך, ועד שני פירושים תמצא ברש"י בסוף פרשת וארא (שמות ט:לב) עה"פ והחטה והכסמת לא נכו כי אפילות הנה. (ואגב, הרמח"ל כותב ברזין גניזין ש"הנה" בגמטריא "המטה"), שאפילות לשון מאוחרות, או לשון פלאי פלאות. וי"ל שהתלמיד חכם מופקד לברך בתורה תחלה, וזה באתכסיא, ועי"ז הם ממשיכים נשמות בהירות וזכות לבניהם, אכן גם מצווים הם בהמצוה של וכבדתו (אות ה') כבדהו בכסות נקי, דהיינו להשליך הבגדים הצואים, דהיינו להחזיר בני אדם בתשובה ולהמשיך נשמות הגרים, ואלו הם בחי' המאוחרות. ומהם עיקר הכבוד, בחי' פלאי פלאות, שעי"ז הכבוד נעלה לשורשה ביראה ויש שלמות ושלום בית וזוכין לתפילה שהוא בחי' נסים (סוף תורה ט).

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי התפילה זוכין לשלום כללי, בחי' ורחמיו על כל מעשיו, שיינו שרחמי השי"ת יתמשך על כל הברואים, וכל הברואים יחרמו אחד על חבירו, ויהיה שלום ביניהם, כמ"ש (ישעיה יא) וגר זאב עם כבש וכו', ולכן כל מה שצדיקים זכו יותר לבחי' תפילה לשלום הכללי, הקפידו שלא יהיה תשמישם לפני שום בריה בעלמא, כי יש לכל בריה שייכות לתפילתם והתפלה צריך להיות בבחי' יראה בבחי' אתכסיא. אבל כל עוד שהאדם לא זכה לתפילה כזו שהוא לשלום הכללי, אין הבריות הקטנות, ואפילו לא עבדים ושפחות לפי בית פלוני, נחשבים שייכים שיהיה נחשב גילוי על האתכסיא.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' יג חשון

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יט

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: חמשה שדמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג. ובגמרא א"ר אבהו אמר קרא דמיה דמיה, הרי כאן ארבעה, והא אנן חמשה תנן, אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה וכו'. ובריש עמוד ב, הירוק עקביא בן מהללא מטמא, ולית ליה לעקביא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה, אב"א לית ליה ואב"א אית ליה, מי לא א"ר חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה, הכא נמי מלקא הוא דלקי, ע"כ.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי תורה טז בלקוטי מוהר"ן שכל העכו"ם נכללים בשתי אומות עשו וישמעאל (וידועים דברי הגר"א בספר קול אליהו סוף פרשת פנחס, שכתוב שעיר עזים ביום ראשון שני ורביעי – ל"ה כנגד ישמעאל, ושאר הימים כתיב שעיר סתם, ל"ה כנגד עשו), והם תרי עננין דמכסיין על העיינין ע"ש. ולכן כל הארבעה גלויות נכללים בשתים אלו, וזה דמיה דמיה. והגמרא מקשה שהרי יש חמשה (כי רוב המדרשים מונים הד' גלויות חוץ מגלות מצרים שהוא כללי), ור' חנינא (שעכשיו בגלות הח"ן אצלם, כמו שרבינו כתב) מתרץ ששחור אדום הוא אלא שלקה. כי דייקא אדום\עשו עומד ומחשיך את העיינין. ואכן לעקביא בן מהללאל (בחי' עקבתא דמשיחא, ויש מדרשים שמונים אותו תקופה לגלות ישמעאל, וכמו שרואים היום השם ירחם וישמור ויגאל את עמו בב"א) גם ירוק, שהוא בחי' נצח, שהוא בחי' ישמעאל כמובא, הוא ג"כ לקוי, ומחשיך את העיינין.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' יד חשון

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כ

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

וכקרן כרכום וכו' אמר אביי תלתא דרי ותלתא טרפן הויין, נקט דרא מציעאה וטרפא מציעתא בידך וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יז בלקוטי מוהר"ן שהצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך, כי יש בכל דבר רצון השי"ת הן בכלל הבריאה וכו' וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט יש רצון השי"ת, דהיינו שהש"י רצה שזה הדבר יהיה כך, בתמונה הזאת ובכח הזה ובטבע הזאת וכו' וכן בפרטי פרטיות וכו' ומוצא אותם ע"י ההתפארות שמוצא בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות. כי כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל וכו' וכו' וגדולת הצדיקים אמתיים איך הם מסתכלים בעולם, שיודעים בכל עשב ועשב וכן בכל נברא שבעולם טעם תמונתו וכחו והנהגתו בפרטי פרטיות ע"ש.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

על כן העיקר בהכרכום הוא קרן הכרכום, ורש"י על המשנה (יט.) כתב לפרש שהוא לשון כנוגה זיו, כמו כי קרן עור פניו, והיינו ענין ההתפארות של התפלין המבואר שם בתורה. שההתפארות שיש להש"י מישראל כנ"ל הוא בחי' תפילין ע"ש. ולכן צריכים דייקא האמצעי שבאמצעי שבשלש השורות בחי' בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי (לפרישה) בירחא תליתאי (שבת פח.). כי יש להשם יתברך התפארות מיוחדת ממה שבני ישראל שומרים הלכות נדה וכמו שמצינו לדוגמא את השבח סוגה בשושנים, ועל כן הצדיקים יודעים להכיר את ההתפארות הזאת שיש להש"י מישראל איך זה מופיע בבריאה, ולכן מצאו דייקא את הצבע של דם נדה בקרן הכרכום באמצעי דאמצעי כנ"ל, שזה ענין אור ההתפארות שיש מישראל כנ"ל. ועיין בסוף התורה בפירוש המאמר של רבב"ח שרבינו פירש קרן בשני דרכים, א' שהוא בחי' צדקה (שע"י זוכים לכל הבחי' שמגלים ההתפארות) וב' בחי' וברצונך תרום קרננו, היינו האהבה שנתגלה ע"י הצדיק שמגלה ההתפארות.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: וכמימי אדמה, תנו רבנן כמימי אדמה מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים דברי רבי מאיר, רבי עקיבא אומר מבקעת יודפת רבי יוסי אומר מבקעת סכני רבי שמעון אומר אף מבקעת גנוסר וכיוצא בהן וכו' ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר, ואין בודקין אותן צלולין אלא עכורין, צללו חוזר ועוכרן, וכשהוא עוכרן אין עוכרן ביד אלא בכלי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

והמרש"ל (על הסמ"ג לאוין קיא) כתב שיתכן שאין מחלוקת בין התנאים, אלא כל אחד מהם נקט המקום שהכיר.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י כי מבואר בתורה יז שם (אות ב) שכאשר נחשך אור הצדיק, שיש לו את הכח הזה לגלות ההתפארות של השם יתברך מישראל בכל הבריא, צריכים לתקן ולהשלים פגם המזבח. וזה על ידי גרים, וכדי לעשות גרים צריכים לעשות אויר נח וזך כדי שהכתב של הצדיק יגיע עליהם בתוך ספרי העכו"ם ממש. נמצא לפי זה, שהסימן והצבע של דם נדה תהיה במה שמראה כאילו פגם בכל זה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל עפר הוא בחי' עפר המזבח, יעו' ברש"י בפרשת בראשית עה"פ וייצר את האדם (ב:ז) שכז"ל עפר מן האדמה, צבר עפרו מכל האדמה, מארבע רוחות, שבכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה, דבר אחר נטל עפרו ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי, הלואי תהא לו אדמה כפרה ויוכל לעמוד, ע"כ. הרי שיש ב' בחינות בהאדמה, ובפרט באדמה אדומה. ובפרט בארץ ישראל, כמו שרבינו כתב כאן: 'ואל אדמת ישראל לא יבאו' (ישעיה מד), הינו שאין זוכים לשלמות המזבח, שנקרא מזבח אדמה (שמות כ', ועין בראשית רבה פרשה יד) ששלמותו על ידי גרים כנ"ל, עכ"ל. אכן באלו המקומות שהזכירו התנאים יש כאילו פגם, כי בית כרם, כרם מלשון כרום, מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין (ברכות ו:), וזה מרמז על הבושת, שהוא כאילו שופך דמים דאזל סומקא ואתי חיורא. וזה היפך המזבח שאתי להאריך ימים. וכן יודפת, לשון דיחוי, וכן סכני, לשון סכנה, וכן בקעת גנוסר זה ששולחת פירותיה (רש"י פרשת ויחי, מט:כא) וכיוצא בהן, שמוציאים ומגרשים, היפך ההקלטה של המזבח הנ"ל.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר, כי הצדיק יש לו את הבחי' ששמו הולך בכל המדינות (אות ה, אסתר ט). וצריכים לעכר את המים, היפוך האויר הנח והזך. וצריכים לעכר בכלי דייקא ולא ביד, היפוך הכתב יד של הצדיק, בחי' (ישעיה מד) זה יכתוב ידו לה', ידו דייקא (אע"פ שרבינו גם כן מביא את הפסוק לשוני עט סופר).

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא עמוד ב: אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא, הוה יתיב רב עובדיה קמיה, ארחיה, אמר לה האי דם חימוד הוא, אמרה ליה לבריה תא חזי כמה חכימי יהודאי א"ל דלמא כסומא בארובה, הדר שדרה ליה שתין מיני דמא וכולהו אמרינהו, ההוא בתרא דם כנים הוה ולא ידע וכו' אמרה יהודאי בתווני דלבא יתביתו, ע"כ.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כתב שאיפרא הורמיז היתה קרובה להתגייר ואף קרבנות היתה שולחת, והרי זה בחי' שלמות פגם המזבח. ורבא היה מריח ודיין, וכן מובא עוד חכמים שם שעשו כן, כי זה שלמות האכילה שפועלים על ידי שלמות המזבח כמבואר בתורה שם, כי על אכילת המזבח כתוב לריח ניחוח.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא בתרא הוה דם כנים, בחי' (ישעיה מד) ובשם ישראל יכנה – אלו הגרים וכו' כמבואר שם.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

והיא אמרה יהודאי בתווני (חדרי) דלבא יתביתו, כי הכתב של הצדיק מגיע אפילו בספריהם (בחי' לב, בחי' כתבם על לוח לבך).

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם לעיל (יט:) הגמרא קובעת שכדי שהדם יכשיר לקבל טומאה צריך להיות בבחי' ודם חללים ישתה, והוא המבואר גם כן בתורה יז, בבחי' ונסכני עממיא יירת (לפני הביאור על רבב"ח).

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] שבת קודש – ח"י חשון – הילולא של סבא ישראל – התש"פ

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כד.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

אתמר המפלת בריה שיש לה ב' גבים וב' שדראות, אמר רב באשה אינו ולד בבהמה אסור באכילה, ושמואל אמר באשה ולד בבהמה מותר באכילה, במאי קמיפלגי בדרב חנין בר אבא, דאמר רב חנין בר אבא השסועה בריה שיש לה ב' גבין וב' שדראות, רב אמר בריה בעלמא ליתא, וכי אגמריה רחמנא למשה במעי אמה אגמריה, ושמואל אמר בריה בעלמא איתא, וכי אגמריה רחמנא למשה בעלמא אגמריה אבל במעי אמה שריא. איתביה רב שימי בר חייא לרב, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל שיש לו ב' גבין ושני שדראות פסול לעבודה אלמא דחיי, א"ל שימי את ששדרתו עקומה.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה י"ח בלקוטי מוהר"ן שמדבר על הקמת והחזקת מלך, כי תינוק שנולד הוא כמו מלך (לקמן דף לז: א"ר חנינא משל למלך שיצא וחיילותיו לפניו, וכן במשנה ריש מד. כחתן שלם, והרי חתן דומה למלך, ובקהלת רבה א:ב), ורבינו כתב (אות ד) שהאמונה היא מחזקת תמיד במלכות וההנהגה שלא יקח אותה זר שאין ראוי לה, (אות ב) וכל זמן שאין לאדם אמונה בשלימות שאין שלימות אחריו בוודאי אין לו לקבל המלוכה וההנהגה, ואפילו מי שמאמין באיזה דבר שהוא מדרכי האמורי, אע"פ שהוא מאמין בהשי"ת בוודאי אין לו לקבל המנהיגות וכו' ע"ש. והרי זה שיש לו שני גבים ושדראות, זה בחי' שיש לו שני אמונות ר"ל, ועל כן (לפי רש"י) בין לרב ובין לשמואל אין לוולד כזה קיימא כאשר נולד משום בהמה, רק לשמואל יש בריה בפני עצמה כזה, וזה בחי' מה שרבינו כתב שם ז"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחי' המלכות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דייקא רב שימי מקשה, בבחי' שום תשים עליך מלך. ורב מתרץ שמדובר בעקמימות בלבד, אבל לא בשני שדראות גמורות, כי זה אפשר שיחזיק במלוכה.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

כד:

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

תניא אבא שאול אומר רובר מתים הייתי וכו': לק"מ נד:ד דף סא:, נה על התורה דף סג..

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא (כד:) תני תנא קמיה דרב המפלת בריית גוף שאינו חתוך ובריית ראש שאינו חתוך יכול תהא אמו טמאה לידה, ת"ל אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' וביום השמיני ימול וכו' מי שראוי לברית שמנה, יצאו אלו שאינן ראויין לברית שמנה, א"ל רב וסיים בה (בהברייתא הנ"ל שנה בה כ: המפלת בריית גוף וגו' וכן...) ושיש לו שני גבין ושני שדראות וכו'.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

כי ברית מילה היא בחי' התכלית, והיא בחי' אות ברית, אות י', שהיא בחי' עוה"ב, והיא בחי' שלמות האותיות של דיבורי אמונה ככל המבואר בתורה שם (אות ו), על כן כל המלכות תלוי בו, ורק עם סוף המעשה יגיע למילה תהיה טומאת לידה בתחילה.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

כד: תניא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה תחתי ועמדתי בגלגל עינו של מת וכו'. עיין לקוטי מוהר"ן תורה נה, וחיי מוהר"ן שהבאתי בריש המסכת.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

כד:-כה. אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי מגיע לכתפו, רבי ארוך בדורו הוה ורבי חייא מגיע לכתפו וכו' פרשתבינא דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד פלגיה וכו'.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לכאורה הפשטות שעד כתפו זה בחי' התחלת הפרצוף מהחזה של העליון, כמו רוב הפצרפין המבוארים בכתבי האריז"ל. ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה כב שכז"לכי כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה, הוא בחינות חצי מאמר, כמו האב כשמדבר מדבר מאמר השלם, וכשבנו הקטן מדבר אחריו הוא מדבר רק חצי מאמר, כן כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה, היא בחינות חצי מאמר, והדרגא שלמעלה ממנה היא בחינות מאמר השלם נגדה, וכן מדרגא לדרגא, כי כל בני אדם וחיות ועופות וצמחים וכל הדברים שבזה העולם, הם רק בחינות חצי מאמר נגד העולם שלמעלה מזה העולם וכו' ע"ש. והנה ענין הכתפים, היינו תחת הראש, והראש הוא כרוב גופו (לקמן כח.), נמצא שהגעת עד הכתפים, הוא בחי' חצי מאמר.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' יט חשון התש"פ

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כה:

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר סנדל דומה לדג של ים מתחלתו ולד הוא אלא שנרצף, רשב"ג אומר סנדל דומה ללשון של שור הגדול, משום רבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים וכו' א"ר אדא א"ר יוסף א"ר יצחק סנדל צריך צורת פנים ואפי' מאחוריו, משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר פניו לאחוריו וכו'.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה יט בענין שלמות לשון הקודש שהוא בחי' פי שנים, כי מבואר בגמרא שם שאין סנדל שאין עמו ולד, הרי שני וולדות בחי' פי שנים, והם נמצאים בהאוצר שהיא מעי האשה כמבואר בתורה שם. והם מעשה הצדיק שעוסק בבחי' עושה דברו. אכן אלו הם בחי' נפלים, והם בחי' עד לא הוי מתקלא לא הוי משגיחין אפין באפין ומלכין קדמאין מיתו וכו'. והוה בחי' אשה משכלת ר"ל, ולא זכו לבחי' משכיל על ידי תורגמן. ומה שצריכים להפיל את הע' לשונות, בחי' ויפ"ל נוטריקון פה להם ולא ידברו, לא זכו. וזה מה שצורת פניו של הסנדל אפילו מאחוריו, בבחי' לא הוי משגיחין אפין באפין. ולכן נקראת סנדל והתנא קמא קובע שהוא דומה לדג שבים. כי לשון הקודש צריך להיות בבחי' חשמ"ל, חיות אש ממללות, בחי' חוה (אות ג), בחי' בשר מבשרו (שם בסוף), ועל ידי האש הזה מפיל את האש של הע' לשונות, וכשאין שלימות בלשון הקודש אזי הנחש הולך ושולט על בשרא (שם), ולכן כיון שהנפל הזה חסר את האש, מדמהו לדג בים, שכולו בחי' מים בלבד, ובים בפרט הולך הרוח סערה (שם). וידוע שחשמ"ל עושה נעל להגן, וצדיקים זוכים לנעלים מבחי' מט"ט וסתם בני אדם זוכים רק מבחי' סנד"ל (ואלו נקראים דגים דשלטי בים דהיינו כנסת ישראל – מגיד מישרים סוף פרשת ויחי. וע"ש בפרשת אמור בטעם שחולצין דוקא בסנדל ולא במנעל, כי הולכים אחר רוב בני אדם. ועיין בריש תורה יח, שרבינו מביא מהגמרא ורשב"ם, בר אמוראי הוא אדם שיודע לשוט במים). ועיין מה שהבאתי בהקדמה למסכת נדה, שמשמע מדברי רבינו שהשמירה מכל טומאת הנדה, ובפרט מרע עין (שמפלת, כמו שראינו בפרשת השבוע שעברה, ששרה הפילה עוברה של הגר על ידי עין הרע), הוא על ידי כללליות מלאך סנד"ל במלאך מט"ט שר הפנים (סוף תורה נה, שנאמרה על הגמרא לעיל דף כד:), והנה כאשר העובר במעי האמא בוודאי שייך לו בחי' נעל מאימא עילאה ולא רק סנדל, ועל כל פנים כאן הפנים טחות, וחסר בחי' המלאך מט"ט שר הפנים (בחי' אורפניא"ל בגמטריא חשמ"ל כמובא), וחסר הבחי' של חיות אש כנ"ל, ולכן נקרא סנדל כמו הדג כנ"ל.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

בחינת העיבור, שהוולד שרוי שם בחשך (חוץ מבחי' הנר דולק שהמלאך מלמדו תורה בחי' לשון הקודש) זה בחי' תרדמה ובחי' תרגום, שבו וממנו הוולד צומח. כי כל העיבור הוא בחי' חלום, וכמו שמצינו בתהלים (קכו) היינו כחלמים וכו' הזרעים בדמעה ברנה יקצרו, דהיינו שהזרע נזרע ועד שיקצר ויצא הוולד, הכל כמו חלום. והתינוק הוא פשר החלום, וצריכים לדאוג שיהיה לו פשר טוב בבירור לשון הקודש. והעובר הוא כמו עולם שלם שהולך להיות נברא, וכמו שהלב מקבל וניזון משופרא דשופרא, מל"ב אלקים של מעשה בראשית, שהם בחי' האותיות שיש בכל דבר (אות ט), כן העובר מקבל משופרא דשופרא כדי שיגדל כראוי. והאבא זרע את זרעו, בחי' עושה דברו לשמוע בקול דברו, כי יצא דבר המלכות, ילד חדש בעולם, עולם חדש, ובדבר השם נעשה. ואם יזכה יראה פניו של האבא בפניו של הילד.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן ורשב"ג מוסיף שסנדל דומה ללשון של שור הגדול. כי שור זה בחי' הסתכלות, ואילו היה שלמות לשון הקודש היו פניו שלמים, אבל זה לא זכה, והוא בחי' כלחוך השור (במדבר כב:ד) ורש"י מביא שם מהמדרש, שכל מה שהשור מלחך אין בו סימן ברכה. וכל זה בחי' מה שלא זכו לשלמות לשון הקודש שמזכך ומאיר את הפנים עד שיהיו כמראה ממש, ויצא הולד בדמות אביו כנ"ל, וכמו שהיה ביוסף הצדיק, בכור שורו הדר לו, בן זקונים ליעקב אבינו שזכה לשלמות לשון הקודש כמבואר בתורה שם.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן בסימני שפיר מרוקם (כד.) אין סימנים על האזנים, כי עיקר הדיבור של לשון הקודש תלוי ביראה ותלוי באודנין כמבואר בתורה שם, וזה חסר לגמרי מהנפל.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אלו השנים, הסנדל והתאום שלו, לא זכו לבחי' ה' פעלך בקרב (בתוך רחם האם) שנים חייהו.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה התפלה של חבקוק, חבקוק, מלשון מה שאלישע אמר לשונמית (מלכים ב' ד טז) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן, כי אותו בן היה חבקוק הנביא, וזה כפל אות ק', שמרמז על שני פעמים שנולד ונחבק לאמו. וזה בקרב שנים דייקא חייהו. ועוד מרמז על השני שנחיה כמותו, הוא יונה בן אמתי בן הצרפית שהחיה אליהו, כמבואר ספר קנאת ה"צ לרמח"ל (עמ' ק-קא), כי שניהם היו נסתלקו בחסרון אותיות הזכר, ואליהו ואלישע חזרו וחקקו להם האותיות עיין שם, ובתקונים חדשים לרמח"ל, תיקון יא (ד"ה לבתר, עמ' קה). ולכן לא היה הדג יכול לשלוט על יונה, כמבואר לעיל, כי יונה כבר נשלם בשלמות אותיות לשון הקודש, בחי' חיות אש, והתפלל ואמר שירה בקרב הדג שבים, ותבוא תפילתו להיכל הקודש (יונה ב:ח), והדג המליטו.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: סנדל וכו' משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר פניו לאחוריו – חיי מוהר"ן כז – ליקוטי מוהר"ן סג (טפח לו).

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' כ' חשון התש"פ

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כו

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

תניא רבי אושעיא זעירא דמן חבריא חמשה שיעורן טפח ואלו הן: שליא, שופר, שדרה (של לולב), דופן סוכה, והאזוב (לטהרה).

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כ, שרבינו גילה שם חמשה דרגות של כח שבא מהתחדשות התורה להכניע את האויב. א' לענוש הרשעים בחרבא וקטלא, וזה בחי' שליא, שהוא מיתה. ב' שופר זה בחי' להביא מורך בלבבם, בחי' (עמוס ג) היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. ג' שדרה של לולב, הלולב הוא סימן של ניצחון בדין, וזה בחי' לחייב הרשעים במשטיהם ולהוציא משפט דקדושה שנפל בין הקליפות. ד' להשתיק אותם בלב, שלא לדבר סרה בפנינו, כדי שלא יכנסו דבריהם באזני המון עם, זה בחי' דופן סוכה, כמש"כ תצפנם בסכה מריב לשונות (תהלים לא:כא). ה' שלפעמים אין אפילו את הכח של הנ"ל, וזה בחי' האזוב שבא לטהר, מה שאינו ניכר לעין בין טהרה לטמאה, אף שבודאי מתקן הרבה.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מסקת שהני חמשה הם חוץ מאלו שיש בהם פלוגתא, ומאלו שכתיבן להדיא בתורה, ומדרבנן. בפלוגתא לא קמיירי, כי מודבר בהמשכת ביאורי התורה שמבטלים את כל המריבות כמבואר בתורה שם. ואינו מיירי בדכתיבן, כי מדובר בהמשכת חידושי תורה דייקא. ומדרבנן לא קא מיירי, כי צריכים להמשיך את התורה על ידי תחנונים, ולא על ידי גזירה, כמבואר שם.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן התנא של הברייתא הוא זעירא דמן חבריא, בבחי' תקונא תמינאי זעירין נחתין בגרונא ומחפיין קדלא וכו' זעירין זה בחי' כח אדום בחי' (עובדיה א) קטן נתתיך בגוים, כי כל אלו הטפחים הם מדברים על איבוד והכנעת אדום.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

וכל אלו הם חמשה טפחים, כי חמשה טפחים הם אמה בשיעורי הבית המקדש. והאמה בחי' תיקון הברית (עיין תורה סג, ושם רבינו מפרש על אמה בת ששה טפחים), כי כל הכח של הזקן, בחי' משה, לחדש בתורה מבואר שם (אות י) הוא על ידי תיקון הברית, שע"י זוכים לדעת, בחי' משה, ובחי' בית המקדש כמבואר בכמה מקומות.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' כא חשון התש"פ

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כז.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אבין בר רב אדא אמר רב מנחם איש כפר שערים ואמרי לה בית שערים, מעשה ונשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חדשים והרי הם יושבים לפנינו בבית המדרש, ומאן נינהו, יהודה וחזקיה בני רבי חייא, והא אמר מר אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת, אמר אביי טפה אחת היתה ונתחלקה לשתים, אחד נגמרה צורתו בתחלת ז' ואחד בסוף ט', ע"כ.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כא, שהסתלקות המוחין בחי' עיבור (אות ז) ואז צריכים לצעוק שבעים קולות, בבחי' תכלם שבעת ימים, כדי להוציא אור הפנים מהעלם אל הגלוי. ואע"פ שזה מכונה פה באות ז' אור הפנים, מבואר בסוף התורה, שזה עוד לא הכנסתם בפנים, רק לידתם, וכדי להכניסם בפנים זה על ידי קדושת שבעה קני המנורה ע"ש. ואמר מר, זה בחי' מאמר (שם אות ו) שהיבמה נקנית במאמר, זהו היפך הבושת,בחי' כלו אומר כבוד, היפך של תכלם שבעת ימים. ואמר מר אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת, כי תמיד צריכים קודם להפנים את המקיפים, ורק אחר כך יכולים להמשיך מקיפים חדשים (שם לקראת הסוף). ואביי מתרץ שהיה השגה אחת שנחלקה לשתים, בבחי' אחור וקדם צרתני (תהלים קלט), כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות בחי' אחור ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכונה בשם קדם בשם פנים (אות א). והשפע אלקי הוא על ידי קדוש שבעה הנרות, וזה מה שאמר, אחד נגמרה צורתו בתחלת ז', בתחלת בחי' ראשית, שהוא בחי' מוחין כמבואר שם (אות ב') הנאמר אצל כל הז' נרות (ב' עינים ב' אזנים ב' נוקבי החוטם והפה), בתחלת ז'. ואחד בסוף ט', טי"ת בחי' ראשי תיבות של: צור ילדך תש"י (צ'עקתינו י'ודע ת'עלומות. תש"י ראשי תיבות, תכלם שבעת ימי. אות ז). כי הט' גם כן ראש תיבת טורא, כמו צור. והיא באיחור. וט' בחי' טובה גניז בגוה, שאין מלמד תורתו לאחרים (כמבואר היטב בתורה רפג ע"ש), וזה המבואר כאן (אות ח') וכשאדם לומד תורה ואין מבין בה שום חידוש, זה מחמת שהמוחין והשכל של התורה והלימוד הזה הן בבחי' עיבור וכו' אין לדרוש אותה לרבים ע"ש. וזה בסוף ט', היינו השכל שהוא בחי' אחור, שלא בא מהר כנ"ל. וההבדל ביניהם הוא בבחי' ג' חדשים, כי המחשבה נחלקת לשלש ראשים, מחשבות שכליות, מחשבות מדותיות, מחשבה מעשיות (סוף תורה יז).

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: בני רבי חייא דייקא, חייא לשון חיים, כי מדובר בהמשכת רוח הקודש, שהוא רוח חכמה (אות ג), בחי' דרשוני וחיו (עמוס ה', תורה כז) והחכמה תחיה (קהלת ז).

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: והרי הם יושבים לפנינו בבית המדרש. יושבים מורה על העדר הבחירה, על בחי' השגות שלמעלה מעולם הזה (אות ד), כי כן מבואר בשער הגלגולים שרבי חייא המשיך לבניו מבחי' נפש דעולם אצילות, ולכן הם בחי' מלאכים. והרי הם יושבים לפנינו, כי המשיכו את האור המקיפים לפניהם. בבית המדרש דייקא, כי אין בית מדרש בלי חידוש, ורק מי שזוכה להמשיך אור הפנים וזוכה לבחי' ישראל אשר בך אתפאר, זוכה לבחי' ישראל לסגולתו, לגלות חידושי תורה ולדרשם ברבים (אות ח).

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רב מנחם איש כפר שערים ואמרי לה בית שערים. מנחם דייקא, כי השגת המקיפים ולידת המוחין היא בחי' נחמה, וכמו שמבואר בסוף התורה (אות ט) נחמו נחמו עמי וכו', וכן הז' ימי אבילות הם מיוסדים על זה (אות ה-ו). איש כפר שערים, שערים הם הז' קני המנורה, כפר, זה בחי' המקיפים, בחי' (נח ו:יד) וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר, כי המקיפים סובבים מבית ומבחוץ. ואמרי לה, אמירה הנ"ל בבחי' מאמר שהיבמה נקנית בה (אות ו), בחי' כולו אומר כבוד, היפך של תכלם שבעת ימים, והרי היא בחי' הכנסת והשגת המקיפים לאור הפנים ממש, וזה ואמרי לה בית שערים, בית זה הפנימי, ובחי' חכמה כנודע.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

כי כל זה היה בלידת בני רבי חייא כנ"ל, כי בלידת הבנים האדם משיג אור הפנים, וניצל מבחי' יבום, שהיא ההיפוך. וזה:

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה שנשתהה. מעשה הוא: מה ש"ע, כמו שרבינו הביא בתורה תנינא ז' מכתבי האריז"ל, וז"ל הינו בחינת מקיפים הנ"ל שהם בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, בחי' מה כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

ובמעשה נשתהה בלידתם ג' חדשים, בבחי' אחור וקדם צרתני וכו' הכל כמשנ"ל בס"ד.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

ל:

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

קודם שיוצא האדם לאויר העולם וכו' וכיון שיצא לאויר העולם מיד נשכח מאתו: לק"מ קפח דף קי..

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ל: ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים שנאמר (איוב כט:ב) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני. ומשמע קצת שאיוב היה זוכר ימי העיבור, וכמעלת הזקנים בסיפור של השבעה קבצנים, מעשה מהבעטליר העוור יום א'. ועמש"כ לעיל (טז: בענין הריון רק בלילה שלומדים מפסוק באיוב), ובמש"כ בסיפורי מעשיות שם.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, פסוק זה הוא כמו שרבינו קבע בספר המדות ערך בנים (אות צט) שם 'אלוה' – שמירה לבנים, ע"כ. וענין שמירה של השם הזה כבר מובא בכתבי האריז"ל.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ל: היה בעיניך כרשע. עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב – וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו וכו' שצריך לדון את עצמו לכף זכות.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

לא. הא"ל המאזרני חיל (תהלים יח:לג) אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע זיריתני וזרזתני. והפשטות שמיירי בבירור זרע האב, ומשמע מזה שדוד המלך זכה לזכור עוד מאז שהיה רק זרע, וכמבואר מעלה זו בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה העור יום א' של השבעה קבצנים.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] ש"ק כה חשון התש"פ

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לא:

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ריש פרק ד'. בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון מפני שהן בועלי נדות והן יושבות על כל דם ודם ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה מפני שטומאתן ספק.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כב. שמבואר שם שיש חותם של הרגלין, ועליה יש חותם של הידים בחי' אמונה, וכדי להגיע להאמונה צריכים עזות דקדושה, וזה על ידי בחי' נעשה ונשמע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

הכותים הובאו לארץ ישראל, וכיון שלא יראו את ה', שלח בהם ה' אריות שהיו הורגים אותם, וזה גרם שיתגיירו. והנה מבואר שביאתם לארץ ישראל גרם להם המכה הגדולה הזו, וזה המבואר בתורה כב (אות ז) של ידי שנתעורר קול דקדושה, וכמ"ש אצל הצרפית (מלכים א:יז) באת אלי להזכיר את עוני, היינו כל זמן שלא היה שם אליהו, ולא היתה הקדושה גוברת כל כך, היו העוונות שלה נחים, אך על ידי שנתעורר שם קדושת אליהו, היו נזכרים ונתעוררים עוונותיה לצעוק ולקטרג עליהו וכו' ע"ש. ומבואר שם (אות ח) שכדי להשקיט את קול ההברה, צריכים לשבור עזות הגוף, כדי להיות בבחי' בשר להצדיק ולנשמה, וזה בכח העזות דקדושה של כל הקולות דקדושה, שעל ידי זה משברין עזות דס"א, שהוא בחי' עזות הגוף וכו'. ומבואר שם (אות יא) שזה פירוש המשנה (אבות ה) יהודא בן תימא אומר הוה עז כנמר וכו', ושם בתורה לא הביא כל הבחינות, אכן במשנה כתוב, וגבור כאריה, ולכאורה בפשטות רבינו כולל כל הבחינות הנזכרים שם לבחי' של עזות דקדושה, כי אחרי כולם יש את התפלה: יהרי רצון שתבנה עירך וכו', שרבינו מפרש שהוא תפלה על העזות שתהיה בקדושה. הרי שהכותים התעוררו קול ההברה של עזות דס"א בבחי' גבורת האריה, והם לא עמדו בנסיון, ועל כן פגמו בשני החותמות, וכל חותם בחי' נד"ת כמבואר בתורה שם (אות א-ב). ועל כן הם בבחי' נדות, ומטמאים משכב תחתון כעליון, תחתון בחי' רגלין ועליון בחי' ידין, שני בחינות נדות כנ"ל.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

והן יושבות על כל דם ודם. זה הענין המבואר (אות יא) שאין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם, שכדי לעלות לבחי' נעשה ונשמע גבוה, יש איזה מכשול שהוא ירידה לצורך עליה, כדי לעמוד, בחי' תפילה בחי' נשמע, על מדרגה יותר גבוה, עד שמה שהיה בתחלה דברי תורה שוב לא יהיה אלא בחי' נעשה וכו' ע"ש. וזה כל התהליך של עזות דקדושה כמבואר שם. ואלו הכותים לא זכו לזה, ולא "עמדו" על כל דם ודם – בחינות המכשולים, אלא היו יושבות עליהן.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן ואין חייבן עליהן על ביאת מקדש. כי רק על ידי עזות דקדושה זוכים לבנין ירושלים ובית המקדש, כמבואר שם היטב.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ואין שורפין עליהם את התרומה. תרומה אותיות תמורה, בחי' (ירמיה ב) היימיר גוים אלקים ועמי המיר כבודי, בחי' המבואר שם בביאור הגמרא בב"ק, והא קא הוי תמרי, כי על ידי זה שפגם בעזות, יכול לבא לקלקול האמונה ע"ש. וכן היה אצל הכותים. וזה מפני שטומאתן ספק, בחי' (אות ז) אם קול שופר שמע, שיש ספק גדול אם שומעים כל עיקר את הקול דקדושה.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' כו חשון התש"פ

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לב.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

אימר דשמעת ליה לרבי מאיר מיעוטא דשכיח, אבל מיעוטא דלא שכיח מי שמעת ליה (-ליטמא קטנות בנדה), הא נמי מיעוטא דשכיח הוא דתניא א"ר יוסי מעשה בעין בול והטבילוה קודם לאמה ואמר רבי מעשה בבית שערים והטיבלוה קודם לאמה וא"ר יוסף מעשה בפומבדיתא והטבילוה קודם לאמה, בשלמא דר' יוסי ודרבי משום תרומת ארץ ישראל, אלא דרב יוסף למה לי והא אמר שמואל אין תרומת חוץ לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה מגופו, והני מילי באכילה אבל בנגיעה לא, אמר מר זוטא לא נצרכה אלא לסוכה שמן של תרומה וכו'.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי ליקוטי מוהר"ן תורה כג, שרווח ולידה של חיים אמיתי היא בחי' אור הפנים ובחי' שמחה, היפך אנפין חשוכין והעצבות של עבודה זרה שהיא תאוות ממון בחי' טומאת נידה כמו שכתב (יחזקאל ו) והבם לנדה, וכמו שאמרו חז"ל (שבת פרק ט) מנין לע"א שמטמא כנדה שנאמר תזרם כמו דוה, והרי אין לעכו"ם אפילו בית ולד (אות ה), ואל אחר אסתרס ולא עביד פירין (זוהר משפטים דף קג.).

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שרואים בחוש שיש לעכו"ם ילדים, אינו קשה, כי כן רואים שיש להם ממון, ורבינו ביאר איך שממונם ממון כלל, כי אין להם שום הנאה אמיתית ממנו, כי לא רק שאינו אלא חצי תאוותם, הוא חוב גדול להם וממלא אותם בדאגות והורגת אותם. ובתורה תנינא לז, רבינו גילה שכן הוא ממש בענין הבנים שנולדו שלא בקדושה ז"ל הם גם כן מותרות ממש, כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ וכו' ובשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף וכו' גנאי ובזיון וכו' על כן הוא רוצה לכסות אותם וליפות אותם עם הממון, שהוא גם כן מותרות גמור וכו' נמצא שמכסה בטנוף על נטוף וכו' וכו', אבל אני וכו' אני בצדק אחזה פניך וכו' ע"ש. [מבואר לפנינו שבצדק לבד לא זוכים לאור הפנים, ולכן י"ל אני בצדק, אני זה האמונה והאמת ביחד עם הצדק, עי"ז אחזה פניך].

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מיעוט דשכיח זה בחי' טוב מעט לצדיק (תהלים לז:טז), כי הצדיק מצוי לכל מי שידרשהו, ולכן אימר דשמעת לרבי מאיר (מאיר דייקא) במיעוטא דשכיח, אבל מיעוטא דלא שכיח, הוא בחי' הממון של הרשע, כמש"כ (בראשית ל:ל דברי יעקב ללבן) מעט אשר היה לך, מי שמעת ליה, כי לית לאחשביה כלל.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מתרצת, שמצינו גם את המיעוט הזה אצל הקדושה, כי מעשה בעין בול וכו'. בול זה בחי' המבול (כי על כן נקרא מרחשון חודש בול), ועין בול, זה בחי' המעיינות שנפתחו במבול ונשארו לברכה לאחר המבול (רש"י פרשת נח ח:ב ויסכרו מעינות, כשנפתחו כתיב כל מעינות, וכאן אין כתיב כל, לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם, כגון חמי טבריה וכיוצא בהם, עכ"ל), הרי המעט, מבחי' המבול שהיה מפגם תאוות ממון בגניבה, נשאר לצורך העולם. והטבילוה קודם לאמה, הטבילוה זה בחי' יעקב תיקן מרחצאות, שהוא טהרה מעבודה זרה, ותיקון תאוות ממון והשגת אור הפנים, וזה קודם לאמה, קודם זה בחי' הפנים שהם בחי' קדם, וכאשר נתתקן הוולד מטומאת נדה, הרי בודאי השיג אמה אור הפנים, לידה של קדושה. וזה המעשה, מעשה בחי' ש"ע אור הפנים כמבואר במקום אחר, אמר ר' יוסי, יוסי כידוע בגמטריא אלקים, בחי' דין.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי הוסיף מעשה בבית שערים, כי יש שני דלתות לאשה וכו' ונעשה משני דלתין צורת מ"ם סתומה ששם מונח הולד וכו' כמבואר שם (אות ה') ועכו"ם אין לה אפלו בית ולד (שם). ואעפ"כ היה לידה כזו, והטבילוה קודם לאמה כנ"ל.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ר יוסף מעשה בפומבדיתא וכו'. והגמרא תמה על פומבדיתא, כי הוא מילה מורכבת: פום – פה, בדיתא – כזב, והרי זה דיבור כזב, וכמו ששאלו סבי דבי אתונא כאן, אימא לן מילי דכדיבי, והשיבו, שהכדנייתא (כאילו הסבי דבי אתונא בעצמן) הולידו, דבר שלא יתכן שהשקר והעכו"ם ילד (אות ה). ותלא לי' פתקא בצווארא דהוי מסיק בי אבא מאה אלפי זוזי, רבינו מפרש שם שכל הרווח של העכו"ם, בחי' האומר לעץ אבי אתה, הוא חובה ע"ש. אכן בסוגיא דמסכת נדה רב יוסף אמר מעשה שהיה רווח אמיתי, וזה בחי' (זוהר פרשת ויצא קסא) רבי אבא אמר, אלף עאנין, ואלף אמרין, ואלף עזין, הוה מייתי ליה יעקב יתיר בכל ירחא וירחא, הדא הוא דכתיב (בראשית ל), כי מעט אשר היה לך לפני ויפץ לרב ויברך י' אותך לרגלי, וברכתא דלעילא לאו איהו פחות מאלף מכל זינא וזינא, מעאנין אלף אשתכח, מאמרין אלף אשתכח וכו'. הרי מצוי ואשתכח המיעוט דקדושה אפילו בפומבדיתא. והגמרא תמה אלא דרב יוסף למה לי (בחי' ותחי רוח יעקב אביהם (שהביא רבינו באות א'), ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי, בראשית מה:כז-כח), כי על כרחך תיקון תאוות ממון הוא על ידי תיקון הברית, אלא שרב יוסף בא לגלות שיש עוד תיקון לתאוות ממון, היינו שיסתכל לשורש שמשם בא כל הממון וכו', ועכ"ז זה הדרך אי אפשר רק למי שתיקן בריתו, כמבואר כל זה שם (אות ה). ולכן הגמרא מפרשת כל זה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

אלא דרב יוסף למה לי, והא אמר שמואל אין תרומת חוץ לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצא מגופו, היינו שמי שאינו מתוקן בבריתו, אין לו בחי' מבשרי אחזה אלוה (שם אות ה), והרי הוא עומד בחוץ לארץ ואינו יכול לנגוע בקודש. ורק באכילה שייך לקדושה. כאשר נאכל לקדושה כמבואר במקום אחר.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר מר זוטרא (בחי' מר, בחי' טיפה, זוטרא, מעט), לא נצרכה אלא לסוכה שמן של תרומה, שרב יוסף לא בא אלא לגלות הדרך הזה לתקן תאוות ממון (ושיהיה טוב גם למעט), דהיינו להסתכל על השורש, וזה לסוכה, לשון הסתכלות, שמן, זה השורש, כמו שאמר רבי אלעזר בר רבי צדוק (נדרים סב.) עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם. שמן של תרומה, זה בחי' דלתי שמים שמשם נולד השפעות, כי אצל תרומה כתיב (מלאכי ג:ח-י) ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה, במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו (-ובסוגיין זה בחי' הכותיים, וזה האיבעית אימא, שמביא פסוק מהקללה שגבי רשע קאי, כמו שפרש"י), הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר י"צ אם לא אפתח לכן את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די. ואכן אין הדרך הזה שייך אלא לרב יוסף, בחי' מי שתיקן בריתו.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: דתניא ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' לרבות את הסך ואת השותה, שותה למה לי וכו' אלא לרבות את הסך כשותה. וזה כמו שכתוב (שמות כד:יא) ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, ותרגם אונקלוס, כאלו אכלין ושתין.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אי הכי דידן נמי, אנן דדרשינן אשה ואשה וכי חזיין מפרשי להו לא גזרו בהו רבנן, אינהו דלא דרשי אשה ואשה וכי חזיין לא מפרשי להו גזרו בהו רבנן. זה בחי' מצא או מוצא, כי הפרנסה הוא בחי' אשה וכו' (אות ג), ופרנסה שהיא בעצבון היא בחי' מוצא אני מר וכו' ופרנסה שהוא בחי' שמח וכו' בחי' מצא אשה מצא טוב, ואין טוב אלא צדיק היינו ברית וכו' ע"ש. וזה מה דאיתא כאן בגמטריא אשה ואשה, שאנן דרשינן את הו', שהוא הצדיק כמובא בכמה מקומות, וכי חזיין מפרשי, בחי' פרישות ושמירת הברית, על כן לא גזרו בהו רבנן, אבל אינהו דלא וכו'. וזה הגזירה של הרבנן שגזרו טומאת נדה על בנות הכותים, זה בחי' ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד (אות ג' ובסוף), כי מי שהוא צדיק מחברו מפיל אותו לתאוות ממון, בחי' טומאת נדה.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' כז חשון התש"פ

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לג:

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

רב פפא איקלע לתואך, אמר אי איכא צורבא מרבנן הכא איזיל אקבל אפיה, אמרה ליה ההיא סבתא, איכא הכא צורבא מרבנן ורב שמואל שמיה ותני מתניתא, יהא רעוא דתהוי כוותיה, אמר מדקמברכי לי בגוויה ש"מ ירא שמים הוא, אזל לגביה, רמא ליה תורא רמא ליה מתני' אהדדי, תנן אין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהן את התרומה מפני שטומאתה ספק, אלמא מספיקא לא שרפינן תרומה, ורמינהי על ששה ספקות שורפין את התרומה על ספק בגדי עם הארץ, אמר רב פפא יהא רעוה דלתאכיל האי תורא לשלמא, הכא במאי עסקינן בכותי חבר, כותי חבר בעול נדה משוית ליה? שבקיה ואתא לקמיה דרב שימי בר אשי וכו'.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כד אמציעתא דעלמא, כי תואך, לשון תוך, בחי' אמצע, ורבינו גילה כאן שהאמצע של העולם הוא אור הא"ס ב"ה שממנו הכל שואבין חיות ושפע, אלא שמכוסה הוא בהיכל התמורות שצריכים להעלות משם השכינה ולעלות בכל השיעור קומה של כל העולמות עד שזוכים לעשות היכלות לאור א"ס. ולכן י"ל תוך, שהוא בחי' של אמצע, הוא גם לשון של מרמה, כמו שמצינו בכמה פסוקים, כי דווקא באמצע שולט היכלי התמורות, בחי' תוך ומרמה.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר אי איכא צורבא מרבנן הכא איזיל אקבל אפיה, כי הלך לעורר כל העולמות (אות ג).

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמרה ליה ההיא סבתא איכא הכא צורבא מרבנן וכו'. זה בחי' (אות ג) בנערינו ובזקנינו נלך, כי צורבא מרבנן בחי' נער (כי פירושו בחור חריף, רש"י תענית ריש דף ד.) והסבתא בחי' בזקנינו.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ורב שמואל שמיה, שמואל דייקא, נגד הס"מ.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: יהא רעוא דתהוי כוותיה. זה בחי' (אות ד) שעל ידי ההליכה נמשך ברכה לכל העולמות.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר מדקמברכי לי בגוויה ש"מ ירא שמים הוא. זה בחי' (אות ה) מי שהוא בעל נפש צריך לכוין רצונו שימשיך ברכת שכל, כי הברכה נעשה לכל אחד כפי רצונו, ועיקר הברכה הוא שכל, ולכן רב פפא בחר שהברכה תהיה ביראת שמים שיזכה לעיקר הברכה שהיא שכל. ועוד כיוון בזה להמשיך אמונה לתוך ברכת השכל (אות ו), כי על ידי יראת שמים זוכים לאמונה (תורה כב:י, ובספר המדות ערך בטחון אות ג, בטחון בא על ידי יראת שמים), ועוד כיון בזה להמשיך פנימיות ברכאן (אות ז) בגוויה (-לשון בפנים, בתוך) דייקא.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: רמא ליה תורא רמא ליה מתני' וכו' תרומה ורמינהי וכו', כל אלו לשונות של הרמה, חלף ותמורת לשון תמורה (דייקא בתורה רמ"ה רבינו דיבר על היכלי התמורות), שהתחיל לעסוק להעלות ולהרים את השכינה. וזה על ידי שמחה, ואין שמחה אלא בבשר, ולכן שחט עבורו שור. ושור בחי' דין כנודע, כי ההיכלי תמורות הם בבחי' תוקף הדין (לקוטי מוהר"ן רעז, שלכן שאור בככותבת, ע"ש, שאור – שור).

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רב פפא יהא רעוא דלתאכיל האי תורא לשלמא. זה מבואר היטב בתורה סב, ויסב אלקים וכו' וחמשים (גם לשון שמחים) עלו בני ישראל, שכאשר האמונה בשלמות אזי אכילתו יקרה, והאמונה ע"י שלום נוטריקון ודע מה שתשיב לאפיקורס, ולהשלים את האמונה וכו' אזי הופך את עצמו הדיבור וכו' ואז העכו"ם שיניקתם מהקלפיות וכו' משליכים את אמונתם וכו' שידבקו כולם באמונת ישראל וכו' ע"ש. ולענינינו בפרט הוא ענין המשכת שכל, בחי' ומשביע לכל חי רצון (אות ה), והכנה של הכתר כמו שכתב רבינו ז"ל (אות ז) כי כששואלין את האדם איזהו שכל אומר המתן עד שאתיישב, ולכן רב פפא לא ענה מיד אלא התיישב בדעתו, וגילה שאכן הוא בבחי' היכלי התמורות.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: הכא במאי עסקינן בכותי חבר, כותי חבר בועל נדה משוית ליה? היינו ממש בחי' היכלי התמורות (ובעצם כותי, הוא לשון כוותיה, בחי' תמורה), בחי' (ישעיה סו:יז) המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם י'.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: שבקיה, שיצא מהיכלי התמורות. ואיך.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: ואתא לקמיה דרב שימי בר אשי. בר אשי, בחי' אשלי, חבלים. כי בר זה בן, בחי' למד (כי התלמידים נקראים בנים), בחי' אייתו אשלי ומושחו (סוף התורה).

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: מאי טעמא לא משנית ליה, משנית זה בחי' (שמואל ב:ח:ב) וימדד שני חבלים להמית. והעמיד את הכותים בבחי' ספק ספקא (ועיין בתוספות שקשה למה הוצרך לכך, שדי בספק אחד. והנה ספ"ק בגמטריא מ"ר, וספק ספקא בחי' אם המר ימירנו (ויקרא כז) שהביא רבינו, ולכן יש שני חבלים לכלות), ספק לשון כליון (תרגום אונלקוס הובא ברש"י בפרשת השבוע, פרשת תולדות עה"פ (כד:יט) עד אם כלו, תרגם אונקלוס די ספקון וכו'), בחי' שני חבלים להמית, שהכותי בעצמו טבל ועלה וכו' והפשיטו ערום, שלא יהיה טומאה מהבגדים, וזה בחי' (ישעיה סו:כ – בסוף התורה רבינו מביא פסוק שהוא לכאורה מורכב מזה הפסוק ומפסוק לעיל יד:ב) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים וכו' כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה' (מצודת דוד: כמו שמביאים ישראל את המנחה בית ה' בכלי טהור כן יביאו העכו"ם את ישראל בבגדים טהורים וכו').

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

דף לד:

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בפרשת ויחי כתב שראובן נולד מטיפה ראשונה של יעקב כי יעקב לא ראה קרי מימיו. ועם כל זה צריך עיון שהרי מבואר בתורה הקדושה פרשת ויצא שרק אחר שהשם יתברך ראה שלאה שנואה אז פתח רחמה, ואיך הולידה הטיפה הראשונה מליל הנישואין?

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ צריכים לומר שהטיפה נשמרה בתוך רחמה, וקשה שהרי קי"ל שכבת זרע מסורחת לג' ימים, ועיין במסכת נדה (ל:) אמר להם רבי ישמעאל מעשה בקלפטרא מלכת יוונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות ובדקן ומצאן זכר לארבעים ואחד ונקבה לפ"א, אמרו לו אין מביאין ראיה מן השוטים, מאי טעמא, הך דנקבה אתרת (אייתרה) ארבעין יומין והדר איעבר, ורבי ישמעאל לשומר מסרינהו, ורבנן אין אפוטרופוס לעריות וכו', ע"כ. והרי מבואר שאם לא היה ביאה שנית לאחר מ' לא אמרינן שתתעברי לאחר מ' מהזרע הראשון. שכיון שלא נקלט לג' ימים סרחה כנ"ל.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ צריכים לומר שהטיפה הראשונה של יעקב נשמר בנס בתוך רחם לאה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת נדה (לד:) כי קמיבעיא ליה לאחר ג' מאי (שכבת זרע של ישראל בתוך מעי עובדת כוכבים), ישראל דייגי במצות חביל גופייהו ומסריח, עובד כוכבים דלא דייגי במצות לא חביל גופייה ולא מסריח, או דילמא, כיון דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו ומסריח, תיקו, עכ"ל.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי זה י"ל שלאה אמנו, בודאי לא היתה אוכלת דברים טמאים, וי"ל שגם לא היתה בכלל דייגי במצות, כי י"ל שדייגי במצות זה רק במצווה ועושה, והרי עוד לא נצטוו בני ישראל במצות, ולכן י"ל שאפילו בדרך טבע לא היה הזרע מסריח (וצריכים לומר שכן הוא אף על פי שגם הזרע לא היה מהמצווה במצות).

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה למה לא פשטה הגמרא האיבעיא הנ"ל מהשקלא וטריא במעשה של קלפטרא שלא חיישו לזה שהזרע היה במעים קודם כל הסיפור ונשתהה שם. וי"ל.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בילקוט ביאורים למסכת יבמות דף עו. שכבר הקשה רבינו אברהם מן ההר כנ"ל שלכאורה מן הפסוקים מבואר שראובן לא נולד מיד אלא אחר שראה ה' כי שנואה לאה (וכן הביא שם מבעלי הנפש, שער הקדושה, שכתב באחד מתירוציו בענין בני תמורה, שאפשר שלאה לא נתעברה בלילה ההוא), ולכן פירוש שעיקר המכוון במש"כ כחי וראשית אוני הוא שלא ראה קרי מימיו בכל אופן שהוא עד שבא על לאה, אבל אין הכוונה שראובן נוצר מאותה טיפה ראשונה, ואליו היתה כוונותו של יעקב בכל הביאות הראשונות שבא על אמו עד שנוצר ראובן.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' כט חשון התש"פ

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לה:

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

איתמר רב אומר מעין אחד הוא התורה טמאתו והתורה טהרתו.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י שהוא הדבר שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כה:ד כי מקום הגוונין אינו אלא אצל איש הישראלי, וכל זמן שהכסף וזהב אצל העכו"ם אזי הגוונין נעלמים אורם, ואינם מאירין, כי אין שם מקומם, ובשביל זה נקראים רשים. וכתב שם ז"ל אבל דע, תיקף ומיד כשהעכו"ם מקבל ממון ישראל, תיכף ומיד נתעלם החן והפאר בתוך הממון וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שאותו הממון כאשר עובר את הגבול להיות אצל העכו"ם מיד מאבד כל פארו וחנו. וזה ממש הענין של מעין אחד (כי כבר מובא כמה פעמים שענין ממון הוא בבחינת הנקרא בתורה דמים, ובפרט דם נדה), שאותו הדם ששופע, בעבור גבול הזמן שקצב התורה, נהפך מהותו לגמרי.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

אכן גם ממון ישראל, כדי שיאירו בו הגוונים צריכים ליתן צדקה, ועל ידי זה נתתקן כל הממון ונעשה כל ממונו בבחי' לי הכסף ולי הזהב, בבחי' (ישעיה סא) בגדי ישע מעיל צדקה יעטני (אות ד). ויש צדקה ממש, וגם יש בחי' ונוגשיך צדקה, מה שהעכו"ם לוקחים מאתנו (שם ד). ונראה לפרש שאלו השני בחי' של טהרה של האשה, ימי טהרה שלאחר הלידה וטהרה מזיבה. כי טהרה מנדה אינה השגה של שום טהרה יתירה, רק שאינה טמאה, ואילו טהרה מזיבה מביאה האשה קרבן בבית המקדש. כי טומאת זיבה של האשה אפילו באונס, זה בחי' ונוגשיך צדקה, מה שהעכו"ם לוקחים בכח, ובזאת הבחי' רבינו מכנה אותם בלשון הפסוק (שיר השירים ז) בת רבים, וכן כתוב אצל הזבה (ויקרא טו:כה) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה, ואע"פ שמיד שעוברת הדם על השער לידי העכו"ם נעלם החן, עכ"ז נחשב לצדקה, ולבסוף האשה עולה לבית המקדש ומביאה קרבן, שהוא העלאת הבהמיות וכח הדמיון כמבואר בתורה שם (אות א).

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בלידה, לפתח חטאת רובץ, שהוא המדמה שהוא הטומאה כמו הבא לטמא פותחין לו (סוף אות ד), ולכן מיד האשה טמאה שבועה לזכר ושבועיים לנקבה, כפי התגברות הדמיון, אבל כיון שעיקר הלידה היא בחינת צדקה, האשה משגת ימי טהרה שכל דמיה טהורים (והטעם שאינה טהורה מיד אבאר בעזה"י לקמן), ומביאה קרבן בבית המקדש כמבואר שם (אות א). וי"ל עוד שלידה היא בחי' הרמה, כי כל זמן שלא נולד העובר והוא ירך אמו, יכולים להיות במדרגא אחת, אבל תכף כשנולד, ואי אפשר שיהיו שניהם במדרגא אחת, וע"כ יש בחי' הרמה כמבואר שם (בסוף התורה), ולכן לפתח חטאת רובץ, כי מתעוררים הקליפות על המדרגה העליונה, וכח בחי' הצדקה של הלידה משברם כנ"ל.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בית הלל סוברים שעד שהאשה טובלת עדיין היא טמאה, כי רבינו גילה שם (אות ה) שכדי להכניע הקליפה המסבבת שבכל מדרגה צריכים שיעורר שמחה של מצוה על עצמו ע"ש. ולכן בית הלל סוברים שלא מספיק בחי' הצדקה של הלידה, אלא צריכים גם כן בחי' השמחה, וזה על ידי הטבילה. ובית שמאי סברי שהלידה, אפילו היולדת בזוב, גם כן בחי' שמחה (אלא שיש לעיין בלידת נפל ואכמ"ל).

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש לדייק בלשון רבינו (אות ה) במה שכתב שצריכים שמחה להכניע הקליפה המסבבת שבכל מדרגה וכתב ז"ל ועל ידי השמחה זו הוא משבר הקליפה ונכנס למדרגה ב', עכ"ל. וצ"ב דבכל התורה לעיל כתב שהאדם קודם עולה למדרגה העליונה ואז הקליפה מתעוררת וצריך לשברה, וכאן משמע שעוד לא נכנס למדרגה ב' עד שישבר את הקליפה. וגם קשה בזה, כי הלוא ע"כ בענין ההרמה המבואר בסוף התורה שרבינו גילה שאי אפשר שיהיו שני בני אדם במדרגה אחת, ואם כן על כרחך נכנס למדרגה הב', שאם לאו איך הוא יכול לישאר במדרגה התחתון עם זה שעלה שמה? והפשטות שכוונת רבינו בזה, שנכנס בכל תוקף והשראה של המדרגה העליונה. ונראה לענ"ד לפרש עוד כי באמת האדם שרוצה לעלות למדרגה העליונה עליו לשבור את הקליפה העומדת מעליו המעכב אותו במדרגתו, ועל ידי השמחה הוא יוצא ועולה. ואכן מן הסתם כל עלייה שיהיה, יהיה על ידי מצוה (שלו או של זה שמרים אותו), ועם המצוה בודאי יהיה שמחה, כי פקודי ה' משמחים, ומכח המצוה והשמחה ישבור הקליפות מעליו ויעלה ויכנס למדרגה הב', ואז יצטרך רק להכניע את התעוררות הקליפות מהדרגה העליונה.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לומר שלכן אף על פי שהלידה הוא בחי' צדקה שמשברת את הקליפה הסובבת, ועל ידיה משגת ימי טוהר, אבל כיון שבעצב תלדי בנים, אין כח להתגבר על בחי' הדמיון של לפתח חטאת רובץ, עד שיעבור העצב.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

יום ה' ל' חשון – א' דראש חודש כסלו

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לו:-לז.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

נח נפשיה דרב אסי, אזל שילא אמר לדביתהו צבי לי זוודתא דלא ליזיל ולימא ליה לרב מילי עלואי, צביתה ליה זוודתא נח נפשיה דשילא, חזו דפרחא אסא מהאי פוריא להאי פוריא, אמרי ש"מ עבדו רבנן פייסא.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י שהיינו מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כו, רציצא, זה אפרוח, זה בחי' צדיק בחי' (תהלים עב) יפרח בימיו צדיק, ששאלו אותו, הצדיק שממית את עצמו, ומוסר את נפשו וכו' באיזה מן המקומות מן התפלה צריך לו למסור את נפשו ביותר, והשיב להם, היכא דאעל, היינו איך שיש להעלות ניצוצי הקדושה, היינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

כי כן שילא בר אבינא היה לו מחשבות זרות, שאולי רב אסי ילשין עליו, ולכן מסר נפשו כפשוטו. ואז חזו דפרחא, שכן הוו ממש בחי' יפרח בימיו צדיק.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] ש"ק ב' כסלו התש"פ

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לח.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר לוי אין הולד מטהר אלא ימים הראויין להיות בהן זבה גדולה מ"ט דמים ימים רבים כתיב וכו' תניא היה ר"מ אומר יש מקשה ק"נ יום ואין זיבה עולה בהן, כיצד וכו' אין קושי לנפלים. ת"ר יש רואה מאה יום ואין זיבה עולה בהן וכו'. תניא ר' יהודה אומר משום רבי טרפון דיה חדשה, ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד וכו' אמר רב אדא בר אהבה ש"מ קסבר רבי יהודה שיפורא גרים. איני והא אמר שמואל אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום או למאתים ושבעים ושנים יום או למאתים ושבעים ושלשה, הוא (שמואל) דאמר כחסידים הראשונים, דתניא חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת שלא יבוא נשותיהן לידי חלול שבת וכו'. אמר מר זוטרא מאי טעמייהו דחסידים הראשונים דכתיב (רות ד:יג) ויתן ה' לה הריון, הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו. אמר מר זוטרא אפי' למ"ד יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעים, יולדת לשבעה יולדת למקוטעים וכו'.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כז, שמבואר שם שכדי להגיע לשלום, בחי' רפואה, ובחי' שבת שלום, צריכים הארת פנים, בחי' שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם, וזה מה שרבי יהודה סובר שיפורא גרים. כי לידה היא בחי' רפואה כמו שכתוב (בראשית כ:יז) וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו, וכן רבינו גילה (אות ז) שהשלום הוא בחי' וה' ברך את אברהם בכל, בכל זה שלום, וחז"ל אמרו שבכל היא הבת שנולדה לו, והעיקר בזה הוא בחי' שופריה דאדם כנ"ל.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בתורה שם (אות ג) שהארת והדרת פנים הוא בחי' דרושי התורה, שהתורה נדרשת בי"ג מדות, ולכן הגמרא מכנה חילי הלידה, שעיקרן שיפורא כנ"ל, מקשה, לשון היקש (אע"פ שאין היקש מפורש בין הי"ג מדות, בעצם לכאורה ההיקש הוא אב לכל הי"ג ואכמ"ל). ולכן אין קושי לנפלים, כי צריכים בחי' (שם אות ד) דרשוני וחיו, כי החכמה מחיה את בעליה. והגמרא מביאה ברייתא יש רואה מאה יום ואין זיבה עולה וכו', כי מאה בחי' הון, כי מאה ברכאן היא מקור כל השפע בעולם, ואל תקרי הון אל גרון, שהוא הקול. ולכן ר"מ אומר יש מקשה ק"נ יום, בחי' קנה חכמה, ובחי' הזדככות הקנה של הרינה (שם). ואכן מקשה גם כן יש לו המשמעות של קישוי וצר הלידה, כי הלידה בחי' רפואה ובחי' שלום הוא דוקא על ידי מרירות כמבואר שם (אות ז). וזה מה שרבי יהודה אמר בשם רבי טרפון שיש בדבר להקל ולהחמיר, כי מצד אחד מיקל ומרפא את החולי, אבל מצד שני מחמיר את המרירות שצריכים לסבול כנ"ל.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל ימי העיבור הם בחי' דין כידוע בקבלה, וכלשון חז"ל (בכמה מקומות עי' ברכות כט: ובמדרש תנחומא, ועיין בלקוטי מוהר"ן קסט) מתמלא עליהם עברה כאשה עברה, וזה מה שאיתא בגמרא כאן שתכלית העיבור הוא למאתים שבעים ושלשה ימים, בגמטריא רג"ע, בחי' כי רגע באפו, רגע כמימריה, שכן אריכות של מדת הדין כל יום. ורבינו מביא (אות ו) מהגמרא (סוטה לב:) שעל ידי התגלות בחי' ברית בקריעת הים סוף אפילו עוללים ויונקים אמרו שירה, זה אלי ואנוהו, בחי' ברית ובחי' הדרת פנים. וזה בחי' מה שהחסידים הראשונים לא היו משמשין מוטותיהן, בחי' שמירת הברית, אלא ברביעי בשבת שלא יבוא נשותיהן לידי חלול השבת, בחי' שבת שלום, שהשגת השלום, שבת שלום, רק על ידי תיקון הברית. והנה כאשר צריכים לחלל את השבת עבור היולדת, אחרים מחללים עבור היולדת, ועם כל זה הגמרא סתם לשונה כאילו הנשים בעצמן תהיו צריכות לחלל את השבת, ואכן גם רבינו תלה השלום דייקא בנשים, כאשר גילה ששלום הוא ר"ת ותען להם מרים שירו לה' (וזה כתוב ממש בענין של שבת), והרי מרים בחי' המרירות של הרפואה, ועיין לקמן שדוקא מדה יג, ונקה, שהיא בחי' נוקבא, בחי' קל-קול.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מר זוטרא מפרש טעמייהו של החסידים הראשונים כי הריון בגמטריא רע"א. רע"א זה בחי' אחד יותר מעשר פעמים כ"ז אותיות הא"ב (כ"ב ומנצפ"ך. וכן אנחנו מפרשים פה על פי תורה כז), כי כל דבר כלול מעשר כידוע בבחי' כולם בחכמה עשית, והאחד יתירה מרמז על הקול שהוא עוד בלי חיתוך האותיות. כי הלידה בחי' רפואה ובחי' שלום כנ"ל, ושיפורא גרים, דהיינו שזה תלוי בהדרת פנים, ומבואר בתורה שם (אות ד) שלפי ההזדככות בחכמת הי"ג מדות כן הזדככות קול הרנה, בחי' הראיני את מראיך השמעיני את קולך (ועכשיו ממש למדתי ברמח"ל, רזין גניזין, מערכה ה' ושמת המצנפת, דרוש ט, ז"ל מצנפת רזא דההוא מזלא תתאה ונקה (המידה הי"ג) דאיהו מ"ץ - נפ"ת. מ"ץ איהו ק"ל (דהיינו עשר פעמים י"ג), דביה אתכלילו כלהו י"ג תיקונין ע"ש. וזה ממש לענינינו, כי כן אצל יעקב (בפרשה שקראו היום!) כתוב (כז:כב) קל, חסר ו', הרי מבואר עוד איך שהי"ג מדות הם ממש שיפור הקול, ומבואר עוד גם כן שזה תלוי בנוקבא דייקא, כי מדת ונקה היא נוקבא כידוע), ומבואר שם (אות ה') שכאשר נזדכך הקול אזי על ידי השמעת קולו לבד בלא דיבור הקב"ה מושיעו בעת צרתו, ולכן עיקר ההריון, והגמטריא רע"א, הוא לתכלית זה שיהיה בחי' הזדככות הקול, שהוא אחד למעלה מהכ"ז שהוא ר"ע. ועי"ז ההריון תהיה ממש בחי' רפואה ושלום כנ"ל.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כל זה ליולדת לתשעה, שהיא תכלית הדין של העובר כנ"ל, אבל היולדת לשבעה, כבר יש בחי' שבת, בחי' שבת שלום כנ"ל, ויולדת למקוטעים. ואולי י"ל עוד שכל החדשים האלו הם בחי' תיקוני דיקנא, כי בז"א יש ט' תיקוני דיקנא, ולכן ס"ל שצריכים ט' חדשים שלמים, ואילו הנוקבא יש לה רק שש תיקונין (עיין תיקונים חדשים של הרמח"ל, תיקון ס"ט באידרא קדישא תיקוני נוק, עמ' תסה, וע' ברזין גניזין, מערכה ג' ויאהב יעקב את רחל דרוש ג), ולכן מיד אחר שהשלימה שש חדשים ונכנסה להשביעית יולדת אפילו למקוטעים.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסוף התורה רבינו גילה שכאשר יש איזה צרה טוב לנגן הניגון של אותה העכו"ם שמציר ע"ש. וזה בחי' מה שא"ר לוי, כי לוי הוא בחי' שירה, אין הולד מטהר אלא ימים הראויין להיות בהן זבה גדולה וכו' ימים רבים, כי רבים הוא כינוי להעכו"ם (תורה כה:ד וכמש"כ לעיל דף לה:), היינו שדווקא במה שהיה ראוי להיות של הגוים, הולד מטהר.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' פרשת ויצא, ג חשון התש"פ

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לט.:

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

היתה למודה להיות רואה יום ט''ו (יום) ושינתה ליום כ' זה וזה אסורין לשמש שינתה פעמים ליום כ' זה וזה אסורין ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל ל''ש אלא ט''ו לטבילתה שהן כ''ב לראיתה דהתם בימי נדתה קאי לה אבל ט''ו לראיתה דבימי זיבתה קאי לא קבעה אמר רב פפא אמריתא לשמעתא קמיה רב יהודה מדסקרתא מקבע לא קבעה מיחש מהו דניחוש לה אישתיק ולא א''ל ולא מידי אמר רב פפא נחזי אנן היתה למודה להיות רואה ליום ט''ו ושינתה ליום כ' זה וזה אסורין ואמר רב יהודה אמר שמואל ל''ש אלא ט''ו לטבילתה שהן כ''ב לראייתה ושינתה ליום כ''ז דכי הדרי ואתו עשרין ותרתי קיימא לה בתוך ימי זיבתה וקתני זה וזה אסורין אלמא דחיישינן לה וקסבר רב פפא עשרין ותרתין מעשרין ותרתין מנינן נדה ופתחה מעשרין וז' מנינן א''ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא ממאי דלמא עשרין ותרתין נמי מעשרין וז' מנינן דכי הדרי ואתו עשרין ותרתין קיימא לה בתוך ימי נדותה וה''נ מסתברא דאי לא תימא הכי האי תרנגולתא דרמיא יומא וכבשה יומא ורמיא יומא וכבשה יומא וכבשה תרי יומי ורמיא חד יומא כי הדרה נקטה כדלקמיה נקטה או כדמעיקרא נקטה על כרחך כדלקמיה נקטה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כח. שיש תורה של האלפין נפולין, בחי' הת"ם, ועליהן בונים בנינים באוירא, ועי"ז יש כל הבושות, ועל ידי בחי' התמיד, תמ"ד, זוכים להקים האלפין ע"ש.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

כי הגמרא דייק שיהיו כ"ב לראיתה, בחי' כ"ב אותיות של הא"ב, וזה בחי' התמיד כמבואר בתורה שם (אות ג) אלף בית גמל דלת, גימל דלת, דא שמיא וארעא, בית, מי שבונה ביתו בין שמיא לארעא, זה תיקון האלפין, זיין חית, היינו אלו בני אדם המקבלים תורותם משידין יהודאין וכו' ע"ש. ז"ח בגמטריא ט"ו לטבילתה או לראיתה. הי הוסת בחי' תמידין כסדרן, וכלשון הגמרא (טז.) אורח בזמנו בא. וסת, בגמטריא תמד כב. והנה רב פפא חשב לעשות את החשבון של קביעת הוסת מהיום שהאשה היתה ראויה לראות, וזה כבנין באויר, כי לא מונים רק מראיה ממש. ולכן הגמרא מוכיח את זה מהאי תרנגולתא. תרנגולתא זה מילה מורכבת, תרנ-גולתא, גולתא, עם האותיות בגמטריא הת"ם, תרן זה עץ גבוה תקוע בארץ כמין תורן הספינה (רש"י בישעיה ל:יז על הפסוק אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסה עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה), הרי תרנגולתא הוא לשון של הרמת הד' אלפין. וכן מדוייק בלשון הגמרא שמכנה הולדת והטלת הביצים, לשון רמיא, ומניעת הלידה לשון כבשה, בבחי' התמיד, בבחי' כבש אלוף (אות ג). ודייקא מוכיח מהתרנגל, כי באו לאפוקי מסברא השייכת לשדין, שרגליהם כתרנגולת.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון הגמרא: כי הדרה נקטה כדלקמיה נקטה או כדמעיקרא נקטה, על כרחך כדלקמיה נקטה. כי הדרה, לשון הוד והדר, בחי' האמונים עלי תולע (איכה ד), בחי' תקות חוט השני, מעיקרא זה בחי' עבודת אלילים שמתגברת על ידי תורתן של השדין יהודאין, כי מעיקרא – מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו (והיום ממש למדתי את הפסוק הזה בישועה כג:ב – בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וכו' ויעבדו אלקים אחרים), ועכשיו, כדלקמיה, קרבנו הקב"ה לעבודתו. ועל כרחך בחי' אנשי חיל מתולעים מתגברים על האויב (אות ב), ומקימים את האמונה על תלה.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי} שבת קודש פרשת ויצא, ט' כסלו התש"פ

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף מה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ש פחות מכאן (מבת ג' שנים) כנותן אצבע בעין, למה לי למתני כנותן אצבע בעין, לתני פחות מכאן ולא כלום, מאי לאו הא קמ"ל מה עין מדמעת וחוזרת ומדמעת אף בתולין מיזל אזלי ואתו, ע"כ.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כט, בסוף התורה כתב ז"ל ועל כן אשה שדמיה מרובין ואין לה וסת, אף שיין מזיק לה כנ"ל, בחי' יין כי יתאדם שאחריתו דם, בחי' נכנס יין יצא סוד כנ"ל, עם כל זה רפואתה ע"י יין שהתסכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחי' שערות, כי ז' גלדי עינא הם בחי' (שופטים טז:יט – ששמשון גילה סודו) שבע מחלפות ראשו, והם בחי' המוחין, כי השערות הם מותרי מוחין, ועל כן הם בחי' שבע מחלפות כו', בחי' ז' מדות שחולפין ועוברין במחשבה שבמוח, כי המחשבה שבמוח הוא כפי המדות שבאדם, וכפי המדה שהאדם אוחז בה, כן חולפין ועוברין עליו המחשבות שבמוח, וזה שבע מחלפות ראשו, לשון חלף ועבר כנ"ל, וכשפוגמין בהשערות, נפגם הראיה שהיא ז' גלדי עינא וכו' ע"ש, וכן מבואר לקמן (ריש דף נב:) שאלמלא שתי שערות יונקות מגומא אחת מכחיש מאור עיניו של אדם.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר אדיר במרום (עמ' פא) שכז"ל אך האמת הוא, כי כל מה שיוצא מכל האיברים, נמשך למעלה אל המוחין עצמם ונכללים בם, ואז נמשכים מן המוח ממש אל היסוד. וסוד זה: וכנגדו בביצים ניכר (חולין מה.) שארז"ל. והוא כי כמו שיש ג' מוחין בראש, כך יש יסוד ותרין ביעין. ומה שבראש עדיין נעלם בסוד המוחין, נתגלה בגילוי ביסוד, עכ"ל.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שפיר יש להמשיל ענין הבתולים להעין. וכמו שיש בשערות הראש ענין של החלפה, כן יש בבתולים.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן בעמוד ב' א"ר חסדא מ"ט דרבי דכתיב (בראשית ב:כב) ויבן ה' אלקים את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש, ואידך ההוא מבעי לי לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש משום ר"ש בן מנסיא ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה אצל אדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא, ע"כ. הרי שהגמרא תולה המחלקות בין רבי ור"ש בן אלעזר אם הזכר או הנקבה מקדים להיות בר דעת בשני דרשות הנ"ל. אכן לפי רבי יכולים לדרוש שניהם, שלא פליגי, כי י"ל לפי תורה כט, שענין שקליעת השערות הוא ענין הבינה יתירה. ורק לפי ר"ש בן אלעזר מוכרחין לומר שהדרשות פליגי.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הסוגיא שם מאיזה גיל הנדרין נבדקין וחלין, וכן להלן הסוגיא של איזה חלות איסור יש כאשר הנודר רק מופלא סמוך לאיש ולא הגיע לכלל מצות, כל זה תלוי במה שרבינו כתב בריש התורה, אין דברים בלי נשמע קולם, שרק על ידי דעת נחשב וחל הדיבור.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: ת"ר מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן אנטנינוס שבאת לפני רבי, אמרה לו, רבי אשה בכמה ניסת, אמר לה בת ג' שנים ויום אחד, ובכמה מתעברת, אמר לה בת י"ב שנה ויום אחד, אמרה לו אני נשאתי בשש וילדתי בשבע אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

והריטב"א מפרש שהיה יכול לטעות ששתיקת רבי הודאה לדבריה, ואכן אין שתיקתו אלא משום שלא חש כל עיקר לדבריה. והנה על פי תורה כט י"ל שהרי כדי שיהיה הדיבור נשמע צריכים לדבר בדעת (אות א), ולהקים ולרומם את הדעת הוא ע"י שבח הצדיקים (אות ב'), וכאן היה ליהפוך ממש, היה סיפור של זנות, ועל כן בעל כרחך רבי היה שותק.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן ג' נשים משמשות במוך, קטנה מעוברת ומניקה וכו'.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שכל אלו הם בחינות המעכבים את התיקון הכללי. קטנה בחי' (אות י) דצא לתתא, היינו בחי' מדרגות התחתונות כשאין תיקון הכללי, בחי' בתר דאסתלק ר' שמעון, שאז הדיבור אסור, וזהו ולא עאל, היינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה. מעוברת – שמא תעשה עוברה סנדל, בחי' (אות ז') חלי נופל, ואז לא תעמוד על דם רעך. מניקה – שמא תגמול את בנה וימות (מפני שחלב נעכר כשמתעברת ואינו טוב ליונק – רש"י בכתובות לט.), זה בחי' (אות ה') לא תנחשו ולא תעוננו, שהם גורמים בחי' נחש משיך לה לגבה, וגורמים שליטת השפחה בישא שהיא עת רעה.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים ה', ע"כ.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

מן השמים, זה בחי' תיקון הברית כמבואר שם (אות ד-ה), היינו שאין עצה אלא לשמור הברית ולא להשחית את הזרע ח"ו, ועל ידי זה ירחמו.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

מה:

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

ויבן ה' אלקים וכו' חד אמר מלמד שנתן בה בינה יתירה וחד אמר מלמד שקלעה לחוה והביאה אל האדם: לק"מ סז על התורה דף פד:.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' פרשת וישלח, יא כסלו התש"פ

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף מז

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

בריש עמוד ב: וכן היה רבי שמעון אומר שלשה סימנין נתנו חכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה, פגה מלמעלה בידוע שלא הביא שתי שערות, בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות, צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף וכו'.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה ל, שצריכים להלביש השכל העליון בשכל התחתון, והשכל תחתון הוא סימן להשכל העליון. כי כן הדדים הם בחי' בינה, כמו שאיתא במסכת ברכות (י.) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, מאי כל גמוליו, אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה. ועיקר הסימנים של שכל התחתון הם השערות, כמבואר בגמרא הנ"ל ובתורה ל'.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו גילה שם (אות ד) ולבא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע וכו' ועל כן ביומוי דשמואל שנפלו ראשי הדור אל הממון וכו' על כן תיכף פגמו במלכות דקדושה, כמ"ש (שמואל ח) כי אותי מאסו ממלוך עליהם, ושאלו להם מלך ככל העכו"ם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן שמואל (סוף עמוד א') דייקא בדק באמתיה, ויהב לה ד' זוזי דמי בושתה, שמאול לטעמיה דאמר שמואל לעולם בהם תעבודו וכו' ע"ש. שמואל לטעמיה דייקא – לטעמיה דשמואל הנביא, לתקן שהבושה והעבדות תהיה בעכו"ם ולא בישראל, ועל זה שילם כסף מלא, כי אפשר להשיג החכמה ולא על ידי הסימנים אלא על ידי בחי' שונא בצע. ולכן נתן לה ד' זוזי, כי כל עסקו היה להציל המלכות שהיא בחי' דל"ת מהד' גלויות כמבואר שם (אות ד). ולכן השדים נקראים דדים, דל"ת דל"ת כי הם בחי' השכל העליון שמסומן בהדל"ת – בחי' שכל התחתון.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו גילה עוד (אות ה) ומי שיש לו אותו החכמה, צריך לראות להמשיך לתוכו חיות, להחיות החכמה תתאה כל אחד לפי בחינת החכמה תתאה שלו וכו' ועיקר החיות הוא מאור הפנים וכו' ע"ש. וזה בחי' בוגרת, שלאחר שכבר הגיע לנערות ושערות למעטה, בחי' חכמה תתאה, אז היא צריכה להמשיך חיות. ולכן בגרת נוטריקון, באור (הפנים) ג' רגלים תתאה, שמביאה את החכמה תתאה לקבל חיות מאור הפנים על ידי השלוש רגלים כמבואר שם, שעיקר אור הפנים הוא השמחה, והשמחה הוא בלב, והלב של כל השנה הם השלש רגלים וכו' ע"ש. וזה מה שאמר רבי שמעון בסימנם של הבוגרת, צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף, צמל אותיות צל"ם, בחי' כל המוחין והמקיפים (צ' – המוחין פנימים שמוקף בל' ומ' אורות כידוע), נתמעך הכף בחי' כף נחת (קהלת ד:ו, שזה גם בחי' שמח בחלקו ושונא בצע) בחי' כף החיים. ופירוש מיעוך, היינו התרככות, שהוא בחי' אריכות אפיים, כידוע שארך אנפין משלים הק"ן אור הפנים בעוד אר"ך אנפין, סך הכל ש"ע נהורין. שנתמעך בגמטריא ח"י ש"ע נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

נא: מתני' כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר כו' ושם בגמ' כל שיש לו קשקשת דג טהור יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא כו'.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

נב: ולכל נימא ונימא בראתי לו גומא בפני עצמה שלא יהיו שתים יונקות מגומא אחת שאלמלא שתים יונקות מגומא אחת מכחיש מאור עיניו של אדם.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקוטי מוהר"ן תורה כט, שרבינו גילה לתקן וסת לאשה מרובת דמים על ידי יין שהסתכל בו הצדיק, וגילה שם הקשר שיש בין פגם בהשערות לפגם העינים, ועמש"כ בזה לעיל דף מה..

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

כח תמוז, נדה דף נח:

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה, ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות וכו' הרגה מאכולת הרי זו תולה בה עד כמה תולה רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול ואע"פ שלא הרגה, ובגמרא איתא ז"ל הרגה מאכולת, הרגה אין לא הרגה לא מתני' מני רשב"ג היא דתניא הרגה תולה לא הרגה אינה תולה דברי רשב"ג וחכ"א בין כך ובין כך תולה, אמר רשב"ג לדברי אין קץ ולדברי חברי אין סוף, לדברי אין קץ שאין לך אשה שטהורה לבעלה שאין לך כל מטה ומטה שאין בה כמה טיפי דם מאכולת, לדברי חברי אין סוף, שאין לך אשה שאינה טהורה לבעלה שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם, אבל נראין דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס מדברי ומדבריהם שהיה אומר עד כמה היא תולה עד כגריס של פול ולדבריו אנו מודים, ולרבנן דאמרי תולה עד כמה אמר ר"נ בר יצחק תולה בפשפש ועד כתורמוס, ע"כ.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש, ובכלל דברינו נפרש ג"כ לשון של רשב"ג שאמר שלדברי חברי אין לך אשה שאינה טהורה לבעלה שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם, שלכאו' מביא ראיה לסתור, דזה מה שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם זה סיבה שהאשה תהיה טמאה, רק שהחכמים אומרים שתולין במאכולת, אז איך רשב"ג אומר שאין לך סדין וכו' כאילו שזה הענין הוא טעם למה תולין לטהר. ונפרש בעזה"י על פי דברי רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תורה סט (שהוא כולל התורות שלפניה כנזכר שם).

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתורה סט רבינו מפרש כל הענין של הגוזל את חבירו ממון גוזל ממנו את בניו (כדאיתא בבא קמא), והוא מסביר שהאשה היא שורש של הממון של האדם והילדים הם באים ונגדלים על הממון של האשה ע"ש. ורבינו גם כן גילה שם שלא רק על ידי גזילה ממש, אלא אפילו על ידי חימוד האדם יכול לגזול את בניו ואשתו של חבירו. ונראה לענ"ד שרבינו גם כן מפרש שהאדם בעצמו יכול לגנוב מעצמו הילדים, וזה על ידי שנושא אשה בשביל ממונה, ועל ידי זה הוו ליה בנים שאינם מהוגנים (קדושין ע). וזה פירוש מה שרבינו כותב שם בד"ה וזה שאמרו רז"ל הנושא אשה לשם ממון וכו' ע"ש, ולכאו' לא מבואר בכלל מה הכוונה בוזה מה שאמרו, כי מקודם היה מדבר על גזילה וחמדת ממון חבירו, ואיך שצריכים לתקן את זה על ידי צדקה וכו', ומה קשר להמשך הזה שמדבר מענין נושא אשה שאינה הוגנת לו וענין של שונאים הבאים לאדם מחמת עכירת מוחו וכו'. אלא נראה כנ"ל שרבינו מגלה שזה שהאדם נושא אשה בשביל ממון, הרי הוא גם נתקע ופוגם בעצמו, ומזיק ילדיו. ואז רבינו ממשיך להסביר עוד איך שעל ידי חמדת ממון מביא לאדם שונאים.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד מבואר בתורה שם, שיש דרך שהאדם ניצל מרעת הגזילה, ששומר את הנפשות התלויות בממונו, כי כאשר האדם רואה שבאים לגזול ממנו הוא מכווץ את עצמו, בדרך שלא נשאר בהממון אור של הנפשות, ונמצא שהגזלן לוקח רק בחי' עפרות זהב. וראה שזה ענין הסוגיא שלנו של תולין בכתמים. דהנה ענין דם נדה התחיל כאשר הנחש חמד את חוה, ומזה יש דם נדה וזבה. והנה אדם וחוה תקנו את עצמם ועשו להם חגורות, בגדים. כי בחטא עץ הדעת היה ענין של כעס, כמו שהנחש העיר, אף כי אמר אלהים וכו', בחי' אף וחמה. וזה בא על ידי החמדה שנופלים לכסילות שהוא שעי"ז יש כעס ושונאים כמבואר בתורה שם ובעוד מקומות. והבגדים הם תיקון על הבגידה, והם בחי' חכמה, כי הבגדים הם בחי' כבוד כמובא כ"פ בדברי רבינו, וזה בחי' כבוד חכמים ינחלו, בחי' חכמה. על כן כאשר נראית כתם על הבגד תולין להקל. כי כיון שהבגדים הם תיקון על החמדה, הרי זה בחי' מה שהאדם מכווץ את עצמו לשמור את עצמו והנפשות התלויים בממונו מהגזלן. אז צריכים לשער אם הצליח להציל את הנפשות או לאו.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

אז יש תולין בהרגה מאכולת, וזה ענין המבואר בתורה שם (סוף סח) כשהממון יורד לאדם הוא בבחינת טרף נתן ליראיו והוא מהפכו לכעס ונעשה מזה טורף נפשו באפו ע"ש. מאכולת זה בחי' הטרף שבא לאדם, אז אם כובשים את הטרף, נמצאת שאין פגם של כעס וכסילות שמביאים לבנים שאינם מהוגנים שזה פגם של דם נדה, ואין פגם בהבגדים בחי' הכיווץ שהאדם עושה לשמור את עצמו והתלויין בו מהגזלה והחמדה, אז תולין לטהר. רשב"ג אומר שתולין רק בהרגה, אבל אם לא הרגה, ולא כבשה את המאכולת, אז לא תולין, כי זה סימן שטרף הפך לטורף, ויש קלקול ופגם של כעס וכסילות, ואין מה לתלות שניצל מדם נדה. והרי לדבריו בלא הרגה אין קץ, בחי' אין חומה, רק חמה וכעס (כמובאר בתורה סח שם), ואין לך מטה ומטה, בחי' הפרנסה (כמבואר במ”א בלק”מ שקשין מזונותיו של אדם זה בחי' זיווג ע”ש) שאין בו דם מאכולת, דהיינו איזה חסרון של בעצבון תאכלנה, והרי אין קץ כנ”ל, ואין לך אשה טהורה.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

ורשב"ג אומר שנראין דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, דעד כגריס של פול תולין, גריס זה גמטריא רג"ע, בחי' כי רגע באפו, דכעס בשיעור כזה ראוי הוא, כי כן מדתו של השי"ת, ופול זה גמטריא למודי ה', כי זה סוף התיקון של החמדה, שצריכים להחזיר את הבנים, בחי' למודי השם. (וע"ע בריש פ"ו דנגעים שמבואר שיעור הגריס הקילקי ד' עדשות שכל עדשה ט' שערות, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

וחכמים אומרים שאפילו לא הרגה את וכבשה את המאכולת תולין, שאין לך סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם, סדין זה בחי' מעשה ידיה של האשת חיל כמו שכתוב סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני, ועל כן על כרחך הדם הזה אינה אלא של כיבוש המאכולת ולא של עצבונה. והרי היא בחינת אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת חן. אני חומה, זה בחי' שמירת העשירות והדעת מהכעס, ושדי כמגדלות זה בחי' הבנים בחי' למודי השם, כי שדי זה זרע האיש שיורה כמבואר ברש"י על התורה, ומגדלות הם הבנים, בחי' (תהלים קמד) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם, אז הייתי בעיניו כמוצאת חן, בחי' זווג ההגונה ושמירה מהחמדה. והחכמים אומרים שתולין עד כתורמוס, כי התורמוס זה בחי' זרע שאין תקוה שיצאו לטובה שיהיו למודי ה', כי הס' נחלף עם ד' בהאותיות המוחלפות של, אל בם גן דס, אז התורמוס זה בחי' התרמוד שאין מקבלים גרים מהם, כמבואר בסוף תורה נט בלקוטי מוהר"ן. והרי כשיעור תורמוס בודאי אי אפשר לתלות לטהר.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במשנה תני מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע אמרה לו וכו' וטהרה ר"ע ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה דם ולא כתם, ע"כ. התלמידים של רבי עקיבא תמהו והסתכלו זה בזה, אז הוא נחה דעתם, כי באמת הם הם התיקון, כי הם הלמודי השם.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי כט תמוז התשע"ב, מסכת נדה דף נט: ריש פ"ט האשה שהיא עושה

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה: האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם, רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה, ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי תורה ע' בלקוטי מוהר"ן שמבואר שם הענין של כח של הארץ שמושך את כל הברואים אליה, כי כי ככה ברא השי"ת את העולם שהארץ תהיה המרכז, ולכן כולם נמשכים אליה, וזורעים בה והיא מוציא יבולה וכו'. והצדיק מקבל את עצמו מדה זו של האדמה, שזה מדת ענוה, מדת הסבל, שכולם דשים עליו והוא מוציא להם צרכיהם. ולכן הצדיק מקבל את הכח הזה של משיכה, כי הוא יסוד העולם ממש. ובאמת כל זה מראה על ענוותנותו של השי"ת, שהוא באמת סובל את הכל, ולא רואים אותו בכלל, והוא זן ומפרנס כל הבריאה. והצדיק בונה את המשכן, והוא כלים לכבוד השם יתברך שיתגלה בעולם ובכל אחד. כי לולא בנין המשכן, השי"ת מסתיר את עצמו במדת ענוותנותו, והמשכן הוא דרך שהשי"ת מראה כבודו. ויש להבין את זה על פי הסיפורי מעשיות סיפור ממלך הענו, ונפרש קצת בעזה”י.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

דבזה מבואר היטב שני ההמשכות שרבינו מפרש בתורה שם (ע), שמצד העניוות בחי' ארץ יש כח המשכה, כי כך הש"י ברא את העולם שזה הארץ היא המרכז והכל נמשכים אחריה, וממילא מדת הארץ והסבל הם המרכז שממשיכים הכל אליהם. ומבחי' זו, בחי' סובב כל עלמין הש"י מסתיר את עצמו, ורואים גדולתו אבל בעילום שמו, שרואים את כל הבריאה, אבל לא שזה דוקא מעשה הש"י, כי הוא יתברך בענוותנותו מסתיר את עצמו וכל פעולותיו שלא פועל אלא על ידי אחרים, ולא מראה את עצמו. ועם כל זה הכל נמשכים אחרי העניוות הזה, שסובל את כולם. ויש כח המשכה, בחי' ממלא כל עלמין, שממשיך אלהותו לתוך העולם. שהצדיק יסוד עולם בונה את המשכן, הכלים להכיל כביכול אלהותו יתברך, וע"י כח המשכה הזו הצדיק נותן לכל אחד הכבוד הראוי לו, דהיינו כבוד ה' הראוי לשרות על כל אחד ואחד. וזה ע"י שמשבחים ומגלים גדולת השם יתברך, שעד כאן גדולת הש"י היה נסתר בענוותנותו, וממילא לא רואים גם את העניוות, כי העניוות בלתי נראית רק על ידי הגדולה. אבל על ידי שמגלים את הגדולה, ממילא רואים את העניוות שפעל כל זאת הגדולה. ורק הצדיק יסוד עולם יכול לגלות גדולת השם, כי אין כלים לגלות גדולתו יתברך אלא העניוות. וע"י שהצדיק יש לו בחי' ונפשי כעפר הוא יכול לגלות גדולת השם יתברך, דהיינו לבנות משכון לכבוד ה' וכמשנ"ל. ולכן הגם שמצד העניוות של הצדיק כל העולם כולם כבר נמשכים אחריו, בזה שהצדיק מקים את המשכן, הוא קורא את ראשי העם, בחי' קריאה כמו שמצינו להבדיל אצל בלעם (ריש פרשת בלק פסוק כ) אם לקרא לך באו, ופרש"י ז"ל אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר, ע"כ, וכן כאן הצדיק קורא לראשי העם ליתן להם הגדולה, שישרה עליהם כבוד ה'. בחי' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם האשה יש לה שני בחינות האלו, כי האשה בחי' הארץ, כמו שארז"ל שאשה קרקע עולם, רק שבאשה זה מרצונה ומבחירתה להיות בבחי' זו, וגם מבחירתה היא נהנית מבחינתה לקבל כל הנאות מאלו שהיא סובלת, אבל לולא האשה מקדשת את עצמה כראוי, אז היא מסוגלת לרוח הקודש גבוה, וכמו שמצינו בשרה אמינו שנקראת על שם השררה שלה ועל שם הרוח הקודש שבה, והשי"ת מצוה את אברהם אבינו לשמוע ולציית להרוח הקודש של שרה.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

והאשה יש לה גם את הבחינה של הקמת המשכן, וזה מה שמצינו (שבת קיח:) שר' יוסי אמר מימי לא קריתי לאשתי אשתי וכו' אלא לאשתי ביתי.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הצדיק שהגיע למדרגה זו שהוא בבחינת משה רבינו שמקים את המשכן, הרי עיקר הבחירה שאנו יודעים כבר בטל אצלו (רק שיש לו בחירה בדעת כמבואר במ"א בלק"מ), ורבינו מכנה את זה (תורה כא) בחי' צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, שזה בחי' ישיבה, שאין תנועה מרצון לרצון ע"ש (וע"ש איך שזוכין לרוה"ק ע"י טהרת השבעה נקבי הראש). ועל ידי ישיבה זו הצדיקים מגלים כבוד ה' בעולם, בבחינת מרבה ישיבה מרבה חכמה, בסוד התכלת ואכמ"ל. ויכולים להבין את זה גם כן, כי הצדיק הזה הגיע לבחי' מקומו של עולם, שיכול לעשות ראש השנה (כמבואר בלקמ"ת תורה א), שזה בחי' כתר, שבראש השנה מכתירים את הש"י, וכמבואר בעוד מקומות בענין כבוד מקומו. וזה בחי' העטרה והכתר.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם הצדיק ידיו מלוכלכות בדם, כמו שמצינו בדוד המלך (ברכות דף ד), וכן רבינו אמר על עצמו (ומובא בלקוטי הלכות או"ח ג, תחומין ועירובי תחומין ד: - טז) על שהיה מוציא אנשים ממקומות נמוכות מאד וכו'. אבל כמובן הדם הזה לא מהצדיק, רק שהצדיק באמת רחוק מאד מהדמים והטומאה, רק שנכנס לתקן, משא”כ האשה קרובה מאד להטומאה וכמו שכתוב רגליה יורדות מות, כידוע, ולכן מצויה אצלה דם נדה.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

והאשה, שהיא בבחי' קרקע עולם, יש בחי' מצא ומוצא, שיש אשה שהיא בבחי' והארץ לעולם עומדת, שרחוקה מהישיבה, בחי' יישוב, בחי' בית, בחי' האשת חיל עטרת בעלה. וכדי שהאשה תזכי להיות עטרת בעלה צריכה לעבור הרבה בירורים, כמבואר בלקמ"ת תורה טז, שמבואר שם שהדיבור בחי' חוה ראשי תיבות המעטרכי חסד ורחמים, וזה רק על ידי הרבה בירורים ע”ש. וכאשר היא בבחי' עומדת ועושה צרכיה בודאי מתלכלכת את עצמה בעבודת הבירורים (עמידה לשון זירוז, כמו שפרש רש"י עה"פ עמד פתח האהל (שופטים ד:כ) זרזי עצמך בדבר). וזה בחי' לא תעמוד על דם רעך (קדושים – ויקרא יט), שעל ידי העמידה הזאת אינה נשמרת מדם נדה. ויש בפסוק הזה רמז לדברינו, כי בפסוק כתוב לא תלך רכיל בעמיך לא תעמוד וכו' (וידוע מתורה כט שזה מדבר על פגם הדמים ע"ש), בעמיך – בע', זה תורה ע' מי = נךל, ר"ת נפשי כעפר לכל.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שתני במשנה, האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם, אז תלוי באיזה רצונות האשה נמצאת, אם היא בחי' עומדת או יושבת כנ"ל, כי אם היא בבחי' עומדת שעדיין היא תפוסה ברצונות גשמיות אז הדם שהיא רואה מטמאה, וי”ל דם, שזה בחי' דמימה, היפוך חו”ה. אבל ר' יוסי אומר שבין כך ובין כך, דהיינו בתוך העבודה של הבירורים קודם שיוצאת נקי מרצונות עצמה, עדיין בתהליך הזיכוך והבירור, אז תולין שהדם הוא מהזיכוך והבירור ולא דם טומאה, וי”ל שהדמימה בחי' סייג לחכמה, בחי' כתר. ובזה א"ש ר' יוסי לשיטתיה שאמר שמימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא ביתי, שאפילו כאשר אשתו היתה בבחי' עומדת ר' יוסי התיחס אליה בבחי' ביתי, בבחי' יושבת.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף המשנה איש ואשה שעשו צרכיהם לתוך הספל שרבי שמעון אומר שחזקת הדם מהאשה, כי עיקר הסב"ל זה מהאשה, שהיא ממש בבחי' קרקע עולם שסובלת את הכל.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

כה כסלו, יום ב' פרשת מקץ, א' חנוכה התש"פ

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

נדה דף סא:

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

אבדה בו שכבת זרע חדש בודקו במחט שחוק בודקו בחמה, פרש"י ז"ל במחט, מקום הזרע קשה והמחט מתעכב ליכנס בו. חדש, אין נבדק בחמה לפי שהוא עב ומהודק אבל שחוק נבדק בחמה, שוטחו כנגד עיניו, מקום הזרע הוי סתום ואין החמה נראית בבגדו כל כך, עכ"ל.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי ליקוטי מוהר"ן תורה לא, שיש שני בחי' ברית (אות ה) ברית תתאה בחי' אליעזר עבד אברהם, בחי' (שמות כג) כי שמי בקרבו, שמו כשם רבו, שהוא חנוך בחי' (משלי כב) חנוך לנער וכו'. וזה בחי' בגדים חדשים שעוד לא נתחנכו והם עוד עבים ומהודקים, והעיקר בהם ששמי בקרבו, ועל כן השכבת זרע לא יתן המחט ליכנס בו. ויש ברית עלאה בחי' אברהם, ובאברהם כתיב ואברהם זקן (בראשית כד, לקוטי מוהר"ן תורה כז, ס, פד, תנינא נט), וזה בחי' שחוק (וכן גבי אברהם כתיב (בראשית יז:יז) ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד, ובתהלים קה, יצחק הוא ישחק). ומי שהוא במדרגת אברהם אז כל העכו"ם וכל הכוכבים ומזלות שהם תחתיהם, כולם הן טורחין בשביל זה האיש (אות ט) בבחי' (במדבר יד) לחמנו הם סר צילם מעליהם, כי מראה חמה עמוקה מן הצל (ב"ב פד), ומבואר שם ז"ל ולעתיד יתקיים (ישעיה ל) ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך, שאזי נתגלה בחי' פנים, כי עכשיו פני ה' מוסתר בדרך הטבע בהנהגת המשלות וכו' ועכשיו מראה חמה עמוקה מן צילם וכו' וזהו הצל שמסתיר אור החמה, וכו' ע"ש, וזה הבחי' שבבגדים שוחקות השכבת זרע סותם מאור החמה.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המשך הגמרא שדנה בענין שעטנז, כי סוד שעטנז גילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' קמד-) שצמר הוא לבוש הנעשה מאורות הפנימים שנמשכים הלאה לחוץ, אבל פשתים הוא בא מזרע של עץ היוצא מן השדה, מן החיצוניות, ע"ש. והרי הפשתים ממש בבחי' הכנף מוריך, עד לעתיד לבוא שאז כבר לא יכנף.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

כו כסלו, ב' חנוכה, התש"פ

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

נדה סב.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

ואשלג, אמר שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו אשלגא שמיה ומשתכח ביני נקבי מרגניתא ומפקי לה ברמצא דפרזלא, ע"כ.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה לב, שהשכינה כל זמן שלא ניתן לזווג אתקריאת נער בלא ה' (זוהר בא דף לח:) גימ' ש"ך דינים, וכד אתתקנת לזווג איתקריאת נערה בה"א, שנמתקין הדינים על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה וכו' ע"ש. אשלגא זה בחי' ה' אלפין, כי שלג בגמטריא אלף אלף אלף, הרי ג' אלפין, ואשלגא, א' לפני השלג וא' לאחריה, הרי ה' אלפין. וזה מה שהיא נמצאת ביני נקבי, כי על ידי הה' אלפין מעלין מנקבה תחתונה בחי' נער, לנקבה עלאה בחינת נערה, על ידי לאה, בחי' אימא. ולכן מקפי לה ברמצא דפרזלא, פרזלא הוא ברזל, ראשי תיבות של הד' אמהות, בלהה רחל זלפה לאה, כידוע.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרע"ב כתב (שבת ט:ה) אשלג, לא אתפרש לי מה הוא, עכ"ל. ובמקום אחר כתבתי על זה בס"ד. ועל פי דרכינו יכולים לפרש דבריו, לא אתפרש, דהיינו ל-אלף אתפרש, בחי' ופרשה השמלה, שהוא התפשטות האלפין, לי – בחי' לאה, בחי' הייא לייא, מה הוא – כי אז מוכן לזיווג עם ז"א בחי' שם מ"ה.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

בהמשך הגמרא:

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר, צפון ועבר, טהרותיו טמאות, צפון צבע נמי מעבר?! אלא וכו'.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

צפון פרש"י שבו"ן בלע"ז. צפון זה נוטריקון של נחמן בן צפורה\פיגא, וזה מה שפרש"י שבו"ן שהוא נוטריקון נחמן בן שמחה. כי הצדיק בחי' רוח צפון, עיין תורה ח:ב. וזה הענין המוזכר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מבערגיר ועני (מעשה י') שצריכים לעבור עליו השבעה מימות, ואכן מה שעובר על המקרב לרבינו הקדוש, מעביר אפילו את הצבע כידוע.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

דף סה. אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב כיון שנתקו שניו של אדם נתמעטו מזונותיו שנאמר (עמוס ד) גם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם, ע"כ. פירוש נתקו שניו, לכאורה נפילת השניים, אמנם רש"י כתב ז"ל משנתקו שניו, זקנה, עכ"ל, ויתכן שהוא לא מפרש שניו לשון שניים, אלא לשון שנים, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן (אות תנז) אחד אמר שמה שחלם לו שנפלו שניו מרמז על חכמות שלו שיתבטלו, ואני אמרתי לו אדרבה השטות שלך יתבטל, כי שן הסלע תרגומו חזק (אמר המעתיק עין מדרש רבה במדבר פרשה ג' אין שן אלא לשון חזק וכו') וכו' (רצונו לומר בדרך צחות והלצה כי במדינתנו קוראין לאיש שוטה – חויזק), ע"כ.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפשטות, מכח הגמרא כאן היה יותר נראה הפתרון המאן דאמר ההוא, כי רבינו תמיד כותב שהפרנסה תלוי בדעת, וכיון שנפילת השיניים סימן על חוסר בפרנסה זה נוטה לרמז על ביטול החכמה. אכן רבינו בודאי רצה למצוא דרך לפתור את החלום לטוב, כי החלום הולך אחר פתרונו, ואכן יש לפרש הגמרא כנ"ל שאינה דורש על נפילת השיניים אלא על בא בימים בזקנה.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

עג.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא: לקמ"ת ב:ב דף ג..

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

תנא בי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר (חבקוק ג:ו) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות, ע"כ. - עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תורה לא, שכל ההליכה בדרכים תלוים בגלגלי הרקיע, וכמו שפירש הרד"ק על פסוק זה ז"ל מהלכי העולם כלם לא"ל יברך לפיכך יעשה בהם כרצונו וכו' ואמר הליכות עולם, כי העולם מתנהג על מהלכי הגלגלים והכוכבים עכ"ל, והגלגלים תלוים בברית, ויש ברית עילאה וברית תתאה, ובבחינת אם לא בריתי יומם, ברית תתאה בחי' לימוד איסור והיתר, וברית עלאה סודות התורה, שרבינו גם כן מכנה הלכה, הרי שהליכות העולם תלוים בהלכות (וע"ע בתנינא תורה ב', הלכות בחי' הליכת הדמים). ולפי ברית עלאה, שונה מלשון תקות חוט השני, היינו זריחה, בחי' כחם השמש הנאמר אצל אברהם, ושנה (כמו שונה חסר הו') לפי השמש.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה לג, שיש ימי טוב וימי רע, וזה השונה הלכות, שונה מלשון שינוי, שמביא שינוי לאותיות התורה שהיו בצימצום גדול תחת הרבה לבושים, ועכשיו הם בולטים ומאירים.

</div>



# ערלה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/orlah/

# ערלה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/orlah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ערלה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ערלה היא קליפה קשה, וכן מצינו מסכת זבים ונדה. ועי' בספר אדיר במרום (עמ' ו', ספינר) שערלה בגמטריא אלקים דיודי"ן וה' אותיות אלקים. והוא בחי' ש"ד משד"י. ערלה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רב נ נח (רב דייקא, ולא רבי, כי חסר הי' כנ"ל).

</div>



# פנות המרכבה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/panot-hamerkavah/

# פנות המרכבה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/panot-hamerkavah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פנות המרכבה (נמצא בספר גנזי רמח"ל)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי ת"ל פלא נפלא מאד, חוברת שלם של הרמח"ל שממש מרמז במכוון על הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא זו בלבד, הרמח"ל עשה על התורה זו, תפילה ממש כענין של רבינו. ראה בספרו פנות המרכבה (נדפס בספר גנזי רמח"ל עמ' שיג). וכל הפנות נבנים על יסוד קרבן המנחה, ועמש"כ בערך מנחה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הפינה הראשונה מדבר על פתיחת הקברים (-היינו עננים של טומאה, שעד שהיות הקברים סתומים, קולם של ישראל כמעט אינם נשמעים, אינם עולים לשמים ע"ש), שהוא נוטריקון של פת"ק (וכבר לפני כמה שנים כתבתי בס"ד בפרשת יתרו (שמות יט:יז) שהוא ראשי תיבות פה תהיה קבורתכם ע"ש) והרמח"ל מסביר שאחר פתיחת הקברים יהיה התגברות עצומה של הס"א, ממש כמו שרבי נתן מאריך בענין זה (ומבואר שם ממש הענין שרבינו כתב בלקוטי מוהר"ן כב:ז שתכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו ע"ש), ולכן אחר התגלות הפתק היה השואה ("וסוד חבלי משיח יוצאי מן הקברים האלה"). ושם הרמח"ל מדבר על ה"אבי אבות הטומאה" שהוא ממש זה לעומת זה, והרי עם הג' תיבות הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן "תימן" בלי יוד ועם הכולל, שהוא מדבר שם ממנו, הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שעוד לא זכו אז לכל התגלות של נ נח, רק לפתיחת הקברים בכלליות, קבלת הפתק. ולכן העננים של הס"א מכסים. ועוד מביא שם ז' שמות רעים של העננים, והגמטריא של הראשי תיבות שלהם תפ"ה כמנין תהלים, ועם הז' כוללים הרי זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועליהם נאמר "סכות בענן לך מעבור תפלה", סכות בגמטריא תפ"ה ע"ה, ועם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והשבעה עננים עומדים תחת ממשלת רהב שר של מצרים, רהב מצרים בגמטריא הפתק"א ע"ה. וכנגדם היו מתפשטים בארץ ישראל שבע עממין שנאמר בהם "לא תחיה כל נשמה" ע"ש. הראשי וסופי תיבות של לא תחיה כל, בגמטריא תפ"ו, ועם הששה אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכנגד העננים הרעים יש ענני הכבוד בחי' עב קל, ע"ב זה חסד, ריבוע הוי"ה, וק"ל זה ריבוע שם מ"ה [וכז"ל וסוד זה "הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים" ע"ש. הנה ה' רוכב על עב בגמטריא תפ"ו ועם החמשה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות של: רוכב על עב קל ובא מצרים בגמטריא תפ"ו ועם הששה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה]. וכל ענין העננים מכסים מרומז בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'. [עוד כתב שם ז"ל וכשהקב"ה יוציא חמה מנרתיקה וכו' ראשי ישראל יתחזקו וכו' "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" כ-צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן]. וכאשר בני ישראל יצאו ממצרים ירדו כנגדם ז' עננים טובים וכו' "ויסע עמוד הענן מלפניהם" הראשי וסופי תיבות בגמטריא נחמן מאומן. וכז"ל וסוף הענין היה במתן תורה (-עיין ברמב"ן עה"ת) כשנתעורר שופר העליון, אימא עלאה, והוא יובל, אז נשלם חירותם של ישראל ונבקעו כל העננים רעים לגמרי, כין דבר מעביר אותם כמו השופר, ע"ש. שופר בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר השם של פינה זו: כוז"ו שהוא ראשי תיבות: כבוד ושבח זכות ופאר (-סופי תיבות בגמטריא ברית, ושאר האותיות בגמטריא תנו) ועם הד' אותיות הם בגמטריא: פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם איך שזה יאיר ויקשר נשמותיהם אפילו שאינם יודעים (ריש עמ' שטז), ועיין שם (עמ' שיז) ענין השמן שיאיר במוחין, שסודו (בי"ט) נכלל בפסוק "כי בי חשק ואפלטהו" שהוא בגמטריא הפתקא ע"ה. והוא בסוד "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם" – לאהבה אותם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובהיותם בסוד הראש נאמר "ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי" – סביבותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן 'ועתה י'-רום ראשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וסודו "ושמן על ראשך אל יחסר" – שמן על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז יש גם את הלבונה (כז"ל: ברית הלבב סודו "ונתן עליה לבונה" – ונראה לפרש כנ"ל שכבוד ושבח זכות ופאר בגמטריא תנו ברית), וסוד זה, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו – עמש"כ על פסוק זה בישיעה (א:יח). ונתפרש עתה בסוד "ויטע אשל בבאר שבע" בבאר שבע עם התיבות והכולל בגמטריא פתק. וסוד זה "ועל כל פשעים תכסה אהבה" תכסה בגמטריא תפ"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ובסיום ביאור הפנה הראשונה כז"ל והכל בסוד האש הלוהט, אש האהבה, שנאמר בו: "רשפיה רשפי אש שלהבתיה, ע"כ. רש"ף, בחינת שופ"ר הנ"ל, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכן לענין פנה שניה, שהוא ענין של שירה והתגלות נבואה, מרומז בתורה ח' הנ"ל. וד' כנפים יש ע"ש, ובלקוטי הלכות מרבה לבנות על היסוד שהד' כנפות הם בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, והרמח"ל כותב שהשרש שלהם נקרא שמו צמרכ"ד (השם הזה מובא גם בכוונות להתחלת ברכת כהנים) – בגמטריא נ נח נחמ נחמן, וסוד זה "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק" – כל הפסוק הזה מפורש ומבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ח'. וכתב ז"ל ואז נקשרים בשרש העליון, והוא אות צ' של השם שאמרתי צמרכ"ד. וסוד זה 'צבי לצדיק' ונכללים כלם בו עכ"ל, הרי שהכל תלוי בצדיק. עוד כתב ז"ל כי אחר שהוצבר עפרו של אדם מד' כנפות הארץ, הונח כולו בגן עדן. וסוד זה 'מלך' הוא כמנין צ', והוא הצ' הזה שאמרתי, והוא מתפשט על הר ציון, סוד זה (תהלים ב:ו) 'ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי' עכ"ל עמש"כ על פסוק זה. עוד כז"ל זה הצ', שהוא מלכי, על הר ציון מתפשט ודאי, ועל כן נאמר 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ע"כ. וידוע שיש כבר מזמן מקום בהר ציון מיועד לציון רבינו הקדוש, שצריכים לצבור עפרו (-גופו, כן כתב שם להדיא) של רבינו מאומן להביאו לארץ ישראל, וידוע שסבא תמיד הרבה לקרוא לרבינו מלך ואכמ"ל, 'תצא' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הראשי וסופי תיבות של מציון תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתב שם ז"ל "ואני נסכתי על ציון הר קדשי" מלך וקודש מתחברים ביחד, וסוד ת"צ. מלך הוא צ', ק ' קודש הוא ת, עכ"ל. ת"צ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואולי י"ל שמלך וקדוש זה גם בחי' סבא ורבינו (-כי ביחודים של האריז"ל מבואר ת"ץ זה פעמיים נ"ר בחסרון של חמשה כוללים לכל נ"ר ע"ש).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

[וכז"ל ועוד קודש הוא ת"י, ועם הצ' הרי ת"ק, והוא הילוך עץ החיים, שהוא מהלך ת"ק שנה. ואז כל זה מתפשט עד הצדיק למטה וכו' עכ"ל. יש רמז יפה על זה בתהלים (קיא:ט) פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו, עמש"כ שם, והרי פדו"ת בגמטריא ת"ץ, והראשי תיבות של פדות שלח לעמו צוה בגמטריא ת"ק – שהם בחי' מהלך עולם, והם מתפשטים להצדיק בחי' בריתו, קדו"ש ונורא שמו.]

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ומביא שם את הפסוק (תהלים א:ג) והיה כעץ שתול, עמש"כ שם במקומו.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וכז"ל ועל כן נאמר (ישעיה ס:כא) 'ועמך כלם צדיקים' ע"כ, עמש"כ על הפסוק שם שהוא בגמטריא תפ"ו – ועיין בזה בפינה הראשונה. ועוד כז"ל כי באמת לעתיד לבא כל ישראל יהיו נתקנים באות צ' הזה ועל כן 'ירשו ארץ', זאת ארץ הצבי ע"כ, והוא הדבר שרואים היום שרבינו מתקן את עם ישראל, וכבר חזרו חצי לארץ ישראל. ומביא שם עוד את השם תגע"ץ שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ב, משותף בשם השם ברבוע.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שהכנפים הם מים (ובזה מובן מה שכתב מקודם שהם מתקנים את הגוף שהוא יבשה, ומש"כ שם לכוון שם אלקים וכו' עיין בקיצור כוונות לטבילת המקוה ערב פסח, ובכוונות המקוה להבעל שם טוב), ונקראים מי מנוחות. הראשי וסופי תיבות של מי מנוחות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכתב שאלו המים עושים התהלה, והרי קיימא לן שנ נח הוא עשרה מיני נגינה שהם עיקר התהלה ויסוד של כל התהלים.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ומדבר על ה' אורות מגלים על נוקבא, וי"ל ה' תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מדבר שם מענין סל"ת שהוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ואז מבאר הענין של לב בשר – שרבינו הקדוש אמר לעתיד כולם יהיו ברלסב כמו שכתוב והסרתי לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר – אותיות ברסלב, כי המדרש כותב שזה בחי' לב בוסר – שכל אחד מואס במה שאינו חלקו, וזה הענין בעיקר מפורש באריכות בפינה השלישי שהוא התפשטות החסידות וביטול מוחלטת שכל קנאה, ואכן הוא מתחיל כבר מפה, של"ב אורות יורדים ומתלבשים בבשר, ונחתם שם אחד שהוא אהו"ה שמקשר העליונים והתחתונים (ראשי תיבות את השמים ואת הארץ כמובא), וזה בחי' לב טוב, שגם היצר הרע יהיה טוב, לב טוב בגמטריא מט, ובהעלתו בסוד הי', שהוא פטיש יפוצץ סלע, נעשה ת"ץ, והוא סוד צ' של צבי, ות' של קודש וכו' ע"ש וע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המתגבר באדם כדי שיהיה נביא, שיהיה הנבואה מצד הבינה (-כמו שרבי אברהם בן הר"ן מרבה להוכיח שרבינו בבחינת בינה), שהוא הלב מבין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

"ובתחילה נעשית על ידי יחידים, והם השרשים הראשונים של ישראל, ובסוף הכל וכו' כל ישראל יהיו במדריגה הזאת." ומביא שם את הפסוק כעת יאמר ליעקב, כעת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועל אותו הזמן נאמר "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" – יפה רעיתי ומום אין בך, עם הי"ז (טוב -אהו"ה) אותיות, וה' (אורות) תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ומום אין בך, לבן אבן נעשה לב בשר ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ובפינה השלישי [מצפ"ץ – ע"ה בגמטריא מוהר"ן] כותב שלעתיד יתקיים חסידות (ממש לשונו) של לב בשר, שהשם יתברך יסיר את לב האבן, ואז לא יקנאו זה בזה, וזה ממש בדיוק מה שרבינו אמר שלעתיד כולם יהיו חסידי ברסלב, שיהיה להם לב בוסר ' פירושו מואס בחלק חבירו, כמו שכתבנו בפינה השניה. "ובאמת שלכל אחד מעלה הראוי לו, אלא שלא הכירו זה, ולכן כל אחד היה רוצה לעלות במעלה שאינו ראוי לו. וזה היה הקנאה, שלא הכירו מעלתם שהיו בו, שזה הוא מה שמגיע להם, ולא יותר... ועל כן מי שמקבל משם לא ירצה לעלות אל מקום שאינו שלו, וזה השרש צריך שיתגלה באחרונה, כדי שיקבלו כל בני האדם מעלתם כראוי לכל אחד, ולא ירצו מעעלה אחרת, וזוס זה: "וסרה קנאת אפרים". ועל סוד זה נאמר "אך טוב לישראל אלקים לברי לבב", כי מי שמברר לבבו, כך האור מגיע אליו בבירור, ואינו מתערב בתוך החך. ולכן אין קנאה בלבו, כיון שמקבל מעלתו לפי שרשו... (עמ' שכה:) ואז יודע (קמץ תחת הו') החסידות בעולם, שיכריו בני אדם מעלתם, ולא ירצו יותר מזה... (שכו-ז:) אז יהיה השלום שולט, שכבר עברה כל קנאה, וכל אחד יחפוץ בשרשו, ולא יבקש יותר, רק לפי תיקונו. ויתגבר החסידות בכל הלבבות, והחפץ יתפשט... "עולם חסד יבנה" – בחסידות שיתפשט... והיא נפש דוד התלוי בחסידות... זו היא מנחה, סלת ודאי, בבירור ובניקיון... (שכח:) אז יהיו כלם חסידים וקדושים בלי מום... כלם יכירו מעלם, וישראל לא יקנאו לו (-משיח!). וגם לא יבקשו מלחמות וכו' ע"ש. וכל זה הענין הוא ממש הענין שהארכנו כבר בפרק לפרש "אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ע"ש.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

והפינה הרביעי שמו אנג"ץ וד' אורות גדולים נראו בה, ואכן אנג"ץ עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. ומבואר שם ענין תכלית הידיעה שלא נדע, אחד מהיסודות של רבינו הקדוש. והרמח"ל כותב שזה כבר למעלה משכלינו, ועם כל זה יש שם רמז חזק מאד שאי אפשר לכותבו מפני השוטים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם (עמוד של) שיהיה אש לוהט שיאבד את כל הרע בתחתונים, "וזאת האי אות נ ... הנוגה הזאת יתלהט לנ"ח (גמטריא נגה) אורות גדולים, ובכחם הנשמות תהיינה מוצלות מן האש" – הרי נ נח!!! נ נח – האש ואורות של הנגה שמצילים מהאש. "וסוד זה 'ונ"ח מצא חן בעיני ה''... ולפי שהמבול היה לו לצאת בימי נח להחריב העולם, הוצרך הוא להיות ניצול בסוד זה השם, לכך נקרא שמו נח, לרמוז על שם זה." ולכן נקרא שם רבינו נ נח!

</div>



# פרה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/parah/

# פרה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/parah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

פרה בגמטריא נחמן מאומן. ונשלמה פרים שפתינו, כל ענין הפרה הוא תפלה כמבואר באריכות ובפרטיות בליקוטי מוהר"ן נה. וי"ל שלכן יש י"ב פרקים כנגד הי"ב שערי תפילה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

המפרשים פירשו מהגמרא, שיום ד' ויום שבת לא היו מזין. אכן הביאו מהפסיקתא רבתי (פיסקא יד ד"ה ויקחו אליך פרה אדומה) ז"ל מזין עליו כל שבעת הימים, ושבע הזיות בכל יום, הוי נמצאת אומר ארבעים ותשע הזיות, ע"כ. מ"ט כפול י', כי כולם על ידי י' ספירות, ועם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם במשנה ג:ה לא מצאו משבע, על כרחך שבע לאו דוקא. ועל כרחך בסוד הדבר מזין כל שבע. וכמו שצריכים לכוון נענועי הלולב בשבת ותקיעת שופר.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א כל החומרות שהחמירו חז"ל בתקנותיהם בעשית הפרה, עיין מש"כ בספר חיי מוהר"ן ס' רב.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י מי קרמיון ומי פוגה פסולים מפני שהם מי בצים, דהיינו מים שחומר וטיט מעורב בהן, עיין שם. ובפירוש מלאכת שלמה בשם הערוך, ערק קרמיון פירש קרמיון הוא אמנה, ופוגה הוא פרפר. ואם כן קשה איך נעמן החזיק שהם טובים מכל מימי ישראל (מלכים ב:ה:יב). ואולי יש לדחות כי כוונתו היתה לענין רפואה, וי"ל שאותו הטיט מסוגל לרפואה.

</div>



# פאה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/peah/

# פאה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/peah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פאה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

פ פעמים א"ה עולה ת"פ, ועם א' פעמים ה', וה' פעמים א', ועם הא' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד, פ' פעמים א"ה עולה ת"פ, ועם האותיות: פא אלף הא, והג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב תקנה שעשו חז"ל בדלית ובדקל אינו כן, אפלו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק, לזה שומעין, שאמר כהלכה, ע"כ. דלית ובדקל בגמטריא הפתקא – שאפילו תשעים ותשעה אחוז מתלוצצים ומבזים אותה חס ושלום, ואחד מקיימה חלק, לזה שומעים שאמר כהלכה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה של בית נמר היו מלקטין על החבל, ונותנים פאה מכל אומן ואומן, ע"כ. נמ"ר ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן שחיבר לקוטי מוהר"ן, וזה על החב"ל ראשי תיבות חייבים להיות ברסלב (ע' משכ"ל אות תקמה) שהולכים תמיד לאומן, ומגדלים פאות (לא כאותם שעוד חייבים ברסלב דחוף).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש לו מאתים זוז וכו'. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

(ירושלמי פ"ח, והובא בלקוטי מוהר"ן תורה כג) טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין. וי"ל דחמשין זה בחי' משיח"ן, אותיות דין כאותיות דין. ומאתן זה בחי' רבינו, מאתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והענין כי רבינו אמר (חיי מוהר"ן רסו) כל מה שמשיח יעשה טובות אני יכול לעשות רק שהחילוק היא שמשיח יגזור אמר ויקום אבל אני איני יכול לגמור עדיין ע"ש. הרי שמשיח בחי' חמשי"ן דעבדין, ורבינו בחי' מאתן דלא עבדין.

</div>



# פירוש הכתובה של הרמח"ל

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/perush-haketubah-ramchal/

# פירוש הכתובה של הרמח"ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/perush-haketubah-ramchal


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש הכתובה של הרמח"ל (נדפס בנספחים של ספר קיצור הכוונות)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל כתב את זה בשנת ה' אלפים תצ"א, אז הוא מפרש את ענין השנה וז"ל תצא דווקא, למלחמה על אויביך, בכמה מלחמות נגד הקליפות להוציא משם השכינה שירדה שם בגלות. ונתנו ה׳ אלקיך בידך ושבית שביו, בכמה ניצוצות הקדושה שמעלים למעלה. אז וראית בשביה אשה יפת תואר וכו׳, כלת משה ודאי, והיתה לך לאשה. שנת, בה היא נעשית שנה מלאה בי״ב חדשים. ״ה׳ תצא״ ודאי, ה׳ - בו הא לכם וכו׳ וזרעתם את האדמה. תצ״א בו נצא למלחמה, והיתה לך לאשה. עכ"ל. ורואים מדבריו שענין התצ"א זה תיקון הברית בהצלת הניצוצי קדושה שיצאו לחוץ ולהשיג הזיווג (עם השכינה). אשרינו שזכינו לנ נח!

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מהכתובה של הרמח"ל הנ"ל ז"ל: ויהיבנא ליכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא, סוד זה קוה קויתי ה׳, וכן כי נכסוף נכספת לבית אביך, כי שני תאוות צריכות ודאי להמשיך ולעורר התאוה למעלה, וחסד מצד כסף מת׳ עלמין דכסופין, והם מאתן מצד חיבור דו״ן קומת מאה אמה לכל א׳ מהם, שהרי השכינה לבדה היא מאה אמה לבד, אבל בהתחברה עם היסוד הוא מאה והיא מאה, והוא מאתן, עכ"ל. וידוע לנו ש'מאתן' זה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שלכן זלמן שזר מופיע על השטר של מאתים), הרי שלמדנו עוד סוד בנ נח שהוא מת' עלמין דכיסופא של הצדיקים ומחיבור זו"נ פנים בפנים כמבואר שם.

</div>



# פסחים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/pesachim/

# פסחים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/pesachim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פסחים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

פסח בגמטריא נחמן. פסחים ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. משנה א:א אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. מפורש בלקוטי מוהר"ן תנינא פג. לאור הנר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ג.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיקם הכתוב טית אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו: לק"מ לח:ג דף נב..

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ה. בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו שנאמר ויצא הראשון אדמוני ולבנין ביהמ"ק דכתיב כסא כבוד מרום מראשון ולשמו של שמיח דכתיב ראשון לציון הנה הנם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ח.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

שחיפוש בנרות שנאמר נר ה' נשמת אדם חופש וכו': לק"מ ער"ה דף קיט:.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ח: שלוחי מצוה אינן ניזוקין. עיין במסכת שבת דף קיח: ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממתי בדרך מצוה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שליח מצוה, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ממתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, כמאן כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה (שמות לד) ולא יחמוד איש את רצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהגמרא נקטה שכל מצוה היא כמו עליה לרגל, וההבטחות של התורה על העולה לרגל שייכים לכל מצוה. ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה ל' ז"ל והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתבו (דבירם טז) ושמחת בחגך, ואז מאיר הפנים על ידי השמחה, ע"ש. הרי שכל המצות הם עולים לרגל.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה, שהרי רבה בר בר חנה גנבו ממנו סל הלחם כאשר התפלל (בבא בתרא עד.), והרי תפילה מצוה היא. וי"ל.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

פסחים דף כא:-

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

דא"ר אבהו כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה וכו' אלא לרבי יהודה דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא (ואין יכולים ללמוד מנבילה) הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה, נפקא ליה (שמות כב:ל – ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו) מלכלב תשליכון אותו, אותו אתה משליך לכל ואי אתה משליך לכל כל איסורין שבתורה ור' מאיר אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה, ואידך חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ר' אבהו לפי רבי יהודה לומד איסור הנאה לכל היכא שיש לאו של אכילה מאיסור של טרפה. י"ל על פי ליקוטי מוהר"ן תורה מח, צירי זה בחי' וייצר, יצירה לטב יצירה לביש וכו' וזה בחי' בינה ששם נוצר הולד וכו' בחי' כח התפלה מה שמתפללין בכח וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

והרי איסור טרפה היא בבהמה היא בהמה שאין לה כח, וכן בשר בשדה טרפה דרשו חז"ל על הוצאת אבר של העובר ממעי אמו, אע"פ שמחזירו הרי הוא טריפה, כי יצא מבחי' שכר פרי הבטן. וזה שורש היצירה לביש, ולכן שם יש רק איסור אכילה, ומשם והלאה משתלשל האיסור שיהא גם אסור בהנאה. ולכן לענין חולין שנשחטו בעזרה, רבי יהודה סובר שעל כל פנים הם בבחי' במעי אמו, ואין לאוסרן בהנאה, וזה מה שאמר לאו דאורייתא היא, כי התורה בחי' עשרה מאמרות מקבלין כח מכח אתוון, ואילו חולין אלו על כרחך לאו בחי' אורייתא במעי אמו של כח מעשיו, אבל עם כל זה אין לאוסרן בהנאה כנ"ל. בחי' כי מנגד תראה (עיין שם בסוף התורה), שמותר בהנאה, ושמה לא תבוא, שאסור באכילה, בחי' ארץ אוכלת יושביה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל כעי"ז אפילו לפי ר' אבהו אליבא דר' מאיר שלומד איסור הנאה לכל לאוי אכילה מאיסור נבלה. כי נבל מלשון נבל תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר (יתרו יח:יח) כי כן היה בסוף שמשה רבינו נבל על ידי העם הזה במי מריבת קדש. ומשם התגבר הריב לשונות, ולכן משם יצא חומרת איסור הנאה לשאר לאווי אכילה, ואפילו לחולין שנחשטו בעזרה, כי ר' מאיר רואה את הפגם כבר מנבלה, מכישלון לשון משה שחילל קדושת הדיבור, ומשם ישתלשל האיסור להחמיר אפילו באיסור הנאה גם בחולין שנשחטו בעזרה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא מסקת, מכדי בין למר ובין למר אסורין בהנאה מאי בינייהו, איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה וכו'. כי שפת אמת תיכון לעד, ולכן אע"פ שיש מחלקת וריב לשונות איך לפרש המילה אכילה, שהיא בחי' ארץ ישראל כנ"ל, אבל בסוף אם תיטיב שאת, ואז אהפך אל כל העמים שפה ברורה, ואין להם מחלקת אלא עד שעדיין יש בחי' שחיטת חולין בעזרה. שזה בחי' זמן הגלות, שמקום המקדש עדיין קודש רק שאין לנו כח לקדש ולהקריב.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כב. שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא (דברים י) פירש, אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם, כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה, עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים, ע"כ.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדייק במה שאמר קבלתי שכר, שכבר קיבל, והלוא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. והנלע"ד בזה, שבתחילה היה שמעון העמסוני, בחי' שמיעה, ואחר שאמר והלביש עצמו בדרשה זו עלה להיות נחמיה העמסוני, בחי' ראיה, כי כן נחמה הוא בחי' ראיה כמו שמצינו בכמה מקומות בחז"ל למשל (סנהדרין לז:) א"ר שמעון בן שטח אראה בנחמה וכו'. הרי קיבול שכר שלו בדרשה זו שעלה להשגה להיות פרוש מיראה, שהוא בחי' שמיעה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן עה"פ ה' שמעתי שמך יראתי. והוא בעצמו עלה למעלה לבחי' חכמה וריאה, בחי' נחמיה כנ"ל, כי על ידי פרישות זוכים לבחי' ראיה בחי' ואתה תחזה כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה עב, כי רק משה שהיה פרוש גדול מאד בקדשה גדולה זוכה להסתכלות הזאת וכו' ע"ש. ועכ"ז בשני המדרגות האלו היה רק בבחי' העמסוני, העם בסיני, שהיו שומעים ורואים ועמדו מרחוק.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי עקיבא שהוא בחי' משה, כי ראוי היה בעיני משה רבינו שהתורה תינתן על ידי ר"ע כמבואר במסכת מנחות, ואצל משה רבינו יראת שמים הוא מילתא זוטרתא (ברכות לג:), ולכן השם יתברך דרש מעם ישראל (דברים י:יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, כיון שלגבי משה הוא מילתא זוטרתא גם לעם ישראל נחשבת כן, כמבואר שם ובמפרשים שם. ולכן שפיר פירש ר"ע את לרבות תלמידי חכמים, כי דייקא מבחינת התלמידי חכמים שהם ניצוצות של משה רבינו דייקא על ידם כל עם ישראל נחשב יראת שמים אצלם למילתא זוטרתא שיש להם יד ויכולת להשיגה כמו שאמר רבי חנינא שם משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

[העולם מקשים למה לא היה קשה לר"ש את האמור אצל אהבת השם. ונראה לפרש כי אהבה היא התאחדות, ורואים את הצדיקים וכן תשמישי קדושה מאוחדים עם השם יתברך, ועל כן אף על פי שאסור לנשק ולהראות חיבה יתירה לאנשים ולתינוק בבית הכנסת, אבל כן מנשקים תשמישי קדושה, וכן לכאורה יש לנשק צדיקים, והרי מצות ודבקת בו מקיימים על ידי דבקות לצדיקים (ועיין בספר אדיר במרום עמ' רעז, מכון רמח"ל, כי המאורות הם באהבה זה לזה וכו' ויש קשר ושייכות קורבה ביניהם תמיד וכו' וזאת האהבה מגעת לנשמות גם כן וכו' כי האהבה הוא קורבה וחיבור, והאהבה הולכת ומקשרת כל חלקי המאורות זה עם זה וכו' ע"ש). מה שאין כן מידת יראה, שכל בחינת יראה היא בחינת דין שמפרדת, ולא משבת ולא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר עליהן (יבמות ו:, ואילו לענין אהבה נאמר בתפילת מוסף ותתן לנו י"א באהבה, והנחילנו י"א באהבה). וכמו שהשם יתברך אוהב את הצדיקים מצוה עלינו לאהבם, ואין השם יתברך מתירא מכלום (-אכן מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך – ליקוטי מוהר"ן קמח)]

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

כה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מתרפאין חוץ מע"ז וגילוי עריות וש"ד: לקמ"ת א:י דף ב..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מא.: אמר רבא אכלו נא לוקה שתים, מבושל לוקה שתים, נא ומבושל לוקה שלש, אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות, איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי, איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה. רבא אמר אכל זג לוקה שתים חרצן לוקה שתים, זג וחרצן לוקה שלש וכו'. ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה מ"ט בלקוטי מוהר"ן, שצריכים לעשות חלל פנוי, ובתוך החלל פנוי יוצרים העולמות. ועל ידי יצירת העולמות שהם מדותיו יתברך, מתגלה מלכותו. וזה ענין של לאו שבכללות, שהוא החלל שבו הבית לכלל היצור. וצרכים להעלות את המלכות על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע, והשיר פשוט הוא למעלה מכל הצמצומים, והוא בחי' חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה – כי על היחוד של השי"ת לא יבוא שום צמצום ולאו כלאו דחסימה – שחוסם ומצמם. ואחריה על כל דרגה יהיה גדרי הצמצומים והלאוין, יש בחי' של לאו אחד הכולל, וזה עומד לפני השיר כפול, ויש בחי' שני לאוין, עומד לפני השיר משולש, ויש בחי' שלש לאוין שעומד לפני השיר מרובע.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וזה דייקא בקרבן פסח, כי עלית המלכות ביחוד תתאה ויחוד עלאה בחודש האבי"ב כמבואר שם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וגם דייקא בנזיר, כי נזיר גם כן בחי' ראש נזרו ובחי' לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו, כמבואר שם בתורה שיש שני ראשי שנה שהם ימי תשובה להעלות המלכות והעצה, כאשר היא בקטנות, אחד בניסן, וזה הדרשה מקרבן פסח הנ"ל, ואחד בתשרי. והמלכות בחי' שרה כמבואר שם, וזה לשון נזיר, מלשון רוזנים (תהלים ב:ב) שפירש המלבי"ם שרי העצה. ונזירות הוא ענין תשובה וענין לעשות ההגדרה והצמצומים כדי לבוא להגדלת הדעת, עד שהשערות הם בבחי' עתיקא ולא גוזרים אותם. וזה בחי' נזיר אותיות רזין, בחי' תורה דעתיקא סתימאה שזוכים להגיע ולהשיג כמבואר שם בתורה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מח: רש"י ד"ה תנא לשה היא מקטפת כז"ל מקטפת דהיינו עריכה שקורין אנטוורטי"ר (-לתת צורה לעיסה) ע"ש. אנטוורטי"ר עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מט:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי מורשה אלא מאורסה: לקמ"ת פט דף מ..

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

נ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו': לק"מ ד:א דף ג..

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

אטו האידנא לאו אחד הוא וכו': לק"מ כא דף ל:.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ביום ההוא יהיה ה' אחד: לק"מ נא דף נט:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ביום ההוא וכו' אטו האידנא לאו אחד הוא וכו': לק"מ סה:ג דף פ:.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אור שהוא יקר בעוה"ז יהיה קפוי וקל בעוה"ב: לק"מ ו:ג דף ו:, ל:ח דף מג..

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ולא יהיה כנעני אין כאן עני: לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

נ:

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

לא כמו שאני נכתב אני נקרא: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

עליונים למטה ותחתונים למעלה: שיחות הר"ן מ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

נד. מענין אדה"ר שבמו"ש נטל שני אבנים וטחנן זה בזה ויצא מהן אור והביא שתי בהמות והרכיב זה על זה ויצא מהן פרד.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

נו.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה וכו': שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

רבא אמר מפסיקין היו [-אנשי יריחו היו "כורכין את שמע" ולא מיחו בידם, והיו מפסיקים בין שמע ישראל יא"י אחד לפרשת ואהבת] אלא שהיו אומרים היום על לבבך דמשמע היום על לבבך ולא מחר על לבבך, ע"כ.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בטעם למה אנשי יריחו דוקא היו אומרים בסגנון זה שמטיל ספק חלילה כנ"ל נראה להדיא כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה רעב – היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה) זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום וכו' ע"ש. והוא פלא.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' (בראשית מט:א) - בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: 'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשיו?' אמרו לו בניו: 'שמע ישראל: ה' אלהינו ה' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.' באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רש"י בפ' ואתחנן פירש ז"ל ה' אלהינו ה' אחד. ה' שהוא אלהינו (ל) עתה, ולא אלהי האומות עובדי אלילים, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' (צפניה ג, ט.), ונאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד, ג.): (רש"י).

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש שהרי יעקב אבינו חשד שבניו נתערבבו באומות (ועיין בבראשית מח על הפסוק וירא ישראל את בני יוסף ואמר מי אלה ויאמר יוסף אל אביו בני הם, ופרש"י שהוציא שטר כתובה וכו'). ועל זה ענו ה' שהוא אלהינו עתה, עתיד להיות ה' אחד גם לאומות, וזה היה עסקם עם האומות. וכן מצינו בפרשת שמע דייקא, טטפות, טט בכתפי פת באפריקי, דהיינו שה' אחד בכל השבעים לשונות.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

סו:

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו: לק"מ י:ד דף יג., כב:יא דף לד., רמו דף קיו:.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו: לק"מ מג דף נד., ח:ב דף טז..

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו: לק"מ נז:ו דף סח..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

סח.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

עתידים צדיקים להחיות את המתים: לק"מ סב:ו דף עו:. שיחות הר"ן צג, צט.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ואיש משענתו וכו' עתידין צדיקים שיחיו מתים: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

סח. רש"י ד"ה מנקבין בסכין, כז"ל ולשון מיחוי, שמוציא פרש רכה דמנחת בתוכה, דשנפרי"ר בלע"ז (-להנמס – רש"י שמות טז:כא), כמו וממחה ושופך (מעשר שני ה:א) וכמו המחהו וגמעו (לה.). לישנא אחרינא, מיחוי לשון נקיבה וחיבול, כמו תמחה את זכר עמלק (דברים כה), עכ"ל. דשנפרי"ר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

סח: רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. יש לפרש 'כמה' מלשון כיסופים - כמה לך בשרי. וביאור הדברים, כי הגמרא אומרת שאילמלא נתנה תורה היינו לומדים צניעות וכו' היינו מכל הטבע היינו לומדים דרכי ה'. ובליקוטי מוהר"ן תורה נד הורה על ענין לימוד הרמזים שהשם יתברך שולח לבני אדם, וכותב שאף על פי שזה לימוד גבוה, אינו אלא בחינת רגלין ואין להסתפק בזה כלל. וזה שוקא, השוק הוא הירך הוא בחינת רגלין וכל השוק של סחורה בחינת רגלין שבו השם יתברך שולח רמזים. וזה מה שר'יוסף אמר שבלי התורה כל הרצונות שלו היו בשוק. ועכשיו שיש את התורה עביד ליה עגלא תלתא, התלתא מורה שהוא שייך לכל הבחינות רישא אמצע וסיפא או ג"ר ו"ק ומלכות, ראש תוך סוף, וכדומה, לא רק להרגלין. אלא מעגל שלם.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

חציו לה' חציו לכם: לק"מ קמד דף קד..

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

כמה יוסף איכא בשוקא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' קמ. על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' קמב. על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' קמג. על פי לק"N כח 'בני לן ביתא', עמ' קמה. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' קמו. על פי לקמ"ת ב 'ימי חנכה, עמ' קמז. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' קמט.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

בשבועות כולם מודים דבעינן לכם.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה משום שכל הבריאה אי אפשר לשנות בה כלום. והכל צפוי וכו'. ורק מכח התורה יש יכולת לכל אחד, כפי שורש נשמתו – שכל נשמה יש לו פירוש בכל התורה כמבואר בכתבי האריז"ל, לייצר בדיוקנו, זאת התורה אדם.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שאמר רב יוסף (פסחים סח:) ביומא דעצרתא, עבדי לי עגלא תלתא, אמר, אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

כי ה' קנינים במסכת אבות. יש את השמים והארץ, כמו שכתוב בברכת שם לאברהם, קונה שמים וארץ, נוטריקון שוק"א, ואלו קבועים, ואילולא התורה האדם היה קבוע בהם בלי אפשרות להזיז ולשנות שום דבר באמת, וזה שאמר כמה יוסף, כמה שירצה (מלשון כמה לך בשרי) וישתדל, לא יפעל כלום כי הכל קבוע בשמים וארץ. וכן כמ"ה בגמטריא אדנ"י, המלכות, יוסף זה יסוד שמזדווג עם המלכות, איכא בגמטריא לב, הפנימיות, הכל בשוקא. ושאר הד' קנינים, תורה, ישראל, אברהם, בית המקדש. ורב יוסף עצמו בחי' ישראל, עבדי לי עגלא תלתא, כנגד הג' של תורה, אברהם, בית המקדש. כי עגלא יש לו ג' פירושים, בעגלא ובזמן קריב – מהירות, הוא ענין זריזות של אברהם, עגלה, שנוסעים עליה בדרך, בחי' התורה שדרכיה דרכי נועם, ועל פי ה' יחנו ויסעו, ועגל שמביאים קרבן בבית המקדש.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה לפרש בעזה"י כמה יוסף וכו'. כ' פעמים מ' פעמים ה' בגמטירא ד' אלף, בחי' הד' אלפים המבוארים בליקוטי מוהר"ן תורה כח, המתנגדים המבזים יראי השם, זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שידין יהודאין, כי ת"ח שידין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשידין, שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים, עיין שם באריכות. והרי מצינו במסכת פסחים (קי.) אמר רב יוסף אמרי יוסף שידא, אשמדאי מלכא דשידי ממונה הוא אכולוהו זוגי וכו', הרי כמה יוסף, ורב יוסף היה בסכנה שהיה מקבל תורה נפולה מאלפין הנפולים, שהיה מקבל תורה מהשידין. ולכן אמר עבדי לי עגלא דייקא, כי עיקר ההכרה של השידין בכף רגל כמו תרנגול, ואילו כף רגל של מלאך הוא ככף עגל (יחזקאל א). וכן השם הקדוש של כף רגל השמאל, במרכבת הבינה, בדרך החמדה בספר ברית מנוחה, הוא אגל"א (ראשי תיבות אתה גבור לעולם א'. שוב למדתי בב"מ קח. ברש"י אגלי פירושו שערים). וצוה שיעבדו בשבילו, שיקיימו בחי' הכנסת אורח צדיק (וכאילו לאספו אל הבית מהשוק), כי בעינן 'לכם' אותיות מלך, מאן מלכי רבנן, שהוא התיקון להעלות הד' אלפים כמבואר בתורה כח שם, אלא שבתורה כח מבואר התיקון הוא דייקא על ידי כבשים, בחי' כבש אלוף, שמהם היו מביאים קרבן התמיד, ואילו רב יוסף ביקש עגל מטעם הנ"ל [ואכן ביקש עגלא תלתא, ואותיות שעל גבי כבש, הם לגת, לג – עג"ל, ות' של תלתא. והכבשים צריכים ביקור – ע'].

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

כתבתי את זה בס"ד לפום ריהטא כלאחר יד לזכור חג שבועות הבע"ל, עוד צריך ביקורת והרחבה בעזה"י.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עא. וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. יש לפרש על פי מה שגילה רבינו בליקוטי מוהר"ן (תורה כג) עבודת אלילים היא חובה (עיין רש"י לך בפסוק וירדפם עד חובה) שמכרעת את הכל לכף חובה וכל המתדבקין בה הם בעלי חובות וכו' עיין שם, והגמרא נוקטת שאינו בא אל מן החולי נפש ומכל חילול האמת.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

פו: - אמרו ליה מאי טעמא קרית לך רב הונא, אמר להו בעל השם אני. להו בעל השם, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – אני. מאי טעמא כי אמרו לך ניתיב – בגמטריא יז בתמוז – אפוריא יתבת (יתבת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה), אמר להו כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא. הראשי תיבות של: לך בעל הבית עשה ע"ה בגמטריא נ נח. מאי טעמא כי יהבו לך כסא קבלת בחד זימנא – זימנא בגמטריא נ נח. אמר להו מסרבין לקטן – מסרבין לקטן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ואין מסרבין לגדול.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

פז. אר"א אפי' בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הרחמים וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

פז:

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הרבנות מקברת את בעליה: לק"מ נו:ג דף סד:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

פז:-פח.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

עולא אמר (הטעם שגלו ישראל לבבל הוא) כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש כי צריכים ליכנס להיכלי התמורות למקום הקלפות להעלות משם הקדשה – לשון רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כד. ועוד גילה רבינו בתורה רמה ז"ל דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים וכו' אבל דע, שצריך ליזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חידושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעומת זה עשה אלקים וכו' וכו' ודע שכל אדם קודם שמשיג בתורה השגה של אמת, צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות וכו' ע"ש. וי"ל שזה ענין אכילת התמרים, ולילך מחיל עד חיל, עד שזוכים לבחינת אדם ממש – המבואר שם ע"ש.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ובהמשך הגמרא מבואר (על פי רש"י בתענית דף ט:) שהתמרים גורמים שלשול, ורבינו גילה בספר המידות, ערך אמת אות ח' שהשלשול והעצירות בא על ידי שקר, עכ"ל. הרי עוד הוכחה על בחינת התמורות של התמרים. וגם ממה שעולא (מלשון עליה כנ"ל) מתחילה שמח עליהם וקרא אותם דובש, ובסוף קרא אותם סמא דמותא, מרומז הענין.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע (רש"י ירמיה פרק כה, ופרק נא) שבבל בא"ת ב"ש ששך, ובגמטריא כתר (ואילו בב"ל בגמטריא לד אותיות של מילוי דמילוי שם אדנ"י, סוף כל דרגין). וזה בחי' תמורות.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

פח. (ועיין למעלה)

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה: לק"מ י:ג דף יב:.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

פח. לא והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה וכו' לא כאברהם שכתוב בו הר וכו' ולא כיצחק שכתוב בו שדה וכו' אלא כיעקב שקראו בית. עיין ליקוטי מוהר"ן תורה י.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

פח. א"ר יוחנן גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר (הושע ב:ב) ונקבצו בנמי יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

והנה קבוץ גליות בחי' ציצית שהם בחי' מארבעה רוחות, וכמו שלקוחים כל הציצית ביד בברכת קריאת שמע כאשר אומרים – מהר והביא עלינו ברכה ושלום מהרה מארבע כנפות הארץ ושבר על הגוים מעל צוארנו ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. והרי: קבוץ גליות ע"ה בגמטריא תרח"ם, והוא השנה שהרבי מראזדין – שהיה פעם על ציון רבינו באומן – המציא את התכלת. ועיין באריכות בזה בסיפורים מר' שמואל הורוביץ ובשיח שרפי קודש (ב:רצט), שרבינו רימז על זה, שיש בחי' גאולה בשנה זו, וכן הביא מר' שמשון אוסטריפליא שגילוי התכלת שייך לאותו שנה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה עוד רמזים בגמרא, כי "יחדו" בחי' הצמר ופשתים יחדו בציצית, וזה לשון "גדול" – מלשון גדילים תעשה לך (כל זה תמצא בלשון הגמרא במסכת יבמות דף ה: לימא קרא ציצית תעשה לך, גדלים למה לי? וכו' עשה גדיל ופותלהו מתוכו, א"כ לימא קרא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו למה לי וכו'). וזה לשון "יזרעאל" אותיות אליעזר, כי רבי אליעזר אומר (מסכת ברכות דף ט:) שזמן ציצית הוא משיכיר בין תכלת לכרתי עד הנץ החמה. "לכרתי" בחילוף אות כ' לח' – הוא תרחם, רמז לגילוי התכלת בשנת תרח"ם עד הנץ החמה שהוא בחי' לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו וכו' המבואר בליקוטי מוהר"ן (מט:ז) על גילוי התכלת שיעשהה כלה בגוים והצדיקים דבקים בו, ע"ש מדבר גם על בריאת העולם.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש בזה מהסוד שרבינו גילה (חיי מוהר"ן קפה) אם היו אומרים לאחד רבי נחמן נתן (ושוב עשה תשובה על שגילה את זה, עיין שם אות קצו), עכ"ל. נחמן נתן בגמטריא תרחם!

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

קבוץ גליות בגמטריא ציון נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

פח. רמי ליה רב עינא סבא לרב נחמן תנן עבד וכו' אמר ליה (רב נחמן לרב עינא סבא) עינא סבא ואמרי לה פתיא (כלי) אוכמא (שחור) מיני ומינך תסתיים שמעתתא ע"ש.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

פתיא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (אוכמא בגמטריא ואני ע"ה. גם "עינא" בגמטריא אני וסבא ע"ה). רואים קשר פה בין רב נחמן סבא ונ נח נחמ נחמן מאומן, שמהם תסתיים שמעתתא.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

פח. שוב פעם אחת נמצאת הלטאה בבית המטבחיים וביקשו לטמא כל הסעודה כולה באו ושאלו את המלך וכו' באו ושאלו את ר"ג א"ל בית המטבחיים רותח או צונן א"ל רותח אמר להם לכו והטילו מלא כוס של צונן וכו' וריחשה וטיהר ר"ג כל הסעודה כולה נמצא מלך תלוי במלכה ומלכה תלוי' בר"ג נמצאת כל הסעודה כולה תלוי' בר"ג.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

צו. בעי רבי זירא, אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו? א"ל אביי, ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד – פרש"י ז"ל בשר צלי בשפוד, עכ"ל (רבינו חננאל פירש שאכלו אותם, והמאירי פירש ששרפו אותם).

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

שויסקי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. (אימורי פסח, בחי' אמרות נחמ"ן).

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

קד. מאן ניהו בנן של קדושים, רבי מנחם בר סימאי, ואמאי קרו ליה בנן של קדושים, דלא איסתכל בצורתא דזוזא, ובתוספות מבואר שרבי מנחם הוא זה שלא היה מסתכל, ותולה קדושתו באביו, שגם אביו היה קדוש, ע"ש. והרי בנן בגמטריא של הראשי תיבות של מנחם בר סימאי.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כג:ה ז"ל כי באמת יש עוד תיקון לתאוות ממון, היינו שיסתכל לשורש, שמשם בא כל הממון וכל השפעות, ועל ידי הסתכלותו שם, יתבטל תאוותו וכו' ע"ש. ולכן דוקא בענין זה של נקיות וטהרה מתאוות ממון, יחסו לקודשת אביו, מרמז על ההסתכלות לשורש. וקראו קדושים, לשון רבים, כי לזאת ההסתכלות אי אפשר לבא אלא עד שיתקן בריתו, שהוא בעצמו עיקר התיקון לתאוות ממון, ועיקר הקדושה, כמבואר שם. וכן מבואר שם שתאוות ממון הוא בחי' טומאת נדה, והרי הטהרה מטומאה זו ראוי ליחסו ללידתו בטהרה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

[שוב ראיתי בפרפראות לחכמה ח"ב שפרש על פי תורה כג ז"ל שע"י שמירת הברית ניצולין מתאוות ממון ושם בסופו מובא מענין המטבע שיש עלי' צורה והנה ארז"ל כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה ומבואר בזוה"ק כי קדושת הברית של הבן הוא עפ"י רוב כפי קדושת אביו בזה וכן לענין תאוות ממון מובן ג"כ במאמר זה קצת שתלוי בטבע אביו שזה בחי' דהוה מסיק בבי אבוה וכו' וזה בחי' והניחו יתרם לעולליהם וכמובא במ"א וע"כ ר' מנחם שזכה שלא הסתכל כל ימיו על צורתא דזוזא מובן ממילא שהי' קדוש מאד בקדושת הברית ג"כ וע"כ קרו ליה בנן של קדושים כי בודאי גם אביו היה קדוש מאד בקדושת הברית ובביטול תאוות ממון כנ"ל, עכ"ל.]

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בליקוטי מוהר"ן תורה סט – וכל אדם ואדם כאשר הוא בא לעולם הוא בא עם בת זוגו המיחדת לו ועם סכום ממון הקצוב לו, שיהיה לו בזה העולם וכמה פרות, הינו בנים שיהיו לו בזה העולם, והם בחינת אילן וענפים ופירות, כינו שאור נפשה הוא בחינת עקר האילן וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של בנן של קדושים בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

קיב.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

כשהיה ר"ע בתפיסה אמר לו רשב"י וכו': לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

קיב. ת"ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה, מאי סכנה, סכנת שברירי (עוורון) וכו' וכו' ואי לא לימא איהו לנפשיה פלניא אמרה לי אימי איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי צחינא מיאב כסי חיורי ע"כ.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר הבאתי במקומו מש"כ הבן איש חי בספרו עוד יוסף חי דרשות פרשת בלק, מה שיש ללמוד מזה הכח באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן. עיין שם.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ראיתי מובא מחידושי המאירי (ד"ה שברירי) שפירש שמתמעט פחד דמיונו במיעוט התיבה, ע"כ. ולפי זה בהגדלת התיבה מרבה דמיון הכח והעוז. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שמבואר שם שהשיר פשוט כפול משולש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן – נעשה דוקא על ידי בירור המדמה.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

קיג:

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

תני תנא [שנה האמורא השונה את הברייתות] קמיה דרבא ורב ספרא את הברייתא דלעיל, ששלשה הקב"ה מכריז עליהן בכל יום, וביניהם רווק הדר בכרך ואינו חוטא.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

צהבו פניו דרב ספרא, שמח על כך, שהרי הוא רווק הדר בכרך.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו רבא: לאו כגון מר!

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא, דהוו אושכפי סנדלרים בארעא דישראל, והוו יתבי בשוקא דזונות, ועבדי להו מסאני היו עושים נעלים לזונות. ועיילי להו, ומביאים להם. אינהו, הזונות, היו מסתכלי בהו. ואינהו, רב חנינא ורב אושעיא, לא מדלן עינייהו, לא היו מרימים עיניהם לאיסתכולי בהו.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ומומתייהו, והיו הזונות רגילות לישבע בחיי רב חנינא ורב אושעיא הכי: בחייהן, בחיי "רבנן קדישי דבארעא דישראל"!

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ע"כ.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, בסיפור של החכם והתם, רבינו גילה ענין עשיית נעלים, שהוא ענין תפילה, וגם ידוע שכל ענין של רבינו (בגמטריא פייסבוק) הוא ענין תפילה, ועל כן עיקר עשיית נעלים למי שהוא, הוא לקשר ולנעל אותו לרבינו. ולפי זה מבואר שרב חנינא ורב אושעיא (על אף שהיו רווקים) היו עוסקים להתפלל עליהן ולקרב את הזונות - ואכן היו מתגברים ושולטים על עצמם לא להסתכל ולהביט כלל בהן. ודוקא אלו הזונות הכירו בקדושתם.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

קיג: אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימרא ליה לרביה (לרבו של המספר – לפי פירוש המתיבתא) למשנייה (כדי שרבו ישנא את העובר עבירה)? אמר ליה, אי ידע דמהימן לרביה כבי תרי, לימא ליה, ואי לא, לא לימא ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר המידות ערך לשון הרע אות ז.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

קיג: חמשה דברים צוה כנען את בניו וכו' פירש רשב"ם ז"ל כלומר מנהן כן הוא כאילו צוה עליהן אביהן ע"ש.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

עין מה שפירש רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כג, שעבודה זרה נקרא חובה, כי מצוה לקיים דברי המת.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

קיד. אמר ר' יוחנן משמיה דר' יהודה בר' אילעי אכול בצל ושב בצל (פירש רשב"ם אכול בצל או ירקות, ותשב בצל ביתך, ואל תצטרך למכור ביתך, ע"כ, עיין שיחות הר"ן אות רסה, לא לאכול בצל חי, וצ"ל בצל מבושל.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

קיד. דאכיל קקולי (-ירקות) אקיקלי דמתא שכיב, פירש רשב"ם ז"ל על אשפות העיר משום ששאר בני העיר יושבין הוא יושב,ואין תובעין לו כלום, עכ"ל. ובבן יהוידע דחק לפרש ענין האשפות. ונראה לפרש כי קי"ל שאכילת ירקות מרבים זבל.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

קיז.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים: לק"מ רה דף קיב.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות וכו' שנאמר קחו לי מנגן וכו'.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן, ע"כ. עמש"כ בספר המידות, ערך מריבה אות ג.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. אמר רב חסדא הללויה סוף פירקא, רבה בר רב הונא אמר הללויה ריש פירקא, אמר רב חסדא חזינא להו לתילי דבי רב חנין בר רב דכתיב בהו הללויה באמצע פירקא אלמא מספקא ליה. ופרש רשב"ם ז"ל הללויה ריש פירקא, כולהו הנך דספר תהלים שאין בו כי אם אחת לבדו בין פרק לפרק, אבל מקום שיש שני פעמים הללויה בין פרק לפרק לא פליגי רב חסדא ורבה בר רב הונא דחד מלעיל וחד מלרע, ע"כ. [וע"ע בברכות דף י. כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, ע"כ (ועיין בתוספות שבאמת יש רק קפיטל אחד כזה – א-ב, והכוונה לכל היכא שהחתימה מעין הפתיחה, כמו תהילה והללוי"ה), ובריש ספר מדרש לפירושים פי' שאשרי בחי' כתר, בחי' עשרי"ם אורות, י' ספירות אור ישר וי' ספירות אור חוזר, ודחק לפרש שזה כוונת ר' יהושע בן קרחה שעשרים אשרי כתוב בספר תהלים אע"פ שרבי מנה כ"ב (ילקוט שמעוני על נ"ך תרי"ג. ועיין שם שריב"ק בעצמו כתב שהכ' כנגד הכ' הוי' שבספר ישעיה). אכן עשיתי חיפוש במחשב ומצאתי 24 שכתוב בתהלים האותיות אשרי – כולל אשרנו וכדומה, (ויש עוד כמו ואשר בארץ, כמו שפרש"י עה"פ אשר נשיא יחטא (ויקרא ד:כב) לשון אשרי), אכן ה' פעמים פירושו מצעדי גבר, ובפשטות על זה נחלקו שריב"ק פירש אחד מאותם ה' לענין אשרי חלקו, ורבי פירש ג' מאותם ה' לענין אשרי חלקו. ולפי זה יש להצדיק פירושו של המדרש תהלים, שהטעם שריב"ק שרצה להקים את המנין לעשרים היה בשביל הכת"ר].

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ונפקא מינה למי שאומר נ נח נחמ נחמן מאומן בין פרק לפרק, בפשטות לפי רב חסדא הרי זה שייך לסוף המזמור שסיים, ולפי רבה בר רב הונא הרי זה שייך למזמור הבא. ויש לחלק ואכמ"ל. והיה לי עוד סמוכים לשאלה זו ממנחות.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת יומא בסוגיא של הה' טבילות וי' קידושין של כהן גדול (ובריטב"א שם, דף לב. ד"ה ופשט, שאין טבילה על פשיטת בגדים ולא מצינו דין טבילה אלא להכשיר את הכהן לפני העבודה אבל לא לאחריה).

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

קיז:

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

משנה י:ז מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר, בין הכוסו הללו אם רוצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

כוסות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (בין בגמטריא אני ע"ה, הרי: ואומר עליו ברכת השיר – אני נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

קיח.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

קשין\ם מזונותיו כקריעת ים סוף: לק"מ ט:ב דף יא:, רי דף קיג..

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף: לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

קשין מזונותיו כפליים כיולדה: לק"מ כג:א לה..

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

למה נסמכה פרשת עכו"ם למועדים וכו': לק"מ יד מאמר רבב"ח דף כ..

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

והמבזה את המועדות כאלו עובד עכו"ם: לק"מ רלה קטו.:.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

הני כ"ו כי לעולם חסדו כנגד מי כנגד כ"ו דורותו: לקמ"ת עח דף לו..

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

קיח. מהיכן הלל הגדול, רבי יהודה אומר מהודו (תהלים קלו) עד נהרות בבל (תהלים קלז), ורבי יוחנן אומר משיר המעלות (הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העמדים בבית ה' בלילות – קלד:א) וכו' ולמה נקרא שמו הלל הגדול, א"ר יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה, ע"כ. והיינו ר' יוחנן לשיטתיה, כי עיקר חילוק המזונות בחי' טרף נתן ליראיו, לכל עבדי ה' העמדים בבית ה' בחצות לילה, כמבואר בכתבים.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

קיח. קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

קיח. אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, ופירש רשב"ם ז"ל כלומר נס גדול עושה לו הקב"ה למי שנותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף, ונפקא מיניה למבעי רחמי, ע"כ. ולפי זה לכאורה גם מה שנאמר לפניה, א"ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה וכו', נפקא מיניה למבעי רחמי על מזונות יותר מגאולה, וי"ל.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ולקמן, חבלו של משיח דכתיב (תהלים קטו:א) לא לנו י' לא לנו (כי לשמך תן כבוד וכו') ע"ש, הרי שעיקר התפלה על הגאולה הוא למען השכינה, עיין לעיל קיז. לא לנו ה' לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן למעני אעשה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

קיח: מאי ביום הגמל את יצחק עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו כוס של ברכה לאברהם וכו' אומרים לו לדוד טול אתה וברך אומר להם אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא וכו'.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

קיח: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים, עיין במפרשים כמה דרכים. ועיין בלקוטי הלכות הלכות שחיטה ריש יו"ד מוהרנ"ת מאריך להסביר למה העולם הזה נקרא על שם החולדה ע"ש.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ כג:ו דף לו..

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ואת היקום אשר ברגליהם זה ממונו: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ואת כל היקום וכו' זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ סט דף פו..

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ואת כל היקום וכו' זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ קפ דף קט..

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

זמרו למי שמנצחין אותו ושמח. לק"מ קכד דף קא:. שיחות הר"ן סט.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

קכ:

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

משנה י:ט הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכו' ברך ברכת הפסח פטר את של זבח, ברך את של זבח, לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו, ע"כ. את של זבח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# רזין גניזין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/razin-ginizin/

# רזין גניזין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/razin-ginizin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

רזין גניזין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' עיטרין לכבוד המלך, עטרא תמניא ועשרין (עמוד רנז)

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ות"ח כתיב לישועתך קויתי ה' (בראשית מט:יח) דא למשה אתמר וכו' וכו'דהא משה בעא לאתקפא ישראל בציפויא (-לשון קיווי) בגין לאשלמא להו, בגין כן לזמנין אנהיר נהורא דיליה ומיד אסתים. בגין כן וראו וכו' ומיד והשיב וכו' תב ואסתים. ודא "עד באו לדבר אתו", בסוף יומייא מלה קיימת, דייקום חד דקאים ברזא דציפויא, וביה משה אתלבש ומליל ביה בסתימו, בגין כן "אתו", דלא אדכר בשמא. וכדין ישראל ביה במתתקפין בציפויא דיליה. ואתמר ביה לישועתך קויתי ה'. וכדין תו לא אצריך דמשה יתדבר ברזא דסתים וגליא, כמה דהוה עביד, בגין ציפויא, דכבר אית חד בעלמא דעביד בגיניה, ויכיל לאתגלאה, דציפויא כבר אשתכחת, ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המתגרם שם כתב בסוגריים שהכוונה להרמח"ל שחיבר דרוש הקיווי וכן כל התפילות של התקט"ו תפילות שלו חתומים בפסוק זה, לישועתך קויתי ה'. ויתכן, ואם כן יש לומר שההתגלות של משה רבינו היה מיד אחריו עם רבינו נחמן. אכן יש לומר שהכוונה לרבינו, שאחד מעיקר לימודיו שבו הוא ידוע בכל העולם הוא ענין הקיווי – שאין יאוש בעולם כלל. ובזה אתי שפיר גם כן שרבינו מרומז במילה "אתו" בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אכן אם הכוונה לרבינו ק"ק שעוד לא ראינו אחריו התגלות של משה רבינו. ואולי הכוונה לסבא ישראל, כי: אין יאוש בעולם, ראשי תיבות: ישראל בער אודסר, ותיכף בעזה"י נזכה להתגלות של משה רבינו.

</div>



# ראש השנה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/rosh-hashana/

# ראש השנה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/rosh-hashana


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ראש השנה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שניסן ראש השנה למלכים: לק"מ ע דף פז..

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ניסן ראש השנה למלכים: לקמ"ת ה:י דף ט:, לט דף כה:.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בפיך זו צדקה: לק"מ כט:ט מא., רכה דף קיד., לקמ"ת טו כ:.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ח.: בכסא ליום חגינו – ראש השנה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ח:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא מר"ה עד יוה"כ לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע יוה"כ תקעו ב"ד בשופר ונפטרו עבבדים לבתיהן וכו', ופרש"י ז"ל ועטרותיהן בראשיהן, אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי, עכ"ל. וקשה מזה על מה שרבינו דייק בליקוטי מוהר"ן כא:ד ממש"כ בראשיהן ולא על ראשיהן, שהכוונה שלעתיד לבוא יזכור שהמקיפים יכנסו לפנים, דאילו כאן מה ענין יש שהעטרה יכנס בתוך ראשו, והעבד אינו שם אותו אלא על ראשו. ואולי כיון שנעשה בן חורין זוכה שמקיפי השכל יכנסו בפנים, אכן קשה לפרש כן לפי פרש"י.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

י:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בתשרי נברא העולם: לקמ"ת ח:יא דף יח..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה. ראשי תיבות רח"ש. והרי כל ענין של רבינו הוא ראש השנה, וראוי שיגיע לו רח"ש, כדאיתא בליקוטי מוהר"ן סוף תורה רלז, בודאי מגיע לי רחש, ש'רים ר'דפוני ח'נם, ע"ש. וי"ל שהרי שרה ורחל לא זכו לילדים כל עיקר עד שהכניסו צרותיהם, וחנה לא זכתה עד שכעסתה צרתה פנינה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יא.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בניסן עתידין להגאל: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

טז.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

בפסח נידונין על התבואה בעצרת: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בד' פרקים העולם נידון: לק"מ קלה דף קג..

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

טז:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

לך לך מארצך ושם תזכה לבנים: לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יז:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

למי שמשים עצמו כשיריים: לק"מ ד:ז דף ג:.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

טלית לבן שנתעטף הקב"ה: לק"מ ח:ח דף י:.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

יח:

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

צום הרביעי וצום החמישי וכו' יהיו לששון ולשמחה קרי ליה צום וכו': לק"מ קעט דף קח:.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כג.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וצי אדיר לא יעברנו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קנב.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה מיני ארזים הם וכו' הני שבעה הוו וכו' הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין וכו' אלמוגין (העשירי), כסיתא (והוא קוראל בקרקע הים).

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו אמר שהוא סוד מכל העולם, בחי' רז. ורבינו גילה את שמו בפתק הקדוש שהוא כלול בעשרה מיני נגינה. כסיתא – שהוא העשירי, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן אלמוגין, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשיכה לפרש איך קוצרים האלמוגין מהים על ידי "צי אדיר", בורני גדולה, דהיינו ספינה גדולה שצריכים למלאות אותו עם חול עד ששוקעת לקרקע הים, בחי' נפילה, ואז זורקים החול מהספינה ועולה עם האלמוגים וכו' ע"ש. אדיר, ראשי תיבות רבי ישראל דוב אודסר.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא עוד מלמדת שהאלמוגין מחליף על חד תרין בכספא, בחי' הצדיק (עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נח, שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה, הינו משנה תורה, בחינת ואהיה שעשועים יום יום).

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

כג.: ומאין היו משיאין משואות כו' (מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לוורן, ומחוורן לבית בלתין) ומבית בלתין (לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש). מאי בית בלתין, אמר רב זו בירם. מאי גולה, אמר רב יוסף פומבדיתא. מאי כמדורת האש. תנא שכל אחד ואחד נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו, ע"כ.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

חוורן, בחי' מוהר"ן. בלתין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בירם, בחי' השיר שיש בו י' מיני נגינה, והראשי תיבות של השיר הזה – נ נח נחמ נחמן מאומן, בגמטריא ר"ם. ומבואר שבירם הוא בקצה ארץ ישראל, והוא הדבר שהארכנו בס"ד במקומו שנ נח הוא הדרך לארץ ישראל. (בירם אותיות ירושלים, רק חסר שלוי, בחי' משה ע"ה, בחי' הצדיק. שלו, ראשי תיבות, וישם לך שלום (ליקוטי מוהר"ן תורה מו), לשים את השלום - הצדיק). פומבדיתא, עם הח' אותיות והכולל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז האש של רבינו תוקד בלב כולם.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

כג:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כד.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם אל תקרי אותם אלא אתם: לק"מ קלה דף קב:.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

כד: לא תעשות אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום אמר אביי לא אסרהם תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי [פרש"י ז"ל לגוף אחד כעין חיות הקדש, דהיינו אתי שכסא הכבוד רכוב עליהן, ע"כ], אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם, א"ר הונא בריה דרב אידי מפרקיה דאביי שמיעא לי, לא תעשון אתי, לא תעשון אותי (-כלומר, לא תעשו כדמותי הנראית במראה הנבואה, שנאמר (יחזקאל א:כז) כמראה אדם עליו מלמעלה), ע"כ, הרי שתיבת אתי פירושו עם הכסא הכבוד, וגם מרמז על הש"י בעצמו, שמופיע לנביאים כמראה אדם.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רמה ז"ל כשכותבין תבת אדם יודעין שזה מרמז על דמות האדם, אבל הוא רק רמז בעלמא, כי אין כתוב שם שום ציור האדם, ויש שמצירין על הניר ציור האדם, ושם נגלה יותר קצת דמות האדם, ויש שמנסרין ציור האדם מחתיכת עץ, ושם נתגלה עוד יותר ציור האדם, אבל אף על פי כן אין זה אדם ממש, רק האדם בעצמו הוא האדם באמת. כמו כן יש כמה חדושין של תורה שהם רק כמו פנקס, וכמו שכותבין תבת אדם לבד, כי התורה היא בחינת אדם, כמו שכתוב (במדבר יט) 'זאת התורה אדם', ויש שהוא נכנס לפנים מזה, אבל אף על פי כן אין זה אדם כנ"ל, רק כשזוכין אל התורה בעצמו זהו בחינת אדם באמת, וזהו זאת התורה אדם, זאת התורה דיקא הינו רק זאת התורה האמתית, הוא בחינת אדם, עכ"ל. ולכן בליקוטי מוהר"ן יש 411 תורות כמנין את"י (בליקוטי מוהר"ן קמא -רפ"ו, ותנינא -קכ"ה). כי הוא תורה האמתית בחינת אדם. וצורת אדם שבונים על ידי לימוד והשגת התורה אינו אסור משום לא תעשון אתי, כי הוא ממש בונה השיעור קומה של השראת השכינה עצמה בעולם, לא מה שיש עם השכינה. אכן מי שח"ו בודה שקרים בלימוד תורה, הרי בזה עובר ממש על (דברים כז:טז) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר, כמבואר באדרא רבה, יעו' בספר אדיר במרום (עמ' קו, מכון רמח"ל) ז"ל והוא מדבר על האומר דברים שאינו יודע בחכמה זאת, שהוא רע גדול, והוא ממש: הפסל והמסכה וכו', ע"ש. ולפי מש"כ אתי שפיר כמין חומר. כי כיון שאינו בונה השיעור קומה של השכינה, הרי כבר עובר על לא תעשון אתי, ודו"ק.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

כה. א"ל רבי לרבי חיי אזיל לעין טב וקדשיה לירחא (פרש"י שגזרו שמד במקומו שלא יקדשו את החדש) ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ואומר (קהלת ז:י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, פרש"י ז"ל כי לא מחכמה שאלת על זה (-המשך הפסוק), לפי שהדורות (ההם\הראשונים) היו טובים וצדיקים מן האחרונים, לפיכך היו הימים הראשונים טובים מאלה, שאי אפשר שיהו אחרונים כראשונים, עכ"ל.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לפי פירוש רש"י באמת נתקטן הטוב בהמשך הדורות.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בסוף שיחות הר"ן (אות שח) ז"ל כי שלמה המלך ע"ה, שהיה חכם גדול מכל אדם, אמר בחכמתו ורוח קדשו, שזה שטות גדול מה שאומרים שהימים הראשונים היו טובים מאלה. כי בכל פעם אומרים כך. ובאמת אנו רואים שבכל פעם העולם נתעשר יותר, ומתנהג העולם בגדולות ובהוצאה מרבה יותר משנים קדמוניות, ע"ש באריכות, וכתב שם ז"ל ואף על פי שרש"י פרש שם כי הכל לפי זכות הדורות, אף על פי כן הרבה פנים לתורה, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו, עכ"ל. אכן המהרש"א כאן (ד"ה שהימים) כתב שרש"י פירש את הפסוק לפי פשוטו. וצ"ל שאפילו לפי פשוטו יש הרבה פנים לתורה, ועל כל פנים הרי חולק על המהרש"א.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות כאן (ד"ה שהימים) ביאר שהגמרא דורשת 'טובים מאלה' על הדיינים, שבדורות הראשונים זכו ליותר טובים, ואעפ"כ אין לך שופט שבימיך. ולפי זה אינו נוגע אלא לענין דיינים, ולא לטובת ומצב הדור ושפעו.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ירובעל זה גדעון, ולמה נקרא ירובעל, שעשה מריבה עם הבעל, ע"כ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

גדעון בן יואש (שופטים ו:כט), יואש ע"ה בגמטריא ירובעל.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

כו. משנה

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן, אמר רבי יוסי, והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר (יהושע ו:ה) במשוך בקרן היובל, ע"כ.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

שופר בחי' הרם כשפר קולך והגד לעמי פשעם, כשפר ראשי תיבות פשוט כפול שלוש מרובע, שיר של לעתיד, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

פרה בגמטריא נחמן מאומן. קרן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: במשוך בקרן היובל, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ור' יוסי אמר לך דפרה נמי אקרי שופר, דכתיב (תהלים סט:לב) ותיטב לה' משור פר אם שור למה פר ואם פר למה שור, אלא מאי משור פר, משופר. ופרש"י ותיטב לה', תפלתי משופר, ובשור קא משתעי קרא, ע"כ.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה תפלה צריך להיות יותר מתקיעת שופר. וצע"ק כי הלוא תקיעת שופר גם כן בחינת תפילה. וידוע שתקיעת שופר מעורר למעלה מרוב מצות, כי מגיע אפילו עד ארך אנפין. ולקמן בעמוד לפי רבנן, כיון דלזכרון כלפנים דמי, בבית קודש הקדשים, צריכים לאמר שזה לשיטתם שחולקים על ר' יוסי שסובר שכל תפילה – שאינה אפילו בבית מקדש בכלל, יכול להיות יותר משופר.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

שופר נמי מבחוץ הוא, כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי, ע"כ (ור' יוסי חולק). הרי זה דומה להכלל של הבעל שם טוב שהאדם נמצא איפה שהמחשבות נמצאות.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

התוקע בבור:חיי מוהר"ן יז. לק"מ כב:ז דף לב:.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

וכשאינו בבחי' בשר להחכם, שהוא בחי' העצם, אזי אינו הקול בעצמו הנ"ל, רק הקול ההברה, היינו קול העוונות שנתעוררים מזה הקול: וזה (סוגיין) התוקע בבור, בחינות (תהלים פח) שתני בבור תחתיות, והוא מתאנח ותוקע על זה, אותם העומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמע, יצא, הינו שיוכל לצאת מתוך הרע שלו, ואם קול הברה שמע, לא יצא כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שם לעיל סוף אות ו', ולקמן בסוף אות ז', שרק מי שבבחי' בשר להחכם הוא שומע עצם הקול, ואם לאו אינו שומע אלא קול הברה. ולפי זה קשה מה שכתב כאן: אותם העומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמע יצא, כי אם אינם בבחינת בשר איך ישמעו קול השופר.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש במסכת ראש השנה, שרש"י פירש שאותם שבבור בודאי שומעים קול השופר, ורק אלו שבחוץ צריכים להבחין מה שמעו, אם שמעו עצם הקול או קול הברה. אבל הרא"ש פירש, שאלו ששבור שומעים קול השופר, ואלו שבחוץ שומעים קול הברה. והרי דברי רבינו בסוף אות ו' ובסוף אות ז' הם כפירוש הרא"ש, שרק אלו שבפנים שהם בבחינת בשר הם שומעים את עצם הקול, וכל אלו שבחוץ אינם שומעים אלא קול הברה. ואילו דברי רבינו כאן באמצע אות ז' על דברי הסוגיא בעצמו, נוטים כפירוש רש"י שאפילו אלו שבחוץ – והיינו שאינם בחינת בשר, יש אפשרות להם לשמוע עצם הקול.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

כח.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

וכל העומד לשרוף כשרוף דמי וכו': לק"מ יא:ב דף יד:.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

לא. במנחתא דשבתא מה יו אומרין אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר (פרש"י ואז ישיר ישראל דעלי באר וכו').

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

בשנת 2711 לבריאת העולם שפט גדעון בן יואש\יהואש, הנקרא ירובעל (שופטים ז:א, ראש השנה כה., שעשה מריבה עם בעל, והרי ירובעל בגמטריא יואש ע"ה). גדעון היה ניצוץ מנשמת משה רבינו (ליקוטי שושנים למהר"ש מאוסטרופליא פרשת מטות, ורואים זה ממה שלמד סנגוריא על ישראל, ועוד רואים ענוותנותו בדיבוריו (שופטים ו:יד – לך בכחך זה, טו – אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי), גדעון מבני בניו של מנשה – משנ"ה. גדעון בדורו כמשה בדורו (ראש השנה כה:). ועם כל זה הגמרא אומרת שאינו אלא משלשה קלי עולם (ענין זה מבואר בכתבי הרמח"ל ואכ"מ), ובמדרש תנחומא וילקוט שמעוני איתא שהיה ריק (-עם הארץ). והנה אם תיקח שמו המלא: גדעון בן יהואש (בספר שופטים לא נזכר אלא יואש, רק בספרים ראיתי שכותבים יהואש, ולכאורה סתם בלבלו אבי גלעד עם יהואש בן אחזיהו מלך יהודה, שלפעמים נקרא יואש), עם הי"ב אותיות והג' תיבות ועם הכולל, עדיין חסר א' מהגמטריא של תלמוד בבלי.

</div>



# סנהדרין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/sanhedrin/

# סנהדרין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/sanhedrin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין בגמטריא 379, ועם קי"ב דפים שבמסכת (כי מסיימת בדף קיג ומתחלת בדף ב), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! ולכן המסכת מסיימת, צדיק בא לעולם טובה באה לעולם שנאמר זה י"נחמנ"ו ממעשינו ומעצבון ידינו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ד. טטפת, ט"ט פ"ת, עמש"כ סוף פרשת בא (שמות יג:טז).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד: דיני נפשות וכן עיבור השנה מתחילין מן הצד, פירוש לא מן הגדולים אלא מן הקטנים. ועיין בישעיה ס:ד ובנתיך על צד תאמנה פרש"י ז"ל על גססין (תרגום יונתן) כסלים של מלכים (ראה בישעיה מט:כג – והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקותיך) תהיינה אמונות, ע"כ. וכן עיין בישעיה סו:יב על צד תנשאו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל הקטן היה ראוי לעבר השנים (ילקוט שמעוני בשלח פרק טז – פסקא כז-כח, תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה, ומעשה ברבן גמליאל וכו' עיין שם שעלה אחד שלא ברשות, מיד עמד שמואל הקטן ואמר שזה הוא, ולא היה אלא איניש אחרינא וכדי שלא יתבייש עבד, והרי זה בחי' דיני נפשות), והוא נחמה למיעוט הלבנה (יל"ש בראשית א). קטן ע"ה בגמטריא צלם. וכתיב בתהלים (לט:ז) אך בצלם יתהלך איש. אך מיעוט הוא, וי"ל שבא למעט הליכה בקומה זקופה, וכאילו חסר וקט"ן מן הצלם. טוב מעט לצדיק (תהלים לז:ט). לצדיק בחי' צלם, כי ד"י זה ד' פעמים י' הרי לצ"מ, וק' הוא קטן כמו שמואל הקטן ודוד הקטן במדרש הנ"ל, כי טוב מעט לצדיק.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות: לקמ"ת ה:טז דף יא..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ו: לעולם יראה דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה וכו' מפחד בלילות מפחדה של גיהנם שדומה ללילה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יז.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אלדד ומידד – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שנ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אלדד ומידד מתנבאים וכו' הטל עליהם צרכי ציבור: לק"מ א:ז דף א:.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ויקח קרח – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שנב.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

יז: דנין לפני חכמים, שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי, רב נחמן בר יצחק מתני חמשה שמעון שמעון ושמעון חנן וחנניה, ע"כ. ידוע שמעון בן יוחאי בגמטריא נחמן בן שמחה, וידוע הקשר ביניהם וההסכם שעשו ואכמ"ל. וכאן רואים עוד, צדיקים בשם שמעון, קשורים לצדיקים ששמותיהם מרמזים על נ נח, וכן המצרי, בחי' מצר הגרון ובחי' אחוריים כערף פרעה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יח. מעובדא דרועי בקר חד אמר אם בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יט. כל המלמד בן חבירו תורה מעה"כ כאלו ילדו. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יט:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

תקפו של יוסף ענוותנותו של בועז וכו': לק"מ קל דף קכ.. שיחות הר"ן קיד.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כ:

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה דברים שנצטוו ישראל: לק"מ ו דף ז:.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: לק"מ לה:ח דף מט:.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כא:

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ירד גבריאל ונעץ קנה בים: לק"מ ה:ד דף ה:.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כשנשא שלמה את בת פרעה וכו': לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כב.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

עצתו נופלת: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמתה אשתו הראשונה פסיעותיו מתקצרות: לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כד.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי: לק"מ לה:ד דף מט..

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

נועם אלו ת"ח שבא"י שמנעימים זה לזה כהלכה: לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

כו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

קשר רשעים אינו מן המנין: לק"מ קפא דף קט..

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

כו. בחידושי אגדות ד"ה מפר מחשבות וכו' שלא תבא התורה לידי מעשה כי אם בדיבור. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

כו. כתב שבנא פתקא, זה לעומת זה, רמז להפתק הקדוש, כי שב"נ ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ריש לקיש הצטרף לר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן סוחרין שהלכו לעבר שנה בעסיא, ובדרך ראו אנשים שהיה נראה שהיו עוברים על התורה, והרבנים שהיו הולכים לעבר השנה דנו לכף זכות, אבל ריש לקיש התרעם עליהם, וקרא להרבנים חשודים על השביעית, והובא מספר חפץ חיים, הלכות לשון הרע (כלל ג באר מים חיים אות י) שהיה קשה לו למה ריש לקיש לא דן אותם לכף זכות, וביאר שכאשר הכף חובה יותר מכריע מהכף זכות אין לדודו לכף זכות וכו'. וצע"ג על דבריו, כי מעשים שחז"ל הביאו הם להיפוך ממש, שצריכים ודבר גדול הוא לדון לכף זכות אפילו כאשר היא רחוקה מהדעת לגמרי. ואילו מה שמסופר כאן אינו קשיא בכלל, כי אדרבה, ריש לקיש רצה שיוכיחו העוברי עבירה בשעת מעשה, ואם לא יצליחו להפרישם מעבירה על כל פנים חייבים למחות, כל עוד שאין סכנה ממש, והרבנים לא רצו אלא לדון לכף זכות, ולכן שפיר קרא עליהם שהם חשודים על השביעית.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

כל זה כתבתי על ספר חיי מוהר"ן קסה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

כו:

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מחשבה מועלת לדברי תורה: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

כז. עד זומם רבא אמר מיכן ולהבא הוא נפסל, עד זומם חידוש הוא, מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני, אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך ע"ש. והקשו שהרי גם רבא מודה שאין חידוש כאשר הכת שני מעיד על הכת הראשון. ותירצו (עי' יד רמה, ורש"י לקמן ד"ה בגזלנותא שכז"ל חידוש ליכא דהא מילתא אחריני קמסהדי) שהרי כאן הכת הראשונה כבר נחקרה עדותן וכשרה היא ועומד נגד עדות של הכת השניה, ואינו דומה לעדות על כשרותן, שאז אין להכת ראשונה שום טענה. והתורה חידשה שעם כל זה, הרי עדות הכת השניה היא על גופן של הכת הראשונה ואין להם טענה נגדה. ונלע"ד שיש ליישב שהחידוש של התורה הוא שמגלה שהכת הראשונה זממו, וזה חידוש עצום, כי באמת מנא לן האי, בסתם עדות מכחשת, מנא לן מחשבות וכוונת העדים, אולי סתם טעו וכדומה. ולכן אפילו אם רבא סבירא ליה כרב חסדא, שעדים המוכחשים פסולים למפרע כמו שהקשה תוספות, ותירצו שהפסול של סתם עדים מוכחשים אינה אלא מספק, ואילו בהזמה הם פסולים ודאי. וזה חידוש של עדים זוממים, דאילו בכל שאר פסולים שנפסל את הכת הראשון, אפילו כאשר יעידו עליהם שהם גנבים וכדומה (ועיין לעיל כו. דעה שאפילו בהכי לא פסלי עד דאכרזיה, וזה קצת סמך לדברינו) ופסולים ממש מעיקרא, אבל עוד לא קבענו שהם ממש עדים שמשקרים בכוונה, אלא שאין לנו לסמוך עליהם בודאות, רק בעדות הזמה התורה קבע וגילה לנו שעל כרחך מבואר הדבר שאלו העדים הם זוממים בכוונה לשקר. וכן בתירוץ האחרון של תוספות על הא דרבא ס"ל כרב חסדא דעדים המוכחשים הם פסולים למפרע, וא"כ מאי שנא עדים זוממים, ותירצו כי חידוש הוא, ועל חידוש אין ללמוד אלא החידוש, והקשה רע"א שהרי החידוש אינו אלא נאמנות של הכת השניה, אבל פסול הכת הראשון אינו חידוש. ולפי מש"כ מיושב, שהתורה חידש בעיקר על פסול הכת הראשון, שהם לא סתם לא נאמנים, אלא הם פסולים כי הם זוממים בעדותן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ויסוד הענין י"ל על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה נה, כי הרשעים ממשיכים בחינת רע עין על שונאיהם בחינת (ברכות ז:) ולא עוד אלא שרואה בשונאיו. והאדם נצול מרע עין הזה על ידי למוד זכות שלמד על הרשע, כי גם הקב"ה מלמד זכות על הרשע בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע. וזה שאמרו חז"ל (ברכות ז:) ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר מרום משפטיך מנגדו. וזאת הזכיה שזוכה בדין, שמלמדין עליו זכות, על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע, כי לסלק הדין והמשפט צריך לזה התגלות היד, בבחינת (דברים לב) ותאחז במשפט ידי, שלא לשלט על הרשע, וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל, שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין וכו' ע"ש ופירש בזה (תהלים לז) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, הינו עם רע עין כנ"ל, וה' לא יעזבנו בידו, בידו דיקא, הינו בהתגלות יד ה' כנ"ל. ועל ידי מה נתגלה יד ה', על ידי ולא ירשעינו בהשפטו – על ידי בחינת ותאחז במשפט ידי, בחינת: מרום משפטיך, כנ"ל, כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע, בבחינת (ישעיה כח): שגו בראיה, על ידי פקו פליליה. זהו בחינת משפט, שזוכה בדין, על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ובאות ח' כז"ל ועל ידי בחינת ארץ ישראל לא די שנצול מרע עין של רשעים, אלא גם רואה בהם מה שהם רצון לראות בו, ע"ש כל זה באריכות.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיש מצב שהשם יתברך נותן קיום להרשע – שהוא העד בסוגיא שלנו – רק שמחליש עינו, אבל עדיין יש קיום לדבריו ולעניניו. עד שבזכות האבות וארץ ישראל הצדיק זוכה לקיים בו דין כאשר זמם, כי ארץ ישראל הוא בחי' עמנו הייתם, כמבואר שם שזוכים לזכות אבות וארץ ישראל על ידי תפילה שמתפלל בהיכל המלך, ששם כולו אומר כבוד, ועל כרחך כולם עמו באותו מקום, הוא יחודו יתברך, ובזה זוכה להכריתם לגמרי. אבל זה חידוש של ארץ ישראל, בחי' מראשית השנה, ובחי' חידוש של האבות, הנצנים נראו בארץ עת הזמיר, שאז יכולים לקבוע שהרשע הוא רשע ובחטאו ימות, אבל עד שזוכים לזה, אפילו אם יש עדות מוכחשת שסותר דבריהם, אינו מספיק רק להחליש ראות עיניהם וכח עדותן, והדבר בספק, ויש דעות שעדיין כשרים להעד, או שפסולים רק מספק, ודילמא טעו. רק כאשר הכת השני יכול להגיד עמנו הייתם, אז התורה קובעת שהכת הראשון ממש זממו להרע, ושוב אין יד ה' מכסה עליהם, אלא מרשיען. ולפי רבא זה החידוש חל מכאן ואילך, כי עד אז היה קיום של כי ותאחז במשפט ידי. ואביי סובר שגם ותאחז במשפט ידי פוסל למפרע, כמו שדרשו חז"ל על זה, שביד השם יתברך להחזיר את החץ אפילו לאחר שהכה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין כט.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה: אפילו שנים מזכין או שנים מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין, ופרש"י ז"ל ואף על גב דאי הוה פליג עלייהו הוי בטל במיעוטא, כי אמר איני יודע הוי כמי שלא ישב בדין, ונמצא הדין בשנים ואנן תלתא בעינן, עכ"ל.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין את זה על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' שבנין ירושלים הוא על ידי תיקון ג' מדות, תאות ממון, אכילה, ומשגל, וירושלים הוא בחי' יראה שלם, ומצינו שירושלים הוא בחי' משפט (ע' תורה נט) כמו שכתוב (ישעיה א) קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה, עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט תפדה. ומבואר שם ז"ל וזה בחינת (במדבר טז) קרואי מועד אנשי שם. אנשי שם זה בחינת שלש מדות הנ"ל, שכל אחד ואחד נקרא בחינת שם וכו' וגם היראה שבלב היא גם כן בחינת שם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם (לקמ"ת א:ו) ועל ידי בנין ירושלים וכו' נברא מלאך, שמשפיע נבואה וכו' כי הנבואה באה מבחינת כרובים וכו' אנפי זוטרי (זוהר בראשית דף יח:), והם נשפעים מן המלאך וכו' ראשי תיבות כ'י א'ין מ'חסור ל'יראיו (תהלים לד). ואזי נמשכת נבואה, ואפלו קטנים יכולין להתנבאות, בבחינת (יואל ג) ונבאו בניכם ובנותיכם, ע"כ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לומר שלכן צריכים ג' דינים שהם בבחי' הג' מידות שעל ידיהם יש בנין ירושלים בחי' משפט, ועי"ז אלהים נצב בעדת אל, והשכינה ישרה ביניהם, ודבריהם יהיה בבחי' נבואה. והם צריכים להיות אנשי שם, נקראים בשם, ועל כן אי אפשר שחד מהם יסתלק בטענת איני יודע.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד דלכן אי אפשר בהשתמט אחד בטענת איני יודע, כי מבואר עוד שם באות ז' ז"ל אך צריך לזהר מאד מהתמנות, כי זה הזוכה ליראה יש לו השתוקקות להתמנות, כי מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין (ברכות ו:), ומחמת שדבריו נשמעין, הוא משתוקק להתמנות, אבל צריך לשמר עצמו מאד מהתמנות, כי ההתמנות מפסיד השפעת הנבואה, בחינות המלאך הנ"ל, הנעשה על ידי היראה. וזה שאמר יהושע למשה, כשאמר לו: אלדד ומידד מתנבאים במחנה (במדבר יא) – אדוני משה כלאם. פרש רש"י (והוא בסנהדרין יז): הטל עליהם צרכי צבור והם כלים וכו'. כי צרכי צבור, הינו התמנות מכלה ומפסיד הנבואה כנ"ל, כי נעשה מאותיות "מלאך" “כלאם", עכ"ל. והנה לפי זה צריך ביאור בכלל איך הדיינים ישבו במינויהם ויזכו להשפעה של נבואה כנ"ל. וי"ל שלכן יש קפידא שיהיה ג' דינים, והרי כל אחד בפני עצמו כאילו אינו כלום, ואין לו החסרון שרוצה שדבריו יהיו נשמעים, כי הרי הוא רק אחד מתלת, והקול השלישי יכריע מעל השנים, מה שאין כן אלדד ומידד היו רק תרי, ולכן בהמנם לצרכי ציבור כל אחד מהם יהיה לו מינוי ניכרת וקולו נשמעת, וממילא יהיה כלה מאליו. ולכן על כרחך כל אחד מהג' צריכים להביע דעתו ודאי, כדי שלא ישארו השניהם כלים בהתמנותם. ויזכו לבחי' צירוף "מלאך" בזכות אלקים נצב בעדתם, ונלע"ד שזה גם בחי' צירוף כלאם לטובה, כמבואר בספר הזוהר הקדוש ובספרי רבינו עה"פ מלך אסור ברהטים, בריהטי המוחין, שהשגת אלקות הוא כאילו תופס ואוסר את השכינה בתוך המוחין, ולכן גם בחי' "מלאך" המבואר כאן שהוא שפע נבואה, הוא בחי' “כלאם". ולזה צריכים לשמור שלא להשמיע את הקול הפרטי העצמי, וכיון שהקול יוצא מתוך שלשה פנים, אינו מפסיד ההשראה, ואדרבה בזה שפיר יצא דבר ה'.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ושמואל אמר (סנהדרין ה:) ב' שדנו דיניהם דין אלא שנקרא בית דין חצוף, הרי בודאי יש חסרון של השראת נבואה, כי בודאי על חציפות לא ישרה נבואה, אבל עם כל זה כיון ששניהם מינוים לצרכי ציבור, והם בחי' שלוחים ומלאכים, חל עליהם בחי' השני כרובים שמהם ישמע הקול של הפסק. וזה הענין של חצו"ף (ע"ה) בגמטריא אל"ף למ"ד, שהוא פן אחד של הפנים כידוע, שיש ש"ע נהורי אנפין, כל פן, אל"ף למ"ד, והרי זה הב"ד של שנים הוא חצו"ף, כי אין להם הכח של בחי' הג' מידות שמהם בונים את היראה [יר"ו – ג' פעמים ע"ב] של"ם [ש"ע הנ”ל] של ירושלים שהוא היפוך של חוצפה, וכמבואר שם להדיא שהתאוות הנ”ל הם בחי' חוצפה, ולכן בהיותם רק שנים כל אחד הוא פן אחד בפני עצמו, שרוצה שישמע קולו בההתמנות הזה, וחסר להם הפ"ן שיבטל את השמעת כל אחד כקול בפני עצמו, ומלאך פניו הושיעם. ולכן אפילו לשמואל, כיון שמעיקרא נכנסו כל השלושה לענין, אי אפשר לסכן אותם בהשמט אחד בטענת איני יודע וחייבים להוסיף דיינים.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

לו:

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין היתה יושבת כגורן עגולה: לק"מ קפג דף קט:.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

לז.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

כי צריך כל אדם לומר לא נברא העולם אלא בשבילי: לק"מ ה:א דף ה.. חיי מוהר"ן א.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם: לק"מ צד דף צו., קב דף צז:.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

לז. ריש לקיש אמר מהכא כפלח הרמון רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון [סופי תיבות מת"ן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן], רבי זירא (רי"ח) אמר מהכא (בראשית כז) וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו. הנהו בריוני דהוו בשביבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דנהדרו להו בתיובתא והוו קפדי רבנן (!!!!!), כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה קטין חריכא שקי דהוה 'בעי עלן רחמי' [ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!], השתא מאן 'בעי עלן רחמי' [ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!]? הרהור בליבייהו [בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!] ועביד תשובה, ע"כ. גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

לח.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

נכנס יין יצא סוד: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

לח:

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אדם הראשון משוך בערלתו היה אדם הראשון בלשון ארמית סיפר: לק"מ יט השמטות דף כז:.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

לט. עיבור שנה מתחילין בג' ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה פליגי בה וכו' ח"א כנגד ברכת כהנים וח"א ג' כנגד שומרי הסף וחמשה רואי פני המלך ושבעה רואי פני המלך וכו' פירש"י עיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא וכו'.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

לט. א"ל האי צדוקי לר' אבהו אלקיכם כהן הוא כי קברי' למשה במאי טביל וכו' א"ל בנורא טביל וכו' ומי סליק טבילה בנורא א"ל אדרבא עיקר טבילותא בנורא הוא דכתיב כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וכו' וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב טוב ה' לכל וכתיב טוב ה' לקויו משל לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולו כשהוא עודר אינו עודר אלא לטובים שבהם.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

לט:

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

והזונות רחצו למרק שתי חזיונות: לקמ"ת עב דף לג:.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

מא: וליברוך הטוב והמטיב (היינו על מילוי להבנה) א"ל אטו כי חסר מברכינן דיין האמת וכו' וליברכינהו לתרווייהו כיון דהיינו אורחי' לא מברכינן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

מג:

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

כל המומתין מתוודין: לק"מ ד:ח דף ד..

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

על זביחת היצה"ר: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

כל הזבח את יצרו וכו' כאלו כבדו להקב"ה בב' עולמות: לק"מ ו:ג דף ו:.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מד.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שחטא ישראל הוא: לק"מ יד:ג דף יט..

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ויעמד פינחס ויפלל שעשה פלילות עם קונו: לקמ"ת ח:ג דף טז:.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

מד:

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

פרשו את הפסוק (משלי כה:ט) וסוד אחר אל תגל, פרש"י ז"ל וסוד של אברהם ושרה אל תגל לבזותם, ע"ש. הרי שהם בחינת סוד של האחוריים של השיר פשוט כפול שלוש מרובע. והרי, אברהם ושרה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאילמלא הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט, ע"כ. ועל ידי תפילתו פעל שלא נהרגו רק כשלים וששה איש, ואמר ר' נחמיה (מד.) זה יאיר בן מנשה. ומנין שהתפלל שם אברהם, כתיב (בראשית יב:ח) בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה', וכמש"כ שם רש"י. ויש לדרוש, ויקרא, י' קרא, היינו הי' מיני תפילה וי' מיני נגינה. וזה מה ששינתה הגמרא מלשון הפסוק וכתבה, בין בית אל ובין העי, עם עוד י' של וי-קרא, בגמטריא יאיר בן מנשה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה דבעיא מכסא, מעשה במוכס אחד ישראל רשע אחד שמת וכו' וכו' ובא ואראך אותו האיש בגיהנם וציר של פתח גיהנם סובב באזניו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אולי ענין של ציר של פתח גיהנם סובב באזניו הוא קשור למה ששנינו במסכת כתובות ה: אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהן נכוות תחלה לאיברים, ע"כ, שתחילת הדין בחי' הפתח, סובב באזניו, ודו"ק.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

מו.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

שכינה מה אומרת קלני מראשי: לק"מ ה:ב דף ה:.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

השכינה מקוננת: לקמ"ת ב:ו דף ד:.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

שכינה צועקת קלני מראשי קלני מזרועי: לקמ"ת מ דף כו..

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מו:

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

הספידא יקרא דחיי או יקרא דשכבי: לק"N יד דף כ..

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מט.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

תהא לוטא ולא תהא לאטה, פרש"י ז"ל נוח לך להיות מן המקוללים ולא מן המקללים, לפי שסוף קללת חנם לשוב אל המקלל, ע"כ. ולכן אלו שמקללים אותך, מן הסתם הקללה שלהם על חנם וישוב עליהם, וכן הקללה שלך, מן הסתם על חנם. ונראה עוד, שענין השבת הקללה על המקלל, יותר בתוקף מקללה שיחול על אחר.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

לפי האי כלל של הגמרא יש ליישב הלשון שהקב"ה אמר לאברהם אבינו (בראשית יב:ג), ומקללך אאור, ולא כתב אקלל, כי המקלל את אברהם בודאי יהיה על חנם, וישוב הקללה על המקלל, ואין רבותא בזה, ולכן הוסיף הקב"ה שלא זו בלבד אלא גם יהיה ארור.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

נו.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: בכל יום דנין את העדים בכנוי יכה יוסי את יוסי. פרש הרע"ב ז"ל אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהי"ם, לכך מכנה שם בן ארבע אותיות ליוסי, ע"כ. נאבד לי מש"פ שתלו הקללה ביש"ו. ושוב מצאתי בפירוש דן ידין לספר קרנים אות ה', שיש"ו מרומז בראשי תיבות ונוקב שם י'.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

נו:

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

לאמר דא גילוי עריות: לק"מ יט:ו דף כו:.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

שבת במרה נצטווה: לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

סג: יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן יא:ג שדי הוא בחי' שיש די באלהותי לכל בריה, וכשאינו שומר הברית, היינו על ידי גיאות, הוא עושה לעצמו ע"א, הוא מראה שאין די לו באלהותו, עד שצריך ע"א, עיין שם.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

סד.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה, בעו רחמי אימסר בידייהו וכו', אמרו היכי נעביד ניבעי פלא, פלא מרקיעא לא יהבי, כחלינהו לעיניה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין למה לא התפללו על הלאו של לא תחמוד ותאות ממון וגניבה, שנפשו של אדם מחמדתן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הנותן מזרעו למולך וכו' מפני מה תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכוהו עליהם וכו' אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה וכו' רבא אמר כנשוורתא דפוריא פירש"H כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים שהיתה חפירה באץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

סז: אין עוד מלבדו (דברים ד:לה) אמר רבי חנינא אפילו לדבר כשפים, ההיא איתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת (-אם תצליחי לעשות לי כשוף) זילי עבידי אין עוד מלבדו כתיב [פרש"י ז"ל ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע, ואם תוכלי מאתו יצא ואני מקבלן, ע"כ], איני והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה [פרש"י ז"ל ומסרי נפשיה (\נפשייהו – רש"י שעל ע"י) משמיא לאצולי' ע"כ], ע"כ.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

עיין סיפורי מעשיות, מעשה ד' ממלך שגזר שמד, שאותו צדיק היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ועיין בספר המדות ערך כשוף אות ג' שאין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה ובמש"כ שם.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

סח. הרבה למדתי מרבותי ולא חסרתי מהם כי אם ככלב המלקק מהים ותלמידי לא חסרו ממנו וכו'.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה ועם כל זה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת בחוקותי מבאר איך עשרה הרוגי מלכות הם כנגד ט' שבטים שהיו במכירת יוסף והשכינה, ור' עקיבה ראשי תיבות ע'שירי ק'דש י'היה ב'מקום ה'שכינה עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש בזה מה שר' אליעזר הגדול אמר כאשר בקרו אותו החכמים ושאל אותם ועד עכשיו למה לא באתם, אמרו לו, לא היה לנו פנאי, אמר להן תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן, אמר לו רבי עקיבא, שלי מהו? אמר לו, שלך קשה משלהן, ע"כ. כי כמו שהשבטים צירפו את השכינה להחרם שעשו, כן רבי עקיבא בעל כרחו היה צריך לנהוג נידוי ברבי אליעזר.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ע.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

בחמרא וריחני פקחין: לק"מ כ:י דף כט..

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

תירוש זכה נעשה ראש: לק"מ כ:י דף כט..

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ע. אל למלכים לומאל אמר לו בני מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרין ואומרין למה לנו אל ולרוזנים אי שר מי שכל רזני עולם גלויין לו ישתה יין וישתכר. א"ד מי שכל רוזני עולם משכימין לפתחו ישתה יין וישתכר אמר ר' יצחק מנין שחזר שלמה והודה לאמו דכתיב כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי וכו'.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

עא: משנה פיזור לרשעים הנאה להן והנא לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו'.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן סז:ו.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

עד:

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

אשה קרקע עולם: לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ולא יעבור: לקמ"ת פו דף לט:.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

פא.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

היורד לפרנסת חבירו כאילו בא על אשתו: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

היורד לאמנות חבירו כאלו בא על א"א: לק"מ סט דף פז., עט דף צג..

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

פא. ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה היינו שנזהר מגיאות ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו וכו'.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

פו. רש"י ד"ה של בית פלוני, ז"ל לא רצה להזכיר שמם שחשובין היו, ובזה לא היו נוהגין כדת שהיו הרבה דרין בבית אחד אנשים ונשים והיו מצויין תמיד עם נשי חביריהן, ולא שמתייחדין, ע"כ.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המידות ערך חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

פז. ממך זה יועץ פרש"י שנחלק בעיבור השנה הקרוי סוד ועצה כדמפרש לקמן, ע"כ.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שסוד ועצה הם באים במובן אחת, הרי מש"כ רבינו בספר המדות ערך עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ע"כ.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

צ. במשנה ראש פרק חלק (מסכת סנהדרין פרק יא, וכן מובא לפני כל פרק בפרקי אבות): כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיה ס)  ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר, ע"כ.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה - "ידי להתפאר" עם האותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן - מעשה של רבינו!

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

צ: מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים וכו' שכתיב (דברים לא:טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם, ע"כ.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

יש עוד כמה דרשות בחז"ל מפסוקי התורה, אבל עדיף להביא ממשה רבינו, כי הגוף של משה רבינו היה בריאה בפני עצמה, כמו שכתוב (שמואל א:יב:ו) ה' אשר עשה את משה, וכמבואר בדרשות הר"ן, שעל כרחך גוף המוכן לדבר עם השם יתברך בכל עת, על כרחך הוא בריאה מיוחדת (ובכתבי הרמח"ל מבואר שצדיקים גדולים יש להם גוף אחר, ובמקום אחר חקרנו אם יש לרבינו הקדוש כח בזה, ואכמ"ל). ועיין ברש"י בפרשת בראשית (ב:ז) וייצר, שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין, לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן, ע"כ. והרי גופו של משה הוא כמו הגוף של שאר בני אדם לתחיית המתים, והרי בגופו של משה רבינו בעצמו הוכחה שיש מציאות של שלימות הגוף, ובודאי השם יתברך יביא את כל העולמות לשלימות הזה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

צא. מעשיות עם גביהא בן פסיסא, פרש"י ז"ל כך שמו והיתה לו עקמומיות בגבו כדמוכח לקמן, ע"כ. שהתווכח שם עם בני בניו של כנען על ארץ כנען שהוא של ישראל.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים, יום ה' ההוקיר בעל חטוטרת, שענינו מקום שהמיעוט מחזיק את המרובה.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

צא:

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

יקרא אל השמים מעל זה הנשמה וכו': לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

יקרא אל השמים מעל זו הנשמה ואל הארץ זה הגוף: לק"מ סא:ג דף עד:.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחית המתים מן התורה: לק"מ סד:ה דף עט:.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גזלו מנחלת אבות: לק"מ קג דף צז:.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

צב.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עכו"ם: לק"מ כג:ה דף לה:.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

צג.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ורבנן (חנניה מישאל ועזריה) להיכן אזלו (לאחר שיצאו מן הכבשן), אמר רב בעין הרע מתו. ושמואל אמר ברוק טבעו (ועי' בחגיגה ה. מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני וכו' ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס). ורבי יוחנן אמר עלו לארץ ישראל (ליהושע כהן גדול). כתנאי וכו' [וכן מצינו בכמה מקומות בגמרא שאמוראים אומרים ממש אותו דבר של התנאים, ובמסכת אבות פרק ד' שמואל הקטן אומר בנפל אויבך וכו'] וכו' כי אנשי מופת המה וכו' ודניאל להיכן אזל, אמר רב למיכרא נהרא רבא בטבריא וכו'.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לדבר בע"ב שמות, לז. אנ"י – א' מתחלף בע' הרי עין. לח. חע"ם – ראשי תיבות חנניה מישאל עזריה. וזה שאומרים בברכת יוצר של קריאת שמע, פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות, בע"ל – רמז לע"ב שמות (ובגמטריא ודניאל ע"ה. וכן חמלת עלינו אבינו מלכינו, אבינו בגמטריא בס"ז בחינת טוב עין כדלקמן ואכמ"ל), עושה חדשות מלחמות ר"ת חמ"ע. לט. רה"ע – צירוף רעה. הרי אנשי מופת – בחי' שם ה', נמצאים בעין רעה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שיטת רב, מרומז בשם משמ"ואל, שמ ל"ז. גם מרומז בשם רב, כי אות ר"ב של הע"ב שמות נמצאת בשם ס"ח, כי ס"ז שמות הם ר"א אותיות, נמצא שאות ר"ב מתחיל השמות: חב"ו רא"ה – לראות חוב, בחי' עין רעה. וזה מה דאיתא בבא מציעא דף קז: והסיר ה' ממך כל חולי (דברים ז:טו) אמר רב זו עין (פרש"י דבר שכל החלאים תלוים בו וזו העין, עין רעה, עכ"ל), רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ ושמאול אמר זה הרוח, ע"ש. עב"ד רמז לשם ע"ב בד' בשכינה. כי והסיר ה', כאשר לוקחים כ"ו ממך – מהאותיות של 'כל חולי' נשאר ס"ח, השם של ר"ב כנ"ל שמרמז לכח של עין הרע, חב"ו רא"ה. וזה אחד בדרך ארץ, כי כאשר לוקחים דר"ך מאר"ץ, נשאר ס"ז, שם אי"ע, בחי' עי' א', בחי' טוב עין של א"א. ובחי' דרך ארץ קדמה לתורה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה דקרי שמואל עליה דרב (חולין נט.) לא יאונה לצדיק כל און (משלי יב). לא יאונה ע"ה, בגמטריא ל"ז ס"ז.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

ושמואל אמר זה הרוח, אות רו"ח הוא התחלת השם האחרון שם ע"ב, מו"ם בחי' רוח בחי' והמם מהומה גדלה (דברים ז:כג). וזה בחי' הרוק.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי יוחנן, יוחנן בגמטריא חמו"ע. יח"ו זה השם הל"ג משם ע"ב, צ"ט אותיות נגד הצ"ט אחוז של רב, שמורים מעין הרע (ר' יוחנן הוא שהיה נותן עיניו וכו'). וכשמו כן הוא לשון חיות, בחי' ארץ ישראל, כי חיים הם למוציאהם בפ"ה אותיות של פרשת ויהי בנסוע ארון בין שני נוני"ן, וה' עליהם יחיו, שיצאו מבין שיני נ"נ נבוכדנצר. וזה שם ל"א לכ"ב אותיות כלב (ועיין בברכות דף ד. א"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת), כמו שאמרו לנבוכדנצר (מובא בליקוטי מוהר"ן) את וכלבא שווין, כי ל"כ בגמטריא נ' – ב' פעמים, נ"נ. שם ל"ב וש"ר ששרו ביציאתם מן האש, כדאיתא בילקוט. נוני הים בחי' עין אחד פקיחא דא"א. שם א' או"ם, אלו אומות העולם שלעגו עליהם.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

והקישוט של הכ"ד קישוטי שכינה של ספר דניאל ל"ך ל"ץ. שהלך לו משום ליצנותא דעבודה זרה. ולפי סדר הכ"ד ספרים של הרמח"ל ספר דניאל הוא ספר כ"ג (פרק ג' של רגל ימין, ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך), ולפי אחד מהשיטות, היינו צירוף ידנ"א של הכ"ד צירופים של אדנ"י שם של השכינה (תיקון י"א של י"י). כסדר אותיות של דניא"ל, רק ששמים הי' בראשו (וצירוף דני"א בתיקון י"א של מי א-ל כמוך, כנגד חוטם שמאל וכנגד ספר יהושע).

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

צג:

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

יהיה משיח מורה ודאין: לק"מ ט:ד דף יב..

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

משיח הוא מורח ודאין: לק"מ ל:ז דף מב:.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

וה' עמו שהלכה כמותו: לקמ"ת ב:ב דף ג..

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

איש תאר שמראה פנים בהלכה: לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ומנלן דגדול (-דניאל) ממנו? דכתיב וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו וכו' וכו' ומאן נינהו אנשים? וכו' זה חגי זכריה ומלאכי. (וכיון שהוא ראה והם לא ראו, הרי שהוא גדול מהם. ואם כן, שהיה דניאל גדול מחגי זכריה ומלאכי שהיו נביאים, כל שכן שהיה גדול מנחמיה, שלא היה נביא), ע"כ.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר שאף על פי שאיתא במסכת בבא בתרא שחכם עדיף מנביא, פשוט הוא שנביא גדול.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במהרש"א שהקשה שדניאל לא היה נביא. אכן עם כל זה הרי דניאל ראה מה שלא ראו הנביאים. ורש"י במסכת מגילה כתב שדניאל היה נביא רק לא נביא בשליחות.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

צד.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ויחד יתרו שנעשה בשרו חידודין חידודין: לקמ"ת לג דף כד..

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

בזוזי ובזוזי דבזוזי: לק"מ כט:ט דף מא..

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

צד:

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

צהלי קולך בת גלים שהיא בת אבהן: לק"מ יג מאמר רבב"ח דף יח..

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

צה. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי, בת דינא בטל דינא. ופרש"י כיון שלן דינא בטל הריב, וכן מפני שלא נכבשה בו ביום לא הצליח ממחרת, עכ"ל. ע' שיחות הר"ן אות קעה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

צו.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

שלושה הזהרות שהזהיר ר' יהודה בן בתירא וכו': לק"מ לז:ה דף נא:.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

צו. אע"ג דשלח ריב"ב מנציבין הזהרו בזקן ששכח תלמודו וכו' והזהרו בוורידין וכו' והזהרו בבני ע"ה שמהם תצא תורה כי הא מילתא מודעינן להו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

צז.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

אין משיח בן דוד בא אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס: לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נעשה עדרים: לק"מ לח:ג דף נב..

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

ת''ר {דברים לב-לו} כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד''א עד שיתמעטו התלמידים ד''א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד''א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

לפי פירוש האחרון, עד שיתייאשו מן הגאולה, יש לפרש, כי אזלת יד, יד ראשי תיבות ישראל דוב, סבא ישראל, שראשי תיבות של שמו, ישראל בער אודסר, הם ראשי תיבות אין יאוש בעולם. ולאחר פטירתו נשארנו כמו דור יתום.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

צח.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

אמתי יבוא מר היום, היום אם בקולו תשמעו: לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט..

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו תלמידיו את ר' יוסי בן קסמא אימתי בן דוד בא וכו': לק"מ נז על התורה דף סז:.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

צח. ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, עכ"ל. ופירש המרש"א או זה או זה.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י בדור מחולק, שיש כאלו שהם בחי' כולו זכאי ויש כאלו בבחי' כולו חייב. וזה מדוייק בלשונו היינו דור שיש בו או זה או זה, ואין באמצע. ובימינו מתחילין לראות מציאות כזה.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות כו'.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב – אחר מסכת נדה – "בסיום המשניות".

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

צח: אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח, ע"כ.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

לעיל דף לז איתא שחייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם. ויש ליישב ששם כתוב בשבילי, וכמו שפירש הבעל שם טוב את המאמר שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני. הרי שכל אדם מחוייב לראות מציאת העולם כפי אישיותו הפרטי. אבל כללות תפקיד וזכות העולם הוא רק בשביל הצדיק.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

צט.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן, אין לא ראתה אלקים זולתך, ע"כ.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

באגרות משה (יו"ד ד:לז) כתב שאף שכרו של עם הארץ העושה שותפות של 'יששכר וזבולון' עם תלמיד חכם הוא בשיעור של 'עין לא ראתה' כמו התלמיד חכם עצמו, וכלשון הטור (יו"ד רמו) שהדבר נחשב 'כאילו הוא לומד בעצמו', ומה שאמרה הגמרא שהנביאים התנבאו לעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, היינו רק כשתומך בתלמיד חכם בדרך צדקה או סיוע ללימודו, אך כשעושה עמו שותפות ממש שחולקים ברווחי הממון שיש לו, אז יש לו חלק בלימודו ממש כאילו למד בעצמו, שעל זה נאמר 'עין לא ראתה', עד כאן מובא.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה, עדיין אין מעלת הזבולון כמעלת היששכר כמבואר בליקוטי מוהר"ן רפ ז"ל אף על פי שזבולון ויששכר שוים, מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון', על כל זה נקרא צאתך, 'ויששכר אהליך', כי עף על פי כן עבודת התורה היא פנימיות יותר, והיא למעלה מעבודת המשא ומתן וכו' עיין שם ובמש"כ שם.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

צט:

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

כל המלמד בן חבירו תורה כאלו עשאו וכאלו עשאו לדברי תורה: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ק.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ועליהו לתרופה להתיר פה אלמים ולהתיר פה עקרות: לק"מ ס:ח דף עב:.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

קא.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

כשחלה ר' אליעזר הגדול: לקמ"ת ג על התורה דף ד:.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

טעה נבט שראה אש יוצא מאמתו: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

קא:

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

למה טעה נבט ראה שיצא אש מאמתו: לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

קב.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

ירבעם אמר מי בראש: לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

יהוא עבד עבודה זרה: שיחות הר"ן רלז.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

קב:

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ברית כרותה לשפתיים: שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

קד.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שהם הולכים נעשים שרים לאדוניהם: לקמ"ת עו דף לה..

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

קד. מעשה בשני בני אדם שנשבו בהר הכרמל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

קד:

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

אכלי עמי אכלו וכו' רב אמר אלו הדיינים ושמואל אמר וכו': לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

רצו למנות גם שהע"ה ובא דוד ונשתטח לפניהם: שיחות הר"ן ריג.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

קו:

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

אונס רחמנא פטריה: שיחות הר"ן כז, רלה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

קז.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

נודי הרכם צפור זה מלכות וגדולה: לק"מ נח:ט דף סט:.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

קי.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

קיא.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

וימהר משה ויקד ארצה מה ראה ארך אפים ראה: לק"מ קנה דף קה:.

</div>



# ספר הבהיר

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/sefer-habahir/

# ספר הבהיר

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/sefer-habahir


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ספר הבהיר

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

(אות סב) לכה דודי נצא השדה (שיר השירים ז:יב) מאי השדה, אל תקרי השדה אלא השירה, ומאי השירה, א"ל לבו להקב"ה לכה דודי נצא השדה לטייל ואל אשב תמיד במקום אחד, ע"כ. והנה כל הפסוק בשיר השירים: לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. נלינה בכפרים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל.

</div>



# ספר יצירה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/sefer-yetzirah/

# ספר יצירה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/sefer-yetzirah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ספר יצירה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב – אבנים בונות וכו': שיחות הר"ן צו.

</div>



# שבת

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/shabbat/

# שבת

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/shabbat


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שבת

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שבת, זה שב ת', הכסא להתי"ו, תיו בגמטריא רבינו נחמן. שבת, ש' בת, שין בגמטריא רבי נחמן, בת בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן חתום בשורה השביעית של הפתק

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ב. יצאות השבת שתים שהן ארבע, וסמיך לה 'פשוט העני' כי עקר התנוצצות ארו הצדקה ושלמות אינה אלא בשבת. עיין כל זה בלקוטי מוהר"ן תורה לא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

י.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה היא חיי שעה: לק"מ נד:ג דף סא:.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

י:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה: לקמ"ת ב:ו דף ד., עב דף לד..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

י: אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם, ע"כ. זה מה שכתוב במסילת ישרים (ריפ פרק כו) ז"ל ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה וכו' וכו' ואמנם לפי שאי אפשר לאדם שישים הוא את עצמו במצב הזה וכו' על כן אמרתי שסוף הקדושה מתנה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים וכו': לק"מ קצא דף קי:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

החזן רואה היכן התינוקות קוראים: לק"מ רפב דף קכב..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יב.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הנכנס לבקר את החולה אומר יכולה היא שתרחם: לק"מ קיט דף קא..

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יט. אמרו עליו על ר' יוסי הכהן ואמרי לה על ר' יוסי החסיד שלא נמצא כתב ידו ביד נכרי מעולם (שלא היה מוסר להם שום דבר שלא יטלטלו אותו בשבת).

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקוטי מוהר"ן תורה יז:ו. וי"ל בשבח או לגנאי (ויתכן שזה תלוי במי אמור, הכהן או החסיד). לגנאי, שלא היה ברמה של אותם צדיקים גדולים ששמם הולך בכל הגוים. לשבח, דהיינו שאיפה שהיה נמצא כתב ידו, היה כבר גואל אותו ניצוצי נשמות שהיו נתפסים שם, נמצא שלא היה כתב ידו תחת רשות הנכרים לעולם.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כא:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אין מספידין בחנוכה: לק"מ יד דף כ:.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עד שתכלה רגל מן השוק: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כג:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נר שבת קודם לקידוש היום: לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ל:

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה: לק"מ פא דף צד..

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ל: אמר רבא וכן לחלום טוב, פרש"י אם בא לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב, ע"כ.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקוטי מוהר"ן תנינא ה:י שחלום טוב הוא חלום על ידי מלאך, וצריכים לחזק ידים אלו וזה על ידי שמחה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ל:-לא. לעולם יהא אדם ענוותן כהלל וכו' א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד ע"ש.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

המפרשים כבר הקשו על כפל הלשון – ד' מאות זוז, ופרשו שאחד קאי על מה שנמנע ממנו להרויח ואחד קאי על מה שהפסיד.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לא הייתי מופתע, אם באמת הלל הוציא מכיסו ד' מאות זוז ונתן לו, וזה מה שאמר לו שנית – והילך ד' מאות זוז. כי יש תמיה כאן שלכאורה בסוף הלל כן הקפיד, כי בסוף הלל אמר לו הוי זהיר ברוחך, וזה ממש לשון של הקפדה, אכן כיון שהלל כבר ידע מההמראה שנתערבו זה את זה, לכאורה זה כבר לא יכול לחייב את חבירו בד' מאות זוז, ולכן הלל הוציא אותם מכיסו, ואמר שכדי לו גם להפסיד ד' מאות זוז ולא להקפיד.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

לא.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

נשאת ונתתה באמונה: לק"מ כג:ד דף לה:, רפ דף קכא..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

קבעת עתים לתורה: לק"מ רפד דף קכב:.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות וכו': לק"מ נח:י דף ע..

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה עיניהם של תרמודיים טרוטות: לק"מ נט:ו דף ע:.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה זה סדר זרעים: לק"מ קנה דף קה., לקמ"ת ה:א דף ז:.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

לא. א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל. א"ל הן. א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל. א"ל בני מפני מה. א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז. א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל אל יקפיד.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

לא:

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

חבל על מאן דלית ליה דרתא: לק"מ נג דף ס:, קכ דף צז:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

לא: דא"ר יוחנן משום ר' אלעזר אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד שנאמר (דברים י:יב) ועתה ישראל מה י' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' וכתיב (איוב כח:כח) ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו שכן בלשון יוני קורין לאחת הן, ע"כ.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שזה הסוד מה שכל העולם היא מהרשימו, שהיא בחי' מלכות אין סוף. ולכן ירא"ת עם אנכי ולא יהיה בגמטריא תרי"ג כמש"כ ביחוד היראה. כי מלכות היא בחי' יראה כמובא מרבינו כמה פעמים. וזה מה שאיתא למעלה מרבי ינאי שמכנה ליראת שמים דרתא, כי היא הבית שהכל נעשה בה. והשערים שלה, תרעא – בגמטריא אלף-דלת-נון-יוד, כמובא, נעשים על ידי התורה הקדושה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

לא: משנה – על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הבאתי במ"א מדוד קופר נ"י שאלו השלושה ראשי תיבות נ נח. והרי שכל הנשים צריכות להיות נ נח.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

לב. אמר רבא נפל תורא חדד לסכינא. ראשי תיבות נתחל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

לב. וגברי היכא מיבדקי (-דהיינו שהנשים נבדקות בשעת לידתן) אמר ריש לקיש בשעה שעוברים על הגשר, גשר ותו לא, אימא כעין גשר, ע"כ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ולא אמר כעין גשר, אלא גשר, כי באמת כל העולם כולו גשר צר מאד, והפחד הוא בחי' חבלי לידה, כמו שמבואר בספר ירמיה (ל:ה-ו) פחד ואין שלום – שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה וכו' ע"ש. ועל כן העיקר שלא יתפחד כלל, ולא יעמיד עצמו במקום סכנה לבדיקה.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן הגמרא מביאה אחר כך מרב ושמואל אם ללכת על במברא – ספינה – עם נכרי, ולא דנה בגשר, כי בעצם כל העולם כולו גשר כנ"ל, ואין הגשר סכנה בעצמו רק הפחד שתלוי בו. וזה הלשון כעין גשר, עין זה המראה (רש"י עה"פ את עין הארץ – שמות י:ה), שנראה מפחיד.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

לב:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

שאריכת ימים ע"י מזוזה: לק"מ כג:ד דף לה:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מקרא נדרש לפניו: לק"מ כג:ד דף לה:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

והריקותי לכם ברכה עד בלי די כד שיבלו שפתותיכם: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

עד שיבלו שפתותיכם מלומר די: לק"מ רכא דף קיד..

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

לב: בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר י"צ אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, מאי עד בלי די, אמר רמי בר (רב) א"ר עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, ע"כ.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הקשו המפרשים שאותיות ד"י אינם ממוצאה השפתיים, ואיך יבלו השפתיים מלאמר אותם.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שעיקר הכוונה של הגמרא הוא למה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (סוף תורה מט) ש: ד"י זה השיר פשוט כפול משולש מרובע – ד', שכולל הי' מיני נגינה, נ נח נחמ נחמ נחמן מאומן. [והרי מ' הוא מאותיות בומ"ף של השפתיים. וכאן רואים גם כן רמז למש"כ בכמה מקומות, שזה המקום באמצע הוא המקום הקשה].

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

לג:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ויחן פני העיר חד אמר מטבע תיקן להם וכו': לק"מ כג:א דף לה..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ויבא יעקב שלם שלם בגופו שלם בממונו: לק"מ כז:ח דף טל..

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

שתינוקת נתפסים על עון הדור שנאמר ורעי את גדיותיך וכו': לק"מ רפב דף קכב..

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצרך עצמן וכו' כל הסיפור מבואר על פי ליקוטי מוהר"ן תורה סה, בספר תכלת וארגמן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה רבי שמעון בר יוחאי במערה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' נח. על פי לק"מ נד 'ויהי מקץ – זכרון', עמ' סד. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' סט. על פי לק"מ סה 'ויאמר בעז אל רות', עמ' עב. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' עז.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן, אזלו טשו במערתא ע"כ.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לענ"ד שזה ממש הענין של התרגום הידוע (שמות יט:טו) לא תקרבון לצד אתתא, ורק על ידי פרישות כזו זכו למתן תורה, וכן רשב"י ובנו רק על דרך זה זכו למה שזכו.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

לג: והיו משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו, והוו יתבי עד צוארייהו בחלא, ע"כ. עיין בראשית ג:ז ויעשו להם חגרת, ראשי תיבות חול.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

לג: חזי דהוה ביה פילי בוגפיה, הוה (רבי פנחס) קא בכי, וקא נתרו דמעת עיניה וקמצחוא ליה. אמר ליה (רבי פנחס לרשב"י) אוי לי שראיתיך בכך. אמר ליה, אשריך שראיתני בכך, שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאתי בי כך. דמעיקרא כי הוה מקשי רבי שמעון בר יוחאי קושיא, הוה מפרק ליה רבי פב"י תריסר פירוקי, לסוף כי הוה מקשי רבי פנחס בן יאיר קושיא, הוה מפרק ליה רבי שמעון בר יוחאי עשרין וארבעה פירוקי.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

רבי עקיבא, סרקו את בשרו במסרקות של ברזל, וכל ימיו היה מצפה לזה מתי יבוא לידו. והנה דרכו של רבי עקיבא היה בגבורה, ולא עמדו בזה רוב תלמידיו ומתו במגפה. אכן תלמידו רבי שמעון בר יוחאי קבע ואמר אנן בחביבותא תליא, שהיה מתקן הכל באהבה. ולכאורה רבי שמעון באמת זכה לפי שנים ברוחו של רבו רבי עקיבא, ומה שרבי עקיבא היה מצפה כל חייו עד שסרקו בשרו והמיתו על קידוש השם, רבי שמעון לקח את בנו והחביאו במערה והטמינו עצמם בחול עד שנעשה בשרם פילי - סדקים, ממש בחי' הסריקה שקיבל רבו רבי עקיבא באהבה. ובזכות זה הגמרא (שבת לג:) קובעת שהוא קיבל פי שנים מרבי פנחס בן יאיר.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

לד. גימל דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר וכו'.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר הבאתי מדוד קופר שהראשי תיבות של הג' דברים הם נ נח.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מא. ר' זירא היה קא משתמיט מדרב יהודא דבעא למיסק לארעא דישראל וכו' אמר איזל ואשמע מיני' מלת ואיתךי ואיסק (עיין מאמר ט' תיקונין סי' כ' שבזכות התורה שממשכין וכו' - ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מט.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אלישע בעל כנפים – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' פה. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' פז. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' פט. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' צב. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' צד.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

מט:

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן: לק"מ יא:ד דף טו..

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי כנגד מלאכת המשכן: לקמ"ת ד:ג דף ה..

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

נד. (משלי ז:י) והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב, פרש"י ז"ל שית בית הבשת, ע"כ. ובזוהר הקדוש, בראשית, ברא שית. מדה הששי היא יסוד. שית בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

נד: ואין הרחלים יוצאות חנונות יתיב ר' אחא וכו' וקאמר משעה שגוזזין אותה טומנין לה עזק בשמן ומניחין לה על פדחתה כדי שלא תצטנן. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

נד: ואין הרחלים יוצאות חנונות וכו' א"ל רב נחמן אם כן עשיתה ילתא, אלא א"ר הונא עץ אחד יש בכרכי הים וחנון (ויש גורסים ויחנון) שמו, ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני (-פרש"י תולעים) ראשה, אי הכי זכרים נמי, כיון דמנגחי זכרים בהדדי ממילא נפלן, שמעון נזירא אמר קיסמא דריתמא. בשלמא דרב הונא היינו דקתני חנונות אלא לרבנן מאי חנונות, דעבדינן להו מילתא דמרחמינן עלייהו, ע"כ.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בלקוטי מוהר"ן לקראת סוף תורה ד' שהביא מהגמרא, אמר רבה בר בר חנא, זימנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כורא דיתבא ליה אכלה טינא באוסיה ומית, ואידחוהו מי, ושדיוהו לגודא, וחרוב מיני שיתין מחוזי וכו' וכו' ישראל מכנין בשם דגים וכו' וכו' דיתבי ליה אכלא טינא בנחיריו – זה בחינת תפלתן של ישראל וכו', שנתערב שרץ, הינו טמאה בתפלתו ועבודתו ובלבל אותו. ולא היה יכול איש הישראלי הזה לעבד עבודתו תמה. מה עשה האיש הזה? עשה שלש בחינות הנ"ל הינו התקשרות להצדיק ונתינת הצדקה וודוי דברים. וזה פרוש, ומתה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כאן הרי ישראל מכנין בשם צאן. וצריכים להסיר התולעים בחוטם. [וענין הזכרים שמנגחים אולי י"ל פלפול במלחמתה של תורה כמו שמצינו במסכת ברכות (נו:) ישכם ויאמר בכור שורו הדר לו קודם שיקדמנו פסוק אחר (שמות כא:כח כי יגח שור את איש, תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשור, האוכל מבשרו מתעשר, נגחו הווין ליה בנים שמנגחים בתורה, נשכו, יסורין באים עליו, בעטו דרך רחוקה נזדמנה לו, רכבו עולה לגדולה והתניא רכבו מת וכו']. קיסמא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. ריתמא, עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה' שהיא ראשי תיבות תוכו רצוף אהבה וכו' קישור המרכבה. קיסמא דריתמא, בגמטריא וישק יעקב לרחל, וע' בנתיב מצותיך, שביל ג' אמונה, אות כט, שהוא בגמטריא הט' הויו"ת עם נקודותיהן וכו' ע"ש. חנונות – בה אותיות נ נח.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

נד: ואין העגל יוצא בגימון. העגל בגמטריא נ נח. גימון בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

מאי עגל בגימון, א"ר הונא, בר נירא (פרש"י עול קטן שמניחין לעגל בצוארו, שיהיה למוד לכוף ראשו לכשיגדל), אמר ר' אלעזר מאי משמע דהאי גימון לישנא דמיכף, דכתיב (ישעיה נח:ה) הלכוף כאגמון ראשו, ע"כ.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

כאגמון ראשו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. (הלכוף כאגמון ראשו, עם האותיות והתיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה).

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

נה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עוון: לק"מ ח:ד דף ט:.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

אין יסורין בלא עון: לק"מ נו:ז דף סו:, לקמ"ת ז:ג דף יב., ח:ו דף יז..

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

נה. א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

תיו בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תיו של דיו, ושל: תיו של דם, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והנה החתם סופר פירש (ד"ה ומאי), שאלו לחיים התי"ו נכתב בצורה של שני אותיות, ח' עם י' למטה ברגל השמאלי, ואלו למות, התי"ו נכתב בצורת שני אותיות ד"נ. והנה כבר פרשנו בשם אדנ"י, ששני אותיות ד"נ מרמזים על הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן. מלאכי חבלה, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו, אמר לה הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים, אמרה לפניו רבש"ע היה להם למחות ולא מיחו וכו'. ועיין לקמן ריש עמוד ב' שהגמרא מביא הפסוק (קהלת ט:ב) הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהר ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו במשנה במסכת אבות (ה:יט) כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה וכו' וכו'. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא וכו' אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם וכו', ע"כ. מבואר שלא רואים הבדל בין צדיקים גמורים לרשעים גמורים בעולם הזה.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלפי הגמרא כאן מבואר שאם הצדיקים מוכיחים את העולם כבר זוכים שיהיה נראה הבחנה ביניהם גם בעולם הזה. (וזה מה שכתוב תלמידיו של אברהם, דאילו אברהם היה מוכיח, כמש"כ והוכיח אברהם, וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן שאברהם היה מוכיח). ובלקוטי מוהר"ן תורה א', מבואר שעל ידי ח"ן זוכים להתי"ו, כי דברי חכמים בנח"ת נשמעים, וכשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע, רבי אבא אומר חובה (שלא לומר דבר שאינו נשמע) שנאמר אל תוכח לץ וכו' (יבמות סה:), ועכ"פ על כרחך המוכיח צריך בחי' זו של דברי חכמים בנחת נשמעים. והרי מבואר (משלי כח:כג) מוכיח אדם אחרי חן ימצא, והרי אלו לא הוכיחו ולא זכו להתי"ו מעצמם [וי"ל שאילו זכו מעצמם לא היה התי"ו אלא בלב ולא על המצח. רק כיון שלא היה להם מזבח הנחשת, רק כלי נחשת של השירה לשון נקבה, היו צריכים אות בעז מצחם לאלו נגד מצח הנחשת של אלו], ולכן מדת הדין נצחה והחל דיקא משם.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת (יחזקאל ט:ב), מזבח הנחושת מי הוה, אמר להו הקב"ה התחילו ממקום שאומרים שירה לפני, ע"כ.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה עיקר השיר לשון זכר, ואז לא נתגלה עדיין ולא היה להם אלא שירה לשון נקבה. וזה מה שרשמו תי"ו על מצחיהם כנ"ל.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

נו.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה: לק"מ עב דף פז:.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

נו:

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ירד גבריאל ונעץ קנה בים: לק"מ ה:ד דף ה:.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

נו: נצא בר נצא, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

סב. שקסבר עולא נשים עם בפני עצמן הן. נשים עם בפני עצמן הן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

סג.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

אורך ימים בימינה וכל שכן עושר וכבוד: שיחות הר"ן ד.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

לגמור איניש והדר לסבור ועא"ג דלא ידע מאי קאמר: שיחות הר"ן עו.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשי להן שנאמר אז נדברו יראי ה' וגו' אין דיבור אלא נחת שנאמר ידבר עמים תחתינו, ורש"י כז"ל ל"א הנוחין מנהיגין זה את זה להבנתה של הלכה כמו לך נחה (שמות לב), ידבר תרגום של ינהג, ע"כ.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש היטב דברי חכמים בנחת נשמעים, וכמו שפירש רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה א', שצדיכים שיאיר השכל בכל דבר להתקרב להשם יתברך.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

סג. ואמר רבי אבא א"ר שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה קדוש ברוך אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה, אמר רבא והוא דידעי צורתא דשמעתא, והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה, ע"כ. ממש בחי' נ נח.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

צורתא, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. דשמעתא, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

סג:

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך: שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

סד.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שמידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו: לק"מ מג דף נד..

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

סו. אמר ליה רבא לרב נחמן היכי תנן, אמר ליה לא ידענא, הילכתא מאי, אמר ליה לא ידענא, ע"כ.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

רמז למה שרבינו אמר שהלא יודע שלו יותר גדול מהיודע, ורמז למעשה של הקבצן השביעי שלא היה לו רגלים ללכת.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב נחמן בר יצחק וסימנא סמך סמך (רש"י – ר' יוסי אוסר שתי תיבות שיש בהן סמך סמך זו אצל זו). וסימנא סמך סמך בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. סימנא סמך סמך ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. (נח, עם האותיות בגמטריא ס').

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

(הרי שרבי נחמן לא ידע, ורבי נחמן בר יצחק כבר נתן סימן).

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

סו: אמר רב נחמן בר יצחק נפל פותא בבירא. פותא, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בבירא ע"ה בגמטריא נ נח. אי נמי, פותא בבירא ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

סז. לשידא דבית הכסא לימא הכי, אקרקפי דארי ואאוסי דגורייתא אשכחתון לשידאי בר שיריקא פנדא במישרא דכרתי חבטיה בלועא דחמרא חטרתיה, ע"כ. אקרקפי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה יש בלחש הזה רמז לשמשון שהכה את הארי וגם עם הלחי של חמור.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

סז. מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי, חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד, ע"כ.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

חד חד נחית, וכן: נחית חד חד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של: נחית בלע בלע נחית חד, נ – בלע בלע (באנגלית זה לשון זילזול מי שסתם מדבר ומדבר...) נח!

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח', שנ נח מתגלה על ידי תפילה בדין שעומד בגרון של הס"א עד שמכריח אותו להקיא וכו' עיין שם!

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

לאדרא (פרש"י עצם של דג שישב לאדם בושט) לימא הכי ננעצתא כמחט ננעלתא כתריס שייא שייא, ע"כ. שייא בגמטריא רבי נ נח ע"ה. כתריס, עם האותיות, בגמטריא, רבי נחמן מברסלב ע"ה. נעלתא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

סז. מעשה בר"ע וכו' ועל כל כוס שהביא אמר חמרא וחיי לפום רבנן חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

סט:

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבא אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו עושה מלאכה כל היום כלו, פשיטא מהוא דתימא וכו'. עד כאן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להקשות דהלוא חידוש הוא שמהו דתימא באותו יום שהוא בטוח שאינו שבת יתחייב לעשות בו כל פרנסתו של כל השבוע.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עג. במשנה. והמנפצו, פרש"י קרפי"ר בלע"ז, ע"כ. קרפיר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה שייך דייקא למנפץ בחי' פצפצי"ה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

עה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר וכו': לק"מ סא:ג דף עד:.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עז:

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אימות אימות חלש על הגיבור וכו': קנד דף קה..

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ה' גבורות שהם ה' אימות: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אמרי' וכו': לקמ"ת ה:ב דף ח..

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

בדיחא דעתיה: לקמ"ת י דף יט:.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

כד הוי בדיחא דעתא ואיבעי מינה וכו': לקמ"ת יב דף כ..

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מאי טעמא גמלא זוטרי' וכו': לקמ"ת טו דף כא..

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

דברים שהם משביחין כשמזקינים. שיחות הר"ן נא.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

עז: סודרא (פרש"י ז"ל דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר), סוד ה' ליראיו (תהלים כה:יד), ע"כ. רמז חזק לכיפה של נ נח כמו שכתבנו במקומו.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

פ: בנות מלכים טופלות אותן בשמן המור וכו' מאי שמן המור רב הונא בר חייא אמר סטכת, ע"כ. הרי בשמן המור הוא בסטכ"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

פ: רב ביבי הויא ליה ברתא (-בת), טפלה (-מרח עליה סיד) אבר אבר וכו' אמר רב נחמן: רב ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא (-כי השיכר משחית את העור ומרבה שיער), אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתן טפלא, ע"כ. הגמרא כתבה סתם שרב נחמן לא היה שותה שיכר [- זה לענין שיכר, ולענין יין, מצאנו אביי שנקרא נחמני על שם שהיה תלמידו, לא היה שותה יין, כמבואר בכתובות דף סה., אבל זה היה מחמת עניות או מחמת שהיה כהן, עמש"כ במסכת ברכות דף ל:], אכן מצינו במסכת כתובות סוף דף ס: דשתיא (-אשה השותה) שיכרא הוו לה בני אוכמי (-שחורים), ובשיטה מקובצת בשם רש"י מהדורא קמא פירש שמדובר במעוברת. והמלא הרועים שם ציין לסוגיא כאן במסכת שבת (פ:), ומסתברא שגם כאן מדובר כאשר האשה בהריון (ובכתובות שם דף סה: - סוף פרק אע"פ, מוסיפין למניקות יין, שהיין יפה לחלב), שאז שתיית האיש והאשה משפיעים ישירות על הוולד. ולפי זה אין הוכחה שרב נחמן של הגמרא לא היה שותה שיכר, אלא לזמן שאשתו היתה בהריון.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פניםלפי זה י"ל שבראש השנה שהוא יום הרת עולם יש למנוע משתית שכר.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

פ: אלא אמר רב כהנא שנתות כדתנן שנתות היו בהין, עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש, ע"כ. שנתנות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. עד כאן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

ואיבעית אימא מאי אנדיפא אפותא, פרש"י פדחת. פדחת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

אדרוש לכו כדדרש רבי נחמיה לחבריה, ונפקא ערעיתא (פרש"י צירעה) מן כותל ומחתיה באנדיפי ומית. ערעיתא בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ואמרו ליה מן דיליה דא ליה. דיליה דא ליה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

פב.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

מנין לע"א שמטמא כנדה שנאמר תזרם כמו נדה: לק"מ כג:א דף לד:.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

פז.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ומשה הוסיף יום אחד מדעתו: לק"מ קצ דף קי:.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

פז בזה שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, יש לראות מדת ענוותנותו.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

כי על הפסוק (שמות יתרו יט:י) ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר, רש"י כתב, אם כן שמזקיקין לדבר עמם לך אל העם וקדשתם וזמנתם שיכינו עצמם היום ומחר עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שבתחילה שהיה משה אמור למסור את העשרת הדיברות לא היה דרוש הימים של הכנה, רק כאשר נקבע שהשם יתברך ידבר ישר להעם אז הוצטרך הימים של הכנה.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה הרי משה רבינו היה צריך לשער כמה ההבדל בין לשמוע ממנו מלשמוע ישר מהשם, והחליט בדעתו שזה הבדל כל כך שבודאי לא יספיק רק שני ימים של הכנה, והוסיף יום אחד.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

אלא מתוך ענוותנותו רואים גדולתו, שעד כדי כך היה משה רגיל להוריד את הדיבור של השם יתברך בכל פעם בפעם מהלך של שלושה ימים הכנה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

פח.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

מתן תורה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' צז. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' קא.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

קימו וקבלו: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע וכו': לק"מ כב:ט דף לג..

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ששים וכו': לק"מ סה:ד דף פא..

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

מי גילה רז זה לבני מלאכי השרת וכו': לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

אורייתא תליתאה: לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי ערב וכו' שכל העולם היה תלוי עד ו' בסיון וכו': לקמ"ת ח:ח דף יז:.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

פח:

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

הנעלבים וכו' שמחים ביסורים ועושים מאהבה: לק"מ יב:ד דף טז:.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם וכו': לק"מ פב דף צד..

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת וכו': לקמ"ת א:ב דף א..

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

נרדי נתן ריחו עזב לא נאמר אלא נתן: לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

פט:

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל: שיחות הר"ן פה.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

מאי דכתיב כי אתה אבינו וכו' ע"ש איך שאברהם ויעקב אמרו ימחו על קדושת שמו רק יצחק ימליץ ויטעון בעדם ועליו יאמרו ישראל כי אתה אבינו וכו'.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

פט: דרש רבא מאי דכתיב לכו נא ונוכחה יאמר י', לכו נא, בואו נא מביעי ליה, יאמר ה', אמר ה', מיבעי ליה וכו' לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם וכו' אצל אברהם וכו' ולא בקש רחמים עלינו, אצל יצחק וכו' אצל יעקב וכו' ולא בקש רחמים עלינו, אצל מי נלך עכשיו, יאמר ה', אמר להן הקב"ה הואיל ותליתם עצמכם בי, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, ע"כ.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

יאמר ה' זה בחי' משה רבינו, כמו שאמרו חז"ל בריש פרשת וארא (שמות ו:ג) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י ושמי י' לא נודעתי להם.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

במס' שבת (פט:) יצחק אבינו מסנגר על עם ישראל ואומר להש"י פלגא עלי ופלגא עליך, פלגא עשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואולי זה ענין שני השעירים, שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל. שעיר, בגמטריא פתק. וידי עשו שערת (כז:כג) כי רישא דעשו הוא השורש של הרע כדלקמן, ומראה לשני הצדדין. יצחק – רח אותיות שבפתק וע' מה שכתבנו במקום אחר בענין ר"ח. וכן אליהו בהר הכרמל שפעל בעת מנחה, שהוא בחי' יצחק, בחינת רבינו הקדוש. ואליהו אמר עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים. ועיין מש"כ עוד בזה עה"פ הקל קול יעקב והידים ידי עשו – כידי עשו שערת (פרשת תולדות, בראשית כז:כב-ג).

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

פלגא עלי ופלגא עליך. יצחק, י"צ – זה ק', ק' פלגא ופלגא – נ' נ', ואז יש ח', הרי נ נח. זה מצד ימין. וכן מצד שמאל, ח"ק – כנ"ל.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

צ. רש"י ד"ה מקק דסיפרי תכך דשיראי, כל אלו תולעין הן שבכל מין ומין וחלוקין בשמותיהם תכך איילא פה הה, ע"כ. תכך איילא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של: תכך איילא פה הה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

צ. ופה דתאני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

צ: תורי דקל אחת. תורי דקל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ורש"י כז"ל ולא ידעתי למאי חזי ע"כ.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

צב.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר: לקמ"ת ח:ה דף יז..

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

צז.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

החושד בכשרים לוקה בגופו: לק"מ קד דף צז:.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

צח. מ"ח קרשים היו. נלע"ד שכנגדם יש המ"ח דברים שהתורה נקנית בהן (מסכת אבות ו:ו), וחז"ל אמרו שרק משה רבינו היה יכול להקים אותם, וכן לענין קנין התורה אי אפשר בלי משה רבינו.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ק. בעי רבא אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו. י"ל על פי המבואר בספר אדיר במרום (עמ' תכא-, מכון רמח"ל), שמאדם קדמון יצאו החושים, אזנים חטם פה ועינים, והם בחי' אור בלי כלים, וזה סוד המאמרות, כי לא יצאו הדברים בסוד זיווג, כי לא היה הזיווג בסוד פנים בפנים אלא אחר בריאת אדם הראשון. ורק אחר כך מ"ה וב"ן נקשרו תחת הנהגת יסוד ומלכות של אדם קדמון, והיה זיווג של הגוף, וממנו כלים, כל זה מבואר שם היטב. וחטא אדה"ר מבואר בעץ חיים שהוא בסוד האגוז, שיש לו קליפה דקה בחי' נגה, וג' קליפות קשות, ונדבקו באדם וחוה. הרי שמצב זה של האגוז עומד על הכלי, מציאות העולמות שנעשים בבחי' כלים ממש, וזה המצב של כלים עשוי על אורות החושים.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

קג.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

וכתבתם שיהא כתיבה תמה: לק"מ כג:ד דף לה..

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

קג. משנה. הכותב שתי אותיות בין בימינו וכו' בין משם אחד וכו'. ובגמרא דרשו את הפסוק (ויקרא ד:ב) ועשה אחת מהנה, ע"ש. ובזה יש לפלפל באות נ' של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא כתיבה בפני עצמה, וע' לקמן קד: שחכמים פוטרים בכתב אות אחת סמוך לכתב – ולהשלים שאני (לחייב משום כותב ולא משום מכה בפטיש, ובמנחת חינוך דייק מלשון רש"י רק בכ"ד ספרי קודש, וצ"ע לענין הפתק הקדוש ונ נח נחמ נחמן מאומן), ובכתב אות אחת נוטריקון, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

קג. – משנה יב:ג הכותב נח מנחור. כי נחור, הוא נח ו"ר, ו"ר גימטריא נ נח נחמ. וע"ש שלומדים הלכות כתיבה ממה שהיו כותבים על קרשי המשכן. והרי מצינו מקור קדמון לכתוב נ נח על הקירות. וע' בפרק על שגעון שהבאנו שדוד המלך ג"כ היה כותב על הקירות כדי להנצל מהקליפה.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת בבא בתרא קסו: ילמד התחתון מן העליון באות אחת אבל לא בשתי אותיות, כגון חנן מחנני וענן מענני.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

קג: א"ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול: מי דמי מ"ם דשם סתום מ"ם דשמעון פתוח וכו' ע"ש. ולהלכה קי"ל שהמתכוון לכתוב שמעון וכתב שמ, אינו חייב.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

ומכאן יש לפלפל הרבה בענין נחמ, שכתוב בפתק עם מ' פתוחה.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

בענין נחמ, יש להעיר שכ' בלק"מ שכשפר ר"ת כפול שלוש פשוט רבוע, שרואים שהפשוט מפסיק בין השלוש לרבוע.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

(ת"פו"ר מעשה אומ"ן בחולו של מועד. בחפ"ת חלוקו).

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

קד.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין\ם: לק"מ ז השמטות דף ט., נט:ד דף ע:.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

מנצפך צופים אמרו: לק"מ לז:ו דף נא:, סה:ד דף פא.. שיחות הר"ן עג.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

קושטא קאי: לק"מ מז דף נה:, פו דף צה., לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

מאמר פתוח נאמן פשוט: לק"מ נו:ז דף סו:.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

שקר מקרבין מיליה ואמת מרחקין מיליה: לק"מ קיז דף קיא.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

קד. צדיק כפוף צדיק פשוט היינו נאמן כפוף נאמן פשוט, הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו, מכאן שנתנה תורה במנוד ראש, ע"ש.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

במנוד, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. במנוד ראש, עם האותיות והתיבות, בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

כפיפה, בחי' כפול, כפיפה על כפיפתו, בחי' עוד כפילה, הרי מרובע. והם נאמן כפוף, נאמן פשוט, צדיק כפוף, צדיק פשוט.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

קה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי יהיבא כתיבא נאמנים אמריה: לק"מ נו:ז דף סו:.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

אנא נפשי כתבית יהבית: לק"מ קעג דף קז:.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

קה:

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

כי כל הכועס כאלו עובד עכו"ם: לק"מ קנה דף קה:.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

קה: הדרך שהצדיקים היו מראים לפנים – כאילו הם כועסים כדי לאיים על בני ביתם וכדומה. ורבי יהודה היה שליף (נוטש, מוציא) מצבייתא (חוטים מהבגד). מצבייתא עם הכולל בגמטריא סבא נ נח נחמ נחמן מאומן! כי ידוע שסבא ישראל היה נותן לאנשים "תיקונים" גדולים, שהיה צועק עליהם וכו'.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

קו. רב יוסף מחוי כפול רב חייא בר אמי מחוי פשוט. ממש ענין חתימת נ נח – באצבעותיהם, כמו שכתבנו במקומו (כרך חמישי – מאומן – ערך אצבעות – חותמים נ נח בידים).

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין שכעין זה במסכת מנחות דף לה: בענין שיעור אורך רצועות תפילין של ראש אחר הקשר, רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

קז: הנמר קאי ריקמי ריקמי. עיין מש"כ במסכת אבות ה:כ, שנמר ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן, ריקמי בגמטריא רבי נחמן. ועיין כאן ברש"י שלפי הגמרא כאן פירוש נמר מלשון תמורה, ואתי שפיר כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה רעז, כי יש תמר בקדשה בחינת צדיק כתמר יפרח, וכנגדו תמר בסטרא אחרא וכו'.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

קח.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

לכתוב על עור בהמה טמאה שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר לפיך: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

קי.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

דלמא חוויא דרבנן טרקיה: לק"מ נז:א דף סז:.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

קי. האי איתתא דחזיא חיויא ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו דעתיה עילוה ואי לא לא יהיב דעתיה עילוה.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות ק' ותתפשהו בבגדו (בראשית לט:יב) שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

קי. האי איתתא דחזיא חיויא ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה, תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו דעתיה עילוה ואי לא לא יהיב דעתיה עילוה, מאי תקנתה, תשמש קמיה (פרש"י עם בעלה ותתגנה בפניו), איכא דאמרי כ"ש דתקיף ליה יצריה, אלא תשקול ממזיה (-שערה) וטופרה (-ציפורנים) ותשדי ביה ותימא דישתנא אני (פרש"י דרך נשים לי ולחש בעלמא הוא), ע"כ.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי מה שביארנו בקונטרס בעידן ריתחא, בחלק נחמן – ד', בפרק הרגע האחרון אות ז', שצדיקים כאשר תקפה עליהם יצרם הם מיחדים בעליונים, [וזה פשוט שהנחש הוא היצר הרע] וזה ממש מה שהגמרא אומרת תשמש קמיה (ומה שפירש רש"י ותתגנה בפניו, י"ל שאין זה לשון גנות, אלא לשון שכיבה, כמו שהגמרא כתבה מיד לפני זה, וניגני בי כוכבי – לשכוב תחת הכוכבים). אבל מי שאינו ראוי לעשות כן, חלילה לו. ואין לו אלא לעשות כשאר עצות, ומעיקר העצות שם לגנות את התאוה שהיא קיא צואה וכו' כמבואר שם, וזה כל הענין של דישתנא אנא.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

קי: ואי לא ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה, עמש"כ בלקוטי מוהר"ן סוף תורה כט – שייך לאות ח: ועל כן אשה שדמיה מרבים ואין לה וסת אף שיין מזיק לה.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

קיג.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן קרא למאניה: לק"מ כה:ג דף לח..

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן קרא למאניה מכבדותא: לק"מ צד דף צה:.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

קיג:

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

שלא יהיה דבורך של שבת כדבורך של חול: לק"מ נח:י דף סט:, סו:ג דף פג:, לקמ"ת ב:ה דף ד..

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת: לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן קרא למאניה מכבדותא: שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

קיד.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח שנמצא רבב על בגדיו חייב מיתה: לק"מ כט:ג דף מ..

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

קטז.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שמי שנכתב בקדושה וכו': לקמ"ת לב דף כד..

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

קטז: א"ר נחמיה מפני מה אמרו כתבי הקדש אין קורין בהן, כדי שיאמרו, בכתבי הקדש אין קורין וכל שכן בשטרי הדיוטות, ע"כ. רבינו פירש כעין זה בענין איבוד הספרים הקדושים, עיין לקוטי מוהר"ן תנינא תורה לב.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

קיז:

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר משה וכו' מכאן שחייב לאכול שלוש סעודות בשבת: לק"מ קכה דף קא:.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

קיז: שיטת רבי חידקא שצריכים לעשות ארבעה סעודות בשבת, וזה ממש ענין של השיר פשוט כפול משולש מרובע, כי חידק"א בגימטריא קכג, שזה, אחת שתים שלוש, והוא אומר ארבעה סעודות, שעי"ז זוכין לכל הדברים המפורטים שם בגמרא, שזה מאומן.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

קיח.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים: לקמ"ת עב דף לג..

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. י"ל שבתך זה רבינו הקדוש, וצריכים למלאות את כל החלל עם רבינו, הרי עשה שבתך חול, ועל ידי זה, ואל תצטרך – לא לצטרך לכלום. לבריות!

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

אביך במאי הוי זהיר טפי: שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר יוסי חמש בעילות וכו' והאיכא ורדימס, היינו ורדימס היינו מנחם. ורדימס בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

והאמרו ליה לרבי מאי טעמא קראו לך רבינו? אמרו להו: מימי לא נתסכלתי במילה שלי, ברבי, מילתא אחריתי הוה ביה (-אולי הכוונה בניתוסף למידה הנ"ל שהיה נמצא גם אצל רבי יוסי), שלא הכניס ידו תחת אבנטו, עכ"ל.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחיי מוהר"ן אות תנג.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

וכבדתו כבדהו בכסות נקי: לק"מ יד:ה דף יט:.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

מעשים לכבוד שבת – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קז.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף מוקיר שבת – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' קט. על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' קיב. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קיד. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' קטז. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' קיח.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

שלחן של זהב – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יג 'אשרי העם השגחה', עמ' קכ. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קכב.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

קיט. בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ברבי יוסי, עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין וכו' דאמר רבי חייא בר אבא (אמוראה דור ג') פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם וכו'.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן קשה על מש"כ רבינו בשיחות הר"ן אות ד' שלאחר החורבן נפל העשירות, וקשה מאד שאיש כשר יהיה לו עשירות מופלגת. וצ"ל שזה גופא היתה הנידון בגמרא, איך זכו לעשירות כזה אחר החורבן, ועל זה קבעו שמצות מעשר בארץ ישראל, כבוד התורה בבבל, וכבוד שבת בשאר העולמות הועילו.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שרב אשי היה עשיר מופלג, וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה ס', כי חתם את התורה שבעל פה, אולי משום כל מי שיש לו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו, ואין לך דעת יותר מזה שחתם התורה שבעל פה.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

קיט. דאמר רבי חייא בר אבא, פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא, והביאו לפניו שלחן של זהב וכו' אמר לי, קצב הייתי, ומבכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת. אמרתי לו, אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך, ע"כ.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב החילוק בין אשריך זו לענין ברכה שאסור להקדים ברכת עבד לברכת קונו, כמו שקי"ל במסכת נדרים (סוף לב:) אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם שנאמר (בראשית יד:יח) והוא כהן לא-ל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם וכו' ע"ש. ונראה כי הברכה מלמעלה למעלה, שמברכים את המקור (ועי' תכלית ביאור זה בספר אדיר במרום), ולכן ע"כ צריכים לברך את העליון קודם. מה שאין כן כאשר משבחים, העיקר מה שנתגלה לשבח למעטה, ומתוך השבח בא לברך את השם יתברך.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

המבזה ת"ח אין רפואה למכתו: לק"מ יד דף כ., נז שייך לעיל דף סט..

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמנה: לק"מ לה:ח דף מט:.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

קיט: אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול שנאמר (ישעיה כד:ב) והיה כעם ככהן (כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו) וכתיב בתריה הבוק תבוק (פירוש: תתרוקן) הארץ.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

עיין כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות ו', וכאשר עינינו הרואות באלה הדורות, שבדעת האנושי מהפכים בתכלית ההפך, שחיוב גדול לגזל מהעשירים את ממונם, להשוות כל הכיסים... שזאת היתה מטרת חז"ל בדבריהם הנ"ל בעקבות משיחא (חוצפה יסגי)... ע"ש. (ועי' לקוטי מוהר"ן סוף תורה יד, שעתיד יהיה שלום גדול ויתבטל המשא ומתן).

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

קיט. לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הי' להם בשת פנים זה מזה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

קכ.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אא"כ נכשל בהם: לק"מ כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: ההוא עכבר דאישתכח באיספרמקי דרב אשי, ואמר להו, נקוטו בצוציתיה ואפקוה. פרש"י באספרמקי, בשמים, ע"כ. אספרקמי (בלי הי' וכמו שכתוב ברש"י), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא הקול המשקה את הגן של בשמים ונותן ריח טוב.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא, ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו, א"ל, ואותן חסידים, אין רוח חכמים נוחה מהם וכו', ע"ש. רוח חסידים נוחה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ואותן חסידים אין רוח, אותיות נחמן. וכן הסופי תיבות של : אין אוח חסידים נוחה הימנו בגמטריא נחמן ע"ה, והסופי תיבות של: אין רוח חכמים נוחה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הימנו, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות,

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: א"ר אבא בר כהנא פעם אחת נפל אחד בבית המדרש, ועמד ניותי אחד והרגו, ע"ש. ניותי אחד, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

קכה. א"ר זירא אמר רב שירי פרוזמיות אסור לטלטלן בשבת, פרש"י טליתות, ע"ש. פרוזמיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

קכה: רבי אסי אמר צאו ושפשפום אמר להו. ושפשפום בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

קכז. גדולה הכנסת אורחים וכו' ורב דימי מנרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש. והנה רש"י ריש עמוד ב' כתב שהשכמת בית המדרש היינו תלמוד תורה הנזכר בברייתא של תלמוד תורה כנגד כולם, ולפי זה לכאורה רב דימי חולק על הברייתא, וסובר שתלמוד תורה פחותה מהגמילת חסדים של הכנסת אורחים, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

קכז. תלמוד תורה כנגד כולם. בברייתא לא הזכיר תפילה, אלא עיון תפילה. כי כל מצוה יש עיקר המצוה ודברי התורה שלה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן, שהם בחי' הסוד והתפילה. ובתלמוד תורה גופא יש תפילה, והיא תכלית הלימוד, ויש את כל הענין לעשות תפילות מהתורה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך עיון לפי רב המנונא (לעיל י.) במה שהיו מאריכים בתפלה, מפני שזמן תפילה לחוד, הרי אין תפילה בכלל בערך הזמן ובערך שאר המצות, ואיך שייך אפילו למנות עיון תפילה בחשבון המצות.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

קכז: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות וכו'. עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב, שלכאורה אלו הם שני מיני דיונים של לימוד זכות, ע"ש.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

קכז: ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים וכו'. בשאילתות דר' אחאי גאון פרשת שמות כתוב שזה היה ר' עקיבא שמושכר אצל ר' אליעזר בן הורקנס. ובשו"ת רמ"ע מפאנו סי' סג כתב שהיה בזמן שהיה רבי עקיבא עם הארץ וגם אז היה בעל מדות טובות [ויש לדייק בלשון רבי עקיבא בשעת פטירתו, מסכת ברכות סא: - כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך וכו', בפשטות הלשון משמע כל ימי חייו, אלא שיש לדחוק שהוא כביטוי מיום שעמדתי על דעתי, מיום שנכנס וקבל עול תורה]. ואם קבלה נקבל, ואם לאו יש כמה דיוקים שלא עולים יפה, כמו ידיעת רבי עקיבא במעשר ובחרמים וכו', אשתו ובניו וכו', ולענין מדות טובות של רבי עקיבא, עיין בכתובות סב: בתוספות ובמש"כ בשיחות הר"ן אות רעב. וע"ע במפרשים שרצו לפרש שגם ר' אליעזר עוד לא עלה לגדולתו, כי איך נדר וכו' ע"ש. וגם זה קשה לפי כמה דיוקים, וכמו שכתוב שהלך לחביריו להתיר הנדר וכו'.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

ותמוה לי מאד, שהרי ר' אליעזר העיד (סנהדרין סח.) הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת וכו' וכו' ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף ע"ש. ואם הסיפור הזה קרה בעוד ששניהם זכו לתורה, איך קפץ רבי אליעזר לזכות כל כך יותר מרבי עקיבא. ולולא דמסתפינא הייתי מפרש שהסיפור היה אחר ששניהם זכו לתורה. והענין הוא שרבי עקיבא היה משמש את רבי אליעזר. ואף על פי שרבי עקיבא כבר זכה לגדולה וכל תלמידיו, עם כל זה הרי מבואר להדיא בגמרא הנ"ל שאפילו הכי היה ראוי מאד לו לשמש את רבי אליעזר, ולכן יתכן שבאמת זכה ושמש אותו אותם ג' שנים.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

קל. לוי איקלע לבי יוסף רישבא, קריבו ליה רישא דטוותא (מין עוף) בחלבא, לא אכל, ע"ש. רישבא נוטריקון רבי ישראל בער אודסר. ועיין לקמן קמו:

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

קלב. רש"י ד"ה עיקבא עצם כשעורה הלכה – דלא ניתנה תורה שבעל פה לידרש בי"ג מדות, ע"כ. עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות שמג.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

קלח. קרמנאי ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

קלח:

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

דבר ה' זו נבואה: לק"מ ח:ז דף יז:.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

עתידה תורה שתשתכח מישראל: שיחות הר"ן ח.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

קמ:

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

רב חסדא ובנותיו – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ו 'קרא את יהושע', עמ' קכד. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' קכו.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

אמור לחכמה אחותי את אם אם ברור לך הדבר וכו': לק"מ כא:ח דף ל:.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

קמו.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

ובמעמד הר סיני פסקה זוהמתן: לק"מ ז:ג דף ח:.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זהומתן: לק"מ לח:ו דף נב:, לקמ"ת ח:ח דף יז:.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

נחש הטיל זוהמה בחוה: לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

קמו: אמר טבות רישבא. טבות בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. רישב"א נוטריקון רבי ישראל בער אודסר כנ"ל דף קל.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

קמז: אמר רבי חלבו, חמרא דפרוגיתא ומיא דיומסת קיפחו עשרת השבטים מישראל, חמרא דפרוגיתא, פרש"י שם מדינה שיינה משובח, עכ"ל. והרי הוא כיין הונגרי שרבינו דימה תורתו אליה. דפרוגיתא בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וזה לעומת זה, והוא ממש ענין המבואר בסיפור כאן כמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קי"א.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי שמקום זה – דיומסת, נקרא במקומות אחרים (עיין קהלת רבה פרשה ז) אמאוס, בגמטריא נ נח!

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

כי הדר אתא, קם למיקרי בספר, בעא למיקרא (שמות יב:ב) החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם וכו'. רבי עקיבא איגר ציין לספר קרנים, והבאתי אותו במילואו בלקוטי מוהר"ן תורה קיא ע"ש – כי הוא ענין נוגע להפוך רב"י לרי"ב.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

קנ:

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קכח.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

קנא:

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מהשמים: לק"מ יד דף כ., קטז דף ק:.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

כל המרחמין על הבריות מרחמין עליו: לק"מ קיט דף קא..

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם: לק"מ לא:א דף מג:.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

ושבו העבים אחר הגשם זה הראות שהולך אחר הבכי: לק"מ נא דף נט., סה:ב דף פ., רנ דף קיז., לקמ"ת סז דף ל:.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

במתים חפשי כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות: לק"מ ער"ה דף קיט:.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

כי אתא עניא אקדים ליה ריפתא: לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

קנב.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ויקום לקול הציפור וכו' שכל השירות דומות עליו כשיחה: לק"מ רכה דף קיד:.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

דוק בככי ותשכח ברגלין: לק"מ רעז דף קכ:, לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

קנז: עולא איקלע לבי ריש גלותא, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא (גיגית) דמיא, וקא משח (מדד) ליה, אמר ליה, יאמר דאמרי רבנן (מודדין בשבת – ב) מדידה דמצוה, דלאו מצוה מי אמור? אמר ליה, מתעסק בעלמא אנא, ע"כ.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

הנה עכשיו באתי מסעודת סיום והרב אמר דרשה על זה למה סיים המסכת בסיפור כזה, ואמר על כרחך שאינו בא אלא ללמדנו שצריכים לחזור עוד הפעם על המסכת. ולא הבנתי בכלל. אכן מה שכן הבנתי זה בדיוק להיפוך. שהלומד את המסכת יכול ליפול ביאוש מרוב הדינים והחומרות של הלכות שבת, והעיקר בשבת זה להיות שמח, שמח מאד, וכמו שרבינו הקדוש גילה והדגיש מאד, על כן סיימו את המסכת בסיפור כזה שקדוש עליון כבור רבה בר רב הונא מה עשה בשבת? הוא ישב בתוך גיגית של מים וסתם עשה חשבונות מה שבא לו לאוות נפשו בלי חששות. ובכך הגמרא נמשכת למסכת עירובין, עירובין בגמטריא שמח.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

(וחשבתי שאולי יש בזה גם מענין ביטול כישוף, כי ידוע שהיושב מוקף במים ניצל מכשפים, וכן רבינו גילה שעל ידי ענוה ניצול מכשפים, ורבינו גילה שהעינים והראות של שבת מזכים את האדם לראות שפלותו ולהשיג ענוה. ולא סתם המסכת מסיימת בדף קנז (שהוא הדף הנק"ו), אותיות נזק, שנישמר ונניצל מכל נזק ומכל דבר רע, ודו"ק).

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

[ועוד זאת עשיתי בס"ד לחדש שירים לכמה וכמה דפי הגמרא, שלא יחרב ביתא, כמו שאיתא במסכת עירובין (יח:) ואמר רבי ירמיה בן אלעזר, כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה (לילה – זה תלמוד בבלי, בחי' במחשכים הושיבני ה', וכמו שכתוב רבינו בלקוטי מוהר"ן שהיא בחי' שינה, ובתורה ג' שלימוד תורה ש"ס בלילה תיקון לשמוע כל שיר) שוב אינו נחרב שנאמר (אליהו לאיוב) ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה, ובמסכת סנהדרין (צט.:) רבי עקיבא אומר זמר בכל יום זמר בכל יום אמר רב יצחק בר אבודימי מאי קרא שנאמר (משלי טז:כו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו וכו' עיין שם. ואע"פ שהגמרא בסוטה (לה.) כתבה שדוד נענש על מה שאמר זמירות היו לי חוקיך, ובמסכת שבת (קו:, קיג. וש"נ) אביי תמה, גמרא גמור זמורתא תהא, כבר הוכיחו המפרשים שאין ההקפידה על עצם הדבר שעשה זמירות, אלא הקלות וכו' [ועי' במסכת עירובין (יח:) כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה וכו' נותן זמירות בלילה, והמהרש"א שם דחק שהם רק כעין זמירות שנשמעים. ועיין במסכת חולין דף קלג. שמפרש הפסוק (משלי כה) ושר בשירים על לב רע, שלומד תורה לתלמוד שאינו הגון], והרי התורה עצמה נקראת שירה וכו', וכתיב ובלילה שירו עמי וכו'. ועיקר הפירוש של התורה והגמרא הוא פירוש רש"י, אותיות שיר. זמר גמרא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.]

</div>



# ש"ס

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/shas/

# ש"ס

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/shas


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד Simcha Nanach: Likutay Nanach – Enlightenment: Nachma – Oral Torah – Vol. 3

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כולל מפתחות לספר ליקוטי מוהר"ן ושבחי ושיחות הר"ן ופרפראות לחכמה ועוד

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ותשוב לב האבן ללב בשר, ברסלב, נ נח אמיתי.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שאלות ותשובות

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה בן ר' משה שליט"א ולהבחל"ח חוה ברכה ע"ה הכ"מ

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מחבר ספרים דברים חדים על מרובה הג"ע ושבועת העדות, ספר החמשה על בראשית, פתחו לי על הרמח"ל ועוד.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

naanaach@gmail.com - - Naanaach.blogspot.com

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

שנת גולל אור מפני חשך (תשפ"ד)

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון, שיר השירים, חמוקי יריכיך כמו חלאים מעשי ידי אמן (ז:ב). חמוקי ראשי תיבות חסורי מחסרא והכי קתני, כמנין 'ירך' הם בגמרא, וכו' וכו' שכל המשניות שמות הקדש הם, ולא הוה אפשר לרבינו לסדר בענין אחר וכו' עיין שם באריכות, וכן פירש (מו"ק טז.) פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק, מאי דרש חמוקי יריכיך כמו חלאים, מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר, עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והרי חמוקי ירך ע"ה בגמטריא משנה. וכן 'מעשי יד'. והלילה יסוד שביסוד, הילולא של הרמח"ל, והשם של יסוד בתוך שם מ"ב הוא יגל-פזק, בגמטריא ירך שהוא היסוד, כמבואר באדיר במרום עמ' פה (ספינר), שצריכים לגלות הסוד בבחי' גלי ברזא עיין שם נפלאות. וביאר שם שצריכים להמשיך הע' – סו"ד להירך, ונעשה ש', וזה ברית א"ש. והנה כאשר לוקחים א"ש מ'משנה', נשאר מנ"ד, שהוא השם הל"ו (ל"ו הוא חסד שביסוד, התחלת היסוד, לפי סדר הסדור בסידורים לספירת העומר. ל"ו פעמים י', כי כולם בחכמה עשית, וחכמה היא י', בגמטריא ש"ס), דהיינו השם אמצעי של ע"ב שמות. וכשמו כן הוא, מ"ן – מיין נוקבין, ד' פעמים, יש לומר מכל ד' חלקי פרד"ס התורה, ובפסוק כתיב מעשי ידי אמן – א' מן, כי העיקר הוא הסוד שמשלם כולם. והרי המשנה מרמז על הברית אש, והמ"ן שלו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

וכן פנחס קבל ברית שלום, פינחס בגמטריא רז ע"ה, שלום הוא יסוד שהוא בחי' חי, שלום חי בגמטריא משנה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר שבלקוטי הלכות רואים איך שרבי נתן למד את הגמרא. אז זה חשוב מאד לנו להשתדל ללמוד את הגמרא ככל מה שאנו יכולים בדרך הלקוטי הלכות. והנה עצם לימוד הגמרא ידוע מהאריז"ל שבדורות אחרונים מן הסתם זה לא מוטל עלינו, כי מן הסתם עשינו את כל הלימוד הזה בגלגולים הקודמים, וגם ידוע מה שהרמב"ם פסק ובסס את הספר יד החזקה על היסוד שהתלמוד זה רק בשביל גאונים, ומי בעל גאוה ויוהרא לקרא את עצמו גאון. וכן ידוע שכל המלמד בתו תלמוד כאילו מלמדה תפלות, ופירש הרמב"ם שהלימוד הזה נותן להן ערמימיות לעשות דברים לא טובים, ומובן שהיום בעוה"ר הרבה והרבה אנשים הם בכלל ובבחינה זו, לא מביעא אלו שמגלחים זקנם שהזוהר והספרים הקדושים אומרים שהם בבחינת אשה, אפילו אלו אם הזקן, רואים שהלימוד שלהם זה רק להיות למדנים וכדומה, והלואי שלא היו יודעים כלום והיו תמימים ופשוטים ומאמינים ומתפללים להשי"ת ומקיימים את המצות, ומי בקש מהם ליכנס להיות "בייזנר למדנים" שהבעל שם טוב כל עצמו לחם להציל עם ישראל ממחלה זו. והרמח"ל באגרת (פח, פט) כותב בשם האריז"ל דברים ברורים חוצבים להבות אש נגד רוב הרבנים שבזמנו שעיקר לימודם היה בתלמוד ועזבו לדרוש את ה'. והרמח”ל כותב מהאריז”ל שאפילו על צדיק גדול לכל היותר לא ילמוד יותר משעתיים גמרא, ומי שאינו חריף לא ילמוד את הגמרא כל עיקר. ורבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה כח) שיש תלמידי חכמים שדין יהודאין שיש להם פירושים נפלאים, אבל "נאמר עליהם (ישעיה ז) המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם אלקים, כי מיגעים אנשים שבאים לשמע דרושם ותורתם, ואנשים חושבים שיבואו לאיזהו תועלת על ידם, הינו שיבואו לדעת את ה' איך לעבד, והם האנשים אין משיגים שום תועלת, כי תורתם של אלו התלמידי חכים אין לה כח להדריך את האדם בדרך הטוב, כי מבישא לא הוי טבא, ולא עוד, כי תלאו גם אלקים – כאלו לואה הקב"ה מלעזר לעובדים אותו. נמצא שעל ידי זה אלו בני אדם נופלים בכפירות גדולות, וחושבים ח"ו לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם וכו'” עכ"ל רבינו. וזה ממש רע בעוה"ר שקורה היום, שהקהילה נמשכת אחר לימוד הדף יומי, שעל פי רוב לא רואים בלימודם שום זכר מעצות איך להתקרב להשם, רק בדרך סגולה של הלומד שלא לשמה יבוא ללשמה. וידוע שרבינו לימד וצוה אותנו להבין מכל מה שנעשה ונשמע איתנו מה השי"ת אומר לנו, וידוע שרבינו צוה אותנו לחיות עם התורות שלו, לראות ולהבין כל מה שקורה לנו, בין בעסקים בין בלימוד בין בתפילה ובכל, על פי איזה תורה מתורותיו הקדושים. שכל תורה מרבינו בא מאתר קדישא גבוה מאד שורש התורה הקדושה, שמשם יוצאים גזע ומשתלשל כל התורה. ובלקוטי הלכות ובעוד ספרים קדושים מהחסידים הקודמים כבר הראו אות להראות איך שכל תורה מרבינו הוא כלל ויסוד להבין כל מקום וסוגיא בתורה הקדושה. ולכן תקותי בזאת הקונטרס, ובעזה"י בעתיד, להאיר ולפתוח פתח איך למצוא את השם יתברך ועטין דאורייתא מתוך הגמרא שנלמדת כל יום דף יומי, בזכות רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

[ואגב, בענין דף יומי, לפני כמה שנים קבלתי כתבים מנתן אוזן נ"י שאחד רשם מה ששמע מסבא ישראל, וכתב שם שסבא אמר שיכולים ללמוד דף אחד של גמרא כל יום. ובענין דף יומי עיין ספר תכלת וארגמן עמ' תלד, על פי לק"מ כט 'האי גברא']

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שנת ה'אש ש'לי ת'וקד ע'ד ב'יאת.....

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בתלמוד בבלי יש 2711 דפים. ואם ניקח את זה לתאריך – כז לחודש י"א הוא חודש אב, הילולה של ר' יהודה משה ישועה פתיה, זה היום לפני כמה שנים שעשיתי סעודה על סיום הש"ס. (וסיימתי בהילולה של הגר"ח מבריסק, כידוע מה שאמר שצריכים ללמוד כל הש"ס כדי להבינו).

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

2711 סוד של הקטרת. כי קטרת, עם ב' כוללים, בגמטריא 711, כי 7 סממנים מפורשים בתורה, וד' נתרבו ממש"כ סמים אחר ארבעה מהם להרבות עוד ד', וזה 7-11. והב' אלפים, כי מחלקים אותו לשנים, מחציתו בבקר ומחציתו בערב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

2711 – י' פעמים רע"א, ראשי תיבות רבי עקיבא אומר, שכל התלמוד בנוי על המשניות של רבי עקיבא.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וסוד המספר רע"א בגמטריא אור נוגה, עיין באריכות בספר אדיר במרום בענין פלגותא דשערי, הדרך של הצדיקים.

</div>



# שקלים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/shekalim/

# שקלים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/shekalim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שקלים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שקלים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן (בלי ו'). שקלים באחד (באדר וכו'), היינו שקלי"ם עם ב' חסר מאח"ד, דהיינו עם י"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד, הרי עשרים גרה השקל, והרי מחצית השקל עשרה גרה, ועם שקלי"ם והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מסכת שקלים של תלמוד ירושלמי מתחלת בדף ב' כמו המסכתות של תלמוד בבלי, ואולי לרמז על חצי השקל. ואכן הדף יומי של תלמוד בבלי קבעו ללמדו להשלים הלימוד של סדר מועד.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ב. באחד באדר משמיעין על השקלים. אחר מסכת פסחים, התלמוד חוזרת לאחד באדר, וזה רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה עד, כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליצאת מצרים [ולא סיים], ומרמז שם שעכשיו ההתחלתו כבר מחודש אדר בפורים.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסמיכות מסכת שקלים מיד לאחר מסכת פסחים יש רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה א', שפסח הוא תיקון לתאוות ממון.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ג. מנין לציון וכו' וטמא טמא יקרא (ויקרא יג:מה), כדי שתהא הטומאה קוראה לך בפיה ואומרת לך פרוש ע"ש. ואם כן למדת פורעניות של טומאה, כל שכן למידה טובה של קדושה וטהרה, ויש ענין לציין על כל קיר ועל כל חלון ודלת: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יג. בית גרמו על מעשה לחם הפנים. פרשנו את זה יפה בס"ד בליקוטי מוהר"ן תורה נ ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יד. (וביומא לח) הוגרס בן לוי על השיר וכו' וכשהיה נועץ גודלו בתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו כל אחיו הכהנים נזקרין (-נרתעין) לו בבת ראש, ע"כ. עיין בסיפורי מעשיות מעשה יג יום ד' הבעטליר עם הצואר עקום - וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

טו. רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה (מחלק צדקה) בליליא (כדי לתת בצנעא) חד זמן פגע ביה רבהון דרוחיא, אמר ליה, לא כן אלפן רבי (דברים יט:יד) לא תסיג גבול רעך, אמר ליה ולא כן כתיב (משלי כא:יד) מתן בסתר יכפה אף, מסתפי מינה, וערק מן קומוי, ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הקשה והסביר בספר תולדות שמשון (אבות ה:יב) מה הוסיף והועיל רבי חיננא בר פפא באמרו הפסוק מתן בסתר, שעל ידי זה הרוח ברח ממנו, כי בזה גילה שאע"פ שבלילה לא מכוונים למצות צדקה, אלא מתן בעלמא, אבל אם יש עיכוב לדבר, כבר הרשות נתונה לכפהו, ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד שמצינו שעל ידי השמחה שהאדם שמח בהמצוה שעשה נתוסף כח במצוה (ומענין לענין מצינו שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר התפילה), ולכן ה"נ באמרו בעזות דקדושה, שמתן בסתר יכפה אף, כבר נתן כח וחיל במצוה להפחיד ולהבריח הרוח.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

טו. אית הוה סבין וכו' מבין ריש שתא לצומא רבא הוון נסבין, בתר לא הוון נסבין אמרון דשתן גבן, ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יש כמה דרכים במפרשים, אכן צ"ע מה שפירש בתקלין חדתין, שלגירסת הירושלמי כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה עד יום הכיפורים, ודעתם היתה שבזמן הזה היא קצת מזנם לכל השנה, ועד יוהכ"פ שעדיין לא נקצב להם מזונם במרום היו נוטלים, אך אחר יוהכ"פ שכבר נקצב להם מזונם לכל השנה לא רצו ליטול יותר ע"ש. וצ"ע כי קי"ל בזוהר הקדוש שכל יום ויום יש לו שפע מיוחדת, ועל יסוד זה הבעל שם טוב ותלמידיו חיים מיום ליום, בלי להשאיר שום ממון מיום לחבירו. גם צ"ע מה שפירש לעיל מיניה בריש העמוד שרחלה היא נקבה בעזים, שהלוא הפירוש שם הוא שרחל היא כבשה גדולה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

טו. נחמיה איש שיחין פגע בו ירושלמי אחד, אמר ליה זכה עמי חדא תרנגולתא, אמר ליה הא לך טימיתיה דקופד (-שור), וזבן קופד ואכל ומית ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שתרנגול יותר יקר מבשר שור. וכן משמע בחז"ל הוא ברש"י עה"ת (במדבר כט:לח) ז"ל למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי, יום ראשון מאכילו פטומות, למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו בשר בהמה, לחמר מאכילו קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג, עכ"ל.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

טז: חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה וכו', עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נט, וליקוטי מוהר"ן תורה כב:י.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יז. ועלהו לתרופה (יחזקאל מז:יב), רבי יוחנן אמר, תרפיה, מציץ עליה ותרף מזונה (מה שמוצץ הוה כמו מזון).

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

תרפיה בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כ: תופיני, רבי יסא בשם ר' חנינה, מטגנה ואח"כ אופה אותו, רבי אחא בשם ר' חנינא, אופה אותה ואח"כ מטגנה. אתיין אלין פלגוותא כהינין פלגוותא. תופיני – תאפנה נא, רבי אומר תפיני נאה, רבי יוסי רבה אמר, תופיני רבה. מאן דאמר "תופיני נא" כמ"ד מטגנה ואחר כך אופה, מאן דאמר תופיני נאה, כמ"ד אופה אותה ואח"כ מטגנה, ע"ש. ומבואר, שתופיני נא, פירושו לאפות אותו כאשר הוא נא – היינו מטוגנת מעט, כלשון התורה בקרבן פסח, אל תאכלו ממנו נא, שפירושו מקצת צלייה. ולפי זה יש לפרש נ נח, נ – זה נא, מגטוגן במקצת, נ נח, היינו מטוגן כל צרכו, ולכן הגמטריא מטוגן – עיין מש"כ בזה בערך מנחה.

</div>



# שביעית

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/sheviit/

# שביעית

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/sheviit


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שביעית

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שביעית, ש-ביעית, ביעית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, הרי שנ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי אש נ נח נחמ נחמן מאומן, א"נ שב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:א שדה האילן ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב אילנות בגמטריא רבי נחמן מאומן. ככר דבלה ע"ה בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א החלגלוגות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# שבועות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/shevuot/

# שבועות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/shevuot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן (והוא השנה הזו שדף יומי למדה ה-תשפ"ה). המסכת מסיימת בדף מט, ויש אומרים שהם כנגד המ"ט ימי ספירה (אף על פי שיש רק מח דפים כי המסכת מתחלת בדף ב), וקבלנו התורה בשבועות ונשבעין לקיימה. והרי מ"ט כפול י', כי כולם בחכמה וכו', והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה ריש מסכת שבועות (ב.) תנא ד' דברים של שתים שהם ארבע.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והם ד' בחינות של דיבור המבוארים בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב'. דיבור של צדקה זה בחי' יציאות שבת כמבואר בתורה לא, דיבור של תשובה זה בחי' נגעים שבאים כדי להחזיר את המוכה בתשובה, ועיקר צרעת בא על ידי פגם הדיבור וכן אינו טמא אלא על ידי דיבורו של הכהן וכן אינו טמא אלא מן הדיבור ואילך, דיבור של עשירות זה בחי' טומאה, שהממון הוא בחי' טומאה, צא תאמר לו [והוא בחי' גם משלשם, כי מדובר בג' מיני טומאות, טהור שאוכל טמא, וטומאת מקדש וקדשים], והוא בחי' דיבור כי הטומאה אינה אלא מן הדיבור ואילך (עי' הוריות דף י וש"נ), ודיבור של מלכות הוא בחי' שבועות, בחי' בת שבע,שהיא המלכות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ט.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה: לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד..

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו עלי כפרה: לקמ"ת א:יד דף ב:.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יח. בעא מינה רבי יונתן בן יוסי בן לקוניא מרבי שמעון בן יוסי בן לקוניא אזהרה לבועל נדה מנין מן התורה, שקל קלא (רש"י: פיסת רגבים) פתק בה (רש”י: זרק בו), אזהרה לבועל נדה (ויקרא יח) ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב וכו' ע”ש [ובאמת הביטוי מופיע כמה פעמים בש”ס, ומצינו ג”כ שתרגמו קלא – אבן. וראיתי בספר לקוטי לוי יצחק של חב"ד שהאריך לפרש הביטוי על פי קבלה]. ויש בזה הרבה לפרש, כי בכלל למה ליה כל המעשה הזה, ובאמת מה שאל ממנו הלוא מקרא מלא דיבר הכתוב. ואפרש כאן בעזה”י רק כמה דברים על מה הם רומזים. שקל קלא, זה רמז להקול, שסבא אמר שבפתק, נ נח נחמ נחמן מאומן, זה הקול של רבינו, וזה פתק בה, ועי' בתקוני זהר תקון כה שהבאתי לקמן בקונטרס, כי יש הנשמה, שהיא עצם החותם, ויש הרוח, בחי' קול, וזה ציור האותיות, והנפש זה הרשימו, וזה הפתק, ע”ש. וזה ענין איסור וטומאת הנדה, כידוע ומבואר בלק"מ שנדת זה גמטריא חותם, וזה לעומת זה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הלשון של שקל, כי הוא מלשונות של שירה, משקל השיר (וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה סג). וזה ממש שקל קלא - השיר שהוא קול של רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן - שחתום בפתק.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שפתק כאן פירושו זרק, יש בזה משום תיקון השני ציפורים בסיפורי מעשיות משנים של קדמוניות סיפור של השבעה קבצנים, הקבצן עם הצואר העקום, ע"ש שמחמת שהצפורים נפרדו ולא מצאו זה את זה גרמו שכל הסביבות היו מיללים, שזה ממש פגם השירה, והתיקון שצריכים להחזיר את הציפורים ביחד ע' לקוטי מוהר"ן תורה ג, וזה הקבצן עם הצואר העקום היה עושה על ידי השלכת קולותיהן זה לזה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הצואר לכאו' הוא ממש ענין של בית המקדש כמו שמצינו בכמה מקומות בשיר השירים (פרק ד' - כמגדל דוד צוארך, פרק ז' - צוארך כמגדל השן), והשני צפורים בחי' הכרובים שבאמת לא לקחו מקום כמבואר בגמרא בבא בתרא, שלא היו מעולם הזה, ממש בחי' הבל של קדושה - רוח הקודש מבין שני הכרובים. (וידוע שפתק כתוב ג"פ עבודה כנגד העבודה בג' בתי מקדש, והשלישי - ובחיזוק עבודה תבינהו - בבנין הבית השלישי בב"א). ואולי משום זה אנשים תמיד טועים לומר שמישהו זרק את הפתק לסבא, אף שבאמת סבא קיבל אותו בתוך ספר, כי באמת הפתק הוא בחי' זריקת הקול של רבינו בשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות דף יט. וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרש ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, עכ"ל (וע' בספרי שופטים פמ"ה).

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה דהלוא צריכים לראות בעל המאמר ולדבק רוח ברוח ככל המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קצב ותורה יב!

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ל.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אין עדות אלא עמידה: לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ועל זה באתי על החתום, תמיד ב – שמחה נ נח, בן לא"א ר' משה וחוה ברכה הכמן שליט"א הגרים בטורנטו קנדה. וכבר ב"ה זכיתי לכתוב ולהרביץ תורה בספרים הקדושים, דברים חדים על פ' מרובה והג"ע, ודברים חדים על שבועות העדות, וספר החמשה, פתחו לי על הרמח"ל, לקוטי נ נח, ועוד ספרים.

</div>



# ר' שמשון מאוסטרופוליא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/shimshon-ostropoli/

# ר' שמשון מאוסטרופוליא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/shimshon-ostropoli


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שמשון מאוסטרופוליא

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריך לאסוף מראה מקומות מכל הספרים לכאן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

שיח שרפי קודש ב-תרץ – ספר מוהרנ"ת, כששמעתי מרבנו את התורה 'ראיתי מנורת זהב' שבליקוטי מוהר"ן סימן ח', חשבתי, שתורתו של רבנו היא כתורתו של הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי זצ"ל, אולם כששמעתי את התורה 'חותם בתוך חותם' שם סימן כב, ראיתי שאלו הם באמת תורות רבי נחמן, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון עמ' ח'

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שם. 'אדם' נחלק לג' חלקים, שמספרו מ"ה, והם י"ה י"ה י"ה וכו' וכאשר אכלה חוה מעץ הדעת הוסיפה על כל י"ה פ', ונעשה ג' פעמים 'פיה' (-גם זה קשור להאדנים, כי בתורה כתוב אדנם חסר, בגמטריא פיה), בסוד הגדול שאמרו רז"ל חוה הביאה מ"ר לעולם, והיינו כי ג' פעמים פ' בגמטריא 'מר', והוא סוד גדול ונורא כאשר הוסיפה על י"ה פ', נעשית א' פעמים א', ב' פעמים ב', ג' פעמים ג', עד ט' פעמים ט', והוא גמטריא 'מר' ממש [- עם מ"ה, 285] בסוד (שיר השירים ב:יג) התאנה חנטה 'פגיה', תאנה (בגמטריא לקוטי מוהר"ן) נוטריקון ת'רח א'ברם נ'חור ה'רן. 'פגיה' סוד ג' 'פיה', פיה פתחה בחכמה וכו' וכו' וזהו סוד נפלא (בראשית כז:לה) בא אחיך ב'מרמה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין בספר ברית מנוחה, דרך החמדה, מרכבת הבינה, אוזן ימין – מפרי"היאה. אותיות האחרונות אינן אלא מילוי הה'. והרי מפרי"ה, אותיות מ"ר פי"ה. בבראשית ג:ב מפרי, ג:ג ומפרי, ג:ה מפריו, ביחד עם הג' כוללים, ג' פעמים מ"ר וג' פעמים פיה]

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה ענין נמרד, שהרג את הרן וביקש להרוג את אברהם, כי נמרד בגמטריא מרמה, עם הט' כוללים של א-ט. וכן נמרד הוא אמרפל, א-מר-פל, הל' פעמיים י"ה (-והפ' אחת קאי על כל י"ה), וכן הא', אלף, עוד פ"ל, וכיון שאינו רק אלא במילוי נחשב לחצי (-וכיון שיש י"ה, יש כנגדו פ' אחת), הרי פ' וג' מעמים י"ה, ומ"ר.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אמרפל בטומאה, ונראה שיש אמרפל בקדושה, והוא ענין הכתוב (דברים כד:כ) כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך, ותרגם אונקלוס, לא תפלי, ורש"י פירש לא תטול תפארתו ממנו, וענין תפארתו מצינו לשון אמירה, כמו שפירש הרמב"ן וראב"ע את הפסוק (דברים כו:יז) את ה' האמרת היום, מלשון גדולה, וקרוב מגזרת (ישעיה יז:ו) בראש אמיר. והרי לפי זה יש לפרש אמרפל, להפיל תפארת האילן. כי השבוע ראיתי וידאו כזה איך שבוצרים אילן של פירות, מביאים מכשיר שפורש למטה לקבל מה שיפול, ואז המכשיר מנער את האילן ומפיל כל הפירות. וכן צריכים לעשות בחידושי תורה. וכפטיש יפוצץ סלע. ובחידושי תורה זה הפוך לענין הלאו, כי אדרבה כדי לקיים לא תפאר, צריכים לזכות להשיג פאר סודותיה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מ"ר הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. ג' פעמים פי"ה, אפ"א וכו', מרמה, בגמטריא נחמן מאומן. תאנה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. פגיה, אותיות פיגה, האמא של רבינו הקדוש. וזמש"כ פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. פתחה, עם הד' אותיות בגמטריא רבי נחמן מאומן. על לשונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בחידושים של ר' שמשמון אוסטרופוליא הביא לפרש מה שכתוב (תהלים א:ג) אשר פריו יתן בעתו, ואמרו חז"ל (כתובות סב:) זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת. 'בעתו' – 'בעת ו' (בחצות), ומבטל כח מחלת בת ישמעאל. והאריך כדרכו לפרש ענין מחלת על פי שאלת עשו איך מעשרין מלח ותבן, אבל לא סיים לפרש איך זה קשור לעונה בליל שבת בחצות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בדרך אחר. מחלת הוא ענין מצות חלה. כי לא רק שהאותיות הפנימיות הם 'חל'ה, גם האותיות החיצוניות, ת"מ – חסר הח', הם בגמטריא תל"ב ביצים שהם איפה, שעשירית ממנו – עומר - חייב חלה. וכן מ"ח, שהנחתום לוקח אחד ממ"ח לחלה, ל"ת – למד תיו ועם הח' בגמטריא נחתם. והנה המן אכלו עד באם אל ארץ נושבת (שמות טז:לה), ומיד בכניסתם לארץ ישראל נתחייבו במצות חלה, כמו שפירש רש"י (במדבר טו:יח) בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה וכו'.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יצחק אבינו היה נוטה לצאת מארץ ישראל מפני הרעב, והקב"ה צוה אותו לא לצאת, והרי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה (קידושין לט), וניתן לומר שזה כאילו הוא נכנס לארץ ישראל. והנה השם יתברך אמר לו (תולדות כו:ב) אל תרד מצרימה. התיבה 'אל' עם הראשי תיבות של תרד מצרימה, אותיות מאלת, ובחילוף הא' לאות ח', באותיות הגרון אחה"ע, הרי מחלת. 'גור בארץ הזאת' (כו:ג), גור לשון תנור (דברים א:טז ובין גרו, אפילו בין תנור לכיריים, רש"י סנהדרין ז:), שמצרף לחלה, שהוא כתרומת גרן (במדבר טו:כ). ויצחק אמר על רבקה, אחתי, הא' מתחלף לאות ל', באותיות א"ל ב"ם, ואות י' מתחלף לאות מ' בא"ת ב"ש, הרי: מחלת. וכן מחלת עצמה אינה נקראת אלא על שם שהיא אחותו של נביות (סוף תולדות כח:ט, ומזה אנו למדים שישמעאל נפטר באותו זמן, עיין ברש"י. וי"ל שזה לשון מחלת, לשון סגינהור, כי מחול הוא היפוך מספד, כמו שכתוב, הפכת מספדי למחול לי). כי כאשר יצחק שלח את יעקב לקחת לו אשה בחוץ לארץ, עשו לקח את מחלת. שבא להראות לאביו שהוא הולך בעקבותיו לא לצאת מארץ ישראל, בחי' אל תרד מצרימה כנ"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתיב (תולדות כו:ח) ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו. ופרשו המפרשים שזה ראיה על ידי אסטרולגיא וכישוף. וקשה, הלוא יצחק למעלה מכל זה, ובפרט אחר שכבר הולידה רבקה שהיתה עקרה לגמרי. והשאלה השניה יתרץ את זה, כי הלוא קיימא לן שאכסנאי אסור בתשמיש המטה, וגם אסור לשמש ברעב. אלא ע"כ צריך לומר שיצחק רצה להראות בעלות על המקום, ויצא מקללה לברכה, ולא מנע מהכוחות שלהם לראות שהוא מחזיק כבעלים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ (כו:יב) ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה'. בשנה ההוא בחי' בעתו, בשנה ההיא (-יש אם למקרא, דאילו בתורה כתיב ההוא) בגמטריא בעתו. ויזרע יצחק – וי"ז בגמטריא כ"ג, כי חלה לוקחים אחד מכ"ד, הרי נשאר כ"ג. והחלק הכ"ד: רע-יצחק, בגמטריא מחלת, בחי' חלה כנ"ל.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין חצות לילה, כי היום ולילה הם כ"ד שעות, וחלה היא א' מכ"ד, וזו שעה של חצות, היא בחי' חלה. (ובפיוט ויהי בחצי הלילה, כתוב שאלקים בא בחלום לאבימלך בחצות לילה, וזו היתה כאשר לקח את שרה. וכן השמדת צבא סיסרא – 'טיסת נגיד חרשת סלי"ת בכוכבי לילה', כאשר אמו היתה משקיפה בעד האשנב, וכתבו המפרשים שזה אותו בחי' מה שכתוב אצל אבימלך, וישקף, שקף בגמטריא מחלת, עם ב' כוללים. ואצלה כתוב מדוע בושש, שהוא שעה ו').

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וידענו שרבקה היתה מכינה לחם, וברכה מצויה בעיסה (רש"י בראשית כד – אכן ראיתי מי שהעיר שלא מצא שום מקור שזה ענין שהיו טריות מערב שבת עד ערב שבת, רק מקורות אחרונים לפרש בענין שביעה במעט, ובמסכת סוטה מח: רש"י מפרש ברכה מצויה שהיו תפוחות וכו'), ובודאי היתה מאפה בערב שבת כמובא ברמ"א (הלכות שבת רמב) נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו"ט (סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה), והוא מכבוד שבת ויו"ט ואין לשנות, ע"כ ובביאור הלכה ויש לזה רמז בכתוב והיה ביום הששי והכינו וכו' וכו' והמגן אברהם הביא שכן היה המנהג גם בזמן הגמרא. ויש בזה עוד טעם, כדי לקיים מצות חלה לפי שאיבדה את אדם הראשון שהיה חלתו של עולם שנברא בערב שבת.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ונתחייבו חלה כאשר הגיעו לארץ נושבת, ליל שבת בגמטריא זו נושבת ע"ה. אי נמי, נושבת, נ-ו-שבת. נ' בחי' זיווג, כי נוני הים מרמזים על פריה ורביה, ו' שעות תוך שבת – חצות לילה - שבת.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מצינו ענין חלה אצל יצחק דייקא בליל שבת (היינו אכילתה, כי הפרשתה תהיה בערב שבת, אבל העיקר הוא אכילתה) בחצות. והלחם בחי' זווג. ויתקן בחי' מחלת שהיא בחי' חלה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המפרשים על פירוש ר' שמשון הנ"ל הביאו בענין הזיווג דליל שבת שמבטל ד' גליות של ד' מלכיות הרמוזים במלת 'באפי' וגם הוא רמז בראשי תיבות של אשר פריו יתן בעתו. והנה כתוב אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי, מנחת, בחילוף אות נ' באות ל', באותיות דטלנ"ת של הלשון, אותיות מחלת. והרי זה ענין של כניסה לארץ ישראל כנ"ל. וכן באפי, בחי' איפה, ב'יצים באיפה, שהוא רמוז במחלת – תל"ב ביצים כנ"ל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוצי שמשון פרשת דברים

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

המקום שהוא עין טובה נקרא 'היכל קדשך', ומבטל לקליפות 'סמא-ל נחש' שהם בגימטריא תפ"ט וכו' עיין שם. תפ"ט עם הב' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ובתורה היכל הקודש, ליקוטי מוהר"ן נט, מבואר איך לבער את הקליפות בהתלהבות הלב ואש המשפט).

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

בענין היכל קודש עיין באבן עזרא, דניאל י:כא, והועלם השני, שהוא התיכון, שם נשמות צורות אמת בלא גופות, גם נמות בגופות אין להם מספר אצלינו, וגם הגופות בגופות, וכולם הם נכבדות, כי אין להם הפך או תמורה או שינוי בעצמם, רק על דרך מקרה במערכת תנועתם. וזה העולם יקרא 'היכל הקודש', והם 'שמי השמים' (תהלים קמח:ד), ושם כסא הכבוד ושם מיכאל וגבריאל וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון ריש פרשת דברים: בספר קרניים (מאמר י') כתב שיש למעלה מקום הנקרא עין טובה אשר בו שבעה עשר מאות ושבעה עשר פתחים. ויש בו קל"ג חלונות המבטלים לקליפה עגל. והמקום הזה הוא מבטל לקליפות, כי הוא ממש שוה. ונקרא היכל קדשך וכו' עיין שם. (אלף חוזר לא', והרי תשי"ח, שנים יותר מ-תשי"ו עצמות)

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

פעמיים 'תכלת' בגמטריא אלף שבע מאות. דכתיב בו וראיתם אותו וזכרתם וכו'. ומבואר ביחוד היראה לרמח"ל שיש שני אורות של תכלת ששורין בישיבות עיין שם, הרי פעמיים תכלת.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב בפרשת דברים (ד:כה) אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן. טוב בגמטריא י"ז, הזה בגמטריא יז, הרי 1717! לבנן – חסר כמו שכתוב בתורה, עם הכולל, בגמטריא קל"ג חלונות! כי ענין הבית המקדש הוא ענין (ד"ה ז) והיה עיני ולבי שם, כמבואר בלקמ"ת פג.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

המספר הזה הוא י"ז פעמים ק"א, כענין ושבתם וראיתם וכו' ובין עובד אלקים לאשר לא עבדו (מלאכי ג:יח), אינו דומה שונה מאה פעמים לשונה מאה ואחד.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד שבאריך אנפין יש רק עינא פקיחא לטוב, וזה אלף שבע מאות, והי"ז בחינת בת עין, בחי' מלכות דמלכות שהיא עשירית דעשירית.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון, ריש ספר תהלים, בענין המשמש מיטתו בערב שבת מעורר תתק"ף עלמין קדישין צרור החיים, עיין שם כל הענין. ומחבר הספר הוסיף מדליה לפרש בזה הפסוק (ישעיה נו:ד) כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' ונתתי להם בביתי וכו' וכו' ודרשו חז"ל (זהר ב פט.) 'לסריסים' על ת"ח המסרסין עצמם על ששה ימים ועוסקים בתורה, ובליל שבת בזרזין עצמם בזיווגם, ועיין שם מה שרצה לפרש בזה. לכאורה כוונותו ש'לסריסים', עם הז' אותיות ועם ג' כוללים, כי האבולפיה חקק כלל שכל ב' אותיות יש להם כולל, ואות ם' בגמטריא ת"ר, והרי הגמטריא תתק"ף!

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון, תהלים כג, הביא מספר צמח צדיק (ויזניץ, ליקוטים כט.) ז"ל השי"ת ב"ה וב"ש הוא נורא עלילה, ומסבב סיבות שיעשה הצדיק עבירה לשמה, כדי שעל ידי זה יצטרך לילך באלו התת"ן חדרים (של גיהנם), ויעלה משם נשמות רשעי ישראל. והנה ידוע מספרים הקדושים דבאם אדם עושה מצוה ויש לו ח"ו פניה בשעת עשיית המצוה, ואינו עושה המצוה לשמו יתברך, על ידי זה הוא נותן כח וחיות לחלק הרע ח"ו. והצדיק כשעושה עבירה לשמה הוא בהיפך זה, שעושה עבירה למען שמו יתברך בלי שום פניה אחרת, ולא לצורך ההנאת עצמו חלילה, רק עבור לקדש שם שמים שיהיה קדוש השם, על ידי זה הוא לוקח לעצמו תקיפות וחיזוק, ומשבר ומכניע את כח הרע. ועל זה מרמז תק"ף חדרים, שהצדיק הזה הוא תקיף בנפשו, ומכניב עצמו לסכנה עושה עבירה לשמה, עבור זה הוא זוכה להכניע את הרע, ואין לו שום פחד מר"ע חדרים. ודבר זה אין ידוע לשום נברא, רק היודע תעלומות יודע מחשבתו הטהורה שעושה למען שמו יתברך לייחד י"ה בו"ה, ולהמשיך השפעה מהש"ע נהורין עילאין שהוא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ואיני יודע איך פשט לו שעבירה לשמה כרוכה בעקבה גיהנם. ורבא אמר בכל דרכיך דעהו, אפילו עבירה לשמה, וחס ושלום שנותן עצה שמחייבת גיהנם. ואולי יש לדחות שאין כוונתו עונש גיהנם, אלא שמעשה עבירה מכריח שיעבור דרך גיהנם.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מש"כ שהצדיק עושה עבירה לשמה בלי פניות ועל זה משלים וכו'. טעות חמורה. כי הלואי הצדיק יעשה אפילו מעשה מצוה בלי פניות, ויפה פירש בספר שירת דוד שלכן פנחס זכה לחיי נצחיים כי הצליח לעשות קנאתו בלי שום פניה כלל. ושמעתי משלמה הלברנץ שכינה את עצמו הלב טהור, שכל הצדיקים שעשו עבירה לשמה, זה היה במסירות נפש ממש, כי ידעו כנ"ל שאפילו מצוה קשה לעשות בשלמות, והרי עבירה כמעט אי אפשר כלל וכלל להצליח לעשות לשמה בטהרה, וידעו זאת, וידעו שצריכים לעשות, ומסרו נפשם לעשות מה שהיו צריכים, בידיעה שיכוו. כן פירש לי למשל על מעשה של מחלון וכליון.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מובא בספר ניצוצי שמשון שם מספר בני יששכר (שבת מאמר ח:יז) אומרים בשבת מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר. והוא ג"כ בכוונת האריז"ל. ובפרט בסעודה שלישת מנהג הנהוג מצדיקי עולם לאומרו. ובכמה מקומות אומרים אותו אז ג' פעמים. נ"ל שהוא על פי הנ"ל, דהנה בשבת חייבי דגיהנם נייחין (זהר ב פח:), ובודאי הם מתפשטין בין הצדיקים להעלותם מן הגיהנם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

והוא תימה שהוא דחק עצמו שיש נוהגים בשבת לומר מזמור לדוד בסעודה, שהרי אפילו המשנה ברורה (קסו:ג) מביא שיש נוהגים לומר מזמור לדוד אפילו בסעודת חול. (לפני הרבה שנים בבקרי אצל די"ס, גם הוא לא ידע את זה, והוא סיפר אני חושב מעשה מהח"ח או איזה צדיק שאמר מזמור לדוד בסעודה, ואמר בא וראה שסעודתו של חול כמו סעודת שבת שלנו, ואמרתי לו שכן ראוי לכל אחד לנהוג כנ"ל).

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו בסעודת חול, יש לפרש שיש ענין להעלות מגיהנם כמו שרצה לפרש הבני יששכר. כי כבר כלל מונח לנו מהבעל שם טוב, שאוכלים בני אדם, דהיינו כל האוכל שלנו נמצא בתוכו נפשות מגולגלות, ועל ידי שאנו מברכים בכוונה מתקנים אותם, ואז יתכן שהם יתחייבו בגיהנם, ולכן י"ל מזמור לדוד שמרמז על הצלה מגיהנם.

</div>



# שולחן ערוך

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/shulchan-aruch/

# שולחן ערוך

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/shulchan-aruch


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שולחן ערוך

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אורח חיים

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צב: שיחות הר"ן ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תקפז – שרק מי שתוקע בבור וכיוצא צריך הבחנה אם קול שופר שמע אם קול הברה שמע – חיי מוהר"ן יז.

</div>



# ספרי

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/sifrei/

# ספרי

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/sifrei


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ספרי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת ראה – כל מקום שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם: שיחות הר"ן רסא.

</div>



# סוטה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/sotah/

# סוטה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/sotah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סוטה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת סוטה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ס' פעמים ו' בגמטריא רבי נחמן, עם ט' פעמים ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. סמך ואו טת הה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ב.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה זיווגו כקריעת ים סוף: לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים מושיב יחידים ביתה היינו זיווגים: לקמ"ת כט דף כג:.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ג.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות: לק"מ א דף א:, עב דף פט., עח דף צב:, קטז דף ק:, לקמ"ת ז:ג דף יב., ח:ב דף טז..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם עובר עבירה: לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ד:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

תועבת ה' כל גבה לב: לק"מ י:ה דף יג..

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ואשת איש נפש יקרה תצוד: לק"מ יא:ג דף יד:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

כל המתגאה לסוף נכשל בא"א שנאמר ואשת איש וכו': לק"מ קל דף קב..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יקרה היא וכו' מכה"ג שנכנס לפני ולפנים: לק"מ יג:ה דף יח..

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שהניח הקב"ה כל ההרים ולא נתן וכו': לק"מ טו:ד דף כ:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

הקיצו ורננו שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו: לקמ"ת עב דף לג..

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אין אני והוא יכולין לדור וכו': שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אא''כ משים לבו כבשר שנא' {ישעיה סו-כג} והיה מדי חדש בחדשו [וגו'] יבא כל בשר להשתחוות וגו', ע"ש. וי"ל שזה ההקפדה של רבינו שצריכים להתקשר אליו בתפלה, כי בשר ראשי תיבות רבינו בן שמחה, וזה ברסלב לב בשר.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ה. כל שיש בו גסות הרוח אפי' עשה צדקה בסתר דכתיב מתן בסתר יכפה אף וכו' לא ינקה מדינה של גיהנם.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ת"ח צריך שיהי' בו אחד משמנה שבשמינית. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית [גאוה], עם הל' אותיות ז' תיבות וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ בחלק ג' נחמ – בערך אגרת הרמב"ן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ה:

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ושם דרך מי שמשים אורחותיו: לק"מ טו:ב דף כ:.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

שתפילת השפל אין נמאסת: לק"מ טו:ד דף כ:.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ז:

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שהלכו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה וכו': לק"ה ד:ה דף ג:.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ט.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

חצי כלים והם אינם כלים: לק"מ רמא דף קיו..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר (איוב כ) במלאות ספקו יצר לו וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה רעד - דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך וכו' וכו' ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת, אזי תכף ומיד מתים מן העולם, ואז רואין האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ט:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

שמשון הלך אחר עיניו: לק"מ ז:ד דף ח:, לו:ב דף ג..

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ט: המשנה אחרונה בפרק: יוסף זכה לקבור את אביו, ואין באחיו גדול ממנו שנאמר וכו' מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. משה זכה בעצמות יוסף, ואין בישראל גדול ממנו וכו', מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום, שנאמר (דברים לד) ויקבר אתו בגי. ולא על משה בלבד אמרו, אלא על כל הצדיקים, שנאמר (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

והרי רמז בזה לקבורת רבינו הקדוש (שידוע בעת קבורתו פתאום היה אור גדול וכאשר חזרו לראות ראו שרבינו כבר שוכב שם מעצמו, ויש מ"ד הובא ברש"י ויקרא כב:טז ויקבר אתו, שמשה רבינו קבר את עצמו), כי הגמטריא של ו"הלך לפניך צדקך כבוד" הוא בדיוק: נ נח נחמ נחמן מאומן – ה' יאספך. על כן צריכים להתפלל הרבה שנזכה להביא את הציון רבינו לירושלים בב"א.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

י.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

אסא חלה את רגליו על שעשה אנגריא בתלמידי חכמים: לקמ"ת ב:ג דף ג:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

י: ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני הני תמניא בני למה שבעה דאסקיה משבעה מדורי גיהנם ואידך איכא דאמרי דקריב רישיה לגבי גופיה ואיכא דאמרי דאייתיה לעלמא דאתי.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

יא.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כל העוסק בבנין מתמסכן: לק"מ רסו דף קיט..

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

יא:

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת לידה יוצאין הדמים מרגלי האשה וע"כ נצטננין רגליה: לק"מ קסט דף קז..

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאשה כורעת לילד ירכותיה מצטננות: לקמ"ת ב:ג דף ג..

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

יא: דרש רב עוירא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים, ע"כ. ובמדרש רבה (ויקרא לב:ה) בזכות נשים צדקניות עתידים בני ישראל ליגאל.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שמאמרים אלו עולים בד אחד עם עוד מאמר חז"ל (חולין פט.) אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה שנאמר תולה ארץ על בלימה, ע"כ. וידוע שארץ בחי' אשה. וידוע שהאשה תמיד צודקת. הרי בזכות זה שאנשים בולמים עצמם נגד נשותיהן, ונותנים להן להיות תמיד צדקניות, זכו ויזכו לגאולה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ותיראן המילדות את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן וגו' להן מביעי ליה א"ר יוסי בר' חנינא מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

בבן יהוידע פירש שעשו עצמן כאילו לא נתבעו לזה מעולם, משום כבוד מלכות.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שפרעה תבען מצד נתינת פתח שיכולים לנצל את הילדים, וכמו שרואים היום שבעיני העולם אשה מותרת להפקיר את עצמה לזנות כדי לרגל וכדומה ר"ל, וכאילו מה שנעשה לאסתר בעל כורחה מותרת לכולם לכתחילה ח"ו. וזה מה שכתוב ולא נתבעו, שהם לא קבלו התביעה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

יב:

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ותרד בת פרעה לרחוץ לרחוץ מגילולי בית אביה: לק"מ כג:א דף לה..

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

יב: לא דיין לצדיקים שמחזירים להם אבידתם אלא שנותנין להם שכר עמה שנאמר ואני אתן את שכרך.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

כיון דשדיוה למשה אמרו תו לא חזינן כי ההוא סימנא, בטלו לגזירתייהו, והם אינן יודעין שעל מי מריבה הוא לוקה. ופרש"י ז"ל כיון דשדיוה למשה במים, כל זמן שהיה ביאור אין לקות גדולה מזו ובטלה סימן של לקייה, ע"כ. וי"ל אין לקות גדולה מזו כנגד הכשפים – עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ה' מבן מלך שהיה מאבנים טובות.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

יג:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

כד מית משה רבינו צווח קוב"ה וי מי יקום לי עם מרעים: לקמ"ת צא דף מא..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

יד.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור – לק"מ ד.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ובשביל זה נקבר מול בית פעור: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

(תוספות) למה נקרא שמו פעור ע"ש שפוער פיו: לק"מ ד:ט דף ד..

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה מלביש ערומים ומבקר חולים: לקמ"ת כב:י דף לג..

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

עליונים נדמה להם למטה ותחתונים נדמה להם למעלה: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

יד. בהגהות הב"ח הוסיף השמטה מהגמרא ז"ל ואמר ר' חמא בר חנינא מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם שמא יבאו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו משה רבינו עמוד בתפלה בעדנו ועומד משה ומבטל את הגזירה מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם שכן אתה מוצא בשעה שהיו ישראל במדבר וסרחו במעשיהם ועשו עגל קצף הקב"ה על ישראל ואמר למשה הרף (-בגמטריא נחמן מאומן) ממני ואשמידם, כמה צדיקים היו באותו הדור, וכמה חסידים, משה ואהרן ויהושע אלדד ומידד וע' זקנים ושאר חכמים ותלמידים ולא עשה בשבילם ולא ביטל הגזירה אלא בשביל משה, ע"כ.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ומאמר חשוב כזה בהסתרה, כי רק מופיע בהגהות הב"ח. ומובא גם בזוהר (בראשית דף כו שורה יב, ובדף כז: בסופו), ועיין בספר כוכבי אור, חלק ג' – חכמה ובינה, אות לז.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב יש להזכיר שב' שבטים וחצי לא לקחו חלקם בארץ ישראל, אלא בחרו להיות בעבר לירדן מזרחה להיות בארץ שבו משה קבור, כמש"כ בפרשת וזאת הברכה (דברים לג:כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון, ע"ש ברש"י.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מפני מה נסתתר קברו של משה רבינו מן העולם וכו' – חיי מוהר"ן בסוף ההקדמה.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

יז.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

בשכר שאמר אברהם מחוט ועד שרוך נעל וכו': לק"מ לה:ט דף מט:.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

איש ואשה זכו שכינה שרויה בינהם: לק"מ פג דף צד:, לקמ"ת לב דף כד..

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מה נשתנה תכלת מכל הצבעונים מפני שתכלת דומה לים (שהוא בחי' מלכות כידוע) וים דומה לרקיע (שהוא בחי' תפארת בחי' רקיע שמים שזה בחי' כלל המדות הקדושות) ורקיע דומה לכסא הכבוד שהוא בחי' עולם הבריאה בחי' לבא ע' במאמר לשמש שם אהל סי' מט - עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

יז. בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצות לרצועה של תפלין ולתכלת של ציצית.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

כא.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

משל לאחר שהיה מהלך בדרך וכו': לק"מ ד:ח דף ג:.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

אין עבירה מכבה תורה: לק"מ רד דף קיב.. שיחות הר"ן קלז.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

כא:

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אני חכמה שכנתי ערמה: לק"מ יב:ב דף טז..

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

היכי דמי רשע ערום וכו' ר' אבהו אומר זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז, ובתוספות הביאו מהירושלמי מעשה באחד שהשלימו לו מאתים זוז, ורבו רצה ליתן לו מעשר עני, ולכן רמז לתלמידיו ואעלוניה לקפילין וחסרוניה חד קרט וזכה עמיה עיין שם. וצריך עיון, למה העני לא יכול ליתן בעצמו קצת צדקה למי שהוא אחר – ולכאורה באמת חייב אפילו ליתן מעשה על הזוז שנתנו לו, ושוב יהיה יכול לקבל צדקה, ולא יכולים לגרום לו נזק בענין זה, ולמה תחשב רשע ערום. ומשמע שהעני אסור לעשות כן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

כב. לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר (ירמיה לא) וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה, ע"כ.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

עיין כוכבי אור, ששון ושמחה יא – כי זה כלל גדול שכל מי שלומד תורה נביאים וכו' הוא אומר שרק אז היו מעשיות כאלה, ועכשו לא, הוא בהמה ממש. כי כל הקלקולים המובאים בהם כלם נמצאים בם היום בכמה בחינות בכלליות ובפרטיות וכו' עיין שם. ומה שהבאתי מרבי נתן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

כו. תוספות ד"ה וזו הואיל ונתפשה אסורה אימא לא תשתה כלל קמ"ל. מיתה לר"י אמאי לא פריך הכא ואימא הכי נמי כדפריך לעיל, ונראה כל היכא דקרא דמסיק אדעתיה מתוכו למדרש הכי ומדריש לדרשא אחריתי לא פריך ואימא ה"נ דקמ"ל דכך ניתן למדרש למשה בסיני ולא בע"א, עכ"ל. וזה אחד מהדוגמאות שמצינו בש"ס שרק עד האמוראים ידעו מה ומתי יש לדייק במשנה (וכן בקידושין כה. – תנא שמעה לדרבי וקבעה ושמעה לדבן עזאי ותני ומשנה לא זזה).

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

כאן קבצתי כמה סוגיות דומה קצת, ודומה לדומה, ודוממתי, והם שמורים אצלי.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז שהיית אומר עתיד דור א' וכוכ': לק"מ קנט דף קו:.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ל:

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

כשעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה: לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עוללים ויונקים אמרו זה אלי ואנוהו: לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

לא.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה: לק"מ נח:ז דף סט:.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

לב. פרק אלו נאמרין בכל לשון

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

משנה. ואלו נאמרין בלשון הקודש וכו' ומשוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

כי דייקא על ידי לשון הקודש מפילים אותם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה יט, לשון נופל על לשון, שכל הלשונות העמים נופלים על ידי לשון הקדש, עיין שם.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

לו. בענין יוסף באותו שעה באתה דיוקנו של אביו וכו' וא"ל יוסף יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות וכו' מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה יוסף ונקרא רועה ישראל וכו'.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

לו: ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה, אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר, א"ל אגמרי, אגמריה ולא גמר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כי כאשר הצדיק לומד בעל כרחו את התלמיד שאינו הגון, אזי השם יתברך שומר אותו, שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו – ליקוטי מוהר"ן ס"ז, עיין שם בענין לעורר מהשינה משבעים פנים של התורה, וי"ל שהם בחינת הע' לשון.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

לח.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

כה תברכו בלשון הקודש: לקמ"ת ב:ה דף ד..

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

לח: פרש"י ז"ל ופטרנוהו בלא מזונות, כלומר למזונות הוצרך ולא היה לו וראה אחד נושא מזונות ובא לחוטפם ממנו לאונס רעבון ועמד זה עליו והרגו, עכ"ל. וכן פירש לקמן סוף מה: ז"ל לא בא לידינו ופטרנוהו וכו' והוצרך ללסטם את הבריות ועל (ב"ח: ידי) כך נהרג, עכ"ל. וקצת קשה דלפי אוקימתא זו יתכן שההורג פטור – לולא שיש שני עדים שם להתראותו, כמו הבא במחתרת שדינו כרודף, ואילו פרשת עגלה ערופה מדובר באוקימתא שכאשר תופסים את ההורג יכולים לחייבו מיתה, כדאיתא במשנה דף מז. נמצא ההורג הרי זה יהרג, וכמו שפירש רש"י שם בסוף פרשת שופטים ז"ל ואתה תבער, מגיד, שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג (כתובות לז:) והוא הישר בעיני ה', עכ"ל.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מ. ואמר רבי אבהו מריש הוה אמינא עינותנא אנא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

מזה יש הוכחה גדולה כפשטות הלשון לקמן דף מט: עיין משכ"ש.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מא. משנה ז:ח סוף פרק ז

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ (שם יז) לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ, אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִפַּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה,

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

כי אגרפס בגמטריא שמד רחמנא ליצלן, ורבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תורה רטו) שהצדיק בבחינת מש"ה - 345 - עומד בין שמ"ד- 344 לרצו"ן-346. ורצו להעלות אותו לקומה השלישי - של רצון. והרי אחינו אתה עם האותיות בגמטריא פת"ח, שזה כבר בחי' של רצון כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה ד) שצדקה, היא בחי' רצון, וצדקה היא בחי' פתוח תפתח, אלא שהיו צריכים להעלותו מהשמד כנ"ל, ועל כן אמרו ג' פעמים וכדי להוסיף את הג' כוללים להעלותו לבחי' 491 - נ נח נחמ נחמן מאומן! [וכן: אחינו אתה (כך אמרו להמלך אגריפס ונענשו) עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן], אבל כבר הקדימה התורה הקדושה וצוותה "לא תוכל" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים כנגד השני העליות שצריכים משמד לרצון.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מא:

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

כל המחניף וכו' לסוף נופל ביד בנו וכו': לקמ"ת כב דף כב:.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

מב.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

אל תיראו משפעת הקלגסים וקול הקרנות: שיחות הר"ן קכ.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מג:

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

מי האיש הירא וכו' הירא מעבירות שבידו: לק"מ יא:א דף יד:.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

מה. אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רצ.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

מו. בענין שאמר אלישע לגחזי העת לקחת את הכסף וכו' באותה שעה הי' אלישע עוסק בשמונה שרצים וכו' א"ל רשע הגיע העת ליטול שכר שמונה שרצים וצרעת נעמן תדבק בך וכו'.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

מו:

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

תניא כוותיה דר' יוחנן בשביל שכנעני זה הראה באצבעו גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן יש להבין קצת גודל הענין של הננח סוויף – שחותמים נ נח באצבעות.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש רש"י ז"ל ולזרעו כדאמרינן שאין מלאך המות שולט בהם, ע"כ. ולא זכיתי להבין, כי זה שבלוז לא היו מתים, זה היה מחמת מידת האמת. והאם זכו למידת האמת בזכות שהראה באצבעו?

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר ר' יהושע בן לוי בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם וכו' נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה וכו'.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

לא זכיתי להבין, הרי בני ישראל לא היו במצרים אלא רד"ו שנה. ולמה תהיו כל הארבע מאות שנה של הגלות נחשבים להיות לפרעה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

מז: משרבו מקבלי מתנות נתמעטו הימים ונתקצרו השנים דכתיב ושונא מתנות יחיה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

דורות הראשונים בבריאת העולם בבחי' אריך אנפין חיו קרוב לאלף שנים. אברהם אבינו בבחי' זעיר אנפין, חי פחות ממאתים שנה. אברהם אבינו אמר (בראשית יב:יג), למען ייטב לי בעבורך, פרש"י ז"ל יתנו לי מתנות, ע"כ. וזה מה שסיים, וחיתה נפשי בגללך, חיות הנפש בלבד בבחי' זעיר אנפין.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת ברכות דף י: אמר אביי ואיתימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי. שמואל הנביא חי רק נ"ב שנים, ועכ"ז חייו בבחי' ארך אנפין, כי נזיר עולם היה. אלישע קבל פי שנים מרוחו של אליהו הנביא שחי לעולם.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

מח.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

משחרב ביהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים ואמנה: לק"מ כה על התורה דף לז:.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

משבטלה הטהרה בטלה הריח: לק"מ ב:ו דף ב:.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

מח. משבטלו סנהדרין בטל השיר וכו' דאמר קרא זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

מח:

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים: לקמ"ת פו דף לט:. שיחות הר"ן קמ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

מט.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

שאמר ריחא דחנוניתא אני מריח וכו': לק"מ ב:ו דף ב:.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

בקרב שנים אל תקרי בקרב שנים אלא בקרב שניים: לק"מ יט:ט דף כז..

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר שיתה ה' מורה להם. וביאר המהר"ל שישראל מצד עצמם אין ראוי להם העושר, כיון שהם קדושים, והקדוש הוא פשוט, ואין דבר אחר מצטרף לפשיטות, ולכך היו ישראל מוכרי רבב אלמלא תפלת דוד וכו' שמצד התפילה שהשי"ת נותן בדרך הרחמים בודאי שייך הכל לישראל, אך מצד סדר העולם אין ראוי להם העשירות.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

בשיח שרפי קודש ב-קכד כז"ל רבנו אמר: ראיתי, שכל אנשי יהיו עניים – ובכן פעלתי אצל הקב"ה שיזרק ביניהם 'א מיצעל (- כנוי לעשיר ההולך לבוש בכובע יפה), עיין שם.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ר אילעא בר יברכיה שני ת"ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה וכו'. עיין בסוף מסכת מגילה (לב.) מימרא דרב משרשיא שני תלמידי חכמים היושבים בעעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם. ועמש"כ שם בדיון מה שכתוב בספר המידות מריבה מט. שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחת, עד שיהיה להם אמת, ע"כ.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ואלא (-כיון שכל יום ויום מרובה קללתו) עלמא אמאי קא מקיים, אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבה דאגדתא וכו' ופרש"י ז"ל אקדושה דסידרא, סדר קדושה שלא תקנוה אלא שיהו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה, וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ, ויש כאן שתים, קדושת השם ותלמוד התורה, חביב הוא. וכן יהא שמיה רבה מברך וכו' וכו' ויש כאן תורה וקידוש השם, עכ"ל. הרי מכל התורה כולה חז"ל בחרו לקבוע הלימוד בעם ישראל במעשה המרכבה – עיין בחלק ה' מאומן בענין שעיקר הלימוד הוא בפנימיות התורה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

משנה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה. עוד הוכחה נגד הגירסא המשובשת בספר ברית מנוחה.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה – פרש"י ז"ל בטוח בחשיבותו ועושה מעשים מופלאים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ענין להאמין בעצמך, עיין שיחות הר"ן קמ.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

מט:

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

פני הדור כפני הכלב: לק"מ כב:ד דף לב., סז:ג דף פד:.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

והמלכות תהפך למינות: לק"מ יח:ג דף כד:.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף לא תתני ענווה דאיכא אנא: שבחי הר"ן כב.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

לא תתני ענוה דאיכא אנא: קמז דף קד:.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה רב יוסף לתנא, לא תיתני שבטלה ענוה, דהרי איכא אנא שאני ענוותן. 125 125 כך פירש"י, וכתב מהרש"א אף שאין דרך החכמים להתפאר ולהשתבח במעלתם, מכל מקום כדי שלא יהיה שונה הברייתא בטעות, אמרו לו שלא בטלה משמת רבי שהרי גם כעת יש בעלי ענוה כמותם, ועוד שאף בימי רבי לא היה זה שבח לומר שהיה ירא חטא שהרי נאמר ויראי חטא ימאסו. ובשם הגר"א הובא בדברי אליהו, שכוונתם היתה לאמורא שנקרא "אנא" ומוזכר בירושלמי. ובתפארת ציון כתב שרש"י פירש "שאני ענוותן" כדי לשלול פירוש זה. ורבים מהאחרונים ביארו, שמאחר שבטלו מעלות אלו אין אדם יכול להשיגן בשלימות, ואם כן יש לומר שבאו להודיע איזה מדרגות בטלו, שלא ינהגו בהם אנשים שאינם ראויים, כמו שמצינו [בבבא קמא נט.] שחבשו את אליעזר זעירא שהלך בנעלים שחורות כאבלות על החורבן, והקפידו עליו שנהג יוהרא, יותר מדרגתו. ועל כך באו רב יוסף ורב נחמן לומר שעדיין דרגות אלו קיימות בדורם, ומותר לנהוג בהם. וכן כתב החיד"א במראית העין ועיין בבן יהוידע באופן דומה. ועיין ב"עיונים" על מסילת ישרים פרק י"ד. ובאבני נזר [חו"מ צ"ה] כתב שהידיעה במעלותיו אינה סתירה לענוה, שהרי משה היה עניו מכל האדם וכתב ולא קם בישראל כמשה, והיינו דאמר רב יוסף דאיכא אנא ומצד שני אמר אי לאו ההוא יומא כמה יוסף איכא בשוקא, עכ"ל ויש להעיר עוד, שעיקר בעל הענוה האחרון לפני רב יוסף היה רבי, ודרכו של רבי היתה לומר בלשון 'אומר אני' (למשל בפסחים עה.) וע' בספר בית האוצר (מערכה א כלל לג) שכ' שרבי היה אומר כן דרך ענוה, כאילו הוא אומר רק הדעה שלו, אכן לאור דברי רב יוסף מוכח שאכן הוא דרך ענוה אמיתי לאמר אני בתוקף ולא כדברי הספר הנ"ל. ועיין לעיל דף מ. ואמר רבי אבהו מריש הוה אמינא עינותנא אנא כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו דאמר איהו חד טעמא ואמר אמוריה חד טעמא ולא קפיד אמינא לאו עינותנא אני ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו וכו' עיין שם. -- ועיין שבחי הר"ן ח"א אות כב וש"נ --. אמר ליה רב נחמן לתנא, לא תיתני שבטלה יראת חטא, דהרי איכא אנא, [עיין רש"י מגילה כ"ח ב'. שרב נחמן היה מחסידי בבל].

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שיש עוד דרך פשוט לפרש את המאמר הנ"ל, שרב יוסף אמר לתנא שהוא אינו ראוי להחליט כך שבטלה ענוה, כי איכא אנא, דהיינו שכל עוד שיש לו אנוכיות שלו הרי אינו בעל דבר להכיר באחרים אם באמת נתבטל מהם.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה, רב נחמן חידש עוד יותר (כי בפשוטו יראת חטא הוא דרגה נמוכה מענוה, וכמו שכתב הרמב"ן באיגרת, וכמבואר בדברי חז"ל), שאפילו בענין יראת חטא אין האדם ראוי להכיר והחליט מצבו באחרים כל עוד שהוא בעצמו לקוי באנוכיות.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתורתינו הקדושה (פרשת כי תבוא כז:ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב, ואיתא במס' סוטה ריש פרק אלו נאמרין בכל לשון (דף לב.) שבאר היטב זה בשבעים לשון, וכתבו המפרשים (יעו' בתוספות יו"ט שם) כי היטב בריבוע, ה- הי- היט- היטב, בגימטריא שבעים. וגם מפורש בליקוטי מוהר"ן (תורה כז:ה) שענין באר היטב, שבאר הוא ר"ת וירא בצר להם ב'שמעו א'ת ר'נתם ע"ש, ועל כן רציתי גם לכתוב על אבן לבי לפרש קצת עיקר הר"נה הוא ר'בינו נ'חמן, נ נח נחמ נחמן, הוא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, שיורד לעמקי הקליפות ע' האומות להשקות נשמות צמאות, ובתוך התהום מכלה הפרוטה מהכיס, ופריטא שפתיה בפרסומי ניסא ותהום כל העיר, בא"ר היט"ב!

</div>



# סוכה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/sukkah/

# סוכה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/sukkah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סוכה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שיעור גודל הסוכה צריך להיות לא פחות משבע על שבע (ורש"י כתב בדף ד' שבע ומשהו). שבע על שבע זה 49, וידוע שכל דבר כלול מעשר ספירות הרי 490, ועם הכולל (או המשהו שהזכיר רש"י כנ"ל) – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

[וגם כדאי להזכיר שבלקוטי מוהר"ן תורה כב רבינו כתב שנחמו נחמו עמי, אלו המקיפים של השכל. שעיקר הנחמה זה מהדעת, והמקיפים זה בחי' הסוכה – ענני הכבוד של רוח הקודש. גם ענן, יכולים להחליף הע' לח' בסוד אותיות הגרון אחה"ע, והרי ענן זה ננח!]

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ורבא אמר מהכא (ויקרא כג:מב) בסוכות תשבו שבעת ימים, אמרה תורה, כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין (נה:) אמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין הן אלא מפתח בתיהן, מתיב רב חסדא, ויחנו על הירדן מבית הישימות וכו' אמר ליה רבא דגלי מדבר קאמרת, כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כמאן דקביע להו דמי, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבא גופיה ס"ל שהלמען ידעו דורותיכם שבסוכות הושבתי את בני ישראל היו בחינת דירת קבע. ולכאורה כן מוטל על המקיים מצות סוכה, שבונה דירה שנכללת בשיעור דירת עראי, עליו לקבוע דירתו שם כבדירת קבע.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

דף ד. סוכה שהיתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה ויש בה הכשר סוכה כשרה, ופרש"י ז"ל כשרה כל הסוכה שיש לה ג' דפנות, והאי הכשר סוכה אפילו מן האיצטבא והלאה דמנינן חללה מראש האיצטבא ומעלה, ונמצא דופן אמצעי כולו כשר ודפנות הצדדים ברחב האיצטבא הוכשרו בה, הרי כאן סוכה קטנה כשרה, ואמרין לקמן (דף יט. פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה, ומפרשינן ליה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי בפסולת גורן ויקב שזהו דרכן ליעשות ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נידון כסוכה, הלכך כל הסוכה עמות שהיא גדולה כשרה, עכ"ל, ונפסק להלכה בשלחן ערוך (אורח חיים תרלג:ה . מזה יכולים להבין גודל כח הצדיק, שאפילו כל העולם רחוקים מאד מצילא דמיהמנותא, בחי' הסכך שעל הסוכה, אבל כיון שהצדיק נמצא בעולם, ובונה את דירתו בצל השכינה, הרי מכשיר את כל העולם, ומביא אותם להיות תחת כנפי השכינה, וזה מה שה' יתברך אמר למשה רבינו (דברים י:א פסל לך, כי על ידו מכשירים כל הפסל היוצא. ולפי זה יש להעמיק במה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה רסט ז"ל מדירת הצדיק נכר מעשה הדור ע"ש), וא"ש בס"ד.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ציץ נזר הקדש – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קעב.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מה"מ אמר ריש לקיש אמר קרא (בראשית ב:ו) ואד יעלה מן הארץ, מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

לק"מ כא:ג דף כט: (ושם: מנין שאין מסככין אלא בדבר וכו' ועוד שינויים ע"ש).

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כ. שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל. עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה מט:ז.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כה. א"ר זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כז. שאל אפיטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר כגון אני שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום מהו שאוכל סעודה אחת ואפטר א"ל בכל יום ויום אחתה ממשיך כמה פרפראות (פי' רש"י מיני מעדנים וכו' להיות לבו משוך אחר הפת ויאכל) לכבוד עצמך ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כז:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל: לק"מ ל:ה דף מב..

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

משבח אני את העצלנים ברגל וכו': לק"מ קלה דף קב:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כז: ת"ר מעשה בר"א ששבת בגליל העליון וכו' והגיע חמה לסוכה א"ל מהו שאפרוש עליה סדין א"ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט הגיע חמה לחצי הסוכה א"ל מהו שאפרוש עליה סדין א"ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים שבט יהודה ובנימין העמידו מלכים ע"פ נביאים וכו'.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט, ועיין ברש"י שכז"ל ומראובן ושמעון גד ואשר לא מצאתי מפורש, ע"כ. ועיין בפסיקתא דר"כ נספחים א ז"ל כך נמשל שמעון כשור ויהודה כאריה, לפיכך טפלו ליהודה, ובשביל שלא ברכו לא העמיד שופט. והכתיב מלך זמרי שבעת ימים בתרצה, אמר רבי יודן לית שבעת יומין במלכותא כלום, ע"כ. וק"ק דהא קי"ל (ברכות כח.) לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר, שאפילו יום אחד חשוב.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כח.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

יונתן בן עזיאל – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קעד. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' קעד.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. עיין מש"כ במסכת ברכות דף לד: חנינא בני בקש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב רואים פה את היסוד גדול מרבן שמו של יונתן בן עוזיאל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לב:

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

שתי תמורות יש בגי בן הנם ועולה עשן מבינהם וכו': לקמ"ת צ דף מ:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

לד.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב חסדא הני תלת מילי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קעח.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הקב"ה אני אמרתי שיהיו ישראל לפני כקח על מים רבים ומאי ניהו ערבה והם שמו עצמן כצפצפה בין ההרים.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

קח בגמטריא נ נח, צפצפה – היפוך פצפצי"ה שבפתק.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

משנה

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יהודה אומר אני והו הושיעה נא. וע' ברש"י ש"אני" ו"והו" הם שני שמות בשם ע"ב, השם הראשון: וה"ו, והשם הל"ז: אנ"י. ובסידור אוצר התפילות סדר הושענות בשם הריעב"ץ כתב שמקדימים לומר 'אני' ע"פ הפסוק (ישעיה מד:ו) אני ראשון ואני אחרון. וצע"ק מנא ליה לרש"י לפרש ששם והו כאן הכוונה לשם הראשון של שם ע"ב, עד שנצטרך לפרש למה מאחרו אחרי שם אנ"י, והלוא השם המ"ט של שם ע"ב הוא גם כן – וה"ו, ויכולים לפרש בפשטות, אני – שם הל"ז, והו – שם המ"ט, כסדרן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ואין רצוני להאריך בפילפולים עד שאזכה לברירו דמילתא. ועיין מש"כ בספר מלכים א:יז:כא שיתכן שכל ענין של שם ע"ב למדים מהשני דברות הראשונים, אנכי ולא יהיה. ואנ"י מתחיל החצי השני של שם ע"ב ומרמז על אנכי. (וע' לעיל לז: א"ר חמא בר עוקבא א"ר יוסי ברבי חנינא וכו' מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים, ובמתן תורה היה גשם וטל תחיה).

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שעושים הושענות עם הערבה. ערבה – ע"ב ר"ה, כי השם ע"ב יש בו רי"ו אותיות, והב' של ערבה הולך על הע' להשלימו לע"ב והולך בין הר"ה, להשלימו ר"ז ועוד חסר ט' והם הג' שמות והו אני והו.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מה:

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

יכול אני לפטר את כל העולם כלו מן הדין – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפ.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר (ישעיה ל:יח) אשרי כל חוכי לו, ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

הרי עוד הפעם בחז"ל שמשתף הצדיקים עם השם יתברך. ודייקא פה, שתיכף בהמשך תניא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם (הערוך לנר כתב שבסנהדרין סג. משמע שנחלקו התנאים בענין זה אם אסור).

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בענין הל"ו האלו, עיין בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל פרשת וישלח עה"פ ויותר יעקב לבדו, שנשתייר על פכים קטנים, כי כתוב (בראשית לב:כד) ויעבר את אשר לו, ל"ו בא"ת ב"ש היינו פ"ך, והוא העלאת הניצוצין של ף"ך של מנצפ"ך שמכוונים בה' ימל"ך, שזה דייקא רק בכח יעקב אבינו שיש לו הכח להעלות מעשיה ליצירה דרך קו האמצעי של תפארת, ובכח עשרה הרוגי מלכות כמבואר בכוונות, ע"ש שהביא מהמדרש רבה ויגע בכף ירכו, נגע בצדיקים שעתידים לצאת ממנו ואיזה זה דור השמד. ויעקב נשאר שם עד עלות השחר, אשרי המחכה לו.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מח:

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בצדוקי אחד – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפב.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הנהו צדוקי וכו' א"ל ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב ששון ושמחה ישיגו.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מט. מה יפופעמיך בנעלים מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מט:

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

חמוקי ירכיך מה ירך בסתר: לק"מ י:ז דף יג:, לקמ"ת ה:טז דף יב..

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

חמוקי יריכיך וכו' אלו השיתין שמנוקבין ומחוללים עד התהום: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד תורה על מנת ללמדה: לק"מ יד:ב דף יח:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ותורת חסד על לשונה זה הלומד על מנת ללמדה: לק"מ נח:ה דף סט:, רז דף קיב:.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

אין הצדקה משתלמת אלא לפי החסד שבה: לק"מ סז:ה דף פה..

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

נב.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

כי הגדיל לעשות וכו': לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו: לק"מ עב דף פז:., קל דף קב..

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ומה לעתיד לבא שעסוקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, ובמכתב מאליהו (ח"ג עמ' 41) פירש, שאף לאחר שתתבטל הסתת היצר יש לחשוש שאדם יחטא מכח ההרגל, כיון שכבר הורגל להמשך אחר הרע, ע"כ. אכן עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות רלג.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה:כא-כב) אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, כי גחלים את חותה על ראשו וה' ישלם לך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל האכילהו לחם, הטריחהו במלחמתה של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט). השקהו מים, תורה, דכתיב בה הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה), עכ"ל.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהתורה מכונה לחם וגם מכונה מים. ומבואר במסכת חגיגה (יד.) שחלק ההלכה שבתורה קרוי לחם, וחלק האגדה קרוי מים.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשיחות הר"ן אות כג אמר רבינו ז"ל אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ"ל.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלכאורה השווה תהילים לבחי' אגדה. והנה (הבאתי בחלק ה' – בפרק עסק הצדיק ואנשיו) במדרש שוחר טוב (תהלים א) מובא שדוד המלך ביקש על קריאת תהלים ז"ל יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות, ע"ש. והשל"ה הקדוש (מסכת יומא עמוד התשובה, אות כט) פירש ז"ל כעוסקים בעומק התורה נגעים ואהלות, וע"ש שמשמע שנתקבל בקשתו. ואם כן תהלים יש לו גם בחי' לחם ממש.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ע"ש. עמש"כ במסכת קידושין דף ל: על יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכו'.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

נג.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

רגלוהי דבר נש אינון ערבין ליה: לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד..

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו עליו על הלל הזקן – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפד.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפו.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

תניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה, אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן, ופרש"י ז"ל אם אני כאן הכל כאן, דורש היה לרבים שלא יחטאו, בשמו של הקב"ה, אם אני כאן הכל כאן, כל זמן שאני חפץ בבית הזה ושכינתי שרויה בו וכו' ע"ש, הרי שהלל היה מדבר סתם בשמו של הקב"ה ואומר, אני וכו' – ומיד אחר כך הגמרא ממשיכה, הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי ע"ש, וכאן אני חוזר על הלל עצמו, הרי שלפעמים היה אומר אני והכוונה היה להשם יתברך, ולפעמים אמר אני וכיון על עצמו.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות כאן (ד"ה אם) הביאו שבירושלמי (ה:ד) משמע שדיבר על עצמו ועל עם ישראל.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחלק ה' בפרק מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן -ואיך אומרים כן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

נה. בחולו של מועד בראשון מה היו אומרים, הבו לה' בני אלים וכו' וכו' רב פפא מנח בהו סמנא הומהב"י, וסימנך אמבוהא דספרי (-גדודי אנשים ונשים רגילים להלך במבוי של מלמדי תינוקות), ע"כ.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש כי הומהב"י בגמטריא אני והו – שאומרים בסוכות. ולכן הקדים אות ה' השני לאות ב', כמו שהעיר רש"י, כדי לקרב הה' השני לאותיות הראשונות שהם כמעט וה"ו, אלא שחסרים אחד, ולכן לא הקדימו לאות מ', כי צריכים לקחת א' מאות מ', כי לוקים אחד במספר ארבעים (ב עם שוא – ולא במספר – עם פתח).

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שהוסיפו עוד סימן, כי אלו השני שמות מסומנים בשם ע"ב, שיוצא מהפסוקים של ויסע ויבא ויט בפרשת בשלח, שענינם העברת עם ישראל את הים סוף, בחי' גדודי אנשים ונשים, וזה דספרי, ספרי בגמטריא שמי – בחי' שם ע"ב.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

נו:

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה במרים בת בלגה – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפח.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימא.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, מרכבה עליונה מזרח – ואו דשם הויה. הפינה שלישית, הפה, עיר מלוכה – אכתריא"ל. ואותו השם יש במרכבת הבינה, הא דשם הויה, למטה מן השוק ימן, בקשר ארכובת רגל ימין.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים, כנשכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה לוקוס (-זאב) לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק, וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

דקדקו המפרשים לפרש שחמורה זילזולה במקדש יותר ממה שהמירה דעתה ונשאה גוי, כי רק מחמת זילזולה קבעו את טבעתה. ואף על פי שלא נראה מוכח, הנידון חשוב להזכיר, כי את שתלוי במקדש קבעו במקדש. ומענין לענין שמעתי עכשיו גוי שרוצה להתגייר, אבל יותר חשוב לו להתעכב כדי לעזור כספי לצדיק, כי יותר חשוב לו לעזור לצדיק מלצאת מגיותו להיות יהודי. ואכן מומר עוד יותר גרוע.

</div>



# תענית

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/taanit/

# תענית

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/taanit


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תענית

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זה תפלה: לק"מ מט:ב דף נז..

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ולעבדו בכל לבבכם כו' זו תפלה וכתיב בתרי' ונתתי מטר. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ג: ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח (פרש"י שלא ינשב) ומפריח הטל (פרש"י שלא ירד) אין מחזירין אותו (פרש"י דלא מיעצרי), ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פורת יוסף (ד"ה ולא, הובא במתיבתא אות יז) משמע מכאן שאפילו אם אומר בתוך תפילת שמונה עשרה שקר גמור, אין מחזירים אותו. ותמה מזה על הפוסקים שפסקו שאם הזכיר בתפילתו מאורע של יום אחר, כגון אם אמר 'יעלה ויבוא' של ראש חודש בסתם יום חול, מחזירים אותו (שו"ע או"ח קח), ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בספר שבחי' הר"ן אות י' על התנהגות רבינו בילדותו להגיד התפילות של כל הימים ביום אחד.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ד.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

האי צורבא מרבנן דרתם אורייתא קרמתחא ביה: לק"מ ק דף צז..

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מי שרוצה שלא יהיה רגזן יהיה דיבורו בנחת: שיחות הר"ן קמב.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר נשבע הקב"ה וכו': לק"מ מט:ד דף נז..

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ה:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אין מסיחין בסעודה: לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קצו.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ז.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בר פפא רמי, כתיב (ישעיה כא:יד) לקראת צמא התיו מים, וכתיב (ישעיה נה:א) הוי כל צמא לכו למים, אם תלמיד הגון הוא, לקראת צמא התיו מים, ואי לא, הוי כל צמא לכו למים, ע"כ. פרש"י התיו, משמע להוליך לו מים. וכתיב לכו למים, ילך הוא עצמו. אם תלמיד הגון, שרוצה ללמוד ממך מצוה לרב לילך אצלו במקומו. ואם לאו, ילך הוא אצל הרב, עכ"ל.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

קצת קשה כי כמעט לא מצינו דבר כזה שהרבי ילך לתלמיד, אלא כולם באים לבית מדרש או לביתו של החכם והוא מלמדם. ועוד, האם הרבי יעזוב שאר תלמידיו כדי ללכת לאחד. וצריכים לומר שזה הלכה (שהרמב"ם לא הביא – מהרי"ץ חיות) למקרים בודדים ומועטים מאד.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם לפי מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה עו אתי שפיר כמין חומר. וז"ל וזה בחי' מעלת התקרבות לצדיקים, כי יש בחי' צמאה נפשי, דהיינו כמו מי שהוא צמא מאד ששותה אפי' מים הרעים, כמו כן גם בעבודת הבורא ית', יש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון, ולומדים ועובדים עבודתו תמיד, והם תמיד בבחי' צמאון, כי נפשו שוקקת תמיד לעבודת השי"ת, אך שהוא בלא זמן ושכל, כי לפעמים ביטולה של תורה היא קיומה (מנחות צט) כמה שכתוב (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך, וזהו מעלת התדבקות בצדיקים כי הם עושים גבול וזמן לבל יהיה בבחי' צמאון, עיין שם. ועיין שם ענין טוב מראה עינים מהלך נפש, כי בכח הראות, עושה הילוך לנפשו, והוא הגבול, עיין שם.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל שבודאי כולם צריכים לבוא לצדיק, והצדיק כפי מה שמבחין שהתלמיד הגון ובאמת בא אליו, הרי יעשה גבול, בחי' התיו, לשון גבול, עיין רש"י בפרשת ויחי עה"פ עד תאות ז"ל עד קצות, כמו והתאויתם לכם לגבול קדמה (במדבר לד:י), תתאו לבא חמת (במדבר לד:ח), עכ"ל. ואתי שפיר לשון גבול הוא בעצמו לשון של התאוה והצמאון, והוא כפי תחרא. וזה ענין שהצדיק ילך, שהוא יעשה את הגבול. וכאשר התלמיד אינו הגון, הצדיק יניח להתלמיד ללכת – לעשות את הגבול.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה ס:ז וכשעוסק לעורר בני אדם, הוא צריך לשמור עצמו מתלמידים שאינם הגונים, כדי שלא יהא נדבק בו מהרע שלהם, שלא יזיק לו וכו' וכו' אך אי אפשר לבשר ודם להיות נשמר בעצמו שלא ישמעו תלמידים שאינם הגונים ממנו, ולזה צריך שיהיה לימודו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות, דהיינו שעל ידי למודו עם תלמידו יהיה כאלו עשאו לחבירו וכאלו עשאו לדברי תורה וכו', וכשלומד בכוונה זו, אזי השם יתברך שומר אותו, שלא יהיו דבריו נכתבים בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו, עיין שם. ובלימוד כזה בודאי לא יביא התורה לגבול בשביל תלמיד שאינו הגון.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במהרש"א ובבן יהוידע שנתקשו הלוא אסור ללמוד תלמיד שאינו הגון, והמרש"א פירש מדובר על זה שרוצה לשוב (ועיין ביסוד העבודה ב:א), והבן יהוידע פירש שאינו בכלל אינו הגון, רק הכוונה שלומד להתגדל או לשאר פניות. ולפי הדברים הנ"ל יכולים לפרש שאפילו אינו הגון ממש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מבואר למה הרמב"ם השמיט הלכה זו, כי כבר יש חיוב ללמוד על מנת וכו', ויש איסור ללמד תלמוד שאינו הגון, והצדיק שיקיים את זה, בעיקר הוא להמשיך גבול להתלמיד ההגון, ואם הצדיק יודע לעשות את זה בודאי יעשה ואין דרך לקבוע את זה להלכה איך שהצדיק עושה את זה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי ה:טז) יפוצו מעינותיך חוצה, וכתיב, יהיו לבדך, אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה, ואם לאו יהיו לך לבדך, ע"כ.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וכאן קשה על כמה וכמה מקומות בספרים הקדושים שמביאים את הפסוק הזה לענין הפצת תורת הצדיק לכל העולם, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה יד:ג ז"ל ואי אפשר לקרב את הגרים עם בעלי התשובה אלא על ידי תורה כמו שכתוב, יפוצו מעינותיך חוצה, שצריך להשקות אותם שהם מבחוץ, להודיע להם הדרך ילכו בה וכו' ע"ש. ובתורה טז כז"ל אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה, ויהפך לכל שפה ברורה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' קב, מכון רמח"ל) ז"ל כי אינו רע אלא אם מלמדים הסודות לשאינם מהוגנים. אבל אם הלומדים הגונים, מה שיהיה אחר כך אינו רע, עכ"ל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להבין שהגמרא כאן גם כן מבין שחוצה היינו לכל העולם, אלא שכדי שיגיע חוצה, זה צריך לעבור דרך תלמוד הגון, שכיון שקבלו התלמוד הגון יכול לעבור חוצה. אבל אם אין תלמוד הגון, יהיה לך לבדך.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ז:

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו עזות בידוע שנכשל בא"א: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ח.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אין הגשמים יורדין אלא בשביל אמונה: לק"מ ט:ה דף יב:, לקמ"ת ה:א דף ז:.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

כל המצדיק א"ע מלמטה מצדיקים עליו את הדין מלמעלה: לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ח. אמר ר' אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מנין מחולדה ובור כו' מה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקב"ה עאכ"ו.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ח. ד"ה ר"נ ור' יצחק הוו יתבי בסעודתא א"נ ר"ג לר"י לימא מר מילתא א"ל הכי אמר ר' יוחנן אין מסיחין בסעודה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ח:

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שהגשמים יורדין אפילו פרוטה וכו': לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

שמש בשבת צדקה לעניים: לק"מ לא:ב דף מג:, נז:ז דף סח:.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת גשמים אפילו גייסות פוסקות בו: לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ח: אמר להו ר' שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ע"כ.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

זה כשיטת רבי שמעון בר יוחאי, עיין ברש"י עה"פ הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם (במדבר יא:כב) ז"ל זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו וכו' רבי שמעון אומר, חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך וכו' אלא כך אמר, שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים ואחר כך תהרוג אומה גדולה כזו, הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו, ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם, וכי שבחך הוא זה, אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך, השיבו הקב"ה ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ט.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד וכי וכו': לק"מ נח:א דף סט..

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

משה איידי דנפיש זכותיה כרבים דמי: לק"מ קמג דף קד..

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ט:עולא איקלע לבבל חזא פורחות (עננים קלים) אמר להו פנו מאני (כלים) דהשתא אתי מיטרא, לסוף לא אתי מיטרא, אמר, כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו. עולא איקלע לבבל חזא מלא צנא דתמרי בזוזא, אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא, בליליא צערוה (פרש"י בשלשול, דאמרי' (גיטין דף ע.) תמרי משחנן ומשלשלן), אמר, מלא צנא דסכיני בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא, ע"כ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הסמיכות של השנים מסייע למה שרבינו גילה בספר המידות ערך אמת ח"ב ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

י.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל שותה תחילה ושתייתה מהתהומות: לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל שותה תחילה: לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ מצרים הויא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, והוא אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם א' מששים בגן, וגן אחד מששים לעדן, ועדן אחד ממשים לגיהנם, ע"כ. ומכאן קשה למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כב הגן עדן והגיהנם הם בזה העולם אך אי אפשרלבוא לשם מחמת הקרירות וכו' ע"ש, כי לפי המבואר כאן אי אפשר לאמר שלא רואים ומגיעים שם כי הוא בקצה, הרי גדלו ענק יותר מכל היישוב. ועל כרחך יש בחינות בזה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

מאן יחידים, אמר רב הונא רבנן, וכו' וכו' (י:) תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד, אלא כל תלמידי חכמים יחידים, אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד, יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור, תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפילו במסכתא דכלה וכו' ע"ש. ורש"י לעיל ו. (ד"ה יחידים) פירש דהיינו תלמידי חכמים חסידים ומיוחדים במעשיהם (ולכאורה ס"ל כהראבי"ה (ח"ב סי' תתנ) והרא"ש (פ"ב סי' כב) שענין של פרנס כאן אינו מדובר בענין ידיעת התורה, אלא הכוונה לאדם שנאמן בשליחות הקהל ומוסר נפשו לעמוד בפרץ להגן בעדם וכו' (-ועם כל זה דוקא הוא חשוב יחיד), ולא כתוספות (ד"ה איזהו שפירשו לענין ידיעת התורה). ולפי מה שרבינו גילה בהשמטה שבין ב' חלקי ליקוטי מוהר"ן, שצריכים להיות כמו אברהם שכתוב בו אחד היה אברהם, הרי מי שזוכה לקיים את זה נחשב יחיד.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

יא:

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

היושב בתענית נקרא חסיד: לק"מ לז:ד דף נא:.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא: לק"מ נ דף נט..

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מר עוקבא איקלע לגינזק – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קצט. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' רא.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

יד. רש"י ד"ה ולא לצעקה, כז"ל תפלה שאין אנו בטוחין כל כך שתועיל תפלתנו לצעוק עליהן בשבת, ע"ש.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים להרחיב הביאור בזה בעזה"י. ויש לעיין שאולי זה כענין מה דקי"ל לקמן בסוף הדף אמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון, ע"ש, ודו"ק.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

טו. אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה, צדיקים לאורה דכתיב (תהלים צז:יא) אור זרוע לצדיק, ולישרים שמחה, דכתיב ולישרי לב שמחה, ע"כ.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ורש"י כתב ז"ל ישראים לשמחה, דישרים עדיפי מצדיקים, ע"כ. ושיטת הרשב"א להפוך. ולשניהם קשה, הרי בכלל מאתים מאה, וזה שעדיף למה לא יזכה לשניהם.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה הענין המבואר בספר המדות, ערך צדיק ב:יח (וערך מריבה ב:כב) ז"ל יש שני צדיקים, שאחד דבוריו הם כחרישה, והשני דבריו כקצירה. או אחד דבריו הקמת הברית לזווג, והשני דבריו הם הממשיכין את הזרע – ומהים את הולד בבטן אמו ומגדלין אותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל אור זרוע לצדיק, לשון יחיד, ענין הקמת הברית שמזמין את האור, ולישרי לב – לשון רבים, ולב הוא המלכות, הנוקבא, וענין ישרי לב יש לפרש שליטה (כמו ישר-אל, כי שרית) על המלכות, והוא ענין המשכת הזרע לנוק', וזה בחי' שמחה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

טז.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

למה נקרא שמו הר המוריה וכו': לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

כ: אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן!

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

כא.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

נחום איש גמזו – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רג. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רז. על פי לק"מ לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' ריג.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

נחום איש גם זו היה צריך שמירה מהנמלים, יש לומר כי בזה הוא חטא בחוסר זריזות שהיא מדת הנמלים, כמו שכתוב לך אל נמלים עצל וכו'. (ועיין במפרשים עירובין ק: שלמדים גזל מהנמלה - שמכינה הכל).

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

כא:

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

לא מצית למעבד כעובדא דאבא אומנא: לק"מ לד:ד דף מח..

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אבא אומנא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ 'ויהי הם מריקים', עמ' ריט. על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' רכב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

כב.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

הנהו תרי בדחי שזכו לעולם הבא: שיחות הר"ן מג.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

כב: על כולן (-הצרות הנזכרות) יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו, אמר רב יהודה אמר רב, מ"ט דרב יוסי, דכתיב (בראשית ב:ז) ויהי האדם לנפש חיה, נשמה שנתתי בך החייה, ע"כ.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד ז"ל ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות, עליהם נאמר (ויקרא יח) "וחי בהם", ולא שימות בהם (יומא פה:), כי אין להם שום חיות כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין סיגופים, עיין מש"כ בריש ספר השתפכות הנפש ובריש ספר שבחי הר"ן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

כג.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו הצדיק וכו' אמר מי איכא דניים וכו': לק"מ ס:ט דף עג..

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

חוני המעגל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רכו.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

כג:

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

כד הוה אצטריך עלמא למטרא אמר איזיל וכו': לק"מ יג:ה דף יח..

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

אנא עלמא בחרובא אשתכח כי היכי וכו': לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

כד:

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מעשי דרבי חנינא בן דוסא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רל. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רלו. על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' רלט.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

כה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה רבי חנינא בן דוסא והעזים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כב 'חותם בתוך חותם', עמ' רמה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בן דוסא והתרנגולים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ קפח, עמ' רמו.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

איכו, יאריכו קורותיך – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת סז 'בראשית – לעיני כל ישראל', רמח.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

אי בעית דאיחרוב עלמא וכו': לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' רמח. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' רנג.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

כה:

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

דמיא לעגלא ופריטא שפוותיה: לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

קול התור נשמע בארצנו: לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

האי רודיא דמיא לתור: לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כשמנסכין את המים בחג תהום אומר לחבירו אביע מימך: לקמ"ת ה:טז דף יב..

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כה:-כו והיינו דקי"ל במסכת תענית (כה:-כו) שאין אומרים הלל אלא על נפש שבעה וכרס מלאה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

לכן הבטן מרמז על הלל הכי גדול של נ נח, ב' מתחלף למ' באותיות א"ל ב"ם, ט' פעמים ן' בגמטריא ת"ן עם המ' והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

כו:

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ביום חתונתו זה מעמד הר סיני: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

- משנה ד:ח – ביום חתונתו זה מתן תורה (- יום הכיפורים שניתנו בו הלוחות האחרונות), וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש (- יום חינוך בית המקדש, שיום הכיפורים היה אחד מימי חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך כמבואר במועד קטן ט. (-רע"ב ותוספות יום טוב), ובכל בו (סי' סב ד"ה אמרו) ביאר שיום הכפורים נקרא יום שמחת לבו, על שם שלמחרת אותו יום הכפורים שבו ניתנו הלוחות האחרונות, צוה ה' לישראל לעשות לו מקדש, והמהרש"א ועוד מפרשים פירשו שיום שמחת לבו הוא ט"ו באב שלעתיד יבנה בט"ו באב– וזה סיום המשנה), שיבנה במהרה בימינו (- ואילו לפי הראשונים שפרשו שיום שמחת לבו הוא יום הכיפורים, הרי זה תפלה (תפארת ישראל, יכין אות סח – אכן יש לפרש שיום כיפור הוא יום של בנין בית המקדש העתיד, עיין בכף החיים הלכות יום הכפורים תרכ:יב ז"ל ביוה"כ ילמדו ביחזקאל מריש סימן מ' עד סוף סי' מג, ששם נבואה שנתנבא יחזקאל המע"ה (אולי צ"ל הנע"ה) על בית שלישי ביוה"כ עצמו, דכתיב בראש השנה בעשור לחדש, והיינו ר"ה דיובל, וארז"ל במדרש א"ל הקב"ה ליחזקאל הע"ה ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת הבית ומעלה אני עליהם כאלו עוסקים בבניינו, ע"כ בן א"ח פ' וילך אות כא. ועיין תכ"ט אות ו', עכ"ל. הרי שכל יום כיפור עוסקים בבנין בית המקדש).

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

כח:

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ומעת הוסר התמיד – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רנו.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

כט.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

אתם בכיתם בכיה של חינם וכו': לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

רבן גמליאל הבטיח לשר רומי חלק בעולם הבא, ועסקו בזה המפרשים, במירא דכיי (ד"ה א"ל) כתב שסמך על כך שהקב"ה 'צון יראיו יעשה' (תהלים קמה:יט) והיה בטוח בזכויותיו שהקב"ה ישמע לו. והיה סבור עוד, שאף אם הקב"ה לא יתן לנכרי עולם הבא מחמת זכות המצוה, ינכה הקב"ה מזכויותיו של רבן גמליאל ויתנם לאותו נכרי. ומעין זה תירץ בעיון יעקב (ד"ה אישתבע). ועיין שם תירוץ נוסף (מתיבתא).

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן אות רח"צ. אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע"ה לומר שמונה פעמים אבשלום בני, ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן כמו שאמרו רז"ל (סוטה י:), זה הכח יש לו גם כן, שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנם ולהכניסו לגן עדן, ע"כ.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מה שהבאתי בחיי מוהר"ן אות רסז, מספר כוכבי אור שהביא מהשל"ה שחלוקת השכר לצדיקים הוא על ידי משה רבינו.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר (דברים ב:טז-יז) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי, אלי היה הדבור. ופרש"י ז"ל לא היה הדבור עם משה, ביחוד וחיבה, דכתיב וידבר ה' אלי לאמר אלי נתייחד הדיבור, ואע"ג דמקמי הכי כתיבי קראי בהו וידבר. איכא דאמרי לא היה פה אלא פה אלא בחזיון לילה, גמגום, עכ"ל. (ועיין בפירוש הרשב"ם (ב"ה קכא: ד"ה לא) שהדיבור היה על ידי מלאך או על ידי אורים ותומים. אך בגבורות ארי (ד"ה לא) כתב, שחלילה לומר שנבואת משה היתה באיזה פעם על ידי חזיון לילה או מלאך או אורים ותומים. מתיבתא. והעירו עוד שאולי תלמיד טועה כתב את זה, כי החיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים ש אות לה) כתב בשם היעב"ץ שפירוש רש"י למסכת זו אינו מרש"י, אך מדברי כמה ראשונים נראה שבאמת הוא מרש"י, אלא שמרוב העתקות נפלו כמה טעויות סופרים, וע' במהר"ץ חיות ואכמ"ל).

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שדברי רש"י עם האיכא דאמרי פירוש אחד הוא (ולא שני פירושים שונים כמו שהבין המתיבתא). וזה שרש"י כתב גמגום הכוונה כענין מה דאיתא בזוהר הקדוש שמשה רבינו כבד פה בגלותא, וכבד פה היינו גמגום. וזה הענין שלא נתייחד לו הדיבור, כי נלע"ד שענין ייחוד הדיבור הוא, שמשה רבינו היה כולל ומייצג כל הבריאה בתוך צלם דמותו, וכך היה מקבל דבר השם על כל הבריאה, והרי הדיבור על כל הבריאה נתייחד בו לבדו, אבל כיון שבני ישראל היו ניזופים, לא היה יכול לקבל הנבואה ככה, אלא כאיש פרטי, ובודאי היה רק ביום כמו שהעידו חז"ל וכמו שהדגיש הגבורות ארי הנ"ל, אלא היה בבחינת מלאך ואורים ותומים בבחינה זו שהיה צינור פרטי של נבואה, ולא היה בא בכח כל הבריאה. וכעי"ז מצינו בחז"ל שכאשר זוכים ישראל כל השפע מגיע אליהם, והאומות יונקים מהם כמו כלב שמשליכים לו אוכל מהשולחן, אבל כאשר לא זוכים האומות לוקחים השפע ראשון והשארית ישראל. ולכן כאשר ישראל היו נזופים משה רבינו היה מקבל את הנבואה רק כאיש פרטי כנ"ל.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

לא.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

עתידים צדיקים להראות באצבע כמ"ש זה ה' קיוינו לו: לק"מ לג:ה דף מז:.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבוא וכו': לק"מ סה:ד פא:.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

זה ה' קיוינו לו: לקמ"ת לט דף כה..

</div>



# תלמוד ירושלמי

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/talmud-yerushalmi/

# תלמוד ירושלמי

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/talmud-yerushalmi


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תלמוד ירושלמי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות א:ט עשרת הדברות הם כקריאת שמע – לק"מ כג:ד דף לה..

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות ה:ב אם אין דעת הבדלה מנין: לק"מ קיז דף קא.. שיחות הר"ן צד.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פאה. לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק הוא מכם – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה ומי שחפץ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מדרש רבה

</div>



# תמיד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/tamid/

# תמיד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/tamid


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

י"ט אייר, התשע"ב, ל"ד לעומר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד, המשניות פה עוסקים בענין שמירת בית המקדש. ונראה לפרש על פי תורה נא בלקוטי מוהר"ן שדובר שקרים לא יכון בעיני ה', שמזה למדין שהאמת הוא השומר על השי"ת, וכמו שכתוב בפירוש בתהלים, השומר אמת לעולם, שהאמת הוא השומר. והנה מבואר בגמרא שהלוים היו שומרים בכ"א משמרות למטה, והכהנים ג' משמרות למעלה. ונראה, כי כתוב שהשי"ת השליך את האמת ארצה, ומבואר בתורה נא ז"ל והטהרה הוא בחינת שמאל, בחי' לוי, בחינת וטהרת את בני לוי, ולוי בחינת שמאל כידוע, ועל כן עקר אחיזת הטאמה הוא מבחינת שמאלא וכו', ע"כ. הרי שהלוים עומדים לשמור למטה. וזה כ"א משמרות, כי א"ך חלק כמובא בגמרא פסחים, ופרש"י שאך, הוא ח"ץ בחילוף האותיות, כי זה מה שמבואר בתורה נא, שיש את היחוד של השם, ויש את הטהרה, ששם העולם והטומאה הוא כבר בכח, ויש ממש את הטומאה, אז הטומאה הוא בחי' חצי. ולכן הגמרא לומדת משמרות הלוים מהמילה "בעבודתך" שהוא בגמטריא "חצות" כידוע מדרשי הפתק הקדוש, שזה עיקר עבודת איש יהודי לקום בחצות, כי עיקר השמירה על האמת. (ולכן בפתק המלה בעבודתך מופיע ממש בחצי הפתק, יש חמש שורות למעלה ממנו, וחמש שורות למטה ממנו. גם המלה עבודה מופיע ג' פעמים בפתק, שדורשי הפתק אמרו שזה רמז על הג' בתי מקדש, ולכן בפעם השלישי כתוב ובחיזוק עבודה תיבנהו, מלשון בנין, שבמהרה יבנה אמן). ולכן מיד קודם החתימה של נ נח נחמ נחמן מאומן, כתוב בעבודתך, כי זה רמז על השמירה, שהוא האמת כנ"ל, והחותם הוא בחי' אמת, כידוע מחותמו של השי"ת. וחותם, זה אותיות תחום, כי שם השמירה, כי החותם הוא אמת השומר כנ"ל. אבל גם במקום טהרה, עוד לא הגיע ליחוד השם, כמבואר שם, ויחוד השם הוא בג' נקודות, קב"ה וישראל ואורייתא, אז למעלה יש ג' משמרות כהונה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשיכה לדבר על אבני בית המקדש, שזה המבואר בתורה נט, שאבני בחי' אב ובן כחדא (ועיין שם במשנה שהזקנים היו שם, בחי' אב, והגמרא מביא והבית בהבנותו, בחי' בן), ולכן הכהנים היו שומרים פה, כי הם השומרים דרך היחוד כנ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והשמירה על בית המקדש, כי בית המקדש הוא לא רק אתר בית שכינתיה, הוא גם בחי' עינים, כמבואר במ"א בלק"מ, ולכן השומרים בחי' אמת שומרים עליה. וגם בתורה נא רבינו מביא את הפסוק לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, הרי מפורש שרבינו ממש קאי על בית המקדש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אייר התשע"ב.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד דף כז מבואר בגמרא שבעיקרון השמירה של הכהנים היה נעשה על ידי הרובים, נערים שלפני בר מצוה, והפרחי כהונה, הבחורים כבר היו עושים עבודה ממש. גם מבואר בגמרא שהמקומות של השמירה היו חוץ לעזרה כדי שיוכלו לשבת, דקי"ל שרק מלך מבית דוד יכול לשבת בעזרה (וע' מש”כ בזה בס”ד בערך מסורה בברסלב אות ח). עוד איתא בגמרא דעה על אחד מהמקומות של המשמרות, פרבר, ששם היו שני שומרים, כיון שהמקום היה כלפי בר, דהיינו רחוק. ועוד ענינים שאביא עם פירושן לקמן בה"י.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי תורה נב בלקוטי מוהר"ן, הנעור בלילה והולך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה, בזה מתחייב מציאות כל הבריאה, כי בודאי הש"י לא היה מחוייב להקים את המציאות, אך לאחר שהש"י ברא את נשמות ישראל, אז כביכול כל המציאות הוא מחוייב על ידו. ולכן כל מה שישראל עושין יותר את רצון הש"י ונכללין בשרשן, הם מתחייבים ביותר את המציאות, וכדי שישראל יבטלו את עצמן ממש לאחדות הש"י, זה רק על ידי התבודדות, ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אברהם אבינו היה אחד, והתבטל להש"י כמו שאמר, ואנכי עפר ואפר, שזה לכאו' תכלית ההתבודדות, ומ"מ נשאר ממנו איזה דבר, כי יצא ממנו ישמעאל, וכן מיצחק אבינו נשאר ממנו איזה דבר כי יצא ממנו עשו, ורק יעקב השיג השלמות של חיוב המציאות. ולכן מצינו שרק יעקב קבע שמקום המקדש יראה גדולת השי"ת אפילו להעכו"ם, ע' בלקוטי מוהר"ן ריש תורה י', שאברהם אבינו קרא למקום המקדש הר, ויצחק קרא לו שדה, ורק יעקב קראו לו בית, דהיינו מקום יישוב, שאפילו העכו"ם יכולים להשיג דרכו גדולת הש"י (ומבואר שם שגם אברהם אבינו היה לו בחי' של הש”ב, הר שדה בית, אבל שלמות ענין הזה, שבית המקדש יקרא בית תפלה לכל העמים זה רק על ידי יעקב. ומצינו גבי לידת יצחק יעקב והשבטי י”ה, ותה”ר, שהוא ס”ת של בית' שדה' הר'). כי כל העולם ומלואו, הכל לא נברא אלא בשביל ישראל דייקא, ולכן על ידו, יתגלה רצון הבריאה לכל העולם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יעקב אבינו כאשר הגיע למקום המקדש, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, שעשה את האבנים שומרים (ועי' במדרש רבה, שרבי יהודה אומר שלקח י"ב אבנים, ור' נחמיה אומר, שלש, ורבנן, שנים. ואולי י"ל שלפי הרבנן דר"י כל אחד מהי"ב אבנים היו שנים, הרי כ"ד, כמשמרות של הבית המקדש, ורבי נחמיה אומר ג', כמנין משמרות כהונה), והאבנים נתאחדו תחת ראשו, וע' גם בתורה נא שגם שם מפרש ש'אבני' פירוש הביטול לאחדות הש"י.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בתורה נב שצריכים ללכת למקום שאין הולכים שם בני אדם, כי במקום שהולכים שם בני אדם ביום, הרודפים אחר העולם הזה, אף על פי שכעת אינם הולכים שם, הוא מבלבל וכו'. ונראה לפי זה, שאכן במקומות כאלו שבני אדם הולכים ויש השפעה מהם באויר, אז במקומות כאלו צריכים דייקא להיות עם חברים שיהיה השפעה טובה, וזה בחי' השומרים על הר הבית, כי השמירה של הכ"א משמרות של הלוים לא היה אלא חוץ לעזרה, וזה בבחי' הר ושדה, ולכן היו שומרים מהשפעת הבלבולים של בני אדם בהבלי עולם הזה. ולזה במקום השמירה של הפרבר, שהיה רחוק, יש דעה שהיה צוות, שני שומרים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שעבודת השם, להגיע לרצונו יתברך, הוא רק על ידי התבודדות, לא היה השמירה חשובה, והיו נותנים אותה להרובים (נערים), ואילו פרחי כהונה, הבחורים שכבר הגיעו לבר מצוה לא היו עוסקים בשמירה, אלא בעבודה ממש (אלא דאכתי צ"ע, דלכאו' זה רק לענין הכהנים, אבל נראה שהלוים שהיו שומרים, זה היה בחי' עבודתם, שזה רק מגיל ל', וצ"ע), עבודה בבית המקדש, בבחי' ביטול לאחדות השי"ת.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן, אירע קרי לאחד מהן יוצא הולך לו וכו', כי קרי זה בחי' מקרה, היפוך של חיוב המציאות, שבית המקדש הוא מקום שנקבע דוקא ע"י יעקב אבינו שהוא מחייב את המציאות, כי הוא השלים רצון הש"י. וגם כל הכהנים, אפילו אלו שלא ראו קרי, היו טובלים לפני העבודה, כי הטבילה זה כדי להכלל בשורש, בחיוב המציאות.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן מה שהמשנה והגמרא מלמדין על מצב בית הכסא, כי זה גם כן עבודת הביטול לגרש ולסלק הפסולת והמדות רעות.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאיתא בהברייתא איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקות לפניו וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו וכו', ע"ש (סוף כז:-כח.). כי מבואר בתורה ד' על מאמר חז"ל (סוטה כא) משל לאחד שהיה מהלך בדרך באישון לילה ואפלה וכו' נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים, שאבוקה של אור זה הצדיק, ובתורה י:ד הנ"ל מבואר שהצדיק יש לו הבחי' להעלות מבחי' הר ושדה לבחינת בית. ולכן דייקא איש הר הבית היה מחזר, שמעלה מהר לבית, והוא היה מחזר על כל משמר, כי המשמרות היו בבחי' המהלך באישון לילה ואפלה, דהיינו במקום שיש השפעות לא טובות, ולכן צריכים דייקא את הצדיק להעלותם מבחי' הר לבחי' בית.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כח.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

המוכיח את חבירו לשם שמים, מושכין עליו חוט של חסד, ע' לקוטי מוהר"ן תנינא ח:א – דף טז., ומש"כ שם.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כו אייר, התשע"ב, ל"ו לעומר.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד דף כח. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקד"ה שנאמר (משלי כח:כג) מוכיח אדם אחרי חן ימצא, ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד שנאמר (מוכיח אדם אחרי) חן ימצא ממחליק לשון, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פסוק זה במשלי מרמז הרבה על המבואר שם, כי הענין של פשוט כפול משולש וכו' מכונה לפעמים אחוריים, וזה מש"כ אחרי חן, וחן דייקא, כי אלו האותיות באחוריים הם נ נח! וגם ס"ת של הפסוק (גם כן בחי' אחר – סוף) נחמן קיא, כי זה המבוא בתורה שם, שכדי לזכות לקול המוכיח, שהוא השיר פשוט כפול וכו', צריך תפלה בדין, והתפלה בדין עומדת בבית הבליעה של הס"א, ואזי הוא מכרח לתן הקאות ע"ש. ור' נחמן הוא זה השיר. על מרומז היטב בס"ת כנ"ל.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ אחרי חן ימצא ממחליק לשון, כי להגיד נחמן באחורים נשמע כמגמגם, היפוך המחליק בלשונו, ועל זה מעיד הפסוק ששפיר טובא להשיג החן באחוריים מלהגיד סתם בחילוק לשון!

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מש"כ במשלי (יב:יג) בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק, שבפשע שפתים של הצדיק, שמגמגם בבחי' נ נח, מוקש את הרע, ויצא מצרה צדיק, כי שמו הולך וגדל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וענין של אחרי, שהוא ג"כ אותיות ריח, בחי' סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא, המבואר בריש התורה שם – קול המשקה את הגן שבו גדלים כל הריחות והיראות, ע"ש.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

לב.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

אלכסנדר מוקדון מעבר להרי החשך – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' תכו.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו לו ממזרח למערב, תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה, חמה במערב הכל מסתכלין בה, באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה, ע"ש. צ"ע הלוא כאשר החמה במזרח או במערב, אז יש גם המרחק של המזרח או המערב וגם המרחק של השמים, מה שאין כן כאשר הוא למעלה יש רק מרחק של השמים.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אמר להן אלכסנדר לזקנים: האם שמים נבראו תחלה או הארץ נבראה תחלה?

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו לו: שמים נבראו תחלה. לפי שנאמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". הרי שמים כתיב בתחלה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עוד אמר להן: אור נברא תחלה או חשך נברא תחלה?

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו לו: מילתא דא - אין לה פתר [פתרון]!

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ומקשינן: ונימרו ליה זקנים לאלכסנדר: חשך נברא תחלה, דהא כתיב "והארץ היתה תהו ובהו, וחשך על פני תהום", והדר כתיב "ויאמר אלהים יהי אור, ויהי אור". הרי דחושך כתיב קודם בקרא.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ומשנינן: אין הכי נמי, דהכי הוי. אבל לא רצו להשיבו דבר, משום דסברי, דלמא אתי לשיולי להו: מה למעלה מרקיע שעל ראשי החיות, ומה למטה מהן. מה לפנים מחוץ למחיצת העולם, לצד מזרח, ומה לאחור חוץ למחיצת העולם, לצד מערב? ולכך אמרו לו שאין להם פתרון. ומתוך כך ימנע מלשואלם עוד במעשה בראשית.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב מקשינן: אי הכי, גם על שאלתו, "שמים נבראו תחלה או ארץ", נמי לא נימרו ליה תשובה, כי דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור? ואמאי בזה השיבו לו?

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ומשנינן: מעיקרא סבור כי בדרך אקראי בעלמא הוא דקא משייל. ולכך השיבו לו. אך כיון דחזו דקמהדר ושאיל, סברי, לא נימא ליה תשובה. דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

כאן מבואר יסוד דברי רבינו בחיי מוהר"ן אות כד, עיין שם באריכות, ובתוך דבריו כז"ל וכן הקשיא המובאה בעץ החיים בתחלתו שרוצה בעל ה"שערי גן עדן" לתרצה, ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתרוץ הוא ולא כלום, כי סוף כל סוף מסים שם שלמעלה משם אסור להרהר. אם כן טוב אשר יפה לתרץ הקשיא בתחלה עם זה התרוץ, שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור, ולמה לנו לכנס בחקירות של עולם התהו כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום, עיין שם.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לב: תנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע ויש אומרים לאחורי הרי חשך. והמהרש"א פירש שמתחלה היו ברקיע ועל ידי תפילת דוד הורדו לארץ. וא"ש כמו שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כב, שהגן עדן והגיהנם הם בזה העולם ממש.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות תמיד בשמחה (פצפצי”ה)

</div>



# תנא דבי אליהו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/tanna-devei-eliyahu/

# תנא דבי אליהו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/tanna-devei-eliyahu


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תנא דבי אליהו

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר הייתי אצל רבי עקיבא והרמח"ל כמה פעמים היינו אומרים שזה כמו גן עדן, שמעט זוכים להיות שם וכו'. ועכשיו שאני מגיע לקבר רב ענן, והתחלתי לקראו תנא דבי אליהו, ומתחיל ויגרש את האדם (בראשית ג:כד), והוא קצת פלא שממשיך מאיפה שבאתי.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בספר רוקח כתב שהתיבה הראשונה, ויגרש, בגמטריא תנא דבי אליהו, כי יש לרמוז שמו בספרו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה תנא דבי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תנא דבי, ראשי תיבות, תורת נחמן ישראל דוב בער אודסר.

</div>



# תמורה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/temurah/

# תמורה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/temurah


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמורה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יד. וכל הקרב בלילה קדוש בין ביום בין בלילה (נוסח הגמרא על פי הרש"ש ודפוס ישן). יש בזה רמז להיסוד שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ג', שהלומד בלילה – הקרב בלילה – ניצול מלימוד שלא לשמה, וכאור הבקר זוכה להחוט של חסד שמגין עליו, והרי הוא קדוש בין ביום בין בלילה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

טז. אמר רב יהודה אמר רב בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך, אמר לו, רבי כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, לא כך כתבת בי (שמות לג:יא) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, מיד תשש כחו של יהושע (ס"א משה, וכן הגירסא בילקוט סוף פרשת בחקותי) ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות ועמדו כל ישראל להרגו, אמר לו הקב"ה לומר לך אי אפשר , לך וטורדן במחלמה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והדבר תמוה עוד מה ענה יהושע למשה רבינו, הלוא אפילו אם זכה להיות לידו ממש כל הזמן הלוא היה לו עולמי עולמות עד אין סוף לשאול ממשה רבינו שעלה לשמים ולמד מפי הגבורה ממש וכו'.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להקשות שהלוא קיימא לן שביום פטירתו של משה לא היה יכול לצאת ולבוא בדברי תורה, שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה (רש"י ריש פרשת וילך, דברים לא:ב), ואם כן איך רצה לפשט הספקות של יהושע.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לדייק לשון הגמרא, בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, שלכאורה "לגן עדן" מיותר לגמרי (ואולי יש מקום לומר שזה היה אחר העברתו דרך גיהנם להוציא משם כל הרשעים, כמבואר בחיי מוהר"ן אות תרב, שזה היה ספקו של רבי יוחנן בן זכאי אם יעבירנו דרך גיהנם).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך ביאור, הלוא יהושע זה שהחליש את עמלק לפי חרב, וכל ענין עמלק הוא הספקות, ספק בגמטריא עמלק, כידוע, ואם כן למה חשש משה שהיה נשאר ליהושע ספקות בשום דבר.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מה ששאלנו שבו ביום של פטירת משה נסתמו ממנו התורה, י"ל על פי מה שרבינו גילה בתורה ו' (מיד אחר שנגמר לשון רבינו כתוב שם) ז"ל וזה פרוש "ויאמר ה' אל משה: קרא את יהושע" משה הוא נקדה העליונה ויהושע הוא נקדה התחתונה, "והתיצבו באהל" זה בחינת הרקיע בחינת הוא"ו שבתוך האלף, "ואצונו" כי משה היה צריך אז למסר הכל יהושע "ואין שלטון ביום המות (קהלת ח)" כי בשעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ליהושע על כן דיק ואצונו, אני בעצמי, כי חזרה הממשלה להקדוש ברוך הוא, ע"ש. ולפי זה י"ל שמשה לא חשב ליישב הספקות של יהושע בעצמו, אלא שהשם יתברך יברר.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שם שאז משה רבינו היה עוסק להביא את יהושע לתוך האוהל, לתוך הוא"ו, שהוא בחי' בושת פנים, וובזה מיושב ומדויק לשון הגמרא כאן, בשעה שמשה נפטר לעולם הבא, בחי' בושת פנים לגן עדן. ויהושע הוא נקודה התחתונה, בחי' המלחמה עם עמלק ובחי' ידבר עמים תחתינו והדמימה, בחי' ישמע בזיונו וישתוק, שיחשוב שמגיע לו הבזיון, וכל זה בחי' ענוה. והגם שיהושע כבר החליש את עמלק לפי חרב, עוד היה לפניו מלחמת כיבוש ארץ ישראל, שזה אותו בחינה כמבואר שם. ויהושע התכונן לקבל אז את הכל ממשה רבינו והשם יתברך.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד לפרש על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ד' אות ז ז"ל כמו משה רבינו שראה כתוב בתורה, וידבר ה' אל משה, ויאמר ה' אל משה, וישראל קוראין בכל יום בתורה שבחו של משה, והוא בעצמו מספר להם שבחיו, ולא היה למשה שום התפארות וגדלות מזה, כמו שכתוב והאיש משה עניו מאוד וכו' ע"ש. וזה מה שיהושע ביקש ממשה רבינו, ללמוד ממנו מידת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות טובות ובו נצטיין משה רבינו, ועל כן בודאי על זה ביקש יהושע ללמוד אז ממשה רבינו, וזה מה שאמר לו, הלוא כתבת עלי בתורה ומשרתו לא ימיש, ואיך זוכים לענוה לחיות עם זה כנ"ל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מיד תשש כחו יהושע, בחי' הדמימה, שקבל את הענוה (ואתי שפיר אפילו להגירסה שנחלש דעתו של משה, כי זה מה שמשה רבינו מסר לו, הענוה וחלישות הדעת), ואכן כיון שלא זכה לענוותנותו של משה רבינו, לא היה יכול לעמוד בידיעת כל התורה. כי באמת כל ידיעה וידיעה בתורה הוא אישי, שמו נקרא עליו, ובכל מקום שהאדם רואה ולומד עליו למצוא את עצמו ולראות פחיתותו ושפלותו, כמבואר בתורה קכא, ויהושע לא הצליח לזכות לעמוד בזה בשלוש מאות הלכות שנשכחו לו ונולדו לו שבע מאות ספקות, כדי שיוכל לעמוד במה שכתוב עליו בפירוש בתורה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ועמדו כל ישראל להרגו, בבחינת המבואר בתורה ד' שם, מי אשר חטא אמחנו מספרי, שאי אפשר להתקיים בלי ענוה מוחלטת כאשר התורה בפירוש משבחת אותו. ועל זה השם יתברך נתן לו העצה להתחיל כבר לעסוק במלמחת הנקודה התחתונה, שהוא גם כן בחי' מיתה, להפוך הדם לדום כמבואר שם.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ויתן לה כלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות (עיין שם שזה לשון מים שהוא תורה), אמר לה, מי שדר עליונים ותחתונים יבקש ממנו מזונות (-לשון בתמיה, בודאי לא יצטרך) [גירסת הב"ח: מי שכל רזי עולם עליונים ותחתונים שלו יבקש ממנו מזונות], ע"ש. לשון הגמרא כאן הוא ממש נפלא על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שהפרנסה נמשכת על ידי כלליות בן ותלמיד, בחי' דרי מעלה ודרי מטה, שהמלכות מקבלת מרמזי היד של החכם בים החכמה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ויתן לה את גולות עילית ואת גולות תחתית אמר לה מי שכל רזי עולם עליונים ותחתונים שלו יבקש ממני מזונות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

לב. (לא רצו להשיבו דבר, משום ד) דסברי, דלמא אתי לשיולי מה למעלה ומה למטה מהן, מה לפנים ומה לאחור. הגמרא כאן ממש כדברי רבינו בספר חיי מוהר"ן אות כד, עמש"כ שם.

</div>



# תרומות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/terumot/

# תרומות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/terumot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תרומות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תרומות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) נ נח ע"ה. תרומות בגמטריא סוד נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:א חמשה לא יתרמו ואם תרמו אין תרומתן תרומה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי לקוטי מוהר"ן תורה כד. שעל ידי שמחה יוצאים מהיכלי התמורות. וזה חמשה אותיות שמחה, תרומה אותיות תמורה. ועיקר השמחה בלב כמבואר שם וזה היפוך לב חרש מחשבות און (משלי ו:יח) מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה (משלי יב:כ), הרי השמחה מול המרמה, התמורות של החרישה של הלב לרע. וזה שוטה, שהוא הרוח שטות של העבירה. וכן הקטן, מוחין דקטנות שצריכים להעלותו. והתורם את שאינו שלו, כי אינו עומד על שלו, כי הכל בתמורה, וכן נכרי, שהם בעצמן המשעבדים ומקיימין את ההיכלי התמורה. אכן המשנה דייק ושינה לשונה אצל הנכרי, ולא סתם כלל נכרי עם השאר שאין תרומתן תרומה, אלא כתבה, נכרי שתרם כו'. וזה המבואר בסוף התורה שלעתיד הנכרים בעצמם תביאו את בית ישראל מהגלות, אפלו ברשות, בחי' רשת, בחי' אייתו אשלי ומושחו, היינו עיקר עליית הקדושה על ידי השמחה (מושחו - ושמחו) וכו' בבחי' וימדדם בחבל השכב אותם ארצה, שעל כרחם יתבטלו התמורות, והרי אין תרומתו תרומה. וא"ש הלשון הכפול, כי הול"ל אינה תרומה, וכפל הלשון, להורות שאין התרומה של הנכרי מתקיים, כי הוא תמורה, אלא תרומה יהא בעזה"י לע"ל. וכן י"ל אפילו ברישא, ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שמרמז שכל מעשיהם אינה אלא בבחי' תמורה ולא תרומה. כי כל התמורות הם זוגות וכפילות שמתדמים לקדושה. אבל בסוף לע"ל תרומה יהא על ידם דייקא על ידי השמחה, היפוך חמשה אלו.

</div>



# תיקוני זהר

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/tikunei-zohar/

# תיקוני זהר

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/tikunei-zohar


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני זהר

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מלכות: שיחות הר"ן פה, צו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כז. והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו: שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כט. זכאה מאן דידע לזרקא חיצין: שיחות הר"ן נב.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

לב. היכל בגמטריא אדנ"י: שיחות הר"ן צו, קה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

לב: אית מארי דידין ואית מארי דרגלין: שיחות הר"ן עה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מד: וידוהי כתבין רזין: שיחות הר"ן עה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מו: אתרוג הוא כלך יפה רעיתי ומום אין בך: שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

נו: כלך יפה רעיתי דא אתרוג: שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

נח. הצדיק הוא קוצה דאות ד' של אחד: שיחות הר"ן רפב.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

קכו: שבת שי"ן תלת גונין דעינא ובת עין: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

קלב: וישכב במקום ההוא יש כ"ב אותיות: שיחות הר"ן פו.

</div>



# תקונים חדשים של הרמח"ל

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/tikunim-chadashim-ramchal/

# תקונים חדשים של הרמח"ל

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/tikunim-chadashim-ramchal


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תקונים חדשים של הרמח"ל

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ערך שיר חדש, כמה קטעים מהתיקונים חדשים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

קוראים לרמח"ל רבי רבי, ועיין באגרות שזה עירר נגדו איך יתכן שרעיה מהימנא יקרא לו רבי. ויתכן שרבי רבי בגמטריא משיח בן דוד. כמבואר במקום אחר מר' שמשון אוסטריפולר בסוגיא של החרש היה לבם – החדש הזה לכם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תקון מ"ג כז"ל והא מטטרו"ן שרא רבא אתי פתח ואמר, ר' ר' כתיב לפני שמש ינון שמו (תהלים עב:יז). הכא רזא עלאה, תא חזי ה' אור אנון לקבליהו ה' חשך. דא ידא ימינא ודא שמאלא. כדין ותרם כראים קרני (תהלים צב:יא). מתמן ולהלאה יהי אור ויהי אור (בראשית א:ג) בההוא זמנא שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה (תהלים צח:א) דא נהירו דחכמה סתימאה בכ"ב אתון, דאתמר בהו ב"ך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה (בראשית מח:כ) {ה"ע אולי דורש שה' פעמים ב"ך גמטריא ינן}. אבל נפלאות, נ' פלאות. ורזא ינון שמו אלין דגים דימא דלית עינא בישא שליט בהו, ורזא דא עינא פקיחא.... ואי תימא מאי 'לפני שמש'? אלא דא משה דאתמר בה פני משה כפני חמה (ב"ב עה.). רזא דמלה זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם (בראשית ה:ב). ורזא דא ן' פשוטה, דכר ונוקבא מסטרא דא"א, לאתקימא כלא ביחודא חדא לעלמין. ודא תקונא דיתתקן בזמנא דמלכא משיחא. אבל לבתר כי מאיש לקחה זאת (בראשית ב:כז). כדין אתמר בה כלת משה (ע"פ במדבר ז:א, וענין כלת משה ע' מש"כ הרמח"ל בספר גנזי רמח"ל עמ' רסג-ד) דאתית למנין. ובה ויקחו לי תרומה (שמות כה:ב) לאהדרא לה לבעלה, דאתמר בה בעל אבדה מחזר על אבדתו (קדושין ב:). בגין כך לפני שמש ינון שמו, דתקונא דמשיח אזדמן בקדמיתא. וכלא ברזא דנ', נ' פלאות, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לא זכיתי להבין לגמרי דבריו הקדושים, אבל רואים שהרמח"ל מקשר השיר החדש לינו"ן, ומפרש שזה רזא של הנ' כפופה והן' פשוטה. וזה ממש בסוד נ נח נחמ נחמן מאומן, שגם כן מתחיל עם נ' כפופה ומסיים עם נ' פשוטה. וגם רבינו מפרש בלק"מ שהצדיק הדור הוא, שאנו מקיימים שזה רבינו, הוא הנון – הדג, וגם לוית"ן גמטריא ננננ"מ עם התיבות. וגם ענין ותרם כראים קרני, שהר"ת קכ"ו זה גמטריא של שם אדנ"י באחוריים [וגם כל הענין של העין, הוא ענין של שם מ"ה באחוריים גמטריא ק"ל], וגם קרני מלשון קרן שעם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן, כמו שר' געציל תלמיד ר' אברהם בן הר"ן כתב ביומן על דברי אנ"ש באומן חמישים שנה לפני שסבא קבל את הפתק (דהיינו תרל"ב) על הפסוק משיר המעלות – כהניה אלביש ישע וחסידי ירננו שם אצמי"ח קרן – שהשם של רבינו באחוריים הוא השיר החדש שיתגלה לפני הזמן.

</div>



# עוקצין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/uktzin/

# עוקצין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/uktzin


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עוקצין

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות: שיחות הר"ן צו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום: לק"מ עה דף צא., פ דף צג:.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סיום הש"ס – תכלת וארגמן, "ויהי מקץ" – על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תלה.

</div>



# ידים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/yadayim/

# ידים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/yadayim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת ידים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ידים, ם' בגמטריא שש מאות, הרי תרכ"ד, עם הד' אותיות וב' כוללים (-שני הידים, אי נמי כמו שנקט ר' אברהם אבולעפיא, שעל כל שני אותיות יש כולל) הרי גמטריא נון נון חית. י"ד פעמים י"ם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' פעמים ד', ד' פעמים י', י' פעמים ם', הרי ת"פ, עם העשר אצבעות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחלק ה' מאומן – בערך ידים טעם ליטול ד' פעמים, ולכוון הגמטריא של נטלת ידים.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים – זה לשון הזוהר חדש בפרשת אחרי, ואילו במשנה כאן הלשון כל הכתובים קדש, עיין בערך זוהר חדש לשאר המראה מקומות: לק"מ רמג דף קיו..

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חיבין, ועבדי ואמתי שהזיקו פטורין. מה אם שורי וחמורי שאיני חיב בהם מצות, הרי אני חיב בנזקן. עבדי ואמתי שאני חיב בהן מצות, אינו דין שאהא חיב בנזקן. אמרו להם, לא. אם אמרתם בשורי וחמורי, שאין בהם דעת, תאמרו בעבדי ובאמתי, שיש בהם דעת, שאם אקניטם, ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חיב לשלם, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המעיין בהמשניות שם יתמה, כי נשנו שם כמה קובלנא של הצדוקין, ועל כולם ענו להם כאוולתן במליצה ובליצנות, ורק בקובלנא זו התיחסו ישר להשאלה ותירצוה. ונראה לעניות דעתי, כי כאן רמזו חז"ל תשובה להצדוקין שהם ממש בבחינה זו של עבד ואמר שיצאו והדליקו אש, והם אחריין על מעשיהם, ועם ישראל לא יתחייבו עליהם.

</div>



# ילקוט שמעוני

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/yalkut-shimoni/

# ילקוט שמעוני

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/yalkut-shimoni


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ילקוט שמעוני

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיה תמג ז"ל אני ואתם נלך וננחמנה! ועמש"כ בישעיה מ:כ הפטרה של נחמו נחמו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

איוב ג:תתצה ז"ל ומפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים, אלא כל זמן שהצדיקים חיים נלחמים עם יצרם וכיון שהם מתים הם נינוחין שנאמר ושם ינוחו יגיעי כח, ע"כ.

</div>



# יבמות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/yevamot/

# יבמות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/yevamot


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יבמות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יב"מ הוא השם הע' של ע"ב שמות, הרי ע', ועוד וי"ו, הרי צ"ב, ות', הרי תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יבמות היא המסכת הראשונה של נשים, ונשים מדברים הרבה, ואילו הגברים מצווים: ודברת בם ולא בדברים בטלים, וכבר פירשנו בשם א.פ. ב"ם: בית מם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה שזה עיקר השירה לשיר ולהודות להשם יתברך. ואות י' של יבמות, שלפני הב"מ, בבחי' הי' של אז ישיר, על שם המחשבה, וכן מרמז על הי' מיני נגינה שיש ב"מ. ו"ת בגמטריא רבנו נחמן (יב"מ ראשי תיבות משיח בן יוסף).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יבמות, אותיות: יב"ו – גמטריא חי, מ"ת. וכן כל ענין של יבום הוא גלגולים מחי למת וממת לחי.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בדף י' דרשה לפורים, יבמות אותיות בשומי.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע: שיחות הר"ן קמב.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

י. דרשה לפורים.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

השנה תשפ"ב ראשי תיבות תינוקות של בית פורים, בדף יומי לומדים מסכת יבמות דף י, והטעם שלומדים מסכת יבמות, כי חייב אדם לבשומי, והש' מתחלף לת', בתומי, אותיות יבמות. ועיין בכוונות לקריאת המגילה, שיש שמות אחדים בראשי תיבות וכדומה, ואחד מהם יב"ם, הוא השם הע' בע"ב שמות, בגמטריא יי"ן וסו"ד (והשם שלפניו: ראה, בחי' וזרע אין לו עיין עליו, והשם שלאחריו: היי, בחי' ואת היי לאלפי רבבה. הנה בנות לוט באמת היו בבחינת יבמות לשוק, ונזדמן להם יין במערה (רש"י בראשית יט:לג) להוציא מהן שני אומות). עד דלא ידע - כי יבמות היא המסכת הראשון בסדר נשים, מלשון כי נשני, לשון שכחה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו (שמדבר שם על נס פורים ע"ש), ושם הפרק מופיע בראש הדף: חמש עשרה, בגמטריא - עם י"ה שהם חמש עשרה, תתקלח - בגמטריא מרדכי אסתר, עם הב' תיבות והכולל. והוא אותיות שמח רשעה כענין -. בין ברוך מרדכי לארור המן. כי דף י' מתחיל בענין אמו מאנוסת אביו שנופלת ליבום, וזה בחינת ארור המן, כי היה מגזע אליפז בן עשו שבא על אשת אביו, אל אהליבמה - אהל יבמה דייקא - אשת עשו (רש"י פרשת וישלח לו:ה). בין ברוך מרדכי, מרדכי היהודי - דף י', כי אסתר היתה בא מאחשווירוש וטובלת ויושבת בחיקה של מרדכי, כי היתה אנוסה מאחשווירוש ועוד מותרת למרדכי..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי קרא על לוי, כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו, בחי' עד דלא ידע כנ"ל. ועוד רמז לעיקר נס של פורים, שבאותה תקופה השכינה היתה אחור באחור עם ז"א והתחילה להבנות, ועוד לא היו מוחין בז"א, עד שהיה הנס של בלילה ההוא נדדה שנת המלך, וחזרו המוחין לז"א.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יד. מאי תיובתא מקומות מקומות שאני, ודקארי לה מאי קארי לה, ס"ד אמינא משום חומרא דשבת כמקום אחד דמי קמ"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכד – שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תחשוב שמגודל ההרהור תשובה לא ישנה איזה מקום – משום חומרא דשבת כמקום אחד דמי – קמ"ל שכל מקום מיוחד.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

טז.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

סבבוהו בהלכות עד שהגיעו לצרת בת: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אין מקבלים גרים מן התרמודיים: לק"מ נט:ו דף ע:.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מאי הרפניא (שם עיר)? אמר רבי זירא הר שהכל פונין בו, ופרש"י ז"ל כל פסולין שאין מוצאין אשה פונין והולכין שם, ע"כ. במתניתא תנא כל שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם, אמר רבא והיא עמוקה משאול שנאמר מיד שאול אפדם ממות אגאלם ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא ע"ש, הטעם שדרשו לגנאי, י"ל ע"פ מה שפרשתי בספר תהלים קיט:קי בביאור תיבת פרן. והרי אותה מקום באשה מכונה קבר (כמו שמצינו פתיחת הקבר בלא דם).

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו דאמרי אינשי קבא רבא וקבא זוטא – רש"י פירש קבא לשון איפה, ויתכן שגם זה כינוי לקבר, כמש"כ בפנחס (במדבר כה:ח) ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה – מיגנדר (-מתגלגל) ואזיל לשאול, ומשאול לתרמוד, ומתרמוד למישן, וממישן להרפניא.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן עיניהם של תרמודיים טרוטות (שבת לא, ליקוטי מוהר"ן נט). ויתכן שתרמוד מרמז על תשמיש (מר ו"ד, ועוד צירופים איני רוצה להאריך), מישן בחינת מישוש, והרפניא בחי' הסתכלות כנ"ל. ולפי זה יש לפרש את הסדר, ואין להאריך בזה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יז: איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא, ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ק שהרי מצינו בתורה שיהודה קיים ענין יבום עם תמר כלתו, ואע"פ שכיון שניתנה תורה נתחדש פרטי המצוה, עכ"ז עדיין למה היה עולה לחשוב הוה אמינא כזה שהוא נגד מה שהיה לפני מתן תורה, וכן מצינו לאחר מתן תורה בענין בועז ורות שקיימו ענין יבום.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

יח. הוה אמינא מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

באותו יום שלמדתי את זה (תשפ"ב) למדתי שולחן ערוך יורה דעה רסט:ו נשא גיורת ומת מותר לישא אמה או בתה שלא גזרו אלא בחייהן, ע"ש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כג. לכי מגיירה גופא אחרינא היא, משמע שהגוף עצמו משתנה. וק"ק על מש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לג ז"ל אבל מי שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, שאף על פי שנשמתו גבוה מאד, אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה, ואיך אפשר לשנות זאת, ע"ש. ועמש"כ בתורה קט.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כד:

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

אין מקבלין גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה: לק"מ רכח דף קיד:.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ל. מפתחות: משנה לא זזה ממקומה – חיי מוהר"ן הקדמה סוד"ה ובקשתי.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מב. לענין סנדל שאמרו שם לענין מעברת חברו גזרה שמא יעשה סנדל למשל וכו' כמי שבא וטפח לו על פניו – לק"מ סג, חיי מוהר"ן כז.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מט. משה אמר כי לא יראני האדם וכו' וישעי' אמר ואראה את ה' וכו'. משה ראה באספקלריא המאירה וכו'.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מט:

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

משה ראה באספקלריא המאירה וכו': לקמ"ת ז:ח דף יג:.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

משה נתנבא באספקלריא המאירה ושאר הנביאים באספקלריא שאינה מאירה: שיחות הר"ן רב.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נב.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

היבמה נקנית במאמר: לק"מ כא:ו דף ל..

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

נח. בשנת התשפ"ב ד' אייר, הדף יומי למדו דף זה. נח בארמית פירושו פטירה, ובאותו היום נפטר אמי ז"ל הכ"מ. והרי יבמות עצמה בגמטריא תנח, תנוח בשלום על משכבה. שמה: חוה ברכה איליין בת שפרינצה. חוה באב"ש יבמות, בגמטריא תשפ"ב.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

סא.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

אתם קרוין אדם ואין עכו"ם קרוין אדם: לק"מ קא דף צז.. שיחות הר"ן קטז.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

סא: קא מחטטי שיכבו מפני ששמחים ביום אידם וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

סב.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

הוסיף יום אחד מדעתו – לק"מ קצ.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף: לק"מ לט דף כה:.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

הוסיף יום אחד מדעתו, מאי דרש, דכתיב וקדתם היום ומחר (שמות יט:י), היום כמחר, מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ולילה דהאידנא נפק ליה, ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חטא העגל היה על ידי שבושש משה לבוא, והם טעו בחשבון כי עוד לא היו מ' ימים שלמים של לילו עמו. הרי כל חטא העגל היה מחמת שלא התבוננו היטב במעשה משה רבינו, ולא שמו היטב ללבם מה שהוא היה מקפיד על זה מכבר בקבלת התורה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

סב:

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ר' עקיבא וחביריו שמתו ע"י שלא היה בהם אהבה: לק"מ סא:ח דף עה:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה: לק"מ סט דף פו..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

סג.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

זאת הפעם עצם מעצמי מכאן שנתקררה דעתו בחוה: לק"מ יט:ה דף כו..

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

לא זכה כנגדו: לקמ"ת פז דף לט:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

דיינו שמגדלות את בנינו: שיחות הר"ן רסד.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

כל העוסק בבנין מתמסכן: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

סג. ה"ד אשה רעה אמר אביי מקשטא לי' תכא ומקשטא לי' פומא.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

סג:

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שאינו עוסק בפ"ו כאלו ממעט את הדמות: לקמ"ת לז דף כד:.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

סג:-סד

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן, ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל [סד.] מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, וזה לא עסק בפריה ורביה, לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל?! ע"כ. הרי שהמספר מדויק, ואילו המספר של ששים רבוא מצינו בפרקי רבי אליעזר (פרק לט) ז"ל וכשעלו ישראל ממצרים נתיחסו כל הגברים ששים רבוא חסר אחד, מה עשה הקב"ה, נכנס במספר עמהם ועלו מספרם ששים רבוא, לקים מה שנאמר (בראשית מו:ד) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, ע"כ.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

אלא דיש לדייק בסוגיין הלשון שגורם לשכינה שתסתלק, משמע שהשכינה כבר שרתה ועכשיו באתה להסתלק מחמת שנפלו במספרם, ואולי במקרה כזה לא תצטרף הקב"ה למנין כיון שהיה לו לעסק בפריה ורביה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

סה:

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

מותר לשנות מפני דרכי שלום: שיחות הר"ן קמא.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

דלמא בבאה מחמת טענה, כי ההיא דאתאי לקמיה דר' אמי, אמרה ליה הב לי כתובה, אמר לה זיל לא מפיקדת, אמרה ליה מסיבו דילה (פרש"י ז"ל בזקנתה מה תהא עליה) מאי תיהוי עלה דהך אתתא, אמר כי הא ודאי כפינן, ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת, אמרה ליה לא בעיא הך אתתא חוטרא לידה (פרש"י ז"ל בן\עץ שתשען עליו לעת זקנתה, ואם תמות יקברנה) ומרה לקבורה, אמר כי הא ודאי כפינן, ע"כ.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

בדף יומי שנת התשפ"ב למדו דף זה ביום רביעי, י' אייר, יום הששי לקבורת האמא שלי הריני כפרת משכבה (ביום -חמישי, י"א אייר, קמנו אחר שחרית). ולכאורה הנשים הנ"ל היתה להן גם טענה שרצו בן שיאמר עליהן קדיש.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

עא: ואיבעית אימא הני מילי היכא דלא מעוי [צועק] אבל היכא דמעוי מחייא חיי.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שחיים הם בחי' מוחין. והרי זה סיוע למה שכתב רבי נתן בליקוטי הלכות /[גילוח ד:ה על פי ליקוטי מוהר"ן תורה כא] זה לשונו וזה בחי' מה שדרך התינוק לצעוק הרבה כל ימי קטנותו, כי מיום לידתו עד תשלום ימי קטנותו אז הוא בחינת הולדת המוחין שצריך להולידם ולגלותם מבחינת עיבור לבחינת לידה, כמו שנראין בחוש שהדעת נתגדל עם התינוק. על כן הטביע ה' יתברך בטבעו שיצעק הרבה, כי להוליד המוחין מתעלומתן, להוציאם מבחינת עיבור, צריכין צעקה, עכ"ל.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

עב.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

כי מדבר לא היית רוח צפונית מנשבת בו: לק"מ ח מאמר רבב"ח דף י:.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

עט. ויקרא המלך לגבעונים, ויאמר אליהם: מה אעשה לכם, ובמה אכפר וברכו נחלת ה' וכו' וכו' יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה'. פייסינהו ולא מפייסו. אמר (דוד) שלשה סימנים יש באומה זו (ישראל) הרחמנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה שאול ריחם על עמלק, וכל הלילה דן לרחם מעגלה ערופה. ועל ידי זה איבד המלכות ונהרג הוא ומבניו. והגבעונים הקפידו שיהרגו עוד מבניו. ועל ידי זה דוד הבין שאינם רחמנים ולא ראויים לבוא בקהל.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

פט. וראשי האבות למטות בני ישראל וכי מה ענין ראשים אצל האבות אלא לומר לך מה האבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

-

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

צב:

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

אי לאו דדלאית חספא לא אשכחית מרגניתא תותא: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

צג. בענין ר' ינאי שעישר מפירות ביתו בע"ש על פירות העתיד לבוא לו בכדי שיוכל לאכול מהן לכבוד עונג שבת א"ל ר"ח שפיר עבדת דתניא למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים אלו שבתו' ויו"ט וכו'.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

-צו:

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה שנחלקו בביהמ"ד עד שנקרע ס"ת מחמתן וכו': לק"מ רנא דף קיז:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

צז.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

שפתותיהם דובבות בקבר: לק"מ יב:א דף טז..

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

שפתותיו דובבות בקבר: שיחות הר"ן קמא.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, אמר ר' יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא, מאי קראה, (שיר השירים ז:י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר, ע"כ.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

לולא פירוש הגמרא היה נראה לפרש בפשטות, שהיין דובב שפתי ישנים, כי מכח השכרות אפילו כאשר יושן היין פועל פה לדבר. וכן בתלמידי חכמים, שחינכו דיבורי תורה בחיכם, אותו כח שהשקיעו עומד לפועל בהם אפילו כאשר הם בקבר מיד כאשר אומרים את דבר השמועה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

קא. מצות חליצה בשלשה. גמ' ... דאי סלקא דעתך סנהדרין בעינן, למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא, דתני רב יוסף כשם שב"ד מנוקים בצדק כך ב"ד מנוקים מכל מום שנאמר (שיר השירים ד:ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך ע"ש.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

לפני הרבה שנים ראיתי כמדומני בספר מרגליות הים על סנהדרין, שסנהדרין הם ע"א, כנגד ע"א שמות של שם ע"ב, והשם האחרון, שם הע"ב: מו"ם אין בך. ונחזי אנן שהשם הע': יבם, ולכן לולא הדרשות כאן ממש"כ זקני או ממש"כ בישראל הוה אמינא צריך סנהדרין. ולהלכה לא צריכים, כי דוקא לענין יבום – יב"ם, ולענין השם הע"א – הי"י בחי' (בראשית כד:ס) את היי לאלפי רבבה, שייך הע"א, ולא לענין חליצה. וכן מצינו שבועז שהיה ראש הסנהדרין קיים ענין יבום. (והשם הס"ט רא"ה, למעוטי סומין. וסומא בכלל חליצה, עיין ריש קג.).

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר כתבנו בפרק ראשון שיב"ם ראשי תיבות משיח בן יוסף (ועיין לקמן קב: שהשם יתברך בחי' היבם ובנ"י יבמה), ויוסף בחי' עין כידוע, ולכן דייקא תני רב יוסף, שהיה סומא – מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד י' (ישעיהו מב:יט), כשם שב"ד מנוקים בצדק וכו'. וי"ל שב"ד – נוטריקון משיח בן דוד, כי עיקר המשפט על ידו כמש"כ (ירמיהו כא:יב) בית דוד כה אמר י' דינו לבקר משפט (ועיין בספר אדיר במרום, כי יש צ"ח דיינים, ע"א של סנהדרין, כ"ג, ג', א' מומחה, עם בק"ר הרי ת' של המ"צח ע"ש). ואילו משיח בן יוסף, חלינו הוא נושא (ישעיהו נג:ד), ושייך לשם הע"ב – מו"ם. אכן משיח בן דוד מורח ודאין (סנהדרין צג:, שם הנ"ט – הר"ח) כדכתיב (ישעיה יא:ב-ג) ונחה עליו רוח ה' וכו' והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה לפרש בענין יב"ם שהוא שם הע' של שם ע"ב, על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תקכו-ז, מכון רמח"ל), וע"ש באריכות, ובקיצור ממש לענינינו, המדרגות בתוך הצמצום קודם ביאת הקו מתפשטות בסוד יצח"ק, ד' פעמים ב"ן של מילוי שם אלהי"ם. יצח"ק בגמטריא או"ר ועוד א', ואותו יתירה בחי' רישא דעשו שהוא שורש כל החשך ואלהים אחרים, והוא בסוד ע', ובסוד עשתי עשרה שכל המוסיף גורע, כי כאשר הע' מתחבר ועומדת להוציא הס"א, יתעלם הא"א בחי' הזכר שבו שהוא כתרא. כי בתחילה יש בחי' אימא שדינין מתערין מינה, ובה יש הויה – בניקוד אלקים. ובהתפשט המציאות נעשים י"ב הויו"ת, בסוד ג' הויו"ת – שבם: היה הוה ו-יהיה וכו'. ומן הע' נקודות יוצאים אחר כך ע' אומות, כי הם בסוד הניצוצין דאלהי"ם שמשם לבד יוצאים האומות. ובסודם יש בתחלה הע' סנהדרין בישראל, ומן החיצוניות שלהם הוא ע' אומות. ובהתפשטות הע' הזאת מוציאה מ' מדרגות וכו' וסודו (בראשית כו:לד) ויהי עשו בן ארבעים שנה, ובסוד יצחק גם כן שנשא בן ארבעים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הרי יב-ם, י"ב הויות, ומ' מדרגות, והוא שם ע' בסוד הע' נקודות של הוי"ה דאימא. ובהתחלת כל זה הא"א מסתלק, והוא משאיר את יעקב ועשו, ועשו שהוא בחי' אל אחר דלא עביד איבין (-והרי כל ההתפשטות הנ"ל בסוד מנצפ"ך – ריש עמ' תקכז – ב' מנצפ"ך – ריש עמ' תקכח, בגמטריא פ"ר. וזה הבדל בין ע"פר שכן עושה פירות, כי ראש עשו גם מוציא טוב, אבל ויאבק יעקב עמו, בחי' א"פר שלא עושה פירות, וזה בסוד הא' של במספר ארבעים, א' ול"ט, שהוא כפייתם – עמ' תקכז), והוא בחי' רשע שאפילו בחייהם נקראים מתים, וזה כמיתת הבעל בלא בנים, שאז אשתו נופלת להיב"ם. ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה:ה), ז"ר דייקא, שהם האו"ר מדרגות דקדושה, וכאן צריכים לתקן הר"ח שהוא האור החוצה. ואז יש שני אפשרות, או שיעשה חליצה, לסלק עצמם מכל ההשתלשלות הזה, ויקרא בית חלוץ הנעל. או שיעשה יבום, והוא כי האור הר"ח היתירה הזו (סוף עמ' תקכז-) נכלל לפנים, והוכן לינתן ליעקב. וסודו השס"ה שנתגלתה בזמן היניקה כנ"ל, שהיא א' היותר על השט"ן. וסודו יוה"כ (שגם אז חולצים הנעלים) שבוא קטיגור נעשה סניגור (-בסוד המנחה שיעקב שלח לאחיו עשו, ילקוט ראובני, פרשת וישלח אות מה), שאז יעקב יורש זה הראש, והיינו ישרא"ל – ל"י רא"ש, ויעקב שולט על עשו, וכו' ע"ש. וזמש"כ ולא ימחה שמו מישראל (דברים כה:ו) להקים לאחיו שם בישראל. ועכ"פ גם כאשר עושה תיקון חליצה, (דברים כה:י) ונקרא שמו בישראל.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר עוד שם (עמ' תקכח) שזה סוד (בראשית כח: יז – עקידת יצחק) וירש זרעך את שער אויביו, כי הע' הזה בסוד תק"ע דהיינו ב"פ מנצפ"ך (והי' אותיות), והוא בחי' תקיעת שופר גם כן, כי הוא הצריך ליתקן בכח ה-י"ה המתגלה כנ"ל, להשליט ישראל על עשיו בסוד יוה"כ. ובסוד זאת נאמר בעשו (בראשית כה:כה) כלו כאדרת שע"ר, והוא איש שעיר. וזאת הבחינה היא ממש הניתנת לירושה ליעקב, ולכן נאמר (במדמבר כה:יח) והיה ירשה שעיר אויביו, שעיר דייקא. ואז נמצא יעקב מתוקן בסוד שנים עשר שבטים שלו כראוי וכו' ואז נקרא הוא גם כן – עשו: וסוד זה (בראשית כז:יט) אנכי עשו בכורך וכו' ע"ש (ב' פעמים יעק"ב עם י"ב שבטים, בסוד ויעקבני ז"ה פעמים – בראשית כז:לו).

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ממש קיום הענין (דברים כה:ו) והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. שהבכור עושה את היבום, והוא יורש את המת. (גם ירש בחי' יבם, כי ר' מתחלף במ' באלף בית של אח"ס בט"ע ומ"ר, וש' מתחלף בב' בא"ת ב"ש). ואז ביעקב מתקיים (בראשית כד:ס), ואת היי לאלפי רבבה, הי"י השם הע"א.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין שאם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה (דברים כה:ז), השערה, דייקא, כדי לתקן הב' מנצפ"ך.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ושורש המנצפ"ך מבואר שם שהוא ה' אותיות אלהי"ם. בגמטריא מו"ם השם האחרון של שם ע"ב, ושלמות הסנהדרין הוא בע"א בלי מו"ם. וזה מה שאיתא לקמן בדף קב: שוטה מי כתיב חלץ להם, חלץ מהם כתיב (הושע ה:ו – בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם), ע"ש. כי לה"ם בחי' הע' של עשתי עשר והה' שעל כולם. וזה השער שצריכים לירש. חלץ מהם כתיב, מהם בחי' מו"ם, שהסנהדרין מנוקה ממנו.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

והרמח"ל ממשיך שם (עמ' תקכט) והנה כל אלה הדברים הוא סוד המשי"ח העומד בגלות להלחם עם עמלק וכו' ע"ש. וידענו שמשיח בה מבחינת יבום שעשה יהודה לתמר, ומבחי' יבום עשה בועז לרות. אכן עיקר הכנעת עמלק על ידי זרעו של יוסף, וזה הראשי תיבות של יב"ם כנ"ל, משיח בן יוסף .

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

יבום וחליצה, בגמטריא אור, גדר, זר!

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

יבום בגמטריא נח (נ' זה הנפילה ליבום), יבום וחליצה בגמטריא נ נח נחמ ע"ה. נחמן מאומן בחי' הפ"ר הנ"ל שהוא תיקון הע'.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

קב. והא כתיב יחלץ ענין בעניו בשכר עניו יחלצנו מדינה של גיהנם אלא הא דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם (ע' חידושי אגדות דר"ל יחלץ גם אחרים מדינה של גיהנם כמו בדוד שאמר שמונה פעמים בני אבשלום ואפקי' משבעה מדורי גיהנם וכו' והרי"ף ע"ד שארז"ל סביב ליראיו לסובבים ליראיו וכו') אלא הא דכתיב ועצמותיך יחליץ ואר"א זו מעולה שבברכו' ואמר רבא זרוזי גרמי וכו ע"ש.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.-

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

קג.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים: לק"מ ל:ז דף מב:.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

קה. מה שאמר ר' ישמעאל בר"י בשם אביו המתפלל צריך שיתן עיניו למטה היינו לירושלים וביהמ"ק שלמטה ולבו למעלה ר"ל כנגד בית קדשי הקדשים של מעלה, ע' חידושי אגדות.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

קכ.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם: לק"מ ח:ג דף ט:.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

קכא.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מים שיש להם סוף – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' רפב.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

קכב. משנה טז:ו מעידין לאור הנר. לאור הנר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>



# יומא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/yoma/

# יומא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/yoma


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יומא

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יומא ע"ה = נח, וידוע שיום כיפור היא בחי' יובל, בחי' נ', הרי נ נח. ואח"כ סכה בגמטריא נ נח עם הנקודות (פתח – שש, שוא – עשרים) והכולל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג: רש"י ד"ה כביכול, אני שמעתי אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד משלך הייתי רוצה, ע"כ. בענין הצדיק מכפר על עם ישראל ע' לקמן פו: ובמש"כ בחיי מוהר"ן אות ד"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בתמוז ניתנו הלוחות: לק"מ ריז דף קיג:.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ד: אלא לרבי יוסי הגלילי דאמר ששה דפרישה וארבעין דבהר, עד עשרין ותלת בתמוז לא איתבור לוחות: עמש"כ ברמזים על הפתק שנתקבל בכ"ג תמוז.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא מיישבת ז"ל אמר לך רבי יוסי הגלילי ארבעין דהר הדי ששה דפרישה, ע"כ. ויוצא לפ"ז שמשה רבינו היה לו רק ל"ד ימים עם השם אחר הפרישה. ואילו היה זוכה לארבעים יום היה נגמר בחג הפתק.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה רמז לרשב"י שהילולא שלו בל"ג בעומר, והנה רשב"י הוא תיקונא דרישא, ועל כן יש להיחשב יום ראשון של פסח למנין, והרי לד. והרמח"ל, הוא תיקונא של הסיפא, והילולא שלו מ"א לעומר, דהיינו אחר מ' ימים שלמים.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ט: אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים, א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה, אמר ליה, בירה (-בית המקדש) תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים, שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים, אמר להם תנו עיניכם בבירה, איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה, ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות לו ז"ל ואמר: עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט, יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב ז"ל, ע"כ. ומובא שהיום המעשים הקטנים שלנו יש להם כח גדול וכו'. ור' יצחק ברעייטר כז"ל כשאנשים הפחותים והשפלים ביותר מחזקים לעשות את רצון הבורא אפילו במצוות קטנות ביותר הרי זה אצל השם חשוב יותר מהעבודה של הצדיקים הגדולים, ע"כ.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

י. גומר זה גרמניא. בפסוק (בראשית י:ב) כתיב חסר, ובגמרא מלא וע"ה בגמטריא ר"נ. וכן גרמניא בגמטריא שד"י (בחי' היסוד, בחי' אשר קרך בדרך כמו שארז"ל חותכים את המילה וכו'), בחי' ש'ובר א'יובים ו'מכניע ז'דים. וזה בחי' ראשית גוים (הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן כמש"כ במקומו, בגמטריא) עמלק ואחריתו – בחי' הגרמא, מה שגורם להסוף, עדי אובד. גר"ם בארמית עצם, בחי' לכלב תשליחון אותו הנאמר על פגם הברית, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

י. (ובני כוש סבא וחוילה) וסבתה ורעמה וסבתכא (ובני רעמה שבא ודדן) [בראשית י:ז], תני רב יוסף סקיסתן (כפרים) גוייתא וסקיסתן ברייתא, בין חדא לחדא מאה פרסי והיקפה אלפא פרסי.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יש לראות פה רמז למעשה מהחיגר (סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ג'): ענתה הלבנה ואמרה: אתה דואג דאגת אחרים, אני אספר לך עסק שלי: היות שיש לי אלף הרים וסביבות האלף הרים יש עוד אלף הרים ושם מקום שדים, והשדים יש להם רגלי תרנגולים, ואין להם כח ברגליהם, ויונקים מרגלי, ומחמת זה אין לי כח ברגלי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כי רעמה, בחי' ראמים, שהם השדים (גיטין סח:, רש"י במדבר כג:כב).

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יג: רש"י ד"ה להביאו מתוך ביתו כז"ל כדי לפכח צערו ע"ש. לפכח היינו להפיג. פכח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

טז: רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (-שיש ג' ספרים), ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת (שמות לב:לב), 'מחני נא' זה ספרן של רשעים, 'מספרך' זה ספרן של צדיקים, 'אשר כתבת' זה ספרן של בינוניים, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בעולם אומרים שספר נועם אלימלך הוא ספר של צדיקים, תניא – בינונים, וספר ליקוטי מוהר"ן ספר של רשעים, שרק בו יש כח להחזיר הרשע לטוב. וכאן רואים ש'מחני נא' שמשמאל לימין נקראת אני נחמן (עם הן' של 'אין') מכוון כנגד ספר של רשעים. אכן גם שאר הספרים אינם אלא מכוונים לספרי רבינו הקדוש, כי גם ספר של צדיקים המכוון במילת 'מספרך' – ספרך בגמטריא רבי נחמן. וגם ספר של בינונים המכוון במה שכתוב 'אשר כתבת', כתבת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. וכל אלו הג' ספרים נפתחים בראש השנה שהוא במתנה מאת השם יתברך לרבינו הקדוש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יט. זה היה דף יומי ל"ג בעומר תשפ"א יום האסון הגדול שהמשטרה חסמו דרך היציאה מהאולם שעל יד הדלקה של תולדות אהרן, ונפלו כארבעים חמש קרבנות נ"ע.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ורמז לזה בגירסת רש"י כאן ז"ל שער הדלקה שער הקרבן, לא ידעתי למה נקרא שמם כך, עכ"ל (ועיין בעמוד ב' שהגמרא מביא הסיפור של הצדוקי שנחבט בכף רגל מלאך, וע"ש קבוטל ולא קפוטל, קפוט kaput , לשון סוף קץ ומיתה. וגם בסוף הדף למה משיח לא בא, והרי שרו לפני כן על משיח שלא כדת היום לזמר שירי שמחה וריקוד).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יט. ומי טרח מטרחינן ליה כולי האי, אלמה לא מטרחינן ליה טפי, דאי צדוקי הוא ליפרוש אי נמי שלא תזוח דעתו עליו, ופרש"י ז"ל אי נמי, אפילו אדם כשר הוא טוב לנו להטריחו, כדי שלא תזוח דעתו עליו להתגאות בכתר כהונה עכ"ל.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות רפ, מה שצדיקים הם נעים ונדים בדרך וכו' ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד, אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו, הינו מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד (ועיין ליקוטי מוהר"ן תורה צב). ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה מ: איתא בעשרה מאמרות אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו וכו' נמצא כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה ע"ש. והרי גאוה הוא בחי' ע"ז וקלקול האמונה כידוע.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

יט: רש"י ד"ה ירמוז יקרוץ יורה, כולן לשון אחד הן אלא שזה נופל על העינים וזה על השפתים וזה על האצבעות, שנאמר (משלי ו) קורץ בעיניו מולל ברגליו מורה באצבעותיו, עכ"ל. וצ"ל שקורץ שייך לשפתים וגם לעינים, וכאשר נאמר בשפתים אז לעינים אומר לשון רמיזה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה בפרק ראשו, צריך בו כוונה, שנאמר בו (דברים ו) והיו הדברים האלה על לבבך, ע"כ. הביא את הסוגיא של ברכות דף יג.: (ושם צריכים לדייק הא גם בפרשת שניה כתוב ושמתם את דברי אלה על לבבכם).

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

יט: ודברת בם ולא בדברים בטלים, כבר פרשנו במקומו בשם א.פ. נ"י בם במילוי, בית מם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כ: דאמר מר וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו ביריחו, ומאר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מירושלים ליריחו עשר פרסי, ואף על גב דהכא איכא חולש (תענית יו"כ) וכו'.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בפרשת בהעלתך (י:לב) כבר הביא מחז"ל ז"ל מה טובה היטיבו לו? אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דשנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, והניחוהו מלחלק. אמרו, מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו, ליונדב בן רכב וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ב

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כב. משנה: בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס:

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות - לקמ"ת פ.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

קשה איך היו רצין בכבש, הלוא במכילתא דרבי ישמעאל אמרו, מה תלמוד לומר 'אשר לא תגלה ערותך עליו' (סוף פרשת יתרו – שמות כ:כג), שבשעה שיעלה למזבח לא יהא פוסע פסיעה גסה אלא מהלך עקב בצד גודל, ע"כ.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

כב. דאמר ר' יוחנן קידש ידיו לתורמת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה וכו' שכבר קידש מתחילה לעבודה ע"ש. הקם להתחיל היום בחצות לילה, שאלה אם צריך נטילת ידים שנית בעלות השחר, ומפה יש צד להקל, כי שנינו לעיל (משנה כ.) שביום הכיפורים היו תורמין מחצות וברגלים מאשמורה הראשונה. ודבר זה תלוי במחלקת אביי ורבא, עיין ברש"י במסכת זבחים (כ. ד"ה ולינה) שהסביר טעמו של אביי, כיון שהזמן שבין הקידוש לעלות השחר הוא מועט, לא יבואו בני אדם לזלזל מחמתו בפסולי לינה ע"ש, וא"כ ביום כיפור וברגלים היו צריכים ליטול ידיהם שנית. ורק לפי רבא י"ל שמי שנטל ימיו בכוונה ליום המחרת (לא רק בשביל הלילה) י"ל שלא צריך ליטול ידיו שנית. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

כב. שאני מיגנא ממיקם, פרש"י ז"ל נוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו מלילך לישן עד סוף הלילה מלהיות עומד ממטתו בהשכמה שהיא תרומת הדשן, עכ"ל. וכל שכן לקום בחצות, והיינו מה שסבא ישראל אמר שרבינו נתן לנו עבודה קשה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

כב:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אין ממנים פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים תלוי מאחריו: לק"מ צה דף צו..

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה לא נמשכה מלכותו של שאול וכו': לקמ"ת טז דף כא..

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר אינו ת"ח: שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

כג. והיחדים – פירש רבינו חננאל ז"ל הללו הן רבנן שנקראו יחידים ונקראו חולים, יחידים כדתנן בתעניות (דף י) התחילו היחידים להתענות, ואמרינן התם מאן יחידים אמר רב הונא רבנן, ע"כ. כי עבודת השם מתחיל רק מבחי' אחד היה אברהם, כמו שגילה רבינו.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

כו. רש"י בענין הקטרת המעשרת (ד"ה לא שכיחא) ז"ל ומסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיחא דאם לא כן נמצאו הכל עשירים, עכ"ל. הרי שדעת רש"י שרחוק או נמנע מהמציאות שכולם יהיו עשירים. ואילו בתוספות ישנים שם מפרש שבאמת יכולים, כי גם יכולים להשיג עשירות על ידי עולות נדבה.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות רפד שלפעמים נותנין לאחד עשירות גדול, וכל העולם מתקנאין בו ורודפין אחר הממון והעשירות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

כח: נחומא בן אפקשיון אומר אף ברקאי בחברון. אפקשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

כח: הוא דמשק אליעזר (בראשית טו:ב) א"ר אלעזר שדולה ומשקה מתורתה של רבו לאחרים, פרש"י דולה ומשקה, נוטריקון של דמשק, ע"כ. דולה משקה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כח: אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו'. קיים אברהם אבינו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

כט. א"ר אסי למה נמשלה אסתר לשחר, לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים, והא איכא חנוכה, ניתנה ליכתב קא אמרינן וכו' ע"ש. ובמהרש"א הקשה שלכאורה הוא להיפוך, שהנסים בחינת יום, ואם זה סוף כל הנסים היה צריך להיות נמשל לעת ערב ולילה. וביאר שכל הניסים המפורסמים בעולם הזה התחילו בלילה, וכמו שאמר הפייטן 'אז רוב ניסים הפלאת בלילה', ומסיים ואומר 'שנאה נטר אגגי וכתב ספרים בלילה', ולפי זה כוונתו, שאסתר היא סוף הניסים שבעולם זה שנעשים בלילה, ולכן נמשל לשחר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הנה סבא ישראל מצא הפתק הקדוש, שהוא בחינת נס שניתן לכתיבה, לעת ערב, וכמו שסיפר שאחר שמצא אותו הוא רק כל הלילה. וסבא ישראל קיים שנס הגדול עולה על כל הנסים, ובהיותו לעת ערב סימן הוא להחזרת הנסים לעם ישראל.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה' ז"ל כי עקר גדול האמונה הוא בבחינת (תהלים צב), "ואמונתך בלילות" דהינו כל מה שנדחה והולך חלק מהלילה ונתקרב אל אור היום נתגדל האמונה ביותר, וכן הולכת ונגדלת מעט מעט כפי מה שנדחה מהלילה ונקרב יותר אל היום, עד שבאור היום אז נתגדל האמונה בשלמות, בבחינת (איכה ג), "חדשים לבקרים רבה אמונתך" ע"ש. ולפי זה נס פורים שהוא בחי' שחר עולה על כולם.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה נב, שרק בלילה יכולים להחזיר את העולם בביטול להיות נכלל בחיוב המציאות.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז י"ל כוונת הגמרא שפורים הוא הסוף והגמר של כל הניסים, כי הוא היישוב הדעת על כל הניסים, ובו קיימו וקיבלו את התורה, שכל העולם היה תלוי ועומד עד שיקבלו את התורה, והחזירו את העולם לחיוב המציאות. וזה בחי' ניתנה ליכתב מה שאין כן בחנוכה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ל. שאלו את בן זומא טבילה זו (פרש"י של כל שחרית, למה לטהור) למה, אמר להם, ומה המשנה מקודש לקודש וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת טעון טבילה, המשנה מחול לקודש וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת אינו דין שטעון טבילה, רבי יהודה אומר סרך טבילה היא זו כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש, ע"ש.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי ליקוטי מוהר"ן תורה נג ז"ל ומי שהוא שלם בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו, אזי הוא קרוב לדעת הקב"ה, ואין חילוק בין דעת האדם לדעת השי"ת, אלא חמשה דברים כמובא, ואז דעתו יונק מדעת השי"ת, שהיא בחי' ה"א, ואז מוליד, ע"ש.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

כי ידוע מכתבי האריז"ל ומספר ליקוטי הלכות הל' ראש חודש המובא באריכות בספר השתפכות הנפש, שמראש השנה עד שמיני עצרת בונים פרצופי זו"נ להכינם להזיווג, ואז קולטת הזרע ויולדת. ויום כיפור בפרט הוא בנין ועליית הנוקבא. ובית המקדש הוא בחי' דעת (כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה ו, יג ועוד), והרי עבודת יום כיפור הוא השלמת הדעת, ועל כן הכהן גדול צריך השלושה דברים המרחיבים דעתו של אדם כדי שיוכל לבוא לשלימות הדעת, כמו שרבינו פירש שם (ממסכת ברכות נז:) אשה נאה ודירה וכלים. אשה נאה, הכהן גדול צריך להיות נשוי, ודירה, כבר מבואר בריש המסכת (ובדף יט.) שהכינו עבורו לשכת פרהדרין, ובליל יום כיפור היה לו לשכת בית אבטינס (משנה יח:). וכלים, פירושו בכמה מקומות בגדים, ואלו הבגדים המיוחדים של יום הכיפורים, גם יש לפרש כלים מלשון תלמידים, כמו שרבינו פירש, וכמו ששנינו בדף יח: אם היה חכם דורש וכו'. ואכן הח' בגדים של הכהן גדול הם הח' בחינות של: להבין (-אבנט) ולהשכיל (-חושן) לשמוע (-מעיל) ללמוד (-מצנפת) וללמד (-ציץ) לשמור (-כתנת) ולעשות (-איפוד) ולקיים (-מכנסים), כמו שמבואר בספר מי השילוח פרשת תצוה, והרי הם שפיר בבחי' תלמידים, כי אלו הדברים מביאים לההולדה, כמש"כ שם רבינו ז"ל ובשביל זה תלמידים נקראים בנים, כי על ידם בא ההולדה ע"כ.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן היה טובל ה' פעמים לקבל ולהשלים הדעת (עיין בתורה נו מענין המקוה של שבועות). וי"ל שאפילו לרבי יהודה הטבילה הראשונה הוא מן התורה, כי מה שרבי יהודה לא קיבל הקל וחומר של בן זומא, פירש המאירי (ד"ה כבר – השני), כי יש לפרוך אותו, כי מה ליום הכיפורים שכפרתו מרובה, ולפי זה, ביום הכיפורים גופא שפיר יש קל וחומר לחייבו בטבילה הראשונה. ולכן סבר רבי יהודה שאין ללמוד הטבילות של יום כיפור לשאר ימים. כי ענין יום הכיפורים הוא השלמת הדעת עד כדי כך לקבל הה"א של הולדה, מה שאין כן בשאר ימים. ולכן הטבילה של שאר הימים אינו אלא לסרך טומאה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מובא שבן זומא כחבירו בן עזאי לא היה נשוי, וא"כ כמוהו היה עושה נפשות על ידי לימוד תורתו (וכמו שגילה האריז"ל בסוד קליפת השום), והנה דברי תורה אינם מקבלים טומאה, ואופן הזיווג הזה שייך בכל השנה, על כן בן זומא דן קל וחומר מיום הכיפור לשאר ימות השנה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ל: לדידכו אודו לי איזי מיהת ע"ש. (מתיבתא: אולם לשיטתכם, שמצורע צריך לשוב ולטבול ביום השימיני,) הודו לי לפחות בכך.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הרשב"ם (על התורה בראשית כז:לג) פירש "איזי" שהוא תיקון הלשון כמו איפה. והמרש"ל (בבא מציעא ע. ד"ה בגמרא אימא) מביא יש מפרשים שהוא לושן אוהב, ובענין שלפנינו, שאומר רבי יהודה לחכמים, הודו לי אהובי בזה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

איזי מהות, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

לה. עני ועשיר ורשע באין לדין וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

לה:

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בהלל הזקן – תכלת וארגמן: על פי לק"מ תורה יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' קנו. על פי לק"מ תורה סד 'בא אל פרעה', עמ' קנח.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

לז. משנה: הילני אמו עשתה נברשת (-מנורה) של זהב על פתח של היכל.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

נברש ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

לח.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו כ"ש כל הנקרא וכו': לקמ"ת יב דף יט:.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

דלתות ניקנור – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קס. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קסב.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: ואלו לגנאי, של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים של בית אבטינס לא רצו ללמוד על מעשה הקטורת הוגרס בן לוי וכו' וכו' ועל אלו נאמר ושם רשעים ירקב, ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במסכת אבות (ה:י) שנינו ארבע מדות באדם, האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדת בינונית, ויש אומרים, זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ, שלי שלך ושלך שלך, חסיד. שלי שלי ושלך שלי, רשע, ע"כ. בשלמא להיש אומרים, הרי אלו שלא לימדו לאחרים נחשבים לרשעים, כי זה מדת סדום, אבל לתנא קמא שסובר שלי שלי ושלך שלך, למה נאמר על אלו שם רשעים ירקב, למה יחשבו רשעים. ולכאורה צריך לאמר שכיון שאומנותם היתה כל כך גדול וחשוב, ע"כ היה תלוי בזכות הציבור, והרי אפילו נבואת משה רבינו מבואר בחז"ל היה רק בזכות כלל ישראל, וכל אותם שנים שהיו נזופים לא זכה לשלמות הנבואה, והרי נביא שכובש נבואתו חייב מיתה, וזה סמוכים לנידון דידן, שגודל אומנות שלהם היתה שייך להציבור, וכיון שלא לימדו אחרים, הרי הם בכלל מדת הרשע שאומר שלי שלי ושלך שלי.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ובעמוד ב (לח:) אמר ר' אלעזר צדיק מעצמו ורשע מחבירו (פרש"י צדיק מעצמו, על ידי מעשיו נזכר לטובה, רשע ע, על ידי חבירו נזכר לרעה) ע"ש. כי רשעות תלוי בהתנהגות לאחרים כנ"ל, והיפוכו חסידות, אבל צדקות ענין לחוד. ואפילו זה שהצדיק חונן ונותן, זאת לא אומרת שהוא אומר שלי שלך, אלא שהוא נותן משלו להזולת, ועל ידי זה יש זכרון ברכה.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

לח. של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים וכו'. עמש"פ על זה במסכת שקלים.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

לח: דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר (שמואל א:ב:ט) רגלי חסידיו ישמר – פרש"י ז"ל משנהג בחסד שני רגלים כמו זה שלש רגלים (במדבר כב) פעמים, ישמור אותו מן החטא, ע"כ (ולעיל מיניה פרש ז"ל שוב אינו חוטא שנא' רגלי חסידיו ישמור, סופי חסידיו ישמור, ע"כ).

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בספר חיי מוהר"ן אות תקלו, וק"ק על הספר חסידים שהבאתי שהתנה ג' פעמים, על פי הפסוק הן יפעל א-ל פעמים שלוש עם גבר. וצריכים לחלק, שבאמת מדויק בפסוק לפעמים זה פעמים ולפעמים זה שלוש. כאשר בא לידו ממש ואינו חוטא שוב אינו חוטא, אבל כאשר שמר את עצמו מרחוק צריך ג' פעמים. ושוב צריכים לחלק בין עבירה להרהור עבירה כמש"כ שם.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

לח:

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטמא פותחין לו: לק"מ ט:ג דף יב., קיב דף צט:.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטהר מסייעין לו משל לאחד שבא לקנות אפרסמון: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטהר מסייעין לו: לק"מ צו דף צו..

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

לח:-לט.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

תנא דבי רבי ישמעאל משל (לדברי ריש לקיש שהבא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין לו) לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון, בא (-הלוקח) למדוד נפט, אומר לו (-המוכר:) מדוד אתה לעצמך, בא למדוד אפרסמון, אומר לו: המתן לי עד שאמדוד איתך כדי שנתבסם אני ואתה, ע"כ

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו:ב שהמתן הזה הוא בחי' כתר, בחי' שם אהיה, שיהיה לו הווי' בעולם, ע"ש. ולכאורה יש בזה בחינות שזה גבוה מעצם קבלת האפרסמון, וכמדומני שכן המשמעות בליקוטי הלכות, שהכתר מסדר ומיישב המוחין (ע"פ תורה כ'ד. ואכן זה פעולת הדעת, שהיא חיצוניות הכתר). ואכן י"ל שלמשל בעולם עשיה, הכתר הוא השראה מעולם יצירה, ובעליית עולם עשיה, היא מקבלת נה"י שעולם יצירה, שהם עוד יותר גבוהים (וי"ל שאלו הם הג' בחי' תשובה בחי' סגול שמבואר שם ו:ה). אכן אפילו לפי זה יש בחי' שכתר עוד יותר גבוה, בסוד כתר מלכות, שהשראת הכתר ממש בחי' אצילות מהאין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הלוקח שבא לבחור, זה בחי' הגיע לפרשת דרכים, וכאשר בוחר באפרסמון, הוא בוחר בצדיק שידריך אותו בדרך ישר לפי שורש נשמתו, כמבואר בתורה ד:ח. וכן בתורה ו' מבואר שם שהכתר הוא הי' עליון של הא' שהוא בחי' משה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

לט:

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שבנה שלמה בית המקדש – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' קסד. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קסו.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מג: מאי שנא בוידוי ראשון דלא אמר ובני אהרן עם קדושך ומ"ש בוידוי שני דאמר ובני אהרן עם קדושך, תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נותנת, מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב, ע"כ.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ובתוספות ישנים (ד"ה בא) כז"ל וא"ת למה צ"ל כאן אני וביתי כיון שאמרו בוידוי קמא וכי תימא כיון שבא בשביל הכהנים יש לכלול עצמו עמהם, והא לקמן (סו.) גבי שעיר המשתלח וכו' אינו מזכיר בוידוי עליו אלא ישראל, ושמא כיון שנתודה כבר על פר זה עונותיו מזכיר עצמו פעם שנית עליו כיון שלא נשחט הפר ולא נגמרה כפרתו עדיין, אבל בשעיר המשתלח אין להזכיר כהנים כיון שנשחט כבר הפר שנתודה עליו, ואם מכפר זה עוד עליהם מ"ש מכל שעירי חטאות שבכל השנה, ע"כ.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש בזה מענין שרבינו גילה בספר המידות, ערך תשובה אות ע' ז"ל כשאתה מוכיח אותם שלא תקנו חטאת נעורים, תכלל את עצמך עמהם, ועל ידי זה יקבלו ממך, ע"כ. ולכן בפר שעשה וידוי בעדו ובעד ביתו, בחי' תיקון הברית, יש לו לכלול עצמו גם בוידוי השני.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב. יב"א ראשי תיבות ישראל בער אודסר, מוטב יבא זכאי בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מז.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

רבי ישמעאל בן קמחית כהן גדול – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קסח.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

נא: אמה טרקסין. שים לב טרקסי"ן בגמטריא חת"ך, שהוא פעמיים רו"ח כמבואר בליקוטי מוהר"ן, והגמרא נידונה איזה רוח עוברים בו. אמה טרקסין בגמטריא עת"ה, בסוד, עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעת"ו – פותח' את' ידך' וכו'.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

נב. רש"י ד"ה טרקסין ז"ל לשון פנים וחוץ הוא וכו' למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא, עכ"ל. לכאורה לפי זה, סין פירושו חוץ. אכן יש לאמר שהוא לשון נסיעה, לנסוע לטרק – פנימה.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

נג: אבן שתיה שממנה הושתת העולם: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

סב: והשתא דרבי רחמנא שעיר שעיר שני שני שני, ע"כ.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שני בגמטריא רבי נחמן. שני שני שני, עם הג' תיבות, בגמטריא שני פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

סב: רש"י ד"ה ומוספין של שבת כז"ל שיטתא דתלמידי תרביצאי היא (- הוא מדברי רבנן סבוראי שהיו אחר חתימת התלמוד – מתיבתא), ע"כ. ולשון תרביצא היינו בית המדרש, ונקרא כך משום שהוא מקום שרמביצים בו תורה (רש"י מנחות פב: ותוספות שם). תרביצאי- רבי תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

סט. בענין שהתפללו שימסרו להם היצה"ר נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי קדשים וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

סט:

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כחלינהו לעיניה ושבקוה: לק"מ קכח דף קא:.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

עא.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של ת"ח: לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך (משלי ג:ב), וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינן של חיי, אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה, ע"כ.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שער הכוונות, ענינן הציצית דרוש ד' ד"ה ועתה נבאר ז"ל כי המוחין דז"א נקרא חיים, שהם חיי המלך וכו', ושני המוחין האלו שהם חו"ב דאימא נקראים שנות חיים, כי עיקר שם חיים הוא בחו"ב ולא בדעת. וגם נקראים שנות, כי השמות שלהם הם בגימטריא שנות (-לעיל בדרוש ג' ד"ה וזה סדר מבואר כי חכמה דאימא נעשית מבינה דאבא שהוא ג' שמות יה"ו בגימטריא קפ"ו, ובינה דאימא שהוא ג' שמות אה"י בגימטריא תק"ע, סה"כ בגימטריא שנו"ת), ע"כ.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי זה יש כח בציצית להפוך מרעה לטובה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

שנות עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

[וע"ע בספר ברית מנוחה, סוף ניקוד הג' ז"ל ובכאן נשלמו דרכי ניקוד הג' על כללים ופרטים כאשר צריך להיות גלוי וידוע אל חכם מבין בכל החכמה, ומי שמדקדק בכאן ימצא חכמה ודעת הרבה ויוסיף לקח גם יוסיפו לו שנות חיים, עכ"ל.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בליקוטי מוהר"ן נד:ו השנות החלום, חלום בחי' כח המדמה משתדל לשרות על השונה הלכות, ולפי זה י"ל שנות חיים, שהחיים משתדל לשרות על השונה הלכות].

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

עא.: ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת תלמיד חכם שנאמר (איוב יד:ח-ט) אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו. מריח מים יפריח ועשה קציר כמו נטע.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי ליקוטי מוהר"ן תורה נד ע"ש באריכות. ענין מקץ ימים, כמבואר שם בענין אבשלום (אות ד), שתורה פסקה מזרעו, כי לא זכה לבן זכר מחמת רע עינו במלכות אביו. וזה אם רואה, דייקא, כי הנושא כאן הוא בחי' ראיה, ופסיקת הזרע על ידי רע עין, שהוא סותר הזכרון ומביא שכחה ומיתת הלב, ושולט כח המדמה שהיא אהבה נפולה שבא מהריסת הדעת, והוא היפוך המבואר בריש התורה שם שצריכים להסתפק בעולם הזה, וזה על ידי תורה, ולא עוד אלא שצריכים ליתן צדקה מההסתפקות. ומבואר שם שהצדקה על ידי משא ומתן, כי צדיק וכנסת ישראל הם בחי' משא ומתן, הצדיק נקרא משא, כי הוא נושא את העולם, כאשר ישא האומן את היונק (במדבר יא), והוא נושא כל הברכות, כמ"ש (משלי י) וברכות לראש צדיק, כמ"ש (תהלים כד) ישא ברכה מאת ה', והוא נושא הטפה זרעית של כל הנשמות, בבחי' (תהלים קכו) נושא משך הזרע, ומשפיע לכנסת ישראל. וזה מש"כ ישא בת תלמיד חכם, בת בחי' כנסת ישראל (בת בגמטריא ברסלב נ נח, תלמיד חכם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן), ובת היא בחי' הברכות, בחי' וה' ברך את אברהם בכל, בת היה לאברהם ובכל שמה. ולכן מדת הלח של בת היא ג' סאין, שצריכים לשאת נפש רוח נשמה, כמבואר בתורה נד שכל אלו הבחינות תלוים במשא ומתן. וכן בת, היא בת עין, שצריכים לתקן את הרע עין, רע עין, עם התיבות בגמטריא בת. וכן בת פירושו הלנה, כי מבואר שם שעיקר תיקון המדמה על ידי בירור והעלאת הרוח טובה מהרוח רעה, ועיקר הבירור בלילה. וזה ישא בת תלמיד חכם, שצריכים להעלות את הרוח טובה בלילה.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מביא הפסוק מאיוב, אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו, הזקנה בארץ, זה בחי' המבואר שם ישוב לאדמתו, לכח המדמה, כי ישוב, בחי' שיבה וזקנה, לאדמתו בחי' בארץ, ובעפר ימות גזעו, זה מיתת הלב כנ"ל.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

והתיקון, מריח מים יפריח, מריח הוא בנין הרוח טוב מהנקודות טובות שמבואר שם, ומבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שבנין הנגון מגדל הריחות ע"ש. ומים בחי' שלמות הלב כמבואר בתורה נד על הפסוק מי צרר מים בשמלה, מים בחי' לב כמ"ש (איכה ב) שפכי כמים לבך, היינו שעי"ז שמלקט הרוח, הוא צורר מים בשמלה, ששומר הלב שלא ישלוט עליו המדמה. יפריח, הוא בחי' וקמץ הכהן, המבואר שם, שקמץ הוא היפוך מקץ, קץ והפסקת הזרע, כי הסימן על כהונת אהרן היה כי פרח מטהו. ועשה קציר כמו נטע, קציר בגמטריא רע עין. ועשה לשון לגדל כמבואר ברש"י עה"פ ועשתה את צפרניה (דברים כא:יב), להגדיל את הקצר, בחי' גדלת מאד, המבואר בריש תורה נד. וזה כמו נטע, בחי' הוד והדר לבשת, בחי' ערבי נחל. שצריכים להגדיל את השכל בצמצום כדי לראות ולהבין הרמזים שהשם יתברך מזמין לו בכל יום במחשבה דיבור ומעשה ע"ש.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

וזה אמר רבי ברכיה, כי הברכיים בחי' נצח והוד, י"ה בחי' המוחין. וכן ברכיה, בחי' הברכות שהם בחי' אמת, שממנו הדבקות שעל ידיה אוזרים חיל ליכנס לתקן הרע עין כמבואר שם.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

עב:

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם מות: לק"מ קא דף צז..

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם המות: לק"מ קסד דף קז.. שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה זירים הן וכו' של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח ע"כ. מבואר ששני הזירים נטלו, ואינם נשארים לקחת, אבל הזר של התורה לא. וי"ל על פי דברי הבעל שם טוב הובאו בליקוטי מוהר"ן מט:ז בפירוש הפסוק תורת ה' תמימה, שהיא תמימה עדין, שעדין לא השיגו ממנה כלום, ע"ש, ולכן אי אפשר להינטל.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא, ע"כ. הכל תלוי באומן....

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

עג:

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות בולטות ומצטרפות: לק"מ רפא דף קכא..

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

חצי שיעור רבי יוחנן אומר אסור מן התורה. חצי בגמטריא נ נח. שיעור בגמטריא הפתקא. אסור בחי' מלך אסור ברהטים, בחי' מוחין והשגת אלקות.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עד:

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ויענך וירעיבך ויאכילך את המן מכאן שהסומא אינו שבע: לק"מ יג:ה דף יז:, עו דף צא:, רעו דף קיט:.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עה:

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

לחם ששאלו כהוגן ניתן להם כהוגן, מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה, והאמר אביי האי מאן דאית ליה סעודתא לא לאכלי' אלא ביממא, כעין יממא קא אמרינן, ע"כ.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מצינו אצל אליהו הנביא (מלכים א:יז:ו) והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב. ובגמרא (סנהדרין קיג.) שהיו מביאים מבי טבחי דאחאב, ויש אומרים משלחנו של יהושפט מלך יהודה (תנחומא מסעי ח), ולכאו' דיני מלכים שאני משאר בני אדם, ואילו אליהו הנביא בעצמו היה בהוראת שעה (כי בכלל איך אכל מבשר הנעלם מן העין).

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

רבא, מייתי ליה אריסיה (-שליו) כל יומא, יומא חד לא אייתי, אמר, מאי האי, סליק לאגרא שמעיה לינוקא דקאמר (חבקוק ג:טז) שמעתי ותרגז בטני, אמר שמע מניה נח נפשיה דרב חסדא (פרש"י חמוה דרבא הוה ורבו הוה) [יש גורסים כאן: והיינו דאמרי אינשי בדיל וכו'] ובדיל רבה אכיל תלמידא (פרש"י בזכות הרב היה אוכל התלמיד), ע"כ.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

יש לדייק קצת שלא חש כלל לא לאכול בשר אותו היום, אע"פ דקי"ל ברמ"א שולחן ערוך יורה דעה ריש סימן שמא ז"ל יש אומרים דתלמיד על רבו מבהק אסור לאכל בשר ויין כל זמן שמטל לפניהם (הגהות אשרי פ' א"מ), ע"כ. ואע"פ

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

שכאן לא היה מתו מוטל לפניו, וגם לא מוכח שרב חסדא היה רבו מבהק, עכ"ז נראה קצת שהיה לו לחוש מלאכול בשר מיד ולא לגמור מיניה סתם שהיה אוכל ברשות רבו, כאילו אין לו להצטער כלל (וזה מיושב על פי הגרסא שהבאתי בסוגריים).

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

והרי זה עוד סמך למה שרבינו גילה בחיי מוהר"ן אות יב ז"ל שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכין לנהג אבלות אף על פי שיודעין על פי השגות, ע"כ (ולנידון דידן אנינות).

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עו:

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נעשה ראש: לק"מ קעז דף קח..

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

עח: הקיטע יוצא בקב שלו. הרבה סודות נאמרו על זה, ובפרט במאמר הפסיעות של אברהם אבינו. ורש"י כאן פירש ז"ל קב – אשקצ"א (-מקל שמרכיבים תחת הרגל), ע"כ. אשקצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

גדל פורתא, תבורי מאני (-יש לתת לו כלים שישחק בהם וישברם) כי הא דרבה, זבין (-קנה) להו מאני גזיזי דפחרא (-כלי חרס סדוקים במחיר זול) לבניה ומתברי להו.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן יש ליתן bubble-wrap לילדים. אכן יתכן שכל הענין הוא דוקא בכלי חרס. וכמו שכתוב בישעיה (ל:טו) ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד, ועיין בליקוטי מוהר"ן ס, חרס ששוברין בשעת ההתקשרות הזווגים, להורות שעכשיו שנעשה התקשרות, שהוא בשביל הולדה שהיא בבחינת בטחון, בחינת כליות, שהם כלי ההולדה כנ"ל. וזה בחי' בטח בה לב בעלה (משלי לא:יא), על ידי זה נתבטל ונשבר בחינת הבטחון דסטרא אחרא, ועל זה שוברין הכלי חרס בבחינת, ותבטחו בעשק ונלוז (ישעיה ל:יב). ושברה כשבר נבל יוצרים ולא ימצא במכתתו חרס, כי הבטחון דקדשה שנעשה על ידי ההתקשרות הנ"ל הוא להפך מהבטחון דסטרא אחרא, שהוא בבחינת שבירת כלי חרס, ע"כ.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

פג: שנת תשפ"א חג הפתק – כג תמוז, חל דף זו בדף יומי. והפתק הרי נתקבל אצל רבי מאיר בעל הנס, ועיקר חשיבות של הפתק זה התגלות שם רבינו פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ר' מאיר הוה דייק בשמא. הוה דייק בשמא, עם הח' אותיות של, דייק בשמא, בגמרטיא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

פה. ולוי הסדר. ובגליון הביא מספר הערוך, ערך סרד ד', איתא ולוי הסרד, פי' גאון יש אומרים שהי' עושה בגדי שרד לפיכך נקרא סרד או שהיה עושה כלי שרד כגון מצודות, ע"כ. והנה בדוף יומי תשפ"א למדו את זה יום ב' לפרשת מו"מ, ובשבת שלפניו, בפרשת פינחס (במדבר כו:כו) כתוב, בני זבולן למפשחתם לסרד משפחת הסרדי וכו'. לסרד בגמטריא ברסלב. ובשעת קריאת התורה עמדנו על זה שמן הסתם ידידינו אזמרה, מיוחס למשפחה זו כי הוא תמיד אומר סרדי וכו'.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

פה:

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

וחי בהם ולא שימות בהם: לקמ"ת מד דף כו:.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

פו.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

שובו בנים שובבים ארפא משובותם: לק"מ עו דף צב..

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת שתראה שיתאהב שם שמים על ידך וכו': לק"מ צג דף צה:.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת שיהא שם שמים מתאהב על ידך: לק"מ רי דף קיג..

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

פו:

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה תשובה שמקרבת \את\ הגאולה: לק"מ מט:ו דף נח., קלה דף קג..

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

כי שנה ועבר נעשה לו כהיתר: לק"מ נו:ג דף סה..

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

בתשובה מאהבה נתהפכין הזדונות לזכיות: שיחות הר"ן ג.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

פז.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

והאזנת למצותיו זה תיקון הברית: לקמ"ת א:יא דף ב..

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

פגע ביה רב הונא, אמר ליה להיכא קא אזיל מר, אמר ליה לפיוסי לפלניא, אמר אזיל אבא (-רב) למיקטל נפשא וכו', ע"ש בתוספות ישנים, שלכן היה מותר רב הונא לקרוא לרב רבו בשמו, כי הוא שם של גדולה, והוא עוד טעם למה מותר לאמר נ נח נחמ נחמן מאומן, ואפילו נחמן, בלי לאמר רבי, כי נחמן הוא כבר שם של גדולה.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

פח. בענין קרי ביום כיפור ע' ליקוטי מוהר"ן תנינא קיז ומש"כ.

</div>



# זבחים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/zevachim/

# זבחים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/zevachim


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

זבחים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כל הזבחים. כל – בגמטריא נ. הזב – אותיות בזה, חי"ם בגמטריא נח. הרי נ נח בזה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יד. רש"י ד"ה שכן נוהג בבמה ז"ל תאמר בחוץ למקומו דלא (שייך פסולו בבמה) שאין מחיצות בבמה] וכל הבקעה מקומו עד סוף העולם, עכ"ל. והוא פליאה גדולה שמשמע אפילו בחוץ לארץ, וצע"ג (הבינה מלאכתית רצה ליישב: רש"י מבטל את הגבול המוגדר של הבמה לצורך הדין הספציפי של פסול 'חוץ למקומו', אך הוא אינו מבטל בכך את האיסור הכללי להקריב מחוץ לארץ ישראל).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

טו. הוליכו זר והחזירו כהן וחזר והוליכו וכו' הוליכו כהן והחזירו וחזר והוליכו זר, אמר רב שימי בר אשי לדברי המכשיר פסול ולדבר הפוסל מכשיר, רבא אמר אף לדברי הפוסל פסול, מאי טעמא דהא צריך לאמטוייה, עיין שם.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין אם יש ללמוד מכאן להקורא בתורה, וקרא כראוי, אבל תיקן את עצמו שלא כראוי, אם יוצא בקריאה ראשונה, או שפסלה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

יט. לא קשיא הא (תלמוד הערוך שהביא רבי אמי שהתפלין חוצות הם בתפילין) דיד (שחוצצות בין בשרו של הכהן לכתונת הלבושה על ידו), הא (דברי הברייתא שאינן חוצצות הם בתפלין) דראש (שבמקום התפילין אין לבוש בבגדי כהונה, ולא שייך פסול חציצה, ואין נחשבת לבגד יתירה), עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

תשפ"ו למדתי את זה ביום הכיפורים, והיה קשה לי קושיא, וראיתי בגמרא שלי שכבר כתבתי קושיא זו בפעם שעבר – תענית אסתר תשע"ח. הא קיימא לן, והיו לטוטפות בין עיניך, שיהיו שנים, אז איך הניחו של ראש בלי של יד.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כט: אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון (פרש"י שגזל) ואין לו, שנאמר כ(משלי כב:כז) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה סט – דע שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים, כי עיקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

נג:

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מזבח בחלקו של טורף: לק"מ יז:ג דף כב:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נד:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וא"י הוא גבוה מכל הארצות: לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ה' – איזהו מקומן

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

נו: - משנה:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

פרים הנשרפרים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול דמן, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים. הסופי תיבות עם ג' כוללים של הג' קרבנות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

סב. בני אחתי' דר"ט הוו יתבי קמיה דר"ט (פירש"י ולא אמרי מידי) פתח ואמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני א"ל קטורה כתיב קרא עליהם בני קטורה (פירש"י אינם יודעים לדבר הלכה).

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

קב.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אין הלום אלא מלכות: לקמ"ת ז:י דף יד., עז דף לה..

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

משה שימש בז' ימי המילואים: לקמ"ת ז:יא דף טו..

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

קח. (גמטריא נ נח) אמר רב אשי ממאי שטומאת הגוף חמורה דלמא טומאת בשר חמורה שכן אין לה טהרה במקוה, ע"כ. וזה מה שרבי נתן מרבה להוכיח שיותר גרוע מכל העבירות שבתורה רחמנא ליצלן זה היאוש אפילו על עבירה קטנה, כי עם היאוש הרי זה נקבע טמא לעולם, וזה חמורה מעבירה הכי גדולה שיש לה טהרה על כל פנים בתשובה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

קיג.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ לא גושמה ביום זעם: לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

קטז.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ולא קמה עוד רוח באיש: לק"מ יט:ג דף כו..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

בשכר חבל חלון ופשתים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' שפו.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וישמע יתרו וכו' קריעת ים סוף ומלחמת עמלק: לקמ"ת ח:ג דף טז:.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

שיתרו בא והלך לו קודם מתן תורה: לקמ"ת מז דף כז..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

שנתן ה' יתברך את התורה לישראל באו כל האומות לבלעם: לקמ"ת נז דף כח..

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין: לקמ"ת עז דף לה:.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

קיח: (חק לישראל, פרשת שמות יום ה') כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים, ובכלן לא שרתה אלא בחלק בנימין. הס"ת של שילה נוב גבעון ובית עולמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל, א"נ כמנין רבי נחמן מאומן. ובכל"ן בגמטריא נ נח, ל'א שרת'ה אל'א בחל'ק – אותיות היסוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שמעון אומר נחלה זו שילה: לק"מ ו דף ז:.

</div>



# זוהר

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/1/zohar/

# זוהר

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/zohar


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

זוהר

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יא: אית יראה בגין דאיהי רב ושליט: שיחות הר"ן ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יז. קרח בעא לאחלפא ימינא לשמאלא וכו': שיחות הר"ן קנב.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מדרש נעלם פ' לך לך (דפו"י דף כה טור ג, אות ע בזוהר הסולם) ז"ל ומן יומא ההוא כד הוה חמי דיוקנא דאבוי, הוה א"ל אבא אבא, אימא לההוא סבא, שפמין סגיאין מאורייתא הוה. א"ל אימא ליה סבא דקדמאי, סבא דפותקא ומיד יתיישר חילך, ע"כ, ופ' בעל סולם ז"ל שיאמר לו, זקן של הראשונים, דהיינו של ע' זקנים. סבא דפותקא, זקן שקבלו הכתב שהיה כתוב עליו זקן. וכשיזכיר דברים אלו, הבטיח לו ר"ש אביו, ומיד יתיישר חילך. שמיד יתחזק כחו בתורה, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נז. רע בעיני ה' ולא כתיב רשע: שיחות הר"ן רמט.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סה: (פרשת נח, וכן בפקודי רכו., רסח: עיין אדיר במרום מכון רמח"ל תרלה) תשעה היכלין דלא אתדבקין ולא אתידעין ולית מאן דקימא בהו – לק"מ כד. חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

קג: נודע בשערים בעלה, כל חד כפום דמשער בלביה: שיחות הר"ן א, ריז.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

קכג: ת' מאות עלמין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי: שיחות הר"ן רנט.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

קכד: כי עליך הורגנו כל היום זה ענין התפלהשיחות הר"ן יב.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

קפח. על פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא ברקניא אין מועיל תשובה: שיחות הר"ן עא.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ריח. קודם המיתה רואין נשמות המתים: שיחות הר"ן צ.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ריט: על פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא ברקניא אין מועיל תשובה: שיחות הר"ן עא.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

רלו: שמעון הוא בחי' תוקפא ודינים: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ח"ב

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שמות מד. שכשהיה בעצמו נקרא אלישע סתם, וכשהיו בני הנביאים אצלו נקרא איש אלקים. ליקוטי מוהר"ן קסו. חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מד: בג' שנים ראשונות של האילן שורה הקליפה עליה: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

נז. גם בסטרא דשמאלא יש ימין ושמאל: שיחות הר"ן עח.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

צה. עולימתא שפירא דלית לה עינין: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כגונא:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת תרומה קלה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

למהוי עמהון לעלא חד לקבל חד, קדשא אבריך הוא אחד. הראשי תיבות של: עמהון לעלא חד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חד קדשא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

וכלהו מתעטרין בנשמתין חדתין – שיחות רע.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

קנד: גם בסטרא דשאמלא יש ימין ושמאל: שיחות הר"ן עח.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

קסב. גם בסטרא דשמאלא יש ימין ושמאל: שיחות הר"ן עח.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

קסו: הצדיק הוא גננא גדינתא: שיחות הר"ן רנב.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ספרא דצניעותא – קעו.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ג'

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ט' תקונין יקירין וכו' – לק"מ כ. חיי מוהר"ן ט, יב, יד, טו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ד

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עתיקא טמיר וסתים וכו'. לק"מ כא. חיי מוהר"ן י, יא, יב, טז.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

קצה. המקטריגים צועקין הב לן חיי ומזוני: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

רמד בשלש שני הערלה שורה קליפה על האילנות: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ח"ג

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נשא דף קךכ פתח רבי שמעון ואמר עת לעשות וכו' – לק"מ ס:א עמ' עא. חיי מוהר"ן כה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

זהר ח"ג קסח. אמר רב מתיבתא האי מאן דאיהו זעיר איהו רב, ומאן דאיהו רב איהו זעיר ע"כ. זעיר רב עם התיבות – דהיינו שתיהם ביחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ריט: ובחבורא קדמאה: שיחות הר"ן רעח.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

רעיא מהימנא פרשת פנחס (זוה"ק עמ' ריט): יתער בעלמא שיר פשוט וכפול וכו', עיין לקוטי מוהר"ן תנינא, ח:א, ומש"כ שם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

זהר פרשת פנחס רכג: למנצח תמן נצח נגון צח וביה אתקרי הוי' מארי נצחן קרבין לגבי עכו"ם, ורחמין ודינא לישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

תמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נצח – נחמן, נגון בגמטריא נ נח ע"ה, צח – נחמ. הרי נ נח נחמ נחמן!

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

זוהר חדש

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת אחרי, כל השירים קדש (-ואילו לשון המשנה במסכת יומא ג:ה – כל הכתובים קדש) – לק"מ רמג, חיי מוהר"ן מ..

</div>



# אֱמֶת Part 2 Item ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/1/

# אֱמֶת Part 2 Item ה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/1


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח"ב ה. מי שאינו משנה בדבורו, הוא יכול להשפיל הגבוהים ולהגביה השפלים, ע"כ. המושג הזה של להשפיל ולהגביה נמצא גם בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות במעשה הרביעי של שמד, שהצלחת המלך היה מהפסל והיה תלוי בזה שהמלך ישפיל הגבוהים ולהגביה השפלים. והנה כאשר המלך לא שמר ההבטחה להשר היהודי האנוס, ולקח ממנו זכותו, הרי שקר עשה, ובודאי איבד כחו להשפיל ולהגביה, ולכן אחריו המלך נפל, ולא הצליח כלל להשפיל היהודי, ודוק.

</div>



# בַּיִת Part 2 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/10/

# בַּיִת Part 2 Item ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/10


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ט. הכפה של בית הוא סימן לחבורה או משפחה מה שיקרה להם, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>



# בַּיִת Part 2 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/10/

# בַּיִת Part 2 Item ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/10


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ט. הכפה של בית הוא סימן לחבורה או משפחה מה שיקרה להם, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>



# בַּיִת Part 2 Item וקט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/10/

# בַּיִת Part 2 Item ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/10


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ט. הכפה של בית הוא סימן לחבורה או משפחה מה שיקרה להם, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>



# בַּיִת Part 2 Item ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/10/

# בַּיִת Part 2 Item ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/10


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ט. הכפה של בית הוא סימן לחבורה או משפחה מה שיקרה להם, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>



# תְּפִלָּה Part 2 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/108/

# תְּפִלָּה Part 2 Item יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/108


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יב. לפעמים אינה באה הישועה אלא עד שיתפללו כמה בני אדם, ולא די בתפלת יחיד, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות יא.

</div>



# תְּפִלָּה Part 2 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/108/

# תְּפִלָּה Part 2 Item יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/108


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יב. לפעמים אינה באה הישועה אלא עד שיתפללו כמה בני אדם, ולא די בתפלת יחיד, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות יא.

</div>



# תְּפִלָּה Part 2 Item יב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/108/

# תְּפִלָּה Part 2 Item יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/108


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יב. לפעמים אינה באה הישועה אלא עד שיתפללו כמה בני אדם, ולא די בתפלת יחיד, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות יא.

</div>



# בְּכִיָּה Part 2 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/16/

# בְּכִיָּה Part 2 Item א

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/16


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

בכיה ח"ב א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים, ע"כ. ע' תשובה נט עצה אחרת. וע"ע לקוטי מוהר"ן תורה צה בענין שלא לצפות לבכיה, ושם כתבתי כמה עצות.

</div>



# דַּעַת Part 2 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/19/

# דַּעַת Part 2 Item ו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/19


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב יב. על ידי גרים נתוסף הדעת בעולם, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה יז:ו.

</div>



# הִתְבּוֹדְדוּת Part 2 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/23/

# הִתְבּוֹדְדוּת Part 2 Item א

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/23


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות ח"ב א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו ,השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו, ע"כ.

</div>



# הִרְהוּרִים Part 2 Item יז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/24/

# הִרְהוּרִים Part 2 Item יח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/24


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יח. הבכיה מבטל הרהורי זנות, ע"כ. ע' לעיל אות יג.

</div>



# הִרְהוּרִים Part 2 Item יח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/24/

# הִרְהוּרִים Part 2 Item יח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/24


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יח. הבכיה מבטל הרהורי זנות, ע"כ. ע' לעיל אות יג.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/25


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב יא. על ידי ודוי דברים זוכה להתנשאות, ע"כ. ע' הצלחה אות טו.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/25


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב יא. על ידי ודוי דברים זוכה להתנשאות, ע"כ. ע' הצלחה אות טו.

</div>



# הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/25/

# הִתְנַשְּׂאוּת Part 2 Item יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/25


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב יא. על ידי ודוי דברים זוכה להתנשאות, ע"כ. ע' הצלחה אות טו.

</div>



# טִלְטוּל Part 2 Item ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/43/

# טִלְטוּל Part 2 Item ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/43


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

טלטול ח"ב ג. לפעמים הצדיק בא לטלטולים כדי כשיבוא לעולם הבא יזכר כל המקומות שהיה בהם, ועי"ז יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ. דיבור זה נמצא בערך צדיק ח"ב ז, עמש"כ שם.

</div>



# לִמּוּד Part 2 Item יב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/51/

# לִמּוּד Part 2 Item יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/51


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

למוד ח"ב יב. לאו בכל מקום אדם זוכה לסגל תורה ומעשים טובים, בשביל זה הקב"ה מסבב סבובים שיצא זה האדם ממקום הזה למקום אחר, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות צב.

</div>



# מְרִיבָה Part 2 Item ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/54/

# מְרִיבָה Part 2 Item כ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/54


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ח"ב כ. מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאות אכילה, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות נו, וע' לקוטי מוהר"ן תורה לט.

</div>



# מְרִיבָה Part 2 Item כ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/54/

# מְרִיבָה Part 2 Item כ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/54


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ח"ב כ. מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאות אכילה, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות נו, וע' לקוטי מוהר"ן תורה לט.

</div>



# מָמוֹן Part 2 Item ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/55/

# מָמוֹן Part 2 Item כד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/55


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב כד. השרפות באים לעולם בשביל מעות עבודה זרה לכלות אותם, ע"כ. יתכן שנכלל בזה, שמכח השרפות יש איבוד עבודה זרה בעולם אפילו לא על ידי האש הגשמי, אלא שמכח האש יוצא כח שהולך ומכלה את העבודה זרה.

</div>



# מָמוֹן Part 2 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/55/

# מָמוֹן Part 2 Item כד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/55


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב כד. השרפות באים לעולם בשביל מעות עבודה זרה לכלות אותם, ע"כ. יתכן שנכלל בזה, שמכח השרפות יש איבוד עבודה זרה בעולם אפילו לא על ידי האש הגשמי, אלא שמכח האש יוצא כח שהולך ומכלה את העבודה זרה.

</div>



# מָמוֹן Part 2 Item כד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/55/

# מָמוֹן Part 2 Item כד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/55


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב כד. השרפות באים לעולם בשביל מעות עבודה זרה לכלות אותם, ע"כ. יתכן שנכלל בזה, שמכח השרפות יש איבוד עבודה זרה בעולם אפילו לא על ידי האש הגשמי, אלא שמכח האש יוצא כח שהולך ומכלה את העבודה זרה.

</div>



# נִאוּף Part 2 Item ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/62/

# נִאוּף Part 2 Item טו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/62


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב טו. על ידי זנות בא רציחה, ע"כ. ע' לעיל ח"א נז.

</div>



# נִאוּף Part 2 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/62/

# נִאוּף Part 2 Item טו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/62


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב טו. על ידי זנות בא רציחה, ע"כ. ע' לעיל ח"א נז.

</div>



# צְדָקָה Part 2 Item טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/86/

# צְדָקָה Part 2 Item טו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/86


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"ב טו. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע"ע ח"א אות יט וש"נ.

</div>



# צַדִּיק Part 2 Item טז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/87/

# צַדִּיק Part 2 Item כ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/87


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב כ. על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולין להביא שנוי במעשה בראשית וכו', ע"כ ע' לעיל ח"א אות יט.

</div>



# צַדִּיק Part 2 Item יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/87/

# צַדִּיק Part 2 Item כ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/87


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב כ. על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולין להביא שנוי במעשה בראשית וכו', ע"כ ע' לעיל ח"א אות יט.

</div>



# צַדִּיק Part 2 Item כ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/87/

# צַדִּיק Part 2 Item כ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/87


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב כ. על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולין להביא שנוי במעשה בראשית וכו', ע"כ ע' לעיל ח"א אות יט.

</div>



# בָּנִים Part 2 Item א

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/9/

# בָּנִים Part 2 Item כב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/9


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב כב. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע' צדקה יט וש"נ.

</div>



# בָּנִים Part 2 Item ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/9/

# בָּנִים Part 2 Item כב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/9


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב כב. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע' צדקה יט וש"נ.

</div>



# בָּנִים Part 2 Item ח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/9/

# בָּנִים Part 2 Item כב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/9


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב כב. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע' צדקה יט וש"נ.

</div>



# בָּנִים Part 2 Item ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/9/

# בָּנִים Part 2 Item כב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/9


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב כב. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע' צדקה יט וש"נ.

</div>



# בָּנִים Part 2 Item כב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/9/

# בָּנִים Part 2 Item כב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/9


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב כב. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע' צדקה יט וש"נ.

</div>



# רְאִיָּה Part 2 Item ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/2/95/

# רְאִיָּה Part 2 Item ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/2/95


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב ד. תקון חצות מסגל לחלושי הראות, ע"כ. י"ל כי תקון חצות יש בו שני חלקים, תקון רחל ותקון לאה. והנה על לאה כתיב ועיני לאה רכות, ופה יש תיקון לאה, היינו תיקון לעינים רכות. וכן י"ל לענין תקון רחל, ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>



# שְׁבוּעָה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-102/

# שְׁבוּעָה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-102


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

שבועה אות ג. למוד מסכת שבועות מסוגל לירידת הגשם, ע"כ. ויש לפרש על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס', שמהארץ יוצאים אדים שמהם נעשים או גשמים או שפיכת דמים, והשפיכות דמים מעורר הקללה של קין עיין שם באריכות.

</div>



# גְּנֵבָה וּגְזֵלָה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-18/

# גְּנֵבָה וּגְזֵלָה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-18


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ג. מי שאינו מהנה את אחרים מממונו עי"ז גזלנים באים עליו, ע"כ. ע' אות ז.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ז. מי שקופץ ידו מצדקה גזלנים באים עליו, ע"כ. ע' אות ג.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ח. מי ששם בטחונו על הגויים לסוף לוקחין משלו בעל כרחו, ע"כ. ע' בטחון ח"א אות יט.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה י: מי שמערב משקיו במים גנבים באים עליו, ע"כ. בפשטות רבינו כוון לחנוני שעל ידי זה גונב מהלוקחים ממנו. וכן בערך שרים אות א'.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ח"ב ה. על ידי אמירת תקון חצות נצול מגנבים, ע"כ. יש אומרים שלמעשה על ידי שהאדם ער וכו' מרחק הגנבים. רמז מבראשית (לא:יד-טז) שרחל ולאה נשות יעקב טוענים שהם רוצים להמלט עם כספם קודם שלבן יקחנה, רחל ולאה הן הנה שני חלקי תקון חצות. הרי שבאמירתן מצילים הממון מגנבים.

</div>



# הַכְנָסַת אוֹרְחִים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-2/

# הַכְנָסַת אוֹרְחִים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-2


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הכנסת אורחים ב:א על ידי הכנסת אורחים – אימתו מטלת על הבריות, ע"כ. ועיין במקורות שהביאו מדרש (בראשית רבה מח:יד) הכא את אמר "והוא עמד עליהם" (בראשית יח:ח) ולהלן אמר (יח:ב) "שלשה אנשים נצבים עליו", אלא עד שלא יצא ידיהם – "נצבים עליו" כיון שיצא ידיהם – "והוא עמד עליהם" – אימתו מוטלת עליהם, מיכאל מירתת גבריאל מירתת, ע"כ.

</div>



# הַמְתָּקַת דִּין

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-22/

# הַמְתָּקַת דִּין

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-22


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו, ע"כ. ע' בגמרא (ערכין טז:) פורענות מזדמנת לו, ודוק בהבדל (הגמרא משמע יותר שזה יקרה, ואילו מזמנת המשמעות יותר שהוא מזומן), אולי יש כאן ט”ס.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין טו: צריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים, ע"כ. לקמן אות קא הביא רק תחילת הדיבור. וע"ע אות כג.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין יט. מי שנדר ולא שלם נדרו, הקב"ה מביא עליו יסורין. וכששותק נחשב לו כאלו שלם נדר, ע"כ. כאלו שלם נדר בעלמא ולא נדרו שנדר בתחלה.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין כא. כשאדם הולך ונופל וכו'. ע' אות נב.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין כג. כשגוזרין איזה גזר דין על האדם קדם שיודעין מזה בני אדם הוא בנקל להתהפך, ע"כ. ע' אות טו.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין לד. על ידי דעת נמשך חסד, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיט ועוד מקומות. וע' תורה יג, שעל ידי חסד זוכין לדעת.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין לה. על ידי צדקה שנותנין לאדם הגון, תזכה להמשיך חסד גם לאוהבך, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיט.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין נב כשהולך ונופל וכו'. ע' אות כא.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין נד. על ידי ישיבה במקוה תחת המים, עד שלא יוכל להחזיק בעצמו הרוח והנשימה, נמתק הדין, ע"כ [וצריכים שכל לא לסכן את עצמך ח"ו, יש אחד שעושה סעודת הודאה כל שנה כי הוא ממש מנע מעצמו אויר עד שנתעלף ר"ל, ובחמלת השם עליו מי שהוא היה שם והכיר בו והצילו. אלא ברגע שמרגיש שצריך לנשום, הרי קיים העצה, ומיד לנשום].

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין סא. יש עתים ומקומות מזמנים לטובה והוא הדין להפך, ע"כ. ע' בית אות ד.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פב. אחר הגזר דין צריך להלביש את התפלה בסיפורי מעשיות, ע"כ. מבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תורה ה'.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פו. להמתיק הדין תאמר הפרשה של אחת עשרה יריעות עזים, וקטרת, ואחת עשרה ברכות שברך משה את השבטים, ומרכבה של יחזקאל, ע"כ. נראה מכאן עוד סגולה לאמירת הפתק הקדוש שיש בו י"א שורות.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פז. ופרשת נדרים ומשניות של מסכת שבועות, ע"כ. בפרשת התורה שבכתב לומר נדרים, ובתורה שבעל פה – שבועות. מסכת שבועות הוא בסדר נזיקין שהם ממש דינין ואילו מסכת נדרים בסדר נשים.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פח. על ידי הכנעה מבטל הדין, ע"כ. ע' אות קו.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין קא. צריך להודיע צערו לרבים, ע"כ. ע' לעיל אות טו שהביא גם טעם כדי שיבקשו עליו רחמים.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין קו. על ידי השפלות יוכל לבטל גזר דין, ע"כ. ע' אות פח.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין ח"ב יב. לפעמים מסתירין את האדם ממדת הדין, בזה שהצדיק מגביה ומתפאר את עצמו על ומשפיל את זה האדם, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה רמא.

</div>



# וִדּוּי דְּבָרִים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-29/

# וִדּוּי דְּבָרִים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-29


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ודוי דברים ד. מי שאינו מתודה על עונותיו, מורא בא עליו, ע"כ. “הודה ולא בוש", בושה ויראה בחינה אחת (ע' למשל לקו"מ לח), הרי מי שלא מודה יבוא ליראה.

</div>



# אַהֲבָה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-3/

# אַהֲבָה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-3


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

אהבה ב:א כשהצמחים גדלים במלואם, על ידי זה אהבה בעולם, ע"כ. רמז רחוק, מצינו בספר איוב (ה:כו) תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו, ופרש"י בכלח הוא לשון גמר בישול התבואה, כאשר בשלה כל צורכה (ובמסכת מועד קטן דף כח. דרשו בכלח בגמטריא ס', שהם ימ"י האדם בעולם). והנה כל"ח ראשי תיבות: כי לעולם חסדו.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

אהבה ב:ב אהבת אשה לבעלה – ניכר בזבובים ויתושים שבבית גם על ידי אהבתם, יכולין לידע כח היצר הרע אם כבר נחלש אם לאו, ע"כ. והביאו מקור (ב"ר נד:א) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם אתו (משלי טז:ז), רבי יוחנן אמר זו אשתו, שנאמר (מיכה ז:ו) איבי איש אנשי ביתו וכו', רבי יהושע בן לוי אמר זה יצר הרע וכו', רבי ברכיה אמר 'גם' אויביו, לרבות מזיקי ביתו, כגון יתושים ופרעושים וזבובים, ע"כ.

</div>



# זְכוּת אָבוֹת

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-32/

# זְכוּת אָבוֹת

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-32


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

זכות אבות א. על ידי טבילת מקוה מזכירין זכות אבות, ע"כ. ולפ"ז בודאי ראוי לכוון עליהם. והנה האריז"ל (ספרא דצניעותא, פירוש שני, ענין המקוה) וכן מובא בתיקוני תשובה לרמ"ע, וכן בקיצור הכוונות של הרמח"ל על פסח – וכן בספר פנות המרכבה, פנה שניה של המרכבה (גנזי רמח"ל עמ' שיט – ומי שרוצה להשיג השגות גדולות יכוין וכו'), שבעת הטבילה במקוה יאמר הפסוק: ויקרא אלקים ליבשה ארץ וכו' ע"ש. ותראה (ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל) ליבשה ארץ, בגמטריא אברהם יצחק יעקב.

</div>



# חֲלוֹם

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-36/

# חֲלוֹם

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-36


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

חלום ח"ב א: מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום, ע"כ (ע' בראשית רבא (פג-יב) ע"פ (בראשית לז-יא) ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. אמר ר' לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום, ע”כ). ונראה לעניות דעתי בביאור הענין, על פי מה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה ז"ל וגם יש בכאן סוד החלום, שהוא חיבור ע"ב וב"ן, זווג א"א בנוק', וזה עושה סוד החלום וסוד החולם. וזה היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר, אעפ"י שהיו חוטאים, ונשארו אעפ"כ דור דעה, והוא סוד המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א במקומה. ותבין כי החלום מתפשט אפילו לגויים, כי הוא עומד ביחוד, ואין מורא. ואח"כ חוזר ז"א ומזדווג עמה, מה שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון, שאין התמונה בצורתה, אלא מתדמית כדרך החלום, חזר להיות מראה ממש בסוד הנבואה. והנה ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א ונוק', יען היו ערום ועריה, אך אחר כך היו הדברים מתבררים להם על זו"ן, מפני כחו של משה, וזה שאמרו: “היש ה' בקרבנו" עכ"ל.

</div>



# לָשׁוֹן הָרָע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-52/

# לָשׁוֹן הָרָע

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-52


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

לשון הרע ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה דבר ששמע מאיזה אדם, גם חברו מתר לקבל דבריו ואין בו משום לשנא בישא, ע"כ.

</div>



# נֶהֱנֶה מֵאֲחֵרִים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-66/

# נֶהֱנֶה מֵאֲחֵרִים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-66


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

נהנה מאחרים ד. מי שמכביד עלו על בני ישראל, לסוף שנצרך לאחרים, ע"כ. קצת רמז מאיכה ה:ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם.

</div>



# פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-83/

# פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-83


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים ג [רחמנות ב:א, תפלה ב:א]. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו עי"ז נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה, שיפרנס איזהו בעלי חיים, ע"כ. עיין לקמן אות י' לחם לרעבים מציל מבית האסורים.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה, ע"כ. קצת רמז מבראשית (מ:טו) וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור, וידוע שפוטיפר חמד את יוסף למשכב זכר ונסתרס, ועל כן יוסף אומר שהוא לגמרי חף ונקי מזה ואין שום סיבה שיתחייב תפיסה.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים, ע"כ. רעבים משמע דוקא בני אדם. אכן עיין לעיל אות ג': בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו עי"ז נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה, שיפרנס איזהו בעלי חיים, ע"כ. ומן הסתם יש חילוקים בין בית האסורים לתפיסה, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים יב. מי שהוא רגיל להיות מוהל, או לספק צרכי סעודת ברית מילה של עני, עי"ז נצול מבית האסורים, ע"כ. רמז מברכת המזון: ופדיתנו מבית עבדים, ועל בריתך שחתמת בבשרנו. ואגב, אותיות היסוד של 'בריתך שחתמת בבשרינו' (אותיות שלפני הסופי תיבות) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# קִשּׁוּי לֵילֵד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-92/

# קִשּׁוּי לֵילֵד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-92


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי, ע"כ. מצאתי בספר רפאל המלאך שאשה מעוברת צריכה להישמר מאכילת צנון ושאר דברים חריפים בימי הריונה.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות, ע"כ. קצת רמז מתהלים כט, שיש בו שבעה קולות על המים, והאחרונה שבהם הוא חולל אילות. והשבעה קולות הם השבעים קולות שהאשה צועקת בשעת לידה (לקוטי מוהר"ן תורה כא). ולפיכך שתיה מהשבעה מקומות של מים יעזור ללידה.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית, ע"כ. ע' מש"כ באות ב', והרי בקול השביעי (של תהלים כט) ויחשף יערות, ויער יכול לרמוז על בניו של אדם כמו שמצינו בתהלים (קמד:יב).

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ד. גם תלחש לה באזה אותיות של שם ס"ג, ע"כ. עמש"כ לעיל, והרי הראשי תיבות של "ויחשף יערות ובהיכלו כולו אמר כבוד" בגמטריא ס"ג, והשם ס"ג הוא בחי' אוזן ושורש הכבוד של השכינה, והפסוק אומרת: אמר – ללחוש אותה.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד אות ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר, ע"כ. עיין מש"כ בערך ממון אות לה.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד אות ז (אשה שהיא מקשה לילה סגולה...) גם תלחש לה באזנה אותיות פא ויו עין הא (עיין שמות א:טו ובמפרשים שם), ע"כ.

</div>



# הַרְחָקַת רְשָׁעִים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/251-topic-93/

# הַרְחָקַת רְשָׁעִים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/251-topic-93


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ג. בשביל איבה מראין איזה קרבות לרשעים, ע"כ. רמז קצת מתהלים (עג:ג) כי קנאתי בהוללים שלום (ועם כל זה בשביל שלום) רשעים אראה (אראה איזה קרבות ושלום לרשעים).

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ו. מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע. ע' בדיבור הבא אות ז', שמוכח שמדבר אפילו על רשע שיש לו נקודות טובות, כי הוא יכול להיות שהוא 'עושה איזהו דבר כדת וכדין', ועמש"כ לקמן אות יז.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ז. אפלו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. עיין באות הקודם. ועיין לקמן ב:ה שהמעשים טובים של הרשעים מבלבלים ביותר. ועיין באמונה אות ה' מה שאין להנאות מדברי אפיקורוס אפילו אם זה לא אפיקורסות.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים יז: אל תדבר עם המסיתים אפלו להוכיחם ולקרבם, ע"כ (ובמראה מקומות מביא פסוק ממשלי ט:ז ומוכיח לרשע מומו ופרש”י מום הוא למוכיח שזה מחרפו ואינו שומע לו. זו היא אזהרה, שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה, אפילו להוכיחם ולקרבם, ע”כ. וע”ש בחידושי ר' משה דוד וואלי שגם הציע טעם פנימי). והנה צ"ע למעשה אם יש למצוא נקודה טובה בהמסית ולעבוד משם להוכיחו למוטב. כי ידוע לענין אות ז, שרבינו אוסר ללמוד זכות על רשע, שלמעשה רבינו גער באיש אחד, ואמר (חיי מוהר"ן לד) שאי אפשר לאמר על איש ישראל שהוא רשע גמור, ועל כל אחד מישראל יכולים למצוא נקודה טובה ועי"ז להפכו לטוב, וקשה כי באות ז' הנ"ל מבואר שמדבר על רשע שיש לו נקודות טובות, כמו שהוכחנו שם, ועם כל זה רבינו אוסר ללמד זכות עליו (ולא נראה בכלל לאמר שמדובר על גוי), והמפרשים רוצים ליישב שאסור ללמוד זכות מצד הרשעות, אבל בודאי יכולים לבנות על הנקודות טובות שלו. ולפי דבריהם צריך לעיין אם יכולים לעשות כן על המסית, או שמסית הוא יותר גרוע מסתם רשע גמור, שכיון שיש לו דין מסית אי אפשר אפילו להתיחס להנקודות טובות שבו (וכמו שמצוה על המסית – דברים יג:ט – ולא תחמול, לה תהפך בזכותו), וצ"ע.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים יט. נאה ומתקבל לקדושי ה' שיעשו מסך ומגן עד שממנו יברח כל איש מציק ורשע, ע"כ. עמש"כ בערך טבעת נ נח.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ב:ה הרשעים אינם מבלבלים אותנו מעבודתנו בעברות שעוברים, כמו שמבלבים אותנו במצוות שהם עושים, בשביל זה: גוי ששבת חיב מיתה, עכ"ל. ובזה א"ש אות א:ז אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין אין אנו סומכין עליו. וכן עיין באמונה אות ה' – מי שיש לו הנאה מדבור של אפיקורוס אפלו שאינו מדברי אפיקורסות, על ידי זה בא להרהורי עבודה זרה, ע"כ.

</div>



# Likutay Nanach on Sefer HaMidos — Truth

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/4/sefer-hamidos-truth-focused/

# Likutay Nanach on Sefer HaMidos — Truth

<div dir="rtl">ליקוטי ננח על ספר המדות — אמת</div>

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/4/sefer-hamidos-truth-focused


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המדות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בספר המדות יש בדיוק ק"ח נושאים – בגמטריא נ נח! (שיחו בכל נפלאותיו, שגיא יוסף נ נח).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אף על פי שספר המדות – ספר האלף בית הוא על פי סדר הא"ב, אבל בתוך כל אות ואות אינו מסודר לפי סדר האלף בית, ולכן פתח בערך אמת אף על פי שיש ערכים כמו אכילה ואהבה שהם מוקדמים לפי הא"ב. ובודאי שראוי ויאות לפתוח עם אמת כי אמת הוא ראשון ואחרון כידוע ואין להאריך פה. ועיין באות א' איך שי"ל שהוא בנוי על הפסוק אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, שזה ממש פתיחה יפה ראויה ונכונה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

אמת א:א מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין בספר חסידים (סימן שסג) הזהיר לדבר אמת בכל עניניו לגמרי, חלומותיו מתקיימין כנבואה ממש. ועיין בלקוטי הלכות, או"ח ב', הל' תפלת המנחה ו:ה ז"ל החפץ באמת מוסרין לו מלאך של אמת ויזכה לידע האמת, ע"ש וכן כתב בחושן חמשפט ח"ב הלכ' מתנה ומתנת שכיב מרע ג:ה ע"ש].

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בס"ד כמה בירורים חשובים בדיבור זה בליקוטי מוהר"ן תורה רמה. ועיין בליקוטי מוהר"ן סו:ג שעיקר התגלות האמת יהיה לעתיד, וממשיכים אותו עכשיו בבחי' המשכת עולם הבא בתוך עולם הזה, ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כמקור למשפט זה הביאו הגמרא במסכת חגיגה (יד:) ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים מים', משום שנאמר (תהלים קא:ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ. ובעין יעקב (סימן יא) כתב הכותב ז"ל מצאת בערוך וכו', שהיו עושין מעשים, ומתפללין תפילות בטהרה, ומשתמשין בכתר, וצופין בהיכלות – היאך היכל אחר היכל והיכל פנים מהיכל, וקאמר להו ר' עקיבא אל תאמרו מים מים, פי', דאף שנראה לכם שם מים רבים, אין שם מים אלא דמות בעלמא, ואם יאמר אלו מים, נהדף כי שקר אמר, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה אין ספק שדברי רבינו מקבילות להכותב הנ"ל, אכן לכאורה הכותב הנ"ל לא כוון למה שרבינו גילה. כי המבואר בגמרא שם שהתנאים היו כבר נכנסים לפרדס, ורבי עקיבא הזהיר אותם שלא ידחפו על ידי אמירת שקר, ואילו לפי פשטות דברי רבינו לפי עניות דעתי, שעל ידי שמירה מהשקר זוכין לכחתחילה ליכנס ולילך מהיכל להיכל. ועוד חסר לנו סמך על זה מהיכא תיתי.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי בספר בית לוי על הספר המדות שהביא תורה נא בלקוטי מוהר"ן שמבאר שם דברי רבי עקיבא אל תאמרו מים מים, ושם מבואר איך השקר מסיר ההשגחה, ואיך האמת אינו אלא אחד, ולכן לעתיד כאשר יתבטל השקר יהיה השם אחד. ובזה מבואר מה שרבינו כתב כאן שהדבקות תלוי בשמירה מהשקר. ובודאי מדבר שקר – על ידי דבר שקר – תרחק, תהיה מרוחק היפוך מקירוב ודבקות, ואמת מקרב מיליה כדאיתא במסכת שבת. ואיך זה קשור לכניסה בההיכלות, צריכים לפרש שההיכלות הם השגות באחדות השם, ולכן כאשר מגיעים לאבני שיש טהור, שהוא כאילו הדרגה הסמוכה לכניסה לאחדות השם כי טהרה הוא ראשית נקודת הבריאה, אז על ידי אמת יכולים ליכנס לההיכלות. והכל תלוי בפה, כי עכירת הדמים ונקית הדמים תלוי דייקא בפה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש להבין מתורה נא שעל ידי אמת יש תיקון העינים והשגחת השם יתברך, וזה ענין עיני השכל שעמהם רואים ההיכלות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בתורה נא שם בתחילתה רבינו גם כן כותב דוקא על אמירה ז"ל כי אי אפשר לדבר שקר עד שיעכר את דמיו, ואמת אי אפשר לדבר כי אם כשמזכך מקדם את הדמים. כי עקר הדבור הוא הנפש וכו' והנפש הוא הדם וכו' כשאומר שקר יש לו עכירת הדמים, ומזה באה המרה שחורה, וממותרי המחרה שחורה נתהוו הדמעות, ועל ידי זה העינים כהות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

לכן נראה לעניות דעתי לפרש בעזה"י על פי עוד הקדמות, שרבינו מביא (תורה קצד) מהתיקוני זוהר ז"ל והדבור הוא היכל המלך, כי 'היכל' גימטריא 'אדנ"י', בחינת הדבור כמו שכתוב 'אדנ"י שפתי תפתח', עכ"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שעיקר היכל השם שהאדם נכנס בו, אינו אלא מדברי פיו, ומבואר שצריכים לזכות שדברי פיו יהיו מהשכינה שמדברת מתוך גרונו. ומבואר בתורה נא הנ"ל שכדי לזכות לדבר באמת צריכים לזכך את הדמים מהשקר, ולאחר שיזכה לדברי אמת, יזכה לבחי' אדנ"י שפתי תפתח הנ"ל שיכנס להיכל ה'.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש שרבינו פתח את ספר המדות במשפט בנוי על: אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך. האותיות של הילתך, אותיות היכל(ו)ת!

</div>



# Introduction

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/1/

# Introduction

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד Simcha Nanach:

</div>


## Segment 2

naanaach@gmail.com


## Segment 3

Naanaach.blogspot.com


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ליקוטי נ נח

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תרי"ג

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

על התורה

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

באר היטב

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כולל מפתחות לספר ליקוטי מוהר"ן ושבחי ושיחות הר"ן

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתורתינו הקדושה (פרשת כי תבוא כז:ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב, ואיתא במס' סוטה ריש פרק אלו נאמרין בכל לשון (דף לב.) שבאר היטב זה בשבעים לשון, וכתבו המפרשים (יעו' בתוספות יו"ט שם) כי היטב בריבוע, ה- הי- היט- היטב, בגימטריא שבעים. וגם מפורש בליקוטי מוהר"ן (תורה כז:ה) שענין באר היטב, שבאר הוא ר"ת וירא בצר להם ב'שמעו א'ת ר'נתם ע"ש, ועל כן רציתי גם לכתוב על אבן לבי לפרש קצת עיקר הר"נה הוא ר'בינו נ'חמן, נ נח נחמ נחמן, הוא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, שיורד לעמקי הקליפות ע' האומות להשקות נשמות צמאות, ובתוך התהום מכלה הפרוטה מהכיס, ופריטא שפתיה בפרסומי ניסא ותהום כל העיר, בא"ר היט"ב!

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ותשוב לב האבן ללב בשר, ברסלב, נ נח אמיתי.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כולל

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שאלות ותשובות

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מאתי ב

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה בן ר' משה שליט"א ולהבחל"ח חוה ברכה ע"ה הכ"מ

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מחבר ספרים דברים חדים על מרובה הג"ע ושבועת העדות, ספר החמשה על בראשית, פתחו לי על הרמח"ל ועוד.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות תמיד בשמחה (פצפצי”ה)

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

שנת גולל אור מפני חשך (תשפ"ד)

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות

</div>


## Segment 20

Table of Contents


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות 2

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

במקום הסכמה 4

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

במקום הסכמה השני 4

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה 5

</div>



# ספר בראשית

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/10/

# ספר בראשית

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/10


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יש בתורה הקדושה 5845 פסוקים. 5:נ 8:ח 4:מ 5:ן (חברים). [אכן עיין במסכת קידושין סוף דף ל. תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת, והנה עם החמש כוללים של החמשה חומשי תורה יוצא ה'תתצג (תתצג – בגמטריא תורה רפב), שהוא הגמטריא של י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין שם במפרשים כמה שיטות אחרים] בספר ברית מנוחה כתוב שיש בתורה ה'תשנ"ד פסוקים, סבא ישראל נפטר בשנת תשנ"ה, וכבר כתבנו ששמו של סבא מרמז לקשר התורה מסופה לראשיתה, לעיני כל ישראל, לבראשית – ישראל בער. והנה עוד מצינו בסוד תשנ"ד שהוא הגמטריא של כל השרים של המרכבה (סודי רזיא, ולפי החשבון אינו עולה אלא תשמ"ד – השנה שסבא קיבל ההסכמה מר' משה פיינשטין), בהיותה בסוד פני שור, כי אז היה השר שמו אמצי"ה וכו', ויחזקאל שינה פני שור לכרוב (חגיגה יג:), בחי' משנה פניו ותשלחהו (איוב יד:ב), פניו בגמטריא אמצי"ה ותלשחהו בגמטריא תשנ"ה (עיין כל זה בהערות פרישת שלום אות ט', על המגלה עמוקות, מהדורה תנינא פרשת וירא).

</div>



# פרשת בראשית

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/11/

# פרשת בראשית

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/11


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א:א בראשית: בגמטריא – כתב נ נח נחמ נחמן מאומן. וי"ל שזה רמז נפלא לכתוב נ נח ביום הולדת. כי בראשית זה אותיות בראי-שת, ושת חי תתקי"ב שנים, דהיינו עד שנת בראשי"ת שלו! אז כל יום הולדת בראשי"ת – כתב נ נח נחמ נחמן מאומן. (וכן כתיב בפרשת וזאת הברכה לג:כה, ברזל ונחשת מנעלך, נח-שת-מן עלך, השם נחמן עם אותיות ש"ת באמצע, בחי' אבן שתייה, שממנו הושתת העולם, וכן הסופי תיבות של הפסוק הנ"ל ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם ברזל שם משפחתו של סבא ישראל דב – דבאך, גם "ברזל ונחש" עם הכולל בגמטריא סבא ישראל, "מן – עלך" - ועליך אמרתי וכו', וזה דבאך, ד' מתחלף עם ת', הרי "אכתב" כימיך – ימי ההולדת של כל שנה).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית ראשי תיבות – תהיה שנת רבי ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית, איתא בזוהר, ברא שית. שית בגמטריא נון חית מם נון. ועיין במגלה עמוקות (מהדורה תנינא, פרשת ויצא עמ' פ) שחישב כל המילואים של שם י"ה. יו"ד ה"י, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"א – כמנין אמ"ן כדאיתא בכוונות צט. - אמן יה"א שמי"ה רבא. ועוד, יו"ד פעמים ה"י – ש', יו"ד פעמים ה"ה – ר', יו"ד פעמים ה"א – ק"ך, סך הכל – כת"ר, ועם אמ"ן, הרי אשת"י, דהיינו שית עם הכולל. ועוד יש לפרש, בראשית – בר אשתי, בסוד יבום – אתתה אמה, שאשתו נעשית לו אם (ליקוטי מוהר"ן כא). [אכן בילקוט שושנים לר"ש מאוסטרופולי הביא שיש ד' קליפות אחימן ששי תלמי ילידי ר"ת אשתי, וז"ס מה שאמר יעקב הבה את אשתי עיין שם].

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של ז' שמות של היצר הרע (סוכה נב), רע ערל טמא שונא מכשול אבן צפוני, בגמטריא שי"ת.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית, אותיות תברא יש, תברא לשון שבר, ובגמרא תברא מי ששנה זו לא שנה זו (ב"ק מ:) פירושו שיש סתירה, והרי הוא בחי' מחלקת, וקיימא לן מחלקת לשם שמים, שהוא בחי' דעת גבוה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו, סופה להתקיים, וזה בחי' יש. וכן יש בגמטריא קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. שי עולמות. עוד י"ל שזה רמז לשלשת אלפים משל של שלמה המלך ויהי שירו חמשה ואלף (מלכים א:ה:יב), י"ש זה י' פעמים ש' הרי שלשת אלפים משל. תברא, ת' פעמים ב' זה ח' מאות, ועם ר"א והד' אותיות, הרי שירו חמשה ואלף.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

א:א בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בריש תורתינו הקדושה, בפסוק ראשון כתוב ואת הארץ, סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ד.ל. נ"י). והנה ידוע כבר חיבור ריש התורה לסוף התורה, ישראל בר, בחי' סבא ישראל בעל הפתק, וכן אות הראשון והאחרון של התורה הקדושה – ל"ב – למד בית, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן בראשי, ראשי תיבות ר' ישראל בער אודסר. וכן ידוע שבראשית אותיות ראש בית, בחי' רבינו הקדוש, ועוד רמזים. והנה האותיות הראשונות בראש עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות והכולל. ועוד יש לראות ש'אלקים את ה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ב'רא אלקים את' בגמטריא התרפ"ב ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש. הראשי תיבות והסופי תיבות של 'ברא אלקים את השמים' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ברא אלקים את השמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהרן תנינא תורה א, רבינו גילה שיכולים להחליף אות ש' עם א', וכאשר עושים כן למילת בראשית יוצא גמטריא תרי"ג עם הכולל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה בראשית ברא, אין המקרא הזה אומר אלא דורשני, כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה א:ו) בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו (משלי ח:כב), ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו (ירמיה ב:ג). ואם באת לפרש כפשוטו כך פרשהו, בראשית בריאת שמים וארץ, והארץ היתה תוהו וכו' ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה, שאם בא להורות, כך היה לו לכתוב, בראשונה ברא את השמים וגו', שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק לתיבה שלאחריו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר שבברכת ברוך שאמר אומרים, ברוך עשה בראשית, ואין שום תיבה אחריו. וכן הביטוי של חז"ל מעשה בראשית, מראה שיש לבראשית משמעות מעצמו בלי התדבקות למה שלאחריה. ורש"י כתב שאין במקרא דייקא, כי לאחר שהתורה קבע המציאות של בראשית ברא, ניתן להטביע את כל הפרשה במילת בראשית.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית: לקמ"ת יב, סז, עח.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית ברא: לק"מ כב:א-.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י שבשביל זה פתח בבראשית, שלא ימארו גזלנים אתם וכו' כי הוא יתברך ברא הכל וברצונו נתנה להם וברצונו: לקמ"ת עח.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ברצונו נתנה להם ונטלה מהם: שיחות הר"ן ה, קנג, ריט, רפה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים. תהו, בריש ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (עמ' יא), בגמטריא תי"א, כי בית מקדש הראשון עמד ת"י שנה ונחרב בתי"א שנים. וי"ל תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. ובהו וחשך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היתה תהו ובהו וחשך על, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: פני תהום ורוח אלקים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והארץ היתה תהו ובהו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וחשך על פני תהום ורוח בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: תהום ורוח אלקים מרחפת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היתה תהו ובהו וחשך על, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ורוח אלקים מרחפת על פני המים: לק"מ ח:ב דף ט:, עח דף צב:.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ויאמר אלקים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אלקים יהי אור ויהי, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד וירא אלהים את האור כי טוב, "אלהים את ה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, דהיינו וירא (ה'-) נ נח נחמ נחמן מאומן (שהוא ממש) אור כי טוב!

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וירא אלקים את האור כי טוב: לק"מ יט:ז דף כו:, לג:ה דף מז:, נד:ב דף סא, עד דף פט:. וירא אלקים את האור לק"מ כג:ג דף לה., מד דף נד:.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. קרא לילה בגמטריא רבינו נ נח, ועמש"כ בהקדמה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלקים לאור יום ולחשך קרא ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקרא אלקים לאור יום ולחשך, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקרא אלקים לאור יום: לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:, לקמ"ת ד:ח דף ו.. ויקרא לאור יום: לקמ"ת פג דף לט.. ולחשך קרא לילה: לק"מ ג דף ב:, לה:ד דף מט., לח:ד דף נב., עד דף פט:.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויאמר אלקים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. אלקים יהי רקיע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתוך המים ויהי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. מבדיל בין בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יהי רקיע ויהי מבדיל: לק"מ סו:ד דף פד..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן. הראשי וסופי תיבות של: אלקים את הרקיע ויבדל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים, וכן של: ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן בגמטריא נ נח. מעל לרקיע, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח ויקרא אלקים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני. הראשי תיבות של אלקים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: ויקרא אלקים לרקיע שמים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן. ויאמר אלקים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. הראשי תיבות של: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אלקים יקוו המים מחת, וכן של: יקוו המים מתחת השמים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של:המים מתחת, וכן של: מתחת השמים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד: לקמ"ת טו דף כ:.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

א:י ויקרא אלקים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלקים כי טוב. הראשי תיבות של: ויקרא אלקים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא, וכן של: ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלקים כי, בגמטריא נחמן ע"ה. ולמקוה המים בגמטריא רפ"ב (כינוס של חסדים), ועם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ארץ ולמקוה המים ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המים קרא, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן. הראשי תיבות של: ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: דשא עשב מזריע זרע, עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למינו אשר זרעו בו על בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בו על בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלקים כי טוב. הראשי תיבות של: עשב מזריע זרע למינהו ע"ה בגמטריא נחמן. וכן הסופי תיבות של: עשב מזריע זרע למינהו בגמטריא נחמן. טעם הראשי תיבות והסופי תיבות שוה. הסופי תיבות של: עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלקים כי טוב בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ותוצא הארץ דשא עשב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. מזריע זרע למינהו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. למינהו וירא אלקים כי טוב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי. הראשי וסופי תיבות של: יום שלישי בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בקר יום שלישי בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי ערב ויהי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. הראשי תיבות של: ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין, וכן של: השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והיו לאתת ולמועדים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יהי מארת: לק"מ רכו דף קיד:.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן. הראשי תיבות של: ברקיע השמים להאיר על ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למאורת ברקיע השמים, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: השמים להאיר על הארץ ויהי, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. להאיר על הארץ ויהי כן, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. להאיר על, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. למאורת ברקיע השמים, עם הט"ז אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז ויעש אלקים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. הסופי תיבות של: המארת הגדלים את המאור הגדל, וכן של: הגדלים את המאור הגדל לממשלת, וכן של: את המאור הגדל לממשלת היום, וכן של: המאור הגדל לממשלת היום ואת, וכן של: הגדלת לממשלת היום ואת המאור, עם הכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הקטן לממשלת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים, בגמטריא נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. המאור הגדול בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. המאור הקטן בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויעש אלקים את שני המארת, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: את המאור הגדל לממשלת, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י ד"ה המארת הגדלים וגו'. שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה וכו' ואת הכוכבים, על ידי שמיעט הלבנה, הרבה צבאיה להפיס דעתה, עכ"ל. והנה הכוכבים הם הרבה יותר גדולה מהלבנה ויש אפילו שהם הרבה יותר גדולים מהחמה. וי"ל שזה הענין מה שרבינו הקדוש אמר שהרבה יותר חשוב אצלו מה שהוא מצליח להכניס תורה לנו בעולם הזה מכל ההשגות הגדולות שזכה, ודוק.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שני המאורות הגדולים: לק"מ מט:ה דף נח. את המאור הקטן לממשלת הלילה: לק"מ לה:ה דף מט:. את המאור הקטן: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז ויתם אתם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ. הראשי תיבות של: אלקים ברקיע השמים להאיר על בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויתן אתם אלקים ברקיע השמים להאיר, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. להאיר על, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלקים כי טוב. ולמשל בגמטריא רבנו נחמן. ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וירא אלקים כי טוב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ובלילה ולהבדיל בין האור, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האור ובין החשך וירא אלקים כי טוב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויהי בקר יום רביעי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים. ויאמר אלקים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. יעופף על, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על, עם הי"ב אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של פני רקיע השמים בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר אלקים ישרצו המים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אלקים ישרצו המים שרץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רקיע השמים, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות של: יעופף על הארץ על פני רקיע השמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ישרצו המים שרץ נפש חיה: לקמ"ת טו דף כ:.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא ויברא אלקים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלקים כי טוב. החיה הרמשת, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. וירא אלקים כי טוב, עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויברא אלקים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף, וכן של: החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שרצו המים למינהם ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של אלקים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר שרצו המים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את התנינם הגדלים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "כל עוף כנף למינה"ו (בלי הו' הסופית) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. למינהו וירא אלקים כי טוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב ויברך אתם אלקים לאמר פרו ורבו ומלאו את האמים בימים והעוף ירב בארץ. ומלאו את, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בימים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אתם אלקים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אתם אלקים לאמר פרו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ורבו ומלאו את המים בימים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את המים בימים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ירב בארץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויברך אתם אלקים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בקר יום חמישי בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי בקר יום חמישי בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארץ למינה ויהי, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ארץ למינה ויהי, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תוצא הארץ נפש חיה: לק"מ יב:א דף טז.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז וַיִּבְרָ֨א אֱלֹקִ֤ים | אֶת-הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹקִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויברא אלקים את, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. ויברא אלקים את האדם, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ונקבה ברא אתם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויברא אלקים את האדם בצלמו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אלקים את האדם בצלמו, ושל: את האדם בצלמו בצלם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בצלמו בצלם אלקים ברא אתו זכר, ושל: בצלם אלקים ברא אתו זכר ונקבה ברא, ושל: אלקים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם, עם הכולל, בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ויברא אלקים את האדם בצלמו, בדפוס העשוי לו, שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים, שנאמר (קלט:ה) ותשת עלי כפכה, נעשה בחותם, כמטבע העשויה על ידי רושם שקורין קוניי"ו, וכן הוא אומר תתהפך כחומר חותם (איוב לח:יד), עכ"ל.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

המשל הזה שהאדם כמו מטבע, אינו משל בעלמא, כי רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה נט ששורש הנפש הוא בעשירות, ודו"ק.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה ויעש אלקים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלקים כי טוב. הסופי תיבות של: חית הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רמש האדמה למינהו וירא בגמטריא נחמן מאומן. ואת הבהמה, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. וירא אלקים כי טוב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. כל רמש האדמה למינהו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למינה ואת הבהמה למינה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למינה ואת כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רמש האדמה למינהו וירא בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. למינהו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. למינהו וירא אלקים כי טוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ. ויאמר אלקים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. ובבהמה ובכל הארץ ובכל, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הרומש (מלא) ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת היום ובעוף השמים ובבהמה ובכל, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויאמר אלקים נעשה אדם בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נעשה אדם: לק"מ רכה דף קיד. שיחות הר"ן שו.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

נעשה אדם בצלמינו כדמותינו: לקמ"ת ה:ט דף ט..

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

נעשה אדם פרש"י אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה – עיין מה שכתבתי על חיי מוהר"ן תנה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | אֶת-הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם. את האדם בצלמו בצלם, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלקים את האדם בצלמו, ושל: את האדם בצלמו בצלם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אתו זכר, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֘ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת-הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל-חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל-הָאָֽרֶץ. ומלאו את, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ורדו בגדת הים, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הרמשת, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חי הרמשת על, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתם אלקים ויאמר להם אלקים, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ויאמר להם אלקים פרו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומלאו את הארץ: לקמ"ת ז:ד דף יב:.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה. לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל וּֽלְכָל-חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכָל-ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל | רוֹמֵ֣שׂ עַל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת-כָּל-יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי-כֵֽן. כל ירק בגמטריא רבי נחמן. ויהי כן, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. השמים ולכל, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה, ושל: עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי, בגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה, נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חית הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ירק עשב לאכלה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

א:לא וַיַּ֤רְא אֱלֹקִים֙ אֶת-כָּל-אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה-ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי. בקר יום, עם התיבות בגמטריא רבי נחמן. וירא אלקים את בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. עשה ע"ה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלקים את כל אשר עשה והנה טוב, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את כל אשר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טבו מאד ויהי ערב ויהי ע"ה בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א-ב ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלקים ביום השביעי את כל מלאכתו וכו'. צבאם עם האותיות בגמטריא מאומן (שרבינו אמר שמקום קבורתו מששת ימי בראשית). ומעניין להשנה דוקא לראות שבא"ת ב"ש צבאם = השתי (מה שהעמידו באגם התשליך) ויכל - ויך לאלהים (כמו שהרע"ב מביא במשנה על קללת אלקים ח"ו שכל היום אומרים יכה יוסי את יוסי, כי יוסי גמטריא האלהים. ופרשתי בס"ד שיוסי על שם אותו איש יש"ו, שכל הקללות חלים עליו).

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. והארץ וכל צבאם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב וַיְכַ֤ל אֱלֹקִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל-מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה. עשה וישבת ביום, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. עשה ע"ה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו, הסופי תיבות עם ה' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השביעי מכל מלאכתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו: לק"מ עט דף צג..

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אתו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקים את יום השביעי ויקדש אתו. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של אלקים את יום השביעי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויברך אלקים את יום השביעי: לק"מ לא:ב דף מג:. ויברך וכו' ויקדש: לקמ"ת ב:ה דף ד..

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת י' אלקים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם. עשות י', עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ארץ ושמים, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. והארץ בהבראם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלה תולדות ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם: לק"מ סז:ז דף פה, לקמ"ת ב:ג דף ג:.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה וְכֹ֣ל | שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל-עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל-הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת-הָֽאֲדָמָֽה. שיח השדה ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. וכל עשב השדה טרם יצמח, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. כי לא המטיר י', עם הד' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את האדמה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכל שיח השדה טרם, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי לא המטיר ה', בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן-הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶת-כָּל-פְּנֵ֥י-הָֽאֲדָמָֽה. ואד יעלה מן, בגמטריא נ נח נ נח. והשקה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והשקה את כל פני ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואד יעלה מן הארץ בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יעלה מן הארץ, ושל: מן הארץ והשקה, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ואד יעלה מן הארץ והשקה את, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואד יעלה מן הארץ: לק"מ כא:ג דף כט:, קפה דף קט:. ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה: לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז וייצר י' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה, האדם עפר מן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויפח באפיו נשמת חיים: לק"מ ח:א דף ט:. ויהי האדם לנפש חיה: לק"מ יג:ה דף יז:, כט:א דף מ., לא:ז דף מד., ס:ח דף עג., סה"ב דף פ:. לנפש חיה: לק"מ יב:א דף טו:.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּ֥ן-בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת-הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר. בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), ע"ה. האדם אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. וישם שם, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בעדן מקדם וישם שם את האדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: אלקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מקדם וישם שם את האדם אשר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ה

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט, טז עץ הדעת טוב ורע, הלואי שהיינו יכולים לקבל רק הטוב, 'דעת טוב' בגימטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט וַיַּצְמַ֞ח י-וָ֤ה אֱלֹקִים֙ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל-עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַֽאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע. נחמד למראה וטוב ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. נחמד למראה וטוב למאכל ועץ, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ויצמחה י' אלקים מן האדמה, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. י' אלקים מן האדמה כל עץ בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. י' אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועץ הדעת טוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויצמח ה' אלקים מן האדמה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת-הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים. יפרד בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ראשים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד, ושל: ימצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הגן ומשם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן: לקמ"ת ח:א דף טז.. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים: לק"מ ח:ז דף י:, לקמ"ת סו דף ל., סז דף ל:.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא-ב שם האחד פישון... ושם הנהר השני גיחון. אם כותבים השמות האלו חסר: פשן גחן, הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בריש ספר ברית מנוחה שהשמות הקדושים התלוים בהם הם דייקא עשרה אותיות).

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן הוּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל-אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר-שָׁ֖ם הַזָּהָֽב. בספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל שם האחד בגמטריא משיח, שיהיה לו נשמת יחידה שהיא מן אריך אנפין הנקרא אחד המיוחד בעדרו, ע"כ. וזה בחי' שמחה, שם ח"ה, שם אח"ד. ולפי זה שמחה, זה שמא, כי אין שמחה כהתרת הספקות. וכן שמ"א זה אמ"ש בחי' כתר ותיקון כרת ואש של גיהנם, כמבואר בספר הנ"ל בפרשת לך לך.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

שם האחד, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן. פישון, עם הה' אותיות, בגמטריא שכינה אדנ"י ע"ה, עיין בספר תורת נתן הנ"ל שהראשי תיבות של: שם האחד פישון, בגמטריא שכינה. הוא הסבב את, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את כל ארץ, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. שם הזהב ע"ה בגמטריא רבי נחמן. האחד פישון הוא, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שם האחד פישון הוא הסבב את כל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם. הבדלח ואבן, בגמטריא נ נח. השהם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ההוא טוב שם הבדלח ואבן, ושל: טוב שם הבדלח ואבן השהם, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג וְשֵׁם-הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן הוּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל-אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ. את כל ארץ, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את כל ארץ כוש, עם הד' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושם הנהר השני, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא הסובב את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הסובב את כל ארץ כוש, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת. הוא פרת, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. חדקל הוא ההלך קדמת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדמת אשור והנהר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

חסופי תיבות של: הוא ההלך קדמת אשור והנהר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: קדמת אשור והנהר הרביעי הוא, ושל: אשור והנהר הרביעי הוא פרת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו וַיִּקַּ֛ח י-וָ֥ה אֱלֹקִ֖ים אֶת-הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן-עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ. לעבדה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות (וכמנין השנים מפטירת רבינו עד שסבא קיבל את הפתק). ולשמרה בגמטריא פתקא. וינחהו בגן, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. וינחהו בגן עדן לעבדה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, עם הכ"ב אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וינחהו בגן עדן לעבדה, ושל: בגן עדן לעבדה ולשמרה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אלקים את האדם וינחהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בגן עדן לעבדה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: ויקח י', עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלקים את האדם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז וַיְצַו֙ י-וָ֣ה אֱלֹקִ֔ים עַל-הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵץ-הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל. הגן אכל בגמטריא נ נח ע"ה. האדם לאמר בגמטריא רבי נ נח ע"ה. לאמר מכל בגמטריא רבי נחמן ע"ה. מכל עץ הגן אכל ע"ה בגמטריא רבי נחמן. מכל עץ הגן אכל תאכל ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על האדם לאמר, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאמר מכל עץ, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של: האדם לאמר מכל עץ בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ טוֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת. ומעץ הדעת, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הדעת טוב ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. טוב ורע ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. לא תאכל, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ביום אכלך ממנו, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לא תאכל ממנו כי ביום בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ממנו כי ביום אכלך ממנו, ושל: כי ביום אכלך ממנו מות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומעץ הדעת טוב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ורע לא תאכל ממנו, ושל: לא תאכל ממנו כי ביום אכלך, ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בעצבון תאכלנה, בזעת אפיך – שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח וַיֹּ֨אמֶר֙ י-הֹוָ֣ה אֱלֹקִ֔ים לֹא-ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה-לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. אעשה בגמטריא רבינו נ נח. אעשה לו עזר כנגדו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האדם לבדו אעשה לו עזר, עם הה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. טוב היו האדם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היות האדם לבדו אעשה לו עזר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לבדו אעשה לו עזר, ושל: אעשה לו עזר כנגדו, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אעשה לו עזר: לק"מ יט:ח דף כז..

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט וַיִּ֩צֶר֩ יְ- הֹוָ֨ה אֱלֹקִ֜ים מִן-הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל-חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל-עוֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל-הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה-יִּקְרָא-ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא-ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ. מן האדמה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. האדמה כל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. כל חית השדה, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. עוף השמים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה, עם הי"ב תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' כוללים. נפש חיה הוא שמו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. לו האדם נפש חיה הוא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אשר יקרא, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חית השדה ואת כל עוף בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ואת כל עוף השמים ויבא אל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יקרא לו האדם נפש חיה הוא, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויצר ה' אלקים מן, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ואת כל עוף השמים ויבא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (או בלי – הוא).

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נפש חיה הוא שמו: לק"מ נו:ג דף סה., נט:ה דף ע:, לקמ"ת א:יג דף ב:, סו דף ל..

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא-מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ. שמות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מצא עזר כנגדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא וַיַּפֵּל֩ יְ-הוָ֨ה אֱלֹק֧ים | תַּרְדֵּמָ֛ה עַל-הָֽאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה. תרדמה על, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויישן בגמטריא רבינו נ נח. האדם ויישן ויקח, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויסגר, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויפל י' אלקים תרדמה על האדם, ושל: י' אלקים תרדמה על האדם ויישן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האדם ויישן ויקח אחת, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת מצעתיו ויסגר ב שר תחתנה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויפל ה' אלקים תרדמה: לק"מ יט:ד דף כו..

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב ויבן י' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. האדם לאשה ויבאה אל האדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח ויבאה אל האדם: לק"מ סז על התורה דף פד:. ויבן את הצלע: לק"מ עה דף צא:. ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם: לקמ"ת א:ב דף א..

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת. מבשרי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בשר מבשרי: לקמ"ת פג דף לח:. לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת: לק"מ יט:ג דף כה:.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד עַל-כֵּן֙ יַֽעֲזָב-אִ֔ישׁ אֶת-אָבִ֖יו וְאֶת-אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד. יעזב איש, עם התיבות, במגטריא ברסלב נ נח. לבשר אחד, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. באשתו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. ודבק באשתו, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על כן יעזב איש את אביו ואת, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יעזב איש את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כן יעזב איש את אביו ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את אביו ואת אמו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אמו ודבק, ושל: ודבק באשתו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: באשתו והיו לבשר אחד, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פז"ל לבשר אחד, הולד נוצר על ידי שניהם, ושם נעשה בשרם אחד, עכ"ל. ויש להעיר שעכ"ז קי"ל אשתו כגופו ממש, ולא כן בתו, עיין למשל בהלכות נדרים (רלד:נו) בש"ך הובא בבאר היטב אות מח, שאע"פ שאין עושין לשליחות להתיר נדר הבעל יכול להיות שליח לאשתו משום שהיא כגופו, והוא אינו יכול להצטרף עם ב' להתיר הנדר, מה שאין כן נדרי בתו.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו: לק"מ יט:ג דף כה:. והיו לבשר אחד: לק"מ עה דף צא:.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבּשָֽׁשׁוּ. שניהם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. ערומים האדם בגמטריא רבינו נחמן. ואשתו ולא, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהיו שניהם ערומים, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְ-הֹוָ֣ה אֱלֹקִ֑֔ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי-אָמַ֣ר אֱלֹקִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן. והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה י', עם הל"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' פעמים והכולל. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. עשה י' ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. עשה י' אלקים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' אלקים ויאמר אל האשה בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. לא תאכלו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ערום מכל בגמטריא רבנו נחמן. ערום מכל חית , עם הי"ד אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. השדה אשר, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. ויאמר אל האשה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר אל האשה אף כי, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חית השדה אשר עשה י' אלקים ויאמר אל האשה אף, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי אמר אלקים לא תאכלו מכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והנחש היה ערום מכל ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: והנחש היה ערום מכל חית השדה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: השדה אשר עשה ה' אלקים ויאמר אל האשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האשה אף כי אמר בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והנחש היה ערום מכל חית השדה: לק"מ סג דף עז:. והנחש היה ערום: לקמ"ת ח:ב דף טז..

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל. מפרי עץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האשה אל הנחש מפרי עץ הגן, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֘ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ-הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹקִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּ֖ן-תְּמֻתֽוּן. הגן אמר אלקים לא, בגמטריא רבינו נחמן. לא תאכלו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העץ אשר בתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תגעו בו, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: ולא תגעו בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ולא תגעו בו פן, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העץ אשר בתוך הגן, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל-הָֽאִשָּׁ֑ה לֹא-מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן. ויאמר הנחש, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. ויאמר הנחש אל האשה, עם הט"ו אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אל האשה לא, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנחש אל האשה לא מות תמתון, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אל האשה לא מות תמתון, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה והייתם כאלהים ידעי טוב ורע, 'והייתם כ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כי הצדיק הוא צמוד לאלהים, והוא הגשר. בענין ידעי טוב ורע עמש"כ בלקמ"ת תורה כט.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל. ונחמד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, ותקח מפריו ותאכל ס"ת חול, מלמד שכל העופות והחיות אכלו ג"כ חוץ מעוף אחד ששמו חו"ל שלא אכל, ע"כ. והרי חול, בגמטריא לוז ע"ה, העצם שלעולם נשאר קיים וממנו תחיית המתים. וזה סופי תיבות ל"ו, בגמטריא לאה, כי עצם לוז בחינת לאה, כמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה פה.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת. שניהם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. עירמם בגמטריא רבי נחמן. עירמם הם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. ויתפרו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. תאנה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וידעו כי עירמם הם ויתפרו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ותפקחנה עיני שניהם, ושל: עיני שניהם וידעו, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

ויעשו להם חגרת, ראשי תיבות חול – ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל. י"ל בזה שרבי שמעון ובנו היו מתקנים בבחינת הבגד הראשון של אדם הראשון אחר החטא, דאיתא (שבת לג:) שרבי שמעון בר יוחאי ובנו כאשר ברחו והטמינו עצמם במערה וז"ל והיו משלחי מנייהו (-פושטים את בגדיהם) כי היכי דלא ליבלו. והוו יתבי עד צוארייהו בחלא (-בחול), ע"כ.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב בתורת נתן, חגרת בגמטריא ס"מ(א"ל) לילית, ע"כ (ועוד כתוב שם, בגמטריא קנאה תאוה והכבוד. ועוד שם, קוץ ודרדר ע"ה). וי"ל שזה בחי' בראתי יצר הרע בראתי תור"ה תבלין. והעיקר לכסות הברי"ת.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותפחנה עיני שניהם: לק"מ טו דף כא, טז דף כא:, כא:ב דף כט:, כז:ו דף לט., נט:ו דף ע:, עד דף פט:, רכה דף קיד., לקמ"ת מ דף כו., עב דף לג.. שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת-ק֨וֹל יְ-הֹוָ֧ה אֱלֹקִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְ-הֹוָ֣ה אֱלֹקִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן. מתהלך בגן, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. קול י' אלקים מתהלך, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישמעו את קול ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני י' אלקים בתוך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

יש להבין מה זה שהחביאו בתוך עץ הגן, הלוא היו נמצאים שם על כל פנים, ומה עשו יותר מזה. ועיין ברש"י לעיל ב:ט שפירש בתוך הגן – באמצע הגן, דהיינו איפה שהיו עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע, ולפי זה יש להבין שהחביאו עצמם בחכמות וכדומה, ודוק.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט וַיִּקְרָ֛א יְ-הֹוָ֥ה אֱלֹקִ֖ים אֶל-הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה. י' אלקים אל האדם ויאמר לו, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אלקים אל האדם ויאמר לו, ושל: אלקים אל האדם ויאמר לו איכה, בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקרא י' אלקים, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא רב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י וַיֹּ֕אמֶר אֶת-קֹֽלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָֽאִירָ֛א כִּֽי-עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵֽחָבֵֽא. את קלך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. שמעתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. עירם בגמטריא רבי נ נח. אנכי ואחבא, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר את קלך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קלך שמעתי בגן בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר את קלך שמעתי בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: את קולך שמעתי בגן ואירא: לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ: "לבלתי" בגמטריא יז בתמוז - אז ביז בתמוז אכל ממנו! ואז נפל פלאות אין מנחם! ויש פה הרבה להתבונן ולהרחיב ואכמ"ל. נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה-לִּ֥י מִן-הָעֵ֖ץ וָֽאֹכֵֽל.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

נתנה לי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לי מן העץ בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אשר נתתה עמדי הוא בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האדם האשה אשר נתת עמדי הוא נתנה, עם הז' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נתתה עמדי הוא נתנה לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הוא נתנה לי מן העץ ואכל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג וַיֹּ֨אמֶר יְ"הֹוָ֧ה אֱלֹק֛ים לָֽאִשָּׁ֖ה מַה-זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָֽאֹכֵֽל.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. השיאני, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלקים לאשה מה זאת עשית בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאשה מה זאת עשית ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנחש השיאני: לק"מ ז:ג דף ח:.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יד ויאמר י' אלקים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ימי חייך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ארור אתה מכל הבהמה: לק"מ ז:ד דף ח:. על גחונך תלד: לק"מ לח:ו דף נג. ועפר תאכל כל ימי חייך: לק"מ כג:ו דף לו..

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו וְאֵיבָ֣ה | אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַֽרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשֽׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

אשית בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. זרעה הוא, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ישופך בגמטריא רבינו נחמן. ואתה, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישופך ראש ואתה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשית בינך ובין האשה ובין זרעך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמןמאומן. הסופי תיבות של: ובין זרעה הוא ישופך ראש, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בינך ובין האשה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: הוא ישופך ראש ואתה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ראש ואתה תשופנו עקב ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ובין האשה ובין, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך. האשה אמר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הרבה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. ימשל בך, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל כז"ל עצבונך גי' רחל שכן נתקיים בה דכתיב ותקש בלדתה, ע"כ. וי"ל עוד שמיתתה היתה על ידי שלקחה את התרפים, העבודה זרה, של אביה, וע"ז מכונה עצב ועצבים.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן. הראשי תיבות של: והרנך בעצב תלדי בנים ואל, ושל: תשוקתך והוא ימשל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האשה אמר הרבה ארבה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והוא ימשול בך: לקמ"ת ז:י דף יד..

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך. ימי חייך, בגמטריא נ נח, כנ"ל. שמעת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ותאכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. לא תאכל, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי שמעת, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אשר צויתיך לאמר לא תאכל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי שמעת לקול אשתך ותאכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בעצבון תאכלנה: לק"מ כג:א דף לד:.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יח וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַ לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֖ אֶת-עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

תצמיח, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואכלת בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. עשב השדה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ודרדר תצמיח בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: לך ואכלת את עשב ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לך ואכלת את עשב בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: את עשב בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: את עשב השדה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב, של: תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, עם הכולל, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

קוץ ודרדר, עיין לעיל ג:ז ע"ה בגמטריא חגרת. ועיין בנצוצי שמעון, ענין של קוצו של יוד של אחד. ועי' בפירוש רי"ד על ישעיה כב:יח דור הוא דבר עגיל שזורקין אותו והוא מתעגל לכאן ולכאן ומסבב, ודומה לו וקוץ ודרדר, שהוא קוץ עגיל המתעגל ברוח כמו וכגלגל לפני סופה, ע"כ. ולפי נוסח אחד בספר יצירה, ד' ור' שניהם הם קוים באמצע השיעור קומה. ד' – מדעת לתפארת, ר' – מתפארת ליסוד. (ות' מיסוד למלכות), [ת' – מיסוד למלכות, וזה ודרדר, עם ב' כוללים בגמטריא ת], והרי קוץ, לשון קצה, ודרדר, הוא הקו האמצעי.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֨יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל-הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי-עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל-עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן. עפר אתה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בזעת אפיך תאכל בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: עפר אתה ואל עפר ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עפר אתה ואל עפר תשוב, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עד שובך אל האדמה בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: לחם עד שובך אל ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לחם עד שובך אל האדמה כי, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: כי ממנה לקחת, ושל: ממנה לקחת כי, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: האדמה כי ממנה לקחת כי עפר, ושל: כי ממנה לקחת כי עפר אתה, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בזעת אפיך תאכל לחם, ושל: אפיך תאכל לחם עד, ושל: לקחת כי עפר, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אתה ואל עפר תשוב, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בזעת אפך תאכל: לק"מ יג:א דף יז.. בזעת אפך תאכל לחם: לק"מ קנט דף קו..

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כ וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל-חָֽי.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

אשתו, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אם כל חי, בגמטריא נ נח ע"ה. שם אשתו חוה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אשתו חוה כי, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקרא האדם שם אשתו חוה, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האדם שם אשתו חוה, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אשתו חוה, ושל: הוא היתה, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כא וַיַּ֩עַשׂ֩ יְ"הֹוָ֨ה אֱלֹקִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ולאשתו, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כתנות עור, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור, בגמטריא נחמן בן שמחה מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כב וַיֹּ֣אמֶר | יְ"הֹוָ֣ה אֱלֹקִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת טוֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה | פֶּן-יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם התיבות, בגמטריא נחמן מאומן. י' אלקים הן האדם בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. טוב ורע ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. היה כאחד ממנו לדעת ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לדעת טוב ורע, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ולקח, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. ורע ועתה, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. גם מעץ החיים, עם הג' תיבות והכלל, בגמטריא רבי נ נח. ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב, ושל: פן ישלח ידו ולקח גם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: פן ישלח ידו ולקח גם מעץ, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר י' אלקים הן בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: היה כאחד ממנו לדעת טוב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ידו ולקח גם מעץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידו ולקח גם ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ורע ועתה פן ישלח בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: מעץ החיים ואכל וחי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם. יש לפרש שיקח את 'גם', דהיינו בחי' לאה כידוע, וחי לעלם, לעלם כתיב חסר, משמעו עלמא דאתכסיא – בחי' לאה.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל גם הוא הקליפה שאומרת (מלכים א:ג) גזורו גם לי גם לך לא וכו', כמו שרבינו גילה בסוף ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב – ז"ל כי קישוי לילד הוא, על ידי שיש קליפה שהיא אומרת גזורו וכו', כי אינו רוצה שיצא לאויר העולם, וכנגד זה יש מ"ג תיבות בזה המזמור, כנגד בחי' ג"ם הנ"ל, כי המזמור הזה הוא סגולה למקשה לילד, עכ"ל. ולא מבואר שם ענין הקליפה מה היא מפסדת אם תצליח לעכב הוולד. ואולי י"ל לפי מה שראיתי פעם, ושכחתי מקומו (ומתוך חיפוש קל למצוא מה שזכרתי, מצאתי פירוש כזה בספר מעדני מלך על התורה בפרשת וישלח עה"פ ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן, אז אין פחד שהיא צריך להתגלגל בתוך אותו הוולד. ותמוה מאד שלא ידע שעם כל השבטים נולדו תאומה נקבה), שעיקר ענין המקשה לילד הוא מה שמחכים למי שהוא לפטר מן העולם כדי שתלדי זו, בסוד דור הולך ודור בא, ואין דוחין נפש מפני נפש, ולכן אי אפשר סתם לגזור שתלדי, כי בזה מקרב מיתת השני. ולפי זה מובן שהקליפה 'גם' מפסיד בעיכוב הולדה, שבזה השני ישאר בחיים. ועכ"ז עדיף להקליפה שישאר הזקן בעולם מלידת נפש חדש. ואם יקח אדם את הקליפה 'גם' אז תמיד יעכב דור הבא מלהחליפו ויחיה לעלם.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כג וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְ"הֹוָ֥ה אֱלֹקִ֖ים מִגַּן-עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת-הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

מגן עדן בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. את האדמה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את האדמה אשר לקח משם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. וישלחהו ה' אלקים, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלקים מגן עדן לעבד את האדמה אשר, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עדן לעבד את האדמה אשר ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אלקים מגן עדן לעבד, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' אלקים מגן עדן לעבד את האדמה, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מגן עדן לעבד את האדמה אשר ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אלקים מגן עדן לעבד את האדמה אשר בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כד וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת-הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן-עֵ֜דֶן אֶת-הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת-דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ויגרש את האדם, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. החרב ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. את דרך, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית. את דרך עץ, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישכן מקדם לגן עדן את ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את האדם וישכן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת להט החרב המתהפכת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: לשמר את דרך עץ החיים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עדן את הכרבים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכרבים ואת להט החרב, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: להט החרב המתהפכת לשמר את דרך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת-חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֨הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת-קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת-יְ"הֹוָֽה.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

והאדם ידע, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן. והאדם ידע את, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ידע את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשתו, עם הד' אותיות בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. איש, במילויו, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותלד את קין, ושל: את קין ותאמר, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ותאמר קניתי איש את, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את חוה אשתו ותהר ותלד את קין, עם הז' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קניתי איש את, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: איש את, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידע את חוה אשתו ותהר, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ותלד את קין ותאמר קניתי איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיתו היסוד של: קניתי איש את י', בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והאדם ידע: לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא.. שיחות הר"ן קו. והאדם ידע את חוה אשתו: לק"מ מג דף נד.. וידע האדם: לק"מ כ:י דף כט.. וידע אדם: לק"מ נג דף ס:.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבל רעה צאן, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: הבל רעה צאן וקין היה עבד בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רעה צאן וקין, ושל: צאן וקין היה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: צאן וקין היה עבד בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

רעה צאן בגמטריא רבינו נחמן. היה עבד אדמה, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה. צאן וקין היה עבד בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

הבל בגמטריא חי חי והכולל, כי יש בחינות חי שהם טמאים ויש הטהורים, והבל השתדל לכלול כל החי בצאן ולתקנם.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

וקין בגמטריא צמח חי, שקין עוד השתדל להעלות את הצומח. וכאשר הוא לא הצליח, ויחר לקין מאד (פסוק ה) - על החי שאפילו זה לא הצליח, ויפלו פניו - על הצומח. והשם יתברך אמר לו (פסוק ז) הלוא אם תיטיב שאת - שא"ת - אבן, ש' בא"ת ב"ש - ב', ת' באותיות הלשון דטלנ"ת מתחלף לנ', הרי שא"ת - אבן, שאם תיטיב אפילו דומם תוכל לתקן, וכן הסופי תיבות של - ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ, ם- מדבר, ח- חי, ץ- צומח, אב"ת, הת' מתחלף לנ' כנ"ל, הוה אבן, שלא יוכל לתקן כלום.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

ואליך תשוקתו - אותיות היסוד ת"י בסוד הת' עלמין דכיסופין של צדיקים (והאור הזה הוא י' ואז מחזיר האורות האלה לת' - אדיר במרום עמוד קיח), ובסוד בזאת. שהיא השכינה שכל תאוותן של צדיקיא אליה. ועם הכולל בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

ואתה תמשל בו, אותיות היסוד שבת, ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לי'. קין מפרי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ה אֶל-קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָֽפְל֥וּ פָנֶֽיךָ.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שקין היה לו ירידה ונפלו פניו, כתוב ויאמר אלקים אל קין למה חרה וכו', והנה ין של קין הם שישים כמו ל"ל, אז יוצא ש"אל ק-ין-לל-- למה" זה ראשי תיבות מאד היה קשה לי לרדת אליך (חסר כאן תלמידי היקר, כמובן...) להגיד לך!

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר ה' אל קין למה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: י' אל קין למה חרה בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל קין, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: למה חרה לך ולמה נפלו פניך: לק"מ נז:ו דף סח.. למה נפלו פניך: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז הֲל֤וֹא אִם-תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל-בּֽוֹ.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

לא תיטיב לפתח, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תמשל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חטאת רבץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אם תיטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ: לק"מ מח דף נו:. לפתח חטאת: לק"מ לח:ב דף נב.. לפתח חטאת רובץ: לק"מ יט:ג דף כו., כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל-הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּֽהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל-הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּֽהַרְגֵֽהוּ.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר קין אל, וכן של: קין אל הבל אחיו, ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בשדה ויקם קין בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויקם קין אל, ושל: קין אל הבל אחיו, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קי אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי בהיותם בשדה: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹֽעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן-הָֽאֲדָמָֽה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. צעקים בגמטריא רב נ נח. צעקים אלי, עם הב' תיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. צעקים אלי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

קול דמי אחיך – קין בא"ת ב"ש דם-ט, ט בגמטריא אח. הרי, דם אח (ואילו הבל בחינת א"ל ב"ם. אם ע'. הבל בא"ת ב"ש צש"כ, והז' כוכבי לכת – שצ"ם חנכ"ל, נשאר: מחנל. נ' של קין, ח' לק' של קין באותיות א"ל ב"ם, מ' לי' של קין, באותיות א"ת ב"ש. נשאר ל', וי"ל זמש"כ (ד:כה) בלידת שת (בחי' תש), וידע אדם עוד את אשתו, עוד בחי' למ"ד. ובאמת הלבנה אותיות הבל נ' (נון היא הלבנה כמש"כ לפני שמש ינון, וע' תורה א' בלק"מ). וי"ל שזה בחי' התאומה יתירה שהיה להבל, כי גם קין – קט"ן עם א'ור, מאור הקטן, ירח בן יקטן). דמ"ט בחינת מט ד' נמיכת השכינה.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ מן האדמה, א' נעשה י' באותיות אי"ק בכ"ר, ד' נעשה ק' בא"ת ב"ש, נשאר המ"ה בגמטריא ן', והרי קין.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך. ארור בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מן האדמה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. את דמי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את פי(ה) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לקחת את דמי ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

פצתה בחי' פצפצי"ה, והאדמה נתקנה בבליעת קרח ועדתו. פצתה ע"ה בגמטריא פה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת-הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא-תֹסֵ֥ף תֵּת-כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תעבד את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: תעבד את האדמה, ושל: ונד תהיה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תסף תת כחה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: תהיה בארץ, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את האדמה לא, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: תעבד את האדמה לא תסף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האדמה לא תסף תת כחה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי תעבוד את האדמה לא תוסיף תת כוחה לך: לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו וַיֹּ֧אמֶר לוֹ יְקֹוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל-הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְקֹוָ֤ה לְקַ֨יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת-אֹת֖וֹ כָּל-מֹֽצְאֽוֹ.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר לו ע"ה בגמטריא ברסלב. קין ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. וי"ל שזה מה שסבא ישראל אמר, אני נקי לגמרי, נק"י אותיות קי"ן, ראשי תיבות, קדושת ישראל נחמן. שבעתים בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. שבעתים בבחינת שבע מאות (כמו שמאתים, שני מאות), שזה ההבדל בין 'יקם' ל'קין', ם' בגמטריא שש מאות, ן' בגמטריא שבע מאות. וישם עם הד' אותיות בגמטריא רבי נחמן. אות, אתו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְ"הֹוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ-נ֖וֹד קִדְמַת-עֵֽדֶן.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

ויצא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויצא קין, עם האותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מלפני י' וישב בארץ נוד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מלפני ה' וישב בארץ ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישב בארץ נוד קדמת עדן: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך. את למך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כ וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת-יָבָ֑ל הוּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י ישֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ישב אהל ומקנה, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותלד עדה את יבל הוא היה יושב אוהל ומקנה: לקמ"ת סג דף כט:.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב ואחות תובל קין נעמה. פרש"י היא אשתו של נח. נמצא שאף על פי שכל העולם מיוחס לשת (כמו שכ' בנבואת בלעם (בלק כד:יז) כל בני שת, וברש"י שם), הם גם כן מיוחסים לקין, כי כולם בני נח ונעמה, ונעמה מגזע קין. אכן זאת נוכל להגיד שכל העולם מיוחסים ללמך, אלא דשני למך היו, כי נח בן למך מגזע שת, ונעמה בתו של למך מגזע קין. והנה למך אבי נח חי שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה – 777 (נח ה:לא), ואצל למך אבי נעמה כתוב (ד:כד) כי שבעתים יקם קים ולמך שבעים ושבעה – 77. ועיין שם מש"כ ששבע כפול שבע בגמטריא 49, כפול עשר עם הכולל בגמטריא 491 – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב ראיתי עירבוב שני הלמך אלו בהג"ה של צמח בכתבי האר"י, כי האר"י בליקוטי תורה פרשת בראשית גילה ששאול המלך היה גלגול של למך, אותיות מלך, כי הוא המלך הראשון, והיו ע"ז – בחינת שבעים ושבעה, דורות מלמך עד שאול, ואז נהרג שאול על ידי עצמו כמו למך ע"ש. ובהג"ה משם צמח: ש'נה ו'יולד א'ת ל'מך ראשי תיבות שאול, למך דהיינו שאול מלך, ע"כ. והנה פסוק זה (בראשית ה:כה) ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך, אינו מדבר על למך מגזע קין, למך שהרג את עצמו, אלא מלמך השני, מגזע שת, למך אבי נח. ואולי נוכל ללמוד מזה שלמך השני היה גלגול של למך הראשון.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

גם נעמה, בחי' נחמן, כי ע מתחלפת בח' באותיות הגרון אחע"ה, וה' מתחלפת בן' כאשר כופלים אותו בי' ספירות.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתהלים (לד) כתוב רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה'. כלם, זה אותיות למך - שכל העולם ניצל דרך למך כנ"ל. והר"ת של רבות רעות צדיק - רר"צ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כד כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה. פרש"י ז"ל לא הרג למך כלום, ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות, אמרו מה אנו יולדות לבהלה, למחר המבול בא ושוטף את הכל, והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי, וכי אני הרתי א הבל, שהיה איש בקומה וילד בשנים, שיהא זרעי כלה באותו עון, ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות, אני שלא הרגתי לא כל שכן שיתלו לי שביעיות הרבה.וזהו קל וחומר של שטות, אם כן אין הקדוש ברוך הוא גובה את חובו ומקיים את דברו, עכ"ל. הרי שלא מלבד שרש"י תפס שהענין מובן, אלא קורא להטענה נגדו שטות. וצריך עיון מדברי רבינו בשיחות הר"ן אות סד ע"ש.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ה' עשרה דורות מאדה"ר לנח, אצל כל אחד כתוב מאות (אצל אדם ונח כתוב מאת) שנה ויולד בנים ובנות (ואצל אדם ונח בפרטיות). הת' של מאות עם שנה, מאו – תשנ"ה – זה השנה שסבא ישראל נפטר. וסבא פעם התבטא (כאשר הוא סיפר על עזיבתו את ירושלים לחזור לטבריא ועי"ז ילדיו הפסידו החינוך כראוי) שעכשיו יש לו ילדים אחרים, וזה ויולד בנים ובנות.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כה וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלקים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל וידע אדם וגו', בא לו למך אצל אדם הראשון וקבל על נשיו, אמר להם, וכי עליכם לדקדק על גזירתו של מקום, אתם עשו מצותכם והוא יעשה את שלו, אמרו לו קשוט עצמך תחלה, והלא פרשת מאשתך זה מאה ושלשים שנה משנקנסה מיתה על ידך, מיד וידע אדם וגו', ומהו עוד וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

וחז"ל בבראשית רבה ובעוד מקומות גילו עוד שכל אותן שנים אדם היה מוליד רוחין ושדין ולילין ר"ל.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שמלבד הענין להיות פרוש כיון שנקנסה מיתה על ידו, היה גם טעם של איסור ממש, כיון שהנחש בא על חוה, והנחש היה הולך בקומה זקופה ובפשטות גם מדבר כבן אדם, ואדם הראשון היה לו דין בכור לכהונה, ואשת כהן שזינתה אפילו באונס אסורה לבעלה, ולכן פרש ממנה, ואפילו שנתקיים בהנחש הקללה ושבה להיות חיה בעלמא, וקיימא לן (יבמות נט:) אין זנות לבהמה, לא ראה היתר לעצמו, כיון שבשעת ביאה היה כבן אדם, ורק אחר שנתחזק מאה ושלושים שנה (מ"ה בריבוע), ובא למך בטענתו, ראה להתיר.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ לעיל ד:י – עוד בחי' למ"ד של שצ"ם חנכ"ל.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כו ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם י'. הוא ילד בן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א זה ספר תולדת אדם. זה ספר, עם התיבות (ועיין תקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע', עמ' תצה, זה ספר ברזא דצדיק וצדק), בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח ויהיו כל ימי שת שתים עשרה. ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן, עשרה שנה ותשע מאות שנה הסופי תיבות עם האותיות והכולל.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות. קינן אחרי הולידו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב ויתהלך חנוך את האלקים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כג ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה. ימי חנוך חמש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כד ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אתו אלקים.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ויתהלך חנוך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

את האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

ויתהלך חנוך וכו' פירש רש"י ז"ל צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו (ב"ר כה:א) וכו' עיין שם. ולעולם היה קשה לי, אם היה צדיק כל כך, שהיה אפילו למעלה ממדרגת משה רבינו, איך היה כל כך קל בדעתו לשוב להרשיע? אכן לפי המבואר אצלינו בחלק ה' – מאומן בפרק מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, שכדי להעלות ממדרגתו בחיה למדרגת יחידה, היה צריך כבר להתערב עם הבריות, וזה מעולם לא ניסה ולא הצליח בזה אלא בהתבודדות לבד, ולכן בזה קל היה בדעתו לשוב להרשיע.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כה ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך. מתושלח ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. את למך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

עמשכ"ל ד:כב.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כו ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות. את למך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הולידו את למך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כח ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן. ויולד בן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויולד בן: לקמ"ת ב:ה דף ד..

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כט וַיִּקְרָ֧א אֶת-שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠ה֞ יְנַֽחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּֽעֲשֵׂ֘נוּ֙ וּמֵֽעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרֲרָ֖הּ ה'.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

תרגם אונקלוס, דין ינחמננא, אותיות אני נחמן, שמעתי מחבר.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

את שמו, עם התיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לאמר זה, עם התיבות, בגמטריא נחמן מאומן. ינחמנו, אותיות י"ו סביב נחמן. אררה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

זה ינחמנו ממעשנו, אותיות יסוד (אלו שלפני הס"ת) ע"ה נ נח. 'ממעשנו' בגמטריא אבגית"ץ, שהוא ממש ענין נ נח כמבואר כ"פ אצלינו בס"ד. ופה כתוב בתורה הקדושה נחמן כמו שכתבנו בפרק על נ נח נחמ נחמן מאומן שכל התיבות נמצאים בתורה. וע' מש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב'.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לקוטי תורה של כתבי האר"י. נח זה ההבדל בין שם מ"ה באחוריים – ק"ל, לבין שם ע"ב שהוא שם הוי"ה באחוריים. הרי שכל עצמו של השם נח שייך לאחוריים. עד שזכה שיתגלה ברבינו נ נח וכו'.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לקוטי תורה של כתבי האר"י אמר הר"מ מינץ ששמע ממורי זללה"ה, כי מה נשתנה בכאן מכל השאר, שנאמר בהם ויולד את מתושלח, ויולד את למך, וכן בכולם. וכאן נאמר ויולד בן סתם, ואחר כך ויקרא שמו נח. והענין כי עד מתושלח היה צדיק א' בכל דור ודור מאותן י' דורות, ושכבא מתושלח היה צדיק גמור, וחותך וכורת כל הקליפות, בכח חרב פיפיות אשר בידו, שהוא שמו יתברך, לכן נקרא מתושלח, מלשון ואיש שלחו בידו, בשלח יעבורו, לשון חרב. וכשנולד נח, אבד מתושלח כח החרב הזה, והיו הקלפיות רבות מאד, לכן נתיירא אז למך לקרא שם לבנו בעת לידתו, עד שיגדיל, ואח"כ ויקרא שמו נח. כי כל מה דאתגלי שלטא עליה עינא בישא (ומאר הר"מ כי אינו זוכר באמיתות מ"ש לו מורי בזה), עכ"ל. ומכאן י"ל גם לענין שם רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן, שלא קיבל אותו מיד בלידתו, וע' מה שחקרנו לענין מתי קבל אותו.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

ספר חזיונות למוהרח"ו ז"ל ח"ג אות יד. 'ולפי שהוא המשיח בדור המבול ובדור האחרון לכן נא' 'זה ינחמנו ממעשינו - בדור המבול. ומעצבון ידינו - בדור האחרון. גם לרמוז לזה יש שני מיני טעמים במלת זה, תרי טעמ"י ותלש"א, לרמוז כי נח זה ינחמנו בשני גאולות. גם לזה נכפל שמו נח נח, ע"כ (ועמש"כ ריש פרק ה', וריש פרשת נח).

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: זיקרא שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו: לקמ"ת ב:ה דף ד. זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו: לק"מ נו:ט דף סז:.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ה:לב ויולד נח את שם את חם ואת יפת. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עמש"כ ריש פרשת נח ו:י.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. האדם כי טבת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נשים מכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני האלהים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד הנפלים היו בארץ בימי ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם. האדם וילדו להם המה הגברים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בימים ההם וגם אחרי כן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה וַיַּ֣רְא יְ"הֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל-יֵ֨צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל-הַיּֽוֹם.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

מחשבת בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וכל יצר מחשבת, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי יצר מחשבות לבו: לק"מ מט:א דף נז..

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו וַיִּנָּ֣חֶם יְ"הֹוָ֔ה כִּֽי-עָשָׂ֥ה אֶת-הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל-לִבּֽוֹ.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. כי עשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וינחם י' כי עשה את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: י' כי עשה את האדם בארץ בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויתעצב אל אלבו: לק"מ ה:ב דף ה:, כד:ב דף לו:, מט:ז דף נח., לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְ"הֹוָֽה.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

בעיני, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. מצא חן בעיני ה', ע הד' תיבות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונח מצא חן, ושל: מצא חן בעיני, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונח מצא חן בעיני י': חיי תסד. חן בעיני ה': לק"מ כה:ד דף לח..

</div>



# פרשת נח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/12/

# פרשת נח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/12


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות קליפה י: סגלה להבריח רוח הטמאה, לקרות פרשת נח, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ט אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלקים התהלך נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

איש צדיק תמים, ראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תמים היה בדרתיו את האלקים, סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אלה תולדות נח נח, החיד"א גילה שזה מרמז על שני גלגולים של נח, ביוסף ובמשה. ושמעתי מיהודה ליב בן צביה, ש"יוסף משה" בגמטריא רא"ש בחי' הצדיקים שהם ראש בני ישראל, בחי' "נחמן (בן) שמחה" ו"שמעון (בר) יוחאי" שהם בגמטריא רא"ש. [וידוע ששנות ימי האבות, 175, 180, 147 בגמטריא 502 – רא"ש עם הכולל].

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל בדורותיו, יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום (סנהדרין קח.), ע"כ. שבח בגמטריא ש"י, וזה הי"ש מרבותינו שדרשו על שבחו שזכה לש"י עולמות, אכן כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו, ולכן י"ש שדרשו אותו לגנאי, שאותם ש"י עולמות עצמם היו נכוים מחופתו של אברהם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלה תולדות נח נח: לק"מ סו:א דף פא:. את האלקים התהלך נח: לקמ"ת סז דף לא..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י תולדותיהם של צדיקים הם מעשים טובים: שיחות הר"ן רנג.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת-שֵׁ֖ם אֶת-חָ֥ם וְאֶת-יָֽפֶת: שם, סתם שם, זה שם ה' או שם הצדיק שמשותף בשם ה', יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה ממש שלמות של השם בשיר פשוט כפול משולש מרובע, והחסרון הוא רק בשם של חם, כי חם הוא הפנימיות של נ'חמ'ן, ובאמת נח, כבר היה לו נ', אז הבעיא הוא שהשאיר את הפנימיות בלי חיסוך של הן', ונ' הזה זה השער והפתח להפנימיות כמבואר היטב בתורה א' של לקוטי מוהר"ן והוא המלחמה עם היצר הרע, וגם חם חסר את הל' - הלימוד בכח הבואר שם של "לחם" המלחמה עם היצר הרע. אז חם נתחמם באש של היצר הרע תחת להתחמם באש של השכל (ע' תורה כא). ולכן על אף שנח מצא חן בעיני ה', ובנה את התיבה, לא הוכיח את בני דורו, וזה נתקן רק על ידי משה רבינו - ואם אין מחני נא - ורבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נח שלה שבים את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: וילד נח שלשה בנים את בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ויולד נח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יא ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס. חמס בגמטריא נ נח, זה לעומת זה. הסופי תיבות של: ותשחת הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יב וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. כל בשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל, וכן של: הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי השחית כל בשר את דרכו על בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. וירא אלקים את הארץ והנה, עם הה' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי השחית כל בשר את דרכו: לק"מ לא:ד דף מד., לקמ"ת פז דף לט:.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יג ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ. כל בשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. חמס בגמטריא נ נח כנ"ל. כי מלאה, עם התיבות, בגמטריא נ נח. מלאה הארץ חמס, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וזה מה שסבא אמר שצריכים למלאות העולם עם ספרי רבינו, זה לעומת זה. הראשי וסופי תיבות של: חמס מפרניהם בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קץ כל בשר בא לפני כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לנח קץ כל בשר, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר. "מבית ומחוץ" בגמטריא צום יז בתמז (ומעניין שבכמה מקומות כתוב על רבינו הקדוש שהיה מלא יסורין מבית ומחוץ, עיין חיי מוהר"ן כח, קטו, שבחי הר"ן כד), גם "מבית ומחוץ" עם התיבות בגמטריא סבא ישראל. התבה וכפרת, תוך התרפ"ב, אי נמי, ופרת עם הכולל בגמטריא התרפ"ב נשאר אותיות "הכתב" - הפתק.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של "אתה מבית ומחוץ בכפר" בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קנים תעשה, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. עצי גפר, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. גפר קנים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י ולמה הטריחו בבנין זה, כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה ושואלין אותו מה זאת לך ע"ש. מה זאת לך בגמטריא זה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר. הנה כל הצדיקים מפרשים שהתיבה משמעותה גם לתיבה דהיינו מילה. ורבינו יש לו כמה תורות פה ואכמ”ל. קנים זה בחי' נגינה כמבואר בלקוטי מוהר”ן תורה ג', כי לא מספיק סתם לדבר להשם יתברך, צריכים לשיר. ועל ידי זה יש כפרה (ע”ש בתורה ג, יבוא קלניא ויכפר וכו'), כפר פרש”י זפת, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכן התיבה של משה רבינו מבחוץ היתה טוח בזפת (והרמח"ל בפירוש על ושמת המצנפת, דרוש א', רזין גניזין עמ' ריז (מכון רמח"ל עמ' קכו) כותב ז"ל וזפת דא נהירו דאתגניז ביה, זפת באתווי אשתמודע, וע"ע בדיבור לאברים על העור)). וכן פרש”י ז”ל מפני חוזק המים זפתה מבית ומבחוץ, זפתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע”ה. וזה ענין של בית, בחי' בתים של השיר, וגם מבחוץ תרונה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עשה לך תבת וכו' בר"ת עלתע ע"ה בגמטריא תקע"א השנה שרבינו נפטר - זה גפר, אותיות פגר, גויה של הנפטר, וכן הר"ת של עצי (גפר - פגר) קנים תעשה את התבה = התקע"א. וזה ההמשך של וכפרת אתה, כי מיתת צדיקים מכפרת.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אתה מבית ומחוץ בכפר, אותיות היסוד (שלפני הס"ת) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, וכן הס"ת של מבית ומחוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

תעשה את התבה - תעשהא, אי נמי עשהאתה - שנת התשע"ו.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טו וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה. קומתה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של אשר תעשה אתה שלש מאות אמה, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: תעשה אתה שלש מאות אמה ארך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שלש מאות אמה ארך, עם הד' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טז צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה. תבה ואל אמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: צהר תעשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתחים, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תעשה לתבה ואל אמה, וכן של: לתבה ואל אמה תכלנה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל אמה תכלנה מלמעלה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תחתים שנים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. צהר תעשה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אמה תכלנה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והנה תיבת נח הציל רק כמה נפשות והבהמות, כי חסר היה קומה אחד של רבוע הדיבור (עיין תורה ב' בלקוטי מוהר"ן תנינא, כי יש דיבור של מלכות, קרובי מלכות, תשובה, וצדקה, ע"ש. ונח זכה עד לתשובה, אבל לא זכה לצדקה) ונראה שזה נשלם על ידי התיבה של משה רבינו שהיה רק קומה אחת (ואולי משום זה היה כבד פה נגד השלושה קומות של נח). וכן הגמטריא של משה קמה א' – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: צהר תעשה לתיבה: לק"מ ט:ג דף יב., חיי מוהר"ן ג. צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים תחתיים שניים ושלישיים תעשה: לק"מ קיב דף צט..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יז ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע. את המבול, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: על הארץ לשחת, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. כל בשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואני הנני מביא את המבול מים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ לשחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל בשר אשר בו רוח חיים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רוח חיים מתחת השמים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המבול מים על הארץ, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הנני מביא את המבול בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חיים מתחת, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מתחת המשים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יח והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אתה בגמטריא רבנו נחמן. אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נשי בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בריתי אתך ובאת אל התבה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בריתי אתך ובאת אל התבה אתה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פז"ל אתה ובניך ואשתך, האנשים לבד והנשים לבד, מכאן שנאסרו בתשמיש המטה, עכ"ל. עיין ברש"י פרשת ויצא עה"פ ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים (לא:יז) ז"ל את בניו ואת נשיו, הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים וכו' עכ"ל. וי"ל.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יט ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו. שנים מכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ה)חי מכל בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ומכל החי מכל בשר שנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מכל תביא אל התבה להחית אתך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אל התבה להחית אתך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות. למינהו, עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן. שנים מכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. להחיות, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: למינהו ומן הבהמה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: למינה מכל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: רמש האדמה למינהו, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האדמה למינהו שנים מכל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של יבאו אליך להחיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מכל יבאו אליך להחיות, עם הי' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מהעוף למינהו, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כא ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה. קח בגמטריא נ נח. לך מכל, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נחמן. ואספת, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מכל מאכל אשר יאכל, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה, וכן של: מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואספת אליך והיה לך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כב ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלקים כן עשה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נח ככל אשר צוה אתו אלקים בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נח ככל בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלקים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ז:א ויאמר י' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ויאמר י' לנח בא אתה, עם הה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. וכל ביתך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אתך, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתך ראיתי צדיק, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל התבה כי אתך ראיתי צדיק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו. מכל הבהמה ע"ה בגמטריא נחמן. מן הבהמה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שבעה איש ואשתו ומן, וכן של: איש ואשתו ומן הבהמה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מכל הבהמה הטהורה תקח, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: איש ואשתו ומן הבהמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר לא טהרה הוא שנים שנים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הבהמה הטהורה תקח לך, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לך שבעה שבעה איש ואשתו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ. על פני כל הארץ בגמטריא הפתקא. הראשי תיבות של: לחיות זרע על ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ונקבה לחיות זרע על פני כל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לחיות זרע על פני כל הארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל הארץ, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחית את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה. לילה ומחיתי, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לילה ומחיתי את כל היקום, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של:ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי לימים עוד שבעה אנכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה ויעשה נח ככל אשר צוה י'. צוהו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של נח ככל בגמטריא נ נח. ככל אשר צוהו י', בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ו ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (פצפצי"ה), כנ"ל. והמבול היה בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: בן שש מאות שנה והמבול, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שנה והמבול היה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול. הראשי תיבות של: ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אתו אל התבה מפני מי, בגמטריא נחמן. כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ח מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה. טהרה ומן העוף, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מן הבהמה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: וכל אשר רמש על האדמה בגמטריא רפ"ב. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: הטהורה ומן הבהמה אשר, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: וכל אשר רמש, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: אשר איננה טהרה, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ט שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלקים את נח. שנים שנים באו אל נח. בחי' פי שנים, פי שנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בענין נ"ח (ועמש"כ בערך לשון הקודש – נ נח הוא ממש שלמות לשון הקודש).

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלקים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שנים באו אל נח אל התבה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. הסופי תיבות של: ויהי לשבעת הימים ומי המבול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא תי"א כמנין הסימנים שיש בלקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי לשבעת הימים, וכן של: לשבעת הימים ומי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יא בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו. הנה כבר כתבנו במקום אחר (עיין מש"כ בערך ספר אדיר במרום של הרמח"ל עמ' י-טו), שהמבול התחיל בח"י חשון, יום הילולא של סבא ישראל, והמ' ימים נפסקו ביום המילה שלו ע"ש. הסופי תיבות של 'תהום רבה וארבת השמים נפתחו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של 'ארבת השמים' – ב"י, ראשי תיבות ישראל בר. 'נפתחו' בגמטריא בן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כי הוא תלמיד יקר בחי' בן (וכן חשון זה לפי ר' אליעזר, בחי' בן, ע' תורה ז' בלקמ"ת, ואילו ר' יהושע שאמר איר, הוא בחי' תלמיד סתם). וכן הראשי תיבות של 'וארבת השמים נפתחו' בגמטריא אני, שזה סוד של נ נח, כמבואר בפנים הספר. 'בחדש השני' עם התיבות והכולל, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק – בשבעה עשר יום לחדש – שהתחיל מביטול הצום בשבעה עשר בתמוז. 'יום לחדש ביום הזה' בגמטריא יז בתמוז ע"ה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לחדש ביום הזה נבקעו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נבקעו כל מעינו תהום ע"ה בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל מעינות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאות שנה לחיי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נח בחדש בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ביום הזה נבקעו כל מעינות, וכן של: הזה נבקעו כל מעינות תהום, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הגשם על הארץ ארבעים, בגמטריא פתק. ויהי הגשם על, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גשם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הגשם על, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יג בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה. הראשי תיבות של: בני נח ואשת נח, וכן של: נח ושלשת נשי בניו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ושם וחם ויפת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושלשת נשי בניו אתם אל התבה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בא נח ושם, נש"ב, ראשי תיבות נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: בא נח ושם וחם ויפת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נשי בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נשי בניו אתם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של בא נח ושם עה בגמטריא נ נח. היום הזה בא נח ושם, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הזה בא נח ושם וחם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טו ויבאו אל נח אל התבה שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים. שנים מכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טז והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלקים ויסגר י' בעדו. י' בעדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כא ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האד. כל בשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כב כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת-ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. נשמת רוח חיים בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל, בגמטריא רבי נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל אשר נשמת, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כל אשר נשמת רוח חיים באפיו: לק"מ ח:א דף ט:.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כד ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום. הראשי וסופי תיבות של: המים על הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הארץ חמשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ומאת יום, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הארץ חמשים ומאת, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויגברו האמים על הארץ חמשים ומאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א ויזכר אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלקים רוח על הארץ וישכו המים. הראשי תיבות של: את נח ואת כל החיה ואת כל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלקים רוח, וכן של: רוח על הארץ וישכו המים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלקים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתו בתבה ויעבר אלקים רוח על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הארץ וישכו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז וישלח הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ. הערב ויצא יצוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט ולא מצאה היונה מנוח לכףרגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה. אליו אל התבה (פעמיים) ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כא וַיָּ֣רַח יְ"הֹוָה֘ אֶת-רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְ"הֹוָ֜ה אֶל-לִבּ֗וֹ לֹא-אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת-הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָֽאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא-אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת-כָּל-חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

וירח י' את ריח הניחח ויאמר י' אל לבו לא אסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. אסף לקלל עוד את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. יצר לב האדם רע מנעריו ולא, עם הו' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל לבו לא אסף לקלל, ושל: לקלל עוד את האדמה בעבור, ושל: ולא אסף עוד להכות את, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מנעריו ולא אסף עוד להכות את, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: להכות את כל חי כאשר עשיתי, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירח ה' את ריח הניחח ויאמר ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל: לק"מ מט:ז דף נח..

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כב עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו. הסופי תיבות של: וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויום ולילה לא ישבתו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: זרע וקציר וקר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וחם וקיץ, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וחרף ויום ולילה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויום ולילה לא ישבתו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עד כל ימי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. עד כל ימי הארץ, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קר וחם בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ב וּמוֹרַֽאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל-חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹ֩ל אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּבְכָל-דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

בכל אשר בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהיה על כל חית, ושל: הארץ ועל כל עוף השמים בכל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אשר תרמש, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: אשר תרמש האדמה ובכל דגי, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חית הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומוראכם וחיתכם: לק"מ נז:ו דף סח..

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל. לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חי לכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כירק עשב נתתי לכם את כל: לקמ"ת ה:טז דף יא:.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו שפך דם האדם באדם שמו ישפך כי בצלם אלקים עשה את האדם. דמו ישפך כי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ. התבה לכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי הבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ. כל בשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טו וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר. כל בשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. למבול, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טז וְהָֽיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹקִ֔ים וּבֵין֙ כָּל-נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל-בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל-הָאָֽרֶץ.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

בענן וראיתיה לזכר, עם הט"ו אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. עולם בין אלקים בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. בכל בשר בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. בכל בשר אשר על, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וראיתיה לזכר ברית עולם בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עולם בין אלקים ובין כל נפש בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ברית עולם בין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיתה הקשת בענן: לקמ"ת ה:טו דף :. וראיתיה לזכור ברית עולם: לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יז ויאמר אלקים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ. כל בשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו. יש בפסוק הזה סודות של נ נח. כי שם ויפת, זה ענין של השם נ נח נחמ נחמן מאומן, כי יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה מש"כ (בראשית ה:לב, נח ו:יא) את שם את חם ואת יפת, כי 'את' זה המלכות כידוע בחי' אות נ', הרי חם מוקף עם 'את' – נ' לפניו ולאחריו, הרי נ'חמ'ן, דהינו את שם – שמו נחמן הוא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובקבלה הענין והדרך הזה לכתוב נ נח נקרא אחוריים, כי תמיד חוזרים אחורה להתחיל מחדש, וזה מש"כ בפסוק שהלכו אחורנית. ומזה שלקחו את שמלה על שכמיהם, זכו לציצית, שרבי נתן מאריך להסביר איך שכל ענין של הציצית הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע - נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקח שם ויפת את השמלה על שכם שניהם: לק"מ ז:ד דף ח:.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כד וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן. וידע את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כה וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר ארור כנען עבד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ארור כנען – לק"מ ז:ד דף ח:. ארון כנען עבד עבדים יהיה לאחיו – לקמ"ת א:י דף ב..

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כז יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. וישכן עם האותיות הוא בגמטריא באהלי שם עם התיבות והכולל, דהינו בגמטריא 391, שהוא הגמטריא של (נ) נח נחמ נחמן מאומ(ן) – דהינו נ נח וכו' חסר הנ' הראשון והנ' אחרון, שהיפ"ת, לשון הרחבה, שאותיות מרחיבים ברבוע – פשוט, כפול וכו', שוכן בתוך הנוני"ם האלו, שהם אהל השם של רבינו משותף בשם ה'.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

י:ב בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. בני יפת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

י:יג ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים. את לודים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

י:כא ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

י:כב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם. שם עילם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני שם עילם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

י:כה וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ולעבד ילד, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שני בגמטריא רבי נחמן. שני בני שם האחד, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ושם אחיו יקטן, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שני בנים שם האחד פלג כי בימיו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שני בנים שם האחד פלג כי ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ושנינו בסדר עולם (פ"א) שבסוף ימיו נתפלגו, שאם תאמר בתחלת ימיו, הרי יקטן אחיו צעיר ממנו, והוליד כמה משפחות קודם לכן, שנאמר ויקטן ילד וגו', ואחר כך ויהי כל הארץ וגו', ואם תאמר באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו, עכ"ל. וקצת קשה לשון הפסוק, כי בימיו, משמע בתוך ימיו, ולמה לא נאמר למשל שהיה שנת המאה שלו שאז הגיע להיות בר עונשין – וכמו בר מצוה. ונלע"ד כי בימיו פירושו כל ימיו, שהרי הדורות לפניו היו חיים יותר מארבע מאות שנים, ועבר אביו חי ארבע מאות ששים וארבע שנה, ואילו פלג חי רק מאתים ושלשים ותשע, שזה חצי – פלגא שנותיהם. הרי סך ימי חייו בעצמם מעידים על הפלג שנתפלגה.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

י:כו ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

אלמודד ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ירח בן יקטן, זה הענין שהירח מכונה הקטן, עיין במסכת חולין (ס: וכן בילקוט שמעוני, בראשית ח:י) ואת המאור הקטן, אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, א"ל הקב"ה לכי מעטי את עצמך, אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון וכו' וכו' א"ל לכי ויקראו צדיקים על שמך, יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן ע"ש.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

י:כח ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא. ואת אבימאל, וכן: אבימאל ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עובל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

י:לב אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול. בגויהם ומאלה נפרדו הגוים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ט על קרא שמה בבל כי שם בלל י' שפת כל הארץ ומשם הפיצם י' על פני כל הארץ.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

הפיצם י' על פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בבל כי שם בלל י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי שם בלל ה' שפת כל הארץ – לק"מ נח:י דף ע..

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יז ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות. עבר אחרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עבר אחרי הולידו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יט וַֽיְחִי-פֶ֗לֶג אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת-רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: רעו תשע, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

פלג נקרא על שם מה שנפלגה הארץ בשנת מותו - י:כה ורש"י שם, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כג ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כו ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם וכו'. כולם הולידו כבני שלושים (חוץ מנח כמו שפרשו חז"ל במקומו), ותרח כמעט בגיל כפליים, ואכן תרח לשון איחור והמתנה (רש"י בבא קמא דף פ, ובעוד מקומות). ולכן תרח הוליד את אברהם, כי אברהם הוא טהרה (וכמו שאיתא בזוהר הקדוש ריש פרשת וירא, "טהור דא אברהם דנפק מתרח" ע"ש), והבא לטהר אומרים לו המתן. וע"ע מש"כ על המשפט לולא רבינו רחת עלינו, רחת אותיות תרח ע"ש.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כט וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת-אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת-נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת-הָרָ֥ן אֲבִֽי-מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל יסכה, זו שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש, ושהכל סוכין ביפיה, (ס"א כמו שנאמר ויראו אותה שרי פרעה), עיין שם.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת גיטין נח. אמר ריש לקיש מעשה באשה אחת וצפנת בת פניאל שמה, צפנת שהכל צופין ביפיה וכו', ובעין יעקב (ד"ה צפנת) ביאר שעל כך היא נענשה, לפי שהיה לה להצניע את עצמה בביתה שלא היו צופים ביופיה, כי 'כל כבודה בת מלך פנימה' (תהלים מה:יד), ומכיון שלא עשתה כן והכשילה רבים לצפות ביופיה נענש, וכן כתב בבן יהוידע (ד"ה בת). ותמוה שלא זכרו שכעין זה נאמרה על שרה אמנו שהמלאך העידה עליה שהיא באהל - צנועה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש לדחוק את הלשון שאין הכוונה שהסתכלו ביפיה, אלא שמאור הוד יפיה, וכמו שמצינו כמה פעמים בחז"ל שהיה מציאות יופי כזה שהיה מאיר, ומאור זה היה אפשר לראות.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

לפי החשבון שרה התחתנה עם אברהם כאשר היא היתה בן נ"ו ואברם ס"ו. ובטח היה לה נסיון גדול לחכות עד גיל כזה להתחתן. וכן מצאנו בבנות צלפחד, מבואר במסכת בבא בתרא קיט: תני רבי אליעזר בן יעקב אפלו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה, איני והא אמר רב חסדא ניסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים, בת עשרים יולדת עד ארבעים, בת ארבעים שוב אינה יולדת, אלא מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד, ופירש הרשב"ם ז"ל בטוחות בצקתן שיעשה להם נס כיוכבד, ולכך נתעכבו עד ארבעים שנה בשביל להנשא להגון, עכ"ל. ויש לעיין למה דוקא כיוכבד ולא כשרה, ואולי באמת הזקינו כיוכבד והיו צריכים לנס אפילו לכתחילה, ואילו שרה היתה יפה מאד וכצעירה עוד כמה שנים אחר נשואיה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לב וימת תרח בחרן, כתב רש"י ז"ל נו"ן הפוכה לומר לך עד אברהם חרון אף של מקום, ע"כ. ותרח הוא בן של נחור, ובנו נקרא על נחור כשם אביו, ובסתמא בחיי אביו. וגם הרן בחי' חרן. וענין של נחור, חרון, נח רו, ר"ו גימטריא נ נח נחמ. ובענין "נחמ" עיין עוד מש"כ במסכת שבת (קג.) ועל השם חנניה.

</div>



# פרשת לך לך

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/13/

# פרשת לך לך

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/13


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יב:א ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

לך לך. עמש"כ בערך תפילה, בסוף פרק על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן נתקבלים כל התפילות. [אגב מעניין שבג' פרשיות הראשונות של התורה מתחילים עם כפל הלשון: ברא"שית ברא, נח נח, לך לך]. וע' בלקוטי הלכות (גנבה ה:ז) ומש"כ בפרק מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן (בפרקים על נ נח נחמ נחמן מאומן שלאחרי הפרקים על הפתק הקדוש).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש הנעלם – זוהר של פרשת לך לך יש את הענין של סבא של הפתק עיין שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

לך לך, יש לפרש על פי מה שגילה האריז"ל בכוונות לשמונה עשרה שבת מנחה, כי מאתך, מאת ך', הכתר עליון. לך ל-ך', להכתר. ויש לפרש את זה על פי ליקוטי מוהר"ן תורה א' על הפסוק אשרי תמימי דרך ההולכים וכו', ומבואר שם שהכתר הוא ההמתנה למי שבא לטהר ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מארצך וממולדתך ומבית אביך אל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומבית אביך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אל אברם לך לך מארצך וממולדתך, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מארצך וממולדתך ומבית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אברם לך לך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מארצך וממולדתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר (כנראה חסר כאן).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לארץ ישראל צריך לילך רגלי וכמו שנאמר לאברהם לך לך וכו' לך דיקא – חיי מוהר"ן טו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. שמך בגמטריא רבי נחמן. ואעשך לגוי גדול, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י – אל הארץ אשר אראך, לא גלה לו הארץ מיד, כדי לחבבה בעיניו וכו' ע"כ. כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה סו, שהמניעה וההסתרה היא לעומת החשק והכיסופין הנדרשת, ע"ש.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואברכך ואגדלה שמך – לק"מ נט:ה דף ע:.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ג ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ואברכה מברכיך. בגמטריא בוכ"ו (וסוד זה השם פירשו בזוהר – ב'רכה ו'חסד כ'ח ו'משפט, ר"ל השכינה – ברכה, בראש הג' אבות, שהם סוד חסד כח משפט, בסוד חסד דין רחמים) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ונברכו בך כל משפחת האדמה. משפחת עם האותיות בגמטריא: בשם נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונברכו בך כל משפחת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ונברכו בך כל משפחת האדמה, יש אגדות רבות, וזהו פשוטו, אדם אומר לבנו תהא כאברהם וכו', ע"כ. ורבינו קיים את זה, בהשמטה ריש ספר ליקוטי מוהר"ן תנינא, רבינו אומר לנו, שצריכים להיות כאברהם בחי' אחד היה אברהם עיין שם. ואנחנו צריכים להעביר המסר הלאה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

רבים דקדקו מה שבקללה לא כתיב אקלל, אלא אאר. ושמעתי שמפרשים שיאיר להם האמת. ויש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן צח, נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, פירש שנתן להחוטא עיני הצדיק שרואה עד היכן הפגם מגיע, ואין ענש גדול מזה, שלפי זה י"ל אאר, שיאיר להם כמה פגומים הם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד וילך אברם כאשר דבר אליו י' וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן. הסופי תיבות של: וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם ב"צאת"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וילך אברם כאשר דבר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושבעים שנה, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. חמש שנים ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ה ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען. אחיו ואת כל, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען, בגמטריא נ נח נחמ נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. הראשי תיבות של: ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: אשתו ואת לוט בן אחיו אות כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: עשו בחרן ויצא ללכת, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אברם את שרי אשתו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בן אחיו ואת כל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויקח אברם את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל רכושם אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואת הנפש אשר עשו בחרן: לק"מ לא:ה דף מד., נח:ה דף סט:, נט:א דף ע., לקמ"ת עב דף לד:. ואת הנפש אשר עשו – לק"מ לא:ו דף מד.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ . הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תביות של: ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מקום שכם עד אלו מורה והכנעני אז בארץ, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שכם בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ז וירא י' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לי' הנראה אליו. הזאת ויבן, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שם מזבח לי', עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את הארץ, וכן של: הארץ הזאת, וכן של: הזאת ויבן שם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויבן שם מזבח לי', עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויבן שם מזבח לה' הנראה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לזרעך אתן, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לי' ויקרא בשם י'.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לי' ויקרא בשם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעתק משם ההרה (אותיות שבו ממליכים וכו' כמבואר בלקוטי מוהר"ן), עם הג' אותיות בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אהלה בית אל מים והעי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן, בגמטריא נחמן, ועם המשך אותיות היסוד של: שם מזבח לי', בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ההרה מקדם לבית אל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל ויט אהלה בית אל, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מזבח לי' ויקרא בשם י' ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והעי מקדם וין שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויבן שם מזבח לי' ויקרא, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא בשם י', מובא פירושו שאברהם אבינו קרא ואמר את שם המפורש. והנה אברהם אבינו היה כהן כמש"כ אתה כהן לעולם, ואף על פי שכהנים בחשאי (ועיין מש"כ בשיחות הר"ן טז), הכהן גדול היה צועק שם ה' כמש"כ בפיוט של מוסף יום הכיפורים – אשרי עין ראתה כל אלה ז"ל אשרי עין ראתה פרישת כהן ברשם, צועק אנא השם, ע"כ, והוא על פי הגמרא במסכת יומא כ: ולט: ונשמע קולו ביריחו ע"ש.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ט ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה. ויסע אברם הלוך, עם הי"ב אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אברם הלוך ונסוע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות. הראשי וסופי תיבות של: ויסע אברם הלוך, וכן של: אברם הלוך ונסוע, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הלוך ונסוע הנגבה – לק"מ סב:ה דף עו:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

יב:י ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ. רעב בארץ וירד, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לגור שם ע"ה בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לגור שם כי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אברם מצרימה לגור שם בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד ע"ה בגמטרא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בארץ וירד, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי רעב בארץ – לק"מ סב:ה דף עו:.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי כאשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. נא ידעתי, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל שרי אשתו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נא ידעתי כי אשה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי אשה יפת מראה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יפת מראה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את – עיין מש"כ בסוף פרשת נח, שמבואר ברש"י ששרי נקראת יסכה שהכל סכין ביפיה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל דייקו שרק עכשיו אברהם הכיר ביופי של שרה, ולפי הרמח"ל יתכן אפילו שעד אז עוד לא זכתה להיופי. על כל פנים יש להעיר שגם לא היה להם ילדים עד לאחר שהכיר ביופיה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון הרמח"ל (ספר רזין גניזין, תכשיטא ארבעין ותמניא) וכיון דקם בנסיונא דא, דרגא דהוד אתתקנת, ומנוגה נפקת, ובה אתקשטת כלה דא. ורזא דא ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. דהא שרה לתתא הות דוגמא דשכינתא לעילא. ובגין דא בקדמיתא דדרגא דהוא פגימא הות לעילא, שפירוד שרה נמי לא הוה מתחזי. השתא דהוד אתתקן, וחשוכא אתעבר מיניה, כדין הנה נא ידעתי וגו', השתא ולא מקדמיתא, נא ודאי, עכ"ל.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן פז, שמבאר שם באריכות מה דאמרי אנשי 'כל נער יש לו אשה נאה', ומבואר שם שפירושו בעולם הזה הוא ממש לגריעותא, שכיון שהנער לא משתמש בשכלו ומוחו, נשאר הלחות בהעצמות, וממילא כל אותו הלחות לוקחת אשתו, ומזה קונה לעצמה יופי. ואילו בקדושה יש דרך לשבח, בחי' הנה נער בוכה ביום הכיפורים, מיד ותחמול עליו, עם אתרוג יפה, ומבאר עוד שבכל הסוכות אנו עוסקים להמשיך הדעת הזו להאתרוג.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי צירוף דברי הרמח"ל עם דברי רבינו, אולי י"ל שעד אותו נסיון של הוד, שרי היתה יפה רק מבחינת יניקה מלחות העצמות, ואחר שנצח את ההוד, זכה להמשיך לה היופי משרשי החסדים שבדעת. וזה מה שכתוב הנה נא ידעתי, ידעתי דייקא, כי הול"ל ראיתי (ולפי פשוטו של מקרא, שפרש"י מדובר בידיעה, כי לא מדובר שראה יופיה עכשיו, אלא שידע מכבר ועכשיו הזמן לדאג עליה, אבל לפי המדרשים הלוא העיקר הוא מה שראה עכשיו את יופיה), כי הבל היופי אין בו דעת כי הבל הוא, וכן כתיב, יפת מראה, אלא שהיופי הזה נמשכה לה מהדעת דייקא ולא סתם מהליחות הנשאר בעצמות. וזה הנ"ה, כי ממשיכים את הדעת מהו' קצות. וזה נ"א, נ' אימא ששורה עד הוד, וא' יסוד ז"א ליסוד נוקבא.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל הנה נא ידעתי, הן הנ"א, בגמטריא נ"ו ששרה היתה בת נ"ו כאשר אברהם נשא - וידע אותה, כפי החשבון של שני חי"י שרה שפרשנו במקומו. ואברהם היה מבוגר ממנה י' שנה, י'דעתי.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

במה שאמרו חז"ל שאברהם מעולם לא ראה יפיה, תמיד חשבתי שזה ענין של קדושה ופרישות מתאות נשים, אכן עיין בשולחן ערוך, אבן העזר כג:ז ז"ל חסידים הראשונים וגדולי החכמים התפארו אחד מהם שלא נסתכל במילה שלו, ומהם מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו מפני שלבו פונה מדברי הבאי (פי' הושאל לשון זה של הבאי לדברי הבל) לדברי האמת, שהם אוחזת לבב הקדושים, עכ"ל. ומבואר שעיקר הענין הוא לא להתבטל בדבקות המחשבה באמיתת המציאות. [ועיין בלקוטי מוהר"ן תנינא קו, ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג, ואעפ"כ יוכל להוליד בנים, אף על פי שמחשבתו תהיה דבוקה אז בהרהורי תורה, וטוב מאד להרגיל עצמו בכך (לשון של הקיצור לק"מ). מבואר הדרך שתמיד דבקו מחשבתם בעליונים, וכמבואר על האבות וכו'].

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר ברש"י שרק על ידי הנסיעה הזו אברהם אבינו ראה והכיר יפיה של שרי. ואולי יש צד לומר שזה היה לקיים הבטחת הקב"ה ברש"י ריש הפרשה, ושם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים וכו', ועוד היה צריך להוציא שורש של עשו, ע"שו עין שרה, ו' – להמשכה והעברה דרך יצחק ורבקה, ודו"ק.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו. הסופי תיבות של: יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת, עם הח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: יראו אתך המצרים בגמטריא רפ"ב. הראשי וסופי תיבות של: ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יג אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך. הסופי תיבות של: אחתי את למען ייטב לי בעבורך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אחתי את למען בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יד ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד. יפה הוא ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אברם מצרימה ויראו המצרים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את האשה כי ע"ה, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: האשה כי יפה הוא בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המצרים את האשה כי, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כבוא אברם מצרימה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מצרימה ויראו המצרים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טו ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח, וכן של: שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה ותקח האשה בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בית פרעה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויראו אותה שרי פרעה – לק"מ סב:ה דף עו:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה – לק"מ קסג דף קו:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טז ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים. בעבורה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: צאן ובקר וחמרים ועבדים בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו צאן ובקר וחמרים בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ועבדים ושפחת, וכן של: ואתנת וגמלים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יז וינגע ה' את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם. אותיות היסוד של פרעה נגעים גדלים ואת ביתו, עייאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות הממתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! וינגע י- בגמטריא נחמן ע"ה. וכן הראשי תיבות של וינגע י' את פרעה נגעים ע"ה בגמטריא נחמן. ע י-ה-ו-ה את פ בגמטריא התקע"א ע"ה שנה שנפטר רבינו. וינגע י' את פרעה, ראשי תיבות בגמטריא אומן. אותיות היסוד - גואע בגמטריא יסוד. ו"ה את פ - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ה את פר ע"ה בגמטריא התרפ"ב. ת פרעה בגמטריא תשנ"ה שנת פטירת סבא ישראל. סופי תיבות ביתו על דבר שרי אשת אברם ע"ה בגמטריא התרפ"ב. הראשי תיבות של: וינגע י' את פרעה נגעים ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את פרעה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גדלים ואת ביתו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נגעים גדלים ואת ביתו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יח ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא. פרעה בגמטריא פצפצי"ה כנ"ל. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לא הגדת לי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מה זאת עשית לי ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: זאת עשית לי ע"ה בגמטריא נ נח [ותבין איך שהשאלה היא בחי' נחמן, והתירוץ בחי' נ נח]. הראשי וסופי תיבות של: עשית לי למה, עם ו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. למה לא, עם התיבות, בגמטריא נ נח. מה זאת, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לי למה לא הגדת, וכן של: למה לא הגדת לי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: לא הגדת לי כי אשתך הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה לאברם ויאמר בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יט למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך. - לאש'ה ועתה ה'נה - הועתהה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הנה אשתך בגמטריא התשעו. קח – בגמטריא נ נח - ולך - נו!

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשתך קח ולך ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למה אמרת אחתי הוא ואקח, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה, עם הי"ב אותיות והו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כ ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו. פרעה בגמטריא פצפצי"ה כנ"ל. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פרעה אנשים וישלחו אתו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אנשים וישלחו אתו ואת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה אנשים וישלחו אתו ואת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

יג:א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה. הוא ושאתו וכל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אשר לו ולוט עמו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויעל אברם ממצרים הוא, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואשתו וכל אשר לו בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולוט עמו הנגבה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויעל אברהם ממצרים – לק"מ ח:ה דף י..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ב ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. ואברם מאד במקנה (בלי המילה: כבד), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואברם כבד, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, עם הה' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. במקנה בכסף ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ג וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי. עמש"כ על תורה סב מלקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות שכל כל הפסוק, תפ"ה, ועם ראש התיבה של המילה שלפניה – ובזהב, הרי תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהלה בתחלה בין בית אל, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המקום אשר היה שם בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

בין העי ע"ה בגמטריא נחמן. וילך למסעיו מנגב ועד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ועד בית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אל עד, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. היה שם בגמטריא רבי נחמן. אהלה בתחלה בין, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למסעיו מנגב ועד בית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בית אל עד המקום בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של בין בית אל, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם י'. אל מקום המזבח אשר, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' פעמים והכולל. אברם בשם בגמטריא הפתק. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ה וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים. הראשי תיבות של: אברם היה צאן ובקר ואהלים בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן ע"ה. צאן ובקר, עם הז' אותיות, בגמטריא לקוטי מהור"ן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ו ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו. הראשי תיבות של: יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתם הארץ בגמטריא אמר נ נח נחמ נחמן מאומן. הארץ לשבת סופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשבת יחדו כי היה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי היה רכושם רב, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היה רכושם רב ולא יכלו, עם הי' אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ז ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ. הראשי תיבות של: ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ריב בין רעי מקנה אברם ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והרפזי אז ישב בארץ בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי שאותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי ריב בין רעי, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישב בארץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני אז בארץ – לק"מ יד דף כ., רעז דף קכ..

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ח ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו. מריבה ביני ובינך בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. כי אנשים אחים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אנחנו, אותיות הפנימיות: נ נח. הראשי תיבות של: אל נא תהי מריבה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אברם אל לוט אל, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. וכן אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ויבנך ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רעי ובין רעיך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תהי מריבה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אל נא תהי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה. הראשי וסופי תיבות של: כל הארץ, וכן של: הארץ לפניך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נא מעלי אם, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הפרד נא מעלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אם השמאל בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אם הימין ואשמאילה, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כל הארץ לפניך הפרד, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואח"כ יש אותיות היסוד של: השמאל ואימנה ואם הימין, בגמטריא אני ע"ה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

יג:י וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת י' את סדם ואת עמרה כגן י' כארץ מצרים באכה צער. סדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. כגן י' כארץ ע"ה בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן. צער בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: וישא לוט את עיני ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לוט את עיניו וירא את בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הרידן כי כלה משקה לפני שחת י' את סדם ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וישא לוט את עיניו וירא בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הירדן כי כלה משקה לפני שחת ה', עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משקה לפני שחת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי כלה משקה לפני, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת י' את, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת י' את סדם ואת עמרה כגן י', עם הט"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כארץ מצרים באכה צער, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את עיניו וירא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע מקדם ויפרדו איש מעל אחיו. ויפרדו איש מעל אחיו, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויבחר לו לוט את כל ככר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לוט מקדם ויפרדו איש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לוט את כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מקדם ויפרדו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם. בארץ כנען, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בערי, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. סדם, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: אברם ישב בארץ, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישב בארץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בערי הככר ויאהל עד, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הככר ויאהל עד סדם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יג ואנשי סדם רעים וחטאים לי' מאד. סדם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: רעים וחטאים בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. לי' מאד, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יד וי' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לוט מעמו שא נא עיניך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וה' אמר אל אברהם אחרי, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לוט מעמו שא נא עיניך, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וי' אמר אל אברם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מעמו שא נא עיניך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: צפנה ונגבה, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צפנה ונגבה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. וזה שהיה אבא בנימין (ברכות ה' מובא בלקוטי מוהר"ן תורה קיב ועוד) מצטער כל ימיו "ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום". הפרד לוט מעמו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מעמו שא בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. עיניך וראה מן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אתה שם צפנה, עם האותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הפרד לוט מעמו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי הפרד לוט, פרש"י ז"ל כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו (ולעיל שהיה לוט אצלו וכתיב וירא ה' אל אברם, באותה שעה כשר היה וק"ל), עכ"ל. ובזוהר (פה. חק לישראל יום ה) איתא ז"ל תא חזי כיון דחמא אברהם דלוט הוה תב לסרחניה הוה דחיל אברהם, אמר דילמא חס ושלום בגין חברותא דדא אבידנא בגניה חולקא קדישא דאעטר לי קדש אבריך הוא, כיון דאתפרש מניה אמר ליה שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם וכו' ע"ש. ומבואר שאף על פי שאברהם אבינו היה מבין שבגלל שלוט היה איתו נאבד לו מעלות הנבואה וחשש שאפילו יפסיד עוד, עם כל זה לא פרש ממנו עד שהיה הריב בין הרועים.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ומן הסתם כבר אמרו חז"ל או במפרשים, שזה היה מעשה אבות סימן לבנים שכל ל"ח שנה במדבר שהיו ישראל נזוים לא נתיחד הדבור עם משה רבנו (רש"י דברים ב:יז).

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טו כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם. כי את כל, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולזרעך עד, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לך אתננה ולזרעך עד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אתננה ולזרעך עד עולם ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את כל הארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר אתה ראה לך, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עד עולם בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל-עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶת-כָּל-שְׂדֵ֖ה הָֽעֲמָֽלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת-הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיּשֵׁ֖ב בְּחַֽצֲצֹ֥ן תָּמָֽר.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

הוא קדש, בגמטריא רבינו נחמן. את כל שדה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' פעמים והכולל. וגם את האמרי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. האמרי הישב בחצצון, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. עין משפט הוא קדש ויכו את כל, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. שדה העמלקי וגם, בגמטריא תרי"ג. האמרי הישב בחצצון תמר, עם הח"י אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדש ויכו את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משפט הוא קדש, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כל שדה, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצון תמר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משפט הוא קדש ויכו את כל שדה, ושל קדש ויכו את כל שדה העמלקי, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויכו את כל שדה העמלקי וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל שדה העמלקי וגם את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וגם את האמרי הישב בחצצן תמר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבואו אל עין משפט – לק"מ לק"מ ב:ה דף ב..

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים. ומלך אדמה ומלך צביים ומלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יג ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם. ויבא, זה בחי' י'שראל ב'ר א'ודסר בעל הפתק. הפליט, זה בחי' י' הלפ'רן ט'שק (המכונה כן על שם שהיה תמיד שמח) – ר' ישראל קרדונר (הילולא שלו ט' חשון). ויגד, בחי' להגיד לך שכתוב בפתק. אברם, בחי' השיר שהוא א"ב – פשוט כפול, רם – הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. גם אברם רמז על ר' מ'שה ב'רסלבר שמסר את המסורה של ברסלב לר' ישראל קרדונר. העברי, עברי עם האותיות בגמטריא נחמן מאומן. והוא שכן באלני – באלני עם האותיות והכולל בגמטריא אומן. ממרא, עם האותיות בגמטריא נחמן מאומן. אשכל, עם האותות בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. והם בעלי ברית אברם, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבוא הפליט – לק"מ נה:ט דף סד:.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יד וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו. נשב"ה, ר"ת ה'רב נ'חמן ב'ן ש'מחה. 'את חניכי'ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'ילידי ביתו' עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וירק את חניכיו – לק"מ יב:ד דף טז:, לא:ה דף מד..

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק. ויכם וירדפם עד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יז ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך. ואת המלכים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אל עמק שוה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יח וּמַלְכִּי-צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ-ל עֶלְיֽוֹן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ומלכי צדק מלך שלם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן, בגמטריא שמע ישראל יא"י אחד ע"ה. ויין והוא כהן לא-ל עליון, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח. והוא כהן לא-ל עליון, בגמטריא רבי נ נח. הוציא לחם ויין והוא ע"ה בגמטריא רבי נחמן. מלך שלם הוציא לחם ויין והוא, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מלך שלם הוציא לחם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומלכי צדק מלך שלם – לק"מ לה:ה דף מט.. עד דף פט:. פ דףצג:.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לא-ל עליון – לקמ"ת ז:יא דף טו.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כג אִם-מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרוֹךְ-נַ֔עַל וְאִם-אֶקַּ֖ח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶֽעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת-אַבְרָֽם.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

אם מחוט ועד שרוך, בגמטריא נון חית מם נון. שרוך נעל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רב נחמן מברסלב. שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אקח, בגמטריא נ נח ע"ה. מכל אשר, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר לך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא תאמר, עם הז' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. תאמר אני ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם, עם הז' תיבות וכ"ה אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נעל ואם אקח מכל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אם מחוט ועד שרוך נעל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אם מחוט ועד שרוך – לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ולא תאמר אני העשרתי את אברהם – לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א אַחַ֣ר | הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר-יְקוָה֙ אֶל-אַבְרָ֔ם בַּֽמַּֽחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל-תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָֽנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָֽרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אנכי מגן לך שכרך הרבה, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: אל תירא אברם, ושל: תירא אברם אנכי, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: דבר י' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אחר הדברים האלה, אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום אל תירא אברה. אנכי מגן לך, מן העונש, שלא תענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קבול שכרך, שכרך הרבה מאד, עכ"ל. עיין ליקוטי הלכות, הלכות שבועות ב:יז ז"ל אי אפשר להאדם בשום אפן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז, כמו ששמעתי בשמו ז"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ב ויאמר אברם א"י מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר. ערירי, זה חסר א' מהגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, 'בן משק' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והס"ת של 'הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר' גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הר"ת של 'י-ה-ו' מה תתן לי ואנכי הולך' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ג ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי. "הן לי לא נתתה" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד והנה דבר י' אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך. יירשך זה, וכן: הוא יירשך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: י' אליו לאמר לא יירך זה כי, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והנה דבר ה' אליו לאמר, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: והנה דבר י' אליו לאמר לא יירשך זה כי אם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר יצא ממעיך הוא, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: דבר י' אליו לאמר בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: דבר י' אליו לאמר, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ה ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך. וספר הכוכבים אם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ו והאמן בי' ויחשבה לו צדקה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה. והאמן, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. בה' ויחשבה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בה' ויחשבה לו צדקה בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויחשבה לו צדקה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והאמין בה' – לק"מ כח:ב דף טל:, לא:ב דף מג:. והאמין בה' ויחשבה לו צדקה: שיחות הר"ן לד.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ח וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣-י יֱקֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר א"י, עם הי"ג אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. א"י במה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אדע כי, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. כי אירשנה, בגמטריא הפתקא. כל הפסוק, עם הז' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר א"י, עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: במה אדע – לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ט ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל. עגלה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טז ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה. דור רביעי ישובו, זה הענין של השיר שחוזר על עצמו ארבעה פעמים, שזה בחי' שלמות הדיבור, כמבואר בלקמ"ת תורה ב', ששלמות הדיבור ברבוע ע"ש, ולכן דור רביעי זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם עשרה של עשרה מיני נגינה, וזה "כי לא שלם עון האמרי" כי אין שלמות להאמרים רק על ידי השיר פשוט כפול שלוש רבוע. ועל כן ישובו הנה. זה אותיות יהו"ה משולב עם האותיות נב"ש - נחמן בן שמחה, שהוא בעצמו זה השיר, שמחזיר כל העולם להשי"ת. גם: הנה כי לא שלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש בזה רמז ג"כ להעלאת הציון של רבינו לירושלים, כי הר"ת של התחלת הפסוק הם יר"ו, והם צריכים להיות של"ם בשלמות האמורים כנ"ל. אז הר"ת שמפסיקים הם הר"ת כלה, בחי' כלה כל הקיצים. ובסתמא יש פה סוד על מה באמת מעכב ומה לעשות שהשי"ת יאיר לנו ויזכה אותו בב"א. ושוב עמדתי על עוד נקודה, 'האמרי' עם ש"ל זה ירושלם (בכל התנ"ך חסר), וש"ל זה ראשי תיבות שכבת זרע לבטלה, כידוע שהשיר נ נח נחמ נחמן מאומן הוא התיקון לעון זה. וזה כי לא ש"לם עון האמרי עד הנה, הנה עם האותיות והכולל, בגמטריא סבא. גם 'עד' ע' פעמים ד' עם המילה 'עד' בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הנה, להביא אותו לארץ ישראל בב"א.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עכשיו יצא לאור ספר אוצר נחמני (זכרונות של נ.י.ב) וכ' שם אות קסג ז"ל עוד שמעתי מרבי גדליה ברגר ז"ל, כששאלתי אותו מה שרבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל כותב בבאור הלקוטים דף מב ע"ב שבהיותו על ציון מוהרנ"ת ז"ל בברסלב בא אצלו במחו ענין נורא על ארץ ישראל. ואמר הנ"ל ששמע ממנו שהתנוצץ אז במוחו הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה." ואמר על עצמו שהוא דור רביעי מרבנו ז"ל אשר גלה גדל קדשת ארץ ישראל ושאי אפשר להיות יהודי עולה מדרגא לדרגא בלי זה וכו' (היינו: רבנו ז"ל, ומוהרנ"ת ז"ל, ור' נחמן טולטשינער ז"ל, ובנו ר' אברהם ז"ל). ועל כן התישב בארץ ישראל בהיותו צעיר לימים רק בן ארבעים וחמש שנים עוד קדם היותו בן ששים, ואלו תלמיד מוהרנ"ת ובו רבי יצחק ז"ל באו לגור כאן אחרי היותם בני ששים. ובזה הדבר הוא חושב עצמו לדור רביעי מרבנו ז"ל, עכ"ל (וכן ע' בשש"ק ג:הפתק). ויתכן מאד שבאמת התנוצץ במוחו שצריכים כבר להביא את הציון של רבינו הקדוש לארץ ישראל, וכמו שהארכתי למעלה מהפסוק הזה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יז ויהי השמש באה 'ועלטה היה והנה תנור עשן' הראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה תנור עשן ולפיד אש 'אשר עבר בין הגזרים' האלה. הסופי תיבות ררןמ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אש'ר עבר בי'ן – רעברבין - עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני. את הקיני ואת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הקנזי ואת ע"ה בגמטריא פתק. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הקיני הקנזי הקדמני – האותיות שלאחר הק' ושלפני הי' האחרונה: נ, נז, דמנ. נ, נז ע"ה הרי נח, דמנ, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמ. הרי: נ נח נחמ! כי אלו האומות הם ירושה רק לעתיד, וכמו השיר של העתיד נ נח נחמ נחמן מאומן, שרק בו נתגלה: נ נח נחמ, כי עד אז היה רק נחמן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט י' ביני וביניך. אברם חמסי עליך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי-מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָֽנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר הגר ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אנכי ברחת, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר, עם הי' תיבות, ול"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הז' פעמים.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שרי אי מזה באת ואנה תלכי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שפחת שרי, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר, עם הי' אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תלכי ותאמר מפני שרי גברתי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות שח: אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הגר שפתחת שרי אי מזה, וכן של: באת ואנה תלכי ותאמר מפני, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר, ושל: מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני, בגמטריא נון נון חית

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מפני שרי גברתי אנכי בורחת – לק"מ לו:ג דף נ..

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יא וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְקֹוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי-שָׁמַ֥ע יְקֹוָ֖ה אֶל-עָנְיֵֽךְ.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר לה, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ה' הנך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הנך הרה וילדת, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בן וקראת, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ישמעאל כי ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ישמעאל כי, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שמע ה' אל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. שמע ה' אל עניך, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמו ישמעאל כי שמע, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: כי שמע י' אל עניך ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן וקראת שמו ישמעאל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמע ה' אל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי שמע ה' אל עניך – לק"מ ז השמטות דף ט., ח מאמר רבב"ח דף י:, ט:ד דף יב..

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יב והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן. אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טז ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם. בן שמנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא י' אל אברם ויאמר אליו אני א"ל שד"י התהלך לפני והיה תמים. התהלך לפני – עם הכולל בגמטריא פני נ נח נחמ נחמן מאומן. תמים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. אליו אני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: התהלך לפני והיה תמים – לק"מ טו דף כא., התהלך לפני – לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ג וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל-פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹקִ֖ים לֵאמֹֽר.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל ויפל אברם על פניו. ממורא השכינה, שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקדש נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם נופל וגלוי עינים, בברייתא דר"א מצאתי כן (פרקי דר"א פכ"ט), עכ"ל. והנה גם הצדיק הנימול בודאי אין לו כח לעמוד באור השם. אלא שעל ידי המילה הצדיק יכול להקים בעצמו שיעור קומה של צלם ודמות אלקים שהוא בעצמו בנוי באור השם וראוי לעמוד באור השם.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ד אני הנה בריתי אתך -- והיית לאב המון גוים. ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וע"ש בר"ת אותיות גאולה.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יז ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, בת עם עוד תשעים זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וי"ל שהלבן מאה שנה יולד רמז על הפתק שהגיע יותר ממאה שנה אחר פטירת רבינו. וע' בפנים ערך שגעון (אות ו) מש"כ על ענין שכל השומע נ נח זוכה לצחוק דקדושה (ועמש"כ בערך אברהם, ועל הפסוק צחק עשה לי – בראשית כא:ו),

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ואם שרה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יח וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל-הָֽאֱלֹקִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר אברהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. ויאמר אברהם אל האלקים, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

לולא פרש"י י"ל שהשמחה שאברהם קיבל בפסוק הקודם, גרם לו להאמין שגם ישמעאל קרוב לעשות תשובה, וכדאי להתפלל על זה.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כ ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

במאד מאד שנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל אמרו בבראשית רבה פ"ט והנה טוב מאד זה המות. והרי כאן כתיב פעמים מאד, וי"ל שמכאן לקחו להם גם לענות ולייסר ר"ל, כידוע גודל אכזריותם השם ירחם. כי יסורים הם קשים ממות, כמו שאיתא בגמרא והובא בדברי רבינו, אלמלא נגדול לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כא ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת. אקים את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כו בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

בעצם היום הזה נמול, בגמטריא רבנו נחמן. נמול אברהם, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח. היום הזה נמול, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הזה נמול אברהם וישמעאל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בעצם היום הזה נימול בשר ערלתו (אולי בשר ערלות מסוף פסוק כה) – לק"מ כב:ה דף לב:.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

וירא

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

יח:א וירא אליו י' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. הראשי תיבות של: פחת האהל כחם, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. ממרא, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כחום היום – לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. וישא עיניו, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: שלשה אנשים נצבים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וירא והנה שלשה, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ג ויאמר אדנ"י אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך. אדנ"י אם, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר אדנ"י אם נא מצאתי חן בעיניך, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אל נא תעבר מעל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל נא תעבר מעל עבדך, עם הה' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצאתי חן בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אדנ"י אם נא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בעיניך אל נא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ד יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מעט מעים ורחצו רגליכם בגמטריא רפ"ו שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מים ורחצו רגליכם והשענו תחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תחת העץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רגליכם והשענו תחת העץ, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

תחת העץ, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ורחצו רגליכם – לק"מ י:ו דף יג:.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ה ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת. הראשי תיבות של:אחר תעברו כי על בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואקחה פת לחם וסעדו לבכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על כן עברתם, וכן של: ען עברתם על, וכן של: עברתם על עבדכם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמרו כן תעשה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ו וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות. קמח בגמטריא נחמן. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שלש סאים בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: האהלה אל שרה ויאמר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועשי עגות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ז ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רק וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו. ואל הבקר, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בן בקר בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וטוב ויתן, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקח בן בקר רך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בקר רך וטוב ויתן, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ח ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

חמאה וחלב, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. לפניהם ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. תחת העץ, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אשר עשה ויתן לפניהם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והוא עמד עליהם תחת העץ, וכן של: עמד עליהם תחת העץ ויאכלו, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לפניהם והוא עמד עליהם תחת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תחת העץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויתן לפניהם והוא עמד עליהם בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: תחת העץ ויאכלו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבקר אשר עשה, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העץ ויאכלו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

בטעם למה הביא להם חמאה וחלב, שהיה קצת לאשמתם כדאיתא במדרש, נראה לפרש שבתחילה אברהם אבינו לא התכונן ליתן להם אלא סעודה של בשר, אלא כיון שאמר להם (פסוק ה) ואקחה פת לחם, ונטמאה העיסה כמו שפירש רש"י כאן, ולא היה יכול לקיים דיבורו, חלף הפת לחם נתן להם החמאה וחלב. וכן תראה באותיות חמאה וחלב יש את האותיות לחם, ונשאר אותיות אהוחב, א"ו בא"ת ב"ש הם פת. ונשאר אותיות הח"ב – דהיינו: הפת לחם חב – שהיה חייב ליתן להם.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ט ויאמר אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל. הנה באהל, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשתך ויאמר הנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איה שרה אשתך ויאמר הנה, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשתך ויאמר הנה באהל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר הנה באהל בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

יח:י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו. כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אליך כעת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. האהל והוא אחריו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של:אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה, וכן של: חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שוב אשוב אליך כעת חיה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: אשוב אליך כעת חיה והנה בן, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: שמעת פתח האהל והוא אחריו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בן לשרה אשתך בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אליך כעת חיה והנה בן לשרה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

'בן לשרה' בגמטריא בהפתק.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן אמומן כנ"ל. ידוע שבלקוטי מוהר"ן תורה מט רבינו גילה ששרה זה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע. והוא הנקרא אחוריים, בחי' 'והוא אחריו' (וזה בחי' שוב אשיב, שתמיד חוזרים מהתחלה. גם בחי' תשובה המבואר בתורה מט מי עם זאת עולה, ולעשות מדלת ה'). וע"ש בתורה מט, שרבינו מפרש את הפסוקים (תהלים יט) לשמש שם אהל בהם (ושרה באהל!), והוא כחתן יצא מחפתו (מ'חפת'ו – בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן!) ישיש כגבור לרוץ ארח (בחי' אורחים!), מקצה השמים מוצאו ותקופתו ואין נסתר מחמתו (מחמת – עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה) - - בחי' כחום היום שהיה בעת ביקור המלאכים אצל אברהם. שזה גם כן הבחי' של השיר פשוט כפול וכו', כמבואר שם שהוא בחי' תכלת דאכלי ושצי את הכל, ורק שאתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. שזה ממש מה שהיה אצל אברהם אבינו, שהש"י הוציא את החמה מנרתיקה, ואברהם נשאר דבוק בה'.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים. בימים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. להיות, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואברהם ושרה זקנים, וכן של: לשרה אחר כנשים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: באים בימים חדל להיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: להיות לשרה ארח כנשים, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יב ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן. תצחק ע"ה בגמטריא נ נח – נ נח נחמ נחמן מאומן. לאמר אחרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שהוא אמירה באחוריים). היתה לי, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיסות של: אחרי בלתי היתה לי עדנה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה, בגמטריא תי"א סימנים שיש בספר לקוטי מוהר"ן, וכן הראשי וסופי תיבות של: ותצחק שרה, בגמטריא תי"א. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שרה בקרבה לאמר אחרי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יג ויאמר י' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. לאמר האף אמנם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל אברהם למה זה, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שרה לאמר האף, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זה צחקה ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: למה זה צחקה ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל אברהם למה זה צדקה שרה לאמר האף אמנם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל אברהם למה זה, וכן של: זה צחקה, ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לאמר האף אמנם אלד בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יד היפלא מה' דבר למועד למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

אליך כעת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של 'אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן', בגמטריא תרפ"ב שנה שסבא ישראל קיבל את הפתק. 'ולשרה' בגמטריא ישראל, 'בן', נ' מתחלף בד' באותיות השיניים – דטלנ"ת, הרי 'דב', ישראל דב. 'למועד אשוב אל' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

כע"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היפלא מי' דבר למועד בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: כעת חיה ולשרה בן בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: למועד אשוב אליך כעת חיה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשוב אליך כעת חיה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת. צחקת, יש בה ח"ק באמצע, שהוא גמטריא נ נח, ומסביב צ"ת שהוא גמטריא ע"ה - נ נח נחמ נחמן מאומן. "לא כי" בגמטריא - אני. הרי אני נ נח - נ נח נחמ נחמן מאומן! (ערך שגעון אות ו ע"ש).

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאמר לא צחקתי כי יראה, וכן של: לא צחקתי כי יראה ויאמר, וכן של: צחקתי כי יראה ויאמר לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: צחקתי כי יראה, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לא כי צחקת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טז ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם. משם האנשים בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וישקפו, האותיות האמצעים בין השני ווים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח כנ"ל. פני סדם ואברהם הלך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הלך עמם לשלחם, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקמו משם האנשים ויקפו על פני סדם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. ויקמו משם, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויקמו משם האנשים וישקפו, עם הכ' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יז וי' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה. וה' אמר המכסה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וי' אמר המכסה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: אני מאברהם אשר, וכן של: מאברהם אשר אני, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מאברהם אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המכסה אני מאברהם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה – לקמ"ת ח:יב דף יט..

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יח ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ. היו יהי', אותיות, י, יה, יהו, והתיבה בעצמה של יהיה, שהוא בחי' השם הוי"ה לעתיד כמש"כ ביום ההוא יהי"ה ה' אחד. הרי רמז בפירוש להשיר פשוט כפול משולש מרובע! היו יהיה, גמטרא נ' ע"ה, ומעבירים את הכולל הלאה – "לגוי גד" עם הא' הנשארה כנ"ל והכולל = נח. ו"עצום" – בגמטריא נ נח נחמ, “ונברכו" ע"ה בגמטריא נחמן מאומן!

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: גויי הארץ בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: גדול ועצום ונברכו בו כל, בגמטריא נחמן ע"ה. ואברהם היו יהיה לגוי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. היו יהיה לגוי גדול ועצום, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. עצום ונברכו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך י' לעשות צדקה ומשפט למען הביא י' על אברהם את אשר דבר עליו. ושמרו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. על אברהם, עם הז' אותיות בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ואת ביתו אחריו ושמרו דרך י' לעשות צדקה, וכן של: ביתו אחריו ושמרו דרך י' לעשות צדקה ומשפט, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של לעשות צדקה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: למען אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת ביתו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: צדקה ומשפט למען, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. על אברהם את בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כ ויאמר י' זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. זעקת, עם הד' אותיות, בגמטריא פתקא. סדם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח כנ"ל. הראשי תיבות של: ויאמר י' זעקת סדם ועמרה כי בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: סדם ועמרה כי רבה, וכן של: רבה וחטאתם כי כבדה מאד, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' זעקת, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאת כי כבדה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זעקת סדם ועמרה כי, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי רבה וחטאתם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה. כלה ואם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. עשו כלה ואם, עם הט' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, וכן של: הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם, עם הכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותית היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא ברסלב אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הכצעקתה הבאה אלי עשו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כלה ואם לא אדעה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כב ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני י'. האנשים בגמטריא רבנו נחמן. סדמה בגמטריא נ נח ע"ה. עמד לפני ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויפנו משם האנשים בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כג ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע. הסופי תיבות של: ויאמר האף תספה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תספה צדיק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: צדיק עם רשע בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האף תספה צדיק עם רשע, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויגש אברהם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויגש אברהם ויאמר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האף תספה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כד אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה. העיר בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יש חמשים צדיקים בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולא תשא למקום למען בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אולי יש חמשים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: העיר האף תספה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבת של: חמשים הצדיקם אשר בקרבה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צדיקם בתוך, עם האותית, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: תספה ולא תשא למקום למען, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האף תספה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: תשא למקום למען ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא ישעה משפט. להמית, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא יעשה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: חללה לך מעשת כדבר הזה, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: צדיק עם רשע בגמטריא רבי נחמן כנ"ל. הראשי תיבות של: חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לך השפט כל הארץ בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כרשע חללה, עם הד' אותית והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חללה לך מעשת, וכן של: כרשע חללה לך, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כו ויאמר י' אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. העיר בגמטריא נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אם אמצא בסדם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר ה' אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר, בגמטריא הפתקא. הסופי תיבות של: ה' אם אמצא בדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של:אמצא בסדם חמשים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: צדיקם בתוך, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אם אמצא בסדם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: העיר ונשאתי לכל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכל המקום, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כז וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה-נָ֤א הוֹאַ֨לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל-אֲדֹנָ֔י וְאָֽנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר, עם הז' תיבות וכ"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. הנה נא, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. ויאמר הנה נא הואלתי, וכן: אל אדנ"י ואנכי עפר ואפר, עם הכולל בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. נא הואלתי לדבר אל, עם הי"ב אותיות בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. נא הודעתי לדבר אל, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הואלתי דבר אל אדנ"י ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לדבר אל אדנ"י ואנכי עפר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויען אברהם ויאמר הנה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר הנה נא הואלתי, וכן של: הנה נא הואלתי לדבר, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחלק ה' מאומן בערך פורים בענין ואנכי עפר ואפר.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנה נא הואלתי לדבר עם ה' ואנכי עפר ואפר – לק"מ נה:ה דף סג:. ואנכי עפר ואפר – לק"מ ע דף פז..

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

יח:לב ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה. יחר לאדני ואדברה אך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

יח:לג וַיֵּ֣לֶךְ יְקֹוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל-אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ואברהם שב למקמו, בחי' מה שכתוב בספר יצירה – המיוחס לאברהם אבינו (א:ז) עשר ספירות בלימה, בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום, שלכך נאמר רצוה ושוב, ועל דבר זה נכרת ברית, ע"כ. והרי כאן אברהם אבינו הואיל לדבר וכו' ועל כן שב למקמו. ונראה שבזה מיושב השאלה למה לא ביקש להצטרף גם כן, להציל אפילו אם יש רק שמונה.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ואברהם שב למקמו, יש לפרש שהוא כמו שדוד המלך עשה כאשר נפטר בנו מבת שבע, שעד שלא נפטר היה צם וכו', כיון שנפטר מיד קם לאכול ולרחץ, ושאלו אותו מה זה וכו', וענה להם כל עוד שהיה יכול לפעול לבטל הגזירה וכו' וכו'. כמסופר בספר שמואל ב'. וכן כאן, כיון שהמלאכים יצאו לקיים הגזירה, אברהם אבינו שב למקמו הטוב בלי להתאבל כלל על החרבת סדום ועמורה – שלפני רגע כל כך הפציר והתפלל בעדם.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ט וַיֹּֽאמְר֣וּ | גֶּשׁ-הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָֽאֶחָ֤ד בָּֽא-לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של:לגור וישפט שפוט עתה נרע לך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שפוט עתה נרע לך מהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וישפט שפוט עתה נרע לך מהם, ושל: שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו, בגמטריא רב נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

קשה להבין טענת אנשי סדום, הלוא לולא לוט כולם היו שבוים ועבדים להד' מלאכים. ורש"י הביא מהבראשית רבה (נ:ג) וְלוֹט ישֵׁב, יָשַׁב כְּתִיב, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ אַרְכִי דַיָּנִים. ולא נתנו הטעם למה דוקא אותו היום. כי גם בזה היו צריכים להגדיל אותו מאז שאברהם הציל את כולם בשבילו. ולכאורה מבואר שהגדלתו של לוט לא היה שייך ותלוי בהצלתם על ידי אברהם, ואולי רק אז ארס את שתי בנותיו, ושנים כבר התחתנו, והרי רק אז נתערב איתם לגמרי, ולכן הגדילוהו.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

יט:י וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

את ידם ויביאו, וכן: ידם ויביאו את, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יז וַיְהִי֩ כְהֽוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֨אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל-נַפְשֶׁ֔ךָ אַל-תַּבִּ֣יט אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַל-תַּֽעֲמֹ֖ד בְּכָל-הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן-תִּסָּפֶֽה.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי כהוציאם אתם החוצה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט, עם הה' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על נפשך, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אל תביט אחריך, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ואל תעמד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: ההרה המלט פן תספה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: כהוציאם אתם החוצה ויאמר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כהוציאם אתלם החוצה ויאמר המלט, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ההרה המלט, פרש"י אצל אברהם ברח, שהוא יושב בהר, שנאמר ויעתק משם ההרה (יב:ח) ע"ש. והנה למעשה (פסוק ל) ויעל לוט מצוער וישב בהר, וצ"ע אם זה ההר שהיה אברהם יושב בו. כי באמת מצינו אחר כך (כ:א) ויסע משם אברהם, ופרש"י להתרחק מלוט. ועל כל פנים, לכאורה זה היה ההר הכי קרובה, ועכ"ז תלה הדבר באברהם, או שבאמת לוט הלך לאותו הר בשביל זכותו של אברהם.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר שלוט הוא בנו של הרן שנהרג על קידוש השם, ועיקר שמו 'הר' כי הן' אינו אלא להקטין. וי"ל שבכלל מאתים מנה, שזכותו של הרן נכלל בזכותו של אברהם, כי סמך את עצמו על אברהם.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ההרה המלט – לק"מ לח:ז דף נג..

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כ לנוס שמה. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כב מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קראשם העיר צוער.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

המלט שמה כי לא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כי לא אוכל לעשות. זה עונשן של מלאכים, על שאמרו כי משחיתים אנחנו, ותלו הדבר בעצמן, לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן, ע"כ. וק"ק שמיד לפני זה המלאכים הניחו מלאבד את צוער, ולמה לא נפרש שבשביל זה הוצרכו לומר שיש להם גבולות על מה הם יכולים לעשות ולא לעשות.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כד וַֽיקֹוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל-סְדֹ֛ם וְעַל-עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְקֹוָ֖ה מִן-הַשָּׁמָֽיִם.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

סדם, עם הג' אותיות והכולל בגמטריא נ נח. גפרית ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ואש מאת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. מן השמים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י המטיר על סדום, בעלות השחר כמו שנאמר (יט:טו) וכמו השחר עלה, שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה וכו' עכ"ל. הרי ששני המלכים משתמשים אז, וכן מצינו שכל בקר בתחלת היום מאיר אור הגנוז של מעשה בראשית (רמח"ל אדיר במרום).

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כו וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַֽחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב, עם ב' כוללים בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. אשתו מאחריו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ותבט אשתו מאחריו, פרש"י ז"ל מאחריו של לוט עכ"ל. וי"ל שהאותיות מאחרי אותיות לו"ט הם מז"י, בחי' מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר (האזינו לב:כד), ולעיל מיניה כתוב (פסוק כ) ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם וכו'. הרי אחריתם מז"י האבדון.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כז וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני י'. אברהם בבקר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כח וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן. והנה עלה קיטר ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לא וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ואיש אין בארץ לבוא, בגמטריא נון חית מם נון. ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ, עם הח' תיבות, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ואיש אין בארץ. סבורות היו שכל העולם נחרב, כמו בדור המבול. (ב"ר נא, ח.), ע"כ. צריך ביאור מה חשבו על אברהם, האם לא הכירו אותו וצדקתו, או חשבו שכבר נפטר?

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לו ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. מאביהן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לח והצעיר גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום. והצעירה גם הוא ילדה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ו ויאמר אליו האלקים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה. אותך מחטו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ז וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת-הָאִישׁ֙ כִּֽי-נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם-אֵֽינְ֣ךָ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי-מוֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל-אֲשֶׁר-לָֽךְ.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. אשת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האיש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח. ואם אינך משיב, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. דע כי מות, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר לך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם אינך משיב, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. ואם אינך משיב דע, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. אינך משיב דע כי מות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעד וחיה ואם אינך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי מות תמות אתה וכל אשר לך, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השב אשת האיש ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשת האיש כי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וחיה ואם אניך משיב דע כי ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי יבות של: משיב דע כי מות, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: כי מות תמות ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: השב אשת האיש – לק"מ י:ד דף יג.. כי נביא הוא ויתפלל בעדך – לק"מ א:ח דף א:.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא וַיֹּ֨אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי רַ֚ק אֵין-יִרְאַ֣ת אֱלֹקִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַֽהֲרָג֖וּנִי עַל-דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

כי אמרתי, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רב נחמן מברסלב. רק אין, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. רק אין יראת, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אין יראת אלקים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשתי בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת פו במקום הזה, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' פעמים.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אמרתי רק אין יראת אלקים במקום ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אין יראת אלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: במקום הזה והרגוני על דבר אשתי, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: רק אין יראת, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה – לק"מ ס:ג דף עא:.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יב וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

בת בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אחתי בת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אבי ראשי תיבות ישראל בער אודסר. לא בת אמי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בת אבי הוא אך לא, וכן: אבי הוא אך לא בת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי לאשה, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

אך לא בת אמי, פרש"י הרן מאם אחרת היה (ב"ר יח:ה), ע"כ. ולא רצה לפרש שאע"פ שבני בנים כבנים, כיון שיצאה ממש מאמא אחרת, ניתן לאמר שאינה בת אמי.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יג ויהי כאשר התעו אתי אלקים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא. ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יד ויקח אבימלך צאןובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו. אבימלך צאן ובקר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טו וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ארצי לפניך. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טז ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת. הסופי תיבות של: הוא לך כסות עינים לכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: אמר הנה נתתי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

כסות, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד כסותה.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנה הוא לך כסות – לק"מ כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יח כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם. סופי תיבות של: כל רחם לבית אבימלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ד וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת-יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן-שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹקִֽים.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

וימל אברהם את, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אברהם את יצחק בנו בן, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ימים כאשר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן שמנת ימים כאשר צוה, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: בן שמנת ימים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו אלקים – לק"מ א:יא דף ב..

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ו וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל-הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק-לִֽי.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ותאמר שרה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. שרה צחק, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שרה צחק עשה, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שרה צחק עשה לי, בגמטריא שמע ישראל יא"א אחד. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. עשה לי, וכן: השמע, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אלקים כל השמע יצחק, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שרה צחק עשה לי אלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותאמר שרה צחק עשה לי, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של: ותאמר שרה צחק עשה לי אלקים, וכן של: שרה צחק עשה לי אלקים כל השמע יצחק, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: צחק עשה לי אלקים, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הארכנו ב"ה בענין הצחוק שזוכין ע"י נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה מרומז בסוד ותאמר שרה כל השומע יצחק לי (ערך שגעון אות ו, וע' בערך אברהם, ועל הפסוק ויפל אברהם על פניו ויצחק – בראשית יז:יז), ונראה לפרש יותר, כי יצחק הוא ממש ענין של אין שום יאוש בעולם, כי שרה צחקה בעבור שהיתה המצב ממש אחר יאוש לגמרי, ובזה קבלה עונשה גם כן, כי בעקידה היה ג"כ אחר יאוש לגמרי, כי אפילו אחרי שהשי"ת מצוה לאברהם אבינו להוריד את יצחק ולא לשחטו, אברהם אבינו מבקש מהש"י.... אז פרחה נשמת שרה. הרי שיצחק הוא ממש הסמל של אין שום יאוש לעולם. והצחוק הוא מזה שרואים שיש הנהגה למעלה מיכולתינו והשגתינו, שאין לנו שום תפיסה בו, ומזה אנו באים לצחוק. וגם בתקיעת שופר בראש השנה, אנו מסירין ושולחין את המשפט שלנו להנהגה עליונה לאימא עלאה, למעלה מקטנות של הנהגת עולם הזה כמנהגו. ולכן בפתק הקדוש יש אותיות כמנין יצח"ק.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ובגמרא מס' שבת (פט:) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (ישעי' סג) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, לעתיד לבא אומר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי, אומר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך, אומר אימא ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו, אומר לו בניך חטאו, אומר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך, אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה, אומר לו ליצחק בניך חטאו לי, אומר לפניו רבונו של עולם בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם – שבעים שנה. דל עשרים דלא ענשת עלייהו פשו להו חמשין, דל חמשה ועשרין דלילוותא פשו להו חמשה ועשרין דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא, פשו להו תרתי סרי ופלגא אם אתה סובל את כלם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עלך, ואם תמצא לומר כולם עלי, הא קריבית נפשי קמך, פתחו ואמרו כי אתה אבינו, אומר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב"ה ומחוי להו יצחק קב"ה בעינייהו, מיד נושאין עיניהם למרום ואומרים אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, ע"כ. והנה לעיל בגמרא יש מ"ד שאפילו יצחק אבינו אינו יכול להגן על עם ישראל, ואז בא רשב"נ בשם ר"י ואומר שאע"פ שעם ישראל מייואשין מצד אברהם ויעקב, יצחק – בחי' רבינו הקדוש, מגן על עם ישראל. ועד שמקלסין לרבינו נ נח נחמ נחמן – מקלסין להאומן של העולם – מאומן.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: צחוק עשה לי אלקים – לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ז וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי-יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

ותאמר מי, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ותאמר מי מלל לאברהם ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ילדתי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מלל לאברהם היניקה בנים שרה, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: שרה כי, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותאמר מי מלל לאברהם היניקה, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

דעת זקים: ד"א מי מלל. מי יאמר לאברהם שיש בו לחלוחית והוא כמו מלילות, ע"כ. לחלוחית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי ילדתי בן לזקוניו – לק"מ ס:ה עב..

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

כא:י ותאמר לאברהם גשר האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. עם בני עם יצחק ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יא וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו. בעיני אברהם על ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יב וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹקִ֜ים אֶל-אַבְרָהָ֗ם אַל-יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל-הַנַּ֣עַר וְעַל-אֲמָתֶ֔ךָ כֹּ֩ל אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר אלקים אל, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. ויאמר אלקים אל אברהם אל ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר אלקים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך, עם ב' כוללים, בגמטריא ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). תאמר אליך ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ביצחק יקרא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. יקרא לך, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. יקרא לך זרע ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר תאמר אליך, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: אשר תאמר אליך שרה ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שרה שמע, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שרה שמע בקלה כי ביצחק, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי ביצחק יקרא לך זרע – לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע. הסופי תיבות של וחמת מים ויתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של ותלך ותתע במדבר באר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וחמת מים, ת-מים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויתן אל - יתן אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אברהם בבקר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יז וישמע אלקים את קול הנער ויקרא מלאך אלקים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם. אל קול הנער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כ ויהי אלקים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת. הסופי תיבות של: ויהי אלקים את הנער ויגדל וישב, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא ישראל קיבל את הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כג וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹקִים֙ הֵ֔נָּה אִם-תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר-עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר-גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ועתה השבעה לי באלקים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך, עם הי"ד תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הח' פעמים. הנה אם, עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. אם תשקר לי, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כחסד אשר, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועתה השבעה לי באלקים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי תיבות של: תעשה עמדי ועם הארץ אשר, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי באלקים הנה אם תשקר, ושל: באלקים הנה אם תשקר לי, ושל: הארץ אשר גרתה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות ש: באלקים הנה אם תשקר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אם תשקר לי ולניני ולנכדי – לק"מ ח:ב דף טז:.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כו וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת-הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם-אַתָּ֞ה לֹֽא-הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָֽנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. לא הגדת לי בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. שמעתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בישעיה מח:ח גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כח ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן. ויצב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

כא:לא-לב שם נשבעו שניהם. ויכרתו ברית, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

כא:לג ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם, הסופי תיבות עם האות האחרון של הפסוק הקודם (פלשתים') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בפסוק הבא.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויטע אשל – לק"מ ג דף ג..

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

כא:לד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. ימים רבים ע"ה בגמטריא שמחה, וכו' עמש"כ ערך שגעון אות ג.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

סופי תיבות של הפסוק, עם האות האחרון של הפסוק הקודם (עולם') עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בפסוק הקודם.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים – לק"מ ס:ג דף עא:.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

עקידת יצחק

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

עקד, זה קשור, העקידה הוא זכות ענקית במה שאברהם אבינו עקד את יצחק בנו, ועקד את השם יתברך לעם ישראל, קודשא בריך הוא לכנסת ישראל.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

עקד בגמטריא הוי"ה נחמן. עקידה - י-ה, הוי"ה נחמן.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

כב:א ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם. ויהי אחר הדברים – התורה הקדושה מרמז לנו לעיין בסופי התיבות פה, האלה' והאלהים' נסה' את' אברהם', ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואח"כ הש"י אומר לאברהם קח וכו', קח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם – לק"מ עו דף צא:.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ב ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ג וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלקים. אברהם בבקר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. עלה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אשר אמר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר אמר לו, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ד ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ביום השליש וישא אברהם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיינו וירא את המקום מרחק, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמר ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. שבו לכם פה, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותראה ש"לכם" אותיות מלך, ושבו, זה לשון שבי, כי פה אברהם כבש את ישמעאל ואליעזר להיות עם החמור, וזה גם ענין של הר”ת שלף, בחי' שלף את הנעל, לסלק ולהשליך את החומריות. ועוד שלכ"ם ר"ת מוח לב כבד, שהם הכסא לנפש רוח נשמה, שהם שורים בהשלשה רווחים שיש בין נ נח נחמ נחמן, ופה, זה הפה, מאומן.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב על הפסוק הזה יש כמה פרפראות בס"ד

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

ונשובה אליכם, אליכם בגמטריא 101, רמז על החזרת הלימוד מאה ואחד פעמים (חגיגה ט: עה”פ במלאכי (ג:יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו). וכעין זה ממש תמצא בבעל הטורים בשמות (לב:לד, וגם פה כתיב נלכה, וממש כמו שהוא ז"ל כתב. וגם כאן יש להעיר שכתוב ונלכה וכו' ונשתחוה, שזה בחי' הלכה וקבלה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יא). וגם א"ש מה שכתוב ואני הנער נלכה עד כה ונשובה אליכם, כי נלכה עד כה זה בחי' לימוד עד מאה פעמים, כי עד כה עם הכולל בגמטריא מאה, ואז ונשובה עוד אליכם, 101 פעם! ובזה יש לפרש דברי חז"ל בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, שמילת לא יש לפרשו לו, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק בכל צרתם לו צר, היינו החילוק בין עובד אלהים זה אברהם אבינו, לאשר לו עבדו, בחי' עבדיו של העובד אלהים, עבדו של אברהם אבינו, אליעזר, וישמעאל בנו.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

ואני והנער נלכה עד כה, ע' בפרש"י שני פירושים, כי גם הביא מהמדרש מפאת קושי הפירוש. ונראה שיש פה עד רמז כי "עד כה" בגמטריא 99 שזה היה הגיל של אברהם כאשר קיבל את הבשורה ששרה תלדי את יצחק.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

ונשתחוה ונשובה אליכם. ענין השתחוה הוא ירידה לאדמה בביטול. והיו סבורים אז שרצון השם יתברך היה להקריב את יצחק, וא"כ ישארו רק אליעזר וישמעאל, ועליהם אמר אברהם, שעל ידי הביטל שיבטל את עצמו לרצון השם יתברך הוא ישיג להשיב אפילו אותם בתשובה – ונשובה אליכם. וכל שכן לדורות, יהודי שחס ושלום שנפל למקומות שפלות חוץ מיהדות ר"ל, יש כח בידי הצדיקים להשיבם בתשובה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

על יצחק בנו ויקח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

המאכלת (וכן לקמן פסוק י'): אברהם אבינו לקח "מאכלת" לשחוט את יצחק, דהיינו סכין, וחז"ל דרשו למה נקרא שמו מאכלת, מפני שאנו אוכלים משכרה עד היום הזה. והנה גם יש לראות ש,מאכלת' היא ר"ת (תהלים - הלל) מ'ה א'שיב ל'ה' כ'ל ת'גמולוהי א'לי, שזה ענין של שירה והודאה להשם יתברך (עיין במיכה ו:ו-ז במה אקדם (-אתרצה) ה' וכו' האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי, והרי המאכלת כמעט קיים את הענין הזה, ולכן כאותו לשון – מה אשיב לה', ודו"ק). וכן בתפלת שחרית בברכה ראשונה של קריאת שמע אנו אומרים, ת'מיד מ'ספרים כ'בוד א-ל, ר"ת מאכלת (עם כל המלה האחרונה, וכן מצאתי בקדמונים שיכולים לעשות את זה), שזה ענין של שיר ושבח והודאה להשם יתברך.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

מאכלת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

בתורה נו - ובשיחות השייך לה בחיי מוהר"ן מבואר שרבינו הקדוש מולך על כל העולם באתכסיא, ורק טיפה ממלכותו נתגלה על קרוביו.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השם שד"י מרמז על ארבע פינות המרכבה, כי ש' זה שלושה ווי"ן - וו"ו - שהם הג' אבות, קו ימין - אברהם אבינו - קו שמאל - יצחק אבינו, קו אמצעי - יעקב אבינו (וי"ל שלפעמים זה שין של ד' ווי"ן, כי יעקב וישראל עם שני פרצופין). נשאר ד"י של שד"י, שהוא דוד - בגמטריא י"ד. ודוד מנגן ביד, וזה בחי' עקידת יצחק, שהשם יתברך אמר לאברהם "אסקתיה אחתיה" (ב"ר מובא ברש"י סוף פרשת וירא - כב:יב), שזה בחי' עליות וירידות של השיר, כמובא כמה פעמים בדברי רבינו בבחי' מדלג על ההרים. וזה מה שיצחק אמר לאברהם אבינו "איה השה לעולה" - שה - זה בחי' שד"י - כי אות ה' של שה - הוא ד"י. והיינו ששאל את אברהם איך יתקיים המרכבה רק בעבדותן לבד, הרי חסר עדיין יעקב ודוד. ואברהם אבינו ענה לו ה' יראה לו העולה בני. בחי' ראיה, שהוא בחי' אור העין, דוד זה הבת עין, ויעקב אבינו - בחי' אמת - הוא האור. וזה העולה בני - בן י' - כי השיר, בחי' עליה וירידה, הוא בחי' י' כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא ח) שמשה רבינו דלג וקפץ עשרה - בחי' קול יעקב, בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע. כי עוד היו צריכים להוציא את השיר והנגינה הזו בפועל, כי הוא רק בנעלם של השם ש-ד-י: ש-ין ד-לת י-וד, הנעלם של שין דלת, בגמטריא ת"ץ, ועוד א, שהוא הדרגה הראשונה של העשרה מדרגות של נ' שערי בינה (כי כל שער כלול עשרה, הרי שהדרגה הראשונה של השער החמישים הוא תצ"א, ועולים עד תק), והוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא מולך באתכסיא, בנעלם, עד שנזכה לראותו עין בעין בב"א. ולכן רבינו צוה עלינו לצעוק "איה". איה השה, הנעלם של שד"י, לעולה, איה השיר פשוט כפול משולש מרובע: נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואיה השה לעולה – לקמ"ת יב דף כ..

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ח ויאמר אברהם אלקים יראה לו השה לעולה בני וילכו שניהם יחדו. עמש"כ בזה לעיל בפסוק ז.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

כב:י וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת-יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת-הַמַּֽאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת-בְּנֽוֹ.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מאכלת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (-ועיין לעיל פסוק ו שהארכנו בזה, מאכלת ראשי תיבות מה אשיב לה' כל תגמולוהי). לשחט את ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ידו ויקח, וכן: ידו ויקח את, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקח את המאכלת לשחט, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקח את המאכלת – לק"מ לז:ו דף נא:

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יב ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. אלקים אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולא חשכת את בנך – לק"מ סו:ד דף פד:, קטו דף ק:.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יג וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת-עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה-אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶֽאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת-הָאַ֔יִל וַיַּֽעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

והנה איל ע"ה בגמטריא נ נח (ועמש"כ בתהלים עה"פ רוח נשברה, נא:יט). תחת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תחת בנו, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יד ויקרא אברהם שם המקום ההוא י' יראה אשר יאמר היום בהר י' יראה. שם המקום ההוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. יראה בגמטריא נ נח נ נח. אשר יאמר, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שם המקום ההוא י', בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: ויקרא אברהם שם המקום ההוא י' יראה אשר יאמר היום בהר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שם המקום ההוא י' יראה אשר יאמר, ושל: המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טו ויקרא מלאך י' אל אברהם שנית מן השמים. שנית בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויקרא מלאך י' אל ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ויקרא מלאך י' אל אברהם שנית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אברהם שנית מן, ושל: שנית מן השמים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טז ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר בי נשבעתי נאם, בגמטריא נ נח, והראשי תיבות של: ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען, בגמטריא נחמן. נאם ה' כי, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

בי נשבעתי. נש"ב של נשבעתי, ראשי תיבות נחמן בן שמחה, ונשאר: ביעתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

נשבעתי (נאם ה') כי יען, אותיות היסוד עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

בנך את יחידך, ראשי תיבות כראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כ ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי אחרי הדברים האלה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אחרי הדברים, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מברסלב. הנה ילדה בגמטריא נ נח ע"ה. לנחור בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. גם הוא בנים לנחור אחיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור בגמטריא רב נחמן בן פיגא, וע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פירש ז"ל בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אלו היה בני שחוט וכו', וזהו אחרי הדברים האלה, הרהורי דברים שהיו על ידי עקידה, עכ"ל. כי רש"י פירש לעיל (טו:א) כל מקום שנאמר אחר, סמוך, אחרי, מופלג (ב"ר מד:ה), ואילו כאן לכאורה היה מיד אחר כך. ולכן פירש אחרי, לשון אחר י', והיוד על שם המחשבה, כמו שפירש רש"י על היוד של אז ישיר. והיינו מה שפירש כאן, אחרי הרהורי דברים.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כב וְאֶת-כֶּ֣שֶׂד וְאֶת-חֲז֔וֹ וְאֶת-פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת-יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואת פלדש ואת ידלף ואת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת כשד ואת חזו, ושל: כשד ואת חזו ואת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כג ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

ובתואל ילד, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. שמנה אלה ילדה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בפסוקים האלה תלה הבנים למלכה אשר ילדה אותם לנחור, אבל רבקה יחסה רק לבתואל האב. ועיין ברש"י עה"פ (מו:טו) אלה בני לאה ואת דינה בתו, הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר ע"ש. ואולי מצד מעלת רבקה, חשוב זכור לגביהם, וצ"ת.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

הפטורה – מלכים ב:ד:א-לז

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

חיי שרה

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. שרה מאה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ושבע שנים, עם הח' אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויהיו חיי שרה מאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושבע שנים בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שרה מאה, וכן של: מאה שנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ב ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה. הוא חברון, עם הח' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. בארץ כנען, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. כנען ויבא אברהם בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא, עם הט' אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אברהם לספד לשרה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שרה בקרית ארבע הוא ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. חברון בארץ כנען בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר. פני מתו בגמטריא הפתקא. ויקם אברהם, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פני מתו וידבר אל בני חת לאמר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מתו וידבר אל בני בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני. אחזת בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אנכי עמכם תנו לי אחזת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. קבר עמכם ואקברה מתי מלפני, עם הכ"א אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומ).

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ה ויענו בני חת את אברהם לאמר לו. ויענו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויענו בני חת – נ נח.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ו שמענו אדני נשיא אלקים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך. הראשי תיבות של: שמענו אדני נשיא אלקים אתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שמענו אדני נשיא אלקים אתה בתוכנו בגמטריא פצפצי"ה. הראשי תיבות של: שמענו אדני נשאי אלקים אתה בתוכנו במבחר קברינו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. שמענו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. נשיא בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אלקים אתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בתוכנו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בתוכנו במבחר קברינו- נ נח. אותיות היסוד של: ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ממך מקבר מתך, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ממנו את קברו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מתך איש, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי סופי תיבות של: אדני נשיא אלקים אתה בגמטריא נ נח ע"ה. אלקים אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ז ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת. הסופי תיבות של: וישתחו לעם הארץ לבני חת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויקם אברהם וישתחו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הארץ לבני חת, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויקם אברהם, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ח וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר. אם יש, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עפרון בגמטריא רבנו נחמן. בן צחר, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי, עם הי"ג אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אם יש את נפשכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ופגעו לי בעפרון בן, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את נפשכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמעוני ופגעו לי בעפרון בן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ט ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר. שדהו בכסף מלא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. תוככם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לי את מערת המכפלה אשר לו אשר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המכפלה אשר לו, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: לו אשר בקצה שדהו בכסף, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יתננה לי בתוככם לאחזת קבר בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בקצה שדהו בכסף מלא יתתנה לי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בקצה שדהו בכסף מלא יתננה, עם הה' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בכסף מלא יתננה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

כג:י ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר. עפרון בגמטריא רבנו נחמן כנ"ל. בתוך בני ע"ה בגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חת לכל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עירו בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי, וכן של: ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אברהם באזני בני חת לכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חת ויען עפרון החתי את אברהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: באזני בני חת: נ נח.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: באזני בני חת לכל, וכן של: בני חת לכל באי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מע"ה. הראשי וסופי תיבות של: החתי את אברהם בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: החתי את אברהם באזני בני, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יא לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך. שמעני השדה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לך קבר, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: לא אדני שמעני השדה נתתי לך, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: נתתי לך והמערה אשר בולך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אדני שמעני השדה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קבר מתך, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

נתתי לך, פרש"י ז"ל הרי הוא כמו שנתתיה לך, עכ"ל. וכן בפסוק יג, נתתי – מוכן הוא עצלי והלואי נתתי לך כבר עכ"ל. ולכאורה כן הוא בספר שמואל (ב:יד:כא) ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום, והרד"ק שם פירש שהעשיה הוא לשמוע את דברי האשה, ואם הכוונה סתם ששמע אותה, דוחק מאד לקרוא את זה שמיעה, אלא הכוונה ששמע דבריה וקיבל על עצמו סיפא דקרא להחזיר את אבשלום, מה שעדיין לא עשה ממש. והרד"ק ומנחת שי הביאו נוסח אחר, כתוב עשיתי וקרי עשית. ואפילו לפי זה עדיין פירוש הכתיב הוא כנ"ל.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יב וישתחו אברהם לפני עם הארץ. עם הארץ בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: וישתחו אברהם לפני עם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לפני עם הארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אברהם לפני עם הארץ, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יג וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה. עפרון בגמטריא רבנו נחמן כנ"ל. קח בגמטריא נ נח. ממני ואקברה, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: אל עפרון באזני עם הארץ בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: באזני עם הארץ לאמר אך, וכן של: עם הארץ לאמר אך אם אתה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה, וכן של: לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כסף השדה קח ממני ואקברה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ממני ואקברה את, וכן של: ואקברה את מתי, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: באזני עם הארץ לאמר בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: השדה קח ממני ואקברה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אם אתה לו שמעני נתתי כסף, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שמעני נתתי כסף השדה, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יד ויען עפרון את אברהם לאמר לו. עפרון בגמטריא רבנו נחמן כנ"ל. הראשי תיבות של: ויען עפרון את אברהם לאמר, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עפרון את אברהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמן מאומן.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

כג:טו אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר. הראשי תיבות של: מאת שקל כסף בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ארבע מאת שקל כסף בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: מאת שקל כסף ביני ובינך מה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ביני ובינך מה הוא ואת ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מתך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מתך קבר, בגמטריא רבי נחמן. ובינך מה הוא ואת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ארבע מאות שקל כסף – שיחות הר"ן רנט.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

כג:טז וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסחר. הסופי תיבות של: אברהם לעפרן את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הס"ת של: הכסף אשר דבר באזני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: באזני בני חת ארבע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר עם שני כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יז ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב. עפרון בגמטריא רבנו נחמן כנ"ל. ממרא, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אשר בכל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר, עם הט"ו אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשיתיבות של: אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר לפני ממרא, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בשדה אשר בכל גבלו בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שדה עפרון ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עפרון אשר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר לפני ממרא, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: השדה והמערה אשר בו וכל העץ, במגטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והמערה אשר בו וכל העץ אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יח לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו. עירו בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לאברהם למקנה לעיני בני חת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעיני בני חת: נ נח! הראשי וסופי תיבות של: לאברהם למקנה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לאברהם למקנה לעיני, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לעיני בני חת בכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שער עירו, עם הד' אותיות, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יט ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען. ואחרי כן בגמטריא ברסלב ע"ה. אל מערת, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. שדה המכפלה, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ממרא, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן כנ"ל. בארץ כנען, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ממרא הוא ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כ ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת. אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: וים השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

כד:א ואברהם זקן בא בימים וי' ברך את אברהם בכל. בא בימים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. ואברהם זקן בא בימים וי', עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואברהם זקן בא בימים בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואברהם זקן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופיתיבות של: בא בימים וה' ברך את אברהם בכל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואברהם זקן בא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואברהם זקן – לק"מ כז:ז דף טל. ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל – לק"מ ס:ב דף עא. ואברהם זקן בא בימים – לק"מ פד דף צד:, לקמ"ת נט דף כח.. וה' ברך את אברהם – לקמ"ת פג דף לח:.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי. בכל אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שים נא, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: לו שים נא ידך תחת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אברהם אל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל עבדו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ביתו המשל בכל אשר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל עבדו זקן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

זקן ביתו, תרגם אונקלוס, סבא דביתה, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הרי סבא והרי נ נח.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שים נא ידך תחת יריכי – לק"מ לא:ה דף מד..

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ג ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו. הראשי תיבות של: ואשביעך בי' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהשני תיבות הראשונים, או מהתיבה הראשונה והאחרונה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הארץ אשר לא, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בה' אלקי השמים ואלהי הארץ אשר בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא תקח אשה לבני מבנות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשה לבני מבנות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ד כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק. הראשי תיבות של: ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ארצי ואל מולדתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי אל ארצי ואל, בגמטריא נ נח. מולדתי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ה ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם. אשיב את בנך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ הזאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל הארץ אשר יצאת משם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא תאבה האשה ללכת אחרי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האשה ללכת אחרי אל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל הארץ הזאת ההשב אשיב, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשיב את בנך אל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יצאת משם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ו ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה. בני שמה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר אליו אברהם השמר לך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: פן תשיב את בני שמה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. ויאמר אליו אברהם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה אחרונה, עם הי"ח אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ויאמר אליו אברהם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ז ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני (ר"ת אלול, ע' בלק"מ בזה) משם. אב"י, זה ידוע ר"ת ישראל בער אודסר. אר"ץ עם האותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מולדתי ע"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן כתוב ג' פעמים בפסוק אשר, אותיות רא"ש, כמו שמבואר בלק"מ שיש ג' ראשים, שצריכים להביא את הראש שלך, לראש בני ישראל, בראש השנה. גם הס"ת של דבר לי ואשר נשבע לי, וכן הס"ת של הארץ הזאת הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן לזר-עך את-ן עךא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא ישלח מלאכו לפנ-יך ולקח"ת- עם האותיות גמטריא פת"ק. ועוד תמצא הרבה רמזים, תן לחכם ויחכם עוד.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ח ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה. ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך (בלקוטי מוהר"ן תנינא רבינו גילה בזה סוד אלול בראשי תיבות וכו' עיין שם שכז"ל נמצא שבאלו התבות בעצמן שדבר אברהם עם אליעזר וכו' גלה לו סוד התקון לזה וכו' שעל ידי זה תאבה האשה. ועוד יש בזה סודות נוראים מאד עכ"ל). "ואם לא תאבה ה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תאבה האשה ללכת אחריך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואם לא תאבה האשה ללכת, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואם לא תאבה האשה ללכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: משבעתי זאת רק את בני לא תשב. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: רק את בני לא תשב, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואם לא תאבה האשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונקית משבעתי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בני לא תשב שמה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך – לקמ"ת פז דף לט:.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ט וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה. העבד את, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ידו תחת ירך, עם הט' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. לו על הדבר, עם הח' אותיות בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של העבד את ידו תחת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את ידו, וכן של: ידו תחת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ידו תחת ירך אברהם, וכן של: תחת ירך אברהם אדניו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישבע לו על הדבר הזה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

כד:י ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור. הסופי תיבות של: גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אל עיר נחור ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יא ויברך הגמים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. מחוץ לעיר, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. צאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שאבת, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מחוץ לעיר אל באר המים לעת, וכן של: אל באר המים לעת ערב, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויברך הגמים מחוץ לעיר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אל באר המים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מחוץ לעיר בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יב ויאמר י' אלקי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. הקרה נא בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אלקי אדני אברהם הקרה נא לפני היום, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: לפני היום ועשה חסד עם אדני בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקי אדני אברהם הקרה נא לפני, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: אדני אברהם הקרה נא לפני, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: נא לפני היום, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: נא לפני היום ועשה חסד, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: היום ועשה חסד עם אדני אברהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר י' אלקי אדני אברהם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הקרה נא לפני, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יג הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים. העיר בגמטריא נחמן מאומן כנ"ל. העיר יצאת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: על עין המים, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: עין המים ובנות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נצב על עין המים ובנות אנשי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המים ובנות אנשי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יד והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני. והיה הנער, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. אשר אמר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. גמליך, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. עשית, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמלך אשקה אתה הכחת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: עשית חסד עם, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: והיה הנערה אשר, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נא כדך ואשתה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שתה וגם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הכחת לעבדך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טו ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה. הוא טרם כלה לדבר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר ילדה, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. בן מלכה ע"ה בגמטריא נחמן. על שכמה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת, וכן של: טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ילדה לבתואל בן מלכה אשת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נחור אחי אברהם וכדה על, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וכדה על שכמה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אברהם וכדה על שכמה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יט ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת. לגמליך אשאב עד אם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כא והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

והאיש משתאה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן: מחריש לדעת, עם הט' אותיות. משתאה, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. ההצליח בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

משתאה לה (עיין פרש"י משתומם ומתבהל וכו' ע"ש ואונקלוס תרגם לשון שהייה. ובאמת הסיפור הזה היתה אחר עקידת יצחק שהיתה בחי' שואה, כי כמעט כלתה שורש עם ישראל), בגמטריא תשפ"א שנת הפלנדמק של השקרונה.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כב ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם. ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כג ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

בת, וכן את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. היש בית אביך, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היש בית אביך מקום לנו ללין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בת מי את הגידי נא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: לי היש בית, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: היש בית אביך מקום, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י לאחר שנתן לה שאלה, לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו, ע"כ. ולהלן כאשר סיפר אליעזר לבתואל אמר (כד:מז) ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר וכו' ואשם הנזם, ופרש"י ז"ל שנה הסדר, שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל, אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו, היא נתת לה ועדיין אינך יודע מי היא (מדרש אגדה), עכ"ל. ובאמת ידע רק בכח הבטחון שלו. וידע שהם לא יבינו את זה. ונראה לעניות דעתי, כי הצמדים ששם לה פרש"י (פסוק כב) רמז לשני לוחות מצומדות, עשרה זהב משקלם, רמז לעשרת הדברות שבהם, ע"כ. ואליעזר הקדים לשים לה, אפילו קודם ששמע ממנה משפחתה, גם כן סימן לבנים לעתיד, שיקדימו נעשה לנשמע, מרוב בטחונם, מה שאומות העולם לא יבינו, כדאיתא במסכת שבת (פח.) הקדימו נעשה לנשמע, ההוא צדוקי דחזייה לרבא וכו' א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו וכו' ע"ש (ואליעזר בכלל לא נתן לה נזמים לאזניה).

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם-תֶּ֥בֶן גַּם-מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם-מָק֖וֹם לָלֽוּן.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

גם תבן, וכן: תבן גם, ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

רב עמנו, ק"ק שזה כמו לשון של בנה עשו, יש לי רב. וי"ל שלשון של יעקב, יש לי כל, כל זה בחי' יסוד כידוע. ויסוד זה בחי' שד"י, סוף בנין הזכר, ובחי' יש די באלהותו. וכיון שהתבן והמספוא היו של אביה שהיה עובד ע"ז, בחי' מי שאין די באלהותו עד שעובד ע"ז, ולכן נסכיו הם בחי' רב. ואחר שפינה ביתו מע"ז (פסוק לא) כבר לא מזכיר את הריבוי, ועוד לא זכה לבחי' כל, אז סתם (פסוק לב) ויתן תבן וכו'.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד ענין ר"ב, דתנן בסוף פרק א' של מסכת אהלות (משנה ח) לענין טומאת האברים שמטמאים גם באהל, ז"ל רמ"ח אברים באדם, שלשים בפסת הרגל וכו' וכו' מאה ואחד מזה ומאה ואחד מזה, ע"כ, דהיינו שמנה שם כל האברים של הידים והרגלים [וי"א צלעות] וסיכם מספרם בפני עצמם, ר"ב. [וי"ל בזה תהלים כד:ג-ד מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, נקי כפים ובר לבב, אם יקום בודאי רגליו צריכים להיות ראוים, ביחד עם נקי כפים, הרי הוא כבר ב"ר לבב].

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בליקוטי מוהר"ן תורה י' רבינו גילה בענין הגאוה שהוא בחי' עבודה זרה, שהיא שורה ביותר על הידים והרגלים. וכתב שם ז"ל אלו הבעלי גאוה, הם מעכבים תאוותו של השם יתברך, ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם, כי חושבים שהתענו וסיגפו את עצמם, ובזה הם צדיקים, אבל האמת אינו כן, וכו' עיין שם. ומבואר שם שרק על ידי בחי' יעקב יכולים להודיע גדולתו של הקב"ה להעכו"ם, ועיקר גדולתו של הקב"ה הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלקים שליט ומושל. ומסביר שם למה דוקא יעקב, כי צריכים להעלות התפלה מבחי' הר ושדה לבחי' בית, כי בבחי' בית יש גם לעכו"ם השגה, כמו שכתוב (ישעיה נו) כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. ואילו אברהם קראו הר, ויצחק קראו שדה (פסחים פח), שאינם מן היישוב. ורק על ידי התפילות של יעקב מתיישב השכינה באופן שגם העכו"ם יכולים לדעת שיש אלקים. ועל כן אלו בעלי הגאוה, שהם לא סתם אנשים, אלא אנשים שהתענו וסיגפו את עצמם, עד שבאו לסמוך על עצמם, ומונעים את עצמם ואחרים מללכת אל הצדיק האמת להתפלל, הרי הם מעכבים תאווותו של השם יתברך. וזה הגאוה היא בחי' ע"ז כנ"ל.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר איך שעבודה זרה דייקא תלויה בר"ב בעל גאוה [עיין עוד בזה בליקוטי מוהר"ן תורה ח', שהצדיק האמת הוא בחי' מרדכי בגמטריא רב חסד, היפוך הרבנים – אלופי עשו. רב חסד הוא התיקון הו' של י"ג תיקוני הזקן, שהם הי"ג מידות של רחמים. והרי ממנו עד הי"ג האחרון, ח' תיקונים. ח' פעמים הוי"ה בגמטריא יצחק בעלה של רבקה. (הח' תיקונים הראשונים הם בחי' אברהם – רמ"ח, ח' פעמים א"ל כמבואר בספר אדיר במרום)] ושורה בר"ב אברים של הידים והרגלים. וי"ל שזה מה שאמרה רבקה, רב עמנו, עמנו בגמטריא נגלה וסוד, אם הב' תיבות, כמבואר בתורה י' שם, שהידים והרגלים הם בחי' נגלה ונסתר.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ובתורה י:ד כתב עוד ז"ל השב (אשת האיש – הנאמר אצל שרה, בראשית כ) ר"ת ה'ר ש'דה ב'ית, עיין שם. השב בגמטריא רבקה. כי רבקה עם יצחק קבלו את בחי' הר מאב'רה'ם וש'רה', והם המשיכו להעלות את התפלה לבחי' שדה, והולידו את יעקב שהעלה אותה לבחי' בית. וכן רבקה, עם ב' כוללים (כל שני אותיות יש להם כולל) בגמטריא שדה. וי"ל שזה מה שאומרים במנחה של שבת, יצחק ירנן, ירנן בגמטריא שדה ע"ה (אברהם יגל, יגל, עם מילואו – יוד גמל למד בגמטריא ההר. יעקב ובניו ינוחו, בחי' בית מנוחה). והנה רבקה גם כן יש לה ה"ר בשמה, ובאמצע שמה ב"ק. ובספר אדיר במרום כבר הראה שה"ר בגמטריא ק"ג ק"ב, ק"ג בגמטריא מנחה, בחי' לאה, ק"ב בגמטריא של המילואים של ע"ב ס"ג מ"ה, בחי' רחל. והרי רבקה נוטה יותר לבחי' רחל – שגנבה התרפים מאביה. ונראה עוד שזה מה שכתוב אצל שרה אמנו, (יח:יב) ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן, ואחר כך (יח:טו) ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה. ב'קרבה' אותיות רבקה, ובאמת אצל רבקה גם כן כתיב בריש פרשת תולדות ויתרוצצו הבנים בקרבה, ואף על פי שרבקה היתה נביאה הוצטרכה ללכת לדרוש את ה' מבית מדרשו של שם, (אולי מחמת שהיתה מעוברת בבחינת דינים וקטנות), מן הסתם מחמת עשו שכבר היה נוטה אחר עבודה זרה, וכמו שמצינו אצל אברהם שהשם יתברך לא דיבר איתו עד לאחר שלוט נפרד ממנו. ורבקה מיוחדת, כי שרה מעולם קראו לה יסכה, ואביה הרן נהרג על קידוש השם, וראה הנס של אברהם אבינו, ונתגדלה קרוב לאברהם אבינו. וכן רחל ולאה כבר התכוננות להתחתן ליעקב ועשו. מה שאין כן רבקה היה לבד במשפחה של רשעים עובדי עבודה זרה. ויצחק נקרא על שם הצחוק של אברהם אבינו, ואילו שורשה של רבקה נעלם בצחוק של שרה בקרבה דייקא, ובכחש של שרה, שנראית כבחי' של עבודה זרה, ושם טמון שורשה של רבקה להיות חזק באמונה ובצדקות אפילו בסביבה מוקפת בעבודה זרה, ודו"ק. וי"ל עוד שזה רבקה, אותיות קרב ומלחמה.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

[ועמש"כ לקמן כה:כז למה עשו נקרא איש שדה]

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בישעיה (ה:ח) הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ. ובמדרש הוא שם בר"י קרא ז"ל הוי על שגרמו בעוונותיהם שמגיעין חרבן בית ראשון לחרבן בית שני, שדה בשדה יקריבו, גרמו לבית לעשות שדה, כמה דאת אמר (ירמיה כו:יח) ציון שדה תחרש והר הבית לכמות יער, מי גרם להם לחרב, עד אפס מקום, שלא הניחו מקום שלא עבדו עליו עבודה זרה, ע"כ.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

[הו"י הוא הצירוף של צפון, כי ג' אותיות י"הו, יש להם ו' צירופים, ויש כמה דעות איך לסדר אותם. צפון הוא בחי' יצחק, בחי' גבורה, בחי' ושחט אותו על ירך המזבח צפנה לפני ה'].

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בע"ז שלהם – 'עד אפס מקום', 'יקריבו' את הבית והורידו אותו לבחי' שדה, הבחי' השייך לרבקה – אותיות קרבה\הקרב. ולא החריבו והורידו אותו יותר עד בחי' הר, כי רבקה כבר אמרה לאליעזר כאן, גם תבן גם מספוא רב עמנו (-אולי יש לפרש עמנו, מלשון גחלת עמיא, דהיינו שמתחלשת והולכת לכבות, כמו שהופיע בדף ימי של היום בבא קמא), מספוא בגמטריא מקום ע"ה, וגם יש בו את האותיות: אפס, הרי עד אפס מקום. הרי בכחה של רבקה להעמיד את מעמד התפילה בבחי' שדה אפילו עד אפס מקום – שלא הניחו מקום שלא עבדו ע"ז (בריש פרשת ויקרא, מן הבקר פרש"י להוציא את הנעבד, ע"כ, הבקר אותיות רבקה). וזה מש"כ בפסוק לא – ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים, פניתי הבית, בחי' חרבן הבית, ונשארת בבחי' שדה, ומקום לגמלים, כי הגמלין רובן כשרים (פרש"י ז"ל שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום), אבל אינם במעלת הספנים – שרובן חסידים (פרש"י ז"ל שפורשין למקו הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין). והרי כל הסיפור של רבקה כאן מדבר על הגמלים, וזה בחי' שדה. ועוד צריכים להעלות לבחי' בית, על ידי יעקב, בחי' הספנים, ה"ס בגמטריא אדנ"י – פנים, בחי' פניא-ל\פנוא-ל (בראשית לב:לא-לב) כי ראיתי אלקים פנים אל פנים.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

[ויש להתבונן עוד, כי המשך הנביא ישיעה שם – הוי מגיעי בית וכו' -פסוק ט – באזני י"צ אם לא בתים רבים לשמה וכו'. באזני ה' – בחי' שם ס"ג. וידוע מהיחודים של האריז"ל עה"פ חדשים לבקרים רבה אמונתך, סופי תיבות כמנין ק"ה בגמטריא ס"ג עם המ"ב אותיות, וי"ל זה בחי' רב-קה. גם 'עמנו' ראשי תיבות של ד' עיקרי המילואים של שם הוי"ה ב"ה ע"ב מ"ה ן"ב וס"ג.]

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, עכשיו שפירשנו בס"ד שמספוא הוא במגטריא מקום, הרי – גם תבן גם מספוא, רמז למה שמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה יא, שתבן לשון תבונות התורה, והדיבור של איש ישראלי מאיר לו לכל המקומות שצריך לעשות תשובה, עד שזוכה לתבונות התורה.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל אליעזר היה עבד אברהם. ובעבודת השם יש בחי' עבדו ולא עבדו, תרוייהו צדיקים גמורים, רק שאינו דומה השונה פרקו מאה פעמים וכו'. ורבינו הראה בתורה ז' שהשר של שכחה אינו שולט אלא עד ק' פעמים.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

והנה העבד צריך לעבוד את רבו ביום ובלילה, כמו שאמרו חזל על עבד עברי, איזה עבודה יש לו וכו' וכל שכן עבד כנעני.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אליעזר עבד ה' שהיה דולה ומשקה מתורת רבו, והיה מקיים מאה ואחד פעמים, יש לו פעמיים ק"א. וזה מה שאמרה רבקה, גם תבן גם מספוא רב עמנו. כי יש קליפה הנקראת גם כמבואר בתנינא תורה ב, גם לי גם לך לא, קשה כשאול קנאה, ויש קנאה בין היום והלילה, שצריכים להשלים הלילה עם תורה שבעל פה. ואליעזר היה דולה ומשקה, ומשקה ע"ה בגמטריא תבן, ומספוא, מס-פוא, מ"ס בחי' מם וסמך שהיו עומדים בנס, בחי' שכחה כמבואר בתורה ז' הנ''ל, פו - בגמטריא אלקים, ועוד א' כדאיתא בגמרא הנ''ל היינו צדיק היינו עובד אלקים וכו' ומשום חדא זימנא קרי ליה לא עבדו, הרי באותו א' מתגבר על המ"ס של שכחה, ונעשה עובד אלקים בגמטריא פו (ב' פעמים גם, גם לי גם לך, אותיות ליל). וזה רב עמנו, שאליעזר היה לו ר"ב כנ"ל. (עמנו גם בגמטריא יצחק ע"ה) גם מקום ללון בחי' וילן יהושע (-משרת משה עבד ה') בלילה ההוא בתוך העמק וכו' בעומקה של הלכה (מגילה ג.).

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כתיב (פסוק לב) ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו - פעם ראשונה שהתורה מזכירה אנשים אשר אתו! כי עכשיו ממש היה עוסק בתב"ן ומספוא כנ"ל דולה ומשקה, שק"ה בגמטריא פעמיים ר"ב ע"ה, כי לפחות לשני אנשים היה דולה ושונה פרקו ק"א פעמים כנ"ל.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כח ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך ונקית, ר"ת אלול כמובא בלקמ"ת (פז). ור"ת של כל התיבות בגימטריא 478, עם אב"ה של תאבה, 486, והכוללים של כל התיבה = 491, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כט ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין. אל האיש החוצה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

כד:לא ויאמר בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ ואנכי פניתי הבית. ואנכ"י פנית"י עם ב' תיבות בגימטריא: אני הוי"ה אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כי עיקר הסרת עבודה זרה מן העולם הוא על ידי הצדיק (ע' למשל בלקוטי מוהר"ן תורה י').

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

כד:מב ואבוא היום. פרש"י ז"ל היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ. אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה, עכ"ל. "והיום באתי" עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "עבדי אבות" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. סופי תיבות של: שיחתן של עבדי אבות, אי נמי: של עבדי אבות לפני המקום, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי נ נח, הוא כפול, ועוד משולש ומרובע!

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

כד:מד ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח י' לבן אדני. אלי גם אתה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' לבן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

כד:מה אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא. לבי והנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

כד:מז ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה. בתואל בן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על אפה והצמידים על בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

כד:מח הנחני בדרך אמת לקחת, הנחני, יש בזה האותיות של נ נח, מוקף י"ה דרכו של התורה הקדושה בשמות משפחות בני ישראל. בדר'ךאמתל'קחת – ךאמתל – אותיות את מלך – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשר הנחני בדרך אמת – לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

כד:מט ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל. עשים חסד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י על ימין, מבנות ישמעאל. על שמאל, מבנות לוט, שהיה יושב לשמאלו של אברהם (ב"ר ס:ט). וכבר הקשו המפרשים שלעיל עה"פ ונקית משבעתי וגו' (כד:ח) פרש"י ז"ל וקח לי אשה מבנות ענר אשכול וממרא, ע"כ. וראיתי שיש שרצו לפרש שאליעזר שיקר להם. ואף שזה נראה רחוק, לכאורה מוכרח הדבר, כי היתכן שיצחק היה לוקח מבנות לוט, וכל עצמו של אברהם אבינו ניתק מלוט אחר שהולידו מאביהם, כמו שפירש רש"י לעיל (כ:א) ויסע משם אברהם וכו' להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו, ע"כ. ואפילו אם אין הכוונה שיקח מבנות לוט ממש, אלא מצאציהם, קשה כנ"ל.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

כד:נ וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵֽיהֹוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ-טֽוֹב.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אליך רע או טוב, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. רע או טוב בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא נוכל דבר אליך רע או, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לא נוכל דבר אליך רע או טוב, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: נוכל דבר אליך רע, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מה' יצא הדבר – לקמ"ת ב:ד דף ג:..

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

כד:נא הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר י'. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

כד:נב ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לי'. ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ס וַיְבָֽרְכ֤וּ אֶת-רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֽׂנְאָֽיו:

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: זרעך את שער שנאיו, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הסופי תבות של את רבקה ויאמרו לה, ושל: אחתנו את היי בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

הי"י הוא השם הע"א של שם ע"ב. ולכן שפיר מרמז לסנהדרין של ע"א שיצא מחלציה (וכמו שראיתי כמדומני מר' מרגליות ומו"ם אין בך, מו"ם הוא השם ע"ב, והרי הסנהדרין רק ע"א).

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

את היי. את בגמטריא ט"ז פעמים היי. רמז ליצחק יעקב, י"ב בניו, מנשה ואפרים.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

כד:סג ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים. יצחק לשוח, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. עיניו וירא והנה גמלים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויצא יצחק לשוח בשדה – לקמ"ת א:יא דף ב:., יא דף יט:.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

כד:סה ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתינו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס. והנה ענין ותתכס, הוא ענין תיקון הברית כענין הפסוק כי היא כסות”ה לבדה (כמו שהזכרנו לעיל אות קו), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הס"ת של ותקח הצעיף ותתכס, פסח, בגמטריא נחמן. ולכן צעיף, ר"ת צ'דיק י'סוד ע'ולם, והפ' בעצמו בגמטריא יסוד, א"נ רמז להזכיר את הצדיק בפה, פה סח, ורמז על השם הקדוש המופיע בפתק, פצפצי”ה, כי צעיף, זה צ, עי, זה פ', יפ, זה צ', פ, הרי צפצפ, והה' של הצעיף, והי', הרי פצפצי”ה. ויש פה רמז על שני העלמות, צעיף ותתכס, הינו עולם הזה ועולם הבא. וכמו שאיתא במפרשים שראתה את יצחק יורד מן השמים, רמז להפתק מן השמים. מעולם הבא לעולם הזה. “אדני ותקח" ע"ה בגמטריא פתק. וכן הס"ת של "ותאמר אל העבד מי האיש להזה ההלך בשדה לקראתינו”, בגמטריא פתק (בגמטריא שפר). ההלך, בחי' פשוט, בשדה, ב' – כפול, ש' – שלוש, כי השין זה תמיד רמז על השלשה קוין, ד"ה, ד' זה מרובע, ד"ה בחי' רביעית ההין, שהוא ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע שעושה מהדלת ד"י – ה' כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט. וזה לקראתינו, כי זה היה בחי' קול השופר ההלך לקראתינו במתן תורה.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר העבד הוא אדני, ס"ת הם הראשי תיבות של ר'בי י'שראל ד'וב א'ודסר.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

האיש – איש במילואו, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

הלזה ההלך = נ נח: הלזה – עם האותיות, נא – נ' ע"ה. ההלך גמטריא ס – נח עם האותיות.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

כד:סז ויביאה יצחק האלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו. והנה בלקוטי מוהר"ן כתוב ששרה זה בחי' השיר שיתער לעתיד. ולכן בודאי וינח"ם יצחק (ר"ח אותיות בפתק) אחרי (בחי' אחוריים) אמו (עם האותיות הכולל, נ”א תיבות בפתק). והס"ת של ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק, ע"ה בגמטירא פתק.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

רבקה, אותיות רה - בק- ר"ה – ראש השנה. בק – אומנה. ונראה שזה הסוד של ראשו של עשו, רבקה גמטריא רז ק'. בחי' רברבי (תרגום אלופי) עשו. בחי' חש, מחשמל, עשו חסר מל ע"ה (בפרקי דר"א פרק כ"ח שעשו מאס בברית מילה) = רבקה. כי רישא דעשו בעטפיה דיצחק (פרדר"א פרק כט), והרי אשתו של אדם נקראת השכובת בחיקו, הרי רישא של עשו בסוד רבקה. ונראה שזה ענין ויתרצצו, יתר צ'צ', בקרבה, ב' קרבה\רבקה. וע"ע לקמן אות שפז, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

שרה אמו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת-שְׁבָ֖א וְאֶת-דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֗ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ם וּלְאֻמִּֽים.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

ויקשן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. את שבא בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשורם, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

יקשן ענין של קושי, ילד את שבא, זה הניקוד כמעט הכי מסובך, כי יש שבא נע ושבא נח. וזה, ואת דדן, ד"ן, היינו ד' נונין – ואת לרבות עוד אחד, רמז להכלל של פיתוחי חותם, שאחר חמש נקודות אלו השבא נע. אשורם תרגום אונקלוס משרין, היינו מחנה, ענין נח. ולטושם פרש"י שמתפזרים, היינו נע.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ו וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל-אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

הפילגשים אשר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן אברהם ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. מעל יצחק, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב. קדמה, בגמטריא נחמן ע"ה. קדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי, וכן של: חי קדמה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נתן אברהם מתנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

קדמה בגמטריא נחמן ע"ה. ועיין בלקוטי תורה של האר"י ז"ל (מהרח"ו ז"ל) דע, כי ליצחק מסר שם הקדוש הוי"ה, ק"ד מ"ה, שהוא שם מה. ולהם מסר שם טומאה הנאחזים בשם קדם, שהוא אחוריים דב"ן, כי שם אוחזים באחוריים כל ס"א, עכ"ל.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל מתנות, פירשו רבותינו (ב"ר צא.) שם טומאה מסר להם, ע"כ. ורבים תמהו על כך. ויתכן שענין שם הטומאה הוא, כי ידוע שהשם יתברך אחד וכל העולם כולו הוא משחק אור לעינים, כמו שכתב הרמח"ל בפירוש ביחוד היראה. ושמעתי שבהודו, ששם חזקים ברוחינות הטמאה שלהם, הם חזקים בידיעה זו. וידוע שחז"ל התפללו להנצל מחיזו דהאי עלמא, עלמא דשקרא. ועשיה דעשיה רובה שקר. ועם כל זאת, הרי העולם שאנו חיים בו הוא המציאות. ולכן נראה שזה ענין השם שאברהם אבינו נתן להם, שהוא ענין הכרה בעולם הזה שאינו אלא עביות של אור. וכיון שאינו תופס בקדושת האור, אלא מראה למציאות עולם הזה, הרי נחשב טמאה.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ז ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים. ואלה ימי שני חיי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יז ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו. בקיצור ישמעאל חי קלז שנה, שנה זה גמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, קלז, גמטריא מאומן! (וכן לוי, וכן עמרם בן קהת, ע' משכ"ל אות קפה). כי רבינו כתב בלקוטי מוהר"ן (בכמה מקומות, ע' תורה ז,ח,ט) שישמעאל זה בחי' הצדיק שהשם יתברך שומע לתפילתו א"נ שהצדיק שומע את הנאנח"ות. ולכן כל פעם חוזר וכותב שנה, כי שנה זה גמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, שחוזר ג' פעמים. ובזה י"ל מה שסבא אמר לא ליתן את הנ נח להערבים. כי יש לנו לקיים את הנ נח שישמעאל זה הצדיק כנ"ל, או ח"ו זה לעומת זה. ויש פה עוד הרבה רמזים, ובפרט בפסוק הבא וישכנו מחוילה (נח"מ) עד שור (ננח עם האותיות) וכו' על פני כל אחיו נפל (בחי' אחוריים), אכמ"ל. ויהי רצון שנזכה לראות את הקיום של ויאסף אל עמיו, שנביא את הציון הקדוש של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לארץ ישראל בב"א.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יח וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל. וישכנו מחוילה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

תולדות

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יט ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. הוליד את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ואלה תולדת יצחק, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: תולדת יצחק בן, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אברהם אברהם הוליד את, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אברהם הוליד את יצחק – לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כ ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ויהי יצחק בן, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הארמי לו, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מפדן ארם אחות לבן הארמי לו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בת בתואל הארמי מפדן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מפדן ארם, וכן של: ארם אחות לבן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנה בקחתו את רבקה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ארבעים שנה בקחתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הארמי מפדן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הארמי מפדן ארם אחות, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כא ויעתר יצחק לי' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו י' ותהר רבקה אשתו. לנכח, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' ותהר רבקה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעתר יצחק לה', עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי עקרה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לו י' ותהר רבקה, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כי עקרה הוא ויעתר לו י' ותהר רבקה אשתו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

לנכח אשתו פרש"י ז"ל זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזו עומדת בזוית זו ומתפללת, ע"כ. ומנא ליה לפרש שהיא גם כן היתה מתפללת, דילמא הפסוק כותבת סתם שהיה מתפלל נוכחה. ואולי יש בזה ענין להתפלל מול החולה או הדורש ישועה, ואולי שעל ידי זה לא היה צריך להזכיר שמה, עיין בליקוטי מוהר"ן תורה קעד, כאשר הדינים גוברים על החולה עדיף לא להזכיר שמו. י"ל דאם כן הול"ל ויעתר לו ה' ותהר, מה ת"ל רבקה אשתו, שמעולם היא היתה מתפללת גם כן. ולזה היה מספיק לכתוב רבקה, ולמה הכפיל לכתוב אשתו, כי מן הראוי היה לשמוע לשמוע לקול החולה, כמו שפירש רש"י לעיל אצל ישמעאל, וכאן ויעתר לו ה', לו ולא לה, כמו שפרש"י שהוא היה צדיק בן צדיק, וכיון שהיא היתה אשתו, ואשתו כגופו, נתקיים בו שמיעת תפילת החולה.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כב ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את י'. הבנים ע"ה בגמטריא נ נח. ותלך בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אנכי בא"ת ב"ש תטל"ם עם המילה זה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. זה אנכי ותלך, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אנכי ותלך לדרש בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אני ותלך לדרש את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבנים בקרבה ותאמר אם, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בקרבה ותאמר אם כן, וכן של: ותאמר אם כן למה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כן למה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: זה אנכי ותלך לדרש את, עם הה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ותאמר כם כן למה זה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי המבואר בסוף מסכת מכות (כד.) בא עמוס והעמידן על את שנאמר (עמוס ה) כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, ועל אף שהגמרא דוחה את הראיה כי דילמא הפירוש לדרוש את כל התורה כולה, עם כל זה מבואר שבעצם יכולים להעמיד את התורה על עמוד זה. ומבואר שם בפירוש הקונטרס ענין שהעמידו את כל התורה על אחת כי בדורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה עיין שם (ועמש"כ בשיחות הר"ן רלה), ולפי זה אתי שפיר כי יעקב ועשו זה ממש השורש של תוקף אריכת הגלות לפני הקץ האחרון, ולכן אין עצה אלא להעמידן על אחת, ולכן קיימא בנפשה מיד, ותלך לדרש את ה', בחי' דרשוני וחיו!

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

אם כן למה זה אנכי. למה ז - בגמטריא אנכי ע"ה, גם למה זה אותיות המזל. כי אם כן המזל צריכים לעורר את אנכי למעלה מכל המזלות.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

ויתרוצצו פרש"י ז"ל רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ וכו' עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס וכו' ע"ש. והרי רבקה בגמטריא ב' ריצה. וכן מצינו כמה פעמים אצל רבקה ריצה. וירץ העבד לקראתה (כד:יז), ותרץ עוד אל הבאר לשאב (כד:כ), ותרץ הנערה ותגד לבית אמה (כד:כח).

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

אף על פי שרבקה היתה נביאה הוצטרכה ללכת לדרוש את ה' מבית מדרשו של שם, (אולי מחמת שהיתה מעוברת בבחינת דינים וקטנות), מן הסתם מחמת עשו שכבר היה נוטה אחר עבודה זרה, וכמו שמצינו אצל אברהם שהשם יתברך לא דיבר איתו עד לאחר שלוט נפרד ממנו (כך כתבתי בס"ד לעיל כד:כה). וזה מה שאמרה, אם כן למה זה אנכי, דהיינו כיון שהיא מעוכבת מנבואה מחמת הטומאה שבקרבה, הרי צריכה ללכת לדרוש את ה' מפי הנביא, שהרי בני ישראל שמעו אנכי ולא יהיה מפי הגבורה, ושאר הדברות לא זכו לשמוע אלא מפי משה רבינו, וזה מה שאמרה, למה זה אנכי, שאינה שייכת לבחי' נבואה של אנכי. ועוד, למ"ה אותיות משה, כי הל' מתחלף עם ש', באותיות אי"ק בכ"ר. כי עיקר הדיברות, אפילו הראשונות לא היו אלא למשה רבינו כמו שאמרו רז"ל שמשה טען להגן על חטא העגל, שהציווי היה אלקיך – אלוק של משה. ורבקה גם כן מרמז על נכדה, משה, ר"ק בגמטריא ש', ב' מתחלף עם מ' באותיות א"ל ב"ם, וה', הרי משה.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

לדרוש את ה' פירוש רש"י ז"ל שיגיד לה מה תהא בסופה, עכ"ל. י"ל כי מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים, ובסוף נעשים אוהבים, ורצתה לדעת אם זה מחלקת לשם שמים שסופה כנ"ל. וכן אינה יוצאת מהתכוון עליה עצמה, כי אם לא תהיה מחלקת לשם שמים, למה אשכל גם שניכם יום אחד (כז:כה), ובאמת התורה העלימה סופה – יום מותה, שלא יקללו הבריות וכו' (רש"י לה:ח). וזה גם כן אותיות רבקה, קברה – הקבר והסוף שלה.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

אגב, השם רבקה מצאנו פירושו הרתמה לחיבור בהמות (עיין במשנה עירובין ב., וע' בב"מ ל. הכניסה לרבקה), וכן לעיל פסוק כ', בת בתואל מפדן ארם אחות לבן, פירש רש"י פדן, לשון צמד בקר. וכן הולידה תאומים, שהיו קשורים בבטנה, ידו על עקב עשו. וכן רבקה, ר' זה ב' פעמים ק' (עוד י"ל רב\קא).

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כג ויאמר י' לה שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. שני בגמטריא רבי נחמן. ממעיך יפרדו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ורב יעבד, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. יעבד צעיר בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' לה שני, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב, עם הי' תיבות ועשרים אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות שני גוםי בבטנך ושני לאמים ממעיך ופרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כד וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

תומם עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תומם בבטנה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. והנה תומם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וימלאו ימיה ללדת והנה תומם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של:ימה ללדת והנה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: וימלאו ימיה ללדת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימיה ללדת והנה תומם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל והנה תומם, חסר, ובתמר תאומים מלא, לפי ששניהם צדיקים, אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע, ע"כ. (עיין בריש ספר מדרש לפירושים מה שפירש שעשו הרשע נרגן מפריד אלוף, כי האלף כתר עליון היפוך רשעי"ם). יש לפרש כי יעקב אבינו נקרא איש תם, והרי תומם, עם הד' אותיות בגמטריא תמים, וכאילו התורה מתיחס רק לזה שיעקב בבטנה, ועשו אינו עולה בשם.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כה ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. אדמוני בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הראשי תיבות של: אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: הראשון אדמוני כלו כאדרת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אדמוני כלו כאדרת שער, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אדמוני כלו כאדרת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויצא הראשון אדמוני: שיחות הר"ן פט. שהוא אדמוני כלו כאדרת שיער – לק"מ ח:ח דף י:. כאדרת שער – לק"מ נז:ח דף סט..

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא אמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם. ואחרי כן בגמטריא ברסלב ע"ה. אחיו וידו אחזת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. בעקב עשו, עם התיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. יעקב ויצחק, עם הט' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בן ששים ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וידו אחזת בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: שמו יעקב ויצחק, במגטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: בן ששים שנה בלדת אתם בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: יעקב ויצחק בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שמו יעקב ויצחק בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אחזת בעקב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אחזת בעקב עשו ויקרא, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וידו אוחזת בעקב עשו – לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כז ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים. ציד, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ציד איש ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויעקב איש תם ישב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: שדה ויעקב איש תם ישב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויגדלו הנערים ויהי עשו איש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שדה ויעקב איש תם ישב, עם הה' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשו איש ידע ציד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

איש שדה, יש לפרש כי יצחק העלה את התפילה לבחי' שדה (עיין באריכות מש"פ לעיל כד:כה). ופירוש יהודי, מי שרוצה לילך מדרגא לדרגא (חיי מוהר"ן טו – מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכו'). ועשו לא רצה לעלות מהדרגה שבה היה נמצא בזכות הוריו, ונשאר בדרגת שדה. ואילו יעקב המשיך לעלות והעלה את התפלה לבחי' בית. (בעל הסולם מסביר שהכח של המפרסמים של שקר לעשות מופתים בא מזה שהם מסתפקים להישאר בדרגתם ואינם מנסים לעלות).

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יעקב איש תם – לק"מ א דף א:., כג:ד דף לה.. ויעקב איש תם – לק"מ ל:ו דף מב:. ויעקב איש תם יושב אהלים – לק"מ ו דף ז:. יושב אוהלים – לק"מ כט:ה דף מ:.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כח ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

"רבקה יעקב" עם השני כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ציד, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח כנ"ל.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאהב יצחק את עשו כי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

יצחק אהב את עשו, כי ציד בפיו, ציד בפיו, עם הב' תיבות, בגמטריא צדיק, נקודה. שהצדיק הוא הכל. אכן יעקב דבק בתורה, והיא מדת תפארת שלמעלה מיסוד צדיק. ועכ"ז הכל תלוי ביסוד. ועל זה אמר יצחק, בא אחיך במרמה. במרמה, ב"ם זה התורה, ודברת בם, רמה, זו תפילה, כמו שאמרו חז"ל שתפלה ברומה של עולם. וזה גם 'בא אחיך במרמה', עם הג' תיבות והכולל, ועם יעק"ב, בגמטריא תפלה. כי רבי נתן כותב כמה פעמים שתורה דעתיקא סתימאה היא בחי' תפלה. [ואפילו הכי, הרמח"ל כתב שהסודות הכי גדולות לא היו יכולים לגלות רק דרך תפילה ממש]. והנה ההבדל בין יעק"ב לעתי"ק, יעקב, באות ב'ית ועתיק באות תי'ו. וכיון שאותיות ב' וו' מתחלפים באותיות השפתים בומ"ף הרי הם כהדדי, ועוד הרי ההבדל ביניהן אינו אלא ד', שנבלע בד' אותיות שמו. כי יעקב חקוק בכסא הכבוד, וזה בחי' עתיק, כמו שכתוב בדניאל (ז:ט) עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב. וזה מה שתרגמו במרמה בחכמה, וכן ויעקבני, לשון חכמה, בחי' חכמה עלאה של תורה דעתיקא סתימאה. כי כיון שהגיע לזה על כרחך ויקח ברכתך. וכן במרמה, ב-מרמה, פעמיים מרמה ע"ה בגמטריא לישראל.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי ציד בפיו – לק"מ ט:ג דף יב..

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כט ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף. מן השדה, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן. עשו מן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. נזיד ויבא עשו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ויזד יעקב נזיד ויבא עשו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מן השדה והוא ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יב נד וא עו בגמטריא נחמן ע"ה. ויבא עשו מן השדה והוא עיף, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. השדה והוא עיף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ל ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

עשו אומר ליעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום. והנה מעניין שתחילה כתוב אדם אדם בלי ו' ובסוף קראו לו אדום עם ו. ועוד דיוקים. ונראה, שהלעיטני זה בחי' לשון שאינו נקיה, עיין בסוגיא ריש מס' פסחים (דף ג') שכהן אחד אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול, והנה, האדם זה גמט' נ', אז עשו מבקש, בלשון לא טהורה, עבור הנ"א מן הנ' נ', לא יכול להגיע לנ נח! רק מעניין אותו הנ' שהוא בחי' הנפילה, כידוע שלכן באשרי דוד המלך דלג על הנ' וסמכו בסומך ה'. ועל כן קראו אותו אדום עם ו', כי הגמטריא של אדום, זה נא, בחי' נ' הנ"ל. וכן זה הו' הוא בחי' כל המוסיף גורע, כי אדם זה שלמות האדם, האדם האדם – כפול עם הח' אותיות בגמטריא נ נח, ועשו הוסיף ו', וכמו שדרשו חז"ל שהוא היה מראה את עצמו יותר צדיק ושואל כל מיני חומרות ודקדוקים ,ליצחק, וכל המוסיף גורע, והוא נגרע לגמרי ה"י. וזה לשון נא, שאינו מבושל, כי הדיבור של קדושה הוא מבושל. וזה מה שעשו בקש הלעיטני "נא-מן" כי הא' מתחלף בח' באותיות מיצר הגרון כידוע, הרי זה שמבקש מנחמן - ורמז בזה יותר, איזה נחמן, זה שנאמן - מאומן!

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו ביעקב מה כתוב ביה, הקל קול יעקב, הולך ומתגבר בקדושה, ק"ל זה גמטריא של שם מ"ה (אד"ם) בריבוע - יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א! בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן! ועל כן זה עשו לא הצליח להביא את הפסח (גמטריא נחמן) ליצחק, כי על הפסח אנו מצווים אל תאכלו ממנו נא - כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו, צלי זה גמטריא ק"ל - רבוע שם מ"ה הנ"ל. ראשו על כרעיו זה בחי' אחוריים.... כי יצחק הוא בחי' ראש השנה כידוע, בחי' רבינו, וקל קול יעקב זה בחי' השופר, בחי' הרם כשפ"ר קולך, כ'פול ש'לוש פ'שוט ר'בוע כמבואר בלק"מ, שמעורר ישנים, הפך עשו שהוא דבור מיותר שאינו נקי, וזה מה שכתוב בעשו, כי עיף אנכי הפך של כשפ"ר הנ"ל שמעורר ישנים.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתורה ח' (לקוטי מוהר"ן) רבינו גילה שאלופי עשו הם בחי' המפורסמים של שקר, ע"ש. ולכן מפורסמים של שקר ע"ה (1407) בגמטריא "ינא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום".

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

מן האדם, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. אנכי על כן קרא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. יעקב הלעיטני נא בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ויאמר עשו אל יעקב הלעיטנא נא, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אנכי על כן קרא שמו, וכן של: על כן קרא שמו אדום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הלעיטני נא מן האדם האדם, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: עיף אנכי על כן קרא אמו, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עשו אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אל יעקב הלעיטני נא בגמטריא נ נח ע"ה. אנכי על כן קרא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לא ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מכרה כיום את בכרתך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כיום את בכרתך, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את בכרתך לי, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר יעקב מכרה כיום את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לב ויאמר עשו הנה אנכי הולךלמות ולמה זה לי בכרה. הנה אנכי, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הנה אנכי הולך למות ולמה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אנכי הולך למות, וכן של: הולך למות ולמה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הנה אנכי הולך למות ולמה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לג ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב. לי כיום וישבע לו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השבעה לי כיום וישבע, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לד ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה. לעשו לחם, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עדשים ויאכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאכל וישת, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. וילך ויבז עשו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויאכל וישת ויקם וילך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וישת ויקם וילך ויבז בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל, וכן של: לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעקב נתן, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לעשו לחם, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עדשים ויאכל וישת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאכל וישת ויקם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וישת ויקם וילך ויבז בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויבז עשו את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשו את הבכרה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבז עשו את הבכורה – לק"מ א דף א..

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

כו:א ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי רעב בארץ מלבד הרעב, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: רעב בארץ מלבד הרעב הראשון, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אשה היה בימי אברהם, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: הראשון אשר היה בימי אברהם בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ב וירא אליו י' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך. הראשי תיבות של: י' ויאמר אל תרד בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: י' ויאמר אל תרד מצרימה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: בארץ אשר אמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וירא אליו י' ויאמר אל תרד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצרימה שכן בארץ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בארץ אשר ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ג גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך. הראשי תיבות של: בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: גור בארץ הזאת ואהיה עמלך ואברכך כי לך ולזרעך, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בארץ הזאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לך ולזרעך אתן את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולזרעך אתן את כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הארצת האל והקמתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל הארצת האל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואהיה עמך ואברכך – לק"מ כד:ז דף לז..

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ד והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. הראשי תיבות של: את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל הארצות האל והתברכו בזרעך, וכן של: הארצת האל והתברכו בזרעך כל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונתתי לזרעך את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והרביתי את בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונתתי לזרעך את בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל הארצת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל הארצת האל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: גויי הארץ בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ה עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי. הראשי תיבות של: שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ו וישב יצחק בגרר. בגרר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא: רבי נ נח.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ז וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא. אנשי המקום (פעמיים) , בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המקום על רבקה כי טובת מראה הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אחתי הוא כי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא, וכן של: אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי, עם הו' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יהרגני אנשי המקום על רבקה כי, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המקום על רבקה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המקום על, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי טובת מראה הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וישאלו אנשי המקום לאשתו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ח ויהי כי אכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו. וירא והנה יצחק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק, וכן של: פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: פלשתים בעד החלון וירא, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מצחק את רבקה בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבת של: והנה יצחק מצחק את, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: וישקף אבימלך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויהי כי ארכו לו שם הימים, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שם הימים וישקף אבימלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך – לק"מ ס:ג דף עא:.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ט ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה. הראשי תיבות של: ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אמרתי פן אמות עליה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי, וכן של: אחתי הוא ויאמר עליו יצחק כי אמרתי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אחתי הוא ויאמר אליו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ויאמר אך הנה אשתך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם. מה זאת, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אבימלך, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: זאת עשית לנו ע"ה בגמטריא נ נח. ראשי תיבות של: מה זאת עשית לנו כמעט שכב, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את, וכן של: מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו, וכן של: מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שכב אחד העם את אשתך, וכן של: אשתך והבאת עלינו אשם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: והבאת עלינו אשם, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשתך והבאת עלינו אשם, עם הח' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָֽרְכֵ֖הוּ יְקֹוָֽה.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

ויזרע ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. וימצא ע"ה בגמטריא נחמן. בשנה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. בשנה ההוא, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח. ויברכהו ה', עם הי"א אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ויזרע יצחק בארץ ההוא, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו, עם הט' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וימצא בשנה ההוא מאה שערים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים – לק"מ ס:ג דף עא:.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טו וְכָל-הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְמַלְא֖וּם עָפָֽר.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

סתמום, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. וכל הבארת אשר חפרו, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמ מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. עבדי אביו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. עבדי אביו בימי אברהם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. וימלאום עפר, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וכל הבארת אשר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: אשר חפרו עבדי, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וכל הבארות וכו' סתמום פלשתים – לק"מ ס:ג דף עא:.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יז וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל-גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

נחל גרר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן 'ויחן' דייקא. גם כתוב נ נח, אות האחרון של ויחן' (ב)נח-ל. גרר בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

הס"ת של כל הפסוק בגמטריא נחמן מברסלב, ועם השמונה אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

משם בגמטריא מצרים, כי הלך שם תחת לרדת מצרים.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ככ וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם-רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵׁם-הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

ג' בארות חפר בגרר, הא' עשק, בחי' בנו יעקב, כי ש' מתחלף לאות ב' בא"ת ב"ש, ועשב התעשק עמו. הב' שטנה, בחי' עשו, בחין השטן. והג' קרא רחבות בחי' ישראל.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

גרר בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כב וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי-עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהֹוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

ויעתק בגמטריא הפתקא. באר אחרת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

כי עתה הרחיב ה' לנו תרגם אונקלוס ארי כען אפתי ה' לנא. אפתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארי כען עם האותיות והתיבות והכולל בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כג וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע. בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. והראשי תיבות – בשמו.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

יעל משם באר – אותיות: ר' מאיר בעל שם (נס)!

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כה וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וַיֶּט-שָׁ֖ם אָֽהֳל֑וֹ וַיִּכְרוּ-שָׁ֥ם עַבְדֵֽי-יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

ויכרו שם עבדי יצחק באר, בגמטריא הפתקא בנ נח נחמ נחמן מאומן. יצחק באר בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר, בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: ה' ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מזבח ויקרא בשם ה' ויט שם אהלו בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: שם מזבח ויקרא בשם ה' ויט שם אהלו בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויקרא בשם ה' ויט שם אהלו ויכרו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויקרא בשם ה' ויט שם אהלו ויכרו שם ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישכו שם עבדי בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כו ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו. ואבימלך בגמטריא נ נח ע"ה. אליו מגרר ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כט אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך י'. כאשר לא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. עתב ברוך בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לב ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים. ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לד וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן-אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת-יְהוּדִ֔ית בַּת-בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת-בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת-אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

עשו בגמטריא רבינו נ נח. שנה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. יהודית בת בארי החתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. נתעוררתי לזה, כי היום תשפ"ד בפרשת השבוע מצאו את הגוף של יהודית בת בארי – דהיינו מהישוב של בארי שנלקחה על ידי המחבלים חמס לעזה ושם רצחו אותה, הי"ד).

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

כז:א ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני. ותכהין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותכהין עיניו מראות – לק"מ נח:ב דף סט:, עד דף פט:. לקמ"ת פב דף לח:.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ב הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. רמז שמי שממש משים על לבו יום המיתה לא יפול לזקנה.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי ניתן לדרוש עוד, שמי שכן נופל לזקנה, מתגבר עליו הייאוש עד שקורא להשר של הייאוש הוא עשו הרשע ומזין שני גדיי עזים טובים....

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג וְעַתָּה֙ שָׂא-נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י (צידה) צָֽיִד.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. שא נא, עם הב' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועתה שא, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קשתך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ציד, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועתה שא נא כליך, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: נא כליך תליך וקשתך וצא, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: תליך וקשתך וצא השדה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שא נא כליך – לק"מ רעח דף קכ:.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ד וַֽעֲשֵׂה-לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּֽעֲב֛וּר תְּבָֽרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, ועשה לי מטעמים בגמטריא י' פעמים ס"ג גילו של עשו באותו פרק, ע"ש. והוא בגמטריא נון נון חית. אהבתי והביאה לי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטעם אמות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי – לקמ"ת ה:יד דף י.. פג דף לט..

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ז הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַֽעֲשֵׂה-לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַֽאֲבָֽרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

ציד, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ציד ועשה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לפני ה' לפני מותי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

ואאברככה לפני ה' לפני מותי, פרש"י לפני ה' - ברשותו, שיסכים על ידי, ע"כ. והתורה לא הזכירה את זאת בדברי יצחק לעשו. ועיין ביורה דעה רכז:לז הנשבע על דעת חברו שלא לעשות דבר פלוני, אף על פי שנתן לו חברו רשות לעשותו, צריך שיתירו לו ג' הדיוטות, אלא אם כן אומר שדעתו היה, כשנשבע, שיוכל אותו פלוני להתירו, ופירש הש"ך מובא שם בבאר היטב ז"ל שאומר שדעתו היה שחבירו יסכים בדבר וא"כ כשאינו מסכים לא הוי נדר כלל, אבל בנודר נדר גמור ואינו תולה בהסכמת חבירו אלא שאומר שחבירו יכול להתירנו לו כמו חכם אינו כלום וכו' ע"ש. והנה כאן יש צד גדול שדיבורי יצחק לעשו חשובים כנדר, כי עשהו שליח להביא לו קרבן פסח, וכן קשה אם היה מנוי על פסח של עשו איך יכול להיות מנוי על קרבן של יעקב, ועל כרחך שדיבורו היה על תנאי שיסכים ה'. וי"ל בזה מה שאמר רבקה (פסוק יג) עלי קללתך בני, דהיינו שהתורה רומזת שדברי יצחק היו בבחי' האומר הרי עלי, ויכול להביא כל בהמה שירצה, ולא בבחי' האומר הרי זה, שחייב דייקא בזה הבהמה של עשו. ובזה י"ל מש"כ (פסוק כג) ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת, דקי"ל (סוטה לא.) ש"לא" יכולים לפרשו "לו", והיינו שיצחק הכיר שהקרבן היה בסדר כי ידי יעקב היו כידי עשו בקיום השליחות. וכן י"ל מה שיצחק אמר (פסוק כב) הקל קול יעקב והידים ידי עשו, כנ"ל.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ח ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך. שמע בקלי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יא וַיֹּ֣אמֶר יַֽעֲקֹ֔ב אֶל-רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָֽנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

רבקה אמו בגמטריא נ נח נחמ נחמן. עשו, בגמטריא רבינו נ נח. איש – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שער ואנכי איש, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמןמאומן.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הן עשו אחי איש שער, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הן עשו אחי איש שעיר – לק"מ ח:ג דף ט:.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יג ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

קח בגמטריא נ נח, קח לי בגמטריא נחמן. וזה בחי' קשר הרבי – נחמן – להתלמיד – סבא ישראל על ידי החתימה של נ נח. כי ל"י זה זה הקשר בין הרבי להתלמיד כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה צא ע"ש. שמע בקלי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

עלי קללתך. יש לפרש קלל לשון נחשת קלל. והרי יעקב ישרון, עם האותיות והכולל בגמטריא נחשת.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל קלל של חטאת (פרה י:ג, ובעדיות), כלי חרס. כי יעקב היה מטפה ראשונה, ופרש"י בפסוק כו, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שני אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשו הנצר באחרונה יצא ראשון ע"ש.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

כז:טז ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו, סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יז ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה. ואת הלחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יח מי אתה בני – אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

מי אתה בני בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כא ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא. זה בני עשו אם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יעקב גשה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כב- ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו. ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו. עיין מש"כ במסכת שבת (פט: בענין פלגא עלי ובענין שני השעירים).

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שיש ג' ידים, יד ימין, יד הגדולה, יד שמאל, יד החזקה, כללות שני הידים בהתחברם – יד הרמה. והנה פעמים רמ"ה (כי היא יד אחד כנגד שנים, ויש שני ידים) עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה מה שיצחק אמר, הקל קול יעקב והידים ידי עשו. כי "יעקב ידים" בגמטריא רמ"ה עם הכולל, שהרי יש לו הכח של התכללות הידים בידי, בשני ידיו, שביחד ת"צ, וזה עשו, עין שין ויו, עש - בחי' ש"ע נהורי הפנים, בחי' תיקון ואמת, בחי' תתן אמת ליעקב, כמבואר כל זה בלקוטי מוהר"ן (תורה כג, מז, ועוד, ואגב גם ידוע שיעקב איש תם יושב אוהלים, שבהצטרף תם לאהלים, יש תהלים, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), עין שין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' לעיל אות מד). ויו – ויו מוסיף, וכל המוסיף גורע, שזה ממש הסוד של רישא דעשו, שורש הרע בחיקו של יצחק, שיצחק גמטריא אור ועוד אחד, דהיינו הע' יתירה של עשתי עשר כמבואר כל זה באריכות בספר אדיר במרום דף שמ"ד. וזה התיקון של הפתק, בגמטריא שעיר, שיש לו רח אותיות, כמש"כ במסכת שבת פט:. ולא סתם הפתק נתקבל אצל ר' מאיר בעל הנס, כי רבי מאיר היה מצאצאי נירון קיסר שנתגייר (גיטין נו.). וי"ל שזמש"כ לשבת ימים אחדים עד שוב חמת אחיך, בחי' החיכוי להגיור של יחוסו של רבי מאיר, וחמי טבריא. אז, "ושלחתי ולקחתיך משם" (פסוק מה) ולקחתיך עם האותיות בגמטריא פתקא – אשלח את הפתקא, משם, שהוא בנוי על השם של רבינו. למה אשכל גם שניכם יום אחד. ענין אשכל, הוא בחי' אמת כמו שמצינו בסוף מסכת סוטה שכשמת יוסי בן יועזר וכו' בטלו האשכולות, פירוש הרע"ב, איש שהכל בו, כלומר תורתם אמת בלי דופי, ע"כ. שניכם יום אחד, עם השנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עשו, ע' מיותר כנ"ל בסוד עשתי עשר, ש"ו בגמטריא ערלה ע"ה. רבקה בגמטירא שז. גם רבקה פירושה מקום אסיפת הבהמות. רבקה יעקב עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ לעיל בפרשת חיי שרה כד:סז.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

הקל קול יעקב והידים ידי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הקול קול יעקב – לק"מ כא:ז דף ל., כז:ו דף לט., לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כה וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ-לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֥֥וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

הגשה לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מציד, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. ויגש לו, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לו יין, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. יין וישת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויגש לו ויאכל ויבא לו יין, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לי ואכלה מציד בני למען, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בני למען תברכך נפשי, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: למען תברכך נפשי ויגש, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאכל ויבא לו יין וישת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

ויבא אותיות איוב. א"ב מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי תשי"ו (עצמות, עיין אודותם בניצוצי שמשון ויצא, ומש"כ בליקוטי מוהר"ן נ).

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

לו יין וישת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. ובגמטריא: כסא שלחן מנרה מטה, עם הד' כוללים. שהם בחי' קודש הקדשים ששם הזווג של המטה. שלחן מנרה. כסא בגמטריא המזבח הזהב.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד שיש לשים השולחן בדרום – ליד האזן הימיני. אז"ן ראשי תיבות אור ז' נרות, ובספר ברית מנוחה, דרך החמדה, מרכבת הבינה, אזן ימין – מפריהיא"ה (בגמטריא שנ"א, שהוא א, ז' פעמים ן'. וכן שנ"א בחילוף אותיות זסשר"ץ, אותיות אזן. שנ"א בגמטריא א, ב, ג, ד, ה, וכו' וכו' עד כו – שם הוי"ה, עיין בזה בספר ניצוצי שמשון פרשת שמות) בגמטריא מנורה ן', כידוע שהמנורה היא שער ן'. ולשים השלחן ליד האזן השמאל. אזן מלשון זן ומפרנס. וכן בספר ברית מנוחה שם, אזן שמאל – צצציהו"ץ, בגמטריא שפ"א ועם הז' אותיות, בגמטריא שלחן. והיכל זה הפה, בגמטריא אדנ"י שפתי תפתח כידוע, וכן הפה הוא כנגד מזבח הנחשת, בחי' ונשלמה פרים שפתינו. והמוח, מוח בגמטריא מטה, בחי' קודש קדשים. והעינים בחי' הארון, לשון ראיה. כי עיקר העינים הם עיני השכל, ושני בדי הארון יוצאים לתוך הפרוכת [בגמטריא אשתי]. עפעפים. ומזבח הזהב, שעליה ישימו קטורת באפיך, בחי' החוטם. וכן מזבח בגמטריא חטם.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

יעקב נתגלגל באיוב, ולכן איוב אמר מבשרי אחזה א-לוה, כי הקב"ה קרא ליעקב אל. איוב יעקב בגמטריא עצם ע"ה. איוב בגמטריא חוה.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבא לו יין – לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כז ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו י'.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

וישק בגמטריא רבינו נחממן. ויגש וישק לו, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. וירח את, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. ריח בגדיו ויברכהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר ברכו ה', עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כריח שדה, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ראה ריח בני כריח השדה – לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כט יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך. אמך ארריך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

הוה גביר לאחיך, ראשי תיבות גל"ה, גלה כבוד מלכותך עלינו, על ידי שהשם יתברך מכתיר אותנו וממליך אותנו על אדום.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

כז:לא ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו. ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

כז:לג וַיֶּֽחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֘ גְּדֹלָ֣ה עַד-מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי-אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד-צַ֩יִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָֽאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָֽאֲבָֽרֲכֵ֑הוּ גַּם-בָּר֖וּךְ יִֽהְיֶֽה.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

ויחרד יצחק חרדה גדלה, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מי אפוא הוא הצד ציד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך ע"ה בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' פעמים. מכל בטרם תבוא, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויחרד יצחק חרדה בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מאד ויאמר מי אפוא הוא, ושל:ויאמר מי אפוא הוא הצד, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל ומדרשו, ראה גינהם פתוחה מתחתיו. מי איפא, וכו' איפוא, איה פה וכו' ע"ש. היינו לאחר שראה גיהנם פתוחה מתחתיו הוא צעק איה, כמו שהורה רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תנינא, מי שרואה שרחוק מאד מכבודו יתברך ושואל ומבקש איה מקום כבודו וכו'.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

כז:לו וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַֽעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַֽעֲמַ֔יִם אֶת-בְּֽכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹֽא-אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה. בכרתי ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' תיבות. עתה לקח, בגמטריא תרי"ג. הלא אצלת בגמטריא אני הנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קרא שמו יעקב ויעקבני, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בכרתי לקח והנה עתה, וכן של: והנה עתה לקח ברכתי, וכן של: עתה לקח ברכתי ויאמר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח, וכן של: קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח, וכן של: זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויעקבני זה פעמים – לק"מ א דף א, עד דף פט:. ויעקבני - י:ד דף יג..

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

כז:מ וְעַל-חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת-אָחִ֖יךָ תַּֽעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָֽרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

ופרקת בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת אחיך תעבד והיה כאשר ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פירש תריד לשון צער כמו טרנד בשיחי. ושמעתי אחד שפירש שכאשר עשו יעשה תריד מצות דהינו אחד יותר מיעקב, ועניתי אדרבה, והיה כאשר יעקב חס ושלום יעשה עוד מצות וחומרות ויעבור על בל תוסיף כמו חטא הראשון וכמו עיקר דרך היצר הרע לארב על איש ישראלי כמבואר באריכות בלקוטי הלכות הלכות נדרים הלכה ג, אז ופרקת עולו. וזה כאשר תריד, כי זה על ידי בחי' עשו בחי' השטן בחי' נחש הקדמוני.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה שנד"ר הוא הדרך לעקוב את הצער של רי"ד. כמבואר שם בלקוטי הלכות. וכן זה לשון של רידוי בחי' ראשי המטות כמבואר שם.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דוקא יעקב נדר נדרו. וכן זכה לראות את המלאכים עולים ויורדים ולא נפל בדרך של יעלו שמים ירדו תהומות המבואר שם בלקוטי הלכות.

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועל חרבך תחיה – לק"מ כ:ה דף כח:.

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

כז:מג ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה. שמע בקלי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

כז:מד וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך. ר"ת של 'ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך, יאעאתחא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

והס"ת של: ימים אחדים עד אשר תשוב חמת, ע"ה, בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא ישראל קיבל את הפתק הקדוש מרבינו.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

ישבת עמו, ש' מתחלף עם ז' באותיות השיניים – זסשרץ, וכן ע' מתחלף ליחידה של ז'. והרי ישבת עמו אותיות: ביז תמוז!

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

"תשוב חמ"ת אחיך – תשובחמ, בגמטריא תשנד, השנה שסבא ישראל נפטר.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

כז:מו ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים. לי חיים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג יברך אתך... וירבך והיית לקהל עמים. הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ד ויתן לך. עם הכולל בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

ורש"י פירש ז"ל ויתן לך, יתן ויחזור ויתן, ע"כ. ויחזור ויתן בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ב"ה שנתן!

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ט בפירוש רש"י ז"ל הא למדת, שאחר שקבל הברכות נטמן בבית עבד י"ד שנים. (אבל לא נענש עליהם בזכות התורה וכו' וכו' אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם, ולא פירש יוסף ממנו אלא כ"ב שנה, מדה כנגד מדה, עד כאן מצאתי ברש"י ישן.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

בספר טעמי המצות של האריז"ל פרשת עקב ז"ל צריך ליזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון, לפי שפעם א' היינו לפני מורי זללה"ה, ובא חכם אחד וסיפר לו, כי זה כמה ימים היה לו כאב גדול בכתף שלו, והשיב לו מורי זללה"ה, כי כאב זה בא לו על שעבר על דרז"ל, כי מ"ש תכף אחר נטילה ברכה, הכוונה על נטילת מים אחרונים בין ברכת המזון, והוא עבר וקרא פרק א' של משניות בין מים אחרונים לברכת המזון, ולכן בא לו כאב בכתף על שעבר על דרז"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

ויצא

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

קמ"ח פסוקים כמנין נחמן

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

כח:י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. ואח"כ פרשת וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מבאר שבע וילך חרנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויצא יעקב מבאר שבע וילך ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: מבאר שבע וילך חרנה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פירש ז"ל לא היה צירך וכו' ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רשם, שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. וכן ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות (רות א), ע"כ, והוא המדרש רבה (סח:ו). ויש לדייק בלשונה, שיציאת צדיק, ולא כתב הצדיק (ומש"כ אח"ר שבזמן שהצדיק, הצדיק, היינו אותו צדיק שאנחנו מדברים בו), היינו שאין הדבר תלוי כאן במה שיעקב הוא מיוחד, וכמו שמצינו שהוא בחי' שבאבות, אלא אפילו כל צדיק. והגור אריה הוכיח את זה לענין מה שרש"י הביא דוגמא מנעמי.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במדרש רבה שאלו על זה, שתינח אצל נעמי, שלא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד, אלא הכא דהוי יצחק ורבקה, ותירצו ז"ל רבי עזריה בשם רבי סימון אמר לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים, ע"כ. והכוונה בשני צדיקים לכאורה לשלושה צדיקים שהיו שם מעיקרא, יצחק ורבקה ויעקב. ואף על פי שהתירוץ נראה קצת דחוק, כי לשון חז"ל היה שהצדיק הוא הדרה וזיוה, ולשון זה אינו משמע סתם תוספת, וצ"ל שבדרך כלל הצדיק הוא הודה וזיוה, ולכן אפילו כאשר יש עוד צדיקים שנותנים הוד וזיו למקום, מ"מ כאשר אחד מהם עוזבת, יש פגם בהודה זיוה והדרה. על כל פנים גם כאן מדוייק במדרש שלא דחו לתרץ שיעקב יותר מיוחד מיצחק ורבקה, שיעקב הוא בחיר שבאבות וכדומה, ולכן אע"פ שהשאיר שם שני צדיקים, הוא היה הודה וזיוה וכו', אלא דחקו ליישב כנ"ל שכל צדיק בעלמא מוסיף ומגרע בהודה וזיוה של המקום.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

ומכאן יש לפקפק טובא על מכתב ר' געצ'י ז"ל לחבריו בפולין (ספר נחלי אמונה, מכתב כא) שרצה שכולם יקראו ויקחו מוסר הלכה למעשה, וכמה הבינו שעיקר הנקודה והמסר של המכתב במש"כ ז"ל וזה פירוש ויהי עשו איש שדה, היינו שינק רק מבחי' שדה מבחי' יצחק. והוא היה צריך לבוא לצדיק שבדורו בחי' יעקב, והבן כי נכון הוא בע"ה. ונצרך לעובדה ולמעשה בכל דור ודור ופלאי הוא, ע"ש.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

והרי הוכחנו לעיל כמה שמדוייק במדרש ובלשון רש"י לא לעשות יעקב אבינו באותו מעמד כבחיר ומיוחד מעל ליצחק, והשוו אותם שהיו שני צדיקים. וזה לא מונע לפרש שעשו היה צריך להכניע את עצמו ליעקב וללמוד ממנו, אבל לא מחמת ענין של "צדיק הדור".

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

גם יש להתבונן שרגלי הסולם שראה יעקב בהיותו כבר במקום אבן השתיה, היו בבאר שבע אצל יצחק, ועכ"ז שער השמים היה באמצע שיפוע הסולם אצל יעקב. ולכאורה מי שרוצה לעלות בסולם צריך להתחיל ברגליו, היינו בשדה – בחי' יצחק. רק מלאכים יכולים לקפוץ, וכן השכינה בעצמה שורה בישרות מכוון מלמעלה מבית המקדש שלמטה.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לראות מדברי חז"ל אלו, שהצדיק הוא הודה וכו', שאפילו בתוך ארץ ישראל, העיקר הוא הצדיק, שהוא החן והיופי. ואע"פ שזה דבר פשוט, ורבינו כבר גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מ' שקדושת ארץ ישראל בא מהצדיק, עכ"ז הרבה צריכים הוכחות על זה. וכן ברש"י לקמן פסוק יג, קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו, ע"ש. כי יעקב לקח מאבני המקום וישם מראשתיו (פסוק יא), וכרש"י ז"ל זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, ע"ש, ומבואר שלא רק האבנים נעשו אחד, אלא כל ארץ ישראל התאחד תחתיו, שישכב עליו. ועיין במפרשים (חתם סופר, זכרון יוסף – (פיורדה תקל"ג)) שדנו ופלפלו איך יעקב אבינו שכב על אבני קודש, ועל כל פנים הקב"ה זה שהזמינו כמש"כ רש"י (פסוק יז) צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, ע"ש. והרי רואים שכל ארץ ישראל ואפילו אבני קודש הקדשים – ויתכן שהם היו אבני המזבח של אבותיו, הכל אינו אלא לשמש הצדיק.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הרי מעשה שמים וארץ – כולל ארץ ישראל ביד אחד נבראו, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב שני ידים, כמבואר במסכת כתובות (ה.).

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

ובנין זה יש להזכיר שב' שבטים וחצי לא לקחו חלקם בארץ ישראל, אלא בחרו להיות בעבר לירדן מזרחה להיות בארץ שבו משה קבור, כמש"כ בפרשת וזאת הברכה (דברים לג:כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון, ע"ש ברש"י.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יא ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא. הסופי תיבות של: כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וילן שם כי בא השמש ויקח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מאבני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יב ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו. הראשי תיבות של: והנה סלם מצב ארצה, וכן של: סלם מצב ארצה וראשו, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: סלם מצב ארצה וראשו מגיע ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצב ארצה וראשו מגיע, וכן של: ארצה וראשו מגיע השמימה והנה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: סלם מצב ארצה, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והנה מלאכי אלקים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו – שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יג והנה י' נצב עליו ויאמר אני י' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך. הראי תיבות של: ויאמר אני י' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ אשר אתה שכב, עם הי"ב אותיות, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר אני ה' אלקי אברהם אביך, וכן של: אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נצב עליו ויאמר אני ה' אלקי אברהם אביך ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ אשר אתה שכב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אברהם אביך ואלקי יצחק הארץ אשר אתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עליו ויאמר אני י' אלקי אברהם, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יד והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך. הראשי תיבות של: הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל מפשחת, וכן של:ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה, וכן של: ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הארץ ופרצת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל משפחת האדמה ובזרעך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והיה זרעך כעפר הארץ, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בך כל משפחת האדמה ובזרעך, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיה זרעך כעפר הערץ – לק"N ס:ח דף עג..

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך. הראשי תיבות של: והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך, וכן של: אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והשתיך אל האדמה הזאת כי לא, וכן של: אל האדמה הזאת כי לא אעזבך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אד אשר אם עשיתי את אשר, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אנכי עמך, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: תלך והשבתיך אל האדמה, וכן של: הזאת כי לא אעזבך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טז וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש י' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. הסופי תיבות של: ויאמר אכן יש, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יש ה' במקום הזה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וייקץ יעקב, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אכן יש בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

ואנכי לא ידעתי, פרש"י שאלו ידעתי לא ישנתי במקום כזה, עכ"ל. י"ל שהגיע לתכלית הידיעה שלא נדע, אכן אילו היה עדיין רק בבחי' ידיעה לא היה יושן במקום קדוש זה. וכמו שרבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תנינא ז) שהשגת בן, בחי' השגת רבי אליעזר הגדול הוא בחי' שינה.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ק כי לעיל בפסוק יב רש"י הביא ז"ל שכב עליה, קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו (חולין צא:), עיין שם. הרי הש"י בעצמו שם את כל ארץ ישראל תחתיו, ואפילו אם היה יושן במקום אחר, הרי הש"י היה מביאו תחתיו. וצ"ל שעכ"ז לא היה ראוי לו לישון שם, והשם יתברך הטוב בעיניו יעשה.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יז וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה-נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם-בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

אין זה כי אם בית אלקים. הסופי תיבות של: כי אם בית אלקים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אם בית, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויירא ויאמר מה נורא המקום, וכן של: ויאמר מה נוראה המקום הזה אין, ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מה נורא המקום הזה אין זה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי אם בית אלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקים וזה שער השמים, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויירא ויאמר מה נורא המקום, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כי אם בית אלקים וזה שער, וכן של: אם בית אלקים וזה שער השמים, בגמטריא נ נח. אין זה כי אם, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אם בית אלקים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלקים וזה שער בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שער השמים, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י הביא שהר המוריה – בית אלקים ושער השמים – נעקרו ובאו ליעקב, מזה הוכחה להפשטות שהצדיק יותר חשוב מבית המקדש.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וזה שער השמים – לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יח וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה. שמן על ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: וישם אתה מצבה ויצק שמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: מצבה ויצק שמן בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אשר שם מראשתיו וישם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתה מצבה ויצק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויצק שמן בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כ וַיִּדַּ֥ר יַֽעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם-יִֽהְיֶ֨ה אֱלֹקִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן-לִ֥י לֶ֛חֶם לֶֽאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

וידר יעקב, בגמטריא ברסלב נ נח. בדרך הזה אשר אני הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים. לאמר אם יהיה אלקים עמדי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמןמאומן. ונתן לי, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ונתן לי לחם לאכל, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וידר יעקב נדר, ושל: יעקב נדר לאמר, בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: נדר לאמר אם יהיה אלקים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וידר יעקב נדר – לק"מ נז:ב דף סח.. ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש – לק"מ כט:ה דף מ:.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כט ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה. העיר בגמטריא נחמן מאומן, כנ"ל. הסופי תיבות של: שם המקום ההוא בית אל ואולם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את שם המקום בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המקום ההוא בית אל, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שם העיר, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שם העיר לראשנה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כ וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש. הסופי תיבות של: נדר לאמר אם יהיה אלקים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך ונתן לי לחם לאכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאמר אם יהיה אלקים עמדי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יעקב נדר לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לאמר אם יהיה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר אנכי הולך ונתן ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כא ושבתי בשלום אל בית אבי, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושבתי בשלום אל בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של: וכל אשר תתן לי עשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמתי מצבה, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הזאת אשר שמתי מצבה יהיה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תתן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו' כתרגומו אהי פלח עלה קדם ה', וכן עשה בשובו מפדן ארם וכו' (לה:יד) ויצב יעקב מצבה וגו' ויסך עליה נסך, עכ"ל. ק"ק כי כאן כתוב שיעקב יעבוד על המצבה ששם עכשיו, ואילו להלן משמע שהקים עוד מצבה ועבד עליה, אם לא נדחוק הכוונה ויצב יעקב כבר מאז מצבה.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

כט:א וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

וישא יעקב רגליו ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. קדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וילך ארצה בני קדם בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישא יעקב את רגליו – לק"מ לב דף מו:.

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ב כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר. "ההוא ישקו העדרים והאבן" סופי תיבות אומן, והראשי תיבות הוי"ה (מאת אהרן פ.). הראשי תיבות של: וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: צאן רבצים עליה כי מן הבאר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: והבאן גדלה על פי הבאר בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עליה כי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: העדרים והאבן גדלה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פי הבאר, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בשדה והנה שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: הבאר ההוא ישקו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מן הבאר ההוא ישקו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה. הראשי תיבות של: ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את האבן מעל פי, וכן של: את האבן על פי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וגללו את האבן, וכן של: והשקו את הצאן, וכן של: את הצאן והשיבו, והכן של: הצאן והשיבו את, וכן של: והשיבו את האבן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: האבן על פי הבאר למקמה בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן, בגמטריא נ נח. את הצאן, עם הו' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והשקו את הצאן והשיבו, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שמה כל, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את האבן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: האבן על פי הבאר למקמה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ד ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו. הסופי תיבות של: ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יעקב אחי מאין אתם ויאמרו, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויאמרו מחרן אנחנו, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר להם יעקב, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: יעקב אחי, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מאין אתם, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מחרן ע"ה, בגמטריא ברסלב, עם האותיות. אנחנו – אותיות הפנימיות – נ נח.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ה ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו.

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הידעתם את לבן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

את לבן, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

בן נחור, ן-נח אותיות נ נח, ו"ר בגמטריא נ נח נחמ.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

לבן היה בן בתואל בן נחור, ובני בנים כבנים, והרי הוא בן נחור. וי"ל שהתורה רמזה למה שאיתא בהגדה של פסח, ארמי אובד אבי, כי י"ל שהיו"ד של אבי מיותר, כמו הישבי, בשיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים (תהלים קכג:א). כי יתכן שלבן הוא ששם הרעל בתבשיל של אליעזר עבד אברהם, ואותו הרעל הגיע לבתואל שאכלו ומת, עיין בתרגום יונתן בן עזיאל ובדעת זקנים ובשאר מפרשים, הרי ארמי אבד את אביו. ורש"י כבר כתב עה"פ ויען לבן ובתואל (כד:נ), שלבן לא כיבד את אביו. וכן כאן לבן אבד את הזכרת שם אביו.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן. להם השלום לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: והנה רחל בתו באה עם הצאן, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר להם השלום לו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמרו שלום, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ז ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו. הראשי תיבות של: עוד היום גדול לא, וכן של: היום גדול לא עת, וכן של: גדול לא עת האסף, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ויאמר הן עוד היום, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: היום גדול לא עת האסף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עת האסף המקנה השקו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המקנה השקו הצאן ולכו רעו, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: השקו הצאן ולכו רעו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. גדול לא עת, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ח ויאמר לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן. הראשי וסופי תיבות של: עד אשר יאספו, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פי הבאר בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: עד אשר יאספו כל העדרים וגללו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את האבן מעל פי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האבן מעל פי הבאר, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נוכל עד אשר יאספו כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ט עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא. הראשי תיבות של: עמם ורחל באה עם, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: עודנו מדבר עמם ורחל באה, עם הה' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: באה עם הצאן אשר, וכן של: עם הצאן אשר לאביה, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עודנה מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר לאביה כי רעה הוא, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. הראשי תיבות של: כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רחל בת לבן אחי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לבן אחי אמו ואת, וכן של: אחי אמו ואת צאן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אחי אמו ויגש יעקב ויגל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את האבן מעל פי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האבן מעל פי הבאר, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: פי הבאר וישק את צאן, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וישק את צאן, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: אמו ויגש יעקב ויגל את האבן, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: פי הבאר וישק את צאן לבן, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של פי הבאר, בגמטריא ברסלב ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אמו ואת צאן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בת לבן, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב איך היה מותר ליעקב לגלות את האבן ולהשקות הצאן, כאשר חז"ל אמרו שהיה הסכם ביניהם לא להשקות כי אם ביחד.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יא וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך. וישק בגמטריא רבינו נחמן. וישק יעקב ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעקב לרחל וישא את קלו ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: וישא את קלו, וכן של: את קלו ויבך, ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לרחל וישא את קלו ויביך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יעקב לרחל וישא את, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

ויב"ך – ו"ך – הוי"ה, י"ב צירופים, מבואר היטב על פי לקוטי מוהר"ן לו:ד ע"ש מש"כ.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל לפי שבא בידים רקניות וכו' לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להרגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידיו. אמר לו, מה אעשה לצווי של אבא? אמר לו יעקב טל מה שבידי והעני חשוב כמת, ע"כ. וכבר הקשה המשכיל לדוד למה אליפז צריך להתיחס כלל לציווי כזה, ובזה יש לדחות שאולי חשש שעשו יהרגו, וכתב שיעקב לא רצה ללמד לו לשקר לומר הרגתיו, אע"פ שמותר, כדי שלא ילמד לשונו לדבר שקר. ולפי זה יעקב מסר נפשו – כל נכסיו להיות נחשב כמת, רק כדי לחנך את אליפז בזה. ונראה לעניות דעתי, שהרי עיקר זכות עשו הרשע היה הכיבוד אב שלו, והרי עשו נגדו לוחם, ועליו על יעקב להמלט בצדקתו ולהתגבר בצדקתו, ואם יבוא לשים סוף למצותו של עשו, הרי זה לרעתו, שמנע טובה זו מהעולם, ולכן אדרבה עסק הוא בעצמו במסירות נפש לקיום אותו המצוה, והבן את זה למעשה בכל מחלוקת שלא תהיה.

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

ענין עני חשוב כמת, עיין ביאור הגור אריה, והוא קשור למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן סו:ג והקדמה לחיי מוהר"ן.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

במדרשים איתא שיעקב בכה על שחשדו הרואים שהנשיקה היתה תפלות. וכיון שבכה ניכר היה שלא היה עוסק בתפלות. וי"ל על דרך מה שגילה רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה לו, כאשר היה התגברות של נאוף, משה ואהרן היו בוכים וקורין את שמע, כדי להנצל מהרהור של אשה זונה עיין שם. וכן כאן כיון שחשדוהו, ואין אדם חושד אלא במה שיש לו, והרי היה התעוררות של נאוף, ולכן בכה (ועצם נשיקתו לרחל, כבר בחי' היחוד של ק"ש).

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישק יעקב לרחל ויבך – לק"מ יב:א דף טז..

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה. ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יעקב לרחל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: בן רבקה הוא, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הוא וכן בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אביה הוא וכי בן רבקה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יעקב לרחל כי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לרחל כי אחי אביה הוא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה – לק"מ יב:ב דף טז..

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יג ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

לבן את בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. לבן את, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את שמע, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ויביאהו אל ביתו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ביתו ויספר, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של:שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לקראתו ויחבק, וכן של: ויחבק לו, וכן של: לו ינשק, וכן של: וינשק לו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אל ביתו ויספר ללבן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את שמע יעקב, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אחתו וירץ, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבותו של: וירץ לקראתו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויחבק לו וינשק לו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויספר ללבן, בגמטריא רפ"ו סימנים כנ"ל ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: לבן את שמע יעקב בן אחתו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויביאהו אל ביתו ויספר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויבא אל ביתו ויספר ללבן את הדבר האלה – לק"מ יב:ג דף טז..

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יד וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים.

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר לו לבן ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לבן אך עצמי ובשרי אתה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתה וישב עמו חדש ימים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים – לק"מ יב:ג דף טז..

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יז ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

ועיני לאה רכות, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. רכות, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית. ועיני לאה רכות ורחל, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועיני לאה רכות ורחל היתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה, שהיו הכל אומרים, שני שבנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן (ב"ר ע:טז), ע"כ. ולאחר שיעקב קנה את הבכורה מעשו, ממילא היה ראוי לו לקחת את לאה. ושמעתי מידידי י.ג. נ"י שזה פירוש מה דאיתא בילקוט שמעוני, אמר לה מה רמיתא בת רמאי, לאו בליליא הוה קרינא רחל ואת ענית לי, אמרה ליה, אית ספר דלית ליה תלמידים, לא כן הוה אבוך צוח לך עשו, ואת עני ליה, ע"כ, דהיינו שלמד ממנו שהוא באמת הבכור והיא ראויה לו.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

כל האמהות יש בשמותיהן אות ה' חוץ מרחל. ויתכן שאות ח' של רחל היה ראוי להיות אות ה', ואם כן היה ראשי תיבות לה"ר לשון הרע, כי ענין הנשים, ובפרט הצדקניות שהן ממש מרכבה לשכינה, הוא ענין של דיבור. וכן רחל בלשון תרגום אמרא, ורחל נצח בזה לא למסור את לאה בליל חתונתה. וזמש"כ בתהלים לד, מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב, השכינה בחי' ים, ורחל ולאה מרכבות לשכינה, והרי יעקב הוא האיש וכו' אהב ימים, יעקב ולאה. לראות, לרא"ו ע"ה בגמטריא רחל. שהיו עיניה טובות, ולאה עיניה רכות, גם כן מרומז, כי אות א' – נכתב יו"ד בגמטריא כ', לראות נעשה לרכות, ללאה שעיניה רכות.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועיני לאה רכות – לק"מ רכו דף קיד:.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יח וַיֶּֽאֱהַ֥ב יַֽעֲקֹ֖ב אֶת-רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. את רחל בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות. ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעקב את רחל ויאמר עאבדך שבע שנים ברחל בתך, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ברחל בתך הקטנה – שיחות הר"ן קז.

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כ ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה.

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר הארכתי לבאר הענין, כי לכאורה האהבה הוא סיבה שירגיש אריכות הזמן. ועוד י"ל שלשון אחדים, מלשון לאחד – לעשות אחד, ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תורה סה, שצריכים לעשות אחד מכל התפילה, ולזה צריכים לסגור את העינים כדי לראות את התכלית. אכן אחר כך (פסוק כט) ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות, אחר נגד אחד. שבא לתקן את האחוריים, כי שכל הקדם, הרבה השגות באים כאחד (ליקוטי מוהר"ן תורה כא), לא כן האחור.

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

בעיניו, בגמטריא נחמן. באהבתו אתה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יעקב ברחל שבע שנים ויהיו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כא ויאמר יעקב אל לבן הנה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה. ויאמר יעקב אל לבן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כב ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה. אנשי המקום, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כג ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה. ויבא אתה אליו ויבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כז מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות. זאת בעבדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לב ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה י' בעניי כי עתה יאהבני אישי. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לג ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע י' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון.

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

ותהר עוד, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל. ותאמר כי, עם הז' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב. כי שמע י', וכן: ויתן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. כי שמע ה' כי ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. כי שנואה אנכי, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא רב נחמן מאומן. ויתן לי גם, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברלסב נ נח. לי גם את, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי גם את זה ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. גם את זה ותקרא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. זה ותקרא שמו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמע י' כי שנואה, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: שמע י', בגמטריא רב נ נח. הראשי תיבות של:כי שמע, ושל: כי שנואה, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שמו שמעון, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי שמע ה' כי שנואה אנכי – לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לד ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי.

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

לו שלשה בנים, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ילדתו לו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל. קרא שמו לוי ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי לידתי לו שלשה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: שלשה בנים על כן קרא, ושל: בנים על כן קרא שמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל הפעם ילוה אישי, לפי שהאמהות נביאות היו, ויודעות שי"ב שבטים יוצאים מיעקב, וד' נשים ישא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

רחל ולאה ידעו שעתיד לצאת מהם י"ב שבטים וכו'. כי שמותיהן במילאוי: ריש חית למד למד אלף הי, בגמטריא מאה פעמים 12, עם עוד ב' שזה שמותיהן בעצמן. ופלא שרחל עולה אלף – כנגד י' שבטים, ולאה עולה מאתים – כנגד ב' שבטים, היפוך ממש ממה שהיה.

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר לידת יוסף, שהיו י"א בנים כנגד אחד עשר סממני הקטורת שמעלה הניצוצות ומעשרת, אז אמרו (בראשית לא) כי כל העשר אשר הציל אלקים וכו'. אחד מהג' מקומות בתורה שנזכר עשירות (לק"מ ס). והרי כבר נולדו הבכורות ולוי. ועוד, הרי יוסף בחי' מתן בסתר יכפה אף, יהוסף בגמטריא: כס אף. וזה בחי' הקטרת, שמבטלת האף.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הפעם ילוה אישי אלי – לק"מ רכו דף קיד:.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לה ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את י' על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל. שמו יהודה, בגמטריא רבינו נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אודה את בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על כן קראה שמו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אודה את ה' על כן, ושל: את ה' על כן קראה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הפעם אודה – לק"מ צז דף צו:.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

ל:א ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. ואם אין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ג ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה. הראשי תיבות של: הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותאמר הנה אמתי ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל ואבנה גם אנכי, מהו גם, אמרה לו, זקנך אברהם היו לו בנים מהגר, וחגר מתניו כנגד שרה, אמר לה, זקנתי הכניסה צרתה לביתה, אמרה לו אם הדבר הזה מעכב, הנה אמתי, עכ"ל.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ע שהרי רחל כבר הכניסה צרתה – לאה אחותה, והתורה כתבה בפירוש ואשה אל אחותה לא תקח לצרור (ויקרא יח:יח), ורש"י בעצמו פירש לקמן (וישלח לה:כב) ז"ל בא ראובן ותבע עלבון אמו, אמר, אם אחות אמי היתה צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי, לכך בלבל (שבת נה:), עכ"ל.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל על פי ראשית דברי רש"י – על ברכי, כתרגומו, ואנא ארבי, ע"כ. שנראה שיש סגולה כזה שעל ידי שמגדלים ילדים זוכים לבנים. ודבר זה עוד לא היתה על ידי שהכניסה את לאה אחותה צרה.

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שהערנו בס"ד בשיחות הר"ן אות נט שכתוב שם ז"ל מסגל יותר לבנים להיות רחוק מהם וכו' ע"ש, והבאתי מספר לקוטי עצות שלא רצה לפרש שזה סגולה להולדת בנים, אלא שיתקיימו, כי נראה מכאן שאדרבה שבאמת מסגל להודלת בנים להיות עסוק עם ילדים.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ה ותהר בלהה ותלד ליעקב בן. בלהה ותלד, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ו ותאמר רחל דנני אלקים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן. שמע בקלי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. הראשי תיבות של: רחל דנני אלקים וגם שמע בקלי ויתן לי בן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ח וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹקִ֧ים | נִפְתַּ֛לְתִּי עִם-אֲחֹתִ֖י גַּם-יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי.

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

ותאמר רחל נפתולי, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אחתי גם יכלתי ותקרא שמו, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: נפתולי אלקים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו, וכן של: אלקים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נפתלי אלקים נפתלתי – לקמ"ת פד דף לט..

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טו ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

וימצא ע"ה בגמטריא נחמן. את דודאי בני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אישי, בגמטריא רבי נ נח ע"ה. תני נא לי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

כמה ראשונים פירשו שהדודאים היו מסוגלים להריון, ולפי דבריהם מובן למה רחל מכרה אותה לילה עבורם. אבל שיטת רש"י (לעיל פסוק יד) שהדודאים הם סתם עשב – ישמי"ן. וצריך עיון איך מכרה רחל אותה לילה עבורם.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד שסתם עשבים ופרחים כוחם כמו סימן, שנותנים אותם לסימן אהבה, וכמו שבאמת נראה כאן שראובן הביא אותם לאמו מאהבתו אותה (לפי שיטת רש"י שהם כמו סתם עשבים). ולאה אמרה לרחל – המעט קחתך את אישי ולקחת גם את הסימנים – ובזה הצליח רחל בגדול לעורר זכותה מה שנתנה הסימנים ללאה כאשר ניתנה ליעקב תחתיה (רש"י כט:כה), לקחת גם יעקב וגם הסימנים. ועכ"ז נחשב לזילזול ונענשה, ועכ"ז אחר כך כבר (פסוק כב) ויזכר אלקים את רחל, פרש"י זכר לה שמסרה סימניה לאחותה.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יט ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כ ותאמר לאה זבדני אלקים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון. ילדתי לו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

זבד, תרגומו חלק. כי זבד בגמטריא אחד, היינו חלק אחד. זב"ד, ז' של לאה, ו' בנים ודינה, ב' של רחל, ד' של האמהות. ועוד י"ל שלקחה חלק מהי"ג שבטים, כי יוסף נחלק לשנים, מנשה ואפרים, הרי י"ג.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כג ותהר ותלד בן ותאמר אספר אלקים את חרפתי.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. חרפתי, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן ותאמר אספר אלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אסף אלקים את חרפתי – לק"מ י:ד דף יג., יט:ג דף כו., לד:ח דף מח:, נד:ו דף סב:, נה:ו דף סד., פב דף צד:.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי. את יוסף הראשי תיבות והסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובאמצע ו"ס בגמטריא אדנ"י ע"ה. שלחני ואלכה אל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רש"י פז"ל משנולד שטנו של עשו וכו' משנולד יוסף, בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב, ע"כ. ולכאורה בא לפרש היתור, כי בפסוק הקודם כתוב שנולד יוסף, אז למה כפל התורה הקדושה לכתוב שוב ויהי וכו'. אלא דאכתי צ"ב דהול"ל ויהי כאשר נולד יוסף, ולמה האריך לכתוב שנולד לרחל. וי"ל שרש"י סמך על מה שכתב לפני זה (פסוק כב) שרחל כבר היתה חוששת ודואגת שתפול לעשו חס ושלום, והרי יוסף הצדיק יש לו שרשים לאפוקי מעשו מזה גופה שנולד מרחל (ובאמת דינה, שנולדה תחתיו היתה ראויה להינתן לעשו).

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. ויאמר יעקב אל לבן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ל כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר-הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְקֹוָ֛ה אֹֽתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם-אָֽנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי.

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

כי מעט בגמטריא נחמן ע"ה. מעט אשר היה לך, עם הד' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לרב ויברך ה' ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. אתך לרגלי, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ועתה בגמטריא נחמן מברסלב. אעשה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויברך ה' אותך לרגלי – לק"מ כד:ד דף לז., לקמ"ת ד:ז דף ו..

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לב אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכזבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי. וטלוא וכל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לג וְעָֽנְתָה-בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי-תָב֥וֹא עַל-שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר-אֵינֶ֩נּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי.

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

וענתה בי, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. על שכרי, בגמטריא נון נון חית. על שכרי לפניך ע"ה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כי תבוא על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי תבוא על שכרי לפניך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: תבוא על שכרי לפניך כל אשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא, ושל: מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וענתה בי צדקתי ביום מחר – לק"מ סד:ה דף פ..

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לה ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאות כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. תישים בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בו וכל חום בכשבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לז וַיִּֽקַּח-לוֹ יַֽעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל-הַמַּקְלֽוֹת.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

ויקח לו יעקב מקל לבנה, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ויפצל, בגמטריא נ נח נ נח. בהן פצלות לבנות, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לבנות מחשף הלבן אשר על, ושל: מחשף הלבן אשר על המקות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מחשוף הלבן – לק"מ כט:ה דף מ:.

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לח ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות. ויצג, בגמטריא נ נח ע"ה. לנכח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לט ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים. ותלדן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

ל:מ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן. פני הצאן אל עקד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

לא:א וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה. לבן לאמר לקח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה – לקמ"ת ח:ה דף יז..

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ג ויאמר י' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. יעקב שוב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל יעקב שוב אל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ד וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, כנ"ל. השדה אל צאנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ה ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלקי אבי היה עמדי. כתמל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יא ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום יעקב ואמר הנני. אלי מלאך האלקים בחלום יעקב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יג הש"י אומר ליעקב אבינו, אנכי האל בית אל, והלשון אינו פשוט בכלל, ואתי שפיר שהגמטריא של 'האל בית אל' – עם האותיות והתיבות, הוא – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

לא:טו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו. לו כי מכרנו ויאכל גם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

לא:טז כִּ֣י כָל-הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

כל העשר, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. מאבינו בגמטריא נ נח ע"ה. ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר אמר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לבנינו בגמטריא נחמן. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלקים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל, ושל: מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העשר אשר הציל אלקים מאבינו לנו, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: העשר אשר הציל אלקים מאבינו לנו הוא, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמ מאומן. הסופי תיבות של: כל אשר אמר אלקים אליך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי כל העושר אשר הציל אלקים – לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יז ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

נשיו על בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יעקב וישא את בניו ואת נשיו על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל את בניו ואת נשיו, הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים וכו' עכ"ל. עמש"כ בפרשת נח עה"פ (ו:יח) ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

וק"ק מהמדרש רבה פרשת ויחי (צח) רבי אבא בר זוטרא אמר בוא וראה עד היכן חבב אבינו יעקב את רחל, אפלו בשעה שבא לברך את בנה עשאו טפלה לה, ברכת שדים ורחם, יתברכון דדיא דהכין אוניקו ומעיא דהכין אפיקו, ע"כ. ודוחק לחלק בין יחיד לרבים.

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה בפשטות שתמיד הזכרים לפני הנקבות, ואשה אסורה אפילו לדבר בפני איש (רש"י דברים כב:טז), ומברכים שלא עשני אשה, אפילו אשה הכי חשובה, אפילו בעלת רוח הקודש ונבואה, וזה רק מצד מהותן ותפקידן של נשים, שמבחינת נשים פטורות מהרבה מצות וכו'. ולכן כאשר מדברים מבחינות ומעלות מסויימות, אם של האשה יותר חשובות, בודאי יש להקדימה. ועוד שהרי האמא מביא לבנה מעולמות גבוהות ממנו, ואכן אפילו לפי המדרש על כל פנים הם מתיחסים להבן, ואינו דומה למה שמקדימים הבן להאמא, כי שם האמא נפרד ולבדה, אבל כאן כמו אשה מעוברת – והרי היא מינקת, ובנה איתה ביחד ומקבל ממנה ממה שלמעלה ממנו, יש להקדימה.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כב ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב. הסופי תיבות של: ויגד ללבן ביום השלישי, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויגד ללבן ביום השלישי ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ביום השלישי כי ברח יעקב בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כג ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד. גלעד ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את אחיו עמו וירדף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וידבק אתו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וירדף אחריו דרך שבעת ימים, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: דרך שבעת ימים וידבק, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אחריו דרך שבעת ימים, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את אחיו עמו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שבעת ימים וידבק אתו בהר, וכן של: ימים וידבק אתו בהר הגלעד, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כט יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עמכם רע ואלקי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ל ועתה הלך הלכת כי נכסף נכסתפה לבית אביך למה גנבת את אלהי. אביך למה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לב כי רחל גנבתם, גנבתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. והיא גנבה את התרפים, והנה סוף התיבה י"ם מורה על הכמות שלפחות היו שנים, יוצא שזה כמו התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לד ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא. את כל האהל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לה ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים. יחר בעיני אדני כי לוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לז כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו. כי ביתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לח זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי. לא אכלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

לא:מ הייתי ביום אכלני חרב ויקרח בלילה ותדד שנתי מעיני. בלילה ותדד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

לא:מה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. ויקח יעקב אבן בגמטריא משיח ע"ה. מצבה בגמטריא מאומן, וירימה בגמטריא נחמן קכג – 123, דהיינו נחמן בצורה של השיר פשוט כפול משולש מרובע – מאומן! גם האותיות הפנימיות של "אבן וירימה מצבה" – בירימצב – בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועוד י"ל וירימה בגמטריא אודסר [וכן עיין בס"ת של פסוק מז, ויש בזה הרבה לפרש, כי זה בגמטריא רע"א בסוד התגברות הכ"ז אותיות, שהם בחי' אב"ן שלמה (שמו של אביו של סבא) ואב"ן זה אב ובן, כמפורש בלקוטי מוהר"ן, בסוד בן ותלמיד, מאמר וחצי מאמר, אבןש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן, למה- מלה וכו' ואכמ"ל].

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

לא:מז ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד, ויעקב קרא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גלעד ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

יגר שהדותא, יגר, זה רב"י ע"ה, שהדתא (חסר ו') בגמטריא נחמן במילוי – נון חית מם נון! גם שהדותא רמז על אחד מהעיקרים של רבינו "השדה"! וגם רמז למילי דשטותא (כי אות ד' וט' מתחלפים בסוד אותיות הלשון), גם על ענין של רבינו לא לפחד, כי יגר, לשון פחד, ושהדותא יכולים לפרש לשון חרבן ואבדון (עיין עמוס ה:ט) או כמו לשון שודא בגמרא (כתובות צד) להשליך ממנו, דהיינו להשליך ולאבד את הפחד. כי זה הכלל והעיקר של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לא לפחד כלל. [והסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אודסר, ע' מש"כ בזה לעיל פסוק מה].

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יגר שהדותא – לק"מ יט:ד דף כו..

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

לא:מט והמצפה אשר אמר יצף ה' ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו. ובתרגום אונקלוס, וסכותא דאמר ייסך מימרא דה' בינא וכו'. יש בזה רמז על השם הקדוש של הפתק פצפצי"ה. ובעצם המצפה הוא בחינת המצבה, שהוא בגמטריא מאומן כנ"ל. גם "נסתר" בגמטריא נחמן במילוי, נון חית מם נון (ובדקתי ומצאתי גמטריא זו בספר כוכבי אור בהקדמה לחכמה ובינה), שזה ג"כ הגמטריא של סכות במילוי (כנזכר בכוכבי אור שם). ויש גם רמז על ענין רבינו של בינה, כמו שמאריך בכוכבי אור שזה ענין של רבינו, ביני ובינך בינא ובינך. וראוי להתבונן היטב איך שמימרא דה' בין איש לרעהו, מאומן לטבריה! וזה ענין הגל הזה, הגילוי של הפתק, לגלות לך. ויש פה אזהרות חמורות לא לעבור על הגל הזה, ונלע"ד שיש בזה רמזים על השואה ויש עוד הרבה ענינים רצים בלבי ובמוחי בזה והש"י יאיר עינינו לבינו ונשמתינו בתורתו אמן.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

לא:נג אלקים אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק. אלהי אביהם וישבע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ב ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. הלך לדרכו ויפגעו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ג ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים, ופרש"י מחנים שתי מחנות של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו, עכ"ל. והנה ידוע שמחנים בגמטריא נחמן, וזה רמז לשני המחנות של הנחמנים, שצריכים להיות גם באומן, בחוץ לארץ, גם בארץ ישראל. ועמש"כ על זה לעיל בפנים הספר בפרק בענין פועלת הנחמנים.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הסופי תיבות של ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, רברמהמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח = נ נח נחמ נחמן. וקודם יש פרשת ויצא ע"ה נ נח.

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, מלאכים עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן, שעיר בגמטריא פתק. הראשי תיבות של לפניו אל עשו אחיו ארצה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל עשו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וישלח יעקב מלאכים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. מלאכים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אל עשו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. שעיר בגמטריא פתק. שדה אדום בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ה ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה. הראשי תיבות של: ויצו אתם לאמר כה תאמרון, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עם לבן גרתי ואחר, וכן של: לבן גרתי ואחר עד, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: גרתי ואחר עד עתה בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אתם לאמר כה תאמרון, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: לאדני לעשו ה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויצו אתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לאמר כה תאמרון לאדני לעשו בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: גרתי ואחר עד ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עד עתה בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תאמרון לאדני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ו ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך. הראשי תיבות של: וחמור צאן ואבד ושפחה, וכן של: ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: להגיד לאדני למצא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: למצא חן בעיניך, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ז וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו. הראשי תיבות של: לקראתך וארבע מאות איש עמו ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לאמר באנו אל אחיך אל בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לקראתך וארבע מאות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל עשו ע"ה בגמטריא נ נח כנ"ל. אל עשו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: אל יעקב לאמר באנו, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וישבו המלאכים אל יעקב, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וארבע מאות איש עמו- שיחות הר"ן רמב.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ח ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות. הראשי תיבות של: מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מאד ויצר לו וחיץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ויחץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר אתו ואת הצאן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו ויחץ את העם בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבקר והגמלים לשני, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מאד ויצר לו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. יחץ בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, הס"ת של ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק. והכהו, תרגום אונקלוס וימחני, ימ = נ, הרי וננחי. המחנה (פעמיים) בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשו אל המחנה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. נשאר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשו אל ע"ה בגמטריא נ נח. עשו אל בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. האחת והכהו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

לב:י ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק י' האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר יעקב אלקי אבי ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: לארצך ולמולדתך ואיטיבה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שוב לארצך, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יא קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

קטנתי מכל החסדים, ר"ת קמה, שזה השם שמשתמשין בו כאשר רוצין להמליך מלכים כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה רלד), והוא ראשי תיבות של המילים הראשונים של הפתק הקדוש, מאד היה קשה. קמה, עם האותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קטנתי מכל החסדים ומכל האמת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

'ומכל האמת' בגמטריא – ומהנ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ומכל האמת אשר, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

'את עבדך' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל. אותיות היסוד של: את עבדך כי במקלי עברתי את, וכן של: הייתי לשני מחנות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

'כי במקלי' בגמטריא בקלף – היינו הפתק.

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

'עברתי' תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

'הירדן' כבר ביארנו לעיל (אות י') בס"ד שזה ענין הקשר בין ר"ן – רבינו נחמן, לי"ד – ישראל דב.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

'הזה ועתה' בגמטריא ונ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גם הס"ת של 'במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

'לשני' בגמטריא לרבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: החסדים ומכל האמת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

קטנתי מכל החסדים, עיין ברש"י שהיה ירא שמא נתמעט זכיותיו ונתלכלך בחטא, ע"ש. עיין בזה בליקוטי הלכות, הלכות שבועות ב:יז ז"ל אי אפשר להאדם בשום אפן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז, כמו ששמעתי בשמו ז"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יב הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים. הראשי תיבות של: ירא אנכי אתו פן יבא והכני, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אתו פן יבוא והכני אם ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מיד אחי מיד עשו כי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עשו כי, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אנכי אתו פן, וכן של: אתו פן יבוא, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על בנים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. אנכי אתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יג ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב. הראשי תיבות של: עמך ושמתי את זרעך כחול הים, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: את זרעך כחול הים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זרעך כחול הים אשר לא יספר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושמתי את זרעך כחול היום, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יד וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו.

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

וילן שם בלילה ההוא ויקח מן, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שם בלילה ההוא ויקח מן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וילן שם בלילה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וילן שם בלילה ההוא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: מן הבא בידו מנחה לעשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וילן שם בלילה, עם הג' תיבת, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שם בלילה ההוא ויקח מן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שם בלילה ההוא ויקח מ ן הבא בידו, עם הז' תיבות וי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

מנחה, זה אותיות נחמן (ה' כפול י' זה ן'), כתב האור החיים הקדוש (לב:טו) שמעתי ממורי זקני (זאת אומרת – סבא...) זצוק"ל שנתכון יעקב בחשבון – ששלח מבעלי חיים כחשון 'שעיר', שעולה בו תק"ף (פתק!). ולזה שלח בחשבון: עזים ורחלים ארבע מאות וארבעים. וגמלים שלשים, עם בניהם, הם ששים – הרי חמש-מאות. פרות ופרים חמשים. אתונות ועירים שלשים. הרי תק"ף (פתק!) - לשבק תקפו, עכ"ל.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל השאלה המפורסמת על מה שכתוב בפתק הקדוש, מאד היה קשה לי, למה היה קשה לרבינו (ועיין לקמן אות נב"ש שאכתוב עוד על זה בעזה"י, ובערך מסורה בברסלב אות כ'), אלא י"ל, דהרי מצינו בהפטרה לפרשת וישלח, מהנביא עובדיא, והוא שייך ללידת יוסף (פרשת ויצא ל:כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי, ופרש"י ז"ל משנולד שטנו של עשו שנאמר (עובדיה א:יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק (מרחו"ק = נ נח נחמ נחמן), משנולד יוסף, בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב, ע"כ. וכאן בפגישה עם עשו יעקב רצה לראות הקיום הזה שבית עשו יהיה לקש, אז הוא שלח לו תק"פו של יוסף (בענין תקפו של יוסף ע' לק"מ תורה קל, ובשיחות הר"ן קיד. וע' בזוהר הקדוש בהאבק יעקב עם שרו של עשו, שהמלאך ראה את יעקב תק”יף בכל) – כח של הפתק. וזה י"ל מאד היה קשה לי – דהיינו שרבינו פעל את זה שהמאד – שהוא בחי' היצר הרע, שרו של עשו (כמובא בלק"מ ובחז"ל, בפירוש המלה מאד) היה לקש – קשה-לי!

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בתרגום אונקלוס על הפסוק (לג:יא) קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח – ויפצר ת"א ואתק"ף! כי יש בפסוק הזה הרבה רמזים על הננח – קח בגמטריא נ נח, וחנני – זה ננח. ושוב שמעתי מחבר אופיר ל. כי חנני בגמטריא נחמן. ועוד רמזים.

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אע"פ שעיקר הכח של הפתק הוא רק מרבינו הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן. זה מטעם שהגענו אז בסוף הגלות, עד שכבר מאיר לנו האור חוזר של הגאולה, אז רבינו פעל ישועות בקרב הארץ בסוד תיקונא דסיפא, כמו שביארנו בס"ד במ"א, אבל יעקב אבינו היה עוד מתקן ומשתדל מצד תיקונא דרישא, וכמו שיעקב אמר כי ראיתי אלהים פנים אל פנים, ואילו הכח של רבינו זה באחוריים, ואכמ"ל יותר.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

(ושרו של עשו ראה כי יעקב תקיף בכל כנ"ל, ויהיה לק"ש כנ"ל, אז בא על עצה ליגע בכף ירך יעקב – בשו"ק, בגיד הנ"שה – נחמן שמחה'ס, ואלו הת' עלמין דכסופין של הצ'דיק (כמו שמובא בשיחות הר"ן רנט מהזוה"ק, ובלקוטי הלכות), שהם באמת אלף עולמות של כסופין ע' בזוה"ק מזה, הרי = תצא = נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י הבא בידו וכו' דבר אחר מן הבא בידו מן החלין, שנטל מעשה, כמה דאת אמר (כח:כב) עשר אעשרנו לך, והדר לקח מנחה, ע"כ. והנה לכאורה ענין עשר אעשרנו הוא מעשר כספים שהוא ג"כ חולין, אלא שגם כולל מעשר בהמה. ולכן אינו ברור מלשון רש"י אם יעקב הקפיד לעשר קודם כל המנחה ששלח או רק מעשר הבהמה. כי יתכן שבענין מעשר כספים בעלמא, הרי קיימא לן (בבא בתרא ט) באין עובדי כוכבים ונוטלין בזרוע ואעפ"כ נחשב להן לצדקה שנאמר (ישעיה ס:יז) ונגשיך צדקה (ונגשיך בגמטריא זו עשו), הרי שכל המנחה היתה בבחי' צדקה, או שיעקב לא רצה שתהיה המנחה בבחי' זו של אונס, כי כיון שתהיה בבחי' מנחה והיה לו כוונות עצומות בזה שעליהם כידוע מהזוהר, ולכן עישר את כל המנחה.

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

לב:טו עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

מאתים (ב' פעמים) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תישים בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשרים ע"ה בגמטריא יעקב עשו הוא אדום. ובלחמי תודה שני עשרונים, אחד למצות ואחד לחמץ.

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עזים מאתים ותישים עשרים רחלים, וכן של: עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עשרים רחלים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

לב:טז גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

גמלים מיניקות, עם הי"ב אותיות בגמטריא רבנו נחמן מברסלב ע"ה. בניהם ע"ה בגמטריא נ נח. עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה, בגמטריא ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, ע"ה.

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גמלים מיניקות ובניהם שלשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבת של: שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ופרים עשרה אתנת עשרים, וכן של: עשרה אתנת עשרים ועירם, וכן של: אתנת עשרים ועירם עשרה, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מיניקות ובניהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשרה אתנת עשרים, בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יז ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר. ביד עבדיו, בגמטריא נ נח. ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ויתן ביד, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ביד עבדיו בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויתן ביד עבדיו עדר, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: תשימו בין עדר ובין עדר, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל עבדיו ע"ה, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לפני ורוח תשימו, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יח ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך. הראשי תיבות של: כי יפגשך עשו אחי ושאלך, וכן של: אחי ושאלך לאמר, ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לאמר למי אתה ואנה תלך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ויצו את הראשון בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: הראשון לאמר כי יפגשך, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הראשון לאמר בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של לאמר כי יפגשך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יפגשך עשו, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: תלך ולמי אלה לפניך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאמר כי יפגשך בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: למי אתה ואנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יט ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו. לעשו בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: שלוחה לאדני לעשו בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו בגמטריא פתקא. אותיות היסוד של: מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמרת לעבדך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואמרת לעבדך ליעקב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הוא שלוחה לאדני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לעשו והנה גם הוא אחרינו, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כ ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו. הראשי תיבות של: לאמר כדבר הזה תדברון אל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויצו גם את השני בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: גם את השני גם, וכן של: גם את השלישי גם, וכן של: ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחרי העדרים לאמר כדבר הזה, וכן של: לאמר כדבר הזה תדברון ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ההלכים אחרי העדרים לאמר, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויצו גם א השני גם את, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: השני גם את השלישי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: העדרים לאמר כדבר הה תדברון אל עשו במצאכם אתו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אל עשו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל עשו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הזה תדברון אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחרי העדרים לאמר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטרא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויצו גם את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כא ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני. הראשי תיבות של: הנה עבדך יעב אחרינו כי אמר אכפרה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ואחרי כן אראה פניו אולי, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואמרתם גם הנה עבדך יעקב ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אכפרה פניו במנחה ההלכת, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו, וכן של: ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמרתם גם הנה עבדך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: כן אראה פניו אולי, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ואחרי כן בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עבדך יעקב אחרינו בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כב ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה. המנחה, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ותעבר המנחה, בגמטריא נ נח נ נח. ותעבר המנחה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כג ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק. הראשי תיבות של: ויקם בלילה הוא ויקח את שני נשיו ואת שתי שפחתיו ואת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את שתי נשיו, וכן של: שתי נשיו ואת, וכן של: נשיו ואת שתי, וכן של: ואת שתי שפחתיו, וכן של: שתי שפחתיו ואת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עשר ילדיו ויעבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כד ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו.

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כותב שיעקב אבינו עשה את עצמו כגשר להעביר את משפחתו, וכן מבואר בספרי אמת שהצדיק הוא הגשר להעביר את האדם להשי"ת. ובזה נוכל להבין יותר טוב מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן, כל העולם כולו גשר צר מאד והכלל והעיקר לא לפחד כלל. דהיינו שכל העולם זה רק הצדיק, וזה נראה כאילו שהוא דרך צר מאד לשמוע ולעשות כדעת ורצון הצדיק, והכלל והעיקר זה להיות חזקים בצדיק ולא לפחד כלל, כי זה בעצמו המדה של הצדיק, שהוא הכלל והעיקר.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

ויקחם ויעברם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויעברם את הנחל, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כה ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר. הראשי תיבות של: לבדו ויאבק איש עמו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאבק איש עמו עד ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עד עלות השחר, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבת של: יעקב לבדו ויאבק בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לבדו ויאבק איש עמו עד בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאבק איש עמו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל ויותר יעקב, שכח פכים קטנים וחזר עליהם, עכ"ל. לכאורה יותר הול"ל לסדר להיפוך: שחזר על פכים קטנים ששכח, ונראה שרש"י מפרש לשון ויותר גופא, ענין שכחה, הרי הטעם שנשאר ויותר יעקב לבד, היה מחמת, ויותר – שנשאר ונשכח משהו קטן.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעקב שכח פכים קטנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כו וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

ותקע – התקע"א, השנה שנפטר רבינו. ותקע כף, עם הו' אותיות, בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל הפתק.

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא יכל לו ויגע ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כף ירך יעקב בהאבקו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כף ירך יעקב בהאבקו עמו, עם האותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לא יכל לו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כז ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שלחני כי עלה השחר, וכן של: עלה השחר ויאמר לא, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויאמר שלחני כי עלה השחר, וכן של: שלחני כי עלה השחר ויאמר, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: לא אשלחך כי אם ברכתני, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר שלחני כי, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות שלף שלחני כי עלה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי עלה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עלה השחר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עלה השחר ויאמר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי עלה השחר ויאמר לא, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשלחך כי אם ברכתני, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כח ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב. שמך בגמטריא רבי נחמן. מה שמך ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: אליו מה שמך, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כט ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

שמך בגמטריא רבי נחמן, כנ"ל. לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. תוכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: ישראל כי שרית עם אלקים ועם, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי אם ישראל כי שרית, וכן של: כי שרית עם אלקים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר לא יעקב יאמר עוד, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמך כי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יאמר עוד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י מביא שהמלאך אמר ליעקב המתן לי וכו' ולא רצה יעקב ע"ש. והנה הבא לטהר אומרים לו המתן, ומבואר בלקוטי מוהר"ן (ו:ב) שזה בחי' כתר, ואם כן קשה למה יעקב לא היה מרוצה למהתין. וצריך לומר שרק כאשר מן השמים אומרים המתן, ולא כאשר הס"מ אומר המתן, אז צריכים להתעקש שיהיה דוקא עכשיו. או בלשון אחרת, הבא לטהר, שהוא בא לטהר ולא שהגיעו אליו לטמאו.

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נט מי שהוא צדיק מנעוריו יכול לזכות למשהו בין המצות, כי יש בחי' שבין מצוה למצוה, ויכול להיות זריז ונפסד ולדלג עליה. אבל בעל תשובה צריך דוקא להיות זריז גדול מאד מאד למהר ולרוץ מאד להמלט על נפשו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לא וַיִּזְרַח-ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת-פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל-יְרֵכֽוֹ.

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

עבר את פנואל והוא צלע, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והוא צלע על ירכו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויזרח לו השמש – לק"מ פו דף צה, רנא דף קיז:. צולע על יריכו – לק"מ עה דף צא:.

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לג על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ה וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך. הילדים - נחמ ע"ה. אשר חנ"ן - נ נח. חנן אלקים את - ס"ת ע"ה גי' נ נח נחמ נחמן מאומן. הילדים ויאמר מי אלה לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מי אלה לך ויאמר הילים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הילדים אשר חנן – לק"מ א דף א..

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ז ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ותגש עם הכולל בגמטריא נחמן במילוי - נון חית מם נון, ואחר נגש יוסף, סופי תיבות בגמטריא פתק. נגש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ח ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני. המחנה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ט ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

עשו בגמטריא רבינו נ נח. יש בגמטריא רב נ נח. יש לי רב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לא אשר, וכן: אשר לך, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יש לי רב אחי יהי לך אשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי בכמה מקומות גנות לשון רב, בשיר השירים ג:א – בלשאצר מלכא עבד לחם רב, רבי חמא ברבי חנינא אמר, רב משל אלוהו, אמר להם עמר שלכם בכמה קרב, אמרו בי"ג נפה, אמר להם ושלי בי"ד נפה, ע"כ. ועיין בלקוטי תורה של האריז"ל פרשת חיי שרה, ולבני הפלגשים (מהרח"ו ז"ל) דע, כי כ"מ שיוכל ליכנוס אות משם הוי"ה ואינה נכנסת, הוא מפני הטומאה. לכן אמרו רז"ל שמסר להם שם טומאה. מתנת חסר כתיב, וכן ויהי ריב חסר כתיב רב, כי גם לוט נסע מקדם, וארז"ל מקדמונו של עולם לעבוד ע"א, עכ"ל.

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יש לי רב – לק"מ ח:ג דף ט:.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

לג:י וַיֹּ֣אמֶר יַֽעֲקֹ֗ב אַל-נָא֙ אִם-נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָֽקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל-כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר יעקב אל, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. נא אם נא, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. מצאתי חן, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. כן ראיתי, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. תרצני בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נא אם נא מצאתי חן, אותיות נחמן, עם עוד א'. הראשי תיבות של: בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כן ראיתי פניך כראת פני, וכן של: ראיתי פניך כראת פני אלקים ותרצני, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים ותרצני – לקמ"ת ד:י דף ו:.

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יא קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלקים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח. קח, בגמטריא נ נח. חננ"י – נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הבאת לך כי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יש בגמטריא רב נ נח. יש לי כל ויפצר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נא את ברכתי אשר הבאת לך כי, וכן של: כי חנני אלקים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ברכתי אשר הבאת לך, ושל: אשר הבאת לך כי, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: הבאת לך כי חנני אלקים וכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חנני אלקים וכי יש, ושל: אלקים וכי יש לי, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

יש לי כל פרש"י ז"ל כל ספוקי. ועשו דבר בלשון גאוה, יש לי רב (לג:ט), יותר ויותר מכדי צרכי, ע"כ (ועיין מש"כ לקמן מה:כח). דהיינו כיון שיעקב היה מתנהג באופן סיפוקיו, לא היה לו לאחוז בנכסים יתרים סתם, ועשו, כיון שהיה שומר לעצמו עושר יתירה, יואיל לאסוף עוד. וצע"ק כי האבות היו עשירים לכאורה הרבה יותר מסיפוקם, ובודאי האבות היה להם עסק ותכלית עם כל הכסף ונכסים שרכשו, אלא יש לעיין כיון שקיימו את כל התורה כולה, והם היו מלכים, ומלך ישראל אסור להרבות כסף וזהב. ואע"פ שלא היו ממש בבחי' מלך מקרב אחיך.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי חנני אלוקים – לק"מ א דף א.

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יד יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה: וחז"ל אמרו שזה הולך על כל הגלות שאנו נמצאים בה עכשיו עד אשר אנו עולים מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. ואני -- "אתנהלה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "שעירה" בגמטריא הפתק!

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יז וְיַֽעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל-כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם-הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת.

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

סכתה ויבן, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. כן קרא, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח. על כן קרא שם, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. כן קרא שם, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. סכות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על כן קרא שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לו בית ולמקנהו עשה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ולמקנהו עשה סכת על כן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: סכת על כן קרא, ושל: קרא שם המקום סכות ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויעקב נסע סוכותה ולמקנהו עשה סוכות – לק"מ רסו דף קיט..

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יח ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר. יעקב שלם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. שכם בגמטריא רבי נחמן. העיר בגמטריא נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארם ויחן את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מפדן ארם ויחן את פני העיר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבא יעקב שלם שלם עיר שכם – לק"מ כז:ב דף לח:.

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כ ויצב שם מזבח ויקרא לו א"ל אלקי ישראל. ויצב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ד ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה. קח, , בגמטריא נ נח. קח לי בגמטריא נחמן. לי את הילדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם. שמע כי טמא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ז ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן ילא יעשה. כי נבלה עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן לא יעשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יא ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן. אלי אתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יד וַיֹּֽאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַֽעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת-אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר-לוֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי-חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ.

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הדבר הזה לתת, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הדבר הזה לתת את, עם הי"ב אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. חרפה ע"ה בגמטריא ברסלב (עיין אבניה ברזל – שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות כו – ג' דברים פעלתי אצל הש"י א' את הגדול כבר שברתי מכם וכו' ער איז אבראסליווער).

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נוכל לעשות דבר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים.

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא נוכל לתת את אחותינו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו – לק"מ לד:ו דף מח:, פב דף צד:. כי חרפה היא לנו – לק"מ יט:ג דף כו., לט דף נג:.

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

לד:טו אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר. לכם אם תהיו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כא האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ וסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם. בנתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כב אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים. לנו האנשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כג מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו. מקנהם וקנינם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כד וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו. בנו כל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כה ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר. ויקחו שני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויקחו שני בני, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. איש חרבו ויבאו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ל ואני מתי מספר. מתי מספר עם הכולל בגמטריא: שם נ נח נחמ נחמן מאומן.ב

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ב וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל-בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל-אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת-אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹֽכְכֶ֔ם וְהִֽטַ֣הֲר֔וּ וְהַֽחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹֽתֵיכֶֽם.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר יעקב אל, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הנכר אשר, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אלהי הנכר אשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. בתככם, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות שלל: אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר עמו הסרו את אלהי הנכר, ושל: עמו הסרו את אלהי הנכר אשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר יעקב אל ביתו ולאשר עמו – לק"מ נט:ה דף ע:.

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ד וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל-יַֽעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל-אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת-הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַֽעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָֽאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם-שְׁכֶֽם.

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ויתנו אל יעקב, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. ויתנו אל יעקב את כל, עם הט"ו אותיות וה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת, עם הל"ג אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). יטמן, בגמטריא נ נח ע"ה. אתם יעקב, עם הז' אותיות, בגמטריא נון נון חית. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. האלה אשר, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. שכם בגמטריא רבי נחמן. אשר עם שכם, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעקב תחת האלה אשר עם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יעקב תחת האלה אשר עם שכם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויטמן אתם יעקב תחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: האלה אשר עם שכם, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם – לק"מ כבב דף לב..

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ז ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלקים בברחו מפני אחיו. אל כי שם נגלו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יא ויאמר לו אלקים אני א"ל שד"י פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו. אלקים אני א"ל שד"י, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. א"ש פרה בגמטריא נון נון חית. פרה בגמטריא נחמן מאומן. שד"י פרה ורבה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר לו אלקים אני א"ל – בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה, ושל ההמשך: שד"י פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך, בגמטריא קכ"ה תורות שיש בליקוטי מוהר"ן תנינא, ביחד תי"א, כי עיקר הפריה ורביה היא בחידושי תורה כידוע.

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לו אלקים אני א"ש פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אני א"ש פרה ורבה – לק"מ יא:ג דף יד:, כג:ד דף לה..

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יד ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן.

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

ויצב, בגמטריא נ נח, כנ"ל. אשר דבר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. מצבת אבן, בגמטריא הפתק. דבר אתו מצבת, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עליה נסך ויצק עליה שמן ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יעקב מצבה במקים אשר דבר אתו מצבת אבן, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר דבר אתו מצבת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: אתו מצבת אבן ויסך עליה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויצוק עליה שמן – לק"מ נז:ג דף סח..

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

לה:טז ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה. מבית אל עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כברת הארץ לבוא, סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אפרתה ע"ה בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יח ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין. שמו בן אוני ואביו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יט ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם. בית לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועיין בספר עזרא (ב:כא) בני בית לחם מאה עשרים ושלשה – 123, מרמז על השיר פשוט כפול משולש.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותמת רחל ותקבר בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כ ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום. ויצב, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כד בני רחל יוסף ובנימן. רחל יוסף ובנימן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כח ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה. מאה ושמנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כט אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה. החרי אלוף לוטן אלוף, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

ואלה המלכים

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

בלע יובב חושם (המרומזים במדה ראשונה של הי"ג מדות, והם כלל כל הברור של המלכים הקדמונים, עיין תקונים חדשים של הרמח"ל האדרא קדישא עמ' תלו וש"נ), עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

לו:לג וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה. זרח מבצרה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

לו:לח וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור. חנן – ננח.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

לו:לט הדר מלך השמיני שלאחר הז' מלכים שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

חנן – ננח.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

לו:מ ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת.

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

עשו בגמטריא רבינו נ נח. יתת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואלה שמות אלופי עשו, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תמנע אלוף עלוה אלוף יתת, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל ואלה שמות אלופי עשו, שנקראו על שם מדינותיהם לאחר שמת הדר, ופסקה מהם מלכות וכו' וכן מפורש בדברי הימים (א:א:נא) וימת הדר ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע וגו', עכ"ל, ולעיל, פסוק לא, כתב שהיו שמונה מלכים לאדום, וכנגדן העמיד יעקב ובטל מלכות עשו בימיהם, ואלו הן שאול וכו', עיין שם. ולפי זה לכאורה בזמן קריעת ים סוף היו מולכים מלכי אדום, ועוד לא התחיל האלופים, ואכן באז ישיר שרו, אז נבהלו אלופי אדום.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

וישב

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

לז:א וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. ו"ישב-יעק"ב בו בתוכו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בארץ מגורי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יעקב בארץ מגורי אביו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בארץ מגורי אביו בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יעקב בארץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה אנה יכנס כל הפשתן הזה, היה פקח אחד משיב לו ניצוץ אחד יוצא ממפיח שלך ששורף את כלו, ע"ש. וצ"ב איזה פיקחות זה שודאי הפחמי גם כן ידע, ואינו תירוץ כלל. ונראה לפרש שכיון שניצוץ בעלמא ישרף את כל הפשתן, הרי אין על הפחמי לדאוג כלל אנה יכנס הפשתן, כי זה שמכניסו הוא צריך לדאוג על זה הרבה שלא ישרף לו הכל מניצוץ בעלמא. וכן לענין עבודת השם י"ל שעל ידי בחי יוסף שהוא תיקון הברית בקל יכולים לשבר את שאר התאוות (חיי מוהר"ן תרא) והעיקר להמשיך תיקון הברית שהוא תיקון הכללי וממילא הכל יבוא על תיקונו (ליקוטי מוהר"ן כט), וכן על מחשבות זרות בתפלה לא צריכים לשים לב להם ובזה ממיתם (ליקוטי מוהר"ן תנינא קכב. רק שיש ענין של להעלות הניצוצות שבהם כמבוא במקומו). הפחמי, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

וישב - יש"ב - הראשי תיבות של כמה מצדיקי הדורות, רבי שמעון בר יוחאי, ר' ישראל בעל שם טוב, ר' יצחק בן שלמה לוריא - האריז"ל, רש"י - רבי שלמה בן יצחק. גם רבינו הקדוש בשם הסודי שלו יצחק-אייזיק הרי הוא יצחק בן שמחה. גם משה רבינו, משה בן שפרה, בחילוף המ' לאות יוד, בא"ת ב"ש, הרי יב"ש. שי"ב בגמטריא י"ב פעמים הוי"ה, היינו כל הצירופים של הוי"ה ב"ה להי"ב שבטים.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישב יעקב בארץ – לק"מ מז דף נה:. וישב יעקב בארץ מגורי אביו – שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ב אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. אלה תלדות יעקב יוסף, הסופי תיבות עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן: אביו ויבא יוסף את, הסופי תיבות עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בני בלהה ואת בני זלפה נשי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואת בני זלפה נשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יוסף את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שבע עשרה שנה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר יוסף היה בן שבע עשרה, יעקב היה בן נ נח. כי יוסף בן ל' קיבל המלכות, ושבע שני שבע וב' שני רעב, הרי יוסף בן ט"ל. ואז יעקב הגיע למצרים בן ק"ל. הוציא מן ט"ל כ"ב, הרי יוסף בן יז, והוציא כ"ב מק"ל, הרי נ נח.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלה תולדות יעקב יוסף – לק"מ א דף א. ויבא יוסף את דבתם רעה – לק"מ פ דף צג:.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ג וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. הראשי וסופי תיבות של: את יוסף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: בן זקנים הוא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מכל בניו כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בניו כי בן זקנים הוא, וכן של: כי בן זקנים הוא לו, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בן זקנים הוא לו ועשה לו בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לו ועשה לו כתנת פסים בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. לו ועשה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י כז"ל שהיה זיו אקונין שלו דומה לו, ע"ש. אקונין בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ד ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מכל אחיו וישנאו אתו ולא, עם הה' תיבות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולא יכלו לדברו לשלום – לק"מ נז:ח דף סח:.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ה ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו. הראשי וסופי תיבות של: יוסף חלום ויגד, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: עוד שנא אתו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: לאחיו ויוספו עוד שנא בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ו ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי. הראשי תיבות של: שמעו נא החלום הזה בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: שמעו נא החלום, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שמעו נא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. החלום הזה, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אליהם שמעו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ז והנה קמה אלמתי.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

אלמתי עם האותיות בגמטריא קמ"ה נ נח נחמ נחמן מאומן – בחי' השם הק"ם שבו ממליכים מלכים כמו שגילה רבינו בלקוטי מוהר"ן (תורה רלד). וזה בחי' לפתוח פה של האלם בשירה.

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

קמ"ה עם האותיות בגמטריא נחמן, וכן "וגם נצבה" נצבה עם הכולל בגמטריא נחמן, ותרגומו ואף אזדקפת, אזד-זה, קפת-פתק, זה הפתק, בחינת ניצב מלך.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והנה קמה אלמתי, וכן של: קמה אלמתי וגם, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נצבה והנה תסבינה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות האמצעים של: אנחנו – נ נח.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ח ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו המשל תמשל בנו ויספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו. תמלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנא, ר"ת נחמן אבן שמחה. גם אותיות אנ"ש. גם עם האותיות שנ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן. חלמתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. דבריו, ר"ת ור' ישראל דוב בר. הראשי תיבות של: ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אם משול תמשל בנו, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עוד שנא אתו על, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לו אחיו המלך תמלך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ט ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי.

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

ויספר אתו לאחיו: אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן, ויאמר הנה חלמתי, אותיות היסוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

ויחלם חלום עוד אחר ויספר אותו – הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השמש והירח ואחד עשר כוכבים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויספר אתו לאחיו ויאמר ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

לז:י ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה. – לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך, הסופי תיבות בגמטריא התרפ"ב ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק. חלמת הבוא – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וע' ברש"י הבוא נבוא, הלוא אמך כבר מתה אלא שהדברים מגיעים לבלהה, וי"ל לבלהה בחי' בלי בול, שכך גילה סבא ישראל שהוא סוד הפתק שהוא קיבל אותו (לאחר מיתת רבינו שהוא בחי' אמא כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ד) בלי בול.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

חלמת הבוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וע' ברש"י הבוא נבוא, הלוא אמך כבר מתה אלא שהדברים מגיעים לבלהה, ע"ש. וי"ל לבלהה בחי' בלי בול, שכך גילה סבא ישראל שהוא סוד הפתק, שהוא קיבל אותו (לאחר מיתת רבינו שהוא בחי' אמא כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ד'), בלי בול.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

החלום הזה, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו, וכן של: אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר לו מה החלום הזה אשר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך, בגמטריא התרפ"ב ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק. הסופי תיבות של: אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות של: מה החלום הזה אשר, וכן של: החלום הזה אשר חלמת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: להשתחות לך ארצה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של ויספר אל אביו ואל, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אביו ויאמר לו מה, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יא ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר. הסופי תיבות של: אחיו ואביו שמר את הדבר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה (אביו דייקא) ע"ה.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יב וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

וילכו אחיו, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. וילכו אחיו לראות, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וילכו אחיו לרעות את, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וילכו אחיו לראות את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: את צאן אביהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל לרעות את צאן, נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן (ב"ר פד:יג), עכ"ל. והענין נלע"ד כי מובא בספרי קודש שקומת השכינה הוא על פי הדעת של צדיק הדור (וכעי"ז בספר המידות, צדיק קא – הצדיק הוא הצלם אלקים של הדור). וזה הענין שהשבטי י"ה הלכו לרעות את עצמן, דהיינו להגדיל שכל ודעתם בהשם יתברך. אמנם דיברו חז"ל בלשון גנאי, כי הכל תלוי בצדיק הדור, בחינת יוסף. וכיון שלא בטלו עצמם לו, ולא התקשרו אליו, לא היה להם חלק בעיקר הקמת השכינה, כמו שאיתא בזוהר מובא בליקוטי מוהר"ן תורה ב'. ונמצא שבעיקר לא היו רועים אלא את עצמם. והיום כבר ידוע בעולם שאלו מדברים תמיד על אלקים, באמת מכוונים על עצמם, שמה שהם קובעים וחושבים, זה האלקים שהם בדו לעצמם. והרבה שצועקים 'אין עוד מלבדו' באמת צועקים – 'אין עוד מלבדי', רחמנא ליצלן. עיין בזה בחלק ה' מאומן – פרק מה ענין התגובה שמע ישראל.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש להבין דברי רבינו יצחק ב"ר יהודה הלוי מבעלי התוספות בספרו פענח רזא, פרשת ראה אות צז, ז"ל שאל מין אחד את הר"ר נתן ב"ר רבינו משולם סיבת אריכות הגלות הזה כ"כ ולא כן גלות בבל שבא על ע"ז שאין עון חמור ממנה, ואעפ"כ לא היה כם אם ע' שנה, והשיב דבבית ראשון עשו צלמים ואשרות וכלים שלא לקיימא, אבל בבית שני עשו ע"ז מבני ישראל עצמן, דהיינו דאותו האיש ותלמידיו (ימשו"ז) והפכו עליהם הנבואות הקדושות וקבעוהו לע"ז קיימת ומקובלת לעובדיה, לכן הדבר חמור ע"ש. והקשו עליו ממסכת יומא ט: שחורבן בית שני היתה בגלל שנאת חנם. ולפי דברינו מובן מאליו ששניהם אותו דבר, שכל מה שבונים קומת השכינה מבלי הצדיק האמת, וכל שכן וכל שכן כאשר בונים דמות עבודה זרה במקומה, בעצם בונים השיטה שכל אחד קובע לעצמו – אין עוד מלבדי, וזה האב לכל השנאת חנם.

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וילכו לרעות את צאן אביהם - לקמ"ת סג דף כט:.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יג ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

רעים בגמטריא רבי נ נח. רעים בשכם, עם הב' תיבות בגמטריא רב נחמן מברלסב. אשלחך ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך בגמטריא רבי נחמן מע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר ישראל אל יוסף הלוא, וכן של: ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בשכם לכה ואשלחך אליהם, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן. בשכם לכה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הלא אחיך רועים בשכם – לק"מ ז השמטות דף ט..

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יד ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה. לך נא, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. ויאמר לו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את שלום, עם האותיות והתיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת שלום, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. חברון ויבא בגמטריא נחמן מאומן. ויבא שכמה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לך נא ראה את, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נא ראה את שלום אחיך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מעמק חברון ויבא שכמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לו לך נא ראה את שלום אחיך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לך נא ראה את שלום, וכן של: נא ראה את שלום אחיך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת שלום הצאן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וישלחהו מעמק, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

לז:טו וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

תעה בשדה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וישאלהו האיש לאמר, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והנה תעה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

מה תבקש – עיין שיחות הר"ן רפו, רבינו אמר לרבי נתן (יש שם את זה ביידיש): אתה הלא מדבר עם אנשים, יש לך לשאול אותם – מה?, עיין שם.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

לז:טז ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אחי אנכי, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. נא לי איפה הם רעים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נא לי איפה הם רעים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הגידה נא לי איפה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הם רעים בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מבקש הגידה נא לי איפה הם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אחי אנכי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: את אחי אנכי מבקש – לק"מ פ דף צג:.

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יז ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. בדתן בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מזה כי שמעתי בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: דתינה וילך יוסף, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יוסף אחר אחיו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האיש נסעו מזה כי ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: וילך יוסף אחר אחיו, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה ע"ה בגמטריאנ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יוסף אחר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

לז: יח ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו. להמיתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ויש כאן רש"י מפרסם שכז"ל אתו: כמו אתו עמו כלומר אליו, עכ"ל. ואחד גילה שיש כאן הסוד של מט"ט וכמעט נתחייב כליה על זה רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של אתו עמו כלומר אליו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתו מרחק ובטרם יקרב, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתו מרחק ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יט ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא. החלמות הלזה בא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש אל אחיו הנה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אל אחיו הנה בעל החלמות, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כ ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו. הראשי תיבות של: ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה (או חוץ מהתיבה האחרונה, ועם הכולל) בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כא וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש. הסופי תיבות של: ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מידם ויאמר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא נכנו נפש, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כב ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו. ראובן, גמטריא רנ"ט שזה אחד חסר מי"פ הוי"ה, בחי' עשרה מיני נגינה, שצריכים יוסף. ראובן יוסף ע"ה תיו (בגמטריא רבינו נחמן), עיין תורה ו', בסוד ימינך פשוט"ה לקבל שוים, שזה סוד הניקוד של ס"ג וקס"א, שעי"ז יש א'. וזה מה שראובן אמר להשליך את יוסף לבור למען הציל אתו – תאו. יוסף גמטריא ו"פ הוי"ה אז יש הבדל בינו לראובן ק"ד, שזה סוד המוחין של השכינה, שזה סוד באר, שג”כ מופיע בשמו של ראובן (ואותיות אבר כמובא, ס”ת לב טהור בר”א). וזה מה שלאה אמר ראו מה בין בני – פעמיים בן שזה ההבדל ביניהם. אז ראובן רצה שיוסף יתקן את הפגם של הבור (ובזה מיושב איך ראובן לא חש להנחשים, כי דוקא בטח בהא”ן, שיוסף יתקן את הבו”ר), ע"י הא"ן שנשאר בשמו, שאולי זה סוד א – עתיק, נ – אימא עלאה. ואמר אל תשפכ – ודם ע"ה א"נ, אלא השליכו אתו אל הבו"ר. למען הציל אתו, כנ"ל, מי-דם. להשיב-ו אל אב-י-ו, כי לראובן יש את האו"ב, אבל חסר אחד, סוד הי', שזה רק על ידי יוסף. וכאשר ראובן חזר וראה שיוסף איננו, ואמר (פסוק ל) אנה אני, בסוד הא"נ, וידוע מהכוונות לפסוקי דזמרה על הפסוק אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, ר"ת אני אנה, לתקן את העשרה הרוגי מלכות שהיו מעשרה טיפות קרי. שהתיקון על ידי עשרה מיני נגינה, שזה סוד אני כמבואר אצלנו בס"ד. והמוסר לקחת למעשה, זה שרבינו גילה בלק"מ וקצת רמוז בזוהר הקדוש, שאפילו חטא העגל היה יכול להיתקן בקלות אם לא היו עושים בידים. וכן קרי, אף שהוא חטא חמור, ראובן חשב שכיון שזה לא יהיה בידים, אז יכולים לסמוך על הרו"ב, והשליכו את יוסף, הצדיק לבו"ר. והבור רק אין בו מי"ם זה הצ'דיק. וזה טעות כי העיקר זה ללכת אחרי הצדיק לא אחר הרוב (וצבור, זה הרוב וגם הצדיק), כמו שהרמח"ל כותב בפירוש בתקונים חדשים, שהלכה כיחיד, רק בגלות ובחשך כאשר הצדיק נעלם אז צריכים ללכת אחר הרוב. “הילד איננו ואני אנה אני בא" ע"ה גמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בו למען הציל אתו מידם להשיבו, וכן של: למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו, בגמטריא נ נח. הציל אתו, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אל תשלחו בו למען הציל אתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הציל אתו מידם להשיבו, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: אתו מידם להשיבו אל אביו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של אל תשפכו דם השליכו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. להשיבו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כג ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו. הראשי וסופי תיבות של: את יוסף, וכן של: יוסף את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כתנתם הפסים ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אחיו ויפשיטו את יוסף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כתנת הפסים אשר בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כד ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים. הסופי תיבות של: אתו הברה והבור רק אין בו מים, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

רק אין בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רק אין, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

וישלכו אתו הברה, יש לפרש, כי בסתמא יוסף הצדיק היה הולך יותר עם האמונה הקדושה ברורה, והשבטים השליכו את כל זה אחר גיבם, ואמרו שזה כולו בורות, כי היו חכמים יותר ביותר....

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כה וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה. מגלעד ע"ה בגמטריא נחמן, גלעד ע"ה בגמטריא נ נח. נשאים, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. נשאים, ראשי תיבות – נחמן (בן) שמחה מאומן ישראל אודסר, נכאת ע"ה בגמטריא יז בתמוז. נכאת וצרי, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. עיניהם ויראו והנה, עם הט"ו אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו, וכן של: לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וגמליהם נשאים נכאת וצרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כו ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו. את דמו, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נהרג את, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כי נהרג את אחינו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בצע כי, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כח, לא נכנו נפש. נך נונפש עם ה' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ל וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא. ויאמר הילד איננו ואני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

לז:לה ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו. ויאמר כי ארד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ב וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה. כנעני ושמו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ג ותהר בן ויקרא את שמו ער. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ד ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ה ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ז וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְקֹוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְקֹוָֽה.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

ער בכור, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של:ער בכור יהודה רע בעיני ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ער בכור יהודה רע בעיני י', בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ער בכור יהודה רע בעיני ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל רע בעיני ה', כרעתו של אונן, משחית זרעו, שנאמר באונן וימת גם אותו, כמיתתו של אונן, ולמה היה ער משחית זרעו כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה, ע"כ.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפרשה תמוה איך בני יהודה חטאו כזה, ועוד הרי ער ואונן לא השוו כוונתם, אלא מיתתם.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד לפרש שער ראה שלא יכול להתגבר על תאוותו לתמר, ולא רצה להוליד בחי' בת, דהיינו כאשר האיש מזריע תחילה מרוב תאוותו, דהיינו שאינו מיוחס אלא להאמא (רש"י מו:טז ז"ל אלה בני לאה ואת דינה בתו, הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, ע"כ), ולכן היה משחית זרעו, כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה, היינו כי לא היה לו הסיפוק הזה, להכחיש יפיה בלבו, ושתתעבר ממנו ממש להיות מיוחס לו. והרי זה ממש כמו אונן, שהיה משחית זרעו כי ידע שלא לו יהיה הזרע, ורצה דוקא שהזרע יהיה מיוחס לו. וכל זה תיקן יהודה, כי בראותו שהמלאך מכריח אותו לבוא על תמר, והרי בודאי הזרע ימשך אחריה ולא יהיה לו, ועם כל זה מסר מעשיו להשם יתברך ונתן לה זרעו. ויתכן שגבית הערבון של חותמך ומטך ופתילך היה הסכם או הכרח שבאמת יתן זרעו.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' – שיחות הר"ן רמט.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יב וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו... ויגד לתמר...

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

בת שוע בגמטריא תשע"ח, ועם התיבות, תש"פ, ותמת בת שוע, היינו שעבר כבר לשנת תשפ"א, ואז עוברים מחטא השחתת זרע לבטלה ונתגלגל כל תהליך הגאולה בסיפור יהודה ותמר, במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יד ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עיני אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה. בפתח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יח יהודה נתן ערבון לתמר, חתמת פתילים ומטה, נראה שחותמת זה בחינת החתימה של נ נח נחמ נחמן מאומן, פתילים, בחי' הרוח של הצדיק, וזה דברי וכתבי הצדיק, וכתוב בתורה "והפתילים" בגימטריא ע"ה "פתק", והמטה, זה בחי' פצפצי"ה שהוא אחד משמות מט"ט. ועוד 'והמטה האלה' עם התיבות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כא וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה. הדרך ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כב וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה. אנשי המקום, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כה היא מוצאת. תרגם אונקלוס היא מתפקא, ובזה רואים הקשר בין הפתקא (אותיות תפקא) דוקא לענין נ נח נחמ נחמן מאומן, כי נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא צא"ת, ענין יציאה. וכן בתרגום לקמן על המילה: והוצאתני (מ:יד) ותפקנני.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ל וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל-יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר יצא אחיו אשר על ידו, עם הי"ט אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אחיו אשר על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. שני בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ידו השני ויקרא שמו, בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותקרא (בפסוק כתוב ויקרא) שמו זרח – לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ו ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה. ולא ידע אתו מאומה. ידע אתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יוסף יפה תאר ויפה מראה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יוסף יפה תאר בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי יוסף יפה תאר בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל ויהי יוסף יפה תאר, כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשער, אמר הקב"ה, אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב. מיד ותשא אשת אדוניו וכו', ע"כ. והנה בתחלת הפרשה (לז:א) פרש"י ז"ל והוא נער שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה, ע"כ. ולא מבואר שאם גם עכשיו זה היה נחשב למעשה נערות, או שכבר יש חשבון בדבר, אבל על כל פנים מבואר שעיקר ההקפידה עכשיו היה מחמת שיעקב אביו היה מתאבל. ויש לפרש בזה מה שרש"י הביא לקמן עה"פ ויבא הביתה לעשות מלאכתו (לט:יא) ז"ל וחד אמר לעשות צרכיו עמה, אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו' כדאיתא במסכת סוטה (לו:), עכ"ל. שכיון שראה דמות דיוקנו של אביו, והבין בצערו ואבלות שלו, מיד וינס ויצא החוצה, ונשאר בבחינת חוצה ובבית הסוהר, בהנהגה של צרה, וממילא נמלט מאותו נסיון שהיה מחמת שלא נשתתף בצער אביו. ועיין בחלק ד' – נחמן מאומן, ערך נסיונות, פרק הלכות עשיית עבירה, טעם החמישי בענין ילבש שחורים, שלא יתגבר הדינים בלכתו כנגד תוקפם, ע"ש.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי אם הלחם אשר הוא אוכל – לק"מ ב:ז דף ב:. ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה – לקמ"ת סז דף ל:.

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ט אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֘ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא-חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֨נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם-אוֹתָ֖ךְ בַּֽאֲשֶׁ֣ר אַתְּ-אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָֽרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹקִֽים.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם אותך, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. אם אותך באשר, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. את אשתו ואיך, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אעשה בגמטריא רבינו נ נח. וחטאתי לאלקים, עם הב' תיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חשך ממני מאומה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אותך באשר את אשתו, ושל: באשר את אשתו, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: באשר את אשתו ואיך אעשה, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: הרעה הגדלה הזאת, ושל: הגדלה הזאת וחטאתי, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולא חשך ממני – לק"מ סו:ד דף פד:.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יב וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּֽעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. חוצה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויתתפשהו בבגדו וינח בגדו אצלה וינס וכו' – שיחות הר"ן קי.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יט ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו. האלה עשה לי עבדך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

מ:א ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה, ופרש"י ז"ל שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם עכ"ל. והנה שר המשקים, המשקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים, ושמו אותו במשמר (ריש פרשת מקץ פסוק י), גמטריא פתק. ושר האפים, בלי ה"ים" של לשון רבים, בגמטריא הפתקא. שעל ידי שני דברים אלו בא הרווחה לאותו צדיק ר' ישראל דוב אודסר.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ט ויספר שר המשקים 'את חלמו' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יא וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה. את הכוס בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יד כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה. כאשר ייטב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

והוצאתני – תרגום אונקלוס ותפקנני, עמש"כ לעיל לח:כה.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

מ:טו כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

העברים וגם פה לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ באריכות בחלק ה' מאומן בערך שם ע"ב, בשם האחרון מו"ם.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

מ:טז וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי. אל יוסף אף אני בחלומי והנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יז ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי. אכל אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

מ:מא

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

מא:א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר. הסופי תיבות של: ופרעה חלם והנה עמד על היאר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי מקץ שנתים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויהי מקץ שנתים ימים ופרע, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור – לק"מ נד על התורה דף ס:. ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם – לקמ"ת ז על התורה דף יב.. ויהי מקץ – חיי מוהר"ן כא, כד.

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ב והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו. פרות יפות, פרות ע"ה בגמטריא התרפ"ב – השנה שסבא קיבל את הפתק. יפות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. הראשי תיבות של: והנה מן היא רעלת שבע פרות יפות מראה, וכן של: מן היא רעלת שבע פרות יפות מראה ובריאת, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היא רעלת שבע פרות ע"ה בגמטירא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מראה ובריאת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מן היאר בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והנה מן היאור עולות שבע פרות וכו' – לק"מ נד על התורה דף ס:.

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ג והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר. הראשי תיבות של: והנה שבע פרות אחרות עלות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מן היאר רעות מראה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מן היאר רעות מראה ודקות בשר ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: עלות אחריהן מן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר, עם הו' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ותעמדנה אצל הפרות על, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מן היאר, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ד ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. הראשי תיבות של: הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המראה ודקת הבשר את שבע ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הבשר את שבע הפרות ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והבריאת וייקץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה, וכן של: ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת, וכן של: הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: רעות המראה ודקת ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ותאכלנה הפרות, וכן של: המראה ודקת בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות. הראשי תיבות של: ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויישן ויחלם שנית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עלות בנה אחד, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ו והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן. הראשי תיבות של: ושדופת קדים, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: קדים צמחות אחריהן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושדופת קדים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שבע שבלים דקות שדופת קדים, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ז ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והמלאות וייקץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של והמלאות וייקץ, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ותבלענה השבלים הדקות, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ח ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה.

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

את חלמו ואין, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את חלמו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר, עם הי"ט אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותפעם רוחו וישלח ויקרא את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: חרטמי מצרים ואת כל חכמיה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל חכמיה ויספר פרעה להם, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את חלמו ואין בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואין פותר אותם לפרעה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותפעם רוחו וישלח, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: להם את חלמו ואין פותר בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וישלח ויקרא את כל חרטמי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מצרים ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: להם את חלמו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ט וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום. את חטאי אני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לאמר את חטאי אני מזכיר היום בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שר המשקים, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את פרעה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מזכיר היום בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

מא:י פרעה קצף על עבדיוויתן אתי במשמר בית שר הבטחים אתי ואת שר האפים. ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על עבדיו ויתן אתי במשמר בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קצף על, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שר הטבחים, וכן של: שר האפים, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתי ואת בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יא ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו. הסופי תיבות של: חלום בלילה אחד אני והוא איש, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: והוא איש כפתרון, עם הג' אותיות, במגטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ח אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יב ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר. אתנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אתנו נער, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. עברי, עם האותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. לנו את, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. איש כחלמו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עבד לשר הטבחים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חלמתינו איש כחלמו פתר בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לשר הטבחים ונספר, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ונספר לו ויפתר לנו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יג ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה. ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. השיב על, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פתר לנו כן היה אתי השיב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: היה אתי השיב על כני ואתו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי כאשר פתר לנו, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ויהי כאשר פתר לנו כן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי כאשר פתר לנו כן היה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לנו כן היה אתי השיב, וכן של: היה אתי השיב על, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יד וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שמלתיו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פרעה ויקרא את יסוף ויריצהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הבור ויגלח ויחלף שמלתיו בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישלח פרעה ויקרא את יוסף בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישלח פרעה ויקרא את יסוף ויריצהו מן בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מן הבור בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבו של: יוסף ויריצהו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את יוסף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויגלח ויחלף שמלתיו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

מא:טו ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לפתר בגמטריא נון חית מם נון. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. שמעתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ופתר אין, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

תיבות של: פרעה אל יוסף חלום חלמתי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואני שמעתי עליך לאמר בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יוסף חלום חלמתי בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: שמעתי עליך לאמר תשמע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חלום לפתר אתו בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לאמר תשמע חלום ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לאמר תשמע חלום לפתר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואני שמעתי עליו בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר פרער אל יוסף חלום חלמתי, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תשמע חלום לפתור – שיחות הר"ן רסב.

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

מא:טז ויען יוסף את פרעה בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. סופי תיבות אלהים יענה את שלום פרעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, יוסף את בגמטריא אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של כל הפסוק בדיוק בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יוסף את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את פרעה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לאמר בלעדי אלקים ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שיוסף אמר לפרעה בלע – די, בלע זה בחי' המלך הראשון של אדום שנזכר בסוף פרשת וישלח, והוא ענין של בליעת הדעת (כמבואר בסוף ספר אדיר במרום), ממש בחי' פרעה, אז יוסף אמר מספיק לשלוט, ומכאן ואילך אלהים יענה – מלשון עינוי, שעדיין יהיה תחת מדת הדין, אבל יהיה דין קדוש בחי' אלקים...

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יז וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וידבר פרעה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יוסף בחלמי, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בחלמי הנני עמד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בחלמי הנני עמד על ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: פרעה אל יסוף בחלמי הנני עמד על שפת היאר, עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יח והנה מן היא רעלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו. הראשי תיבות של: היא רעלת שבע פרות בריאות בשר ויפת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: פרות בריאות בשר ויפת תאר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בשר ויפת תאר ותרעינה באחו בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: היא רעלת שבע פרות ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מן היאר בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יט והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע. מאד ורקות, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והנה שבע פרות אחרות עלות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ורקות בשר לא ראיתי כהנה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחריהן דלות ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כ ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת. שבע הפרות, עם הח' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כא ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ.

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

ותבאנה אל, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותבאנה אל קרבנה, וכן של: אל קרבנה ולא, וכן של: אל קרבנה ומראיהן, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: באו אל קרבנה ומראיהן בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כאשר בתחלה ואיקץ בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רע כאשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ותבאנה אל קרבנה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ותבאנה אל קרבנה ולא נודע, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל קרבנה ולא נודע כי באו אל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש כאשר האדם עובד את השם בכל כוחו, אזי יש כמה עבודות פחותות שהוא היה רוצה לעשות אבל אין לו פנאי בשבילם, כי צריכים לתפוס את העיקר, אזי כאשר באים העתים שאין לו בהם חפץ לעבוד את ה' בכל כוחו, אז היה רוצה לפחות לתפוס את העבודות הקלות שהיה צריך לוותר עליהם, אם זה לקרוא מדרש ואגדה או איזה ספר או לעשות איזה מצוה וכדומה. ובאמת כך ראוי לעשות, וכמו ר' זירא (ברכות כח) כאשר לא היה יכול ללמוד, ישב בפתח בית המדרש, וכאשר התלמידי חכמים נכנסים ויוצאים יקום לפניהם ויקבל שכר. ונגד זה כתוב, ולא נודע כי באו אל קרבנה, שאפילו לא זוכים לתפוס את זה. ומראיהן רע כאשר בתחלה, שאפילו לא זוכים לעסוק באיזה עובדא של חול שהוא לתועלת, כמו איזה משא ומתן או לנקות או לתקן הבית.

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן לה, שצריכים שינה, ליתן נייחא למוחין, ויכולים לעשות את זה בלימוד פשטי אורייתא, או במשא ומתן עיין שם. ובליקוטי תפילות תפילות על זה שכאשר אינו זוכה לעבוד כמו שצריך, שעל כל פנים יעסוק באלו.

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולא נודע כי באו אל קרבנה – לק"מ נד:ו דף סב..

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כב שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות, אחד מלאת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עלת בקנה אחד, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וארא בחלמי והנה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כג והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם. הראשי תיבות תיבות של: שדפות קדים צמחות אחריהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צנמות בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כד ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי. תבלען בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ואמר אל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ותבלען השבלים הדקת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ה

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

סופי תיבות של: החרטמים ואין מגיד לי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: החרטמים ואין מגיד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואמר אל החרטמים, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: השבלים הטבות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כה ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלקים עשה הגיד לפרעה. הראשי תיבות של: חלום פרעה אחד הוא את אשר האלקים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עשה הגיד לפרעה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר יוסף אל פרעה חלום, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: פרעה חלום פרעה אח הוא את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל פרעה חלום פרעה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: חלום פרעה אחד הוא – לק"מ נד:ו דף סב..

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כו שבע פרות הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא. שבע פרות הטבת שבע שנים הנה ס"ת בגמטריא פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן עם ג' כוללים, וכן הגמטריא של הראשי תיבות של: שבע פרת הטבת שבע שנים. הראשי וסופי תיבות של: שבע שנים, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: שנים הנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שבע שנים הנה חלום אחד הוא, עם הו' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: השבלים הטבת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלולם אחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

מא:לא ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. נבון בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של אלקים את כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'אותך את כל זאת אין נבון' עם הי"ח אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (- היינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

מא:לב ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשתו. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לעשתו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ממהר, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועל השנות החלום אל פרעה פעמים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

נכון פרש"י מזומן ע"כ. מזומן, עם האותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועל השנות החלום כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשותו – לק"מ נד:ו דף סב..

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

מא:לג ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים.

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. איש, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נבון, בגמטריא נ נח. ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

מא:לד יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשע שני השבע. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. וחמש בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

מא:לה ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו. ושמרו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

מא:לח וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל-עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹקִ֖ים בּֽוֹ.

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר פרעה אל עבדיו, עם הט"ז אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה, עם הכ"ד אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. איש אשר, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כזה איש אשר רוח אלקים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו – לק"מ יט:ג דף כו.. איש אשר רוח אלקים בו – לק"מ נד:ו דף סג..

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

מא:לט וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל-יוֹסֵ֔ף אַֽחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹקִ֛ים אֽוֹתְךָ֖ אֶת-כָּל-זֹ֑את אֵין-נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ.

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אחרי הודיע אלקים, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. נבון בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך את, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלקים אותך את כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אחרי הודיע אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך – לק"מ לד:ה דף מח.. אין חכם ונבון כמוך – לק"מ לו:ב דף נ..

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

מא:מ אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך.

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן. אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

רק הכסא אגדל ממך, לא אמר, יהיה גדול, אלא לשון פועל, אני אגדל אותו ממך. וביאר הדברים על פי המשנה ביומא פרק ז (סח:) חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, ומבואר בגמרא שם (סט.) כולה משום כבודו דכהן גדול היא – שמראים בכך את השררות הרבות שתחתיו, וכמו שפירש המשך חכמה בפרשת קרח על הפסוק כי תשתרר עלינו גם השתרר, שעל ידי שממנים כל מיני פקידים ומנוים בהדרגה תחתיו, הרי זה מרבה בכבודו. וכן כאן על ידי שפרעה ישים את יוסף למשנה, הרי יגדל כסאו ממנו גופא.

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי – לק"מ קב דף צז:.

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

מא:מג וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר-ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל-אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

אתו במרכבת, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. על כל ארץ מצרים, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. לפניו אברך ונתון אתו על כל, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: המשנה אשר לו ויקראו, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים ע"ה בגמטריא נחמ מאומן.

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:וירכב אותו במרכבת המשנה – לק"מ נח:ד דף סט:. אברך – לק"מ עד דף צ.. ויקראו לפניו אברך – לק"מ פ דף צג:.

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

מא:מד וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל-יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא-יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת-יָד֛וֹ וְאֶת-רַגְל֖וֹ בְּכָל-אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אני פרעה בגמטריא רבינו נחמן. ובלעדיך, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. פרעה ובלעדיך, בגמטריא רבי נחמן מאומן. ירים איש את, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת, עם הכ"ח אותיות וח' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ידו ואת רגלו, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ירים איש את ידו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את ידו ואת רגלו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו – לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד., פ דף צג:.

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

מא:נא וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת-שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי-נַשַּׁ֤נִי אֱלֹקִים֙ אֶת-כָּל-עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל-בֵּ֥ית אָבִֽי.

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא יוסף, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב. את שם הבכור, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הבכור מנשה, עם הב' תיבות, בגמטריא נון נון חית. נשני אלקים ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. כל בית אבי, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. את כל עמלי ואת כל בית, עם הו' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים.

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלקים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי נשני אלקים את כל, ושל: נשני אלקים את כל עמלי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי נשני אלקים – לק"מ נו:ג דף סה:. כי נשני אלקים את כל בית אבי – לק"מ צז דף צו:.

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

מא:נב וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי-הִפְרַ֥נִי אֱלֹקִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי.

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

ואת שם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שני בגמטריא רבי נחמן. אפרים כי, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. כי הפרני ע"ה, בגמטריא רבינו נ נח. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי הפרני אלקים בארץ עניי – לק"מ צז דף צו:.

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

מא:נה ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. ללחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

מא:נו וְהָֽרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל-פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶת-כָּל-אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּֽחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויחזק הרעב בארץ, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויפתח יוסף את, עם הי"א אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. וישבר למצרים ויחזק, עם הט"ו אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל פני הארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פני הארץ ויפתח, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויפתח יוסף את, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את כל אשר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והרעב היה על כל פני הארץ – לק"מ כג:ו דף לו:.

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ה ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען. הבאים כי היה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ו ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה. 'השליט' בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'המשביר', המ' וי' ביחד הם נ', הרי אותיות רנב"ש – ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה. וזה מש"כ (משלי יא:כו) וברכה לראש משביר, כי רבינו הוא הראש, 'וברכה' עם האותיות בגמטריא ברזל, שם המשפחה של סבא ישראל, האותיות הפנימיות של 'לראש' ר”א, ראשי תיבות רבקה אייזיק, הוריו של סבא ישראל, ושל המשביר – ב”י – ראשי תיבות ישראל בער.

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של 'הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויוסף הוא השליט – לק"מ לד:ב ד מח., פ דף צג:. ויוסף הוא השליט הוא המשביר – לקמ"ת סז דף לא.. ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו – לק"מ יא:ו דף טו..

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יא כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים. כלנו בני איש אחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נחנו – אותיות נ נח, וכן האותיות האמצעים של אנחנו.

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

כנים, יש לפרש על פי המדרש שוחר טוב (תהלים א:ה), ש'כן' שייך למעשה בראשית, הבאתיו לקמן מח:יח עיין שם ובמגלה עמוקות.

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יג וַיֹּֽאמְר֗וּ שְׁנֵי֣ם עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים | אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ-אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת-אָבִ֨ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָֽאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ.

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו, אותיות האמצעיות נ נח. איש בגמטריא רב נ נח, וכן במילואו, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את ע"ה בגמטרא ברסלב נ נח. בארץ כנען בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה, ועם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנים עשר עבדיך בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י בפסוק יב-יג למה לא נכנסתם בשער אחד, ויאמרו שנים עשר עבדיך וגו', ובשביל אותו אחד שאיננו, נתפזרנו בעיר לבקשו, ע"כ. וקשה למה נכנסו לכל זה, [וכמו שבאמת תבע אותם יעקב בסוף למה הזכירו שיש להם עוד אחד, אכן לתירוצם כאן לא היו צריכים להזכיר אלא אחד עשרה, ולכן מוכרח כמו שכתוב לקמן מג:ז שאול שאל האיש לנו ולמודלתנו לאמר וכו' היש לכם אחד, וכמו שכתוב בריש פרשת ויגש פסוק יט, אדני שאל וכו' היש וכו' או אח, ומה שכתוב שם ואחיו מת ופירש רש"י מפני היראה היה מוציא שקר מפיו, צריך לומר שאמרו לו שאחר החיפושים שלהם נתברר שהוא מת], הלוא רש"י כתב טעם למה התפזרו שם, זה לשונו (לעיל מב:ה) בתוך הבאים, מטמינין עצמן שלא יכירום, לפי שצוה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתחו, כדי שלא תשלוט בהם עין הרע וכו' עיין שם, אז למה לא אמרו ליוסף טעם זה. ואולי י"ל שזה דומה יותר מדי לטענת יוסף שמרגלים הם, כי בזה הם מודים שהטמינו את עצמם, והם רצו להכחיש שלא הטמינו עצמם כלל. ואולי י"ל שנגד פני יוסף לא היה שייך לטעון חשש של עין הרע, כי בן פורת יוסף עלי עין, ולא היה קיים כלל בפניו מושג של עין הרע. וזה בעצם מה שאמרו שהיו מחפשים את יוסף, כי כניסתם בפיזור היה כדי להשיג הגנה מעין הרע, והוא ההישג של יוסף.

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יד וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יוֹסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם.

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר אלהם יוסף, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אלכם לאמר מרגלים, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר אלהם יוסף, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

מב:טז שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֘ וְיִקַּ֣ח אֶת-אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִֽבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם-לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם.

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

את אחיכם, עם התיבות, בגמטריא נחמן מברסלב. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. חי פרעה כי, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. שלחו מכם אחד ויקח, בגמטריא פתקא. שלחו מכם אחד ויקח את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ואתם האסרו ויבחנו דבריכם, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד ויקח את אחיכם ואתם, ושל: את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו, ושל: ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת, ושל: האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: האמת אתכם ואם לא חי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואתם האסרו ויבחנו דבריכם – לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יח את האלקים אני ירא. את האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

מב:לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען. אבינו בארץ כנען, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

מב:לג ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו. הניחו אתי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

מב:לה וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה-אִ֥ישׁ צְרוֹר-כַּסְפּ֖וֹ בְּשַׂקּ֑וֹ וַיִּרְא֞וּ אֶת-צְרֹר֧וֹת כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַֽאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ.

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי הם מריקים, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה איש, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. ויראו את, עם הז' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. כספיהם ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שקיהם והנה איש צרור כספו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בשקו ויראו את צררות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: צררות כספיהם המה ואביהם וייראו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו – לק"מ י:ד דף יג.. ויהי הם מריקים את שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות כספיהם המה ואביהם וייראו – לק"מ יז על התורה דף כא:. ויהי הם מריקים – חיי מוהר"ן ז.

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

מב:לו וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַֽעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֨נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת-בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה.

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף איננו ושמעון, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כלנה, עם הד' אויות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר להם יעקב אביהם אותי שיכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי היו כולנה – לק"מ יז על התורה דף כא:. ויאמר להם יעקב אביהם אותי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו – לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ב ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר עליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל. ויהי כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ה ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם. אינך משלח לא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ז ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם. העוד אביכם חי היש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על פי הדברים האלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אח ונגד לו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו – לק"מ רכט דף קיד:.

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ח ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו. גם אתה גם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יא ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים. ע' בפנים הספר 670:ג, וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג שמזמרת הארץ בחינת הזמר והניגון של ארץ ישראל. ובחיי מוהר"ן (אות הפת"ק!) כתב שזה בחי' כסף משנה ושפע כפולה, ע"ש, הרי בחי' שיר פשוט כפול. [והנה בירידתם למצרים הביאו כסף, ובחזרתם הביאו כסף משנה, וכאשר הלכו שנית, הביאו אותם מנות שנים, עם משנה כסף, עוד שני מנות שמא יוקר השער כמש"פ רש"י, הרי מרובע בדילוג המשולש, כי הם עצמם בחי' השליש – שליח, כמו המשרה את אשתו ע"י שליש (כתובת סד:)].

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אם כן אפוא זאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "אפוא זאת" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות. "עשו קחו" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "מזמרת הארץ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן עם הכולל (פעמיים ננננ"מ ממש בחי' שפע כפולה כנ"ל). מזמרת הארץ, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בטני-"ם ושקדים" עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסידורי עדות המזרחים מביאים מהאריז"ל לכוון שמות היוצאים מפסוק זה: כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה (נעורירו"ן), והנה השם הזה מתחיל עם נ' ומסיים עם ן' כמו נחמן, ובפנים עוריר"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צרי ומעט דבש נכאת (רוט"א) ולט בטנים ושקדים (צדנלב"ש). והנה השני שמות אלו, רוט"א צדנלב"ש ע"ה, הם בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה בספר אדם ישר (קמארנא) כותב שהשם צדנלב"ש בגמטריא שכינה הוי"ה אדנ"י, והנה הגמטריא עם אלו הג' תיבות וי"ג אותיות, נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וקחו מזמרת הארץ בכלילכם – לקמ"ת סג דף כט:.

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יד וא"ל שד"י יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי. לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אחר פרש"י ז"ל רוח הקודש נזרקה לו (ב"ר צא:ז) לרבות יוסף, עכ"ל, עמש"כ בערך אחוריים.

</div>


## Segment 1392

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וא-ל ש-די יתן לכם רחמים – לקמ"ת ח:ב דף טז., סב דף כט:.

</div>


## Segment 1393

<div dir="rtl" lang="he">

מג:טו ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף. המנחה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 1394

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יז ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף. יוסף ויבא האיש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1395

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כב וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו. אחר הורדנו בידנו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1396

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כה ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם. המנחה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 1397

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כו ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה. המנחה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 1398

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כט וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת-בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֘ בֶּן-אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹקִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי.

</div>


## Segment 1399

<div dir="rtl" lang="he">

אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלקים יחנך בני, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים. אמרתם אלי ויאמר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1400

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1401

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר אמרתם אלי ויאמר אלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1402

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלקים יחנך בני – לק"מ א דף א..

</div>


## Segment 1403

<div dir="rtl" lang="he">

מג:לב וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים. לבדם ולמצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לחם כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1404

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ד הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה. הרחיקו ויוסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1405

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יב ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ויצא הגביע באמתחת בנימן. ויחפש בגדול החל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1406

<div dir="rtl" lang="he">

מד:טז ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלקים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו. הננו עבדים לאדני גם אנחנו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1407

<div dir="rtl" lang="he">

ויגש

</div>


## Segment 1408

<div dir="rtl" lang="he">

ויגש ע"ה בגמטריא רבי נ נח

</div>


## Segment 1409

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יח ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.

</div>


## Segment 1410

<div dir="rtl" lang="he">

באזני אדני ואל יחר אפך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1411

<div dir="rtl" lang="he">

"כי כמוך כפרעה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1412

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר, וכן של: בי אדני ידבר נא עבדך, וכן של: אדני ידבר נא עבדך דבר, וכן של: ידבר נא עבדך דבר באזני, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: באזני אדני ואל יחר בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: אפך בעבדך כי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. נא עבדך ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויגש אליו יהודה ויאמר בי, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר בי אדני ידבר נא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עבדך דבר בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1413

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויגש אליו יהודה – לק"מ סב:א דף עה:.

</div>


## Segment 1414

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יט אדני שאל את עבדיו לאמר יש לכם אב או אח. הראשי תיבות של: שאל את עבדיו לאמר היש, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את עבדיו בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: עבדיו לאמר היש לכם אב, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שאל את עבדיו לאמר היש לכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1415

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כ ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו. אל אדני יש לנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: זקנים קטן, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ונאמר אל אדני יש לנו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: קטן ואחיו מת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זקן וילד זקנים קטן, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: מת ויותר הוא לבדו לאמו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואחיו מת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויותר הוא לבדו לאמו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1416

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כא ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו. הראשי תיבות של: אלי ואשימה עיני עליו ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אלי ואשימה עיני, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח. ותאמר אל עבדיך ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1417

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כב ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת. ונאמר אל אדני לא יוכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את אביו, ושל: אביו ומת, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יכול הנער לעזב את אביו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1418

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כג ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני. אתכם לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הקטן אתכם לא תספון לראות פני, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ותאמר אל עבדיך אם לא, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הקטן אתכם לא תספון לראות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ותאמר אל עבדיך אם לא ירד, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: אתכם לא תספון לראות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1419

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כד ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני. הראשי תיבות של: עלינו אל עבדך אבי ונגד, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עבדך אבי ונגד לו את, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לו את דברי בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אבי ונגד לו את דברי אדני בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי עלינו, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עלינו אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את דברי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ויהי כי עלינו אל עבדך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ועם הכ"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ונגד לו את דברי אדני, עם הה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1420

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כה ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל. שבו שברו לנו מעט אכל בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1421

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כו ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו. אם יש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אתנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. פני האיש בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: אתנו וירדנו כי לא נוכל ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחינו הקטן אתנו, וכן של: הקטן אתנו וירדנו, וכן של: ואחינו הקטן איננו, וכן של: הקטן איננו אתנו, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נוכל לרדת אם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לרדת אם יש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1422

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כז ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי. שנים ילדה לי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אבי אלינו אתם ידעתם בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עבדך אבי אלינו בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שנים ילדה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שנים ילדה לי אשתי, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עבדך אבי אלינו אתם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1423

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כח ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. מאתי, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ולא ראיתיו עד הנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויצא האחד מאתי ואמר אך ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אך טרף טרף ולא ראיתיו עד, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1424

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כט ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה. הראשי וסופי תיבות של: ולקחתם גם את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גם את זה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פני וקרהו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אסון והורדתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את שיבתי ברעה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולקחתם גם את זה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את, עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1425

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ל ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו. עבדך אבי בגמטריא נ נח ע"ה. אתנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: איננו אתנו ונפשו קשורה, וכן של: ונפשו קשורה בנפשו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו, וכן של: כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועתה כבאי אל עבדך, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אתו ונפשו קשורה, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1426

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונפשו קשורה בנשפו – לק"מ קלה דף קלג..

</div>


## Segment 1427

<div dir="rtl" lang="he">

מד:לא והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה. ביגון שאלה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: כי אין הנער ומת והורידו עבדיך, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ומת והורידו עבדיך את שבית עבדך אבינו ביגון, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ומת והורידו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אין הנער ומת והורידו עבדיך את, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עבדיך את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראש יוסופי תיבות של: כראותו כי אין ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1428

<div dir="rtl" lang="he">

מד:לב כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. אבי לאמר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. לא אביאנו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אליך וחטאתי לאבי, עם הי"ד אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ערב את הנער מעם אבי לאמר אם, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: את הנער מעם אבי לאמר אם לא, וכן של: הנער מעם אבי לאמר אם לא אבינו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הנער מעם אבי לאמר אם לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כי עבדך ערב את הנער בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: אם לא אביאנו אליך וחטאתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לאמר אם לא אבינו אליך וחטאתי לאבי כל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הנער מעם בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אבי לאמר אם, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1429

<div dir="rtl" lang="he">

מד:לג ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעלה עם אחיו. יש"ב ר"ת שמעון בר יוחאי וכו' כידוע, ישב-נא, כבר מרמז על רבינו נ'חמן ב'ן ש'מחה (שגם שמו היה י'צחק כידוע), ויש בזה גם רמז על י'שראל ב'ר א'דסר – ב'ן א'ייזיק ש'למה. הראשי תיבות של: הנער עבד לאדני, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הנער עבד לאדני והנער יעל אם אחיו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישב נא עבדך בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאדני והנער יעל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1430

<div dir="rtl" lang="he">

מד:לד כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי. הס"ת של 'אראה ברע אשר ימצא את אבי' ע"ה – התרפ"ב השנה שסבא – אב"י – ישראל בער אודסר – קבל את הפתק. והאותיות שלפני אבי – רימצאאת, אותיות מאיר צא"ת, מאיר על שם ר' מאיר בעל הנס שאצלו היה נס הפתק, שאצלו סבא נפל ברע ומצא את הפתק, וצא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ואתיות הנשארות – ברע אש- בן רבקה (שיינדל – ע??) (ו)אייזיק שלמה). גם לכאו' המלאך הנזכר בפתק, פצפצי"ה שזה אחד מהשמות של מט"ט הוא בחי' נער. ויש לפרש לשון הפסוק – אעלה אל אבי : אעלה את אבי, וכעין מה שמצינו בריש ספר שמואל (פסוק כז) אל הנער הזה התפללתי. והמלאך הזה (הממונה על תקיעת שופר) דייקא מקושר להראש השנה של רבינו, כי מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא שכדי לעשות ראש השנה צריך להיות בבחינת מקומו של עולם, והרי זה בחי' אתי, וכמו שדרשו חז"ל עה"פ הנה מקום אתי.

</div>


## Segment 1431

<div dir="rtl" lang="he">

והנה על פי הדברים האלו התעוררתי לפירוש חדש על השאלה שהעליתי (עיין מש"כ במקומו, בנוסח הפתק) איך לפרש מה שהיה קשה לרבינו לרדת ע"ש. די"ל שבאמת סבא היה ראוי שיעלה לראות את רבינו, אבל מאיזה סיבה היה צורך שרבינו יגלגל הדברים שהמסר יהיה בירידה, והיה קשה הדבר הזה מאד לרבינו.

</div>


## Segment 1432

<div dir="rtl" lang="he">

אל אבי והנער איננו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אעלה אל אבי והנער איננו אתי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והנער איננו אתי פן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ברע אשר ימצא ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1433

<div dir="rtl" lang="he">

מה:א ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו. כל איש בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הוציאו כל איש, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. התודע, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לכל הנצבים עליו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: איש אתו בהתודע יוסף בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ולא עמד איש אתו בהתודע יוסוף אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל איש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1434

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ב ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמעו בית פרעה. את קלו בבכי עם האותיות בגמטריא פתק. ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ויתן עם האותיות בגמטריא יז תמוז. בבכי וישמעו (גמטריא ויתן) עם התיבות בגמטריא מאיר בעל הנס. ביתפ – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וזה מצרים ובית פרעה כי הוא מתחיל מן המצר, באות נ, ומתפשט דרך האחוריים בחי' ערף – פרעה.

</div>


## Segment 1435

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויתן את קלו בבכי, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: קלו בבכי וישמעו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קלו בבכי וישמעו מצרים בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: בית פרעה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בית פרעה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1436

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ג ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו. אב"י ר"ת ישראל בער אודסר (ויש בזה לכאו' הסוד של אני נ נח וכו'). אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חי ולא יכול אחיו לענות אתו, עם הו' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העוד אבי חי ולא יכול אחיו לענות אתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: יכלו אחיו לענות אתו כי, וכ של: אחיו לענות אתו כי נבהלו, וכן של: לענות אתו כי נבהלו מפניו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לענות אתו בגמטריא רבנו נחמן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1437

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ד ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה. גשו נא בגמטריא רבי נחמן. ויאמר יוסף, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר, בגמטריא נחמן מבן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יוסף אחיכם אשר מכרתם, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: אחיכם אשר מכרתם אתי, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחיו גשו נא, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יוסף אחיכם אשר מכרתם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נא אלי ויגשו ויאמר, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אני יוסף אחיכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1438

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ה ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם. למחיה שלחני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ועתה אל תעצבו, וכן של: אל תעצבו ואל, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הנה כי למחיה שלחני, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: למחיה שלחני אלקים לפניכם בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועתה אל תעצבו, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועתה אל תעצבו ואל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אל תעצבו, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מכרתם אתי הנה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי למחיה שלחני אלקים לפניכם, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למחיה שלחני אלקים לפניכם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1439

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ו כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר. וקציר בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר אין חריש, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר אין חריש וקציר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד של: חמש שנים אשר, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: חמש שנים אשר אין, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: שנים אשר אין חריש וקציר, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זה שנתים, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שנתים הרעב בקרב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בקרב הארץ ועוד, בגמטריא נ נח ע"ה. אין חריש ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 1440

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ז וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה. לשום לכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ולהחיות ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: לשום לכם שארית בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שאירת בארץ, וכן של: בארץ ולהחיות, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1441

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ל וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל-יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת-פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי.

</div>


## Segment 1442

<div dir="rtl" lang="he">

ראותי את פניך, בגמטריא נחמן בן שמחה מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ר"ת פאר, מדתו של יעקב ראה בבנו כמו שצריך כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז וכו', אלחנן נ נח). כי עודך חי, בגמטריא נחמן (והרי יעקב חי קמ"ז שנה חסר מ"כי עודך חי").

</div>


## Segment 1443

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1444

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הפעם אחרי ראותי את פניך כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1445

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ח ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים. האלקים וישמיני לאב, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלקים וישמני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתי הנה כי האלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וישימני לאב לפרעה ולעדון לכל ביתו, עם הו' אותיות, בגמטראי נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: שלחתם אתי הנה כי האלקים וישימני לאב, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכל ביתו ומשל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1446

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלקים לאון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד. אל תעמד, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. רדה אלי אל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. לאדון לכל מצרים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מהרו ועלו אל אבי, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר, ופרש"י, ארץ ישראל גבוה מכל הארצות, יה"ר שנזכה כבר להביא את ציון רבינו לארץ אב"י. הראשי תיבות של: אמר בניך יוסף שמני אלקים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלקים לאדון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כה אמר אמר בנך יוסף שמני אלקים לאודן לכל מצרים רדה אלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: אלקים לאדון לכל מצרים רדה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שמני אלקים לאדון לכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1447

<div dir="rtl" lang="he">

מה:י וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך. אשר לך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. גשן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אתה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: והיית קרוב אלי אתה, וכן של: קרוב אלי אתה ובניך, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: גשן והיית קרוב בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: וישבת בארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בארץ גשן והיית קרוב אלי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וכל אשר לך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: בארץ גשן והיית קרוב אלי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אלי אתה ובניך ובני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והיית קרוב אלי אתה ובניך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1448

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יב והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם.

</div>


## Segment 1449

<div dir="rtl" lang="he">

אחי בנימין כי פי המדבר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1450

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אחי בנימין כי פי המדבר, ושל: בנימין כי פי המדבר אליכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1451

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ראות ועיני אחי בנימין כי פי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמ ןמאומן.

</div>


## Segment 1452

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי פי המדבר אליכם – לק"מ לד:ח דף מח:.

</div>


## Segment 1453

<div dir="rtl" lang="he">

מה:טז והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו. לאמר באו אחי יוסף וייטב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1454

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יח ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים. ואתנה לכם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואתנה לכם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1455

<div dir="rtl" lang="he">

מה:כז וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל-דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת-הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר-שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַֽעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם.

</div>


## Segment 1456

<div dir="rtl" lang="he">

את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם, עם ב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אשר דבר אלהם, עם הג' תיבת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אליו את כל, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1457

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1458

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר שלח יוסף לשאת אתו, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: יוסף לשאת אתו ותחי ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1459

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותחי רוח יעקב – לק"מ כג:א דף לד:, עח דף צב:.

</div>


## Segment 1460

<div dir="rtl" lang="he">

מה:כח וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד-יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת.

</div>


## Segment 1461

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ישראל, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ישראל רב, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ישראל רב עוד יוסף, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1462

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1463

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל רב עוד. רב לי עוד שמחה וחדוה, הואיל ועוד יוסף בני חי, ע"כ. המפרשים כבר דנו בזה במש"כ רש"י לעיל (לג:יא) עה"פ יש לי כל ז"ל כל ספוקי. ועשו דבר בלשון גאוה, יש לי רב (לג:ט), יותר ויותר מכדי צרכי, ע"כ. ויש שפירשו שבענין שמחה ובענין רוחניות שאני. ובאמת הריבוי כאן הוא על ידי יוסף (שהוא הלהבה שאוכלת עשו), וזה מדתו, תוספת, יוסף ה' לי בן אחר, וכן מצינו ריבוי ברכאן, וכן לקמן (מו:כט) ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל וכו' ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד, ופרש"י ז"ל לשון הרבות בכיה וכו' הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 1464

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ד אָֽנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָֽנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם-עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל-עֵינֶֽיךָ.

</div>


## Segment 1465

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי ארד, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. (ו)יוסף ישית ידו על עיניך, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1466

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מצרים ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1467

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך – שיחות הר"ן פו. ויוסף ישית ידו על עיניך – לק"מ נד:ו דף סג..

</div>


## Segment 1468

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כג עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והאר"י גילה כוונות שלמות על זה, בסוד ח"י החיים והשכינה).

</div>


## Segment 1469

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כז וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר-יֻלַּד-ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל-הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵית-יַֽעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים.

</div>


## Segment 1470

<div dir="rtl" lang="he">

ובני יוסף אשר ילד לו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית, עם ב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1471

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שנם כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1472

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יוסף אשר ילד לו במצרים נפש, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: הנפש לבית יעקב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובני יוסף אשר ילד, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: יוסף אשר ילד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1473

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כל הנפש הבאה לבית יעקב – לק"מ קפא דף קט..

</div>


## Segment 1474

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כט ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד.

</div>


## Segment 1475

<div dir="rtl" lang="he">

וירא אליו ויפל על ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1476

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ לעיל מה:כח בפרש"י שהריבוי הוא מדת יוסף.

</div>


## Segment 1477

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא את שמע, ע"כ. ועיקר נוסח שמע, כמו שכתוב בתורה (דברים ו:ד), לא היה אלא בפרשת ויחי, בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו אמר להם שמעו אל ישראל שבשמים אביכם, שמא יש בלבכם מחלקת על הקב"ה, אמרו לו – שמע ישראל אבינו וכו', מדרש רבה, צח.

</div>


## Segment 1478

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ל וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל-יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת-פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי.

</div>


## Segment 1479

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ישראל, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כי עודך חי, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1480

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אמותה הפעם, פשוטו כתרגומו (-אלו אנא מאית בזמנא הדא מנחם אנא). ומדרשו, סבור הייתי למות שתי מיתות, בעולם הזה ולעולם הבא וכו' עכשיו שעודך חי, לא אמות אלא פעם אחת (תנחומא ישן י), ע"כ. אכן רש"י לקמן בפרשת ויחי (מט:לג) עה"פ ויכל יעקב וכו' ויגוע ויאסף אל עמיו כז"ל ויגוע ויאסף, ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רז"ל (תענית ה:ב) יעקב אבינו לא מת, ע"כ. אפילו פעם אחת לא מת. ויש לפרש אמותה הפעם, מלשון ותפעם רוחו (מקץ מא:ח, פרש"י ז"ל ומטרפא רוחה, מקשקשת בתוכו כפעמון), שרק זה יהיה קצות המיתה שיקרה לו.

</div>


## Segment 1481

<div dir="rtl" lang="he">

מו:לא ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעהואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי. בארץ כנען באו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1482

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה. לקח חמשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1483

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ה ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך. אל יוסף לאמר אביך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1484

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יב וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת-אָבִ֣יו וְאֶת-אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל-בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף.

</div>


## Segment 1485

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. כל בית אביו ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. כל בית אביו עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1486

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1487

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את אביו ואת אחיו, ושל: אביו ואת אחיו ואת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: כל בית אביו לחם לפי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1488

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויכלכל יוסף את אביו ואת ביתו לחם לפי הטף – לק"מ ב:ד דף ב..

</div>


## Segment 1489

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יד וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה. שברים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1490

<div dir="rtl" lang="he">

מט:טו ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף. ומארץ כנען ויבאו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1491

<div dir="rtl" lang="he">

מז:טז ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף. ואתנה לכם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 1492

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יז ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשה ההוא. ובמקנה הצאן ובמקנה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1493

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יט לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם-אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה-אֹתָ֥נוּ וְאֶת-אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן-זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָֽאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם.

</div>


## Segment 1494

<div dir="rtl" lang="he">

נמות ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. אנחנו, אותיות הפנימים, נ נח. ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם, עם הכ"ג אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1495

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גם אנחנו גם אדמתנו קנה, ושל: אדמתנו קנה אתו ואת, ושל: קנה אתנו ואת אדמתנו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולא נמות והאדמה לא תשם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1496

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1497

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תן זרע ונחיה – לק"מ לט דף נג:.

</div>


## Segment 1498

<div dir="rtl" lang="he">

מז:כב רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם. חק, בגמטריא נ נח. חקם, בגמטריא נחמן. אדמתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ-חמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1499

<div dir="rtl" lang="he">

מז:כג וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל-הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא-לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת-הָֽאֲדָמָֽה.

</div>


## Segment 1500

<div dir="rtl" lang="he">

אל העם, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ויאמר יוסף אל העם הן, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נון נון חית. זרע וזרעתם את האדמה, עם הט"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את, עם המ"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 1501

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה, ושל: קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1502

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קניתי אתכם היום ואת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת אדמתכם לפרעה הם לכם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הא לכם זרע וזרעתם את ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1503

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הא לכם זרע – לק"מ נג דף ס:, נז:ח דף סח:, צז דף צו., לקמ"ת פא דף לח..

</div>



# פרשת ויחי

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/14/

# פרשת ויחי

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/14


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מז:כח ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בארץ מצרים שבע עשרה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

שנה בגמטריא פצפצי"ה, ו-בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שני בגמטריא רבי נחמן. עשרה, עם האותיות והכולל, בגמטריא פתק. יעקב שני, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויהי ימי יעקב שני חייו שבע בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויחי יעקב, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויהי ימי יעקב, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: עשרה שנה ויהי ימי בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יעקב בארץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בארץ מצרים שבע, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שבע עשרה שנה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שנה ויהי ימי יעקב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שבע שנים, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: וארבעים ומאת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. דבר אחר שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו, ע"כ. ויש להעמיק על פי מה שהעיר המגלה עמוקות (מהדורה תנינא, פרשת חיי שרה ד"ה גם אמר, עמ' כו.) שיש קע"ה פרשיות בתורה (מס' סופרים טז:י) והם כנגד שנותיו של אברהם, ובתהלים יש קע"ז מזמורים (מס' סופרים פרק טז) כנגד שנותיו של יעקב. והרי כתוב (ישעיה כט:כב) בית יעקב אשר פדה את אברהם. כי דוד תיקן ה' ספרי תהלים כנגד ה' חומשי תורה. וכאן נתחשך התורה והוצרכו לתהלים.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מז:כט ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים. לבנו ליוסף, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאוומן. ליוסף ויאמר לו, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שים נא, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חסד ואמת אל, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: חן בעיניך שם, וכן של: שים נא ידך, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: לו אם נא מצאתי חן בעיניך שם נא ידך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תחת ירכי ועשית עמדי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי תיבות שלואמת אל נא תקברני, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: למות ויקרא לבנו ליוסף, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופ תיבות של: ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: לבנו ליוסף ויאמר, וכן של: ליוסף ויאמר לו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בעיניך שים נא ידך תחת ירכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולפני המילים האלו, יש את הסופי תיבות של: נא מצאתי חן: אנ"י. הסופי תיבות של: חסד ואמת אל נא תקברני במצרים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בעיניך שים נא ידך תחת ירכי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ימי ישראל למות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לבנו ליוסף ויאמר, וכן של: ליוסף ויאמר לו, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצאתי חן בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ועשית עמדי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמת אל נא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל נא תקברני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ל ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אני אעשה כדברך. אנכי אעשה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בקרברתם, עם האותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אבתי, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וקברתני בקברתם ויאמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמןן מאומן. אותיו היסוד של: ויאמר אנכי אעשה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אבתי ונשאתני ממצרים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עם אבתי ונשאתני ממצריםוקברתני בקברתם ויאמר אנכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מז:לא ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה. הראשי תיבות של: ישראל על ראש המטה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר השבעה לי וישבע, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וישבע לו וישתחו ישראל על, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ישראל על ראש, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו ישתחו ישראל על, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: השבע לי וישבע לו וישתחו ישראל, עם הו' אותיות והכולל בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מח:א ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים. ויהי אחרי הדברים האלה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אחרי הדברים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האלה ויאמר ליוסף, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האלה ויאמר ליוסף הנה, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: בניו עמו את מנשה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה (ולפי הגמטריא של רבנו נחמן, יש עוד כמה רמזים פה). הסופי תיבות של: את שני בניו, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אביך חלה ויקח את שני בניו עמו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את שני בניו עמו את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר, עם הה' יבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בניו עמו את, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבת של: מנשה ואת אפרים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ב ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה. ויגד ליעקב ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויגד ליעקב ויאמר הנה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הנה בנך יוסף, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך, עם הה' תיבות, במטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ג ויאמר יעקב אל יוסף א"ל שד"י נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי. בארץ כנען, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יוסף א"ש נראה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: א"ש נראה אלי בלוז בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלי בלוז ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בלוז בארץ כנען ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יוסף א"ש נראה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בלוז בארץ, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כנען ויברך אתי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ד ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם. הנני מפרך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אחזת בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: לקהל עמים ונתתי את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ע"ה בגמטריא נ נח. הסופ תיבות של: ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את הארץ, וכן של: הארץ הזאת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והרביתך ונתתיך לקהל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לקהל עמים ונתתי את בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הזאת לזרעך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ה ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. שני בגמטריא רבי נחמן. הנולדים לך בארץ, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עד באי אליך, בגמטריא נחמן. ומנשה, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. כראובן, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן. שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בארץ מצרים עד באי, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ומנשה כראובן ושמעון, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון, וכן של: הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כראובן ושמעון יהיו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ו ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

שם אחיהם, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: הולדת אחריהם לך יהיו על שם, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: לך יהיו על שם אחיהם, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: הולדת אחריהם לך יהיו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחריהם לך יהיו על שם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לך יהיו על שם אחיהם יקראו בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחריהם לך יהיו על שם, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יהיו על שם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: על שם אחיהם, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחיהם יקראו בנחלתם, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

על שם אחיהם יקראו בנחלתם. לא נתברר אם זה נתקיים. ואצל אונן כתיב (בראשית לח:ט) וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא וכו'. אכן כאן לא לגמרי יהיו על שם אחיהם, רק לענין נחלה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ז ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. עלי רחל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בארץ כנען, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עלי רחל בארץ כנען בדרך בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: כברת ארץ לבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואקברה שם בדרך אפרת הוא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואני בבאי מפדן מתה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ואני בבאי מפדן מתה עלי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בבאי מפדן, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בבאי מפדן מתה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בבאי מפדן מתה עלי רחל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מתה עלי רחל, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עלי רחל בארץ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד, עם הז' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בעוד כברת ארץ לבא, וכן של: כברת ארץ לבא אפרתה, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. והראשי וסופי תיבות של: ואקברה שם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ח וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י שיעקב ראה רשעים שיצאו מהם ולכן לא רצה לברכם. פסוק ט, ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן וכו' ויאמר קחם נא אלי ואברכם. ופרש"י שיוסף ביקש רחמים עד ששרתה רוח הקודש על יעקב וזה מה שכתוב (הושע א:יג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מה נשתנה שבתחילה יעקב ראה את הרע שיצא, אבל בסוף אמר קחם - בגמטריא נחמן שגילה איך להסתכל רק על הטוב שביהודי, וזה מה שכתוב קחם על זרועותיו, זרועותיו בגמטריא י"ז תרפ"ב התאריך בתמוז שבו סבא קיבל את הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וירא ישראל ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ישראל את בני יוסף ויאמר מי, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). יוסף ויאמר מי, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. את בני יוסף ויאמר מי אלה, עם הי"ט אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את בני יוסף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יוסף ויאמר מי אלה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל את בני, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ט ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם. חבר הראה לי ש'קחם' בגמטריא נחמן, 'נא אלי' עם האותיות בגמטריא אומן, ועמש"כ לעיל פסוק ח'. וי"ל עוד 'ויאמר קחם נא אלי' בגמטריא רבי נחמן מאומן, ו'יאמר קחם נא אלי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נא אלי ואברכם, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הם אשר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר יוסף, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. ויאמר יוסף אל אביו, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. בני הם ע"ה בגמטריא נ נח. אלקים בזה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. בני הם אשר נתן - אותיות תשנ"ה השנה שבו נפטר סבא ישראל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: בזה ויאמר קחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל אביו בני הם אשר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני הם אשר נתן לי אלקים בזה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר נתן לי אלקים בזה ויאמר קחם, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נתן לי אלקים בזה ויאמר קחם נא אלי בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: בני הם אשר נתן לי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נתן לי אלקים בזה ויאמר, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: קחם נא אלי ואברכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לי אלקים בזה ויאמר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לי אלקים בזה ויאמר קחם נא, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מח:י ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם. מזקן לא יוכל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. וישק בגמטריא רבינו נחמן. וישק להם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתם אליו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כבדו מזקן לא יוכל לראות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מזקן לא יוכל לראות ויגש, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויגש אתם אליו וישק להם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק בגמטריא הפתקא. הסופי תיבות של: אתם אליו וישק להם ויחבק, וכן של: אליו וישק להם ויחבק להם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לראות ויגש אתם אליו ע"ה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישראל כבדו מזקן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויגש אתם אליו, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יא ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלקים גם את זרעך. והנה הראה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי, וכן של: ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה, וכן של: אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלקים גם, וכן של: יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלקים גם את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלקים גם, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלקים גם את זרעך ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתי אלקים גם את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר ישראל אל יוסף ראה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה, וכן של: אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה, וכן של: יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ראה פניך לא פללתי והנה,וכן של: פניך לא פללתי והנה הראה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והנה הראה אתי אלקים גם את ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: הראה אתי אלקים גם את זרעך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יוסף ראה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישראל אל יוסף ראה פניך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אל יוסף ראה פניך לא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל יוסף ראה פניך לא פללתי, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: אלקים גם את, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והנה הראה אתי אלקים גם את זרעך, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יב ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה. הסופי תיבות של: אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: וישתחו לאפיו ארצה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יג ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו. הראשי תיבות של: יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל, וכן של: את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויקח יוסף את, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שניהם את אפרים בימינו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בימינו משמאל ישראל ואת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין, וכן של: ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בימינו משמאל ישראל ואת מנשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יוסף את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שניהם את אפרים, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ואת מנשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מנשה בשמאלו מימין, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ויגש אליו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יד וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הצעיר ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת שמאלו ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שכל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שכל את ידיו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את ימינו וישת על ראש אפרים והוא, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ימינו וישת על ראש, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ראש מנשה שכל את ידיו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: את ימינו, וכן של: ימינו וישת, וכן של: ואת שמאלו, וכן של: את ידיו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר, וכן של: ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת, וכן של: וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את ידיו כי, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את ימינו וישת, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת, וכן של: ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וישלח ישראל את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל את ימינו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ראש אפרים והוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמאלו על בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על ראש מנשה שכל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מנשה שכל את, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ידיו כי מנשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי מנשה הבכור, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מח:טו ויברך את יוסף ויאמר האלקים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלקים הרעה אתי מעודי עד היום הזה. התהלכו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אבתי, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הרעה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויברך את יוסף ויאמר, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר האלקים אשר התהלכו אבתי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את יוסף ויאמר האלקים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויצחק האלקים הרעה, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: האלקים הרעה אתי מעודי עד היום, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וימאר האלקים אשר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר האלקים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אבתי לפניו אברהם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ויצחק האלקים הרעה אתי מעודי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אתי מעודי עד היום הזה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את יוסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יוסף ויאמר האלקים אשר התהלכו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר האלקים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: התהלכו אבתי לפניו אברהם, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אברהם ויצחק ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הרעה אתי מעודי עד, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מח:טז המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ. אברהם ויצחק וידגו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הגאל אתי מכל, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתי, תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. מכל רע, בגמטריא רבי נחמן. מכל רע – מש"ך. את הנערים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שמי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם, בגמטריא פתקא. הראשי תיבות של: בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רע יברך את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הנערים ויקרא בהם שמי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אברהם ויצחק וידגו לרב בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ויצחק וידגו לרב בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המלאך הגאל אתי, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יברך את הנערים ויקרא בהם שמי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: המלאך הגאל אתי מכל, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אתי מכל רע, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יברך את הנערים ויקרא, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בהם שמי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמי ושם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אברהם ויצחק ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וידגו לרב בקרב הארץ, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים – לקמ"ת א:ו דף א:. הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי – לק"מ לז:ד דף נא. וידגו לרוב בקרב הארץ – לק"מ ד מאמר רבב"ח דף ד:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יז וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה. ויתמך יד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וירא יוסף כי, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. כי ישית, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אביו יד ימינו בגמטריא נחמן ע"ה. וירע, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. בעיניו בגמטריא נחמן. להסיר אתה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אתה מעל, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יד ימינו על ראש, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וירא יוסף כי ישית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: יד אביו להסיר אתה מעל ראש, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וירא יוסף כי ישית, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעינו ויתמך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אביו להסיר אתה מעל ראש, וכן של: להסיר אתה מעל ראש אפרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתה מעל ראש אפרים על ראש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יוסף כי ישית אביו יד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי ישית אביו יד ימינו, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בעיניו ויתמך יד אביו להסיר, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יח ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר יוסף, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. ויאמר יוסף אל אביו, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אבי כי זה הבכר, עם הד' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. שים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שים ימינך, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: כן אבי כי זה הבכר שים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל אביו לא כן אבי כי ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אבי כי זה הבכר שים ימינך, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זה הבכר שים ימינך על, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אביו לא כן אבי כי זה הבכר, וכן של: לא כן אבי כי זה הבכר שים, וכן של: אבי כי זה הבכר שים ימינך, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשי, עם הי"ב אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אביו לא כן, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הבכר שים, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

לא כן אבי – עיין במדרש שוחר טוב (תהלים א:ה) על כן לא יקומו רשעים במשפט, ר' יודן ור' פנחס אמרי, אמר הקב"ה לרשעים אני בראתי את העולם שנאמר 'ויהי כן', ואתם אומרים לא כן [-משלי טו:ז – לב כסיל לא כן], חייכם 'על כן לא יקומו רשעים במשפט'. וקשה שיוסף ידבר כמו הכסילים. ויש לפרש על פי המבואר במדרש זה בספר מגלה עמוקות (ריש מהדורה תנינא, פרשת וירא), בדרך פשט פירש שלא נאמר ויהי כן על האור, כי האור טוב ולא ראוי לרשעים. ולפי זה יש לפרש כי יעקב היה צופה ברשעים שיצאו מהם, כמו שפרש"י לעיל עה"פ (צל:ח) וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה, ויוסף חשש שזה גרם ליעקב להחליף אותם, ולכן טען לא כן, שיעשה כפי הצדיקים שיצאו מהם, ולזה ענה יעקב, ידעתי שגדעון יצא ממנשה ואולם יהושע יצא מאפרים. ובדרך הדרש פירש כוונת המדרש שהעולם נברא ב'כן' ר"ל בעל תכלית ויש לו גבול, ובאמת הקב"ה אמר 'לא כן' ר"ל מצד הקב"ה שהוא בלתי בעל תכלית היה ראוי להיות ג"כ העולם בל"א כ"ן, וזה שאמר והרשעים אומרים שאי אפשר שיהיה העולם מבנינה של הקב"ה, דא"כ היה בלתי בעל תכלית, ע"ש. וי"ל שיוסף דרש מיעקב שיעשה למעלה ומעבר לגבול, וכמו שכתוב (פסוק יז) להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה, מעל דייקא. ויעקב ענה, ידעתי, שצריך להמשיך בדעת דייקא, בתוך הגבול.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יט וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים. וימאן ע"ה בגמטריא נ נח. וגם הוא יגדל, בגמטריא נ נח. ואולם אחיו, בגמטריא נ נח. ידעתי גם הוא, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. וזרעו, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. יהיה מלא, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדלו ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר ידעתי בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (הרי שאותיות היסוד של: ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן). אותיות היסוד של: בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואולם אחיו הקטן, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אחיו הקטן יגדל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אחיו הקטן יגדל ממנו בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יהיה מלא הגוים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

וזרעו יהיה מלוא הגוים, פירשתי על פי רש"י במסכת ברכות (ו. ד"ה ולימלי עיניה מניה) שאפילו מעט הניתן בעין קורהו בלשון גמרא לשון מלוי, לפי שבדבר מועט הוא מלא. וכן בני ישראל הם ממש בעיני הגוים, ולכן אע"פ שהם המעט, הם ממלאים עיניהם.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כ ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה. ויברכם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. ויברכם ביום ההוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ההוא לאמור בך יברך, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ישמך אלקים בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כאפרים וכמנשה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. מנשה ואפרים עם הכולל בגמטריא כהרבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

בך יברך ישראל: הקשו המפרשים (ר' יחזקאל קוזמיר) שלכאורה הול"ל בכם. וי"ל ב"ך, הנעלם (והרי עיקר ברכה אינו אלא על דבר הסמוי מן העין) שבאותיות ב"ך – בית כף, דהיינו ית"ף עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואולי בך הולך על יוסף. עוד יש רמז בזה, כי בך הוא יסוד ושורש של נבך, נבוכה (רש"י בספר ישעיה עה"פ ויתאבכו גאות עשן – ט:יז), וצריכים להאיר אור י' בתוך הנבוכה, אור, עם הג' אותיות בגמטריא ר"י (עיין בזה בספר אדיר במרום ביחוד הגן, שזה הסוד שצריכים להפוך את אויר – אור י', כי היוד הוא י' פעמים ו"ד, ו"ד פעמים י', ועם הי' הרי ר"י כמנין אור עם הג' אותיות), ואז יוצא מ'בך' יברך. שהוא גמטריא של ד' עיקרי מילואים של שם הוי"ה כידוע, ובגמטריא רל"א שערים ע"ה של הב"ך אותיות. והם פנים ואחור, ולכן אע"פ שהם בחינת בך אחד, לשון יחיד, עם כל זה יש להם פנים ואחור, וישם את אפרים לפני מנשה, אפרים נוטריקון אחור פנים רי"ם עם הג' אותיות בגמטריא רל"א כ"ב. וכן 'ישראל' יש בו 'רי' ונשאר שא"ל בגמטריא אפרים, אור אפרים. והרי אפרים בגמטריא אור פגם, בחי' אור בך הנ"ל. והנה עוד רמוז בזה, ברכת שרו של עשו לקרוא יעקב ישראל (וישלח לב:כז-כט), בהתאבקו עמו (עיין רש"י שם לב:כה, שהוא כענין פרש"י הנ"ל בישעיה על לשון ויתאבכו, ששרשו בך), כי שרית וכו' ועם אנשים ותוכל. והרי יהודה בא להתגבר עוד על עשו, ולקח לאשה בת איש כנעני ושמו שוע (וישב לח:ב), אותיות עשו, והוא היפוך עשו איש שעיר, כי שוע פירושו חלק (וכמו שהיפוך כתר כרת, ענג נגע כדאיתא בספר יצירה), ונולד לו שני בנים, ער ואונן, בגמטריא עשו ע"ה. וכנגדם הוליד יוסף את מנשה, כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי (מקץ מא:נא), כאשר לוקחים כ"י מ'נשני', נשאר ש"פ בגמטריא עשו, עם הג' אותיות והכולל, וכן, כל בית אבי, כאשר לוקחים כ"ל מ'בית אבי ע"ה' בגמטריא עשו. כי תיקון גיד הנשה, בחי' תומכי לומדי תורה, נתקן על ידי יסוד יוסף שזן ומפרנס. תיקון של כל עמלי, כי עמל הוא בחי' שקר (כמו שכתוב בתהלים י:ז תחת לשונו עמל ואון, ופירש הרמב"ן במדבר כג, כזב ושקר, וכתיב באיוב טו:לה הרה עמל, ופירש ר' משה קמחי, רמז למחשבת השקר. וכן הרבה), ושקר אין לו רגלים, רק רגל אחד, בחי' צולע על ירכו. והילד הג' של יהודה, שלה ע"ה, בגמטריא אפרים עם הה' אותיות. וזה בך, כי יש בית יהודה ויש בית יוסף, ב"י ב"י, הב' שווה לשניהם, ושני היודין ביחד הם כ', הרי בך, יברך ישראל כנ"ל, וכן הוא הראשי תיבות של: ב'ך י'ברך י'שראל. והנה אפרים, יצא ממנו יהושע, בחי' יפאר (-אפרי') ענוים בישועה, שיש בשמו אותיות עשו. והנה אפרים, עיקר השם הוא אפר, י"ם רק ללשון רבים, אפר בגמטריא רחל ולאה ע"ה. וכמו שברכו במצות יבום של בועז לרות (רות ד:יא) יתן האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה, כרחל וכלאה, עם הט' אותיות וב' תיבות בגמטריא אפרים. אבל שלה, בחי' של נעלך, בחי' חליצה, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל, שלא זכה לעשות יבום לתמר. ויקרא שמו בישראל (רות ד:יד). ישראל – יש רל"א. ועוד י"ל יש מלשון נשה, רמז למנשה, שא"ל בגמטריא אפרים. והר' כמו הר' של אברהם, בחי' מיותר (כמו שפירש רש"י בבראשית יז:ה עה"פ כי אב המון גוים, ורי"ש שהיתה בו בתחלה, שלא היה אב אלא לארם וכו' ואפילו רי"ש שהיתה בו מתחלה לא זזה ממקומה, שאף יו"ד של שרי נתרעמה על השכינה, עד שהוסיפה ליהושע, שנאמר משה להושע בן נון יהושע (במדבר יג:טז), עכ"ל, והרי יהושע מגזע אפרים, ולכן נשמר הר' בתוך הגמטריא שא"ל של אפרים.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אפרים ומנשה בחי' פורים וחנוכה. אפרים אותיות פורים [ולא סתם ישעיה קורא אותם (כח:א, ג) שכורי אפרים], והאלף יתירה כמו חומת אנך וכמו שפירש רש"י בכמה מקומות יש אלף יתירה. מנשה, מנ"ש ראשי תיבות הג' דברים שהיוונים גזרו עליהם, שבת מילה נון, נון זה חודש, דהיינו הלבנה, כמו שכתוב לפני שמש ינון שמו (תהלים עב:יז). ולכן מנשה הוא המליץ והמתרגם בינותם (רש"י בראשית מב:כג). וכן מנ"ש אותיות שמן, שהוא עיקר ענין ונס חנוכה. וכן ענין גיד הנשה שהוא הגיד כנגד ט' באב (זוהר פרשת וישלח קע:) חורבן הבית, נתקן בחנוכה, טבח' והכ"ן אותיות חנוכה כידוע, שאמר להם טול גיד הנשה, תיקון של נצח. ורבינו אמר שעתה כל ההתחלות וכו', היינו מפורים. ולכן וישם את אפרים לפני מנשה. וישם אותיות ושמי, כענין שכתוב בריש פרשת וארא, ושמי ה' לא נודעתי להם, וזה, לפני ראשי תיבות י' לא נודעתי להם, הפ' של פורים גם בגמטריא נ"ל. כי הניסים של פורים, את אפרים, לא היו בגלוי אלא בהסתר מלובש בטבע. ויהושע שהיה מאפרים לחם והחליש את עמלק.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויברכם ביום ההוא לאמור, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמרי שמך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בך יברך ישראל לאמרי שמך אלקים כאפרים וכמנשה וישם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: וישם את אפרים לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישמך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישמך אלקים כאפרים וכמנשה, ושל: אפרים לפני מנשה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: וישם את אפרים לפני בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בך יברך ישראל לאמרי שמך אלקים ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: יברך ישראל לאמרי שמך, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לאמור בך יברך, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לאמרי שמך אלקים כאפרים, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כא ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלקים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מת והיה אלקים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הנה אנכי, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. והשיב אתכם ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: מת והיה אלקים עמכם והשיב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יוסף הנה אנכי מת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מת והיה אלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כב ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי. שכם בגמטריא רבי נחמן (ועיין ברש"י שיעקב נתן שכם ליוסף להיקבר בו בשכר מה שטרח על קבורתו. והרי אלו מדובר על לקיחתם לארץ ישראל, והרי רמז חזק שצריכים להביא את רבינו לארץ). לקחתי, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שכם אחד על אחיך אשר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על אחיך אשר לקחתי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואני נתתי לך שכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נתתי לך שכם אחד ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שכם אחד על אחיך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אשר לקחתי מיד, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואני נתתי לך – לק"מ ב:ג דף א:. ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך – לק"מ ט:ב דף יב.. אשר לקחתי מיד – לק"מ ט:ב דף יב.. בחרבי ובקשתי – לק"מ ב:ב דף א:.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א-ב ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים (ב) הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. האספו, אספו עם הכולל בגמטריא נחמן. ואגידה, מחלפין ו' עם ב', והרי אותיות אבגדהי, סוד שיר פשוט כפול משולש מרובע -אבגד – שהם י' – ה' - מאומן. 'לכם את' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר – אותיות ראש, ראש בני ישראל, וכן ראשי תיבות א' ראש שנה. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו' סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. 'יקרה אתכם באחרית' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו' סופי תיבות בגמטריא יז תמוז – 'אל ישראל' עם האותיות והכולל בגמטריא פתק, אל איזה ישראל 'אביכם' י'שראל ב'ער א'ודסר. 'הקבצו ושמעו' בגמטריא הכתר, כי הקבוץ בראש השנה עולה על הכל.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים. עמש"כ במסכת פסחים דף נו.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ג ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ראובן בכרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אתה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: יתר שאת בגמטריא רב נ נח, הראשי תיבות של: שאת ויתר עז בגמטריא רבינו נ נח. ויתר עז ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ענין ראובן נולד מטפה ראשונה, מה שלא משמע כן מהפסוקים, עיין מה שכתבתי במסכת נדה לד עמוד ב.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:כוחי וראשית אוני – לק"מ ס:ה דף עב:. ראשית אוני – לק"מ כז:ו דף לט., כט:ה דף מ:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ד פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה. עלה, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי הפחז, שלא המתין לקיים כל המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו'. חילל יצועי יעקב, איבד המלכות והכהונה. כנגד הג' מצות שנצטוינו בכניסה לארץ ישראל, וכנגד יוד עליונה תתאה והו' של האלף. ולכן ראובן בחר דוקא בעבר הירדן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ה שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם. חמס, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ו בְּסֹדָם֙ אַל-תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל-תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ-שֽׁוֹר.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

תבא בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו, עם הי"ב תיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' פעמים והכולל. אל תחד כבדי, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עקרו בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וברצנם עקרו שור, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הרגו איש וברצנם עקרו שור, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו, בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בסודם אל תבא נפשי – לק"מ נט:ה דף ע:. בסודם אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי – לקמ"ת ח:ה דף יז.. בקהלם אל תחד כבודי – לק"מ קפא דף קט..

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַֽעֲקֹ֔ב וַֽאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, עם הכ"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אפם כי עז ועברתם כי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל – שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ח יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך. אתה יודוך אחיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ט גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: מטרף' בני' עלית' ס"ת ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני' עלית' כרע' רבץ' כאריה' וכלביא' מי', ס"ת בגימטריא בהפתק. מטרף, ר"ת פתק טבריא ר' מאיר (בעל הנס). עלית' כרע' ס"ת בגימטריא י"ז תמוז, שהוא הסימן לאמיתת הפתק. ס"ת של הפסוק חוץ ממילת גור, ה'ה'ף'י'ת'ע'ץ'ה'א'י'ו'= תרפב, השנה שקבל הפתק.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפסוק הזה נרמז סוד גדול במש"כ מטרף בני עלית, דהלוא אחר מכירת יוסף כתוב על יהודה, 'וירד מאחיו', ואיך כותב כאן עלית. מטרף, אותיות טרמף, ע' לקמן בס' כל הדרכים מגיעים לאומן, שיש ארבע אופנים, ומטרף, יש בו א' מכל הד'.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מט:י לֹֽא-יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי-יָבֹ֣א (שילה) שִׁיל֔וֹ וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

לא יסור שבט, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נון נון חית. עד כי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. יבא, ראשי תיבות ישראל בער אודסר. יבא שילו ע"ה בגמטריא רבי נחמן. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ג תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יסור שבט, בגמטריא רב נ נח. הראשי תיבות של: מיהודה ומחקק מבין רגליו, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: עד כי יבא שילו ולו יקהת, ושל: כי יבא שילו ולו יקהת עמים, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד, בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: מבין רגליו עדכי יבא שילו ולא יקהת, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה, ועם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

לא יסור שבט וכו'. לעולם היה קשה איך זה נתקיים. ועכשיו נתגלה שהיה קהילה של יהודים שומרי תורה ומצות בהרים ליד מדינה ומכא, חייאב, ושם היה להם מלך ממלכות בית דוד ממש. וככה היה עד קרוב לשנת 1900 – תר"ס. ואולי סבא ישראל קיבל המלכות מאותו מלך.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומחוקק מבין רגליו – לקמ"ת ד:ד דף ה:. עד כי יבא שילה – לק"מ ב:ו דף ב., ט:ד דף יב., קיח דף קא..

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יא אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה. כבס ביין לבשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

התרגום של סותו הוא "כסותה" – וכבר כתבנו שכסותה (שכך כתוב בתורה והקרי כסותו) הוא סוד תיקון הברית ובסוד לבוש הנשמה, והוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה סותו – בגמטריא יז בתמוז (היום שסבא קיבל הפתק הקדוש שבו גילה רבינו שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן)!

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יב חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב. חכלילי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יד ישככר חמר גרם רבץ בין המשפתים. חמר גרם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. רבץ בין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש פרשת שלח, למטה יששכר יגאל בן יוסף, ממש בחי' משיח הגואל בן יוסף שרוכב על חמור.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי הלכות, יורה דעה ב', הלכות פדיון פטר חמור ב:ה איך שבחינה זו של חמור גרם תלוי בקדושת הברית בחינת יוסף.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יששכר חמור גרם – לק"מ ל:ח דף מג., ס:א דף עא., לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

מט:טו וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד. הארץ כי נעמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

וירא מנחה כי טוב, נראה לפרש בעזה"י מנחה הוא להתחתן, וכמו שכתוב במגילת רות (א:ט) יתן י' לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה, וזה כי טוב, כי לא טוב האדם לבדו. ובזה יש לפרש, כי כיון שהיה (פסוק טו) כחמור גרם רבץ בין המשפתים, דהיינו כתלמידי בבל, שעליהם אמר שמואל (קידושין כט:) ישא אשה ואחר כך ילמד תורה, ובפרט שלא היה עליהם עול פרנסה, שמטעם זה רבי יוחנן אמר על בני ארץ ישראל ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה, כי זבולון היה מפרנסם, ולכן בודאי היה להם ללמוד תורה בקדושה ובטהרה, קודם לישא אשה ורק אחר כך ללמוד תורה.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד – לקמ"ת ח:י דף יח..

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יח לישועתך קויתי י'. קויתי י', בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כ מֵֽאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי-מֶֽלֶךְ.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

שמנה לחמו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של מאשר שמנה לחמו והוא בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהרן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך – לקמ"ת טז דף כא..

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כא נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי-שָֽׁפֶר.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

אילה שלחה הנתן אמרי, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב. שפר בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר – לקמ"ת טז דף כא.. הנותן אמרי שפר – לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כב בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי-עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָֽעֲדָ֖ה עֲלֵי-שֽׁוּר.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עלי עין בנות צעדה עלי, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בן פורת יוסף – לק"מ ב:ב בהגה. בן פורת יוסף בן פורת עלי עין – שיחות הר"ן רסב. בן פורת עלי עין – לק"מ ב:ה דף ב., ז:ד דף ח:.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כג וַֽיְמָֽרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּֽעֲלֵ֥י חִצִּֽים.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

וימררהו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. וימררהו ורבו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רב נחמן מברסלב. וישטמהו בגמטריא רבינו נ נח. חצים בגמטריא נחמן. וימררהו ורבו וישטמהו, עם הי"ח אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ורבו וישטמהו בעלי ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. וישטמהו בעלי, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

וישטמהו בעלי חיצים – לק"מ מו דף נה.. ורבו בעלי חיצים – לק"מ קמה דף קד..

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כד ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ויפזו זרעי ידיו מידי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אביר, ראשי תיבות, רבי ישראל בער אודסר. קשתו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ויפזו בגמטריא נ נח ע"ה. תשב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותשב באיתן קשתו, ושל: באיתן קשתו ויפזו, ושל: זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

אבן ישראל. י"ל אבן בוחן, וכמו אבני צדק (ויקרא יט:לו) שפרש"י הם המשקלות ששוקלין כנגדן, עכ"ל. וכן ישראל הם המשקל שבו מודדין כל העולם, איך הם משתווים לעומתם.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ותשב באיתן קשתו וכו' משם רועה אבן ישראל – לק"מ ז השמטות דף ט.. מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל – לק"מ כד:ד דף לז.. מידי אביר יעקב – לק"מ נז:ב דף סח.. משם רועה אבן ישראל – לק"מ ט:ה דף יב:, כב:י דף לג:, חיי מוהר"ן ג.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כו ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

תאות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הורי עד, בגמטריא ברסלב ע"ה, נחמן פיגא ע"ה.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של גבעת עולם תהיין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ולקדקד נזיר אחיו. אחיו בגמטריא כ"ה יהיה זרעך. ויוסף הוא נזיר עליהם, משלים למנין הוי"ה. אצל יעקב כתיב אביר יעקב, א"ב עם ב"ן, והב' אותיות, בגמטריא נ"ז-יר. יוסף בן י"ז שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער (בראשית לז:ב), נער בחי' נזיר, נ- ז' פעמים י' = ע - ר, ובן ל' כאשר נהיה מושל בחי' נ"ר כמו שכתוב בתהלים (סוף קלב) ערכתי נר למשיחי – ועליו יציץ נזרו (ופירש המלבי"ם שהמלכים נמשחו כמין נזר ויציץ עליו נזר שמן משחת אלקיו. יציץ שייך להשם מצמצי"ת של נזיר עמש"כ במסכת נזיר). יוסף בן שלשים בעמדו לפני פרעה (בראשית מא:מו), כי המלכות נקנית בל' מעלות (אבות ו:ו), וסתם נזירות ל' יום נלמד בגמרא (נזיר ה.) בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו האמורים בתורה ל' חסר אחת, ופירשו בתוספות (ריש ה:) אע"ג דתמצא שלשים, וכשאתה יורד למניינם יש לומר דנזר אלקיו על ראשו לא הוי ממניינא דהוא לשון כתר כדמתרגמינן כלילה, ע"כ, הרי שנזיר הל' כבר הגיע למלכות (ועי' ענינם במגלה עמוקות מ"ת ריש פרשת ויצא, שיש בד' רגלי הכסא ח' שמות שיש בהם ל' אותיות, לכן אמר יעקב כשראה את הסולם 'שיר למעלות' בל' עיין שם). כי יעקב היה בן פ"ד (-בר פדא) כאשר אמר הבה את אשתי (בראשית כט:כא, וברש"י שם), ויוסף בן ל' קיבל את אשתו (בראשית מא:מה) ועמד להיות משנה למלך. נזיר אחיו. והרי, 'לקדקד' עם עוד כ"ט משלים ל'נזיר'.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

והנה דוד המלך, והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי (שמואל א:טז:יב), שזה תיקון השערות בתיקון העינים, כמו שפרשתי בס"ד בסוף מסכת נזיר, ולכן בדוד כתיב (תהלים קלב:יז – הפסוק שלפני 'ועליו יציץ נזרו' הנ"ל) ערכתי נר למשיחי (ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת (במדבר כד:יז) – לעומת קדקד, ועיין מה שהבאתי במסכת נזיר מספר פי' ספרא דצניעותא להר"י סרוג). (ערכתי בגמטריא שתי, שהע' מחסרו לעשתי עשרה) נר, זה המלכות, נר טוב, בגמטריא נזיר. כי האותיות למעלה מנזיר, סחכש – חשך ס, ודוד ישי בגמטריא שדיך, בגמטריא חשך ו' (י' פעמים ו' בגמטריא ס'), וכן דוד בן ישי, עם הג' תיבות, בגמטריא חשך ס' ע"ה. ואכן כל ימי דוד הלבנה עוד היתה פגומה וחס"ר (נזיר עם א'. גם השמש בעולם עשיה נקרא חרס) ונמשל כנר כמו שאמרו רז"ל שרגא בטיהרא מאי מהני (ילקוט שמעוני פרשת בראשית). ואבשלום רצה לקחת המלוכה, ולכן קיבל על עצמו נזירות, והלך לחברון, עם הכולל, בגמטריא נזיר. אבל עינו היה רעה במלכות, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נד.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף ולקדקד נזיר אחיו – לקמ"ת פה דף לט:.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כז בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

זאב יטרף ע"ה בגמטריא רב נ נח. יחלק בגמטריא נחמן, שלל בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כח כָּל-אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר-דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

אלה שבטי, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. שבטי בגמטריא רבי נ נח ע"ה. אשר דבר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. אשר דבר להם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. איש אשר, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. כברכתו, בגמטריא ו"פ נ נח. אותם איש ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל אלה שבטי ישראל שנים, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי תיבות של: שנים עשר וזאת, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם ראש התיבה של: אותם, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויברך אותם איש בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת אשר דבר להם – לק"מ יט:ג דף כה:. וזאת אשר דבר להם – לק"מ לח:ב דף נב..

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ל במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר. בשדה המכפלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

מט:לג וַיְכַ֤ל יַֽעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת-בָּנָ֔יו וַיֶּֽאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל-הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל-עַמָּֽיו.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ויכל יעקב לצות, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויאסף רגליו בגמטריא רבנו נחמן. ויאסף רגליו אל המטה בגמטריא רב נחמן בן פיגא (=ברסלב). ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את בניו ויאסף רגליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ויאסף יעקב רגליו אל המטה – לק"מ ט:ב דף יב..

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ב ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל. אביו ויחנטו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ה אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה. 'אבי' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'הנה אנכי מת' בגמטריא פתקא. 'מת בקברי' בגמטריא קבר ר' מאיר, המקום שסבא קבל את הפתק. 'כריתי לי' עם התיבות בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קבל את הפתק. 'שמה תקברני ועתה' אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של 'כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ז ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים. כל עבדי פרעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ח וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן. הסופי תיבות של 'יוסף ואחיו ובית אביו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גשן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן (גשן, הוא בש"ן עם הכולל, ראשי תיבות נחמן בן שמחה).

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ט ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד. המחנה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יא וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן. הסופי תיבות של 'הכנעני את האבל בגרן' אי נמי 'את האבל בגרן האטד ויאמרו' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של 'על כן קרא שמה אבל' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של 'מצרים אשר בעבר הירדן' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אבל מצרים, אותיות בצלם מאיר – בצלם בגמטריא בנסים, רמז על קבר רבי מאיר בעל הנס, ששם סבא קבל את הפתק.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יג וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת-הַשָּׂדֶ֜ה לַֽאֲחֻזַּת-קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַֽחִתִּ֖י עַל-פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

שדה המכפלה, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאחזת קבר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. קבר מאת, עם הו' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. מערת בגמטריא נון חית מם נון. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. קנה אברהם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ממרא, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מאת עפרן החתי על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בפרש"י כז"ל לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת את הארון, ע"כ, צריך ביאור קצת שהרי הצדיקים מכונים דייקא להארון, ועיין בחלק ה' – מאומן, ערך תפלה לצדיק והתקשרות.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

נ:טז ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר. אל יוסף לאמר אביך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יז כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וכו', שא נא, השני אלפין זה ב', נב"ש – נחמן בן שמחה. 'אנא שא נא פ' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון דאתי לידי נראה לפרש, דהנה מה שגרם להשבטים לאמר את זה ליוסף מבואר ברש"י שם (פסוק טו) ז"ל ויראו אחי יוסף כי מת אביהם, מהו ויראו, הכירו במיתתו אצל יוסף שהיו רגילים לסעוד על שלחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קרבן ע"ש. והנה על ידי שמכניסין ת"ח לאורחין כאלו הקריב תמידין, וענין התמידין, שתמיד זה גמטריא ד' אלפין (דהיינו אלף = 111, ד' פעמים = 444 כמנין תמד), ואלו הם מה שנזכר בשלמה המלך (מלכים א' ה'): "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף", כמבואר כל זה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה כח (והיה לי השגחה על זה, שלמחרת שחידשתי את זה מי שהוא בא אלי לעשות איזה ביקורת ואמר לי בו נראה מה שרבינו אומר ופתח לק"מ לתורה כח) ע"ש שיש מצד הקדושה ויש ח”ו מצד הטומאה מהתלמידי חכמין שדי”ן יהודאין. ולכן פה אחר שהאחים ראו שיוסף כבר לא זוכה להכניס אותם, שהם ת"ח אמיתיים, לאורחים, דאגו איך הוא ירים את הד' אלפין. וזה מה שמופיע פה ד' אלפין שביניהם נ"ש"נ. ומילת שא, להרים אותם. כי הכל בכח רבינו נחמן בן שמחה, באופן שמתחיל בנ' ומסיים בנו"ן. וכן תראה בתורה כח שם שסוד עולת התמיד זה סוד השם אבגית"ץ שכבר הוכחנו (ע' חלק ד' – נחמן מאומן, בקרבנות של שחרית) איך שהוא ממש סוד השיר פשוט, כפול שלוש, מרובע (א,ב,ג,י) נ נח נחמ נחמן מאומן (ת"ץ ע"ה). אנא"ש"א בגמטריא שמחה, וכן אשאנ”א, ועם הכולל גמטריא נ נח נחמ נחמן. ושים לב על האותיות האלו שהם שווים משני הצדדים פאנאשאנאפ. ש' באמצע זה של ש'מחה אביו של רבינו, ואז יש הנונים, של נ'חמן, ואז בקצות האותיות יש את הפאים, פ'ייגא האמא של רבינו. והרי באותיות שמבפנים הפאים, יש משני הכוונים בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וכאשר מתחילים מהפאים שבקצות האותיות, יש משני הצדדים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן: פאנאשאנ, וכן אנאשאנאפ, עם האותיות [והכולל] בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה הגמטריא של כל "המנורה" הנ"ל – פאנאשאנאפ – תקסד, שכידוע הוא פעמים ר"פ (מנצפ"ך בה' ספירות חג"ת נ"י, ומנצפ"ך ביסוד) – עם הד' אותיות. וכן "נחמן בן שמחה" = תקנג, ועם העשר אותיות והכולל = תקסד!

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יח וַיֵּֽלְכוּ֙ גַּם-אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּוּ לְךָ֖ לַֽעֲבָדִֽים.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים, בגמטריא ז"פ נ נח, ובגמטריא רב נחמן בן שמחה ע"ה. ויאמרו הננו לך לעבדים, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הננו לך לעבדים – לק"מ א:י דף ב..

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

נ:כה וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹקִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַֽעֲלִתֶ֥ם אֶת-עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

וישבע יוסף, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. והעלתם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את עצמתי מזה, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יוסף את בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם והעלתם את ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתכם והעלתם את עצמתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# ספר שמות

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/15/

# ספר שמות

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/15


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שמות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

א:א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מצרימה את, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק תהלים ותשובה, כמו שדרש רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני ישראל הבאים מצרימה את, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצרימה את ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמות בני ישראל הבאים מצרימה את, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מצרימה את יעקב איש וביתו באו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבאים מצרימה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את יעקב, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מצרימה את יעקב איש ובית באו, עם הו' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב ראובן שמעון לוי ויהודה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ראובן שמעון לוי, בגמטריא נ נח, עם התיבות.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן (ורבינו גילה ב' צירופין על שמעון, על השמש שלו, מש עון, ועל רבי שמעון בר יוחאי, ראשי תיבות, עיר וקדיש מן שמיא נחית). שמעון לוי ויהודה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמעון לוי ויהודה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג יששכר זבולן ובנימן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

זבולן ובנימן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח - נחמן. יששכר ע"ה בגמטריא שם נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי מרומז באלו הג' שבטים הג' שמות העיקרים של רבינו, נחמן, נ נח (כמו שסבא אמר שזה מספיק), נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד דן ונפתלי גד ואשר.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

דן, בחי' ד' פעמים נ שהם הראשי תיבות של: נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ בערך אדנ"י. דן ונפתלי בגמטריא נון נון חית. דן נפתלי גד, עם התיבות, בגמטריא נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואשר, בגמטריא נ נח נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. אשר אותיות ראש, בחי' רבינו ראש בני ישראל (ועמש"כ בחנוכה על הרא"ש).

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יצאי ירך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבים נפש, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: כל נפש יצאי ירך, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי כל נפש, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: נפש יצאי ירך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים, בגמרטיא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יעקב שבעים נפש ע"ה בגמטריא רבי נ נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפש ויוסף היה במצרים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויהי כל נפש, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

וימת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. וכל אחיו וכל, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, עם הו' אותיות והכולל, בגמגטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: וימת יוסף וכל אחיו וכל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

פרו בגמטריא רפ"ו סימני שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו, וכן של: ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישראל פרו וישרצו וירבו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ובני ישראל פרו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. על מצרים אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ידע את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקם מלך חדש בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: לא ידע את יוסף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקם מלך, עם התיבות, במטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חדש על מצרים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על מצרים אשר לא ידע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את יוסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מצרים אשר לא ידע את יוסף ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. אל עמו ע"ה בגמטריא נחמן. רב ועצום, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. רב וצעום ממנו, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אל עמו הנה עם בני בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הנה עם בני ישראל רב ועצום ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עם בני ישראל רב, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל עמו ע"ה בגמטריא נ נח . הראשי וסופי תיבות של: עם בני ישראל רב ועצום ממנו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

א:י הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מחלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. כי תקראנה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פן ירבה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שנאינו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. שנאינו ונלחם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: לו פן ירבה והיה כי תקראנה, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: והיה כי תקראנה מלחמה, וכן של: כי תקראנה מלחמה ונוסף, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבת של: שנאינו ונלחם בנו ועלה מן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: שנאינו ונלחם בנו ועלה מן ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ועלה מן הארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והיה כי תקראנה מלחמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גם הוא על, בגמטריא נחמן ע"ה. הראש וסופי תיבות של: הוא על, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: על שנאינו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מסכנות, עם האותיות, בגמטריא פתקא. עליו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה, בגמרטיא נחמן. הראשי תיבות של: פתם ואת רעמסס, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויבן ערי מסכנות לפרעה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מסכנות לפרעה, ושל: לפרעה את, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למען ענתו בסבלתם ויבן ערי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את פתם ואת רעמסס, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של יענו אתו כן ירבה וכן, נתכבכ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והאותיות היסוד של המילים שלפניה ולאחריה, דהיינו מהתיבות 'וכאשר' 'יפרץ' הם "שר", לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן (א"נ גמטריא ראש, א”נ עם האות הבא של 'ויקצו' הרי שרצ, בגמטריא הפתקה).

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

יענו אתו, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. וכן יפרץ בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כן ירבה וכן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ירבה וכן יפרץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מפני בני ישראל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל ומדרשו רוח הקדש אומרת כן, אתם אומרים פן ירבה, ואני אומר כן ירבה, ע"כ. פן ירבה, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. דהיינו לא להזכיר אומן. ואני אומר: כן ירבה, בגמטריא נחמן מאומן, עם הב' תיבות. ירבה, אותיות הרבי, בלי מאומן, זה פן יהיה הרבי, ואילו עם מאומן, זה כן הרבי.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ויעבדו מצרים, עם הי"א אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעבדו מצרים את בני, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויעבדו מצרים את בני ישראל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך. ב

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

עבדה קשה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובלבנים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. ובכל עבדה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אשר עבדו, עם התיבות, בגמטריא פתק. כל עבדתם אשר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קשה בחמר ובלבנים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עבדתם אשר עבדו בהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וימררו את חייהם בעבדה קשה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה, וכן של: קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: עבדתם אשר עבדו בהם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעבדה קשה בחמר ובלבנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קשה בחמר ובלבנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל עבדתם אשר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

שפרה בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: שפרה ושם השנית פועה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מלך מצרים למילדת העברית אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: שפרה ושם השנית פועה, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלך מצרים למילדת העברית, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שפרה ושם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושם השנית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: השנית פועה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

והמתן – מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ מאומן. ואם בת הוא וחיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. האבנים, בגמטריא נ נח. אם בן הוא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא, וכן של: את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם בן הוא והמתן אתו, וכן של: בן הוא והמתן אתו ואם, ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: בן הוא והמתן אתו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בן הוא והמתן אתו ואם בת, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את העבריות וראיתן על האבנים אם בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: העבריות וראיתן, וכן של: הוא והמתן, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בילדכן את, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העבריות וראיתן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: על האבנים, עם התיבות והכלל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והמתן אתו ואם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואם בת הוא וחיה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

את האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המילדת את האלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא עשו, עם התיבות וכולל, בגמטריא רבינו נחמן. האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן וכו' ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. ותחיין עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הס"ת של מצרים ותחיין את, וכן של: ותחיין את הלידים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ומה שנשאר מהמילים האלו: 'תחיי – א – הילדי', עם הג' כוללים, בגגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם 'יין-את-הי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ארבעה כוללים.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המילדת את האלקים ולא עשו כאשר, וכן של: את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עשו כאשר דבר אליהן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותיראן המילדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את האלקים ולא, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: האלקים ולא עשו כאשר דבר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עשו כאשר דבר אליהן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ותחיין את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ורש"י כז"ל ותחיין את הילדים, מספקות להם מים ומזון ע"ש. מספקות עם שני כוללים בגמטריא פתק נ נח.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אליהן מלך מצרים, נראה בדרך צחות, שתמיד יש טיפשים מחוצפים שדורשים ברוב עזותם לכנות את הבורא כנקבה, וכזה היה מצרים, וזה אלהין מלך מצרים.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא מלך, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ותחיין, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותחיין את הילדים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקרא מלך מצרים למילדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: מדוע עשיתן הדבר הזה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: הזה ותחיין את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר להן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטירא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין, בגמטריא פתקא. הראשי וסופי תיבות של: הזה ותחיין את בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרים העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ותאמרן המילדת אל פרעה כי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. וכן הס"ת של המילדת אל פרעה כי לא כנשים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הס"ת של 'כי לא כנשים המצרים העברית' בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן 'חיות הנה בטרם תבוא אלהן' הס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. וכן 'בטרם תבוא אלהן המילדת' הס"ת בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ותאמרן, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. כי לא כנשים, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חיות הנה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חיות הנה בטרם תבוא אלהן בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המילדת אל פרעה כי לא כנשים, וכן של: אל פרעה כי לא כנשים המצרית, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי חיות הנה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כי חיות הנה בטרם תבוא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בטרם תבוא אלהן המילדת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותאמרן המילדת אל פרעה כי, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: העברית כי חיות הנה בטרם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותאמרן המילדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותאמרן המילדת אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המילדת אל פרעה כי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ובגמטריא רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כנשים המצרית ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כי חיות הנה בטרם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הנה בטרם תבוא, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תבוא אלהן, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אלהן המילדת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ותאמרן צירוף אותיות – ואת מרן – המילדת (כולל שני המילדות א"נ מילדות עם הכולל) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! (וזה גם כן הכח של רבינו שבטרם שהמקשה לילד נכנסים עבוריה כבר יש לה ישועה). וזה אל פרעה, בחי' אחוריים – נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ויש פה רמזים חזקים על הפתק. כי נשים מלשון נשתה גבורתם (ירמיה נא – וע' בלקוטי מוהר"ן נו:ד), המצרים, בחי' בין המצרים שמתחלת עם התענית של יז בתמוז, שאז היה נפילתו של סבא ישראל בשנת העברי"ת – התרפ"ב!

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

בטרם – ר"ת רבי מאיר בעל הנס טבריא – המקום שבו היה נס הפתק.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו (מאד) ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וייטב אלקים למילדת וירב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלקים למילדת וירב העם ויעצמו, עם הה' תיבות י' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: וייטב אלקים למילדת וירב העם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: אלקים למילדת וירב האם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא ויהי כי יראו המילדת את האלקים ויעש להם בתים.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

'ויעש ל' בגמטריא רבינו נחמן, 'הם בתים' בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן ע”ה. והנה בתים אלו הם בתי כהונה ולויה ומלכות, והיום יש לזכות לבתי נ נח. את האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את האלקים ויעש, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את האלקים ויעש להם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי יראו המילדת, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יראו המילדת את האלקים ויעש להם בתים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ויצו פרעה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. כל הבן ע"ה בגמטריא נ נח. הילוד היארה, עם הי' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. וכל הבת, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הילוד היארה תשליכהו וכל, וכן של: היארה תשליכהו וכל הבת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הבת תחיון ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עמו לאמר כל הבן הילוד היארה, וכן של: לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: עמו לאמר כל הבן, בגמטריא רפ"ו סימנים וכו' כנ"ל. הסופי תיבות של: לאמר כל הבן הילוד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היארה תשליכהו וכל הבת תחיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: עמו לאמר כל הבן הילוד בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פרעה לכל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאמר כל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכל עמו לאמר כל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היארה תשליכהו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: היארה תשליכהו וכל, עם הג' תיבותו והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ויצו פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו – לק"מ נד:ו דף סב..

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

מבית, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בת לוי, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מבית לוי ויקח את בת לוי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש מבית לוי, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לוי ויקח את בת, וכן של: ויקח את בת לוי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש מבית לוי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לוי ויקח את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש רש"י ז"ל והחזירה ועשה בה לקוחין שניים, ואף היא נהפכה להיות נערה. ובת מאה ושלשים שנה היתה, שנולדה בבואה למצרים בין החומות וכו' וקורא אתה בת לוי, עיין שם. כאשר למדתי את זה בשבת כא טבת תשפ"ג, נתעורר לי שהרי אהרן היה רק ג' שנים יותר מבוגר ממשה, ואם כן עיקר הנס כאן לא היתה שהולידה בת מאה ושלשים שנה, כי לפני ג' שנים בהיותה קכ"ז הולידה, אלא עיקר הנס כאן היתה שעכשיו נהפכה להיות נערה (-ואולי מפני זה הולידה בז' ולמקטועין, כמו שאכתוב בס"ד בפסוק ג). ונסיתי להזכיר בת כמה היתה מרים בעת לידת משה רבינו, ולא זכרתי, אז נסיתי להזכיר בת כמה היתה בפטירתה, ולא זכרתי. לאחר שבת קבלתי הבשורה על פטירת אחותי בת שבע רוזה ע"ה, ואז בדקתי וראיתי שמרים היתה בת שבע בעת לידת משה אחיה.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ו"תצפנהו" בגמטריא נון נון חית, וזה, שלשה ירחים, דהיינו ג' פעמים ר"ח, עם הו' אותיות בגמטריא נון נון חית. והנה אתו, עם הג' אותיות, כמו אתט, ראשי תיבות אב תמוז טבת, אלו הג' ירחים שהס"מ שולט, ותצפנהו מהם, כמבואר בספר ילקוט שושנים (מרבי שמשון אסרטריפוליא, נדפס בסוף ספר קרנים, אות ט), היינו כדי שיהיה טוב – כי טוב - גם באלו הג', ותצפנהו. וזה כ"י טוב, כי ראשי תיבות, כלב יהושע, שהם הצליחו להיות טוב, ואמרו טובה הארץ, באותם החדשים מה שהמרגלים לא הצליחו כמבואר שם. כלב יהושע כי טוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ותלד בן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את כי טוב הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בן ותרא אתו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: טוב הוא ותצפנהו שלשה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותהר האשה ותלד בן ותרא בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן ותרא אתו כי טוב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ותרא אותו כי טוב הוא – לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

זפת, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ בפרשת נח ו:יד. ולא יכלה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. יכלה עוד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. ותקח לו, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. גמא ותחמרה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בה את הילד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בסוף בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד בסוף על שפת בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לו תבת, וכן של: תבת גמא ותחמרה, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ותשם בסוף על שפת היאר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בסוף על שפת היאר, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בת גמא ותחמרה בחמר, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ותשם בסוף על שפת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ולא יכלה עוד הצפינו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאוומן. הראשי וסופי תיבות של: ובזפת ותשם, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותשם בה את, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את הליד ותשם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בפרש"י ז"ל שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לשה חדשים ויום אחד, שהיולדת לשבעה יולדת למקטעין, והם בדקו אחריה לסוף תשעה וכו' עיין שם. וקשה למה המצרים לא חששו לבדוק לשבעה. ואולי וצריך תלמוד בזה, אשה זקנה מעולם לא תלד לשבעה למקטעין. אלא כיון שהיא הפכה להיות כנערה ממש, כמבואר ברש"י בפסוק א', לכן הולידה לשבעה למקטעין.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו. לדעה בגמטריא נ נח ע"ה. מה יעשה לו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מרחק לדעה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ותתצב אחתו מרחק, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותתצב אחתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחתו מרחק ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ותאמר אחתו, עם הט' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אחתו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. בת, וכן את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מינקת בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האלך וקראתי, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. העברית, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ותינק לך את הילד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל שהחזרתו על מצריות הרבה לינק ולא ינק, לפי שהיה עתיד לדבר עם השכינה, ע"כ. ולכאורה מוכח מזה שגם משיח צדקנו לעולם לא יפול כל כך [ועיין בליקוטי תורה של האריז"ל בפ' ואתחנן עה"פ ויאמר ה' אלי רב לך, שבסוף ימי משה נסתמו ממנו מעינות החכמה, וכן יהיה בתחילה עם משיח, נביא אקים לך מקרב אחיו, ר"ת אלם וכו' שהיה גוזר עלי להיות אלם, החשיתי מטוב, ואין טוב אלא תורה וכו' כי בתחלה יהיה מש"ה שמ"ה שמה, עיין שם], ובאמת לפי המדרגה של אני היום ילדתיך, בכלל לא אפשר הדבר. כנלע"ד.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שבליקוטי מוהר"ן קעט רבינו כז"ל עד שאפשר להתענות כל כך עד שיצטרך להשתמש בכח של הימים שינק משדי אמו, ואזי מחיה ומאיר כל הימים עיין שם. הרי מבואר שיכולים לתקן אפילו אותו חלב שינק, ואם כן עיקר הקפדה אינו על החלב אלא על שימת פיו על מקום כזה, ואף על פי שבסוף גם פיו נשרף קצת לא היה מעביר הטינוף בדבר. וכמו שכתוב אצל יוסף שלא שמע אל אשת פוטיפר לשכב אצלה, אפילו בלא תשמיש, להיות עמה, לעולם הבא (רש"י לט:י), משמע קצת שאם היה שוכב אצלה אפילו בלי תשמיש, כבר היא קשורה אליו לעולם הבא.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד. את אם הילד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֨הוּ֙ לְבַת-פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי-לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן-הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שמו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רב נחמן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

משה בגמטריא המצרי (ואשתו צפורה בגמטריא מצרים ע"ה)

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

. עיין בדברים רבה (ב:ח) את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, כיצד, בנות יתרו אומרות (שמות ב:יט) איש מצרי הצילנו מיד הרועים, והוא שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו, ע"כ.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי-אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. לרשע בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: למה תכה רעך בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בניצוצי שמשון פרשת ואתחנן הביא מהאריז"ל שהשם 'תכה' מסוגל להציל מן האויבים ובשם זה הרג משה את המצרי, עיין שם.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד בספר ניצוצי שמשון, תהלים כג הביא מהמקובלים, תת"ן חדרים יש בגיהנם כמנין 'תכלת', ובאלו חדרים צריך לילך אפילו צדיק וכו' כאשר הולך בתק"פ חדרים אינו צריך שמירה, כי שם אינו תוקפא דדינא. מה שאין כן באלו הנשארים ר"ע חדרים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו, כמבואר בריש אגרת הרמב"ן, וכל שכן במרימה שמכים זה את זה, הרי קיים בחי' גיהנם. ולכן יש לראות התפשטות של התת"ן חדרים על שני בעלי הריב, תכ"ה לכל אחד. וזה מה שכתוב, ויאמר לרשע, יאמר לרשע בגמטריא תת"ן ע"ה, אותיות האמצעיות, מר-ל, בגמטריא רע, ואותיות החיצוניות, יארשע, בגמטריא תקפ"א. למה תכ"ה, שלוקח חצי כנ"ל, רעך, הזכיר במיוחד את חלק הרע.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל והנה שני אנשים עברים, שמשה רבינו היה צריך לעבור אותם, כמו שכתב שהצדיק צריך לעבור בין החדרים להעלות נשמות הרשעים.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שענין תת"ן, שהם תק"פ ר"ע, ענינם ג' פעמים רע, ום', כי מ' הוא עיקר הכלי, ושני חלקים של רע אינם בתוקפא דדינא, רק חלק הג'. ולכן אמר, רעך, הך' הוא חצי הכלי השייך לו, ואז הוא שייך לכל הרע. ולפי זה יש להבין ענין ושייכות לשם אתה, כי תתן, יהיו ם' לכלי, ונשאר תת"י, שחצים ועוד אחד בגמטריא אתה. ובזה א"ש מה שכתוב (בראשית כט:יט) ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי. כי לב, של לבן, הוא פעמים י"ו, ולב טו"ב, י"ז היינו שרובו טוב. וכן, תתי אתה, שרוב התת"י - את"ה, והם בכללך 'מתתי', כל התת"ן שהם לאיש אחר, בחי' סטרא אחרא. שבה עמדי, בגמטריא ותכ"ה, שהוא חצי תת"ן כנ"ל. כי שני בנות לבן נגד שני בנות עלוקה האומרים הב הב, בחי' הגיהנם ר"ל. (תת"י בגמטריא של הראשי תיבות עשה למען ש'מך י'מינך ק'דשתך ת'ורתך. ועוד, איתא ביחודים, שהוא גמטריא ט' פעמים מים, ועם עוד ד' בגמטריא שין-דלת-יוד. ועיין לק"מ רנו, שם אתה מסגל על הים להכניע הגלים, וע' ספר המדות, ערך קליפה, אות א' שאותיות א'ת'ה' מכניעים את הקליפות, וע' בחיי מוהר"ן אות קלו, ועמש"כ בפרשת ואתחנן (ה:כח) עה"פ ואתה פה, ובתהלים (פט) על הפסוק בשוא גליו אתה תשבחם).

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שמשה רבינו כוון ברעך ליהושע, כמו ששנינו במסכת אבות ד:יב יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, שכן מצינו במשה שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים (שמות יז), כי מבואר בספר ניצוצי שמשון שם, שכדי שהצדיק ינצל מנזק מהר"ע חדרים, יש מלאך אחד ממונה ושמו יהושע, ובידו שעוה, וכותב על מצחו של 'אתה' עיין שם. והנה מצח בא"ת ב"ש יה"ס, שהוא גמטריא 'למה', אי נמי, הסופי תיבות של 'לרשע למה'. תכה ע"ה בגמטריא 'אתה' ידו'. ושעוה רמוז בראש וסופי תיבות של, ויאמר לרשע, ושע. אי נמי לרשע מרמז ליהושע ושעוה, כי ר' מתחלף עם ו', באותיות אח"ס ומ"ר. והל' בגמטריא יוד הה. ואתי שפיר, כי יו"ד אותיות ידו, שהשעוה בידו.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ הלהרגני אתה אמר, הרגני עם ב' כוללים בגמטריא רע, שכדי להנצל מהרע חדרים, צריכים 'אתה'.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת נגעים ט:ג יש שאלה אם יש בהרת כגריס בכף היד על צרבת השחין, והרי אינה יכולה לטמאות, כי לפשות על בשר החי אינה מטמאה, ולצמח שער לבן לא יצמיח על כף היד, ורבי אליעזר קבלה בידו שאם כל זה צריך הסגר, ורבי יהודה בן בתירא נתן טעם, שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לו לתוכו, אמר לו, חכם גדול אתה שקימת דברי חכמים, ופירש התפא"י בועז א', שאין בזה ההמצאה חכמה, אלא החכמה היא שחזר לקיים דברי חכמים. ונתפוס לשונו, חכם גדול 'אתה' שקימת דברי חכמים, כי דברי לשון הנהגה, כמו דבר אחד לדור. כי זה השם מקיים החכמים אפילו בר"ע חדרים של גיהנם. וזה ענין שיצמח עוד נגע לנגד נגע. והרי אין בין נגעים לגיהנם, אלא ה' וע' שמתחלפים באותיות הגרון, אחע"ה.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (בראשית כז:לג) ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד, ובפרש"י ז"ל ומדרשו ראה גיהנם פתוחה מתחתיו. חר"ד הוא כרביע – חומש מלבר (עם עוד חצי), של תת"ן, כי לא ממש נכנס לחדר"י גיהנם, רק נפתחה לו, והרי הוא כתוספת, שזה ענין החומש, עיין בגור אריה בפרשת בחוקותי עה"פ ויסף חמישתו (כז:יג). וכן רמוז בפסוק ה' לשונות של חרדה, ויחרד,חרדה, גדלה, עד, מאד. ד' מהם עושים תת"ן, והחמישי כתוספת הנ"ל.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת-הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַֽהֲרֹ֣ג אֶת-מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ-מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַל-הַבְּאֵֽר.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הדבר הזה ע"ה, בגמטריא נון נון חית. את משה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויברח משה מפני, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מדין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. וישב על הבאר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. על הבאר, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נ נח.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויבקש להרג את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מפני פרעה וישב בארץ ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: פרעה וישב בארץ מדין וישב, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

וישב על הבאר – לק"מ נח:ב דף סט:.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם. בנתיו ואיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

משה לשבת, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. האיש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח. בתו למשה, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. צפרה ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י נחמן מאומן. צפרה, עם הד' אותיות בגמטריא שד"י אדנ"י (יסוד ומלכות. והנה כל אחד מהשמות האלו יש להם י"ד, שעל ידי שני הידים יש גדלות ז"א ונוקבא, ועיין בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל עה"פ והידים ידי עשו. והאותיות הנשארות, נא"ש, בחינת נ'חמן א' (בן) ש'מחה). צפורה (מלא ו), בגמטריא מצרים ע"ה. ועיין בספר קרנים ע"פ דן ידין, מאמר ב' הגמטריא של שם הוי"ה כל אות כפול האות שכנגדו בשם אדנ"י, דהיינו י"פ א', ה"פ ד', ו"פ נ', ה"י (שהוא בחי' סוכה – הוי"ה אדנ"י, ע"ש), בגמטריא מצרים. צפרה, בגמטריא צרי הע', לקיים מה דאיתא במסכת סוטה (לח:) ואמר רבי יהושע בן לוי, מנין שאפלו עופות מכירין בצרי העין שנאמר (משלי א) כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה לשבת את האשי ויתן, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הסופי תיבות של: האיש ויתן את, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את צפרה בתו למשה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת-צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹֽתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת-הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל-הַ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

היה רעה, בגמטריא ברסלב ע"ה, נחמן בן פיגא ע"ה. רעה את צאן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אחר המדבר ויבא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חרבה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חתנו כהן מדין וינהג, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מכין וינהג את הצאן אחר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחר המדבר ויבא ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הסופי תיבות של: אחר המדבר ויבא אל הר, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

ומשה היה רועה – לקמ"ת ה:ז דף ח:.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב וירא מלאך י' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

וירא מלאך, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נ נח. אליו בלבת ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. והסנה איננו אכל. בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מתוך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך תפילין

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

וירא אליו מלאך ה' בלב אש – לק"מ נט:א דף ע.. וירא אליו ה' בלבת אש – לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה. עמש"כ בערך תפילין.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

הגדל הזה מדוע לא יבער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד וַיַּ֥רְא יְ-ה-וָֹ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹקִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

כי סר, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מתוך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. משה משה בגמטריא נחמן בן שמחה מאומן.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: סר לראות ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו, עם הז' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: לראות ויקרא ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: לראות ויקרא אליו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הסנה ויאמר משה משה, ושל משה ויאמר הנני, עם הכולל בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

וירא ה' כי סר לראות – לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה וַיֹּ֖אמֶר אַל-תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַֽׁל-נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת-קֹ֖דֶשׁ הֽוּא.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

תקרב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. תקרב הלם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הלם של ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. נעליך מעל בגמטריא רבי נ נח. רגליך כי ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המקום אשר אתה עומד עליו אדמת, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עומד עליו אדמת קדש, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

של נעליך וכו' כי המקום – לקמ"ת פג דף לח:.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים. משה פניו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים. והוצא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא ויאמר משה אל האלקים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר משה אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. משה אל האלקים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אוציא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי אלך אל פרעה וכי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר משה אל האלקים מי, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכי אוציא את בני ישראל ממצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את, ושל: אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (=ברסלב).

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

מי אנכי כי אלך אל פרעה – לק"מ יח:ב דף כד:.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה. לך האות כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לך האות – לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יד וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹקִים֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים אל משה אהיה בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. אהיה אשר אהיה, עם י"א אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר אלקים אל משה אהיה אשר אהיה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים. חז"ל גילו שסוד הגאולה היה שמור במילים האלו פקד פקדתי, וידוע למקובלים שפקד, ודפק, הם מתנהלים על פי שם ע"ב באחוריים (יוד, יוד-ה"י, יוד-ה"י-וי"ו...) שהוא בגמטריא 184. והנה הס"ת של, אתכם ואת העשוי לכם בגמטריא ע"ה – נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן "העשוי לכם" עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יח וְשָֽׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל-מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַֽאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְקֹוָ֞ה אֱלֹקֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה-נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיקוָֹ֥ה אֱלֹקֵֽינוּ.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואמרתם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. נקרה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אליו ה' אלקי העבריים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אליו ה' אלקי העבריים נקרה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נקרה עלינו ואתה נלכה נא דרך שלשת ימים, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

אלקי העבריים – לק"מ סד:ב דף עח:.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה. לא יתן – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן המלים שמסביב "לא יתן", ''כי...אתכם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. “מלך מצרים" בגמטריא יז תמוז. ואם תקח את הצ' והי' ממצרים, שביחד הם ק, יוצא הר"ת (מ'צרים להל') של התחלת הפתק הקדוש: מ'אד ה'יה ק' ל'י ל'רדת, ךולא – אליך (כי הו' עם ד' אותיות = י, גם כי קרובים המילים), אבי"ד – ישראל דוב בר אודסר – חזק!

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כ ושלחתי את ידי 'והכיתי את מצרים בכל נפלאתי', ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בפסוק כא, ונתתי 'את חן העם' ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן ד:יב ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר, ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. וכן ד:טו וע'ם פיהו והוריתי אתכם את' אשר תעשון, ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. וכן ד:טז הוא יהיה לך 'לפה ואתה תהיה לו לאלהים' ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. וכן ד:יט ויאמר ה' אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך - “מתו כל" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. מבקשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נפש – נ'חמן (בן) פ'יגא וש'מחה, ויש בזה עוד רמזים. וכן ד:כ ויקח משה "את מטה האל"הים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויק'ח משה' אותיות שמחה, עם הכולל = נ נח נחמ נחמן. וכן ד:כג ואמר אליך שלח את בני ו'תמאן' לשלחו – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן , ש'לח את בנ'י – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן ד:כה כמה פעמים. ד:לא – ס"ת תהלים. .... ה:יג והנג'שים אצים' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ה:יז נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה'. ה:כג ו'מאז באתי אל' פרעה וכו'. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד ויאמר י' אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכנפו.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, כנ"ל. בכנפו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה למען יאמינו כי נראה אליך י' אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. יאמינו כי נראה אליך י' ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ויאמר י' לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ויאמר י' לו עוד הבא נא ידך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל-חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל-חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה-שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר השב ידך ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר השב ידך אל ע"ה בגמטריא נון נון חית. השב, וכן: שבה, עם הג' אותיות, בגמטריא רב נ נח.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שבה כבשרו – לקמ"ת פג דף לח:.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י ויאמר משה אל י' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שמשה רבינו היה מגמגם, אבל גמגום זה רק בפה לא בכתב. ונ נח נחמ נחמן מאומן נראה בעיני הליצנים כגמגום. אכן בדברי משה רבינו רמז על זה (שמות ד:י) כי כבד פה וכבד לשון אנכי, שלכאו' היה מספיק לומר כבד פה, ולמה צריך להוסיף כבד לשון. אלא זה רמז לנ נח נחמ נחמן מאומן, כאילו משה רבינו אומר וב' (דהיינו טענה שניה, גם בית עם הכ' – כתיב!) כדלשוןאנכי – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! שזה השיר של הגאולה השלמה בב"א. וכן כבר הערנו על ריש הפסוק הזה – לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך, שזה רמז על ריבוע הדיבור, בחי' נ נח נחמ נחמן. וע' מש"כ בפרק רבינו מגמגם (בפרקים שלאחר הפתק הקדוש בענין נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

בי אדני לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך – לקמ"ת ב:ד דף ג:. כבד פה וכבד לשון – לק"מ נו:ז דף סו:. כבד פה – לק"מ סד:ג דף עט..

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא ויאמר י' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי י'.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. או מי ישום אלם או, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

מי שם פה לאדם – לק"מ מה דף נה., רכה דף קיד..

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יג ויאמר בא אדנ"י שלח נא ביד תשלח. והנה בפסוק י' משה רבינו אומר לה"י לא איש דברים אנכי גם מתמול וכו' שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שזה בחי' ריבוע הדיבור. שתיקונו דוקא על ידי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אז זה מה שהשם יתברך מרמז פה, שלח נא ביד – ר"ת נחמן בן שמחה – תשלח! ויש פה עוד רמזים על סבא ישראל ואכ"מ.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הר"ת בגמטריא התשנ"ה עם הכולל (אי נמי סתם – תשנ"ה, וכן 'ביד תשלח' ע”ה בגמטריא תשנה), השנה שנפטר סבא ישראל, בח"י חשוון, ס"ת של א-דני שלח = ח"י, ואותיות בסירוגין של א-ד-נ-י-ש-ל-ח-נ-א-ב-י, בגמטריא חשוון (עם עיקר השורש חשן בפירוש). והר"ת של ישראל דוב בר אודסר מרומזים בנ'א ביד', ויש בזה עוד הרבה רמזים ואכמ"ל (עוד רמזים בתאריך הילולא של סבא ישראל עמש"כ על ספר אדיר במרום עמוד י', ובערך ישראל דוב אודסר – ח"י חשון).

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד וַיִּֽחַר-אַ֨ף יְקֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי-דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה-הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָֽאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

וגם הנה, בגמטריא נ נח ע"ה. לקראתך, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. ושמח בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משתי תיבות האחרונים, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויחר אף ה' במשה ויאמר הלא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

ויחר אף ה' במשה – לק"מ יח:ב דף כד:.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז וְדִבֶּר-ה֥וּא לְךָ֖ אֶל-הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה-לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה-לּ֥וֹ לֵֽאלֹקִֽים.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה, עם הי"א תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אל העם, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן. תהיה לו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לך לפה ואתה תהיה לו לאלקים, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לך לפה ואתה תהיה לו, ושל: לפה ואתה תהיה לו לאלקים, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (=ברסלב).

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ואתה תהיה לו לאלקים – לקמ"ת ב:ד גף ג:.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יז - - ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת. המטה הזה תקח ע"ה בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יט וַיֹּ֨אמֶר יְקוָֹ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי-מֵ֨תוּ֙ כָּל-הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת-נַפְשֶֽׁךָ.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ה' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה במדין בגמטריא נחמן מברסלב. ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לך שב, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שב מצרים בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק. מתו כל בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). האנשים בגמטריא רבנו נחמן. כל האנשים בגמטריא לקוטי מוהר"ן. המבקשים בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

כי מתו כל האנשים – לק"מ ד:ח דף ד..

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב בני בכרי, שמעתי משגיא יוסף, בגמטריא נחמן בן פיגא – אז אגב ארחיה קמ"ל שנחמן בן פיגא בגמטריא ברסלב!

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כד וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְקֹוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

בדרך במלון ויפגשהו ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. ויפגשהו ע"ה בגמטריא תי"א תורות בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. במלון ויפגשהו י' ויבקש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ויפגשהו, נראה לפרש שהוא רמז לפלגש, כי חסר רק ל' (והוא גמטריא של שאר אותיות ויה"ו עם הד' כוללים, בגמטריא ל' ע"ה). וזה ענין מלון, כי בית הכנסת שהוא מקדש מעט להשראת השכינה בחוץ לארץ הוא בחי' פלגש (אדיר במרום עמ' רג, ספינר). וזה ענין מלון – בשביל לינה ארעי בארץ נכריה. ובספר ירמיה (ט:א) מי יתנני במדבר מלון ארחים אעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים. והוא ענין של התבודדות כמו שכתב המלבי"ם בספר מלכים (א:יט) על אליהו ז"ל בכל זה הניח את נערו שם להפרד מבני אדם לצאת אל המדבר להתבודד, כי זה היה מחוז חפצו עתה, כמ"ש מי יתנני במדבר מלון אורחים וכו', ע"כ. ולכן ויפגשהו הוי"ה.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

אבל השראת השכינה אינה אלא במקום שלם (פרדס רמונים כב:ג כי אין השכינה שורה על נשמה פגומה ח"ו, וכן פי' הרשב"י ע"ה בתיקונים (בהקדמה) וז"ל דאיהו לא שריא באתר פגום וכו' זכאה איהו מאן דאשלים נשמתיה לשרייא ביה שם י"הוה ועביד ליה כוסיא לגביה, עכ"ל), ולכן נתעורר הדין, ויבקש המיתו, או הוא או בנו. כי שלם בחינת תמים שנאמר על המילה (לך לך יז:א, שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקדש נצבת עליו – רש"י עה"פ ויפל אברם על פניו – ממורא השכינה – יז:ג) ואז היה הקמת ברית לזרעו של אברהם, ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך וכו' (יז:ט), והמכסה אני מאברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' (וירא יח:יז-יט). ולכן גם צפורה קשורה בדבר.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

המכסה, זה מידת אברהם, בחי' על כל פשעים תכסה אהבה, שמסר נפשו והשם יתברך מכסה דמו, כמבואר בלקמ"ת סוף תורה פג, וזה מאברהם בגמטריא [אנכי עפר] ואפר ע"ה, בחי' אפר כירה מוכן לכסוי הדם לפי בית הלל. ולשון המכסה, שהוא מורה על נבואה (ליקוטי מוהר"ן תנינא ח), הוא לשון טביחה שחיטה וזביחה, כמו שדרשו רז"ל בענין מינוי על קרבן פסח משעת השחיטה, כמש"כ במכסת נפשות ולעיכובא ממש"כ תכוסו (ולפי זה י"ל המכסה אני עושה לסדום, כמו זבח בבצרה, לטבוח את סדום, ומכסה את זה מאברהם). וענין שחיטה הוא ביטול אמונות כסילים ודרכי אמורי, כשמ"כ (הושע ה:ב) ושחטה שטים העמיקו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן נה. העמיקו בחי' כמראה החמה עמוק מן הצל, הנאמר על אברהם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן לא, באברהם נאמר כחם היום, שהוא בחינת שמש על ידי שמל ונתגלה הברית. וזה המכסה אני מאברהם, שהמלכות, אני, מתלבש באברהם.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

גרשום (מלא ו' בספר דברי הימים) ואליעזר בחינות יצחק ישמעאל ואליעזר עבד אברהם. אליעזר שמו כשמו. גרשום, גרו, בגמטריא יצחק עם עוד א'. נשאר ש"ם עם אל"ף, בגמטריא ישמעאל. ישמעאל היה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה, אמר לו יצחק, באבר אחד אתה מיראני, אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני, לא הייתי מעכב (רש"י בראשית כב:א).

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כו וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

וירף ממנו בגמטריא ברסלב מאומן ע"ה. חתן דמים למולת ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. למולת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

חתן דמים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. והנה עיין בספר אדיר במרום (עמ' כח, מכון רמח"ל) ז"ל והנה משה רבינו ע"ה הוליד שני בנים וכו' ואליעזר הוא סוף התיקון וכו' הוא ההצלה, שאז ניצל באמת מחרב פרעה, שהיה רודפו מפני רציחתו. וכבר אלה הדברים מתקשרים עוד בעניני הגלגולים בסוד קין והבל כידוע, כי הולכים לתקן הפגמים כולם שנפגמו בעולם. והנה כנגד זה היה עם רשב"י (שהיה ניצוץ משה רבינו) – רבי אלעזר בנו – בסוד כללות שני הבנים גרשום ואליעזר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין במ"א שפרשנו ענין השמתא ששמו על רבי אליעזר הגדול, שהיה בבחי' אליעזר בן משה, כי זה היה ליתן כח לישראל בעומק הגלות הדומים למנודים לגמרי ר"ל. ואולי גם כאשר הבעל שם טוב הביא הישועות לעם ישראל, עוד נתעורר קטרוג על הברית, כמו שהיה עם אליעזר (והרי הרבה מהסיפורים של הבעש"ט מספרים על מלון), וזה לא נתקן אלא על ידי רבינו נחמן בן פיגא – ציפורה, שלחם דייקא על קדושת הברית.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַֽהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת-הָעָ֖ם מִֽמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹֽתֵיכֶֽם.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

לכו לסבלתיכם בגמטריא ו"פ נ נח. למה משה ואהרן, בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק. למה משה ואהרן תפריעו את העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבת של: משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואהרן תפריעו את העם, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). הסופי תיבות של: את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

אל תפריעו את העם – לק"מ לה:א דף מט.. תפריעו את האם – לק"מ נד:ו דף סב., סד:ה דף עט:.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב ויפץ העם. העם בחרו ףץ (של מפלגת כולנו חברים נ נח)!

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום. שמו עלהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יח ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו. 'ותבן לא ינתן" גמטריא "את נחמן נתן" – כנראה פרעה היה כליצנים של היום שאומרים שנ נח זה עבודה זרה. 'לכם ות' גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. ס"ת של 'לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו' – נ. מאומן.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים. הסופי תיבות של ואת אהרן נצבים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב למה זה שלחתני. שלחתני בגמטריא נחמן (כי ן סופית בגמטריא שבע מאות).

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חזקה יגרשם מארצו, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

משה רבינו אמר (ה:כב, ובמדבר יא:יא "הרעת") "למה הרעתה" והשם יתברך ענה לו, "עתה תראה" (וכן בבמדבר יא:כג) – ולכאורה פשוט הוא שאותיות הרעתה הם אותיות – עתה (ת)ר(א)ה.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

וארא

</div>



# פרשת וארא נקרא כן על שם הפסוק השניה שבפרשה, ואולי היה צריך לקרות אותה פרשת אני ה'. ולכן יש לשים יותר את הלב על שם של הפרשה, והנה "וארא אל אברהם" עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/16/

# פרשת וארא נקרא כן על שם הפסוק השניה שבפרשה, ואולי היה צריך לקרות אותה פרשת אני ה'. ולכן יש לשים יותר את הלב על שם של הפרשה, והנה "וארא אל אברהם" עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/16


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני י'. אליו אני, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משה ויאמר אליו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: משה ויאמר אליו אני י', בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אלקים אל משה ויאמר אליו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משה ויאמר אליו אני י' ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י ושמי י' לא נודעתי להם. הראשי תיבות של: בא"ל שד"י ושמי י' לא, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אל יצחק ואל יעקב בא"ל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יעקב בא"ל שד"י ושמי ה' לא נודעתי להם, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יצחק ואל יעקב, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: שד"י ושמי י' לא נודעתי להם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יצחק ואל, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יעקב בא"ל שד"י, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ושמי ה' לא נודעתי. יעקב אמר (בראשית כח:טז) אכן יש י' ואנכי לא ידעתי, קבלת התורה היה רק על ידי משה רבינו, משה רבינו מלגו ויעקב מלבר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ושמי ה' לא נודעתי להם – לק"מ נו:ז דף סו:.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה. הסופי תיבות של: בריתי אתם לתת להם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כנען את ארץ מגריהם אשר גרו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לתת להם את, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וגם הקמתי את, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הקמתי את, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את בריתי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען, בגמטריא: נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: בריתי אתם לתת להם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מגריהם אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מגריהם אשר גרו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, אם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: אנשי שמעתי את נאקת בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: נאקת בני ישראל אשר מצרים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני ישראל אשר מצרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נאקת בני, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אשר מצרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר מצרים מעבדים, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר מצרים מעבדים אתם, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אני שמעתי את נאקת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. נאקת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: שמעתי את נאקת בני ישראל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן מבן פיגא. אותיות היסוד של: ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

נאקת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אתם ואזכר את, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה-ו שבת קודש פ' שמות ע"ג אצל שמעון הצדיק בתפילת מנחה העלו אותי לתורה הקדושה שני-לוי פרשת וארא, וכידוע בכוונות ליחד את האותיות האחרונות של העליה הקודמת להעליה הקיימת, וראיתי גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – בר'יתי לכ'ן, ע"ה. הראשי תיבות של: וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו לכן אמר לבני ישראל אני י' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. הד' לשונות של גאולה, כנגד השיר פשוט כפול משולש מרובע. אתכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. סבלת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וגאלתי, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בזרוע, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: והוצאתי אתכם מתחת סבלת ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והוצאתי אתכם מתחת סלבת מצרים, וכן של: אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי, וכן של: מתחת סבלת מצרים והצלתי אתם, וכן של: סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: לכן אמר לבני ישראל, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: סבלת מצרים והצלתי אתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבני ישראל אני י' ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אמר לבני ישראל אני י' והוצאתי, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ישראל אני י' והוצאתי אתכם מתחת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וספי תיבות של: לכן אמר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אמר לבני ישראל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכן אמר לבני ישראל, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מתחת סבלת מצרים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני י' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. ולקחתי, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אתכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: לעם והיית לכם לאלקים וידעתם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני י' אלקיכם המוציא, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעם והייתי לכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לאקלים וידעתם כי אני י', עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המוציא אתכם מתחת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיכם המוציא אתכם מתחת, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וידעתם כי אני י' אלקיכם, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים – לק"מ כא דף לא..

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני י'. אתכם, עם האותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אתכם אל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן. לאברהם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. מורשה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אתכם אל הארץ אשר, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם, עם הז' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ אשר נשאתי את ידי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אתה לאברהם ליצחק וליעקב ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ידי לתת אתה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ידי לתת אתה לאברהם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ליצחק וליעקב, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נשאתי את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ידי לתת אתה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ט וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה. משה כן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. כן אל, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. שמעו בגמטריא רבינו נחמן. ולא שמעו, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. משה מקצר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: אל בני ישראל ולא שמעו אל משה, בגמטריא רבי נחמן. הראשי יבות של: אל משה מקצר רוח, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: משה מקצר רוח ומעבדה (מרו"ם), בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (ובלי התיבה "אל", בלי הכולל). הראשי וסופי תיבות של: ישראל ולא שמעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: משה מקצר, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מקוצר רוח ומעבודה קשה – לקמ"ת פו דף לט:.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י וידבר י' אל משה לאמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וידבר י' אל, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. י' אל משה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יא בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: דבר אל פרעה מלך מצרים, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: מלך מצרים וישלח את, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבת של: דבר אל פרעה מלך מצרים, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וישלח את בני ישראל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצרים וישלח את בני ישראל, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יב וידבר משה לפני י' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלו ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים. משה לפני י', עם הי"א אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. י' לאמר הן, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שמעו בגמטריא רבינו נחמן. שמעו אלי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. אני ערל, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: י' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ישמעני פרעה ואני ערל שפתים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ה' לאמר הן בני ישראל, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: הן בני ישראל לא שמעו אלי ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וידבר משה לפני, עם הג' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד של: משה לפני י' לאמר הן, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וידבר משה לפני, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לפני י' לאמר, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הן בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לא שמעו אלי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: הן בני ישראל לא שמעו אלי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואני ערל שפתים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה ואני ערל שפתים, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יג וידבר י' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים. וידבר י' אל, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אל משה ואל, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. ואל אהרן ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ואל פרעה מלך, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. להוציא, עם האותיות בגמטריא נחמן. להוציא את, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: י' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מך מצרים להוציא את בני ישראל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלוקטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. הסופי תיבות של: וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: פרעה מלך מצרים להוציא את בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה מלך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: להוציא את בני ישראל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת ראובן. אלה ראשי, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ראובן בכר, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אלה ראשי בית אבתם בני ראובן, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת ראובן, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלה ראשי בית ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אלה ראשי בית אבתם בני ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בני ראובן בכר ישראל, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת, עם הו' אותות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וכרמי אלה משפחת ראובן ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ראשי בית אבתם, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: ראשי בית אבתם בני, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בית אבתם בני ראובן, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת ראובן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בית אבתם בני ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בני ראובן בכר, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ראובן בכר ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חנוך ופלוא חצרן וכרמי, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וכרמי אל משפחת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אלה מפשחת ראובן, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

אלה ראשי בית אבותם – לק"מ יג:ד דף יז:, נז:ח דף סח:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טו ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון. שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. שמעון ימואל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואהד ויכין וצחר בגמטריא רבינו נחמן. הכנענית אלה משפחת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי תיבות של: ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה, בגמטירא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ואהד ויכין וצחר ושאול ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכנענית אלה, וכן של: אלה משפחת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בן הכנענית אלה, וכן של: אלה משפחת שמעון, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ובני שמעון ימואל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמעון ימואל וימין ואהד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: וצחר ושאול בן, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בן הכנענית, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טז ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה. בני לוי, בגמטריא נ נח. לתלדתם גרשון, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. ומררי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. שני בגמטריא רבי נחמן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ואלה שמות בני לוי לתלדתם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לתלדתם גרשון וקהת, וכן של: גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ומאת שנה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואלה שמות בני לוי לתלדתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בני לוי לתלדתם בגמטריא לקוט מוהר"ן. אותיות היסוד של: לוי לתלדתם, ושל: לתלדתם גרשון, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמות בני לוי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גרשון וקהת ומררי ושני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ומררי ושני חיי לוי שבע, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושני חיי לוי שבע ושלשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושלשים ומאת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שבע ושלשים, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יז בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני גרשון לבני, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני גרשון לבני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: גרשון לבני ושמעי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

גרשון לבני ושמעי, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. למשפחתם ע"ה בגמטריא זאת נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יח ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל. ובני קהת עם האותיות בגמטריא פת"ק. קהת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות. עמרם עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן, והוא חי קלז שנה, קלז בגמטריא מאומן! (וע' מש"כ לקמן אות שעו בענין חיי ישמעאל). ויצהר בגמטריא איש, שהוא 'אלף יוד שין' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וחברון, אותיות רון ב"ח שהוא גמטריא י', דהיינו רון העשרה מיני נגינה. עזיאל בגמטריא נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. ועזיאל ושני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובני קהת, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חיי קהת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וחברון ועזיאל ושני, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ושלשים ומאת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יט ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם. הסופי תיבות של: ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי, וכן של: אלה משפחת הלוי לתלדתם, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובני מררי מחלי ומושי, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: מחלי ומושי אלה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: הלוי לתלדתם, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ומושי אלה משפחת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: משפחת הלוי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ ויקח עמרם את וכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ובני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה. עמרם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. יוכבד דדתו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. יוכבד דדתו לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דדתו לו, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. דדתו לו לאשה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לאשה ותלד, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את אהרן ואת, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. משה ושני, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את יוכבד דדתו לו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לאשה ותלד לו את, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לו את אהרן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן ואת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת משה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושלשים ומאת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: עמרם את יוכבד דדתו לו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לו את אהרן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אהרן ואת משה ושני, וכן של: ואת משה ושני חיי עמרם, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבת) של: לו לאשה ותלד, וכן של: לאשה ותלד לו, וכן של: משה ושני חיי, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: את אהרן ואת משה ושני, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כא ובני יצהר קרח ונפג וזכרי. וזכרי, עם הה' אותיות בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: קרח ונפג, עם האותיות בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יצהר קרח ונפג, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כב ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. עזיאל מישאל ואצלפן, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כג ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר. אחות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. נחשון לו, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. את נדב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. נדב ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת, וכן של: בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אחות נחשון לו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לו את, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו לאשה ותלד, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ משני תיבות הראשונים, עם הי"ח אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן את, עם הד' אותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אלישבע בת עמינדב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לאשה ותלד לו את, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמנחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לו את נדב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את נדב, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נדב ואת אביהוא, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אביהוא את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כד ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי. אסיר ואלקנה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ואלקנה ואביאסף, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ובני קרח אסיר, ושל: קרח אסיר ואלקנה, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אסיר ואלקנה ואביאסף, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קרח אסיר ואלקנה ואביאסף ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ואלקנה ואביאסף אלה משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: קרח אסיר ואלקנה ואביאסף, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואלקנה ואביאסף אלה משפחת, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: משפחת הקרחי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כה ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם. לאשה ותלד, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אלה ראשי, עם הז' אותיות, במטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: פינחס אלה ראשי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: בן אהרן לקח: נ נח! הסופי תיבות של: לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: פוטיאל לו לאשה ותלד לו את, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: לו את פינחס בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את פינחס אלה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלה ראשי אבות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אלה ראשי אבות הלוים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ראשי אבות הלוים למשפחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: פיחס אלה ראשי אבות הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אבות הלוים למשפחתם, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תבות של: בן אהרן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בן אהרן לקח, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מבנות פוטיאל, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פוטיאל לו, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאשה ותלד לו את, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את פינחס אלה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כו הוא אהרן ומשה אשר אמר י' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם. אשר אמר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אהרן ומשה אשר אמר י' להם הוציא את בני ישראל מארץ ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אהרן ומשה אשר אמר י' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הוא אהרן ומשה אשר אמר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ה' להם הוציאו את בני ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר אמר י' להם הוציאו את ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ומשה אשר אמר י' להם הוציאו את בני, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ומשה אשר אמר י' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הוא אהרן ומשה אשר אמר י', עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ומשה אשר אמר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אמר י' להם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר אמר י' להם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: להם הוציאו את, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כז הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן. הם המדברים, עם הט' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. פרעה, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. להוציא את, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הוא משה, עם התבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: פרעה מלך מצרים להוציא את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את בני ישראל ממצרים הוא משה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, במגטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד וְלֹֽא-יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָֽתַתִּ֥י אֶת-יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֨י אֶת-צִבְאֹתַ֜י אֶת-עַמִּ֤י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ולא ישמע אלכם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ידי במצרים בגמטריא רבנו נחמן. את ידי במצרים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. צבאתי, אותיות יב"א צ"ת, יב"א ראשי תיבות ישראל בער אודסר, צ"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישמע אלכם פרפעה ונתתי את ידי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ידי במצרים והוצאתי את צבאתי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והוצאתי את צבאתי את, ושל: את צבאתי את עמי, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

והוצאתי את צבאותי – לקמ"ת ה:י דף ט:.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה. בן שמנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ט כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין. קח, בגמטריא נ נח, כנ"ל. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. תנו לכם, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. תנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ואמרת אל, עם הז' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. אהרן קח את, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. והשלך בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אהרן קח את מטך והשלך, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות שKף לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואמרת אל אהרן קח, ושל: אל אהרן קח את, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אהרן קח את מטך והשלך, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

והשלך לפני פרעה יהי לתנין – לקמ"ת ח:ג דף טז:.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יט ויאמר י' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

י' אל משה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. קח, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אמר אל אהרן, לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן, ע"כ. קשה כי בפרשת שמות השם יתברך נתן למשה רבינו אותות לעשות לפני בני ישראל, והאות השלישי (ד:ט) ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת. וצריכים לחלק שעל כל פנים לא לקה על ידו עם המטה, ואילו במכות היה הקפדה שיהיו נעשים על ידי המטה. אי נמי אף על פי שבפרשת שמות נצטוה לקחת מים מן היאר דייקא, לא לקה היאר ממש אלא מים שלקח משם. אי נמי י"ל שבעבור ישראל כדאי. ולקמן בפרשת בשלח (יז:ה) ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך, י"ל על זה שעשה בשביל ישראל – אכן שם לא הוזכר המטה, ולכאורה לפי כל הפירושים צריכים לדחות, שהוכו על ידי אהרן על פי משה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לעיין, שלכאורה אהרן וכל ישראל היו חייבים הכרת הטוב, שהרי כולם שתו מימיו.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כג ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת. היינו ולא שת ל"בוגםלזאת" – גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם השלוש תיבות).

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד וַיַּֽעֲשׂוּ-כֵ֨ן הַֽחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָֽטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת-הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

להוציא, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. באדם ובבהמה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ה' פעמים נזכרים מעשה החרטמים בפרשה [תנין, דם, צפרדע, כנם – שחין]. א – עשיית תנין מן המטה. שם כתוב: ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן. – ובאתי לדייק שלא כתוב 'כן' אלא בסוף, וכאן כתוב בלהטיהם ובשאר המקומות כתוב בלט. ופרש"י (ז:כב) בלטיהם מעשה שדים, בלהטיהם מעשה כשפים, ע"כ, ופירש הגור אריה בשם הרמב"ן שמעשה כשפים הם על ידי מלאכי חבלה שהם אש לוהט. הרי שמעשה בלהט על ידי מלאכי חבלה, הוא הרבה יותר גבוה מסתם מעשה בלט של שדים. ונראה שלאחר שמטה אהרן בלע מטותיהם הרי לקח מהם הכח להשתמש ולפעול עם מלאכי חבלה, ולכן אחר כך פעלו רק בלטיהם עם שדים. ונראה שלכן רק אצל בלהטיהם כתיב 'כן' בסוף (ראשי תיבות כישוף נכרי), ובשאר מקומות כתוב בתחילה, ויעשו כן. כי כל מעשי החרטמים היה לחקות מעשה הנסים של הקדושה. ובקדשה כתיב (שמות א:יב) וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ופרש"י ז"ל רוח הקדש אומרת כן, אתם אומרים פן ירבה, ואני אומר כן ירבה, עכ"ל ודו"ק היטב, משקל שבעים שבעים (=כן) מנה. וזה פעלו דרך אותיות 'כן', וכמו שמצינו שהכיור וכנו נעשו על ידי מראות הצובאות – הרי שה'כן' בבית המקדש היה בחי' מראה, שמראה לעולם מה שמראים לו, כן החרטמים היו עושים, מראים את הנס לאספקלריא הטמאה שהיה מראה החיקוי. וכאשר השתמשו במלאכים אז מעשיהם היה יותר גבוה מסוף מעשיהם, אבל כאשר לא היה להם להשתמש אלא בשדים, אז מיד פעלו לקחת החיקוי דרך ה'כן', ולהראותו עם השדים.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בריש פרשת בא פסוק י' ויאמר אלהם יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם, ופרש"י כתרגומו – חזו ארי בישא דאתון סבירין למעבד לקבל אפיכון לאסתחרא, הרי שפרעה קרא יהא להם 'כן' ופירש דבריו שאותו רע יחזור לנגדם, כי זה פעולת 'כן' כנ"ל כמו מראה. ובאמת מצינו שפירוש כן הוא עיגול, עיין במס' חולין מח: שהמעיים הדקים נקראים הדרא דכנתא, כלומר שהולכים סחור סחור בעיגול, וע"ש נו: שדרשו (דברים לב:ו) הוא עשך ויכננך, מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם, שאם נהפך אחת מהן אינו יכול לחיות, והכוונה לבני המעיים העשויים עיגולים עיגולים, וכן במסכת פרה ז:ז המכנן את החבל על יד על יד – כשמעלה את הדלי מסבב את החבל בידו כמין טבעת, וכן עיין במס' מכשירין ד:א.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל הפסוק כאן, ויעשו כן החרטמים וכו' ולא יכלו, שלכאורה הלשון קשה, מאחר שלא יכלו, מה זה שעשו כן, הלוא רק השתדלו ובקשו לעשות, ובסוף לא עשו. ולפמש"פ אתי שפיר, שהם פעלו 'כן' להוציא החיקוי, אבל לא יכלו להפעיל את השדים להקימו, משום שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה. אכן עיין בפרש"י ז"ל להוציא את הכנים לבראותם (נ"א ולהוציאם) ממקום אחר, ולא יכול שאין השד שולט וכו' ע"כ. הרי שטעם שאין השד שולט וכו' שייך לפרש למה לא יכלו להביאם ממקום אחר, אבל עצם החיקוי לא יכלו, מכיון שנתקע פעולתם, כי הם היו משתמשים ב'כן' לעשות החיקוי, ונתפס באותיות כ"נ של הכנם, ולכן ניסו על כל פנים להביאם ממקום אחר, ובזה לא יכלו כי אין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אמרו החרטמים אל פרעה (פסוק טו) אצבע אלקים הוא. כי אצבע הוא שמראים על דבר שזהו, זהו ולא חיקוי. ועוד יש לפרש אצבע ראשי תיבות, אין צור בלעדי ע' – ע' בקבלה מסמל שם הוי"ה בניקוד אלקים, שהם ז' נקודות כל אחד שוה י'.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך במכת שחין, לא יכלו החרטמים אפילו לעמוד בפני פרעה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו וַיֹּֽאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל-פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹקִ֖ים הִ֑וא וַיֶּֽחֱזַ֤ק לֵב-פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא-שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקוָֹֽה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ויאמרו החרטמים אל פרעה, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויחזק לב פרעה ולא שמע, עם הי"ז אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אצבע אלקים היא, מכה זו אינה על ידי כשפים, מאת המקום היא, ע"כ. צ"ב דבמכה זו כתוב (פסוק יד) ויעשו כן החרטמים בלטיהם לוציא את הכנים, ורש"י (ז:כב) הביא מרז"ל לטיהם מעשה שדים, וכן בפירושו בפסוק יד פירוש שלא יכלו כי אין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה, הרי שניסו רק על ידי שדים ולא על ידי כפוף.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כט וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת-הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת-כַּפַּ֖י אֶל-יְקוָֹ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה-ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַֽיקוָֹ֖ה הָאָֽרֶץ.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר אליו משה, בגמטריא י"פ נ נח ע"ה. כצאתי, בין האותיות כ"י, צא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. העיר בגמטריא נחמן מאומן. אפרש את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. יחדלון בגמטריא נ נח. והברד, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. למען תדע כי, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל ה' הקלות יחדלון והברד לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

והיה כצאתי את העיר אפרוש את כפי – לק"מ ו:א דף ח:. והיה כצאתי העיר אפרוש כפי – לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ל ואתה ועבדיך י'דעתי כ'י ט'רם ת'יראון מ'פני י'ה-ו-ה א'להים, ר"ת בגמטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יד כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ. את כל מגפתי אל לבך, ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'את כל מ'גפתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'מגפתי' בגמטריא מ"ב נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה עולה יפה עם מש"פ במ"א בסוד ההיכלות, ואכמ"ל. לבך ובעבדך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ הר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יח הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כח ולא תספון לעמד, הראשי תיבות והסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כט ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל י' הקלות יחדלון והברת לא יהיה עוד למען תדע כי לי' הארץ. יחדלון, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ט:לא שמדבר על מכת ברד, שירד אש ומים מן השמים, כתוב בתורה הקדושה: והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל, ע"כ. אביב, זה בחי' עשרה מיני נגינה בהשיר פשוט כפול משולש מרובע – כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט, שזה נ נח נחמ נחמן מאומן, וגם אבי"ב ר"ת ישראל בער אודסר ברסלבר. "השערה" בגימטריא פתק! "נכתה" בגימטריא יז בתמוז (עם התיבות והכולל)! וגם רש"י מפרש שאביב הוא מלשון אבי הנחל – הספר שסבא ישראל כתב. וגם יש להעיר שלפני מכת ברד כתוב (ט:יד) כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך וכו', ואף שהמפרשים פרשו שזה קאי על מכת בכורות, עם כל זה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שבזה רמז שהעיקר הוא הפתק שקיבל סבא ישראל בכח יז בתמוז.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

י:א ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות( של: ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני: מואשבאעכנ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בא אל פרעה כי אני הכבדתי את, ושל: אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

"למען ש" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, "עבדיו למען שת" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה, עם השבע אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל פרעה כי אני הכבדתי את, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לבו ואת לב עבדיו למען שתי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר י' אל משה בא אל פרעה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר י' אל משה בא אל פרעה כי אני, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר י' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי, עם הכ' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הכבדתי את, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי אני הכבדתי את, בגמטריא לקוטיי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הכבדתי את לבו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

רבו המפרשים למה השם יתברך אמר למשה בא אל פרעה, ולא אמר לך (ובאמת כבר כתוב כן כמה פעמים – ז:כו, ט:א, אבל יותר קל להתיחס לזה פה בראש הפרשה... ובנ"ך מצינו לך בא, מלכים ב:ה:ה עיין שם מה שהובא מספר צווארי שלל, ובישעיה כב:טו, וביחזקאל ג וכו' (ובריש פרשת בשלח פסוק כו, וילכו ויבאו, פרש"י להקיש הליכתן לביאתן וכו'. ובספר יהושע ב:כב וילכו ויבאו ההרה וכו'). ומצינו בא לשון לשוב לשון תשובה, עיין במלכים ב::יג:כ וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה, פרש"י ז"ל בא שנה, במיעל שתא (-תרגום יונתן) בתשובת השנה, ע"ש. ויש להעיר עוד, שמצינו להיפוך, שהנביא אמר (ישעיה א:יח) לכו נא ונוכחה, והגמרא (שבת פט:) הקשה, בואו נא מיבעי ליה וכו'). אכן עיין בפרשת ויגש את הפסוק (בראשית מה:יז) ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען. ואונקלס תרגם ולכו באו – ואזילו אובילו, וכן יונתן תרגם: וטיילו ואובילו, שהוא לשון הובלה. ואילו כאן שניהם תרגמו: עול. עול, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. בא, ראשי תיבות ברסלב אומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוצי שמשון פרשת בא. ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וגו' (שמות י:א) איתא בזוהר בא אל פרעה רמז ליה למכת ארבה. והוא תמוה ואין לו פירוש כלל וכו' וכו' תחליף הפ' של פרעה בב', וע' של פרעה בא', נעשה מהאותיות 'פרעה' 'ארבה'. וכך פירושו, בא אל פרעה ר"ל תן אותיות 'בא' בחילוף אל פרעה וכו' וכו' וכתב החתם סופר וצריך ישוב מה תועלת לנו בזה הרמז וכו' וכו' כשתחליף 'בא' במקום 'פע' של פרעה, היינו שתחסיר קמ"ז מן המנין, לומר שהוסר ממנו זכות קמ"ז שנותיו של יעקב וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד לפרש בפשטות, שהרי הרבה שואלים על הלשון 'בא אל פרעה' ולא אמר למשה 'לך' (ובאמת לשון זה נמצא כבר לעיל בפרשת שמות, אלא כאן יותר בולט באשר הוא התחלת הפרשה). והנה כל הספרי קבלה כותבים שענין הצמצום שהשם יתברך עשה שעל ידו נתן מקום לכל הבריאה, הוא כההוא קמצא דלבושה מנה ובה (בראשית רבה כא, ליקוטי מוהר"ן תורה סד – פירוש על הפסוק שלפנינו). והנה השר של מצרים שמיה רהב (עיין בזה בספר ניצוצי שמשון פרשת בשלח). ולפי זה אתי שפיר, כי אותיות ארבה, הן אותיות א' רהב, אלף הוא אלופו של עולם. והרי הקב"ה מזמין את משה רבינו פנימה לשורש של רהב.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו – לק"מ סד על התורה דף עח.. חיי מוהר"ן כד.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

י:ב ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואתאתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני י'. הראשי תיבות של: ולמען תספר באזני בנך ובן, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ולמען תספר באזני בנך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בנך ובן בנך את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בנך את אשר התעללתי במצרים ואת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר שמתי בם וידעתם, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובן בנך את אשר ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אשר התעללתי במצרים בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: התעללתי במצרים ואת, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אשר שמתי בם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בנך אשר אשר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שמתי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה' – לק"מ סד על התורה דף עח..

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

י:ג ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר י' אלקי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

כה אמר ה' אלהי העברים עד – מתי מא --- ... מתימא – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – וזה התשובה על: עד מתי?!

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

מאנת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואהרן אל ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לענת, עם האותיות, בגמטירא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: אל פרעה ויאמרו אליו כה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אליו כה אמר י"א העברים עד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אליו כה אמר י"א העברים עד מתי, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מפני שלח עמי ויעבדני, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: מאנת לענות מפני שלח עמי ויעבדני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר י"א העברים עד, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר י"א, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: כה אמר ע"ה, בגמטריא אני – אותיות היסוד של: י"א העברים עד מתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויבא משה ואהרן, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר י"א העברים, עם הי"ב תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מתי מאנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

אתה, בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הנני מביא מחר, בגמטריא רבינו נחמן. מחר ארבה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתה לשלח את עמי הנני ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אם מאן אתה לשלח את עמי הנני, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אתה לשלח את עמי הנני מביא ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: עמי הנני מביא מחר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מביא מחר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מביא מחר ארבה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש רבה שמות יג:ד מהו הנני מביא מחר ארבה בגבלך, ולא בגבול בני חם, ועל זה נאמר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

וק"ק דלא משמע כן בתהלים קה, שכתוב שם בפסוק כז – שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם, שמשמע שכל המופתים היו בכל ארץ חם, ובפסוק לא שם אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם, ובפסוק לג, ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם (-בברד), ואז כתוב בפסק לד, אמר ויבא ארבה וכו' ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם, ויך כל בכור בארצם וכו'. והרי מכת בכורות היתה אפילו בבכורי מצרים שלא היו במצרים, ומבואר ש'בארצם' אינו מוגבל דוקא למצרים, והרי אצל ארבה כתיב בארצם. וצריכים לדחות שעכ"פ כן הוה כפי המדרש רבה. אלא דיש רמז קטן להמדרש, כי מש"כ ויאכל כל עשב בארצם, כל עשב ע"ה בגמטריא בגבול מצרים.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הנני מביא מחר ארבה בגולך – לק"מ סד על התורה דף עח..

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

י:ה וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה. וכסה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עין הארץ ולא, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. את הארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הארץ ואכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הצמח, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. לכם מן הברד ואכל את כל העץ, עם הז' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הנשארת לכם מן הברד ואכל את, וכן של: ואכל את כל הערץ הצמח לכם מן, ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: וכסה את עין ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וכסה את עין הארץ, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את עין הארץ ולא יוכל לראת את ארץ ואכל, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: הנשארת לכם מן הברד, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הצמח לכם מן השדה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מן הברד ואכל את כל האץ הצמח לכם מן השדה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הארץ ולא, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הארץ ולא יוכל, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ולא יוכל לראת את הארץ, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבת של: הפלטה הנשארת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הפלטה הנשארת לכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואכל את כל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל העץ, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: העץ הצמח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

י:ו ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה. ואבות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: על האדמה עד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא, וכן של: אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל עבדיך ובתי כל מצרים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: כל מצרים אשר לא, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: כל מצרים אשר לא, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ואבות אבתיך מיום היותם על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ןיצא מעם פרעה, עם ט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עבדיך ובתי, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מצרים אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר לא ראו אבתיך, עם הח' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואבות אבתיך מיום היותם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: היותם על, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

י:ז ויאמרו עבדי פרעה אליו ע מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את י' אלקיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מתי יהיה זה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה – ועיין בסוף ספר מגלה עמוקות (אופן רנב) שכתב ז"ל מתי יהיה זה, בגימטריא ד' מחנות (-מחנה) שכינה, וזה יהיה כשיבא משיח וכו' ע"ש. האנשים בגמטריא רבנו נחמן. אלקיהם הטרם, עם הי' אותיות בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. הטרם תדע כי ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לנו למוקש שלח, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: מתי יהיה זה לנו למוקש שלח, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: י' אלקיהם הטרם תדע, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: את האנשים ויעבדו את י' אלקיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הטרם תדע כי אבדה מצרים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח א האנשים ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האנשים ויעבדו את ה' אלקיהם, ושל: ויעבדו את י"א הטרם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמרו עבדי פרעה אליו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויאמרו עבי פרעה אליו עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אליו עד מתי יהיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מתי יהיה זה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: מתי יהיה זה לנו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: תדע כי אבדה מצרים, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שלח את האנשים ויעבדו את י"א הטרם תדע כי אבדה מצרים, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: למוקש שלח את האנשים ויעבדו א י"א הטרם תדע, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הטרם תדע כי אבדה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

י:ח ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את י' אלקיכם מי ומי ההלכים. עבדו את, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אהרן אל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ואת, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ה' אלקיכם מי ומי ההלכים, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מי ומי, עם התיבות, בגמטריא נ נח. ויאמר אלהם לכו עבדו, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויושב את משה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ויושב את משה ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר אלהם לכו עבדו את, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את משה, ושל משה ואת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: עבדו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: משה ואת אהרן ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: משה ואת אהרן אל פרעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן אל פרעה ויאמר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלהם לכו עבדו את ה', ושל: לכו עבדו את י"א, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: את י"א מי ומי ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את י"א, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: את י"א מי ומי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואת אהרן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משה ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת אהרן אל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה ויאמר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אלהם לכו, עם הג' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אלהם לכו עבדו ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את י"א, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אלקיכם מי ומי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

י:ט ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג י' לנו. בבקרנו, בגמטריא רבי נחמן. ובבקרנו נלך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. נלך כי חג, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו, עם הו' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

בנערינו ובזקנינו נלך – לק"מ כד:ג דף לז..

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

י:י ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל ומדרש אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה. אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר, והוא סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקדוש ברוך הוא להרגם אמר משה בתפלתו (שמות לב יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד (שם יד) וינחם ה' על הרעה והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם ע"ש.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש את הפסוק ע"פ השמות של ע"ב. לז: אנ"י. לח: חע"ם. לט: רה"ע. מ: יי"ז. מא: הה"ה. מב: מי"כ.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

יהי כן – כן בגמטריא מי"כ. וכן אנ"י בגמטריא כן ע"ה. ובפסוק יש שני תיבות באותיות של שמות ע"ב, יהי – שם הי"י עא, רעה – רה"ע, ונשאר רק כ"ן . רעה – רה"ע. נגד פניכם. חע"ם הם האותיות שלפני פנ"י, אלא שלפני הי' אות ט, שהוא עצמו טובו גניז בגויה ובבחינת פנים, ולכן נקטינן ח'. ייז בחי' דמים, שרוב ההזאות הם בדמים, וכן כתיב ויז נצחם (ישעיה סג, ליקוטי מוהר"ן עה), ויהושע החליף את הדמים, והוא רמוז בשם הה"ה, כי הוא קיבל את האות ה' משרי, ויש בה ג' מילוים.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

אלהם יהי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. יהי כן י' עמכם, בגמטריא ברסלב ע"ה. אתכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. טפכם, בגמטריא נחמן ע"ה. ראו כי רעה נגד פניכם, עם הט"ז אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: כי רעה נגד פניכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ואת טפכם ראו כי רעה נגד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כן ה' עמכם כאשר, בגמטריא ברסלב ע"ה. סופי תיבות של: ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אשלח אתכם ואת טפכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת טפכם ראו כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד של: כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח, וכן של: יהיה כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת טפכם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אתכם ואת טפכם ראו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: טפכם ראו כי רעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי רעה נגד פניכם, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

בפרש"י ז"ל ומדרש אגדה שמעתי, כוכב אחד יש ששמו רעה, אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוב עולה לקראתכם במדבר, הוא סימן דם והריגה, וכשחטאו ישראל בעגל ובקשה הקדוש ברוך הוא להרגם, אמר משה בתפלתו (שמות לב:יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד (שמות לב:יד) וינחם ה' על הרעה, והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם, וזהו שנאמר (יהושע ה:ט) היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם שהיו אומרים לכם דם אנו רואין עליכם במדבר, ע"כ.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שיש קצת רמז לזה בע"ב שמות של ויסע ויבא ויט, כי השם הל"ח: חע"ם, ט"ל: רה"ע, מ': יי"ז, מא: הה"ה, מב: מי"כ. והרי, אותיות ע"ם של השם הל"ח – חע"ם, הם האותיות שקודמות לאותיות פ"ן – של הפנים, נ'גד פ'ניכם, והוא בחי' מיתה בחי' פ'ה נ'טמן, ואז בא שם רה"ע, אותיות רעה, וכמה צדיקים נפטרו בגיל ט"ל וגם עכשיו אחותי בת שבע ר'וזה ע'ליה ה'שלום, ואפילו הד' צדיקים שהאריכו ימיהם והשלימו עד מאה ועשרים, נחלקו ימיהם לג' תקופות של מ', כדאיתא בספרי (דברים לד:ז). ואחר כך שם המ' – ייז, מרמז על דם המילה, שנתהפך הדם של הרעה לדם מילה, כי יז פירושו דמים, כמו שפירש רש"י בישעיה (סג) הובאו דבריו בליקוטי מוהר"ן תורה עה, וי' איהי ברית (הקדמת תקוני הזהר דף י: ובעוד מקומות), הרי דם מילה. וממילא יש הה"ה בחי' זרע ושפע, כמו שכתוב הא לכם זרע (בראשית מז, עיין בליקוטי מוהר"ן תורה נג, עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת הא לכם זרע, ואברהם ושרה לא הולידו עד שהגיעו לה"א הזאת וכו' ע"ש. והרי ג' ההי"ן, ה' של אברהם, של שרה, וההא עצמה). אחר כך שם המ"ב, מי"כ, שהוא משלם הפ"נ של השם הל"ח, לפ"ניכ"ם. ואז שם המ"ג – וו"ל, ו' הוא מדת היסוד שמשלים הו' קצוות, שהם ו' פעמים ו' – ו"ל. ואז יש השמות, יל"ה סא"ל, יל"ה – חסר המ' של מיל"ה, כי כן סא"ל חסר המ' של סמא"ל. יל"ה הוא השם הד"ם, והוא בגמטריא דם ע"ה. המילה ע"ה בגמטריא סא"ל.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא לֹ֣א כֵ֗ן לְכוּ-נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת-יְקֹוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים, 'ועבדו את' עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן 'מבקשים' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לכו נא ע"ה בגמטריא נ נח. את י' כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן. ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לכו נא הגברים ועבדו את י', עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: נא הגברים ועבדו את י' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ועבדו את י' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כן לכו נא הגברים ועבדו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את ה' כי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ועבדו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ועבדו את ה' כי אתה אתם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: מבקשים ויגרש אתם מאת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתם מאת פני פרעה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויגרש אתם מאת פני בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נא הגברים ועבדו את י' כי אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כן לכו, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נא הגברים ועבדו, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: י' כי אתה אתם מבקשים ויגרש, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

פני פרעה, האותיות שלפני פר"ע – עקס, בערבית תרגומו יותר, וכשם המסגד אל-אקצא (שיכולים לכתוב עקסא), המסגד הרחוק ביותר, או הקיצון.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

י:יב ויאמר י' אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח, ועם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. י' אל משה נטה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. משה נטה ידך על, עם הי"א אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. את כל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה נטה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה נטה ידך על ארץ מצרם בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל, עם הכ"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר י' אל משה נטה ידך על בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר י' אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאכל את כל עשב, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויאכל את כל עשב הארץ, וכן של: כל עשב הארץ את כל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: עשב הארץ את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר י' אל משה נטה ידך, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה נטה ידך על ארץ, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ידך על ארץ מצרים בארבה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ויעל על ארץ מצרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ארץ מצרים ויאכל את כל עשב ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל ע"ה בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של:ויאכל את כל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הארץ את כל, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כל אשר השאיר בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

י:יג ויט משה את מטהו על ארץ מצרים וי' נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה. משה את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. היה ורוח הקדים נשא, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויט משה את מטהו על ארץ מצרים וי' נהג רוח קדים, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: את מטהו על ארץ מצרים וי' נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את מטהו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: היה ורוח הקדים נשא את הארבה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מצרים וה' נהג רוח קדים בארץ כל היום היום ההוא וכל הלילה הבקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מטהו על ארץ מצרים, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ארץ מצרים וי' נהג רוח קדים בארץ כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משה את מטהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מטהו על, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על ארץ מצרים וה', עם הד' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצרים וה' נהג רוח קדים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וה' נהג רוח קדים בארץ כל, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רוח קדים בארץ כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רוח קדים בארץ כל היום ההוא, עם הי"ב אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא, עם הכ' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את, ושל: הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נשא את הארבה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

י:יד ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן. ויעל הארבה על כל, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מצרים וינח, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. גבול מצרים כבד מאד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מצרים וינח בכל גבול, וכן: וינח בכל גבול מצרים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. יהיה כן, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויעל הארבה על כל ארץ, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על כל ארץ, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היהי כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גול מצרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

י:טו ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים. ו"יכס את" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של "עשב הארץ ואת"בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של "העץ אשר הותיר" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את כל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הארץ ואת, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. פרי, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ואת כל פרי, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל ירק בגמטריא רבי נחמן. בעץ ובעשב, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ובעשב השדה, עם הט' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויכס את עין כל הארץ, ושל: את עין כל הארץ ותחשך, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב, ושל: ויאכל את כל עשב הארץ ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כל פרי העץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: פרי העץ אשר הותיר הברד ולא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבתו של: הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עין כל הארץ ותחשך הארץ, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ ויאכל את כל עשב, ושל: ויאכל את כל עשב הארץ, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: עשב הארץ ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: העץ אשר הותיר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר הותיר הברד ולא, וכן של: הותיר הברד ולא נותר, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויכס את עין כל הארץ ותחשך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נ נח נחמ נחמן מאומן). אותיות היסוד של: הארץ ואת כל פרי העץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: פרי העץ אשר הותיר הברד, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויכס את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עין כל הארץ ותחשך, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את, וכן של: הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאכל את כל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל פרי, עם הו' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא, עם הח' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק, עם הי' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר הותיר, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה, עם הט' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כל ירק בעץ ובעשב השדה, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

י:טז וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי לי' אלקיכם ולכם. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר חטאתי לה' אלקיכם ולכם, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר חטאתי לי' אלקיכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: חטאת לי', בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר חטאתי לי' אלקיכם ולכם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וימהר פרעה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי לה', בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי לי' אלקיכם ולכם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי לי' אלקיכם ולכם, עם הח' תיבות וט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

י:יז ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לי' אלקיכם ויסר מעלי רק את המות הזה. שא נא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועתה שא, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. חטאתי אך, עם הז' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. מעלי רק, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. רק את, עם התיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לי', בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: נא חטאתי אך הפעם והעתירו לי' אלקיכם ויסר מעלי רק את המות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: הפעם והעתירו ל' אלקיכם ויסר מעלי רק את המות, וכן של: והעתירו לי' אלקיכם ויסר מעל רק את המות הזה, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: והעתירו לי' אלקיכם ויסר מעלי רק את ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לה' אלקיכם ויסר מעל רק, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אלקיכם ויסר מעלי רק את, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והעתירו לי' אלקיכם ויסר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ויסר מעל רק, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: והעתירו לי' אלקיכם ויסר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מעלי רק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

י:יח ויצא מעם פרעה ויעתר אל י'. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מעם פרעה ויעתר אל י', עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פרעה ויעתר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מעם פרעה ויעתר אל י', בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

י:יט ויהפך י' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים. ויהפך י' ע"ה בגמטריא נחמן. ויהפך י' רוח, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ויהפך י' רוח ים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. נשאר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן אומן, רבנו נחמן בן פיגא. נשאר ארבה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. סוף, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויהפך י' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רוח ים חזק, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: רוח ים חזק מאד וישא את, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מאד וישא את הארבה ויתקעהו, ושל: את הארבה ויתקעהו ימה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ימה סוף לא נשאר, ושל: סוף לא נשאר ארבה, בגמטריא רפ"ו סימנים וכו' כנ"ל. הסופי תיבות של: ארבה אחד בכל גבול מצרים בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ימה סוף לא נשאר אחד, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהפך י' רוח ים חזק, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: וישא את הארבה ויתעהו ימה סוף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהפך י' רוח ים חזק, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויהפך י' רוח ים חזק מאד, עם הו' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מאד וישא את הארבה, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף, בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נשאר ארבה אחד בכל ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

י:כ ויחזק י' את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ולא שלח את, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לב פרעה ולא שלח, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הי' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויחזק ה', עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ה' את לב, ושל: את לב פרעה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: את לב פרעה ולא שלח, ושל: לב פרעה ולא שלח את, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: לב פרעה ולא שלח את בני ישראל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' את לב פרעה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' את, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויחזק י' את לב, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

י:כא ויאמר י' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך. משה נטה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. משה נטה ידך על, עם הי"א אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ויחי חשך ע"ה בגמטריא רבי נחמן. ויהי חשך על ארץ בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה נטה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נטה ידך על השמים ויהי חשך, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך, עם הי"א אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר י' אל משה נטה ידך על, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: מצרים וימש חשך, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ויהי חשך על ארץ מצרים וימש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר י' אל משה נטה ידך, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ארץ מצרים וימש חשך, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: מצרים וימש חשך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: על השמים ויהי חשך על ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר י' אל משה נטה ידך על השמים ויהי, עם הט' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: י' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ד תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים, עם הט' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים, עם הז' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: השמים ויהי חשך על ארץ מצרים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מצרים וימש חשך, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

וימש חשך – לק"מ יא:ב דף יד:, קי דף צט..

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

י:כב ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים. משה את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהי חשך ע"ה בגמטריא רבי נחמן. חשך אפלה, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויט משה את ידו על המשמים ויהי חשך אפלה בכל, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: את ידו על השמים ויהי חשך אפלה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה את ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את ידו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: משה את ידו על המשים ויהי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חשך אפלה בכל ארץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על השמים ויהי חשך אפלה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משה את ידו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את ידו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על השמים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: השמים ויהי חשך אפלה, עם הד' תיבות ח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מצרים שלשת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שלשת ימים, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

י:כג לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם. לא ראו איש, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ראו איש את אחיו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. איש את אחיו ולא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קמו, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. איש את אחיו, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ולכל בני בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את אחיו ולא קמו, ושל: אחיו ולא קמו איש, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים, ושל: קמו איש מתחתי ו שלשת ימים ולכל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את אחיו, ושל מתחתיו שלשת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מתחתיו שלשת ימים ולכל בני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני ישראל היה אור במושבתם, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קמו איש מתחתיו שלשת, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני, וכן של: אחיו ולא קמו איש מתחחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: היה אור במושבתם, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בני ישראל היה אור במושבתם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש את אחיו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: את אחיו ולא ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קמו איש, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי יבות של: אחיו ולא קמו איש מתחתיו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מתחתיו שלשת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שלשת ימים, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שלשת ימים ולכל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימים ולכל בני ישראל היה, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ימים ולכל בני ישראל היה אור, עם הו' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

י:כד ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את י' רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. עבדו את, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לכו עבדו את י' רק צאנכם, עם הו' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. יצג גם, עם התיבות, בגמטריא נחמן. טפכם בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר לכו עבדו את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אל משה ויאמר לכו עבדו את, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: צאנכם ובקרכם יצג גם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר כו עבדו את י' רק צאנכם, ושל: לכו עבדו את י' רק צאנכם ובקרכם, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: משה ויאמר לכו עבדו את י' רק צאנכם ובקרכם יצג גם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את י' רק צאנכם ובקרכם יצג גם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: עבדו את י' רק צאנכם ובגקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לכו עבדו את ה' בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את ה' רק ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עבדו את ה' רק צאנכם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ובקרכם יצחג גם טפכם ילך, וכן של: יצג גם טפכם ילך עמכם, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: משה ויאמר לכו, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: פרעה אל משה ויאמר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: י' רק צאנכם ובקרכם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: יצג גם טפכם ילד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את י' רק צאנכם ובקרכם יצג, עם י"ב תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל משה ויאמר, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עבדו את י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' רק צאנכם ובקרכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יצג גם טפכם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ובקרכם יצג גם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ ח.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

י:כה ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו לי' אלקינו. גם אתה, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עשינו לי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אלקינו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת, ושל: משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו לי' אלקינו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו, וכן של: גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו לה', בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בידנו זבחים ועלת ועשינו לי', וכן של: זבחים ועלת ועשינו לה' אלקינו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תתן בידנו זבחים ועלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ועשינו לה' אלקינו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה גם, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה גם אתה תתן, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משה גם אתה תתן בידנו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: משה גם אתה תתן בידנו זבחים, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גם אתה תתן בידנו זבחים, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זבחים ועלת ועשינו, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

י:כו וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את י' אלקינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את י' עד באנו שמה. וגם מקננו בגמטריא ברסלב ע"ה. וגם מקננו ילך, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. וגם מקננו ילך עמנו לא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ממנו נקח בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אלקינו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. ואנחנו – בפנים אותיות ננח. נעבד את י', בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עד באנו שמה, עם ט' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכ"ג אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי ממנו נקח לעבד את י"א ואנחנו לא נדע מה נעבד את י' עד באנו שמה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי תיבות של: לא נדע מה נעבד את י' עד באנו שמה, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את ה', בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את ה' אלקינו ואנחנו לא נדע מה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לעבד את י"א ואנחנו לא נדע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אותיות היסוד של: וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו, בגמטריא ברלסב. אותיות היסוד של: נקח לעבד את י', בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: אל י' אלקינו ואנחנו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נעבד את י' עד באנו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: י"א ואנחנו לא נדע מה נעבד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלקינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את י' עד, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלקינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את י' עד באנו שמה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את י"א ואנחנו לא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את י', בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ממנו נקח לעבד את י', בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי ממנו נקח לעבד את ה' ע"ה בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד, עם הח' תיבות וט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: לא תשאר פרסה כי, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עמנו לא תשאר, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

י:כז ואנחנו לא נדע מה נעבד את ... ה' עד באנו שמה. ואנחנו לא נדע מה נעבד את ראשי תיבות לאומן, היינו עד שלא נבוא לשמה – לאומן, לא נדע (אלחנן נ נח). והוסיף עוד חבר (ש.י.ג.) ואנחנו לא נדע, שנזכה לתכלית הידיעה שלא נדע.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

וישאלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. איש, במילואו, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. רעהו ע"ה בגמטריא רפ"ב – תורה אזמרה בליקוטי מוהר"ן - לראות הטוב ברעיך. רעותה כלי, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מאת רעהו ואשה מאת רעותה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העם וישאלו איש מאת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מאת רעהו ואשה מאת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: רעותה כלי כסף וכלי זהב ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל דבר נא, אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך, שלא יאמר אותו צדיק אברהם, ועבדום וענו אותם (בראשית טו:יג) קים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו:יד), לא קים בהם, ע"כ. וקצת קשה שהרי השם יתברך כל יכול, וכבר כל יציאת מצרים מלא ניסים ונפלאות אותות ומופתים, ולמה ירד כביכול להצטרך לבקש מעם ישראל לדבר זה, ולא ישפיע להם ישירות את כל העשירות, ועוד שבאמת בביזת הים השפיע להם עשירות מופלגת. [ועיין לקמן יב:לו שפרש"י ז"ל וישאלום, אף מה שלא היו שואלים מהם היו נותנים להם, עיין שם, ובמסכת ברכות דף ט: אמר רבי אמי מלמד שהשאילום בעל כרחם וכו' ואיכא דאמרי בעל כרחם דישראל וכו' משום משוי (והגר"א ביאר שידעו שעתידים לזכות בביזת הים, והיו אומרים למה נשא עתה כל המשוי הזה, מוטב שישאוהו המצרים לים, ושם נבזום)].

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שפה היסוד שידענו מרבי נתן - אם מתפלל אתה על הדבר להשם יתברך הרי מקנא אני בך ואם לאו לא (שיח שרפי קודש ו:נא – ועיין מש"כ בחלק ה' מאומן, בברכת על הצדיקים – ותן שכר טוב), שאין שיווי לשום נכס רק אם קבלו בתפלה. ויהודי המבקש, אפילו מגוי, על כרחך באיזה אחוז הוא מבקש מהשם יתברך.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ג ויתן י' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ד ויאמר משה כה אמר י' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים. יוצא ע"ה בגמטריא נ נח. כחצת, כח – צת, צת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הלילה אני יוצא בתוך מצרים, עם הכ"א אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף. וכמהו לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ח וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

צא אתה בגמטריא רבי נחמן מאומן. אשר ברגליך, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה. ואחרי כן בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) ע"ה. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

וכל העם אשר ברגליך – לק"מ יז מאמר רבב"ח דף כד., כ:י דף כט., כב:א דף לב., סג דף עז:. העם אשר ברגליך – לקמ"ת ה:ב דף ח..

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה. תכסו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא קרוב למש"כ כי הוא כסותה, שהוא ממש בחי' תיקון הברית. וכן לשון אכילה מצינו שהוא כינוי לתשמיש, כמש"כ כי אם הלחם אשר הוא אוכל, וזה מש"כ כאן, לפי אכלו תכסו, שהתיקון הברית והתיקון של נ נח יהיה לפי אכלו דייקא. והנה רש"י פירש במכסת, חשבון. ומבואר שענין החשבון קשור מאד לענין תיקון הברית, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָֽׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַת-יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל קהל עדת ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

ושחטו אתו וגו' פרש"י וכי כלן שוחטין אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו (מכילתא פרשה ה', קדושין מא:), עכ"ל.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל ענין של פסח זה אני ולא שליח, ועם כל זה דייקא מפסח לומדים ששלוחו של אדם כמותו.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו לקמן (פסוק ט) אל תאכלו ממנו נא, פרש"י ז"ל שאינו צלוי כל צרכו קוראו נא בלשון ערבי, עכ"ל. והרי כל ענין של פסח הוא בחפזון, ככה יאכלו אותו וכו', ועם כל זה יש הקפידה שבפסח עצמו שיהיה צלוי כל צרכו.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שפסח הוא בחי' דעת הצדיק, פסח בגמטריא נחמן. ומצה בחי' מחלקת לשם שמים (ועיין ברשב"ם בפסחים קז: דלגבי לחם – מצה - הויא אכילה גסה באכילה מועטת, מה שאין כן בפסח), כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו. ואכן המחלקת לשם שמים עושה החלל שבוא מתקיים הבריאה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה סד. ומבואר שם שיש שני בחי' של אפיקורסות, משבירת הכלים ומחלל הפנוי, וצריכים להיות עברי, לעבור אותם. ונראה שענין לשון ערבי שכתב רש"י הנ"ל הוא בחי' עירוב האותיות של שבירת הכלים, ובאותו תיקון מבואר בתורה סד יש דרך לתקן, ועל כן לא צריכים למהר כל כך ויש לעשות את התיקון כמו שצריך כל צרכו (ובספחים דף צו, ואכלתם אותו בחפזון, אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון, ע"כ. ואותו של מצרים בחפזון, י"ל בעיקר רמז על החפזון של המצרים, כמו שכתב רש"י בפרשת ראה עה"פ כי בחפזון יצאת (דברים טז:ג) וחפזון לא שלך היה, אלא של מצרים וכו' ע"ש). מה שאין כן בתיקון המצות, שהוא לתקן על האפיקורסות של חלל הפנוי, ויש בזה עוד ענין של מחלקת בין הצדיקים, צריכים להזדרז בחיפזון ולא לשהות שם כלל.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

[ולעומת זו, בענין העצמות שנצטוו ועצם לא תשברו בו, י"ל שזה גופא בחי' עצמיות השייך רק להחלל פנוי, ולכן יש דעות בזה שאם יש עליה בשר מותר. ועל כן היו משליכים אותם לכלבים, שזה בודאי אינו שליחות, ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תורה נ.]

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן מפסח לומדים ששלוחו של אדם כמותו, כי הצדיק יש לו את הכח הזה בפירוש לעשות שליחותו יתברך. כי הענין של אני ולא שליח, הוא שייך לתיקון חלל הפנוי, שאי אפשר בעולם הזה להבין אותו, ואף על פי שרבינו גילה שהצדיק יכול לתקן אפילו שם עם השיר שלו, זה התגלות אלקות שהצדיק יכול להאיר, כי לולא זאת הלוא גם הצדיק נסתר במחלקת בין הצדיקים, ואי אפשר להבחין בפירוש מי זה הצדיק הנבחר הזה שהלכה כמותו בכל מקום, שהשכינה איתו, רק לאותו הצדיק יש לו את הכח לפעול ולהאיר את השם יתברך בעצמו מתוך החלל הפנוי, אבל אי אפשר ללמוד מזה לשום מקום אחר.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו. מררים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן עיין במסכת עירובין (כג. – משנה ב:ו) שיוצאים מרור בעקרבנין, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא לה'. פסח בגמטריא נחמן. ורש"י כז"ל ותאם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דלוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי פסח. וגם פשק"א לשון פסיעה, עכ"ל. והנה י' פשק"א, של העשרה אותיות שהם עשרה מיני נגינה שהם בחי' דילוג כמש"כ רבינו, י' פשק"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן דרך הננחים לקפוץ ולרקוד.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב וְעָֽבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ-מִצְרַ֘יִם֘ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל-בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵֽאָדָ֖ם וְעַד-בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל-אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְקוָֹֽה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

ועברתי, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא). ובכל אלהי מצרים, עם הי"ג אותיות בגמטריא רבי נחמן מאומן. אעשה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני י', בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני י', עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים, בגמטריא י"פ נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ועברתי בארץ מצרים ... אני ה' – לק"מ נו:ד דף סו..

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם. הסופי תיבות של המצות כי בעצם היום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יט שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של מחמצת ונכרתה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן אותיות היסוד של: ונכרת הנפש ההוא מעדת ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כ כָּל-מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מֽוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּֽאכְל֖וּ מַצּֽוֹת.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

כל מחמצת, עם הב' תיבות, בגמטריא נון נון חית. לא תאכלו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל מחמצת לא תאכלו בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בכל מושבתיכם תאלו מצות, בגמטריא נחמן מברלסב.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו, ושל: [לא] תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות, בגמטריא נחמן מברלסב ע"ה.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

כל מחמצת לא תאכלו – לק"מ נז:ח דף סח:.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ביתו עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המזוזת מן הדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בסף ואתם לא תצאו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כג ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ה' אל הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הדם על, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משחית ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אל בתיכם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא (-ברסלב). ועבר ה' לנגף, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועבר י' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ופסח י' על הפתח ולא יתן ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועבר ה' לנגף את, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ועל שתי המזוזת ופסח ה' על הפתח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הפתח ולא יתן המשחית לבא אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ועבר ה' לנגוף את מצרים – לק"מ לח:ז דף נג., עג דף פט:.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ל ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת. וי-"קם פרע"-ה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אין שם מת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

יב:לג ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

על העם למהר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

יב:לה ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת. וישאלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של כסף וכלי זהב ושמלת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

יב:לו וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

חן העם בעיני מצרים, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וה' נתן את חן העם, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את חן העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של וישאלום וינצלו את מצרים עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום – לקמ"ת א:ה דף א:. וינצלו את מצרים – לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

יב:לט וַיֹּאפ֨וּ אֶת-הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּי-גֹֽרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם-צֵדָ֖ה לֹֽא-עָשׂ֥וּ לָהֶֽם. התמהמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא חמץ כי גרשו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

יב:מ וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה. ומושב בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אשר ישבו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברש"י שפירש החשבון של שנות הגלות שעוד מתחיל ברית בין הבתרים ולידת יצחק. וצ"ע שהרי כאשר יצאו ממצרים עוד לא הגיעו לארץ ישראל עד לאחר עוד ארבעים שנה, וכמו שכל אותם השנים שגרו האבות בארץ ישראל עולים לחשבון הארבע מאות, כל שכן השנים שעוד לא הגיעו לארץ שלהם, היו צריכים להיות בחשבון הגזירה וההבטחה. וצריכים לדחות או שבאמת נתוסף גזירה על הגזירה, או שמחנה השכינה בענני הכבוד חשוב טפי אפילו מארץ ישראל – אכן עיין ברש"י בסוף התורה (דברים לד:ד) שמשמע שעוד לא נתקיים ההבטחה, ז"ל הראיתיך, כדי שתלך ותאמר לאברהם ליצחק וליעקב, שבועה שנשבע לכם הקב"ה קיימה, וכו' ע"ש. וכן ראיתי מובא בריש פרק ערבי פסחים מפירוש אבן שלמה על הראב"ן (אות עג) בענין הג' לשונות של גאולה, שלא מונים "והבאתי" כי לא נתקיימה אלא לאחר מ' שנה, וע"ש מה שמובא מספר המנהיג והדעת זקנים (יב:ח) אם ביאת הארץ חלק מהגאולה. או שההבטחה היה רק שאחרי כן יצאו ברכוש גדול ולא הבטחה שבאותו שנה כבר יחזיקו בארץ שלהם. גם מצינו בחז"ל שבאמת אכלו את הפסח בירושלים.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

יב:מא ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים. הסופי תיבות של שנה וארבע מאות שנה ויהי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של מאות שנה ויהי בעצם היום, וכן הסופי תיבות של צבאות ה' מארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. הסופי תיבות של היום הזה יצאו כל צבאות ה' עם אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

יב:מג ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו. הסופי תיבות של: ה' אל משה ואהרן זאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיובת של: חקת הפסח כל בן עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

יב:מד וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו. הסופי תיבות של מקנת כסף ומלתה אתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

יב:מו בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹצִ֧יא מִן-הַבַּ֛יִת מִן-הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ-בֽוֹ.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

בבית אחד יאכל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מן הבית מן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מן הבשר, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. חוצה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תוציא מן הבית מן הבשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בבית אחד יאכל לא תוציא מן, ושל: אחד יאכל לא תוציא מן הבית, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לא תוציא מן הבית מן הבשר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

ועצם לא תשברו בו – לק"מ נ דף נט..

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

יב:מח וְכִֽי-יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֘ לַֽיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל-זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַֽעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל-עָרֵ֖ל לֹא-יֹ֥אכַל בּֽוֹ.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

אתך גר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. פסח בגמטריא נחמן. לעשתו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הארץ וכל ערל לא יאכל, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והיה כאזרח הארץ וכל ערל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גר ועשה פסח לה' המול לו כל זכר ואז, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לעשתו והיה כאזרח הארץ, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

וכל ערל לא יאכל בו – לק"מ נ דף נט..

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

יב:נא ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם. הסופי תיבות של: בעצם היום הזה הוציא ה' את, אי נמי של: היום הזה הוציא ה' את בני ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ב קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא. בכור פטר בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ. "משה אל העם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! הסופי תיבות של ממצרים מבית עבדים כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה', עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ה והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה. הסופי תיבות של נשבע לאבתיך לתת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של ארץ זבת חלב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ז מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך. לך חמץ ולא יראה לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת י' בפיך כי ביד חזקה הוצאך י' ממצרים.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והיה לך לאות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: למען תהיה תורת ה' בפיך כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

והיה לך לאות על ידך ע"ה בגמטריא ו"פ נ נח. ולזכרון בין עיניך, בגמטריא ה"פ נ נח (-הרי יא"פ נ נח). למען תהיה ע"ה – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן היה. לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת כו בפיך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ו"פ נ נח נחמ נחמן מאומן). ביד חזקה הוצאך ה' ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יג וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה. בבניך תפדה בגמטריא בניך נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הסופי תיבות של: חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

ואם לא תפדה וערפתו. י"ל בעזה"י על פי מה שפירש הרע"ב על המשנה (אבות ה:ב) עשרה דורות מאדם עד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול, ופירש הרע"ב ז"ל אף אתה אל תתמה שהאריך לאומות העולם כל השנים הללו שהן משתעבדין בבניו, שיותר האריך לדורות שמאדם ועד נח, ואח"כ נשטפו, עכ"ל. והנה המבול היה בשנת א'תרנו לבריאת העולם. וחרבן בית שני היה בשנת ג'תתכח. ולפי חשבון אריכת אף של אלף תרנ"ו שנה, יש אריכת אף עד ה'תפד – תפד"ה, וזה מש"כ אם לא תפדה, אם יגיע שנת ה'תפד, אז וערפתו, התיקון הוא רק דרך תיקונא דסיפא (ועיין ענינו בחלק ה' מאומן, וע"ש ערך שמחה איך עיקר הנהגה עכשיו צריך להיות בשמחה ולא באבלות), ובבחינת אחוריים. והגילוי הראשון שהיה להרמח"ל היה בשנת התפ"ז, בגמטירא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ערפתו בגמטריא תשנ"ה ע"ה השנה שסבא ישראל נפטר.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יד והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הויאנו ה' ממצרים מבית עבדים. הסופי תיבות של הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

והיה לאות על, בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא ע"ה. טוטפת, טו"טפת, טו – חמשה עשרה אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן, טפת עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובמקום אחר כתבנו עוד. בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ידכה ולטוטפת בין עיניך כי עם החמשה אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י מביא מחז"ל (סנהדרין ד.) ש'פת' באפריקי זה שתים, ולפי זה פתק, זאת אומרת שתי פעמים ק' = מאתים, גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע"ע מש"כ בזה בפרשת שמע, בפרשת ואתחנן (דברים ו:ח).

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

בשלח

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשה זו יש ג' פרשיות מפורסמות בחשיבותן. א' פרשת המן – בשביל פרנסה. ב' אז ישיר, שהזוהר הקדוש מפליג בשבחו, ועל כן אומרים אותו כל יום בתפילת שחרית. ג' שם של ע"ב היוצא מהפסוקים ויסע ויבא ויט. ועל דרך צחות יש להמליץ את מה שכתוב בשיח שרפי קודש (ב:קב) שרבינו אמר: "יש לי שלשה כתות חסידים: כתה אחת הבאה לחטף שירים, כתה אחת הבאה לשמע תורה, וכתה אחת האפויה בלבי." הכת הא' הבאה לחטף שירים, זה בחי' אלו שעושים ענין גדול ביום שלישי להגיד פרשת המן כדי לזכות לפרנסה. הכת הב' מהדרין באז ישיר את השירה הזאת זו תורה. והכת השלישי אפוי בשמות הקדושים. אפוים ברבינו, כי ע"ב שמות הם רי"ו אותיות, ורבינו הוא הרעה (כך כתוב בתורה רועה, חסר ו'), בחי' ורעה אמונה (עיין ליקוטי מוהר"ן תורה כב, עט, תנינא ה, ובעוד מקומות), בחי' רעה רי"ו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יז ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה. הראשי תיבות של פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ הם בגמטריא נחמן, והמלה שלאחרי זה - פלשתים ע"ה, בגמטריא ראש השנה, רמז שעיקר יציאת מצרים זה להגיע לרבינו נחמן בראש השנה.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד 'כי קרוב הוא' סופי תיבות יב"א ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את העם ולא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי קרוב הוא, וכן: קרוב הוא כי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הוא כי אמר, עם התיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. כי אמר אלקים פן, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ינחם, בגמטריא נ נח. העם בראתם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמן מאומן.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ, וכן של: את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כי קרוב הוא כי אמר אלקים ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הוא כי אמר אלקים פן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם, וכן של: ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה, עם הי"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פרעה את העם ולא נחם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אמר אלקים פן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי בשלח פרעה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: העם ולא נחם, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פרעה את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את העם ולא, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבת של: את העם ולא נחם, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בשלח פרעה את העם ולא, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מלחמה ושבו מצרימה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם, עם הח' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יח ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים. סוף, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ים סוף וחמשים עלו בני, וכן של: סוף וחמשים עלו בני ישראל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויסב אלקים את העם דרך המדבר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את העם דרך המדבר ים סוף, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אלקים את עם דרך המדבר ים סוף וחמשים ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלקים את העם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דרך המדבר ים, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דרך המדבר ים סוף וחמשים ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ויסב אלקים את העם – לק"מ סב על התורה דף עה:. חיי מוהר"ן כו.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יט ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם והעליתם את עצמתו מזה אתכם. "ויקח משה את עצמות" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן עם הג' כוללים (דהיינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן עם הג' כוללים).

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

"עצמות יוסף עמו כי" הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם החמשה תיבות. "השבע השביע את בני ישראל" הסופי תיבות עם שני כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: אתכם והעליתם את עצמתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השביע את בני ישראל לאמר, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתכם והעליתם את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: השביע את בני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

פקד יפקד 'אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם' הסופי תיבות ע"ה בגמטריא התקע"א --- השנה שרבינו הקדוש נפטר, רמז גדול שצריכים להעלות את ציון רבינו לארץ!

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

והראשי תיבות של עצמתי מזה אתכם, במספר 111 (בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות) שנה אחרי פטירת רבינו – התרפ"ב – השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש מרבינו, שהוא ממש מראה איך שעצמות רבינו איתנו!

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

"עצמתי מזה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ףץ ע"ה.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל "לאחיו השביע כן" ע"ה בגמטריא זה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקח משה את עצמו יוסף, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: את עצמות יוסף עמו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: משה את עצמו יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלקים אתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כ ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר. הסופי תיבות של: ויסעו מסכת, ושל: מסכת ויחנו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: באתם בקצה המדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויסעו מסכת, ושל: מסכת ויחנו, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כא וי' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה. לפניהם ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הלך לפניהם יומם בעמוד, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לנחתם הדרך, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. לנחתם הדרך ולילה בעמוד, עם הי"ט אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אש להאיר, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בעמוד ענן לנחתם הדרך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם, ושל: בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וה' הלך לפניהם יומם בעמוד, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ולילה בעמוד אש להאיר להם, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעמוד ענן לנחתם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: וי' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: להאיר להם ללכת יומם, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ללכת יומם ולילה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כב לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם. לא ימיש בגמטריא ברסלב אומן. הענן – הוא הננ"ח - בחילוף ע' לח' באותיות הגרון אהח"ע, יומם ע"ה בגמטריא אומן. ימיש בגמטריא רבי נחמן. ימיש עמוד, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עמוד הענן, בגמטריא ברסלב ע"ה. האש לילה לפני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ימיש עמוד הענן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: 'עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם' בגמטריא נ נח נחמ נחמן (מ)אומן ע"ה. הסופי תיבות של: ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמוד הענן יומם ועמוד האש, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לא ימיש עמוד ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הענן יומם ועמוד האש לילה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יומם ועמוד האש לילה לפני העם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ב דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

'פי החירת בין מגדל' הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הס"ת של 'פי החירת בין מגדל ובין הים' בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: הים לפני בעל צפן נכחו תחנו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הר"ת של 'פי החירת בין מגדל ובין הים' בגמטריא מאומן ע"ה. וכן ב'ין מגדל' בגמטריא מאומן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני ישראל וישבו ויחנו, ושל: ישראל וישבו ויחנו לפני, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: פי החירת בין מגדל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: החירת בין מגדל ובין היום לפני בעל צפן נחו תחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דבר אל בני ישראל, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל בני ישראל וישבו ויחנו לפי פי החרת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פי החירת בין מגדל ובין הים לפני ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויחנו לפני פי החירת, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הגמטריא של 'החירת בין' עם התיבות – התרפ"ב – השנה שסבא קיבל את פתק. ויחנו לפני פי החירת, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בין מגדל, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. מגדל ובין, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הים לפני בעל צפן, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לפני בעל צפן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעל צפן נכחו בגמטריא רבנו נחמן. וישבו ויחנו, עם התיבות בגמטריא רבנו נחמן. פי החירת בין, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ישראל נבכים הם, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הם בארץ סגר עליהם, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בארץ סגר עליהם המדבר, עם הי"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. עליהם המדבר בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הם בארץ סגר עליהם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואמר פרעה לבני ישראל נבכים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נבכים הם בארץ סגר עליהם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הט' אותיות, במגטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואמר פרעה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ואמר פרעה לבני ישראל נבכים, עם הה' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נבכים הם בארץ סגר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני י' ויעשו כן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ורדף, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. רדף ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ורדף אחריהם בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ואכבדה בפרעה ובכל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. י' ויעשו כן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והרי לפניה כתוב: אני...).

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את לב פרעה ורדף, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובכל חילו וידעו מצרים כי אני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב פרעה ורדף אחריהם, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: מצרים כי אני י' ויעשו כן, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני י', בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני י', עם הכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וחזקתי את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וחזקתי את לב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני י' ויעשו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אני י' ויעשו כן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ה ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו. ויגד למלך מצרים כי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מצרים כי, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. כי ברח העם, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ברח העם ויהפך, עם הי"א אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. לבב פרעה ועבדיו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל העם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. ועבדיו אל העם ויאמרו מה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מה זאת, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עשינו כי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מארצנו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה, ושל: העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: העם ויאמרו מה זאת עשינו כי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: זאת עשינו כי, ושל: כי שלחנו את, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי ברח העם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: למלך מצרים כי ברח העם ויפך לבב פרעה ועבדיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה, עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויאמרו מה זאת עשינו, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: העם ויאמרו מה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מה זאת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עשיו כי שלחנו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי שלחנו את ישראל, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ישראל מעבדנו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ו ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: את רכבו, ושל: רכבו ואת, ושל: ואת עמו, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ואת עמו לקח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את רכבו ואת עמו לקח, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאסר את רכבו ואת עמו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואת עמו לקח עמו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו. ושלשים על, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו, עם הכ"ח אותיות וח' תיבות, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקח שש מאות רכב בחור, ושל: שש מאות רכב בחור וכל, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקח שש מאות רכב, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: שש מאות רכב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקח שש מאות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקח שש מאות רכב בחור, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם, עם הו' תיבות וי"ב אותיות, במגטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ושלשם על, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח ויחזק י' את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מלך מצרים וירדף, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יצאים ביד רמה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויחזק ה', עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ה' את לב פרעה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: את לב פרעה מלך מצרים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדף, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' את לב פרעה ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: י' את לב פרעה מלך מצרים ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: מלך מצרים וירדף אחרי בני, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה, במגטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויחזק י' את לב, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פרעה מלך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וירדף אחרי בני, במגטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל ובני ישראל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

ובני ישראל יוצאים ביד רמה, זה מה שרבינו גילה, כי בשמחה תצאו, כי רמה, כתוב בספר ברית מנוחה (דרך א' עמ' יג:) ז"ל ונקרא שם המקום ההוא בלשון משל רמה (-בגמטריא אדם קדמון), ובדרך העיקר שם אהו"ה, זה המקום הוא מקום השמחה העצומה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

וישיגו אותם, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. חנים בגמטריא נ נח. הים כל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. סוס רכב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. על פי החירת לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לפני בעל צפן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הים כל סוס רכב, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: רכב פרעה ופרשיו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כל סוס רכב פרעה, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: פרעה ופרשיו וחילו על פי החירות לפני, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: החירת' לפני' בעל' צפן' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת, ושל: אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישיגו אותם חנים, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: אותם חנים על הים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על פי החירת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל, ושל: וחילו על פי החירת לפני בעל צפן, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת, בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חנים על, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על הים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: סוס רכב פרעה, בגמטריא רבו נחמן ע"ה הראשי וסופי תיבות של: כל סוס רכב פרעה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

יד:י ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י'.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

ופרעה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויצעקו בגמטריא רפ"ב. והנה מצרים נסע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. בני ישראל אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם, ושל: הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם ואת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של:והנה מצרים נסע אחריהם וייראו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אחריהם וייראו מאד ויצעקו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל י', בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל את עיניהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וישאו בני ישראל את ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבת של: ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את, עם הו' תיבות ושני כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל נסע אחריהם בלב אחד כאיש אחד, ע"כ. וראיתי בשם האבני נזר, שלכן יראו בני ישראל. ופירש שבעצם הם נפרדים לגמרי זה מזה, וכאן על ידי שהיה להם רצון שוה היו כאיש אחד, אבל אצל בני ישראל רש"י פירש (בפרשת יתרו עה"פ ויחן שם ישראל) כאיש אחד בלב אחד, שבשרשם הם אחד, ורק צריכים להשיג רצון אחד. וראיתי כעין מה שאפרש, כי איש הוא על פי הדעת, כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שצריכים למלאות את העולם עם בני אדם, דהיינו בני דעת עיין שם. ובתורה לג רבינו הורה שצריכים לקשר הלב להדעת, שהלב יהיה ברשותו, שיכופף את יצרו, עיין שם. וכאיש גבורתו (והוא ענין תיקון הברית עיין תורה יא), ועיקר הגבורה הוא בלב (לק"מ תנינא תורה מג, ובעוד מקומות, ועיין תורה עב, גבורה תמן ס"א דאיהו יצר הרע). וזה מש"כ אצל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד, ולהיפוך במצרים.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ויצעקו, תפשו אמנות אבותם, באברהם הוא אומר (בראשית יט:כז) אל המקום אשר עמד שם, ביצחק (בראשית כד:סג) לשוח בשדה, ביעקב (בראשית כח:יא) ויפגע במקום, עכ"ל. ויש לדייק מכאן שהאבות היו צועקים בתפלתם, וההתבודדות של ויצא יצחק לשוח בשדה, לא היה רק שקט והתבוננות, אלא צעקות. ותמיד בהתבודדות לחפש את הנקודות טובות, כמו שרבינו הורה בתורה רפ"ב – בגמטריא ויצעק"ו.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ופרעה הקריב – לקמ"ת יג, עט. ל"ה יו"ד א' יין נסך ד:כד, עכו"ם כד, אה"ע כתובות יט, אשות ד:יט. עלים לתרופה מכתבי מוהרנ"ת עה, צח. מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה קכא, קלג, קמו. ימי שמואל ח"א הקדמה שניה, ח"ב פרק נד. סיפורים מר' שמואל הורוויץ ג'. נתיב צדיק פה, צז, קי.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יא ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים. ויאמרו אל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אל משה המבלי, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אין קברים, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. מה זאת, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לנו להוציאנו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. לנו להוציאנו ממצרים, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משה המבלי אין קברים במצרים, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: המבלי אין קברים במצרים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לקחתנו למות במדר מה זאת, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: זאת עשית לנו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מה זאת עשית לנו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: קברים במצרים לקחתנו למות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: עשית לנו להוציאנו ממצרים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמרו אל משה המבלי אין קברים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: במצרים לקחתנו למות במדבר מה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: למות במדבר מה זאת עשית לנו, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמרו אל משה המבלי אין קברים, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לקחתנו למות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן (וי"ל זאת התורה אדם כי ימות באהל). הראשי וסופי תיבות של: במצרים לקחתנו למות במדבר, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: במצרים לקחתנו למות במדבר מה, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מה זאת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עשית לנו להוציאנו, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יב הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר. הלא זה הדבר אשר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זה הדבר אשר דברנו אליך, עם הי"ח אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אליך במצרים לאמר חדל, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לאמר חדל ממנו ונעבדה, בגמטריא הפתקא. טוב לנו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. ממתנו במדבר ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ממנו ונעבדה את מצרים כי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: טוב לנו עבד, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והאחרונה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הלא זה הדבר אשר, ושל: הדבר אשר דברנו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הדבר אשר דברנואליך במצרים, ושל: אשר דברנו אליך במצרים לאמר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אליך במצרים לאמר חדל, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל, ושל: הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו, עם הכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חדל מנו ונעבדה את מצרים כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: לנו עבד את מצרים ממתנו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר דברנו אליך, בגמטריא רבי נחמן. הדבר אשר דברנו, עם הג' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הדבר אשר דברנו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אליך במצרים לאמר ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ונעבדה את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ונעבדה את מצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי טוב לנו עבד את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יג ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם. משה אל העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ישועת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר יעשה לכם היום כי, עם הה' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תביות של: העם אל תיראו, ושל: אל תיראו התיצבו, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישעות י' אשר יעשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת י' אשר יעשה לכם היום כי אשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: וראו את ישועת י' אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת י' אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: היום לא תספו לראתם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וראו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ישועת ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: תירו התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם, עם הט' אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את מצרים היום לא תספו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הסופי תיבות של: משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם, עם הכ' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת י' אשר יעשה לכם, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר ראיתם את מצרים, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: ראיתם את מצרים היום, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל העם אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: העם אל תיראו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תיראו התיצבו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וראו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר יעשה לכם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר יעשה לכם היום כי, ושל: יעשה לכם היום כי אשר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: היום לא תספו לראתם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יד י' ילחם לכם ואתם תחרשון. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואתם תחרשון בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואתם תחרשון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

ה' ילחם לכם ואתם תחרישון – לק"מ רנא דף קיז:.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טו ויאמר י' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. תצעק אלי, עם הב' תיבות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

ו'י-ה-ו-ה אל משה מה תצעק', הראשי תיבות יאממת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: מה תצעק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי, ושל ה' אל משה מה תצעק אלי דבר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: משה מה תצעק אלי דבר אל בני בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אל משה מה תצעק בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה מה תצעק בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמר י' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מה תצעק, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מה תצעק אלי דבר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

אונקלוס תרגם: ואמר ה' למשה קבלית צלותך מליל עם בני ישראל ויטלון, ע"כ. ויש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה עה, שצריכים לדבר בתורה ותפלה עד שיהיה הגוף בטל ואפס, שיהא הגוף אחד עם הדיבור עיין שם [ועיין שם, ובתורה ותפלה יש ב' גוונים מחשבה וצעקה וכו' כי הצעקה בחי' חכמות בחוץ תרונה וכו' ובמשה כתיב ויצעק משה וכתיב וילך וידבר כו' שהיה מקהיל קהלות ברבים וזה בחי' חכמות בחוץ תרונה, ע"ש], ומבואר שם שהדיבורים של תורה ותפילה הם בחי' רגלים, ובבחינת צדק לפניו יהלך (תהלים פה) ועל ידי זה זוכין לבחי' ועמדו רגליו ביום ההוא על הזתים עיין שם.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בזה שמשה צעק בבחי' מה, דהיינו באפיסת הגוף שלו, בודאי נתקבל תפילתו, שנעשה הכלי מחזיק הברכה כמבואר שם, וזה מה שהשם יתברך אמר לו, שמה שתצעק אלי, דבר עם בני ישראל, דהיינו כי בני ישראל הם כמו הגוף של משה רבינו, כי משה רבינו הוא הנשמה להם, ולכן הוא צריך להיות בשר אחד איתם (וכמבואר גם בתורה כב, שצריכים להיות בשר להצדיק שהוא בחי' עצם), על ידי דיבורי התפלה, כמו שהוא זכה לזה בפרטיות לעצמו, ואז ממילא יזכו ל'ויסעו' – לבחי' צדק לפניו יהלך ועמדו רגליו וכו'.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

והנה תורה עה לא נכתב בתחילה על ידי רבי נתן, והוא השתדל לכתבה יותר מבואר, אכן הודה על שני דברים שלא זכה להבינם, בסוף התורה כתב שלא זכה להבין כלל הכוונה בזה שבתורה ותפילה יש ב' גוונים מחשבה וצעקה. – כי בכל התורה מדובר על דיבור, ואיך זה קשור למחשבה וצעקה, ולא אפילו פירש איזה בחי' של מחשבה, רק שהצעקות בחוץ. ובאד"ה ובחי' זאת, כתב וזה בחי' שותא דינוקא בשוקא דאבוה ודאימא ע' לעיל זה איני מבין כלל, ע"כ. ולפי מה שפרשנו אולי י"ל שהמחשבה הוא בחי' הצדיק עם הדיבור של העם. ולכן הביא ממשה רבינו ודוד שהיו מקהלים קהלות, כי הדיבור יצא מהעם, והם, הצדיקים בחי' משה ודוד, הנשמה והמחשבה. וזה כמו שהתינוק מדבר דבריו בשוק מה שלמד מאביו ואמו, והשוק הוא בחי' חכמות בחוץ תרונה, הנאמר אצל הקהילות שעשו משה ודוד, וכן השוק הוא בחי' חמוקי יריכיך של המחשבה, כי התינוק אין מבין מה שאומר, רק אומר מה ששמע, והמחשבה והכוונה בהם אינם אלא על ידי האבא והאמא, בחי' הצדיק.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוצי שמשון פרשת בא, וירדו כל עבדיך אלה אלי וגו' (יא:ח), עיין שם באריכות, ופירש הפסוק (יד:טו) מה תצעק אלי, מה-אלי אותיות אלקים, שהאתוון 'מה' אשר פגם פרעה כאן שנית, צעקו לפני לקרב אותן לאתוון 'אלי', עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד אם כבר מפרשים שהן אותיות אלקים, נפרש שהם אותיות אל הים (עיין ביחוד הגן בספר אדיר במרום ה' פעמים אורי"ה בגמטריא אלה ים, שכל הנחלים הולכים אל הים), ועוד נפרש שהם אותיות אילמה. ותראה פלאות בעזה"י. כי מ"ב מסעות כנגד שם מ"ב החתום בראשי תיבות של אנא בכח, אבגית"ץ קר"ע וכו'. א' רעמסס, ב' סכת, ג' אתם, ד-י' פי החירת – שבו היו עכשיו. ה-ת' מרה. ו-צ' אלימה. אלימה היא המקום היחיד שנזכרה עם הה' כך – לאילם, כמו שכתוב בפרשת מסעי, ויבואו אילמה, מה שלא כתוב 'ויבאו' בשום מסע אחרת, ולפי מש"פ כאן אתי שפיר, כי כיון שכבר נצטוה ללכת לאילם, כתב התורה שהגיעו [שוב מצאתי בבעל הטורים על הפסוק ויבאו אילימה, ולא מאר ויחנו באילים, מלמד שלא היה דעתם לחנות שם עד שנעשה להם נס וכו' ע"ש, וזה ההיפוך ממה שחידשתי]. ז-ק' ים סוף. הרי השני מסעות שלפניהם היו, מרה ואילמה, שהם כנגד אותיות ת"צ, שזה ת"צ של תצעק, ואותיות הנשארות, עין קוף, עם הד' אותיות של תצעק, והו' אותיות של עין קוף, בגמטריא מרה אילם. וכן יש לפרש ת' מרה, צ' אילמה, ע'ד ק' ים סוף. שהרי מאילם הלכו לים סוף, שהוא כנגד אות ק' – ועכשיו הם בים סוף, ולכן מה תצעק אלי, הרי בעוד כמה מסעות אתם כבר חוזרים לפה. וחילק תיבת אלימה, כי המסע הה', מה', היא מרה, ושם צעק משה אל ה' ויורהו עץ וכו'. הרי מה', מהמסע הה' תצעק, ומאילם, כבר תחזרו לכאן. דבר אל בני ישראל ויסעו.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר, 'אלי דבר' ע"ה בגמטריא אברהם. והרי החמשה מסעות הראשונות: רעמסס, סוכות, איתם, פי החירות, מרה, ראשי תיבות רסאפמ, הם כנגד אותיות אבגי"ת של שם מ"ב כמבואר לקמן בספר ניצוצי שמשון פרשת מסעי, ולכן אם נחליף הס' של סוכות, עם אות ב' שכנגדה בשם מ"ב, ואות פ' של פי החירות עם אות ב' באותיות השפתים – בומ"ף, הרי אותיות אברהם.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו – לק"מ קצח דף קיא:.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טז ואתה הכרם את מטך ונטה את ידך על היום ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה. ואתה הרם את, עם הט' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. את מטך ונטה, וכן: מטך ונטה את, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. על הים ובקעהו, עם הי"א אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. בתוך הים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואתה הרם את מטך, ושל: הרם את מטך ונטה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ונטה את ידך על ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ונטה את ידך על הים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ידך על הים ובקעהו ויבאו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא הפתקא נ נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואתה הרם את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את מטך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ונטה את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ונטה את ידך על, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על הים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל בתוך הים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יז ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו. מחזק את, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ואכבדה בפרעה ובכל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. חילו ברכבו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנני מחזק את לב מצרים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואני הנני מחזק את, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ואני הנני מחזק את לב מצרים, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יח וידעו מצרים כי אני י' בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו. אני י' בהכבדי בפרעה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אני י' בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וידעו מצרים כי אני י', בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי אני י' בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

פסוקי ע"ב שמות

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יט ויסע מלאך האלקים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם. ישראל וילך מאחריהם ויסע, עם הכ' אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. עמוד הענן, בגמטריא ברסלב ע"ה. מחנה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מנה ישראל וילך מאחריהם ויסע, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויסע מלאך האלקים ההלך לפני מחנה ישראל וילך ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויסע מלאך האלקים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלאך האלקים, עם התיבות והכולל, במגטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הענן מפניהם ויעמד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם, עם הח' תיבות וב' כוללים (ראשי וסופי תיבות), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כ ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה. מחנה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. מחנה מצרים, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מחנה מצרים ובין ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. את הלילה, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא קרב זה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הלילה ולא קרב זה אל, עם הה' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. קרב זה אל זה כל, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הלילה ולא קרב זה אל זה, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. זה אל זה כל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולא קרב, עם האותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קרב זה אל, בגמרטיא נ נח.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בין מחנה מצרים ובין, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויהי הענן והחשך ויאר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה, וכן של: ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל, עם הכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את הלילה ולא קרב זה אל זה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל ע"ה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ולא קרב זה אלא זה כל הלילה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבא בין מחנה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל, עם הב' כוללים (ראשי וסופי תיבות), בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולא קרב, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל זה כל הלילה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כז וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת-יָד֜וֹ עַל-הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֨קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְקוָֹ֛ה אֶת-מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

משה את, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לאיתנו בגמטריא רב נחמן בן פיגא. בתוך הים, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויט משה את ידו על הים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הים וישב הים לפנות, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נסים לקראתו וינער ה' את מצרים בתוך הים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

וישב הים לאיתנו, פרש"י לתקפו. לאיתן – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ופרש"י לתקפו, אותיות פתק!

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ומצרים נסים לקראתו – לק"מ ז:א דף ח:, ט:ה דף יב:. וישב הים – לק"מ ה:ה דף ו..

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לא ויאמינו בה' ובמשה עבדו – אז ישיר משה. עבדו זה ע"ב ד"ו, ע"ב בגמטריא חסד, ד"ו בגמטריא י', היינו העשרה מיני נגינה שהם כלולים בשם של הצדיק בחי' משה והם השיר של חסד, ולכן מיד אחר כך כתיב, אז ישיר משה, שלעתיד ישירו כבר את שם הצדיק בחי' משה כנ"ל.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א אָ֣ז יָשִֽׁיר-מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת-הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיקֹוָ֔ה וַיֹּֽאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַּֽיקוָֹה֙ כִּֽי-גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹֽכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

ישיר משה ובני ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. סוס ורכבו, בגמטריא רבי נחמן. סוס ורוכבו רמה בים. סוס רמה ורוכבו רמה, ב' פעמים רמ"ה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ובהיות ששירת הים מסוגל למצוא שידוך, י"ל שזה בחי' מה"ר ימהרנה לו לאשה. כי סוס בבחי' הנקבה ורוכבו בחי' הזכר).

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

אז משה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן, שמעתי מחבר.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה ביום, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לאמר אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה ביום, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה ביום, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הראשי תיבות של: כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את השירה הזאת לה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

אז ישיר משה – לק"מ עג דף פט:. אז ישיר – לק"מ צד דף צו..

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ב עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה זה א"לי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

עזי וזמרת י"ה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. עזי וזמרת י"ה ויהיה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויהי לי לישועה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אבי, ראשי תיבות, ישראל בער אודסר. אבי וארממנהו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ואנוהו אלקי אבי וארממנהו ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ובלי הכולל, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

עזי וזמרת ויהי לי לישועה – לק"מ כז:ו דף לט.. עזי וזמרת י"ה ותהי לי לישועה – לק"מ קה דף צז:.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם-סֽוּף.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. פרעה וחילו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. פרעה וחילו ירה, בגמטריא נון נון חית. ומבחר שלשיו טבעו בים סוף ע"ה בגמטריא יא"פ נ נח. טבעו בים סוף, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מרכבת פרעה וחילו ירה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מרכבת פרעה וחילו ירה ביום, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ומבחר שלשיו טבעו בים סוף, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

מרכבות פרעה וחילו ירה בים – לק"מ לח על התורה דף נב..

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ה תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָֽרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ-אָֽבֶן.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

במצולת כמו אבן, בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק, ועם הכולל, בגמטריא פתק נ נח. במצולת כמו אבן, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן פיגא מאומן ע"ה. יכסימו ירדו, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תהמת יכסימו ירדו במצולת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: במצולת כמו אבן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

תהומות יכסיומו ירדו במצולות – לק"מ ט על התורה דף יא:. תהמת יכסימו – ירדו במצולת כמו אבן – חיי מוהר"ן ג.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ז וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש. הראשי וסופי תיבות של: וברב גאונך תהרס, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ח וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב יום.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

נצבו בגמטריא נחמן. נד נזלים, נד – ד' פעמים נ', בחי' נ נח נחמ נחמן, נזלים בגמטריא מאומן.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וברוח אפיך נערמו מים – אומן.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

טו:י צללו כעופרת במים אדירים, הס"ת ותמ"מ עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יא מִֽי-כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְקֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

מי כמכה באלם ה' מי ע"ה, בגמטריא נחמן מאומן. מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר, עם הז' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. בקדש בגמטריא רבנו נחמן. נורא תהלות (-מלא ו') עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן). עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. עשה פלא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תהלת עשה פלא, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כמכה נאדר בקדש נורא, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא (-ברסלב). הסופי תיבות של: מי כמכה באלם ה' מי כמכה נאדר בקדש נורא, בגמטריא התקע"א השנה שרבינו הקדוש נפטר. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

נורא תהלות עושה פלא – לקמ"ת ה:ב דף ח..

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יב נטית ימינך תבלעמו ארץ.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

נטית ימינך, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. תבלעמו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תבלעמו ארץ ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

בסופי תיבות של התיבה הראשונה ואחרונה ת"ץ ע"ה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובפנים הסופי תיבות כ"ו - גמטריא שם הוי"ה ב"ה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י – משל לכלי זכוכית הנתונים ביד אדם, מטה ידו מעט והן נופלים ומשתברים, ע"כ. במכילתא הנוסחא 'לביצים הנתונות ביד אדם', וק' לנוסח רש"י הלוא בני ישראל נמשלים לכלי זכוכית (זהר בראשית רע"ג, וכן היא בערכי הכינוים לבעל סדר הדורות, ובמגלה עמוקות מ"ת פרשת תולדות עמ' מו.), ועכו"ם לכלי חרס.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יג נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם-ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל-נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

נחית בחסדך עם זו בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. נוה קדשך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נחית בחסדך עם זו, ושל: בחסדך עם זו גאלת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: גאלת נהלת בעזך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

נהלת בעזך אל נוה קדשך – לק"מ כב:ד דף לב..

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יד שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹֽשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

שמעו בגמטריא רבינו נחמן. פלשת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עמים ירגזון חיל אחז ישבי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ירגזון חיל אחז ישבי פלשת בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ירגזון חיל אחז ישבי פלשת, בגמטריא רבי נחמן מאומן, ובגמטריא רב נחמן בן פיגא ע"ה.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ישבי פלשת, מפני שהרגו את בני אפרים שמיהרו את הקץ ויצאו בחזקה, כמפורש בדברי הימים (א:ז:כא), 'והרגום אנשי גת', ע"כ.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בודאי מגורת רשע היא תבואנו (משלי י:כד). כי מבואר בספר צדקת הצדיק מו, שהמעפילים בפרשת שלח, באו בחשבון שכל מה שבעל הבית יאמר עשה חוץ מצא, אף על פי שעוד לא נכנסו, ומשה רבינו אמר להם היא לא תצלח, ודייק שהיא לא תצלח, אבל אחרת דומה לו כן תצלח, כאשר כבר יצליחו ליכנס, אז שוב חל חוץ מצא, כי בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא (סוטה מט:) וחוצפתא מלכותא בלי תגא (סנהדרין קה.), התגא הוא רצון העליון, והמלכות הוא כנסת ישראל, שיהיה להם כח בעזות דקדושא לנצח על ארץ ישראל אפילו קודם עת פקודתה. ולכן בודאי באותה שעה חיל אחז יושבי פלשת, שאלו שיושבים עכשיו בפלשת יקבלו מגורתם, באותה מדה שמדדו, גמולם ישוב על ראשם ויתאבדו כליל מן הארץ, אכי"ר.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טז תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך י' עד יעבר עם זו קנית.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

י' עד יעבר עם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עם זו קנית, זו קנית עם האותיות והכולל בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יז תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֨מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַֽחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְקוָֹ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖"י כּֽוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

תבאמו ותטעמו, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ה' מקדש אדנ"י כוננו ידיך, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. מקדש אדנ"י כוננו ידיך, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבת של: נחלתך מכון לשבתך פעלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדנ"י בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תביאמו ותטעמו בהר נחלתך – שיחות הר"ן מ. מקדש ה' כוננו ידיך – לק"מ כד:ה דף לז..

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כב ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ויסע משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כג וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל-כֵּ֥ן קָֽרָא-שְׁמָ֖הּ מָרָֽה.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

ויבאו מרתה ולא, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. מרתה ולא, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נחמן מברסלב. מרתה ולא יכלו לשתת מים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים. ממרה בגמטריא נחמן מאומן. מרים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. על כן קרא שמה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על כן קרא שמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לשתת מים ממרה כי מרים ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב).

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

ויבואו מרתה – לק"מ כז:ו דף לט.. ולא יכלו לשתות מים ממרה – לק"מ נ דף נט..

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כה ויצעק אל י' ויורהו י' עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. חק, בגמטריא נ נח, כנ"ל. וישלך אל עמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כו וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם-שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל | יְקוָֹ֣ה אֱלֹקֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָֽׁמַרְתָּ֖ כָּל-חֻקָּ֑יו כָּל-הַֽמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר-שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ לֹֽא-אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְקוָֹ֖ה רֹֽפְאֶֽךָ.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

שמוע בגמטריא רבינו נחמן. תשמע ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. בעיניו, בגמטריא נחמן. שמתי בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשים בגמטריא רב נחמן ע"ה. אשים עליך ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר אם שמוע תשמע לקול י"א, ושל אם שמוע תשמע לקול אלקיך והישר, עם הכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות של: שמוע תשמע לקול י"א והישר בעיניו. הראשי תיבות של: אם שמוע תשמע לקול י"א והישר בעיניו, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: והישר בעיניו תעש והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. וכן הראשי תיבות של: בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה. הראשי תיבות של: תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב).

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: תעשה והאזנת למצותיו ושמרת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: לקול ה"א והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר אם שמוע וכו' והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו – לקמ"ת א:יא דף ב.. כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני י' רופאך – לקמ"ת א:יא דף ב.. כי אני ה' רופאך – לקמ"ת מב דף כו..

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד ויאמר י' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. אל משה הנני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מן השמים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

לחם מן השמים – לק"מ כט:ה דף מ:, נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר-יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר-יִלְקְט֖וּ י֥וֹם | יֽוֹם.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

והיה ביום הששי, בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא מאומן. משנה על ע"ה, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). על אשר ילקטו, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הששי והכינו את אשר יביאו והיה, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: אשר יביאו והיה משנה, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

והיה לחם משנה על אשר ילקוטו יום יום – לק"מ נח:ד דף סט:.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ו וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַֽהֲרֹ֔ן אֶֽל-כָּל-בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְקוָֹ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר משה ואהרן, בגמטריא ח"פ נ נח. ערב וידעתם, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. מארץ מצרים בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל בני ישראל ערב וידעתם, ושל: בני ישראל ערב וידעתם כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

וידעתם כי ה' הוציא אתכם – לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ז ובקר וראיתם את כבוד י' בשמעו את תלנתיכם על י' ונחנו מה כי תלונו עלינו.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

ונחנו מה, ונחנו, אותיות נ נח וו – מה. והרי בשמונה עשרה, בברכה הראשונה, אנחנו אומרים "למען שמו באהבה" למען שמו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן מה, באהבה בגמטריא וו עם האותיות והכולל.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

תלונו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

ונחנו מה – לק"מ ד:ט דף ד., לקמ"ת פב דף לח:.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

טז:י וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַֽהֲרֹן֙ אֶל-כָּל-עֲדַ֣ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל-הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְקֹוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּֽעָנָֽן.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

כדבר אהרן בגמטריא נחמן מברסלב. כדבר אהרן אל כל, בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא (-ברסלב) ע"ה. והנה כבוד ה' נראה בענן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל עדת בני ישראל ויפנו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד י' נראה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי כדבר אהרן אל כל, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של: ויהי כדבר אהרן אל על עדת בני ישראל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אהרן אל כל עדת, בגמטריא נון חית מם נון.הסופי תיבות של: עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד ה' נראה, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד ה' נראה בענן – לק"מ סז:ח דף פה:, וכבוד ה' נראה בענן – לקמ"ת ח:ד דף יז., ס דף כח:.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יג ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה. ותכס, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המחנה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יד ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ. על פני המדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טו וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל-אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָֽדְע֖וּ מַה-ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְקוָֹ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

ויראו בני, בגמטריא נחמן מאומן. ישראל ויאמרו איש אל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. ויאמרו איש אל אחיו, בגמטריא נון נון חית. הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני ישראל ויאמרו איש אל, בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: מה הוא ויאמר משה אלהם וא הלחם אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר נתן ה' לכם, בגמטריא ברסלב ע"ה, נחמן בן פיגא ע"ה.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר משה אליהם הוא הלחם – לק"מ נח:ב דף סט:.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כ ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

אל משה בגמטריא רבינו נ נח. עלהם משה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כה וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי-שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַֽיקוָֹ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר משה אכלהו היום כי, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משה אכלהו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. תמצאהו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: היום כי שבת היום לה', בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: כי שבת היום לה', בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אכלהו היום כי שבת היום, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). הסופי תיבות של: היום כי שבת היום ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שבת היום לה' היום לא תמצאהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' – לק"מ קכה דף קא:. אכלוהו היום כי שבת היום לה' – לק"מ נז:ה דף סח., חיי מוהר"ן לב. אכלוהו היום – לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כט ראו כי י' נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

לחם יומים שבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הגמטריא של כל הפסוק – התשנ"ה עם הכולל, השנה שסבא ישראל נפטר. הגמטריא של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכ"ג תיבות, התקע"א עם הכולל, השנה שרבינו נחמן נפטר. כל הפסוק חוץ משתי תיבות הראשונות, עם הכ"ב תיבות, בגמטריא התק"מ עם הכולל, השנה שנולד מוהרנ"ת. ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי, עם הי"ג תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ז"פ נ נח נחמ נחמן מאומן). איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא כ"א פעמים נ נח. ממקמו ביום השביעי, עם הג' תיבות, בגמטריא רב נחמן מברסלב. ביום השביעי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כן הוא נתן לכם ביום ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובלי ראש תיבת איש, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שבו איש תחתיו אל ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נתן לכם השבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל יצא איש ממקמו ביום, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

ראו כי ה' נתן לכם את השבת וכו' שבו איש תחתיו – לק"מ עט דף צג.. שבו איש תחתיו – לק"מ יד:ה דף יט.. אל יצא איש ממקומו ביום השבת – לקמ"ת פג דף לח:.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לא ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש. מן והוא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לג ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני י' למשמרת לדרתיכם. קח, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לה וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת-הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד-בֹּאָ֖ם אֶל-אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת-הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד-בֹּאָ֕ם אֶל-קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

ובני ישראל אכלו את, עם הד' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את המן, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). ארבעים ע"ה בגמטריא ג' פעמים נ נח – וסימן לדבר הכלל של האריז"ל שהמתענה ג' ימים רצופים כאילו התענה מ' יום. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את המן ארבעים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. עד באם אל, בגמטריא נחמן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. נושבת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ כנען ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. באם אל קצה ארץ כנען בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המן ארבעים שנה עד, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אכלו את המן ארבעים, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). הסופי תיבות של: את המן ארבעים, וכן של: ארץ נושבת, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ נושבת – לקמ"ת ה:טו דף י:.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ה ויאמר י' אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. קח, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב הלוא משה רבינו לא הכה את היאור, ויש לדחות שאהרן הכהו על פי משה. ועמש"כ ז:יט.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ט ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי. משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר משה אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אנשים וצא, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. בעמלק מחר ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נצב על ראש, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. על ראש הגבעה ומטה, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אני נצב, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא, ושל: בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

משה צוה את יהושע לצאת מן הענני הכבוד ולהלחם, וע' ברש"י פסוק יג: ולא הרגם כולם, מכאן אנו למדים שעשו על פי הדבור של שכינה, ע"כ. ועם כל זה כמה מקשים למה היו צריכים ללחום ולא היו משמידים אותם עם הענני הכבוד כמו שהיה אחר כך בנחל ארנון, או על ידי שום נס אחר. ועיין בספר המידות ערך מריבה קג ז"ל אין להתפלל על שום אדם שימות אפילו על מין, כי יותר טוב להרוג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ, וציינו שם לתוספות (ברכות ז.) שרבי יהושע בן לוי רצה לקלל ההוא מינא דהוה קא מצער ליה, אבל כאשר הגיע הרגע לקלל נפל לשינה, והבין שלאו אורח ארעא למעבד הכי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב (תהלים קמה:ט) וכתיב (משלי יז:כו) גם ענוש לצדיק לא טוב, וכתבו התוס' עף על גב דהמינים וכו' מורידין ולא מעלין, היינו בידי אדם, אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטרידם\ולהטריחם ולהורגם בידי שמים, שלא כדרך בני אדם, ע"כ. ועוד ציינו להמושב זקנים על התורה (שמות ב:יד) ז"ל יותר איסור יש להעניש ולהמית את הגוי על ידי שם – דקשה להטריח ה' יתברך, מלהמיתו בידים, ע"כ, ומה שמשה רבינו הרג המצרי, תירץ שאותו מצרי היה חייב מיתה על אשת איש, ובכהאי גוונא שמצוהל הרגו מותר להטריח בידי שמים להורגו. ובספר חבצלת השרון תירץ שאין טרחא כלפי שמיא רק כאשר מקללים – אבל עיקר הרציחה על ידי שמים, אבל המקלל בשם כאילו הורג בידים (על פי הקהלות יעקב בב"ק סימן מה). ויכולים לפרש כן בדברי רבינו שכתב שאין להתפלל וכו', ומשמע שלהרגו בפירוש, אפילו על ידי שם, מותר.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

אכן תוספות והמושב זקנים כללו בדבריהם כל עונש לא רק מיתה, ואילו רבינו הזהיר רק שלא להמית. ועיין בספר המידות ערך מריבה אות עו, למריבה, השכם והערב וכו' או כשאי אפשר לך לדון אותם, תתפלל עליהם והקדוש ברוך הוא יפילם, ואל תמסור אותם לשר, ע"כ, משמע דעונש בעלמא מותר. ולכאורה במלחמה זו נגד עמלק, אף על פי שלא כתוב אלא ויחלש, מיתה הוה, וכן כתב רש"י בפירוש, חתך ראשי גבוריו וכו' ולא הרגם כולם עכ"ל (ובישעיה יד:יב התרגום של חולש, והובא גם ברד"ק שם, הוא קטיל, הרי הוא ממש ענין של הריגה).

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל מלחמות של השם יתברך הם בשמו, כמו שכתוב באז ישיר, ה' גבור מלחמה ה' שמו (שמות טו:ג) ופרש"י ז"ל ה' שמו, מלחמותיו לא בכלי זיין, אלא בשמו הוא נלחם, כמו שאמר דוד (שמואל א:יז:מה) ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות, ע"כ. וכתיב בתהלים (כ:ח) אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. ולכאורה גם אם השם יתברך היה הורגם על ידי העננים או נס אחר, זה נחשב על פי השם.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

אכן במלחמה זו לכאורה לא היה על ידי שם השם, כי מבואר בסוף הפרשה ברש"י שאין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק, ואפילו תומר שעכ"ז המלחמה עם שמות השם, עם כל זה יש לומר שכבר אין זה בכלל החילוק הנ"ל שההורג עם השם כמו ההורג בידים, כי כיון שאינו בא עם שם שלם, הוה יותר כמו מתפלל וכדומה. ואולי אפילו הכח של העננים, שודאי היו תקופים אפילו נגד עמלק, כמו שראינו שאחר פטירת אהרן והסתלקות העננים, רק אז באו להלחם עם ישראל, עם כל זה, לא היו תקופים נגד עמלק בכח שם שלם, ולכן יותר טוב להרוג אותם בידי אדם, ואפילו הציווי לא בא במפורש לפירוש המושב זקנים.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

צא הלחם בעמלק – לק"מ ו דף ז:. ומטה האלקים בידי – לק"מ עט, חיי מוהר"ן לו.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יא וְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַֽאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

והיה כאשר ירים משה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק, עם ב' כוללים בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. ידו וגבר עמלק, עם הי"א אותיות בגמטריא נחמן מבסרלב. ישראל וכאשר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

הרמב"ן על התורה כז"ל ורבותינו אמרו במדרש (ספר הבהיר אות קלח) וכי משה היה עושה שיגבר עמלק עליו, אלא אסור לאדם לשהות שלש שעות כפיו פרושות השמים, ע"כ. וי"ל שאלו השלוש שעות, של הושענא שלוש שעות.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מש"כ הקל קול יעקב. קול, הק' בא"ת ב"ש מתחלף לד', הרי דק"ה, ו"ל של קול, ו' פעמים ל' הם ק"פ דקות שהם שלש שעות, וכיון שמגיעים לג' שעות, על כרחך, והידים ידי עשו.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מש"כ הנה מקום אתי. כי שורש הזמן במקום, והמקום הוא ו' כיוונים, ונשאר ק"פ דקות. וזה מש"כ אתי, עם הת' שלי, ת' בגמטריא ידי עשו.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יב וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ-אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַֽהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד-בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

משה כבדים ויקחו אבן וישימו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. וחור תמכו, עם הח' אותיות בגמטריא רבי נחמן מברסלב. תמכו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. אמונה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תחתיו וישב עליו ואהרן, ושל: עליה ואהרן וחור תמכו, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של:משה כבדים ויקחו אבן וישימו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וחור תמדו בידיו מזה, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

וידי משה כבדים – לק"מ נו:ט דף סו:. ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד – לק"מ נח:ג דף סט:. ויהי ידיו אמונה – לק"מ ז:א דף ח:, ט:א יא:, י:ו דף יג:, כ:ה דף כח:, כב:ב דף לב., כד:ו דף לז., רפ דף קכא., לקמ"ת ה:א דף ז:, יט דף כב., פג דף לח:. ויהי ידיו אמונה עד בא השמש – לק"מ מד דף נד:, צא דף צה:.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יג וַיַּֽחֲל֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת-עֲמָלֵ֥ק וְאֶת-עַמּ֖וֹ לְפִי-חָֽרֶב.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

ויחלש בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. עמלק בגמטריא ננננ"מ בסוד ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עמו לפי חרב בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את עמלק ואת עמו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ויחלש יהושע, חתך ראשי גבוריו ולא השאיר אלא חלשים שבהם, ולא הרגם כולם, מכאן אנו למדים שעשו על פי הדבור של שכינה. עמש"כ לעיל יז:ט. עיין בספר ישעיה (יד:יב) שקורא לבבל, חולש על גוים, ופירש הרי"ד ז"ל כמו ויחש יהושע, ממנה היית להיות חולש על גוים, ע"כ. והנה שם פירשו רש"י והמפרשים שחולש לשון גורל (וציינו לשבת קמח מטילין חלשים על הקדשים ביום טוב), עיין שם. וידוע עסקו של עמלק עם גורלות – שוב ראיתי שבפירוש פירש הפסיקתא הובא בילקוט ויחלש יהושע שהטיל גורלות, וביאור הענין באריכות בספר פרי צדיק, שושן פורים אות ב. ואעפ"כ אין גורל נקרא על פי השם, כי בחלוקת הארץ שהיה על פי הגורל, מה שכתוב על פי ה', עיין רש"י במדבר (כו:נו) על פי הגורל, הגורל היה מדבר כמו שפירשתי, מגיד שנתחלקה ברוח הקודש, לכך נאמר על פי ה', עכ"ל, הרי שגורל לבד אינו על פי ה'.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יד וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי-מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. זאת זכרון, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. מחה אמחה ע"ה בגמטריא נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את זכר, עם הב' תיבות בגמטריא נון נון חית. זכר עמלק, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. עמלק בגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). יהושע כי מחה אמחה את זכר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי מחה אמחה את זכר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אל משה כתב זאת זכרון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: זאת זכרון בספר ושים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: כתב זאת זכרון בספר ושים באזני ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זאת זכרון בזפר ושים באזני יהושע כי מחה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את זכר עמלק, ושל: זכר עמלק מתחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מחה אמחה את זכר עמלק, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב זאת זכרון בספר – לק"מ יט השמטות דף כז:. כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע – לק"מ קכ דף קא..

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טו ויבן משה מזבח ויקרא שמו י' נסי. שמו י' נסי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טז וַיֹּ֗אמֶר כִּי-יָד֙ עַל-כֵּ֣ס יָ֔-הּ מִלְחָמָ֥ה לַֽי-הוָֹ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר כי יד, בגמטריא מוהר"ן. ויאמר כי יד על ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ויאמר כי יד על כס ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ויאמר כי יד על כס י-ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא. כי יד על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. בעמלק מדור (מלא) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעמלק מדר דר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. כס י-ה מלחמה בעמלק מדר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל דרשו למה כתוב י"ה. וי"ל שמלחמה זו עשה יהושע על עמלק שהוא זרעו של עשו, וזה יהושע – אותיות י"ה עשו. [עשו בגמטריא רבינו נ נח]. וזה מש"כ בפסוק יג, ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, מו-לפי-חרב, בגמטריא עשו. עם הכלול בע"מלק.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יהושע היה משרת משה רבינו. ושמעון היה משרת של רבינו נחמן, שמעון אותיות עשו מ"ן – מ"ן הוא ענין של מלחמתה של תורה, מחלקת לשם שמים, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו. וכן מ"ן ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י. והנה שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן, ועכ"ז לא היה על ידו כי אם על ידי רבי נתן. ועיין בשיחות הר"ן אות מד: ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים. וביותר מרבי שמעון (פח) דבר הרבה. שמעון היא צרוף עו"ן מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון, ע"ש.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

יתרו

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

יח:א וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. “כהן מדין חתן" חסרים האות ן' שבסופן, 'כהמדיחת' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מדין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. משה את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את כל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. כי הוציא, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כהן מדין חתן משה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אשר עשה אלקים למשה ולישראל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלקים למשה ולישראל עמו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מדין חתן משה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כהן מדין חתן משה את כל, בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: כהן מדין חתן משה את כל אשר, ושל: מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו עי הוציא ה', עם י"ב אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: חתן משה את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: משה את ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: כי הוציא ה' את בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד של: אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כהן מדין חתן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מדין חתן משה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: למשה ולישראל עמו כי, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: חתן משה, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי הוציא י' את ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חתן משה את כל, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חתן משה את כל אשר, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עמו כי, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מדין חתן – אותיות נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חתן משה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: י' את ישראל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ב ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה: יתרו חתן משה וכו' שלוחיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יתרו חתן משה את צפרה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקח יתרו חתן, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חתן משה, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חתן משה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: משה אחר שלוחיה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

את צפרה בגמטריא נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. יתרו חתן, עם התיבות בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אשת, עם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שלוחיה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. משה אחר, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ויקח יתרו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ג ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

שם האחד, עם התיבות בגמטריא רבי נחמן. בנייה אשר שם האחד גרשם, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת שני בניה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אשר שם האחד גרשם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר שם האחד גרשם כי, ושל: שם האחד גרשם כי אמר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: גרשם כי אמר גר הייתי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הייתי בארץ נכריה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר שם האחד גרשם כי אמר גר, ושל: האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שני בניה אשר, ושל: גרשם כי אמר, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר שם האחד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: האחד גרשם כי אמר גר, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הייתי בארץ, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בארץ נכריה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ד ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

האחד אליעזר כי אלקי, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. ויצלני מחרב, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצלני בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצלני מחרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ושם האחד אליעזר כי בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י (בראשית לא:מב) כתב שיעקב נתיירא לומר ואלקי, ואמר ופחד יצחק. אכן מצינו אצל דוד המלך ואצל הנביאים שכבר נהגו לומר חפשי – אלקי. ונלע"ד שכבר משה רבינו היה מוכן לומר אלקי, והטעם שאמר אלקי אבי – מה שאין אביו מרומז בשם אליעזר, הוא ענין של חייב אדם בכבוד אביו, כמובא ברש"י (בראשית מו:א).

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלקים. יתרו חתן, עם התיבות בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אל משה אל, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אל המדבר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. המדבר אשר, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הוא חנה שם, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אל המדבר אשר, עם הג' תיבות, בגמטרא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משה אל המדבר אשר הוא חנה שם, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר הוא חנה שם הר האלקים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אל משה אל המדבר אשר הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלקים, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של חתן משה, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חתן משה ובניו, של: משה ובניו ואשתו, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חנה שם הר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיו היסוד של: אל המדבר אשר הוא חנה ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חתן משה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ובניו ואשתו אל משה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: משה אל המדבר אשר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המדבר אשר הוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המדבר אשר הוא חנה שם, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המדבר אשר הוא חנה שם הר, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חנה שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ו ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ובני בניה עמה. משה אני בגמטריא רבנו נחמן! ושני בניה עמה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ויאמר אל, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל משה אני, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אל משה אני חנתך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: בא אליך ואשתך ושני, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אל משה, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בא אליך ואשתך ושני בניה עמה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ז ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. ויצא משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. משה לקראת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. וישק בגמטריא רבינו נחמן. וישאלו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. וישאלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. לשלום בגמטריא רבנו נחמן. לשלום ויבאו האהלה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויצא משה לקראת, ושל: לקראת חתנו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: וישתחו וישק, ושל: וישק לו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משה לקראת חתנו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: משה לקראת חתנו וישתחו, ושל: לקראת חתנו וישתחו וישק, עם הכולל, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וישק לו וישאלו, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויצא משה לקראת, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משה לקראת חתנו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וישק לו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וישק לו וישאלו איש לרעהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וישק לו וישאלו איש ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: איש לרעהו לשלום בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ח ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם י'. כל התלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויספר משה, עם התיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. עשה י' לפרעה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולמצרים, בגמטריא רבינו נחמן. אודת, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אשר מצאתם, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר מצאתם בדרך ויצלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פמעים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את כל אשר עשה י', עם הה' אותיו והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לפרעה ולמצרים על אודת ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולמצרים על אודת ישראל את כל, ושל: על אודת ישראל את כל התלאה אשר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה י' לפרעה ולפמצרים על אודת, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה י' לפרעה ולמצרים על אודת ישראל, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לחתנו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל את כל התלאה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אודת ישראל את כל התלאה אשר, עם הו' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משה לחתנו את, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ויספר משה לחתנו את כל, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: משה לחתנו את כל אשר עשה י', עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד של: עשה י' לפרעה ולמצרים על, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: עשה י' לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר מצאתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משה לחתנו את, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לחתנו את כל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר עשה י' לפרעה ולמצרים על, עם הו' תיבות וי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולמצרים על אודת, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישראל את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את כל התלאה, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישראל את כל התלאה אשר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: התלאה אשר מצאתם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מצאתם בדרך, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מצאתם בדרך ויצלם, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר מצאתם בדרך ויצלם, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ט ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה י' לישראל אשר הצילו מיד מצרים. כל הטובה אשר, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא. לישראל אשר, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויחד יתרו על כל הטובה, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות, וכמנין השנים אחר פטירת רבינו עד קבלת הפתק.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה', ושל: ה' לישראל אשר הילו מיד מצרים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יתרו על כל, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: אשר הצילו מיד מצרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: על כל הטובה אשר עשה י', עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: על כל הטובה אשר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הטובה אשר עשה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר עשה י', עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כל הטובה אשר עשה י' לישראל, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

יח:י ויאמר יתרו ברוך י' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים. אתכם, עם האותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ומיד פרעה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ומיד פרעה אשר הציל, עם הט"ז אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. יד מצרים ע"ה בגמטריא רבי עקיבא.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יתרו ברוך י' אשר הציל אתכם מיד מצרים, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הציל את העם מתחת יד מצרים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר יתרו ברוך י' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה, ושל: יתרו ברוך י' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הסופי תיבות של: אשר הציל את העם מתחת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר יתרו ברוך י' אשר, ושל: יתרו ברוך י' אשר הציל אתכם מיד, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הציל את העם מתחת יד מצרים בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: פרעה אשר הציל את העם, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ויאמר יתרו ברוך י' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר הציל אתכם, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פרעה אשר בגמטריא רפ"ו סימנים כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: הציל את העם, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העם מתחת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר יתרו ברוך י' אשר הציל אתכם מיד בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

מתחת יד מצרים, יד מצרים בגמטריא שצ"ד א' מתחת רבי עקיבא, עמש"כ במסכת חגיגה דף יד, בענין ד' נכנסו לפרדס.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יא עתה ידעתי כי גדול י' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו עליהם. בדבר אשר ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. כי בדבר אשר זדו, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עתה ידעתי כי גדול, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ידעתי כי גדול י' מכל האלקים כי, ושל: כי גדול י' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גדול ה' מכל האלקים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: האלקים כי בדבר אשר זדו, ושל: כי בדבר אשר זדו עליהם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ה' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידעתי כי גדול י' מכל האלקים כי בדבר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ידעתי כי גדול י' מכל האלקים כי בדבר אשר ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי גדול י' מכל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מכל האלקים כי, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מכל האלקים כי בדבר אשר, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: האלקים כי בדבר אשר זדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יב ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלקים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלקים. ויקח יתרו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. יתרו חתן, עם התיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. משה עלה, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ויבא אהרן, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. זקני ישראל, עם התיבות, בגמטריא נון חית מם נון. ישראל לאכל לחם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישראל לאכל לחם עם חתן, ושל: לחם עם חתן משה, ושל: עם חתן משה לפני, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חתן משה עלה וזבחים לאלקים, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: משה עלה וזבחים לאלקים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: משה עלה וזבחים לאלקים ויבא אהרן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: וזבחים לאלקים ויבא אהרן וכל זקני ישראל, ושל: ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: זקני ישראל לאכל לחם עם, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: חתן משה לפני האלקים, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: משה לפני האלקים בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חתן משה (פעמיים בפסוק), עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וזבחים לאלקים, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אהרן וכל זקני, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יג ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב. ממחרת בגמטריא התרפ"ב ע"ה (השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש אחר שהוא לא צם בי”ז בתמוז). והנה התפשטותא דמשה בכל דור, ולכן גם ממחרת המופלג הזו, מי בחי' משה רבינו באותה תקופה? הרי השני אותיות ראשונות של המילה לשפט, הם "של", וישב משה לש'פט-את' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא הבחי' של משה רבינו המכוון. 'וישב' נוטריקון וישראל בער. העם ויעמד העם, בגמטריא רבי נחמן. עד הערב, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי ממחרת וישב משה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ממחרת וישב משה לשפט, ושל: וישב משה לשפט את, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: וישב משה לשפט את העם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: על משה מן הבקר, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של 'משה לשפט את העם ויעמד' הם בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: משה מן הבקר עד הערב, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: ויעמד העם על משה, ושל: העם על משה מן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי ממחרת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ממחרת וישב משה לשפט, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משה לשפט את, ושל: לשפט את העם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את העם ויעמד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העם על, ושל: על משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מן הבקר, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבקר עד, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העם על משה מן הבקר, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יד וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב. משה את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מה הדבר הזה אשר, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתה, בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מן בקר, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מן בקר עד, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. העם נצב עליך מן בקר, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הוא עשה לעם, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הזה אשר אתה עשה לעם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אתה יושב לבדך וכל העם נצב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירא חתן משה את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מה הדבר הזה אשר אתה, ושל: הדבר הזה אשר אתה עשה, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ויאמר מה הדבר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הדבר הזה אשר אתה עשה לעם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חתן משה, ושל: אשר אתה, ושל: אתה עשה, ושל: אתה יושב, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. אותיות היסוד של: הוא עשה לעם ויאמר, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: הוא עשה לעם ויאמר מה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: מה הדבר הזה אשר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: מה הדבר הזה אשר אתה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר אתה עשה לעם מדוע, ושל: לעם מדוע אתה יושב, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מדוע אתה, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: מדוע אתה יושב לבדך, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: העם נצב עליך מן בקר עד ער, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חתן משה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חתן משה את כל, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חתן משה את כל אשר, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משה את כל אשר הוא בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר הוא עשה, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר מה הדבר הזה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מה הדבר הזה אשר אתה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הדבר הזה אשר, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מה הדבר הזה אשר אתה עשה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עשה לעם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נצב עליך, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עליך מן בקר עד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העם נצב עליך מן בקר עד, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טו ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלקים. כי יבא אלי העם לדרש, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. העם לדרש אלקים, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלקים, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: כי יבא אלי העם לדרש בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יבא אלי העם לדרש, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר משה לחתנו כי יבא, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה לחתנו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של:העם לדרש אלקים, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טז כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים ואת תורתיו. יהיה להם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. יהיה להם דבר בא אלי, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. רעהו, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן. רעהו והודעתי, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואת תורתיו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושפטתי בין איש, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ושפטתי בין איש ובין רעה, ושל: בין אשי ובין רעהו והודעתי, ושל: רעהו והודעתי את, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ואת תורתיו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: רעהו והודעתי את חקי האלקים, בגמטריא ליקוטי מהור"ן. הסופי תיבות של: חקי האלקים ואת תורתיו בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: ובין רעהו והודעתי את, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בין איש, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובין רעהו והודעתי את חקי האלקים, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והודעתי את חקי האלקים, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: האלקים ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

כי יהיה להם דבר בא אלי – לק"מ טו דף כא..

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יז ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה. ויאמר חתן משה, עם הי"א אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. משה אליו לא טוב, עם הי"ב אותיות וד' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לא טוב הדבר אשר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית בריאת האדם כתיב (בראשית ב:יח) לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, כי אז היה בחי' ואדם אין, היינו שהאדם היה בבחי' ארך אנפין שנוקביה כלול ביה (אדיר במרום עמ' תרו, מכון רמח"ל), ובמצב כזה אי אפשר להביא התיקון של הבריאה עד שהנוקבא תהיה כנגדו. ולכן י"ל כאן ג"כ שיתרו טען שאם משה ידין את הכל לא יהיה התיקון, כי הכלול תהיה כלול במשה.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

הסופ תיבות של: טוב הדבר אשר אתה עשה, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר חתן משה אליו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: חתן משה אליו בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: הדבר אשר אתה ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חתן משה, ושל: אשר אתה, ושל: אתה עשה, עם האותיו והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חתן משה אליו לא טוב הדבר, ושל: אליו לא טוב הדבר אשר אתה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חתן משה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הדבר אשר, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הדבר אשר אה עשה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אליו לא טוב הדבר אשר ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

לא טוב בגמטריא מ"ח. כי התורה נקנית במ"ח דברים כדאיתא במסכת אבות, וזה היה הדבר שמשה היה עושה, מלמד לבני ישראל תורה. אלא שמשה רבינו בבחי' מ"ט שערי בינה, ויתרו אמר שעליו לעלות ולא לרדת. וזה מה שאמר לו (פסוק יח) נבל תבל גם אתה גם העם וכו'. נבל (כידוע תרגומו עה"פ עם נבל, עם דקבילו אורייתא) בחי' נ' שערי בינה ל"ב נתיבות חכמה, 'כי כבד ממך' וכו' (-משל למה שרבינו אומר, שאיך יכולים לקיים בבת אחת להצפין ולהדרים, להיות כאילו בשני כוונים בבת אחת, רק על ידי בחי' אין), כי זה ההבדל והמעלה של שער נ' – שבו השם יתברך מתעלם לגמרי ונמצא עם כל אחד לפי ענינו, כידוע שהדיבורים בהתבודדות זה בחי' שער נ', וכל עוד שהאדם יש בו איזה ישות ע"כ לא יוכל לפעול בדרך זה, כי כבד ממנו, ולא תוכל עשהו לבדך, כי באמת תלוי על הפעלת כולם. והעצה (פסוק יט) שהוא בחי' בינה, ויהי אלקים עמך,לעלות ממש לשער נ', והבאת אתה את הדברים אל האלקים, להביא את עצמו ממש לשער נ' עם הדברים. ואתה תחזה מכל העם וכו' שרי אלפים וכו' (פסוק כא), כי זה הדרך הנ"ל ליתן השראה בתוך האנשים שהם ויגדלו ויפעלו בעצמם כנ"ל.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

ורמז לזה מה שכתוב בפ' כי תשא (שמות לג:יב) ואתה אמרת ידעתיך בשם, בשם זה בחי' שם ה', שהוא כינוי למחרת יום הכיפורים, כמובא ומפורש בליקוטי מוהר"ן, הרי שדוקא באותו מעמד של מחרת יום הכיפורים, דייקא אז משה רבינו זכה לידיעה בהשם יתברך.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת חגיגה (ד:) כאשר שאול העלה את שמואל הנביא, ושמואל חשש שמא מזמינים אותו ליום הדין הגדול, וז"ל דאזל שמואל ואתייה למשה בהדיה אמר ליה דלמא חס ושלום לדינא מתבעינא קום בהדאי דליכא מילתא דכתבת באורייתא דלא קיימתיה, ועיין שם בתוספות ד"ה דליכא מילתא דכתיב באורייתא דלא קיימתיה ז"ל לא בעי למימר שיעיד לו שקיים הכל דמנא ידע והא לא היה בדורו אלא היה אומר כך וכך דרשתי ועשיתי מעשה בוא והעידני שכן למדת גם אתה, עכ"ל. והוא כולו תימה, שביום הדין האדם צריך לעמוד בפני עצמו, לבד, ומה זה העדות ששמואל צריך שזה יותר ממה שגלוי וידוע לפני השם יתברך.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כבר גילה שיש לכל אחד בחי' משה רבינו בכל אבריו, ולכן משה רבינו נקרא מחקק בגמטריא רמ"ח, ורבינו גם גילה שבדברי תורה שגילו הצדיקים ברוח קדשם יכולים למצוא ולחדש דברים שאפילו בעל המימרא לא כיוון עליו, כי כלול באותו התגלות של רוח הקודש עוד הרבה תורה. ונראה מזה, בצירוף דברי תוספות הנ"ל שכן לענין רוח הצדיק שמתעבר בהאדם לעוזרו, לאו דוקא שהצדיק בעצמו יודע בפועל, ועכ"ז הוא ממש הכח של רוח הצדיק. וכמו שרבינו גילה שהתלמיד מקבל פני הרב, הרב לאו דוקא יודע מזה, ועכ"ז התלמיד הרי קיבל פניו ממש. וזה מה ששמואל רצה להראות, שהוא ממש הקים צלם ודמות של משה רבינו בדורו.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר הארכנו על הדרך של הצדיקים שהיו לפני רבינו שהיו עוזרים ומרימים ומקרבים את העולם להשם יתברך, מכח שהיה לאותם צדיקים להמשיך קדושה לאותם נשמות, ולפעמים להמשיך להם רוח הקודש ממש. ואילו רבינו הקודש עוזר להאדם בנקודת הבחירה של אותו אדם עצמו.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בעולם הישיבות ובכל העולם שחשיבות הצדיק בשבילם זה כדי להתחזק ממנו וכדומה, ובמקום אחר כבר הארכתי איך שזה טעות נורא, כי באמת העיקר זה הצדיק, כמו שהגמרא כבר גילה שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, והרי החיזוק שלוקחים ממנו זה לא העיקר, העיקר זה הצדיק בעצמו, אלא שכדי לצוות לו, עיקר הדרך זה להתחזק ממנו לידבק בו וללכת בדרכיו. אכן בצדיק בחי' משה, שהוא שקול כנגד כל ישראל – כמו שדוקא בתחילת פרשת יתרו לומדים את זה ממש"כ כל אשר עשה אלקם למשה ולישראל, וכמו שפרש"י שם, הרי השיעור קומה של משה רבינו בנוי מכל נשמות ישראל. ובבחינה זו הוא אינו רק ממשיך לעם ישראל רוח הקודש, אלא ממש איתם בכל איבריהם כנ"ל, ועוזר להם בתוך הבחירה שלהם, ולכן אפילו ליום הדין הגדול, שהאדם צריך לעמוד לבד, הרי הדין יהיה כמה ניכר בו בחי' הצדיק יסוד עולם בחי' משה רבינו.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אלו הג' דרגות בהכרת הצדיק הם כנגד הג' עיקרי טעמים בבריאת העולם שמנה הרמח"ל, שהם כנגד הג' יחודים שמנה הבעל שם טוב שיביאו את המשיח. האנשים שרואים את הצדיק רק בתפקיד לעוררם ולחזק אותם, זה בחי' היחוד הראשון של עולם, שהשם יתברך ברא את העולם לגלות המדות, וכן אלו האנשים משתדלים לגלות ולחזק המדות טובות. ב' האנשים שכבר מבינים שהעיקר זה הצדיק, זה היחוד של נשמות, שהרי מכירים גודל יקר וחשיבות של נשמת הצדיק, וזה גילוי והפשעת כל הטוב שהשם יתברך רוצה להיטיב. ג' והאנשים שבאים להצדיק יסוד עולם שהוא בבחי' שער נ', ובבחי' משה רבינו שהוא בחי' הענוה שיש בכל האיברים, זה יחוד אלהות, שמראים איך שהכל בלתי להשם לבדו, וממילא מתגלה עיקר טעם הבריאה שהוא יחוד השם.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יח נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך. גם אתה גם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא תוכל, עם התיבות והכולל, הוא עוד לא מגיע למספר הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, כי לעולם נ נח נחמ נחמן מאומן כן תוכל!

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נבל תבל גם אתה גם העם הזה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נבל תבל גם אתה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: גם העם הזה אשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גם אתה גם האם הזה אשר עמך כי, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גם אתה גם, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: תבל גם אתה גם העם הזה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תבל גם אתה גם העם הזה אשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר עמך כי, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתה גם העם הזה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אשר עמך, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עמך כי כבד, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כבד ממך הדבר לא תוכל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמןמאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הדבר לא תוכל עשהו, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלקים עמך היה אתה לעם מול האלקים והבאת אתה את הדברים אל האלקים. שמע בקלי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה לעם, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אתה את הדברים, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלקים עמך היה אתה, ושל: שמע בקלי איעצך ויהי אלקים עמך היה אתה לעם מול, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: שמע בקלי איעצך ויהי אלקים עמך היה אתה לעם מול האלקים והבאת אתה את הדברים אל, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עתה שמע בקלי איעצך, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: עמך היה אתה לעם מול האלקים והבאת אתה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והבאת אתה, ושל אתה את, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איעצך ויהי אלקים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויהי אלקים עמך היה אתה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: היה אתה מול לעם, ושל: אתה לעם מול האלקים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מול האלקים והבאת אתה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: והבאת אתה את הדברים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לעם מול האלקים והבאת אתה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עתה שמע בקלי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: איעצך ויהי אלקים עמך היה אתה לעם מול האלקים והבאת, עם הי' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האלקים והבאת אתה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אתה את, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אתה את הדברים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אתה את הדברים אל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כ והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. והזהרת אתהם, עם התיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. והזהרת אתהם את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). והודעת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את הדרך, בגמטריא נון נון חית. ילכו בה ואת, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: להם את הדרך ילכו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והזהרתה אתהם את החקים בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: החקים ואת התורת והודעת להם בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והזהרתה אתהם את, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: החקים ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בה ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת המעשה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כא ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת. ואתה, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אנשי חיל, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. שנאי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ושמת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואתה תחזה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מאות שרי חמשים ושרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: עלהם שרי אלפי שרי מאות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי תיבות של: אלקים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חיל יראי אלקים אנשי אמת, ושל: אנשי אמת שנאי בצע, ושל: ושמת עלהם שרי אלפים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואתה תחזה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואתה תחזה מכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואתה תחזה מכל העם אני, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אלקים אנשי אמת, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אמת שנאי, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שרי אלפים, ושל: אלפים שרי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שרי מאות, ושל: מאות שרי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שרי חמשים, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושרי עשרת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

ואתה תחזה מכל העם – לקמ"ת עב דף לג:. שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות – לק"מ נו:א דף סד:.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כב ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

יתרו טען למשה רבינו שזה קשה מדי שהוא ישפוט כל עם ישראל, ונתן לו עצה לעשות מתלמידיו שופטים תחתיו.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ת זה גימטריא – יז תמוז, 'והקל מעליך' זה ר"ת של המילים הראשונים בפתק, מ'אד ה'יה ק'שה ל'י ל'רדת א"ליך.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

ושפטו, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. בכל עת והיה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הדבר הגדול יביאו, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אליך וכל הדבר הקטן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ישפטו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. ונשאו אתך ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העם בכל עת והיה כל הדבר, ושל: בכל עת והיה כל הדבר הגדל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בכל עת והיה כל ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ושפטו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: עת והיה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וכל הדבר הקטן ישפטו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישפטו הם והקל מעליך ונשאו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עת והיה כל הדבר הגדל יביאו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: הם והקל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבת של: ושפטו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושפטו את העם בכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העם בכל עת, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל הדבר הגדל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: והקל מעליך ונשאו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כג אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום. ויכלת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. על מקמו בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. עמד וגם כל העם הזה על מקמו, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הדבר הזה תעשה וצוך, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תעשה וצך אלקים ויכלת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אלקים ויכלת עמד וגם כל העם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת עמד וגם כל העם ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת עמד גם כל העם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וצוך אלקים ויכלת עמד וגם כל, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: העם הזה על ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הזה תעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וצוך אלקים ויכלת עמד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כל העם הזה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: על מקמו, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מקמו יבא בשלום, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כד וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישמע משה לקול חתנו ויעש כל, והן הם אותם אותיות היסוד של: לקול חתנו ויעש כל אשר אמר: משונעכ עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: משה לקול חתנו ויעש כל, ושל: לקול חתנו ויעש כל אשר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

"וישמע משה לקול חתנו ו" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אשר אמר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משה לקול חתנו ויעש כל, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישמע משה לקול, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משה לקול, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וישמע משה לקול חתנו ויעש כל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: משה לקול חתנו ויעש כל, עם הה' תיבות וי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כה ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ויבחר משה אנשי חיל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. ויבחר משה אנשי חיל מכל ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. מכל ישראל בגמטריא נון נון חית ע"ה. ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ראשים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. שרי מאות שרי, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), כם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מאות שרי חמשים ושרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויבחר משה אני חיל מכל ישראל ויתן, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשי על ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: משה אנשי חיל ומכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ראשים על העם שרי, ושל על העם שרי אלפים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ראשים על העם שרי אלפים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: שרי אלפים שרי מאות, ושל: אלפים שרי מאות שרי, ושל: שרי מאות שרי חמשים, ושל: מאות שרי חמשים ושרי, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: העם שרי אלפים שרי מאות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבת של: חיל מכל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אתם ראשים, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויתן אתם ראשים על העם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: העם שרי, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שרי אלפים, ושל: אלפים שרי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שרי מאות, ושל: מאות שרי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשח וסופי תיבות של: על העם שרי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שרי חמשים, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושרי עשרת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כו ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם. ושפטו, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הקשה יביאון, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יביאון אל משה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. משה וכל, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ישפוטו, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושפטו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: העם בכל עת את הדבר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושפטו את העם בכל עת את הדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. הסופי תיבות של: הדבר הקשה יביאון אל, ושל: משה וכל הדבר הקטן, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בכל עת את הדבר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ושפטו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: העם בכל עת, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עת את הדבר, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הקשה יביאון אל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: משה וכל הדבר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

יט:א בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

מדבר סיני בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בחדש השלישי לצאת, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: בחדש השליש לצאת בני ישראל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: באו מדבר סיני, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל ביום הזה, בראש חדש, לא היה צריך לכתב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו, עכ"ל. וצע"ק דהלוא התורה עוד לא ניתנה. וצ"ל שאפילו הבחינות של 'אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה' הם גם כן בחינות של תורה. ורבינו גילה בענין שלא ברכו בתורה תחילה, שצריכים לעורר שורשי הנשמות באותיות התורה, והרי 'ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד' (פסוק ב' ורש"י שם), הרי שדוקא ביום בזה נתיחדו שורשי נשמות ישראל, ולכן בודאי צריכים לברך בתחילת התורה מאותו יום.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ג וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל-הָֽאֱלֹקִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְקוָֹה֙ מִן-הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

ומשה עלה אל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. ויקרא אליו ה' מן ההר 'לאמר כה תאמר לבית יעקב' הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומשה עלה – שיחות הר"ן פו. ומשה עלה אל אלקים – לקמ"ת פב דף לח:.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ד אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָֽאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל-כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָֽאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי.

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתם אשר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אתכם על ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא (-ברסלב). נשרים בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כנפשי נשרים בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נשרים ואבא אתכם, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם, ושל: אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם, ושל: כנפי נשרים ואבא אתכם אלי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם – הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

לק"מ כט:ד דף מ:.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. שמוע בגמריא רבנו נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. תשמעו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם שמוע תשמעו בקלי, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. הראשי תיבות של: בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושמרתם את בריתי והייתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי, ושל: אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העם כי, וכן של: שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העם כי לי כל, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כי לי כל הארץ, והם בעיני ולפני לכלום, ע"כ. קצת קשה ממה שהשם יתברך אמר ליונה על נינוה.

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ו וְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ-לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּֽהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

וגוי קדוש אלה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב. קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל, עם הח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

וא'תם ת'היו ל' מ'מלכת כ'הנים. ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אל בני ישראל, הם ראשי תיבות ישראל בער אודסר, וראשי תיבות, אין יאוש בעולם.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים – לק"מ טו על התורה דף כ:. חיי מוהר"ן כג. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש – לק"מ ריט דף קיג:. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל – לק"מ לד על התורה דף מח..

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ח וַיַּֽעֲנ֨וּ כָל-הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר-דִּבֶּ֥ר יְקוָֹ֖ה נַֽעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת-דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל-יְקוָֹֽה.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

ויענו כל העם יחדו ויאמרו ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. כל העם יחדו ויאמרו כל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא (-ברסלב). כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר דבר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל אשר דבר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משה את, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. וישב משה את דברי העם אל ה', עם הכ"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יחדו ויאמרו כל אשר דבר י' נעשה וישב, ושל: י' נעשה וישב משה את, ושל: נעשה וישב משה את דברי העם אל, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, ושל: נעשה וישב משה את דברי העם אל, ושל: וישב משה את דברי העם אל ה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' נעשה וישב משה את דברי העם אל, ושל: נעשה וישב משה את דברי העם אל ה', בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דביר ה' נעשה – לק"מ קצ דף קי..

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יג לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר. יחיה במשך היבל המה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טו וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁל֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל-תִּגְּשׁ֖וּ אֶל-אִשָּֽׁה.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר אל העם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. ויאמר אל העם היו נכנים, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה, עם הכ"ח אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה"פ נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. תגשו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אל תגשו אל אשה, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נכנים לשלשת ימים אל תגשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העם היו נכנים לשלשת, ושל: היו נכנים לשלשת ימים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לשלשת ימים אל תגשו אל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא (-ברסלב).

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

והיו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה – לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טז וקל שפר חזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול, שפר בגמטריא פתק (אי נמי שופר בגמטריא הפתקא) וכן הסופי תיבות של הפסוק הנ"ל בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וקל שפר חזק מאד בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

וקל שפר חזק מאד משה, אותיות היסוד עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הכולל.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

משה - נשמת רבינו, ידבר - ראשי תיבות רבי ישראל דוב בער.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יז ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר, ופרשו חז"ל (שבת פח) מלמד שכפה עליהן הר כגיגית (קנקן גדול שמטילין בו שכר, ולכן דוקא בפורים קיימו וקבלו), ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. וקשה והלא הם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ומה מקום לכפייה זו. ופירש האור החיים (פסוק ה) כי ה' אמר להם ב' תורות אחת מפיו אז, ואחת לעתיד מפי חכמים, והם קבלו לעשות דבר ה', אבל על החלק ממנו שאמר "תשמעו" לעתיד שהוא תורת חכם, אמרו נשמע, אבל לא קבלו לעשות, כי זה דברים בלי סוף, ע"ש.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזה י"ל עוד מה שהשם יתברך אמר להם, שם תהיה, ולא אמר פה או כאן תהיה קבורתכם. כי השם יתברך איים עליהם אז, אבל הקבורה בעצם תהיה באותו זמן ומקום שלא מקבלים את תורת החכם.

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן מה שהפתק הקדוש, פת"ק זה נוטריקון, פה תהיה קבורתכם, כי הפתק היא בעצם נקודת הנסיון שבני ישראל צריכים לקבל תורת החכם, נ נח נחמ נחמן מאומן. (וע"ע מש"כ על פנות המרכבה לרמח"ל שפת"ק נוטריקון פתיחת קברים).

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

המחנה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

ויתיצבו בתחתית ההר – לק"מ עה דף צא..

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יט וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹהִ֖ים יַֽעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל.

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

קול השפר הולך, עם הג' תיבות בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. השפר בגמטריא הפתק. הולך וחזק מאד משה, בגמטריא תקע"א עם הכולל, השנה שרבינו הקדוש נפטר.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הולך וחזק מאד משה ידבר והאלקים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיה קול השפר הולך וחזק, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: קול השפר הולך וחזק מאד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: קול השפר הולך וחזק מאד מש ידבר והאלקים, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

קול השופר הולך וחזק מאד – לקמ"ת פג דף לט..

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כ וַיֵּ֧רֶד יְקוָֹ֛ה עַל-הַ֥ר סִינַ֖י אֶל-רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְקוָֹ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל-רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה.

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

ה' על הר סיני אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ראש ההר, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אל ראש ההר, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ההר ויקרא ה', בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. למשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. למשה אל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וירד י' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא י' למשה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ראש ההר ויקרא ה', בגמטריא רבי נחמן בן פיגא (-ברסלב). הסופי תיבות של: סיני אל ראש ההר ויקרא ה' למשה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה, בגמטריא התקע"א השנה שרבינו הקדוש נפטר. הסופי תיבות של: ראש ההר ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הר סיני אל ראש ההר ויקרא ה' למשה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא ה' למשה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

וירד ה' על הר סיני – לקמ"ת עג דף לד:.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כא וַיֹּ֤אמֶר יְקוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן-יֶֽהֶרְס֤וּ אֶל-יְקוָֹה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב.

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. ה' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ה' אל משה רד העד, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. רד העד, עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. פן יהרסו אל ה', עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. לראות ונפל, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. ה' לראות ונפל ממנו, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה רד העד בעם פן יהרסו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של:משה רד העד בעם פן יהרסו, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: פן יהרסו אל ה' לראות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות – לק"מ עב דף פט.. פן יהרסו אל ה' לראות – לקמ"ת ה:ז דף ח:. פן יהרסו [לעלות] אל ה' – לקמ"ת ט דף יט:.

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כב וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרץ בהם י'.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

יתקדשו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

כאן כתיב – פן יפרץ בהם י', ובפסוק כד כתיב – לעלת אל ה' פן יפרץ בם. ונראה לפרש שכאן הענין שהשם יתברך שנמצא בתוך כל אחד ואחד, כמו שאיתא בזוהר הקדוש (אחרי עה:) כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך – בקרב שייפין דילך, ואם לא יתקדשו, קדושתו שבקרבם יפרוץ ויתפוצץ. ובפסוק כד, מדובר על הקבוצה שלהם, שיהיה הריסת הקבוצה, וכמו שכתוב בפסוק כא – פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב, וברש"י שם כז"ל כל הריסה מפרדת אסיפת הבנין, אף הנפרדין ממצב אנשים, הורסים את המצב, ע"כ. אף על פי שבפסוק כד, הריסה נאמר על עליתם ורק אחר כך כתוב פן יפרץ בם, עם כל זה, מלמד הוא על הענין שגם הפרצה תהיה בקבוצה.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כד וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְ"הוָֹה֙ לֶךְ-רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַֽהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל-יֶֽהֶרְס֛וּ לַֽעֲלֹ֥ת אֶל-יְ"הוָֹ֖ה פֶּן-יִפְרָץ-בָּֽם.

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן. אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בם – בית מם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (א.פ.).

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אליו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יהרסו לעלת אל ה' פן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

לך רד ועלית אתה ואהרן – בחי' ירידה לצורך עליה, ולא עולה לבד, רק מעלה איתו אחרים.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ לעיל פסוק כב.

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כה וירד משה אל העם ויאמר אלהם. משה אל העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

כ:א וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר.

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

וידבר אלקים, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נ נח. וידבר אלקים את ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כל הדברים בגמטריא רב נ נח ע"ה. כל הדברים האלה, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וידבר אלקים את כל הדברים, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר – לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ב אָֽנֹכִ֖י יְקוָֹ֣ה אֱלֹקֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הֽוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי ה' ע"ה בגמטריא נ נח. מארץ מצרים בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, עם הל"ז אותיות ח' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ה"פ נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' פעמים.

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותית, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר הוצאתיך מארץ, בגמטריא רב נ נח. הסופי תיבות של: ה' א-ך' אשר הוצאיך מארץ מצרים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים – לק"מ ד על התורה דף ג., לקמ"ת א:י דף ב..

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ג לֹא יִֽהְיֶ֥ה-לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל-פָּנָֽי.

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

לא יהיה לך, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. אחרים על ע"ה בגמטריא רבי נחמן. לא יהיה לך אלהים אחרים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אלהים אחרים על פני בגמטריא הפתק. על פני בגמטריא ננננ"מ – הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. לך אלהים אחרים, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. לך אלהים אחרים על ע"ה, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב).

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יהיה לך אלהים אחרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני – לק"מ כג:א דף לד:.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ד לֹא תַֽעֲשֶׂ֨ה-לְךָ֥ פֶ֨סֶל֙ | וְכָל-תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֨יִם֙ | מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַֽאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם | מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

לא תעשה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. אשר בשמים, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא מברסלב. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב. ואשר במים, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים, עם המ"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הי' פעמים והכולל. שמים ממעל ואשר, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תעשה לך פסל וכל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת, ושל: תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לך פסל וכל תמונה אשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בארץ מתחת, ושל: מתחת לארץ, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואשר בארץ מתחת, ושל: בארץ מתחת ואשר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

לא תעשה לך פסל – לק"מ ל:ח דף מג.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ה לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי י' אלקיך א"ל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי. א"ל קנא פקד עון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ו וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹֽהֲבַ֖י וּלְשֹֽׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽי.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

מצותי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ועשה חסד לאלפים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ו"פ נ נח. חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי, עם הכ"ה אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

ועושה חסד לאלפים – לק"מ כח:ב דף טל:.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ז לא תשא את שם י' אלקיך לשוא כי לא ינקה י' את אשר ישא את שמו לשוא.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

לא תשא את שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). י' אלקיך לשוא כי לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ט ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, שבעצם יש לדרוש, מלאכת ך' (כמו שמצינו בכוונות למנחה בשבת לכוון על מאתך היא מנוחתם, מאת ך' שהוא הכתר, וכן לע"ד יש לכוון באתה חונן לאדם דעת, חננו מאת-ך', כתר, חכמה...), מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואכן מלאכתך בא"ת ב"ש: יכתלאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

כ:י (וכן הוא בדברים ה: יד) לא תעשה כל מלאכה אתה. הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת-יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְקֹוָ֜ה אֶת-הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת-הָאָ֗רֶץ אֶת-הַיָּם֙ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל-כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְקוָֹ֛ה אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

ששת ימים עשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ה' את השמים, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. השביעי על, בגמטריא רבי נחמן מאומן. כן ברך, עם הב' תיבות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ה' את יום, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. ויקדשהו ע"ה בגמטריא ד"פ נ נח. וינח ביום השביעי על ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: השביעי על כן ברך י' את, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבת של: ואת הארץ, ושל: הארץ את, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת כל אשר, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

ששת ימים עשה ה' – לק"מ סג דף עז.. וינח ביום השביעי – לק"מ נז:ח דף סח:, סג דף עז..

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יג לֹ֥א תִרְצַ֖ח: (ס) לֹ֣א תִנְאָ֑ף: (ס) לֹ֣א תִגְנֹ֔ב: (ס) לֹא תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

תרצח ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא (-ברסלב) מאומן.

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

לא תנאף, בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא (-ברסלב).

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

לא תגנוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ונראה לפרש שהלאו דלא תגנוב שבעשרת הדברות הוא איסור לגנוב נפשות, וזה כל הענין של נ נח כמו שהארכנו בכ"מ (ובפרט עיין בפרק על אני נ נח נחמ נחמן מאומן), להיות עצמך ולא לגנוב דמות אחר לחכות ולהדמות.

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

תגנב ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

(אע"פ שחז"ל למדו דבר מענינו שמדובר בגונב נפשות, באמת גם הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו (בבא קמא קיט, ליקוטי מוהר"ן סט), וקרוב ללא תחמוד. ובאזהרות של רס"ג שהראה כל התרי"ג מצות בעשרת הדברות (רש"י כד:יב) כלל גנבת ממון כאן (וכן עיין ברא"ם על רש"י כא:ו אז ששמעה על הר סיני לא תגנב והלך וגנב.)

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

לא תנאף – לקמ"ת לב דף כג:.

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יד לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ (ס) לֹֽא תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַֽאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַֽחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

לא תחמד בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. בית רעך ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואמתו ושורו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לרעך בגמטריא רבי נ נח. אשר לרעך בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רעך לא תחמד, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: לא תחמד אשת, ושל: תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

לא תחמוד. על בגדי עשו החמודות רש"י הביא התרגום שהוא לשון נקיות. הרי לא תחמוד יש לפרש כמו לא ינקה של המדה אחרונה של הי"ג מידות. ויש לפרש את זה בכמה אופנים. לא תחמוד, שלא תהיה עבודתך הדאגה להיות נקי. לא תחמוד, לנקות את הלא, שיהיה לא נקי, ענוה וביטול לאין סוף. אפילו כאשר אי אפשר ולא, תחמוד, כי העיקר הוא הרצון.

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

לא תחמוד, לחמוד את האין סוף בחי' לא.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יז ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. משה אל העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל תיראו, בגמטריא ו"פ נ נח. האלקים ובעבור, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. ובעבור בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נסות אתכם בא האלקים ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: [למען] תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו – שיחות הר"ן קסח. ובעבור תהיה יראתו על פניכם – לק"מ ריט דף קיג:.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יח וַיַּֽעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵֽרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל-הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר-שָׁ֖ם הָֽאֱלֹקִֽים.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

ומשה בגמטריא רב נחמן ע"ה. נגש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ומשה נגש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אל הערפל, בגמטריא רבינו נחמן. שם האלקים ע"ה בגמטריא ד"פ נ נח.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל, ושל: העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעמד העם מרחק ומשה, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: נגש אל הערפל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

ויעמוד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים – לק"מ קטו דף ק:.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כא מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֘ תַּֽעֲשֶׂה-לִּי֒ וְזָֽבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת-עֹֽלֹתֶ֨יךָ֙ וְאֶת-שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת-צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת-בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת-שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵֽרַכְתִּֽיךָ.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

מזבח אדמה ע"ה בגמטריא נ נח. תעשה לי, עם הו' אותיות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את שמי, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. שמי בגמטריא רב נחמן.

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עלתיך ואת שלמיך, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: וזבחת עליו את עלתיך, ושל: עליו את עלתיך ואת, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר, ושל: צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תעשה לי וזבחת עליו את, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך – לקמ"ת א:ה דף א:.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

משפטים

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

כא:א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

המשפטים – אותיות משה – פטי – פוטי זה יתרו ויוסף (רש"י עה"פ ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל – שמות ו:כה). המשפטים עם הז' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והנה בעברית משפטים הם מימראות, והרי נ נח הוא המימרה מעל כל המימראות שהיו מעולם). תשים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לפניהם ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המשפטים אשר תשים, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואלה המשפטים אשר תשים, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא פצפצי"ה ובמגטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר תשים לפניהם בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואלה המשפטים אשר תשים, עם הד' תיבות וב' כוללים, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם – לק"מ ז על התורה דף ח:, י על התורה דף יב:, ואלה המשפטים אשר תשים – לק"מ טו:א דף כ:.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

משפטים אמונה – חיי מוהר"ן ג.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ב כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם. כי תקנה בגמטריא הפתק. עברי, עם האותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ובשבעת, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כי תקנה עבד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עבד עברי שש שנים יעבד, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עבד עברי שש שנים, ושל: עברי שש שנים יעבד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי, ושל: יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם, ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שש שנים יעבד ובשבעת יצא, עם האותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תקנה עבד עברי שש, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עבד עברי שש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שנים יעבד בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שנים יעבד ובשבעת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובשבעת יצא בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובשבעת יצא לחפשי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יצא לחפשי חנם, עם הו' אותיות ובג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ג אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו. אם בגפו יבא, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. יצא אם, עם הה' אותיו והכולל, בגמטריא נחמן. אם בעל, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. בעל אשה, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. אשתו, עם הד' אותיות, במגטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יצא אם בעל אשה הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: הוא ויצא אשתו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אשה הוא ויצא אשתו, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יבא בגפו יצא אם בעל אשה בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יצא אם בעל אשה הוא ויצאה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הוא ויצאה אשתו עמו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ד אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו. אשה וילדה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. בנים או בגמטריא נ נח ע"ה. או בנות ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. או בנות האשה, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בנים או בנות האשה וילדיה תהיה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אם אדניו יתן לו אשה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אשה וילדה לו בנים או בנות האשה, ושל: וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה, ושל: לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: או בנות האשה וילדיה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא, ושל: אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אדניו יתן לו אשה וילדה, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים, ושל: אדניו יתן לו אשה וילדו לו בנים או, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אדניו יתן לו אשה בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בנות האשה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בנים או בנות, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וילדיה תהיה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וילדיה תהיה לאדניה, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ה ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי. אמר יאמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואם אמר יאמר, עם הי' אותיות וג' תיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. יאמר העבד אהבתי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את אדני, וכן: אדני את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אצא חפשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העבד אהבתי את, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת בני לא אצא, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואם אמר יאמר העבד אהבתי את, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אהבתי את אדני את, ושל: את אדני את אשתי, ושל: את אשתי ואת בני, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: את אדני את אשתי ואת בני לא אצא, עם הח' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא, עם הי"א אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אמר יאמר, עם הד' אותיות והכולל בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואם אמר יאמר העבד בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אהבתי את, ושל: את אדני, ושל: אדני את, ושל: את אשתי, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי, עם הז' תיבות וי"ד אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשתי ואת בני לא אצא חפשי, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ו והגישו אדניו אל האלקים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם. או אל המזוזה, בגמטריא נ נח. במרצע ועבדו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הדלת או אל המזוזה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. רצע בגמטריא רבי נחמן. אל המזוזה ורצע בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. במרצע, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אזנו במרצע בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אזנו במרצע ועבדו, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל הדלת או אל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: המזוזה ורצע אדניו את אזנו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ורצע אדניו את אזנו במרצע, במגטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אל המזוזה ורצע, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אדניו אל האלקים והגישו אל הדלת או אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אל המזוזה ורצע אדניו בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אזנו במרצע ועבדו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו, בגמטריא הפתק. אותיות היסוד של: והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והגישו אל הדלת או אל, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אדניו את אזנו במרצע, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את אזנו במרצע ועבדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ז וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. ימכר איש בגמטריא פתקא. ימכר איש את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בתו לאמה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאמה לא ע"ה בגמטריא נ נח. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לאמה לא תצא כצאת העבדים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לא תצא כצאת העבדים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: בתו לאמה לא תצא, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את בתו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: איש את בתו לאמה בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכי ימכר איש את בתו, עם הה' אותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: איש את בתו לאמה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: וכי ימכר איש את בתו לאמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש את בתו בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: וכי ימכר איש את בתו לאמה, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: איש את בתו לאמה, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לאמה לא תצא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כצאת העבדים ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ח אם רעה בעיני אדניה אשר לו יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה. בעיני, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. רעה בעיני בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. רעה בעיני אדניה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נכרי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. והפדה לעם נכרי לא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. למכרה בגמטריא ברסלב ע"ה. לא ימשל למכרה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רעה בעיני אדניה אשר לו יעדה והפדה לעם נכרי לא, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אדניה אשר לו יעדה, ושל: אשר לו יעדה והפדה (ולפי הכתיב – לא: הסופי תיבות של: בעיני אדניה אשר לא), בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: לו יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: אם רעה בעיני אדניה אשר לו יעדה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אם רעה בעיני אדניה אשר לו יעדה והפדה לעם נכרי, עם הי' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אם רעה בעיני אדניה אשר ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בעיני אדניה אשר לו יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ט ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה. ייעדנה בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות, שהוא כמנין השנים שלאחר פטירת רבינו עד שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבנות יעשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבנות יעשה לה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

כא:י אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע. כסותה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועי' בספר חרדים דף עב. (חק לישראל פרשת שמות יום ד') שכסותה בפה. והרי עיקר תיקון הכללי, נ נח נחמ נחמן מאומן, בפה דייקא.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יקח לו שארה כסותה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: לו שארה כסותה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אם אחרת יקח, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יקח לו שארה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שארה כסותה וענתה לא יגרע, עם הה' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כסותה וענתה לא יגרע ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יא ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף. ואם שלש אלה לא, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לא יעשה בגמטריא רבינו נחמן. לה ויצאה חנם אין כסף בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה, ושל: שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה לא יעשה, ושל: לא יעשה לה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופיתיבות של: ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יב מכה איש ומת מות יומת. איש ומת, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ומת מות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש ומת, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש ומת, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: מות יומת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יג ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה. אנה לידו, עם התיבות, בגמטריא נ נח. שמתי בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר ינוס שמה, עם הי' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדה והאלקים אנה לידו ושמתי, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אנה לידו ושמתי לך מקום אשר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אנה לידו ושמתי לך מקום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: צדה והאלקים אנה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יד וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות. רעהו, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן. וכי יזד איש על רעהו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. להרגו בערמה מעם, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. מזבחי תקחנו, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יזד איש על רעה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: מזבחי תקחנו למות בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מעם מזבחי תקחנו למות בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכי יזד איש על ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: על רעהו ולהרגו בערמה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מזבחי תקחנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בערמה מעם מזבחי תקחנו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בערמה מעם מזבחי תקחנו למות, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

כא:טו ומכה אביו ואמו מות יומת. יומת בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומכה אביו ואמו מות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואמו מות, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

כא:טז וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. יומת בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בידו מות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומכרו ונמצא בידו בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: וגנב איש ומכרו ונמצא בידו בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ונמצא בידו מות ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כבר העיר שהפסוק של גונב איש חוצץ בין מכה אביו למקלל אביו.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש, כי הגוזל את חבירו כאילו נוטל נפשו ונפש בניו ובנותיו, כדאיתא בבבא קמא קיט. ובליקוטי מוהר"ן סט עיין שם.

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שהוה כאילו נוטל בניו, הרי זה בחי' בניו מכים ומקללים אותו.

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ ונמצא בידו, ופירש רש"י ז"ל כבר קדם מכירה, ע"כ. וקשה, כי בודאי ראו אותו לפני המכירה, כי לא ענש הכתוב אלא אם כן התרו בו העדים.

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש ונמצא מלשון והמציא את הדם, מציצה. וכמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה סט ז"ל ודע שלפעמים אף שנוטל ממנו ממון, עם כל זה לא יזיק לבניו, ולא יחסר אור נפשה, כי ברוחניות הנפש מרגשת הכאב והצער הגדול שיש לה, כשזה הגזלן שהוא כמו רוצח נפשות ממש, בא לחסר אורה, ולגזל נפש בניה, ועל כן היא מצמצמת אורה, וממשכת ומכוצת עצמה, ומקבצת לעצמה חלקי נפשה, כדי שזה הגזלן לא יוכל לינק ממנה, ולחסר אורה וכו' וזה הממון שלקח הגזלן אינו ממון כלל, רק עפרא בלעמא, מאחר שאין בו אור כלל וכו' וכמו שיש דגמתו בעולם הזה, כי יש אילנות במדינת אונגרין, שכשאדם בא לטלם, הם ממשכין ומקטינים עצמן, ואינם מניחים אותם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יז ומקלל אביו ואמו מות יומת. יומת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ומקלל אביו ואמו, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואמו מות בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואמו מות, עם הד' אותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יח וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב. וכי יריבן אנשים, וכן: יריבן אנשים והכה, עם הכולל, בגמטריא נון חית מם נון. והכה איש, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. והכה איש את ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. רעהו, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן. את רעהו באבן או, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. באגרף בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ימות בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אנשים והכה איש את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והכה איש את רעהו בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: איש את רעהו באבן, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את רעהו באבן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של או באגרף ולא ימות, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של:אנשים והכה איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: איש את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אנשים והכה איש את, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את רעהו באבן או באגרף ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופיתיבות של: באבן או באגרף ולא בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ולא ימות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולא ימות ונפל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: או באגרף ולא ימות ונפל, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ולא ימות ונפל למשכב, עם הד' תיבות וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יט אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא.

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

ורפא ירפא, עמש"כ תורה ג' תנינא. ועמש"כ בתפילת שחרית, על ברוך שאמר.

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

והתהלך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בחוץ על משענתו בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. רק שבתו יתן, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. יתן ורפא, עם התיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ורפא ירפא, עם התיבות, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה, עם הח' אותיות בגמטריא נחמן. הראשיתיבות של: מעשנתו ונקה המכה רק שבתו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: על משענתו ונקה המכה רק שבו יתן, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רק שבתו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על משענתו ונקה המכה רק, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על משענתו ונקה המכה רק שבתו, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא, עם הח' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ונקה המכה, וכי תעלה על דעתך שיהרג זה שלא הרג, אלא למדך כאן שחובשים וכו', ע"כ. וקשה כי לעיל פסוק יב רש"י כז"ל לפי שנאמר (ויקרא כד:יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת, שומע אני הכאה בלא מיתה, תלמוד לומר, מכה איש ומת, אינו חיב אלא בהכאה של מיתה, ע"כ. ושם המפרשים באמת טרחו לפרש איך יהיה הוה אמינא לחייב הכאה בלי מיתה, עיין שם בחזקוני ובמשכיל לדוד. ומן הסתם המפרשים ידחקו דברי רש"י כאן שהם לאחר שהקים בפסוק יב שאין הריגה על הכאה בלי מיתה. אכן דברי רש"י שם בפסוק יב עוד צ"ב למה פירש שהלימוד הוא שאין הורגין על הכאה בלי מיתה, לימא להיפוך, כאן בפסוק יב כתוב מכה איש ומת, משמע רק אם מת, בא הפסוק בסוף פרשת אמור, וסתם, ואיש יכה כל נפש אדם מות יומת, לרבות אפילו הכאה בלי מיתה. [וכעין זה רש"י פירש בפסוק יז, ומקלל אביו ואמו, למה נאמר, לפי שהוא אומר, איש איש אשר יקלל את אביו, אין לי אלא איש שקלל את אביו, אשה שקללה את אביה מינן, תלמוד לומר, ומקלל אביו ואמו, סתם, בין איש ובין אשה, אם כן למה נאמר איש אשר יקלל, להוציא את הקטן, ע"כ. ויש לדחות שכאן על כל פנים כיון שכתוב ומת, ע"כ צריך מיתה.] והנראה בזה שגם בפסוק יב אין באמת הוה אמינא שיתחייב על הכאה בלי מיתה, ורש"י רק בא לפרש את הפסוקים, להראות שגם הפסוקים מוכיחים את זה. ואילו כאן הכל מיותר לגמרי, ולכן צריכים לפרש למה כתוב, כי בודאי לא בא לפטור הכאה בלי מיתה.

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אם יקום בחוץ והתלהלך על משענתו – שיחות הר"ן צח. רק שבתו יתן ורפא ירפא – לק"מ נח:ה דף סט:.

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם. יכה איש, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. יכה איש את, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עבדו או את, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אמתו בשבט, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בשבט אומת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ומת תחת ידו נקם, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ומת תחת ידו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: ומת תחת ידו נקם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם, ושל: איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יכה איש את עבדו, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: איש את, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את עבדו, ושל: או את, ושל: את אמתו, ושל: תחת ידו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את אמתו בשבט, ושל: אמתו בשבט ומת, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: תחת ידו נקם ינקם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עבדו או את אמתו, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת, ושל או את את אמתו בשבט ומת תחת ידו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש את עבדו או, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עבדו או את אמתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ידו נקם, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בשבט ומת בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כא אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא. אם יום או, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. איך אם יום או יומים יעמד, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אם יום או יומים יעמד לא יקם כי, עם הח' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יום או יומים יעמד ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: או יומים יעמד לא יקם כי כספו, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כי כספו הוא, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יום או יומים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יקם כי כספו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כב וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים. יהיה אסון ע"ה בגמטריא נחמן. אסון ענוש, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בעל האשה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כאשר ישית עליו בעל האשה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ילדיה ולא יהיה אסון ענוש בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יהיה אסון ענוש בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ישית עליו בעל האשה ונתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ונגפו אשה הרה בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: וכי ינצחו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: עליו בעל האשה ונתן, ושל: בעל האשה ונתן בפללים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: האשה ונתן בפללים בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של:האשה ונתן, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישית עליו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עליו בעל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בעל האשה ונתן בפללים, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: האשה ונתן בפללים, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בעל האשה ונתן, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יהיה אסון ענוש יענש, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יהיה אסון ענוש יענש כאשר, עם הה' תיבות וי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כאשר ישית עליו בעל האשה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יענש כאשר ישית עליו בעל האשה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

וכי ינצו אנשים יחדיו ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה וכו' לא יהיה אסון – לקמ"ת כ דף כב..

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כג ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש. אסון יהיה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהיה ונתתה נפש תחת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אסון יהיה ונתתה נפש תחת, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יהיה ונתתה נפש תחת, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: נפש תחת, ושל: תחת נפש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אסון יהיה ונתתה, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: יהיה ונתתה נפש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ונתתה נפש תחת, עם ג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ונתתה נפש, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כד אין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל. עין תחת עין, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עין שן תחת שן ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תחת שן יד, ושל: שן יד תחת, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עין תחת עין שן, ושל: עין שן תחת שן, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אין שן תחת שן יד, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: יד תחת, ושל: תחת יד, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תחת שן יד תחת יד רגל תחת, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כה כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה.

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כויה פצע תחת פצע, בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: תחת פצע חבורה, ושל: פצע חבורה תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: חבורה תחת חבורה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כויה תחת, ושל: תחת כויה, ושל: חבורה תחת, ושל: תחת חבורה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תחת כויה פצע, ושל: כויה פצע תחת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כויה פצע תחת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פצע חבורה תחת חבורה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו. יכה איש, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. עבדו או את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יכה איש את, עם הג' תיבות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש את עין עבדו או, ושל: את עין עבדו או את, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עבדו או או את עין אמתו ושחתה בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: את עין אמתו ושחתה לחפשי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש את עין, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את עין עבדו, ושל: או את עין, ושל: את עין אמתו, , בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לחפשי ישלחנו תחת, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: עבדו או את עין אמתו, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: ושחתה לחפשי ישלחנו בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ישלחנו תחת עינו: נ נח!

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עבדו או את, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: או את עין אמתו ושחתה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

תחת עינו, פרש"י ז"ל וכן בעששרים וארבעה ראשי אברים, אצבעות הידים והרגלים, ושתי אזנים, והחוטם וראש הגויה וכו' ע"כ. ולפי החשבון של ל"ב שינים וב' עינים עם הכ"ד הנ"ל, הרי נ"ח. וזה בחי' נ (לשון נפילה, וגם לשון יובל וחירות) נח. שיוצא לחירות ולנייחא.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כח וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי. ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ל אם כפר יושב עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו.

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

ונתן, וכן: נפשו ככל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. פדין, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. פדין נפשו בגמטריא פתק. פדין נפשו ככל אשר, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

יושת, עיין בילקוט שושנים של רבי שמשון מאוסטריפולי, תשי"ו עצמות של אדם דקדושה, והאריכו בזה בספר מדרש לפירושים ובהגהות לספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת וישלח (כב).

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

[תושיע, תשי"ו וע' בסוד עשתי עשרה, כל המוסיף גורע]

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים. כי יתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ט כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה. וכל בהמה, בגמטריא נ נח. כי יתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כ וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים. לא תונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כב אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. אותיות היסוד של 'אתו כי אם צעק' – תכאע – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואותיות יסוד של 'יצעק אלי שמע אשמע צעקתו' עלממת – בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כד אם כסף תלוה את עמי, הראשי תיבות כתאע – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כו כי היא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני. – כסות"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכסותה אחד מעיקרי היסודות של תיקון הברית כידוע. וכן פתיא שפירושו כסות, עיין במסכת ע"ז דף טז:, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

חנון, אותיות ונ נח.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כח מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי. מלאתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס. חמס, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ז מִדְּבַר-שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל-תַּֽהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹֽא-אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע.

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

שקר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רשע ע"ה בגמטריא תקע"א השנה שרבינו נפטר. אצדיק רשע, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הגמטריא של כל הפסוק, עם הל"ח אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, ז' מידת האמת), עם הז' פעמים.

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מדבר שקר תרחק ונקי, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שקר תרחק ונקי, בגמטריא רב נ נח.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא אצדיק רשע – לק"מ נה:ג דף סג:.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ט וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים.

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

הגר כי גרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואתם ידעתם, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כי גרים, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב. בארץ מצרים, עם הט' אותיות וב' תיבות, במטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש, ושל: לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם – לקמ"ת ח:יא דף יח..

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יא והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה. ראשי תיבות ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של עמך ויתרם תאכל חית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

כג:טו את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. חג המצות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. פני ריקם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם – לקמ"ת עד דף לה..

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יח לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר. דם זבחי ולא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כא הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל-תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

ושמע בגמטריא רבינו נחמן. ושמע בקלו בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. שמי בגמטריא רב נחמן. בקרבו בגמטריא רב נ נח. כי שמי בקרבו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישא לפשעכם כי שמי, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: תמר בו כי לא ישא לפשעכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

כי שמי בקרבו – לק"מ יא:ה דף טו., לא:ה דף מד..

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כד לֹֽא-תִשְׁתַּֽחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַֽעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹֽתֵיהֶֽם.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

ולא תעבדם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן\רבנו נחמן בן פיגא, עם הכולל. ולא תעשה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. כמעשיהם, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תהרסם, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. כי הרס בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולא תעבדם ולא תעשה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: הרס תהרסם ושבר תשבר, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

שבר תשבר מצבותיהם – לקמ"ת ח:יא דף יח..

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כה וַֽעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְקוָֹ֣ה אֱלֹֽקֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת-לַחְמְךָ֖ וְאֶת-מֵימֶ֑יךָ וַֽהֲסִרֹתִ֥י מַֽחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. וברך את ע"ה בגמטריא נון נון חית. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. והסרתי מחלה ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועבדתם את י"א וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי ע"ה בגמטריא נ נח, ועם המ' של מחלה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אלקיכם וברך את לחמך, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את לחמך ואת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך – לקמ"ת א:ט דף ב..

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לג לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש. אתך לי כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ב ונגש משה לבדו אל י' והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו. אל י' והם, וכן: י' והם לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ו ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

כד:י וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַֽעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר.

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויראו את, עם הז' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. ותחת רגליו, עם הט' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. לבנת בגמטריא נחמן מברסלב. הספיר בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותחת רגליו כמעשה לבנת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר – לק"מ ו:ה דף ז..

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יא ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יב ויאמר י' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. משה עלה אלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יג ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלקים. ויעל משה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יד ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם. ואל הזקנים אמר ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יז וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְקֹוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

ומראה כבוד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. כאש בגמטריא רבי נ נח ע"ה. ומראה כבוד ה' כאש, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל, עם הכ"ד אותיות ו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) עם הד' פעמים.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כבוד ה' כאש ע"ה בגמטריא רב נ נח. הסופי תיבות של: כבוד ה' כאש אכלת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וכבוד ה' כאשר אוכלת – לק"מ נט:א דף ע., סז:ח דף פה:.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יח וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶֽעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל-הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

בתוך הענן ויעל אל, בגמטריא רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויהי משה בגמטריא רבינו נ נח. משה בהר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל ההר ויהי משה בהר ארבעים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי משה בהר ארבעים יום, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: משה בהר ארבעים יום, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבא משה בתוך הענן – לק"מ נח:ב דף סט:.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

תרומה

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. מאת כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ידבנו לבו בגמטריא נ נח עם התיבות. לי תרומה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל איש אשר ידבנו לבו תקחו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: תקחו את תרומתי בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ליק תרומה מאת כל איש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל איש בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של לי תרומה מאת כל איש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: דבר אל בני ישראל, הם הראשי תיבות של: ישראל דוב בער אודסר.

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקחו לי תרומה מאת כל איש בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: איש אשר ידבנו, ושל: אשר ידבנו לבו תקחו בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: לבו תקחו את תרומתי, עם הד' אותיות והכוכלל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקחו לי תרומה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מאת כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל איש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל איש אשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ידבנו לבו, לשון נדבה, והוא לשון רצון טוב, פרישנ"ט בלעז, ע"כ (present). פרישנ"ט בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקחו לי תרומה – לקמ"ת ס דף כח:. מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי – לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת. מאתם זהב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף, ושל: התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכסף ונחשת בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: מאתם זהב וכסף ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אשר תקחו מאתם, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: וזאת התרומה אשר תקחו מאתם בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של וכסף ונחשת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של תקחו מאתם עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שני ושש ועזים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבותשל: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותכלת וארגמן, ושל: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים, עם הח' אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

ועזים, פרש"י ז"ל נוצה של עזים, לכך תרגם אנקלוס ומעזי, הבא מן העזים, ולא עזים עצמם, שתרגום של עזים עזיא, ע"כ. הטעם שהתורה קורא צמר העזים, עזים, נראה פשוט שבא לרמוז מה דקי"ל במסכת שבת (עד: צט.) שטוו מעל גבי הבהמה. וחכמה יתירה היא לרכוש עזות דקדושה במילואו. ומעניין שדוקא הנשים טוו אותו. כי איתא במדרש אגדה כאן ז"ל ועזים, כנגד יעקב שנאמר (בראשית כז:טז) ואת עורות גדיי העזים (הלבישה על ידיו וכו'), זאת היתה העזות דקדושה והחכמה יתירה של רבקה אימנו.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ה וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מאדמים וערת תחשים ועצי, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של מאדמים וערת תחשים ועצי, ושל: וערת תחשים ועצי שטים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מאדמים וערת עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תחשים ועצי בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ו שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים. משחה, אותיות שמחה, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של בשמים לשמן המשחה ולקטרת, וכן הסופי תיבות של, לשמן המשחה ולקטרת הסמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. הסופי תיבות של: למאר בשמים לשמן המשחה, בגמטרא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של לשמן השמחה ולקטרת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. הראשי וסופי תיבות של שמן למאר בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של המשחה ולקטרת הסמים עם הו' אותיות והכולל בגמטריא מאיר בעל הנס. הראשי וסופי תיבות של: למאר בשמים לשמן, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המשחה ולקטרת בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ז אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן. אבני שהם ואבני, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואבני מלאים לאפד ולחשן, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של אבני שהם ואבני מלאים לאפד עם הי' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ח ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. עשו לי, בגמטריא רבינו נחמן. לי מקדש, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושכנתי בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תוכם בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של לי מקדש ושכנתי בתוכם בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: מקדש ושכנתי בתוכם, עם הג' אותיו והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבו של כל הפסוק הם: שם יוי, יו"י בגמטריא הוי"ה, דהיינו שם ה'. וידוע מהספר לקוטי מוהר"ן ענין שם ה', שהוא כינוי למחרת יום הכיפורים, כי על ידי כפרת עוונות ישראל ביום כיפור נתגדל שם ה'. והנה תכלית המשכן המשכן ביום הכיפור, שרק אז הכהן גדול היה נכנס ועובד לפני ולפנים. ובאמת יש למעלה מהמשכן, דהיינו שנזכה ל"ושכנתי בתוכם" בכל אחד ממנו, כמבואר באריכות בספרים הקדושים, שכל אחד ראוי להיות מקדש להשכינה. וזה ענין מחרת יום הכיפורים, שהוא תכלית לתכלית המשכן (עיין בלקוטי מוהר"ן תורה יח, שלכל דבר יש תכלית, ולתכלית יש עוד תכלית וכו').

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הראשי תיבות של הפסוק "ומבול", כי ידוע שהמבול של מים הזידונים יכול להיות ים של חכמה ודעת. והנה אם לא זוכים ויש ח"ו מבול, אז השם יתברך מציל את הצדיק ואנשיו בתיבה, וזה בחינת מקדש, אבל אם זוכים אז המים נהיו מימי הדעת, ואז כל אחד הוא בחי' מקדש בעצמו. והתורה הקדושה מרמזת איך זוכים לזה, ושכנתי בתוכם, תוכם, זה מלשון תוך, מלשון מתוך ומחמס, לשון של רק ושקר. שכל אחד צריך לראות בתוכו עמוק, נקודת הדבר המעיק לו והמעכבו ודוחקו מלעבוד את השם יתברך, וכאשר הוא משכין דווקא שם את אור ה', אז הרי הפך את עצמו להיות לגמרי פתוח, כלי להאור אין סוף ברוך הוא. והעיקר להיות בשמחה, ורואים זה בתוך האותיות של "מקדש ושכנתי", האותיות הפנימיות הם שו"ש – שש ושמח, שזה הדבר הראשון בעבודת השם. ואז זוכים לטהרת וחירות המוחין, אותיות ד"ך (שמסביב לאותיות שו"ש) – שהוא לשון ז"ך, ועל ידי זה זוכין ל- ק"ן (אותיות שמסביב לאותיות ז"ך שמסביב לאותיות שו"ש) – להיות בית לשכינה, ואז זוכים לשלמות – ת"ם (אותיות מסביב לאותיות ק"ן), ונשאר בסוף אות י' – הוא אור אין סוף.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד, מקדש, זה מורכב משני מילים, מק – שהוא לשון של גרעון כמו נמק בשרו, ו-דש, דהינו שהשם יתברך מצוה לנהוג בעניוות, ועל ידי זה נזכה להיות כלים להשראת השכינה כמבואר בכמה מקומות בלקוטי מוהר"ן (למשל עיין בתורה טו – אור הגנוז) ובאגרת הרמב"ן.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

וגם מקד"ש בגמטריא אמת (עם האותיות), שהאמת הוא אור גדול של השם יתברך כמבואר בכמה מקומות בלקוטי מוהר"ן. והעיקר הגדול שהכל תלוי בו, זה נ נח נחמ נחמן מאומן, כי זה השיר שבונה את המקדש.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושכנתי בתוכם – לק"מ צד דף צה:.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ט ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבני כל כליו וכן תעשו.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: את תבנית המשכן, ושל: ואת תבנית, ושל: וכן תעשו, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: המשכן ואת תבנית כל כליו וכן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

סופי תיבות של: תבנית כל כליו וכן תעשו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ככל אשר אני מראה אותך את תבנית, עם הז' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: תבני כל כליו וכן תעשו בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כליו וכן תעשו עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וכן תעשו, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: המשכן ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מראה אותך את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אני מראה אותך את, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

כה:י ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו. אמתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חצי בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וחצי קמתו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשו ארון עצי שטים אמתים, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: וחצי קמתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועשו ארון עצי שטים עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

הבעל הטורים כז"ל ארון בגימ' נזר, שכתר תורה עולה על כל הכתרים, לכן כתיב: ועשית עליו זר זהב, ובשלחן כתיב: ועשית לו, לומר שכתר תורה עולה על שאר הכתרים, עכ"ל. והנה למעלה מהארון היו: הכפרת כרבים – בגמטריא כתר שם טוב. וזה נזר שלמעלה אפילו מכתר תורה, וזה מה ששנינו במסכת אבות, כתר שם טוב עולה על כלם. וכמו שרבינו מביא מהגמרא כמה טפשאי אנשי שעומדים בשביל התורה ולא בשביל הצדיק.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יא וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב. וצפית בגמטריא הפתקא. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. מחוץ, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. תצפנו, עם האותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. זר זהב סביב בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

ועשית – הרבה פעמים כתוב ועשית. בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טהור מבית ומחוץ תצפנו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עליו זר זהב סביב, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: תצפנו ועשית עליו זר זהב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ומחוץ תצפנו, ושל: תצפנו ועשית, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וצפית אתו, ושל: תצפנו ועשית, ושל: ועשית עליו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מבית ומחוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו, ושל: ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב, עם הו' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: וצפית אתו זהב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וצפית אתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וצפית אתו זהב טהור מבית בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב טהור מבית ומחוץ בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זר זהב סביב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עליו זר זהב סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ועשית עליו זר זהב סביב, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וצפית אותו זהב – לק"מ רח דף קיב:.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יב ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

טבעת זהב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים של השיר המרובע. שתי בגמטריא נון חית מם נון. טבעת על בגמטריא פתקא. שנית בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויצקת לו ארבע טעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויצקת לו ארבע טעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ויצקת לו ארבע טעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: ויצקת לו ארבע טעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויצקת לו, ושל: צלעו השנית, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: טבעת זהב ונתתה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: פעמתיו ושתי טבעת, ושל: צלעו האחת ושתי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: זהב ונתתה על ארבע, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ארבע פעמתיו ושתי טבעת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו ארבע טבעת זהב ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ארבע טבעת זהב ונתתה על, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: זהב ונתתה על ארבע פעמתיו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: על ארבע פעמתיו ושתי טבעת, ושל: ארבע פעמתיו ושתי טבעת על, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: על צלעו האחת ושתי, ושל: צלעו האחת ושתי טבעת, ושל: האחת ושתי טבעת על, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על, ושל: על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו, עם הכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לו ארבע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ארבע טבעת זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יג ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שטים ע"ה בגמטריא רבי נחמן. וצפית בגמטריא פתקא. אתם זהב ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עצי שטים וצפית אתם זהב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשית בדי עצי, ושל: בדי עצי שטים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: וצפית אתם זהב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שטים וצפית, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יד והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם. הבדים בטבעת, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ארן לשאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הארן בהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבדים בטבעת על, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: צלעת הארן, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הארן לשאת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את הארן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

כה:טו בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו. בטבעת הארן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בטבעת הארן יהיו, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הארן יהיו, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. יהיו הבדים לא יסרו ממנו, עם הי"ט אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בטבעת הארן יהיו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן חי.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בטבעת הארן יהיו הבדים, ושל: הבדים לא יסרו ממנו, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יהיו הבדים לא יסרו, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בטבעת הארן בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בטבעת הארן יהיו הבדים לא, עם הה' תיבות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות שלף הארן יהיו הבדים לא ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

כה:טז ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך. אל הארן ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את העדת אשר אתן אליך ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העדת אשר אתן בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר אתן אליך בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הארן את בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אל הארן את, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ונתת אל הארן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הארן את העדת אשר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יז ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כפרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אמתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חצי בגמטריא נ נח. ארכה ואמה, עם הח' אותיות בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. רחבה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשית כפרת זהב ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע כי לכאורה המדות הם ממש מדויקות, וא"כ איך היתה הכפרת במלוא המדות של הארון – אמתים וחצי על אמה וחצי, והלוא רש"י (לעיל פסוק יא) פירש שהכפרת היתה מונחת על ב' הארונות הפנימיות, ואילו הארון השלישי החיצוני, היתה עולה מסביבה להיות זר סביב (וע' ביומא דף עב: בתוספות ישנים והריטב"א מה שהקשו על פרש"י, ורבינו חננאל פירש שהכפרת ישב על כל הג'), ואם כן על כרחך הכפרת היתה קצרה טיפה ממידות הארון. ותמהני מאד אם נוכל לאמר בזה שהארון לא היה תופס מקום. ואולי י"ל שהזר היה לו דין כפרת, והיה משלים את שיעורו, ובפרט שהכרבים, שהם ודאי מקשה אחת עם הכפרת, היו פרושים מעל ומעבר הזר להכשירו , ומלבד הדוחק, הרי רש"י (לקמן פסוק כא) כותב שנראה לו שהתורה צותה דוקא ליתן את העדות לתוך הארון קודם שישימו את הכפורת עליו, ולפי הדוחק הנ"ל הרי עוד לא נשלם כלי הכפרת עד שישימו על הארון, ומן הראוי היה קודם להשלים אותו, ואחר כך לשים את העדות בתוך הארון, והי"ע.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יח ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת. הכפרת עם הה' אותיות בגמטריא נון חית מם נון. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כרבים זהב בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. זהב מקשה, עם הז' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כרבים זהב מקשה תעשה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: תעשה אתם משני קצות הכפרת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: תעשה אתם משני קצות ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתם משני קצות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועשית שנים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שנים כרבים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מקשה תעשה אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משני קצות, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועשית שנים כרובים זהב – לק"מ לז:ד דף נא..

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יט ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו. כרוב אחד מקצה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אחד מקצה מזה וכרוב אחד, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. שני קצותיו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועשה כרוב אחד מקצה מזה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הכפרת תעשו, ושל, תעשו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מן הכפרת תעשו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבת של: תעשו את הכרבים על שני קצותיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את, עם הי'"ג אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.אותיות היסוד של: מזה מן הכפרת תעשו את, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מן הכפרת תעשו את הכרבים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הכפרת תעשו את הכרבים על, בגמטריא פתקא. אותיות היסוד של: אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחד מקצה מזה וכורב אחד, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מזה וכרוב אחד מקצה מזה, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וכרוב אחד מקצה מזה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את הכרבים על, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופיתיבות של: הכרבים על שני ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שני קצותית, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כ והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים. הכפרת, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. פניהם איש אל אחיו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הכרבים פרשי כנפים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ופניהם איש אל אחיו אל, ושל: הכפרת יהיו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הכפרת יהיו פני הכרבים בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה, ושל: הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: סככים בכנפיהם על הכפרת, ושל: על הכפרת ופינהם איש, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: הכפרת ופניהם איש אל, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת, ושל: למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והיו הכרבים פרשי ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: סככים בכנפיהם, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בכנפיהם על הכפרת, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על הכפרת ופניהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ופניהם איש אל אחיו אל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הכפרת ופניהם איש, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחיו אל הכפרת יהיו פני, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיו הכרובים פרשי כנפים על הכפורת – לק"מ רכה דף קיד..

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כא ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך. הכפרת, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הכפרת על הארן, עם הי"א אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלמעלה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. ואל הארן ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את העדת אשר אתן אליך ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העדת אשר אתן, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר אתן אליך בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבי ןשני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

ונועדתי, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הכפרת, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. שני בגמטריא רבי נחמן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אתך מעל הכפרת מבי ןשני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה, ושל: מעל הכפרת מבי ןשני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מבין שני הכרבים אשר על בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין, בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: מעל הכפרת מבין שני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר, ושל: מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כל אשר אצוה אותך אל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל אשר אצוה אותך אל בני בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: את כל אשר אצוה אותך אל בני, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שם ודברתי, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ודברתי אתך מעל הכפרת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: אשר אצוה אותך, עם הג' אותיות והכלל, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אשר אצוה אותך אל בני ישראל ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את כל אשר אצוה אותך אל בני, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ונועדתי לך שם, ושל: לך שם ודברתי, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר על ארון, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל אשר אצוה אותך, עם הח' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אותך אל בני ישראל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ארון העדת בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כג ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אמתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארכו ואמה רחבו ואמה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. חצי בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשית שלחן עצי, ושל: שלחן עצי שטים, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: וחצי קמתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועשית שלחן, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עצי שטים אמתים ארכו ואמה, עם הי' אותיות וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כד וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב. וצפית בגמטריא הפתקא. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זר זהב סביב בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לו זר זהב סביב, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וצפית אתו, ושל ועשת לו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וצפית אתו זהב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של:וצפית אתו זהב טהור ועשית לו, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וצפית אתו זהב טהור, ושל: אתו זהב טהור ועשית, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זר זהב סביב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כה ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מסגרת בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מסגרת טפח סביב בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: זר זהב למסגרתו סביב, עם הד' אותיות, בגמרטיא נ נח.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית לו, ושל: לו מסגרת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: לו מסגרת טפח סביב, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מסגרת טפח סביב, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו, עם הח' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: טפח סביב ועשית, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב למסגרתו סביב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: טפח סביב ועשית זר, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועשית לו מסגרת טפח – לק"מ סג דף עז:.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כו ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הטבעת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הטבעות על בגמטריא הפתקא. הפאת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לארבע רגליו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על ארבע הפאת אשר לארבע ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית לו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו ארבע טבעת זהב ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: זהב ונתת את בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: טבעת זהב ונתת את הטבעת, ושל: זהב ונתת את הטבעת על, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: את הטבעת על ארבע הפאת, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לו ארבע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ארבע טבעת זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זהב ונתת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על ארבע הפאת אשר, ושל: ארבע הפאת אשר לארבע, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כח ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וצפית בגמטריא הפתקא. ונשא בם, יש בזה אותיות אמו – שהיא פייגא, ושאר האותיות ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ונשא בם את השלחן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יא ואת המשכן תעשה עשר יריעת. הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

חצי, בגמטריא נ נח, כנ"ל. על אחרי ע"ה בגמטריא רבי נ נח. המשכן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: היריעה העדפת תסרח על אחרי, ושל: העדפת תסרח על אחרי המשכן, עם הכולל, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וסרח העף ביריעת, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העדפת תסרח על אחרי המשכן, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יריעות האהל – לק"מ ו:ה דף ז..

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כד ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ל והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר. והקמת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לא ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים. הראשי תיבות של ועשית פרכת תכלת וארגמן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פרכת עם האותיות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת. לדשנו ויעיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ה ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת על חצי המזבח. חצי, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

כז:י וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

ועמדיו עשרים, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וחשקיהם כסף ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואדניהם עשרים נחשת ווי, ושל: עשרים נחשת ווי העמדים, ושל: נחשת ווי העמדים וחשקיהם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ווי עמודים וחשוקיהם כסף – לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יא וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ (ועמדו) וְעַמּוּדָ֣יו עֶשְׂרִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וחשקיהם כסף ע"ה בגמטריא נון נון חית כנ"ל.

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קלעים מאה ארץ ועמודיו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואדניהם עשרים נחשת ווי, ושל: עשרים נחשת ווי העמדים, ושל: נחשת ווי העמדים וחשקיהם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ווי עמודים וחושקיהם כסף – לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

תצוה

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כ ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד. תצוה: תצ- ע"ה בגימט' נ נח נחמ נחמן מאומן. ו"ה, קבו"ש (כמו שפי' הגר"א במשלי על הפסוק בכל דרכיך דעהו, ובעוד מקומות).

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. להעלת נר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. נר תמיד בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואתה תצוה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תצוה את בני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: את בני ישראל ויקחו אליך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אליך שמן זית דך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זמן זית זך כתית למאור ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמן זית זך כתית למאור להעלת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: זך כתית למאור להעלת נר, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בני ישראל ויקחו אליך שמן בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית, עם הי"א אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ואתה תצוה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של את בני ישראל ויקחו אליך, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמן זית, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואתה תצוה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

ויקח אליך שמן. משה רבינו בחי' מאה, בחי' מה י"א שואל מעמך, אל תקרי מה אלא מאה, כי רק אצל משה רבינו יראה מילתא זוטרתא. והרי ק' עם שמ"ן והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כא באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני ה' חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל.

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. על העדת ע"ה בגמטריא פתק. יערך אתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. העת יערך, עם הח' אותיות והוכלל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתו אהרן ובניו, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובניו מערב עד בקר לפני בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: חקת עולם לדרתם בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חקת עולם לדרתם מאת בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של מחוץ לפרכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של עולם לדרתם מאת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: על העדת יערך אתו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לפני ה'' חקת עולם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מועד מחוץ לפרכת אשר על, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת מיערך אתו ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אהרן ובניו מערב עד בקר בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: בקר לפני י' חקת עולם בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: לדרתם מאת בני ישראל, עם הד' אותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: חקת עולם לדרתם מאת בני בגמטריא פתקא. אותיות היסוד של: י' חקת, עם האותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מאת בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר על העדת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: על העדת יערך אתו, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר על העדת יערך אתו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן ובניו מערב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לפרכת אשר, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן. ואת, אתו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אהרן אחיך בגמטריא ברסלב ע"ה. מתוך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקרב אליך את אהרן אחיך, וכן הסופי תיבות של: אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהו אלעזר ואיתמר בני אהרן, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הקרב אליך את אהרן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: את ארן אחיך ואת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: בניו אתו מתוך בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בניו אתו מתוך בני בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: מתוך בני ישראל לכהנו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ישראל לכהנו לי אהרן נדב בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אהרן נדב ואביהוא אלעזר בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הקרב אליך את אהרן, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את אהרן, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן אחיך ואת בניו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת בניו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מתוך בני ישראל לכהנו, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן נדב, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אלעזר ואיתמר, בגמרטיא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אהרן נדבר ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ב ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בגדי קדש לאהרן ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. לאהרן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועשית בגדי קדש בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית בגדי קדש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ועשית בגדי קדש לאהרן בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בגדי קדש לאהרן בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, וכן הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של בגדי קדש לאהרן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בגדי קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת, עם הח' אותיות וד' תיבות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. לכהנו בגמטריא נ נח עם האותיות (וכמנין השנים שלאחר פטירת רבינו עד קבלת הפתק). חכמי לב, בגמטריא נ נח, עם התיבות. מלאתיו רוח, עם התיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאתיו רוח, עם הט' אותיות בגמטריא נון חית מם נון. חכמה ועשו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. רוח חכמה ועשו את ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ועשו את, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואתה תדבר בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: חכמה ועשו את בדי אהרן לקדשו לכהנו לי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אהרן לקדשו לכהנו לי בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: כל חכמי לב אשר מלאתיו אוח בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: רוח חכמה ועשו את בדי אהרן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: בגדי אהרן לקדשו לכהנו בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: אהרן לקדשו לכהנו, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואתה תדבר אל כל חכמי, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: תדבר אל כל חכמי, עם הד' תיבות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לב אשר מלאתיו, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לב אשר מלאתיו רוח, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועשו את, ושל: את בגדי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ד ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. ואלה הבגדים, עם התיבות, בגמטריא נ נח. חשן ואפוד ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בגדי קדש לאהרן ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. לאהרן בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. בגדי קדש לאהרן אחיך ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לכהנו בגמטריא נ נח עם האותיות כנ"ל. תשבץ בגמטריא ברסב ונ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אחיך ולבניו לכהנו לי, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: ועשו בגדי קדש בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת, וכן של: וכתנת תשבץ, וכן של: תשבץ מצנפת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצנפת ואבנט ועשו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: בגדי קדש לאהרן בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך, ושל: וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו, ושל: תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסובפי תיבות של בגדי קדש לאהרן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: אשר יעשו חשן ואפוד בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואפוד ומעיל וכתנת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מצנפת ואבנט ועשו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אחיך ולבניו לכהנו לי בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ה והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש.

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

יקחו את הזהב, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הארגמן ואת תולעת השני, ושל: תולעת השני ואת השש, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש, עם השבע אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ארבע פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים. הסופי תיבות של: יקחו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: השני ואת השש בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: השני ואת השש, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והם יקחו את, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יקחו את בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הזהב ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. והראשי וסופי תיבות של: ואת הארגמן, ושל: הארגמן ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת השש, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ו ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב. ועשו את, עם התיבות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את האפד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן. משזר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: האפד זהב תכלת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: זהב תכלת וארגמן, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: וארגמן תולעת, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: וארגמן תולעת שני, ושל: תולעת שני ושש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: תולעת שני ושש משזר, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תולעת שני ושש משזר מעשה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תכלת וארגמן תולעת שני ושש, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: זהב תכלת וארגמן תולעת, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ועשו את האפד זהב תלכלת וארגמן בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את האפד, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ועשו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תכלת וארגמן תולעת שני, עם שני כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: וארגמן תולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופיתיבות של: ושש משזר, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: משזר מעשה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משזר מעשה חשב בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ז שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר. שתי בגמטריא נון חית מם נון. יהיה לו אל, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. שני קצותיו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חברת יהיה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: חברת יהיה לו אל שני קצותיו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כתפת חברת יהיה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חברת יהיה לו אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יהיה לו אל שני קצותיו וחבר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שני קצותיו וחבר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ח וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. אפדתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן. משזר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יהיה זהב תכלת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של:תכלת וארגמן ותולעת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יהיה זהב תכלת, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יהיה זהב תכלת וארגמן בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: וארגמן ותולעת שני ושש בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וחשב אפדתו, ושל: אפדתו אשר, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אפדתו אשר עליו בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני, ושל: אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש, עם הכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וחשב אפדתו אשר, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אפדתו אשר עליו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עליו כמעשהו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עליו כמעשהו ממנו, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושש משזר, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

ענין חשב האפד והאבנט, עמש"כ בספר המדות, ערך אמונה אות כ', שצריכים להאמין ואחר כך זוכים להבין ע"ש. (התרגום של חשב, המין, כמו אבנט. אכן י"ל כי האפד היה מעשה חשב (-תרגומו – עובד אמן), אי נמי, חשב כמו חבש – כמו כבש וכשב, וחבש לשון חגירה, כמו וחבשת להם מגבעות).

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ט ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל. אבני שהם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. שמות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אבני שהם ופתחת עליהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות, עם השבע אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את שתי, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אבני שהם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שהם ופתחת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שמות בני ישראל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

כח:י ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם.

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

"משמתם על האבן" עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שמות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הנותרים בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ששה משמתם על האבן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולתם, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האבן השנית כתולדתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנותרים על האבן השנית כתולדתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: האבן השנית כתולדתם, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ששה משמתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ששה משמתם על האבן האחת, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ששה משמתם על, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האבן האחת, ושל: האבן השנית, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שמות הששה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: שמות הששה הנותרים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הנותרים על, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: השנית כתולדתם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יא מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח א שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם.

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. האבנים, בגמטריא נ נח. משבצות. עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן (בלי מאומן) נ נח נחמ נחמן מאומן. זהב תעשה אתם, עם הי' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אבן פתוחי חתם תפתם את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מסבות משבצות זהב תעשה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תפתח את שתי האבנים על שמת בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: חתם תפתח את שתי ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: זהב תעשה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל מסבת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חרש אבן ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חתם תפתח בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את שתי בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שתי האבנים, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי יבות של: את שתי האבנים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמת בני ישראל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב תעשה, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: זהב תעשה אתם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שתי האבנים על שמת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משבצות זהב תעשה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: מעשה חרש אבן פתוחי חותם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יב ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרן.

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני י' על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שמותם לפני י' על שתי בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: שמותם לפני י' על שתי כתפיו לזכרן בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני י' על שתי בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ושמת את שתי האבנםי על כתפת האפד אבני זכרן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: האבנים על כתפת האפד אבני זכרן בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לבני ישראל ונשא אהרן את, וכן של: ונשא אהרן את שמותם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כתפת האפד, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את שמותם לפני ה' ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את שמותם לפני ה' על, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושמת את שתי האבנים, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: האבנים על כתפת האפד אבני זכרן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: זכרן לבני ישראל ונשא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: לבני ישראל ונשא אהרן את בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את שתי, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שתי האבנים, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על כתפת האפד אבני, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: האבנים על, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אבני זכרן לבני, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ונשא אהרן, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את שמותם לפני, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כתפיו לזכרן, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שתי כתפיו לזכרן, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לפני ה' אל שתי כתפיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לפני י' על שתי ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

ושמת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שתי בגמטריא נון חית מם נון. אבני האפד על שתי כתפיו לזכרון, ענין כתפיו עמש"כ בפרשת וזאת הברכה (דברים לג:יב). האבנים, בגמטריא נ נח, כנ"ל. ונשא, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. שמותם בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יג ועשית משבצת זהב. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משבצת בגמטריא שם נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. משבצת זהב בגמטריא נ נח נחמ נחמן (בלי מאומן) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) עם הג' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משבצת זהב, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יד ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת. שתי בגמטריא נון חית מם נון. מגבלת זהב עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. זהב טהור מגבלת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. טהור מגבלת תעשה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. "העבתות (מלא) על" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טהור מגבלת תעשה אתם מעשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שרשרת זהב טהור מגבלת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: זהב טהור מגבלת תעשה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: מעשה עבת ונתתה את שרשרת בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושתי שרשרת זהב, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תעשה אתם מעשה עבת ונתתה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונתתה את שרשרת העבתת על, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תעשה אותם מעשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב טהור מגבלת תעשה, עם הח' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שרשרת זהב ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: ונתתה את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טו ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו.

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חשן, עם האותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן. משזר, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ושש משזר, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועשית חשן משפט מעשה חשב, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משפט מעשה חשב כמעשה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תעשנו זהב בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: זהב תכלת וארגמן, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ע"ה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב (וכן מתחיל מ"חשן משפט ... תכלת") עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ועשית חשן משפט מעשה חשב, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חשן משפט מעשה חשב, ושל: משפט מעשה חשב כמעשה, ושל: מעשה חשב כמעשה אפד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד של: מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת, עם הז' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: זהב תכלת וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שני ושש משזר, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: תעשה אתו, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: משזר תעשה אתו, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועשית חשן, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: חשן משפט ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: משפט מעשה חשב, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אפד תעשנו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תעשנו זהב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושש משזר, עם הד' אותיות והתיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טז רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו. רבוע יהיה כפול, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. כפול זרת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כפול זרת ארכו, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ארכו וזרת רחבו, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רבוע יהיה כפול, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ארכו וזרת רחבו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: זרת ארכו, ושל: ארכו וזרת, ושל: וזרת רחבו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהיה כפול זרת, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רבוע יהיה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כפול זרת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זרת ארכו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ארכו וזרת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כפול זרת ארכו וזרת רחבו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זרת ארכו וזרת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: רבוע יהיה כפול זרת, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רבוע יהיה כפול – לק"מ נט:ג דף ע..

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יז ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד. "ומלאת בו" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בו מלאת אבן ארבעה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ארבעה טורים אבן טור, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. טור ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. טור אדם פטדה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אבן טור אדם פטדה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. ברקת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אדם פטדה וברקת הטור, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומלאת בו, ושל: בו מלאת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: פטדה וברקת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בו מלאת אבן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אבן ארבעה טורים אבן, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ארבעה טורים אבן טור, ושל: אבן טור אדם פטדה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וברקת הטור, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אדם פטדה וברקת בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלאת אבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ומלאת בו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אבן ארבעה טורים, ושל: ארבעה טורים אבן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פטדה וברקת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופםי תיבות של: פטדה וברקת הטור האחד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יח והטור השני נפך ספיר ויהלם. טור ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. ספיר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והטור השני נפך, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: השני נפך ספיר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נפך ספיר ויהלם בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יט והטור השלישי לשם שבו ואחלמה. טור ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והטור השלישי לשם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כ והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם. טור ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. ושהם, עם האותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. יהיו במלואתם, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והטור הרביעי תרשיש ושהם, ושל: הרביעי תרשיש ושהם וישפה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והטור הרביעי תרשיש ושהם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: הרביעי תרשיש ושהם וישפה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תרשיש ושהם וישפה משבצים, ושל: וישפה משבצים זהב יהיו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של זהב יהיו במלואתם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תרשיש ושהם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משבצים זהב יהיו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: משבצים זהב יהיו במלואתם ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כא והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט. האבנים בגמטריא נ נח. והאבנים תהיין על, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שתים בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשרה, עם האותיות והכולל, בגמטריא פתק. שמתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. איש על, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. איש על שמו, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והאבנים תהיין, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ישראל שבתים עשרה על שמתם, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שמתם פתוחי חותם איש על שמו, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: חותם איש על שמו תהיין, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבת של: שמו תהיין, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תהיין על שמת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמת בני ישראל שתים עשה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על שמת בני ישראל שתים עשה על, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: על שמתם פתוחי חותם איש על שמו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישראל שתים עשרה על, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תהיין לשני עשר בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תהיין על, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: שמת בני ישראל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שתים עשרה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: איש על שמו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: חותם איש על שמו, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמו תהיין, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תהיין לשני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תהיין לשני עשר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עשר שבט ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פירש ז"ל איש על שמו, כסדר תולדותם סדר האבנים, אודם לראובן, פטדה לשמעון, וכן כולם. עכ"ל. אודם לראובן, כי ראובן נגד עשו, כמו שאמרה אמו לאה (רש"י בראשית כט:לב), ראו מה בין בני לבן חמי. פטדה לשמעון, כי פטדה בגמטריא צ"ח קללות וצ"ח דיינים, ולכן דוקא פינחס הרג את זמרי, כי פינחס הוא בן פוטי (רש"י במדבר כה:יא). ואלעזר אביו שהיה נשוי לבת הפוטי, הרי (במדבר כז:כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורי לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל.

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כב ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על החשן, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. עבת זהב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שרשת גבלת מעשה עבת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גבלת מעשה, ושל: מעשה עבת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשית על החשן שרשת גבלת, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: החשן שרשת גבלת, ושל: שרשת גבלת מעשה, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: החשן שרשת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כג ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על החשן, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. החשן שתי, עם התיבות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. טבעות, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (ועיין בערכים על טבעות נ נח). הטבעות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על שני, עם האותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. קצות, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (ויש להבין מזה שאלו הם שני הקצוות: נ נח – נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שתי הטבעות על שני קצות החשן, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית על החשן שתי, ושל: על החשן שתי טבעות, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על החשן שתי טבעות זהב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שתי טבעות זהב, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: על שני קצות החשן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשית על החשן שתי טבעות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: שתי טבעות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: החשן שתי טבעות זהב, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: טבעות זהב ונתת את, עם הד 'אותיות בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: שתי הטבעות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הראשי וסופי תיבות של: על החשן שתי ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופ תיבות של: זהב ונתת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את שתי בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שתי הטבעות על, ושל: הטבעות על שני, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כד ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. הטבעת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קצות, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שתי הטבעת אל קצות בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: עבתת הזהב על שתי הטבעת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עבתת הזהב על, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונתתה את שתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: שתי עבתת הזהב, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: שתי עבתת הזהב על שתי, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עבתת הזהב ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: הזהב על שתי הטבעת אל קצות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את שתי, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונתתה את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שתי עבתת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הזהב על ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הזהב על שתי הטבעת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יח ריח ניחוח ע"ה בגימטריא מוהר"ן, בחי' התוכחה של השיר פכש"מ שנותן ריח טוב.

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כג ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן. הטבעות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (ועמש"כ בערך טבעת). ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של ועשית על החשן שתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על החשן שתי טבעות זהב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: על שני קצות החשן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קצות עם האותיות בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (שני הקצוות).

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ל ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יקוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יקוה תמיד.

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

משפט בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והיו על לב אהרן בבאו, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: בני ישראל על לבו לפני י' תמיד, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האורים ואת התמים והיו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בבאו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני, ושל: ונשא אהרן את משפט בני ישראל על בלו לפני ה', עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונשא אהרן את משפט בני ישראל – לק"מ ב דף ב:, טו דף כא.. ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו – לקמ"ת ה:יג דף י.. ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו תמיד – לק"מ נט:ב דף ע.

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

כח:לו וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיקוָֹֽה.

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

ועשית בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עליו פתוחי, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1392

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית ציץ זהב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: טהור ופתחת, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ופתחת עליו פתוחי, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1393

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: פתוחי חתם קודש לה' – לקמ"ת ה:טז דף יא:.

</div>


## Segment 1394

<div dir="rtl" lang="he">

כח:לח והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני י'.

</div>


## Segment 1395

<div dir="rtl" lang="he">

יקדישו בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לרצון, בגמטריא רבינו נ נח. אהרן ונשא בגמטריא תרי"ג, מצח אהרן ונשא, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1396

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תמיד לרצון להם לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1397

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהרן ונשא אהרן את עון ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: את עון הקדשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מתנת קדשיהם והיה על מצחו ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תמיד לצרון להם לפני ה' בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1398

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ב ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1399

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ה ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד. ואפדת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1400

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ט וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו. ומלאת יד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1401

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר. הפר לפני אהל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1402

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כח והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לי'. מזבחי שלמיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1403

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ל שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש. מבניו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1404

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לב ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד. ואת הלחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1405

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לה וְעָשִׂ֜יתָ לְאַֽהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר-צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תְּמַלֵּ֥א יָדָֽם.

</div>


## Segment 1406

<div dir="rtl" lang="he">

ועשית בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לאהרן בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1407

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: שבעת ימים תמלא, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1408

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתכה שבעת ימים תמלא ידם ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שבעת ימים תמלא ידם ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1409

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לק"מ כב:ג דף לב..

</div>


## Segment 1410

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לז שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש. והיה המזבח קדש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1411

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לט את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. סופי תיבות של: בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ע"ה בגמטריא השיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1412

<div dir="rtl" lang="he">

כט:מ ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ההין יין לכבש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1413

<div dir="rtl" lang="he">

כט:מג וְנֹֽעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי.

</div>


## Segment 1414

<div dir="rtl" lang="he">

לבני ישראל בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. ונקדש בכבדי בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1415

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש, ושל: שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1416

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לק" סז:ח דף פה:, ע דף פז., קלא דף קב..

</div>


## Segment 1417

<div dir="rtl" lang="he">

כט:מה ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלקים. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# פרשת כי תשא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/17/

# פרשת כי תשא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/17


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יב כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תשא, עם האותיות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. "נפשו לה'" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בפקד אתם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי תשא את ראש בני ישראל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. הראשי תיבות של: לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו, ושל: ונתנו איש כפר נפשו לי' ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כפר נפשו לי' בפקד אתם ולא בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: נפשו לי' בפקד אתם ולא יהיה בהם, ושל: לי' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגד, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי תשא את ראש בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: את ראש בני בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: כפר נשו לה' בפקד ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תשא את ראש בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: נפשו לי' בפקד בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: כפר נפשו לה' בפקד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לי' בפקד, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: לי' בפקד אתם ולא יהיה בהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לי' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: בהם נגף בפקד בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו, עם הח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יג זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יתנו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מחצית, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

"מחצית השקל" בגמטריא 983, שהוא פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כי צריכים ליתן המחצית, ועוד אחד כנגד הקלבון (דכאשר משלמים בעד עוד אחד צריכים להוסיף הקלבון).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

תרומה לי', עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יתנו כל העבר על, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: השקל תרומה ע"ה בגטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל, ושל: מחצית השקל בשקל הקדש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השקל בשקל הקדש עשרים גרה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: גרה השקל מחצית השקל, ושל: השקל מחצית השקל תרומה, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גרה השקל מחצית השקל תרומה לי', בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: השקל בשקל הקדש עשרים גרה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גרה השקל מחצית, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות ש: הפקדים מחצית, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל העבר על, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הקדש עשרים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יד כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה'. מבן עשרים שנה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. תרומת ה', בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מבן עשרים שנה ומעלה, ושל: ומעלה יתן תרומת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: עשרים שנה ומעלה יתן תרומת בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל העבר על הפקדים מבן, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: העבר על הפקדים מבן עשרים בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: שנה ומעלה יתן תרומת ה' ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מבן עשרים שנה ומעלה יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: כל העבר על הפקדים מבן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל העבר על, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על הפקדים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל העבר על הפקדים מבן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הראשי וסופי תיבות של: הפקדים מבן עשרים שנה, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עשרים שנה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טו העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשתיכם. העשיר בגמטריא הפתק. לא ירבה והדל, וכן: ירבה והדל לא, ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מחצית השקל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. תרומת ה' בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' לכפר על, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: השקל לתת את תרומת י' לכפר על, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לתת את תרומת ה' לכפר על נפשתיכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (שלו שלפני הסופי תיבות) של: והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: לא ימעיט ממחצית השקל לתת את, ושל: ממחצית השקל לתת את תרומת, ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: השקל לתת את תרומת י', עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: תרומת ה' לכפר על נפשתיכם, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לא ימעיט ממחצית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העשיר לא ירבה והדל, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: השקל לתת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: העשיר לא ירבה – לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טז ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשתיכם. הכפרים בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מועד והיה, עם התיבות, בגמטריא נחמן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. לבני ישראל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. י' לכפר על, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ונתת אתו על עבדת אהל בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עבדת אהל מועד והיה לבני ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשתיכם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, עם הכ' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישראל ונתת אתו על, ושל: אתו על עבדת אהל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ונתת אתו בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ישראל לזכרון לפני ה' לכפר, ושל: לזכרון לפני ה' לכפר על, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: לפני ה' לכפר על נפשתיכם בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את כסף הכפרים, עם הו' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הכפרים מאת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאת בני, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מאת בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ונתת אתו, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ונתת אתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ונתת אתו על, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אתו על עבדת, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: לפני י' לכפר, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לפני י' לכפר על נפשתיכם, עם הי' אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יח ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: המזבח ונתת שמה מים, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לרחצה ונתת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתו בין אהל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אהל מועד ובין המזבח ונתת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: המזבח ונתת שמה מים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועשית כיור נחשת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ונתת אתו בין ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אהל מועד ובין המזבח, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ונתת שמה בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובין המזבח ונתת שמה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יט ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. ואת רגליהם, עם הט' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אהרן ובניו ממנו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ממנו, עם א' הכולל, אותיות מאומן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ידיהם ואת רגליהם בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ובניו ממנו את ידיהם, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ורחצו אהרן ובניו ממנו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ידיהם ואת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ידיהם ואת רגליהם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן ובניו ממנו, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כ בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה'. "בגשתם אל" בגמטריא נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בגשתם, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. להקטיר בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו, ושל: אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לי', עם הח' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בבאם אל אהל מועד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה', עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בגשתם אל המזבח, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בבאם אל אהל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אל אהל מועד, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ירחצו מים ולא, ושל: מים ולא ימתו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימתו או בגשתם אל המזבח, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל המזבח לשרת להקטיר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל המזבח לשרת להקטיר אשה, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כא ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם. ורגליהם בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. חק בגמטריא נ נח. לו ולזרעו בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: להם חק עולם, ושל: חק עולם לו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיתה להם חק, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו, ושל: ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם, עם הכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ורחצו ידיהם ורגליהם, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ולא ימתו והיתה להם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עולם לו, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כג ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ואתה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. קח בגמטריא נ נח. קח לך בשמים, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ראש מר, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ראש מר דרור, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. מאות וקנמן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. מחציתו בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חמשים ומאתים וקנה בשם, וכן: וקנה בשם חמשים ומאתים, בגמטריא רבינו נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואתה קח, עם האותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קח לך בשמים ראש מר דרור, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים, וכן של: קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של מאות וקנמן בשם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חמש מאות וקנמן, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ראש מר דרור, ושל: מר דרור חמש, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לך בשמים ראש מר דרור, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לך בשמים ראש בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: דרור חמש מאות וקמנן בשם מחציתו חמשים ומאתים, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור, בגמטריא הפתקא. אותיות היסוד של: קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בשם מחציתו חמשים, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: וקמנן בשם מחציתו חמשים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: חמש מאות וקנמן מחציתו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ומאתים וקנה בשם, ושל: וקנה בשם חמשים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בשמים ראש מר, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מר דרור חמש, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חמש מאות ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וקמנן בשם מחציתו, עם הג' תיבות והכולל, במטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חמשים ומאתים וקנה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כד וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. קדה בגמטריא נ נח ע"ה. וקדה חמש, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. זית הין עם האותיות התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית, עם השש תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו חמש פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש ושמן זית, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מאות בשקל הקדש ושמן, ושל: בשקל הקדש ושמן זית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מאות בשקל, עם האותיות בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בשקל הקדש ושמן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וקדה מחש מאות בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חמש מאות בשקל, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מאות בשקל הקדש, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הקדש ושמן בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ושמן זית, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: זית הין, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כה ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. משחת (פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. משחת קדש (פעמיים בפסוק), עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. משחת קדש רקח, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). מרקחת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן (ועיין חיי מוהר"ן אות תקנ"ה שרבינו גילה שהשם יתברך אוהב אדם מרקח). מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. רקח שמן, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשית אתו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ועשית אתו שמן, ושל: אתו שמן משחת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שמן משחת קדש (פעמיים בפסוק), בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ועשית אתו שמן משחת קדש בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: רקח מרקחת מעשה, ושל: מרקחת מעשה רקח, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: משחת קדש רקח, ושל: קדש רקח מרקחת, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: רקח שמן משחת קדש ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמן משחת קדש יהיה, תשנ"ה השנה שסבא ישראל נפטר.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשית אתו שמן משחת קדש, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: אתו שמן משחת קדש רקח, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: רקח מרקחת, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: קדש רקח מרקחת מעשה, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה, עם הו' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: רקח שמן משחת, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועשית אתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מרקחת מעשה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מרקחת מעשה רקח, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כו ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת. ומשחת, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. בו את, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. מועד ואת ארון ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומשחת בו, ושל: בו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מועד ואת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבת של: מועד ואת ארון, עם הג' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ומשחת בו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בו את אהל מועד, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת ארון בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשיוסופי תיבות של: ארון העדת בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כז ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת. ואת המנרה, וכן: המנרה ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השלחן ואת כל כליו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כליו ואת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ואת המנרה, ושל: המנרה ואת, ושל: ואת כליה, ושל: כליה ואת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת ע"ה, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואת השלחן, ושל: השלחן ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל כליו, ושל: כל כליו ואת, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל כליו ואת המנרה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת המנרה, ושל: המנרה ואת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מזבח, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מזבח הקטרת, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כח ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו. ואת מזבח, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. כל כליו ואת הכיר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. כליו ואת הכיר, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. ואת כנו, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת מזבח העלה, ושל: מזבח העלה ואת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כליו ואת, ושל: ואת כנו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: העלה ואת כל כליו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל כליו ואת, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כט וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש. וקדשת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתם והיו קדש ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וקדשת אתם והיו קדש, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וקדשת אתם והיו קדש קדשים בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והיו קדש קדשים כל הנגע בהם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אתם והיו קדש קדשים כל הנגע, ושל: והיו קדש קדשים כל הנגע בהם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וקדשת אתם והיו, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וקשת אתם והיו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: והיו קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אתם והיו קדש, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: והיו קדש קדשים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בהם יקדש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל הנגע בהם יקדש, עם הח' אותיות ד' תיבות וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ל ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי. ואת אהרן ואת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. תמשח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וקדשת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. לכהן, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. לכהן לי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואת אהרן ואת בניו תמשח, ושל: ואת בניו תמשח וקדשת אתם, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וקדשת אתם לכהן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן ואת בניו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת בניו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת אהרן ואת בניו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואת אהרן, ושל: אהרן ואת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת בניו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בניו תמשח, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לא ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם. משחת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. משחת קדש, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. "קודש (מלא ו) יהיה זה לי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לדרתיכם בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. –

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

לדרתיכם בגמטריא נחמן (ן סופית = ת"ש) ע"ה. ופרש"י ז"ל לדרתיכם, מכאן למדו רבותינו לומר שכלו קים לעתיד לבא, ע"כ, הראשי תיבות של: לומר שכלו קים לעתיד לבא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בני ישראל תדבר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ישראל תדבר לאמר שמן משחת, עם הה' אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קדש יהיה זה לי ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: שמן משחת קדש יהיה זה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני ישראל תדבר לאמר שמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמן משחת קדש, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: משחת קדש יהיה זה בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של:שמן משחת קדש יהיה זה, ושל: משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של שמן משחת קדש יהיה, תשנ"ה השנה שסבא נפטר, כנ"ל.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאמר שמן משחת קדש יהיה זה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לאמר שמן, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: קדש יהיה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קדש יהיה זה לי לדרתיכם, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לב על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם. בשר אדם, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ייסך ובמתכנו לא, עם הי"ד אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. כמהו קדש הוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קדש הוא קדש ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הוא קדש יהיה לכם, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. קדש הוא, וכן: הוא קדש, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא ייסך ובמתכנתו, וכן של: ייסך ובמתכנתו לא, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על בשר אדם לא, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הראשי תיבות של: קדש הוא קדש יהיה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: הוא קדש היהי לכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לא תעשו כמהו קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הוא קדש יהיה לכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אדם לא ייסך, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לא תעשו כמהו, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: קדש הוא קדש יהיה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: ייסך ובמתכנתו לא תעשו, עם הד' תיבות וח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לג איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו. איש אשר, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. אשר ירקח, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. על זר ונכרת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כמהו ואשר יתן ממנו על זר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: על זר ונכרת בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: ונכרת מעמיו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של:אשר ירקח כמהו, ושל: ירקח כמהו ואשר, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אשר ירקח כמהו ואשר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אשר יתן ממנו בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואשר יתן ממנו על ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש אשר ירקח כמהו, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על, עם הח' תיבות וט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ממנו על זר ונכרת, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ממנו על זר ונכרת מעמיו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת, עם ב' כוללים, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לד ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים זכה בד בבד יהיה. י' אל משה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. "אל משה קח" עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קח בגמטריא נ נח. ושחלת, עם הה' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וחלבנה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משה קח לך סמים נטף ושחלת, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אל משה קח לך סמים, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: קח לך סמים נטף, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: נטף ושלחת וחלבנה סמים ולבנה, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: י' אל משה קח, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: י' אל משה קח לך סמים נטף, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לך סמים נטף, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הל' אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושחלת וחלבנה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נטף ושלחת וחלבנה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לה ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. טהור קדש, עם הז' אותיות בגמטריא נון נון חית ע"ה. רוקח ממלח טהור קדש, עם הט"ו אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. מעשה רוקח ממלח טהור קדש, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמרטיא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועשית אתה קטרת ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: קטרת רקח מעשה רוקח ממלח בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

בסידורים של עדות המזרח, מובא כאן לכוון בהסופי תיבות של ממלח טהור קדש – רח"ש (לזכרון וטהרת המחשבה), [וע' בלקוטי מוהר"ן תורה קלז מה שרבינו אמר שמגיע לו רח"ש (רב, חזן, שוחט\שמש) והם נותנים לו – שרים רדפוני חנם ע"ש, ועמש"כ בתהלים על הפסוק רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשה למלך.] הראשי תיבות בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של:ועשית אתה, ושל: אתה קטרת, עם הכולל בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אתה קטרת רקח, ושל: קטרת רקח מעשה, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועשית אתה קטרת רקח, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אתה קטרת רקח, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועשית אתה, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קטרת רקח, עם התיבות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של קטרת רקח בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתה קטרת רקח מעשה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רוקח ממלח טהור ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לו ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם. הדק בגמטריא נ נח ע"ה. ממנה לפני העדת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לפני העדת באהל, עם הי"ב אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. באהל מועד אשר אועד, עם הט"ו אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. באהל מועד אשר אועד לך שמה, עם הכ' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. שמה קדש בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושחקת ממנה הדק ונתתה, ושל: ממנה הדק ונתתה ממנה לפני, ושל: מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ממנה לפני העדת באהל, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: אועד לך שמה קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: קדש קדשים תהיה לכם בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושחקת ממנה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ממנה הדק, ושל: הדק ונתתה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מ ועד אשר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שמה קדש קדשים תהיה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ושחקת ממנה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ממנה לפני העדת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העדת באהל מועד, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשיוסופי תיבות של: באהל מועד אשר אועד, עם הד' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לך שמה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אועד לך שמה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמה קדש, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: אועד לך שמה קדש בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: קדשים תהיה, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קראתי בשם בצלאל בן, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בשם בצלאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. אורי בן חור, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ג ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתו רוח אלקים, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. ועם 'בחכמה' בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ובדעת בגמטריא נחמן מברסלב. בכל מלאכה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה, ושל: אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבוות של: אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה, עם החמש אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה – לקמ"ת סז דף ל:, עב דף לג:.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ד לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת. מחשבת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ובכסף ובנחשת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ה ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה. בכל מלאכה בגמטריא נחמן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ובחרשת עץ, ושל: עץ לעשות, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו וַֽאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אָֽהֳלִיאָ֞ב בֶּן-אֲחִֽיסָמָךְ֙ לְמַטֵּה-דָ֔ן וּבְלֵ֥ב כָּל-חֲכַם-לֵ֖ב נָתַ֣תִּי חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

אני הנה נתתי (בלי הו' הראשון) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (= נחמן בן פיגא) נ נח. דן ובלב כל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. ועשו את, עם הב' תיבות בגמטריא ברסלב (= נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. כל אשר צויתך בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל חכם לב ננתי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן, ושל: אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: את כל אשר, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובלב כל חכם לב – לק"מ מט:א דף נז.. ובלב כל חכם לב נתתי חכמה – לק"מ כא:ג דף כט:.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ח ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת. הראשי וסופי תיבות של: הטהרה ואת כל כליה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו. הראשי וסופי תיבות של: העלה ואת כל כליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

לא:י ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן. הראשי וסופי תיבות של: הכהן ואת בגדי בניו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יג ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם. לדרתיכם בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של: אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם, וכן של: הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אות הוא ביני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

לא:טו ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש לה' כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת. הסופי תיבות של: ששת ימים יעשה מלאכה וביום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לה' כל העשה מלאכה ביום השבת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של מלאכה ביום השבת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

לא:טז וְשָֽׁמְר֥וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת-הַשַּׁבָּ֑ת לַֽעֲשׂ֧וֹת אֶת-הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹֽרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ושמרו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (= נחמן בן פיגא) נ נח. השבת, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ברית עולם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את השבת לדרתם רית עולם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא מלא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (- ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

לדרתם ברית עולם (פסוק יז) ביני, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ברית עולם (פסוק יז) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

השבת לדרתם ברית עולם (פסוק יז) ביני, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ושמרו בני ישראל את השבת – לק"מ יא:ז דף טו..

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות את השבת לדורותם – לקמ"ת סז דף לא..

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ברית עולם. ביני ובין ישראל – לק"מ לא:ג דף מג:, סג דף עז..

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יז ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ובין בני ישראל אות היא, אי נמי: בני ישראל אות היא לעולם כי, אי נמי: היא לעולם כי ששת ימים, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ימים עשה ה' את השמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ואת הארץ, סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות. ביני ובין בני ישראל – לק"מ לא:ג דף מג:, סג דף עז.. אות היא היא לעולם – לק"מ נט:ד דף ע:.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יח ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלקים. ו"יתן אל" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סיני שני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של לחת אבן כתבים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אצבע אלקים – לק"מ סה:ד דף פא:.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

לב:א וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

כי בושש (מלא ו') משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. העלנו מארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כי בשש משה, כתרגומו, לשון אחור, וכן 'בשש רכבו' 'ויחילו עד בוש' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ענין בשש, שחז"ל אמרו, בא-שש, והטעות של אהרן וכלל ישראל שלא הבינו והיה לשמצה – בושה וכלימה לדורות. יפה יש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה ו', דרכי התשובה בקי ברצוא בקי ברצוא, כי ו' הוא שש, והוא הו' שבתוך הא', כמבואר שם שהבא לטהר ולעשות תשובה אומרים לו המתן, והוא הנקודה תחתונה של אות א', בחי' דום לה', והו' של הא' הוא האהל, שיהושע לא ימוש מתוך האהל – כי יהושע לוה את משה עד הגבול ושם חנה עד רדת משה כמש"פ רש"י במקומו, וזה מקום הבושה שצריכים לדום ולקבלו באהבה, ולהמתין כמבואר שם. ועל כן דוקא בזמן שהיו עוסקים בתשובה, כי ביאתן למדבר סיני היה בתשובה (רש"י פרק יט) והיו באים לטהר עוד בקבלת התורה, דייקא אז היה להם הנסיון של הבא לטהר אומרים לו המתן, שאז צריכים לסבול הבושות לטהר מהם. ולכן בוש גם כן פירושו המתן.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

אשר ילכו לפנינו פרש"י אלהות הרבה אוו להם, עכ"ל. אע"פ שכל לשון אלהים לשון רבים, ורש"י כתב כמה פעמים שבענין בעלות ואדנות חל לשון רבים, גם על הפעולה כמו שכתוב (דניאל ז:ט) אשר הלכו אלקים לפדות לו לעם. כיון שכאן אין אלהים ואדונים ממש, על כרחך הוא רבים ממש. אי נמי אין מוכח ממש מלשון הכתב, אלא תלו הסירחה במקום המקולקל.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשר ילכו לפנינו – לק"מ סב:ו דף עו:.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ב ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי. באזני נשיכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ד ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. עגל מסכה ויאמרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מסכה ויאמרו אלה אלהיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקח מידם ויצר אותו בחרט – לק"מ כב:ב דף לב..

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ה וַיַּ֣רְא אַֽהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַֽיהוָֹ֖ה מָחָֽר.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

וירא אהרן, עם הח' אותיות והכולל בגמטריא נחמן מברסלב. וירא אהרן ויבן, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל חג לה', בלבו היה לשמים, בטוח היה שיבא משה ויעבדו את המקום, עכ"ל. צ"ב תינח שיעבדו את השם, אבל איך נופל לשון חג, האם יקריבו קרבן חגיגה. ואולי י"ל כלשון הקרא בכמה מקומות, עיין בהושע (ט:ה) מה תעשו ליום מועד וליום חג י', ופרש"י ז"ל זבח הריגה שיש לו בכם, עכ"ל, ולפי זה, 'ויעבדו את המקום' לצדדין כתב, כי בפשטות אין ההריגה של עובדי עבירה בכללו.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ז וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֑ה לֶךְ-רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. עמך אשר, בגמטריא נון נון חית ע"ה. מארץ מצרים בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי שחת עמך אשר בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: העלית מארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לך רד כי שחת עמך – לק"מ מט:ז דף נח., נט:ו דף ע:.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ח סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן-הַדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ-לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ-ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

מן הדרך ע"ה בגמטריא רבי נ נח. צויתם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. עשו בגמטריא רבינו נ נח. מארץ מצרים בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. עשו להם עגל, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: סרו מהר מן הדרך – לק"מ טז דף כא:. סרו מהר – לק"מ כג:ו דף לו:.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

לב:י וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר-אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַֽאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אֽוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ועתה הניחה לי, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ועתה ניחה לי ויחר אפי בהם, עם הכ"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ואעשה אותך, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואעשך לגוי גדול – לקמ"ת ז:ב דף יב..

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יא וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת-פְּנֵ֖י יְקוָֹ֣ה אֱלֹקָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְקוָֹה֙ יֶֽחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֨אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ויחל משה, עם הב' תיבות והכולל, וכן, את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מארץ מצרים בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של, י' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה את פני ה' אלקיו ויאמר למה, ושל: את פני ה' אלקיו ויאמר למה ה', בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: הוצאת מארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויחל משה את – לק"ה נה:ח דף סד.. למה יחרה אפך בעמך – לק"מ כב:א דף לב..

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

לב:טו ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לחת כתבים משני עבריהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

לב:טז והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת. הראשי וסופי תיבות של והלחת מעשה אלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מכתב אלקים הוא חרות על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: חרות על הלוחות – לק"מ י:ז דף יג:.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יח ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי שמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גבורה ואין קול ענות חלושה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: קול ענות גבורה וקול ענות חלושה – לק"מ ל:ח דף מג:. קול ענות אנכי שומע – לק"מ נה:ו דף סג:.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יט ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר. המחנה, בגמטריא נ נח. העגל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כ וַיִּקַּ֞ח אֶת-הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר-דָּ֑ק וַיִּ֨זֶר֙ עַל-פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

העגל, בגמטריא נ נח, כנ"ל. עשו בגמטריא רבינו נ נח. אשר עשו וישרף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). וישק בגמטריא רבינו נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את העגל אשר, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישרוף את העגל ויזר על פני המים – לק"מ קעז דף קח..

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כג ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו. העלנו מארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כד ואמר להם למי זהב התפרקו ויתו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה. העגל, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כו ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לי' אלי ויאספו אליו כל בני לוי. המחנה, בגמטריא נ נח, כנ"ל. מי לי-ה-ו"ה אלי ע"ה = נחמן. ופרש"י ז"ל יבוא אלי, ע"כ. יבא ראשי תיבות ישראל בער אודסר, אלי – אל י', שזכה לעשרה מיני נגינה של נ נח נחמ נחמן מאומן. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כח ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש. הסופי תיבות של: העם ביום ההוא כשלשת אלפי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני לוי, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כט ויאמר משה מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה. לי' כי איש בבנו ובאחיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ל ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל י' אולי אכפרה בעד חטאתכם.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

משה אל העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אל י' אולי אכפרה בעד, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גדלה ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אתם חטאתם חטאה גדולה – לק"מ כב:א דף לב..

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת. הראשי תיבות של: ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אם תשא חטאתם ואם, ע"ה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם אין, בגמטריא נ נח. מחני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ואם אין מחני נא מספרך. (שהאריז"ל אמר מחנ"י אותיות מי נח, כי נח לא מסר נפשו כזה בשביל דורו, רק משה רבינו, מסר נפשו, דהיינו שמו, להמחות. וע”ע לקמן אות ק') אם קוראים משמאל לימין (וכן מצינו שיש לעשות, עיין למשל בשרשי השמות של הרמ"ז ח"ב עמ' קסד, מקבלת הרמב"ן, ומובא בזוהר ובתקונים חדשים של הרמח"ל, שם של מלאך שיוצא מהפסוק בקריאתו משמאל לימין) ממילת נא, כתוב, אני נחמן, והר"ת – מאומן (שמעתי). ויש להעיר עוד, שאותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) של 'נא מספרך אשר כתבת' הם ראשי תיבות רבי נחמן בן שמחה. 'אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא' הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות. 'נא מספרך אשר' עם האותיות בגמטריא באומן בראש השנה.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יעו"ש שהשם יתברך ענה למשה (פסוק לד): ועתה לך נחה את העם, לך בגימטריא נ' – נח"ה, הרי שהשי"ת אמר למשה שבאמת יקיים תיקון שלם לכלל ישראל ע"י: ועתה נ נח את העם!

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

[ויש להעמיק בזה, כי הפסוק ממשיך: ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם, ע"כ. ויש בזה רמז על שפגמו בגאולה, שהגאולה היה בסוד פקד יפקד, שזה סוד שם ע"ב באחוריים כמש"כ במ"א]

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא – לק"מ ד:ו דף ג:. אם תשא חטאתם – לקמ"ת ז:ב דף יב.. ואם אין מחיני נא – לקמ"ת סו דף ל., פב דף לח:.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לג וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא-לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ה' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. מי אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מי אשר, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. חטא לי אמחנו מספרי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. אמחנו מספרי ע"ה, בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מי אשר חטא לי אמחנו – לקמ"ת סו דף ל..

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לד ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי ל"ך הנה מלאכי ילך לפניך וביום" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לה ויגף י' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. העגל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ג אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך. כי לא אעלה בקרבך, וכן: לא אעלה בקרבך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ד וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו. ויתאבלו ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ז ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש י' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה. המחנה, בגמטריא נ נח. כל מבקש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון בכל הפרשה הזו, מצד אחד בקריאת הפסוקים עם פרש"י מבואר שמשה רבינו היה הולך יום יום לאוהל המועד הזה, ומיד כשהגיע הענן היה מכסה וכו' והשם יתברך היה מדבר איתו ואז שב אל המחנה ולימד את הזקנים. ולכאורה משה רבינו לא היה חוזר לאוהל מועד עד למחרת. אז מי שבאמת רצה לדבר עם משה היה לו ללכת אל המחנה, לא אל אוהל מועד. והזקנים שלמדו מפי משה רבינו מיד אחד שקבל מהשם יתברך אינם בכלל מבקשי ה'. ובענין יהושע משמע שהיה מנהל בית מדרש באוהל מועד, וצ"ע מה עשו כאשר משה רבינו הגיע לשמוע מהש"י, והפסוק כותב שיהושע לא מש מהאוהל, ולכאורה על כרחך שהיה באוהל כאשר הש"י דיבר עם משה, ולא היה עם הזקנים כאשר משה רבינו לימד אותם, אז איך ידע בכלל הלימודים, ולכאורה לא רק שהיה שם, אלא שהיה שומע ולומד, וזה פלא וצע"ג.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

כל מבקש ה', ראיתי מובא מרבנו בחיי שהוי"ה האמור כאן אינו הקב"ה אלא משה, שנקרא משה בשם המיוחד (והביא דוגמאות נוספות כעין זה), מפני שהדבק נקרא על שם הדבר שידבק בו, ונקרא השליח בשם השולח, ע"כ. וצריך אני לראות את הדוגמאות שהביא, כי יש את הגמרא שג' נקראים על שם ה', וכן יש את הפסוק (שמות ד:כד) ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו, שהמפרשים כתבו שהוי"ה שם אינו הקב"ה. ומעניין שגם שם לשון ביקוש. וקשה מהפסוק והענין של זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו, שמבואר שם ששם הוי"ה רק על הש"י.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יא ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. משה, אם נחליף את השין בא' (ע' לקמ"ת א:ט) הוה מאה (וזה א"ש ע"פ תורה פ"ג בלקמ"ת), אז "מאה פנים אל פנים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל ימיש זה לשון משה, משה רבינו, דהיינו שהיה מחפש את האין סוף ב"ה - בחי' לא, דרך התלבשותו במשה רבינו.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן בחי' משה ואהרן, משה לשון חשך, וימש חשך, וכתיב ומשה ניגש אל הערפל (שמות כ:יח), ואהרן לשון אור, כיתרון האור מן החושך (ועיין בזה בלקוטי הלכות יורה דעה, הלכות בכור בהמה טהורה ג:ז).

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהושע בן נון לא ימיש מתוך האהל – לק"מ ו:ה דף ז..

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יג וְעַתָּ֡ה אִם-נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הֽוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת-דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא-חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי חן, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ועתה אם נא מצאתי, עם הד' תיבות, בגמטריא שמע ישראל יא"י אחד. הודעני נא את דרכך ואדעך למען, עם הכ"ג אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של:ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך, וכן של: אמצא חן בעיניך וראי כי עמך, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מצאתי כן בעיניך הודעני נא את, ושל: נא את דרכך ואדעך למען, ושל: את דרכך ואדעך למען אמצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הודיעני נא את דרכיך – לק"מ נו:ט דף סז., שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יד וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַֽהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

פני ילכו והנחתי לך, עם הט"ו אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר פני ילכו, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: פני ילכו – לק"מ סג דף עז:.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יז וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת-הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי-מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָֽאֵדָֽעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, וכן: אעשה, בגמטריא רבינו נ נח. ה' אל משה, וכן, את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. דברת אעשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי מצאת חן, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהשני תיבות האחרונות, וכן כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והאחרונה, עם הכולל בגמטריא נחמן. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אל משה גם את הדבר הזה בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי מצאת חן בעיני ואדעך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם – לקמ"ת א:יג דף ב:.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כ וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת-פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא-יִרְאַ֥נִי הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

לראת בגמטריא נון נון חית ע"ה. כי לא יראני האדם וחי, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר לא תוכל לראת, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: לראת את פני כי לא בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: את פני כי לא יראני האדם וחי ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לקמ"ת ז:ח דף יד., פב דף לח:.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כא וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל-הַצּֽוּר.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ה' הנה מקום אתי ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. מקום אתי, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ונצבת, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על הצור ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' הנה מקום אתי ונצבת על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונצבת על הצור, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנה מקום אתי – לקמ"ת נו דף כח..

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כב והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

בעבר כבדי, בגמטריא רב נ נח. עליך עד עברי, עם הי' אותיות, בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיה בעבר כבבדי ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: בעבר כבדי ושמתיך בנקרת, וכן של: כבדי ושמתיך בנקרת הצור, וכן של, ושמתיך בנקרת הצור ושכתי, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי, בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ושכת'י כפ'י עלי'ך האותיות שלפני הס"ת (בחי' יסוד) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

כתב רש"י ז"ל מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל (ראה מכילתא בא פסחא יא), ותרגומו ואגין במימרי, כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה שאינו צריך לסוכך עליו בכף ממש, ע"כ. [עיין בסידור שערי ציון, תפילת האריז"ל ליום השבת, ברוך שמו בפי הרקיע וכו' ומרומם זכרו בחדרי חדרים ובסתרי סתרים הנסתר בהם מעיני מראית העין בלי לחבל את הבריות, עכ"ל. ויתכן שכן היה במצרים בליל שימורים, שהתגלה השם יתברך, ולכן היו שם משחיתים – יב:כב-כג].

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר לכאו' שהתגלות פני הי"ת כביכול בעוה"ז מהוה רשות להמחבלים וכמו שמבואר בהמבול שהיה גילוי מרובה מיכולתם ולכן נתהוה למבול.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שבימינו בחי' מבול של כפירה ואפיקורסות ואפילו בתוך השומרי שבת יש בלבול גדול וכו'. י"ל זה בעצמו הוא השראת אור הפנים כביכול (וזה ענין שאנשים הולכים בלי לבושים כידוע שזה מראה שכן נוהג הנהגה כזו מלמעלה).

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ועבודה שלנו, ואגין - לשון ניגון. במימרי. היינו לעשות את האחוריים של נ נח, שהוא הקול של הניגון של גילוי האמונה.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושמתיך בנקרת הצור – לקמ"ת ה:ז דף ט.. ושכותי כפי עליך – לקמ"ת פב דף לח:.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כג והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו (והתחלת הפרשה היה ביז תמוז).

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

והסרתי א, גימטריא תרפב, השנה שקבל הפתק. גם סרת"י בגי' י"ז תמוז. ת כפי בגימטריא שיר, והוא ענין כתב יד של הפתק. וראית את אחורי - ענין נ נח באחוריים. ופני לא יראו. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. יראו, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והסרתי את כפי וראית ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וראית את אחורי – לקמ"ת לח:.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ג ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. עמך וגם איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הצאן והבקר אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

י"ג מדות של רחמים – ועוד עיין בספר מיכה

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ו

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

י"ג מדות של רחמים (שהם ממש ענין של המשכת רוח הצדיק כמבואר בלק”מ תורה ח', וע' בריש הקונטרס בכותרת: נ נח – הרחב פיך ואמלהו): [ה' ה' – לפי האריז"ל אינם בכלל] אל, רחום, וחנון, ארך, אפים, רב חסד, ואמת, נצר חסד, לאלפים, נושא עון, ופשע, וחטאה, ונקה, ע"כ. הרי נ"ט אותיות (כמנין האותיות המקיפות את הפתק – זאת אומרת השורה עליונה ותחתונה ואותיות הראשונות והאחרונות שכבכל שורה). חמש עשרה מהם: נ נח נחמ נחמן מאומן, ועוד ד': הפתק. ועוד אחד עשרה: ישראל דב אדסר. ועוד ד': כשפ"ר, שרבינו גלה בלק"מ שזה ר"ת פשוט כפול שלוש רבוע, רמז על השיר חדש נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד שבע ווי"ן: ווווווו. אלו הנזכרין בלקוטי מוהר"ן תורה מ"א (!) ז"ל וכשהצדיק העושה הפדיון מניח ידיו על הממון יכון כי יש יד הגדולה וכו', והינו שלש ידות, ושלש פעמים יד גימטריא מ"ב. ושם מ"ב יש בו שבעה שמות, וכל שם יש בו ו' אותיות, ויכון להמשיך אליו הווין, הינו השבעה שמות, שיש בכל אחד ו' אותיות, להמשיך אותן לתוך הממון וכו' ע"ש (וע”ע בתורה ריז, שתמוז חסר ו', ואין ספק שהפתק שנתקבל בתמוז ממלא את הו', בחי' הלוחות שהיו ו' על ו'). ושאר האותיות: אאאהחחטייללסעעפצר, הם בגימטריא תר"פ שזה גימטריא רבי מאיר בעל הנס, המקום שסבא קבל את הפתק, ועם השני כוללים של השני פסוקים, יוצא תרפ"ב - השנה שסבא קבל את הפתק! ועוד ראוי לציין שבאותיות הנשארות מופיע פצי"ה – מהשם פצפצי"ה המופיע בפתק, שהוא שם של מט"ט ושם של המלאך הממונה על תקיעת שופר.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה גם בהי"ג מדות של רחמים של מיכה (“וההפרש שיש מהתיקונים של מי אל כמכה לאותם של א"ל רחום הוא, כי מי אל כמכה הם השמות של התיקונים במקומם באריך, ואותם של א"ל רחום הם השמות של התיקונים כשמשתלשלים למטה בז"א, להתלבש בדיקנא שלו, כמו שיתבאר. אז ברדתם למטה – שמותיהם מתחלפים, ונקראים א"ל רחום וכו'' עכ"ל הרמח"ל בכללי חכמת האמת סימן ס' (ואולי צ”ל כמוך), וצטטתי דה"ק מחמת שכמה פעמים פגשתי במקובלים שלא ידעו את זה, אע”פ שזה מבואר בכתבי האר”י בכוונות לנפילת אפיים, ובע”ח שער א”א פ”י): מי אל כמוך, נושא עון, ועובר על פשע, לשארית נחלתו, לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסדי הוא, ישוב ירמחנו, יכבוש עוונותינו, ותשליך במצולות ים כל חטאתם, תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבתינו, מימי קדם. יש בזה גם כן האותיות נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא הסתפקתי לעיין בכל האותיות ועח”ל.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

וב”ה שוב זכיתי לראות כמה רמזים על רבינו במדות הנ”ל. כי הראשי תיבות של הפסוק הראשון, מי אל כמוך הם בגמטריא 'י-ה-ו-ה ונ נח נחמ נחמן מאומן!' והראשי תיבות של הפסוק השניה, 'ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם' הם בגמטריא נחמן! והסופי תיבות של "ותשליך במצלות ים כל" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן]

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שבפתק של ברוך שאמר ג"כ מרומז הי"ג מדות של רחמים כידוע בכוונות האריז"ל. והיא הברכה הראשונה של חלק התפלה שמעלה עולם היצירה בזמירות ותהלות של דוד המלך, ששרשם בהשיר פשוט כפול משולש מרובע (ע' בתפלה השייך להתיקון כללי), נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שזכרנו את הפתק של ברוך שאמר, נכתוב עוד עליה, שיש בו פ"ז תיבות, ויש לזה רמז בתהלים (כב:ד) כי תקדמנו ברכת טוב תשית לראשו עטרת פז, שמקדימים את התפלה עם ברוך שאמר, עטרת פז, והר"ת של תשית לראשו עטרת פז הם בגמטריא פתק, וכן אותיות היסוד שהם אלו שלפני הס"ת של 'לראשו עטרת פז' אותיות פתק. (גם 'תקדמנו' קדמת הוא שם קס"א באחוריים).

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין מש"כ על ברוך שאמר והפתק, במקומו.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

וַיַּֽעֲבֹ֨ר יְקוָֹ֥ה | עַל-פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְקוָֹ֣ה | יְקֹוָ֔ה אֵ֥-ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב-חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶֽת.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

א-ל רחום וחנון ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. רחום וחנון, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח. ארך אפים, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ארך אפים ורב חסד ע"ה, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פניו ויקרא י' י' א' ע"ה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: י' א-ל רחום וחנון, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ורב חסד ואמת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ משני תיבות הראשונות, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

נחלקו המפרשים מי קרא. ועיין בפיוט בסוף הוידוי של חזרת הש"ץ תפילת מוסף יום הכיפורים, יום מחילה בשרת לציר ברשם היום נתיצבת עמו וקראת בשם ככתוב וכו', מבואר שהשם יתברך קרא.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ה' ה' א-ל רחום וחנון – לק"מ ח:ד דף ט:.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ז נֹצֵ֥ר חֶ֨סֶד֙ לָֽאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד | עֲוֹ֣ן אָב֗וֹת עַל-בָּנִים֙ וְעַל-בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל-שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל-רִבֵּעִֽים.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה, עם הל"ז אותיות וי' תיבות, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' פעמים והכולל. כל הפסוק, עם הכ"ב תיבות וע"ח אותיות, בגמטריא ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

ונקה לא ינקה פרש"י לפי פשוטו משמע, שאינו מותר על העון לגמרי, אלא נפרע ממנו מעט מעט. ורבותינו דרשו מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים, עכ"ל ועוד מצינו חילוקים אחרים במדרש ובמפרשים, בין עוונות שבין אדם לחבירו (מדרש רבה) ובין תשובה מאהבה ויראה (ספורנו).

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סבא ישראל אמר שרבינו אמר, "יש חולים שאין להם רפואה, ואני יכול לרפאות גם מחלות כאלו", וכן סבא גילה שיש בכח הפתק הקדוש ובכח אמירת נ נח. וזה העירוני לפירוש פשוט ונפלא לפרש את התורה כלשון רבינו וסבא ישראל הנ"ל, שהש"י מנקה אפילו לכאלו דברים שאי אפשר לנקה – הלא ינקה. ובזה אתי שפי לשון הנביא (ירמיה ל:יא, מו:כח) ונקה לא אנקך, ומובן מתוכן הפסוק שהוא נבואה לטובה, ורש"י פירש שהוא הבטחה שהש"י לא ישמיד אותנו כלה. ולפי מש"פ י"ל ונקה אפילו את האלו שהם בכלל לא אנקך.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

ונקה - עם הד' אותיות בגמטריא אדנ"י ק', כמובא בהאריז"ל ורמח"ל שצריך לעשות את השם אדנ"י למאה, וכתבנו כמה פעמים בס"ד שלכאורה יש לעשות את זה ממש במדה היג של התיקוני דיקנא.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יד כִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּֽחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑ר כִּ֤י יְקוָֹה֙ קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

לא תשתחוה לאל אחר כי ה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. קנא שמו, בגמטריא רבי נחמן מאומן. לאל אחר כי ה' קנא, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תשתחוה לאל אחר כי י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל אחר – שיחות הר"ן רפב.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כ ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם. פני ריקם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כב וְחַ֤ג שָֽׁבֻעֹת֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

לך בכורי קציר חטים, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. קציר חטים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קציר חטים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף, וכן של: לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: וחג האסיף תקופת השנה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף, וכן של: תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת, עם הכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וחג האסיף תקופת השנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תקופות השנים – לקמ"ת ז:ו דף יג..

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח. דם זבחי ולא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כט וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד-מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן-הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא-יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי ברדת משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. סיני ושני בגמטריא רב נחמן בן פיגא. ושני לחת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. העדת ביד ע"ה, בגמטריא רב נחמן בן פיגא. ביד משה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ברדתו מן ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ומשה בגמטריא רב נחמן ע"ה. קרן, בגמטריא רב נחמן, ועם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי ברדת משה מהר סיני, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: סיני ושני לחת העדת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי קרן עור פניו – לק"מ כא:ו דף ל., לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

לד:לג וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל-פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כתרגומו בית אפי, לשון ארמי הוא בגמרא סוי לבא (כתובות סב:), ע"ש. סוי לבא בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

ויכל משה בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רפ"ב ע"ה.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה מדבר אתם ויתן בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויכל משה מדבר אתם ויתן על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תוסופי תיבות של: משה מדבר בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ויקהל

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

לה:א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה י' לעשת אתם.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, רבינו בחיי מוהר"ן (תב) מסביר שזה כח גדול של הצדיק להקהיל את כל בני ישראל. ויקהל משה - אותיות "משקל י-ה-ו-ה" גם ויקהל אותיות קו לי-ה! והגימטריא של ויקהל משה = נ נח נחמ נחמן מאומן עם החמש תיבות! וכן ויקהל משה ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל עדת בני ישראל ויאמר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלהם אלה הדברים אשר צוה י' בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקהל משה את כל, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופ תיבות של: משה את ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את כל עדת בני ישראל ויאמר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני ישראל ויאמר אלהם אלה, ושל: ויאמר אלהם אלה הדברים, ושל: אלהם אלה הדבר אשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' לעשת אתם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת. וביום השביעי יהיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שבתון ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. לי' כל, עם התיבות בגמטריא נ נח. יומת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. מלאכה יומת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ששת ימים תעשה, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: ששת ימים תעשה מלאכה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ימים תעשה מלאכה וביום בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם, ושל: מלאכה וביםו השביעי יהיה לכם קדש שבת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לכם קדש שבת שבתון לי' בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קדש שבת שבתון, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קדש שבת שבתון לי' כל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שבת שבתון לי', בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: שבתון לי' כל העשה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לי' כל העשה בו מלאכה יומת ע"ה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ששת ימים תעשה מלאכה וביום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: השביעי יהיה לכם קדש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יהיה לכם קדש שבת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קדש שבת שבתון בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: קדש שבת שבתון לי' כל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שבת שבתון לי' כל העשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העשה בו מלאכה יומת בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ששת ימים תעשה מלאכה בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שבתון לי' כל העשה בו מלאכה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לי' כל העשה בו מלאכה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לי' כל העשה בו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ששת ימים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימים תעשה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ימים תעשה מלאכה וביום, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יהיה לכם קדש, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מלאכה יומת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ג לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת. לא תבערו, עם הכולל, בגמטריא נון חית מם נון. לא תבערו אש בכל, עם האותיות, עובר כמה על הגמטריא של: פתק נ נח נחמ נחמן מאומן, והרי הפתק לפי כמה דעות נשרף וכמש"כ על זה במ"א. משבתיכם בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. תבערו אש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. השבת, עם האותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תבערו אש בכל, עם הג' אותיות בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תבערו אש בכל משבתיכם ביום, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אש בכל משבתיכם ביום השבת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק עם הז' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תבערו אש, עם התיבות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: תבערו אש בכל, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אש בכל משבתיכם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא תבערו אש בכל מושבותיכם – לקמ"ת סז דף לא..

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ד ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה י' לאמר. עדת בני ישראל, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר צוה י', עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל כל עדת בני ישראל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה אל כל עדת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: משה אל כל עדת בני ישראל זה, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לאמר זה הדבר אשר צוה ה' לאמר, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר משה אל כל, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: הדבר אשר צוה י' לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לאמר זה הדבר אשר צוה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: לאמר זה הדבר אשר צוה י', ושל: זה הדבר אשר צוה י' לאמר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל כל עדת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של:ויאמר משה אל, ושל: בני ישראל לאמר, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל לאמר זה הדבר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הדבר אשר, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ה קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחשת. מאתכם תרומה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. תרומה לי', עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. תרומה לי' כל, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לי' כל, עם התיבות, במגטריא נ נח. לבו יביאה את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. את תרומת י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). תרומת י', בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מאתכם תרומה לי' כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מאתכם תרומה לי' כל נדיב לבו יביאה בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: תרומת י' זהב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: נדיב לבו יביאה את תרומת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לי' כל נדיב לבו יביאה את תרומת י' ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יביאה את, ושל: תרומת ה', עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: תרומת ה' זהב וכסף, ושל: ה' הזב וכסף ונחשת, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קחו מאתכם תרומה לי' כל נדיב לבו יביאה את, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: קחו מאתכם תרומה לי' כל נדיב לבו יביאה את תרומת, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: לבו יביאה את תרומת י' זהב וכסף ונחשת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: וכסף ונחשת בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: תרומה לי' כל נדיב לבו יביאה את תרומת י' זהב וכסף ונחשת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מאתכם תרומה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תרומה לה' כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של וכסף ונחשת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: כל נדיב, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ו ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ותכלת וארגמן בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. שני בגמטריא רבי נחמן. ושש ועזים, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש, בגמטריא נון חית מם נון, הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים עם הד' תיבות בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של:ותכלת וארגמן, ושל: וארגמן ותועלת, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ז וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים. וערת אילם, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. מאדמים וערת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. תחשים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. שטים ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מאדמים וערת תחשים ועצי, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תחשים ועצי שטים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מאדמים וערת תחשים ועצי, ושל: וערת תחשים ועצי שטים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: וערת אילם מאדמים וערת תחשים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מאדמים וערת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אילם מאדמים וערת תחשים ועצי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תחשים ועצי בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ועצי שטים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ח ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים. ושמן למאור ובשמים, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושמן למאור ובשמים, עם הג' אותיות והכולל בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: למאור ובשמים לשמן המשחה בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ושמן למאור בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למאור ובשמים לשמן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המשחה ולקטרת הסמים, עם הו' אותיות, במגטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לשמן המשחה ולקטרת הסמים, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ט ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן. ואבני שהם, וכן: שהם ואבני, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד, עם הכ"ג אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק, עם הכ"ח אותיות והו' תיבות והפסוק והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואבני מלאים לאפוד ולחשן, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואבני שהם ואבני, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואבני שהם, ושל: שהם ואבני, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

לה:י וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה'. וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו ע"ה בגמטריא נון נון חית. יבאו ויעשו את בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אשר צוה ה', עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לב בכם יבאו ויעשו את כל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את כל אשר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב בכם יבאו ויעשו, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הכ"ב אותיות וי"א תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעשו את כל, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויעשו את כל אשר צוה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעשו את כל אשר צוה י', עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חכם לב בכם יבאו ויעשו את ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לב בכם יבאו ויעשו את כל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יא את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו. אהלו ואת, עם הז' אותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. קרסיו בגמטריא רבינו נ נח. קרסיו ואת, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את בריחו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. בריחו את עמדיו, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אהלו ואת מכסהו את קרסיו בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: את קרסיו ואת, ושל: ואת קרשיו את, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המשכן את אהלו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את אהלו, ושל: אהלו ואת, ושל: ואת מכסהו, ושל: מכסהו את, ושל: את קרסיו, ושל: קרסיו ואת, ושל: ואת קרשיו, ושל: קרשיו את, ושל: את בריחו, ושל: בריחו את, ושל: את עמדיו, ושל: עמדיו ואת, ושל: ואת אדניו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות, כמנין השנים שלאחר פטירת רבינו עד קבלת הפתק.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מכסהו את קרסיו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מכסהו, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מכסהו את קרסיו ואת קרשיו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בריחו את עמדיו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עמדיו ואת אדניו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת אדניו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יב את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך. את הארן ואת, עם הט אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כפרת, וכן פרכת, עם הד' אותיות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הכפרת, עם הה' אותיות בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות, כמנין השנים שלאחרי פטירת רבינו עד קבלת הפתק.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הארן ואת בדיו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת בדיו, ושל: בדיו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הארן ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת בדיו, עם התיבות בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יג את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בדיו ואת כל, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת לחם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה (אכן כפי מה שרואים בכמה פסוקים כאן בהראשי או בהסופי תיבות, אולי יש לכוון, להראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות וכו').

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השלחן ואת בדיו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: כליו ואת לחם הפנים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יד ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור. ואת נרתיה, וכן: נרתיה ואת, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נרתיה ואת שמן המאור בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נרתיה ואת שמן ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' כוללים. הסופי תיבות של: ואת כליה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מנרת המאור ואת כליה בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מנרת המאור ואת כליה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת שמן, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

לה:טו ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן. [רש"י כתב: מסך הפתח, וילון שלפני המזרח, שלא היו שם קרשים ולא יריעות, ע"כ, וכן הוא במסכת שבת שלא היה במשא שום קרשים, וכן רש"י במסכת עירובין (כג: ד"ה ועשרים לכל רוח) כז"ל ולפניו למזרחו לא היו קרשים אלא מסך, והיינו וילון, עכ"ל. וצ"ל שהעמודים היו דקים מאד ולא נכנסו בחשבון] (פתח, עם האותות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת מזבח, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. קטרת בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בדיו ואת שמן, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. שמן המשחה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. המשכן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמן המשחה ואת קטרת הסמים בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים, ושל: הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת המסים ואת מסך, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת בדיו, ושל: בדיו ואת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בדיו ואת שמן, ושל: ואת שמן המשחה, ושל: שמן המשחה ואת, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת מסך הפתח לפתח המשכן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מזבח הקטרת, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת בדיו, ושל: בדיו ואת, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת שמן, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשיוסופי תיבות של: המשחה ואת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופיתיבות של: קטרת השמים, עם הד' אותיות וב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של:ואת מסך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הפתח לפתח המשכן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

לה:טז את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו. בדיו ואת כל, עם הג' תיבות וט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כליו את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. ואת כנו, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את מזבח העלה, ושל: מזבח העלה ואת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: לו את, ושל: את בדיו, של: בדיו ואת, ושל: כליו את, ושל: ואת כנו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את היר ואת כנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנחשת אשר לו, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הט"ז אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את מזבח העלה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בדיו ואת, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יז את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר. החצר את בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אדניה ואת מסך שער החצר, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את קלעי החצר את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואת אדניה ואת מסך שער ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את עמדיו, ושל: עמדיו ואת, במגטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ואת אדניה, ושל: אדניה ואת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אדניה ואת מסך שער, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עמדיו ואת אדניה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת אדניה, ושל: אדניה ואת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מסך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שער החצר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יח את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם. המשכן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. המשכן ואת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. החצר ואת בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יתדת המשכן ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: המשכן ואת יתדת החצר, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מיתריהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יט את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

את בגדי, רמז על אבג"ד – י', השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהם י' מיני נגינה, והכל בת' תיו בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

בגדי השרד לשרת, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). לאהרן בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הקדש לאהרן, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. לאהרן הכהן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. לכהן, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.\

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השרד לשרת בקדש בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בקדש את בגדי, ושל: את בגדי הקדש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: את בגדי הקדש לאהרן, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בגדי הקדש לאהרן בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: הכהן ואת בגדי בניו, ושל: ואת בדי בניו לכהן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: השרד לשרת בקדש, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בקדש את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את בגדי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ג תיבות ושני כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: השרד לשרת בקדש את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כ ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה. עדת בני ישראל בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויצאו כל עדת בני ישראל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עדת בני ישראל מלפני משה ע"ה לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עדת בני ישראל מלפני, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: עדת בני ישראל מלפני משה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ישראל מלפני משה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויצאו כל עדת בני, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל מלפני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל מלפני משה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כא ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת י' למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבדי הקדש. כל איש בגמטריא רבי נחמן ע"ה. איש אשר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. אשר נדבה רוחו, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. רוחו אתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. תרומת ה' בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' למלאכת אהל מועד בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבאו כל איש אשר נשאו לבו, ושל: כל איש אשר נשאו לבו וכל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: הביאו את תרומת י' בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויבאו כל איש אשר נשאו לבו, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אשר נשאו לבו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הביאו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: תרומת ה', ושל: ה' למלאכת, עם הכולל בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ה' למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר נדבה רוחו אתו, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת י' ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת י' למלאכת אהל, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: רוחו אתו הביאו את תרומת ה' בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת י' למלאכת אהל מועד, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מועד ולכל עבדתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל איש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל איש אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אשר נשאו לבו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הביאו את, עם הד' אותיוןת בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר נדבה רוחו אתו הביאו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כב ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל [איש אשר הניף תנופת זהב לה']. ס"ת גימט' תרפ"ב ע"ה (היינו תרפ"ג). וי"ל שכומז סימן על מילת תמוז, שבפתק נראה כאילו כתוב כמוז. ויש פה 16 תיבות וע"ה הרי יז.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

וטבעת, עם האותיות = נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הנשים כל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ונזם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. כל כלי זהב וכל איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש אשר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הניף תנופת זהב לה', עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הנשים כל נדיב לב, ושל: כל נדיב לב הביאו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לב הביאו חח ונזב וטבעת וכומז כל כלי זהב, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אשר הניף תנופת, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הביאו חח ונזם וטבעל וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: איש אר הניף בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: ניף תנופת זהב לה', עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: איש אשר ניף תנופת זהב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וטבעת וכומז, ושל: תנופת זהב לה', בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על הנשים כל נדיב לב הביאו חח, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב לי' בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכמז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת, עם הי"ח אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: האנשים על, ושל: על הנשים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל נדיב, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הביאו חח ונזם וטבעת וכומז בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זהב וכל איש אשר, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אשר הניף, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויבואו האנשים על הנשים – לק"מ רסד דף קיח:.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כג וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו. איש אשר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן. ושש ועזים, עם הח' אותיות וב' תיבות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועזים וערת, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. וערת אילם, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אילם מאדמים בגמטריא נ נח נ נח. מאדמים וערת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. תחשים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וערת תחשים הביאו, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תכלת וארגמן, ושל: וערת תחשים, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תחשים הביאו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתו תכלת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אתו תכלת וארגמן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: שני ושש ועזים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים, ושל: שני ושש ועזים וערת, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושש ועזים וערת אילם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מאדמים וערת תחשים הביאו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל איש אשר נמצא אתו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: שני ושש ועזים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש אשר נמצא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר נמצא אתו תכלת, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותולעת שני ושש ועזים, עם הד' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושש ועזים, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ועזים וערת, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מאדמים וערת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אילם מאדמים וערת תחשים הביאו, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כד כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו. מרים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הביאו את תרומת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תרומת י', בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.וכל אשר נמצא, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. נמצא אתו עצי ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. שטים ע"ה בגמטריא רבי נחמן. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הביאו את תרומת י', ושל: תרומת י' וכל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תרומת י' וכל אשר נמצא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונחשת הביאו, ושל: הביאו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: תרומת ה', ושל: מלאכת העבדה, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: כל מרים תרומת כסף, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אשר נמצא אתו עצי, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה, ושל: עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: כסף ונחשת בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ונחשת הביאו את תרומת י' וכל אשר נמצא ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נמצא אתו, ושל: אתו עצי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וכל אשר נמצא אתו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מרים תרומת כסף, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונחשת הביאו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה הראשי וסופי תיבות של: הביאו את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וכל אשר נמצא אתו, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אתו עצי שטים לכל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נמצא אתו עצי שטים לכל, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: מלאכת העבדה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כה וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש. חכמת לב בידיה טוו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בידיה טוו ויביאו מטוה את, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הארגמן את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שני בגמטריא רבי נחמן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת, ושל: אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: התכלת ואת הארגמן את תולעת, ושל: ואת הארגמן את תולעת השני, ושל: הארגמן את תולעת השני ואת, ושל: את תולעת השני ואת השש, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תולעת השני ואת השש, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשה חכמת לב בידיה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: תולעת השני ואת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: השני ואת השש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ואת השש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: טוו ויביאו מטוה את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל אשה חכמת, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני, בגמטריא הפתקא. אותיות היסוד של: חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשה חכמת, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וכל אשה חכמת לב, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בידיה טוו ויביאו מטוה את, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: התכלת ואת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: הארגמן את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת השש, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כו וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחמכה טוו את העזים. אתנה בחכמה טוו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בחכמה טוו את העזים ע"ה בגמטריא נון נון חית. טוו את העזים, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את, ושל: אשר נשא לבן אתנה בחמכה טוו את העזים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנשים אשר נשא לבן, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: לבן אתנה בחמכה טוו את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אתנה בחכמה טוו את העזים בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל הנשים אשר נשא, בגמרטיא נון נון חית. אותיות היסוד של: הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הי' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וכל הנשים אשר, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לבן אתנה בחמכה טוו את העזים, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים, עם הט"ז אותיות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כז והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

והנשאם, וכן 'את' ע"ה, בגמטריא ברסלב נ נח. הביאו את אבני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. השהם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השם ואת אבני המלאים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

נדבת הנשיאים את האבנים היקרות, כי ש' מתחלף באות ב', הרי מנשאים - אבנים. ואפילו בלי החילוף, הרי שן בחי' שן סלע. רש"י פז"ל אמר ר' נתן, מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים, יתנדבו צבור מה שמתנדבים, ומה שמחסרין אנו משלימין אותו, כיון שהשלימו צבור את הכל וכו' אמרו נשיאים מה עליו לעשות, הביאו את אבני השהם וכו' ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם, והנשאם כתיב, ע"כ. הנה לכאורה האבנים היו יקרים יותר מכל סכום שאר חלקי המשכן, אם לא אבן אחת, בודאי כמה אבנים. ונראה לעניות דעתי שמעולם היה מוטל על הנשיאים להביא את האבנים, וכן מדויק בלשון רש"י שכ' 'לא התנדבו תחלה', לא כתב שהתנדבו בסוף, וכן מה שכתב 'אמרו נשיאים מה עלינו לעשות', לא כתב שאמרו מה יש לנו לנדב, אלא באו לקיים מה שהיה מוטל עליהם. ובזה מיושב התמיה למה אף אחד מישראל נדב אבנים יקרות, והרי עשירים מופלגים היו בביזת הים, ועל כרחך היה להרבה מהם אבנים יקרות. אלא ודאי מעולם נדבת האבנים היה מוטל על הנשיאים. וכן באמת חנוכת המזבח שהתנדבו הנשיאים, רק הם היו יכולים להתנדב כן, אבל בהא עשו תשובה בהזדרזם לנדב.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (ויקרא ד:כב) אשר נשיא יחטא. ורש"י פירש בכמה מקומות שחטא לשון חסרון. והנה מובא מר' שמשון אסטרופוליא, ריש פרשת נח, נחש, עיקר שמו ח' על שם חיויא, רק הקב"ה צירף אליו אות נ' משם אדנ"י, ואות ש' משם שד"י, כדי שלא ירעו ולא ישחיתו עיין שם. וכן שטן, עיקר שמו ט, וש"נ כנ"ל. וזה לא הנחש ממית אלא החטא ממית, היינו הח' וט' הנ"ל. הרי יש ח' עם נ"ש, וט' עם ש"נ, אחר כך יש אותי י', ובזה היו צריכים הנשיאים לתקן, נשי"א, וכיון שנתעצלו, נחסרה הי' משמם, הרי אומר י' חטא.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה להעמיק בזה. כי אותיות ט"ח, הם הכליות, כמו שכתוב (תהלים נא:ח) הן אמת חפצת בטחות, ופרש"י אלו כליות שהן חלקות, ומנחם חברו עם כמטחוי קשת, וכן מי שת בטוחות חכמה ע"ש. ובספר יצירה, לפי נוסח הגר"א, ח' ביד ימין י' ביד שמאל, הכליא הימיני – אות ו', והכליא השמאלי – אות ט'. ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ס', שכלי הדיבור צריכים להיות סמוכים לכליות, ומבואר בתורה לח ששורש הדבור הוא הזרוע שהם חמש אצבעין שביד שמאל שהם חמשה גבורות שהם בחינת ה' מוצאות הפה. הרי שאותיות הזרוע, ח"י צריכים להיות קרובים לאותיות ו"ט של הכליות. ועל כל פנים ט"ח של בטחות, שהיא כליא, חיבור בין יד ימין לכליא השמאלי, ונשאר רק לקשר הי' של יד שמאל להו' של הכליא הימין.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ד' אותיות האלו שייכים לי"ב פשוטות (הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק) שהם כנגד הי"ב שבטים והמזלות. והנה בדור אנוש = אות ו' עם נ"ש (אות ז' לא בא בחשבון, כי אותיות זנ"ש הם מתחלפים באלף בית של אח"ס בט"ע גי"פ, ועכ"ז באנוש יש גם א', א' עם ו' הרי ז'. וכן בתיקון אות י' שהוא יד שמאל, הוא כנגד גד, בגמטריא ז), אז הוחל לקרא בשם ה (בראשית ד:כו), וזה לשון הרמח"ל בדעת תבונות סימן לו, הנה העבודי עבודה זרה היו משני מינים, המין הראשון חשבו שהקב"ה נעלה מן הדברים השפלים, ואינו מביט בהם, ויש אחרים תחתיו, הם המה כוכבי השמים וכסיליהם, שריהם וכל צבאם, שהם המשגיחים בעולם, ועל כן העמידו להם עבודות, עשו להם מזבחות, להם יזבחו ולהם יקטרו, להמשיך מהם השפעה לתועלתם, ע"כ. וזה בחי' ענוה פסולה, כאילו אנחנו לא חשובים מספיק שהשם יתברך ישגיח עלינו, ועל זה הנשיאים היו צריכים לתקן, כי נשיא הוא לשון נישא ומרומם, והם י"ב כנגד המזלות. ויש להם הי' עם נ"ש (אבל לא ביניהם, כי אות י' קדוש. ואע"פ שלקמן באנוש, הו' ביניהם, הרי על אנוש כתוב אז הוחל, הו' חל, לקרוא בשם ה'), שאות י' הוא ביד שמאל. (והידים בחי' אמונה, כמו שכתוב ויהי ידיו אמונה, והכליות בחי' בטחון כמש"כ בטחות). ולא מצינו ידים במלאכת המשכן, אבל מצינו בשלמים (שמות כט:כה) ולקחת אתם מידם, (ויקרא ז:ל) ידיו תביאנה את אשי ה'. והרי האבנים נקראים אבני מילואים, בחי' שלמים כמו שפירש רש"י ז"ל (שמות כט) שלמים לשון שלמות, שהושלם בכל, מגיד הכתוב שהמלואים שלמים, שמשימים שלום וכו'. ואבן יקרה אינה כבדה וגדולה כרוב שאר דברים המתנדבות למשכן, ויכולים להחזיקו ביד שמאל. ובזה היו מתקנים גם הו' של אנו"ש שהוא בכליא הימין. ובזה היו מכריעים גם את הח"ט לטוב. וכיון שנתעצלו נחסרה להם הי', וממילא אשר נשיא יחט"א, חסר בכל אותיות האלו, שהם כנגד הידים והכליות, כי א' הוא א'נוש שהיה צריך לתקן הו' – כליא ימין.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש להבין, ש"נ, ש' פעמים נ' בגמטריא ט"ו אלף, שהוא בחי' תרומה, אחד מארבעים, על ת"ר אלף בני ישראל, כמו שכתבו הרבה מפרשים (זקנו של החיד"א, חתם סופר, מהרי"ל דיסקין, ועוד) בענין הארבעה עשר אלף שבע מאות, שמתו במגפה של זמרי וכזבי בת צור (כזבי בגמטריא ש, כי כזב ע"ה בגמטריא ל – פעמים י', הרי ש'. וכן צור, עם הג' אותיות והכולל בגמטריא ש'). כי ביחד עם המאתים וחמישים, וחמישים מבני הבית, הרי ט"ו אלף. וכתבו הראשונים שלכאורה רוב הנגפים היו משבט ש"מעו"ן. ובספר יצירה, שמעון הוא כנגד הכליא השמאלי. ואבני שוהם, שוהם בחילוף אות ה' באות ע' באותיות אחה"ע, הרי שמעו, שהוא עיקר שם של שמעון, כי הן' אינו אלא להקטין (-כדברי המשך חכמה במקום אחר, וכן במכתב של ר' שמשון אוסטרופוליא שאומרים ערב פסח, עושה חשבון בלי הם' של מצרים). וכן 'אבנים יקרים', עם הב' תיבות והכולל בגמטריא שמעון. ועל שמעון כתוב (בראשית מט:ז) אחלקם ביעקב פרש"י אפרידם זה מזה, שלא יהא לוי במנין השבטים, והרי הם חלוקים, דבר אחר, אין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון וכו', ע"כ. חלק לשון כליות, שעל כן הם נקראים טחות כמו שהבאתי מרש"י. ולכן גם לוי, אותיות ל-יו, כי ט"ח של הכליות הם אותיות כנגד ימין ימין וכליא שמאל, וי"ו הם אותיות כנגד יד שמאל וכליא ימין (י"ו בחינת אי"ה). וזה לשון נשיא, נש – שהוא בחי' תרומה על הת"ר אלף כנ"ל, י"א, ועוד י"א כמותו.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן נתנאל בן צוער משבט יששכר הוא השיאן עצה (רש"י במדבר ז:יח), השיאן דייקא אותיות נשיא. ולכן הוא הקריב ביום השני. היינו אע"פ שהוא השיאן העצה, לא הקריב ראשון, אלא דייקא ביום השנ"י, לתקן שנ"י. כי יששכר הוא כנגד הכליא הימין, בספר יצירה. .

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו עיקר התיקון אינו אלא על ידי רבינו הקדוש נב"ש.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ל וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְקוָֹ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן-אוּרִ֥י בֶן-ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

משה אל בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר משה אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. בני ישראל ראו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. בני ישראל ראו קרא י', עם הח"י אותיות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. ראו קרא ה' בשם בצלאל בן, בגמטריא י' פעמים נ נח, ע"ה.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: משה אל בני ישראל ראו קרא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ישראל ראו קרא י', בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: ישראל ראו קרא י' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הסופי תיבות של: בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה בגמטריא רב נחמן. הסופי תיבות של: בן אורי בן חור למטה יהודה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ראו כי קרא ה' בשם בצלאל – לקמ"ת סז דף ל:.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

לה:לג ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

לה:לה מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

לו:א ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן י' חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה י'. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואהליאב וכל איש חכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשר נתן ה' חכמה בהמה – שיחות הר"ן טו.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ג ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר. אליו עוד נדבה בבקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ד ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כט והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

לז:א ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו. אמתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ו ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה. אמתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

לז:י ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו. אמתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ג ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת. כל כליו עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

פקודי

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כא אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן. המשכן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אשר פקד על, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. העדת אשר, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. משה עבדת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. איתמר בן, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הלוים ביד איתמר בן אהרן, עם הה' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פקודי המשכן משכן העדת אשר בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבותש: המשכן משכן העדת אשר פקד בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על פי משה עבדת הלוים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ביד איתמר בן אהרן הכהן בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: פי משה עבדת הלוים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: העדת אשר פקד על פי, ושל: פקד על פי משה עבדת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: אשר פקד על פי, ושל: פקד על פי משה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פקודי המשכן, ושל: המשכן משכן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: משכן העדת אשר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר פקד בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כב ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה י' את משה. אורי בן חור, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובצלאל בן אורי בן חור, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. ובצלאל בן אורי בן חור למטה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בן חור למטה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. למטה יהודה עשה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יהודה עשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אשר צוה ה', עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהודה עשה את כל אשר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אשר צוה י' את משה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה, במגטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חור למטה יהודה עשה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: למטה יהודה עשה את, ושל: צוה ה' את משה, ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: את כל אשר בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אורי בן חור למטה, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: יהודה עשה את כל אשר צוה, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בן חור למטה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יהודה עשה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' את משה, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כג ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש. השני ובשש, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: למטה דן חרש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ובארגמן ובתולעת השני ובשש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ובתולעת השני ובשש בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואתו אהליאב בן, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: חרש וחשב ורקם בתכלת, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: אחיסמך למטה דן חרש וחשב, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בן אחיסמך למטה, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: ובארגמן ובתולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כד כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. התנופה, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תשע ועשרים בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות, ושל: זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נוחמן מאומן. הסופי תיבות של: מלאכת הקדש ויהי, ושל: ועשרים ככר ושבע מאות, ושל: ככר ושבע מאות ושלשים, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שקל בשקל הקדש בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ככר ושבע מאות ושלשים שקל שבקל הקדש ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע, ושל: למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: מאות ושלשים שקל בשקל, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל הזהב העשוי למלאכה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מלאכת הקדש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב התנופה תשע, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תשע ועשרים ככר ושבע, בגמרטיא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ועשרים ככר ושבע מאות, ושל: ככר ושבע מאות ושלשים, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מאות ושלשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כה וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פקודי העדה מאת ככר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מאת ככר ואלף ושבע, ושל: ככר ואלף ושבע מאות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואלף ושבע מאות, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וחמשה ושבעים שקל בשקל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מאות וחמשה ושבעים בשקל הקדש, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: מאות וחמשה ושבעים שקל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פקודי העדה מאת ככר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מאת ככר ואלף, עם הג' תיבות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כו בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. מחצית, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הקדש לכל, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לכל העבר, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. לכל העבר על, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. מבן עשרים שנה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לשש בגמטריא נון נון חית. לשש מאות בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלף ושלשת, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לכל העבר על הפקדים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מבן עשרים שנה ומעלה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הפקדים מבן עשרים שנה ומעלהלשש מאות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחצית השקל בשקל הקדש בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: השקל בשקל הקד, ושל: בשקל הקדש לכל, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש, עם הי"ב אותיות, בגמרטיא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: שנה ומעלה לשש מאות, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: עשרים שנה ומעלה לשש מאות, בגמטריא רבנו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ומעלה לשש מאות אלף, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלף ושלשת אלפים וחמש ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: אלפים וחמש מאות וחמשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הקדש לכל העבר על הפקדים מבן, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שנה ומעלה לשש מאות אלף בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות, עם הט"ו אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בקע לגלגלת מחצית השקל, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הפקדים מבן עשרים שנה, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ומעלה לשש מאות, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלף ושלשת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושלשת אלפים וחמש, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וחשמ מאות, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאות וחמשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כז ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן. ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ככר הכסף ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הכסף לצקת בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את אדני בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הפרכת, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. מאת אדנם, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אדנים למאת הככר בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אדנים למאת הככר ככר, עם הט"ז אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אדנים למאת הככר ככר לאדם, עם הכ' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש, ושל: מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את אדני הקדש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: לצקת את אדני הקדש, ושל: את אדני הקדש ואת, ושל: הקדש ואת אדני הפרכת, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי מאת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מאת ככר הכסף, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמ מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לצקת את אדני הקדש, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: הקדש ואת בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת אדני, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אדני הפרת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אדנים למאת הככר ככר לאדן, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי מאת, אותיות אמת. כי שקר אין לו רגלים, ואילו האדנים היו הרגלים לקרשים, ושני אדנים לכל קרש, בחי' קושטא קאי, וכן אות ר' מתחלף עם אות ט' באותיות א"ל ב"ם, הרי קרש – קשט דברי אמת. וכן אדנים, כמו שם אדנ"י שהיא מידת הדיבור הקדוש. ועיין בבעל הטורים שמאה אדנים כנגד מאה ברכות בכל יום. ואיתא בליקוטי מוהר"ן תורה נד ז"ל והברכות הם בחינת אמת, כמו שכתוב (ישעיה סה) המתברך בארץ יתברך באלקי אמן, ע"כ.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

הנה השם ל' של ע"ב שמות או"ם, שפירשנו שהוא נגד התחלת האומה של אברהם אבינו, אברהם אותיות בר מאה. או"ם, ו"ם קרשים של המשכן, ועוד ד' של הפרכת מרומז בהא', כי אלף הוא רקיע המבדיל בין מים למים (ליקוטי מוהר"ן תנינא א:ט) בחינת פרכת. והרי או"ם עם הג' אותיות בגמטריא נ'. והרי או"ם בגמטריא מאה ע"ה (והנה, א' פעמים ו' פעמים ם' (=ת"ר) בגמטריא ג' אלפים שש מאות. ונחשוב את הג' אלפים לג' מאות אלפים. ונוסף השם הל"א של ע"ב שמות שלאחריו – לכ"ב – ל' פעמים כ' פעמים ב' בגמטריא אלף מאתים, ביחד אלף ח' מאות. והרי (פסוק כה) כסף פקודי העדה מאת ככר = ג' מאות אלפים, ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל, והוא כ"ה פחות מהחשבון הנ"ל, כי כ"ה רמז להקלבון שהוא א' מכ"ד של חצי שקל).

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

[בתיבת נח, רבינו לימד (ליקוטי מוהר"ן קיב) שהתיבה היא התיבות של התפלה, והאמת שלהם בא מהחלון או מאבן טוב, כי שם היו בתוך המים הזידונים, ואילו כאן, אמת מארץ תצמח].

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

לאחר שזכיתי לכתוב חידוש זה, ביום חמישי קראו לי לתורה בעליה שני – 'כל הזהב', כי לא היה שם כהן, בפסוקים של החידוש, וכן קרה לי כמה וכמה פעמים ב"ה שקוראים לי לעלות לתורה על הפסוקים שחידשתי בהם – ואפילו בכהאי גוונא שזה עלייה ששייך לכהן או ללוי. ולכאורה זה על דרך שרבינו גילה בתורה לא:ו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה לפעל איזהו פעלה אינו אלא על ידי נקדות הכסף, אין להם שום תנועה אלא על ידי נקדות שנעשה על ידי הכסופין וכו' וכו' אזי בודאי חסד ואהבה מתגלה והשתוקקות נתגלה, שהם הנקדות, אזי 'תורה יבקשו מפיהו' אזי אותיות התורה בעצמן מבקשים ממנו שידבר אותם כדי שיהיה להם נקודות ונפשות, עכ"ל.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד השגחה גדולה, זה עכשיו השגתי ספר ניצוצי שמשון, ליקוט של תורת ר' שמשון מאסטרופוליא ז"ל והערות שנדפסו על תורתו, והתחלתי ללמדו מהתחלה, ושם (עמ' ו') מביא זוהר פרשת פקודי על הפסוק הנ"ל וז"ל ואת קדמאה דאורייתא אתפליג לשבע מאה ושבעים וחמשה לכל סטר וכו'. היינו תשע"ה (775 = תשע"ה = 9) נהורין המתנוצצים מספירת חכמה [כי אות א' בחינת חכמה, וזה פירוש הפסוק, ואת האלף, היינו אות אלף, שמתנוצצין ממנה, שבע מאות וחמשה ושבעים, עכ"ל לענינינו עיין שם.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה פלא, למה המספר תשע"ה חשוב ט', כמבואר שם באריכות שיש סוד גדול בזה?! ונלע"ד בפשיטות שכולם יודעים אחד הוא אלקינו שבשמים ובארץ. והרי אלקים בגמטריא פ"ו, והרי פ"ו חשוב א'. והרי ט' פעמים פ"ו, ע"ה בגמטריא תשע"ה!

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

ומעניין לראות המנין, א' הוא אלקים.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

ב' פעמים פ"ו בגמטריא יעקב (צריכים להוסיף י' – פעמיים ה' אותיות אלקים, או ה' אותיות מנצפ"ך כמבואר ביחודים של האריז"ל).

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

ג' פעמים פ"ו. ע"ה בגמטריא גרון, והוא גלות מצרים, כמובא מהאריז"ל.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

ד' פעמים פ"ו. ע"ה בגמטריא משה, כמובא.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

ה' פעמים פ"ו, בגמטריא ת"ל שנות השעבוד שנגזר בברית בין הבתרים.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה את הסדר. יש יעקב שירד למצרים – הגרון, ואז יש משה שעבר את הת"ל שנה.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

ו' פעמים פ"ו, בגמטריא, תפלה, ואתחנן ע"ה.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

ז' פעמים פ"ו, בגמטריא תר"א – שש מאות אלף שנכנסו לארץ.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

ח' פעמים פ"ו, תרפ"ח, והוא המספר עם הכולל של תרפ"ז – הגמטריא של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג. מספר מאד חשוב בכל ספרי הקבלה, מובא בליקוטי מוהר"ן תורה ב', והוא השנה התרפ"ב שסבא קיבל את הפתק של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

ט' פעמים פ"ו – הוא ע"ה תשע"ה כנ"ל. והוא בגמטריא, רבי נחמן בן שמחה, עם הי' אותיות של נחמן בן שמחה (וכן עם ב' כוללים בגמטריא, נחמן נחל נובע מקור חכמה). והנה בספר הנ"ל מיד אחר כך מביא לפרש שחומש ויקרא מתחיל עם פסוק בן ט' תיבות כנגד הפרחים שבמנורה. ובטעם הדבר י"ל כי הקרבנות של חומש ויקרא הם לריח ניחוח בחי' פרחים. וכן על עסקי כהונה פרח מטה אהרן.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

וחומש בראשית מתחיל עם פסוק בן ז' תיבות כנגד קנה המנורה, וי"ל כי הכל מתחיל מבראשית ומשם יפרדו לז' קנים.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

חומש שמות מתחיל עם פסוק בן י"א תיבות כנגד הכפתורים. כפתור, עם הה' אותיות בגמטריא 711, שהוא ענין הקטרת, כי ז' סממנים נזכרים בפירוש, ועוד ד' להשלים י"א בריבוי לשון סמים. וכן הקטרת הקטרת תלוי בהטבת הנרות הרי ז' מול י"א. וכן קטרת עם ב' כוללים (לפי כללי האבולפיה, כל ב' אותיות יש כולל, ומצינו הרבה פעמים בכתבי האריז"ל) בגמטריא תשי"א (וכן נון חית מם נון ע"ה). כי ענין י"א הוא העלאת הניצוצי קדושה משעבודם בהקליפות. ולכן שמות בגמטריא קטרת אהל ע"ה. כי י"א סממנים בקטרת, וי"א יריעות באהל המשכן. וזה ענין הכפתורים שמרמזים על גלגל החוזר, שבני ישראל ירדו למצרים ועלו.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא – כנ"ל.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

במדבר – שבע עשר תיבות ועם הכולל כגובה המנורה י"ח טפחים, ויש מ"ד י"ז טפחים ולא צריך הכולל. וזה גובה השיעור קומה שכלל ישראל השיגו במדבר. ושם כתוב ואתם הדבקים בי"א חיי"ם כולכם היום. וכל ענין סדר המחנה של בני ישראל בחי' ח"י עולמים כמבואר ביחוד היראה לרמח"ל.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

דברים – כ"ב תיבות נגד הגביעים. דברים הוא משנה תורה, שייך לכל הכ"ב אותיות. ובדברים יש את השירה, והשירה אינה אלא על היין, בחי' הגביעים.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

י' פעמים פ"ו – בגמטריא פלשתים – והארכנו על זה במקומו.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כח ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. וחמשה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. המאות וחמשה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ושבעים עשה, עם הט' אותיות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. וצפה ראשיהם, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשה ווים לעמודים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת האלף ושבע, ושל: האלף ושבע המאות, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תביות שלף המאות וחמשה ושבעים עשה ווים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וצפה ראשיהם וחשק, עם הג' אותיות, בגמרטיא נחמן. הסופי תיבות של: ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וצפה ראשיהם וחשק אתם בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וחשק אתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ושבע המאות וחמשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המאות וחמשה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וצפה ראשיהם וחשק, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וחשק אתם ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם, עם הכ' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל וצפה ראשיהם, של עמודים, מהן. שבכלן כתיב וצפה ראשיהם וחשקיהם כסף, עכ"ל. והרא"ם וגור אריה פרשו שאין לפרש 'וצפה ראשיהם' של הווים, שהרי הווים בעצמם היו עשויים מכסף, עיין שם. ובשנת תשפ"ג בשבת כמה שעות אחרי שלמדתי זאת, נזמן לי ללמוד משנה ממסכת כלים (יג:ד) המעצד והאזמל והמפסלית והמקדח שנפגמו טמאים, נטל חסומן, טהורין, ופירש הרע"ב ז"ל ניטל חיסומן, בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקרדום ובחודו של מקדח נותנים ברזל טוב ונחשב, אצאל"ו בלע"ז, וחוסמין פיהן בו כדי שיהא חד לחתוך יפה, וזה קרוי חיסומן, ע"כ.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כט ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וארבע מאות שקל בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: התנופה שבעים ככר ואלפים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שבעים ככר ואלפים וארבע מאות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וארבע מאות שקל בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ונחשת התנופה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: התנופה שבעים, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ונחשת התנופה שבעים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ונחשת התנופה שבעים ככר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ל ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח. את אדני בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. פתח, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אדני פתח, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אדני פתח אהל מועד ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת מזבח, עם התיבות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת כל כלי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בה את אדני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ויעש בה את אדני פתח אהל, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בה את אדני פתח אהל מועד בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תבות של: אדני פתח אהל מועד ואת מזבח, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מועד ואת מזבח, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את אדני פתח אהל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. וכן אותיות היסוד של: הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את אדני, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אהל מועד ואת, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מזבח, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מזבח הנחשת, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופיתיבות של: לו ואת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל כלי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

כח:לא ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. המשכן ע"ה בגמרטיא רבינו נחמן. ואת אדני החצר, עם הי"א אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. סביב ואת, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. החצר ואת בגמטריא נון חית מם נון. החצר ואת כל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המשכן ואת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. החצר סביב בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: החצר סביב ואת אדני שער החצר בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: החצר ואת כל, ושל: כל יתדת החצר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יתדת החצר סביב, עם הג' אותיות והכולל, במגטריא נ נח. אותיות היסוד של: אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אדני החצר בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: סביב ואת אדני שער, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שער החצר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יתדת המשכן ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל יתדת החצר בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

לט:א ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה י' את משה. עשו בגמטריא רבינו נ נח. לאהרן בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. כאשר צוה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: השני עשו בגדי שרד בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והרגמן ותולעת השני עשו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ותולעת השני עשו, ושל: ויעשו את בגדי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: שרד לשרת בקדש בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שרד לשרת בקדש ויעשו, ושל: את בגדי הקדש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: הקדש אשר לאהרן, עם הג' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הקדש אשר לאהרן כאשר בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר, ושל: הקדש אשר לאהרן כאשר צוה ה', בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: התכלת והארגמן ותולעת השני עשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: השני עשו בגדי שרד בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: עשו בגדי שרד לשרת בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי, עם הט' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שרד לשרת בקדש ויעשו, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר, וכן של: בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והארגמן ותולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בגדי שרד לשרת, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשרת בקדש ויעשו, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויעשו את, ושל: את בגדי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשיוסופי תיבות של: אשר לאהרן, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הקדש אשר לאהרן, בגמטריא הפתקא. הראשי וסופי תיבות של: י' את, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ב ויעש את האפד זהב זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. את האפד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן. ושש משזר, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב תכלת וארגמן, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעש את האפד בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויעש את האפד זהב, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: את האפד זהב, ושל: האפד זהב תכלת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: האפד זהב תכלת וארגמן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שני ושש משזר, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: וארגמן ותולעת שני ושש משזר בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: זהב תכלת וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויעש את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: את האפד, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ג וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב. וקצץ, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הארגמן ובתוך תולעת השני, ושל: תולעת השני ובתוך השש, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמומן.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירקאו את פחי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בתוך התכלת ובתוך הארגמן, ושל: התכלת ובתוך הארגמן ובתוך, של: ובתוך הארגמן ובתוך תולעת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הסופי תיבות של: ובתוך תולעת השני ובתוך השש, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את פחי הזהב וקצץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את פחי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פתילם לעשות, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לעשות בתוך, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ובתוך הארגמן ובתוך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: התכלת ובתוך הארגמן, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: השש מעשה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: השש מעשה חשב, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ד כתפת עשו לו חברת על שני קצותיו חבר. עשו בגמטריא רבינו נ נח. עשו לו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. חברת על בגמטריא נון חית מם נון. לו חברת על, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. שני בגמטריא רבי נחמן. על שני, עם האותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. קצותיו חבר בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשו לו חברת, ושל: לו חברת על, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של:חברת על שני קצותיו חבר, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כתפת עשו, ושל: לו חברת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: שני קצותיו חבר בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו חברת על שני, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לו חברת על שני קצותיו בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שני קצותיו חבר, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ה וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה. אפדתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא כמעשהו זהב בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן. ושש משזר, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. משזר, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. משזר כאשר, עם התיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כאשר צוה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ע"ה בגמטריא ברסבל נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וחשב אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת ע"ה בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש, ושל: שני ושש משזר כאשר, ושל: ושש משזר כאשר צוה ה', בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ושש משזר כאשר, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משזר כאשר צוה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וחשב אפדתו, ושל: אפדתו אשר, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אפדתו אשר עליו בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אפדתו אשר עליו ממנו, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שני ושש משזר, עם הג' אותיות בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שני ושש משזר כאשר, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אפדתו אשר עליו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וחשב אפדתו אשר עליו בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ו ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. השהם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אבני השהם, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. חותם על בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. שמות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שמות בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות, עם הז' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעשו את אבני, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ויעשו את אבני השהם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבותש ל: זהב מפתחת פתוחי חותם, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: פתוחי חותם על שמות בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: את אבני השהם מסבת משבצת, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: זהב מפתחת פתוחי חותם על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן אומן. הראשי תיבות של: מפתחת פתוחי חותם על שמות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויעשו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את אבני, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את אבני השהם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: השהם מסבת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משבצת זהב מפתחת פתוחי, עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חותם על בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על שמות בני בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שמות בני ישראל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ז וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה י' את משה. לבני ישראל בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. כאשר צוה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. י' את משה, עם הט' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על כתפת האפד אבני זכרון, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ע"ה בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה ה' את, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה ה' את, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישם אתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אבני זכרון לבני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אבני זכרון לבני ישראל כאשר בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: על כתפת האפד אבני זכרון, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אבני זכרון לבני בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אבני זכרון לבני ישראל בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה י' את משה, עם הכ"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ח ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שני בגמטריא רבי נחמן. ושש משזר, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. משזר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמנ חמן מאומן. החשן מעשה, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב תכלת וארגמן, עם הג' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעש את החשן, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תביות של: את החשן מעשה חשב כמעשה אפד בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אפד זהב תכלת וארגמן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ותולעת שני ושש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: וארגמן ותולעת שני ושש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מעשה חשב כמעשה אפד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד של: כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: שני ושש משזר, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. אותית היסוד של: תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויעש את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: את החשן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: וארגמן ותולעת, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושש משזר, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויעש את החשן מעשה חשב, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

לט:טו ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור. ויעשו על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

לט:כד ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר. ויעשו על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

לט:כז ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו. ארג לאהרן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

לט:לא רש"י כתב: ולפי דרך קשירה ארבעה חוטים היו, ומעלה מקום פחות משנים אי אפשר עד כאן לשונו. ומעולם היה צריך עיון גדול אצלי, שהרי בודאי יכולים לעשות את כל הקישורים הדרושים עם חוט אחד ארוך, לקשור זה לזה, ולהמשיך לקשור עוד דבר וכו'. ולכאורה צריכים לדחות שאחר כל קשירה נחשב כמו חוט חדש.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

לט:לג וַיָּבִ֤יאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה אֶת-הָאֹ֖הֶל וְאֶת-כָּל-כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו (בריחו) בְּרִיחָ֖יו וְעַמֻּדָ֥יו וַֽאֲדָנָֽיו.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

אל משה בגמטריא רבינו נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. קרסיו, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויביאו את המשכן אל משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחיו ועמדיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויביאו את המשכן אל משה – לק"מ ב:ו דף ב..

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

מ:י ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים. והיה המזבח קדש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יח וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת-הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת-אֲדָנָ֔יו וַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת-קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת-בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת-עַמּוּדָֽיו.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

משה את, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. המשכן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. וישם את, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אדניו וישם את קרשיו, ושל: את קרשיו ויתן את, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקם משה את המשכן ע"ה, ושל: ויתן את אדניו וישם, ושל: וישם את קרשיו ויתן, ושל: ויתן את בריחו ויקם, בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקם משה את המשכן – לק"מ ב:ו דף ב., ע דף פז..

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כט ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה י' את משה. פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

מ:לד וַיְכַ֥ס הֶֽעָנָ֖ן אֶת-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת-הַמִּשְׁכָּֽן.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

הענן את אהל מועד, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. המשכן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויכס הענן את אהל מעוד וכבוד י' מלא, וכן של: הענן את אהל מועד וכבוד י' מלא את המשכן, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה', בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וכבוד ה' מלא את המשכן – לק"מ ע דף פז..

</div>



# ספר ויקרא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/18/

# ספר ויקרא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/18


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

א:א ויקרא אל משה וידבר י' אליו מאהל מועד לאמר. ויקרא אל משה, ס"ת לאה, בחי' הזיווג של לאה בבחי' ציפורה אשתו, בחי' שירה, וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר, סופי תיבות כל הפסוק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והראשי תיבות בגמטריא הוי"ה נחמן. וידבר י' אליו מאהל מועד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם. כי יקריב, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי יקריב מכם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. יקריב מכם קרבן לי' מן הבהמה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מן הבהמה, וכן: הבהמה מן, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הבהמה מן הבקר ומן, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. מן הבקר ומן הצאן, בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות. את קרבנכם, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של דבר אל בני ישראל, ידב"א ראשי תיבות ישראל דוב בער אודסר. הראשי תיבות של: מן הבקר ומן הצאן תקריבו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מכם קרבן לי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הבקר ומן הצאן תקריבו בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואמרת אלהם אדם כי יקריב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי יקריב מכם קרבן לה' ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: קרבן לה' מן, וכן של: מן הבהמה מן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר, ושל:לה' מן הבהמה מן הבקר ומן, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבתו של: הצאן תקריבו את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ומן הצאן תקריבו את קרבנכם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: הבקר ומן הצאן תקריבו את, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לי' מן, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לי' מן הבהמה מן הבקר, עם הי"ד אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דבר אל בני ישראל ואמרת, עם הי' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ואמרת אלהם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמרת אלהם אדם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קרבן לה' מן הבהמה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לי' מן הבהמה, עם הב' כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מן הבקר בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבמה מן הבקר ומן, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מן הבקר ומן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הבהמה מן הבקר ומן הצאן, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני י. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אם עלה, עם התיבות, בגמטריא נחמן. עלה קרבנו מן, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אהל מועד יקריב, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. לרצנו, בגמטריא רבינו נ נח. אתו לרצנו, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו לרצנו לפני י', עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קרבנו מן הבקר, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מן הבקר זכר תמים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: קרבנו מן הבקר זכר תמים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: זכר תמים יקריבנו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תמים יקריבנו אל פתח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יקרבינו אל פתח אהל מועד יקריב, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קרבנו מן הבקר זכר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מן הבקר זכר תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני ה' ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אל פתח אהל מועד יקריב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מועד יקריב אתו לרצנו לפני, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תמים יקריבנו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תמים יקריבנו אל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מועד יקריב אתו לרצנו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו. וסמך ידו, עם התיבות, בגמטריא נחמן. ידו על ראש, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. על ראש העלה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. על ראש העלה ונרצה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בו לכפר עליו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ידו על ראש העלה, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידו על ראש העלה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ידו על ראש העלה, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: ונצרה לו לכפר עליו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו, עם ז' תיבות וי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה ושחט את בן הבקר לפני י' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד. ושחט את בן, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בן הבקר ע"ה בגמטריא רבי נחמן. י' והקריבו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. י' והקריבו בני בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הכהנים את הדם, בגמטריא פתק. את הדם, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את הדם על, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הדם על, בגמטריא נחמן ע"ה. הדם על המזבח סביב אשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פתח, עם הג' אותיות, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושחט את בן הבקר לפני י' והקריבו בני אהרן, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן הכהנים את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכהנים את הדם וזרקו, ושל: הדם וזרקו את הדם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וזרקו את הדם על המזבח סביב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: הבקר לפני י' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לפני י' והקריבו בני, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אהרן הכהנים את הדם ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: סביב אשר פתח בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: סביב אשר פתח אהל מועד בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הדם על המזבח סביב אשר פתח בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר פתח, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ושחט את בן הבקר לפני י' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ושחט את, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את בן, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את בן הבקר לפני, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הכהנים את הדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את הדם על, עם הו' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: על המזבח סביב אשר, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אשר פתח, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: סביב אשר פתח, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה. והפשיט, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. והפשיט את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אתה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את העלה ונתח, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונתח אתה לנתחיה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש. בני אהרן הכהן אש, עם הד' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אש על, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. אשר על המזבח, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. על האש בגמטריא רבנו נחמן. אש על המזבח וערכו עצים על ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עצים על האש, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונתנו בני אהרן הכהן אש, בגמטריא רבינו נחמן. הסופ תיבות של: אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וערכו עצים על האש בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אהרן הכהן, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אהרן הכהן אש, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הכהן אש על בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הכהן אש על המזבח וערכו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח, ושל: בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכ' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על, עם הח' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח. וערכו בני אהרן הכהנים בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הפדר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. על האש בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר על האש אשר על ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על, ושל: בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהרן הכהנים את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הראש, ושל: הראש ואת, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: אשר על האש אשר על בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וערכו בני אהרן הכהנים את, עם הה' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר על האש אשר על המזבח, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני אהרן הכהנים, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הכהנים את הנתחים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הנתחים את הראש, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את הראש, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: הראש ואת, וכן של: ואת הפדר אל, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של:ך ואת הפדר על העצים, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר על האש אשר, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח לי'. ירחץ במים והקטיר הכהן ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. והקטיר הכהן את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. את הכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הכהן את עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. ריח ניחוח ע"ה בגימטריא מוהר"ן, בחי' התוכחה של השיר פכש"מ שנותן ריח טוב. עלה אשה ריח ניחוח בגמטריא נון חית מם נון. עלה אשה, עם הו' אותיות בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. המזבחה עלה אשה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה אשה ריח ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשה ריח ניחוח לי', עם הד' אותיות בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח לי' בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: במים והקטיר הכהן את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופםי תיבות של: וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכהן את הכל המזבחה עלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המזבחה עלה אשה ריח ניחוח לי', בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: את הכל המזבחה עלה אשה ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ירחץ במים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יחרץ במים והקטיר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: במים והקטיר הכהן את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הכהן את הכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עלה אשה ריח, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח לי', עם הכ"ב אותיות וב' כוללים, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

א:י ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו. ואם מן הצאן, עם הג' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. קרבנו מן, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הכשבים בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. מן הכשבים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הצאן קרבנו מן הכשבים או, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מן הצאן קרבנו, ושל: הצאן קרבנו מן, ושל: קרבנו מן הכשבים, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הצאן קרבנו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: זכר תמים יקריבנו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מן הצאן קרבנו, ושל: הצאן קרבנו מן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מן העזים לעלה זכר בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: העזים לעלה זכר תמים בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים, עם הי' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים, ושל: מן הצאן קרבנו מן הכשבים או, ושל: הצאן קרבנו מן הכשבים או מן, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: הצאן קרבנו מן הכשבים או, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מן הצאן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מן הכשבים או, ושל: הכשבים או מן, ושל: או מן העזים, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מן העזים לעלה זכר בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תמים יקריבנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העזים לעלה זכר תמים יקריבנו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני ה' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב. ושחט אתו על ירך, עם הי"ב אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתו על ירך, עם הח' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ירך המזבח, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. על ירך המזבח צפנה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. י' וזרקו בני, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הכהנים את דמו על המזבח, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את דמו על ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. את דמו, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. דמו על המזבח, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. דמו על המזבח סביב בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ירך המזבח צפנה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: צפנה לפני י' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: צפנה לפני י' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני י' וזרקו בני בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: אהרן הכהנים את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכהנים את דמו על המזבח סביב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: את דמו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני י', בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: המזבח צפנה לפני ה', בגמטריא נ נח. אותיות היסוד שלף י' וזרקו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: וזרקו בני אהרן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לפני י' וזרקו בני אהרן הכהנים בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: וזרקו בני אהרן הכהנים בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: צפנה לפני י' וזרקו בני אהרן הכהנים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתו על ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: על ירך המזבח, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המזבח צפנה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: המזבח צפנה לפני בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בני אהרן הכהנים, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הכהנים את דמו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את דמו על המזבח סביב בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: הכהנים את דמו על המזבח סביב בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: לפני י' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: לפני י' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על, עם הט' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לפני י' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על, עם הי"ח אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח. אתו, וכן: ואת, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. פדרו עם הד' אותיות בגמרטיא ברסלב. ואת פדרו, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וערך הכהן בגמטריא רבינו נ נח. וערך הכהן אתם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אתם על העצים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. על האש בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתם על העצים אשר על, ושל: אשר על האש אשר על, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לנתחיו ואת, ושל: ואת ראשו, ושל: ראשו ואת, ושל: ואת פדרו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אשר על האש אשר על בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת פדרו וערך הכהן אתם על, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונתח אתו לנתחיו ואת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: אתו לנתחיו ואת ראשו בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: ואת ראשי ואת פדרו וערך ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואת פדרו וערך הכהן אתם, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: הכהן אתם על העצים אשר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על העצים אשר על האש, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אשר על האש אשר על המזבח, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: על העצים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת פדרו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח לי'. והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. במים והקריב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. את הכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. המזבחה עלה הוא אשה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. ריח ניחח בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח לי' בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: הוא אשה ריח ניחח לי' בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: במים והקריב הכהן את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח לה' בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המזבחה עלה הוא אשה ריח, ושל: עלה הוא אשה ריח נחח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: עלה הוא אשה ריח ניחח לי' בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והכרעים ירחץ, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הכהן את הכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עלה הוא אשה ריח בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד ואם מן העוף עלה קרבנו לי' והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. והקריב מן התרים, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בני היונה את, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. את קרבנו בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עלה קרבנו לי' והקריב מן התרים או מן בני, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: העוף עלה קרבנו לי' והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: מן בני היונה את קרבנו בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בני היונה את קרבנו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מן העו עלה קרבנו לה' והקריב, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: עלה קרבנו לה' והקריב מן התרים בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מן בני היונה את ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: או מן בני היונה את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: לי' והקריב מן התרים או מן ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: העוף עלה קרבנו לי' והקריב, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מן העוף עלה קרבנו לי' והקריב, ושל: העוף עלה קרבנו לי' והקריב מן, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קרבנו לי' והקריב, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: או מן בני, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: היונה את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח. ונמצה דמו על קיר המזבח ע"ה בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קיר המזבח, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: המזבח ומל את ראשו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המזבח ומלק, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אל המזבח ומלק את ראשו והקטרי המזבחה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמןמאומן. הסופי תיבות של: ראשו והקטיר המזבחה ונמצה, ושל: והקטיר המזבחה ונמצה דמו בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והקטיר המזבחה ונמצה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצא דמו על, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל המזבח ומלק את ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הכהן אל המזבח ומלק את ראשו בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה, עם הכ' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו, עם הי"א אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן. והסיר, עם האותיות בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. בנצתה, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. והשליך אתה, עם הט' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן. קדמה בגמטריא נחמן ע"ה. דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן. קדמה אל מקום, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתה אצל המזבח קדמה אל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אתה אצל המזבח קדמה אל מקום, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והסיר את מראתו בצתה והשליך, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל ע"ה במגטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והסיר את מראתו בנצתה והשליך, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: בנצתה והשליך אתה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: אתה אצל המזבח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: המזבח קדמה אל מקום הדשן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את מראתו בנצתה והשליך אתה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אצל המזבח קדמה, ושל: המזבח קדמה אל, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח לי'. לא יבדיל והקטיר בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתו הכהן המזבחה בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הכהן המזבחה על העצים אשר, עם הכ' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האש עלה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. על האש בגמטריא רבנו נחמן. ריח ניחח בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על האש עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: האש עלה הוא אשה ריח, עם הה' אותיות בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הוא אשה ריח ניחח לי' בגמטריא רפ"ו כנ"ל. הראשי תיבות של: האש עלה הוא אשה ריח ניחח לי' בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יבדיל והקטיר אתו הכהן בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח לה' ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר, ושל: בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: עלה הוא אשה ריח ניחח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: העצים אשר על האש עלה הוא, ושל: על האש עלה הוא אשה ריח, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בכנפיו לא יבדיל והקטיר בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אתו הכהן המזבחה על העצים בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: העצים אשר על האש עלה הוא אשה, עם הז' תיבות וי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עלה הוא אשה ריח ניחח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי-תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיקוָֹ֔ה סֹ֖לֶת יִֽהְיֶ֣ה קָרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֨יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ונפש כי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. כי תקריב, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. תקריב קרבן, עם הט' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. קרבן מנחה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי' סלת, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ויצק עליה שמן, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. ונתן עליה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. ונתן עליה לבנה, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תקריב קרבן מנחה לי' סלת, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: כי תקריב קרבן מנחה לי' סלת יהיה קרבנו, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: קרבנו ויצק, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונפש כי תקריב קרבן מנחה לי' סלת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי תקריב קרבן מנחה לה' סלת יהיה קרבנו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן, ושל: קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תבות של: קרבנו ויצק, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עליה שמן ונתן, ושל: שמן ונתן עליה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לה' סלת יהיה קרבנו בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: תקריב קרבן מנחה לה' סלת יהיה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחנה לי' סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תקריב קרבן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: קרבן מנחה לי' סלת יהיה, עם הה' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: קרבן מנחה לי' סלת יהיה קרבנו בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: קרבן מנחה לי' סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה, עם הו' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ונפש כי תקריב. לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו, ע"כ.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

נפש כי תקריב, אותיות: קין, כשוף, ברית. כי אלו שלושה אין מנחתם רצוי: קין, כשוף (-כמבואר בספרים, עיין למשל בספר ברית אברהם למהר"א אזולאי, שהיו מזבחים ומקטירים לכחות עליונות לצורך הכשוף, ודרש שם סמיכות הפרשיות, מכשפה לא תחיה, כל שוכב (בלעם) זובח לאלהים יחרם), ברית (-כמו שפסק הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות ג:ב שאין מקבלים מנכרי – שאינו בן ברית – מנחות, כדעת רבי עקיבא במנחות עג:, ולדעת ר' יוסי הגלילי שם י"ל כמו שכתוב שמות לד:יב-טו השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ וכו' כי את מזבחתם תתצון וכו' פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו).

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לי'. אל בני אהרן, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הכהנים וקמץ, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח. הכהנים וקמץ משם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הכהנים וקמץ משם מלא, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. וקמץ משם מלא קמצו מסלתה, עם הי"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. מסלתה ומשמנה על, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ומשמנה על, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לבנתה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והקטיר הכהן את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. המזבחה אשה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח. ריח ניחח בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והביאה אל בני אהרן הכהים וקמץ משם מלא, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: המזבחה אשה ריח נחח לי' בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לי' ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לי' ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: כל לבנתה והקטיר הכהן בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את אזכרתה המזבחה אשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: הכהנים וקמץ משם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אהרן הכהנים וקמץ משם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: קמצו מסלתה, ושל: על כל לבנתה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לבנתה והקטיר הכהן את, ושל: והקטיר הכהן את אזכרתה, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: את אזכרתה המזבחה אשה ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לי' ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והביאה אל בני אהרן, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני אהרן הכהנים, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מלא קמצו ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הכהן את בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי י'. המנחה, בגמטריא נ נח. לאהרן בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. מאשי, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי י', בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ולבניו קדש, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מן המנחה לאהרן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: מן המנחה לאהרן ולבניו קדש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי ה' בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והנותרת מן המחנה לאהרן, בגמטריא הפתקא. הראשי וסופי תיבות של: המנחה לאהרן ולבניו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ולבניו קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאהרן ולבניו קדש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולבניו קדש קדשים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תקרב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. קרבן מנחה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. מאפה תנור, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. חלות מצת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמן, ראשי תיבות, מורינו נחמן בן שמחה. בשמן ורקיקי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכי תקרב, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: מנחה מאפה תנור סלת חלות, ושל: מאפה תנור סלת חלות מצת, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: סלת חלות מצת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות מ שחים בשמן, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: מצות משחים בשמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תקרב קרבן מחנה מאפה, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ורקיקי מצות, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תקרב קרבן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: תנור סלת חלות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. הראשי וסופי תיבות של: בלולת בשמן, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ורקיקי מצות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה. המחבת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ואם מנחה על המחבת, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. קרבנך, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמן, ראשי תיבות מורינו נחמן בן שמחה. בלולה בשמן ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המחבת קרבנך, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מנחה על המחבת קרבנך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: המחבת קרבנך סלת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: סלת בלולה בשמן מצה תהיה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: סלת בלולה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מנחה על, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מנחה על המחבת, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על המחבת קרבנך, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של:קרבנך סלת, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: בלולה בשמן מצה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מצה תהיה, עם הד' אותיות וב' תיבות בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא. אתה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויצק עליה שמן מנחה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: עליה שמן מנחה הוא ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: פתים ויצקת עליה שמן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פתות אתה, ושל: ויצקת עליה, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ויצקת עליה שמן ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פתות אתה פתים, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פתות אתה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה. ואם מנחת, עם הז' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמן, ראשי תיבות מורינו נחמן בן שמחה. קרבנך, ראשי תיבות: כבוד קדושת רבינו נחמן ברסלבר.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: סלת בשמן תעשה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מנחת מרחשת קרבנך, ושל: מרחשת קרבנך סלת, ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: סלת בשמן תעשה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) שלף ואם מנחת מרחשת קרבנך ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואם מנחת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קרבנך סלת, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: מרחשת קרבנך סלת בשמן, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בשמן תעשה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לי' והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח. והבאת את, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. המנחה, בגמטריא נ נח.המנחה אשר יעשה מאלה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. את המנחה אשר יעשה מאלה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. מאלה לי' והקריבה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והקריבה אל ע"ה בגמטריא רבי נחמן. אל הכהן והגישה אל המזבח, עם הי"ט אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעשה מאלה לי' והקריבה אל הכהן והגישה אל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את המנחה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את המנחה אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן והגישה, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: את המנחה אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר יעשה מאלה, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: מאלה לי' והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח, עם הח' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של:והבאת את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. האשי וסופי תיבות של: והבאת את המנחה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: את המנחה אשר יעשה, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לי' והקריבה אל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לי' והקריבה אל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המנחה אשר יעשה מאלה לי' והקריבה אל, עם הז' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המנחה אשר יעשה מאלה לי' והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח, עם הי"א תיבות וכ"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח לי'. המנחה, בגמטריא נ נח. המזבחה אשה ריח ניחח לי', עם הכ"א אותיות וה' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. המנחה את אזכרתה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. המנחה את אזכרתה והקטיר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ריח ניחח, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המזבחה אשה ריח ניחח לי' בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח לי', בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הכהן מן המנחה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מן המנחה את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: המנחה את, ושל: את אזכרתה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניח בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והרים הרכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מן המנחה את אזכרתה והקטירא המזבחה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד שלף המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח לי', עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הכהן מן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המנחה את אזכרתה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והקטיר המזבחה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ע"ה בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: אשה ריח, עם התיבות, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר, עם הז' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה, עם הז' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה, עם הז' תיבות וי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי י'. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא כל המנחה אשר תקריבו לי' לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לי'. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג וְכָל-קָרְבַּ֣ן מִנְחָֽתְךָ֘ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹקֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל-קָרְבָּֽנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

תמלח, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב. מלח ברית אלקיך, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. מעל מנחתך על ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. מעל מנחתך על כל, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. קרבנך, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכל קרבן מנחתך במלח, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: תשבית מלח ברית אלקיך מעל, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וכל קרבן מנחתך במלח, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ברית אלקיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לק"מ כג:ב דף לה..

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לי' לחטאת. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני י' אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד. הדם ישפך אל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יט ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה. כל חלבו ירים ממנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כ ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם. כן יעשה לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כג או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה. דמו ישפך אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כו ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו. כל חלבו יקטיר המזבחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ל ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח. דמה ישפך אל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לד ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח. דמה ישפך אל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

אם לוא יגיד, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ושמעה קול אלה, ושל, קול אלה והוא, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

(בהקדמה לספר דברים אחדים על שבועת העדות הרחבתי דיבור על זה בס"ד).

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה, לשון הפסוק צ"ב שמשמע שהנפש כבר חטא, או שהחטא הוא ששמעה קול אלה, ובאיזה חטא מדובר, הלוא כל החטא הוא רק המבואר בסוף הפסוק – אם לא יגיד, ואילו בפסוק משמע שכבר חוטא מראש. ונראה שכאן רמז למה שידוע מהבעל שם טוב שכל הנגעים שאדם רואה בחוץ הם בגלל שהוא בעצמו לקוי בזה, וזה מש"כ נפש כי תחטא, שהוא לקוי באיזה ענין, וזה גרם שיראה ממש אותו ענין בעיניו וישביעו אותו להעד עליה.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונפש כי תחטא – לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם. או בנבלת (ג' פעמים), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא. המזבח חטאת הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו. יעשה עלה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב וֶֽהֱבִיאָהּ֘ אֶל-הַכֹּהֵן֒ וְקָמַ֣ץ הַכֹּהֵ֣ן | מִ֠מֶּ֠נָּה מְל֨וֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת-אַזְכָּֽרָתָהּ֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְקוָֹ֑ה חַטָּ֖את הִֽוא.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

והביאה אל הכהן וקמץ, בגמטריא רבינו נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אזכרתה, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. והקטיר המזבחה על, בגמטריא רבי נחמן מאומן, ובגמטריא רב נחמן בן פיגא ע"ה. אשי בגמטריא רב נ נח ע"ה. אשי ה' חטאת הוא, עם הי"ד אותיות וד' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וקמץ הכהן – לק"מ נד:ה דף סב..

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טו נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי י' והביא את אשמו לי' איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טז ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו. חטא מן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יח והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה. או מצא אבדה וכחש בה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כה ואת אשמו יביא לי' איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו. את אהרן ואת, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בניו לאמר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בניו לאמר זאת, עם הג' תיבות בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואת בניו לאמר זאת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הוא העולה על מוקדה על המזבח, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. על מקודה על המזבח כל הלילה, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עד הבקר ואש המזבח, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואש המזבח, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב, ו:ה ואש "המזבח תוקד בו" בגמטריא פתקא, והוא ענין מה שאמר רבינו אמר הקדוש וכן כתב בפתק הקדוש: האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, ויש כמה אזהרות בתורה לא תכבה אש המערכה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: זאת תורת העלה הוא העלה על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: תורת העלה הוא העלה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הבקר ואש המזבח תוקד, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: צו את, ושל: ואת בניו, ושל: תורת העולה הוא, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבת של: צו את אהרן, ושל: אהרן ואת בניו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צו את אהרן, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: את אהרן ואת בניו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: העלה על מקודה, ושל: המזבח תוקד בו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: תורת העלה הוא העלה על מקודה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד, עם הט"ו אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: צו את אהרן, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: צו את אהרן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: את אהרן, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן ואת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת בניו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תורת העלה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: על מוקדה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תוקד בו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המזבח תוקד, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל צו את אהרן, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות, אר"ש ביותר צריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס, עכ"ל. שים לב כי צ"ו בגמטריא ג' פעמים ל"ב. ועיין בספר יצירה ו:ד תלי בעולם כמלך על כסאו, גלגל בשנה כמלך במדינה, לב בנפש כמלך במלחמה, ע"ש. וצל"ם הוא ה"פ לב, הצ' מכוסה, ל"מ מקיפים.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח. ולבש הכהן מדו בד, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את הדשן בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בד ומכנסי בד ילבש, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. תאכל האש, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. האש את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. האש את העלה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. המזבח ושמו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הדשן אשר תאכל, ושל: אשר תאכל האש, ושל: תאכל האש את, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח, ושל: תאכל האש את העלה על המזבח ושמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ילבש על בשרו והרים בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ולבש הכהן מדו בד, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי ב ילבש על בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והרים את הדשן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והרים את הדשן אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: הדשן אשר תאכל האש בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: האש את, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האש את העלה על המזבח ושמו אצל, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האש את העלה על המזבח, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ורים את הדשן אשר תאכל, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: בשרו והרים את הדשן אשר, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: בד ילבש על בשרו והרים את, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: האש את, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: ולבש הכהן בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הכהן מדו בד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו, ושל: בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בשרו והרים את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן הראשי וסופי תיבות של: את הדשן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תאכל האש את העלה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור. ופשט את בגדיו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אחרים והוציא בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. את הדשן בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. מקום טהור בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ופשט את בגדיו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: את בגדיו ולבש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: את בגדיו ולבש בגדים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את בגדיו ולבש בגדים אחרים בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ולבש בגדים אחרים והוציא את, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחרים והוציא את הדשן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הדשן אל מחוץ למחנה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ופשט את בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את בגדיו, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ולבש בגדים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בגדים אחרים והוציא את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את הדשן אל, עם הג' תיבות והוכלל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מקום טהור, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מחוץ למחנה אל מקום טהור, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים. והאש על המזבח תוקד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. תוקד בו לא, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בו לא תכבה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בו לא תכבה ובער, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. תכבה ובער עליה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ובער עליה הכהן עצים, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. עליה הכהן עצים בבקר ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. עצים בבקר בבקר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המזבח תוקד בו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תכבה ובער, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: עליה הכהן עצים בבקר בבקר, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: והאשר על המזבח לא תכבה ובער, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, ושל: המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה, בגמטריא רבנו נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הסופי תיבות של: וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבים השלמים, עם הי"א אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המזבח תוקד בו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בו לא תכבה ובער, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הכהן עצים בבקר בבקר ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: הכהן עצים בבקר בבקר וערך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה, עם הט"ז אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תוקד בו, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המזבח תוקד, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והאש על, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: המזבח תוקד בו לא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בו לא תכבה ובער עליה הכהן, עם הו' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה, עם הו' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בבקר בבקר וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי, עם הח' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עליה העלה והקטיר, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. אש תמיד תוקד על המזבח לא, עם הי"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פמעים והכולל. תוקד על המזבח לא, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. תמיד תוקד על, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על המזבח לא, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אש תמיד תוקד על המזבח לא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על המזבח לא תכבה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אש תמיד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: תמיד תוקד, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המזבח לא תכבה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: על המזבח לא תכבה, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תוקד על המזבח לא, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז וזאת תורה המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני י' אל פני המזבח. המנחה, בגמטריא נ נח. המנחה הקרב אתה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הקרב אתה בני, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן. בני אהרן לפני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת תורה המנחה. עמש"כ בערך מנחה, על הקרבן מנחה.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וזאת תורת המנחה הקרב, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"א אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני, בגמרטיא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תורת המנחה הקרב אתה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: אתה בני אהרן לפני, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אתה בני אהרן לפני ה', אם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: אתה בני אהרן לפני י' אל פני המזבח, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תורת המנחה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: אתה בני אהרן לפני בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אהרן לפני י', עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פני המזבח, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה לי'. והרים ממנו, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה, עם הכ"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. המנחה (פעמיים), בגמטריא נ נח. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המנחה ומשמנה, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ואת כל הלבנה, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הלבנה אשר על ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הלבנה אשר על, עם הי' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת כל הלבנה אשר על, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אשר על המנחה ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. על המנחה והקטיר, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. והקטיר המזבח ריח ניחח, עם הי"ח אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המזבח ריח ניחח, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. ריח ניחח אזכרתה לה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ניחח אזכרתה ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אזכרתה בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: המזבח ריח ניחח אזכרתה לי' בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטרי המזבח ריח ניחח אזכרתה לי' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משני תיבות האחרונות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מג' תיבות האחרונות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מד' תיבות האחרונות, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בקמצו מסלת המנחה ומשמנה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מסלת המנחה, ושל: ומשמנה ואת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והקטיר המזבח ריח ניחח, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אזכרתה לי', בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ומשמנה ואת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הלבנה אשר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל הלבנה אשר על, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המנחה והקטיר, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח, עם הי"ב אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ט והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה. ממנה יאכלו אהרן ובניו, עם הי"ח אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. יאכלו אהרן ובניו, עם הט"ו אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. ובניו מצות תאכל, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. תאכל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. במקום קדש בחצר אהל מועד, עם הי"ט אותיות וה' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. קדש בחצר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קדש בחצר אהל, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בחצר אהל מועד בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד בגמטריא הפתק. הראשי תיבות של: אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: במקום קדש בחצר אהל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: קדש בחצר אהל מועד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והנותרת ממנה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו, ושל: ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופיתיבות של: יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ובניו מצות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אהרן ובניו מצות, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והנותרת ממנה יאכלו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובניו מצות, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תאכל במקום קדש בחצר, עם הב' כוללים, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קדש בחצר אהל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. הראשי וסופי תיבות של: קדש בחצר אהל מועד יאכלוה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם. תאפה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן. אתה מאשי, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם, עם הכ"ח אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פמעים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' כוללים. מאשי, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. קדשים הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הוא כחטאת וכאשם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. כאשם, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תאפה חמץ חלקם, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תאפה חמץ חלם נתתי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: חמץ חלקם נתתי אתה מאשי ע"ה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קדשים הוא, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תאפה חמץ חלקם נתתי, ושל: חמץ חלקם נתתי אתה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אתה מאשי קדש קדשים, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתה מאשי קדש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תאפה חמץ חלקם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: חלקם נתתי, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חמץ חלקם, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אתה מאשי קדש בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: קדש קדשים הוא, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבינו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כחטאת וכאשם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יא כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי י' כל אשר יגע בהם יקדש. כל זכר, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. זכר בבני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אהרן יכלנה חק, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חק, בגמטריא נ נח. אהרן יאכלנה חק עולם, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית. בבני אהרן יאכלנה חק עולם, עם הה' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. לדרתיכם, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מאשי, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מאשי י', בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. יגע בהם יקדש, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם, ושל: חק עולם לדרתיכם מאשי, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: חק עולם לדרתיכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: אכלנה חק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יאכלנה חק עולם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי ה', ושל: זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי ה' כל, ושל: בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי ה' כל אשר, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לדרכתיכם מאשי ה' כל אשר יגע בהם יקדש, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל זכר בבני אהרן, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי י', בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מאשי י' כל אשר יגע ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם, עם הח' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי י' כל, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ד תיבות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בהם יקדש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר יגע בהם יקדש, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. הראשי וסופי תיבות של: מאשי י' כל אשר יגע בהם יקדש ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יג זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לי' ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב. זה קרבן אהרן, עם הי' אותיות, בגמטריא נון נון חית. זה קרבן אהרן ובניו, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ובניו אשר יקריבו לי', עם הי"ט אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לי' ביום המשח, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. ביום המשח אתו, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. המשח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מחציתה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אהרן, ושל: קרבן אהרן ובניו אשר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לי', בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לי' ביום המשח אתו עשירת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: האפה סלת מנחה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד, בגמטריא פתקא. הראשי תיבות של: ובניו אשר יקריבו לי' ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: זה קרבן אהרן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יקריבו לה' ביום המשח אתו עשירת ע"ה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אתו עשירת האפה סלת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו עשירת הפאה סלת מנחה ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובניו אשר יקריבו לי' ביום המשח, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: ביום המשח אתו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: המשח אתו, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: המשח אתו עשירת האפה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד של: אתו עשירת האפה סלת, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אותיות היסוד של: סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: זה קרבן אהרן, ושל: קרבן אהרן ובניו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ובניו אשר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אשר יקריבו בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לי', עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המשח אתו עשירת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתו עשירת האפה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מנחה תמיד מחציתה בערב, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחה פתים תקריב ריח ניחח לה'. עמש"כ בערך מנחה, על קרבן מנחה, והמחבת והטיגון.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

על מחבת, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בשמן ראשי תיבות מורינו נחמן בן שמחה. תעשה מרבכת תביאנה תפיני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ריח ניחח, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ריח ניחח לי', עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פתים תקריב ריח, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פמעים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על מחבת בשמן תעשה מרבכת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: על מחמת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי תיבות של: פתים תקריב ריח ניחח לי', בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחבת בשמן תעשה, ושל: בשמן תעשה מרבכת, ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: תביאנה תפיני מנחת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על מחבת בשמן תעשה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תביאנה תפיני מנחת – אותיות נ נח!

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מחבת בשמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בשמן תעשה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תביאנה תפיני, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: תקריב ריח ניחח לה' בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טו והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם לי' כליל תקטר. מבניו, בגמטריא נ נח. חק, בגמטריא נ נח. אתה בגמטריא רבנו נחמן. אתה חק עולם לי' כליל, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. תקטר ע"ה בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המשיח תחתיו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתה חק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אתה חק עולם, ושל: חק עולם לה', עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: חק עולם לה' כליל תקטר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מבניו יעשה אתה, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: יעשה אתה חק עולם לי', עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תחתיו מבניו יעשה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לה' כליל תקטר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם לה' כליל, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טז וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. וכל מנחת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. וכן מנחת כהן ע"ה בגמטריא נון נון חית. כהן כליל תהיה, בגמטריא הפתק. כהן כליל תהיה לא תאכל, עם הה' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. כהן כליל תהיה לא, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. כליל תהיה לא, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. תהיה לא, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. לא תאכל, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכל מנחת כהן כליל תהיה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחנת כהן כליל תהיה לא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבותל של: וכל מנחת כהן, עם הו' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כליל תהיה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כליל תהיה לא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא תאכל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יח דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני י' קדש קדשים הוא. אל אהרן ואל בניו לאמר זאת, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ואל בניו לאמר, בגמטריא רבינו נ נח. ואל בניו לאמר זאת ע"ה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. תשחט העלה תשחט החטאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים. החטאת לפני י' קדש קדשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. לפני י' קדש קדשים הוא, עם הה' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. קדשים הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זאת תורת החטאת במקום אשר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אשר תשחט העלה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: העלה תשחט, ושל: תשחט החטאת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה ע"ה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: אשר תשחט העלה תשחט החטאת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: קדשים הוא, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: החטאת לפני י' קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: י' קדש קדשים הוא ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני י' קדש קדשים הוא, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני י' קדש קדשים הוא, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. הסופי תיבות של: תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט, ושל: החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: החטאת לפני ה' ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. הסופי תיבות של: תשחט העלה תשחט החטאת לפני ה' קדש קדשים, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: החטאת לפני ה' קדש קדשים, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לפני ה' קדש קדשים הוא, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל אהרן ואל בניו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני י' קדש קדשים, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תשחט החטאת, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: קדש קדשים הוא, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: דבר אל אהרן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: החטאת לפני י', עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופיתיבות של: לפני י' קדש ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יט הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד. הכהן המחטא אתה, עם הג' תיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אתה בגמטריא רבנו נחמן. בחצר אהל מועד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. תאכל בחצר, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה יאכלנה במקום, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הכהן המחטא אתה יאכלה במקום קדש תאכל בחצר, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכהן מחטא אתה, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אתה יאכלנה במקום, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תאכל בחצר אהל מועד, עם הד' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: יאכלנה במקום קדש, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגע. אשר יגע ע"ה בגמטריא הפתק. כל אשר יגע בבשרה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. ואשר יזה מדמה, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. ואשר יזה מדמה על הבגד, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. תכבס במקום קדש, עם הג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבגד אשר יזה עליה תכבס, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: יגע בבשרה ויקש ואשר יזה בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של:בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר, ושל: יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תביות של: ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: עליה תכבס במקום קדש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יקדש ואשר יזה מדמה, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ואשר יזה מדמה על, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום, ושל: ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר יגע, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר יגע בבשרה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד, ושל: יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר יזה עליה, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יזה עליה תכבס, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן,ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עליה תכבס בקמום, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: עליה תכבס במקום קדש, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מדמה על, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על הבגד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אשר יזה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כא וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים. וכלי חרש אשר ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. תבשל בו, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם בכלי בגמטריא נ נח ע"ה. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף, עם הכ"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים. ומרק ושטף, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכלי חרש אשר תבשל בו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וכלי חרש אשר תבשל בו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבותש ל: חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תבשל בו ישבר ואם בכלי, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואם בכלי נחשת בשלה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בשלה ומרק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: נחשת בשלה ומרק ושטף – אותיות הפתק. הסופי תיבות של: נחשת בשלה ומרק ושטף במים, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חרש אשר תבשל בו ישבר ואם, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: בכלי נחשת בשלה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: נחשת בשלה ומרק ושטף במים, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר תבשל, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בכלי נחשת, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נחשת בשלה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תבשל בו ישבר ואם, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: תבשל בו ישבר ואם בלי, עם הה' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים, עם הט"ז אותיות וח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואם בכלי נחשת בשלה ומרק, עם הי' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כב כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא. כל זכר, עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. זכר בכהנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן. יאכל אתה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן. אתה, בא"ת בש"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. זכר בכהנים יאכל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. כל זכר בכהנים יאכל ע"ה בגטריא ליקוטי מוהר"ן. זכר בכהנים יאכל אתה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אתה קדש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. קדשים הוא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יאכל אתה קדש קדשים הוא, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: זכר בכהנים יאכל אתה קדש, עם הה' אותיות בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתה קדש קדשים הוא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יאכל אתה קדש, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בכהנים יאכל אתה קדש, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זכר בכהנים יאכל אתה קדש, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כג וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף. יובא מדמה, בגמטריא נ נח. לא תאכל, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא תאכל באש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אהל מועד לכפר בקדש לא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: לכפר בקדש לא תאכל, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וכל חטאת אשר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל, עם הי' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: בקדש לא תאכל באש, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי יבות של: לא תאכל באש, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבת של: בקדש לא תאכל באש תשרף, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא, וכן של: חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל, וכן של: אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וכל חטאת אשר יובא מדמה, עם הי' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל, עם הו' תיבות וי"ב אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל, עם הז' תיבות וי"ד אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מדמה אל אהל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: באש תשרף, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בקדש לא תאכל באש, עם הד' תיבות וח' אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של:: יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש, עם הכ' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. הראשי וסופי תיבות של: יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא, עם הח' תיבות וט"ז אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מועד לכפר בקדש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ז:א וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא. האש קדש, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קדשים הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: האשם קדש, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תורת האשם קדש קדשים הוא, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: האשם קדש קדשים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: קדש קדשים הוא, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב. את האשם, עם התיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. האשם ואת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואת דמו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ואת דמו יזרק, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. יזרק על, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. יזרק על המזבח, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יזרק על המזבח סביב, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את האשם ואת דמו יזרק על המזבח, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: דמו יזרק על המזבח סביב, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישחטו את העלה ישחטו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ישחטו את, ושל: ואת דמו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: העלה ישחטו את האשם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: דמו יזרק, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואת דמו יזרק על המזבח סביב, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: דמו יזרק על המזבח, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: את האשם ואת דמו יזרק על המזבח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הסופי תיבות של: את העלה ישחטו את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ישחטו את האשם ואת דמו יזרק ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר ישחטו, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישחטו את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את העלה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישחטו את האשם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: האשם ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. והראשי וסופי תיבות של: ואת דמו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יזרק על, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואת דמו יזרק על, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: את האשם ואת דמו יזרק על, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב. ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. כל חלבו יקריב ממנו, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. ואת החלב המכסה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הקרב, עם התיבות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ממנו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את האליה, ושל: האליה ואת, ושל: המכסה את, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופםי תיבות של: האליה ואת החלב המכסה את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ממנו את האליה ואת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: כל חלבו יקריב ממנו את האליה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של: החלב המכסה את הקרב, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל חלבו יקריב, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ממנו את האליה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את האליה, ושל: המכסה את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: האליה ואת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת החלב, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את האליה ואת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

תודה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. משחים, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. וסלת בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם על תודה יקריבנו והקריב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מצות משחים בשמן, ושל: משחים בשמן וסלת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אם על תודה יקרבינו, אם על דבר הודאה, על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא וכו', עיין שם. ונדמה לי שכן הוא לשון חז"ל בכל מקום על ד' אלו, וצ"ב דבשלושה תיאר רק הסכנה, ומאי שנא מהאחרון שתיאר הסכנה שהיה חולה, וגם את הנס שנתרפא. ויש לומר דיש חילוק גדול ביניהם, כי הג' ראשונים הסכנה אינה בגוף האדם אלא מסביבו, ולכן נקט רק את תואר הסכנה, וכיון שתעבור אותה סביבה, ניצל. מה שאין כן חולה, הסכנה בגוף האדם, והצלתו כאשר תבוא לו רפואה.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה היה מקום לחלק ולומר שהיכא שהאדם חולה רק מצד הסביבה, כגון אוירה שמזקת לו וכמו אלגריות allergies, שגורם לו חולאת, ושוב נטהר האוירה, לא תהיה זו בכלל חולה ונתרפא [אכן יתכן שזה יהיה נחשב בתוך אחד מהשלושה ודו"ק]. אכן אפילו אם צדקנו בטעם חילוק הלשון, כן הוא באופן כללי, אבל מן הסתם כל חולי תהיה נכלל אפילו כאשר החולי אינו אלא מבחוץ כנ"ל, ולא תהיה נפקא מינה להלכה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יד והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לי' לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה. השלמים לו יהיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כא ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר לי' ונכרתה הנפש ההוא מעמיה. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ל ידיו תביאינה את אשי ה' את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני י'.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

את אשי ה' את, עם הי"א אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אתו תנופה לפני ה', בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יביאנו את החזה להניף, ושל את החזה להניף אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י ד"ה את אשי ה' כתב ז"ל וכשנותנו ליד הכהן המניף נמצא החזה למעלה והחלב למטה, ע"ש וק"ק דבדיבור הראשון כז"ל ידיו תביאינה וגו' שתהא יד הבעלים מלמעלה והחלב והחזות נתונין בה, ויד הכהן מלמטה ומניפן, ע"כ. הרי מבואר לכאורה שלא נתנו ליד הכהן המניף אלא ליד הבעלים, ויד הכהן המניף מתחתיו. וי"ל.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לד כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל. מזבחי שלמיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג ואת כל העדה הקהל אל פת"ח אהל מועד. פתח עם הג' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' תורה סו - פי שנים).

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו. את האפד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כח ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא לי'. ויקטר המזבחה על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלאים הם לריח ניחח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לא ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו. ואת הלחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

שמיני

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א ויהי ביום השמיני קרא משה לאהן ולבניו ולזקני ישראל.

</div>



# פרשת שמיני - שהוא שמיני למילואים והוא ראש חודש ניסן, יום הולדת של רבינו נחמן בן שמחה. וכידוע (חיי מוהר"ן וכוכבי אור) שרבינו בבחי' בינה, שהיא הספירה השמיני, וכן שמיני הוא אותיות ימי נ"ש - נחמן (בן) שמחה. ובו ביום הוקם המשכן ונטל עשר עטרות - בחי' עשרה מיני נגינה שגילה רבינו. גם שמיני מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע, כי הנ', זה שיר פשוט - נ, הש' - שי"ן - שנים - כפול - נח (גם ביידיש, שין זה לשון ח"ן), מ' זה משולש - נח'מ', י' - מרובע שא'ב'ג'ד' עולים לעשרה - לי'. ועוד י' זה מאומן - אור נאצל עליון כתר עלאה. גם שמיני, אותיו שמי נ"י - נחמן יצחק (שרבינו גילה שיצחק זה השם שלו). ויש בזה עוד הרבה רמזים כמובן, ואשאיר לכם רק שאלה אחת, מ"י שנ"י?

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/19/

# פרשת שמיני - שהוא שמיני למילואים והוא ראש חודש ניסן, יום הולדת של רבינו נחמן בן שמחה. וכידוע (חיי מוהר"ן וכוכבי אור) שרבינו בבחי' בינה, שהיא הספירה השמיני, וכן שמיני הוא אותיות ימי נ"ש - נחמן (בן) שמחה. ובו ביום הוקם המשכן ונטל עשר עטרות - בחי' עשרה מיני נגינה שגילה רבינו. גם שמיני מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע, כי הנ', זה שיר פשוט - נ, הש' - שי"ן - שנים - כפול - נח (גם ביידיש, שין זה לשון ח"ן), מ' זה משולש - נח'מ', י' - מרובע שא'ב'ג'ד' עולים לעשרה - לי'. ועוד י' זה מאומן - אור נאצל עליון כתר עלאה. גם שמיני, אותיו שמי נ"י - נחמן יצחק (שרבינו גילה שיצחק זה השם שלו). ויש בזה עוד הרבה רמזים כמובן, ואשאיר לכם רק שאלה אחת, מ"י שנ"י?

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/19


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שמיני ראשי תיבות של החמשה צדיקים שהורו לעם ישראל דרך עבודת השם, כפי המסורה בברסלב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ש – שמעון בר יוחאי, מ – משה רבינו, י – יצחק לוריא האריז"ל, נ – נ נח נחמ נחמן מאומן, י – ישראל בעל שם טוב. ורבינו הקודש כולל כל הצדיקים, ולכן יום השמיני ראש חודש ניסן וכו' השמיני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן וככל מש"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וי"הי ביום השמיני" עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (כאילו כתיב וינ נח נחמ נחמן מאומן) הרי שאותו יום החשוב של שמיני למילואים שבו הוקם המשכן ונמשח והיה השראת השכינה, היה לגמרי בבחינת נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה אותו היום היה ראש חודש ניסן, ודרש דרש משה למה נשרף שעיר עזים לחטאת של ראש חודש, שהוא בחי' תשובה, שעיר בגמטריא פתק, עזים בגמטריא קכ"ז בחי' חיי שרה, שהיא השיר פשוט כפול משולש מרובע. ואהרן ענה למשה (ויקרא י:יט) הן היום הקריבו את – סופי תיבות נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, חטאתם ואת עולתם לפני – סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ה' ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה', סופי תיבות נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ג' פעמים רצופים נ נח נחמ נחמן מאומן בסופי תיבות! וישמע משה וייטב בעיניו (פסוק כ), בעיניו בגמטריא נחמן. כי התשובה הסופית זה יהיה רק על ידי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן שנולד בראש חודש ניסן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

השמיני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. השמיני קרא משה, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. משה לאהרן, בגמטריא נון נון חית ע"ה. לאהרן בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. משה לאהרן ולבניו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, עם הכ"ב אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ביום השמיני קרא ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ביום השמיני קרא משה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השמיני קא משה, עם הג' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: השמינ קרא משה לאהרן, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קרא משה, עם התיבות, בגמטירא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאהרן ולבניו לזקני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל – לק"מ ע על התורה פז:.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ב ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני י'. קח, בגמטריא נ נח. ויאמר אל אהרן קח לך ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר אל אהרן קח לך עגל, עם הו' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אל אהרן קח לך עגל, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עגל בן בקר בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בן בקר בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בן בקר לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא נון נון חית. לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). לעלה תמימם והקרב, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. והקרב לפני, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר אל אהרן קח, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לך עגל בן בקר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לחטאת ואיל לעולה תמימם, ושל: לעלה תמימם והקרב לפפני, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהרן קח לך עגל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ה', עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: בקר לחטאת ואיל, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ משם י', התיבה האחרונה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני י', עם הי"ג אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לעלה תמימם והקרב, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תמימם והקרב לפני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן בקר לחטאת, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: עגל בן בקר לחטאת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן בקר לחטאת ואיל לעלה, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בקר לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

קח לך עגל, פרש"י ז"ל להודיע שמכפר לו הקדוש ברוך הוא על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה, עכ"ל. לפי זה צע"ק מה שגילה האריז"ל (ספר הגלולים פל"ה) אהרן הכהן נתגלגל בעלי הכהן, ועון עבודה זרה הוא בסקילה, לכן נפל מעל הכסא ותשבר מפרקתו (שמואל א:ד:יח - כענין הכתוב (שמות לב:ב) פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם, שמן הטוב, ושם כתב עוד רמז במש"כ שם במיתת עלי, ויהי כהזכירו את ארון האלקים ויפל מעל כסא, שזה רמז לשבירת הלחות אשר היו בסבתו, אכן באמת שאול כבר חטף והציל הלחות). אחר כך נתגלגל בעזרא הספר שהיה גם כן כהן ונתתקן על ידו, ע"כ. ועכ"פ רואים מדברי האריז"ל בעצמו שלא היה מספיק לתקנו אפילו בקבלת העונש מלא, כי היה עוד צריך להתתקן על ידי עזרא. ועוד יש להתחשב שמא היה חייב מכמה בחינות, וכאן בפרשת שמיני קיבל כפרה על שגרם להחטיא את בני ישראל, אכן משמעות רש"י שזה היה להכשירו לכל עבודתו, שיהיה עובד זכאי. ולפי הדיוק שהבאתי מהשמן טוב י"ל שבמיתת עלי קיבל תיקון על אסיפת הזהב, מה שעוד לא היה מעשה ע"ז מצד אהרן, ולכן מפאת זו עדיין חשוב זכאי, ועל עיקר עשיית העגל קיבל כפרה עם העגל, ואח"כ בעלי הכהן קיבל תיקון על אסיפת הזהב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין ברש"י פסוק ז ז"ל קרב אל המזבח, שהיה אהרן בוש וירא לגשת, אמר לו משה למה אתה בוש, לכך נבחרת, עכ"ל. ולכאורה אהרן כבר קיבל את המסר הנ"ל שבציווי זו השם יתברך מראה שמכפר לו על מעשה העגל, ולכן משה רבינו שאל אותו למה אתה בוש [ואולי יש לדחות שרק עכשיו אהרן קיבל את המסר]. וקשה שהרי מבואר מהאריז"ל שאהרן עדיין היה צריך כמה גלגולים להתקן, ולכן ודאי היה לו סיבה להיות בוש. וצריכים לדחות שמשה רבינו הסביר לו שעל זה לא היה לו להיות בוש עכשיו, כי לכך נבחר.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה. קחו שעיר בגמטריא רבי נחמן מברסלב. קחו שעיר עזים בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. וכבש בני שנה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בני שנה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בני ישראל תדבר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: שעיר עזים לחטאת ועגל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בני שנה תמימם ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני ישראל תדבר לאמרו קחו שעיר עזים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות שלף ישראל תדבר לאמרו קחו שעיר עזים לחטאת, ושל: תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. הסופי תיבות של: וכבש בני שנה שתמימם לעלה, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועגל וכבש בני שנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו, עם הו' אותיות, במגטריא נ נח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל תדבר לאמר קחו שעיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: קחו שעיר עזים לחטאת, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: שעיר עזים לחטאת ועגל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לחטאת ועגל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לחטאת ועגל וכבש בני ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וכבש בני שנה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: שנה תמימם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: שנה תמימם לעלה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד ושור ואיל לשלמים לזבח לפני י' ומנחה בלולה בשמן כי היום י' נראה אליכם. איל לשלמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לשלמים, עם הו' אותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לזבח לפני, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. ומנחה בגמטריא נ נח ע"ה. י' ומנחה בלולה בשמן כי, בגמטריא נון נון חית. בשמן, ראשי תיבות, מורינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לשלמים לזבח לפני י' ומנחה בלולה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושור ואיל לשלמים לזבח לפני ה' ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ושור ואיל לשלמים לזבח לפני ה' ומנחה בלולה בשמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופםי תיבות של: בלולה בשמן כי היום, ושל: בשמין כי היום ה', עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בלולה בשמן כי היום י', עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואיל לשלמים, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לשלמים לזבח, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לזבח לפני י' ומנחה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ומנחה בלולה בשמן כי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי היום י' נראה, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ה ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני י'. אשר צוה משה אל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר צוה משה אל פני אהל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל, עם הח' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. פני אהל מועד ויקרבו כל העדה, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל העדה ויעמדו לפני י', בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקחו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: פני אהל מועד ויקרו כל העדה ויעמדו לפני, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו, עם הי"ג אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקחו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את אשר צוה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את אשר צוה משה, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויקחו את אשר צוה משה אל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אהל מועד ויקרבו כל העדה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מועד ויקרבו על, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו ויאמר משה זה הדבר אשר צוה י' תעשו וירא אליכם כבוד י'. ויאמר משה זה הדבר אשר צוה י' תעשו וירא, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. משה זה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. הדבר אשר צוה י' תעשו וירא אליכם כבוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. אשר צוה י', עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. י' תעשו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. וירא אליכם כבוד י', בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר משה זה הדבר אשר צוה בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: י' תעשו וירא בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הדבר אשר צוה י' תעשו וירא אליכם כבוד י', עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מזה זה הדבר אשר צוה, ושל: זה הדבר אשר צוה ה', עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: הדבר אשר צוה ה' תעשו, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אשר צוה ה' תעשו, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: מזה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר משה זה הדבר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: צוה י' תעשו וירא אליכם כבוד י', עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: זה הדבר אשר צוה י' תעשו וירא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משה זה הדבר אשר צוה י' תעשו וירא אליכם כבוד י', עם הי"א תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הדבר אשר, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר צוה י' תעשו וירא אליכם כבוד י', עם הח' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' תעשו וירא אליכם כבוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות תיבות של: תעשו וירא, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה'. ויאמר משה אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. משה אל אהרן ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. ועשה את (פעמיים בפסוק), עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בעדך ובעד העם, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. את קרבן, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. קרבן העם בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. קרבן העם וכפר, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. העם וכפר בעדם, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. העם וכפר בעדם כאשר, עם הט"ו אותיות וד' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכפר בעדם כאשר צוה י' ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בעדם כאשר צוה, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כאשר צוה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר משה אל אהרן קרב, וכן של: משה אל אהרן קרב אל המזבח, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אל אהרן קרב אל המזבח, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ועשה את קרב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר משה אל אהרן, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את חטאתך ואת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עלתך וכפר בעדך ובעד העם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: את קרבן העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועשה את קרבן העם וכפר בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ועשה את (פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופםי תיבות של: רקבן העם וכפר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: העם וכפר בעדם כאשר צוה ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר משה אל אהרן קרב אל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אל אהרן קרב אל, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אהרן קרב אל המזבח ועשה, ושל: המזבח ועש את חטאתך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עלתך וכפר בעדך ובעד, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: בעדך ובעד העם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ועשה את קרבן העם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ועשה את קרבן העם וכפר בעדם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: העם וכפר בעדם כאשר צוה י', בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה אל אהרן קרב אל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ועשה את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת עלתך וכפר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם, עם הו' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את קרבן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: העם וכפר בעדם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בעדם כאשר צוה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: העם וכפר בעדם כאשר צוה י', עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ח ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו. אהרן אל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אהרן אל המזבח, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבי נחמן. אהרן אל המזבח וישחט, עם הט"ז אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. המזבח וישחט את, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עגל החטאת אשר לו, עם הי"ג אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את עגל החטאת אשר לו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עגל החטאת אשר, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקרב אהרן אל המזבח, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עגל החטאת אשר לו, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עגל החטאת אשר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח. בני אהרן את הדם, עם הי"ב אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בני אהרן את הדם אליו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אהרן את הדם אליו ויטבל ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אהרן את הדם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. את הדם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את הדם אליו ויטבל, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ויטבל אצבעו בדם ויתן, עם הי"ז אותיות וה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אצבעו בדם ויתן, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. אצבעו בדם ויתן על, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קרנות המזבח, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. קרנות המזבח ואת הדם יצק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. המזבח ואת הדם יצק אל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת הדם יצק אל, עם הי"א אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הדם יצק אל יסוד, בגמטריא רבי נחמן. יצק אל יסוד המזבח, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם, ושל: הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אבצעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקרבו בני אהרן את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אהרן את הדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויתן על קרנות המזבח, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: קרנות המזבח ואת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המזבח ואת הדם יצק, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות, ושל: אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני אהרן את הדם אליו ויטבל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אהרן את, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את הדם אליו, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אצבעו בדם ויתן על קרנות, עם הה' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: בדם ויתן על קרנות, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בדם ויתן על קרנות המזבח, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויתן על קרנות המזבח ואת ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח, עם הח' תיבות וט"ז אותיות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה י' את משה. כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, בגמטריא: נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן נ נח נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ט' פעמים נ נח נח נחמ נחמן מאומן), עם הט' כוללים. והתיבה הראשונה עם התיבה האחרונה, הנשארים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הכלית ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. החטאת הקטיר, עם התיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כאשר צוה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה י' את משה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מן הכבד מן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מן הכבד מן החטאת הקטיר בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: היתרת מן הכבד, ושל: הכבד מן החטאת, עם הג' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: הקטיר המזבחה כאשר צוה ה' את משה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת הכלית ואת היתרת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן, ושל: הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת, ושל: ואת היתרת מן הכבד מן החטאת והקטיר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הקטיר המזבחה כאשר צוה י' את משה, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואת החלב, ושל: החלב ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואת הכלית, ושל: הכלית ואת, ושל: ואת היתרת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: מן החטאת הקטיר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מן החטאת הקטיר המזבחה, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: י' את משה, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כאשר צוה י' את משה, עם הי' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת העור, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. העור, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן מאומן. שרף בגמטריא פתק (בחי' ספר הנשרף כמבואר במקומו). באש מחוץ, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. באש מחוץ למחנה, בגמטריא פתק. מחוץ למחנה, עם הט' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העור שרף באש מחוץ למחנה, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ואת העור שרף באש מחוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת העור שרף באש, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הסופי תיבות של: העור שרף באש בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: ואת העור שרף באש מחוץ למחנה ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופיתיבות של: הבשר ואת העור, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: העור שרף, בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: שרף באש מחוץ, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: באש מחוץ למחנה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יב וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב. העלה וימצאו בני אהרן, בגמטריא פתקא. בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אהרן אליו את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אליו את, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את הדם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את הדם ויזרקהו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את העלה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בני אהרן אליו את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי וסופי תיבות של: וישחט את בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את העלה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבותש ל: את העלה וימצאו בני אהרן, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יג ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח. העולה המציאו אליו לנתחיה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. ויקטר על המזבח, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת העלה המציאו אליו, ושל: המציאו אליו לנתחיה ואת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אליו לנתחיה ואת הראש, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: ואת הראש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואת העלה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לנתחיה ואת הראש, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת הראש, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יד וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה. את הקרב ואת הכרעים, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. את הקרב, עם התיבות, בגמטריא נון חית מם נון. הקרב ואת הכרעים, עם הי"ג אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת הכרעים ויקטר, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הכרעים ויקטר על, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירחץ את הקרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את הקרב ואת הכרעים ויקטר על, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכרעים ויקטר על העלה המזבחה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הקרב ואת הכרעים ויקטר על, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ויקטר על העלה, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: על העלה המזבחה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את הקרב ואת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: ואת הכרעים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הכרעים ויקטר על, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הכרעים ויקטר על העלה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את הקרב ואת הכרעים ויקטר, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טו ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם ושיחטהו ויחטאהו כראשון. ויקרב את קרבן, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. את קרבן, עם הו' אותיות, בגמרטיא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. קרבן העם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. את שעיר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שעיר בגמטריא פתק. החטאת אשר לעם, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקרב את קרבן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקרב את קרבן העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופםי תיבות של: קרבן העם ויקח את שעיר, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: קרבן העם וקיח את שעיר הטאת אשר, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קרבן העם ויקח את שעיר הטאת אשר לעם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: העם וקיח את שעיר הטאת אשר לעם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקרב את, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את קרבן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: קרבן העם ויקח, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויקח את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: העם ויקח את, עם הו' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אשר לעם וישחטהו ויחטאהו, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: החטאת אשר לעם ושיחטהו ויחטאהו, עם הי' אותיות בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים. מעשת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י, ויברכם, ברכת כהנים יברך יאר ישא, ע"כ. יברכך יאר ישא, עם הי"א אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהרן את ידיו אל, עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וירד מעשת החטאת והעלה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל העם ויברכם וירד, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ויברכם וירד מעשת החטאת והעולה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: העם ויברכם וירד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את ידיו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם – לק"מ כד:ד דף לז..

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד י' אל כל העם. ויבא משה ואהרן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. י' אל כל ע"ה בגמטריא נ נח. ויברכו את העם בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כבוד ה' אל כל העם, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ע"ה בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: כבוד י' אל כל העם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבא משה ואהרן בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אל אהל מועד, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את העם וירא כבוד י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה ויבא משה ואהרן וגו' כז"ל משה אחי, כך עשית לי, שנכנסתי ונתבישתי, מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל, ע"כ. צ"ב כי לכאורה עוד לא ירדה לישראל, כי רש"י בסמוך ד"ה ויצאו ויברכו את העם כז"ל אמרו 'ויהי נעם ה' אלקינו עלינו', יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם (ומשה רבינו כבר ברכם בזה, כמבואר ברש"י פרשת פקודי לט:מג – משכיל לדוד), [לפי שכל שבעת ימי המלואים שהעמידו משה למשכן וכו' לא שרתה שכינה, והיו ישראל נכלים ואומרים למשה, משה רבנו, כל הטרח וכו' לכך אמר להם (לעיל פסוק ו) 'זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'', אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שעל ידי קרבנותיו ועבדתו תשרה שכינה בכם, ותדעו שהמקום בחר בו,] ע"כ. הרי מתוך לשון הברכה שישרה שכינה, משמע שעוד לא שרתה. ורק אחר כך, בפסוק כד – ותצא אש מלפני ה' – שרתה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ להלן י:ג הפלא בזה שמשה רבינו אמר שיהיה השראת השכינה על ידי עבודת אהרן – בעוד שהוא חשש שהשם יתברך ימיתהו על קדושת שמו.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כד ותצא אש מלפני י' ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם. ותאכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' ותאכל, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המזבח את העלה ואת החלבים ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כל העם וירנו ויפלו על ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותצא אש מלפני ה' ותאכל על, בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותצא אש מלפני י' ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: על המזבח את העלה ואת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ויפלו על פניהם, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותצא אש מלפני, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: העלה ואת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל העם וירנו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

י:א ויקחו בני אהרן נדב ואביהו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליה קטרת ויקריבו לפני י' אש זרה אשר לא צוה אתם. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. קטרת בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בהן אש, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן. י' אש זרה אשר לא, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קטרת ויקריבו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קטרת ויקריבו לפני י' אש ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אש וישימו עליה קטרת, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: אש זרה אשר לא צוה אתם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואביהוא איש מחתתו בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: קטרת ויקרבינו לפני י' אש זרה אשר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד של: נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני י' אש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני י' אש זרה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קטרת ויקריבו לפני, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקריבו אש זרה – לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

י:ב ותצא אש מלפני י' ותאכל אותם וימתו לפני י'. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותאכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. י' ותאכל, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וימתו, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותצא אש מלפני י' ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: וימתו לפני י', בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ותאכל אותם וימתו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' ותאכל אותם וימתו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אותם וימתו לפני י', בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

י:ג ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר י' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

משה אל בגמטריא רבינו נ נח. אשר דבר, עם הב' תיבות בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל הוא אשר דבר וגו', היכן דבר, ונועדתי וכו' וכו', אמר משה לאהרן, אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך (ת"כ א:כג, ויקרא רבה יב:ב), עכ"ל. והדבר פלא, כי לעיל ט:כג פירש רש"י ז"ל דבר אחר, כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואומר, יודע אני שכעס הקב"ה עלי, ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל, אמר לו למשה, משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי, מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל, עכ"ל, ואילו לפי דבר רש"י כאן, כאשר אהרן קבל לפני משה, וכאשר משה נכנס עמו – באמת משה רבינו היה חושש שבאותו זמן השם יתברך ימית אחד מהם, ועיין שם בהמשך של רש"י שמשה רבינו אמר להם לישראל, אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם – ובו ברגע שאמר את זה, היה חושב שאולי ימיתהו השם על המקום. והוא פלא.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך, עכ"ל. ויש לעיין אם הם למעלה מששים רבוא המבואר בבני משה בליקוטי מוהר"ן רעג. [ואם נדחוק לפרש שמה שמשה רבינו אמר ממני, כולל בניו, אם כן יצא לכאורה שנדב ואביהוא היו יותר גדולים מהם (ובברייתא שהביא רש"י שמות לד:לב כיצד סדר משנה, לא הזכיר בני משה וגם לא הזכיר נדב ואביהו). אכן הפשטות שבני משה רבו למעלה מכולם, וכן לפי מה שרבינו גילה בתורה רעג, לכאורה אפילו קדושת קודש הקדשים לא היה מעכב אצלם כלל]. ולכאורה כאן רואים עוד הפעם שבני משה בכלל לא מן החשבון.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש, משה רבינו סבר או בי או בך – אחד מהם, כי ידע איך שהוא שלא יהיה גזירה על שניהם בבת אחת, עכשיו רואה אני שהם – שניהם ביחד, גדולים ממני וממך, מאחד משנינו.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה בקרבי, בבחירי, ע"כ. לכאורה זה כלל יסודי, שאלו שמתקרבים, הם הנבחרים (ואם כן הרי זה כמו שאומרים בעולם שעם הנבחר, הוא העם שבחר בהשם יתברך). אלא שיש לדחות, שבקרבי זה גם כן מצד השם יתברך, שהוא יתברך קרבם.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא וּלְהוֹרֹ֖ת אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל-הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקוָֹ֛ה אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד-מֹשֶֽׁה.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את בני ישראל את כל, עם הי"ד אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. אשר דבר, עם הב' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. ביד משה בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולהורת את בני ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: בני ישראל את כל החקים אשר, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: החקים אשר דבר ה' אליהם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: להורות את בני ישראל – לקמ"ת ז:יא דף טו..

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

י:יז מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני י'. אכלתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

י:יט וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני י' ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני י'. אל משה הן היום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

י:כ וישמע משה וייטב בעיניו. בעיניו בגמטריא נחמן. וישמע משה וייטב, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש, כי אהרן שאל בלשון תמיה (פסוק יט) הן היום הקריבו את חטאתם וכו' הייטב בעיני ה'? ובאמת היה טוב למשה, וזה מש"כ וישמע משה וייטב בעיניו. וי"ל עוד שאף על פי שבאמת לא היה לו לאכל מהטעמים שגילו חז"ל, אבל לולא עיכובים האלו באמת היה אמור להיות נאכל, ולכן כאשר סיפר את הדבר למשה קיים את האכילה בדרך ונשלמה פרים שפתינו, ולכן על ידי שמיעת משה, וייטב בעיניו – בעיני ה'.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

מכל הבהמה אשר על ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישראל לאמר זאת, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: לאמר זאת החיה אשר תאכלו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

זאת החיה אשר תאכלו – רמז שכאשר אוכלים דומים לחיה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ד אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם. הגמל כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יב כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יג ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יט וְאֵת֙ הַֽחֲסִידָ֔ה הָֽאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְאֶת-הַדּֽוּכִיפַ֖ת וְאֶת-הָֽעֲטַלֵּֽף.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת החסידה האנפה למינה ואת, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא י"א פעמים נ נח. למינה ואת הדוכיפת ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הדוכיפת ואת העטלף, עם הט"ו אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב. דוכיפת, דו בלשון יון פירושו שנים, וכאן דייקא יש לדרוש לשון יון כי הרי סוף התיבה – יפת, וכן פירש רש"י ז"ל תרנגול הבר, וכרבלתו כפולה, ובלעז הרופ"א (hoopoe), ולמה נקרא שמו דוכיפת, שהודו כפות, וזו היא כרבלתו, ונגר טורא (-תרגום אונקלוס), נקרא על שם מעשיו, כיפו שפירשו רבותינו במס' גיטין בפרק מי שאחזו (סח:), עכ"ל. ואות כ' הוא לדמיון, הרי פירוש המילה – שנים כיפת, יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת החסידה האנפה למינה, ושל: החסידה האנפה למינה ואת, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך הביא שהבא על ארמית יתגלגל בדוכיפת. והרי הדוכיפת לא כחסידה שעושה חסד עם חברותיה במזונות, אלא נגר טורא.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כ כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כג וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל בא ולמד שאם יש לו חמש טהור, ע"כ. אף על פי שבציצית אנו אומרים שגם בגד של חמש חייב.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

וכאשר למדתי את זה בשבת (תשפ"ב) חשבתי מה הדין עם יש לו ג'? ובמשך היום פתחתי שולחן ערוך ללמוד איזה הלכה, ופתחתי ליורה דעה נה:ד אם יש לה ג' רגלים טריפה דכל יתר כנטול דמי ע"ש. ולדידן, הרי חמש טהור י"ל משום דכיתר דמי והוה כמו ג', וע"כ ג' טהור. ולא מוכח, שי"ל חמש הוא בריה אחרת, ואכן לפי זה גם ג' לכאורה בריה אחרת.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כט וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו. וזה לכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ל וְהָֽאֲנָקָ֥ה וְהַכֹּ֖חַ וְהַלְּטָאָ֑ה וְהַחֹ֖מֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

אנקה – כח – לטאה – חמט – תנשמת, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

הכח שמת טמא. כי צריכים להוציא את הכח לפועל. כ"ח עיתים. שם הכ"ח של ע"ב שמות: שאה.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לו אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא. מקוה מים יהיה טהור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לח וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם. יותן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. על זרע בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לט וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב. וכי ימות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

יא:מא וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

יא:מב כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם. וכל הולך על ארבע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שקץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

יא:מג אַל-תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת-נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכָל-הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ונטמתם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, עם הח' תיבות, בגמטריא כ"ב פעמים נ נח ע"ה. השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, עם הכ"ז אותיות, בגמטריא נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון מם אלף ויו מם נון (-המילוי של נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, עם הו' תיבות, בגמטריא ט"ז פעמים נ נח.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל תשקצו את נפשתיכם בכל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הסופי תיבות של: אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברלסב.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונטמתם בם – לק"מ ה:ד דף ה:.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

תזריע

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, הראשי תיבות עם הי' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! ו'תזריע' בגמטריא התרפ"ב – השנה שסבא קיבל הפתק, שהוא זרע – עצה – של רבינו.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

תזריע, הר' – רי"ש, אותיות שיר, ושאר האותיות – תזיע, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אז אשה כי תזרי"ע, ששרה נ נח נחמ נחמן מאומן, אז וילדה זכר. – ועיין בסוף דברינו כאן עוד בענין תזריע.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל לאמר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. תזריע וילדה זכר, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי תזריע וילדה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. דותה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תזריע וילדה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: לאמר אשה כי תזריע וילדה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים, ושל: תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: וטמאה שבעת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: וטמאה שבעת ימים כימי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ימים כימי נדת דותה תטמא בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאמר אשה כי, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שבעת ימים, בגמטריא רבנו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כימי נדת דותה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: דותה תטמא, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וטמאה שבעת, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תזריע וילדה זכר, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

תזריע. אותיות רע תזי. רע, הוא ענין או"ר נוג"ה כמבואר באריכות בספר אדיר במרום (עמ' שיח, מכון רמח"ל), ועיין שם (עמ' שכג) ז"ל סוד קליפת נוגה הנתקנת על ידי גלות ישראל. וסוד הדבר, הנה אמרו גם כן: ונשאר גם הוא לאלקינו (זכריה ט:י – ראשי תיבות גולה, לקמ"ת תורה עו) – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום (מגילה ו.), ע"ש כדה"ק שהם בחי' הפלגש. הפלגש בגמטריא תז"י ע"ה. והנה ידוע שמשה רבינו בגמטריא תרי"ג, והרי גם ר' משה חיים, בגמטריא תרי"ג, ורוב ימיו היה בחו"ל, בחי' פלג"ש (בגמטריא משה חיים. והוא בגמטריא בית ע"ה). וזה: ונשאר גם הוא ע"ה בגמטריא ר' משה חיים, שמרמז על היחוד עם הפלגש כנ"ל. וכל זה מרומז בתזריע כנ"ל ר"ע תז"י, כי הרמח"ל קבור ליד רבי עקיבא, הרי ר"ע שהיה רוב ימיו בארץ ישראל, תז"י בגמטריא משה חיים, עם עוד ד' אלפין, שהתלמידי חכמים אמיתים מתקנים, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כח.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ג וביום השמיני ימול בשר ערלתו. השמיני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. וביום השמיני, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ערלתו, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה (עיין באדיר במרום, עמ' קיט – מכון רמח"ל, כי זה האש הוא אלקים דיודי"ן (גימטריא ש'), והוא נגד הערלה (ערל – ש') שהיא גם כן בסוד אלקים דיודי"ן, אלא שהיא בסוד הנחש, עכ"ל).

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השמיני ימול בשר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: השמיני ימול בשר ערלתו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ימול בשר ערלתו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה. תשב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ימים תשב, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. תשב בשמי ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. בדמי טהרה, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. בכל קדש בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בכל קדש לא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא תגע ואל, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ימי טהרה, עם הז' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. עד מלאת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מלאת ימי טהרה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ושלשת ימים תשב, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תגע ואל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ואל המשקדש לא תבא עד מלאת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: טהרה בכל קדש לא תקע ואל המקדש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יום ושלשת ימים תשב בדמי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה. תמצא ידה, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ידה די שה ולקחה, עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. שני בגמטריא רבי נחמן. אחד לעלה בגמטריא נחמן. ואחד לחטאת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואם לא תמצא ידה די שה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תרים או שני בני, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לחטאת וכפר עליה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים. מבניו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד וְאִם-בַּהֶרֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין-מַרְאֶ֣הָ מִן-הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖ה לֹֽא-הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

בהרת לבנה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. בעור בשרו בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועמק בגמטריא נ נח נ נח. הפך, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. והסגיר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הכהן את ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים, עם הי"ב תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הוספי תיבות של: אין מראה מן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל לא ידעתי פרושו, עכ"ל. יש לפרש דבריו, פרושו, פירוש להבדיל ולהפריש, היינו העצה להנצל מנגע צרעת, שלא תהיה הנגע מראה עמק, זה ללמד לשונך לאמר איני יודע. כי הצרעת בא על לשון הרע ושקר וגסות הרוח (וכן הבא על אשתו נדה, והרי גם זה לשון ידיעה, ולא ידעתי פרושו), ועל ידי שיהיה נזהר רק להגיד לא ידעתי, ינצל מכל אלו. וקצרתי.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והסגיר הכהן את הנגע – לקמ"ת ד:יב דף ז..

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן:

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

פרוח תפרח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. וכסתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יח ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

בערו שחין ונרפא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בו בערו, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

שחין, י"ל אותיות נחש י', וענין הי' הזה י"ל שהוא הי' של אוי"ר, שהוא הדין וצמצום על האור (אדיר במרום, עמ' שיא, שיח, מכון רמח"ל), וממנו נשתלשל הנחש (אדיר במרום סוף שיט). וזמש"כ בערו, שאות הו' אין נמצא בעין הע"ר אלא בסוף התיבה. כי הנוגה מתפשטת (מהי' של אוי"ר הנ"ל) בסוד רע, ויש בה ו' למיתוק, ובחינה זו היא עו"ר לאדם (-לשון הרמח"ל שם עמ' שיח), והו' הזו (לשון הרמח"ל שיט-כ): הוא סוד המטה העומד על הנחש לכפות אותו, ולפעמים המטה נעשה נחש, ואז הס"א שולטת. ולפעמים הנחש נעשה מטה, ואז הוא נשבר, ואז הוא סוד: [ונגה] כאור תהיה (חבקוק ג:ד). ולפעמים נשאר הנחש, והמטה עומד עליו שלא יתגבר יותר. ותדע ששורש זה הדבר, הוא ה-ו' וה-נו"ן של יאהדונה"י, כי הו' הוא סוד מטה, והנ' סוד נחש. ובהתגבר הו' אז הנ' נתקנת בו, ואז ד"ד דאדנ"י שהוא גם כן מט"ה שעולה – ד"ן, שולט על הנחש, שהוא נוגה, ונהפך למטה, ע"ש. הרי בזה שה-ו' של בערו אינו אלא בסוף התיבה, מראה על חלישתו, ולכן יש שליטת הנחש שנתשלשל מהי', הרי: שחי"ן.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כ וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

וראה הכהן והנה אין מראה שפל ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שפל מן העור, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ושערה, בגמטריא פתקא. הפך, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. פרחה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

צרעת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי צרעת אותיות עצרת, היום שנולד ונפטר דוד המלך ע"ה, בחי' זה יעצר בעמי (שמואל א:ט:יז – וריש הפסוק: ושמואל ראה את שאול וה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך, עכ"פ מבואר שהוא ענין מלכות כמש"פ רש"י שם, ימשל ע"ש. אמרי שאול, שבועות. ובאמת דוד המלך נלקה בצערת, כדאיתא במסכת סנהדרין קז. ובמדרש).

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

מראה שפל, פרש"י ואין ממשה שפל, אלא מתוך לבנינותו הוא נראה שפל ועמק, כמראה חמה עמקה מן הצל, ע"כ. הרי זה מרמז על עונה פסולה – שנראה כאילו הוא שפל, אבל אין ממשה שפל, אין לו מבחינת שפלות אמיתי של משה רבינו.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שכתוב בסוף ענינה (פסוק כג) ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן. ופרש"י ז"ל תחתיה, במקומה, צרבת השחין, כתרגומו, רושם שיחנא, אינו אלא רשם החמום הנכר בבשר, כל צרבת לשון רגיעת עור, הנרגע מחמת חמום ע"ש. זה בחי' הענוה של שבת, בחי' שבו איש תחתיו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עט, שמחזיק עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו, ע"ש, ולכן שייך בו לשון מרגוע (עיין רש"י שמות לא:טו, שבת שבתון, מנוחת מרגוע). ולכן טהור.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

יג:מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו. צרוע הוא טמא הוא טמא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

יג:מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא. יהיה פרוע ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

יג:מח או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

מצורע

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע. למחנה וראה הכהן והנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ו את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים. "החיה יקח" עם התיבות בגמטריא נחמן. ואת עץ, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה ג.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

יד:י וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יז ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם. על דם האשם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כ והעלה הככהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כה ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית. האשם ולקח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כו ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית. ומן השמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ל ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו. האחד מן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לא את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני ה'. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

יד:מ וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

יד:מב ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

יד:מג ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ג וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

טמאתו בזובו, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. זובו או החתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו ע"ה בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: החתים בשרו מזובו – לקמ"ת ה:ו דף ח:.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים. ישטף במים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

טו:לב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי מות

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

טז:א וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני י' וימתו. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. י' אל משה, בגמטריא ברסלב נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. מות שני, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. בקרבתם, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וימתו, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. י' וימתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: וידבר י' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה אחרי מות שני בני אהרן, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משה אחרי מות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אל משה אחרי מות שני בני ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מות שני בני, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: לפני י' וימתו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: י' אל משה אחרי מות שני בני אהרן, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: שני בני אהרן בקרבתם, ושל: בני אהרן בקרבתם לפני, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שני בני אהרן בקרבתם פני י' וימתו, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: מות שני בני אהרן בקרבתם, ושל: בני אהרן בקרבתם לפני י', עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משה אחרי מות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. הראשי וסופי תיבות של: מות שני, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שני בני אהרן, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שני בני אהרן בקרבתם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שני בני אהרן בקרבתם לפני ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ב ויאמר י' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. משה דבר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אהרן אחיך, בגמטריא ברסלב ע"ה. בכל עת אל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מבית, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הכפרת, עם הה' אותיות, במגטריא נון חית מם נון. הארן ולא ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ימות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ימות כי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בענן אראה על, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על הכפרת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בכל עת אל הקדש מבית לפרכת, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ימות כי בענן אראה על הכפרת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואל יבא בכל את אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בכל עת אל הקדש בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הקדש מבית, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לפרכת אל פני הכפרת אשר על ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: פני הכפרת אשר על הארן, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"V. הסופי תיבות של: על הארן ולא ימות כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אל פני הכפרת אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אל פני הכפרת אשר על הארן, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: ולא ימות כי בענן אראה ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: על הארן ולא ימות כי בענן אראה, ושל: הארן ולא ימות כי בענן אראה על, ושל: ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דבר אל אהרן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואל יבא בכל עת, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עת אל הקדש, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הקדש מבית, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל הקדש מבית, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הכפרת אר על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: ימות כי בענן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אראה על, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ג בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

כבר כתבנו בס"ד במקום אחר, בזאת ע"ה בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. יב"א ראשי תיבות ישראל בר אודסר. בפ"ר, תורה רפ"ב, כמובא מחסידי ברסלב. בן בקר בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בזאת יבא אהרן אל, בגמטריא נון חית מם נון. הקדש בפר, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. אל הקדש בפר בן, עם הי"א אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בקר לחטאת בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בן בקר לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בזאת יבא אהרן, ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בזאת יבא אהרן אל הקדש, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן אל הקדש בפר, בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: הקדש בפר בן, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בקר לחטאת ואיל, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: הקדש בפר בן בקר לחטאת, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הסופי תיבות של: הקדש בפר בן בקר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אהרן אל הקדש בפר, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בן בקר לחטאת ואיל לעלה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בפר בן בקר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לחטאת ואיל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בקר לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם. בגדי קדש הם ורחץ, עם הי"ב אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קדש ילבש, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בגדי קדש הם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד, ושל: על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כתנת בד קדש בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יחרגר ובמצנפת בד יצנף בגדי, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: במים את בשרו ולבשם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

בכל הבגדים כתוב לשון הלבשה – ילבש, יחגר, יצנף, חוץ מהמכנסים שכתוב סתם: יהיו על בשרו. ונלע"ד שיהיו לשון זווג, כמו שמצינו בכל הש"ס, כי תהיה דאית בהו הוייה, והמכנסים מכפרים על גילוי עריות (זבחים פח: - וע"ש במהרש"א שלכן שינה הכתוב בעשיית המכנסים מיתר בגדי כהונה וכתב "ועשה להם" ולא ועשית, להשמיע שיהיה להם צורך בגידור ערוה), וזה מה ששנינו (נדה יג:) מכנסי כהנים למה הן דומין כמין פמלניא של פרשים וכו' ופרש"י כלומר חללו רחב ותלוי למטה ולא היה תיק בין הירכיים להיות האבר מתעטף בו שלא יבא לידי הרהור וכו' ע"ש. ועי"ז ששומר קדושת הברית ממילא יש על ידו זווגין בעליונים.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה. ומאת עדת בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שני בגמטריא רבי נחמן. שני שעירי עזים בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יקח שני שעירי עזים לחטאת בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומאת עדת בני ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: בני ישראל יקח שני שעירי עזים, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: שני שעירי עזים לחטאת ואיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני ישראל יקח שני שעירי ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אותיות היסוד של: ואמת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: יקח שני שעירי עזים בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יקח שני שעירי עזים ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לחטאת ואיל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ו והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו. פר החטאת ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ז ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני י' פתח אהל מועד. שני בגמטריא רבי נחמן. השעירם, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' פתח אהל, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני י', עם הכולל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שני השעירם והעמיד אתם לפני ה', בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: השעירם והעמיד אתם לפני ה' פתח ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: שני השעירם והעמיד אתם לפני ה' פתח אהל ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולקח את שני השעירם והעמיד, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: שני השעירם והעמיד אתם לפני בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: השעירם והעמיד אתם לפני ה' פתח אהל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתם לפני י', ושל: לפני י' פתח, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' פתח, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: והעמיד אתם לפני, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שני השעירם והעמיד אתם, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שני השעירם בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את שני, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את שני השעירם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולקח את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד לי' וגורל אחד לעזאזל. שני בגמטריא רבי נחמן. על שני, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. השעירם, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. וגורל אחד לעזאזל, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. גורל אחד לי' וגורל אחד לעזאזל, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: על שני השעירם גרלות גורל אחד לה' וגורל אחד, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וגורל אחד לעזאזל ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: על שני השעירם גרלות גורל אחד לה' וגורל אחד ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ונתן אהרן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: על שני, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אהרן על שני, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על שני השעירם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שני השעירם בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שני השעירם גרלות ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: השעירם גרלות גורל אחד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גורל אחד לה' וגורל, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וגורל אחד לעזאזל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ט והקריב אהרן את השעיר אשר עלןה עליו הגורל לי' ועשהו חטאת. עליו הגורל לי', בגמטריא רבינו נחמן. והקריב אהרן ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אהרן את השעיר אשר עלה עליו, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עליו הגורל לה', עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והקריב אהרן את, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את השעיר אשר עלה עליו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: ועשהו חטאת בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והקריב אהרן את השעיר אשר עלה, ושל: אהרן את השעיר אשר עלה עליו, ושל: את השעיר אשר עלה עליו הגורל, ושל: אשר עלה עליו הגורל לי' ועשהו, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: עליו הגורל לי', בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: אשר עלה עליו הגורל לי' ועשהו חטאת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והקריב אהרן את, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את השעיר אשר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: השעיר אשר בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: השעיר אשר עלה, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר עלה עליו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עליו הגורל לה', עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לה' ועשהו חטאת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הגולר לה' ועשהו חטאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

טז:י והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני י' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. עלה עליו הגורל ע"ה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. לעזאזל יעמד חי לפני בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. יעמד חי לפני י' לכפר עליו ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. עליו לשלח, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתו לעזאזל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אתו לעזאזל המדברה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והשעיר אשר עלה עליו ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עליו הגורל לעזאזל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חי לפני י' לכפר עליו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והשעיר אשר עלה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: לפני ה' לכפר ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר, ושל: הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה', עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחורנה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר עלה עליו הגורל לעזאזל, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: עליו הגורל לעזאזל, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: לעזאזל יעמד חי לפני, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: יעמד חי לפני ה', עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של:

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יב ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני י' ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת. גחלי אש מעל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טז וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם:

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

וכפר על, בגמטריא רבנו נחמן. מטמאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. טמאתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. השכן ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: השוכן אתם בתוך טומאותם – לק"מ עח דף צב..

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יט והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל. מטמאת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כא וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה. סמך אהרן בגמטריא רבינו נ נח. השעיר בגמטריא הפתק. ידיו על ראש בגמטריא נון נון חית ע"ה. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

עכשיו ראיתי בספר נתיב מצותיך (שביל ג' -אמונה), שאהרן בגמטריא ע"ב דפ"ק, דהיינו אחוריים של שם הוי"ה ואחוריים של שם ע"ב. וזה ממש בחי' של רנ"ה של השיר של חס"ד שעל הע"ב נימין שהם הדפ"ק.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ידיו על ראש השעיר החי והתודה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: וסמך אהרן את שתי ידיו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ראש השעיר ושלח ביד איש עתי בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כב וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹתָ֖ם אֶל-אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת-הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. השעיר בגמטריא הפתק. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. גזרה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארץ גזרה ושלח את השעיר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כג וּבָ֤א אַֽהֲרֹן֙ אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת-בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל-הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כד וְרָחַ֨ץ אֶת-בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֨יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת-בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת-עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת-עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ורחץ את, עם הו' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. קדוש ולבש ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את עלתו ואת עלת ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: את בשרו במים במקום קדוש ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: במקום קדוש ולבש בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ורחץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את בשרו במים במקום, עם הד' אותיות, והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כה וְאֵ֛ת חֵ֥לֶב הַֽחַטָּ֖את יַקְטִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחָה.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. חלב החטאת, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. החטאת יקטיר המזבחה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת חלב, ושל: חלב החטאת, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כו והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח. ואחרי כן בגמטריא ברסלב ע"ה. השעיר בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ורחץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את השעיר לעזאזל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כז וְאֵת֩ פַּ֨ר הַֽחַטָּ֜את וְאֵ֣ת | שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את אֲשֶׁ֨ר הוּבָ֤א אֶת-דָּמָם֙ לְכַפֵּ֣ר בַּקֹּ֔דֶשׁ יוֹצִ֖יא אֶל-מִח֣וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְשָֽׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ אֶת-עֹֽרֹתָ֥ם וְאֶת-בְּשָׂרָ֖ם וְאֶת-פִּרְשָֽׁם.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ערתם בגמטריא נון חית מם נון. באש את בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. בקדש בגמטריא רבנו נחמן. את דמם, עם ה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת פר, בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל הפתק.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כח והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לד והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה י' את משה. לכפר על בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ז וְלֹֽא-יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת-זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה-זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָֽם.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

עוד את ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. עוד את זבחיהם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר הם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. זנים ע"ה בגמטריא נ נח. חקת עולם תהיה, עם הג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. זאת להם, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. להם לדרתם בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עוד את זבחיהם לשעירם אשר, בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לשעירים אשר הם זונים – לק"מ כח:ג דף טל:.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

יז:י וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן-הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל-דָּ֑ם וְנָֽתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֨פֶשׁ֙ הָֽאֹכֶ֣לֶת אֶת-הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

ונתתי פני בנפש האכלת את הדם, פני דייקא, כי דם הוא הסתרת הפנים בחי' אהי"ה באחוריים, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו'.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ואיש איש, עם התיבות בגמטריא נון נון חית, וכן "כרתי" מ"והכרתי אתה". האכלת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אתה מקרב ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הסופי תיבות של: פני בנפש האכלת, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יא כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

על המזבח לכפר, וכן: המזבח לכפר על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יכפר בגמטריא רב נ נח.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של:לכם על המזבח, וכן של: על המזבח לכפר, וכן של: המזבח לכפר על, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי נפש הבשר בדם הוא ע"ה, ושל: נפש הבשר בדם הוא ואני ע"ה, ושל: כי הדם הוא בנפש יכפר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי הדם הוא בנפש – לק"מ נא דף נט..

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יד כִּי-נֶ֣פֶשׁ כָּל-בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל-בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל-בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל-אֹֽכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

נפש כל, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מברסלב. בשר דמו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. דמו בנפשו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לבני ישראל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.כל בשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.לא תאכלו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יכרת בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו, בגמטריא רב נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: תאכלו כי נפש כל בשר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי נפש כל בשר דמו בנפשו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל, וכן של: לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא – לק"מ עה דף צא..

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ד את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני י' אלקיכם. בהם אני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ה ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני י'. בהם אני, בגמטריא נ נח. אתם האדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כח וְלֹֽא-תָקִ֤יא הָאָ֨רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּֽאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת-הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש – תא"צ – בגמטריא נ נח נחמ נחמןמ אומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הגוי אשר לפניכם, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. הגוי אשר לפניכם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולא תיקא הארץ אתכם בטמאכם אתה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: קאה את הגוי אשר ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתכם בטמאכם אתה כאשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר, בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: אתה כאשר קאה את הגוי אשר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כאשר קאה את הגוי – לק"מ קכט דף קב..

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כט כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. מקרב עמם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ל ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני י' אלקיכם. בהם אני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

קדושים

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ב דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני י' אלקיכם. דבר אל כל, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. עדת בני ישראל, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דבר אל כל עדת בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כל עדת בני ישראל ואמרת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואמרת אלהם קדשים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קדשים תהיו כי קדוש אני י', בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואמרת אלהם קדשים תהיו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קדשים תהיו כי קדוש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה', בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי קדוש אני י' אלקיכם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני י' אלקיכם, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל כל עדת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: דבר אל כל עדת, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ואמרת אלהם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קדשים תהיו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: קדוש אני י' אלקיכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי קדוש אני י', בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: קדשים תהיו כי קדוש, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ג איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני י' אלקיכם. איש אמו, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן. אמו ואביו תיראו, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש אמו ואביו תיראו ואת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תשמרו אני י' אלקיכם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: שבתתי תשמרו אני י' בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תיראו ואת שבתתי, ושל: ואת שבתתי תשמרו, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני י' אלקיכם, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תיראו ואת שבתתי, בגמטריא ברסלב נ נח. אותיות היסוד של: אמו ואיבו תיראו ואת שבתתי, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תיראו ואת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תשמרו אני, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל איזהו מורא לא ישב במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו, ואיזהו כבוד מאכיל ומשקה, מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא, ע"כ (קידושין לא:). והספרים הקדושים כבר כתבו איך שמזה למדים איך שצריכים לכבד ולירא מהשם יתברך (בעצם כל המצות עשה הם בחי' כבוד, ואין ציווי מפורש מפורט על כבוד ה', רק כעין זה, כבד את ה' מהונך. וכל מצות לא תעשה הם בחי' יראת ה', אלא שהתורה צוותה כמה פעמים בפירוש ליראה את ה').

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לענ"ד בזה. שמצות יראת השם, שלא ישב במקומו, זה בחי' היחוד שגילה הרמח"ל בספר דעת תבונות, שיחוד השם הוא תכלית השלמות שהשם יתברך מגלה מעצמו בהיות שהוא שולל כל האפשריות והכוחות ורצונות שיכולים להיות, ויש בזה דרגות של טהרה ונקיות של שלילות הכל, עד שעומדים על תכלית היחוד שאין זולתו. וזה בהתאם להיחוד הכי עליונה מהג' יחודים המבוארים בקיצור הכוונות של הרמח"ל (שלכאורה הם לעומת הג' יחודים שצריכים להביא הגאולה שמשיח גילה להבעל שם טוב כמו שכתבנו במקום אחר). והוא יתברך מקומו של עולם, ולא העולם מקומו, והאדם צריך לראות לא לישב במקומו וכו', אלא לייחד הכל להשם יתברך.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ומצות כבוד, זה בחי' היחוד השני, שבו הצדיקים הם מעמידים מצב השכינה בעולם. אי נמי אולי י"ל שהוא אפילו אחר היחוד העליון שבו שולל כל הזולת, יש להקים הסימנים כל אחד כפי בחינתו שבו מראה את היחוד הזה.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ד אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני י' אלקיכם.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

אל תפנו אל האלילם (כן הוא הכתיב בלי י'), בגמטריא אין עוד מלבדו – נ נח נחמ נחמן מאומן, שרק על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן מקיימים את האמונה של אין מלבדו, ומקיימים אל תפנו אל האלילם (והוא בגמטריא תשובה ע"ה)! האחיין שלי י.ב. נ"י.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

לא תעשו לכם אני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אל האלילם ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תפנו אל, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: תפנו אל האלילם, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלקיכם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ואלהי מסכה לא תעשו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: לא תעשו לכם אני י' בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני י' אלקיכם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תפנו אל האלילם, ושל: מסכה לא תעשו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האלילם ואלהי מסכה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תעשו לכם אני, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ה וכי תזבחו זבח שלמים לי' לרצנכם תזבחהו. וכי תזבחו, עם הח' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. וכי תזבחו זבח, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכי תזבחו, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תזבחו זבח שלמים, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: שלמים לי' לרצנכם, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: שלמים לי' לרצנכם תזבחהו, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וכי תזבחו זבח שלמים, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שלמים לה' ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לה' לרצנכם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שלמים לה' לרצנכם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף. וממחרת בגמטריא רבי נחמן מברסלב. והנותר עד, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. יום השלישי, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. עד יום השלישי בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום, ושל: יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש, ושל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והנותר עד יום השלישי באש בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מואמן, עם הב' כוללים. הסופי תיבות של: יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף, עם הח' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: וממחרת והנותר עד יום השלישי באש, ושל והנותר עד יום השלישי באש ישרף, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: השלישי באשף ישרף, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יום השלישי באש ישרף, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והנותר עד יום השלישי באש ישרף, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יאכל וממחרת והנותר עד יום, עם הי' אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ז ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה. השלישי פגול, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ח ואכליו עונו ישא כי את קדש י' חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה. את קדש, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ישא כי את, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. חלל ונכרתה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואכליו עונו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואכליו עונו ישא כי את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ישא כי את קדש י' חלל, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי את קדש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: כי את קדש ה' חלל ונכרתה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואכליו עונו ישא, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: עונו ישא כי את קדש ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של: ישא כי את קדש י' חלל, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של:ואכליו עונו ישא כי את קדש י' חלל ונכרתה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את קדש י', עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חלל ונכרתה הנפש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ט ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. את קציר ארצכם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. קציר ארצכם לא, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לא תכלה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תכלה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. פאת שדך, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובקצרכם את קציר ארצכם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ארצכם לא תכלה פאת שדך, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: פאת שדך לקצר ולקט, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תכלה פאת שדך לקצר ולקט, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: ולקט קצירך, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שדך לקצר ולקט קצירך לא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פאת שדך לקצר ולקט ע"ה בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שדך לקצר, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: את קציר, עם התיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את קציר ארצכם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קציר ארצכם לא תכלה, עם הח' אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קציר ארצכם לא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

יט:י וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני י' אלקיכם. וכרמך בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ופרט בגמטריא ברסלב ע"ה. כרמך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. תעזב אתם אני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תעולל ופרט כרמך, ושל: ופרט כרמך לא תלקט, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא, ושל: ופרט כמרך לא תלקט לעני ולגר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לא תלקט לעני ולגר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: לענין ולגר תעזב אתם אני י' אלקיכם, עם הז' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני י' אלקיכם, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לענין ולגר תעזב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ולגר תעזב אתם אני י', בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ולגר תעזב אתם אני י' אלקיכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וכרמך לא תעולל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא תעולל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תעולל ופרט כמך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא תלקט לעני ולגר, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יא לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו. לא תגנבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יג לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר. תלין ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טז לֹֽא-תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַֽעֲמֹ֖ד עַל-דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְקוָֹֽה.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

לא תלך ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. תלך רכיל, בגמטריא נון חית מם נון. לא תלך רכיל, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעמיך, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. על דם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. רעך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב. רעך אני ה', בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תלך רכיל בעמיך לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לא תעמד על דם רעך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: דם רעך אני י' ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא תלך רכיל בעמך – לק"מ כט:ו דף מ:.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יז לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, רבינו בלקמ"ת תורה ח' מסביר שהדרך היחיד הנכונה להוכיח זה על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן – ואכן "הוכח תוכיח" עם האותיות בגימטריא - נ נח נחמ נחמן מאומן (ע"ה). וכן הסופי תיבות של "אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" ךךחחתךאאוא בגימטריא – נ נח נחמ נחמן מאמן. וכן הר"ת של "תשא עליו - “ עם כל המלה "חטא" (והג' כוללים) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

לא תשא עליו חטא, פרש"י ז"ל לא תלבי"ן את פניו ברבים, ע"כ. ויש לפרש ברבים, ברביים – רבנים.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הוכח תוכיח את עמיתך – לקמ"ת ח:א דף טו:.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יח לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'. בענין ואהבת לרעך עיין מש"כ בערך רבי עקיבא.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת לרעך כמוך אני ה', יש לפרש כעין מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סב, שיש להתפלל שהשם יתברך יתן לנו הרחמים בידינו, כי אצלו יתברך יכול להיות שגם החולאת הקשה וכל היסורין הם הרחמנות שלו כי בודאי כל מה שהשם יתברך עושה להאדם, אפלו יסורין קשין הכל הוא רק רחמנות וכו' ואצלנו הרחמנות בפשיטות, להתרפא מן החלי וכיוצא ע"ש. וזה מה שצוה התורה, לאהוב כמוך – כמו שאתה אוהב, אני ה', אני ולא אתה, אין לך לעסוק בדרך האהבה של השם יתברך, אלא באהבה פשוטה כנ"ל.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת לרעך כמוך, הראשי וסופי תיבות של "אהבת לרעך כמוך" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ואם תקפיד שיהיה "ואהבת..." אז צריכים להוסיף הכולל של החמש תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה', עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי תיבות של כל הפסוק: נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י לא תקם, אמר לו השאילני מגלך, אמר לו לאו, למחר אמר לו השאילני קרדמך, אמר לו איני משאילך וכו' וכו' ואיזו נטירה, אמר לו השאילני קרדמך אמר לו לאו, למחר אמר לו השאילני מגלך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

המפרשים דאגו על מה שהחליף בין ציור של נקמה, שביקש מגל ואחר כך נתבקש קרדום, ואילו בציור של נטירה הפוך. ויתכן שבא להורות שבין כך ובין כך אין חשש של רבית, כי אילו התנו כן מתחילה צד אחד מאלו לכאורה היה אסור כמו ששנינו בסוף פרק איזה נשך (ב"מ עה) ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך עדור מי ואנכש עמך.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין מדין לפני עור. עני שמבקש צדקה, הרי הוא מוקים האדם בנסיון שלא יעבור בלא תקפוץ ולא תאמץ, ועם כל זה בודאי זה הזכות של העני לבקש, אפילו מהמוחזק קמצן. אלא דנעל"ד שזה דוקא אם העני באמת עוד מקוה כל שהוא שיקבל ממנו, אפילו אם זה תקוה קטנה מאד הרי מספקת שהעני מבקש ויש בזה תקוה שהאיש כבר יתן. אבל אם העני באמת לא חושב כלל שיקבל ממנו, ורק מבקש להחליצו או משום ליצנות וכדומה, נראה שזה קרוב מאד ללפני עור.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה האיש שסירב להשאיל לחבירו, ועכשיו הוא בא גם לבקש מחבירו להשאיל לו, ויש כאן שני צדדין שהוא שם מכשול לחבירו, כי בין אם חבירו לא משאילו לו, ובין אפילו אם משאיל לו יכול שיכשל באיסור נטירה, ועם כל זה נראה שמותר לו לבקש, ואפילו אם האיש השני מוחזק קמצן שלא משאיל, אין בזה הקמצנות משום איסור נקימה ונטירה, הרי הוא לא ישאיל לו כדרך שלא ישאיל לאף אחד. ועיין במשנה בסנהדרין כז רבי יהודה אומר וכו' האוהב והשונא (- פסולים לעדות) וכו', שונא, כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה (-כמו שכתוב והוא לא שונא לו מתמול שלשום, יד רמה), אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך. ופירשו שם שהחכמים חולקים רק לענין עדות, שיעידו מה שראו כאשר ראו, אבל מודים שפסול לדון, כדאיתא שם בדף כט., פסוק חד לדיין אידך כדתניא וכו' מכאן לשני תלמידי חכמים ששונאין זה את זה שאין יושבין בדין כאחד, הרי בודאי שמחזיקים אנשים בשנאה. ובכהאי גוונא שהאיש השני מוחזק בשנאה לכאורה גם תהיה איסור לפני עור – שהראשון שסירב יחזור לבקש ממנו.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואהבת לרעך כמוך אני ה' – לק"מ קסה דף קז..

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יט אֶת-חֻקֹּתַי֘ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹֽא-תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָֽׂדְךָ֖ לֹֽא-תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֨יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַֽעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. בהמתך, וכן: שעטנז לא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. תרביע כלאים, עם הב' תיבות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שדך לא, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לא תזרע, עם הב' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תרביע כלאים שדך, וכן של: תרביע כלאים שדך לא, וכן של: כלאים שדך לא תזרע, וכן של: שדך לא תזרע כלאים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י חקים אלו גזרות מלך שאין טעם לדבר, עיין שם. וקשה הלוא בודאי יש טעמים לכל החקים. וי"ל ש'דבר' גם מלשון דבר אחד לדור, מנהל. והחקים אינם מוכרחים להנהלת העם. טעם אלקים ע"ה בגמטריא דבר.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כ ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה. יומתו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כו לֹ֥א תֹֽאכְל֖וּ עַל-הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַֽחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

לא תאכלו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על הדם בגמטריא נחמן ע"ה. ולא תעוננו, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תאכלו על הדם ע"ה, ושל: תאכלו על הדם לא ע"ה, ושל: על הדם לא תנחשו ע"ה, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רבינו הקפיד מאד לא לאכול לפני התפילה – לא תאכלו על הדם. וכן התמימות מעיקרי יסודותיו.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו – לק"מ כט:ה דף מ:.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כח ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני י'. לנפש לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כט אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה. הסופי תיבות של: אל תחלל את בתך להזנותה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ל אֶת-שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְקוָֹֽה.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את שבתתי תשמרו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' כוללים. ומקדשי תיראו, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תשמרו ומקדשי תיראו אני י', עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את שבתתי תשמרו, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו – לקמ"ת סז דף ל:.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לא אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני י' אלקיכם.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

בהם אני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל תפנו אל האבת ואל, בגמטריא רב נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: תפנו אל האבת ואל הידענים, ושל: האבת ואל הידענים אל תבקשו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והדרת פני זקן – לק"מ כ:ד דף כח., כז:ג דף לח:.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך אני ה'. מפני שיבה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל. תקום בגמטריא התק"מ עם הכולל, השנה שנולד רבי נתן. אי נמי שנת תקמ"ה עם הכולל, השנה שרבינו נעשה בר מצוה. הראשי וסופי תיבות של ויראת מאלקיך אני י"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לג וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וכי יגור אתך גר בארצכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לה לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

במשפט במדה, בגמטריא נחמן מברסלב, ועם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. במשורה בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

התורה צוותה על מדת הארץ, משקל, ומדת הלח, אבל על הזמן לא צוותה, כי באמת אין זמן, כמבואר בספר רבינו. ולכן אין הקפדה מלהחזיק שעון מקולקל, ולכאורה אפילו על שעון שמודדת הזמן של העובדים, לא תחול עליו איסור.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

יט:לו מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. הסופי תיבות של: מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלקיכם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מאזני, בגמטריא נ נח. איפת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ב ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן. הסופי תיבות של: מבני ישראל ומן הגר הגר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ג את פני – ראשי וסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ה ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם. מקרב עמם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ח ושמרתם את חקתי ועשית אתם אני ה' מקדשכם. הסופי תיבות של: ושמרתם את חקתי ועשיתם, וכן של: את חקתי ועשיתם אתם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתם אני – א"תם-אנ"י האותיות האמצעיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם. הסופי תיבות של גלה מות יומתו שניהם דמיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טז ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם. הסופי תיבות של הבהמה מות יומתו דמיהם בם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יז ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא. הראשי תיבות של: והיא תראה את ערותו חסד הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גלה עונו ישא, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יח ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם. מקרב עמם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כג ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם. את כל אלה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כד ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. הסופי תיבות של: לכם אתם תירשו את, וכן של: אתם תירשו את אדמתם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אדמתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של ארץ זבת חלב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כה והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא. והבדלתם בין, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתכים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כו והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה' ואבדל אתכם מן העמים להיות לי. והייתם לי קדושים (מלא, אי נמי כל אלו ששה תיבות) כי קדוש אני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). "קדשים כי" עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מן העמים להיות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "להיות לי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

כא:א ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. אהרן ואמרת אלהם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לנפש לא יטמא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש, עם הי"א אותיות בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהרן ואמת אלהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "לנפש לא" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל משה אמר אל הכהנים בני בני, בגמטריא ברסלב נ נח. אותיות היסוד של: אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

אמור אל הכהנים בני אהרן. כמו שקדושים הוא ענין פרישה, כן אמור, כמו שלמדנו היום בדף יומי ב"מ עז. רש"י ד"ה ואימרו ז"ל לשון הפרש ונזור אחור ומתרחק מן הדבר, ובלשון המקרא דומה לו כעת במרום תמריא (איוב לט), ע"כ. ומה שהיה פשוט לרש"י בש"ס לא היה כל כך פשוט ליה בספר דברים כו:יז ז"ל האמרת והאמירך אין להם עד מוכיח במקרא, ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה, הבדלתיו לך מאלהי הנכר להיות לך לאלקים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה, ומצאתי להם עד, והוא לשון תפארת כמו (תהלים צד:ד) יתאמרו כל פועלי און, ע"כ.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים וכו' – לק"מ ב על התורה דף א:.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ב כִּ֚י אִם-לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו. אם לשארו, עם התיבות, בגמטריא פתק. הקרב אליו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הקרב אליו לאמו ולאביו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולאביו ולבנו, בגמטריא נחמן ע"ה. ולבנו ולבתו ולאחיו, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות של: הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי אם לשארו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ג וְלַֽאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹא-הָֽיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא. אליו אשר לא ע"ה בגמטריא פתק. לאיש לה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה, ושל: אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבתולה הקרובה אליו אשר, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: אליו אשר לא היתה לאיש, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אליו אשר לא היתה לאיש לה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: היתה לאיש לה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לאיש לה יטמא בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ד לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ. כל הפסוק, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. בעמו להחלו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. יטמא בעל בעמיו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ה לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת. "ופאת" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "לא יקרחו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. "ובבשרם לא" בגמטריא פתקא. לא ישרטו שרטת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קרחה בראשם ופאת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בראשם ופאת זקנם לא יגלחו, ושל: ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישרטו שרטת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קרחה בראשם ופאת זקנם ע"ה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם יגלחו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ופאת זקנם לא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופיתיבות של: קרחה בראשם ופאת, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא ישרטו שרטת, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ו קְדשִׁ֤ים יִֽהְיוּ֙ לֵאלֹ֣קֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹֽקֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת-אִשֵּׁ֨י יְ-הֹוָ֜ה לֶ֧חֶם אֱלֹֽקֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ. ולא יחללו שם אלקיהם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. כי את אשי, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לחם אלקיהם הם מקריבם והיו, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. י' לחם אלקיהם הם מקריבם והיו קדש, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדשים יהיו לאלקיהם ולא יחללו שם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: והיו קדש, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מקריבם והיו קדש, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אלקיהם כי את אשי י' לחם אלקיהם הם מקריבם והיו קדש ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שם אלקיהם כי את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיהם כי את אשי ה', ושל: כי את אשי ה' לחם, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לחם אלקיהם הם מקריבם והיו קדש, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שם אלקיהם כי את אשי ה' לחם אלקיהם הם מקריבם והיו קדש, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שם אלקיהם כי את אשי, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: ולא יחללו שם בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: יהיו לאלקיהם ולא יחללו שם אלקיהם כי את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אותיות היסוד של: קדשים יהיו לאלקיהם ולא יחללו שם אלקיהם כי את אשי, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלקיהם כי את אשי, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יהיו לאלקיהם ולא יחללו, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מקריבם והיו קדש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והיו קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ז אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַֽחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵֽאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי-קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵֽאלֹהָֽיו. לא יקחו ואשה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אשה זנה וחללה לא, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדש הוא, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ משני תיבות האחרונות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קדש הוא, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ח וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני י' מקדשכם. וקדשתו, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. מקריב קדש, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. לך כי קדוש אני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לך כי קדוש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות שלף הוא מקריב קדש, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדש יהיה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קדוש אני ה' מקדשכם בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ט וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת-אָבִ֨יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף. איש כהן כי, בגמטריא רבינו נחמן. כהן כי תחל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אביה היא מחללת, עם הי"ב אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. מחללת באש, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ובת איש כהן בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: איש כהן כי, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: כהן כי תחל לזנות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את אביה היא, ושל: אביה היא מחלל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: היא מחללת באש, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אביה היא מחללת באש תשרף בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את אביה היא מחללת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי תחל לזנות את אביה היא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

כא:י וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵֽאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר-יוּצַ֥ק עַל-רֹאשׁ֣וֹ | שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת-יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת-הַבְּגָדִ֑ים אֶת-רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם. אשר יוצק, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. אשר יוצק על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. משחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את ידו ללבש, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הבגדים, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. יפרע בגמטריא רבי נחמן. לא יפרם בגמטריא רבי נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: על ראשו שמן המשחה ומלא את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את ידו בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ומלא את ידו ללבש, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: ידו ללבש את הבגדים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את ראשו לא יפרע ובגדיו לא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את, וכן של: שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר יוצק על ראשו, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יוצק על ראשו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמן המשחה, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את ידו ללבש, ושל: ידו ללבש את, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יא וְעַ֛ל כָּל-נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא. מת לא יבא, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יב וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱ"לֹהָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱ"לֹהָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י יְ"הוָֹֽה. כי נזר, עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שמן, ראשי תיבות, מורנו נחמן (בן) שמחה. משחת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי נזר שמן משחת אלקיו עליו אני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא יצא ולא יחלל את מקדש אלקיו כי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיו כי נזר שמן משחת אלקיו עליו אני ה' ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: אלקיו כי נזר בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מקדש אלקיו כי נזר שמן משחת אלקיו עליו, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יג וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח. בבתוליה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

והוא, בגמטריא י"ח, כי בן שמונה עשרה לחופה (וקבלתי את העליה לחבר המילה שלפניה וכו' למ"ד).

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשה בבתוליה יקח, ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יד אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת-אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם-בְּתוּלָ֥ה מֵֽעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה. זנה את, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. יקח כי, בגמטריא נחמן. אם בתולה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא קיח כי אם בתולה מעמיו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וחללה זנה את אלה לא, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את אלה לא יקח כי, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

כא:טו וְלֹֽא-יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה מְקַדְּשֽׁוֹ. יחלל זרעו בגמטריא רבי נחמן ע"ה. יחלל זרעו בעמיו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כ

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אני י' מקדשו, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של: זרעו בעמיו כי אני י' מקדשו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יז דַּבֵּ֥ר אֶֽל-אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹֽרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו. להקריב לחם אלקיו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בו מום לא יקרב להקריב לחם, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהרן לאמר איש, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: איש מזרעך לדרתם, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הט"ו אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לדרתם אשר יהיה, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: לדרתם אשר יהיה בו מום לא ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש מזרעך, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: להקריב לחם אלקיו, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יח כִּ֥י כָל-אִ֛ישׁ אֲשֶׁר-בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ. כל איש בגמטריא רבי נחמן ע"ה. איש אשר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. יקרב איש, עם הז' אותיות, בגמטריא נון נון חית. עור או, עם התיבות, בגמטריא נחמן מאומן. פסח בגמטריא נחמן. שרוע, עם הד' אותיות בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע, עם הי"א אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש אשר בו מום לא, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: יקרב איש עור או, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבו תשל: איש עור או פסח, בגמגטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי כל איש אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אשר בו מום לא, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של: אשר בו מום לא יקרב איש עור, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל איש אשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כל אשר בו מום לא יקרב – לק"מ יד:ז דף יט:.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יט א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר-יִֽהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד. איש אשר, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. יהיה בו שבר, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בו שבר רגל או, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רגל או שבר, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רגל או שבר יד, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שבר רגל או שבר יד, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר יהיה בו שבר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: איש אשר יהיה בו שבר, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רגל או שבר יד, עם הח' אותיות בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כ אֽוֹ-גִבֵּ֣ן אוֹ-דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ. תבלל, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. או גרב או ילפת, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפלת או מרוח, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: או דק, ושל: דק או, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: דק או תבלל בעינו או, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של:דק או תבלל בעינו או גרב, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ילפת או מרוח ע"ה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ילפת או מרוח אשך, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: או דק או תבלל, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: דק או תבלל בעינו, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י תבלל בעינו (כא:כ) פרש ז"ל כנוהו חכמי ישראל במומי הבכור 'חלזון נחש ענב', ופירש הגור אריה שחלזון ונחש הם מום אחד, אבל ענב הוא מום אחר בפני עצמו, ופרש בערוך שיש בעיניו כמו ענב. ע' ספר ניצוצי שמשון שהאותיות לפני 'ענבם' הם סמא"ל. והוא נחש כידוע. וכאן מה שמקדים ענב, הוא נחש.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בברכות נו: הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר כענבים במדבר קודם שיקדמנו פסוק אחר ענבמו ענבי רוש, ע"כ, וענין זה של 'קודם שיקדמנו' שייך לכמה דברים שם, ועכ"ז לענין ענבים מדויק ביותר, להנצל מהאותיות הקודמות של ס"מ.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כא כָּל-אִ֞ישׁ אֲשֶׁר-בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֨רַע֙ אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת-אִשֵּׁ֣י יְהוָֹ֑ה מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

בו את לחם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את לחם אלקיו לא יגש להקריב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' מום בו את לחם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את לחם אלקיו לא ישג להקריב, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא יגש להקריב את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: להקריב את אשי ה', בגמטריא רבינו נחמן ע"ה .הסופי תיבות של: להקריב את אשי ה' מום, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: אהרן הכהן לא יגש ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל איש אשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אהרן הכהן, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יגש להקריב את אשי, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בו את לחם אלקיו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לחם אלקיו לא יגש, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כג אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני ה' מקדשם. הסופי תיבות של: אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "מקדשי כי" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יחלל את מקדשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני ה'. אשר הם מקדשים לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן בהפתקא ע"ה. הראשי תיבות של: אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכן הראשי תיבות מריש הפסוק: דבר ... אשר, עם הכולל).

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ג אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לי' וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני י'. אל הקדשים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יקדישו בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ד איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ט ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם. ומתו בו כי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יב ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל. הקדשים לא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יט לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כא ואיש כי יקריב זבח שלמים לי' לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לב ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני י' מקדשכם. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לי' בכל מושבתיכם. לי' בכל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד אֵ֚לֶּה מֽוֹעֲדֵ֣י יְקֹוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמֽוֹעֲדָֽם.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

מקראי, בגמטריא רב נחמן ע"ה. תקראו ע"ה בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' מקראי קדש אשר תקראו אתם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: י' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר תקראו אתם במעודם, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלה מועדי ה' – לק"מ ל:ה דף מב.. מקרא קודש [-בפסוק כאן כתוב מקראי – כי הולך על כל הימים טובים, שכל אחד מקרא קודש] – לקמ"ת ד:ו דף ה:.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ז ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ח והקרבתם אשה לי' שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

כג:י דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. קצירכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יב ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה לי'. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יג ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה לי' ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי' ריח ניחח ונסכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יז ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לי'. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כ והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני י' על שני כבשים קדש יהיו לי' לכהן. קדש יהיו לי', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כא וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כה כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה לי'. מלאכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כח וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני י' אלקיכם. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ל וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. וכל הנפש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לד דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לי'. הסכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לה ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לו שבעת ימים תקריבו אשה לי' ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לי' עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לח מלבד שבתת י' ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו לי'. י' ומלבד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

כג:מג לְמַעַן֘ יֵֽדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֨בְתִּי֙ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהֽוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְקוָֹ֥ה אֱלֹֽקֵיכֶֽם.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

למען ידעו דרתיכם כי בסכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את בני ישראל, הם ראשי תיבות – ישראל בער אודסר. הראשי תיבות של: את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני י"א, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי בסכות הושבתי את, וכן של: בסכות הושבתי את בני, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: את בני ישראל בהוציאי אותם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: למען ידעו – לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ה ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אפית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יהיה החלה האחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין קרבן מנחה, ע' באריכות לקמן אות תקץ.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ז ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה לי'. ללחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ח בְּי֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת יַֽעַרְכֶ֛נּוּ לִפְנֵ֥י יְקוָֹ֖ה תָּמִ֑יד מֵאֵ֥ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

ביום השבת בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. ברית עולם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ביום השבת יערכנו לפני י' תמיד מאת, וכן של: השבת יערכנו לפני י' תמיד מאת בני, בגמטריא רבי נחמן מאומן, ובגמטריא רב נחמן בן פיגא ע"ה. הראשי תיבות של: יערכנו לפני י' תמיד מאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ביום השבת ביום, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ביום השבת יערכנו לפני ה' וכו' ברית עולם – לק"מ סג דף עז:.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ט והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי י' חק עולם. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

כד:י ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

המקלל לא קיבל חלק בישראל. ויש לומר שהוא קוה וציפה שיקבל נחלה כמו שיהיה לעתיד לבוא כמבואר בספר יחזקאל שעתיד גם הגרים יקבלו חלק ונחלה בחלוקת הארץ.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

וזה רמוז בשם אמו שלומית בת דברי, רמז על השלום הגדול יהיה לעתיד, כי אז יהפוך ה' שפה אחת, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה נח זה לשונו: ולעתיד לבוא שיתנסו אמות העולם על ידי מצות סוכה אז נתקיים אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה, שפה ראשי תיבות של ש'כר פ'רי ה'בטן, הינו בחינת סכה כנ"ל. וגם אז התהפך ריב לשונות, ולא יהיה בחינת ריב כנל, ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד. ואז יתגבר אמת, כמו שכתוב שפת אמת תכון לעד, עיין שם.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאכן המקלל עוד נתקע בריב כמו שכתוב וינצו. ובחי' המחנה היה בחי' נסיון מצות סוכה. ולכן שלמית בגמטריא שפת.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יד הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה. אל מחוץ למחנה וסמכו כל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יז ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת. אדם מות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יט ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו. כי יתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כן יעשה לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

כה:א וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. "אל משה בהר סיני לאמר" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם שני כוללים.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י מה ענין שמטה אצל הר סיני ע"ש. שמטה סיני עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. הסופי תיבות של: בני ישראל ואמרת אלהם כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ שבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה. "שש שנים תזרע שדך" בגמטריא אלו נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ואספת עם האותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ד ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר. הראשי תיבות של: ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע, עם שני כוללים, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הסופי תיבות של: וכרמך לא תזמר, בגמטריא: אני הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם שני כוללים.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ה את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ. תבצר ע"ה בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שבתון יהיה לארץ, עם השש אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל. ופרש"י ולבהמתך ולחיה. אם חיה אוכלת בהמה לא כל שכן, שמזונותיה עליך, מה תלמוד לומר ולבהמתך, מקיש בהמה לחיה, כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמתך מן הבית, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית: עכ"ל. ודבריו צריכים עיון, כי הלוא אדרבה מזה שאכילת הבהמה מוטלת עליך, הרי זה סיבה יותר לאסור, כי כל מה שזה יותר שייך לבעלות פוגע יותר בשמיטה [ומה שראיתי מובא מהספר משכיל לדוד לפרש כי לשכיר מותר ליתן ולנכרי אסור, אינו נראה כלל, כי רש"י בכלל לא הביא את הדרשה והדין שלנכרי אסור].

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שפשוט הוא שכאשר מוטל על האדם להשמיט או להתעלם זה רק נוגע לצרכיו, אבל לגבי אחריותו על אחרים, אם לא מרבינן בפירוש, הוה אמינא שבודאי עדיין הוא עומד באחריותו, ודוק.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של שבת הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

ו"לאמתך" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולשכירך בגמטריא הפתקא. ו"לתושבך" ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה – לק"מ נח:ד דף סט:.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ח וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה. הסופי תיבות של: וספרת לך שבע, וכן של: לך שבע שבתת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "שבע שבתת" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שבע שבתת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

כה:י וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו. הראשי תיבות של: דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם, וכן הראשי תיבות של: לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יג בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל-אֲחֻזָּתֽוֹ. היובל הזאת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. תשבו איש אל אחזתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תשבו איש אל, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הזאת תשבו איש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הזאת תשבו בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: תשבו איש אל אחזתו, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הזאת תשבו איש אל אחזתו, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו. כי לא יהיה לו גאל והשיגה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לג ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לח אני י' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

לתת לכם את ארץ כנען, פרש"י ז"ל בשכר שתקבלו מצותי, עכ"ל. צע"ק דמבואר בכמה מקומות שירושת ארץ ישראל הוא במתנת חנם, ועיין בפרשת עקב (דברים ט:ה) לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה י"א מורשם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבתיך וכו'. וצ"ל שעכ"פ תלוי בקבלת המצות.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

כה:מד ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה. לך מאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

כה:מט אֽוֹ-דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן-דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ-מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ-הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר, עם הח' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, ובגמטריא רבנו נחמן מברסלב. ממשפחתו יגאלו או ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

או דודו או בן דודו יגאלנו, חז"ל אמרו שזה מרמז למשיח. והנה היום הרבה צועקים, משיח משיח, וזה מרוב יאוש שלהם, ואסור לייאש ככה, ואסור אפילו להתפלל יותר מדי על ביאת הגואל, כמו שכתב רש"י בסוף מסכת כתובות. והרי מי שצועק משיח הוא כמו – saying uncle – ביטוי באנגלית של הרמת ידים להשולט עליו.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

כה:נ וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו. והיה כסף ממכרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

כה:נג כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך. בפרך לעיניך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

בחקתי

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ג אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. הסופי תיבות של ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

אם בחקותי תלכו, ופרש"י שתהיו עמלים בתורה. וגם סוף הפסוק מעיד "ועשיתם אותם" (בתורה כתוב 'אתם' חסר) 'מאותם' והד' אותיות, בגימטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן. אם בחקתי תלכו, אם – תלכ = נ נח נחמ נחמן מאומן. באמצע יש 'בחקותי' (ודרך זה שמלה מפסקת ע' לקמן אות קלא), כי דרך ארץ קדמה לתורה, וסובבת את התורה. והנה הענין לילך בתורה, והוא ענין מה שרבינו אמר שלהיות יהודי, דהיינו לעלות מדרגה לדרגה, צריך להיות בארץ ישראל. ארץ זה לשון רצון, וישראל, זה שיר א"ל. וזה ענין 'עמל', ע' זה לראות ולהבין, מ' זה מלכות זה התפילה, ל' זה למד – לימוד, דהיינו לעשות מהלימוד, מהתורה, תפילה (דהיינו להפוך כל הלימוד דרך תפילה להשי”ת). תמיד לעלות מהנעשה (נגלה, תורה), לנשמע (נסתר, תפילה), עד שמה שהיה בבחינת נשמע ונסתר יהיה רק נגלה ונעשה (עיין לק”מ תורה לא). וללכת מחיל אל חיל. וזה דרך ארץ ישראל, וזה נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה סוף הפסוק, ועשיתם אותם, דהיינו לעשות, שמה שהיה בבחינה נשמע ונסתר, בחינת אותם – אות ם', תהיה רק נגלה ועשיה.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

ענין עמלות בתורה שכתב רש"י הנ"ל, ועוד כתב שם ז"ל ואת מצותי תשמרו, הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקים וכו', ע"כ. נראה לפרש, דהנה מצינו במסכת פסחים (ג:א) עמילן של טבחים, ופירש הרע"ב פת שעושין מקמח שלא הביאה שליש בשולה, ומכסים בה את הקדרה לשאוב את הזוהמא, ע"כ. הרי בצק כזה ששואבת את הזוהמא. אז זה תכלית הלימוד, להיות עמלים בתורה, לנקות את עצמינו מכל הזוהמא, כדי שנזכה באמת לשמור ולקים וכו'. וממילא מובן שזה הכל על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה ממש ענין להסיר את הזוהמא ולחזק את הריח טוב כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה ש"עמל" ראשי תיבות: עושה משפט לעשוקים (תהלים קמו:ז).

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ו וְנָֽתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן-הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא-תַֽעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

שלום בגמטריא רבינו נ נח. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב. בארץ ושכבתם, עם הי' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. והשבתי חיה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לא תעבר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בארצכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, וכן של: שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר, ושל: ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: רעה מן הארץ וחרב לא, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארציכם – לק"מ מד דף נד:. ונתתי שלום – לק"מ עה דף צא..

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציא. אכלתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, גם בהראשי תיבות וסופי תיבות של ישן נושן וישן, ארבעה נונין שהם הר"ת של נ נח נחמ נחמן, גם יש"ן רמז לרבינו נ'חמן בן ש'מחה (וידוע שרבינו היה לו שם סודי יצחק, וגם ידוע שרבינו אמר פעם (שש"ק א:רלה) אם לא הייתם אצלי הייתי ישן וכו'). ישן נשן (חסר ו) בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מפני חדש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של מפני חדש תוציאו בגמטריא רבינו הנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יא ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ב'תוככם' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בפסוק הבא (כו:יב) והתהלכתי ב'תוככם' עם האותיות גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם ר"ת לללו"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם – לק"מ ע דף פז..

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. תוככם עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ראשי וסופי תיבות של ואתם תהיו לי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טו ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

תמאסו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. נפשכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מצותי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. להפרכם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את משפטי תגעל נפשכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תגעל נפשכם לבלתי עשות את ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תמאסו ואם את משפטי תגעל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את משפטי תגעל נפשכם לבלתי, ושל: משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות, ושל: כל מצותי להפרכם את בריתי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואם את משפטי תגעל נפשיכם – לק"מ יח:ד דף כד:.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יז ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

רדף ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ואין רדף, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אתכם, עם האותיות והוכלל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לפני איביכם ורדם בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פירש ז"ל ורדו בכם שנאיכם, שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם וכו' ונסתם מפני אימה, ואין רדף אתכם, מבלי כח, עכ"ל. וראיתי במפרשי רש"י (הבנת המקרא מובא בשי למורא) שמה שפירש רש"י מבלי כח מחבר למה שפירש על ורדו בכם, כי גם הרודף יהיה מוכה וחלש מהקללות שרבצו בו ולא יהיה לו כח לרדף, ועם כל זה, ונסתם מפני אימה.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד שעל כרחך הרשע לא ירדף אחריו, כי קיימא לן בזוהר הקדוש (פרשת שמיני, ועיין בזה בספר נתיב מצותיך, אמונה ד:ה) שרשע בידא דישראל רשע אחרא לא עביד ביה קב"ה שליחותא. ואכן לפי זה צריכים לחלק שענין ורדו בכם אינו שליחות, ואילו הרדיפה כן תהיה בחי' שליחות. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כ ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כה וְהֵֽבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֨מֶת֙ נְקַם-בְּרִ֔ית וְנֶֽאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל-עָֽרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֨בֶר֙ בְּת֣וֹכֲכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד-אוֹיֵֽב.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

ח'רב נ'קמת נ'קם ברית, ר"ת נ נח, ידוע שרבינו בא לתקן הברית. חרב נקמת נקם עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ותלמידו) נתן! ושלחתי, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דבר בתוככם, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והבאתי עליכם חרב נקמת נקם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עליכם חרב נקמת נקם, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר, ושל: אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: חרב נוקמת – לק"מ כ:י דף כח:. חרב נקמת נקם ברית – לק"מ נח:ג דף סט:.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כו בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֘ מַטֵּה-לֶ֒חֶם֒ וְ֠אָפ֠וּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַֽאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

בשברי לכם מטה לחם, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לחמכם בתנור אחד, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בשברי לכם מטה לחם ואפו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד, ושל: עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בשברי לכם מטה לחם – לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מב וְזָֽכַרְתִּ֖י אֶת-בְּרִיתִ֣י יַֽעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת-בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת-בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

ואף את, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. יצחק ואף, בגמטריא ברסלב ע"ה. ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר, עם הי"א תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הז' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את בריתי יעקוב ואף, וכן של: יעקב ואף את בריתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואף את בריתי אברהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: אזכר והארץ אזכר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וזכרתי את בריתי יעקב – לק"מ לז:ד דף נא., נה:ב דף סג., נח:ג דף סט:.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מג והארץ תעשב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם. געלה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מד וְאַ֣ף-גַּם-זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא-מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא-גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְקוָֹ֖ה אֱלֹֽקֵיהֶֽם.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב. מאסתים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. געלתים בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: געלתים לכלתם להפר בריתי, ושל: לכלתם להפר בריתי אתם, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב. הסופי תיבות של: בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מה וְזָֽכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִֽאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי-אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְי֥וֹת לָהֶ֛ם לֵֽאלֹקִ֖ים אֲנִ֥י יְקוָֹֽה.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וזכרתי להם ברית ראשנים, וכן של: מצרים לעיני הגוים להיות, ושל: לעיני הגוים להיות להם, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ראשנים אשר הוצאתי אתם, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב. הסופי תיבות של: ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של" ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: וזכרתי להם ברית ראשנים, ושל: מצרים לעיני הגוים להיות, ושל: לעיני הגוים להיות להם, ושל: להיות להם לאלקים, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים – הו"צאת"י, י אתם מ, פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן זה אחר זה.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מו אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן י' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה. והמשפטים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן זה רבי נתן. ישרא"ל-בהר-סיני-ב" אותיות יין (-סו"ד) הברסלב. סיני ביד משה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהר אותיות הרב, הרי - הרב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מו אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה. והמשפטים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן, זה רבי נתן. ישרא"ל בהר סיני ב" אותיות יין (-סו"ד) הברסלב. סיני ביד משה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהר, אותיות הרב, הרי – הרב נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג וְהָיָ֤ה עֶרְכְּךָ֙ הַזָּכָ֔ר מִבֶּן֙ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה וְעַ֖ד בֶּן-שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֗ חֲמִשִּׁ֛ים שֶׁ֥קֶל כֶּ֖סֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

ערכך בגמטריא רב נ נח. ערכך הזכר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו י"פ נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ז וְ֠אִם מִבֶּן-שִׁשִּׁ֨ים שָׁנָ֤ה וָמַ֨עְלָה֙ אִם-זָכָ֔ר וְהָיָ֣ה עֶרְכְּךָ֔ חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר שָׁ֑קֶל וְלַנְּקֵבָ֖ה עֲשָׂרָ֥ה שְׁקָלִֽים.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

מבן ששים, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אם זכר והיה בגמטריא ברסלב. ערכך בגמטריא רב נ נח. חמשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י מביא גמרא ערכין יט. – סבא בביתא פחא בביתא, ושם פירש פחא לשון שבר. שבר זה ראשי תיבות רבינו בן שמחה. פחא בביתא, האותיות פחאבת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ונשאר אותיות יב"א – ראשי תיבות ישראל בער אודסר – סבא.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ח ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן. מערכך והעמידו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ט ואם בהמה אשר יקריבו לי' כל אשר יתן ממנו לי' יהיה קדש. לי' יהיה קדש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

כז:י לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. יחילפנו ולא ימיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

כז:לג לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּין-ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם-הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה-ה֧וּא וּתְמֽוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה-קֹּ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

לא יבקר בין טוב לרע ולא בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם המר, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב. בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו"פ נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אם המר ימירנו – לק"מ כד דף לז:.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

כז:לד אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָֹ֛ה אֶת-מֹשֶׁ֖ה אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

המצות אשר צוה, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את משה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. משה אל בגמטריא רבינו נ נח. ישראל בהר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלה המצות אשר צוה י' את, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלה המצות אשר צוה י' את משה, ושל: המצות אשר צוה י' את משה אל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המצות אשר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה אל בני ישראל, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>



# פרשת לך לך 55

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/2/

# פרשת לך לך 55

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וירא 69

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

חיי שרה 86

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

תולדות 99

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויצא 112

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח 128

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וישב 141

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מקץ 152

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ויגש 165

</div>



# ספר במדבר

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/20/

# ספר במדבר

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/20


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

במדבר

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

במדבר, ב' פעמים מדב"ר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. (וכן גבריאל גבריאל. וכן אברם אברהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז ליהודה נחשון בן עמינדב. הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח ליששכר נתנאל בן צוער. חז"ל אמרו שיששכר זכו לתורה בזכות שכינתם בקרוב למשה רבינו. וזה בחי' רבי נתן שזכה להתבטל לרבינו בחי' יהושע למשה, ולכן נתנאל, נתן – אל, בגמטריא מנ נח נחמ נחמן מאומן, מתן מרבינו נ נח.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט לזבולן אליאב בן חלן. אליאב בגמטריא אדם, בן חלן, אותיות לב נ נח! הרי שנשיא לבני זבולון היה אדם עם לב נ נח!

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם. הסופי תיבות של: מטות אבותם ראשי אלפי ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות. הסופי תיבות של: ואהרן את האנשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמות ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות, בגמטריא תרח"ם ע"ה, בגמטריא נחמן נתן (עיין חיי מוהר"ן קפה).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם. הסופי תיבות של: השני ויתילדו על משפחתם לבית עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של שמות מבן עשרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

משפחתם לבי'ת אבת'ם במספ'ר – האותיות יסוד (שלפני הס"ת) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן (א:כ) במספר שמות' לגלגלתם' כ"ל הס"ת עם כל התיבה האחרונה והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עיקר היחוס של משפחות בני ישראל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט כאשר צוה ה' את משה ויפקדם במדבר סיני. הראשי וסופי תיבות של: את משה ויפקדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויפקדם במדבר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא. הראשי וסופי תיבות של: ראובן בכר ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב לבני שמעון תולדתם למפשחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא. הראשי תיבות של: לבני שמעון תולדתם למשפחתם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אבתם פקדיו במספר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא. הראשי וסופי תיבות של: לבני גד תולדתם, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. וכן הראשי תיבות של: עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. הסופי תיבות של: שמות מבן עשרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבית אתם במספר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים. ושש מאות וחמשים, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א:לו לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא. הראשי תיבות של: לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של שמת מבן עשרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

א:מא פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וחמש בגמטריא נ נח נחמ נחמן. למטה אשר אחד ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. אחד וארבעים אלף וחמש, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וארבעים אלף וחמש מאות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

א"ם אלפים, ואחריהם נפתלי עם ג"ן אלפים כמנין פרשיות התורה, עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה רסו.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

א:מג פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נפתלי שלשה וחמשים אלף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלף וארבע מאות, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

והנה נפתלי הוא בחי' תפילין בגמטריא פתק. וכתוב (שופטים ד:יח) ונפתלי על מרומי שדה, והשדה הוא הגן, וכן מנין פקודיו ג"ן אלף. ועיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה רסו.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

א:מט אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל. הסופי תיבות של: מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

א:נ ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו. את הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

א:נא ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת. הסופי תיבות של: הלוים ובחנת המשכן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

א:נג והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

העדות, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הלוים את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: למשכן העדת ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העדת ולא יהיה קצף, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו. הסופי תיבות של: אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות. הראשי וסופי תיבות של וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות והכולל.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער. הסופי תיבות של: יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן, וכן של: ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של אלף ושמנת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כז והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן. הסופי תיבות של: והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר פגעיאל בן עכרן, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לא כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם. "כל הפקדים למחנה דן" עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאות לאחרנה יסעו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. הסופי תיבות של: פקודי בני ישראל לבית אבתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לג והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקרבם אש זרה לפני ה' במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם. הסופי תיבות של: להם ויכהן אלעזר ואיתמר, וכן של: אלעזר ואיתמר על פני אהרן, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על פני אהרן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו. הראשי וסופי תיבות של: מטה לוי והעמדת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של את הלוים לאהרן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נתונם כתיב חסר, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של נתונם המה לו מאת בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של מתוך בני ישראל תחת כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני ה'. הכותי (מלא) כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה בני לוי בשמתם גרשון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בשמתם גרשון וקהת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל. הסופי תיבות של: ובני קהת למשפחתם עמרם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כג משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה. המשכן יחנו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כד ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל. הסופי תיבות של: בית אב לגרשני אליסף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כה ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד. הסופי תיבות של: ומשמרת בני גרשון באהל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כו וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו. הסופי תיבות של: המשכן ועל המזבח סביב ואת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כז ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי. הראשי וסופי תיבות של: אלה הם משפחת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כט משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה. הראשי וסופי תיבות של ירך המשכן תימנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לו ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו. "מררי קרשי המשכן" ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' כוללים. הסופי תיבות של: משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ג:מא ולקחת את הלוים לי אני י' תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל. את הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ג:מב ויפקד משה כאשר צוה ה' אתו את כל בכור בבני ישראל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צוה ה' אתו את כל בכור בבני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ג:מה קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני י'. קח, בגמטריא נ נח. את הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ג:מז ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל. חמשת עם הכולל בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לגלגלת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ג:נ כל בכורי בני ישראל היו צריכים להיות נפדים על ידי הלוים, והיו 273 בכורי ישראל יותר ממה שהיו לוים, ואלו היו צריכים ליתן פדיון של חמשת שקלים, ופרש"י ז"ל (מהמדרש רבה, וסנהדרין יז) אמר, כיצד אעשה? בכור שאמר לו, תן חמשה שקלים, יאמר לי, אני מפדויי הלוים. מה עשה? הביא שנים ועשרים אלף פתקין וכתב עליהן "בן לוי" (גמטריא נחמ), ומאתים ושבעים ושלשה פתקין כתב עליהם "ה' שקלים" (כך הגרסא בכל הספרים הישנים, אבל בספרים החדשים פענחו את הה' לחמשה), וכו' עכ"ל. ה' שקלים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ג:נא ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה י' את משה. לאהרן ולבניו על ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם. הסופי תיבות של: בני קהת מתוך בני לוי למפשחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ונתנו עליו כוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו. הראשי תיבות של: כסוי עור תחש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת כל כליה אל מכסה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו. הראשי תיבות של: יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט הסופי תיבות של: השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגות ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו. הראשי וסופי תיבות של ונתנו עליו את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המזלגת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המזרקת כל כלי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כסוי עור תחש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו. בו בקדש ובכליו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של המשחה פקדת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יט וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו. עשו להם וחיו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש איש על עבדתו ואל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כ ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו. לראות כבלע בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כבלע את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם. את ראש ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הם לבית אבותם (מלא ו'), עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כד זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא. הראשי וסופי תיבות של: משפחת הגרשני לעבד, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: הגרשני לעבד ולמשא: נב"ש, ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כה ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד. הראשי וסופי תיבות של: המשכן ואת אהל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: המשכן ואת אהל מועד מכסהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של מלמעלה ואת מסך פתח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כו ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו. הסופי תיבות של: המשכן ועל המזבח סביב ואת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כז על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם. הראשי תיבות של: פי אהרן ובניו תהיה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תהיה כל עבדת בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עבדת בני הגרשני לכל משאם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. במשמרת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כט בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם. הראשי וסופי תיבות של אבתם תפקד אתם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ליבת אבתם תפקד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ל מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד. הראשי תיבות של: תפקדם כל הבא לצבא לעבד, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תפקדם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לב ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם. ואדניהם ויתדותם (מלא ו'), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ובשמת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את כלי, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לג זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מעוד ביד איתמר בן אהרן הכהן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משפחת בני מררי לכל עבדתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ביד איתמר בן אהרן הכהן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לד ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי, ושל: הקהתי למשפחתם ולבית אבתם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

בני הקהתי בגמטריא פתקא ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לה מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד. הראשי תיבות של: מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל: בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לו ויהיו פקדיהם למפשחתם אלפים שבע מאות וחמשים. הראשי וסופי תיבות של מאות וחמשים עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לז אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי ה' ביד משה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לח ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם. הסופי תיבות של: גרשון למשפחותם ולבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לט מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד. הראשי תיבות של: מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לעבדה בגמטריא נ נח, עם האותיות.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מ ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפי ושש מאות ושלשים. הסופי תיבות של: ויהיו פקדיהם למשפחתם, וכן הראשי וסופי תיבות של: מאות ושלשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מא אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מעוד אשר פקד משה ואהרן על פי י'. הסופי תיבות של: פקודי משפחת בני גרשון כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מב ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם. הסופי תיבות של: מררי למשפחתם לבית אבתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מד ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפי ומאתים. הסופי תיבות של: ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מה אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי י' ביד משה. אלה פקודי משפחות (מלא ו') ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מו כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואהרן ונשיאי ישראל את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של ישראל את הלוים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מט על פי ה' פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה ה' את משה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש איש על עבדתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ביד משה איש איש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם. הראשי תיבות של: נקבה תשלחו אל מחוץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו, עם החמש אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נקבה תשלחו אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר ה' אל משה כן עשו בני ישראל. הסופי תיבות של: כאשר דבר ה' אל משה כן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה' ואשמה הנפש ההוא. הסופי תיבות של: אשה כי יעשו מכל חטאת האדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו. הראשי וסופי תיבות של: איל הכפרים אשר יכפר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם אין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה. קדשיו לו יהיו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ-קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת-אִשְׁתּ֖וֹ וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אֽוֹ-עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ-קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת-אִשְׁתּ֔וֹ וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

עבר עליו רוח קנאה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. קנא את בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אשתו, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אשתו והיא לא, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קנאה וקנא את אשתו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח ע"ה בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והוא לא נטמאה – לקמ"ת לב דף כד..

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יז וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי-חָ֑רֶשׂ וּמִן-הֶֽעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן וְנָתַ֥ן אֶל-הַמָּֽיִם.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ולקח, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן, עם הי"ז תיבות של כל הפסוק (דהיינו אלו ט"ו תיבות, ועם הב' כוללים של התיבות הסופות – אל המים) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). העפר בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ונתן בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. המשכן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הכהן מים קדשים בכלי ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חרש ומן העפר, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: המשכן יקח הכהן, ושל: יקח הכהן ונתן: נ נח!

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מים קדושים – לקמ"ת טו דף כ:.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יח והעמיד הכהן את האשה לפני י' ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים. הוא וביד הכהן יהיו מי המרים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כה ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני י' והקריב אתה אל המזבח. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כו וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב דַּבֵּר֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיקֹוָֽה.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

איש או אשה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. איש או אשה כי יפלא לנדר, עם הח"י אותיותי בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לי', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני ישראל ואמרת אלהם איש או, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה', בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: לנדר נדר נזיר, ושל: נדר נזיר להזיר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי יפלא לנדור נדר – לק"מ נז:ב דף סח..

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר לי' קדש יהיה גדל פרע זער ראשו. לי' קדש יהיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ט וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו. וכי ימות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד. וביום השמיני יבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד והקריב את קרבנו לי' כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים: תמים (פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טו וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יט ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו. האיל וחלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כג דַּבֵּ֤ר אֶֽל-אַהֲרֹן֙ וְאֶל-בָּנָי֣ו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

דבר אל אהרן ואל בניו ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ואל בניו לאמר בגמטריא רבינו נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. בניו לאמר כה תברכו את בני, עם הכ' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את בני ישראל, ראשי תיבות של: ישראל בער אודסר. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כה תברכו וכו' אמור להם – לק"מ רכג דף קיד..

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כד יְבָֽרֶכְךָ֥ יְקֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ה' וישמרך, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. אותיות האמצעיות של הפסוק – ברכ הו ישמר, עם הג' כוללים, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות האמצעיות של וישמרך, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל יברכך שיתברכו נכסיך. וישמרך, שלא יבואו עליך שודדים לטל ממונך, שהנותן מתנה וכו' וכיון שבאים לסטים עליו ונוטלים אותה ממנו מה הנאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ומדוייק ברש"י שהשמירה הוא רק נגד שודדים ולסטים ולא נגד גניבה. ובפשטות לכאורה זה משום שעיקר השמירה הוא על גוף האדם, ולכן תינח שהברכה על האדם יביאו לו תוספת נכסים, אבל הנכסים בפני עצמם אינם בכלל האדם, ולכן השמירה על הנכסים תהיה רק מפאת האדם עצמו, וזה שמירה משודדים ולסטים ולא מגנבים שלא מתיחסים אליו רק לממון.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש דברים בגו, כי בבא קמא למדנו, וביותר בליקוטי מוהר"ן תורה סט, שהגוזל את חבירו ממון בזה הוא גוזל ממנו בנים וכו' עיין שם ובביאור באריכות שכל אדם כאשר הוא בא לעולם הוא בא עם בת זוגו המיוחדת לו ועם סכום ממון וכו' וכמה פירות היינו בנים וכו' והם בחי' אילן וענפים ופירות, שהיינו שאור נפשה הוא בחי' עיקר האילן, שממנו יוצאים ומתפשטים ענפים וכו' בחי' הממון וכו' עיין שם באריכות. ולפי כל הפירוש שם, מן הסתם היינו אומרים לא ישתנה איך שלוקח ממנו הממון, אכן באמת מדוייק בגמרא ובתורה שם כל פעם כותב דוקא הגוזל. ויש להבין את זה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כה יָאֵ֨ר יְקֹוָ֧ה | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן מאומן. פניו אליך ויחנך בגמטריא מוהר"ן. פניו אליך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יאר י' פניו, בגמטריא רב נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' פניו אליך ויחנך, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פניו אליך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות האמצעיות של: אליך ויחנך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יאר ה' פניו – לק"מ ב:ו דף ב.. יאר ה' פניו אליך – לק"מ סג דף עז:. יאר ה' פניו אליך ויחונך – לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כו יִשָּׂ֨א יְקֹוָ֤ה | פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ישא בגמטריא רב נ נח ע"ה. ישא ה' פניו, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. ישא ה' פניו אליך, בגמטריא רבנו נחמן מאומן ע"ה. פניו אליך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. פניו אליך וישם לך, בגמטריא תרי"ג, ועם הי"ד אותיות וד' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אליך וישם, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. וישם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. וישם בגמטריא פצפצי"ה ע"ה. וישם לך, בגמטריא רבנו נחמן. שלום בגמטריא רבינו נ נח. וישם לך שלום, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישא י' פניו אליך וישם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פניו אליך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כז וְשָׂמ֥וּ אֶת-שְׁמִ֖י עַל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאֲנִ֖י אֲבָֽרְכֵֽם.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ושמו את, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. שמי בגמטריא רב נחמן. את שמי, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. על בני ישראל ואני, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. על בני ישראל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ושמו את שמי על, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ושמו את שמי על בני ישראל ואני, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושמו את שמי, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואני אברכם – לק"מ עג דף פט:.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג ויביאו את קרבנם לפני י' שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן. עגלה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

בספר רגל ישרה למהרצ"א מדינוב מערכת י' אות יא-יג: אלוקים במילוי ו' (לפי המקרא דקרינן בוא"ו) בגמטריא 'פחד', וכן הויה במילוי שני יודין כזה 'יוד – היי ויו היי' בגמטריא צ"ב כמנין 'פחד'. והוא ממתיק הגבורה והפחד דאלקים (-עיין בספר המדות פחד יב – על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך ילכו הפחדים ממך, ע"כ. וזה בלי לכוון הו'). והנה הנשיאים של י"ב שבטי ישורון הם התולדות של אבות העולם. על כן הקריבו שש עגלות 'צב' (במדבר ז:ג) נגד מילוי 'אבות' כזה: 'לף ית יו יו' בגמטריא ו' פעמים צ"ב, והמילוי הוא תולדה לעיקר. והמתיקו כבר האבות הדינים מכל הו' קצוות. והדברים ארוכים נ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה החילוק בין שני פסוקי תהלים, בפרק יד:ז כתוב, מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו, אך בפרק נג:ז כתוב, מי יתן מציון ישועות ישראל בשוב אלקים שבות עמו. ועיין בספר פני דוד (לחיד"א סדר ויחי עה"פ דן ידין משם הרב המקובל מהר"י פיימיטה ז"ל כשישועה היא מצד רחמיו יתברך היא שועה אחת, וכשהיא מצד הדין נחשבת שתי ישועות עיין שם. וראיתי מי שרצה ליישב שהו' יתירה הוא כח התורה שמהפך אלקים לרחמים וזה ב' ישועות. אכן אין ו' יתירה, כי בפרק יד כתוב ישועת, ובפרק נג כתוב ישעות). כי לפי המבואר כאן, יש שם הוי"ה עם מילוי של שני יודי"ן, ונקרא אלו – ישועות, והם בחי' אלוקים. וגם יש לעשות כאן החשבון של מהרצ"א הנ"ל, כי שבות, יש להחליף אות ש' עם אות א' – כמו שמצינו בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה א. וכן המילוי של, בית ויו תיו, ביחד ע"ם ע"מו הכתוב אחריו, בגמטריא ו'.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

ו' פעמים צ"ב בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן). ורואים בזה שרבינו ממתיק את כל הדינים. ויש בזה רמז חזק להטנדרים של הננח – עגלות צב.... וזה ענין ש"ש עגלות צב, ראשי תיבות שש ושמח.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה קח מאתם והיוו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ט ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו. אחד מהשירים הכי ידועים של ברסלב הוא השיר, בך רבינו נגילה, ויש לזה רמז כאן, כי בכתף ישאו: בך- תפי – שאו. תפ"י עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן,ושאו הוא לשון שירה (ערכין יא.), הרי: בך נ נח נחמ נחמן מאומן נשירה ונגילה.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יג וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יד כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טו פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טז שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יט הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כ כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כא פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כב שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כה קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כו כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כז פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כח שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כט וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן-חֵלֹֽן.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אליאב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לא קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לב כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לג פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לד שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לה וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן-שְׁדֵיאֽוּר.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אליצור, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לז קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לח כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לט פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מ שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מא וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן-צוּרִֽישַׁדָּֽי.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קרבן שלמיאל בן צורישדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מג קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מד כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מה פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מו שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן רעואל.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אליסף, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מט קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נ כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נא פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נב שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נג וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן-עַמִּיהֽוּד.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אלישמע בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נה קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נו כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נז פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נח שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נט וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן-פְּדָהצֽוּר.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סא קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סב כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סג פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סד שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סה וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲבִידָ֖ן בֶּן-גִּדְעֹנִֽי.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אבידן בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סז קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סח כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סט פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ע שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

ז:עא וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן-עַמִּֽישַׁדָּֽי.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אחיעזר בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

ז:עג קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

ז:עד כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ז:עה פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ז:עו שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ז:עט קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הקדש שניהם מלאים סלת בלולה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

ז:פ כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא פתק. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. מלאה קטרת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אחת עשרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זהב מלאה קטרת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כף אחת עשרה זהב מלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחת עשרה זהב מלאה, ושל: עשרה זהב מלאה קטרת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת עשרה זהב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זהב מלאה קטרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרה זהב מלאה קטרת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

ז:פא פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ז:פב שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שעיר עזים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. כל הפסוק – חוץ מהתיבה "אחד", בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, שאחד היה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחד לחטאת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

ז:פג וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן-עֵינָֽן.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה קרבן אחירע, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ז:פט וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת-הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל-אֲרֹ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הכפרת, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. על ארן, בגמטריא רב נחמן ע"ה. העדת, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. שני בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הקול מדבר, וכן של: מעל הכפרת אשר, וכן של: הכפרת אשר על, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל מדבר (-עם חיריק), כמו מתדבר, כבודו של מעלה לומר כן, מדבר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאליו, ע"כ, וכן הוא ברש"י פרשת כי תשא (שמות לג:ט). ויש להעיר מספר שמואל (ב:יח:טז) ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל, שם כתוב מרדף עם חיריק, וכתב הרד"ק ז"ל שלא כמנהג, וכמוהו 'מרדף אחרי דוד' (שמואל א:כג:כח), 'מעצבך ומרגזך' (ישעיה יד:ג), ע"כ.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישמע את הקול מבין שני הכרובים – לקמ"ת א:ו דף א:.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

בהעלותך

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

דבר אל אהרן ואמרת, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל מול ע"ה בגמטריא נ נח. מנורה, אותיות מוהר"ן.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל אהרן ואמרת אליו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בהעלתך את הנרת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: הנרת אל מול פני המנורה יאירו, ושל: אל מול פני המנורה יאירו שבעת, ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: פני המנורה יאירו שבעת הנרות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל אהרן ואמרת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בהעלותך את הנרות – לק"מ כא על התורה דף כט:.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה י' את משה. אל מול ע"ה בגמטריא נ נח. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. העלה נרתיה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויעש כן אהרן אל מול פני בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה ה', בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: המנורה העלה נרתיה כאשר צוה ה' את משה בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה י' את משה כן עשה את המנרה. הראשי וסופי תיבות של: עשה את המנרה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם. קח, בגמטריא נ נח, את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל וטהרת אתם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו. הראשי וסופי תיבות של: וכה תעשה להם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תער על כל בשרם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת. ולקחו פר בן, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמן, ראשי תיבות, מורינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. והקהלת, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אהל מועד והקהלת, עם הו' אותיות והג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י והקרבת את הלוים לפני ה' וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את הלוים לפני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' וסמכו בני ישראל את ידיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל את ידיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת ה'. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של אהרן את הלוים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תנופה לפני י' מאת בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של עבדת י', עם הד' אותיות והב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מאת בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ישראל והיו לעבד את, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הלוים תנופה לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כתב זה לשונו השניה לבני גרשון, לקח נאמר בם תנופה לה' שאף עליהם היתה עבודת הקדש יריעות וקרסים הנראים בבית קדש הקדשים, והשלישית לבני מררי, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

ותמוה שהרי הקרשים שהיו ביד מררי היו ממש קירות כל הקודש קדשים. ואולי יש לומר שעם כל זה הם היו שווים לכל הקרשים, ואילו הקרסים היו מיוחדים והם כמשמשים בבית קודש הקדשים לא רק חלק מהבנין, ולא ראוי הקרשים כראוי היריעות, וצריכים לחלק עוד בין היריעות שלצד קודש הקדשים עד הקרסים לבין היריעות מצד השני.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יב והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה לה' לכפר על הלוים. הסופי תיבות של: והלוים יסמכו את ידיהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה לה' לכפר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת האחד עלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יג והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה לי'. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. והנפת אתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של את הלוים לפני, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בניו והנפת אתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. מתוך בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה. הסופי תיבות של: יבאו הלוים לעבד את אהל מועד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מועד וטהרת אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתם והנפת אתם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנפת אתם, וכן: אתם תנופה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. וטהרת אתם, עם האותיות והתיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טז כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי. הראשי תיבות של: בני ישראל תחת פטרת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יז כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי. הכותי (מלא ו') כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יח ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של: את הלוים תחת כל בכור ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יט ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נגף בגשת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כ ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה ה' את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל. הסופי תיבות של ואהרן וכל עדת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כא ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני ה' ויכפר עליהם אהרן לטהרם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ה' ויכפר עליהם אהרן לטהרם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתם תנופה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: אתם תנופה לפני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כב ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה ה' את משה על הלוים כן עשו להם.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: באו הלוים לעבד את עבדתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה על הלוים, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולפני בניו כאשר צוה ה' את משה על הלוים כן עשו, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: באו הלוים לעבד את, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כאשר צוה ה' וגו' כן עשו, הלגיד שבח העושין והנעשה בהם, שאחד מהם לא עכב, ע"כ. יש לעיין לפי שיטת האבן עזרא שמעשה קרח היה מיד במינוי להוים, לכאורה אי אפשר לדרוש כן שאחד לא עיכב.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כד זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד. הסופי תיבות של: ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כה ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד. מבן חמשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חמשים שנה ישוב בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כו ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם. הראשי תיבות של: לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ועבדה לא יעבד ככה תעשה, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את אחיו באהל מועד, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ב ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה). הראשי וסופי תיבות של: וככל משפטיו תעשו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח. פסח בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעשת הפסח, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ה ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל. הראשי וסופי תיבות של: ויעשו את הפסח בראשון בארבעה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא. ולפני אהרן ביום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לעשת הפסח ביום ההוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקרבו לפני משה, נב"ש – נחמן בן שמח.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

יקרבו לפני, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל לפני משה ולפני אהרן, כששניהן יושבין בבית המדרש באו ושאלום. ולא יתכן לומר זה אחר זה, שאם משה לא היה יודע אהרן מנין, עכ"ל. (וכתבתי על זה במ"א)

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להקשות למה הזכירה התורה שהיה גם לפני אהרן. ולפי המ"ד שהאנשים היו טמאים לבני אהרן א"ש.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן י' במעדו בתוך בני ישראל.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: למה נגרע לבלתי הקריב את, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את קרבן ה' במעדו בתוך בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

למה נגרע פרש"י ז"ל אמר להם עמדו ואשמעה, כתלמיד המובטח לשמוע מפי רבו, אשרי ילוד אשה שכך מובטח, שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עם השכינה. וראויה היתה פרשה זו להאמר על ידי משה כשאר כל התורה כולה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות על ידי זכאי, ע"כ.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאר, דאילו כאשר משה רבינו אמר שהדבר הקשה תקרבון אלי (דברים א:יז) פרש"י על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד (ספרי יז), וכן שמואל אמר לשאול אנכי הרואה (שמואל א:ט:יט) אמר לו הקב"ה, חייך שאני מודיעך שאין אתה רואה וכו' עיין שם. ולמה אם כן כאן דבר בשבחו של משה, שזה גם כן כמין התפארות.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שראינו שלקה בהעלמת פרשת בנות צלפחד על שאמר הדבר הקשה תקרבון אלי, ולכן גם כאשר נעלם ממנו פרשת פסח שני הרי זה כבר כמין ליקוי ופחיתות, ועל כרחך אין להתפאר בכגון זה, ועל כרחך אין דבריו אלא התחזקות שעוד יזכה להשלים ידיעתו בזה, כי הוא תלמיד שמובטח לשמוע מרבו.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ח ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח לה'. הסופי תיבות של: דבר אל בני ישראל לאמר איש איש ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. פסח בגמטריא נחמן, כנ"ל, אותיות היסוד של ועשה פסח בגמטריא רבי נחמן כנ"ל.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתו על מצות ומררים יאכלהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מצות ומררים עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

מררים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מצות בגמטריא הם נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יב לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עד בקר ועצם לא ישברו בו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יד וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לה' כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכל ולגר ולאזרח הארץ. הראשי וסופי תיבות של: וכי יגור אתכם גר ועשה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחת יהיה לכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולגר ולאזרח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טו וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר. הסופי תיבות של: הקים את המשכן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לאהל העדת ובערב יהיה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המשכן לאהל, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טז כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה. הראשי וסופי תיבות של: כן יהיה תמיד, עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יהיה תמיד הענן יכסנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יהיה תמיד, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יז ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל. הסופי תיבות של: ולפי העלות הענן מעל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מעל האהל ואחרי כן, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובמקום אשר ישכן שם הענן שם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ימי אשר ישכן הענן על המשכן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המשכן יחנו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יט ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו. הסופי תיבות של: רבים ושמרו בני ישראל את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כא ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו. הראשי וסופי תיבות של: בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כב או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו. הסופי תיבות של: ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת ה', עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

י:ב עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות. הראשי וסופי תיבות של: מקשה תעשה אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כסף מקשה תעשה אתם והיו ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שתי חצוצרת כסף, וכן של: חצוצרת כסף מקשה תעשה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: העדה ולמסע את, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

י:ג ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד. תקעו, זה – התקעא, השנה שבו נפטר רבינו הקדוש. פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל. הסופי תיבות של: באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אליך הנשיאים, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

י:ה ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה. הסופי תיבות של: ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

י:ו ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם. חנים בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: תרועה יתקעו למסעיהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

י:ז ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו. תתקעו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

י:ח ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם. הסופי תיבות של: הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והיו לכם לחקת עולם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בחצצרות והיו לכם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

י:ט וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאיביכם. הסופי תיבות של: וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בחצצרת ונזכרתם לפני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

י:י וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני י' אלקיכם. הראשי תיבות של: ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני י' אלקיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת. הסופי תיבות של: השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

י:יב ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן. הראשי וסופי תיבות של: למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

י:יג ויסעו בראשנה על פי ה' ביד משה. בראשנה ראשי תיבות, רבינו האלקי נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

י:יד ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב. הסופי תיבות של: צבאו נחשון בן עמינדב בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

י:טו ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער. צבא מטה ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: בני יששכר נתנאל בן צוער ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ועל צבא מטה בני יששכר בגמטריא נחמן (ומיד אחר כך כתוב: נתן!).

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

י:טז ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן. צבא מטה ע"ה בגמטריא נחמן כנ"ל. הראשי תיבות של: ועל צבא מטה בני זבולן אליב בן, בגמטריא נחמן. אליאב בן, עם התיבות בגמטריא נחמן. חלן, אותיות נחל, בחי' רבינו הקדוש נחל נובע מקור חכמה.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

י:יז והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן. הראשי תיבות של: ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי ע"ה בגמטריא נ נח. מררי נשאי בגמטריא יש נ נח נחמ נחמן מאומן. נשאי בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

י:יח ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור. אליצו -ר בן ש – דיאור. ר בן ש, ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועל צבאו אליצור בן שדיאור, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אליצור בן שדיאור ע"ה בגמטריא אני רב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן שדיור, רנב"ש – ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

י:כא ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם. המשכן עד, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

י:כה וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַֽחֲנֵ֣ה בְנֵי-דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל-הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל-צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן-עַמִּֽישַׁדָּֽי.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

ונסע דגל מחנה בני דן מאסף, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. מחנה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. בני דן מאסף לכל, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם, עם הכ"ג אותיות והו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). מאסף לכל המחנת ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. ועל צבאו אחיעזר בן, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על צבאו אחיעזר בן עמישדי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מאסף לכל המחנות – לק"מ נו:ה דף סו..

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

י:כט ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעי אנחנו אל המקום אשר אמר י' אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתן לכם לכה אתנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

י:ל ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ארצי ואל מולדתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

אלך כי אם אל ארצי ואל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מולדתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

י:לא ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים. הראשי תיבות של: תעזב אתנו כי על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל נא תעזב אתנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי על כן ידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

י:לא והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב י' עמנו והטבנו לך. הראשי תיבות של: כי תלך

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

עמנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

י:לג ויסעו מהר י' דרך שלשת ימים וארון ברית י' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שלשת ימים וארון, ושל: ימים וארון ברית, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חניה, ע"כ, ובפסוק הבא פרש על העננים ז"ל ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים, ע"כ. ולכאורה עיקר תיקון החניה נעשה על ידי הענן, וצריך ביאור איזה תיקון עשה הארון, וי"ל כענין הכתוב (בראשית מו:כח) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה, ופרש"י ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה, ע"כ. ומצאנו 'מנוחה' פירושה נבואה, וכן בית המקדש. ואם נפרש שהארון היה מתקן להם גשמי, התורה נעשה ממש קרדום, וחז"ל צעקו אל תעשה התורה קרדום. ועכ"ז מצאנו שאע"פ שאסור להשתמש בדברי תורה לרפואה, מותר בשביל הגנה (שבועות טו:), וכן חש בתורה יעסוק בתורה (עירובין נד.), ומותר ללמוד לשמה וגם בשביל הרפואה, ועוד כמה תירוצים ודרכים בזה בכל המפרשים.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

י:לד וענן י' עליהם יומם בנסעם מן המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

י:לה ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה י' ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

משה קומה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. ויפצו, בחי' פצפ"ץ. וינסו, בחי' הנס הגדול של הפתק. איביך, בחי' אב"י ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר משה קומה י' ויפצו איביך, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר משה קומה י' ויפצו איביך וינסו משנאיך, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו וכו', ע"כ. והסימניות הם נו"ן הפוכה. ענין הפוכה שמסתכל אחורה, והרי א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, כ, ל, מ, נ, בגמטריא במקומו ע"ה.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

י:לו וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְקֹוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

שובה י' רבבות אלפי ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

לפני כעשרה חדשים – תשפ"ג, נתפרסם קליפ עם תינוק אומר בוכה 'אני רוצה לחזור בתשובה', ואישה, כנראה האמא, שואלת אותו מה זאת אומרת, והוא עונה להיות רגוע. והיא שואלת, מי אמר לך את זה? ועונה – אלקים ומכוון אצבע שלו למעלה, הוא אמר לי שם למעלה, ע"כ. ושכחתי אז לציין לדברי רש"י כאן.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של רבבות אלפי ישראל, איר, כי כן היה אז בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש (י:יא). ואותיות אלו – יאר ידועים וכבר כתבתי הרבה עליהם בכמה מקומות, וכן עם הכולל בגמטריא רי"ב שנודע לכמה ענינים, והוא קליפת השכחה וכו'.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

והסופי תיבות תלי, תלי בעולם כמלך על כסאו, גלגל בשנה כמלך במדינה, לב בנפש כמלך במלחמה (ספר יצירה ו:ד, ובפירוש של רא"ק כתב שהמקום היחיד שנזכר בתורה הוא בצוואת יצחק לעשו, שא נא כליך תליך וקשתך (בראשי כז:ג תליך זו מדי כדכתיב ויתלו את המן). והרי כאן שהשכינה בשובה ונחת, הרי אומר כמלך על כסאו, ולא כמלך במדינה או במלחמה. תלי, עם הכולל בגמטריא אמת.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

יא:א ויהי העם כמתאננים רע באזני י' וישמע י' ויחר אפו ותבער בם אש י' ותאכל בקצה המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל י' ותשקע האש. העם אל משה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ד והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

אשר בקרבו בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והאספסף אשר בקרבו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר ע"ה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

בפסוק כתוב שהאספסף התאוו תאוה, וישבו גם בני ישראל לבקש בשר, ויתכן שהתאוה לא היה בשביל בשר, אלא בשביל זנות, כי זה היה במדבר פארן (רש"י לעיל י:יב – קברות התאוה היה במדבר פארן), וכבר כתבנו במ"א שפארן יש לפרשו כמו שהוא מובן היום ענין של נאוף, שהיו מנוסים ועושים תיקונים במדבר פארן על זה. וזה מה שאמרו (פסוק ה) זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, ופרשו חז"ל נחם זו עריות, וכן מצינו (פסוק י) וישמע משה את העם בכה למשפחתיו, ופרש"י על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להם. ולכן י"ל שעיקר התאוה והנסיון כאן היה על נאוף, ולכן כאשר ראו בני ישראל התגברות תאוה זו, בקשו להניחו בתוך תאות אכילה, וכמו שרבינו הקדוש עשה בתחילת עבודתו (שבחי הר"ן אות טז, חיי מוהר"ן אות צב), ולכן בקשו בשר. כי בשר תרתי משמע (כמו שלמדים ממש"כ זב מבשרו (נדה מג) עד שיצא מבשרו).

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה זָכַ֨רְנוּ֙ אֶת-הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר-נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת-הֶֽחָצִ֥יר וְאֶת-הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת-הַשּׁוּמִֽים.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

זכרנו את, בגמטריא רב נחמן מברסלב. הדגה אשר נאכל, עם הי"א אותיות, בגמטריא נון נון חית. ואת האבטחים, בגמטריא נחמן מברסלב. , ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. השומים ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: במצרים חנם את, ושל: חנם את הקשאים, ושל: הקשאים ואת האבטחים, ושל: הבצלים ואת השומים, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אמר רבי שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו, מפני שהם קשים למיניקות וכו' ע"ש. והנה היום אדם שאסור לאכול סוכר יכול לאכול כל מיני החלפות של סוכר, כמו פרוקטוס וכדומה. אכן משמע מכאן שעל פי החכמה הקדומה, אי אפשר לחלק ככה, וצ"ע, וזה כתבתי לאמיתת הענין, כי יכולים ליישב בכמה דרכים, כי י"ל שכאשר המן היה נותן טעם של איזה אוכל, היה ממש בדיוק כאותו אוכל.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

את הקשאים, תרגם אונקלוס, ית בוציניא, ופרש רש"י הם קוקומברי"ש בלע"ז. והנה בכל הזוהר רשב"י נקרא בוצינא קדישא, מנורה קדושה. ועיין בלקמ"ת מו, קשיא ראשי תיבות (תהלים כז) שמע י' קולי אקרא. ועיין בחיי מוהר"ן תקכח ז"ל פעם אחת דברו לפניו מדאגת פרנסה גער בהם ואמר מה לדאג על פרנסה, הלא לחם עם איגירקיס [מלפפון] הוא מאכל טוב, ע"כ. והנה אם היו אוכלים אותו כאשר היו עבדים במצרים, לכאורה ברור שהוא זול, ובהישג ידי עני, ושפיר תפס אותו לדוגמא. ואכן מבואר שיש בו רמז אפילו למנורה ולצדיק האמת.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו. נפשנו עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל בלתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בלתי אל המן עינינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ז וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע-גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

והמן כזרע גד הוא, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. והמן כזרע גד הוא ועינו כעין ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. גד הוא ועינו כעין הבדלח, בגמטריא רבי נחמן. כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והמן כזרע גד הוא – לק"מ כט:ה דף מ:.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ח שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

או דכו במדכה, בגמטריא נ נח. ולקטו וטחנו ברחים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שטו העם ולקטו – לק"מ ל:ד דף מב., נו:ו דף סו., קיט דף קא..

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ט וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו. המחנה, בגמטריא נ נח. המחנה לילה ירד המן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

משה את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. "ובעיני" בגמטריא נחמן, שמתקן את הכל, "ובעיני משה" בגמטריא בנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: מאד ובעיני משה רע בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את העם בכה למשפחתיו איש לפתח בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לפתח אהלו ויחר אף בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ויחר אף ה' בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י מביא מרז"ל פירוש למשפחתיו, על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להם, ע"כ. ונראה לפרש ענין ובעיני משה רע, שהרי עיקר פגם עריות הוא בעינים, שאינם רק סרסורי העבירה, אלא גם טוב מראה עינים יפה מגופה של מעשה. וידוע שעיקר החטא של עריות אינו אלא על ידי חסרון דעת. וידוע מהאריז"ל ענין נשים דעתן קלות, ק"ל בגמטריא חמש פעמים הוי"ה, והם הגבורות שבדעת, דאילו בגברים יש עוד חמש פעמים הוי"ה והם החסדים שבדעת. ולכן משה רבינו כדי לתקן הפגם בשרשו היה בעיניו רע, קל"ה (חמש פעמים הוי"ה עם החמש) בכל עין ועין, ודו"ק.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד ש'רע' מלשון שני רעים דלא מתפרשים, דהיינו אבא ואימא שזיווגם תמידית, ואילו ז"א ונוקביה אינם נקראים אלא דודים וזיווגם רק לזמנים. ולכן עיקר הנסיון של עריות אינו אלא בבחינת ז"א ונוקביא, ולכן משה החזיק בשרש בזיווג אבא ואימא.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יא ויאמר משה אל י' למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיני לשום את משא כל העם הזה עלי. הסופי תיבות של: משה אל י' למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בעיניך לשום את משא כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את משא כל העם הזה עלי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יב הֶאָֽנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל-הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם-אָֽנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי-תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָֽאֹמֵן֙ אֶת-הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַֽאֲבֹתָֽיו.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

הריתי, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הריתי את כל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ילדתיהו כי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מאומן. ישא בגמטריא רב נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. נשבעת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תאמר אלי שאהו בחיקך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של : האנכי הריתי את כל העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ילדתיהו כי תאמר, ושל: כתאמר אלי שאהו, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ישא האמן את הינק ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמנ חמן מאומן. הסופי תיבות של: האמן את הינק על האדמה אשר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע מש"כ על האדמה אשר נשבעת לאבתיו, והרי אדרבה משה רבינו היה נגזר מליכנס. ועיין תרגום יונתן – עד זמן ימטון לארעא דקיימתון לאבתהון. ויש שרצו לפרש על פי אדרת אליהו שמשה רבינו היה טוען ומבקש כאן שיצוה לישא את ישראל בארץ ישראל. ובספר זאב יטרף מפרש שאכילת בשר היה פגם בדרגה דמשה, ואינו שייך אלא כאשר יכנסו לארץ ישראל (ולפי זה התרגום יונתן מובן להיפוך מהעולם), ורק בהסתלקות דרגה דמשה שייך אכילת בשר. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קט ז"ל ואמר כי (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ, הינו שהצדיקים אמתיים יורשים ארץ ישראל, שזוכין שמקום גניזתם (אומן – האמן) הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, ע"כ. אכן כאן כתוב בפירוש על האדמה אשר נשבעת לאבתיו, משמע ארץ ישראל גופא.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כאשר ישא האומן את היונק – לק"מ נד:ג דף סא:.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יד לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני. הסופי תיבות שלאת כל העם הזה כי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טו ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. ואם ככה את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם שני כוללים.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טז ויאמר י' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. משה אספה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יט לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום. ולא חמשה ימים, וכן: חמשים ימים ולא, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כב הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם. אם את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו וכו' רבי שמעון אומר, חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך וכו' אלא כך אמר, שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים ואחר כך תהרוג אומה גדולה כזו, הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו, ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם, וכי שבחך הוא זה, אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך, השיבו הקב"ה ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת תענית דף ח: אמר להו ר' שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ע"כ.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים – לק"מ רכא דף קיד..

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כו- כל הפרשה של אלדד ומידד יפה נדרש בס"ד בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קי, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כו וַיִּשָּֽׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי-אֲנָשִׁ֣ים | בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֣ד | אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֨מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָֽצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

שני בגמטריא רבי נחמן. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. שם האחד, עם הב' תיבות בגמטריא רבי נחמן. ושם השני בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישאר שני אנשים במחנה שם האחד אלדד, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו, בגמטריא נ נח. וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים, עם הט"ו תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותנח עליהם הרוח והמה בכתובים – לק"מ סא:ב דף עד:.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כז וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

וירץ, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח. וירץ הנער בגמטריא נון נון חית ע"ה. למשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר אלדד ומידד, בגמטריא רבי נחמן. מתנבאים בגמטריא רבנו נחמן מאומן. כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הל"ז אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירץ הנער ויגד, בגמטריא ברסלב. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלדד ומידד מתנבאים במחנה – לקמ"ת א:ז דף א:.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כח וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן-נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

יהושע בן נון, יש לפרש, בן מלשון בנין, ציווי לבנות יהושע עם עוד נ"ן, והרי יהוש"ע עם עוד נ"ן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויען יהושע בן נון, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. ויען יהושע בן נון משרת משה, חסר הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה, עם הי' תיבות וט"ל אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' כוללים.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מבחריו ויאמר אדני משה כלאם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן נון משרת משה ע"ה, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הסופי תיבות של: בן נון משרת משה מבחריו ויאמר, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אדני משה כלאם – לקמ"ת א:ז דף א:.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כט ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יקוה נביאים כי יתן י' את רוחו עליהם.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כי יתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו שכולם יהיו נביאים, אבל לא יהיו בדרגת הנבואה של משה רבינו. ואילו אליהו הנביא, מבואר בחז"ל שכמה וכמה נביאים זכו בזכותו להיות נביאים ממש כמותו.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לא ורוח נסע מאת י' ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ. אמתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יום כה סביבות המחנה וכאמתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המחנה (פעמיים), בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לב ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח. העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לג הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף י' חרה בעם ויך י' בעם מכה רבה מאד. ויך י' בעם מכה רבה מאד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

יב:א וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַֽהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל-אֹד֛וֹת הָֽאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי-אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

מרים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב. כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותדבר מרים ואהרן במשה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ואהרן במשה על אדות האשה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר לקח כי אשה כשית לקח, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותדבר וכו' במשה וכו' – לק"מ קצז דף קיא:.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב ויאמרו הרק אך במשה דבר י' הלא גם בנו דבר וישמע י'.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמרו הרק אך, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. במשה דבר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ במסכת חגיגה, על ארבעה שנכנסו לפרדס, פרע"ה – פ"ה ר"ע, פה בגמטריא גם בם.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ג וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה (ענו) עָנָ֣יו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

מכל האדם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. האדם אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. על פני האדמה, בגמטריא ברסלב ע"ה. והאיש משה ענו מאד מכל האדם, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. האיש (בלי הו') משה ענו מאד מכל האדם אשר, בגמרטיא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר, בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: משה ענו מאד מכל האדם אשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והאיש משה עניו (הקרי, אבל הכתיב – ענו), בגמטריא רבי נ נח. אותיות היסוד של: מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והאשי משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר על פני האדמה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מכל האדם אשר על, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

והאיש משה ענו מאד מכל האדם. ראיתי לפני הרבה שנים כמדומני במרגליות הים מר' ראובן מרגליות, פירוש 'ומום אין בך', שקאי על סנהדרין בן ע"א, שהם נגד ע"א שמות של שם ע"ב, ולכן אין להם כנגד השם הע"ב – מו"ם. וי"ל עוד שזה מה שכתוב על משה רבינו ותחסרהו מעט מאלקים, כי משה הוא ע"א. ובראשי תיבות של הפסוק יש האותיות של מו"ם, אבל אינן כסדרן. ענו מאד מכל, ראשי תיבות של השם הב"ן – עמ(ר)ם, אות ר' בגמטריא 'נו מאד מכל', עם הח' אותיות אי נמי, בחישוב הע' של ענו לאות ח' באותיות אחה"ע. ועם הכולל. [וכן עיין בראשי תיבות של הפסוק (יהושע א:ב) משה עבדי מת ועתה].

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

והאיש משה ענו מאד ופרש"י ענו. שפל וסבלן, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הראשי תיבות: עשו. והסופי תיבות בגמטריא אלקים, שהוא מדת הדין. והאותיות האמצעיות בגמטריא רכב - שזה ענין הענו שרוכב עליו מדת הדין והרשעים, והוא סובלן, כמו השם יתברך שסובל את הכל.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי רצון שכבר לא נצטרך לסבול, וברסלב, שהוא רב סבל, יהפוך כבר ללב בשר.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

והנה למחרת כתיבתי את הנ"ל למדתי בלקוטי מוהר"ן (סוף תורה ח) שכז"ל רכב אלקים רבתים אלפי שנאן (תהלים סח). אלפי - בחינת אלופי עשו, ועל ידי רכב אלקים רבתים, בחינת קבלת התורה וכו' וכו' ששם הרוח דהרב דקדשה, על ידי זה נתבטלין ונכנעין אלופי עשו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה אתי שפיר כמין חומר הרמז הנ"ל, שהראשי תיבות, בחינת ראשית גוים עמלק הוא עשו, נופל ונמחק על ידי האותיות הבאות שהם בחי' רכ"ב אלקי"ם, בחינת קבלת התורה ששם רוחו של הצדיק הענו.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

ענו מכל האדם, יש לפרש שעיקר האדם הוא משה בעצמו, וזה הענין שגילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן תורה עט עה"פ שבו איש תחת מקומו, שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו. וכן גילה על עצמו בחיי מוהר"ן אות רסט ז"ל אני ענו מכל המפרסמים, כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל וכו' וכו' אך את מי אני מחזיק יותר לאין את עצמי או אותם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והאיש משה עניו מאד – לק"מ ד:ז דף ג:, קל דף קב., שבחי הר"ן ח"א כב. והאיש משה עניו מאוד מכל האדם – לק"מ עט דף צג., לקמ"ת לח דף כה..

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד וַיֹּ֨אמֶר ה' פִּתְאֹ֗ם אֶל-מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל-אַהֲרֹן֙ וְאֶל-מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּֽצְא֖וּ שְׁלָשְׁתָּֽם. שלשתם ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל פתאום, נגלה עליהם פתאום והם טמאים בדרך ארץ, והיו צועקים מים מים, להודיעם שיפה עשה משה מה שפירש מן האשה, מאחר שנגלית עליו שכינה תדיר, ואין עת קבוע לדבור, עכ"ל.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש הגמרא בפ' אין דורשין (חגיגה יד:): תנו רבנן, ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור הזהרו שאל תאמרו, מים מים, משום שנאמר: דובר שקרים לא יכון לנגד עיני! ע"כ.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

ורבו המפרשים בענין ההזהרה הזו שלא תאמרו מים מים (וע' בלקוטי מוהר"ן תורה נא שהוא ענין של שקר, כי מים מלוחים לא מרוים את הצמאה וצריכים עוד מים).

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי רש"י הנ"ל יש לפרש שרבי הזהיר אותם שיקפידו על הפרישות והטהרה שלא יקרה להם שיצטרכו לצעוק מים מים.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

וזה האזהרה הוא רק כאשר מגיעים אצל אבני שיש טהור, לדרגה כזו שמשתדלים תמיד להיות באור פני ה', ולכן אם לא מתנהגים בפרישות הרי זה שקר מיניה וביה.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש בדברי רש"י. בפשטות טבלו קודם שהקריבו לשמוע דבר ה', והיו חסרים רק הערב שמש, עיין באור החיים. וזוכרני שבספר החזיונות לר' חיים ויטל, פעם מיד אחר שראה קרי זכה להתגלות האריז"ל.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בעל קרי אסור במחנה לוי, וזוכרני שהאבן עזרא מפרש שנשותיהם של הלוים היו חוץ ממחנה לוי, ושם היו נזקקים להן. והרי בני קהת בצד דרום, ומרים במחנה יהודה במזרח, ואיך ואיפה פגשה את אהרן. ואולי אלישבע אשת אברהם, בת עמינדב היתה לה בית במטה אביה במחנה יהודה, ולכן אהרן היה סמוך למרים. ובזה יש ליישב למה לא היו מקפידים על טבילת עזרא, להיות מזדרזים לטבול מיד, כי במשך היום היו רחוקים, ורק כהאי גוונא היו קרובים ויכולים לדבר בקלות, ולכן לקחה מרים ההזדמנות.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע מה שר' חיים וואלז'ין אמר שאפילו לספר סיפור על אמורא צריכים קודם לברך ברכת התורה, וזה מדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה, כי אפילו לספר סיפור בעלמא על משה רבינו יש להקפיד על טבילת עזרא. ואילו היו טובלים קודם לא היו באים לכך.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת אם על סיפור מהאמוראים צריכים ברכת התורה, בודאי גם סיפור על אהרן ומרים. ובודאי אפילו שיחת חולין שלהן, ועליהו לא יבול, צריכה לימוד. ולכאורה בדרגה כזו יקפידו לברך ברכת התורה ולטבול טבילת עזרא קודם שיפתחו פיהם בכלל. ושוב נדחוק כנ"ל.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר בולט שעצם טענתם על משה רבינו שפירש מאשתו, ולא ידעו ליישב כמו שאמר להם השם יתברך שהיה מוכרח לעשות כן כיון שהיה צריך להיות תמיד מזומן להדיבור של השם יתברך, אותו הדבר הם נכשלו בו עכשיו, כי לא היו מוכנים לאותה השיחה שביניהם.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ה וירד י' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם. הראשי תיבות של: י' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצא שניהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ענן ויעמד פתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ-נָ֣א דְבָרָ֑י אִם-יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְקֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּֽחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר-בּֽוֹ.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר שמעו נא דברי אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. נביאכם י', בגמטריא נחמן ע"ה. במראה אליו, בגמטריא ברסלב ע"ה. במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמעו נא דברי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בחלום אדבר בו – שיחות הר"ן רסב.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

ספר מי השלוח סוף פרשת בהעלותך

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

ותדבר מרים ואהרן במשה וכו' אם יהיה נביאכם ה' במראה וכו' לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידת ותמנת ה' יביט. הענין מצינו בגמ' אף שלמה המלך בקשו למנות וכו' להטה אש סביבם וכו' עד שיצתה בת קול המעמך ישלמנה וכו' (סנהדרין ק"ד:). הענין בזה כי באמת נמסר לאנשי כנסת הגדולה כל הלכות כפי אשר יצא מאתם, ולכן כפי ההלכה רצו לפסוק להיות שלמה נמנה וכו', עד שיצתה בת קול המעמך ישלמנה, היינו שנפתח להם האור בפירוש של שלמה המלך ואז ראו מפורש האור שלו אשר הוא יותר ויותר מכפי השגתם, אזי עוד לא אמרו ולא מידי, וכן כשאמר הש"י להם כאן, לא כן עבדי משה, ובאמרו אליהם פה אל פה אדבר, היינו תיכף כשיצא הדבור מן הש"י המלות האלו אז ראו מפרש האור וההשגה של מרבע"ה עין בעין, וכאשר אמר הש"י תיבות בו, נעלם מהם ואז הבינו מדרגות משה רבינו ע"ה, וכמו כן כשאמר הש"י ותמונת ה' נכנס בלבם האור וההשגה של משה רבע"ה וכאשר אמר תיבת יביט נסתם מהם, וגם אח"כ נשאר בלבם זאת ההשגה שהיו משיגים לפעמים כהשגות משרבע"ה, אך שהיו יודעים שזה אין שייך להם רק למדרגות מרע"ה והשיגו מה שחסר להם נגד מדרגות מרע"ה, כי קודם זה היו סוברים שאין שום מדרגה למעלה ממדרגותם, ואח"ז נודע להם שיש למעלה, אך בשעת החטא לא הבינו שזה האור אין שייך לחלקם כי היה בדעתם שזה ההשגה הוא מצדם ולא מצד הש"י שירצה להראות להם מדרגות מרע"ה, ולכן טעמו אור גדול יותר מכפי אשר היו יכולים לטעום כאשר היו יודעים שאין שייך לחלקם, כי אז לא היו יכולים לטעום רק כפי אשר יתבונן האדם בחלק חבירו ולא כאשר יהנה בשלו, וכאשר היה דרך חטא וסברו שזה הוא חלקם אז טעמו כאדם הנהנה משלו, וזהו לפי שרצה הקב"ה להראות להם מדרגות מרבע"ה בלי מגרעת בכדי שיכירו את ערכו, וזה פירש הגמ' (ברכות ל"ה.) כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה כאילו מעל, כי הנהנה בברכה היינו שמכיר שאין שייך לו הדבר רק לה' ולכן לא יגיע לו הנאה מקדושת הדבר רק כאדם הרואה, וכאשר יאונה לאדם שיהנה בלא ברכה אז כאילו נהנה מקדשי שמים בשלימות, וזהו כאילו מעל, ודו"ק כי עמוק עמוק הוא. עכ"ל.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

הדברים יפים אבל לא זכיתי להבין, שהלוא במתן תורה פנים בפנים דבר ה' עמכם, ועיין למשל בספורנו שמות יט, בעבור ישמע העם וכו' וגם בך יאמינו לעולם, יאמינו אפשרות נבואתך שתהיה פנים אל פנים, כי אמנם אדבר עמהם פנים בפנים בלתי שום חלום וכו' עיין שם. ואפילו אם נחלק שהדרגה של פנים בפנים הוא פחות ממה שכתוב במשה פנים אל פנים, ופה אל פה, לכאורה נסתר הרבה מפירושו הנ"ל.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת צריך ביאור למה השם יתברך היה צריך להסביר לאהרן ומרים עכשיו מעלת נבואת משה רבינו אם כבר טעמו וידעו ממעלתו ממתן תורה. והמפרשים עה"ת פרשו שמרים אמרה גם בנו דבר, שהחזיקה שנבואת משה רבינו היה כמו נבואתה, וצ"ע למה חשבה כן, ולא הבינה ממתן תורה שנבואתו גבוה, והקב"ה היה יכול לענות לה סתם, זכרי את מתן תורה. ועל כרחך משום איזה סיבה, אין מתן תורה בא בחשבון, שהיה הופעה מיוחדת שאין לדון ממנה, רק בכללי, שנבאות משה מרומם.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדרשות הר"ן שהוכיח מסברא שעל כרחך משה רבינו הוא בריאה מיוחד שראוי לנבואה בכל עת, כי בדרגת הנבואה שלא אי אפשר בדרך אחר. ולפי דבריו על כרחך בני ישראל לא השיגו דרגת נבואת משה רבינו במתן תורה, אם לא נדחק שנשתנו ברייתן לקבלת התורה, וכמו שבאמת השיגו חיים נצחיים, ושוב נשתנה אחר כך. אכן יתכן שגם אהרן היה בריאה מיוחד כזה, כי הפסוק אומר (שמואל א:יב:ו) ויאמר שמואל אל העם י' אשר עשה את משה ואת אהרן.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מעיקר התוכחה שהשם יתברך הוכיח את אהרן ומרים, שהזמין אותם פתאום והיו צועקים מים מים, והראה להם שעל כרחך משה רבינו היה צריך לפרוש מאשתו. ודרגה זה להיות מוכן לנבואה כל שעה, לפי הדרשות הר"ן הוא מיוחד למשה רבינו שהיה בריאה מיוחדת לזה. ולפי כל זה, מה שהשם יתברך היה מסביר להם נבואת משה, מדובר במה שלא השיגו בעצמם במתן תורה. ואף על פי שמה שכן השיגו במתן תורה היה מספיק שלעולם יאמינו במעלת נבואת משה רבינו, וכדברי הספורנו הנ"ל, עם כל זה לא היה ידוע איך לגדור מה זה הדרגה הזו. ועם כל זה לכאורה אהרן ומרים עברו על גם בך יאמינו. [ומה שאיתא בילקוט ובמדרש, יען אשר מריתם, שמשה רבינו טען אני הקפדתי אהרן מה חטא, היינו בחטא של הכאת הסלע]

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ז לֹא-כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל-בֵּיתִ֖י נֶֽאֱמָ֥ן הֽוּא.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

לא כן עבדי משה, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נחמן מאומן. לא כן עבדי משה בכל ע"ה בגמטריא הפתק. לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. בכל ביתי נאמן הוא, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בכל ביתי נאמן הוא – לק"מ כא:ו דף ל..

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב איך התואר הזה שבכל ביתי נאמן הוא בא לשלול ממשה רבינו נבואה בבחינת חלום. והרמב"ן פירש, נאמן הוא, שכבר יודע מעצמו כל המידות האלו.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שעל הקב"ה נאמר, אילו ידעתיו הייתיו, כי הוא יתברך אחד עם דעתו. וכל המדרגות של ההשתלשלות העולמות מאצילותו יתברך עד לתחתית המדרגות הכל כפי נשמות ישראל, כמבואר באריכות בספר נתיב מצותיך. ובעולמות הגבוהות, שבאמת כולו אחד, רק השם יתברך נותן להראות כוחות נפרדות כביכול, כמבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח ה', אותו ההבדל הדק בין עולם לעולם, זה מנשמת ישראל כנ"ל. ולולא נשמת ישראל לא היה ניתן כלל לראות כלום, כי היה שולט יחודו יתברך בתכלית היחוד. וכן יהיה לעתיד על ידי נשמות יתברך בהיחוד העיקרי כמבואר במקומו. על כן כאשר יבוא הנבואה להנביא, יש להנביא סכנה גדולה משני צדדין, א' שלא להתבטל לגמרי, ב' כיון שמחזיק עצמו, שלא יהיה כאלישע אחר, שיראה עצמו כאילו ברשות אחר. ואחר שהיה תנא קדוש לא עמד בנסיון בעולם היצירה, ובקושי רבי עקיבא יצא בשלום, כי מבואר בספרים שגם רבי עקיבא טעה קצת ואכמ"ל, ואינו דומה כלל לעולם הבריאה, ששם נבואה ממש. ועל כן מן הנמנע מהנביאים להשיג נבואה ברורה מפורשת. ולא כן משה כי נאמן הוא באלו, ולכן פה אל פה אדבר בו, ב"ו ממש, ומראה ולא בחידות וכו'.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

[ויש להעיר עוד שנאמנות הוא מידת המלכות, ומשה רבינו היה מלך ונביא, מה שכמעט לא מצינו (דוד ושלמה נמנים כנביאים הראשונים במסכת סוטה מח. וכן במדרש זוטא ריש ספר קהלת, ובמ"ח נביאים במסכת מגילה יד., וכן משמע בשמונה פרקים של הרמב"ם, ועם כל זה במו"נ ובהקדמת האברבנאל מבואר שאין הכוונה לנבואה ממש אלא רוח הקודש. ונשאר יהושע (וזה סוגיא גדולה איזה דין של מלך היה לו), כמבואר בספר בית אלקים למבי"ט, שער היסודות פרק כד, מפני שתלמידו של אדם כמותו, והיה לו הבטחת 'כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, ומפני שהשגתו היתה רק כפני הלבנה, ויש להוסיף שהרי יהושע היה צריך לאלעזר הכהן במשפט האורים. והנה מלך קודם לנביא, עיין חיי מוהר"ן תסא, ומש"כ בלק"מ רפ. והרי הבא משני כוחות האלו, להיות מלך ונביא, ובודאי יצטרך להיות מיוסד היטב בנאמנות כמש"נ].

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח פֶּ֣ה אֶל-פֶּ֞ה אֲדַבֶּר-בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְקֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

פה אל פה אדבר בו, בגמטריא רבינו נחמן. פה אל פה אדבר בו ומראה, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת, עם הכ"ה אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת כו יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הז' פעמים והכולל. לא יראתם, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נחמן מברסלב. לדבר בעבדי, בגמטריא נ נח נ נח נ נח. מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בחידת ותמנת י' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומראה ולא בחידת ותמנת ה', בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: ותמנת ה' יביט ומדוע לא, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: פה אל פה אדבר בו ותמונת ה' יביט – לק"מ כא:ו דף ל.. ותמונת ה' יביט – לק"מ ריב דף קיג..

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ט ויחר אף י' בם וילך. בם וילך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

יב:י וְהֶֽעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַֽהֲרֹ֛ן אֶל-מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

והענן סר מעל האהל והנה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. סר מעל, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מרים, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב. כשלג ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

קשה למה לא נצטרע אהרן, ויש אומרים שכן נצטרע. יש לדרוש, אהרן, אותיות נהרא, ועם הד' אותיות בגמטריא דנור, ויפן לשון אופנים, והאופנים מטהרים עצמם בנהר דנור.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

יפן בגמטריא ק"מ כי אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי (חגיגה טו:), ראשי תיבות, קלני מראשי, וכן של, קלני מזרועי, ק"מ, וכן מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כג, כי היולדת צועקת ע' קולות, והשכינה צווחת הקלין כפולים, היינו פעמים ע', עיין שם כי מבואר שם שע"ז ותאוות ממון הם חשך, ולכן יש את הקולות הנ"ל לצאת לאור הפנים, וזה לשון ויפן. וצריך לשתף שם שמים בצערו (ועל ידי זה כופלין לו פרנסתו, ברכות סג., והאריך בזה הנפש החיים ב:יב).

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

פ"ן ראשי תיבות ידועות בכל הבתי קברות, פה נטמן. כי המצורע חשוב כמת.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

מרים בגמטריא צר, הנה, ה' פעמים נ', נ' פעמים ה', ועם הב' ה"ה, בגמטריא שר"י או שי"ר, ועם צ"ר של מרים בגמטריא מצרעת. והרי רום מעלת מרים שהנהלה את כל הנשים בשירת הים, שיר מרים, והשיר בא מבחי' הצפורים שהם טהרת המצורע, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ג'. ועכשיו כפי רום מעלתה נפלה, ונכשלה על ידי ציפורה, ונהיה מצרעת בגמטריא שיר מרים.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

מרים, בליקוטי מוהר"ן תורה כ' מבואר שהשם מורה על מרות, נשמה הסובלת, וכן מרים עם הד' אותיות בגמטריא רב סבל, אותיות ברסלב. ויש לפרש מר לשון טיפה, וכמו שכתוב הן גוים כמר מדלי, הרי מר-ים, טיפה מן הים. וכן, אם לוקחים את הר' מ'מרים' נשאר 'מים' והריש – אותיות שיר. ששוב מורה על שירת מרים על המים של הים סוף.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו. בי אדני אל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

צאת בגמטריא נ

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

נח נחמ נחמן מאומן. חצי בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כמת אשר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו – חיי מוהר"ן טז.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יג וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל-יְקֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕"ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

משה אל ה', בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לאמר א'ל נא רפא נא לה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוצי שמשון פרשת ואתחנן

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

שכשעלה משה למרום לקבל התורה, נתנו לו מלאכי השרת מתנות, ושר העולם נתן לו מתנה שם של ק"ב שכל המתפלל בו אין תפלתו שבה ריקם. לכן כשהתפלל משה על מרים אחותו אמר א-ל 'נא' רפא 'נא' לה. כי פעמיים נא עולה קב. ונתקבלה תפלתו. עיין שם. וזה לא כפרש"י (במדבר יב:יג) שכז"ל מפני מה לא האריך משה בתפלה, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו עומדת בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, ד"א שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה, אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה, ע"כ. אלא דיש לדחות, ובפרט על פי הכלל שראיתי בהספר על חיי ר' חיים שמולביץ מישיבת מיר לפני הרבה שנים, שהיה במצב סכנה גדולה והתנה אם השם יתברך שאם יצילו יהיה לו כך וכך, שכן יכולים להתנות במצב כזה. וכן כאן לפי ר' שמשון י"ל שמשה רבינו היה כבר בטוח שתפילתו היתה נשמעת, ועם כל זה ועל כל זה היה לו להמשיך להתפלל ולפעול עוד ועוד בשבילה דייקא עכשיו (-ועיין במקום אחר שרבי נתן הסביר ההבדל בין קליפות עשו וישמעאל, שעשו אינו מתפלל וישמעאל מסתפק בהצלה פורטא). ועל זה רש"י יישב כנ"ל.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה לד:ב, ד ז"ל הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו, כמו שדרשו חז"ל (מ"ק טז:) צדיק מושל וכו' מי מושל בי צדיק, וזהו בחי' (בראשית מב) ויוסף הוא השליט, והוא שורש כלליות נשמות ישראל וכו' וכו' וכו' - כי קודם מתן תורה היה הממשלה ביד הש"י, ואחר מתן תורה נתן הממלשלה ליד כל ישראל כל אחד לפי בחינתו עיין שם.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לפרש 'נא' רמז לאחר מתן תורה שאז כבר ניתן הממשלה להצדיק, כי מתן תורה היתה ביום נ"א לספירת העומר. ומה שהשם יתברך אמר לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. שלא יבוא מכח יוסף, כי מבואר בתורה לד שם כי יוסף היה לו את הממשלה הזו אפילו שהיה לפני מתן תורה, ועיין בליקוטי נ נח שם מה שפירשנו ליישב, ועל כל פנים כן הוא, שיוסף היה לו את הממשלה הזו, ולכן הוצרך הקב"ה לומר למשה אל תוסף – לא לבוא מכח הממשלה של יוסף

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רכג, כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו, כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא קה:), אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בתורה רטו שיש פדיון מיחד שכולל כל העשרים וארבעה בתי דינין וכו' כי אם חד בדרא שידע זה הפדיון, ופעמים אפלו כשזה הצדיק עושה פדיון אף על פי כן אינו מועיל, וזה מחמת כי גם למעלה תאבים מאד לפדיון כזה, כי לאו בכל פעם בא להם מלמטה פדיון כזה שיוכל להמתיק כל הכ"ד בתי דינין בבת אחת, ועל כן כשבא להם זאת ההמתקה הם משתמשים עמה לצדר דבר אחר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: א-ל נא רפא נא לה – לק"מ קה דף צח:, קעד דף קח..

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יד ויאמר י' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. ירק בגמטריא רב נ נח. תכלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. תאסף בגמטריא ה' פעמים: נ נח, ע"ה. אביה ירק ירק בפניה הלא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף, בגמטריא ח"פ נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תכלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לק"מ כא:ו דף ל..

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טו ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים. הסופי תיבות של: למחנה שבעת ימים והעם לא, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ב שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אני נתן לבני ישראל איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

שלח בגמטריא רבי נ נח חי. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. לבני ישראל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. תשלחו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. נשיא בגמטריא רבי נחמן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ג וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי ה' כלם אנשים ראשי בני ישראל המה. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. כלם אנשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ז למטה יששכר יגאל בן יוסף. לכאורה משמו נוכל ללמוד שהיה ממש בחי' משיח בן יוסף (והנה יששכר לידתו ופטירתו בי' באב ממש בבחי' לידת משיח בט' באב), ועמש"כ בפרשת וישלח עה"פ יששכר חמר גרם (מט:יט). (ועיין במדרש תנחומא פרשת האזינו (אות ז) זכור ימות עולם וכו' לעולם יבדק אדם בשמות לקרא לבנו, הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע, כמו שמצינו במרגלים וכו' יגאל בן יוסף, על שהוציא דבה על הארץ, לכך נאסף בלא עתו, עכ"ל, והוא סתום, ולכאורה פירושו ששמו היה לו לנצח בענין ארץ ישראל, כי כן יוסף הצטיין בזה אפילו יותר ממשה רבינו כמו שאמרו חז"ל שאצל יוסף כתוב נער עברי ואילו אצל משה רבינו כתוב איש מצרי, וכן היה לו להביא גאולה. יגאל בן ע"ה בגמטריא אומן. והנה עון דיבה, עון לשון הרע הוא אומנתו של הנחש שאין לו רווח, ולהיפך לשון צו, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס (רש"י ריש פרשת צו, ויקרא ו:א), צ"ו בגמטריא יגאל בן – של נשיא יששכר, יש שכר דייקא, ע"ה בגמטריא אומן. וצריכים לקיים יגאל – לגאול – בן יוסף, הצדיק הוא רבינו הקדוש האסור באומן. וזה מש"כ במגילת רות (ג:יג) אם יגאלך טוב יגאל, שכדי לזכות להגאולה, אם יגאלך, אז טוב יגאל, צריכים לגאול את הטוב, אמרו צדיק כי טוב, צריכים להביא את רבינו לארץ, שנשמר מסיפא של הפסוק – ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי י' שכבי עד הבקר, בחי' (יחזקאל (כ:לג) חי אני נאם א"י אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם, כי הגאולה תהיה בסוף אפילו אם לא תחפץ, והשבעתי אתכם בנות ירושלים וכו' עד שתחפץ, וה' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח. יש חפץ של דכאון החלי רחמנא ליצלן, וזה אם תשים אשם נפשו, שנפש רבינו נמצא באשמת העם בטומאת כבר לאורך ימים, ויש חפץ ה' בידו יצלח, יצלח לשון בקיעה, לבקוע שערים ולהביא את רבינו לארץ, בבחי' (יד:ח) אם חפץ בנו י' והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש בב"א. וע"ע מש"כ בחלק ד' – נחמן – בערך ציון – להביא ציון רבינו הקדוש לארץ ישראל, באריכות איך שסבא ניסה בזה לתקן חטא המרגלים הקשורה בזה.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

ונוכל עוד לראות שנשיא זה היה ממש בחי' משיח בן יוסף, כי אחריו נזכר (פסוק ח) למטה אפרים הושע בן נון, שהיה ממש משיח בן יוסף. והרי התורה הזכירה כמה נשיאים עד שהזכירה, למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי, הרי שהקדימה "למטה יוסף" לפני שהזכירה למטה מנשה, וכן בכל התורה, מזכירה קודם בכללי, למטה יוסף קודם שמזכרת מטה שני בנותיו. ואילו כאן התורה הקדים להזכיר מטה אפרים, ולא הקדימה למטה יוסף רק למטה מנשה. ולכאורה אין זה כי אם בגלל שכיון שהזכיר את יגאל בן יוסף, שהיה ממש בחי' משיח בן יוסף, מיד סמכה אליו יהושע בן נון למטה אפרים.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

למטה יששכר יגאל בן יוסף, בגמטריא חוגג ראש השנה נחמן מאומן.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ח למטה אפרים הושע בן נון. למטה אפרים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. נראה לפרש שיהושע הוא כבנו של משה רבינו, וזה בן נון, כי באנגלית נן פירושו בלי כלום, וזה בחי' משה שהיה ענו ובחי' מה.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט למטה בנימן פלטי בן רפוא.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בנימן פלטי בן רפוא ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, אותיות, בבלפר, וכבר הארכתי בחלק ה' מאומן בענין בלפור ובעל פעור. וכן , רפוא אותיות פעור, בחילוף הא' לע'. והרי בנימין על שם לידתו בארץ ישראל.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

יג:י למטה זבולן גדיאל בן סודי. זבולן על שם בית המקדש בית זבול, והוא בחי' סתרי תורה (לקוטי מוהר"ן טו:ו). ולעומתו מגדיאל זו רומי, כשזה קם זה נופל. ועיין במשנה (שבת קג.) נח מנחור דן מדניאל גד מגדיאל.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי. עיין מש"כ לעיל (פסוק ז) על נשיא יששכר.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שמו של נשיא מנשה דומה ממש לנשיא זבולן שלפניו. גדי – גדיאל, סוסי – סודי. ואכן זבולן הוא בית זבול (ובמדרש תנחומא פרשת האזינו (אות ז) גדיאל בן סודי, דבר דברים קשים כגידין, ע"כ, וזה ענין הסמיכות למנשה, שהוא לשון גיד הנשה, שנשו וקפצו ממקומו של עולם (מובא בלקוטי מוהר"ן תורה נו, ע"ש ג' בחינות שהנשיה)), ואילו מנשה היה לו לתקן בשרש את שני העגלים של ירבעם, ונראה שהיה בזה תיקון על הערכים לגד שלחן (ישעיה סה, ועיין במסכת שבת דף סז: גד אינו אלא לשון עבודה זרה, ושם דף פח: דודי לי בכרמי עין גדי, מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי – פירוש על עון העגל שהוא מין בהמה כגדי א"נ שגדי הוא לשון ע"ז כנ"ל), וזה בחי' סוסי ג"כ כסוסתי ברכבי פרעה, במרכבה של הטומאה.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מנשה גדי בן סוסי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יב לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן-גְּמַלִּֽי.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

למטה דן עמיאל בן, עם הי"ג אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. דן עמיאל בן גמלי, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יג לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן-מִֽיכָאֵֽל.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

למטה אשר, בגמטריא הפתק, אשרינו שזכינו. סתור בן מיכאל, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשור סתור בן מיכאל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. [הראשי תיבות של כל הפסוק בסמא"ל. הראשי תיבות של סתור בן מיכאל, בגמטריא בני"ם, וכמש"כ ברוך מבנים אשר, וע' ספר המידות, תפילה ט – יש תפלות שאינם נתקבלים למעלה עד שנותנים כל כך מעות לצדקה וכו' תן לי בנים וכו', ע"ש, ועי' חיי מוהר"ן תעז, בקש אחד אותו על בנים ואמר לו שיתן צדקה וכו' שיהיה לו אמונה וכו' ע"ש. מ' וס' בנס היו עומדים, והוא נגד השכחה, כמנין מיכאל – מאה ואחד פעמים, שמבטל סתור, והאיש של ראובן שמוע בן זכור]

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יד לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן-וָפְסִֽי.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

נפתלי ע"ה בגמטריא תקעא, השנה שרבינו נפטר. נחבי נוטריקון, נחמן ישראל בער.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של, נפתלי נחבי בן ופסי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טו לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן-מָכִֽי.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

גד גאואל בן, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע. הסופי תיבות של: את הארץ ויקרא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בן נון יהושע, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יז וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. אתם משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משה לתור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עלו זה בנגב וראיתם את ההר (-כך כתוב פעמים בהוצאת תקפ"א, ואח"כ תיקנו אותו) – לק"מ פא דף צד..

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כ ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים. היש בה עץ, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

היש בה עץ פרש"י אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו, עכ"ל. ועיין בחיי מוהר"ן תא שהצדיק נקרא אילן. זה עוד ראיה מהרבה מקומות בחז"ל שענין של הצדיק עוד למעלה הרבה מקודשת ארץ ישראל. ואע"פ שזה דבר פשוט, ורבינו כבר גילה בליקוטי מוהר"ן שכל קדושת ארץ ישראל בא מהצדיק, כמה אנשים צריכים הוכחות לזה.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כח אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

כי עז ע"ה בגמטריא נ נח. בצרות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הענק ראינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

בצרות, פרש"י ז"ל לשון חזק, ותרגומו כריכן, לשון בירניות עגלות, ובלשון ארמי כריך, עגל, עכ"ל [י"ל שזה לשון בצרות, מלשון כי תצור, כאשר צרים על עיר, מקיפים אותו, ואלו העירות היו כבר עגולים וכאילו מוקפים בחוזק עצמן]. (ראיתי פעם בספר גן רוה, שענין לשון הרע בזה, כי אין דין בית מנוגע בבית עגול, והרי לא ימצאו המטמונים). מצינו בארמית שכריך פירוש לאכול, וכמו (תענית כג:) יתיב וכריך ריפתא, אלא שזה גופא לשון של עיגול, כמו הסיבה, שמסובין לאכול, וכמו שפירש רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ב – ויהי בשלח וכו' ויסב, שהוא לשון סעודה. ולכן יהושע וכלב אמרו (לקמן יד:ט) אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, ופרש"י נאכלם כלחם, ע"כ.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו שמצה נקראת עוגה שהוציאו ממצרים, ועוגה לשון עיגול (רש"י תענית כג. עוגה שהיא עגולה). ובזה יש ליתן טעם למה עושים המצה שמורה עבודת יד דוקא עגולות. וכן שמורה ענין בצורה.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ל ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה. העם אל משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

יג:לב וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔וא וְכָל-הָעָ֛ם אֲשֶׁר-רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

דבת, וכן: אתה, בגמטריא רבנו נחמן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב. ארץ אכלת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ראינו בתוכה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אנשי מדות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר, עם הי"א תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (- ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אתה ארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא וכל העם אשר, בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויציאו דבת הארץ אשר תרו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור, ושל: תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דבת הארץ, ושל: לאמר הארץ אשר, ושל: ארץ אכלת, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויציאו דבת הארץ, ושל: לאמר הארץ אשר עברנו, ושל: ארץ אכלת יושביה הוא, בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ארץ אוכלת יושבי – לק"מ מז דף נה:, קכט דף קב., קפז דף קי..

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג ולמה י' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה. לבז הלוא טוב לנו שוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד וַיֹּֽאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל-אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה. ויאמרו איש אל אחיו בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

יין בלקוטי הלכות חושן משפט מיצרנות ד:ה באריכות איך שפירש זה בענין החטא שהולכים אחר מפרסמים של שקר ולא הצדיק האמת. לא סתם שזה נשמט מהליקוט של תורות ברסלב על התורה...

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש עוד:

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה ראש זה נתן בגמטריא, השנה, זה רבינו, נ'חמן ש'מחה.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

נתנ'ה ראש זה ללכת עם הברסלב הישן בלי התחדשות. ונשו"בה - נחמן בן שמחה, מצרימה, להמיצר. היפוך של נ נח נחמ נחמן מאומן שהולך ומתרחב.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

נתנה ראש, פרש"י ז"ל כתרגומו זמני רישא, נשים עלינו מלך. ורבותינו פרשו ( (אותיות דרבי עקיבא, פסיקתא זוטא. וראה פירוש רש"י במדבר כו:סד ז"ל האנשים אומרים נתנה ראש, והנשים אומרות תנו לנו אחוזה, ע"כ) לשון עבודה זרה, עכ"ל. והרי רבינו אמר שכל ענין שלו זה ראש השנה, והרבה מתנגדים צועקים על ברסלב שזה ע"ז, כי הם עדיין אוחזים בחטא של נתנה ראש, וכן הזקנים שלא מחדשים ימיהם ומעכבים כביכול להביא את ציון רבינו לארץ ישראל לאחוזתו. ועל חטא המרגלים קבלו עונש לתקן על ידי בחי' יום לשנה, שזה בחי' ראש השנה, שבו יש את הסקירה מראשית השנה עד סוף השנה.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחלק ה' מאומן, ערך להביא הציון של רבינו הקדוש לארץ ישראל, מה שסבא רימז שהוא עוסק בתיקון חטא המרגלים בחתימתו: החותר ומרגל לכלית האמת.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד. אתה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת והיה אם שמוע כתוב: ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה, ולפי הכוונות שמכוונים הע"ב שמות, הארץ – מנ"ק, הטבה – אי"ע. מנ"ק בגמטריא ק"ץ, והוא תיקון ללשון הרע בחי' קץ כל בשר (עי' לקוטי מוהר"ן תורה לח), כי הוא בחי' מ"נ מזו"נ שהם ק', היפוך הקטרוג של לשון הרע. אי"ע בגמטריא א"ף, והוא תיקון החרון אף של חטא עץ הדעת כמבואר בזוהר הקדוש. והוא ראשי תיבות – אם ירצה ע' - כי ע' הם הנקודות של השם בתכלית השורש של הבריאה, והרי הוא כולו רצון היפוך החרון אף. וזה מה שרצו יהושע וכלב לעורר ולתקן באמרם טובה הארץ. ושני השמות ביחד בגמטריא רע"א בגמטריא אור נוגה בסוד ואורח צדיקים כאור נוגה, כמבואר סודו בספר אדיר במרום.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הארץ אשר עברנו בה לתור בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאמר הארץ אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתה טובה הארץ מאד מאד בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט אַ֣ךְ בַּֽיקֹוָה֘ אַל-תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל-תִּֽירְאוּ֙ אֶת-עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵֽעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיקֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל-תִּֽירָאֻֽם.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם וכו אתנו אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (- ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אתנו אל, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אך בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו, ושל: בה' אל תמרדו ואתם אל תיראו את, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: אל תיראו את עם הארץ כי, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תיראו את עם הארץ כי, בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לחמנו הם סר צילם מלעיהם – לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יא ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. עד אנה, בגמטריא שם מ"ה באחוריים כידוע מהכוונות לתיקון חצות. ינאצני ע"ה בגמטריא רבי. לא יאמינו בגמטריא נחמן. האתות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. בקרבו בגמטריא רב נ נח.

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בכל האתות אשר בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

בכל האתות, פרש"י ז"ל בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכלת בידי לקים הבטחתי, ע"כ. הרי עוד מקום שאנו רואים שנסים האם באמת סיבה לחיזוק האמונה, ולא כדברי הטועים ברוב חכמות.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יז וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל-נָ֖א כֹּ֣חַ אֲ-דֹנָ֑י כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועתה יגדל נא כח א' כאשר ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אדנ"י כאשר דברת לאמר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועתה יגדל נא כח אדנ"י כאשר דברת לאמר – לק"מ יט:ו דף כו:.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יט סְלַֽח-נָ֗א לַֽעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַֽאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד-הֵֽנָּה.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

סלח נא, וכן: כגדל חסדך בגמטריא נחמן ע"ה. וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד, עם הכ"ה אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: העם הזה כגדל חסדך וכאשר, וכן של: כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד, בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: סלח נא לעון העם הזה – לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כ וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. ה' סלחתי, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות האמצעיות של כל הפסוק, עם הד' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר ה' סלחתי כדברך – לק"מ קעז דף קח..

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לד בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּ֣ם אֶת-הָאָ֘רֶץ֘ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ יוֹם לַשָּׁנָ֞ה יוֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת-עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת-תְּנֽוּאָתִֽי.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

במספר הימים, עם הי' אותיות בגמטריא רבי נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ארבעים יום יום לשנה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים. תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם, עם הו' תיבות וכ"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תרתם את הארץ ארבעים יום, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו, ושל: יום יום לשנה יום לשנה תשאו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את, ושל: את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנועתי, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יום לשנה תשאו את עונתיכם, ושל: לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים, ושל: תשאו את עונתיכם ארבעים שנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים, ושל: אשר תרתם את הארץ ארבעים יום, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יום לשנה יום לשנה – לק"מ נד:ו סב:.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לו והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ. וילונו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לח ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

ויהושע בן נון וכלב בן יפנה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. האנשים בגמטריא רבנו נחמן. מן האנשים, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל בגמטריא רבי נחמן מאומן. את הארץ, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נון וכלב בן יפנה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לתור את הארץ, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ויהושע וכלב חיו, מה תלמוד לומר 'חיו מן האנשים ההם', אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים, עכ"ל. עיין ליקוטי מוהר"ן סט, שהממון הוא ממש שורש הנפש והחיים.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

יד:מא ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי י' והוא לא תצלח. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

יד:מד ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ג ועשיתם אשה לי' עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח לי' מן הבקר או מן הצאן. אשה לי' עלה או זבח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד והקריב המקריב קרבנו לי' מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ו או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ט והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין, בגמטריא נ נח. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

טו:י ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח לי'. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טו הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני י'. הקהל – הי קוף הי למד – עם ד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עולם לדרתיכם ככם כגר, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של: כגר יהיה לפני ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חקת עולם לדרתיכם בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חקת עולם לדרתיכם ככם כגר בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יט וְהָיָ֕ה בַּֽאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַֽיקֹוָֽה.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

והיה באכלכם, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. והיה באכלכם מלחם הארץ, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תרומה לה', עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה – לק"מ נה:ח דף סד..

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כ רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

גרן כן ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נ נח. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כתרומת גרן כן תרימו אתה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תרימו תרומה כתרומת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת, ושל: כתרומת גרן כן תרימו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מראשית ערסתיכם (-כך מתחיל פסוק כא) חלה תרימו תרומה – לק"מ נה:ח דף סד..

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר ה' אל משה.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

תשגו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. את ע"ה, וכן: ה' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אשר דבר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. אל משה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אשר דבר ה' אל משה, אני ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום וכו' עיין שם. ואעפ"כ יש בחירה לעבור חס ושלום, כי ה' דבר אל משה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן קצ (וכן בסנגוריא של משה, עיין רש"י יתרו כ:ב). וכן לקמן פסוק לא.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

טו:לא כי דבר ה' בזה ואת מצות הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

כי דבר ה' בזה ואת ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הפר בגמטריא נחמן מאומן. הכרת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. תכרת הנפש ההוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת, ושל: הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הפר הכרת, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תכרת הנפש ההוא עונה בה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י דבר ה', אזהרת עבודה זרה מפי הגבורה, והשאר מפי משה, ע"כ. וכן לעיל פסוק כב, עיין שם, שאע"פ ששמעו מפי הגבורה, לא ניתן להם הבחירה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן קצ, כי הדיבור היה למשה ובני ישראל היו שומעים.

</div>



# פרשת ויאמר של קריאת שמע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/21/

# פרשת ויאמר של קריאת שמע

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/21


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

טו:לט וְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת-כָּל-מִצְוֹ֣ת יְהֹוָ֔ה וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא-תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר-אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והיה לכם לציצת, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. וזכרת את, עם הב' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אשר אתם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר אתם, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. לציצית (מלא י', כמו שרש"י כאן כותב שהוא בגמטריא שש מאות) בגמטריא נון נון חית. (כל הפסוק, עם ג' כוללים בגמטריא ט"ז פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות כו ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ט"ו פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיה לכם לציצת וראיתם אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לכם לציצת וראיתם אתו, ושל: לציצת וראיתם אתו וזכרתם, ושל: וראיתם אתו וזכרתם את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בכמה מקומות (בראשית טו:א ועוד) רש"י פירש, שהתיבה אחרי הוא מופלג. והנראה לענ"ד בזה, כי צדיקים מקדשים את לבבם ועיניהם, ולהם אין סכנה ללכת אחריהם, כי ענין קדושתם הוא התאחדותם ברצון אחד להשם יתברך, ולכן לא יתור אחרי – מופלג מהם, אלא ביחד איתם, מה שאין כן, אדם רגיל שלא טהר לבבו ועיניו, על כרחך יהיה מרחק גדול בין רצונו וביניהם, ועל זה הזהירה התורה הקדושה, לא תתורו אחרי – במופלג מהם.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

[מה שאין כן, אחרי ה' אלקיכם תלכו ואתו תיראו וכו' (דברים יג:ה), לעולם אפילו הצדיק הכי גדול יהיה מופלג מהשם יתברך]

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם – לק"מ ז:ד דף ח:. ולא תתורו וכו' ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם – לקמ"ת עב דף לג:.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

טו:מ לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָ֑י וִֽהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ל'מען ת'זכרו ועשיתם א'ת כ'ל מ'צותי, הר"ת (בלי הו' של ועשיתם, והו' יכול להיות הו' תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עוד כתוב שמה, אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו, כל אות רביעי כותבת נחמן, ובסופי תיבות מ(א)ומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כבר גילה הזוהר הקדוש שחטא קרח היה שרצה לעשות שמאל ימין - אישה לאיש, כמו שמצוי היום ממש, ומבואר שזה ממש קשור בהמשכת העם למפרסמים של שקר - כל העדה כולם קדושים - ונטישת הצדיק האמת נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבי נתן בלקוטי הלכות (יורשה דעה שלוח הקן ד:ט) מבאר שקרח טעה וחשב שלגדולים אין להם כבר יצר הרע, עיין שם כל דבריו הקדושיו. והדבר תימה, כי הלוא כל הפוסל במומו פוסל, ואם קורח פסל את משה ואהרן (וקצת אינו מובן בכלל, איך הוא בא לאשם אותם שלקחו השררה לעצמם כאשר כל הטעות שלו זה שלגדולים אין יצר הרע, אז איך הם באו לחטוא, וצע"ק) בזה הנקודה, הרי לכאורה הוא בעצמו היה לקוי בחוסר יצר הרע, ואם כן איך הוא בא לחטא הנוראה הזו?

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע הסיפור שהיה איש אחד - עובד השם גדול - בן שישים שנה שהלשין להחוזה על היו"ד הקודש, והחוזה העיד עליו שהשטן הניחו לעבוד את השם תורה ובתפלה שישים שנה רק כדי שיועילו דברי להשון הרע להבעיר את המחלקת בין הצדיקים.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שקרח הגיע להשגה איך שכל אדם באמת בתכלית השלמות, כפי ענינו, וכמבואר ברמח"ל בכמה מקומות, ובמקום אחר הוא אפילו מכנה את זה לבחי' חסידות של לב בשר (ברסלב!) - שכל דבר יש לו השלמות כפי ענין, כל פריט במכונה שעושה תפקידו זה השלמות שלו. ואם כן הרי אין הבדל כביכול ביניהם. והרי אין חסרון יצר הרע. אבל כל זה רק כאשר כל אחד עושה תפקידו, אבל אם מחליפים תפקידים הרי חסרון עצום יש. אז קרח ראה את השלמות ורצה לבטל את הגבולות והגדרות והתפקידים שהשם יתברך שם לכל חפץ, והרי אף כי במקומו הגיע לשלמות, עד כדי כך שאיתא במדרש שלעתיד לבוא יהיה כהן גדול, אבל להעביר את זה הלאה, שהשלמות של כל דבר במקומו ובזמנו יועיל לו למקום אחר לתפקיד אחר, הרי זה כבר חטא עצום.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שלא הבין איך חוט אחד של תכלת הוא התיקון של ציצית אפילו לבגד של כולו תכלת, ומזוזה היא התיקון אפילו לחדר מלא ספרים. כי כל דבר, איש או אישה, משרת עבד או שר ושופט, התיקון שלו הוא בדיוק אותו דבר שהשם יתברך קובע, לא פחות ולא יותר.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שחטא של קרח אנחנו מתקנים בפורים כמו שנתגלה לרבינו הקדוש, כי קרח כפר דייקא בתורה של בעל פה של משה רבינו ובפורים חזרנו לקבל את התורה הקדושה באהבה בתוקף של מרדכי הצדיק.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתבתי בס"ד לפרש ענין מחלקת קרח

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' (טז:ג).

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בעה"י על פי המבואר בספרי הרמחל כמה פעמים בענין במופלא ממך אל תחקור שהוא האיסור לחקור בבחינת הכתר, והלוא יש לנו הרבה לימודים בספירת הכתר ואפילו בפרצופים עליונים. ועוד כמה תמיהות בענין. אלא שהעניין הוא שאסור לחקור חקירות של כתר דהיינו הלמה ומדוע ככה ולא אחרת, דהיינו מותר לנו ומצוה לנו לחקור ולהבין כל פעולת השם מה תכליתם בכל פרטיהם ודקדוקיהם, אבל אסור לחקור קודם לזה למה בכלל השם יתברך ברא ועשה באופן וצורה כזו ולא אחרת, רק לאחר שכן עשה מצוה להבין מהותה עד תכליתה איך זה מסתדר דוקא ככה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שדעת וכתר הם אחד, כי לולא כן חס ושלום צריכים להגיד שיש אחד עשר ספירות שאנו מוזהרים ממנו בחומרה תקיפה בספר יצירה. אלא שהכתר הוא השראה מהדרגה למעלה והדעת חודר אותו לפנים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ומחק הכתר להיות נעלם לגמרי, ואכן לא רואים את השם יתברך, רק הכל ממנו, גם המקום גם הזמן גם הנפש גם החומר, והוא בלתי נראה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן קרח טען שהרי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', בחי' דור דעה, יש להם את הדעת. ואם כן על משה רבינו התפקיד - ומדוע תתנשאו, להמליך את הכתר, שהוא בחי' מדוע כנ"ל. ובתפקיד זו אין ראוי למשה רבינו לקחת שום גדולה גלויה אלא להתעלם לגמרי כנ"ל.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן מיד אחר טענתו כתיב (פסוק ד) וישמע משה ויפל על פניו. בחי' העלמה של הכתר.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר, בקר וידע ה' - היינו שהם רק מבקרים בדעת את ה', בחי' בוקר והתחלת הידיעה, כי: את אשר לו, בחי' הכתר שהוא לבדו יתברך, ואת הקדוש והקריב אליו, היינו שאר המידות שעל ידם מתקרבים להשם יתברך, ואת אשר יבחר בו, בחי' הצדיק, כי יעקב בחר לו י"ה (ה'קריב י'קריב כדלקמן), כי בחר ה' בציון, יקריב אליו, שהצדיק יקריב אליו לעצמו את כולם.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וזה את אשר יבחר בו, דהינו הצדיק שעל ידו השם יתברך עושה מה שהוא בוחר, כי השם יתברך נמלך בנשמותיהם של הצדיקים, וזה הצדיק שהוא את אשר יבחר בו, יקריב אליו לעצמו וימלוך על כולם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וזה יקריב אליו, א-ליו, לי"ו - מ"ו בחי' מילוי שם ע"ב והוא בחי' חכמה כידוע (והוא גם כן אותיות לוי, והרי משה זכה לכמה בחינות כי בחינת כתר הוא למעלה מן המקום, ולכן יכול לזכות לכל הרוחות כמבואר בלקוטי מוהר"ן, ולפי זה י"ל בזה טעה קורח, כי רש"י וחז"ל תמהו על קרח שהיה פקח איך הוא נפל בטעות הזה, וי"ל כיון שראה שמשה רבינו זכה לכמה בחינות חשב שגם הוא יכול). וא' בחי' כתר, והצדיק הוא בחי' נקודה עליונה של הא' כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו, ועיין שם: יבחר לנו את נחלתנו, זה בחי' משה בחינת נקדה העליונה שהוא בחי' במופלא ממך, ובזה צדק טובא, כי הצדיק הוא בחי' אדם היושב על הכסא דמתכסיא, אלא החיבור להצדיק דרך הו' של הא', והוא בחי' המלכות כמבואר שם. והנקודה תחתונה של הא' שהוא בחי' הדום רגליו, בחי' יהושע התלמיד, וגם בחי' אהרן, כי באהרן כתיב וידם אהרן, בחי' דום לה'. ולכן אהרן זכה בכהונה וקרח נדחה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דרכינו אתי שפיר, כי כל הפוסל במומו פוסל, והרי יש לתמוה באמת שמצינו בחז"ל שקרח באמת היה חשוב מאד, ולא סתם ממנו יצא שמואל, ואיתא במדרש שלעתיד לבוא קרח יהיה כהן גדול, ואם כן מדוע באמת לא קיבל איזה משרת ותפקיד מיוחד. ולפי מה שנתבאר א"ש דאדרבה מעלתו היה גבוה מאד, במעלה שהוא האשים את משה רבינו, דהיינו שבאמת עליו היה מוטל לעסוק בכתר, ולכן לא קיבל שום גדולה גלויה. ולולא הפירוש שלנו י"ל שקרח היה לקוי בזה גופא שרצה כל הגדולה לעצמו, כי כן ראה שממנו יצא שמואל שעליו אמרו חז"ל שהוא שקול כנגד משה ואהרן, הרי יש סמך שקרח רצה כל הגדולה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

טז:א ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם הח' תיבות כג אותיות והכולל, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקח קרח בן, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בן פלת בני ראובן ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן ע"ה בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קרח בן יצהר בן קהת בן ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בן יצהר בן קהת בן, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואבירם בני אליאב ואון בן פלת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פלת בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י ז"ל עמד וכנס מאתים וחמשים ראשי סנהדראות, רובן משבט ראובן שכיניו וכו' והלבישן טליתות שכולן תכלת, באו ועמדו לפני משה, אמרו לו, טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה, אמר להם חייבת, התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו כולה תכלת לא תפטור את עצמה, ע"כ. ותמוה מאד, כי מצות ציצית על כנפי הבגד. ואולי י"ל שרצו ללמוד בנין אב מהמעיל, שהיה כליל תכלת (תצוה כח:לא), ולפי תמונה אחת שראיתי (שי למורא, תצוה עמ' תקעו) היה בן ד' זויות. ולא היה לו ציצית. ובטעם למה באמת לא היה המעיל חייב ציצית, י"ל כי כך צוה ה'. וי"ל שרק בגדים של בני ישראל ולא של גבוה, וי"ל שכיון שמטרתו היה לעבודה פטורה, עיין במשנה ברורה סימן י:יא.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ב וַיָּקֻ֨מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַֽאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑ים נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי-שֵֽׁם.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ואנשים בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. חמשים, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קראי מועד אנשי שם, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ואנשים מבני ישראל חמשים, עם הכ' אותיות וד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). קראי, בגמטריא רב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ר"נ אנשים וקרח. מרומזים בענר אשכול וממרא (בראשית יד:יג), בעלי ברית אברהם בעת שקיבל הכהונה משם (כמו שדרשו חז"ל עה"פ אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק). והם היו יושבים על הכלים לשמור (רש"י בראשית יד:כד), וכמו שהלוים היו שומרים את בית המקדש. וכן הלוים לא היו יוצאים במלחמה והרי הם בחי' היושבים על הכלים לשמור. ודוד המלך תיקן חלק כחלק להיושבים על הכלים, וכן תיקן משמרות כהונה ולויה. כי ענר, ע' הם עיני העדה נ"ר מאתים וחמישים, ובחילוף הע' לא', הרי רנ"א, שבאו לשקול הכהונה גדולה, והיו ממרים.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: קרואי מועד אנשים שם – לקמ"ת א:ה דף א:.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ג ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם י' ומדוע תתנשאו על קהל ה'. תוכם ה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רב לכם, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. כלם קדושים עם התיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובתוכם י' ומדוע תתנשאו על בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד וישמע משה ויפל על פניו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישמע משה ויפל על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע י' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

בקר, בגמטריא אומן ר"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וידע י' את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ו זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו. עשו קחו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עשו קחו לכם מחתות קרח וכל, וכן של: קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יקוה מחר והיה האיש אשר יבחר יקוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ותנו בהן אש ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אשר יבחר ה', עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בני לוי, בגמטריא נ נח. רב לכם, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב. רב לכם בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הוא הקדוש רב ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י רב לכם בני לוי, דבר גדול אמרתי לכם. ולא טפשים היו, שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם, שנאמר את מחתות החטאים האלה בנפשות, וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו וכו' עיין שם. (רש"י חקת כ:י המרים, סרבנים, לשון יוני – שוטים, מורים את מוריהם).

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע בשם הבעלי מוסר, מה התירוץ על טפשותם שהם חטאו על נפשותם, הרי על כל פנים טפשים הם, אלא שזה ענין החטא, כידוע שאין אדם חוטא עד שנכנס בו רוח שטות. ולפי זה יש להבין שפקחותו של קרה הוא שמירה מיוחדת מרוח שטות של חטא, ויש להבין מה ענינו ומנא לן שהיה לו לקרח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בריש הפרשה הביא מחז"ל בן יצרה בן קהת בן לוי, ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר ובקהלם אל תחד כבודי, והיכן נזכר שמו על קרח, בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים, שנאמר בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל (דברי הימים א:ו:כב-כג, תנחומא ד), ע"כ. הרי לולא תפילת יעקב היה מיחסו אפילו אליו. ויש לדייק גם מלשון רש"י שהיה כותב בן יעקב, ולא בן ישראל כמו שכתוב בדברי הימים. וכבר הקשו המפרשים שקיימא לן במסכת מגילה (טו.) כשמזכיר הצדיק ומזכיר אביו ואבי אביו הם כולם צדיקים, אז למה פירט הכתוב כן לקרח. ויש לראות מזה שהתורה קובעת פקחותו, שהיה נוטה לצדקות. כי כן ענין של יעקב הוא פקחות, כמו שכתב הרמח"ל בענין תיקון חצות שהאריז"ל גילה לכוון 'כל"ך סעפ"ה יאעוצ"ה', ועל התיבה אחרונה יאעוצ"ה יש לכוון שעם הו' אותיות הוא גמטריא פקח, והרמח"ל כתב לכוון בגמטריא שלו: יעקב. הרי שהשם יעקב מכוון לפקחות. וזה ויקח קרח, יקח בגמטריא מיוחס, כי יחסו הכתוב על הדוכן, ומצינו בכמה מזמורי תהלים (מב) משכיל לבני קרח, (מד) לבני קרח משכיל וכו' (מה, פח), והשכלה זו ענין של שירה, אבל משותף לענין פקחות השכל, וכמו (דניאל יב:ג) והמשכלים יזהירו כזהר הרקיע, ושכל טוב לכל עושיהם. ומבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא סג, שעל ידי הנגון נצול מרוח הבהמיות, כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על ידי הנגון עיין שם. ולכן דייקא בענין המשוררים יחסו הכתוב עד ישראל, אותיות שיר א-ל, ששמרו בניו את רוח האדם (כי צריכים למלאות את העולם עם בני אדם שיש להם דעת, ליקוטי מוהר"ן תנינא ז). ובזה גופא עינו של קרח הטעתו, ולא ראה נכון איך בניו ישמרו את רוח האדם מהבלי השטות.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בליקוטי מוהר"ן ובכמה מקומות שכל מה שיש חסרון דעת יש יותר כעס ומריבה, ולעתיד לבוא ומלאה הארץ דעה ויהיה שלום גדול וגר זאב וכו'. והרי עוז הוא מידת שלום, כמו שכתוב (תהלים כט:יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (וכתיב בישעיה כז:ה או יחזיק במעוזי שלום יעשה לי, עיין דרוש ג' במגלה עמוקות מהדורה תנינא לפרשת קרח, שקרח פגם במדת עז שהוא מדת השלום). והרי השלום מהותו של גן עדן, ועזי פנים לגיהנם, הרי עזות היפוך של עוז. ומצינו קרח באלופי עשו, עיין ברש"י (בראשית לו:ה) ואהליבמה ילדה וגו' קרח זה ממזר היה, ובן אליפז היה, שבא על אשת אביו אל אהליבמה אשת עשו וכו' עיין שם. וממזר בחי' עזות, עז פנים (קידושין מט: רש"י, וכן מצינו בעוד כמה מקומות, שכל ממזר עז פנים הוא מטבע כמו שנולד בעזות). ולכן קרח בגמטריא ד' פעמים עז, דאיתא במסכת ביצה דף כה. דתיהם של אלו אש, שאלמלא לא נתנה תורה לישראל אין כל אמה ולשון יכולין לעמד מפניהם, והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש, שלשה עזין הן, ישראל באמות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, ויש אומרים אף עז בבהמה דקה. ולכן קרח היה צריך לצאת משולש מד' צדיקים, יעקב לוי יצהר קהת, לתקן הד' בחינות של עזות של רוח הבהמה לבחי' עוז ושלום, ויעקב ראה ברוח קדשו שכולי האי לא יספיק, וביקש, ובקהלם אל תחד כבודי (בראשית מט:ו), תחד לשון אחד, גם לשון חת-ד היינו למטה מד', שיהיה חסר לו אחד מהד' עוז של קדושה, ויהיה נשאר לו ג' עז, בגמטריא רל"א, והוא גמטריא של 'פקח כבודי', שהרי עם הכבודי של יעקב, הג' דורות צדיקים שיצאו ממנו, קרח היה נשאר פקח נגד הג' אבל לא היה בידו לעמוד בכל הד' בחינות, כי חלק בענין הכהונה שהוא למעלה מבחי' ישראל באומות [במסכת נדרים כ. כל מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני, והרי קרח עצמו היה בהר סיני, אלא שבאמת כל ישראל הם עזים באומות, אלא שהתורה מתקן את העזות הזה, וכן בקרח, אלא שקרח נתקלקל בעזות שלמעלה מזה]. וזה מש"כ רש"י (פסוק ז) עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן וכו', טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה, ע"כ. עינו הטעתו לשון אחד, כי תפס גדולה לעצמו כאילו אוחז בבחינת ארך אנפין שיש רק עין אחד לטובה, ולא ראה יפה שהרי שמואל לוי היה בסטרא דשמאל, מסטרא דנגונא דלוים, שבניו עשו תשובה ושמרו משמרת הלוי והמתיקו העזות השייך לסטרא דשמאל. ובזה מובן איך משה רבינו היה רואה, כי נתקשו המפרשים איך רואים בבעל בחירה מה יבחר, ולפי מש"פ העיקר היה שראה ששמואל היה אוחז בסטרא דשמאל, וממילא הבין שלא בזכותו קרח יצלח לקחת הימין.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

[ועוד נראה לפרש ששמואל הנביא קיבל את שמו מנשיא שבט שמעון שהנחיל את הארץ, שמואל בן עמיהוד (במדבר לד:כ), כי שמואל הנביא משבט לוי, ולוי ושמעון היו אחים תמיד ביחד, ויעקב אבינו קילל אפם וחלקם בישראל כמבואר ברש"י (בראשית מט:ז) אין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון, כדי שהיו נפוצים, ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות וכו' נתן לו תפוצתו דרך כבוד, עכ"ל, וזה היה מידת שמואל הנביא כמבואר בקרא (שמואל א:ז:טז) והמלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה וכו'. ותשובתו הרמתה כי שם ביתו (שם פסוק יז) דרשו חז"ל (ברכות י:) ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי, שכל מקום שהלך שם ביתו עמו, וי"ל שזה היה לתקן החניות במדבר. והנה יעקב לא ברכם ללוי ושמעון, רק בכלל כל השבטים, וברכתו של משה מעין ברכתו של יעקב (רש"י דברים לג:יג), ועכ"ז משה רבינו בירך את לוי מלא, וללוי אמר וכו' (דברים לג:ח), ואילו שמעון, רק רמז לו ברכה מתוך ברכותיו של יהודה (רש"י דברים לג:ז), וכיון שמשה רבינו היה המברך את שמעון ולוי, ומכחו היו מתעלים, משה היה יודע.]

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ויעקב אבק עם המלאך, עד שנתן לו לעלות לאמר שירה, ואז קביל השם ישראל, שהוא אותיות שיר א"ל, ולכן התיחסו דייקא לשם ישראל, כי על ידי השירה מסטרא דשמאל נשתמרו לדורות.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שקרח נפל בד' עז שלו, הכשיל את ישראל בסרחון רביעי, כמו שכתב רש"י עה"פ (ד) וישמע משה ויפל על פניו. והנה אור הפנים שע"ח (ליקוטי מוהר"ן מא, ש"ע נהורין המאירין ח' חורתא-) גימטריא בשלום. והפנים הם פן פן, כל פן אל"ף למ"ד, ביחד הם ש"ע. ובפנים מאירים הד' הויות של המוחין, חכמה בינה וחסדים וגבורות של הדעת. וקרח היה חסר רביעית כנ"ל, הרי אל"ף למ"ד אל"ף, עם י"ב אותיות של ג' הויות, בגמטריא קרח. הוה, עז פנים, שחיסר לתקן עז אחד בפנים, וירד לגיהנם.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מבקשי פניך יעקב סלה. כי ש"ע נהורי הפנים הנ"ל בגמטריא יעקב פקח. והראשי תיבות: מפיס, וז"ל הרע"ב במסכת יומא ב:ב ארבעה פיסות היו שם, ארבע פעמים ביום נאספים לפיס, ולא היו מפיסים על כלם באספה אחת, כדי להשמיע קול ארבע פעמים שיש עם רב בעזרה, וזהו כבודו של מלך, שנאמר (תהלים נה) בבית אלקים נהלך ברגש, ע"כ. והד' קולות האלו הם בחי' עזות, כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה כב [והכלבים עזי נפש המה רעים, והן פני הדור כפני הכלב, ועל כן כדי להנצל מהם מתחת ממשלתם אי אפשר רק על ידי עזות לעמד נגד עזותם, ואז, נהלת בעזך אל נו הקדשך, שנכנס לתוך הקדשה, וכל הקולות, הן של צעקה הן של אנחה הן קול שופר הן קול זמרה, כלם הם בחינת עזות, בבחינת, הן יתן בקולו קול עז, עכ"ל], ד' ע"ז של הכהונה שרצה קרח. ולא היה אלא עזות פנים, ולכן ותפתח הארץ וכו' וכל ישראל וכו' נסו לקלם (פסוק לד), לקולם דייקא. כי אמרו פן תבלענו הארץ, פ"ן דייקא, היינו מחמת שהיה חסר בפן אחת מהפנים. אמרו לשון המרה וחילופין, שנתחלף עז דקדושה ושלום לעזות פנים.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במסכת ביצה שנינו הד' עזים בבחי' בעלי חיים ובני אדם, ואיכא עוד י"א צלף באילנות, ורש"י כז"ל לא ידעתי מהו עזות שלו, ע"כ. ותוספות הביא מהתוספתא משום דעושה ג' פירות וכו', ור"י פירש שהוא יין קפריסין שהיו שורין בו הצפורן של הקטרת כדי שתהא עזה. ויתכן שרש"י לא נחית ליה לפרש כן, כי אדרבה לשני הענינים האלו שקדים יותר עזים. כי דייקא על ידי השקדים היה עדות למשמרת לאות לבני מרי (פסוק כה), ולמה שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות אף המעורר על הכהונה וכו' כמו שמצינו בעוזיה וכו' (רש"י פסוק כג). וכל ענין האות הזה היה נגד העזות של קרח ועוזיה, ולכן לא ידע למה תהיה המעלות של הצלף יותר בבחינת עזות מהשקדים, וכן אין לפרש כר"י, כי קרח ועוזיה פגמו בעזותם בקטרת (וימעל בה' אלקיו ויבא אל היכל ה' להקטיר על מזבח הקטורת (דהי"ב כ"ו)), והשקדים אות כנגד העזות הזה, והרי זה יותר עזה משריית הצפורן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת מרומז הצלף בשקדים של מטה אהרן, דכתיב (יז:כג) פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים. פ' של פרח, צ' של צ'יץ, ויגמל, גמל ע"ה למ"ד, הרי צל"ף. וכן צלף בגמטריא צל כהנה. צל פ' – צל פקח, בגמטריא קרח.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

וענין השקדים עיין באריכות בספר אדיר במרום באריכות, וסיים שם (רצא-ב ספינר) כי החולק על הכהונה הקב"ה שוקד לעונשו. וזה כי הזר הרוצה להתקרב, הוא ממש גורם כניסת החטאת בפתח [ה"ע בפסוק יח – ויקחו איש מחתתו וכו' ויעמדו פתח אהל מועד. פסוק יט – ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד. פסוק כז – ודתן אבירם יצאו נצבים פתח אהליהם. פסוק כח ברש"י ואחד שיקריב עצמו יותר מחבריו ויכנס לתוך אהל מועד], ולכן תתגלה הי' ותשקוד לענשו ולהסיר הפגם. נמצא שהשקידה גורמת השמירה של המזוזות, עיין שם באריכות איך השקידה היא הי' של שד"י. והרי גם שקד, הק' נתחלף לי' באי"ק, הרי שד"י. וגם קרח בגמטריא שד"י ד', שרצה ליכנס לדלת. גם דתן, ד"ת של שקד - עיין שם ביאור עליהם.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי. הראשי וסופי תיבות של: משה אל קרח שמעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שמעו נא בני, נב"ש – נחמן בן שמחה. בני לוי, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ט המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן י' ולעמד לפני העדה לשרתם. הראשי וסופי תיבות של: אתכם אליו לעבד את, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

טז:י ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה. הסופי תיבות של: ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת כל אחיך בני לוי אתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את כל אחיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובקשתם גם כהנה, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בני לוי, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יא לכן אתה וכל עדתך הנעדים על י' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו. הראשי תיבות של: כי תלינו עליו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתורה הקדושה כתוב: כי תלונו עליו, רק הקרי הוא תלינו, תלונו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עדתך הנעדים על י', עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מה הוא כי תלינו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יג המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר. גם השתרר, עם הז' אותיות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. (אגב, עיין במשך חכמה, שמדבריו יכולים ללמוד כלל גדול איך לגדל ההכרה של השם יתברך על ידי הקמת מדרגות, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי תשתרר עלינו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של מארץ זבת חלב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יד אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה. הראשי תיבות של: האנשים ההם תנקר לא נעלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארץ זבת חלב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תנקר בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לנו נחלת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טו ויחר למשה מאד ויאמר אל י' אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם. הראשי תיבות של: י' אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נשאתי ולא הרעתי את, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויחר למשה מאד ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את אחד מהם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טז ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני י' אתה והם ואהרן מחר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל עדתך היו לפני י', עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יז וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני י' איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו. הסופי תיבות של: עליהם קטרת והקרבתם לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יח ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן. הסופי תיבות של: וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מעוד ומשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יט ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד י' אל כל העדה. הראשי וסופי תיבות של: את כל העדה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כא הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

מתוך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מתוך העדה, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. ואכלה אתם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. כרגע ע"ה בגמטריא ברסלב. העדה הזאת, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבדלו מתוך העדה הזאת, וכן של: מתוך העדה הזאת ואכלה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואכלה אותם כרגע – לק"מ ה מאמר רבב"ח דף ו..

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כב וַיִּפְּל֤וּ עַל-פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕-ל אֱ-לֹהֵ֥י הָֽרוּחֹ֖ת לְכָל-בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶֽחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל-הָֽעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

על פניהם בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמרו א-ל א-להי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פניהם ויאמרו א-ל א-להי הרוחת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שקיימא לן (רמב"ם הלכות תשובה ג:א) צריך כל אדם שיראה את עצמו כל השנה כלה כאלו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כלו לכף חובה וגרם לו ולהם השחתה וכו' ע"ש, ולפ"ז בודאי איש אחד יכול להביא קצף על כל העדה. איתא בספרי (לפי התשב"ץ – שו"ת ח"ג סי' קכ, והובא במפרשים בדעת ר' אלעזר בן מתיא (פסחים סוף עט:) שיחיד אין מכריע את הציבור להיות רובא טמא, ולפי הגור אריה ועוד מפרשים אפילו להיות רובא טהור ע"ש. ובגליוני הש"ס השווה ספרי זו להא דקי"ל בריש מסכת סנהדרין שבדיני נפשות לא דנים על פי הכרעה של יחיד).

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פז"ל א-ל א-להי הרוחת. יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא, לפיכך כשהוא כועס נפרע מכלם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא: האיש אחד. הוא החוטא ואתה על כל העדה תקצוף. אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא, ע"כ.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

וצב"ק שהרי למעשה אף ינקי שדים נאבדו, ויש לדחוק שעם כל זה, הודיע השם יתברך מי חטא, כי היה ניכר שתינוקות במחנה של החוטאים.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לראות שבאמת התינוקות גם נחשבים כחוטאים, עיין לשון רש"י בפסק כז, בא וראה כמה קשה המחלקת, שהרי ביתן דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא שתי שערות, ובית דין של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים, עכ"ל. משמע שהתינוקות באמת נענשו על חלקם במחלקת. ויש להבין את זה, כי אף על פי שבודאי הם רק כמתעסק, עם כל זה מציאותם באותו מעמד הגדיל העוצמה והחשיבות שלה, וזמש"כ ודתן ואבירם יצאו נצבים וכו' ונשיהם ובניהם וטפם, ועל כן הם בעצמם נחשבים כמתעסקים במחלקת, ומצד חומר העון אפילו בזה בלבד נענשו להתאבד.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כה ויקם משה וילך אל דתן ואבים וילכו אחריו זקני ישראל. אל דתן, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כו וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם. הראשי תיבות של: פן תספו בכל חטאתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תספו בכל חטאתם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ל ואם בריאה יברא י' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את י'. ואם בריאה יברא, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. האנשים בגמטריא רבנו נחמן. נאצו ע"ה בגמטריא נחמן. בלעה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

פצתה בחי' המלאך הנזכר בפתק הקדוש שהוא המלאך הממונה על תקיעת שופר, פצפצי"ה. ועי' בראשית ע"ה פצתה את פיה (ד:יא). ובאותיות (ותפתח) הארץ את פיה, יש פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן – ץאת, אתפי.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ואם בריאה יברא וכו'. יש לפרש שאין ריבוי (-ריבה אותיות בריאה, כי כן בריה מלשון בריאה) אחר ריבוי אלא למעט, כי כאן מה שהיה, היה חסרון בבריאה, שנחסר מהקרקע עד שהיה חור בהאדמה. והרי מצד אחד השם יתברך בורא כל רגע את העולם, ונגדו פעל לא לברוא אותו קרקע. וי"ל זה מה שפרשו חז"ל מובא ברש"י אם בריאה פה לארץ מששת ימי בראשית, דהיינו שהשאיר השם יתברך הוית אותו קרקע רק לאותו הזמן והעת של בליעת קרח, ואם לאו יברא ה', שאז יצטרך בריאה כנגד בריאה. ובמסכת אבות ה:ו פי הארץ נמנה עם הדברים שנבראו בין השמשות בערב שבת בראשית. ואם קשה מה היה ספקו של משה רבינו שמשמע כאילו לא ידע, יש לפרש שמשה רבינו רצה שיהיה בריאה ממש, ולא סתם חסרון ודילוג בבריאה, ולכן אמר אם זה כבר בריאה ממש טוב, ואם אינו אלא חסרון ודילוג במעשה בריאת העולם, שוב יברא ממש פי הארץ.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

כי מבואר בספר דעת תבונות שיש שני מיני חסרונות, יש חסרון כמו חסרון של חכמה, שאין החסרון מכחיש את החכמה, אינו היפך החכמה, רק שחסר. ויש חסרון שהוא ממש היפוך הדבר, וזה כל תוכנית תכלית בריאת העולם להראות יחוד השם יתברך נגד חסרון הוראת היחוד, שאותו חסרון נראית ממש כהיפוך היחוד ומכחיש היחוד. והרי הצדיק הוא הקוץ של הד' דאחד, שכל היחוד על ידו, ולכן משה רבינו רצה שלא יהיה חסרון בבריאה, אלא בריאה ממש, ומלכותו, דהיינו יחודו (כמו שפירש הרמב"ם קבלת עול מלכות שמים, קבלת יחודו) בכל משלה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ורש"י בעצמו פירש ואם בריאה חדשה יברא ה' להמית אותם במיתה וכו' לכאורה מפרש על הפעולה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במפרשים על מכת דבר (שמות ט:ג) הנה יד ה' הויה וכו', אם יש לפרש שסתם השם יתברך לקח מהבהמות ההוי"ה, ונשארו מתים בדבר וגם העור לא התקיים.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף. קח, בגמטריא נ נח. וכפר עליהם כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יג ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה. ותעצר בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעמד בין המתים ובין, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ובין החיים ותעצר המגפה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י אחז את המלאך והעמידו על כרחו. אמר לו המלאך, הנח לי לעשות שליחותי, אמר לו, משה צוני לעכב על ידך. אמר לו, אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה, אמר לו, אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה. אם אין אתה מאמין, הרי הקדוש ברוך הוא ומשה אל פתח אהל מועד, בא עמי ושאל וכו' ע"ש. ומבואר שעדיף לשמוע מהצדיק משמיעת המלאך מהשי"ת.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה הכלל בתלמוד, ברי ושמא ברי עדיף, ברי זה אותיות רבי, שמא, זה שם ה', והרי רבי עדיף (במסכת אבות שנינו דאישתמש בתגא חלף, ופירושו באבות דר' נתן הובא ברמ"א יורה דעה רמו:כא המשתמש בשמות השם, ואילו במסכת מגילה דף כח: תני ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות, וזה תלמיד חכם בעלמא, ובמסכת מכות כב: אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בס"ת כתיב ארבעים וכו'). ברי שמא בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וע"ע בערכים מש"כ בזה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יז דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו. מאת כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תכתב על מטהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מטה מטה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כג וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל-אֹ֣הֶל הָֽעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה-אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֨רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ממחרת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ממחרת ויבא, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. משה אל אהל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. העדות, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העדות והנה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. העדות והנה, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. והנה פרח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פרח מטה אהרן ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. מטה אהרן בגמטריא רב נ נח. לבית לוי, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. ויצא פרח, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. פרח ויצץ, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויגמל שקדים, בגמטריא רבנו נחמן מאומן. ציץ ויגמל שקדים, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מטה אהרן לבית לוי ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויצץ ציץ ויגמל שקדים, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי ממחרת ויבא משה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ממחרת ויבא משה אל אהל, ושל: ויבא משה אל אהל העדות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והנה פרח מטה אהרן לבית לוי – לקמ"ת ד:ד דף ה:.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ו ואני הנה לקחת את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים לי' לעבד את עבדת אהל מועד. הסופי תיבות של: לקחתי את אחיכם הלוים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הנה לקחתי את אחיכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ז ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזהר הקרב יומת. הסופי תיבות של: ואתה ובניך אתך משתרו את כהנתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתן את כהנתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמןמ אומן. המזבח ולמבית, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ח וידבר י' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם. הסופי תיבות של: משמרת תרומתי לכל קדשי בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אני הנה נתתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

יח:י בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זכר יאכל אתו קדש יהיה לך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יא וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לך תרומת מתנם לכל, וכן של: לכל תנופת בני ישראל לך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

כל טהור פרש"י ז"ל ולא טמאים, דבר אחר, כל טהור לרבות אשתו, עכ"ל. ענין טהרה שהיא התחלת הדבר אחר, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נא, שהוא סטרא דלוי, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לי' לך נתתים. כל חלב יצהר וכל חלב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טו כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לי' באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה. פדה תפדה את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הטמאה תפדה, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פדה תפדה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לכל בשר אשר יקריבו לי' באדם ובבהמה יהיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יקריבו לי' באדם ובבהמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טז ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא. חמשת עם הכולל בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בערכך כסף חמשת שקלים בשקל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יז אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה. עז לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט כֹּ֣ל | תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֘ לַֽיקֹוָה֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק-עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ה לְךָ֖ וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לכו נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך, עם הי"ב תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). לחק עולם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ולבנתיך אתך לחק עולם ברית, בגמטריא נ נח ע"ה הראשי תיבות של: ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: עולם הוא לפני, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לחק עולם ברית מלח, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עולם ברית מלח עולם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ברית מלח עולם הוא – לק"מ כג:ב דף לה..

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כ ויאמר י' אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. תנחל עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כג ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. ישאו עונם, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עבדת אהל מועד והם ישאו, וכן של: מועד והם ישאו עונם חקת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כד כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לי' תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר ירימו לי' תרומה נתתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לי' תרומה נתתי ללוים לנחלה, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על כן אמרתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כו ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת י' מעשר מן המעשר. הראשי תיבות של: ממנו תרומת י' מעשר, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המעשר אשר נתתי לכם מאתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת ה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והרמתם ממנו תרומת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאת בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כז ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב. הראשי תיבות של: לכם תרומתכם כדגן מן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כח כן תרימו גם אתם תרומת י' מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת י' לאהרן הכהן. גם אתם, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתם תרומת י' מכל מעשרתיכם, וכן של: תרומת י' מכל מעשרתיכם אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ונתתם ממנו את תרומת י' לאהרן הכהן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תרימו גם אתם תרומת ה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של ישראל ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ל ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב. הסופי תיבות של: אלהם בהרימכם את חלבו ממנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ונחשב ללוים כתבואת גרן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ונחשב ללוים, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ללוים כתבואת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופיתיבות של: ואמרת אלהם בהרימכם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

יח:לא ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד. אכלתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן אומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בכל מקום אאתם וביתכם כי שכר הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

יח:לב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו. הראשי תיבות של: ולא תשאו עליו חטא בהרימכם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תשאו עליו חטא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ישראל לא תחללו ולא תמותו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# פרשת חקת, הח' מחלפת לפ' בא"ב של אי"ק בכ"ר, ויוצא "פתק", והפרשה מדבר על פרה אדומה ורש"י מבאר שהפרה מקנחת על חטא העגל. נ נח בגימטריא העגל, נחמן מאומן בגימטריא פרה. ונחמ, זה הבין השמשות כמבואר אצלינו כמה פעמים. והפרה אדומה צריך להיות תמימה, שזה ענין רבינו, תמימות ופשיטות, וגם תמים ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/22/

# פרשת חקת, הח' מחלפת לפ' בא"ב של אי"ק בכ"ר, ויוצא "פתק", והפרשה מדבר על פרה אדומה ורש"י מבאר שהפרה מקנחת על חטא העגל. נ נח בגימטריא העגל, נחמן מאומן בגימטריא פרה. ונחמ, זה הבין השמשות כמבואר אצלינו כמה פעמים. והפרה אדומה צריך להיות תמימה, שזה ענין רבינו, תמימות ופשיטות, וגם תמים ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/22


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ב זאת חקת התורה אשר צוה י' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על. הראשי תיבות של: ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פרה בגמטריא נחמן מאומן. תמימה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. ויקחו אליך פרה, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' לאמר דבר אל בני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ד ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים. אלעזר הכהן מדמה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של שבע פעמים, וכן של: אהל מועד מדמה שבע, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ה ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף. ושרף בגמטריא הפתקא (ועי' מש"כ בענין שריפת הפתק) הסופי תיבות של: ושרף את הפרה לעיניו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרשה בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: ערה ואת בשרה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ו ולקח הכהן עץ ארץ ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה. הראשי תיבות של: עץ ארץ ואזוב ושני תולעת והשליך אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ז וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב. ו"כבס בגדיו הכהן ורחץ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וטמא הכהן עד הערב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ט ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא. ואסף ע"ה בגמטריא נחמן. מחוץ עם האותיות בגמטריא נחמן. מי נדה בגמטריא נ נח ע"ה. נדה חטאת הוא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יט:י וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם. הראשי וסופי תיבות של: האסף את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את בגדיו וטמא, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לבני ישראל ולגר הגר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יב הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר. וביום השביעי לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יג כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן י' טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו. הראשי וסופי תיבות של: את משכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יד זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים. הסופי תיבות של: ימות באהל כל הבא אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ימות באהל כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כי ימות, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זאת התורה אדם, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל אמרו שצריך להמית את עצמך באהל התורה. ומה פשר המשך הפסוק. יש לאמר כמו שהזהיר האריז"ל שכל הגלוים אסור להתיחס עליהם עד שמן השמים ממש מכריחים. אז כל האורות האלו בחינת בהלו נרו , אהל לשון אור, צריך להחזיק כטמאים. ואפילו משה רבינו היה בערפל שבע ימים טרם עלותו. נ נח!

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע מה שפירש החפץ חיים, שהאדם יראה את עצמו כאילו הוא מת, וכבר אין לו שם עסקים בעולם הזה, וכולו פנוי לתלמוד תורה. אכן אם כבר רואה את עצמו כמת, לא יסתפק בהכי, כי אז בודאי יכול להשיג את התורה בבחי' עתיק שהוא המעביר ומראה את יחוד השם בנבראים. ובאמת נראה שזה עצה אמיתית בפנימיות העבודה, לראות את עצמו כמו מת, דהיינו שא', באותו עת אין לו יכולת לפעול כלום – רק שעכשיו יכול לפעול בתורה ומצות עבור אותו מת שיהיה לעתיד. ב' – כמו המת שעבר ובטל מן העולם, ואין נשמתו תופסת מקום גשמי כלל, ואינה נמצאת בשום מקום אלא כפי תוקף מהותה, כמו כן יש לכוון בכל דבר, לקשר עצמו לשמות השם, ודוק.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א', הלכות שחיטה ה:ה-ו ענין החכמה הגדולה לזכור היטב תמיד יום המיתה, ע"ש באריכות. ועיין בכוכבי אור, סיפורים ממוהרנ"ת אות מה – ופעם אחת בא מוהרנ"ת ז"ל למשנה של עקביא בן מהללאל אומר הסתכל וכו' ונתלהב מאד מאד וכו' וכו' מדוע הרשב"י היה רשב"י וכו' עיין שם. והרי הצידיקים האמיתיים הגדולים כבר היו עוסקים לתקן במעשיהם עבור הנצחיות, כמו שכתב הרמח"ל על משה רבינו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: זאת התורה אדם – לק"מ יג:ה דף יח., לז:ג דף נא., צב דף צה:, רמה דף קיו:.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טו וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא. צמיד, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. פתיל ע"ה בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן. הרי צמיד פתיל – נחמן (מפותח) לנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טז וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים. הסופי תיבות של: או במת או בעצם אדם, וכן של:במת או בעצם אדם או, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: במת או בעצם אדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר יגע על פני השדה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יז ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי. הסופי תיבות של: ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי תיבות של: לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שרפת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שרפת החטאת ונתן עליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יח ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר. הראשי וסופי תיבות של: הכלים ועל הנפשות, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בעצם או בחלל או במת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או, עם הכ"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. טהור והזה על האהל ועל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יט והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב. הראשי וסופי תיבות של: וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וביום השביעי וחטאו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. טהר בערב, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב. הסופיתיבות של: והיתה להם לחקת עולם ומזה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומזה מי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב. הראשי תיבות של: יטמא והנפש הנגעת תטמא עד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כ:א ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ויבאו בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. ויבאו בני ישראל כל, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. בני ישראל כל העדה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. בני ישראל כל העדה מדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צן בחדש הראשון וישב העם, עם הי"ט אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בקדש בגמטריא רבנו נחמן. ותמת שם מרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. מרים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב. תקבר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ותמת שם, עם הב' תיבות, בגמטריא י"א פעמים נ נח.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מדבר צן בחדש הראשון, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צן בחדש הראשון וישב, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מדבר צין – לק"מ כ:א דף כח..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ב ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מים לעדה ויקהלו על משה ועל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ג וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולא גוענו בגוע אחינו לפני י'. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ו וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַֽהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל-פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל-פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד-יְקֹוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

בתחילה כתוב לשון יחיד על שניהם, ויבא משה ואהרן, ובסוף כתוב לשון רבים, ויפלו על פניהם. וי"ל שביאתם מפני הקהל היה שוה, וזה כאילו הלכה גשמי, לעבור בגשמי אל אהל מועד, אז שניהם כאחד באו. מה שאין כן כאשר נפלו על פניהם לפני ה', לא ראוי זה כראוי זה כלל.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. העדה אתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העדה ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

כ:י ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. להם שמעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יג הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר-רָב֥וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת-יְקֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

המה מי, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. המה מי מריבה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. מריבה אשר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר רבו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ה' ויקדש בם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ישראל את ה', עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המה מי מריבה אשר רבו, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מי מריבה אשר רבו בני ע"ה בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מי מריבה אשר ע"ה, ושל: אשר רבו בני, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: בני ישראל את ה' ויקדש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני ישראל את ה' ויקדש בם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מי מריבה – לק"מ סא:ה דף עה..

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יז (פסוק זה כולה נדרש ביחודים בשער רוח הקודש עמ' עא-ב) נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעלה גבלך, ויאמר אליו, ע"כ. פסוק זה יש לה בראשי תיבות את כל הננח כסדר כך: נא – נ. מדלגים שני התיבות 'בארצך לא' שהראשי תיבות שלהם בגמטריא של הניקוד של נ נח, פתח פתח שוא, עולה ל"ב. נעבור בשדה ובכרם, ר"ת בגמטריא נח. ולא נשתה מי באר, ר"ת בגמטריא נחמ דרך המלך נלך לא נטה ימין, הראשי תיבות בגמטריא נחמן ע"ה. ושמאל עד אשר נעבור גבלך ויאמר אליו – ר"ת בגמטריא מאומן!

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

משה את, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. וירם משה את ידו ויך את, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רבים ותשת העדה ובעירם, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל לפי שבראשונה לא הוציא אלא טפין, לפי שלא צוה המקום להכותו, אלא (פסוק ח) ודברתם אל הסלע, והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא, אמרו, שמא צריך להכותו כבראשונה, שנמאר (שמות יז:ו) והכית בצור), ונזדמן אותו סלע, והכהו, ע"כ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ומעולם תמהתי איך שפתאום נזדמן אותו סלע. ונראה לפרש על פי מה שביאר רבינו (חיי מוהר"ן פג, ליקוטי מוהר"ן כ) שהחטא היה שהשתמשו בזכיות והמעשים טובים שלהם להמשיך בכח, והיו צריכים להשמתש בזכיות להכניע הרע שבעם הקהל, ולהמשיך על ידי רחמים ותחנונים. ובפסוק (כ:יב) כתוב, יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לעיני דייקא.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רש"י כז"ל (כ:י) זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה, ע"כ. ועל כל פנים עדיין נשאר בהם רשימה של רע. ועם כל זה היה נראה שמצד קדושת ישראל, שכולם היו שם ממש, היה ניתן להמשיך מים מאיזה סלע שיהיה. וזה הענין של לעיני בני ישראל, עיני לשון עין ומעין מים. ונראה שאכן בתחלה ניסו (שניהם משה ואהרן, כמש"כ רש"י דברו, לשון רבים) לדבר אל איזה סלע, וכיון שעוד לא הכניעו את הרע שבקהל לא הצליחו בזה, וזה מש"כ רש"י (כ:י) ז"ל המן הסלע הזה נוציא, לפי שלא היו מכירין אותו, לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כשנסתלק הבאר, והיו ישראל אומרים להם מה לכם מאיזה סלע תוציאו לנו מים, לכך אמר להם 'המרים' וכו' ע"כ. כי בתחילה באמת ניסו לדבר אל איזה סלע, וכאשר לא הצליחו, אז טעו לחשוב שבודאי הדבר תלוי בהם, בזכיות עצמם, ולכן באו להמשיך במטה בכח, ולכן נזדמן להם אותו סלע שהיה שייך להם.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כג ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בהר ההר בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב\נחמן בן פיגא. ההר על, בגמטריא רב נ נח. ההר על גבול, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משה ואל אהרן בהר ההר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן בהר ההר על גבול ארץ, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל על גבול ארץ אדום, מגיד, שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אמר ליהושפט (דברי הימים ב:כ:לז), בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך, עכ"ל. וקשה, שהרי בדברי הימים הנביא אליעזר בן דודוה ממרשה נבא שבגלל ההתברות תבוא פרצה ושבר במעשיו ולא יצליחו במעשיהם המשתפים שהתכוננו לעשות אניות שיוכלו להגיע לתרשיש, מה שאין כן כאן לא עשו שום מעשה שותפות שיפרוץ אותו המעשה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שבאמת היה להם מעשה בשותפות, כי עשו נקרא בכור, וסודו ממש בסוד עגל מסכה, בגמטריא בכו"ר. וזה ענין לאה שהיתה מזומנת לעשו, ויעקב נטל בכורה זאת מעשו, ונטל לאה ממנו, בלחם ונזיד עדשים (-לקחתי רוב הלשון מספר אדיר במרום עמ' תקלג, מכון רמח"ל). ואהרן בן לוי בן לאה, קיבל את עבודת הבכור, וגם יצר את העגל, ולכן הפרצה היה בו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש בענין ההתחברות הזו.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין מה היה אמור להיות אם אדום היה נותן לבני ישראל לעבור דרך ארצם. שבפשטות לפי זה, היה חיבור עוד הרבה יותר גדול, כי עכשיו אדום יצא ממש להלחם בהם, ועם כל זה נחשב התחברות, וכל שכן אם היו עוברים בשלום בארצם. ונמצא שזה שאדום מאן ליתן בני ישראל לעבור בגבלו היה הצלה גדולה לעם ישראל (- וכעין הסיפור שתלמידי הבעש"ט היו הולכים בדרך ולקראתם באו חבורת ערלים, ולא רצו החסידים להטמאות, והתפללו, והערלים הכריזו, בא נתרחק מהיהודים המאוסים האלו...).

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם יתכן שאם היו עוברים בגבול אדום והיו משלמים להם על כל דבר, כמבואר ברש"י שכך היו מוכנים לעשות, אז היו פודים ופורקים מעליהם דין זה. אכן באמת בני ישראל היו קונים מהם צרכיהם כמו שמבואר בפרשת דברים ב:כח-כט אכל תשברני וכו' כאשר עשו לי בני עשו וכו'.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

אכן צריכים לקחת בחשבון שעם מיתת אהרן בני ישראל סגו אחורה ח' מחנות ובני לוי הרגו מהם והם הרגו משפחות של הלוים. וכל זה נולד מהיאוש, ומסתברא שהיאוש הזה נולד או לפחות ינק הרבה מהתחברותם לאדום. וצריך עיון מה בדיוק הכוונה בלשון רש"י 'נפרצו מעשיהם'. ונראה שכל המדות רעות התחזקו, ומידת היאוש הכי גרוע, וגרם למה שגרם כנ"ל. ואילו היו עוברים דרך ארץ אדום, לפחות היו יותר נשמרים מהיאוש.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כד יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כט ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ויראו כל העדה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו, בגמטריא רב נחמן בן שמחה ע"ה. כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, עם הי"ג תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' פעמים והכולל. כי גוע, בגמטריא נ נח ע"ה. שלשים, עם הה' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את אהרן שלשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויבכו את אהרן שלשים ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ויראו כל העדה וגו' כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו, היכן הוא אהרן. אמר להם, מת. אמרו, אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלט בו מלאך המות? מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מטל במטה, ראו והאמינו, עכ"ל. והנה מסתימת הלשון משמע שהאמינו ששלט בו מלאך המות, וקשה כי באמת לא שלט בו מלאך המות, כי נפטר בנשיקה. ולכן נראה לפרש והאמינו, שעלו יותר במידת האמונה. כי כל סיבת מיתת אהרן היתה (כ:יב) יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, וזה היה צריך לתקן במיתתו, וכמו שרש"י כתב עה"פ (כ:יג) המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם, ז"ל ויקדש בם, שמתו משה ואהרן על ידם, כשהקב"ה עושה דין במקדשיו, הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכו' ע"ש, וכאן רואים שבמיתת אהרן באמת קיבלו התיקון של אמונה מה שנפסד בחטא הכאת הסלע.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש בזה - באתי לכתוב החידוש שלי, וראיתי שכמעט נכלל הוא בפירוש המשכיל לדוד, לכן אקצר לפרש קצת אחר. כי הוא פירש גם איזה הוה אמינא היתה להם כיון שאהרן עצר את המגפה שלא ישלוט בו מיתה, ולפי מה שפירש על פי מהרח"ו משה הוכיח שבאמת שאילו אהרן נפטר על ידי המלאך המות, הם צודקים בטענתם, הרי זה אי אפשר.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

[ובאמת לא הבנתי אפילו לפי מה שפירש בחילוק בין חוץ לארץ ששם שולט ס"מ ואילו בארץ ישראל שולט גבריאל, עם כל זה למה לא ישלוט בו ס"מ כאשר הגיע זמנו. ועוד אפילו בשעת מעשה שאהרן מנע המגפה, כמעט לא הצליח, ואמר למלאך המות (קרח יז:יג ברש"י) אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד, בוא עמי ושאל, ומשמע שבעלמא לא היה יכול לשלוט על המלאך המות, אפילו בחוץ לארץ. ואולי י"ל שאהרן לא נפטר עכשיו אלא מפני שנתחברו כאן להקרב לעשו הרשע (רש"י כ:כג) ועל זה תמהו, שמפני זה כוחו של אהרן לעמוד נגד המלאך המות במגפה מספיק להגן בעדו נגד השפעת אדום]

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן משה הראה להם שאהרן מטל במטה, דהינו שנפטר בנשיקה, ראו והבינו. ואיני רואה ההכרח במה שראו שהוא מטל במטה שנפטר על ידי נשיקה, כי הרי כולם נפטרים על מטתם, ובכלל לא ידעו מהמושג של נשיקה, כי משה רבינו בעצמו, רק אז ראה את הנשיקה, וחשק בה. ולכן יש לפרש קצת אחר, שהעיקר היה מה שראו מלאכי השרת. כי מלאכי השרת הם שייכים לעולם אצילות, כמו שבזמר שלום עליכם מזכירים מלאכי השרת רק בפזמון הראשון של שלום עליכם, ואחר כך אומרים סתם מלאכי עליון. ומלאכי השרת הם כבר למעלה הרבה ממלאך המות, ולכן ראו והאמינו, ומדויק בזה גם ענין האמונה, והרי אם ראו למה לא ידעו ורק האמינו (ובהקדמה ללקוטי נ נח הארכתי בזה), אלא שכיון שראו מלאכי השרת שזה יותר מכפי מדרגתם, באו לאמונה יתירה.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ראו והאמינו, עיין בהקדמה לליקוטי נ נח באריכות בענין ראיה ואמונה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ד וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם-ס֔וּף לִסְבֹּ֖ב אֶת-אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ-הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

מהר ההר ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ארץ עם האותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את ארץ, עם התיבות בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ההר דרך ים סוף לסבב, ושל: יום סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לסבב את ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נפש העם בדרך בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: אדום ותקצר נפש העם בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: ארץ אדום ותקצר נפש בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל ובדבר המטריח נופל לשון גודל, שגדול הוא וכבד על האדם, כגון וגם נפשם בחלה בי (זכריה יא:ח), גדלה עלי, ויגאה כשחל תצודני (איוב י:טז), כללו של פירושו, כל לשון קצור נפש בדבר, לשון שאין יכול לסובלו הוא, שאין הדעת סובלתו, עכ"ל. ומזה מובן למה קוראים היום את הרבנים – גדולים, כי הם כבדים על האדם, שאין יכולים לסובלם, שאין הדעת סובלתן, רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ה וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל. ונפשנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ו וישלח י' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל. וישלח י' בעם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ז ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו בי' ובך התפלל אל י' ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם. העם אל משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ט ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה עם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי. משה נחש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יח בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֨וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. שרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. מתנה ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא. במחקק במשענתם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: באר חפרוה שרים, בגמטריא רב נ נח. הראשי תיבות של: שרים כרוה, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: שרים כרוה נדיבי העם במחקק, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה – לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כ וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל-פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מבמות הגיא, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. אשר בשדה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. מואב ראש הפסגה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. פסגה בגמטריא נחמן. הישימן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בשדה מואב ראש הפסקה ונשקפה על פני, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ראש הפסגה ונשפקה על פני, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

בפרש"י כז"ל ולמה לא נזכר משה בשירה זו, לפי שלקה על ידי הבאר, וכיון שלא נזכר שמו של משה לא נזכר שמו של הקב"ה, משל למלך שהיו מזמנין אותו לסעודה, אמר אם אוהבי שם אני שם ואם לאו איני הולך, עכ"ל. רואים מזה החשיבות של הזכרת שם הצדיק, שרק על ידי זה יכולים להזכיר את השם יתברך, וכמו בשמע ישראל. עיין בהרחבה בחלק ה' – מאומן, בערך מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

כא:לב וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה (ויירש) ויורש את האמרי אשר שם.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את יעזר, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. האמרי אשר, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל המרגלים לכדוה, אמרו לא נעשה כראשונים, בטוחים אנו בכח תפלתו של משה להלחם, ע"כ. מעולם לא הבנתי, הרי משה רבינו שלח אותם לרגל, ואם כן איזה תפילה היה נושא שיצליחו לכבשה, על איזה תפילה היו בטוחים?

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

כא:לד וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ אַל-תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָֽדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת-כָּל-עַמּ֖וֹ וְאֶת-אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. אל משה, וכן: משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר ה' אל משה אל, עם הה' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. אתו, וכן: ואת, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ועשית, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה אל תירא אתו כי בידך, ושל: אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת, עם הכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: ואת כל עמו ואת ארצו ועשית, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. . הסופי תיבות של: נתתי אתו ואת, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: עמו ואת ארצו ועשית, ושל: ואת ארצו ועשית לו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: כאשר עשית לסיחן מלך האמרי, ושל: עשית לסיחן מלך האמרי אשר, עם הה' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל תירא אותו – לק"מ נה:ט דף סד..

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת חקת – שופטים יא

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בלק בן צפר בגמטריא תקנד, וכן המילוי של בלעם – ית,מד,ין,ם בגמטריא תקנד – וכן אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים. וע' בחיי מוהר"ן שרבינו פעם היה לו עבודה לתקן את בלעם.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ב בלעם בן בעור בגמטריא מאיר בעל הנס (עם התיבות והכולל) כי ידוע שכתנות עור בספר תורה של רבי מאיר כתוב כתנות עור, שזה בחי' בלע המוות וסוף התיקון שיהיה בעזרת השם על ידי משיח. 472 בגמטריא יז בתמוז - כמו שכתוב בפתק.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

בלק בן צפור עם הכולל בגמטריא ישראל דוב עם האותיות.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ד ויאמר מואב אל זקני מדין עת'ה ילחכ'ו הקה'ל א'ת כ'ל סביבתינ'ו - אותיות היסוד תכהאכנ בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של מדין עתה ילחכו הקהל את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

כל סביבתינו. כל סביב - בכיסלב - כ*י=ר, ברסלב.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ובלק בן צפור - בגמטריא ישראל דוב כנ"ל.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מלך למואב, בחי' המלכות שלפני התגלות המשיח, כי מלכות דוד יצא ממואב.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

בעת ההוא. בעת ההוא עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה וישלח מלאכים - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אל בלעם בן בעור - בגמטריא מאיר בעל הנס, יז בתמוז, כנ"ל.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

פתורה - לפתור, פתור עם הכולל בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש אצל רבי מאיר בעל הנס אחר שהוא לא צם בי"ז בתמוז.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

אשר - ראש

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

אשר על - עם הכולל בגמטריא בני ישראל.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

על הנה-ר ארץ. רארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

בני עמו לקרא - ר"ת בעל, עמו בגמטריא הנס עם הכולל.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הסופי תיבות מסוף פסוק ד עד המילה הראשונה שבפסוק ה. בן צפור .... נרךבתאח עם הכולל בגמטריא התרפ"ב.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

וכן הסופי תיבות בדילוג של: ההוא' וישלח מלאכים' אל בלעם'... ררר, עם הכולל בגמטריא תרפ"ב.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

וממשיכים עם הסופי תיבות בדילוג בני' עמו' לקרא' לו לאמר' - אותיות מאיר - בעל הנס כנל מהר"ת ועמו.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

עם יצא ממצרים הנה כסה את - סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ממצר-ים הנה כסה את- בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

הנה -כסה את - עם האותיות או הה' שלפניה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

את עין הארץ והוא ישב ממלי, אותיות היסוד: וישראל - גמטריא ישראל דב.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

והוא ישב ממלי, סופי תיבות אבי - ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר. כי עצום הוא ממני אולי אוכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק. וידברו אליו דברי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

כב:י ויאמר בלעם אל האלקים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי. הסופי תיבות של: בלעם אל האקלים בלק בן צפר מלך מואב שלח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יא הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו. יכס את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קבה לי ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יז כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה. הראשי תיבות של: כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קבה ע"ה בגמטריא נ נח, קבה לי ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לי את העם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אעשה ולכה נא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יח ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי י' אלקי לעשות קטנה או גדולה. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מלא ביתו כסף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אם יתן לי בלק מלא, וכן של: בלק אם יתן לי בלק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מלא ביתו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזהב לא אוכל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יט ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף י' דבר עמי. גם אתם, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שבו נא בזה גם אתם הלילה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שבו נא, ראשי תיבות – נחמן בן שמחה וישראל אודסר. נא בזה גם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כ ויבא אלקים אל בעלם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה. לך אתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בלעם לילה ויאמר, עם הי"ג אותיות הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כא ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב. הסופי תיבות של: בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כב ויחר אף אלקים כי הולך הוא ויתיצב מלאך י' בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו. הראשי וסופי תיבות של: כי הולך הוא ויתיצב מלאך י' בדרך לשטן לו והוא רכב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כג ותרא האתון את מלאך י' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך. את מלאך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלאך י' נצב בדרך בגמטריא תהלים (עמש"כ ריש ספר תהלים).

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותרא האתון את מלאך י' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותלך בשדה ויך בלעם את, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בלעם את האתון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וחרבו שלופה בידו ותט האתון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בשדה ויך בלעם את האתון להטתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את האתון להטתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.הראשי וסופי תיבות של: י' נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון, עם הח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כד ויעמד מלאך י' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה. הסופי תיבות של ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כה ותרא האתון את מלאך י' ותחלץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה. ותלחץ בגמטריא גם נ נח נחמ נחמן מאומן. את מלאך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. בלעם אל הקיר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ותלחץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כו ויוסף מלאך י' עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול. הראשי וסופי תיבות של: צר אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן. הראשי וסופי תיבות של לנטות ימין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לנטות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הסופי תיבות של: במקום צר אשר אין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כז ותרא האתון את מלאך י' ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל. את מלאך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. ותרבץ, עם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ותרבץ תחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של ויך את האתון, עם הו' אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כח ויפתח י' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הכיתני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מה עשיתי לך כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כט ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

התעללת בי לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר בלעם לאתו כי התעללת בי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל לו יש חרב בידי, גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים, זה הולך להרג אמה שלמה בפיו, ולאתון זו צריך לכלי זין, עכ"ל. וקשה למה באמת היה צריך כלי זין, ודוחק לפרש שהיה צריך לחכות עד אותו רגע של זעם א"ל. ונראה שכוחו בפיו אינו אלא כנגד בני אדם שחיותם מבחינת מדבר (וכידוע מחקירת הגר"ח בסיפור (כתובות סו:) שר' יוחנן בן זכאי ראה בת נקדימון בן גוריון מלקט שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים וכו' ואמר אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום וכו', וביאר הגר"ח שצומח, חי, מדבר, כל אחד כאשר מת חוזרת לדומם ולא רק להמעלה שתחתיו, ור' יוחנן בן זכאי הוכיח שכן מעלת ישראל על סתם מדבר אינה סתם תוספת אלא מעלה של מהות, ולכן כאשר כלתה אינה נשארת סתם מדבר, אלא שפלה מכולם. ועל זה אמר אשריכם ישראל וכו'. ולכן י"ל שכוחו של בלעם בפיו היה רק נגד מעלת מדבר וישראל), ודו"ק.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שבלעם היה שומר כחו, וכמו שמצינו להבדיל מה שהאריז"ל גילה שכאשר אלישע שלח את גיחזי להחיות הילד, הוא כבר שם במקל הכח להחיות הילד, וגיחזי החיה בזה כלב מת, ושוב לא היה כח במקל להחיות הילד. וכן כאן בלעם היה שומר כחו הרע שבפיו להשתמש בו נגד ישראל.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שכאשר בלעם אמר לאתון (בלק כב:כט) לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך, באמת ניסה בזה להרגו. ומיד אחר כן המלאך הרגו (רש"י כב:לג), והמלאך אמר לו את זה, אני שהרגתי אותו, ולא אתה. וזה קצת מדויק כי בלעם אמר, כי עתה הרגתיך, כי בעבר הוא הכה את החמור, ורק עכשיו אמר שרוצה להרגו. ולא צריכים חרב להרוג חמור, בסכין בעלמא יכולים להרגו בקלות, ואם היה רוצה להרגו מקודם בקלות היה יכול, אלא שניסה להרגו רק עתה בחרב פיו.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ל ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי אתנך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אנכי אתנך אשר רכבת, ושל: אתנך אשר רכבת עלי, ושל: אשר רכבת עלי מעודך, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לעשות לך כה ויאמר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ההסכן הסכנתי – לק"מ ל:ח דף מג., לא:ד דף מד., לו:ב דף נ..

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לא ויגל י' את עיני בלעם וירא את מלאך י' נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו. את מלאך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לב הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי יצאתי לשטן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ירט הדרך, עם הג' תיבות וט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ורש"י הביא מחז"ל ירט נוטריקון יראה ראתה נטתה. ולא הבנתי לפי זה הכפל, כי מיד אחר כך כתיב ותראני האתון ותט.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד קשה מה שכתוב, ותט לפני זה שלש רגלים, הלוא בפעם הג' כתיב (כב:כו-כז) ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות וכו' ותרא האתון וכו' ותרבץ. הרי מבואר שבפעם הג' כבר לא נטתה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שחז"ל באו ליישב, שבאמת היה עוד נטיה לפני הג' פעמים של הכאה, שרק בשנים מהם היה נטיה. וזה מה שפירשו ירט, יראה וכו', מה שלא נזכר בפסוקים ענין היראה הזו, ומפרשי רש"י כתבו שהוא ענין של מזליה חזי כמש"כ בדניאל (י:ז). כי קשה הדבר, בלעם לקח את האתון כי הוא היה רגיל לשכוב איתה, ולא מצינו שמלאכים סובלים כלל ריח של זנות וזימה, ומסתברא שמיד כאשר המלאך בא, אפילו שהיה מלאך של רחמים לא היה סובל הדבר, אלא שעם ביאתו בא יראה להאתון, ועל כל פנים מצד האתון כבר לא היה שום צד של זימה [כי יראה הוא התיקון נגד תאווה זו כמבואר בליקוטי מוהר"ן ס, וכן למדנו עכשיו גוף קשה פחד שוברו], וזה חשוב לנטיה, כמו שכתוב והטו את לבבכם אל ה' (יהושע כד:כג), הט לבי אל עדותיך (תהלים קיט:לו), להטות לבבנו אליו (מלכים א:א:ח), ולשון חז"ל לאן נטה לבך (סנהדרין לח:) [או על כל פנים כאשר נטה, נחשב כשני נטיות] שבלעדיה המלאך כבר היה הורג את בלעם.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לה ויאמר מלאך י' אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק. יש לראות בהפסוק שכינו לבלעם "אפס". הראשי תיבות של: עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אדבר אליך אותו תדבר וילך בלעם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וילך בלעם עם שרי בלק, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל לך עם האנשים, בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו, ע"כ. בדרך שאדם רוצה לילך, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בה מוליכין אותו, בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לו וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויצא לקראתו אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל עיר מואב אשר על גבול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לז ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך. הראשי וסופי תיבות של: למה לא הלכת אלי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לקרא לך למה לא, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שלחתי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לח ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלקים בפי אתו אדבר.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

הנה באתי בגמטריא י"ז בתמוז.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

אליך 'עתה הי'כל עתההי עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הה' אותיות בגמטריא תלמידי עם הכולל. דהיינו באתי אליך תלמידי. הי'כל אוכל דבר' עם הג' תיבות בגמטריא היקר. מאומה הד- עם הכולל בגמטריא להגיד לך.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אלקים בפי אתו אדבר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים, ראשי תיבות 'מאד היה' (עם עוד א). הסופי תיבות של ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה בגמטריא קשה.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הי-'כל' = נ, אוכל עם הכולל = נח. דבר = נ נח נחמ. מאומה - מאומן (כי ה כפול י - כולם בחכמה עשית = ן).

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

דבר מאומה בגמטריא דברסלב.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ישים בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הדב-ר אשר ישים אלהי- בגמטריא ראש בני ישראל עם הגיע' תיבות.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של אלהי'ם בפ'י את'ו אדב'ר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הכולל.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ישים אלקים בפי ראשי תיבות אבי - ישראל בער או דבר.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד וַיִּקָּ֥ר אֱלֹקִ֖ים אֶל-בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת-שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ואעל ע"ה בגמטריא נ נח. ואיל במזבח, עם הב' תיבות בגמטריא נ נח. אעל פר ואיל במזבח, עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ויקר לשון עראי, לשון גנאי, לשון טמאת קרי, כלומר מקשי ובבזיון וכו' עיין שם. והנראה בזה שהדיבור של הקב"ה מתואר בספר ישעיה (נה:י-יא) כי כאשר ירד הגשם וכו' ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל, כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם וכו'. ועל כן לא יהיה הדיבור אלא למי שראוי באמת לקבלו, שיקיים את הדיבור, וכמו שכתוב אצל ירמיהו (א:ט-י) הנה נתתי דברי בפיך, ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד וכו' וכו'. וכן שם (ה:יד) הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים וכו'. ואילו הדיבור יצא למי שאינו ראוי, הרי זה ממש דומה להוצאת זרע לבטלה, כמו שפרש"י כאן.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה בקשת השם יתברך בהנביא מיכה (ו:ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו וכו' וכו'. ואין נא אלא לשון בקשה, וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק (שמות יא:ב) דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעה ואשה מאת רעותה כלי כסף וכו' ופרש"י אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך, שלא יאמר וכו'. וכן כאן, כיון שהשם יתברך הוציא דבריו הקדושים לכלי רק וטמא, לבלעם, הרי זה כמו טיפות זרע הנעשקות, ועל כן השם יתברך מבקש ממש מבני ישראל לזכור היטב כל אותו המעשה, שאל ידי שבני ישראל לומדים מאותו מעשה, מעלים את הדיבור ומצילים אותו.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש עוד, ש'זכר' הוא ענין של מחשבה, בחי' י', וביחד עם 'נא' הרי 'אני', והוא הכלי של ברכת השם כמבואר בליקוטי מוהר"ן עג, הנ' מורה על הדיבור, והא' מורה על האלוף, הצדיק. שהמתפלל, מקשר מחשבתו לדיבורו. וידוע שתכלית התפילה הוא בהתפשטות הגשמיות, בחי' אדנ"י שפתי תפתח, ששכינה מדבר מתוך גרונו. והרי, זכר נא, הוא ענין 'אני' שמעלה דיבורו יתברך אליו יתברך. וזה לתקן ירידת הדיבור לבטלה. וכן לשון נא, היינו אינו מבושל. ואילו הזרע יוצא מבושל. ולכן התיקון, זכר נא, להחזיר הדיבור לכמו לפני יציאתה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ה וישם י' דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר. בפי בלעם ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ז וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן-אֲ֠רָ֠ם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ-מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי-קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה-לִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹֽעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

וישא משלו ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. משלו בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר מן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ינחני, אותיות האמצעיות – נ נח! קדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. קדם לכה ארה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מן ארם ינחני בלק – לק"מ יט:ד דף כו..

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ט כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב, הן' עם' לבד'ד' ישכן' ס"ת נחמן (שני ד'ד' של לבדד, בגימטריא ח' וגם עושים ח' בתמונה וצורה). ומגבעות' אשורנו', ס"ת ת"ו שהוא גימטריא בן שמחה ע"ה. שאולי הדבר הכי מודגש אצל רבינו זה הלבד"ד – להתבודד. וגם אשורנו, קרוב מאד להמלה אשרינו!

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא שעמדנו על הא ד"בן שמחה" (ע"ה) בגימטריא תו, יכולים להבין יותר איך שתורה א' בלק"מ מרמז על רבינו, שהתורה שם מפרש איך לזכות לדברי נח"ת, לקשר הח' והנ' להשיג חן, שע"י חן עושים תו – חקיקה בלב השומע. תפילות הם בחי' מ"ן (מיין נוקבין), עם הנ"ח, הרי נחמן, ועושים תו – בן שמחה.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ובגוים לא יתחשב, פרש"י ז"ל דבר אחר, כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם, שנאמר ה' בדד ינחנו (דברים לב:יב), וכשהאומות עובדי גילולים בטובה, הם אוכלין עם כל אחד ואחד, ואין עולהם להם מן החשבון, וזהו ובגוים לא יתחשב, עכ"ל. אכן עיין בספר אדיר במרום (עמ' מו, מכון רמח"ל) ז"ל והנה ישראל חטאו הרבה והיו חייבים ח"ו כליה. מה עשה הב"ה? לוה מס"מ הרשע, והיינו רצה שיאריך לו הזמן, וזקף החוב עליו [ב]מלוה, אם לא ישובו בתשובה ח"ו יאבדם. וגם ההלואה הזאת לא היתה חנם אלא בריבית, וזהו הטעם שהריבית מותר בגוי, כי כך היא ההנהגה עם ס"מ הרשע, והריבית היא כל השלוה והגדולה שניתנה לאומות העולם. והנה לכן צריך שלא יקנאו ישראל באומות העולם בשלוה שלהם, או ללכת בדרכיהם ובשמחתם, כי זאת להם תחת מה שהניח ס"מ הרשע קיום לישראל, ואורך זמן, עד שיחזרו בתשובה. והנה על זה כתוב: תחת עבד כי ימלוך (משלי ל:כב) שהוא ס"מ שמתגאה בכוחו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יח - קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

האזינה עדי בנו - הראשי וסופי תיבות הם י-ה-ו-ה ע"ב, עב זה המילוי הכי חשוב של שם ה' והוא עוד מרמז על שם השם באחוריים: י,י"ה... בגמטריא ע"ב. ואותיות היסוד של האזינ'ה עד'י בנ'ו צפ'ר - פקד, גמטריא שם ע"ב באחוריים: יוד, יוד-ה'י....

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

בנו ציפור, הבן של ציפור, ביידיש ציפור זה פייגא - אימא של רבינו, בן ציפור. והמשך הכתובים בפסוק יט: לא איש אל וכזב ובן - הסופי תיבות בגמטריא לשמחה. ובן אדם ויתנחם ההוא - הסופי תיבות עם כל התיבה ההוא וה כולל בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ושמע האזינה עדי בנו, אותיות היסוד: נדמן - עם הד' אותיות = נחמן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

צפר. בגמטריא של התיבה המלאה ציפור עם הד' אותיות הכתובות = פשוט. עדי בנו בגמטריא וכפול. עם הכולל בגמטריא ומאומן.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יט לא איש א"ל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

איש א"ל ויכזב ובן אדם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ההוא אמר ולא, בגמטריא ברסלב ע"ה. יקימנה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא איש א-ל ויכזב – לק"מ סו:ג דף פג:.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כ הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

לקחתי עם האותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשיבנה, ראשי תיבות (אות ה' בסוף יכולים לפרש בכמה דרכים): נחמן בן שמחה, ישראל אודסר.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה – לק"מ לו:ו דף נ:.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כא לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל י' אלקיו עמו ותרועת מלך בו.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ראה עמל, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בישראל בגמטריא רבנו נחמן מאומן. תרועת בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלקיו עמו ותרועת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תרועת בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל עמל, לשון עברה, כמו (תהלים ז:טו) הרה עמל, (תהלים י:יד) כי אתה עמל וכעס תביט, לפי שהעברה היא עמל לפני המקום, עכ"ל. עיין לקמ"ת תורה פו, דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה, על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות וכו' ע"ש. ועיין לקמ"ת תורה ז, ז"ל כל היסורים שבעולם אינם נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות ח"ו ר"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא הביט און ביעקב – לק"מ לא:ט דף מה:, לקמ"ת יז דף כא:. ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו – לקמ"ת ח:יא דף יח.. ותרועת מלך בו – שיחות הר"ן קב.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כב א-ל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו. כתועפות (מלא ו, אי נמי כתועפת עם הו' אותיות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ממצרים כתועפת ראם לו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כג כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ביעקב ולא קסם בישראל, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בישראל בגמטריא רבנו נחמן מאומן. כע"ת קאי על לעתיד לבוא, כע"ת ע"ה בגי' נ נח נחמ נחמן מאומן – השיר שיתער לעתיד לבוא. וע"ע מש"כ בפרשת וירא (יח:י) עה"פ כעת חיה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא, ושל: ביעקב ולא קסם, ושל: ולא קסם בישראל, ושל: בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא קסם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הוספי תיבות של: בישראל כעת יאמר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל – לקמ"ת ו:י דף יד..

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כד הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

כלביא יקום וכארי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עד יאכל טרף ודם, עם הי"ב אותיות וד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הן עם כלביא יקום וכארי, בגמטריא נ נח, עם האותיות.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י הן מתגברים כלביא וכארי, לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין ע"ש. והרבה תמהו על הסדר, ואחד פירש שמרמז שאפילו הגרוע שבישראל שמאחר לקום וצריך לקרוא קריאת שמע בזמנו ואין לו זמן להסתפק להניח תפילין קודם. ויש לפרש להיפוך, שיש שממהרים לקרוא קריאת שמע מיד אחר עלות השחר קודם זמן הנחת תפילין, ועל כל פנים לבוש בטלית כי זה לבושו. ולפי זה אין זה כמעיד עדות שקר בקריאת שמע בלי הנחת תפילין כיון שעוד לא הגיע זמן תפילין, ולכן טוב לעשות כן, לחטוף את המצות. מה שאין כן לפי הפירוש הראשון שהבאתי, בעל כרחו הוא חוטף וגם כמעיד עדות שקר, כי אין לו ברירה להסתפק לקרוא בזמן.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש ליישב דברי רש"י, דהנה בשער הכוונות שאל מהיכן יש תפילין לפני ובתחילת התפילה, הלוא המוחין של התפילין אינם אלא על ידי התפילה, וגילה שאינה אלא מחמת הרשימה של אתמול. אכן מבואר היטב שעל ידי התפילה זוכים לתפילין. ובאמת אריה שבפסוק רמז על תפילה, כי קרבן שנתקבל הוא באש בצורת אריה, ולכן י"ל שרש"י כיוון שעל ידי התפילה זוכים באמת להניח תפילין, כי זוכים לבנות את המוחין של התפילין בתפילתו, וזה כארי יתנשא.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה – לק"מ יז:ד דף כב:.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כז ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלקים וקבתו לי משם. הסופי תיבות של: אל מקום אחר אולי יישר בעיני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעיני האלקים וקבתו לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כט ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזהשבעה פרים ושבעה אילם. הסופי תיבות של: בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל בלק בנה לי בזה שבעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

כד:א וירא בלעם כי טוב בעיני י' לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו. הסופי תיבות של: את ישראל ולא הלך כפעם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלקים. הראשי וסופי תיבות של: את עיניו וירא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וירא את ישראל שכן לשבטיו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ג וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בלעם בנו בער ונאם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר נאם בלעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ה מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל. הראשי וסופי תיבות של: טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ו כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע י' כארזים עלי מים. נהר כאהלים נטע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כארזים עלי מים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יג אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי י' לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר י' אתו אדבר.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אם יתן לי בלק מלא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לי בלק מלא ביתו, וכן של: מלא ביתו כסף, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

מלא ביתו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. וזהב לא אוכל, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טו וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין. ויאמר נאם בלעם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טז נאם שמע אמרי א-ל וידע דעת עליון מחזה ש-די יחזה נפל וגלוי עינים.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמע אמרי א-ל וידע, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי א-ל וידע דעת עליון מחזה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וידע דעת עליון – לק"מ לו:ב דף ג..

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יז אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

אראנו ולא, בגמטריא ברסלב ע"ה. אראנו ולא עתה, עם הי"א אותיות וג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. דרך כוכב מיעקב, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מאומן. פאתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והראשי תיבות מלפניה: שמו.... וכן י"ל שמכים מואב – התאוות, על ידי פאת"י – ננננ"מ). ומחץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. קרקר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל בני שת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. שת, עם הב' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשורנו ולא קרוב ע"ה בגמטריא נ נח. פאתי מואב וקרקר כל בני - הראשי תיבות בגמטריא נחמן. פאתי מואב וקרקר סופי תיבות רבי. הראשי תיבות של: שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

פאתי מואב וקרקר כל בני - אותיות היסוד, אלו שלפני הסופי תיבות, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ב-ני שת- בגמטריא התשנ"ה - השנה שנפטר סבא ישראל.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשורנו ולא קרוב – לק"מ נה:ד דף סג:. דרך כוכב מיעקב – לק"מ ו דף ז:. דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל – לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כ וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. משלו בגמטריא רבינו נ נח. וישא משלו ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. משלו ויאמר, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. ראשית גוים, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ואחריתו, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד, בגמטריא רב נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ראשית גוים עמלק, כי הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן הם בגמטריא עמלק, ואחריתו עדי אבד. עדי בחי' שלל, בגמטריא רבי נחמן, אבד בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע, ודילג על הג' של המשולש, כי שם יש אחיזה בסוד נח"מ – צ"ח קללות.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וירא את עמלק – לקמ"ת ה:יא דף י.. ראשית גוים עמלק – לק"מ י' מאמר רבב"ח דף יד., ל:ו דף מב:, נו:ה דף סו., קלה דף קנ., לקמ"ת ה:יא דף י..

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כא וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הקיני וישא בגמטריא נ נח נחמ נחמ מאומן ע"ה. וישא משלו ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. משלו בגמטריא רבינו נ נח. איתן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. שים בגמטריא רב נחמן.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מושבך ושים בסלע קנך, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ושים בסלע קנך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הקיני וישא משלו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איתן מושבך ושים בסלע קנך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וירא את הקיני – לקמ"ת ה:יא דף י.. וירא את הקיני ויאמר איתן מושבך – לקמ"ת ה:טו דף י:.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כב כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

יהיה לבער קין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כג וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו א-ל. אוי מי יחיה משמו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כד וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד. הסופי תיבות של: כתים וענו אשור וענו עבר וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

כה:א וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב. אל בנות, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף י' בישראל. לבעל פעור, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, זה לעומת זה. הראשי וסופי תיבות של: פעור ויחר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ד ויאמר י' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לי' נגד השמש וישב חרון אף י' מישראל.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. אל משה קח, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קח בגמטריא נ נח. ראשי תיבות של כל הפסוק עד השני תיבות האחרונות: ויאמר ... אף, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף י' מישראל, בגמטריא הפתקא. הסופי תיבות של: והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קח את כל ראשי העם, וכן של: את כל ראשי העם והוקע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השמש וישב חרון, נש"ב – נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ה ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

הרגו איש אנשיו פרש"י כל אחד ואחד מדיני ישראל היה הורג שנים וכו', ע"כ. רש"י כבר הביא (פסוק ד) שראשי העם שפטו את העובדים, וכן מבואר בסנהדרין לה. שעשו בתי דינים. ונראה שהרגו איש אנשיו הוא כדין יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (דברים יז:ז).

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ו והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

והנה איש מבני, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש, בגמטריא רב נ נח ע"ה, איש במילואו – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. פתח, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והנה איש מבני ישראל בא ויקרב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את המדינית לעיני ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עדת בני ישראל והמה בכים, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: המדינית לעיני משה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל בא ויקרב אל אחיו את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והמה בוכים פתח אהל מועד – לק"מ לו:ד דף נ:.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ז וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. וירא פינחס בן, עם הי"א אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אהרן הכהן ויקם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק מתחיל מתיבה השניה – פינחס, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ח ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל. הראשי תיבות של: אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קבה ע"ה בגמטריא נ נח. ותעצר בגמטריא רה"ע (שם ל"ט מהע"ב שמות) נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל קבתה ותעצר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

פנחס

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

פנחס קיבל את הכהונה בשכר קנאתו, קנאת הוי"ה עם התיבות והכולל בגמטריא פתק, שסבא זכה על ידי עבודתו, ובו רבינו גילה את השיר פכש"ר, שמתגלה על ידי בחי' הפילול שעשה פנחס. וע"ע ערך שגעון אות ה' שדוד המלך בקנאתו גרם שהתקיפו אותו, ואז היה צריך לעשות עניני נ נח.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. חמתי מעל ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא כליתי בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את, עם ב' כוללים, בגמטריא ז"פ נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את חמתי מעל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולא כליתי את בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הכהן השיב את חמתי מעל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכהן השיב את חמתי מעל, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת פנחס. השיב את 'חמתי', אותיות החיצוניות ח"י, ואותיות הפרנימיות מ"ת, והוא ריחק את המקרבים וקירב המרוחקים, וזה כתיקון מחצית השקל, שאותיות החיצוניות הם מ"ת מרוחקים זה מזה, והמפנימיות ח"י ובאמצע אות צ' שהוא הצדיק והוא הצדקה. [ואחר כך הביא לפרש לכאורה קצת אחרת, שיש להפריד גם בין אותיות ח"י, שלא יתערבו החיים בין המתים. אכן באמת כאשר אהרן עצר את המגפה בפרשת קרח כתיב יז:יג ויעמד בין המתים ובין החיים. ובפירוש השני הזה כז"ל ויש לפרש על פי דרכו הצדיק אבד ואין איש שם על לב, לב הוא אמצע הדבר, פירוש אין איש שם אות צ' בלב תיבת מחצית על ידי מעשיו הטובים ע"ש. 'שם על' בגמטריא מת].

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ויש רמז לזה בספר ישעיה (כו:יד) מתים בל יחיו רפאים בל יקמו. בתיבת חמתי, ההבדל בין ח' למ' הוא ב"ל, זה מש"כ מתים ב"ל יחיו. וההבדל בין הת' להי' הוא ש"צ, והוא כמנין רפאי, כאשר מחלפים הא' עם ק' באותיות אי"ק. ובמסכת כתובות (קיא.) רבי אלעזר דרש מתים בל יחיו, יכול לכל, תלמוד לומר, רפאים בל יקמו, במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן, לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, ע"כ. כי ב"ל הם האות הראשון ואות האחרון של התורה הקדושה. ולכן דרש ר' אלעזר שמי שמרפה עצמו ומניח התורה סתומה וקשורה מתחילתה עד סופה, מתחייב בכליה. ורבי יוחנן דרש שאינם אלא סימן על סתימת המיתה של עבודה זרה, שמרחק אותיות הראשון ואחרון של ח"י, כי ע"ז כנגד כל התורה כולה. וזה מה שאמר ר' יוחנן, לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, והלשון סתום להאשים הדרשה שפוגע כביכול בהשם יתברך, וגם 'להו' כפל ומיותר. אלא 'דאמרת' לשון הפרשה כמו שהבאתי מרש"י עה"פ האמרת והאמירך, כי לפי דרשת ר' אלעזר, אין יש אלא מת לבד, והרי מה ההפרש בין המ' להת' הוא כמנין, ניחא למריהו (עם י' אחת) בגמטריא ש"ס. ולא ניחא למרייהו לעביד מיתה. ו'חי' עם הכולל, עומד בין 'להו' בין הל' ל'הו', דהיינו בין לימוד התורה ובין השם יתברך, רק שם יש חיים לפי ר' אלעזר. ובלי הלימוד יש אין ניחא למריהו, רק מת ח"ו.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שפנחס הרג כזבי בת צור, כזבי בת בגמטריא מת ע"ה, ואז יש אות צ', ור' – בגמטריא צדקה ע"ה. [אות ו' בזוהר הוא אות חיים]. והראשי תיבות של זמרי בן סלוא, בגמטריא חיים ע"ה.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

גם ח"י במילאו, חית יוד, עם הב' תיבות בגמטריא מת.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר דעת תבונות לרמח"ל ש'מת' כולל ענין החיים, שהיה חי ועכשיו מת. אבל חיים אינו כולל ענין מיתה.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בקנאו את קנאתי – לק"מ רעח דף קכ:. בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי – שיחות הר"ן צו.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יב לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלם.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לו את בריתי, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמר הנני נתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לכן אמר הנני נתן, בגמטריא רב נ נח. הסופי תיבות של: לו את בריתי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: נתן לו את בריתי שלם, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אמר הנני נותן לו את בריתי שלום – לק"מ לד:ז דף מח:.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יג והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל. הראשי תיבות של: כהנת עולם תחת אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויכפר על בני, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יז צרור את המדינים והכיתם אותם. צרור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הראשי וסופי תיבות של: את המדינים והכיתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יח כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור. הראשי תיבות של: לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על, עם הי"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות מ-לכם על וכו' עד סוף הפסוק, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בת נשיא מדיון אחתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דבר פעור, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בת נשיא – ראשי תיבות, נחמן בן שמחה תלמידו ישראל (בער) אודסר.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

כו:א ויהי אחרי המגפה ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר בן אהכרן הכהן לאמר. משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ב שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל. הסופי תיבות של: עדת בני ישראל מבן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן הסופיתיבות של: עשרים שנה ומעלה לבית אבתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עדת בני ישראל מבן עשרים שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנה ומעלה לבית אבתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל עדת בני בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ג וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר. הסופי תיבות של: הכהן אתם בערבת מואב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ירדן ירחו, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתם בערבת מואב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ד מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה ה' את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים. הסופי תיבות של: ה' את משה ובני ישראל היצאים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ה ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי. הראשי וסופי תיבות של: ראובן בכור ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משפחת החנכי לפלוא, וכן של: החנכי לפלוא משפחת, וכן של: לפלוא משפחת הפלאי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לפלוא ע"ה בגמטריא נחמן. לפלוא משפחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ו לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי. המילה משפחת יכולים לחלק לשנים: שם פחת, פחת עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ז אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אלף ושבע, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חשבון כל בני ישראל באותו מנין - כו:נא אלה פקדי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

רואים שהשבע מאות ושלשים של משפחת ראובן קיים לאות במנין כל בני ישראל. ונמצא שמנין בני ישראל, חוץ משבט ראובן, חמש מאות חמישים ושמונה אלף. כמנין חנ"ך (ך בגמטריא חמש מאות) אלף. ובן הבכור של ראובן היה חנוך. והרי זה כעין פי שנים של הבכור.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ח ובני פלוא אליאב. אליאב, אותיות: אב אל י', דהיינו, א"ב – שיר פשוט כפול וכו' – אל – עד שמגיע לי', דהיינו עוד שלוש מרובע, אבג"ד בגמטריא י', עשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על ה'.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ובני אליאב נמואל ודתן, עם הד' תיבות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. על משה ועל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על, עם ב' כוללים, בגמטריא י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הי' כוללים.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועל אהרן בעדת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואבירם קריאי העדה אשר הצו על, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה – אליאב וכו' על ה', עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

נמואל הוא גם שם הבכור של שמעון, ובן השני והשלישי של שמעון ימין ויכין. עיין בספר המדות, התנשאות ד', וכן בערך זריזות ב:א – על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן, וסימן לדבר: לך אל נמלה עצל, וכתיב: משם' רועה' אבן' ישראל', ע"כ. ומזה היה נראה שנמואל היה מוכשר להיות ממונה לאיזה מינוי, ואולי באמת באתכסיא היה לו ממשלה כזה, כמבואר ענין זה בליקוטי מוהר"ן תורה נו. וכמו שאצל שמעון, אחר נמואל באו ימין ויכין – יכין גם כן בחי' ימין כמו שמצינו יכין ובועז, ולכן באו דתן ואבירם ובקשו מינוי בימין (-כהונה).

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס. את פי (בלי ה') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. איש ויהיו לנס, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יא ובני קרח לא מתו. קרח טען שכל העדה כולם קדושים, ואין להרבי להיות מורם מעם, ואיתא במדרש שלעתיד לבוא יהיה כהן גדול. ולכן הר' של קרח, שמורה הרבי, הוא באמצע בתוך שאר האותיות, בתוך העם, ומסביב ק"ח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

קרח לא מתו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קרח לא, עם הה' אותיות והכולל בגמטריא משה.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני. הראשי תיבות של: בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לנמואל משפחת הנמואלי לימין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בני שמעון למשפחתם לנמואל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יד אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים. הסופי תיבות של: משפחת השמעני שנים ועשרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טו בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני. הסופי תיבות של: למשפחתם לצפון משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לשוני משפחת השוני – נ נח!

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טז לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהמילה אחרונה, ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יז לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי. הראשי וסופי תיבות של: לארוד משפחת הארודי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יח אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא: ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יט בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כ ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של לפרץ משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשלה משפחת השלני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כא ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי. הסופי תיבות של: לחצרן משפחת החצרני לחמול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. משפחת בגמטריא ברסבל גם נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כב אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כג בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני. הראשי וסופי תיבות של: לפוה מפשחת הפוני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. התולעי בגמטריא: לנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כד לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני. הראשי וסופי תיבות של: לישוב משפחת הישבי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לשמרן אותיות לשם ר"ן – רבי נחמן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פז"ל חמש משפחות חסרו מבניו של בנימין, כאן נתקימה מקצת נבואת אמו שקראתו (בראשית לה:יח) בן אוני, בן אנינותי, ובפילגש בגבעה נתקימה כלה, עכ"ל. צ"ב מה הענין הזה שיתקיים מקצת הנבואה, ובפרט אם אחר כך נתקיים כלה. ואולי מפני שלא נתקיים כולה ממש, כי בפלגש בגבעה נשארו ארבע מאות, ולכן מחשבינן החמשה משפחות כאן להשלמת הנבואה.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כה אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות. אלה משפחת יששכר לפקדיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כו בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי. הראשי וסופי תיבות של: לסרד משפחת הסרדי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לסרד בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ליחלאל בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כז אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות. הסופי תיבת של: משפחת הזבולני לפקדיהם ששים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא, ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לפקדיהם ששים אלף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כח בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים. בני יוסף למשפחתם מנשה, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כט בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי. הראשי וסופי תיבות של: לגלעד משפחת הגלעדי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ"ר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ל אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי. חלקי בגמטריא נחמן. משפחת החלקי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משפחת החלקי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לא ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי. הראשי וסופי תיבות של: ואשריאל משפחת האשראלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושכם משפחת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שכם בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לב ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי. וחפר בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הו' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לג וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה. הסופי תיבות של: בנים כי אם בנות, וכן של: כי אם בנות ושם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אם בנות ושם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה, וכן של: היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה נעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לד אלה מפשחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות. אלף ושבע, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלה משפחת מנשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לה אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני. לתחן, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי, בגמטריא נ נח. שתלחי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה בני אפרים למשפחתם, וכן של: בני אפרים למשפחתם לשותלח, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לו ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני. שותלח עם האותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לז אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם. הסופי תיבות של: משפחת בני אפרים לפקדיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלף וחמש מאות אלה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לח בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי. הסופי תיבות של: הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני בנימן למשפחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הבלעי לאשבל, עם הי' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאחירם עם האותיות בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

כו:לט לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי. הסופי תיבות של: לשפופם משפחת השופמי לחופם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מ ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת, עם הכ"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מא אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני בנימן למשפחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מב אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם. הסופי תיבות של למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משפחת דן למשפחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה בני דן למשפחתם לשוחם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: משפחת השוחמי אלה משפחת דן למפשחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יוצא שאותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מג כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות. הראשי וסופי תיבות של כל משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבע, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מד בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריאה משפחת הבריעי. הראשי וסופי תיבות של: משפחת הימנה לישוי, ושל: משפחת הישוי לבריעה, ושל לבריעה משפחת הבריעי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני אשר למשפחתם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לימנה משפחת הימנה – נ נח!

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מה לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת מהלכיאלי. הראשי תיבות של: לבני בריעה לחבר משפחת החברי ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מו ושם בת אשר שרח. ושם בת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מז אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות. בני אשר, ראשי תיבות, רבינו נחמן בן שמה ישראל (בער) אודסר. הסופי תיבות של: אלף וארבע מאות, עם הג' אותית, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מח בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת, וכן של: נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי, וכן של: למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יחצאלי בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

בפסוק הבא, מפשחות יצר ושלם. בלשון הקודש הגון, הוא כראוי ומכובד, וזה למי שהולך עם חצי יצרותיו, דהיינו היצר טוב. ואם עוד זוכה לעבוד את השם יתברך עם היצר הרע, הרי שלם עבודתו ושלמות לו. אבל באנגלית היו גון זה מי שעבד כל היום ליצר הנאוף ר"ל, וזה ממש הפוך מהנ"ל.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

כו:מט ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ליצר משפחת היצרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפסוק הקודם.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נ אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות. הסופי תיבות של: משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של אלף וארבע מאות, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נא אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים. הסופי תיבות של: מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאות ושלשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואלף שבע מאות, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נג לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. הסופי תיבות של: הארץ בנחלה במספר בגמטריא ברסלב ע"ה. שמות עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נד לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו. הראשי תיבות של: לרב תרבה נחלתו ולמעט, עם הד' אותות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולמעט תמעיט נחלתו איש, וכן של: נחלתו איש לפי, וכן של: לפי פקדיו יתן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נה אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו. יחלק בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: את הארץ, וכן של: הארץ לשמות, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה – בגורל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נו על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט. הראשי וסופי תיבות של: נחלתו בין, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: על פי הגורל תחלק, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. למעט בגמטריא נחמן ע"ה. הרי: רב נחמן.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נז ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי. הסופי תיבות של: למשפחתם לגרשון משפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נח אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם. הראשי וסופי תיבות של: אלה משפחת לוי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הלבני משפחת החברני – נ נח! אותיות היסוד של: משפחת המחלי משפחת המושי משפחת, וכן של: המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

כו:נט ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם. הסופי תיבות של: לעמרם את אהרן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

יוכבד בת לוי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה ללוי, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ס ויולד לאהרן את נדב ואת אביהו את אלעזר ואת איתמר. נדב ואת אביהוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויולד לאהרן את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

כו:סא וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני ה'. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

כו:סב ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל. אלף כל זכר מבן, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך, וכן של: כי לא נתן להם נחלה בתוך, וכן של: נתן להם נחלה בתוך בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

כו:סג אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו. הראשי וסופי תיבות של: פקדו את, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל בערבת מואב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ירדן ירחו, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

כו:סד ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני. הראשי תיבות של: ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של פקדו את, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

כו:סה כי אמר י' להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון. הסופי תיבות של: ולא נותר מהם איש כי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהושע בן נון בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. להם מות, בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי אמר י' להם מות ימתו במדבר ולא נותר, עם הט' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

כז:א ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה. הראשי תיבות של: למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחלגה ומלכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יוסף ואלה שמות בנתיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שמות עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ב ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פתח עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ז כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן. להם אחזת, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ט ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו. הראשי וסופי תיבות של: אין לו בת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואם אין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

כז:י ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו. הסופי תיבות של: לו אחים ונתתם את נחלתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואם אין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יא ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה י' את משה. הסופי תיבות של: אחים לאביו ונתתם את נחלתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואם אין, בגמטריא נ נח. אחיו לאביו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יג וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיו. הסופי תיבות של: ונאספת אל עמיך גם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יד כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן. הסופי תיבות של: לעיניהם הם מי מריבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

כז:טז יפקד י' אלקי הרוחת לכל בשר איש על העדה. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקי הרוחת לכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יז אֲשֶׁר-יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַֽאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַֽאֲשֶׁ֥ר יֽוֹצִיאֵ֖ם וַֽאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִֽהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְקֹוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין-לָהֶ֖ם רֹעֶֽה.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

אשר יצא לפניהם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. עדת ה', עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. להם רעה, בגמטריא רב נחמן.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר, ושל: לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואשר יביאם ולא תהיה עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ולא תהיה עדת י', עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשר יוציאם ואשר יביאם – לקמ"ת ח:ח דף יז:.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יח ויאמר י' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. קח בגמטריא נ נח. אל משה קח, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. איש בגמטריא רב נ נח ע"ה. איש במילואו אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש אשר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. בו וסמכת את ידך, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לך את יהושע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וסמכת את ידך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: בן נון איש אשר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יהושע בן נון, אות ע' מתחלף באות ח' באותיות הגרון אחה"ע, הרי נ נח. הסופי תיבות של: את יהושע בן נון איש אשר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: איש אשר רוח בו – לק"מ ח:ב דף ט:, י:ה דף יג., כט:ב דף מ., לקמ"ת ח:ח דף יז:, ט' דף יט:, עב דף לג:.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כ ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל. הסופי תיבות של: עליו למען ישעו כל עדת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים פני י' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה. פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל בני ישראל אתו וכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כג ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר י' ביד משה. ע' ברש"י שכז"ל בעין יפה יותר ויותר ממה שנצוה שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה, עכ"ל. והנה פסוק זה נמצא בעליה רביעי, וביום רביעי שלאחריו סבא קיבל את הפתק שהוא מלא וגדיש מקו לקו, ובו נסמך כתלמיד היקר של רבינו. וידוע מהשיחות שלאחר סיפורי מעשיות, שהבן מלך חישב את הפתק של המלך כיד המלך.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

וכאן אזכיר שחמיו של סבא קראו לו פנחס מוהליבר (עוד בודקים את זה שנית) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י בעין יפה, יותר ויותר ממה שנצטוה, שהקב"ה אמר לו (כז:יח) וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה, ע"כ. והא דלא עבר בזה על האיסור לא תוסיף, נראה כי 'יד' יש במשמעותו גם לשני ידים, וכמו שכתוב (שמואל א:יט:ט) ודוד מנגן ביד, שבודאי היה משתמש בשתי ידיו. וזה מה שאומרים על ידי דוד, דוד בגמטריא יד, הרי ידי - יד. וזה מה שהפסוק לא סיים כאשר דבר ה' למשה או אל משה, אלא סיים, ביד משה, ב' יד.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד את הסמיכה בשתי ידים, ואת לשון רש"י 'יותר ויותר' שלא הסתפק לכתוב פעם אחת יותר, וכתבו שנית יתירא, דהנה כתיב (ריש פרשת ויחי פסוק יג) ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל וכו' (פסוק יד) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, ע"כ, הרי שאפרים זכה לשני ידים של ימין. ולכן השם יתברך לא צוה את משה רבינו לסמוך בשתי ידיו, כי אם כן היה הכוונה פשוטה, לסמוך את יהושע – צאצא של אפרים – ביד ימין וביד שמאל, ואילו השם יתברך רצה שיקבל שני ידים של ימין. וזה מש"כ רש"י פעמים יותר, כי יותר אחד, מעלה מיד אחד לשתי ידים, ויותר השני, מעלה ששתי הידים היו בבחינת ימין. וזה מש"כ ויסמך, אותיות החיצוניות, ו"כ כמנין הוי"ה, אותיות האמצעיות בגמטריא ימין, להביא כח עוד ימין לשתי ידיו.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ב צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו. הראשי תיבות של: ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לי' כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד. לי' כבשים בני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ד אֶת-הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּֽעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּֽעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הכבש אחד, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת הכבש, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את הכבש אחד תעשה בבקר ואת ע"ה, ושל: ואת הכבש השני תעשה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הכבש אחד, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת הכבש השני, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: בבקר ואת, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת הכבש השני תעשה בין, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תייבות של: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: את הכבש אחד תעשה בבוקר – לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ה ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עיין בתוך הספר בערך מנחה באריכות.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

בשמן כתית רביעת ההין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשירית האיפה סלת למנחה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: האיפה סלת למנה בלולה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועשירית האיפה סלת למנחה – לק"מ מט:ז דף נח..

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ז ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר לי'. בקדש הסך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ח ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח לי'.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הבקר, עם הד' אותיות, בגמטריא רב נ נח ע"ה. אשה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רב נ נח. השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח, עם המ"ו אותיות, בגמטריא ח"פ נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הח' פעמים והכולל. אשה ריח ניחח, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואת הכבש השני תעשה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת הכבש השני, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ואת הכבש השני תעשה בין, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בין הערבים כמנחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשה ריח ניחוח לה' – לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא., עג דף פט:.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ט וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וביום השבת שני כבשים, ושל: תמימם ושני עשרנים סלת, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

כח:י עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בשבתו, בגמטריא נון חית מם נון. בשבתו על ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. על עלת, וכן: התמיד ונסכה, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על עלת התמיד, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בשבתו על עלת התמיד ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עלת התמיד ונסכה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יא ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לי' פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם. הראשי תיבות של: עלה לי' פרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יב ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יג ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה לי'. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יד ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע מחז"ל מה שאין אומרים שירה אלא על היין.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

חצי ההין. בחי' נ נח כמנין חצ"י. וזה שיר פשוט כפול.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

שלישית ההין. בחי' שיר משולש - נחמ.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

רביעית ההין. בחי' שיר מרובע - נחמן.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ורביעת "ההין לכבש יין" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כתוב רביעת חסר י' בתורה הקדושה, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יח ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יט והקרבתם אשה לי' פרים בני בר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם. עלה לי' פרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כ ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כה וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כו וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לי' בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

וביום הבכורים, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. וביום הבכורים בהקריבכם, עם הכ' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן אומן. ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. מנחה חדשה לה', עם הי"א אותיות וג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מקרא קדש יהיה לכם כל, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעותיכם מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו – לק"מ נו על התורה דף סד:, לקמ"ת על התורה דף ה.. וביום הבכורים (תורה נב) – חיי מוהר"ן כד.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כז והקרבתם עולה לריח ניחח לי' פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה. עולה לריח ניחח לי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כח ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

כח:לא מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומנחתו תעשו תמימם יהיו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

כט:א ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם. מלאכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ג ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ו מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמפשטם לריח ניחח אשה לה'.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות טם גדולות, לרמז שצריכים לקחת שניהם כוללים ביחד עם הגמטריא של המילה: כמשפטם עם שני כוללים של ט"ם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ט ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יד ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יח ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

ומנחתם ונסכיהם, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לפרים בגמטריא רבי נחמן. לכבשים בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות והכולל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל פרי החג שבעים הם, כנגד שבעים אמות, שמתמעטים והולכים, סימן כליה היא להם, ובימי המקדש היו מגנין עליהם מן היסורין (סוכה נה), עכ"ל. עיין מש"כ בחלק ה' – מאומן, בערך אחוריים על מה שהבאתי מספר עוד יוסף חי דרשות, שמכאן ראיה שבקדושה יש שמירה אפילו כאשר מתמעטים – היפוך מנ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לה ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשה. עצרת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תהיה לכם כל מלאכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

מטות

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה י'. "אל המטות" בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והמלה באמצע ראשי, מראה על זה, כי הראש הוא ראש בני ישראל, רבינו הקדוש, והי' זה היוד מיני נגינא שנשרשים בהשיר פשוט כפול משולש מרובע (=10), ראשי אותיות אשיר. ועוד הוא בחי' "מטה" עוז, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'. [ע' בלקמ"ת תורה פז, איך שרבינו עושה ראשי תיבות בדילוג מילה באמצע, שהמלה מוכיח ענין של הר"ת שמסביבותיו, וע' גם לעיל קכג]. והנה הפסוק הזה מפרש ענין נבואת משה רבינו מה שהיה למעלה משאר הנביאים, שמשה רבינו ניבא בזה הדבר, ועל כן נעים לראות שבאותו פסוק מרמז לרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. וחז"ל למדו מפסוק זה שיחיד מומחה יכול להתיר נדר לבד, וזה יכולים לעשות שלשה הדיוטות. ורואים מזה הכח של העם, שהעם יש להם כח, והעם יבחר ברבינו.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל לאמר זה הדבר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: זה הדבר אשר צוה ה' ופרש"י משה נתנבא בזה הדבר – שיחות הר"ן רב.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ג איש כי ידר נדר לי' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה. הסופי תיבות של: כי ידר נדר לה' או השבע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לה' או השבע שבעה לאסר אסר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחד בגמטריא ננ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאסר אסר על נפשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי ידר נדר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ד ואשה כי תדר נדר לי' ואסרה אסר בבית אביה בנעריה. הראשי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השלישי, תדר נדר וכו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי תדר נדר לה' ואסרה אסר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום. הסופי תיבות של: ושמע אביה את נדרה ואסרה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואסרה אשר אסרה על נפשה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והחריש לה אביה וקמו על נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושמע אביה את, עם הו' אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ו ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וי' יסלח לה כי הניא אביה אתה. הניא אביה אתה (בריש הפסוק וגם בסוף הפסוק) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אביה אתה ביום שמעו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על נפשה לא יקום וי' יסלח לה כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וי' יסלח, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יסלח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ז ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה. הראשי תיבות של: עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם היו תהיה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משני תיבות האחרונות: ושמע וכו' על, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואסרה אשר אסרה על נפשה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ט ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה וי' יסלח לה. יסלח בגמטריא נ נח. יניא אותה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמע אישה יניא, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: יניא אותה והפר את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והפר את נדרה אשר, בגמטריא פתקא. אותיות היסוד של: אותה והפר את נדרה אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

ל:י ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה. הראשי וסופי תיבות של: ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונדר אלמנה וגרושה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יא ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה. הראשי וסופי תיבות של: בית אישה נדרה או אסרה, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יב ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתה וקמו כל נדריה וכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וכל אסר אשר אסרה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יג ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם וי' יסלח לה. הראשי וסופי תיבות של: אתם אישה ביום שמעו כל מוצא, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם וי' יסלח לה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הפר יפר אתם אישה ביום שמעו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אישה ביום שמעו כל מוצא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הפר יפר, עם האותיות, בגמטריא פתקא. יסלח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יד כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו. הראשי וסופי תיבות של: אסר לענת נפש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לענת נפש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אסר לענת נפש אישה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל הדריה או את כל אסריה אשר עליה היקם אתם כי החרש לה ביום שמעו. החרש יחריש לה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טז ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה. הראשי וסופי תיבות של: ונשא את עונה, עם הו' אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הפר יפר, עם הו' אותיות, בגמטריא פתקא כנ"ל.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יז אלה החקים אשר צוה י' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה. הראשי וסופי תיבות של: משה בין איש לאשתו בין, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלה החקים אשר צוה י' את משה בין איש לאשתו, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

אחר תאסף, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל מאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון סוף פרשת מטות, נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך, ולכאורה הול"ל ואחר תאסף, אלא רמז שאחר כך יהיה ניצוץ משה רבינו בגדעון והוא ינקום במדין.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

אחר תאסף אל, עם הג' תיבות, בגמטריא גדעון ע"ה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ג וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת י' במדיון. הסופי תיבות של: ויהיו על מדין לתת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת י' במדין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. משה אל העם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לצביא ויהיו על מדין לתת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ד אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

תשלחו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י לכל מטות ישראל, לרבות שבט לוי (ספרי קנז), ע"כ. וצב"ק שהרי הרבה יותר קצר לכתוב שבט לוי מכל האריכות של הריבוי. ויש פה כמה וכמה ריבוים, ויתכן שאדרבה יש פה ריבוי אחר ריבוי למעט אפרים ומנשה להיות נחשבים כשתים אלא כאחד. כל, ראשי תיבות כהנים לוים, שמשניהם יביאו אלף לשבט לוי, וכן מנשה אפרים יביאו אלף ליוסף.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

בעל הטורים כז"ל אלף למטה אלף למטה, לכל מטה שני אלפים, הרי כ"ד אלפים הלכו עליהם למלחמה כנגד כ"ד אלפים שהפילו מישראל. הפסוק מתחיל באל"ף ומסיים באל"ף לומר לך שכולם היה להם לב א' לאביהם שבשמים, עכ"ל.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

והוא תימה גדולה כי התורה אמרה בפירוש בפסוק ה', וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא, וקשה לחלק ולפרש שלשון וימסרו הוא בעל כרחם, כמו שפרש"י, ולפרש שי"ב מרצונם וי"ב בעל כרחם, שמלבד זה חידוש גדול, הרי הבעל הטורים בעצמו קבע שכולם לב א' לאביהם שבשמים, ולמה יתחלקו בענין זה, ואף שיש לדחוק שזה היה מחלקת לשם שמים, כי הלוא גם לפי רש"י כשרים היו, רק שנתעכבו בדבר שלא רצו להחיש פטירת משה, עם כל זה, זה דחיקא אחר דחיקא.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי לשון הפסוק, שנים עשר אלף חלוצי צבא, מבואר לפי הבעל הטורים שי"ב אלף השני לא היו חלוצי צבא, וי"ל שהם שעמדו על הכלים, כמבואר ברש"י פרשת לך לך יד:כד וענר וחביריו ישבו על הכלים לשמור אפליו הכי יקחו חלקם וממנו למד דוד שאמר כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו וכו' עיין שם. והרי כתוב (לא:כז) וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה הצאים לצבא ובין כל העדה, ס"ל שזכות כל העדה אינו אלא מכח אותם י"ב אלף שממש עמדו על הכלים.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי שדברי בעל הטורים הוא דעת ר' ישמעאל בספרי, והמלבי"ם פירש שהאלף השני היו שומרים על הכלים, ברוך שכוונתי. וצריכים לומר שהלוים, אע"פ שהיו עומדים על הכלים כמו שאר השבטים, עם כל זה אין להם חלק בבזה, וכן איתא בילקוט שמעוני בפרשת קרח שאפילו בביזה של עבר לירדן אין ללוים חלק.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי לפי שיטה זו מנשה ואפרים שניהם שלחו אלף לצבא חלוצים, ושאר השבטים אלף חלוצים ואלף על הכלים.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ה וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

וימסרו מאלפי בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. למטה שנים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וימסרו מאלפי ישראל – לקמ"ת ס דף כט..

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס, בגמטריא הפתקא. התרועה ע"ה בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק, וזה בידו, בי"ד ראשי תיבות ישראל דוב בער. לצבא אתם ואת, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של ושילח אתם משה אלף בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י מגיד שהיה פינחס שקול כנגד כולם, ומפני מה הלך פינחס ולא הלך אלעזר, אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי וכו' דבר אחר שהלך לנקום נקמת יוסף וכו' דבר אחר שהיה משוח מלחמה, ע"כ. והרי למעשה במלחמה זו פרנס את עם ישראל, כמו שהתורה מאריך לספור את כל השלל. וכן מצינו בגמרא כמה פעמים ועוד סיפורי צדיקים, ובזמר של איש חסיד היה, שאליהו הנביא מפרנס צדיקים הנצרכים.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

וכלי הקדש פרש"י ז"ל זה הארון והציץ וכו' עכ"ל. ועיין לעיל (במדבר ד:טו) לכסות את הקודש פרש"י ז"ל הארון והמזבח. ואת כל כלי הקודש, המנורה וכל שרת, ע"כ. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ז ויצבאו על מדין כאשר צוה י' את משה ויהרגו כל זכר. הראשי וסופי תיבות של: משה ויהרגו כל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ח ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הרגו על חלליהם את אוי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת חור ואת רבע ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מדין ואת בלעם, וכן של:

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בלעם בן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בעור הרגו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חמשת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו. הסופי תיבות של: ישראל את נשי מדיון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מדין ואת טפם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מקנהם ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהמתם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

לא:י ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש. ואת כל עריהם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שרפו בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יא ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה. הראשי וסופי תיבות של: השלל ואת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את כל השלל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כל השלל ואת כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יב ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו. ירדן ירחו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: הכהן ואל עדת בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת השלל אל המחנה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השבי ואת המלקוח וכו' עד סוף הפסוק, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יג ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה. לקראתם בגמטריא "מאה ארבעים ושמנה" ע"ה, דהיינו קמ"ח, בגמטריא נחמן. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יד ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה. ויקצף בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. על פקודי החיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: החיל שרי האלפים ושרי האמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האלפים ושרי המאות הבאים מצבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: המאות הבאים מצבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקצף משה על פקודי החיל – לק"מ מג. דף נד..

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יז ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרגו. הרגו כל זכר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל הרגו, למה חזר ואמר? להפסיק הענין, דברי רבי ישמעאל, שאם אני קורא: "הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש... וכל הטף בנשים וגו''", איני יודע אם להרג (וכל אשה ידעת) עם הזכרים או להחיות עם הטף? לכך נאמר "הרגו" עכ"ל. וצ"ע כי הלוא משה קצף עליהם, החייתם כל נקבה, הן הנה היו וכו' ועתה הרגו וכו', ואיך יתכן שכל הנשים לתחיה, שיצטרך לכתב בפירוש הרגו, וי"ל.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כל אשה יודעת איש – לק"מ מג דף נד..

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כא ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה י' את משה. אל אנשי הצבא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כג כָּל-דָּבָ֞ר אֲשֶׁר-יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּֽעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא-יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּֽעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

כל דבר אשר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יבא, ראשי תיבות ישראל בער אודסר. תעבירו, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. באש וטהר אך, בגמטריא רבנו נחמן מאומן ע"ה. נדה יתחטא וכל, בגמטריא רבנו נחמן מאומן. יתחטא וכל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר לא יבא, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו, ושל: אשר לא יבא באש תעבירו במים – עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וכל דבר אשר יבא באש תעבירו באש – לק"מ ד:ו דף ג:. כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש – לק"מ קנו דף קה:.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

לא:מח וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרבו אל, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אל משה, בגמטריא רבינו נ נח. ויקרבו אל משה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הפקדים אשר, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. אשר לאלפי הצבא, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לאלפי הצבא שרי, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקרבו אל משה ראשי הפקודים – לק"מ מג דף נד..

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ב ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר. ואל נשיאי העדה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ג עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען. ואלעלה ושבם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ה ויאמרו אם מצאנו חן בעינך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן. ויאמרו אם מצאנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יא אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי. לא מלאו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יג ויחר אף י' בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני י'. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יד וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף-יְקֹוָ֖ה אֶל-יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

והנה קמתם, עם הב' תיבות, בגמטריא ו"פ נ נח. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לספות עוד על, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אף ה' ע"ה בגמטריא נ נח. והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים עוד על חרון אף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חטאים לספות עוד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עוד על חרון, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: תחת אבתיכם, ושל: אבתיכם תרבות, ושל: תרבות אנשים, עם הכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לספות עוד על חרון אף ה' אל ישראל ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תרבות אנשים חטאים – לק"מ קג דף צז:.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יז ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ. הביאנם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כב ונכבשה הארץ לפני י' ואחר תשבו והייתם נקים מי' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני י'. הארץ לפני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כה ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה. עבדיך יעשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לא וַיַּֽעֲ֧נוּ בְנֵי-גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ה אֶל-עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַֽעֲשֶֽׂה.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

כן נעשה ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא (רב ברסלב).

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של, את אשר דבר י' אל עבדיך כן ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור שלא מצאנו דבר ה' אל משה בזה. ובכל מקרה כזה חז"ל דברו בו, כמו בבנות צלפחד, ובגעולי כלים, ובפסח שני, למה התגלות אותם הדברים היו דייקא על ידי אחרים, וכאן לא מצאתי התעוררות לזה.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתחלה אמרו למשה, עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה (- אדוני - לב:כה), כאשר אדני דבר (- אדוני – לב:כז), ורק אחר שצוה משה את אלעזר ויהושע וראשי אבות המטות בענין (לב:כח), אז החשיבו בני גד ובני ראובן את זה כדבר ה'. ועם כל זה קשה כנ"ל.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך ביאור למה האריך משה רבינו לפרש בלתי כלב בן יפנה, העיקר אמר להם שלא תניאון את לב בני ישראל, ואין שייכות בתוכחתו להזכיר זכות כלב ויהושע.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה בעה"י, שכל אותו הארץ מעבר לירדן היה של משה רבינו. וכל הפרשה הזו היתה תלויה בו, כי בני גד ובני ראובן רצו להשאר שם עם משה רבינו, כי שם חלקת מחוקק צפון, והדבר היה תלוי רק במשה רבינו אם יתן להם. והרי כל פעם שהתורה מזכיר פטירתו מזכיר שלא היה אלא משום שלא קידש השם על המים, ולכן גם כאן משה רבינו הקפיד שאלו לא תהיו נתפסים בחטא המרגלים. ולכן הוכיחם באריכות על זה.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חלקת משה רבינו בעבר הירדן כנ"ל הוא ענין פלפול בתורה. כדאיתא במסכת נדרים לח. אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך וכו' והגמרא מסקת שזה פילפולא בעלמא. והפלפולים בחי' סיבובים, וכמו דאיתא (יבמות טז.) התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת. וכן הפ' מתחלפת בג' באותיות אח"ס בט"ע גי"פ, והרי לשון גלגולים. וזה בחי' עבר הירדן שהוא מקיף ארץ ישראל – זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב (לד:יב). ארץ ישראל בחי' ד' אמות של הלכה ממש, ועבר הירדן בחי' הפלפול של תורה. וארץ ישראל לשמאלה, וזה בחי' בשמאלה עושר וכבוד (משלי ג:טז), העשירות של פסל לך, והכבוד כעין בעלי אגדה שפרש"י (בבא בתרא י.) מתוך שהן דרשנין ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם, ע"כ, וכעין זה בפלפול שמראים כוחם ושכלם. אבל רחוק מהם בחי' אורך ימים בימינה, כי ארץ ישראל הוא משמאלם כנ"ל, ועל כן בגלעד נפישי רוצחים וצריכים ג' ערי מקלט לשנים וחצי שבטים כמו ג' לט' שבטים (רש"י מסעי לה:יד). וזה מש"כ (מסעי לה:כג) או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו, מכאן אמרו (מכות ז: הובא ברש"י כאן) ההורג דרך ירידה גולה, דרך עליה אינו גולה, ע"כ. ויפל דייקא, מלשון פלפול. כי פלפול אותיות אלף אלף (שהוא לשון חכמה ולימוד), אלא שחסר הב' אלפים, וכמו 'מת' שחסר הא' להיות אור האמת.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן לא ניתן עבר הירדן אלא לב' וחצי שבטים, כי כיון שאינו בחי' גופי תורה, אלא פלפולא בעלמא כנ"ל, איכא למיחש לג' שיושבין אין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן משה הדגיש להם כמה פעמים הענין למלאות אחרי השם, (לב:יא) אם יראו האנשים העלים ממצרים וכו' כי לא מלאו אחרי, (פסוק יב) בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה'. (פסוק טו) כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר וכו' (וגם הגלות של רוצח בשגגה עד אחרי מות הכהן הגדול). כי זה בחי' הפלפול של תורה. וזה הענין שהזכיר להם בלתי כלב ויהושע, שלכאורה לא שייך להתוכחה, כי זה הנקודה שמשה רבינו היה דורש ומבקש, כי כלב בן יפנה הקנזי, איתא במסכת תמורה, ויהי אחרי מות משה עבד ה' וכו' אלף ושבע מאות (-פעמיים תכל"ת) קלין וחמורין וכו' נשכתחו בימי אבלו של משה, אמר רבי אבהו אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר (יהושע טו:יז) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן (-כלב) לו את עכסה בתו לאשה וכו'.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אף על פי שלא מצינו שמנשה ביקש חלקו מעבר לירדן, בחרו בו להשלים מנינם, כי יש בו הכח להתגבר על השכחה, כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי (בראשית מא:נא), כי הוא בחינת משנ"ה יירשו, כי הפעם השני לדרשה, כמו שאמר יוסף (בראשית מא:לב), ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון וכו'. ויש לו את הכח של הפלפול.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש להבין מה שבני גד וראובן הקדימו להזכיר את צאנם לפני זרעם (רש"י לב:טז), וקשה לקחת את זה כפשוטו ממש חלילה. אלא שכמו שגילה האריז"ל על צאן יעקב שהם נשמות כל ישראל (כסא רחמים להחיד"א על מסכת סופרים כא:ט בפירוש ד"ה הא למדת), והרי הם כנגד ששים רבוא אותיות יש לתורה, ראשי תיבות ישראל, והן הם גופי הלכות של התורה, ואילו הטף הם בחי' החידושים שמולידים על ידי פלפול של התורה, ולכן בני גד ובני ראובן הקדימו גופי ההלכות, ומשה רבינו הוכיחם שמילתא דאתיא מדרשא חביבא ומקדימינן כדאיתא בגמרא כמה פעמים. וכן מצינו שמנשה הוא המליץ (רש"י בראשית מב:כג), והוא בחי' בשמאלה עושר וכבוד כנ"ל.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לב נַ֣חְנוּ נַֽעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

נחנו, אותיות נ נח. אחזת בגמטריא רבינו נחמן. נעבר חלוצים, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. לפני ה' ארץ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, וכן: לירדן בגמטריא ברסלב. נחנו נעבר חלוצים לפני י', עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים: נ נח.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים לפני ה' ארץ כנען, עם הכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הסופי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים לפני ה' ארץ כנען ואתנו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

מסעי

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

לג:א אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן. אלה מסעי ב'ני י'שראל א'שר, ר"ת של י'שראל ב'ר א'ודסר, כי אש"ר הוא אותיות ראש, הוה: ראש בני ישראל, רבינו הקדוש שירד לתלמידו היקר. יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלה מסעי בני ישראל – לקמ"ת סב דף כט:.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי י' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הסופי תיבות של: ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. למסעיהם על פי י', עם האותיות התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואלה מסעיהם למוצאיהם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ג ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים. מרעמסס בחדש ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בחמשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. פסח בגמטריא נחמן, יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ד ומצרים מקברים את אשר הכה י' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה י' שפטים. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה: מקברים וכו' עד הסוף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ד' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: י' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה י' שפטים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ה ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת. הסופי תיבות של: ישראל מרעמסס ויחנו בסכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. מרעמסס ויחנו, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל מרעמסס ויחנו בסכת בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. בני ישראל מרעמסס בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ו ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר. ויחנו באתם אשר בקצה המדבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ז ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל. צפון ויחנו לפני, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ח ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה. בתוך הים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ט ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם. הראשי תיבות של: ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אילמה ובאיל שתים עשרה עינת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושבעים תמרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ממרה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

לג:י ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף. ויסעו מאילם ויחנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יא ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין. סוף ויחנו במדבר, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סוף, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יב ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה. ממדבר בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ממדבר סין ויחנו בדפקה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של ממדבר סין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יג ויסעו מדפקה ויחנו באלוש. הראשי וסופי תיבות של: מדפקה ויחנו באלוש ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יד ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות. הראשי וסופי תיבות של: שם מים לעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויחנו ברפידם ולא היה, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא היה שם מים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

לג:טו ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני. כל הפסוק בגמטריא: נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: ויחנו במדבר סיני ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

לג:טז ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה. הראשי תיבות של: ממדבר סיני ויחנו בקברת, בגמטריא נ נח. ממדבר בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ויחנו בקברת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: סיני ויחנו בקברת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יז ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת. התאוה ויחנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות והכולל.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יח ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יט ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ. הראשי וסופי תיבות של: מרתמה ויחנו ברמן, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כ ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויסעו מרמן פרץ ויחנו, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כא ויסעו מלבנה ויחנו ברסה. מלבנה ויחנו ברסה, עם הי"ד אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כב ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה. כל הפסוק בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כג ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר. ויחנו בהר בגמטריא נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הר שפר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כד ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כה ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת. ויסעו מחרדה ויחנו, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כו ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת. בתחת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויסעו ממקהלת, ושל: ממקהלת ויחנו, ושל: ויחנו בתחת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כח ויסעו מתרח ויחנו במתקה. במתקה, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

לג:מו ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה. דבלתימה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

לג:מז ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו. דבלתימה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ט ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון. חצר עינן זה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יב וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב. המלך זאת, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יז אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון. לכם את, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יט ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה. האנשים למטה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כד ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן. בן שפטן, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ה ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים. ומדתם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

לה:טו לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה. לנוס שמה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

לה:טז ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. הכהו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יז ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. הכהו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יח או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. הכהו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כה והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש. אתו העדה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כז ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם. אתו גאל הדם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

לה:לד ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני י' שכן בתוך בני ישראל. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ז ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל. בנחלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ח וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו. מטה אביה תהיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

לו:יג אלה המצות והמשפטים אשר צוה י' ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו. והמשפטים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# פרשת דברים

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/23/

# פרשת דברים

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/23


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א:א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב. יש פה תוכחה ברמז על כל המקומות שחטאו בני ישראל, ואחד מהם זה "וחצרות", ופרש"י ז"ל במחלקתו של קרח, ע"כ. ושים לב כמה זה מדויק לנו בימינו, שהרי החסידיות של כל המפרסמים של שקר, נקראים חצרות! וזה היה חטא של קרח שחלק על משה רבינו, ורצה שיהיו הרבה רבנים, בחינת מפרסמים של שקר, רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

"בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל" בגמטריא הראש השנה שלי עולה על הכל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הדבים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. הסופי תיבות של: בעבר הידרן במדבר בערבה מול, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תפל ולבן וחצרת ודי זהב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: סוף בין פארן ובין בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: פארן ובין תפל ולבן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תפל ולבן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פארן ובין תפל ולבן וחצרת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק מרמז להתוכחות של משה רבינו, אבל לאו בפירוש. כי משה רבינו היה מוכיח כראוי כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח', שהביא מה שאמרו חז"ל עה"פ בשיר השירים (א, רש"י שם, שבת פח:) נרדי נתן ריחו, הנאמר על מעשה העגל, עזב לא נאמר, אלא נתן, שלא הוביש רוחם בתוכחתו אלא אדרבה נתן בהם ריח טוב, ורק דרך זה יכולים להוכיח, והוא בכח השיר פשוט כפול משולש מרובע כמבואר שם באריכות. וזה אלה הדברים, כי י"ם של דברים הם ן', והרי אותיות בנרד, בחי' הריח טוב של תוכחתו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל – שיחות הר"ן רצ.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע. הראשי תיבות של: עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יום מחרב דרך הר שעיר עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הר שעיר עד, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שעיר בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה י' אתו אלהם. ברש"י כז"ל מלמד שלא הוכיחן אל סמוך למיתה, ע"כ. למיתה, אותיות, תהלים, שהוא בגימטריא, נ נח נחמ נחמן מאמן, שרק תוכחה על דרך השיר פשוט כפול משולש מרובע הוא ראוי להוכחה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעשתי חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו אלהם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. בעשתי, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של הכתו את סיחן מלך האמרי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי, ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי הכתו רמז לתורה א' בלקוטי מוהר"ן, שאחרי התפילה - השיחה עם קונו בחי' סיחון מלך האמורי, כדי שיהיה חן להדיבורים שיתקבלו, בחי' ס"י = עין ח"ן ולא תהיה תוחלת ממושכה - (ע' ברכות דף לב: ר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' {משלי יג-יב} ממושכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה) צריכים ללמוד תורה בכח, שזה מכה את היצר הרע, וממילא מעלה מלכות דקדושה כמבואר בתורה א' באריכות וזה אחרי הכותו את סיחון וכו', אחרי התפילה, ובחי' אחרי חן ימצא, מכים את היצה"ר עם לימוד תורה בכח. וזה הענין של עוג מלך הבשן, כי מבואר בתורה א' שם שבעיקר היצר הרע בא לפתות במצות שלו, ועל זה היצר הרע והמצות שלו צריכים להכות עם לימוד תורה בכח, וזה הענין של עוג שמבואר בזוהר הקדוש שמשה רבינו באמת היה ירא מעוג והמצות שלו, אז על עוג גופא צריכים להכות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אשר יושב בחשבון, אשר זה ראש, יושב בחי' נשמת רבינו שהוא נשמת רשב"י - והיום הלולא של רבינו ש'למה ב'ן י'צחק האחיה של התורה (שיחות הר"ן רכג), חשבון עם אשר בגמטריא ראש השנה עם התיבות (כי ראש השנה הוא באמת יום של החשבון), וזה כל ענין של רבינו, כמו הסיחה והאמירה וחשבון הנפש. ואת עוג מלך, עם התיבות בגמטריא חצות לילה, שגילה רבינו הקדוש שזה עיקר עבודת היהודי לקום בחצות לילה, ושם מתחיל העבודה, כמו שארץ ישראל מתחיל מעבר לירדן מארץ סיחון ועוג - התבודדות וחצות. הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי. הבשן ר"ת נחמן בן שמחה, עשתרת עם האותיות בגמטריא תתקע"ה, כי תתקעד דורות של עזי פנים הש"י העבירם ושתלן בכל הדורות, ולא עמדו רגליהם בהר סיני כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קמז, והן הם המתנגדים על הפתק. אדרעי בגמטריא נחמן מאומן. א'שר י'ושב ב'עשתרת ר"ת ישראל בער אודסר. אשר' יושב' בעשתרת' באדרעי' ס"ת ברית.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר. מואב הואיל משה באר את, עם האותיות והתיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הפסוק מסיים לאמר, אבל בפסוק שלאחריו לא המשיך לפרש מה אמר, אלא: ה' אלקינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי וכו' ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ וכו'.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן יש להבין שזה מה שכתוב בהמשך שה' אלקינו דבר אלינו לעזוב את הר סיני וללכת לכבוש וליישב את ארץ ישראל, זאת ביאור התורה למעשה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לומר, "לאמר" דא גילוי עריות (לקוטי מוהר"ן תורה יט), וזה עיקר התורה להיות שומר הברית.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ויש ב"ה עוד דרכים שאזכה לכתבם.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י הואיל, התחיל וכו' ע"כ. וצ"ב שבודאי משה רבינו היה מפרש ומבאר להם את התורה מתחילה. ודוחק מאד לפרש שזה קאי רק על באר, בשבעים לשון. ועוד צ"ב שהתורה ממשיכה (א:ו) ה' אלקינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה. וקשה וכי זה הביאור של התורה. ועוד קשה וכי זה מה שה' יתברך אמר להם בחרב, ודוחק לפרש שהכוונה לציווי חדש שמצווה אותם עכשיו לנסוע.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש שרק אחר שמשה רבינו הוכיחם, כמבואר ברש"י בריש הספר, רק אז התחיל ליתן להם להבין באמת את התורה, כי תורה בלי מלאכה – בלי מלאכת תיקון המידות, בטלה. וזה היה עיקר דיבור השם בחורב, רב לכם שבת בהר הזה, להתרחק מהגאוה, ולהיות ענוים וצנועים.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו י' אלקינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא הפתק. הראשי תיבות של: י' אלקינו דבר, יד"א – ישראל דוב אודסר. בחרב לאמר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דבר אלינו בחרב לאמר רב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת. הראשי תיבות של: פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואלכל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הנהר הגדל נהר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובאו הר האמרי, עם האותיות התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ הכנעני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע י' לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם. הסופי תיבות של: את הארץ (פעמיים בפסוק), עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ראה נתתי, עם האותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולזרעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם. בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי תיבות של: לא אוכל לבדי שאת בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

א:י י' אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י"א הרבה אתכם, וכן של: ככוכבי השמים לרב, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא יְקֹוָ֞ה אֱלֹקֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִֽיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אלקי אבותכם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן מאומן ע"ה. ה' אלקי אבותכם יסף, עם הד' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. אלקי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ככם אלף פעמים ויברך אתכם, ושל: אלף פעמים ויברך אתכם כאשר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אלקי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ז"ל יסף עליכם ככם אלף פעמים. מהו שוב ויברך אתכם כאשר דבר לכם, אלא אמרו לו משה אתה נותן קצבה לברכתנו, כבר הבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם (בראשית יג, טז) אשר אם יוכל איש למנות וגו' , אמר להם זו משלי היא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם: ע"כ.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הטעם שאמרו סתם, משה, ולא רבינו משה. י"ל כי היו מורים על כחו של משה רבינו במאה, כי משה רבינו אמר מה ה' אלקיך שואל ממך, ודרשו חז"ל אל תקרי מה אלא מאה, וולפי חז"ל כל השאלה הזו מבוסס על משה רבינו, כי רק לגבי משה רבינו יראת שמים מילתא זוטרתא. נמצא שעיקר 'מה' המאה הוא כחו של משה רבינו. וזה מה שאמר להם זו משלי. גם מבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה א:ט שיכולים להחליף אות א' באות ש' של שמים, כי האלף הוא רקיע המבדיל בין מים למים. וכאשר מחליפין הש' של משה בא', הרי מאה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויברך אתכם כאשר דבר לכם – לק"מ לד:ג דף מח..

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּֽׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ומשאכם, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. טרחכם ומשאכם וריבכם, עם הי"ז אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י מלמד שהיו אפיקורסים, הראהי לזה אומר רבי נחמן מברצלב זצ"ל, האפיקורס תמיד יש לו ספיקות ולחץ בלב, לעומת המאמין קל לו בלב הוא שבע רצון מהכל, ע"כ – אוצר פתגמים ושיות עמוד מס 20 ב: ברנדסורפר, יחזקאל שרגא (1) {14}.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

איכה אשא לבדי, הנה משה רבינו כבר התלונן (במדבר יא:יב) האנכי הריתי וכו' ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק וכו'. והשם יתברך נתן לו עוזרים, אספה לי וכו'. והרי אינו נושא לבדו. וי"ל בחילוף אותו ש' לאות ב' בא"ת ב"ש, הרי אשא אותיות אבא. ובענין אבא הוא היה נושא לבד [וכידוע שמשה רבינו בבחי' יסוד אבא], רק בענין אמא, משה קבל עוזרים.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל על פי א"ת ב"ש הנ"ל, אשא - אבא, אותיות א' אב, יום שנסתלק אהרן אחיו שהיה נביאו ועוזרו, ולכן מאז נשאר לבד.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל משאכם פרש"י מלמד שהיו אפיקורסין ע"ש. ורק הצדיק בבחי' משה יכול לתקן את זה, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה סד.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: משאכם פירש"י מלמד שהיו בהם אפיקורסים – שיחות הר"ן לז.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג-טו הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וכו' ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים. פרש"י ז"ל אבל נבונים לא מצאתי וכו', ע"כ. ותימה למה לא היו בוכים ומתפללים ומבקשים מהשם יתברך שיזכו לבינה. ונראה לע"ד שזה גופא, העבודה הזו, זה גופא בינה, וזה כל ענין של רבינו שהוא הבינה (כמו שהוא גילה, וכן האריך בזה בכוכבי אור ובעוד מקומות), וע' בפ' ואתחנן (ד:ו) ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, חכ- םונבון, הב' והו' זה ח', נמצא אותיות כחו נחמן. ונבון גופא בגמטריא נ נח! (אכן עיין במכתב של ר' אברהם קליסקר ז"ל שהאשים את הבעל התניא בזה שעוסק בענין של נבונים מה שאינו ראוי לעשות מחמת הסכנה, שעל כן בני ישראל וויתרו על מעלה זו. שוב מצאתי בענין זה מר' שמשון מאסטרופוליא, בספר ניצוצי שמשון ד: שביאר שכתר חכמה בינה הם אחת, ואז יש ז' מידות, וכז"ל ולא מצינו בר נש דזכה חולקיה למעלה ממעלת שאול, שמדרגתו היתה ממעלת בינה שלמעלה מהז', בסוד (שמואל א:ט:ב) משכמו ומעלה גבוה מכל העם, ובסוד (לו:לז) שאול מרחובות הנהר (זהר ג קמב.) דהוא נהר דלא פסיק לעלמין (זהר א קמא:) והוא בינה כנ"ל. ועל כן לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שבמדתו הנ"ל לא היה שום דופי (יומא כב:) וסיג ח"ו. ואם פוגע אדם באחד ממנו עונו גדול מנשוא. והוא חטא בחטא הידוע, על כן לא נמשכה מלכותו, בסוד (יבמות קכא:) הקב"ה מדקדק עם צדיקים אפילו כחוט השערה, כי הם מגיעים למדה הנ"ל. ובעבור שאם פוגעים ח"ו אפילו כחוט השערה מהרסים המדה כולה, לכך מדקדק. אכן דוד מדתו היה רק למטה הימנו, והוא מלכות וכו' וכו' ע"כ ו1עיין שם שדוד ביקש מהשם יתברך להגיע לדרגת שאול – אח"ת שאלתי. ועיין בחיי מוהר"ן שנג בענין הצדיקים שהיו במדרגת בינה).

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה על מה שפרש"י שלא מצא נבונים, הלוא בפרשת כי תשא עה"פ ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה וכו' (שמות לא:ג) פרש"י ובתבונה, מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, עכ"ל. וי"ל שמינוי השופטים היה מחרת רדתו מן ההר, מחרת יום כיפורים, ואז גם כן התחילו בנדבת המשכן (רש"י שם לא:יח), ורק אחר כך מילא השם יתברך את בצלאל בתבונה, מה שעוד לא זכה לזה בעת שמשה בחר ומינה את השופטים.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפירוש העמק דבר (שמות כה:ט) כתב שרק באופן זה שעושי ובונה המקדש היו מלאים בחכמה תבונה ובדעת, וידעו לצרף האותיות שבהם נברא העולם וכו', על ידי זה השרה הקב"ה שכינה במקדש, ובבית שני שלא ידעו, היה חסר השראת השכינה, ע"ש. ואילו בשופטים קי"ל במסכת אבות מה שכתוב אלהי"ם נצב בעדת א"ל, ואפילו יותר מזה קי"ל (סנהדרין לט.) כל בי עשרה שכינתא שריא. ואילו בית המקדש היה צריך דוקא החכמה תבונה ודעת. ולכן לענין שופטים לא היה צורך שהשם יתברך ימלא אותם בחכמה בינה ודעת, ולכן משה רבינו לא מצא בהם נבונים, ורק לענין בנין בית המקדש מילא השם יתברך את בצלאל במידות אלו. ועיין בספר המדות, ערך דעת אות י', מי שרוצה להעמיק ולעין בשכלו באיזה ענין, צריך לקשר את שכלו לבית המקדש, ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם. לכם אנשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י שהם ניכרים לכם, שאם בא לפני מעוטף (ג) בטליתו, איני יודע מי הוא, ומאיזה שבט הוא, ואם הגון הוא, אבל אתם מכירין בו, שאתם גדלתם אותו, לכך נאמר וידועים לשבטיכם, ע"כ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

רואים בזה גודל כחו של הטלית, שמי שמעוטף בטלית מוגן לגמרי שלא רואים אותו. אכן אלו שגדלו אותו מכירים אותו, ונראה לפרש על פי המבואר בספר המדות ערך בגדים: הָעוֹשֶׂה לַחֲבֵרוֹ, יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רְצוֹן חֲבֵרוֹ לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, הֵן בְּגַשְׁמִי הֵן בְּרוּחָנִי. ע"כ. וזה הלשון של רש"י, שאתם שגדלתם אותו, בחי' אלו שעשו לו את הטלית, הנקרא בתורה, גדילים תעשה לך, לשון גדלתם אותו, שעשיתם לו את הבגד הטלית, אז בודאי יש לך היכרות מה טובו.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד וַֽתַּֽעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טוֹב-הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר-דִּבַּ֖רְתָּ לַֽעֲשֽׂוֹת.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ותענו אותי וגו', חלטתם את הדבר להנאתכם, היה לכם להשיב, רבינו משה, ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך, לא ממך שנצטערת עליה וכו' ע"ש. זה הענין אחד מהנקודות החשובות של ברסלב. וכמו שמצינו בסיפורי מעשיות, מעשה י' מבערגיר ועני, שהבת קיסר היתה משיבה לכל אחד, אבל לא עברו עליך המימות, ולכאורה גם בעלה לא עברו עליו אלא על אביו, עד שלבסוף העדים – הז' מימות עברו עליה גופא, ואשתו כגופו. כי לא כסתם חכמות חכמת התורה ח"ו, כי בשאר החכמות העיקר הוא התוצאה, אם זה עובד הצלחת, אבל זאת תורת האדם, שהכל תורה, אפילו הטעיות וההוה אמינות, וכל הדרך, הכל תורה. אז אם יש לאיזה רב הרבה רעיונות יפות, חסר הרבה משמעות, כי לא נצטער עליה. והעיקר באמת זה לצייר את הרבי אפילו בלי ללמוד ממנו, כמו שאיתא בירושלמי עירובין ה:א כמו שהבאתי בפרק על מסורה בברסלב, אלא שדמות הרבי הוא בהלכות שלו (ובירושלמי הנ"ל, כבר ידע ההלכות, ולא נשאר לו רק לבוא לראות ממש את פניו ולקבל פני השכינה), אכן בפנים שם כל ההבדל ניכר כמה נצטער עליה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. הסופי תיבות של: ושפטתם צדק בין איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואצוה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלקים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ושמעתיו בגמטריא: שם נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מפני איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תגורו מפני איש כי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון הר"ת מלאלהים עד תקריבון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

כי המשפט לאלקים הוא, פרש"י ז"ל מה שאתה נוטל מזה שלא כדין, מזקיקני להחזיר לו, נמצא שהטית עלי המשפט, ע"כ. ולכאורה הוא אתה הדין בכל דבר בעולם, מה שהאדם יכול לעשות בעצמו אין לו להטיל על הקב"ה. וזה מה שכתוב בספר המדות ערך צדיק אות עא. אל תתפלל ואל תטריח את קונך כל זמן שאתה יכול לעשות בפעלה, ע"כ. ולכאורה אם הפעולה שלך יקח ממך לימוד תורה או שאר עבודת השם, הרי זה בכלל אינו יכול. ובזה יופי כוחם של התנאים והקדמונים שהיו יכולים הכל. וכן הד' דרגות של המלכים, שדוד המלך אמר ארדף אויבי וכו' וחזקיה אמר אני אשכב וכו'.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון. פרש"י אלו עשרת הדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות, ע"כ. ובזה י"ל רמז במה שסבא אמר אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אני זה הנפש והנשמה (לקוטי מוהר"ן כב:ה), מאומן, אותיות: ממונא, והרי בין דיני נפשות – אני – לדיני ממונות – מאומן, עשרת הדברים – עשרה מיני נגינא – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של:בעת ההוא את כל הדברי אשר בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. ואצוה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה י' אלקינו אתנו ונבא עד קדש ברנע. הסופי תיבות של: ונסע מחרב ונלך את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה י' אלקינו אתנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר י' אלקינו נתן לנו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלכם באתם עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא ראה נתן י' אלקיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר י' אלקי אבתיך לך אל תירא ואל תחת. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כאשר דבר י' אלקי אבתיך לך אל, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אבתיך לך, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן. הסופי תיבות של: את הארץ, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר נבא – האותיות בין השני אלפין, רנבש – ראשי תיבות, רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מכם שנים עשר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה. ויפנו ויעלו ההרה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר י' אלקינו נתן לנו.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלינו וישבו אתנו דבר ויאמר טובה הארץ אשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. דבר ויאמרו טובה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

טובה הארץ – עמש"כ בפרשת שלח עה"פ טובה הארץ מאד מאד (במדבר יד:ז).

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ע"כ. וקשה דלעיל בפרשת גבולות ארץ ישראל פרש"י (במדבר לד:יא) ז"ל וירד הגבול, כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך, ע"כ. וי"ל שכיון שכאן נכנסו ממזרחו של ארץ ישראל, לא שייך לפרש העליה והירידה לענין צפון ודרום.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

[ואי אפשר ליישב שרק לענין הקרקע עצמו מפרשים עליה וירידה בענין צפון ודרום, אבל לא לאדם ההולך בו, כי כן מצינו, למשל בבראשית יג, ויעל אברם וגו' הנגבה, פרש"י לבא לדרומה של ארץ ישראל וכו' עיין שם. ועיין רש"י בישעיה ל:ב ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו ז"ל ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, דבר אחר, ירידה היא להם, ע"כ].

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת קשה על פירוש רש"י, כי כאשר יש פירות באילנות חל הלשון להוריד אותם, ואפילו אם האילנות היו נמצאים במקום נמוך ובדרום, עדיין חל הלשון להוריד על הפירות שבאילנות. אלא שכיון שכבר כתיב ויקחו בידם, הרי כבר הורידו את הפירות מהאילנות, ולכן ע"כ אין פירושו אלא כפרש"י.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו ולא אביתם לעלת ותמרו את פי י' אלקיכם. ולא אביתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ולא אביתם לעלת ותמרו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו. באהליכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם. את לבבנו, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל י' אלקיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם. לפניכם הוא ילחם לכם ככל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

א:לה אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם. הדור הרע ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

א:לח יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל. בן נון העמד לפניך הוא יבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

א:מא וַֽתַּֽעֲנ֣וּ | וַתֹּֽאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֘ לַֽה֒' אֲנַ֤חְנוּ נַֽעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר-צִוָּ֖נוּ י' אלקינו וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת-כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּוֹ וַ֔תָּהִ֖ינוּ לַֽעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה. ותאמרו אלי, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. אנחנו, אותיות האמציעות – נ נח. ותחגרו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר צונו י' אלקינו ותחגרו, ושל: צונו י' אלקינו ותחגרו איש, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש את כלי בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: את כלי מלחמתו ותהינו לעלת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: צונו י"א ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

א:מג ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי י' ותזדו ותעלו ההרה. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט-יא ענין שהמואבים כבשו את הענקים, עמש"כ בשיחות הר"ן אות נו.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד והימים אשר הלכנהו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע י' להם. המחנה, , בגמטריא נ נח. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו וגם יד י' היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם. המחנה, בגמטריא נ נח. י' היתה בם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז-יז ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי וגו' פרש"י ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת תענית כא:-כב. אבא אומנא הוה אתי ליה שלמא ממתיבתא דרקיעא כל יומא, ולאביי כל מעלי יומא דשבתא, לרבא כל מעלי יומא דכיפורי וכו' וכו' הוה קא חלשא דעתיה דרבא משום דאביי, איתחזי ליה בחלמא אמרו ליה מסתייך דקא מגנית אכולא כרכא, ע"כ.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן שזה הענין של כל אותם ל"ח של ישראל היו ניזופין, והיו צריכים זכות של משה רבינו, וזה לקח ממנו זכות חביבות הדיבור פנים בפנים, וכמו שרבי נתן מביא מהאריז"ל (פרי עץ חיים) בפירוש ישמח משה במתנת חלקו, שכשעלה משה להר לקבל התורה, נתנו לו אלף חלקים של אור, שהוא סוד א' רבתי דאדם שת אנוש, וכשעשו ישראל העגל, נאבדו ממנו בעון ישראל. ואז נשאר לו חלק א' לבד מכל האלף חלקים, לכן א' דויקרא זעירא. אמנם משה לא חטא לשיאבדו ממנו, רק בעון ישראל היה זה, לכך הקב"ה משלים אותן אליו משל ישראל, והם הכתרים והאורות שהם עדיים של ישראל, שנתנצלו מהם בחורב, ונטלם משה אח"כ, להשלים מה שנחסר לו בעבורם. אמנם בכל ערב שבת בלילה, חוזר משה ומקבל האלף חלקים שאבד, ולוקחם בסוד תוספות שבת, ואז מחזיר הכתרים של ישראל להם, ומאלו הכתרים יורשים ישראל תוספות שבת בכל ערב שבת, וזה סוד ישמח משה, פי' – כי משה שמח במתנת חלקו, פי' כי ביום השבת נותנין לו במתנה, אותו חלק שניטל ממנו, והוא שמח במה שהוחזר לו. וביאור הדבר ישמח משה, פשיטא ששמח בו. אך הסוד הוא, לומר, שאינו רוצה להשאר באותן הכתרים שלקח מישראל, כי כיון שנתמלא לו חלקו, שהוא שמח בחלקו, ואינו מתאוה לחלקן של ישראל, ואז חוזר ליתן לישראל חלקיהם, ואינו אומר אחר שאני לא חטאתי, והם חטאו, וכבר זכיתי בחלקיהן, אם כן אקח חלקיהם ואת שלי. אמנם הוא שמח בחלקו, ומחזיר להם חלקם, כי הלא עבד נאמן קראת לו, לכן אותן הכתרים של ישראל שהוא פקדון בידו, הוא מחזיר לבעליהן וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיתכן שעל ידי שמשה רבינו לקח העדיים של ישראל, הגן עליהם, ועל כל פנים, כיון שלהם לא היה להם העדיים, למשה רבינו לא היה האלף אורות של הא' רבתי, ולכן לא היה לו חביבות הדיבור פנים בפנים. אכן לפי זה צריכים לפרש למה בשנה אחרונה, כן זכה, שבערבות מואב חזר על כל התורה מסיני, והיה להם בחי' העדיים, ולו האלף אורות של הא' רבתי.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שרבא היה מקבל דרישת שלום (רש"י) או הכרזת שלום (רבינו גרשום) בערב יום כיפור, זה כמו תוספת שבת, דהיינו מיד בכניסת תוספת יום כיפור, והכפרה שבא מעיצומו של יום, כבר רבא היה זוכה לקבל חזרה מה שהיה ראוי לו.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין אבא אומנא פירש המהרש"א שבודאי מעשיו של אביי היו גדולים ממנו, רק שאבא אומנא היה מצליח לקדש עם ישראל באופן שאביי לא היה יכול. ונראה בזה שלא היה כח האמוראים כמו הקדמונים. כמו שמצינו בענין להיות רועה צאן, שדוקא בזה נשתבחו השבעה רועים, ואילו האמוראים גדרו עצמם לא להתיחד עם הצאן כלל. וכן לענינינו, אברהם אבינו היה מצליח לקדש את עמי הארצות בדרך שהראשי ישיבה הגדולים, שם ועבר, לא היו עוסקים, כמבואר במקומו, ובענין הזה אביי דומה יותר לשם ועבר מלהיות דומה לאברהם אבינו. ואכן באמת ראינו שאביי היה עוסק גם כפשוטו לקדש את העם, כמסופר במסכת סוכה נב דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא נקדים וניזיל בארחא, אמר איזיל אפרשינהו מאיסורא וכו'.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח אתה עבר היום את גבול מואב את ער: את גבול מואב, וכן: גבול מואב את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ אֶֽרֶץ-רְפָאִ֥ים תֵּֽחָשֵׁ֖ב אַף-הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ-בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָ֣עַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

זמזמים תרגם אונקלוס חשבני, רמז למש"כ רבינו בספר המדות ערך נאוף ב:יח שעל פי רב הבעלי חשבונות הם בעלי תאות נאוף, כי זמזמום לשון זימה ונאוף.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כו וָֽאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל-סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

אשלח מלאכים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאכים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. מלך חשבון בגמטריא לקוטי מוהר"ן. חשבון בגמטריא רבנו נ נח, שלום בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של, סיחון מלך חשבון, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של, ממדבר קדמות אל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אף על פי שלא צוני המקום לקרוא לסיחון לשלום, למדתי ממדבר סיני, מן התורה שקדמה לעולם, כשבא הקב"ה ליתנה לישראל חזר אותה על עשו וישמעאל, וגלוי לפניו שלא יקבלוה, ואף על פי כן פתח להם בשלום, אף אני קדמתי את סיחון בדברי שלום. דבר אחר, ממדבר קדמות, ממך למדתי שקדמת לעולם, יכול היית לשלוח בקר אחד ולשרוף את המצריים, אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה, לאמר שלח את עמי במתון, ע"כ.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב שהרי תניא במסכת חולין צד. היה רבי מאיר אומר אל יסרהב (-יפציר) אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת (-מתנות) ויודע בו שאינו מקבל, וכן פסק הרמב"ם בהלכות דעות ב:ו.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שלשון הגמרא מדויק שאסור להפציר שיסעוד אצלו או להרבות במתנה הניגש אליו, אבל הזמנה או מתנה בעלמא מותר. וכן עשה הקב"ה ומשה רבינו, נתנו לפניהם האפשרות סתם בלי הפצרה וריבוי (אע"פ שהתורה רב מאד, אבל לא הציגו בריבויה, רק המושג סתם שהיא התורה, ושאלו מה כתיב בה, ונתן דוגמא בעלמא). וזה הענין רש"י קורא, 'פתח להם בשלום', שאפילו למי שיודעים בו שלא יקבל, יש לפתוח לו בשלום בהזמנה בעלמא.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד. בעת ההוא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מתם – מלא, מתים עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכבר הערנו כמה פעמים ש"איש" במילואו – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג ויתן י' אלקינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא ה'יתה ק'ריה א'שר ל'א ל'קחנו מ'אתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן:- ר"ת מ'אד ה'יה ק'שה ל'י ל'רדת א'ליך.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

בעת ההוא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

כל חבל ארגב, חבל זה בחי' חוט של חסד, בחי' ע"ב נימין שעליהם הש"י ישמיע לנו את השיר חדש של חסד שהוא ארג"ב: א' - פשוט, ב' - כפול, ג' - משולש, ר' - רבוע (כמו שרבינו בעצמו גילה שר' רמז על רבוע בר"ת כשפ"ר בתורה ח' לקמ"ת).

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ממלכת עוג בבשן - בש"ן ר"ת נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ששים עיר, רמז על הששים שנה שהפתק היה כמו ישן עד שסבא פירסם אותו. וגם ענין הששים עיר שכבשו ונלכדו כאן עיין בתורה ד' בלקוטי מוהר"ן ז"ל וחרוב מנה שתין מחוזא - שעל ידי המיתה, הינו ודוי דברים, העלה את המלכות מבין הסטרא אחרא, והצדיק הורה לו את הדרך הישר, כמו שכתוב בהפטרת בראשית (ישעיה מב) אחריב הרים וגבעות - רמז על חרבן ממשלת העכו"ם, והולכתי עורים בדרך לא ידעו - זה בחינת שהצדיק הורה לו דרך ישר, זה בחינת פרשת דרכים, כנזכר לעיל, ושתין מחוזא רמז על עלית המלכות, דכתיב בה (שיר השירים ו) ששים המה מלכות ע"ש (וי"ל עוד - ואכלו מנה שתין מחוזא - רמז על שני מדות רעות של חי מדבר וכו' ע"ש - זה מה שכתוב בפסוק כאן "עוג" בחי' עוגה שהוא בחי' אכילה כמו שמצינו עוגות שהוציאו ממצרים. ומלחו מנה שתין מחוזא - זה רמז על תקון שני מדות רעות, דומם צומח, על ידי קרבתו להצדיק וכו' - ע"ש, זה מה שכתוב בפסוק כל חבל - כי הב' של חבל מתחלף עם מ' באלף בית של א"ל ב"ם, הרי חב"ל - מלח. ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא - גרבי משחא זה בחינות הדעת כי שמן משחת קדש זה בחי' שכל, ותלת מאה זה בחינת משה, שהוא בחי' מ שהצדיק מקטין את עצמו וכו'. זה מה שכתוב "ששים" כי היוד מתחלף לק' באותיות אי"ק - והרי ששק"ם ראשי תיבות ש'מן מ'שחת ק'דש, ועוד ש' של ששים, זה התלת מאה גרבי, ועוד שי"ם זה גופא בחי' משה. גרבי - לשון ארגב הנזכר פה, כל חבל ארגב, כי חבל זה בחי' ענוה בחי' תולעת יעקב, יעקב חבל נחלתו. וזה בחינת חד גלגלא דעינא כמובא באדרא ולזמנא דאתי ישתכח בה ענא חד דרחמי - זה בחינת כלו הטוב והמטיב ע"ש. זה מש"כ כאן "עיר" - ששיר עיר, כי העין אחד של רחמים נקרא בזוהר הקודש ובכתבי האר"י עינא פקיחא, פקיחא ע"ה בגמטריא ר', אז עי"ר זה עי' ר' - פקיחא. וכל זה על ידי שאיש הישראלי התעורר בתובה על ידי שרץ קטן שבנחיריו על ידי שהרגיש טומאה קטנה וכו' ע"ש - וזה מה שכתוב "ששים עיר" ששים זה אותיות מישש - בחי' הרגש, עיר, התעורר, ממלכת, בחי' נמלך ועשה תשובה, גם בחי' עצה, כמובא בלקוטי מוהר"ן תורה יז ובעוד מקומות, לקבל את העצה מרבינו).

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ונלכד את כל עריו בעת ההוא - בעת ההוא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הס"ת של "חבל ארגב ממלכת עוג בבשן" עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט צִֽידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ-ל֖וֹ שְׂנִֽיר.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: לחרמון שרין והאמרי יקראו לו, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא כִּ֣י רַק-ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֘ מִיֶּ֣תֶר הָֽרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת-אִֽישׁ. בשן ראשי תיבות נחמן בן שמחה (ובכתבי האר"י הוא ראשי תיבות שמעון בן נתנאל). נשאר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ערש ברזל, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. רחבה באמת איש, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הנה ערשו ערש ברזל, ושל: ערשו ערש ברזל הלה, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבשן נשאר מיתר הרפאים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים. המנשה כל חבל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יד יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה. את כל חבל, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה. מכנרת בגמטריא נון חית מם נון. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אשדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. פסגה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מכנת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ים המלח תחת אשדת, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תחת אשדת הפסגה מזרחה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יח ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל. לכם את, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כ עד אשר יניח י' לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר י' אלקיכם נתן להם בעבר הירדן ושבת איש לירשתו אשר ננתי לכם. "לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר י' אלקיכם" בגמטריא אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמונה לא היה מעולם.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כא ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה י' אלקיכם לשני המלכים האלה כן יעשה י' לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה. יעשה י' לכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כב לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְ' אֱלֹֽקיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם. תיראום כי, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. לא תיראום כי י', עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תיראום כי י', עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיכם הוא הנלחם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>



# פרשת ואתחנן

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/24/

# פרשת ואתחנן

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/24


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כג וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל-יְקֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר .

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אל ה', חנן זה צירוף אותיות הפוך של נ נח, והוא ר"ת חתיכה נעשה נבילה. ואת-חנן, ואת מלשון וחרבותיהם לאתים (ישעיה ב ובעוד מקומות), דהיינו להוריד מכת החובלים ההורסים. על זה התפלל משה רבינו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואתחנן אל ה' בעת ההוא, עם ה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ואתחנן, אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם, אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם, לפי שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג:יט), אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר, זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי (כו.), ע"כ. שני הפירושים אחד. והענין כי רק בעולם הזה יש את היכולת לדבר עם השם יתברך מתי שרוצים, אין כל מלאך יכול. והתפלה בחי' כתר, בחי' רצון, יהי רצון. וזה בחי' וחנותי את אשר אחון, שתלוי רק ברצון, למי שירצה. הרי שעצם התפלה, שהאדם מתפלל להשם יתברך, זה מתנת חנם, שיש את היכולת לעשות את זה. ואם תולים את התפלה באיזה זכות של מעשים טובים, הרי הוריד את מהות התפילה לכח של אותו זכות. הרי שהמתפלל רק מבחינת שזה מתנת חנם מהשם יתברך, אין זה אלא משום שזה בעצמו לשון של תפילה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תנינא עח, רבינו מבאר שכדי לירש ארץ ישראל ביקש מכח המתנת חנם, שהוא בחי' דרך ארץ קדמה לתורה, בחי' עולם חסד יבנה וכו' עיין שם באריכות. אכן מלשון רש"י משמע שלא רק על ישראל, אלא על כל דבר ודבר מבקשים מתנת חנם. וצריך ביאור, לאחר שלא נתקבל בקשתו במתנת חנם למה לא ביקש בזכות מעשיו.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תורה כ' רבינו מבאר חטא משה רבינו בהכאת הסלע, כי ניסה להמשיך תורה בזכות מעשיו הטובים, והיה צריך להשתמש עם זכות מעשיו הטובים להכניע את הרע שבכלל ישראל השומעים את תורתו, ולהמשיך תורה במתנת חנם. ולפי זה י"ל שהצדיקים כל בקשתם מהשם יתברך הוא עבור תורה, ולכן מבקשים במתנת חנם. וכיון שהחטא שעיכב את משה רבינו ליכנס לארץ ישראל היה דייקא בזה שהשתמש בזכיותיו להמשיך תורה כנ"ל, על כרחך בבואו לבקש ליכנס לארץ ישראל היה צריך לבקש במתנת חנם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר – לק"מ כ:ה דף כח:, צט דף צו:, לקמ"ת עח דף לו:.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כד א"י אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך. הראשי וסופי תיבות של: את עבדך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר מי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן. אעברה ואראה (בלי "נא" שאינו אלא לשון בקשה. ועיין במגלה עמוקות, אופן ל"ב, שזה גופא ביקש משה רבינו מהשם יתברך, להעביר ה"נא" – מה שחטא באמרו נא, וע"ע לקמן פסוק כו), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר בעבר, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את הארץ, עם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כו ויתעבר י' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר י' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד. רב לך – מי שיש לו רב, אז: אל תוסף דבר אלי עוד.... השם ירחם. נ נח.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

במגלה עמוקות, אופן ל"ב, פירש רב לך, שג' פעמים משה רבינו כביכול חטא באמרו "נא" (שלח נא, שמעו נא, הרגני נא), ורק ב' פעמים אמר "נא" לזכות (מחני נא – בעגל, סלח נא – במרגלים. ולא התחשב בתפילת משה על מרים, רפא נא לה, אולי כי זה רק על היחיד), הרי שהרוב לחוב. וי"ל שעל כן רבינו בא לתקן ברוב, ד' פעמים נא שיש בשמו המרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' בי למענכם ולא שמע אלי, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא שמע אלי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

משה רבינו נקרא איש מצרי, כי שמו נתנה לו בתיה, המצרי בגמטריא משה. ולכן לא זכה ליכנס לארץ ישראל, מה שאין כן יוסף נקרא איש עברי. מצרי – לשון מצרים, קץ וגבול. עברי – העברה מעבר למצרים וגבולות. והארון הקודש היה מעבר לגבולות המקום, ולכן כל מדותיו חצי כידוע. וכן יוסף בגמטריא קנ"ו שהוא חצי אי"ש, קנ"ה מזה וקנ"ה מזה. וכן אותיות ו"פ מיוסף הם האמצעיות של שתי חלקי הא"ב, מא-כ אות האמצעי ו', מל-ת אות האמצעי פ', ונשאר י"ס י' ספירות שמשלימים הכ"ב אותיות לל"ב, הרי עיקר האותיות כשם הנ"ו (שהוא תוספת שבעים על שבועיים, כדאיתא בזבחים לח.) של ע"ב שמות: פו"י. והס' ע"ה בסוד אנ"י, אני יוסף, אני בתוך (הגולה), והשם הס' של ע"ב שמות: מצ"ר. יוסף בחי' עין, והוא האות בין ס-ף של שמו, ס"ף בגמטריא ע"ע [שהם ה"ה באותיות א"ל ב"ם וכמו שמצינו בכוונות לתיקון חצות. ועם י"ו של יוסף, הרי שם הוי"ה]. סף – הוא המקום שליד גבול הכניסה והיציאה. ולכן מנשה, חציו בארץ וחציו מעבר לירדן מזרחה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת משה רבינו ענו מכל אדם, אינו מצרי כמו מצרים ח"ו, שהם מוגבלים כנ"ל, אלא הוא עצמו בחי' הגבול שאומר עד כאן, כמו שאמרו חז"ל על הגבול במתן תורה (רש"י שמות יט:יב) שהגבול אומר להם השמרו מעלות מכאן והלאה, וכן הגבולות בקלפי בחלוקת הארץ. וזה מה שאמר השם יתברך למשה רב לך אל תוסף דבר – שפקודתו לדבר ולאמר אל תוסף, כי הוא מגביל את טומאת בעל פעור, ולכן לא יכול ליכנס לארץ. [ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה כד, כי הכתר הוא המיישב והמסדר את המוחין, דהיינו הכח שיש בהשכל של אדם ליישב ולסדר את המוח והדעת לבל יהרוס לצאת חוץ מן הגבול, זה הכח הוא בחי' כתר כנ"ל, וזה הכח הוא כמו מחיצה המפסקת בין המחין ובין האור אין סוף, כי זה הכח שהוא המיישב והמסדר, הוא מעכב את המוחין בעת מרוצתם ורדיפתם לבל יהרסו לעלות אל ה' למעלה ממחיצתם, כי המוחין רודפין להשיג האור אין סוף, וזה הכח הנ"ל של השכל שהוא המיישב והמסדר, שהוא בחי' כתר, הוא עומד בפניהם כמו מחיצה, ומעכב אותם מרדיפתם כנ"ל עיין שם כל דבריו הנפלאים. ונמצא שב"ה תוך רהיטת כתיבתי על משה רבינו כוונתי על נכון שזה באמת בחינת הכתר (בחי' משה רבינו, כמבואר בתורה ו' וכמובן מאליו) להיות המחיצה שאומרת עד כאן].

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מנשה, אותיות משה נון, חציו נשאר אצל משה רבינו – להיות התלמיד אצל הרב, וחציו נכנס עם יהושע בן נון. והנה אפרים בגמטריא אש"ל ועם הנ' של מנשה, החצי שנכנס לארץ, הרי אותיות של מידת התיבה – א' – ואל אמה תכלנה, ש' ארכה, נ' רחבה, ל' קומתה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כז עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה. הראשי תיבות של: ותימנה ומזרחה וראה בעינך כי לא תעבר את הירדן הזה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומזרחה וראה, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תעבר את בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פסגה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימה וצפנה ותימנה ומזרחה – נחמן! אותיות היסוד של: וצפנה ותימנה ומזרחה: נ נח!

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כח וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה. ואמצהו בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: הסופי תיבות של: את יהושע וחקהו ואמצהו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. ינחיל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כט ונשב בגיא מול בית פעור. מול בית, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

נשב ראשי תיבות נחמן בן שמחה, בגיא, אבג"ד – השיר פשוט כפול משולש מרובע. בגיא ראשי תיבות גם ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ונשב בגיא מול בית, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר י' אלקי אבתיכם נתן לכם. המשפטים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתכם לעשות למען ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר י' אלקי אבתיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: למען תחיו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעשות למען תחיו ובאתם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות י' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם. הסופי תיבות של: תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג עיניכם הראות את אשר עשה י' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו י' אלקיך מקרבך.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. בבעל, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח. בבעל פעור כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו י' אלקיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל לא תספו, כגון חמש פרשיות בתפלין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו, עכ"ל. נתן ג' דוגמאות, תפלין לולב ציצית, ראשי תיבות תל"צ, ונחליף הל' עם א' באותיות א"ל ב"ם, כי כן הלולב בחי' צדיק כתמר יפרח, בחי' הצדיק שנקרא אלוף (ליקוטי מוהר"ן תורה עג), הרי תאצ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

השני אותיות אחרונות של ואת"ם הדבקי"ם, תמים, ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואגב כל התיבות של הפסוק חוץ משם הוי"ה מסיימים עם ם' (שזה עולה לר"מ שזה הגימטריא של הר"ת של נ נח נחמ נחמן מאומן), והר"ת הם בגימטריא הוי"ה אהי"ה. כלכם בגמטריא נ נח, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חיים כלכם, בגמטריא נ נח. כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ניתן לדרוש כלכם כאילו כתיב מלא כולכם. ובזה יש לדרוש, חיים זה ששים ושמונה, כאשר הקב"ה צוה למשה אספה לי שבעים איש, ונשארו אלדד ומידד במחנה, הרי ס"ח כמנין חיים. כ-'ולכם' ע"ה בגמטריא אלדד מידד.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני י' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צוני י' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ומשפטים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

נבון בגמטריא נ נח. עשיתם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ובינתכם לעיני, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ישמעון, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב. רק עם חכם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. ואמרו רק, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: את כל החקים האלה ואמרו ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמרו רק עם חכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: האלה ואמרו רק עם חכם, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב דבפרשת דברים כתוב (א:טו) ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים, ופרש"י אבל נבונים לא מצאתי וכו' ע"ש. אז איך כתוב בפ' ואתחנן שעם ישראל הם עם נבון. וי"ל דלעומת הגוים עם ישראל חשובים נבונים, משא"כ לעומת משה רבינו. ועוד י"ל שמשה רבינו לא מצא איש נבון, אבל בכלליות עם ישראל הם עם נבון, וכמו שמצינו (פסחים סו. ומובא להלכה כ"פ) הנח להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים. בחי' ננח לישראל.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים – לק"מ סא:ג דף עד:.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו כי' אלקינו בכל קראנו אליו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

כי מי גוי, עם הז' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. כי מי גוי גדול אשר לו, עם הו' תיבות בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. כי מי גוי גדול אשר לו אלקים, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. גוי גדול אשר לו, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. גוי גדול אשר לו אלקים, וכן: אלקים קרבים אליו כי' אלקינו, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. אלקים קרבים אליו כי' אלקינו, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גדול אשר לו קלקים קרבים אליו כה', עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קרבים אליו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גוי גדול אשר לו אלקים, וכן של: אשר לו אלקים קרבים, בגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו – לק"מ יד דף כ.. כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו – לק"מ רנ דף קיז..

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום. ומשפטים, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל. הסופי תיבות של: גוי גדול אשר לו חקים, וכן של: אשר לו חקים ומשפטים, בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אשר אנכי, בגמטריא פתקא ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. גדול אשר לו, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. הראשי תיבות של: פן תשכח את הדברים אשר, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השמר לך ושמר נפשך מאד פן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ימי חייך בגמטריא נ נח. יסורו בגמטריא רפ"ב. נפשך מאד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והודעתם לבניך ולבני בניך – שיחות הר"ן רט.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י יום אשר עמדת לפני י' אלקיך בחרב באמר י' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון. "יום אשר עמדת לפני י' אלקיך בחרב באמר י' אלי הקהל לי" בגמטריא שיר פשוט כפול משולש מרובע. וכן עיין לקמן פסוק כג. באמר י' אלי הקהל לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלי הקהל לי את העם, וכן של: לי את העם ואשמעם, וכן של: העם ואשמעם את דברי, וכן של: ואת בניהם ילמדון, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלי הקהל לי את, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את העם ואשמעם, וכן של: העם ואשמעם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

וההר בער, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בער באש, עם האותיות (אי נמי, בוער מלא) בגמטריא פתקא (ועמש"כ שהפתקא בחי' ספר הנשרף).

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חשך ענן, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בער באש עד לב השמים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב וידבר י' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מתוך האש קול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האש קול דברים אתם שמעים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דברים אתם שמעים ותמונה איכם, וכן של: אתם שמעים ותמונה אינכם ראים, וכן של: שמעים ותמונה איכם ראים זולתי, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יג ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אבנים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני, ושל: עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויגד לכם את בריתו – לק"מ כ:י דף כט., כט:ד דף מ..

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד ואתי צוה י' בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה. בעת ההוא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. ומפשטים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל. הראשי תיבות של: ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' בעת ההוא ללמד אתכם חקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בעת ההוא ללמד אתכם, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתם עברים שמה לרשתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר י' אליכם בחרב מתוך האש. ונשמר- 'תם"מאד' עם החמש אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ראיתם כל תמונה ביום דבר י', עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה. הראשי תיבות של: כל סמל תבנית זכר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: פסל תמונת כל סמל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יז תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים. בהמה אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל בהמה אשר בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: בארץ תבנית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה במים מתחת לארץ. הסופי תיבות של: מתחת לארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יט ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדם אשר חלק י' אלקיך אתם לכל העמים תחת כל השמים. הראשי תיבות של: ופן תשא עיניך השמימה וראיתה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: צבא השמים ונדחת והשתחוית ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: להם ועבדתם אשר חלק י' אלקיך אתם לכל העמים תחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק ה' בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כג השמרו לכם פן תשכחו את ברית י' אלקיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך י' אלקיך. "ברית י' אלקיכם אשר כרת עמכם" בגמטריא שיר פשוט כפול משולש מרובע. וכן עיין לעיל פסוק י'. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' אלקיכם אשר כרת עמכם ועשיתם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בפירוש מה שכתוב: אשר צוך י', פרש"י שלא לעשות. החזקוני מפרש אשר צוך חוזר על הברית שלמעלה. האבן עזרא מפרש, אשר כמו כאשר. הקוצקר מפרש לא לעשות את המצות כמו פסל. ויש לפרש, אשר צוך, באשר צו ך', הוא הך' העליון של הכתר, וכיון שאנחנו מצווים וקשורים בהכתר אין לנו שום סיבה להיות נטפלים חס ושלום לע"ז.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כד כי י' אלקיך אש אכה הוא א"ל קנא. כי י"א אש אכלה הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י"א אש אכלה הוא א"ל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לד או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם י' אלקיכם במצרים לעיניך. חזקה ובזרוע נטויה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עשה לכם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לה אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְקֹוָ֖ה הוּא הָֽאֱלֹקִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד, עם הז' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. לדעת כי ה' הוא האלקים אין, עם הכ"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. אין עוד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתה הראת לדעת כי י' הוא האלקים אין עוד ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתה הראת לדעת כי ה' הוא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: לדעת כי ה' הוא האלקים אין, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים, וכשם שקרע את העליונים, כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחיד, לכך נאמר אתה הראת לדעת, עכ"ל. שמא תאמר שזה היה רק אותו רגע, ואיך הוכיח שלעולם אין עוד מלבדו. לכאורה כיון שהגיעו לדעת כזו, כבר עברו למעלה מהזמן, כמו שרבינו חקק לנו שבאמת אין זמן, וכל מציאות הזמן הוא רק כפי חסרון הדעת.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחד מהזכירות שצריכים לזכור תמיד ולא לשכוח, הוא יום אשר עמדת לפני י"א בחרב. ומבואר אצלנו גודל הענין לנסות כל פעם לשמוע את הדיברות של אנכי ולא יהיה לך. וזה ממש להמליך יחודו יתברך עליך. ולמדנו שצריכים להביא במחשבה שלך זכרון כל ימיך וקורותיך, סך כל הויות שלך בעולם, שעל כולם שולט יחודו יתברך (ועיין מש"כ בערך וידוי). [ועיין בספר המידות ערך טלטול ב:ג – לפעמים הצדיק בא לטלטולים, כדי שיבוא לעולם הבא ויזכר כל המקומות שהיה בהם, ועל ידי זה יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ, וקצת משמע להיפוך מדברינו, דאילו לפי דברינו הצדיק תמיד יביא את כל הויותיו להתאחד באור ה', ולא רק לעולם הבא, ויש ליישב שאין הכוונה בספר המידות לאפוקי, אלא נקט עיקר תיקון המועיל שיהיה בעולם הבא.]

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אתה הראת לדעת – לק"מ ד:ט דף ד:. אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים – לקמ"ת ז:ב דף יב..

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לט וידעת היום והשבת אל לבבך כי י' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. היום והשבת, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברלסב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. והשבת אל, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. הוא האלקים בשמים ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא. לבבך כי י' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ ע"ה בגמטריא י"א פעמים נ נח. לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים, עם הכ"ד אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. כי ה' הוא האלקים בשמים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לבבך כי י' הוא האלקים בשמים ממעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: היום והשבת אל לבבך, ושל: הארץ מתחת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וידעת היום והשבות אל לבבך – לק"מ קנד דף קה., לקמ"ת א:ה דף א:, שיחות הר"ן לט, ריז.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מב לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם ונס אל אחת מן הערים האל וחי. דעת והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מה אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים. והמשפטים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ד:מו בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים. מול בית, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד פָּנִ֣ים | בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְקֹוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

פנים בפנים דבר ה', עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. פנים בפנים דבר ה' עמכם ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. דבר ה' עמכם מתוך ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. עמכם בהר, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. ה' עמכם בהר, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פנים בפנים דבר ה', ושל: בפנים דבר ה' עמכם, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בפנים דבר ה' עמכם בהר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הסופי תיבות של: דבר ה' עמכם בהר מתוך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מתוך האש, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של" דבר ה' עמכם בהר מתוך האש, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: פנים בפנים דבר ה' עמכם – לק"מ יט:ט דף כז., לקמ"ת ח:ז דף יז:. בפנים בפנים – לק"מ קנג דף קה..

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה אנכי עמד בין י' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר י' כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי י' אלקיך א"ל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי. א"ל קנא פקד עון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יא לא תשא את שם י' אלקיך לשוא כי לא ינקה י' את אשר ישא את שמו לשוא. י' אלקיך לשוא כי לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

כשמעכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל וכו'. כא. ותאמרו הן הראנו י"א את כבדו וכו' היום הזה ראינו כי ידבר א' את האדם וחי. כב. ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול י"א עוד ומתנו. כג. כי מי וכו' כד. קרב אתה ושמע את כל וכו' ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר י"א וכו'. כה וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר י' אלי וכו' היטיבו כל אשר דברו, כו. מי יתן וכו'. כז. לך אמר להם שובו לכם לאהליכם. כח. ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

הרמב"ן כבר טרח לפרש איפה היה השיחה הזה של בני ישראל עם משה. הלוא משה עלה בהר סיני. וכתב שמשה היה על הגבול. ועוד צריך עיון לי, כי איך בכלל הודיעו למשה רבינו שרצו לדבר איתו. ולכאורה על כרחך רק ברוח הקודש ידע לצאת להם לפגוש על הגבול.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מפשטות הכתוב (פסוק כז) לך אמר להם שובו לכם לאהליכם, לפי חז"ל שכל המשא ומתן הזה היה לאחר ששמעו שני דברות הראשונים, אם כן, לא היו בכלל אפילו במעמד שאר הח' דברות. וקשה לקבל דבר כזה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה על כרחך לא כל זה נאמר בבת אחת, אלא חלק רק לאחר מתן תורה.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כח ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה:

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

אתה פה, וכמו שכתוב אצל משה רבינו (דברים ה – ואתה פה עמד עמדי), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ועי' בכוונות לאין כאלהינו, שבחי' אתה הוא למעלה מכולם. גם ע' בספר המדות, ערך קליפה, אות א' שאותיות א'ת'ה' מכניעים את הקליפות). ושוב זכיתי לעמוד על זה שאתה בא"ת ב"ש הוא את"ץ שהוא גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וזה העיר לי ב”ה עוד בענין השם אבגית”ץ ע”ש לעיל אות טז). וכבר ראוי לעיין היטב בהקשר שבין אנ"י, כמו שפירשנו בפנים בספר בענין מה שסבא אמר אני נ נח, לבין אתה שהוא ג”כ ממש ענין של נ נח (והנה גם המילה 'אנחנו', הרבה כבר עמדו שעיקר ופנימיות תיבה זו הוא ננח (וגם האותיות הנשארות א”ו רמז על השבע אותיות הנמשכות נחמ נחמן), והנה אנחנו, זה אני ואתה, ששניהם בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן! וע”ע לקמן אות תיז לענין זמן).

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אתה הוא ה"פ ורב חסד כמובא בספר חיי מוהר"ן (נסיעתו לארץ ישראל קלו, על פי לקוטי מוהר”ן תורה רנו), ורב חסד הוא הצדיק (לקוטי מוהר"ן תורה ח) וה"פ זה בחי' ה' תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ובלקוטי מוהר"ן רבינו סתם וכתב ששם אתה מסוגל על הים ע"ש, וזה ממש ענין של תיקון הברית, כמובא בתורה ו' בלקוטי מוהר"ן שהוא כולו ענין של תיקון הברית כידוע, והוא כולו בנוי על כוונת הפסוק הנותן בים דרך ע"ש. ועיקר תיקון הברית זה רבינו בעצמו נ נח נחמ נחמן מאומן! (וזה גם כן מרומז בהפסוק בשוא גליו אתה תשבחם, כי ת"ש זה גמטריא של ן', וב' מראה פעמים נ', ונשאר ח"ם, הרי נ'ח'מ'ן!).

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

גם ראיתי בספר קהלת יעקב שאתה שהוא אלף ת"ה כנ"ל עם הג' אותיות והכולל הוא אלף ת"ט גימטריא אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד – השבעה רועים! שאנחנו יודעים שכולם כלולים ברבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן! והנה יש להעיר עוד שהמספר הזה – אלף ת"ט - 1409, ממש ענין של 491 = נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

גם אתה, א' וה' פעמים ת' בגמטריא 2001 השנה ששמחה נ נח זכה לשמוע מהפתק ולהתחיל נ נח! ואם תעשה ה' פעמים א"ת ועם ה' עצמה, ועם השלושה אותיות יוצא – 2013 זו השנה שאני כותב את החידוש!

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

אתה פה?!?!

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש להתבונן עוד בזה - “אתה פה" על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה עז, שהפה נעשה קומת אדם, אז באמת אתה פה! ואתה – זה אותיות א-ת ע"י ה' מוצאות הפה.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

והמשפטים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואתה פה עמוד עמדי – לק"מ לו:ב דף נ., עה דף צא., לקמ"ת עב דף לג:.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כט ושמרת לעשות כאשר צוה י' אלקיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל. אתכם לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ל בְּכָל-הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְקֹוָ֧ה אֱלֹֽקֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַֽאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

בכל הדרך אשר צוה ה' אלקיכם אתכם, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' כוללים. וטוב לכם והארכתם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בכל הדרך אשר צוה י', ושל: הדרך אשר צוה י' אלקיכם אתכם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתכם תלכו למען תחיון וטוב, ושל: תלכו למען תחיון וטוב לכם, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: תלכו למען תחיון וטוב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: למען תחיון – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה. והמשפטים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב למען תירא תא י' אלקים לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובניך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך. ימי חייך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

קריאת שמע

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְ"הֹוָ֥ה אֱ-לֹהֵ֖ינוּ יְ"הֹוָ֥ה | אֶחָֽד. (הרבה למדנו מפסוק זה כל דבר במקומו, ובפרט בענין מה שרבי נתן הסביר איך שכל יחוד השם שאנו מיחדים לפחות ד' פעמים ביום, הכל תלוי בצדיק ולכן כל פעם מקדימים 'שמע ישראל', ומה שפירט האריז"ל שישראל אותיות שיר א-ל, הוא השיר שהשם יתברך אוהב, שיר פשוט כפול משולש מרובע).

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמע ישראל י', בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמע ישראל ה', עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

אלקינו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק בגמטריא אלף מאה ושמונה עשרה, ובהחזרת האלף לאחד בגמטריא מע"ט, כמו שמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה פו, ובשיחות הר"ן אות קמ, שרק מחמת קטנות אמונה צריכים עבודה קשה (וכן כתוב במשלי (טז:ח) טוב מעט בצדקה, וצדקה בחי' אמונה כנודע). וזה כענין הכלל, טוב מעט (תחנונים) בכוונה (שולחן ערוך, אורח חיים א:ד).

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

מהרבה בלי כוונה (עיין מש"פ בחיי מוהר"ן אות תמא), הרבה זה רבי. ברוך שם כבוד מלכות לעולם ועד, עם החזרת האלפים לאחדים, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

שמע ישראל יא"י אחד ברוך שם כבוד מלכות לעולם ועד, בגמטריא 2476 – בגמטריא אהיה נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ובהחזרת האלפים לאחדים, ועם הי"ב תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְקֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל-לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל-מְאֹדֶֽךָ.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת את, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. את י' אלקיך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. בכל לבבך, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובכל מאודך – שיחות הר"ן רפט.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. ודברת בם, אמרו חז"ל שמצוה לדבר בדברי תורה תמיד ולא לדבר בדברים אחרים, ב"ם זה בית מם, שהוא בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ע"ה)! (אבי פראטאר נ"י).

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ושננתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן (בלי מאומן) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח והיו לטטפת בין עיניך. טוטפת, חז"ל חלקו את המילה לשתים, טט ופת, ששני מילים אלו משמעותם שנים (וע"ע מש"כ בזה סוף פרשת בא, שמות יג:טז), והרי הם רומזים על הד' פרשיות, שזה בחי' של השיר פשוט כפול משולש מרובע, ולכן עם נחלק את המילה לשנים ככה, טו, טפת, טפ"ת עם האותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, ט"ו זה החמשה עשר אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י והיה כי יביאך י' אלקיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית. כי יביאך י' אלקיך אל הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יב השמר לך פן תשכח את י', הראשי תיבות של פן תשכח את י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יח ועשית הטוב והישר בעיני י' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע י' לאבתיך. ייטב לך ובאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה י' אלקינו אתכם.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ישאלך בגמטריא רבי נחמן ע"ה. בנך מחר, בגמטריא רבי נ נח. העדת, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. והמשפטים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר צוה י', עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: והמשפטים אשר צוה י"א, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ה', בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב. הסופי תיבות של: לאמר מה העדת והחקים והמשפטים, ושל: מה העדת והחקים והמשפטים אשר, ושל: העדת והחקים והמשפטים אשר צוה, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מה העדות והחקים והמשפטים – לק"מ נו:ג דף סה..

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כב ויתן י' אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כג ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו. הוציא משם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לאבותינו (מלא) ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כה וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה-לָּ֑נוּ כִּֽי-נִשְׁמֹ֨ר לַֽעֲשׂ֜וֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְקֹוָ֥ה אֱלֹקֵ֖ינוּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה תהיה, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית. וצדקה תהיה לנו, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. תהיה לנו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני י"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הז' פעמים והכולל. תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת, עם הט' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' כוללים. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וצדקה תהיה לנו כי נשמר, בגמטריא רבינו נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הראשי תיבות של: תהיה לנו כי נשמר לעשות את ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לנו כי נשמר, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: נשמר לעשות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלקינו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלקינו כאשר צונו – לק"מ רנא דף קיז:.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל-הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְקֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי-אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל-הָֽעַמִּֽים.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

מרבכם מכל העמים חשק, עם הט"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לא מרבכם מכל העמים חשק כו בכם ויבחר בכם כי אתם המעט ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים. המעט מכל, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח. חשק ה' בכם, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל בגמטריא רבי נחמן מאומן. חשק ה' בכם ויבחר בכם ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא מרבכם מכל העמים חשק ה', בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא מרובכם חשק ה' – לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד.. לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט – לק"מ ע דף פז..

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹֽׂנְאָ֛יו אֶל-פָּנָ֖יו לְהַֽאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל-פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם-לֽוֹ.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ומשלם, וכן: ישלם לו, בגמטריא רבינו נחמן. אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו – לק"מ ח:ג דף ט:., סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר י' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות - העקב של התיבות - עקב תשמעון את המשפטים - בנת"ם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיך לך את, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לך את הברית ואת החסד אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר י' אלקיך לך את הברית, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתם ושמר י' אלקיך לך, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

והיה עקב תשמעון בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. המשפטים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. ואת החסד, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה – לק"מ כב השמטות דף לד.. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם – לק"מ קסט דף קז..

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יג ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בטנך ופרי אדמתך דגנך ותרשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וברכך והרבך, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נשבע לאבתיך לתת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דגנך ותירשך ויצהרך שגר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותירשך ויצהרך שגר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועשתרת צאנך ע"ה בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

בפרש"י ז"ל מנחם פרש אבירי בשן (תהלים כב:יג), מבחר הצאן, ע"ש. פרש בגמטריא פתק. אביר – ראשי תיבות: רבי ישראל בער אודסר. בשן, ראשי תיבות: נחמן בן שמחה. שהפתק הקדוש גילה יותר משמו נחמן את מ"נחם". ועוד רמזים. ויש בזה עוד סמך שהפתק מעשרת.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יד ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך. הראשי תיבות של: תהיה מכל העמים לא יהיה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. הראשי וסופי תיבות של: תהיה מכל העמים לא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טו והסיר י' ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך. ונתנם, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ידעת לא ישימם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והסיר י' ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל מדוי מצרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טז ואכלת את כל העמים אשר י' אלקיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך. כי מוקש הוא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נתן לך, עם התיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל העמים אשר י' אלקיך נתן לך לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לא תחוס בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יז כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה, תאמר וכו', עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

כי תאמר בלבבך רבים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הכולל.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רבים הגוים האלה – לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יח לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה י' אלקיך לפרעה ולכל מצרים.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זכר תזכר את אשר עשה י' אלקיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה י' אלקיך בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק עד התיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יט המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך י' אלקיך כן יעשה י' אלקיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

עיניך והאתת, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כן יעשה י', עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יעשה י' אלקיך, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך י' אלקיך כן יעשה י' אלקיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כ וגם את הצרעה ישלח י' אלקיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך. הראשי וסופי תיבות של: וגם את הצרעה ישלח י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנסתרים מפניך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות)של: א הצרעה ישלח י' ע"ה בגמטריא נ נח. אלקיך בם בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כא לא תערץ מפניהם כי י' אלקיך בקרבך א-ל גדול ונורא.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תערץ מפניהם כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השיה, תערץ וכו', עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

י' אלקיך בקרבך א-ל גדול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כב ונשל י' אלקיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מעט לא תכל כלתם, וכן של: לא תוכל כלתם מהר, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלקיך את הגוים האל, וכן של: את הגוים האל מפניך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיך את הגוים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תוכל כלתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ונשל י' אלקיך, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

האל מפניך מעט מעט, עם הי"א אותיות והד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כלתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כלתם מהר פן תרבה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כג ונתנם י' אלקיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם. הראשי תיבות של: לפניך והמם מהומה גדלה עד, בגמטריא נחמן ע"ה. ונתנם, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כד ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם. הראשי וסופי תיבות של: השמים לא יתיצב איש בפניך עד, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את שמם, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כה פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקת לך פן תוקש בו כי תועבת י' אלקיך הוא. הסופי תיבות של: פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ולקחת לך פן תקוש בו כי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא תחמד, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כו ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ולא תביא תועבה אל, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שקץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל ביתך והיית חרם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תתעבנו כי חרם הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע י' לאבתיכם. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: היום תשמרון לעשות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

למען תחיון – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך י' אלקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא. הראשי תיבות של: אשר הוליכך י' אלקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא. הראשי תיבות של: אשר הוליכך י' אלקיך זה ארבעים שנה במדבר לעמן ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: למען ענתך לנסתך לדעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך י' אלקיך זה ארבעים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי י' יחיה האדם.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע מהאריז"ל כי לבדו יחיה האדם, רק מהשם יתברך, לא מהלחם. ויש לפרש כעי"ז שרק על ידי לבדו, התבודדות יחיה האדם.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירעבך ויאכלך את המן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאכלך את המן אשר לא ידעת בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הודיעך כי לא על הלחם לבדו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא על הלחם בגמטריא נ נח. הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, עם הח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

יחיה האדם כי על כל מוצא פי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאכלך את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם – שיחות הר"ן פח.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא בלתה מעליך ורגלך לא בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בצקה זה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה כנ"ל. ורגלך לא בצקה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

שמלתך לא בלתה פרש"י ז"ל ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שמגדל עמו, ע"כ. והנה רש"י בפרשת בא עה"פ (יב:לה) ובני ישראל וכו' וישאלו ממצרים וכו' ושמלת פרש ז"ל ושמלת, אף הן היו חשובות להם מן הכסף ומן הזהב, והמאוחר בפסוק חשוב (מכילתא), ע"כ. ואף על פי שנתקשו המפרשים שהלוא קי"ל שלא שינו את לבושם, בפשטות היו לובשים אלו השמלת, וכן בפשטות גם ילדיהם. ונמצא שבפשטות נס הזה שלא בלתה שמלתם נעשה על בגדי המצריים.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו י' אלקיך מיסרך. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי כאשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ייסר, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו ושמרת את מצות י' אלקיך ללכת בדרכיו וליראה אתו. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיך ללכת בדרכיו וליראה אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' אלקיך ללכת בדרכיו וליראה אתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז כי י' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' אלקיך מביאך אל ארץ, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. הסופי תיבות של: ארץ זית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושערה בגמטריא פתקא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא, עם ב' כוללים בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. בה לחם לא תחסר ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בה לחם לא תחסר כל, ושל: לחם לא תחסר כל בה, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר לא במסכנת תאכל, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשר לא במסכנות תאכל בה לחם – לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י ואכלת ושבעת וברכת את י' אלקיך על הארץ הטבה אשר נתן לך.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושבעת וברכת את י' אלקיך, וכן של: וברכת את י' אלקיך על, עם הכולל, בגמטריא נ נח. י' אלקיך על הארץ, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא השמר לך פן תשכח את י' אלקיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום. הראשי תיבות של: פן תשכח את י' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מצותיו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר אנכי בגמטריא פתקא ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פן תשכח את י' ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

השמר לך פ'ן ת'שכח א'ת י'ה-ו-ה, ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – שמעתי משגיא נ"י.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יב פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת. הראשי תיבות של: פן תאכל ושבעת ובתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יג ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה. הסופי תיבת של: וכסף וזהב ירבה לך ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ירבין וכסף וזהב ירבה לך ע"ה בגמטריא נ נח. אשר לך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד ורם לבבך ושכחת את י' אלקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: מבית עבדים, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצאמון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש. הראשי תיבות של: במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שרף בגמטריא פתק כנ"ל. המוציא בגמטריא נחמן, עם הד' אותיות. הסופי תיבות של: אשר אין מים המוציא לך מים מצור ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טז המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נסתך להיטבך באחריתך, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידעון אבתיך למען ענתך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יז ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ואמרת בלבבך בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. עשה לי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בלבבך כחי ועצם ידי עשה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לי את החיל הזה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשה לי את החיל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה – לק"מ כג:א דף לה..

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יח וזכרת את י' אלקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את ה' אלקיך כי הוא הנתן, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כח לעשות חיל למען, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: למען הקים את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אלקיך כי הוא הנתן לך כח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: חיל למען הקים את בריתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

וזכרת, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. אלקיך כי הוא, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הנתן ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה – לקמ"ת פד דף לט..

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יט והיה אם שכח תשכח את י' אלקיך והלכת אחרי אלקים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון. הראשי וסופי תיבות של: כי אבד תאבדון, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והלכת אחרי אלהים אחרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועבדתם והשתחוית להם העדתי, וכן של: והשתחוית להם העדתי בכם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כ כגוים אשר י' מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול י' אלקיכם. הראשי תיבות של: כן תאבדון עקב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' מאביד מפניכם כן תאבדון, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר י' מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים. הסופי תיבות של: היום את הירדן לבא, וכן של: הירדן לבא לרשת גוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את הירדן לבא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ב עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק. בני ענק, בגמטריא רפ"ב, ועם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מי יתיצב לפני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג וידעת היום כי ה' אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר ה' לך: וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "לפניך אש" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אכלה הוא ישמידם והוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וידעת היום כי ה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו וידעת כי לא בצדקתך י' אלקיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז זכר אל תשכח את אשר הקצפת את י' אלקיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם י'. אל תשכח בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הקצפת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן דפ"ק – דהיינו אחוריים של שם ע"ב – יוד, יו"ד ה"י וכו'.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: זכר אל תשכח את אשר הקצפת את י' אלקיך במדבר למן היום, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת י' עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי. האבנים, בגמטריא נ נח. לא אכלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י ויתן י' אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלקים ועליהם ככל הדברים אשר דבר י' עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל. האבנים, בגמטריא נ נח. ועליהם ככל הדברים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הקהל – הי קוף הי למד – עם ד' אותיות – בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן י' אלי את שני לחת האבנים לחות הברית. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יד הֶ֤רֶף מִמֶּ֨נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת-שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגֽוֹי-עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

הרף בגמטריא נחמן מאומן. ואשמידם, וכן, את, עם הכולל בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את שמם, עם הה' אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אעשה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום אונקלוס אנח בעותך מקדמי וכו'. כי הרף אותיות פרה, בחי' תפלה, בחי' ונשלמה פרים שפתינו. וכמו שכרת בא חלף כתר, וענג תחת נגע, כן הרף תחת פרה.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טו וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן-הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

שני בגמטריא רבי נחמן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. על שתי ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. לוחת הברית, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

ואפן (-וכן כתיב בלוחות השניות, י:ו. ושם לא כתיב ענין אש ההר. וענין אש של המלאכים, עיין ספר ברית מנוח, הדרך השלישית, דרך השלום) בחי' האופנים. כי רוח החיה באופנים (יחזקא א, ליקוטי מוהר"ן סט – ראשי תיבות ברכה), נושא את נושאיו. וחז"ל הוכיחו גבורת משה רבינו לא ממה שהיה מחזיק הלוחות בידיו, רק ממה ששברם (ועיין י:ג ואפל שני לחות אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני לחות בידי – לשון יחיד. הרי שרק בלוחות החקוקות מאת הש"י נשאם בשתי ידיו). ועיין בשיחות הר"ן פו, זה שמשליכין על החתן אופין (חטין וכדומה), לרמז (יחזקאל א:כ) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו. והחתן הוא בחינת רוח. מה שנותנין כל אחד מעות שקורין 'שבת' בשביל המרקדין, על שם (תהלים סח:יג) 'מלכי צבאות ידדון ידדון', הינו הם מרקדין, ונות ב'ית ת'חלק ש'לל וכו', עיין שם. הרי שמפרש החתונה בענין מתן תורה. והרי כתיב (שמות לא:יח) ויתן אל משה ככלתו, ופרש רש"י מהתנחומא, שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן. נמצא שמשה רבינו היה אז בחי' הרוח באופנים, וזה ואפן. ואפן בגמטריא קבלה, ורבינו גילה שמי שאינו ראוי ולומד קבלה, הוא נוא"ף ר"ל. וגם אז בעת קבלת התורה, ואפן וארד, כתיב (שמות לב:ו) ויקמו לצחק, שמשמעו גילוי עריות, כמו שפרש"י מהתנחומא.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר כבר דנינו על זה שרק בלוחות השניות צוה השם יתברך לעשות ארון (דברים י:א). ואז יש מחלקת בחז"ל באיזה ארון היו מונחות הלחות הראשונות. אבל לא ראיתי שהעירו שלכאורה בתחילה לא היה אפילו ארון מוכן להן.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יח ואתנפל לפני י' כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני י' להכעיסו. לא אכלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יט כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יגרתי מפני האף והחמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם וישמע ה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כ ואתפלל גם בעד אהרן. ואתפלל עם האותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר. העגל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג ובשלח ה' אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי ה' אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו, 'את פי' בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

י:א בעת ההוא אמר ה' אלי, בעת ההוא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (וע' בלקוטי מוהר"ן תורה כ, צט, ב:עח).

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא ויאמר י' אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר י' אלי קום לך ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נשבעתי לאבתם לתת להם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

י:יב ועתה ישראל מה י' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את י' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את י' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך (כ"ו תיבות!).

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כל הפסוק, חוץ מאות ו' הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מה י' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את י' אלקיך ללכת בכל דרכיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתו ולעבד את י' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אם ליראה את י' אלקיך ללכת בכל דריו ולאהבה אתו, וכן של: ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את י' אלקיך בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלקיך שאל מעמך כי אם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אם ליראה את י' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתו ולעבד את י' אלקיך בכל, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה – לק"מ קפה דף קט:, ריט דף קיג:, לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

י:יג לשמר את מצות י' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך. היום לטוב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

י:טו רק באבתיך חשק י' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

לאהבה אותם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

י:טז וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

י:יז כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלהים ואדני האדנים הא"ל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד. כי י' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. "ישא פנים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תקשו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ערלת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וערפכם, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומלתם את ערלת לבבכם – לק"מ מט:א דף נז..

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

י:יט ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. "הגר כי גרים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

י:כ את י' אלקיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

תעבד ובו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

י:כא ה֥וּא תְהִלָּֽתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹקֶ֑יךָ אֲשֶׁר-עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת-הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת-הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

הוא תהלתך והוא לאהיך אשר, עם הכ' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם עוד ה' – הידיעה.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הוא תהלתך והוא אלקיך אשר עשה אתך את הגדלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תהלתך והוא אלקיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתך את הגדלת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: הנוראת האלה אשר ראו עיניך, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הוא תהלתך והוא אלקיך – לקמ"ת יט דף כב., שיחות הר"ן נב.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

י:כב בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָֽרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְקֹוָ֣ה אֱלֹקֶ֔יךָ כְּכֽוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

בשבעים נפש ירדו, עם הג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. שבעים (-בלי הב') נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך ה' אלקיך ככוכבי, עם המ"ה אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. שמך, בגמטריא רבי נחמן. השמים לרב, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בשבעים נפש ירדו אבותיך – לקמ"ת ח:ה דף יז..

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ד ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם י' עד היום הזה. הסופי תיבות של: ולרכבו אשר הציף, בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הציף את מי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סוף, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על פניהם בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו וַֽאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַֽאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֘ בֶּן-רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּֽצְתָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ אֶת-פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת-בָּֽתֵּיהֶ֖ם וְאֶת-אָֽהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל-הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל-יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

ואשר, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. בני אליאב, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. בן ראובן בגמטריא רב נ נח ע"ה. בני ראובן אשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ראובן אשר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את פיה בגמטריא רב נחמן בן פיגא, וע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. ותבלעם, עם ו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת אהליהם, וכן: אהליהם ואת, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. כל היקום ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. ברגליהם בקרב כל ישראל, עם הד' תיבות, בגמטריא י"א פעמים נ נח, ע"ה. כל ישראל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשה לדתן ולאבירם בני, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם, ושל: עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עשה לדתן ולאבירם בני אליאב ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואת היקום אשר ברגליהם – לק"מ לא:ט דף מד:, מא דף נג:, לקמ"ת פא דף לח..

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ז כי עיניכם הראת את כל מעשה ה' הגדל אשר עשה. "כל מעשה הוי"ה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק. הראשי תיבות של: אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תזרע את זרעך, וכן של: זרעך והשקית ברגלך כגן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר תזרע את זרעך והשקית, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יב ארץ אשר י' אלקיך דרש אתה תמיד עיני י' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתה תמיד עיני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיך בה מרשית, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב. דרש, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תמיד עיני ה' אלקיך בה ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. השנה בגמטריא רבי נחמן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתה תמיד עיני י"א בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: דרש אתה תמיד עיני י"א, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דרש אתה תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, וע"ה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תמיד עיני ה' אלקיך בה – לק"מ לז:ז דף נב, מד דף נד:, רלד דף קטו.. עיני ה' אלקיך בה תמיד – לק"מ נה:ט דף סד:. תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה – לקמ"ת ה:יד דף י., ח:י דף יח., מ דף כו..

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

והיה אם שמוע

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יג והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את י' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מצוה אתכם היום לאהבה את, וכן של: אתכם היום לאהבה את ה', וכן של: היום לאהבה את ה' אלקיכם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו בכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את י' אלקיכם ולעבדו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לאהבה את י' אלקיכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

והיה אם שמוע וכו' אתכם וכו' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. יד – ונתתי מטר ארצכם וכו' ואספת דגנך ותירשך ויצהרך.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

יש לראות שבתחלה הכל בלשון רבים – כם, ואחר ירידת המטר, הכל בלשון יחיד, ואספת דגנך וכו'. וי"ל בפשטות על פי מש"כ בתהלים עב, ישאו הרים שלום לעם, ופרש"י ז"ל כשהן עושין פירות אין עין הבריות צרה, וקורא איש לרעהו אל תחת גפן ואל תאנה, ע"כ, ועיין בליקוטי מוהר"ן לט. הרי כיון שיהיה שפע, יהיה אחדות. ואז הכל בלשון יחיד עד פסוק טז – השמרו לכם פן יפתה לבבכם, בבחי' לתאוה יבקש נפרד (משלי יח:א), וסרתם ועבדתם וכו'.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יד ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותרשך ויצהרך. ואספת, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואספת דגנך ותרשך ויצהרך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואספת דגנך ותרשך ויצהרך, רנשפ, ראשי תיבות רבינו נחמן (בן) שמחה (ו)פיגא.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טו וְנָֽתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָֽׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

עשב, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח. לבהמתך, בגמטריא רבי נחמן מאומן. ואכלת בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת, עם הכ"ג אותיות וב' כוללים, בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ושל: עשב בשדך לבהמתך ואכלת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לבהמתך ואכלת ושבעת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונתתי עשב בשדך לבהמתך – לק"מ לט על התורה דף נג:. ונתתי עשב – לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יז וְחָרָ֨ה אַף-יְקֹוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת-הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹא-יִֽהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת-יְבוּלָ֑הּ וַֽאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְקֹוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

וחרה אף ה' בכם ועצר, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וחרה אף ה' בכם ועצר את, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מטר והאדמה, בגמטריא רב נ נח. יבולה ואבדתם, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הטבה אשר ה', עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. חרה (בלי הו') אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא, עם הי"ב תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהיה מטר והאדמה לא תתן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תתן את יבולה ואבדם מהרה מעל בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה, עם הט' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' בכם ועצר את השמים, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הסופי תיבות של: הארץ הטבה אשר, ושל: אשר ה' נתן לכם, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והאדמה לא תתן את יבולה – לקמ"ת יא דף יט:.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יח ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם. נפשכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כא לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹֽתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל-הָאָֽרֶץ.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

למען ירבו ימיכם וימי בניכם על, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. האדמה אשר נשבע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאבתיכם לתת להם כימי, ושל: לתת להם כימי השמים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

למען ירבו ימיכם – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כד כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם. "כף רגלכם בו לכם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מן המדבר והלבנון, וכן: המדבר והלבנון מן, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פרת ועד, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כה לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן י' אלקיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם. לא יתיצב בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי תיבות של: כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בפניכם פחדכם ומוראכם יתן י' אלקיכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. איש בפניכם פחדכם ומוראכם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כו ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

רא"ה ראשי תיבות: אומן ראש השנה, בגמטריא לכתיבה וחתימה טובה. היום, זו ראש השנה, כמו שאמרו חז"ל באיוב. ועוד י"ל שהוא היום של (אבות ב:י שבת קנג.) שוב יום אחד לפני מיתתך, עיין שיחות הר"ן רפח. המגלה עמוקות ביאר שבלק שכר את בלעם וביקש ממנו (במדבר כג:ז) לך ארה לי יעקב, ארה אותיות ראה. הרי שרצה לבטל אומן ראש השנה חלילה.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ראה אנכי נתן לפניכם היום בגמטריא נחמן מאומן ע"ה, אי נמי רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, בגמטריא ראה אנכי ע"ה.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ראה אנכי נותן לפניכם – לק"מ לו:ו דף נ:.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כז את הברכה אשר תשמעו אל מצות י' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. הראשי וסופי תיבות של: אל מצות י', עם הו' אותיות, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל מצות י' אלקיכם אשר אנכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כח והקללה אם לא תשמעו אל מצות י' אלקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר ידעתם. הראשי תיבות של: אם לא תשמעו אל מצות י' אלקיכם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל מצות י', וכן של: היום ללכת אחרי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של: אתכם היום ללכת אחרי, וכן של: היום ללכת אחרי אלהים, וכן של, ללכת אחרי אלהים אחרים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כט והיה כי יביאך י' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל. כי יביאך י' אלקיך אל הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונתתה את הברכה על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואת הקללה על הר עיבל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והיה כי יביאך י' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה. הסופי תיבות של: הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הירדן אחרי, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אחרי דרך מבוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכנעני הישב בערבה, נב"ש – ראשי תיבות, נחמן בן שמחה. מול הגלגל ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בארץ הכנעני הישב בערבה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מול הגלגל אצל אלוני בגמטריא נחמן מע"ה.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לא כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר י' אלקיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה. הסופי תיבות של: כי אתם עברים את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עברים את הירדן לבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לב ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום. המשפטים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן, עם המ' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

יב:א אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן י' אקלי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

והמשפטים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אבתך לך, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר נתן י' אלקי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלה החקים והמשפטים אשר, וכן של: אשר נתן ה' אלקי אבתיך, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לעשות בארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נתן ה' אלקי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את כל המקמות אשר עבדו שם, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר עבדו שם הגוים, בגמטריא רפ"ו כמנין הסימנים בלקוטי מוהר"ן תנינא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר עבדו שם הגוים אשר, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

הגבעות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את אלהיהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הרמים ועל הגבעות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ירשים אתם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ג ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. ונתצתם - בגמטריא פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן - ועוד ארבעה כוללים. הראשי וסופי תיבות של: אלהיהם תגדעון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, וכן של: תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תגדעון ואבדתם את, וכן של: את שמם מן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של:באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם, עם ז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תגדעון ואבדתם את שמם מן, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את שמם, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מצבתם בגמטריא אנכי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד לא תעשון כן לי' אלקיכם. הראשי וסופי תיבות של: לא תעשון כן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תעשון כן לה', עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. לא תעשון כן לה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ה כי אם אל המקום אשר יבחר י' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה. הראשי תיבות של: י' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המקום אשר יבחר ה' אלקיכם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לשום את שמו שם לשכנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל המקום אשר יבחר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אם אל המקום אשר יבחר י' אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם. הראשי תיבות של: מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדרכים ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת מעשרתיכם, וכן של: מעשרתיכם ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ז ואכלתם שם לפני י' אלקיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך י' אלקיך.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

אכלתם (בלי הו') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואכלתם שם לפני י' אלקיכם ושמחתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקיכם ושמחתם בכל משלח ידכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אכלתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושמחתם בכל משלח ידכם – לק"מ נד:ו דף סב:.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו. הראשי תיבות של: תעשון ככל אשר אנחנו עשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעיניו בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ט כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה"א נתן לך. כ"י-לא-באתם" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלא המנוחה, זה הציון של סבא ישראל בהר המנוחות, ואל הנחלה, זה הציון של רבינו הקדוש נח"ל נובע מקור חכמה. אשר י-ה-ו-ה אלהיך עם התיבות בגמטריא ירושלים – נתן לך בב"א. [גם ר' ישראל קרדונור מרומז, ישראל קרדונור בגמטריא 1107 ע" = אשר ה' אלהיך נתן עם האותיות. ונתן, רמז על מוהרנ"ת]. הראשי תיבות של: באתם עד עתה אל המנוחה, בגמטריא נחמן. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

יב:י ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר י' אלקיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח. וישבתם בטח, עם הט' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ועברתם את הירדן, ושל: את הידרן וישבתם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מנחיל אתכם והניח לכם מכל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את הירדן וישבתם בבארץ אשר י' אלקיכם מנחיל אתכם והניח, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא והיה המקום אשר יבחר י' אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לי'. הראשי תיבות של: מבחר נדריכם אשר תדרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המקום אשר יבר י' אלקיכם בו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מעשרתיכם ותרמת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ותרמת ידכם וכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב ושמחתם לפני י' אלקיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם. הסופי תיבות של: חלק ונחלה אתכם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אלקיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אלקיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הלוי אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יג השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה. הראשי תיבות של: פן תעלה עלתיך בכל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יד כי אם במקום אשר יבחר י' באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כלאשר אנכי מצוך. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי תיבות של: באחד שבטיך שם תעלה עולתך בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי אם במקום אשר יבחר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושם תעשה כל אשר אנכי, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יבחר י' באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טו רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת י' אלקיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל. הראשי תיבות של: בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בכל אות נפשך, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת י' אלקיך אשר, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: כברכת י' אלקיך אשר נתן לך בכל בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. אותיות היסוד של: שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי, וכן של: הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טז רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים. רק הדם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. לא תאכלו, עם התיבות והכולל, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רק הדם לא תאכלו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יז לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך, וכן של: ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך, וכן של: בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר, וכן של: וצאנך וכל דריך אשר תדר ונדבתיך, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

ונדבתיך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יח כי אם לפני י' אלקיך תאכלנו במקום אשר יבחר י' אלקיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני י' אלקיך בכל משלח ידך. בו אתה ובנך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הלוי אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לפני י' אלקיך תאכלנו במקום אשר יבחר י' אלקיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלקיך תאכלנו במקום אשר יבחר י' אלקיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בשעריך ושמחת לפני ה' אלקיך בכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני י' ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בו אתה ובנך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיך תאכלנו במקום, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יט השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך. פן תעזב את הלוי, הראשי תיבות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של פן תעזב את הלוי כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את הלוי כל ימיך על ע"ה בגמטריא נ נח. תעזב את הלוי כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ל השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את י' אלקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ח מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

יג:י כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה. להמיתו, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יז ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לי' אלקיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד. אלקיך והיתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יח וְלֹֽא-יִדְבַּ֧ק בְּיָֽדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן-הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְקֹוָ֜ה מֵֽחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן-לְךָ֤ רַֽחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֶֽיךָ.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ולא ידבק בידך מאומה, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, עם הו' תיבות בגמטריא נון נון חית. ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מחרון, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ישוב ה' מחרון, בגמטריא ו' פעמים נ נח. אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונתן לך רחמים ורחמך – לק"מ קיט דף קא..

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

יד:א בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיקֹוָ֖ה אֱלֹֽקֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא-תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

בנים אתם, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. בנים אתם לי', בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בנים אתם לי' אלקיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בין עיניכם למת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בנים אתם לה' אלקיכם – שיחות הר"ן ז.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ה איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר. וצבי, בגמטריא נ נח. וצבי ויחמור ואקו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ו וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע בתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו. וכל בהמה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם. לא הפריסו טמאים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טז את הכוס ואת הינשוף והתנשמת. את הכוס, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כה ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר י' אלקיך בו. והלכת אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ב וְזֶה֘ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כָּל-בַּ֨עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא-יִגֹּ֤שׂ אֶת-רֵעֵ֨הוּ֙ וְאֶת-אָחִ֔יו כִּֽי-קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיקֹוָֽה.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

שמטה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שמוט בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. זה (בלי הו') דבר השמטה שמוט כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כל בעל משה, בגמטריא רבי נחמן מאומן. לא יגש את, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אחיו כי קרא שמטה, בגמטריא נון חית מם נון. רעהו ואת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. אשר ישה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את רעהו ואת אחיו כי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: משה ידו אשר ישה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שמוט כל בעל משה ידו – לק"מ ו מאמר רבב"ח דף ז..

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ג את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך. לך את אחיך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ו כי י"א ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו. והעבטת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, ואתי שפיר על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' שהבעל תפלה הוא המלוה הגדול.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של והעבטת גוים רבים ואתה לא, עם החמש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא תעבט ושלת בגוים רבים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ז כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר י' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. את לבבך ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ח כִּֽי-פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת-יָֽדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַֽעֲבֵט֙ תַּֽעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ח, טו:יא פתח תפתח את ידך, פתח כתוב חסר, פתח עם הג' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הר"ת של פ'תח ת'פתח א'ת י'דך, בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' פעמים והכולל. תעביטנו, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. אשר יחסר, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ידך לו והעבט תעביטנו די מחרו אשר, ושל: לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר, ושל: והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: די מחסרו אשר יחסר, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: פתוח תפתח – לקמ"ת ד:ב דף ה..

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יא כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

פפתח תפתח, עיין לעיל פתוח ח.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש, כי לא יחדל אביון על פי מה שמבואר במסכת שבת (קנב.) שבסימנים של זקנה בסוף קהלת כתוב (קהלת יב:ה) ותפר האביונה, ופירש בגמרא, זו חמדה, ופרש"י ז"ל תבטל התאוה, חמדת תשמיש, ע"כ. ויש לפרש לשבח או לגנאי, יש לפרש לגנאי שישאר בתאוה זו ר"ל, ויש לפרש לשבח שלא יהיו זקנים.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יד הַֽעֲנֵ֤יק תַּֽעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּֽרַכְךָ֛ יְקֹוָ֥ה אֱלֹקֶ֖יךָ תִּתֶּן-לֽוֹ.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

תעניק בגמטריא נון נון חית. מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה', עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך י"א תתן לו בגמטריא רב נחמן בן פיגא. ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלקיך תתן, ושל מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלקיך תתן לו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טז והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך. והיה כי יאמר אליך לא אצא, בגמטריא ננ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יז ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן. לאמתך, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

טז:א שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך י' אלקיך ממצרים לילה. בחדש האביב הוציאך י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ג לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

ימי חייך, בגמטריא נ נח. מצרים כל ימי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לחם עוני – לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ו כי אם אל המקום אשר יבחר י' אלקיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים. י' אלקיך לשכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

טז:י ועשית חג שבעות לי' אלקיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברך י' אלקיך. נדבת ידך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נדבת בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יא ושמחת לפני י' אלקיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר י' אלקיך לשכן שמו שם. י' אלקיך לשכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יד וְשָֽׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֨ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָֽאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ושמחת, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש – תא"צ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובנך ובתך, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. והגר והיתום והאלמנה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אתה ובנך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושמחת בחגך – לק"מ ל:ה דף מב., לקמ"ת ו דף יב..

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני י' אלקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני י' ריקם.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

יראה בגמטריא נ נח נ נח. הסכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה, בגמטריא י"א פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הי"א פעמים והכולל. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני י' אלקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שלש פעמים יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך – לק"מ לא:ה דף מב.. שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' – לקמ"ת ד:י דף ו:. ולא יראה את פני ה' ריקם – לק"מ לא:ט ד מד:.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

שופטים

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יח שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר י' אלקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. הסופי תיבות של: לך לשבטיך ושפטו את העם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העם משפט צדק בגמטריא נחמן ע"ה, הסופי תיבות של: משפט צדק בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: את העם משפט צדק, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר י', בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יט לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פנים ולא תקח שחד בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: חכמים ויסלף דברי צדיקים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

ולא תקח, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא תטה מפשט לא, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: תקח שחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי השחד יעור עיני חכמים – לק"מ ב:ה דף ב..

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כ צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר י' אלקיך נתן לך.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

נתן לך, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדק תרדף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: למען תחיה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

בספר טעמי המצוות להאריז"ל פרשת עקב, צדק צדק בגמטריא שלחן, ואיתא צדק צדק תרדף – הלך אחר בית דין יפה, הלך אחר חכמים לישיבה (סנהדרין לב:) - הרי סימן שיש לרדף להיות בשלחן של הצדיק.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

צדק בגמטריא זמן זמן. כי יש עתים טובים ורעים. צדק צדק, כי יש שני סדרים של שמירת הזמן, כמו שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' לג, ספינר) במשנה (אבות ב:טו) אמרו בעל בית דוחק, וכאן (באדרא) אמרו: מארי דחובא דחיק. והאמת הקב"ה הוא הבעל הבית, אך מארי דחובא הוא הס"מ. ועל השכינה הקדושה נאמר: אגרא דכלה דוחקא (ברכות ו:), כי היא יושבת בין ב' הדחים הללו, וצריכה לעתיד לבא לקבל אור נגד כל זה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

למען תחיה – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כא לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח י' אלקיך אשר תעשה לך. הראשי תיבות של: לא תטע לך אשרה כל עץ אצל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אצל מזבח י' אלקיך אשר תעשה לך, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אצל מזבח י' אלקיך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא י' אלקיך.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

תקים לך, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שנא בגמטריא רב נחמן ע"ה. שנא ה' בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תקים לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצבה אשר שנא, נב"ש – נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ולא תקים לך מצבה, מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפלו לשמים, אשר שנא. מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים. ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה (עיין רש"י לעיל יג:ז שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם, עכ"ל, וצ"ל שמעיקרא בזמן האבות רק לא קבעו אותו, אבל כבר התחילו), ע"כ. קיימא לן שהאבות קיימו את כל התורה, ומשמע כאן שלא היה להם שום ענין לקיים מצוה זו שלא להקים מצבה, וצ"ע הגם שלא עברו עליה, איך חשיב שקיימוה.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

ועל דרך דרש נראה לפרש הענין, כי שלמות המזבח הוא שלמות ההלכות, כי פגימת המזבח כפגימת הסכין (חולין יח), והסכין הוא ענין של חתוך הלכה (ליקוטי הלכות, הלכות שחיטה ה:יד-טו). ועיין בהקדמת תיקוני זוהר, ובהקדמת תיקונים חדשים לרמח"ל, שהאבות הם הלכה כרבים. אכן זה כל האבות ביחד. ומבואר ברמח"ל שם, שזה שהלכה כרבים אינו אלא אלא מסיבת הגלות, אבל לולא הגלות, בעיקרון הלכה כיחיד – כצדיק. ובגלות אי אפשר לקבוע את זה, וגם משום כח התגלות היחוד כאשר רבים מסכימים לדעה אחת, עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב. ורובי הדעות – הפעולות משתנות – נרמזים באבני המזבח, שכולם מצטרפים למזבח אחד. והנה כל אב בזמנו, היה יחיד בעולם וחשוב כרבים, שהיה אב לכל עם ישראל. וזה המציאות לא היתה אלא בזמן האבות, כי אחריהם כבר לעולם היה רבים שלם. ולכן רק בזמן האבות היה דייקא ענין להקים מצבה. מה ששנא עכשיו, להם היה אהוב, ולכן קיימו את ענין המצוה הזו.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א לא תזבח לי' אלקיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת י' אלקיך הוא. הראשי תיבות של: לא תזבח לי' אלקיך שור ושה אשר יהיה, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לא תזבח לי' אלקיך שור ושה אשר יהיה בו מום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר יהיה בו מום כל דבר רע ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. תועבת י' אלקיך הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ב כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר י' אלקיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני י' אלקיך לעבר בריתו. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. יעשה את בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ג וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי. הסופי תיבות של: ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צבא השמים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צויתי ע"ה בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעבד אלהים אחרים וישתחו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ד והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל. הראשי תיבות של: נכון הדבר נעשתה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היטב והנה אמת נכון הדבר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ה והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו. אבנים, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את האשה וסקלתם באבנים ומתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד:

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

על פי שנים עדים, שני עדים זה: עד עד, בגמטריא נחמן (וי”ל ש'עד' לשון הסרה (ע' רש”י בפרשת חקת, במדבר כא:ל), ורבינו גילה שיש שני דרגות של ביטול, הא' הוא מוחין שאין בעולם רק השם יתברך ואתה, והשני, שאין רק אלא השם יתברך. ועי”ז יש שני העדיים – הכתרים, של מלכות שמים, שפירוש עול מלכות שמים פירש הרמב”ם שהוא יחוד השם, ולכן בשמע צריכים לכוון לחבר הע' של 'שמע' להד' של 'אחד' להיות עד על יחוד השם, וזה העדות, עד שתגיע למקומו, שהמציאות שלך מעיד על יחודו וכנ”ל). פי שנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד כתיב (דברים יט:טו) על פי שני עדים וכו' יקום דבר (דבר זה השכינה), על פי שני עם שני כוללים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עדים או שלשה עדים יומת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ז יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך. להמיתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ובערת הרע מקרבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד, וכן של: תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ח כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר י' אלקיך בו.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, מתחיל מהתיבה השניה: יפלא וכו', עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וקמת ועלית אל המקום אשר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

נגע לנגע דברי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וקמת ועלית אל, עם הי"א אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן אני נ נח נחמ נחמן מאומן. בין דם, עם התיבות, בגמטריא נ נח. לנגע דברי ריבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למשפט בין דם לדם בין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל המקום אשר יבחר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועלית אל המקום, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בין דין, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ט ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. הראשי וסופי תיבות של: ובאת אל הכהנים, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר יהיה בימים ההם בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יהיה בימים ההם ודרשת והגידו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

יז:י ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר י' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פי הדבר אשר יגידו לך מן, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מן המקום ההוא אשר יבחר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על פי הדבר אשר יגידו לך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יא על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

לא תסור עם האותיות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור, בגמטריא נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל – לק"מ נז:א דף סז:, סא:א דף עד..

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יב והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את י' אלקיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל. הראשי וסופי תיבות של: ההוא ובערת הרע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. מישראל בגמטריא פתקא. ההוא ובערת הרע, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יג וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ולא יזידון עוד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וכל העם ישמעו ויראו בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יד כי תבא אל הארץ אשר י' אלקיך נתן לך וישתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

סביבתי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הארץ אשר י' אלקיך נתן לך וירשתה וישבתה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרתה אשימה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וירשתה וישבתה בה ואמרתא אשימה עלי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טו שום תשים עליך מלך אשר יבחר י' אלקיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מקרב אחיך תשים עליך מלך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תוכל לתת עליך איש נרי אשר בגמטריא אני נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תשים עליך מלך אשר יבחר ה', עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיך בו מקרב אחיך תשים עליך, וכן של: בו מקרב אחיך תשים עליך מלך, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עליך מלך לא תוכל לתת עליך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עליך מלך לא תוכל לתת, וכן של: מלך לא תוכל לתת עליך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טז רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וי' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אמר לכם לא תספון לשוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: סוסים ולא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

למען הרבות סוס, עם הי"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וי' אמר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את העם מצרימה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יז ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יסור לבבו וכסף, בגמטריא רפ"ו כמנין הסימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

ולא יסור לבבו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. לבבו וכסף וזהב לא ירבה, עם הי"ח אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יח והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לו את משנה התורה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יט והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייולמען ילמד ליראה את י' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עמו וקרא בו כל ימיו, וכן של: כל ימי חייו למען ילמד ליראה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

והיתה עמו, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. עמו וקרא בו כל, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את י' אלקיו, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חייו למען ילמד ליראה את ה' אלקיו לשמר את, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ליראה את י' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל דברי התורה הזאת, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חייו למען ילמד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען יאריך ימים על ממלכתו – לק"מ נו:ג דף סה..

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כ לבלתי רום לבבו מאחיוולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. ורם לבבו, בגמטריא רפ"ו כמנין סימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: סור מן המצוה, וכן הסופי תיבות של: מן המצוה ימין, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יאריך ימים על ממלכתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

יח:א לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי י' ונחלתו יאכלון. הראשי תיבות של: יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: חלק ונחלה עם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו י' הוא נלתו כאשר דבר לו. לא יהיה לו, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הוא נחלתו כאשר דבר לו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יהיה לו בקרב אחיו י' הוא נחלתו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הוא נחלתו כאשר דבר לו בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ג וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה. מאת זבחי הזבח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אם שור, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לכהן, עם האותיות, במטריא נ נח ע"ה. והלחיים בגמטריא נ נח ע"ה. קבה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אם שור אם שה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבוות של: שה ונתן לכהן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אם שה ונתן לכהן, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ז ושרת בשם י' אלקיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני י'. בשם י' אלקיו ככל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ח חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות. חלק כחלק בגמטריא נחמן נחמן. הראשי תיבות של: חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יא וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל-הַמֵּתִֽים.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

חבר ושאל, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. ושאל אוב וידעני, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (=רב ברסלב), ועם הכולל בגמטריא רבי נחמן מאומן. וידעני ודרש אל, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שהרבה בני אדם חסרים בצלם אלקים, והם כמו בהמות ר"ל. נמצא לפי זה, שהמקהיל קהילות מאנשים כאלו, עובר ברוחני מהלאו של חובר חבר. ועכ"ז קשר רשעים אינו מן המנין.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יג תמים תהיה עם י' אלקיך.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תמים תהיה עם י', עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של, תהיה עם י"א עם הכולל, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תמים תהיה עם ה' אלקיך – לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טז ככל אשר שאלת מעם י' אלקיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול י' אלקי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות. הגדלה הזאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יח נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו. מקרב אחיהם כמוך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כא וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו י'. הראשי תיבות של: תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

יט:א כי יכרית י' אלקיך את הגוים אשר י' אלקיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י"א את הגוים אשר י"א נתן לך, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אלקיך את הגוים אשר י"א נתן לך את ארצם וירשתם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אשר י"א נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יכרית ה' אלקיך את הגוים אשר ה' ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיך נתן לך את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י"א נתן, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: את ארצם וירשתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לך את ארצם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את ארצם וירשתם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י"א את הגוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: יכרית י"א את הגוים אשר י"א נתן לך את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ג תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך י' אלקיך והיה לנוס שמה כל רצח. לנוס שמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ד וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם. דעת והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ו פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום. אין משפט ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ח ואם ירחיב י' אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך. הראשי תיבות של: גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לך את כל הארץ אשר דבר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לאבתיך ונתן לך את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הארץ אשר דבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

יט:י ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר י' אלקיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים. ולא ישפך דם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקיך נתן לך נחלה והיה עליך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טו לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר. שני עדים או, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טז כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשיתם לו כאשר זמם, בגמטריא רפ"ו כמנין הסימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ובערת הרע מקרבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעשות לאחיו ובערת הרע, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

כ:א כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי י' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: למלחמה על איבך וראית ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, וכן של: על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לא תירא מהם כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: על איבך וראית סוס ורכב עם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ח וְיָֽסְפ֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֘ לְדַבֵּ֣ר אֶל-הָעָם֒ וְאָֽמְר֗וּ מִֽי-הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת-לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

הירא בגמטריא נ נח נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ולא ימס את, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את, עם הט"ז תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורק הלבב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את, וכן של: ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל העם ואמרו מי האיש הירא ורק הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורק הלבב ילך וישב לביתו ולא, בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: איש הירא ורק הלבב – לקמ"ת מג דף כו..

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

כ:י כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. הראשי תיבות של: כי תקרב אל עיר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: להלחם עליה וקראת אליה, וכן של: עליה וקראת אליה לשלום, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: להלחם עליה וקראת אליה לשלום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. להלחם עליה וקראת אליה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ועבדוך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יב ואם תשלים עמך ועשתה עמך מלחחמה וצרת עליה. הסופי תיבות של: תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועשתה, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תשלים עמך ועשתה עמך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יט כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי תצור אל עיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

תפשה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ממנו תאכל ואתו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

האדם עץ השדה, ובספרי קבלה האריכו ביסוד זה, כי עץ בגמטריא צל"ם אלהים כידוע, עץ בגמטריא זה נחמן.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי האדם עץ השדה – לק"מ קסא דף קו:.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה. הראשי תיבות של: עץ אשר תדע כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מ אומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

כא:א כִּֽי-יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בַּֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְקֹוָ֨ה אֱלֹקֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

באדמה אשר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נתן לך, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. בשדה בגמטריא רב נ נח ע"ה. כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נתן לך, עם הל"א אותיות וט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי ימצא חלל באדמה – לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ה ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר י' אלקיך לשרתו ולברך בשם י' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ו עגלה בגמטריא נ נח. עגלה ערופה עם הכולל בגמטריא יז תמוז.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

כי תצא

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

כא:י כי תצא למלחמה על איביך ונתנו י' אלקיך בידך ושבית שביו.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועיין מש"כ בפירוש הכתובה של הרמח"ל. בידך ושבית שביו, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תצא למלחמה על איביך ונתנו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. הראשי תיבות של: למלחמה על איביך ונתנו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי תצא למלחמה על אויביך ושבית שביו – לק"מ קז דף צח:. כי תצא למלחמה – לקמ"ת פב על התורה דף לח..

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יא וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ולקחת לך לאשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בשביה אשת יפת תאר וחשקת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יב והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה. אל תוך בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והבאתה אל תוך ביתך, וכן של: אל תוך ביתך וגלחה , עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועשתה, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יג והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אביה ואת אמה ירח ימים, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כן תבוא אליה ובעלתה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יד והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תמכרנה בכסף, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר, וכן של: ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והיה אם לא חפצת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חפצת בה ושלחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

כא:טו כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תהיין לאיש שתי נשים האחת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שני נשים האחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. והאחת שנואה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

כא:טז והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר. הראשי תיבות של: לו לא יוכל לבכר את בן האהובה, בגמטריא נ נח. את בן האהובה, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר, בגמטריא נחמן. פני בן השנואה הבכר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יז כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

כי את הבכר בן השנואה בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. פי שנים ע"ה = נ נח נחמ נחמן מאומן. בכל אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יכיר לתת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא ראשית אנו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לתת לו פי שנים בכל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יח כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

אביו ובקול אמו ויסרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהיה לאיש בן סורר ומורה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאיש בן סורר, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של איננו שמע בקול אביו ובקול אמו, וכן של: שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של בן סורר ומורה איננו שמע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יט ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

זקני עירו ואל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותפשו בו אביו ואמו והוציאו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ואמו והוציאו אתו אל זקני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: זקני עירו ואל שער מקומו בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שער מקמו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כ ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

בננו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמע בקלנו זולל וסבא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: סורר ומרה איננו שמע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בננו זה סורר ומרה איננו שמע, וכן של: זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

כל אנשי בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. עירו בגמטריא רפ"ו סימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ובערת הרע מקרבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כב וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותלית אתו על עץ ע"ה בגמטריא נחמן (וידוע הספד האריז"ל על הרמ"ק שמי שחסר משפט מות ומת, תולים על חטא עץ הדעת).

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משפט מות, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהיה באיש חטא משפט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון פרשת כי תצא

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ. פירש שאם אין לו חטא, תלה מיתתו על חטא עץ הדעת. והביא שהיערות דבש ב:ט כתב שהאריז"ל אמר כן בהספדו על הרמ"ק. וצריך לעיין בספרי קמארנא בהקדמה לספר נתית מצותיך, ובפרקים על היחוד ד:ד ובספר היכל הברכה דברים קס: שכותב איך כחות הטומאה היו באים לרמ"ק ולא היה יכול לסובלם והיה הורגם עם שמות קודש. ואין הספרים לפני, ויתכן שכותב באיזה מקום שכל זה היה מחמת שהיה בעל תשובה.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

והביא שם מהש"ך עה"ת שפירש להיפוך שאמר שלפרש כנ"ל הוא נבלה כי בודאי אין יסורים ומיתה בלי חטא. גם זה הספר אינו לפני, והרי מחלקת הוא בגמרא אם אין יסורין בלי עון (רבינו הקדוש תמיד מביא סתם שאין, אבל במחלקת שנויה), וכן ד' מתו בעטיו של נחש, צריך לומר לפי השך שרק מרוח הקודש יכולים לומר דבר כזה.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כג לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר י' אלקיך נתן לך נחלה. תלין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תלוי ולא , עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העץ כי קבור תקרנו ביום ההוא כי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ביום ההוא כי קללת אלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קללת אלקים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי קבור תקברנו ביום ההוא כי בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תקברנו ביום ההוא כי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

כב:א לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך. הראשי וסופי תיבות של: תשיבם לאחיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את שור אחיך או את שיו נדחים בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שיו נדחים והתעלמת מהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שור אחיך, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נדחים והתעלמת מהם השב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והתעלמת מהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ב ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו. ידעתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואספתו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דרש אחיך, עם הז' אותיות וב' תבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תוך ביתך והיה עמך עד דרש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ביתך והיה עמך עד בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: קרוב אחיך אליך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והיה עמך עד דרש אחיך אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ג וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם. הראשי וסופי תיבות של: תאבד ממנו ומצאתה לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לכל אבדת אחיך, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר תאבד ממנו ומצאת לא תוכל להתעלם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. לחמרו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ד לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו. הראשי תיבות של: אחיך או שורו נפלים בדרך בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הקם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. תקים, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הסופי תיבות של: אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והתעלמת מהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת י' אלקיך כל עשה אלה.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גבר שמלת אשה כי תועבת י' אלקיך כל ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

שמלת אשה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אלקיך כל עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון, פרשת כי תצא, לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה, כז"ל כלומר שלא יהרהר אדם באשה, כי על ידי זה מתלבש בו ח"ו דמות אותה אשה שמהרהר בה וכו' עיין שם. [ובספר אדיר במרום מבואר שכל מה שהאדם רואה בעיניו, נראית בבת עינו, ויש בזה דבקות בין הרואה והנראה עיין שם]. ובזה יש להעמיק בעצת הנועם אלימלך בצעטיל קטן, שכל פעם שהאדם רואה נקבה שיכוון שם אדנ"י. ולכאורה אם יזכה השכינה יתלבש בו, או שהוא יתלבש בשכינה.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

והביא שם מספר אחד שמתגלגל באשה, וכתב על זה שלא נראה לפי האריז"ל. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה לא שהביא מהזהר הקדוש (לך לך דף פה: - כך ציינו) תאבותה דנוקבא עבד נפש נוקבא ותאבותה דדכר עבד נפש דכר.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש פסוק זו באופן יותר פנימי, לאסור להגשים. עיין בזה בריש ספר כתר שם טוב לר' אברהם מקולוניא תלמיד בעל הרוקח ז"ל ואשרי ההולך בתמימות ובלי צורה ודמות ובהרחקת הגשמיות, יכיר את בוראו אשר בראו, וידעו אנשי אמונה כי זאת היא האמונה כי לא ראיתם כל תמונה, ולא תתורו אחרי עיניכם ,ופתחו לכם שערי צדק בלבבכם, אולי יקרה ה' לקראתכם וירא כבוד ה' אליכם, ואז תיבנו סודו כי אין עוד מלבדו ואיה מקום כבודו וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר ההגשמה באה על ידי ראיה, כמו שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן עו, ההסתכלות עושה כלי דהיינו גבול וזמן, כי מקודם ראותו הדבר בלא גבולה וזמן וכשרואה הדבר נעשה לו גבול, עיין שם. וכל הגבולות הם בבחי' מלכות, בחינת אשה. ועוד, הרי המי שלוח כתב שאין גנות גדול מהכינוי ילוד אשה, שכן אמרו המלאכים, מה לילוד אישה בינינו. והרי האשה היא הכלי שמפעיל להוריד נשמה עליונה להתגלם ולהתגשם בגוף בעולם הזה. ולכן יש להבין שכל מה שמתסכלים ומתחשבים בנשים, יותר מתגשמים.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש כלי גבר, העינים של הגבר, כי העינים הם השליחים המשרתים של המוח, כמבואר בליקוטי מוהר"ן סה, והיינו הכלים שלו. או לפרש סתם שלא ילבש, שלא יתן לבוש גשמי.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

ילבש, מרמז על הלבשת האותיות באלף בית של א"ת ב"ש – ילב"ש, ושל א"ל ב"ם וכו' ט"ר י"ש – י'לבש'. ובאמצע ל"ב, התחלת וסיום התורה. והוא השבי"ל שמתלבש חוט האין סוף ב"ה בבינה. לשב"י – הצדיק שעלה למרום וקבל התורה. ולבני בנימין משפחת האשבלי (ריש פרשת פנחס פסוק לח).

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים. כי יקרא קן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בכל עץ או על הארץ בגמטריא נחמן. תקח האם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. האם על, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הבנים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש לדייק שלכאורה הול"ל כי יקרה, לשון מקרה, וכן הוא הלכה למעשה. אלא כאן רמז שצריכים לקרוא בגרון אל תחשוך את השיר פשוט כפול משולש מרובע: כי יקרא קן – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ופרש"י פרט למזמן. פרט – כאילו בפרט, למזמן, מזמן בגמטריא מאומן. לא תקח האם, בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים. הסופי תיבות של: האם ואת הבנים תקח, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לך למען ייטב לך והארכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לך למען ייטב, וכן של: למען ייטב לך, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: את האם ואת הבנים תקח לך, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. תקח לך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן, עם התיבות.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ח כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו. הראשי תיבות של: תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא, וכן של: בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: ולא תשים דמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חדש ועשית מעקה ולא ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועשית מעקה לגגך, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ט לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה והזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. הראשי תיבות של: פן תקדש המלאה הזרע אשר, וכן של: המלאה הזרע אשר תזרע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הזרע אשר, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. כרמך, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

כב:י לא תחרש בשור ובחמר יחדו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. ובחמר יחדו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. הסופי תיבות של: תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שעטנז צמר ופשתים יחדו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יב גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה. הראשי תיבות של: גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תכסה בה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארבע כנפות כסותך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ארבע כנפות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יג כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה. כי יקח בגמטריא נחמן. ובא אליה ושנאה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ושנאה בגמטריא רבי נחמן, עם התיבות.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יד ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים. והוצא בגמטריא נ נח. לקחתי, עם האותית, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואקרב אליה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ולא מצאתי לה בתולים, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן אני נ נח נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: דברי והוצא עליה שם רע בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ושם לה עלילת דברים והוצא עליה, וכן של: לה עלילת דברים והוצא עליה שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טו ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו את בתולי הנערה אל זקני העיר השערה. ולקח, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. אבי, ראשי תיבות, ישראל בער אודסר. העיר בגמטריא נחמן מאומן. השערה בגמטריא פתק. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בתולי הנערה אל זקני העיר השערה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טז ואמר אבי הנערה אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה. הראשי תיבות של: אבי הנערה אל הזקנים את בתי ננתי לאיש הזה לאשה וישנאה, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמר אבי הנערה אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל הזקנים את בתי נתתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן אומן.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יז והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר. העיר בגמטריא נחמן מאומן כנ"ל. הוא שם, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ואלה בתולי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דברים לאמר לא מצאתי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לא מצאתי לבתך בתולים ואלה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתלוי בתי ופרשו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יח ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו. העיר בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יט וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו. הראשי תיבות של: וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ישראל ולא תהיה לאשה לא יוכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וענשו אתו מאה כסף ונתנו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בתולת ישראל ולא תהיה לאשה לא יוכל לשלחה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי הוציא שם, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ולו תהיה לאשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כ ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנערה. ואם אמת, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לנערה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מע"ה. הסופי תיבת של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואם אמת היה הדבר הזה לא נמאו בתולים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כא והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך. פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי תיבות של: באית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי, בגמטריא נ נח. עירה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: באבנים ומתה כי עשתה נבלה, וכן של: ומתה כי עשתה נבלה בישראל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובערת הרע מקרבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: אביה ובערת הרע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אביה ובערת הרע מקרבך, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כב כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימצא איש שכב עם אשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והאשה ובערת הרע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כג כי יהיה נערה בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה. מארשה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ומצאה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהיה נערה בתולה מארשה לאיש ומצאה, וכן של: נערה בתולה מארשה לאיש ומצאה איש, עם הכולל, בגמטריא נ נח נח נחמ נחמן מאומן. לאיש ומצאה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כז כב בשדה מצאה צעקה הנערה המארשה ואין מושיע לה.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

בשדה בגמטריא רב נ נח ע"ה. המארשה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בשדה מצאה צעקה הנערה המארשה ואין, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש שלפעמים היצר הרע ממש מאנס אותנו להיות נערה, דהיינו מקבלי ומבקשי תאוות עולם הזה, וזה בהיותינו בבחינת מאורשה, דהיינו לא גמרנו לגמרי להתקשר כראוי להשם יתברך, ועל זה העצה לצעוק ולצעוק להשם יתברך, ואז זוכים ל'ואין מושיע לה', דהיינו לאור האין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כט ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו. לא יוכל שלחה כל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו. לא יקח בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אשת אביו ולא יגלה כנף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כנף אביו ע"ה בגמטריא נ נח. אביו ולא יגלה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד לא יבא עמוני ומואבי בקהל י' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל י' עד עולם. לא יבא עמוני ומואבי בקהל י' גם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ח לא תתעבר אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. הראשי תיבות של: לא תתעב מצרי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ט בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל י'. הראשי תיבות של: יולדו להם דור שלישי יבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: בנים אשר יולדו להם דור, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

כג:י כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תצא מחנה על, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יא כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח. לילה ויצא אל מחוץ למחנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יב והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יג ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. ויד תהיה לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויד תהיה לך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

כג:טו כי י' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

היה מחניך בגמטריא נחמן. מתהלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה, וכן של: להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב, וכן של: והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מחניך קדוש ולא יראה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיה מחניך קדוש – לקמ"ת ח:יב דף יח:.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יט לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית י' אלקיך לכל נדר כי תועבת י' אלקיך גם שניהם.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

כלב בית י' ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כה כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָֽכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל-כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן.

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

כי תבא בכרם בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. כי תבא בכרם רעך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' פעמים והכולל. תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הז' כוללים.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כנפשך שבעך ואל כליך לא, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ע"ה, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי תבוא בכרם רעך – לק"מ רנז דף קיח..

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

והלכה והיתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ד לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני י' ולא תחטיא את הארץ אשר י' אלקיך נתן לך נחלה.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. בעלה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא, וכן של: לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא יוכל בעלה הראשון, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא. הסופי תיבות של: יוכל בעלה הראשון אשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תחטיא את הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

י' ולא תחטיא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ט זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֛ה יְקֹוָ֥ה אֱלֹקֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה, וכן, עשה ה' ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. בצאתכם בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של, זכור את, ושל את אשר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את אשר עשה ה' אלקיך, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

הרמב"ן מנה זה בתרי"ג מצות (ספר המצות, מצוה ז' ממצותיו, ובפירושו על התורה בפ' כי תצא), וכן אפילו להרמב"ם שלא מנה אותו בתרי"ג, הביאו בספר היד באיסור לשון הרע (וכן עוד ראשונים, כולם מובאים בריש העשין בספר חפץ חיים). ועשו קל וחומר, ומה מרים שאהב את משה ומסרה נפשה עליו וכו' וכו' ועם כל זה נענשה, כל שכן סתם לשון הרע. ומעולם לא הבנתי, שהרי פשטות לשון התורה הקדושה הוא שנענשה על שדברה על ראש הצדיקים והנביאים, וכמו שכתוב, ומדוע לא יראת לדבר בעבדי במשה (בהעלותך יב:ח), ודרשו חז"ל הובא ברש"ח בעבדי אף על פי שאינו משה, במכשה אפלו אינו עבדי, עיין שם. והפשטות שאם היתה מדברת על סתם יהודי, אפילו נביא כמותה, לא היתה נענשת. ועיקר הפגם היתה שדברה על צדיק כמשה. ולפי זה מצות הזכרון למה שעשה י' אלקים למרים, בטעם הדבר בפשטות, להיות ירא מהצדיק האמת. ואיך לקחו מזה להיות ענין השייך לכל לשון הרע בעלמא. וקצת כבר יישבו, שהדרשה הוא מסמיכת הפסוק השמר מנגע צרעת, להזכרון של מרים, ועם כל זה קשה כנ"ל.

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שאם היתה לוקה על לשון הרע גרידא, היתה לוקה קודם על אהלה או על בגדיה, וזה שנלקה תכף ומיד בגופה, זה היה כנ"ל שדברה על ראש הצדיקים, וכמו בעזיהו, שלקח לעצמו הגדולה של כהונה, מיד פרח בו צרעת בגופו. אבל כאן על כרחך תרוייהו גרמה לה, ולכן שפיר למדים לכל לשון הרע.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טו בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹֽא-תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת-נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא-יִקְרָ֤א עָלֶ֨יךָ֙ אֶל-יְקֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

יקרא בגמטריא רב נ נח ע"ה. נשא בגמטריא רב נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ביומו תתן שכרו ולא, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' פעמים והכולל. ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של ביומו תתן שכרו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נשא את נפשו ולא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ביומו תתן שכרו – לק"מ ה:ב דף ה:. ואילו הוא נושא את נפשו – לק"מ נט:ה דף ע:, סח דף פו..

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טז לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יח וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך י' אלקיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: היית במצרים ויפדך י' אלקיך, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: במצרים ויפדך י' אלקיך משם על כן, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מצוך לעשות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היית במצרים ויפדך י', עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי עבד היית במצרים ויפדך י' אלקיך משם על כן אנכי מצוך, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כא כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה. הראשי תיבות של: לא תעולל אחריך לגר ליתום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא תעולל אחריך, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ליתום, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ב והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר. בן הכות, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם בן הכות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכות הרשע והפילו השפט והכהו במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הכות הרשע והפילו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי ע"ה בגמטריא נ נח. רשעתו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן-יֹסִ֨יף לְהַכֹּת֤וֹ עַל-אֵ֨לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

ארבעים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נ נח (שכן מחלקים את המכות לג'). ארבעים יכנו לא יסיף, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ארבעים יכנו לא יסיף פן, עם הח"י אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לא יסיף פן יסיף ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. רבה ונקלה אחיך לעיניך, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. להכתו על אלה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פן יסיף להכתו, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ארבעים יכנו לא יסיף פן יסי להכתו על אלה מכה רבה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על ע"ה בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ארבעים יכנו ולא יסיף – לק"מ יא:ד דף טו.. ארבעים יכנו – לק"מ נט:ד דף ע:.

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ה כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

ולקחה בגמטריא נחמן ע"ה. כי ישבו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחים יחדו ומת אחד מהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ובן אין לו לא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ז ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ט וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָֽלְצָ֤ה נַֽעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָֽרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יִבְנֶ֖ה אֶת-בֵּ֥ית אָחִֽיו.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

ונגשה יבמתו, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. יבמתו אליו ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו, עם הו' תיבות, בגמטריא י"א פעמים נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כל הפסוק, חוץ מהו' הראשונה, עם הכ"ב תיבות, בגמטריא י"א פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. וירקה בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נעלו מעל רגלו, הם ראשי תיבות – רבינו נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את, עם הכ' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל, וכן של: אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה, וכן של: לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו, וכן של: הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יבנה את בית אחיו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וירקה בפניו – לק"מ כא:ו דף ל..

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יא כִּֽי-יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת-אִישָׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָֽׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶֽחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

כי ינצו אנשים יחדו, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נון נון חית. אנשים ע"ה, וכן: את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ושלחה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. והחזיקה, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. במבשיו, בגמטריא רבי נחמן. ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו, עם הי"ג תיבות, בגמטריא ו"פ נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הו' כוללים.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו ע"ה בגמטריא י"א פעמים נ נח. הסופי תיבות של: איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי ינצו אנשים – לק"מ ו מאמר רבב"ח דף ז..

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יב וקצתה את כפה לא תחוס עינך.

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

כפה, עם הג' ואתיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לא תחוס בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יג לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

כה:טז כי תועבת י' אלקיך כל עשה אלה כל עשה עול. אלקיך כל עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יז זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. הסופי תיבות של: זכור את אשר עשה לך עמלך בדרך בצאתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. וכן בצאתכם ממצרים, עם הי"ב אותיות. הראשי וסופי תיבות של: זכור את אשר עשה לך עמלק, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יח אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

קרך, בגמטריא רבי נ נח. קרך בדרך, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויזנב בך כל ע"ה בגמטריא נחמן. כל הנחשלים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קרך בדרך ויזנב, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחריך ואתה עיף, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

קרך בדרך, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויזנב בך כל ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, וכן של: ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

ולא ירא אלקים, פרש"י ז"ל ולא ירא עמלק אלקים מלהרע לך, עכ"ל. כי מריהטת לשון הפסוק הוה אמינא שלא ירא אלקים ממשיך לדבר על בני ישראל, ובאמת חידוש הוא לסבב את זה על עמלק. ונראה לפרש שגם זה מעצת ומעובדת עמלק, שבני ישראל ידמו בעצמם שאינם יראי שמים ח"ו. ובכח ובזכות הצדיקים כרש"י אנו יודעים להחזיק את עצמינו יראי שמים ולדעת שעמלק הוא זה שאינו ירא אלקים.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשר קרך בדרך – לק"מ יט:ה דף כו., נח:ג דף סט:, לקמ"ת ה:יא דף י., ח:ג דף טז:. ויזנב בך כל הנחשלים – לק"מ קלה דף קג.. ויזנב בך ולא ירא אלקים – לק"מ נו:ה דף סו.. ולא ירא אלקים – לקמ"ת יט דף כב..

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יט והיה בהניח י' אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר י' אלקיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. והיה בהניח י' אלקיך לך מכל איביך מסביב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא תשכח בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, וכן של: תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא, וכן של: את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל איביך, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בארץ אשר ה' בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: בהניח ה' אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר י' אלקיך נתן לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר י' אלקיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נתן לך נחלה לרשתה תמחה את, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: השמים לא תשכח, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

כי תבוא

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

כו:א והיה כי תבוא אל הארץ אשר י' אלקיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והיה כי תבוא אל הארץ אשר י' אלקיך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: והיה כי תבוא אל הארץ אשר י' אלקיך נתן לך, וכן של: תבוא אל הארץ אשר י' אלקיך נתן לך נחלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ב ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר י' אלקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר י' אלקיך לשכן שמו שם. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. והלכת אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' אלקיך לשכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פרי האדמה אשר תביא, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תביא מארצך אשר י' אלקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיך נתן לך ושמת בטנא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אלקיך נתן לך ושמת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר י' אלקיך לשכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מראשית כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל המקום אשר יבחר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ג, כו:טו (וכן לעיל ו:כב) לאבתינו. לאבותינו (מלא) ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ג ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לי' אלקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע י' לאבתינו לתת לנו. הגדתי היום, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יהיה בימים ההם ואמרת אליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נשבע ה' לאבתינו לתת לנו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לי' אלקיך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובאת אל הכהן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ד ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח י' אלקיך. הסופי תיבות של: ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה', בגמטריא נ נח. ולקח, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הטנא מידך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הטנא מידך והניחו לפני י' אלקיך, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ה וענית ואמרת לפני י' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

ארמי אבד אבי וירד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מעט ויהי שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויגר שם, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: במתי מעט ויהי שם לגוי גדול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמרת לפנ י' אלקיך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שם במתי מעט ויהי שם, וכן של: במתי מעט ויהי שם לגוי גדול, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לגוי גדול עצום ורב, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמרת לפני י' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: שם במתי מעט ויהי שם ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל וענית, לשון הרמת קול, ע"כ. אף על פי שהמילה ענה קרוב למילות עני וענוה, וזה מראה על ענוה אמיתי שיש לו עזות דקדושה, ועל העני שיש לו קול גדול בתפלה.

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל כשרדף אחר יעקב, ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאילו עשה, שאומות העולם עובדי אלילים חושב להם הקב"ה מחשבה כמעשה, ע"כ. עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מט ז"ל כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה, ע"כ.

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ארמי אבד אבי – לק"מ יט:ד דף כו..

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ו וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה. עבודה (מלא ו') קשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק ע"ה בגמטריא הפתק. וירעו אתנו בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק בגמטריא: נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ז ונצעק אל י' אלקי אבתינו וישמע י' את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו. הראשי תיבות של: את קלנו וירא את בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את ענינו ואת עמלנו ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אלקי אבתינו וישמע ה' את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל י' אלקי אבתינו וישמע י' בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ונצעק אל י' אלקי אבתינו וישמע י' את קלנו וירא את ענינו, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וישמע י' את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ח ויצאנו י' ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים. הסופי תיבות של: חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובמרא גדל ובאתות ובמפתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויוצאנו י' ממצרים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ט ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש. הזה ויתן, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויתן לנו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לנו את, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חלב ודבש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את הארץ, וכן של: הארץ הזאת, וכן של: הזאת ארץ, וכן של: ארץ זבת, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: ארץ זבת חלב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי י' והנחתו לפני י' אלקיך והשתחוית לפני י' אלקיך. הסופי תיבות של: ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתי לי ה' והנחתו לפני, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לי ה' והנחתו לפני ה' אלקיך והשתחוית לפני ה' אלקיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתי לי י' והנחתו לפני י' אלקיך והשתחוית לפני י', עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לי י' והנחתו לפני י' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והשתחוית לפני י' אלקיך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יא ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך י' אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך.

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הטוב אשר נתן לך בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר נתן לך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל ושמחת בכל הטוב, מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה, מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואלך, מביא ואינו קורא, ע"כ. בליקוטי מוהר"ן תנינא כד רבינו כתב מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. אך לא כל השנה זמן שמחה, לכן תמיד בגמטריא אך מביא ואינו קורא. [ואף על פי שזה רק עד חנוכה, עיין רש"י בפסחים לו: ד"ה מהחג ז"ל ומחנוכה ואילך אינו זמן הבא דתניא בספרי, אשר תיבא מארצך, כל זמן שמצויין על פני ארצך, שלא כלו לחיה מן השדה, ע"כ, ועיין ברמב"ם הל' ביכורים ב:ו ז"ל שהביכורים שביכרו אחר חנוכה הן חשובים משנה הבאה ויניחם עד אחר העצרת, ע"כ ועיין במפרשים. אין זה משום תנאי השמחה, ודו"ק].

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו. הראשי תיבות של: תכלה לעשר את כל מעשר, וכן של: לעשר את כל מעשר תבואתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ליתום, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך, וכן של: לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה, וכן של: את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יג ואמרת לפני י' אלקיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. הראשי וסופי תיבות של: ואמרת לפני י' אלקיך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ליתום, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי תיבות של: בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מן הבית וגם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל בגגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יד לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול י' אלקי עשיתי ככל אשר צויתני. לא אכלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בקול ה' אלקי עשיתי ככל אשר בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בערתי ממנו בטמא, וכן של: נתתי ממנו למת, וכן של: ממנו למת שמעתי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ממנו למת שמעתי בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

השקיפה ממעון קדשך, עם הט"ו אותיות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב. וברך את ע"ה בגמטריא נון נון חית. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. מן השמים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. נשבעת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב. ארץ זבת, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ זבת חלב, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. חלב ודבש, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: השקיפה ממעון קדשך, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארץ זבת חלב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קדשך מן השמים וברך את ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: השקיפה ממעון קדשך – לק"מ רלד דף קטו..

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טז היום הזה י' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך.

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היום הזה י' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: י' אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

הזה י' אלקיך, בגמטריא נ נח ע"ה. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועשית אותם בכל לבבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מצוך לעשות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יז את י' האמרת היום להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את ה' האמרת, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' האמרת היום להיות, עם הד' תיבות, בגמטריא י"א פעמים נ נח. וללכת, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חקיו ומצותיו ומשפטיו, עם הח"י אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: האמרת היום להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לאלקים וללכת בדרכיו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: את ה' האמרת היום – לק"מ ב דף ב:. את ה' האמרת וה' האמירך – לק"מ לא:ט דף מד:, רנט דף קיח..

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יח וי' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו. הסופי תיבות של: היום להיות לו לעם סגלה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסוופי תיבות של: סגלה כאשר דבר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יט ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש לי' אלקיך כאשר דבר. הראשי תיבות של: אשר עשה לתהלה ולשם ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ולתפארת ולהיתך עם קדש לה' אלקיך, וכן של: ולהיתך עם קדש לי' אלקיך כאשר דבר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לתהלה ולשם ולתפארת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לה' אלקיך כאשר דבר, עם הח' אותיות ד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

כז:א ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וזקני ישראל את העם לאמר שמר את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויצו משה וזקני ישראל את העם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לאמר שמר את כל המצוה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל את העם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור לשון אנכי, והרי משה וזקני ישראל ציוו.

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ב והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר י' אלקיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. והקמת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אבנים, עם האותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הירדן אל הארץ אשר י' אלקיך נתן לך והקמת בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: תעברו את הירדן אל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקיך נתן לך והקמת, וכן של: נתן לך והקמת לך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר י' אלקיך נתן לך והקמת בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את הירדן אל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר י' אלקיך נתן לך ארץ זבת ודבש כאשר דבר י' אלקי אבתיך לך. נתן לך, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. אבתיך לך, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עליהן את כל דבריהתורה הזאת בעברך ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עליהן את כל דברי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: דברי התורה הזאת בעברך למען, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארץ זבת חלב בגמטירא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אלקיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד. האבנים בגמטריא נ נח. את האבנים האלה, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בעברכם את הירדן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עיבל ושדת אותם, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ה ובנית שם מזבח לי' אלקיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל. הסופי תיבות של: אלקיך מזבח אבנים לא תניף, בגמטריא נחמן ע"ה. אבנים, עם האותיות, בגמטריא נ נח כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: עליהם ברזל, עם הד' אותות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אבנים לא תניף, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ו אבנים שלמות תבנה את מזבח י' אלקיך והעלית עליו עולת לי' אלקיך.

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

אבנים, עם האותיות, בגמטריא נ נח כנ"ל. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. עולת בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלקיך והעלית עליו עולת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עליו עולת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מזבח י' אלקיך והעלית עליו עולת לי', בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אבנים שלימות תבנה – לק"מ יח:ו דף כה..

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ז וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני י' אלקיך. הראשי תיבות של: ואכלת שם ושמחת לפני י' אלקיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שלמים ואכלת שם בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ושמחת לפני י' אלקיך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וזבחת שלמים ואכלת שם לפני בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ח וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

כתבת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. האבנים, בגמטריא נ נח. דברי התורה הזאת באר היטב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האבנים את כל דברי התורה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: באר היטב – לק"מ כז:ה דף לח:.

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ט הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה'.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

הזה נהיית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של היום הזה נהיית לעם לה' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הז"ה – י"ז – נהיית: – נה"ת – בתמוז, יי – עשרת הדברות ועשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפירוש מילת הסכת יש כמה דרכים במסכת ברכות (סג), ומהם שזה לעשות כתות כתות, מה שרבינו אמר שהוא יעשה עם החסידים שלו, וכמו שמצינו מקוים אצל הנ נח. והנה גם הענין של הסכת הוא בחינת נ נח, כי הוא לשון של סוכה, וכמו שרבינו כותב בתורה מט, ששרה אמנו נקראת יסכה, וזה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע. ומאד מעניין לראות שהסכת בא עוד לפני שמע ישראל (עיין במש"כ לעיל בענין התגובה שמע ישראל).

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה שלשון הסכת הוא בחי' חשמל, כי הגמרא הנ"ל דרשה, הס כתת, ע"ש, והרי זה כמו חשמ"ל, חש, לשון הס (כמו שרש"י פירש על התורה ויהס כלב, שהשתיקם), מ"ל זה לשון לכרות כענין כיתת נחש נחשת.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

והרי הסכת אותיות כסתה, שהוא ממש הבחי' של תיקון הברית, והרי כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ו וברוך אתה בצאתך, בצאתך, בתוך 'בך' יש 'צאת', צאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין בפרשת בחקתי כו:י, בתוככם).

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יב יפתח י' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יפתח י' לך את אוצרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

יפתח בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את אוצרו, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ארצך בגמטריא רב נ נח ע"ה. מעשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ידך והלוית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יפתח לך ה' את אוצרו הטוב את השמם – לק"מ נד:ו דף סב.. יפתח לך ה' את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך – לק"מ ס:ג דף עא:.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יד ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם. אלהים אחרים לעבדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כה יתנך י' נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

כח:מא בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי. יהיו לך כי ילכו בשבי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

כח:מג הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. מטה מטה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

כח:מד הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב. הוא ילוך ואתה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תלונו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

כח:מז תחת אשר לא עבדת את י' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. בשמחה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מרב כל, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

כח:מח ועבדת את איביך אשר ישלחנו י' בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך. על צוארך עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

כח:נ גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן. ישא פנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

כח:נז ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך. תאכלם, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

כח:נח אִם-לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַֽעֲשׂ֗וֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת-הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבַּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְקֹוָ֥ה אֱלֹקֶֽיךָ.

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הכתובים בספר, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. את השם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ה' אלקיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אם לא תשמר לעשות את כל, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל דברי התורה הזאת הכתבים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכבתים בספר הזה ליראה את השם הנכבד, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ליראה את ה' הנכבד והנורא – יחוד היראה לרמח"ל הנדפס היום בסוף קיצור הכוונות. ליראה את ה' הנכבד – לק"מ יד:א דף יח:, לקמ"ת א:ה דף א:.

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

כח:נט וְהִפְלָ֤א יְקֹוָה֙ אֶת-מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָֽחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶֽאֱמָנִֽים.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ונאמנות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את מכתך ואת, ושל: מכתך ואת מכות, ושל: ואת מכות זרעך, ושל: מכות זרעך מכות, ושל: זרעך מכות גדלת, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: והפלא ה' את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והפלא ה' את מכותך מכות גדולות ונאמנות וחלאים רעים ונאמנים – לקמ"ת ה:א דף ז:.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

כח:סד והפיצך י' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן. קצה הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

כח:סז בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה. תפחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ג וְלֹֽא-נָתַן֩ יְקֹוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

י' לכם, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. אזנים בגמטריא נ נח. לכם לב לדעת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נתן ה' לכם לב לדעת, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לכם לב לדעת ועינים, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: לראות ואזנים לשמע עד היום, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולא נתן לכם לב לדעת – לק"מ טו:ג דף כ:, קנד דף קה..

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ה לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני י' אלקיכם. אכלתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

נצבים

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

פרשיות האלו של נצבים וילך האזינו וזאת קצרים מאד. וי"ל על פי המובא בקונטרס ההוספות לספר חיי מוהר"ן אות מח ז"ל רבנו ז"ל ראה פ"א בני הנעורים שלמדו הרבה, אמר להם אם הייתם מקורבים אלי הייתם לומדים רק מעט אבל יותר (כי (אצל רבינו י) היו לומדים לשמה ובקדושה וטהרה וביראה והיו עושים מתורות תפילות) וכמו שהי' אצל הרב הצדיק מבארדיטשוב ז"ל שחותנו אמר לו שמיום שנעשה חסיד לומד מעט מקודם. ענה ואמר לו, מקודם הי' צריך ללמוד מעט עבור חותנו מעט עבור חמותו מעט עבור אשתו ומעט עכ"פ עבור השי"ת ג"כ, וע"כ הי' צריך ללמוד הרבה כדי שיספיק לכולם, אבל עכשיו שלומד רק בשביל השי"ת וכו', ע"כ כמה שלומד מספיק וכו', עכ"ל [וע"ע בחיי מוהר"ן רב, אינכם כל כך חטאים שאמר לכם תורה וכו' כי שארי נביאים וכתובים לא נעשו רק על ידי שחטאו וכו', ועמש"כ שם]. וכן בפרשיות האלו שמלאים באזהרות על יראת השם ואהבת השם ודבקות וכו' הם בחי' טוב מעט לצדיק כנ"ל.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ט אתם נצבים היום כלכם לפני י-ה"ו אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

האותיות הראשונות, אתםנ, הם בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הר"ת של המילים הראשונים, אם נחשב הכ' והל' ביחד לנ', אנה אני, שהם הראשי תיבות של הפסוק שאנו אומרים בשחרית בפסוקי דזמרא בהודו, אל נקמות י-ה"ו אל נקמות הופיע, אנ"י אנ"י, שהם דברי ראובן (בראשית לז) כאשר הוא חזר להציל את יוסף ולא מצאהו, אמר, הילד איננו ואני אנה אני בא, שהאריז"ל גילה לכוון את זה בתפלה לתקן חטא מכירת יוסף. שזה תיקון אמונה בצדיק האמיתי ראש בני ישראל, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

הגימטריא של אלהיכ"ם הוא אב"י הנח"ל, ואח"כ יש המילים ראשיכם שבטיכם זקניכם, ר"ת שזר, שהספר הקדוש והנפלא אבי הנחל נכתב אליו, שהוא היה נשיא מדינת ישראל, בבחי' ראשיכם לשבטיכם, והוא ברית אהבה שסבא ישראל כרת אתו, ועם כל איש ישראל. וידוע שהכתוב פירט עשר בחי' בעם ישראל, ראשיכם עד שואב מימך, שהם כנגד העשרה מיני נגינה שהם כלולים בהשיר פשוט כפול שלוש מרובע שעולה עשר.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

ראשיכם שבטיכם, פרש"י ראשיכם לשבטיכם, עכ"ל. ראשיכם לשבטיכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לפני י' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלקיכם ראשיכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבוות של: ראשיכם שבטיכם בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: כל איש, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אתם נצבים היום – לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. הראשי תיבות של: טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך בגמטריא נ נח. טפכם בגמטריא נחמן ע"ה. בקרב מחניך מחטב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יא לעברך בברית י' אלקיך ובאלתו אשר י' אלקיך כרת עמך היום. הראשי וסופי תיבות של: לעברך בברית י' אלקיך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ובאלתו אשר י' אלקיך כרת עמך בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ה' אלקיך כרת עמך היום, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יב למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלקים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב. הראשי תיבות של: למען הקים אתך היום לו לעם והוא ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך, וכן של: הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלקים, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: הקים אתך היום לו לעם והוא ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: יהיה לך לאלקים כאשר דבר לך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: דבר לך וכאשר נשבע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למען הקים אתך היום, עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתך היום לו לעם והוא יהיה לך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לו לעם, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יג ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. הסופי תיבות של: ולא אתכם לבדכם אנכי כרת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן)! לא אתכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יד כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני י' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. הראשי תיבות של: עמנו עמד היום, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני י' אלקינו ואת אשר, וכן של: אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני י' אלקינו ואת אשר איננו, בגמטריא נחמן מאומן. (ועם הא' את את\איננו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא). הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ישנו פה עמנו עמד היום לפני י' אלקינו ואת, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את אשר ישנו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אשר איננו פה עמנו היום, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותינות היסוד של: לפני י' אלקינו ואת ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי את אשר ישנו פה ואשר איננו פה – שיחות הר"ן רט.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

כט:טו כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם. הראשי תיבות של: עברנו בקרב הגוים אשר עברתם בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: כי אתם ידעתם את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את אשר ישבנו, וכן של: ואת אשר עברנו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ואת אשר עברנו בקרב ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתם ידעתם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצרים ואת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישבנו בארץ בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

כט:טז ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם. הראשי תיבות של: שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כסף וזהב אשר – רפ"ב. הראשי וסופי תיבות של: כסף וזהב בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יז פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם י' אלקינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה. פרה בגמטריא נחמן מאומן. ההם פן יש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעבד את אלהי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש או אשה או, ד' אלפין. הראשי תיבות של: אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שרש פרה ראש בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: פרה ראש ולענה בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: היום מעם ה' אלקינו ללכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את אלהי הגוים ההם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ההם פן יש, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקינו ללכת לעבד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר לבבו פנה היום מעם י' אלקינו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יח והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה. שלום יהיה לי כי, עם הי"ב אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הצמאה, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי בשררות לבי אלך למען ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לבי אלך למען ספות הרוה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בשררות לבי אלך למען, וכן של: לבי אלך למען ספות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יהיה לי כי בשררות, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יט לא יאבה י' סלח לו כי אז יעשן אף י' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה י' את שמו מתחת השמים. אף י', עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לו כי אז יעשן אף י' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה י' את שמו מתחת השמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: באיש ההוא ורבצה בו, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מתחת השמים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כ והבדילו י' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלו הברית הכתובה בספר התורה הזה. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ככל אלות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכתובה בספר התורה – רפ"ב. הראשי וסופי תיבות של: שבטי ישראל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כא ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה י' בה. הראשי תיבות של: וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה י', עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הדור האחרון בניכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מכות הארץ ההוא, וכן של: הארץ ההוא ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רחוקה וראו את מכות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה, וכן של: הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה י', בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כב גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עעשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה (וצביים) וצבוים אשר הפך י' באפו ובחמתו. גפרית בגמטריא רב נ נח נחמ נחמן מאומן. שרפה בגמטריא הפתק כנ"ל. תצמח בגמטריא הוי"ה אהי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. סדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. צבוים בגמטריא נחמן. הפך, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולא יעלה בה כל עשב בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבוים אשר הפך י', בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצבוים בבגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אדמה וצבוים אשר הפך ה' באפו ובחמתו בגמטריא רפ"ב. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשב כמהפכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כג ואמרו כל הגוים על מה עשה י' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה. מה עשה י' ככה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ככה לארץ הזאת מה חרי האף בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לארץ הזאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ככה לארץ הזאת, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הזאת מה חרי האף בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הזאת מה חרי האף, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כח הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַֽיקֹוָ֖ה אֱלֹקֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤֗נ֗וּ֗ וּ֗לְ֗בָ֗נֵ֙֗י֗נ֗וּ֙֗ עַד-עוֹלָ֔ם לַֽעֲשׂ֕וֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת.

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות, עם ה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. והנגלת לנו ולבנינו, עם הט"ז אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והנגלת לנו ולבנינו עד, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנסתרת לה' אלקינו והנגלת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת – לק"מ כב:י דף לג..

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וְשַׁבְתָּ֞ עַד-יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ וְשָֽׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר-אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל-לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל-נַפְשֶֽׁךָ.

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. עד י', עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. ושמעת, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה ובניך, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. בכל לבבך, עם הב' תיבות בגמטריא נ נח. בקלו ככל אשר ע"ה בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עד י' אלקיך ושמעת בקלו ככל, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושבת עד ה' אלקיך – לק"מ ו:ג דף ו:, מט:ו נח., נח:ז דף סט:, עט דף צג..

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ג וְשָׁ֨ב יְקֹוָ֧ה אֱלֹקֶ֛יךָ אֶת-שְׁבֽוּתְךָ֖ וְרִֽחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל-הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְקֹוָ֥ה אֱלֹקֶ֖יךָ שָֽׁמָּה.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אלקיך את, עם הג' תיבות, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ושב י' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל, עם הל"ה אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושב ה' אלקיך את שבותך – לק"מ קה דף צח..

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ו וּמָ֨ל יְקֹוָ֧ה אֱלֹקֶ֛יךָ אֶת-לְבָֽבְךָ֖ וְאֶת-לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת-יְקֹוָ֧ה אֱלֹהק֛יךָ בְּכָל-לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ.

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב, עם הז' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ובכל נפשך למען חייך, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ה' אלקיך את, עם הג' תיבות, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. ה' אלקיך את לבבך, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ה' אלקיך את לבבך ואת לבב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את לבבך ואת לבב, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומל ה' את לבבך – לק"מ עו דף צב.. ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב – לק"מ קמא דף קג:, חיי מוהר"ן לט.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יא כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא-נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹֽא רְחֹקָ֖ה הִֽוא.

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

כי המצוה הזאת, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המצוה הזאת אשר, עם הי"ב אותיות בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא ממך ולא, בגמטריא נחמן ע"ה. הזאת אשר אנכי מצוך, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אנכי מצוך היום, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. אנכי מצוך היום לא, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא נפלאת הוא ממך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצך היום לא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הזאת אשר אני מצוך, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: כי המצוה הזאת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מצוך היום לא נפלאת הוא ממך, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא רחוקה היא – לק"מ קה דף צז:.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יב לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אתה ונעשנה.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

לנ'ו השמימ'ה ויקח'ה לנ'ו וישמיענ'ו את'ה ונעשנ'ה. שאותיות היסוד – אלו הסמוכות להסופי תיבות מסוף הפסוק הם נתן נחמן, ע"כ שמעתי (ועיין בספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, סוף פרשת בראשית, מי יעלה לנו השמימה (ע"ה) בגמטריא אברהם יצחק יעקב דוד, ר"ל איזה התפלה היא העולה השמימה, כל תפלה שנזכר בו זכות ג' אבות ודוד ע"ש).

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להוסיף שהר"ת של ה'וא ל'אמר מ'י י'עלה ל'נו ה'שמימה ו'יקחה ל'נו - ל"מ, הללוי"ה. מ"ל - זה ר"ת מכתם לדוד שזה הפרק הראשון של תיקון הכללי. והללוי"ה זה המלה האחרונה של התיקון הכללי.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

ור"ת של ריש הפסוק ל"ב - הם האות הראשון והאחרון של התורה הקדושה.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

וגם בזה רמז להסבא כידוע שהוא רמז בקשר סוף התורה - ישראל לראשית התורה – בר [ובקונטרס אני נ נח נחמ נחמן מאומן הוסיף, שהפירוש האחרון של רש"י על החומש: 'לעיני כל ישראל: שנשאו (משה רבינו) לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר ואשברם לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת, יישר כחך ששברת, ע"כ. וזה נאמר על י"ז בתמוז, ותכף אח"כ אנחנו מתחילים מחדש: בראשית ... וכתוב בתיקוני הזהר (תיקון י'): בראשית שי"ר תא"ב והאי איהו שיר משובח מכל השירים תאב מכל השירים, ע"כ, וע' בליקוטי הלכות יו"ד ב' הל' ספר תורה ד:ה איך שהשיר חדש מתחיל משבירת הלוחות בי"ז תמוז. ועוד הבאנו לקמן מהקונ' שם שמי"ז תמוז לר"ה ע"ב ימים וכו'. ובענין קשר וחיבור התורה מסיפא לרישא, י”ל שרבינו מביא מחז”ל שהש”י קודם שברא את העולם יעץ עם נשמות הצדיקים, והצדיקים הם בחי' כל, נמצא שהבראשית היה לעיני, לעצת כי העינים על שם החכמה כמובא הרבה בדברי רבינו, כל ישראל, הצדיקים של ישראל].

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

וחברי אב"י פראטא"ר נ"י הוסיף כי בההמשך, כי קרוב אלי'ך הדב'ר מא'ד, רמז לי'שראל ב'ער א'ודסר ז"ל.

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

וע' תהלים עח:יג-ד בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נ'ד. וינח'ם בענ'ן יומ'ם וכו'. ג"כ נחמן באותיות הקרובות לס"ת. ובמזמור ד' כתוב חננ'י ושמ'ע תפילת'י שהאותיות הקרובות להס"ת הם בגימטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן. ובסוף מזמור יז: אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, פני'ך אשבע'ה בהקי'ץ תמונת'ך, יעית ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אנ'י בצד'ק אחז'ה נד"ז בגימטריא אנ"י, הרי שהאותיות הקרובות להס"ת של "אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך" הם רמז למה שהסבא אמר (בשם רבי נחמן?) “אני נ נח נחמ נחמן מאומן"!

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

וענין אותיות קרובות לס"ת נראה לע"ד, שהס"ת הם במלכות, שהיא סוף הספירות [וידוע שיכולים לדרוש כל מלה כן, ובפרט רואים עבודה כזאת במי השילוח]. וא"כ האות שלפניה כנגד מדת היסוד! וכן עי' בכוונות האריז"ל בשמו"ע לברכת מקבץ נדחי עמו ישראל, שיש לכוון, יח'ד מארב'ע כנפו'ת, חב"ו ר"ת חיל בלע ויקאנו, ע"ש שהוא ע"י הצדיק. וכן תמצא בשער רוח הקודש (עמוד סה ביחוד) על הפסוק אליך לא יגש, שהאותיות הקרובות להסופיות, הם יג"ל, וידוע שזה השם ביסוד.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

לא בשמים הוא לאמר וכו'. נראה לפרש בעזה"י על דרך שפרשנו בכמה מקומות (עיין במסכת ברכות במשנה ריש פרק ה', דף ל:, לא יפסיק), לא, זה ראשי תיבות אנכי לא-יהיה, השני דיברות הראשונות שכל ישראל שמעו מהשם יתברך ופרחו נשמותיהן. הרי שהתורה הזו של אנכי ולא-יהיה באמת בשמים, ולאחר שפרחו נשמותיהן, בני ישראל אמרו למשה (דברים ה:כד), קרב אתה ושמע וכו', וזה המבואר ברמזים הנ"ל שמי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו, את התורה הזו של בחי' אנכי ולא-יהיה, רבינו נחמן ותלמידו רבי נתן. קרב, זה לשון מלחמה. וזה מש"כ לקמן (פסוק יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ולבבך לעשתו, כ"י זה ענין משיחה (כמו שאמרו חז"ל כיצד מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כ"י, מי כמין כי כמין כף יוני), והיינו השראה, צריכים מלחמה, וזה אליך, א"ל, היינו אנכי לא-יהיה הנ"ל (אלא שכאן הם עשה קודם הלא תעשה, בחי' קודם חטא אדה"ר כמבואר במקום אחר), י"ך, בחי' כ"י, ובחי' כתר מלכות.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא בשמים היא – לק"מ קה דף צז:.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יד כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו. עמש"פ לעיל פסוק יב.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשתו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו – לקמ"ת ז:ו דף יג..

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כ לְאַֽהֲבָה֙ אֶת-יְקֹוָ֣ה אֱלֹקֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדָבְקָה-ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֨יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל-הָֽאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְקֹוָ֧ה לַֽאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַֽעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם.

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לאהבה את ה' אלקיך לשמע, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לשמע בקלו ולדבקה בו, עם הט"ז אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. ולדבקה ע"ה בגמטריא נחמן. ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה, עם הל"ו אותיות והכולל, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' כוללים. האדמה אשר נשבע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ה' לאבתך, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאברהם ליצחק וליעקב, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו, ושל: את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הסופי תיבות של: ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: הוא חייך וארך ימיך לשבת על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וליעקב לתת, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי הוא חייך ואורך ימיך – לקמ"ת עח דף לה:. כי הוא חייך – חיי מוהר"ן ח.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

וילך

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

לא:א וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. וילך משה בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. את הדברים האלה אל כל ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את הדברים האלה אל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וי' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה. שנה, וכן הראשי תיבות של: בגמטריא פצפצי"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תעבר את הירדן הזה, וכן הסופי תיבות של: אמר אלי לא תעבר, בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. הראשי תיבות של: אוכל עוד לצאת ולבוא וי' אמר אלי לא תעבר את הירדן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אנכי היום לא אוכל עוד, וכן של: אוכל עוד לצאת ולבוא, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את הירדן הזה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ה', וכן של: שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היום לא אוכל ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: וי' אמר אלי לא תעבר בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אוכל עוד לצאת ולבוא וה' בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ז ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע י' לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם. תנחילנה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויאמר אליו לעיני, עם הי"ד אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: משה ליהושע ויאמר אליו לעיני ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את העם הזה אל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: להם ואתה תנחילנה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי אתה תבוא את העם הזה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' לאבתם לתת להם ואתה, וכן של: לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה וכן של: לתת להם ואתה תנחילנה אותם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: אתה תבוא את העם הזה אל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ח וי' הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת. וי' הוא ההלך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. יעזבך בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וי' הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית י' ואל כל זקני ישראל. בני לוי בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית י' ואל כל זקני ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הזאת ויתנה אל הכהנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לוי הנשאים את, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבוות של: כל זקני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הנשאים את ארון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

לא:י ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות. הסכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שנים במעד שנת השמטה בחג, עם הי' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אותם לאמר מקץ שבע שנים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יא בבוא כל ישראל לראות את פני י' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הראשי תיבות של: יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל, וכן של: תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יבחר תרא את התורה הזאת נגד כל ישראל ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פני י' אלקיך במקום אשר יבחר תקרא בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: את פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר יבחר, בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. הראשי וסופי תיבות של: הזאת נגד כל ישראל, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יב הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את י' אלקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. ולמען ילמדו בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ושמרו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראת את ה', עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את י' אלקיכם ושמרו לעשות את כל, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל דברי התורה הזאת, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלקיכם ושמרו לעשות, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ילמדו ויראו את י'אלקיכם, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את העם האנשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יג ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את י' אלקיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה. הראשי תיבות של: על האדמה אשר אתם עברים את, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלקיכם כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: האדמה אשר אתם עברים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עברים את הירדן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראת את י', עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתם עברים את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשיוסופי תיבות של: ליראה את י' אלקיכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יד ויאמר י' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד.

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. קרא את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. למות קרא, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. והתיצבו בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משה הן קרבו ימיך למות קרא בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: למות קראת את יהושע והתיצבו באהל בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר י' אל משה הן קרבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע – לק"מ ו:א דף ו:. קרא את יהושע – חיי מוהר"ן ב.

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

לא:טו וירא י' באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל.

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בעמוד ענן ועמד עמוד, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירא ה' באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' באהל בעמוד ענן ויעמד, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

לא:טז הנך שכב עם אבתיך וקם, ורז"ל (סנהדרין צ עמוד ב) למדו מזה שיש תחית המתים – 'וקם', משה יקום. משה וקם, - הינו התחית המתים של משה רבינו – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר עוד בעזה"י, שבזה נרמז כוונות אלול (לקוטי מוהר"ן תורה ו - כי תורה ו ממש ענין של תחית המתים, שבזה שהאדם יש לו שפיכות דמים בחי' מיתה, הוא מחיה את הענוה והנצחיות שלו), כי משה רבינו הוא נקודה עליונה של הא' בחי' אהי"ה, ויש ב' אהי"ה – אהי"ה אשר אהי"ה. 'וקם', בחי' הו' של האלף, בחי' מלך, בחי' דרך כוכב מיעקב וקם שבט בחי' רקיע כמבואר שם, ועוד הרי השם הקדוש הק"ם – שעם הכולל בגמטריא וקם, הוא השם שבו ממליכים מלכים כבמואר בלקוטי מוהר"ן, והוא אחד מהע"ב שמות, וגם משה – מה"ש, אחד מהע"ב שמות, הרי ששני שמות מהע"ב שמות, מה"ש הק"ם עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ועמש"כ בתפילת שחרית – והיה עם שמוע). 'שכב' זה בחי' הנקודה תחתונה של האלף. ב'אהי"ה וקם שכב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנך שוכב עם אבותיך וקם – לק"מ נח:ב דף סט:.

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יז וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם-הַ֠ה֠וּא וַֽעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּי-אֵ֤ין אֱלֹקַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָֽרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

וחרה אפי בו ביום, בגמטריא רבינו נ נח. אפי בו ביום ההוא ועזבתים ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הסתרתי ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. וצרות ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אין אלקי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: ואמר ביום ההוא הלא על כי בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי, ושל: בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והסתרתי פני מהם והיו לאכל – לק"מ לא:ט דף מד:. והסתרתי פני והיה לאכול – לק"מ מז דף נה:, סז:ב דף פד:.

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יח ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההו"א = י"ז (בתמוז). פסוק יט. ועתה כתבו לכ"ם א"ת = נ נח נחמ נחמן מאומן (ועת"ה בגי' י"ז בתמוז עם האותיות והתיבות). ולמדה א'ת ב'ני י'שראל, ר"ת אב"י - ישראל בער אודסר. שימה בפיהם = נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. [והרי מבואר שיש דין בכתיבה, ויש דין באמירה]. ובפרש"י השירה הזאת - האזינ"ו השמי"ם עד וכפר אדמתו עמו, ע"כ. האזינו השמים עם הו' תיבות = נ נח נחמ נחמן מאומן (חלק מזה שמעתי מאב"י פראטא"ר נ"י).

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואנכי הסתיר אסתיר – לק"מ לו:א דף נ., נו:ג דף סה..

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יט ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל. לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שימה בפיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

נחלקו המפרשים בהגדרת איזה שיר מדובר, ומה בדיוק החיוב. אכן נרמז פה עיקר שיר הגאולה, שעלינו לכתוב בכל מקום ולמלאות פינו ופיפיות כל עם ישראל, למען תהיה לעד... נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כא והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי. לא תשכח בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא תשכח מפי, הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כי רש"י פירש שזה הבטחה וכו', ורבינו הקדוש גילה בריש לקוטי מוהר"ן לפני תורה א', שהבטחה יתקיים על ידי רבי שמעון שהוא "זרעו" של יוחאי ששמו רשום בהסופי תיבות, אכן העיקר שהכל תלוי בו זה רבינו בעצמו, "זרעו" עם שני כוללים (כמו שכתב ר' אברהם אבולפיא שעל כל שני אותיות יש למנות כולל, וכן מצינו בכתבי האריז"ל) בגמטריא נחמן מאומן, והעיקר על ידי השירה שלו, בחינת וענתה השירה הזאת, "לפניו לעד" עם התיבות בגמטריא רפ"ב (וכן הסופי תיבות של: יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, אי נמי: אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו, בגמטריא רפ"ב), תורת אזמרה, שהצדיק בונה את הניגון והשיר על ידי הנקודות טובות שמוציא בעם ישראל, כי לא תשכח מפי, ר"ת נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. כי ידעת את י'צרו א'שר ה'וא עשה היום, ראשי תיבות אי"ה, התורה של רבינו הקדוש המקביל לתורת אזמרה, בחינת אלפיים אמה תחום שבת כמו שכתב מוהרנ"ת, והוא כנגד תוקף היצר שמוציא את האדם לגמרי מן העולם רחמנא ליצלן, עד שלא נשאר לא אלא לצעוק איה מקום כבודו.

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

והסופי תיבות של: את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, בגמטריא תרפ"ב, וכן "עשה היום בטרם" בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש. וזה אביאנו, אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר. וזה "בטרם אביאנו" כי אביאנו בגמטריא שבעים, ובטרם, זה ב' טרם, היינו עוד שני שנים קודם השבעים שנה, הרי ביחד שבעים ושנים שנה שסבא חי אחר שהוא קיבל את הפתק (תמוז תרפ"ב – חשון תרנ"ה), כי כן ראוי לחיות כנגד ע"ב נימין של השיר של חסד שנתגלה על ידו. וזה – אשר הוא עשה היום, עשה כתיב חסר משמע שלעבר שכבר עשה בחייו, עושה עם הכולל בגמטריא ח"י חשון, יום פטירתו של סבא ישראל.

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כב ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל. 'הזאת ביום ההוא' עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'את בני ישראל' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'ויכתב משה' בגמטריא בהתשע"ו (ד' תשרי).

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כג ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של 'ויצו את יהושע בן נון ויאמר' בגמטריא תשע"ו, והסופי תיבות של 'ויצו את יהושע בן נון' בגמטריא התקע"א, השנה שנפטר רבינו. הסופי תיבות של 'בן נון ויאמר חזק ואמץ' עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובתרגום אונקלוס, ואמר תקף וכו', תקף אותיות פתק – שבו רבינו כותב חזק ואמץ בעבודתך. 'נשבעתי' נש"ב – נחמן בן שמחה, עת"י, לשון מזומן ומוכן לכך מאתמול (ויקרא טז:כא, יומא סו:).

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כו לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלהיכם והיה שם בך לעד, וברש"י כז"ל ויש אומרים מצד הלוחות היה מנח בתוך הארון, ע"כ. בתוך הארון בגמטריא התרפ"ב עם הכולל.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

והיה שם בך לעד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

האזינו

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

לב:א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. ראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח. ותשמע הארץ אמרי פי, עם הט"ו אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: הארץ אמרי, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ב יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

לקחי בגמטריא נחמן. עלי עשב, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תזל כטל אמרתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כשעירם עלי דשא, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

יערף כמטר לקחי, פרש"י זו היא העדות, העדות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

תזל כטל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יערוף כמטר לקחי – לק"מ יג:ה דף יח.. כשעירים עלי דשא – לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ג כי שם י' אקרא הבו גדל לאלקינו. הראשי וסופי תיבות של: י' אקרא הבו גדל לאלקינו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. כי שם י' אקרא הבו גדל ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל כשאקרא ואזכיר שם ה', אתם הבו גדל לאלקינו וברכו שמו, מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש, ע"כ. והנראה מזה שמשה רבינו היה כמו בית המקדש.

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ד הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. [ה'צור ת'מים פ'עלו הר"ת בגמטריא תהלים וכו']. תמים עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הצור תמים פעלו כי כל בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משפט א-ל אמונה ואין עול ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל דרכיו משפט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ו הַלְיקֹוָה֙ תִּגְמְלוּ-זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא-הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

הלה' תגמלו, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הלה' תגמלו זאת עם נבל, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב. הלוא הוא ביך קנך הוא עשך ויכננך, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הוא עשך, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הלה' תגמלו זאת עם, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עם נבל ולא חכם – לק"מ קכג דף קא:.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ז זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

זכר ימות ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. דר ודר, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. דר ודר שאל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ח בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל.

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

אדם יצב ע"ה בגמטריא נחמן. בני אדם ע"ה בגמטריא נ נח כנ"ל.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: בני אדם יצב גבלת עמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בהפרידו בני אדם יצב בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בהפרידו בני אדם יצב גבלת, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גוים בהפרידו בני אדם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יצב גבולות עמים למספר בני ישראל – לק"מ קא דף צז..

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ט כי חלק י' עמו יעקב חבל נחלתו.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

כי חלק י' עמו יעקב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי חלק י' עמו בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: י' עמו יעקב חבל נחלתו בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' עמו יעקב חבל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יעקב חבל נחלתו – לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

לב:י ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ימצאהו בארץ בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ימצאהו בארץ מדבר ובתהו בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו, וכן של: בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבונננהו יצרנהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

ובתהו ילל, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יצרנהו בגמטריא רבי נחמן ע"ה. יבוננהו יצרנהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יא כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

נשר, ראשי תיבות: רבינו נחמן (בן) שמחה, ועם הג' אותיות, נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כנשר יעיר קנו, ניהגם ברחמים ובחמלה, כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס לקנו פתאום, עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו, בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה, כדי שיעורו בניו, ויהא בהם כח לקבלו וכו' אינו מכביד עצמו עליהם וכו' כשבא לתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות וכו' ע"ש. וי"ל שזה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, שלא בא בבת אחת, אלא בבחינת מרובע, מארבע רוחות, ויש הרבה להתבונן כאן בהנהגת ננח, שכל אחד עובד כפי בחינתו, ואולי אזכה עוד להרחיב הדיבור בזה.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף – לק"מ כט:ב דף מ..

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יב י' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר.

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

עמו אל ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עמו אל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל נכר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ינחנו ואין עמו בגמטריא נחמן. אותיות האמצעים של: ינחנו – נ נח.

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בדד ינחנו ואין עמו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יג ירכבהו על במתי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור.

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

ירכבהו על, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. במתי, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. וינקהו דבש, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על במתי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: במתי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו, עם הו' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תנובת שדי וינקהו דבש מסלע בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ושמן מחלמיש צור, עם הג' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: במתי ארץ, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וינקהו דבש מסלע ושמן, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יד חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

בשן, ראשי תיבות נחמן בן שמחה. כליות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. כליות חטה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עם חלב כרים ואילים בני בשן בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חטה ודם ענב תשתה חמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בני בשן ועתודים עם חלב כליות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בקר וחלב צאן עם חלב בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא - גמטריא ברסלב. הסופי תיבות של: ועתודים עם חלב כליות חטה, וכן של: עם חלב כליות חטה ודם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואילים בני בשן, וכן של: בני בשן ועתודים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ענב תשתה חמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כרים ואילים, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

לב:טו וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

עשהו וינבל, עם הט' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישמן ישרון ויבעט, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויבעט שמנת עבית כשית ויטש, בגמטריא נחמן ע"ה. ישעתו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישמן ישורון ויבעט וגו' שמנת עבית – לק"מ ו מאמר רבב"ח דף ז:.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

לב:טז יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו. בתועבת יכעיסהו, עם כח הב' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן, לבטל כל חמה ואף.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יז יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

ידעום חדשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יזבחו לשדים לא אלוה (מלא ו') ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יח צור ילדך תשי ותשכח א-ל מחללך.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

צור ילדך, בגמטריא רבי נחמן. תשי בגמטריא נון חית מם נון. מחלל בגמטריא נ נח. צור ילדך תשי ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ילדך תשי ותשכח א-ל מחללך בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה – פצפצי"ה.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותשכח א-ל מחללך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: צור ילדך תשי – לק"מ כא:ז דף ל..

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יט וירא י' וינאץ מכעס בניו ובנתיו. הראשי וסופי תיבות של: מכעס בניו בגמטריא נ נח. בניו ובנתיו, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כ ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם. הראשי תיבות של: אראה מה אחריתם כי דור תהפכת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מה אחריתם כי דור תהפכת, וכן של: אחריתם כי דור תהפכת המה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כ בנים לא אמן בם, פרש"י ז"ל אמון, לשון ויהי אומן (אסתר ב:ז), נודירטורה בלע"ז ע"ש. נודירטורה ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כא הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם. הראשי תיבות של: הם קנאוני בלא אל בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: קנאוני בלא אל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בלא עם בגוי נבל, בגמטריא נ נח. בלא עם, עם האותיות, בגמטריא נחמן. נבל אכעיסם, עם התיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כב כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים. הראשי תיבות של: קדחה באפי ותיקד בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אש קדחה באפי בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כג אספה עלימו רעות חצי אכלה בם. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רפ"ב. חצי בגמטריא נ נח. אספה עלימו רעות, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כד מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר. רשף בגמטריא פתק. מרירי, עם האותיות והכולל בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בהמת אשלח בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עפר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בהמת אשלח בם עם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולחמי רשף וקטב מרירי, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי, עם הי"א אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מרירי ושן, עם התיבות בגמטריא נ נח. אשלח בם עם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כה מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ומחדרים אימה גם בחור, וכן של: אימה גם בחור גם, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גם בתולה יונק, וכן של: בתולה יונק עם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: גם בתולה יונק עם איש שיבה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תשכל חרב ומחדרים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כו אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם. הסופי תיבות של: אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה – פצפצי"ה.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כז לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא י' פעל כל זאת.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: פעל כל זאת ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל זאת, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אגור פן ינכרו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

לולי כעס אויב אגור ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. פן יאמרו ידנו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. רמה ולא י' פעל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פן ינכרו, וכן של: פן יאמרו, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כעס אויב אגור ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כח כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

אין בהם בגמטריא נ נח. גוי אבד עצות המה ואין ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. כי גוי אבד עצות המה ואין בהם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אבד עצות המה ואין בהם תבונה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אבד עצות המה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המה ואין בהם בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה – לקמ"ת ה:ג דף ח..

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כט לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ישכילו זאת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ל איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וי' הסגירם. הסופי תיבות של: ושנים יניסו רבבה אם לא כי, וכן של: יניסו רבבה אם לא כי צורם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחד אלף ושנים יניסו, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אם לא כי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אחד אלף ושנים יניסו בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לא כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. ואיבינו פלילים בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לב כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מגפן סדם גפנם ומשדמת בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: גפנם ומשדמת עמרה ענבמו בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי מגפן סדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: סדם גפנם ומשדמת עמרה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

משדמת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ענבי רוש אשכלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: סדם גפנם ומשדמת, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לג חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר. הראשי תיבות של: תנינם יינם וראש פתנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הראשי וסופי תיבות של: תנינם יינם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתנים בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לד הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי. הראשי תיבות של: הלא הוא כמס עמדי חתום בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לה לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

תמוט ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נקם ושלם לעת תמוט, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי נקם ושלם לעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לי נקם ושלם לעת תמוט רגם כי קרוב ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יום אידם וחש עתדת למו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לו כי ידין י' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי אזלת יד ואפס עצור ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי ידין ה' עמו ועל עבדיו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם, וכן של: ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אזלת יד ואפס, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי יראה כי אזלת יד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

כי אזלת יד, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואפס ע"ה בגמטריא נחמן. כי ידין י' עמו ועל עבדיו יתנחם כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמ ועל עבדיו יתנחם כי בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ועל עבדיו יתנחם כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לז ואמר אי אלקימו צור חסיו בו. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח. אי אלקימו צור חסיו בו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לח אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. יאכלו ישתו, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ישתו יין בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויעזרכם יהי עליכם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם, וכן של: יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לט ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

אין אלהים ע"ה בגמטריא נחמן. אמית ואחיה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מחצתי, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ארפא בגמטריא רפ"ב. ואני ארפא ואין בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עמדי אני אמית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ארפא ואין מידי בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי, וכן של: מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: ראו עתה ע"ה בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר זיז שדי (המקובל הגדול ר' יודא לייב מקרעמניץ, נדפס בשנת שצ"ד), 'ידעתי כל עוף הרים' (תהלים נ:יא) מכוון לחשבון 'מיכאל גבריאל נוריאל רפאל', וסוד הענין הוא כי בפרקי היכלות (הובא בקול בוכים איכה ב:כא) אמרו כי יש בכסא הכבוד תתקנ"ה רקיעים מנין 'השמים' במם סתומה, ומט"ט שר הפנים עולה בהם כשמעלה זכיותיהם של ישראל. ואמר אני כי 'מיכאל גבריאל נוריאל רפאל' עולים לחשבון תתקנ"ה, כי הן הנה הרקיעים ממש שמט"ט מושל בהם. וזהו כוונת סיפא דקרא וזיז שדי עמדי, 'שדי' הוא 'מט"ט' כנודע וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר קול אליהו פרשת האזינו עה"פ ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי וגו', שהביא מספר מגלה עמוקות שיש תתקנ"ה רקיעים, כנגד הפסוקים שיש בספר דברים, ובתת"ק רקיעים נמצאים שם מלאכים גבוהים מעל גבוהים, לבד מן נ"ה רקיעים העליונים ששם אין רשות לשום מלאך, והם בלתי לה' לבדו, וסימנך ה"ן לה' אלקיך וכו', והפסוק ראו עתה עד סוף הספר הם כנגד הנ"ה רקיעים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה זה סותר מש"כ בספר זיז שדי הנ"ל, וכתב בפירוש 'הן' הנה הרקיעים, שכל התתקנ"ה שייכים למיכאל גבריאל נוריאל רפאל, ועליהם מט"ט. אם לא נחלק שאינם מדברים על אותם תתקנ"ה רקיעים, וכמבואר להדיא בהמשך ספר זיז שדי, עמ' יד: שאינו מדבר במרכבות עליונות דאצילות ובריאה, אלא במרכבה של מט"ט בעולם היצירה, כי נהר יוצא מעדן נדרש על מט"ט שתחתיו מיכאל גבריאל רפאלוכו', ולכן י"ל שהגר"א מדבר על רקיעים השייכים למרכבות העליונות, ונאמר שגם בהם יש תתקנ"ה.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת הפסוקים בעצמם נראים בסתירה, כי בפרשת האזינו כתיב, ואין עמדי, ואילו בתהלים בפסוק הנ"ל כתיב וזיז שדי עמדי, וכתב בספר זיז שדי שהוא יוכיח שזיז שדי הוא מט"ט, ויהיה איך שיהיה, הרי זיז שדי עמדו יתברך, ומזה לכאורה מוכח שמש"כ ואין אלהים עמדי, אינו בא לאפוקי מלאכים קדושים. אי נמי כנ"ל שבפרשת האזינו מדובר על עולמות ורקיעים יותר גבוהים מהפסוק שבתהלים.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

[ויש להעיר, 'עמדי' בגמטריא עדן, שעליו כתוב (ישעיה סד:ג), עין לא ראתה אלקים זולתך]

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש לפרש שהרי כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקב"ה נברא ממנו מלאך אחד שנאמר בדבר ה' שמים נעשו ורוח פיו כל צבאם (חגיגה יד). והנה בנשמת האדם אמרו חז"ל מאן דנפח מדידיה נפח, והרי שורש נשמתו בהשם יתברך, ועל כרחך כן הוא במלאכים הנ"ל שנבראים מדיבורו יתברך, יש בשורשם אלקותו, ולכן י"ל שה"ן עולמות באותם מלאכים כבר שייכים לאצילות. ויש בזה אריכות גדול לענין כמה נושאים כמו הזכרת שמות בתפילה ובקשות מהם, ואכ"מ.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

לב:מ כִּֽי-אֶשָּׂ֥א אֶל-שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָֽנֹכִ֖י לְעֹלָֽם.

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

כי אשא אל שמים, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. אשא אל שמים ידי, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי, עם הכ"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. שמים ידי ואמרתי, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ידי ואמרתי חי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ידי ואמרתי חי אנכי, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי אשא אל שמים ידי – לק"מ נו :ט דף סז..

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

לב:מא אִם-שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

שנותי, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה. שנותי ברק, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אשיב נקם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי, עם ב' כוללים, בגמטריא ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. לצרי ולמשנאי אשלם, עם הט"ו אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ע"ה בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשי נקם לצרי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותאחז במשפט ידי – לק"מ נה:ג דף סג., נט:ה דף ע:.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

לב:מב אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות איוב.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

חצי, בגמטריא נ נח. וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' כוללים.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם, ושל: מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל, ושל: תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש, בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מראש פרעות אויב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מראש פרעות אויב – לק"מ סז:ו דף פה..

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

לב:מג הרנינו גוים עמו. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

לב:מז כִּ֠י לֹֽא-דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי-ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּֽאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל-הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת-הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובדבר הזה תאריכו ימים על, ושל: הזה תאריכו ימים על האדמה אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עברים את הירדן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

ובדבר הזה תאריכון ימים. דבר זה בחינת יראת שמים, כמש"כ בסוף קהלת סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא, והיא מאריך ימים כמש"כ (משלי י) יראת ה' תוסיף ימים, עיין כל זה בליקוטי מוהר"ן תורה ס' אריכות ימים זה בחי' תיקוני אריך ע"ש.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא דבר ריק הוא מכם – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה ומי.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

לב:מט עֲלֵ֡ה אֶל-הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר-נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת-אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

בישעיה (מו:א) כתיב: כרע בל קרס נבו (פרש"י אלהותיהם של בבל כרעו קרסו ע"ש. היינו ש'בל' ו'נבו' הם שמות ע"ז). כרע בל, אותיות הפנימים: עבר, ואותיות החיצונים: כ"ל בגמטריא י"ם, הרי עברים.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

לב:נא על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל.

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

בתוך בני (פעמיים בפסוק) ע"ה במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על אשר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. במי מריבת בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין – לק"מ מח על התורה דף נו:.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת הברכה

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

לג:א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו. 'וזאת הברכה' עם האותיות והתיבות בגמטריא תרנ"ז הוא השנה שנולד סבא ישראל (בכ' כסלו, כמובא בריש ספר לראות באב"י הנחל), 'הברכה אשר ברך משה איש' – אותיות האמצעיות הם "שר שיר", 'ב'רך משה' עם האותיות והכולל בגמטריא תקע"א השנה שרבינו נפטר. 'האלהים את' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, 'את בני ישראל' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'ברך משה איש האלקים את בני' ס"ת עם הכולל בגמטריא תשע"ו.

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

'האלקים את בני ישראל לפני מותו' הס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו. שעיר בגמטריא פתק. למו הופיע מהר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. – הופיע מה"ר – ראשי תיבות רבי מאיר (בעל) הנס – פארן – ראשית תיבות רבינו נחמן אבן פייגא, ואתה – אתה בא"ת ב"ש תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'פארן ואתה מרבבת קדש' סופי תיבות תשנ"ה השנה שסבא ישראל נפטר. מרבבת, בחילוף המ' לל' בסוד אותיות הסמוכות, והת' לס', הרי אותיות 'ברסלב'. ואם נשאיר את הת', לרבבת בגמטריא 'לרדת', 'קדש' עם הכולל – קשה, מימינו = נננו, ובחילוף נ' לה' בסוד העשיריות ובסוד הנ"ך, 'הההו' בגמטריא היה ע"ה, 'אש דת למו' אותיות היסוד (היינו אלו שלפני הסופי תיבות): אדם. הרי מסיפא לרישא: מאד היה קשה לרדת – התחלת הפתק הקדוש! (ומילת 'לי, יכולים להשלים עם הל' של למו, ויתרון י' שיש להמ' של מרבבות שהחלפנו לל').

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

'אש-דת למו' ראשי תיבות אד"ל (שם קדוש, וגם השם של בת הבעל שם טוב, סבתא של רבינו), בגמטריא התשע"ו. ובא"ת ב"ש – תבקאכיפ, בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הופיע מהר פארן – לק"מ קא דף צז.. מימינו אש דת למו – לק"מ סט דף פז:.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ג אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

אף חבב עמים, אותיות היסוד ראשי תיבות ישראל בער אודסר. כל קדשיו בידך, בגמטריא אבגית"ץ שהוא ממש בסוד ננננ"מ כמבואר אצלינו.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

והם תכו לרגלך ישא מדברתיך, ראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קדשיו בידך והם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

מדברתיך עם האותיות בגמטריא תרפ"ב ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל אף חבב עמים, אף בשעת חבתם של אמות העולם שהראית להם פנים שוחקות ומסרת את ישראל בידם, כל קדשיו בידך, כל צדיקיהם וטוביהם דבקו בך ולא משו מאחריך ואתה שומרם, ע"כ. וי"ל על פי ליקוטי מוהר"ן תורה ח', שאף על פי שאי אפשר להתגרות ברשע שהשעה משחקת לו, צדיק שתיקן כל המידות לגמרי, עד שאפילו תיקון בכח, בחי' ביד, יכול להפילם. וזה, אף חבב עמים, אפילו בשעה שמחבב החיצונים, כל קדשיו בידך, הצדיקים שזכו לבחי' בידו, עדיין ידם על העליון.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כל קדושיו בידך – לק"מ כב:ג דף לב..

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ד תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. תורה צוה, ראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תורה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הנקודות (ד' פתח = 24, ג' שוא = 60, ב' קמץ = 32, הרי 116), ועם ד' כוללים של השיר פכש"מ (ולהשלים לתרי"ג זה נ נח, הנקודות, התיבות, והכולל). צוה, בא"ת ב"ש, הפ"צ, רמז להמלאך פצפצי"ה שבפתק. קהלת יעקב, בגמטריא להתרפ"ב.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מורשה קהלת, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ה ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בהתאסף ראשי עם יחד, בגמטריא רפ"ב. הראשי תיבות של: ראשי עם יחד שבטי בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה, בישרון וכו', עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בהתאסף ראשי בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

בהתאסף, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. ראשי עם יחד שבטי, עם הי"ג אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי בישורון מלך – לק"מ ד:ז דף ג:, יח:ד דף כד:.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ו יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר.

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

יחי ראובן ואל, בגמטריא נ נח נ נח נ נח. ראובן ואל ימת, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. ואל ימת ויהי מתיו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יחי ראובן ואל, ושל: ראובן ואל ימת, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יחי ראובן ואל ימת, וכן של: ראובן ואל ימת ויהי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל ימת ויהי מתיו מספר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ז וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֘ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ קוֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל-עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּֽהְיֶֽה.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת ליהודה ויאמר, עם הט"ו אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. וזאת ליהודה ויאמר שמע, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב. אל עמו ע"ה בגמטריא נחמן. וזאת ליהודה ויאמר שמע י' קול יהודה ואל עמו תביאנו, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. תביאנו ידיו רב, עם ג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עמו תביאנו ידיו רב, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. עמו תביאו ידיו, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. ידיו רב לו ועזר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מצריו תהיה, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר שמע י' קול, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: שמע י' קול יהודה ואל עמו, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יהודה ואל עמו תביאנו, ושל: ואל עמו תביאנו ידיו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עמו תביאנו ידיו רב לו, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ואל עמו, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו – לק"מ לד:ב דף מח..

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ח וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל-מֵ֥י מְרִיבָֽה.

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

וללוי אמר, עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח נ נח. ללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). במסה ע"ה בגמטריא נ נח. במסה תריבהו על מי מריבה, עם הי"ט אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. תריבהו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. תריבהו על מי, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על מי מריבה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. חסידך, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו, בגמטריא רב נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה, וכן של: ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: במסה תריבהו על מי מריבה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תומיך ואוריך לאיש חסידך – לקמ"ת ב:ו דף ד:.

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ט הָֽאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת-אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת-(בנו) בָּנָ֖יו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו, פרשו חז"ל שע"כ לא מיירי באביו ממש, כי גם אביו משבט לוי, וענין לא ראיתיו, שלא הכיר פנים במשפט, אע"פ שאין הלשון של ראיה ממש מורה כן. וי"ל רמז להלכה (יורה דעה רמ:יא) ראה אביו שעבר על דברי תורה, לא יאמר לו: עברת על דברי תורה, אלא יאמר לו: אבא כתב בתורה כך וכך, כאלו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו, והוא יבין בעצמו ולא יתביש, ע"כ. וזה לשון לא ראיתיו, כאילו מסופק אם נראים הדברים שאביו עשה.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וכו'. נראה לפרש, שנותן אמירה להם, שהם אומרים עליו לא ראיתיו, לא מכירים אותו, לא יודעים אותם, מתעלמים עיניהם ממנו, וכמאמר איוב (יט:יד-טו) חדו קרובי ומידעי שכחוני, גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם. וכמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים סט:ט) מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

האמר לאביו, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי שמרו, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: לא ידע כי שמרו, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת בניו לא ידע כי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לא ידע כי שמרו אמרתך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

לג:י יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וְתוֹרָֽתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַל-מִזְבְּחֶֽךָ.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

יורו משפטיך, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רב נחמן מברסלב. באפך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. באפך וכליל על מזבחך, בגמטריא רבינו נ נח. קטורה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קטורה באפך וכליל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ישימו קטורה באפיך – לק"מ יג:א דף יז..

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יב לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְקֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל-הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן.

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

לבנימן אמר ידיד ה', עם הי"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. חפף עליו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ובין כתפיו שכן, שהוא ענין של בית המקדש, וכן אבני האפד על שתי כתפיו לזכרון (שמות כח:יב), וכן בכמה עניני קדשה. כתפיו, האותיות החיצונות כ"ו כמנין הוי"ה ב"ה, ובפנים תפ"י ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לבנימן אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום, ושל: אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפך עליו כל היום ובין, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפך עליו כל היום ובין כתפיו, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובין כתפיו שכן – לקמ"ת פה דף לט:.

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יז בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי-אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

בכור שורו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בכור שורו, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. שור בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות. קרני בגמטריא רבי נחמן. ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב. בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

אפסי ארץ, פרש"י ז"ל שלשים ואחד מלכים, אפשר שכולם מארץ ישראל היו, אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בארץ ישראל וכו' עיין שם. והיום יש את האו"ם שעיקר מגמתם ועיניהם רע כל היום על ארץ ישראל, וידוע שהראשי תיבות של האו"ם N.U. - Unwanted\Useless Nobodies לשון אפסים.

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בכור שורו הדר לו – לק"מ א דף א:, יא:ו דף טו., לקמ"ת טו דף כ:.

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יח וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשׂכָ֖ר בְּאֹֽהָלֶֽיךָ.

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

אמר שמח זבולן בגמטריא רב נחמן מברסלב. צאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמח זבולן בצאתך ויששכר, מלתכ עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שמח זבולן – לק"מ כג:ג דף לה.. שמח זבולן בצאתך – לק"מ לה:י דף נ., ס:ד דף עב., רפ דף קכא..

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כ וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ אַף-קָדְקֹֽד.

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ברוך ראשי תיבות א"ב, גד – ג"ד. כלביא נוטריקון, אין יאוש בעולם כלל. מרחיב תרגום אונקלוס אפתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ברוך מרחיב, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וטרף בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כא וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי-שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּ֨תֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְקֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם-יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

מחקק, זה משה רבינו, שהוא מלבש בכל רמ"ח איברים שכל יהודי (לקמ"ת תורה כו), והתפלה צריך להיות בבחי' כל עצמותי (לק"מ תורה ד, טו, מח, נ, סז), ולכן א"ש שהגמטריא של המילים שמופיעים תמיד בתוה"ק "וידבר י'" הם בגמטריא רמ"ח (וידבר, אותיות רבי ו"ד, של העשרה מיני נגינה).

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מחקק, האותיות האמצעיות, ח"ק, בגמטריא נ נח. והאותיות הראשונות, מח"ק, בגמטירא נחמן (ומוחקים את הק' אחרונה. וכן נראה בתורה ד', שעוונותיו של יהודה היו חקוקים בעצמותיות, ומשה רבינו המחקק, מחקן, וזה גם מש"כ אצל יהודה בפ' ויחי (בראשית מט:י) ומחקק מבין רגליו, כי רגליו זה בחי' תפילה כמש"כ בסוף תורה לא).

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, הסופי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל וירא ראשית לו, ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוד, שהיא ראשית כבוש הארץ. כי שם חלקת מחקק, כי ידע אשר שם בנחלתו שדה קבורת מחוקק, והוא משה, ע"כ. כאן התורה חקק שיש העדפה להיות במדינה שבו קבור משה, מלקחת חלק בארץ ישראל.

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי שם חלקת מחוקק ספון – לקמ"ת ד:יא דף ו:. צדקת ה' עשה ומשפטיו – לק"מ ב:ד דף ב..

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן.

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

דן גור אריה, בגמטריא 479 ועם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא – נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה ד"ן, רמז על הכפלת הנ' ד' פעמים. וזה גם רמוז במילה גור, כי הג' זה רמז להמשולש, נ נח נחמ, שהוא בגמטריא ו"ר, הרי ג-ור. ואריה, זה בחי' חסד, שהוא בחי' מרובע, כידוע שם הוי"ה ברבוע בגמטריא חס"ד. [ונראה על פי המבואר אצלנו כמה פעמים, שעד נחמ, חרון אף, בחי' דן ותוכחה, ותפילה בדין, כמבואר בלקמ"ת תורה ח, ואח"כ י"ש עני"ן שנתהפך הכל לטוב, ומזה נולד חוט של חסד] יזנק (לשון קילוח, נובע), בגמטריא שם ס"ג (יוד – הי – ואו – הי) ברבוע. מן הבש"ן, בש"ן זה ר"ת נחמן בן שמחה (הנחל הנובע). ואונקלוס תרגם בש"ן מתנן, לשון המתן ולשון מתנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים, וכמו שאפרש בעזה"י בחידושי על לקוטי מוהר"ן תורה ו. גם מתנן, זה אותיות מנתן, דהיינו שכל מה שיש לנו מרבינו זה על ידי תלמידו מוהרנ"ת.

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כה בַּרְזֶ֥ל וּנְח֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑ךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

נח-שת-מנ---עלך. נחמן עם אותיות ש"ת באמצע, בחי' אבן שתיה (שת, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן). נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כו אֵ֥ין כָּאֵ֖-ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֨יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַֽאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים.

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

ישרון רכב שמים בעזרך, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רוכב שמים – לק"מ לח:ז דף נג..

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כז מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣קֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד.

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

מענה אלקי קדם, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. השמד ע"ה בגמטריא רב נחמן. מפניך אויב ויאמר, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלקי קדם ומתחת ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומתחת זרעת עולם ויגרש ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עולם ויגרש מפניך, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויגרש מפניך אויב – לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כח וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל-אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף-שָׁמָ֖יו יַֽעַרְפוּ טָֽל.

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אף שמיו יערפו טל, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עין יעקב – לק"מ ב:ה דף ב..

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כט אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיקֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַֽאֲשֶׁר-חֶ֖רֶב גַּֽאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל-בָּֽמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ.

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

אשריך ישראל בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק, עם הי"ט תיבות והכולל, בגמטריא י"א פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. ואשר בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל.

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואשר חרב גאותך – לקמ"ת ה:ה דף ח:ח.

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ה וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה'.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

שם משה בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב. מואב על בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה רס.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ו וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹֽא-יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת-קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה.

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. בגי בארץ מואב עם הג' תיבות, בגי' רבי נחמן. בית פעור בגי' 770. מול בית עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי מו-"אב מול בית" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש, אלף יוד שין = נ נח נחמ נחמן מאומן. ידע איש ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

"אתו בגי בארץ" אותיות אור אבגית"ץ, ועיין במש"כ באריכות על שם הקדוש הזה.

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מול בית פעור בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: איש את קברתו עד, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: איש את קברתו עד היום, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקבור אותו בגיא – ולא ידע איש – לק"מ ד:ט דף ד..

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ט וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן-נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי-סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת-יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה.

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

ויהושע, עם הו' אותיות, וכן את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. ויהושע בן נון מלא, עם הד' תיבות בגמטריא נון נון חית. ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך, עם הח' תיבות בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו, עם הי"ב תיבות והכולל, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' כוללים. משה את, וכן: את משה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וישמעו אליו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מברסלב. וישמעו אליו, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו, וכן: בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. הראשי תיבות של: נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הראשי תיבות של: ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל כאשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן נון מלא רוח, אותיות נ נח, עם א'. הסופי תיבות של: רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני, בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: צוה ה' את משה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו – לק"מ נט:ה דף ע:, סא:ב דף עד:, לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יב ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל. ולכל היד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. היד החזקה ולכל המורא הגדול, עם הכ"ב אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י מסיים את פירושו על התורה בזה"ל לעיני כל ישראל, שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (דברים ט:יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה הוא לדעתו, שנאמר אשר שברת (שמות לד:א), יישר כחך ששברת, עכ"ל. דוקא יש ענין של שבירת התורה והשגתה בסיומה, להתחיל מחדש. ובזה רש"י מחבר סוף התורה לתחילתה, כי "שברת" אותיות בראשית (כי כמה מילים חסר א', כמו שרש"י פירש בכמה מקומות).

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר עשה משה לעיני כל ישראל, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הגדול אשר עשה משה לעיני כל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: משה לעיני כל ישראל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של: המורא הגדול אשר עשה משה לעיני, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ולכל היד החזקה ולכל המורא, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: החזקה ולכל המורא הגדול אשר, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הב' כוללים, בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"א תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

לוח גמטריאות

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

108 נ נח

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

148 נחמן

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

216 נ נח נ נח

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

294 ברסלב, נחמן בן פיגא

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

310 רב נ נח

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

320 רבי נ נח

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

324 נ נח נ נח נ נח

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

350 רב נחמן

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

354 נ נח נחמ נחמן

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

355 פצפצי"ה

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

360 רבי נחמן

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

376 רבינו נ נח (-שלום)

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

402- ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

406 רבנו נחמן

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

416 רבינו נחמן

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

432 נ נח ד"פ

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

456 לקוטי מוהר"ן

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

466 ליקוטי מוהר"ן

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

482 נחמן מברסלב

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

487 רב נחמן מאומן

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

491 נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

496 רב נחמן בן פיגא (-רב ברסלב)

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

497 רבי נחמן מאומן

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

506 רבי נחמן בן פיגא (-רבי ברסלב, אבגית"ץ)

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

540 נ נח ה"פ

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

543 רבנו נחמן מאומן

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

552 אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

553 נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

562 רבינו נחמן בן פיגא

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

571- תקע"א לפ"ה השנה שרבינו נפטר

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

576 התקע"א השנה שרבינו נפטר

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

580 פתק

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

599 נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

630 נון נון חית

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

648 נ נח ו"פ. נחמן נתן.

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

682 תרפ"ב – שנת קבלת הפתק

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

684 רב נחמן מברסלב

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

687 התרפ"ב – שנת קבלת הפתק

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

688 פתק נ נח

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

689 רבנו נחמן בן פיגא מאומן

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

690 נחמן בן שמחה מאומן

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

693 רב נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

694 רבי נחמן מברסלב

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

699 רבינו נחמן בן פיגא מאומן

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

703 רבי נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

740 רבנו נחמן מברסלב

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

749 רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

750 רבינו נחמן מברסלב

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

755 רב נחמן בן שמחה

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

756 נ נח ז"פ

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

765 רבי נחמן בן שמחה

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

785 ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

811 רבנו נחמן בן שמחה

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

821 רבינו נחמן בן שמחה

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

864 נ נח ח"פ

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

896 רבינו נחמן בן פיגא מברסלב

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

958 רבינו נחמן בן שמחה מאומן

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

972 נ נח ט"פ

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

982 נ נח נחמ נחמן מאומן ב"פ

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

1071 פתק נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

1080 נ נח י"פ

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

1145 רבנו נחמן בן שמחה מברסלב

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

1155 רבינו נחמן בן שמחה מברסלב

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

1188 נ נח יא"פ

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

1296 נ נח יב"פ

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

1404 נ נח יג"פ

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

1473 נ נח נחמ נחמן מאומן ג"פ

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

1512 נ נח יד"פ

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

1620 נ נח טו"פ

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

1728 נ נח טז"פ

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

1836 נ נח יז"פ

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

1944 נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון (-מילוי של נ נח נחמ נחמן), נ נח ח"י פעמים

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

1964 נ נח נחמ נחמן מאומן ד"פ

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

2052 נ נח יט"פ

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

2160 נ נח כ"פ

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

2268 נ נח כא"פ

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

2333 נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון מם אלף וו מם נון (-המילוי של ננננ"מ)

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

2334 נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון מם אלף ואו מם נון (-המילוי של ננננ"מ)

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

2343 נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון מם אלף ויו מם נון (-המילוי של ננננ"מ)

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

2376 נ נח כב"פ

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

2455 נ נח נחמ נחמן מאומן ה"פ

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

2946 נ נח נחמ נחמן מאומן ו"פ

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

3437 נ נח נחמ נחמן מאומן ז"פ

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

3928 נ נח נחמ נחמן מאומן ח"פ

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

4419 נ נח נחמ נחמן מאומן ט"פ

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

4910 נ נח נחמ נחמן מאומן י"פ

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

5401 נ נח נחמ נחמן מאומן יא"פ

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

5532 התקל"ב שנת לידת רבינו

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

5540 – התק"מ שנת לידת מוהרנ"ת

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

5559 התקנ"ט השנה שרבינו היה בא"י

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

5571 התקע"א שנת פטירת רבינו

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

5605 התר"ה שנת פטירת מוהרנ"ת

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

5657 התרנ"ז שנת לידת סבא ישראל

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

5682 התרפ"ב שנת קבלת הפתק

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

5755 התשנ"ה שנת פטירת סבא ישראל

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

5892 נ נח נחמ נחמן מאומן יב"פ

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

6383 נ נח נחמ נחמן מאומן יג"פ

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

6874 נ נח נחמ נחמן מאומן יד"פ

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

7365 נ נח נחמ נחמן מאומן טו"פ

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

7856 נ נח נחמ נחמן מאומן טז"פ

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

8347 נ נח נחמ נחמן מאומן יז"פ

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

8838 נ נח נחמ נחמן מאומן חי"פ

</div>



# ספר שמות 193

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/3/

# ספר שמות 193

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שמות 193

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וארא 209

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בא 219

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בשלח 239

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יתרו 262

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

משפטים 283

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

תרומה 297

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

תצוה 308

</div>



# פרשת כי תשא 322

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/4/

# פרשת כי תשא 322

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/4


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

י"ג מדות של רחמים – ועוד עיין בספר מיכה 340

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ויקהל 343

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

פקודי 356

</div>



# ספר ויקרא 367

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/5/

# ספר ויקרא 367

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/5


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא 367

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

צו 381

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

שמיני 396

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תזריע 409

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מצורע 413

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי מות 414

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

קדושים 422

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אמר 429

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בהר 438

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בחקתי 441

</div>



# ספר במדבר 446

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/6/

# ספר במדבר 446

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/6


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

במדבר 446

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נשא 452

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בהעלותך 467

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שלח 483

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

קרח 492

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

חקת 502

</div>



# פרשת בלק 510

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/7/

# פרשת בלק 510

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/7


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פנחס 521

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מטות 534

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מסעי 540

</div>



# פרשת ואתחנן 552

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/8/

# פרשת ואתחנן 552

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/8


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

קריאת שמע 561

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עקב 564

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ראה 576

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שופטים 584

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כי תצא 593

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כי תבוא 605

</div>



# פרשת נצבים 613

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-1/9/

# פרשת נצבים 613

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-1/9


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וילך 619

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

האזינו 623

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת הברכה 632

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

במקום הסכמה

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

איתא במסכת אבות, עשה לך רב וקנה לך חבר, ורבי נתן פירש (לקוטי הלכות, הלכות ראש חודש ו:נה על פי לקוטי מוהר”ן תורה סא) עשה לך רב, ואם אינך יכול למצוא התקון על ידי קנה לך חבר הינו על ידי הספרים הקדושים וכו' ע"ש. והנה כמו כן יכולים לפרש על פי המבואר בתורה סא שם, שהספרים הרבה שנתוספים זה מהחידושים של האדם עצמו, בזה שחוזר בתושבה על שלא האמין בעצמו הוא מרבה ליתן חשיבות ולכתוב את החידושים שלו. ובודאי העיקר הוא לקבל הסמיכה שמאיר להכתב, אבל כאשר אין הרב בנמצא, אז התיקון שעל כל פנים לא לסמוך רבי שאינו הגון, ואדרבה להיות תקיף באמונת האמת, שיש רק את רבינו, וכל אחד חייב להאמין בעצמו חזק בנקודה זו, שהש"י לא עזב אותנו ח"ו, ורבינו הקדוש לא עזב לנו, והפתק הקדוש הוא באמת הארה בכתב ידינו, וסבא ישראל אמר שבמכוון לא כתב שמו בפתק כי כל אחד צריך לראות את הפתק כאילו שנכתב לו, והרי זה הנקודה של אמונה בעצמך, שעל ידי זה מרבים לכתוב החידושים של עצמך בלי להסתכל על הרבנים שאינם הגונים שגורמים גלות והסתרה לעם ישראל השם ירחם. ולכן אע"פ שבודאי העיקר בכתיבת והדפסת ספרי רבינו הקדוש, ובפרט הפתק הקדוש והנ נח נחמ נחמן מאומן שזה עיקר כתב ישראל, גם יש ענין וחשיבות לכתוב את החידושים של עצמך אפילו שלא יסכים שום רב ומפרסם, ואדרבה העיקר שלא לכבדו להסכים בעדיך.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הפעם אודה את ה' כי ילדתי לו ארבעה כרכים חידושים בשם נ נח נחמ נחמן מאומן. והנני מביע תודה לכל אלו שעוזרים לי ביום יום, ובפרט מקהילתינו הקדושה שעל ציון רבי עקיבא והרמח"ל שמאז שר' ישראל קרדונר וסבא ישראל עשו פה התקעת כף לקיים ולהבעיר את האש של רבינו הקדוש לעולמי עד, נטעו שרשים שעליהם אנחנו קיימים ובונים עליהם, להגדיל שם רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן ששמו משותף בשם השם. ואי אפשר לפרט כולם, וביניהם: נתן "אזמרה", נחמן יצחק, דוד גבאי, יצחק גבאי, אליהו ב., שמעון, אליהו ט', הלל א', דוד בן בתיה. וכן אחי יצחק מתתיהו, ובן דודי חיים בבלטימור, ועוזי נ נח בטורנטו. וכן תודה מיוחדת לכל החברים הננחים המפיצים האור ודעת של רבינו הקדוש, הם בלי ספק צדיקי הדור שעליהם העולם קיים, וברוך השם גם אלו רבו כמו רבו, ואי אפשר לפרט כל השמות, אכן תודה מיוחדת לכל החברה השייך לעמותה מלא וגדיש ועמותה ועליך אמרתי ועמותה כולנו חברים, שיומם ולילה לא יושבותו מכוונים למטרה האמת בלי הסס ובלי רווח, להביא גאולת השם מקו לקו על ידי הפתק הקדוש. תודה מיוחדת לכל אלו שהוציאו שירי קודש. תודה למוציאי התוכנית תורת אמת שעוזר לי המון. ומבשרי לא אתעלם, לברך הורי א"א ר' משה ולבחל"ח א"מ חוה ברכה ע"ה (ד' אייר תשפ"ב), ואחי הנ"ל, יוסף נח, ישראל מאיר, ואחיותי, רנה (פינקל), חיה לאה (בלייר), אילה הינדה (וויטמאן), אביבה רחל (קאס), דבורה (קורב), ולבחל"ח בת שבע רוזה (אשכנזי) (כא טבת תשפ"ג), רבקה רות (מורגנסטרן). ודודי ודודתי גארי ולאה (טשארלסטיין). וכאן אתן תודה גם לכל יהודי, על כל מחשבה טובה, על כל מעשה טובה ומצוה, על כל אות של לימוד תורה, שהם מכריעים את העולם לכף זכות ומקרבים טובת ההשגחה והשפעה מהשם יתברך, עד שיצא לאור משפטינו ונקדש השם בכבודו, ביחודו האין סוף. יה"ר שיזכו להתחזק עוד יותר ויותר ברבינו הקדוש, לזכות לכל הטוב שראוי ליראי ולחושבי השם ואוהביו יתברך.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

במקום הסכמה השני

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בריש לקוטי מוהר"ן, מופיע ג' הסכמות וכתוב שם ז"ל בצירוף שאר ההסכמות מגדולי גאוני וחסידי הדור, ומרוב ענוותנותו העצום, לא אבה להדפיסם, ומרוב הזמן נאבדו רוב ההסכמות וכו' עכ"ל. ויש מקשים דמצינו שמוהר"ן התפאר ואמר הרבה דברים גדולים על עצמו, וא"כ למה לא רצה להדפיס ההסכמות שניתנו לו מהרבה צדיקים וגאונים קדושי עליון על ספרו הקדוש? וי"ל ע"פ היסוד מובא בספר לב השמים על פסח (ר' שלמה קרלבך) שמה שהשי"ת נותן לבן אדם, צריך להיות גאה עליה (וי”ל שזה בחי' בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי), ומה שהאדם השיג מעצמו על ידי עבודתו (כביכול) צריך לשמרו בצניעות וענוה. ולפ"ז י"ל שמה שמוהר"ן דיבר על עצמו, ושכינה מדברת מתוך גרונו, הוא כאילו אומר ראו כל זה מעשה ה' כי נורא. אבל כאשר צדיקים מקלסים אותו, הרי הם משבחים אותו אישי, עובדתו וכו', ולכן דייקא על כזה משובח הצניעות וענוה (אכן לפעמים רבינו גם דיבר על עוצם השתדלותו, וזה היה כדי לעורר הבחי' של קנאת סופרים, כמבואר בשיחות הר"ן קסה). ויתכן עוד שהרי רבינו גילה שענוה אמיתית זה מתחיל רק כאשר האדם יכול לדבר על עצמו, ואם כן כיון שבהסכמות לא נגעו באמיתת מדרגת הספר, כי לו דומיה תהלה, מצד ענוה אמיתית והכרה והידיעה מי הוא, על כן מנע מלפרסם ההסכמות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אמונת הנ נח, יהדות

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

באר היטב

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

א] דע את אלהי אביך ועבדהו (דה"י א:כח:ט), וידעת היום והשבת אל לבבך וכו' (דברים ד:לט), וכן עוד פסוקים מורים לנו לדעת את השם יתברך (ע' דעת תבונות סימן לד, וכמה פסוקים מבוארים להדיא שהידיעה הוא על יחוד השם). ואין הכוונה ח"ו להתעסק בחקירות, כי עליהן כתוב 'כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים', כידוע ואין כאן מקום להאריך בזה, וכבר מצווים אנו 'במכוסה ממך אל תחקור' (חגיגה יג). אלא שהכוונה פשוטה, להתאחד בידיעת השם יתברך (וע"ש ברמח"ל שיחוד השם זה הדבר היחיד שיכולים להשיג, כי אילו חכמתו יתברך וכל המדות שבהם השי"ת מנהיג את העולם, הרי הם רק דרכים שהוא יתברך משתמש בהם ואינם מהותו, כמו שכתוב בפתח אליהו, אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא וכו'), וכמו שכתוב והאדם ידע את חוה, שאין הכוונה שהוא חקר אותה ע"י חכמות וכדומה, אלא שהוא התאחד איתה, והיו לבשר אחד. כן אנו צריכים להתאחד עם השם יתברך, להכירו ולחיות אתו ועמו עד שנתאחד ממש בו יתברך.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

[ושוב זכיתי לחזור קצת על למודי, והא לך לשון הרמב"ן באיגרת, כמו שמובא בספר שערי קדושה, חלק ד' שער ב', אות יג: וארז"ל בכל דרכיך דעהו וכו' (משלי ג:יז) אפילו לכל צרכי הגוף קטון וגדול (עי' שוח"ט תהלים קיט), ומ"ש דעהו, כבר ידעת לשון ידיעה מה היא, שהוא חיבור נפש השכלית והדיבוק באור העליון, וכן הוא חיבור האדם עם אשתו כמו דיבוק הנפש בעולם השפל והשכל שנקרא ידיעה, וכבר ידעת שלא נקרא האדם יודע דבר פלוני עד שנדבק המשכיל במושכל, והבן זה מאד, וא"כ התבונן מאד סוד בכל דרכיך דעהו, וסמיך ליה: והוא יישר אורחתיך, כי האור העליון יהיה נדבק במעשיו, ויהיו כולם בסדר אחד נכון וישר, וזה מאמר וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות ב:ב), עכ"ל.]

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

גם דוד המלך לא מתוכח ומוכיח למה חייבים להגיד תהלים, רק אומר, טעמו וראו כי טוב, תיכנס ותטעם ותראה, אבל כל זמן שאתה עומד בחוץ לא תדעהו ולא תשיגהו, רק מבפנים תוכל לראות מה זה ולעלות מעלה מעלה על ידו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ומקרא מלא בירמיהו (כב:טז) דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם ה'. ומבואר בפירוש שדעת נחשב רק למי שנכנס בעובי הקורה להתדמות ולהתאחד לבוראו.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וזה הענין – שהדעת אי אפשר להשיגה מבחוץ, רק מיניה וביה, הוא האמת עדות לעצמו, ותוצאותיו בכל מקום. וכמו שמצינו בשם חכם קדמון שאמר על השי"ת, אילו ידעתיו הייתיו, כי השי"ת ודעותיו אחד, וכל מה שתופסים בדעותיו יתברך ע"כ מתאחדים בו, וכן להיפך כל מה שמתאחד בו יתברך ע"כ משיגים דעותיו יתברך. ומאחר שבאמת אין חוץ ממנו יתברך, כי הכל ברא לכבודו ואין זולתו וכו', הרי כל מחקר וידיעה שאינו אמיתית בו יתברך, ע"כ לא חשיב לידיעה, וכן כל ידיעה שאינו מוכשר בענין התאחדות בו יתברך ע"כ אינו חשיב ידיעה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה הוכיחו הבעלי מוסר ממה שחז"ל מוכיחים שגבול היקף העיגול הוא שלשה פעמים של קו החוצצו (מה שבאנגלית קוראים פי דיאמטר) מים של שלמה, שהנביא כותב מידותיה, והקשו למה צריכים ראיה מהמקרא, כל אחד יכול לראות לנפשו, שיקח חוט וימדד עיגול ויראה שכך הוא. ותירצו שאמיתת המציאות אין להוכיח אלא מהתורה הקדושה (ובעזה”י להלן נבאר קצת ענין מה שהעינים רואים, שזה בחי' אמונה. וע' ספר המדות ערך ראיה ח”ב אות א: אין העין יכול לראות אלא מה שנותנים לו רשות לראות, אפלו שיהיה הדבר לפניו, אינו יכול לראות עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות, ע”כ. וראוי עוד לציין שמצינו כמה פעמים בחז”ל מחלקת במציאות, והרמח”ל בספר אדיר במרום מסביר שחז”ל לא דברו על המראה הגשמי שלפני דמיון העינים, אלא ליסוד הדברים בפנימיותם, ומגנה אלו שחכמים בחיצוניות כ'מפלגי תחומין', ע”ש באריכות עמ' רלה-ו והלאה, ובעמ' תנט, ועמש”כ בלקוטי מוהר”ן לה:א. ובזה גם כן תבין שמישהו פסול לעדות לא רק שאינו נאמן אלא יש ספק בכלל במה שעיניו רואות). היינו שאין לבוא לדיעה אמיתית מהשי"ת רק מיניה וביה. (שוב ראיתי תשובת הרא"ש סימן ה' (? - כלל כה - מובא בשל"ה מסכת שבועות) נגד לימוד חכמה חיצונית ע"ש וממש לענינינו ז"ל כי חכמת התורה וכו' אינן על דרך אחד, ואמר החכם: כל באיה לא ישובון רחמנא ליצלן, כל הבא ונכנס מתחלה בחכמה זו, לא יוכל לצאת ממנו, להכנס בלבו חכמת התורה, כי לא יוכל לשוב מחכמה טבעית ולא ישיג לעמד על חכמת התורה שהוא אורחות חיים כי יהיה לבו תמיד על חכמת הטבע, ותעלה ברוחו להשוות שתי החכמות יחד ולהביא ראיה מזו לזו, ויעות משפט, כי שני הפכים אלו הם צרות זו לזו, ולא ישכבו במקום אחד, עכ"ל. וע' בהקדמה לספר ברית מנוחה שכז"ל ומימות רבי שמעון עמד צפון וסתום זולתי חכמים אחרים שהשיגו בו מעט והכירו כפי שכלם כגון הגאונים ז"ל שהעמיקו לדעת בסודות הקב"ה כפי חכמת הזמן וכפי חכמת הדור, עכ"ל, ומוכח מדבריו שעיקר החכמה של ידיעת השם היא אחרת מחכמות הגוים, רק שעל כל פנים מעט יכולים להשיג, ודו"ק (ובהבדל והמעלה שיש להתורה על שאר החכמות עיין בריש דרך עץ חיים לרמח"ל שנדפס עם ספר מסילת ישרים. ועיין בתקונים חדשים, תקון ע', עמ' תצא). ועיין בחיי מוהר"ן אות קעב-ג, שרבינו אמר שכדי להבין את ספר הנשרף שלו צריך להיות גם חכם בכל השבעה חכמות וי"ל. (ועיין במסכת נדה (כ:) אמר רבי זירא טבעא דבבל גרמא לי דלא חזאי דמא דאמינא בטבעא לא ידענא בדמא ידענא, למימרא דבטבעא תליא מלתא, והא רבה\רבא הוא דידע בטבעא ולא ידע בדמא, כל שכן קאמר, ומה רבה דידע בטבעא לא חזא דמא ואנא אחזי? ע"כ וע"ש בסוגיין שרבי אלעזר היה מבחין את הדם על ידי ריח, ויש שרצו להוכיח שע"כ זה לא תלוי בטבע, אבל יש שדחו ע"ש)). [ועוד יש להאריך בזה, כי אפילו בחכמת התורה, העיקר להשיג הפנימיות ולא החיצוניות, ובזוהר הקדוש מסביר עוד שהרי שלמה המלך כתוב בו ויחכם מכל האדם, אפילו ממשה רבינו, והענין כי משה רבינו לא היה מעניין אותו בכלל החכמה נמוכה של עולם עשיה (וכעין זה ע"ע בזוהר ואתחנן רס: (חק יום ג) ותפקחנה עיני שניהם (בראשית ג:ז) בעפושא דהאי עלמא, מה דלא הוה קודם, דהוו משגיחין ופקחין לעילא), ורבי זירא התענה ארבעים יום לשכוח את התורה שלמד בחוץ לארץ].

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לראות בלקוטי מוהר"ן (תנינא ח:ח) ז"ל כי עקר חדוש העולם, דהינו לידע שהעולם מחדש והשם יתברך ברא את העולם ברצונו, הוא תלוי באמונה, כי על ידי שכל אי אפשר להבין חדוש העולם, ועל כן האפיקורסים כופרים בזה, מחמת שאי אפשר להבין זאת בשכל, כי עקר חדוש העולם הוא רק על ידי אמונה וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ג] וכיון שכל נפש ונפש מבני ישראל הם מאותיות התורה (לק"מ ב:ו) בחי' ישראל דייקא (בחי' אמת ותורה, וע' בתורה עד, שהדיבור בחי' יעקב יוצא מצדק מלכות, ונראה שזה הענין הכתוב בזה"ק שצדק כד אתחברת לאמת היינו אמונה, שהצדק דינא דלמכותא מוליד הנפש שהיא בחי' דיבור אמת, ושלימותה מבואר שם להעלותה למקום שורשה לחכמה בחי' כבוד, שהוא בחי' אמונה כידוע, וזה גופא הסימן שהדין קדוש שאין בה מניעת התפלה בחי' אמונה) ידע איניש לנפשיה את האמת. שכל מה שאדם רואה ומרגיש וכל מה שיעבור עליו נבחנת בנפשו אם הוא אמיתי.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ובודאי כל מה שהנפש טהורה יותר טוב תהיה נבחנת אמיתת כל דבר ודבר. וכל מה שהנפש מטונף ומשוחד בעניני עולם הזה ודמיונותיו, דהיינו מהדברים שהם כביכול חוץ מידיעתו כי הם מחלל הפנוי, קשה ביותר תהיה להנפש לעמוד על נפשה לקיים דבר אמת זו הלכה. אכן עכ"פ הנפש תכיר ותרגיש רחוקה מנקודתה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

וכמה שהנפש מרגשת צרתה, כן היא מתפללת וצועקת לצאת ולעלות להאמת, וכמה שהיא מתפללת כן היא מאמנת שיש אמת גבוה. דהיינו אם הנפש רק כואבת מעט, אז תשוקתה לצאת ותפלתה אינה כ"כ חזקה, והרי לא תעמוד על אמת כל כך גבוה ממנה, רק תאמין שיש איזה אמת טובה ממה שהיא מכרת עכשיו. אבל אם הנפש ממש בצערה וצוקה גדולה מאד, וחושקת ומשתוקקת ומתפללת בכל מאמצה, אז משגת הנפש אמונה שיש אמת גבוה מאד.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

[כי יש כמה מדרגות של אמת, כמבואר בספרים הקדושים. ולמשל מה שמבוא שפעם רבינו הקדוש פקד את מוהרנ"ת להיות רב באיזה עיר, ומוהרנ"ת, שכפי מה שהוא היה מבין מרבינו לא זו היא הדרך בעבודת השם, שאל את רבינו אם זה באמת רצון השי"ת, ורבינו אישר שזה באמת רצון השי"ת. ומוהרנ"ת לא ידע עצה לנפשו, אז התעקש ולבש עזות דקדושה, ושאל את את רבינו עוד, האם זה האמת האמיתי של רצון השי"ת, ואז רבינו נענה לו, שבודאי האמת אמיתי שרצון השי"ת הוא שיתרחק מהרבנות, ושלא יפול ברשתו, רק יקדיש חייו לעבודת השי"ת.]

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ד] הרי שכל דרגה שהאדם עומד בו, זה האמת שלו, וזה בחי' המאה אדנים של המשכן, שכנגדם נתיסדו מאה ברכות, בחי' הודאה, שהם בחי' הלכות שנתחדשו (לקמ"ת ב). ועלית המדרגות זה בחי' אמונה, בחי' ראיה ועינים, וכמו שכתוב עיני כל אליך ישברו, וכ' עיניך הלוא לאמונה, וכמו שאומרים ראיה זו אמונה (seeing is believing), וכמו שכתוב (משלי) טוב מראה עינים מהלך נפש (ובמסכת יומא סוף דף עד: מהלך נפש פרשו תשמיש, וכמו שמצינו בכמה מקומות שכן יש לפרש הליכה, וכן בהמשך שם – יתהלך במישרים לענין עריות), שעיקר ההליכה הוא בראית העינים (וע' בזה בתורה עו). ובאמת העינים לא יראו אלא כפי מה שהאדם מסוגל להאמין, כי לפי האמת שהאדם נמצא בו כן צופה בעיניו ורואה מה שהוא רוצה להאמין. ולכן חכמה בלא אמונה מזקת מאד. (וכל זה אביא בעזה"י בפירוש מרבינו בשיחות הר"ן אות קו). [אגב ראוי לציין למה דאיתא במס' שבת (פט.) בשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא לסוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם אמר להן משה רבכם היכן הוא אמרו לו עלה למרום אמר להן באו שש ולא השגיחו עליו מת ולא השגיחו עליו הראה להן דמות מטתו ע"ש הרי שמראות עיניהם הטעו אותם, וע' בפרשת חקת (במדבר כ:כט) ויראו כל העדה כי גוע אהרן וברש"י שם כז"ל כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד אמרו היכן הוא אהרן, אמר להם מת. אמרו, אפשר מי שעמד כנגד המלאך וכו' ישלוט בו מלאך המות? מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במטה, ראו והאמינו, עכ"ל, והנה כלל ישראל כבר ידעו שטעו בראות דמות מטתו של משה, אז איזה הוכחה יש בראית מטת אהרן, וי"ל שזה גופא מדויק לשון רש"י ראו והאמינו, כי אפילו אחר שראו לא ידעו ממש, אלא האמינו – והראיה, מה שראו היה בחי' אמונה בדברי משה, ויש פה הרבה חילוקים ואכמ"ל].

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

אכן שורש האמונה הוא למעלה מחכמה וראיה (ע' תורה צא שחכמה בא ע”י אמונה), כי היא הסייג לחכמה, ושם צריכים לשתוק כמבואר היטב בלק"מ תורה סד, ורק הצדיק בחי' משה רבינו משיג את הנגון, בחי' שיר פשוט כפול שלוש רבוע, בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן, שהיא ניגון של שורש האמונה שקיימת אפילו את החלל הפנוי.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וכל עיקר עלית נפש האדם, מהאמת שלו להשגת אמת גבוה, שהעליה הזו מכונה תפלה ואמונה כנ"ל, הוא בעיקר רק ע"י הצדיק כמבואר בלק"מ תורה ב' ובעוד כ"מ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' צ' אמנים, שגדול העונה אמן יותר מהמברך, כי האמן בחי' אמונה היא עליה מעל האמת של ההודאה שבברכה, והיא דווקא ע"י הצ' – הצדיק.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ולפמש"כ בס"ד נראה שגם ההלכות בחי' הודאה שהם בחי' תהלוכות הדמים כמבואר בלקמ"ת ב', הם בחי' הליכה כמבואר שם, וגם בחי' ריבוע הדיבור, אלא שהם בחי' ד' אמות של הלכה שהאדם נמצא בהם, דהיינו שאינם הליכה בדרך אלא הליכה במקומו ובסביבה שלו. שזה הענין של הודאה שמכירים ומודים על כל פרטי וכללי המציאות שבו נמצא. והדם שהיא הנפש מתהלך בתהלוכה, וצריכים לעבוד את השם בכל הדם (כמבואר בלק"מ תורה ויז נצחם). אמנם שיהיה הלכה כמותו שמבואר שם (לקמ"ת ב) שלזה צריכים להאיר האמת בריבוע הדיבור וזה ע"י שלימות לשון הקודש והמשכת קדושת ושמחת שבת קודש לתוך החול, שזה בחי' אמונת היחוד בתוך פעולות המשתנות ע"ש, זה כבר בחי' הליכה בדרך של אמונה (בחי' מאומן, ע' בפנים בקונט' מה שפירשנו סוד נ נח ע”פ הרמח”ל בענין תיקונא דסיפא ע”י ההיכלות). [וי"ל שזה מעלת עשית תפילות מהתורות].

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ובדקדוק יותר, נאמר ע"פ תורה סב, שמבואר שיש מקום שמצוה לדעת, ולמעלה ממנה יש מקום שא"א לדעת ורק צריכים להאמין, וההלכה היא משורש המקום שצריכים לדעת, שהיא ע"כ מסוף המקום שא"א לדעת רק צריכים להאמין. ושם כותב רבינו ז"ל כי אם תשאל את המאמין איזה טעם באמונה, ודאי אינו יודע להשיב לך טעם, כי אמונה אינו שייך אלא בדבר שאינו יודע טעם. ואף על פי כן: וגליא – היינו שאצל המאמין הדבר גלוי, כאלו רואה בעיניו את הדבר שהוא מאמין בו, מחמת גודל אמונתו השלימה, ע"כ. דהיינו באמת ראיה היה צריך להיות שייך לדעת, כי מה שרואים יודעים (אלא שרוב בני העולם גם הידיעה שלהם הוא הבל ושקר). אכן ע"י אמונה שלימה משיגים הדעת והחכמה ורואים.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שכתוב (ישעיה לג:ו) והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת, ופרש"י ז"ל והיה לך לחוסן ישועות ולחכמה ודעת את אשר תאמן לבוראך, עכ"ל. שע"י האמונה יזכה להשלמתה בחכמה ודעת.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בלק"מ (תורה צד) שרבינו בעצמו מסביר גדר האמונה הידיעה והראיה ז"ל להעלות ניצוצות להשם יתברך העצה הוא כך: כשיסתכל בדבר מה, תיכף יאמין באמונה שלימה שיש בדבר הזה אותיות וניצוצות, ומן האמונה הזה נעשה זיי"ן, שנאמר (תהלים לג): וכל מעשיהו באמונה. והעשיה היא ששת ימי החול, והאמונה היא השביעית, ואחר כך יצרף אל האמונה החכמה, כמו שכתוב (דה"א כח): דע את אלהי אביך. ו"אלהי אביך" היא בחינת אמונה, כמו: מעשה אבותיהם בידיהם (חולין יג:), שאנו מאמינים בו יתברך שהוא אלקי אבותינו, זהו העיקר: ו"דע" היא החכמה והשכל, וחכמה היא יו"ד, כמו שפירש רש"י (שמות טו) אז ישיר – שר לא נאמר, אלא ישיר. יו"ד על שם המחשבה נאמרה. ומהיו"ד והזיי"ן הנ"ל נעשה עין, כי ז' פעמים י' בגימטריא ע,. ועוד, העין הוא חכמה, כי חכמי העדה נקראים עיני העדה (במדבר טו), וממילא, כשיש לו עין כזה, כשמסתכל בדבר מהעולם בודאי נתעלין הניצוצות עכ"ל ע"ש {וזה ממש בסוד נ נח נחמ נחמן מאומן, כי ז' פעמים ע' (עם הכולל) עולה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן}.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלפעמים יכולים לראות ע"י אמונה לבד, שכ"כ מתחזק באמונה עד שמשיג הראיה רק ע"י אמונה, ואם לא צריכים לצרף אל האמונה, חכמה [ובאמת החכמה גופא באה מן האמונה כמש"כ רבינו בתורה צא ז"ל בא מן האמונה אל השכל, וכל מה שמחזיק את עצמו באמונה, בא אל שכל יותר, כי הדבר שהיה צריך מתחלה להאמין, עכשו כשבא אל אמונה יותר גדולה, מבין הדבר הראשון בשכל, עכ"ל], וזה מה מצינו ג"כ במ"א מרבינו שיש ענין לצרף שכל להאמונה, עיין לקמן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ו] והרי דרך אגב יישבנו היטב שאלת המפרשים בריש ספר המצות, איך נצטוינו להאמין בהשם יתברך, הלוא אמונה על כרחך היא מדעת האדם מעצמו שיאמין במה שהוא באמת מאמין, ואם הוא לא מאמין במה שהוא אי אפשר לצוות אותו להאמין בו. והנה מה שפירשו המפרשים שעיקר הציווי הוא על ההכנה וההכשרה, דהיינו לנקות את שוחד התאוות וכדומה וממילא ישאר מאמין חזק בהשם יתברך, לא צריכים להבין דבריהם באופן שטחי שהמצוה הוא רק בההכשרה וההכנה. אלא כיון שבאמת צדקת האמונה הקדושה הוא אמיתת המציאות, שפיר אנו מצווים ללכת בכל דרכיו ולטעום ולסלול בדרכו. ומי שמנקה את עצמו מאיזה תאווה, אין זו רק הכשרה וההכנה, אלא זה בעצמו הוא מעשה אמונה בהשם יתברך שעובד אותו באיבוד התאוה. וכל מה שהאדם מחפש את האמת להחיותו מציית הוא מצוה זו להאמין בהשי"ת, והאמונה הקדושה מקרבתו ומדריכו במעגל יושר. ואם הוא מבקש חכמה, לא זה הוא ביקוש אמונה, אלא כמו ביקוש כל המדות הקיימים בעולם, ולאו דוקא יבוא לההכרה שהא דקי"ל כולם בחכמה עשית, היינו כל מעשהו באמונה. כי האמונה היא קיימת באמת. וכל אחד או שמאמין בהשי"ת או שמאמין ח"ו שאין בורא, אבל אמונה יש. ועד כמה שהוא חי בהאמונה שלו, ומחפש להחיותו, כן יעלה במעלות קיום המצוה הראשי להאמין בהשי"ת. כי אם הוא מאמין ח"ו באמונות כזביות, וינסה את עצמו להאמין יותר ויותר בודאי יבוא לאמונה האמיתית הקדושה (וכמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה, שעבד את השמש עד שהגיע הלילה ולא היה יכול להמשיך, אבל שאר העולם היו עובדים את עצמן, ולא הפריע להם שאין קיום ואמת לעבודתם).

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת זה מה שמוהר"ן לימד שיכולים להשיג אמונה ע"י שמדברים מאמונה וכמש"כ אודיע אמונתך בפי, כי הדיבור גופא בחי' אמונה (מלכות פה), ועל כן מיניה וביה תתחזק האמונה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

וצווי התורה הקדושה להאמין בהשי"ת היא כח אמיתת הנפש להכיר בהאמת ולהתחזק בהאמת שהיא יודעת. עד שמזה נולד ההלכות שהיא מכרת מקומה ומודה עליה להשי”ת, ומעבר לזה היא משתוקקת באמונה ובתפלה לאמת יותר גבוה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ז] וע' בשיחות הר"ן (ריז) ז"ל אמר: שאיתא בספר אחד שמה שמובא בספרי המחקרים ראיה שצריכים לחקר מפסוק (דברים ד:לט) 'וידעת היום והשבות אל לבבך' וכו' שצריכים לדעת אותו יתברך על פי חקירות. זה הפרוש הוא מכת הקראים שהם מפרשים פסוק זה כך, שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות אבל האמת לא כן הוא, כי באמת העקר לדעת אותו יתברך הוא רק על ידי אמונה שלמה, שעל ידי זה דיקא זוכין אחר כך לדעת והשגה גדולה בידיעת רוממותו יתברך שמו. וכמו שכתוב (הושע ב:כב) 'וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'' [וע”ש בתרגום יב”ע ז”ל ותידעון למדחל מן קדם ה'! - ותדע ליראה לפני ה']. וע' בלקוטי הלכות ביו"ד הלכות גלוח ה"ג, שם מבאר היטב שעקר הידיעה הוא על ידי אמונה, ע"ש.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

"ובאמת עקר הפרוש הפשוט של פסוקים אלו המזהירים לדעת אותו יתברך, כגון 'וידעת היום והשבות וכו'', וכן 'דע את אלהי אביך ועבדהו' (דברי הימים א:כח-ט, (אכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה צד, שרבינו מפרש שדעת הזו הוא חכמה, ואלהי אביך זו אמונה)), וכן 'דעו כי ה' הוא אלהים' וכו' (תהלים ק:ג). עקר האזהרה זו היא בפשיטות לדעת ולזכר אותו יתברך תמיד בכל עת ואל ישכח אותו יתברך ח"ו, בשום עת כמו למשל שדרך המלכים והאדונים שמזהירין את עבדיהם שידעו שיש עליהם מושל, ובפרט אנשי חיל של המלכים שמלמדין אותם שידעו מי המלך והקיסר שלהם 'למען תהיה יראתו על פניהם' (שמות כ:יז) ויעבדו עבודתם בשלמות וכו' וכו'. כלומר קחו זאת בדעתכם היטב עד שיהיה קשור וחזק בדעתכם ולבבכם בכל עת, וזה 'וידעת היום והשבות אל לבבך' וכו', כי זה עקר שלמות הידיעה כשמקשרין הדעת אל הלב לידע בלבו היטב כי ה' הוא אלקים וכו'. כי בכל עת שמשימין זאת אל לבבו היטב כי ה' הוא האלקים, בודאי נופל פחדו ואימתו ויראתו עליו לבלתי יחטא (ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה נו שכז"ל ועל ידי התגלות הדעת נתפשט נאמנות השם יתברך ע"ש). ואי אפשר לדבר בזה יותר כי ידיעת אלהותו יתברך הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה כידוע.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

"וכל חד כפום מה דמשער בלביה יבין היטב דברינו אלה. אבל חלילה לומר שכונת הפסוקים לדעת אותו יתברך על פי חקירות אנושיות הבנויים על שכל המטעה כי עקר הידיעה ממנו יתברך כבר הודיעו לנו אבותינו הקדושים שיגעו וטרחו כל ימיהם ופשטו את עצמם מגשמיות לגמרי, כי שברו כל התאוות והמדות בתכלית, ובפרט הרע הכולל שהוא תאות המשגל. ועל ידי זה היה דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות והניחו לנו ירשה טובה כזאת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשיחות הר"ן אות קו ז"ל אמונה בחינת אור כמו שכתוב (תהלים פט:ג) 'ואמונתך בלילות'. ואמונה שהוא על פי חכמה בחכמות התורה ומשיג את ה' (ה"ע כמו שאי' בספרי והובא ברמב"ם, לענין מצוה ואהבת, איך באים לידי אהבה, ע"י שמסתכלים בתורה, אלא שהרמב"ם כתב עוד מה שכתב, ומוהר"ן הורה שאפילו דברי הספרי הם בדיעבד, והבן, ושוב ראיתי ת”ל ממש כעין מש”כ בליקוטי הלכות הל' חושן משפט הל' חזקת מטלטלין ה:ב, בענין הבגדים) ועל ידי זה יש לו אמונה, הגם שהוא טוב עם כל זאת עקר אמונה הוא שיהא מאמין בהשם יתברך בלא אות ומופת וחכמה. וזה הוא עקר אמונה בשלמות ובחינת אור, כמו שכתוב 'ואמונתך בלילות' כנזכר לעיל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ויש חכם שהוא חכם אפילו בחכמות התורה ואין לו אמונה בה'. ואלו החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן. כי חכמה אמתית דהינו עם אמונה נקרא ראיה, כמו שכתוב (קהלת א:טז) 'ולבי ראה חכמה' וכו'. ולעמת זה החכמים שאין להם אמונה נקראים בעלי ראתן וכמו שפרש רש"י שיש להם שרץ במחם (הינו שיש להם טמאה וכפירה במחם). וצריכין להרחיק מאנשים אלו שהם בחינת בעלי ראתן אפלו משכנותם כי ההבל פיהם מזיק לאדם כשר שיפל לתאות נאוף.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

"כי זווג דקדשה הוא על ידי בחינת דעת כמו שכתוב (בראשית ד:א) 'והאדם ידע' ואלו הבעלי ראתן שדעתם מקלקל ופגום ויש להם שרץ במחם על כן זווגם נאחז בקלפה ועל כן הם נואפים (כי נאוף תלוי בעינים). כי חכמת אמת שהיא בחינת ראיה כנ"ל בחינת עניים, על אלו החכמים נאמר (איוב לא:א) 'ברית כרתי לעיני' וכו'. אבל הבעלי ראתן הם נואפים. וזה שדרשו רבותינו ז"ל (על במדבר טו:לט) 'ולא תתורו אחרי לבבכם' – זהו מינות 'ואחרי עיניכם' – זהו נאוף (ברכות יב: כי זה תלוי בזה כנ"ל. ועל ידי חכמה עם אמונה נצול כנזכר לעיל, עכ"ל. והנה מה שסיים שצריכים חכמה עם האמונה כדי להנצל כנ"ל, ולכאו' בתחילה היה משמע להיפך שהעקר הוא אמונה בלי חכמה. ולכאו' מבואר שבאמת עקר האמונה הוא בלי חכמה, אבל ראיה, דהיינו לקחת את האמונה ולראות אמיתתו בכל מקום כמו שפירשנו לעיל, והזיווג דקדושה, דהיינו להוציא פירות ולהגדיל האילן הוא על ידי חכמה עם אמונה. וכן מבואר בלק"מ תורה צד הנ"ל, שיש ענין שאחר שיש אמונה כיאות אז מצרפים לה את השכל. ויש שזוכים רק ע"י התגברות האמונה לבחי' ראיה כנ"ל, אבל עכ"פ מי שיש לו אמונה כיאות, יכול לצרף לה את השכל ולזכות לראיה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ח] ובאמת כל זה מבואר בתורה הראשונה של לקוטי מוהר"ן שמפרש את הפסוק בתהלים (קיט) אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', שאשרי לשון שור, לשון הסתכלות, תמימי, לשון חכמה בחי' יעקב איש תם, ההולכים בתורת השם, בחי' צדיקים ילכו בם, שעל ידי שלומדים תורה בכ"ח מכניעים את היצר הרע – מלכות דסטרא אחרא, ונותנים כח למלכות דקדושה, שעי"ז יכול המלכות, בחי' לבנה, לקבל חכמה ושכל, בחי' שמש. [וע' מה שהבאתי שם מהרמח"ל שחז"ל דברו על פנימיות ועצם הדברים, ולמשל השמש והירח שדברו בהם זה לא מה שאנחנו רואים בעינינו הגשמיים אלא עצם פנימיות ענינם ע"ש] ותורה זו גילה רבינו על ידי שאחד שאל את רבינו מה לעשות כדי לפעול שתפלותיו יתקבלו, ורבינו אמר לו ללמוד אחר התפלה (שבאמת נראה כעצת הגמרא במס' ברכות, ובמקום אחר הארכנו בזה בס"ד). וידוע שתפילה היא בחי' אמונה. הרי שעל ידי שמצטרפים לימוד התורה הקדושה להאמונה זוכין לראיה, וזה בחי' הליכה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ט] וע' בלקוטי מוהר"ן (רנה) ז"ל כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת, אפשר לו לפל מהאמונה, כי מאמונה לבד אפשר לפל, אבל אם יש לו גם דעת, שמבין גם בהדעת, אזי אי אפשר לו לפל, עכ"ל. ולפי מה שהבאתי מהשיחות וככל הנ"ל, מבואר שהדעת שצריכין ללוות את האמונה הוא הדעת שנולד מהאמונה, ולא הדעת שלפעמים ע"י באים לאמונה, וק"ל. וע"י התחזקות האמונה באמת משיגים ממילא את הראיה, אבל עכ"פ ע"י אמונה כיאות יכולים לצרף את השכל.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במכתב בהתחלת הספר מכתבי ר' שמשון בארסקי מביא התורה הנ"ל וכז"ל מובן ומבואר משיחתו הקדושה הנ"ל, כי עיקר התקרבות אל הצדיק תלוי בהשגת והרגשת דעתו הק' באופן שיוכלו לקבל ממנו עצות להתחזק לעמוד על עמדו לבלי להיות נדחה מן האמת מחמת השינויים והיסורין העוברין על כל אחד עכ"ל. ומדבריו נראה ממש כדברינו הנ"ל, שצריכין לראות שע"י אמונה יביע דעת. וכמו באמונה בהשי"ת שאין אנו חוקרים כלל איך הוא ית' בא לברוא העולם וכו', רק אנו מאמינים בני מאמינים בו יתברך שכן הוא ית' עשה כרצונו ית', אכן ע"י אמונתינו בו יתברך אנו זוכים לדעת, שאנו קונים התקשרות בו יתברך ואנו מבינים הרבה דברים בתורתו הקדושה כפי גילויה בעולמינו. וכן אמונה בהצדיק, אל תהיה אמונה ריקה ח"ו, אלא אמונה כזה שמביא התקשרות להצדיק שעי"ז זוכים לינוק מדעתו.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שקיימא לן שחכם עדיף מנביא, דהיינו שחכם עדיף, רק מנביא, כאשר החכמה באה מבחי' נבואה שהיא בחי' אמונה, שאז בודאי חכמתו יותר חשובה מסתם נבואה, וכמו שאיתא בזוהר הקדוש שתפארת עוד למעלה מיניקת הנביאים.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

י] (ואגב מה שכתבנו שמי שדבוק בהשי"ת ע"כ יתחכם, כי השי"ת וחכמתו אחד (וכן הוא מפורש בספרים, למשל בעל הסולם כותב כן להדיא. וע' בספר המדות ערך דעת סוף ח”א – אות לד ז”ל: לפי הגדלת מעשים טובים של אדם כן הקב”ה מעמיק מחשבותיו של אדם, הינו: שנותן לו מח גדול, עכ”ל. ובערך צדיק ח"ב אות טו ז"ל אלו המקרבים ליראי השם, גם הם זוכים ליראה ולדעת, ע"כ. וע' בלק”מ תורה טו:ה ז”ל עכשו נתגלה על ידי התפלה, וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד, ואז על ידי התפלה נתגלה אוריתא, ע”ש. ובתורה יז:ב ז”ל שעל ידי מעשים רעים נתחשך שכלו בכסילות וכו' ע”ש, וכן הוא בסוף התורה שם ע”ש. וק”ק ממה דקי”ל שאין המעשה מביא לידי תלמוד [אכן עיין בבא קמא סוף פרק ארבעה אבות (יז.) שלפי רש"י ולפי השאילתות דרב האי גאון שמובא בתוספות סוף ד"ה והאמר, מה דקי"ל גדול תלמוד תורה שהתלמוד מביא לידי מעשה, מוכיח שהמעשה יותר חשוב. ומה שקשה מהגמרא בקידושין (מ:) שנמנו וגמרו שתלמוד יותר גדול, תירצו בתוספתו שם (ד"ה תלמוד, בתירוץ השני) שלענין מי שעוד לא למד, בודאי תלמוד יותר גדול, אבל מי שכבר למד, ודאי המעשה יותר חשוב – וק"ק ממה שאביא תיכף מענין נעשה ונשמע, שעוד לא למדו ועכ"ז נחשב העשיה יותר, אכן שם הנשמע עוד יותר גבוה מהנעשה כמבואר בליקוטי מוהר"ן, ועכ"ז הקדימו את המעשה. והפנים מאירות תירץ שהגמרא בקידושין מיירי כאשר המעשה מצוה אפשר על ידי אחרים, אז בודאי לימוד תורה יותר חשוב]. ובאמת הוא סוד כדאיתא במסכת שבת (פח.) מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת וכו' עושי דברו לשמוע בקול וכו' ע"ש, אז כנראה לא יזכה האדם להבין תירוץ על קושיא זו רק מי שבא בסוד השם, ומי שזוכה לקיים נעשה ונשמע הוא יזכה). יש להקשות מהסיפור הידוע מהאדמו"ר שדן דין תורה מסובכת מאד לאמיתה תוך חצי שעה, ואח"כ הגיע אותו דין תורה לפני גאון גדול שלקח לו שבועיים, והגיע לאותו פסק, והבעלי דין אמרו לו שהלוא הרב הקטן פסק כן תוך חצי שעה, והלך הגאון לבקר האדמו"ר, ודבר אתו בלימוד וראה שהוא אינו כל כך כשרוני, ושאל אותו איך עמד על הפסק הנכון תוך חצי שעה, ואילו הוא בעצמו שהוא גאון גדול, לקח לו שבועיים, והאדמו"ר ענה לו, שמיד כששמע הדין תורה הבין שהוא מסובכת מאד, והיה קרוב לשבת ולא היה לו זמן, ועל כן בכה והתפלל להשי"ת שיאיר לו האמת, ובא אליו הש"ך בעצמו והראה לו הדין לאמיתו. וקשה שאם האדמו"ר היה כל כך דבוק להשי"ת למה לא היה גאון גדול? ויש לדחות שבאמת האדמו"ר היה גאון גדול מופלג יותר מהמבקר, אלא שכן היה דרכם של הצדיקים להסתיר את עצמן, ובפרט כאן שרצה להורות שיש דרך אמיתי בעבודת השי"ת שכדאי לעבוד לזכות ללכת בדרכו. וגם יש לדחות שהאדמו"ר לא רצה החכמה כמו שמצינו לפעמים. אכן באמת מצינו כמה צדיקים גדולים בעלי רוה"ק ואין ספק שהיו בקיאים בש"ס ושו"ע מדרש זוה"ק וכתבי קודש, ומ"מ לא היו ידועים כלמדנים בעלי תורה, וכמו שהעולם מספרים על ר' נחמן הורדנקא (ומוהר"ן בעצמו סיפר כן עליו) ור' זוסיא, והם ז"ל היו משיגים התורה בשורשה ודבקים בה בפשיטות ותמימות ולא עסקו כ"כ להלבישה בחכמה ושכל של עולם הזה (וידוע הסיפור שלמדנים גדולים היו מפריעים את ר' זוסיא אז ר' זוסיא שאל את רשב"י את הפירוש וכו' להשקיט אותם כדי שלא יפריעו אותו בעבודת השם, הרי שהידיעה הזו היה מאד טפל לו, ועיין לעיל מה שכתבנו על העיקר לדעת מה שיותר פנימי), וע' בספר אדיר במרום (עמ' תרפא, מכון רמח"ל) ז"ל וזהו עיקר פעולת הצדיקים, שהמאציל ית"ש נתן להם מציאות שיפשטו הם אור הקדושה עצמה, והיינו שבהתדבק נשמת הצדיק בשכינה, יתחדש מלמעלה אור, מה שראוי להתחדש, וימשך עד זאת המדריגה של השכינה, שאמרתי שנעשית להם בת זוג. והרי: אתפשטת מהימנותא ע"ש. ועיין מה שכתבנו על שיחות הר"ן אות עו מה שרבינו כתב שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן, ואילו בספר המדות כ' שלעתיד נזכה להשגה שלא על דרך חכמה. וע"ע במס' ברכות (כ.) בהבדל בין דורות ראשונים לדורות אחרונים [ורבינו חננאל פירש שבדורות ראשונים לא היו יגעים אלא בדברים הקשים אבל השאר פשוטים היו להם ולא היו צריכין לטרוח בהן עכת"ד, ולפי זה אתי שפיר ביותר, כי באמת קי"ל שעיקר הטירחא והיגיעה בתורה הוא בתפלה, ורואים בראשונים שזכו לידיעה בקלות] (וע' בחידושי הרמב"ן למס' בבא בתרא דף יב בענין נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון ונבואת החכמים שהיא בדרך החכמה. עוד ראוי לציין המעשה הידוע שתלמיד אחד הגין על דברי תורה של ר' עקיבא עיגר, והשיב בגאונות ומבואר היה שזה לא היה מכחו, וכדמוני שמספרים שרע”א העניק והאציל לו את הכח הזה. ומפורש בספר המדות (גאוה טו) אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכ על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל הסופר, ע"כ. ויותר ראוי לציין מהמסופר על אחד מתלמידי הבעש”ט שהפציר ממנו שילמד לו שיחת החיות ועצים, והיו נוסעים בעגלה, והבעש”ט גילה לו לפי שעה ושוב לקח ממנו הידיעה, כי לא היה צריך את זה לעבודת השם. והשתא דאתי להכי מבואר הדבר ביותר בסיפורי מעשיות, בסיפור של התם והחכם, שהתם לא עסק כלל בחכמה רק בתורה, אכן כאשר הגיע התם לגדולה, אז אוהביו יועציו נתנו לו עצה שכדאי וראוי הוא ללמוד חכמות ע”ש, והתם קיבל דבריהם, ואז מזליה עמד לו שבאמת קנה ורכש את החכמות ע”ש. הרי שהצדיק לא עוסק לרכוש חכמה רק כפי מה שנוגע לו בעבודתו, אבל סתם לדעת חכמות יכול להיות קלקול גדול, אפילו בחכמת התורה, כי ידמה לאילן שענפיו מרובה משרשיו וברי היזיקא. שוב ראיתי מובא מהספר טל אורות (דף טו:) שהביא דברי המגיד ממזריטש בספר ליקוטי אמרים, שעיקר החכמה לראות אלקות, וכאשר נופלים ממדרגה זו, אז לומדים תורה כפשוטו, וזהו נובלות חכמה של מעלה תורה.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד למה שאמרו חז"ל עה"פ (בהעלותך יא:טז) ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם וכו' ופרש"י ז"ל אותן שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומכים על ידם, שנאמר (שמות ה:יד) ויכו שוטרי בני ישראל, אתה יתמנו בגדלתן, כדרך שנצטערו בצרתן, ע"כ, הרי שעל ידי מעשיהם הטובים זכו לאצילות רוח ה').

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין יש להקשות על הסיפור עם החבריא של הבעש"ט שכאשר התפללו עמו היה להם מחשבות של גאוה והוכיח אותם, ואיך היה להם עליות נשמה עם גאות?! והנראה שיש חילוק בין הנשמה וללבושי הנשמה, וכמש"נ בלקמ"ת לג שהגר אע"פ שנשמתו גבוה מאד גופו נוצר מטפה טמאה ואי אפשר לשנות את זה ולא יכול לשמוח עם גופו ע”ש (ועמש”כ תורה קט), ולפ"ז מובן שיכולים להשיג נשמה גבוה ועם כל זה לא לראות תוקפה כאשר נסתרת בלבושה, וכן יכולים לראות כחות רוחניות גדולות לעומת כוחות העולם הזה, כמו שליטה בהרבה ידיעות וכח לעשות קצת ניסים, מצד זיכוך לבוש הנשמה אע"פ שעצם הנשמה נמוכה, ודו”ק. ויותר מזה מצינו בזוה"ק (פקודי דף רמא ע"א) שמשה רבינו ע"ה נתקשה בעשיית המשכן כי הוא היה משורש תפארת דאצילות ואילו המשכן רק ביצירה של מט"ט. וכן מצינו שותרב חכמת שלמה בחכמה תתאה אפילו יותר ממשה רבינו (וע' מש”כ בזה בתורה ל:ב).

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

י] היוצא מדברינו הוא שאמיתת מציאת הנפש היא מאותיות התורה שהיא אמת, והאמת גופא היא אמונה, והבן (דהיינו שאמיתת המציאות אינו אלא אמונה, כי כולם בחכמה עשית, וכל מעשהו באמונה, אז ע"כ המציאות אינו אלא אמונה, אלא שהנפש היא בחי' האמת של האמונה). ויש לה שני עבודות לעבדה ולשמרה, דהיינו לשמור האמת שהיא יודעת בסביבה שבה היא נמצאת, ולזה כיננו לעיל תהלוכות הדמים בלימוד התורה להלכה ובהודאה להשי"ת על כל מה שמשיגים (ואפשר שזה בחי' המבואר בלק"מ תורה צב, על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים וכו' וע"י שהחמשה כנפי ראה נעים ונדים וכו' ע"ש שמבואר שהאדם והראה הם בחי' התורה. והרי נע ונד בחדר אינו ממש הליכה רק ענין של הכרת הסביבה שבו נמצא, והנעת הראה הוא בחי' תהלוכות הדמים). ולעבוד את ה', עבודה זו תפלה שהיא אמונה (כמפורש בדברי מוהר"ן כ"פ), והיא עליה. (והליכה בדרך, היא בחי' ראיה, שהיא ע"י אמונה וחכמה, שהולכים וגם מכירים איפה שהולכים. ואולי לעומת תהלוכות הדמים של הלשמור, בעבודה זה בחי' הלבנת הדמים בחי' אהי"ה באחוריים המבואר בתורה ו'. וגם ביארנו שהלכה כמותו כבר מגיע לעבודה, ונראה מפני שלקבוע הלכה כמותו זה כבר אינה הלכה פרטי השייך רק לאותו נפש, וע"כ זה שייך למשהו גבוה ממנה. ולכן גם ענין לוקח נפשות חכם, המבואר בלק"מ שהצדיק כאשר אומר תורה הוא מעלה הנשמות הנמצאים אצלו ומורידם עם התורה שמחדש, זה אותו בחי' של עבודה כמו המבואר בתורה ב' שהנשמות מתחדשים בתפלה שזה ג"כ ע"י הצדיק. כי לימודו של הצדיק אינו רק בחי' לשמור אלא עבודה לקבוע ההלכה).

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שהכל תלוי בהאמונה מה שבאמת אי אפשר לדעת, וכל עלית האמונה היא רק ע"י הצדיקים, בחי' מעשה אבותינו. וזה עיקר הדרך של יהדות שאנו סומכים על הצדיקים אמיתים שזכו לדעת את השם, שהם יאירו לנו שנזכה גם כן. ובלתי הצדיקים, אם ננסה להגיע שם על פי דעתינו, אין שום סיכוי. והצדיקים יודעים מלאכתם איך ומה לעשות ללמד אותנו ולהורות ולהאיר לנו (ובנושא הזה של אמונה ודעת האריך מוהרנ”ת בכמה מקומות ובפרט בהל' יורה דעה וכנ”ל הל' גילוח ג:י, ועוד שם הל' שבועות ב:יד, הל' רבית ה:כ ובעוד כ”מ באריכות).

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

[וע' בפנים בכותרת 'גמרא או קבלה' ד"ה הנה למשל, מש"כ בענין הסכנה ללמוד סוד, שרק הצדיק האמיתי בעצמו יכול ללמד, וע"ע מש"כ 340 - 'בענין פעולות הנחמנים וכו'' ד"ה ורואים, שענין סוד האמונה אינה כ"כ פשוטה ואפילו שבט לוי לא הצליחו לזכות לה, רק בחירי צדיקיא ע"ש. וע' בחיי מוהר"ן (תפב - עבודת השם אות לט – ועמש”כ שם ב”ה) ז"ל פעם אחת ספר עמי מענין ענוה ואיך הוא האמת וכו'. וכן ספר עמי מענין על מנת שלא לקבל פרס (ה"ע שלפי בעל הסולם זה עיקר יסוד הכל), והלא אעפ"כ בהכרח שאני רוצה איזה דבר וכו' וכון לי מחשבתי כי אלו הקשיות בענין ענוה ובענין זה היו עולים על דעתי והוא ז"ל בקדשתו הנפלאה כון לי מחשבתי. אך לא אמר שום ישוב ותרוץ על זה רק דבוריו היו כאומר שהוא יודע כל מחשבותי שעולים על הלב אך א"א עתה לישב לי כל זה. והבנתי מדבריו שצריכין לזה רק יגיעה גדולה בעבודת השם ותפלה ותחנונים הרבה, אז נזכה לידע דרכי ענוה באמת, וכן לזכות לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס, עכ"ל. ומבואר קצת מזה שעיקר האמונה והשגות בעבודת השם, אי אפשר להשיג סתם ע"י חכמות, אלא שצריכים ליכנס בתוך מעגל האמונה, ועיקר ההוכחה של האמונה הוא האמונה בעצמה, וכאשר זוכים ליכנס לפנים אז כבר תבין ענינה, ופה בהקדמה זו השתדלתי לפתוח ולהאיר דרך האמונה הזו שנצטוינו עליה].

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המבואר בריש ספר מסילת ישרים במשל גן המבוכה, שמי שנבוך בפנים צריך לשמוע למי שעומד מלמעלה להורות לו הדרך לצאת, והנמשל שרק הצדיקים שכבר נצחו יצרם הטוב וכבר זכו לכוון דרכם דרך בית אל, הם יהיו המורי דרך לנו שעדיין במלחמה עם היצר הרע.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

יא] והנה לפי דברינו, כאשר נבוא לדבר על הנושא מה הוא הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, לא הייתי יכול לומר לך רק שכך קבלנו מצדיקים אמיתים, שהוא עיקר שורש וכלל גדול בתורה, ואם תזכה תטעום דרכה ותצלח ותזכה לנצח נצחים. ואם לא תטעום בו, רק תחקור בחכמות לעולם לא תשיג שמץ מינה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אכן על כל פנים, יש מקום שצריכים להוכיח קצת שכן קבלנו מצדיקים אמיתים, ושכן יש מקום כבר לחשוש לדבריהם הקדושים וכו', וכן ליתן איזה דרך שהאדם המאמין יכול לבנות הידיעה באמונתו. אכן גם באלו היה הביאור צריך להיות בקיצור, ומי שהולך בדרך האמת ומבקשהו ורודפהו הוא ישיגנו, ימלט נפשו משאול וישיג אורחות חיים בארץ החיים, תאמין. ומה ענין לכתוב כל כך על זה ולצלול במים אדירים?

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מזה מבואר שאפילו לכתוב האמת לאמיתו לפעמים אינו תיקון וכמו דאי' במסכת אבות (א:יא)אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל, ופי' הרע"ב ז"ל כלומר אע"פ שבמקום שאתה בו אין שם מקום לטעות יש לחוש שמא יגרום החטא ותתחייבו גלות ותגלו למקום שיש שם אנשים שמראים פנים בתורה שלא כהלכה והם כנוי למים הרעים. ויבינו מתוך דבריכם דברים שאינם הגונים וישתו התלמידים הבאים אחריכם מאותם דברים דברי מינות וימותו בעונם. ונמצא שם שמים מתחלל. שישארו אותן דעות בטלות בעולם כמו שקרה לאנטיגנוס איש סוכו עם צדוק ובייתוס תלמידיו שאמר להם אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס (שלפי בעל הסולם זה עיקר היסוד של כל חכמת הקבלה). ואמרו הם אפשר פועל עושה מלאכה כל היום וטורח ולערב אינו מקבל פרס. ויצאו מן הדת הם ותלמידיהם ונקראים צדוקים ובייתוסים עד היום, עכ"ל. וע' בליקוטי הלכות (יו"ד סימני בהמה וחיה טהור ד:לב) שכז"ל ועל כן הדם של חיה צריך כסוי דיקא, כי עכשיו אי אפשר לגלות האמת בשום אופן, ואפילו מי שזוכה לאיזה אמת לאמתו אי אפשר לו לגלותו כי אם על ידי שמכסה אותו בכמה כסויים ולבושים עד שנתכסה באמת מרב בני אדם, רק זעירין אנון שזוכין להבין האמת מתוך הכסוי דיקא. כי עתה בהכרח לכסות האמת כי אם יגלה האמת בפרוש יוכל השקר להתגבר יותר ויותר על ידי זה האמת דיקא כנ"ל באריכות, שכל מה שמגלין איזה אמת, הם מתגברין על ידי זה דיקא בשקרים יותר ויותר, ובשביל זה החכמים האמתיים צריכין להזהר בדבריהם האמתייים מאד מאד איך לאמרם, לכסותם בכמה כסויים, באפן שלא יתגבר השקר ח"ו ע"י התגלות האמת דיקא, שזהו בחינת חכמים הזהרו בדבריכם וכו' וכנ"ל. וכן מובן בדברי רבנו ז"ל בכמה מקומות שבכמה וכמה כסויים צריך הצדיק האמת לדבר עם העולם וכו' ע"ש כל דה"ק (עיין שיחות הר"ן ס', ולקוטי תפילות כא).

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו עוד כמה טעמים והקפדות בענין כתיבת יסודי האמונה ואי אפשר להאריך פה כל כך בזה. ובעזה"י אכתוב קצת טעמים וענינים ודרכים שמאשרים לנו לכתוב מה שכתבנו בס"ד.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

יש משל מר' אברהם בן הר"ן על בן אדם שטעה ביער ולאחר כמה ימים פגש באיש אחר ושמח מאד. וזה האיש שהוא מצא אמר לו, תדע שאני כבר טועה כמה שנים ואיני יכול לעזור לך, רק להודיע לך מה שעכ"פ כבר נסיתי. והנמשל מובן שאע"פ שבעיקר צריכים לשמוע מהצדיק כנ"ל עכ"ז יש ענין שכל אחד מסביר לחבירו האמת שהוא גילה. וכן איתא בליקוטי מוהר"ן שבשעת שלום באים לגלות האמונה הקדושה, כי כל אחד מסביר לחבירו האמת שלו.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מזה, רובא ממה שכתבתי אינם אלא דברי הצדיקים, ומראה מקום נתתי כפי הבנתי והמעיין יבחר ויבחון.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בחיי מוהר"ן (להתרחק מחקירות אות יג) ז"ל יש כמה דברים שהם בתחילה סוד, ואחר כך שוב אינו סוד, כגון קצת סודות הקבלה שקדם רבי שמעון בר יוחאי והאר"י ז"ל היו אלו הדברים בסוד גדול, ולא היו מדברים מזה כי אם בסוד גדול מאד, ואחר כך, בימי רבי שמעון בר יוחאי והאר"י ז"ל, שוב לא היה סוד, והתירו לגלות הסוד קצת. וכן יש כמה וכמה דברים שהם עכשו סוד, ואחר כך בימים הבאים לא יהיו סוד, עכ"ל (וע' בפנים בקונטרוס, שלכאו' זה מובן ביחד עם מה שידוע שכל תקופה אילו היה להם התורה שנתחדש ע"פ הצדיק הדורות שהיה אחר כך, היו נתבטלים מהבחירה). ובספרי בעל הסולם האריך לבאר נושא זה, ואכמ"ל (ובענין גילוי סודות ע”ע משיבת נפש אות קיז).

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

עוד דבר שהביא אותי לכתוב מה שכתבתי, הוא מה שמבואר בחיי מוהר"ן (עבודת השם אות ד) משל מעשיר שהלוה להרבה אנשים הרבה כסף ולא פרעו, ואחד מהלוים התחרט מאד, והסביר מצוקתו להעשיר כי אין לפרוע חובו, והעשיר א"ל החוב שלך כלא חשוב לעומת עוצם שאר החובות, לכן זאת עשה, תסובב ותזכיר לשאר הלווים לפרוע חובם, ואפילו אם כל אחד ישלם רק קצת הרי הרויחתי הרבה והרבה יותר מחובך עכת"ד והפשטות הוא שזה הלוה הוא המשל לאנשים שלא זכו לשלם חובם להשי"ת לגמרי, שעדיין אינם בכלל צדיקים ברמה הנ"ל שיצאו לגמרי מגן המבוכה של תאוות והבלי עוה"ז, ועכ"ז לא רק שמותר, אלא טוב הדבר שהם יעסקו לעורר בני אדם בעבודת השם.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי הזוכה להאמין ולאחוז בתמימות ופשיטות בדרך הקדוש של רבינו הקדוש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה נ נח נחמ נחמן מאומן, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דבריו הקדושים, לעבדה ולשמרה. אם אתה עושה כן אשרך בעולם הזה ובעולם הבא ולימות המשיח וכו'.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה ללקוטי נ נח קמא על התנ"ך

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה מספר זה הוא רמזים בגמטריאות וראשי וסופי תיבות וכדומה למצוא בהם שם רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן ועניניו. והנה ידוע (זוהר, רמב"ן על התורה) שהתורה כולה שמותיו של השם יתברך, וידוע ששם הצדיק משותף בשמו יתברך, והרי כל אותיות התורה הם שרשים לנשמות ישראל, וזאת התורה אדם כתיב ונדרש הרבה בכל הספרים הקדושים, וחוץ ממה שהתורה הקדושה בעצמה מרבה להזכיר בפירוש שמות הצדיקים ותולדותיהם, גם צדיקי הדורות עסקו לגלות רמזי שמות הצדיקים בתורה, בראשי תיבות וסופי תיבות ובגמטריאות וכדומה, ואפילו לא הראו כן אלא פעם אחת היינו יכולים ללמוד שכן ראוי לעשות בכל התורה, אכן באמת הם עשו את זה כמה וכמה פעמים אין מספר. ולא זו בלבד, אלא שדרשו כמה וכמה פעמים אפילו שמות של רשעים, למשל בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל (בראשית א:ה) כתב ז"ל קרא לילה גימטריא עשו. ואם דורשים כן על רשעים, ק"ו ובן בנו של ק"ו שמצוה לדרוש שמות הצדיקים. ועיקר המכתב של רבי שמשון מאוסטריפוליא שהוא כותב בו שהוא מגלה סודות נפלאות ונוראות וה' יכפר בעדו על זה, ונודע לסגולה גדולה רק לגרסה ובפרט בערב פסח, הרי הוא עוסק לגלות רמזי שמות הצדיקים בגמטריאות שלהם ששמם משותף בשמות השם יתברך להביא המכות על מצרים. ואין לנו למעלה מקבלת עול שמים בשמע ישראל, שמזכירים כל פעם הצדיק – ישראל כמו שנפרש עוד בעזה"י במקומו, ורבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תנינא (תורה עג) מביא שיש בשמע ישראל וברוך שם מ"ט אותיות כנגד המ"ט אותיות שיש בשמות הי"ב שבטי י"ה, הרי שכל היחוד הוא דייקא על ידי שמות הצדיקים שהם כסא לשמות ויחוד השם יתברך, ולא רק השמות, אלא אפילו מספר האותיות והגמטריאות שלהם כנ"ל. והאריז"ל עוד גילה הרבה רמזים כידוע למשל ששם רבי עקיבה רמוז בסופי תיבות של הפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. ואם האריז"ל גילה שמש"כ בתורה בשן, הוא ראשי תיבות של התנא רבי שמעון בן נתנאל, ובמסכת פסחים (סח.) בשן, זה אלישע הבא מן הבשן שנא' וכו', (ובפרשת ואתחנן (ד:מג) כתיב ואת גולן בבשן למנשי, והרי ב' מתחלף במ' בא"ל ב"ם, והרי בשן – מנש(ה)). בודאי יש לנו לדרוש עוד שהוא ראשי תיבות של רבינו הקדוש נחמן בן שמחה. ולהדיא מצינו בפירוש העיון יעקב למסכת סנהדרין (צח:) על הא דאיתא שם, אמר רב נחמן, אי מן חייא הוא (-אם המשיח מהחיים עתה הוא) כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא, ע"ש ופירש העיון יעקב שהגמרא למדה זאת כי מקרבו בגמטריא ר' נחמן! ועיין בספר חיי מוהר"ן אות רעב שרבינו רימז שזה רומז גם עליו. והרי עיקר קיום התורה היום אינו אלא דרכו של רבינו הקדוש, ועל כן ראוי ונכון מאד לדרוש דייקא את שם רבינו הקדוש בכל התורה, בכל הפסוקים ובכל האותיות. ורוחו של רבינו מרחף על התורה (עיין לקוטי מוהר"ן תורה ח, קיח, תנינא לב), ובזה שמוצאים שמו בכל מקום מייסד כסא לו. ואם רבינו הקדוש שיבח מאד זה שעשה לו כסא גשמי (אבניה ברזל סעיף כ) וחלם לו חזיון נוראה ונפלאה מאד (חיי מוהר"ן פד), על אחת כמה וכמה וכו' וכו', יש לעשות כסא לרוחו של רבינו הקדוש בתורה הקדושה. ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד, נאמן זה נחמן, כי אותיות א' וח' מתחלפים באותיות אחה"ע של הגרון. ועיקר כבוד התורה לדרשה כל קוץ וקוץ של כל אות (רש"י במסכת סוטה מט. הוזכר דבריו במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה). ועל כן כל מה שנרבה לגלות שם רבינו הקדוש בתורה והיה לכסא כבוד.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ובמסכת מנחות (כט:) אמר רב יהודה מר רב בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבונו של עולם מי מעכב על ידך? אמר לו, אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות וכו' ע"ש. אלו הכתרים הם התגים. תג בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה, וכן תג, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. וכן תג במילואו, תיו גמל עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (כמו שכתבנו בס"ד בחלק נחמן, הוא חלק ד' בפרק על הכיפה של נ נח). וכן, תילין, בלשון הקדוש, תילים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ובארמית, הרי נתוסף הכולל של הי' מיני נגינה). ועוד רמזים. והרי זכיתי זה כמה שנים לשבת בקביעות אצל רבי עקיבא, ומציון רבי עקיבא הנני כותב תילי"ם תילין של תגי"ם הוא שם רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן בכל מקראות התורה הקדושה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פעם כאשר הייתי משקיע הרבה בזמן לכתוב הרמזים בפסוקים, ותמיד הייתי שוקל שכר מצוה כנגד מה שהייתי יכול להרויח בלימודים, ולעולם לא נדע בבירור מה רצון ה' באמת לאמיתו, ובתקופה זו בא חבר ושאל חוות דעתי במה שרבינו אמר בשיחות הר"ן (אות רג) הייתי רוצה לילך להלן מן צרופי אותיות, אבל אף על פי כן עדין אני מעכב בבחינה זו. וגם יש לו נחת מזה, כי לפעמי יש דברים שהם סתומים ונעלמים מאד שאי אפשר למצאם כי אם על ידי בחינת צרופי אותיות דהינו בראשי תבות או סופי תבות וכיוצא, עכ"ל. וקבלתי מזה רמז חזק לחזקני בעבודתי להתעכב קצת למצוא רבינו הקדוש ועניניו בפסוקים.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בלשון הקודש מילה אחת יכול להתכוון גם להיפוכו, כמו שורש לשרש ורש"י כבר חקק את זה. וכן בפירושי התורה ומשפטי ומאמרי חז"ל יכולים לפרשו דבר והיפוכו ממש ושניהם אמת לאמיתו וכבר חקק הרמח"ל את זה בספר אדיר במרום, וכן מצינו בספרי רבינו, למשל מה שפירוש הרי זה מתחייב בנפשו, שהפשטות של המשנה הוא שחייב מות, ולפי פירוש רבינו כל העולם קיים בזכותו. וכן לענין הגמטריאות ורמזים לפעמים יוצא ממש להיפוך, כי זה לעומת זה, וכבר מצינו כן בספר יצירה שענ"ג זה היפוך נג"ע, וכת"ר הפוך כר"ת. וכן בפירוש מהקדמונים, ולמשל עיין בשער היחודים של האריז"ל שענוה, שהיא המדה הכי עליונה, בגמטריא סמא"ל, כי על ידי ענוה ניצל. וכן מצינו שהסופי תיבות ממתיקים את הראשי תיבות, ועוד הרבה כללים חשובים כאלו שאי אפשר כעת להאריך ולהעריך ולסדר אותם. והמעיין בספר ימצא הרמזים וצדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם ח"ו, כי לא מנעתי לכתוב ולרשום הרמזים שיכולים ח"ו לטעות בהם, תן לחכם ויחכם מהם הרבה, וכמו המשל הנ"ל מענוה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>



# Introduction

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/1/

# Introduction

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד Simcha Nanach:

</div>


## Segment 2

naanaach@gmail.com


## Segment 3

Naanaach.blogspot.com


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ליקוטי נ נח

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תרי"ג

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נַחְ

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נביאים וכתובים

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

באר היטב

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתורתינו הקדושה (פרשת כי תבוא כז:ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב, ואיתא במס' סוטה ריש פרק אלו נאמרין בכל לשון (דף לב.) שבאר היטב זה בשבעים לשון, וכתבו המפרשים (יעו' בתוספות יו"ט שם) כי היטב בריבוע, ה- הי- היט- היטב, בגימטריא שבעים. וגם מפורש בליקוטי מוהר"ן (תורה כז:ה) שענין באר היטב, שבאר הוא ר"ת וירא בצר להם ב'שמעו א'ת ר'נתם ע"ש, ועל כן רציתי גם לכתוב על אבן לבי לפרש קצת עיקר הר"נה הוא ר'בינו נ'חמן, נ נח נחמ נחמן, הוא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, שיורד לעמקי הקליפות ע' האומות להשקות נשמות צמאות, ובתוך התהום מכלה הפרוטה מהכיס, ופריטא שפתיה בפרסומי ניסא ותהום כל העיר, בא"ר היט"ב!

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ותשוב לב האבן ללב בשר, ברסלב, נ נח אמיתי.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כולל

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שאלות ותשובות

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מאתי ב

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה בן ר' משה שליט"א ולהבחל"ח חוה ברכה ע"ה הכ"מ

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מחבר ספרים דברים חדים על מרובה הג"ע ושבועת העדות, ספר החמשה על בראשית, פתחו לי על הרמח"ל ועוד.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות תמיד בשמחה (פצפצי”ה)

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

שנת גולל אור מפני חשך (תשפ"ד)

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי נ נח – חלק נח – על נ"ך

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ח' מתחלף עם ך' באלף בית של א"ץ ב"ף ג"ע ד"ס ה"ן ו"מ ז"ל ח"ך

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ספר יהושע

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

יהושע בן נון, עם הג' תיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

א:א ויהי אחרי מות משה עבד י' ויאמר י' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר. הסופי תיבות של: ה' אל יהושע, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עבד י' ויאמר י' אל יהושע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משה עבד י' ויאמר י' אל יהושע ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אל יהושע בן נון משרת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' ויאמר י' אל יהושע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: בן נון משרת משה לאמר, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של מות משה, וכן של: משרת משה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי עם משה. כף רגלכם בו לכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך. ימי חייך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח לֹֽא-יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל-הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי-אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת-דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ספר התורה הזה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אז תצליח, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מאומן, נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הכתוב בו כי אז, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אז תצליח את, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: אז תצליח את דרכך, ושל: ואז תשכיל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ספר התורה הזה מפיך והגית, ושל: תשמר לעשות ככל, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והגית בו – י"ל שהוא מלשון (משלי כה:ד) הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי, ופרש"י שם במצודת ציון, ענין הסרה כמו (שמואל ב:ב) כאשר הוגה מן המסילה, ע"כ. והוא ענין ליבון סוגיות, לברר היטב דברי התורה הקדושה. ורש"י פירש שם ז"ל משוך, כמו כאשר הוגה מן וכו' ע"ש, וכן כאן י"ל כנ"ל, אלא לפי המצודות הענין להסר הפסלת, ואילו לפי רש"י זה להמשיך הטוב. ועוד י"ל להיות משוך אחר התורה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך: לק"מ יא:ב דף יד:, ה מאמר רבב"ח דף ו., קי דף צט..

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשת. המחנה, בגמטריא נ נח. וצוו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת. מניח, בגמטריא נ נח. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת שלח

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. יהושע בן נון, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: את הארץ, ושל: הארץ ואת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב ויאמר לך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ. הסופי תתיבות של: ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך כי לחפר את כל הארץ באו. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. לביתך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רחב לאמר הוציאי האנשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כן באו אלי האנשים ולא ידעתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: האנשים ולא ידעתי מאין המה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום. הסופי תיבות של: ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: האנשים רדפו מהר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תשיגום בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג. ותטמנם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העץ הערכות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם. אחריהם דרך, עם התיבות והכולל, וכן: סגרו אחרי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישכבון והיא עלתה עליהם על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן י' לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י כי שמענו את אשר הוביש י' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם. לשני מלכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי שמענו את אשר הוביש י' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר הוביש י' את מי ים סוף מפניכם ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את אשר הוביש י' את מי ים סוף מפניכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ג' כוללים. הסופי תיבות של: מי יום סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. ולא קמה עוד רוח, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הוא אלקים בשמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הארץ מתחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ולא קמה עוד רוח באיש: לק"מ כז:ח דף טל., כט:ד דף מ..

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב ועתה השבעו נא לי בה' כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גם אתם עם בית אבי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אבי חסדי ונתתם לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונתתם לי אות, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם אתם, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחיותי ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות. הסופי תיבות של: להם והצלתם את נפשתינו, ממו"ת, וכן הוא התיבה בסוף הפסוק, עם ד' אותיותיה והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והחייתם את אבי אמי: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד ויאמר לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת י' לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת. הראשי תיבות של: ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נפשנו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת י', וכן של: אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת י' לנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של נפשנו תחתיכם למות אם לא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דברנ וזה והיה בתת י' לנו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ביתה בקיר החומה ובחומה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם. הסופי תיבות של: שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמ אומן.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה. תאספי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אליך הביתה, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של תאספי אליך הביתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל בית אביך תאספי אליך הביתה, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סופי תיבות של בארץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: השני הזה תקשרי בחלון, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם יד תהיה בו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יצא מדלתי, ושל: ביתך החוצה, ושל: החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג ויצוו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית י' אלקיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו. הלוים נשאים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו. הכהנים נשאי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון י' אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה וימדו נד אחד. הכהנים נשאי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר. הכהנים נשאי, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית י' בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן. הכהנים נשאי, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה. וצוו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר י' אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם. צוה יהושע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה. הכהנים נשאי, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן. שם עד היום הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה י' את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון י' והכהנים לפני העם. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן. הכהנים נשאי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית י' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו. הכהנים נשאי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' מתוך, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמ אומן ע"ה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כ ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כא ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כד למען דעת כל עמי הארץ את יד י' כי חזקה היא למען יראתם את י' אלהיכם כל הימים. ס"ת של היא למען יראתם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ובמלכים א:ח:ס למען דעת כל עמי הארץ כי י' הוא האלקים אין עוד.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ס"ת של למען דעת כל עמי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והר"ת של למען דעת כל עמי הארץ כי, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו. כי מלים היו כל העם היצאים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל העם היצאים וכל העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול י' אשר נשבע י' להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע י' לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש. תם כל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ז ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך. מל יהושע כי, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט וַיֹּ֤אמֶר יְקוָה֙ אֶל-יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֗וֹם גַּלּ֛וֹתִי אֶת-חֶרְפַּ֥ת מִצְרַ֖יִם מֵעֲלֵיכֶ֑ם וַיִּקְרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ גִּלְגָּ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה', עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ויאמר ה' אל יהושע, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. ויאמר ה' אל יהושע היום, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה. ויאמר כו אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, עם הי' תיבות ומ"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). שם המקום ההוא גלגל עד, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. שם המקום ההוא גלגל עד היום, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, וע"ה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום, ושל: גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל יהושע היום גלותי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, פצפצי"ה. הסופי תיבות של: גלותי את חרפת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: חרפת מצרים מעליכם ויקרא, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: היום גיליתי את חרפת ישראל – לק"מ פב דף צד:.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו. והנה איש עמד, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד וַיֹּ֣אמֶר | לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר-צְבָֽא-יְקוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל-פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל-עַבְדּֽוֹ.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר לו כי אני צר צבא י' עתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אני שר צבא י' עתה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. ויפל יהושע אל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויפל יהושע אל פניו בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לו מה אדני מדבר אל עבדו ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אני שר צבא י' עתה באתי ויפל יהושע אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

עתה באתי – לקמ"ת ה:ט דף ט..

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות. הסופי תיבות של: כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תסבו את העיר שבע פעמים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה וְהָיָ֞ה בִּמְשֹׁ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶן הַיּוֹבֵ֗ל (בשמעכם) כְּשָׁמְעֲכֶם֙ אֶת-ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר יָרִ֥יעוּ כָל-הָעָ֖ם תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וְנָ֨פְלָ֜ה חוֹמַ֤ת הָעִיר֙ תַּחְתֶּ֔יהָ וְעָל֥וּ הָעָ֖ם אִ֥ישׁ נֶגְדּֽוֹ.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכ' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את קול השופר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: העיר תחתיה ועלו העם איש ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חומת העיר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: במשוך בקרן היובל – לק"מ א:יד דף ג..

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם. צוה יהושע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יא ויסב ארון י' את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טז ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן י' לכם את העיר. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כג ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל. לה ואת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כד והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית י'. רק הכסף והזהב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כה ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה. כאלפים איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן. להאבידנו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יט ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד לי' אלקי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני. ותן לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כו ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב י' מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה. מחרון אפו על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו. קח, בגמטריא נ נח. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העי ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה. לכם שים לך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יג וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר. וכל עמו למועד לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כט ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה. צוה יהושע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לב ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לג וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית י' כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד י' לברך את העם ישראל בראשנה. גרזים והחציו אל מול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ה ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים. ומטלאות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ח ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו. מי אתם, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם י' אלקיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים. לשם י' אלקיך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות. לשני מלכי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יח ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים. ולא הכום, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כא ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים. להם הנשיאים, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כב ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים. מאד ואתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כד ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה. לכם את, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל. עלו אלי ועזרני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

י:ו וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר. אנשי גבעון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

י:יב אז ידבר יהושע לי' ביום תת י' את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י דום לשון המתנה. ובאותו זמן כתיב (י:יא) וי' השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים וכו' וכתיב (י:יג) וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו, הרי נתקיים בחי' דום לי' והתחולל לו (וכן רש"י מביא את הפסוק הזה), שיפיל את האויב חללים חללים. ומבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו', שבחי' דום לי' הוא שייך דייקא ליהושע שהוא נקודה התחתונה, ובבחי' כבישת ארץ ישראל. ומשה רבינו הוא בחי' השמש, וזה שמש בגבעון דום, וירח בעמק אילן, אילן זה בחי' אהלה של תורה, כי הוא לשון אילת אוהבים ויעלת חן הנאמר על התורה. והוא המבואר שם בתורה ו'.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

י:יג וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

י:טו וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

י:כא וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

י:כב ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה. את פי, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

י:כג ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון: את מלך (חמש פעמים!), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

י:כה ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה י' לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם. יעשה י' לכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

י:כז ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה. צוה יהושע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

י:ל ויתן י' גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

י:לא ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה. מלבנה לכישה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

י:לב ויתן י' את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשה ללבנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

י:לט וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה. חרב ויחרימו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עשה ללבנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

י:מ ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה י' אלקי ישראל. והנגב והשפלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

י:מג וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

יא:א ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף. מלך אכשף, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים. בהר ובערבה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל. ויחנו יחדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו ויאמר י' אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש. את כלם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה. ההיא וילכד את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ה ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד גבול סיחון מלך חשבון. וחצי הגלעד גבול סיחון מלך, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כ מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד. מלך אכשף, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ג מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים. העזתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת מטות

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טו ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם. משה למטה בני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר על מידבא. הראשי תיבות של: הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יז חשבון וכל עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעלמעון. במישר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חשבון וכל עריה אשר במישר, וכן של: וכל עריה אשר במישר דיבון, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דיבון ובמות בעל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יח ויהצה וקדמת ומפעת. וקדמת ומפעת, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יט וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק. ושבמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושבמה וצרת השחר בהר העמק ע"ה בגמטריא ברסבל. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כ ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות. פסגה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כא וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואצ צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ. הראשי תיבות של: אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כב ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם. בעור הקוסם, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הקוסם הרגו בני, עם הג' תיבות והוכלל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כג ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני ראובן למשפחתם הערים וחצריהן. הראשי תיבות של: ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני ראובן, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נחלת בני ראובן למשפחתם הערים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נחלת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כד ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם. הראשי תיבות של: ויתן משה למטה גד לבני, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כה ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה. הראשי תיבות של: עד ערוער אשר על פני רבה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארץ בני עמון עד ערוער בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כו ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר. מחשבון עד, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מחנים בגמטריא נחמן, עד גבול דביר, דבי"ר ראשי תיבות רבי ישראל דוב בער.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כז ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה. וסכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חשבון הירדן – הננח.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כח זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם. נחלת עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זאת נחלת בני גד, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כט ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה למשפחותם. הסופי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה: משה לחצי וכו', בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של לחצי שבט מנשה ויהי לחצי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ל ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר. בש"ן ראשי תיבות נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: יאיר אשר בבשן ששים, וכן של: אשר בבן ששים עיר, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל ממלכות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ממלכות עם הו' אותיות והכולל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

יג:לא וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם. חצי בגמטריא נ נח כנ"ל. ממלכות עם האותיות והכולל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

יג:לב אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו. הראשי וסופי תיבות של: משה בערבות מואב, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נחל משה בערבות מואב מעבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

יג:לג ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה י' אלקי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם. הסופי תיבות של: נחלה ה' אלקי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה י' אלקי ישראל הוא בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: משה נחלה י' אלקי ישראל הוא נחלתם ע"ה בגמטרא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

יד:א ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל. הראשי וסופי תיבות של: המטות לבני ישראל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בארץ כנען, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ב בגורל נחלתם כאשר צוה י' ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה. צוה י' ביד משה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם. הראשי תיבות של: משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נחלת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וללוים לא נתן נחלה בתוכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: משה נחלת שני המטות וחצי המטה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם. ולקנינם בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי אם ערים לשבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ה כאשר צוה י' את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה: צוה וכו', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. הסופי תיבות של את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ו ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר י' אל משה איש האלקים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

אל יהושע בגלגל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של איש האלקים על אדותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יפנה, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד י' אתי מקדש ברנע לרגל את האר ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי. הסופי תיבות של: את הארץ ואשב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואשב אתו דבר כאשר עם, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אתי מקדש ברנע לרלגל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי י' אלקי. לנחלה ולבניך עד עולם כי, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יב ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי י' אותי והורשתים כאשר דבר י'. אולי י' אותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יד על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי י' אלקי ישראל. כן היתה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בן יפנה הקנזי לנחלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ו ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן. הערבה ועלה הגבול אבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ז ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל. מנגב לנחל ועבר, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ח ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה. גי הנם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יב וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם. הימה הגדול, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יג ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

טז:א ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית אל. הגורל לבני יוסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ג וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון ועד גזר והיו תצאתו ימה. וירד ימה אל גבול היפלטי, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ב ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים למשפחתם. בן יוסף הזכרים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יז ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם רב אתה וכח גדול לך לא יהיה לך גורל אחד. וכח גדול לך לא יהיה לך גורל אחד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יח כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא. כי רכב ברזל, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ט וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר ויבאו אל יהושע אל המחנה שלה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יג ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון. לוזה נגבה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טז וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל. וירד הגבול אל קצה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גי הנם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה והיה תצאותיו הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב. זה גבול נגב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

יט:נ על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

את העיר, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. העיר אשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר שאל את תמנת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב, בגמטריא נחמן מברסלב, ועם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר שאל את, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לב אהרן פירש - בחר יהושע נחלתו בהר להיותו מקום מיחד לעיון ולהתבודדות, וכן נשאר ההר הזה מיחד לזה שרב הנביאים צופים מהר אפרים. ולזה בחר בהר יהושע, ולא באחד מהעירות עם היות שמפני בחירותו בהר הצרך לבנות אותה שלא היה שם עיר בנויה, ע"כ.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ב דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה. לכם את, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ג לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם. לנוס שמה, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ו וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם. נס משם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ט אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה. ערי המועדה לכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לנוס שמה, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כז ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה ערים שתים. את גלון ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

כא:מג ויתן י' לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ג לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את משמרת מצות י' אלקיכם. את אחיכם זה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד י' לאהבה את י' אלקיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. משה עבד י' לאהבה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יג וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יד ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל. עמו נשיא אחד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טו ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כד ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם ולי' אלקי ישראל. ולי' אלקי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש. לכם את, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יג ידוע תדעו כי לא יוסיף י' אלקיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם י' אלקיכם. הגוים האלה מלפניכם והיו לכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יד והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר י' אלקיכם עליכם הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד. נפשכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ה ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם. ואגף את, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ח ואבאה אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יא ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם. יריחו האמרי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יג ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים. יגעת בה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יד ועתה יראו את י' ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את י'. בתמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כב ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את י' לעבד אותו ויאמרו עדים. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כה ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כז ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלקיכם: באלקיכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

כד:לא ויעבד ישראל את י' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה י' אשר עשה לישראל. ידעו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל מעשה י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

שופטים

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד ויעל יהודה ויתן י' את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי. וילחמו בו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה. והנגב והשפלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה. שמעון אחיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט ויהי י' את יהודה וירש את ההר כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם. כי רכב ברזל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה. הוא שמה עד היום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

א:לא אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב. אכזיב ואת חלבה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם. אל הבכים, בגמטריא נ נח. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז ויעבדו העם את י' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה י' הגדול אשר עשה לישראל. כל מעשה י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין לעיל סוף ספר יהושע - כד:לא).

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את י' וגם את המעשה אשר עשה לישראל. ידעו את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח וכי הקים י' להם שפטים והיה י' עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם י' מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם. ינחם, בגמטריא נ נח. שפטים והיה י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והושיעם מיד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ימי השופט כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה. אלהים אחרים לעבדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא. אבותם אם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג וינח י' את הגוםי האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע. י' את הגוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א ואלה הגוים אשר הניח י' לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען. ידעו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום. רק למען ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת. הלבנון מהר בעל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ותהי עליו רוח י' וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן י' בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו ויזעקו בני ישראל אל י' ויקם י' להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב. יד ימינו וישלחו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יח ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו. מעליו כל העמדים עליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כה ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת. בוש והנה איננו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כט ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש. ויכו את מואב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת בשלח

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ל ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה. ותכנע, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מואב ביום ע"ה בגמטריא נ נח. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ותשקט הארץ שמונים שנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל ותשקט הארץ שמונים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ותכנע מואב ביום ההוא תחת, עם הי' אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לא ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבר וישע גם הוא את ישראל. גם הוא את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. שמגר ענת, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ענת ויך את פלשתים שש, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמגר בן ענת ויך את ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויך את פלשתים שש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שש מאות, ושל: מאות איש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן, שממנו הושתת העולם.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמגר בן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בן ענת ויך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויך את פלשתים, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבקר וישע, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גם הוא את ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני י' ואהוד מת. בעיני, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. י' ואהוד מת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הרע בעיני, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הרע בעיני י' ואהוד ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות, שהם קי"א שנים מפטירת רבינו עד קבלת הפתק. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל לעשות, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לעשות הרע בעיני י' ואהוד, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' ואהוד מת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב וימכרם י' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים. וימכרם י' ביד, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. בחרשת הגוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מלך כנען אשר מלך בחצור ושר, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מלך כנען אשר מלך, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: מלך כנען אשר מלך בחצור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יבין מלך כנען אשר, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: י' ביד יבין מלך כנען אשר מלך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כנען אשר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: והוא יושב בחרשת הגוים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג ויצעקו בני ישראל אל י' כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה. ויצעקו בני, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. כי תשע מאות רכב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ברזל לו והוא ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויצעקו בני ישראל אל י' כי תשע, עם הז' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: בני ישראל אל י' כי תשע מאות, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' כי תשע מאות רכב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והוא לחץ את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את בני ישראל בחזקה עשרים שנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויצעקו בני ישראל אל י' כי תשע מאות, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים, עם י"ב אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל י' כי תשע, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והוא לחץ את בני, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: את בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עשרים שנה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל בחזקה עשרים שנה, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא. אשה נביאה אשת ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. עת ההיא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ודבורה אשה נביאה אשת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: לפידות היא שפטה, ושל: היא שפטה את, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שפטה את ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לפידות היא שפטה, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נביאה אשת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט. אליה בני, בגמטריא נ נח. והיא יושבת, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בית אל בהר אפרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בני ישראל למשפט, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והיא יושבת תחת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תמר דבורה בין הרמה ובין, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בין הרמה ובין, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הרמה ובין בית ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תמר דבורה בין הרמה ובין בית, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תמר דבורה בין הרמה, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של והיא יושבת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובין בית אל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בין הרמה ובין בית אל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הרמה ובין בית אל בהר, עם הי' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: בין הרמה ובין בית אל בהר, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעלו אליה בני ישראל למשפט, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיא יושבת תחת תומר – לק"מ רסט דף קיט..

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון. ומבני, בגמטריא נ נח. ומשכת בהר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. איש מבני נפתלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אליו הלא צוה י' אלקי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תבור ולקחת, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: צוה י' אלקי ישראל לך ומשכת בהר, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: י"א ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: ולקחת עמך עשרת אלפים איש, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: איש מבני נפתלי ומבני זבלון, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותשלח ותקרא לברק, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ותקרא לברק בן אבינעם מקדש בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן. הסופי תיבות של: י"א ישראל לך ומשכת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אליו הלא צוה י"א ישראל לך ומשכת, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מקדש נפתלי, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אליו הלא צוה, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לך ומשכת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אלפים איש מבני נפתלי, עם הד' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז ומשכת אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך. המונו ע"ה בגמטריא נ נח. המונו ונתתיהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. קישון בגמטריא ליקוט מוהר"ן. נחל קישון, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. יבין ואת רכבו, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: סיסרא שר צבא יבין ואת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יבין ואת רכבו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת רכבו, ושל: רכבו ואת, ושל: ואת המונו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: סיסר שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו, עם הי"א אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

"לא תלכי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תלכי עמי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמי והלכתי ואם לא תלכי, וכן אותיות היסוד של: והלכתי ואם לא תלכי עמי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר י' את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

הלך אלך, עם התיבות, בגמטריא נ נח. כי לא תהיה, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשר אתה הולך, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ביד אשה, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ותלך בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עם ברק, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ברק קדשה בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אפס כי לא תהיה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הולך כי ביד אשה ימכר י' את סיסרא, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך, ושל: הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את סיסרא ותקם דבורה ותלך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: הולך כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא ותקם דבורה ותלך, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: הולך כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: לא תהיה תפארתך על הדרך, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אשר אתה הולך כי ביד, ושל: אתה הולך כי ביד אשה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: הולך כי ביד אשה, בגמטריא רבי נחמן (וי"ל כי תפארת, בחי' תורה ובחי' הזכר, ואילו רבינו הקדוש עיקר הענין שלו בחי' תפילה בחי' נוקבא). אותיות היסוד של: כי ביד אשה ימכר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי לא תהיה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תפארתך על הדרך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את סיסרא, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את סיסרא ותקם דבורה ותלך, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י ויזעק ברק את זבולן ואת נפלתי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה. ברק את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדשה ויעל ברגליו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של עשרת אלפי איש ותעל עמו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ברק את זבולן, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: זבולן ואת נפתלי קדשה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת נפתלי קדשה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ברגליו עשרת אלפי בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: עשרת אלפי איש, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זבולן ואת נפתלי קדשה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: קדשה ויעל ברגליו עשרת, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: ברגליו עשרת אלפי, ושל עשרת אלפי איש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויעל ברגליו עשרת אלפי, ושל: עשרת אלפי איש ותעל, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: עשרת אלפי איש ותעל עמו, ושל: אלפי איש ותעל עמו דבורה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תביות של: זבולן ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואת נפתלי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ברגליו עשרת אלפי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אלפי איש ותעל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

איתא בסודי רזייא (ח"ב הלכות הכסא ד"ה והמדרש שאומר) שהכסא ברקיע זבול הוא 'כסא קודש'. והנה כאשר השמש והירח עלו לרקיע זבול (נדרים לט.) עמדו שניהם כאחת (מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת תולדות עמ' נו.) כמו שכתוב (חבקוק ג:יא) שמש ירח עמד (-לשון יחיד) זבלה, לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך. ואז יצא ברק. וזה מש"כ כאן ויזעק ברק – זה הברק שיוצא, את זבולן – רקיע זבול, ואת נפתלי – לשון פתיל שמתחברים השמש והירח, קדשה, הוא כסא הקודש.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אלו בצעננים אשר את קדש. מקין מבני חבב חתן, עם הי"ד אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויט אהלו עד אלון בצעננים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מבני חבב חתן משה ויט, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מקין מבני חבב חתן משה ויט, עם הו' אותיות , בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בצעננים אשר את קדש, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויט אהלו עד אלו בצעננים אשר את ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אלו בצעננים אשר את קדש, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. עלה ברק, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ברק בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. לסיסרא בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אבינעם הר תבור, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בן אבינעם הר תבור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עלה ברק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עלה ברק בן אבינם הר, עם הה' תיבות י' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי עלה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יג ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון. קישון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. כל רככבו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. סיסרא את כל, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת כל העם אשר, וכן: כל העם אשר אתו, עם הד' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: סיסרא את כל רכבו, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מאות רכב ברזל ואת כל, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: רכב ברזל אות כל העם אשר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתו מחרשת, במגטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויזעק סיסרא את כל רכבו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: כל רכבו תשע מאות רכב ברזל, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: העם אשר אתו מחרשת ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסד של: אתו מחרשת הגוים, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אשר אתו, ושל: אתו מחרשת, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: סיסרא את, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסוי תיבות של: אות כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופיתיבות של: ברזל ואת כל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל העם אשר אתו מחרשת, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתו מחרשת הגוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן י' את סיסרא בידך הלא י' יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו. דברה אל ברק, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אל ברק קום, עם הח' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ברק קום כי זה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סיסרא בידך הלא, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. יצא לפניך, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ברק מהר, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. ועשרת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דברה אל ברק קום ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נתן י' את סיסרא בידך הלא י' יצא, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תבור ועשרת, במגטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: נתן ה' את סיסרא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: נתן ה' את סיסרא בידך הלא ה' יצא, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: סיסרא בידך הלא ה' יצא לפניך וירד ברק מהר תבור, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של:הלא ה' יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' את סיסרא בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותאמר דברה אל ברק קום כי, בגמטריא ליקוט מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר נתן, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נתן י', בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: קום כי זה היום אשר נתן י' את סיסרא בידך הלא י' יצא, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בידך הלא י' יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של:את סיסרא בידך הלא י' יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תבור ועשרת אלפים, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: ירד ברק מהר תבור, ושל : ברק מהר תבור ועשרת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דברה אל ברק קום, עם הד' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את סיסרא, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את סיסרא בידך הלא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו. המחנה, בגמטריא נ נח. ויהם י' את, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. כל הרכב, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהם י' את סיסרא ואת כל הרכב, ושל: י' את סיסרא ואת כל הרכב ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: סיסרא מעל המרכבה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' את סיסרא בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: כל הרכב ואת כל המחנה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ברק וירד סיסרא, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל המחנה לפי חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את סיסרא, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: סיסרא ואת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל הרכב ואת, עם הג' תיבות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לפני ברק, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המחנה לפי חרב לפני, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וירד סיסרא מעל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויהם י' את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה, עם הכ' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד. המחנה, בגמטריא נ נח. רדף ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. עד חרשת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. חרשת הגוים, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מחנה סיסרא לפי בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. נשאר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עד חרשת הגוים ויפל כל, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל מחנה סיסרא לפי, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לא נשאר עד אחד, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הרכב ואחרי המחנה עד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואחרי המחנה עד חרשת הגוים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חרשת הגוים ויפל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מחנה סיסרא, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לא נשאר עד, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יז וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני. נס ברגליו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אשת, עם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חבר הקיני כי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. כי שלום, במגטריא רבנו נחמן. הקיני כי שלום, בגמטריא פתקא. שלום בין יבין, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. יבין מלך חצור, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. יבין מלך חצור ובין, עם הט"ו אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובין בית חבר, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: שלום בין יבין מלך חצור, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל אהל יעל אשת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חבר הקיני כי שלום בין יבין, שול: שלום בין יבין מלך חצור, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: שלום בין יבין מלך חצור ובין, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשת חבר הקיני, עם הג' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: מלך חצור ובין בית חבר הקיני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נס ברגליו אל בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל אהל יעל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אל אהל יעל אשת חבר בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי שלום בין יבין, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שלום בין יבין, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כי שלום בין יבין מלך, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לקראת סיסרא, עם הי' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. תירא ויסר אליה האהלה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תכסהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: סורה אלי אל תירא, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליו סורה אדני סורה אלי אל, ושל: סורה אלי אל תירא ויסר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לקראת סיסרא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אליו סורה אדני סורה, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: סורה אלי אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יט ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו. תכסהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר אליה השקיני נא מעט, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: צמאתי ותפתח את נאד ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר אליה השקיני נא, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: את נאוד החלב, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ותפתח את נאוד בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כ ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין. האהל והיה אם, בגמטריא נ נח. פתח, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אם איש, עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. היש פה, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש יבוא ושאלך ואמר היש פה, ושל: יבוא ושאלך ואמר היש פה איש, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש ואמרת אין, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אם איש יבוא ושאלך, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אליה עמד פתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אליה עמד פתח האהל והיה אם, ושל: עמד פתח האהל והיה אם איש, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: פתח האהל והיה אם, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: פה איש ואמרת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והיה אם איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פתח האהל והיה אם איש, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש יבוא ושאלך ואמר, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יבוא ושאלך ואמר היש, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: איש ואמרת, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: איש ואמרת אין ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כא ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת. אשת, עם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חבר את יתד האהל, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. יתד האהל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ותשם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המקבת, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ותבוא ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ותתקע, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ותצנח בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. נרדם בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. והוא נרדם ויעף, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וימת בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף, ושל: את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת, עם הכולל בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותקח יעל אשת חבר את יתד האלה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חבר את יתד האהל ותשם את המקבת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הסופי תיבות של: המקבת בידה ותבוא בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע, ושל: בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היתד ברקתו ותצנח בארץ, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשת חבר את יתד ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חבר את יתד האהל ותשם את המקבת, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בארץ והוא נרדם ויעף, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותקח יעל אשת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותקח יעל אשת חבר את, עם הה' תיבות וב' כוללים (ראשי וסופי תיבות), בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשת חבר את יתד האהל, עם הי' אותיות וב' כוללים, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חבר את יתד האהל ותשם, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: האהל ותשם את, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בלאט ותתקע את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ותתקע את היתד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ותצנח בארץ, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויעף וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו. רדף ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ברק רדף בגמטריא הפתקא. אתה בגמטריא רבנו נחמן (ובא"ת ב"ש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). ויבא אליה והנה סיסרא, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. סיסרא נפל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והנה ברק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את סיסרא ותצא, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את האיש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נופל מת, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והנה ברק רדף את סיסרא ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: סיסרא ותצא יעל לקראתו, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כג ויכנע אלקים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל. ההוא את יבין ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כד וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ הָל֣וֹךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ-כְּנָ֑עַן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הִכְרִ֔יתוּ אֵ֖ת יָבִ֥ין מֶֽלֶךְ-כְּנָֽעַן.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

ותלך בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הלוך וקשה על יבין מלך, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כנען עד אשר הכריתו את יבין ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מלך כנען עד אשר הכריתו את יבין ע"ה, וכן של: כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך, וכן של, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: על בין מלך כנען עד אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה – לק"מ כד:ד דף לז..

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְקוָֽה.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן מאומן, נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בהתנדב עם – לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי לי' אנכי אשירה אזמר לי' אלקי ישראל. הראשי תיבות של: שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד י' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים. הראשי תיבות של: משדה אדום ארץ רעשה גם שמים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם-יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

יבחר אלקים חדשים אז לחם, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. מגן אם יראה בגמטריא רב נחמן. יראה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל כשבחר לו ישראל אלהים חדשים, אז הוזקקו למלחמה בשעריהם, וכו' עיין שם. ומבואר שלא היו מוכנים כלל למלחמה, וכמעט לא היה להם מגן ורומח. וגם ברק לא רצה לקבל אחריות המלחמה. וכיון שהגברים לא היו עוסקים במלחמתה של תורה, עיקרה של המלחמה נפלה לנשים. ותבורך מנשים יעל, שעל כל פנים הקפידה לא להשתמש בכלי גבר. ולכן יעל, י'ע"ל, השיעור קומה הוא ק' – ע"ל, עלה להיות - י' עטרה על הראש, בחי' אשת חיל עטרת בעלה. [וגם אצל דבורה יש מאה, כי כתוב אצלה פעמיים שקמתי, והרי אילן השקמה יש לה חמישים אמה, לענין הרחקה מן העיר לנוי העיר, שענפיה מרבים, בבא בתרא ב:ז, ולענין הרחקה מן הבור, ששרשיה מרובים, ב:יא]. ויש לפרש את הפסוק כך, יבחר אלקים חדשים, מרמז להלומד תורה לשמה שבורא השמים החדשים (הקדמת הזוהר ד:), כי אלקים בחי' תורה כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן תנינא ב. וצריך להיות תורה לשמה, שרק לשמה על השמים חסדך (ברכות יז., פסחים נ:). כי עיקר הבחירה הוא על התורה, כמו שאמרו רז"ל עה"פ ויהי בקר יום הששי, שהכל היה תלוי בבחירת בני ישראל לקבל התורה, וזה הפסוק שאומרים בקרבנות בשחרית צפונה לפני ה', צפונה בחי' סודות התורה, והאריז"ל גילה (פרי עץ חיים) בטעם שאומרים אותה, כי צפנה בגמטריא בחירה. כי הבחירה טמונה בידיעה, עיין שם. וזה, יבחר אלקים חדשים, שבוחר ולומד תורה לשמה ועושה השמים החדשים, אז לחם שערים וכו' זה כניסה לגן עדן ששם לוחמים מלחמתה של תורה כמבואר בזוהר ומפורש יותר בספר אדיר במרום.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שהיום כיון שנתמעטו הלבבות ואינם לומדים תורה לשמה, הרי נפל וניתק המלחמה מידי הגברים. (ועוד זאת, נשים משלו בו, ישעיה ג:יב עיין שם).

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יא מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות י' צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם י'. יתנו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מחצצים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. בישראל אז ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר. מכיר ירדו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טז למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב. ראובן גדולים, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: עדרים לפלגות ראובן, וכן של: לפלגות ראובן גדולים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

ענין ישיבת ראובן בין המשפתים, כי חלף עם יששכר, דלעיל (פסוק טו) הכתוב שיבח את יששכר, ובברכת יששכר כתיב חמור גרם רובץ בין המשפתים, ואכן כאן התגברו לעזרת ה' בגיבורים, ואילו ראובן ירדו לבין המשפתים (אמנם נראה מבעל הטורים שלומד שגם כאן הולך על יששכר). [אחר שכתבתי את זה, זכרתי שהיום ב' חנוכה, קבלתי עליה לתורה קרבנו של יששכר. והרי כל ענין חנוכה הדודאים שהביא ראובן שמהם נולד יששכר].

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כא נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז. קישון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. תדרכי נפשי, עם התיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נחל קישון תדרכי, וכן של: קישון תדרכי נפשי, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נחל קישון תדרכי נפשי עז ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נחל קישון גרפם נחל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תדרכי נפשי עז, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א ויעשו בני ישראל הרע בעיני י' ויתנם י' ביד מדין שבע שנים. ביד מדין שבע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים. ואציא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ט ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם. מצרים ומיד כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יא ויבא מלאך י' וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין. חבט חטים בגת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טו ויאמר אליו בי אדנ"י במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואני הצעיר בבית אבי. יש רמז להד' אלפין שהזכיר רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה כח. הדל במנשה, עם הח' אותיות, בגמטריא תמ"ד. וע"ש.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כב וירא גדעון כי מלאך י' הוא ויאמר גדעון אהה אדנ"י י' כי על כן ראיתי מלאך י' פנים אל פנים. ויאמר גדעון אהה אדנ"י י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כד ויבן שם גדעון מזבח לי' ויקרא לו י' שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי. מזבח לי' ויקרא לו י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

י' שלום, בגמטריא א"ל שד"י א"ל הוי"ה. ועיין בזה בספר אדיר במרום (הוצאת מכון רמח"ל עמ' יב) שכתב שהשמות הנ"ל עם הה' הנמצאת בעטרה עולים כמנין או"ת, שלכן נקרא היסוד או"ת ברית קודש, עיין שם. אות בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כה ויהי בלילה ההוא ויאמר לו י' קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת: קח, בגמטריא נ נח. ויהי בלילה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ו:לא ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו. לו יומת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ו:לב ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו. לאמר ירב בו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ו:לח ויהי כן וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים. טל מן הגזה מלוא הספל מים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

ו:מ ויעש אלקים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל. אלקים כן בלילה ההוא ויהי חרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז ויאמר י' אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקמו. העם ילכו איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ט ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך. ויהי בלילה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יד ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טו וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְע֜וֹן אֶת-מִסְפַּ֧ר הַחֲל֛וֹם וְאֶת-שִׁבְר֖וֹ וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל-מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר ק֔וּמוּ כִּֽי-נָתַ֧ן יְקוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת-מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב, עם הט' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. קומו כי נתן ה' בידכם ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. מחנה, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח. מדין עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן י', בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את מספר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: את מספר החלום ואת שברו – לקמ"ת ה:יג דף י..

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יז ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יח ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יט ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כא ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כב ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין. וצלמנע מלכי מדין ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים. ויאמר גדעון לכן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה. אתץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יב וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כב ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין. גם אתה גם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כח ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון. ויכנע מדין לפני בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לא ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך. בשכם ילדה לו גם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר. אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא. האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים. להם שמעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טו ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון. ואם אין, בגמטריא נ נח. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יח ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא. בניו שבעים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יט ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם. ואם באמת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כ ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך. ואם אין, בגמטריא נ נח. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג וַיִּשְׁלַ֤ח אֱלֹקִים֙ ר֣וּחַ רָעָ֔ה בֵּ֣ין אֲבִימֶ֔לֶךְ וּבֵ֖ין בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּבְגְּד֥וּ בַעֲלֵי-שְׁכֶ֖ם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שכם בגמטריא רבי נחמן. ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך, עם הז' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אבימלך ובין בעלי שכם ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישם ה' רוח רעה בין אבימלך ובין אנשי שכם – לק"מ יז:ה דף כג..

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כד לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

ט:לט ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך. ויצא געל לפני בעלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

ט:מט ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה. שכם כאלף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

ט:נ וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה. תבץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

י:ו ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו. אלהי בני, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

י:יד לכו וזעקו אל האלקים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם. יושיעו לכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

י:טו ויאמרו בני ישראל אל י' חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה. אתה לנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת חקת

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

יא:א ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח. חיל והוא בן אשה זונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בן אשה זונה, נב"ש – נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה. תנחל עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: האשה ויקרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בבית אבינו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בבית אבינו כי בן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני, וכן של: גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ג ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון. לכה והייתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם השני כוללים.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יא וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני י' במצפה. גלעד וישימו, עם הי' אותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולקצין בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: העם אותו עליהם לראש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יב וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. ולך כי באת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עמון לאמר מה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלאכים אל מלך בני עמון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי ולך כי באת אלי להלחם, וכן של: ולך כי באת אלי להלחם בארצי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יפתח מלאכים אל מלך בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יג ויאמרמלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את ארצי בעלותו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לקח ישראל את ארצי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל את ארצי בעלותו ממצרים, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יד ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון. מלאכים אל מלך בני עמון ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טו ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כה אמר יפתח לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את ארץ מואב, וכן של: מואב ואת ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כ ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל. הסופי תיבות של: סיחון את כל עמו ויחנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כא ויתן י' אלקי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויתן י' אלקי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלקי ישראל את סיחון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: סיחון ואת כל עמו ביד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישראל את כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כב ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן. את כל גבול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כו ומדוע לא הצלתם בעת ההיא. הצלתם בגמטריא התקס, השנה שרבי נתן התקרב לרבינו. עת ההיא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לד ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת. ובמחלות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לט ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל. חק, בגמטריא נ נח.

</div>



# Chapter ק"ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/10/

# Chapter ק"ה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/10


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ק"ה – ח' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

קה:א הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. "עלילותיו" בגמטריא סוד נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: קראו בשמו הודיעו בעמים בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

קה:ב שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו. אותיות היסוד רלרלחכי בגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שיחו בכל נפלאותיו, ר"ת נב"ש, נחמן בן שמחה, נפלאותיו בגמטריא בפתק ע"ה. ומיד אח"כ כתיב, התהללו בשם קדשו ר"ת ע"ה בגמטריא נ נח. ועוד כתוב (תהלים קיא) זכר עשה לנפלאותיו הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח. ומאלו המילים מנקדים את השם, עין שין הי (שער רוח הקודש יחוד יג למהר"י גדליה, עמ' צח), עין שין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ה"י אותיות. ועמש"כ אות מד.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

קה:ג התהללו בשם קדשו - ראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח! ישמח לב מבקשי ה' (ישמח בגמטריא נ נח נחמ נחמן עם התיבות, "מבק" של מבקשי בגמטריא מאומן עם האותיות)!

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

קה:ד דרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד. ו"עזו בקשו". בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ועזו בקשו פניו תמיד, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

קה:ח זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור. הסופי תיבות של: בריתו דבר צוה לאלף דור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

קה:י ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם. הסופי תיבות של: ויעמידה ליעקב לחק ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

קה:יא לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם. "את ארץ" את עם הסופי תיבות של ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "כנען חבל נחלתכם" (נ נח בחי' חבל שמאריכים ונשתרבבת): "נע" של כנען, בחי' אות נ' עם פתח. אחר כך יש ןח – נח. "חבל נח" בגמטריא נחמ. אחר כך נשאר "לתכם" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

את ארץ, סופי תיבות עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ כנען: עיין מש"כ בערכים.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

קה:יב בהיותם מתי מספר (-בשחרית אומרים מדברי הימים: בהיותכם – עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), 'מתי' עם המ' שלפניה או שלאחריה, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בהיום מתי מספר כמעט וגרים בה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ע"ה, בגמטריא יז בתמוז נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מתי מספר ע"ה בגמטריא ספר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

קה:טו אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו. הראשי וסופי תיבות של: אל תגעו במשיחי ולנביאי אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

קה:יז שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף. הסופי תיבות של: שלח לפניהם איש לעבד נמכר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

קה:יט עד עת בא דברו אמרת י' צרפתהו. הראשי תיבות של: עד עת בא דברו אמרת ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בא דברו אמרת י' צרפתהו ע"ה בגמטריא נ נח. אמרת ה' צרפתהו, צר-פתה"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

קה:כא שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו. הראשי תיבות של: ומשל בכל קנינו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

קה:כב לאסור שריו בנפשו וזקניו יחכם, בנפשו ר"ת נחמן בן שמחה ובן פיגא, לאסור, בחי' מלך אסור ברהטים הנאמר לענין השגת אלהות כמובא בלק"מ, והכל ע"י השיר פשוט כפול משולש מרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן – שריו.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

קה:כה הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו. "לשנא עמ"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והו' – זה הו' תיבות).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

קה:כז ומפתים. ע"ה בגמטריא אלהי"ם נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

קה:כח שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ וְלֹֽא-מָ֝ר֗וּ אֶת-(דבריו) דְּבָרֽוֹ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

את דבריו, עם הז' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלח חשך ויחשיך ולא, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: שלח חשך ויחשך ולא מרו, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבת של: מרו את, ושל: את דברו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פירש שהמכות לא מרו לשנות דבר צווי השם, ועוד פרשו במדרש, על שלא קבלו במרות דברו של הקב"ה. עוד יש לאמר שהמצרים לא מרו את דבר ה' (שמות ג:כב) ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכו', כמו שפירש רש"י עה"פ ויהי חשך אפלה (שמות י:כב) ז"ל שחפשו ישראל וראו את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן היו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו, אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא, ע"כ. עוד י"ל שהשפע היורד מן השמים יורד בסוד ה' יתן אמ"ר, אור מים רקיע ק' ברכאן. וכיון שכאן לא היה אור אלא חושך, ממילא, לא מ"רו את דברו, שיתעבה לבחי' מים רקיע וק' ברכאן. וזמש"כ וימש חשך (שמות י:כא), כי החשך נשאר ולא מש לרדת לבחינות מר"ו.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

שלח חשך ויחשיך, פירש הקול אריה (מאד, פרשת בא) הינו שעל ידי ששלח מאתם את החשך, הינו המסך, וגלה את האור, על ידי זה, ויחשך עיניהם, כי לא היה בהם כח לקבל אור הגדול הנשפע להם מלמעלה, ואילו לצדיקים אדרבה, (שמות י:כג) ולכל בני ישראל היה אור במשבתם, ע"ש. וזה על דרך שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן סו:ג שמפלת רשעים על ידי האמת.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

קה:לב נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם. הסופי תיבות של: גשמיהם ברד אש להבות בארצם ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

קה:לד אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר. הסופי תיבות של: ארבה וילק ואין מספר בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (פצפצי"ה).

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

קה:לו ויך כל בכור בארצם ראש'ית לכל א'ונם - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

קה:לח שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם. הראשי תיבות של: שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

קה:לט פרש ענן למסך, פרש בגמטריא פתק, ענן זה נ נח בחילוף הע' לח' באותיות הגרון אהח"ע. למסך, כי ידוע (השמטות) שרבינו גילה בסוד התיקון כללי (שסגולתו לעורר את הנ נח), שהוא מסך. וכל ענין הענני הכבוד הם בחי' ההשגחה שיהיה לעתיד לבוא שאז יתערה שיר חדש כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

קה:מב כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. הראשי תיבות של: את דבר קדשו את אברהם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

קה:מד ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו. ר"ת גואל. הס"ת של ויתן להם ארצות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גוים ואומים זה אומין, דהיינו אומן, שזה העיקר הנתינה שהש"י נתן להם ויירשו.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

קו:ב מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְקוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כָּל-תְּהִלָּתֽוֹ.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ה' ישמיע כל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי תיבות כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ימלל גבורות ה' ישמיע, ושל: גבורות ה' ישמיע כל, עם הכולל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ריש הקדמת חיי מוהר"ן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

קו:יג מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו. מעשיו לא חכו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

קו:יז תִּפְתַּח-אֶ֭רֶץ וַתִּבְלַ֣ע דָּתָ֑ן וַ֝תְּכַ֗ס עַל-עֲדַ֥ת אֲבִירָֽם.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ותכס על עדת. סופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותכס עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

קו:כח ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

קו:מג פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם. יצילם והמה ימרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

קו:מז הושיענו י"א וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך. הסופי תיבות של: מן הגוים להודות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קדשך להשתבח בתהלתך, שב"ת, ע"ה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

קז:א הדו לי' כי טוב כי לעולם חסדו. הודו (מלא ו') לי' כי ע"ה בגמטריא נ נח. כי לעולם חסדו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

קז:ג ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים. אותיות היסוד (אלו שלפני סופי תורה) של: קבצם ממזרח וממערב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

קז:יא כי המרו אמרי א-ל ועצת עליון נאצו. הסופי תיבות של: אמרי א-ל ועצת עליון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המרו אמרי א-ל ועצת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

קז:טז כי שבר דלתות נחשת – ראשי תיבות שדכן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

קז:יז אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו. פשעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

קז:כב ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יזבחו זבחי תודה, עם הי"ג אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

קז:כה וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ויעמד רוח, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. רוח סערה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ותרומם גליו, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. סערה ותרומם גליו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

קז:כו יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג. הסופי תיבות של: שמים ירדו תהומות נפשם ברעה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

קז:כז יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע. וינועו בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וינועו כשכור וכל חכמתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

קז:כח ויצעקו אל י' בצר להם וממצוקתיהם יוציאם. ויצעקו בגמטריא רפ"ב. הראשי תיבות של: ויצעקו אל י' בגמטריא אי"ה ע"ה. אלו השני תורות שהם המצרים, התחום.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

קז:כט יקם סערה לדממה ויחשו גליהם. יקם סערה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

קז:לא יודע לי' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. בני אדם ע"ה בגמטריא נ נח. וכן הראשי וסופי תיבות של: חסדו ונפלאותיו לבני אדם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

קז:לה ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים. מים וארץ ציה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

קז:לו ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב. הסופי תיבות של: שם רעבים ויכוננו עיר, בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ויושב שם רעבים ויכוננו עיר בגמטריא פתקא ע"ה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

קז:לז ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה. הראשי וסופי תיבות של: ויזרעו שדות ויטעו כרמים ע"ה בגמטריא ברסבל נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויטעו כרמים ויעשו פרי בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

קז:לח ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט. ויברכם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בהמתם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

קז:לט וימעט וישחו מעצר רעה ויגון. וימעטו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וימעט וישחו מעצר ע"ה בגמטריא נ נח. מעצר רעה בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

קז:מ שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך. הראשי וסופי תיבות של: ויתעם בתהו לא דרך בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

קז:מא וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות. הסופי תיבות של: וישם כצאן משפחות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

קז:מב יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה. ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). עולה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. עולה קפצה פיה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

קז:מג מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי י'. חסדי הוי"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

קח:א שיר מזמור לדוד. שיר בגמטריא נחמן המשיח. מזמור ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שיר מזמור, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ב נכון לבי אלקים אשירה ואזמרה אף כבודי. אלקים אשירה ואזמרה אף כבודי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ג עורה הנבל וכנור אעירה שחר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ד אודך בעמים י' ואזמרך בלאמים. הראשי וסופי תיבות של: אודך בעמים י' ואזמרך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ה כי גדול מעל שמים חסדך ועד שחקים אמתך. הראשי תיבות של: מעל שמים חסדך ועד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שמים חסדך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גדול מעל שמים חסדך ועד, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ו רומה על שמים אלקים ועל כל הארץ כבודך. רומה על, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. על שמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמים אלקים ועל, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועל כל הארץ כבודך, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ז למען יחלצון ידידיך הושעיה ימינך וענני. יחלצון ידידיך, ידידיך בגמטריא נח, הרי: יחלצו – נ נח.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ח אלקים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד. אחלקה, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. שכם בגמטריא רבי נחמן. סכות, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הסופי תיבות של: אחלקה שכם ועמק, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

קח:ט לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי. גלעד ע"ה בגמטריא נ נח. לי גלעד ע"ה בגמטריא נחמן. סופי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לי גלעד לי מנשה ואפרים בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: מנשה ואפרים מעוז ראשי בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ראשי יהודה, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

קח:י מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע. הראשי תיבות של: מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נעלי עלי פלשת אתרועע. סופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

קח:יא מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד אדום, הס"ת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

קח:יב הלא אלקים זנחתנו ולא תצא אלקים בצבאתינו. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: זנחתנו ולא תצא אלקים בצבאתינו בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

קח:יד באלקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו. נעשה חיל והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

קט:ב כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר. ופי מרמה עלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

קט:יד יזכר עון אבתיו אל י' וחטאת אמו אל תמח. אל י' וחטאת, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' וחטאת אמו אל תמח, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עון אבתיו אל י' וחטאת אמו אל תמח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יזכר עון אבתיו אל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עון אבתיו אל ה' וחטאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל י' וחטאת אמו אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

קט:טו יהיו נגד י' תמיד ויכרת מארץ זכרם. הסופי תיבות של: ויכרת מארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

קט:כב ולבי חלל בקרבי, רש"י בחומש כבר מביא שיש להחליף אות ל' באות נ' בהיות שניהם ממוצאות הלשון – דטנל"ת. ולפי זה חלל = נ נח!

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

קט:כג כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה. כנטותו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

קט:לא כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו. אביון להושיע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

קי:ד נשבע י' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. ינחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

קי:ה אדנ"י על ימינך מחץ ביום אפו מלכים. אדנ"י על ימינך מחץ ביום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

קיא:ו כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. כח מעשיו הגיד, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נחלת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן: הגיד לעמו לתת להם נחלת, אי נמי, לעמו לתת להם נחלת גוים, אותיות היסוד, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נחלת גוים זה בחי' אומן, כי כן קוראין אותה: אומין, ומאומן נתן להם הכח מעשיו.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

קיא:ז מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו. ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

קיא:ט פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו. פדו"ת ועוד כהנה וכהנה, שפדו"ת עם הכולל בגימטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן (אליהו זהר חיים נ”י).

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ונורא שמו, נור"א, האלקי רבי נחמן שמו, הוא זה הפדות ששלח הקב"ה לעמו.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפינה שניה של פנות המרכבה לרמח"ל.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בריתו קדוש ונורא בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

קיב:ח סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו. סמוך לבו לא יירא עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

קיב:י רָ֘שָׁ֤ע יִרְאֶ֨ה | וְכָעָ֗ס שִׁנָּ֣יו יַחֲרֹ֣ק וְנָמָ֑ס תַּאֲוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

רשע יראה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תאות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. תאבד בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תאות רשעים תאבד – שיחות הר"ן קפ.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

קיג:ז מאשפת ירים אביון, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכבר הארכתי בזה לעיל בעמוס ב:א).

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

קיד:ד ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן. הס"ת מומ"ת עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

קיד:ה מה לך הים כי תנוס הר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

קיד:ו ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן, הס"ת מומ"ת עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

קטו:ג ואלקינו בשמים כל אשר חפץ עשה. ואלקינו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

קטו:ו אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון. אזנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

קטו:ז ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם. ולא יהלכו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

קטז:ב כי הטה אזנו לי ובימי אקרא.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

לי ובימי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ענין ובימי אקרא, עיין ליקוטי מוהר"ן וקרא בו כל ימי חייו.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

קטז:ג אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא. מצאוני צרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

קטז:ה חנון י' וצדיק ואלקינו מרחם. ואלקינו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

קטז:ז שובי נפשי למנוחיכי כי י' גמל עליכי. ר"ת עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

קטז:ט אתהלך לפני ה' בארצות החיים. בארצות ע"ה בגמטריא באור נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

קטז:יב מָֽה-אָשִׁ֥יב לַיקוָ֑ה כָּֽל-תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מה אשיב, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. כל תגמולוהי, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מה אשיב לה' כל תגמולוהי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כל תגמולוהי עלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מה אשיב לה' כל תגמולוהי, מאכלת! עמש"כ בספר בראשית (כב:ו). ולכן מיד אח"כ כתיב (פסוק יג) כוס ישועות אשא, כוס בארמית לשון שחיטה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי – חיי מוהר"ן לג.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:ט ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיקוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

טוב לחסות בה', עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:יד עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה. ויהי לי לישועה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:כב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאסו ע"ה בגמטריא נ נח. בונים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:כג מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. נפלאת בגמטריא סוד נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:כו ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה', הס"ת מהמת"ה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:כח אלי אתה ואודך אלהי ארוממך. אתה ואודך אלהי עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גם אותיות היסוד, שהם אלו שלפני הסופי תיבות, לתדה"מ עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן – תהלים.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:ב אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו. עדתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:כ גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת. אל משפטיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:כה דבקה לעפר נפשי חיני כדברך. דבקה לעפר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:לא דבקתי בעדותיך י' אל תבישני, ר"ת של י'שראל ד'ב ב'ר א'ודסר, וגם תבישני, יש בזה הר"ת של רבינו נ'חמן ב'ן ש'מחה. דבקתי בעדותיך, היינו בנ נח נחמ נחמן מאומן שהוא הגמטריא של "עדותיך" ע"ה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:לב דֶּֽרֶךְ-מִצְוֹתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

דרך מצותיך ארוץ כי ע"ה בגמטריא שמע ישראל יא"א אחד. כי תרחיב לבי, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מצותיך ארו. כי תרחיב לבי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בשיחות הר"ן שרבינו הסביר שיהודי אינו נוהג דרך ארץ מחמת הנימוס, רק שהוא מתנהג כרצון השי"ת, ולכן הר"ת של ד'רך מ'צותיך א'רוץ, אד"ם ע"ש. והנה אם תקח האותיות השניות רצ"ר עם הכולל, יש לך גימטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן (והגימטריא של האותיות האחרונות ךך"ץ, ק"ל, הוא הגימטריא של השם מ"ה באחוריים). וכמדומני שהיה לי עוד רמזים פה ונשכח ממני.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כל מצוותיך אמונה – שיחות הר"ן ריט.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:לג הורני י' דרך חקיך ואצרנה עקב. חקיך ואצרנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:נד זמירות היו לי חקיך בבית מגורי, זמר גמרא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:נו זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי. היתה לי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:סד חסדך י' מלאה הארץ חקיך למדני. חסדך י' מלאה הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:סח טוב אתה ומטיב למדני חקיך. טוב אתה ומטיב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:עה ידעתי י' כי צדק משפטיך ואמונה עניתני. ואמונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:פ יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:פו כָּל-מִצְוֹתֶ֥יךָ אֱמוּנָ֑ה שֶׁ֖קֶר רְדָפ֣וּנִי עָזְרֵֽנִי.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אמונה שקר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל מצותיך אמונה שקר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמונה שקר רדפוני ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כל מצותיך אמונה – שיחות הר"ן ריט.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קה נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

נר ראשי תיבות רבי נחמן.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

האותיות שלפני הסופי תיבות, שהם בחי' יסוד (כמו שמבואר למעלה בטטו"ד ובס"ד בפרשת נצבים – דברים ל:יב) – נלרות ע"ה בגמטריא ה'תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק אצל רבי מאיר, ור' מאיר דייק בשמא.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

בשולחן ערוך יורה דעה שלא:יט כתב הרמ"א כהן שאוכל אצל ישראל, נותן בנר שמן של תרומה ואע"פ שעומד הכהן והולך לו אין צריך לכבותו עד שיכבה מעצמו, ע"כ. ויש לפרש שכך אמר דוד, שדברי השם יתברך הם הנותנים לו כח ומתחילים אותו, ולכן הם קובעים עד הסוף ולא יעכב שום מחשבה או הרהור בהמשך.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קח נדבות פי רצה נא י' ומשפטיך למדני. י' ומשפטיך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קי נתנו רשעים פח לי ומפקדיך לא תעיתי. אות נ' של התמני אנפי, והשבירה והנפילה באות נ' כידוע. ודרכו זוכים לאור העינים כמבואר בתורה א' של לקוטי מוהר"ן ובבחי' הכתוב פה, נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

הר"ת של נתנו רשעים פח, פרן.... וע' ברש"י (בבא מציעא, דף כג:ב ד"ה שלא שבעתן) שכז"ל אנפוריא נוטריקון אין פה ראיה, עכ"ל (וידוע שהא' יכול ליפול מהתיבה כמש"כ רש"י עה"ת בכמה מקומות. וע' בפירוש רבינו עבדיא מברטנורה שם - משנה ראשונה של ב"מ על זה שאמר רבי שמעון בן אלעזר שלא צריכים להכריז אבידה של כלי אנפוריא ז"ל כלים חדשים שלא שבעתן העין ואין לבעלים בהם טביעת עין... ואכמ"ל. ועיין במסכת יבמות דף יז. מאי הרפניא (שם עיר)? אמר רבי זירא הר שהכל פונין בו, ופרש"י ז"ל כל פסולין שאין מוצאין אשה פונין והולכין שם)!!! וזה ממש היפוך הבחינה של עפרן החיתי - ע' פרן, בגמטריא עי"ן ר"ע!

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

[ועוד יש להעיר, פארן (מדבר פארן, בחי' עין שמאל, נצח) – וע' במסכת שבת (פט.:) מדבר פארן שפרו ורבו עליה ישראל, הוא כינוי לישמעאל כמו שכתב רש"י עה"פ (חבקוק ג:ג) אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו וכו', כדאמר (בראשית כא) וישב במדבר פארן. והרי כנגד ישמעאל יש במצות מילה את הפריעה, פרע י"ה (אדיר במרום, עמ' יז בהוצאה של מכון הרמח"ל), והוא מנאץ, בגמטריא של המילה הכי מנובלת. והרי כל ענין שבנות ישמעאל מכוסות, כי זה העלמא דאתכסיא שלהם, רחמנא ליצלן.]

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

והתיקון נראה בגמטריא של פר"ן = ש"ל, בחינת (שמות ג:ה) של נעלך מעל רגליך, וזה היה כאשר משה רבינו היה 'סר לראות', העצה הוא של נעלך שמבואר בספרים הקדושים הוא התפשטות הגשמיות. [ויש לומר בזה ענין של פלטי בן לי"ש, שאף שלא נגע במיכל נהנה בעיניו, והיה צריך להתגלגל בר' מתיה בן חרש שסימא את עיניו לא לראות את האשה יפה שהשטן הציעה לפניו, כי הוא פלטי נפלט אבל עדיין היה בחי' יש, וצריכים ש"ל, לשלול את הגוף לגמרי ולהעלות את האהבה כדלקמן).

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ויוסף שקיים את זה, כמש"כ וינח בגדו, שמבואר בספרים הקדושים שהוא פשט את גופו, אצל אשת פוטי פר"ע - ע' פרן (כי 'ן' הוא תוספת להקטין כידוע). זכה לבחינת בן פר"ת יוסף בן פר"ת עלי עין בנות צעדה עלי שור. (וע"ע מש"כ בערך פורים).

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא מספיק בהתפשטות הגשמיות אלא שצריכים להעלות את האהבה נפולה למקומה ולעסוק בתיקון השדה ליחד קב"ה ושכינתיה. וזה מש"כ ומפקדיך לא תעיתי, כי ענין פקודים, מלשון פקידה, שהזכר פוקד את הנקבה. כי יוסף הצדיק נפל והפילו לפח בהיותו תעה בשדה (וישב לז:טו – וע”ש וימצאהו איש, ופרש”י זה גבריאל, וע' בשבחי הר”ן יח, ובחיי מוהר”ן תרד, שרק מי שאין לו שום הרהורים על אישה לא יפחד ממלאך), שביקש לתקן את השדה, ולא יצא נקי עד שהביא את מנשה ואפרי"ם לעולם ויעקב אבינו שכל את ידיו לברך את אפרי"ם בימינו. והנה בריש פרשת אלה פקודי המשכן משכן העדות, איתא בזוהר ז"ל תא חזי בשעתא דאמר ליה קב"ה למשה עביד משכנא, הוה קאים משה תוהא, דלא ידע מה למעבד, עד דאחזי ליה קב"ה בעינא כמה דכתיב (שמות כה:מ) וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. והיה ממש צריך לראות, וזה בחי' עדות ביהוסף כדאיתא שם, שצריכים שבטי י"ה עדות בעינים, והעינים של הצדיק מתקנים וסת לדם נדה (תורה כט), אשר פקד משה, בחי' יחוד קב"ה ושכינתיה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קלו פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך. ירדו עיני על לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קלח צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד. צוית בגמטריא אבגית"ץ – נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. צוית צדק, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואמונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קסא שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם (ומדבריך) וּ֝מִדְּבָרְךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

שרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. ומדברך פחד לבי, בגמטריא רבנו נחמן. רדפוני חנם ומדברך פחד, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שרים רדפוני חנם ומדברך פחד לבי – שיחות הר"ן ריג.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קסד שבע ביום הללתיך. ה-ללתיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בשער רוח הקודש יחוד י' שכתב לכוון בהללתיך י"פ מ"ה ומ' אותיות. חמש הם גבורות משולבות בחמש אחרות שהם חסדים).

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קסה שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

מכשול, זה אותיות, כשלום, כאילו שלום, היינו שלום של שקר.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

שלום בגמטריא רבינו נ נח. לאהבי תורתך, עם התיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רב לאהבי תורתך, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: לאהבי תורתך ואין למו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באמת קיימא לן שאין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהם, ובריש ספר אדיר במרום הרמחל קבע שכן הוא אפילו לענין לימוד סתרי נסתרות סודי התורה.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש ואין ל-מ"ו מכשול, מ"ו זה מילוי שם ע"ב, והוא בחי' בצל החכמה (ואולי זה מה שהיה אצל בצלאל שהוא כוון למה שהשם יתברך אמר למשה אף על פי שמשה רבינו אמר להיפוך), ועיין בסוף יחוד היראה שמם ואו עולה למאה, בחי' אדנ"י כמבואר במקום אחר. ונראה שאף על פי שאפילו בסודי התורה מוכרחים להיכשל כנל, אכן כיון שמגיעים ל-מ"ו הנ''ל הרי אין למו מכשול, ומובן להמשכיל, כי כאן כבר אין מקום ליכשל. וי"ל עוד שזה מה שכתוב (תהלים נה:כ) אשר אין חליפות למו, היינו להמ"ו אין שייך עולמות התמורה והחילוף.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:קעה תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני. ותהללך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

שיר למעלות

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

קכ:ד חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

קכא:ב עזרי מעם י' עשה שמים – הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

קכא:ג אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך. אל יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

קכב:ד ששם עלו שבטים שבטי י"ה עדות לישראל להודות לשם ה'. ששם עלו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. עלו שבטים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. להודות (מלא ו') לשם, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עלו שבטים שבטי י"ה עדות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י על התורה כבר פירש איך ששמות משפחות ישראל התורה שם לפניהם אות ה' ואחריהם אות י' - אז כל שם מוקף בשם י"ה - להעיד שהיו קדושים ומיוחסים למשפחתן, ולא נאנסו על ידי המצרים ח"ו.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש עוד, דהרי השבטים הם: ראובן שמעון לוי יהודה דן נפתלי גד אשר יששכר זבולון יוסף בנימין. ראשי תיבות רשלידנגאיזיב - בגמטריא תרכז - שזה עם הכולל בגמטריא תרי"ג י"ה - הרי אומר שבטי י"ה עדות - שהשבטים הם שניהם ביחד י"ה והעדות - התרי"ג מצות.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

קכג:ב כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו, “עד שיחנן" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

קכג:ד רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים. הלעג, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

קכד:ג אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. הסופי תיבות של חיים בלעונו בחרות אפם בנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

קכד:ז נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. נפשנו עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הפח – ע"ה בגמטריא פיג"א - נשב"ר - רבינו נחמן בן שמחה - ואנחנו - אותיות ננח ואו! וכמו שאומרים: לולא רבינו רחת עלינו, לולא נ נח היית בפח!

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פח בגמטריא נחל, כי רבינו הוא הנחל נובע מקור חכמה ששובר הפח. וכן פח בגמטריא מגדיאל – שהוא המגדל שבנו דור הפלגה (אדיר במרום, מכון רמח"ל עמ' עב).

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בכמה מקומות ניתן לדרוש נשב"ר. ולמשל בתהלים (נא:יט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, לב נשבר זה ר'בינו נ'חמן ב'ן ש'מחה שהוא המלך, מאן מלכי רבנן, כמובא בלקוטי מוהר"ן (סוף תורה יב) שהלב בנפש (נ'חמן ב'ן ש'מחה פ'ייגא) כמלך במלחמה. והר"ת של נשבר ונדכה אלהים לא תבזה עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וכן לא תבזה – היטיבה עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן ציון תבנה חומות ירושלים ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו דייקא נרמז במילים לב נשבר, בחי' שבירת לב האבן לזכות להיות ברסלב – לב בשר!

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

'אלהים לא תבזה' בכוונות לתיקון חצות איתא שהר"ת ל"ת בגמטריא ה' פעמים אלהים, שממתיקים אותם עם הסופי תיבות מא"ה – מ"ו. והנה נשאר רק שני אותיות ב"ז, ואם ניקח גם אותם, הרי 'מ לא תבזה' עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

וענין ת"ל עמש"כ על לקוטי מוהר"ן סוף תורה כה בס"ד.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

נפשנו כצפור נמלטה מפח, בחילוף הכ' של כצפור לח', הרי הראשי תיבות נחמן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

קכו:א שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים. עמש"כ בערך ציון – להביא את ציון רבינו לארץ ישראל.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

המעלות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. כחלמים בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את שיבת ציון היינו כחלמים, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המעלות בשוב ה' את, ושל: בשוב ה' את שיבת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

היינו כחלמים, נראה לפרש על פי מה שקרה לי היום, שישנתי וכאשר השעון מעורר צלצל הייתי כל כך עיף בחלומי תרצתי לעצמי את השעון (כמדמוני שחלמתי שזה היה בשבת והייתי בבית הכנסת רוצה לשמוע את התורה וקרה שהתחיל השעון וכולם הקפידו, אז שמתי את השעון רחוק, אבל אף על פי כן היה עדיין מפריע, אבל התחזקתי שמספיק ככה, כי לא רציתי להפסיד בלכתי), באופן שלא הייתי צריך להתעורר מהשינה. וכן י"ל בשוב ה' וכו' לא נתעורר כראוי להבין לאשורו שנגאלנו, ונתרץ הנסים באופן המתאים להגלות. ורק, אז ימלא שחוק פינו, בזכות השירה של א"ז והשמחה, נצא מהחלום להגאולה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

קכו:ב אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. אז ימלא שחוק פינו. מלא שחוק עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עם אלה, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

קכו:ג הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים. הסופי תיבות בגמטריא תפ"ז, ועם סוף התיבה שלפניה – אלה' אי נמי סוף התיבה שלאחריה – שובה', הרי תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

קכח:ה יברכך י' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. ימי חייך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

קל:ז יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות. פדות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

קלב:ד אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה. אם אתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

קלב:יא נשבע י' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך. נשבע י-ה-ו-ה לדוד. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

קלב:יב אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. ועדתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

קלב:יד זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה. עד פה אשב כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

קלה:ה כִּ֤י אֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי כִּי-גָד֣וֹל יְקוָ֑ה וַ֝אֲדֹנֵ֗ינוּ מִכָּל-אֱלֹהִֽים.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כי אני ידעתי, בגמטריא הפתק. אני ידעתי כי גדול, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' תיבות. ואדנינו מכל, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. כי אני ידעתי כי גדול י' ואדנינו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ידעתי כי גדול י' ואדנינו מכל ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. כי גדול י' ואדנינו מכל אלקים, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל, ושל: גדול ה' ואדנינו מכל אלקים, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי אני ידעתי כי גדול ה' – שיחות הר"ן א, קעז.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

קלה:יז אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם. אזנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

קלה:כא ברוך ה' מציון שכן ירושלים הללוי"ה. הראשי וסופי תיבות של מציון שכן ירושלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

קלו:ו לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו. הארץ על המים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

קלו:י למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו. בבכוריהם כי לעולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

קלו:יב ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו. חזקה ובזרוע נטויה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# Chapter קלז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/11/

# Chapter קלז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/11


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק קלז – ט' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

קלז:ב על 'ערבים בתוכה תלינו כנרותינו' הר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן להלן (פסוק ו) תדבק לשוני לחכי אם לא – ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכבר ידוע שכן הוא בר"ת של הפסוק איך נשיר את שיר ה').

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אם לא אעלה את ירושלים – ס"ת עם האותיות בגמט' נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

קלז:ד איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר. הראשי תיבות א'יך נ'שיר א'ת ש'יר י' ע' א'דמת נ'כר עם הח' אותיות הוא בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (אבי פראטאר נ"י).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

קלז:ה אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. הסופי תיבות של: אם אשכחך ירושלים תשכח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

קלז:ו תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. ת'דבק ל'שוני ל'חכי א'ם ל'א, הראשי תיבות בדיוק בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

קלז:ז זכר ה' לבני אדום את יום ירושלים האמרים ערו ערו עד היסוד בה. אותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) של: האמרים ערו ערו עד היסוד, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אי נמי אותיות היסוד של: ירושלים האמרים ערו ערו עד עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אדום את יום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ערו עד היסוד בה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

קלז אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע. ד' חשון תשע"ג, שבת במירון ראיתי על הקיר ש"איפון" זה אותיות ניאוף. קצת אחר כך באמצע אמירת תהלים, שמתי לב במילים ונפץ את, ונפ-צאת, ונפ, אותיות פון, צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והפסוק משבח, אשרי שיאחז פון של נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

קלח:ב אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אמרתך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשתחוה אל היכל קדשך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך, וכן של: קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי הגדלת על כל שמך אמרתך, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועל אמתך כי הגדלת על, ושל: אמתך כי הגדלת על כל, ושל: כי הגדלת על כל שמך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי הגדלת על כל שמך אמרתך – שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

קלח:ד יודוך י'ה-ו' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, ר"ת ייכמאכשאפ, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

קלח:ז אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אנה אלך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אנה מפניך אברח – שיחות הר"ן קכ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

קלט:ח אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אסק שמים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. שם אתה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמים שם, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך – שיחות הר"ן קכ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

קמ:ד שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה. לשונם כמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

קמ:ו טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה. מקשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

קמ:יב איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

קמ:יד אך צדיקים 'יודו לשמך ישבו ישרים את פניך' הס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

קמא: תכון תפלתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. הראשי תיבות והסופי תיבות של לפניך משאת ע"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

קמג:ט הצילני מאיבי י' אליך כסתי. כסתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

קמג:י 'למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי רוחך טובה תנחני' בארץ מישור. הס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

והראשי תיבות של 'למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי רוחך טובה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

קמג:יא למען שמך ה' תחיני ב'צדקתך ת'וצאי מ'צרת נ'פשי, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, והרי ראש הפסוק אומר שהישועה מהשם יתברך וסוף הפסוק מבאר איך, שבצדקתך, ע"י הצדיק ששמו משותף בשם השם תוצאי מצרת נפשי, ובזה בה הרמז בהר"ת לנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

למען שמך עם התיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

קמג:יב ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל צררי נפשי כי אני עבדך. איבי והאבדת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

קמד:א לְדָוִ֨ד | בָּ֘ר֤וּךְ יְקוָ֨ה | צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

המלמד ידי לקרב, עם הי"ב אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מה ענין האצבעות למלחמה, ויתכן שהתכוון ברוח הקודש של מלחמות של היום ברובה, שיורים עם האצבע, או מה שכותבים ומשתמשים במקלדת. ולכן אצל ידים כתוב לקרב, שהוא בקריבות הלוחמים זה לזה, מה שאין כן המלחמה שבאצבעות יכול להיות יותר ממרחק.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש שכמו שהשם יתברך לוחם באצבעות, וכמו שהחרמים אמרו על מכת כנים (שמות ח:טו) אצבע אלקים הוא, כן הצדיקים לוחמים באצבעות.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

קמד – לדוד ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב … בפסוק ג': ה' מה אדם ותדעה"ו = נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה בכלל רמז על ראש השנה, ובפרט שהר"ת איו"ם. ויש לפרש עוד בס"ד דהנה כל דבר כלול מעשר ספירות וגם 'כולם בחכמה עשית' אז עשר פעמים אד"ם = 450 ואם הוא זוכה עוד לבחינת "מה" אז הוא כבר יגיע ל"ותדעהו" – נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם בכל הפרק. בפסוק ו, ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמ"ם – גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. - שלח ידיך ממרום פצני.... ע"ש מופיע הרבה פעמים הפ"ץ של המלאך פצפצי"ה הנזכר בפתק. ובפסוק ט: אלהים שיר חדש אשירה לך – השיר חדש – נ נח נחמ נחמן מאומן! ובפסוק יג: מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן – בחי' מלא וגדיש מקו לקו! אלפינו מסבלים – בחי' ברסלב. ויש להעיר למש"כ בפרק, המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה, שגם באצבעות יש להצביע ולחתום נ נח, כמבואר לפנים בספר. וה"י יפתח עינינו להבין עוד רמזים ומהות הדבר אדני יסוד הדברים בפרק זה. אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו (הפסוק האחרון שבפרק) ה'עם שככה לו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ומובא בכוונות שככ”ה בגמטריא משה)! ה'עם שי-ה-ו-ה אלקיו' עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשרינו!

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

קמד:ג י' מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו. ותדעהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועיין לעיל בפסוק א'.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

קמד:ו ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם. ותהמם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עיין לעיל פסוק.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:א תהלה לדוד ארוממך אלקי המלך ואברכה שמלך לעולם ועד.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

תהלה לדוד – עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

תהילה לדוד ארוממך אחרי המלך, הראשי וסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תהלה לדוד – לק"מ יב. חיי מוהר"ן לה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:ב בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד. בכל יום, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:י יודוך י' כל מעשיך וחסידיך יברכוכה. כל מעשיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:יא כְּב֣וֹד מַלְכוּתְךָ֣ יֹאמֵ֑רוּ וּגְבוּרָתְךָ֥ יְדַבֵּֽרוּ.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

מלכותך ע"ה בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. כבוד מלכותך יאמרו, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. מלכותך יאמרו, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וגבורתך ידברו – שיחות הר"ן קמד.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:יג מלכותך' מלכות' כל' העולמים' וממשלתך' בכל' דור' ודור', מלכותך מלכות כל העולמים, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העולמים וממשלתך בכל דור ודור, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלכו"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. הראשי תיבות של: מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:טו עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

את אכלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עיני כל אליך ישברו ואתה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו – שיחות הר"ן קכב.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:טז פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

"את ידיך ומ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – כאילו כתוב פותח נ נח נחמ נחמן מאומן שביע לכל חי רצון! [והפתיחה גופא – פותח ע" – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים].

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פותח את, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והאותיות הנשארות – הפנימיות של פותח – ות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:כא תהלת י' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. הראשי תיבות של: פי ויברך כל בשר בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

קמו:ב אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

אהללה ה', עם הט' אותיות וב' תיבות בגמטריא נ נח. כל הפסוק, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עיין קד:לג – אשירה לה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

לק"מ רפב. חיי מוהר"ן לג, לד.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

אזמרה לאלקי בעודי, ראשי תיבות אבל, לשון אבן, כמו שכתוב אבל אשמים כמו שפרש רש"י כתרגומו בקושטא (בראשית מב:כא). כי מבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא ב' שעל ידי שירות ותשבחות שהם בחי' הלכות, זוכים להליכת הדמים כסדרן, ונחלץ הלב, וזוכין לאמת.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש גם שלכן נקרא אבלות על המת, כי המיתה הוא דבר הכי אמיתי בעולם, המיתה היא תכלית האחריות והמחייב את האדם שאי אפשר להכחישה בשום אופן. ולכן מצינו בכמה מקומות שעליה מדרגה לדרגה מכונה מיתה (ואפילו אשת אליהו ואשת ריב"ל מותרות, כמבואר בנושאי כלים בשולחן ערוך אבן עזר ריש יז), וכמו שבאמת המלאכים למעלה מקריבים א"ע ואנחנו נזהרים בדרך כלל מלהזכיר את זה, כי אי אפשר לפרש את זה לעולם שלנו שהחיים הם בגשמי – עם כל הטעמים התלוים בזה, ואילו שם גם החיים רוחני. ולכן ארץ ישראל הונחל בדרך שהמתים יורשו את החיים (רש"י פנחס כו:נה). ולכן זאת התורה אדם כי ימות באהל, כי התורה אמת ואי אפשר להשיגה כראוי אלא על ידי האמת של המיתה. אלא ש'מת' חסר הא' של האור. וזה בחי' האמת המר – באנגלית the bitter truth. והאבלות, הוא מה שמתיישבים עם האמת הזה. ומבואר בליקוטי מוהר"ן כא ענין שבעת ימי אבלות כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים. ואור הפנים הוא בחי' אמת כידוע. ולכן טוב ללכת אל בית האבל וכו'.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

קמו:ד תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

קמו:ה אשרי שא'ל יעקב בעזרו, ר"ת יבש"א, שהוא ר"ת ישראל בער (בן) שלמה איזק. וס"ת יובל, שהוא ענין השם נחמן, כמש"פ במ"א (גי' מ"ח, ושנת נ').

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

קמו:ו השמר אמת לעולם האותיות האמצעיות, שממעול, עם האותיות בעצמן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מתיר אסורים, מתי "ראסורים" – בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן – מתי?!

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

קמו:ח ה' פקח עורים ה' זקף כפופים י' אהב צדיקים.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עורים י' זקף כפופים, ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם מקשים מה ענין אהבת צדיקים בתוך כל אלו הנזקקים שצריכים רחמים יתירה. והרבה תירוצים ניתנו.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רואים שהצדיקים נזקקים לאהבה, וכנראה שהצדקות עלול לסכן הצדיק להיות נטוש ושרוי בדין רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל דמצינו במסכת יומא (דף טז:) שדרשו את הפסוק, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו (תהלים סט:כט), שעם צדיקים, זה ספרן של בינונים, וא"כ הכי נמי י"ל שצדיקים היינו בינונים. וכן עיין שם בהמשך (יז.) שב"ה אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד [-כלומר הבינונים, שהם מחצה על מחצה, השם יתברך מטה אותם לכף זכות] ועליהם אמר דוד (תהלים קטז:א) אהבתי כי ישמע ה' את קולי ע"ש, הרי מידת אהבה בבינונים. [וע"ש דרש רבא מאי דכתיב אהבתי כי ישמע ה', אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה אימתי אני אהובה לפניך, בזמן שאתה שומע קול תחנוני, ע"כ, ולפי זה ענין ה' אהב צדיקים, שהוא שומע קול תנונם].

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

קמז:ה גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לתבונתו אין מספר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

קמז:ו מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְקוָ֑ה מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי-אָֽרֶץ.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

מעודד ענוים, עם הי' אותיות, בגמטריא רב נ נח. מעודד ענוים י' משפיל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב. משפיל רשעים עדי ארץ, עם הט"ז אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' כוללים. רשעים עדי בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מעודד ענוים י' משפיל רשעים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ענוים י' משפיל רשעים, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: משפיל רשעים עד ארץ – חיי מוהר"ן ד.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

קמז:יא רוצה י' את יראיו את המיחלים לחסדו. לחסדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

קמז:יב שבחי ירושלים את ה' הללי אלקיך ציון, או מריש הפסוק עד ציון, או מאת ה' עד הסוף, הס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

קמח:ג הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור. כל כוכבי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

קמח:ו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

קמח:ח אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

רוח סערה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. וקיטור רוח סערה עשה דברו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלג וקיטור רוח, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ז אותיות.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

קמח:י החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף. וכל בהמה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

קמח בחורים וגם בתולות, הראשי וסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

קמט:א הללוי-ה שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים. הראשי וסופי תיבות של: תהלתו בקהל חסידים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, דהיינו השיר חדש.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

קמט:ב ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם. ישמח ישראל בעשיו - סופי תיבות חול'ה או מחלו - כמו רוח איש יכלכל מחלהו (משלי יח:יד וכמו שפירש הגר"א שם שעיקר הרפואה הוא שמחה), בני ציון יגילו במלכם, סופי תיבות מיון - של הבית חולים, דהינו להינצל ממולאת וממקרים ופגעים רעים שמובילים חס לשלום למיון, ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם!

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

קמט:ז לעשות נקמה' בגוים' תוכחות' בלאומים' - ס"ת בגמטריא תהלים שהוא גמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

גם הר"ת לנבת"ב עם הכולל בגמטריא תהלים. וידוע שתהלים נקראים זמירות, שמזמר וכורת הקליפות.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לעשות נקמה, עם הד' אותיות והב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

קמט:ט הדר הוא לכל חסידיו הללויה עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

מתיקון הכללי

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

קנ:א הללויה הללו א"ל בקדשו הללוהו ברקיע עזו. ב-'קדשו הללוהו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

קנ:ג הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור. שופר בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

קנ:ד הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועגב. בתוף עם הג' אותיות (כי כתוב חסר ו') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

קנ:ה הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה. שמע הללוהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

קנ:ו כל הנשמה תהלל י"ה הללויה. הנשמה של הפסוק הזה, ח' אותיות הפנימים: ה-תהלל-י"ה-ה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל הנשמה תהלל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

איוב

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך. לו אם לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלקים. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (תפלה, עמש"כ לקוטי מוהר"ן ט:ג).

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו ויאמר י' אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר. אל השטן הנו בידך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד. אליו דבר כי ראו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו. יהי גלמוד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור. לא אהיה כעללים לא ראו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו. הוא ועבד חפשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כו לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי | וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא-נָ֗חְתִּי וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ולא נחתי ויבא רגז, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש רבה ובילקוט שמעוני, לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה ויבא רגז בא עלי רגזו של יוסף. ובזהר פרשת ויחי רטז: לא שלותי בבית לבן, ולא שקטתי מעשו ולא נחתי מן דינה ושכם ויבא רגז הוא הרגז של מכירת יוסף. ויש בזה עוד דרכים במדרשים ובראשונים.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

לא שלותי עם הז' אותיות בגמטריא תשפ"ד. וי"ל שהא דדרשו חז"ל לא שלותי מעשו, כי אותיות לא שלותי, חוץ מהא' והת' הם בגמטריא עשו, הרי את עשו. וסבא אמר שהאומות המערביות מלמדים את הערבים איך להתנהג אתנו. ויש לנו לדרוש, בדרך אחר, שאותיות ש'לותי', עם הד' אותיות והכולל בגמטריא ישמעאל, שעשו רשעתם ביתר שאת השנה. ומש"כ הזוהר בבית לבן, רמז להמהומה שיש בבית הלבן.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ולא שקטתי, כאשר לוקחים 'ולא' מ'שקטתי' נשאר תשפ"ב, וכן 'נחתי ויבא' שאז סבלנו מהשקר והרשעות של הפלנדמק של קורונה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ולא נחתי ויבא רגז, בגמטריא תשלד, השנה הראשונה של היטלר ימשו"ז.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו. און וזרעי עמל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה. ופתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל. יצא מעפר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ז כִּֽי-אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי-רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אדם לעמל ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. כי אדם לעמל יולד, בגמטריא ברסלב ע"ה. רשף בגמטריא פתק (-שיתכן שהוא בחי' ספר הנשר"ף). רשף יגביהו עוף, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יולד ובני רשף, ושל: ובני רשף יגיבהו, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אדם לעמל יולד – שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כד וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא. וידעת ע"ה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שרק דרכו יהיה שלום, ולכן גם הס"ת יםךתךא הם גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הט' אותיות האחרונות של הפסוק עם הכולל, וךולאתחטא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי שהפסוק, בתחילה באמצע ובסוף, מרמז לנ נח נחמ נחמן מאומן, כי רק דרכו יהיה שלום ופקידה ושמירה מן החטא. וזה לשון ופקדת - שהוא לשון של דופק, שהוא ענין של נ נח כמבואר במ"א, ויש בו אותיות פתק. וזה רמוז גם במלת נוך, כי זה כאילו הששה (ו) נונים (נ) שלך (ך), רמז לנ נח נחמ נחמן מאומן, שיש בו ששה נונים.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כה וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו. על כן דברי לעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי. נפשי המה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יט הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו. שבא קוו למו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כב הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי. לי ומכחכם שחדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף. נדדים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם. פשעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים. גמא בלא בצה ישגה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טז רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן. עש כסיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טז אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי. כי יאזין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ט:לב כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט. כי לא איש כמני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ג בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יג אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך. הכינות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יח מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם. ויאסר אזור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יט מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף. כהנים שולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא. לי לישועה כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

יד:א אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז. קצר ימים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יג מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יט אֲבָנִ֤ים | שָׁ֥חֲקוּ מַ֗יִם תִּשְׁטֹֽף-סְפִיחֶ֥יהָ עֲפַר-אָ֑רֶץ וְתִקְוַ֖ת אֱנ֣וֹשׁ הֶאֱבַֽדְתָּ.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

אבנים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. שחקו מים, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תשטף ספיחיה עפר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארץ ותקות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים).

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אבנים שחקו מים – שיחות הר"ן רלד.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כא יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו. ויצערו ולא יבין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יד מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה. כי יזכה וכי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יח אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. יגידו ולא כחדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כג נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך. ללחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

טו:לד כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד. גלמוד ואש אכלה אהלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי. נפשכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה. בי כחשי בפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יז על לא חמס בכפי ותפלתי זכה. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יח ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי. תכסי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כ מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני. מליצי רעי אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כא ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו. לגבר עם אלוה ובן אדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ד כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם. משכל על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יג אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי. אם אקוה שאול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ד ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי. תלין ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ז הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יג אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני. אחי מעלי הרחיק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כ בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני. ואתמלטה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ז כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו: יאבד ראיו יאמרו, וכן: ראיו יאמרו איו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כד יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה. מנשק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ח זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם. נכון לפניהם עמם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יט אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע. אונו ישלם אליו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כב הלא"ל ילמד דעת והוא רמים ישפוט. דעת והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כד עֲ֭טִינָיו מָלְא֣וּ חָלָ֑ב וּמֹ֖חַ עַצְמוֹתָ֣יו יְשֻׁקֶּֽה.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

עצמותיו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. ישקה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומוח עצמותיו ישקה – שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ח ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה. פנים ישב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יג ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט. אל הבעד ערפל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כא הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה. עמו ושלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כב קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כו כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך. אז על, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יב מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יד לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב. ובלילה יהי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כב ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין. אבירים בכחו יקום ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ב המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו. עמו עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ב מה עזרת ללא כח הושעת זרוע לא עז. לא עז, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ח צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יב הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו. זה הבל תהבלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יד אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם. למו חרב וצאצאיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כג ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו. ישפק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות. הוא חוקר אבן אפל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ח לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל. בני שחץ לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יב  וְֽ֭הַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תִּמָּצֵ֑א וְאֵ֥י זֶ֝ה מְק֣וֹם בִּינָֽה.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

מאין תמצא ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' תיבות. והחכמה מאין תמצא ואי זה, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תמצא ואי זה מקום, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מאין תמצא ואי זה מקום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והחכמה מאין תמצא – שיחות הר"ן קמג.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טו לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כו בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ה בעוד שדי עמדי סביבותי נערי. סביבותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כה אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם. ינחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כה אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון. לקשה יום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

לא:א בְּ֭רִית כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י וּמָ֥ה אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן עַל-בְּתוּלָֽה.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

כרתי בגמטריא נון נון חית. כרתי לעיני, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. על בתולה, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לעיני ומה אתבונן על בתולה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ברית כרתי לעיני – שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יד ומה אעשה כי יקום א"ל וכי יפקד מה אשיבנו. כי יקום א"ל וכי יפקד מה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יז ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה. פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לה מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי. לי שמע לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לז מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו. כמו נגיד אקרבנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ד ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים. ואליהו חכה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יג פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש. ידפנו לא איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יד ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו. אלי מלין ובאמריכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ט זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי. בלי פשע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כג אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו 'עליו מלאך מליץ אחד מני א' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כד ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר, ראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של מרדת שחת מצאתי כפר, דחתפ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן מצאתי, האותיות הפנימים המוקפים במ"י, צא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ו על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע. חצי, בגמטריא נ נח. בלי פשע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

לד:י לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול. לבב שמעו לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יט אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם. נשא פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ל ממלך אדם חנף ממקשי עם. ממקשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ד כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

לז:י מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק. אל יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

לז:טז התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

לח:י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים. ודלתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יג לֶ֭אֱחֹז בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁעִ֣ים מִמֶּֽנָּה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בכנפות הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הו' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. הארץ וינערו ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה – שיחות הר"ן כב.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כט מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו. שמים מי ילדו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

לח:מא מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל. לערב צידו כי ילדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ב תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

לט:טז הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד. הקשיח בניה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יז כי השה א"לוה חכמה ולא חלק לה בבינה. כי השה א"לוה חכמה ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יח כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

לט:כב ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב. ולא יחת ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יג טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון. טמנם בעפר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ז ויהי אחר דבר י' את הדברים האלה אל איוב ויאמר י' אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב. אל איוב ויאמר י' אל אליפז, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יא ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד: וכל אחיתיו, וכן: אחיתיו וכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

מב:טו ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם. בתוך אחיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

שיר השירים

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שיחות הר"ן אות רמג צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קדם אור היום ויאמר שיר השירים כולו. ואמר: שכל הרפואות שבעולם כולם כלולים בשיר השירים, וכן היה שתכף היה שנוי להחולה וחזר לאיתנו, עכ"ל.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש להבין קצת את הכיוון על פי פירוש מיוחדת של המלבי"ם - שירי הנפש - על שיר השירים, שמלך שלמה הוא היצר הרע, ובנות ציון וכן נשיו ופלגשיו, כולם רומזים על תכונות הגוף כוחותיה ופעולותיה. (ואילו האשה היפה היא הנשמה, שמשתוקקת לדודה - אביה שבשמים) עיין שם. ולפי זה כבר מובן שכל שיר השירים מדבר על כל החלקים והכוחות ורצונות ותכונות וכדומה של הגוף, ועל כן כבר שפיר מובן איך קריאתה שייך לרפואת הגוף.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

א:א שיר השירים אשר לשלמה. הראשי וסופי תיבות של: שיר השירים, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתרגום על העשרה מיני נגינה שהזכיר את השיר שלעתיד. והא דכתב ששיר השירים עולה על כולם, לכאורה היינו עד זמנו שעוד לא נתגלה השיר שלעתיד (דלפי הפשט הוא השיר שעולה על כל האלף חמש שירים שלו).

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (מלכים א:ה:יב) ויהי שירו חמשה ואלף, ובזהר חדש כתוב, שיר תתר"ו סימן... דאית בה תתר"ו דרגין, דסלקן בשבחי דתושבחתא, ובגו כולהו אית חד דרגא פנימאה מכולהו וכו' ע"ש. דהיינו האלף וחמש ועל כולם שיר השירים. ועוד כתוב שם, תתר"ו דרגין הוא השם מלא בכתיבתו וקריאתו, ג' השמות (הוי"ה אדנ"י אלהי"ם) במילואן הן תתר"ו, ע"כ. תתר"ו בגמטריא: הויה נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין. הראשי וסופי תיבות של: ישקני מנשיקות פיהו, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך. שמך בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: שמן תורק שמך על ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. עלמות, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. ס"ת של בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים, ייוייהתמ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אמי נחרו בי שמני, וכן של: בי שמני נטרה את, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: נחרו בי שמני, וכן של: בי שמני נטרה: נב"ש – נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך. הראשי תיבות של: על עדרי חבריך בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים. הסופי תיבות של: לך בעקבי הצאן ורעי את, וכן של: בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך, וכן של: גדיתיך על משכנות הרעים, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

א:י נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים. הראשי תיבות של: צוארך בחרוזים תורי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף. הראשי תיבות של: תורי זהב נעשה לך, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. מסבו בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שהמלך במסבו נרדי, נב"ש – נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים. סופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א אני חבצלת השרון שושנת העמקים. הסופי תיבות של: השרון שושנת העמקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כשושנה בין החוים כן רעיתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד הבאיני אל בית היין ודגלו עלי אהבה. הסופי תיבות של: הביאני אל בית היין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז השבעתי אתכם בנות ירושלים בצאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. הסופי תיבות של: אם תעירו ואם תעוררו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים. הסופי תיבות של החלנות מציץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים ע"ה, בגמטריא נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו, נצנים בגימטריא עמלק, שלכן כאשר הם נראים בארץ אז עת הזמיר הגיע לזמר הקוצים. והנה כבר כתבנו בתוך הקונטרס בריש הפרק על לבישת כיפה של ננח בשירותים, שהר"ת של נ נח נחמ נחמן מאומן הם בגימטריא עמלק, בחי' ראשית גוים עמלק. ועל כן כאשר נראים הר"ת, אז עת הזמי"ר מגיע, כי זמי"ר משלים הגמטריא של נצנים לנ נח נחמ נחמן מאומן (עם התיבות והכולל). סיפרתי את זה לאלף סמך, והוא אמר לי שעכשיו הוא מבין שתחילת התשובה שלו התחיל בנצנים.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

הזמיר הגיע וקול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בארץ עת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עת הזמיר הגיע וקול התור הנשמע בארצינו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי יפתי לך. הגפנים סמדר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רעיתי יפתי בגמטריא הרב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שער אפרים כז"ל חנטה – ראשי תיבות – חיפוש נקודות טובות הרבה – יש לומר כי האדם עץ השדה, ויש לפרש – פגיה – מרמז על פושעי ישראל – דפגים הם התאנים בקטנותם ואף על פי כן – חנטה – עם כל זה – נתנו ריח מחמת הנקודות טובות שנמצא בהם... בבחינת התוכחה של משה רבנו, שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב, בבחינת – 'נרדי נתן ריחו', ע"כ.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד, כי פגיה אותיות פיגה – אמו של רבינו, הגפנים סמדר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, השיר פשוט כפול משולש מרובע המבואר שם (ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח) שהוא הקול המשקה את הגן ורק על ידו יכולים להוכיח כנ"ל.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר. אחזו לנו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר. הסופי תיבות של: או לעפר האילים על הרי בתר, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

שעברתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (וביחודים של האריז"ל – בגמטריא ב' אלקים דיודי"ן, וב' אלקים בריבוע, הרי אלף, חסר הח"י אותיות של אלקים פשוט ומלואו).

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כמעט שעברתי, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: שעברתי מהם עד שמצאתי, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא אפרנו, ושל: מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים. הראשי וסופי תיבות של: מבנות ירושלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. הראשי תיבות של צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (ועמש"כ ערך בנות). הסופי תיבות של צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה, אי נמי הסופי תיבות של:וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ביום חתנתו וביום שמחת לבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם. מתאים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שכלם מתאימות ושכלה אין, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. אין בהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים. הסופי תיבות של בנוי לתלפיות אלף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תלוי עליו כל, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה (וכן ז:ד). הראשי תיבות של: כשני עפרים תאומי, וכן הראשי תיבות של: תאומי צביה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט, ד:י, ד:יב, ה:א אחותי כלה (אכן שם נכתב חסר). עם האותיות והתיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחתי כלה לבבתני באחת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחת (באחד – כתיב) מעיניך באחד ענק מצורניך. הסופי תיבות של: באחד מעיניך באחד ענק מצורניך בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לבבתיני אחותי כלה – שיחות הר"ן קכג.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יפו דדיך אחתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מכל בשמים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מיין וריח שמניך מכל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב אני ישנה ולבי ער קול קודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של קוצותי רסיסי לילה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם. רחצתי בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פשטתי את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול. אותיות היסוד (אלו שלפי הסופי תיבות) של: וידי נטפו מור ואצבעתי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נטפו מור ואצבעתי מור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפש יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. חמק בגמטריא נחמן. יצאה ע"ה בגמטריא נ נח. מצאתיהו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ז מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות. הסבבים בעיר הכוני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני. דודי מה תגידו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יא ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כתם פז קוצותיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים. הסופי תיבות של שן מעלפת ספירים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טז חכו ממתקים וכל מחמדים. חכו ממתקים ע"ה בגמטריא הוי"ה נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן. מחמדים עם האותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך. הראשי תיבות של: אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות. רעיתי, עם האותיות, בגמטריא תרצה. תרצה בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה, ועמש"כ בערך ישראל דוב אודסר – ח"י חשון הילולה, בענין תיקון חטא ירבעם.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את רעיתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יפה את ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם: אין בהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר. הסופי תיבות של פילגשים ועלמות אין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ט אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

היא יונתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלכות ופילגשים, עם הד' אותיות והוכלל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יא אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים. באבי הנחל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן. נדיב חמוקי ירכיך, וכן: חמוקי ירכיך כמו, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של פעמיך בנעלים בת נדיב חמוך ירכיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים. הראשי וסופי תיבות של: בטנך ערמת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד – עיין פסוק זה לעיל ד:ה.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה צוארך כמגדל וכו' על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון. הסופי תיבות של "בת רבים אפך כמגדל" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ו ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים. הראשי תיבות של ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות. והסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "ודלת ראשך כארגמן מלך", הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. בתענוגים ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן. מה יפית, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ט אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים. הסופי תיבות של: בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כאשכלות הגפן וריח, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמ מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

הולך לדודי למישרים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נ נח נחמ נחמן מאומן. לדודי למישרים, בגמטריא רב נחמן מברסלב. למישרים בגמטריא נון נון חית. ישנים ע"ה בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן. דובב שפתי, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שפתי ישנים, בגמטריא רב נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וחכך כיין הטוב הולך לדודי, וכן של: לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש הפסוק עיין מש"כ במסכת יבמות ריש דף צז..

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. רמז נפלא לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן, עמש"כ בספר הבהיר (מובא אחר הש"ס והזוהר) אות סב.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יג נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נראה אם פרחה הגפן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: פרחה הגפן פתח הסמדר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. סופי תיבות של שם אתן את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יד הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך. הראשי תיבות של: גם ישנים דודי צפנתי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי. מ"י-יתנך" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כאח ל"י-יונק שדי א-"מי, בגמטריא נ נחמ נחמן מאומן. אשקך גם לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרק מעסיס רמני. "אל בית אמי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אי נמי הסופי תיבות של אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך ע"ה, אי נמי הסופי תיבות של בית אמי תלמדני אשקך מיין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד השבעתי אתכם בנות ירושלים, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה מי זאת עלה מן המבדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עוררתיך שמה חבלתך אמך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה. שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך, ר"ת בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. על לבך בגמטריא נחמן, עם הד' אותיות.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז מי רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. הסופי תיבות של את כל הון ביתו באהבה בגמטריא נ נח נחמ נחמן אומן.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה. הראשי תיבות של: קטנה ושדים אין ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז. הסופי תיבות של: היא נבנה עליה טירת כסף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עליה טירת כסף ואם דלת בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. מגדלות אז בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ואמרנו את הפסוק הזה על שני הציונים של ר' עקיבא והרמח"ל). כמו-צאת, צא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בעיניו כמוצאת שלום – כרם היה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף. "נתן את הכרם" הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את, סופי תיבות בגמטריא פתק. איש יבא בפריו, ר"ת אי"ב וכן "יבא", ראשי תיבות ישראל בער אודסר. בפריו אלף בגמטריא רבנו נחמן עם התיבות והכולל.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יב כרמי שלי לפני האלף לך שמלה ומאתים לנטרים את פריו. האלף לך שלמה, היינו שמוסיפים "האלף" ל"שלמה" והרי הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! מאתים – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של "שלמה ומאתים לנטרים את פריו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יג היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני. השמיעני עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

מגילת רות

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

א:א ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו. ויהי בימי שפוט (מלא), עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לחם יהודה, בגמטריא נ נח. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם. לחם יהודה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד י'. בנתי כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי. בית לחם (פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כבאנה בית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

בעז אל רות הלוא ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אל תלכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמעת בתי אל תלכי בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר בעז אל רות – לק"מ סה, חיי מוהר"ן כח, לא.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים. והלכת אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות. תודעי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה. אמתך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר. ויאמר ברוכה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אחרי הבחורים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר. טוב יגאל ואם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש. אל חמותה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו. מזקני העיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל. גאל לך אתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל. התעודה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן י' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם. בבית לחם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יג ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן י' לה הריון ותלד בן. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

מגילת איכה

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

א:א אֵיכָ֣ה | יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס. העיר בגמטריא נחמן מאומן. בדד העיר בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איכה ישבה בדד, ראשי תיבות ישראל בער אודסר (אין יאוש בעולם) (שגיא. ישבה עם האותיות בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים. מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל-רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים. גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מנוח, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל-שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר-לָֽהּ. נאנחים, ננחים עם א' יתירה, עיין לקמן פסוק י'. שעריה בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נאנחים בתולתיה נוגות והיא בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כל שעריה בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: מועד כל שעריה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי-י' הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב-פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי-צָֽר.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הוגה על רב פשעיה, ושל: רב פשעיה עולליה הלכו בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: איביה שלו כי י' הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי, עם הי"א אותיות בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: פשעיה עולליה הלכו שבי לפני, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שלו כי, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: לראש איביה שלו כי י' בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף. מן בת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד-צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ. קדם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. מחמדיה ע"ה בגמטריא נ נח. ומרודיה כל בגמטריא רבי נ נח ע"ה. עמה ביד צר ואין, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ראוה צרים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה, עם ה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אשר היו מימי קדם בנפל בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל-כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל-מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי-רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם-הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר. נאנחה, ננח עם תוספת א', עיין לקמן פסוק י'. היתה כל מכבדיה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הזילוה כי ראו ערותה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ראו ערותה גם היא, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חטאה ירושלים על כן בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הזילוה כי ראו ערותה בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: כי ראו ערותה גם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת-עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב. בשוליה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. טמאתה בשוליה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אחריתה, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' את עניי כי הגדיל אויב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מנחם לה ראה י' את עניי כי הגדיל בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה י' את עניי, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותרד פלאים – שיחות הר"ן ד.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

א:י כל עמה נאנחים, הרי בפירוש שכל עם ישראל יהיו ננחים, ["ואל תאמר שאינו כן מפני האל"ף שאינה יסודית, הרי לנו תיבות שאין בראשם אל"ף, ונתוספה אל"ף בראשם וכו'" - רש"י בראשית כה:ג, וע"ע רש"י ויחי מט עה"פ ולו יקהת, ורש"י שמות י:כא. וע"ע בסוף לקוטי מוהר"ן בהשמטות ותורות מכתב יד רבינו בעצמו על תורה קט, שרבינו משתמש במלה זו 'נאנח' מה שבפנים בספר רבי נתן כתב מילים אחרים]. אכן צ"ע למה ירמיה מקונן על זה, והיה ניתן ליישב שידוע שכדי להגיע להיות ננח צריכים לסבול הרבה, ועל זה מקונן ירמיה, שבודאי סבלו הרבה מאד, אכן עדיין קשה דאם כולם נאנחים איך יכול להיות שכולם מבקשים לחם? ועוד קשה דלעיל (א:ד) כתוב כהניה נאנחים, שמשמע שרק הכהנים הם ננחים. וי"ל ע"פ מש"כ רש"י בפרשת בהעלותך עה"פ ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' (במדבר יא:א) ז"ל אין העם אלא רשעים, וכן הוא אומר מה אעשה לעם הזה, ואומר העם הרע הזה, וכשהם כשרים קרואים עמי שנאמר שלח עמי, עמי מה עשיתי לך, עכ"ל. והנה דברי רש"י צריכים ביאור דהרי מצינו בכמה מקומות בתוה"ק שבני ישראל הכשרים קרואים העם, והמפרשים האריכו בזה, אכן זה פשוט וברור כאשר כתוב "עמה" תחת לכתוב "עמי" שמוכח שזה בכלל מש"כ רש"י שקאי על הרשעים. וזה מה שכתבנו למעלה, שבדרך כלל רק אלו שסבלו הרבה, ברוחניות ובגשמיות, מבקשים ומחפשים את הננח. ועל זה מקונן ירמיה שרק הכהנים ננחים, אבל השאר 'מבלי באי מועד', ורק 'וכל עמה', הגרועים והפחותים אלו שמבקשים לחם, הם המבקשים ננח. מבקשי"ם בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

ומאחר שמה שכתבתי נראה דחוק עיינתי עוד בענין עד שעמדתי על יסוד גדול הרמוז פה, והוא סוד שגילה הרמח"ל בספרו אדיר במרום (דף 197 מ216 דפים, בהוצאה שבו נשתמשתי, ובהוצאה הירק עמ' שד"מ), ששם הוא מאריך סוד הקו והרשימו בסוד אברהם יצחק ויעקב [ואגב שם הוא מסביר השורש של העשרה מאמרות שזה מה' אחד, שהוא ד' וו', שזה ממש הענין של השיר פשוט כפול משולש מרובע כמו שרבינו גילה בלק”מ מט], והוא מסביר שיצחק זה ר"ח מדרגות של גבורות, שלכאו' היה צריך להיות ר"ז בסוד או"ר של האי"ן סו"ף, אלא שהדרגה היתירה הוא סוד רישא דעשו, שהוא סוד הע' של עשתי עשרה בסוד כל המוסיף גורע. ומשם נשתלשל כל הע' אומות והרע. והנה ידוע שרבינו גילה שהשם שלו יצחק, ולכאן כאשר בא אות א' יתירה בננח, נראה הדבר שהוא בסוד רישא דעשו, ולכן כאשר הנביא מקונן שכל עמה נאנחים מבקשים לחם, הנביא קאי על השתלטות של הא' יתירה, וכאשר הנביא אומר שרק האנשים כשרים והכהנים הם נאנחים, זה בחי' יצחק, שהיה משתלט על רישא דעשו.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

וסמך לדברי מצאתי ת"ל בהנביא ישעיה (נב:ה, בהפטרה לפרשת שופטים) ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם משליו יהילילו נאם ה' ותמיד כל היום שמי מנאץ, שהפסוק ממש מדבר על שליטת מושל בלעדי הצדיק שזה בחי' הילול – יללות היפך התהלים והשיר כשפ"ר, חילול השם דייקא. “עמי חנם" מ"י של עמי, זה נ, עם חנם, זה נחמן, והע' מקדים, ממש בסוד עשתי עשרה!

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי לציין למה שאיתא במדרש רבה, איכה רבתי פרשה ב, חנינא בר יצחק תמה זכות אבותיהן. רבי הושעיא שלח ואמר לרבי סימון בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן, אמר לו הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן הנאנחים וכו' (ע' בפרק 'נ נח – הרחב פיך ואמלהו' בענין נאנח).

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה י' והביטה כי הייתי זוללה. מבקשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב. מנחם משיב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי. פשעי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ | אֲדֹנָ-י֙ אֶת-בַּת-צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא-זָכַ֥ר הֲדֹם-רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איכה יעיב באפו, ראשי תיבות: ישראל בער אודסר (אין יאוש בעולם), כמו בפרק ראשון. הראשי תיבות של: איכה יעיב באפו אדנ"י את בת ציון ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: איכה יעיב באפו אדנ"י את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת, בגמטריא רבינו נחמן מאומן, נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארץ תפארת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: באפו אדנ"H את בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: תפארת ישראל ולא זכר בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב. אויב ויבער ביעקב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ. כלילת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו. פצו עליך פיהם כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך. כנחל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ. אני הגבר ראה, עם הג' תיבות, י' אותיות, והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אני הגבר ראה, ושל: הגבר ראה עני, עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כב חסדי י' כי לא תמנו כי לא כלא רחמיו. חסדי י' בגמטריא נ נח. תמנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הראשי וסופי תיבות של: י' כי לא תמנו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כג חדשים לבקרים רבה אמונתך. אמונתך בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כד חלקי י' אמרה נפשי על כן אוחיל לו. חלקי בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כט יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה. הראשי תיבות של: פיהו אולי יש תקוה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לח מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

ג:מג סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת. סכותה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: סכותה באף ותרדפנו הרגת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

ג:מד סכותה בענן לך מעבור תפלה. סכותה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ג:מז פחד ופחת היה לנו השאת והשבר. הראשי וסופי תיבות של: פחד ופחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ג:סב שפתי קמי והגיונם עלי כל היום. קמי והגיונם עלי כל היום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר. בפז איכה נחשבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם. דבק לשון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים. כמו רגע ולא חלו בה ידים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ. צפד עורם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יט קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו. שמים על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כ רוח אפינו משיח י' נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רוח אפינו משיח י' נלכד בשחיתותם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רוח אפינו משיח ה' – שיחות הר"ן צח.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כא שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי. שישי ושמחי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי תיבות של: עליך תעבר כוס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך. בת אדום גלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א-ב הביטה וראה את חרפתנו. נחלתנו נהפכה לזרים. הראשי תיבות של: חרפתנו נחלתנו נהפכה, נ נח – בסדר הפוך, וזה מה שכתוב נחלתנו נהפכה לזרים.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו. יש כאן בהראשי תיבות בדילוג, נ נח – נ'פלה נ'א ח'טאנו, ומה שמפריד ביניהם הם האותיות: עראלכ, בגמטריא ש"כ דינים.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נפלה עטרת ראשינו – שיחות הר"ן קיג.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יח עבדים משלו בנו פרק אין מידם. י"ל שכאשר האדם ח"ו נופל לגמרי ושולט בו כל הרע, בחי' עבדים משלו בנו, אז העצה לצאת ולהשתחרר ולפרוק מידם, זה אין, לבטל את עצמו, כמו שרבינו גילה לרבי נתן בספר שיחות הר"ן אות רעט ע"ש.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יט אתה יי' לעולם תשב כסאך לדור ודור. אתה יי' לעולם תשב כסאך לדור, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים. הראשי וסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

קהלת

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

א:א דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן-דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

דברי קהלת, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. דברי קהלת בן דוד, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. בן דוד מלך בירושלם, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. דוד מלך בירושלם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. דוד מלך בירושלים (-מלא עם י) ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

אמר קהלת, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הבל הבלים הכל הבל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבלים אמר קהלת, ושל: אמר קהלת הבל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמר קהלת הבל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג מַה-יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל-עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

מה יתרון, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. יתרון לאדם, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לאדם בכל עמלו שיעמל, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של:יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: תחת השמש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תחת השמש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: בכל עמלו שיעמל תחת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מה יתרון לאדם מכל עמלו – שיחות הר"ן רפח.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח. סביבתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת. הלכים שם הם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע. הדברים יגעים לא יוכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט מַה-שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה-שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל-חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

מה שהיה הוא שיהיה, עם הד' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. מה שהיה הוא שיהיה ומה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. שיהיה ומה שנעשה הוא שיהיה, בגמטריא שמע ישראל יא"א אחד. ומה שנעשה הוא שיעשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, כנגד היה הוה ויהיה). שיעשה בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: שיעשה ואין כל חדש תחת, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מה שהיה הוא שיהיה – שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת. ראה הרבה חכמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:ולבי ראה חכמה – שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח כִּ֛י בְּרֹ֥ב חָכְמָ֖ה רָב-כָּ֑עַס וְיוֹסִ֥יף דַּ֖עַת יוֹסִ֥יף מַכְאֽוֹב.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

ברב חכמה רב, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רב כעס, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חכמה רב כעס ויוסיף דעת, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ברב חכמה רב כעס ויוסיף, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

כי ברב חכמה, יש לפרש שמדובר מענין הפסוק שלפניו – ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות, ופרש"י שהוללות פירושו מעורב מלשון מהול במים,שחכמה ודעת כזו שמעורב בכסילות – ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח (שאז היא כחמה של אדם בינוני – לשון הפירוש דברי חפץ). ועל זה ממשיך, כי ברב חכמה, דהיינו כאשר רק הרוב הוא חכמה, והשאר הוא סיכלות, אז – רב כעס. ויש לפרש שהרישא בא על ידי הסיפא, בבחי' (ב:ט ובמדרש רבה שם) אף חכמתי עמדה לי, שעל ידי שסובל רב כעס יבוא ויזכה לרב חכמה (כעין זה דרשו במסכת נדרים דף כב: שעל ידי רוב כעס, דהיינו עבירות, באו לרוב חכמה, דהיינו כל ספרי הנביאים וכתובים. אלא שלפי הגמרא בלי אותו הכעס היו זוכים טפי כי לא היו צריכים בכלל לאותם ספרי קודש), ועל ידי שסובל תוספת מכאוב יוסיף דעת.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יוסיף דעת יוסיף מכאוב – שיחות הר"ן רצא.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל. אנסכה בשמחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים. לי בתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם. שהיו לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי. שהיה לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם. את כלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם אני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל. כמקרה הכסיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם אני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל. זכרון לחכם עם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הבאים הכל נשכח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה. אדם שעמלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

עמלו וברעיון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לבו שהוא עמל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: גם כל ימיו כעס ומכאובות – שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא. בלילה לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני. מי יאכל ומי יחוש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא אֶת-הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתּ֑וֹ גַּ֤ם אֶת-הָעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹא-יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אֶת-הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד-סֽוֹף.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. העלם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. עשה האלקים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מראש ועד, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית. סוף, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה הפו מראש ועד, עם הכ"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו י"א פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מראש ועד סוף, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם וכו' – שיחות הר"ן קמט.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו. כי אין טוב, בגמטריא נ נח. ולעשות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלקים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם. ישפט האלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי-הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן-הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

כי מקרה בני האדם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומקרה הבהמה ומקרה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הבהמה ומקרה אחד להם ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. אחד להם כמות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. להם כמות זה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זה כן מות זה, עם הט' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ומותר האדם ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ומותר האדם מן הבהמה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ומותר האדם מן הבהמה אין ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כמות זה כן מות זה ורוח אחד, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מות זה ורוח אחד לכל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ומותר האדם מן הבהמה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: מן הבהמה אין, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל, ושל: ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מותר האדם מן הבהמה אין – שיחות הר"ן קמג.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כב וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו. כי אין טוב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם. מן האחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלקים ירא. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח יתרון ארץ בכל הוא מלך לשדה נעבד. עמש"כ בערך תש"כ אורות.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יא מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. מניח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו. לא ישא בעמלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב איש אשר יתן לו האלקים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלקים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא. יאכלנו זה הבל וחלי רע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד כִּֽי-בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. בא ובחשך ילך, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח. בא ובחשך ילך ובחשך, עם הט"ו אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בהבל בא ובחושך ילך – שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך. לא ראה הלא אל מקום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יתן אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה. חכם ויאבד את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י אַל-תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל-זֶֽה.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

תאמר מה, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. שהימים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשונים היו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. מאלה כי, עם הב' תיבות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תאמר מה היה שהימים הראשנים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הראשנים היו טובים מאלה כי לא, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: שאלת על זה, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: מחכמה שאלת על זה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים וכו' כי לא מחכמה – שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב כִּ֛י בְּצֵ֥ל הַֽחָכְמָ֖ה בְּצֵ֣ל הַכָּ֑סֶף וְיִתְר֣וֹן דַּ֔עַת הַֽחָכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

דעת החכמה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

החכמה תחיה את בעליה – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טו אֶת-הַכֹּ֥ל רָאִ֖יתִי בִּימֵ֣י הֶבְלִ֑י יֵ֤שׁ צַדִּיק֙ אֹבֵ֣ד בְּצִדְק֔וֹ וְיֵ֣שׁ רָשָׁ֔ע מַאֲרִ֖יךְ בְּרָעָתֽוֹ.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

את הכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ראיתי בימי ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. את הכל ראיתי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ראיתי בימי הבלי יש, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: בימי הבלי יש צדיק אבד, ושל: הבלי יש צדיק אבד בצדקו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יש צדיק אבד בצדקו ויש, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הכל ראיתי בימי הבלי יש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יש צדיק אבד בצדקו ויש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בצדקו ויש רשע, בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות: בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו, בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יש צדיק אוב' בצדקו – שיחות הר"ן קפ.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יז אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך. עתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יח טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם. את כלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כט לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים. עיין מה שכתבנו בזה בס"ד באריכות בערך תמימות.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

מי כהחכם ומי יודע פשר דבר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. פשר בגמטריא פתק. פשר דבר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. דבר חכמת אדם תאיר פניו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. כל הפסוק, עם הי"ג תיבות בגמטריא ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ומי יודע פשר דבר חכמת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אדם תאיר ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: אדם תאיר פניו ועז, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כהחכם ומי יודע פשר, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: חכמת אדם תאיר פניו – שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע. מהרה על כן מלא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד יֶשׁ-הֶבֶל֮ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל-הָאָרֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר | יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם-זֶ֖ה הָֽבֶל.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

יש בגמטריא רב נ נח. יש הבל, עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אשר יש, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הרשעים, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. שגם זה, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה, עם הי"ט תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י"ג פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה, עם הי"ד תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יש הבל אשר נעשה על הארץ וכו' כמעשה הצדיקים גם זה הבל – חיי מוהר"ן לז.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש. גם אהבתם, וכן: אהבתם גם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם. את כלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טו ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. האיש המסכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

י:ג וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא. כשהסכל הלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

י:יז אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי. ושריך בעת – שרי כבע"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בגבור הולאבשת"י ע"ה בגמטריא תשנ"ה השנה שנפטר סבא ישראל בער – י"ב ר"ת יאכלו בגבורה. חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא, ס"ת בגמטריא יז בתמוז.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

י:כ גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר. ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ. לשמונה כי לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלקים אשר יעשה את הכל. כעצמים בבטן המלאה ככה לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. תנח ידך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

יב:א וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. לא יבאו ימי הרעה והגיעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב ויתר מהמה הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

מהמה הזהר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רב נ נח. הזהר בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הרבה אין קץ ולהג, וכן אין קץ ולהג הרבה, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. יגעת בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. בשר ראשי תיבות רבינו בן שמחה. הרבה יגעת, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אין קץ ולהג ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יגעת בשר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

ולהג הרבה יגעת בשר - עיין מש"כ במסכת נדרים פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יג סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

מגילת אסתר

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

מגילת אסתר, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

מגלת אסתר - אותיות תגרם סלתא (י"ל מלשון סלטה – somersault). סלתא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והרי שהמגילה כבר גורם את נ נח.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

א:י ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש. ביום השביעי כטוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן. תמלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת. אמן את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הדסה היא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד. מרדכי צוה עליה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו. צוה עליה מרדכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך. דברי הימים לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. דברי מרדכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים. ידו ויתנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז. כל היהודים מנער ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג וּבְכָל-מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר-הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

מדינה בגמטריא נ נח ע"ה. ודתו בגמטריא רבינו נחמן. שק ואפר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לרבים בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק, וכן של: דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מה ענין הספד כאן. ולכאורה מבואר שיש ענין הספד גם על יישוב ישראל כאשר נעקרים ממנו. ועיין כזה בספר שבחי הר"ן חלק ב' על נסיעתו של רבינו הקדוש מארץ ישראל הביתה, שהגיע לעכו, והיה פחד גדול שם שהגיעו כל החילים למלחמה עיין שם. וכתוב ז"ל והגבירה של הבית, כשראתה אותו, את האיש של רבנו ז"ל, באת אצלו ואמרה לו: אוי ואבוי, חס אני על נעוריכם שאתם תהיו נהרגים פה, אנחנו קבלנו על כל פנים טובה כאן, עכשו אנו צריכים לקבל גם כן מה שנגזר על המקום הזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות (שעיקר פירושו פרש"י דהיינו מי יודע אם לעת ההריגה עדיין תהיה נבחרת להיות מלכה ולא תהיה אבודה עם שאר בני ישראל בגזירה. ועם כל זה המילים צועקים -) שאולי כל הסיפור שנלקחה להיות המלכה למלך אחשווירוש היה בשביל העת הזאת. ובזה רואים פלאות, כי לא אמר בודאות: הלוא לעת הזה הגעת למלכות! אלא בלשון שמא וספק, אולי, מי יודע, אם לעת כזאת הגעת למלכות. ואפילו לפי הקבלה ש"מי" זה עולם הנשמות, עדיין אין הדבר קבוע בודאות, אלא: הנשמה יודע "אם" אולי לעת כזאת הגעת למלכות (אלא דיש לפרש גם את ה"אם" וכו' ואכמ"ל). והוא פלא, שאפילו נס פורים שהיה הצלת כל עם ישראל, וקבלת התורה מרצון וכו', אי אפשר לקבוע שרק לזה היתה כל סיפור הלקח אסתר. ואין איתנו יודע עד מה, תכלית מעשינו מה שעובר עלינו לאן זה מגיע. כל תנוע ותנוע פועל ומגיע לעולמות שאי אפשר לשער, ודוק.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי. דברי מרדכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל-תֹּאכְל֨וּ וְאַל-תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם-אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל-הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ בחלק ד' ערך אדר – ז' אדר – פורים.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

אצום כן. לכאורה כיון שהיא המלכה אין נערותיה נחשבים חוץ ממנה, ולכן אמרה אצום לשון יחיד. פעם שאלתי את דודי יצחק סאלאוויציק שלכאורה הול"ל נצום כן, וכמעט תוך כדי דיבור ענה לי ש"כן" בגמטריא שבעים, כי כולם צמו שלשה ימים שהם ע"ב שעות, ואילו אסתר לא היתה יכולה להשלים את יום השלישי כי היתה צריכה לבוא לפני המלך, ולכן דייק אצום כן, כי היא צמה רק שבעים שעות. והנה מזה הסיפור שלא צמה אותם שתי שעות נולדה מגילה ארוכה. ואילו סבא ישראל לא צם, ואכל בתחילת י"ז תמוז, ומזה זכה להפתק הקדוש.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת חלילה לנו לבדות מבטנינו דבר זה שאסתר לא צמה את תעניתה שלמה, ומצאתי מר' שמשון אוסטרופוליה שבפירוש נזהר לפרש להיפוך ז"ל מבוא בספר ניצוצי שמשון, יש לפרש דהנה מי שאינו אוכל ושותה לשלשה ימים יש לו ריח הפה. ואינו דרך ארץ לבא כן אל המלך. 'בכן' גימטריא ע"ב, הם ג' פעמים כ"ד שעות שבשלשת ימי התענית, ואז אבוא אל המלך אשר לא כדת, ע"כ.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש שמן הסתם לא צמו שלושה ימים רצופים, אלא כל לילה, משני הלילות שבתוך ג' הימים, אכלו משהו, ולכן חסר מהצום שני שעות, ולכן שפיר יש לדרוש כ"ן לשבעים שעות, ועם כל זה שפיר יש לדרוש בכן, שאחר ע"ב שעות של אותם הימים נכנסה שלא כדת.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש, דידוע מהאריז"ל (שער רוח הקודש דרוש ג'), שתענית של ג' ימים רצופים לילה ויום נחשבים כתענית מ' יום. והרי במ' יום יש תתקס שעות (-כמנין הלוגים שיש במ' סאה של המקוה), וי"ל שרק אסתר צמה רצופים. וזה 'אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא', עם הח' תיבות, בגמטריא תתקסא. וכן 'כדת וכאשר', עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא תתק"ס. וכפל הזכרת תתק"ס כנגד כפל, אבדתי אבדתי. [ואולי י"ל כי לא ראויה היתה להיות שרוי בתעניתא, כמו שאסור לצורבא מדרבנן, כל שכן למלכא].

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

ואם צמו שני ימים רצופים ועוד יום, הרי תענית של שני ימים רצופים לפי האריז"ל שוה כ"ו יום, שהם תרכ"ד שעות, כמנין 'המלך אשר לא' – חסר הג' תיבות עצמן. ועוד כ"ד, של כד"ת.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש כעין מה שפירש ר' שמשון מאוסטרופוליא עה"פ אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי, אכן ראשי תיבות אריה כרוב נשר, ואנכי זה אדם שהוא ציור ודיוקן יעקב אבינו. וכן כאן כתיב 'גם אני' ראשי תיבות של ג' פינות של המרכבה, גבריאל, מיכאל, אוריאל-נוריאל (זוהר פקודי רנד: שהם אחד), ועל ראשינו – י' שכינת א-ל. וחסר ר' – רפאל. וכן הא' של אצום, עם האותיות כן, ראשי תיבות של ג' פינות כנ"ל, אריה כרוב נשר. חסר אדם. והרי רפאל גמטריא איש. ובספר מעולפת ספירים מביא מהזוהר במדבר קנד. הדגל הד' אדם (-מהד' חיות הנ"ל), רפאל לצד מערב, עמו יש רפואה (-ועיין בתיקוני זוהר תיקון סח, ובספר פליאה, דרכים אחרים בזה), ע"כ, והרי בצד מערב חנו בנימין שבטה של מרדכי ואסתר, וכן חז"ל אמרו שכינה במערה, ותלבש אסתר מלכות מבחינת השכינה. והרי שבשני הסדרים של המרכבה, של החיות של המלאכים, אסתר השמיטה צד מערב, שבאתה היא בעצמה להשלימו.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

ובכן אבוא, ובכן, אותיות נבוך. היינו הפוך מנבוך, כמו נגע הפוך מענג, כתר הפוך מכרת (ספר יצירה), ובכן צדיקים יראו וישמחו. אבל, אשר לא כדת, 'אשר' גם כן אותיות 'ראש', אבל בזאת לא תהיה ראש, אלא יצא אשור, וכן, 'וכאשר', היה אמור להיות כתר ראש, אבל בזאת, אבדתי אבדתי, כי אבדה את מרדכי, בחי' מור ראש, ראשה. 'וכאשר' בחילוף אות כ' לאות ג' באותיות החיך, נשאר י"ז, עם הא' שהוא יוו"י, הרי ן, והרי אותיות גרשון, שהוא משפחת לוי שבצד מערב. [ואחד מהמפרשים בספר ברית מנוחה, בדרך האהבה, נקוד העשירי, מרכבה תחתונה במערב, שם את השם י"הה (שם סב של ע"ב) בצד מערב. וזה בחי' אבד אבד, כי א' פעמים ב', ב' פעמים ד', בגמטריא י', ובגמטריא ה"ה].

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל שלכן כתיב אצום כן, ולא כתיב נצום, כי אסתר היתה נכנסת להיות אשתו של אחשווירוש, אצום אותיות מוצא – ומוצא אני מר ממות את האשה וכו' – קהלת ז:כו ברכות ח.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

וצומו בגמטריא נחמן. גם אני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום גם, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כנוס את כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל המלך אשר לא כדת, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: המלך אשר לא כדת וכאשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית. נכח בית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך. עד חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת-סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

שנת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

נדדה. בריש הדרושים לפורים מהמגלה עמוקות כז"ל כתב הארי"ז ז"ל בכנפי יונה (ח"ג יא) שיש ד"ן פעמים המן במגילה, וכנגדו ד"ן פעמים מרדכי ואסתר וכן שורות מגילה שהיא אריח על גבי אריח יש בה ד"ן אותיות וכו'. ובהערות שם שיש באמת נ"ח פעמים מרדכי במגילה, והביא מהרוקח (סוף פרק ט) שיש נ"ד פעמים המן וד' פעמים זרש כנגד נ"ח פעמים מרדכי. ויש נ"ה פעמים אסתר, ובפ' הרוקח הנ"ל כ' שיש נ"ד פעמים אסתר ופעם א' הדסה כנגד נ"ד פעמים המן ופעם א' ממוכן. והביא מהפרישת שלום שצידד שאולי אין למנות נערות אסתר שאינו מדבר עלי' עצמה.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים במילת נדדה מרומז כל המספרים האלו, נ"ד. נד"ד הרי נ"ח. נ"ה. ופעמים נ"ד בגמטריא נ נח. וכן מרדכי ואסתר הרי נה נח.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח אִם-מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וְאִם-עַל-הַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֔וֹב לָתֵת֙ אֶת-שְׁאֵ֣לָתִ֔י וְלַעֲשׂ֖וֹת אֶת-בַּקָּשָׁתִ֑י יָב֧וֹא הַמֶּ֣לֶךְ וְהָמָ֗ן אֶל-הַמִּשְׁתֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶֽעֱשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם וּמָחָ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה כִּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

אם מצאתי חן בעיני, עם הד' תיבות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולעשות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. המשתה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כדבר המלך בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם אומרים שכיון שראתה שמחת המן בסעודה הראשונה, ידעה שלא יוכל אז להפילו. וקצת דחוק לתלות שום חשיבות בשמחת רשע כמותו. והרי אגגי הלך מעדנות כאשר שמואל שסף אותו.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש אחרת. שהגאולה בא מתוך שמחה, ואסתר אז היתה בבחינת כאשר אבדתי אבדתי, ולכן בקשה עוד סעודה.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יג ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו. תוכל לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג עיין מש"כ בפסוק ד.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

הצר בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק, עם הט"ז תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן)!

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

מצאנו כמה פעמים שגדולי ישראל לקו על שניסו לזכות להנות מזיו השכינה, עיין למשל ברש"י עה"פ (שמות כד:יא) ואל אצילי בני ישראל, הם נדב ואביהו והזקנים. לא שלח ידו, מכלל שהיו ראויים להשתלח בהם יד. ויחזו את האלקים, היו מסתכלין בו בלב גס, מתוך אכילה ושתייה, כך מדרש תנחומה (בהעלותך טו), ע"כ. ומבואר מיניה וביה שמי שבא לראות בזיו השכינה כדי להמלט מעלמא דשקרא ובפרט כדי להימלט מעוצם יצר הרע, זה זכותו.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת ברכות (ז.) ויאמר לא תוכל לראות את פני (שמות לג:כ) תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה, כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה איני רוצה, ע"ש. כאשר רצה הש"י זאת היה בעוצם שעבוד מצרים, ומשה רבינו היה גולה לארץ מרחק וכו', ואז היה רצון ליתן לו אפילו לראות, להתאחז בדבקות הראיה, אבל אחר כך כאשר כבר יצאו ממצרים, והשם יתברך הראה כבר למשה כי מצא חן בעיניו, שוב לא תוכל לראות את פניץ

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הטענה פה של אסתר, שאילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי, סך הכל אנחנו בעולם עבדים לבורא עולם, ואין לנו שום זכות לבקש ממנו גדולות, כל עוד שאין הצר שוה בנזק המלך, ויכולים להסתדר. אבל כיון שנמכרנו להשמיד להרוג ולאבד, בידי כחות הטומאה והרשע, כבר יש לנו לבקש הכל מהשם יתברך. תנתן לי נפשי (ז:ג), נפש זה לשון נפיש, יתרון, תוספת מעבר, וכל זה רק, בשאלתי, מתוך צעקה מהשאול תחתית. ועמי, הע' מתחלף לא', והוא מלשון גחלים אוממות, בבקשתי – מלשון קש ותבן. בהיותי נשרף כקש, אין ברירה אלא לבקש, על המלך תנתן לי, מה שהוא אפילו 'על המלך'.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים. חשב על היהודים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי. מולדתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יג פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים עתודים ליום הזה להנקם מאיביהם. מאיביהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טז ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם. מאיביהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כב כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. מיגון לשמחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כד כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. היהודים חשב על, וכן: חשב על היהודים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כה ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ. חשב על היהודים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כו על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם. ראו על ככה ומה הגיע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כט ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית. היהודי את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

דניאל

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

אין בהם, בגמטריא נ נח. לעמד, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. וללמדם ספר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך – שיחות הר"ן קה.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר, ועיין שם (ד:י) די שמה בלטשאצר כשם אלהי.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

בלטשאצר עם הז' אותיות בגמטריא: נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט ויתן האלקים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא ויאמר דניאל אל המלצר אשר מנה שר הסריסים על דניאל חנניה מישאל ועזריה. דניאל אל המלצר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות. וחלמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א בחלום של נבוכדנצר כתוב: ותתפעם רוחו (והנה ידוע שאע"פ שנ"נ היה ממש טמא, עם כל זה אנו למדים כל האילן הקדוש ממנו, וכמבואר כל זה בספר אדיר במרום עמ' נח), ותתפעם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן) עם ד' כוללים. לפי שהיה לו שני פעימות שכחת החלום והעלמת פתרונו, כמבואר ברש"י ריש פרשת מקץ (פסוק י), וכן נגד רוח דלעילא ורוח דלתתא.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום. את החלום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי. ומלתא די, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל. לא יהבדון, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא. גלי אדין, בגמטריא נ נח. גלי מן כל חייא רזא דנה גלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

והוא מהשנא עדניא, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מהעדה מלכין ומהקים, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מהדעה מלכין ומהקים מלכין, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. חכמתא לחכימין ומנדעא, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב, ושל: מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יהב חכמתא לחכימין – שיחות הר"ן נא.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ל ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע. בי מן כל חייא רזא דנה גלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לט ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא. אחרי ארעא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

ב:מג די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא. להון דבקין דנה עם דנה הא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

ב:מו באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה. ומנחה וניחחין אמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

ב:מח אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל. לה והשלטה על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר. לקבל צלמא די הקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא. וכל זני זמרא יפל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי. די עבדת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומן הוא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה פתגם להתבותך. חשחין אנחנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אנחנה – אותיות הפנימים: נ נח.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה. שבעה על די, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא. על משכבי חזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח רבא אילנא ותקף (והא עץ החיים, כמבואר בספר אדיר במרום עמ' נח), רב(א), ר פעמים ב', זה ת', אילנ(א), זה צא, ביחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותקף – הפתקא!

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י עיר וקדיש מן שמיא נחית (שמובא בריש לקוטי מוהר"ן ר"ת שמעון שמרמז על השורש של רשב"י) "מן שמיא נ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! (שמיא – לשון שם, גם הפתק כנראה ירד מן השמים. וגם יש עוד רמזים פה ואכמ"ל).

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יג לבבה מן אנושא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי. חיוה יתיהב לה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך. חלמא לשנאיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה. אנשא ולמן די, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כט ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה. אנשא ולמן די, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה. היכלא די בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן. יבהלונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ז קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט. מלכא ואמר לחכימי בבל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו. מלכתא (פעמיים בפסוק) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יח אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך. יהב לנבכדנצר אבוך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יט ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל. ודחלין, בגמטריא נ נח. הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה, וכן: הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כא ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה. אנשא ולמן די, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כג ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת. ורברבניך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כה ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין. הראשי תיבות של המילים שנרשמו על הקיר עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "מנא-ת"קל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן מ"נא-מנ"א אותיות נאמנ, הם אותיות נחמן, בחילוף אות א' לאות ח' באותיות הגרון אחע"ה. ועיין מש"כ בפרק על כתיבת גרפיטי.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב יש להעיר שחז"ל גילו שהכתב היה מסודר בשלש שורות זו למטה מזו, ובהעליונה היה כתוב ממתו"ס, ובשניה היה כתוב ננקפ"י, ובשלישית היה כתוב אאלר"ן, ולזה לא יוכלו חכמיו לקרותו כי הם קראו כל שורה לעצמה ולא היה להם שום ענין והבנה, אבל דניאל קרא מלמעלה למטה, ר"ל תיבה הראשונה עשה מצרוף שלש אותיות הראשונות שבשלש השורות וכו', ע"ש במצודת דוד. והרי בטור הראשון ממת"ו עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא שיר של חסד בחי' ס' (כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה טו, וכן ידוע מהמשנה ריש פרק ה' דמסכת שבת, שהסוס יוצא בשיר וכן כל בעלי השיר, שהוא לשון עיגול), וכן מתו"ס בגמטריא אבגית"ץ שכולו ענין של נ נח כמו שכתבנו בס"ד במקומו. וכן ממתו"ס עם האותיות והכולל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ובטור השני שכתוב ננקפ"י, אות ק' מתחלף באות ח' באותיות א"ל ב"ם, והרי נ נח. והוא השיר והרינה של השם יתברך, בחי' שורה הג' – א' א"ל (כמו נ נח בשם השם) ר"ן.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חכמי ישראל היו צריכים לדעת כל הלשונות, ולכאורה כולל לשון של אומת סין, וסין עד קרוב לימינו היו כותבים וקוראים מלמעלה למטה, והרי בשורה האחרונה – החמישית, כתוב סין, והרי סימן מובהק שכן היו צריכים לקרוא את הכתב הזה!

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שזה מקור למה שהרבה פעמים כותבים נ נח, כל תיבה בשורה בפני עצמה, זו למטה מזו, אף על פי שבפתק הקדוש כתוב נ נח ישר בשורה אחת, כבר ניתן להשתמש גם באופן כתב של גרפיטי הקדמון, שהיה כתוב מלמעלה למטה.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד מנהון די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק. מנהון סרכין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל. ובהתבהלה לגבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כד באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה די הימן באלהה. אמר להנסקה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כו ודינא יתב, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כז מן קדמי שים טעם די בכל שלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא. ודחלין, בגמטריא נ נח. ודחלין מן קדם אלהה די דניאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא. אמרין לה קומי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו. ונפק מן קדמוהי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כז ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון. וכל שלטניא לה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו. הארץ ואין נוגע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש. רש"י כז"ל דרך אחרת יש לפתור ערב ובקר בגימטריא ה' מאות ושבעים וארבע ועוד אלפים ושלש מאות הרי אלפים וח' מאות וע"ד, עכ"ל. והנה ערב בקר עם הששה אותיות בגמטריא פתק!

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד רמז כאן, כי ערב זה בחי' מאומן, כי ואמונתך בלילות. אלפים, אות ראשונה א', בקר, אות ראשונה ב', שלש – ג', מאות, אות ראשונה מ', בחי' ד', הרי אבג"ד, בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע מאומן.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר. החזון ואבקשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יט ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ. הזעם כי למועד קץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כג ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות. ומבין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כז ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין. נהייתי, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את מלאכת המלך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: מלאכת המלך ואשתומם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המראה ואין מבין, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים. ביד עבדיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כא ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה. באתי להגיד כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. וכן: כי חמודות ע"ה. תחנוניך יצא דבר ואני באתי, אותיות היסוד (אלו שלפי הס"ת) בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כד שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולהתם (כתיב: ולחתם) חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עולמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים. ע' ברש"י שבעים שבעים הינו שבעים שמיטות, היינו ת"ץ שנה, והרי ת"ץ עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – לכלא הפשע וכו' ולהביא צדק עולמים וכו' ולמשח קדש קדשים!

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

י:ג לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים. לא אכלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. סכתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

י:יז והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי. לדבר עם אדני זה ואני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו. עליו ומשל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ח וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון. חמדתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כ ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה. ובימים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כה ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות. ועצום עד מאד ולא יעמד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כו ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים. פת בגו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ל ושב ויבן על עזבי ברית קדש. הסופי תיבות של ושב ויבן על עזבי ברית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ז כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה. למועד מעודים בחי' פשוט כפול, וזה "וחצי" כי חצי בגמטריא נ נח, פשוט כפול. וככלות נפץ, סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

יב:י יִ֠תְבָּֽרֲרוּ וְיִֽתְלַבְּנ֤וּ וְיִצָּֽרְפוּ֙ רַבִּ֔ים וְהִרְשִׁ֣יעוּ רְשָׁעִ֔ים וְלֹ֥א יָבִ֖ינוּ כָּל-רְשָׁעִ֑ים וְהַמַּשְׂכִּלִ֖ים יָבִֽינוּ.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

ויתלבנו – האותיות בין השני ווי"ן - יתלבנ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והמשכילים יבינו, עם הי"ג אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הט' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רשעים והמשכילים יבינו, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים וכו' – שיחות הר"ן לה, רכ.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

עזרא

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

עזרא הסופר עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלקים את רוחו לעלות לבנות את בית י' אשר בירושלם. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט בני חשם מאתים עשרים ושלשה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא בני בית לחם מאה עשרים ושלשה. בית לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא השיר פשוט כפול משולש – מרומז במאה עשרים ושלשה – 123 (לארבע רוחות – הרי 123*4= נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה).

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד בני עזמות ארבעים ושנים. הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לא בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לח בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

ב:מו בני חגב בני שמלי בני חנן. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

ב:מז בני גדל בני גחר בני ראיה. בני גחר בני ראיה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

ב:נא בני חרחור עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

ב:נג בני ברקוס בני סיסרא בני תמח. בני ברקוס בני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

ב:נד בני נציח בני חטיפא. חטיפא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

ב:נז בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמי. בסופי תיבות של: בני חטיל בני פכרת הצביים, אי נמי, חטיל בני פכרת הצביים בני, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

ב:נט ואלה העלים מתל מלח תל. הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

ב:סא ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

ב:סה מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

ב:סו סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים (ס) ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם. העם כאיש אחד אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו. הסכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם. ארזים מן הלבנון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית י'. את הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ויסדו הבנים את היכל י' ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את י' על ידי דויד מלך ישראל. את היכל י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא ויענו בהלל ובהודת לי' כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל לי' על הוסד בית י'. בהלל ובהודת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל לי' אלקי ישראל. בונים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה. זבחים מימי אסר חדן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס. וסכרים עליהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה. אלההם הות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יז וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא. הן איתי די ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם בית אלקא בירושלם ביתא יתבנא אתר די דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין. די דבחין דבחין ואשוהי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם. והלוים כאחד כלם טהורים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וישחטו הפסח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כא ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם לדרש לי' אלקי ישראל. מטמאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יט ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם. ומאניא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כב עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כרין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב. משח מאה ומלח די, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כה ואנת עזרא כחכמת אלקך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין לכל עמה די בעבר נהרה לכל ידי דתי אלקך ודי לא ידע תהודעון. דתי אלקך ודי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד מבני פחת מואב אליהועיני בן זרחיה ועמו מאתים הזכרים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו ומבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמשים הזכרים. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז ומבני עילם ישעיה בן עתליה ועמו שבעים הזכרים. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שמנים הזכרים. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט מבני יואב עבדיה בן יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י ומבני שלומית בן יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא ומבני בבי זכריה בן בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יב ומבני עזגד יוחנן בן הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יג ומבני אדניקם אחרנים ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד ומבני בגוי עותי וזבוד. עותי עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה. הנהר הבא פרש"י לא הנהר הנובע ע"כ. הרי רמז לרבינו הקדוש, הנחל הנובע, וזה מש"כ ונחנה שם, נחנה אותיות הננח שהוא שם רבינו, ואקבצם שם ימים שלשה רמז לשלשה פעמים בשנה קיבוץ אצל רבינו.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יז ואוצאה אותם על אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אדו אחיו הנתונים בכספיא המקום להביא לנו משרתים לבית אלקינו. דברים לדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כ ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כז וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב. חמודת כזהב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם. בטמאתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

י:ב ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו וכו'. שכניא (עם א') בן יחיאל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (-שכניה – עם ה' בן יחיאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים – וע' פסוק ד').

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה. כי עליך הדבר ואנחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חזק ועשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות (- וזה שאמר את זה השם שלו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים כנ"ל בפסוק ב).

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד ויקם עזרא מלפני בית האלקים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב. יהוחנן – אותיות יה"ו ננח, אלישיב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של לשכת יהוחנן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

י:יב ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול כן כדבריך עלינו לעשות. כן כדבריך עלינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

י:כ ומבני אמר חנני וזבדיה. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

י:כא ומבני חרם מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

י:כב ומבני פשחור אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

י:כו ומבני עילם מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירמות ואליה. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

י:כז ומבני זתוא אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

י:כח ומבני בבי יהוחנן חנניה זבי עתלי. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

י:כט ומבני בני משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

י:ל ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה. ומבני, בגמטריא נ נח. בני מעשיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

נחמיה

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

נחמיה הוא בחינת נחמן כי נחמ, אותיות כי הדדי, י"ה - י פעמים ה = ן. וכן נחמיה היה שר המשקים, משקים עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן נקרא תרשתא כי חז"ל התירו לו דברים שהיו אסורים, וכמו שיש קצת היתר ורווחה בהפצה מה שבזמנים אחרים לא היה ניתן לעשות.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

והנה נחמיה שמע מהנטישה של ירושלים והוא הלך ובנה את החומות והכל מחדש.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

והחיצונים בקשו להפילו, והוא לא נכנס עמהם בטוען ונטען כלל, וכמו שרבינו הקדוש הזהיר בספר המידות. אז הם שיחדו אנשים כשרים אפילו נביאים כדי להכשילו, וגם שכרו נשים ואשה נביאה להכשילו ולהטעותו, וכל מיני נביאים כדי שיהיה רבים שצריכים להטות אחריהם להלכה. ונחמיה הבין שכולם בשקר, ולא הקשיב להם ולא פחד מהם והמשיך וגנר לבנות את ירושלים.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יהי רצון שנזכה להביא את ציון רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן לירושלים שבלי ספק זה יבנה את העיר הקדוש מחדש כראוי וכיאות.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

במהרה בימינו אמן

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

זא:ב ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלם. אחד מאחי הוא ואנשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא אנא אדנ"י תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה. הראשי תיבות של אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדי החפצים ליראה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלקי השמים. ויאמר לי המלך על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלקי הטובה עלי. ולחומת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח ואגיד להם את יד אלקי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה. להם את יד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד ועל ידם החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ (ס) ועל ידם החזיק משלם בן ברכיה בן משיזבאל (ס) ועל ידם החזיק צדוק בן בענא. ועל ידם החזיק צדוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר. אנשי גבעון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח על ידו החזיק עזיאל בן חרהיה צורפים (ס) ועל ידו החזיק חנניה בן הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה. צורפים ועל ידו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט ועל ידם החזיק רפיה בן חור שר חצי פלך ירושלם. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב ועל ידו החזיק שלום בן הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו. חצי, בגמטריא נ נח. הוא ובנותיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד. המצפה הוא יבננו ויטללנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגברים. חצי, בגמטריא נ נח. ועד בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה לפלכו. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יח אחריו החזיקו אחיהם בוי בן חנדד שר חצי פלך קעילה. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כב ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר. הכהנים אנשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לג ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים. בונים, בגמטריא נ נח. החומה ויחר לו ויכעס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לד ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לה וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם. בונים, בגמטריא נ נח. אבניהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלקים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה. חצי, בגמטריא נ נח. כל בית יהודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים. צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים. ונשיהם גדולה אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב. ערבים ונקחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר. וגם אתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלקים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את י' ויעש העם כדבר הזה. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד גם מיום אשר צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי. לא אכלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יח ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבדה על העם הזה: לי ובין, בגמטריא נ נח. בכל יין להרבה ועם זה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה. אתה והיהודים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. החומה ואתה הוה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלקים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך. ההיכל כי באים להרגך ולילה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יב ואכירה והנה לא אלקים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו. לא אלקים שלחו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד זכרה אלקי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי. אלקי לטוביה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

ו:טז ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלקינו נעשתה המלאכה הזאת. ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה על ירושלם כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים. ואצוה, בגמטריא נ נח. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים. בנוים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כו אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

ז:לד בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מא בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מד המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה. מאה ארבעים ושמנה בגמטריא נחמן (אכן עיין בספר עזרא ב:מא שכתוב שהיו רק מאה עשרים ושמנה). וכאן רואים שחייבים ברסלב דחוף.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

ז:מט בני חנן בני גדל בני גחר. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נה בני ברקוס בני סיסרא בני תמח. בני ברקוס בני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

ז:נו בני נציח בני חטיפא. חטיפא בגמטריא נ נח כנ"ל.

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סז מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

ז:סח סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תורת משה אשר צוה י' את ישראל. העם כאיש אחד אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי. הקהל מאיש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את העם לתורה והעם על עמדם. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה. כי בוכים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות י' היא מעזכם. כי חדות י' היא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב. ויעבירו קול בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל י' אלקיהם. ויקם על מעלה הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים.

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

ה' לבדך אתה עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בהם ואתה מחיה את כלם וצבא, אי נמי, ואתה מחיה את כלם וצבא השמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את כלם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם. הסופי תיבות של: הוא האלקים אשר בחרת באברם ע"ה, אי נמי של: האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו ע"ה, אי נמי של: באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת ע"ה, אי נמי של: מאור כשדים ושמת שמו אברהם ע"ה, בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש. הסופי תיבות של: כשדים ושמת שמו אברהם, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ח ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית. הסופי תיבות של: את לבבו נאמן בגמטריא הוי"ה אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י ותתן אתת ומפתים. הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא והים בקעת לפניהם ויעברו, הסופי תיבות, עם האות האחרון שבפסוק שלפניה (הזה') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יח אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות. עגל מסכה ויאמרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת. ותביאם אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כו וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת. בם להשיבם אליך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כט ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו. ובמשפטיך חטאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

ט:לב ועתה אלקינו הא"ל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. כל התלאה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

ט:לד ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. ולא הקשיבו אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

ט:לז ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו. בחטאותינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

י:כג פלטיה חנן עניה. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

י:כז ואחיה חנן ענן. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

י:לב ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד. המביאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

י:לד ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלקינו. ללחם, בגמטריא נ נח. ולקדשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן. מלאכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

י:לה והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלקינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח י' אלקינו ככתוב בתורה. להביא לבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

י:לז ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלקינו לכהנים המשרתים בבית אלקינו. להביא לבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ד ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן מבני יהודה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה בן שפטיה בן מהללאל מבני פרץ. ומבני, בגמטריא נ נח. בן עזיה בן זכריה בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יג ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן עזראל בן אחזי בן משלמות בן אמר. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בן עזראל בן אחזי בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יח כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה. רפ"ד עם הכולל בגמטריא נחמן מאומן. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כא והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על הנתינים. וגשפא על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כב ופקיד הלוים בירושלם עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים. בן בני בן חשביה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני בן חשביה בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כד ופתחיה בן משיזבאל מבני זרח בן יהודה ליד המלך לכל דבר לעם. משיזבאל מבני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לא ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית אל ובנתיה. מכמש ועיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ג שכניה רחם מרמות, הראשי וסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים (ב' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, והכולל).

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ט ובקבקיה וענו (קרי: ועני) אחיהם לנגדם למשמרות. הסופי תיבות של: ועני אחיהם לנגדם למשמרות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.בכ

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא ויוידע הוליד את יונתן ויונתן הוליד את ידוע. את ידוע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כ לסלי קלי לעמוק עבר. עמוק עבר, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כג בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים ועד ימי יוחנן בן אלישיב. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כו אלה בימי יויקים בן ישוע בן יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר. בן ישוע בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כז ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות. את הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

יב:לה ומבני הכהנים בחצצרות זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיה בן זכור בן אסף. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

יב:מג ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלקים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק. וישמחו כי האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ה ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלקים את המנחה והלבונה. המנחה, בגמטריא נ נח. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלקים ואקבצם ואעמדם על עמדם. האלקים ואקבצם ואעמדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יג ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טו בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד. על החמרים ואף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם. ישבו בה מביאים דאג וכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יח הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת. אבתיכם ויבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כא ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת. אשלח בכם מן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כד ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כח ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

דברי הימים

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ה בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס. יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:יז בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך. שם עילם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כ ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח. אלמודד ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כב ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא. ואת אבימאל, וכן: אבימאל ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואת סבא!

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כז אברם הוא אברהם. אברם אברהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עמש"כ בחלק ה' מאומן, ערך אברהם.

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:מט וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור. חנן – אותיות נ נח (ועמש"כ על מלך זה בסוף פרשת וישלח, כי לכאורה הוא מרמז על ימינו בפרט).

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:נ וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב. הסופי תיבות של: פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יח וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון. את עזובה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כז ויהיו בני רם בכור ירחמאל מעץ וימין ועקר. וימין ועקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:נא שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:נב ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:נג והשמתי – ובתרגום רב יוסף מבואר שהוא מבני משה וצפרה, ועל פי זה פירשתי במקום אחר טעם למה נקרא רבי אליעזר הגדול שמותי, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:נד בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי. כבר מבואר אצלנו ש"בית לחם" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי נטופתי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם ג' כוללים. חצי (עיין במפרשים כאן ולעיל פסוק נב, שיש אומרים שזה שם אחד מהבנים) בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:נה ומשפחות ספרים ישבו יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב. ישבו יעבץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כד ובני אליועיני הדיוהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה. וענני – הוא מלך המשיח, עמש"כ עליו בערך משיח. ואלישיב ופליה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ד ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם. גדר ועזר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בית לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:טז ובני יהללאל זיף וזיפה תיריא ואשראל. וזיפה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:יט ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי ואשתמע המעכתי. הרי השם "נחמ".

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:כ ובני שימון אמנון ורנה בן חנן ותולון (קרי: ותילון) ובני ישעי זוחת ובן זוחת. אמנון ע"ה בגמטריא נחמן, ואמנון הוא גם כן אותיות אומן עם ן' סופית (שמצינו בכמה מקומות שאינו מעיקר המילה, ויש לדרוש את המילה בלתיה (כמו הם' של מצרים במכתב המפורסם של ר' שמשון, וכן כמדומני המשך חכמה מביא מהראשונים שהן' אינו אלא להקטין), ועיין בספר במדבר (כא:כ) ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה נשקפה על פני הישימן, ובמדרש תנחומא שם מפרש ריש הפסוק על מקום קבורת משה רבינו, והרי כאן כתוב שימון על אומן. חנן, זה אותיות נ נח, "תולון" (כמו שכתוב) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, והוא בחי' "רנה" ושירה, והוא פלאי. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:כב ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים. בעלו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:מא ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם. את אהליהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:מג ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה. שם עד היום הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:ד בני יואל שמעיה בנו גוג בנו שמעי בנו. גוג בנו שמעי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:ה מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו. בנו ראיה בנו בעל בנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:ח ובלע בן עזז בן שמע בן יואל הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון. ובלע, וכן: ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כא וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף וצאן מאתים וחמשים אלף וחמורים אלפים ונפש אדם מאה אלף. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כג ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון המה רבו. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כז בני לוי גרשון קהת ומררי. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:לא ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי. את עזי עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

"בקי ובקי" הרי רמז למה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ו' שהאדם צריך שני בקיות, בקי ברצוא ובקי בשוב, שפעמיים בקי בגמטריא דרך עיין שם.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:לג מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב. הוליד את אחיטוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:לז ויולד עזריה את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב. הוליד את אחיטוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:א בני לוי גרשם קהת ומררי. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:כה בן מיכאל בן בעשיה בן מלכיה. בן בעשיה בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:לד ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלקים. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:לו בקי בנו עזי בנו זרחיה בנו. בנו עזי בנו זרחיה בנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:מו ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל ערים עשר. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:נו לבני גרשום ממשפחת חצי מטה מנשה את גולן בבשן ואת מגרשיה ואת עשתרות ואת מגרשיה. חצי, בגמטריא נ נח. את גולן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:ג ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה ראשים כלם. יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:ד ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:יז ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה. בני גלעד בן מכיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גלעד ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:יח ואחתו המלכת ילדה את אישהוד ואת אביעזר ואת מחלה. ואת מחלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:כג ויבא אל אשתו ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:כט ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה. אבי גבעון ושם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ל ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב. ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:מ ויהיו בני אולם אנשים גברי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן. וחמשים כל אלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:א וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם. הגלו לבבל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ג ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן ומן בני אפרים ומנשה. מן בני יהודה ומן בני בנימין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ו ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים. ומן בני זרח יעואל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ח ויבניה בן ירחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשלם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה. בן ריחם ואלה בן עזי, וכן: ירחם ואלה בן עזי בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:יג ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלקים. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:יח ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:יט ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה יהוה שמרי המבוא. ואחיו לבית אביו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:כב כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:כט ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים. ממנים על הכלים ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:לו ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב. ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:ד ויאמר שאול אל נשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד (ס) ויקח שאול את החרב ויפל עליה. ולא אבה נשא כליו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:טז ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם. בבית לחם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:יז ויתאו דויד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:יח ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם לי'. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:לד בני השם הגזוני יונתן בן שגה ההררי. בני השם הגזוני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:מג חנן בן מעכה ויושפט המתני. חנן אותיות ננח, המתני, זה מתן מוקף ה"י בסוד שבטי י"ה עדות כמו שמובא ברש"י על התורה, מת"ן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חנן – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:ג הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי. הגבעתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:יח ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כ וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול. שאול למלחמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כד ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו כפי י'. על דויד חברונה להסב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:לג ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים (הובא ברש"י ויחי מט:טו). מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן וזה בחי' ראשיהם – ראש בני ישראל. יששכר. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:לו ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות. הדני ערכי מלחמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:ז וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה. עגלה, בגמטריא נ נח. נהגים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:יב ויירא דויד את האלקים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלקים. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. היך אביא אלי את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:יג ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי. בית עבד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עבד אדם הגתי, עם האותיות והתיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:יא ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלקים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:יב ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:טו ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלקים לפניך להכות את מחנה פלשתים. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:ו לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:ח לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:טו וישאו בני הלוים את ארון האלקים כאשר צוה משה כדבר י' בכתפם במטות עליהם. הלוים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:יז ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו (ס) ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו. הלוים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:כו ויהי בעזר האלקים את הלוים נשאי ארון ברית י' ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הלוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:כט ויהי ארון ברית י' בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה. ותבז לו בלבה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

הודו של שחרית

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:כד ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו ספרו בגוים 'את כבודו בכל' – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:כז הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו. והדר ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לפניו עז וחדוה במקמו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הוד והדר לפניו עז, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

בע"ב שמות, שמות כ-כד: פהל נלך ייי מלה חהו. הראשי תיבות בגמטריא במקמו. והנה חדוה בגמטריא כ"ג, והשם הכ"ד הוא חהו – חדוה חסר ד'. פהל נלך בגמטריא והדר. הוד והדר הם בחי' נצח והוד. בחי' תרי ביצים. ייי בחי' הג' טיפין. מלה, בחי' מילה, בחי' יסוד, בחי' עז, שמביא חדוה במקמו, במלכות.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ג ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר. ויהי בלילה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ה כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן. אהל וממשכן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יג אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך. אהיה לו לאב והוא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יז ותקטן זאת בעיניך אלקים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני בתור האדם המעלה י' אלקים. הראשי וסופי תיבות של בית עבדך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כד ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר י"צ אלקי ישראל אלקים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך. ויגדל שמך עד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: י"צ אלקי ישראל אלקים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עד עולם לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כה כי אתה אלקי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך. כי אתה אלקי, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלקי גלית, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לו בית על כן מצא, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כז ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה י' ברכת ומברך לעולם. הראשי וסופי תיבות של בית עבדך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: להיות לעולם לפניך כי אתה י' ברכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עבדך להיות לעולם לפניך כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:ב ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה. את מואב ויהיו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לויד נשאי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:יא גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ה וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם. נכלמים מאד ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ו ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים. דויד וישלח חנון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:א ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה. צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עמון ויבא ויצר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:ז ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד. בן שמעא אחי, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:ד ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם. יואב ויתהלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:ט וידבר י' אל גד חזה דויד לאמר. י' אל גד חזה דויד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:יג ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד י' כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל. צר לי מאד אפלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אפלה נא ביד י' כי רבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צר לי מאד אפלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:יד ויתן י' דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:טז וישא דויד את עיניו וירא את מלאך י' עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם. את מלאך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:כג ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:כה ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות. ויתן דויד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. זהב משקל, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:כו ויבן שם דויד מזבח לי' ויעל עלות ושלמים ויקרא אל י' ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה. שם דויד מזבח לי', עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מן השמים, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:כח בעת ההיא בראות דויד כי ענהו י' בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם. עת ההיא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:א ויאמר דויד זה הוא בית י'האלקים וזה מזבח לעלה לישראל. דויד זה הוא בית י', עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעלה לישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:ב ויאמר דויד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלקים. אבני גזית, עם ח' אותיותיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אבני גזית לבנות בית האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:ד ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב לדויד. ארזים לרב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:ז ויאמר דויד לשלמה בני אני היה עם לבבי לבנות בית לשם י' אלקי. דויד לשלמה בני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:י הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל עד עולם. הוא יבנה בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:טו ועמך לרב עשי מלאכה חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה. אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:יח הלא י' אלקיכם עמכם והניח לכם מסביב כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני י' ולפני עמו. הארץ לפני ה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:יט עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש לי' אלקיכם וקומו ובנו את מקדש י' האלקים להביא את ארון ברית י' וכלי קדש האלקים לבית הנבנה לשם י'. הנבנה לשם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:ד מאלה לנצח על מלאכת בית יהוה עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:יז וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי-אֱלִיעֶ֖זֶר רְחַבְיָ֣ה הָרֹ֑אשׁ וְלֹא-הָיָ֤ה לֶאֱלִיעֶ֙זֶר֙ בָּנִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וּבְנֵ֥י רְחַבְיָ֖ה רָב֥וּ לְמָֽעְלָה.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

ויהיו בני, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ויהיו בני אליעזר בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ובני רחביה ע"ה בגמטריא ברסלב. בנים אחרים בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובני רחביה רבו למעלה – לק"מ רעג. חיי מוהר"ן יד.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:כד אלה בני לוי לבית אבתיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית יהוה מבן עשרים שנה ומעלה. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:כז כי בדברי דויד האחרנים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה. בני לוי, בגמטריא נ נח. המה מספר בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:ב וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:ו ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר. הסופר מן הלוי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:י להקוץ השבעי (ס) לאביה השמיני. השמיני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: להקוץ השביעי לאביה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:כו בני מררי מחלי ומושי (ס) בני יעזיהו בנו: יעזיהו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:ד להימן בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירמות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה מלותי הותיר מחזיאות. מתניהו – מתנ ע"ה בגמטרא נ נחמ נחמן מאומן, וזה מתנ-יהו. חנני חנני, שניהם עם האותיות נ נח. ורממתי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. מלותי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירמות חנניה חנני אליתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עזיאל שבואל וירמות חנניה חנני אליאתה גדלתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עזיאל שבואל וירמות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הימן, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:ז ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לי' כל המבין מאתים שמונים ושמונה. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:ב ולמשלמיהו בנים זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי. ידיעאל השני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:ח כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבד אדם. אלה מ בני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:ל לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה לכל מלאכת י' ולעבדת המלך. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:ז הרביעי לחדש הרביעי עשה אל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף. אל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:ח החמישי לחדש החמישי השר שמהות היזרח ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף. שמהות היזרח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:כא לחצי המנשה גלעדה ידו בן זכריהו לבנימן יעיאל בן אבנר. המנשה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:כד יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד. עלה המספר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:כה ועל אצרות המלך עזמות בן עדיאל (ס) ועל האצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עזיהו. ובמגדלות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:כו ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה עזרי בן כלוב. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:כז ועל הכרמים שמעי הרמתי ועל שבכרמים לאצרות היין זבדי השפמי. הסופי תיבות של: שבכרמים לאצרות היין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:כח ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי (ס) ועל אצרות השמן יועש: חנן – אותיות נ נח. בעל חנן, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:ד ויבחר י' אלקי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל. אבי ובבני אבי בי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:ט ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש י' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד. כל לבבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: דע את אלקי אביך ועבדהו – שיחות הר"ן ריז.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:י ראה אתה כי י' בחר בך לנות בית למקדש חזק ועשה. חזק ועשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:יא ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים ובית הכפרת. ויתן דויד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:יג ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל כלי עבודת בית י'. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:יז והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור. הזהב במשקל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:כ ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה אל תירא ואל תחת כי י' אלקים אלקי עמך לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית י'. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:א ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלקים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי לי' אלקים. גדולה כי לא לאדם הבירה כי לי', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:ב וככל כחי הכינותי לבית אלקי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב. לברזל והעצים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:ו ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:ז ויתנו לעבודת בית האלקים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים. אלפים ואדרכנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:יא לך ה' הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש. הסופי תיבות של: והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:יד וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך. להתנדב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:יז וידעתי אלקי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך. להתנדב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:יח י' אלקי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך. הראשי תיבות של: זאת לעולם ליצר מחשבות ע"ה בגמטריא נ נח. והכן לבבם אליך (וגם בסוף תפילת שחרית - ובא לציון. וחוץ ממה שרש"י מפרש שזה תפילה להתאחדות הלב. הבעלי מוסר גם כן הדגישו שזה המשך מהפסוק הקודם שמספרת על השמחה שהיה להיהודים אז בהתנדבות להשם יתברך, ועל זה אנו מתפללים שהש"י ישמור זאת השמחה לנו לעולם ויכין לבבנו אליו) ר"ת וס"ת עם הכולל בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:כ ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את י' אלקיכם ויברכו כל הקהל לי' אלקי אבתיהם ויקדו וישתחוו לי' ולמלך. ויברכו כל הקהל לי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:כו ודויד בן ישי מלך על כל ישראל. ודויד בן ישי מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

דברי הימים ב'

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:א ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו וי' אלקיו עמו ויגדלהו למעלה. אותיות היסוד של: דויד על מלכותו וי', עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ד אבל ארון האלקים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה לו אהל בירושלם. אבל ארון האלקים העלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ו ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני י' אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף. ויעל שלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ז בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן לך. אלקים לשלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ח ויאמר שלמה לאלקים אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו. שלמה לאלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ט עתה י' אלקים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ. המלכתני בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:י עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול. תן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:יא ויאמר אלקים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו. אלקים לשלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:יב החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן. וכבוד אתן, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:ג ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלקים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים. ואלה הוסד שלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג:יז ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני יכין ושם השמאלי בעז. על פני ההיכל אחד מימין ואחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:טז ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית י' נחשת מרוק. המזלגות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:ד ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון. הלוים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:ז ויביאו הכהנים את ארון ברית י' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים. הקדשים אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:ח ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה. על הארון ועל בדיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:ט ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה. שם עד היום הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:יג ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל לי' כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית י'. אחד להלל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:ט רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי. כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:י ויקם י' את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר י' ואבנה הבית לשם י' אלקי ישראל. ואשב על כסא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:יב ויעמד לפני מזבח י' נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו. ויעמד לפני מזבח י' נגד כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:כב אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה. מזבחך בבית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:ל ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם. כי אתה לבדך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:לז והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו. לאמר חטאנו העוינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:לט ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך. מן השמים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועשית בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של: ושמעת מן השמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:מא ועתה קומה י' אלקים לנוחך אתה וארון עזך כהניך י' אלקים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב. וארון עזך כהניך י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:מב ' אלקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך. תשב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: י' אלקים אל תשב פני, וכן הראשי וסופי תיבות של: תשב פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ה ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלקים המלך וכל העם. הסופי תיבות של: בית האלקים המלך וכל ע"ה בגמטריא ננח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ו והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר י' אשר עשה דויד המלך להדות לה' כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים (מחצרים – קרי) נגדם וכל ישראל עומדים. הסופי תיבות של: עשה דויד המלך להדות לה' כי לעולם חסדו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של והכהנים על משמרותם עמדים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ז ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית י' כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:י וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה י' לדויד ולשלמה ולישראל עמו. י' לדויד ולשלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:יא ויכל שלמה את בית י' ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית י' ובביתו הצליח. הבא על, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:טז ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים. שם כל הימים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: עיני ולבי שם כל, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:יז ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמר. אם תלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:יג ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות. הסכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:יד ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלקים. כמשפט דויד אביו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:טז ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית י'. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:יח וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה. ביד עבדיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:ג ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:ד ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית י' ולא היה עוד בה רוח. ומאכל שלחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:ו ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך יספת על השמועה אשר שמעתי. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:ט ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:טו ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:כ וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה. סגור אין כסף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:כא כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים. ותוכיים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שנהב ראשי תיבות הרב נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של עם עבדי חורם בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עם עבדי חורם אחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חורם אחת לשלוש שנים תבואנה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:כג וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן האלקים בלבו. מבקשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פני שלמה לשמע את חכמתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:כד והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה. הסופי תיבות של: כסף וכלי זהב ושלמות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של מנחתו כלי כסף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:כז ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב. שקמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של ויתן המלך את הכסף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של ואת הארזים נתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:כט ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדו החזה על ירבעם בן נבט. נבואת אחיה, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:לא וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו. שלמה עם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ה ויאמר אלהם עוד שלשת ימים ושובו אלי וילך העם. הסופי תיבות של: אלהם עוד שלשת ימים ושובו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ז וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים. הראשי תיבות של: לאמר אם תהיה לטוב להעם, וכן של: תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת עלאהם דברים טובים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ט ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו. מה אתם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:יא ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים. ואני אסיף על עלכם אבי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואני בעקרבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:יד וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים. ואני בעקרבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:א ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם. הממלכה לרחבעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:ד כה אמר י' לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי י' וישבו מלכת אל ירבעם. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:ו ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יח ויקח לו רחבעם אשה את מחלת בן (קרי: בת) ירימות בן דויד אביהל בת אליאב בן ישי. אשה את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. רחבעם, וכן: ישי, בגמטריא רבי נ נח. ויקח לו רחבעם, עם הי"א אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

בתרגום רב יוסף תרגם כמו הקרי - ית מחלת בר ירימות בר דוד!

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש פה מהסוד ששם ב"ן (הוי"ה במילוי ה' – יוד-הה-וו-הה), שהוא בחי' מלכות ונוקבא. וע"ע במסכת חולין בפרק אותו ואת בנו (דף עח:) שאותו היינו האמא, שבנו משמע שהוא בן של האמא – מי שבנו כרוך אחריו.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יד כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן לי'. הלוים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:כג ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים. המזון, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:ח כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות. עבודתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ב שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם. שנים מלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ח ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים. רב ועמכם עגלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ט הלא הדחתם את כהני י' את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלקים. ואילם שבעה והיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:יג וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם. ויהיו לפני יהודה והמארב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:כ ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת . כח ירבעם עוד בימי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:כב ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו. אביה ודרכיו ודבריו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:ז ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף (ס) ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל. לאסא חיל נשא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:י ויקרא אסא אל י' אלקיו ויאמר י' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו י' אלקינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש: עזרנו י' אלקינו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ב ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן י' עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם. תעזבהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ה ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות. מהומת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ט ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי י' אלקיו עמו. כי י' אלקיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:יז והבמות לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו. והבמות לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:ד וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי. וישמע בן הדד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:ז ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על י' אלקיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך. על י' אלקיך על כן נמלט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:ט כי י' עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות. לבבם שלם אליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:יג ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם. ואנשי מלחמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:טו ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:טז ועל ידו עמסיה בן זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:יז ומן בנימן גבור חיל אלידע ועמו נשקי קשת ומגן מאתים אלף. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:ה ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:ז ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את י' מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן. יהושפט עוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:יא וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:יב והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:כג ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח י' מאתי לדבר אתך. את מיכיהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:כה ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך. את מיכיהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:ל ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:לג ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידך והוצאתני מן המחנה כי החליתי. את מלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידך והוצאתני, וכן של: בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידך והוצאתני מן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משך בגמטריא רבי נחמן. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:ו ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי לי' ועמכם בדבר משפט. מה אתם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי תיבות של אתם עשים כי לא לאדם תשפטו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אל השפטים ראו מה אתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ו ויאמר י' אלקי אבתינו הלא אתה הוא אלקים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב. הוא אלקים בשמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ט אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע. ודבר ורעב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תושיע בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:י ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום. כי סרו מעליהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:יד ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל. ויחזיאל בן זכריהו בן בניה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:טז מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל. עלים במעלה הציץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:יז לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת י' עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו מחר צאו לפניהם וי' עמכם. הסופי תיבות של: לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישועת ה' עמכם יהודה וירושלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עמכם יהודה וירושלם אל תיראו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו מחר צאו לפניהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:כ וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו בי' אלקיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו. תאמנ (בלי הו' שהוא רק להתיחס להרבים) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הצליחו בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:לא וימלך יהושפט על יהודה בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. עזובה בת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בירושלם ושם אמו עזובה בת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהודה בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:ה בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם. שנים מלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:ט ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב. ויך את אדום, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:י ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את י' אלקי אבתיו. י' אלקי אבתיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יב ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר י' אלקי דויד אביך תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כה אמר י' אלקי דויד אביך תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יג ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת. וגם את אחיך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:טו ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים. יצאו מעיך מן החלי ימים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:טז ויער י' על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים. ויער בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. על יד כושים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יז ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו. כי אם יהואחז, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יח ואחרי כל זאת נגפו י' במעיו לחלי לאין מרפא. לחלי לאין מרפא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יט ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו. כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתחלאים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שרפה בגמטרה הפתק. יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מעיו עם חליו וימת בתחלאים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צאת הקץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכעת צאת הקץ לימים שניים יצאו מעיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רעים ולא עשו לו עמו שרפה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:כ בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים. ושתים היה, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שנים מלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:ב בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי. שנה אחזיהו במלכו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:ו וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ועזריהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא. בהלחמו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:יב ויהי אתם בבית האלקים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי אתם בבית האלקים מתחבא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בבית האלקים מתחבא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ב ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. הלוים מכל ערי יהודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו, וכן של: ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ו ואל יבוא בית י' כי אם הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי קדש המה וכל העם ישמרו משמרת י'. יבוא בית י' כי, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי קדש המה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: המה וכל העם ישמרו משמרת ה', עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בית י' כי אם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יבאו כי קדש המה וכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של ואל יבוא בית ה' כי אם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ז והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו. וכליו בידו והבא, בגמטריא נ נח. הלוים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:יא ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי מהלך. העדות, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויוציאו את בן המלך, וכן של: את בן המלך ויתנו, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויתנו עליו את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:יג ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר. המלך עומד על עמודו במבוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:יז ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפי המזבחות. מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הבעל הרגו לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:ח ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית י' חוצה. אחד ויתנהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:טו ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו. וישבע ימים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ימים וימת בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:יב ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית י' ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית י' וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית י'. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:יט וישלח בהם נבאים להשיבם אל י' ויעידו בם ולא האזינו. נבאים להשיבם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:כ ורוח אלקים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלקים למה אתם עברים את מצות י' ולא תצליחו כי עזבתם את י' ויעזב אתכם. הכהן ויעמד מעל לעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:כג ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק. עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:כה ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים. עזבו אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:ד ואת בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה י' לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות כי איש בחטאו ימותו. לא המית, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המית כי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובנים בגמטריא נ נח. בחטאו ימותו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:ח כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלקים לפני אויב כי יש כח באלקים לעזור ולהכשיל. עשה חזק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:יג ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועד בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:יד ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר. אלהי בני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:כז ומעת אשר סר אמציהו מאחרי י' ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם. וינס לכישה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כו:י ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי אהב אדמה היה. כי אהב אדמה היה, בגמטריא נ נח. מגדלים במדבר ויחצב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כו:יח וַיַּעַמְד֞וּ עַל-עֻזִּיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹא-לְךָ֣ עֻזִּיָּ֗הוּ לְהַקְטִיר֙ לַֽיקוָ֔ה כִּ֣י לַכֹּהֲנִ֧ים בְּנֵי-אַהֲרֹ֛ן הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לְהַקְטִ֑יר צֵ֤א מִן-הַמִּקְדָּשׁ֙ כִּ֣י מָעַ֔לְתָּ וְלֹֽא-לְךָ֥ לְכָב֖וֹד מֵיְקוָ֥ה אֱלֹקִֽים.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

עזיהו המלך ויאמרו לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שיש באמת סיבה לטעות שמלך יכול לעבוד. יעויין בהפטרה לפרשת החודש, יחזקאל מה:יז ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל, ומשמע שהנשיא הוא העובד ומקריב, והמלבי"ם דחק שהכוונה שהקרבנותך באים מקופת הנשיא ומכיסו. ורש"י כז"ל אומר אני שהנשיא הזה בכהן גדול מדבר (-עיין רש"י עה"פ ואתם כהני ה' תקראו – ישעיה סא:ו שפרש כהני – נשיאי), וכן כל הנשיא שבענין, ושמעתי משמו של רבי מנחם שבמלך מדבר, עכ"ל. כי הפשטות הוא שהנשיא הוא המלך, אבל אם כן משמע שהמלך עובד ומקריב, ולכן רש"י העדיף לפרש שהנשיא שם הוא הכהן גדול. ועל כל פנים מבואר שיש מקום לטעות שהמלך יקריב קרבנות.

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כו:כ ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו י'. הסופי תיבות של: הוא נדחף לצאת כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויפן אליו עזריהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כו:כא ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החשפית מצרע כי נגזר מבית י' ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ. הוי"ה ויותם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המלך שופט ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כו:כג וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וימלך יותם בנו תחתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כז:א בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של: בירושלם ושם אמו ירושה בת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כז:ב ויעש הישר בעיני י' ככל אשר עשה עזיהו אביו רק לא בא אל היכל י' ועוד העם משחיתים. עשה עזיהו אביו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כז:ו ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני י' אלקיו. יותם כי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח:ז ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך. מעשיהו בן, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נגיד הבית, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משנה המלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח:ח וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח:ט ושם היה נביא לי' עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת י' אלקי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע. לי' עדד שמו, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הצבא הבא, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח:יג ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה כי לאשמת י' עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתינו ועל אשמתינו כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל. הראשי תיבות של: להם לא תביאו את השביה הנה כי, וכן של: לא תביאו את השביה הנה כי לאשמת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של אתם אמרים להסיף על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח:כג ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל. והם היו לו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח:כה ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את י' אלקי אבתיו. י' אלקי אבתיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:ז גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלקי ישראל. בקדש לאלקי, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גם סגרו דלתות האולם ויכבו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:יח ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית י' ואת מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו. כל בית י', עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' ואת מזבח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל כליו ואת שלחן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:כ וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית י. הסופי תיבות של: ויאסף את שרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאסף את, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:כב וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה. המזבחה וישחטו האלים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:כה ויעמד את הלוים בית י' במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד י' המצוה ביד נביאיו. את הלוים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:כז ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל. ידי כלי דויד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:לב ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה לי' כל אלה. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. מספר העלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט:ל וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלקים לעם כי בפתאם היה הדבר. כי בפתאם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ל:ו וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל י' אלקי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור. וישב אל הפליטה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ל:ח עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד לי' ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את י' אלקיכם וישב מכם חרון אפו. הראשי תיבות של: אל תקשו ערפכם כאבותיכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועבדו את, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ל:ט כי בשובכם על י' אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום י' אלקיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו. הסופי תיבות של: ולשוב לארץ הזאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא יסיר פנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ל:טו וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית י'. וישחטו הפסח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ל:כא ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים לי' יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז לי'. הסופי תיבות של: שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הנמצאים בירושלם את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמחה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לא:ד ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת י'. מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לא:יב ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו (קרי: כנניהו) הלוי ושמעי אחיהו משנה. כונניהו ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לא:יג ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלקים. אחיו במפקד יחזקיהו המלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לא:כ ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני י' אלקיו. בכל יהודה ויעש הטוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:ו ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר. הסופי תיבות של: ויתן שרי מלחמות על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:ח עמו זרוע בשר ועמנו י' אלקינו לעזרנו ולהלחם מלמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה. י' אלקינו לעזרנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:טו ועתה אל ישיא אתכם חזקיהו ואל יסית אתכם כזאת ואל תאמינו לו כי לא יוכל כל אלוה כל גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא יצילו אתכם מידי. כל גוי וממלכה להציל עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:טז ועוד דברו עבדיו על י' האלקים ועל יחזקיהו עבדו. ועוד דברו עבדיו על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:יט וידברו אל אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם. מעשה ידי האדם, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:כה ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם. עליו קצף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:כו ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא בא עליהם קצ. י' בימי יחזקיהו. ולא בא עליהם קצף י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:כז ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואוצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה. הסופי תיבות של: ואוצרות עשה לו לכסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לב:לג וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו. לו במותו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לג:ג וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם. הסופי תיבות של:יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לג:ח ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה. והמשפטים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לג:ט ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד י' מפני בני ישראל. ויתע, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לג:יב וכהצר לו חלה את פני י' אלקיו ויכנע מאד מלפני אלקי אבתיו. לו חלה את, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את פני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לג:כא בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם. שנים מלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לג:כג ולא נכנע מלפני י' כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה. הוא אמון בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מלפני י' כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:א בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם. הסופי תיבות של: שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:ג ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלקי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה כנ"ל. הסופי תיבות של: וירושלם מן הבמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:ח ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר לחזק את בית י' אלקיו. בית י' אלקיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:ט ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלקים אשר אספו הלוים שמרי הסוף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבו ירושלים. הראשי וסופי תיבות של: את הכסף המובא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ומכל שארית ישראל ומכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

לד:י ויתנו על יד עשה המלאכה המפקדים בבית י' ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית י' לבדוק ולחזק הבית. יד עשה המלאכה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:יד ובהוציאם את הכסף המובא בית י' מצא חלקיהו הכהן את ספר תורה י' ביד משה.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

המובא בית י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של את הכסף המובא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה כנ"ל פסוק ט.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חלקיהו הכהן את ספר תורה י', עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:טו ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הספר אל שפן. י' ויתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:כד כה אמר י' הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה. כל האלות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:כז יען רך לבבך ותכנע מלפני אלקים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם י'. הסופי תיבות של: ותקרע את בגדיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לד:כח הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו וישיבו את המלך דבר. עיניך בכל הרעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לה:א ויעש יאשיהו בירושלם פסח לי' וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון. וישחטו הפסח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לה:ג ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים לי' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את י' אלקיכם ואת עמו ישראל. אין לכם משא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לה:ו ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר י' ביד משה. ושחטו הפסח, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

א:לה:ז וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך. עזים הכל לפסחים לכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לה:י ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך. הסופי תיבות של: על מחלקותם כמצות המלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמדם והלוים על מחלקותם כמצות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לה:יא וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים. וישחטו הפסח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לה:כב ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלקים ויבא להלחם בבקעת מגדו. הסופי תיבות של: מפי אלקים ויבא להלחם בבקעת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לה:כד ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו. הסופי תיבות של: ירושלים וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ויעבריהו עבדיו מן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

לו:א ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימליכהו תחת אביו בירושלם. את יהואחז בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:ג ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: מאה ככר כסף וככר זהב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את הארץ מאה ככר כסף וככר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:ט בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני י'. הסופי תיבות של: במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:י ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית י' וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם. נבוכדנאצר ויבאהו בבלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:יג וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלקים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל י' אלקי ישראל. לבבו משוב אל י' אלקי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמץ ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:טו וישלח י' אלקי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. ביד מלאכיו השכם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי חמל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:טז ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת י' בעמו עד לאין מרפא. הראשי תיבות של: עד עלות חמת, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:יז ויעל עליהם את מלך כשדיים ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:כב ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר י' בפי ירמיהו העיר י' את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר. לכלות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כורש מלך פרס ויעבר, בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: וקול בכל מלכותו וגם במכתב בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של העיר י' את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו:כג כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי י' אלקי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה מי בכם מכל עמו י' אלקיו עמו ויעל. הסופי תיבות של: ביהודה מי בכל מכל עמו ה' אלקיו עמו בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של ממלכות הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל ממלכות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>



# Chapter יב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/2/

# Chapter יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק יב – מלחמת אפרים על יהודה – שיחות הר"ן עז.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף. סבלת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כן ויאחזו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם. אבצן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אחריו את ישראל אבצן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אבצן מבית לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וישפט אחריו את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אבצן מבית לחם, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אבצן מבית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ישראל אבצן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מבית, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

יב:י וימת אבצן ויקבר בבית לחם. בבית לחם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יד ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים. ויהי לו ארבעים בנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת נשא

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ג וירא מלאך ה' אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן. הראשי וסופי תיבות של: עקרה ולא ילדת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא. אל תאכלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ה כי הנך הרה וילד בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלקים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים. הסופי תיבות של: כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של על ראשו כי נזיר אלקים יהיה הנער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ישראל מיד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנך הרה וילדת בן ומורה לא, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הנער מן הבטן, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא יחל להושיע, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על ראשי כי נזיר אלקים יהיה הנער ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ז ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אקלים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו. אל תאכלי, הנער מן הבטן, כנ"ל בפסוק ה'. הסופי תיבות של: כל טמאה כי נזיר אלקים יהיה הנער ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עד יום מותו בגמטריא הוי"ה אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ח ויעתר מנוח אל ה' ויאמר בי אדונ-י איש האלקים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש האלקים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויורנו מה נעשה לנער היולד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט וישמע האלקים בקול מנוח ויבא מלאך האלקים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה. ומנוח אישה אין, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אישה אין עמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יב ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו. עתה יבא, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יג ויאמר מלאך י' אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא הפתק מנ נח נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יד מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מכל אשר יצא מגפן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יצא מגפן היין לא תאכל ויין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תאכל ויין, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אשר צויתיה תשמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל תאכל, עם האותיות והתיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טו ויאמר מנוח אל מלאך י' נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים. י' נעצרה נא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל מלאך י' נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נא אותך ונעשה לפניך בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז ויאמר מלאך י' אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה לה' תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך י' הוא. הראשי תיבות של: מלאך י' אל מנו אם תעצרני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה לי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: י' אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה לי', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יז ויאמר מנוח אל מלאך י' מי שמך כי יבא דברך וכבדנוך. אל מלאך י' בגמטריא נחמן. וכבדנוך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יח ויאמר לו מלאך י' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי. הראשי תיבות של: מלאך י' למה זה תשאל, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' למה זה תשאל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שמי והוא פלאי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יט ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לי' ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים. המנחה, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גדי העזים ואת המנחה ויעל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך י' בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בעלות הלהב מעל המזבח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויעל מלאך י' בלהב המזבח ומנוח ואשתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

בעלות הלהב, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. השמימה, עם הו' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. פניהם ארצה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן שלהב האש היה ממש מגיע השמימה, דרך נס, והמלאך עלה דרכו לשמים. אבל לכאורה הפשטות שהלהב היה רק עולה לכיוון השמים, והמלאך עלה באש ונשרף כליל לבושו, ופירוש ויעל, היינו עלה ונשרף כליל, או ויעל לעולם רוחני.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כא ולא יסף עוד מלאך י' להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך י' הוא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עוד מלאך י' להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כג ותאמר לו אשתו לו חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת. את כל אלה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה, וכן של: ה' להמיתנו לא.... וכעת לא השמיענו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כד ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו ה'. ותקרא ע"ה בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן. את שמו, עם התיבות, רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער, ושל האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותלד האשה בן ותקרא את, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ותקרא את שמו שמשון ויגדל, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כה ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל. ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ובין אשתאל, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: במחנה דן בין, ושל: דן בין צרעה, ושל: בין צרעה ובין, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל – לק"מ רמט דף קיו:.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

יד:א וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים. תמנתה, האותיות האמצעים מנ"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. לו אביו ואמו, בגמטריא נ נח. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ו ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה. ולא הגיד לאביו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טו ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא. פתי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יח וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה-מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

העיר בגמטריא נחמן מאומן. לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומה עז מארי – לק"מ יג:ה דף יח..

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ג וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה. כן ויאהב אשה בנחל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף. פתי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יז ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלקים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם. אם גלחתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יט וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַל-בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת-שֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשׁ֑וֹ וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיו.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ותישנהו עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. מחלפות ראשו בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ויסר כחו מעליו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שבע מחלפות ראשו ותחל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שבע מחלפות ראשו – לק"מ כט:י דף מא..

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כ ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו. ואנער והוא לא ידע כי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כא וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת-עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית (האסירים) הָאֲסוּרִֽים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. עזתה בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את עיניו ויורידו אותו עזתה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טוחן בבית האסורים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וינקרו פלשתים את עיניו – לק"מ כט:י דף מא..

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כד ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כח ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים. הזה האלקים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כט וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו. שני עמודי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ל ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו. המית בחייו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לא וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה. וכל בית אביהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ב ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני לי'. אלית וגם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ד וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ה והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן. מבניו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו, כא:כה בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה: ר"ת באב"י (שהוא ר"ת ישראל בער אודסר) מאהבה. כי הדרך בעבודת הש"י כעת הוא דרך אהבה, ושכל אחד ימצא לעצמו את השי"ת בלי רבנים כמבואר בחיבורינו. וכל הדרך מיוסד ע"י יב"א ז"ל שע"י זכינו לשיר הגאולה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ז ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם. לחם יהודה, בגמטריא נ נח. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ח וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו. לחם יהודה, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ט ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא. לחם יהודה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יא ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו. מבניו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יב וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה. מיכה את יד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

יח:א בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה. ובימים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ג המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה. עשה בזה ומה לך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ד ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן. אלהם כזה, בגמטריא נ נח. עשה לי מיכה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ט ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ. מאד ואתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

יח:י כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ. כבאכם תבאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל. ידך על פיך ולך עמנו והיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

יט:א ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה. לחם יהודה, בגמטריא נ נח. אפרים ויקח לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ב ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים. אל בית אביה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לחם יהודה, בגמטריא נ נח. בית לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ג ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו. על לבה להשיבו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ט ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך. ללכת הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טו ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון. איש מאסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יח ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה. לחם יהודה, בגמטריא נ נח. בית לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש מאסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כו ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור. אדוניה שם עד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ה ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת. הבית לילה, וכן: לילה אותי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טז מִכֹּ֣ל | הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֣ישׁ בָּח֔וּר אִטֵּ֖ר יַד-יְמִינ֑וֹ כָּל-זֶ֗ה קֹלֵ֧עַ בָּאֶ֛בֶן אֶל-הַֽשַּׂעֲרָ֖ה וְלֹ֥א יַחֲטִֽא.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

שבע מאות, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. קלע באבן אל, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל, עם הי"א תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים והכולל. מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא, עם הי"ז תיבות ונ"ד אותיות, וב' כוללים, בגמטריא ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קלע באבן אל השערה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אטר יד ימינו כל זה קלע, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש בחור אטר יד, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: איש בחור אטר יד ימינו, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שבע מאות איש אטר יד ימינו – שיחות הר"ן קנב.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כג ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו בי' לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר י' עלו אליו. בני בנימן אחי ויאמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כו ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני י' ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני י'. ההוא עד הערב ויעלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כח ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר י' עלו כי מחר אתננו בידך. אחי אם אחדל ויאמר י' עלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

כ:לז והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב. אל הגבעה וימשך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

כ:לח והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר. והמועד היה לאיש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

כ:מג כִּתְּר֤וּ אֶת-בִּנְיָמִן֙ הִרְדִיפֻ֔הוּ מְנוּחָ֖ה הִדְרִיכֻ֑הוּ עַ֛ד נֹ֥כַח הַגִּבְעָ֖ה מִמִּזְרַח-שָֽׁמֶשׁ.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

כתרו, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את בנימן בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מנוחה בגמטריא נ נח ע"ה. ממזרח ע"ה בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כתרו את בנימין – לקמ"ת ז:ו דף יג..

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

כ:מה ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש. אל סלע הרמון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

כ:מז ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים. אל סלע הרמון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

כא:א ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ה ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל י' כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל י' המצפה לאמר מות יומת. המצפה לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ח ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יב וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יח ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן. נשבעו בני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כב והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ב ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

שתי בגמטריא נון חית מם נון. ולו שתי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ולו שתי נשים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. שם אחת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. שנית בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולו שתי נשים שם אחת ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שתי נשים שם אחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת משה (הפטרה יום א' דר"ה) כתב, קשה דהוה ליה למימר 'אין לה ולד'. ויש לומר דהכי פרושו דקרא, דמה שהיה אצל פנינה ילדים – לחנה לא היה נחשב ילדים, דאצלה לא היו נחשבים לבנים רק בנים טובים וצדיקים, וזה 'ויהי לפננה ילדים', ולחנה לא היו נחשבים אלו לילדים, ע"כ. ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לז שכז"ל גם הבנים שאינם נולדים בקדשה, הם גם כן מותרות ממש, כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ ומזה נתהוו הבנים, בחינת (אבות פרק ג) טפה סרוחה, סרחון ממש, ובבשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף וכו' ע"ש. ורבינו דיבר מצד זרע האב, ואילו כאן לכאורה הסרחה מצד האם, ולאו דוקא סרחה גמורה כמותרות ממש, רק לא חשיב ילדים ממש.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ח ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים. לא תאכלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ט ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל י'. הכהן ישב על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:י וְהִ֖יא מָ֣רַת נָ֑פֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַל-יְקוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽה.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מרת נפש ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. נפש ותתפלל על כו ובכה תבכה, עם ב' כוללים, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותתפלל על י' ובכה תבכה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מרת נפש ותתפלל על, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מרת נפש – לק"מ יג:ה דף יז:. ותתפלל חנה על ה' – לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:יא ותדר נדר ותאמר י"צ אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לי' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו. לאמתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:יג וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל-לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מדברת על, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וקולה ע"ה בגמטריא נחמן. ישמע ויחשבה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. לא ישמע ויחשבה, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: על לבה רק שפתיה, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וחנה מדברת על לבה – לק"מ יד:ז דף יט:.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:יד ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך. את יינך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כ ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מי' שאלתיו.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי לתקפות הימים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. בן ותקרא בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. את שמו, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, וע"ה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. שמואל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בן ותקרא את שמו שמואל כי ע"ה בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: שמו שמואל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שמואל כי מי', בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מי' שאלתיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תקופות הימים – לקמ"ת ז:ו דף יג..

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כד ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית י' שלו והנער נער. יין ותבאהו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כז אל הנער הזה התפללתי ויתן י' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ב אֵין-קָד֥וֹשׁ כַּיקוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹקֵֽינוּ.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

'אין קדוש כ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (וע' בספר המדות ערך הצלחה אות ו', שתיכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם).

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדוש כי' כי אין בלתך ואין, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואין צור כאלקינו – לק"מ מט:ז דף נח:

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ו י' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. ממית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ח וכסא כבוד ינחלם כי לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בלקוטי מוהר"ן (תורה סא, ובתנינא א') שזה מעלת הצדיק האמיתי שהוא בחי' אבן שתיה ע"ש. יש"ת בגמטריא נחמן במילואו – נון חית מם נון. וע"ע מש"כ בערך כתבי האריז"ל שער רוח הקודש, שנ נח הפנימיות שכל הכיוונים. נחמן במילאוי כנ"ל עם האותיות בגמטריא תש"כ ע"ה, המבואר שם שהוא סוד הכיוונים בצירופו של ו' אותיות וכו' ע"ש (ועמש"כ בירמיה מט:יט).

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

וכן ראינו בכמה צדיקים העיקרים שעולים שמותיהם למנין תש"כ, יעקב ישראל עם התיבות והכולל בגמטריא תשכ"ו, ו' כוללים, והוא כמנין אפרים מנשה – תשכ"ו. ישחק רבקה ע"ה – תשכ"ו. תשכ"ו עם עוד כ"ז אותיות של הא"ב הרי זה כמספר אברהם שרה.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר ש'הקטורת' בגמטריא תש"כ.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

וישת: עיין בילקוט שושנים של רבי שמשון מאוסטריפולי, תשי"ו עצמות של אדם דקדושה, והאריכו בזה בספר מדרש לפירושים ובהגהות לספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת וישלח (כב).

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וכסא כבוד ינחילם כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל – לקמ"ת א:יד דף ג.. כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל – לק"מ סא:ז דף עה:.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ט רַגְלֵ֤י (חסידו) חֲסִידָיו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּֽי-לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר-אִֽישׁ.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

רגלי חסידיו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים. כי לא בכח יגבר איש, עם הי"ד אותיות בגמטריא נון נון חית ע"ה. ורשעים בחשך ידמו כי לא, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות (-בחי' רגלין) של: חסידיו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רגלי חסידיו – לק"מ י:ו דף יג:. רגלי חסידיו ישמור – לקמ"ת פא דף לח.. רשעים בחשך ידמו – לק"מ קיא דף צט..

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:י יְקוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ (מריבו) מְרִיבָ֗יו (עלו) עָלָיו֙ בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְקוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי-אָ֑רֶץ וְיִתֶּן-עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

יחתו מריביו עליו, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ירעם בגמטריא רבי נ נח. ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב. וירם קרן משיחו, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמים ירעם י', עם הי"ג אותיות בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. בשמים ירעם י' ידין, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אפסי ארץ ויתן עז למלכו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: וירם קרן, עם הב' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארץ ויתן עז ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: עז למלכו וירם קרן משיחו בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו – לק"מ נד:ד דף סא:, עח דף צב..

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יב ובני עלי בני בליעל לא ידעו את י'. ידעו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כא כי פקד י' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם י'. י' את חנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כג ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה: אנכי שמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כד אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה. אנכי שמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כה אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם לי' יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ י' להמיתם. ואם לי' יחטא איש מי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ל לָכֵ֗ן נְאֻם-יְקוָה֮ אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד-עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם-יְקוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי-מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

לכן נאם כו מו ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. כי מכבדי, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. כי מכבדי אכבד, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. נאם ה' כי מכבדי אכבד ובזי יקלו, עם הט' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' חלילה לי כי מכבדי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמור אמרתי ביתך ובית, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של" עד עולם ועתה נאם ה' חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובוזי יקלו – לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:לה וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי-מְשִׁיחִ֖י כָּל-הַיָּמִֽים.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

הקימתי לי כהן נאמן, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני, בגמטריא ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. בית נאמן בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובניתי לו בית נאמן, עם הד' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כהן נאמן, בגמטריא נ נח נ נח. כהן נאמן כאשר, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והקימתי לי כהן נאמן כאשר, ושל: לי כהן נאמן כאשר בלבבי, ושל: כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של: והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: בית נאמן והתהלך לפני משיחי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן, ושל: יעשה ובני לו בית נאמן והתהלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובניתי לי בית נאמן – לק"מ כד:ו דף לז..

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:לו והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם. נא אל אחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:א והנער שמואל משרת את י' לפני עלי ודבר י' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ. לפני עלי ודבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חזון נפרץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:ח ויסף יהוה קרא שמואל בשלשית ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער. לי ויבן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:יא ויאמר ה' אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

דבר בישראל בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר כל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. שתי אזניו ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הדבר פלא שהנבואה הראשונה של שמואל הנביא בעודו נער (וכמו שכתוב בפירוש בפסוק ט – ויבן עלי כי ה' קרא לנער, וכן בריש הפרק ג:א והנער שמואל משרת את ה'), הוא בשורה על קיום הקללה לבית עלי רבו.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד בזה כי מבואר בפסוק טו – וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית ה', ובספר מושיע חוסים פירש ז"ל ירמז בכך שהצדיק הזה זכה לפתח את דלתות הנבואה שהיו סגורות קדם לכן, כמו שנאמר למעלה (פסוק א) 'והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי ודבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ', עכ"ל.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ס:ה כי על ידי לידה נתגלה יראה וכו' ובפרט כשנפקדה עקרה, שהיו הדמים והגבורות נעצרין כל כך עד עתה, על כן אחר כך כשיוצאין נתגלה היראה ביותר ע"ש, ולכן כאשר דלתות הנבואה היו סגורות כל כך זמן, ועכשיו נפתחו, על כרחך היה התגלות של יראה ודינים.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

וכל ענין הדינים האלו היה בענין בני אלי שחיללו שם שמים, וכן מכאן (שעלי אמר לשמואל בפסוק יז אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלקים וכו', ואף על פי ששמואל אמר לו כל הנבואה נתקיים בו שלא הלכו בניו בדרכו) לומדים שקללת חכם אפילו על תנאי היא באה (מכות יא.), וזה כל הענין שכאשר פותחים את הדלתות ומעוררים את האדם, צריכים לשמור עצמו מתלמידים שאינם הגונים (תורה ס:ז), ולא הצליחו בזה.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:יב ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה. אל ביתו החל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:יג והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם. ביתו עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי מקללים להם בניו ולא כהה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ג ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ה ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ו וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ז ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם. המחנה, בגמטריא נ נח. בא אלקים אל המחנה ויאמרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ח אוי לנו מי יצילנו מיד האלקים האדירים האלה אלה הם האלקים המכים את מצרים בכל מכה במדבר. מיד האלקים האדירים האלה אלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:י וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי. ותהי המכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:יז ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה. וגם שני בניך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:יט וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלקים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה. הלקח ארון האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:כא ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלקים ואל חמיה ואישה. הלקח ארון האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

מובא כאן מדרשות חת"ס (ח"ב דרוש הספד על הגאון רבי מרדכי בנט) ז"ל כי בודאי שבית ארון אלקים הוא הפרעות הגדול החופה על הכל,ומה נחשב מות חמיה ואשה גם כי היה כהן גדול וסגן כהנה, ועלי היה נביא ושפט, מכל מקום הכל כאפס ואין מול צרת 'הלקח ארון אלקים'... על כן בחכמה הפסיקה בין הלקח ארון אלקים ובין מות חמיה ואשה. וחזרה ופרטה 'גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון אלקים', לומר כי הוא עקר, ואינך כתוספת על העקר, ע"כ. וצע"ג על דבריו, כי הרי הגונב את הקסוה (אחד מכלי שרת) קנאים פוגעים בו (משנה סנהדרין ט:ו – פא: והיכא רמיזא (במדבר ד:כ ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו), והרי אינו בכלל קרוב לחומרת מיתת אדם מישראל. וארון שנשבה לא היה בהם הלוחות, כי שאול חטף אותם והצילם. ומלבד הראיה הנ"ל בודאי מיתת הצדיק הרבה יותר חמור מאבידת אחד מכלי המקדש, והרי דרשו חז"ל לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל, שהצדיקים הם ממש בבחינת אבן השתיה, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, והצדיק ממש בבחינת שיעור קומה של כל הבית מקדש. ואע"פ ששמואל כבר היה נביא השם ועיקר, מכל מקום עלי היה צדיק גדול כנ"ל. וידוע הסיפור (מבועי הנחל, חשון תשמ"ג עמ' פ) שהבעל שם טוב אמר על עצמו לר' נחמן הורדנקה שהוא בחינת הארון.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:יא וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם. מהומת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאד יד האלקים שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ב ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון י' הודענו במה נשלחנו למקומו. במה נשלחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ז ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה. עגלה, בגמטריא נ נח. ועשו עגלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה, עם האותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ט וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו: הזאת ואם לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יב וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

בדרך על דרך, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמש במסלה אחת הלכו הלךוגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

וישרנה, פרש"י ז"ל הרי תבה זו אנדרוגינס (-לשון זכר ונקבה, מדלא כתיב 'ותשרנה' וכתוב ביו"ד הוא בלשון זכר, ומדלא כתיב 'ויישירו' וכתוב וישרנה, הוא גם לשון נקבה), מלמד שאף הולדות (-שהיו זכרים) היו אומרים שירה. ורבותינו פרשו שהיו אומרות שירה, רני רני השיטה (-עצי שטים – היינו הארון) התנופפי וכו' (-ונשאי את עצמך) כדאיתא במסכת עבודה זרה (כד:). ולפי פשוטו, וישרנה, לשון ישר, דרך ישר היו הולכות (ראה ב"ר נד:ד), עכ"ל.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם במסכת עבודה זרה ז"ל מאי וישרנה, אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירה. ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה (-בתנחומא ויקהל ז – ועקמו פניהם כלפי הארון, והיו מנהיגין את הארון לפניהם וכו'), ע"כ.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי רב זוטרא בר טוביה אמר רב הפרות הפכו פניהם כלפי הארון, והרי זה בחי' אחוריים, וזה כענין השיר של נ נח נחמ נחמן, שהוא באחוריים (פרה בגמטריא נחמן מאומן).

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

וכן י"ל בדברי רש"י שוישרנה זו אנדרוגינוס, כי בחי' אחוריים מינקת להפרצוף שתחתיו, והתחתון נחשב כנקבה להעליון. וכן הוא מרמז על שיר ושירה (-במסכת ע"ז כתוב שאמרו שירה, בב"ר נד:ז רבי מאיר אומר אמרו שירת הים, בזוהר ח"א קכג. אמרו שירה חדשה, מזמור שירו לה' שיר חדש, שירה היא בחי' כל התשע שירות שהיו, כמו שמנויין בתרגום ריש מגילת שיר השירים, שירה לשון נקבה (עיין תוספות במסכת פסחים קטז: ד"ה תאמר מה שהביא מהמכילתא, כמו שהנקבה יש לה צער לידה, אף כל הניסים יש אחריהם צער, חוץ מלעתיד שאין אחריה צער, ובמדרש רבה (שמו"ר כג:יא) – מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת, וחוזרת ויולדת, כך הן הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות, לכך עמדו בבל ומדי ויוון ואדום ושיעבדו את ישראל, אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות, באותה שעה אומרים שיר לשון זכר), שיר חדש, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, במעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, בענין הכלי ששמים על בהמה והיה מנגן. ועיין בזוהר ח"א קכג. וישרנה הפרות וכו' וכיון שהארון נלקח מהם היו גועות כדרך שאר פרות העולם ולא אמרו שירה, ודאי הארון שעליהם עשו אותם לזמר.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יג ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

ובית שמש קצרים קציר חטים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בעמק וישאו את עיניהם ויראו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל היו מסתכלין היאך הוא בא לבדו (-וזה היה דבר פתאומי), ומשמחתם נהגו בו קלות ראש, שלא היו מסתכלין בו באימה ודרך כבוד (תנדב"א רבא פי"א וראה סוטה לה.), עכ"ל. עיין מש"כ בזה בספר המדות ערך אמונה אות לט, שמחמת שמחה יפחדו, ואילו כאן להיפוך.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יט ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון י' ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה י' בעם מכה גדולה. ראו בארון י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:ו ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

במצפה בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שם חטאנו לה' וישפט שמואל את, וכן של: חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש שמואל (פי"ג) איתא: וישאבו מים וישפכו לפני ה', וכי מים שאבו, אלא מלמד ששאבו דברי תורה כמים. וישפכו לפני ה', וכי לפני ה' שפכו, אלא מלמד ששפכו לבן בתשובה כמים, ע"כ.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה ט – כמה אנן מרחקינן ממיא, מבחי' (איכה ב) שפכי לבך כמים נכח פני ה', אמר לן, תניא בחינות, הינו למוד התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, ושלשה תפלות ע"ש.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמרו שם חטאנו לה' – בספר נפלאות חדשות: צריך להבין הלא מקדם (פסוק ב) כתיב, וינהו כל בית ישראל אחרי ה', גם כתיב מקודם (פסוק ד) ויעבדו את ה' לבדו, ולמה הצרכו שוב להתודות? שמעתי כי כל זמן שאדם נפרד מהשם יתברך אפלו אם מתודה אינו נחשב לו תשובה מחמת שאינו מכיר גדל החטא, רק כשהכינו לבבם ועבדו את השם יתברך לבדו ונתקשרו להשם יתברך, אז הכירו גדל החטא ונתחרטו מאד ועשו תשובה, ע"כ.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה ו.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:ט ויקח שמואל טלה חלב אחד (ויעלה) ויעלהו עולה כליל לה' ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה'.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל לה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל לה' ויזעק שמואל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת העול (ח"ג פרק פ): קרבנו היה 'עולה כליל', עם היותו 'טלה חלב', להורות כי גם הוא היה כלו כליל לה' מיום שהיה יונק משדי אמו והיה כטלה חלב, ומאז היה בשלמותו וגדלתו, ולכן היה נענה אז בתפלתו וקרבנו שהקריב, ע"כ. עוד כז"ל דרשו ז"ל (ע"ז כד:) כי עולה זו נקבה היתה. להורות כי לא בא על חטא כשאר עולה הבא על הרהורי לבו ולכן בא מן הזכרים... רק שבא להורות שאף בקטנותו שהיה יונק שדי אמו, שאדם נשמך אחר חמרו, ורב בני אדם אין להם אז השגה כלל, אך הוא היה כליל לה', ואף חמרו נזדכך אז להיו שלום בתכלית, והוא המעיל שעשאה לו אמו, ע"ש.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תורה קעט שצריכים לצום ולהתענות (- כמו שהיו עושים אז, ככתוב בפסוק ו – ויצומו ביום ההוא) עד שיצטרך להשתמש בכח של הימים שינק משדי אמו, ואזי מחי' ומאי רכל הימים, ע"ש.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:י ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם י' בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל. וירעם י' בקול ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

בכלי יקר: מדלא אמר 'ויגשו פלשתים' אלמא הכונה לומר גדל בטחון לב שמואל עליו השלום, מעין כענין 'צעדה בראשי הבכאים' (שמואל ב:ה:כד – שם מדובר במלאכים אשר השם יתברך שלח לעזרת דוד, אבל כוונתו, שגם שם היו קרובים מאד וכפתע ביניהם ובין המות, ועכ"ז היו צריכים לחכות, כמבואר במדרש תהלים כז:ב), שעם היות ש'ופלתשים נגשו למלחמה' עם כל זה לא פחד ולא הפסיק מהעלות העולה, ע"כ.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ממש הענין שרבינו הקדוש תיאר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחגר, כאשר בא מלך השדים לתוך העיגול של הזקן: אמר לו – אין אתה מתירא? ופשט עצמו ונעשה גדול מאד עד השמים ורצה לבלעו. אמר הזקן – אף על פי כן איני מתירא כלל, אך אם אני רוצה, תהיה אתה מתירא ממני, והלך והתפלל קצת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:טז והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה. אל והגלגל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:יז ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה'.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

שם ביתו ע"ה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ביתו ושם שפט, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי שם ביתו ושם שפט את ע"ה בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה' ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת נדרים (לח) אמר רבי יוחנן כל הנביאים עשירים היו, מנלן ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה וכו' שמואל דכתיב... ותשבתו הרמתה כי שם ביתו, ואמר רבא כל מקום שהלך ביתו עמו, ע"כ. והרי מבואר לכאורה שעשירים אפילו בנסיעות שלהם מתנהגים בעשירות, ודלא כפי מה שמספרים בשם הח"ח, כאשר ששאלו למה אין לו ריהוטים בביתו, ואמר שהוא רק בעולם הזה כנוסע, כי אפילו נוסע בעולם הזה יכול להיות נוסע כעשיר, וכמו שכמה צדיקים התנהגו כך (אכן ראיתי מובא מספר ח"ח על התורה פרשת וירא, שמפרש, תשבתו היתה הרמתה, לחשב בדברים העומדים ברומו של עולם, כי העולם הזה אינו אלא דירת עראי – כי שם ביתו, הבית הקבוע של האדם הוא בעולם הנצחי וכו' ע"ש, אכן הגמרא דרש כפשוטו כנ"ל).

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים מבואר מהגמרא הנ"ל שמפסוק זה רואים עשירותו של שמואל, ומיד אח"כ כתיב (ח:א) ויהי כאשר זקן שמואל, והוא ענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ס, שעל ידי יראת שמים (ובפרט שמואל שנולד מחנה שהיתה בבחי' עקרה שלא היה לה בנים, והרי בלידתו נתגלה יראה יתרה כמבואר בתורה שם) זוכים לעשירות וזקנה. וא"ש טפי על פי דברי המאור עינים (ליקוטים ד"ה וקם הבית) שמפרש ז"ל התורה מתחלת בב' מפני שהיראה נקראת בית, כי כמו אדם שיש לו עשר ונכסים לרב, כשאין לו בית להכניס בו חפציו הרי כל חפציו משלכים הפקר וכל הרוצה לטלו ולהפסידו יוכל להפסידו, אבל כשיש לו בית נשמרים מכל הדברים. כן האדם שיש לו תורה וחכמה ואין לו יראה, הרי הם משלכים בלי דבר שיגבילם מלהיות חכמותיו בחוץ להשתמש בחיצוני ולהפסד. ולכן נאמר בשמואל, ותשבתו הרמתה כי שם ביתו, רצה לומר ששב אל רום המדרגות, מפני שכל מקום שהוא שם, ביותו עמו, היא היראה, ע"כ. הרי מבואר ממש כדברי רבינו, שעל ידי היראה שהיא בחי' עשאה כאוצר, בחי' בית, זוכים לזקנה ולעשירות. ושוב הכתוב מספרת על בניו שלא הלכו בדרכיו, והוא הענין שמצאנו אצל עלי לעיל, שמבואר בתורה ס' שם, שכאשר עוסקים לעורר בני אדם, שעל ידי זה יש יש יראה, צריכים להיזהר מתלמידים שאינם הגונים. וכן מבואר שם ששלמות היראה על ידי הבנים ההון של נחלת אבות, ושמואל לא זכה לזה, ולא האריך ימיו רק עד ב"ן שנה.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ג וְלֹֽא-הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ (בדרכו) בִּדְרָכָ֔יו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ-שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ויטו אחרי הבצע בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ויטו אחרי הבצע ויקחו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויטו אחרי בצע – לק"מ ל:ד דף מב..

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ז וַיֹּ֤אמֶר יְקוָה֙ אֶל-שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר-יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽי-אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. שמואל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. אשר יאמרו ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. כי לא אתך, בגמטריא נחמן מברסלב, ועם הז' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאסו ע"ה בגמטריא נ נח. כי אתי מאסו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי אותי מאסו ממלוך עליהם – לק"מ ל:ד דף מב..

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א ויהי איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור חיל.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור, עם הי"ד תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אביאל, הוא נקרא נר בספר דברי הימים (א:ח:לג, ויקרא רבה ט:ב), והרי: בן נר בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מבנימין ושמו קיש בן, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ושמו קיש בן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל בן, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מבנימין ושמו קיש בן אביאל בן, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בן אפיח בן: בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: צרור בן בכורת בן אפיח בן ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי איש מבנימין, ושל: בן איש ימיני, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ב ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

משכמו בגמטריא רבנו נחמן. היה בן ושמו שאול בחור, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שאול בחור, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה, ושל: ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בחור וטוב ואין איש, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואין איש מבני, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

משכמו ומעלה גבה. נראה לפרש בעזה"י, 'שכמו' חסר 'ומעלה' בגמטריא רט"ו, ועם 'גבוה' – מלא ו' דייקא, והכולל, בגמטריא רל"ב. והענין מבואר בספר אדיר במרום (עמ' שצא, מכון רמח"ל) ז"ל הנה 'ברוך' עולה רכ"ח, ועם ד' אותיותיו הוא רל"ב, שהם: ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. והפסוק אומר: ה' יבר"ך – שעולה רל"ב. וסוד הענין, הנה הברכה אינה אלא תוספת הכנה בשורש המשפיע, ובמקבל עצמו – לקבל יותר ממה שניתן לו בחוק ראשון של הבריאה. וכו' וכו'. כי אין אדם מתחדש בברכה, רק ההשפעה מתחדשת. וזה כי הכל נברא בשיעור מדוקדק, בכח קו המדה המעמיד הדברים בגבולם. ובריאת הכל הוא בכח ד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, ובאמת בחכמה סתימאה נבנים בתחלה כל הדברים, בסוד: כולם בחכמה עשית (תהלים קד:כד), ונבראים בסוד הד' השמות האלה. וכפי אותו הגבול שניתן בתחילה, כך תהיה אותה הבריאה כל הימים, בין בעצמה ובין במקריה. אך הברכה תהיה שהחכמה סתימאה עצמה תשפיע יותר. וכל הד' הויות שנקבצו בשום גבול הבריאה ההיא ישפיעו ביותר רוחב וריווח וכו' וכו' שאין הבריאה מתחדשת חידוש גמור, אלא יתוסף אור וכו' וכו' ולכן מלת ברו"ך חסירה ד' מ[חשבון] ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, כי [ד' אותיות הוי"ה] זה קים, והרכ"ח משתוה לפי המאור וכו' ע"ש. ובזה י"ל כנ"ל שהתוספת בגובה שאול היתה בבחי' ברכה זו שעל ידי הרל"ב. ועכ"ז גבה כתוב חסר, כמו שברוך חסירה ד' מהחשבון כמבואר שם.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: משכמו ומעלה גבוה מכל העם – שיחות הר"ן קז.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ג ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ד ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. בארץ שעלים ואין ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ואין ויעבר בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו, ושל: בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו, ושל: שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ, ושל: ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים, ושל: מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שבארץ שלשה ולא מצאו ויעברו, ושל: שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

יש לדייק בפסוק למה כתב בלשון יחיד: ויעבר בהר אפרים, ויעבר בארץ, הלוא שנים היו, וכן בתוך הפסוק כתוב, ויעברו בארץ שעלים לשון רבים. ואולי רמז בזה למה שראיתי (הבאתי בספר יהושע יט:נ) שהר אפרים היה מקום מובחר בשביל התבודדות, על כן כאשר הגיעו להר אפרים נפרדו זה מזה, וכל אחד הלך לדרכו, זה בהר אפרים וזה בארץ שלשה, בהתבודדות. ואכן מצינו שלשון שלשה הוא גם כן מרמז על דבר הנסתר להשם – שלישי שביניהם (עיין רש"י עה"פ נפש כי תחט ומעלה מעל בה' – ויקרא ה:כא). ומש"כ בסוף הפסוק: ויעבר בארץ ימיני, גם כן בלשון יחיד, י"ל שזה רמז למרדכי הצדיק הנקרא איש ימיני, ועליו כתוב במגילת אסתר, ויעבר מרדכי (אסתר ד:ז וע"ש שהיה צם ג' ימים ולא אכל מצות בליל סדר, וכן כאן היו מחפשים ג' ימים עד כי הלחם אזל מכליהם, ולא מצאו – לשון מצה).

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ו ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה. נלכה שם אולי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ז ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלקים מה אתנו. לאיש כי הלחם אזל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:יב ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה. כי זבח היום, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:טו וי' גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר. אזן שמואל יום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:טז כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:יז ושמואל ראה את שאול וי' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. יעצר בעמי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: זה יעצור בעמי – לק"מ נו:ט דף סז., לקמ"ת ה:יד דף י..

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:כה וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

העיר, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מהבמה העיר וידבר עם שאול על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י וידבר עם שאול על הגג, מוכיחו ומלמדו ליראה את הקדוש ברוך הוא, ע"כ. עיין מש"כ בספר המדות ערך בית ב:א.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:ה אחר כן תבוא גבעת האלקים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים. שם נצבי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:יא ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים. לבן קיש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:יב ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים. כן היתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הגם שאול בנבאים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:טז ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל. הגיד לנו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:יח ויאמר אל בני ישראל כה אמר י' אלקי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם. מצרים ומיד כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:כב וישאלו עוד בי' הבא עוד הלם (ס) איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים. עוד בי', בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:ג ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך. ואם אין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:ט ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו. ויאמרו למלאכים הבאים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:י ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם. מחר נצא אליכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:יא ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:יג ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה כי היום עשה י' תשועה בישראל. הזה כי היום, בגמטריא נ נח. כי היום עשה י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת קרח

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:טו וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני י' בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני י' וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד. שם את שאול בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וימלכו שם את שאול לפני י' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את שאול לפני י' בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני י' וישמח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:ב ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה. מתהלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתכם ואנ התהלכתי לפניכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:ג הנני ענו בי נגד י' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם. הראשי תיבות של: הנני ענו בי נגד י' ונגד משיחו את שור מי לקחתי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את מי רצותי ומיד מי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לקחתי כפר ואעלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:ה ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:ו ויאמר שמואל אל העם י' אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העם י' אשר עשה את משה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:ז ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני י' את כל צדקות י' אשר עשה אתכם ואת אבותיכם. הסופי תיבות של: ואשפטה אתכם לפני ה' את כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתכם ואת אבותיכם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צדקות בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:ח כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל י' וישלח י' את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ויוציאו את אבתיכם ממצרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' וישלח י' את משה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:יב ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו וי' אלקיכם מלככם. מלך בני עמון בא עליכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:יד אם תיראו את י' ועבדתם אתו ושמעתם בקלו ולא תמרו את פי י' והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר י' אלקיכם. את פי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תמרו את פי י' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתם וגם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:טו ואם לא תשמעו בקול י' ומריתם את פי י' והיתה יד י' בכם ובאבתיכם. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' והיתה יד י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:יז הלוא קציר חטים היום אקרא אל י' ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני י' לשאול לכם מלך. י' ויתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:יח ויקרא שמואל אל י' ויתן י' קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את י' ואת שמואל. י' ויתן, וכן: ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כ ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי י' ועבדתם את י' בכל לבבכם. הראשי תיבות של: תיראו אתם עשיתכם את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי י' ועבדתם את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תיראו אתם עשיתם את, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל הרעה הזאת אך אל תסורו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל תסורו מאחרי י' ועבדתם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מאחרי י' ועבדתם את י' בכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל הרעה הזאת אך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל תסורו מאחרי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשיתם את כל הרעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כא ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה. הראשי תיבות של: אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יועילו ולא יצילו כי תהו המה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי תהו המה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (-ממש זה לעומת זה).

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב כב כי לא יטש י' את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל י' לעשות אתכם לו לעם. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' לעשות אתכם לו לעם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' לעשות אתכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' את עמו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי הואיל י', בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כג גַּ֣ם אָנֹכִ֗י חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵחֲטֹ֣א לַֽיהוָ֔ה מֵחֲדֹ֖ל לְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעַדְכֶ֑ם וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם בְּדֶ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה וְהַיְשָׁרָֽה. הטובה והישרה בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כד איך יראו את י' ועבדתם אתו באמת בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדל עמכם. ראו את אשר הגדל, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יראו את י' ועבדם אתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתו באמת בכל לבבכם כי ראו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בכלל לבבכם כי ראו את, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:א בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל. שנים מלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:יד ועתה ממלכתך לא תקום בקש י' לו איש כלבבו ויצוהו י' לנגיד על עמו כי לא שמרת את אשר צוך י'. ויצוהו י' לנגיד על עמו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:כב והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו. וחנית ביד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:א ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד. ולאביו לא הגיד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:ג ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן י' בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן. ואחיה בן אחטוב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:ז ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך. כליו עשה כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:יא ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם. ויגלו שניהם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:יד ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה. ותהי המכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:יח ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלקים כי היה ארון האלקים ביום ההוא ובני ישראל. ארון האלקים ביום ההוא ובני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:יט ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי עד, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. עד דבר, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. וההמון אשר, בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב, וכן של: עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך – עמש"כ לעיל (א:ז:י) על הענין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחיגר, שהחכם התפלל מתוך האיום ע"ש. ובסיפור הנ"ל הבאתי את המדרש השייך לפסוק זה ולענין הזה.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:כד ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם. יאכל לחם עד הערב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:כז ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו. בידו ויטבל אותה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:לב ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם. שלל ויקחו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:לד ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו לי' לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם. ויגשו כל העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:מא ויאמר שאול אל י' אלקי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:מה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה' אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלקים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת. הסופי תיבות של הזאת בישראל חלילה חי ה' אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של חי ה' אם יפל משערת ראשו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של העם את יונתן ולא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:מז ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע. ובמלכי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:נב ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו. וכל בן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:ד וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:ט ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו. הכרים ועל כל הטוב ולא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:יד ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע. אנכי שמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:טז ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר ה' אלי הלילה ויאמר לו דבר.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. שמואל אל שאול, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הרף בגמטריא נחמן מאומן. ואגידה לך את, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואגידה לך את אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לך את אשר דבר, ושל: את אשר דבר ה' אלי הלילה, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

הרף, פרש"י ז"ל כתרגומו אוריך, פרוש, המתן, עכ"ל. המתן זה בחי' הכתר, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו', בחי' כתר לי, וזה בחי' נקודה העליונה של האלף, בחי' משה, ששמואל שקול כנגד משה ואהרן, וזה בחי' מצות בנין בית המקדש. אחר כך בפסוק יז, ויאמר שמואל הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך ה' למלך על ישראל, זה בחי' דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל (במדבר כד:יז), בחי' הו' של האלף, וזה בחי' מצות מינוי מלך. ואחר כך בפסוק יח, וישלחך ה' בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם, בדרך זה בק"י ברצו בק"י בשוב, ומצוה הראשונה שנצטוו בכניסה לארץ, מחיית עמלק. בחי' חיריק ונקודה התחתונה של האלף. הכל כמבואר בתורה ו' שם.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:יט ולמה לא שמעת בקול י' ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני י'.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

שמעת עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. שלל בגמטריא רבי נחמן. בעיני, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולמה לא שמעת בקול י' ותעט, ושל: לא שמעת בקול י' ותעט אל השלל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בקול ה' ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש שאלו השלש תנאים של תשובה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו:ה מהפסוק בישיעה ו', פן יראה בעיניו – ותעש הרע בעיני י', ובאזניו ישמע – לא שמעת בקול ה', ולבבו יבין – ותעט אל השלל, ופירש המצודת ציון, ענין פריחה, וזה בחי' לב, כי צדיק כתמר יפרח, ודרשו במסכת סוכות דף מה עמוד ב, מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:כא ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח לי' אלקיך בגלגל. החרם לזבח לי' אלקיך בגלגל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:כד ויאמר שאול אל שמואל חטאת כי עברתי את פי י' ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:כה ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה לה'.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. שא נא, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועתה שא, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שא נא את חטאתי ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שא נא את, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

שא נא חטאתי, יש כאן הוראה פלא על גודל כח הצדיק לכפר עון, ששאול ביקש משמואל למחול לא על חטאתו מה שלכאורה אינו תלוי אלא בהשם יתברך. אף על פי שלמעשה שמואל זעק אל השם כל הלילה (א:טו:יא) לבטל הגזר דין, ולא הועיל, שמא שאול לא ידע מזה, או שעם כל זה – אף על פי שלא נענה בתפילה, עדיין היה לו הכח לגזור שיימחל, כמבואר בתורה רכג (ז"ל יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא דף קה:), אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן, עכ"ל).

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאכן כאן שמואל לא היה יכול לגזור כך, כי הענין של צדיק גוזר ומבטל מבואר בדברים רבה (יב) הבאתיו בתורה סב:ו ז"ל שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו... ברא הקב"ה את החרף שיהא חרף, ואת הקיץ שיהא קיץ, בא אליהו עושה את החרף קיץ, שכן כתיב (מלכים א:יז:א) חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. בא שמואל ועשה את הקיץ חורף שכך כתיב (שמואל א:יב:יז) הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר, ע"כ. והרי כאן חטאתו של שאול היה בדיוק בענין זה שהרבה דברים והוסיף על דבר ה', כמבואר לעיל (פסוק כג) ואן ותרפים הפצר, ורש"י הביא את תרגום יונתן, דפצר ומוסיף, היינו שהרבה דברים (ויש שפירשו הכוונה להמדרש על וירב בנחל שרצה לדרוש וללמד לא להרגם) והוסיף (ויש שפירשו שהוסיף על מידותיו של הקב"ה ורחם על מה שהוא לא צוה, והתיר להביא מהשלל). ולכן שוב לא היה כח לשמואל להשתמש בכח הגזירה, שהוא ענין להוסיף ולגרוע כנ"ל.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בכלי יקר לקמן עה"פ ושאול עלה אל ביתו (פסוק לד) שכתב שכונת הפסוק לומר שלא יתיאש אדם מן הרחמים ואפלו חרב מנחת על צוארו של אדם, שאלו הרבה והפציר שאול בתשובה ורדף אחרי שמואל רבו, בלי ספק שלא ינעלו לפניו שערי התשובה. אבל בכלל אשמתו הוא, כי – וילך שמואל הרמתה, ושאול (הלך) עלה אל ביתו גבעת שאול, ולא שת לבו, ע"כ. ועיין בכלי יקר שני פסוקים אחר כך, ריש פרק טז, ראיתי בבניו לי מלך, בחי' צדיק מושל ביראת אלקים, שיגזר אמר ויקם לו.]

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:כט וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

וגם נצח ישראל, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם נצח ישראל לא, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, וכן: לא ישקר ולא ינחם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נצח בגמטריא נחמן. ינחם, בגמטריא נ נח. ינחם כי לא אדם הוא להנחם ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

מפתתחות: וגם נצח ישראל לא ישקר – לק"מ קכב דף קא:.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:ל ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך. נא נגד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:לג וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן-תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת-אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְקוָ֖ה בַּגִּלְגָּֽל.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. שכלה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. נשים חרבך, בגמטריא נון נון חית. תשכל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישסף שמואל את אגג – לק"מ ל:ו דף מב:, קלה דף קג..

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:ד ויעש שמואל את אשר דבר י' ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:ו ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אך נגד ה' משיחו, עם הי"ד אותיות, בגמטרא נחמן מברסלב. ויהי בבואם וירא את אליאב, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אליאב ויאמר אך נגד י' משיחו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את אליאב ויאמר אך נגד ה', בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשבחי הר"ן ח"א אות ב.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:ז ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה -לעינים וה' יראה ללבב. (עיין בילקוט רמז קכד, ששמואל לא טעה, כי מבתו המלכות, כמו שכתוב בדברי הימים (ב:יא:יח) ויקח לו רחבעם את אביחיל בת אליאב בן ישי. וכן משיח יהיה מצאצי בת רבינו).

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

קומתו, וכן: מאסתיהו כי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לא אשר יראה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. האדם יראה לעינים, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מראהו ואל גבה קומתו, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ואל גבה קומתו בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות -של: שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: האדם כי האדם יראה לעינים וי' יראה ללבב ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה', בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אל תבט אל מראהו ואל גבה -קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: לא אשר יראה האדם כי האדם יראהל עינים וה' יראה ללבב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

ביאור הטעות של שמואל הנביא ומה השיבו השם יתברך עיין מש"כ בשבחי הר"ן ח"א אות ב.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אדם יראה לעינים – לק"מ קפה דף קט:.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:יב וַיִּשְׁלַ֤ח וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ וְה֣וּא אַדְמוֹנִ֔י עִם יְפֵ֥ה עֵינַ֖יִם וְט֣וֹב רֹ֑אִי.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אדמוני בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. עם בגמטריא נ נח, עם הב' תיבות. וישלח ויביאהו והוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. יפה עינים, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. אדמוני עם יפה עינים, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יפה עינים וטוב רואי – לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:יג ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. קרן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את קרן, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתו בקרב, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. השמן וימשח, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ותצלח רוח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

איתא בסדר עולם (פי"ג) שדוד היה בן כ"ט שנים (ובילקוט שמעוני בן כ"ח שנה). רמז לדבר, השם הכ"ט בע"ב שמות: רי"י, דהיינו רך, שהוא לשון מלך ומלכות בארמית.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:יד וְר֧וּחַ יְקוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִֽעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ-רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְקוָֽה.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

סרה מעם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. רוח רעה, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ורוח י' סרה מעם שאול, ושל: י' סרה מעם שאול ובעתתו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: סרה מעם שאול ובעתתו, ושל: ובעתתו רוח רעה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: מעם שאול ובעתתו רוח רעה, ושל: שאול ובעתתו רוח רעה מאת, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובעתתו רוח רעה – לק"מ נד:ו דף סב:.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:טז יאמר נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלקים רעה ונגן בידו וטוב לך. אלקים רעה ונגן בידו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:יח וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיקוָ֖ה עִמּֽוֹ.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

ויען אחד, בגמטריא נחמן ע"ה. מהנערים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ויען אחד מהנערים ויאמר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. לישי בגמטריא רב נחמן. בן לישי בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן, בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' פעמים. ואיש תאר וה' עמו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. וגבור חיל ואיש מלחמה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. ואיש מלחמה ונבון, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. נבון בגמטריא נ נח. ואיש מלחמה ונבון דבר בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויען אחד מהנערים ויאמר, בגמטריא ברסלב. הסופי תיבות של: ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראית בן ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: לישי בית הלחמי ידע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויודע נגן – לק"מ ג דף ב:.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:יט וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן. מלאכים אל ישי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה של פרשת כי תצא

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:א ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים. הסופי תיבות של: ויספו פלשתים את מחניהם למלחמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בין שוכה ובין, וכן של: עזקה באפס דמים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. באפס, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. ויאספו שכה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את מחניהם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למלחמה ויאספו שכה אשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ב ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים. הראשי תיבות של: ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה בגמטריא נ נח ע"ה. האלה ויערכו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. האלה ויערכו מלחמה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושאול ואיש ישראל בגמטריא רבי נחמן. הסופי תביות של: ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויערכו מלחמה לקראת, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ג ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם. הסופי תיבות של: ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אל ההר מזה (מופיע פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ד ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת. מגת גבהו שש, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. גבהו שש אמות, עם הי' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אמות וזרת, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. הבנים ע"ה בגמטריא נ נח. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ה וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נחשת על ראשו ושריון, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השריון חמשת אלפים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

חמשת ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

חמשת אלפים שקלים נחשת. מעניין, לדרוש שקלים, לפחות שנים, עם נחש"ת הרי תשס, ועם חמשת אלפים והכולל, בגמטריא ה'תשס"א השנה של הפלת הבנינים התאומים בכ"ג אלול. והרי גלית נקרא (פסוק ד) איש הבנים – בין שתי המערכות (רש"י שם), ובין שני התאומים הקימו פסל הכי גדול בעולם העשוי מנחשת, והיו קוראים לו הכדור. והמילה "קשקש" מאד מזכיר המילה באנגלית cascade, שמקורו בלאטין – casus – שפירושו נפילה מהירה והמונית. וכתוב קשקשים, לשון רבים, שני תאומים שנפלו.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ו ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נחשת על רגיו וכידון, וכן של: על רגליו וכידון נחשת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נחשת בין כתפיו בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. על רגליו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. בין כתפיו, עם התיבות, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נחשת על, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ומצחת נחשת על רגליו – לקמ"ת ד:ז דף ו..

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ז ועץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו. הראשי תיבות של: ולהבת חניתו שש מאות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועץ חניתו כמנור ארגים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ח ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי. הראשי תיבות של: להם למה תצאו לערך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ו-אתם עבדים לשאול ברו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש -וירד אלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למה תצאו לערך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תצאו לערך מלחמה הלוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ט אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו. הראשי תיבות של: להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם בגמטריא נ נח. אם יוכל ע"ה בגמטריא נ נח. ואם אני בגמטריא נ נח. אוכל לו והכיתיו, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותייות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לו והכיתיו והייתם לנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:י ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד. לי איש ונלחמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמ-ן מאומן. הראשי תיבות של: מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מערכות ישראל היום הזה תנו לי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יא וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד. הסופי תיבות של: שאול וכל ישראל את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יב ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. בן איש אפרתי הזה, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בית לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. לחם יהודה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

א:-יז:יג וילכו שלשת בני ישי הגדלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה. שאול למלחמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

אליאב ואבינדב ושמה ודוד (בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע), עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ושים לב איך ששמותיהם דומים לשמות נדב אביהו אליהו משה, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:טו ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יז וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַח-נָ֤א לְאַחֶ֙יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ:

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

איפת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, הקלא (בלי היוד) רמז להשנה שרבינו הקדוש נולד ה' אלפים קל"ב לבריאת העולם (1772)!!!! ועשרה לחם הזה, בחי' תיקון הברית על ידי עשרה מיני נגינה, כי זה בחי' ברית כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה כז, ולחם מציאותה בחי' שלמות הברית כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ז.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

גם הסופי תיבות של לדוד בנו וכו' עד לחם - דוחאךתאההם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קח, בגמטריא נ נח. ה-מחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יח וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר-הָאָ֑לֶף וְאֶת-אַחֶ֙יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶת-עֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. שלום בגמטריא רבינו נ נח. כל הפסוק בגמטריא י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הכולל.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תפקד לשלום ואת ערבתם, ושל: לשלום ואת ערבתם תקח, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תפקד לשלום ואת ערבם תקח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואת ערובתם תקח – לקמ"ת ד:יא דף ו:.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כ וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה. ישי ויבא המעגלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כב ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום. הסופי תיבות של: דוד את הכלים מעליו על יד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכלים מעליו על יד שומר, וכן של: מעליו על יד שומר הכלים, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. לשלום בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את הכלים מעליו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וירץ המערכה, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כג והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערכות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד. הבנים ע"ה בגמטריא נ נח. עולה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הראשי תיבות של: הפלשתי שמו מגת ממערכות פלשתים וידבר כדברים, וכן של: שמו מגת ממערכות פלשתים וידבר כדברים האלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמ-ן מאומן.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כד וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד. הסופי תיבות של: איש ישראל בראותתם את האיש וינסו בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש ישראל בראותם את האיש ונסו מפניו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וינסו מפניו וייראו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כה ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך, וכן של: והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כי לחרף את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גדול ואת בתו יתן לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כו ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפשלתי הערל הזה כי חרף מערכות אלקים חיים. הראשי תיבות של: מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: האנשים העמדים עמו לאמר, בגמטריא רפ"ו סימנים שבלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי חרף מערכות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כט ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר דוד מה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח. עתה הלוא דבר הוא, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשיתי עתה הלוא דבר בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש, כי דוד המלך היה לו ענין בשאלתו (פסוקים כו, ל) מה יעשה לאיש אשר יכה וכו', והרי אפילו קודם ששאל כבר אמרו (פסוק כה) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך וכו', וע"כ דוד היה לו ענין בשאלתו שהיה כבר פועל בזה להפיל את גלית. ורבינו גילה בליקוטי מוהר"ן (כב:ז) ז"ל דע כי כשנתעורר קול דקדשה, אזי מתעורר ממנו קול דסטרא אחרא וכו' תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו, וזהו קול ההברה שיוצא מקול הקדשה, ע"ש. ולכן כאשר דוד עשה שאלתו שהיה התעוררות של קול דקדשה, מי התעורר קול ההברה מהפה של אליאב, שכעס על דוד, ומזה הבין דוד כמה הוא כבר פעל בענין, עד כדי כך שכבר לנגדו התעורר "הלא דבר", ולכן דוד המשיך (פסוק ל) ושאל עוד. ואז (פסוק לא) וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול – הקול של קדשה של דוד הגיע לפני דייקא, כי הקול הברה בחי' חוץ כמבואר שם.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:לד וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל-שָׁא֔וּל רֹעֶ֨ה הָיָ֧ה עַבְדְּךָ֛ לְאָבִ֖יו בַּצֹּ֑אן וּבָ֤א הָֽאֲרִי֙ וְאֶת-הַדּ֔וֹב וְנָשָׂ֥א שֶׂ֖ה מֵהָעֵֽדֶר.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר דוד אל שאול, בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות. ונשא שה מהעדר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ובא הארי ואת ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' תיבות.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ובא הארי והדוב ונשא שה מהעדר – לקמ"ת ד:יא דף ו:.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:לה וְיָצָ֧אתִי אַחֲרָ֛יו וְהִכִּתִ֖יו וְהִצַּ֣לְתִּי מִפִּ֑יו וַיָּ֣קָם עָלַ֔י וְהֶחֱזַ֙קְתִּי֙ בִּזְקָנ֔וֹ וְהִכִּתִ֖יו וַהֲמִיתִּֽיו.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

והכתיו והצלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן. והחזקתי בזקנו, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויצאתי אחריו והכתיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמתיו - לקמ"ת ד:יא דף ו:.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:לו גַּ֧ם אֶֽת-הָאֲרִ֛י גַּם-הַדּ֖וֹב הִכָּ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וְֽ֠הָיָה הַפְּלִשְׁתִּ֨י הֶעָרֵ֤ל הַזֶּה֙ כְּאַחַ֣ד מֵהֶ֔ם כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכֹ֖ת אֱלֹקִ֥ים חַיִּֽים.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. גם את הארי גם, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. גם את הארי גם הדוב הכה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הארי בגמטריא נ נח נ נח. גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גם את הארי גם הדוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי חרף מערכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיה הפלשתי כאחד מהם – לקמ"ת ד:יא דף ו:.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:מ וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי. חמשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חלקי בגמטריא נחמן, הוא הנחל נובע מקור חכמה. ה' אבנים בגמטריא נ נח. ועיין הסוד שלהם ביחוד הגן בריש ספר אדיר במרום.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: חלוקי אבנים וכו' כי בית יעשה לך ה' – שיחות הר"ן צו.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:מט וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת-יָד֜וֹ אֶל-הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל-מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל-פָּנָ֖יו אָֽרְצָה.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. דוד את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. וישלח דוד את ידו אל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ויקלע בגמטריא נ נח נ נח. ותטבע, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל ע"ה בגמטריא ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הו' כוללים. משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה, בגמטריא ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הז' פעמים והכולל. על פניו ארצה, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקלע ויך את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותטבע האבן במצחו – לקמ"ת ד:יא דף ו:.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:א וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל-שָׁא֔וּל וְנֶ֙פֶשׁ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נִקְשְׁרָ֖ה בְּנֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד (ויאהבו) וַיֶּאֱהָבֵ֥הוּ יְהוֹנָתָ֖ן כְּנַפְשֽׁוֹ.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי ככלתו, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו, בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן, ושל: לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד – לק"מ קלה דף קג..

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

א-:יח:כג וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה. במלך ואנכי איש ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כז ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ה וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש י' תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם. בכפו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ח ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו. דוד וילחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יב ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט. את דוד בעד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:כד ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

ויפשט ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. שמואל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כן יאמרו הגם שאול בנביאם, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הגם שאול בנביאם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הכ"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויתנבא ויפול ערום – לק"מ נד:ו דף סב:.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:ג וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי י' וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות. ידע זאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:ו אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי זבח הימים שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:ח ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני. אביך למה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:יב ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך. כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל דוד ולא אז אשלח אליך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:כז וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד (ס) וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

ממחרת, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. אל יהונתן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ישי בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

מדוע לא בא בן ישי, צדיקים ראו בזה שאלה למה לא בא משיח (שער יששכר, תשרי מאמר תקע בשופר אות יב, בשם הר"ר שמעלקא מניקלשבורג, והתירוץ – על הלחם, כי התפללו שני ימי ראש השנה – תמול היום – רק על הפרנסה. וברביד הזהב, פרשת משפטים הפטורת מחר חודש, התירוץ, גם תמול גם היום, מפני שאנו במדרגה אחת בעבודת כאשר היינו תמול כן אנו היום).

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לראות בזה שכל הגאולה תלוי בהשיר של עתיד שגילה רבינו בפתק הקדוש, כי גם תמול גם היום, גם לרבות, הרי שני ריבוים (וכן גם ע"ה בגמטריא מ"ד – ריבוע אהי"ה), והרי בחי' ריבוע הדיבור כעין מש"כ (שמות ד) לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך, וגילה רבינו בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב, שזה בחי' רבוע הדבור, עיין שם, והרי זה בחי' נ נח נחמ נחמן. אל הלחם, לחם, למד חית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, והם' להשלמת המילה (כעין מה שמצינו באגרת ר' שמשון מאוסטרופולי בסוד מצרים). [עוד י"ל הלחם בחי' נחמן, כי ה' בחי' נ' בעשיריות, ול' נחלף בנ' באותיות הלשון דטלנ"ת כמש"כ רש"י עה"ת. ועוד י"ל לחם ע"ה בחי' לצם – צל"ם]. וכן יש לראות בפסוק הבא בתשובת יהונתן.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:כח ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

מעמדי, עמד"י בגמטריא קכ"ד, והוא הגמטריא של הראשי תיבות של (במדבר כ:יז) עד אשר נעבור גבולך, שעליהם גילה האריז"ל ליחד שם אדנ"י בריבוע (שעולה בגמטריא קכ"ו). הרי שדרכו של דוד, מ"עמדי" – ריבוע שם אדנ"י צריכים לבוא עד – "בית לחם" – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:לא כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא. בן ישי חי על ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

א-:כ:לד ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו. לחם כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:לה ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו. למועד דוד ונער ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:לט והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר. ידעו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:מא הַנַּעַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ | אִ֣ישׁ אֶת-רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת-רֵעֵ֔הוּ עַד-דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

הנער בא ודוד קם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. שלש בגמטריא נון נון חית. מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. איש בגמטריא רב נ נח ע"ה. איש – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ישקו בגמטריא רבינו נחמן. את רעהו, עם הב' תיבות בגמטריא רב נחמן מברסלב. רעהו עד, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עד דוד הגדיל – לק"מ רנ דף קיז..

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:ג ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני. ויאמר דוד לאחימלך הכהן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:ה ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

הכהן את ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. קדש יש אם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הנערים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל בקשי אני מאכילן לזרים, אך זה אי אפשר שאאכילנו לטמאים, עכ"ל. עיין מש"כ בזה בחלק ה' מאומן, הלכות עשיית עבירה ג:ב, בענין למעט באיסורים.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:ז ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יקוה לשום לחם חם ביום הלקחו.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

היה שם בגמטריא רבי נחמן. לשום בגמטריא רבינו נ נח. לחם כי, בגמטריא נ נח. המוסרים בגמטריא רבי נחמן ע"ה. המוסרים מלפני ה', עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויתן לו הכהן קדש כי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ויתן לו הכהן כקדש כי לא היה שם לחם כי אם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לחם חם ביום הלקחו – לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:ח וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְקוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

איש, בגמטריא רב נ נח ע"ה. איש – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושם איש מעבדי, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ההוא נעצר לפני כו ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול, עם הי"א תיבות, בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' כוללים. ההוא נעצר לפני ה' ושמו דאג, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ועם הכולל בגמטריא רבי נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, ועם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושם איש מעבדי שאול נעצר לפני ה' ושמו דואג – לק"מ סא:א דף עד..

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:י ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:ד וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה. וישבו עמו כל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:יד ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך. ומי בכל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:טו היום החלתי לשאול לו באלקים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול. לשאול לו באלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:יז ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני י'. עם דוד וכי ידעו כי ברח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:יט ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב. ואת נב עיר הכהנים הכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הכהנים הכה לפי חרב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:כב ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך. שם דויג האדמי כי הגד יגיד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג-:ב וישאל דוד בי' לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר י' אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה. לך והכית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:ד ויוסף עוד דוד לשאל בי' ויענהו י' ויאמר קום רד קעילה כי אני נתן את פלשתים בידך. לשאל בגמטריא רבי נחמן ע"ה. קום רד, עם האותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. קעילה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נתן את פלשתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:יד וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלקים בידו. שאול כל הימים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אלקים בידו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ-ג:טז ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלקים. ידו באלקים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:יז ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח. תמלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג:כו וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֜וּל מִצַּ֤ד הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְדָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו מִצַּ֥ד הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וַיְהִ֨י דָוִ֜ד נֶחְפָּ֤ז לָלֶ֙כֶת֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וְשָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽטְרִ֛ים אֶל-דָּוִ֥ד וְאֶל-אֲנָשָׁ֖יו לְתָפְשָֽׂם.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

שאול מצד ההר מזה ודוד, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שאול ואנשיו עוטרים אל דוד – לק"מ כא:ד דף כט:.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ה ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

אתו על בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה. את כנף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת ברכות (סב.) על הא דכתיב ויכרת את כנף המעיל (פסוק ד), אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל המבזה את הגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר (מלכים א:א:א) והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו, ע"כ. ובאמת רואים כאן ויך לב דוד על אותו מעשה. וקשה שהרי במדרש תהלים (נז:ג, הובא ברש"י פסוק כ) סימן זה מסר לו שמואל שהקורע מעילו ימלך תחתיו, הרי מאת השם היתה זאת שדוד יקרע את המעיל (ובאותו מעשה של קריעת המעיל – טו:כז, יש ג' דעות במדרש ובילקוט, יש אומרים מעילו של שמואל קרע שאול, וי"א מעילו של שאול קרע שמואל, וי"א מעילו של שמואל קרע שמואל, ולא מצאנו ששמואל עשה לא כהוגן בזה).

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה זה הענין של הכל צפוי והרשות נתנוה (אבות ג:טו) ופירש הרמב"ם ז"ל כל מה שבעולם ידוע אצלו יתברך, והוא משיג אותו, והוא אמרו 'הכל צפוי', ואחר כך אמר: לא תחשוב שבהיותו יודע המעשים יתחייב ההכרח, כלומר שיהיה האדם מוכרח במעשיו על מעשה מן המעשים. אין העניין כן, אבל הרשות ביד האדם במה שיעשה, והוא אמרו 'הרשות נתונה', ע"כ.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ ויך לב, ו' יך לב, דהיינו ו' פעמים ל"ב, עם הל"ב והכולל, בגמטריא בחירה.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:ט ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו. אחריו ויקד דוד אפים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:י הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני כי משיח י' הוא. לא אשלח ידי באדני כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:יא ואבי ראה גם ראה את כנף מעלך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך ואתה צדה את נפשי לקחתה.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

ואבי ראה גם ראה, עם הי"ב אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את כנף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:טו אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד. כלב מת, בגמטריא נ נח נחמ נח-מן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:יז ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

ככלות דוד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שאול הקלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וישא שאול את קולו ויבך – לק"מ ל:ח דף מג:.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:כ ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. הנה ידעתי בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. תמלוך בגמטריא רב נחמן בן פיגא (תמלך, חסר, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אכן עיין במדרש חסרות ויתירות אות קמט – כל תמלוך שבמקרא חסר בר מן אחד – עתה ידעתי כי מלך תמלוך, למה מלא, שאין מלכותו פוסקת לעולם, ועל תנאי שנאמר (תהלים קלב:יב) אם ישמרו בניך בריתי, ע"כ.) קמה, עם הג' אותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

וקמה דייקא, עיין ליקוטי מוהר"ן סוף תורה רלד ומש"כ שם.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וקמה בידך ממלכת ישראל – לק"מ כד:ו דף לז..

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד:כב ועתה השבעה לי בי' אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי. השבעה לי בי' אם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:ח שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד. ולבנך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:י ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו. ומי בן, בגמטריא נ- נח. מי דוד ומי בן ישי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. איש מפני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:יח ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:יט ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה. ולאישה נבל לא הגידה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:כה אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת. אמתך לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:כח שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה י' לאדני בית נאמן כי מלמות י' אדני נחלם ורעה לא תמצא בך מימיך. אמתך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:כט וַיָּ֤קָם אָדָם֙ לִרְדָפְךָ֔ וּלְבַקֵּ֖שׁ אֶת-נַפְשֶׁ֑ךָ וְֽהָיְתָה֩ נֶ֨פֶשׁ אֲדֹנִ֜י צְרוּרָ֣ה | בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים אֵ֚ת יְקוָ֣ה אֱלֹקֶ֔יךָ וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ אֹיְבֶ֙יךָ֙ יְקַלְּעֶ֔נָּה בְּת֖וֹךְ כַּ֥ף הַקָּֽלַע.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את י' אלקיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך, עם הכ' תיבות והכולל, בגמטריא י"ב נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הי"ב כוללים. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. יקלענה בתוך ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. כף הקלע, עם הו' אותיות, בגמטריא רב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' אלקיך ואת נפש איביך יקלענה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים – לק"מ נד:ד דף סב.. ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע – לק"מ סז:ו דף פה..

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:לא ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב י' לאדני וזכרת את אמתך. ולהושיע אדני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה:לז וַיְהִ֣י בַבֹּ֗קֶר בְּצֵ֤את הַיַּ֙יִן֙ מִנָּבָ֔ל וַתַּגֶּד-ל֣וֹ אִשְׁתּ֔וֹ אֶת-הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּ֤מָת לִבּוֹ֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וְה֖וּא הָיָ֥ה לְאָֽבֶן.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

צאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הדברים האלה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. וימת לבו, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. וימת לבו בקרבו והוא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: בצאת היין מנבל ותגד לו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו, ושל: היין מנבל ותגד לו אשתו את, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מנבל וגדל לו אשתו את הדברים האלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וימת לבו בקרבו – לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:ד וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון. וידע כי בא שאול אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:ה ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו. חנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:ו ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:יא חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים ונלכה לנו. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:יז ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את קול דוד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר הקולך זה בני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שאול את קול דוד ויאמר הקולך, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויכר שאול את, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הקולך זה בני דוד – לק"מ ל:ח דף מג:.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:יט ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם י' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני י' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י' לאמר לך עבד אלהים אחרים. בי ירח מנחה ואם בני האדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בנחלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו:כד והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני י' ויצלני מכל צרה. גדלה נפשך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:א ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו. לבקשני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז:ח ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים. והגרזי והעמלקי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:א ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:ז ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור. ואלכה אליה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:יא ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי. שמואל העלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:טו ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאם גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה. מעלי ולא ענני עוד גם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הנביאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:טז ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך. מעליך ויהי ערך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:יט ויתן י' גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יק ביד פלשתים. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

א:כח:כג וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה. ויפרצו בו עבדיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויקם מהארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:א ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל. חנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט:ח ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:ב וישבו את הנשים אשר בה מקטן ועד גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם. לא המיתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:ז ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפד ויגש אביתר את האפד אל דוד. את האפד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:י וירדף דוד הוא וארבע מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:ד וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו עד אשר אין בהם כח לבכות. אין בהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:יב ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות. אליו כי לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:כ ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד. המקנה ההוא ויאמרו זה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:כא ויבא דוד אל מאתים האנשים אשר פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:כג ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן י' לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו. כן אחי את ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

א:ל:ל ולאשר בחרמה ולאשר בבור עשן ולאשר בעתך. בעתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

א:לא:ד ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה. ולא אבה נשא כליו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

א:לא:ו וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יחדו. בניו ונשא כליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אנשיו ביום ההוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל ב

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ב ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ד ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו. נס העם מן המלחמה וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:יא ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו. בבגדו ויקרעם וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:טז ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח י'. ויאמר אליו דוד דמיך על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:כא הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן. עליכם ושדי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:כו צַר-לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

צר לי עליך אחי, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי עליך אחי יהונתן בגמטריא נון חית מם נון. נעמת לי, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לי מאהבת, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים ע"ה, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי עליך אחי יהונתן נעמת, ושל: עליך אחי יהונתן נעמת לי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים – לק"מ קלה דף קג.. נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים – לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:י בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד. שנים מלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:יא ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה חדשים. היה דוד מלך בחברון על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:כא ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו. על שמאלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:כב ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך. אשא פני אל יואב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:כד וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון. גיח דרך מדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:כו ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם. אל יואב ויאמר הלנצח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:לב וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:ד אדניה בן חגית, אדניה חגית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ במלכים א:א:ה.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:ט כה יעשה אלקים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע י' לדוד כי כן אעשה לו. נשבע י' לדוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:יז ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם. מבקשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:יח ועתה עשו כי י' אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם. דוד עבדי הושיע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:כג ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום. אל המלך וישלחהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:כח וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם י' עד עולם מדמי אבנר בן נר. מעם י' עד עולם מדמי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:ב ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן. האחד בענה ושם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:ח ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן י' לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:ט ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה. פדה את ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:כח ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

מאת אדני, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. את"י תורות בליקוטי מוהר"ן. בן מאת – ב-ןמאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה, עם הל"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

תשלה, פרש"י תשגה, וכן במצודת ציון פירש ענין שגגה ושכחה. ואולי י"ל שהוא ענין שאלה בלשון מפעיל, אל תביא אותי לעשות שאלה.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:ב גַּם-אֶתְמ֣וֹל גַּם-שִׁלְשׁ֗וֹם בִּהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֙לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה (הייתה) הָיִ֛יתָ (מוציא) הַמּוֹצִ֥יא (והמבי) וְהַמֵּבִ֖יא אֶת-יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְקוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת-עַמִּי֙ אֶת-יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל-יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר ה', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. אתה, בגמטריא רבנו נחמן, בא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. תרעה את, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. המוציא והמביא בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שלשום בהיות שאול מלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שלשום בהיות שאול מלך עלינו בגמטריא נחמן בן פיגא, ועם הכולל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות ש: את ישראל ויאמר, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: אתה תרעה את עמי את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואתה תרעה את עמי – לק"מ כב:ה דף לב:.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:יג ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות. מחברון ויולדו עוד לדוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:כג – עמש"כ בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחיגר, שהחכם התפלל מתוך האיום.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:ג וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה. עגלה, בגמטריא נ נח. נהגים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:ז וַיִּֽחַר-אַ֤ף יְ-וָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל-הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מָת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

ויחר אף ה' בעזה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ויכהו שם האלקים, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל על השל, על השגגה, שהיה לו לדרוש קל וחומר, נושאיו נשא בירדן, הוא עצמו לא כל שכן, עכ"ל (וצב"ק למה דאג כ"כ שלא יפול, הלוא הארון עשוי לעמוד על הקרקע, ושמא דאג שיפול על צידו, או שיתלכלך, או שמא יש דין שעל כתף נישא ואסור לנחות על קרקע חול). וק"ק כי איתא במדרש איכה רבתי פרשה ג' שנהר דינור נפיק מן זיעתהון דחיותא ממה דטעונין בכורסיא, משמע שהם ממש נושאים את הכסא, ובעשרה מאמרות ביאר שרק בעתה רעה אז הכסא מכביד עליהם, אבל בעת רצון הכסא נושא את נושאיו ואין לחיות עמל ויגיעה (הבאתי כל זה בחלק ה' מאומן בערך נהר דינור). ולכאורה לפי זה השגגה של עזה היה, שהיה לו להבין שכעת היה עת רצון, אי נמי, אפילו היה עת רעה, שהכסא-והארון מכבידים, מכל מקום לא יפלו ח"ו.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:טז והנה ארון י' בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני י' ותבז לו בלבה. ותבז לו בלבה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ד ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר. ויהי בלילה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:יג הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם. הוא יבנה בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:יד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. אהיה לו לאב והוא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:כו ויגדל שמך לאמר י' צבאות אלקים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך. עד עולם לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:כז כי אתה י"צ אלקי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת. אבנה לך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:א ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

מתג אמה (בלי הה'), עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והמפרשים הראו שבדברי ימים (א:יח:א) כתיב – את גת ובנותיה מיד פלשתים, הרי גת ובנותיה היו נקראים מתג האמה. והנה ג"ת – גימל תו, בגמטריא מתג אמה, שעם הב' אותיות\תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:ב וַיַּ֣ךְ אֶת-מוֹאָ֗ב וַֽיְמַדְּדֵ֤ם בַּחֶ֙בֶל֙ הַשְׁכֵּ֣ב אוֹתָ֣ם אַ֔רְצָה וַיְמַדֵּ֤ד שְׁנֵֽי-חֲבָלִים֙ לְהָמִ֔ית וּמְלֹ֥א הַחֶ֖בֶל לְהַחֲי֑וֹת וַתְּהִ֤י מוֹאָב֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֥י מִנְחָֽה.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ויך את מואב וימדדם בחבל ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. שני בגמטריא רבי נחמן. להמית, אותיות תהלים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. החבל להחיות, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. השכב אותם ארצה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. נשאי, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. מנחה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארצה וימדד שניחבלים להמית ומלא החבל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וימדדם בחבל השכב אותם ארצה – לק"מ כד דף לז..

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:יב מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:יג וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ שֵׁ֔ם בְּשֻׁב֕וֹ מֵהַכּוֹת֥וֹ אֶת-אֲרָ֖ם בְּגֵיא-מֶ֑לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

ויעש דוד, עם הב' תיבות, וכן: את ע"ה, וכן: שמונה ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. דוד שם בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ויעש דוד שם, עם הט' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שם בשבו מהכותו את ארם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בגיא מלח שמונה עשר אלף בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויעש דוד שם – לק"מ ד:ד דף ג:.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:ד ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר. איפה הוא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:י ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים.לו את האדמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והיה לבן, בגמטריא נ נח. ולציבא חמשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ב ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון. ביד עבדיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ג ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך. עמון אל חנון אדניהם המכבד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ד ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ה ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זקנכם ושבתם. נכלמים מאד ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:א וַיְהִי֩ לִתְשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת | צֵ֣את הַמַּלְאֿכִ֗ים וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶת-יוֹאָב֩ וְאֶת-עֲבָדָ֨יו עִמּ֜וֹ וְאֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵ֗ל וַיַּשְׁחִ֙תוּ֙ אֶת-בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַל-רַבָּ֑ה וְדָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּירוּשָׁלִָֽם.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. כל ישראל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. צאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים – לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים – לק"מ קלה דף קג..

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:ט וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו. אדניו ולא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יא ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

חנים, בגמטריא נ נח. ואני אבוא אל, בגמטריא נ נח. נפשך עם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יג ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד. אדניו ואל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יז ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי. יואב ויפל מן העם מעבדי דוד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יט ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך. המלחמה לדבר אל המלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:כה ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו. יואב אל ירע בעיניך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:ה ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי י' כי בן מות האיש העשה זאת. י' כי בן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ענה ואמר חי ה' – לק"מ קיג דף ק:.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:ו וְאֶת-הַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת-הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְעַ֖ל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-חָמָֽל.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. עשה את, עם הה' אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הדבר הזה ע"ה בגמטריא נון נון חית. לא חמל בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואת הכבשה – לק"מ קיג דף ק:.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:ח ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה. אדניך ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:יא כה אמר י' הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת. עם נשיך לעיני השמש הזאת. עם נשיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:טז ויבקש דוד את האלקים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האלקים בעד הנער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:יח ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה. הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהיות הילד חי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:כד וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה וי' אהבו. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ג ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד. אחי דוד ויונדב איש חכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ד וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֣וּעַ אַ֠תָּה כָּ֣כָה דַּ֤ל בֶּן-הַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר הֲל֖וֹא תַּגִּ֣יד לִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אַמְנ֔וֹן אֶת-תָּמָ֗ר אֲח֛וֹת אַבְשָׁלֹ֥ם אָחִ֖י אֲנִ֥י אֹהֵֽב.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

תגיד בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אמנון ע"ה, וכן: בן המלך ע"ה, בגמטריא נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אתה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מדוע אתה ככה דל בן המלך – לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ה ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה. והתחל ובא אביך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג ט ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו. לאכול ויאמר אמנון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עליה קרעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:יט ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה. עליה קרעה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:כח ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל: ויצו אבשלום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והמתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:לב ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו. המיתו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:לז ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים. בנו כל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:לט וַתְּכַל֙ דָּוִ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לָצֵ֖את אֶל-אַבְשָׁל֑וֹם כִּֽי-נִחַ֥ם עַל-אַמְנ֖וֹן כִּֽי-מֵֽת.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

ותכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לצאת אל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. דוד המלך, בגמטריא נ נח ע"ה. אמנון ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המלך לצאת אל אבשלום כי נחם, ע"ה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

סופי תיבות של: המלך לצאת אל אבשלום, וכן של: על אמנון כי מת, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותכל נפש דוד – לק"מ ט:ג דף יב..

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:ד ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך. על אפיה ארצה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:ז והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה. את מכה אחיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:טז כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלקים. ואת בני יחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:יט ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה. יואב אתך בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דבר אדני המלך כי עבדך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:כ לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ. עשה עבדך יואב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:כב ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו. יואב אל פניו ארצה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:כו ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:כז ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:א ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו. כן ויעש לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ג ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך. לך מאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ה והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו. לו ונשק, וכן: ונשק לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ו ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל. למשפט אל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ח כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב ישיבני י' ירושלם ועבדתי את י'. ועבדתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:י וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון. כשמעכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:יא ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:יב וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום. הגילני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:כב ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו. אל אתי לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:כד והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר. תם כל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:לו הנה שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו. שם עמם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:א ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:ב ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר. ציבא מה אלה לך ויאמר, וכן: מה אלה לך ויאמר ציבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:ח השיב עליך י' כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן י' את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:יב אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה ֖ה' (בעוני) בְּעֵינִ֑י וְהֵשִׁ֨יב ֥ה' לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

יראה ה' בעיני, יש לפרש, בשם ע"ב, השם הס"ט הוא רא"ה, וזה ירא"ה ה' בעיני, בעיני, בינ"י בגמטריא ע"ב, והע' רמז לשם הע', היינו המשכה משם הס"ט שהוא רא"ה לשם הע' יב"מ, ראשי תיבות משיח בן יוסף, וגם מצות יבום, והרי אבשלום מת בלי בנים, וע"כ אשתו נפלה ליבום, וזה מש"כ בישעיה (נג:י) יראה זרע יאריך ימים, כי זרע, אותיות רז ע', שניצל מיב"ם, ובאים לשם ע"א את הי"י לאלפי רבבה, ולילדים שאין בהם מו"ם. ולכן השמות האחרונים של שם ע"ב, חב"ו (בחי' חוב ויצא חייב) רא"ה יב"מ הי"י מו"ם בגמטריא אבשלום עם הו' אותיות.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

יראה בגמטריא נ נח נ נח. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי טובה תחת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אולי יראה ה' בעיני – לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:כג ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלקים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם. לדוד גם לאבשלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:א ויאמר אחיתפל אל אבשלם אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר אחיתפל בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שר אלף, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רב נחמן מברסלב. איש – אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל אבשלם אבחרה נא שנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

ספר מי השילוח: מה שאמר רק שנים עשר אלף, ולא יעץ לו שיקבץ כמה שיוכל, כי באמת היה יודע את כח דוד המלך עליו השלום, כי בכחו לעורר רחמים גדולים וישועה על ידי תפלתו, אך לזה בחר רק שנים עשר אלף, שחשב כי נגד שנים עשר אלף יבטח דוד בכח עצמו ולא ירבה בתפלה, ואז ינצחו אותו מפני החטא, ע"כ. וק"ק כי מבואר בפסוקים (פסוק כג) ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלקים וכו', ולפי פירושו קובע אם כן שדוד באמת היה טועה וסומך על כחו ולא ירבה בתפלה. ונראה לתקן לשונו, שבין כך ובין כך דוד המלך לא היה סומך על כוחו והיה מרבה בתפלה, רק בזה היה טועה לדעת מאיפה הגזרה, ואיפה צריכים לעשות את הפדיון. כמבואר כי יש כ"ד בתי דינים כמבואר בזוהר ובספר חיי מוהר"ן נה, ולפעמים צריך לעשות פדיון על כולם, ולפעמים צריכים לעשות אפילאציע (ערעור – appeal) מבית דין לבית דין, ויש גם את הענין של 'אנדענסעניא' דהינו לשלח הדבר להקיסר בעצמו, כמבואר כל זה בספר שיחות הר"ן קה (ועוד עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ממלך ענו). וכאשר יראה רק שנים עשר אלף איש יסתפק לעשות פדיון באחד מהבתי דינים הנמוכים ולא לעשות אפילאציע וכדומה.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:ג ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום. מבקש כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:ט הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם. בהם בתחלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:יז ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה. והגידה להם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:כ ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם. ויבאו עבדי אבשלום ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:כא ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים כי ככה יעץ עליכם אחיתפל. לכתם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:ג ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר (ס). תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:יד ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

בכפו, בגמטריא נ נח. שבטים בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויקח שלשה שבטים ויתקעם בלב אבשלום – לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:טז ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

וישב העם מרדף, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי חשך יואב, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך, וכן של: בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

ברד"ק כז"ל מרדף, המ"ם בחיר"ק שלא כמנה, וכמוהו וכו'. עיין מש"כ בסוף פרשת נשא (במדבר ז:פט) על הקול מדבר אליו, ברש"י.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:יח ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה. ויצב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:כו וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר. הצפה איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:לא והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך. היום מיד כל הקמים עליך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:א וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני. בני אבשלום מי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:ז לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:כא כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך. לכל בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:כג ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל. כי תהיו לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי היום לשטן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:כט כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך. עוד צדקה ולזעק, וכן: צדקה ולזעק עוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט: לג וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד. בן שמנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. במחנים כי איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:לו בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך. בן שמנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשמע עוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:מא ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעברו את המלך וגם חצי עם ישראל. חצי, בגמטריא נ נח. וכל עם יהודה ויעברו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:מב והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו. אנשי דוד עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:מג ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו. כל איש יהודה על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המלך אלי ולמה זה חרה לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ב ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם. מאחרי דוד אחרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. במלכם מן הירדן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ג ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות. מתן ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ו ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:י ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו וימת (ס) ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי. לו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:יב ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד. וישלך עליו בגד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:יז ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי. שמע אנכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:כא לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה. במלך בדוד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:כג ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי ועל הפלתי. בן יהוידע על הכרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:ו ינתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לי' בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר (ס) המלך אני אתן. מבניו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:י ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה. ותטהו לה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יז ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יח ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה. כן ותהי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יט דוד המלך נקרא בשם אלחנן בן יערי, והנה אלחנן הוא ממש שם של נ נח כמו שכתבנו במ"א, והגמטריא של אלחנן בן יערי עם האותיות: נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דוד המלך בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:כא ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי אחי דוד. בן שמעי אחי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת האזינו

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:ג אלקי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני. צורי אחסה בו מגני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:יא וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח. הראשי וסופי תיבות של: כרוב ויעף בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וירא על ע"ה בגמטריא נ נח. וירא על כנפי, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:יב וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים. סביבתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חשרת מים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חשרת מים עבי שחקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. סכות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: סכות מחשרת מים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:יג מנגה נגדו בערו גחלי אש. גחלי אש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מנגה נגדו בערו גחלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מנגה נגדו בערו בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:יד ירעם מן שמים י' ועליון יתן קולו. הראשי תיבות של: מן שמים י' ועליון יתן קולו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שמים י' ועליון, בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. וכן: ירעם מן ע"ה בגמטריא תי"א. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מן שמים י' ועליון יתן קולו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:טו וישלח חצים ויפיצם ברק ויהם. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. חצים בגמטריא נחמן כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: ויפיצם ברק, וכן של: ברק ויהם, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וישלח חצים ויפיצם בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:כד ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:כו עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:לא הא-ל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:לג הא-ל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:א וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן-יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

משיח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, עם הד' כוללים. ישי בגמטריא רבי נ נח. דוד האחרנים נאם דוד בן, עם כותבים האחרונים מלא ו', א"נ הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הקם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. יעקב ונעים, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נעים זמירות ישראל – לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

הוקם על – לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

נאום הגבר הוקם על ונעים זמירות ישראל – לקמ"ת עג דף לד:.

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ב ר֥וּחַ יְקוָ֖ה דִּבֶּר-בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל-לְשׁוֹנִֽי.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

ומלתו בגמטריא נחמן מברסלב. על לשוני בגמטריא רב נחמן בן פיגא (רב ברסלב).

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רוח י' דבר בי, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: בי ומלתו על לשוני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רוח ה' דיבר בי – לקמ"ת ח:יב דף יח:.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ג אָמַר֙ אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹקִֽים.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

מושל בגמטריא רבינו נ נח. מושל יראת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: צדיק מושל – לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מושל ביראת אלקים – לק,מ כט:י דף מא.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מושל יראת אלקים – לק"מ צז דף צו:, קב דף צז:.

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ה כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח. כן ביתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:י הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש י' תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט. יגעה ידו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:יד ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:טו ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לי'. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:כד עשה אל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו בית לחם. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:לז צלק העמני (ס) נחרי הבארתי נשאי כלי יואב בן צריה. נשאי כלי יואב בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:יג ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר. חדשים נסך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לפני צריך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:טו ויתן י' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. העם מדן ועד באר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

מלכים

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת חיי שרה

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:א והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו. ויכסהו ע"ה בגמטריא נ נח (בסוד כי היא כסות"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). בימים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. בא בימים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דוד זקן בא, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: והמלך דוד קן בא בימים בגמטריא נחמן. והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ב ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

ותהי לו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך, וכן של: סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת, וכן של: ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יבקשו לאדני המלך נערה בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: נערה בתולה ועמדה לפני ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בחיקך וחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בחיקך וחם לאדני בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושכבה בחיקך – לק"מ ס:ח דף עג.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ג ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל ויצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויבקשו נערה יפה בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: יפה בכל גבול ישראל וימצאו בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נערה יפה בכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בכל גבול ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אבישג השונמית ויבאו אתה למלך, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יפה בכל ע"ה בגמטריא נחמן. ויבאו אתה למלך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויבקשו נערה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ד והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה. מאד ותהי בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. והנערה יפה עד מאד, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. ותהי למלך, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. למלך סכנת ותשרתהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ד' כוללים. הראשי תיבות של: ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והנערה יפה עד, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ה ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו. הראשי תיבות של: מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים, וכן של: אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואדניה בן חגית מתנשא בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מתנשא לאמר אני אמלך ויעש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מתנשא לאמר אני, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעש לו רכב, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואדניה בן חגית, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ה-ו ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו. אדניה חגית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אז כבר התנשא לאמר אני אמלך. וזה היה מרידה במלכות ונתחייב מיתה, ויש בחינה של זה היום גם כן, גם כן עם רכבים וכו' בעוה"ר. וזה מש"כ אחר כך (פסוק ו) ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית, אבי"ו, בחי' ישראל בער אודסר, לא עצבו לאמר מדוע ככה עשית, כי כל העבודה שלהם זה רק לחזור על המשפט הזה "ככה" יהיה, המלך שלהם.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ו ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום. הראשי תיבות של: ולא עצבו אביו מימיו לאמר ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עשית וגם הוא טוב תאר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תאר מאד ואתו ילדה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מימיו לאמר מדוע ככה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ככה עשית וגם הוא, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ז ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה.

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

עם יואב בן צרויה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יואב בן צרויה ועם בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: בן צרויה ועם אביתר בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בן צרויה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ח וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:ט ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ולכל אנשי יהודה, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ומריא עם אבן הזחלת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את כל אחיו בני המלך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עין רוגל – לקמ"ת ד:יב דף ז..

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:י ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא. ואת שלמה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת נתן הנביא ובניהו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ואת נתן הנביא ובניהו, עם הי"ז אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' פעמים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת נתן הנביא ובניהו, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:יג לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו. לאמתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:יז ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי. לאמתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כא וְהָיָ֕ה כִּשְׁכַ֥ב אֲדֹנִֽי-הַמֶּ֖לֶךְ עִם-אֲבֹתָ֑יו וְהָיִ֗יתִי אֲנִ֛י וּבְנִ֥י שְׁלֹמֹ֖ה חַטָּאִֽים.

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. וה'ייתי אני' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי ע"ה בגמטריא ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והייתי אני ובני שלמה חטאים- לק"מ צ דף צה:.

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כג ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה. ויגידו למלך לאמר הנה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:כט וישבע המלך ויאמר חי' י' אשר פדה את נפשי מכל צרה. פדה את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

א:א:מז וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב. וגם באו עבדי המלך לברך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:א ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר. דוד למות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: למות ויצו, וכן של: ויצו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את שלמה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: דוד למות, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויקרבו ימי דוד למות ויצו, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שלמה בנו לאמר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימי דוד למות ויצו את, וכן של: דוד למות ויצו את שלמה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ב אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש. הסופי תיבות של: הארץ וחזקת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל הארץ, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. כל הארץ, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אנכי הלך בדרך כל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל הארץ וחזקת והיית לאיש, עם האותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ג ושמרת את משמרת י' אלקיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם. [כ"ו תיבות, קודש קדשים וכו' ע"פ הרמב"ן בספרו שושן סודות וספר הצוואה ר' נפתלי כץ פרק ג]. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את משמרת י' אלקיך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). מצותיו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ככתוב בתורת משה למען תשכיל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: משה למען תשכיל את כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ככתוב בתורת משה למען, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ככתוב בתורת משה למען תשכיל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תשכיל את כל אשר תעשה ואת, וכן של: את כל אשר תעשה ואת כל, עם הו' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של:ושמרת את משמרת י' אלקיך, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורה משה, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משמרת י', עם הכולל, בגמטירא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: י' אלקיך ללכת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ככתוב בתורת משה למען, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: כל אשר תעשה ואת, וכן של: אשר תעשה ואת כל, וכן של: תעשה ואת כל אשר, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ד למען יקים י' את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל. לך איש בגמטריא רבי נחמן מע"ה. איש מעל, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בניך את, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כסא ישראל, עם הח' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דברו אשר דבר עלי לאמר, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את דברו, וכן של: דברו אשר דבר, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: דבר עלי לאמר אם ישמרו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אם ישמרו בניך את, וכן של: ישמרו בניך את דרכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישמרו בניך את דרכם, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לפני באמת בכל לבבם, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לבבם ובכל, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לא יכרת לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לך איש מעל כסא ישראל, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ה וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו. וגם אתה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עשה לי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. וישם דמי, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לי יואב בן צרויה אשר, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: צרויה אשר עשה לשני שרי, וכן של: אשר עשה לשני שרי צבאות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה, וכן של: דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אתה ידעת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עשה לשני שרי צבאות ישראל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: נר ולעמשא בן יתר ויהרגם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יתר ויהרגם וישם דמי, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: יתר ויהרגם וישם דמי מחלמה בשלם ויתן שמי מלחמה בחגרתו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשה לשני שרי, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: צבאות ישראל לאבנר בן נר, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן, וכן של: בן יתר ויהרגם, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: דמי מחלחמה בחגרתו אשר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: במתניו ובנעלו אשר ברגליו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אתה ידעת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לי יואב בן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בן צרויה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בן צרויה אשר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לשני שרי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאבנר בן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לאבנר בן נר ולעמשא, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן יתר ויהרגם וישם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וישם דמי מלחמה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וישם דמי מלחמה בשלם ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ו ועשתי כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל. ועשית, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כחמתך ולא, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: ולא תורד, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועשית כחכמתך ולא, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תורד שיבתו, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ז ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך. בברחי מפני אבשלום, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ברזלי הגלעדי תעשה חסד ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תעשה חסד והיו באכלי, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תעשה חסד, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי, וכן של: ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של:שלחנך כי, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ח והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו בי' לאמר אם אמיתך בחרב. בן הימיני מבחרים, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מבחרים והוא קללני, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נמצרת, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. מחנים בגמטריא נחמן. ואשבע לו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו בה' לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו בה' לאמר אם אמיתך בחרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: נמרצת ביום לכתי מחנים והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ירד לקראתי הירדן ואשבע לו בה' לאמר אם אמתיך בחרב, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והנה עמך שמעי בן גרא הימיני מבחרים והוא קללני, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ביום לכתי מחנים, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לקראתי הירדן ואשבע לו בה' לאמר אם, וכן של: הירדן ואשבע לו בה' לאמר אם אמיתך, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עמך שמעי בן גרא בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הימיני מבחרים והוא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נמרצת ביום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מחנים והוא ירד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לכתי מחנים והוא ירד, וכן של: מחנים והוא ירד לקראתי, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ירד לקראתי הירדן בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:ט ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול. איש חכם אתה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועתה אל תנקהו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי איש חכם אתה, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: תנקהו כי איש חכם אתה בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועתה אל תנקהו, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ועתה אל תנקהו כי איש חכם, וכן של: אל תנקהו כי איש חכם אתה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: חכם אתה וידעת את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והורדת את שיבתו בדם שאול ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל תנקהו כי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תנקהו כי איש חכם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שיבתו בדם, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:י וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד. דוד עם אבתיו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וישכב דוד, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וישכב דוד עם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בעיר, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אבתיו ויקבר בעיר, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישכב דוד עם אבתיו ויקבר, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויקבר בעיר דוד בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יא והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים. והימים בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. אשר מלך, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ירושלם בגמטרא הפתקא. .הסופי תיבות של: והימים אשר מלך דוד על, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אשר מלך דוד על ישראל ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והימים אשר מלך דוד על, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והימים אשר מלך דוד על ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: דוד על ישראל בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שנה בחברון מלך, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שנים ובירשלים מלך שלשים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מלך שלשים ושלש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יב ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד. מלכתו מאד, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ישב על כסא דוד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: על כסא דוד אביו ותכן מלכתו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושלמה ישב על כסא דוד אביו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ושלמה ישב על כסא, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישב על כסא דוד אביו בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אביו ותכן מלכתו בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ותכן מלכתו מאד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יג ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום. אם שלמה, בגמטריא רבינו נחמן. ויבא אדניהו בן ע"ה בגמטריא נחמן. אדניהו בן חגית, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אדניהו בן חגית, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אדניהו בן חגית אל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שלמה ותאמר השלום באך ויאמר ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בן חגית אל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אם שלמה ותאמר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ותאמר השלום באך ויאמר, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר שלום, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יד ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר. ויאמר דבר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. לי אליך, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר דבר, ושל: ותאמר דבר, , עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. לי אליך ותאמר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:טו ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מי' היתה לו. היתה לו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כי לי היתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי מה' היתה לו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועלי שמו כל ישראל פניהם, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מי' ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי, וכן של: פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מה' היתה, ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היתה המלוכה ועלי שמו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כי מי' היתה לו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ידעת כי לי היתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:טז ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר. אחת אנכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאתך, עם האותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מאתך אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תשבי את פני ותאמר אליו דבר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שאלה אחת אנכי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: שאלה אחת אנכי שאל מאתך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אחת אנכי שאל מאתך אל, וכן של: שאל מאתך אל תשבי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: פני ותאמר אליו דבר בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שאל מאתך אל תשבי את פני ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אחת אנכי שאל מאתך אל תשבי את פני, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את פני ותאמר אליו דבר, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחת אנכי, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אנכי שאל מאתך, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יז וימאר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה. ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. לשלמה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. נא לשלמה המלך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. לא ישיב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. כי לא ישיב את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי לא ישיב את פניך ויתן ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: לי את אבישג, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: השונמית לאשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ויתן לי את אבישג, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אמרי נא, וכן של: אמרי נא לשלמה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויאמר אמרי נא לשלמה המלך, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ישיב את פניך ויתן לי, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה, עם הט' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא ישיב את פניך, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יח ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך. טוב אנכי, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ותאמר בת שבע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בת שבע טוב, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אדבר עליך, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עליך אל המלך, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אדבר עליך אל המלך, עם הח' אותיות בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:יט ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב לה על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו. הראשי תיבות של: אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לו על אדניהו ע"ה בגמטריא נ נח . הסופי תיבות של: כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב, וכן של: ושם כסא לאם המלך ותשב לימינו, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישם כסא בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כ ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך. ראשי וסופי תיבות של: את נפי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאתך אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המלך שאלי אמי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כא ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה. הסופי תיבות של: יתן את אבישג, עם הג' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לאדניהו אחיך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אבישג השנמית לאדניהו אחיך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כב ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולא ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה. ולמה את, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושאלי לו את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לו את המלוכה, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את המלוכה כי הוא, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. כי הוא אחי הגדול, בגמטריא נ נח ע"ה (ויש בזה רמז שאין רבנים ומדריכים בברלסב ח"ו, רק כמו אח גדול). וליואב בן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב, עם הי"ח אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ולמה את ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את אבישג, וכן של: אבישג השונמית, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: השנמית לאדניהו ושאלי, וכן של: ושאלי לו את, וכן של: את המלוכה כי הוא, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: את המלכוה כי הוא אחי הגדול ממני, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכהן וליואב בן צרויה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן בגמטריא נ נח נחמ נחמןמ אומן. אותיות היסוד של: ולאביתר הכהן וליואב בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בן צרויה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שלמה ויאמר לאמו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: השנמית לאדניהו ושאלי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולו ולאביתר הכהן וליואב, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כג וישבע המלך שלמה בי' לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה. וישבע המלך, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דבר אדניהו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בי' לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: המלך שלמה בה' לאמר כה יעשה לי אלקים וכה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: וישבע המלך שלמה בה' לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף כי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בה' לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף כי, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף כי בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אלקים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אדניהו את בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאמר כה יעשה, וכן של: כה יעשה לי אלקים, וכן של: יעשה לי אלקים וכה, וכן של: אלקים וכה יוסיף כי בנפשו, וכן של: וכה יוסיף כי בנשפו דבר אדניהו את הדבר, בגמטריא רבי נחמן. ואתיות היסוד של: כה יעשה לי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: שלמה בה' לאמר כה יעשה לי אלקים וכה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: בה' לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לאמר כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף כי בנפשו בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף כי בנפשו בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: לי אלקים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וישבע המלך שלמה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שלמה בה' לאמר, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כד ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו. כסא דוד אבי, בגמטריא נ נח. חי י' אשר, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. עשה לי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. לי בית, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. לי בית כאשר, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כאשר דבר כי, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אשר הכינני ויושיבני על כסא דוד אבי, וכן של: ויושיבני על כסא דוד אבי ואשר, וכן של: אבי ואשר עשה לי, ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואשר עשה לי בית, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ועתה חי ה' אשר הכינני ויושיבני על כסא דוד אבי ואשר עשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עשה לי בית ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כי היום יומת אדניהו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' אשר הכינני ויושיבני בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: חי י' אשר הכינני ויושיבני על, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כה וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וימת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויפגע בו וימת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:כו ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדנ"י י' לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי. ענתת לך על ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. לך על שדך, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על שדיך כי איש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתה וביום הזה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הזה לא אמיתך כי, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי נשאת, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. את ארון אדנ"י י', בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. וכי התענית, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. בכל אשר, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. התענה אבי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ענתת לך על שדיך כי איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שדיך כי איש מות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לא אמיתך כי נשאת את ארון, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: נשאת את ארון א"י לפני דוד אבי וכי התענית, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: המלך ענתת לך על שדיך, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ענתת לך על שדיך כי איש, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לך על שדיך כי אשי מות אתה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את ארון אדנ"י ה' ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ענתת לך על שדיך כי איש מות, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד של: הזה לא אמיתך כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: אמיתך כי נשאת את ארון אדנ"י י', עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לפני דוד אבי וכי התענית בכל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: וכי התענית בכל אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: אשה התענה אבי, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המלך ענתת לך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי איש מות אתה, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מות אתה וביום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וביום הזה לא אמיתך, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הזה לא אמיתך כי נשאת, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ארון אדנ"י, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את ארון א"י, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: א"י לפני דוד אבי וכי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לפני דוד אבי וכי התענית, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:לו וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב:מא ויגד לשלמה כי הלך שמעי מירושלם גת וישב. לשלמה כי הלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:ד וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא. שם כי היא הבמה הגדולה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יעלה שלמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:ה בגבעון נראה י' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלקים שאל מה אתן לך. אל שלמה בחלום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:ז ועתה י' אלקי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא. צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:ח ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב. ימנה ולא יספר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:ט וְנָתַתָּ֨ לְעַבְדְּךָ֜ לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט אֶֽת-עַמְּךָ֔ לְהָבִ֖ין בֵּֽין-ט֣וֹב לְרָ֑ע כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לִשְׁפֹּ֔ט אֶת-עַמְּךָ֥ הַכָּבֵ֖ד הַזֶּֽה.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. יוכל לשפוט (מלא ו'), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לשפט את עמך הכבד ע"ה בגמטריא ב' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נתת לעבדך לב שומע – לק"מ ה:ג דף ה:, ונתת לעבדך לב שומע – לק"מ כב:ט דף לג., לה:ז דף מט:.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת מקץ

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:טו ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדנ"י ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו. הראשי תיבות של: לפני ארון ברית אדנ"י ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ארון ברית אדנ"י ויעל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אדנ"י ויעל עלות ויעש שלמים, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויעש משתה לכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויעש משתה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: משתה לכל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויבוא ירושלם ויעמד לפני ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:טז אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו. אז תבאנה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: זנות אל המלך, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אז תבאנה שתים נשים זנות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נשים זנות אל המלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן. הסופי תיבות של: זנות אל המלך ותעמדנה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:יז ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית. האחת בי אדני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האשה האחת בי אדני בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:יח ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זראתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית. הראשי תיבות של: ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים שתים אנחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ביום השלישי ללדתי ותלד בם האשה בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: האשה הזאת ואנחנו יחדו אין בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אתנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: זר אתנו בבית זולתי בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: יחדו אין זר אתנו בביתי זולתי שתים בגמטריא נ נח נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:יט וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו. וימת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הזאת לילה אשר שכבה עליו בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: וימת בן האשה, וכן של: בן האשה הזאת, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הזאת לילה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כ ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי. הסופי תיבות של: את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה, וכן של: בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת, וכן של: ותשכיבהו בחיקה ואת בנה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: המת השכיבה בחיקי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ואמתך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הלילה ותקח את בני מאצלי, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כא ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי. אליו בבקר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ואקם ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ואקם בבקר להיניק את בני בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני והנה מת ואתבונן ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מת ואתבונן אליו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היה בני אשר בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: להיניק את בני, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בני והנה מת, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: והנה לא היה בני אשר ילדתי, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כב ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך. הראשי וסופי תיבות של: האחרת לא כי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: האחרת לא כי בני, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אמרת לא כי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כי כי בנך המת, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המת ובני החי ותדברנה לפני, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: האשה האחרת לא כי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: האשה האחרת לא כי בני החי ובנך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובני החי ותדברנה, וכן של: החי ותדברנה לפני – נ נח!

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כג ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי. כי בנך, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת, וכן של: המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני, וכן של: זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמןמאומן), עם הג' פעמים. הסופי תיבות של: לא כי בנך המת ובני החי, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני החי ובנך – נ נח! אותיות היסוד של: בני החי ובנך המת וכן של: בנך המת ובני החי – נחמן! ותראה שרק בדיבור – בני החי ובנך המת, יש את הצירוף ננח באותיות היסוד. (וידוע על פי הקבלה שאלו הזונות אגר"ת ונעמ"ה שמחממים האנשים בחטא ולוקחים את הזרע ר"ל וכו' וכו'. והרי רק רבינו מתקן לגמרי את פגם הברית. ועוד מבואר שדוקא הבן המת היה מניצוצות של נשמה גבוה יותר שלא היו הקליפות יכולים לאוחזה בשביה תחת ידן, מה שאין כן זה שהיה חי ואכמ"ל). הראשי וסופי תיבות של: אמרת זה בני החי ובנך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אמרת לא כי בנך, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא כי בנך המת, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כד ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך. לי חרב ויבאו החרב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומןומן. החרב ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. החרב לפני המלך, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר המלך קחו לי חרב, וכן של: המלך קחו לי חרב ויבאו, וכן של: קחו לי חרב ויבאו החרב, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר המלך קחו לי, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: קחו לי, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לי חרב ויבאו החרב לפני, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כה ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת. ויאמר המלך, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. תנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. חצי בגמטריא נ נח. החצי לאחת (פעמיים בפסוק) בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותנו את החצי בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותנו את החצי לאחת בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: לאחת ואת החצי לאחת ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לשנים ותנו את, עם הו' אותיות ובג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי מובא מספר תנופה חיים בזה"ל איך הוציא מפיו כל הני מילי דשקרא, מלך שכמותו 'ויחכם מכל האדם (ה:יא)', ואם היה באמת, לא יתכן בעולם דיאמר שלמה להמית נפש הבל שאין בו חטא, על הראשון הן מצטערות והוא בא להוסיף להרוג גם את השני. ועל זה הגיד הכתוב כל כי האי מתר להיות דבר שקרים, דהלא תראה דהאשה אשר בנה החי תשוב אמריה 'תנו לה את הילוד החי' והאחרת אומרת 'גם לי גם לך' וגלו מצפוני לבן על ידי דבריו של מלך, ובאפן כזה דהוא להפחיד כדי לברר את האמת אז מתר לשקר ומצוה איכא, עכ"ל.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לענ"ד שכאשר שלמה המלך ע"ה אמר הביאו חרב לגזור את הילד, באמת כוונתו היתה לגזור את הילד שהיה פרי מעשיהם של השני זונות נעמה ואגר"ת שהן מחממים בני אדם ומולידים מטיפות הקרי כמבואר בזוהר ובספרי קבלה. וצריכים באמת להרוג את הילדים האלו לשחרר הנשמות הניצדות וכלואים שם. ומה שבסוף אמר אל תמיתהו, פירש ר' משה דוד וואלי שהיינו רק לפי הבחינה של הילד שהיה מטיפות של אותם עמי הארץ שאין להם שום קדשה כלל.

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין מצאנו כבר אצל עקידת יצחק, עיין בפרשת וירא (בראשית כב:יב) פרש"י אל תשלח. לשחוט. אמר לו אם כן לחנם באתי לכאן, אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם, (ה) אמר לו אל תעש לו מאומה, אל תעש בו מום: כי עתה ידעתי. אמר רבי אבא, אמר לו אברהם, אפרש לפניך את שיחתי, אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, וחזרת ואמרת קח נא את בנך, עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך אל הנער, אמר לו הקב"ה, לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה, כשאמרתי לך קח מוצא שפתי לא אשנה, לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו, אסקתיה אחתי, עכ"ל. והדבר קשה להבין שהרי כשם שבאמת לא ראוי ויתכן שהשם יתברך היה דורש הקרבת יצחק לעולה, כמו כן לא יתכן לצוות עליה. כי אם המעשה אינו הגון גם הציווי לעשות אותו אינו הגון, ואפילו לפי מה שרש"י פירש שהציווי לא היה אלא להעלות אותו על המזבח, לא היה נראה לעניות דעתי כראוי בקו הישר שתכלית הציווי יהיה חלק ממעשה מתועב, וציווי שנראה לחנם כמו שארבהם אבינו טען – דהיינו שאברהם אבינו לא אמר שהנסיון בעצמו הוא התכלית של הציווי, וקרא את זה חנם.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן לפי הזוהר הקדוש וספרי קבלה (עיין בפרדס רימונים ובמגיד משנה) מבואר שמה שאמרו חז"ל, מובא שם ברש"י (פסוק יג) ז"ל תחת בנו, על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו כאלו היה עשויה בבני, ע"ש, אין זה סתם כאילו, אלא שבאמת נשמתו של יצחק, שהיתה בחי' של חוה, פרחה ממנו, ונתקיים היא העולה כפשוטו, ויש אומרים שעוד נתלבש באיל שמצא אברהם אבינו, וזה איל אחר, ח"ר בגמטריא יצחק, וכל מעשה הקרבה של האיל היה גמר העלאת יצחק לעולה. וכן נקרא אפרו של יצחק (רש"י שם פסוק יד).

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לעניות דעתי בזה, כי מצינו כלל גדול בתורה אלו ואלו דברי אלקים חיים, ואפילו היכא שיש מחלוקת במציאות אומרים האי כלל. ורבינו כבר התלוצץ על כל הפירושים בזה, כי לכולם צריכים להודות שזה למעלה משכלינו. ולכן צריכים לאמר שאפילו המציאות שאנו מכירים אינו מוכרח כפי הבנתינו אותו. והרי קרבן אדם אי אפשר רק בעולם הגשמי, אבל בעולם הנשמות מיכאל הכהן הגדול בשמים מקריבן במזבח הבנוי ברקיע, כמו שתוספות מביא מהמדרש. ולכן היה נראה שהיה בעקידת יצחק מציאות כזו שאברהם אבינו באמת הקריב נשמת יצחק, והציווי של השם יתברך נתקיים במילואו.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כו ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו.

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותאמר האשה אשר בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר בנה חי אל המלך כי נכמרו רחמיה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של:ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותאמר האשה אשר בני החי אל המלך כי נכמרו רחמיה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי, בגמטריא רפ"ו סימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אמרת גם לי גם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בי אדני תנו לה את הילוד החי ע"ה במגטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות של: והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

תנו לה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לה את הילוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: גם לי גם לך לא – לקמ"ת ב:ו דף ד:.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כז ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויען המלך ויאמר תנו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תמיתהו היא אמו בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הילוד החי והמת לא ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: החי והמת לא תמיתהו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

תנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. תנו לה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לה את הילוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המלך ויאמר, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ויען המלך ויאמר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את הילוד בגמטריא לקוטי מוהר"ן. את הילוד החי, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והמת לא, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג:כח וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט.

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: מפני המלך כי ראו כי, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מפני המלך כי ראו כי חכמת אלקים בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישמעו כל ישראל את, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי ראו כי חכמת אלקים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: המלך כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אלקים בקרבו לעשות משפט ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את המשפט אשר שפט המלך, וכן של: המשפט אשר שפט המלך ויראו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בקרבו לעשות משפט, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי חכמת אלקים בקרבו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מפני המלך כי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: המשפט אשר שפט המלך, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט – לק"מ סא:א דף עד.. כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט – לקמ"ת ה:יא דף ט:.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:א ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל. הראשי תיבות של: המלך שלמה מלך על ע"ה במגטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי המלך שלמה, עם הו' אותיות וג' תיבות, במגטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויהי המלך שלמה מלך בגמטריא רבנו נחמן. מלך על כל ישראל, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. המלך שלמה מלך בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ב ואלה השרים אשר לו עזריהו בן צדוק הכהן. הראשי תיבות של: השרים אשר לו עזריהו בן, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השרים אשר לו עזריהו בן צדוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואלה השרים אשר לו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: השרים אשר לו, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ג אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן אחילוד המזכיר. הראשי וסופי תיבות של: אליחרף ואחיה בני, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בני שישא ספרים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יהושפט בן אחילוד המזכיר, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. בן אחילוד, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. יהושפט, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ספרים יהושפט בן אחילוד המזכיר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ד ובניהו בן יהוידע על הצבא וצדוק ואביתר כהנים. הראשי תיבות של: על הצבא וצדוק ואביתר כהנים ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ה ועזריהו בן נתן על הנצבים וזבוד בן נתן כהן רעה המלך. בן נתן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנצבים וזבוד בן נתן, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: וזבוד בן נתן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: על הנצבים וזבוד בן נתן כהן רעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בן נתן על הנצבים וזובד בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הנצבים וזבוד בן ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ו ואחישר על הבית ואדנירם בן עבדא על המס. המס, עם האותיות, בגמטריא נ נח (עי' תנחומא פרשת ויחי יא, מס זו הלכה).

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: על הבית ואדנירם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואדנירם בן עבדא על בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבית ואדנירם בן עבדא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הבית ואדנירם בן עבדא על המס ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ז ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על האחד לכלכל. ולשלמה, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. בשנה יהיה על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יהיה על האחד בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שנים עשר נצבים על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: על כל ישראל וכלכלו את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על האחד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: על האחד לכלכל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולשלמה שנים עשר נצבים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכלכלו את, וכן של: ואת ביתו, בגמטריא רבנו נחמן. בספר נזר שיר דייק שכתוב האחד, עם ה"א הידועה, שסמך בעיקר על השם אחד. ונראה לפרש האחד בגמטריא ח"י בחינת היסוד. וכן האחד לכלכל בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עשר נצבים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל וכלכלו את המלך, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולשלמה שנים עשר נצבים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את המלך ואת ביתו חדש בשנה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ח ואלה שמותם בן חור בהר אפרים. הסופי תיבות של: שמותם בן חור בהר, ושל: בן חור בהר אפרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בן חור בהר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

שמותם בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:ט בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן. חנן – אותיות נ נח. הסופי תיבות של: בן דקר במקץ ובשעלבים ובית, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית, עם הח' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בן דקר במקץ, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: במקץ ובשעלבים ובית, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובית שמש ואילון, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובשעלבים ובית, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בית חנן, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:י בן חסד בארבות לו שכה וכל ארץ חפר. לו שכה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: בן חסד בארבות לו שכה וכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: בארבות לו שכה וכל ארץ חפר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: בן חסד בארבות לו שכה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בן חסד בארבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:יא בן אבינדב כל נפת דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה. טפת, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בן אבינדב כל נפת דאר ע"ה בגמטריא נ נח. כל נפת דאר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפת דאר טפת, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל נפת בגמטריא פתק. בת שלמה, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד:יב בענא בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם. צרתנה, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ליזרעאל, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. עד אבל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ומגדו וכל בית שאן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שאן אשר אצל צרתנה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אצל צרתנה מתחת ליזרעאל ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שאן עד אבל מחולה עד מעבר ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בענא בן אחילוד תענך, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן (ועם, שאן, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן). אותיות היסוד שלו אצל צרתנה מתחת, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שאן עד אבל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בענא בן אחילוד תענך ומגדו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:ב ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:ג עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים. וצבי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:ד כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו מסביב. מכל עבריו מסביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:י וַתֵּ֙רֶב֙ חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵֽחָכְמַ֖ת כָּל-בְּנֵי-קֶ֑דֶם וּמִכֹּ֖ל חָכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

ותרב חכמת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שלמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. קדם עם הג' אותיות והכולל בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם – לק"מ ל:ד דף מב.. ותרב חכמת שלמה – לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:יא וַיֶּחְכַּם֮ מִכָּל-הָֽאָדָם֒ מֵאֵיתָ֣ן הָאֶזְרָחִ֗י וְהֵימָ֧ן וְכַלְכֹּ֛ל וְדַרְדַּ֖ע בְּנֵ֣י מָח֑וֹל וַיְהִֽי-שְׁמ֥וֹ בְכָֽל-הַגּוֹיִ֖ם סָבִֽיב.

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

מכל האדם, עם הז' אותיות והכולל בגמטריא נחמן. האדם מאיתן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ודרדע ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ויהי שמו בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויחכם מכל האדם - לק"מ ל:ד דף מב., עב דף פז:, קכג דף קא:.

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:יב וַיְדַבֵּ֕ר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים מָשָׁ֑ל וַיְהִ֥י שִׁיר֖וֹ חֲמִשָּׁ֥ה וָאָֽלֶף.

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

חמשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמש ואלף – לק"מ כח:א דף טל..

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:יג וַיְדַבֵּר֮ עַל-הָֽעֵצִים֒ מִן-הָאֶ֙רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וְעַד֙ הָאֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּקִּ֑יר וַיְדַבֵּר֙ עַל-הַבְּהֵמָ֣ה וְעַל-הָע֔וֹף וְעַל-הָרֶ֖מֶשׂ וְעַל-הַדָּגִֽים.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. בלבנון בגמטריא לב נ נח. וידבר על העצים מן, עם הד' תיבות בגמטריא נון נון חית ע"ה. וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים, עם הט' תיבות, בגמטריא ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: איזוב היוצא בקיר – לק"מ נה:ו דף סד..

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:יד ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו. מאת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:יח ועתה הניח י' אלקי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע. ואין פגע רע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כ ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים כצדנים. ארזים מן הלבנון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כא ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך י' היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה. חכם על העם הרב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כה ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה. מכלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת תרומה

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כו וי' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם. לשלמה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. נתן חכמה לשלמה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שניהם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נתן חכמה לשלמה כאשר, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: וי' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שללם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית, עם הי"ד אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם, ושל: בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית, ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: חכמה לשלמה כאשר דבר לו, ושל: כאשר דבר לו ויהי בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וי' נתן חכמה לשלמה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וי' נתן חכמה לשלמה כאשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי, ושל: לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: לו ויהי שלם בין חירם ובין, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויהי שלם בין חירם ובין שלמה, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ויכרתו ברית שניהם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם, עם הי' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כאשר דבר לו, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי שלם בין חירם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: חירם ובין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויכרתו ברית, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ברית שניהם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כז ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש. מכל ישראל בגמטריא נון נון חית ע"ה. המס, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של ויהי המס שלשים אלף איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שלמה מס, ושל: המס שלשים, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.הראשי וסופי תיבות של: המס שלשים אלף, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כח וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס. לבנונה, עם האותיות , בגמטריא נחמן ע"ה. חדשים בביתו, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. המס, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישלחם לבנונה עשרת אלפים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס בגמרטיא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לבנונה עשרת אלפים בחדש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חליפות חדש יהיו בלבנון, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בחדש חליפות, ושל: חליפות חדש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חליפות חדש יהיו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בביתו ואדנירם על המס בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וישלחם לבנונה עשרת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בחדש חליפות בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: אלפים בחדש חליפות חדש יהיו ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יהיו בלבנון שנים חדשים בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חדשים בביתו ואדנירם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:כט ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר. לשלמה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. נשא, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אלף נשא סבל בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. שמנים אלף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אלף חצב בהר – רפ"ב, ועם הג' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לשלמה שבעים אלף, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אף חצב בהר ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:ל לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה. משרי, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. לשלמה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. המלאכה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אשר על המלאכה ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לבד משרי הצבים לשלמה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לשלמה אשר על המלאכה שלשת בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של:לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: משרי הנצבים לשלמה אשר על בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המלאכה שלשת אלפים ושלש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלפים ושלש מאות הרדים, ושל: ושלש מאות הרדים בעם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושלש מאות, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבד משרי הצבים לשלמה אשר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הנצבים לשלמה אשר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים, ושל: שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: המלאכה שלשת, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: לשלמה אשר על המלאכה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושלש מאות, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מאות הרדים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:לא ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית. אבנים עם האותיות בגמטריא נ נח. אבני גזית עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.ליסד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המלך ויסעו אבים גדלות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויסעו אבנים גדלות אבנים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של אבנים יקרות ליסד עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אבני גזית, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הבית אבני, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויסעו אבים גדלות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אבנים גדלות אבנים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ליסד הבית אבני, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה:לב ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית. ויכינו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. האבנים בגמטריא נ נח. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. שלמה ובוני חירום, עם הג' תיבות בגמטריא נון חית מם נון. ויפסלו בני שלמה ובני חירום, עם הכ"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנו הבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שלמה ובני חירום והגבלים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:א ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית לי'.

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

בשמונים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ויהי בשמונים, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. וארבע, עם הה' אותיות והכולל בגמטריא נחמן מאומן. לצאת בני, עם התיבות, בגמטריא הפתק. מארץ מצרים בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. וכן, זו הוא החדש השני, עם הד' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. על ישראל ויבן ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. ויבן הבית לי', עם הי"ג אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי בשמונים שנה וארבע מאות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית לי' בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מאות שנה, ושל: שנה לצאת, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: שנה לצאת בני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מצרים בשנה הרביעית בחדש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בשנה הרביעית בחדש זו, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ויבן הבית לה' ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מאות שנה לצאת בני ישראל בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: למלך שלמה על ישראל ויבן, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית לי', בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן בגמטריא הפתקא. אותיות היסוד של: ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא חדש, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מאות שנה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שנה לצאת בני, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לצאת בני ישראל, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בשנה הרביעית, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבת של: הרביעית בחדש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: מצרים בשנה הרביעית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למלך שלמה על ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שלמה על ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויבן הבית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ב והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו. והבית אשר בנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ששים אמה, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. רחבו בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אמר ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: לי' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ושלשים אמה קומתו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שלמה לי' ששים, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר בנה המלך שלמה לי' ששים אמה ארכו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והבית אשר בנה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: רחבו ושלשים אמה קומתו, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ששים אמה ארכו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר בנה המלך שלמה לי' ששים אמה ארכו ועשרים, עם הט' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ג והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית. היכל הבית, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארכו על פני בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. בית עשר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. רחבו בגמטריא נ נח נ נח. רחבו על פני בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבית עשרים אמה ארכו על ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: רחבו על פני הבית, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: רחב הבית עשר באמה רחבו על, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פני היכל הבית עשרים אמה ארכו, ושל: הבית עשרים אמה ארכו על פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: פני רחב הבית, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: באמה רחבו על פני הבית, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ארכו על פני רחב, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: רחב הבית עשר באמה רחבו, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: היכל הבית עשרים, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארכו על ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אמה ארכו על פני רחב ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פני רחב הבית, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשר באמה רחבו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ד ויעש לבית חלוני שקפים אטמים. חלוני, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. שקפים אטמים בגמטריא נון נון חית. לבית חלוני שקפים בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעש לבית חלוני שקפים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויעש לבית חלוני בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: לבית חלוני שקפים אטמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חלוני שקפים, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויעש לבית חלוני, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ה ויבן על קיר הבית יצוע סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב. הבית סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויבן על קיר, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קיר הבית, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויבן על קיר הבית יציע סביב את קירות הבית סביב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: הבית סביב להיכל ולדברי ויעש ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויעש צלעות סביב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ו היציע התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות הבית.

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

התיכנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.חוצה בגמטריא נ נח ע"ה. לבלתי אחז, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה, ושל: והשלישית שבע באמה רחבה כי, ושל: שבע באמה רחבה כי מגרעות, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: שש באמה רחבה והשלישית בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: לבית סביב חוצה לבלתי, ושל: לבלתי אחז בקירות בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חוצה לבלתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגראות נתנן לבית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: היציע התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לבית סביב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ז והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו. לא נשמעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהבנתו (פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. נבנה ע"ה במגטריא נ נח. ומקבות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט"ו אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ומקבות והגרזן כל כלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ברזל לא נשמע בבית בהבנתו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ח פתח הצלע התיכנה אל כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים. התיכנה (ג' פמעים בפסוק) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובלולים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הצלע התיכנה אל כתף הבית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:ט ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבית ויכלהו ויספן, ושל: ויכלהו ויספן את, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבן את, ושל: ויספן את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבית ויכלהו בגמטריא רבינו נחמן מע"ה. הראשי וסופי תיבות של: גבים ושדרת, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: גבים ושדרת בארזים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:י ויבן את היציע על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים. היציע על, בגמטריא נחמן מאומן. כל הבית בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. קומתו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבן את היציע על כל הבית ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: היציע על כל הבית חמש בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חמש אמות קומתו בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אמות קומתו ויחז את בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

הסופ תיבות של: ויבן את היציע על, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: על כל הבית חמש, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הבית חמש, ושל: חמש אמות, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חמש אמות קומתו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אמות קומתו בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ויאחז את, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויבן את היציע על כל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הבית חמש אמות קומתו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ויאחז את הבית בעצי בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבן את בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חמש אמות ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: ויאחז את, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הבית בעצי בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יא ויהי דבר י' אל שלמה לאמר. אל שלמה בגמטריא רבנו נחמן. י' אל שלמה לאמר בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהי דבר י' אל בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי דבר ה' ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי דבר י' אל שלמה, עם הי' אותיות, בגמטריא פתקא. הראשי וסופי תיבות של: דבר י' אל שלמה לאמר בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יב הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אתה בנה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אם תלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. מצותי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: משפטי תעשה ושמרת את כל, ושל: תעשה ושמרת את כל מצותי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקמתי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקמתי את, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של:כל מצותי ללכת בהם והקמתי את דברי אתך אשר דברתי בגמטרי נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: תעשה ושמרת בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבית הזה, ושל: תעשה ושמרת, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי, ושל: בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת מ שפטי תעשה, ושל: משפטי תעשה ושמרת, ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כל מצותי ללכת בהם והקמתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את דברי אתך אשר בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות שלף דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הזה אשר אתה, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אשר אתה בנה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בחקתי ואת משפטי תעשה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: דברתי אל דוד אביך בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר דברתי אל דוד, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: אתך אשר, ושל: אשר דברתי, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבית הזה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אם תלך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אתה בנה אם תלך בחקתי, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משפטי תעשה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של:את כל מצותי ללכת בהם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ללכת בהם והקמתי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והקמתי את בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את דברי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אתך אשר דברתי אל דוד, ושל: אשר דברתי אל דוד אביך, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יג ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל. ושכנתי בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתוך בני ישראל ולא, עם הד' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. את עמי ישראל, עם הי"אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושכנתי בתוך, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: ושכנתי בתוך בני בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ושכנתי בתוך בני ישראל ולא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בתוך בני ישראל ולא אעזב את, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אעזב את עמי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יד ויבן שלמה את הבית ויכלהו. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. שלמה את, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויבן שלמה את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: שלמה את ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הבית ויכלהו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבן שלמה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שלמה את, עם הד' אותיות בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: הבית ויכלהו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:טו ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים. הבית עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מביתה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ויצף את קרקע, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבן את קירות ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את קירות הבית מביתה בצלעות, ושל: קירות הבית מביתה בצלעות ארזים, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויצף את קרקע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מבית ויצף את קרקע ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: את קרקע הבית בצלעות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויבן את קירות היבת מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויצף את קרקע, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עץ מבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קירות הבית מביתה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבן את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויצף את, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:טז ויבן את עשרים אמה מירכותי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

את עשרים אמה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ארזים מן, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הקרקע עד, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לו מבית, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויבן את עשרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את עשרים אמה מירכתי, ושל: עשרים אמה מירכתי הבית, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אמה מירכתי הבית ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: בצלעות ארזים מן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הקירות ויבן לו, ושל: ויבן לו מבית, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות, ושל: אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים, ושל: מירכתי הבית בצלעות ארזים מן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: עד הקירות ויבן לו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבן את בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מירכתי הבית ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הקרקע עד בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לו מבית לדביר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יז וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: היה הבית ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הבית הוא ההיכל לפני, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יח וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה. ופטורי צצים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. צצים הכל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צצים הכל ארז אין אבן נראה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פנימה מקלעת פקעים ופטיר ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מקלעת פקעים ופטורי צצים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארז אין אבן ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אין אבן נראה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הבית פנימה, ושל: פנימה מקלעת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: מקלעת פקעי ופטורי צצים, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבית פנימה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ופטורי צצים, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אבן נראה, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אין אבן, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:יט ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית י'. דביר בגמטריא נ נח נ נח. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבית מפנימה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הבית מפנימה הבין ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מפנימה הכין לתתן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לתתן שם את, ושל: שם את ארון, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארון ברית ה' ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בתוך הבית מפנימה הכין לתתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: הבית מפנימה הכין לתתן שם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה אותיות היסוד של: הכין לתתן שם בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ברית י', בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארון ברית, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את ארון, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:כ ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

קומתו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. זהב סגור, עם התיבות בגמטריא נחמן מאומן. דביר בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:כא ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. זהב סגור, עם התיבות בגמטריא נחמן מאומן. דביר בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלמה את הבית מפנימה זהב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: מפנימה זהב סגור ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו:כב ואת כל הבית צפה זהב עד תם כל הבית וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב. תם כל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:ג וספן בארז ממעל על הצלעת אשר על העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור. בארו ממעל על ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת ויקהל

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:יג וישלח המלך שלמה ויקח את חרם מצר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:יד בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו. "בן אשה אלמנה הוא" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. וימלא את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויעש את כל מלאכתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:טו ויצא את שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את העמוד השני. העמוד השני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:טז ושתי כתרת עשה לתת על ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחד וחמש אמות קומת הכתרת השנית. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשה לתת על ראשי ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת, עם הו' אותות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

יש בפסוק זה רמז על מהות של הכיפה נ נח, עיין מש"כ בחלק ד' בערך כיפה נ נח.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:יז שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית. הראשי תיבות של: שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לכתרת אשר על ראש העמודים שבעה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

יש בפסוק זה רמז על מהות של הכיפה נ נח, וכן רמז למה שרבינו גילה בסוף תורה כט שהשבעה גלדי עינא מתקנים שבעה מחלפות הראש עיין מש"כ בחלק ד' בערך כיפה נ נח.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:יח ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת לכסות את הכתרת אשר על ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית. הסופי תיבות של: את העמודים ושני טורים סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:כ וכתרת על שני העמודים גם ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:כא ויקם את העמדים לאלם ההיכל ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בעז, הסופי תיבות של: יכין ויקם את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויקם את העמדים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ההיכל ויקם את העמוד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:כב ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים. מלאכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של שושן ותתם מלאכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:לה ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:לו וַיְפַתַּ֤ח עַל-הַלֻּחֹת֙ יְדֹתֶ֔יהָ וְעַל֙ (ומסגרתיה) מִסְגְּרֹתֶ֔יהָ כְּרוּבִ֖ים אֲרָי֣וֹת וְתִמֹרֹ֑ת כְּמַֽעַר-אִ֥ישׁ וְלֹי֖וֹת סָבִֽיב.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

ועל, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. על הלחת, עם הו' אותיות וב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ויפתח על הלחת ידתיה, בגמטריא ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש וליות סביב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ותמרת כמער, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כמער איש וליות – לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז:נ והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב. פרש"י והפתות, מפתחות שמעתי, שמפתין בהם את המנעול, עכ"ל וע' במדב"ר (יב:ד) מהו פותות, רבי יצחק מגדלאה אמר זה פותה שתחת הציר, רבי סימאי אומר אלו פותחות וכו' ע"כ. פותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – הרי למדנו נ נח נחמ נחמן מאומן בחי' מפתה ופותח מנעול, וציר דלת.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

מזמרות ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ו ויבאו הכהנים את ארון ברית י' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים. הקדשים אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ז כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה. על הארון ועל בדיו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ח ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה. החוצה ויהיו שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שם עד היום הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ט אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:יב אז אמר שלמה י' אמר לשכן בערפל.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

לשכן בערפל, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום יב"ע י' אתרעי לאשראה שכנתיה בירושלם, שתרגם אמר לענין רצון, הוא המבואר בכתבי האריז"ל שאמ"ר הוא הגשמת השפע, אור מים רקיע, ובסוף מתגשמת בהשראת השכינה בק' ברכאן, בחי' אדנ"י (א – יו"י, נ – ינ).

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:כ ויקם י' את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר י' ואבנה הבית לשם י' אלקי ישראל. ואשב על כסא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:כז כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֥ב אֱלֹהִ֖ים עַל-הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה הַשָּׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי-הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

כי האמנם ישב, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ישב אלקים על, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. השמים ושמי, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה – וכאשר מוסיפים "השמים", הרי זה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. אשר בניתי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: האמנם ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי, וכן של: ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אף כי הבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה – לק"מ ריט דף קיג:, לקמ"ת א:יד דף ג.. הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך – שיחות הר"ן מ. [אגרת הרמב"ן].

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:כח וּפָנִ֜יתָ אֶל-תְּפִלַּ֧ת עַבְדְּךָ֛ וְאֶל-תְּחִנָּת֖וֹ יְקוָ֣ה אֱלֹקָ֑י לִשְׁמֹ֤עַ אֶל-הָֽרִנָּה֙ וְאֶל-הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֧ר עַבְדְּךָ֛ מִתְפַּלֵּ֥ל לְפָנֶ֖יךָ הַיּֽוֹם.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

ופנית, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אל תפלת עבדך ואל תחנתו י', בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לשמוע אל הרנה – לק"מ ה דף ו:.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:לא את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה. מזבחך בבית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:לג בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה. אליך בבית הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:לז רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה. חסיל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:לט ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם. לברך את לבב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:מא וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך.

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הוא ובא מארץ רחוקה למען ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד ששלמה המלך כוון בתפלה זו שדייקא הנכרי שבא מארץ רחוקה אליו ישמע השם לתפילתו, אבל הנכרים שנשארו בארץ ישראל, והם שכים בעיני ישראל וצנינים בצדיהם, לא ישמע אליהם כל עיקר.

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:נב להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ ענין פתיחת העינים לשמיעה, בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכ, שעיקר התפלה היא דבקות ע"ש.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

בכל קראם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עיניך פתחת אל תחנת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואל תחנת עמך ישראל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: להיות עיניך פתחת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:ס למען דעת כל עמי הארץ כי י' הוא האלקים אין עוד. עמש"כ יהושע ד:כד.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:סא והיה לבבכם שלם עם י' אלקינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה. והיה לבבכם שלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח:סד ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ד ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר. אם תלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:ח והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה י' ככה לארץ הזאת ולבית הזה. מה עשה י' ככה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:טז פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה. בעיר הרג ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:כב ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלשיו ושרי רכבו ופרשיו. ומבני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:כה והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות השלמים על המזבח אשר בנה לי' והקטיר אתו אשר לפני י' ושלם את הבית. והעלה שלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט:כו ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום. סוף בארץ אדום ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:ד ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה. מלכת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:ה ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית י' ולא היה בה עוד רוח. ומאכל שלחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:י ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה. מלכת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:יב ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה. אלמגים ולא נראה עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:טז ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:יט שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ-עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵאַֽחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל-מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת.

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

שש בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מעלות, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ושנים בגמטריא רבנו נחמן. אצל הידות, עם הח' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שש מעלות לכסה – לקמ"ת ב:ו דף ד.. וראש עגול לכסא מאחריו – לק"מ נט:ב דף ע..

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:כא וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה. סגור אין כסף ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:כג ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה. ויגדל המלך, בגמטריא נחמן. שלמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. ולחכמה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הארץ לעשר ולחכמה בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

המפרשים הקשו למה הקדים הפסוק עושר לחכמה, הלוא חכמה הרבה יותר חשוב, וי"ל על פי מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן ריש תורה ס', דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד. שאי אפשר לבוא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות, ע"ש. ולכן הקדים העושר שעל ידו זוכים להתבוננות להשיג החכמה.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

א:י:כד וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו. מבקשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:ד ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלקיו כלבב דויד אביו.

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלמה נשיו הטו בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: היה לבבו שלם עם י' אלקיו, בגמטריא רבינו נחמן. אלהים אחרים בגמטריא משה.

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי לעת זקנת שלמה נשיו בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היה לבבו שלם עם ה' אלקיו כלבב דויד בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד לפרש שזקנת שלמה לא היתה המקרה, אלא הסיבה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ד ענין מלחמות דוד אביו עם הפילוספים וזקני הדור שלא היו מאריכים ימיהם בקדושה, שעל ידי זה כופרים בזה שהשם יתברך ברא הכל ברצונו אחר העדר הגמור ע"ש, וכן היה לשלמה מחמת זה – ויקם ה' שטן לשלמה (פסוק יד), ופירש המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב הלינות פ"א) ששטן הוא לשון וענין של העדר. ודוד נצחם על ידי בחי' אבן שלמה רצונו (משלי יא) כמבואר שם), ואבן נוטריקון אב ובן, הרי דוד ושלמה, אבל שלמה לא עמד בזה כמבואר כאן, ולא היה לבבו שלם וכו' כלבב דויד אביו, דייקא כתב אביו, כי זה היה תיקון שהיו עושים ביחד בבחי' אבן כנ"ל.

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

ושלמה הכניס את עצמו לנסיון זה על ידי כל הנשים זרות שלקח. כי אפילו היו נשי ישראל, כל אשה בחי' עת, והרי כל אשה מכביד ותופס האדם לעת. ונשות האומות מכבידים ביותר. כי אור השם מאיר בנשמות ישראל, וכל רגע הוא אור חדש, ולא כן אומות העולם, שאין מגיע להם האור רק דרך השתלשלות ודרך השרים שלהם, והוא חקוק וקצוב, היפוך התחדשות.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שפגם זה הוא בשמיעה, כי כל כלי החושים לא רק מקבלים, גם משפיעים, חוץ מהאזנים, כידוע. ולכן דייקא בשמיעה יש הסכנה של ישן וזקנה. וזה מה שדרשו חז"ל (דברים יא:יג) והיה אם שמוע תשמעו, פרש"י ז"ל אם תשמע בישן תשמע בחדש, ע"כ, כי צריכים לנצח את נסיון הישן והזקנה בשמיעה ואז זוכים להתחדשות. וזה ההמשך הפסוק, אשר אנכי מצוך היום, ופרש"י (דברים ו:ו) ז"ל לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה, ע"כ.וכן מצינו התעוררות באזנים (ישעיה נ:ד) יעיר לי אזן לשמוע כלמודים, ה' אלקים פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי, ע"כ. ושלמה הוא זה שחידש ועשה אזנים לתורה, ונכשל כאן ע"י הנשים.

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה גם ענין של זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון דייקא. בן סלוא, עם האותיו והתיבות בגמטריא זקן. שלקח את כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין. כי ענין מדין, מבואר בספר קהילת יעקב שהוא בגמגטריא ד' פעמים הוי"ה, בחי' דוד המלך שהוא הרגל הרביעי של המרכבה, ולכן הוא ראשי תיבות: ניצוץ דוד מלך ישראל. וכן מדין עם הד' אותיות בגמטריא נ נח. והנה מדין גם בחי' מ"ד (מיין דוכרין) ומ"ן (מיין נוקבין) והי' בחי' הטיפה. וזה ממש ענין התחדשות. אלא שכל זה בקליפה, בחי' רקיעים דשוא שבונים על ידי המדמה והשקר כמבואר בזוהר הקדוש (תיקון סט דף קיז ע"ב ובעוד הרבה מקומות) ובליקוטי מוהר"ן נד:ו, וזה בחי' כזבי בת צור, בחינת יצירה של שקר, רקיעי דשוא כנ"ל. אבל משה רבינו שפיר התחבר לניצוץ הקדוש של מדין בציפורה, כי הציפור הוא בחי' התחדשות (היפוך רצף, שהוא תמידית בלי התחדשות, כמו שכרת היפוך כתר), שמעירים את הבקר, ומלך הציפורים הוא הנשר בחי' תתחדש כנשר.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:ה וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:ו ויעש שלמה הרע בעיני י' ולא מלא אחרי י' כדוד אביו.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:ז אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:כ ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה. ותגמלהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:כח והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף. מלאכה הוא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:לא ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר י'אלקי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא:לג יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו. אלהי בני , בגמטריא נ נח. לכמוש אלהי מואב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:יד וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים. ואני אסיף על עלכם אבי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כא ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה. כל בית יהודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מאה ושמנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כג אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר. כל בית יהודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כז אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית י' בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אל אדניהם אל רחבעם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:כח וַיִּוָּעַ֣ץ הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֕עַשׂ שְׁנֵ֖י עֶגְלֵ֣י זָהָ֑ב וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם רַב-לָכֶם֙ מֵעֲל֣וֹת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

שני בגמטריא רבי נחמן. המלך ויעש ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. המלך ויעש, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. רב לכם, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב. מעלות, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הנה אלקיך ישראל – לקמ"ת לב דף כג:.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב:לב ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה. בבית אל לזבח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:ב ויקרא על המזבח בדבר י' ויאמר מזבח מזבח כה אמר י' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך. בדבר י' ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:ד ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו. שלח עליו ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:ו ויען המלך ויאמר אל איש האלקים חל נא את פני י' אלקיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלקים את פני י' ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה. איש האלקים חל נא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חל נא את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:ח ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה: חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:יא ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלקים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם. ויספרום לאביהם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:כד וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה. בדרך והחמור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג:כו וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלקים הוא אשר מרה את פי י' ויתנהו י' לאריה וישברהו וימתהו כדבר י' אשר דבר לו. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:ב ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי אתי אשת ירבעם והלכת שלה הנה שם אחיה הנביא הוא דבר עלי למלך על העם הזה. הנה שם אחיה הנביא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:ו ויהי כשמע אחיהו את קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה. ויהי כשמע אחיהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בפתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואנכי שלוח אליך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד:יג וספדו לו כל ישראל וקברו אתו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלהי ישראל בבית ירבעם. אתו כי זה לבדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:ב שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום. שנים מלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:יד והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם י' כל ימיו. והבמות לא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:יח ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית מלך ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר. ביד עבדיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:יט ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי. שחד כסף וזהב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו:כ וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית מעכה ואת כל כנרות על כל ארץ נפתלי. וישמע בן הדד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:ז וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר י' היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני י' להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו. יהוא בן חנני הנביא דבר י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בן חנני הנביא דבר י' היה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:טז בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על גבתון אשר לפלשתים. חנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:כא אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:כד ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

על שם שמר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

שמרון בגמטריא ירושלים, כי כוונת עמרי היתה שכשם שירושלים למלכי יהודה כך שמרון למלכי ישראל (תנא דבי אליהו רבה פ"י).

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבן את ההר ויקרא את שם ע"ה, וכן של: ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בנה על שם שמר אדני, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:כט ואחאב בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה. וימלך אחאב בן עמרי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז:לא ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו. נבט ויקח אשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:א ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

דברי הרלב"ג פה, שהוכיח שע"כ מכתב אליהו ליהורם לא כתב בנבואה אלא בזמנו, הבאתיו למה שנוגע למה שכתוב בסוף הפתק הקדוש, יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה ע"ש.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

גלעד ע"ה בגמטריא נ נח. השנים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. טל ומטר בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השנים האלה טל ומטר כי, ושל: האלה טל ומטר כי אם, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ג לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

לך מזה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ופנית, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. קדמה בגמטריא נחמן ע"ה. כרית בגמטריא נון נון חית. על פני בגמטריא ננננ"מ. ירדן ראשי תיבות רבי נחמן – ישראל דוב.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדמה ונסתר בנחל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונסתרת בנחל כרית אשר על פני ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בנחל כרית אשר, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ד והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

לכלכלך שם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואת הערבים צויתי לכלכלך: לקמ"ת ד:א דף ה.. שיחות הר"ן ז.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:ו והערבים מבייאם לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה.

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת יומא ריש דף עה: דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

לחם ובשר, בגמטריא הפתקא. מביאים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הנחל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ובשר בערב, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לו לחם ובשר בבקר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מביאים לו לחם ובשר בבקר, ושל: לו לחם ובשר בבקר ולחם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בבקר ולחם ובשר בערב ומן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יב וַתֹּ֗אמֶר חַי-יְ-הוָ֤ה אֱלֹקֶ֙יךָ֙ אִם-יֶשׁ-לִ֣י מָע֔וֹג כִּ֣י אִם-מְלֹ֤א כַף-קֶ֙מַח֙ בַּכַּ֔ד וּמְעַט-שֶׁ֖מֶן בַּצַּפָּ֑חַת וְהִנְנִ֨י מְקֹשֶׁ֜שֶׁת שְׁנַ֣יִם עֵצִ֗ים וּבָ֙אתִי֙ וַעֲשִׂיתִ֙יהוּ֙ לִ֣י וְלִבְנִ֔י וַאֲכַלְנֻ֖הוּ וָמָֽתְנוּ.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

קמח בגמטריא נחמן. בצפחת בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קמח בכד ומעט, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יג ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה. ולבנך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:טו ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים. ותאכל הוא והיא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:יח ותאמר אל אליהו מי לי ולך איש האלקים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני.

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

ולהמית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: באת אלי להזכיר את עוני – לק"מ כב:ז דף לב:.

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כ וַיִּקְרָ֥א אֶל-יְ-הוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְ-הוָ֣ה אֱלֹקָ֔י הֲ֠גַם עַל-הָאַלְמָנָ֞ה אֲשֶׁר-אֲנִ֨י מִתְגּוֹרֵ֥ר עִמָּ֛הּ הֲרֵע֖וֹתָ לְהָמִ֥ית אֶת-בְּנָֽהּ.

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל י' ויאמר י' אלקי הגם על האלמנה, וכן של: י' ויאמר י' אלקי הגם על האלמנה אשר, וכן של: עמה הרעות להמית את בנה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את, ושל: מתגורר עמה הרעות להמית את בנה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במפרשים למה הזכיר שהתגורר עמה. ונלע"ד דקי"ל להלכה (שולחן ערוך, אבן העזר כב:יז) אסור לתלמיד חכם לשכן בחצר שיש בו אלמנה, אפלו אינו מתיחד עמה, מפני החשד, ולכן כל התירו של אליהו להיות בעליה היה על סמך הילד, ובלי הילד כבר יש חשד חלילה.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כא וַיִּתְמֹדֵ֤ד עַל-הַיֶּ֙לֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֔ים וַיִּקְרָ֥א אֶל-יְ-הוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְ-הוָ֣ה אֱלֹקָ֔י תָּ֥שָׁב נָ֛א נֶֽפֶשׁ-הַיֶּ֥לֶד הַזֶּ֖ה עַל-קִרְבּֽוֹ.

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

שלש בגמטריא נון נון חית. תשב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. נפש הילד הזה ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. הילד הזה על קרבו, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויקרא אל י' ויאמר י"א תשב נא, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרמח"ל כתב שהחיה את הילד עם השם ע"ב, וי"ל בזה למה התמודד על הילד ג' פעמים, כי שם ע"ב בנוי מג' פסוקים. שצריכים למדוד אותם הראשון ישר, אמצעי הפוך, אחרון ישר. ולא זכיתי לבוא בסוד השם, אכן י"ל שדבר זה למדים מהשני דברות הראשונות ששמענו מפי הגבורה, אנכי ולא יהיה. כי בסוף הדיבור השני של לא יהיה לך וכו' כתוב: כי אנכי ה' וכו'. הרי מצינו הענין של הראשון והאחרון מצות עשה ביושר, והאמצעי לא יהיה, בבחינת הפוך. (ובשם ע"ב, השם הל"ז – הראשון שבחצי השני, הוא שם אנ"י, ומקדימים אותו בהושענות לשם הראשון של וה"ו, כמו שאיתא במסכת סוכה דף מה. וברש"י שם, ועמש"כ שם).

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שדבר זה נלמד ממתן תורה, בזה מדוייק מש"כ (פסוק כב) וישמע ה' בקול אליהו, כי קול אליהו הוא פיו של משה, ובמתן תורה משה ידבר והאלקים יעננו בקול. וזה מה שאמר האלמנה לאליהו (פסוק כד) ודבר י' בפיך אמת, ודחו המפרשים למה לא ידעה עד עכשיו מכל מה שראה, אלא שעכשיו ממש שמע הקול של מתן תורה, וכמו שאיתא בבעל הטורים (דברים לד:יב) שאותיות ראשונות של כל נ"ד פרשיות שבתורה עולין תשצ"א כמנין "ודבר ה' בפיך אמת" – הרי שממש הזכירה ענין של כל התורה, שזה בחי' עשרת הדברות כמו שפרש"י עה"ת.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מייושב מה שהקשה בספר קול שמחה (פרשת חקת) מנא היה אליהו יודע שיכול לפעול תחית המתים, וכתב שם שמעולם לא היה, ואכן באמת היה במתן תורה, שכיון ששמעו אנכי י"א פרחה נשמתם והיה תחיית המתים כדאיתא בגמרא ובמדרש. ולכן אליהו הנביא פעל בחינת הקול של מתן תורה על ידי השם ע"ב, ועל ידי זה פעל תחיית המתים.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כב וישמע י' בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי. הילד על קרבו ויחי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כג ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך. הילד וירדהו מן העליה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז:כד ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלקים אתה ודבר י' בפיך אמת. אלקים אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת כי תשא

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:א ויהי ימים רבים ודבר י' היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה.

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

רבים ודבר י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי ימים רבים ודבר ה' בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ימים רבים ודבר ה' בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:י חי י' אלקיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה. ואת הגוי כי לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:יט ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל. אלי את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כ וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ישראל ויקבץ, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הנביאים אל, בגמטריא נחמן ע"ה. את הנביאים אל, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הנביאים אל הר, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקבץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויקבץ את הנביאים אל הר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישלח אחאב בכל בני ישראל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקבץ את הנביאים, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בני ישראל ויקבץ את, עם הד' תיבות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כא ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם י' האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר. לכו אחריו ואם הבעל לכו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. על שתי ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הבעל ע"ה בגמטריא נ נח. אם הבעל, בגמטריא נחמן. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מתי אתם פסחים על שתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתם פסחים על שתי הסעפים, ושל: פסחים על שתי הסעפים אם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: שתי הסעפים אם י' האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתם פסחים על שתי הסעפים אם י' האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: האם ויאמר עד מתי אתם, ושל: ויאמר עד מתי אתם פסחים בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ויגש אליהו אל כל העם בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים, עם הי' אותיות בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העם ויאמר עד מתי, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: פסחים על שתי הסעפים אם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ולא ענו העם אתו דבר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל כל העם ויאמר עד בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אל כל העם ויאמר עד מתי בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם ע"ה בגמרטיא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: על שתי הסעפים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שתי הסעפים אם י', עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שתי הסעפים אם י' האלקים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שתי הסעפים אם י' האלקים לכו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שתי הסעפים אם י' האלקים לכו אחריו ואם, עם הח' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כב ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא לי' לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים אשי. הבעל ע"ה בגמטריא נ נח. נותרתי, עם האותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אליהו אל העם אני נותרתי נביא בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר אליהו אל העם אני, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: האם אני נותרתי נביא לי' לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות, בגמטריא הפתקא. הסופי תיבות של: אני נותרתי נביא לי' לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ארבע מאות וחמשים איש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אני נותרתי נביא לי' בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אני נותרתי נביא לי' לבדי ונביאי הבעל ארבע, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מאות וחמשים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הבעל ארבע, עם התיבות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אליהו אל האם אני בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כג ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים. הפר בגמטריא נחמן מאומן. להם הפר בגמטריא רבי נחמן. וינתחהו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. העצים ואש לא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואש לא ישימו ואני, עם הי"ד אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אעשה את, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. האחד ונתתי על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אשים, עם האותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישמו על העצים, עם הי"א אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פרים ויבחרו להם הפר, ושל: הפר האחד וינתחהו וישמו על העצים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הפר האחד וניתחהו וישימו על העצים ואש במגטריא הפתקא. הסופי תיבות של: ואני אעשה את הפר האחד ונתתי ע"ה בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: את הפר האחד ונתתי על העצים ואש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הסופי תיבות של: על העצים ואש לא ישמו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: האחד וניתחהו וישמו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: הפר האחד ונתתי, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את הפר האחד ונתתי, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על, עם הז' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על העצים ואש לא, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: להם הפר האחד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כד וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם י' והיה האלקים אשר יענה באש הוא האלקים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר. ואני אקרא בשם, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אלהיכם ואני אקרא בשם, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. באש הוא האלקים, בגמטריא רבנו נחמן. ויאמרו טוב הדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלהיכם ואני אקרא בשם ה' והיה, ושל: ואני אקרא בשם ה' והיה האלקים, עם הו' אותיות והכולל בגמטריא נ נח. הסופי תיבת של: והיה האלקים אשר יענה באש הוא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמ מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וקראת בשם, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואני אקרא בשם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמרטיא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בשם י' והיה האלקים אשר, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: באש הוא האלקים ויען כל ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אשר יענה באש הוא האלקים ויען כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: י' והיה האלקים אשר יענה באש הוא האלקים ויען כל העם, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד של: כל העם ויאמרו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויען כל העם ויאמרו בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויען כל, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל העם ויאמרו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואני אקרא בשם י' והיה האלקים אשר יענה באש הוא האלקים, עם הי"א אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כה ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו. לנביאי, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הבעל ע"ה בגמטריא נ נח. הבעל בחרו לכם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הפר בגמטריא נחמן מאומן. בשם אלהיכם ואש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. בשם אלהיכם ואש לא בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הפר האחד ועשו ראשנה, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר אליהו לנביאיבגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הפר האחד ועשו ראשנה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הבעל בחרו לכם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתם הרבים וקראי בשם, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לכם הפר האחד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואש לא תשימו, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועשו ראשנה, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כו ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה. הפר בגמטריא נחמן מאומן. הבעל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואין קול, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקחו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הפר אשר נתן להם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הפר אשר נתן להם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מהבקר ועד הצהרים, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ועד הצהרים לאמר בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כז ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ. בצהרים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ויהתל, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ויהתל בהם, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. בהם אליהו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ויהתל בהם אליהו, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קראו בקול גדול, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי שיח, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וכי שיג, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ישן בגמטריא רבי נחמן. לו אולי ישן הוא ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לו וכי דרך לו אולי ישן הוא, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא, עם הח' תיבות בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר קראו בקול בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: הוא כי שיח וכי שיג, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: אלהים הוא כי שיח וכי דרך בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי בצהרים ויהתל, ושל: בצהרים ויהתל בהם, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: לו אולי ישן הוא ויקץ בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי אלהים הוא כי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי שיח וכי בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לו אולי ישן ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כח ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם.

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וברמחים עד שפך דם, ושל: עד שפך דם עליהם, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עד שפך דם עליהם, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:כט ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב. המנחה, בגמטריא נ נח. ויתנבאו עד, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. עד לעלות המנחה ואין, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עד לעלות המנחה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואין קול, ושל: קול ואין, ושל: ואין קשב, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה, ושל: לעלות המנחה ואין, ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ואין ענה ואין קשב ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויתנבאו עד לעלות המנחה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ענה ואין קשב בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ואין ענה ואין קשב, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:ל ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח ה' ההרוס.

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

ויגשו כל העם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העם גשו אלי ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אליו וירפא את, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וירפא את מזבח, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וירפא את מזבח י', עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י' ההרוס, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העם אלו וירפא את מזבח ה', עם הו' אותיות , בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גשו אלי ויגשו, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לכל העם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויגשו כל העם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל העם אליו וירפא בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וירפא את מזבח, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לא ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י' אליו לאמר ישראל יהיה שמך.

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

שתים בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשרה, עם האותיות והכולל, בגמטריא פתק. אבנים, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אבנים כמספר, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. כמספר שבטי, עם הט' אותיות, בגמטריא נון נון חית. אבנים כמספר שבטי בני, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יעקב אשר היה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. לאמר ישראל בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. שמך בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שתים עשרה אבנים כמספר שבטי יעקב, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: לאמר ישראל יהיה שמך, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: י' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויקח אליהו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אליהו שתים עשרה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: עשרה אבנים כמספר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויקח אליהו שתים, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויקח אליהו שתים עשרה אבנים, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כמספר שבטי בני יעקב, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כמספר שבטי בני יעקב אשר, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר היה דבר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: היה דבר, עם התיבות, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: היה דבר י' אליו לאמר בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לב ויבנה את האבנים מזבח בשם י' ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח. האבנים, בגמטריא נ נח. זרע סביב, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבנה את האבנים מזבח בשם י' ויעש תעלה כבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תעלה כבית סאתים זרע, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את האבנים מזבח בשם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מזבח בשם ה' ויעש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: בשם ה' ויעש תעלה כבית, ושל: ה' ויעש תעלה כבית סאתים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' ויעש תעלה כבית, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בשם י' ויעש תעלה כבית בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויבנה את האבנים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את האבנים מזבח בשם י' ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויעש תעלה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מזבח בשם י', עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בשם י' ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לג ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים. ויערך את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הפר בגמטריא נחמן מאומן. הפר וישם על, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: העצים וינתח את הפר וישם על העצים ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העצים וינתח את הפר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את הפר וישם על העצים, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: את העצים ויתנח את, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את הפר וישם על, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על העצים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וישם על, עם התיבות, בגמטרי אנחמן. הראשי וסופי תיבות של: הפר וישם על, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לד ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו.

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

מלאו ארבעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מים ויצקו על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. כדים מים ויצקו על, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. שנו, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. וישנו ויאמר ע"ה בגמטריא נון נון חית. שלש (של – שלשו) בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר מלאו ארבעה כדים מים, ושל: מלאו ארבעה כדים מים ויצקו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו, ושל: העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו, עם הכולל, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לו ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו אליהו הנביא ויאמר י' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה.

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

אתה אלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את, וכן של: ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לה וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים. וגם את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אל התעלה מלא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וילכו המים סביב למזבח ואם את בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: המים סביב למזבח ואם את התעלה מלא ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וגם את התעלה מלא מים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המים סביב למזבח ואם את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: סביב למזבח וגם את התלעה מלא בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את התעלה מלא בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: המים סביב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: המים סביב למזבח, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: למזבח וגם את, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את התעלה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את התעלה מלא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לו ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר י' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה.

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

המנחה בגמטריא נ נח. המנחה ויגש אליהו הנביא, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אברהם יצחק בגמטריא לקוטי מוהר"ן. י' אלקי אברהם יצחק וישראל ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה אלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אלקים בישראל ע"ה בגמטריא נון נון חית. את כל, עם האותיות והכולל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל הדברים האלה, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר י' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: עבדך ובדברך עשיתי את ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ובדברך עשית את כל הדברים האלה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי בעלות המנחה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: בעלות המנחה ויגש אליהו, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר י' אלקי אברהם יצחק בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: עשיתי את כל הדברים האלה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את, ושל: ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עבדך ובדברך עשית את כל, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית. וכן אותיות היסוד של: ובדברך עשיתי את כל הדברים, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר י' אלקי אברהם יצחק וישראל היום, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אתה אלקים בישראל ואני עבדך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני בגמטריא נ נח נחמ נחמ מאומן.

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בעלות המחנה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי אתה אלקים בישראל, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואני עבדך, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יצחק וישראל, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אליהו הנביא ויאמר י' אלקי אברהם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובדברך עשיתי, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל הדברים האלה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לז ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' האלקים ואתה הסבת את לבם אחרנית. י' ענני וידעו העם, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ענני י' ענני וידעו העם הזה כי אתה י', בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הזה כי אתה י', עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אתה י' האלקים בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואתה, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. לבם אחרנית, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ענני וידעו העם הזה כי אתה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואתה הסבת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: כי אתה ה' האלקים ואתה הסבת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה י' האלקים ואתה הסבת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ענני ה' ענני, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: וידעו העם הזה ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: אתה י' האלקים, ושל: י' האלקים ואתה, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ואתה הסבת את לבם אחרנית ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: י' ענני וידעו העם הזה כי אתה י' ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי אתה י' האלקים ואתה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואתה הסבת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: י' ענני וידעו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וידעו העם הזה כי אתה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לח ותפל אש י' ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה.

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

"הוי"ה ותאכל" עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ותאכל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אש י' ותאכל ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. ואת העצים, וכן: העצים ואת, עם הח' אותיות, בגמטריא נון נון חית. העפר בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. האבנים, בגמטריא נ נח. אשר בתעלה לחכה, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הפסוק (נראה לי שזה הפעם הראשונה שאני לוקח כולל בשביל הפסוק), ועם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את העלה, ושל: העלה ואת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותפל אש י' ותאכל את בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: המים אשר בתעלה לחכה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: אשר בתעלה לחכה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ואת העצים ואת האבנים ואת העפר, ושל: העצים ואת האבנים ואת העפר ואת, ושל: ואת האבנים ואת העפר ואת המים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' ותאכל את העלה, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העלה ואת, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:לט וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו י' הוא האלקים י' הוא האלקים. ויפלו על פניהם, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ויפלו על פניהם ויאמר כו', עם הה' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. על פניהם ויאמרו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. על פניהם ויאמרו י' הוא, בגמטריא הפתקא. פניהם ויאמרו י' הוא, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על פניהם ויאמרו י' הוא האלקים י' בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. י' הוא האלקים י' הוא האלקים, עם הכ"ו אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וירא כל העם ויפלו על ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו י' הוא האלקים י', בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וירא כל העם ויפלו על ע"ה במגטריא נ נח.

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וירא כל העם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו י' הוא האלקים, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פניהם ויאמרו י' ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וירא כל העם, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל העם ויפלו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ה' הוא האלקים – שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:מ ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם.

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

תפשו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הבעל ע"ה בגמטריא נ נח. נביאי הבעל איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קישון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אליהו להם תפשו את נביאי הבעל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:מא ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם. עלה, עם האותיות בגמטריא נ נח. ושתה בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אליהו לאחאב עלה אכל ושתה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ושתה כי, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל, ושל: אליהו לאחאב עלה אכל ושתה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אכל ושתה כי קול המון הגשם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אליהו לאחאב עלה אכל ושתה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אכל ושתה כי קול המון הגשם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אליהו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לאחאב עלה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עלה אכל, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עלה אכל ושתה כי ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:מב ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו. עלה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הכרמל, בגמטריא ברסלב ע"ה. וישם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ראש הכרמל ויגהר ארצה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכיו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ויגהר ארצה וישם פניו בין ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכיו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לאכל ולשתות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואילהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עלה אל, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לאכל ולשתות ואליהו עלה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ראש הכמרל ויהר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:מג ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים. אל נערו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. עלה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אל נערו עלה, עם הג' תיבות והכלל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ויאמר אל נערו עלה נא הבט, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. נא הבט דרך, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. נא הבט דרך ים ויעל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. נא הבט דרך ים ויעל ויבט, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויאמר אין מאומה ויאמר שב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבט דרך ים ויעל ויבט, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של:נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ויעל ויבט ויאמר אין מאומה, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל נערו עלה נא, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נערו עלה נא הנבט דרך ים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: הבט דרך ים ויעל ויבט ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אל נערו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר אל עלה נא הבט דרך ים ויעל, עם הט' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי ווספי תיבות של: מאומה ויאמר שב, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שבע פעמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ובמקום אחר כתבנו בסוד שבע פעמים שבע כפול עשר עם א).

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:מד ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם. בשביעית ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהי בשבעית ויאמר בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. עלה אמר, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אל אחאב אסר ורד ולא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר הנה עב קטנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: איש עלה מים ויאמר עלה אמר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי בשבעית ויאמר הנה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: אסר ורד ולא, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ורד ולא יעצרכה הגשם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד, ושל: ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהיה בשבעית ויאמר, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר הנה, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר הנה עב, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בשבעית ויאמר הנה עב, עם הח' אותיות וד' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: ככף איף, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הנה עב קטנה ככף, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מים ויאמר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מים ויאמר עלה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של:ויאמר עלה אמר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:מה ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה. ויהי עד, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. כה ועד, וכן: ועד כה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. והשמים, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. התקדרו עבים ורוח, עם הי"ד אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. עבים ורוח ויהי גשם גדול, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. גדול וירכב אחאב ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. גדול וירכב אחאב וילך ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועד כה והשמים התקדרו עבים, ושל: כה והשמים התקדרו עבים ורוח, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח בגמטריא נ נח. הסופי תיבולת של: ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עד כה ועד, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויהי גשם גדול וירכב אחאב, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת פינחס

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח:מו ויד י' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה. יד י' היתה אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אליהו וישנס, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:א ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב. לאיזבל את, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשה אליהו ואת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הנבאים (חסר י'), בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ב ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשו ן אלקים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם.

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: קול דממה דקה – שיחות הר"ן טז.

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ג וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם. הסופי תיבות של: נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ד והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחד וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה י' קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי. הראשי תיבות של: רב עתה י' קח נפשי כי לא טוב אנכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תחת רתם אחד, עם הט' אותיות והג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למות ויאמר רב עתה י' קח נפשי כי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. קח בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נפשו למות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ה וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נג בו ויאמר לו קום אכול. הסופי תיבות של: וישכב ויישן תחת רתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זה מלאך נגע בו ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תחת רתם אחד – כנ"ל פסוק ד'.

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ז וישב מלאך י' שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך. בו ויאמר קום אכל כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וישב מלאך י' שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויגע בו ויאמר קום אכל כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1392

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ח ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלקים חרב. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישתה וילך בכח האכילה ההיא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וארבעים לילה עד, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. האכילה ההיא ארבעים יום, עם הי"ט אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1393

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:ט ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר י' אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו. התרגום של: שם – תמן, תמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר לו מה לך פה, עם הי"ג אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1394

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:י ויאמר קנא קנאתי לה' אלקי צבאו"ת כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר קנא קנאתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לה' אלקי צבאו"ת כי עזבו בריתך בני ישראל את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לה' אלקי צבאו"ת כי עזבו בריתך בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת נביאיך הרגו בחרב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מזבחתך הרסו ואת נביאיך הרגו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1395

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יא ויאמר צא ועמדת בהר לפני י' והנה י' עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני י' לא ברוח י' ואחר הרוח רעש לא ברעש י'.

</div>


## Segment 1396

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ועמדת בהר לפני י' והנה י' עבר ורוח גדולה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מפרק הרים ומשבר סלעים בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן.

</div>


## Segment 1397

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וחזק מפרק הריםומשבר סלעים לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא ברוח י' ואחר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1398

<div dir="rtl" lang="he">

עבר ורוח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1399

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יב ואחר הרעש אש לא באש י' ואחר האש קול דממה דקה. דקה בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האש קול דממה דקה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות שלקול דממה דקה בגמטריא נחמן. לא באש י' בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1400

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יג ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו. כשמע אליהו, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו, וכן של: באדרתו ויצא, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של והנה אליו קול ע"ה בגמטריא נחמן. והנה אליו קול ויאמר מה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי וסופי תיבות של: המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. קול ויאמר מה לך, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1401

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יד ע' פסוק י'.

</div>


## Segment 1402

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:טו ויאמר י' אליו לך שוב לדרכך דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם. הראשי וסופי תיבות של: את חזאל למלך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1403

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:טז ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך. ואת יהוא בן, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תמשח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יהוא בן נמשי תמשח למלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מחולה תמשח לנביא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1404

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יז והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע. ימית יהוא, וכן: יהוא ימית, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יהוא ימית אלישע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מחרב חזאל ימית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1405

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יח והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו. נשק לו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלפים כל הברכים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1406

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:יט וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו. הראשי תיבות של: שנים עשר צמדים לפניו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו איו וישלך אדרתו אליו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משם וימצא את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשר צמדים לפניו הוא בשנים, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמ אומן.

</div>


## Segment 1407

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:כ ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך. הראשי תיבות של: לך שוב כי מה עשיתי לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי מה עשיתי לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1408

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט:כא וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ואכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו. צמד הבקר ויזבחהו בגמטריא תהלים. הסופי תיבות של: הבקר בשלם הבשר ויתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1409

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:ג ויאמר לו כה אמר בן הדד כספף וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם.

</div>


## Segment 1410

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1411

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך, עם ז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1412

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פני יוסף להחכם ישעיה יוסף פונטרימולי מאיזמיר (נפטר כד אב תר"ל) בפרשת וישב אות ח' מביא עיקר דברי תורה סט ומפרש בזה את הפסוק כמין חומר, שעל ידי שגונבים הכסף של האדם גם לקוחים ממנו אשתו ובניו כמבואר שם.

</div>


## Segment 1413

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:ה וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן. לאמר כספך וזהבך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1414

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:ו כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1415

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:י וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלקים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי. ישפק ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1416

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:יא וַיַּ֤עַן מֶֽלֶךְ-יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֣אמֶר דַּבְּר֔וּ אַל-יִתְהַלֵּ֥ל חֹגֵ֖ר כִּמְפַתֵּֽחַ.

</div>


## Segment 1417

<div dir="rtl" lang="he">

מלך ישראל בגמטריא נון נון חית ע"ה. דברו אל יתהלל חגר כמפתח, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' פעמים והכולל. אל יתהלל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. חגר כמפתח בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1418

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, ועם הכולל בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1419

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל יתהלל חוגר כמפתח – לק"מ כ דף כט:, חיי מוהר"ן טו.

</div>


## Segment 1420

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:יג והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר י' הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני י'. וידעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1421

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:טו ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים. מאתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1422

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:כ ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים. וימלט בן הדד מלך ארם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1423

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:כג ועבדי מ לך ארם אמרו אליו אלקי הרים אלקיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם. אלקי הרים אלקיהם על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1424

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:לב ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא. נא נפשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1425

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:לג והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה. ויאמר באו קחהו ויצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1426

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:לה ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו.

</div>


## Segment 1427

<div dir="rtl" lang="he">

מבני הנביאים אמר אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1428

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ:מג וַיֵּ֧לֶךְ מֶֽלֶךְ-יִשְׂרָאֵ֛ל עַל-בֵּית֖וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֑ף וַיָּבֹ֖א שֹׁמְרֽוֹנָה.

</div>


## Segment 1429

<div dir="rtl" lang="he">

מלך ישראל בגמטריא נון נון חית ע"ה. על ביתו סר, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1430

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: סר וזעף – לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 1431

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:ו וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי. לו תנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כרמך בכסף או אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1432

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:כג וגם לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל. את איזבל בחל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1433

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא:כז ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט. ויצום וישכב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1434

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:ח ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את י' מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן. יהושפט עוד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1435

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:יא ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר י' באלה תנגח את ארם עד כלתם. לו צדקיה בן כנענה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כלתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1436

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:יב וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן י' ביד המלך: הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1437

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:טו ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן י' ביד המלך. ויאמר המלך אליו מיכיהו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1438

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כד ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח י' מאתי לדבר אותך. את מיכיהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1439

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:כו ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך. קח, בגמטריא נ נח. את מיכיהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1440

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:לא ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1441

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:לד ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי. המחנה, בגמטריא נ נח. את מלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1442

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:לה ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב. דם המכה אל חיק הרכב ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1443

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:לח וַיִּשְׁטֹ֨ף אֶת-הָרֶ֜כֶב עַ֣ל | בְּרֵכַ֣ת שֹׁמְר֗וֹן וַיָּלֹ֤קּוּ הַכְּלָבִים֙ אֶת-דָּמ֔וֹ וְהַזֹּנ֖וֹת רָחָ֑צוּ כִּדְבַ֥ר יְקוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר.

</div>


## Segment 1444

<div dir="rtl" lang="he">

וישטף ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. את הרכב, עם הב' תיבות, בגמטריא נון נון חית. הכלבים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1445

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והזונות רחצו – לקמ"ת עב דף לג:.

</div>


## Segment 1446

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:מב יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי. עזובה בת שלחי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1447

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב:מד אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות. לא סרו עוד העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1448

<div dir="rtl" lang="he">

מלכים ב

</div>


## Segment 1449

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ב ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה. עקרון אם אחיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1450

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:ח ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא. עור אזור ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1451

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:יב ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלקים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלקים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו. ויען אליה וידבר אליהם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1452

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:יג וישב וישלח שר חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלקים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה וחמשים בעיניך. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. נא נפשי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1453

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א:יז וימת כדבר י' אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו (פ) בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה כי לא היה לו בן. היה לו בן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1454

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:ב ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי י' שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי י' וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל. נפשך אם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1455

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:ד ויאמר לו אליהו אלישע שב נא פה כי י' שלחני יריחו ויאמר חי י' וחי נפשך אם אעזבך ויבאו יריחו. יריחו ויאמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נפשך אם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1456

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:ו ויאמר לו אליהו שב נא פה כי י' שלחני הירדנה ויאמר חי י' וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם. אליהו שב נא פה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נפשך אם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1457

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:ט ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי.

</div>


## Segment 1458

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי כעברם ואליהו אמר אל ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. אלישע שאל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, ובגמטריא רבינו נחמן מברסלב. אעשה בגמטריא רבינו נ נח. פי שנים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1459

<div dir="rtl" lang="he">

ענין פי שנים יש לפרש, כי בני הנביאים דאז היו שקולים כאליהו (רש"י פסוק ג, תוספתא סוטה יב:ה), וידוע שצדיק הדור שקול ככל הדור, וכמו שכתוב בריש פרשת יתרו, כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, ופרש"י שקול משה כנגד כל ישראל ע"כ. הרי שהיו שני מדות נבואה בשיעור של אליהו. ובתוספתא דסוטה (יב:ה הובא ברש"י כאן פסוק טז), שבהסתלקות אליהו נעלם הרוח הקודש מכל אותם הנביאים, וי"ל שזה מה שענה אליהו לאלישע (פסוק י) אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן, שאם באמת יסתלק רוח הנבואה מכולם, אז אלישע יזכה בכולה – בשני החלקים, כי שאר הנביאים שוב לא זכו כנ"ל, אלא כולה לקח אלישע. וזה יהי לך כן, כי אות ה' בעצמה מורה על הדעת, כמבואר בליקוטי מוהר"ן, והרי 'יי לך' בגמטריא 'כן', כי עיקר הנבואה שנאצל מהצדיק הולך לע' זקנים, והרי שני החלקים. ועוד, יי לך, שני היודין מורים על אליהו ואלישע, ל"ך, על החמשים נביאים שעמדו לעומתם, כמו שכתוב בפסוק ז – וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן.

</div>


## Segment 1460

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי נא פי שנים ברוחך אלי – לק"מ יט:ה דף כו:, סו על התורה דף פא:.

</div>


## Segment 1461

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:י ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה.

</div>


## Segment 1462

<div dir="rtl" lang="he">

ואם אין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1463

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויאמר אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן – לק"מ סו על התורה דף פא:.

</div>


## Segment 1464

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:יא וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב-אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְּעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם,

</div>


## Segment 1465

<div dir="rtl" lang="he">

אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 1466

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1467

<div dir="rtl" lang="he">

הרד"ק כז"ל ואם כדברי רז"ל (סנהדרין מז. שמו"ר ד:ב) שהיה לו כפלים ברוח ממה שהיה לאליהו, תמה הוא מה צרך היה לו אדרת לחצות בה המים, והנה אפלו עם האדרת לא נחו המיםעד שאמר (פסוק יד) איה ה' אלקי אליהו ע"ש. ורבינו כבר תירץ הענין בליקוטי מוהר"ן תורה סו:א ז"ל דע שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב, דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו, ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1468

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:יג וַיָּ֙רֶם֙ אֶת-אַדֶּ֣רֶת אֵלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָפְלָ֖ה מֵעָלָ֑יו וַיָּ֥שָׁב וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל-שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן.

</div>


## Segment 1469

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ירדן ראשי תיבות רבינו נחמן ישראל דוב.

</div>


## Segment 1470

<div dir="rtl" lang="he">

הקשו שלכאורה זה מיותר, כי בפסוק הבא כתוב כבר ויקח את את אדרת אליהו. וי"ל שהכפיל הלקיחה, וגם הדגיש אשר נפלה מעליו, כי הפי שנים שקבל אלישע היה רק בכח אליהו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן סו:א, והתלמיד זוכה על ידי שהוא כל כך מקושר להצדיק שמרגיש בעצמו העליות והירידות ע"ש. וכן מבואר במקום אחר, שדייקא בזמן הירידה והנפילה של הצדיק, אז יכול התלמיד לקבל ממנו ביותר.

</div>


## Segment 1471

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:יד ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה י' אלקי אליהו אף הוא ויכה את המים ויצחו הנה והנה ויעבר אלישע. המים ויאמר איה י' אלקי אליהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויאמר איה י' אלקי אליהו אף הוא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1472

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:יז ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו.

</div>


## Segment 1473

<div dir="rtl" lang="he">

ויפצרו בו, עם הב' תיבות בגמטריא ברסלב (-נחמן בן פיגא) נ נח. ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (- ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1474

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל עד בש, נתביש מהם, שלא יאמרו אינו רוצה להקביל פני רבו, לפי שנטל גדלתו אינו רוצה שישוב, כל זה ראיתי בתוספתא דסוטה (יב:ה), ע"כ. ובפסוק יח, אמר אלהם הלוא אמרתי אליכם אל תלכו. והנה מרש"י משמע שלולא היה מתבייש מטענתם שאינו רוצה להקביל פני רבו, לא היה נכנע להפצרתם. אכן ידענו מרבינו הקדוש שיש ענין לא להתעקש נגד הפצרות, אפילו כאשר יש ענין לקיים הדבר ואין ההפצרות נכונות, עיין חיי מוהר"ן רכב ומראה מקומות שם.

</div>


## Segment 1475

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב:כא ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר י' רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת. יהיה משם עוד ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1476

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:ז וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך. אתי אל מואב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל מואב למלחמה ויאמר ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1477

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:יד ויאמר אלישע חי י"צ אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך.

</div>


## Segment 1478

<div dir="rtl" lang="he">

אלישע, עם הה' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. כי לולי, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. אליך ואם, בגמטריא נ נח. נשא בגמטריא רב נחמן ע"ה. יהודה אני נשא אם, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1479

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לולי פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך ואם אראך – לקמ"ת ד:ח דף ו..

</div>


## Segment 1480

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:טו וְעַתָּ֖ה קְחוּ-לִ֣י מְנַגֵּ֑ן וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן הַֽמְנַגֵּ֔ן וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד-יְקוָֽה.

</div>


## Segment 1481

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. מנגן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1482

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: קחו לי מנגן – לק"מ נד:ו דף סב:. והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' – לק"מ נד:ו דף סב:.

</div>


## Segment 1483

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:כ ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1484

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:כד ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו בה והכות את מואב. ויכו את מואב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1485

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:כו וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו. להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1486

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג:כז ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ.

</div>


## Segment 1487

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה, וכן החמה ויהי קצף גדול, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את בנו הבכור, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. החמה ויהי קצף ע"ה בגמטריא רבי נחמן. ויסעו מעליו וישבו ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 1488

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תחתיו ויעלהו עלה על החמה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ויהי קצף גדול, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1489

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויסעו מעליו וישבו לארץ, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1490

<div dir="rtl" lang="he">

הרד"ק כז"ל מהם אמרו (סנהדין לט:) לשם שמים העלה אותו, וזה שאמר ויהי קצ. גדול על ישראל, שנתקצף הקדוש ברוך הוא עליהם, כי מלך מואב לא חמל על בנו כשחשב לעשות בו רצון הא-ל, וישראל היו מקציפים אותו בכל יום עיין שם.

</div>


## Segment 1491

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנחומא, בחוקתי סי' ו ז"ל אף העכו"ם אומרים במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום הירצה ה' באלפי אלים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי, אמר להם הקב"ה, עכו"ם בניכם אתם מבקשין להקריב לפני, איני מבקש לא בניכם ולא קרבנותיכם, אלא לבני ננתי פרשת קרבנות ופרשת ערכין שקרבנותיהם חביבים לפני, וכן הוא אומר טוב מעט לצדיק וגו', ע"ש.

</div>


## Segment 1492

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:א וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי-הַ֠נְּבִיאִים צָעֲקָ֨ה אֶל-אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת-יְקוָ֑ה וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת-שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים.

</div>


## Segment 1493

<div dir="rtl" lang="he">

אחת מנשי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אלישע, עם הה' אותיות, וכן: שני ילדי, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. אלישע לאמר, עם הב' תיבות בגמטריא רב נחמן מברסלב. אישי בגמטריא רב נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. היה ירא את ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. הנשה, וכן: שני, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1494

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1495

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאמר עבדך אישי מת, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: ה' והנשה בא לקחת את שני, ושל: בא לקחת את שני ילדי, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1496

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בענין עבדים ומשרתים נמשכים אחר בעליהם – ספר המידות אמת יז. בענין תרגום של תוספתא שהביא הרד"ק שהיא הלכה לקבר בעלה לצעוק ולבקש עזרה, עמש"כ בשיחות הר"ן קנו, ובחלק ה' מאומן בענין תפלה עם הצדיק.

</div>


## Segment 1497

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:ג ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי. שאלי לך כלים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1498

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:ו ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן. כמלאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1499

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:ט וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל-אִישָׁ֔הּ הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹקִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד.

</div>


## Segment 1500

<div dir="rtl" lang="he">

אל אישה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אל אישה הנה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אלקים קדוש, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, רב ברסלב. הוא עבר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1501

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: איש קדוש עובר עלינו תמיד – לק"מ יט:ה דף כו:. איש קדוש עובר עלינו תמיד נעשה עלית קיר – לק"מ כח:ג דף טל:.

</div>


## Segment 1502

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:י נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה. בבאו אלינו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1503

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות. עלית קיר – ספר המדות בית ב:א.

</div>


## Segment 1504

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:יא ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה.

</div>


## Segment 1505

<div dir="rtl" lang="he">

שמה ויסר, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית. וישכב שמה ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1506

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה ע"ה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1507

<div dir="rtl" lang="he">

בזוהר (ח"ב לב:) ההוא יומא יום טוב דראש השנה הוה. והרי אלישע לא דאג להיות עם אשתו בראש השנה. והנה המפרשים דייקו בפסוקים, שבתחילה, פסוק יב – ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו, ואז לא דיבר איתה אלא דרך גיחזי, ושוב קרא לה בפסוק טו, ותעמד בפתח, ואז דיבר איתה. ואולי כיוון בזה סוד הנסירה.

</div>


## Segment 1508

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:טו ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח. בפתח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1509

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:טז ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלקים אל תכזב בשפחתך. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1510

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:יז ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1511

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:יט ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו.

</div>


## Segment 1512

<div dir="rtl" lang="he">

אל אביו ראשי ראשי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל הנער שאהו אל, עם הד' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אל הנער שאהו אל אמו, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1513

<div dir="rtl" lang="he">

הרד"ק פז"ל ראשי ראשי, היה לו כאב הראש, ודרך הכואבים או הנוהם לכפל דבריהם. וכן, מעי מעי אוחילה (ירמיה ד:יט), ע"כ.

</div>


## Segment 1514

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן סוף תורה נה ז"ל ועל ידי עין הרע נכפל הנשימה, כנראה בחוש כשיש לאדם עין הרע אזי מגהק ופותח פיו לקבל נשימה כפולה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1515

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:כא ותעל ותשכבהו על מטת איש האלקים ותסגר בעדו ותצא. על מטת, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופיתיבות של: ותשכבהו על מטת בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותעל ותשכבהו על, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ותשכבהו על מטת איש האלקים ותסגר, וכן של: האקלים ותסגר בעדו ותצא, ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ותעל ותשכבהו על מטת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אשי האלקים ותסגר בעדו ותצא, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ותשכבהו על מטת איש האלקים ותסגר בעדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1516

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:כג ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום.

</div>


## Segment 1517

<div dir="rtl" lang="he">

אליו היום, בגמטריא נ נח. שלום בגמטריא רבינו נ נח. בספר אמרי יוסף וירא בשם מהר"ש מבעלזא ז"ל כיון שהיתה צריכה לעשות פדיון עבור בנה, והנה בנה היה שמו חבקוק, כנודע מזהר הקדוש פרשת בשלח, לכן כדי לצאת כל הדעות תפסה שתי השיטות, בין להאומרים שצריכין פדיון לפי שם האדם, ובין להאומרים שצריכים ק"ס (=עץ, צלם) לכן כאשר שאל אותה מדוע הולכת השיבה שלו"ם, רצה לומר רמזה שצריכה פדיון עבור בנה והנה חבקוק (= נ נח נ נח) עם ק"ס גימטריה שלו"ם (-רבינו נ נח).

</div>


## Segment 1518

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:כז וַתָּבֹ֞א אֶל-אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹקִים֙ אֶל-הָהָ֔ר וַֽתַּחֲזֵ֖ק בְּרַגְלָ֑יו וַיִּגַּ֨שׁ גֵּֽיחֲזִ֜י לְהָדְפָ֗הּ וַיֹּאמֶר֩ אִ֨ישׁ הָאֱלֹקִ֤ים הַרְפֵּֽה-לָהּ֙ כִּֽי-נַפְשָׁ֣הּ מָֽרָה-לָ֔הּ וַֽיקוָה֙ הֶעְלִ֣ים מִמֶּ֔נִּי וְלֹ֥א הִגִּ֖יד לִֽי.

</div>


## Segment 1519

<div dir="rtl" lang="he">

ותחזק ברגליו, עם הי"א אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ויגש גיחזי להדפה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. לה כי נפשה מרה, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. העלים ממני, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1520

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונפשה מרה לה – לק"מ יג:ה דף יז:.

</div>


## Segment 1521

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:ל ותאמר אם הנער חי י' וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה. נפשך אם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1522

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:לא וְגֵחֲזִ֞י עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֗ם וַיָּ֤שֶׂם אֶת-הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙ עַל-פְּנֵ֣י הַנַּ֔עַר וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין קָ֑שֶׁב וַיָּ֤שָׁב לִקְרָאתוֹ֙ וַיַּגֶּד-ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א הֵקִ֖יץ הַנָּֽעַר

</div>


## Segment 1523

<div dir="rtl" lang="he">

וישם את, עם הב' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. קשב בגמטריא ברסלב נ נח. לקראתו ויגד, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1524

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עבר לפניהם וישם את ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואין קשב וישב לקראתו ויגד, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1525

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאמר לא הקיץ הנער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1526

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:ונתת (-צריך להיות או ושמת – והוא פסוק ל, או וישם פסוק זה) המשענת על פני הנער - שיחות הר"ן צ.

</div>


## Segment 1527

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:לה וַיָּ֜שָׁב וַיֵּ֣לֶךְ בַּבַּ֗יִת אַחַ֥ת הֵ֙נָּה֙ וְאַחַ֣ת הֵ֔נָּה וַיַּ֖עַל וַיִּגְהַ֣ר עָלָ֑יו וַיְזוֹרֵ֤ר הַנַּ֙עַר֙ עַד-שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים וַיִּפְקַ֥ח הַנַּ֖עַר אֶת-עֵינָֽיו.

</div>


## Segment 1528

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. וילך בבית, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מברסלב. וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער, בגמטריא ו"פ נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הו' כוללים. ויפקח הנער את עיניו, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1529

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וילך אחת הנה ואחת הנה – לק"מ צב דף צה:.

</div>


## Segment 1530

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד:לח וֶאֱלִישָׁ֞ע שָׁ֤ב הַגִּלְגָּ֙לָה֙ וְהָרָעָ֣ב בָּאָ֔רֶץ וּבְנֵי֙ הַנְּבִיאִ֔ים יֹשְׁבִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֗וֹ שְׁפֹת֙ הַסִּ֣יר הַגְּדוֹלָ֔ה וּבַשֵּׁ֥ל נָזִ֖יד לִבְנֵ֥י הַנְּבִיאִֽים.

</div>


## Segment 1531

<div dir="rtl" lang="he">

ואלישע בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב. ובני הנביאים ישבים, עם הג' תיבות והכלל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1532

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1533

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שפת הסיר, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הגלגלה והרעב בארץ ובני ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1534

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:ו ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו.

</div>


## Segment 1535

<div dir="rtl" lang="he">

שלחתי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואספתו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלך ישראל בגמטריא נון נון חית ע"ה. ישראל לאמר בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1536

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:ח ויהי כשמע אלישע איש האלקים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל. האלקים כי קרע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי קרע מלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1537

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:יב הֲלֹ֡א טוֹב֩ (אבנה) אֲמָנָ֨ה וּפַרְפַּ֜ר נַהֲר֣וֹת דַּמֶּ֗שֶׂק מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא-אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽה.

</div>


## Segment 1538

<div dir="rtl" lang="he">

הלא טוב אמנה בגמטריא נחמן ע"ה. אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1539

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת פרה ח:י שנינו מי קרמיון ומי פוגה פסולים מפני שהם מי בצים, דהיינו מים שחומר וטיט מעורב בהן, עיין שם. ובפירוש מלאכת שלמה בשם הערוך, ערק קרמיון פירש קרמיון הוא אמנה, ופוגה הוא פרפר. ואם כן קשה איך נעמן החזיק שהם טובים מכל מימי ישראל. ואולי יש לדחות כי כוונתו היתה לענין רפואה, וי"ל שאותו הטיט מסוגל לרפואה.

</div>


## Segment 1540

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:טו וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך. קח, בגמטריא נ נח. וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1541

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:יח לדבר הזה יסלח י' לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא י' לעבדך בדבר הזה. יסלח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1542

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:יט ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ. לו לך לשלום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1543

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:כא וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום. אחריו ויפל מעל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1544

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:כג ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1545

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה:כה והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה. בא ויעמד אל אדניו ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1546

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:יט ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1547

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:ל ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית. על החמה וירא העם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1548

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו:לב ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו. הלוא קול רגלי אדניו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1549

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:א ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר י' כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון. כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1550

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ו ואדנ"י השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו. קול חיל גדול ויאמרו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1551

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ז ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם. המחנה, בגמטריא נ נח. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1552

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ח ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו. המחנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1553

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:ט ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך. ונגידה בית ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1554

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:יב ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא. המחנה, בגמטריא נ נח. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1555

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:יד ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר לכו וראו. ויקחו שני ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1556

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:טז ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר י'. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1557

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז:יח ויהי כדבר איש האלקים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1558

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:ד והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלקים לאמר ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע.

</div>


## Segment 1559

<div dir="rtl" lang="he">

נא לי את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לי את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלישע, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1560

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ספרה נא לי הגדולות – לק"מ רלד דף קטו.. ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע – לק"מ רנ דף קיז..

</div>


## Segment 1561

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:ו וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך סריס אחד לאמר השיב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה. לה ואת כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1562

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:ח ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את י' מאותו לאמר האחיה מחלי זה. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1563

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:כו בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל. שנה אחזיהו במלכו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1564

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:כח וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזהאל מלך ארם ברמת גלעד ויכו ארמים את יורם. עם חזהאל מלך ארם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1565

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח:כט וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא. בהלחמו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1566

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:ב ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר. מתוך אחיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1567

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:טו וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד ביזרעאל. בהלחמו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נפשכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1568

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:יז והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1569

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:ל ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון: בפוך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1570

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:לד ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא. בת מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1571

<div dir="rtl" lang="he">

[לעיל פסוק ל כתיב ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה, ובפסיקתא דר"כ פרק יח הביא את הפסוק וכתב ז"ל ושלשה דברים נאמרו בפוך מגדל וכו' ומעביר בת מלך, ע"כ. והכא ממש נעברה הבת מלך].

</div>


## Segment 1572

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:לה ויכלו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים.

</div>


## Segment 1573

<div dir="rtl" lang="he">

הגלגלת והרגלים, בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. כפות בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 1574

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי אם הגלגלת והרגלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1575

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אמרו רבותינו (פרקע דר"א פי"ז) שהיתה מרקדת לפני חתנים (!) בידיה וברגליה ומכשכשת בראשה, עכ"ל. מצאתי במפרשים שני דרכים להבין מעשיה. בספר מעיל צדקה סימן תשכה פירש ז"ל נלמד מאיזבל כח הגמילות חסדים, שאף על פי שהיתה עובדת עבודה זרה והרגה נביאי ה' מסבת עבודה זרה, ומכרח שהגמילות חסדים שהיתה עושה לא משום מצוה מכונת, שהתורה תחתלה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים (סוטה יד.), לפי שהעובד עבודה זרה כופר בכל התורה כלה, אלא שטבע מין האנושי הוא לרחם על מינו ולכבדו, ועם כל זה שלם לה הקב"ה שכר שלא שלט הכלב בכפות ידיה ורגליה, ע"כ.

</div>


## Segment 1576

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו מפשטות פירוש ספר הזכות רכג, משמע שהריקודים שלה באו משורש קדוש מאד, ז"ל ויש זכות על אחאב, כמו שאיתא בזהר הקדוש (ח"א רלד:) ויגד רזא דחכמתא עין שם. כי רצה לתקן אותה שתשוב בתשובה, ויש חשק גדול לקרב לקדשה, כי יש בהם משקע ניצוץ קדוש גבוה מאד, כי זולת זה לא היה להם כח, והיא שנזהרה בכבוד חתן וכלה, וחשב לקרבה וכשלא רצתה קלקלה גם אותו, ע"כ.

</div>


## Segment 1577

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ליקוטי מוהר"ן תורה י:ו וזה בחי' ריקודין והמחאת כף וכו' מבחי' הרוח שבלב וכו' נתבטל הגאוה היינו העבודה זרה וכו'

</div>


## Segment 1578

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט:לו וישבו ויגידו לו ויאמר דבר י' הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל. יזרעאל יאכלו הכלבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1579

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ד ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו. לפניו ואיך נעמד אנחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1580

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ה וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמליך איש הטוב בעיניך עשה. לאמר עבדיך אנחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא נמליך איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1581

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ו ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1582

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:יג ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה. מי אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1583

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:יח וַיִּקְבֹּ֤ץ יֵהוּא֙ אֶת-כָּל-הָעָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַחְאָ֕ב עָבַ֥ד אֶת-הַבַּ֖עַל מְעָ֑ט יֵה֖וּא יַעַבְדֶ֥נּוּ הַרְבֵּֽה.

</div>


## Segment 1584

<div dir="rtl" lang="he">

ויקבץ יהוא את, בגמטריא נון נון חית ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. אחאב עבד את, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הבעל ע"ה בגמטריא נ נח. מעט יהוא, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1585

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1586

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקבץ יהוא את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1587

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יהוא יעבדנו הרבה – שיחות הר"ן רלז.

</div>


## Segment 1588

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:כג ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי י' כי אם עבדי הבעל לבדם. מעבדי י' כי אם עבדי הבעל לבדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1589

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י:ל וַיֹּ֨אמֶר יְקוָ֜ה אֶל-יֵה֗וּא יַ֤עַן אֲשֶׁר-הֱטִיבֹ֙תָ֙ לַעֲשׂ֤וֹת הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבִ֔י עָשִׂ֖יתָ לְבֵ֣ית אַחְאָ֑ב בְּנֵ֣י רְבִעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל-כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 1590

<div dir="rtl" lang="he">

יען אשר, בגמטריא נון נון חית ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1591

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר ה' אל יהוא יען אשר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בלבבי עשית לבית אחאב בני, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1592

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל – שיחות הר"ן סד.

</div>


## Segment 1593

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:ב ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת. אחזיה ותגנב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1594

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:ג ויהי אתה בית י' מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ. מלכת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1595

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:ו והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח:

</div>


## Segment 1596

<div dir="rtl" lang="he">

מסח, בגמטריא נ נח. ועיין ברש"י ז"ל מסח, שמרוהו מאד, שלא תסיחו דעתכם, לשון נואש (ירמיה ב:כה), שלא יהא יאוש בדבר. ומ"ם של מסח מן היסוד, עכ"ל.

</div>


## Segment 1597

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:ח והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו. וכליו בידו והבא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1598

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יג ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית י'. קול הרצין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1599

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא:יח ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ותצהו את מזבחתו ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על בית י'. הבעל הרגו לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1600

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:ד רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות. לא סרו עוד העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1601

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:ה ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית י' כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה לב איש להביא בית י'. על לב איש להביא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1602

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:י ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית י'. המובא בית י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1603

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:יד אך לא יעשה בית י' ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף מן הכסף המובא בית י'. המובא בית י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1604

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:יח אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על ירושלם. יעלה חזאל מלך ארם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1605

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב:כב ויוזבד בן שמעת ויהוזבד בן שמר עבדיו הכהו וימת ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך אמציה בנו תחתיו. הכהו וימת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1606

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ד ויחל יהואחז את פני י' וישמע אליו י' כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אתם מלך ארם. ויחל יהואחז את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1607

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:ה ויתן י' לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום. ויתן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1608

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:טו ויאמר לו אלישע קח קשת וחצים ויקח אליו קשת וחצים. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1609

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג:יח ויאמר קח החצים ויקח ויאמר למלך ישראל הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמד. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1610

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:ד רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות. לא סרו עוד העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1611

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:ו ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה יהוה לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו ימות. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1612

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:ח אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה פנים. אז שלח אמציה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1613

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:י הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך.

</div>


## Segment 1614

<div dir="rtl" lang="he">

את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ונשאך בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תאצ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1615

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1616

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את אדום ונשאך לבך הכד ושב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1617

<div dir="rtl" lang="he">

הכבד ושב בביתך. עיין ליקוטי מוהר"ן תורה ו' שצריכים לעשות תשובה לכבד את השם, ולזה צריכים בחי' המתן.

</div>


## Segment 1618

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד:יט ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימתהו שם. וינס לכישה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1619

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:א בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה. עזריה בן אמציה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1620

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:ד רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות. לא סרו עוד העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1621

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:י ויקשר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו. יבש ויכהו קבל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1622

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:כ ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ. ולא עמד שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1623

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:כה ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית מלך את ארגב ואת האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימיתהו וימלך תחתיו. מלך את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1624

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:כט בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה. ואת הגלילה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1625

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:לד ויעש הישר בעיני י' ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה. עשה עזיהו אביו, וכן: עזיהו אביו עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1626

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו:לה רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית י' העליון. לא סרו עוד העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1627

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:ב בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלים ולא עשה הישר בעיני ה' אלקיו כדוד אביו.

</div>


## Segment 1628

<div dir="rtl" lang="he">

שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. במלכו ושש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הישר ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 1629

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1630

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן עשרים שנה אחז במלכו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1631

<div dir="rtl" lang="he">

כ' שנה, כ' זה בחי' כתר ובחי' יו"ד, ומלך י"ו שנה, הרי צורת א – יו"י. שזה בחי' תשובה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו'. כל כך המתינו לו לעשות תשובה. [עיין בספר כסא נכון, אחז גמטריא י"ו (-גם פעמיים י"ו עושה צורת א' כידוע) כמנין שנים של מלכות אביו, אולי יחזר ויתקן באותן השנים וכו']. ועיין שם בתורה ו' שזה ענין זובח תודה יכבדנני. אחז ע"ה בגמטריא זבח. ובשער הגלגולים הקדמה לו ז"ל שמעתי ממורי ז"ל דראשי תיבות של 'אשר חלב זבחימו' (דברים לב:לח) הם אחד, והוא סוד גלגול אחז בן יותם, ואיני יודע כונת הענין למה נרמז כאן, עכ"ל, ובבן יהוידע בסנהדרין קג. כתב כי חלב זבחמו בגמטריא עבד ה', ואם זבחימו עם י', בגמטריא עבד הא-ל, שסופו נתקן. ולפי תורה ו' אתי שפיר, גם ענין הזבח, וגם לשון חלב, כענין האווזי דשמיטן גדפייהו משמנייהו – 'שאוחזין' לשון אחז, עצמן בבחי' שמנת עבית.

</div>


## Segment 1632

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת בהעלותך (במדבר י:טז) ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן. ראשי תיבות של זבולן בן חלן – באחז. וכן אליאב, אל – אב"י – אחז בן יותם. וכן ג' אותיות הראשונות של זבולן ע"ה בגמטריא אחז. אחז גמטריא י"ו שעושים אות ז'.

</div>


## Segment 1633

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:ו בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות וארמים באו אילת וישבו שם עד היום הזה. שם עד היום הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1634

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז:יד ואת המזבח הנחשת אשר לפני יהוה ויקרב מאת פני הבית מבין המזבח ומבין בית י' ויתן אתו על ירך המזבח צפונה. ומבין, בגמטריא נ נח. י' ויתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1635

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ומצינו שפרשו רבותינו שגמתו (שבת נה.) ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת (ט:ב), מזבח הנחשת מי הוה, אמר להם התחילו ממקום שאומר לפני שירה בכלי נחשת, הרי כאן לכלי שיר של נחשת קראו מזבח, עכ"ל. עיין רש"י בספר יחזקאל מא:כב על הפסוק וידבר אלי זה השלחן ז"ל ת"י לקבל מדבחא פתורא ר"ל השלחן קורא מזבח שמכפר בזמן הזה כמזבח כך שמעתי, ע"כ.

</div>


## Segment 1636

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:כו ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ. ידעו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1637

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז:ח והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים. אתכם לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1638

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:יב על אשר לא שמעו בקול י' אלקיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד י' ולא שמעו ולא עשו. ולא שמעו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1639

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:יט ויאמר אלהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת. אמרו נא אל חזקיהו כה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1640

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:כא עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו. בכפו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1641

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:כג ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1642

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:כו ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רב שקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה. כי שמעים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1643

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:ל ואל יבטח אתכם חזקיהו אל י' לאמר הצל יצילנו י' ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור. יבטח אתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1644

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח:לב עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר י' יצילנו. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1645

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:ג ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1646

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:ח וישב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1647

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יח ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1648

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:כא זה הדבר אשר דבר י' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם. לעגה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1649

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:לא כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת י' תעשה זאת. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1650

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט:לה ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך י' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים. ויהי בלילה, בגמטריא נ נח. ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך י' ויך במחנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאה שמונים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1651

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר י' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. לביתך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1652

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ב ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל אל י' לאמר. פניו אל הקיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1653

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ד ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכנה ודבר י' היה אליו לאמר. התיכנה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1654

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:ה שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך ביום השלישי תעלה בית י'. לך ביום, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1655

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ:יט ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר י' אשר דברת ויאמר הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי.

</div>


## Segment 1656

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1657

<div dir="rtl" lang="he">

בשטחיות התגובה של חזקיהו נראה פלא, שהלוא היה לו לקבל אבילות ולבקש ולהתחנן על רוע גזר הדין. ונראה לפרש שכבר היה פשוט לפניהם שעוד מעט יהיה גירושין וגלות, וחזקיה ידע שיוצא חלציו יצאו לתרבות רע, והיה מובן שהחטא של חזקיה שהראה את האוצר וכו' היה רק המכה בפטיש על הגזירה, ולכן לאחר שחזקיהו קבע שבימיו לא יחול הגזירה, הרי זה כאילו לא נגזר עליו כלום, ולא יחול הגזירה אלא עד דור שכבר חייב.

</div>


## Segment 1658

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:ז וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר י' אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם. י' אל דוד ואל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1659

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:י וידבר י' ביד עבדיו הנביאים לאמר: ביד עבדיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1660

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:יט בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת חרוץ מן יטבה. שנים מלך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1661

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא:כב ויעזב את י' אלקי אבתיו ולא הלך בדרך י'. י' אלקי אבתיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1662

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:א בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת. בת עדיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1663

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:ד עלה אל חלקיהו הכהן הגדול ויתם את הכסף המובא בית י' אשר אספו שמרי הסף מאת העם. המובא בית י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1664

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:ח ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית י' ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו. י' ויתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1665

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:יב ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן מיכיה ואת שפן הספר ואת עשיה עבד המלך לאמר. מיכיה ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1666

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב:כ לכן הנני אספך על אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה וישיבו את המלך דבר. עיניך בכל הרעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1667

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ג ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר י' ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית. הספר הזה ויעמד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1668

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ד ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל י' את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל. ואת כהני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1669

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:ט אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם. בתוך אחיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1670

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:יג ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1671

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:טז ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו כדבר י' אשר קרא איש האלקים אשר קרא את הדברים האלה. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. על המזבח ויטמאהו כדבר י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1672

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:כד וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית י'. הכהן בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1673

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:כה וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל י' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו. וכמהו לא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1674

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג:לא בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה. שנה יהואחז במלכו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1675

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:ב וישלח י' בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו כדבר י' אשר דבר ביד עבדיו הנביאים. ביד עבדיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1676

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד:יח בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל בת ירמיהו מלבנה. ושם אמו חמיטל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1677

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:א ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב. ויחן עליה ויבנו עליה דיק, וכן: עליה ויבנו עליה דיק סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1678

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:ה וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו נפצו מעליו. וכל חילו נפצו מעליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1679

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:ז ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל. צדקיהו עור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1680

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:טז העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה. היה משקל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1681

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:כג וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם. המה והאנשים כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויוחנן בן קרח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1682

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה:כד וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל ויטב לכם. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1683

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיה

</div>


## Segment 1684

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת דברים

</div>


## Segment 1685

<div dir="rtl" lang="he">

א:א חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה. הסופי תיבות של: חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1686

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב שמעו שמים והאזיני ארץ כי י' דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי. הראשי וסופי תיבות של: שמים והאזיני ארץ כי, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שמים והאזיני, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והאזיני ארץ כי י' דבר בנים גדלתי ורוממתי והם, עם הי"ח אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. רוממתי: רו-ממתי, רו בגמטריא נ נח נחמ, ממתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1687

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן. קנהו וחמור אסוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. התבונן, הת-בונן, בונן בגמטריא נ נח, הת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1688

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בעליו ישראל לא ידע ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1689

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד ה֣וֹי | גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת-יְקוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת-קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר.

</div>


## Segment 1690

<div dir="rtl" lang="he">

מרעים בגמטריא רבי נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. נאצו ע"ה בגמטריא נחמן. את קדוש בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1691

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בנים משחיתים עזבו את ה', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1692

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נזורו אחור – לק"מ קח דף צח:.

</div>


## Segment 1693

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי (פסוק זה מרמז סוד המזיק בדרגו"ן, עי' ליקוטי שושנים שבסוף ספר קרנים אות ו. וע"ש שצד ראשון שלו נקר' מטפ"ח וצד ב' נק' חורב, ע"ש, והרי מטפ"ח חור"ב בגמטריא שמחה וע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואולי מפני זה כאשר מקבלת שני מכות מתגברת. וגם תראה, בדרגו"ן מטפ"ח בגמטריא ברסלב נ נח, בדרגו"ן חור"ב, עם הי' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בדרגו"ן מטפ"ח חור"ב עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות). מה תכו עוד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. סרה כל, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1694

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עוד תוסיפו סרה כל ראש, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1695

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וכל לבב דוי – לקמ"ת פב דף לח:.

</div>


## Segment 1696

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן. בו מתם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא חבשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בשמן ראשי תיבות מורינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1697

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים. הסופי תיבות של: ארצכם שממה עריכם שרפות אש בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לנגדכם ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1698

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה. הראשי וסופי תיתבות של: ונותרה בת ציון, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ונותרה בת, עם התיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כסכה, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1699

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט לולי י"צ הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו. הראשי תיבות של: לולי י"צ הותיר לנו שריד כמטע, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1700

<div dir="rtl" lang="he">

א:י שמעו דבר י' קציני סדם האזינו תורת אלקינו עם עמרה. דבר י' קציני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' קציני סדם האזינו, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1701

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא לָמָּה-לִּ֤י רֹב-זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי.

</div>


## Segment 1702

<div dir="rtl" lang="he">

ה' שבעתי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אילים וחלב מריאים ודם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1703

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שבעתי עלות אילים וחלב מריאים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1704

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי-בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי. בקש זאת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. בקש בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 1705

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תבאו לראות פני מי בקש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1706

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מי בקש זאת, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: מי בקש זאת מידכם בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: פני מי בקש זאת מידכם רמס, ושל: מי בקש זאת מידכם רמס חצרי, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1707

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת-שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא-אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה. קטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. ובגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1708

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תוסיפו הביא מנחת שוא, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1709

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי חדש ושבת, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: חדש ושבת קרא מקרא לא, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1710

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא. נלאיתי נשא, בגמטריא רבי נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1711

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: היו עלי לטרח, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שנאה נפשי היו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1712

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי-תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ.

</div>


## Segment 1713

<div dir="rtl" lang="he">

כי תרבו תפלה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. מכם גם, עם הה' אותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1714

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 1715

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ידיכם דמים מלאו – לק"מ כב:ב דף לב..

</div>


## Segment 1716

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע. מעלליכם מנגד עיני, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1717

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל רחצו הזכו הסירו חדלו למדו דרשו אשרו שפטו ריבו לכו, י' אזהרות של ל' תשובה יש כאן כנגד עשרת ימי תשובה וכנגד עשרה מלכיות זכרונות ושופרות עכ"ל. הראשי תיבות של אלו עשר תיבות, עם הג' פסוקים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1718

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה. למדו היטב, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1719

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: למדו היטב דרשו משפט אשרו, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1720

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ – לק"מ סט דף פו:.

</div>


## Segment 1721

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.

</div>


## Segment 1722

<div dir="rtl" lang="he">

לכו נא ע"ה בגמטריא נ נח. "נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. חטאיכם כשנים בגמטריא חט (לשון חסרון) נ נח נחמ נחמן מאומן. כשלג ע"ה – בגמטריא נ נח נחמ נחמן, ילבינו, בגמטריא נ נח – ובביאור הגר"א כאן כתב החשבון של ל"ב נתיבות חכמה, נ' שערי בינה, כ"ו דרכי דעת, כמש"כ בברכת חונן הדעת. כצמר, בגמטריא רב נחמן, ועם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1723

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1724

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום יונתן, בכן כד תתובון לאוריתא תבעין מן קדמי ואעביד בעותכון אמר ה', עיין שם. יש לעיין אם זה גם כוונת רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה א' שכדי שהתפלה יתקבל יש ללמוד תורה בכח. ונראה שכאן ענין אחר, כי כאן משמע שצריכים להתפלל עוד הפעם.

</div>


## Segment 1725

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אמרי נועם, יום ראש השנה, כתב שההפרש בין שני"ם לשל"ג הוא מספר אלו"ל. ויש לפרש את זה בדרך אחר קצת. שלג בגמטריא אלף אלף אלף, שכולו אחד, מעומד בתלת אבל כולו אחד. אלול, בגמטריא לא לבד, ואז יש, שנים.

</div>


## Segment 1726

<div dir="rtl" lang="he">

אם יאדימו כתולע כצמר יהיו – לק"מ כט:ה דף מ:.

</div>


## Segment 1727

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו. הראשי וסופי תיבות של: טוב הארץ, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1728

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי י' דבר. הראשי וסופי תיבות של: ומריתם חרב תאכלו כי, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1729

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים.

</div>


## Segment 1730

<div dir="rtl" lang="he">

ועתה ע"ה, וכן: מלאתי ע"ה, בגמטריא נחמן מברסלב. בה ועתה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ילין בה ע"ה בגמטריא נ נח. קריה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1731

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: קריה נאמנה מלאה משפט – לק"מ נט:ב דף ע.. צדק ילין בה – לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 1732

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב כספך היה לסיגים סבאך מהול במים. כספך היה לסיגים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1733

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג שרים סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם. הראשי תיבות של: שריך סוררים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1734

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד לכן נאם האדון י"צ אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי. הסופי תיבות של: לכן נאם האדון י"צ אביר ישראל הוי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1735

<div dir="rtl" lang="he">

א:כה ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך. הראשי וסופי תיבות של: עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1736

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה.

</div>


## Segment 1737

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1738

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1739

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עיר הצדק קריה נאמנה – לק"מ לה:ה דף מט..

</div>


## Segment 1740

<div dir="rtl" lang="he">

א:כז צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה.

</div>


## Segment 1741

<div dir="rtl" lang="he">

במשפט ע"ה בגמטריא ד' פעמים נ נח.

</div>


## Segment 1742

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ציון במשפט תפדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1743

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ציון במשפט תפדה – לק"מ ב:ה דף ב..

</div>


## Segment 1744

<div dir="rtl" lang="he">

א:כט כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם. חמדתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1745

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב וְהָיָ֣ה | בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית-יְקוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל-הַגּוֹיִֽם.

</div>


## Segment 1746

<div dir="rtl" lang="he">

נכון יהיה הר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. נכון יהיה הר בית, עם הי"ג אותיות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. ונשא מגבעות ונהרו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 1747

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהיה הר בית י' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1748

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: באחרית הימים נכון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הר בית, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הימים נון יהיה הר בית, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: מגבעות ונהרו אליו כל הגוים בגמטריא נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: בי ה' בראש ההרים, עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1749

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונהרו אליו כל הגוים – לק"מ טז דף כא:. חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 1750

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר י' אל בית אלקי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר י' מירושלים.

</div>


## Segment 1751

<div dir="rtl" lang="he">

אל בית אלקי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1752

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: (עמים רבים ואמרו לכו) אז יאמרו בגוים לכו – לק"מ יד:ב דף יח:.

</div>


## Segment 1753

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְקוָֽה.

</div>


## Segment 1754

<div dir="rtl" lang="he">

לכו ונלכה באור ה', בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 1755

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בית יעקב לכו ונלכה באור ה' – לק"מ י:ג דף יב:. לכו ונלכה באור ה' – לק"מ יד:ב דף יח:.

</div>


## Segment 1756

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יקוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ. ובמחלות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1757

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (עמ' תקעא, מכון רמח"ל) גילה הרבה בפסוק זה, גאונו, זה גאו"נ – ו' פעמים, דהיינו ש"ס, וכן לערץ הארץ, ערץ בגמטריא ש"ס, בסוד הג' ק"כ של אלקים הנמצאים בזמן המלכים הקדמונים שנשברו, ע"ש. ש"ס בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 1758

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך. לנו והמכשלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1759

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם. ובביתי אין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1760

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו. בלעו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1761

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כא הטבעות ונזמי האף. הטבעות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1762

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב. ואנו ואבלו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1763

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער. צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1764

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה וברא י' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה. ועשן ונגה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1765

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן. היה לידידי בקרן בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1766

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1767

<div dir="rtl" lang="he">

וגם יקב חצב בו, פרש"י מעיין נובע מקור חכמה. עכ"ל. וגם יקב חצב בו, בגמטריא רבינו עם הכולל, רבינו הוא הנחל נובע מקור חכמה. חצב בו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1768

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1769

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1770

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח ה֗וֹי מַגִּיעֵ֥י בַ֙יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָק֔וֹם וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ.

</div>


## Segment 1771

<div dir="rtl" lang="he">

והושבתם בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. יקריבו עד, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. בקרב הארץ בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1772

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ עה"פ גם מספוא רב עמנו (בראשית כד:כה).

</div>


## Segment 1773

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט באזני י' צבאו"ת אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב. וטובים מאין יושב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1774

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב וְהָיָ֨ה כִנּ֜וֹר וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֨ת פֹּ֤עַל יְקוָה֙ לֹ֣א יַבִּ֔יטוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדָ֖יו לֹ֥א רָאֽוּ.

</div>


## Segment 1775

<div dir="rtl" lang="he">

ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. יביטו ומעשה ידיו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומעשה ידיו לא, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1776

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן נד.

</div>


## Segment 1777

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1778

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כא ה֖וֹי חֲכָמִ֣ים בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם וְנֶ֥גֶד פְּנֵיהֶ֖ם נְבֹנִֽים.

</div>


## Segment 1779

<div dir="rtl" lang="he">

הוי חכמים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים, עם הה' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. חכמים בעיניהם ונגד פניהם, בגמטריא רבינו נחמן מאומן, נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1780

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחיי מוהר"ן שנג – בענין חכמה ובינה, מה יותר גבוה.

</div>


## Segment 1781

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הוי חכמים בעיניהם – שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 1782

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב ה֕וֹי גִּבּוֹרִ֖ים לִשְׁתּ֣וֹת יָ֑יִן וְאַנְשֵׁי-חַ֖יִל לִמְסֹ֥ךְ שֵׁכָֽר.

</div>


## Segment 1783

<div dir="rtl" lang="he">

ואנשי חיל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1784

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יין ואנשי חיל למסך שכר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1785

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גבורים לשתות יין, וכן של:לשתות יין ואנשי חיל, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1786

<div dir="rtl" lang="he">

הוי גבורים לשתות יין, וקשה על איזה גבורה מדובר, והרד"ק פירוש שכל הכוונה שהוא היפוך הגבורה. ונראה לפרש, לשתות כמו על ידי השתיה נעשים גבורים, כי רק על ידי שכרות הם יכולים לצאת מחרדת לבבם ולאמץ נפשם בעזות.

</div>


## Segment 1787

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל כי באמת קיים בטבע האנשים להתגאות בכמה הם יכולים לשתות יין ושכר, וכמו שהתפארה ושתי, אבא (-בלשצאר) לקבל אלפא חמרא שתי ולא רוי, וההוא גברא (-אחשורוש) אשתטי בחמריה (מגילה יב:), וכן אצל הצעירים יש תחרות כזה ובדומה לזה, והרי זה גבורה אצלם.

</div>


## Segment 1788

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כה על כן חרה אף י' בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על כן חרה אף י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וירגזו ההרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1789

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כט שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל. ככפירים וינהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1790

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת יתרו

</div>


## Segment 1791

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א בשנת מות המלך עזיהו ואראה את א-דני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל.

</div>


## Segment 1792

<div dir="rtl" lang="he">

שנת בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1793

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י בשנת מות, כשנצטרע כשנכנס בהיכל להקטיר כמ"ש והצרעת זרחה במצחו (דהי"ב כו) כי המצורע חשוב כמת, ע"כ. עמש"כ בדברי הימים שם פסוק יח.

</div>


## Segment 1794

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש י"צ מלא כל הארץ כבודו.

</div>


## Segment 1795

<div dir="rtl" lang="he">

קדוש קדוש ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. י"צ מלא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. צב"אות מלא כל, עם הי' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1796

<div dir="rtl" lang="he">

ק'דוש ק'דוש ק'דוש י'-ה-ו"ה צ'באות מ'לוא כ'ל ה'ארץ כ'בודו, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאמן (שמעתי).

</div>


## Segment 1797

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה', עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 1798

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מלא כל הארץ כבודו – שיחות הר"ן לב, נב, קלו.

</div>


## Segment 1799

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יא ואמר עד מתי אדנ"י ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה. אם שאו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. יושב ובתים, עם הט' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. מאין אדם, עם התיבות בגמטריא נחמן. אדם והאדמה, עם התיבות, בגמטריא נ נח. תשאה, עם האותיות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 1800

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואמר עד מתי אדנ"י ויאמר עד אשר אם שאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 1801

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של מתי אדנ"י ויאמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1802

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר עד אשר אם שאו ערים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1803

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יב ורחק ה' את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ. י' את האדם, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האדם ורבה העזובה בקרב הארץ, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ה' את האדם ורבה העזובה בקרב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: ורחק ה', עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1804

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1805

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את האדם ורבה העזובה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' את האדם ורבה העזובה בקרב, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: העזובה בקרב הארץ, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1806

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יג ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה. הנביא נותן סימנים על הגאולה: י"ל שזה רמז על גילוי העשרה מיני נגינה בשם הקדוש נ נח נחמ נחמן (עשר אותיות) מאומן, שהיה בחי' מ'עוד' היה קשה, ולכן עשריה, בגמטריא פתקה. ושבה והיתה לבער – ישראל בער שקיבל הפתק. 'ועוד בה עשריה ו' עם ג' כוללים בגמטריא התרפ"ב (השנה שסבא קיבל את הפתק, ויש אומרים שהפתק המקורי נשרף, ולפי זה י”ל שזה מרומז היטב ושבה והיתה לבער. ל'בער-כא'לה ע"ה בגמטריא ברסלב). ולכן הס"ת של 'עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר' בגמטריא יז תמוז, התחלת הסיפור של הפתק. הפסוק ממשיך: כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה. בשלכת רמז לשנת תשנ"ה (שלכת עם האותיות והכולל) שסבא ישראל שבק חיים לכל העולם, ועוד: אשר (ראש) בשלכת, ל"כ = נ, נב"ש - נחמן בן שמחה (והת' רק לסמיכות). מ'צבת' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1807

<div dir="rtl" lang="he">

ז:א ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה. יותם בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. רצין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ירושלם בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 1808

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בימי אחז בן יותם ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1809

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1810

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח. נחה ארם על, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ויגד לבית דוד, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1811

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ארם על אפרים וינע לבבו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1812

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג ויאמר י' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בניך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובד.

</div>


## Segment 1813

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיהו צא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לקראת אחז, עם התיבות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1814

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד ואמרת אליו השמר והשקט אל ירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו.

</div>


## Segment 1815

<div dir="rtl" lang="he">

זנבות ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. רצין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1816

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תירא ולבבך אל ירך בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תירא ולבבך אל ירך משני, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1817

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משני זנבות האודים העשנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1818

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמרת אליו השמר והשקט, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 1819

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר. הסופי תיבות של: עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1820

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יעך עליך ארם רעה, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1821

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ובן רמליהו לאמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1822

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ו נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל. את בן, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1823

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונבקענה אלינו ונמילך מלך בתוכה את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1824

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את בן טבעל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1825

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז כה אמר אדנ"י י' לא תקום ולא תהיה. ולא תהיה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. י' לא תקום ולא תהיה, עם הי"ז אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1826

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' לא תקום, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולא תהיה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1827

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ח כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ראש ארם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. רצין, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וחמש בגמטריא נ נח נחמ נחמן. יחת אפרים, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1828

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא הוי"ה פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1829

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ט וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו.

</div>


## Segment 1830

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1831

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אפרים שמרון וראש שמרון בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמרון בן רמליהו אם לא ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1832

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י וַיּ֣וֹסֶף יְקוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֶל-אָחָ֖ז לֵאמֹֽר.

</div>


## Segment 1833

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויוסף ה' דבר, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1834

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ויסף ה', ואוסיף נבייא דה' (תרגום יונתן), ע"כ. והרי סתם הפסוק וכלל בשם ה' את ישעיה הנביא.

</div>


## Segment 1835

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יא שאל לך אות מעם י' אלקיך העמק שאלה או הגבה למעלה. העמק ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. העמק שאלה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לך אות בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 1836

<div dir="rtl" lang="he">

סופי תיבות של שאל לך אות מעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1837

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שאל לך אות מעם ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: העמק שאלה או הגבה למעלה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1838

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את י'. אחז לא אשאל ולא, בגמטריא רבינו נחמן. אנסה את ה', עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1839

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולא אנזה את ה', עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1840

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אחז לא אשאל ולא, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1841

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את י', בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אחז לא אשאל ולא אנסה את, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא אשאל ולא אנסה את י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1842

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יג ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלקי. שמעו בגמטריא רבינו נחמן. שמעו נא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. נא בית, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בית דוד המעט, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מכם הלאות, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אנשים, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. כי תלאו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. גם את אלקי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1843

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמעו נא בית, עם הג' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: שמעו נא בית דוד המעט, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלקי, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תלאו גם את אלקי ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1844

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמעו נא בית דוד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: שמעו נא בית דוד המעט מכם, עם הו' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מכם הלאות אנשים כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי תלאו גם את אלקי בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1845

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1846

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יז יביא י' עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1847

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כא והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן. ביום ההוא יחיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1848

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א ויאמר י' אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1849

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן (ס) ויאמר י' אלי קרא שמו מהר שלל חש בז. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1850

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור. חיל דמשק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1851

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1852

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל. עד צואר יגיע והיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1853

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא כי כה אמר י' אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר. מלכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1854

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כג כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1855

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש. מאכלת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1856

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת י' צבאות תעשה זאת. קץ על כסא דוד ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קץ על כסא דוד ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1857

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף. שקמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1858

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1859

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טז על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1860

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יח בעברת י' צבאו"ת נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו. איש אל אחיו לא יחמלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1861

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כ מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יהודה בכל זאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1862

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1863

<div dir="rtl" lang="he">

י:כז והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן. שכמך ועלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1864

<div dir="rtl" lang="he">

י:לד ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול.

</div>


## Segment 1865

<div dir="rtl" lang="he">

ברזל, שם משפחת סבא ישראל, שראשי תיבות של שמו, רבי ישראל דוב אודסר, אדיר. ופרש"י באדיר יפול, על ידי מלאך יפלו. דבר אחר, באדיר, בזכות חזקיהו שהוא אדירם ומושלם של ישראל וכו' עיין שם. והרי חזקיהו היה ראוי להיות משיח. באבות דר"נ ב:ו רבן יוחנן בן זכאי פירש אדיר, מלך.

</div>


## Segment 1866

<div dir="rtl" lang="he">

והלבנון באדיר יפול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1867

<div dir="rtl" lang="he">

יא:א וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה.

</div>


## Segment 1868

<div dir="rtl" lang="he">

ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. יפרה בגמטריא ברסלב ע"ה. ישי בגמטריא רבי נ נח. ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 1869

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1870

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויצא חוטר מגזע ישי – שיחות הר"ן צח.

</div>


## Segment 1871

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב ונחה עליו רוח י' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת י'.

</div>


## Segment 1872

<div dir="rtl" lang="he">

ונחה עליו רוח י' רוח . הראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1873

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו.

</div>


## Segment 1874

<div dir="rtl" lang="he">

האמונה ע"ה בגמטריא נ נח. חלציו, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. מתניו והאמונה אזור חלציו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1875

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיובת של: אזור מתינו והאמונה אזור חלציו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1876

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ליקוטי מוהר"ן ז:ב. לקמ"ת פז. והיה צדק אזור מתניו – שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 1877

<div dir="rtl" lang="he">

בזוהר פרשת בלק קצח: איתא ז"ל

</div>


## Segment 1878

<div dir="rtl" lang="he">

וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיה יא) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. הַאי קְרָא כֹּלָּא אִיהוּ חַד. מַאי חִדּוּשָׁא אָתָא לְאַשְׁמוֹעִינָן, דְּהָא צֶדֶק הַיְינוּ אֱמוּנָה, וְאֱמוּנָה הַיְינוּ צֶדֶק. אֵזוֹר מָתְנָיו, הַיְינוּ אֵזוֹר חֲלָצָיו, לָא אַשְׁכְּחָן קְרָא כְּהַאי גַּוְונָא.

</div>


## Segment 1879

<div dir="rtl" lang="he">

אֶלָּא לָאו צֶדֶק כֶּאֱמוּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד, וְחַד דַּרְגָּא אִיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּקַיְּימָא בְּדִינָא קַשְׁיָא, וּמְקַבְּלָא מִסְּטַר שְׂמָאלָא, כְּדֵין אִקְרֵי צֶדֶק, דִּינָא מַמָּשׁ. וְהַיְינוּ (ישעיה כו) כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְבֵי תֵבֵל. דְּהַאי דַּרְגָּא דְּמִשְׁפָּט, רַחֲמֵי אִיהוּ. וְכַד אִתְקְרִיב מִשְׁפָּט בְּצֶדֶק, כְּדֵין אִתְבְּסָם (כלא), וְיַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא, לְמִסְבַּל דִּינָא דְּצֶדֶק. (ועל דא צדק לאו איהו כאמונה) אֱמוּנָה, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבָּר בָּהּ (כדין איהו) אֱמֶת, לְחֶדְוָה. וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, כְּדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה. ואִית וַותְּרָנוּתָא לְכֹלָּא, וְכָל נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, מִתְחַיְּיבֵי בְּכַמָּה חִיּוּבִין דְּחַיָּיבִין בִּישִׁין, וְכֵיוָן דִּבְפִּקָּדוֹן סַלְּקִין (אקדים), אַהְדָּר לוֹן בְּרַחֲמֵי, וְחָס עָלַיְיהוּ. וּכְדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה, וְלֵית אֱמוּנָה בְּלָא אֱמֶת.

</div>


## Segment 1880

<div dir="rtl" lang="he">

הַשְׁתָּא אֵזוֹר מָתְנָיו, וְאֵזוֹר חֲלָצָיו. מַהוּ תְּרֵין אֵזוֹרִין הָכָא. וּמָתְנַיִם וַחֲלָצַיִן אַף עַל גַּב דְּחַד אִינּוּן, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. לְעֵילָּא בְּשֵׁירוּתָא, אִקְרֵי מָתְנַיִם. לְתַתָּא בְּסוֹפָא, אִקְרֵי חֲלָצַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה לב) וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם, בְּסוֹפָא, עַל רֵישׁ יְרֵכַיִם. כַּד אִתְּתָא בְּצַעֲרָא, מְנַתְּקָן אִינּוּן חַלָצַיִם, מֵרֵישׁ יְרֵכַיִן, וְשַׁוִיאַת יְדָהָא בִּכְאִיבָא עָלַיְיהוּ. דף קצ''ט ע''א וּבְגִין כָּךְ לִגְּבוּרָה וּלְקָרְבָא, צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְרַחֲמָנוּ וּלְטָב, אֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, בְּחַד דַּרְגָּא יְדִין עָלְמָא, וְשַׁלְטָא לִתְרֵין סִטְרִין, חַד רַחֲמֵי (דף קצ''ט ע''א) לְיִשְׂרָאֵל. וְחַד דִּינָא לִשְׁאַר עַמִּין.

</div>


## Segment 1881

<div dir="rtl" lang="he">

וְאִי תֵּימָא, צֶדֶק דִּינָא תַּקִּיף אִיהוּ, וְהָא כְּתִיב (ויקרא יט) בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ. (דברים טז) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף. וְכַמָּה אִינוּן. וַדַּאי הָכִי הוּא. דְּהָא צֶדֶק לֵית בֵּיהּ וַותְּרָנוּתָא כְּלַל. אוּף הָכִי מַאן דְּדָאִין לְחַבְרֵיהּ, לָא אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ וַותְּרָנוּתָא מִן דִּינָא כְּלָל, אֶלָּא בְּצֶדֶק, דְּלָא יִשְׁגַּח לִרְחִימוּ. מֹאזְנֵי צֶדֶק, בְּלָא וַותְרָנוּ לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, לְמַאן דְּיָהִיב וּלְמַאן דִּמְקַבֵּל. וּבְגִין כָּךְ חַד דַּרְגָּא אִיהוּ, וְאִתְפָּלֵג לִתְרֵין סִטְרִין. וְהֲנִי תְּרֵין סִטְרִין, ב' אֶזוֹרִין, קַיְימָן, חַד לִשְׁאָר עַמִּין, וְחַד לְיִשְׂרָאֵל. וּבְשַׁעֲתָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִתְאַזְּרוּ בְּאֵזוֹרִין אִלֵּין, חַד דִּקְרָבָא. וְחַד הֲוָה דִּשְׁלָמָא. (חסר כאן) (וכלא הוה בצדק) כַּד אִתְיָעַט בָּלָק, אָמַר וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ. אָמַר הַהוּא דַּרְגָּא דְּקָא (ס''א אתאחדת ביה הארץ ודא וכו') אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, מִן הָאָרֶץ וַדַּאי. וְדָא הוּא כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי ודַּאי, מַאן יֵיכוּל לְאַגָּחָא וּלְקַיְּימָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל דַּרְגָּא דִּלְהוֹן תַּקִּיף הוּא מִדִּילִי. וּבְגִין כָּךְ, וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ. וְאִי מֵהַאי אֶרֶץ אַגָרַשֶׁנּוּ, וְאַתָּרֵךְ יָתֵיהּ מִינֵיהּ, אִיכוּל לְמֶעְבַּד כָּל רְעוּתִי, חֵילָא דִּלְהוֹן בְּמָאי אִיהוּ. בְּפוּמָא, וּבְעוֹבָדָא. הָא פּוּמָא דִּילָךְ, וְעוֹבָדָא דִּילִי. ע"כ.

</div>


## Segment 1882

<div dir="rtl" lang="he">

כבר התחלתי לפרש דברי הזוהר כאן בליקוטי מוהר"ן ז:ב. ובעזה"י כאן ארחיב.

</div>


## Segment 1883

<div dir="rtl" lang="he">

הזוהר תפס בתחילה שצדק היינו אמונה, ותימה שאפילו שניהם פעולות המלכות, לכאורה הם מושגים שונים. ועל כרחך צריכים לומר שבתחילה היה פשוט שגם צדק כולל אמונה בו. אכן איך מבינים התירוץ והחילוק שאמונה הוא על ידי אמת, הלוא על כרחך גם צדק הוא באמת. ואיך על ידי אמת נהיה לאמונה?

</div>


## Segment 1884

<div dir="rtl" lang="he">

הנראה בזה, דהנה האדם בעולם הזה יש לו זכות קיום, להתקיים בעולם הגשמי ככל חוקותיו. וזה צדק. אכן אם האדם עומד על האמת, הרי מציאות העולם הזה האמיתי אינו אלא כלי של המלכות – יראת שמים. והרי כיון שעומד על האמת הזה, הרי אינו חי בחוקי הגשמי, אלא באמונה.

</div>


## Segment 1885

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין הפנים נהירין שהזכיר הזוהר מיד. כי האמת הוא אור הפנים כידוע, מבקשי פניך יעקב סלה, יעקב מידת אמת. והפנים הוא מקום הופעת היראה, ובעבור תהיה יראתו על פניכם וכו' זו הבושה, שהפנים משתנים לכמה גוונים. בחי' ירא בשת. והיא תרעא לכל, כמבואר ביחוד היראה לרמח"ל.

</div>


## Segment 1886

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ בליקוטי מוהר"ן פז שצדק הוא יראת העונש וקטנות המוחין, ואמונה הוא יראת הרוממות וגדלות המוחין.

</div>


## Segment 1887

<div dir="rtl" lang="he">

והרי הזוהר הדגיש ששניהם באותה מדרגה, ועל כרחך עיקר ההבדל הוא בכיוון הפנים. המאמין והמסתכל באמת, פניו אל האין סוף ב"ה, ויראת השם על פניו, ופניו מאירים, וחי באמונה האין סופי, וממילא יש וותרנות והרווחה. אבל מי שרק מחפש ומשתדל עבור זכותו בעולם, לא יהיה לו אלא צדק.

</div>


## Segment 1888

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה תלוי בין מתניו לחלציו. והזוהר נקט שמתניו למעלה מחלציו. ואולי י"ל שבתחילת בריאת העולמות היה הצמצום שבו הוקם החלל פנוי, אבל השתלשלות כל העולמות אינו מאותו חלל, אלא מתוך הרשימו שבתוך החלל, רשימו מכל מה שנסתלק. לכן אולי י"ל שהמתנים, מלשון המתן, שהכל היה תלוי עדיין, ומשם יש שורש של הצדק, שכל ענין החלל פנוי היה לקיים בני אדם. והחלל פנוי אינו אלא דין, ואין המשך ממנו. ומהרשימו יש שורש של דרך האמונה, אף על פי שאינו מתחיל אלא למטה מחלל הפנוי של הצדק.

</div>


## Segment 1889

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מש"כ כד אתחבר האמת לחדוה, כי חדוה שייך לבינה, שהיא למעלה מחלל הפנוי, וזאת אומרתי שצריכים להשיג האמת של היראה השייך לעילא, יראת הרוממות, מהשתלשלות דרך הרשימו, ולא יראת העונש נוגה לה סביב סתום בבחי' דין של החלל פנוי.

</div>


## Segment 1890

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בליקוטי מוהר"ן תורה יג.

</div>


## Segment 1891

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ט לֹֽא-יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא-יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל-הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי-מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת-יְקוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים.

</div>


## Segment 1892

<div dir="rtl" lang="he">

לא ירעו ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ישחיתו בכל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי מלאה, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. כי מלאה הארץ, בגמטריא ברסלב נ נח. דעה את י-ה-ו-ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

</div>


## Segment 1893

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בכל הר קדשי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי מלאה הארץ דעה את י' כמים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1894

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דעה את ה' כמים לים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1895

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי – שיחות הר"ן עז.

</div>


## Segment 1896

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יד ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם. ימה יחדו יבזו, בגמטריא נ נח. אדום ומואב משלוח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1897

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב הנה א"ל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת י"ה י' ויהי לי לישועה. ויהי לי לישועה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1898

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כא ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם. שם ציים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1899

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה. המשל הזה על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1900

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים. עתודי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1901

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יט ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס: מובס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1902

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כד נשבע י' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום. כן היתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1903

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לא הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו.

</div>


## Segment 1904

<div dir="rtl" lang="he">

פלשת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. עשן בא ואין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1905

<div dir="rtl" lang="he">

עשן ראשי תיבות שמח נפש עבדך (תהלים פו:ד), וכמו שהארכתי לבאר בחלק ה' מאומן שהדרך לכלות קליפת פלשתים הוא דוקא על ידי שמחה, וכמו שמצינו איך ששמשון הרג אותם תמיד בדרך של ליצנות. וידוע שהצחוק בא מהטחול, בחי' גבורות, בחינת צפון.

</div>


## Segment 1906

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי פירוש כאן לענין התבודדות ולכן אביאנו. כי מצפון בא, אימתי יעשן ומשחיר היצר הרע – בחי' נחש צפוני – את האדם, ואין בודד במועדיו, באם האדם לא היה מבודד עצמו בבא המועד ראש השנה. תורת משה נתן תהלים לח.

</div>


## Segment 1907

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה. משא מואב כי בליל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1908

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ב עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה. כל זקן גרועה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1909

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ה לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו. למואב יזעק בריחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1910

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ח כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה. את גבול מואב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1911

<div dir="rtl" lang="he">

טז:א שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון. ארץ מסלע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1912

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים. עד יעזר נגעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1913

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ט על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל. ואלעלה כי על קיצך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1914

<div dir="rtl" lang="he">

טז:י ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי. שמחה וגיל מן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1915

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יב והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל. ובא אל מקדשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1916

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו וְנִשְׁאַר-בּ֤וֹ עֽוֹלֵלֹת֙ כְּנֹ֣קֶף זַ֔יִת שְׁנַ֧יִם שְׁלֹשָׁ֛ה גַּרְגְּרִ֖ים בְּרֹ֣אשׁ אָמִ֑יר אַרְבָּעָ֣ה חֲמִשָּׁ֗ה בִּסְעִפֶ֙יהָ֙ פֹּֽרִיָּ֔ה נְאֻם-יְקוָ֖ה אֱלֹקֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 1917

<div dir="rtl" lang="he">

נשאר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. עוללת כנקף בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חמשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פריה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1918

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בתהלים פב:ד.

</div>


## Segment 1919

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ז בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִשְׁעֶ֥ה הָאָדָ֖ם עַל-עֹשֵׂ֑הוּ וְעֵינָ֕יו אֶל-קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּרְאֶֽינָה.

</div>


## Segment 1920

<div dir="rtl" lang="he">

האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה, עם ב' כוללים, בגמטריא נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון אלף וו מם נון (המילוי של נ נח נחמ נחמן מאומן). על עשהו ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ועיניו אל קדוש ישראל, עם הי"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 1921

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאר מה בדיוק יראו. וי"ל על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עו, שיש בכח הראות בחי' אור הישר ואור החוזר, כי כח התפשטות הראות מעיניו להדבר הנראה, זהו בחי' אור הישר, והכאת הראות בדבר הנראה, שעל ידי זה חוזר הדבר לעיניו ונצטייר בעיניו, שעל ידי זה עיקר הראיה, זהו בי' אור החוזר. וביאר שם שלשון ראיה הוא בחי' אור הישר. ועוד מבואר שם שהסתכלות עושה כלי, דהיינו גבול וזמן, כי מקודם ראותו הדבר הוא בלא גבול וכו' וזהו בחי' מעלת הבטחון, כי הבטחון הוא בחי' הסתכלות, שמסתכל וצופה בעיניו להשם יתברך לבד ובוטח בו, בבחי' עיני כל אליך ישברו, כי על ידי ההסתכלות בבטחון גם כן עושה כלי, דהיינו גבול וזמן, כי ההשפעה יורדת מלמעלה תמיד, אף שהוא בלא זמן וכו' אך על ידי ההסתכלות בבטחון, עושה לההשפעה גבול וזמן, שתבא השפע בעת וזמן שהוא צריך עיין שם. וזה ענין הפסוק כאן, כי 'ישעה' פרושו יבטח (רד"ק), וידוע שאור הפנים הם ש"ע, חכמת אדם תאיר פניו, והכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג:ט), והוא הידיעה, בחי' אור החוזר של הריאה, וזהו 'על עשהו', עשיה ממש, ואיך זכה לזה מבאר בסוף הפסוק, ועיניו אל קדוש ישראל תראינה, זה אור הישר ההסתכלות אל ה'. ולכן כתיב 'על עשהו', כי הבטתו היתה 'אל קדוש ישראל' למעלה מהעשיה.

</div>


## Segment 1922

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יד לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו. והנה בלהה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1923

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ו יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף. הארץ וקץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1924

<div dir="rtl" lang="he">

יט:א משא מצרים הנה י' רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו. מצרים ימס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1925

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ו והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו. מצור קנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1926

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יא אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם. אך אולים, בגמטריא נ נח. עצה נבערה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1927

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ו ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו. האי הזה ביום ההוא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1928

<div dir="rtl" lang="he">

כא:א משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה. בנגב לחלף ממדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1929

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ב חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי. קשה הגד לי הבוגד בוגד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1930

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יג משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים. דדנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1931

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה. מבחר עמקיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1932

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ח ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער. ותבט ביום ההוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1933

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יא וּמִקְוָ֣ה | עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּ֚ין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֤א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל-עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹצְרָ֥הּ מֵֽרָח֖וֹק לֹ֥א רְאִיתֶֽם.

</div>


## Segment 1934

<div dir="rtl" lang="he">

עשיתם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אל עשיה בגמטריא רבינו נחמן. ויצרה בגמטריא רב נ נח ע"ה. מרחוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן. לא ראיתם, עם הב' תיבות בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1935

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשיתם בין החמתים למי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1936

<div dir="rtl" lang="he">

ולא הבטתם אפלו הבטה כל דהו, כמביט ורואה דבר מרחוק שאין הבטתו שלמה, כן גם אתם אפילו ראיה מרחוק שהיא כל דהו, אל ראיתם וכו' (אזהרת שבת מאמר שפת אמת ה'). ויש לפרש על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עו שביאר את הפסוק (תהלים קלח) כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע, יראה הוא בחי' אור הישר, ממרחק יידע, הוא בחי' אור חוזר, עיין שם באריכות. וכן כאן י"ל שאפילו ראיה של האור ישר – שיתפשט האור, לא עשו.

</div>


## Segment 1937

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש, ויצרה מרחוק לא ראיתם, כי אצל ירמיהו כתיב (ירמיהו לא:ב) מרחוק ה' נראה לי, שזכה לראות את ה' מרחוק, דאילו ישעיה אמר (פרק ו) ואראה את ה', מקרוב (שהיה כבן כרך, חגיגה יג:), ולכן אומר, שאפילו לראות את השם מרחוק לא ראיתם. כי נבואת הנביאים בעולם הבריאה, אבל הם אפילו מעולם היצירה לא ראו.

</div>


## Segment 1938

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יב ויקרא אדנ"י אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק.

</div>


## Segment 1939

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ במגילת אסתר ד:ג איך שייך הספד.

</div>


## Segment 1940

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויקרא אא"צ ביום, אי נמי אא"צ ביום ההוא, אי נמי א"צ ביום ההוא לבכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1941

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כד וְתָל֨וּ עָלָ֜יו כֹּ֣ל | כְּב֣וֹד בֵּית-אָבִ֗יו הַצֶּֽאֱצָאִים֙ וְהַצְּפִע֔וֹת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַקָּטָ֑ן מִכְּלֵי֙ הָֽאַגָּנ֔וֹת וְעַ֖ד כָּל-כְּלֵ֥י הַנְּבָלִֽים.

</div>


## Segment 1942

<div dir="rtl" lang="he">

עליו כל כבוד בית אביו ע"ה בגמטריא נון נון חית. מכלי האגנות ועד כל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 1943

<div dir="rtl" lang="he">

הצאצאים והצפעות - עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא לז, מה שהבנים נקראים עוללים לשון טינוף.

</div>


## Segment 1944

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כה ביום ההוא נאם י"צ תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי י' דבר. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1945

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות:

</div>


## Segment 1946

<div dir="rtl" lang="he">

בושי ציון כי אמר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, וע"ה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. חלתי ולא, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולא ילדתי, וכן: ילדתי ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא גדלתי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1947

<div dir="rtl" lang="he">

פרשו המפרשים, ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות, ש'ולא' הולך גם על הסיפא, כאילו כתיב, ולא רוממתי בתולות. אכן לפי הכתוב לפנינו, הפסוק מראה בדיוק מה שהולך היום, כאשר לא מגדלים הבחורים להיות גברים, אינם אלא מרוממים בעולם כל ענין בתולות.

</div>


## Segment 1948

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יח והיה סחרה ואתננה קדש לי' לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק. קדש לי' לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1949

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ה והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1950

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יד המה ישאו קולם ירנו בגאון ה' צהלו מים (בענין גאולת ישראל לעתיד לבוא, שיצהלו בשיר יותר מצהלת ים סוף). "ירונו (מלא) בגאון ה' צהלו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1951

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טו על כן בארים כבדו י' באיי הים שם י' אלקי ישראל. באיי הים שם י' אלקי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1952

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ז ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים. ובלע, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1953

<div dir="rtl" lang="he">

כה:י כי תנוח יד י' בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה. מתבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1954

<div dir="rtl" lang="he">

כו:א ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה – בס"ת גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' או ה' כוללים.

</div>


## Segment 1955

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ג יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם | שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ.

</div>


## Segment 1956

<div dir="rtl" lang="he">

שלום בגמטריא רבינו נ נח. שלום שלום, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תצר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1957

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של, סמוך תצר שלום, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שלום שלום כי בך בטוח, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 1958

<div dir="rtl" lang="he">

הטעם שכתוב שלום שלום, פירש הרד"ק והמצודת דוד, לחזק הדבר. ויש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה יד, שקודם האדם צריך לעשות שלום בעצמותיו, ואחר כך להתפלל על שלום הכללי בכל העולם. ואתי שפיר, יצר סמוך, שהוא תיקון יצרו של האדם ומשיג שלום בעצמותיו, ואז ידרוש שלום הכללי.

</div>


## Segment 1959

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במשלי כתיב (טז:לב) טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר, שהשולט ביצרו עדיף מהלכד עיר, ואילו בפסוק לפנינו משמע לא רק שהוא עדיף, אלא שהשולט ביצרו פועל שלום. לפי פירוש הפשוט שכל המפרשים שמדבר על שלום בעולם, הרי זה מעליותא עצומה מהמבואר בספר משלי. אכן לפי מה שפרשתי שאינו מדבר אלא על שלום בעצמותיו, אתי שפיר כמו שכתוב במשלי, שהשגת שלום בעצמותיו הוא עדיף מלכידת עיר, ולא שהוא כבר מביא שלום לה. כי עוד צריך להתפלל על שלום הכללי.

</div>


## Segment 1960

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ד בטחו בי' עדי עד כי בי"ה י' צור עולמים.

</div>


## Segment 1961

<div dir="rtl" lang="he">

צור עולמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1962

<div dir="rtl" lang="he">

בפרפראות לחכמה, ליקוטי מוהר"ן עו, הביא מהאריז"ל שפני אלקים הוא השם אכדט"ם בגמטריא עד, שהוא השם של בטחון, וסמכו על המקרא שלפנינו. ועיין מש"כ שם. והנה הוא פירש שזה מעלה להגיע מבחי' אלקים, לבחי' עד שהוא בטחון, וכן מובא כאן מספר ליקוטי מהרי"ל (תלמיד של הנועם אלימלך) עה"ת קטע על חנוכה, צדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים, ונעשה מן אלקים אכדט"ם אותיות הקודמים וכו' וכו' וזה שאמר הכתוב בטחו בה' עדי עד, פרוש שיהיה מן אלקים ע"ד, עכ"ל. ואינו נראה שום רמז לשם אלקים שיבוא המיתוק הזה. ועוד הלוא מבואר בכתבי האריז"ל על סדר פסח, שזה הע"ד הוא מהמוחין קטנות ב', ואינו הרווחה כל כך משם אלקים שהוא בקטנות א'.

</div>


## Segment 1963

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי לפרש הפוך, שמי שהוא שנמצא בבחי' ע"ד, דהיינו במוחין דקטנות, עליו לבטוח לה'. וכן 'עדי' בחי' חנוך, כמבואר בספרים, והוא בעולם היצירה בחי' 'צור', שהוא – דהיינו ההנגה שתחתיו - בחי' נער ומוחין דקטנות. [וכן בביאור הפסוק מתי אבוא ואראה פני אלקים, הפירוש הפשוט הוא מצות ראיה בעלייה לרגל לראות פני האדון ה', וכאשר דורשים פני אלקים זה שם אכדט"ם, אז פירושו להיפוך, מתי אבוא ממוחין דקטנות של שם אכדט"ם לבחי' ראיה, כמבואר בתורה עו].

</div>


## Segment 1964

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון קצת כי ראשית הפרשה כאן בישעיה פרק כו, ביום ההוא יושר השיר הזה, והיינו ביום מפלת גוג ומגוג. ובתיקון ליל שביעי של פסח, שמסודר לאמר כל השירים גם שלעתיד, הביא את השיר הזה מראשית הפרשה עד ועד בכלל הפסוק שלפנינו, ותימה שיצטרכו לחיזוק הבטחון גם אז אחר שיראו המפלה של גוג ומגוג. ואילו פסוק זה אומרים כל יום, היום.

</div>


## Segment 1965

<div dir="rtl" lang="he">

כי בי"ה, כי, עם ב' פעמים י"ה, הרי ס', עם הוי"ה, הרי אלקים. צור, בגמטריא אלקים במילוי ה', אלף למד – הה יוד מם ע"ה. ועוד י"ל כי ע"ה בגמטריא א"ל של אלקים, א' הוא כתר ל' הג' מוחין, והם כנגד י"ה של שם הוי"ה [וכן כ"י בחי' פנ-י"ך]. והנה י"ם של אלקים, בחי' יסוד ומלכות, יוד מם בגמטריא מאה, כאשר נחסר מ'צור' נשאר – 'עולמים'. כי צור הוא תיקון עטרת הברית (כמו שכתוב ותקח צפורה צור, שמות ד:כה), בחי' יסוד ומלכות.

</div>


## Segment 1966

<div dir="rtl" lang="he">

בשמונה עשרה ברכה ראשונה, למען שמו באהבה, בהאבה בגמטריא בי"ה, שמו – זה שם הוי"ה, למען בגמטריא עלמים – חסר ו'. כך חשבתי בשעת התפילה, ועכשיו אני רואה שהגמטריא של, ומביא גואל לבני בניהם ע"ה הוא 'צור' עם הג' אותיות. הוה אומר, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה – כי בי"ה ה' צור עולמים.

</div>


## Segment 1967

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל על פי מש"כ בספר ניצוצי שמשון על ספר הושע, שיש שם הוי"ה בגמטריא ע"ד, יוד-היא-ויו-היא, ששם שביתת המלאכה, רק מנוחה ושמחה והנחה, עיין שם. ובזה י"ל עדי עד – מבחי' עד שהוא מוחין דקטנות, לבחי' עד שהוא מנוחה ושמחה והנחה עולמית.

</div>


## Segment 1968

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ה כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגענה עד עפר.

</div>


## Segment 1969

<div dir="rtl" lang="he">

מרום בגמטריא נחמן מאומן ע"ה, ובגמטריא רפו תורות בליקוטי מוהר"ן קמא. נשגבה בגמטריא רבי נחמן. ישפילנה, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ארץ עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב. עפר בגמטריא רב נחמן.

</div>


## Segment 1970

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פירש ז"ל ישבי מרום, צר ורומי ואיטליא, ע"כ. צר רומי איטליא ע"ה בגמטריא ישבי מרום.

</div>


## Segment 1971

<div dir="rtl" lang="he">

הנה אפילו עם כפל הלשון של השפלה, לא יגיעו אלא עד הארץ והעפר, ואילו הענוה והשפלות של איש ישראלי יגיע אפילו לבחי' שבו איש תחתיו, אפילו תחת מקומו [וי"ל כמו בת נקדימון בן גוריון שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים, ובכה רבן יוחנן בן זכאי וכו' ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרין ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה, כתובות סו:].

</div>


## Segment 1972

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ז ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס.

</div>


## Segment 1973

<div dir="rtl" lang="he">

מישרים, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. מעגל, עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נחמן. מעגל צדיק עם הח' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1974

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של צדיק תפלס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1975

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ארח לצדיק מישרים. ארח שתהא מישור לקבול כרו של צדיק, אתה ה' שאתה א-ל ישר, תפלס מעגל צדיק להוליכו באותו ארח שיקבל שכרו, ע"כ.

</div>


## Segment 1976

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מונח בדבריו כלל תקיף, שלא מספיק להיות צדיק בתורה ומעשים טובים, אלא שצריך למצוא הדרך לגן עדן לקבל השכר. ולפי זה יש להעמיק במבוכת רבן יוחנן בן זכאי (עיין חיי מוהר"ן תרב) בספקו שאינו יודע באיזה דרך יוליכו אותו, כי זה ממש ענין בקשת פסוק זה. ועיין מש"כ בספר החמשה בענין הנסיון קטן שצריך לנצח בדרך להשכר של אותו ענין הגדול, וכמדמני שכן הוא בזוהר. ועיין גם בענין התפלה ותן שכר טוב לכל הבוטחים, שעוד צריכים לתפלה לקבל השכר.

</div>


## Segment 1977

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יא י' רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם.

</div>


## Segment 1978

<div dir="rtl" lang="he">

עם אף אש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תאכלם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1979

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של אש צריך תאכלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1980

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ה', נסתלקה יד גבורתך מעל צריך, בל יראו גבורתך, כי ראו דרכם צלחה, עיין שם.

</div>


## Segment 1981

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן נה:ג שהאדם ניצל מרע עין של הרשע על ידי לימוד זכות שלמד על הרשע, כי לסלק הדין והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחי' ותאחז במשפט ידי (דברים לב), שלא לשלוט על הרשע, וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל, שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין וכו' וכו' ועל ידי הצל כהו מאור עיניו ונחשכים, שאין הארס שלהם יכול להזיק, עיין שם.

</div>


## Segment 1982

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כאן הנביא ממשיך ומתפלל, יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם. וי"ל שזה המבואר שם נה:ח שעל ידי תפילה כתיקונו מתנוצץ אור זכות אבות, בבחי' חלה זכות אבות וכו' באתר דאבהן תמן שכינתא תמן, דהיא בחי' חלה, היא ארץ ישראל, ועל ידי בחי' ארץ ישראל לא די שניצול מרע עין של רשעים, אלא גם רואה בהם מה שהם רצו לראות בו וכו' וזהו (תהלים לז) קוה אל ה' ושמור דרכו, זה בחי' תיקון התפילה, בחי' דריכת הקשת, בחי' התפילה, והן תלת גוונין דקשת, שהם אור האבות המתנוצץ כנ"ל, על ידי זה בהכרת רשעים תראה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1983

<div dir="rtl" lang="he">

כי בראשי תיבות של – יחזו ויבשו קנאת עם אף אש, השני אלפין הם ב', והרי אותיות יעקוב. וכן הו' ושני אלפין הם ח', ועם הק' של קנאת, והצ' של צריך, הרי יצחק. והראשי תיבות של אש צריך תאכל – אצ"ת (וכן התיבה 'תאכל') בגמטריא אברם אברהם. הרי זכות אבות.

</div>


## Segment 1984

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בראשי תיבות מרומז הפסוק קוה אל ה' ושמור דרכו, כי התיבה עם ע"ה בגמטריא קוה, והק' של קנאת מתחלף לאות ד' בא"ת ב"ש (כמו שפירש רש"י על קטרת), והרי, קוה - והראשי תיבות של יחזו ויבשו וד' של קנאת-עם אף, כראשי תיבות של 'אל י-ה ושמור דרכו', אז ממילא וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה, ובצדק התפלל יחזו ויבשו וכו'.

</div>


## Segment 1985

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב י' תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו.

</div>


## Segment 1986

<div dir="rtl" lang="he">

שלום לנו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שלום בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 1987

<div dir="rtl" lang="he">

תשפת פרש"י תכין וכן שפת הסיר (מלכים ב:ד:לח), וכן לעפר מות תשפתני (תהלים כב:טז). ויש לפתר את כלן לשון שימה, תשים שלום לנו, עכ"ל. ונראה שדוקא תפס לשון שפה, כי פירושו שלוה ושקט, עיין רש"י בב"מ דף טו ואשפי, אשקיט, ודומה לו על הר נשפה (ישעיה יג) דמתרגם על טורא שליוא, ע"כ, ובדף ע. דמשפו ניכסיה, שנכסיו שקטין אצלו ואין ערעור וכו', ע"כ. והרי שפה בגמטריא שכינה (ועיין במכתב של ר' שמשון מאוסטרופוליא שקורין בערב פסח על השם שפו בגמטריא רבי יוסי הגלילי, דוד בן ישי).

</div>


## Segment 1988

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יד מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו.

</div>


## Segment 1989

<div dir="rtl" lang="he">

מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1990

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ריש פרשת פנחס (כה:יא) עה"פ השיב את חמתי, ח"י מבחוץ מ"ת מבפנים, איך שפסוק זה מרמז על זה.

</div>


## Segment 1991

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יז כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך ה'.

</div>


## Segment 1992

<div dir="rtl" lang="he">

תזעק בחליה כן היינו, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1993

<div dir="rtl" lang="he">

בפרש"י ממש מתאר מה שהולך אתנו ז"ל רואים אנו צרות מתחדשות וסבורים אנו שהם מיני סימני ישועה וגאלה, לפי שאנו מבטחים לגאל מתוך צוקה וצרה כיולדה זו (ראה ירמיה ל:ו-ז וסנהדרין צח:), ע"כ.

</div>


## Segment 1994

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יט יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל. נבלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1995

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ה א֚וֹ יַחֲזֵ֣ק בְּמָעוּזִּ֔י יַעֲשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם לִ֑י שָׁל֖וֹם יַֽעֲשֶׂה-לִּֽי.

</div>


## Segment 1996

<div dir="rtl" lang="he">

שלום בגמטריא רבינו נ נח. שלום לי בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1997

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלום לי שלום, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: או יחזק במעוזי יעשה שלום לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1998

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל אם יחזיק עמי במעוזי, שלא יבקש מעז אחר אלא מעוזי, אז יעשה שלום לי, להניח דעתי ואפי שמתקשקשת בי על שאיני נוקם בצרי, ואנקם בהם, עכ"ל. נמצא שהרבה מה שאנו מתפללים ודורשים שלום, הוא להרוס ולאבד את הרשעים.

</div>


## Segment 1999

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת שמות (כז:ו-) - מדבר על המפרסמים של שקר

</div>


## Segment 2000

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ו הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה. הסופי תיבות של: ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הבאים ישרש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבאים ישרש יעקב יציץ בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ומלאו פני, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל ומלאו פני תבל תנובה, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2001

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ז הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הרג. הכמכת עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מכהו הכהו ע"ה בגמטריא נ נח. מכהו הכהו אם, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: מכמכת מכהו בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הכמכת מכהו הכהו אם כהרג ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכהו אם כהרג הרגיו הרג, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הכמכת מכהו הכהו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2002

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ח בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים. הראשי תיבות של: בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: ברוחו הקשה ביום קדים, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הראשי וסופי תיבות של: בשלחה תריבנה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תריבנה הגה ע"ה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום, עם הי' אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2003

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ט לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים. בשומו בגמטריא נ נח נחמ נחמן. כאבני גר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אשרים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. חמנים בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כל פרי הסר, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כאבני גר מנפצות לא יקמו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לכן בזאת יכפר עון יעקב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמ מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לכן בזאת יכפר עון ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: יעקב וזה ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אבני מזבח כאבני גר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פרי הסר, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל אבני מזבח, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מזבח כאבני גר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מנפצות לא יקמו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2004

<div dir="rtl" lang="he">

כז:י כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה. ירעה בגמטריא נחמן מאומן. עגל ושם, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נוה משלח ונעזב כמדבר שם, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בדד נוה משלח, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שם ירעה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שם ירעה עגל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושם ירבץ, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2005

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יא ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו. אותה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. מאירות אותה, עם התיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בינות הוא, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא ירחמנו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ביבש קצירה תשברנה נשים, וכן של: קצירה תשברנה נשים באות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: תשברנה נשים באות מאירות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לא עם בינות הוא ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עם בינות הוא על ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ביבש קצירה תשברנה נשים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: מאירות אותה כי לא עם, וכן של: אותה כי לא עם בינות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ביבש קצירה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נשים באות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא עם בינות הוא, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על כן לא ירחמנו עשהו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ירחמנו עשהו ויצרו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. יחננו, האותיות הפניניות: נ נח.

</div>


## Segment 2006

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יב והיה ביום ההוא יחבט י' משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל. עד נחל מצרים, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ביום ההוא יחבט ה' משבלת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: והיה ביום ההוא יחבט ה' משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משבלת הנהר עד, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' משבלת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ההוא יחבט י' משבלת, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וספי תיבות של: הנהר עד נחל ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואתם תלקטו לאחד אחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2007

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יג והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לי' בהר הקדש בירושלים. יתקע בגמטריא פתק. שופר בגמטריא הפתקא. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לי' בהר הקדש בירושלם, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: גדול ובאו האבדים בארץ אשרו והנדחים בארץ מצרים והשתחוו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטרא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ההוא יתקע, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בארץ אשור והנדחים בארץ, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לי' בהר, עם הי"ב אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יתקע בשופר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראש וסופי תיבות של: ובאו האבדים בארץ בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בארץ אשור ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בהר הקדש בירושלם, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2008

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין. גיא שמנים, עם התיבות, בגטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: גאות שכרי אפרים וציץ נבל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: אפרים וציץ נבל צבי ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: צבי תפארתו אשר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אשר על ראש גיא שמנים הלומי ע"ה בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הוי עטרת גאות שכרי, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: עטרת גאות שכרי אפרים, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: תפארתו אשר על ראש גיא בגמטריא פתקא. אותיות היסוד של: נבל צבי תפארתו אשר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הוי עטרת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שכרי אפרים, עם התיבות והכולל, בגמרטאי נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמנים הלומי יין ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2009

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ב הנה חזק ואמץ לאדנ"י כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד. הראשי תיבות של: הנה חזק ואמץ לאדנ"י כזרם ברד שער קטב כזרם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והראשי תיבות של: מים כבירים ע"ה בגמטריא אני. הראשי תיבות של: מים כבירים שטפים בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמץ לאדנ"י כזרם ברד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כזרם מים כבירים שטפים הניח, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הניח לארץ ביד בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2010

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים. ברגלים בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי, וכן של: תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שכורי אפרים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2011

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ד והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה. גיא שמנים, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותה, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן. בכפו בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: צבי תפארתו אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' הרבה מזה בשיר הכבוד). הראשי תיבות של: גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: והיתה ציצת נבל צבי תפארתו, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: צבי תפארתו אשר על ראש גיא, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: קיץ אשר יראה, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והיתה ציצת נבל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: צבי תפארתו אשר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תפארתו אשר על ראש גיא, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כבכורה בטרם קיץ אשר, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: יראה הראה אותה בעודה בכפו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הראשי וסופי תיבות של: שמנים כבכורה בטרם, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה, עם הי"ד אותיות וז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2012

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ה ביום ההוא יהיה י' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו. ביום ההוא יהיה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. לעטרת ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: ביםו ההוא יהיה י"צ לעטרת ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ביום ההוא יהיה י"צ, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2013

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ו ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה.

</div>


## Segment 2014

<div dir="rtl" lang="he">

שערה, עם האותיות והכולל, בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: ליושב על המשפט, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2015

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2016

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולרוח משפט ליושב על, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: על המשפט ולגבורה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2017

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלחמה שערה, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2018

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של ולגבורה משיבי מלחמה, מו"ם השם האחרון של שם ע"ב. ועוד פעם רואים הענין שהבאתי מספר מרגליות הים שע"א של סנהדרין כנגד ע"א שמות, והם הנזכרים כאן, ליושב על המשפט, ומום אין בך, שאין להם ע"ב. וזה מראה שאפילו בעל מום יכול לזכות לכתר תורה. הראשי תיבות של, ולגבורה משיבי מלחמה שערה בגמטריא שכינה ע"ה. מלחמה שערה, פרש"י מלחמתה של תורה, כי ידברו את אויבים בשער, וכמוהו רבים, מבואר בריש ספר אדיר במרום כל הענין. אמנם הגמרא בסנהדרין קיא. דרשה, שערה, אלו שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וי"ל מדלא כתיב השער, השער הידוע לגן עדן, אלא שערה, משמע השכינה מחוץ לשער, שהשכינה יורדת אליהם, וזה זוכין על ידי שמשכימין ומעריבין בבכוב"מ, כדאיתא בחז"ל על העשרה הראשונים.

</div>


## Segment 2019

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ז וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכו שגו בראה פקו פליליה. אלה ביין, בגמטריא נ נח. אלה ביין שגו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. תעו כהן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. היין תעו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. פקו פליליה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שגו בשכר נבלעו, נב"ש – נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: מן היין תעו מן השכר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: השכר שגו בראה פקו פליליה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: מן השכר שגו בראה פקו פליליה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ביין שגו ובשכר תעו כהן, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: תעו כהן ונביא שגו בשכר, וכן של: כהן ונביא שגו בשכר נבלעו, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: היין תעו מן השכר שגו, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ביין שגו, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מן היין, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: היין תעו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: היין תעו מן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מן השכר, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 2020

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ח כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום. מלאו קיא צאה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כל שלחנות מלאו בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי כל שלחנות, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: צאה בלי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2021

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ט את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחב עתיקי משדים. מי יורה דעה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ואת מי בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: את מי יורה דעה ואת מי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את מי יורה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה, וכן של: יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: מי יורה דעה ואת מי יבין בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את מי יורה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מ י יורה דעה ואת, וכן של: יורה דעה ואת מי, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מי יבין שמועה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2022

<div dir="rtl" lang="he">

כח:י כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם. כי צו לצו צו לצו, עם הי"ב אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קו לקו קו, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: כי צו לצו צו לצו קו, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: כי צו לצו צו לצו קו לקו קו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: קו לקו זעיר שם זעיר שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צו לצו צו לצו בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: צו לצו צו לצו קו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: כי צו לצו צו לצו קו לקו, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: לצו קו לקו קו לקו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה תיקון האחוריים של וכשלו אחור. אותיות היסוד של: קו לקו קו לקו זעיר שם, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: זעיר שם (פעמיים), ושל: שם זעיר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: קו לקו זעיר שם זעיר שם, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לקו קו לקו זעיר שם בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי צו לצו צו לצו, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כי צו לצו צו לצו קו, עם הו' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2023

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן פסוק יג.

</div>


## Segment 2024

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יא כי בלעגי שפה ולבשון אחרת ידבר אל העם. כי בלעגי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. אל העם, עם תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: בלעגי שפה ובלשון אחרת ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבול של כל הפסוק בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי בלעגי שפה ובלשון, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: שפה ובלשון אחרת, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ידבר אל העם, בגמטריא רפ"ו סימנים וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה, עם הו' תיבות בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולבשון אחרת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בלעגי שפה ובלשון אחרת, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2025

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יב אשר אמר להם זאת המנוחה הניחו ליעף וזאת המרגיעה ולא אבוא שמוע. הסופי תיבות של 'זאת המנוחה הניחו ליעף' וכן הסופי תיבות של 'הניחו ליעף וזאת המרגעה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זאת המנוחה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וזאת המרגעה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא, עם הו' תיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2026

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יג והיה להם דבר ה' צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו.

</div>


## Segment 2027

<div dir="rtl" lang="he">

המילים: קו לקו, מופיעים בפתק הקדוש, מלא וגדיש מקו לקו. 'קו לקו קו לקו ז' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2028

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל פסוק י' – כל מה ששייך לחלק הפסוק כאן שהוא פסוק שלם שם: [כי] צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם.

</div>


## Segment 2029

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והיה להם דבר, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: והיה להם דבר י' צו לצו צו לצו קו לקו זעיר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו, וכן של: לצו קו .... ונשברו ונוקשו, וכן של: צו לצו קו ..... אחור ונשברו, וכן של: לצו צו לצו ..... וכשלו אחור, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למען ילכו וכשלו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2030

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יד לכן שמעו דבר י' אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלים. אנשי בגמטריא רבי נחמן מע"ה. שמעו בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: לכן שמעו דבר י' אנשי לצון משלי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אנשי לצון משלי העם, משלי העם הזה אשר, וכן של: העם הזה אשר בירושלם, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: משלי העם הזה ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שמעו דבר י' אנשי לצון משלי העם הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אנשי לצון משלי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: משלי העם הזה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: משלי העם הזה אשר בירושלם עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2031

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טו כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שוט שוטף כי יעבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו. ועם שאול, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עשינו חזה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. יעבר, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. לא יבואנו, עם התיבות, בגמטריא נ נח. כי שמנו כזב ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. מחסנו ובשקר, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ברית את מות ועם שאול, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שאול עשינו חזה שוט שוטף, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שוטף כי יעבר לא, וכן של: לא יבואנו כי שמנו, וכן של: שמנו כזב מחסנו, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: כי יעבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: כי אמרתם כרתנו ברית, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מות ועם שאול עשינו חזה שוט ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שוטף כי יעבר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: (אמרתם כרתנו ברית את – תניא) שאול עשינו חזה שוט שוטף כי יעבר, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שמנו כזב מחסנו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ועם שאול עשינו חזה שוט שוטף כי יעבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: שאול עשינו חזה שוט שוטף כי יעבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: שאול עשינו חזה שוט שוטף כי יעבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מות ועם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שאול עשינו, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ועם שאול עשינו חזה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יבואנו כי שמנו, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2032

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טז לכן כה אמר א"י הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש.

</div>


## Segment 2033

<div dir="rtl" lang="he">

הס"ת של בציון אבן אבן בחן ארבעה נוני"ם כר"ת של נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2034

<div dir="rtl" lang="he">

ובתרגום יב"ע כז"ל בכן כדנן אמר י"א הא אנא ממני בציון מלך מלך תקיף גבר ואמתן אתקפניה וכו' ע"ש. אמתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתפקניה ותקיף מאותיות הפת"ק. אבן בחן – נכלל בו אותיות נ נח.

</div>


## Segment 2035

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ לקמן בדיונים ופרפראות על הפתק אות ג'~ מש"כ על פסוק י' שם.

</div>


## Segment 2036

<div dir="rtl" lang="he">

"א"י הנני יסד בציון אבן" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2037

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בציון אבן אבן בחן, הם ראשי תיבות נ נח נחמ נחמן. מוסד בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מוסד המאמין לא יחיש בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2038

<div dir="rtl" lang="he">

וכן "לא יחיש" בגמטריא הנ נח נחמ נחמן. והמאמין, בחי' מאומן.

</div>


## Segment 2039

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יקרת מוסד מוסד המאמין לא, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 2040

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בציון אבן, וכן של: אבן בחן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אבן אבן, עם הד' אותיות וב' תיבות בגמטריא נ נח. אבן אבן, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: פנת יקרת מוסד מוסד, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכן כה אמר א"י הנני יסד, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לכן כה אמר א"י הנני, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2041

<div dir="rtl" lang="he">

יקרת בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 2042

<div dir="rtl" lang="he">

א"י הנני יסד בציון אבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2043

<div dir="rtl" lang="he">

קרוב להיות אסור להגיד משיח עכשיו:

</div>


## Segment 2044

<div dir="rtl" lang="he">

הנני יסד בציון אבן וכו' המאמין לא יחיש. רש"י פירש אבן, מלך המשיח. נמצא לפי זה שאסור ממש להחיש – למהר את המשיח. [ורש"י במכתב כתובות ריש קיא. כז"ל ושאל ירחקו את הקץ, בעונם ל"א שלא ידחקו גרסינן לשון דוחק, שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדאי, עכ"ל.] ויש לראות מה חומר הלאו הזה. הרי לקמן פסוק כב כתוב, ועתה אל תתלוצצו וכו', ועל זה כתב בעל התניא אגרת קכ ז"ל לאו דאל תתלוצצו, לאו שאין בו מעשה הוא, ולא היו לקוין עליו אפלו מכת מרדות מדברי סופרים, כי אם דינו מסור לשמים. כמפרש עליו סיפא דקרא, כי כלה ונחרצה, וכמו שאמרו רז"ל (ע"ז יח:). אך האיש מאנשי שלומנו אשר יזיד לשח ידיו בשלומיו, לעשות מעשה לצים בפעל ממש, אנכי אדרש מעמו, ועלי להרחיקו מעל גבולי בבל יראה פני, עד אשר יקבל דינו מעצמו ויבקש מטו מחבריו, שילקהו מכת מרדות, עכ"ל.

</div>


## Segment 2045

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יז ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו. ישטפו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ברד מחסה כזב וסתר מים בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לקו וצדקה למשקלת ויעה, וכן של: למשקלת ויעה ברד מחסה כזב, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות ) שלף ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב, וכן של: מחסה כזב וסתר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: וסתר מים ישטפו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: למשקלת ויעה ברד מחסה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושמתי משפט לקו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לקו וצדקה למשקלת ויעה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למשקלת ויעה ברד מחסה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וסתר מים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2046

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יח וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס. בריתכם את, עם התיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שוט שוטף בגמטריא נון חית מם נון. יעבר, עם האותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. כי יעבר והייתם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לו למרמס, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: את מות וחזותכם את שאול, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מות וחזותכם את שאול לא קום שוט, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: שוטף כי יעבר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכפר בריתכם את מות ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: כי יעבר וייתם לו למרמס בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי יעקב והייתם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בקלוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא תקום שוט, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מות וחזותכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2047

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יט מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה. אתכם כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2048

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כז כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט. עגלה, בגמטריא נ נח. יוסב כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2049

<div dir="rtl" lang="he">

כט:א ה֚וֹי אֲרִיאֵ֣ל אֲרִיאֵ֔ל קִרְיַ֖ת חָנָ֣ה דָוִ֑ד סְפ֥וּ שָׁנָ֛ה עַל-שָׁנָ֖ה חַגִּ֥ים יִנְקֹֽפוּ.

</div>


## Segment 2050

<div dir="rtl" lang="he">

אריאל אריאל, עם הה' אותיות של אריאל, וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן באיכה רבה פתיחתא כו, רב נחמן פתח, הוי אריאל אריאל, אריא אריא גיברא, קרית חנה דוד, קריה שחנה בה דוד, קריה דלא חניא ליה בה אלא דוד, קריה שעשה אותה דוד לקסרקיטון שלו, ע"כ קסרקיט"ו, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קרית חנה דוד, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. קר-'ית חנה דוד' עם הג' תיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קרית בגמטריא נון חית מם נון. שנה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2051

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2052

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ו מעם י' צבאו"ת תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה. סופה וסערה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2053

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ז והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה. והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הצבאים על אריאל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2054

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י כִּֽי-נָסַ֨ךְ עֲלֵיכֶ֤ם יְקוָה֙ ר֣וּחַ תַּרְדֵּמָ֔ה וַיְעַצֵּ֖ם אֶת-עֵֽינֵיכֶ֑ם אֶת-הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת-רָאשֵׁיכֶ֥ם הַחֹזִ֖ים כִּסָּֽה.

</div>


## Segment 2055

<div dir="rtl" lang="he">

נסך עליכם ע"ה בגמטריא מוהר"ן. ויעצם בגמטריא נ נח נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. את עיניכם, עיניכם את, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 2056

<div dir="rtl" lang="he">

כסה לשון נבואה – ליקוטי מוהר"ן תנינא ח – בכסה ליום חגנו, זה בחי' נבואה בחי' (בראשית יח) המכסה אני וכו'.

</div>


## Segment 2057

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יג ויאמר אדנ"י יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה. ולבו רחק ממני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2058

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כב לכן כה אמר י' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו. פדה את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2059

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ט כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת י'. הוא בנים כחשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2060

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טו כי כה אמר א"י קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם. ויש לפרש סוף הפסוק כך: ולא, ואם לא, אז אביתם, יהיה הישועה והסוף – ת"ם על ידי אב"י – ישראל בער אודסר. ועוד יש לפרש ש'ולא אביתם' הוא השיא של הישועה כי 'ולא אביתם' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן בהמשך הנביא אומר (פסוק יח) ולכן יחכה ה' לחננכם, חנ"נכם דייקא – ננ"ח!

</div>


## Segment 2061

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טז ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם. על סוס ננוס על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2062

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כא וְאָזְנֶ֙יךָ֙ תִּשְׁמַ֣עְנָה דָבָ֔ר מֵֽאַחֲרֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר זֶ֤ה הַדֶּ֙רֶךְ֙ לְכ֣וּ ב֔וֹ כִּ֥י תַאֲמִ֖ינוּ וְכִ֥י תַשְׂמְאִֽילוּ.

</div>


## Segment 2063

<div dir="rtl" lang="he">

תשמענה דבר בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. דבר מאחריך, עם הו' אותיות של מאחריך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שזה שם של נחמן באחוריים, בחי' מאחריך. תשמאילו בגמטריא בברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2064

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2065

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כה והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים. רב בנפל מגדלים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2066

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כח ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים. כנחל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2067

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לג כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת י' כנחל גפרית בערה בה. כנחל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2068

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב ה' חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה.

</div>


## Segment 2069

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אף ישועתנו בעת צרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2070

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ו והיה אמונת עתך חוסן ישועות וכו'.

</div>


## Segment 2071

<div dir="rtl" lang="he">

עת"ך ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2072

<div dir="rtl" lang="he">

עיין רש"י ומש"כ בהקדמה של ליקוטי נ נח, שרואים מכאן שעל ידי מעשה המצות באמונה זוכים לחכמה.

</div>


## Segment 2073

<div dir="rtl" lang="he">

לג:טו ועצם עיניו מראות ברע, סופי תיבות מעות, עיין מש"כ בשיחות הר"ן קלז.

</div>


## Segment 2074

<div dir="rtl" lang="he">

לג:טז ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים.

</div>


## Segment 2075

<div dir="rtl" lang="he">

הוא מרומים ישכן מצדת סלעים ע"ה בגמטריא ג"פ נ נח נחמ נחמן מאומן. משגבו בגמטריא רב נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2076

<div dir="rtl" lang="he">

[בפסוק טו פירט מה שצריך לזה, הלך צדקות ודבר מישרים וכו']. פרש"י ז"ל לחמו נתן, לא יהא מבקש לחם, כי מן השמים יספקו לו מזו. מימיו נאמנים, מקור מימיו לא יכזב, כלומר, זרעו יגדל וכל צרכיו יספקו, ע"כ.

</div>


## Segment 2077

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאמר רבי שמעון בן אלעזר (קידושין פב.) ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות, והן מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי.

</div>


## Segment 2078

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן רד – וביותר אריכות בשיחות הר"ן קלז, שעל ידי קביעת עתים לתורה, ואין עברה מכבה תורה, ראשי תיבות מעות – עיין פסוק טו הסופי תיבות של, ועצם עיניו מראות ברע.

</div>


## Segment 2079

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יז מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים. ביפיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2080

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כא כי אם שם אדיר י' לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו. מקום נהרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בל תלך בו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2081

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ד ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה. השמים ונגלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2082

<div dir="rtl" lang="he">

לד:י לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה. מדור לדור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2083

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יז והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה. בקו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2084

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ד אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלקיכם נקם יבוא גמול אלקים הוא יבוא וישעכם. אלקיכם נקם יבוא גמול אלקים הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2085

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ו אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה.

</div>


## Segment 2086

<div dir="rtl" lang="he">

פסח בגמטריא נחמן. ידלג כאיל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2087

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של פסח ותרן לשון: נ נח.

</div>


## Segment 2088

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ד ויאמר אליהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת. אמרו נא אל חזקיהו כה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2089

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ו הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו. בכפו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2090

<div dir="rtl" lang="he">

לו:יא ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רב שקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה. כי שמעים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2091

<div dir="rtl" lang="he">

לו:טו ואל יבטח אתכם חזקיהו אל י' לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור. יבטח אתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2092

<div dir="rtl" lang="he">

לו:יז עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2093

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ג ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2094

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ח וישב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2095

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יט ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום. את אלהיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2096

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כא וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר י' אלקי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור. אלי אל סנחריב מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2097

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כב זה הדבר אשר דבר י' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם. לעגה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2098

<div dir="rtl" lang="he">

לז:לב כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת י' צבאות תעשה זאת. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2099

<div dir="rtl" lang="he">

לז:לו ויצא מלאך י' ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים. מאה ושמנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2100

<div dir="rtl" lang="he">

לח:א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. לביתך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2101

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל י'. פניו אל הקיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2102

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ט מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו.

</div>


## Segment 2103

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחלק ה' – מאומן, בפרק על כתיבת נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2104

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יז הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי.

</div>


## Segment 2105

<div dir="rtl" lang="he">

שלום בגמטריא רבינו נ נח. משחת ע"ה בגמטריא שלכת, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. חשקת, עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 2106

<div dir="rtl" lang="he">

מר לי מר, דהיינו להוסיף מר לי' – לאות י' – ועוד מר. מר י' מר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי מ"ר הוא הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. שכולל הי' מיני נגינה, ונשאר עוד מ"ר בשאר האותיות. [שוב מצאתי בירושלמי סנהדרין י:א ז"ל יחזקיהו, אביו רשע ובנו רשע, הוא שחזקיהו אומר הנה לשלום מר לי מר, מר לי מלפני מאחז, מר לי מאחרי ממנשה, ע"כ. ויש להעיר, שלום בגמטריא עשו, מר בגמטריא עמלק - נכדו]

</div>


## Segment 2107

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יח כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך. אל אמתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2108

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יט חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך. חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אל אמתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2109

<div dir="rtl" lang="he">

לט:א בעת ההוא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק. מרדך בלאדן בן בלאדן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2110

<div dir="rtl" lang="he">

(הפטרה של נחמו נחמו עמי - ואתחנן) מ:א -

</div>


## Segment 2111

<div dir="rtl" lang="he">

מ:א נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם. הנה בענין של נחמו נחמו ע' בילק"ש (ישעיה תמג) ז"ל אני ואתם נלך וננחמנה!

</div>


## Segment 2112

<div dir="rtl" lang="he">

נחמו בגמטריא דק, הרי דק דק, וזה ענין מוכר בכוונות לאכילה, שמכוונים לשני אלפין, אלף אחד יו"י יו"ד, ואלף שני יוו"י יוו"ד, הרי ד"ק, ועוד דק שמהדקין את האוכל, ועוד אחה"ע ולח"ם, הרי ש"ע נהורי הפנים. וכן בפיטום הקטרת היו אומרים הדק היטב היטב הדק. ובקללות כתיב, והיה לאכל (דברים לא:יז), ולכן בא הנחמה, נחמו נחמו, דייקא.

</div>


## Segment 2113

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ב דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד י' כפלים בכל חטאתיה. וקראו אליה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. לקחה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. כי לקחה מיד י' כפלים בכל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2114

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ג קול קורא במדבר פנו דרך י' ישרו בערבה מסלה לאלקינו. הראשי תיבות של: קול קורא במדבר פנו דרך, בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: במדבר פנו דרך י' ישרו בערבה מסלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2115

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ד כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2116

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ה ונגלה כבוד י' וראו כל בשר יחדו כי פי י' דבר. כל בשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של : כי פי י' דבר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2117

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ו קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה. הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2118

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ז יבש חציר נבל ציץ כי רוח י' נשבה בו אכן חציר העם. יבש חציר נבל ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2119

<div dir="rtl" lang="he">

נשבה ראשי תיבות הרב נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: ציץ כי רוח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2120

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ט על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלקיכם. הראשי וסופי תיבות של: אל תראי אמרי לערי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עלי לך מבשרת ציון הרימי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מבשרת ירושלם הרימי אל תראי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לך מבשרת, וכן של: מבשרת ירושלים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הר גבה עלי לך מבשרת, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הרימי בכח קולך מבשרת ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של הרימי בכח קול ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2121

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יא כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. הראשי וסופי תיבות של: יקבץ טלאים בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ע"ה בגמטריא נ נח. ירעה, וכן בזרעו, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2122

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים. הראשי וסופי תיבות של: בפלס הרים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ושקל בפלס הרים וגבעות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מאזנים בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תכן וכל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2123

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יג מי תכן את רוח י' ואיש עצתו יודיענו. סופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מי תכן את רוח י' ואיש עצתו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2124

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יד את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו. הראשי וסופי תיבות של: משפט וילמדהו דעת ודרך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וילמדהו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2125

<div dir="rtl" lang="he">

מ:טו הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזני נחשבו הן איים כדק יטול. מאזנים בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק, בגמטריא נ נח ע"ה. מאזני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2126

<div dir="rtl" lang="he">

מ:טז ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה. עולה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הראשי וסופי תיבות של: ולבנון אין ע"ה בגמטריא נ נח. ולבנון אין די בער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וחיתו אין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. די בער בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולבנון אין די בער וחיתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2127

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יז כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו. ותהו נחשבו, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2128

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יח ואל מי תדמיון א"ל ומה דמות תערכו לו. הראשי תיבות של: תדמיון א-ל ומה דמות תערכו בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 2129

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תדמיון א"ל ומה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2130

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תדמיון א"ל ומה דמות תערכו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2131

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יט הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף. הראשי תיבות של: הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וצרף בזהב ירקענו ורתקות, וכן של: בזהב ירקענו ורתקות כסף, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2132

<div dir="rtl" lang="he">

(הפטרה לפרשת לך לך)

</div>


## Segment 2133

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כ המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט. עץ לא ירקב יבחר, ותיב"ע בחר נגר אומן, נגר בגמטריא נחמן פייגא ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ירקב יבחר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2134

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כא הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ. הסופי תיבות של: הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מוסדות הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הלוא תדעו הלוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: הלוא הבינתם מוסדות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2135

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כב הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת. הראשי תיבות של כל הפסוק מחתיל מהתיבה השניה, על חוג וכו', עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וישביה כחגבים הנוטה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2136

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כג הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה. לאין שפטי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2137

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כד אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם. הראשי תיבות של: וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בל נטעו אף בל זרעו אף בל בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2138

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כה ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. הראשי וסופי תיבות של: ואל מי תדמיוני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2139

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח. הסופי תיבות של: מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2140

<div dir="rtl" lang="he">

מ:כח הלוא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו.

</div>


## Segment 2141

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אם לא שמעת אלקי עולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות של בורא קצות הארץ אי נמי קצות הארץ לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2142

<div dir="rtl" lang="he">

מ:לא וקוי י' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. יחליפו כח יעלו אבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2143

<div dir="rtl" lang="he">

מא:א החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה. יחליפו כח יגשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2144

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו. 'ממזרח צדק' עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע"ש בתרגום יב"ע "בחיר צדיקיא"! כקש נדף בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי תיבות של: יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: יתן כעפר חרבו כקש נדף בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יתן כעפר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2145

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ג ירדפם יעבר שלום ארח ברגליו לא יבוא - סוד קפיצת הדרך (עיין בשער רוה"ק החדש מר' חיים וויטל), "ארח ברגליו לא" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יב"א - ר"ת ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 2146

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ד מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני י' ראשון ואת אחרנים אני - הר"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ס"ת מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני י"ה התשנ"ה ע"ה, שנה שסבא נפטר. 'ועשה קרא' בגמטרא תרפ"ב השנה שסבא קבל הפתק. 'ראשון ואת אחרנים' ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2147

<div dir="rtl" lang="he">

ראשון ואת אחרונים, סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2148

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ה ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון. ויאתיון עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2149

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ו איש את רעה יעזרו ולאחיו יאמר חזק. יעזרו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. יעזרו ולאחיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2150

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ט אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך. עבדי אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2151

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יא הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבד אנשי ריבך. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו בגמטריא נ נח. כל הנחרים בך יהיו בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויכלמו כל הנחרים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בך יהיו כאין, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יהיו כאין ויאבדו אנשי בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2152

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יז העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם. מבקשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2153

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יח אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות. הסופי תיבות של: על שפיים נהרות ובתוך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מים וארץ ציה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2154

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כ למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד י' עשתה זאת וקדוש ישראל בראה. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה והאחרונה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ישראל בראה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד י' בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וידעו וישימו וישכילו יחדו, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2155

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כא קרבו ריבכם יאמר י' הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ריבכם יאמר ה' הגישו עצמותיכם יאמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ריבכם יאמר ה', עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2156

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ד לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו. לא יכהה ולא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2157

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ח אֲנִ֥י יְקוָ֖ה ה֣וּא שְׁמִ֑י וּכְבוֹדִי֙ לְאַחֵ֣ר לֹֽא-אֶתֵּ֔ן וּתְהִלָּתִ֖י לַפְּסִילִֽים.

</div>


## Segment 2158

<div dir="rtl" lang="he">

אני ה' הוא שמי וכבודי, בגמטריא רבי נחמן מאומן. שמי וכבודי לאחר לא אתן, בגמטריא שמע ישראל יא"י אחד ע"ה.

</div>


## Segment 2159

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2160

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן – שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 2161

<div dir="rtl" lang="he">

מב:כ ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע. אזנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2162

<div dir="rtl" lang="he">

מב:כא י' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. הראשי תיבות של: י' חפץ למען צדקו יגדיל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2163

<div dir="rtl" lang="he">

מב:כה וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב. ישים על לב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2164

<div dir="rtl" lang="he">

מג:א ועתה כה אמר י' בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה. אמר י' בראך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2165

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ב כי תעבר במים אתך אני, אתך אני, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן. 'במים אתך' אותיות החיצוניות "בך" היינו להתסתכל בפנים בו – מיםאת – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין בחיי מוהר"ן שכז"ל כשבא מארץ ישראל אמר תורה על פסוק (במדבר כה)' עשה לך שרף ושים אותו על נס' בליל שבת. ואחר כך בסעודה שלישית אמר תורה על פסוק 'כי תעבור במים אתך אני' ע"ש. 'שרף' בגמטריא פתק, שרבינו שלח דרך רבי מאיר בעל הנס, ואחר כך בבקר דיבר על אני נ נח).

</div>


## Segment 2166

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ו אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ. אל תכלאי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2167

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יא אנכי אנכי י' ואין מבלעדי מושיע.

</div>


## Segment 2168

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי אנכי בגמטריא מבלעדי – עם הו' אותיות. אנכי אנכי י' ואין מבלעדי, בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. י' ואין מבלעדי מושיע, עם הי"ט אותיות בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 2169

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יט הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות. הנני עשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "תדעוה" עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2170

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת ויקרא – מג:כא – מד:כג

</div>


## Segment 2171

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כא עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. יצרתי בגמטריא נון חית מם נון. יצרתי לי בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2172

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זו יצרתי לי תהלתי יספרו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2173

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לי תהלתי יספרו, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 2174

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לי תהלתי יספרו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יצרתי לי תהלתי יספרו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זו יצרתי לי תהלתי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2175

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כב ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל. יעקב כי יגעת, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. יעקב כי יגעת בי, עם הד' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 2176

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולא אתי קראת ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2177

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתי קראת יעקב, ושל: קראת יעקב כי, ושל: יעקב כי יגעת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: יעקב כי יגעת בי ישראל, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2178

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולא אתי קראת יעקב כי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 2179

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתי קראת יעקב כי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי יגעת בי ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2180

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כו הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק. הראשי תיבות של ספר אתה למען שמך, סאלת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והסופי תיבות הקרן (בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה), גם 'תצדק' עם האותיות והכולל בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 2181

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כז אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי. פשעו בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2182

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2183

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2184

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2185

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 2186

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כח ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים. ואחלל שרי, בגמטריא הפתק. ואתנה, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. ואתנה לחרם, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואתנה לחרם יעקב וישראל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2187

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואחלל שרי קדש, ושל: שרי קדש ואתנה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: קדש ואתנה, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2188

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שרי קדש ואתנה לחרם, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2189

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שרי קדש ואתנה לחרם יעקב בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: קדש ואתנה לחרם יעקב בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ואחלל שרי קדש ואתנה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2190

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואחלל שרי קדש, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שרי קדש בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: קדש ואתנה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וישראל לגדופים, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: קדש ואתנה לחרם, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2191

<div dir="rtl" lang="he">

מד:א ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו. עבדי וישראל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. בחרתי בו, עם התיבות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 2192

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יעקב עבדי וישראל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: עבדי וישראל בחרתי בו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2193

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ד אותיות וז' תיבות, ועם הב' כוללים (של הראשי וסופי תיבות, אי נמי הפסוק והכולל), בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2194

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ב כה אמר י' עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו. י' עשך, בגמטריא רבינו נחמן. אמר י' עשך ויצרך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' עשך ויצרך מבטן יעזרך, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. ויצרך מבטן יעזרך, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויצרך מבטן יעזרך אל, עם הט"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. עבדי יעקב וישרון בחרתי בו, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פמעים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2195

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כה אמר י' עשך ויצרך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כה אמר י' עשך ויצרך מבטן ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויצרך מבטן יעזרך אל תירא בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: יעזרך אל תירא עבדי יעקב, ושל: אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 2196

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמר ה' עשך ויצרך מבטן בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: כה אמר ה' עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2197

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשך ויצרך מבטן יעזרך אל בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: כה אמר י' עשך ויצרך מבטן יעזרך אל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אמר י' עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון, עם הי"א אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וישרון בחרתי בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: יעזרך אל תירא עבדי ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 2198

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' עשך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יעזרך אל תירא עבדי יעקב בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תירא עבדי יעקב וישרון, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עבדי יעקב וישרון, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2199

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ה זה יאמר לי' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לי' ובשם ישראל יכנה. זה יאמר לי' אני וזה יקרא ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. זה יאמר לי' אני וזה יקרא בשם, עם הכ"ד אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בשם יעקב וזה יכתב ידו לי', עם הכ"ב אותיות והכולל בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. יעקב וזה יכתב ידו לי' ובשם, עם האותיות בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. ידו לי' ובשם ישראל יכנה, עם הכ"א אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אני וזה יקרא בשם, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בשם יעקב וזה, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ידו לי' ובשם ישראל, עם הי"ז אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2200

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקוטי מוהר"ן תורה י"ז מה שמבואר מפסוק זה שהצדיק שולח פתק למי שצריך.

</div>


## Segment 2201

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2202

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: זה יאמר לי' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה', בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2203

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: זה יאמר לי' אני וזה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זה יאמר לי' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2204

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ז ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו. תבאנה יגידו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2205

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יא הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד. יפחדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2206

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יב חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו גם רעב ואין כח לא שתה מים וייעף. ויפעלהו בזרוע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2207

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יח לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם. יבינו כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2208

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כא זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני. עבדי אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2209

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ד למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני. בשמך אכנך ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2210

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ו למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני י' ואין עוד. אפס בלעדי אני י' ואין עוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2211

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יג אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר י' צבאו"ת. בצדק וכל דרכיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2212

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: העירתהו בצדק וכל דרכיו איש הוא יבנה עירי וגלותי, וכן של: ולא בשחד אמר י"צ, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2213

<div dir="rtl" lang="he">

מה:כב פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני א"ל ואין עוד. כל אפסי ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2214

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ט זכרו ראשנות מעולם כי אנכי א"ל ואין עוד אלקים ואפס כמוני. אנכי א"ל ואין עוד אלקים ואפס, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2215

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ג תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם. נקם אקח ולא אפגע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2216

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יג נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך. נלאית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2217

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ח גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך. אזנך כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2218

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ט למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך. אחטם לך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2219

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יג אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו. טפחה שמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2220

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יז כה אמר י' גאלך קדוש ישראל אני י' אלקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך. י' גאלך קדוש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2221

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יט וַיְהִ֤י כַחוֹל֙ זַרְעֶ֔ךָ וְצֶאֱצָאֵ֥י מֵעֶ֖יךָ כִּמְעֹתָ֑יו לֹֽא-יִכָּרֵ֧ת וְֽלֹא-יִשָּׁמֵ֛ד שְׁמ֖וֹ מִלְּפָנָֽי.

</div>


## Segment 2222

<div dir="rtl" lang="he">

יכרת, בגמטריא נון נון חית. ישמד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ישמד שמו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק, עם הי"ב תיבות ומ"ט אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (- היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2223

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת, בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2224

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וצאצאי מעיך כמעותיו – שיחות הר"ן קפג.

</div>


## Segment 2225

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כ צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל י' עבדו יעקב. י' עבדו, בגמטריא נ נח. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2226

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ג ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. עבדי אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2227

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ו ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2228

<div dir="rtl" lang="he">

מט:י לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם. ינהגם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לקמ"ת ז:א עמ' יב.. חיי מוהר"ן כד.

</div>


## Segment 2230

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת עקב

</div>


## Segment 2231

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יד ותאמר ציון עזבני י' ואדנ"י שכחני. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' ואדנ"י שכחני, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2232

<div dir="rtl" lang="he">

מט:טו התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך. עולה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. אשכחך, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תשכחנה ואנכי לא אשכחך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2233

<div dir="rtl" lang="he">

מט:טז הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד.

</div>


## Segment 2234

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור, ע"כ.

</div>


## Segment 2235

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בסיפורי מעשיות, מעשה מבעל תפילה, שיש כאן רמז למפת העולם שהיה להחכם של המלך, וגם רמז להציורים של המלך עם האוהב של המלך.

</div>


## Segment 2236

<div dir="rtl" lang="he">

חומתיך, עם הו' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – נגדי תמיד.

</div>


## Segment 2237

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2238

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חומתיך נגדי תמיד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2239

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יז מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו. יצאו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2240

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יח שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם י' כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה. הראשי וסופי תיבות של: שאי סביב עיניך וראי, אם הח' אותיות, ד' תיבות, והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וראי כלם נקבצו באו לך, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כעדי תלבשי ותקשרים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נאם ה', עם הכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: באו לך חי אני נאם י' כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2241

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יט כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך. הראשי תיבות של: כי עתה תצרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ורחקו מבלעיך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2242

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כ עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה. גשה לי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני שכליך צר לי המקום גשה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לי ואשבה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2243

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כא ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם. הסופי תיבת של: לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2244

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כב כה אמר אדנ"י י' הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה. חצן בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: על כתף תנשאנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל אמר א"י הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2245

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כג והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני י' אשר לא יבשו קוי.

</div>


## Segment 2246

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני י' אשר לא יבשו קוי, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2247

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2248

<div dir="rtl" lang="he">

וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל.

</div>


## Segment 2249

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כד היקח מגבור (-עשו) מלקוח ואם שבי צדיק (-ישמעאל) ימלט? הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אם שבי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2250

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כה כי כה אמר י' גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת ירבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע. ואת בניך, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אריב ראשי תיבות רבי ישראל בער אודסר. גם שבי בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2251

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כו והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני י' מושיעך וגאלך אביר יעקב. כל בשר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אני י' מושיעך וגאלך אביר יעקב בגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2252

<div dir="rtl" lang="he">

נ:א כה אמר י' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם. נמכרתם בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אמר ה' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2253

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ב מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבשא דגתם מאין מים ותמת בצמא. תבאש בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ותמת בצמא, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. "מת בצמא" בגמטריא בתקע"א - הוא השנה שרבינו הקדוש נפטר בצמאו להשיג עוד מדריגות שאי אפשר להשיג בעוד הנשמה בגוף. באתי ואין, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם אין, בגמטריא נ נח. ים אשים ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. תבאש בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2254

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מדוע באתי ואין איש קראתי ואין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאין מים ותמת בצמא - סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בגערתי אחריב ים אשים נהרות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מפדות ואם אין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואים אין בי כח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2255

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מפדות ואם, וכן: מים ותמת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשים נהרות בגמטריא נ ח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2256

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש קראתי ואין עונה קצרה בגמטריא רפ"ב. הראשי תיבות של: אשים נהרות מדבר תבאש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2257

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות של: מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2258

<div dir="rtl" lang="he">

אז מיד אחר כך כתיב

</div>


## Segment 2259

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ג אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם: אלביש שמים קדרות, שמים ק- דרות, "שמים ק" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, דרות, של רות, בחי' שרוה להשם יתברך בשירות ותשבחות.

</div>


## Segment 2260

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אלבי"ש של אב"י, ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 2261

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ד אדנ"י י' נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים. הראשי וסופי תיבות של: את יעף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לשון לימודים לדעת - סופי תיבות נמ"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.והסופי תיבות של: א"י נתן לי לשון למודים לדעת, יהןיןמת עם האותיות בגמטריא תקע"א ע"ה. והראשי תיבות בגמטריא ק"ל עם הכולל, בגמטריא שם מ"ה בריבוע.

</div>


## Segment 2262

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ה אדנ"י י' פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי. פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואנכי לא מריתי אחור לא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2263

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ו גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק. הסתרתי, עם הו' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למרטים פני לא הסתרתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא הסתרתי מכלמות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2264

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ז ואדנ"י י' יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש. הראשי תיבות של: על כן שמתי פני כחלמיש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על כן שמתי, וכן של: נכלמתי על כן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2265

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ח קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי. יגש אלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצדיקי מי יריב אתי נעמדה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 2266

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ט הן אדנ"י י' יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם. הראשי וסופי תיבות של: א"י יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לי מי הוא, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2267

<div dir="rtl" lang="he">

נ:י מי בכם ירא י' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם י' וישען באלקיו.

</div>


## Segment 2268

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ירא י' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2269

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נגה לו יבטח בשם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2270

<div dir="rtl" lang="he">

וישען באלקיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2271

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יא הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון. הסופי תיבות של: אשכם ובזיקות בערתם מידי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשכם ובזיקות בערתם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: היתה זאת לכם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מידי היתה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מידי היתה ז"את לכם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בערתם מידי, עם הט' אותיות, וכן: תשכבון, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2272

<div dir="rtl" lang="he">

נא:א שמעו אלי רדפי צדק מבקשי ה' הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם. רדפי צדק עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואם תביטו בתוך המלה חצבתם, דהיינו בתוך האותיות החיצוניות - ח"ם שהם האותיות הפנימיות של "נחמן" - תמצא צב"ת - גמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמעו אלי רדפי צדק מבקשי י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2273

<div dir="rtl" lang="he">

נא:ב הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו. הראשי וסופי תיבות של: ואל שרה תחוללכם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אחד קראתיו ואברכהו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2274

<div dir="rtl" lang="he">

נא:ד תורה מאתי תצ"א, ומובא שזה בחי' תורה חדשה שעתיד להתגלות בחי' אורייתא דעתיקא סתימאה, תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2275

<div dir="rtl" lang="he">

נא:ה קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון. יצא ישעי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2276

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת שופטים (נא:יב – נב:יב)

</div>


## Segment 2277

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יב אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן. הראשי תיבות של: הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ימות ומן אדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2278

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יג ותשכח י' עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק. הראשי תיבות של: ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2279

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יד מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2280

<div dir="rtl" lang="he">

נא:טו ואנכי י' אלקיך רגע הים ויהמו גליו י' צבאות שמו. הסופי תיבות של: ה' אלקיך רגע הים ויהמו גליו ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: י' אלקיך רגע הים ויהמו גליו י' צבאות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2281

<div dir="rtl" lang="he">

נא:טז ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (ובלי הא' של התיבה האחרונה, הרי בדיוק נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי תיבות של: ארץ ולאמר לציון עמי אתה בגמטריא נ נח. בצל ידי, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כסיתיך לנטע שמים וליסד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ולאמר לציון עמי אתה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ידי כסיתיך, עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2282

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יז התעוררי התעוררי קומי ירולשם אשר שתית מיד י' את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית. את כוס, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד י' את כוס, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: קומי ירושלם אשר שתית מיד י' את כוס חמתו את, וכן של: ירושלם אשר שתית מיד י' את כוס חמתו את קבעת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר שתית מיד ה' את כוס חמתו את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' את כוס חמתו את קבעת כוס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את קבעת כוס התרעלה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2283

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יח אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה. הראשי וסופי תיבות של: מחזיק בידה ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: להמכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2284

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יט שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך. הראשי תיבות של: שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מי ינוד לך השד, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2285

<div dir="rtl" lang="he">

נא:כ בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת י' גערת אלקיך. הסופי תיבות שללכ חוצות כתוא מכמר המלאים חמת, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בראש כל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עלפו שכבו בראש כל חוצות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: חוצות כתוא מכמר המלאים חמת י', בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2286

<div dir="rtl" lang="he">

נא:כא לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין. ולא מיין ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עניה ושכרת ולא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2287

<div dir="rtl" lang="he">

נא:כב כה אמר אדניך י' ואלקיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד. לקחתי, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את כוס, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חמתי לא, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את כוס התרעלה את קבעת כוס ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: לקחתי מידך את כוס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמו הנה לקחתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את קבעת, עם האותיות תיבות וכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כוס חמתי, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2288

<div dir="rtl" lang="he">

נא:כג ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של לנפשך שחי ונעברה ותשימי, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונעברה ותשימי כארץ, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2289

<div dir="rtl" lang="he">

נב:א עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא. לבשי "בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש" הראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ירושלם עיר הקדש כי לא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. יבא בך עוד ערל וטמא, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בגדי תפארתך ירושלם, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עורי בגמטריא רפ"ו סימנים שבלקוטי מוהר"ן, שהוא בגמטריא נחמן מאומן ע"ה כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: ערל וטמא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2290

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ב התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון. אותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת של "קומי שבי ירושלם התפתחי מוסרי צוארך שביה בת" מבלחרריב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן בס"ת של "ירושלם התפתחי מוסרי צוארך שביה בת" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הס"ת של מוסרי צוארך שביה בת ציון ע"ה והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (א"נ עם סוף התיבה של התפתחי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים .

</div>


## Segment 2291

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ג כי "כה אמר י' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות

</div>


## Segment 2292

<div dir="rtl" lang="he">

והכולל. וכן אותיות היסוד של "נמכרתם ולא בכסף" תלס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן בעוד כמה אופנים

</div>


## Segment 2293

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר תתחיל מהמילה "אמר" א"נ מהו' של שם ה'.

</div>


## Segment 2294

<div dir="rtl" lang="he">

לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני (ישעיה נב:ד ' הפטרה לפרשת שופטים. וע' לעיל שכב ' כי אני הוא המדבר הנני עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2295

<div dir="rtl" lang="he">

כי חנם נמכרתם. רש"י פירש ז"ל על עסקי חנם הוא יצר הרע וכו' ע"ש, ועוד פרשו (חומת אנך) בעון שנאת חנם, ולפי זה י"ל נמכרתם עם הכולל בגמטריא סר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2296

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש שהפסוק מרמז גם על מכירת יוסף. חנם, אותיות נחמ, כי יעקב היה אז בן ק"ח (בגימטריא נ נח) שנה, ולכן יוסף הגיע אז לבחי' נחמ.

</div>


## Segment 2297

<div dir="rtl" lang="he">

ויעקב אבינו נפטר בכניסתו לגיל 148, כמנין נחמן, בסוד אם אין קמ"ח אין תורה (אם אין קמח אין – סופי תיבות נחמן אלחנן נ נח), כי יעקב אבינו הוא בסוד תפארת בסוד התורה כידוע. ואם אין תורה אין קמ"ח (וי"ל שיעקב לא הגיע אלא לקמ"ז כי המלאך נגע בכף ירכו, ואיתא בזוהר הקדוש שנגע בתומכי דאורייתא, נמצא שחסר אחד מהקמח, ולכן דייקא עם הכולל – לשון נופל על לשון – משיגים הפרנסה, וא"ש ת”ל).

</div>


## Segment 2298

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ד כי כה אמר אדנ"י י' מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו. הראשי תיבות של: כה אמר א"י מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לגור שם, עם התיבות, בגמטריא פתקא. באפס, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לגור שם ואשור באפס עשקו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2299

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ה ועתה (מי) מה לי פה נאם י' כי לקח עמי חנם (משלו) משליו יהילילו נאם י' ותמיד כל היום שמי מנאץ. פה נאם י' כי לקח עמי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נאם י' כי ע"ה בגמטריא נחמן. שמי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2300

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לקח עמי חנם משליו בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: חנם משליו יהילילו נאם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: משליו יהילילו נאם י' ותמיד כל היום שמי מנאץ, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2301

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ו לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני – כי אני הוא המדבר הנני עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לכן ביום ההוא כי אני הוא, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אני הוא המדבר הנני, בגמטריא נ נח. ההוא כי אני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2302

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ז מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלקיך. הראשי תיבות של: ההרים רגלי מבשר משמיע בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שלום מבשר בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נאוו על ההרים רגלי מבשר, בגמטריא רפ"ו כמנין הסימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. על ההרים בגמטריא רבי נחמן. מה נאוו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2303

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ח קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב י' ציון.

</div>


## Segment 2304

<div dir="rtl" lang="he">

ירננו כי, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בשוב י' ציון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2305

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קול צפיך נשא קול יחדו, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה – נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2306

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי, וכן של: עין בעין יראו בשוב, בגמטריא נ נח. יראו בשוב י', בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2307

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2308

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ט פצחו ורננו חרבות ירושלם כי נחם ה' עמו גאל ירושלם. וע"ש בתרגום שכתב ז"ל ארי עתיד ה' לנחמא וכו' ע"ש, הרי הפסוק אומר שהש"י כבר נחם והתרגום מהפך את זה שזה הבטחה על העתיד, והרי זה ממש כענין מה שרבינו נחמ'ן אמר נצחתי - נחם, ואנצח - אנחם. פצחו רננו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה פצחו, אנו מכירים פ"צ, וגם ר"ננו, והסופי תיבות של חרבות ירושלם כי נחם, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2309

<div dir="rtl" lang="he">

נב:י חשף י' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו.

</div>


## Segment 2310

<div dir="rtl" lang="he">

כל אפסי ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעיני כל הגוים ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ישועת בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2311

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: את זרוע קדשו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: י' את זרוע קדשו לעיני, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2312

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' את זרוע קדשו לעיני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארץ את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הסופי תיבות של: הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2313

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חשף י', עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל הגוים וראו, וכן של: הגוים וראו כל, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2314

<div dir="rtl" lang="he">

נב:יא סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי י'. הראשי תיבות של: אל תגעו צאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2315

<div dir="rtl" lang="he">

נב:יב כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם י' ומאספכם אלקי ישראל. הראשי תיבות של: ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: לא בחפזון תצאו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובמנוסה לא תלכון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הלך לפניכם, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2316

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת נח

</div>


## Segment 2317

<div dir="rtl" lang="he">

נב:יג הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד.

</div>


## Segment 2318

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2319

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) – נבש וידא, ראשי תיבות, נחמן בן שמחה וישראל דב אודסר.

</div>


## Segment 2320

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עבדי ירום ונשא וגבה, בגמטריא נחמן. ישכיל עבדי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2321

<div dir="rtl" lang="he">

ירום ונשא וגבה, הראשי תיבות של עיקר המילים: ינג, ביידיש פירושו צעיר. רמז למה שרבינו גילה בספר המידות, אמונה מא, לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 2322

<div dir="rtl" lang="he">

נב:יד כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם. הראשי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי' אותיות, בגמטריא, ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: רבים כן משחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כאשר שממו עליך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מבני אדם ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2323

<div dir="rtl" lang="he">

נב:טו כן יזה גוים רבים עליו ויקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו. הסופי תיבות של: מלכים פיהם כי אשר לא ספר, וכן של: פיהם כי אשר לא ספר להם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יקפצו בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ספר להם ראו ואשר לא שמעו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאוימן ע"ה. אותיות היסוד של: יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: להם ראו ואשר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר לא ספר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. להם ראו בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 2324

<div dir="rtl" lang="he">

נג:א מי האמין לשמעתנו וזרוע י' על מי נגלתה. הסופי תיבות של: וזרוע ה' על, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. מי האמין לשמעתנו וזרוע י' על, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2325

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ב ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו. ציה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. ויעל כיונק לפניו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ד' כוללים. – אי נמי: ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי תיבות של: לא תאר לו ולא הדר ונראה ולא, עם הז' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כיונק לפניו, עם התיבות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2326

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ד אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלקים ומענה.

</div>


## Segment 2327

<div dir="rtl" lang="he">

ואנחנו חשבנהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2328

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2329

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ה והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו. מחלל בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מפשענו, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עליו ובחברתו נרפא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מחלל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2330

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ו כלנו כצאן תעניו איש לדרכו פנינו וי' הפגיע בו את עון כלנו. הראשי תיבות של: כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: פנינו וה' הפגיע בו את, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תעינו איש לדרכו פנינו וה' הפגיע בו, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הפגיע בו את, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2331

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ז נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו. נגש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נענה ולא יפתח פיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2332

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ח מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו. לקח ואת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מפשע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2333

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2334

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מארץ חיים מפשע עמי נגע, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2335

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ט ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו. חמס בגמטריא נ נח כנ"ל. עשיר בגמטריא פתק. מתיו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של על לא חמס בגמטריא נ נח. חמס עשה, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מרמה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויתן את רשעים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה, וכן של: על לא חחמס עשה ולא מרמה בפיו, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קברו ואת עשיר, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: במתיו על, בגמטריא נ נח. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2336

<div dir="rtl" lang="he">

נג:י וי' חפץ דכאו החלי אם תשים נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ י' בידו יצלח. הראשי תיבות של: וי' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וחפץ ה' בידו יצלח בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ימים וחפץ ה' בידו יצלח בגמטריא נחמן, ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימים וחפץ, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חפץ דכאו, בגמטריא נ נח. וי' חפץ דכאו החלי, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. (ועיין ברזין גניזין, מערכה ו' ע"ה ויזכר אלקים את רחל, דרוש ב' שכתב על פסוק זה ז"ל כלא מהאי חפץ, דכד אתגלייא, מלכא משיחא נפיק ואצלח בכל עובדוי, יצלח ודאי, ע"ש).

</div>


## Segment 2337

<div dir="rtl" lang="he">

נג:יא מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים, עם הט' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2338

<div dir="rtl" lang="he">

נג:יב לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע. יחלק בגמטריא נחמן. נמנה, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. שלל בגמטריא רבי נחמן. נשא, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: לו ברבים ואת עצומים בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואת עצומים יחלק שלל תחת, וכן של: עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תחת אשר הערה למות נפשו ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לו ברבים ואת עצומים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפשו ואת פשעים נמנה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למות נפשו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לכן אחלק לו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2339

<div dir="rtl" lang="he">

נד:א רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר י'. עקרה לא, בגמטריא רבנו נחמן. ילדה פצחי רנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מבני בעולה אמר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. פצחי רנה וצהלי ע"ה בגמטריא הפתק. כי רבים בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 2340

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2341

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2342

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רני עקרה לא ילדה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2343

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עקרה לא, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ילדה פצחי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2344

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ה כי בעליך עשיך י"צ שמו וגאלך קדוש ישראל אלקי כל הארץ יקרא. הראשי תיבות של: כי בעליך עשיך י"צ שמו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2345

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ו כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך י' ואשת נעורים כי תמאס אמר אלקיך. הראשי וסופי תיבות של: כי תמאס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2346

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ז ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך.

</div>


## Segment 2347

<div dir="rtl" lang="he">

ברחמים גדלים אקבצך, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2348

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קטן עזבתיך וברחים גדלים אקבצך, עם הי' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קטן עזבתיך וברחמים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2349

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ט כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך. מי נח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2350

<div dir="rtl" lang="he">

נד:י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך י'. והגבעות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא תמוט, עם הו' אותיות, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מאתך לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2351

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2352

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2353

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת ראה (נד:יא – נה:ה)

</div>


## Segment 2354

<div dir="rtl" lang="he">

נד:יא עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים. בפוך בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ, בגמטריא רבי נחמן. בפוך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2355

<div dir="rtl" lang="he">

נד:יב ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ. שמשתיך ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2356

<div dir="rtl" lang="he">

נד:יג וכל בניך למודי י' ורב שלום בניך. הראשי תיבות של: וכל בניך למודי י' ורב שלום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: וכל בניך למודי ה' ורב שלום ע"ה בגמטריא נ נח. ורב שלום ע"ה בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2357

<div dir="rtl" lang="he">

נד:יד בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך. תקרב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן מאומן (כי לא (ראשון) – בגמטריא אני, וכן: אליך (אחרון) בגמטריא אני). הראשי תיבות של: מעשק כי לא תיראי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לא תיראי וממחתה כי לא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב, בגמטריא נחמן מע"ה.

</div>


## Segment 2358

<div dir="rtl" lang="he">

נד:טו הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול. הן גור יגור, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתך עליך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של גור יגור אפס מאותי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2359

<div dir="rtl" lang="he">

נד:טז הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל. הראשי תיבות של: הנה אנכי בראתי חרש נפח באש פחם בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: באש פחם ומוציא כלי בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נפח באש פחם ומוציא, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2360

<div dir="rtl" lang="he">

נד:יז כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי י' וצדקתם מאתי נאם י'. כלי יוצר עליך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הראשי תיבות של: למשפט תרשיעי זאת נחלת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא יצלח וכו' – עד סוף הפסוק, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) שלף לא יצלח וכל לשון תקום אתך, וכן של: לשון תקום אתך למשפט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2361

<div dir="rtl" lang="he">

נה:א הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כסף ובלוא מחיר, בגמטריא רפ"ו כמנין הסימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, וכמנין נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף, וכן של: צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2362

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ב למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם. דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2363

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא, וכן של: תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2364

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ג הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים.

</div>


## Segment 2365

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2366

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לכם' ברית' עולם' חסדי' עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2367

<div dir="rtl" lang="he">

נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. חסדי דוד הנאמנים, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. ברית עולם ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2368

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2369

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואכרתה לכם ברית, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2370

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ד הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים. הראשי תיבות של: הן עד לאומים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הן עד לאומים נתתיו נגדי ומצוה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. ומצוה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2371

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ה הן גוי לא תדע תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו למען י' אלקיך ולקדוש ישראל כי פארך. הסופי תיבות של: תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו למען, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: למען י' אלקיך ולקדוש ישראל כי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2372

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ו דרשו י' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב. הראשי וסופי תיבות של: דרשו י' בהמצאו קראהו בהיותו ע"ה בגמטריא נחמן. ר"ת של כל הפסוק בגמטריא נ נח נ נח, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 2373

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ט כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2374

<div dir="rtl" lang="he">

נה:י כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתןזרע לזרע ולחם לאכל. כי כאשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ירד, ראשי תיבת, רבי ישראל דוב. מן השמים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2375

<div dir="rtl" lang="he">

נה:יא כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו. והצליח בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2376

<div dir="rtl" lang="he">

נה:יב כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף.

</div>


## Segment 2377

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תובלון ההרים והגבעות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2378

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והגבעות יפצחו לפניכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2379

<div dir="rtl" lang="he">

עצי השדה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והגבעות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בשמחה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2380

<div dir="rtl" lang="he">

נה:יג תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לי' לשם לאות עולם לא יכרת.

</div>


## Segment 2381

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תחת הנעצוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והיה לה' לשם לאות עולם לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2382

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לי' לשם לאות עולם, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לי' לשם, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2383

<div dir="rtl" lang="he">

נו:א כה אמר י' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות. שמרו משפט, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועשו צדקה בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 2384

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ב אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע. הסופי תיבות של: זאת ובן אדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אדם יחזיק בה, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מעשות כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יחזיק בה, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2385

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ג ואל יאמר בן הנכר הנלוי אל י' לאמר הבדל יבדילני י' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש. הראשי תיבות של: ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואל יאמר בן הנכר הנלוה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יבדילני ה' מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל י' לאמר הבדל יבדילנו י' ע"ה בגמטריא נ נח. אל י' לאמר הבדל יבדילני, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מואומן.

</div>


## Segment 2386

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ד כי כה אמר י' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי. הראשי תיבות של: אמר י' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אמר י' לסריסים אשר, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2387

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ה ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת. הסופי תיבות של: יד ושם טוב מבנים ומבנות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מבנים ומבנות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתן לו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עולם אתן לו אשר לא יכרת ע"ה בגמטריא שר נ נח נחמ נחמן מאומן. שם עולם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2388

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ו ובני הנכר הנלוים על י' לשרתו ולאהבה את שם י' להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי. הסופי תיבות של: שם ה' להיות לו לעבדים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנלוים על י' לשרתו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות שK ףלהיות לו לעבדים כל שמר שבת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2389

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ז והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים. הסופי תיבות של: ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם, וכן של: בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2390

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת וילך

</div>


## Segment 2391

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ז והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים.

</div>


## Segment 2392

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם, אי נמי של: בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות של: כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות.

</div>


## Segment 2393

<div dir="rtl" lang="he">

נז:א הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק. כי מפני הרעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2394

<div dir="rtl" lang="he">

נז:יג בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי. והחוסה בי ינחל ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2395

<div dir="rtl" lang="he">

נז:טו כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. מרום בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. עד וקדוש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2396

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2397

<div dir="rtl" lang="he">

נז:טז כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. ולא לנצח אקצוף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2398

<div dir="rtl" lang="he">

נז:יט בּוֹרֵ֖א (נוב) נִ֣יב שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם | שָׁל֜וֹם לָרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו.

</div>


## Segment 2399

<div dir="rtl" lang="he">

שלום בגמטריא רבינו נ נח. ורפאתיו, בגמטריא שמעון בר יוחאי, ובגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2400

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2401

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2402

<div dir="rtl" lang="he">

נח:א קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם. ע' לקוטי מוהר"ן תנינא ח:א ומש"כ שם.

</div>


## Segment 2403

<div dir="rtl" lang="he">

פשעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2404

<div dir="rtl" lang="he">

נח:יא וְנָחֲךָ֣ יְקוָה֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא-יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו.

</div>


## Segment 2405

<div dir="rtl" lang="he">

ה' תמיד, עם הח' אותיות, ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ה' תמיד והשביע בצחצחות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. יחליץ, בגמטריא נחמן. כגן רוה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). נחך (-בלי ו') ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו, עם הע' אותיות וט"ז תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 2406

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ונחך י' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ, וכן של: י' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2407

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והשביע בצחצחות נפשך, וכן של: יחליץ והיית, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והיית כגן רוה וכמוצא מים ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. הסופי תיבות של: והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2408

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והשביע בצחצחות נפשך – שיחות הר"ן כד.

</div>


## Segment 2409

<div dir="rtl" lang="he">

נח:יד אז תתענג על י' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי י' דבר. והאכלתיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2410

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ו קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2411

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ח דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום. לא ידע שלום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2412

<div dir="rtl" lang="he">

נט:יא נהמה כדובים כולנו, בגמטריא ברסלב, כי רבינו רצה שנהיה החיות הנוהמות ביער לילות שלמים – חבר.

</div>


## Segment 2413

<div dir="rtl" lang="he">

נט:טו ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא י' וירע בעיניו כי אין משפט. י' וירע בעיניו כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אין משפט ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2414

<div dir="rtl" lang="he">

נט:כא ואני זאת בריתי אותם אמר י' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימוש מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר י' מעתה ועד עולם. ואני זאת – עם האותיות בגמטריא תרפ"ב (השנה שסבא קיבל את הפתק) – בריתי אותם אמר ה' רוחי, "אמר י' רוחי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו – ס"ת בגמטריא תרפ"ב. ודברי אשר שמתי – אשר שמתי – לוקחים את האותיות מאיר (האותיות א,ג,ה,ז), ונשאר תש"ש – בגמטריא אלף (שר' מאיר היה כותב כתנות אור), ואלף חוזר להיות אחד שהוא הכולל. ודברי – ברי – זה אותיות רבי (ויש לדרוש ג"כ, ברי לשון בן, בן פור"ת ואכמ"ל), וגם מצאנו שהש"י קורא לר"מ בני (חגיגה טו:) ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק א"ל השתא קאמר מאיר בני אומר בזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי וכו'. רמון מצא – רמ"ן – רבי נחמן מאומן. תוכו אכל – עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קליפתו זרק – בחי' פתק, כי פתק פירושו לזרוק (ע' לעיל אות שד).

</div>


## Segment 2415

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת כי תבוא

</div>


## Segment 2416

<div dir="rtl" lang="he">

ס:א קומי אורי כי בא אורך וכבוד י' עליך זרח.

</div>


## Segment 2417

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי בא אורך וכבוד י' עליך, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2418

<div dir="rtl" lang="he">

עליך זרח, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2419

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קומי אורי כי בא אורך וכבוד י' עליך, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2420

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בליקוטי מוהר"ן רפ.

</div>


## Segment 2421

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח י' וכבודו עליך יראה.

</div>


## Segment 2422

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וערפל לאמים ועליך יזרח ה' וכבודו, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2423

<div dir="rtl" lang="he">

הנה החשך יכסה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועליך יזרח בגמטריא רבי נחמן ע"ה. י' וכבודו עליך יראה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2424

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: החשך יכסה, וכן של: יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יכסה ארץ, וכן של: וערפל לאמים, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2425

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בליקוטי מוהר"ן רפ.

</div>


## Segment 2426

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך. הראשי וסופי תיבות של: והלכו גוים לאורך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ומלכים לנגה זרחך, בגמטריא נ נח. גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לאורך ומלכים לנגה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2427

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ד שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על צד תאמנה. מרחוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שאי סביב, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: שאי סביב עיניך וראי כלם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: וראי כלם נקבצו באו לך בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: צד תאמנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תאמן של תאמנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2428

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ה אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך. הראשי תיבות של: תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: גוים יבאו לך בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2429

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ו שפעת גמלים תכסך בכרי מדיון ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יבשרו. י' יבשרו, עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בכרי מדין ועיפה כלם משבא, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת י', בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גמלים תכסך בכרי מדיון ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישארו ותהלת, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שפעת גמלים, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. משבא יבאו זהב ולבונה, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2430

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ז כל צאן קשר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר. אפאר בגמטריא רפ"ב (שדרך תורה רפ"ב בונים בית המקדש). הראשי תיבות של: קדר יבקצנו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל צאן קדר יקבצו, וכן של: צאן קדר יקבצו לך אילי, בגמטריא רפ"ו סימנים שבלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על רצון מזבחי ובית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אילי נביות ישרתונך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2431

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ח מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם. הראשי וסופי תיבות של: מי אלה כעב תעופינה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2432

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ט כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם י' אלקיך ולקדוש ישראל כי פארך. בראשנה ראשי תיבות: האלקי רבינו נחמן בן שמחה. מרחוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן כנ"ל. מרחוק כספם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי תיבות של: איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מרחוק כספם וזהבם אתם לשם י' אלקיך בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 2433

<div dir="rtl" lang="he">

ס:י ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך. בקצפי בגמטריא רפ"ב. הראשי תיבות של: ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (פצפצי"ה).

</div>


## Segment 2434

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יא ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים. הראשי תיבות של: תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יסגרו אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שעריך תמיד יומם ולילה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. להביא אליך, וכן: אליך חיל, בגמטריא נ נח ע"ה. חיל גוים ע"ה בגמטריא נ נח. נהוגים בגמטריא ונ נח.

</div>


## Segment 2435

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יב כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר לא יעבדוך והגוים חרוב יחרבו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יעבדוך יאבדו והגוים חרב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 2436

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יג כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד. הראשי תיבות של: תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מקום מקדשי ומקום רגלי בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (פצפצי"ה).

</div>


## Segment 2437

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יד והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר י' ציון קדוש ישראל. הסופי תיבות של: והשתחוו על כפות רגליך כל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (פצפצי"ה).

</div>


## Segment 2438

<div dir="rtl" lang="he">

ס:טו תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור. משוש דור ודור בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תחת היותך עזובה ושנואה ואין, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עובר, עם הד' אותיות בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 2439

<div dir="rtl" lang="he">

ס:טז וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2440

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יז תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2441

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יח לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2442

<div dir="rtl" lang="he">

ס:כא ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. שמעתי מאב"י פראטא"ר נ"י, "ועמך כלם צדיקים", בגי' 486, כמנין נ נח נחמ נחמן מאמן ע"ה. ויש להוסיף, "ידי להתפאר" עם האותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של לעולם יירשו ארץ וכו' בגמטריא סוד נ נח נחמ נחמן מאומן. וע"ע בפינה שניה של ספר פנות המרכבה לרמח"ל.

</div>


## Segment 2443

<div dir="rtl" lang="he">

ס:כב הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני י' בעתה אחישנה. הראשי תיבות של: והצעיר לגוי עצום אני ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יהיה לאלף והצעיר בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה, וכן של: לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (פצפצי"ה). אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לאלף והצעיר לגוי עצום אני י' בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2444

<div dir="rtl" lang="he">

סא:א רוח אדנ"י י' עלי יען משח י' אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח. הראשי תיבות של: אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבוות של: לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אתי לבשר ענוים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יען משח, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יען משח י' אתי לבשר, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ענוים שלחני לחבש לנשברילב לקרא, וכן של: שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2445

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ב לקרא שנת רצון לי' ויום נקם לאלקינו לנחם כל אבלים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן. רצון לה' ויום נקם לאלקינו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לקרא שנת רצון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2446

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטה י' להתפאר. פאר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מעטה תהלה תת רוח כהה וקרא, עם הו' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ציון לתת להם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ששון תחת אבל מעטה תהלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אבל מעטה תהלה, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תהלה תחת רוח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). מטע י', עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אבל מעטה תהלה תחת רוחה כהה וקרא להם אילי, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אפר שמן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2447

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ד ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור.

</div>


## Segment 2448

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ראשנים יוממו וחדשו ערי בגמטריא רפ"ו כמנין סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמ מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2449

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור, עם הח' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2450

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב, וכן שממו"ת (שמופיע פעמיים בפסוק), בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2451

<div dir="rtl" lang="he">

ערי חרב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2452

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ו ואתם כהני י' תקראו משרתי אלקינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו. אלקינו יאמר לכם חיל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2453

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת נצבים

</div>


## Segment 2454

<div dir="rtl" lang="he">

סב:א למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער, ע"כ. כלפיד עם האותיות בגמטריא נחמן ע"ה, וזה הענין של האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, שזה בעצם על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמו שכתוב ממש כעין הפסוק הנ"ל (ישעיה נח) קרא בגרון אל תחשך כשפר הרם קולך, שרבינו גילה ש'כשפ"ר' הוא רמז להשיר פשוט כפול שלוש רבוע שגילה בפתק (גמטריא שפר).

</div>


## Segment 2455

<div dir="rtl" lang="he">

אשקוט עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2456

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי ה' יקבנו (ואגב יש לציין שהאריז"ל, בשער הכוונות ח"א, גילה שכל פעם שאוחזין בספר תורה יש לכוון לה"שם חדש" הנזכר פה). 'כבודך וקרא' עם הכולל בגמטריא רבי נחמן, 'לך' עם האותיות בגמטריא בן, 'שם חד' עם הכולל (אי נמי ה'ש' של חדש מתחלף לא', כמו בלקוטי מוהר"ן תנינא א:ט) בגמטריא שמחה.

</div>


## Segment 2457

<div dir="rtl" lang="he">

"וראו גוים צדקך ו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של 'וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי" ומכולשחאפ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא השם החדש של השיר חדש שרבינו גילה בפתק (גם שם חדש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם עוד ק' ברכאין הרמוז בשם אדנ"י כידוע). והשם חדש על פי פירוש הפשוט בפסוקים שם, הוא "חפצי בה" שזה ממש הכח של נ נח בשליטת הרצון כמו שכתבנו למעלה בס"ד פרק מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ש (בפרקים על נ נח נחמ נחמן מאומן שלאחרי הפרקים על הפתק הקדוש).

</div>


## Segment 2458

<div dir="rtl" lang="he">

[מפתחות - - - עין לא ראתה אלקים זולתך – שיחות הר"ן צה]

</div>


## Segment 2459

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשיחות הר"ן (אות צה) ז"ל דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעלה שיש לו לאדם לעשות בעולם. ויש אחד שעושה הפעלה שלו בחצי שנים שיש לו וצריך לקרא לו שם אחר דהינו שם חדש. כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו לבושין שלו כמו שכתוב (ישעיה מב:ח) אני ה' הוא שמי וכבודי וכו', 'כבודי' – זה בחינת לבושין, כי 'רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותה (שבת קיג:).' ... וזהו שכתוב לעתיד לבוא, "וראו כל העמים צדקך וכו' וקורא לך שם חדש." כי האמות יהיו רואים הפעלה שיהיה לישראל ויקראו להם שם חדש. כמו כן יש אחד שעושה הפעלה שלו לפי השם שיש לו בחצי שניו ועושה אחר כך פעלות חדשות וצריך לקרא לו שם חדש ויש בזה סודות גדולים ונוראים מאד מאד (!!!)... ועל כן משה רבנו עליו השלום היה לו כמה שמות וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 2460

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שרבינו אמר בפירוש שהוא השיג כל מה שהוא יכול עלי אדמות, וזה היה רק בכחצי ימיו של בן אדם עלי אדמות, שימי שנותינו שבעים שנה, וחציו שלושים וחמש... וכאן רמז חזק שכמו משה רבינו, רבינו הקדוש היה לו עוד שם, וכמו שציינתי בתוך ה<> שרבינו קיבל בכל תוקף את השם נ נח נחמ נחמן מאומן ללבושין לאחר מותו (וע' פרק מתי רבינו קיבל את השם נ נח – בפרקים על נ נח נחמ נחמן מאומן שלאחר הפרקים על הפתק הקדוש).

</div>


## Segment 2461

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ד לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל. ולארצך בעולה כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2462

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ו ועמש"כ בערך אמירת נ נח – כמה פעמים צריכים להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2463

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ח נשבע י' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו. בימינו ובזרוע עזו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אם אתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יגעת בו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2464

<div dir="rtl" lang="he">

סב:י סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים. תרגום יונתן בן עוזיאל: בסרו בשרן טבן ונחמן לצדיקיא דסליקו הירהור יצרא דהוא כאבן תקלא, ארימו אתא על עממיא, ע"כ (וע"ע בתרגום שהובא בספר כוכבי אור). וזה ממש הענין של והסרתי לבן האבן וכו' לב בשר – ברסלב.

</div>


## Segment 2465

<div dir="rtl" lang="he">

בשרן, ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 2466

<div dir="rtl" lang="he">

סב:יא הנה י' השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2467

<div dir="rtl" lang="he">

סג:א מִי-זֶ֣ה | בָּ֣א מֵאֱד֗וֹם חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙ מִבָּצְרָ֔ה זֶ֚ה הָד֣וּר בִּלְבוּשׁ֔וֹ צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהוֹשִֽׁיעַ.

</div>


## Segment 2468

<div dir="rtl" lang="he">

זה בא מאדום, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. זה הדור בלבושו צעה ברב כחו, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מדבר בצדקה בגמטריא נחמן נתן ע"ה. רב להושיע, עם הח' אותיות בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 2469

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אני ה' המדבר בצדקה ורב להושיע – לק"מ עד דף צ:.

</div>


## Segment 2470

<div dir="rtl" lang="he">

סג:ד כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה.

</div>


## Segment 2471

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יום נקם בלבי ושנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ושנת גאולי באה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2472

<div dir="rtl" lang="he">

סג:ז חסדי י' אזכיר תהלת י' כעל כל אשר גמלנו י' ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו. חסדי י', בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2473

<div dir="rtl" lang="he">

סג:ט בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם. ובחמלתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2474

<div dir="rtl" lang="he">

סג:יא ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו: ויזכר ימי עולם משה עמו. הצדיק הוא העם. עולם משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2475

<div dir="rtl" lang="he">

סג:יב מוליך לימין משה, לימין משה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן (בלי ו). לעשות לו שם עולם, שם עולם עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הכולל. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 2476

<div dir="rtl" lang="he">

סג:ז חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל אשר גמלנו ה' ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו. הנה עיקר תהלות ה' זה השיר נ נח נחמ נחמן מאומן, ביחד עם "כעל" בגמטריא תור"ה. וזה מש"כ כע"ל כל אשר גמלנו ה' ורב טוב וכו'. כל זה הצדיק, והוא רב טוב לבית ישראל, ומיניק לעם ישראל מתורותו עד ניגמל ב"ה.

</div>


## Segment 2477

<div dir="rtl" lang="he">

סג:טז כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכרנו אתה ה' אבינו גאלנו מעולם שמך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אתה אבינו כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של וישראל לא יכרנו אתה ה' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של לא יכרנו אתה ה' אבינו גאלנו מעולם שמך עם השמונה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2478

<div dir="rtl" lang="he">

סג:יח למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך. צרינו בוססו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2479

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ז ועתה ה' אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתה אנחנו החמר, וכן הסופי תיבות של: אנחנו החמר ואתה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואותיות היסוד של: ומעשה ידך כלנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ידך כלנו עם הז' אותיות בגמטריא מאומן.

</div>


## Segment 2480

<div dir="rtl" lang="he">

סה:יט וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה. קול בכי וקול זעקה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2481

<div dir="rtl" lang="he">

סה:כ לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל. ימות והחוטא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יהיה משם עוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2482

<div dir="rtl" lang="he">

סה:כב לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי. ומעשה ידיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2483

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם י' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי. זה אביט אל עני ונכה רוח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2484

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ה שמעו דבר י' החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו. אל דברו אמרו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2485

<div dir="rtl" lang="he">

סו:יב כי כה אמר י' הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו. אמר י' הנני נטה אליה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שלום בגמטריא רבינו נ נח. שלום וכנחל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2486

<div dir="rtl" lang="he">

סו:כ והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לי' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר י' כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית י'. ובצבים ובפרדים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המנחה, בגמטריא נ נח. מכל הגוים מנחה לי' בסוסים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2487

<div dir="rtl" lang="he">

ירמיה

</div>


## Segment 2488

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2489

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ. ולחמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2490

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת מסעי

</div>


## Segment 2491

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד שמעו דבר י' בית יעקב וכל משפחות בית ישראל. הראשי וסופי תיבות של: יעקב וכל משפחות, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2492

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה כה אמר י' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו. אבותיכם בי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2493

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו ולא אמרו איה י' המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם. המוליך בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. מצרים המוליך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וצלמות בארץ לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2494

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז ואביא אתם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה. ואביא אתכם, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2495

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2496

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את ארצי ונחלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2497

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח הכהנים לא אמרו איה י' ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלי הלכה. בבעל ואחרי לא יועילו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בבעל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2498

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט לכן עד אריב אתכם נאם י' ואת בני בניכם אריב. הסופי תיבות של: עד אריב אתכם נאם י' ואת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אריב ראשי תיבות, רבי ישראל בער אודסר, המכונה סבא, וזה בני בניכם, נכדי הסבא.

</div>


## Segment 2499

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם י'. שמים על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2500

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק מתחיל עם התיבה השניה: שמים וכו', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2501

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2502

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים. הראשי וסופי תיבות של: בארת נשברים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (נשב"ר ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה).

</div>


## Segment 2503

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז. יליד בית הוא, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2504

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז גם בני נף ותחפנחס ירעוך קדקד. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני נף ותחפנחס: נ נח.

</div>


## Segment 2505

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז הלוא זאת תעשה לך עזבך את י' אלקיך בעת מוליכך בדרך. הראשי וסופי תיבות של: עזבך את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2506

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר. הסופי תיבות של: לך לדרך מצרים לשתות מי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2507

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את י' אלקיך ולא פחדתי אליך נאם אדנ"י י' צבאו"ת. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולא פחדתי אליך נאם אדנ"י, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עזבך את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. ומשבותיך ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: פחדתי אליך נאם א"י צבאו"ת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2508

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה. לא אעבד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2509

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה. הראשי וסופי תיבות של: ואנכי נטעתיך שרק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נהפכת לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של:זרע אמת ואיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואיך נהפכת לי סורי הגפן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נהפכת בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. כלה זרע אמת, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2510

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדנ"י י'.

</div>


## Segment 2511

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2512

<div dir="rtl" lang="he">

תכבסי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2513

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותרבי לך ברית נכתם עונך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2514

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תכבסי בנתר ותרבי לך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ותרבי לך ברית נכתם עונך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לפני נאם אדנ"י י' ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2515

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה. הראשי תיבות של: תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עשית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2516

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כד פרה למד מדבר באות נפשה שאפה רוח תאנתה מי ישבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצונה. פרה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: באות נפשה שאפה, נב"ש – נחמן בן שמחה. מי ישיבנה כל, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מבקשיה לא, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ייעפו בחדשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של תאנתה מי ישבנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל מבשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2517

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה מענירגלך מיחף וגרונך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך. וגרונך בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2518

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כו כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם. כבשת גנב, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל, וכן של: כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כן הובישו בית ישראל המה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2519

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כז אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו. ולאבן את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2520

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2521

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פנים ובעת רעתם יאמרו קומה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2522

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כח ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה. הסופי תיבות של: עשית לך יקומו אם יושיעוך, וכן של: לך יקומו אם יושיעוך בעת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעת רעתך כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2523

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כט למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם י'. הראשי תיבות של: תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למה תריבו אלי כלכם פשעתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2524

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לו מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור. מה תזלי, וכן: תזלי מאד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2525

<div dir="rtl" lang="he">

ב:לז גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס י' במבטחיך ולא תצליחי להם. גם מאת, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2526

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם י'. ושוב אלי נאם י', עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הישוב אליה עוד הלוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2527

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג וימנו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם. מאנת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לך מאנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2528

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד הלוא מעתה קראת לי אבי אלוף נערי אתה. הראשי וסופי תיבות של: אלוף נערי אתה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2529

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל. הינטר לעולם אם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2530

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאם י'. בכל זאת לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לבה כי אם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2531

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם י' לא אטור לעולם. פני בכם כי חסיד אני נאם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2532

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם כִּסֵּא ה' וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהוָה לִירוּשָׁלָ‍ִם וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע. (ועיין בזה בסוף ספר השתפכות הנפש).

</div>


## Segment 2533

<div dir="rtl" lang="he">

ב"עת ההיא" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי נבואה שבעת שנעלה את ציון הקדוש של רבינו לירושלים אז יקראו לירושלים שם חדש, כסא ה', ונקוו אליה כל הגוים.... כסא הוי"ה עם הכולל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2534

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כא קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את י' אלקיהם. נשמע בכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2535

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד המלו לי' והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2536

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט והיה ביום ההוא נאם י' יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2537

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך. תלין ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2538

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טז הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם. הנה השמיעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2539

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כט מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש. כל העיר עזובה ואין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2540

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ל ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו. בפוך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2541

<div dir="rtl" lang="he">

ד:לא כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים. אוי נא לי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2542

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב כחשו בי' ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה. רעה וחרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2543

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם. יהיו לרוח והדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אין בהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2544

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טו הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם י' גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר. גוי איתן הוא, וכן: איתן הוא גוי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2545

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כא שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו. אזנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2546

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2547

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. כי פנה היום כי ינטו צללי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2548

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו כי כה אמר י' צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה. היא העיר הפקד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2549

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2550

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו. וישמעו הנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2551

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יט שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה. הארץ הנה אנכי מביא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מביא רעה אל העם הזה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2552

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כא לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2553

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כה אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב. אל תלכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תלכי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2554

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כו בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו. יבא השדד עלינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2555

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו. משפט בין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2556

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם. למן עולם ועד עולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2557

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כד ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים. ולא שמעו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאחור ולא לפנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2558

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ל כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום י' שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו. נקרא שמי, עם התיבת, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שמי עליו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. שמי עליו לטמאו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2559

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם י"צ. מחיים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2560

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט י'. ידעו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2561

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח איכה תארו חכמים אנחנו ותורת י' אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים. אנחנו – אותיות הפנימיות: נ נח. אתנו בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. לשקר, בגמטריא נון נון חית. עשה ע"ה בגמרטיא רבינו נ נח. עט שקר ספרים, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. איכה תאמרו, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 2562

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אתנו אכן הנה לשקר עשה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ותורת י' אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2563

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אנחנו ותורת ה' אתנו אכן הנה לשקר עשה עט, עם הט' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת ה' אתנו אכן הנה לשקר עשה עט, עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אנחנו ותורת ה' אתנו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ותורת ה' אתנו אהן הנה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2564

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת י', עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: חכמים אנחנו ותורת י' אתנו אכן הנה לשקר עשה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והתיבה האחרונה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 2565

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איכה תאמרו חכמים אנחנו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חכמים אנחנו ותורת י' אתנו אכן הנה, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עשה עט שקר ספרים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשקר עשה עט שקר ספרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: י' אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים, עם הט' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' אתנו אכן הנה לשקר עשה עט, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ותורת י' אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 2566

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם. חתו וילכדו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2567

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן כלה עשה שקר. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. עשה שקר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2568

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מנביא ועד כהן כלה עשה שקר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד גדול, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2569

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אתן את נשיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 2570

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום. וירפו את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שלום בגמטריא רבינו נ נח. שלום שלום, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2571

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שבר בת עמי על נקלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לאמר שלום שלום, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: על נקלה לאמר שלום שלום, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2572

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נקלה לאמר שלום שלום, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הסופי תיבות של: עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2573

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2574

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שבר בת עמי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נקלה לאמר, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נקלה לאמר שלום, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שלום שלום ואין שלום, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וירפו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2575

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יב השו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר י'. עשו בגמטריא רבינו נ נח. פקדתם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 2576

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי תועבה עשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: עשו גם בוש לא, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2577

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי תועבה עשו גם בוש, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2578

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא יבשו והכלם, ושל: יבשו והכלם לא, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: בוש לא יבשו והכלם לא ידעו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בעת פקדתם יכשלו אמר י', עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2579

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי תועבה עשו גם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא, עם הז' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יבשו והכלם לא ידעו, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לכן יפלו בנפלים בעת, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בעת פקדתם יכשלו אמר י', עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2580

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה. לשלום ואין טוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2581

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יט הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים הי' אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר. מרחקים הי' אין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2582

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כב הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי. אין בגלעד אם רפא, וכן: בגלעד אם רפא אין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שם כי מדוע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2583

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כג מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי. ועיני מקור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2584

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים. ואעזבה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2585

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. מרמה דבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2586

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ח העל אלה לא אפקד בם נאם י' אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי. העל אלה לא אפקד בם נאם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2587

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יז ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים. דמעה ועפעפינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2588

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כג כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני י' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם י'.

</div>


## Segment 2589

<div dir="rtl" lang="he">

בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי, ב' זאת, פעמיים נ נח נחמ נחמן מאומן עם הג' כוללים בגמטריא יתהלל המתהלל. כי אני י' עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2590

<div dir="rtl" lang="he">

ט:כה על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב: ועל אדום ועל בני עמון, וכן: אדום ועל בני עמון ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2591

<div dir="rtl" lang="he">

י:כג ידעתי י' כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו. והכין את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2592

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ד אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2593

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן י'. ואען ואמר אמן י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2594

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ח ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו. ולא שמעו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 2595

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם. אלהים אחרים לעבדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2596

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טו מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי. לידידי בביתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2597

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כא לכן כה אמר י' על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם י' ולא תמות בידנו. לכן כה אמר י' על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2598

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי. עשו בגמטריא רבינו נ נח. שרשו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ילכו גם, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2599

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון הלוא בזוהר איתי שאל אחר אסתריס ולא עביד פירי.

</div>


## Segment 2600

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל הפירות שעושים הם "גם" - גם עשו פרי. וי"ל עוד דהינו שעושים גם להפירות, וכאילו כתיב גם עשו לפרי, וכמבואר בלקוטי מוהרן תנינא סוף תורה ב: ויש מ"ג תבות בזה המזמור, כי קשוי לילד הוא על ידי שיש קלפה שהיא אומרת: גזרו, גם לי גם לך לא וכו' (מלכים א:ג), כי אינו רוצה שיצא לאויר העולם, וכנגד זה יש מ"ג תבות בזה המזמור, כנגד בחינת "גם" הנ''ל, כי המזמור הזה הוא סגלה למקשה לילד כנל.

</div>


## Segment 2601

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות. אחיך ובית אביך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם המה בגדו, בגמטריא נ נח. תאמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2602

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2603

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יג זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף י'. קצרו נחלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2604

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טז והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי. ילמדו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2605

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2606

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט כה אמר י' ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב. את גאון יהודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2607

<div dir="rtl" lang="he">

יג:י העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל. אלהים אחרים לעבדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2608

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם י' להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו. אלי את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל בית יהודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. להיות לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2609

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כד ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר. לרוח מדבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2610

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כה זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם י' אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר. מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2611

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יב כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם. בחרב וברעב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2612

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יג ואמר אהה אדנ"י י' הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2613

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יד ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2614

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טו לכן כה אמר י' על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה. לכן כה אמר י' על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בחרב וברעב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2615

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יט המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה. געלה, בגמטריא נ נח. הכיתנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לשלום ואין טוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2616

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כא אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו (תיקון חצות). אל תנבל כסא כבודך זכר, הראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2617

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א ויאמר י' אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו. י' אלי אם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2618

<div dir="rtl" lang="he">

טו:י אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני. אוי לי אמי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2619

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יג חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך. לבז אתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2620

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טו אתה ידעת י' זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה. ופקדני והנקם לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2621

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טז הנני שלח לדוגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים. צידים וצדום מעל כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2622

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. יכלו והיתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2623

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה כי כה אמר י' אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם י' את החסד ואת הרחמים. הזה נאם, בגמטריא נ נח. ואל תנד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2624

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יא ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם י' וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו. להם ואתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עזבו ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2625

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יח ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי. חללם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2626

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יט י' עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל. ביום צרה אליך גוים יבאו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2627

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ג הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך. לבז אתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2628

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ז ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. ברוך הגבר הבטח בהוי"ה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2629

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ט עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו. אנש הוא מי ידענו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של עקב הלב מכל בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2630

<div dir="rtl" lang="he">

יז:י אני ה' חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו. אני ה' חקר לב בחן, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כפיר מעלליו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 2631

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יז אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה. אל תהיה לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2632

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יט כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם. בו מלכי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2633

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כג ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר. ולא שמעו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2634

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כד והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה. לבלתי הביא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2635

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כו ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית י'. ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2636

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ג וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים. האבנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2637

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יח ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו. מחכם, בגמטריא נ נח. ועצה מחכם ודבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2638

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יב כן אעשה למקום הזה נאם י' וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת. הזה נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2639

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ד כי כה אמר י' הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב. ואהביך ונפלו בחרב איביהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2640

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ז פִּתִּיתַ֤נִי יְהוָה֙ וָֽאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙ כָּל-הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי.

</div>


## Segment 2641

<div dir="rtl" lang="he">

לעג לי, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2642

<div dir="rtl" lang="he">

פתיתני (-ללכת בשליחותך - רש"י) ה' ואפת (-קבלתי הפתוי - מצודת דוד). ואפת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2643

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ח כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2644

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא וי' אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח. כלמת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2645

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ד כה אמר י' אלקי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2646

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ה ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול. נטויה ובזרוע חזקה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2647

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ט הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל. בחרב וברעב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2648

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יב בית דוד כה אמר י' דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2649

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ח ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה י' ככה לעיר הגדולה הזאת. מה עשה י' ככה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2650

<div dir="rtl" lang="he">

כב:י אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו. בכו להלך כי לא ישוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2651

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יג הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2652

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יח לכן כה אמר י' אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה. אחי והוי אחות לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2653

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כ – ברש"י בשן זה בחי' בית המקדש. בש"ן ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 2654

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כח העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו. הזה כניהו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2655

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כט ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה'. הסופי תיבות עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ אר – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2656

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ל כה אמר י' כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה. ערירי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא יצלח מזרעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2657

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ז לכן הנה ימים באים נאם י' ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים: נאם י' ולא יאמרו עוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2658

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יג ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל. ויתעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2659

<div dir="rtl" lang="he">

כג:טו לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2660

<div dir="rtl" lang="he">

כג:טז כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי י'. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2661

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כא לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2662

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כה שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2663

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כו עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2664

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כח הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם י'. אתו חלום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2665

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ל לכן הנני על הנביאים נאם ה' מגנבי דברי איש מאת רעהו. פרש"י ז"ל יש להם מרגלים אצל נביאי האמת ושומעין סגנון שלהם שהם מתנבאים בו ואומרין נבואת שקר באותו ל' כמו שעשה חנניה בן עזור שמע את ירמיה מתנבא בשוק העליון הנני שובר את קשת עילם והוא ניבא בשוק התחתון שברתי את עול מלך בבל (לקמן כח) כמו שאמרו רבותינו בסנהדרין , עכ"ל. עיין בזה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה טו.

</div>


## Segment 2666

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לא הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם. הנביאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2667

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לב הנני על נבאי חלמות שקר נאם י' ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם י'. ויתעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הזה נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2668

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לג וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם י'. הזה או הנביא או כהן לאמר מה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2669

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ג ויאמר י' אלי מה אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע. אלי מה אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2670

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ז ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלקים כי ישבו אלי בכל לבם: ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2671

<div dir="rtl" lang="he">

כה:א הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל. היה על ירמיהו על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2672

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ד ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2673

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ה לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן י' לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם. למן עולם ועד עולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2674

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ו ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם. אלהים אחרים לעבדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2675

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יא והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2676

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יב והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם י' את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2677

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יד כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם. רבים ומלכים גדולים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2678

<div dir="rtl" lang="he">

כה:טו כי כה אמר י' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2679

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יז ואקח את הכוס מיד י' ואשקה את כל הגוים אשר שלחני י' אליהם. את הכוס, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מיד י' ואשקה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2680

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לא בא שאון עד קצה הארץ כי ריב לי' בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם י'. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2681

<div dir="rtl" lang="he">

כה:לג והיו חללי י' ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2682

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ה לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2683

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית המלך בית י' וישבו בפתח שער י' החדש. בפתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2684

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יד ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם. בידכם עשו לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2685

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טו אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה כי באמת שלחני י' עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה. עליכם ואל העיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2686

<div dir="rtl" lang="he">

כו:טז ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם י' אלקינו דבר אלינו. העם אל הכהנים ואל הנביאים אין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2687

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יח מיכיה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר י"צ ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער. אל כל עם יהודה לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2688

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כד אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו. להמיתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2689

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ב כה אמר י' אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך. י' אלי עשה לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2690

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ז ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים. הוא ועבדו בו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2691

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ח והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם י' עד תמי אתם בידו. בחרב וברעב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ההוא נאם, בגמטריא נ נח. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2692

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ט ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2693

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יג למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2694

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יד ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם. הנבאים, בגמטריא נ נח. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2695

<div dir="rtl" lang="he">

כז:טו כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2696

<div dir="rtl" lang="he">

כז:טז ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2697

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יז אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2698

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל. מלך בבל מן המקום הזה ויביאם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2699

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ד ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה נאם י' כי אשבר את על מלך בבל. הזה נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2700

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ה ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית י'. חנניה הנביא לעיני הכהנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2701

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ב אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם. צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2702

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י כי כה אמר י' כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2703

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יד ונמצאתי לכם נאם י' ושבתי את שביתכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם י' והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2704

<div dir="rtl" lang="he">

כט:טז כי כה אמר י' אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה. הזאת אחיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2705

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יט תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם י'. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2706

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כא כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2707

<div dir="rtl" lang="he">

כט:לא שלח על כל הגולה לאמר כה אמר י' אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר. שמעיה ואני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2708

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ח והיה ביום ההוא נאם י"צ אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2709

<div dir="rtl" lang="he">

ל:י ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם י' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. ושב יעקב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2710

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יד כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך. כי מכת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2711

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טז לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז. למשסה וכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתן לבז ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2712

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כא והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם י'. ונגש אלי כי מי הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2713

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כב והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2714

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו כי כה אמר י' רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע י' את עמך את שארית ישראל. שמחה וצהלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2715

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יח כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נ'שאתי ח'רפת נ'עורי. ראשי תיבות נ נח.

</div>


## Segment 2716

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כג וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר. יחדו אכרים ונסעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2717

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לב כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם י' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם. אחרי הימים ההם נאם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2718

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לו כה אמר י' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם י'. אם ימדו שמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אני אמאס בכל זרע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גם אני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2719

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לט וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש לי' לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם. קדש לי' לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2720

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת בהר

</div>


## Segment 2721

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ז הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות. חנמאל בן שלם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. בא אליך לאמר קנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לך משפט הגאלה בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2722

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של משפט הגאלה לקנות עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2723

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ח ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר י' אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר י' הוא. אלי חנמאל בן דדי כדבר י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2724

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ט ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף. הסופי תיבות של: מאת חנמאל בן דדי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוספי תיבות של: ואשקלה לו את הכסף (וכן: לו... שבעה) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועשרה בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 2725

<div dir="rtl" lang="he">

לב:י ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים. מאזנים בגמטריא נחמן. ואחתם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2726

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2727

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואכתב בספר ואחתם ועאד עדים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בספר ואחתם ואעד אדים ואשקל הכסף, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2728

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בספר ואחתם ואעד, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2729

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יב ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה. בן נריה בן מחסיה, וכן: בן מחסיה לעיני חנמאל דדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2730

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יג ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר. ואצוה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2731

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יד כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים. הסופי תיבות של: הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו רבים רבים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2732

<div dir="rtl" lang="he">

לב:טו כי כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת. הסופי תיבות של: צבאו"ת אלקי ישראל עוד יקנו בתים, וכן של: אלקי ישראל עוד יקנו בתים ושדות, וכן של: עוד יקנו בתים ושדות וכרמים, וכן של: בארץ הזאת, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2733

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יז אהה אדנ"י י' הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר. י' הנה אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2734

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יט גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. על כל דרכי בני אדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2735

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כא ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול. חזקה ובאזרוע נטויה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2736

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לא כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני. אותה ועד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2737

<div dir="rtl" lang="he">

לב:לו ועתה לכן כה אמר י' אלקי ישראל אל העיר הזאת אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר. בחרב וברעב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2738

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב כה אמר י' עשה י' יוצר אותה להכינה י' שמו. להכינה י' שמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2739

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ט והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי עשה אתם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עשה לה. אנכי עשה לה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2740

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יג בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על ידי מונה אמר י'. בערי ההר, וכן: ההר בערי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על ידי מונה אמר י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2741

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת משפטים

</div>


## Segment 2742

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ח הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת י' אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור.

</div>


## Segment 2743

<div dir="rtl" lang="he">

מאת י', בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. להם דרור, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2744

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: צדקיהו ברית את כל העם אשר, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2745

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ט לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש.

</div>


## Segment 2746

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לשלח איש את עבדו ואיש, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2747

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש את עבדו, ושל: את עבדו ואיש, ושל: עבדו ואיש את, ושל: ואיש את שפחתו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם, ושל: והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2748

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את עבדו ואיש, ושל: עבדו ואיש את, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2749

<div dir="rtl" lang="he">

לד:י וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו. וישמעו כל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. השרים כל בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 2750

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לשלח איש את עבדו ואיש בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2751

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואיש את שפחתו חפשים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: וכל העם אשר באו בברית לשלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 2752

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יא וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום לעבדים ולשפחות.

</div>


## Segment 2753

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי כן, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 2754

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר שלחו חפשים ויכבשום, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2755

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבשום לעבדים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2756

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שלחו חפשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כן וישבו את, עם הו' אותיות וג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2757

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יב ויהי דבר י' אל ירמיהו מאת י' לאמר. מאת י' בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. ויהי דבר י' אל בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2758

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי דבר ה' ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 2759

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יג כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר.

</div>


## Segment 2760

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' אלקי ישראל אנכי כרתי ברית ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: כה אמר ה' אלקי ישראל אנכי כרתי ברית את ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את אבותיכם ביום הוצאי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2761

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כה אמר י' אלקי ישראל אנכי כרתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2762

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יד מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם.

</div>


## Segment 2763

<div dir="rtl" lang="he">

תשלחו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ועבדך, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ועבדך שש ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ושלחתו בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שמעו בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2764

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שנים ושלחתו חפשי מעמך בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא, ושל: ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 2765

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שנים תשלחו איש את אחיו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תשלחו איש את, ושל: איש את אחיו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: את אחיו העברי, ושל: אחיו העברי אשר ימכר, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: העברי אשר ימכר לך ועבדך שש, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ימכר לך ועבדך שש שני, בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: ועבדך שש שנים בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: שש שנים ושלחתו חפשי, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אבותיכם אלי ולא הטו את, ושל: אלי ולא הטו את אזנם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2766

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העברי אשר ימכר לך ועבדך, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: לך ועבדך שש שנים ושלחתו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שש שנים ולשחתו, ושל: שנים ושלחתו חפשי, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: שנים ושלחתו חפשי מעמך, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2767

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שבע שנים, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: שנים תשלחו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תשלחו איש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: איש את ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועבדך שש שנים ושלחתו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2768

<div dir="rtl" lang="he">

לד:טו ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו.

</div>


## Segment 2769

<div dir="rtl" lang="he">

בעיני, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. לקרא דרור, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ברית לפני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לפני בבית ע"ה בגמטריא הפתק. שמי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שמי עליו בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2770

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2771

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: ותשבו אתם היום ותעשו את ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: אתם היום במטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: את הישר בעיני לקרא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: לקרא דרור איש, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: איש לרעהו ותכרתו, ושל: לרעהו ותכרתו ברית, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לרעהו ותכרתו ברית לפני ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותייות היסוד של: בבית אשר נקרא שמי, ושל: אשר נקרא שמי עליו, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: לפני בבית אשר, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 2772

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של לרעהו ותכרתו ברית לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נקרא שמי בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2773

<div dir="rtl" lang="he">

לד:טז ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות. שמי ותשבו, עם הח' אותיות בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2774

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אשר שלחתם חפשים לנפש ותכבשו אתם להיות לכם בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2775

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותחללו את שמי, ושל: את שמי ותשבו, במגטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ותשבו איש את, ושל: איש את עבדו, ושל את עבדו ואיש, ושל: עבדו ואיש את, ושל: ואיש את שפחתו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: שפחתו אשר שלחתם חפשים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לנפשם ותכבשו אתם להיות, ושל: ותכבשו אתם להיות לכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2776

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יז לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם י' אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ. אמר י' בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2777

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ונתתי אתכם לזעוה לכל ממלכות ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2778

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא שמעתם אלי לקרא דרור איש, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ממלכות הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לכם דרור נאם ה' בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל החרב אל הדבר ואל הרעב בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2779

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואל הרעב ונתתי אתכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2780

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קרא לכם דרור נאם י' אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2781

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יח ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו. האנשים בגמטריא רבנו נחמן. לפני העגל, עם הח' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. העגל, בגמטריא נ נח. ויעברו בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2782

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2783

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונתתי את האנשים העברים, ושל: האנשים העברים את ברתי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבת של: הקימו את דברי בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אשר כרתו לפני בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כרתו לשנים ויעברו בין בתריו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2784

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: העברים את ברתי אשר, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד של: את האנשים העברים את ברתי אשר לא, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי, ושל: את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הקימו את דברי הברית אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: הברית אשר כרתו, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: הברית אשר כרתו לפני בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: העגל אשר כרתו בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לפני העגל אשר כרתו לשנים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2785

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את האנשים העברים, ושל: האנשים העברים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ברתי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את דברי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כרתו לשנים ויעברו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2786

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יט שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל. העגל, בגמטריא נ נח. ירושלם בגמטריא הפתקא. בין בתרי העגל, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2787

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 2788

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם, ושל: יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: עם הארץ העברים בין בתרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2789

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וכל עם, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: העברים בין בתרי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 2790

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כ ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. אותם ביד, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ביד איביהם וביד, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. מבקשי, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2791

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ולבהמת הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2792

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפשם היתה, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבמהת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 2793

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ביד איביהם וביד מבקשי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2794

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כא ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם. צדקיהו ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. שריו אתן ביד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נפשם וביד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2795

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם, ושל: מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2796

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת צדקיהו, ושל: ואת שריו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ואת שריו אתן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2797

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהודה ואת שריו אתן, ושל: אתן ביד איביהם, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2798

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וביד חיל מלך, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אתן ביד איביהם וביד בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2799

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כב הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב. העיר בגמטריא נחמן מאומן. הזאת, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. באש ואת בגמטריא נון חית מם נון. יהודה אתן, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאין ישב, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2800

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מצוה נאם י' והשבתים אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: י' והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יהודה אתן שממה מאין ישב בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: שממה מאין ישב, עם הג' אותיות והכולל, בגמרטיא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: נאם י' והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה, ושל: י' והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 2801

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולכדוה ושרפה באש ואת, ושל: באש ואת ערי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ואת ערי יהודה אתן ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: באש ואת, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתן שממה מאין ישב ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2802

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה, ושל: העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ושרפה באש ואת ערי יהודה בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אתן שממה מאין ישב בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2803

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נאם י', עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: והשבתים אל העיר, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הזאת ונלחמו עליה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: באש ואת, עם התיבות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: ואת ערי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ערי יהודה אתן שממה מאין ישב, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2804

<div dir="rtl" lang="he">

לה:א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת י' בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר. מאת י' בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אשר היה אל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אל ירמיהו מאת י', עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. בימי יהויקים בן בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 2805

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2806

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הדבר אשר היה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: היה אל ירמיהו מאת ה' בימי, בגמטריא לקוטי מוחהר"ן. הסופי תיבות של: אל ירמיהו מאת ה' בימי יהויקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2807

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2808

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הדבר אשר היה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: היה אל ירמיהו מאת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2809

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ב הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל אחת הלשכות והשקית אותם יין. ודברת אותם, עם הט' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטרא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. והבאותם, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. י' אל אחת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2810

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הלוך אל בית הרכבים, ושל: והשקית אותם יין, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2811

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והבאותם בית י', ושל: הלשכות והשקית אותם, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית י' אל אחת הלשכות, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2812

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הרכבים ודברת אותם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אותם והבאותם בית, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2813

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ג ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו ואת כל בית הרכבים. ירמיהו בן חבצניה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. כל בית, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2814

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2815

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן חבצניה ואת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואת אחיו, ושל: אחיו ואת, ושל: בניו ואת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: כל בניו ואת כל בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2816

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ירמיהו בן חבצניה ואת, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואקח את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את יעזניה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את יעזניה בן ירמיהו, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2817

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ד ואבא אתם בית יהוה אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר הסף. חנן – אותיות נ נח. לשכת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מעשיהו בן, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסף, עם האותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2818

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בית י' אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלקים אשר אצל לשכת השרים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2819

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל לשכת בני חנן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני חנן בן יגדליהו איש, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: בני חנן בן יגדליהו איש האלקים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבת של: יגדליהו איש האלקים אשר אצל לשכת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ללשכת מעשיהו בן בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ללשכת מעשיהו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 2820

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתם בית י', בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: אתם בית י' אל לשכת בני חנן בן יגדליהו, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בני חנן בן יגדליהו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בן יגדליהו איש האקלים אשר אצל, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אצל לשכת השרים אשר ממעל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2821

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' אל לשכת בני נחן, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לשכת בני חנן בן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: איש האקלים אשר, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לשכת השרים אשר ממעל, ושל: השרים אשר ממעל ללכשכת, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ממעל ללשכת מעשיהו, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: שמר הסף, בגמרטיא הפתק.

</div>


## Segment 2822

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ה ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו יין. ואתן בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. וכסות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שתו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. שתו יין, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמ מאומן.

</div>


## Segment 2823

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני בית הרכבים גבעים, ושל: מלאים יין וכסות, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2824

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו, ושל: גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו יין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2825

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואתן לפני בני, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לפני בני בית הרכבים גבעים, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מלאים יין וכסות, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יין וכסות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אליהם שתו יין בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואמר אליהם שתו, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2826

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ו ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם. ויאמרו לא, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. נשתה, עם האותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. יין כי, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. כי יונדב, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. רכב אבינו, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. צוה עלינו לאמר, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2827

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו, ושל: בן רכבר אבינו צוה, ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם, ושל: לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 2828

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם, עם הט"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2829

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתם ובניכם עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לא נשתה יין כי יונדב בן, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: נשתה יין כי יונדבק בן רכב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2830

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תשתו יין בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יין אתם ובניכם ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אתם ובניכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יין כי יונדב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אבינו צוה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2831

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ז ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם. לא תבנו, עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תבנו וזרע, עם הח' אותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לא תטעו ולא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תשבו כל ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. כל ימיכם למען, בגמטריא רבי נחמן. תשבו כל ימיכם למען, עם הד' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. ימים רבים, וכן: רבים על, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. רבים על פני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2832

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תבנו וזרע לא, ושל: לא תזרעו וכרם לא, ושל: תטעו ולא יהיה לכם כי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תטעו ולא יהיה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: לכם כי באהלים תשבו, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תחיו וימים רבים על פני, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ימים רבים על פני, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: רבים על פני האדמה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: על פני האדמה אשר אתם גרים שם, עם הז' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: תחיו וימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2833

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: רבים על פני האדמה אשר, ושל: אל פני האדמה אשר אתם, ושל: האדמה אשר אתם גרים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים, ושל: רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם, ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2834

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובית לא תבנו וזרע, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: וזרע לא תזרעו וכרם, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: האדמה אשר אתם גרים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר אתם גרים, ושל: אתם גרים שם, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 2835

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לא תבנו וזרע לא, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: תזרעו וכרם לא, ושל: וכרם לא תטעו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וכרם לא תטעו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכם כי באהלים, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לכם כי באהלים תשבו, ושל: באהלים תשבו כל ימיכם, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: תשבו כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: למען תחיו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תחיו ימים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: למען תחיו ימים רבים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למען תחיו ימים רבים על פני האדמה, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימים רבים על פני האדמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ימים רבים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אשר אתם גרים שם, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: אשר אתם גרים, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: האדמה אשר אתם גרים, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על פני האדמה אשר אתם גרים, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2836

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ח ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו לבלתי שתות יין כל ימינו אנחנו נשינו בנינו ובנתינו. ונשמע בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. קול יהונדב בן רכב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! אבינו לכל, בגמטריא נחמן ע"ה. לכל אשר בגמטריא פתקא. אנחנו, אותיות הנפימיות: נ נח. נשינו, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2837

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בקול יהונדב בן רכב אבינו ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: לכל אשר צונו לבלתי שתות יין כל ימינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לכלתי שתות יין כל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 2838

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשר צונו לבלתי בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: לבלתי שתות יין כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תביות של: שתות יין כל ימינו אנחנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צונו לבלתי שתות יין בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בן רכב אבינו לכל אשר צונו, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2839

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר צונו לבלתי, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיו היסוד של: לבלתי שתות יין, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: צונו לבלתי שתות יין כל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שתות יין כל ימינו אנחנו נשינו בנינו ובנתינו (ה' פעמים נון), בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2840

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שתות יין בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונשמע בקול בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2841

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ט ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו. בתים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. וכרם ושדה בגמטריא פתקא. וזרע לא יהיה, עם הי' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2842

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2843

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולבלתי בנות בתים לשבתנו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2844

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולבלתי בנות בתים בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ולבלתי בנות בתים לשבתנו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ושדה וזרע לא יהיה לנו בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2845

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ולבלתי בנות בנתים לשבתנו וכרם ושדה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וזרע לא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2846

<div dir="rtl" lang="he">

לה:י ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו. נשב – ראשי תיבות נחמן בן שמחה. ונשמע בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2847

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2848

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ונשב באהלים ונשמע ונעש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2849

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונשב באלהים ונשמע, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אשר צונו יונדב בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: צונו יונדב אבינו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2850

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: צונו יונדב בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2851

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יא ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם. ירושלם בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 2852

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם. ירושלם בגמטריא הפתקא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2853

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נבוכדראצר מלך בבל אל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בבל אל הארץ ונאמר, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: הארץ ונאמר באו נובוא ירושלם מפני חיל הכשדים בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני, ושל: הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2854

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של:בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2855

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונבוא ירושלם מפני ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הכשדים ומפני חיל ארם ונשב, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2856

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יד הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר צוה את בניו לבלתי שתות יין ולא שתו עד היום הזה כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי. היום הזה כי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2857

<div dir="rtl" lang="he">

לה:טו ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכים ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי. הנבאים, בגמטריא נ נח. אלהים אחרים לעבדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לעבדם ושבו אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2858

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יט לכן כה אמר י' צבאות אלקי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני כל הימים. ליונדב בן רכב עמד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2859

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ב קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה. קח, בגמטריא נ נח. יאשיהו ועד היום הזה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2860

<div dir="rtl" lang="he">

לו:יח ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו. אלי את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האלה ואני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2861

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כ ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל הדברים. ואת המגלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2862

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כג ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגלה על האש אשר על האח. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2863

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כז ויהי דבר י' אל ירמיהו אחרי שרף המלך את המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר. ירמיהו אחרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המגלה ואת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ירמיהו אחרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2864

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כח שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הראשנים אשר היו על המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך יהודה. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2865

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ל לכן כה אמר י' על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה. לכן כה אמר י' על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2866

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ז כה אמר י' אלקי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים. הנה חיל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2867

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כא ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האפים עד תם כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2868

<div dir="rtl" lang="he">

לח:א וישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמר. מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2869

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ט אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר. האלה את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2870

<div dir="rtl" lang="he">

לח:י ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2871

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יא ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים. מלך את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2872

<div dir="rtl" lang="he">

לח:טז וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר חי י' את אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך. מבקשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2873

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יז ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כה אמר י' אלקי צבאות אלקי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך: תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2874

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יח ואם לא תצא אל שרי מלך בבל ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא תמלט מידם. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2875

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כז ויבאו כל השרים אל ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא נשמע הדבר. לא נשמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2876

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ז ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה. צדקיהו עור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2877

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יב קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך כן עשה עמו. עשה עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2878

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יג וישלח נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שר אצר רב מג וכל רבי מלך בבל. טבחים ונבושזבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2879

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יד וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם. וישלחו ויקחו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2880

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יז והצלתיך ביום ההוא נאם י' ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2881

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ה ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו. ועודנו לא ישוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2882

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ז וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא הגלו בבלה. המה ואנשיהם כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2883

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ח ויבאו אל גדליה המצפתה וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי הנטפתי ויזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם. ויבאו אל גדליה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2884

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ט וישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן ולאנשיהם לאמר אל תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל וייטב לכם. את מלך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2885

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יג ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר בשדה באו אל גדליהו המצפתה. ויוחנן בן קרח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2886

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יד ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להכתך נפש ולא האמין להם גדליהו בן אחיקם. בעליס מלך בני עמון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2887

<div dir="rtl" lang="he">

מ:טו ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה. ויוחנן בן קרח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2888

<div dir="rtl" lang="he">

מא:א ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה. ויאכלו שם לחם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2889

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ד ויהי ביום השני להמית את גדליהו ואיש לא ידע. גדליהו ואיש לא ידע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2890

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ח ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמתנו כי יש לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם. נמצאו בם ויאמרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בתוך אחיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2891

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יז וילכו וישבו בגרות כמוהם אשר אצל בית לחם ללכת לבוא מצרים. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2892

<div dir="rtl" lang="he">

מב:א ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם מקטן ועד גדול. ויוחנן בן קרח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2893

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ד ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל י' אלקיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה י' אתכם אגיד לכם לא אמנע מכם דבר. אגיד לכם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2894

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ו אם טוב ואם רע בקול י' אלקינו אשר אנו שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול י' אלקינו. כי נשמע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2895

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יא אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם י' כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו. כי אתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2896

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יב ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2897

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יד לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב. לא נשמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2898

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ב ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר לא שלחך י' אלקינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם. ויוחנן בן קרח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2899

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ג כי ברוך בן נריה מסית אתך בנו למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל. אתנו בבל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2900

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ט קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה בתחפנחס לעיני אנשים יהודים. קח, בגמטריא נ נח. בפתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2901

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יב והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום. ועטה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2902

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ב כה אמר י' צבאות אלקי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב. יהודה והנם חרבה היום הזה ואין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2903

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ג מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם. המה אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2904

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ה ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים. ולא שמעו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2905

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ו ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה. לשממה כיום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2906

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יב ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה. בחרב וברעב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2907

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יד ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים. המה מנשאים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2908

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כד ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר י' כל יהודה אשר בארץ מצרים. ואל כל הנשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2909

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כה כה אמר י' צבאות אלקי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם. ולהסך לה נסכים הקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2910

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כז הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם. בחרב וברעב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2911

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ג אמרת אוי נא לי כי יסף י' יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי. אוי נא לי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2912

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ה ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם י' ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקמות אשר תלך שם. לשלל על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2913

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת בא

</div>


## Segment 2914

<div dir="rtl" lang="he">

מו:יג הדבר אשר דבר י' אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים. הנביא לבוא ע"ה בגמטריא נ נח (הרי: ירמיהו נ נח). לבוא נבוכדראצר מלך ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. להכות, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: י' אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אשר דבר ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דבר י' אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הדבר אשר, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר דבר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר דבר י' אל ירמיהו הנביא, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר דבר י' אל ירמיהו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: דבר י' אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בבל להכות, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2915

<div dir="rtl" lang="he">

מו:יד הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך. בנף ובתחפנחס, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אכלה חרב סביביך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: במצרים והשמיעו במגדול והשיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח. הסופ תיבות של: בנף ובתחפנחס אמרו התיצב, וכן של: ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: התיבצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמרו התיצב והכל לך כי, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: לך כי אכלה חרב, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בנף ובתחפנחס, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והכן לך, עם התיבות, במגטריא נ נח.

</div>


## Segment 2916

<div dir="rtl" lang="he">

מו:טו מדוע נסחף אביריך לא עמד כי י' הדפו. לא עמד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עמד כי י' הדפו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: נסחף אביריך לא עמד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי י' הדפו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: נסחף אביריך לא עמד כי, בגמטריא נ נח. הראשי והסופי תיבות של: לא עמד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עמד כי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2917

<div dir="rtl" lang="he">

מו:טז הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה. רעהו ויאמרו, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. מפני חרב היונה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. חרב היונה בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו, בגמטריא רפ"ו וכו' כנ"ל, ועם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה, בגמטריא רבי נחמן מע"ה. הראשי תיבות של: קומה ונשבה אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמרו קומה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הרבה כושל ם נפל איש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ארץ מולדתנו מפני חרב, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: נפל איש אל, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: אל עמנו ואל ארץ מודלתנו מפני חרב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אל רעהו ויאמרו קומה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קומה ונשבה אל ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אל עמנו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2918

<div dir="rtl" lang="he">

מו:יז קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שם פרעה מלך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שאון, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: מצרים שאון העביר המועד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: מצרים שאון העביר המועד, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: שם פרעה מלך מצרים שאון העביר, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שם פרעה מלך מצרים שאון, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה מלך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מלך מצרים שאון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2919

<div dir="rtl" lang="he">

מו:יח חי אני נאם המלך י' צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא. הראשי תיבות של: המלך י"צ, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אני נאם המלך י"צ שמו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: המלך י"צ שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: חי אני נאם המלך י"צ שמו כי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: חי אני נאם המלך י"צ שמו, ושל: אני נאם המלך י"צ שמו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שמו כי כתבור בהרים וככרמל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חי אני נאם י"צ, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: חי אני נאם המלך י"צ שמו, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: המלך י"צ שמו כי כתבור, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אני נאם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חי אני נאם המלך, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 2920

<div dir="rtl" lang="he">

מו:יט כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב. בת מצרים, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ונצתה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: נף לשמה תהיה ונצתה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לשמה תהיה ונצתה מאין יושב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תהיה ונצתה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תהיה ונצתה מאין יושב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כלי גולה עשי, ושל: גולה עשי לך, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: גולה עשי לך יושבת, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לך יושבת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עשי לך יושבת בת מצרים כי, עם הי"ב אותיות ו' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשמה תהיה ונצתה מאין יושב, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל.

</div>


## Segment 2921

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כ עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא. עגלה, בגמטריא נ נח. מצפון בא בא, עם הט' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קרץ מצפון בא בא, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פיה מצרים קרץ, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2922

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כא גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם. כעגלי מרבק כי גם, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: עמדו כי יום אידם בא, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אידם בא עליהם עת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: גם שכריה בקרבה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שכריה בקרבה כעגלי מרבק, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי, עם הי"ב תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אידם בא עליהם עת פקדתם, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2923

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כב קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי מצרים. קרדמות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לה כחטבי עצים, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: כנחש ילך כי בחיל, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו, וכן של: כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ילכו ובקרדמות באו לה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: קולה כנחש ילך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו, עם הו' תיבות י"ב אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובקרדמות באו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בחיל ילכו ובקרדמות באו, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסוי תיבות של: ילכו ובקרדמות באו לה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ובקרדמות באו לה כחטבי, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2924

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כג כרתו יערה נאם י' כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר. יערה בגמטריא נחמן מאומן. לא יחקר, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. נאם י' כי לא יחקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות. נאם י' כי ע"ה בגמטריא נחמן. רבו מארבה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כי רבו מארבה ואין, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. להם מספר ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 2925

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כרתו יערה נאם י' כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא תהלים ע"ה. הראשי תיבות של: כי לא יחקר כי רבו, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 2926

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מארבה ואין להם מספר, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יערה נאם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יחקר כי רבו מארבה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יחקר כי רבו מארבה ואין, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כי רבו מארבה ואין להם בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מארבה ואין להם מספר, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2927

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כד הובישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון. בת מצרים, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ביד עם צפון, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הבישה בת מצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הבישה בת מצרים נתנה ביד, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2928

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כה אמר י' צבאות אלקי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא על פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו. צבאות אלקי, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. מנא ועל פרעה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. פרעה ועל הבטחים, עם הי"ג אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: י"צ א"י, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 2929

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: י"צ אלקי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: י"צ אלקי ישראל הנני ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: צבאות אלקי ישראל הנני פוקד אל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל, וכן של: ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכי ועל פרעה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 2930

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמר י"צ א"י הנני, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אמר י"צ א"י הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: אמר י"צ א"י הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2931

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אמר י"צ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל, וכן של: ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה, עם הי' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אל אמון מנא ועל פרעה ועל, עם הו' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 2932

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כו ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם י'. מבקשי, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. נפשם וביד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלך בבל וביד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה. ואחרי כן בגמטריא ברסלב ע"ה. ואחרי כן תשכן, עם הי"א אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כימי קדם נאם י', עם הי"ד אותיות בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 2933

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואחרי כן תשכן כימי קדם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2934

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2935

<div dir="rtl" lang="he">

חראשי וסופי תיבות של: ונתתים ביד מבקשי, וכן של: מלך בבל וביד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופיתיבות של: נפשם וביד נבוכדראצר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כן תשכן כימי, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כימי קדם נאם, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נאם י', עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2936

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כז ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנו ואין מחריד.

</div>


## Segment 2937

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ושקט ושאנן ואין, סופי תיבות בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת זרעך מארץ שבים ושב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 2938

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ואתה אל תירא, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ואתה אל תירא עבדי יעקב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2939

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עבדי יעקב ואל תחת ישראל, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל. הראשי וסופי תיבות של: ישראל כי הנני מושעך מרחק בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מרחוק ואת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מארץ שבים ושב יעקוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2940

<div dir="rtl" lang="he">

ושב יעקב (חסר ו') ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי הנני מושעך בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 2941

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כח אתה אל תירא עבדי יעקב נאם י' כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך. אתך אני, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אתך אני כי, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. כי אעשה, בגמטריא רבנו נחמן. אני כי אעשה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 2942

<div dir="rtl" lang="he">

מז:א אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה. הסופי תיבות של פלשתים בטרם יכה פרעה את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2943

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ב כה אמר י' הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ. הסופי תיבות של: כה אמר ה' הנה מים עלים, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: כה אמר ה' הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: אמר ה' הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ארץ ומלואה עיר, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ומלואה עיר וישבי, ושל: עיר וישבי בה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 2944

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ג מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים. הראשי תיבות של: מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אבות אל בנים מרפיון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2945

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ד על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד י' את פלשתים שארית אי כפתור. כפתור, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הבא לשדוד, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את כל פלשתי להכרית לצר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לצר ולצידון כל שריד, ושל: ולציון כל שריד עזר, ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2946

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ה באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי. הסופי תיבות של: אל עזה נדמתה אשקלון שארית, אי נמי של: אשקלון שארית עמקם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2947

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ו הוי חרב לי' עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי. הראשי תיבות של: חרב לי' עד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תשקטי האספי אל, ושל: האספי אל תערך, ושל: אל תערך הרגעי, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תשקטי האספי אל תערך הרגעי, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 2948

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ז איך תשקטי וי' צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה. הראשי תיבות של: תשקטי וי', בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: איך תשקטי וי' צוה לה אל אשקלון ואל חוף, עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: לה אל אשקלון ואל חוף הים שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. חוף הים בגמטריא נחמן ע"ה. חוף הים שם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2949

<div dir="rtl" lang="he">

מח:א למואב כה אמר י' צבאות אלקי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה. הראשי תיבות של: צבאות אלקי ישראל הוי אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שדדה הבשיה נלכדה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: שדדה הבישה נלכדה קריתים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: קריתים הבישה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: י"צ א"י הוי אל נבו כי שדדה הבישה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כי שדהה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2950

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: י"צ אלקי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: י"צ אלקי ישראל הוי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: י"צ א"י הוי אל נבו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2951

<div dir="rtl" lang="he">

קריתים בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2952

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צבאות אלקי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2953

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ב אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב. אין עוד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אין עוד תהלת מואב, וכן של: עוד תהלת מואב בחשבון, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. .

</div>


## Segment 2954

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ג קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול. מחרונים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ושבר גדול ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. קול צעקה מחרונים שד, עם האותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מחרונים שד ושבר גדול, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: קול צעקה מחרונים שד ושבר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קול צעקה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: קול צעקה מחרונים שד, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2955

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ו נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר. נפשכם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2956

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ח ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר י'. תמלט ואבד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2957

<div dir="rtl" lang="he">

מח:ט תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2958

<div dir="rtl" lang="he">

מח:י ארור עשה מלאכת י' רמיה וארור מנע חרבו מדם. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2959

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יח רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך. כי שדד מואב עלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2960

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כ הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב. מואב כי חתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2961

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כג ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון. בית גמול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2962

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כו השכירהו כי על י' הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא. י' הגדיל וספק מואב בקיאו, וכן: הגדיל וספק מואב בקיאו והיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2963

<div dir="rtl" lang="he">

מח:לו על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו. יהמה ולבי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2964

<div dir="rtl" lang="he">

מח:לז כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק. וכל זקן גרעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גרעה על כל ידים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2965

<div dir="rtl" lang="he">

מח:לט איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו. הפנה ערף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2966

<div dir="rtl" lang="he">

מח:מה בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון. נסים כי אש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2967

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ג הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו. הילילי חשבון כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2968

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יט כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב.

</div>


## Segment 2969

<div dir="rtl" lang="he">

כי נף בגמטריא זה נחמן. ונצתה עה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות יסוד (הינו אלו שלפני הס"ת) של ונצתה מאין יושב – יש"ת בגמטריא נחמן במילואו. ועם הי', אות יסוד של תהיה, תש"כ, שהם תש"כ אורות של היסוד, עיין מש"כ בשמואל (א:ב:ח) וש"נ. איתן כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2970

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כא עת פקודתם ע"ה בגמטריא יז תמוז הפתק.

</div>


## Segment 2971

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כו לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם י"צ. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2972

<div dir="rtl" lang="he">

מט:לו והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם. האלה ולא יהיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2973

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ב הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה. נלכדה בבל הביש בל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2974

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ג כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו. יושב בה מאדם ועד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2975

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ז כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו לי' נוה צדק ומקוה אבותיהם י'. חטאו לי' נוה צדק ומקוה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אבותיהם י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2976

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ט כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם. כי הנה אנכי מעיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2977

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יג מקצף י' לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה. שממה כלה כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2978

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יד ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה. על בבל סביב כל דרכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בבל סביב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2979

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יח לכן כה אמר י' צבאות אלקי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור. הנני פקד אל מלך בבל ואל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2980

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ל לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם י'. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 2981

<div dir="rtl" lang="he">

נ:לב וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו. סביבתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2982

<div dir="rtl" lang="he">

נ:לה חרב על כשדים נאם י' ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה. כשדים נאם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2983

<div dir="rtl" lang="he">

נ:לח חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו. אל מימיה ויבשו כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2984

<div dir="rtl" lang="he">

נ:מד הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני. ארוצם מעליה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. איתן כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2985

<div dir="rtl" lang="he">

נא:א כה אמר י' הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית. מעיר על בבל ואל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2986

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יד נשבע י' צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד. אדם כילק וענו עליך הידד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2987

<div dir="rtl" lang="he">

נא:כז שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר. גוים השמיעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2988

<div dir="rtl" lang="he">

נא:לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם י'. עולם ולא יקיצו נאם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2989

<div dir="rtl" lang="he">

נא:מד ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה. בלעו, בגמטריא נ נח. מפיו ולא ינהרו אליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2990

<div dir="rtl" lang="he">

נא:נא בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית י'. פנינו כי באו זרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2991

<div dir="rtl" lang="he">

נא:נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך י' צבאות שמו. עולם ולא יקיצו נאם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2992

<div dir="rtl" lang="he">

נא:נט הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה. בן נריה בן מחסיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2993

<div dir="rtl" lang="he">

נא:סג והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת. ככלתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2994

<div dir="rtl" lang="he">

נב:א בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל בת ירמיהו מלבנה. ושם אמו חמיטל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2995

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ד ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב. עליה ויבנו עליה דיק סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2996

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ח וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו את צדקיהו בערבת ירחו וכל חילו נפצו מעליו. וכל חילו נפצו מעליו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 2997

<div dir="rtl" lang="he">

נב:יא ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך בבל בבלה ויתנהו בבית הפקדת עד יום מותו. צדקיהו עור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2998

<div dir="rtl" lang="he">

נב:כ העמודים שנים הים אחד והבקר שנים עשר נחשת אשר תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה. היה משקל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2999

<div dir="rtl" lang="he">

נב:לד וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו עד יום מותו כל ימי חייו. בכל דבר יום ביומו עד יום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3000

<div dir="rtl" lang="he">

יחזקאל

</div>


## Segment 3001

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר יחזקאל כתוב ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים, ע"כ. ויהי, זה בחי' י, י-ה. בשלשים, זה בחי' משולש, ברביעי, זה בחי' מרובע. בחמשה זה בחי' שצריך לעשות מד' ה' כמבואר בליקוטי מוהר"ן (וכן ע' בפירוש ר' משה דוד וואלי פה) שזה בחי' עשרה מיני נגינה, שזה בחי' השיר חדש, וזמש"כ לחדש. ואני בתוך הגולה, בזה יש להעמיק טעם במה שסבא אמר אני נ נח נחמ נחמן מאומן, על נהר כבר, מפורש בזהר חדש ובפירוש רמד"ו שזה בחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן, שזה ענין השיר פשוט כפול שלוש מרובע.

</div>


## Segment 3002

<div dir="rtl" lang="he">

נהר כבר, איתא במסכת מועד קטן (כה.) מאי היה? שהיה כבר ע"כ, ובפירוש השני של רש"י שכיון שכבר שרתה עליו רוח נבואה בארץ ישראל היה יכול גם כן בחוץ לארץ. ונראה לע"ד שיש בזה גם רמז למה שגילה רבינו הקדוש בשיחות הר"ן (נח) יש דבר שפורח במחשבה כמו זריחה ואחר כך פורח מהמחשבה, וצריך שיהיה לזה בריה ואיש חיל שיוכל לרדף ולרוץ אחריה להשיגה עכ"ל.

</div>


## Segment 3003

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג היה היה אדבר י' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד י'. היה דבר י' אל יחזקאל בן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3004

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. מן הצפון ענן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3005

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ונגה לו סביב – שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 3006

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק: בין החיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ונגה לאש ומן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3007

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן. בלכתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הליכת המלאכים הוא בשיר, ונ נח הוא ממש השורש של השירה, על כן שפיר נרמז בהליכתם.

</div>


## Segment 3008

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ עַ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה-שָּׁ֨ם הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ שָׁ֥מָּה הָר֖וּחַ לָלֶ֑כֶת וְהָאוֹפַנִּ֗ים יִנָּשְׂאוּ֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים.

</div>


## Segment 3009

<div dir="rtl" lang="he">

על אשר יהיה, בגמטריא נון נון חית ע"ה. על אשר יהיה שם, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ילכו שמה הרוח, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 3010

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: על אשר שם הרוח ללכת ילכו שמה, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ללכת והאופנים ינשאו לעמתם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3011

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" – שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 3012

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים. בלכתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3013

<div dir="rtl" lang="he">

א:כג ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם. להנה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3014

<div dir="rtl" lang="he">

א:כד ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן. בלכתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3015

<div dir="rtl" lang="he">

א:כו וּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל-רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶֽבֶן-סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה.

</div>


## Segment 3016

<div dir="rtl" lang="he">

וממעל לרקיע, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר על, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. אבן ספיר בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. ספיר בגמטריא רב נחמן. כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, עם הי"ג תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), ע"ה. אדם עליו מלמעלה, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 3017

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה – חיי מוהר"ן ב.

</div>


## Segment 3018

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי. ופרש"י והגה מתן שכרן שירננו עליו לעתיד לבא ע"ש. וכתוב אליה עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3019

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3020

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה. לא יאבו לשמע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי כל בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3021

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3022

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד י' ממקומו. הראשי תיבות של: ואשמע אחרי קול ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3023

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כא ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת. לבלתי חטא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3024

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כב ותהי עלי שם יד י' ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך. אלי קום צא אל הבקעה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלי שם יד י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3025

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כה ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3026

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3027

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3028

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו. קח, בגמטריא נ נח. ללחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3029

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם. צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3030

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד ואמר אהה אדנ"י י' הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול. לא אכלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3031

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם. קח, וכן: מאזני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3032

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם. כמלאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3033

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3034

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה כה אמר אדנ"י י' זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות. בתוך הגוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3035

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם. הלכו בהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3036

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח. ובנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3037

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טז בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3038

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יד תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה. כי חרוני אל כל המונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3039

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יח וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה. וכסתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3040

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כ וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה. בו על, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3041

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כג עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3042

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כז המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני. תבהלנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובמשפטיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3043

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה. סמל הקנאה המקנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3044

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה ויאמר אלי בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה. אלי בן אדם שא נא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3045

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו ויאמר אלי בן אדם הראה אתה מהם עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות. אתה מהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3046

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב. גלולי בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שקץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3047

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יז ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם. חמס, בגמטריא נ נח. עשו פה כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3048

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יח וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם. אני אעשה בחמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גדול ולא אשמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3049

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה. מבואר בחז"ל שאלו האנשים לא הוכיחו את שאר העם החוטאים, כי חששו שלא יקשיבו. אכן באמת קיימא לן (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח) שהדרך היחיד שראוי להוכיח, שנותן ריח טוב ולא להיפוך, הוא על ידי השיר פשוט כפול שלוש מרובע, ולכן על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן, הנאנחים והנאנקים ניצולים ונהפכים ל- ננחים!

</div>


## Segment 3050

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ח ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדנ"י י' המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם. כהכותם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3051

<div dir="rtl" lang="he">

י:א ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם. כסא נראה עליהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3052

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד וירם כבוד י' מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד י'. את נגה כבוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3053

<div dir="rtl" lang="he">

י:ו ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3054

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם. בלכתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3055

<div dir="rtl" lang="he">

יא:א ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית י' הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם. בפתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3056

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ח חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדנ"י י'. וחרב אביא עליכם נאם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3057

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יז לכן אמר כה אמר אדנ"י י' וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3058

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם. אזנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3059

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3060

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יד וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם. סביבתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3061

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ב בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר י'. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3062

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדנ"י י'. לא יהיו ובכתב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3063

<div dir="rtl" lang="he">

יג:י יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל. חיץ, בגמטריא נ נח. הטעו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3064

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני י'. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3065

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם. אדם האנשים האלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3066

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדנ"י י' איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני י' נעניתי לו בה ברב גלוליו. עונו ישים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובא אל הנביא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3067

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני י' נענה לו בי. עונו ישים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובא אל הנביא, בגמטריא נ נח. מאחרי ויעל גלוליו אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3068

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יא למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלקים נאם אדנ"י י'. עוד בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3069

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יד והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדנ"י י'. בתוכה נח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3070

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טז שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדנ"י י' אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה. האלה בתוכה חי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3071

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יח ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדנ"י י' לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו. האלה בתוכה חי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3072

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כג ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדנ"י י'. אתכם כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3073

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3074

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ז ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני י' בשומי את פני בהם. תאכלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3075

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדנ"י י' ותהיי לי. עתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3076

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יג ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה. ותעדי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. סלת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3077

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יט ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדנ"י י'. סלת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3078

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כב ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית. בדמך היית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3079

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כט ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת. וגם בזאת לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3080

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לא בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן. בבנותיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3081

<div dir="rtl" lang="he">

טז:מא ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד. מזונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3082

<div dir="rtl" lang="he">

טז:סב והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני י'. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3083

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ה ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3084

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ט אמר כה אמר אדנ"י י' תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה. כל טרפי צמחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3085

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טז חי אני נאם אדנ"י י' אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות. בבל ימות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3086

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כ ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי. והביאותיהו בבלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3087

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כא ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני י' דברתי. בכל אגפיו בחרב יפלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3088

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ב מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה. המשל הזה על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3089

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ו אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב. לא נשא אל גלולי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גלולי בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3090

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ח בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3091

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יא והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא. כל אלה לא עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3092

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טו על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא. לא נשא אל גלולי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גלולי בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3093

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם חיה יחיה. והבן משפט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3094

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ט ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל. בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3095

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יא ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו. עז אל, בגמטריא נ נח. לה מטות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3096

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יד ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה. בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3097

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ח וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים. אבו לשמע אלי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גלולי מצרים לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3098

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יג וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם. אתם האדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3099

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טו וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות. לבלתי הביא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3100

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טז יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך. הלכו בהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3101

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כח ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם. שם כעס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3102

<div dir="rtl" lang="he">

כ:לב והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן. והעלה על רוחכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3103

<div dir="rtl" lang="he">

כ:לג חי אני נאם אדנ"י י' אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. חזקה ובזרוע נטויה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3104

<div dir="rtl" lang="he">

כ:לד והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה. חזקה ובזרוע נטויה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3105

<div dir="rtl" lang="he">

כ:לה והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3106

<div dir="rtl" lang="he">

כ:לח וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני י'. אוציא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3107

<div dir="rtl" lang="he">

כ:מב וידעתם כי אני י' בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם. בהביאי אתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3108

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ט יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3109

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יב והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדנ"י י'. אל שמועה כי באה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3110

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יז זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך. עמי לכן ספק אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3111

<div dir="rtl" lang="he">

כא:לג ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדנ"י י' אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק. למען ברק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3112

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טז ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני י'. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3113

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בך לעיני גוים וידעת כי אני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3114

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 3115

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יז ויהי דבר י' אלי לאמר. דבר י' אלי, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3116

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי דבר ה', ושל: דבר ה' אלי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 3117

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יט לכן כה אמר אדנ"י י' יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3118

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כה קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה. אכלו חסן ויקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3119

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כו כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם. לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3120

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ל ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי. ועמד בפרץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3121

<div dir="rtl" lang="he">

כג:יז ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם. אליה בני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3122

<div dir="rtl" lang="he">

כג:מ ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי. ועדית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3123

<div dir="rtl" lang="he">

כג:מו כי כה אמר אדנ"י י' העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז. א"י העלה עליהם קהל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3124

<div dir="rtl" lang="he">

כג:מח והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה. כל הנשים ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3125

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ו לכן כה אמר אדנ"י י' אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל. אדנ"י י' אוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3126

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ח להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות. הכסות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3127

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ט לכן כה אמר אדנ"י י' אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה. אדנ"י י' אוי, בגמטריא נ נח. גם אני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3128

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יב תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3129

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יז האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3130

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כא אמר לבית ישראל כה אמר אדנ"י י' הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו. מחלל, בגמטריא נ נח. נפשכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3131

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כו ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים. אזנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3132

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ז לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני י'. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3133

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ד ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע. עפרה ממנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3134

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ה משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדנ"י י' והיתה לבז לגוים. י' והיתה לבז, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3135

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה. חומותיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3136

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו. חומותיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3137

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים (ס) כה אמר אדנ"י י' צור את אמרת אני כלילת יפי. כלילת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3138

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ה ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך. בנו לך, בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 3139

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יא בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך. חומותיך (פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3140

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כז הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך. מלחיך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3141

<div dir="rtl" lang="he">

כז:לב ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים. בניהם קינה וקוננו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3142

<div dir="rtl" lang="he">

כז:לד עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו. מימים במעמקי מים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3143

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ד בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך. בחכמתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3144

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יג בעדן גן אלקים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3145

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יד את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלקים היית בתוך אבני אש התהלכת. בתוך אבני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קדש אלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3146

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טו תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3147

<div dir="rtl" lang="he">

כח:טז ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3148

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יח מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך. בעול, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3149

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כב ואמרת כה אמר אדנ"י י' הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני י' בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה. ונכבדתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3150

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת וארא

</div>


## Segment 3151

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כה כה אמר א"י בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפצו בם ונקדשתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אדמתם עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הגוים וישבו על, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר נתתי לעבדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. כה אמר א"י, עם הד' תיבות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. א"י בקבצי, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: בית ישראל מן העמים אשר נפצו, וכן של: ישראל מן העמים אשר נפצו בם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ה' בקצי את ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מן העמים אשר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: העמים אשר נפצו בם, וכן של: וישבו על אדמתם אשר נתתי, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: א"י בקבצי את ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: י' בקבצי את בית ישראל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: י' בקבצי את בית ישראל מן, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: בית ישראל מן העמים אשר, בגמטריא רבי נחמן מע"ה. אותיות היסוד של: ישראל מן העמים אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא, פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן,ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: נפצו בם ונקדשתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בם ונקדשתי בם לעיני הגוםי וישבו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וישבו על אדמתם אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3152

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כו וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני י' אלקיהם. שפטים בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וישבו עליה לבטח, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עשותי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמןמאומן ע"ה. שאטים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: עליה לבטח ובנו בתים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני י' אלקיהם, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עליה לבטח ובנו בתים ונטעו, וכן של: לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מסביבותם וידעו כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מסביבותם וידעו כי אני י' אלקיהם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני י' אלקיהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לבטח ובנו בתים ונטעו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בעשותי שפטים, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וידעו כי אני י' אלקיהם, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3153

<div dir="rtl" lang="he">

כט:א בשנה העשירית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר י' אלי לאמר. בשנים, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: העשירית בעשרי בשנים עשר לחדש, וכן של: בעשרי בשנים עשר לחדש היה, וכן של: עשר לחדש היה דבר, בגמטריא נ נח ע"ה. היה דבר י' אלי ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בשנה העשירית בעשרי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: בשנה העשירית בעשרי בשנים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר ה', בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: דבר ה' אלי לאמר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בשנה העשירית, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: העשירית בעשרי בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בשנה העשירית בעשרי בשנים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לחדש היה דבר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3154

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ב בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה. שים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. והנבא עליו ועל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ועל מצרים כלה, עם הי"א אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: אדם שים פניך על, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. על פרעה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: והנבא עליו ועל מצרים כלה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: פרעה מלך מצרים והנבא עליו עול מצרים כלה ע"ה בגמטריא נחמן. אותיו היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצרים והנבא עליו ועל מצרים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אדם שים פניך, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פניך על פרעה מלך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטרי נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל, עם הח' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מלך מצרים והנבא ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מצרים כלה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3155

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ג דבר ואמרת כה אמר אדנ"י י' הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. התנים הגדול, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אמר לי, עם האותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. יארי ואני, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כה אמר א"י הנני עליך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ואמרת כה אמר א"י הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כה אמר א"י הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: יאריו אשר אמר לי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יאריו אשר אמר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: הראשי וסופי תיבות של: א"י הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בתוך יאריו אשר אמר לי, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשר אמר לי יארי, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פרעה מלך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3156

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ד ונתתי חחים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חחים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל, ייתגיייויאכ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של:חחים בלחייך והדבקתי דגת יאריך, וכן של: והעליתיך מתוך יאריך ואת כל, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חחים בלחייך, עם התיבות, בגמטריא נחמן. והעליתיך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מתוך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ואת כל, וכן: כל דגת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: והדבקת דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת, וכן של: יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: דגת יאריך בקשקשתיך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: חחים בלחייך והדבקתי דגת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל דגת, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יאריך ואת כל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל דגת יאריך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יאריך בקשקשתיך תדבק, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3157

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ה ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת כל, וכן: כל דגת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. יאריך על פני, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פני השדה, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. תפול לא, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הארץ ולעוף, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הסופי תיבות של: המדברה אותך ואת כל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: דגת יאריך על פני השדה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: כל דגת יאריך על פני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ולא תקבץ לחית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לחית הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אותך ואת כל דגת יאריך על פני, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול, עם הי"א אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המדברה אותך ואת כל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל דגת יאריך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כל דגת, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תאסף ולא, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נתתיך לאכלה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3158

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ו וידעו כל ישבי מצרים כי אני י' יען היותם משענת קנה ליבת ישראל. היותם, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. לבית ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: וידעו כל ישבי מצרים כי אני י' ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: היותם משענת קנה, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כל ישבי מצרים כי אני י' יען היותם משענת קנה לבית, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יען הותם משענת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מענת קנה, וכן של: קנה לבית, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יען היותם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יען היותם משענת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: היותם משענת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משענת קנה, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפנהי הסופי תיבות) של: כל ישבי מצרים כי אני י', בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: כי אני י' יען היות, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3159

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ז בתפשם בך בכף תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים. כל כתף, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. כתף ובהשענם, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בתפשם בך בכףתרוך, ושל: תרוץ ובקעת, ושל: תשבר והעמדת, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תרוץ ובקעת להם כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: בכף תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך, וכן של: ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר, וכן של: להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת, וכן של: כל כתף ובהשענם תשבר והעמדת להם, וכן של: כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: תשבר והעמדת להם כל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: תרוץ ובקעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תשבר והעמדת להם כל מתנים בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת, וכן של: כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם, וכן של: כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כתף ובהשענם, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בך בכף, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: תשבר והעמדת להם, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3160

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ח לכן כה אמר אדנ"י י' הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה. י' הנני, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. והכרתי ממך, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והכרתי ממך אדם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כה אמר א"י הנני מביא עליך ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: לכן כה אמר א"י הנני, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם, וכן של: הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לכן כה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לכן כה אמר א"י הנני, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מביא עליך חרב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3161

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ט והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני י' יען אמר יאר לי ואני עשיתי. לשממה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אמר יאר לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לי ואני ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3162

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3163

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: וחרבה וידעו כי אני ה' יען אמר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לשממה וחרבה וידעו כי אני ה' יען אמר יאר, וכן של: וידעו כי אני ה' יען אמר יאר לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אני ה' יען אמר ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3164

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והיתה ארץ, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני י', בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני י' יען, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אמר יאר לי ואני, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' יען אמר יאר, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3165

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש. ואל יאריך, עם הח' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ממגדל סנוה ועד גבול, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: שממה ממגדל סונה ועד, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הנני אליך ואל יאריך ונתתי את, ושל: את ארץ, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ארץ מצרים לחרבות חרב, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ארץ מצרים לחרבות חרב שממה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ונתתי את ארץ מצרים וחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל יאריך ונתתי את, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חרב שממה ממגדל סונה ועד, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: גבול כוש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3166

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יא לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה. לא תעבר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בה רגל אדם בגמטריא נחמן מאומן. רגל בהמה בגמטריא נחמן מאומן. ורגל בהמה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. בה ולא תשב, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא תשב ארבעים, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בה ולא תשב ארבעים שנה ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: ולא תשב, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב, וכן של: ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים, עם הכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תשב ארבעים שנה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ורגל בהמה לא תעבר בה ולא ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תשב ארבעים שנה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בה ולא תשב, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3167

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יב ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך עריך מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות. עריה בגמטריא נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ונתתי את ארץ מצרים שממה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שממה בתוך ארצות נשמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבת של: שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצרים שממה בתוך ארצות, וכן של: נשמות ועריה בתוך ערים, וכן של: ועריה בתוך ערים מחרבות, ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ערים מחרבות תהיין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מחרבות תהיין שממה, וכן של: ארבעים שנה והפצת את, וכן של: שנה והפצתי את מצרים, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: והפצתי את מצרים בגוים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתם בארצות, עם הח' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' פעמים. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ארבעים שנה והפצתי את, וכן של: שנה והפצתי את מצרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים, וכן של: ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצרים שממה בתוך בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבת של: נשמות ועריה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נשמות ועריה בתוך, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ערים מחרבות, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: והפצתי את בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בגוים וזריתים בארצות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3168

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יג כי כה אמר אדנ"י י' מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה. מקץ ארבעים בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אקבץ את מצרים מן, עם הי"ג אותיות בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אמר א"י מקבץ ארבעי שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אשר נפצו שמה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: כה אמר א"י מקץ ארבעים שנה, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. הסופי תיבות של: אקבץ את, ושל: את מצרים מן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מן העמים אשר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנה אקבץ את מצרים מן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כי כה אמר א"י מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים ע"ה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי כה אמר א"י מקץ ארבעים שנה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אקבץ את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נפצו שמה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3169

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יד ושבתי את שבות מצרים והשתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה. מכורתם והיו שם, עם הג' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שפלה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: שבות מצרים והשבתי אתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מצרים והשתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ושבתי את שבות מצרים, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: שבות מצרים והשבתי, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: והשבתי אתם ארץ פתרוס על, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מכורתם והיו שם, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: והיו שם ממלכה שפלה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: שם ממלכה שפלה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושבתי את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שבות מצרים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והשבתי אתם ארץ, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והיו שם, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ממלכה שפלה, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3170

<div dir="rtl" lang="he">

כט:טו מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים. שפלה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תתנשא עוד על הגוםי והמעטתים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עוד על הגוים, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: הגוםי והמעטתים לבלתי רדות, ושל: והמעטתים לבלתי רדות בגוים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ולא תתנשא עוד על הגוים, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: על הגוים והמעטתים לבלתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והמעטתים לבלתי רדות, ושל: לבלתי רדות בגוים, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ולא תתנשא עוד, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על הגוים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3171

<div dir="rtl" lang="he">

כט:טז ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדנ"י י'. ולא יהיה עוד ע"ה בגמטריא נחמן. למבטח מזכיר עון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אחריהם וידעו בגמטריא רבי נחמן. אחריהם וידעו כי אני, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3172

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 3173

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מזכיר עון בפנותם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3174

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מזכיר עון בפנותם, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מזכיר עון אחריהם וידעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: אני א"י, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3175

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עוד לבית ישראל, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למבטח מזכיר, עם הד' אותיות וב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מזכיר עון, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מזכיר עון בפנותם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדנ"י ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3176

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יז ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר י' אלי לאמר. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. היה דבר י' אלי ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3177

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שנה בראשון באחד לחדש היה דבר י' אלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3178

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בראשון באחד לחדש היה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: דבר ה' אלי לאמר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3179

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3180

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יח בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה.

</div>


## Segment 3181

<div dir="rtl" lang="he">

נבוכדראצר. נבוכ – ד – ראצר. ראצ"ר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, אכן תחת שלטונו של נבוכדראצר, היה נבוך אלו הד'. נבוכד, בגמטריא אף ע"ה.

</div>


## Segment 3182

<div dir="rtl" lang="he">

העביד את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את חילו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כל ראש ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מקרח וכל, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן. שכר לא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לו ולחילו מצר, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3183

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: כל ראש מקרח וכל כתף, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3184

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן אדם נבוכדראצר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: העביד את חילו עבדה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מלך בבל העביד את חילו עבדה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3185

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר, עם הי"ט אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מצר על העבדה אשר עבד, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3186

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אדם נבוכדראצר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אדם נבוכדראצר מלך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מלך בבל העביד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את חילו עבדה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל ראש, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ראש מקרח, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כתף מרוטה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו, עם הט"ז אותיות, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על העבדה אשר עבד עליה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העבדה אשר עבד עליה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר עבד עליה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3187

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יט לכן כה אמר אדנ"י י' הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו. לכן כה אמר א"י בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. א"י הנני נתן, עם הד' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. ונשא, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ונשא המנה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. שלל בגמטריא רבי נחמן. המנה ושלל בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ושלל שללה ובזז בזה, עם הט"ו אותיות וד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובזז ביזה והיתה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ובזז בזה והיתה שכר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לכן כה אמר א"י הנני נתן לנבוכדראצר ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לכן כה אמר אדנ"י י' הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לכן כה אמר א"י הנני, עם הו' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' הנני נתן לנבוכדראצר מלך, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: א"י הנני נתן לנבוכדראצר מלך, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמר א"י הנני נתן, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: נתן לנבוכדראצר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מצרים ונשא המנה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: בזה והיתה שכר לחילו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: את ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: בזה והיתה שכר לחילו, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והיתה שכר לחילו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3188

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כ פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדנ"י י'. פעלתו, בגמטריא הפתקא. אשר עבד, עם התיבות והכולל, בגמטריא פתק. עבד בה נתתי לו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשו לי בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: את ארץ צרים אשר עלו לי, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: נתתי לו את, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אשר עבד בה, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצרים אשר עשו לי נאם, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לי נאם אדנ"י, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר עשו לי נאם, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3189

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כא ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני י'. אצמיח בגמטריא נחמן ע"ה. קרן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. לבית ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פה בתוכם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ביום ההוא אצמיח קרן, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: פה בתוכם וידעו כי, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אצמיח קרן לבית ישראל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אתן פתחון פה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבית ישראל אתן פתחון פה בתוכם, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3190

<div dir="rtl" lang="he">

ל:א ויהי דבר י' אלי לאמר. דבר י' אלי, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. כל הפסוק, עם הה' תיבות, בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: דבר ה' אלי לאמר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3191

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדנ"י י' הילילו הה ליום. הילילו הה, אם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. כה אמר א"י הילילו הה ליום, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אדם הנבא ואמרת, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בן אדם הנבא ואמרת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הנבא ואמרת כה, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: בן אדם הנבא ואמרת כה אמר א"י הילילו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כה אמר א"י הילילו הה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדנ"י, עם הז' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3192

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ג כי קרוב יום וקרוב יום לי' יום ענן עת גוים יהיה. יום ענן עת גוים יהיה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יום ענן עת, ושל: ענן עת גוים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יום וקרוב יום לה', ושל: וקרוב יום לה' יום, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קרוב יום וקרוב יום לה' יום, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 3193

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ד ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה. בכוש בנפל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3194

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יד והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא. שפטים בנא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3195

<div dir="rtl" lang="he">

ל:טז ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם. חול תחיל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3196

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ח ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו. ביפיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3197

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יא ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו. ביד איל גוים עשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3198

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יד למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3199

<div dir="rtl" lang="he">

לא:טו כה אמר אדנ"י י' ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה. כסתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3200

<div dir="rtl" lang="he">

לב:כד שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור. שם עילם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3201

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ג וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם. באה על, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3202

<div dir="rtl" lang="he">

לג:י ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה. וחטאתינו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3203

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כב ויד י' היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3204

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כו עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו. טמאתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3205

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כט וידעו כי אני י' בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו. ומשמה על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3206

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ד את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך. ואת החולה לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3207

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כח ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד. תאכלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3208

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כט והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים. פרש"י והקמתי להם מטע לשם, קיום שיהא לשם עולם, ע"כ. מטע לשם, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3209

<div dir="rtl" lang="he">

כלמת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3210

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ד עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני י'. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3211

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יב וידעת כי אני י' שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3212

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ו לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדנ"י י' הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם. כלמת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3213

<div dir="rtl" lang="he">

לו:יד לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדנ"י י'. לא תאכלי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3214

<div dir="rtl" lang="he">

לו:טו ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדנ"י י'. כלמת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3215

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כ ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם י' אלה ומארצו יצאו. ויחללו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. באמר להם עם י' אלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3216

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כב ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. אתם לגוי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3217

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כד ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3218

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. את לב האבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3219

<div dir="rtl" lang="he">

לו:כח וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3220

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ה כה אמר אדנ"י י' לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. האלה הנה אני מביא בכל רוח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3221

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ח וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם. אין בהם, בגמטריא נ נח. עור מלמעלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3222

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יב לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדנ"י י' הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. אתכם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3223

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת ויגש

</div>


## Segment 3224

<div dir="rtl" lang="he">

לז:טו ויהי דבר י' אלי לאמר. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3225

<div dir="rtl" lang="he">

לז:טז ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו. קח, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואתה בן אדם קח, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לך עץ אחד וכתב, וכן של: אחד וכתב עליו ליהודה, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עץ אחד וכתוב עליו ע"ה במגטריא נחמן. הראשי תיבות של: אחד וכתוב עליו ליוסף, וכן של: ליוסף עץ אפרים וכל, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עץ אחד וכתב עליו ליהודה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: חבריו ולקח עץ אחד בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: וכל בית ישראל חבריו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד וכתוב ליוסף עץ ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עץ אחד וכתב עליו ליהודה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכתוב עליו, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. עץ אפרים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3226

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יז וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתם אחד אל אחד, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אחד לך לעץ, וכן של: לך לעץ אחד, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אחד והיו לאחדים בידך, בגמטריא נ נח ע"ה. אחד אל אחד לך ע"ה בגמטריא נ נח. אתם אחד אל אחד לך, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3227

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יח וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך. הראשי תיבות של: אליך בי עמך לאמר הלוא בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לאמר הלוא תגיד לנו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וכאשר יאמרו עליך בני עמך לאמר בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יאמרו אליך בני עמך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אליך בני עמך לאמר ע"ה במגטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הלוא תיגד לנו מה, וכן של: תגיד לנו מה אלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3228

<div dir="rtl" lang="he">

לז:יט דבר אלהם כה אמר אדנ"י י' הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי. הראשי תיבות של: הנה אני לקח את עץ ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ונתתי אותם עליו את עץ בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: דבר אלהם כה אמר י"ה הנה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: דבר אלהם כה אמר א"י הנה אני לקח, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את עץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יוסף אשר ביד, וכן של: אשר ביד אפרים ושבטי ישראל, ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונתתי אותם עליו את בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: חבריו ונתתי אותם עליו את עץ בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בגמטריא נחמן ע"ה הסופי תיבות של: לעץ אחד והיו אחד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אותם עליו את עץ יהודה, וכן של: עליו את עץ יהודה ועשיתם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד, בגמטריא נחמן בן שמחה ובגמטריא רבינו נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: יוסף אשר בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: א"י הנה אני לקח את, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: דבר אלהם כה אמר א', עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עץ יוסף אשר ביד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ביד אפרים ושבטי ישראל, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חבריו ונתתי אותם עליו ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חבריו ונתתי אותם עליו את, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן מבן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3229

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כ והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם. הראשי תיבות של: והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: העצים אשר תכתב עליהם בידך, עם הה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. העצים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 3230

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כא ודבר אליהם כה אמר אדנ"י י' הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם. אדמתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ודבר אליהם כה אמר א"י הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ודבר אליהם כה אמר אדנ"י י' הנה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של : אשר הלכו שם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לקח את בני ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3231

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כב ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. אתם לגוי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומלך אחד בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3232

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עוד לשני גוים ולא בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3233

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות, וכן של: יהיה לכלם למלך ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד שני ממלכות, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3234

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ומלך אחד יהיה לכלם למלך, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: עוד לשתי, ושל: לשתי ממלכות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 3235

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אחד בארץ בהרי בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3236

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כג ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלקים. הראשי וסופי תיבות של: מושבתיהם אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מושבתיהם אשר חטאו בהם בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובל פשעיהם והשעתי אתם מכל מושבתיהם אשר, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מושבתיהם אשר חטאו בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 3237

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כד ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מלך עליהם ורועה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. ועבדי דוד מלך עליהם, עם הד' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובשמפטי ילכו וחקתי ישמרו ע"ה בגמטריא רבי נחמן. ורועה, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3238

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כה וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם. בניהם ע"ה בגמטריא נ נח. נשיא בגמטריא בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ודוד עבדי נשיא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ובני בניהם עד עולם, וכן של: בניהם עד עולם ודוד, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לעבדי ליעקב אשר ישבו בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: וישבו עליה המה ובניהם ובני ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בניהם עד עולם, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אשר נתתי לעבדי, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: על הארץ אשר נתתי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ובניהם ובני בניהם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3239

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כו וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם. הראשי תיבות של: להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכרתי להם ברית שלום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את מקדשי בתוכם לעולם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם, וכן של: ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכרתי להם ברית) ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מקדשי בתוכם לעולם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וכרתי להם ברית, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אותם ונתתים והרביתי, וכן של: ונתתים והרביתי אותם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונתתי את מקדשי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 3240

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כז והיה משכני עליהם והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם. הסופי תיבות של: להם לאלקים והמה יהיו לי לעם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והיה משכני עליהם והייתי, וכן של: והייתי להם לאלקים והמה יהיו, ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: והיה משכני עליהם והייתי להם לאלקים והמה יהיו בגמטריא נ נח נחמ נחמן. משכני עליהם והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 3241

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כח וידעו הגוים כי אני י' מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם. תוכם בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בהיות מקדשי בתוכם לעולם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מקדשי בתוכם לעולם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישראל בהיות מקדשי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מקדש את ישראל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' מקדש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3242

<div dir="rtl" lang="he">

לח:א ויהי דבר י' אלי לאמר. הסופי תיבות של: דבר ה' אלי לאמר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק עם הה' תיבות בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 3243

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ב בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו. נשיא בגמטריא רבי נחמן ע"ה. משך בגמטריא רבי נחמן. גוג ארץ המגוג, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: פיך אל גוג ארץ המגוג נשיא ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: פיך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נשאי ראש ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שים פניך אל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גוג ארץ המגוג, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3244

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ג ואמרת כה אמר אדנ"י י' הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל. נשיא בגמטריא רבי נחמן ע"ה. משך בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נשיא ראש ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כה אמר א"י הנני, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אליך גוג נשיא ראש משך בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: גוג נשיא ראש משך ותבל בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3245

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ד ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. קהל רב צנה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מכלול כלם קהל רב בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חחים בלחייך והוצאתי אתך ואת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת כל חילך סוסים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מכלול כלם קהל רב צנה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופ תיבות של: רב צנה ומגן תפשי חרבות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אותך ואת כל חילך סוסים, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כלם קהל רב צנה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מכלול כלם קהל רב צנה ומגן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: רב צנה ומגן תפשי בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל חילך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: סוסים ופרשים, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ומגן תפשי בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כלם קהל רב צנה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן.

</div>


## Segment 3246

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ה פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע. וכובע, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: פרס כוש ופוט אתם ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: פרס כוש בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ופוט אתם, בגמטריא רבנו נחמן. ופוט אתם, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3247

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ו גמר וכל אגפיה בית תוגרמה יכתי צפון את כל אגפיו עמים רבים אתך. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בית תוגרמה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אגפיו עמים רבים אתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בית תוגרמה יכתי צפון, וכן של: תוגרמה ירכתי צפון ואת, עם הכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ירכתי צפון ואת כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים, וכן של: צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: וכל אגפיה בית תוגרמה ויכתי צפון, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: צפון ואת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עמים רבים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3248

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ז הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר. לך אתה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: אותה וכל קהלך ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכן והכן לך אתה וכל, וכן של: לך אתה וכל קהלך הנקהלים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3249

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ח מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם. הראשי תיבות של: תפקד באחרית השנים, וכן של: באחרית השנים תבוא, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: משובבתי מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשיתיבות של: ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים, וכן של: היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: רבים תפקד באחרית השנים תבוא, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארץ משובבת מחרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ארץ מושבבת מחרב מקבצת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: הריישראל אשר היו לחרבה תמידוהיא מעמים הוצאה, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מעמים רבים על הרי ישראל, עם הי' אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היו לחרבה תמיד והיא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: תמיד והיא מעמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והיא מעמים הוצאה וישבו, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3250

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ט ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך. תבוא כענן בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תבוא כענן לכסות הארץ ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: כענן לכסות הארץ תהיה אתה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן (ונשאר מהפסוק הראשי תיבות בגמטריא הוי"ה). אותיות היסוד של: לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תהיה אתה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ועמים רבים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3251

<div dir="rtl" lang="he">

לח:י כה אמר אדנ"י י' והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה. הסופי תיבות של: דברים על לבבך וחשבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות ) של: אמר אדנ"י ה' והיה ביום ההוא יעלו בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לבבך וחשבת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אדנ"י י' והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הה' כוללים.

</div>


## Segment 3252

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יא ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבו השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם. פרזות אבוא בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. השקטים ישבי בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לבטח כלם, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. ודלתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אין – אותיות אני.

</div>


## Segment 3253

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואמרת אעלה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ארץ פרזות אבוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישבי לבטח כלם ישבים באין, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: באין חומה ובריח ודלתים אין: הנחמ"ן. והסופי תיבות שלפניה: השקטים ישבי לבטח כלם ישבים, בגמטריא מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3254

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אעלה על, עם התיבות בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: על ארץ פרזות אבוא, עם הד' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פרזות אבו השקטים ישבי, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לבטח כלם ישבים בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישבים באין, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3255

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יב לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ. שלל בגמטריא רבי נחמן. שלל ולבז ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. בז להשיב ידך על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3256

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ולבז בז להשיב ידך על חרבות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשלל שלל ולבז בז, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: וקנין ישבי על טבור הארץ, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3257

<div dir="rtl" lang="he">

לח:טז ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג. ארצי למען, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3258

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יז כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם. הנבאים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3259

<div dir="rtl" lang="he">

לט:י ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם נאם אדנ"י י'. יחטבו מן היערים כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3260

<div dir="rtl" lang="he">

לט:טו ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג. אדם ובנה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3261

<div dir="rtl" lang="he">

לט:כ ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה נאם אדנ"י י'. וכל איש מלחמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3262

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ב במראות אלקים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב. כמבנה עיר מנגב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3263

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יד ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב. את אילים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3264

<div dir="rtl" lang="he">

מ:מב וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם והזבח. ויניחו את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3265

<div dir="rtl" lang="he">

מ:מד ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן. דרך הדרום אחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3266

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ז ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה. מוסב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3267

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יט ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב. הבית סביב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3268

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כב הַמִּזְבֵּ֡חַ עֵ֣ץ שָׁלוֹשׁ֩ אַמּ֨וֹת גָּבֹ֜הַּ וְאָרְכּ֣וֹ שְׁתַּֽיִם-אַמּ֗וֹת וּמִקְצֹֽעוֹתָיו֙ ל֔וֹ וְאָרְכּ֥וֹ וְקִֽירֹתָ֖יו עֵ֑ץ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלַ֔י זֶ֚ה הַשֻּׁלְחָ֔ן אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְקוָֽה.

</div>


## Segment 3269

<div dir="rtl" lang="he">

וידבר אלי זה, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. השלחן אשר לפני, עם הי"ב אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3270

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לו וארכו וקירתיו עץ, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3271

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל ת"י לקבל מדבחא פתורא ר"ל השלחן קורא מזבח שמכפר בזמן הזה כמזבח כך שמעתי, ע"כ. עיין ברש"י מלכים ב:טז:יד ז"ל ומצינו שפרשו רבותינו דגמתו (שבת נה.) ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת (ט:ב), מזבח הנחשת מי הוה, אמר להם התחילו ממקום שאומר לפני שירה בכלי נחשת, הרי כאן לכלי שיר של נחשת קראו מזבח, עכ"ל. (ועיין במס' עבודה זרה נב, תלמיד חכם נקרא מזבח. ובישעיה ו:ו מעל המזבח פירושו מפי הקב"ה).

</div>


## Segment 3272

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה' – שיחות הר"ן פח.

</div>


## Segment 3273

<div dir="rtl" lang="he">

מא:כה ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ. ועב עץ אל פני האולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3274

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ח כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה. לחצר החצונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3275

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יד בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם. בהן כי קדש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3276

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ב וְהִנֵּ֗ה כְּבוֹד֙ אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖א מִדֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וְקוֹל֗וֹ כְּקוֹל֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וְהָאָ֖רֶץ הֵאִ֥ירָה מִכְּבֹדֽוֹ.

</div>


## Segment 3277

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבוד, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. וקולו, בגמטריא נחמן. רבים והארץ, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. והארץ האירה מכבודו, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 3278

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: והארץ האירה מכבודו – שיחות הר"ן קלו.

</div>


## Segment 3279

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ז ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עוד בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3280

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרת תצוה

</div>


## Segment 3281

<div dir="rtl" lang="he">

מג:י אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית.

</div>


## Segment 3282

<div dir="rtl" lang="he">

בן אדם הגד בגמטריא נ נח ע"ה. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ומדדו את תכנית בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3284

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הבית ויכלמו, ושל: ומדדו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו, ושל: ויכלמו מעונותיהם ומדדו את, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3285

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אתה בן אדם בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3286

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בן אדם הגד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הבית ויכלמו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויכלמו מעונותיהם ומדדו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3287

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יא ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתי וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם.

</div>


## Segment 3288

<div dir="rtl" lang="he">

צורתו (פעמיים בפסוק) ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. וכל תורתו (כמו שכתוב חסר י'), עם התיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. את כל, עם הד' אותיות והכולל, במגטריא לקוטי מוהר"ן. ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 3289

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ומוצאיו ומובאיו וכל צורתיו, ושל: ומובאיו וכל צורתו ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: וכל תורתיו, ושל: תורתיו הודע אותם, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: חקתיו וכל צורתיו וכל תורתיו הודע אותם וכתב לעיניהם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: וכל תורתיו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3290

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עשו צורת, ושל: הבית ותכונתו, ושל: צורתיו ואת, ושל: וישמרו את, ושל: צורתו ואת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכל צורתו ואת כל, ושל: ואת כל חקתיו וכל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כל צורתו ואת כל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3291

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נכלמו מכל אשר, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל, ושל: ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וכתב לעיניהם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: וכתב לעיניהם וישמרו את כל, ושל: לעיניהם וישמרו את כל צורתו עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. אותיות היסוד של: לקתיו ועשו אותם, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: כל צורתו ואת כל חקתיו, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3292

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבית ותכונתו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת כל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: צורתו ואת כל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופיתיבות של: ואת כל חקתיו ועשו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3293

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יב זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית.

</div>


## Segment 3294

<div dir="rtl" lang="he">

הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ראש ההר בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. סביב סביב בגמטריא נחמן. הנה זאת תורת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 3295

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תורת הבית ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: הנה זאת תורת הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תורת הבית על ראש ההר כל גבלו בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3296

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ההר כל גבלו ססיב סביב קדש קדשים בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: סביב סביב קדש קדשים הנה זאת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3297

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: תורת הבית על ראש ההר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת, ושל: סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3298

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ראש ההר כל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קדש קדשים הנה, עם הג' תיבות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הנה זאת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3299

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יג ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח.

</div>


## Segment 3300

<div dir="rtl" lang="he">

ואלה מדות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וטפח, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אמה וטפח בגמטריא נחמן ע"ה. שפתה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. סביב זרת האחד, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. האחד וזה גב המזבח, עם ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3301

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שפתה סביב בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה, ושל: רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה, בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 3302

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואלה מדות, ושל: באמות אמה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: וטפח וחיק, בגמטריא נ נח. הסופי תיבת של: וחיק אמה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שפתה סביב זרת האחד וזה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 3303

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3304

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואמה רחב, ושל: רחב וגבולה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואלה מדות, עם הד' אותיות והכולל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מדות המזבח, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: המזבח באמות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תבות של: וגבולה אל שפתה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רחב וגבולה אל שפתה, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זאת האחד, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3305

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יד ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה.

</div>


## Segment 3306

<div dir="rtl" lang="he">

עד העזרה (פעמיים בפסוק) בגמטריא רבי נחמן ע"ה. שתים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אמות ורחב אמה ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אמה אחת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3307

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3308

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הארץ עד העזרה התחתונה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עד העזרה התתונה שתים אמות ורחב בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אמות ורחב אמה, ושל: ורחב אמה אחת, ושל: אמות ורחב האמה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3309

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ומחיק הארץ עד העזרה תהחתונה שתים אמות, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3310

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: העזרה התחתונה שתים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ומחיק הארץ עד העזרה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שתים אמות ורחב בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ורחב אמה אחת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אחת ומהעזרה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הקטנה עד העזרה הגדולה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: העזרה הגדולה ארבע אמות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הגדולה ארבע אמות ורחב, ושל: ארבע אמות ורחב האמה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן.

</div>


## Segment 3311

<div dir="rtl" lang="he">

מג:טו וההראל ארבע אמות ומהאריאל ולמעלה הקרנות ארבע. ומהאריאל ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ומהאריאל ולמעלה, עם הי"ד אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3312

<div dir="rtl" lang="he">

סופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא השיר נ נח נחמ נחמן מאומן. ועיין מלאכי ב'.

</div>


## Segment 3313

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וההראל ארבע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ולמעלה הקרנות ארבע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3314

<div dir="rtl" lang="he">

מג:טז והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו. שתים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עשרה, עם האותיות והכולל, בגמטריא פתק. ארך בשתים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. עשרה רחב בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. רחב רבוע, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל ארבעת בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רבעיו, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3315

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: עשרה ארך בשתי עשרה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3316

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב, עם הז' אותיות בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: שתים עשרה ארך בשתים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: בשתים עשרה רחב רבוע אל ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: עשרה רחב רבוע אל ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ארבעת רבעיו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 3317

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והאריאל שתים עשרה ארך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב ע"ה בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת, ושל: עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: עשרה רחב רבוע אל ארבעת בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3318

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שתים עשרה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שתים עשרה ארך בשתים, עם הח' אותיות וד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשרה רחב רבוע, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רבוע אל ארבעת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3319

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יז והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדיש.

</div>


## Segment 3320

<div dir="rtl" lang="he">

והעזרה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. עשרה, עם האותיות והכולל, בגמטריא פתק. עשרה רחב בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אל ארבעת, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותה, עם האותיות בגמטריא רבינו נחמן. חצי בגמטריא נ נח. מעלתהו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3321

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ארבע עשרה ארך בארבע עשרה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אמה סביב ומעלתהו פנות ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3322

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עשרה ארך בארבע עשרה רחב, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בארבע עשרה רחב אל ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: רחב אל ארבעת רבעיה והגבול, ושל: אל ארבעת רבעיה והגבול סביב, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: האמה והחיק, ושל: והחיק לה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3323

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של אותה חצי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והגבול סביב אותה, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ארך בארבע עשרה רחב אל, עם הה' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות, עם הז' אותיות, במגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3324

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של ומעלתהו פנות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארבע עשרה, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי והסופי תיבות של: בארבע עשרה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והגבול סביב אותה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: והחיק לה אמה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לה אמה סביב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: סביב ומעלתהו פנות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארבעת רבעיה והגבול סביב, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3325

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יח ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדנ"י י' אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם. בן אדם כה אמר אדנ"י י' אלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר אלי בן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אלה חקות, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. עולה ולזרק, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3326

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ביום העשותו להעלות עליו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לעיו עולה ולזרק, ושל: עולה ולזרק עליו, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3327

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בן אדם כה אמר בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: כה אמר אדנ"י, ושל: אמר אדנ"י ה', עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: אלה חקות המזבח, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: העשותו להעלות, ושל: להעלות עליו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: המזבח ביום העזותו להעלות עליו עולה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: עולה ולזרק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ולזרק עליו, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3328

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ביום העשות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: העשותו להעלות עליו בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אדנ"י י' אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3329

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלי בן אדם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ביום העשותו להעלות, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3330

<div dir="rtl" lang="he">

מג:יט ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדנ"י י' לשרתני פר בן בקר לחטאת. בן בקר בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אשר הם, עם הה' אותיות והכולל, במטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בקר לחטאת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3331

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי, ושל: צדוק הקרבים אלי נאם א', ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לשרתני פן בן בקר לחטאת, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3332

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק, וכן של: הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים, ע"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' לשרתני פר בן בקר ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: צדוק הקרבים אלי נאם אדנ"י י' לשרתני פר בן בקר לחטאת, עם הי"א אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3333

<div dir="rtl" lang="he">

אותיו היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: נאם א"י לשרתני ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3334

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הכהנים הלוים אשר, ושל: הלוים אשר הם, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3335

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כ ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו. כפרתהו בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 3336

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ארבע קרנתיו ואל ארבע בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3337

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ולקחת מדמו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ונתתה על ארבע, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: פנות העזרה ואל הגבול סביב, ושל: העזרה ואל הגבול סביב וחטאת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת, ושל: ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וחטאת אותו בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 3338

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: סביב וחטאת אותו וכפרתהו בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3339

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ולקחת מדמו ונתתה, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואל ארבע ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ארבע פנות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פנות העזרה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל הגבול סביב וחטאת אותו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וחטאת אותו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: סביב וחטאת אותו וכפרתהו, עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3340

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כא ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש. הפר בגמטריא נחמן מאומן. הפר החטאת, עם התיבות, בגמטריא נון חית מם נון. שרפו בגמטריא הפתקא. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. מחוץ, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3341

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3342

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: החטאת ושרפו בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הבית מחוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3343

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. ועם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3344

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: החטאת ושרפו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: במפקד הבית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושרפו במפקד הבית מחוץ, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3345

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כב וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר. שני בגמטריא רבי נחמן. השני תקריב בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. שעיר בגמטריא פתק. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לחטאת וחטאו, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את המזבח, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בפר – רפ"ב, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. כאשר חטאו, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3346

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: השני תקריב ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של:וביום השני תקריב שעיר בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי תיבות של: וביום השני תקריב שעיר עזים, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: תקריב שעיר, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3347

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לחטאת וחטאו, ושל: וחטאו את, ושל: כאשר חטאו בפר, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: תקריב שעיר עזים תמים, עם הד' אותית, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עזים תמים לחטאת וחטאו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3348

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3349

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וביום השני תקריב, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: השני תקריב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עזים תמים, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וחטאו את, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: את המזבח, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חטאו בפר, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 3350

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כג בכלותך מחטא תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים. בן בקר בגמטריא נ נח נחמ נחמן. תמים, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואיל מן הצאן, עם הג' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3351

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פר בן בקר תמים ואיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בכלותך מחטא תקריב פ ר בן בקר תמיםואיל מן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תמים ואיל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: הצאן תמים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: בן בקר תמים ואל מן הצאן ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תמים ואיל מן הצאן, ושל: ואיל מן הצאן תמים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3352

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תקריב פר בן בקר תמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בכלותך מחטא תקריב פר בן בקר תמים ואיל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים, עם הז' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: בן בקר תמים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3353

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בכלותך מחטא תקריב ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בכלותך מחטא תקריב פר, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן בקר תמים, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פר בן בקר תמים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מן הצאן תמים, בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: מן הצאן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3354

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כד והקרבתם לפני ה' והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה לה'. והקרבתם, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לפני י' והשליכו הכהנים, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותם עלה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3355

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והעלו אותם עלה לי' ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מלח והעלו אותם עלה לי' ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3356

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לפני ה' והשליכו הכהנים עליהם מלח, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3357

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והקרבתם לפני ה' והשליכו הכהנים עליהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מלח והעלו אותם עלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: והעלו אותם עלה לי' במגטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: עליהם מלח והעלו אותם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של:י' והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו, עם הו' אותיות והכולל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3358

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והקרבתם לפני י', ושל: מלח והעלו אותם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3359

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כה שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו. בן בקר ואיל מן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שעיר בגמטריא פתק. ופר בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3360

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שבעת ימים תעשה, ושל: ימים תעשה שעיר, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: תעשה שעיר חטאת, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי תיבות של: תעשה שעיר, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ימים תעשה שעיר חטאת ליום, ושל: תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר, עם הכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הצאן תמימים יעשו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בן בקר ואיל מן הצאן תמימים, ושל: מן הצאן תמימים יעשו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3361

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ליום ופר בן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ליום ופר בן בקר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3362

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3363

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מן הצאן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תמימים יעשו בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שבעת ימים בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימים תעשה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שעיר חטאת ליום, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3364

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כו שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו. אתו ומלאו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3365

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבת של: יכפרו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3366

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שבעת ימים יכפרו את, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 3367

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שבעת ימים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יכפרו את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את המזבח, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ימים יכפרו את בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימים יכפרו את המזבח וטהרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3368

<div dir="rtl" lang="he">

מג:כז ויכלו את הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדנ"י י'.

</div>


## Segment 3369

<div dir="rtl" lang="he">

ורצאתי ע"ה בגמטריא הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3370

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3371

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי, וכן של: ואת שלמיכם ורצאתי אתכם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3372

<div dir="rtl" lang="he">

מד:א וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור. הפנה קדים בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3373

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: המקדש החיצון הפנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: שער המקדש החיצון, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3374

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וישב אתי, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: דרך שער הקמדש החיצון, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3375

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: המקדש החיצון בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קדים והוא ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הפנ קדים והוא סגור בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3376

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ב ויאמר אלי י' השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי י' אלקי ישראל בא בו והיה סגור. לא יבא בו כי י', בגמטריא נ נח. הזה סגור בגמטריא נחמן מאומן. ואיש לא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3377

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יפתח ואיש לא יבא בו כי י' אלקי ישראל בא בו והיה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3378

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויאמר אלי ה' השערע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: וימאר אלי ה', ושל: אלי ה' השער, עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ה' השער הזה סגור יהיה לא בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלקי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3379

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: סגור יהיה לא יפתח ואיש בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יפתח ואיש לא יבא בו כי ה' אלקי ישראל בא בו והיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואיש לא יבא בו כי י' אלקי ישראל בא בו והיה סגור, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3380

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: השער הזה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הזה סגור יהיה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לא יפתח ואיש בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בו כי י' אלקי ישראל בא, ושל: כי י' אלקי ישראל בא בו, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3381

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ג את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכל לחם לפני י' מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא. נשיא בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הנשיא נשיא הוא ישב בו, עם האותיות בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. יבוא ומדרכו בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 3382

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הוא ישב בו לאלכל לחם לפני ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לפני י' מדרך אלם השער יבוא ומדרכו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3383

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הנשיא נשיא הוא ישב ע"ה בגמטירא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכל לחם לפני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3384

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3385

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אלם השער יבוא ומדרכו יצא, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לחם לפני י' מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לאלכ לחם לפני י' מדרך אלם השער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3386

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ד ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני. הבית בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3387

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הבית וארא והנה מלא כבוד י' את בית י' ואפל אל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הצפון אל פני הבית וארא והנה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: דרך שער הצפון אל פני הבית הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד י' את בית י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד י' את בית י' ואפל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3388

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ויביאני דרך שער הצפון, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הצפון אל פני הבית וארא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הבית וארא והנה מלא כבוד ה', ושל: וארא והנה מלא כבוד ה' את, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: בית ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בית ה' ואפל אל ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3389

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את בית י' ואפל אל פני בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3390

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בית י' ואפל אל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שער הצפון אל, בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 3391

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ה ויאמר אלי י' בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ושמת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לבך למבוא הבית, וכן: למבוא הבית בכל, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מוצאי ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3392

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בית י' ולכל, ושל: י' ולכל תורתיו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: בית י' ולכל תורתיו ושמת לבך למבוא הבית בכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3393

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלי ה' בן אדם, ושל: אדם שים לבך וראה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ובאזניך שמע את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את כל אשר בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: כל אשר אני מדבר אתך לכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אני מדבר אתך לכל חקות בית ה', עם הז' אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ולכל תורתיו ושמת לבך בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3394

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמע את כל אשר בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: אשר אני מדבר אתך לכל חקות, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שמע את כל אשר אני, עם הה' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ויאמר אלי י' בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ולכל תורתיו ושמת לבך למבוא הבית בכל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3395

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אתך לכל חקות, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ושמת לבך בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושמת לבך למבוא, ושל: הבית בכל מוצאי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מוצאי המקדש בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3396

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ו ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל. אל מרי, וכן: מרי אל, עם האותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אל בית ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. מכל תועבותיכם בית, עם הט"ו אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.

</div>


## Segment 3397

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כה אמר אדנ"י י' רב לכם מכל תועבותיכם בית, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מרי אל בית ישראל כה אמר א"י רב לכם מכל, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3398

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 3399

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3400

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ואמרת אל מרי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מרי אל בית, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לכם מכל תועבותיכם בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: לכם מכל תועבותיכם בית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רב לכם מכל תועבותיכם, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3401

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ז בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם. נכר ערלי בגמטריא פתק. להיות, עם האותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. במקדשי בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לחללו, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. את לחמי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ודם ויפרו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ויפרו את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. תריתי אל כל בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3402

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ערלי לב וערלי בשר בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם, עם הי"ב אותיות, בגמרטיא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3403

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של:וערלי בשר להיות במקדשי לחללו, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: להיות במקדשי לחחלו, ושל: במקדשי לחללו את, ושל: לחללו את ביתי, ושל: ויפרו את בריתי, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות שלף ודם ויפרו את בריתי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ודם ויפרו את בריתי אל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. \

</div>


## Segment 3404

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב וערלי בשר בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של:נכר ערלי לב וערלי בשר להיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לב וערלי בשר להיות במקדשי לחחלו את, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ביתי בהקריבכם את לחמי חלב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בהקרביכם את לחמי חלם ודם ויפרו בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את, ושל: בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3405

<div dir="rtl" lang="he">

הראי וסופי תיבות של: בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות, עם הח' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לחללו את ביתי בהקריבכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בהקריבכם את לחמי, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לחמי חלב ודם ויפרו בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל תועבותיכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3406

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ח ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם. לשמרי בגמטריא פתק. ותשימון בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. במקדשי בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3407

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 3408

<div dir="rtl" lang="he">

הסופיתיבות של: ולא שמרתם משמרת קדשי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3409

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולא שמרתם משמרת בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: משמרתי במקדשי, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד שלף משמרת קדשי ותשימון לשמרי, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 3410

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמרתם משמרת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משמרת קדשי, עם התיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לשמרי משמרתי במקדשי, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3411

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ט כה אמר אדנ"י י' כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר אשר בתוך בני ישראל. בתוך בני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3412

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מקדשי לכל בן נכר אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3413

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יז והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה. והיה בבואם אל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3414

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כה ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש יטמאו. לאח ולאחות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3415

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כו ואחרי טהרתו שבעלת ימים יספרו לו. ימים יספרו לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3416

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כט המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3417

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת אמור

</div>


## Segment 3418

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ב יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב. "מזה אל הקדש" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3419

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ד קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את ה' והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש. הסופי תיבות של: קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את ה' והיה להם מקום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של קדש מן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3420

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ה וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב והיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת.

</div>


## Segment 3421

<div dir="rtl" lang="he">

הבית להם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3422

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ועשרת אלפים רחב והיה ללוים, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של:ללוים משרתי הבית להם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3423

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ו ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל בית ישראל יהיה. לכל בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3424

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ח לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם. הראשי וסופי תיבות של: יתנו לבית ישראל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3425

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ט כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני י'. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3426

<div dir="rtl" lang="he">

מה:י מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם. מאזני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3427

<div dir="rtl" lang="he">

מה:טז כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל. כל העם הארץ יהיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3428

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יז ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3429

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יח כה אמר אדנ"י י' בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3430

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יט ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת שער החצר הפנימית. אל מזוזת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3431

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ד והעלה אשר יקרב הנשיא לי' ביום השבת ששה כבשים תמימם ואיל תמים. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3432

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ט ובבוא עם הארץ לפני י' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו. הארץ לפני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3433

<div dir="rtl" lang="he">

מו:יא ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3434

<div dir="rtl" lang="he">

מו:יג וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום לי' בבקר בבקר תעשה אתו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3435

<div dir="rtl" lang="he">

מו:טו ועשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר עולת תמיד. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3436

<div dir="rtl" lang="he">

מו:טז כה אמר אדנ"י י' כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם היא בנחלה. מבניו, בגמטריא נ נח. כי יתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3437

<div dir="rtl" lang="he">

מו:כ ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3438

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ג בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים. ויעברני במים מי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3439

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ט והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל. באו שמה המים האלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3440

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יא בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו. למלח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3441

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה. ומזה כל, בגמטריא נ נח. כל עץ מאכל לא יבול עלהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3442

<div dir="rtl" lang="he">

מז:טז חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן. התיכון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3443

<div dir="rtl" lang="he">

מז:יח ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה. ומבין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3444

<div dir="rtl" lang="he">

מח:י ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש י' בתוכו. ולאלה תהיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3445

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יד ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור ראשית הארץ כי קדש לי'. כי קדש לי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3446

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יח והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתה ללחם לעבדי העיר. ללחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3447

<div dir="rtl" lang="he">

מח:כו ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה זבולן אחד. זבולן אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3448

<div dir="rtl" lang="he">

מח:לג ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד. זבולן אחד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3449

<div dir="rtl" lang="he">

הושע

</div>


## Segment 3450

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב תחלת דבר יהוה בהושע (פ) ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי י'. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3451

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3452

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת במדבר

</div>


## Segment 3453

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי. כי זנתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3454

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא. הסופי תיבות של: הנני שך את דרכך בסירים ע"ה, וכן של: שך את דרכך בסירים וגדרתי ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: דרכך בסירים וגדרתי את גדרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3455

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל. כי אנכי נתתי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. והיצהר וכסף, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכסף הרביתי לה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3456

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז-יז לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה. ונתתי לה כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים. יש בזה הרבה רמזים על הפתק (ועיין בתרגום שמדבר על נסים קבלת התורה ונסים גדולים וכו'). עצם הפתיה, ש'פתי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עמק עכור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות. ופתח תקוה, פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, תקוה, בגמטריא שיר, וענתה שמה, זה השם של רבינו. כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים, זה בחי' הולך באחוריים, שמזכירים את השם של רבינו ברבוע.

</div>


## Segment 3457

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי, וכן של: מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3458

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: וענתה שמה כימי נעוריה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3459

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח והיה ביום ההוא נאם י' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי. ראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3460

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח. הראשי וסופי תיבות של: וכרתי להם ברית, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכרתי להם ברית ביום ההוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3461

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים.

</div>


## Segment 3462

<div dir="rtl" lang="he">

וארשתיך לי לעולם, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 3463

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כב וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'.

</div>


## Segment 3464

<div dir="rtl" lang="he">

וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3465

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לי באמונה וידעת את ה' ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 3466

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' – שיחות הר"ן ריז.

</div>


## Segment 3467

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג והיה ביום ההוא אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ. הסופי תיבות של: נאם ה' אענה השמים, וכן של: ה' אענה את השמים והם, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אענה את השמים והם יענו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את השמים והם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3468

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי והוא יאמר אלקי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמי אתה והוא יאמר אלה-י. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3469

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א ויאמר ה' אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת ה' את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים. ה' את בני, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3470

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים.

</div>


## Segment 3471

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות של: אלקיהם ואת דוד מלכם ופחדו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3472

<div dir="rtl" lang="he">

ואל טובו באחרית הימים עם התיבות בגמטריא תרפ"ב עם הכולל. אחר ישבו בני, ראשי תיבות כראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 3473

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן. יוכח איש ועמך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3474

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר. הזנו ולא יפרצו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3475

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי י'. הגלגל ואל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3476

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה. מגניה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3477

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בכנפיה ויבשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3478

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת י' לא ידעו. לשוב אל אלהיהם כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3479

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור: את חליו ויהודה, וכן: חליו ויהודה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3480

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך. כענן בקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3481

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים. מיין משך ידו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3482

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ו כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה. כל הלילה ישן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3483

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה. הוא יתבולל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3484

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו. פותה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3485

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים. בי ואנכי אפדם והמה דברו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3486

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד לא יסכו לי' יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית י'. לו זבחיהם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3487

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יז ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים. נדדים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3488

<div dir="rtl" lang="he">

י:ט מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה. שם עמדו לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3489

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב. עגלה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3490

<div dir="rtl" lang="he">

י:יג חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך. אכלתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3491

<div dir="rtl" lang="he">

יא:א כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי.

</div>


## Segment 3492

<div dir="rtl" lang="he">

נער בגמטריא רבי נ נח. קראתי בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 3493

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3494

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי נער ישראל ואוהבהו – שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 3495

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב. הוא מלכו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3496

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ח איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי. כצבאים נהפך עלי לבי יחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עלי לבי יחד נכמרו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3497

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ט לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי א"ל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר. כי א"ל אנכי ולא איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3498

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י שפח. אחרי ה' ילכו כאריה. עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3499

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ה וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו. וישר אל, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3500

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו וי' אלקי הצבאות י' זכרו. הסופי תיבות של: וה' אלקי הצ', וכן של: אלקי הצ' ה', עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3501

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ז ואתה באלקיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלקיך תמיד. הראשי תיבות של: ואתה באלקיך תשוב חסד, וכן של: באלקיך תשוב חסד ומשפט, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3502

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב. מאזני, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מרמה לעשק אהב ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3503

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ט ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא. יגיעי, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לא ימצאו לי עון אשר חטא, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: לי עון אשר חטא, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אפרים אך עשרתי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אפרים אך עשרתי, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: און לי כל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל יגיעי לא, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לי עון אשר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3504

<div dir="rtl" lang="he">

יב:י ואנכי י' אלקיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד. אנכי י', עם הכולל, בגמטריא נ נח. מצרים עד, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מצרים עד אושיבך באהלים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3505

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה. הסופי תיבות של: חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: על הנביאים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3506

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמיד שדי.

</div>


## Segment 3507

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כגלים על תלמי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3508

<div dir="rtl" lang="he">

גלעד ע"ה בגמטריא נ נח. כגלים, עם האותיות, בגמטריא נ נח. על תלמי, בגמטריא פתק. גלעד און אך שוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3509

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יג ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר. הסופי תיבות של: ארם ויבד ישראל באשה ובאשה שמר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. יעקב שדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3510

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יד ובנביא העלה י' את ישראל ממצרים ובנביא נשמר. הראשי תיבות של: את ישראל ממצרים ובנביא נשמר ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: י' את ישראל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ובנביא העלה י' את ישראל ממצרים, וכן של: העלה י' את ישראל ממצרים ובנביא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ממצרים ובנביא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3511

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טו הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו. הראשי תיבות של: הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש, וכן של: תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו, וכן של: אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב, וכן של: יטוש וחרפתו ישיב לו ואדניו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: הכעיס אפרים, עם התיבות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3512

<div dir="rtl" lang="he">

יג:א כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאשם בבעל וימת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3513

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ג לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה. כענן בקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כמץ יסער ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3514

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד ואנכי י' אלקיך מארץ מצרים ואלקים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי. הראשי תיבות של: מצרים ואלקים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3515

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ה אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: בארץ תלאבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: במדבר בארץ בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3516

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא. פריך נמצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3517

<div dir="rtl" lang="he">

יד:י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם. נבון, בגמטריא נ נח. ילכו בם, בגמטריא נ נח. מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3518

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם – שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 3519

<div dir="rtl" lang="he">

יואל

</div>


## Segment 3520

<div dir="rtl" lang="he">

א:א דבר י' אשר היה אל יואל בן פתואל. פרש"י ז"ל בן שמואל הנביא שפיתה לא-ל בתפילתו, עכ"ל. יואל בן שמואל, עם הי"א אותיות, ג' תיבות, והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פיתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' כוללים של שיר המרובע.

</div>


## Segment 3521

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' אשר היה אל יואל בן פתואל בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3522

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב שמעות זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם. הסופי תיבות של שמעו זאת הזקים והאזינו כל יושבי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של זאת בימיכם ואם בימי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3523

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר. לבניהם ובניהם לדור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3524

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו אהה ליום כי קרוב יום י' וכשד משד"י יבוא. אהה ליום כי קרוב יום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3525

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור. ואחריו לא יוסף עד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3526

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם. יעלו חומה ואיש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3527

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא וי' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום י' ונורא מאד ומי יכילנו. ונורא מאד ומי יכילנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3528

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט ויען י' ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3529

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כא אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל י' לעשות. כי הגדיל י', בגמטריא נ נח. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 3530

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3531

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כה ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3532

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו עמם שם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3533

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם. עלי קל מהרה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3534

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם: ומחמדי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3535

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר. ביד בני יהודה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3536

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית י' יצא והשקה את נחל השטים. והגבעות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3537

<div dir="rtl" lang="he">

עמוס

</div>


## Segment 3538

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד. חזאל ואכלה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3539

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת וישב

</div>


## Segment 3540

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים. והנה סבא קרא על עצמו את הפסוק מאשפות ירים אביון (שהסופי תיבות תמ"ן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), וגם שעיקר שורש של אביון, אבי הוא ר"ת ישראל בער אודסר, בעבור נעלים עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה התיקון של השלשה והעל הארבעה לא אשיבנו, כי עם השיר הזה דייקא מושיבים שלשה וארבעה פעמים.

</div>


## Segment 3541

<div dir="rtl" lang="he">

לא תנבאו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3542

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד כה אמר י' על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם. פשעי יהודה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3543

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו כה אמר י' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים. הראשי תיבות של: כה אמר י' על שלשה פשעי ישראל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3544

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי.

</div>


## Segment 3545

<div dir="rtl" lang="he">

דלים ודרך ענוים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3546

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: השאפים על עפר ארץ בראש, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3547

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארץ בראש דלים ודרך ענוים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3548

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם. כל מזבח ע"ה בגמטריא נ נח. ויין ענושים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ענושים ישתו בית אלהיהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יטו אצל כל מזבחי ויין ענושים ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כל מזבח ויין ענושים ישתו בית, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חבלים יטו אצל בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אהליהם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 3549

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת. האמרי מפניהם, עם הי"א אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3550

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי. הסופי תיבות של: ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3551

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם י'. הסופי תיבות של: אין זאת בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זאת בני ישראל נאם ה', עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3552

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו.

</div>


## Segment 3553

<div dir="rtl" lang="he">

לא תנבאו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צויתם, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. את הנזרים יין, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועל הנביאים צויתם לא תנבאו, לא תנבאו עם הכולל נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3554

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את הנזרים יין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3555

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר. עגלה בגמטריא נ נח. תעיק בגמטריא פתק. הנה אנכי, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3556

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: כאשר תעיק העגלה המלאה לה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3557

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר, וכן של: תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק, וכן של: אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה, וכן של: מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3558

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו. הסופי תיבות של: ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואבד מנוס מקל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מקל וחזק ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: לא ימלט נפשו, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ואבד מנוס מקל וחזק לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3559

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו. הסופי תיבות של: וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הקשת לא יעמד וקל, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ורכב הסוס ע"ה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא ימלט נפשו, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3560

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם י'. ההוא נאם, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואמיץ לבו בגבורים ערום בגמטריא נ נח. ואמיץ ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3561

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א שמעו את הדבר הזה אשר דבר י' עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר. הראשי תיבות של: את הדבר הזה אשר דבר י' עליכם בני ישראל, וכן של: בני ישראל על כל המשפחה אשר, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הזה אשר דבר ה' עליכם בני ישראל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3562

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם. הסופי תיבות של: אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רק אתכם ידעתי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ידעתי מכל משפחות האדמה, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: משפחות האדמה על, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3563

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו. הילכו שנים יחדו בלתי אם – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. נועדו ע"ה מאומן.

</div>


## Segment 3564

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3565

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד. אריה בגמטריא נ נח נ נח. וטרף בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ע"ה. הסופי תיבות של: אריה ביער וטרף בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הישאג אריה ביער וטרף, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אריה ביער וטרף, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3566

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד. לא ילכוד, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. ומוקש אין לה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמנ חמןמ אומן. הראשי וסופי תיבות של: פח הארץ ומוקש, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הארץ ומוקש אין לה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3567

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר וי' לא עשה. בעיר, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. לא עשה בגמטריא רבנו נחמן. אם תהיה, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: אם יתקע שופר בעיר ועם לא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יתקע שופר בגמטריא פתק. יתקע, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: שופר בעיר ועם ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בעיר ועם לא יחרדו בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רעה בעיר וי' לא עשה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר וי' לא עשה, עם הי"א אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3568

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בלקוטי מוהר"ן מבואר שהשיר פשוט כפול וכו' הוא כשפ"ר.

</div>


## Segment 3569

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז כי לא יעשה אדנ"י י' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.

</div>


## Segment 3570

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יעשה א"י דבר כי אם גלה סודו בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3571

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי לא יעשה א"י דבר כי אם גלה בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3572

<div dir="rtl" lang="he">

לא יעשה בגמטריא רבינו נחמן. לא יעשה א', עם הי אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כ אם גלה בגמטריא נ נח ע"ה. סודו אל ע"ה בגמטריא נ נח. גלה סוד בגמטריא נ נח. "כי אם גלה [אדנ"י] סודו אלא עבדיו הנביאים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3573

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי לא יעשה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: כי לא יעשה א"י, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 3574

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' דבר כי אם, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אל עבדיו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3575

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח אריה שאג מי לא יירא אדנ"י י' דבר מי לא ינבא. מי לא ינבא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. יירא אדנ"י, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. שאג מי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אריה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא יירא א"י בגמטריא רפ"ו כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: דבר מי לא בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3576

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה. מהומת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ארמנות בארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הרי שמרון וראו מהומת בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בארץ מצרים ואמרו האספו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הרי שמרון וראו מהומת רבות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3577

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ולא ידעו עשות נכחה נאם י' האוצרים חמס ושד בארמנותיהם. חמס בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עשות נכחה נאם ה' האוצרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' האוצרים חמס ושד בגמטריא נ נח ע"ה. חמס בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: נאם ה' האוצרים חמס ושד, וכן של: ה' האוצרים חמס ושד בארמנותיהם בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידעו עשות נכחה נאם י' האוצרים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ידעו עשות נכחה נאם י' האוצרים חמס, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ידעו עשות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נכחה נאם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3578

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא לכן כה אמר אדנ"י י' צר וסביב הארץ הורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך. הראשי תיבות של: אמר א"י צר וסביב בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אמר א"י צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמןמאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' צר וסביב הארץ והורד ממך, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צר וסביב הארץ והורד ממך עזך, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הארץ והורד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וסביב הארץ, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לכן כה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כה אמר א"י צר, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3579

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב כה אמר י' כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש. כרעים או, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הארי בגמטריא נ נח נ נח. מפי הארי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הרעה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כה אמר י' כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. או בדל אזן, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: כה אמר ה' כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כה אמר י' כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: הישבים בשמרון בפאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מטה ובדמשק ערש ע"ה בגמטראי רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יציל הרעה מפי הארי בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: שתי כרעים או בדל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בפאת מטה ובדמשק בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3580

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדנ"י י' אלקי הצבאות. הסופי תיבות של: נאם א"י אלקי הצבאות ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בבית יעקב נאם א"י אלקי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אלקי הצבאות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והעידו בבית יעקב נאם א"י אלקי, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3581

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יד כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ. הראשי תיבות של: בית אל ונגדעו קרנות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3582

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם י'. בתים, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. והכיתי, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. החרף על ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ואבדו בתי השן, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: והכיתי בית החרף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בית הקיץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בית החרף על בית, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ואבדו בתי השן וספו ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: השן וספו בתים רבים נאם י', בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3583

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל (תיקון חצות), ודרשו רז"ל, נפלה לא תוסיף ליפול, קום בתולת ישראל. וי"ל נפלה, לא! תסיף קום בתולת ישראל, תסיף (עם השני כוללים, שכל שני אותיות יש להם כולל, כידוע מאברהם אבולעפיא) בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 3584

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון. אל והגלגל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3585

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא. על עז ושד, וכן: עז ושד על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3586

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3587

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יט כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש. איש מפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3588

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ הלא חשך יום י' ולא אור ואפל ולא נגה לו. ולא אור ואפל ולא נגה לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3589

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כד ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן. כנחל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3590

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3591

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים. שקמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3592

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדנ"י י' סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא. לאכול את, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3593

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את עשב הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3594

<div dir="rtl" lang="he">

להקים את יעקב מקטנות לגדלות זה בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן. כי מאומן, זה בחי' ויהי אומן את הדסה, היינו לטפל בגידול הוולד. וזה מה שבונים נ נח נחמ וכו'. ועיקר גדלותו של יעקב אינו עד שיהא יעקב יעקב, כמנין שס"ד, עם הי"ב שבטים – כנגד הי"ב פרצופים, ואז הוא שוה לעש"ו, בחי' אנכי עשו בכורך (בראשית כז:יט), כמבואר כל זה היטב בספר אדיר במרום (תקכד-תקכח, מכון רמח"ל). ולכן נ נח נחמ נחמן, עם י"ב שבטים\פרצופים בגמטריא שסה (כמבואר שם, שכל הי"ב פרצופים, תלוים בראש א', שהוא הזכר של א"א, והוא ענין יום שס"ה שיש מעל להשס"ד של השט"ן).

</div>


## Segment 3595

<div dir="rtl" lang="he">

יעקב בא"ת ב"ש – שמחה. יקום בגמטריא יוסף, כי על ידי יוסף, רב עוד יוסף בני חי, יעקב מלא שמחה כמו שפרש"י שם. קטן הוא, קטן חסר הו"א, בגמטריא קמ"ז שני חיי יעקב.

</div>


## Segment 3596

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ח ויאמר י' אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו. אלי מה אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3597

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טו ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל. לך הנבא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3598

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדנ"י י' רב הפגר בכל מקום השליך הס. ההוא נאם, בגמטריא נ נח. רב הפגר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3599

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדנ"י י' רב הפגר בכל מקום השליך הס. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3600

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט והיה ביום ההוא נאם אדנ"י י' והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3601

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא הנה ימים באים נאם אדנ"י י' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי י'. ללחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3602

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יב למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם י' עשה זאת. נאם י' עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3603

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יד ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם. יינם ועשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3604

<div dir="rtl" lang="he">

עובדיה

</div>


## Segment 3605

<div dir="rtl" lang="he">

א:א חזון עבדיה כה אמר אדנ"י י' לאדום שמועה שמענו מאת י' וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה.

</div>


## Segment 3606

<div dir="rtl" lang="he">

י' לאדום ע"ה בגמטריא נ נח. שלח קומו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3607

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמענו מאת י', עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3608

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאדום שמועה שמענו מאת ה' בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3609

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמענו מאת ה' וציר בגוים שלח ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שמועה משענו מאת ה' וציר בגוים, וכן של: שמענו מאת ה' וציר בגוים שלח קומו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3610

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מאת ה' ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בגוים שלח, ע הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שלח קומו, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3611

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד.

</div>


## Segment 3612

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3613

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הנה קטן נתתיך בגוים בזוי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3614

<div dir="rtl" lang="he">

אתה מאד, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בגוים בזוי אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3615

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ. מרום בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של השיאך שכני בחגוי סלע מרום, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. וכן הראשי תיבות של: בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: שכני בחגוי סלע מרום שבתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו, עם הו' אותיו והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מי יורדני ארץ, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: זדון לבך ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: השיאך שכני בחגוי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3616

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם י'. הראשי תיבות של: אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: כנשר ואם בין כוכבים שים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שים קנך משם אורידך נאם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם תגביה כנשר ואם, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תגביה כנשר ואם בין, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שים קנך משם, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נאם י', עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3617

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים בעאו לך הלוא ישאירו עוללות. לך אם שודדי לילה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נדמיתה הלוא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. בצרים באו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3618

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לך אם שודדי לילה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3619

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: אם בצרים באו לך הלוא ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3620

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3621

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הלוא יגנבו דים אם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אם בצרים באו לך הלוא ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הלוא ישאירו עללות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3622

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו איך נחפשו עשו נבעו מצפניו. הראשי וסופי תיבות של: נבעו מצפניו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. איך נחפשו עשו נבעו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נבעו מצפניו, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 3623

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. כל אנשי, וכן לך אנשי, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. שלמך לחמך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לך אנשי שלמך לחמך בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ישימו מזור תחתיך אין, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ישימו מזור תחתיך אין תבונה, וכן של: תחתיך אין תבונה בו, עם הה' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: לך אנשי שלמך לחמך ישמו מזור בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עד הגבול, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עד הגבול שלחוך כל אנשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל אני בריתך השיאוך, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3624

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו. ההוא נאם, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: חכמים מאדום ותבונה מהר בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הלוא ביום ההוא נאם י' והאבדתי חכמים מאדום ותבונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ותבונה מהר עשו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נאם י', עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3625

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל. הראשי תיבות של: וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וחתו גבוריך תימן, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למען יכרת איש מהר, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: למען יכרת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3626

<div dir="rtl" lang="he">

א:י מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם. מחמס בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מחמס אחיך יעקב תכסך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בושה ונכרת לעולם, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אחיך יעקב תכסך, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3627

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שעריו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם. גם אתה כאחד, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עמדך מנגד ביםו שבות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: באו שעריו ועל ירושלים ידו גורל בם אתה כאחד, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ביום עמדך מנגד ביום, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מנגד ביום שבות זרים חילו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גם אתה כאחד מהם, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מנגד ביום שבות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זרים חילו ונכרים ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ועל ירושלם ידו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כאחד מהם, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3628

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה. צרה בגמטריא ברסלב ע"ה. ואל תשמח בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ביום אבדם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואל תרא בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: נכרו ואל תשמח בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תראה ביום אחיך ביום נכרו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: תשמח לבני יהודה ביום אבדם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואל תרא ביום אחיך ביום, עם הי' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ביום אחיך ביום, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואל תשמח לבני, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל תגדל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ביום אבדם ואל תגדל, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פיך ביום, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נכרו ואל תשמח לבני יהודה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 3629

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו. הראשי תיבות של: בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אידם אל תרא גם אתה, וכן של: תרא גם אתה ברעתו, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בשער עמי ביום אידם, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ביום אידו ואל תשלחנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תשלחנה בחיו ביום ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בשער עמי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3630

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה. צרה בגמטריא ברסלב ע"ה. על הפרק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואל תעמד ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את פליטיו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שרידיו ביום, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: את פליטיו ואל תסגר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: פליטיו ואל תסגר שרידיו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות של: על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 3631

<div dir="rtl" lang="he">

א:טו כי קרוב יום י' על כל הגוים כאשר עשית יעקשה לך גמלך ישוב בראשך.

</div>


## Segment 3632

<div dir="rtl" lang="he">

קרוב יום י' על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עשית, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3633

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' על כל הגוים, וכן של: הגוים כאשר עשית יעשה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בגמרטיא נחמן.

</div>


## Segment 3634

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קרוב יום ה' על כל הגוםי כאשר, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 3635

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי קרוב יום י' על, וכן של: קרוב יום י' על כל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: י' על כל הגוים כאשר עשית בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: יעשה לך גמלך בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3636

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עשית יעשה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לך גמלך ישוב בראשך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3637

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו. הראשי תיבות של: כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי כאשר שתיתם על הר קדשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והיו כלא היו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3638

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם: הראשי תיבות שלף ציון תהיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קדש וירשו בית, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וירשו בית, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 3639

<div dir="rtl" lang="he">

א:יח והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר. הראשי תיבות של: עשו לקש ודלקו בהם בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: יוסף להבה ובית עשו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אש ובית יוסף להבה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ולא יהיה שריד לבית עשו, וכן של: לבית עשו כי, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקו, עם ז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשו לקש, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עשו כי, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3640

<div dir="rtl" lang="he">

א:יט וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד. הסופי תיבות של: שדה שמרון ובינמין, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: פלשתים וירשו את שדה אפרים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והשפלה את פלשתים וירשו, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הר עשו, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובנימן את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שמרון ובנימן בגמטריא רבנו נחמן. גלעד ע"ה בגמטריא נ נח. בנימן את בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3641

<div dir="rtl" lang="he">

א:כ וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב. וגלת החל, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וגלת החל הזה לבני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: צרפת וגלת ירושלם אשר בספר בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: הזה לבני ישראל אשר כנענים בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של לבני ישראל אשר כנענים בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: וגלת ירושלם אשר בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 3642

<div dir="rtl" lang="he">

א:כא ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה. הסופי תיבות של: מושעים בהר ציון, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: הר עשו, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן מאומן. והיתה לי', עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מושעים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הר עשו והיתה לי', וכן של: עשו והיתה לי' המלוכה, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לשפט את הר עשו והיתה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מושעים בהר ציון לשפט את הר ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3643

<div dir="rtl" lang="he">

יונה

</div>


## Segment 3644

<div dir="rtl" lang="he">

א:א ויהי דבר י' אל יונה בן אמתי לאמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יונה בן אמתי לאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בן אמתי לאמר ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אל יונה בן אמתי בגמטריא נ נח ע"ה. ויהי דבר י' אל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אל יונה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3645

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני. העיר בגמטריא נחמן מאומן. לך אל נינוה העיר, עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל נינוה העיר הגדולה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הגדולה וקרא עליה, עם הי"ד אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3646

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עליה כי עלתה רעתם בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 3647

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קום לך אל נינוה העיר, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3648

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קום לך אלא נינוה העיר הגדולה וקרא עליה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3649

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל נינוה העיר, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עליה כי, ושל: כי עלתה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עלתה רעתם לפני בגמטריא פצפצי"ה ובמגטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3650

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג ויקם יונה לברח תרשישה מלפני י' וירד יפו ויצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני י'. הראשי תיבות של: ויקם יונה לברח תרשישה מלפני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יונה לברח תרשישה מלפני י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מלפני י' וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וימצא ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הראשי תיבות של: וירד בה לבוא עמהם בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בה לבוא עמהם תרשישה מלפני י', בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תרשישה מלפני ה' וירד, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תרשישה מלפני ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3651

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד וי' הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר. אל הים ויהי סער גדול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3652

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וי' הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: סער גדול בים והאניה חשבה להשבר, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3653

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גדולה אל הים ויהי סער בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3654

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: סער גדול ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: גדול ביום והאניה חשבה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וי' הטיל רוח גדולה אל ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3655

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל היום להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם. באניה אל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. להקל מעליהם בגמטריא רבי נחמן! הים להקל מעליהם ויונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויונה ירד, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הספינה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 3656

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל היום להקל מעליהם ויונה ירד, וכן של: ויטלו את הכלים אשר באניה אל היום להקל מעליהם ויונה ירד אל, וכן של: אל היום להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה, וכן של: להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3657

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: להקל מעליהם ויונה ירד, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3658

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אשר באניה אל היום ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הים להקל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מעליהם ויונה ירד, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אלהיו ויטלו את הכלים ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3659

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד. לך נרדם קום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3660

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה. ארצך ואי מזה עם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3661

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם. וסער עליהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3662

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית. י' אל נא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3663

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך. מנגד עיניך אך אוסיף להביט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עיניך אך אוסיף להביט אל היכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3664

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך. אל נינוה העיר הגדולה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3665

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה ויאמינו אנשי נינוה באלקים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם. צום וילבשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3666

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו. הבקר והצאן אל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3667

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה. האלקים את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 3668

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג ועתה י' קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי. קח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3669

<div dir="rtl" lang="he">

מיכה

</div>


## Segment 3670

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו. יכתו וכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3671

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל-יְקוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי.

</div>


## Segment 3672

<div dir="rtl" lang="he">

קראתי בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 3673

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שועתי שמעת קולי, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3674

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מבטן שאול שועתי שמעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר קראתי מצרה לי אל ה' ויענני מבטן שאול שועתי, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 3675

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מבטן שאול שוועתי – שיחות הר"ן שב.

</div>


## Segment 3676

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל י'. לך משליך חבל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3677

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז האמור בית יעקב הקצר רוח י' אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך. מעלליו הלוא דברי ייטיבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3678

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה. ממול שלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3679

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה כה אמר י' על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3680

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר י' ואל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר י' מירושלם. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3681

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ביום ההוא נאם י' אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3682

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך. עד בבל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3683

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם. בית לחם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3684

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת בלק

</div>


## Segment 3685

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת י' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. הראשי וסופי תיבות של: כטל מאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלי עשב, עם האותיות והתיבות והכלל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כרביבים ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3686

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל. הסופי תיבות של: בקרב עמים רבים כאריה בבהמות, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צאן אשר אם עבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן מאומן.

</div>


## Segment 3687

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט והיה ביום ההוא נאם י' והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3688

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות י'. יעץ בלק מלך מואב ומה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3689

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ו במה אקדם י' אכף לאלקי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה. אקדם עם האותיות בגמטריא נחמן ע"ה. בני שנה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: מרום האקדמנו בעולות בעגלים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מרום בגמטריא נחמן מאומן ע"ה. מרום האקדמנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3690

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז וירצה י' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי. בטני חטאת, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אילים ברבבות נחלי שמן האתן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נחלי שמן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הירצה י' באלפי אילים ברבבות, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3691

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ח הגיד לך אדם מה טוב ומה י' דורש ממך ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך. אדם מה טוב ע"ה בגמטריא נ נח. מה י' דורש בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 3692

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יב אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3693

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יג וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך. השמם על, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3694

<div dir="rtl" lang="he">

ז:א אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעוללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי. אללי לי בגמטריא נ נח, עם האותיות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הייתי כאספי קיץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קיץ כעללת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3695

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם. באדם אין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3696

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה. הרע כפים להיטיב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3697

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות. ותכסה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3698

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יא יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3699

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יז ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך. יפחדו, בגמטריא נ נח. אל י' אלקינו יפחדו ויראו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3700

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יח

</div>


## Segment 3701

<div dir="rtl" lang="he">

י"ג מדות של רחמים – ועוד עיין בפרשת כי תשא

</div>


## Segment 3702

<div dir="rtl" lang="he">

בי"ג מדות של רחמים של מי אל כמוך (שהם בא"א כמבואר אצלנו בי"ג מדות בפרשת כי תשא. וענין התיקונים האלו של הזקן הקדוש עיין בתיקונים חדשים של הרמח"ל תיקון ס"ט. וע' במ"א איך שכל הי"ג מדות של רחמים של ה' ה', הם צירופי אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן ואביזרי'), התיקון העשירי עד הסוף – תתן אמת ליעקב (10), חסד לאברהם (11), אשר נשבעת לאבותינו (12), מימי קדם (13). תתן אמת, ןאמת = נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן אמת לי = נ נח נחמ נחמן מאומן. ולוקחים את האותיות השניות בדילוג מהב' האחרונה של יעקב עד הב' של אברהם, ליעקב חסד לאברהם (אע"פ שאין דילוג אות בין הב' ור' עדיין יש לדרוש כמובא), וזה חס"ד – חסידי ברסלב, והאותיות שדלגנו עליהם הם אח"ד, כי זה תנאי של ננח ללכת עם ההקדמה של רבינו – אחד היה אברהם. אשר נשבעת, אש"ר אותיות ראש, הוא ר'אש ב'ני י'שראל רבנינו נחמן, נשבעת – נש"ב ראשי תיבות נחמן בן שמחה, ע"ת = יז תמוז. מימי קדם, מי זה עולה, קד"ם עם האותיות והכולל = נחמן (גם מימי קדם עם האותיות בגמטריא ר"ן והכולל – רבי נחמן), שהוא מוליך אותנו בדרך חדשה שהוא הדרך הישנה אשר דרכו אבותינו הקדושים מימי קדם.

</div>


## Segment 3703

<div dir="rtl" lang="he">

נושא עון (בתורה כתיב נשא חסר), עם הו' אותיות והשני תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ויעו' בזה בלקוטי מוהר"ן תורה ד – נושא עון ועובר על פשע לשארית – לצדיק שעושה את עצמו כשיריים) ומתחיל עם נון כפופה ומסיים עם נון פשוטה, כמו נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 3704

<div dir="rtl" lang="he">

נחום

</div>


## Segment 3705

<div dir="rtl" lang="he">

כבר כתבנו איך שהשם נ נח נחמ נחמן כולו בנוי משמות של צדיקים, נון נח נחום. וכן כתבתנו בכמה מקומות איך שמקום הקושי הוא באמצע, נחמ, וכן רואים בנביא נחום איך שהוא היה צריך לקחת אישה זונה. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 3706

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב א"ל קנוא ונקם יהו"ה נקם יהו"ה ובעל חמה נקם יהו"ה לצריו ונוטר הוא לאיביו. ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3707

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל.

</div>


## Segment 3708

<div dir="rtl" lang="he">

בגמרא (יומא לט:) כתוב אומלל, מלא ו', ע"ה בגמטריא נ נח. בשן, ראשי תיבות נחמן בן שמחה. ופרח, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3709

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה. והגבעות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3710

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו. מראיהן כלפידם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3711

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד. גור אריה ואין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3712

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יח נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ. עמך על ההרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3713

<div dir="rtl" lang="he">

חבקוק

</div>


## Segment 3714

<div dir="rtl" lang="he">

חבקוק בגמטריא נ נח נ נח

</div>


## Segment 3715

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3716

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו הגוי המר והנמהר. עיין ספר המדות ערך עצבות כה, מי שהוא מהיר הוא עצבן.

</div>


## Segment 3717

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב הלוא אתה מקדם י' אלקי קדשי לא נמות י' למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו. אלקי קדשי לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3718

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים. ולא ינוה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3719

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה, הראשי תיבות מתו"מ עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות ןרקסץ בגמטריא נתן. תזעק עם האותיות בגמטריא פתק ע"ה. מקיר עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3720

<div dir="rtl" lang="he">

והפסוק הזה סמך לכתוב נ נח על כל הקירות.

</div>


## Segment 3721

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג הלוא הנה מאת י"צ וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו. בדי ריק יעפו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3722

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3723

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת.

</div>


## Segment 3724

<div dir="rtl" lang="he">

לחבקוק הנביא על, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3725

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תפלה לחבקוק הנביא על ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. הראשי תיבות של הנביא על שגינות ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 3726

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תפלה לחבקוק הנביא, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3727

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תפלה לחבקוק – לק"מ יט. חיי מוהר"ן י.

</div>


## Segment 3728

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב י' שמעתי שמעך יראתי י' פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור. תודיע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3729

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח הבנהרים חרה י' אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה. אם בנהרים אפך אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3730

<div dir="rtl" lang="he">

צפניה

</div>


## Segment 3731

<div dir="rtl" lang="he">

א:א דבר י' אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה. בן כושי בן גדליה, וכן: כושי בן גדליה בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בן אמריה בן חזקיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3732

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3733

<div dir="rtl" lang="he">

א:י והיה ביום ההוא נאם י' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות. ההוא נאם, בגמטריא נ נח. מן המשנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3734

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב י' ולא ירע. בלבבם לא ייטיב י' ולא ירע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3735

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים. ושפך דמם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3736

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף י' בטרם לא יבוא עליכם יום אף י'. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3737

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם י' אלקיהם ושב שבותם. עליהם ירעון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3738

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט כִּֽי-אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל-עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֤א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד.

</div>


## Segment 3739

<div dir="rtl" lang="he">

כי אז אהפך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. שכם בגמטריא רבי נחמן. כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3740

<div dir="rtl" lang="he">

אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכו'. וזה באחוריים, עיין ליקוטי מוהר"ן סב. ואתי שפיר לפי מה שגילה ר' שמשון בניצוצי שמשון פרשת ויחי, שאחוריים של המילוי של 'והוא' – כינוי לשכינה, ואו הא ואו אלף – ו, וא, ואו, ואו ה, ואו הא, ואו הא ו' וכו' וכו'. בגמטריא שפה (ראשי תיבות הגדה של פסח).

</div>


## Segment 3741

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם. הנני עשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3742

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כ בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבוכתיכם לעיניכם אמר י'. הסופי תיבות של: אביא אתכם ובעת קבצי אתכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתכם כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3743

<div dir="rtl" lang="he">

א:י על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה. מטל והארץ כלאה יבולה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3744

<div dir="rtl" lang="he">

ב:כג ביום ההוא נאם י"צ אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם י"צ. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3745

<div dir="rtl" lang="he">

זכריה

</div>


## Segment 3746

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר י' צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם י'. ולא שמעו ולא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3747

<div dir="rtl" lang="he">

א:י ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח י' להתהלך בארץ. להתהלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3748

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא ויענו את מלאך י' העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת. את מלאך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3749

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה הלוא כמהו כאין בעיניכם. ומה אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן ע"ה.

</div>


## Segment 3750

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה. ובהמה בתוכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3751

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יב כי כה אמר י' צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו. אתכם כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3752

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה לפרשת בהעלותך

</div>


## Segment 3753

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה'. הס"ת של רני ושמחי בת ציון כי הנני בא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. רני – זה ר' נחמן, ושמחי, אביו של רבינו, וגם אותיות משיח. בת ציון – בציון הקדוש.

</div>


## Segment 3754

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת וכו', אותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) לע'ם ושכנת'י בתוכ'ך ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3755

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של העברתי מעליך עונך והלבש אתך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסירו הבגדים הצאים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3756

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה ואמר ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך ה' עמד. הסופי תיבות של: ואמר ישימו צניף טהור, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3757

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ז כה אמר י"צ אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אמר י"צ אם בדרכי תלך ואם את משמרתי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. גם תשמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3758

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ח שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה כי הנני מביא את עבדי צמח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה כי, וכן של: אנשי מופת המה כי הנני, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי אנשי מופת המה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי הנני מביא את, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מופת המה בגמטריא פה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3759

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ט כי הנה האבן אשר ננתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם י"צ ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד. יהושע על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של ומשתי את עון הארץ ההיא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות שלאשר נתתי לפני יהושע על, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שבעה עינים הנני מפתח, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח פתחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3760

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י ביום ההוא נאם י"צ תקראו איש לרעה אל תחת גפן ואל תחת תאנה. הסופי תיבות של: ביום ההוא נאם י"צ, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: צבאו"ת תקראו איש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לרעהו אל תחת גפן, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3761

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3762

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה. אלי מה אתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עליה שבעה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3763

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3764

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3765

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ראה ואמר ראיתי והנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3766

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ראיתי מנורת זהב – חיי מוהר"ן ד.

</div>


## Segment 3767

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה. אחד על שמאלה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מימין הגלה ואחד על שמאלה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3768

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני. הראשי וסופי תיבות של: הדבר בי לאמר מה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מה אלה אדני, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3769

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני. הראשי וסופי תיבות של: אלי הלוא ידעת מה המה, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הדבר בי ויאמר, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3770

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר י' אל זרבבלי לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר י"צ.

</div>


## Segment 3771

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לאמר זה דבר י' אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3772

<div dir="rtl" lang="he">

לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. רוחי אמר י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3773

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראש תשאות חן חן לה. הראשי תיבות של: לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. למישר בגמטריא פתק. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לפני זרבבל למישר, נב"ש – נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: והוציא את האבן, יב"א – ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 3774

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח ויהי דבר י' אלי לאמר. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3775

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענ וידעת כי י"צ שלחני אליכם. וידעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3776

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני י' המה משוטטים בכל הארץ.

</div>


## Segment 3777

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ושמחו וראו את האבן הבדיל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3778

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני י', עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3779

<div dir="rtl" lang="he">

י' המה משוטטים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושמחו בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 3780

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה. ועל שמאולה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3781

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב. הסופי תיבות של: שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הזיתים אשר, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3782

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה. אלי מה אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3783

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה. אלי זאת האלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3784

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ. להתהלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3785

<div dir="rtl" lang="he">

ו:י לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל. מאת הגולה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3786

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יב ואמרת אליו לאמר כה אמר י"צ לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל י'. את היכל י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3787

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יג והוא יבנה את היכל י' והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם. את היכל י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3788

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל י': לחלם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3789

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז הלוא את הדברים אשר קרא י' ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב. והנגב והשפלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3790

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם י"צ. הזה נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3791

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כב ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את י"צ בירושלם ולחלות את פני י'. ובאו עמים רבים וגוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3792

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כג כה אמר י' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם. אנשים מכל בגמטריא נ נח נחמ נחמ מאומן.

</div>


## Segment 3793

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי. כיבוסי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3794

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו. גם את בדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3795

<div dir="rtl" lang="he">

י:ב כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה. וחלמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3796

<div dir="rtl" lang="he">

י:ז והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם בי'. ושמח לבם כמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3797

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור. יאר והורד גאון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3798

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים. ואגדע אתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3799

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טו ויאמר י' אלי עוד קח לך כלי רעה אולי. קח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3800

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ג והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ. עליה כל גויי הארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3801

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד ביום ההוא נאם י' אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3802

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ב והיה ביום ההוא נאם י"צ אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ. ההוא נאם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3803

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ח והיה בכל הארץ נאם י' פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה. והיה בכל הארץ נאם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פי שנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3804

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ב ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3805

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה. חצי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3806

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט והיה י' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה י' אחד ושמו אחד.

</div>


## Segment 3807

<div dir="rtl" lang="he">

כל הארץ ביום ההוא יהיה י' אחד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3808

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ה' אחד ומשו אחד – שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 3809

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יג והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו. מהומת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3810

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טז והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך י' צבאות ולחג את חג הסכות: הסכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3811

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יח ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף י' את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות. י' את הגוים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3812

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יט זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות: הסכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3813

<div dir="rtl" lang="he">

מלאכי

</div>


## Segment 3814

<div dir="rtl" lang="he">

הפטרה פרשת תולדות

</div>


## Segment 3815

<div dir="rtl" lang="he">

א:א משא דבר י' אל ישראל ביד מלאכי. משא דבר, עם הו' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3816

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב אהבתי אתכם אמר י' ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם י' ואהב את יעקב. במה אהבתנו הלוא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ליעקב נאם י' ואהב את יעקב ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אתכם אמר ה' ואמרתם, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: עשו לעיקב נאם י' ואהב את יעקב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עשו ליעקב בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נאם י', עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: את יעקב, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3817

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר. ואת עשו, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואת עשו שנאתי ואשים, וכן של: עשו שנאתי ואשים, וכן של: שנאתי ואשים את הריו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: את הריו, ושל: ואת נחלתו, ושל: נחלתו לתנות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשו שנאתי ואשים את הריו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נחלתו לתנות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הריו שממה ואת נחלתו, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3818

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר י' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם י' עד עולם. הראשי תיבות של: רשעה והעם אשר זעם י' עד, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: רשעה והעם אשר זעם, וכן של: והעם אשר זעם ה', בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יבנו ואני אהרוס וקראו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: המה יבנו ואני אהרוס וקראו ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: והעם אשר זעם י' עד עולם, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המה יבנו ואני אהרוס, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: להם גבול, עם הד' אותיות והכולל, במגטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: גבול רשעה והעם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: והעם אשר זעם, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3819

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל י' מעל לגבול ישראל. הראשי תיבות של: תאמרו יגדל י' מעל לגבול ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואתם תאמרו יגדל ה' מעל, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הראשי וסופי תיבות של: ואתם תאמרו יגדל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תאמרו יגדל י' מעל לגבול, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3820

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר י"צ לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך. אם אב אני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. איה כבודי ואם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. אדונים בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. ואם אדונים אני איה מוראי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שמי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שמך בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 3821

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אני איה מוראי אמר י"צ לכם הכהנים בוזי שמי, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר י"צ לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם, עם הכ"א אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3822

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבת של: בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אב אני איה כבודי ואם אדונים ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: צבאות לכם הכהנים בוזי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרת במה בזינו, וכן של: לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3823

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: אני איה מוראי אמר י' ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: הכהנים בוזי שמי ואמרתם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: בוזי שמי ואמרתם במה, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ואמרתם במה בזינו את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3824

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואם אדונים אני אהי, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3825

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י, ואמרתם במה בזינו, כלומר ידעתי שתאמרו לי 'במה בזינו' הרי בזיון. במה בזינ(ו) בגמטריא נח נח – כמו שהמבזין אומרים (שלא רוצים להגיד נ נח).

</div>


## Segment 3826

<div dir="rtl" lang="he">

בן יכבד אב ועבד אדניו. שם ב"ן שהוא שם הוי"ה במילוי ה', וכן בגמטריא פעמיים הוי"ה. מבואר בספר ניצוצי שמשון, שכיון שב"ן הוא פעמיים הוי"ה יש להתחשב המספרים מא', ב', ג' וכו' עד כו' שם הוי"ה, שהם בגמטריא שנ"א (-והרי כל פעמים שכותבים בקיצור שנא' – מרמז להוי"ה ב"ה. וכן זה בגמטריא שמאי, ואילו הלל, ה' פעמים ל"ל, בגמטריא ש' שהוא כל המספרים של א' עד כד, כד קישוטי כלה אדנ"י בגמטריא הלל, וכלה בחי' כ"ה כידוע, והמספרים עד כ"ה בגמטריא שכ"ה בגמטריא נערה שהיא מתוקנת עם ה' וראויה לזווג כמבואר בתורה לב, ובזה היא באה אל המלך – כו, ובגמטריא נשא לשון נישואין, ועי"ז באים לכ"ז מספר שע"ח בגמטריא חשמ"ל מאימא עילאה פורשת עליהם. וכן הגמטריא של השם של האזן הימיני במרכבת הבינה בספר ברית מנוחה), ופעמיים שנ"א בגמטריא שב"ת, שהוא בגמטריא ב"ן בחשבון ן' פשוטה ת"ש.

</div>


## Segment 3827

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה, בן יכבד, כבד בגמטריא כו, אב, היינו בסדר הא"ב עד כו. ועבד, שם ע"ב של שם ד' אותיות הוי"ה, אדניו, בחי' ב"ן שהוא כנגד המלכות. וכל זה בסוד אבא יסוד ברתא. וזה 'אם אב אני', אב, אבא עלאה, אני זה השכינה. לכם הכהנים בוזי שמי, בוזי ע"ה בגמטריא כו, שמי ע"ה שנ"א.

</div>


## Segment 3828

<div dir="rtl" lang="he">

א, ב' עד יב עולה ע"ח, א"ש כי י"ב אותיות של ג' פעמים הוי"ה בגמטריא ע"ה.

</div>


## Segment 3829

<div dir="rtl" lang="he">

א, ב' עד י"ג עולה צ"א, א"ש שי"ג מידות עולה כמנין הוי"ה אדנ"י.

</div>


## Segment 3830

<div dir="rtl" lang="he">

א, ב' – עד כב, שהם האותיות, בגמטריא נגר, וזה א"ש מה שאיתא במסכת חולין ס. א"ל בת קיסר לר' יהושע בן חנניה אלקיכון נגרא הוא דכתיב המקרה במים עליותיו וכו'. כי הכל ברא עם הכ"ב אותיות.

</div>


## Segment 3831

<div dir="rtl" lang="he">

ואתה תצוה, לא הוזכר שם של משה בפרשה זו, כאילו כתיב ואתה לא. כי המספרים מא' עד ל"א בגמטריא תצ"ו.

</div>


## Segment 3832

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן י' נבזה הוא.

</div>


## Segment 3833

<div dir="rtl" lang="he">

שלחן י' נבזה הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3834

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שלחן י' נבזה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 3835

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על מזבחי לחם מגאל ואמרתם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ואמרתם במה גאלנוך באמרכם בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3836

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: גאלנוך באמרכם שלחן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: גאלנוך באמרכם שלחן י' נבזה הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3837

<div dir="rtl" lang="he">

א:ח וכי תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר י"צ. לזבח אין, בגמטריא נ נח. פסח, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3838

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט ועתה חלו נא פני א"ל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר י"צ. ויחננו, לשון נ נח. הישא מכם בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: היתה זאת הישא מכם פנים אמר י' בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: פני א"ל ויחננו מידכם היתה זאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מכם פנים אמר ה', בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: א"ל ויחננו מידכם היתה זאת הישא, עם הו' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3839

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר י"צ. ומנחה בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מקטר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3840

<div dir="rtl" lang="he">

א:יב ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדנ"י מגאל הוא וניבו נבזה אכלו. הראשי תיבות של: מגאל הוא וניבו נבזה אכלו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: באמרכם שלחן אדנ"י מגאל הוא וניבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: שלחן אדנ"י מגאל הוא וניבו נבזה אכלו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3841

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר י'. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3842

<div dir="rtl" lang="he">

א:יד וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדנ"י כי מלך גדול אני אמר י"צ ושמי נורא בגוים. כי מלך גדול אני אמר י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3843

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים. סופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3844

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב. שמים על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3845

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3846

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא. אתנם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומפני שמי נחת הוא, בגמטריא השיר נ נח נחמ נחמן מאומן (עמדתי על זה מיד אחר שראיתי הגמטריא ביחזקאל מג עה"פ והאריאל).

</div>


## Segment 3847

<div dir="rtl" lang="he">

ומפני שמי נחת הוא. רמז לתורה א' בליקוטי מוהר"ן. שצריכים להאיר את החכמה שבכל דבר דרך המלכות. ועל ידי זה דבריך מקבלים ח"ן (ח'כמה, ן' – מלכות), ונעשה חקיקה – ת', בלב השומע לקבל מבוקשך. ומפני, הפנים בחי' חכמה, שמי, בחינת מלכות, נח"ת הוא. וכן נחת בפסוק משמעו יראת שמים, שהוא דבר המסור ללב, והוא ענין הכנעה וענין שאנו בורעים לפני שם ה'.

</div>


## Segment 3848

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבתינו. מדוע נבגד איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3849

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר. ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3850

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח י' בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם. המנחה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3851

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז כי שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3852

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז הוגעתם י' בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט. במה הוגענו באמרכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3853

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר י"צ. מבקשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3854

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה. בני לוי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3855

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ד וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמניות. הראשי וסופי תיבות של: לה' מנחת יהודה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כימי עולם וכשנים קדמניות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3856

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ה וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר י"צ. במכשפים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3857

<div dir="rtl" lang="he">

ג:י הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר י' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3858

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יא וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות. לכם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3859

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו. נבנו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3860

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז אז נדברו יראי י' איש אל רעהו ויקשב י' וישמע ויכתב ספר סכרון לפניו ליראי י' ולחשבי שמו. אז נדברו יראי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3861

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר י' צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף. זדים וכל עשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולהט אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3862

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כג הנה אנכי שלח לכם את אלהי הנביא לפני בוא יום י' הגדול והנורא. לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3863

<div dir="rtl" lang="he">

משלי

</div>


## Segment 3864

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל. יקר נמצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3865

<div dir="rtl" lang="he">

א:כב עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3866

<div dir="rtl" lang="he">

א:לב כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם. הסופי תיבות של: כי משובת פתים תהרגם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: כי משובת פתים תהרגם ושלות, וכן של: משובת פתים תהרגם ושלות כסלים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כי משובת, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3867

<div dir="rtl" lang="he">

א:לג ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה. הסופי תיבות של: ישכן בטח ושאנן: נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לי ישכן בטח ושאנן בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ושמע לי ישכן בטח ושאנן בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3868

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך. אם תקח, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. בני אם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ומצותי תצפן אתך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תצפן אתך, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ומצותי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3869

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה.

</div>


## Segment 3870

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך, וכן של: לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (הסופי תיבות של: לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני).

</div>


## Segment 3871

<div dir="rtl" lang="he">

לחכמה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אזנך תטה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לתבונה בגמטריא בנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3872

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: להקשיב לחכמה אזנך תטה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3873

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תטה לבך לתבונה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3874

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לתבונה תתן, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3875

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ד אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה... הנה המלה תחפשנה אם נחלק אותה לשנים תחפ - שנה, השלוש אותיות הראשונות, תחפ, עם הג' כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - והשלוש אותיות האחרונות, שנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ומזה יכולים לראות שצריכים לחפש את רבינו באומן.

</div>


## Segment 3876

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תבקשנה ככסף וכמטמונים, וכן של: ככסף וכמטמונים תחפשנה, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ככסף וכמטמונים, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3877

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה אז תבין יראת י' ודעת אלקים תמצא. הסופי תיבות של: אז תבין יראת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן, הסופי תיבות של: תבין יראה ה' ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: יראת ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: י' ודעת אלקים תמצא בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3878

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו כי י' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. הראשי וסופי תיבות של: דעת ותבונה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חכמה מפיו דעת, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: חכמה מפיו דעת ותבונה בגמטריא רבינו נחמן, הסופי תיבות של: מפיו דעת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ה' יתן חכמה מפיו דעת, וכן של: יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כי י' יתן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי י' יתן חכמה מפיו דעת, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3879

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז יצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם. הנה הלכי תם, זה מבואר בתורה הראשונה בלקוטי מוהר"ן אשרי תמימי דרך ההולכים בדרך ה' ע"ש ובלקוטי נ נח, איך שזה ממש הדרך של נ נח (כי השני נונים זה יצר הרע ויצר הטוב שצריכים לנצח ע"י לימוד תורה בכח - ח, הרי נ נח, וכו' ע"ש). והנה על המלה הראשונה יצפן יש קרי וכתיב, כתוב וצפן ונקרא יצפן, אז הר"ת של י'צפן זה י"ו, והר"ת של ל'ישרים ת'ושיה מ'גן עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "לישרים" בגמטריא, הפתק עם הכוללים. גם "ישרים" זה סבא ישראל דוב אודסר, ישראל דוב עם האותיות בגמטריא ישרים ע"ה. וזה יצפן - רמז להמלאך הנזכר בפתק - פצפצי"ה. שסבא זכה לזה כאשר תש - בחינת תושיה כחו (כמו דרשו חז"ל למה התורה הקדושה נקרא תושיה כי תש כח הלומדה) ביז בתמוז, והפתק היה לו למגן, באשר שהוא הלך בתם בדרך רבינו.

</div>


## Segment 3880

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח לנצר ארחות משפט ודרך חסידיו ישמר. הראשי וסופי תיבות של: ארחות משפט ודרך חסידיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3881

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ט אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב. הראשי תיבות של: אז תבין צדק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: צדק ומשפט, ושל: ומשפט ומישרים כל מעגל, בגמטריא נ נח ע"ה. מעגל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תבין צדק ומשפט ומישרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3882

<div dir="rtl" lang="he">

ב:י כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם. הראשי תיבות של: כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי תבוא חכמה בלבך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: חכמה בלבך ודעת לנפשך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תבוא חכמה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3883

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא מזמה תשמר עליך תבונה תנצרך. מזמה (המ' נקוד שוא, ופירושו ברש"י: התורה) תשמר עליך. מזמהת – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, שמר עליך.

</div>


## Segment 3884

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך, ישר ללכת, ללכת עם הי' של ישר והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והרי: העזבים ארחות שר נ נח נחמ נחמן מאומן --- עבור מה? – בדרכי חשך.

</div>


## Segment 3885

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד השמים לעשות רע יגילו בתהפכות רע. שמחים לעשות רע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 3886

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טו אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם. ונלוזים בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3887

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה. הראשי וסופי תיבות של: מאשה זרה מנכריה אמריה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3888

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יז העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה. הראשי וסופי תיבות של: העזבת אלוף, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת ברית אלהיה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3889

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יח כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה. מעגלתי (בלי הה' – שלה) בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מות ביתה ואל, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מות ביתה, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: שחה אל מות ביתה ואל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מות ביתה ואל רפאים בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3890

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יט כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים. כל באיה לא, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. כל באיה לא ישובון, עם הי"ד אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישובון ולא ישיגו ארחות, , עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולא ישיגו ארחות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3891

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: חכמה ואדם יפיק, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: יפיק תבונה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3892

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יד כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה. הראשי תיבות של: טוב סחרה מסחר, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3893

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טו יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח. לא ישוו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מפנינים, עם הו' אותיות של הכתיב (כי כתוב: מפניים, ורק הקרי: מפנינים), בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מהור"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3894

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד. הראשי וסופי תיבות של: ארך ימים בימינה בשמאולה עשר, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3895

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. הראשי תיבות של: נעם וכל נתיבותיה שלום, בגמטריא רבנו נחמן. נעם וכל נתיבותיה שלום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ג' כוללים.

</div>


## Segment 3896

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יח עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עץ חיים היא למחזיקים בה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. בה ותמכיה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עץ חיים היא למחזיקים בה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות. עץ חיים היא למחזקים בה ותמכיה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חיים היא למחזיקים בה, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עץ חיים היא למחזקים ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3897

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יט ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. יסד ארץ כונן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כונן שמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כונן שמים בתבונה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בחכמה יסד ארץ כונן בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יסד ארץ, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כונן שמים בתבונה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שמים בתבונה, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בחכמה יסד ארץ כונן, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3898

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כ בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בדעתו תהומות נבעו ושחקים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3899

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כא בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה. הראשי תיבות של מעיניך נצר תשיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נצר בגמטריא שם. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל ילזו מעיניך נצר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3900

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כב ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך. הראשי וסופי תיבות של:לנפשך וחן, וכן של: וחן לגרגרתיך, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא: נ נח נ נח. לנפשך וחן, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויהיו חיים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3901

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כג אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף. "תלך לבט" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותראה פה פלאות ה', כי בחיי מוהר"ן סימן פה מובא מסיפור שרבינו סיפר על אחד שהנשמה שלו נתלבש בלבוש מן הגן עדן התחתון וכל זמן שהיה מתדבק נשמתו לשם היה שם, והאיש הזה ראה שם ז"ל ספר והיו בו צרופי אותיות אז"ח הוא ד' וכו'' ע”ש הרי כאן בפסוק לפנינו, מתחיל עם האותיות א”ז ואז יש תלך לבט שהוא בג' נ נח נחמ נחמן מאומן, ואז ממשיך עם אות ח' - ד' ממש כמו בספר שבגן עדן התחתון (ספר זה גמטריא שם)! וצריך להיות בקי ברצוא ושוב ואכמ"ל.

</div>


## Segment 3902

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן מע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אז תלך לבטח דרכך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לבטח דרכך ורגלך לא תגוף בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3903

<div dir="rtl" lang="he">

לא תגוף ע"ה בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3904

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כד אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך. תפחד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3905

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כז אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 3906

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3907

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל תמנע טוב מבעליו בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מבעליו בהיות לאל ידך בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3908

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בהיות לאל ידך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3909

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כח אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ושוב ומחר אתן ויש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל תאמר לרעך לך ושוב ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לרעך לך ושוב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3910

<div dir="rtl" lang="he">

ג:כט אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך. הראשי תיבות של: על רעך רעה והוא יושב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל תחרש על בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: תחרש על רעך רעה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטירא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רעה והוא יושב לבטח אתך בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תחרש על רעך רעה והוא בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רעך רעה והוא יושב לבטח, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3911

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ל אל תריב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה. הראשי וסופי תיבות של: תריב עם אדם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3912

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לא אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו. חמס בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: באיש חמס בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: חמס ואל תבחר בכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אל תקנא באיש חמס בגמטריא תי"א סימנים שיש בספר לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תקנא באיד חמס ואל תבחר בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חמס ואל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חמס ואל תבחר בכל בגמטריא רבינו נחמן. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3913

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לב כי תועבת י' נלוז ואת ישראים סודו. הראשי תיבות של: כי תועבת י' נולז ואת, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3914

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לג מארת י' בבית רשע ונוה צדיקים יברך. הראשי תיבות של: מארת י' בבית רשע ונוה צדיקים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של מארת י' ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: י' בבית, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. בית רשע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ונוה צדיקים יברך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3915

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לד אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן. הראשי וסופי תיבות של: הוא יליץ, וכן של: ולענוים יתן, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יליץ ולענוים, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן. הג' אותיות האחרונות בפסוק: נ נח. יליץ ולענוים, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אם ללצים הוא יליץ, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3916

<div dir="rtl" lang="he">

ג:לה כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון. ינחלו, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. ינחלו וכסילים מרים בגמטריא נחמן מאומן נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3917

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה. הראשי תיבות של: שמעו בענים מור אב והקשיבו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: והקשיבו לדעת, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בנים מוסר אב בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמעו בנים, עם הב' תיבות וד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אב והקשיבו לדעת בינה, עם הד' תיבות בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3918

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. הר"ת טנלתא, שהם ג"כ ר"ת ל' א'אותיות ת'גין נ'קודות ט'עמים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בפנים בספר מה שכתבתי שהצחוק הוא הטעמים בסוד מטעמי”ם של יצח”ק). גם תעזבו עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3919

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי לקח טוב נתתי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3920

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי. לאבי רק ויחיד לפני, עם הט"ו אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לאב"י זה ר"ת לישראל בער אודסר, בן הייתי (לאבי) ר - בגמטריא התרפ"ב - השנה שסבא קבל את הפתק. והר"ת של כל הפסוק: כבהלרול"א בגמטריא ברסלב!

</div>


## Segment 3921

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה. הסופי תיבות של: וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר, וכן של: ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לבך שמר מצותי וחיה, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לבך שמר, וכן של שמר מצותי, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מצותי, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3922

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי. הראשי וסופי תיבות של: תט מאמרי פי, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קנה חכמה, ושל: חכמה קנה, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בינה אל תשכח ואל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אל תשכח בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ואל תט, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל תשכח ואל תט מאמרי פי ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3923

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ו אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך. הראשי תיבות של: תעזבה ותשמרך בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אל תעזבה ותשמרך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטיר ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. ותמשרך אהבה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3924

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. הראשי תיבות של: חכמה קנה, וכן של: קנה חכמה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ובכל קנינך, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ראשית חכמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 3925

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה. הראשי תיבות של: סלסלה ותרוממך תכבדך כי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: סלסלה ותרוממך תכבדך כי, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3926

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך. הראשי תיבות של: לוית חן עטרת, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לוית חן, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לראשך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3927

<div dir="rtl" lang="he">

ד:י שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים. קח בגמטריא נ נח. קח אמרי ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ויקרבו לך שנות חיים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וקח אמרי וירבו לך שנות חיים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני וקח אמרי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: וקח אמרי וירבו לך שנות חיים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמע בני וקח אמרי, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3928

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעלי ישר. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 3929

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יב בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל. הסופי תיבות של: בלכתך לא יצר צעדך ואם, עם הה' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא תכשל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לא יצר צעדך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. תרוץ לא תכשל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 3930

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יג החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: במוסר אל תרף נצרה כי היא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: החזק במוסר אל תרף נצרה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3931

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יד בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים. הסופי תיבות של: בארח רשעים אל תבא ואל בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים בגמטריא רבי נחמן ע"ה. בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך, עם הכ"ה אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: בארח רשעים אל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3932

<div dir="rtl" lang="he">

ד:טו פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור. הראשי וסופי תיבות של: שטה מעליו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועבור ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעהו אל תעבר בו בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. בו שטה מעליו, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3933

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יח וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. כאור נגה בגמטריא נחמן מאומן. הולך ואור, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. ואור עד, בגמטריא נחמן מאומן, עם ב' כוללים. צדיקים כאור, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואור עד נכון היום בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: צדיקים כאור נגה הולך ואור ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וארח צדיקים כאור, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: נגה הולך ואור עד בגמטריא נ נח ע"ה. הולך ואור עד נכון היום, עם הי"ח אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואור עד נכון היום, עם הי"ד אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נגה הולך ואור, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נגה הולך ואור עד בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: וארח צדיקים, עם הד' אותיות, במגטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נכון היום, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3934

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כא אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך. הראשי תיבות של אל יליזו מעיניך שמרם בתוך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אל יליזו מעיניך בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. בתוך לבבך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3935

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב כי חיים הם למצאיהם ולכ בשרו מרפא. כי חיים הם למצאיהם ע"ה בגמטריא רבי נחמן. כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו, עם הכ"ג אותיות וו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3936

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כג מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים. הראשי תיבות של: לבך כי ממנו תוצאות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. משמר בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: מכל משמר נצר לבך כי ממנו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: משמר נצר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תוצאות חיים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3937

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כה עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך. לנכח בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עיניך לנכח יביטו בגמטריא נ נח, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: עיניך לנכח יביטו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח (חסר נחמ) נחמן. לנכח יביטו, עם התיבות והכולל בגמטריא נחמן. לנכח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3938

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כו פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. מעגל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מעגל רגלך, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מעגל רגלך וכל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פלס מעגל רגלך וכל בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פלס מעגל רגלך וכל דרכיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3939

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כז אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע. אל תט ימין, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של:תט ימין ושמאול, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: הסר רגלך מרע, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3940

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בני לחכמתי הקשיבה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: הקשיבה לתבונתי הט אזנך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3941

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מזמות ודעת שפתיך ונצרו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לשמר מזמות ודעת, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. לשמר מזמות בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. מזמות ודעת, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3942

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה. וחלק, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: שפתי זרה וחלק משמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי נפת תטפנה שפתי זרה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. משמן חכה, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3943

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: נפת תטפנו שפתי זרה – שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 3944

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות. הראשי תיבות של: חדה כחרב פיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3945

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מרה כלענה חדה כחרב פיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3946

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כלענה חדה כחרב פיות, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3947

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואחריתה מרה כלענה – שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 3948

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמכו. ירדות מות, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. מות שאול, עם התיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ירדות מות שאול, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 3949

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע. ארח חיים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: חיים פן תפלס, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תפלס נעו מעגלתיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ארח חיים פן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: נעו מעגלתיה, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מעגלתיה לא תדע, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3950

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ז ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי. שמעו לי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בנים שמעו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לי ואל תסורו, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל תסורו מאמרי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 3951

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה. הרחק מעליה דרכך ואל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הרחק מעליה דרכך ואל תקרב, עם הכ' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. פתח, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. הראשי תיבות של: הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: דרכך ואל תקרב אל פתח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מעליה דרכך ואל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3952

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי. פן תתן, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לאחרים, עם האותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. ושנתיך בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פן תתן בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של תתן לאחרים הודך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פן תתן לאחרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3953

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי. הסופי תיבות של: זרים כחך ועצביך בבית נכרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישבעו זרים כחך ועצביך בבית, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ועצביך בבית נכרי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3954

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יא ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך. בכלות בשרך, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כלות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בכלות בשרך ושארך, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3955

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי. הראשי תיבות של: ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ותוכחת נאץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שנאתי מוסר, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מוסר ותוכחת נאץ בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ותוכחת נאץ, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ותוכחת נאץ לבי, בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 3956

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני. הראשי תיבות של: ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולא שמעתי בקול, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). מורי ולמלמדי בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3957

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה. הראשי תיבות של: בתוך קהל ועדה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כמעט הייתי בכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3958

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טו שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך. ונזלים, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: שתה מים מבורך ונזלים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מבורך ונזלים מתוך בארך, בגמטריא רבינו נחמן. מבורך ונזלים, בגמטריא תי"א סימנים שיש בספר לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מבורך ונוזלים, וכן של: ונזלים מתוך, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3959

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טז יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים. חוצה בגמטריא נ נח ע"ה. ועיין לקוטי מוהר"ן תורה יד, ומבואר שם שהפצה זו הוא בהוצאת דיבורי אותיות התורה בפיו, שעל ידי זה מעוררים ומזווגים שורש הנשמות עיין שם. הרי שלא מספיק הפצת הספרים, צריכים להגיד נ נח בפיו.

</div>


## Segment 3960

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חוצה ברחבות פלגי מים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3961

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ברחבות פלגי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מא ומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3962

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מעינתיך חוצה ברחבות פלגי, וכן של: חוצה ברחבות פלגי מים, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 3963

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יז יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. לך לבדך, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לבדך ואין, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואין לזרים אתך ע"ה בגמטריא נחמן. יהיו לבדך ואין לזרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3964

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יח יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יהי מקורך ברוך ושמח מאשת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ושמח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יהי מקורך ברוך, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3965

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יט אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד.

</div>


## Segment 3966

<div dir="rtl" lang="he">

אילת אהבים ויעלת ס"ת ע"ה גימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3967

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של "בכל עת באהבתה" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3968

<div dir="rtl" lang="he">

אילת אהבים בגמטריא אהב נ נח נחמ נחמן מאומן. ויעלת חן דדיה ירוך, ויעל – "ת-חן-דדיה-י" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בכל עת עם הכולל בגמטריא לב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3969

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דדיה ירוך בכל עת באהבתה, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויעלת חן, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 3970

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה. הראשי תיבות של: ולמה תשגה בני בזרה ותחבק בגמטריא רבינו נחמן. חק בגמטריא נ נח. נכריה בגמטריא נחמן מאומן. בני בזרה, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולמה תשגה בני בזרה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 3971

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כא כי נכח עיני י' דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס. כי נכח בגמטריא נ נח. דרכי איש, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: י' דרכי איש וכל מעלתיו מפלס, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של נכח עיני י' דרכי איש, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: עיני ה' דרכי איש וכל ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מעגלתיו מפלס, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: איש וכל מעגלתיו מפלס, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3972

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך. הסופי תיבות של: עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי, וכן של: ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ילכדנו את הרשע, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסדות של: ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ילכדנו את הרשע, וכן של: את הרשע ובחבלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הרשע ובחבלי חטאתו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3973

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כג הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה. ימות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ימות באין, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: באין מוסר, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ימות באיןמוסר וברב אולתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 3974

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. הסופי תיבות של: בני אם ערבת לרעך תקעת לזר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבת של: תקעת לזר כפיך ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אם ערבת לרעך תקעת לזר בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 3975

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך. הסופי תיבות של: באמרי פיך נלכדת באמרי פיך, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נלכדת באמרי, וכן של: נוקשת באמרי, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פיך נלכדת, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3976

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך. הראשי תיבות של: עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עשה זאת אפוא בני והנצל כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי באת בכף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי של באת בכף, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אפוא בני והנצל כי באת, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בכף רעך לך התרפס בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 3977

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. לעפעפיך בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תביות של: אל תתן שנה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 3978

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הראשי תיבות של: הנצל כצבי מיד וכצפור מיד, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. מיד וכצפור, וכן: וכצפור מיד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. יקוש בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנצל כצבי מיד וכצפור בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הנצל כצבי מיד בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מיד וכצפור מיד, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כצבי מיד וכצפור, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3979

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יד תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח. מדנים ישלח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3980

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יז עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי. הראשי תיבות של: שפכות דם נקי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: עינים רמות לשון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וידים שפכות דם נקי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לשון שקר, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שקר וידים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3981

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יח לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה. הסופי תיבות של: מחשבות און רגלים, וכן של: און רגלים ממהרות, וכן של: ממהרות לרוץ, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מחשבות און רגלים ממהרות, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מחשבות און בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3982

<div dir="rtl" lang="he">

ו:יט יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים. יפיח בגמטריא נ נח. מדנים, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: יפיח כזבים עד שקר ומשלח, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 3983

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כ נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך. הראשי תיבות של: ואל תטש, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אביך ואל תטש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נצר בני מצות, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצות אביך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוט מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נצר בני מצות אביך ואל בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3984

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כא קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קשרם על לבך תמיד ענדם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות של: לבך תמיד ענדם על גרגרתך, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3985

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כב בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך. הראשי תיבות של: אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא, עם הו' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3986

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3987

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תנחה אתך בשכבך תשמר עליו והקיצות היא תשיחך, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3988

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3989

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך וכו' – שיחות הר"ן נא.

</div>


## Segment 3990

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כג כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. הראשי תיבות של: נר מצוה ותורה אור: אומן (ידוע). הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אור ודרך חיים תוכחות ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3991

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כד לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה. הראשי תיבות של: מאשת רע מחלקת לשון נכריה, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: למשרך מאשת רע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מחלקת לשון נכריה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחלקת לשון, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לשמרך מאשת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3992

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כה אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה. הראשי תיבות של: ואל תקחך בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואל תקחך בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תחמד יפיה בלבבך ואל, עם הח' אותיות וד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3993

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כו כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד. הראשי תיבות של: ואשת איש נפש יקרה תצוד בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואשת איש נפש יקרה, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש נפש יקרה תצוד ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עד ככר בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ככר לחם, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעד אשה זונה עד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: זונה עד ככר לחם, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: נפש יקרה תצוד, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3994

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כז היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. לא תשרפנה, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן (ועמש"כ בענין שהפתק בגמטריא שרף ובחי' ספר הנשרף).

</div>


## Segment 3995

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כח אם יהלך איש על גחלים ורגליו לא תכוינה. הסופי תיבות של: יהלך איש על, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: על הגחלים, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. אם יהלך, עם התיבות, בגמטריא נ נח. אם יהלך איש, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הט"ז אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. תכוינה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3996

<div dir="rtl" lang="he">

ו:כט כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: כן הבאל אל אשת רעהו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אשת רעהו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3997

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ל לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב. ירעב, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא יבוזו לגנב כי ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: למלא נפשו כי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. לא יבוזו לגנב ע"ה בגמטריא נחמן. לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3998

<div dir="rtl" lang="he">

ו:לא ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את כל הון ביתו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישלם שבעתים את כל הון ביתו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 3999

<div dir="rtl" lang="he">

ו:לג נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה. לא תמחה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימצא וחרפתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4000

<div dir="rtl" lang="he">

ו:לה לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד. פני כל כפר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4001

<div dir="rtl" lang="he">

ז:א בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך. הראשי תיבות של: ומצותי תצפן בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ומצותי תצפן אתך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמר אמרי ומצותי תצפן, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4002

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וחיה ותורתי כאישון, וכן של: ותורתי כאישון עיניך, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמר מצותי, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מצותי וחיה ותורתי כאישון ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4003

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך. כתבם, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. על לוח, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קשרם על אצבעתיך כתבם, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4004

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא. הסופי תיבות של: לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחתי את ומדע, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמר לחכמה אחתי את ומדע, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4005

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לשמרך מאשה זרה, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשמרך מאשה זרה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מאשה זרה מנכריה אמריה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4006

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ו כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי. אשנבי ראשי תיבות נחמן בן שמחה ישראל אודסר. נשקתפי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן נ נח נחמ נחמן מאומן. נשקפתי בגמטריא תן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4007

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב. פתאי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בבנים, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אבינה בבנים נער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4008

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בפתאים אבינה בבנים נער חסר, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4009

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4010

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נער חסר לב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בבנים נער, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בפתאים אבינה בבנים נער חסר, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4011

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ח עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד. שוק בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ביתה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: עבר בשוק אצל פנה ודרך, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עבר בשוק אצל פנה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: עבר בשוק אצל פנה ודרך, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4012

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יד זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי. הראשי תיבות של: היום שלמתי נדרי, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זבחי שלמים עלי היום, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שלמים עלי היום ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: היםו שלמתי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4013

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טו על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך. הסופי תיבות של: כן יצאתי לקראתך לשחר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על כן יצאתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לקראתך לשחר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4014

<div dir="rtl" lang="he">

ז:טז מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים. הסופי תיבות של: חטבות אטון מצרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ערשי חטבות, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מרבדים רבדתי, וכן של: רבדתי ערשי, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. חטבות אטון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4015

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יז נפתי משכבי מר אהלים וקנמון. הסופי תיבות של: מר אהלים וקנמון, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפתי משכבי מר אהלים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: משכבי מר, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מר אהלים, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4016

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יח לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים. הסופי תיבות של: נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הבקר נתעלסה באהבים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4017

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יט כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק. הסופי תיבות של: כי אין האיש, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. מרחוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן. כי אין האיש בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4018

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כ צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו. צרור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות. הכסא יבא, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. בידו ליום בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: צרור הכסף לקח בידו ליום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4019

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כא הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו. לקחה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. לקחה בחלק, עם התיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ברב לקחה בחלק ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בחלק שפתיה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4020

<div dir="rtl" lang="he">

ז:כב הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל. מוסר אויל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הולך אחריה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: הולך אחריה פתאם כשור אל ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: הולך אחריה פתאם כשור אל בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר, וכן של: פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס, עם הז' תיבות וי"ד אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4021

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה. קרת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4022

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ליד שערים לפי, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4023

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם. אישים בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4024

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב. ערמה וכסילים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4025

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: חכי ותועבת שפתי רשע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4026

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. אין בהם בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אין בהם נפתל ועקש, עם הד' תיבות וח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4027

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת. הראשי וסופי תיבות של: וישרים למצאי דעת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4028

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר. הסופ תיבות של: ודעת מחרוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל כסף ודעת, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. קחו מוסרי ואל בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4029

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יא כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה. הראשי וסופי תיבות של: טובה חכמה מפנינים ע"ה בגמטריא נ נח. וכל חפצים ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. לא ישוו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4030

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יב אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא. הראשי תיבות של: שכנתי ערמה ודעת, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: שכנתי ערמה ודעת מזמות בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4031

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שכנתי ערמה ודעת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 4032

<div dir="rtl" lang="he">

שכנתי, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4033

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יג יראת י' שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי.

</div>


## Segment 4034

<div dir="rtl" lang="he">

י' שנאת, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4035

<div dir="rtl" lang="he">

רע ופי תהפכות שנאתי, סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4036

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שנאת רע גאה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רע ופי, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4037

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וגאון ודרך רע ופי תהפכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4038

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יד לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה. הראשי תיבות של: לי עצה ותושיה אני בינה, וכן של: עצה ותושיה אני בינה לי, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. בינה לי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4039

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טו בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק. הראשי תיבות של: ורוזנים יחקקו צדק, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ורוזנים יחקקו צדק, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יחקקו צדק, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בי מלכים ימלכו בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן. מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4040

<div dir="rtl" lang="he">

ח:טז בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק. הראשי תיבות של: ונדיבים כל שפטי צדק בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל שפטי צדק, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כל שפטי בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ונדיבים כל שפטי בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בי שרים, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שרים ישרו, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4041

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יז אני אהבי אהב ומשחרי ימצאנני. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ע"ה בגמטריא ר' נ נח.

</div>


## Segment 4042

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יח עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה. הראשי וסופי תיבות של: עשר וכבוד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשר וכבוד אתי, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. עתק וצדקה, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אתי הון, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4043

<div dir="rtl" lang="he">

ח:יט טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר. הסופי תיבות של: טוב פריי מחוץ ומפז בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מחרוץ ומפז ותבואתי ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ותבואתי מכסף נבחר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומפז ותבואתי מכסף נבחר, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן פיגא, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4044

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כ בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט. הראשי וסופי תיבות של: אהלך בתוך נתיבות משפט, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, ובגמטריא רבינו נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בארח צדקה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. בארח צדקה אהלך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4045

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כא להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא. הסופי תיבות של: אהבי יש ואצרתיהם אמלא, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4046

<div dir="rtl" lang="he">

ואצרתיהם – מלא ו' (ואוצרתיהם או ואצרותיהם) ועם הכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4047

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: להנחיל אוהבי יש – שיחות הר"ן צו.

</div>


## Segment 4048

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כב י' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. הראשי תיבות של: קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קנני ראשי דרכו קדם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. קדם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותית היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ראשית דרכו קדם בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4049

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כג מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ. מקדמי עם האותיות והכולל בגמטריא ר' עם ארץ הרי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4050

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מעולם נסכתי מראש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4051

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מראש מקדמי ארץ, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נסכתי מראש מקדמי, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4052

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כד באין תהומות חוללתי באין מעינות נכבדי מים. חוללתי עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4053

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4054

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: באין מעינות נכבדי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: באין מעינות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4055

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: באין תהמות חוללתי, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4056

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כה בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי. חוללתי כנ"ל פסוק כד, לפני גבעות – לפן יגבעות – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4057

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בטרם הרים הטבעו לפני גבעות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות.

</div>


## Segment 4058

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כו עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל. עד לא עשה, עם האותיות תיבות וכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא עשה בגמטריא רבנו נחמן. עד לא, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4059

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ וחוצות סופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4060

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4061

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לא עשה, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4062

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4063

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כז בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום. בהכינו עם האותיות והתיבה בגמטריא ק', עם שמים והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שם אני, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. בחוקו חוג, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4064

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שם אני בחוקו חוג על פני, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: על פני תהום, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4065

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שם אני, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4066

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בהכינו שמים שם, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: שמים שם אני בחוקו חוג, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4067

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כח באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום. הראשי תיבות של שחקים ממעל בעזוז עינות, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ממעל בעזוז עינות, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: באמצו שחקים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4068

<div dir="rtl" lang="he">

ח:כט בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ. בשומו בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: בחוקו מוסדי ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חקו ומים לא יעברו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בחוקו מוסדי ארץ, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4069

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ל ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת. הראשי תיבות של: שעשעים יום יום משחקת, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יום יום משחקת לפניו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יום משחקת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4070

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לא משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם. הסופי תיבות של: ארצו ושעשעי את בני אדם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בתבל ארצו ושעשעי את בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ארצו ושעשעי את בני אדם, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בני אדם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4071

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לב ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו. הראשי תיבות של: ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בני שמעו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שמעו לי בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ועתה בנים, עם התיבות, בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 4072

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לג שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו. הראשי וסופי תיבות של: שמעו בגמטריא רבינו נחמן. שמעו מוסר, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וחכמו ואל תפרעו, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4073

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לד אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי. הראשי תיבות של: שמע לי לשקד בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: דלתתי יום יום לשמר, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אשרי אדם שמע לי, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אדם שמע ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. מזוזת, עם האותיות והכולל (אי נמי: מזוזות מלא), בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מזוזת פתחי בגמטריא ליקוטי מוהר"ן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4074

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לה כי מצאי חיים ויפק רצון מי'. הראשי תיבות של: מצא חיים ויפק רצון מי' בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ויפק רצון, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4075

<div dir="rtl" lang="he">

ח:לו וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות. חמס, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: נפשו כל משנאי אהבו מות, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נפשו כל, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כל משנאי אהבו ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חמס נפשו כל בגמטריא רבי נחמן. חמס נפשו, עם האותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. נפשו כל, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כל משנאי אהבו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אהבו מות, עם האותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4076

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. בנתה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. חצבה, עם האותיות בגמטריא נ נח ע"ה. חכמות בנתה ביתה חצבה, עם הי"ז אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. הסופי תיבות של: חכמות בנתה ביתה חצבה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חכמות בנתה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4077

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ב טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה. הראשי וסופי תיבות של: מסכה יינה אף, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה ע"ה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אף ערכה שלחנה, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. ערכה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4078

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת. מרמי, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. על גפי מרמי, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נערתיה תקרא על גפי מרמי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: תקרא על גפי מרמי, וכן של: על גפי מרמי קרת, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מרמי קרת, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נערתיה תקרא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4079

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו. הראשי תיבות של: מי פתי יסר הנה חסר, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4080

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פתי יסר הנה חסר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4081

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פתי יסר הנה חסר לב, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: יסר הנה חסר ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4082

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חסר לב אמרה – אותיות רסל – של ברסל"ב, עם הג' אותיות והכולל, הרי ברסלב.

</div>


## Segment 4083

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מי פתי יסר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מי פתי יסר הנה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יסר הנה חסר לב אמרה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4084

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ה לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. הראשי וסופי תיבות של: לכו לחמו בלחמי ושתו ביין, בגמטריא נחמן. ושתו ביין, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ביין מסכתי, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לחמו בלחמי ושתו ביין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן.

</div>


## Segment 4085

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ו עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה. ואשרו בדרך, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בדרך בינה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4086

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ז יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו. הראשי תיבות של: קלון ומוכיח, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו, במגטריא נחמן. אותיות היסוד של: לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לרשע מומו, עם התיבות, בגמטריא נחמן. יסר לץ לקח לו קלון בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ומוכיח לרשע מומו, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4087

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ח אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך. אל תוכח ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. תוכח לץ בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. הסופי תיבות של: תוכח לץ פן בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הוכח לחכם ויאהבך בגמטריא נ נח ע"ה. אל תכוח לץ בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 4088

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח. הסופי תיבות של: ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עוד הודע בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הודע לצדיק ויוסף, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עוד הודע לצדיק, עם הו' אותיות, במגטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4089

<div dir="rtl" lang="he">

ט:י תחלת חכמה יראת י' ודעת קדשים בינה. הראשי וסופי תיבות של: קדשים בינה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ודעת קדשים בינה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תחלת חכמה, וכן של: חכמה יראת, וכן של: יראת ה', וכן של: ה' ודעת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תחלת חכמה יראת י' ודעת ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4090

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. הראשי תיבות של: ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ויוסיפו לך שנות חיים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. ירבו ימיך ויוסיפו, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בי ירבו ימיך ויוסיפו, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4091

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יב אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא. הראשי תיבות של: לך ולצת לבדך תשא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4092

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יג אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה. הראשי תיבות של: כסילות המיה פתיות, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: המיה פתיות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: המיה פתיות ובל ידעה, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המיה פתיות ובל ידעה מה, עם הד' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4093

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יד וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת. מרמי, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ביתה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לפתח ביתה על, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מרמי קרת, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: וישבה לפתח ביתה על, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4094

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טו לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הראשי וסופי תיבות של: לעברי דרך המישרים, בגמטריא נ נח ע"ה. לקרא לעברי דרך המישרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 4095

<div dir="rtl" lang="he">

ט:טז מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו. פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4096

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פתי יסר הנה וחסר לב בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מי פתי יסר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4097

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מי פתי יסר הנה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פתי יסר הנה וחסר לב, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4098

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יז מים גנובים ימתו ולחם סתרים ינעם. סתרים בגמטריא נון חית מם נון. גנובים בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימתקו ולחם בגמטרי נ נח. הראשי וסופי תיבות של: גנובים ימתקו ולחם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ולחם סתים, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4099

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יח ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה. הראשי תיבות של: בעמקי שאול קראיה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: שם בעמקי שאול קראיה ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רפאים שם, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: שם בעמקי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ידע כי רפאים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שם בעמקי שאול קראיה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4100

<div dir="rtl" lang="he">

י:א משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו. 'בן חכם ישמח אב' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4101

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב יש פה רמז שאפילו בחדש אב, הבן החכם ישמח. והנה כסלו עם האותיות בגמטריא בן חכם, הרי שעל ידי כסלו (שבו חנוכת בית המקדש) יכולים להביא שמחה לאב (שבו היה חורבן הבית)! ויש עוד ענינים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 4102

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משלי שלמה בן חכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: משלי שלמה בן חכם ישמח, בגמטריא רבי נחמן. ישמח אב בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: משלי שלמה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שלמה בן חכם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אב ובן כסיל בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4103

<div dir="rtl" lang="he">

י:ב לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות. אוצרות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ממות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: יועילו אוצרות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: רשע וצדקה תציל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא יועילו אוצרות רשע וצדקה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: אוצרות רשע וצדקה תציל, וכן של: רשע וצדקה תציל ממות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יועילו אוצרות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4104

<div dir="rtl" lang="he">

י:ג לא ירעיב י' נפש צדיק והות רשעים יהדף. י' נפש בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ה' נפש צדיק ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן. לא ירעיב י' נפש צדיק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4105

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר. הראשי תיבות של: ראש עשה כף רמיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר, בגמטריא רבי נחמן. כף רמיה בגמטריא 355, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. חרוצים בגמטריא 354 כמנין נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4106

<div dir="rtl" lang="he">

י:ה אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש. בקציר בן, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בן מביש, עם התיבות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בקציר בן מביש, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אגר בקיץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: אגר בקיץ בין משכיל ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4107

<div dir="rtl" lang="he">

י:ו ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס. חמס, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: לראש צדיק ופי רשעים יכסה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לראש צדיק ופי רשעים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ברכות לראש צדיק ופי רשעים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4108

<div dir="rtl" lang="he">

י:ז זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זכר צדיק לברכה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: זכר צדיק לברכה ושם רשעים, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של כל הפוסק, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: זכר צדיק לברכה ושם, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4109

<div dir="rtl" lang="he">

י:ח חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט. הסופי תיבות של: יקח מצות ואויל שפתים ילבט, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של יקח מצות, עם האותיות, בגמטריא נ נח. חכם לב, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לב יקח מצות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4110

<div dir="rtl" lang="he">

י:ט הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4111

<div dir="rtl" lang="he">

י:י קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט. קרץ עין יתן, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים, עם הכ"ג אותיות, ו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן)

</div>


## Segment 4112

<div dir="rtl" lang="he">

י:יא מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס. חמס, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מקור חיים פי צדיק, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: מקור חיים פי צדיק ופי בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פי צדיק ופי רשעים יכסה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4113

<div dir="rtl" lang="he">

י:יב שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה. הראשי תיבות של: תעורר מדנים ועל כל בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שנאה תעורר מדנים ועל, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4114

<div dir="rtl" lang="he">

י:יג בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב. נבון, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4115

<div dir="rtl" lang="he">

י:יד חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה. מחתה, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4116

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ופי אויל מחתה קרבה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4117

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יצפנו דעת ופי אויל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4119

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ופי אויל מחתה קרבה בגמטריע נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4120

<div dir="rtl" lang="he">

י:טו הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם. עשיר בגמטריא פתק. קרית בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4121

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הון עשיר קרית עזו מחתת בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עזו מחתת דלים רישם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קרית עשו מחתת, וכן של: עזו מחתת דלים, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: מחתת דלים רישם בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4122

<div dir="rtl" lang="he">

י:טז פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת. פעלת בגמטריא פתק. פעולת צדיק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. לחיים תבואת רשע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 4123

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תבואת רשע ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4124

<div dir="rtl" lang="he">

י:יז ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה. הראשי תיבות של: שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מוסר ועוזב תוכחת מתעה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ועוזב תוכחת מתעה בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שומר מוסר ועוזב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: שומר מוסר ועוזב ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ארח לחים שומר ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4125

<div dir="rtl" lang="he">

י:יח מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל. שנאה בגמטריא פצפצי"ה ע"ה. שנאה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן (עיין שבת פט: - סיני שירדה שנאה לעכו"ם עליו). ומוצא, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומוצא דבה הוא כסיל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מכזה שנאה, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4126

<div dir="rtl" lang="he">

י:יט ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל. הראשי תיבות של: לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ברב דברים לא יחדל פשע, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. ברב דברים לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ברב דברים לא יחדל פשע וחשך בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פשע וחשך שפתיו משכיל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. פשע וחשך ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. משכיל, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. ברב דברים לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4127

<div dir="rtl" lang="he">

י:כ כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט.

</div>


## Segment 4128

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כסף נבחר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נבחר לשון צדיק לב, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: צדיק לב רשעים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4129

<div dir="rtl" lang="he">

רשעים כמעט בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4130

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לשון צדיק לב רשעים, בגמטריא רב נחמן. הראשי תיבות של: צדיק לב רשעים בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 4131

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כסף נבחר לשון צדיק – חיי מוהר"ן כ.

</div>


## Segment 4132

<div dir="rtl" lang="he">

י:כא שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו. ימותו, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. צדיק ירעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4133

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדיק ירעו רבים ואוילים בחר לב ימותו, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4134

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: צדיק ירעו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ירעו רבים ואוילים בחר, בגמטריא רפ"ו כנ"ל.

</div>


## Segment 4135

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שפתי צדיק ירעו רבים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בחסר לב ימותו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4136

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רבים ואוילים בחסר, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רבים ואוילים בגמטריא רפ"ו כנ"ל.

</div>


## Segment 4137

<div dir="rtl" lang="he">

י:כב ברכת י' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה. הר"ת התוי"ע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היא תעשיר ולא יוסף עצב ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עצב עמה ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4138

<div dir="rtl" lang="he">

י:כג כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה. הראשי תיבות של: לכסיל עשות זמה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: עשות זמה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לכסיל עשות זמה, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זמה וחכמה לאיש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4139

<div dir="rtl" lang="he">

י:כד מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן. ותאות צדיקים יתן, הסופי תיבות (על שם ששכרם בסוף כמובא בלקוטי מוהר"ן ריש תורה יב) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותאות צדיקים יתן בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: תבואנו ותאות צדיקים יתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. רשע היא בגמטריא הפתקא. הראשי וסופי תיבות של: ותאות צדיקים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4140

<div dir="rtl" lang="he">

י:כה כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא יז תמוז. הראשי תיבות של: כעבור סופה ואין רשע, וכן של: רשע וצדיק יסוד עולם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כעבור סופה ואין רשע וצדיק, וכן של: סופה ואין רשע וצדיק יסוד, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: וצדיק יסוד עולם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כעבור סופה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4141

<div dir="rtl" lang="he">

י:כו כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כחמץ לשנים וכעשן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: כחמץ לשנים וכעשן לעינים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כן העצל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4142

<div dir="rtl" lang="he">

י:כז יראת י' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה. הראשי וסופי תיבות של: י' תוסיף ימים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ימים ושנות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. רשעים תקצרנה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4143

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יראת ה' תוסיף ימים – שיחות הר"ן קב.

</div>


## Segment 4144

<div dir="rtl" lang="he">

י:כח תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד. שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. תאבד, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תוחלת צדיקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4145

<div dir="rtl" lang="he">

י:כט מעוז לתם דרך י' ומחתה לפעלי און. דרך י' ומחתה ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' ומחתה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מעוז לתם דרך, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ומחתה לפעלי און, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לתם דרך י', בגמטריא נ נח ע"ה. לפעלי און, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4146

<div dir="rtl" lang="he">

י:ל צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ. לא ישכנו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לעולם בל, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ישכנו ארץ ע"ה בגמטריא נ נח. צדיק לעולם בל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. צדיק לעולם בל ימוט, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא ישכנו ערץ, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 4147

<div dir="rtl" lang="he">

י:לא פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת. פי צדיק בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. חכמה ולשון ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. (תהפכות בגמטריא 911).

</div>


## Segment 4148

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדיק ינוב חכמה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ולשון תהפכות בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4149

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: צדיק ינוב חכמה ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ינוב חכמה ולשון תהפכות בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4150

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4151

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פי צדיק, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 4152

<div dir="rtl" lang="he">

י:לב שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות. הראשי וסופי תיבות של: שפתי צדיק ידעו רצון ופי רשעים, עם הו' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שפתי צדיק ידעון בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ידעון רצון ופי רשעים תהפכות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4153

<div dir="rtl" lang="he">

יא:א מאזני מרמה תועבת י' ואבן שלמה רצונו. מאזני, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של מאזני מרמה תועבת י' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מרמה תועבת ה' ואבן שלמה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: תועבת ה' ואבן שלמה רצונו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מרמה בגמטריא נחמן מאומן (וע' ברש"י עה"ת בא אחי במרמה – בחמכה). הראשי וסופי תיבות של: מאזני מרמה תועבת י' ואבן, עם הי' אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואבן שלמה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4154

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה. הראשי תיבות של: ויבא קלון, וכן של: קלון ואת, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ואת צנועים חכמה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ויבא קלון ואת צנועים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת צנועים חכמה, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4155

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ג תמת ישרים תנחם וסלף בודים ישדם. ישדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ישרים תנחם וסלף בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ישרים תנחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4156

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ד לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות.

</div>


## Segment 4157

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וצדקה תציל בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4158

<div dir="rtl" lang="he">

ממות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עברה וצדקה, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לא יועיל הון ביום עברה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4159

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום יונתן, לא מהני שקרא ביומא דרוגזא, משמע שאמת כן יועיל, וכדברי רבינו בספר המידות, אמת לב – מי שאינו אומר שקר, הקדוש ברוך הוא מושיע לו בעת צרתו גם בנים יהיו לו, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 4160

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע. צדקת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וברשעתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 4161

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדקת תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4162

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תמים תישר דרכו וברשעתו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4163

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו. צדקת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ישרים תצילם ובהות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: תצילם ובהות בגדים ילכו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ישרים תצילם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4164

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ז במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה. תאבד בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אונים ע"ה בגמטריא נ נח. מות אדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תקוה ותוחלת בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ותוחלת אונים אבדה, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4165

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ח צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צדיק מצרה, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נחלץ ויבא ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מצרה נחלץ ויבא רשע, עם הד' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4166

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ט בפה חנף ישחת רעה ובדעת צדיקים יחלצו. יחלצו, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. רעהו, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בפה חנף ישחת רעהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רעהו ובדעת צדיקים יחלצו, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ובדעת צדיקים יחלצו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חנף ישחת רעהו, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רעהו ובדעת צדיקים יחלצו ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובדעת צדיקים יחלצו בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4167

<div dir="rtl" lang="he">

יא:י בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה. בטוב צדיקים, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בטוב צדיקים תעלץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: תעלץ קריה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ובאבד רשעים רנה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4168

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יא בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס. הראשי תיבות של: בברכת ישרים תרום, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ישרים תרום קרת ובפי, וכן של: תרום קרת ובפי רשעים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תורם קרת ובפי, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: קרת ובפי רשעים תהרס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: קרת ובפי רשעים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רשעים תהרס, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: קרת ובפי רשעים, וכן של: ובפי רשעים תהרס, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4169

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יב בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש. לב ואיש, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואיש תבונות יחריש, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בז לרעהו חסר לב ואיש ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בז לרעהו חסר לב, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חסר לב ואיש, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4170

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יג הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר. מגלה סוד, בגמטריא נחמן. ונאמן ע"ה בגמטריא נחמן. ונאמן רוח בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: הולך רכיל מגלה סוד ונאמר רוח מכסה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הולך רכיל מגלה סוד ונאמן, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: ונאמן רוח מכסה דבר בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: רוח מכסה דבר בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מגלה סוד בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4171

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יד באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ. הראשי תיבות של: באין תחבלות יפל, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ברב יועץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יפל עם ותשועה ברב יועץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4172

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טו רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח. ירוע, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. רע ירוע כי, בגמטריא הפתקא. הראשי תיבות של: ערב זר ושנא תקעים בוטח, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רע ירוע כי ערב זר ושנא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושנא תקעים בוטח, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ערב זר ושנא בגמטריא רפ"ו סימנים וכו' כנ"ל.

</div>


## Segment 4173

<div dir="rtl" lang="he">

יא:טז אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשת חן תתמך כבוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חן תתמך כבוד ועריצים, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יתמכו עשר בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תתמך כבוד ועריצים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4174

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יז גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי. הסופי תיבות של: גמל נפשו איש חסד ועכר שארו, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גמל נפשו איש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: איש חסד ועכר שארו אכזרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4175

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יח רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת. פעלת בגמטריא פתק. וזרע צדקה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רשע עשה פעלת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: עשה פעלת שקר וזרע, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: עשה פעלת שקר וזרע צדקה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: פעלת שקר, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שקר וזרע, עם הד' אותיות, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4176

<div dir="rtl" lang="he">

יא:יט כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו. לחיים ומרדף רעה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לחיים ומרדף רעה בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4177

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כ תועבת י' עקשי לב ורצונו תמימי דרך. י' עקשי לב, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תועבת ה' עקשי לב, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ורצונו תמימי דרך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לב ורצונו תמימי דרך, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4178

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כא יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט. לא ינקה רע בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. רע וזרע, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4179

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יד ליד לא ינקה רע וזרע, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: וזרע צדיקים נמלט, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4180

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ינקה רע וזרע, עם הג' אותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4181

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ינקה רע וזרע צדיקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4182

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יד ליד לא ינקה רע – שיחות הר"ן קפד.

</div>


## Segment 4183

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כב נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. אשה יפה, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. נזם זהב, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הסופי תיבות של: באף חזיר אשה, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשה יפה וסרת, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: באף חזיר, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: נזם זהב באף חזיר אשה יפה, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4184

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כג תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה. צדיקים אך טוב, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. תאות צדיקים, עם הי' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4185

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תאות צדיקים אך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תאות צדיקים אך טוב, וכן של: צדיקים אך טוב תקות, וכן של: אך טוב תקות רשעים, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4186

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טוב תקות רשעים עברה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4187

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תקות רשעים עברה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4188

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אך טוב תקות רשעים, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4189

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כד יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור. ונוסף עוד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עוד וחושך מישר אך למחסור ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: יש מפזר ונוסף, בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: מפזר ונוסף עוד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יש מפזר, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עוד וחושך מישר אך, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מישר אך למחסור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4190

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כה נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא. הראשי תיבות של: נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: נפש ברכה תדשן בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה הסופי תיבות של: נפש ברכה תדשן ומרוה, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: נפש ברכה תדשן ומרה גם הוא, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נפש ברכה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ברכה תדשן בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפש ברכה תדשן ומרוה, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: תדשן ומרוה גם הוא יורא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4191

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כו מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר. משביר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בר יקבהו לאום וברכה לראש ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וברכה לראש משביר, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 4192

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כז שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו. הסופי תיבות של טוב יבקש רצון, נב"ש – ראשי תיבות נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: שחר טוב יבקש רצון, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: רצון ודרש רעה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: רצון ודרש רעה תובאנו בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: יבקש רצון ודרש רעה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טוב יבקש, ושל: יבקש רצון, עם האותיות, בגטריא נ נח.

</div>


## Segment 4193

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כח בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעשרו הוא יפל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בוטח בעשרו הוא יפל, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4194

<div dir="rtl" lang="he">

יא:כט עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב. אויל לחכם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עוכר ביתו ינחל רוח, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. וכן הראשי תיבות של: ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב, עם הז' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים כנ"ל. הסופי תיבות של: עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ינחל רוח ועבד אויל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ינחל רוח ועבד אויל לחכם ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4195

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ל פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם. פרי צדיק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. הסופי תיבות של: חיים ולקח נפשות חכם עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פרי צדיק עץ חיים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ולקח נפשות, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ולקח נפשות, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: פרי צדיק עץ חיים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולקח, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. ולקח נפשות, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. צדיק עץ חיים ולקח, עם הד' תיבות, בגמטריא פתק. פרי, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4196

<div dir="rtl" lang="he">

יא:לא הן צדיק בארץ ישלם. צדיק בארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות. ישלם אף כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: הן צדיק בארץ ישלם אף בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בארץ ישלם אף – אב"י – ראשי תיבות ישראל בער אודסר. הסופי תיבות של: הן צדיק בארץ ישלם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הן צדיק בארץ ישלם אף, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בארץ שלם אף כי רשע ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: צדיק בארץ, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בארץ ישלם, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4197

<div dir="rtl" lang="he">

יב:א אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער. אהב דעת, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהב דעת ושנא, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אהב דעת, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ושנא תוכחת בער, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4198

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ב טוב יפיק רצון מי' ואיש מזמות ירשיע. הסופי תיבות של: רצון ה' ואיש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: טוב יפיק רצון מה' ואיש בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יפיק רצון, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יפיק רצון מה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מה' ואיש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואיש מזמות, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4199

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ג לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט. צדיקים בל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בגמטריא נ נח ע"ה. הראשיתיבות של: ושרש צדיקים בל ימוט, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אדם ברשע ושרש צדיקים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יכון אדם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אדם ברשע ושרש צדיקים, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יכון אדם ברשע ושרש, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4200

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ד אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה. בעלה ע"ה בגמטריא נ נח. עטרת בעלה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4201

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4202

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עטרת בעלה וכרקב, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4203

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשת חיל עטרת בעלה – שיחות הר"ן קיג.

</div>


## Segment 4204

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ה מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה. מרמה (עי' רש"י עה"ת שפירש במרמה, בחכמה), בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: צדיקים משפט תחבלות, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4205

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם. דם ופי, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: דברי רשעים ארב דם ופי ישרים, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רשעים ארב דם ופי ישרים, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ארב דם ופי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4206

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ז הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד. הראשי תיבות של: ובית צדיקים יעמד, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רשעים ואינם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובית צדיקים יעמד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4207

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ח לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז. לב יהיה לבוז ע"ה בגמטריא נ נח. לפי שכלו יהלל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יהלל איש ונעוה, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז, עם הז' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש ונעוה לב יהיה לבוז, עם הי' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4208

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ט טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. טוב נקלה ועבד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. לו ממתכבד, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. וחסר לחם, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועבד לו ממתכבד וחסר לחם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נקלה ועבד לו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לו ממתכבד וחסר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4209

<div dir="rtl" lang="he">

יב:י יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי. הראשי תיבות של: צדיק נפש בהמתו ורחמי, בגמטריא נחמן. הר"ת יצנ"ב בגמטריא נחמן עם האותיות (וע' בזוה"ק פ' ויקהל רא. שזה דרגא של נבון דייקא, שידוע למידת רבינו בבינה). והס"ת עקשו"י עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהמה בא"ת ב"ש שצי"צ ועם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ומצינו ש'שיצא' הוא סנפיר כמובא בלק"מ תורה ה' ממסכת בב"א). וע' בזוה"ק (פנחס רטו:) ועל דא כתיב מצמיח חציר לבהמה הדא הוא דכתיב יודע צדיק נפש בהמתו ע"כ. מצמיח חציר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 4210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים, הם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: צדיק נפש בהמתו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צדיק נפש בהמתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4211

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יא עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן מאומן. אדמתו, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ישבע לחם, עם הז' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. ריקים בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: לחם ומרדף ריקים חסר, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד (אל שלפני הסופי תיבות) של: עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4212

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יב חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: חמד רשע, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רשע מצוד רעים, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רעים ושרש, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: מצוד רעים ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4213

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יג בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. בפשע, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: בפשע שפתים מוקש רע ויצא, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מוקש רע ויצא מצרה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רע ויצא מצרה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בפשע שפתים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4214

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יד מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישיב לו. פי איש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. ישבע טוב וגמול ידי אדם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אדם ישיב לו, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. איש ישבע טוב, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: איש ישבע טוב וגמול, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פי איש ישבע טוב, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישיב לו, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מפרי פי איש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: פי איש ישבע טוב וגמול ידי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4215

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טו דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם. בעיניו בגמטריא נחמן. ושמע בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ישר בעיניו ושמע לעצה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אויל ישר בעיניו ושמע, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ישר בעיניו ושמע, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: ישר בעיניו ושמע לעצה חכם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ישר בעיניו ושמע בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: דרך אויל ישר בעיניו, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4216

<div dir="rtl" lang="he">

יב:טז אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום. אויל ביום, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. ביום יודע בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: וכסה קלו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יודע כעסו, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4217

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יז יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה. יפיח, בגמטריא נ נח. אמונה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. מרמה, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אמונה יגיד צדק ועד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יגיד צדק ועד שקרים, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: יגיד צדק ועד, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יגיד צדק ועד שקרים בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יפיח אמונה יגיד צדק ועד, וכן של: אמונה יגיד צדק ועד שקרים, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ועד שקרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4218

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יח יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא. הסופי תיבות של כמדקרות חרב ולשון חכמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כמדקרות חרב, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בוטה כמדקרות חרב, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ולשון חכמים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כמדקרות חרב ולשון, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4219

<div dir="rtl" lang="he">

יב:יט שפת אמת תכון לעד ועד ארביעה לשון שקר. השנה עכשיו שפ"ת – התש"פ. תכון לעד, בגמטריא פתק. לעד, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ארגיעה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: תכון לעד ועד ארגיעה לשון, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תכון לעד, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשון שקר, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4220

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כ מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה. מרמה, בגמטריא נחמן מאומן. שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בלב חרשי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4221

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כא לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע. מלאו רע, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. כל און ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יאנה לצדיק, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל און ורשעים ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4222

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כב תועבת י' שפתי שקר ועשי אמונה רצונו. ועשי אמונה, עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אמונה רצונו, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תועבת י' שפתי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: תועבת ה' שפתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' שפתי, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4223

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כג אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת. אדם ערום כסה דעת ולב, וכן: ערום כסה דעת ולב כסילים, הסופי תיבות עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ערום כסה דעת ולב, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: דעת ולב כסלים יקרא, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יקרא אולת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ולב כסילים יקרא אולת, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4224

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כד יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס. הראשי תיבות והסופי תיבות של: יד חרוצים תמשול בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חרוצים תמשול ורמיה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ורמיה תהיה, בגמטריא רבינו נחמן. תהיה למס, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. חרוצים בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: תמשול ורמיה, וכן של: ורמיה תהיה, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4225

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כה דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה. בלב איש, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישחנה ודבר טוב ישמחנה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב, עם הו' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4226

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כו יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יתר מרעהו צדיק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ודרך רשעים תתעם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: צדיק ודרך רשעים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4227

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כז לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ. רמיה צידו והון אדם, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אדם יקר בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. הסופי תיבות של: והון אדם יקר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והון אדם יקר חרוץ ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אדם יקר חרוץ, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: לא ירחך רמיה צידו והון אדם, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4228

<div dir="rtl" lang="he">

יב:כח בארח צדקה חים ודרך נתיבה אל מות. בארח צדקה חיים, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נתיבה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ודרך נתיבה אל מות ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: בארח צדקה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ודרך נתיבה אל מות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4229

<div dir="rtl" lang="he">

יג:א בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה. בן חכם מוסר אב ולץ לא, בגמטריא הפתקא. מוסר אב ולץ לא בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בן חכם מוסר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: מוסר אב ולץ לא ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מוסר אב ולץ לא שמע גערה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חכם מוסר, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בן חכם מוסר אב, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לא שמע, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מוסר אב ולץ לא שמע גערה ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4230

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ב מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס. חמס, בגמטריא נ נח. פי איש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. פי איש יאכל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. פי איש יאכל טוב, עם הי"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. טוב ונפש, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: פי איש יאכל טוב ונפש בגדים, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: מפרי פי איש יאכל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: פי איש יאכל טוב ונפש בדים חמס, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: טוב ונפש בגדים חמס, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מפרי פי איש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבוה האחרונה, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מפרי פי איש יאכל טוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ונפש בגדים חמס, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4231

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ג נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו. פשק שפתיו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מחתה לו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נצר פיו שמר, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: נפשו פשק, ושל: פשק שפתיו, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פשק שפתיו מחתה, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: פיו שמר נפשו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פיו שמר, בגמטריא הפתקא. הראשי וסופי תיבות של: פשק שפתיו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפשו פשק שפתיו, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: שפתיו מחתה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4232

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן. חרצים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מתאוה, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ופנש חרצים בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עצל ונפש, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מתאוה ואין נפשו עצל, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: מתאוה ואין נפשו עצל ונפש, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נפשו עצל ונפש חרצים תדשן, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4233

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ה דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר. ישנא בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דבר שקר ישנא צדיק ורשע, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: ישנא צדיק ורשע, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: דבר שקר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הראשי וסופי תיבות של: שקר ישנא צדיק, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבו של: דבר שקר ישנא צדיק ורשע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4234

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ו צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת. הראשי תיבות של: צדקה תצר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ורשעה תסלף בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תצר תם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של:תם דרך ורשעה תסלף, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תצר תם דרך ורשעה ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ורשעה תסלף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4235

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ז יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב. הסופי תיבות של: יש מתעשר ואין, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מתעשר ואין כל מתרושש בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: מתרושש והון רב, עם הג' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יש מתעשר, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ואין כל, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואין כל מתרושש והון רב, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4236

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ח כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה. הראשי תיבות של: כפר נפש איש עשרו ורש ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: איש עשרו ורש לא ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפש איש עשרו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: נפש איש עשרו ורש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ורש לא שמע, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: לא שמע, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4237

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ט אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך. ידעך, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אור צדיקים ישמח ונר ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ונר רשעים ידעך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אור צדיקים ישמח ונר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אור צדיקים ישמח, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: צדיקים ישמח, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: צדיקים ישמח ונר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישמח ונר רשעים, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4238

<div dir="rtl" lang="he">

יג:י רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. רק בזדון יתן מצה, עם הי"ג אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ואת נועצים חכמה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בזדון יתן מצה ואת, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בזדון יתן מצה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יתן מצה ואת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: רק בזדון, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רק בזדון יתן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רק בזדון יתן מצה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצה ואת נועצים חכמה, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4239

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מהבל ימעט וקבץ על, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הון מהבל ימעט, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הון מהבל, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הון מהבל ימעט וקבץ ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה (שהוא אותיות: הרבי), עם הכולל, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4240

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יב תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה. ממשכה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. חיים תאוה, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חיים תאוה באה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ממשכה מחלה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ועץ חיים תאוה באה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: מחלה לב ועץ חיים תאוה באה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תוחלת ממשכה מחלה לב, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחלה לב ועץ חיים תאוה באה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים, עם הו' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן . הראשי וסופי תיבות של: ועץ חיים תאוה, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: חיים תאוה באה, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לב ועץ חיים תאוה, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 4241

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יג בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם. לדבר יחבל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא רפ"ו כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: בז לדבר יחבל, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וירא מצוה הוא ישלם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4242

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יד תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות. ממקשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תורת חכם, עם התיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. מקור חיים לסור, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 4243

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תורת חכם מקור חיים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תורת חכם מקור חיים לסור, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4244

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חכם מקור חיים לסור ממקשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4245

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4246

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ממקשי מות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לסור ממקשי, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4247

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טו שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן. שכל, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן (ובזה א"ש מה שרבינו גילה בתורה א' שצריכים לראות את השכל בכל דבר). ורדרך בוגדים (מלא ו') בגמטריא ברסלב ע"ה. ודרך בגדים איתן, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שכל טוב יתן חן ודרך, בגמטריא נחמן, עם הד' אותיות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טוב יתן, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שכל טוב יתן, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שכל טוב יתן חן, עם הח' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שכל טוב יתן חן ודרך, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יתן חן ודרך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4248

<div dir="rtl" lang="he">

יג:טז כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת. הראשי תיבות של: כל ערום יעשה בדעת וכסיל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל ערום יעשה בדעת וכסיל, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: יעשה בדעת וכסיל יפרש, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: יפרש אולת, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יעשה בדעת וכסיל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4249

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יז מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא. מלאך רשע יפל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאך רשע יפל ברע, עם הי"ג אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. ברע וציר, עם התיבות, בגמטריא פתק. וציר אמונים, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רשע יפל ברע, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: יפל ברע וציר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וציר אמונים מרפא, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: וציר אמונים, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4250

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יח ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד. ושומר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: ריש וקלו פורע, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ושומר תוכחת יכבד, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: מוסר ושומר תוכחת יכבד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תוכחת יכבד, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מוסר ושומר תוכחת, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ריש וקלון פורע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 4251

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יט תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע. תאוה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. תאוה נהיה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נהיה תערב, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כסילים סור מרע, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נהיה תערב לנפש ותועבת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ותועבת כסילים סור מרע, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נהיה תערב לנפש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: תערב לנפש ותעובת, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תאוה נהיה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נהיה תערב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ותועבת כסילים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4252

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כ הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים ירוע. ירוע בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ורעה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חכמים יחכם ורעה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4253

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כא חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב. רעה ואת, בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק. הראשי תיבות של: חטאים תרדף רעה ואת צדיקים, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: צדיקים ישלם טוב, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: רעה ואת צדיקים ישלם טוב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רעה ואת צדיקים, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4254

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כב טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא. ינחיל, בגמטריא נ נח. לצדיק חיל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. וצפון לצדיק, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. טוב ינחיל בני בנים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. הראשי וסופי תיבות של: טוב ינחיל בני בנים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4255

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כג רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט. ראשים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ויש נספה בלא, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. רב אכל ניר ראשים, עם הי"ג אותיות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. ראשים ויש נספה, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רב אכל ניר ראשים ויש, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של: ניר ראשים ויש נספה בלא משפט, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: ניר ראשים ויש נספה בלא, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ראשים ויש נספה בלא משפט, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רב אכל ניר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ניר ראשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי ווספי תיבות של: ראשים ויש, עם הד' אותיות, וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של:ויש נספה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נספה בלא משפט ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויש נספה בלא משפט, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4256

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כד חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר. שונא, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. שונא בנו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חושך שבטו שונא ע"ה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: חושך שבטו שונא בנו ואהבו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: שבטו שונא בנו, בגמטריא נ נח ע"ה. חושך שבטו שונא בנו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4257

<div dir="rtl" lang="he">

יג:כה צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר. צדיק אוכל לשבע נפשו, ר"ת בגמטריא זה נחמן ע"ה. ובטן רשעים תחסר, ר"ת רות שנאמר בה (רות ב:יד) ותאכל ותשבע ותתר, ששלטה על זה. ומלת ותתר גופא ר"ת ובטן רשעים תחסר, ועוד ת', בסתמא בסוד ת' עלמין דכיסופין. ובאמת למדין כמה סודות של האכילה מאכילתו של בועז, ואכמ"ל. שוב מצאתי בזוהר חדש רות שמביא ענין אכילתו של רות ביחד עם אכילתו של בועז, ושם גילו שענין ותותר זה בחי' לשייר קצת להסטרא אחרא, ולפ"ז א"ש הראשי תיבות כנ"ל שהיתרון הוא להבטן של הרשע שלעולם תהיה חסר, וזה הת' דיליה בסוד העי"ן ר"ע. ומה שכתוב תתר חסר גם נראה בזה סודות של האכילה, כי תתר חסר בגמטריא אלף, שהוא חוזר להיות אלף, וידוע שכל הכוונות של האכילה סובבים על הא'.

</div>


## Segment 4258

<div dir="rtl" lang="he">

ס"ת של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. הראשי תיבות של: לשבע נפשו ובטן רשעים, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4259

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4260

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לשבע נפשו ובטן רשעים, עם הד' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: נפשו ובטן רשעים, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4261

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: צדיק אוכל לשובע נפשו – שיחות הר"ן כד.

</div>


## Segment 4262

<div dir="rtl" lang="he">

יד:א חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו. בנתה בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ביתה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: נשים בנתה ביתה ואולת בידיה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בנתה ביתה ואולת בידיה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ביתה ואולת בידיה תהרסנו, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חכמות נשים בנתה, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: ביתה ואולת בידיה תהרסנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נשים בנתה ביתה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ביתה ואולת, ושל: ואולת בידיה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4263

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ב הולך בישרו ירא י' ונלוז דרכיו בוזהו. ירא י' ונלוז דרכיו, עם הד' תיבות, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות וי"ד אותיות, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: בישרו ירא י', בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4264

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם. הראשי תיבות של: גאוה ושפתי חכמים תשמורם, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים, ושל: חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: אויל חטר גאוה ושפתי חכמים, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חטר גאוה ושפתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: חכמים תשמורם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בפי אויל חטר גאוה ושפתי, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4265

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור. בר ורב, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. באין אלפים אבוס ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. באין אלפים אבוס בר ורב, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ורב תבואות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: בר ורב תבואות בכח שור, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: תבואות בכח שור ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלפים אבוס בר ורב תבואות ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: באין אלפים אבוס בר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אלפים אבוס, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אבוס בר ורב תבואות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4266

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ה עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר. אמונים ע"ה בגמטריא נחמן. יפיח בגמטריא נ נח. עד אמונים לא יכזב, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. עד אמונים לא יכזב ויפיח ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יכזב ויפיח כזבים עד שקר, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויפיח כזבים עד, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4267

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ו בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל. חכמה ואין, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן. נבון בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: חכמה ואין ודעת ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4268

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בקש לץ חכמה ואין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ודעת לנבון. הראשי תיבות וסופי תיבות עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואין ודעת לנבון, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4269

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת. לך מנגד ע"ה בגמטריא נחמן. לך מנגד לאיש, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לאיש כסיל ובל ידעת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: לך מנגד לאיש כסיל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: לאיש כסיל ובל, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כסיל ובל ידעת שפתי דעת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: לאיש כסיל ובל ידעת שפתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ובל ידעת שפתי, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4270

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה. הסופי תיבות של חכמת ערום הבין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הבין דרכו ואולת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ואולת כסילים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כסילים מרמה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: דרכו ואולת, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4271

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון. יליץ אשם, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשם ובין, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. יליץ אשם ובין ישרים רצון, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4272

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ובין ישרים רצון, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: אולים יליץ, ושל יליץ אשם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ובין ישרים, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4273

<div dir="rtl" lang="he">

יד:י לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. הסופי תיבות של: לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא, עם השש אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נפשו ובשמחתו לא יתערב זר ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4274

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפשו ובשמחתו, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מרת נפשו ובשמחתו לא, עם הח' אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לב יודע מרת, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4275

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יא בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח. הראשי תיבות של רשעים ישמד ואהל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: רשעים ישמד ואהל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ואהל ישרים יפריח, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4276

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יב יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. לפני איש, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ואחריתה דרכי מות ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דרך ישר לפני, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ישר לפני איש, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: לפני איש ואחריתה דרכי מות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ישר לפני איש ואחריתה דרכי, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4277

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יש דרך ישר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: ישר לפני איש ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לפני איש ואחריתה, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואחריתה דרכי מות ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4278

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יג גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה. גם בשחוק יכאב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בשחוק, בגמטריא רבינו נחמן. שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ואחרית שמחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4279

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4280

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גם בשחוק יכאב לב ואחריתה, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: בשחוק יכבא לב ואחריתה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4281

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: גם בשחוק, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בשחוק יכאב לב, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יכאב לב ואחריתה שמחה, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לב ואחריתה שמחה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שמחה תוגה, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4282

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יד מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב. סוג לב, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח. ישבע סוג לב, עם הט' אותייות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ומעליו איש טוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישבע סוג, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4284

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ישבע סוג לב ומעליו איש ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4285

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טו פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו. פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יאמין, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. לכל דבר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4286

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פתי יאמין לכל דבר, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: דבר וערום יבין, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4287

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וערום יבין, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4288

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: פתי יאמין לכל דבר – שיחות הר"ן קג.

</div>


## Segment 4289

<div dir="rtl" lang="he">

יד:טז חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח. חכם ירא וסר, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. חכם ירא וסר מרע וכסיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. וסר מרע וכסיל ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4290

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יז קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא. ישנא בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אולת ואיש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אפים יעשה אולת ואיש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יעשה אולת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אולת ואיש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: מזמות ישנא, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: קצר אפים יעשה, עם הג' תיבות והכול, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4291

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יח נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וערומים יכתרו דעת, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4292

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יט שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק. רעים לפני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4293

<div dir="rtl" lang="he">

הר"ת של כל הפסוק בגמטריא שירה נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ורשעים על שערי צדיק, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: לפני טובים ורשעים על שערי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4294

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: טובים ורשעים על שערי, ושל: ורשעים על שערי צדיק, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4295

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שחור רעים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: רעים לפני, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על שערי, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רעים לפני טובים ורשעים על, עם הה' תיבות י' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רעים לפני טובים ורשעים על שערי, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4296

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כ גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים. גם לרעהו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ישנא, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. עשיר בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4297

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישנא רש ואהבי עשיר רבים, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ישנא רש ואהבי עשיר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4298

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישנא רש ואהבי עשיר רבים ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4299

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לרעהו ישנא רש, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואהבי עשיר, בגמטריא רפ"ו סימנים וכו' כנ"ל.

</div>


## Segment 4300

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כא בז לרעהו חוטא ומחונן ענוים אשריו. בז לרעהו חוטא, עם הי"א אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. חוטא ומחונן ענוים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לרעהו חוטא ומחונן, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לרעהו חוטא ומחונן ענוים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4301

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כב הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב. ואמת חרשי טוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. רע וחסד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. יתעו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: רע וחסד ואמת חרשי טוב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וחסד ואמת חרשי טוב, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4302

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: וחסד ואמת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רע וחסד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשיר וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4303

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כג בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. ודבר שפתים אך, עם הי"א אותיות וג' תיבות, במגטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: יהיה מותר ודבר, ושל: מותר ודבר שפתים, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4304

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בכל עצב, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בכל עצב יהיה מותר ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: יהיה מותר ודבר, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מותר ודבר שפתים, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ודבר שפתים, עם הד' אותיות והתיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: שפתים אך, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4305

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כד עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת. הראשי תיבות של: עטרת חכמים עשרם, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עטרת חכמים עשרם אולת כסילים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אולת כסילים, ושל: כסלים אולת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4306

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כה מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה. ויפח, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אמת ויפח, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מרמה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: נפשות עד אמת ויפח כזבים ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: נפשות עד, ושל: עד אמת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: עד אמת ויפח כזבים מרמה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4307

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עד אמת ויפח, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כזבים מרמה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4308

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כו ביראת י' מבטח עז ולבניו יהיה מחסה. הסופי תיבות של: ביראת ה' מבטח, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ביראת י', בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ביראת י' מבטח ע"ה במגטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ביראת י' מבטח עז ולבניו, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה (ולבניו דייקא). הראשי וסופי תיבות של: עז ולבניו יהיה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4309

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כז יראת ה' מקור חיים לסור ממקשי מות. מקור חיים, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. מקור חיים לסור, בגמטריא נון חית מם נון. ממקשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4310

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' מקור חיים לסור ממקשי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4311

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של ממקשי מות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4312

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כח ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון. "הדר –'ת מלך'" תמלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובאפס בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4313

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאם מחתת רזון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ברב עם הדרת מלך, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4314

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של ובאפס לאם מחתת רזון, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ברב עם הדרת מלך ובאפס, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4315

<div dir="rtl" lang="he">

הראשח וסופי תיבות של: הדרת מלך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לאם מחתת רזון, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4316

<div dir="rtl" lang="he">

יד:כט ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת. ארך אפים רב, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. רב תבונה וקצר, עם הי"א אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תבונה וקצר, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: אפים רב תבונה וקצר רוח מרים, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איפים רב תובנה וקצר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: וקצר רוח מרים, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רוח מרים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4317

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ל חיי בשרים לב מרפא ורק עצמות קנאה. (ועיין ברש"י – לב בשר שהוא רופא את הרעה ועובר על מדותיו הוא חיי ביותיו של הקב"ה שהן בשר ודם ע"כ. לב בשר – ברסלב. וזה הפסוק מקור למש"כ הרמח"ל בפינות המרכבה תלה הסרת הקנאה בלב בשר). בשרים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לב מרפא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4318

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בשרים לב מרפא ורקב עצמו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4319

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ורקב עצמות קנאה, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4320

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ורק עצמות קנאה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4321

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לב מרפא ורקב עצמות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4322

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לא עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון. חנן – אותיות נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חנן אביון, אננ"ח. הראשי וסופי תיבות של: עקש דל חרף, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם שני כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4323

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לב ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק. הסופי תיבות של: במותו צדיק, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רשע וחסה במותו, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ברעתו ידחה רשע, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ידחה רשע, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ברעתו ידחה רשע ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: רשע וחסה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רשע וחסה במותו צדיק, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4324

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לג בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע. נבון, בגמטריא נ נח. בלב נבון, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. ובקרב כסילים, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4325

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בלב נבון תנוח חכמה ובקרב, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4326

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4327

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בלב נבון, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: תנוחחכמה ובקרב כסילים, עם ב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חכמה ובקרב כסילים תודע ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4328

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לד צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת.

</div>


## Segment 4329

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של צדקה תרומם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4330

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה תרומם עם הכולל בגמטריא רבי עקיבא נ נח נחמ נחמן מאומן. צדקה תרומם גוי וחסד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4331

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צדקה תרומם גוי, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: תרומם גוי וחסד, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4332

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: צדקה תרומם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: תרומם גוי וחסד, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: וחסד לאמים חטאת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4333

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת בבא בתרא (י:) צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, לפי שאינם עושין אלא להתגדל בו (-רבי אליעזר, כדי שתמשך מלכותן – רבי יהושע, להתיהר בו – רבן גמליאל, לחרף אותנו בו – רבי אלעזר המודעי. נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר, צדקה תרומם גוי וחסד לישראל (שמילת חסד שייך לריש הפסוק) ולאומים חטאת).

</div>


## Segment 4334

<div dir="rtl" lang="he">

הנלע"ד בזה בס"ד ידוע בימינו ענין המטריקס (עיין מש"כ בחלק ה' מאומן בערכו), שיש אנשים שכל חייהם ועסקיהם הוא רק בדמיון, שנותן להם ממש להרגיש כן, ובאמת הם שוכבים דום בלי שום תנועה. ומחברים אנשים בזה, עד שכולם חיים ביחד כך. והנה זה החסד של האומות, הוא כאדם שעושה חסד במטריקס הזה (-וע' בנפש החיים ריש פרק ד' שאין במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה כי לא להם חלק ושורש בעולמות העליונים שיהו יכולים לנגוע שם כלל וכו'), ואף על פי שכל הסביבה שלו במטריקס מרגישים שהוא התחסד, אינו אלא מגביר השקר של המציאות הזה, ודו"ק בכל דברי התנאים ובפירוש ר' נחוניא בן הקנה. ורק ישראל עושים חסד וצדקה ממש.

</div>


## Segment 4335

<div dir="rtl" lang="he">

יד:לה רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש. משכיל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. ועברתו תהיה מביש, עם הי"ד אותיות וג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 4336

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: משכיל ועברתו תהיה מביש, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4337

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רצון מלך לעבד משכיל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4338

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לעבד משכיל ועברתו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של:מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4339

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לעבד משכיל, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: רצון מלך לעבד, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: משכיל ועברתו תהיה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תהיה מביש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4340

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף. מענה רך ישיב, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. מענה רך ישיב חמה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ודבר עצב יעלה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4341

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רך ישיב חמה ודבר עצב, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4342

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4343

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מענה רך ישיב חמה, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: חמה ודבר עצב, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4344

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ב לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת. חכמים תיטיב, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4345

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: חכמים תיטיב דעת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4346

<div dir="rtl" lang="he">

לשון חכמים תטיב דעת, וכן: חכמים תיטיב דעת ופי כסילים, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: חכמים תיטיב דעת ופי, ושל: תיטיב דעת ופי כסילים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4347

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חכמים תיטיב, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: דעת ופי כסילים, עם הו' אותיות ג' תיבות וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4348

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ג בכל מקום עיני י' צפות רעים וטובים. צפות רעים וטובים, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מקום עיני י', עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4349

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4350

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בכל מקום עיני ה' צפות, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מקום עיני ה' צפות, ושל: עיני ה' צפות רעים, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4351

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4352

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' צפות רעים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עיני י' צפות, בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: בכל מקום עיני י' צפות, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4353

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח. לשון עץ, עם הו' אותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מרפא לשון, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. עץ חיים וסלף בה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4354

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לשון עץ חיים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מרפא לשון עץ חיים, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לשון עץ חיים וסלף בה שבר, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4355

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: וסלף בה שבר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עץ חיים ולף בה שבר ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4356

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מרפא לשון עץ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עץ חיים וסלף, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4357

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יא שאול ואבדון נגד ה' אף כי לבות בני אדם. הסופי תיבות של אף כי לבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4358

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יד אב נבון יבקש דעת ופי כסילים יראה אולת. נבון בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של ופי כסילים ירעה אולת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4359

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טו כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד. טוב (בלי הו') לב משתה תמיד, הראשי וסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4360

<div dir="rtl" lang="he">

הרמ"א מסיים את שולחן ערוך חלק אורח חיים עם פסוק זו (משלי טו:טו = לב) טוב לב משתה תמיד! להיות שמחה ומאושר כזה תמיד ב"ה.

</div>


## Segment 4361

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות והסופי תיבות - טב, לב, מה, תד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!

</div>


## Segment 4362

<div dir="rtl" lang="he">

טו:טז טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו.

</div>


## Segment 4363

<div dir="rtl" lang="he">

(לקמן טז:ח טוב מעט בצדקה. ועמש"כ בתהלים לז:טז עה"פ טוב מעט לצדיק)

</div>


## Segment 4364

<div dir="rtl" lang="he">

מעט ביראת י' ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ומהומה, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4365

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טוב מעט ביראת ה', בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4366

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4367

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מעט ביראת י', בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: י' מאוצר רב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' מאוצר רב ומהומה בו, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: טוב מעט ביראת י', עם הח' אותיות ד' תיבות וב' כוללים (ראשי וסופי תיבות), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4368

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יז טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו. ואהבה שם ע"ה בגמטריא רבי נחמן!

</div>


## Segment 4369

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טוב ארחת ירק ואהבה שם, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4370

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4371

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: טוב ארחת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שם משור, בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: ירק ואהבה שם, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4372

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יח איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב. אפים ישקיט ריב, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4373

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4374

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש חמה יגרה מדון, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4375

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יגרה מדון וארך אפים, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: איש חמה יגרה מדון וארך אפים, ושל: חמה יגרה מרון וארך אפים ישקיט, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: מדון וארך אפים, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4376

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבת של: יגרה מדון, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: איש חמה יגרה מדון וארך אפים, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4377

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יט דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה. דרך עצל, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. כמשכת, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4378

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דרך עצל כמשכת חדק וארך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4379

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כמשכת חדק וארח ישרים סללה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: חדק וארח, בגמטריא נ נח. הסופי תיבת של: חדק וארח ישרים בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4380

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4381

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דרך עצל כמשכת, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. הראשי וסופי תיבות של: כמשכת חדק וארח, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4382

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כ בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו. בן חכם ישמח אב, עם הי"א אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ישמח אב בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4383

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כא אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת. שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. עמש"כ בשיחות הר"ן אות כ'.

</div>


## Segment 4384

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמחה לחר לב, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ואיש תבונה יישר בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: לחסר לב ואיש תבונה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפוסק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4385

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמחה לחסר לב ואיש, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ואיש תבונה יישר, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4386

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אולת שמחה, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: ואיש תבונה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לב ואיש תבונה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לחסר לב ואיש תבונה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4387

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כב הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום. הפר בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4388

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וברב יעצים תקום, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הפר מחשבות באין סוד ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מחשבות באין סוד וברב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4389

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחשבות באין סוד וברב, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4390

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וברב יועצים תקום, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4391

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מחשבות באין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של יועצים תקום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4392

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כג שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב. שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. במענה פיו ודבר, עם הי"ב אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פיו ודבר בעתו, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעתו מה טוב, עם הט' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4393

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמחה לאיש במענה פיו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4394

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: במענה פיו ודבר בעתו, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4395

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פיו ודבר, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פיו ודבר בעתו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4396

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כד ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה.

</div>


## Segment 4397

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: למעלה למשכיל למען סור, בגמטריא נחמן מאומן. הסופפי תיבות של: חיים למעלה למשכיל למען סור משאול, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4398

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4399

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ארח חיים למעלה למשכיל למען סור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4400

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כה בית גאים יסח י' ויצב גבול אלמנה. ויצב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4401

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בית גאים יסח ה' ויצב ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4402

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כו תועבת י' מחשבות רע וטהרים אמרי נעם. י' מחשבות, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4403

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחשבות רע וטהרים אמרי, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מחשבות רע וטהרים, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: י' מחשבות רעה וטהרים אמרי נעם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4404

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מחשבות רע, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבת של: מחשבות רע וטהרים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבת של: וטהרים אמרי נעם ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4405

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כז עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה. יש לפרש, מי שיש לו שונא, יתן לו מתנות ויחיהו. עוד מבואר במסכת חולין (מד:) שעל ידי ששונא מתנות, יראה טרפה לעצמו, ופרשנו את זה, שכיון ששונא שאחרים יעשו ויטרחו בשבילו, תמיד יקח לעצמו ענין כל טרפה וחסרון.

</div>


## Segment 4406

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ביתו בוצע בצע ושונא ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4407

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ביתו בוצע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: בוצע בצע ושונא מתנו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: בוצע בצע ושונא מתנת יחיה, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4408

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בוצע בצע, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מתנת יחיה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4409

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כח לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות.

</div>


## Segment 4410

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ופי רשעים יביע רעות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4411

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לב צדיק יהגה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4412

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נחמן ע"ה. אותית היסוד של: צדיק יהגה לענות ופי רשעים, ושל: יהגה לענות ופי רשעים יביע, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4413

<div dir="rtl" lang="he">

טו:כט רחוק י' מרשעים ותפלת צדיקים ישמע.

</div>


## Segment 4414

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ותפלת צדיקים ישמע, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4415

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רחוק ה' מרשעים, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4416

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4417

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מרשים ותפלת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4418

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ל מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם.

</div>


## Segment 4419

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישמח לב שמועה טובה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: שמועה טובה תדשן ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: ישמח לב שמועה טובה תדשן, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4420

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לב שמועה טובה תדשן עצם, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4421

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב שמועה טובה תדשן עצם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4422

<div dir="rtl" lang="he">

מאור עינים ישמח לב, "עינים יש-" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ונשאר "-מח לב" (גמטריא יסוד, הרי מאור עינים, מח, לב, יסוד).

</div>


## Segment 4423

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: טובה תדשן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מאור עינים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לב שמועה טובה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4424

<div dir="rtl" lang="he">

טו:לא אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין. חיים בקרב חכמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תלין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4425

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אזן שמעת תוכחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שמעת תוכחת חיים בקרב בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4426

<div dir="rtl" lang="he">

סופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4427

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אזן שמעת תוכחת חיים בקרב בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4428

<div dir="rtl" lang="he">

טו:לב פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב. מואס ע"ה בגמטריא נ נח. מואס נפשו, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4429

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פורע מוסר מואס נפשו ושומע, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4430

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פורע מוסר מואס נפשו ושומע, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4431

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מוסר מואס נפשו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4432

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פורע מוסר מואס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4433

<div dir="rtl" lang="he">

טו:לג יראת י' מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חכמה ולפני כבוד ענוה, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. ולפני כבוד ענוה, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4434

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חכמה ולפני כבוד ענוה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4435

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יראת ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מוסר חכמה ולפני ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4436

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יראת י' מוסר חכמה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4437

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מוסר חכמה ולפני כבוד ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4438

<div dir="rtl" lang="he">

טז:א לאדם מערכי לב ומהוי"ה מענה לשון. כל הפסוק ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. מענה לשון ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לאדם מערכי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4439

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ב כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות י'. כל דרכי ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. דרכי איש, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. בעיניו בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4440

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איז זך בעיניו ותכן רוחות, ושל: ותכן רוחות י' בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4441

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל דרכי איש זך, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: כל דרכי איש זך בעיניו ותכן, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: בניניו ותכן רוחות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4442

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4443

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כל דרכי איש זך בעיניו ותכן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4444

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ג גל אל י' מעשיך ויכנו מחשבתיך. י' מעשיך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4445

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות, וכמנין השנים שלאחר פטירת רבינו עד שקבל סבא ישראל את הפתק.

</div>


## Segment 4446

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' מעשיך ויכנו מחשבתיך ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אל י' מעשיך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4447

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד כל פעם י' למענהו וגם רשע ליום רעה. ליום רעה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. וגם רשע ליום רעה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. פעל י' למענהו וגם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4448

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: למענהו וגם רשע ליום רעה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4449

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רשע ליום רעה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פעל י' למענהו וגם רשע, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4450

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה תועבת י' כל גבה לב יד ליד לא ינקה.

</div>


## Segment 4451

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גבה לב לי ליד לא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הט' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4452

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תועבת ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4453

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה ומהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4454

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ו בחסד ואמת יכפר עון וביראת י' סור מרע. ואמת יכפר, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. י' סור, עם התיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4455

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בחסד ואמת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4456

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ז ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (וע' באדיר במרום עמ' שלט שזה סוד כפית השטן בנחש שהוא משי"ח). הס"ת של הפסוק, מלבד המלים ה' דרכי איש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ברצות ה' דרכי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ברצות ה' דרכי איש גם, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ה' דרכי איש גם אויביו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. דרכי איש, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4457

<div dir="rtl" lang="he">

ה' דרכי איש, ר"ת ישראל דב אודסר. גם איוביו רמז על רבינו כמו שראיתי מובא מר' שלמה וועקסלער ז"ל (מובא בס' מכלל יופי, על השיר נעים) שהאותיות אלף בית ויו יוד הם בגמטריא נחמן בן שמחה עם הג' תיבות. גם אויביו, זה צירוף של אב"י וי"ו, רמז על י'שראל ד' א'ודסר. 'איש גם' בגמטריא נ נח נחמ נחמן [גם בבראשית ו:ג לא ידון רוחי באדם ב'שגם הו'א בשר], שצריכים להשלים אותו, לים-אתו עם התיבות והכולל גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ישלים עם ר"ו זה ירושלים, ר"ו – גמטריא של נ נח נחמ.

</div>


## Segment 4458

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט.

</div>


## Segment 4459

<div dir="rtl" lang="he">

(לעיל טו:טז טוב מעט ביראת ה'. תהלים לז:טז טוב מעט לצדיק)

</div>


## Segment 4460

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טוב מעט בצדקה מרב תבואות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4461

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מעט בצדקה מרב תבואות בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4462

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: בצדקה מרב תבואות בלא משפט, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4463

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ט לב אדם יחשב דרכו וי' יכין צעדו. וי' יכין צעדו, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. יחשב דרכו, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4464

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וי' יכין צעדו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4465

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אדם יחשב דרכו וי' יכין צעדו, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4466

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב אדם יחשב דרכו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4467

<div dir="rtl" lang="he">

טז:י קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו. על שפתי מלך עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מלך במשפט לא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4468

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4469

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קסם אל שפתי מלך במשפט, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4470

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: על שפתי מלך במשפט, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4471

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קסם על שפתי, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: על שפתי מלך במשפט לא ימעל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4472

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יא פלס ומאזני משפט לי' מעשהו כל אבני כיס. מאזני בגמטריא נ נח. ומאזני משפט לי', בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. פלס ומאזני ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4473

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כל אבני כיס, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מעשהו כל אבני, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4474

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יב תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא.

</div>


## Segment 4475

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תועבת מלכים עשות רשע, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4476

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4477

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשות רשע כי בצדקה יכון כסא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4478

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלכים עשות, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופיתיבות של: עשות רשע כי בצדקה, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4479

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יג רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב. שפתי צדק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 4480

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שפתי צדק ודבר ישרים, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4481

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מלכים שפתי צדק ודבר, ושל: שפתי צדק ודבר ישרים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4482

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רצון מלכים שפתי, ושל: שפתי צדק ודבר ישרים, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4483

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שפתי צדק ודבר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: שפתךי צדק ודבר ישרים, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מלכים שפתי צדק בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4484

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יד חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. ואיש חכם יכפרנה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4485

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4486

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מלאכי מות ואיש בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: מלאכי מות ואיש חכם, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4487

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלאכי מות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מות ואיש, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4488

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טו באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש. באור פני מלך, עם הי' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4489

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחל נ נח.

</div>


## Segment 4490

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: באור פני מלך חיים ורצונו כעב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4491

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מלך חיים ורצונו כעב מלקוש, עם העשר אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: באור פני מלך, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מלך חיים בגמטריא נ נח!

</div>


## Segment 4492

<div dir="rtl" lang="he">

טז:טז קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף. טוב מחרוץ בגמטריא רבי נחמן ע"ה. קנה חכמה מה טוב, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4493

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קנה חכמה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קנה חכמה מה, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: חכמה מה טוב מחרוץ וקנות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר, ושל: טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4494

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קנה חכמה מה טוב מחרוץ ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: טוב מחרוץ וקנות בגמטריא נ נח נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בינה נבחר מכסף בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4495

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מה טוב מחרוץ וקנות בינה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות, ושל: חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4496

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: טוב מחרוץ וקנות, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: טוב מחרוץ וקנות בינה, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4497

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יז מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו. שמר נפשו, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נפשו נצר, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4498

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: מסלת ישרים סור מרע שמר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: נפשו נצר דרכו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4499

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מסלת ישרים סור מרע, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: שמר נפשו נצר דרכו, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4500

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישרים סור מרע, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: מסלת ישרים סור מרע שמר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: מרע שמר נפשו נצר בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4501

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מסלת ישרים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4502

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יח לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח. כשלון בגמטריא רבנו נחמן. כשלון גבה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4503

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לפני שבר גאון ולפני כשלון ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4504

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לפני שבר גאון ולפני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4505

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שבר גאון, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כשלון גבה רוח, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4506

<div dir="rtl" lang="he">

טו:יט טוב שפל רוח את ענוים מחלק שלל את גאים. ענוים מחלק בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שלל בגמטריא רבי נחמן. את גאים ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4507

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של את ענוים מחלק שלל את גאים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4508

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טוב שפל רוח את ענוים מחלק בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: רוח את ענוים מחלק, עם הד' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4509

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טוב שפל רוח את ענוים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4510

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ענוים מחלק שלל בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: טוב שפל רוח את ענוים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את ענוים מחלק שלל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4511

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כ משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בי' אשריו. תרגום יונתן משכיל – דמסתכל, וזה ממש כפי מה שרבינו הורה בריש תורה א' של לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4512

<div dir="rtl" lang="he">

משכיל, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. משכיל על דבר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. דבר ימצא, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4513

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: על דבר ימצא טוב ובוטח בי', עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4514

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דבר ימצא טוב ובוטח ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4515

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4516

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כא לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח. נבון, בגמטריא נ נח. לחכם לב יקרא נון, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4517

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4518

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4519

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הח אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נבון ומתק שפתים בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4520

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לחכם לב, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לב יקרא נבון, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נבון ומתק שפתים, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4521

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כב מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת. מקור חיים, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. שכל, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. חיים שכל בעליו, עם הי"ב אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4522

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מקור חיים שכל בעליו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: מקור חיים שכל בעליו ומוסר, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4523

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שכל בעליו ומוסר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4524

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כג לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח. לב חכם, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. ועל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. חכם ישכיל פיהו, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4525

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חכם ישכיל פיהו ועל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4526

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו, עם הו' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4527

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כד צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם. "צוף דבש" עם האותיות תיבות וכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4528

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא בגמטריא שם נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: דבש אמרי נעם מתוק לנפש, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4529

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של צוף דבש אמרי נעם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4530

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כה יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. 'ישר לפני איש'. בגמטריא שר נ נח נחמ נחמן מאומן. לפני איש, עם הז' אותיות וב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4531

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ואחריתה דרכי מות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4532

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דרך ישר לפני, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: ישר לפני איש, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: לפני איש ואחריתה דרכי מות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4533

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישר לפני איש ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: לפני איש ואחריתה, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואחריתה דרכי מות ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יש דרך ישר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4534

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כו נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו. עמלה, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. נפש עמל עמלה לו כי, עם הה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4535

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4536

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כז איש בליעל כרה רעה ועל שפתו כאש צרבת. שפתו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בליעל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. איש בליעל, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בליעל כרה רעה ועל ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. איש בליעל כרה רעה ועל, עם האותיות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4537

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כרה רעה ועל שפתו כאש, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4538

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שפתו כאשר צרבת, עם האותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: כאש צרבת, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4539

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש בליעל כרה רעה, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: שפתו כאש צרבת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: כרה רעה ועל שפתו כאשר צרבת, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4540

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רעה ועל שפתו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4541

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כח איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף. ונרגן מפריד אלוף בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ישלח מדון, עם הח' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4542

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תהפכות ישלח מדון ונרגן בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4543

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש תהפכות ישלח מדון ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: איש תהפכות ישלח, עם הג' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: ישלח מדון ונרגן: נ נח!

</div>


## Segment 4544

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מדון ונרגן, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ישלח מדון, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4545

<div dir="rtl" lang="he">

טז:כט איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב. חמס, בגמטריא נ נח. רעהו, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4546

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש חמס בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4547

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש חמס יפתה רעהו ע"ה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: חמס יפתה רעהו והוליכו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 4548

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4549

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ל עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה.

</div>


## Segment 4550

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לחשב תהפכות קרץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4551

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עצה עיניו לחשב תהפכות בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4552

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עיניו לחשב, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עצה עיניו לחשב תהפכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4553

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לא עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא. שיבה בדרך, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4554

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של בדרך צדקה תמצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4555

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של: עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4556

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לב טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר.

</div>


## Segment 4557

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארך אפים מגבור ומשל, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4558

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טוב ארך אפים, ושל: ארך אפים מגבור, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4559

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אפים מגבור, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: טוב ארך אפים מגבור ומשל, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4560

<div dir="rtl" lang="he">

טז:לג בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו. יוטל את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. יוטל את הגורל, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. כל משפטו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4561

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יוטל את הגורל ומה' ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4562

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יוטל את הגורל ומי', בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4563

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של יוטל את הגורל ומה' עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של בחיק יוטל את הגורל עם האותיות בגמטריא הפתקא. הראשי וסופי תיבות של: ומה' כל משפטו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4564

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב.

</div>


## Segment 4565

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טוב פת חרבה ושלוה, עם הד 'אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4566

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: טוב פת חרבה ושלוה בה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: חרבה ושלוה בה מבית מלא, ושל: בה מבית מלא זבחי, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4567

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4568

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של טוב פת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של בה מבית מלא עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4569

<div dir="rtl" lang="he">

טוב פת חרבה ושלוה בה, עם הה' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. מבית, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בית מלא עם הו' אותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מבית מלא זבחי, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בה מבית מלא זבחי ריב, עם הט"ז אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4570

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ב עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה. יחלק בגמטריא נחמן. משכיל, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. בבן מביש בגמטריא רבנו נחמן. מביש ובתוך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מביש ובתוך אחים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן (בלי מאומן) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4571

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4572

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחים יחלק נחלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: מביש ובתוך אחים יחלק נחלה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: יחלק נחלה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ימשל בבן מביש ותוך אחים יחלק נחלה, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4573

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4574

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עבד משכיל, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מביש ובתוך אחים, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4575

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ג מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות י'. לכסף וכור לזהב, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. לזהב וחבן לבות, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4576

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לכסף וכור לזהב ובחן לבות, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משם הוי"ה שבסוף הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4577

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מצרף לכסף וכור, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות שלף לכסף וכור לזהב – רפ"ב. הסופי תיבת של: להזב ובחן לבות ה' בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4578

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, חוץ משם הוי"ה שבסוף, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4579

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ובחן לבות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: וכור לזהב ובחן, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4580

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ד מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות. מקשיב, עם האותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. מקשיב על בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. מזין ע"ה בגמטריא נ נח. שקר מזין, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. על לשון, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4581

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מקשיב על שפת און, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: מרע ומקשיב על שפת און, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מקשיב על שפת און שקר, ושל: על שפת און שקר מזין, ושל: שפת און שקר מזין על, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי תיבות של: על לשון הות, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מזין על לשון הות, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.\

</div>


## Segment 4582

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מרע מקשיב על שפת און, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: על שפת און שקר מזין על, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: אן שקר מזין על לשון הות, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מרע מקשיב על שפת און שקר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4583

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מרע מקשיב על שפת, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: מרע מקשיב על שפת און שקר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרון, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4584

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מקשיב על, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: און שקר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שקר מזין על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לשון הות, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4585

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ה לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה.

</div>


## Segment 4586

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לרש חרף עשהו, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שמח לאיד לא, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4587

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4588

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לרש חרף עשהו, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. אותיות היסוד של: לרש חרף עשהו שמח לאיד ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לרש חרף עשהו שמח לאיד לא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 4589

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לעג לרש חרף, עם הו' אותיות, במגטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4590

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. בנים אבותם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4591

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עטרת זקנים בני בנים, ושל: זקנים בני בנים ותפארת, ושל: בני בנים ותפארת בנים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4592

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: זקנים בני בנים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ותפארת בנים אבותם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בני בנים ותפארת בנים אבותם, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בנים ותפארת בנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4593

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ז לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר. שפת יתר אף, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. לנדיב שפת שקר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4594

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שפת יתר אף עי לנדיב, ושל: יתר אף כי לנדיב, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4595

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לנבל שפת יתר אף, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אף כי לנדיב שפת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4596

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נאוה לנבל שפת יתר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4597

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לנבל שפת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יתר אף, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4598

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ח אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל. כל אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אבן חן, אותיות אב נ נח (אב – שיר פשוט כפול – נ נח). בעיני, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. בעליו אל, בגמטריא נחמן ע"ה. יפנה, עם האותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4599

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אבן חן השחד, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אל כל אשר יפנה ישכיל בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4600

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אשר יפנה ישכיל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4601

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אבן חן, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הראשי וסופי תיבות של: בעיני בעליו אל כל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל כל אשר, רפ"ב - עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בעליו אל כל אשר, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4602

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ט מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף. ושנה בגמטריא רבי נחמן ע"ה. ושנה בדבר, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא פתק. מבקש אהבה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4603

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פשע מבקש אהבה ושנה בדבר, בגמטריא פתק. הסופי תיבות של: אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: בדבר מפריד אלוף ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4604

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מכסה פשע מבקש אהבה, עם הד' אותיות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4605

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פשע מבקש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פשע מבקש אהבה ושנה בדבר ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4606

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושונה בדבר מפריד אלוף – שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 4607

<div dir="rtl" lang="he">

יז:י תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. במבין, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4608

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תחת גערה במבין ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תחת גערה במבין מהכות כסיל ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4609

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תחת גערה במבין, ושל: גערה במבין מהכות, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: גערה במבין מהכות כסיל מאה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4610

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גערה במבין מהכון, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4611

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: במבין מהכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מהכות כסיל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גערה במבין מהכות כסיל, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4612

<div dir="rtl" lang="he">

תחת גערה במבין מהכות כסיל מעה (משלי יז:י), טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים (קהלת ז:ה).

</div>


## Segment 4613

<div dir="rtl" lang="he">

גער במילואו, גמל עין ריש, בגמטריא תשובה. וזה התכלית של חרון אף ה', כי רגע באפו, רגע אותיות גער. ולכן הוה גם כן אותיות רוגע, להשקיט להיות בשלוה ונחת.

</div>


## Segment 4614

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יא אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו. יבקש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. אך מרי יבקש רע ומלאך, עם האותיות והתיבות בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4615

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מרי יבקש רע ומלאך אכזרי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4616

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4617

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יבקש רע בגמטריא פתק. הראשי וסופי יבות של: מרי יבקש בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4618

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יב פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו. שכול באיש ואל, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4619

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שכול באיש ואל, ושל: באיש ואל כסיל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4620

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פגוש דב שכול באיש ואל, עם הי' אותיות ה' תיבות וב' כוללים, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4621

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יג משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו. משיב רעה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. תמוש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4622

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לא תמוש רעה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4623

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משיב רעה תחת טובה, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. הסופםי תיבות של: רעה תחת טובה לא תמוש, ושל: תחת טובה לא תמוש רעה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 4624

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טובה לא תמוש רעה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4625

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: טובה לא תמוש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רעה תחת טובה לא תמוש רעה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 4626

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יד פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש. פוטר בגמטריא ברסלב ע"ה. מדון ולפני, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4627

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פוטר מטים ראשית מדון בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: מים ראשית מדון ולפני בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4628

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מים ראשית מדון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4629

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מדון ולפני התגלע הריב נטוש, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4630

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פוטר מים, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מים ראשית מדון ולפני, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הריב נטוש, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ראשית מדון ולפני, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: מדון ולפני, עם התיבות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ולפני התגלע הריב נטוש, עם הח' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מדון ולפני התגלע הריב נטוש, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4631

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טו מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת י' גם שניהם. גם שניהם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4632

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדיק תועבת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תועבת י' גם, עם הג' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: רשע ומרשיע צדיק תועבת י' גם, עם הכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4633

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: צדיק תועבת ה' גם שניהם בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 4634

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4635

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מצדיק רשע ומרשיע, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4636

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טז למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין. למה זה מחיר, עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. למה זה מחיר ביד בגמטריא רבי נחמן ע"ה. זה מחיר ביד כסיל, בגמטריא רבנו נחמן. לקנות בגמטריא הפתקא. ולב אין, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4637

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זה מחיר ביד כסיל לקנות חמה, ושל: מחיר ביד כסיל לקנות חמה ולב אין, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4638

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לקנות חכמה ולב, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: לקנות חכמה ולב אין בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4639

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ביד כסיל לקנות, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כסיל לקנות חכמה ולב אין, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: למה זה מחיר ביד ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: למה זה מחיר ביד כסיל, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4640

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יז בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד. אהב הרע, עם התיבות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4641

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עת אהב הרע ואח לצרה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4642

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בכל עת אהב הרע בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: אהב הרע ואח לצרה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4643

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עת אהב הרע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. – ושל: עת אהב הרע, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4644

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יח אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו. אדם חסר לב, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ערב ערבה, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. רעהו, עם האותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4645

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תוקע עף ערב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4646

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חסר לב תוקע כף ערב בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: כף ערב ערבה לפני רעהו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4647

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב תוקע כף ערב, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4648

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אדם חסר לב, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חסר לב תוקע, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: אדם חסר לב תוקע, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לב תוקע כף ערב ערבה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4649

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יט אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר.

</div>


## Segment 4650

<div dir="rtl" lang="he">

אהב מצה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. מגביה פתחו, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אהב פשע אהב, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4651

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 4652

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצה מגביה פתחו, ושל: פתחו מבקש בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: אהב מצה מגביה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: פשע אהב מצה מגביה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4653

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מגביה פתחו מבקש שבר, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4654

<div dir="rtl" lang="he">

מגביה פתחו, פתח זה נ נח נחמ נחמן מאומן, כי פתח עם הג' אותיות באותו גמטריא, ולכן המגביה פתחו, מבקש שבר, שבר לשון תקוה שבא מהשיר שלעתיד, שבר ראשי תיבות רבינו בן שמחה. וכן רישא דקרא, אהב פשע, זה שחי כפשע בינו ובין המות (כמו שדוד אמר על עצמו בספר שמואל א:כ:ג), והשם יתברך פוסע ומדלג עליו, וענין הדילוג הוא עליות וירידות בשיר וניגון (ליקוטי מוהר"ן תנינא ח).

</div>


## Segment 4655

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כ עקש לב לא ימצא טוב והפך בלשונו יפול ברעה.

</div>


## Segment 4656

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עקש לב לא ימצא טוב, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4657

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4658

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עקש לב, עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עקש לב לא ימצא טוב ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו, עם הב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ח אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4659

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כא ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל. ישמח אבי נבל, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ולא ישמח אבי נבל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4660

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4661

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: ילד כסיל לתוגה לו ולא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4662

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ישמח אבי נבל, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לתוגה לו ולא ישמח אבי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ילד כסיל לתוגה, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4663

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כב לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם.

</div>


## Segment 4664

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לב שמח ייטב גהה ורוח, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ורוח נכאה תיבש בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4665

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ורוח נכאה תיבש גרם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4666

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק עם הכולל בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4667

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לב שמח ייטב גהה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נכאה תיבש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: תיבש גרם, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4668

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כג שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט. להטות, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. להטות ארחות, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4669

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שחד מחיק רשע יקח, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי תיבות של: שחד מחיק רשע יקח להטות בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: מחיק רשע יקח להטות ארחות, ושל: רשע יקח להטות ארחות משפט, עם הה' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4670

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4671

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחיק רשע יקח להטות, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: יקח להטות, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: רשע יקח להטות ארחות משפט בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4672

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ארחות משפט, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מחיק רשע, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמרטיא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4673

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כד את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ. הראשי וסופי תיבות של: את פני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4674

<div dir="rtl" lang="he">

בקצה ארץ, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4675

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: את פני מבין חכמה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4676

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את פני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כסיל בקצה ארץ בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מבין חכמה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4677

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כה כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו. לאביו בן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. וממר, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. וממר ליולדתו, עם הי"א אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4678

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4679

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאביו בן כסיל וממר, ושל: בן כסיל וממר ליולדתו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלוקטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4680

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בן כסיל, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כסיל וממר ליולדתו, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לאביו בן כסיל, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4681

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כו גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר. להכות, עם האותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. נדיבים על, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4682

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גם ענוש לצדיק לא טוב, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4683

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לא טוב להכות, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4684

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4685

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: גם ענוש לצדיק, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: נדיבים על ישר, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4686

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: גם ענוש לצדיק לא טוב – שבחי הר"ן ח"ב כט.

</div>


## Segment 4687

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כז חושך אמריו יודע דעת יקר רוח איש תבונה. דעת יקר ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4688

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יודע דעת יקר רוח איש תבונה, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי תיבות של: דעת יקר רוח איש ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4689

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חושך אמריו יודע דעת יקר רוח, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: יודע דעת יקר רוח איש תבונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4690

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אמריו יודע דעת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש תבונה, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4691

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חושך אמריו יודע דעת יקר רוח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: יקר רוח, עם האותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4692

<div dir="rtl" lang="he">

יז:כח גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון. נבון, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4693

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של:יחשב אטם שפתיו נבון בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: אטם שפתיו נבון, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4694

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחריש חכם יחשב אטם שפתיו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4695

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: גם אויל מחריש חכם יחשב אטם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יחשב אטם שפתיו ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שפתיו נבון, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אטם שפתיו, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4696

<div dir="rtl" lang="he">

יח:א לתאוה יבקש נפרד בכל תושיע יתגלע. יבקש, עם הד'אותיות בגמטריא רבינו נחמן. יבקש נפרד, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4697

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, זה לעומת זה.

</div>


## Segment 4698

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נפרד בכל תושיה יתגלע בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4699

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של:לתאוה יבקש, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4700

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תושיה יתגלע, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפרד בכל תושיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4701

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ב לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו. בתבונה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4702

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4703

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בתבונה כי אם בהתגלות, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4704

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ג בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה. בבוא רשע, בגמטריא פתקא. גם בוז ועם קלון בגמטריא רבי נחמן. חרפה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4705

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בוז ועם קלו, ושל: קלון חרפה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בבוא רשע בא גם בוז ועם ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4706

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בא גם בוז ועם קלון חרפה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4707

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4708

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ד מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה, ידוע שרבינו גילה ששמו נחמן רמוז בר"ת נחל נבע מקור חכמה. אבל איזה נחמן. איש, אלף יוד שין בגימטריא בדיוק נ נח נחמ נחמן מאומן, וע' במדרש רבה דברים ב:ב אין איש אלא משה. וגם איש, אם נחליף הש' ב' על דרך א"ת ב"ש, נהיה ר"ת אב"י, שהוא ר"ת ישראל בער אודסר, שאמר אני הרוח והפה של רבי נחמן. וגם אי"ש זה ר"ת ישראל (בן) אייזיק שלמה. וכן מצינו בפרשת דברים (ב:לד) ונחרם את כל עיר מתם, ופרש"י אנשים, מתים מלא (ע"ה) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכאן שמדברים על רשעים, כתיב חסר י'.

</div>


## Segment 4709

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מים עמקים דברי פי איש נחל נבע בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4710

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מים עמקים דברי פי איש, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: עמקים דברי פי איש בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: דברי פי איש נחל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: עמקים דברי פי איש נחל נבע, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4711

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמקים דברי פי, ושל: דברי פי איש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4712

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש נחל נבע מקור חכמה, עם התיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מים עמקים דברי פי, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: דברי פי איש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: איש נחל נבע מקור, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נבע מקור, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נחל נבע מקור חכמה, עם הד' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: איש נחל נבע מקור חכמה, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4713

<div dir="rtl" lang="he">

פי איש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. פי איש נחל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נחל נבע, עם האותיות, בגמטריא נ נח נ נח. נבע מקור חכמה, עם הי"א אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4714

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ה שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט. שאת, עם האותיות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פני רשע בגמטריא נון חית מם נון. פני רשע לא, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. טוב להטות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. להטות, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4715

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שאת פני רשע בגמטריא פתק. הראשי תיבות של: פני רע לא טוב להות, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: רשע לא טוב להטות צדיק במשפט בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4716

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צדיק במשפט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4717

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4718

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פני רשע בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: פני רשע לא טוב, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רשע לא טוב להטות, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: טוב להטות צדיק, ושל: להטות צדיק במשפט, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 4719

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ו שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא. כסיל יבאו בריב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. כסיל יבאו בריב ופיו ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. למהלמות ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. ופיו למהלמות יקרא, עם הט"ו אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4720

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4721

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שפתי כסיל, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: בריב ופיו למהלמות יקרא בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4722

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ז פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו. מחתה לו, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4723

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4724

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פי כסיל מחתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4725

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופיתיבות של: ושפתיו מוקש, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כסיל מחתה לו ושפתיו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4726

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ח דבר נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן. כמתלהמים בגמטריא הפתק. והם ירדו חדרי בטן בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4727

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4728

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דברי נרגן כמתלהמים, ושל: וירדו חדרי בטן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4729

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם ב' כוללים, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: נרגן כמתלהמים והם, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4730

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ט גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית. מלאכת - גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אז גם המתרפה בנ נח נחמ נחמן מאומן שלו, אח הוא לבעל משחית ל"ע.

</div>


## Segment 4731

<div dir="rtl" lang="he">

משחית ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4732

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית, עם הו' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4733

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גם מתרפה במלאכתו אח הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: במלאכתו אח הוא לבעל משחית, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4734

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: גם מתרפה במלאכתו אח, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4735

<div dir="rtl" lang="he">

יח:י מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. מגדל זה גמטריא עז. ע' פעמים ז' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה בנוי כמגדל. וזה השם משותף בשם ה', בו ירוץ צדיק ונשגב. גם עיין מה שכתבנו בענין שבע יפול צדיק וקם, ס"ת עמלק, בחי' ראשית גוים עמלק – ר"ם גמטריא של הר"ת של נ נח נחמ נחמן מאומן. וידוע שיש שבעים אומות שכל אחד שורש לאיזה מדה רעה, אז הצדיק נופל בכל אחד מאלו המדות רעות שבע פעמים, הרי 490 נפילות, וקם, הרי 491 – נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 4736

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ס"ת של ריש הפסוק, מגדל עז שם – מז"ל, וס"ת של סוף הפסוק ירוץ צדיק ונשגב – קצ"ב, ובתוך הפסוק ה' בו, ב"ו פעמים הוי"ה בגמטריא ר"ח, שזה ענין הר"ח אותיות של הפתק (בחי' יצחק וכו' כמש"כ במ"א), שסבא אמר שהוא מראה ניסים מלובש בטבע – דהיינו המזל ומה שקצוב.

</div>


## Segment 4737

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בו ירוץ צדיק ונשגב בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: שם י' בו ירוץ צדיק, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4738

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עז שם ה' בו ירוץ בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4739

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מגדל עז שם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עז שם, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בו ירוץ בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4740

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יא הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו. עשיר בגמטריא פתק. קרית בגמטריא נון חית מם נון. נשגבה בגמטריא רבי נחמן. במשכיתו, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4741

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עזו וכחומה נשגבה, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4742

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4743

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יב לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה.

</div>


## Segment 4744

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4745

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לפני שבר יגבה לב, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4746

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לב איש ולפני כבוד ענוה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4747

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שבר יגבה לב, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יגבה לב איש, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: איש ולפני כבוד ענוה, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' תיבות וי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 4748

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יג משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה. אולת היא לו, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. דבר בטרם בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 4749

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דבר בטרם ישמע אולת, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: אולת היא לו וכלמה, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4750

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: משיב דבר בטרם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4751

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: משיב דבר בטרם, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ישמע אולת היא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4752

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יד רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה. (אין הספר לפני אכן בזכרוני כאן הגר"א קבע כמו רבינו שעל ידי שמחה הכל מתרפא). יכלכל מחלהו ורוח נכאה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. נכאה מי ישאנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. מי ישאנה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4753

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4754

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש יכלכל מחלהו ורח נכאה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4755

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4756

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רוח איש יכלכל, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יכלכל מחלהו ורוח, עם הו' אותיות ג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נכאה מי, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: איש יכלכל מחלהו ורוח, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4757

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טו לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת. נבון בגמטריא נ נח. יקנה דעת ואזן בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ואזן חכמים תבקש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 4758

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לב נון יקנה דעת ואזן חכמים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4759

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דעת ואזן חכמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לב נון יקנה דעת ואזן חכמים, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תבקש דעת, עם האותיות והכולל, במגטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4760

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לב נבון יקנה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לב נבון יקנה דעת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ואזן חכמים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חכמים תבקש ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: חכמים תבקש דעת, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 4761

<div dir="rtl" lang="he">

יח:טז מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו. מתן ע"ה (או עם הא' של אדם) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וזה ירחיב לו, שהולך ומתרחב. "אדם ירחיב לו ולפני" עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ינחנו – האותיות הפנימים – נ נח, וזה לפני גדולים, דהיינו בהתחלה.

</div>


## Segment 4762

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מתן אדם ירחיב לו ולפני, בגמטריא נ נח, והסופי תיבות של: מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4763

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תביות) של: אדם ירחיב לו ולפני גדלים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4764

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מתן אדם ירחיב, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ירחיב לו ולפני גדלים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4765

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יז צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו. הראשון בריבו, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. רעהו, עם הד' אותיות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4766

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צדיק הראשון בריבו ובא, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4767

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4768

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4769

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יח מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד. ובין עצומים יפריד, עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 4770

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות והכולל, במגטריא נחמן.

</div>


## Segment 4771

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מדינים ישבית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4772

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט אח נפשע מקרית עז ומדינים כבריח ארמון. מקרית בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4773

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4774

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אח נפשע מקרית עז ומדינים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפשע מקרית עז ומדינים כבריח, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ד אותיות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4775

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כ מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע . פי איש, עם האותיות בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4776

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בטנו תבואת שפתיו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תבואת שפתיו ישבע בגמטריא נון חית מם.

</div>


## Segment 4777

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פי איש תשבע בטנו תבואת בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4778

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מפרי פי איש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4779

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש תשבע בטנו, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4780

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כא מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה. וחיים ביד לשון, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לשון ואהביה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. ביד לשון ואהביה יאכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פריה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4781

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מות וחיים ביד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4782

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'. מצא אשה מצא טוב, בגמטריא הפתק. אשה מצא טוב, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. טוב ויפק רצון מי', עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. מצא טוב ויפק רצון, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4783

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מצא טוב ויפק רצון מי', בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4784

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אשה מצא טוב ויפק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4785

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצא אשה מצא טוב, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4786

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מצא אשה מצא טוב, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: טוב ויפק רצון מי', עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מצא אשה מצא טוב ויפק, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4787

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כג תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות. ועשיר בגמטריא הפתקא. ידבר בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4788

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תחנונים ידבר רש ועשיר יענה, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4789

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ידבר רש ועשיר, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תחנונים ידבר רש ועשיר יענה, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4790

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: תחנונים ידבר רש, ושל: ידבר רש ועשיר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4791

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תחנונים ידבר רש, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ידבר רש בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: רש ועשיר, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: יענה עזות, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4792

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כד איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח. "ויש אהב דבק מאח" עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. איש רעים בגמטריא נון נון חית ע"ה. דבק, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4793

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 4794

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש רעים להתרעע ויש, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: ויש אהב דבק, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: רעים להתרעע ויש אהב, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: דבק מאח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4795

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4796

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אהב דבק ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ויש אהב דבק, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: להתרעע ויש בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: רעים להתרעע ויש אהב דבק, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: איש רעים להתרעע ויש אהב דבק, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4797

<div dir="rtl" lang="he">

יט:א טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל. והוא כסיל, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4798

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ראש הולך בתמו מעקש והוא, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4799

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רש הולך בתמו מעקש, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4800

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: טוב רש הולך בתמו, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: בתמו מעקש, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מעקש שפתיו והוא כסיל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4801

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ב גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא. גם בלא דעת, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גם בלא דעת נפש, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. נפש לא טוב ואץ, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק. ברגלים בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4802

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4803

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דעת נפש לא טוב בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גם בלא דעת נפש לא טוב, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4804

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בלא דעת נפש לא טוב, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4805

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בלא דעת נפש, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: דעת נפש לא, בגמטריא ברסלב נ נח נחמנ חמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: טוב ואץ ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואץ ברגלים חוטא ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4806

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ג אולת אדם תסלף דרכו ועל י' יזעם לבו. אולת אדם, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועל, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4807

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אולת אדם תסלף דרכו, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: תסלף דרכו ועל י' יזעף לבו, עם הו' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4808

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ועל י' יזעף לבו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4809

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תסלף דרכו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: י' יזעף, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4810

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו – שיחות הר"ן קיא.

</div>


## Segment 4811

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ד הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד. יסיף רעים, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ודל מרעהו בגמטריא רבי נחמן ע"ה. יפרד בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4812

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יסיף רעים רבים ודל בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הון יסיף רעים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4813

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הון יסיף, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: הון יסיף רעים רבים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4814

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ה עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט. עד שקרים לא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. יפיח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4815

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עד שקרים לא ינקה ויפיח, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4816

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4817

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עד שקרים, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויפיח כזבים לא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4818

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ו רבים יחלו פני נדיב ולכ הרע לאיש מתן. מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. רבים יחלו פני נדיב בגמטריא רשב"י.

</div>


## Segment 4819

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רבים יחלו פני, עם האותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4820

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נדיב וכל הרע לאיש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: נדיב וכל הרע לאיש מתן, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ע"ה.

</div>


## Segment 4821

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פני נדיב וכל הרע, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וכל הרע לאיש מתן בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4822

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: הרע לעיש מתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: יחלו פני, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: פני נדיב, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4823

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ז כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לו המה. אף כי מרעהו רחקו, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4824

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שנאהו אף כי מרעהו בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4825

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים, עם הי' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: שנאהו אף כי מרעהו רחקו, ושל: אף כי מרעהו רחקו ממנו, ושל: כי מרעהו רחקו ממנו מרדף, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4826

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מרעהו רחקו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ע"ה בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לו המה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4827

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שנאהו אף כי, בגמרטיא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 4828

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ח קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב. לב אוהב (מלא ו') נפשו, עם התשע אותיות (כמו שכתוב בלי ו), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אהב נפשו שמר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 4829

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נפשו שמר תבונה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: נפשו שמר תבונה למצא, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לב אהב נפשו שמר תבונה, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אהב נפשו שמר, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4830

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לב אהב נפשו שמר תבונה למצא בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4831

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4832

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ט עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד. עד שקרים לא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. יפיח בגמטריא נ נח. כזבים יאבד, עם הט' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4833

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עד שקרים לא ינקה ויפיח בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4834

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4835

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עד שקרים, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ינקה ויפיח כזבים יאבד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4836

<div dir="rtl" lang="he">

יט:י לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים. בשרים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4837

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תענוג אף כי לעבד משל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4838

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4839

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תענוג אף, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכסיל תענוג אף, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לעבד משל, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4840

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יא שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע. שכל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שכל אדם האריך בגמטריא נון נון חית ע"ה. ותפארתו בער על, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל. על פשע, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4841

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שכל אדם האריך אפו ותפארתו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4842

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האריך אפו ותפארתו עבר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אפו ותפארתו עבר על, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 4843

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שכל אדם האריך אפו ותפארתו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ותפארתו עבר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אפו ותפארתו עבר, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4844

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יב נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו. "מלך וכטל על עשב רצונו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם שני כוללים. נהם ככפיר זעף, עם הג' תיבות, בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 4845

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכטל על עשב, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4846

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ככפיר זעף מלך וכטל על בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4847

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: זעף מלך וכטל, ושל: מלך וכטל על, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4848

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נהם ככפיר זעף מלך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: זעף מלך ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עשב רצונו, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4849

<div dir="rtl" lang="he">

יט:י הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה. לאביו בן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. בן כסיל ודלף, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב ע"ה. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4850

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4851

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הות לאביו בן כסיל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4852

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טרד מדיני אשה, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: כסיל ודלף טרד מדיני, עם הד' אותיות, במגטריא ברסלב.

</div>


## Segment 4853

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כסיל ודלף טרד, ושל: ודלף טרד מדיני בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בן כסיל, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: הות לאביו בן כסיל ודלף ע"ה בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: הות לאביו בן כסיל, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4854

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יד בית והון נחלת אבות ומהוי"ה אשה משכלת. נחלת עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אבות ומהוי"ה, עם העשר אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4855

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הפסוק והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4856

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אבות ומה', ושל: אשה משכלת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4857

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והון נחלת אבות ומי' אשה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4858

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ומה' אשה משכלת, במגטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אבות ומה', עם הד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4859

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טו עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב.

</div>


## Segment 4860

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תרדמה ונפש, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 4861

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4862

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תרדמה ונפש בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 4863

<div dir="rtl" lang="he">

יט:טז שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו ימות. שמר נפשו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שמר נפשו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נפשו בוזה דרכיו, עם הי"ג אותיות והכולל, במגטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4864

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שמר נפשו בוזה, עם הג' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4865

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמר מצוה שמר נפשו בוזה, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: מצוה שמר נפשו בוזה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: נפשו בוזה דרכיו ימות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4866

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצוה שמר נפשו בוזה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: שמר נפשו בוזה דרכיו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4867

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמר מצוה, ושל: מצוה שמר, עם הד' אותיות וב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: נפשו בוזה דרכיו ימות, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4868

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יז מלוה הוי"ה חונן דל וגמלו ישלם לו.

</div>


## Segment 4869

<div dir="rtl" lang="he">

מלוה ה' ע"ה בגמטריא נ נח. חונן (-אותיות נ נח) דל, בגמטריא נחמן. ישלם לו, בגמטריא רבינו נחמן. וגמלו ישלם ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4870

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חונן דל וגמלו ישלם לו, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4871

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות שף י' חונן דל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חונן דל וגמלו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: וגמלו ישלם לו, עם הג' תיבות ו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4872

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יח יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך. המיתו, עם הה' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. המיתו אל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תשא, אם האותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יש תקוה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. בנך כי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. בנך כי יש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. ואל המיתו – בתוך האותיות וא"ו יש אותיות: תהלים.

</div>


## Segment 4873

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יש תקוה ואל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: המיתו אל תשא, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: המיתו אל תשא נפשך, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4874

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יסר בנך כי יש תקוה ואל ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד של: יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו, הם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: ואל המיתו אל תשא ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4875

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי יש תקוה, עם הג' תיבות והכלל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי יש תקוה ואל, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יש תקוה ואל, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תקוה ואל המיתו אל, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל המיתו אל תשא, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואל המיתו אל תשא נפשך, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4876

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יט גדל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף.

</div>


## Segment 4877

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ענש כי אם תציל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תציל ועוד, ושל: ועוד תוסיף, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: חמה נשא ענש כי, בגמרטיא נחמן.

</div>


## Segment 4878

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נשא ענש כי אם, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4879

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4880

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם תציל בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים. ענש כי אם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ענש כי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4881

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נשא ענש כי אם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אם תציל ועוד, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועוד תוסף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גדל חמה נשא, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4882

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כ שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך. שמע עצה, עם הו' אותיות בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 4883

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4884

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמע עצה וקבל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: שמע עצה וקבל מוסר למען, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: מוסר למען תחכם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4885

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למען תחכם באחריתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: וקבל מוסר למען תחכם באחריתך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4886

<div dir="rtl" lang="he">

מוסר למען בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות.

</div>


## Segment 4887

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמע עצה וקבל, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמע עצה וקבל מוסר למען, עם הי' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: תחכם באריתך, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מוסר למען תחכם, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למען תחכם באחריתך, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4888

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כא רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. בלב איש, עם הו' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4889

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבותש ל: י' היא תקום ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4890

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחשבות בלב איש, וכן של: בלב איש ועצת, שב"ת עם הכולל בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בלב איש ועצת ה', עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: בלב איש ועצת ה' היא תקום ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 4891

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש ועצת י', עם הג' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: רבו מחשבות בלב איש ועצת י', בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4892

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בלב איש ועצת, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מחשבות בלב איש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היא תקום, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4893

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום – שיחות הר"ן עב.

</div>


## Segment 4894

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כב תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב. תאות אדם חסדו, יש לפרש על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן לד:ז שאהבות רעות באים משבירת כלי חסד, ע"ש.

</div>


## Segment 4895

<div dir="rtl" lang="he">

מאיש, עם האותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אדם חסדו וטוב, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4896

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תאות אדם חסדו וטוב ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4897

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תאות אדם חסדו וטוב רש ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4898

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וטוב רש מאיש, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4899

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כג יראת י' לחיים ושבע ילין בל יפקד רע.

</div>


## Segment 4900

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4901

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בל יפקד רע, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4902

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של יראת י' לחיים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: ילין בל יפקד, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ילין בל יפקד רע בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 4903

<div dir="rtl" lang="he">

יראת י' לחיים, עם הי"ג אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בל יפקד רע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 4904

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כד טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישבינה. לא ישיבנה, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4905

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4906

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ידו בצלחת בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: טמן עצל ידו בצלחת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4907

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישבינה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4908

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ידו בצלחת גם אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4909

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כה לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת. לץ תכה, עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נבון בגמטריא נ נח. יבין דעת, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יערם והוכיח לנבון יבין, בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 4910

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תכה ופתי יערם בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4911

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לץ תכה ופתי, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ופתי יערם והוכיח לנבון, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והוכיח לנבון יבין, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: יערם והוכיח לנבון יבין דעת, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4912

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: תכה ופתי יערם והוכיח, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4913

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יבין דעת, עם התיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לנבון יבין דעת, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יערם והוכיח לנבון, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4914

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כו משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר. משדד אב, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בן מביש, עם התיבות בגמטריא רבנו נחמן. בן מביש ומחפיר ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4915

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4916

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: משדד אב יבריח אם בן, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: בן מביש ומחפיר, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4917

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מביש ומחפיר, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4918

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כז חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת. חדל בני לשמע, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. לשמע מוסר, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בני לשמע מוסר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 4919

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4920

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חדל בני לשמע מוסר לשגות בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 4921

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לשמע מוסר לשגות, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. אותיות היסוד של: לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4922

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בני לשמע מוסר, עם הג' תיבות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופיתיבות של: בני לשמע מוסר לשגות, עם הד' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מאמרי דעת, עם התיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: לשמע מוסר לשגות מאמרי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 4923

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כח עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און. בליעל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. בליעל יליץ, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. בלילעל יליץ משפט, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. עד בליעל יליץ משפט בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. פי רשעים בגמטריא נון חית מם נון. פי רשעי יבלע, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4924

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ליץ משפט ופי בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: יליץ מפשט ופי רשעים בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4925

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עד בליעל, עם התיבות בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של:יליץ משפט בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4926

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כט נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים. נכונו ללצים שפטים, עם הט"ו אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4927

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שפטים ומהלמות לגו כסילים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 4928

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שפטים ומהלמות לגו כסילים, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4929

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שפטים ומהלמות, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ללצים שפטים ומהלמות, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שפטים ומהלמות לגו, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות וב' כוללים (של הראשי וסופי תיבות, אי נמי של הפסוק והכולל), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4930

<div dir="rtl" lang="he">

כ:א לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם. המה שגר וכל שגה בו לא יחכם, עם הכ' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4931

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: היין המה שכר וכל בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היין המה שכר וכל שגה, עם האותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4932

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: המה שכר וכל, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4933

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ב נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו. אימת, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. מלך מתעברו, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. נהם ככפיר אימת מלך, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4934

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4935

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ככפיר אימת מלך מתעברו, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4936

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נהם ככפיר אימת מלך מתעברו, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: אימת מלך מתעברו חוטא נפשו ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4937

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נהם ככפיר אימת, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אימת מלך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: מלך מתעברו, עם התיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4938

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ג כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע. כבוד לאיש שבת ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. מריב וכל אויל בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שבת מריב וכל אויל, עם הי"ד אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4939

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: כבוד לאיש שבת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4940

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כבוד לאיש שבת, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לאיש שבת מריב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4941

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כבוד לאיש בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאיש שבת מריב בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שבת מריב, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שבת מריב וכל, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מריב וכל אויל בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4942

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ד מחרף עצל לא יחרש ושאל בקציר ואין. מחרף עצל לא, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. עצל לא יחרש, וכן ושאל בקציר, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. עצל לא יחרש ושאל בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. בקציר, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ושאל בקציר ואין, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4943

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחרף עצל לא יחרש, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: יחרש ושאל בקציר ואין בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 4944

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: יחרש ושאל בקציר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשיוסופי תיבות של: יחרש ושאל בקציר הנ"ל, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ושאל בקציר ואין, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4945

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ה מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה. מים עמקים, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. מים עמקים עצה בלב, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. איש ואיש, עם התיבות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4946

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואיש תבונה ידלנה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4947

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עמקים עצה בלב איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואיש תבונה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 4948

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ו רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא. אדם יקרא איש חסדו, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. יקרא איש חסדו, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. איש חסדו ואיש, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. אמונים ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4949

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רב אדם יקרא איש, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הט' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4950

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רב אדם יקרא איש חסדו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: חסוד ואיש אמונים מי, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ואיש אמונים מי ימצא, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4951

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אדם יקרא איש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: איש חסדו ואיש, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של: יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4952

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ז מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו. מתהלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים של השיר המרובע. אשרי בניו ע"ה בגמטריא פתק. צדיק אשרי בניו, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אשרי בניו אחריו, עם הי"ג אותיות וג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. בתמו צדיק אשרי בניו אחריו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 4953

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בתמו צדיק, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4954

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4955

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: צדיק אשרי בניו אחריו בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4956

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ח מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע. דין מזרה בגמטריא נ נח נ נח. בעיניו בגמטריא נחמן. על כסא דין מזרה בעיניו כל בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4957

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יושב על כסא דין, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מלך יושב על כסא דין, ושל: יושב על כסא דין מזרה, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4958

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מלך יושב על כסא דין מזרה, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בעינו כל רע, עם הג' אותית בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 4959

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כסא דין מזרה בעינו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: על כסא דין מזרה בעיניו, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4960

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי יבות של: דין מזרה בעיניו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הט' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4961

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ט מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי. מי יאמר זכיתי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. זכיתי לבי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. טהרתי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4962

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של:מי יאמר זכיתי, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4963

<div dir="rtl" lang="he">

כ:י אבן ואבן איפה ואיפה תועבת י' גם שניהם. אבן איפה, בגמטריא נחמן ע"ה. ואיפה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. ואיפה תועבת, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4964

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ואיפה תועבת י', בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4965

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אבן ואבן איפה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואבן איפה ואיפה תועבת ה' ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: איפה ואיפה תועבת ה' גם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ואיפה תועבת ה' גם שניהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4966

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אבן ואבן ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4967

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו. אם ישר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אם זך ואם ישר פעלו, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. נער אם בגמטריא רבי נחמן ע"ה. יתנכר נער אם זך, עם הד' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4968

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גם במעלליו יתנכר נער אם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4969

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: במעלליו יתנכר נער אם זך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4970

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: גם במעלליו יתנכר נער אם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יתנכר נער אם זך ואם ישר ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4971

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יב אזן שמעת ועין ראה י' עשה גם שניהם. שמעת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ועין ראה י' עשה גם, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גם שניהם, עם הז' אותיות והכולל בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ראה י' עשה גם שניהם, עם הי"ז אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4972

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמעת ועין ראה י' עשה בגמטריא הפתקא. הראשי תיבות של: ועין ראה י' עשה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: עשה גם שניהם, עם הג' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 4973

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמעת ועין ראה ה' עשה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 4974

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמעת ועין, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שמעת ועין ראה י', עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: ראה י' עשה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 4975

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יג אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4976

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תאהב שנה, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אל תאהב שנה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תורש פקח עיניך, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4977

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שנה פן תורש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4978

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 4979

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תאהב שנה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: פקח עיניך שבע, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: פקח עיניך שבע, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4980

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יד רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל. ואזל לו (פרש"י אחר שכבר קנה ידיעת התורה ע"ש) אז יתהלל, אז יתהלל עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יאמר הקונה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4981

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רע יאמר הקונה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: רע רע יאמר הקונה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4982

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רע רע יאמר הקונה ואזל ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 4983

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) שלף רע רע יאמר הקונה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4984

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רע רע יאמר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רע יאמר הקונה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4985

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טו יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת. וכלי יקר, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 4986

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יש זהב ורב פנינים וכלי, ושל: זהב ורב פנינים וכלי יקר, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 4987

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יש זהב ורב פנינים וכלי יקר, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 4988

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יש זהב ורב, ושל: זהב ורב פנינים ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: יש זהב ורב פנינים וכלי יקר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 4989

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ורב פנינים וכלי יקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 4990

<div dir="rtl" lang="he">

כ:טז לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו. נכריה בגמטריא נחמן מאומן. זר ובעד, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה. זר ובעד נכריה חבלהו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 4991

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי ערב זר ובעד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4992

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי ערב זר ובעד, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 4993

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 4994

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: זר ובעד נכריה חבלהו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לקח בגדו כי ערב בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לקח בגדו כי ערב זר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 4995

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יז ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ. ואחר ימלא פיהו חצץ, בגמטריא הפתק. שקר ואחר, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ערב לאיש (=תרי"ג) לחם, עם הג' תיבות בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 4996

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לאיש לחם שקר בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: ואחר ימלא פיהו חצץ, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4997

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4998

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לחם שקר, ושל: שקר ואחר, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחורנה, בגמטריא רבי נחמן מע"ה. אותיות היסוד של: ואחר ימלא פיהו חצץ, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 4999

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ערב לאיש, עם הד' אותיות בגמטריא רבנו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ערב לאיש לחם שקר, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. הראשי וסופי תיבות של: שקר ואחר, עם הד' אותיות בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: לחם שקר ואחר, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואחר ימלא, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5000

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יח מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה.

</div>


## Segment 5001

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תכון ובתחבלות בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: מחשבות בעצה תכון, ושל: בעצה תכון ובתחבלות, ושל: תכון ובתחבלות עשה, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5002

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מחשבות בעצה תכון ובתחבלות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5003

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בעצה תכון בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי יתבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5004

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כב אל תאמר אשלמה רע קוה לה' וישע לך. "לה' וישע לך" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5005

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כד מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו. "מה' מצעדי גבר ו-" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5006

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כה מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר. מוקש אדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5007

<div dir="rtl" lang="he">

כ:כט תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה. כחם והדר זקנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5008

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יא בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת. פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5009

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יד מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה. מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5010

<div dir="rtl" lang="he">

כא:טו שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און.

</div>


## Segment 5011

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. צדיק עשות, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. לפעלי און, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5012

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשות משפט ומחתה לפעלי און ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5013

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמחה לצדיק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 5014

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה, עם הה' תיבות וי' אותות וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לצדיק עשות עשות משפט ומחתה לפעלי, עם הי' אותיות בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5015

<div dir="rtl" lang="he">

כא:טז אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח. השכל בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מדרך השכל, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. השכל בקהל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5016

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השכל בקהל רפאים ינוח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5017

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אדם תועה מדרך השכל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5018

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תועה מדרך ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אדם תועה מדרך השכל, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בקהל רפאים ינוח, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5019

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יז איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר. איש מחסור אהב, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. איש מחסור אהב שמחה אהב יין, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. יין ושמן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. לא יעשיר, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5020

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש מחסור אהב שמחה אהב יין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 5021

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמחה אהב יין ושמן לא, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5022

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5023

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש מחסור אהב, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: מחסור אהב שמחה אהב ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יין ושמן לא ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אהב יין ושמן לא יעשיר, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 5024

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יח כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד.

</div>


## Segment 5025

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5026

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5027

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כפר לצדיק, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כפר לצדיק רשע, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ותחת ישרים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5028

<div dir="rtl" lang="he">

כא:יט טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדינים וכעס. שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5029

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טוב שבת בארץ מדבר, עם הד' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5030

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי יבות של: טוב שבת בארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שבת בארץ מדבר, ושל: בארץ מדבר מאשת, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: מדבר מאשת מדינים וכעס, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמ מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5031

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5032

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: טוב שבת בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שבת בארץ מדבר מאשת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי וסופי תיבות של: מאשת מדינים וכעס, בגמטריא הפתקא. הראשי וסופי תיבות של: מדינים וכעס, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5033

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כ אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו. אוצר נחמד, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אוצר נחמד ושמן, עם י"ב אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ושמן בנוה, עם הח' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו, עם הכ"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5034

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הח' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 5035

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כא רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. רודף (מלא) צדקה, עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובתהלים (ד) כתיב בקש שלום ורדפהו, שלום בא"ת ב"ש בכפי, עם בקש, הרי תקי"ד, בגמטריא אך נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים, כי 'אך טוב וחסד ירדפוני (תהלים כג)' עם האותיות בגמטריא נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, הרי אך נ נח נחמ נחמן מאומן – בקש שלום ורדפהו. (והגמרא ביבמות דף קיט מביא שני פסוקים הראשונים, וכן מדברת על המקום שלציון ואכמ"ל).

</div>


## Segment 5036

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה וחסד, עם הח' אותיות בגמטריא נחמן מאומן. צדקה וחסד ימצא חיים, וכן: וחסד ימצא חיים צדקה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5037

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ימצא חיים צדקה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5038

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צדקה וחסד ימצא חיים צדקה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 5039

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רדף צדקה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חיים צדקה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5040

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כב עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה. גברים עלה, בגמטריא רבי נחמן. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הגמטריא של כל הפסוק, עם הז' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. עלה חכם וירד עז מבטחה, עם הי"ז אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5041

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עיר גברים עלה חכם וירד עז, בגמטריא נחמן נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5042

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עיר גברים עלה חכם בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיר גברים עלה חכם וירד, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של גברים עלה חכם וירד עז מבטחה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5043

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: חכם וירד עז, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5044

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עיר גברים עלה חכם וירד, עם הי' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5045

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כג שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו.

</div>


## Segment 5046

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שמר פיו ולשונו שמר, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5047

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פיו ולשונו שמר מצרות נפשו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5048

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שמר פיו בגמטריא הפתקא. הראשי וסופי תיבות של: מצרות נפשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות.

</div>


## Segment 5049

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כד זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון. זד יהיר לץ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. זד יהיר לץ שמו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שמו עושה בעברת זדון, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בעברת זדון, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5050

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: זד יהיר לץ שמו עושה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5051

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: זד יהיר לץ, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: זד יהיר לץ שמו עושה בעברת, עם הו' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הסופי תיבות של: לץ שמו עושה בעברת זדון ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופיתיבות של: שמו עושה בעברת זדון, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: עושה בעברת ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5052

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 5053

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: לץ שמו עושה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשיוסופי תיבות של: שמו עושה בעברת, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בעברת זדון, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5054

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ל אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד י'. תבונה ואין עצה בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. ואין עצה לנגד י', עם הט"ו אותיות בגמטריא רבי נחמן. אין חכמה ואין, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הגמטריא של כל הפסוק חוץ משם י' – התיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5055

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אין חכמה ואין תבונה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אין חכמה ואין תבונה ואין עצה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ואין עצה לנגד, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5056

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אין חכמה ואין, ושל: ואין תבונה ואין, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5057

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואין עצה לנגד י', בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5058

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עצה לנגד בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5059

<div dir="rtl" lang="he">

כא:לא סוס מוכן ליום מלחמה ולי' התשועה. התשועה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. סוס מוכן ליום מלחמה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. ליום מלחמה ולי', עם הט"ו אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5060

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: סוס מוכן ליום, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5061

<div dir="rtl" lang="he">

כב:א נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב. שם מעשר רב, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. מעשר רב בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. מעשר רב מכסף ומזהב, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. רב מכסף ומזהב חן טוב, עם הט"ז אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5062

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: נבחר שם מעשר רב מכסף, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: מעשר רב מכסף ומזהב, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מעשר רב מכסף ומזהב חן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: שם מעשר רב מכסף ומזהב בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 5063

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מעשר רב מכסף ומזהב ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5064

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נבחר שם מעשר רב, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: רב מכסף ומזהב חן טוב, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5065

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שם מעשר בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: שם מעשר רב, עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5066

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ב עשיר ורש נפגשו עשה כלם י'. עשיר בגמטריא פתק. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. נפגשו עשה, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. עשה כלם י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5067

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משם השם – התיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 5068

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ משם השם – התיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5069

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשיר ורש נפגשו עשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: נפגשו עשה כלה בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5070

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ג ערום ראה רעה ונסתר ופתיים עברו ונענשו. עברו ונענשו בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ופתיים, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5071

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: רעה ונסתר ופתיים עברו, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: ראה רעה ונסתר ופתיים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5072

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ערום ראה רעה ונסתר ופתיים, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5073

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ערום ראה רעה ונסתר ופתיים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5074

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ערום ראה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ראה רעה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ראה רעה ונסתר ופתיים עברו ונענשו, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5075

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ד עקב ענוה יראת י' עשר וכבוד וחיים.

</div>


## Segment 5076

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה יראת י' עשר וכבוד וחיים, עם הכ"ה אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. ענוה יראת, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5077

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עקב ענוה יראת ה', עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5078

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עקב ענוה יראת ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5079

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עקב ענוה ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ענוה יראת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עקב ענוה יראת י', עם הח' אותיות בגמטריא פתק. הראשי וסופי תיבות של: יראת י' עשר בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: י' עשר וכבוד, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עשר וכבוד, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ענוה יראת י' עשר וכבוד, עם הה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5080

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם. צנים פחים בדרך בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. בדרך עקש, עם הז' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שומר נפשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ירחק מהם, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5081

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שומר נפשו ירחק בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5082

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בדרך עקש שומר נפשו ירחק, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: פחים בדרך עקש בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: נפשו ירחק, עם האותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: נפשו ירחק מהם, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5083

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צנים פחים בדרך עקש שומר, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: פחים בדרך עקש שומר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: שומר נפשו ירחק מהם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5084

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שומר נפשו ירחק מהם, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם, עם הי"ב אותיות וו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5085

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. לנער, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. חנך לנער על פי, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא, עם הכ"ו אותיות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הגמטריא של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). גם כי יזקין לא, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5086

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חנך לנער על, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: פי דרכו גם כי ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5087

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לנער על פי דרכו גם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: לנער על פי דרכו גם כי יזקין, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5088

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חנך לנער על פי דרכו גם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, אי נמי חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 5089

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חנך לנער על, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: חנך לנער על פי דרכו גם כי, עם הז' תיבות וי"ד אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא, עם הט' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 5090

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה. עשיר בגמטריא פתק. ברשים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. לוה לאיש מלוה, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5091

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5092

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: עשיר ברשים ימשול ועבד לוה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5093

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ד אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5094

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עבד לוה לאיש מלוה – שיחות הר"ן קיב.

</div>


## Segment 5095

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ח זורע עולה יקצר און ושבט עברתו יכלה. יקצר און בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. ושבט עברתו יכלה, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5096

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5097

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עולה יקצר, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יקצר און ושבט, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5098

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ט טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל. טוב עין ע"ה בגמטריא נחמן. הגמטריא של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכ"ג אותיות וז' תיבות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. נתן מלחמו לדל, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5099

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טוב עין הוא יברך כי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5100

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עין הוא יברך, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: הוא יברך כי נתן, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 5101

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נתן מלחמו, עם התיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: נתן מלחמו לדל, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עין הוא יברך כי נתן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5102

<div dir="rtl" lang="he">

כב:י גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון. גרש לץ, עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. ויצא מדון, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. מדות וישבת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. וישבת דין, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5103

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מדון וישבת דין וקלון, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5104

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויצא מדון וישבת דין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5105

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מדון וישבת דין, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: לץ ויצא מדון, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5106

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יא אהב טהר לב חן שפתיו רעהו מלך. רעהו, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. טהר לב חן שפתיו רעהו מלך, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 5107

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טהר לב חן שפתיו רעהו, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5108

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5109

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חן שפתיו רעהו מלך, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5110

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יב עיני י' נצרו דעת ויסלף דברי בגד. נצרו דעת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5111

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: נצרו דעת, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ה' נצרו דעת ויסלף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בעת ויסלף דברי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5112

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עיני ה' נצרו דעת ויסלף, עם הה' אותיות, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5113

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דעת ויסלף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ויסלף דברי בגד, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נצרו דעת ויסלף, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5114

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יג אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח. עצל ארי, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אמר עצל ארי בחוץ ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5115

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5116

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5117

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: בחוץ בתוך רחבות ארצח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5118

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בתוך רחבות ארצח, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח, עם הה' תיבות וי' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5119

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יד שוחה עמקה פי זרות זעום י' יפול שם. עמקה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. י' יפל, עם התיבות, בגמטריא נחמן. י' יפל שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5120

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שוחה עמקה פי זרות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, אי נמי חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5121

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עמקה פי זרות ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: שוחה עמקה פי זרות זעום ה' ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: עמקה פי זרות זעום ה' יפל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5122

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שוחה עמקה, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא הפתקא. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5123

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עמקה פי זרות זעום, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תביות של: פי זרות זעום י' יפל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: זעום י' יפל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5124

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טו אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו. קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה. נער שבט, בגמטריא נון נון חית ע"ה. מוסר ירחיקנה, עם הי"א ואתיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בלב נער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5125

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קשורה בלב נער שבט מוסר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5126

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: קשורה בלב נער שבט, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: אולת קשורה בלב, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: קשורה בלב נער שבט מוסר, ושל: בלב נער שבט מוסר ירחיקנה, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5127

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5128

<div dir="rtl" lang="he">

כב:טז עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור. לו נתן לעשיר, עם הי' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. לעשיר אך, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 5129

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשק דל להרבות, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: דל להרבות לו נתן לעשיר, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5130

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דל להרות לו נתן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עשק דל להרבות לו נתן, בגמטריא הפתקא. הסופי תיבות של: עשק דל להרבות לו נתן לעשיר, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5131

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשק דל להרבות לו נתן לעשיר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5132

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דל להרבות, עם התיבות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: להרבות לו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: עשק דל להרבות לו נתן, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לו נתן לעשיר, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: נתן לעשיר אך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לעשיר עך למחסור, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5133

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יזה ט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי. ומשע בגמטריא רבינו נחמן. אזנך ושמע דברי, בגמטריא נון חית מם נון. ושמע דברי חכמים, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ושמע דברי חכמים ולבך, עם הד' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5134

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ולבך תשית, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5135

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: הט אזנך ושמע דברי, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: הט אזנך ושמע דברי חכמים, בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 5136

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הט אזנך ושמע דברי, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: ולבך תשית לדעתי, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5137

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יח כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך.

</div>


## Segment 5138

<div dir="rtl" lang="he">

נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחד על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מואמן), עם הג' פעמים והכולל. שפתיך ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5139

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי נעים כי תשמרם בבטנך, וכן: נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו, וכן: תמשרם בבטנך יכנו יחד על, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5140

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תשמרם בבטנך יכנו יחדו על, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5141

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בבטנך יכנו יחדו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5142

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי תשמרם בבטנך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תשמרם בבטנך, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: יכנו יחדו על שפתיך, עם הד' תיבות בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5143

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יט להיות בה' מבטחך הודעתיך היום אף אתה.

</div>


## Segment 5144

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: להיות בה' מבטחך הודעתיך היום - עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: להיות בה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הודעתיך היום אף אתה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5145

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הודעתיך היום אף אתה, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5146

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מבטחך הודעתיך היום אף אתה בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5147

<div dir="rtl" lang="he">

להיות בי', עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בי' מבטחך ע"ה בגמטריא נ נח. היום אף, עם הו' אותיות בגמטריא נחמן. אף אתה, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. היום אף אתה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5148

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כ הלא כתבתי לך שלישים במוצעת ודעת. לך שלישים, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5149

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הלא כתבתי לך שלישים בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5150

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שלישים במועצת ודעת, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 5151

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כא להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך. אמרי אמת, עם התיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. להודעיעך קשט, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5152

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמרי אמת להשיב, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: אמרי אמת להשיב אמרים, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: להשיב אמרים אמת לשלחיך, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5153

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: קשט אמרי אמת להשיב, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5154

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אמרי אמת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: קשט אמרי אמת להשיב, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אמרים אמת לשלחיך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5155

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כב אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. אל תגזל דל כי דל הוא, בגמטריא פתקא. עני בשער ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5156

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תגזל דל ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ואל תדכא, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5157

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הוא ואל תדכא עני בשער ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5158

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דל הוא ואל תדכא עני בשער בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5159

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כג כי י' יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש. וקבע את ע"ה בגמטריא פתק. את קבעיהם, עם התיבות, בגמטריא נון נון חית. את קבעיהם נפש, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5160

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יריב ריבם וקבע, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: וקבע את קבעיהם ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5161

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יריב ריבם וקבע את קבעיהם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ובע את קבעיהם נפש ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5162

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: י' יריב ריבם וקבע את, עם הה' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5163

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כד אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא. תתרע ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. תתרע את, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). אף ואת, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חמות לא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5164

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תתרע את בעל אף ואת, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא, ושל: את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא, עם הח' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 5165

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ואת איש, ושל: איש חמות, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: איש חמות לא תבוא ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5166

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל תתרע את בעל אף ואת איש ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5167

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אף ואת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת איש, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופיתיבות של: איש חמות ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: איש חמות לא, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואת איש חמות לא, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 5168

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כה פן תאלף ארחתיו ולקחת מוקש לנפשך. ולקחת מוקש לנפשך, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 5169

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פן תאלף ארחתיו ולקחת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן אומן.

</div>


## Segment 5170

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארחתיו ולקחת בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ארחתיו ולקחת מוקש, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: תאלף ארחתיו ולקחת מוקש בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תאלף ארחתיו ולקחת מוקש לנפשך, עם הה' אותיות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5171

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולקחת מוקש, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: תאלף ארחתיו ולקחת מוקש בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5172

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ארחתיו ולקחת מוקש לנפשך, עם הח' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: ולקחת מוקש, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ארחתיו ולקחת, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: תאלף ארחתיו, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5173

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כו אל תהי בתקעי כף בערבים משאות. בערבים משאות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5174

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תהי בתקעי, עם הג' אותיות בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5175

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תהי בתקעי כף בערבים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5176

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל תהי בתקעי כף, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמןמ אומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כף בערבים, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כף בערבים משאות, עם הג' תיבות, בגמטריא הפתק. הראשי וסופי תיבות של: אל תהי בתקעי, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5177

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כז אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך. אם אין, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. לך לשלם, עם הו' אותיות בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5178

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם אין לך לשלם למה יקח, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אם אין לך לשלם למה יקח משכבך, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5179

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אין לך, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: לשלם למה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5180

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כח אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך. אל תסג גבול עולם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. תסג גבול עולם אשר, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 5181

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5182

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל תסג גבול עולם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: תסג גבול עולם אשר עשו, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5183

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עולם אשר עשו, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: אל תסג גבול עולם אשר עשו, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5184

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל תסג גבול, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תסג גבול עולם, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5185

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כט חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים. במלאכתו לפני מלכים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. לפני מלכים יתיצב, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. יתיצב בל יתיצב, עם הי"ב אותיות וג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. יתיצב בל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. יתיצב לפני חשכים, עם הי"ד אותיות וג' תיבות, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5186

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חזית איש, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5187

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5188

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: חזית איש ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי וסופי תיבות של: איש מהיר במלאכתו, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יתיצב בל יתיצב לפני, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5189

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך. תשב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. מושל בגמטריא רבינו נ נח. את מושל, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. תבין, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5190

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי תשב ללחום את מושל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בין תבין את, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: כי תשב ללחום את, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5191

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי תשב ללחום את, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופםי תיבות של: בין תבין את אשר, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: מושל בין תבין את אשר לפניך, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי תשב ללחום את מושל בין תבין את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5192

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מושל בין תבין את אשר לפניך, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בין תבין את אשר לפניך ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: כי תשב ללחום את מושל, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5193

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ב ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה. ושמת, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שכין בלעך אם, עם הי' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אם בעל, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן. אתה, בגמטריא רבנו נחמן. אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5194

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ושמת שכין בלעך אם בעל נפש, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: שכין בלעך אם בעל נפש, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5195

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אם בעל נפש אתה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 5196

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ושמת שכין, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שכין בלעך, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: בלעך אם בעל נפש אתה, עם הה' תיבות בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: שכין בלעך אם בעל נפש, עם הה' תיבות וי' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5197

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים. תתאו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5198

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תתאו למטעמותיו והוא לחם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5199

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל תתאו למטעמותיו והוא, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5200

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד אל תיגע להעשיר מבינתך חדל.

</div>


## Segment 5201

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תיגע להעשיר מבינתך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הה' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5202

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תיגע להעשיר מבינתך חדל, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5203

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: להעשיר מבינתך, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: תיגע להעשיר, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תיגע להעשיר מבינתך, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5204

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ה התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כפנים כנשר יעוף השמים. עשה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. כנשר, ראשי תיבות כבוד רבינו נחמן (בן) שמחה. התעיף עיניך בו, עם הי"ב אותיות וג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. כי עשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. עשה יעשה, בגמרטיא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5205

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: התעיף עיניך בו ואיננו כי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בו ואיננו כי עשה יעשה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5206

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: התעיף עיניך בו, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: כפנים כנשר יעוף השמים, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות ש: עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5207

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשה יעשה לו, בגמטריא נון נון חית. אותיות היסוד של: כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

</div>


## Segment 5208

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כי עשה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: יעשה לו כפנים כנשר יעוף השמים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כפנים כנשר יעוף השמים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כנשר יעוף השמים, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואיננו כי עשה יעשה לו כפנים כנשר יעוף, עם הט"ז אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5209

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ו אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאיו למטעמתיו. את לחם רע, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. רע עין, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. עין ואל תתאיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. תתאיו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. לחם רע עין ואל תתאיו למטעמתיו, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 5210

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תלחם את לחם רע, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי תיבות של: אל תלחם את לחם רע עין ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לחם רע עין ואל תתאו, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 5211

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תלחם את לחם רע, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: אל תלחם את לחם רע עין, ושל: תלחם את לחם רע אין ואול, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5212

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תלחים את חים רע, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5213

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: את לחם רע, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5214

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל תלחם את לחם רע עין – שיחות הר"ן ז.

</div>


## Segment 5215

<div dir="rtl" lang="he">

כג:טו בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. בני אם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. אם חכם, בגמטריא נ נח ע"ה. גם אני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5216

<div dir="rtl" lang="he">

הסטםע צעבטצ של: אם חכם לבך ישמח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5217

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כ אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו. תהי בסבאי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5218

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כד גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו. החכם זה רבינו, נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, ואביו זה שמחה – ישמח בו. וזה גיל יגיל אבי – ילי = נ', גילאבי (עם שני כוללים) = נח, וזה הצדיק. וגם אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 5219

<div dir="rtl" lang="he">

יולד חכם וישמח בו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5220

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כו תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה.

</div>


## Segment 5221

<div dir="rtl" lang="he">

תנה בני לבך לי – ממש דברי רבינו "תנו לי את לבכם ואני אוליך אתכם בדרך חדשה", ועיניך דרכי תצרנה, תצ (ע"ה) = נ נח נחמ נחמן מאומן – רנה! (וזה דייקא על ידי העינים, שרואים את הנקודות טובות שבונים את הניגון של הצדיק, בחי' דרך שהוא שמירת הברית ע' תורה ו' בלק"מ).

</div>


## Segment 5222

<div dir="rtl" lang="he">

לבך לי ועיניך דרכי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5223

<div dir="rtl" lang="he">

כג:כז כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה. עמקה זונה ובאר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5224

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לא אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים. כי יתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5225

<div dir="rtl" lang="he">

כג:לה הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד. בל חליתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5226

<div dir="rtl" lang="he">

כד:א אל תקנא באנשי רעה ואל תתאיו להיות אתם. תקנא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. תתאיו, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. להיות, עם הה' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5227

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תקנא באנשי, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: אל תקנא באנשי, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן. הראשי תיבות של: ואל תתאיו, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5228

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: באנשי רעה ואל תתאיו להיות אתם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5229

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אל תקנא באנשי, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: תתאיו להיות אתם, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: רעה ואל תתאיו להיות אתם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5230

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תקנא באנשי, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: באנשי רעה, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5231

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ז ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו. בשער לא בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5232

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ראמות לאויל חכמות, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5233

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חכמות בשער לא, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5234

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לאויל חכמות בשער, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5235

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5236

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טו אַל-תֶּאֱרֹ֣ב רָ֭שָׁע לִנְוֵ֣ה צַדִּ֑יק אַֽל-תְּשַׁדֵּ֥ד רִבְצֽוֹ.

</div>


## Segment 5237

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תארב ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: תארב רשע לנוה, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: צדיק אל תשדד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: צדיק אל תשדד רבצו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5238

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5239

<div dir="rtl" lang="he">

כד:טז כִּ֤י שֶׁ֨בַע | יִפּ֣וֹל צַדִּ֣יק וָקָ֑ם וּ֝רְשָׁעִ֗ים יִכָּשְׁל֥וּ בְרָעָֽה.

</div>


## Segment 5240

<div dir="rtl" lang="he">

כי שבע בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 5241

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי שבע, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: שבע יפול צדיק וקם, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5242

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5243

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יז בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך. ובכשלו אל יגל לבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5244

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אויביך אל תשמח, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של: תשמח ובכשלו אל יגל, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5245

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יח פֶּן-יִרְאֶ֣ה יְ֭-הוָה וְרַ֣ע בְּעֵינָ֑יו וְהֵשִׁ֖יב מֵעָלָ֣יו אַפּֽוֹ.

</div>


## Segment 5246

<div dir="rtl" lang="he">

והשיב מעליו, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5247

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: פן יראה י' ורע בעיניו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5248

<div dir="rtl" lang="he">

כד:יט אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים. תקנא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5249

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תתחר במרעים, ושל: תקנא ברשעים, בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5250

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כ כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך. כי לא תהיה, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5251

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי לא תהיה אחרית לרע, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (אחרית דייקא). הסופי תיבות של: אחרית לרע נר רשעים, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 5252

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כא ירא את ה' בני ומלך עם שונים אל תתערב. שונים בגמטריא רבנו נחמן. תתערב בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. את י' בני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5253

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: יראת את ה' בני בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5254

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בני ומלך עם שונים אל תתערב, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5255

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כב כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע. שניהם ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. שניהם מי ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. כי פתאם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5256

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 5257

<div dir="rtl" lang="he">

כד:כג גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב. במשפט בל טוב, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הכר פנים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. לחכמים בגמטריא נחמן. לחכמים הכר, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח. לחכמים הכר פנים בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5258

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גם אלה לחכמים הכר, ושל: אלה לחכמים הכר פנים, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלה לחכמים הכר פנים במשפט בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5259

<div dir="rtl" lang="he">

כד:לא וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ | קִמְּשֹׂנִ֗ים כָּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה.

</div>


## Segment 5260

<div dir="rtl" lang="he">

עלה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. נהרסה, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 5261

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כסו פניו חרלים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5262

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: והנה עלה כלו קמשנים כזו פניו חרלים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5263

<div dir="rtl" lang="he">

חרולים (-מלא ו') בגמטריא ברסלב. עיין בספר עמק המלך, שער תיקוני התשובה פי"ב ז"ל המלבין פני חבירו ברבים, יתענה ארבעים יום וילקה בכל יום, ויתודה כל ימיו, וצריך לבקש ממנו מחילה ברבים, ויתגלגל בחרולים ערום, שקורין ברע"ן נעסלי"ן בלשון אחר, שנאמר, כו פניו חרלים, כי אזיל סומקא ואתי חוורא, ותקונו בחרולים, ויכוין כי חרולים בגימטריא רצ"ה עם הכולל, שהוא עולה אלקים דמילוי ההי"ן, עכ"ל (ומיד אח"כ מתחיל הדיבור: המכנה שם רע לחבירו...).

</div>


## Segment 5264

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן אות קטו ז"ל סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ, ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו. ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים וכו' ע"ש. וי"ל ששפיכת היין בחי' הנאמר בדם, על הארץ תשפכנו כמים, והרי זה בחי' אזיל סומקא ואתי חוורא – בחי' חרולים בגמטריא ברסלב. וכמו שרבינו אמר (אבניה ברזל, שיחות וספורים מרבינו אות כו) שלשה דברים פעלתי אצל השם יתברך – א – את הגדלות כבר שברתי מכם, איך שתתפללו יגידו, אי, הוא ברסלבר, ע"כ.

</div>


## Segment 5265

<div dir="rtl" lang="he">

כד:לב ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר. ואחזה אנכי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5266

<div dir="rtl" lang="he">

כה:א גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. אנשי חזקיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5267

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ב כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹקִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר.

</div>


## Segment 5268

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים הסתר, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כבד אלקים הסתר דבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכבד מלכים חקר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5269

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כבוד אלקים הסתר דבר – שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 5270

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ח אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5271

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יא תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו. הראשי תיבות בגמטריא: טוב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תפוחי זהב במשכיות כסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5272

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יג כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב. הראשי תיבות של: שלג ביום קציר ציר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ביום קציר ציר נאמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5273

<div dir="rtl" lang="he">

כה:טז דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו. פן תשבענו והקאתו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים.

</div>


## Segment 5274

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אכל דיך פן תשבענו והקאתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5275

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דבש מצאת אכל דיך בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5276

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פן תשבענו והקאתו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: פן תשבענו והקאתו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בדש מצאת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בדש מצאת אכל, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5277

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יז הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך. רעך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ישבעך בגמטריא ברסלב נ נח. ושנאך בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5278

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יח מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר. וחרב בגמטריא נ נח נ נח. וחץ, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. שנון בגמטריא רבנו נחמן. ענה ברעהו עד, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5279

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יט שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה. שן רעה, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית. ורגל מועדת, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. צרה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5280

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רעה ורגל מועדת מבטח, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5281

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5282

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שן רעה ורגל מועדת, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5283

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מועדת מבטח, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5284

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כ מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע. מעדה בגד ביום קרה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. על נתר בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. על לב רע, בגמטריא ברסלב נ נח. בשרים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5285

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קרה חמץ בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5286

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה.

</div>


## Segment 5287

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נתר ושר בשרים, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד של: על נתר ושר בשרים, ושל: נתר ושר בשרים על, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: נתר ושר, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: קרה חמץ על נתר, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 5288

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כא אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים. השקהו בגמטריא רבינו נחמן. רעב שנאך האכלהו, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 5289

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 5290

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אם רעב שנאך האכלהו לחם, ושל: רבע שנאך האכלהו לחם ואם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5291

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שנאך האכלהו לחם ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי וסופי תיבות של: ואם צמא הקשהו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5292

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כג ר֣וּחַ צָ֭פוֹן תְּח֣וֹלֵֽל גָּ֑שֶׁם וּפָנִ֥ים נִ֝זְעָמִ֗ים לְשׁ֣וֹן סָֽתֶר.

</div>


## Segment 5293

<div dir="rtl" lang="he">

נזעמים בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. ופנים נזעמים בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5294

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: צפון תחולל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תחולל גשם בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: רוח צפון תחולל גשם ע"ה, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: רוח צפון תחול גשם ופנים נזעמים, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון, עם הז' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5295

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ד אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה. אל תען ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. תשוה בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. לו גם אתה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5296

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תען ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי תיבות של:כסיל כאולתו פן תשוה לו גם בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5297

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תען כסיל כאולתו פן תשוה לו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5298

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כסיל כאולתו פן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5299

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תשוה לו גם אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5300

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ה ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו. בעיניו בגמטריא נחמן. יהיה חכם, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5301

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5302

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כאולתו פן יהיה חכם בעיניו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5303

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ענה כסיל כאולתו פן, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם שני כוללים (של הראשי והסופי תיבות, אי נמי, של הפסוק ושל הכולל), בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5304

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ו מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5305

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רגלים חמס שתה שלח דברים, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 5306

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מקצה רגלים חמס, ושל: רגלים חמס שתה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5307

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רגלים חמס שתה שלח דברים, ושל: חמס שתה שלח דברים ביד, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5308

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מקצה רגלים חמס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיובת של: שלח דברים, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5309

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ז דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים. ומשל בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5310

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דלו שקים מפסח ומשל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5311

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מפסח ומשל בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה או התיבה האחרונה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5312

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ומשל בפי כסילים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5313

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ח כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד. כן נותן לכסיל כבוד ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5314

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אבן במרגמה כן נותן לכסיל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5315

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כצרור אבן במרגמה כן נותן, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: אבן במרגמה כן, ושל: במרגמה כן נון, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5316

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5317

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' תיבות וי"ב אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5318

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ט ח֭וֹחַ עָלָ֣ה בְיַד-שִׁכּ֑וֹר וּ֝מָשָׁ֗ל בְּפִ֣י כְסִילִֽים.

</div>


## Segment 5319

<div dir="rtl" lang="he">

עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. ומשל בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5320

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5321

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, חוץ מהתיבה הראשונה, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב עם הכולל. הסופי תיבות של: ביד שכור ומשל בפי כסילים ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5322

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ביד שכור ומשל בפי כסילים בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5323

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ביד שכור ומשל, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ביד שכור ומשל בפי בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ומשל בפי כסילים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5324

<div dir="rtl" lang="he">

כו:י רַ֥ב מְחֽוֹלֵֽל-כֹּ֑ל וְשֹׂכֵ֥ר כְּ֝סִ֗יל וְשֹׂכֵ֥ר עֹבְרִֽים. עיין ברש"י שלא צריכים חכמות, ועמש"כ בחיי מוהר"ן אות שכ, ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד. וכתבנו שם בס"ד שלפי רש"י כאילו כתיב סוכר כסיל, בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5325

<div dir="rtl" lang="he">

מחולל, כתוב חסר ו', בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5326

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רב מחולל כל ושכר כסיל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5327

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5328

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יא כְּ֭כֶלֶב שָׁ֣ב עַל-קֵא֑וֹ כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ.

</div>


## Segment 5329

<div dir="rtl" lang="he">

שב על, בגמטריא ברסלב נ נח. קאו ע"ה בגמטריא נ נח. כסיל שונה, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5330

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ככלב שב על קאו, ושל: שב על קאו כסיל, ושל: על קאו כסיל שונה, עם הכולל, בגמטריא נ נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: על קאו כסיל שונה באולתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5331

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב רָאִ֗יתָ אִ֭ישׁ חָכָ֣ם בְּעֵינָ֑יו תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ.

</div>


## Segment 5332

<div dir="rtl" lang="he">

ראית איש חכם בעיניו, עם הט"ז אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. בעיניו בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5333

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ראית איש חכם בעיניו, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5334

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו – שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 5335

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יג אָמַ֣ר עָ֭צֵל שַׁ֣חַל בַּדָּ֑רֶךְ אֲ֝רִ֗י בֵּ֣ין הָרְחֹבֽוֹת.

</div>


## Segment 5336

<div dir="rtl" lang="he">

עצל שחל בדרך ארי, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5337

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5338

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמר עצל שחל בדרך ארי, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5339

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. אותיות היסוד של: בדרך ארי בין הרחבות, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5340

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כג כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע. דלקים ולב רע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5341

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כה כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו. תאמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5342

<div dir="rtl" lang="he">

כו:כח לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה. ישנא דכיו ופה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5343

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ח כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו. נודדת מן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם ב' כוללים. נודד"ת-מן" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5344

<div dir="rtl" lang="he">

כז:י רעך ורע אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק. הסופי תיבות של ובית אחיך אל תבוא ביום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובית אחיך אל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5345

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יא חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר. הגמטריא של כל הפסוק: 1354, אלף נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5346

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יב עָר֤וּם רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ. ערום ראה רעה, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. נסתר בגמטריא נון נחית מם נון.

</div>


## Segment 5347

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ערום ראה רעה נסתר פתאים, עם הה' אותיות, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 5348

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ראה רעה נסתר פתאים, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5349

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יג קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו. קח, בגמטריא נ נח. נכריה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5350

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי ערב זר ובעד, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 5351

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יז ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו. ברזל בברזל, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואיש יחד פני, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5352

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בברזל יחד ואיש יחד פני בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5353

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5354

<div dir="rtl" lang="he">

הרשי וסופי תיבות של: יחד ואיש יחד פני רעה, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5355

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יח נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד. תאנה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. פריה בגמטריא ברסלב ע"ה. אדניו יכבד ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5356

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תאנה יאכל פריה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5357

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 5358

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נצר תאנה יאכל פריה ושמר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 5359

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נצר תאנה יאכל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נצר תאנה יאכל פריה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ושמר אדניו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי וסופיתיבות של: פריה ושמר, עם התיבות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: תאנה יאכל פריה ושמר אדניו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5360

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יט כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב-הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם. כמים הפנים, בגמטריא ברסלב ע"ה. כמים הפנים לפנים כן, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק. כן לב, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. כל הפסוק, עם הכ"ו אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הפנים לפנים כן לב האדם, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הפנים לפנים כן ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5361

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5362

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: כן לב האדם ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5363

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כ שְׁא֣וֹל (ואבדה) וַ֭אֲבַדּוֹ לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה וְעֵינֵ֥י הָ֝אָדָ֗ם לֹ֣א תִשְׂבַּֽעְנָה.

</div>


## Segment 5364

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שאול ואבדו לא תשבענה ועיני האדם לא, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5365

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תשבענה ועיני האדם, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5366

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: שאול ואבדו לא, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי וסופי תיבות של: תשבענה ועיני האדם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: האדם לא תשבענה, עם הו' אותיות וג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: שאול ואבדו לא תשבענה, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5367

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כא מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו. "לזהב ואיש לפי" עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לכסף וכור לזהב, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5368

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לכסף וכור לזהב ואיש לפי, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5369

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מצרף לכסף וכור, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 5370

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5371

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: מצרף לכסף וכור לזהב, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הראשי וסופי תיבות של: וכור לזהב ואיש לפי מהללו, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5372

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כד כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן וְאִם-נֵ֝֗זֶר לְד֣וֹר (דור) וָדֽוֹר. כי לא לעולם חסן, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. כי לא לעולם חסן ואם, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 5373

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: חסן ואם נזר לדור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5374

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כו כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים. כבשים, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. כבשים ללבושך, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5375

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ומחיר שדה עתודים, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5376

<div dir="rtl" lang="he">

כז:כז ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך. אותיות היסוד (אלו שלפי הסופי תיבות) של: ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ללחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5377

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חלב עשים ללחמך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5378

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5379

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א נָ֣סוּ וְאֵין-רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח. ככפיר יבטח ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 5380

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: נסו ואין רדף רשע בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5381

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5382

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ב בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ כֵּ֣ן יַאֲרִֽיךְ. בפשע, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בפשע ארץ, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך, עם הו' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5383

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ארץ רבים שריה ובאדם מבין, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: שריה ובאדם מבין ידע, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: שריה ובאדם מבין ידע כן, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5384

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5385

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: רבים שריה ובאדם מבין ידע, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5386

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג גֶּ֣בֶר רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם. גבר רש, עם הה' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון. רש ועשק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. רש ועשק דלים, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. סחף, בגמטריא נחמן. מטר סחף, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. ואין לחם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. דלים מטר סחף ואין, עם הד' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5387

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דלים מטר סחף, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מטר סחף ואין, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: גר רש ועשק דלים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5388

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: דלים מטר סחף, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 5389

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: ועשק דלים מטר ע"ה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 5390

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ד עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַֽלְל֣וּ רָשָׁ֑ע וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ בָֽם. עזבי תורה יהללו רשע ושמרי ר"ת עם הכולל בגמטריא התרפ"ב, רמז להליצנים שאומרים איזה חסר דעה שם את הפתק בתרפ"ב בדיוק בארון, בספר, ובדף, שבו פתח סבא ישראל כפקודתו מלמעלה. עזבי תורה, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון. עזבי תורה יהללו, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. תורה יהללו, עם הט' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5391

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי תיבות של: יהללו רשע ושמרי, בגמטריא נ נח נ נח. הראשי תיבות של: ושמרי תורה יתגרו בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5392

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5393

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רשע ושמרי תורה, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5394

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עזבי תורה, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יהללו רשע, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תורה יהללו רשע, ושל: רשע ושמרי תורה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: תורה יתגרו בם, עם הג' תיבות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ושמרי תורה יתגרו בם, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5395

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ה אַנְשֵׁי-רָ֭ע לֹא-יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל. אנשי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אנשי רע בגמטריא נון נון חית ע"ה. לא יבינו משפט, עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5396

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רע לא יבינו משפט ומבקשי, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5397

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5398

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ומבקשי י' יבינו כל, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של: יבינו משפט ומבקשי י' יבינו, עם הה' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5399

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ז נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו. הראשי תיבות של: נוצר תורה בן מבין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5400

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ח מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו.

</div>


## Segment 5401

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותרבית לחונן דלים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5402

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יד אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של אדם מפחד תמיד, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5403

<div dir="rtl" lang="he">

א'שרי א'דם מ'פחד ת'מיד ו'מקשה ל'בו י'פול. ר"ת אולי אמת, כי זה ענין הפוסח על שתי הסעיפים, היינו שיודע שנשמתו צריך אמת אבל מקשה לבו מלדרוש האמת לאמיתו, ואכמ"ל, וזה הענין שהר"ת 'אולי אמת' בגימטריא תפח, שעם הג' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (תפוח ע"ה, בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות), כי מצד אחד תפוח רמז על השכינה המכונה חקל תפוחין קדישין, ומצד שני הוא לשון פחות ופחת וכדומה בשאר הצירופים ופירושים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 5404

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יז אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם-נָ֑פֶשׁ עַד-בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל-יִתְמְכוּ-בֽוֹ. בדם נפש עד, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עד בור, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. יתמכו בו, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5405

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5406

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: עשק בדם נפש עד בור ינוס, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: עשק בדם נפש עד בור ינוס אל ימכו, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5407

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: עשק בדם נפש עד בור ינוס בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5408

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עד בור ינוס אל, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: עשק בדם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 5409

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יח הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונעקש דרכים יפול באחת, בגמטריא 770.

</div>


## Segment 5410

<div dir="rtl" lang="he">

כח:יט עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש. "עבד אדמתו ישבע לחם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן הנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5411

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כ אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב-בְּרָכ֑וֹת וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה.

</div>


## Segment 5412

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הז' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5413

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש אמונות רב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי לתיבות של: אמונות רב, ושל: רב ברכות, בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: רב ברכות ואץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואץ להעשיר לא, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: רב ברכות ואץ להעשיר לא ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 5414

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש אמונות רב, בגמטריא נ נח נ נח. אותיות היסוד של: רב ברכות ואץ להעשיר, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5415

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: איש אמונות ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: רב ברכות ואץ, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הרארשי וסופי תיבות של: רב ב רכות ואץ להעשיר לא ינקה, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5416

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: איש אמונות רב ברכות – שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 5417

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כא הַֽכֵּר-פָּנִ֥ים לֹא-ט֑וֹב וְעַל-פַּת-לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע-גָּֽבֶר. הכר פנים ע"ה בגמטקריא רבנו נחמן. ועל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5418

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פת לחם יפשע גבר בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5419

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: טוב ועל פת לחם יפשע גבר בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. אותיות היסוד של: לא טוב ועל, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5420

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: פת לחם, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: יפשע גבר, עם התיבות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5421

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כג מוכיח אדם אחרי חן ימצא. ע' לקוטי מוהר"ן תנינא ח:א ומש"כ שם.

</div>


## Segment 5422

<div dir="rtl" lang="he">

מוכיח אדם אחרי חן, בגמטריא רבנו נחמן. מוכיח אדם אחרי כן ימצא, עם הה' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5423

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מוכיח אדם אחרי חן, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אחרי חן ימצא ממחליק לשון, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 5424

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כה רחב נפש יגרה מדון ובוטח על י' ידשן. על י' ידשן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5425

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כו בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חָכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט (צירי תחת הלמד, עם פסיק). הוא ימלט, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5426

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה, וכן של: כסיל והולך בחכמה הוא ימלט, ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5427

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כז נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב-מְאֵרֽוֹת.

</div>


## Segment 5428

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לרש אין מחסור ומעלים עיניו ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5429

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אין מחסורומעלים עיניו רב מארות, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5430

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עיניו רב מארות בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 5431

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: נותן לרש אין, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מחסור ומעלים בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5432

<div dir="rtl" lang="he">

כח:כח בְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם וּ֝בְאָבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים. בקום בגמטריא נחמן. אדם ובאבדם, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5433

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רשעים יסתר אדם ובאבדם, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: אדם ובאבדם ירבו צדיקים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5434

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: יסתר אדם ובאבדם ירבו, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5435

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בקום רשעים יסתר, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5436

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: בקום רשעים יסתר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: רשעים יסתר אדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אדם ובאבדם ירבו, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ירבו צדיקים, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5437

<div dir="rtl" lang="he">

כט:א בְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם וּ֝בְאָבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים. מרפא בגמטריא רבי נ נח ע"ה. פתע, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ערף, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 5438

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: איש תוכחות ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 5439

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: איש תוכחות, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: איש תוכחות מקשה ערף, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מקשה ערף פתע ישבר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: פתע ישבר ואין, בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של ערף פתע ישבר ואין מרפא ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: תוכחות מקשה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 5440

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ב ברבות צדיקים ישמח העם, סופי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5441

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ד באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו. הראשי תיבות של יפרע עם ושמר תורה אשרהו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5442

<div dir="rtl" lang="he">

כט:יג רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה'. איש תככים פרש"י איש מזימות, בעל תורה כלומר הרב והתלמיד, ע"כ. תככי"ם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הראשי תיבות של תככים נפגשו מאיר ע"ה בגמטירא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין בתרגום שם של תככים שפירושו אמצעי, וי"ל שזה בחי' משה רבינו שנאמר עליו (דברים ה:ה) אנכי עמד בין ה' וביניכם, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 5443

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כב איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע. הראשי וסופי תיבות של: איש אף יגרה מדון, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובעל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5444

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כג גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד. תשפילנו בגמטריא שכינה נ נח נחמ נחמן מאומן. י"תמך-כבוד" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5445

<div dir="rtl" lang="he">

כט:כו רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש. מבקשים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5446

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ד מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל אפסי ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5447

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ז שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות. מאתך אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5448

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ח שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי. "הטריפני חקי" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לחם בגמטריא ג"פ הוי"ה.

</div>


## Segment 5449

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יח שלשה המה נפלאו ממני (וארבע) וארבעה לא ידעתים. "שלשה המה נפלאו ממנ"י בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ממני וארבע (חסר ה' – כמו הכתיב) לא ידעתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 5450

<div dir="rtl" lang="he">

ל:יט דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה. ים ודרך גבר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5451

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: דרך אניה בלב ים, הם ראשי תיבות, רבי ישראל דוב בער אודסר. אניה, בחי' אני שהוא סוד נ נח נחמ נחמן מאומן כמש"פ במקומו. ותרגומו אלפא, בחי' הצדיק שהוא אלוף.

</div>


## Segment 5452

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5453

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5454

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כ כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. כן דרך, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5455

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5456

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כא תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת. רגזה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. ארץ, עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5457

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תחת שלוש, וכן הסופי תיבות שלהם, והראשי תיבות של: תוכל שאת, עם הב' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5458

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ארץ ותחת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5459

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כב תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם. כי ישבע לחם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5460

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תחת עבד כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מא ומן.

</div>


## Segment 5461

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5462

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כד ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים. ארבעה הם קטני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5463

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כה הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם. הנמלים עם בגמטריא נחמן מאומן. הנמלים עם לא עז בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. לא עז, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5464

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כז מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו. מלך אין לארבה ויצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5465

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כח שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך. הראשי וסופי תיבות של בידים תתפש והיא בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5466

<div dir="rtl" lang="he">

ל:כט שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיבי לכת. הראשי וסופי תיבות של וארבעה מיטבי לכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וארבעה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שלשה המה מיטבי צעד וארבעה מיבי, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5467

<div dir="rtl" lang="he">

ל:לב אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה. הראשי וסופי תיבות של: אם נבלת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהתנשא, אותיות אתה נב"ש – נחמן בן שמחה. (וע"ש ברש"י אם נתנבלת על ידי חבירך שחירפך את עצמך סופך להנשא בדבר). בהתנשא ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5468

<div dir="rtl" lang="he">

לא:א דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו. דברי בגמטריא נ נח נ נח. למואל ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למואל מלך משא אשר יסרתו אמו, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5469

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי. הראשי וסופי תיבות של: בר בטני ומה בר נדרי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5470

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ג אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין. הסופי תיבות של: חילך ודרכיך למחות מלכין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5471

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. תנו שכר, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5472

<div dir="rtl" lang="he">

לא:י אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה. אשת חיל בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. 'מי ימצא ורחוק' בגמטריא כנ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אשת חיל מי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5473

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשת חיל – שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 5474

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יא בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. בעלה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5475

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יב גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גמלתהו, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ולא רע כל ימי, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5476

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יד היתה כאניות סוחר ממרחק תיבא לחמה. תביא לחם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. היתה כאניות בגמטריא תיו נ נח נחמ נחמן מאומן – עמש"כ על פי תורה א' בלקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5477

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יד היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. ע' באדיר במרום (עמ' קיט) כי נעשית שני אנ"י. כאניו"ת עם האותיות בגמטריא ב' נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות הכסמתל בגמטריא ב' נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5478

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יז חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה. מתניה ותאמץ ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5479

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יח טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה.

</div>


## Segment 5480

<div dir="rtl" lang="he">

טעמה כי טוב סחרה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי טוב סחרה לא יכבה בלילה, עם האותיות ותיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5481

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טוב סחרה לא יכבה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5482

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה – לק"מ רפה, חיי מוהר"ן לה.

</div>


## Segment 5483

<div dir="rtl" lang="he">

לא:יט ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך. הראשי תיבות של בכישור וכפיה תמכו פלך, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5484

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כ כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון. וידיה שלחה לאביון, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5485

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כא לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים.

</div>


## Segment 5486

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תירא לביתה משלג כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5487

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5488

<div dir="rtl" lang="he">

ביתה לבש בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5489

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כב מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה. מרבדים בגמטריא בברסלב, ארגמן בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. עשתה לה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5490

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עשתה לה שש וארגמן לבושה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5491

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כג נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. בעלה ע"ה בגמטריא נ נח. בשבתו בגמטריא נון חית מם נון. בשבתו עם ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5492

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעלה בשבתו עם זקני ארץ, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5493

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: זקני ארץ בגמטריא נ נח (ותרגומו: סבי ארעא, הם שייכים לסבא).

</div>


## Segment 5494

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כד סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני.

</div>


## Segment 5495

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: סדין עשתה ותמכר וחגור ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: עשתה ותמכר וחגור ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ותמכר וחגור נתנה לכנעני ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ותמכר וחגור, עם האותיות, בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: וחגור נתנה לכנעני ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 5496

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5497

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עשתה ותמכר וחגור, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5498

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כה עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. ליום אחרון, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. עז והדר, עם התיבות בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5499

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עז והדר לבושה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5500

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לבושה ותשחק ליום, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: עז והדר לבושה, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 5501

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. ותורת חסד על לשונה, כבר יש מוקלט מה שאמרו לסבא ישראל שזה מרמז להשיר של חס"ד שיתגלה על ע"ב נימין, ומשה א. נ"י חידש עוד ש'על לשונה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5502

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: חסד על לשונה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5503

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: פיה פתחה בחכמה ותורת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 5504

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ותורת חסד על לשונה, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5505

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כז צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל. הראשי תיבות של: ביתה ולחם עצלות לא בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5506

<div dir="rtl" lang="he">

לא:לא תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, הראשי תיבות תלמיו עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'תנו לה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הראשי תיבות והסופי תיבות של "תנו לה מפרי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה 'תנו' בגמטריא יו"ד דל"ת עם התיבות, שהוא י"ד, שהפסוק אומר ליתן לה מפרי ידי"ה דייקא, אז 'תנו לה' היינו י"ד פעמים ל"ה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5507

<div dir="rtl" lang="he">

תהלים

</div>


## Segment 5508

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאמן (בלי ו) = תהלים. [ואפילו תכתוב מאומן, הוא בגימ' תהלים עם האותיות והתיבה]. שוב מצאתי במסכת עבודה זרה (יט.) שהגמרא קוראת תהלים – תילים, תילים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5509

<div dir="rtl" lang="he">

א:א – אשרי האיש וכו' כל הקפיטל נדרש יפה בס"ד בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קי, ע"ש מש"כ בליקוטי נ נח.

</div>


## Segment 5510

<div dir="rtl" lang="he">

תהלים היה התבודדות של דוד המלך וכו'. ולכן אשרי האיש בגמטריא התבודדות, ראיתי. אשרי האיש בגמטריא רבינו נחמן בנו (כי היה גדול מאביו) שמחה. האיש, עם הד' אותיות בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 5511

<div dir="rtl" lang="he">

א:ג והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. הראשי תיבות של: שתול על פלגי מים אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יצליח בגמטריא נחמן. וע' פינה שניה בספר פנות המרכבה לרמח"ל ומש"כ שם.

</div>


## Segment 5512

<div dir="rtl" lang="he">

א:ה על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים.

</div>


## Segment 5513

<div dir="rtl" lang="he">

על כן לא יקמו רשעים, עם הה' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5514

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון, תהלים א:ה על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים, במדרש נעלם, יש מלאך אחד ו'מי' שמו, הביאו במגלה עמוקות אופן ג', והמלאך זה יטעון לעתיד בדין על אומות העולם, וכולם כרגע יאבדו, וזה סוד (ישעיה נג:א) וזרוע ה' על 'מי' נגלתה, שהמלאך הזה ישבר ויגרע קרנם של אומות העולם עד שלא יהא להם תקומה בדין. וזה סוד על 'כן' לא יקומו רשעים במשפט, שאותיות שעל 'כן' הוא 'מי' (מ' הוא על נ', וי' הוא על כ'), 'על' דייקא. ויש סוד נפלא והא-ל הקדוש יכפר, עכ"ל.

</div>


## Segment 5515

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שמלאך זה נרמז במי של מי נח, כי גם על דורו היה משפט להכרית כל אומות העולם. ורק נח ובני ביתו ניצלו, ולכן נקרא מי נח, שרק נח עמד נגד 'מי'. וכתיב (ישעיה נד:ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליה ומגער בך. והרי כתוב 'על הארץ כן', שתיבת הארץ מפסיק בין על וכן, שלא נדרשהו על 'מי' כנ"ל, ואילו האותיות שעל 'הארץ' דקף (כי לפני א' אין כלום), אותיות פקד, וכמו שנאמר בסדר זכרונות של מוסף ראש השנה, וגם את נח באהבה שכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים.

</div>


## Segment 5516

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר במגלה עמוקות ש'מי' מפר נדרו של הקב"ה באשר י"צ יעץ ו'מי' יפר (ישעיה יד:כז תקו"ז קמג.) וכו' עיין שם. ואולי זה השבועה 'אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד' שלא יתן 'מי' להתירה.

</div>


## Segment 5517

<div dir="rtl" lang="he">

והפסוק שהביא, וזרוע ה' על מי נגלתה, אותיות על מ"י, הם ברכה או קללה, לט (ארור בארמית, והוא ענין לט מלאכות של בזעת אפיך) או טל ברכות. נגלתה, בגמטריא נח ת"ל, שהם ה' פעמים אלקים. נגלתה בגמטריא תפ"ט – מספר שהביא בריש דברים שהוא בגמטריא 'סמא-ל נחש', 'היכל קדשך', עיין שם.

</div>


## Segment 5518

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על י' ועל משיחו. י' ועל משיחו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות.

</div>


## Segment 5519

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג יושב בשמים ישחק אדנ-י ילעג למו. ישחק אדנ-י, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5520

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ו ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של נסכתי מלכי על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נסכתי זה נ' סכתי, סכתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, מתחיל עם נון ומסיים בנון, הרי שהנ' סך. וזה מה שכתוב ואני, אני דייקא בסוד אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עמש"כ במקומו. הראשי וסופי תיבות של מלכי על ציון הר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. וע' בפנה השניה של פנות המרכבה לרמח"ל ומש"כ שם.

</div>


## Segment 5521

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז אספרה אל חק י' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך.

</div>


## Segment 5522

<div dir="rtl" lang="he">

חק בגמטריא נ נח. אספרה אל חוק (מלא ו') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5523

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל חק י' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך, עם הכ' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5524

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אני היום ילדתיך – שבחי הר"ן ח"א ג.

</div>


## Segment 5525

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים והכולל.

</div>


## Segment 5526

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא עבדו את י' ביראה וגילו ברעדה. עבדו את, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עבדו את י' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5527

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב י' מה רבו צרי רבים קמים עלי. הראשי תיבות של: רבו צרי רבים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5528

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלקים סלה. אין ישועתה לו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5529

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ו אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי י' יסמכני. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5530

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה. בני איש עד מה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5531

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ד ודעו כי הפלה י' חסיד לו י' ישמע בקראי אליו. לו י' ישמע, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' חסיד בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5532

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה. הראשי וסופי תיבות של: ואל תחטאו אמרו בלבבכם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. משכבכם ודמו, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5533

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז רבים אמרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך י'. נסה עלינו אור, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5534

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ח נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. הראשי תיבות של: נתתה שמחה בלבי, נב"ש – נחמן בן שמחה, וכן אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: דגנם ותירושם רבו. הסופי תיבות של: בלבי מעת דגנם ותירושם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מעת דגנם, עם הד' אותיות והב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5535

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה י' לבדד לבטח תושיבני. הראשי תיבות של: כי אתה י' לבדד לבטח תושיבני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אישן בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 5536

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א למנצח אל הנחילות מזמור לדוד. אל הנחילות, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5537

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אל הנחילות מזמור, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5538

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5539

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5540

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב אמרי האזינה י' בינה הגיגי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: האזינה י' בינה הגיגי, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5541

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ג הקשיבה לקול שועי מלכי ואלקי כי אליך אתפלל. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של הקשיבה לקול שועי מלכי ואלקי, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הקשיבה לקול שועי מלכי בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 5542

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד י' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה. הראשי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5543

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא הפתק ונ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5544

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 5545

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה כי לא א"ל חפץ רשע אתה לא יגרך רע. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: א"ל חפץ רשע אתה, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5546

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ו לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך שנאת כל פעלי און. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. הסופי תיבות של: שנאת כל פעלי עון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יתיצבו בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5547

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ד ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה. הסופי תיבות של ה' בקר תשמע קולי בקר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5548

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. היכל קדשך, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 5549

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט י' נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכך. נחני, בחי' נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: י' נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5550

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון. הראשי תיבות של: קרבם הוות קרב פתוח בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5551

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יא האשימם אלקים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5552

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך. לעולם ירננו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ותסך, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עלימו בגמטריא ציון. ויעלצו בגמטריא רבי. הרי ציון רבי נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 5553

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5554

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג כי אתה תברך צדיק י' כצנה רצון תעטרנו. א'תה ת'ברך צ'דיק, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: י' כצנה רצון תעטרנו בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5555

<div dir="rtl" lang="he">

ו:א למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד. השמינית, עם הז' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. מזמור ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 5556

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: למנצח בנגינות על השמינית ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: למנצח בנגינות על השמינית מזמור, וכן של: בנגינות על השמינית מזמור לדוד, ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5557

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: על השמינית מזמור בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 5558

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב י' אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 5559

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: באפך תוכיחני ואל בחמתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5560

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג חנני י' כי אמלל אני רפאני י' כי נבהלו עצמי. רפאני י' כי נבהלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5561

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד ונפשי נבהלה מאד ואתה י' עד מתי. ואתה, עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נחמן. י' עד מתי, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5562

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ה שובה י' חלצה נפשי הושיעני למען חסדך, הראשי תיבות וסופי תיבות חוץ מהאות האחרון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 5563

<div dir="rtl" lang="he">

חסדך: החסד של השם יתברך…, אם נערך את ה'ך' למספר ת"ק (כאשר אותיות םןץף"ך, נמשכים אחר א-ת), הרי חסדך בגמטריא תקע"ב, שזה תקע"א עם הכולל, השנה שרבינו נפטר, ומאחר שהוא הולך לפנינו הכל נמתק בחסד עליון של השם יתברך (חיי מוהר"ן קצא).

</div>


## Segment 5564

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: למען חסדך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5565

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ז יָגַ֤עְתִּי | בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל-לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה.

</div>


## Segment 5566

<div dir="rtl" lang="he">

באנחתי אשחה, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5567

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5568

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי – שיחות הר"ן סח, רעה.

</div>


## Segment 5569

<div dir="rtl" lang="he">

ז:א שכיון לדוד אשר שר לי' על דברי כוש בן ימיני. הראשי וסופי תיבות של: על דברי כוש בן, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לדוד אשר, עם הז' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5570

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב י' אלקי בך חסיתי הושיעני מכל רדפי והצילני. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בך חסיתי הושעיני מכל רדפי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5571

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ג פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל. הראשי וסופי תיבות של: פן יטרף כאריה נפשי פרק, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5572

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד י' אלקי אם עשיתי זאת אם יש עול בכפי. הסופי תיבות של: אם עשיתי זאת אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עשיתי זאת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5573

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם. ריקם, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וכן הראשי וסופי תיבות של: ואחלצה צוררי ריקם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רע ואחלצה צוררי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5574

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ו ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה. וישג וירמס לארץ חיי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 5575

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ז קומה י' באפך הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית. הראשי וסופי תיבות של: קומה י' באפך הנשא, בגמטריא נחמן. ועורה בגמטריא רפ"ו ע"ה כמנין סימנים בלקוטי מוהר"ן קמא.

</div>


## Segment 5576

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ח ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה. תסובבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של לאמים תסובבך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5577

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ט י' ידין עמים שפטני י' כצדקי וכתמי עלי. י' ידין, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עמים שפטני י' כצדקי וכתמי, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: י' כצדקי, עם האותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5578

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י יגמר נא רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלקים צדיק. אותיות היסוד של: יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק, וכן של: נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלקים צדיק, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ובחן לבות, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5579

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יא מגני על אלקים מושיע ישרי לב. מגני, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ישרי לב בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5580

<div dir="rtl" lang="he">

ז:יב אלקים שופט צדיק וא-ל זעם בכל יום. בכל יום בגמטריא נ נח. א"ל זעם בגמטריא נחמן. אלקים שופט, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אלקים שופט צדיק בגמטריא נחמן מע"ה.

</div>


## Segment 5581

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א למנצח על הגתית מזמור לדוד. מזמור ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות שלף למנצח על הגתית, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5582

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב י' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. תנה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. תנה הודך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. י' אדנינו ע"ה בגמטריא נחמן. שמך בגמטריא רבי נחמן כנ"ל.

</div>


## Segment 5583

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' אדנינו מה אדיר שמך בכל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5584

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אדיר שמך בכל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5585

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בכל הארץ אשר תנה הודך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 5586

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צוררך להשבית אויב ומתנקם. הסופי תיבות של: מפי עוללים וינקים יסדת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יסדת עז, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מפי עוללים וינקים יסדת, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: יסדת עז למען, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. אותית היסוד של: וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5587

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה. הראשי תיבות של: כי אראה שמיך מעשי, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. וכן הראשי תיבות של: אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר ע"ה במגטריא רבי נחמן. אצבעתיך בגמטריא אמונה נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אבצעתיך ירח וכוכבים אשר בגמטריא רפ"ו כמנין הסימנים בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5588

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו. ובן אדם, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: כי תזכרנו ובן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5589

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו. מע"ט בגמטריא קיט (וכמובא שרבינו אמר על זה שהיה לומד קי"ט דף גמרא כל יום, שזה מעט). וי"ל כי יש ק"כ צירופי אלקים, והרמח"ל גילה (אדיר במרום עמ' תרכג, מכון רמח"ל) שבחטא עץ הדעת, חוה נטמא בבחינת פ' צירופים ואדם בבחינת ל"ט צירופים, וחוה העבירה את הטומאה לאדם דרך א' הצירופים, הרי ק"כ (וע"ע בליקוטי שושנים שבסוף ספר קרנים, הסוד שגילה רבי שמשון מאסטריפליא בענין הפ' צירופי אלקים כמנין שנות משה בעמדו לפני פרע"ה ע"ש), וביאר שם שכדי לתקן מעוות זה, לא צריכים לתקן כל הק"כ, אלא י"ה אדנ"י בגמטריא פ' לבחי' חוה, והוי"ה אח"ד בגמטריא ל"ט לאדם, והצירוף המעבר ממילא נתקן בזיווגם ע"ש. הרי בהחסר א' מהק"כ צירופים ויעמדו רק במע"ט, כבר יש וכבוד והדר תעטרהו.

</div>


## Segment 5590

<div dir="rtl" lang="he">

מ'עט מ'אלהים ו'כבוד ו'הדר ת'עטרהו, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5591

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ז תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו. תמשילהו בגמטריא ברסלב ונ נח נחמ נחמן מאומן. במעשי ידיך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 5592

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח צנה ואלפים כלם' וגם' בהמות' שדי', ס"ת בגימטריא ע"ה, נ נח נחמ נחמן מאומן. צנה, עם האותיות, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ואלפים כלם, וכן של כלם וגם, עם התיבות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 5593

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט צפור' שמים' ודגי' הים' עבר' ארחות ימים, ס"ת בגימטריא ע"ה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5594

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ב אודה י' בכל לבי אספר כל נפלאותיך. בכל לבי אספרה כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5595

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בכל לבי אספר כל נפלאותיך, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5596

<div dir="rtl" lang="he">

ט:יא ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך י'. יודעי שמך כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5597

<div dir="rtl" lang="he">

י:ה יחילו דרכו בכל עת מרום משפטיך מנגדו כל צורריו יפיח בהם. יפיח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5598

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ה י' צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5599

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם. מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5600

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר י' אשית בישע יפיח לו. יפיח, בגמטריא נ נח. בישע יפיח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5601

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ט סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. הסופי תיבות של: יתהלכון כרם זלות ע"ה, אי נמי של: כרם זלות לבני אדם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן זלו-"ת לבני" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וכן הראשי תיבות והסופי תיבות של זלות לבני אדם עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע' במסכת ברכות (ו:) מאי כרום וכו' כאלו נדון בשני דינין וכו', שני דינין עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5602

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: סביב רשעים יתהלכון – שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 5603

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד הביטה ענני י' אלקי האירה עיני פן אישן המות. האירה עיני פן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פן אישן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5604

<div dir="rtl" lang="he">

יג:י ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי. בישועתך ע"ה בגמטריא שיח נ נח נחמ נחמן מאומן (ובענין חסדך, ע' לקמן אות פתק”א).

</div>


## Segment 5605

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭קוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל.

</div>


## Segment 5606

<div dir="rtl" lang="he">

ישועת בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 5607

<div dir="rtl" lang="he">

ההבדל בין פסוק זה למש"כ לקמן נג:ז אלקים\ישעות, עמש"כ בפרשת נשא ז:ג. שיש מילוי הויה בגמטריא אלוקים.

</div>


## Segment 5608

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א מזמור לדוד י' מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך. באהלך מי, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 5609

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' מי יגור באהלך מי ישכן בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: מי יגור באהלך מי ישכן בהר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5610

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ב הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5611

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הכללי

</div>


## Segment 5612

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה מיני נגינה: הללוי"ה, מזמור, הודו, ניגון, ברכה, שיר, אשרי, ניצוח, משכיל, תפילה.

</div>


## Segment 5613

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי תיבות המה נב"ש [נ'חמן ב'ן ש'מחה] אנמ"ת [בגמטריא - נ נח נחמ נחמן מאומן]!!!!

</div>



# Chapter טז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/3/

# Chapter טז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק טז – א' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה עשרה פרקי תהלים להגיד בשביל תיקון הכללי. ורבי נתן כותב בפירוש להגיד אותם כסדרן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הקפיטל הראשון, פרק טז, מתחלת:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מכתם לדוד.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון רש"י:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מכתם לדוד. אמרו רבותינו לדוד שהי' מך ותם שהיתה מכתו תמה שנולד מהול ואין שיטת המקרא נופל על המדרש כאן, יש מזמור שנאמר בו לדוד מכתם, שם יש לפרש שיר זה לדוד שהי' מך ותם אבל כאן שנאמר מכתם לדוד אין לפרשו כן ואומר אני שהוא אחד מן שמות מיני נעימות הזמר וחלוק בנעימות השיר, ד''א מכתם לדוד לשון עטרה כמו כתם שמשמע דבר זה היה רגיל לומר דוד שמרני אל כי חסיתי בך והי' לו כעטרה שנא' (לעיל ה) כ' כצנה רצון תעטרנו (סא''א).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שהפרק הזו ממש שייך לענין קדושת הברית, ש"מכתם" מראה שדוד המלך נולד מהול, והיה מכתו תם, היה שלם בבריתו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ורש"י מביא לפרש ש"מכתם" הוא אחד מהי' נגינות, אכן בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה צב, מחשיב את המזמור הזה להנגינה של "ברכה" וגם בפרק נט - שהוא גם מהתיקון הכללי וגם נזכר שם "מכתם" - למנצח אל תשחת לדוד מכתם, שם בתורה צב מונה אותה להנגינה של "נצוח" - למנצח.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר לפי הפירוש האחרון של רש"י, ש"מכתם" הוא הכתר, והוא המילה הראשונה של התיקון הכללי, כתר. כראוי וכיאות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

טז:א מכתם לדוד שמרני א-ל כי חסיתי בך. דוד, ד"ו =י, ונשאר ד'. ר"ת ישראל דוב (גם הס"ת של לדוד שמרני, י"ד), שמרני א'ל, ר"ת ש"א, ר"ת שלמה איזק, אביו של הסבא. כי חסיתי בך, 540, עם התשע אותיות וג' תיבות, 552, בגימטריא, אני נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא ע"ה גימטריא 'ישראל דוב'.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ג לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. "לקדושים" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ד ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי. אחר מהרו בל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ה ה' מנת חלקי וכסי אתה תומיך גורלי. מנת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חלקי גמטריא נחמן. ו"כסי-את"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי: וכסי אתה תומיך עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (בחי' פ"י שני"ם ושפע כפולה).

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ו חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי. נחלת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והסופי תיבות של אף נחלת שפרה עלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. וע"ע מש"כ בפרשת האזינו (לב:ד על הפסוק ה'צור ת'מים פ'עלו).

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ז אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי. הסופי תיבות של "יעצני אף לילית" אי נמי "אף לילות יסרוני" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ח שויתי ה' ל'נגדי ת'מיד כ'י מ'ימיני ב'ל אמוט, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר שבחי הר"ן אות ב' שמילדתו רבינו חינך את עצמו לקיים שויתי, ועיין מש"כ שם. ועיין בצילום דף של רבי ישראל קרדונר שפירש לעצמו, תמיד, תמ – יעקב, יד – ידי עשו, להיות שמח ומאמין בין בטוב בין ברע, ע"ש.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בענין תמיד, הרי מצינו כמה מצות שכתוב בהן תמיד, כמו מנורה וקרבן התמיד, שאינם תמיד ממש, אלא כל יום, וכדומה. ונראה לעניות דעתי שאפילו מה שהוא תמיד ממש (וכמו תמיד הנאמר בשולחן, עיין במסכת חגיגה כו:), אינו תמיד בלי הפסקה, אלא רגע ועוד רגע, ולכאורה מבואר כן בספר אדיר במרום (עמ' רפח, מכון רמח"ל) שמפרש שם ענין רצוא ושוב, וכותב שאותו ענין הוא בחכמה סתימאה, וכותב שכל שכן הוא בעצמותו שהוא השורש לכל המאורות, והוא יוצא מן הא"ס עצמו. כי הנה כל זה זה הוא סוד השורש השולט על ענפו, כמו הרוח שבלב על הענפים, ע"ש. הרי לכאורה כל דבר במציאות אינו תמידית ממש, אלא ברצוא ושוב המבואר שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שויתי ה' לנגדי תמיד – לק"מ רכא דף קיד. ועמש"כ שם בס"ד, רלד דף קטו.. שבחי הר"ן ח"א ב.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

טז:ט לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח. לכן שמח לבי ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

טז:יא תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת-פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

תודיעני ארח, וכן: שמחות - עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. נצח בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תודעיני ארח חיים שבע ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: שבע שמחות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תודעיני ארח חיים – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

יז:י חלבמו סגרו פימו דברו בגאות. חלבמו סגרו פימו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

יז:יד ממתים ידך י' ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם. ישבעו בנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

יח:ג י' סלעי ומצודתי ומפלטי א"לי צורי אחסה בו מגני וקרן ישע משגבי. צורי אחסה בו מגני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

יח:יט יקדמוני ביום אידי ויהי י' למשען לי. למשען ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ויהי ה' למשען לי – שיחות הר"ן צח.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כד ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כו עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

יח:כט כי אתה תאיר נרי י-ה-ו-ה א-לוהי יגיה (תהלים יח:כט) ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (ולעיל מיניה בפסוק כד, ואהי תמי"ם עמו ואשתמר מעוני, תמי"ם ידוע, וגם הר"ת בגמטריא רו"ן. ושם (פסוק ל') הא-ל תמי"ם דרכו אמרת י-ה-ו-ה צרופה, ר"ת בגמטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן והט"ו אותיות.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

יח:לא הא"ל תמים דרכו אמרת י' צרופה מגן הוא לכל החסים בו. תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

יח:לג הא"ל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

יח:לו כתיב ותתן לי מגן ישעך, "תתן לי מגן" בגימטריא פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואולי יש להבין זה ע"פ המבואר בהשמטות לחיי מוהר"ן סימן רכה שרבינו אמר שהתיקון הכללי – ששרשו הוא השיר פכש"מ דהיינו נ נח נחמ נחמן כידוע – הוא כמו כשהולכים במלחמה לובשים שריון שקורין "פאנצ'ער", ע"ש, וזה ענין המגן [ובענין המגן ומגן דוד עיין מש"כ על השורה בפתק הקדוש, מלא וגדיש מקו לקו].

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

יח:מט מפלטי מאיבי אף מן קמי תרוממני מאיש חמס תצילני. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ה בְּכָל-הָאָרֶץ | יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָֽׂם-אֹהֶל בָּהֶֽם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

בכל הארץ, עם הז' אותיות בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. בכל הארץ יצא קום, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק, עם הי"א תיבות והכולל, בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' כוללים. שם אהל בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קום ובקצה תבל, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לשמש שם אהל בהם – חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ח תורת י' תמימה משיבת נפש עדות יקוה נאמנה מחכימת פתי.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ה' תמימה בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן. כל הפסוק חוץ מהתיבה אחרונה (-שהיא בעצמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הט' תיבות ומ' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). פתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תורת ה' תמימה ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: תמימה משיבת נפש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: י' תמימה משיבת נפש עדות י' נאמנה, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תורת ה' תמימה משיבת נפש – שיחות הר"ן צא. עדות ה' נאמנה – שיחות הר"ן רמה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יד גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב. מפשע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – ומיד אח"כ כתיב "רב".וזה מש"כ ונקיתי, כי רבינו הוא הנהר המטהר מכל הכתמים.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

יט:ח תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, הראשי תיבות של תמימה משיבת נפש ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכן תמימה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים), ועדות ה' נאמנה, דייקא, מחכימת, דהיינו שמוסיף הא' (בחינת חכמה כידוע) להפתי, פתי עם א' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ע' בחולין דף קלד. 'בן תדל' כינוי לשוטה מפורסם, בן תדל עם האותיות בגמטריא פתי ע"ה), היינו שע"י נ נח מסוגלים להתחכם בתוה"ק, והתורה הקדושה מביא אותך לנ נח (אבי פראטאר נ"י).

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להוסיף שזה הגימטריא של תמים, וכמו שמצווים אנו בתורה הקדושה, תמים תהיה עם ה' אלקיך. וזמש"כ אלה תולדות נח נח איש צדיק תמי"ם וכו', שגם הר"ת של א'יש צ'דיק ת'מים, הם בדיוק בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ג ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך. מקדשומ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ד יזכר כל מנחתיך ועולתך ידשנה סלה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מנחתיך ועולתך ידשנה סלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ז כי הושיע ה' משיחו יענהו משמי' קדשו' בגבורות' ישע' ימינו' – ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

כ:ט המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד. אותיות היסוד (אלו האותיות שלפני הסופי תיבות) של: ואנחנו קמנו ונתעודד, עם האות האחרון (אי נמי, עם הכוללים של הג' אותיות והכולל), ננדד, הרי: ננח.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

כ:י י' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. הראשי וסופי תיבות של: ביום קראנו בגמטריא נחמן. הושיעה המלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ח כי המלך בטח בי' ובחסד עליון בל ימוט. בי' ובחסד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יג סְ֭בָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי. אבירי בשן, אותיות רבי יא בשן – רבי ישראל אודסר (תלמידו של רבינו) נחמן בן שמחה. פרים רבים אבירי, עם הי"ג אותיות וג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הרי רמז לכיפה של נ נח כמש"כ במקומו.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אבירי בשן כתרוני, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כב:יז כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי. הקיפוני כארי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כד יראי י' הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל. י' הללוהו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כה כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע. שקץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

כב:כח יכרו וישבו אל י' כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים. כל אפסי ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

כב:לא זרע יעבדנו יספר לאדני לדור. יעבדנו יספר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְקוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מזמור עם הכולל בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מזמור לדוד י' רעי לא, בגמטריא רב נ נח.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' רעי לא אחסר, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי-צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

נפשי ישובב בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ישובב בגמטריא רבי נ נח. ינחני – אותיות האמצעיות: נ נח. במעגלי צדק ע"ה בגמטריא רב נחמן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש, נפשי ישובב, ישב בישיבות של השכינה, בחי' שב ביראת ה' (תיקוני זוהר דף יח:). וכפל אות ב' משום שממשיכים לישיבות שני אורות מהאין סוף ברוך הוא שהם אור התכלת. וזה ינחני, הנייחא והמנוחה של הנשמה בישיבה. במעגלי צדק, צדק היא השכינה, בחי' יראת ה', והרי יראת ה' מרוממותו ית' היא מקפת את כל השיעור קומה של הכל, ולכן אפילו הנוגע במקצתה התחתית של העיגול, כבר מאיר ומעורר רום המעלות. וזה גם ענין ישובב, שהוא לשון חזרה, כמו העיגול שהכל חוזר ומתגלגל. וזה ענין הלב, כי כל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך (רש"י ויקרא יט:לב), כי האדם הוא צורת כל הבריאה גם בעולם, נפש, שנה. ותכלית כל הבריאה להראות יחודו יתברך, ולכן זה גם צריך להיות מוכר בהאדם. ויראת השם בחי' מלכותו יתברך הוא ענין יחודו, כידוע שזה ענין קבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע, להעד על יחודו (רמב"ם). וכאשר האדם מתבונן שהשם אחד בתכלית היחוד, ואפילו שהוא חטא והרבה לפשוע ר"ל, והוא ביקש להזיק לפגום להשחית עולמות בלי ערך, וטינף ולכלך, לא עלתה בידו רק לכסות עיני עצמו במסכים, ואין מעשיו יוצאים מיחודו יתברך, ומראה יחודו בו גם עכשיו איך שהוא, בודאי יתבייש מאד ויתבטל לגמרי להאין סוף ב"ה (והבושה בעצמה בחי' גלגול הדמים, כי אזל סומקא ואתי חיוורא, (ב"מ נח:, רע"ב אבות ג, ועיין בליקוטי הלכות, הלכות ראש השנה ג:ב שכתב להיפוך, דאזל חורא ואתי סומקא, וכתב לפרש בזה הפנים של התוקע שמתאדמים. ואינו קשה מהגמרא, כי דאזיל סומקא, דהיינו שבתחילה המתבייש פניו מאדמים, ואותו אודם מסתלק, וכאילו הגמרא דילגה על השלב הראשון, אי נמי שכללה במילת אזל, שהסומקא אזל לפנים ואזל מהפנים ובא החיוורא, כל זה מבואר בזוהר ומפרשי הזוהר, בתיקוני הזהר תיקון נ"ח צב: ובשת איהו בתלת גוונין חוור וסומק וירוק באנפין, ופירש הגר"א שכאשר הוא מתבייש זמן רב נעשים פניו ירוקים) [וידוע מליקוטי מוהר"ן תורה ו' שהאדם צריך לעסוק בזה, וידוע מתורה כט ועוד מקומות שצריכים ללבן את הדם להיות בבחי' חלב, וכל המחלקת מהדמים שלא עבדו את ה', כמבואר בתורה עה]), . והלב שהוא מקום היראה כנ"ל, הוא מקום השראת השכינה, כמו שכתוב (תהלים כז:כח) לך אמר לבי בקשו פני, ופרש"י בשבילך בשליחותך וכו' במקומך בא אלי לבי לומר כן, ע"כ. והדמים מסתובבים בכל הגוף וחוזרים ללב. אם רץ לבך שב למקום (ספר יצירה פ"א). רץ, בחי' רצון, שהוא רום המעלות, וחוזרים ליחוד השכינה, שב ביראת ה'. למען שמו, למען בגמטריא קץ, בחי' קץ שם לחשך, שאפילו שמו יתברך בחי' שימת קץ, כי מוגבל לאותיות, מה שאין כן באור האין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ה תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי, הראשי תיבות בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות תלש"נ ע"ה בגמטריא התשע"ו. דשנת ע"ה בגמטריא תשנ"ה השנה שסבא ישראל נפטר. בשמן ראשי תיבות מורינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) של 'לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי': גרס (לשון קריאה) שם נ נח!

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ו אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי. עמש"כ במשלי כא:כא.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ב ימים יסדה ועל נהרות יכוננה מי. סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

כד:ד נקי כפים 'ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה' ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (נקי כפים בגמטריא איש, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועוד רמזים ואכמ"ל).

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

תחנון

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג גם כל קויך לא יבשו. קויך לא יבושו (מלא ו) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ה הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי אותך קויתי כל היום.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

"כי אתה אלקי" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הדריכני באמתך, בריש ספר המידות מבואר שעל ידי מידת האמת יכולים לזכות ללכת במחשבה מהיכל להיכל. וזה מה שכתוב כאן הדריכני באמתך. וכן לקמן, כל ארחות ה' חסד ואמת. וכן כתוב לקמן פו:יא אהלך באמתך. וי"ל זה מש"כ ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו, כי השם יתברך חותם שמו – אמת.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ו זכר רחמיך י' וחסדיך כי מעולם המה. וחסדיך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ז חטאות נעורי ופשעי אל תזכר כחסך זכר לי אתה למען טובך י. הראשי תיבות של: חטאות נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך זכר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ט ידרך ענוים בשמפט וילמד ענוים דרכו. וילמד ענוים דרכו. עיין מש"כ בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה י"ב מבעל תפילה, בענין החרב של הגיבור.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יא למען שמך י' וסלחת לעוני כי רב הוא. הראשי וסופי תיבות של: י' וסלחת לעוני כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יב מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר. נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ. סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

יורנו בדרך יבחר, זה ענין של רבינו הקדוש, רבינו נחמן, בחיר צדיקיא. גם בדרך יבחר, היינו בדרך הנכון בעבודת השם שנותן לכל אחד האחריות בחייו, הבחירה. והר"ת של יורנו בדרך יבחר נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

נפש"ו, זה רמז לר' נ'חמן בן פ'יגא וש'מחה. שהוא טוב, בחי' אמרו צדיק כי טוב. תלי"ן ע"ה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה מש”כ בטוב תלין, כי טוב זה גמטריא י”ז, 'בט-ובתלי-ן' אותיות ובתלי – גמטריא תמז (ע"ה – תמוז חסר, כמו שמפורש בלק”מ), זה הסימן על אמיתת הפתק. וזרעו, היינו חסידיו, יירש לשון שיר י', השיר פשוט, כפול, שלוש, מרובע = י' וגם – רמז לר' ש'מעון בר יוחאי, ור' י'צחק לוריא, שהם בצפת ומירון. ארץ, רמז להגמטריא (עם האותיות) – ברסלב, ורמז למה שרבינו אמר המקום שלי הוא רק ארץ ישראל שבעה"י יתקיים עכשיו ע"י זרעו, יירש ארץ, להביא את הציון הקדוש לארץ ישראל בב"א. ויש בזה – ארץ עוד הרבה ענינים שקשה לי לכתוב. ר"ת של הפסוק נפשו בטוב וכו', בגמטריא (ע"ה) י"ז תמוז – סימן על אמיתת הפתק. ובחיזוק העבודה תבינהו כי -

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם!

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יג נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ. תלי"ן עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכבר כתבנו שנפ”ש רמז על רבינו נ'חמן בן פ'ייגא ובן ש'מחה). ואגב נראה לפרש בעזה"י כי נפש בא"ת ב"ש – טוב, הרי נפשו בטוב, זה בקשה לזכות להאור בהכלים.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

כה:טו עיני תמיד אל י' כי הוא יוציא מרשת רגלי. הוא יוציא מרשת, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כה:יט ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כ – הראשי תיבות של הפסוקים האחרונים: שתפו – בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

כה:כא הראשי תיבות של הפסוקים האחרונים עם האות האחרון: תפוו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

כו:א לדוד שפטני י' כי אני בתמי הלכתי ובה' בטחתי לא אמעד. לדוד שפטני י' כי, עם הד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לא אמעד, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לדוד שפטני י' כי, בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: לדוד שפטני י' כי אני בתמי הלכתי ובה' בטחתי, ושל: שפטני י' כי אני בתמי הלכתי ובה' בטחתי לא, בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ב בחנני י' ונסני צרפה כליותי ולבי. אותיות האמצעיות של: בחנני – ננח. וכן של: ונסני, אות ס' מתחלף באות ח' באותיות אח"ס בט"ע, הרי נ נח. צרפה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בחנני י' ונסני צרפה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כו:יב רַ֭גְלִי עָֽמְדָ֣ה בְמִישׁ֑וֹר בְּ֝מַקְהֵלִ֗ים אֲבָרֵ֥ךְ יְקוָֽה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

עמדה במישור במקהלים אברך י', עם ב' כוללים, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. במקהלים אברך ה', עם הט"ו אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הו' אותיות, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה' – שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ג אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. בזאת אני בוטח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הה' תיבות.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אם תחנה עלי מחנה לא יירא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי, וכן של: לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ד אחת שאלתי מאת י' אותה אבקש שבתי בבית י' כל ימי חיי לחזות בנעם י' ולבקר בהיכלו. עמש"כ לפרש פסוק זה בלקוטי מוהר"ן תורה ד.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

בבית י' כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ו ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה לי'. סביבותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ז שְׁמַע-יְקוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ה' קולי אקרא וחנני וענני ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. קולי אקרא וחנני וענני ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אקרא וחנני וענני, בגמטריא ברית, וע"ה בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמע י' קולי אקרא וחנני, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: קולי אקרא וחנני ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שמע ה' קולי אקרא – שיחות הר"ן קמו.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ט אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

תט באף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

עזרתי' היית' אל' תטשני' ואל' תעזבני' אלהי' ישעי' ס"ת ע"ה (מעזרתי עד תעזבני, או מהיית עד הסוף) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

כז:י כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני. יאספנ"י ע"ה בגי' רב"י, הוא ר'אש ב'ני י'שראל, נ נח נחמ נחמן מאומן. וי"ל יתומי"ם היינו ואין אב, יתומים בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

כז:יב אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

כט: הבו לה' בני אלים. הבני אלים בגמטריא נחמן. עיין מש"כ בתפלה, שמונה עשרה, ברכה ראשונה – אבות.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י י' למבול ישב וישב י' מלך לעולם. למבול, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֭הוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹא-שִׂמַּ֖חְתָּ אֹיְבַ֣י לִֽי.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ולא שמחת איבי לי, יש לפרש: האויב שלי זה לא לשמח אחרים. [ושים לב למש"כ בריש קפיטל כה – אל יעלצו אויבי לי, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש, כאשר איני מקבל את השמחה מהשם יתברך אז חס ושלום האויבים עלי.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תנינא תורה צא, על הפסוק מי יקום לי עם מרעים, שמשה רבינו היה מקשר החכמה תתאה לחכמה עלאה, שזה בחינת "לי", ועל ידי זה היה מקשר אפילו הרשעים להתורה, עיין שם. ולפ"ז י"ל ולא שמחת אויבי, שהאויבים אינם מופקרים, על ידי התיקון של "לי".

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ג יְקוָ֥ה אֱלֹקָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

שועתי בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

בסידורים נקדו שמות הוי"ה במזמור זה לפי הספירות, וכאן הניקוד בפתח שהוא חכמה. ולכן יש בו רפואה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עד, שכיון שבא לחכמה נתרפא.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ח ה' ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל. הררי עז בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

הסתרת פניך ה'ייתי נבה'ל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

הסתרת, בגמטריא תתר"פ חלקים חסר י"ה. י"ה זה חכמה ובינה שהם הפנים, וזה הסתרת פניך.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ט אליך י' אקרא ואל אדנ"י אתחנן. אליך י' אקרא ואל אדנ"י, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב בך י' חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני. אבושה לעולם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כ מָ֤ה רַֽב-טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר-צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֝֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָם. פעלת בגמטריא פתק. לחסים בגמטריא נחמן. בני אדם ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: צפנת ליראיך פעלת ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מה רב טובך וכו' אלו הש"י עולמות שהשם יתברך מנחיל לצדיקים (שערי אורה). רב נ נח בגמטריא ש"י.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כא תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות. פניך מרכסי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כד אהבו את י' כל חסידיו אמונים נצר י' ומשלם על יתר עשה גאוה. אהבו את י' כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

לא:כה חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לי'. ויאמץ ע"ה בגמטריא נחמן. ויאמץ לבבכם כל המיחלים לי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה' – שיחות הר"ן קכ.

</div>



# Chapter לב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/4/

# Chapter לב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/4


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק לב – ב' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

לב:א לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. הראשי תיבות של: פשע כסוי חטאה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ב אשרי אדם לא יחשב י' לו עון ואין ברוחו רמיה. הראשי תיבות של: לו עון ואין ברוחו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ג כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום. אותיות היסוד (שלפני הס"ת) של "כי החרשתי בלו עצמי" אי נמי "בלו עצמי בשאגתי כל" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ה חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי להוי"ה ואתה נשאת עון חטאתי סלה, הסופי תיבות של 'עלי פשעי להוי"ה ואתה נשאת עון חטאתי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש, ועוני – העון שלי היא זה שלא כסיתי – שנהגתי בחוסר צניעות, אי נמי שלא שמרתי את הסוד.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ו על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו. הסופי תיבות של על זאת יתפלל כל עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יתפלל עם שני כוללים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, יתפלל כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – נ נח ע"ה. הסופי תיבות של יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק, בגמטריא הפתק. הראשי תיבות של: על זאת יתפלל כל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ו-ז הסופי תיבות של 'אליו לא יגיעו אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבי סלה אשכיל' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ז אתה סתר לי – עיין ליקוטי מוהר"ן ריג.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ח אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני, הראשי תיבות ובזתאע עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

לב:ט אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך. הראשי תיבות של: במתג ורסן עדיו לבלום, וכן של: ורסן עדיו לבלום בל, בגמטריא נ נח. לבלום, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יב בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי. הסופי תיבות של: חפצת בי כי לא יריע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

לב:יג ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם. הסופי תיבות של: בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ד כִּֽי-יָשָׁ֥ר דְּבַר-יְקוָ֑ה וְכָל-מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כי ישר דבר, עם הג' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. וכל מעשהו באמונה, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי ישר דבר ה' ע"ה בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: וכל מעשהו באמונה – שיחות הר"ן רכב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

לג:טז אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח. הראשי תיבות של: אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יז שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט. לתשועה וברב חילו ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

לג:יח הנה עין י' אל יראיו למיחלים לחסדו. לחסדו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כ נפשנו חכתה לה': כל "נפש" רמז על רבינו נ'חמן בן פ'ייגא ובן ש'מחה. ובלקוטי תורה להאריז"ל גילה כאן שמהר"ת יוצא שם קדוש נח"ל שזה גם כן הראשי תיבות של נ'וצר ח'סד ל'אלפים (תיקון ח' וט' של הזקן, שמסוגל לכוון בו להנצל מהיצר הרע. והס”ת מרד וד”ל), וזה מעיקר תיקון של הי"ג מידות של רחמים, שהוא בחי' רוח של הצדיק כמבואר בתורה ח' של לק"מ, וגם לאלפים רמז על הצדיק כמש"כ אלופינו מסובלים, וגם נחל רמז על רבינו, נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה. ולכן אתי שפיר שהגמטריא של חכתה ליהו"ה עם התיבות הוא – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נפשנו עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לג:כ-כא נפשנו כי חכתה לה' עזרנו ומגננו הוא. כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו. חכתה לה'... "הוא כי בו ישמח לבנו" עם הכולל בגמטריא ונ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

לד:א לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בשנותו את טעמו לפני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ד גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו, אותיות היסוד ותממד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יג מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. שמעתי מליעד נ"י הראשי תיבות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ימים לראות טוב, הראשי וסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אהב ימים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

לד:טז עֵינֵ֣י יְ֭קוָה אֶל-צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל-שַׁוְעָתָֽם.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אל צדיקים, בגמטריא נחמן מאומן. שועתם, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' אל צדיקים ואזניו אל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות בגמטריא תהלים (בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן – חסר ו').

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עיני ה' אל צדיקים – שיחות הר"ן רנז.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יז פני ה' בעשי רע להכרית מארץ זכרם. הסופי תיבות של פני ה' בעשי רע להכרית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. הסופי תיבות של: להכרית מארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

לד:יט קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. הסופי תיבות של: לב ואת דכאי רוח יושיע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

לד:כ רבות רעות צדיק, הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

לה:י כ'ל ע'צמותי ת'אמרנה (נשמת כל חי), ר"ת בגימטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

לה:יא יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

לה:כא וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו. עלי פיהם אמרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ו אמונתך (וכן מצינו בכמה מקומות, כמו – להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילה), בגמטריא יהו"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ח מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. אדם בצל כנפיך יחסיון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ט ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן, ונחל זה רבינו הקדוש נחל נובע מקור חכמה, וזה עדנך, בלי יוד, עם האותיות בגמטריא נחמן. והיו"ד דרשו חז"ל שכל צדיק וצדיק זוכה לעדן בפני עצמו.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לו:יב אל תואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני. ענין רגל גאוה נראה לפרש בעזה"י, כאשר האדם זוכה לפעול ולעשות בעבודת השם יבוא יאזה מחשבה של גאוה על זה שזכה לעשות ולפעול (וכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה צז), לרגל המלאכה שעשה, ועל זה בקש דוד המלך ע"ה להנצל מגאוה זו (וכן ידוע שהבעל שם טוב בעת פטירתו חזר על מילים אלו).

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה גם כן ענין המשך הפסוק, ויד רשעים אל תנדני, כי תנ"ד אותיות נד"ת ומובא בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה ה) שהוא בבחינת ובגמטריא חות"ם שצריכים להעלות מבחינת החתים בשרו לחותם ברית קודש, והחותם דסטרא אחרא נעשה על ידי גאוה ע"ש. וכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה כב שיד – יוד דלת, גמטריא נד"ת, נדת זה טומאת עבודה זרה, כי הידים זה בחי' בחינת אמונה, ע"ש. וכן מבואר בתורה י' על פסוק זה, אל תבואני רגל גאוה, שזה בחי' עבודה זרה, שנתבטל על ידי רוח הצדיק, בחי' רוח שבלב ע"ש.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה נראה לפרש ענין ויבה לבו בדרכי ה', וקיימא לן שת"ח צריך שמינית שבשמינית גאוה. והענין הוא שצריך גבהות הלב דהיינו רוח הצדיק הנ"ל ובפרט ברגל עשית דבר טוב הוא צריך הגבהות להבין שיש עוד הרבה מלאכה ועוד לא פעל כלום, כי בלי הגאוה הזו, הרי כבר יש סכנה שבאמת יחשוב את עבודתו שעשה ובאמת יפול לגאוה פסולה, אלא יגבה לבו להבין ברוח הצדיק שעוד לא התחיל בעבודת השם. ובזה ינצל מיד הרשעים שחותמים את האדם בטומאה.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בערך גאוה דקדושה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ג בְּטַח בַּֽיקוָה וַעֲשֵׂה-טוֹב שְׁכָן-אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָֽה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב. בטח בה' ועשה טוב שכן, עם הה' תיבות וכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה, עם הז' תיבות, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הג' פעמים והכולל. אמונה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. ועשה טוב שכן ארץ, עם הי"ג אותיות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של:ועשה טוב שכן ארץ, ושל: טוב שכן ארץ ורעה, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בטח בה' – לק"מ עט, חיי מוהר"ן לו.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ד והתענג על י' ויתן לך משאלת לבך. י' ויתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ח הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע. הרף מאף ועזב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

לז:י וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל-מְקוֹמוֹ וְאֵינֶֽנּוּ.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מעט ואין, בגמטריא רפ"ב ע"ה. אין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, בגמטריא ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על מקומו ואיננו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. על מקומו, עם הב' תיבות בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לק"מ רפב. חיי מוהר"ן לד.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

לז:טז טוֹב-מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

(במשלי טוב מעט ביראת ה', טוב מעט בצדקה)

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מעט לצדיק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: טוב מעט לצדיק מהמון רשעים ע"ה בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ננננ"מ ע"ה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

טוב מעט לצדיק, האריז"ל הראה ש'כסא הכבוד' (עם הכולל) בגמטריא קיט (לקוטי תורה פרשת וישלח, ד"ה ויאבק). לצדיק, עם הה' אותיות, בגמטריא פעמיים מע"ט עם הכולל, כי זה טוב לו, לכן משנה ירשו. טוב מעט לצדיק, מ-עט, עט ע"ה בגמטריא כס, כי דיו לעבד להיות כרבו, והרי עד שימחק עמלק אין הכסא שלם, כמו שכתוב כי יד על כס י"ה. והצדיקים הם המרכבה לשכינה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פעמיים קי"ט עם השני כוללים, בגמטריא עמלק. וענין של עמלק הוא גאוה, כמו שכתוב אשר קרך בדרך, לשון יקר, כמו שכתוב (משלי יז:כז) וקר (והקרי – יקר) רוח איש תבונה. וכדי להשלים י"ה צריכים ואו הא, ואו פעמים הא, עם הכולל בגמטריא עט, וזה טוב מע"ט לצדיק, שהצדיק משלים את שם השם. כי י"ה הוא גאות השם, כמו שמבואר בכתבי האריז"ל גאוה בגמטריא י"ה (וכמדמני שרבי נתן כתב בזה כי עיקר הגאוה אינו אלא על ידי המוחין). והגאוה הוא לבוש ה' כמו שכתוב ה' מלך גאות לבש. בחי' עוטה אורה כשלמה. והרי ע"ט חסר י"ה, נשאר ס"ד, שמהם טוב מעט לצדיק, כי תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית (סוטה ה), דהיינו אחד מס"ד. וזה 'טוב', כי טוב, בגמטריא י"ז, דהיינו חלקו בי"ה ושני חלקים בס"ד, בחי' משנה ירשו. וכן טוב מעט לצדיק, לצדיק, עם האותיות, בגמטריא רל"ט, אז ועוד מעט, יגיע למנין ר"ם הנ"ל, וישלים הכסא רם ונשא, וכן על הצדיק כתוב (ישעיה נב:יג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וכו', 'מהמון רשעים רבים', ראשי תיבות ר"מ. ולכן כאשר לוקחים אותיות 'עמלק' מהתיבות 'מעט לצדיק' נשאר: יט צד, בגמטריא כסא הי"הוה ע"ה, כסא שלם והשם שלם.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"פ בס"ד בבא קמא דף ל. להיות חסיד על ידי לימוד מע"ט דפים ע"ש.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"פ בס"ד בסנהדרין דף ד: בענין שמואל הקטן, ומיעוט הירח, וצל"ם אלקים.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

שמע ישראל י'א'י' אחד, בגמטריא 1118, האלף חוזר לא', הרי מע"ט.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כו כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה. חונן ומלוה וזרעו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

לז:כח כי י' אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת. יעזב את ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

לז:לב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. להמיתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

לז:לז שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

שמר תם, עם הב' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שלום בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי אחרית לאיש שלום, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי אחרית לאיש, בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם אומרים שמר תם מרמז לתפילין של רבינו תם, וראה ישר, תפילין של רש"י.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל לאיש שלום, בלי השני' ל' – אותיות שימושא!

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

וענין השני ל' י"ל שכל אחד כ"ח וב', כי שיטת השימושא רבה ששיעור הבתים הוא אצבעיים על אצבעיים, והאצבע הוא רוחב של ז' שעורים, הרי כל ב' צדדים כ"ח שעורים, הרי ל' לשני צדדים, ול' לשני צדדים.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ויש מהדרין גם אחר שיטת הראב"ד. ובזה איניו רואה את האותיות, אבל אחרית, יש אותיות רא. נשארת חית לאותיות ב"ד. ואחר שלוקחים ד', נשאר ב' בית. או י"ל הסופי תיבות של שמר תם וראה ישר, ררהם, ר' נתחלף בג' בא"ת ב"ש, וג' הוא א"ב, הרי אברהם.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

לח:יח כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד. אני לצלע נכון ומכאובי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

לח:כב אַל-תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְקוָ֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל-תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אלקי אל תרחק, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל תעזבני ה' אלקי – שיחות הר"ן רל.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ו הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה. אך כל הבל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

לט:ז אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם. איש אך הבל יהמיון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

לט:יב בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה. אך הבל כל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ב קוה קויתי י' ויט אלי וישמע שועתי. ויט אלי וישמע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ד ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלקינו יראו רבים וייראו ויבטחו בה'.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ויתן בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. יתן בפי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ויתן בפי שיר, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שיר חדש, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. רבים וייראו ויבטחו בה', בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלקינו יראו רבים, עם הל"ב אותיות וב' כוללים, בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בפי שיר חדש תהלה, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: בפי שיר חדש תהלה לאלקינו יראו, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: יראו רבים וייראו בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

בדרך צחות, אל תקרי רבים אלא רביים, כאשר המפרסמים של שקר רואים השיר חדש – נ נח נחמ נחמן מאומן, ייראו.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ז זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת. אזנים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מ:ט לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ותורתך בתוך, עם הי' אותיות, ב' תיבות, והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ותורתך בתוך מעי, רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה ס', שצריכים עשירות בשביל התבוננות בתורה, כי המעיים בחי' מעות, כמו שכתוב בשיחות הר"ן קפג.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

מ:יב (ובפסוקי דזמרה – הודו) אתה ה' לא תכלא רחמיך, לא תכלא עם האותיות והתיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# Chapter מא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/5/

# Chapter מא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/5


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק מא – ג' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ו איבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו. לי מתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: רע לי מתי ימות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מא:ז ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר. הסופי תיבות של: יקבץ און לו יצא, וכן של: און לו יצא לחוץ, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יב בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כי חפצת בי, עם הח' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. כי חפצת בי כי לא, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לא יריע בגמטריא רב נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות חפצת בי כי לא יריע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי – שיחות הר"ן פב.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מא:יג ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם, הס"ת יתייךם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# Chapter מב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/6/

# Chapter מב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/6


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק מב – ד' של תיקון הכללי – וא' של תיקון לאה של חצות

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מב:א למנצח משכיל לבני קרח, "משכיל לבני" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ב כאיל תערג על אפיקי וכו', ר"ת כתע"א גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפשי תערג אליך, עם הו' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ג צמאה נפשי לאלקים לא-ל חי מתי אבוא ואראה פני אלקים. חי מתי אבוא, עם האותיות והתיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ד היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלקיך. ולילה באמר אלי כל היום איה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלקיך, עם הי' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ה אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלקים בקול רנה ותודה המון חוגג. עד בית עם האותיות (תהלים מב:ה. (יעו' בליקוטי הלכות ח"מ ח"ב הלכות אומנין ד:לה בערך ענין הכניסה לבית)), וכן הס"ת עד' בית' אלהים' בקול' רנה' ותודה' עם האותיות, בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלקים בקול, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אעבר בסך אדדם עד, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלקים בקול רנה, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ו מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועות פניו.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של מה תשתוחחי נפשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ותהמי עלי הוחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועות עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הוחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועת פני ואלקי, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי, האותיות שלפני הס"ת (שהם בחי' יסוד צדיק כמבואר במ"א) בגמטריא שע"ח סוד אור הפנים וחשמ"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עוד אודנו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בסוף המזמור – פסוק יב.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ז אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער. הראשי תיבות של תשתוחח על כן אזכרך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ירדן וחרמונים מהר מצער עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים, עם הכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ח תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו. תהום אל – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וכן "אל תהום." אותיות היסוד (אלו שלפי הסופי תיבות) של: תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מב:ט יומם יצוה י' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לא-ל חי. הראשי וסופי תיבות של: תפלה לא-ל חי, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: יומם יצוה י' חסדו ובלילה שירו עמי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מב:י אומרה לא-ל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב. הראשי תיבות של: אומר לא-ל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. קודר (מלא ו') אלך בלחץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אומרה לא-ל סלעי למה שכחתני, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יא ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלקיך. ברצח בעצמותי. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ברצח בעצמותי חרפוני צוררי, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מב:יב מַה-תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֮ וּֽמַה-תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹקִים כִּי-ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹקָֽי.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

– עיין לעיל מב:ו.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

נפשי ומה – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (העיר לי חבירי מ.ג. נ"י).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ומה תהמי עלי. "ומה תהמ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי, ס"ת יםידותיי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: עוד אודנו ישועת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לעיל פסוק ו' כתוב הוחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועות פניו, ואילו כאן מסיים פני ואלקי. ובאמת זה דיבור פלא לקרוא להשם יתברך 'פני' (פרש"י הקב"ה שהוא אור פני). וזה כאילו בתחילה לא היה לדוד המלך האומץ והתוקף לדבר כך, ולכן אמר סתם 'פניו', רק לאחר כל המזמור התתקף ואמר 'פני ואלקי'.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

וכן נראה לע"ד יש לכוון בהלל כאשר כופלים את הבקשה, אנא ה' הושיעה נא, וידוע ש"ע הם נהורי הפנים. ולכן בתחילה מבקשים שהשם יתברך יאר פניו אלינו ויושיענו, ובפעם השני מבקשים שכבר נזכה לקבל בעצמינו אור פניו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

וכן י"ל ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעה (שמות לג:יא), כי ראיתי אלקים פנים אל פנים (בראשית לב:לא), ואילו בספר דברים כתיב פנים בפנים דבר ה' אל כל קהלכם [ועיין ברמב"ן בראשית מו ז"ל ומה שתרגם אונקלוס וידבר אלקים את כל הדברים האלה (שמות כ:א) ומליל ה', טעמו בזה משום שנאמר פנים בפנים דבר ה' אל כל קהלכם, והמשכיל יבין, עכ"ל. וברמב"ן פרשת שמות עה"פ ג:ב וירא אליו מלאך ה' בלבת אש ז"ל ועל דרך האמת המלאך הזה הוא המלאך הגואל, שנאמר (שמות כג) כי שמי בקרבו, הוא שאמר ליעקב (בראשית לא) אנכי הא-ל בית אל, ובו נאמר ויקרא אליו אלקים, אבל יקרא במדה ההיא מלאך בהנהגת העולם, וכן כתיב (דברים כו) ויוציאנו ה' ממצרים, וכתיב (במדבר כ) וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, ונאמר (ישעיה סג) ומלאך פניו הושיעם, כלומר מלאך שהוא פניו, כדכתיב (שמות לג) פני ילכו והניחותי לך, והוא שנאמר בו (מלאכי ג) ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא, עכ"ל. ועל הפסוק לא יהיה לך אלקים אחרים על פני ז"ל ועל דרך האמת תבין סוד הפנים ממה שכתבנו, כי הכתוב הזהיר במעמד הזה (דברים ה) פנים בפנים דבר ה' עמכם, ותדע סוד מלת אחרים, ויבא כל הכתוב כפשוטו ומשמעו וכו', ע"כ]. ועיין בליקוטי מוהר"ן רל, דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת, כי (קהלת ח) 'חכמת אדם תאיר פניו', נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו, ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו, כמו שכתוב (ישעיה ל) 'והיו עיניך רואות את מוריך' וכו' ע"כ. ובתורה לא כתב ז"ל ולעתיד יתקים 'ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך' שאזי יתגלה בחינת פנים, כי עכשו פני ה' מסתר בדרך הטבע בהנהגת המזלות וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מזמור שני של תיקון לאה של חצות

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מג:א שפטני אלקים וריבה ריבי מגוי לא חסיד מאיש מרמה ועולה תפלטני. הראשי תיבות של מאיש מרמה ועולה תפלטני עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ג שלח אורך ואמתך המה ינחוני ויביאוני. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ואמת'ך המ'ה ינחונ'י,תמנ, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'ינחוני' אותיות ננח, יוי – כמנין הוי"ה, המה ינחוני.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ד ואבואה אל מזבח אלקים אל א"ל שמחת גילי ואודך בכנור אלקים אלקי. הסופי תיבות של: אל א"ל שמחת גילי ואודך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מג:ה מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלקים כי עוד אודו ישועת פני ואלקי. עיין פסוק זה לעיל מב:יב.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ה אתה מלכי אלקים צוה ישועות יעקב. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש אתה – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אתה הוא מלכי אלקים צוה ישועות ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק ע"ה בגמטריא יז תמז, הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות בגמטריא כ"ג תמז (היום שסבא קיבל את הפתק).

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ו בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו. ננגח בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. בשמך נבוס, עם האותיות התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בך צרינו ננגח, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שמך בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ז כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ד אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הגמטריא של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ח כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצרינו ומשנאנו הבישות, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מד:ט באלקים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה. כי היום, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היום ושמך לעולם נודה סלה בגמטריא נ נח, עם התיבות.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מד:י אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו. הסופי תיבות של: אף זנחת ותכלימנו ולא, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותכלימנו ע"ה בגמטריא י' י"ה יה"ו יהו"ה (ע"ב) נ נח נחמ נחמן מאומן – זה לעומת זה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יא תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו. הראשי וסופי תיבות של: ומשנאינו שסו למו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יג תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם. ולא רבית במחיריהם, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: הון ולא רבית במחיריהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יד תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו. הראשי וסופי תיבות של: תשימנו חרפה לשכנינו לעג, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מד:טז כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני. נגדי ובשת, עם אותיות והתיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כל היום כלמתי נגדי ובשת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל היום כלמתי נגדי ובשת פני, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יז מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם. מתנקם בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יח כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. ולא שכחנוך ולא, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שכחנוך ולא שקרנו בבריתך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

מד:יט לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לא נסוג אחור לבנו ותט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אשרינו מני אחרך: נ נח! לבנו ותט אשרינו ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כ כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות. דכיתנו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותכס, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כג כִּֽי-עָ֭לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כָל-הַיּ֑וֹם נֶ֝חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

כי עליך הרגנו כל, עם הי"ג אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נחשבנו, בגמטריא רבינו נחמן (גם יש בו אותיות נ נח, ואותיות נב"ש – נחמן בן שמחה).

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי עליך הרגנו כל היום – שיחות הר"ן יב.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כד עורה למה תישן אדנ"י הקיצה אל תזנח לנצח. עורה, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן. אדנ"י הקיצה, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הקיצה אל תזנח לנצח, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אל תזנח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: תישן אדנ"י הקיצה אל תזנח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כה למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו. תסתיר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כו כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו. נפשנו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. דבקה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. אותית היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי שחה לעפר בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

מד:כז קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך. קומה עזרתה לנו, אותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. למען חסדך בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מה:א למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שיר ידידת. הראשי וסופי תיבות של: משכיל שיר ידידת, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הרשי וסופי תיבות של: לבני קרח בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ב רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. רחש לבי, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. אני מעשי, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אני מעשי למלך לשוני עט סופר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: רחש לבי דבר טוב אומר אני, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ג יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלקים לעולם. פרש"י ז"ל שהוצק חן בשפתותיך להורות כהלכה, ע"ש, הקשר בין חן להוראה כהלכה י"ל על פי ליקוטי מוהר"ן תורה א' שמדבר על ח"ן שהוא הבטה אל התכלית, ורבינו פירש את זה על הפסוק ההולכים בתורת השם.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אדם הוצק, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אדם הוצק חן בשפתותיךעל כן ברכך בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הוצק חן בשפתותיך בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ד חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. הסופי תיבות של: חגור חרבך על ירך גבור הודך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. ירך גבור הודך, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ה והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך. הראשי תיבות של: דבר אמת וענוה צדק ותורך ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ו חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך. הראשי וסופי תיבות של: תחתיך יפלו בלב אויבי המלך, עם הי' אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: שנונים עמים תחתיך יפלו בלב, בגמטריא נ נח. חצי בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ז כסאך אלקים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך. הסופי תיבות של: כסאך אלקים עולם ועד, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: עולם ועד שבט מישר שבט, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ח אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלקים אלקיך שמן ששון מחבריך. הראשי תיבות של: צדק ותשנא רשע בגמטריא נחמן נחמן. הראשי תיבות של: רשע על כן משחך אלקים אלקיך שמן ששון מחבריך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

מה:ט מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך. הראשי וסופי תיבות של: קציעות כל, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כל בגדתיך, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מר ואהלות קציעות, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מה:י בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר. ביקרותיך ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. נצבה ע"ה בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מלכים ביקרותיך נצבה שגל, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יא שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך. הסופי תיבות של: וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: אזנך ושכחי עמך ובית, בגמטריא נ נח. והטי אזנך, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יב ויתאו המלך יפיך כי הוא אדני ך והשתחוי לו. הראשי וסופי תיבות של: ויתאו המלך יפיך כי הוא, וכן של: יפיך כי הוא אדניך והשתחוי, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: כי הוא אדוניך והשתחוי לו בגמטריא נ נח ע"ה. ויתאו המלך יפיך כי הוא אדני בגמטריא אני רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יג ובת צר במנחה פניך יחלו עשירי עם. ובת צר בגמטריא נ נח נחמ נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ובת צר, עם הה' אותיות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ובת צר במנחה פניך, עם הי"ד אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: צר במנחה פניך בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק ע"ה בגמטריא תי"א סימנים שיש בשני חלקי לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

מה:יד כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. משבצות, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן (בלי מאומן) נ נח נחמ נחמן מאומן. בת מלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ממשבצות זהב לבושה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כל כבודה בת מלך פנימה ממשצות זהב ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מה:טו לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך. הראשי וסופי תיבות של: מובאות לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מה:טז תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ה נהר פלגיו ישמחו עיר אלקים קדש משכני עליון. אלקים קדש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

מו:ח, יב י"צ עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה. משגב לנו אלקי, עם האותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מו:י משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש. קצה הארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ג כי י' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ. נורא מלך גדול על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מז:ט מלך אלקים על גוים אלקים ישב על כסא קדשו. כסא קדשו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מז:י נדיבי עמים נאספו על אלקי אברהם כי לאלקים מגני ארץ מאד נעלה. ארץ מאד נעלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

מח - שיר של יום ב'

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יא כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך. א'להים כ'ן ת'הלתך ע'ל, ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי וסופי תיבות של "כן תהלתך" עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יב ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך. הראשי תיבות של ציון תגלנה בנות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. "בנות יהודה" עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "תגלנה" עם שני כוללים (לפי הכלל של ר' אברהם אבולפיא שכל שני אותיות יש להם כולל), אי נמי, תגלנה עם הב' של בנות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב איזה טעם זה להיות שמח "למען משפטיך" (וכן כעין זה בפרק צז)? והמפרשים פירשו שהכוונה, למען המשפט שהשם יתברך כבר עשה לטובה. אכן לפי רבינו יש פה מסר שכדי להמתיק את הדין והמשפט, עלינו להיות שמחים. ועל ידי השמחה, ובפרט על ידי רקודים ומחיית כף נמתקים כל הדינים.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

מח:יד שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון. טו: כי זה אלקים אלקינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות. הראשי תיבות של: ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון כי זה אלקים אלקינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ח אח לא פה יפדה איש לא יתן לאלקים כפרו. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

מט:יא כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם. יאבדו ועזבו לאחרים חילם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

מט:כא אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמהו. יבין נמשל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

נ:ז שמעה עמי ודברה ישראל ואעידה בך אלקים אלקיך אנכי. בך אלקים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

נ:יא ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי. כל עוף הרים וזיז, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

נ:טו וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני. ותכבדני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

נ:כא אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך. ואערכה לעיניך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו'.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

נ:כג זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים. יכבדנני ושם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו'.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

נא:ה כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. כי פשעי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

בכמה מקומות רש"י פירש חטא לשון חסרון. והנה מה היה חסר לדוד המלך, רק יותר ידיעה וקרבת אלקים, והרי זה כאמרו, שויתי ה' לנגדי תמיד.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

נא:ו לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך. י"ל לך לבדך חטאתי, היינו במש"כ (משלי ה:יז) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, חסרתי ולא עמדתי בזה. עוד י"ל לך לבדך, בלי הי' של כל"י, רק אותיות לך לבד, ובזה חטאתי בחסרון הכלי. עוד י"ל לבדך, זה ל"ך עם התיבה בד באמצע, וזה לך לבדך, שעשיתי ל"ך בד בבד.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

בשפטך, עם האותיות, בגמטריא רבינו נחמן. תצדק, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. לך לבדך, עם התיבות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: והרע בעיניך עשיתי למען, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תצדק בדברך, ושל: בדברך תזכה, ושל: תזכה בשפטך, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: תצדק בדברך תזכה בשפטך, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

נא:ח הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני. הן אמת בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן. חפצת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן פז, פז זה מנין התיבות של הפתק של ברוך שאמר. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ובסתם חכמה תודיעני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

נא:ט תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין. תחטאני באזוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, גם, תחטאני באזוב ע”ה בגמטריא רבי נחמן מאומן (497). זה רבינו שאמר אני נהר המטהר מכל הכתמים.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יב לב טהר ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. הסופי תיבות של: נכון חדש בקרבי, בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אלקים ורוח נכון חדש בקרבי, עם הי' אותיות ה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לב טהור ברא לי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן, עם הד' כוללים. ורוח נכון, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ברא לי אלקים ורוח נכון, עם הט"ו אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

האריז"ל גילה בכוונות לתיקון חצות על פסוק זה, "חדש" בגמטריא י"ב פעמים של הי"ב צירופי הוי"ה. ויש להבין את זה טוב על פי מה שרבינו גילה בכמה מקומות שצריך להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש (שיחות הר"ן נא), ומי שרוצה להיות יהודי – דהינו לילך מדרגא לדרגא וכו' (חיי מוהר"ן טו), הרי שהתחדשות הוא עיקרי ומעכב במהות היהודי. וכן רבינו גילה שכל אחד מישראל צריך לפרוש ולנתק עצמו ונשמתו מהערב רב ולקשר נשמתו בכל הי"ב שבטי י"ה (לקוטי מוהר"ן לו, ושעי"ז ניצלים מהנאוף שאינו שייך כלל לישראל רק לערב רב, ועיין בתורה יט, שעל ידי ביטול תאוות ניאוף אותיות של מעשה בראשית מאירים בכח, הרי עוד התחדשות), ולפי"ז מבואר היטב שהתחדשות הוא ממש בהי"ב שבטי י"ה, ובשרשן בהי"ב צירופי הוי"ה (וע"ע מש"כ בלקוטי מוהר"ן לו:ד).

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יג אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. הראשי וסופי תיבות של: אל תקח ממני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן הנ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יד השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (- ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים. תסמכני בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל השיבה לי ששון ישעך, רוח הקודש שנסתלק מעלי, עכ"ל, ומשמע שכל המזמור אמר בלי רוח הקודש, ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה קנו שכל התהלים נאמרה ברוח הקודש, ועמש"כ שם. וי"ל שבודאי כאשר דוד המלך עסק בתהלים שרתה עליו רוח הקודש, ולא נסתלק ממנו אלא בשאר הזמנים, שהיה רגיל להיות תמיד מלוה עם רוח הקודש.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

נא:טו אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

אלמדה פשעים, בגמטריא פתק. וחטאים אליך, עם הי' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. דרכיך, צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב, וכל קומה היא של מאה בגמטריא כ"ף, ואלו השני כ"פין, נשאר רי"ד – רבי ישראל דוב, עם השני מאות, שהם מאתי"ם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלמדה פשעים דרכיך וחטאים, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו – שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

נא:טז הצילני מדמים אלקים אלקי תשועתי תרנן לשוני צדקתך.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

הצילני מדמים אלקים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אלקי תשועתי תרנן לשוני צדקתך, עם הה' תיבות (-כנגד הה' מיני דמים) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות): נייהתננת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

תרנן לשוני. הראשי וסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בס"ד, הצילנו מדמים אלקים, מדמים של דין, דהיינו דמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עה, שעיקר מדת נצחון ומחלקת מהדמים האלו עיין שם. וזה, אלקי תשועתי, שהישועה מהשם ולו יתברך הנצחון.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יז אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ופי יגיד תהלתך, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תפתח ופי, וכן של: ופי יגיד תהלתך, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: אדנ"י שפתי תפתח ופי, עם הד' אותיות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. הראשי תיבות של: תפתח ופי יגיד תהלתך, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ופי יגיד תהלתך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אדנ"י שפתי תפתח – שיחות הר"ן קה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

נא:יט זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. עמש"כ לקמן על פסוק קכד:ז.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

נשברה, ראשי תיבות נחמן בן שמחה ראש השנה. נשבר, ראשי תיבות, רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ילקוט שושנים (מרבי שמשון מאסטרפוליא, נדפס בסוף ספר קרנים. אות ח) הביא מהאר"י ז"ל בספר כנפי יונה שהמילוי של שם אלקים בגמטריא רוח (וכן איתא בכוונות לאשרי של מנחה) וכז"ל שיצחק כלו פחד ולכן עקדו אברהם שיהיה חצי דין, והיינו חצי רוח, מספר ק"ז, ב"פ ק"ז כמנין רו"ח. "והנה איל" (בראשית כב:יג) ג"כ מספרו ק"ז – חצי רוח. והנה לפי זה הוא לדעתי פי' הפסוק זבחי אלקים רוח נשברה, ר"ל כאשר משברים ומכניעים למדת הדין, והבן זה, עכ"ל. והנה ק"ז עם הכולל בגמטריא נ נח. ועל כן כאשר משברים את הרוח, זוכים לשני כוללים, וזוכים לפעמיים נ נח. גם חצי בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באמת כאשר שוברים את רוח לשנים, יש שני רוחות. רו"ח רו"ח בגמטריא חת"ך, כמו שכתוב בכוונות להפסוק פותח את ידך. והנה כל ענין החתך, שהוא הנסירה וחיתוך הדין של זו"נ הוא על ידי אימא, שם ס"ג. חת"ך ס"ג בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

נא:כ היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים. את ציון תבנה, ראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ציון בגמטריא אני הנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

נב:ב בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך. בבוא דואג האדמי ויגד, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ה הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלקים לא קראו. און אכי עמי אכלו לחם אלקים לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ו שם פחדו פחד לא. ר"ת עם כל המלה לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

נג:ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹקִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ישעות בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

בענין החילוקים בין פסוק זה למש"כ לעיל יד:ז עמש"כ בפרשת נשא, במדבר ז:ג.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ט כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני. צרה הצילני ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ח הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה. נדד אלין במדבר סלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

נה:י בלע אדנ"י פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

נה:כג השלך על י' יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק. השלך על י', עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. השלך על י' יהבך והוא, עם הח"י אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. לא יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: השלך על ה' יהבך – שיחות הר"ן נב.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

נו:יד כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים. להתהלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

נז:יב רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך. על שמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

נח:ג אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

נח:ו אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחכם. מחכם, בגמטריא נ נח.

</div>



# Chapter נט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/7/

# Chapter נט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/7


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק נט – ה' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נט:א למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו. למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח, סופי תיבות חלתדמח עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, גם, בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו. להמיתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - וכידוע שהשמות א"ל אלהי"ם, שרבינו גילה לכוון בעת אמירת תהלים כי במלואם הם בגמטריא תהלים - להמי"ת, הם סוד תיקון המיתה, למה שאנו לא יכולים לתקן בעולם הזה, כמובא בספר אדיר במרום עמוד קסט ע"ש (ולכן שפיר יופי כחם ורואים לענין תיקון טיפות הקרי). וזה ענין שמירת הבית הנזכר בפסוק כאן, בחי' בתים של השיר.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ב ה'צילני מ'איבי א'להי מ'מתקוממי ת'שגבני. הראשי תיבות עם האותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ממתקוממי ת- בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן – שגבני!

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ד כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי י'. לא פשעי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא חטאת י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: פשעי ולא חטאתי י', עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ו ואתה הוי"ה אלקים צבקות אלקי ישראל הקיצה הסופי תיבות ההמתיל, אי נמי המתילה, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אל תחן כל בגדי און סלה, אל תחן עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והראשי תיבות אלכבאס עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ח הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע. הסופי תיבות של: יביעון בפיהם חרבות, וכן של: בפיהם חרבות בשפתותיהם כי, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כי מי שמע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ט ואתה י' תשחק למו תלעד לכל גוים. הסופי תיבות של: תשחק למו תלעג בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: ואתה ה' תשחק למו תלעג לכל בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נט:יב אל תהרגם פן ישכחו עמי הנעימו בחילך והורידמו מגנננו אדנ"י. אל תהרגם פן ישכחו, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והורידמו מגננו אדנ"י, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

נט:יד כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלקים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה. כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וידע –"ו-כי-אלקים-משל" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ביעקב לאפסי הארץ סלה ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

נט:יז ואני אשיר' עזך' וארנן' לבקר' חסדך'. ס"ת ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ובענין חסדך, ע' לקמן אות פתק”א). משגב לי ומנוס ביום צר, הראשי תיבות והסופי תיבות עם העשר אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יב הלא אתה אלקים זנחתנו ולא תצא אלקים בצבאותינו. אתה אלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ס:יד באלקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו. נעשה חיל והוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ו כי אתה אלקים שמעת לנדרי נתת ירשת יראי שמך. אתה אלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ה אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה. להדיח ירצו כזב בפיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

סב:יא אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב. תהבלו חיל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

סב:יב אַחַ֤ת | דִּבֶּ֬ר אֱלֹהִ֗ים שְׁתַּֽיִם-ז֥וּ שָׁמָ֑עְתִּי כִּ֥י עֹ֝֗ז לֵאלֹהִֽים.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אחת דבר אלקים, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שתים בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שמעתי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. כי עז ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה רלג בענין שני מחשבות בבת אחת.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

סב:יג ולך י' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו (לקוטי מוהר"ן קפז). הראשי וסופי תיבות של: החסד כי אתה תשלם, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

סג:ב אלקים א"לי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. לך נפשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

סג:ד כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך. מחיים, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סג:יא יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו. מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ו יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו. יספרו לטמון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

סה:יא תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך. נחת גדודיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

סה:טו וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם לִשְׁבוּעָה֙ לִבְחִירַ֔י וֶהֱמִיתְךָ֖ א' י' וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א שֵׁ֥ם אַחֵֽר.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

שם אחר, עם התיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ולעבדיו יקרא שם אחר - פרש"י שם טוב וזכר לברכה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וזה רמז להשם נ נח נחמ נחמן מאומן כי הסגנון הזה נקרא בקבלה אחוריים, והרי זה בחינת שם אחר, שם באחוריים.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג אמרו לאלקים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך. עזך יכחשו לך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ח ברכו עמים אלקינו והשמיעו קול תהלתו. ברכו עמים אלקינו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

סו:יב הִרְכַּ֥בְתָּ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ בָּֽאנוּ-בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם וַ֝תּוֹצִיאֵ֗נוּ לָֽרְוָיָֽה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הרכתב אנוש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. ותוציאנו לרויה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובשמים – שיחות הר"ן קמג.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

סו:יג אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי, ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

למנצח בנגינות – בצורת מנורה

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

סז למנצח בצורת מנורה, שהפסוק הראשון מחולקת בכיתות של שלוש תיבות לכל סניף של המנורה, ובאמצע אות אחד.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

למנ צחב = נחמן עב, נגי = סבא, נ, של נ נח, תמז – תמוז. מור – זה הריח טוב של השיר פכש"מ. שיר.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות לצננתמש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן יז תמוז.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

סז:ב אֱלֹקִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

יחננו, אותיות האמצעים – נ נח. יחננו ויברכנו יאר ע"ה בגמטריא נון נון חית. ויברכנו בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. יאר פניו, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן. אתנו סלה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה אחרונה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

סז:ג לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל-גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. ישעותך, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. כל הפסוק, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לדעת בארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

לדעת בארץ דרכך, יש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן עו, שהעצה לצמאון הנפש הוא להתקרב לצדיקים שהם בחי' בית המקדש וצריכים לעשות תשובה מאהבה וזוכים להתחדשות המוחין וגדלות המוחין בחי' דעת. כי 'ארץ' בחי' צמאון, כמו שכתוב, נפשי כארץ עיפה לך, והעצה והתיקון של הצמאון הוא, לדעת. וזה, לדעת בארץ.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: לדעת בארץ דרכך – שיחות הר"ן רצב.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

סז:ה כי תשפט עמים. ראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

עמים מישר ולאמים בארץ, הראשי וסופי תיבות עם הד' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

סז:ח יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ. כל אפסי ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

סח:ו אבי יתומים' ודין' אלמנות', וכן ודין אלמנות אלקים. ס"ת (ע"ה) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אלמנות בגמטריא: לו נ נח נחמ נחמן מאומן (כמו שמצינו שרבינו גילה ש"אלמן" ראשי תיבות אחת מהנה וכו' שקאי על הצדיק).

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

סח:ז אלקים מושיב יחידים' ביתה' מוציא' אסירים' בכושרות' (תהלים סח:ז) ס"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם ה' תיבות).

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

סח:יב אֲדֹנָ֥"י יִתֶּן-אֹ֑מֶר הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

יתן אמר, עם הב' תיבות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. צבא רב בגמטריא ברסלב ע"ה. יתן אמר המבשרות צבא רב, עם הח"י אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' כוללים.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של אדנ-י יתן אמר המבשרות צבא ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: המבשרות צבא רב, בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אמר המבשרות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עיין מה שפירשתי במסכת נדרים דף פט: בסוף ההספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

סח:יג מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מלכי צבאות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ידדון ידדון, בגמטריא נחמן. שלל בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: בית תחלק שלל ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מלכי צבאות ידודון ידודון – שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

סח:יח רכב אלקים רבתים אלפי שנאן. אל-'פי שנאן' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

סח:יט עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם | שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן | יָ֬הּ אֱלֹהִֽים.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מרום בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. לשכן י"ה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. י"ה א"להים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. מתנות באדם ואף סוררים לשכן, עם הכ"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הד' פעמים.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: למרום שבית שבי, ושל: שבית שבי לקחת, בגמטריא נון נון חית. הראשי תיבות של: מתנות באדם ואף סוררים, ושל: באדם ואף סוררים לשכן י"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מתנות באדם ואף סוררים לשכן י"ה, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: שבית שבי לקחת, ושל: שבי לקחת מתנות, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עלית למרום שבית שבי – שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

סח:כג אמר אדנ"י מבשן אשיב, הפסוק הזה מפורסם שהוא הבטחה שיש תקוה ותחיה אפילו להנשמות הכי מושלחים. וכמו שאיתא במדרש איכה רבה שכאשר הרומנים כבשו את ארץ ישראל ושמו מאות ילדים על ספינה וכוונתם היה לעשות עמהם תואבות, והילדים בחרו להפיל את עצמם לים, וסמכו עצמם על מקרא זו, שאפילו בעמקי הים השי"ת יחזיר אותם אליו, כמו שכתוב אשיב ממצולות ים.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בש"ן, זה ר"ת נחמן בן שמחה, זה רבינו רבי נחמן מברסלב, נ נח נחמ נחמן מאומן. אשי"ב, זה ר"ת ישראל בער (בן) אייזיק שלמה, זה סבא ישראל שקבל הפתק הקדוש מרבינו. שוב שמעתי מאלף סמך, שאשי"ב ר"ת אין שום יאוש בעולם, הרי שזה ממש ענין של סבא!

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ויעו' עוד בתהלים סט: אשר לא גזלתי א"ז אשיב, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

סח:כח שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי. שם בנימן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

סח:לו נורא אלקים ממקדשיך א-ל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלקים. ישראל הוא נותן עז ותעצמות. ס"ת (עם האותיות) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ע"ה).

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

סט:ג טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני. טבעתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

סט:ו אלקים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו. אלקים אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

סט:י כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי. חורפיך נפלו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

סט:כח תְּֽנָה-עָ֭וֹן עַל-עֲוֹנָ֑ם וְאַל-יָ֝בֹ֗אוּ בְּצִדְקָתֶֽךָ.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

תנה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. עון על עונתם ואל יבאו בצדקתך, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. עון על עונם, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח. זה לעומת זה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תנה עון על עונם – שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

סט:ל אהללה שם אלקים בשיר ואגדלנו בתודה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

אהללה שם אלקים, בגמטריא רבי נחמן מאומן. אלקים בשיר ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ואגדלנו, עם הז' אותיות והכולל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אהללה שם אלקים בשיר, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר מגדלים אלקים בתו-דה, אלקים תו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה הד"ה של תודה, כי נ נח נחמ נחמן, זה ד' – שיר מרובע, וה' – מאומן.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

עא:א בך י' חסיתי אל אבושה לעולם. אבושה לעולם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עא:ג היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה. לצור מעון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

עא:ח ימלא פי תהלתך, ר"ת תפ"י ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והס"ת הם ר"ת אמן כן יהי-רצון.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

עב:א לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך. לשלמה אלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

עב:ב ידין עמך בצדק ועייך במשפט. עמך בצדק וענייך במשפט. עמך בצדק וענייך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

עב:ז יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח. זה מדובר על משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

שלום עד בלי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מאלף סמך נ"י שהר"ת של הפסוק הזה, ע"ה, יבצושעב"י, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! הראשי תיבות של: יפרח בימיו צדיק ורב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

עב:ט לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו. יכרעו ציים ואיביו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

עב:י מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו, הראשי תיבות מתו"מ עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות ישם"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. וכן יש-'יבו מלכי שבא וסבא א'-שכר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה מאן 'מלכי'? 'שבא' ראשי תיבות בן אייזיק שלמה - סבא.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

עב:יג יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע. הסופי תיבות של ואביון ונפשות אביונים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

עב:יד מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו. בעיניו בגמטריא נחמן. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

עב:יז יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו. שמש ינון, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל לפני שמש ינון שמו, כל ימי השמש יגדל שמו, ינון ל' מלכות ושררה כמו (משלי כט) ואחריתו יהיה נון וכו' ע"ש. והנה הגדלת השם הוא האופן שעושים עם השיר פשוט כפול משולש מרובע. וע' בפסחים דף נד שפסוק זה מיירי בשמו של משיח (ועי' בעץ יוסף שם ש"ינון" הוא השם שמשיח נקרא בו קודם בריאת העולם), וסבא ישראל אמר שגם שמו של משיח נכלל בשם רבינו. וגם מלכות ושררה הוא בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה מט. וכן ינון, נון, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. ומרמז לנ נח נחמ נחמן מאומן שיש בו, עם הכולל, י"ו אותיות, ומתחיל עם נ' ומסיים עם ן'.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שמו לעולם לפני שמש ינון שמו ויתברכו, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

עב:יח ברוך י' 'אלקים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו', ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפלאות לבדו, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

עב:יט וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. וימלא 'כבודו את כל'. עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

אמן ואמן, אמן ר"ת אלקי נחמן מאומן. אמן ואמן בגמטריא ב' מקום, רמז על שני מקומות של הציון הקדוש שעד היום הוא באומן ועוד מעט בעזה"י יהיה בירושלים.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

עב:כ כלו תפלות דוד בן ישי. מובא (ספר נתיב מצותיך, אמונה שביל ג:ג) שפסוק זה בגמטריא: ברוך שם כבוד מלכות לעולם ועד. והנה כאשר מוסיפים על פסוק זה: נ נח, עם הז' תיבות (וכן כאשר נוסיף על בשכמל"ו, ננח, ונחשביה כתיבה אחת), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

כלו תפלות, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תפלות דוד בן ישי, בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תפלות דוד, עם הד' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

עג:א מזמור לאסף אך טוב לישראל אלקים לברי לבב. מזמור לאסף אך, בגמטריא תהלים. הראשי וסופי תיבות של מזמור לאסף בגמטריא רב נחמן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

עג:ד כי אין חרצבות למותם ובריא אולם. הסופי תיבות של אין חרצבות למותם ובריא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והראשי וסופי תיבות של: חרצבות למותם ובריא, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

עג:ו לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו. הסופי תיבות של: ענקתמו גאוה יעטף שית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חמס, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

עג:ט שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. הראשי תיבות של: בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ – שיחות הר"ן לח.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

עג:יב הִנֵּה-אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ-חָֽיִל.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

שלוי עולם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

עג:יג אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

זכיתי לבבי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שמעתי מחבר).

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

עג:יז עד אבוא אל מקדשי א-ל אבינה לאחריתם. אל מקדשי, וכן: מקדשי א-ל, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עג:יח אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות. בחלקות עם האותיות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כ כחלום מהקיץ אדנ-י בעיר צלמם תבזה. הראשי תיבות של: בעיר צלמם תבזה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעיר צלמם, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כא כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יתחמץ בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. הראשי וסופי תיבות של: אדע בהמות הייתי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך – שיחות הר"ן טו.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כג ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני. הראשי וסופי תיבות של: עמך אחזת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואני תמיד עמך אחזת, וכן של: עמך אחזת ביד ימיני, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כד בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. בעצתך בגמטריא: הוי"ה אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן. בעצתך בגמטריא בפתק. אותיות הפנימיות של: תנחני – נ נח. וזה בחי' ואחר כבוד תקחני, כי נ נח נחמ נחמן -זה בחינת אחוריים של השם נחמן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כה מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. מי לי בשמים, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כו כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלקים לעולם. חלקי בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עג:כח ואני קרבת אלקים לי טוב שתי באדנ"י י' מחסי לספר כל מלאכותיך.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קרבת אלקים לי טוב שתי ב"י מחסי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אלקים וכו' עד סוף הפסוק עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מחסי לספר, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לי טוב שתי באדנ"י י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ואני קרבת אלהים לי טוב. המלחמה נגד מוחין דקטנות בחינת אלקים. אי נמי ההתקרבות היא דוקא בעיקר בזמן הקטנות, או כשהצדיק בבחינת נפילה וקטנות כמבואר בלקוטי מוהר"ן. לי טוב בגמטריא זן, כידוע שזמן אכילה הוא זמן מלחמה וקרב.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

עד:א משכיל לאסף למה אלקים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך. הראשי וסופי תיבות של: אלקים זנחת לנצח, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

עד:ג הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש. הראשי וסופי תיבות של: למשאות נצח, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הרימה פעמיך, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נצח כל הרע אויב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נצח בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עד:ד שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות. הראשי וסופי תיבות של: שאגו צרריך בקרב מועדך, עם הח' אותיות וד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שאגו צרריך בקרב מועדך שמו בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

עד:ה יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות. הסופי תיבות של: עץ קרדמות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. קרדמות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יודע כמביא למעלה בסבך עץ, בגמטריא פתקא ע"ה. כמביא למעלה בסבך עץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למעלה בסבך עץ קרדמות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

עד:ו ועתה (כתיב: ועת) פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון. וכילפת בגמטריא הכל נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ועת (כמו הכתיב) פתוחיה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: פתוחיה יחד בכשיל וכילפת בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

עד:ז שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

עד:ט אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה. ראינו אין עוד נביא, עם הט"ו אותיות ד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אין עוד, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע, עם הי"ד אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

עד:י עד מתי אלקים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח. הראשי וסופי תיבות של: יחרף צר ינאץ אויב, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אויב שמך לנצח, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

עד:יא למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה. הראשי תיבות של: למה תשיב ידך וימנך מקרב, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשיב ידך וימנך מקרב חיקך כלה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וימינך מקרב, עם הי"א אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מקרב חיקך, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

עד:יב ואלקים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ. מלכי מקדם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. פעל ישועות, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ישועות בקרב הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואלקים מלכי מקדם פעל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: גאלת שבט נחלתך הר ציון – שיחות הר"ן מ.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

עד:יג- אתה פור"רת יש בפסוקים הבאים הרבה גמטריאות של נ נח. אתה פו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אי נמי: את- ה פור"ר- ת. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא ענין קשור להשיר פשוט כפול משולש מרובע כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

עד:טז לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ. הכינות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

עד:יז אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם. ה'צבת' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ארץ קיץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

עד:יח זכר זאת אויב חרף י' ועם נבל נאצו שמך. הסופי תיבות של: זאת אויב חרף ה', עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמנ חמן מאומן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

עד:יט אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח. הראשי תיבות של: לחית נפש תורך חית, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תורך חית ענייך אל תשכח לנצח, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

עד:כ הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ג' כוללים. הסופי תיבות של: ארץ נאות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חמס בגמטריא נ נח. ארץ נאות ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

עד:כא אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך. הסופי תיבות של כל הפסוק מתחיל מהתיבה השניה, בגמטריא נחמן. שמך בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: עני ואביון, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

עד:כב קומה אלקים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום. הסופי תיבות של: אלקים ריבה ריבך זכר חרפתך, וכן של: ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקים ריבה ריבך זכר חרפתך מני, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כל היום, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. חרפת בגמטריא התרפ"ב ע"ה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

עד:כג אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד. עלה, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אל תשכח בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קול צרריך שאון, וכן של: צרריך שאון קמיך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

עה:א למנצח אל תשחת מזמור לאסף שיר. מזמור ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אל תשחת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אל תשחת מזמור בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ב הודינו לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך. שמך בגמטריא רבי נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ג כי אקח מועד אני מישרים אשפט.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

אקח בגמטריא נ נח ע"ה. מועד אני מישרים, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, עם האותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי אקח מועד אני מישרים אשפט – לק"מ קלה, חיי מוהר"ן לח.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ד נמגים ארץ וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה. נמגים ארץ וכל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ארץ וכל ישביה, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ה אמרתי להוללים אל תהלו ולרשעים אל תרימו קרן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק, חוץ מהתיבה האחרונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קרן, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ו אל תרימו למרום קרנכם תדברו בצואר עתק. הראשי וסופי תיבות של: קרנכם תדברו, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: למרום קרנכם תדברו בצואר, רפ"ו כמנין סימנים בלקוטי מוהר"ן תנינא, וכמנין נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ז כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים. הראשי תיבות של כל הפסוק עם הכולל, בגמטריא נחמן. ממדבר בגמטריא רפ"ו כמנין סימנים בלקוטי מוהר"ן תנינא, וכמנין נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ח כי אלקים שפט זה ישפיל וזה ירים. ראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אלקים שפט זה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלקים שפט זה ישפיל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

עה:ט כי כוס ביד י' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ. הראשי תיבות של: י' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ימצו ישתו, וכן של: ישתכו כל רשעי, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מזה אך שמריה ימצו בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

עה:י ואני אגדי לעלם אשמרה לאלקי יעקב. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ואני אגיד לעלם אזמרה לאלקי ע"ה בגמטריא נחמן נחמן.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

עה:יא וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. תרוממנה, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. קרני בגמטריא רבי נחמן. וכל קרני בגמטריא רבינו נחמן.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: וכל קרני, עם האותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אתה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: קרני רשעים, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אגדע תרוממנה קרנות, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

עו:ג ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון. ויהי בשלם סכו עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

עו:ה נאור אתה אדיר מהררי טרף, סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

עו:ח אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה נורא אתה, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. מאז אפך בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

עו:ט משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה. משמים השמעת דין, ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שנתעורר על ידי התפלה בחי' דין). הראשי וסופי תיבות של: משמים השמעת, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. דין ארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה (פצפצי"ה).

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

עו:י בקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ סלה. בקום בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: עוני ארץ סלה, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: למשפט אלקים להושיע כל, בגמטריא נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ, בגמטריא נחמן, עם הד' אותיות.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

עו:יא כִּֽי-חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר. כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

בחק לישראל (פרשת כי תבוא יום ג) נוסח התרגום: כד אנת רגז על עמך אנת מרחם עליהון כד יתקוף רוגזך על עמך יתובון ויודון לשמך, ע"כ ואצלינו בתרגום יש שני נוסחאות, וכל הנ"ל נמצא בין שניהם ע"ש. וענין יתובון, ישובו בתשובה, ויודון – יתוודו ויתנו הודאה והכרה להשם יתברך, וכתבתי את זה מחמת הצורך כפי שביארתו בחלק ד' – נחמן – על ליקוטי הלכות חושן משפט ח"ב הלכות הפקר ונכסי הגר.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

עו:יב נדרו ושלמו לי' אלקיכם כל סביביו יובילו שי למורא. הראשי תיבות של: נדרו ושלמו לי' אלקיכם כל ע"ה בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נדרו ושלמו לי' אלקיכם כל, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: אלקיכם כל סביביו יובילו שי למורא, בגמטריא פתק. אותיות היסוד של: כל סביביו יובילו שי, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

עו:יג יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ. הסופי תיבות של: רוח נגידים נוראה למלכי ארץ בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>



# Chapter עז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/8/

# Chapter עז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/8


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק עז – ו' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עז:ב קולי אל אלקים ואצעקה קולי אל אלקים והאזין אלי. הראשי תיבות של: קולי אל אלקים ואצעקה, וכן של: אל אלקים ואצעקה קולי, וכן של: אלקים ואצעקה קולי אל, וכן של: ואצעקה קולי אל אלקים, וכן של: קולי אל אלקים והאזין, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עז:ג ביום צרתי אדנ"י דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי. הראשי תיבות של: ביום צרתי אדנ"י דרשתי ידי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עז:ו חשבתי ימים מקדם שנות עולמים. הסופי תיבות של חשבתי ימים מקדם עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עז:ז אזכרה נגינתי בלילה 'עם לבבי אשיחה' ויחפש רוחי. עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עז:ח הלעולמים יזנח אדנ-י ולא יסיף לרצות עוד. הסופי תיבות של אדנ-י ולא יסיף לרצות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עז:י ואמר חלותי היא שנות ימין עליון. הראשי וסופי תיבות של: חלותי היא שנות ימין ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ואמר חלותי היא שנות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עז:יג והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה. הראשי וסופי תיבות של: והגיתי בכל פעלך בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עז:יד אלקים בקדש דרכך מי א-ל גדול כאלקים. אלקים בקדש. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אלקים בקדש דרכך, וכן של: בקדש דרכך מי א-ל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: דרכך מי א-ל, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עז:טו אתה הא-ל עשה פלא הודעת בעמים עזך. עושה (מלא, אי נמי הו' אותיות של עשה פלא) פלא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: הא-ל עשה פלא הודעת בעמים עזך בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עז:טז גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה. הסופי תיבות של: גאלת בזרוע עמך, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

עז:יז ראוך מים אלקים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות. הראשי תיבות של ראוך מים אלקים ראוך מים יחילו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של יחילו אף ירגזו תהמות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

עז:יח זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו. הסופי תיבות של: עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו, בגמטריא הוי"ה אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן. שחקים גמטריא ש"י נחמן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עז:יט קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ, הס"ת ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. והר"ת בקרבה תורה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

'בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ' אותיות היסוד גריבזער בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עז:כ בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נדעו. הסופי תיבות של: במים רבים ועקבותיך לא נדעו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו – שבחי הר"ן ח"ב ב.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

עז:כא נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן. עמך ביד משה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עח:ו למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם. למען ידעו דור ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

עח:ח ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו. ומרה דור לא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עח:יג בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד. ויצב, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

עח:לח והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עח:נח ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו. בבמותם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

עח:סג בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו. לא הוללו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

עח:עב וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם. ינחם, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

עט:ג שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר. שפכו דמם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עט:ח אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

תזכר, עם הד' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. יקדמונו בגמטריא נ נח נ נח. דלונו מאד, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: אל תזכר לנו עוונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד – שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עט:י למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך. הסופי תיבות של: לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

עט:יב והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדנ"י. עמש"כ במסכת נדה דף יא:.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

עט:יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודר נספר תהלתך. עמש"כ במסכת נדה דף יא:.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ואנחנו עמך וצאן מרעיתך, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וצאן ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודר עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

לדור ודר נספר תהלתך, הר"ת (עם החמשה כוללים) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

פ:ט גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה. ותטעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

פ:יג למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך. גדריה וארוה כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

פ:יד יכרסמנה חזיר מיער, פרש"י העי"ן תלויה (וכאילו נכתב באל"ף) זכו ישראל הרי עשו אויבים כחית היאר.... ע"ש. יער יאר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובמקום אחר (מסכת ברכות נז. הנכנס לאגם בחלום נעשה ראש ישיבה, ליער נעשה ראש לבני כלה וכו' ע"ש) הארכנו על עיר השונה הלכות ליקווד שהוא בחי' יאוריער, שלא יראה טלפיו. נ נח

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

שיר של יום ה'

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

פא:ג שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל. הראשי תיבות של: זמרה ותנו תף כנור נעים עם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

פא:ד תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

תקעו – התקעא – השנה שרבניו נפטר. שופר בגמטריא הפתקא. תקעו בחדש שופר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' כוללים. בכסה ליום חגנו בגמטריא ננננ"מ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תקעו בחדש שופר בכסה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, אי נמי כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

בכסא ליום חגינו – חיי מוהר"ן בסוף ההקדמה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

פא:ה כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. חק, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

פא:ח בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה. רעם אבחנך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

פא:ט בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה. הראשי וסופי תיבות של: אענך בסתר רעם אבחנך, עם השמונה אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אבחנך על מי מריבה, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

פא:י שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי. הראשי וסופי תיבות של: שמע עמי ואעידה בך, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

פא:יא לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר. הראשי תיבות של: ולא תשתחוה לאל נכר עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

פא:יב אנכי י"א המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. אנכי הוי"ה עם הכולל בגמטריא נ נח. ה"מעלך מארץ" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

פא:יד ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

פא:טו לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו. הראשי וסופי תיבות של: עמי שמע לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

פא:יח ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך. " חטה ומצור דבש אשביעך" בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן, עם שני כוללים.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

שיר של יום ג'

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

פב:א מזמור לאסף אלקים נצב בעדת א-ל. הראשי וסופי תיבות של: נצב בעדת א-ל עם הששה אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

פב:ד פַּלְּטוּ-דַ֥ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ואביון מיד רשעים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של כל הפסוק, פורם ד"ה, ד"ה עם הכולל בגמטריא י', הרי אותיות, פורים. וי"ל ענין ד"ה כמו שכתוב בפיוט אשר הניא, כי פור המן נהפך לפורינו. בחי' דלת נעשית ה' בחי' שפע וחלב של פריה ורביה. וכתיב (ישעיה יז:ו) ארבעה חמשה בסעפיה פריה. ובפורים יש ד' מצות מתחילות עם מ' ביום, ואחד בלילה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ולעיל סוף פסוק ב' כתיב ופני רשעים תשאו סלה, ראשי תיבות וסתר, בחי' אסתר. ובפסוק ה' ימוטו כל מוסדי ארץ. מוסדי, מ' זה מרדכי, ו-סדי בגמטריא הדסה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ו, אני אמרתי, בגמטריא אן אסתר. אלהים אתם, ובני עליון כלכם, עם הג' תיבות והכולל בגמטריא מרדכי הדסה. מרדכי והדסה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ובפסוק ז' אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו, בסופי תיבות, כאדם תמותון וכאחד, וכן, תמותון וכאחד השרים, אות ד' עם הכולל הרי ה', והרי אותיות המן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

פב:ו אני אמרתי אלהים אתם ובני אליון כלכם. אלה-"ים אתם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: אלהים אתם ובני עליון כלכם, עם החמשה אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

פב:ח קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים. תנחל עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. קומ-'ה אלהים שפטה ה'-ארץ, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) קומ'ה אלהי'ם שפט'ה האר'ץ כ'י את'ה תנח'ל בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

פג:יא נשמדו בעין דאר, פרש"י איני יודע איזו מן המלחמות היתה בעין דאר, ע"ש. וי"ל שזה רמז למה שרבינו גילה בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה של הבעל תפילה, שהגבור היה לו חרב, וכאשר היה מרים חוד אחד – בחי' עין, האויבים היו נופלים במחלת הנקראת דאר.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

פג:יח יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי-עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

יבשו ויבהלו עד עד, עם הט"ו אותיות וד' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. עדי עד ויחפרו ויאבדו, בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ויבהלו עדי עד, ושל: עדי עד ויחפרו, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: יחפרו ויאבדו – שיחות הר"ן קפ.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

פד:ח ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון. עיין לקוטי מוהר"ן תורה קפה ומש"כ שם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

יראה אל אלקים בציון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

פד:י מגננו ראה אלקים והבט פני משיחך. אלקים והבט, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

פד:יב כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ | וּמָגֵן֮ יְקוָ֪ה אֱלֹ֫קִ֥ים חֵ֣ן וְ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יְקוָ֑ה לֹ֥א יִמְנַע-ט֝֗וֹב לַֽהֹלְכִ֥ים בְּתָמִֽים.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

שמש ומגן, עם הז' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בתמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי שמש ומגן י"א חן וכבוד יתן ה', עם ט' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). כבוד (בלי ו) יתן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: כי שמש, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: כי שמש ומגן י"א חן וכבוד יתן, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: וכבוד יתנן י' לא ימנע טוב להלכים בתמים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי שמש ומגן י"א חן וכבוד יתן י' לא ימנע, בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: כי שמש ומגן, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: שמש ומגן ה', בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ומגן ה' אלקים חן וכבוד, וכן של: אלקים חן וכבוד יתן ה', בגמטריא נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: חן וכבוד יתן ה', בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: כי שמש ומגן ה' אלקים – שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

פה:ג נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. כסית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

שחרית לפני השיר של יום

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

פו:ד שמח נפש עבדך כי אליך אדנ"י נפשי אשא. הראשי תיבות של שמח נפש עבדך כי אליך אדנ"י נפשי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. (נפש, ראשי תיבות נחמן (בן) פייגא (ו)שמחה).

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

פו:ז ביום צרתי אקראך כי תענני – הראשי תיבות בגמטריא – כ"ב (אותיות) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

פו:י כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלקים לבדך. אתה אלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

פו:יג כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה. הראשי תיבות של נפשי משאול תחתיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה עם הששה אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של עלי והצלת עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

פו:טז פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה בן אמתך. תנה עזך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

פ'נה א'לי ו'חנני ת'נה ר"ת עם הד' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

פו:יז עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו, הראשי תיבות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם "עשה עמי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

פז:ב אהב י-ה-ו-ה שערי ציון מכל משכנות יעקב, ר"ת של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והסופי תיבות של שערי ציון מכל משכנות יעקב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

פז:ד אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם. עם כוש זה ילד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

פז:ו ה' יספר בכתוב עמים זה ילד שם סלה, 'זה ילד שם סלה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

פח:ו במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו. במתים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

פח:י עיני דאבה מני עני קראתיך י' בכל יום שטחתי אליך כפי. בכל יום, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

פח:טו למה י' תזנח נפשי תסתיר פניך ממני. י' תזנח בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ל'מה י' ת'זנח נ'פשי, עם האלף של א'יה = נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

פט:א משכיל לאיתן האזרחי. לאית"ן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושם בפסוק ז: כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים. כי מי בשחק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכמו שלמדנו בזוהר הקדוש שהצדיקים באמת דומים להשם יתברך.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

פט:ב חסדי י' עולם אשירה לדר ור אודיע אמונתך בפי. חסדי י', בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

פט:ז כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה לי' ידמה לי' בבני אלים. כי מי בשחק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

פט:י אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

בסופי תיבות של: בגאות היום בשוא גליו אתה תשבחם, שהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וע' בשער הפסוקים של כתבי האר"י כאן ז"ל דע כי כל בחי' אלו הגאות, ואלו הגלים המתגאים, הם בסוד השערות הצומחות בראש א"א, והם מבועין ויאורין, דנבעי מן ים החכמה סתימאה, מוחא דא"א. ולכן נקראים גאות הים, כי הם נמשכים ומתגברים לעלות מן ים החכמה הנזכר בראש א"א, וכלם הם בחי' גבורות כנודע. והשערות האלו הם סוד הנימין של הכנור, שהם מרימים קולות השיר, כי כל שיר מסטרא דגבורה. ולכן נקראים גלי הים, הנושאים קול ומשוררים ע"ש.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ע' לקוטי מוהר"ן תורה נו, ובחיי מוהר"ן ל, קלו. ועמש"כ בפרשת ואתחנן (ה:כח) עה"פ ואתה פה.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

פט:יא אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך. רהב בזרוע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

פט:טז אשרי העם יודעי תרועה י' באור פניך יהלכון. באור פניך יהלכון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי תיבות יודעי תרועה י' באור פניך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

פט:יז בְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל-הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָתְךָ֥ יָרֽוּמוּ.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

שמך בגמטריא רבי נחמן. יגילון בגמטריא נ נח ע"ה. ובצדקתך, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נון נון חית. כל הפסוק, עם הו' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: בשמך יגילון כל היום – לק"מ קעה. חיי מוהר"ן יג.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

פט:כא מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו. דוד עבדי בשמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

פט:כב אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו. עמו אף זרועי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

פט:כד וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף. מפניו צריו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

פט:לג ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. פשעם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

פט:לח כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה. ועד בשחק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

פט:מט מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה. גבר יחיה ולא יראה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נפשו מיד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>



# Chapter צ'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-2/9/

# Chapter צ'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-2/9


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק צ' – ז' של תיקון הכללי

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

צ:א ת'פלה ל'משה א'יש ה'אלהים א'דני מ'עון א'תה ה'יית. ר"ת עם הח' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: איש האלקים אדנ-י מעון אתה היית, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: למשה איש האלקים אדנ-י מעון, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

צ:ב בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה א-ל. בטרים הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד"פ נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

צ:ג תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. תשב ע"ה, וכן הראשי וסופי תיבות של: תשב אנוש, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. תשב אנוש, עם התיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: אנוש עד דכא ותאמר בגמטריא פתקא ע"ה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

דכ"א ראשי תיבות דירה, כלים, אשה, וזה, ותאמר שובו בני אדם כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נג, שהטעם שהצדיקים מייגעים את אצמם ורודפים אחר בני אדם לקרבם לעבודתו יתברך, הוא כדי להשלים דעתם, ומבואר שם שהם צריכים ג' הכנות לזה, אשה דירה וכלים [אשה – שיהא לו חומר ממוזג במזג השוה, שיהא ראוי לקבל שכל. דירה – יראה. כלים – תלמידים הגונים שיקבלו ממנו], ולכן כיון שאדם מגיע לדכא, הרי הוא מוכן להלשים דעתו על ידי קירוב, ותאמר שובו בני אדם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

צ:ה זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף. הסופי תיבות של שנה יהיו בבקר כחציר יחלף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

צ:י ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ס"ת המתמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עמל ואון כי גז חיש ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע לפרש ימ"י בגמטריא ששים, שסתם ימי חיינו שבעים שנה, בהם - אלו שזוכים משיגים שבעים שנה, ואם בגבורות, ישיגו שמונים שנה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד רמז פה, כי "בהם" זה ב-הם, ב' פעמים הם, בגמטריא תשעים. ולפי זה יש כמה אופנים לדרוש. יש לפרש שאפילו מי שמשיג תשעים שנה, אין לו באמת אלא שבעים שנה, כי לא חשוב ימות הזקנה מרוב החולשה וכדומה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ורהבם עמל ואון, רהבם בגמטריא רמ"ז, כי יש רמ"ח איברים וכולם נבלים ונבלעים לעפר בקבר, חוץ מעצם לוז שממנו יש תחית המתים, ועל כן כתיב ורהבם, שרמ"ז מהרמ"ח עמל וכו'.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ימי שנותינו בהם שבעים שנה וכו' ורהבם עמל ואון – שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

צ:יא מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך. הראשי תיבות של: עז אפך וכיראתך עברתך ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: מי יודע עז אפך ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

צ:יב למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

צ:יג שׁוּבָה יְקוָה עַד-מָתָי וְהִנָּחֵם עַל-עֲבָדֶֽיךָ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

י' עד מתי, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. והנחם בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: שובה י' עד מתי והנחם על, בגמטריא רב נחמן בן פיגא, וע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: ה' עד מתי והנחם על עבדיך, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שובה ה' עד מתי והנחם, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

צ:יז ויהי נעם אדנ"י אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. הראשי תיבות של: אדנ"י אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

צא:ד באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של באברתו יסך לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: יסך לך ותחת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: תחסה צנה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

צא:ה לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם. לילה מחץ יעוף יומם, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

צא:ז יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש. מצדך אלף ורבבה, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אלף ורבבה מימינך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם התיבות.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

צא:ח רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה. הראשי וסופי תיבות של: בעיניך תביט ושלמת רשעים, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

צא:ט כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי אתה הו' מחסי עליון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

צא:יב על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ישאונך פן תגף באבן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

התרגום של פסוקים יא-יב: ארום מאלכוי יפקד עלך למטרינך בכל אוחתך, על תוקפיהון יטלונך דלמא תתקל ביצרא בישא דמתיל לאבני רגלך, ע"כ. היינו שהתרגום מפרש שהמלאכים נפקדים לשמור אותו (את שלמה, ראה שם לעיל) בכל אורחותיו, ועל תוקף שלהם הוא יהיה נוטל שמא יהיה נתקל ביצר הרע הנמשל לאבני רגל - מוקשים.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון איזה שמירה המלאכים יתנו נגד היצר הרע, כי הרי הבחירה חפשית, וזה עבודתו של היצר הרע להסית ולפתות בני אדם לחטוא, אז איך יכנסו מלאכים לתמונה להגן בעדו.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת על ידי תפילה בודאי יכולים לדחות את היצר הרע, וכן מצות מגינים נגד היצר הרע, וכל שכן תורה, אז יתכן שהדרך שעל ידי התורה, או מצות, או תפילה שהאדם ניצל מהיצר הרע, אינו דוקא שהשם יתברך מרחיק או מחליש את היצר הרע, אלא ששולח מלאכים לעזרתו, והרי היצר הרע יעמוד בתקפו, אבל האדם יהיה לו יותר תקיפות נגדו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

צא:יד כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. אפלטהו אשגבהו כי, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

צא:טז ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי, ישעותי – זה יש – עותי – עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

צב:ג לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפסוק ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן אומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ואמונתך בלילות – שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

צב:ד עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור. עלי בגמטרא נ נח, עם התיבות, וכן הוא הגמטריא של אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק. הכיון בכנור, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

צב:ה כי שמחתני י' בפעלך במעשי ידיך ארנן. ידיך ארנן, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ארנן בגמטריא מוהר"ן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

צב:ו מה גדלו מעשיך י' מאד עמקו מחשבתיך. גדלו מעשיך, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מחשבותיך (מלא ו') בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: גדלו מעשיך י' מאד עמקו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

צב:ז איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. הראשי וסופי תיבוות של: לא יבין את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

צב:ח בפרח רשעים כמו עשו ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. להשמדם עדי עד, עם הג' תיבות, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

צב:ט ואתה מרום לעלם י'. מרום לעולם (מלא ו') י', עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מרום בגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

צב:י כי הנה איביך י' כי הנה איביך י' כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי הנה יאביך יאבדו יתפרדו כל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

צב:יא ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: קרבני בלתי בשמן, וכן של: בלתי בשמן רענן, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בשמן ראשי תיבות מורינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

צב:יב ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני. הראשי וסופי תיבות של: מרעים תשמענה, עם הד' אותיות והתיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

צב:יב-ג ת'שמענה א'זני צ'דיק. ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

צב:יג צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה. הראשי תיבות של: צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. ראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן, עם הד' אותיות.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

צב:יד שתולים בבית י' בחצרות אלקינו יפריחו. שתולים בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

צג:א, צו:י דברים הימים א:טז:ל – אף תכון תבל בל תמוט. אף תכון בגמטריא אני הנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

צג:ה עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש י' לארך ימים. נאוה קדש י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

שיר של יום רביעי

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

צד:א א"ל נקמות י' א"ל נקמות הופיע. הראשי וסופי תיבות של: א"ל נקמות י', וכן של: נקמות י' א"ל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם התיבות. כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ב הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים. הנשא, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן. השב גמול על גאים, עם הי"ג אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הנשא שפט האר, וכן של: שפט הארץ השב, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ג עד מתי רשעים י' עד מתי רשעים יעלזו. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של עד מתי רשעים יעלזו עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ד יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און. הסופי תיבות של: יביעו ידברו עתק יתאמרו בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: יתאמרו כל פעלי און, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ה עמך י' ידכאו ונחלתך יענו. הראשי וסופי תיבות של: עמך י' ידכאו ונחלתך ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ו אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו. הראשי וסופי תיבות של: וגר יהרגו ויתומים ירצחו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אלמנה וגר יהרגו ויתומים, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ז ויאמרו לא יראה י"ה ולא יבין אלקי יעקב. ולא יבין בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ח בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של בערים בעם וכסילים מתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

צד:ט הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק, מתחיל מהתיבה השניה, אזן הלא וכו', עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

צד:י היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת. גוים הלא יוכיח בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

צד:יא ה' ידע מחשבות אדם כי המה הבל. הסופי תיבות של מחשבות אדם כי המה הבל עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

צד:יב אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה ומתורתך תלמדנו. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הגבר אשר תיסרנו – נב"ש, ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

צד:יג להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת. להשקיט לו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

צד:יד כי לא יטש ה' עמו ונחלתו לא יעזב. "לא יטש י-ה-ו-ה עמו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) של "יטש ה' עמו ונחלתו לא יעזב" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

צד:טו כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב. ישרי לב בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כי עד, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

צד:טז מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און. יתיצב לי בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

צד:יז לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לי כמעט שכנה דומה נפשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: י' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

כמעט שכנה דומה נפשי. דוד המלך התפלל הרבה להנצל מעולמות של תוהו ודמיון, ולכאורה אם היה מחסר מהתפילות לא היה ניצל, שאפילו אם תיקן תפילתו לדורות, לכאורה שורש הדבר נמצא בו, איני יודע, אבל עכ"פ הרבה להתפלל על זה, וצריך ביאור איך אנשים כמותינו נוכל להנצל. כי אין לדחות שהקב"ה מדקדק עם צדיקים יותר, כי זה לפי מעשיהם, אבל כאן אדרבה, ככל מה שאין האדם צדיק יותר ניתן יותר להיות נעזב ח"ו לדמיונות שוא והבל ותוהו.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שבאמת אפילו החיים שלנו בתורה ומצות היום, רובו הבל, רוב המחשבות והזמן שלנו הולכים לטמיון, ואפילו הלימוד תורה שלנו מגושם מאד, זאת אומרת שתפילות של דוד המלך להנצל מדומה וכדומה היו גם להנצל מהחיים מדולדלים שלנו. ולכן בערכנו, ככל מה שאנו לוחמים להמלט ולעלות מהדמיון וחיזו דהאי עלמא, הרי אנו שווים למטרת תפילות דוד המלך, ואם נזכה להתגבר לגמרי, אפילו במצב העולם הזה של עכשיו, לזכות לחיים אמיתים, זה כבר קיום הרבה של בקשת דוד המלך. וגם אנחנו צריכים להרבות מאד להתפלל על זה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

שוב שמתי לב שרבינו הקדוש כבר אמר את זה בפירוש בליקוטי מוהר"ן תנינא קיט ז"ל הנה הכל אומרים, שיש עולם הזה ועולם הבא. והנה עולם הבא - אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר: שאין נמצא שום עולם הזה כלל, עכ"ל.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

צד:יח אם אמרתי מטה רגלי חסדך י' יסעדני. אם אמרתי מטה, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אמרתי מטה רגלי חסדך י', עם הה' תיבות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

צד:יט ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשו נפשי. שרעפי בקרבי, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. תנחומיך ישעשעו נפשי. ר"ת וס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

צד:כ היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק. הראשי תיבות של: עמל עלי חק, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כסא הוות יצר עמל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. יצר עמל עלי, עם הג' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

צד:כא יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

צד:כב ויהי י-ה-ו-ה לי למשגב, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואלהי לצור מחסי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

צד:כג וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם י' אלקינו. הראשי וסופי תיבות של: את אונם וברעתם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: עליהם את אונם וברעתם יצמיתם י' בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

צה:א לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו. נרננה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: נריעה לצור בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נרננה לי' נריעה, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן. לכו נרננה, וכן: נרננה לי', בגמטריא תי"א כמנין סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. נרננה לי' נריעה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. נרננה לי' נריעה לצור, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

צה:ב נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

צה:ה אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו. לו הים והוא עשהו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: והוא עשהו ויבשת, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

צה:ו באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני י' עשנו. הראשי תיבות של: באו נשתחוה ונכרעה נברכה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני י', בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

צה:ז כי הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו. וצאן ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו, וכן של: מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו, וכן של: ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: היום אם בקלו תשמעו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

צה:י אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה | אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא-יָדְע֥וּ דְרָכָֽי.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: תעי לבב הם, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עם תעי לבב הם והם לא ידעו ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

צו:ג סַפְּר֣וּ בַגּוֹיִ֣ם כְּבוֹד֑וֹ בְּכָל-הָֽ֝עַמִּ֗ים נִפְלְאוֹתָֽיו.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ספרו בגוים כבודו בכל, בגמטריא רבי נחמן מאומן. העמים נפלאותיות ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. בכל העמים בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ספרו בגוים את כבודו – שיחות הר"ן נב.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

צו:ד כִּ֥י גָ֘ד֤וֹל יְקוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל-כָּל-אֱלֹהִֽים.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כי גדול ה', עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. ומהלל, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. מאד נורא, בגמטריא מוהר"ן ע"ה. כל הפסוק בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: גדול י' ומהלל מאד נורא, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: כי גדול י' ומהלל מאד נורא הוא על, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

צז:ט כי אתה י' עליון על כל הארץ מאד נעלית על כל אלקים. על כל הארץ מאד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

צז:יא אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּֽלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָֽה.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

האריז"ל גילה שרבי עקיבה רמוז הסופי תיבות של הפסוק

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

והרמח"ל שקבור לידו, ויש אומרים שהוא התיקון לארבעים שנה הראשונים של ר' עקיבה, גילה יחוד נפלא לפסוק זה בקיצור הכוונות שלו על כל נדרי של יום הכיפורים - עת שנהרג ר' עקיבה על קידוש השם (או קרוב, כי יש כמה דעות, ועל כל פנים עיקר יום הזיכרון להריגתו הוא ביום כיפור).

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו תראה שאותיות היסוד - האותיות שלפני הסופי תיבות - של ולישרי לב שמחה, הם רחל - אשת רבי עקיבה!

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ורחל אמנו נפטרה ונקברה לא עם יעק"ב בעלה אלא בדרך אפרתה, כאשר יעקב חזר לארץ ישראל, אפרתה עם הכולל שנת התרפ"ב שסבא ישראל קיבל את הפתק. וכן ציון רחל אשת רבי עקיבא קרוב לציון רבי מאיר בעל הנס תלמיד רבי עקיבא ששם סבא ישראל קיבל את הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר כתבנו איך ר' עקיבא ראשי תיבות עתיקא קדישא ישראל בער אודסר ועוד רמזים כי ליד הציון שלו סבא עשה התקעת כף עם ר' ישראל קרדונר שמזה נצמח הגאולה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

אור זרוע - עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

(וכתוב חסר: אור זרע - ולפי זה, צריכים להוסיף מנין האותיות).

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

אור זרוע לצדיק ראשי תיבות אזל שפירושו ללכת.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ולישרי לב עם האותיות בגמטריא ירושלים!

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ולישרי אותיות לי שיר, לי, לרבי נחמן, וכן לי מבואר בלקוטי מוהרן שהוא הקשר בין הרבי להתלמיד שקיבל הפתק.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

לצדי - בגמטריא מאומן עם הכולל וכן - לצדי"ק-ול"ישרי קול עם הכולל בגמטריא מאומן.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

אז כנראה בכח סבא ישראל יביאו כבר את רבינו הקדוש מאומן לירושלים.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

צח:ג זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו. כל אפסי ארץ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

צח:ו בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י | הַמֶּ֬לֶךְ יְקוָֽה.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

לפני המלך ה', עם הג' תיבות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של וקול שופר הריעו לפני המלך י', בגמטריא פצפצי"ה ע"ה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: בחצצרות וקול שופר, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

בחצצרות וקול שופר הריעו לפני וכו' - לק"מ ה:א דף ה.. בחוצצרות - חיי מוהר"ן א.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

צח:ח נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו. הסופי תיבות של: נהרות ימחאו כף יחד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

צט:ז בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדתיו וחק נתן למו. עדתיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ק:ב עבדו את ה' בשמחה 'באו לפניו ברננה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ק:ג דְּע֗וּ כִּֽי-יְקוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫קִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ (ולא) וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

דעו כי ה' הוא, בגמטריא נחמן. דעו כי ה' הוא אלקים הוא עשנו ולא ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. ה' הוא אלקים הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אנחנו – האותיות האמצעיות – נ נח. אנחנו עמו וצאן מרעיתו, אותיות היסוד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וצאן ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: עשנו ולא אנחנו עמו ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: דעו כי ה' הוא האלקים – שיחות הר"ן ריז.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ק:ד בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ-ל֝֗וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

בתודה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. חצרתיו בתהלה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה, ראשי תיבות שמחה בן חוה ברכה, יש גם בראשי תיבות בגמטריא שם האבא, וכן שמו בגמטריא משה ע"ה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

קא:ב אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

קא:ו עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני. תמים ע"ה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

קב:י כִּי-אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

כי אפר בגמטריא רב נ נח ע"ה. שקוי בגמטריא רבינו נחמן. כלחם אכלתי ושקוי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: ושקוי בבכי מסכתי – לק"מ רסב, חיי מוהר"ן לא.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

קב:יד אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. תרחם ציון ר"ת תצ ע"ה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: אתה תקום תרחם ציון כי עת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות ציו של ציון זה נון, והרי תר-חםציון – נעשה חםנן- אותיות נחמן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, ר"ת בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן, אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן (= 1073). וזה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

קג:יא כי כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו. שמים על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

קג:טז כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו. רוח עברה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

קג:כ בָּרְכ֥וּ יְקוָ֗ה מַלְאָ֫כָ֥יו גִּבֹּ֣רֵי כֹ֭חַ עֹשֵׂ֣י דְבָר֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗עַ בְּק֣וֹל דְּבָרֽוֹ.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ברכו ה' מלאכיו, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. מלאכיו ע"ה בגמטריא נ נח. גברי ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. מלאכיו גברי כח עשי, עם הט"ו אותיות וד' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: גברי כח עשי דברו לשמע, עם ה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: עושי דברו לשמע בקול דברו – חיי מוהר"ן כג. לשמוע בקול דברו – שיחות הר"ן רו.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

קד:ד משרתיו אש לוהט, אש לוהט עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

קד:ז מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון. רעמך יחפזון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

קד:כ כל חיתו יער, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) כת"ע עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

קד:כא שאגים לטרף ולבקש מא"ל אכלם. הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

קד:כה תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב. בספר שבחו של צדיק הביא מר' יוסף חיים סוננפלד ז"ל רב של ירושלים רמז לרבינו, תתן' להם' ילקטון' תפתח', שהס"ת שהמילים הראשונים – נחמן, ויש בזה רמז ללקוטי מוהר"ן מהמלה "ילקטון" וגם רמז לרבי נתן במלת "תתן".

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

קד:כט תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל-עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

תסתיר ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ת'סתיר פ'ניך י'בהלון ת'סף, הראשי תיבות של תסתיר פניך יבהלון, אי נמי פניך יבהלון תסף, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: יבהלון תסף רוחם יגעון ואל, עם הה' אותיות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הראשי תיבות של: פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: תוסף רוחם יגועון – חיי מוהר"ן לז.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

קד:לג אשירה לה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

לה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא ע"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

עיין קמו:ב אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי.

</div>



# Introduction

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/1/

# Introduction

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד Simcha Nanach: Likutay Nanach – Enlightenment: Nachma – Oral Torah – Vol. 3

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ליקוטי נ נח

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

תרי"ג

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

נַחְמָ

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תורה שבעל פה

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

חלק ג'

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

באר היטב

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כולל מפתחות לספר ליקוטי מוהר"ן ושבחי ושיחות הר"ן ופרפראות לחכמה ועוד

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתורתינו הקדושה (פרשת כי תבוא כז:ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב, ואיתא במס' סוטה ריש פרק אלו נאמרין בכל לשון (דף לב.) שבאר היטב זה בשבעים לשון, וכתבו המפרשים (יעו' בתוספות יו"ט שם) כי היטב בריבוע, ה- הי- היט- היטב, בגימטריא שבעים. וגם מפורש בליקוטי מוהר"ן (תורה כז:ה) שענין באר היטב, שבאר הוא ר"ת וירא בצר להם ב'שמעו א'ת ר'נתם ע"ש, ועל כן רציתי גם לכתוב על אבן לבי לפרש קצת עיקר הר"נה הוא ר'בינו נ'חמן, נ נח נחמ נחמן, הוא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, שיורד לעמקי הקליפות ע' האומות להשקות נשמות צמאות, ובתוך התהום מכלה הפרוטה מהכיס, ופריטא שפתיה בפרסומי ניסא ותהום כל העיר, בא"ר היט"ב!

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ותשוב לב האבן ללב בשר, ברסלב, נ נח אמיתי.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כולל

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שאלות ותשובות

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מאתי ב

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה בן ר' משה שליט"א ולהבחל"ח חוה ברכה ע"ה הכ"מ

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מחבר ספרים דברים חדים על מרובה הג"ע ושבועת העדות, ספר החמשה על בראשית, פתחו לי על הרמח"ל ועוד.

</div>


## Segment 17

naanaach@gmail.com - - Naanaach.blogspot.com


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות תמיד בשמחה (פצפצי”ה)

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

שנת גולל אור מפני חשך (תשפ"ד)

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן בגמטריא ש"ס

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

באומן התש"ע הייתי יושב עם הגמרא פתוחה לפני [וזה ידוע אצלינו ש”תלמוד” ע”ה בגימטריא תהלים שעם האותיות (או עם מאומן הוא בלי ואו) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, א"נ התלמוד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שע”י לימוד תלמוד אחר חצות לילה זוכין לנגינה כשירה], בבא בתרא חזקת הבתים דף כט., וניגש אלי ארלה סטינפלד נ"י והיינו מדברים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, ובתוך כדי השיחה הוא הראה לי שהעמוד הנ"ל מראה חזקת נ נח, כי הגמרא בצורה נ, והרשב"ם בצורת נ', והרש"י ותוס' בצורת ח' (כי בדף הזה כתוב "כאן מת רש"י" והוא ממש בחי' רעוה דרעווין). הרי, מלמטה למעלה – מימין לשמאל – חתום בגמרא: נ נח! וכעין זה תמצא בהרבה עמודים של הש"ס. וע"ע מש"כ בדף כט..

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

בענין המשנה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון, שיר השירים, חמוקי יריכיך כמו חלאים מעשי ידי אמן (ז:ב). חמוקי ראשי תיבות חסורי מחסרא והכי קתני, כמנין 'ירך' הם בגמרא, וכו' וכו' שכל המשניות שמות הקדש הם, ולא הוה אפשר לרבינו לסדר בענין אחר וכו' עיין שם באריכות, וכן פירש (מו"ק טז.) פעם אחת גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק, מאי דרש חמוקי יריכיך כמו חלאים, מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר, עיין שם.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והרי חמוקי ירך ע"ה בגמטריא משנה. וכן 'מעשי יד'. והלילה יסוד שביסוד, הילולא של הרמח"ל, והשם של יסוד בתוך שם מ"ב הוא יגל-פזק, בגמטריא ירך שהוא היסוד, כמבואר באדיר במרום עמ' פה (ספינר), שצריכים לגלות הסוד בבחי' גלי ברזא עיין שם נפלאות. וביאר שם שצריכים להמשיך הע' – סו"ד להירך, ונעשה ש', וזה ברית א"ש. והנה כאשר לוקחים א"ש מ'משנה', נשאר מנ"ד, שהוא השם הל"ו (ל"ו הוא חסד שביסוד, התחלת היסוד, לפי סדר הסדור בסידורים לספירת העומר. ל"ו פעמים י', כי כולם בחכמה עשית, וחכמה היא י', בגמטריא ש"ס), דהיינו השם אמצעי של ע"ב שמות. וכשמו כן הוא, מ"ן – מיין נוקבין, ד' פעמים, יש לומר מכל ד' חלקי פרד"ס התורה, ובפסוק כתיב מעשי ידי אמן – א' מן, כי העיקר הוא הסוד שמשלם כולם. והרי המשנה מרמז על הברית אש, והמ"ן שלו.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וכן פנחס קבל ברית שלום, פינחס בגמטריא רז ע"ה, שלום הוא יסוד שהוא בחי' חי, שלום חי בגמטריא משנה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח בדף

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר שבלקוטי הלכות רואים איך שרבי נתן למד את הגמרא. אז זה חשוב מאד לנו להשתדל ללמוד את הגמרא ככל מה שאנו יכולים בדרך הלקוטי הלכות. והנה עצם לימוד הגמרא ידוע מהאריז"ל שבדורות אחרונים מן הסתם זה לא מוטל עלינו, כי מן הסתם עשינו את כל הלימוד הזה בגלגולים הקודמים, וגם ידוע מה שהרמב"ם פסק ובסס את הספר יד החזקה על היסוד שהתלמוד זה רק בשביל גאונים, ומי בעל גאוה ויוהרא לקרא את עצמו גאון. וכן ידוע שכל המלמד בתו תלמוד כאילו מלמדה תפלות, ופירש הרמב"ם שהלימוד הזה נותן להן ערמימיות לעשות דברים לא טובים, ומובן שהיום בעוה"ר הרבה והרבה אנשים הם בכלל ובבחינה זו, לא מביעא אלו שמגלחים זקנם שהזוהר והספרים הקדושים אומרים שהם בבחינת אשה, אפילו אלו אם הזקן, רואים שהלימוד שלהם זה רק להיות למדנים וכדומה, והלואי שלא היו יודעים כלום והיו תמימים ופשוטים ומאמינים ומתפללים להשי"ת ומקיימים את המצות, ומי בקש מהם ליכנס להיות "בייזנר למדנים" שהבעל שם טוב כל עצמו לחם להציל עם ישראל ממחלה זו. והרמח"ל באגרת (פח, פט) כותב בשם האריז"ל דברים ברורים חוצבים להבות אש נגד רוב הרבנים שבזמנו שעיקר לימודם היה בתלמוד ועזבו לדרוש את ה'. והרמח”ל כותב מהאריז”ל שאפילו על צדיק גדול לכל היותר לא ילמוד יותר משעתיים גמרא, ומי שאינו חריף לא ילמוד את הגמרא כל עיקר. ורבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה כח) שיש תלמידי חכמים שדין יהודאין שיש להם פירושים נפלאים, אבל "נאמר עליהם (ישעיה ז) המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם אלקים, כי מיגעים אנשים שבאים לשמע דרושם ותורתם, ואנשים חושבים שיבואו לאיזהו תועלת על ידם, הינו שיבואו לדעת את ה' איך לעבד, והם האנשים אין משיגים שום תועלת, כי תורתם של אלו התלמידי חכים אין לה כח להדריך את האדם בדרך הטוב, כי מבישא לא הוי טבא, ולא עוד, כי תלאו גם אלקים – כאלו לואה הקב"ה מלעזר לעובדים אותו. נמצא שעל ידי זה אלו בני אדם נופלים בכפירות גדולות, וחושבים ח"ו לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם וכו'” עכ"ל רבינו. וזה ממש רע בעוה"ר שקורה היום, שהקהילה נמשכת אחר לימוד הדף יומי, שעל פי רוב לא רואים בלימודם שום זכר מעצות איך להתקרב להשם, רק בדרך סגולה של הלומד שלא לשמה יבוא ללשמה. וידוע שרבינו לימד וצוה אותנו להבין מכל מה שנעשה ונשמע איתנו מה השי"ת אומר לנו, וידוע שרבינו צוה אותנו לחיות עם התורות שלו, לראות ולהבין כל מה שקורה לנו, בין בעסקים בין בלימוד בין בתפילה ובכל, על פי איזה תורה מתורותיו הקדושים. שכל תורה מרבינו בא מאתר קדישא גבוה מאד שורש התורה הקדושה, שמשם יוצאים גזע ומשתלשל כל התורה. ובלקוטי הלכות ובעוד ספרים קדושים מהחסידים הקודמים כבר הראו אות להראות איך שכל תורה מרבינו הוא כלל ויסוד להבין כל מקום וסוגיא בתורה הקדושה. ולכן תקותי בזאת הקונטרס, ובעזה"י בעתיד, להאיר ולפתוח פתח איך למצוא את השם יתברך ועטין דאורייתא מתוך הגמרא שנלמדת כל יום דף יומי, בזכות רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

[ואגב, בענין דף יומי, לפני כמה שנים קבלתי כתבים מנתן אוזן נ"י שאחד רשם מה ששמע מסבא ישראל, וכתב שם שסבא אמר שיכולים ללמוד דף אחד של גמרא כל יום. ובענין דף יומי עיין ספר תכלת וארגמן עמ' תלד, על פי לק"מ כט 'האי גברא']

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

[ועוד זאת עשיתי בס"ד לחדש שירים לכמה וכמה דפי הגמרא, שלא יחרב ביתא, כמו שאיתא במסכת עירובין (יח:) ואמר רבי ירמיה בן אלעזר, כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה (לילה – זה תלמוד בבלי, בחי' במחשכים הושיבני ה', וכמו שכתוב רבינו בלקוטי מוהר"ן שהיא בחי' שינה, ובתורה ג' שלימוד תורה ש"ס בלילה תיקון לשמוע כל שיר) שוב אינו נחרב שנאמר (אליהו לאיוב) ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה, ובמסכת סנהדרין (צט.:) רבי עקיבא אומר זמר בכל יום זמר בכל יום אמר רב יצחק בר אבודימי מאי קרא שנאמר (משלי טז:כו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו וכו' עיין שם. ואע"פ שהגמרא בסוטה (לה.) כתבה שדוד נענש על מה שאמר זמירות היו לי חוקיך, ובמסכת שבת (קו:, קיג. וש"נ) אביי תמה, גמרא גמור זמורתא תהא, כבר הוכיחו המפרשים שאין ההקפידה על עצם הדבר שעשה זמירות, אלא הקלות וכו' [ועי' במסכת עירובין (יח:) כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה וכו' נותן זמירות בלילה, והמהרש"א שם דחק שהם רק כעין זמירות שנשמעים. ועיין במסכת חולין דף קלג. שמפרש הפסוק (משלי כה) ושר בשירים על לב רע, שלומד תורה לתלמוד שאינו הגון], והרי התורה עצמה נקראת שירה וכו', וכתיב ובלילה שירו עמי וכו'. ועיקר הפירוש של התורה והגמרא הוא פירוש רש"י, אותיות שיר. זמר גמרא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.]

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ועל זה באתי על החתום, תמיד ב – שמחה נ נח, בן לא"א ר' משה וחוה ברכה הכמן שליט"א הגרים בטורנטו קנדה. וכבר ב"ה זכיתי לכתוב ולהרביץ תורה בספרים הקדושים, דברים חדים על פ' מרובה והג"ע, ודברים חדים על שבועות העדות, וספר החמשה, פתחו לי על הרמח"ל, לקוטי נ נח, ועוד ספרים.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

שנת ה'אש ש'לי ת'וקד ע'ד ב'יאת.....

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

בתלמוד בבלי יש 2711 דפים. ואם ניקח את זה לתאריך – כז לחודש י"א הוא חודש אב, הילולה של ר' יהודה משה ישועה פתיה, זה היום לפני כמה שנים שעשיתי סעודה על סיום הש"ס. (וסיימתי בהילולה של הגר"ח מבריסק, כידוע מה שאמר שצריכים ללמוד כל הש"ס כדי להבינו).

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

2711 סוד של הקטרת. כי קטרת, עם ב' כוללים, בגמטריא 711, כי 7 סממנים מפורשים בתורה, וד' נתרבו ממש"כ סמים אחר ארבעה מהם להרבות עוד ד', וזה 7-11. והב' אלפים, כי מחלקים אותו לשנים, מחציתו בבקר ומחציתו בערב.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

2711 – י' פעמים רע"א, ראשי תיבות רבי עקיבא אומר, שכל התלמוד בנוי על המשניות של רבי עקיבא.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

וסוד המספר רע"א בגמטריא אור נוגה, עיין באריכות בספר אדיר במרום בענין פלגותא דשערי, הדרך של הצדיקים.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

בשנת 2711 לבריאת העולם שפט גדעון בן יואש\יהואש, הנקרא ירובעל (שופטים ז:א, ראש השנה כה., שעשה מריבה עם בעל, והרי ירובעל בגמטריא יואש ע"ה). גדעון היה ניצוץ מנשמת משה רבינו (ליקוטי שושנים למהר"ש מאוסטרופליא פרשת מטות, ורואים זה ממה שלמד סנגוריא על ישראל, ועוד רואים ענוותנותו בדיבוריו (שופטים ו:יד – לך בכחך זה, טו – אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי), גדעון מבני בניו של מנשה – משנ"ה. גדעון בדורו כמשה בדורו (ראש השנה כה:). ועם כל זה הגמרא אומרת שאינו אלא משלשה קלי עולם (ענין זה מבואר בכתבי הרמח"ל ואכ"מ), ובמדרש תנחומא וילקוט שמעוני איתא שהיה ריק (-עם הארץ). והנה אם תיקח שמו המלא: גדעון בן יהואש (בספר שופטים לא נזכר אלא יואש, רק בספרים ראיתי שכותבים יהואש, ולכאורה סתם בלבלו אבי גלעד עם יהואש בן אחזיהו מלך יהודה, שלפעמים נקרא יואש), עם הי"ב אותיות והג' תיבות ועם הכולל, עדיין חסר א' מהגמטריא של תלמוד בבלי.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות, עם שני כוללים (כמו שמצינו הרבה בכתבי האריז"ל, וכבר כתב ר' אברהם אבולפיא שעל כל שני אותיות יש כולל, ועוד כי ברכות לשון רבים משמע לפחות שנים, ועוד כי ברכות זה ב' רכות, רכות לשון מלכות כמובן בכל התלמוד וברש"י על התיבה "אברך" הנאמר על יוסף, כי התלמוד זה בחי' רחל, והרי מלכות בנוסף למלכות ישראל בעלה, שני מלכים, אי נמי לאה ורחל וכמו שהמסכת מסיימת שבמקדש היו מברכים מן העולם עד העולם, וקיימא לן שהברכות צריכות להיות בשם ובמלכות), בגמטריא נון נון חית (ננח).

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מאימתי קורין את שמע וכו'. מאימתי, מאימת י'. מאימת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מאימתי קורין את שמע בערבין – תכלת וארגמן: על פי לקו"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' ב. על פי לקו"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' ד. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם, עמ' ו.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

תינוק יונק משדי אמו: לק"מ כט:ד דף מ:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

שלש משמרות הוי הלילה וכו': לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי': לקמ"ת א:ד דף א:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וכו': לקמ"ת ח"ה דף יז.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

שבת קודש, טז אב, התשע"ב.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי ברכות דף ג.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר דוד מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי וכו'. ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע וכו' ודוד הוה ידע דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר וכו'.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מה תירץ הגמרא דוד סימנא הוה ליה, למה לא הוה ליה למשה אותו סימן (דהלוא מבואר ברש"י ותוס' שם דהא דמשה אמר כחצות ולא בחצות כמו שאמר לו הש"י, כי לא רצה לומר להם דבר שלא היה יכול להראות ולהוכיח, ולפי זה אם היה לו סימן שפיר הוה יכול להוכיח). והנה לפי המבואר בלק"מ ובלקוטי הלכות שהשיר והניגון הנעשה על הכנור נבנה מהנקודות טובות, יש לומר שנקודות טובות שייך רק ליהודים ולא לגוים, ולכן לא היה למשה שום הוכחה בשביל המצריים.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בלקוטי הלכות מפרש שמה שדוד המלך היה לו סימן זה היה מצד מעליותא דוד המלך על משה רבינו, ע"ש הטעמים וההסבר. אכן מפשטות תמיהת הגמרא איך ידע דוד מה שמשה רבינו לא ידע נראה יותר שלא היה לדוד שום מעליותא מעל משה רבינו.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י וקצת על פי תורה עח בלק"מ שעד שפרצוף מלכות הוא בשלמות לא נוכל להכיר את השי"ת רק דרך התלבשותו במלכות, אבל לאחר שכל אחד יתקן בחי' משיח שלו, אז נוכל להכיר את השי"ת למעלה מכל העולמות, ע"ש. וידוע מכתבי האר"י שבימי דוד המלך ע"ה עדיין לא נתקנה מלכות כראוי, ודוד או בן דוד הוא המשיח, ועד שיבוא יש את העבודה לבנות את המלכות. וכל זמן הזה נוכל להכיר את השי"ת רק דרך התלבשות במלכות, וזה ענין של סימנא. ואילו משה רבינו, פני משה כפני חמה, והש"י דבר עם משה רבינו רק ביום (כמו שרש"י מביא בריש פרשת החדש הזה – שמות יב). ואע"פ שכלל יש לנו מרבינו שכל מה שהצדיק גדול ביותר בודאי יודע טוב ומכיר מצבם של הרשעים, עם כל זה לידע בבירור בדיוק תכלית מה שהם סובלים זה ידע רק אינש בנפשיה, וכמו שמצינו בגמרא שהשכר של עבודת השם בדחקות אפילו צדיקים גדולים לא ישיגו ענינה, וע"ע בלקוטי הלכות הלכות מכירה א:יט. על כן משה רבינו לא היה יכול לעמוד בדיוק על נקודת חצות. ואפילו המשכן שמשה היה מקים, ומבואר בלק"מ שהמשכן נבנה מהנקודות טובות, עם כל זה משה רבינו היה מקים אותו רק ביום. אבל דוד המלך ממש ירד לעמקי הדינים, וידיו מלוכלים בדמים, לברר דם נדה וגם להרוג אויבי השם, והיה סביבו אנשים ריקים וכו', שפיר חפש ומצא סימנים לבנות מלכות השם, שאנו ממשיכים לבנות עד שנזכה לביאת משיח צדקנו בב"א.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

כנור דוד – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' ח.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

רוח צפונית המנשבת בכינור של דוד: לק"מ ח:ב דף ט:.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

רוח צפון היית מנשבת בכנור של דוד: לק"מ מט:ז דף נח.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

כינור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכו': לק"מ נד:ו דף סג..

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

וירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא: לקמ"ת ד:ה דף ה:.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' י"ז אב התשע"ב.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי מס' ברכות דף ד.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה ועליו אמר שלמה בחכמתו בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר, ע"כ.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שמעתי מר' אביגדור מילר ז"ל שהעיר והאיר את הענין הזה יפה מאד, כי הדברים תמוהים שמצינו בדוד המלך, ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א:יח:יד) דגלי מסכתא (עירובין נג.) וגרים לצדיק לאנהרא לשכינתא, דבג"כ וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום (סנה' צג:), מה היה ענין של מפיבשת לבייש את המלך דוד. ופירש הנ"ל שמפיבשת הכיר וחשש לסכנה עצומה, דהרי דוד המלך ע"ה היה עוסק בעיקר בהתבודדות ובשירות ותשבחות להשי"ת, ודוד המלך היה ממש הגיבור של העולם שאין דוגמתו, ועיני כל בני העולם היו מביטים עליו, ולכן ראה מפיבושת סכנה גדולה שכולם ימשיכו בדרך של דוד המלך, וימעטו הכסאות בבית המדרש. ולכן כל פעם שדוד המלך היה טוען משהו בבית המדרש, מפיבושת היה מבייש אותו להראות שאי אפשר לבן אדם לעסוק כל הזמן בהתבודדות ושירות ותשבחות וליכנס לבית המדרש ולכוון להאמת. אכן האמת שכל הטענות של מפיבושת היו פלפולים של הבל (ע' מש”כ 520:ח), ודוד המלך היה גלי מסכתא והלכה כמותו בכל מקום כנ"ל, וזכה לזה דוקא על ידי ההתבודדות והשירות ותשבחות להשם יתברך.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ד: -רש"י (ד"ה זה הסומך) כז"ל אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו ע"ש.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין כעין זה בספר השתפכות הנפש אות צב (לקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות נחלות, הלכה ד) שכז"ל כי סדור שבחו של מקום קודם ואחר כך שאלת צריכו הוא גם כן ענין זה כי על ידי שמזכירין בשבחיו יתברך שהוא אלקי אבותינו וכו' גומל חסדים טובים שגמל עמהם חסד ושמע תפלתם תמיד שעל ידי זה נתיחד שמו בעולם, על ידי זה נתחזק אצלנו האמונה בעצמנו שירחם גם עלינו וישמע תפלתנו בשאלת צרכינו ע"ש.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע: לק"מ א דף א.. שיחות הר"ן קמב.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין: לק"מ סה:ד דף פא..

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

איזה יסורין של אהבה כל שאין בו ביטול תפלה: לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל היא חאת משלשה דברים שנתנו על ידי יסורים – חיי מוהר"ן טו.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ה. איתא ז"ל ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב (שמות כד) ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם? לוחות, אלו עשרת הדברות. תורה, זה מקרא. והמצוה, זו משנה. אשר כתבתי, אלו נביאים וכתובים. להורותם, זה גמרא. מלמד שכלם נתנו למשה מסיני, ע"כ.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

לחת האבן: בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

תורה, זה מקרא: זה מקרא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

והמצוה זו משנה: משנה, מ-שנה, שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אשר כתבתי, אלו נביאים וכתובים: 'וכתובים' עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

להורותם: בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

שכלם נתנו למשה מסיני: נתנו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות. נתנ – 'ו למשה מסיני' ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

דף ה. א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ע"ש. וצ"ב איזה כפיה יש על היצר הרע אם אינו כבר עוסק בתורה. ולכאורה מוכח שעיקר עבודת השם הוא דבקות, וכן צריכים לכוף את היצר הרע כדי לבטל הלבושים המכסים את אותיות התורה ומכריחים אותן להיות בצמצום יתירה, וכדי לגלות האהבה שבדעת, כמבואר כל זה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה לג.. וע"כ זה גם כן בחי' תורה, אלא שמה שנקרא תורה היא בחי' נובלות חכמה של מעלה, הרי שעיקר החכמה שורש התורה לא תמיד נקראת סתם תורה. ונראה שזה הענין המבואר בתורה א' בלקוטי מוהר"ן שאיש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר וכו' ע"ש, וי"ל שזה השכל שיש בכל דבר הוא בחי' אהבה שבדעת (כי כן מבואר בתורה לג:ד שם, שמאהבה שבדעת ממנה נולד אהבה שבמדות, שבתורה, כל המצות שעל ידיהם זוכים להשיג את השם יתברך), ומבואר שם ששכל זה נישג רק דרך המלכות, וכאשר היצר הרע סותם, צריכים להרגיזה עם דברי תורה כמבואר בסוגיין.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה, ע"כ.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י יזכור לו יום המיתה, דהיינו במעמד הר סיני, שפרחו נשמותיהם של כל ישראל, ושוב לא רצו אפילו לשמוע דבר ה' מפיו יתברך, וזה בחי' ודומו סלה. וזה כעין מה שפרשנו בס"ד במשנה ריש פרק ה, היה נחש כרוך על עקבו וכו' ל"א יפסיק, ע"ש.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה גם כן אתי שפיר, שזה דרך להמלט מהיצר הרע, כי מצינו (מסכת שבת דף פט. תוספות ד"ה תורה היכן היא) וכי שטן לא היה יודע מתן תורה וכו' שטרדו הקב"ה למלאך המות בשעת מתן תורה וכו' והוא שטן והוא מלאך המות וכו' ואמרינן נמי בסנהדרין (כו:) תושיה, שניתנה בחשאי מפני השטן, עכ"ל התוספות. הרי שבקבלת התורה לא היה השטן נמצא, ועל כן מי שיכול לקשר את עצמו לאותו מעמד, ימלט.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

דף ה. ואין אלא תורה שנאמר התעיף עינך בו ואיננו, ע"ש. הרי שקורים את התורה על מה שאין לה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות שלאחר הסיפורי מעשיות שכז"ל אם היו יודעים כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים מהות הדבר, אף שלא ראו אותו מעולם, ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב', עוד אבי ח"י, התשע"ב.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי, ברכות דף ה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב''ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח אבל הקב''ה אינו כן נתן להם תורה לישראל ושמח שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל להעמיק להבין את זה על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יד:יב. ובהקדם הידיעה שהתורה הקדושה היא נקראת שלום, כמו שכתוב ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. וגם יעזור לדעת שבקבלת התורה נכנסו בני ישראל בברית והיו כגרים המתגיירים. והיה בזה כבוד ה' גדול ונוראה מאד. וזה לשון רבינו,

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינת מצות נר חנכה, שמצותה להדליק סמוך לפתח הבית (שבת כ"א: ובש"ע סי' תרע"ב). כי הדלקת הנר הוא בחינת הארת הכבוד, בחינת "והארץ האירה מכבודו", כנ"ל, ועל כן מצותה להדליק סמוך לפתח הבית - דא פתחא עלאה, בחינת יראה (עיין ז"ח פ' תשא ובהקדמת הזוהר ז: י"א), הינו להחזיר הכבוד לשרשו, דהינו ליראה כנ"ל. ואימתי עולה הכבוד? כשמחזירין בני אדם בתשובה ועושין בעלי תשובה וגרים, שזה עקר כבודו כנ"ל. וזהו שזמן הדלקת נר חנכה, שהוא הארת הכבוד, הוא 'משעת יציאת הכוכבים, עד שתכלה רגל מן השוק' (שבת כא: ובשלחן ערוך סימן תרע"ב). 'יציאת הכוכבים' - בחינת (דניאל יב): "מצדיקי הרבים ככוכבים", דהינו שהם מצדיקי הרבים, ועושין בעלי תשובה וגרים, שעל ידי זה מאיר הכבוד וחוזר לשרשו שהוא היראה כנ"ל, ועל ידי זה זוכין לשלום, ונתבטל המחלקת כנ"ל. וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' (השוק הוא מקומות החיצונים); 'רגל' - זה בחינת "נרגן מפריד אלוף" הנ"ל, דהינו בעלי לשון הרע ומחלקת, ההולכים ומרגלים ומדברים רכילות ולשון הרע ועושין מריבה ומחלקת בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, בחינת (תהלים ט"ו): "לא רגל על לשונו". וזהו שצריכין להאיר ולהדליק נר חנכה סמוך לפתח, דהינו להאיר הכבוד ולהחזירו לשרש היראה כנ"ל, עד שיזכה לשלום ויבטל ויכלה הנרגן מפריד אלוף. וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' - שיתבטל בעלי לשון הרע ורכילות אשר רגל על לשונם, ויתרבה השלום בעולם. ועל ידי השלום זוכין לתפלה, ועל ידי זה זוכין לשלום הכללי, שלום בכל העולמות. ואזי כשזוכין לשלום הכללי, אזי יתבטל כל המשא ומתן מן העולם, כי כל המשא ומתן שבעולם הוא מהעדר השלום, כי אי אפשר שיהיה רצון המוכר והקונה שוה, כי זה רוצה למכר וזה רוצה לקנות; ואם היה רצונם שוה - לא היה אפשר שיהיה נעשה שום משא ומתן. נמצא, שכל המשא ומתן והסחורות הוא רק על ידי בחינת מחלקת, שאין שלום בין הרצונות. וזה בחינת (בראשית י"ג): "ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט, והכנעני אז בארץ"; 'כנעני' - זה בחינת סוחר, כמו שפרש רש"י על פסוק (הושע י"ב): "כנען בידו" וכו', הינו על ידי בחינת ריב ומחלקת, בחינת "ויהי ריב" וכו', על ידי זה: "והכנעני אז בארץ", על ידי זה יש סוחרים ומשא ומתן בעולם; אבל, לעתיד לבוא, שיהיה השלום המפלא בעולם, כמו שכתוב: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי", אזי יתבטל המשא ומתן, כמו שכתוב (זכריה י"ד): "ולא יהיה כנעני עוד" כנ"ל. וזהו גם כן בחינת 'עד שתכלה רגל מן השוק', הינו שמצוה להדליק נר חנכה עד שתכלה רגל מן השוק, הינו בחינת שלום, שנעשה על ידי החזרת הכבוד כנ"ל, עד שיתבטל כל המשא ומתן כנ"ל. וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' - שלא ישאר שום רגל בשוק, כי יתבטל כל המשא ומתן על ידי השלום כנ"ל:

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

דף ה. אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו וכו' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה וכו' ע"ש. נראה לפרש על פי מה שרבינו גילה שבאמת כל היסורין אינם אלא מחסרון דעת. והרי חסרון דעת הוא בחי' ספקות, כי הידיעה הוא ודאות. וגם שאין יסורין בלי עון (בגמרא יש מחלקת אבל רבינו תפס את זה עיקר), ולכן כאשר רואה אדם שיסורין באין עליו בודאי חייו לפשפש במעשיו שלא יהיה לו עון, ואכן העיקר שיבטל הספקות והחסרון ידיעה שלו, וזה יתלה, מה שתלוי בספק אצלו, בבטול, יבטלנו על ידי התורה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה. דהיינו אם הוא באמת יודע, בידוע, ועם כל זה יש לו ספקות, הרי אלו יסורין של אהבה, הוא הענין שרבינו גילה שצדיקים אמיתים אין להם שום יצר הרע בעכירת הדמים לתאוות עולם הזה, ולא אפילו כדיבוק להסית ולפתות אותם, אלא שכל הנסיון שלהם ההוא בבחירה מדעתם, כמו שמשה רבינו בחר להוסיף יום אחד מדעתו.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

אין חבוש מתיר את עצמו: שיחות הר"ן קכ.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי הייתי מצטער על שני דברים וכו': לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

שהתפלל אבא בנימין שיהא תפלתו סמוך למטתו: לק"מ מו דף נה..

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ועל תפלתי שתהא סמוך למטתי: שיחות הר"ן רפג.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו חביבין עליך יסורין אמר לא וכו': לק"מ נז:א דף סז:.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו חביבין עליך יסורין אמר לא הן: לק"מ קיג דף ק:.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ברבי אלעזר ורבי יוחנן – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' י. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' יב.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ה: ר' אלעזר חלש עאל לגביה ר' יוחנן חזי דהוה גני בבית אפל גליה לדרעיה ונפל נהורא. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ה:-ו תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח:ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (שם) ויעתק צור ממקומו, ואין צור אלא הקב"ה שנאמר (דברים לב:יח) צור ילדך תשי, ואם המתין לו מה שכרו, אמר ר' יוסי ברבי חנינא זוכה לברכות הללו שנאמר (ישעיה מח:יח-יט) לוא הקשבת למצותי ויהי כנר שלומך וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שמרומז פה מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ו, שהאדם שבא לעשות תשובה אין לו הוי"ה בעולם, בחי' אהי"ה באחוריים בגמטריא דם, וכל הכבוד שלו הוא בחי' כבוד מלכים חקור דבר, והוא צריך לזבוח את יצרו ולהתוודות עליה, ישמע בזיונו וישתוק, וזה בחי' הבא לטהר אומרים לו המתן, והאדם צריך ללמד זכות על חבירו שמבזה אותו, ועל ידי זה עושה קישוט לכתרו של השם יתברך.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה מרומז פה, כי באו להתפלל, ותפלות נגד תמידים תקנו בחי' זבח, והוא צריך להמתין על חברו, כי מי שלא ממתין עליו נאמר הלמענך תעזב ארץ פרש"י וכי סבור היית שבשבילך וכו' ע"ש, בחי' כבוד מלכים חקור דבר, וטרפין תפילתו בפניו, בחי' דם והבושה המבואר שם. אכן מי שכן ממתין לחברו נתקיים בו הפסוק לוא הקשבת וכו' פרש"י לשון המתנה היא.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאלו הג' ברכות שזוכה להם הם כנגד הג' מצוות שנצטוינו בכניסת הארץ שהם יסוד התורה התורה הזו. ויהי כנהר שלומך, נגד להכרית זרעו של עמלק, כי ראשית גוים עמלק ומעכב מה שנאמר ונהרו אליו כל הגוים, ומעכב השלום, כי אין השם שלם, ואין שלום בעוד קיים. וצדקתך כגלי הים, בחי' למנות מלך, כי גל לשון מלכות (רש"י עה"פ להתגולל עלינו, בראשית מג:יח), וכן קוראים למשיח, שהוא המשוח להיות מלך, משיח צדקנו. ויהי כחול זרעך וכו' לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני, בחי' בנין בית המקדש, כי בית המקדש בחי' שם ה', בחי' בביתי ובחומותי יד ושם וכו'.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ולילמי עיניה מניה, פרש"י ישים ממנה מעט בעיניו. כל לשון נתינה בעין קורהו בלשון גמרא לשון מלוי לפי שבדבר מועט הוא מלא, עכ"ל. והיום בחק לישראל, ריש פרשת ויחי (פסוק יט) וזרעו יהיה מלא הגוים, מובן היטב על פי דברי רש"י, כי בני ישראל המעט מכל העמים, אבל כיון שהם ממש לפני עיניהם של הגוים, הרי חשוב כמלא הגוים.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה כאלו עשאה: לק"מ סו:ד דף פד., קמב דף קד..

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שהתפלין הם עוז לישראל: לק"מ יז:א דף כב..

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שהקב"ה מניח תפלין: לק"מ יז:א דף כב., כב:י דף לג..

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

וראו כל עמי הארץ וכו': לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו: לק"מ פו דף צה..

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ו: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו וכו' ואם משמחו מה שכרו אריב"ל זוכה לתורה וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין: לק"מ ה:ג דף ה:, טו דף כא, קב דף צז:, לקמ"ת א:ז דף א:, ז:ה דף יב:.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

אין עמידה אלא תפילה: לק"מ ט:ב דף יא:, כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

אגרא דתעניתא צדקתא: לק"מ לז:ג דף נא., נז:ז דף סח:, קעט דף קח:.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כל הקובע מקום וכו' אלקי אברהם בעזרו: לק"מ מד: דף נד:.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

כיוון שאדם נצרך לבריות נשתנה פניו ככרום: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

כיוון שנצרך אדם לבירות נשתנה פניו ככרום לכמה גוונין: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

כרום זולות וכו' כיון שנצרך אדם לבריות פניו משתנין לכמה גוונין: לק"מ רנא דף קיז:.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

כרום זולות וכו' אלו דברים שעומדים ברומו של עולם וכו': לקמ"ת א:ח דף א:, צג דף מא:.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה היא דברים העומדים ברומו של עולם – חיי מוהר"ן סוף י.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שהקב"ה מתפלל: לק"מ קה דף צז:.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ויודע דעת עליון שידע מתי הקב"ה כועס: לק"מ מג דף נד..

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

וראית את אחורי זה קשר של תפילין: לק"מ נד:ד דף סב..

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ובני רחביה עלו למעלה למעלה מששים רבוא: לק"מ רעג דף קיט:.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת נכנסתי להקטיר קטרת לפני ולפנים – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אני ה' אלקיך', עמ' טו. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' יז.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

דף ז. א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא מנין שהקב"ה מתפלל וכו'. לק"מ קה דף צז:.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך תפלה לצדיק.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ז. א"ר אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע וכו' ע"ש. לפי זה יש לפרש הפסוק (במדבר לא:טז) הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם, ופרשו חז"ל בעצת בלעם. ואכן לפי הגמרא כאן י"ל ענין בלעם, שבלעם מנע ועיכב שלא יהיה שום כעס בכל אותם הימים, והרי הזוהר הקדוש כבר גילה שאותו רגע של כעס הוא בחי' של חסד, כי כן מכונה בפסוק, א"ל זועם בכל יום, וא"ל שם של חסד, כי בו תועלת גדול להמתיק את כל הדין (ואולי זה ענין של הסימן של אותו רגע, חיורא כרבלתא דתרנגולא – בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי, הרי שמעביר כל מה שכתום אדום – בחינת דין). ולכן י"ל שאילולא היה אותו רגע של כעס כל יום באותה זמן, לא היו נופלים בני ישראל לניאוף, כי שבט ומוסר של השם יתברך היה מקיימם בשורה.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ז. בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר (שמות לג:טז) הלוא בלכתך עמנו, ע"ש. בפרשת השבוע (ויחי מח:ט) פרש"י ובקש יוסף רחמים על הדבר, ונחה עליו רוח הקודש, ויאמר קחם נא אלי ואברכם, זה שאמר הכתוב (הושע יא:ג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, תרגלתי רוחי ביעקב וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ז. ובני רחביה רבו למעלה (דברי הימים א:כג:יז) ותני רב יוסף למעלה מששים רבוא, עיין לקוטי מוהר"ן סימן רג"ע מה שרבינו גילה על זה (וממנו למדים שיכולים להביא "נ נח נחמ נחמן מאומן" גם למקומות המטונפות עמש"כ שם) – ומעניין שלעיל הגמרא דיבר על רג"ע.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ז. ויאמר לא תוכל לראות את פני (שמות לג:כ), תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה אינו רוצה, ופליגא דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דא"ר וכו' בשכר שלש זכה לשלש וכו'.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

משה הוי"ה בגמטריא ש"ע ע"ה נהורי הפנים.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

קשה הלוא כל עבודת השם יתברך לחפש את פני ה', את פניך ה' אבקש, ואיזה עבודת השם היה למשה רבינו בשעה שסירב לראות פני ה'. ועל כרחך באותה שעה גם כן היה מבקש פני ה', רק שרצה כפי הכנתו או על כל פנים לפי השערתו, וזה בחי' ועכשיו שרצית, עכשיו בגמטריא תו (בגמטריא רבנו נחמן), שהוא חקיקה וסימן. ועל סימן וחקיקה אינו שייך פני ה' אלא בחי' אי"ן של השם יתברך, כי בחי' האין סוף מאיר בכל העולמות בלית הפרעה, וזה מה שענה השם יתברך, שעכשיו אינו רוצה. אבל כשרציתי, כ' רציתי, כ' זה הכתר, והכתר הוא רצון אחד מתוך אין סוף רצונות, והוא מספיק לכל הבריאה מראשיתו עד סופו, כי הכל לתכלית אחד להיטיב בהתגלות יחודו. כמבואר כל זה ברמח"ל. ובודאי הכתר הוא למעלה מהזמן וכל צמצומי עולם הזה, שנזכה על ידי משיח שהוא בחי' אני היום ילדתיך, שכל הזמן כאחת בדעתו, כמבואר כל זה בספרי רבינו. [ובהתגלות משיח, משה רבינו יעלה עוד למעלה ממנו, כך גילה הרמח"ל].

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ ופליגא דר' שמואל וכו' פליגא לשון פלג וחצי. כי כל עולם חשיב חצי מהעולם שלמעלה ממנה, כי השכר שמשה רבינו זכה בסירובו נחשב כחצי ממה שהיה יכול לזכות בכתר.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

והכתיב אל תתחר במרעים מי שלבו נוקפו וכו': לק"מ ח:ה דף י..

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ולא עוד אלא שרואה בשונאיו: לק"מ נה:ג דף סג..

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

למה נקרא שמה רות שממנה יצא דוד וכו': לק"מ סה:ד דף פא:, לקמ"ת קב דף מב..

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי שמות אלא שמות: לקמ"ת לט דף כה:.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ז: א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחא מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון וכו'.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

מעניין שהרמח"ל בספר דרך השם משתמש דייקא בלשון: האדון ב"ה, וכן בעוד ספרים כות הב"ה, ושרייקי ציין שלכאורה הוא קיצור של האדון ברוך (ולא כמו שרגילים לפתור אותו הקב"ה).

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בערך רבונו של עולם.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ז: כל מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ואינו נכנס לשם להתפלל נקרא שכן רע. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ז: לעולם יכנס אדם לביהכ"נ שיעור שני פתחים ואח"כ יתפלל. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

ז: רב אמי ורב אסי וכו' לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכי דהוו גרסי. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

מצא או מוצא: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

רב אמי ורב אסי – תכלת וארגמן: על פי לק"מ א' 'אשרי תמימי דרך', עמ' יט. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' כא.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] שבת קודש פרשת ויחי, י"ד טבת התש"פ

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

דף ח.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא, אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב (תהלים פז:ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא, מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד, ע"כ.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צריך ביאור שהלוא בבתי מדרשות לומדים הלכה, ואם כן למה אהבת שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי מדרשות. ועוד צ"ב שהרי פרש"י ז"ל המצויינים, ציון ואסיפת ציבור, עכ"ל. והרי גם בית כנסת הוא על שם שבה מכנסים הציבור, וכן בבית מדרש.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה לד, שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו וכו' מי מושל בי צדיק וזה בחי' ויוסף הוא השלים (בראשית מב), והוא שורש כלליות נשמות ישראל, והם הענפים שלו המקבלים ממנו. ועיקר הממשלה, להאיר ולהתעורר וכו' בענפים, היינו בלב ישראל, וזהו ואל עמו תביאו (דברים לג). ומבואר שם שיש שלושה נקודות של הצדיק, כי כל אחד מישראל יש לו בחי' צדיק מושל, ולכן יש נקודת הצדיק בחי' יוסף, ובחי' נקודת חבירו, ונקודת עצמו, וצריכים להאיר כל אלו הנקודות ללבו. ולכן יש לומר שאלו הם הד' אמות של הלכה, הג' נקודות והלב. וזה לשון שערי ציון, כי ציון בגמטריא יוסף כנודע, בחי' יסוד.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שקיימא לן שאוהב השם את הד' אמות של הלכה, כי מבואר בתורה לד, שעיקר האהבה שוכן אצל אלו הנקודות של הצדיק, כי כאשר נשבר החסד, בחי' האהבה, האור נפל ליסוד – דהיינו נקודת הצדיק, והכלי של האהבה נפל ללב בבריאה. ומבואר היטב שכאן שורה אהבת השם יתברך.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שעולא אמר מיום שחרב בית המקדש, כי כל הענין הזה שהאהבה שוכן אצל הנקודה היה רק מחמת השבירה, ולכן דייקא מיום שחרב בית ההמקדש, בחי' השבירה, אז אוהב השם שערי ציון.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כותב (אות ז) ז"ל וזהו שאחז"ל (נדרים לב:) ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם, ובשביל שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, נטלה משם ונתנה לאברהם שנאמר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק: וזהו כשהקב"ה נתן הכהונה לפינחס, אמר הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה), כי הכהונה היא בחי' אהבה, הוא אברהם, שורה במקום ברית שלום, היינו צדיק יסוד עולם, עכ"ל.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

כי רבינו גילה וביאר שצריכים להאיר את הנקדוה לתוך הלב, על ידי דיבורי הפה בחכמה, והרי שם נכשל בדיבורו ופגע באהבת השם, וזה בחי' שבירת האהבה, ועל כן נמשך ענין האהבה רק על ידי אברהם בבחי' נקודת היסוד. כי בתחלה האהבה היה אצל שם, בחי' (שמות לג:יב) ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני, ושם היה לו בית מדרש פתוח לציבור, אבל רק בבחי' האהבה, וכאשר נשבר האהבה, נתקיים רק על ידי אברהם, בבחי' יסוד.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ההבדל בין ד' אמות של הלכה לסתם בית מדרש, וזה מה שפירש רש"י הנ"ל מצויינים, ציון ואסיפת ציבור, ע"כ. כי שם לא היה מאסף את הציבור, רק סתם קיים בית מדרש ורדש למי שנמצא (ועיין בזה באריכות ובמראה מקומות שהבאתי במקום אחר, ההבדל בין אברהם לשם), אבל אברהם היה לו בחי' יסוד (וכמו שכ' אצל יוסף, ויצבר – בראשית מא:לה, מט) שהיה מאסף את העם לקרבן לתורה.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

הזהרו בזקן ששכח תלמודו: לק"מ סז:ח דף פה:.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

דף ט – שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם. והלוא אפילו הכי שפל והוא יהודי מעולה ממלך עכו"ם, עי' מש"כ בחיי מוהר"ן אות שב בהשמטות.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

מה הקב"ה זן את העולם עף הנשמה וכו': לק"מ לה:ב דף מט..

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי: לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

ברכי נפשי וכו' שעשה לה דדים במקום בינה: לק"מ רסו דף קיט..

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

דף י

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב (משלי לא:כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר שלמה מקרא זה, לא אמרו אלא כנד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

בכל אלו עולמות דוד המלך התקשר להנקודה שבו על ידי פיו, כמבואר היטב בספר לקוטי מוהר"ן תורה לד, שצריכים להאיר הנקודה על ידי (תהלים מט) פי ידבר חכמות, בהגות לבי תבונות (אות ו, אות ח), כי האור של החסד שורה בנקודה, ואילו כלי החסד נשבר ושוכן בלב, בחינת כתבם על לוחות לבך. וזה מה שכתוב על דוד המלך שבכל המקומות שמצא את עצמו, פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, שהאיר את הנקודה בחכמה על ידי פיו, בתורת חסד דייקא, בחי' לוחות לבו שהם המרכבה לכלי החסד.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

דף י.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב המנונא מאי דכתיב (קהלת ח:א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהקדוש ברוך הוא שיוע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו וכו'.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן אות תסא ז"ל אמר מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה (עין הוריות יג), עכ"ל. [והביאו כאן הספר יערות דבש (ח"ב יד), ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סז, שאסיפת הנפש הוא על ידי הכבוד, ולכן צריכים להזהר ולהשמר ממנו. ואכמ"ל].

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

איש קדוש עובר עלינו תמיד: לק"מ כח:ג דף טל:.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

המארח תלמידי חכמים בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין: לק"מ רט דף קיג..

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

והטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפילה: לקמ"ת א:יא דף ב..

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

דף י:

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמת שנאמר ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא"ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מהחברים שיש סימנא בזה, כי הצב – באנגלית טורטל – הולך עם הבית שלו, ועל כן בלקוטי מוהר"ן תורה צ"ב רבינו גילה הענין שאפילו בתוך ביתו של אדם יש בחי' נע ונד (ועיין בספר המדות, ערך טלטול ח"ב אות ב' ז"ל על פי רב היראים – פרנסתם בא על ידי טלטולים עכ"ל), ועל ידי זה יכול להחיות מתים כמו שכתוב באלישע כשהחיה את בן השונמית (מלכים ב:ד) וילך אחת הנה ואחת הנה וכו' ע"ש. הרי שגם לאלישע היה היכולת ללכת עם ביתו, רק הוא בחר להיות נע ונד ליהנות מאחרים (וכמו שפירש הבעל שם טוב בכתר שם טוב, כדי לזכותם). והנה אף על פי שקיימא לן שונא מתנות יחיה, בזה הראה אלישע שהחיים היה איתו, והחיה את המת.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

דף י:

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה וכו' ופרש"י ז"ל יש לו קבול שכר כעוסק בתורה. א"ר מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה וכו'.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ודייקו המפרשים שאף על פי שקורא סתם הרי הוא כעוסק בתורה. והרי אף על פי שעבר זמנו, הרי הוא ממש כעוסק בתורה. ויש בזה הוכחה שתכלית תורה לשמה אינו סתם לשם ידיעת התורה, אלא לשם השם, ולכן הרוצה לקיים מצות קריאת שמע, אף על פי שעבר זמנו, אבל הרי תכלית קריאתו זה לקיים המצוה, הרי הוא ממש עוסק בתורה בצורה המעולה. (ואגב, הנפש החיים לא הראשון שהוחקק שצריכים ללמוד לשם ידיעת התורה, כבר קדמוהו השל"ה הקדוש, וכן תמצא אפילו בשם הבעל שם טוב. אלא שהצדיקים אמיתים שקדמוהו קדמו בזה לתכלית הידיעה שלא נדע, דהיינו לדבקות בהשם יתברך וכמו שכתב האריז"ל שכן צריכים ללמוד לשם דבקות, ואילו הנפש החיים הכחיש בזה השם יכפר בעדו).

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

תפילין נקרא פאר שנאמר פארך חבוש עליך: לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי לבבכם זהו מינות אחרי עיניכם זהו ניאוף: לק"מ לו:ב דף נ..

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

דף יב.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם, אמר שמואל מאי טעמא דרב שכתיב (תהלים קמו:ח) ה' זוקף כפופים, מיתיבי (מלאכי ב:ה) מפני שמי נחת הוא, מי כתיב בשמי, מפני שמי כתיב, ע"ש.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

המגן אברהם (אורח חיים קיג:ה) כז"ל הקשה ביפה מראה פ"ק דברכות סי' י"ט הרי הכהנים ביה"כ כשהיו שומעין השם היו כורעים וכו' ע"ש ועיין בזוהר חיי שרה (קלב: - חק לישראל, יום חמישי) משמע דוקא בברוך דינא הכי ע"ש, ועיין מה שכתבתי סי' קכו (קכז:ב), עכ"ל.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

לשון הזוהר בחיי שרה (קלב:) וכל מה דאתי בסטרא דדכורא בעי ליה לאיניש למיקם בקיומיה ואזדקף, כגוונא דא, כד איהו כרע כרע בברוך, וכד איהו זקיף, זקיף בשם, בגין לאחזאה שבחא דדכורא על נוקבא, עכ"ל.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שזה ממש הענין של עזות דקדושה, שהגם כאשר שומעים את שם השם, כמו ביום הכיפורים, יש לירא, וכמו שכתוב, מפני שמי נחת הוא, אבל כאשר האדם אומר שם י' בברכה, הרי צריך להראות בעצמו איך שהשם יתברך מרומם. ויתכן לפרש את זה אפילו בלשון של שמואל בגמרא, כי ה' זוקף כפופים, היינו שהשם יתברך ממש נמצא עם הכפוף להזקיפו.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ורק המלך שוחה בכל התפלה, כי המלך הוא מרכבה להמלכות בחי' נוקבא, וכן ביוה"כ יש ששוחין, כי אז יש ענין להראות הכנעה (והרי כבר יש את הענין להשתחוות אז בשמיעת השם. ועוד שהרי עיקר הענין של יוה"כ הוא בעליית רחל כנודע בכוונות), והוראת שעה הוא, ולא להתנהג תמיד כך. ולכן כלל ישראל לא עוסקים בהשתחוויות הרבה, כי השם יתברך שוכן איתנו, ולכן צריכים להראות את זה בעצמינו ממש.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד רמז בגמרא לדברי הזוהר בשבח זה של הדכורא על הנוקבא (יב:) רב ששת כי כרע כרע כחיזרא (-שבט ביד אדם) כי קא אשקיף זקיף כחיויא, ע"כ. יש שני שינוי אותיות בין חיזרא לחיויא. חיזרא, עם ז', שהיא המלכות ונוקבא, וחיויא, עם הו' מדת היסוד ודכורא. וכן זר, בחי' עטרה בחי' מלכות, נוקבא, וי' בחי' זכר (ועיין לקמן ריש דף כג. ז"ל מר סבר גברא דחויא וכו' ומר סבר גברא חזיא, ע"כ).

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה שהגמרא דייקא והשתמש במילה כחיזרא, בבחי' חזרה, כי עפר אתה ואל עפר תשוב. כחיויא, כי הנחש היה הולך בקומה זקופה, וכן היה ראוי להיות לולא שחטא.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הנחש הוא ענין נגע צרעת על עור הבשר כנודע, ומצינו אצל צרעת לשון זקיפה, בתרגום (ויקרא יג:י) והא שומא זקיפא חיורא במושכא. והרי י"ל שענין לזקוף כחיויא נוכל לבטא בלשון לזקוף כחיורא. ולפי זה יוצא דבר נפלא מאד, כי כורעים כחיזרא וזוקפים כחיורא – כחיזרא כחיורא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו מיד: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

העובר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו וכו': לקמ"ת פג דף לט..

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זהו ניאוף: שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

שרה על כל העולם כולו: לק"מ מט:א דף נז..

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

שרה לאומתי: לק"מ קסג דף קו:.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

יג. אברם אברהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יג: ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' חייא בר אבא חזייה דהוה מאריך טוב א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכ.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

יג: פרשת ציצית מפני מה קבעוה בק"ש מפני שיש בה ששה דברים וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

יג: ברכות דף יג: ר' יאשיה אומר עד כאן מצות קריאה מכאן ואילך מצות כוונה וכו' בלא קריאה וכו' הא כתיב על לבבכם לדבר בם, ההוא בדברי תורה כתיב, והכי קאמר רחמנא אגמירו בנייכו תורה כי היכי דליגרסו בהו ע"כ.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ר' מתתיהו ספרין ע"ה אמר לי שהוא נוהג לא לאמר פרשת קדש כל יום בהנחת תפילין כי פרשה זו כל כך תקוע בלבו אינו צריך לאמרו, והש"י עזר לי שמיד הקשיתי עליו והלוא כתיב באותה פרשה למען תהיה תורת ה' בפיך, אז איך הוא פוטר מלאמרה בפה ממש. והוא לא התפעל כלום מהשאלה, ואמר אעפ"כ. והרי יש לו סמך משיטת ר' יאשיה פה.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

יד: רב משי ידיה וקרא ק"ש ואנח תפילין ומצלי וכו' כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דאמר עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצות, אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריא לקריא, פרש"י שמע שהוא קבלת מלכות שמים לוהיה אם שמוע שהוא קבלת עול מצות, ע"כ, קריאה לעשיה מי שמעת ליה? ע"ש.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לענ"ד שמה שפשוט שעשיה קודמת, כי אפילו קריאה קודמת, דהיינו קריאה שמכינה את הקבלת עול מלכות שמים. וכמו שמקדימים רוב התפילה לפני קריאת שמע, ורבי יהושע בן קרחה רק קבע בענין קבלת עול, שמקדימים עול מלכות שמים לעול מצות, אבל שאר הקריאות שהם הכנה להקבלה דינם כעשיה, שמקדימים הנעשה להנשמע, וכמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כט (אות ב) כשרוצים לעשות דבור שיהיה נשמע ונתקבל אצלם בבחי' עשי דברו לשמע בקול דברו אזי הם משבחין וכו' ע"ש ובתורה לג (סוף אות ג) ז"ל שמתחלה עושין ובונין לאותיות התורה וכו' ואחר כך נשמע וכו' ע"ש (ושם מדובר על כפית היצר שאינו ממש מעשה בידים).

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

יד:-טו.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל וכו' מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן וכו' כאילו טבל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תורה לה, שם רבינו גילה שענין פרשת התמיד וקטרת שייך למשא ומתן באמונה ע"ש, ונראה שהם גם כן שייכים להתחלת התפילה המבואר בגמרא כאן. כי מבואר בתורה לה (אות א) שצריכים לשמור השכל משכליות חיצוניות המכונה בשם בת פרעה וכו', וזה בחי' יפנה. (אות ב) ואח"כ לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בעל עת, וזה בחי' יטול ידיו, בחי' התחדשות, וכמו שרבא אמר שהוה כאילו טבל, וטבילה זה בחי' התחדשות כידוע (וכן מכוונים את השם אל"ד).

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב תראה שזה בחי' בת פרעה שהלכה לטבול (בפרשת שמות שקראנו היום), לפנות מהעכו"ם ולהתגייר, ושם מצאה את משה רבינו, וקרא לו משה כי מן המים משיתהו (שמות ב:י). והנה רש"י פירוש בדרך אחד ודחה פירוש אחד, אבל לשני הפירושים פירוש שהוא לשון אני משה, אכן יש לפרש משי, אינו לשון אני מש, אלא כמו שמצינו בגמרא כאן (יד:) רב משי ידיה, ולפי זה משיתהו הוא לשון סתם לשון רחיצה - רחצתיהו, וי"ל עוד כי מן המים משיתהו, היינו יותר מן המים נתרחצתי על ידו, כי גיירותה היה לפניו שנחשב כבית דין.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

וחידוש השכל הוא על ידי אמונה (אות ג), זה בחי' קריאת שמע.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

(אות ז) אבל כשאדם מכניס שלו היינו נשמתו בתוך האמונה וכו' אזי צרי ךשמור האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים וכו' וזה על ידי התפילין כמבואר שם (אות ט).

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הקדים הנחת תפילין לקריאת שמע, כי צריכים להקדים השמירה, וגם כי קריאת שמע גם כן כולל את השמירה, כי שמע בגמטריא חשמ"ל לב כמבואר שם (אות ז).

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו כשמתפלל הרי כאילו בנה מזבח והקריב, כמבואר שם (אות ח') בנין בית המקדש היא בחי' אור הפנים, שהיא בחי' חידוש המוחין וכו'.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ה' באור פניך יהלכון (סוף התורה), כי בנערותיה של בת פרעה כתוב (שמות ב:ה) ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר, ופרש"י ז"ל ורבותינו דרשו, הולכות, לשון מיתה, כמו (בראשית כה:לב) הנה אנכי הולך למות, הולכות למות לפי שמחו בה, והכתוב מסיען, כי למה לנו לכתב ונערתיה הולכות, עכ"ל. ולכן אלו שמבטלין בחי' בת פרעה, הם הולכים לחיים (דהיינו המיתה קאי על הדרגה הישנה שהיו עומדים בה, ועולים לחיות במדרגה עליונה), באור פניך.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

השמע לאזנך: לק"מ נ דף נט..

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך: לק"מ סה:ב דף פ:.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

טו: א"ר חמא ברבי חנינא כל הקרוא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם שנאמר (תהלים סח:טו) בפרש שד"י מלכים וכו', ועיין ברש"י ז"ל אם תפרש שד"י ותבדיל וכו', הרי לפי הגמרא הכתוב מכנה את קריאת שמע בשם שד"י שהוא מידת היסוד, וא"ש ביותר מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (לו:ג) שקריאת שמע הוא תיקון לשמירת הברית ע"ש.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם: לק"מ כא:ד דף כט:. חיי מוהר"ן כד.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

טלית לבן שנתעטף הקב"ה: לק"מ ח:ח דף י:.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

וחנינא בני די לו בקב חרובין: לק"מ יח:ו דף כה..

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ובניהו בן יהוידע בן איש חי. לק"מ נז:א דף סז:.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

רשעים בחייהן קרוין מתים: חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה והכלל שעקר. לק"מ סו:ב דף פב:, עח דף צב:.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בחסיד א' שהקניטתו אשתו והלך ולן. לק"מ סו:ד דף פד..

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ובניהו בן יהוידע בן איש חי – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ה 'תקעו – אמונה', עמ' כד.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

יח: והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג (שמואל ב:כג:כ), איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל, איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתרגם רב יוסף דברי הימים כתב שזה היה בעשרה בטבת. ומכאן יש סמך למנהג של הרבה ננחים, כאשר הולכים לציון רבי נתן בברסלב לרגל ההילולא שלו בעשרה בטבת, שטובלים בנהר בוג שם, שהיא קרה כמו קרח (אכן אינה מקפיא בגלל מרוצת המים). [ואני טבלתי ג"כ, והיה ספק אם טבלתי כל ראשי, אז נשתהייתי קצת יותר לטבול שנית, והרגשתי איך שכל החמימות יוצא מרגלי והקור נכנס, ואחר כך במשך כמה שעות רגלי היו בצער נורא מאד, וחשבתי ששוב לא אעבור על חטא לעולם. והנה אחר כמה שנים נלקה רגלי השמאלי עוד יותר ר"ל, עד שהש"י רחם ורפא אותי].

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

יט. והוא עומד ומצדיק עליו את הדין ואומר רבון העולמים הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעת ממני אחד מני אלף וכו' אמר אביי לא מבעי ליה ליאנש למימר הכי דארשב"ל וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן תשובה להרבנים והמוניהם ששרים "לא מגיע לי כלום", לא להוציא דבר כזה מהפה.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב אשר לא ישא פנים וכתיב וכו': לק"מ מז: דף נה:.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ישא ה' פניו אליך וכו' וכי לא אשא פנים לישראל וכו': לק"מ סז:ב דף פד:.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

הנצרך לנקביו אל יתפלל: שיחות הר"ן ל.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

פתח פיך ויאירו דבריך: לק"מ יא:א דף יד:.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

והיו חייך תלואים זה התולה תפיליו: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

כד. המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

לא ניתנה תורה למלאכי השרת: שיחות הר"ן ל, רלה.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

הי' מהלך במבואות המטונפות לא יקרא ק"ש ולא עוד אלא שאם הי' קורא ובא פוסק. לא פסק מאי וכו'. רב אדא בר אהבה אמר מהכא כי דבר ה' בזה ואם פסק מה שכרו אמר ר' אבהו עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם תיקן שחרית: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

תפילות כנגד תמידין תקנום: לק"מ מד דף נד:, רט דף קיב:.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

יצחק תיקן תפלת מנחה: לק"מ מט:ז דף נח.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

פגיעה לשון תפילה: שיחות הר"ן קד.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

כז עובדא דר"ג ור' יהושע שהעבירו את ר"ג מנשיאותו בשביל כבוד של ר"י ואז ניתנה רשות לתלמידים לכנוס ונתוספו כמה מאות ספסלי בביהמ"ד. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

שלא רצו למנותו נשיא לר"ע משום דלית ליה זכות אבות: לקמ"ת דף כט..

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

כז: כי אתא עולא אמר בצד תמרה הואי וכו'. עמש"כ בספר המדות עך צדיק ח"ב אות ז.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

כח. אמרה ליה לית לך חיורתא, ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא, היינו דקאמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים שנה, ע"כ.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

כבן, זה רמז גם כן על י"ח, כי זה כמו שדרשו חז"ל על הפסוק רכב אלקים רבותים אלפי שנאן, שאין השכינה שורה אלא על כ"ב אלפים, וגם כן דרשו, אלפי שנאן, אלפי שאינן, דהיינו רבותים חסר אלפים, הרי י"ח אלף (ועיין ביאור נפלא בזה בריש יחוד היראה להרמח"ל). הרי כ"בן כמו נוטריקון הזה, כ' – זה רבותים, ב' – אלפי, ן' שאינן.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

כח: אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

קשה הלוא הם מקבלים איזה שכר על כל פנים, ומה שהעולם מתרץ שהם לק מקבלים על עצם העמל, לפעמים באמת מקבלים ומשלמים לפי הטורח.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ומה בכלל התפארות על השכר.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שעיקר השכר הוא לבחי' הענוה באדם שהוא זה שקם לתחיה כמו שגילה רבינו הקדוש, אז מי שעמלו בתורה השכר שלו הולך ישר ומתאים לעמלו, אבל הם האינם שלהם מקבלים את השכר.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה בעוברה: לק"מ קסט דף קז..

</div>



# Chapter ה:ו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/10/

# Chapter ה:ו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/10


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ה:ו

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מטב שאקרא שוטה וכו' ואל אהיה רשע: שיחות הר"ן קג.

</div>



# Chapter ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/11/

# Chapter ז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/11


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ז

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ה. העיד רבי יהושע ורבי יקים איש הדר על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא, שרבי אליעזר מטהר, ע"כ. פירש הרע"ב ז"ל ולא נטמא הכלי שאפר הפרה בתוכו, שהא אין כלי חרס מטמא מגבו, אף על פי כן האפר טמא, משום דמונח במקום טמא, והתורה אמרה (במדבר יט:ט) והניח מחוץ למחנה במקום טהור. שרבי אליעזר מטהר דסבר הואיל והכלי שהאפר בתוכו טמהור הוא, שפיר קרינא ביה מקום טהור. ואין הלכה כרבי אליעזר, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אליעזר לשיטתיה, שיתקן הכל אפילו מנודה, כיון שגופו טהור. והבאתי כבר שרק מי שמתוקן יכול לתקן.

</div>



# Chapter ח:ז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/12/

# Chapter ח:ז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/12


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ח:ז

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אין אליהו בא אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע: לק"מ קיז דף ק:.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

אבות

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אב-ות, ו"ת בגמטריא רבנו נחמן

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הוו מתונים בדין והעמידו בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה: לקמ"ת ז:ז דף יג:.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

א:א משה קבל תורה מסיני. שמעתי שהראשי תיבות בגמטריא פתק. והוספתי שאותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) הם רנב"ש – רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש הרע"ב כז"ל אומר אני, לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה, אלא כולה מוסרים ומדות, וחכמי אומות העולם ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם, אלא עף אלו נאמרו בסיני, עכ"ל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בשיחות הר"ן אות קטז ז"ל שעל איש ישראלי אין שיך לומר ארינטליך (-אדם ישר) כי אמות העולם יש להם הנהגות נימוסיות, מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא ארינטליך. אבל ישראל עם קדוש אפילו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב, אפילו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ, מצד חיוב השכל והישר, רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך, ע"ש עוד באריכות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה: לק"מ רמב דף קיו..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל אדם לכף זכות: לק"מ ג דף ג..

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי הלכות, אורח חיים ג', ראש חודש ו:נה מוהרנ"ת כותב, ואם אתה לא יכול למצוא רב, קנה לך חבר, העט והספרים יהיו לך חבר, עיין שם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

הוי דן את כל אדם לכף זכות: לק"מ קלו דף קג.. ועיין תורה רפ"ב ומש"כ שם באריכות.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה: שיחות הר"ן רעג.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

א:יא

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

חכמים הזהרו בדבריכם: לק"מ נט:ה דף ע:.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג ודשתמש בתגא חלף. עיין ברע"ב כמה פירושים ובתוך דבריו כז"ל תגא בלשון ישמעאל כתר, ע"כ. והנה ידוע שהתגין על האותיות מבחי' אימא עילאה. והרי הם בבחי' לשון ישמעאל, בחינת תפילה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר מבואר אצלנו בטעמים על הכיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא עיקר התגא והכתר, שת"ג, תיו גמל, עם הב' אותיות בגמטריא נ נח נמ נחמן מאומן. וי"ל שהמשתמש ולובש כיפה נ נח, חלף, בחי' מוחין כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כט, שבע מחלפות ראשו (שופטים טז) שחולפין ועוברים במוחו ע"ש. עוד י"ל כמו שפירש הרע"ב, חלף ועבר מן העולם – דהיינו כמו שרבינו פירש (ליקוטי מוהר"ן קנז) המשנה (אבות ד) כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם, שאינו סובל וחפץ בעולם הזה. ועוד י"ל המשתמש בתגא, הבא ורוצה להתשמש בתגא, וכיון שאסור לעשות כן – מה יעשה? חלף, יחליף להתשתמש עם נ נח נח נחמ נחמן מאומן, שזה מותר ויאות.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אותיות בתגא, בחילוף הג' לר' באותיות א"ת ב"ש ג"ר, הם אותיות ברא-ת, היינו עם האותיות ש"י הם אותיות בראשית. כי בעשרה מאמרות נברא העולם, ובראשית המאמר הראשון בחי' כתר. וידוע שש"י הם קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. וי"ל אותיות שי' הם נוטריקון שימש, שימש בתגא, וברא העולם.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

א:טז עשה לך רב והסתלק מן הספק. והנה ענין עשה לך רב, זה להיות חסיד של רבינו, ורבינו מפרש בלקוטי מוהר"ן (תורה ג) עשה לך רב, שאתה צריך לבנות את המלכות שלך על ידי נגינה ע"ש. ועל משנה זה האריך רבי נתן בלקוטי הלכות (הלכות ברכת התורה על פי לק"מ תורה לו) שצריכים לצייר את האור לברכה ע"ש. וזה ממש הענין של נ נח, כי הראשי תיבות - בחינת ראשית האור הנשפע מלמעלה - של נ נח נחמ נחמן מאומן – ננננ"מ בגמטריא ספק, ולכן צריכים לצייר את האור לברכה, וזה עניין עשה (בחי' ש"ע אורות הפנים) "לך רב" (אותיות לברך\יברכך!), הגמטריא של "לך רב" הוא מה שמשלים הגמטריא של הראשי תיבות ננננ"מ להגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן (ננננ"מ = 240, לך רב = 252, ביחד, 492, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה)! ובלקוטי נ נח, בפרק "מה פירוש 'אני נ נח נחמ נחמן מאומן'" הארכנו קצת בנקודה העיקרי הזה של נ נח, שנ נח נותן לבן אדם בטחון עצמי חזק, ואופי, ואומץ, ועוד זאת שנ נח נותן כח לרצון טוב, ע"ש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

א:יז

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי וכו': לק"מ סד:ד דף עט..

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה: לק"מ סו:ב דף פב:.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ב:א רבי אומר איזהו דרך ישרה, וכו'. וידוע מה דאי' בליקוטי מוהר"ן שרב"י ר"ת ראש בני ישראל, והר"ת של איזהו דרך ישרה, יד"א, ישראל דב אודסר זצ"ל. שעל ידו האש של מוהר"ן תוקד עד ביאת המשיח.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת (ומשכחת) עוון. יש לפרש בשני דרכים. א' שמי שמקדש עצמו כולו לתורה, אז בסוף יזכה לביטול להשי"ת וישכח ממנו כל עוונות. ב' כל תורה שאין עם ה' - עם השכינה, הרי זו מלאכה מהל"ט מלאכות - בחי' פגם הברית כמבואר בתורה יא בלקוטי מוהר"ן, אז סופה בטלה ומביאה עוון. שנזכה ללמוד באמת את תורת ה', בזכות הפתק!

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הוי זהיר ברשות: לק"מ כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

שאין מקרבין אלא בשעת הנייתן: לק"מ כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו: לק"מ קלו דף קג., לקמ"ת א:יד דף ב:.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך: לק"מ קעט דף קח:.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא עם הארץ חסיד: לק"מ לא:ה דף מד..

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לא הביישן למד: לק"מ ל:ח דף מג..

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הוא (-הלל) היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד. ופירש הרע"ב ז"ל בור, ריק מכל דבר, ואפילו בטיב משא ומתן אינו יודע. והוא גרוע מעם הארץ. תרגום והאדמה לא תשם (בראשית מז), וארעא לא תבור. ולא עם הארץ חסיד, אבל ירא חטא אפשר שיהיה, שהרי הוא בקי בטיב משא ומתן, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות עו: כי גם אם אינו זוכה ללמד כל כך, אף על פי כן הוא יכול להיות איש כשר באמת, וגם כבר ספר מזה שיכולין להיות איש כשר אפילו אם אינו יכול ללמד כלל, ואפלו צדיק יכולין להיות אף על פי שאינו למדן כלל ע"ש.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה בשר מרבה רמה – ברע"ב קשה רמה למת כמחט בבשר החי, עיין כוכבי אור, דיבורים ממוהרנ"ת אות כ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה נכסים מרבה דאגה: לק"מ כג:ו דף לה:. שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה צדקה מרבה שלום: לק"מ נז:ז דף סח:, קעט דף קח:.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מרבה נכסים מרבה דאגה, בפירוש הרע"ב כז"ל וחסיד אחד היה מתפלל, המקום יצילני מפיזור הנפש. ושאלו ממנו מהו פיזור הנפש, אמר להם שיהיו לו נכסים מרובים מפוזרים במקומות הרבה וצריך לפזר נפשו לחשוב לכאן ולכאן, עכ"ל.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הנפש היא בחינת כבוד ועשירות כמבואר בכמה מקומות (עיין ליקוטי מוהר"ן נט), ועיין בשיחות הר"ן אות רמז ז"ל אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר, הכבוד רחוק ממנו ביותר. כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו. אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה. נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר. וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר. וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ח אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, זאת אומרת שכל הלימוד היה כדי שתגיע לנ נח נחמ נחמן מאומן, היינו לשיר ולרון נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה מה שכתוב, כי לכך נוצרת, נוצרת זה אותיות רון ת"צ.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד בס"ד, כי לכ"ך נוצרת, כ"ך זה השני קצוות, כי כ' כפופה רמז על הכתר והכבוד, וך' הגם שלעצמו הוא גם כן רמז על הכתר והכבוד, אבל לענינינו פה נגיד שהיא הסוף של המנצפ"ך דינים. והעני הוא כי כפי עביות הכלים כך גודל שיעורם לקבל האור. ולכן כל הגדול מחברו יצרו גדול. ולכן זה שלמד הרבה תורה, שלא תחשוב שהוא השיג תוספת ומעלה מעל שאר בני אדם, כי כל מה שהוא השיג בתורה הוא היה חייב ודחוף בידיעות האלו רק להתמודד עם גודל עביות הכלים שלו, שכפי הכלים שלו, לולא הוא היה חסר קצת מכל ריבוי תורתו היה לו מפלה גדולה, מה ששאר בני אדם אפילו בידיעות הרבה פחות יכולים להתקיים ולהצליח. וזה כי לכ"ך נוצרת, כי היית צריך לכל התורה הזת כדי שהכ' האור והכבוד והכתר של תורה שלך יהיה שווה ובמדה נגד הך' – גודל עביות הכלים שלך, סוף המנצפ"ך.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש בס"ד:

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי המבואר בכוונת לברכת התורה ובכתבי האר"י שער המצות פרשת ואתחנן על תורה לשמה, שהיא לשם ה', שיסוד אבא יתגלה למעלה מן החזה אל לאה וימתיק דיניה. ומכוונים ג' ראשונים שלה: ה"י ה"ה ה"א - ל"א וכו' וכו' הרי מד"ת, יסוד זה הד' אלפין וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הרי אם ל-מד"ת תורה, ה-רבה, שהגדלת את הה' עד מד"ת, א"ל תחזיק, אלו הג' ראשונים כנ"ל, כי "לכך נוצרת" עם התיבות והכולל בגמטריא מדת לשמה. ועוד, לכך בגמטריא ע', בחי' הוי"ה בניקוד אלקים, בחי' אימא עלאה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

שוב יום אחד לפני מיתתך: שיחות הר"ן רפח.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יא רבי יהושע אומר, אין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם, ופירש הרמב"ם הובא ברע"ב ד"ה ושנאת הבריות, ז"ל שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחיד, ע"כ. עיין מש"כ בחלק ה' – מאומן, ערך התבודדות.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יג

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תהי רשע בפני עצמך: לק"מ כג:א דף לה.. וע' תורה רפ"ב שהאדם צריך לדון את עצמו לכף זכות.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים: לק"מ קצו דף קיא:.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תהי רשע בפני עצמך, הרמב"ם פירש והובא ברע"ב ז"ל אל תחשוב את עצמך רשע, שמתוך כך תצא לתרבות רעה לגמרי, ע"כ. סברא זו נמצא בספרי ברסלב על גודל האיסור של יאוש.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שחתמיתו של ר' שמשון אסטרופוליא ממש על הגבול בזה, שחתם באחד ממכתביו -: דברי עבדך השפל הייחס ש'קץ מ'אוס ש'פל ו'גם נ'מאס, עכ"ל והוא ממש פלא פה קדוש שהיה אליהו הנביא רגיל אצלו ומגיד מן השמים, והיה זוכה לדבקות עד כדי כך שלא הרגיש ביסורין העצומים כאשר נהרג על קידוש השם, איך כותב על עצמו דברים כאלו. ואנן מה נענה בתריה?

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ב:יד

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ודע מה שתשיב לאפיקורוס: לק"מ סב:ב דף עה:, סד:ב דף עח..

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

אפיקורוס, הרע"ב פז"ל לשון הפקר, שמבזה את התורה ומחשיבה כאילו היא הפקר. אי נמי, משים עצמו כהפקר ואינו חס על נפשו לחוש שמא תבוא עליו רעה על שמבזה את התורה או לומדיה, עכ"ל.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ע' חיי מוהר"ן אות תי ומש"כ.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

לא עליך המלאכה לגמור: לק"מ נד:ג דף סא:.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להבטל ממנה: שיחות הר"ן עו.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ב:טז לא עליך המלאכה לגמר. עיין בשיחות הר"ן סוף אות עו, ומה שפרשנו את זה, להתדמות להש"י, שם ע"פ תורה מט.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה. דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון וכו'.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בכוכבי אור, סיפורים ממוהרנ"ת אות מה – ופעם אחת בא מוהרנ"ת ז"ל למשנה של עקביא בן מהללאל אומר הסתכל וכו' ונתלהב מאד מאד וכו' וכו' מדוע הרשב"י היה רשב"י וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א', הלכות שחיטה ה:ה-ו ענין החכמה הגדולה לזכור היטב תמיד יום המיתה, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בשולחן ערוך יורה דעה שסה:ב מרחיקין הקברות מהעיר חמשים אמה, והש"ך ובאר היטב הביאו את הלבוש שכתב הטעם שלא יפגעו בו תמיד ויתעצבו, ע"כ (ודחו דבריו כי עיקר הטעם הוא מפני ריח רע). ומשמע לפי הלבוש שיש שיעור לדברי עקביא בן מהללאל, וצ"ע. ולכאורה ההבדל הוא שעסקו של עקביא בן מהללאל הוא להרבות יראת שמים, וכל ההסתכלות וההתבוננות הוא ממשיך ומלוה איתו ההכרה שהוא תמיד לפני הקב"ה, ואין עצבות לפניו רק עוז וחדוה, מה שאין כן הסתכלות גרידא בקברות שהגופות או מה שנשאר מהם כלואות שם.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה נראה שלפי עקביא בן מהללאל צריכים להסתכל בכל השלושה, אבל להסתכל רק על לאן אתה הולך, לא טוב הדבר לעשות יותר מן המידה, וכמו שרבינו הקדוש הזהיר בליקוטי מוהר"ן תנינא כד ז"ל אף שגם לב נשבר הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה, וראוי לקבע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלנו, אבל כל היום כלו צריך להיות בשמחה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו באומן הצביע על הקברות, הרי שהיה ליד הקברות ממש, ואינו קשיא, עיין בבאר היטב שם ז"ל וכתב בה"י אבל במדינתנו לא שייך דין זה בקצת מקומות הקברות באמצע העיר ובקצת מקומות הוא רחוק הרבה מהעיר לפי השתדלות מן השרים, ע"כ.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שדין אותיות אדנ"י חסר האלף. וחשבון, זה חשב – ו"ן, היינו של יאהדונה"י.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור הדברים על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' שיט, מכון רמח"ל) ואפרש לך עתה ענין הו' שיש בעור שאמרנו שהוא סוד המטה העומד על הנחש לכפות אותו. ולפעמים המטה נעשה נחש, ואז הס"א שולטת. ולפעמים הנחש נעשה מטה, ואז הוא נשבר, ואז הוא סוד [ונגה] כאור תהיה (חבקוק ג:ד). ולפעמים נשאר הנחש, והמטה עומד עליו שלא יתגבר יותר. ותדע ששורש זה הדבר הוא ה-ו' וה-נו"ן של יאהדונה"י, כי הו' הוא (הוא) סוד מטה והנ' – סוד נחש. ובהתגבר הו' אז הנ' נתקנת בו, ואז ד"נ דאדנ"י שהוא גם כן מט"ה שעולה – ד"ן, שולט על הנחש שהוא נוגה ונהפך למטה. אבל אם ח"ו אין הו' שולטת, שולטת הנ' שהיא מסוד נוקבא, ואז הנחש שהיא קליפת נוגה ממשיך המטה אליו, והוא סוד מטה הנעשה נחש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הרי זה ענין החשבון של חשב ו"ן, כמה הוא הצליח במלחמת היצר, שבא מצד העו"ר, להשליט הו' על הנ'.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

וענין הדין, כבר מבואר שאותיות ד"ן דאדנ"י שולטים על הנחש שהוא נוגה. ומבואר שם באריכות ענין אויר, ששורשו אור י', הי' הוא הצמצום שמשם נשתלשל הנוגה וממנה הרע. והרי כאן הי' שהוא הנוגה מפריד בין הד"ן. וזה ממש בחי' דין וצמצום. והוא יותר בשרשים.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא מוראה של מלכות: לק"מ כט:י דף מא., נו:ה דף סו., צז דף צו:, קלה דף קג., קפה דף קט:, לקמ"ת ז:יג טו., עז דף לה..

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה – הרי זה מושב לצים וכו' אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה – שכינה ביניהם, ע"כ. יש דיוק פשוט פה, שבתחילה כתוב ואין ביניהן, ולבסוף כתוב ביניהם. כי הן בלשון יון אחד, כמובא בגמרא. ושנים שיושבין ואין אחת ביניהם לומד תורה, דהיינו ששניהם בטלים, הרי מושב לצים, אכן אם רק אחד מהם לומד, כבר אין זה מושב לצים. אבל כאשר יש ביניהם, בין שניהם, דברי תורה, שכינה ביניהם.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב רבי חנינא בן תרדיון אומר, שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים וכו'. נראה לפרש על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כב שדברי תורה הם בחינת הדבורים שסביבות המצוה, שהם בחינת נסתר, בחינות נשמע, בחינת תפלה, ע"ש. כי ידוע שכל אחד מישראל נשרש באות מהתורה, ועל כן כאשר שני יהודים יושבין ביחד, צריך להיות ביניהם דברי תורה, ודו"ק.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ג רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה – כאלו אכלו מזבחי מתים. פירש הרע"ב ז"ל ובברכת המזון שמברכים על השלחן, יוצאין ידי חובתן, וחשוב כאילו אמרו עליו דברי תורה, ע"כ.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה משמע שברכת המזון הוא בבחי' תפילה שנעשה מתורה, שרבינו הקדוש הרבה להעריץ ופקד לעסוק בזה וכו'.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בן חכניאי אומר הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו: לק"מ נב על התורה דף ס.. חיי מוהר"ן כג.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו יונה פירש ז"ל מפני שהם שעות רצויות, אין לו לחשב בהן כי אם דברים רצויים לפני המקום ב"ה אלו הן דברי תורה, שאותן שעות כמה הם חשובות וראויות למחשבת התורה כי אין לו מלאכת לעשות ואיננו שומע קולו בני אדם. ואם יפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו שמפסיד זמן, כי תוכל להיות לו מחשבה ברורה ונכונה ומסירה אותו מהרהור דברי תורה, ע"כ. ומבואר מזה שהאדם שזוכה לצאת לעשות התבודדות, יש לו אחריות יותר גדול לשמור על הזמן ועל המחשבה שיהיו מוקדשים לרצון השם, ואם לאו ח"ו מתחייב בנפשו.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

וענין הסכנה בהתבודדות עיין מש"כ בחלק ה' מאומן ערך התבודדות.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ: לק"מ קא דף צז..

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

השוכח דבר אחד ממשנתו כאלו מתחייב בנפשו: לק"מ לז:ב דף נא..

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

יראת חטאו קודמת לחכמתו: לק"מ נג דף ס:.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

שמקדים יראת חטאו לחכמתו: לק"מ נח:ה דף סט:.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיראת חטאו קודמת חכמתו חכמתו מתקיימת: לקמ"ת ז:ה דף יב:.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

כל שחכמתו מרובה ממעשיו: לק"מ נה:ו דף סג:.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יג

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

סיג לחכמה שתיקה: לק"מ ו מאמר רבב"ח דף ז., לקמ"ת ז:ז דף יג:.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ג:טז

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו: לק"מ קיג דף ק..

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

הוא היה אומר (-רבי עקיבה), הכל נתון בערבון. הכל בערבון, עם הב' תיבות, בגמטריא ר' עקיבה.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יז

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

אם אין חכמה אין יראה: לק"מ ה:ד דף ה:, לקמ"ת עז דף לה..

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

אם אין תורה אין קמח: לק"מ לז:ד דף נא:.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

אם אין קמח אין תורה: לק"מ ס:א דף עא..

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו גיבור הכובש את יצרו: לק"מ רמט דף קיו:.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

בן זומא אומר, איזהו חכם, הלומד מכל אדם, שנאמר (תהלים קיט) מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי, ע"כ.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

דייק ואמר מכל אדם, אדם הוא בר דעת כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז. מכל אדם, כל זה בחי' יסוד כידוע, בחי' נקודת הצדיק שבכל אחד, כמבואר היטב בליקוטי מוהר"ן תורה לד, כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר שהוא בחינת נקדה מה שאין בחברו, והנקדה הזאת הוא בחינת צדיק לגבי חברו והנקדה הזאת מאיר ללב חברו, וכל ישראל מקבלין דין מן דין, ע"ש.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו עשיר השמח בחלקו, ה"שמח בחלקו" ע"ה בגמטריא 495, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

שכר מצווה מצווה: לק"מ ה:ב דף ה..

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עבירה גוררת עבירה: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

דברי הרע"ב בפירושו השני, עמש"כ בליקוטי מוהר"ן ה:ב, ובעידן דריתחא, בענין למעט בהנאת העבירה.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

אל תהי בז לכל אדם: לקמ"ת א:י דף ב..

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

מאד מאד הוי שפל רוח: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם: לק"מ קנז דף קו..

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר: לק"מ ר דף קיא:.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

אבות ד:יג רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. י"ל שזה המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ריד שלימוד גמרא שלא כראוי נותן כח לילי"ת ח"ו. וזה הכוונה בשגגת תלמוד, לימוד שלא כראוי, עולה זדון, בחי' הקליפה הנ"ל שמתגברת ח"ו, והיא היפוך החכמה אמיתית, בחי' בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה (משלי יא:ב), וכתיב זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון (משלי כא:כד). וזה א"ש כמין חומר במה שכתב רבינו את הנ"ל כהמשך למה שביאר בענין כח לימוד התורה להגן ממיתה, ואז כתב ז"ל ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם, דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח, אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא וכו' ע"ש. כי שגגת תלמוד עולה זדון, זדון בגמטריא ס"ז, דהיינו חסר אחד מחיים, בגמטריא ס"ח.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

וגם הלשון שגגת, מורה על הסכנה של לימוד הגמרא שהוא בלשון תרגום, מעורב טוב ורע, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יט:ה ע"ש.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד ילד למה הוא דומה: לק"מ קצב דף קיא..

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כב

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך: שיחות הר"ן פד.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ד:כט ראשי הפרקים שמעתי בשם רב אחד מפרסם בשם מזז, והשלמתי בעזה"י כיד ה' הטובה עלי.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

איתא במשנה סוף פרק ד' של מסכת אבות, ז"ל ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

הנה משנה מונה פה כמה דברים בזה אחר זה שהם על כרחו של אדם: נוצר, נולד, חי, מת, עתיד ליתן.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שים לב שהר"ת של הדברים הם נ נח! ואח"כ המ' של נחמ, ו"עתיד" זה גמטריא תהלים - גמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן, וכן "ליתן" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב בזה א"ש למה כתוב עתיד רק בסוף ולא על המיתה (אף שבפשטות יש לדחות שהוא קאי על עולם העתיד, אבל בזה א"ש טפי).

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שנ נח הוא ענין של רצון והמשכה ממש ההיפוך של כפיה. אלא שזה גופא מה שיש ללמוד פה, שיש בחירה להיות נ נח ולחיות ברצון או ח"ו להיות נכפה לכל דבר בעל בכרחך.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

בעשרה מאמרות נברא העולם וכו': לקמ"ת יב דף יט:. שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ב עשרה דורות מאדם עד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול, ופירש הרע"ב ז"ל אף אתה אל תתמה שהאריך לאומות העולם כל השנים הללו שהן משתעבדין בבניו, שיותר האריך לדורות שמאדם ועד נח, ואח"כ נשטפו, עכ"ל. והנה המבול היה בשנת א'תרנו לבריאת העולם. וחרבן בית שני היה בשנת ג'תתכח. ולפי חשבון אריכת אף של אלף תרנ"ו שנה, יש אריכת אף עד ה'תפד – תפד"ה, וזה מש"כ (שמות יג:יג) אם לא תפדה, אם יגיע שנת ה'תפד, אז וערפתו, התיקון הוא רק דרך תיקונא דסיפא (ועיין ענינו בחלק ה' מאומן, וע"ש ערך שמחה איך עיקר הנהגה עכשיו צריך להיות בשמחה ולא באבלות), ובבחינת אחוריים. והגילוי הראשון שהיה להרמח"ל היה בשנת התפ"ז, בגמטירא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

מה שלא אירע קרי לכהן גדול ביוה"כ: לקמ"ת קיז דף מג..

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ח עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות וכו' הכתב והמכתב והלחות, וע"ש שגם הכתב והמכתב הם שייכים להלוחות. ושמעתי שיש פה רמז להפתק. וכן, לוחת הברית (עקב ט:טו), עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. וכעי"ז שמעתי ממ' נ נח, מה שיש רמז להפתק בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה י' מבערגיר ועני, שהבן של הבערגיר השיב לה הכתב ואמר לה: 'הא לך הכתב' שעם הח' אותיות הוא בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן יש עוד כמה רמזים, כי בערגי"ר גימטריא תהלים שהוא גימטריא נ נח נחמ נחמן מאמן. וכן בסוף הספר מבואר שממנו נולד משיח, וגם יש התמיה איך פקד יפקד הוא סימן על הגאולה, ע"ש. ויש להוסיף, ש'פקד' הוא הגימטריא של שם ע"ב דהוי"ה באחוריים. [בראשי"ת בגימטריא כתב נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין הלוחות ע"ע בליקוטי הלכות או"ח הלכות נשיאת כפיים ה' שכז"ל ועל כן יסד דוד המלך ע"ה כל ספר תהלים שכלול מכל העשרה מיני נגינה כמו שאמרו רז"ל. כי דוד הוא בחינת משיח שהוא עוסק לתקן פגם שברי לוחות שבא על ידי חטא העגל, ע"ש. וע' בספר זה ינחמנו בפרק 13 בביאור הפתק – יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה. וידוע בשם השפת אמת (בלק תר"ס מובא בלב השמים חנוכה 229) שאף שמצינו שכאשר משה רבינו ע"ה שבר את הלוחות האותיות פרחו באויר (עיין מש"כ בחלק ה' מאומן בפרק על השלושה פתקים, בענין שאין מרובע במעשה בראשית), וכיון שיש כלל שצריך נס גדול כדי שהשי"ת יקח בחזרה מה שהוא נתן בנס (כידוע מסיפרו של רחב"ד ברגל של שלחנו בעוה"ב), ולא מצינו שהשי"ת לקח האותיות בחזרה, הרי שהם עדיין בנמצא בעוה"ז למי שזוכה להם. הא לך את הפתק הקדוש (ועמש”כ וע' מש"כ בפרק רבינו מגמגם (בפרקים שלאחר הפתק הקדוש בענין נ נח נחמ נחמן מאומן), אות ג.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ויעו' בלקוטי מוהר"ן תורה ריז שתמז ר"ת זכרו תורת משה, א"נ ר"ת זמן מתן תורתינו, ולכן תמוז חסר ו' כי ו' סימן על הלוחות שהיו ארכן ו' ורחבן ו' ע"ש. והנה המילוי של ואו, ואו אלף ואו בגמטריא מאומן, כי מאומן יצאו שוב הלוחות בבחינת הפתק הקדוש. ולכן מאומן עם תמז והכולל בגמטריא הפתק! והרי רבינו רצה שהשם יתברך יחזר ויאמר לו התורה כמו לפני משה רבנו ע"ה (חיי מוהר"ן קנא בהשמטות).

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שמה שכתוב בפתק מקו לקו ג"כ רמז על הלוחות שהיו כתובים מעבריהם מזה ומזה.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

בנשמת כל חי, ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד, הראשי תיבות של, כל בשר, כ"ב, תפאר ותרומם זכרך מלכנו, ראשי תיבות תמוז, עם ו', זכרך מלכנו תמיד, ראשי תיבות תמז, בלי ו'. כי אע"פ שסבא ישראל קיבל את הפתק בכ"ג תמוז, הוא קיבל אותו ממש בכניסת כ"ג בערב, כפי מה שסיפר, ולכאורה על כרחך נכתב ביום כ"ב. ונשלם הו' של תמוז.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ט גלות בא לעולם על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכת דמים, ועל השמטת הארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה מ' כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה היינו בחינת עבודת אלילים, ע"ש.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יב

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

מהר לשמוע ומהר לאבד: לק"מ קפח דף קי..

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יד ארבע מדות בהולכי לבית המדרש, הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשולחן ערוך, יורה דעה שמא:א מי שמתו מטול לפניו בשבת או בי"ט ודיני האונן, ז"ל ובשבת וכו' וחייב בכל המצות וכו' (ומותר לילך לבית הכנסת בשבת ואף בחול אין בו איסור רק מאחר שאסור להתפלל מה יעשה שם) (כל בו), עכ"ל.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ודוחק לומר שהשכר תלוי במה שהתקרב לאפשר את עצמו בעשיה. ואולי י"ל שעכ"ז הוה בכלל כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת. וכיון שאינו ראוי להתפלל, אינו בכלל בפרשת הליכה לבית המדרש.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי זה בפורים אם יש שני קהילות, אחד קטן, ואחד קטן שנלוה אליו מאות אוננים, לא נאמר שיש להגדול דין ברוב עם הדרת מלך. ואם נדחה שלדין ברוב עם ודאי מצטרפים, אם כן גם מוסיפים כח בלכתם לבית הכנסת בשבת (ועיין ביורה דעה, הלכות אבילות שעט, בש"ך אות ו, שאבל אינו מצטרף למנין בזימון של הסעודה ראשונה שלו).

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בסוף השולחן ערוך חידושים וביאורים מר' אפרים זלמן מרגליות, הלכות אונן אות י' שחליצה וגט של אונן בדיעבד כשר. ולפי זה ודאי אוננים מוסיפים חיל במצב אנשים שיהיה ברוב עם הדרת מלך. אכן חוזר הקושיא, אם כן למה לא ילך לבית הכנסת, ואינו קושיא כי אפילו בסעודת הברה אסור להתקהל, אז אין לאונן שום ענין ללכת להקים מצב האנשים שם.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יז כל מחלקת שהי לשם שמים סופה להתקיים וכו' זו מחלקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלקת קרח וכל עדתו, ע"כ. עיין מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך משה רבינו.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

מחלקת לשם שמים, מחלקת הלל ושמאי. ע' לקוטי מוהר"ן תורה נו:ח (דף סו:) ומש"כ שם.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

הוי עז כנמר: לק"מ כב:ד דף לב., ל:ח דף מג., קמז קף קד., רעא דף קיט..

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר: לק"מ כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ אחד מהדברים הכי עיקרים של רבינו הקדוש רבינו נחמן מברסלב - נ נח נחמ נחמן מאומן - זה עזות דקדושה (היפוך ענוה פסולה). וכן איתא במשנה במסכת אבות הוה עז כנמר, נמר, זה ר"ת רבי נחמן מאומן [ובמסכת שבת קז: איתא שהנמר קאי ריקמי ריקמי, ריקמי בגמטריא רבי נחמן] (ובאמת יש עוד הרבה רמזים במימרא של יהודה בן תימא, יהודה תימא עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ושוב מצאתי בכתבי אר"י (שער הגלגולים, הקדמה לו) שר' יהודה בן תימא אותו שרש נשמה של רב נחמן. קל כנשר, נשר ר"ת רבינו נחמן שמחה, רץ כצבי, צב"י זה משה בא"ת ב"ש, ר"ץ בגמטריא רנ"מ – רבינו נחמן מאומן). וגם המלה עז - ע פעמים ז = 490 וע"ה זה גמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן! וכאשר כלל ישראל יבינו את זה, אין ספק שעזה יחזור לידינו, הנחמנים. וזה ג"כ מה שאיתא בגמרא רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק. רמ"ן זה רבינו נחמן מאומן כנ"ל, תוכו אכל עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - רמז להפתק שסבא מצא אצל רבי מאיר (אחר שאכל...), וקליפתו זרק, יש לי ב"ה לפרש בזה הרבה, אבל כעת נזרוק את הקליפה ונדבר רק טוב, נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כ ובשת פנים לגן עדן. בנוסח ספרד של עדות המזרח הגירסה (בשחרית אחר הי"ג מדות של רבי ישמעאל): ובוש פנים לגן עדן. בוש פנים עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – לגן עדן.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כא

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

בן ארבעים לבינה: לק"מ נו:ז דף סו:.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

בן תשעים לשוח. עיין במגלה עמוקות מ"ת ריש פרשת חיי שרה, שפירש, שרה בת תשעים הוליד יצחק שכתיב ביה ויצא יצחק לשוח בשדה, שזה תיקון בנות שוח – עץ הדעת. עיין שם, ורבינו גילה ששרה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, וחידש ענין ההתבודדות והשיחה בין אדם לקונו, של ויצא יצחק לשוח.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

תשעים ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כב בן בג בג אומר הפך בה הפך בה דכולה בה. ב"ג – בית גמל, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בכרך ה' מאומן, בערך אצבעות – חותמים נ נח בידים.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כג לפום צערא אגרא. לפום צערא בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. אגרא ראשי תיבות אין גדול (מזה) אומן ראש השנה.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ה:כד בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא. לפום צערא, בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ומלבשתו ענוה ויראה, עיין מש"כ בשיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

ונהנין ממנו עצה ותושיה: לק"מ מא דף נד..

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב, והובא בריש איכה רבתי ועוד מקומות) אמר ר' יהושע בן לוי כל יום יום בת קול יוצאת מהר חורב אוי' להם' לבריות' מעלבונה' של' תורה', ס"ת התהלי"ם שע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה עוד סמך למש"כ שהענין של חכמות בחוץ תרונה, והבת קול שיוצאת, נרכב על הקול של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המשנה באבות מסיימת ז"ל שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמר (משלי יא) נזם זהב באף חזיר אשה' יפה' וסרת' טעם', ס"ת המתה, שחסר האותיות ל"י, וזה מה שמובא במדרש (ובסוטה יג:) כד מית משה רבנו צוח קדשא בריך הוא: וי מי יקום לי עם מרעים, לי דייקא, עיין בזה באריכות בסוף לקוטי מוהר"ן תנינא (תורה צא).

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בפרשת ואתחנן (ד:י) יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם, שבתוך האותיות ותהלי"ם, שהם בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, יש האותיות ע"א, שהם ע' א'ומות הע'מים – ע'ובדי א'לילים (ובדרך אחר היינו יכולים לפרש ע”פ מה שרבינו גלה על פסוק ראשון של ספר שמות, שמדבר על הע' נפשות שירדו למצרים, ושם יש בס”ת תהלים), שהשי"ת בקש ממשה רבינו ע"ה שיקים ויעלה ויקשר בחי' לי, הקהל ל"י דייקא, וכמו שמבואר בתורה צא שם, ומבואר שם ז"ל כי הצדיק האמת בונה עולמות החרבין [– בחי' בחרב] ומגביה חכמה תתאה ומקשרה לחכמה עלאה על ידי שיחתו וספורי דבריו שמדבר עם המון עם וכו' וזה ענין מה שהצדיקים מדברים עם אנשים שאינם הגונים או אפלו עם עכו"ם וכו' ע"ש. גם לי' את' העם' ואשמעם' ס"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם בכל המשך הפסוק, ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים אל האדמה ואת בניהם ילמדון. ה אתי כל הימי, כ' וי' ביחד זה ל', הרי עוד הפעם בתוך אהתהלים, שזה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן יש הל"י. וגם פעמים בפסוק כ' ילמדון, שזה י' למד, והדברים פלאים.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפרשת עקב (י:ג) ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים' ואעל' ההרה' ושני' הלחת' בידי, בס"ת כתוב תהלים.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

אין כבוד אלא תורה: לק"מ יד:ג דף יח:, לא:ד דף נא:.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

אין טוב אלא תורה: לק"מ נו:ה דף סו..

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

כך היא דרכה של תורה וכו' אם עשית כן אשריך בעולם הזה: שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

פת במלח תאכל מים במסורה תשתה וכו': לק"מ כ:א דף כח..

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ד פת במלח תאכל ומים במשורה – ראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

חמשה קנינים שקנה בעולמו: לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא..

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

אבות דר' נתן

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמר הקב"ה לאדם הראשון ואכלת את עשב השדה נזדעזעו איבריו וכו': לק"מ רסג דף קיח:.

</div>



# Chapter כז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/13/

# Chapter כז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/13


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק כז משל על הלומד ושוכח: שיחות הר"ן כו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

זבחים

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כל הזבחים. כל – בגמטריא נ. הזב – אותיות בזה, חי"ם בגמטריא נח. הרי נ נח בזה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

יד. רש"י ד"ה שכן נוהג בבמה ז"ל תאמר בחוץ למקומו דלא (שייך פסולו בבמה) שאין מחיצות בבמה] וכל הבקעה מקומו עד סוף העולם, עכ"ל. והוא פליאה גדולה שמשמע אפילו בחוץ לארץ, וצע"ג (הבינה מלאכתית רצה ליישב: רש"י מבטל את הגבול המוגדר של הבמה לצורך הדין הספציפי של פסול 'חוץ למקומו', אך הוא אינו מבטל בכך את האיסור הכללי להקריב מחוץ לארץ ישראל).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

טו. הוליכו זר והחזירו כהן וחזר והוליכו וכו' הוליכו כהן והחזירו וחזר והוליכו זר, אמר רב שימי בר אשי לדברי המכשיר פסול ולדבר הפוסל מכשיר, רבא אמר אף לדברי הפוסל פסול, מאי טעמא דהא צריך לאמטוייה, עיין שם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין אם יש ללמוד מכאן להקורא בתורה, וקרא כראוי, אבל תיקן את עצמו שלא כראוי, אם יוצא בקריאה ראשונה, או שפסלה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יט. לא קשיא הא (תלמוד הערוך שהביא רבי אמי שהתפלין חוצות הם בתפילין) דיד (שחוצצות בין בשרו של הכהן לכתונת הלבושה על ידו), הא (דברי הברייתא שאינן חוצצות הם בתפלין) דראש (שבמקום התפילין אין לבוש בבגדי כהונה, ולא שייך פסול חציצה, ואין נחשבת לבגד יתירה), עיין שם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

תשפ"ו למדתי את זה ביום הכיפורים, והיה קשה לי קושיא, וראיתי בגמרא שלי שכבר כתבתי קושיא זו בפעם שעבר – תענית אסתר תשע"ח. הא קיימא לן, והיו לטוטפות בין עיניך, שיהיו שנים, אז איך הניחו של ראש בלי של יד.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כט: אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון (פרש"י שגזל) ואין לו, שנאמר כ(משלי כב:כז) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה סט – דע שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים, כי עיקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מזבח בחלקו של טורף: לק"מ יז:ג דף כב:.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וא"י הוא גבוה מכל הארצות: לק"מ י:ד דף יג..

</div>



# Chapter ה'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/14/

# Chapter ה'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/14


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ה' – איזהו מקומן

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נו: - משנה:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

פרים הנשרפרים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול דמן, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים. הסופי תיבות עם ג' כוללים של הג' קרבנות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

סב. בני אחתי' דר"ט הוו יתבי קמיה דר"ט (פירש"י ולא אמרי מידי) פתח ואמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני א"ל קטורה כתיב קרא עליהם בני קטורה (פירש"י אינם יודעים לדבר הלכה).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אין הלום אלא מלכות: לקמ"ת ז:י דף יד., עז דף לה..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

משה שימש בז' ימי המילואים: לקמ"ת ז:יא דף טו..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

קח. (גמטריא נ נח) אמר רב אשי ממאי שטומאת הגוף חמורה דלמא טומאת בשר חמורה שכן אין לה טהרה במקוה, ע"כ. וזה מה שרבי נתן מרבה להוכיח שיותר גרוע מכל העבירות שבתורה רחמנא ליצלן זה היאוש אפילו על עבירה קטנה, כי עם היאוש הרי זה נקבע טמא לעולם, וזה חמורה מעבירה הכי גדולה שיש לה טהרה על כל פנים בתשובה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

קיג.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ לא גושמה ביום זעם: לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

קטז.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ולא קמה עוד רוח באיש: לק"מ יט:ג דף כו..

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

בשכר חבל חלון ופשתים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' שפו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וישמע יתרו וכו' קריעת ים סוף ומלחמת עמלק: לקמ"ת ח:ג דף טז:.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

שיתרו בא והלך לו קודם מתן תורה: לקמ"ת מז דף כז..

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

שנתן ה' יתברך את התורה לישראל באו כל האומות לבלעם: לקמ"ת נז דף כח..

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין: לקמ"ת עז דף לה:.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

קיח: (חק לישראל, פרשת שמות יום ה') כי אתא רב דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים, ובכלן לא שרתה אלא בחלק בנימין. הס"ת של שילה נוב גבעון ובית עולמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל, א"נ כמנין רבי נחמן מאומן. ובכל"ן בגמטריא נ נח, ל'א שרת'ה אל'א בחל'ק – אותיות היסוד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שמעון אומר נחלה זו שילה: לק"מ ו דף ז:.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מנחות

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מנחה אותיות נחמן (הנ' כפולה, א"נ ה' כפול י' – ן'). המנחה בגמטריא נ נח. המנחות היו מבררים בי"ג נפות, מנחות בגמטריא י"ג נ נח נחמ נחמן מאומן. ק"ט דפים בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

עוה"ב הנברא ביוד: לק"מ יח:ו דף כה..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה נברא העולם הזה בה"י מפני שדומה לאכסדרה וכו': לק"מ קיב דף ק..

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

זו תורה וזו שכרה: לק"מ סד:ג דף עט..

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

שתוק כך עלה במחשבה: לק"מ רלד דף קטו..

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה וכו': לקמ"ת ז:ז דף יג:.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

כט: אמר רב יהודה מר רב בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבונו של עולם מי מעכב על ידך? אמר לו, אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בהקדמה הקצרה לחלק נ' – הוא חלק א', לפירוש על התורה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ל. שיעור רוחב עמוד בספר תורה: ולא ימעט בדפין מפני שעיניו משוטטות אלא כגון למשפחותיכם (למשפחותיכם למשפחותיכם) ג' פעמים, ע"כ.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

למשפחותיכם, י' אותיות, סה"כ ל' אותיות. ויש לדרוש שהוא ענין כהנים לוים וישראלים, כי התורה מקיים העולם העומדת על שלושה, ניתנה בחודש השלישי לעם שהוא שלישי על ידי משה שהוא ילד שלישי, ויהי בישורון מלך אחד, כי המלכות נקנה בל' דברים כדתנן במסכת אבות. וכאשר תיקח אותיות 'מלכות' מתיבת למשפחותיכם, נשאר אותיות חפשים! אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה (אבות ו), ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה (שופטים כא:כה). והל' מורה על לימוד תורה כידוע, שעל מה אבדה הארץ על ביטולו של תורה, בענין הל' רבתי בפרשת נצבים (דברים כט:כז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה. והנה שני מילים אלו אותיותיהם נבללים בתיבת למשפחותיכם, ויתשם – ונשאר אותיות פלחכם – עבודתכם, א"נ פה לחכם. וישלכם – נשאר אותיות מפתח! וידוע (תענית ב.) ג' מפתחות בידו של הקב"ה, גשמים חיה ותחית המתים, ואליהו הנביא קבל אחד ולא היה יכול לקבל שתים בבת אחת. ובין ג' תיבות יש שני מקומות מפותחות.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר הראת, שיותר מדויק שרוחב העמוד של הספר תורה הוא מקום ל"ב אותיות, ל' של ג"פ למשפחותיכם, וב' רווחים בין הג' תיבות, וממילא מובן הרמז לל"ב נתיבות חכמה שורש התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לא: קובה: אופן כתיבה זו (כאהל שהוא רחב מלמטה וצר מלמעלה):

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

7890

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ולאפוכי מצורת זנב, שהוא להיפוך. אופן כתיבה זו מכונה אחוריים, ועמש"כ בערכו.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

וענין קובה, הוא גם כן ממש ענין של השיר פשוט כפול משולש מרובע. כי מבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה ח:ג) שזה היה פנחס בעת שקנא על על מעשה זמרי שזכה לעשות תפילה בדין שעל ידי זה זוכין להשיר פשוט כפול משולש מרובע. והרי באותו קנאות פנחס כתיב (סוף פרשת בלק – במדבר כה:ח) וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קובה, בגמטריא הנ נח.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

וכתבתם שיהא כתיבה תמה: לק"מ כג:ד דף לה..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים: לק"מ לג:ב דף מו:.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

פת באפריקי שתים. י"ל שודאי 'פת' יש לדרוש בלשון אפריקי, כי אמרו חז"ל (סנהדרין צד, ירושלמי שביעית ו:א) עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש וכו' (מלכים ב:יח:לב) זו אפריקי, ולכן אם באנו לדרוש את הפת והדגן בלשון אחרת, יש לדרשו באפריקי.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

לה: בענין שיעור אורך רצועות תפילין של ראש אחר הקשר, רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה במסכת שבת דף קו. רב יוסף מחוי כפול רב חייא בר אמי מחוי פשוט.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ממש ענין חתימת נ נח – באצבעותיהם, כמו שכתבנו במקומו (כרך חמישי – מאומן – ערך אצבעות – חותמים נ נח בידים).

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

מג. וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלוי' בה ואיזו זו ק"ש דתנן מאימתי קורין וכו'.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו עונשו גדול של לבן וכו': לק"מ ז מאמר רבב"ח דף ט..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

איספרקמי – ע' מש"כ בענין הקטרת.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

כל המניח תפילין זוכה לחיים שנאמר ה' עליהם יחיו: לק"מ נד:ד דף סב..

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שצ. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שצג. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' שצו. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שצט.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

גגות צריפין ובקעת עין סוכר – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' תב. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תד.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

סה. בענין הביתוסין שהיו אומרים עצרת אחר שבת נטפל להם ריב"ז וכו'.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ששאלו יוחני וממרא למשה וכו': לק"מ יא:א דף יד:.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

פעמים שביטולה של תורה זהו קיומה: לק"מ טז דף כא:, עו דף צא:.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ביטולה של תורה זהו קיומה: לקמ"ת עח דף לה:.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

הם מקיימין עסק התורה במה שקוראין קריאת שמע: לק"מ נד:ג דף סא:.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

דברי תורה לא יהיו עליך חובה ואי אתה כדאי וכו': שיחות הר"ן שה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

צט: שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית, ע"כ.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי מה שרבינו פירש בלקוטי מוהר"ן (תורה קי) שלא ימוש כלומר שלא יגשם ע"ש. כי רבי ישמעאל תמה עליו היתכן שמי שלמד וידע כל התורה בכלל ירצה או אפילו יחשוב לבטל ממנה ולעסוק בחכמת יונית, על כן הוא ענה והזהיר אותו לבל יגשם את התורה, ואדרבה ישתדל להשיג רוחניות התורה, לא רק בז"א אלא בעתיקא, כענין הכתוב (זכריה יד) והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה, ואיתא בזוהר חדש פרשת חקת, שההוא יומא בעתיקא תליא.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

במשניות מנחות (יב:ד) מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון, ומביא בכלי אחד. אם אמר הרי עלי ששים ואחד, מביא ששים בכלי אחד, ואחד בכלי אחד, שכן צבור מביא ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ששים ואחד, דיו ליחיד שיהא פחות מן הצבור אחד, ע"ש. ויש לי בס"ד הרבה לפרש בזה וקשה לכתוב הכל, אבל נקי בלי כלום לא אצא, ואכתוב בעזה"י כמה ראשי פרקים. דהנה ידוע לכם כבר שמנחה היא ממש הענין של רבינו (כי מנחה אותיות נחמן, כאשר הה' כלול בי', ולעולם יהא אדם זהיר בתפילת מנחה, ומנחה כנגד יצחק – שם של רבינו – ומנחה היא ענין של התבודדות ויצא יצחק לשדה לפנות ערב). והנה רבינו מפרש כמה פעמים ענין של ששים בלקוטי מוהר"ן, ששים המה מלכות וכו', ובפרט נוגע לנו התורה נט, שמפרש איך שהאיסור בטל בששים – בעיגולא בס' שהיא בחי' שבת. ודיו ליחיד שיהא פחות מן הצבור אחד, דהיינו פחות ממנחות הצבור, מנחות בגמטריא תק"ד פחות אח"ד = נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה הצבור הם יכולים להביא מנחה של ס"א, כי באמת הצבור כולל הס"א (כידוע שרשות הרבים הוא מקום החיצונים), כענין החלבנה שחז"ל אמרו לכלול הפושעים עם הצבור, ואף שהיתרון הזה שמוסיף מגרע, זה בכח הצבור לעלות במנחה. אבל היחיד צריך להיות אחד, דיו לעבד להיות כרבו, ה' אחד ושמו אחד. והיחיד צריך להיות פחות מן הצבור (פח"ת עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, או פחו"ת פחות ג' אותיות אחד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). כי עיקר כח הס' אינה אלא מרבוע הינו מהמם בבחינת ארבעים יכנו וכו' ע"ש. והצבור דן את אחרים, להמם (ע' דברים ב:טו), אבל היחיד שופט רק את עצמו. ועל כן האדם היחיד צריך להיות אחד, בבחי' אחד היה אברהם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן קרבן פסח נקרב בטומאה כאשר רוב הצבור טמאים. אבל יחיד אי אפשר לאכול טמא (זהר שמיני מא:) ועד ונטמתם בם כתיב (ויקרא יא:מג) בלא א'.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כתוב בתורה הקדושה (שמות יב:ד) ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשות. ואם י-מ-עטהבית, י' זה עשרה שהוא צבור, מ' זה המשפט, עטהבית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות. במכסת נפשות הוא בסוד נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד כי הוא כסות"ה לבדה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

זה הקונה תבואה מן השוק: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו בני מרחוק: לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד תורה בטהרה נושא אשה: לק"מ סט דף פז:.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

חולין

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

חולין, עם הה' אותיות (וי"ל ה' הלכות דרסה, חלודה וכו'), בגמטריא נ נח ע"ה. חולין, עם ה' אותיות (ן' = ת"ש) בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. חולין במילואו: חית וו למד יוד נון, בגמטריא נון נון חית.

</div>

Chulin, together with its five letters (and one may say this hints to the five laws of shechitah such as derasah, chaladah, etc.), has the gematria of Na Nach with the kolel. Chulin, with its five letters, counting the final nun as 700, has the gematria of “Rabbeinu Na Nach Nachma Nachman MeUman.” And when Chulin is written in full — חית וו למד יוד נון — its gematria is “Nun Nun Chet,” another form of the Na Nach letters.


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

חולין מד: אמר רב חסדא איזהו תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו, ואמר רב חסדא איזהו שונא מתנות יחיה זה הרואה טרפה לעצמו. דרש מר זוטא משמיה דרב חסדא: כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו ושימש תלמידי חכמים, עליו הכתוב אומר (תהלים קכח:ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. רב זביד אמר: זוכה ונוחל שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא — אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ידוע מהבעל שם טוב שכל הנגעים שאדם רואה בחוץ הם ממנו. וזה תלמיד חכם שמבין זאת: כל טרפה שהוא רואה הוא לוקח לעצמו — מום שלו. וזה ענין תלמידי חכמים שמרבים שלום בעולם, כי כל אחד צריך לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי, וכמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ה שצריך לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם. נמצא שהתלמיד חכם שרואה את הטרפות לעצמו מקבל על עצמו תיקון העולם ומכריע את העולם לכף זכות. הוא בונה את העולם, ואינו מקבל מתנות מן העולם אלא להפך — ביגיעת כפיו נהנה, אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.

</div>

Chulin 44b teaches: Rav Chisda said, “Who is a Torah scholar? One who can see a treifah for himself.” And Rav Chisda also said, “Who is the one who hates gifts and will live? One who can see a treifah for himself.” Mar Zutra expounded in Rav Chisda’s name: one who reads Scripture, learns Mishnah, sees a treifah for himself, and served Torah scholars — about him the verse says, “When you eat the labor of your hands, happy are you and it is good for you” (Psalms 128:2). Rav Zevid says: he merits and inherits two worlds: “happy are you” in this world, “and it is good for you” in the World to Come. The Baal Shem Tov taught that every blemish a person sees outside himself is really from himself. This is the Torah scholar: when he sees a treifah, a disqualification, he takes it to himself and asks what blemish in himself is being shown. This is why Torah scholars increase peace in the world. Each person must say, “The whole world was created for me,” and as Rebbe Nachman explains in Likutay Moharan 5, this means that I must constantly look into the rectification of the world. When the Torah scholar sees the treifah as his own, he accepts responsibility for the world’s repair and judges the world favorably. He builds the world; he does not take gifts from it, but lives from the labor of his own hands. Fortunate is his portion in this world and in the World to Come.


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ה: אדם ובהמה אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה: שיחות הר"ן טו..

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

רבי פנחס בן יאיר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' תח. על פי שיחות הר"ן צג 'דע שיש אור שמאיר באלף עולמות', עמ' תי.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

עופות שנבראו מן הרקק: לק"מ סג דף עז..

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

מו. ההוא פולמוסא (פרש"י חיל השלטון) דאתא לפומבדיתא ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא אמר להו ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה וכו' (פירש"י ערוקאי גמירי מינאי הא מילתא כזית שמארו במקום מרה יהא).

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ריאה ע"ש שהיא מאירת עינים: לקמ"ת ה:טז דף יא..

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

הריאה היא מאירת עינים: לקמ"ת ז:יב דף טו..

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

למה נקרא שמה ריאה שמאירת את העינים: לקמ"ת ח:יב דף יח:.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

מעי מעי אחילה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' תיב. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' תיד.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

יהי כבוד ה' לעולם שר העולם אמרו: לק"מ יא:ז דף טו..

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

אלקיכם נגר הוא: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הייתה לו במצחו: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים: לק"מ י:ד דף יג., עג דף פט..

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

סב: ואמר רב יהודה: מין עוף הנקרא צרדא - שרי מותר הוא באכילה. והעוף הנקרא ברדא אסיר באכילה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

וסימניך, סימן שלך שלא תחליף ביניהם הוא: ברדא - בר מיניה [לשון נופל על לשון]. ופירוש הסימן הוא: ברדא - מבלעדיו! והיינו, שאסור לאוכלו.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו עוף הנקרא מרדא - ספקא, ספק הוא, האם הוא מותר או אסור.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

והרמז בזה, צרדא בגמטריא ברסלב ע"ה והוא שרי וקיים. אמנם ברדא, אותיות דא רב, בר דא, אסור, כי אין רבנים בברסלב, וכל רב הוא טריף פסול. מרדא, אם לעשות מרידה נגד הרבנים, זה בספק (מ"ר בגמטריא ספק, בגמטריא עמלק כידוע), וצריך לעיין כל פעם מה לעשות.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא: לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני' וכו': לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

פז. מעשה שהזמין רבי את מין אחד לאכול, ובתוספות שם ד"ה או ארבעים זהובים אתה נוטל, שרבי לא רצה שהמין יברך ברכת המזון. עמש"כ בספר המדות ערך אכילה ב:ג.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ד האמנם אלם כו' מה יעשה כו' יכול אף בדברי תורה וכו': לק"מ קלה דף קג..

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

שלשת השריגים שלשה שרי גאים: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

קא. א"ל לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראי בני ישראל עד סיני וכו'.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מאן דסייר נכסיה כל יומא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' תטז. על פי לקמ"ת כה 'התבודדות היא מעלה עליונה', עמ' תיח.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

קכד. האלקים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

טרחו המפרשים והפוסקים לפרש מה מיוחד ביהושע שרבי אמי דוקא תפס ונקב שמו בשבועתו.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בפשטות על פי המבואר בתורתינו הקדושה בפרשת פנחס (במדבר כז:כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה, ובכלי יקר כתב שם כז"ל וכן בענין התורה והמצוה ודאי יכופם על שמירתם בכל תוקף ועוז ועליה אמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' כל דבר סתום ונעלם בתורה על פיו יצאו ויבאו בדבר הלכה, עכ"ל. הרי מבואר שבירור ההלכה של יהושע בן נון היה תלוי על אלעזר והסנהדרין. ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ורבי אמי היה ראש מתיבתא בארץ ישראל, ולכן אפילו אם יהושע בן נון היה מציע ההלכה, עוד תלוי בו לקבוע אותו.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

קל: כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת (פרש"י חלק כהונה). מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

קלג.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

כל המלמד לתלמיד שאינו הגון: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

והלומד תורה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס: לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

קלד. בן תדל – כנוי לשוטה מפורסם, עמש"כ בתהלים יט:ח.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

קלט:

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מרדכי מר דרור: לק"מ י:ח דף יג:, לקמ"ת עד דף לה..

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מר דרור: לק"מ נו:ב דף סד:.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

קמב.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

פה שהפיק מרגליות – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תכ.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

בכורות

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

תרנגולת מולדת לכ"א יום: לקמ"ת פה דף לט:.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

סבי דבי אתונא

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

אימא לן מילי דכדיבי אמר להו הוי לן כדנייתא: לק"מ כד דף לד:.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה אמצעותא דעלמא היכא: לק"מ כד דף לו:. חיי מוהר"ן ו, יח.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא: לק"מ כה דף לז:. חיי מוהר"ן יט.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

רציצא דמיית בבעותיה היכא נפיק: לק"מ כו דף לח:, כז דף לח:.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

בני לן ביתא באוירא דעלמא: לק"מ כח דף טל..

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

האי גברא דאזל בעי איתתא ולא קיהבי ליה: לק"מ כט דף מ.. חיי מוהר"ן כ.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מישרא דסכינא במאי קטלי ליה: לק"מ ל דף מא:. חיי מוהר"ן כא.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה אית לן בירא בדברא: לק"מ לא:מג:.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל ההוא גברא דאזיל ובעי אתתא ולא יהבו ליה מאי חזי ליה דאזיל היכא דמדלו מיניה, שקל סיכתא דצה לתתאי לא עאל, לעילאי עאל, אמר האי נמי מיתרמי בת מזליה, ע"כ. בליקוטי מוהר"ן תורה כט פירשה לענין תיקון הכללי ע"ש.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בעי אתתא, ענין של דרישת דבקות, כמו שנאמר ודבק באשתו, כי אשה ראשי תיבות, הנותן אמרי שפר, בחי' פאר ובחי' תפלין, הנאמר אצל נפתלי אותיות תפלין, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה מז, ותפלין הם סימן על הדבקות, כמבואר בתורה לח.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לאדם יש נר"ן – נפש השוכן בדמו ובכבד, רוח – שעולה ויורדת ושורה בלב, נשמה – ששורה במוח ומשכילו. ולמעלה מכל אלו יש נשמה לנשמה, שהיא בחי' מקיף הנקראת בחי' חיה.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר נפש החיים א:טו גודל מעלת השגת הנשמה, שהיא נשמת שד"י, רצה לומר נשימת פיו יתברך אין עצמותה מושפע ונמתגלה בתוך האדם כי היא מרומים תשכון בתוך פיו ית' כביכול רק שהיא הנותנת לו בינה וכו', והביא שם מכתבי האר"י בעץ חיים שער מוחין דקטנות פ"ג ז"ל אמנם לא כל אדם זוכה לזה, ודע כי מי שיש בידו כח במעשיו כו' אז יהיה לו זכירה נפלאה בתורה ויבין כל רזי התורה כו' ע"ש. ולכן היה הוה אמינא שהרוצה לידבק בהשם יתברך יספיק להשתדל להשיג מעלה זו של שליטת הנשמה. ובראותו שלא מצליח, מאי טעמא עליו להשתדל להשיג מעלה עליונה ממנה, להשיג נשמה לנשמה. ומתרצת כי באמת הדבקות היא משם דייקא, וכן כותב הרמח"ל (אגרות פתחי חכמה ודעת סימן כד – שערי רמח"ל עמ' שפב) ז"ל כי לכל גוף יש שתי נשמות – פנימיות ומקיפות, והם הם הב' רוחין הנזכרים בתוספתא פ' נח, שהנשמה הפנימית עומדת להנהיג הגוף, והמקיפה – להתדבק למעלה, ע"ש (ואפילו השגת הנשמה אינה אלא מהנשמה לנשמה, עיין בנפש החיים א:כ ז"ל ע"י עסק התורה בבינה יתירה בעומק תבונתו, מעורר שתאצל תוספת קדושה על שורש נשמתו, ומשם לנשמתו להחזירה שתאיר עליו אורה להשכילו וכו', ע"כ).

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה לשון הגמרא האי נמי מיתרמי בת מזליה, כי מצינו שהיחידה, שהיא עוד למעלה מהנשמה לנשמה, מכונה בת, וממזלה דידה יש את בחי' החיה.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

אימא לן מלי דכדיבי (-בגמרא לפנינו: דבדיאי), אמר להו הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי וכו'.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש, שעל כרחך הם צריכים להודות שזה שקר, דאם לאו הרי הם חייבים לו מאה אלפי זוזי.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו כאשר דוד המלך ברח משאול לאכיש, והיה בסכנה והוצרך לשנות את טעמו, ואיתא במדרש ז"ל והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים, ע"כ. ולכאורה זה הדבר, שהיו חייבים לאמר שהוא שוטה כדי לא להתחייב.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

לו. רב יימר אכשר עד מפי עד בבכור, קרי עליה מרימר, יימר שרי בוכרא, והלכתא עד מפי עד כשר לעדות בכור.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

מרימר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יימר שרי בוכרא, "יימר בוכרא" עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – "שרי" אותיות שיר. עד מפי עד, עד עד, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

מד. אריב"ל לא יהיה בך עקר שלא יהיה ביתך עקור מן התלמידים ועקרה שלא תהא תפלתך עקורה לפני המקום ואימתי בזמן שאתה משים עצמך כבהמה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא סגר דלתי בטני: לק"מ כג:ה דף לה:.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ארז נפל במקומינו ועברו עליו י"ו קרנות על חודו: לק"מ לח:ז דף נג..

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ט:ה

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

בן עזאי אומר האלוליין מתעשרין בפני עצמן. מתעשרין ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

דף נז: - נח. בן עזאי אומר שאדר הסמוך לניסן תמיד חסר (כט ימים) ורבי עקיבא אומר שיכול להיות מלא. ולא מבואר במאי פליגי. ולכאורה מבואר הדבר שאדר הוא חודש שמרבים בשמחה, ועל ידי השמחה יוצאים מהגלות לגאולה (כמו שרבינו גילה וסמך על הכתוב כי בשמחה תצאו), ניסן זה חודש הגאולה כידוע. אכן קודם הגאולה תמיד יש נסיון ושל ירידה וחושך כמבואר בספרי רבינו. ולכן בן עזאי אומר שאי אפשר לשלמות השמחה של אדר, וצריך לסיימו בכט, אבל רבי עקיבא היה שמח אפילו כאשר ראה את השועלים בהר הבית, אז רבי עקיבא היה יכול לראות שהשמחה של אדר יהיה שלם עד הגאולה של ניסן ממש.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

אדר אותיות ארד, אני ירד, בחי' נחית דרגה נתיב איתתא (יבמות סג.), כי ניסן בחי' נשואין, בחי' (תהלים סח:ז) אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (סנהדרין כב).

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

בן עזאי אומר – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תכד.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ערכין

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ח: רבה כרבי אלעזר - שצדקתך כהררי אל שאתה מצדיקנו במה שאתה כובש ומסתיר משפטיך דהיינו עונות בתהום רבה (רש"י), בחי' ישוב ירחמנו יכבוש עונתינו, כי הקב"ה כובש ומסתיר עונות תחת מחילת כסא הכבוד כדי שיכריעו הזכויות. ורב יהודה כרבי יוסי ברבי חנינא - שאלמלא צדקתך כהררי אל שאתה עושה לנו צדקה שאתה מגביה עונות ("נושא עון" נושא ומגביה כף העונות למעלה כדי שיכריעו הזכויות) מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שיהו מכריעים עד תהום רבה (רש"י).

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש שאלו השני דרכים להבין תורת אזמרה. שפירוש הפשוט שמלקטים נקודות טובות ומרימים אותם, זה כפי רב יהודה כרבי יוסי ברבי חנינא. ופירוש התורה רפ"ב אזמרה על פי הרמח"ל שכל יהודי יש לו הנקודה או נקודות שלו ואלו הנקודות צריכים להאיר ולהביא לכל תוקף, זה כפי רבה כרבי אלעזר, ודוק!!!

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ט. רש"י בסוף העמוד ד"ה איתחזויי איתחזי כז"ל לבנה לב"ד ואנן הוא דלאו אדעתין למימסר נפשין ולמיחזייה הילכך לא מרנני עכ"ל. והוא קצת פלא למה שייך מסירת נפש כדי לראות הלבנה החדשה. ועל כל פנים, הענין מרמז למצוא נקודה טובה כל דהו, ובזה שפיר מובן איך שצריכים בזה מסירות נפש.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

בכתף ישאו אין ישאו אלא לשון שירה וכו': לקמ"ת ח:י דף יח., לא דף כג:.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

יא. אל תקרי יסור אלא ישיר. זה ממש מה שרבינו הקדוש גילה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח, שקול המוכיח הראוי הוא בחי' שיר.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

יג: ושל ימות המשיח שמונה וכו' של עולם הבא עשר, וברש"י שם מבואר שאפילו בימות המשיח התשועות בעצמות יולידו צרות, והוא הוא הדבר שגילה רבינו הקדוש בחיי מוהר"ן אות תל, עיין מש"כ שם. ועיין בערך שיר חדש – שירה חדשה.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

יבא פטטיא ויכפר על פטטיא: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו..

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

תמה אני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח: לקמ"ת ח:א דף טו:.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

יט. – סבא בביתא פחא בביתא, עמש"כ בפרשת בחוקותי כז:ז.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ל.-ל: אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רצ.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

לב: מבואר שעזרא הסופר ביקש רחמים מהשם יתברך לבטל היצר הרע של עבודה זרה, ונענה בחצי, והגמרא מקשה על יהושע בן נון למה הוא לא ביקש והתחנן להשם יתברך על זה, והגמרא אומרת שבאמת זה טענה חזקה נגדו ובגלל זה אחד מהפסוקים הקדושים מהנביא לא קורא אותו יהושע אלא ישוע! והא לך לשון הגמרא עם פירוש "חברותא":

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ואידך התנא שסובר שקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבא, איך יפרש את הפסוק בנחמיה שלא עשו סוכות עד ימי עזרא?

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

ומשנינן: שאין משמעות "סוכות" כפשוטו, אלא דבעי עזרא רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא של עזרא עלייהו על ישראל כי סוכה!

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו דקא קפיד קרא עילוייה דיהושע [שהקפיד הכתוב על יהושע] דוקא, שהזכיר הכתוב אותו ולא את אחרים, וגם דבכל דוכתא כתיב "יהושע" והכא כתיב בלשון גנאי: כי לא עשו מימי "ישוע" בן נון. והטעם: דבשלמא משה לא בעא רחמי על ביטול היצר של עבודה זרה דלא הוה לו זכותא דארץ ישראל שהרי לא נכנס לא"י, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל הקפיד הכתוב עליו: אמאי לא ליבעי [ביקש] רחמי.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר הדבר שהשם ישוע הוא גנאי.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שיש להביון יותר עמוק בגמרא זו, שכיון שיהושע לא ביקש והתחנן לבטל היצר הרע של עבודה זרה, מזה היה כח לכל הקליפה של הנוצרות שבונים על השם ישוע, שם רשעים ירקב.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מסתברא שכדי לבטל הקליפה של נוצרות צריכים הכח של ארץ ישראל, ולא מספיק אפילו הבחינה של ארץ ישראל שיש לצדיקים אמיתים, כי הגמרא הנ"ל הניחה למשה רבינו ע"ה שלא היה לו להתפלל על ביטולו של ע"ז מחמת שלא היה לו הזכות של ארץ ישראל. אכן יתכן שרבינו שזכה להיות בארץ ישראל כבר יש לו גם את הזכות הזו והכח לבטל אפילו הרע הזו, ועם כל זה בודאי כחו יהיה הרבה יותר חזק כאשר יהיה מושבו ממש בארץ ישראל, בב"א.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמורה

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

יד. וכל הקרב בלילה קדוש בין ביום בין בלילה (נוסח הגמרא על פי הרש"ש ודפוס ישן). יש בזה רמז להיסוד שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ג', שהלומד בלילה – הקרב בלילה – ניצול מלימוד שלא לשמה, וכאור הבקר זוכה להחוט של חסד שמגין עליו, והרי הוא קדוש בין ביום בין בלילה.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

טז. אמר רב יהודה אמר רב בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך, אמר לו, רבי כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, לא כך כתבת בי (שמות לג:יא) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, מיד תשש כחו של יהושע (ס"א משה, וכן הגירסא בילקוט סוף פרשת בחקותי) ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות ועמדו כל ישראל להרגו, אמר לו הקב"ה לומר לך אי אפשר , לך וטורדן במחלמה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

והדבר תמוה עוד מה ענה יהושע למשה רבינו, הלוא אפילו אם זכה להיות לידו ממש כל הזמן הלוא היה לו עולמי עולמות עד אין סוף לשאול ממשה רבינו שעלה לשמים ולמד מפי הגבורה ממש וכו'.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להקשות שהלוא קיימא לן שביום פטירתו של משה לא היה יכול לצאת ולבוא בדברי תורה, שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה (רש"י ריש פרשת וילך, דברים לא:ב), ואם כן איך רצה לפשט הספקות של יהושע.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לדייק לשון הגמרא, בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, שלכאורה "לגן עדן" מיותר לגמרי (ואולי יש מקום לומר שזה היה אחר העברתו דרך גיהנם להוציא משם כל הרשעים, כמבואר בחיי מוהר"ן אות תרב, שזה היה ספקו של רבי יוחנן בן זכאי אם יעבירנו דרך גיהנם).

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך ביאור, הלוא יהושע זה שהחליש את עמלק לפי חרב, וכל ענין עמלק הוא הספקות, ספק בגמטריא עמלק, כידוע, ואם כן למה חשש משה שהיה נשאר ליהושע ספקות בשום דבר.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מה ששאלנו שבו ביום של פטירת משה נסתמו ממנו התורה, י"ל על פי מה שרבינו גילה בתורה ו' (מיד אחר שנגמר לשון רבינו כתוב שם) ז"ל וזה פרוש "ויאמר ה' אל משה: קרא את יהושע" משה הוא נקדה העליונה ויהושע הוא נקדה התחתונה, "והתיצבו באהל" זה בחינת הרקיע בחינת הוא"ו שבתוך האלף, "ואצונו" כי משה היה צריך אז למסר הכל יהושע "ואין שלטון ביום המות (קהלת ח)" כי בשעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ליהושע על כן דיק ואצונו, אני בעצמי, כי חזרה הממשלה להקדוש ברוך הוא, ע"ש. ולפי זה י"ל שמשה לא חשב ליישב הספקות של יהושע בעצמו, אלא שהשם יתברך יברר.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שם שאז משה רבינו היה עוסק להביא את יהושע לתוך האוהל, לתוך הוא"ו, שהוא בחי' בושת פנים, וובזה מיושב ומדויק לשון הגמרא כאן, בשעה שמשה נפטר לעולם הבא, בחי' בושת פנים לגן עדן. ויהושע הוא נקודה התחתונה, בחי' המלחמה עם עמלק ובחי' ידבר עמים תחתינו והדמימה, בחי' ישמע בזיונו וישתוק, שיחשוב שמגיע לו הבזיון, וכל זה בחי' ענוה. והגם שיהושע כבר החליש את עמלק לפי חרב, עוד היה לפניו מלחמת כיבוש ארץ ישראל, שזה אותו בחינה כמבואר שם. ויהושע התכונן לקבל אז את הכל ממשה רבינו והשם יתברך.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד לפרש על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ד' אות ז ז"ל כמו משה רבינו שראה כתוב בתורה, וידבר ה' אל משה, ויאמר ה' אל משה, וישראל קוראין בכל יום בתורה שבחו של משה, והוא בעצמו מספר להם שבחיו, ולא היה למשה שום התפארות וגדלות מזה, כמו שכתוב והאיש משה עניו מאוד וכו' ע"ש. וזה מה שיהושע ביקש ממשה רבינו, ללמוד ממנו מידת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות טובות ובו נצטיין משה רבינו, ועל כן בודאי על זה ביקש יהושע ללמוד אז ממשה רבינו, וזה מה שאמר לו, הלוא כתבת עלי בתורה ומשרתו לא ימיש, ואיך זוכים לענוה לחיות עם זה כנ"ל.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

מיד תשש כחו יהושע, בחי' הדמימה, שקבל את הענוה (ואתי שפיר אפילו להגירסה שנחלש דעתו של משה, כי זה מה שמשה רבינו מסר לו, הענוה וחלישות הדעת), ואכן כיון שלא זכה לענוותנותו של משה רבינו, לא היה יכול לעמוד בידיעת כל התורה. כי באמת כל ידיעה וידיעה בתורה הוא אישי, שמו נקרא עליו, ובכל מקום שהאדם רואה ולומד עליו למצוא את עצמו ולראות פחיתותו ושפלותו, כמבואר בתורה קכא, ויהושע לא הצליח לזכות לעמוד בזה בשלוש מאות הלכות שנשכחו לו ונולדו לו שבע מאות ספקות, כדי שיוכל לעמוד במה שכתוב עליו בפירוש בתורה.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ועמדו כל ישראל להרגו, בבחינת המבואר בתורה ד' שם, מי אשר חטא אמחנו מספרי, שאי אפשר להתקיים בלי ענוה מוחלטת כאשר התורה בפירוש משבחת אותו. ועל זה השם יתברך נתן לו העצה להתחיל כבר לעסוק במלמחת הנקודה התחתונה, שהוא גם כן בחי' מיתה, להפוך הדם לדום כמבואר שם.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ויתן לה כלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות (עיין שם שזה לשון מים שהוא תורה), אמר לה, מי שדר עליונים ותחתונים יבקש ממנו מזונות (-לשון בתמיה, בודאי לא יצטרך) [גירסת הב"ח: מי שכל רזי עולם עליונים ותחתונים שלו יבקש ממנו מזונות], ע"ש. לשון הגמרא כאן הוא ממש נפלא על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שהפרנסה נמשכת על ידי כלליות בן ותלמיד, בחי' דרי מעלה ודרי מטה, שהמלכות מקבלת מרמזי היד של החכם בים החכמה.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ויתן לה את גולות עילית ואת גולות תחתית אמר לה מי שכל רזי עולם עליונים ותחתונים שלו יבקש ממני מזונות.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

לב. (לא רצו להשיבו דבר, משום ד) דסברי, דלמא אתי לשיולי מה למעלה ומה למטה מהן, מה לפנים ומה לאחור. הגמרא כאן ממש כדברי רבינו בספר חיי מוהר"ן אות כד, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת כריתות

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

ו. וכי יתביתו קמי רבכון חזו לפומיה דרבכון שנאמר (ישעיה ל:כ) והיו עיניך רואות את מוריך. לכאורה זה מה שרבינו כתב בספר המדות, ערך למוד אות לט, תועלת גדול לראות פה הרב בשעת הלמוד. והנה בביאור הענין המהרש"א פירש מה שפירש. ונראה לעניות דעתי שתהיה כנתינתה מסיני שהיו רואים את הקולות.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ו: כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפלה: שיחות הר"ן רצה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

ח. זב שראה ג' ראיות בליל ח' פטרי דלא מייתרי קראי או דלמא לא שנא, א"ל בר קפרא מה בבלי אומר בדבר זה, אישתיק רבי הושעיא לא אמר כלום, א"ל בר קפרא צריכין לדברי עייא וכו', ע"ש. הטעם שכינה את רבי חייא בבלי ועייא דייקא בענין זה של זב, נראה כדי לתקן פגם הברית בתיקון לשון הקודש על ידי תרגום כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יט.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

כה. משנה: ר"א אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל עת\שעה שירצה הוא היה נקרא אשם חסידים, אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום וכו', ע"כ. אשם חסידים בוטא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

יב: הכא נמי לא מקיים בלא פרש – ופרש"י ז"ל לא מקיימא הבהמה בלא פרש, שלא יהא קצת פרש במעיה, וכגופה הוא וכו', עכ"ל. בזה מצאנו מקור לדברי רבינו הקדוש בשיחות הר"ן אות ל, ע"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה דף טו, המשניות והגמרא מלמדין על צירוף דברים לאיסורא. ע"פ לקוטי מוהר"ן תורה לח בעזה"י ע"ש כל התורה. והנה כלל גדול יש בפרק זה בורר (מסכת סנהדרין דף כו) שקשר רשעים אינו מן המנין, וכן ידוע מהזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל שעד דלא הוה מתקלא, דהיינו קודם שהספירות הוקמו בתיקון ג' קוין, והיו בסדר של דינין כל אחד נקודה לעצמו, וזה גרמה להשבירה, ולכן היה ניתן לחשוב שלאיסור לא יהיה צירוף.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

אכן האיסורים כן מצטרפים, ואדרבה עיקר הענין של צירוף זה רק מבחינת דברים מוגבלים, שכל מיני דברים בעלי גבול וקץ יכולים להתחבר ולהצטרף, והם בונים דברים של גבול. אבל בני אדם ודברי מצוה והספירות הם בבחינת בלי גבול ושיעור, והצטרפותם הוא בחינת התאחדות ויחוד ממש.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אמת, רבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תורה סו) שאינו אלא אחד, כי יכולים להגיד הרבה שקרים על דבר מה שהדבר אינו, אבל  מה שהדבר הוא באמת, זה יתכן רק דבר אחד. אכן  רבינו בתורה לח כותב בפירוש שיש כמה אמת כמו שאיתא בפרק חלק ( ) סנהדרין דף צז)) אמת נעשה עדרים. ונראה שעצם הלשון הזה של עדרים כבר מרמז שהאמת הזה הוא בחינת שלילות, שבזה שפיר יכולים כמה אמת, שיכולים להגיד על דבר שהוא לא זה ולא זה ולא. וזה דוקא הדרך שהש"י ברא והקים את העולם להראות יחודו מתוך כל מיני אפשריות , שעל כל דבר ומדרגה אנו מבחינים שעוד זה לא הגיע בכלל לאמיתת מציאות השם יתברך, כמבואר באריכות בספר דעת תבונות להרמח"ל. וגם מרומז בהמשך דברי רבינו בתורה לח שם (סוף אות ג)  ז"ל וכשמתקנו אין לו בלבול. וזה בחינות (פסחים ג) עקם הכתוב תשע אותיות שלא להוציא דבר מגנה מפיו. זה רמז, כשרוח סערה שולט, אזי אין ביכלת לדבר בדרך ישר, כי הרוח מבלבל אותו, וצריך לעקם את הדרך, עכ"ל, והנה זה גופא שהתורה עקם תשע אותיות, זה לכתוב בלשון שלילי אשר לא טהורה, וא"ש כנ"ל, שכאשר האמת נשלחה ארץ, והאמת נעדרת, אז צריכים לבחור וללקט את האמת, כל דבר אמת בפני עצמו, מהשלילות,  וכל מה שרוכשים את האמת מהשלילות זוכים להקים ולבנות יושר דברי אמת, בחינת אחד.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל האיסורים הם בחינת קץ כל בשר, המבואר בתורה לח הנ"ל, כי כל דבר איסור מוגבל ועושה קץ, וממנה מתגברת הרוח סערה. ושורש הדבר באמת בזרוע של הקב"ה, בה' גבורות קדושות, שבזה הדרך השי"ת בנה את העולם, בחילוק מוצאות הפה, שכל אחד יש לו מקום מיוחד בפה ובמהות, רק שעל שעל ידי השתלשלות העולמות יצאו לרע. ועל ידי שלומדים את התורה הקדושה בתוך הדחק והגבולות האלו, משוללים את השקר והר"ע והקץ, ובונים את האמת. וכאשר האדם עובר את הצמצומים בלימוד התורה, שהוא לוקח את המסר ולומד לעצמו מה השי"ת מראה לו בדיני האיסור והגבול ומרויח לעצמו תורת השם, אז מגיע לאור הבוקר, וזוכה להשיר וליתן תודה להש"י דיבורי אמת.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מצינו סדר למשניות במעילה דף טו, שתחילה יש משנה שמלמדת על צירוף בענין מעילה, ואין מעילה אלא שינוי (רש"י סוף פרשת ויקרא), דהיינו שיש בו שינוי מן האמת במקום גבוה, בקדשי המזבח ובקדשי בדק הבית. ואז יש המשנה חמשה דברים בעולה מצטרפין - וששה דברים בתודה. חמשה דברים בעולה, זה לעומת החמשה גבורות שעולים בזרוע דקב"ה על ידי זאת תורת העולה, בחי' ששה סדרי משנה, שהוא בירור בששה בחינות, אסור ומותר, טהר וטמא, כשר ופסול כידוע, וכאשר מגיע אור הבוקר אז יוצאים הדיבור בשיר והלל בחי' תודה.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ואז המשנה מלמדת על תרומות וכדומה, שהם בחי' צדקה ונדיבות, שזה התחלת דיבורו עם השי"ת בחמימות הלב. ואז המשנה מלמדת על פיגול שהוא ממש תלוי במחשבה ורצון, שעי"ז זוכת ליתרון הכרה בהשי"ת. ובסוף המשנה מלמדת על נבילות ושקצים שהם ממש סטרא דמותא, שזה בחי' סוף דבר, טוב מאד, דא מלאך המות, שע"כ אינו אלא מהשתלשלות מגבורות עלאין. שכאשר האדם נופל לאיזה נפילה, בחינת נבילה (כי הב' ופ' מתחלפים) אז ע"י הבושה הוא יכול לבוא לדעת חדשה וברורה בהש"י ובתורותו כהאי תנא ארז שנפל, בחי' (סוף פרשת מצורע. ויקרא טו:לא) והזרתם – לשון זוהר

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

בחי' חידוד השכל קרן אור הפנים – את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם וכו'.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה, דף טז., יש מחלוקת בנוגע לשלושה מאכלים אסורים, אבר מן החי, בהמה טמאה, נבלה של בהמה טהורה. ונראה לפרש בעזה"י על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה לט, כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאות אכילה, ידע שיש לו שונאים וכו' ורעב הזה, הינו בחינת המחלקת בחינת חרפה הוא בחינת ערלה כמש"כ כי חרפה היא לנו, והערלה הם שלש קלפות המסבבים הברית שלום וכו', ע"ש. הרי שהגמרא עוסקת בדוגמת כל אחד מהשלושה קליפות ערלה, של חרפת רעב. שהאדם צריך לדעת לבחון בסימני הרעבון שבאת לידו, כדי לבחון איזה מין שונאים קמים עליו, ואם בכלל קמים עליו, כי אם לא מצטרפים אז לא בא בכלל רעב וחרפה.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אף שקרוב יותר לומר שלענין טומאה מצטרפין נבלות בהמות טהורות וטמאות, גם בזה יש מחלוקת, כי אפילו אם נמלט ושמור מחרפת רעב, עדיין לא הגיע לבחינת ע'ושה ש'לום במרומיו, כי טומאה היא בחי' מחלוקת, בחי' מי יתן טהור מטמא לא אחד. והרי עדיין לא נתגלה ברית שלום.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע דברי ה' (עמוס ח), דהיינו שיפסוק רוח הקודש ונבואה וישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו. רעבון הזה אינו בהמיות, אכן עדיין הוא בכלל טומאה, שילכו בגלות, בחי' טומאת ארץ העמים. ויהיה חסר להם גילוי הצדיק, בחי' ברית שלום (ועיין לקוטי מוהר"ן תורה עו, שעד שבאים להצדיק יש חסרון של צמאון אפילו לעובדי ה').

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שאף שרבינו מתחיל את התורה שצריכים לשדד את הבהמיות – ונתתי עש"ב בשדך לבהמתך, שידוד הבהמיות זה מספיק רק להנצל מהשונאים, בבחי' הג' קליפות הקשים, מספיק לגלות ברית שלום, אבל אז מובן מאליו צריכים לדבוק בצדיק שנתגלה, בחי' ברית שלום, כדי שיתגלה השלום במרומיו ויתגלה ונתרבה שבע גדול בעולם כמו שכתוב גבי יוסף תן זרע ונחיה. שצריכים דייקא את יוסף, ולכן רבינו התחיל את התורה הזאת, מהמילה "ונתתי", בחי' תן זרע, בחי' הצדיק, כי לא מספיק רק לשדד את הבהמיות, צריכים להתקשר להצדיק.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה דף טז: רבי יוחנן סובר ששיעור איסור אכילת שרצים, שרץ חי בכזית, ושרץ מת כטומאתו בכעדשה. נראה לפרש ע"פ לקוטי מוהר"ן תורה לט, בפירוש השני, שצריכים לנהוג בקדושה בשעת תשמיש כאילו כפאו שד. וידוע שאכילה הוא בחי' תשמיש (כמו שכתוב אצל יוסף ופוטיפר כי אם הלחם אשר הוא אוכל), וגם שרץ זה ממש ענין של פרו ורבו, כמו שכתוב ובני ישראל פרו וישרצו. ולכן צריכים לנהוג איסור בכעדשה, עדשה, זה אותיות ע' שד – לראות כאילו כפאו שד. ולזהר בשרץ חי בכזית, דהיינו שיהיה הזיווג בליל שבת, שאז יש שביעה, כמבואר במקום אחר בלק"מ ששביעה הוא על ידי ראיה, בחי' נר שבת, בחי' כזית. אי נמי, להיזהר בשרץ חי בכזית, שעכ"פ אפילו אם אינו יכול לנהוג בקדושה יתירה כמאן דכפאו שד, עכ"פ יזהר שלא ישמש לאור הנר, דהיינו שלא ילך לגמרי אחר שרירות לבו ח"ו.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

ט' אייר, התשע"ב.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה דף יז.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי בעיר רומי מנין לדם שרצים שהוא טמא א"ל דאמר קרא (ויקרא יא:כט) וזה לכם הטמא, אמרו לו תלמידיו, חכים ליה בן יוחאי, אמר להם תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו וכו' ילך ר' שמעון בן יוחאי וכו' ואחריו מי ילך ר"א בר ר' יוסי וכו' אמר להם רבי יוסי ואילו היה אבא חלפתא קיים יכולין אתם וכו' אמר להו רבי יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה ר' שמעון וכו' אפילו הכי ענשיה, כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם, מנין לדם השרץ שהוא טמא, עקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי ואמר, וזה לכם הטמא, אמר ליה ר' שמעון מעקימת שפתיך אתה ניכר שתלמיד חכם אתה, אל יחזור הבן אצל אביו, יצא לקראתו בן תמליון רצונכם אבוא עמכם בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני לא פעם אחת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

כמה הערות בסיפור בעזה"י.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

זה ששאל על דם שרצים דוקא ברומי, כי נראה שזה ממש בחי' רומי, שמצינו שרומי נקרא מגדיאל (סוף פרשת וישלח – בראשית לו:מג, וע"ש ברש"י וברמב"ן ובמדרש. והנה אם נאמר שעכשיו מלך מגדיאל, שע"פ המדרש הוא לוטינוס, צריכים לומר שהוא מלך חדש שהוקם לאחר שרשב"י היה במערה, כמבואר במפרש פה, שהגמרא אומרת שבחרו ברשב"י מפני שהוא מלומד בניסים, והמפרש כתב שנעשו לו במערה), ומגדיאל, זה מלשון מגד, שפרש"י (דברים לג:יג) שהוא לשון מעדנים ומתיקות (ולפ"ז י"ל מה שכתוב בשמואל א:טז:לב שאגג הלך מעדנות, רמז לרומי), והמתיקות הוא בחי' מיץ (בחי' דבש, כי כל מתיקת פרי קרוי דבש, שהוא בחי' מיץ הפירות, כמו שמצינו בשבעת המינים). אז נכון לכנות את רומי, לדם השרץ.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

התלמידים של ר' מתיא בן חרש התפעלו מתשובת רבי שמעון, ולפי המפרש במקום רש"י, ר' מתיא בן חרש ענה להם שרבי שמעון למד לתרץ כן מר' אלעזר בר"י, וקשה כמה דברים, א' למה התפעלו כל כך, ב' שמהסוגיא משמע שלא מבעי ר' אלעזר בר"י אפילו ר' יוסי אביו התנהגו ביראת כבוד מר' שמעון, אז לא מסתברא שר' שמעון היה לומד מראב"י. עוד קשה מה שכתוב, עקום פיו ראב"י, ופירש המפרש שאמר בלחש, ותוס' פירשו שהוא אמר מהר, וצ"ב א"כ למה כתוב בלשון עקימת שפתיים. וגם פה רבי שמעון התפעל על זה וצ"ב, וגם מה שאומר לראב"י, מעקימת שפתיך – דייקא -אתה ניכר שתלמיד חכם אתה. ולא אמר לו ממה שענית, אלא מהעקימת שפתיים דייקא. ועוד צ"ב לפי המפרש שעקימת שפתים זה שדיבר בלחש, מה אהניא ליה, האם דיבר מספיק בקול שהשואל שמע או לאו.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא היה נלע"ד ע"פ המבואר בריש מס' פסחים (ג.:) לעולם אל יוציא אדם בר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות וכו' הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וכו' חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה אמר מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל (וע"ש בראשונים מחלקת, אם הוא קאי על זה שלא הוציא דבר מגונה, או על זה שדיבר בקצרה) הנהו תלתא כהני חד אמר להו הגיעני כפול וחד אמר הגיעני כזית וחד אמר הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול וכו' .

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז היה נראה שזה ענין עקימת השפתיים של ראב"י, דהנה המפרש פירש שמאחר שכתוב "אלה הטמאים לכם" (ויקרא טז:לא), הרי "וזה לכם הטמא" (שם פסוק כט) מיותר לדרשה (ותוס' חולק ואכמ"ל), והנה באמת כתוב בתורה קודם, וזה לכם הטמא, אז עיקר היתורא הוא "ואלה הטמאים לכם", רק שהוא יותר ארוך שני אותיות – ובלשון רבים – ומקדים את הטומאה, ואולי קודם שרשב"י היה יכול לענות להשואל, “ואלה הטמאים לכם" – ראב"י קפץ ואמר "וזה לכם הטמא" – לפי תוס', ולפי המפרש, שעקימת שפתים פה שדיבר בלחש, היה נראה, לולא דמסתפינא, שראב"י באמת תיקן לרשב"י, כאילו מורה לו שעדיף לענות, וזה לכם הטמא, כי כדאי לענות בלשון קצרה, אף שמעקם קצת מעיקר המילים. ולכן מובן למה רשב"י אמר שניכר מעקימת שפתיו דייקא שהוא תלמיד חכם, כי כך היה ידוע כבר מהלל ור' יוחנן בן זכאי כמובא במס' פסחים. ומובן ההתפעלות של תלמידי ר' מתיא בן חרש, ומובן שרשב"י למד לענות כן מראב"י. (וקצת מובן בזה מה שרשב"י סיים, אל יחזור הבן אצל אביו, כי מלשון התלמיד יכולים לראות היחוס שלו, כנ"ל ממס' פסחים, ופה דוקא יש הקפידה על היחוס, שר' יוסי אביו מזכיר את אבא חלפתא אבי אביו, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

מה שרשב"י בכה ואמר שלא הגיע לו אפילו כשפחה דבית אבא, ובמפרשים איתא שהרי פה ההצלה היה על ידי התעסקות של הרומנים, ולהם לא היו ראוים למלאכים (אף שאצל שרה היו מלאכים להגן עליה, אולי בשביל שרה אמינו בעצמה, זה משהו אחר, א"נ שגם המלכים דאז היו יותר ראוים, וכמו שמצינו ההשי"ת בא לאבימלך בחלום לילה). אכן א"כ הדרא קושיא לדוכתא, על מה קא בכי רשב"י. וי"ל שזה קשור גם להדרשה של וזה לכם הטמא, ואיתא במדרש שהשי"ת הראה למשה רבינו את השרצים ממש, והרי א"כ מצינו שאפילו בשרצים ממש השי"ת יכול להראות אותות בלי שדים. ונראה יותר שרשב"י רצה לפעול על ידי סיפורי מעשיות של האבות הקדושים, ואיתא בלקוטי מוהר"ן תורה רלד, שאי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך להבדיל בין אור וחשך, ולזכות לזה הוא על ידי השגחה וכו' ע"ש. ומצינו בלקוטי מוהר"ן תורה רנ, שעל ידי בכיה ממשיכים ההשגחה, ע"ש. ולכן בכה רבי שמעון.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מ' שכל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה, הינו בחי' עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים צא תאמר לו. צא, זה בחינת נסיעה טלטול. גם על ידי טלטול מתקן את הטלטול שגרם כביכול למעלה כמו שכתוב (ישעיה כח, יומא ט:) והמסכה צרה כהתכנס, ע"ש. והנה בתורה זו לכאו' רבינו כותב תרתי לסתרי, כי בתחילה פירש שהטלטול והנסיעה הוא פגם אמונה ואח"כ כתב שהנסיעה הוא תיקון להפגם של פגם אמונה.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

אלא פשוט שאם האדם נוסע באמונה, דהיינו בדבר ה' לעשות כמצותו יתברך, הרי בזה מתקן פגם אמונה, וכמו שכל נסיעות בני ישראל במדבר, על פי ה' חנו ועל פי ה' נסעו. וכל מעשיהם באמונה. אבל אם הוא נוסע בשביל שיש לו חסרון אמונה שהשם יתברך יכול להביא לו לצרכו באותו מקום אז נסיעתו חסרון באמונה.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כאן שרבי שמעון היה נוסע למצות ה' להציל את עם ישראל כדי שהיו יכולים לשמור את התורה, ולכן נסיעתו היה תיקון על פגם אמונה, ופגם אמונה זה בחינת והמסכה צרה כהתכנס, ופרש"י במס' יומא בחי' אדם שלוקח אשה שנית שהיא צרה על הראשונה, ולכן הזכיר רבי שמעון את הגר צרת שרה אמנו, ובכה על חסרון האמונה בעולם דהא גרמא להם שהישועה בא רק על ידי שד. ורבי שמעון אמר שאם כל זה הוא יתקן את הפגם אמונה, וזה מה שרבי שמעון אמר להשד צא, לקיים מה שנאמר בעבודת אלילים צא תאמר לו.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בהמשך התורה בלקוטי מוהר"ן שם מפרש שעל ידי עבודת אלילים אין שלום וזה גורם גלות כי אין איש עוזר לחבירו וגם גלות בא על ידי בטול תורה, כמו שכתוב גלה עמי מבלי דעת. וזה מה שרבי שמעון, לאחר שהוא ראה שראב"י היה תלמיד חכם אמר אל יחזור הבן אצל אביו, ותמוה, שמשמע שבגלל שהוא תלמיד חכם הא גרמא לו שלא יחזור, ודוחקין לפרש שכוונת רשב"י היה שאע"פ שהוא תלמיד חכם אל יחזור. ונראה לפרש כי ר' יוסי אביו של ר"א מעיקרא סירב ליתן את בנו ללכת, וזה בחי' שאין איש עוזר לחבירו, אכן רבי שמעון דן אותו לכף זכות, שרצה למנוע מבנו גלות, שחושש שהנסיעה הוא בחינת גלות, אבל לאחר שראה שר"א היה תלמיד חכם, ואז א"כ לא תהיה הנסיעה בבחי' גלות, כי גלות הוא בחי' גלה עמי בלי דעת, והרי ר"א תלמיד חכם ונוסע באמונה לדבר מצוה, ע"כ הקפיד ואמר לא יחזור הבן אצל אביו, אלא ומביא גואל לבני בניהם, ויהיה חליפו לאבי אביו.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מעילה יח. פרק הנהנה מן ההקדש.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

י' אייר, התשע"ב.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

משנה בריש פרקין, הנהנה מן ההקדש שוה פרוטה אע"פ שלא פגם מעל, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, כל דבר שיש בו פגם לא מעל עד שיפגום ושאין בו פגם כיון שנהנה מעל, ובגמרא מפרש שסתימת לשונם באמת קאי על מצב מיוחד, על לבוש שיש בו שמירה עליה (או מצד שהיא לבוש אמצעי או מצד יקרתה שומרים עליה). ובזה פליגי ר"ע וחכמים. ונפרש בעזה"י ע"פ תורה מא בלקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר הענין של מעילה מצאנו אפילו בחפצי חול, דאיתא בפרק כיצד מברכין (מסכת ברכות ריש פרק ו', לה.) קדש הלולים לה' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחוריהם, מכאן אמר ר"ע אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך וכו' ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל, מאי תקנתיה, ילך אצל חכם, ילך אצל חכם מאי עביד ליה הא עביד ליה אסורא, אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה. אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנא' לה' הארץ ומלואה. ר' לוי רמי, כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה, וכו', ע"כ. והנה בהבדל בין מה שרבא אמר שהנהנה בלא ברכה מעל, ובין מה שרב יהודה אמר שמואל אמר שהוא נהנה מקדשי שמים, ולכאו' היינו הך, י"ל שמעילה יכול להיות סתם פגם, ועל זה הוסיף רב יהודה אמר שמואל יש באמת קדושה בדבר קודם הברכה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שהברכה אינו סתם מתיר הדבר, אלא שיש בהברכה מדין פדיון. וזה מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מא. דהנה על כל דברי העולם הזה שורה דינים, והם בחי' ברכים. וכדי להמתיקן, ממשיכים משרש הגבורות בחי' יין המשמח, כמו שכתוב (בראשית כז) ויבא לו יין וישת – שרש של הברכה, ע"ש, ורבינו ממשיך שזה גם כן פדיון נפש וכו' ע"ש, הרי שברכות הם בחי' פדיון (ואף שמזה נראה שהפדיון הוא מהדינים לא מקדשי שמים, כי היכי דמהניא לפדות מדינים מהניא לפדות מקדשי שמים כנ"ל ואכמ"ל). וא"ש מה שר"ע לומד חיוב ברכות מקודש הלולים, שהלולים גם כן מורה על ניסוך היין כמבואר בסוגיא שם, כי זה מה שמבואר בתורה מא שם, שהברכות והפדיון הם בחי' ניסוך היין, בחי' ימלא גרונם של תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו ממשיך ומסביר ז"ל ואלו המ"ב הם ש"ע נהורין המאירין, ועם ח' חורתא גימטריא בשלום. שם בפרק יד: גימטריא חשמל – מלבוש, שזה החשמל שומר בגדים עליונים מ'עש' של קליפה, כמו שכתוב (ישעיה נא) כבגד יאכלם עש. וזה (יומא עא) הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים. וכו' כי תלמידי חכמים נקראים עצות וכו' ע"ש. וזה מה שאיתא בגמרא מאי תקנתיה ילך אצל חכם, והגמ' תמיה והלוא הוא כבר עבר האיסור, ומיישבת שיקח עצה בתחילה מהחכם, כי מעצת החכם יבוא הפדיון כמבואר בתורה שם, ולכן באמת סתמו דבריהם לכתוב שהתקנה שילך אצל החכם, כי החכם יכול בעצמו לעשות בחינת התקנה הזו על ידי שממלאים גרונו.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

הרי למדנו שאפילו חפצי חול צריכים פדיון על ידי ברכה, אכן ברכת הנהנין זה רק באכילה וכדומה שיש הנאת כילוי, וכמו בריח, שהאדם לוקח את הנאה לעצמו, אבל בהנאות של כבוד או חמימות מהבגדים אינו צריך לברך להתיר ליה. כי הרי כל העולם וגם האדם בעצמו הוא של השי"ת, וככל שהחפץ עדיין קיים, הרי כמו שהאדם קיים וברשותיה דמריה, כן החפץ כמוהו, רק כאשר הוא בא ליקח את הדבר לעצמו ממש בהנאת כילוי, רק אז הוא צריך ברכה בבחי' פדיון. אבל בחפצי הקדש, זה שייך לעולם המחשבה, ואז צריכים להכיר בכוונת הדברים, וכל עוד שהאדם משמש עם החפץ של הקדש בעולם המחשבה ניכר שהוא מועיל ונהנה מחפצי הקדש. ומעילה זו שינוי מהאמת, כי בינה מגנת על הלבושים – החפצים של הקדש – והגנתה זה בחינת חשמ"ל בחי' אמת, כי שמ"ל זה בחי' ש"ע אור הפנים שהם תיקון ז' של הדיקנא בחי' אמת, כמבואר בתורה לה בלק"מ ע"ש שהאמת הזה שומרת על האמונה, בחי' כבוד, בחי' לבושים.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שבחשמ"ל יש מעל הש"ע נהורין עוד ח' והם בחי' ח' חוורתא. ונראה שמזה נולד השני מאמרים הנ"ל ממסכת ברכות, שרבא אמר שכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל, זה מבחי' שינוי מהאמת, מבחי' הש"ע נהורין. ורב יהודה אמר שמואל אומר שנהנה מן קדשי שמים, מבחי' הח' חוורתא.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

והרי בחפצי הקדש יש נפקא מינה אם הדבר יכול להיפגם, אז לא רואים שינוי מהאמת עד שיפגם, אבל אם אין הדבר יכול להיפגם, אז בעצם תשמישו בהנאה שמקבל כבר נבחן השינוי מהאמת.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שבזה פליגי ר"ע וחכמים, איך להתיחס לבגד שיש עליה שמירה מאליה, ואינה צריכה לההגנה של הש"ע נהורין. החכמים אומרים שזה לא משנה, אם נפגם הדבר אז מעל לגמרי. אבל ר"ע אומר שכיון שלא צריכים את הש"ע נהורין, אז קוביעים מבחינת הח' חורתא, ומבחינת הח' חורתא כיון שנהנה הרי מעל, כי ההבדל להבחין בין צורת דבר שיכול להיפגם וצורת דבר שאינה יכולה, זה רק מבחי' האמת של הש"ע נהורין, אבל מצד הח' חורתא, יש כבר הבחנת הנאה מקדשי שמים בכל מצב, אלא שכל עוד שהחפץ בעיקר בשמירת הש"ע נהורין אז לא מעל עדיין עד שפוגם בצורת הדבר מבחינתם, אבל היכא שהדבר אינה צריכה השמירה של הש"ע נהורין (ששומרים בעיקר על הבגד העליון כמש"כ רבינו ז"ל), אז כיון שנהנה הרי פגם לגמרי בהח' חורתא.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשכת, ת"ר נפש (ויקרא ה) אחד היחיד ואחד הנשיא ואחד המשיח, כי תמעל מעל, אין מעל אלא שנוי וכו', ע"ש. הנשי"א (עם ד' אותיות כוללים של השורש) בגמטריא ש"ע, והמשיח, זה בחי' מרובה בגדים, בחי' ח' חורתא.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

יב אייר, התשע"ב.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

מעילה יט.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

מן הקדש לקדש כגון לקח קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות ושקל שקלו והביא חטאתו ואשמו מן ההקדש כיון שהוציא מעל דברי ר' שמעון, רבי יהודה אומר עד שיזרוק הדם.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

על פי תורה מב בלקוטי מוהר"ן, שעל ידי נגינה נמתקין הדינין, כמו שכתוב בזהר הקדוש (פנחס רטו) הקשת היא השכינה, ותלת גונין דקשת הם האבות, והם לבושין דשכינתא, וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין, אזי וראיתיה לזכר ברית עולם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו כותב על תפילה, ובודאי יכולים לפרש כן על הקרבנות, שהתפילות הם במקומן, שעל הקרבנות הלויים היו שרים, וזה היה ממציא את הגוונין. ועיין בתורה כה ז"ל וההתגלות גדלות הבורא הוא על ידי צדקה שנותנין לעני הגון, כי עקר הגדלה והפאר הוא התגלות הגונין, וכסף וזהב הן הן הגונין, כי גונין עלאין בהם, וגונין עלאין המלבשין בכסף וזהב אין מאירין אלא כשבאים לאיש הישראלי, כי שם מקומם, ונכללים זה בזה, ומתנהרין אלו הגונין בבחינת (ישעיה מט) ישראל אשר בך אתפאר וכו', ע"כ.וכן קיני זבים וזבות ויולדות, שהם צפרים שהם ממש בחינת נגינה כידוע, והם בחי' זכר נקבה וילדים – בחי' אברהם יצחק ויעקב, ולכן המוציא מהקדש בעד קינין מעל.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו ממשיך בתורה מב ז"ל גם על ידי אמונת חכמים, שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט ויש בהם רזין, על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין וכו' ע"כ. וזה בחי' מה שגם השוקל שקלו גם כן מועיל בהקדש, כי השוקל זה בחי' קיום המתקלא, בחי' שלמות לשון הקודש שיש להצדיקים שעל ידיה כל דבריהם ומעשיהם ממש רזין עלאין, וכיון שבא זה להלביש את השכינה בגוונין עלאין עם הקדש, הרי מעל.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו ממשיך ז"ל גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק על ידי זה נמתק הדינים, ע"כ. וזה בחי' הבאת החטאת, כי עיקר תיקון הבגדים מבואר בתורה כט, בכל עת יהיו בגדיך לבנים, לתקן דם נדה, בחי' ובחטא יחמתני אמי, ובחי' חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה. ועל כן המביא מהקדש לקרבן חטאת הרי מעל.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו ממשיך ז"ל גם זה בחינות תקיעות, כי תקיעה שברים תרועה הם האבות אברהם יצחק יעקב וכו', ע"ש. וזה בחי' אשם, כי אש"ם זה בחי' שלש אמות (ספר יצירה רפ"ב) שהם בחי' אברהם יצחק ויעקב, ולכן המוציא מהקדש לאשם, מועיל.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל מחלקת ר"ש ורבי יהודה, שר"ש סובר שכיון שיצאה וכבר קנה הקרבן, הרי הגוונין שורין שם, כמו שהגוונין מאירים על כסף ישראל אע"פ שהישראל בעצמו צריך לעורר את הגוונין ע"י נתינת צדקה, כמבואר בתורה כה, שמ"מ סתם כסף ישראל יש להם בחי' גוונין עלאין. אבל רבי יהודה סובר שכיון שמתחילה היה הקדש ועכשיו הוא הקדש ע"כ אין שינוי בגוונין עד שנראה ממש השינוי שבכל אחד כנ"ל.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

הערה: אמר ליה רב כהנא לרב זביד ודהבא לאו בר איפגומי הוא והא דהבא דכלתיה דנון להיכא אזל, ופירש המפרש נון אדם עשיר היה ונתן זהב הרבה ותכשיטין לכלתו וכו', ע"ש. ונראה שסתם להזכיר נון, כי זה רמז גם על נון אביו של יהושע בן נון, וכלתו של נון הרי היא רחב הזונה, שחזרה בתשובה שלימה עד שזכתה שממנה יצאה שלשלת של כהנים. וצ"ע מה היה לכל הזהב שהיא קבלה מהארבעים שנה שזינתה אם לקחו אותו קדש לה'. ואולי על זה רמז רב כהנא (שהיה ניצוץ מפנחס שנחבא על ידי רחב) שבודאי רחב הטמין את הכסף לירקוב.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

מוצ"ש יג-יד אייר.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

מעילה כ.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה, נתנה לחברו הוא מעל וחברו לא מעל בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה, ובגמרא איתא שאע"פ שאין מעילה במחובר לקרקע, הנאה הנראת לעינים אסרה תורה. ע"פ תורה מד-ה בלקוטי מוהר"ן שקשה להתפלל במקום חדש, אפילו אם הוא מקום שהתפלל בו צדיק, ולזה מועיל מחיאת כפים שמביא אוירא דארץ ישראל. ומשמע שכיון שהוא ממשיך אוירא דארץ ישראל כבר נוח לו, ואף שמצינו שבארץ ישראל גופא יש שינוי במזג אויר, ואולי משום שהוא גופא מביא את האויר לכן נייחא ליה. ומבואר בתורה שם, שאוירא דארץ ישראל בחי' תמיד עיני ה' אלהיך בו. ונראה שהקדש זה בחי' ארץ ישראל, כי אפילו הקדיש דבר בחוץ לארץ צריך להעלותו לארץ ישראל. ולכן כל עוד שלא שינה רשות של ההקדש לא מעל ביה, אפילו בנאה בתוך ביתו לא שינה מקומו, אבל כיון דמטא ליה הנאה הנראה בעינים הרי כבר קיימא כנאוה דיליה ומעל.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

יד אייר, התשע"ב

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

מעילה כא.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה, נתן לו שתי פרוטות ואמר לו לך והבא לי אתרוג והלך והביא לו באחת אתרוג ובאחת רימון שניהם מעלו רבי יהודה אומר בעה"ב לא מעל שהוא אומר לו אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

ע"פ תורה מט בלקוטי מוהר"ן שמבואר שהצדיק מעלה את השכינה בחי' מאור הקטן לבינה בחי' מאור הגדול, בבחי' מי זאת עולה, מי עם זאת עולה. ומבואר שם שהשכינה בחי' לב, וזה בחי' אתרוג כידוע. וענין הפרוטה מבואר בסוף התורה שם, ומפורש בתורה ט' שהוא בחי' דפריטא שפתיה, בחי' קול התור, קול של הניסים, ומבואר שם שזה לעומת זה עשה אלקים, אז שתי הפרוטות זה גם הקול שלעומת זה. והשליח הוא הצדיק, שהוא השליח ציבור. כי האדם יש לו שני קולות בקירבו, כמבואר בתורה מט שם, יצירה לטב ויצירה לביש. וצריכים להעלות להשתיק את הקול של היצר הרע, ואז יכולים להעלות את ביתא תתאה עם ביתא עלאה. וכיון שהצדיק הביא את האתרוג, וגם את הרימון, רימון זה בחי' מירו"ן, בחי' מי רון – רבי נחמן, נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא בחי' ד' נעשית ה', בחי' השיר שיתער לעתיד כמבואר שם בתורה מט. אז שניהם מעלו, דהינו שניהם עלו. ורבי יהודה אומר שכל זמן שלא השיג את האתרוג רק בחד פרוטה, הרי היא נשארת בבחי' מאור הקטן דאית בה עדיין רע, אז בעל הבית של הביתא תתאעה עדיין לא על. אבל כיון שעכ"פ הבעה"ב הגיע והביא את עבודתו להצדיק, בבחי' מה שהכלה מביא טלית להחתן, אז עכ"פ הצדיק שפיר קא על.(ששמו של ר' יהודה כבר מרמז על שהשיג את בחי' רביעית ההין, כי יה"ו, ד-ה,  אז הוא כבר דורש יותר)

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת קינים

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

טו אייר, התשע"ב

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

ריש מס' קינים. חטאת העוף נעשית למטן וכו' עולת העוף למעלן, ע"ש. והנה כל המס' עוסקת בקינים, וקיני חובה, שהם בעיקר קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות ושאר הקיני חובה, הם באים שני ציפורים אחד לחטאת ואחד לעולה. ונראה ע"פ תורה מט בלקוטי מוהר"ן, שעי"ז יש תיקון של ביתא תתאה – בחי' חטאת העוף, ותיקון של ביתא עילאה, בחי' עולת העוף. וזה דייקא בקינים, שהעוף זה בחי' הצדיק, כי הצדיק הוא הרץ אורח בין מלכות לבינה להקים את המלכות בסוד מי עם זאת עולה, כמבואר בתורה מט, ומי זה בחי' חטאת, בחי' מי חטאת, עם זאת עולה, בחי' עולה. ועיקר הקינים כנ"ל הם באים לתקן היסוד, בחי' צדיק, כי זבים וזבות ויולדות כולם בענין תיקון היסוד (וגם המצורע, זה בענין יסוד, ברית הלשון, וגם נזיר, בחי' יסוד, בחי' יוסף, נזיר אחיו). ולכן דייקא אלו מביאים קינים, ומקבלים בזה תיקון היסוד. וכן ענין ציפורים, זה בחי' שיר, ובחי' למעלה ולמטן, זה בחי' השיר שעולה ויורדת, כמבואר במקום אחר בלק"מ, שזה ענין עלית המלכות לבינה כמבואר בתורה מט.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

טו אייר, התשע"ב

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת קינים סוף פרק ב (משנה ה – כג:) אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין, כיצד האשה שהביאה חטאתה תורה ועולתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה תור. עולתה תור וחטאתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה בן יונה. בן עזאי אומר הולכין אחר הראשון. האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה, עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה, ע"כ.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי תורה מט בלקוטי מוהר"ן (ועיין מה שפירשנו עד"ז על המשנה בריש המסכת) שרבינו מפרש מה שאמרו חז"ל לא אבוא בעיר עד דבקרבך קדוש, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים שלמעלה עד שיבנה ירושלים שלמטה, ורבינו גילה שזה בחי' תיקון ביתא עלאה וביתא תתאה, בינה ומלכות, שרק על ידי שמתקנים את המלכות אז היא העולה עם בינה, בסוד מי עם זאת עולה. ויש בזה רמז בשם של המסכת שלנו, קינים, כי גם צפור מצא קן לה, בחי' בית, וקינים זה רמז על שני בתים, ביתא עלאה וביתא תתא. וכבר פירשנו שזה בחי' השני עופות שהם חטאת ועולה, שהחטאת דמה נזה במזבח למטה, בבחינת ביתא תתאה, והעולה למעלה, ע"ש. ולכן מובן דין משנתינו שהעופות צריכים להיות אותו המין. כי בני יונה הם דוקא קטנים ותורין דוקא גדולים, ופה צריך שיהיה התיקון של מי עם זאת עולה שיש השוואה בבחינת שני המאורות הגדולים (אז אם מביאים בני יונה, אז זה התיקון על הקטנות, שיעלו עכשיו לגדלות. ואם מביאים תורין הר"ז לעלותן בגדלות), כמבואר בתורה שם.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ומובן שלכתחילה צריכים להביא את החטאת קודם, כי משם התיקון מתחיל, כי אין הקב"ה נכנס וכו', ומ"מ בדיעבד לא מעכב הסדר, כי סוף סוף שניהם עולים ביחד. ומובן שיטת התנא קמא שלא משנה איזה קרבן הביאה קודם, המין שהביאה לחטאת היא הקובעת, כי משם מתחיל התיקון כנ"ל.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם בן עזאי סובר, שאע"פ שהקב"ה אינו נכנס לירושלים של מעלה עד שבקרבך קדוש, מ"מ התיקון באמת מתחיל עם בינה שעושה את הצמצום, ואז יש את העבודה של טהרת החלל פנוי ובנין המלכות דקדושה במדות, עד שזוכין להעלותה בשיר. ולכן כיון שסופו של דבר בינה ומלכות עולים כהדדי, וכל התיקון באמת התחיל עם בינה, לכן אפילו אם הקדימה להביא את העולה, אז זה קובעת.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לראות שני הדרכים האלו רמוזים בדברי רבינו שכתב שם מט:ז בזה"ל, ובשביל זה נקרא ניסן אביב, אל"ף עם בי"ת, יו"ד עם בי"ת. וזה יחודא עלאה ויחודא תתאה, עכ"ל [ויש להעיר שהגמטריא של ניסן אביב זה כמו שם ע”ב בריבוע, כזה: יו”ד, יו”ד ה”י, יו”ד ה”י וי”ו, יו”ד ה”י וי”ו ה”י, והכולל, שזה המבואר בתורה מט שהעלית המלכות הוא בשיר פכש”ר כמבואר שם אות ו). והנה רבינו סתם ולא פירש שניסן גופא רמז לשני היחודים, כי ני-סן, ני, נון זה מלכות כידוע, והי' רבינו פירש כאן (אות ז) שהיא הקדושה שצריך להמשיך להמלכות כדי להעלותה. וס-ן, ס' זה הצמצום שעושה חלל באמצע, והן' זה אימא עלאה. הרי שקודם יש רמז על תיקון המלכות, אז רמז על כח בינה. ובמילת אביב הסדר הפוך, שקודם יש רמז על יחודא עלאה, א, בחי' העולה, בחי' כבש אלוף (עי' תורה כח, וגם בביאר הליקוטים הולכים עם זה) בחי' סתרי תורה (ע' אות ו' כאן בסוד כסא הכבוד, שזה בחי' כבשי דרבנן), והי', בביאר הלקוטים מפרש שזה רמז על המאור הקטן, או יכולים, ונראה יותר לפרש שזה מה שצריכים להמשיך הקדושה להמלכות, הב', כי רבינו כותב, י' עם בי"ת לא שהיוד היא ב'. וזה גם כן מה שרבינו כותב אלף עם בי"ת, כי באמת לא ראוי זה כראוי זה. כי האלף הוא מבחי' כתר, והיא טמונה בביתא עלאה (ובלאה). וזה נלע"ד קצת רמז על רבינו, שידוע, ור' אברהם בן הר"ן הרחיב על זה בכ”מ, שרבינו מבחי' בינה, אכן עוד ידוע שרבינו גילה שהוא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, ומקור חכמה הוא כתר. וגם ידוע מה שרבינו גילה (חיי מוהר"ן, נסיעתו לארץ ישראל שנג) שהבעש"ט אמר תורה מבינה, והמגיד מחכמה, כי יש בינה שהוא למעלה מחכמה וכו' אבל אני אומר תורה ממקום שהוא למעלה מאלו המקומות וכו' ע"ש. ונראה שזה י"ל הענין של השני ראשית, כי קשה איך יתכן שני ראשית, ועוד ק' דראשית הוא מבחי' חכמה, כמו שכתוב ראשית חכמה. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן: לקמ"ת ד:ח דף ו..

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

יז אייר, התשע"ב, לב לעומר.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

סוף מס' קינים. נְתָנָתַם לַכֹּהֵן וְאֵין יָדוּעַ מַה נָתְנָה, הָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה וְאֵין יָדוּעַ מֶה עָשָׂה, צְרִיכָה לְהָבִיא עוֹד אַרְבַּע פְּרִידִים לְנִדְרָהּ, וּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ, וְחַטָּאת אֶחָת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, כְּשֶׁהוּא חַי קוֹלוֹ אֶחָד, וּכְשֶׁהוּא מֵת קוֹלוֹ שִׁבְעָה. כֵּיצַד קוֹלוֹ שִׁבְעָה, שְׁתֵּי קַרְנָיו, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת. שְׁתֵּי שׁוֹקָיו, שְׁנֵי חֲלִילִין. עוֹרוֹ לְתוֹף, מֵעָיו לִנְבָלִים, בְּנֵי מֵעָיו {יח} לְכִנּוֹרוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צַמְרוֹ לִתְכֵלֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב), מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח. אֲבָל זִקְנֵי תוֹרָה אֵינָן כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה: ע"כ.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ונפרש בעזה"י על פי תורה כז ותורה נ' בלקוטי מוהר"ן. כי מבואר בתורה בתורה כז:ד ז"ל ולפי ההזדככות חכמתו בשלש עשרה מדות אלו הנ"ל, כן הזדככות קול רנתו. בבחינת: 'זקן - זה קנה חכמה' (קדושין ל"ב:), 'הקנה מוציא קול' (ברכות ס"א ועין זהר פנחס רל"ב רל"ד רל"ה:). וזה (שיר השירים ב): "הראיני את מראיך", זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן כנ"ל. 'השמיעני את קולך' - כי הקול לפי החכמה של דרושי התורה, לפי השכל של שלש עשרה מדות שהוא דורש בהם את התורה. וזהו (עמוס ה): "דרשוני וחיו", כי "החכמה תחיה את בעליה" (קהלת ז): ע"כ. ולפ"ז מבואר הענין וקשר סדר המשנה. כי עיקר הקול הוא רק מחיים, בחי' דרשוני וחיו. והנה יש שש עיזקאין בקנה שמהם תוצאות הקול כמבואר בתורה ג' בלקוטי מוהר"ן, וכתיב תוסף רוחם יגועון, וזה בחי' זקן עם הארץ, עם הארץ זה בחי' מי שחי את הגוף (כי שמים וארץ זה נשמה וגוף כמבואר בסנהדרין ומובא בתורה יד), והגוף זה בחי' חשך ומיתה כמבואר בתורה לז. זקן – ז' קנה, בחי' שבעה עיזקאין, בחי' מש"כ במשנה הנ"ל, וכשהוא מת קולו שבעה, שכל המוסיף גורע, וזה בחי' טירוף הדעת ומיתה. ומה שהיה קול אחד, מבחי' זקן הדרת פנים, נתפרד, בבחי' אל תהיו כסוס כפרד אין הבין (תורה נ) שמחסרון הבנה וזקן והדרת פנים נתפרד הקול יותר אפילו מהששה עיזקאין, לשבעה. שזה בחי' צעקת הכלבים ה"ב ה"ב, שבה מפגם הברית, מים מרירין, שלא זוכין למים מתוקין, שהוא מיתוק השכל, שזוכין על ידי תיקון הברית, שזוכין לבחי' כל עצמותי תאמרנה, כמבואר בתורה נ', ולכן המשנה מביאה מהפסוק וטעם זקנים יקח, הטעם דייקא. [ונופלים להקול של הע' לשונות, בחי' ז', ולכן קולן דוקא בכלי שיר, כי זה מראה על תיקונם, דרך שיר בחי' בשמעו את רנתם]. ויש אומרים אף צמרו לתכלת, בחי' ושער ראשיה כעמר נקיה, כי מחשיבים אפילו הח' חוורתא.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

אבל זקני תורה, בחי' דרשוני וחיו, בחי' הזדככות הקול שהוא ע"י הזקן דייקא, שהוא דרישת התורה. כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן שנאמר בישישים חכמה וארך ימים תבונה. תבונה זה בחי' מים מתוקין, בחי' תיקון הקול, ותיקון של הפירוד של אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. וזה מה שנאמר בישישים חכמה, כי י"ש זה גמטריא פעמים קנה. וכתוב יש פעמים, ישיש, הרי ארבעה, וכתוב לשון רבים בישישים, פעמיים ארבעה, הר"ז שמונה, וזה התיקון להשמונה תוצאות של קול המת, אכן בישישים גופא, פירושו (ריטב”א) בן ששים, בחי' תיקון הששה עיזקאין, שבאמת יש רק ששה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

י"ט אייר, התשע"ב, ל"ד לעומר.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד, המשניות פה עוסקים בענין שמירת בית המקדש. ונראה לפרש על פי תורה נא בלקוטי מוהר"ן שדובר שקרים לא יכון בעיני ה', שמזה למדין שהאמת הוא השומר על השי"ת, וכמו שכתוב בפירוש בתהלים, השומר אמת לעולם, שהאמת הוא השומר. והנה מבואר בגמרא שהלוים היו שומרים בכ"א משמרות למטה, והכהנים ג' משמרות למעלה. ונראה, כי כתוב שהשי"ת השליך את האמת ארצה, ומבואר בתורה נא ז"ל והטהרה הוא בחינת שמאל, בחי' לוי, בחינת וטהרת את בני לוי, ולוי בחינת שמאל כידוע, ועל כן עקר אחיזת הטאמה הוא מבחינת שמאלא וכו', ע"כ. הרי שהלוים עומדים לשמור למטה. וזה כ"א משמרות, כי א"ך חלק כמובא בגמרא פסחים, ופרש"י שאך, הוא ח"ץ בחילוף האותיות, כי זה מה שמבואר בתורה נא, שיש את היחוד של השם, ויש את הטהרה, ששם העולם והטומאה הוא כבר בכח, ויש ממש את הטומאה, אז הטומאה הוא בחי' חצי. ולכן הגמרא לומדת משמרות הלוים מהמילה "בעבודתך" שהוא בגמטריא "חצות" כידוע מדרשי הפתק הקדוש, שזה עיקר עבודת איש יהודי לקום בחצות, כי עיקר השמירה על האמת. (ולכן בפתק המלה בעבודתך מופיע ממש בחצי הפתק, יש חמש שורות למעלה ממנו, וחמש שורות למטה ממנו. גם המלה עבודה מופיע ג' פעמים בפתק, שדורשי הפתק אמרו שזה רמז על הג' בתי מקדש, ולכן בפעם השלישי כתוב ובחיזוק עבודה תיבנהו, מלשון בנין, שבמהרה יבנה אמן). ולכן מיד קודם החתימה של נ נח נחמ נחמן מאומן, כתוב בעבודתך, כי זה רמז על השמירה, שהוא האמת כנ"ל, והחותם הוא בחי' אמת, כידוע מחותמו של השי"ת. וחותם, זה אותיות תחום, כי שם השמירה, כי החותם הוא אמת השומר כנ"ל. אבל גם במקום טהרה, עוד לא הגיע ליחוד השם, כמבואר שם, ויחוד השם הוא בג' נקודות, קב"ה וישראל ואורייתא, אז למעלה יש ג' משמרות כהונה.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשיכה לדבר על אבני בית המקדש, שזה המבואר בתורה נט, שאבני בחי' אב ובן כחדא (ועיין שם במשנה שהזקנים היו שם, בחי' אב, והגמרא מביא והבית בהבנותו, בחי' בן), ולכן הכהנים היו שומרים פה, כי הם השומרים דרך היחוד כנ"ל.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

והשמירה על בית המקדש, כי בית המקדש הוא לא רק אתר בית שכינתיה, הוא גם בחי' עינים, כמבואר במ"א בלק"מ, ולכן השומרים בחי' אמת שומרים עליה. וגם בתורה נא רבינו מביא את הפסוק לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, הרי מפורש שרבינו ממש קאי על בית המקדש.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

אייר התשע"ב.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד דף כז מבואר בגמרא שבעיקרון השמירה של הכהנים היה נעשה על ידי הרובים, נערים שלפני בר מצוה, והפרחי כהונה, הבחורים כבר היו עושים עבודה ממש. גם מבואר בגמרא שהמקומות של השמירה היו חוץ לעזרה כדי שיוכלו לשבת, דקי"ל שרק מלך מבית דוד יכול לשבת בעזרה (וע' מש”כ בזה בס”ד בערך מסורה בברסלב אות ח). עוד איתא בגמרא דעה על אחד מהמקומות של המשמרות, פרבר, ששם היו שני שומרים, כיון שהמקום היה כלפי בר, דהיינו רחוק. ועוד ענינים שאביא עם פירושן לקמן בה"י.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי תורה נב בלקוטי מוהר"ן, הנעור בלילה והולך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה, בזה מתחייב מציאות כל הבריאה, כי בודאי הש"י לא היה מחוייב להקים את המציאות, אך לאחר שהש"י ברא את נשמות ישראל, אז כביכול כל המציאות הוא מחוייב על ידו. ולכן כל מה שישראל עושין יותר את רצון הש"י ונכללין בשרשן, הם מתחייבים ביותר את המציאות, וכדי שישראל יבטלו את עצמן ממש לאחדות הש"י, זה רק על ידי התבודדות, ע"ש.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אברהם אבינו היה אחד, והתבטל להש"י כמו שאמר, ואנכי עפר ואפר, שזה לכאו' תכלית ההתבודדות, ומ"מ נשאר ממנו איזה דבר, כי יצא ממנו ישמעאל, וכן מיצחק אבינו נשאר ממנו איזה דבר כי יצא ממנו עשו, ורק יעקב השיג השלמות של חיוב המציאות. ולכן מצינו שרק יעקב קבע שמקום המקדש יראה גדולת השי"ת אפילו להעכו"ם, ע' בלקוטי מוהר"ן ריש תורה י', שאברהם אבינו קרא למקום המקדש הר, ויצחק קרא לו שדה, ורק יעקב קראו לו בית, דהיינו מקום יישוב, שאפילו העכו"ם יכולים להשיג דרכו גדולת הש"י (ומבואר שם שגם אברהם אבינו היה לו בחי' של הש”ב, הר שדה בית, אבל שלמות ענין הזה, שבית המקדש יקרא בית תפלה לכל העמים זה רק על ידי יעקב. ומצינו גבי לידת יצחק יעקב והשבטי י”ה, ותה”ר, שהוא ס”ת של בית' שדה' הר'). כי כל העולם ומלואו, הכל לא נברא אלא בשביל ישראל דייקא, ולכן על ידו, יתגלה רצון הבריאה לכל העולם.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יעקב אבינו כאשר הגיע למקום המקדש, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, שעשה את האבנים שומרים (ועי' במדרש רבה, שרבי יהודה אומר שלקח י"ב אבנים, ור' נחמיה אומר, שלש, ורבנן, שנים. ואולי י"ל שלפי הרבנן דר"י כל אחד מהי"ב אבנים היו שנים, הרי כ"ד, כמשמרות של הבית המקדש, ורבי נחמיה אומר ג', כמנין משמרות כהונה), והאבנים נתאחדו תחת ראשו, וע' גם בתורה נא שגם שם מפרש ש'אבני' פירוש הביטול לאחדות הש"י.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בתורה נב שצריכים ללכת למקום שאין הולכים שם בני אדם, כי במקום שהולכים שם בני אדם ביום, הרודפים אחר העולם הזה, אף על פי שכעת אינם הולכים שם, הוא מבלבל וכו'. ונראה לפי זה, שאכן במקומות כאלו שבני אדם הולכים ויש השפעה מהם באויר, אז במקומות כאלו צריכים דייקא להיות עם חברים שיהיה השפעה טובה, וזה בחי' השומרים על הר הבית, כי השמירה של הכ"א משמרות של הלוים לא היה אלא חוץ לעזרה, וזה בבחי' הר ושדה, ולכן היו שומרים מהשפעת הבלבולים של בני אדם בהבלי עולם הזה. ולזה במקום השמירה של הפרבר, שהיה רחוק, יש דעה שהיה צוות, שני שומרים.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שעבודת השם, להגיע לרצונו יתברך, הוא רק על ידי התבודדות, לא היה השמירה חשובה, והיו נותנים אותה להרובים (נערים), ואילו פרחי כהונה, הבחורים שכבר הגיעו לבר מצוה לא היו עוסקים בשמירה, אלא בעבודה ממש (אלא דאכתי צ"ע, דלכאו' זה רק לענין הכהנים, אבל נראה שהלוים שהיו שומרים, זה היה בחי' עבודתם, שזה רק מגיל ל', וצ"ע), עבודה בבית המקדש, בבחי' ביטול לאחדות השי"ת.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן, אירע קרי לאחד מהן יוצא הולך לו וכו', כי קרי זה בחי' מקרה, היפוך של חיוב המציאות, שבית המקדש הוא מקום שנקבע דוקא ע"י יעקב אבינו שהוא מחייב את המציאות, כי הוא השלים רצון הש"י. וגם כל הכהנים, אפילו אלו שלא ראו קרי, היו טובלים לפני העבודה, כי הטבילה זה כדי להכלל בשורש, בחיוב המציאות.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן מה שהמשנה והגמרא מלמדין על מצב בית הכסא, כי זה גם כן עבודת הביטול לגרש ולסלק הפסולת והמדות רעות.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאיתא בהברייתא איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקות לפניו וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו וכו', ע"ש (סוף כז:-כח.). כי מבואר בתורה ד' על מאמר חז"ל (סוטה כא) משל לאחד שהיה מהלך בדרך באישון לילה ואפלה וכו' נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים, שאבוקה של אור זה הצדיק, ובתורה י:ד הנ"ל מבואר שהצדיק יש לו הבחי' להעלות מבחי' הר ושדה לבחינת בית. ולכן דייקא איש הר הבית היה מחזר, שמעלה מהר לבית, והוא היה מחזר על כל משמר, כי המשמרות היו בבחי' המהלך באישון לילה ואפלה, דהיינו במקום שיש השפעות לא טובות, ולכן צריכים דייקא את הצדיק להעלותם מבחי' הר לבחי' בית.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

המוכיח את חבירו לשם שמים, מושכין עליו חוט של חסד, ע' לקוטי מוהר"ן תנינא ח:א – דף טז., ומש"כ שם.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

כו אייר, התשע"ב, ל"ו לעומר.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תמיד דף כח. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקד"ה שנאמר (משלי כח:כג) מוכיח אדם אחרי חן ימצא, ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד שנאמר (מוכיח אדם אחרי) חן ימצא ממחליק לשון, ע"כ.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פסוק זה במשלי מרמז הרבה על המבואר שם, כי הענין של פשוט כפול משולש וכו' מכונה לפעמים אחוריים, וזה מש"כ אחרי חן, וחן דייקא, כי אלו האותיות באחוריים הם נ נח! וגם ס"ת של הפסוק (גם כן בחי' אחר – סוף) נחמן קיא, כי זה המבוא בתורה שם, שכדי לזכות לקול המוכיח, שהוא השיר פשוט כפול וכו', צריך תפלה בדין, והתפלה בדין עומדת בבית הבליעה של הס"א, ואזי הוא מכרח לתן הקאות ע"ש. ור' נחמן הוא זה השיר. על מרומז היטב בס"ת כנ"ל.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ אחרי חן ימצא ממחליק לשון, כי להגיד נחמן באחורים נשמע כמגמגם, היפוך המחליק בלשונו, ועל זה מעיד הפסוק ששפיר טובא להשיג החן באחוריים מלהגיד סתם בחילוק לשון!

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מש"כ במשלי (יב:יג) בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק, שבפשע שפתים של הצדיק, שמגמגם בבחי' נ נח, מוקש את הרע, ויצא מצרה צדיק, כי שמו הולך וגדל.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

וענין של אחרי, שהוא ג"כ אותיות ריח, בחי' סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא, המבואר בריש התורה שם – קול המשקה את הגן שבו גדלים כל הריחות והיראות, ע"ש.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

אלכסנדר מוקדון מעבר להרי החשך – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' תכו.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו לו ממזרח למערב, תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה, חמה במערב הכל מסתכלין בה, באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה, ע"ש. צ"ע הלוא כאשר החמה במזרח או במערב, אז יש גם המרחק של המזרח או המערב וגם המרחק של השמים, מה שאין כן כאשר הוא למעלה יש רק מרחק של השמים.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

אמר להן אלכסנדר לזקנים: האם שמים נבראו תחלה או הארץ נבראה תחלה?

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו לו: שמים נבראו תחלה. לפי שנאמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". הרי שמים כתיב בתחלה.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

עוד אמר להן: אור נברא תחלה או חשך נברא תחלה?

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו לו: מילתא דא - אין לה פתר [פתרון]!

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ומקשינן: ונימרו ליה זקנים לאלכסנדר: חשך נברא תחלה, דהא כתיב "והארץ היתה תהו ובהו, וחשך על פני תהום", והדר כתיב "ויאמר אלהים יהי אור, ויהי אור". הרי דחושך כתיב קודם בקרא.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

ומשנינן: אין הכי נמי, דהכי הוי. אבל לא רצו להשיבו דבר, משום דסברי, דלמא אתי לשיולי להו: מה למעלה מרקיע שעל ראשי החיות, ומה למטה מהן. מה לפנים מחוץ למחיצת העולם, לצד מזרח, ומה לאחור חוץ למחיצת העולם, לצד מערב? ולכך אמרו לו שאין להם פתרון. ומתוך כך ימנע מלשואלם עוד במעשה בראשית.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב מקשינן: אי הכי, גם על שאלתו, "שמים נבראו תחלה או ארץ", נמי לא נימרו ליה תשובה, כי דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור? ואמאי בזה השיבו לו?

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ומשנינן: מעיקרא סבור כי בדרך אקראי בעלמא הוא דקא משייל. ולכך השיבו לו. אך כיון דחזו דקמהדר ושאיל, סברי, לא נימא ליה תשובה. דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

כאן מבואר יסוד דברי רבינו בחיי מוהר"ן אות כד, עיין שם באריכות, ובתוך דבריו כז"ל וכן הקשיא המובאה בעץ החיים בתחלתו שרוצה בעל ה"שערי גן עדן" לתרצה, ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתרוץ הוא ולא כלום, כי סוף כל סוף מסים שם שלמעלה משם אסור להרהר. אם כן טוב אשר יפה לתרץ הקשיא בתחלה עם זה התרוץ, שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור, ולמה לנו לכנס בחקירות של עולם התהו כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום, עיין שם.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

לב: תנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע ויש אומרים לאחורי הרי חשך. והמהרש"א פירש שמתחלה היו ברקיע ועל ידי תפילת דוד הורדו לארץ. וא"ש כמו שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כב, שהגן עדן והגיהנם הם בזה העולם ממש.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

מדות

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מידות, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מידות זה השיעור קומה כמש"כ אנשי מדות (במדבר יג:לב), מי-דות, דו"ת עם הכולל, בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

גפן זהב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' תלב.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

כלים

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

כלים, בגמטריא ק' ועם י' אותיות של מילאו – כף למד יוד מם, וע"ה, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

כל הוא מדת היסוד, הצדיק. וכן כל לשון כיסופין וחמדה, כלה שארי ובשרי.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ה:א איזהו גמר מלאכתו (-של תנור, כדי לקבל טומאה, ושאר כלי חרס כשנצרפו בכבשן), משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין. רבי יהודה אומר, משיסיק את החדש כדי לאפו בישן ספגנין, ע"כ. פירש הרע"ב ז"ל דחדש כדי לאפות בו סופגנים בעי היסק מרובה מן הישן, ואם הוסק החדש היסק מועט דבהיסק כזה היה ישן ראוי לאפות בו סופגנים, היינו גמר מלאכתו. ואין הלכה כרבי יהודה, ע"כ.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין שמצאנו בתענית, שהוא כמו תנור, וכנוסח תפלה זכה שלפני יום כיפור: ועל ידי רתיחת גופנו על ידי התענית והתפלות יתקן מה שהרתחנו וכו', והרי אש התאוה ודאי כמו תנור. ובענין תעניתים גילה רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה סב ז"ל עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות, למשל, כשמתענה שני ימים, היום השני שהוא נחשב ביותר אין מחמת עצמו אלא מחמת שאנו חוזרים ליום ראשון, אזי נחשב יום שני לזכות יותר, גם כי עקר כל הדברים הן התחלה, כי כל התחלות קשות (מכילתא פרשת יתרו והובא בפרש"י) מחמת שיוצא מהפך להפך, אבל אחר התחלה, הוא נכנס מעט בהרגל ואינו קשה עליו כל כך וכו' עיין שם. ולכן אין הלכה כרבי יהודה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

וסופגניות, הן מאכלי חנוכה שגם כן מדליקים באחוריים, להמשיך כח מעיקר הנס.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

יב:ו גלמי כלים: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

יג:ד המעצד והאזמל והמפסלית והמקדח שנפגמו טמאים, נטל חסומן, טהורין, ופירש הרע"ב ז"ל ניטל חיסומן, בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקרדום ובחודו של מקדח נותנים ברזל טוב ונחשב, אצאל"ו בלע"ז, וחוסמין פיהן בו כדי שיהא חד לחתוך יפה, וזה קרוי חיסומן, ע"כ. בשבת קודש שנת תשפ"ג למדתי את זה כמה שעות אחר שלמדתי את זה מפרשת השבוע פרשת פקודי לח:כח בפרש"י ז"ל וצפה ראשיהם, של עמודים, מהן. שבכלן כתיב וצפה ראשיהם וחשקיהם כסף, עכ"ל. והרא"ם וגור אריה פרשו שאין לפרש 'וצפה ראשיהם' של הווים, שהרי הווים בעצמם היו עשויים מכסף, עיין שם.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

יז:טז

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר: לקמ"ת נח דף כח..

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

מקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות. ופירש הרע"ב ז"ל עושין כן כדי לגנוב בו את המכס, ע"כ. ומשמע שמזוזה דבר יקרתי, ומתאים למרגליות.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כג, ארטבן שלח לרבי חד מרגליתא טבא, שלח ליה רבי חדא מזוזה, ולכאורה הוא פלא, מדוע שלח לו מזוזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

כז:א הבגד מטמא משום חמשה שמות. השק משום ארבעה. העור משום שלשה. העץ משום שנים. וכלי חרס משום אחד.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

הבגד, אותיות בגדה, והרבה פעמים מצאנו במקרא חסר א' כמו נחנו, והרי רמז להשיר פשוט, כפול, משולש, מרובע שמסיים בחמש של מאומן – נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי הבגד משום חמשה שמות.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

השק משום ארבעה. השק עם הכולל בגמטריא רבנו נחמן. גם ה"ש-קו"ף בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אבל עיקרו אינו אלא ארבע מאות, בחינת מרובע, והרי השק משום ארבעה שמות.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

העור, ע' מתחלף לא', הא – ו"ר, וכן לפי כמה ראשונים בדרשת הגמרא, וזרע אין לה, עיין לה, ולכן נעיין על ו"ר בגמטריא נ נח נחמ. הרי העור משום שלשה.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

העץ, במילואו, הא עין צדי, בגמטריא ר"מ, שהוא הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי, נ נח, הם הראשים והתחלתם של התיבות נ נח נחמ נחמן מאומן, והרי העץ משום שנים.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

כלי חרס. בחי' יהושע בן נון כמו שכתוב (שופטים ב:ט) ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים וכו'. בתמנת, בת-מנת, מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (בת, בגמטריא ברסלב\נחמן בן פיגא – נ נח). הרי בחי' נ'. הרי כלי חרס משום אחד.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

נגעים

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

נגע בגמטריא 123, שהוא רבע נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא אם בהרת קדמה לשער טמא וכו' ואם ספק טמא, ורבי יהושע קהה.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת בבא מציעא פו.

</div>



# Chapter ח.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/15/

# Chapter ח.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/15


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ח.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהם

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כי השגת התורה בחי' כולה הפך לבן טהור, אבל קיימא לן (פרק ח) שאין זה אלא כאשר קודם נחלט או נסגר לטומאה, ורק אז אם יפרח הצרעת בכולו הרי טהור, אבל אם בתחילה פרח הצרעת בכל גופו, טמא. ולכן על כרחך צריך כשלון בתחלה, ואז ימעוד על האמת, וכולו הפך לבן טהור.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ו

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הטולה מן המסגר בטהור, חזר נגע לבגד שורף (או לפי הרע"ב מקיים) את המטלית. חזר למטלית, הבגד הראשון ישרף, והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנין, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ופירש הרע"ב ז"ל ולאחר ששמשה (-המטלית) הבגד השני, אפילו הלך הנגע לגמרי מן החתיכה, טעון שריפה, שהרי משחזר בו הנגע מתחילתו כבר הוזקק לשריפה, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב למה לא אמרינן כתותי מכתת שיעוריה, ואף על פי שאין שיעור למטלית, הרי צריכה להיות מצמר או פשתן, ואם כתותי מכתת שיעוריה לא תחשב כצמר או פשתן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן במשנה יג:ה שהוא אותו דבר בנגעי הבית, הבונה מן המסגר בטהור, וחזר נגע וכו' על האבנים, הבית הראשון ינתץ, והאבנים ישמשו את הבית השני בסימנין. וכאן אין על האבנים דין שרפה רק שינתצו. ולכן י"ל שמכאן למדים גם על הבגד שלא אמרינן כיתותי מכתת שיעוריה. ועיין במפרשים כאן מחלקת בזה אם שווים בגדים לבתים בדינים אלו.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יג:יא מצורע שנכנס לבית, כל הכלים שיש שם טמאין, אפלו עד הקורות, רבי שמעון אומר עד ארבע אמות, ע"כ. ומבואר בשיטת רבי שמעון, וסתם רבי שמעון הוא רשב"י, שזה דין מיוחד ממה שכתוב במצורע 'מושבו'. ואף על פי שיש הקפידה על זה, אינו אלא להוציא למעלה מד' אמות, אבל עדיין חשיב כל הבית מושבו. והנה בענין נטילת ידים בבוקר שהזוהר קבע שההולך שחרית ד' אמות בלי נטילת ידים חייב מיתה, הרבה הקילו בזה לסמוך שכל הבית ד' אמות לזה. ואולי זה סמך לקולא זו.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

פרה בגמטריא נחמן מאומן. ונשלמה פרים שפתינו, כל ענין הפרה הוא תפלה כמבואר באריכות ובפרטיות בליקוטי מוהר"ן נה. וי"ל שלכן יש י"ב פרקים כנגד הי"ב שערי תפילה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

המפרשים פירשו מהגמרא, שיום ד' ויום שבת לא היו מזין. אכן הביאו מהפסיקתא רבתי (פיסקא יד ד"ה ויקחו אליך פרה אדומה) ז"ל מזין עליו כל שבעת הימים, ושבע הזיות בכל יום, הוי נמצאת אומר ארבעים ותשע הזיות, ע"כ. מ"ט כפול י', כי כולם על ידי י' ספירות, ועם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם במשנה ג:ה לא מצאו משבע, על כרחך שבע לאו דוקא. ועל כרחך בסוד הדבר מזין כל שבע. וכמו שצריכים לכוון נענועי הלולב בשבת ותקיעת שופר.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ג:א כל החומרות שהחמירו חז"ל בתקנותיהם בעשית הפרה, עיין מש"כ בספר חיי מוהר"ן ס' רב.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ח:י מי קרמיון ומי פוגה פסולים מפני שהם מי בצים, דהיינו מים שחומר וטיט מעורב בהן, עיין שם. ובפירוש מלאכת שלמה בשם הערוך, ערק קרמיון פירש קרמיון הוא אמנה, ופוגה הוא פרפר. ואם כן קשה איך נעמן החזיק שהם טובים מכל מימי ישראל (מלכים ב:ה:יב). ואולי יש לדחות כי כוונתו היתה לענין רפואה, וי"ל שאותו הטיט מסוגל לרפואה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מקואות

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מקואות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן מקו"ה ע"ה בגמטריא נחמן, עם הד' אותיות. כי רבינו הוא הנהר המטהר מכל הכתמים. וענין התקוה שרבינו גילה והכניס לעולם, עמש"כ על ספר רזין גניזין של הרמח"ל, ע' עיטרין לכבוד המלך, עטרא תמניא ועשרין (עמוד רנז). הלכות מקואות נמצא ביורה דעה סימן רא – מאתים א' - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, גם בגמטריא אבן נחמן (כי המעיין יוצא מהאבן).

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

א:ז אשברן. ראשי תיבות. אלקי רבי נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

נדה, נ' ד' פעמים, ראשי תיבות נ נח נחמ נחמן, ה' – מאומן. נדה, נ – ט' (ד"ה) פעמים, הרי ת"ן, עם נ מינוס ד"ה – עוד מ"א, הרי נ נח נחמ נחמן מאומן. נדה, בחינת נד נה, כמו שוא נע ונח, נ נח. נון דלת הה, עם הג' אותיות בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

דם נדה, ד"ם – עם הה' אותיות של המילוי - דלת מם, ועם הכולל, בגמטריא נ', נדה בגמטריא נח ע"ה. הרי תיקון של דם נדה - נ נח.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ו' סיון, יום א' של שבועות, התשע"ב.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

שייך לכל מס' נדה:

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

איתא בספר אבניה ברזל (והובא בשיח שרפי קודש א-תקס) רַבִּי מֵאִיר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סִפֵּר, אֲשֶׁר אַבְרֵךְ סִפֵּר לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁסִּיֵּם מַסֶּכֶת נִדָּה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: אִם-כֵּן אִמְרוּ לִי: מִפְּנֵי מַה, כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם עַיִן הָרָע הוּא מְגַהֵק בְּפִיו? דְּהַיְינוּ: "גֶּענֶעצִין", וּבְסָמוּךְ אָמַר הַתּוֹרָה סִימָן נ"ה בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" [והתורה נאמרה על מאמר אבא שאול במסכת נדה סוף דף כד:], וְשָׁם מְרֻמָּז הָעִנְיָן הַנַּ"ל [בסוף התורה: וזהו בחי' כלליות מלאך סנד"ל במלאך מט"ט שר הפנים, כלליות עשיה ביצירה, ע"י שכופלין הפסוק כל הנשמה (כמובא בכוונות), בכל נשימה ונשימה צריך להלל את ה', וע"י עין הרע נכפל הנשימה, כנראה בחוש, כשיש לאדם עין הרע, אזי מגהק ופותח פיו לקבל נשימה כפולה, וכשהנשימה כפולה, גם ההלל צריך לכפול כנ"ל, ובפרט שצריך להלל ולהודות לה', שהציל אותו מעין הרע הזאת, והוא רואה בהכרת רשעים, וזהו בחי' מט"ט שר הפנים מאיר לעשיה, היינו שעושי טוב זוכין לפני ה' כנ"ל, ע"י כריתו הרע עין שגרמו לכפילת הנשימה, עכ"ל רבינו ז"ל. והנה הענין הזה ממש דומה למה שרבינו גילה בתורה ח' בענין האנחה שממשכת רוח חיים מהצדיק או ח"ו מרברבי עשו, ע"ש. ועיין בדף ז.: שפירשנו ע"פ תורה ח בס"ד], וְשַׁיָּךְ לָזֶה גַּם עִנְיָן הַגִּיהוּק שֶׁבְּטֻמְּאַת הַנִּדָּה. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ס"ז).

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במסכת סנהדרין דף פא. דרש רב אחא ברבי חנינא מאי דכתיב (יחזקאל יח) אל ההרים לא אכל, שלא אכל בזכות אבותיו, ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל, שלא הלך בקומה זקופה, ואת אשת רעהו לא טמא, שלא ירד לאומנות חבירו, ואל אשה (ענין פרנסה כנ"ל) נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה (פרש"י ז"ל שהוא דבר גנאי לאדם הגון), וכתיב צדיק הוא חיה יחיה (כפל החיות).

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ב. המשמשת בעדים. הגמרא מכנה הבגד שבו בודקים אם יש דם נדה עד. ובמשנה לקמן (יד.) דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה, ובמשנה (טז) בית שמאי אומרים צריכה ב' עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה, ע"כ. הרי מצינו ענין של הקפדה על שני עדים דייקא.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה לעומת זה, כי קי"ל (שבת קמו ריש ע"א) שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, וזה היה בכח שקבלו את התורה בנעשה ונשמע, שעי"ז קבלו שני עדיים. ולכאורה כל טומאת נדה לא היה אלא ע"י הזוהמא שהטיל הנחש בחוה (הכלי יקר כותב שכן משמע בהירושלמי במסכת שבת ב:ו, וכן משמע מהזוהר (תיקוני זוהר סט, קיח:), ואע"פ שלכאורה לא נשתה ברייתן לגמרי, שגם לפני כן היתה מציאות של וסת של דמים, אבל לא היתה דם טמאה, וכעין מה שרבינו כתב (שיחות שאחרי הסיפורי מעשיות (אות ח)) כי חלי הפאקין נעשה מחטא העגל, ולכאורה קשה, הלא גם קדם חטא העגל בודאי היה חלי זה, אך קדם לא היה חלי קשה, רק שהיו הפאקין מחמת הדמים שהתינוק יונק במעי אמו וכו' ע"ש. וכמו כן נראה שאף לפני הנחש היה לחוה ראית דם, אבל הכל היה בטהרה עד שהנחש הטיל בה זוהמא. ולכן זה כנגד זה, העדיים שקבלו בני ישראל באמירת נעשה ונשמע הם לעומת טומאת דם הנדה, ולכן הבגד שבודקים בו נקרא בשם עד. ולכן יש עניין שיהיו שני עדים באיזה בחי' כנ"ל מהמשניות.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה יום א' כח תשרי תש"פ דף יומי

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ד

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

בדברי רבי יוחנן שאע"פ שסובר מחזקינן בטומאה מודה בכמה כללים לטהר

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

בדף ג: איתמר קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ונמצא שרץ בזוית אחרת, חזקיה אמר טהרות הראשונות טהורות, רבי יוחנן אמר טהרות הראשונות טמאות, והא שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות וכו' (ד.) ואיבעית אימא כי מודו שמאי והלל בזוית קופה כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן זוית בית וכו' קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית בית זו וטלטלוה בזוית אחרת ונמצא שרץ בזוית אחרת, חזקיה סבר לא מחזקינן טומאה ממקום למקום (נראה שחזיקה לקח החזקה לעצמו), ורבי יוחנן סבר מחזקינן וכו'.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י נראה לפרש על פי תורה ה' בלקוטי מוהר"ן. כי הרי הטומאה לפנינו, וזה דין, והשאלה היא אם להחזיק את הטומאה לטמא את הטהרות, וזה בחי' אחר גזר דין. והרי בין שיצא לשיצא, להבחין בין צרת הדין עם הוא לפני או לאחר הגזר דין, צריך לבחון על פי השמחה שיש במצוה וכו', ואם זה לאחר גזר דין צריכים להלביש את התפלה בתוך אמרים, בבחינת בגזירת עירין פתגמין אזי במאמר קדישין שאלתין (סוף אות א), ולכן אפילו רבי יוחנן שאומר מחזיקים טומאה ממקום למקום סובר (ריש ד:) שאני אומר אדם טהור נכנס לשם ונטלה, שאני אומר, זה בחינת החלפת התפלה לשנות אותו ולהלבישו בתוך במאמר, וזה יכול להיות רק כשיבחין בו אדם טהור, דהיינו היושר בלב (כי עיקר הטהרה בלב, כמו שאנו מתפללים תמיד וטהר לבנו), שזכה לבחי' ולישרי לב שמחה, ואזי על ידי שמלביש תפילתו במאמר הוא יכול ליכנס לשם וליטלה, להצילה אפילו לאחר גזר דין. והגמרא מקשה: הכא נמי נימא עורב אתא ושדא, עורב זה בחי' עשיה בכפיה, כמו שמצינו בדברי חז"ל שאפילו כאשר הוא לטובה, אבל הוא כמשחיר פניו בצער וכפיה, ואין זה בשמחה הדרוש, ואולי העורב, העובד בבחי' כפיה שדא את התפלה לתוך הנימא, ועל כן הגמרא מיישבת, אדם דבכוונה אמרינן עורב שלא בכונה לא אמרינן, כי עיקר הכוונה בלב, וצריך לכוון להשמחה שיש להשם יתברך בהמצוה עצמה, ולכוון את התפלה במאמר, וזה שייך רק לבחי' אדם שהוא שיעור קומה של כל חלקי המצות כמבואר שם, אבל בחי' עורב שחסר לו השמחה, לא ידע איך ובמה לכוון לבו ולא יכול להלביש התפלה במאמר, בחי' לא אמרינן.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ואז הגמרא מקשה (ד:) מכדי האי ככר ספק טומאה ברשות היחיד הוא, וכל ספק טומאה ברשות היחיד ספקה טמא, ומתרצת, משום דהוי דבר שאין בו דעת לישאל, וכל דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספקו טהור.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

והענין, שכדי להשיג טהרת הלב, צריכים את שהקול בבחי' גבורה יפגע במוחין, אכן צריך לשתף הגבורות בחסדים (אות ה) בחי' פרשא גירא, פרשא, דא בחי' חסד, שהוא מוציא לאור תעלומות, דברים המצומצמים הוא מפורש אותה (שם), ומסוטה למדים שמעשיה בסתר גרמה לה טומאה, וזה פגם בבחי' חסד, ובכלל כל ענין של סוטה משלוה שלמה המלך וחז"ל לחכמות חיצוניות שמחמיצים את המוח וסותמים ואוטמים את המוח, ועל כן ואזי אין הקול הפוגע במוחין כאלו נשמע אלא נעוץ קנה בים (אות ד), ולא יזכה לטהרה, ולא יכול שוב לישאל במאמר קדישין בשום אופן. רק דבר שאין בו דעת עצמו, אזי שפיר יכולים לישאל ולהתפלל כראוי שהקול יעורר הכוונה, וכל עוד שהטומאה והדין אינו אלא בספק, דהיינו קודם גזר דין, הרי מספיק בהכי (לא צריכים להלביש התפילה), וספקו טהור.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' כט תשרי התש"פ

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ה. טעמא דאשה שיש לה וסת הוא דלפיגי רבנן בין כתמה לראייתה הא שאר נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן כראייתן וכו'.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה ו' בלקוטי מוהר"ן, שראיית דם היא קודם שהאדם עושה תשובה, ואזי הביקוש של כבוד, וכבוד זה בחי' האשה, היא לקוי ובבחי' כבוד מלכים חקור דבר, ולכן צריכים לחקור אחריה ולטמא מעת לעת, אבל הנשים שאמרו חכמים שדיין שעתן, שדמם מועטים, אז יתכן שזה בחי' דום, ושוב אין חוקרים אחריהן.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יהודה אמר שמואל עד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה, מאי טעמא, אמר רב קטינא מתוך שמהומה לביתה, וכי מהומה לביתה מאי הוי, מתוך שמהומה לביתה אינה מכנסת לחורין ולסדקין וכו'.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י על פי תורה ו' בלקוטי מוהר"ן, כי הבא לטהר אומרים לו המתן, וזה שמהומה לא יכולה להמתין, וזה "מאי הוי", כי הוי בגמטריא אהי"ה, בחי' תשובה, שחסר לה, והגמרא מוסיפה שבכלל אי אפשר לעשות תשובה כראוי במהומה, כי אינה מכנסת לחורין ולסדקין.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

תנן המשמשת בעדים הרי זו כפקידה, מאי לאו, חד לפני תשמיש וחד לאחר תשמיש.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

שתי פעמים, בחי' תשובה על תשובה. א"נ בחי' וכבדתו מעשות דרכיך (אות ד), דרכיך לשון רבים היינו עייל ונפיק, כי צריך להיות בקי ברצוא בקי בשוב. וכבדתו לשון לנקות, דרכיך לשון תשמיש (קידושין ב:).

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אלא אי אמרת אידי ואידי לאחר תשמיש, פשיטא (שעולה כפקידה). מהו דתימא שמא תראה טפת דם כחרדל ותחפנה שכבת זרע קמ"ל.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

כי על החשש שדמה חפונה בשכבת זרע, זה בחי' כבוד אלקים הסתר דבר.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים, וכו'. ומבואר לקמן (יב) שלמסקנה לפי רש"י ורוב המפרשים מדובר רק בנשים העוסקים בטהרות, וזה בחי' הבא לטהר וכו'.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' א' דראש חודש חשון התש"פ

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ו.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

הברייתא מחלקת בין אישה הרואה דם לבין כתם. ויש חילוקי נוסחאות מאיזה מהם הברייתא הקדים. הרואה דם מטמאה מעת לעת ואינה מקולקלת למנינה ואינה מטמאה את בועלה למפרע, ואילו הרואה כתם מטמאה למפרע ומקולקלת למנינה ומטמאה בועלה, וזה וזה תולין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה ז, שעיקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה, ואמונה הוא בחי' תפלה וכו' ואי לבוא לאמונה אלא על ידי אמת וכו' ואי אפשר לבא לאמת אלא על ידי התקרבות לצדיקים וכו' ועל ידי מצות ציצית נצולין מעצ הנחש ויכול לקבל העצות מצדיק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שאע"פ אמונה הוא בחי' תפילה, הרי אמונה היא הפנימיות והתפלה חיצוניות. ורבינו גילה בתורה ב' שהנשמות, שהם בחי' אותיות התורה (בחי' אמת, כלו זרע אמת, והתורה אמת), מתלבשים בתוך התפלה, נמצא שהתפלה לבוש וחיצוני, ואילו מהות האמונה רבינו הביא כאן (סוף אות ב) מהזוהר, אינה אלא כד אתחבר צדק עם אמת.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה שהאשה שהיא בחי' אמונה, י"ל שראיית דם שלה היא בחי' פגם באמונה, ואילו ראיית כתם היא בחי' פגם בתפלה (ולפי זה יש לפלפל בנוסחאות של סדר הברייתא האי קדים ואכמ"ל). והטועה חמורה בתפלה צריך להתחיל מחדש, מה שאין כן הטועה באמונה, הרי לעולם לא ניתק לגמרי ח"ו מפנימיות האמונה, אז רק סותר בחי' העתים רעים שעברו עליו, בחי' מעת לעת. וכמו שכתוב בקהלת (ז:יד) ביום טוב היה בטוב וביום רעה ראה, כי האמונה הוא בחי' ראיה כמבואר במ"א, והפגם באמונה לא תהיה אלא להיום הרע.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מקשה, מה חידש רבא במה שאמר שהרואה דם מטמא משכב ומושב, הרי בפירוש הוא בברייתא הנ"ל, וזה שאלה על חשיבות ענין עצת הצדיק. ומתרצת שמהברייתא יכול יהיו התלמידים לומדים ואין מבינים (אות ד) ובא רבא בכח הקל וחומר שלו חידש שמטמא אפילו הבגדים שעל האדם, וערך לפניהם כשולחן ערוך, כי על ידי עצת הצדיק מקוים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן הגמרא אומרת צריכים את הקל וחומר של רבא, כי קל וחומר הוא בחי' ציצית שיש בו לבן ותכלת, כי באות ד' רבינו גילה שהלבן של הציצית הוא בחי' חומר, כי חמור העובר עליה (מנחות מג: איזה עונשו גדול), נמצא שהתכלת הוא בחי' קל! ונמצא שהציצית של לבן ותכלת הם בחי' קל וחומר! [ונראה עוד שעל ידי הציצית ויתחזק ישראל, כמבואר בסוף התורה, ויתחזק בחי' קל וחומר]. והציצית הם הדרך שזוכים להנצל מעצת הנחש, שהוא בחי' דם נדה, וזוכים לעצת הצדיק, בחי' הקל וחומר שרבא עשה להרחיק מפגם הטומאה אפילו מהבגדים, וקבע כל הטומאת משכב, אותיות בשכם, בחי' הלא אחיך רועים בשכם, בחי' על שכם שניהם בחי' ציצית (אות ד). וטומאת הבגדים הוא בחי' פגם הברית, כמו שכתוב (חגי ב:יב) הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם וכו' (שחגי בחן אותם בהלכות טומאה כמבואר שם ובגמרא) כמבואר בסוף התורה שם, ועל ידי ציצית ניצל ממנו.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

תשע"ב

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

מס' נדה דף ו. הגמרא עוסקת במה שהנדה מטמאה במעת לעת, והגמרא כותבת שדין זה לית ליה דררא דטומאה, ואין ענינה אלא לטמאה תרומה או קדש. ונראה לפרש על פי תורה נה בלקוטי מוהר"ן שיש בחי' ותאחז במשפט ידי, שהיא ענין רוממות השגחת השם יתברך שדין הרשע יוצא זכאי, ועי"ז יש צל שהצדיקים ניצולים מרע עין של הרשעים והם יכולים לראות טוב את צדקת השם, ועי”ז הם יכולים להתפלל ולזכות לבחי' ארץ ישראל, בחי' חלה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

והנה טומאת הנדה, היא ממש זה לעומת זה, כי נדה היא בחי' ומתבל ינדהו, בחי' גירושין, והיא בחי' קלקול היד, כי י"ד, יו"ד דל"ת גמטריא נדת, כמבואר כל זה בתורה כב. הרי מבואר שנדה היא גירושין מארץ ישראל וקלקול היד. וכל עצמה של טומאת נדה זה נשרש ונולד מחטא הראשון של עץ הדעת, שכל עיקרא היתה על ידי עין הרע של הנחש. ולכן בטומאת נדה גזרו חז"ל טומאת מעת לעת, שדין זה לית ליה דררא דטומאה, והיא ממש ענין של דרך רשעים צלחה, שכאילו הטומאה יש לה כח.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מבואר שהטומאת מעת לעת מטמא תרומה או קדש, בחי' ארץ ישראל, בחי' פני ה' בעושי רע, שעוד לא זוכים לראות במפלתם של רשעים, כי מבואר בתורה נה שם, שארץ ישראל היא בחי' חלה, והתורה מכנה לחלה תרומה, אכן חלה אינה בדיוק תרומה, אז יש נדון בגמרא שטומאת מעת לעת לא יטמא רק קודש ממש. ואז הגמרא ממשכת לדון ממש בדיני חלה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דרכינו י"ל שהאשה שעברה ג' עונות ולא ראה כבר לא מטמאה מעת לעת, זה בחי' תיקון התגלות הג' אבות, שעל ידם זוכים לארץ ישראל.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ז' סיון, יום ב' של שבועות, התשע"ב.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ז.:

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה רבי אליער אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר רבי יהושע אני לא שמעת אלא בתולה וכו' רבי אליעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה וכו'. ובגמרא תניא אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע, אתה לא שמעת אני שמעתי, אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה, אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד אלא למי שראהו, כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי אליעזר, בחייו מאי טעמא לא, משום דרבי אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוונתיה באחרנייתא ומשום כבודו דר"א לא מצינן מחינן בהו וכו'.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ענין מחלוקת של רבי אליעזר מבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב' ע"ש.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ולענין מה דאיתא כאן במשנה ובגמרא נראה לפרש על פי תורה נו בלקוטי מוהר"ן – וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה. דהנה צ"ב מה שרבי אליעזר אמר לר' יהושע אתה לא שמעת, שמשמע שר"א טען שר' יהושע לא שמע כלום, ואח"כ חזר לומר, אתה לא שמעת אלא אחת, שבאמת ר' יהושע כן שמע. הרי שלכאו' סותר מה שאמר בתחילה, ואם ר"א חזר על עצמו לפרש דיבוריה, למה ליה כל הכפל לשון היה לו לומר בפירוש מתחילה.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי תורה נו י"ל שבאמת הצדיקים לוקחים את דברי ההלכה מן השמים (ומזה נולד מחלקת לשם שמים ע”ש), וכן ר' יהושע לא אמר רק בתולה, אז ר' אליעזר אמר לו שהרי הוא לא שמע וקיבל את ההלכה. והרי אפילו מחלוקת לשם שמים אין כאן, כי מה ששמע וקבל אין סותר מה שלא שמע. ואז הוסיף ר' אליעזר, אתה שמעת אחד ואני שמעתי הרבה, ובזה הוא רמז שהוא בעצמו בחי' משה רבינו, שהלכה כמותו אפילו במ'חלקת ש'מאי ה'לל לשם שמים, כי כלל ישראל רק שמעו דיבר אחד מהשם יתברך ומשה רבינו שמע כל הדברות ועוד.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי דרכינו יש לפרש שהארבע נשים הם בחי' המלכות שהיא בחי' ד' כידוע, ואלו הארבע שאין מטמאים מעת לעת, זה מבחי' מלכות דקדושה (כי מעוברת ומניקה ע”כ מצד הקדושה כי אל אחר אסתרס, וזקנה בחי' אריכות הימים, ובתולה בחי' עוד לא היתה לאיש). ואשה שעברו עליה ג' עונות זה תיקון של הג' נשים שמבואר בתורה נו, ג' פירושים על נשים בענין הרחקה מהשם יתברך, ע"ש.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאמר ר"א אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד, בחי' מנחה חדשה, שזה בחי' התגלות תורה חדשה מתוך ההסתרה, זה בחי' יבוא ויעיד בחי' מה העדות, בחי' התורה כמבואר בתורה שם אותה ג'.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן טענת ר' יהושע שלא רצה לנהוג את הלכות כר"א כי שמותי הוא, ופרש"י שהוא מוחרם, והקשו המפרשים, מה בכך, אכן לפי דרכינו מובן שההלכה נתקבל מהשמים, בחי' הידים והרוח הדופק שהיא היפוך זוהמאת הנחש, בחי' קללה וחרם, אז כיון שר"א היה בחרם ר' יהושע לא הסכים לקבוע הלכה כמותו.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בסוף חייו של ר"א קבעו את הלכה כמותו, בחי' את והב בסופה, שבסוף נעשין אוהבין זה לזה, כי מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים, כמבואר שם אות ח'.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאיתא בגמרא כאן, ר"ש ורבי יוסי אומרים נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע ודברי ר"ע מדברי כולן אבל הלכה כר' אליעזר, שזה ענין קרבות הנשמות המבואר בסוף התורה בענין צדיק וטוב לו וכו' רשע וטוב לו וכו'. כי ר"ש ור' יוסי היו קרובים בזה להצדיק ורע לו, שאין הלכה כמותו.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ודוקא באלו הלכות הגמרא אומרת, קמ"ל שאין למדין הלכה מפי תלמוד.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

בענין החרם שהחרימו את רבי אליעזר הגדול:

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שחז"ל ראו צורך לנדות (לפי רש"י או אפילו להחרים לפי שאר ראשונים) את רבי אליעזר הגדול (בבא מציעא נט: וש"נ) שלא ירבה מחלקת בעם ישראל, כי היה שעת סכנה שלא יהיה פירוד. ועם כל זה הוא פלא עצום נוראה, כי ידוע שרבי אליעזר הגדול הוא בחי' בנו של משה רבינו, ושם האחד אליעזר (שמות יח:ד) שמשה רבינו התפלל שיזכה שרבי אליעזר יהיה מצאצאיו (והנה עיין ברש"י במסכת שבת דף קל: ובמפרשים שם, שני טעמים למה רבי אליעזר הגדול נקרא שמותי, א' שזה מלשון שמתא ונידוי, ב' שהיה מתלמידי בית שמאי. ונראה לעניות דעתי שלפי המבואר כאן שרבי אליעזר הוא בחי' הבן של משה רבינו שפיר שייך לו השם שמותי, דיעו' בספר דברי הימים א:ג:נג ומשפחות קרית יערים היתרי והפותי והשמתי והמשרעי וכו' ובתרגום רב יוסף שם כז"ל וגניסיא דיתבין בקרית יערים בני משה די ילידת ליה צפרה יתראי פותאי ושומתאי ומשרעאי וכו', הרי מבואר ששמותי הוא אחד מבני משה רבינו!!!), והוא היה שר התורה ולא זכו אפילו רבי עקיבא להשיג תורתו אלא כמחכול בשפופרת (סנהדרין סח.), ורבינו הקדוש מגדיר אותו (לקוטי מוהר"ן תנינא ז) כבחינת בן (לעומת חבירו ר' יהושע שהוא רק בחי' תלמיד) בחינת ההשגה הנפלאה של איה מקום כבודו, מה חמית מה פשפשת, ואיך יתכן לנדות או להחרים צדיק כזה?!

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי, שבאמת תיקון אדיר ואיום עשו חכמים, כי כיון שבאמת גדולת רבי אליעזר הוא ממש עד אין סוף בבחינת השגת איה מקום כבודו כנ"ל, על כן רק הוא יכול לעמוד בבחי' נידוי ולהאיר שם לכל הנשמות הדחויות, ובפרט בימינו במצב הדור שכל העולם ממש בעמקי תוהו ושאול השם ירחם, ודוק מאד.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ולאחר פטירתו כבר התירו את הנידוי. כי באמת זה כל תקותינו היום ללכת לקברי הצדיקים.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' ב' דר"ח חשון התש"פ

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ז.:

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן, בתולה מעוברת מניקה וזקינה, אמר רבי יהושע, אני לא שמעתי אלא בתולה, אבל הלכה כרבי אליעזר, איזו היא בתולה, כל שלא ראתה דם מימיה אע"פ שנשואה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י נראה לפרש על פי תורה ח' בלקוטי מוהר"ן שהרוח חיים משלים החסרון שבלב, ומקבלים אותו מהצדיק, וישראל נקראים על שם ענין החסרון הזה שבלב, צפון. ויש רוח סערה של הרשעים, ואסור להתגרות ברשעים בשעת הצלחתן, רק צדיק גמור שאין בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהד' יסודות יכול לרדת לתוך המדה של הרשע ולהכניעו וכו'. [וענין זה הוא ממש הענין של מסכת נדה כמו שהבאתי בריש המסכת על זה שסיים את מסכת נדה ועי"ז רבינו גילה את הענין של הגיהוק שהוא נשימה כפולה, ע"ש].

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

יהושע, אותיות י"ה עשו, שבא להכניע ולאבד מלכות הרשע, וכמו שארז"ל שכל המלחמות נגד הל"א מלכים ועמלק היו דייקא על ידי יהושע, וכתיב כי יד על כס י"ה, שאין השם שלם עד מחיית עמלק מגזע עשו.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

אכן רבי יהושע שמע רק שבחי' בתולה אינה מטמא מעת לעת, כי היא נקייה מתחילתה, אבל שאר הנשים שכבר ראו דם לא שמע שגם מהן יש שאינם מטמאין מעת לעת. ויתכן שזה בחי' יסוד אש. ובמצב של חסרון שהיו ישראל באותן הימים והרוח סערה מסביבם, לא ראה היכולת להכניע את הרשעים.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי אליעזר הגדול קבע שד' נשים דיין שעתן, ושמואל קובע שהלכה כרבי אליעזר בטהרות בד' דברים, היינו בחי' שזכה לטהר את כל הד' יסודות (בתולה – אש, מעוברת – מים, מינקת – רוח, זקנה – עפר, כנלע"ד), וזה מרומז בשמו, כי רבינו הביא כאן שהראשי תיבות של הד' יסודות הם: אמער, כי מ' הוא ל"י בשם אליעזר, נמצא שהשם אליעזר כולל בו אותיות של הד' יסודות ועוד זי"ן מלשון זן, הוא בחי' הצינור שממשיכים החיות מהד' יסודות. ולכן נדו את רבי אליעזר, דהיינו שהוא ירד להמדות רעות של הרשעים להכניעם, ועל כן רבי אליעזר נקרא על שם זה, שמותי, כמו שישראל נקראים דייקא על החסרון של צפון (סוף אות ב) ונקראים ניה סערה (סוף אות ג). ולבסוף גבי דיליה, היינו בסוף חייו, בפטירת רבי אליעזר הועמד טהרת כל הד' נשים.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מיושב הקושיא הנ"ל שלכאורה סותר את עצמו, שתחילה אמר אתה לא שמעת, ומשמע שלא שלא כלום, ואחר כך אמר אתה שמעת אחת. כי עד שלא ישמע ויקבל שלמות על כל הד' הרי לא קיבל כלום, כי לא יכול לעמוד נגד הרשעים בשעת הצלחתן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ח' סיון, התשע"ב.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ח: איזו היא בתולה כל שלא ראתה כו' תנא ג' בתולות הן בתולת אדם בתולת קרקע בתולת שקמה וכו'. נראה לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תורה נז – שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא אימתי בן דוד בא וכו'. אמר להן לכשיפל השער הזה ויבנה, ויפל ויבנה, ויפל, ואין מספיקין לבנותו, עד שבן דוד בא (סנהדרין צח). שמבואר שג' פעמים שער ארם, שהוא מלכות דסטרא אחרא קם, וצריכים להפילו, וזה בחי' הג' בתולות, דהיינו שלא הוקם שערי ארם.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת אדם, זה בחי' אמונה, ולכן נפקא מינה לכהן גדול, שזה בחי' אתה כהן לעולם הנאמר באברהם אבינו ראש למאמינים, ונפקא מינה לכתובה מאתים, בחי' אנכי נפשי כתבית, בחי' אמונה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת קרקע, זה בחי' אור האבות, שלהם נבטח ירושת הארץ, וזה נפקא מינה לנחל איתן, בחי' האבות הנקראים איתני הארץ, ובפרט בחי' יעקב בחי' נחל, נחלה בלי מצרים. וזה נפקא מינה למקח ולממכר, כי האבות זה בחי' ידים, שעל ידם משא ומתן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת שקמה, זה בחי' שבת ושלום. בחי' (שופטים ה:ז) חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי, חדלו זה בחי' שבת ופרזון זה בחי' צדקה, שהיו נמנעים עד שקמתי. וכן שקמה, הש' מתחלף בא"ת ב"ש לב' והרי בק"מ המבואר בתורה שם (נז:ג – ר"ת בשמן קדשי משחתיו, וסופי תיבות של שמות האבות אברהם יצחק יעקב). ולכן נפקא מינה למקצצה בשביעית, בחי' שבת. ונפקא מינה למקח ולממכר, בחי' צדקה שהוא תכלית המו"מ.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא נמנה בתולת הדמים ביניהם, כי זה בחי' הדיבור של שבת, כי גם הידים מקבלים ומוסרים דבר ה', עד שזוכין ממש לבחי' דבר דבר דיבור של שבת. כי יש כמה דמים שהאשה רואה ועדיין היא בבחי' בתולת הדמים, כי יש דיבורים של הבריאה, שהם דבר ה', אבל הם דבר ה' של ששת ימי המעשה, בחי' דם של נישואין ולידה. וזה מה שאיתא בגמ' שבתולת הדמים יש לה שם לווי, בחי' אותיות וי שלום, חסרון שלום, גם בחי' לווי, זה בחי' שלום, בחי' חיבור כמבואר במ"א בלקוטי מוהר"ן. וזה בחי' אדברה נא שלום.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן בתולת הדמים נקרא שאין בהם מעשה. כי הדיבור של שבת זה בחי' משה"ו והיה מעשה הצדקה שלום.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' בתולת הדמים מידי דהדר לברייתו, בחי' ששת ימים של הבריאה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כשם שהשאור יפה לעיסה, בחי' חמץ, בחי' צום, בחי' שלום בלי פה. כך דמים יפין לאשה, בחי' שלום שיש לו פה. ותניא משום ר"מ כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין, בחי' וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, בחי' שלום, אל תקרי בניך אלא בוניך, בחי' קריאה של שבת.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

אלא כי קתני מידי דקפיץ עליה זבינא, כי בתולת הדמים הוא להיפוך מהג' בתולות הנ"ל, שהם למעלייתא, ואילו הדיבור בשבת הוא המעלייתא לא בחי' בתולת הדמים. וזה מידי דקפיץ, מידי זה הידים בחי' האבות שעל ידם זוכין לשבת כמבואר בתורה הנ"ל. וזה דקפיץ, כי קץ זה בחי' שבת, כמבואר בתורה הנ"ל בחי' ותנוח ותעמד לגורלך לקץ הימין. ונוסף להקץ יש הפ' – ק'פי'ץ, בחי' הדיבור של שבת. כי הג' בתולות הם מדרגות להגיע לדיבור של שבת, משא"כ בתולת הדמים היא מניעת וחסרון הדיבור.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו נותן עצה להגיע לכל זה על ידי בחי' יעקב הינו על ידי נדר. ולכן הגמרא מסיימת, ת"ר איזוהי בתולת קרקע, כי עיקר הבטחת הארץ היה ליעקב אבינו, כל שמעלה רשושין ואין עפרה תיחוח – בחי' אבן, שזה בחי' נדר כמבואר שם סוף אות ג. נמצא בה חרס בידוע שנעבדה, צונמא, הרי זו בתולת קרקע. צונמא זה אבן, וגם הצ' מתחלף בש', באותיות המתחלפות של השיניים (בחי' אבן, בחי' שיני הסלע) זסשר"ץ, והרי הוא לשון של שמן, בחי' נדר כנ"ל.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

יום ה' ב' חשון התש"פ

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ח

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

תנא ג' בתולות הן, בתולת אדם בתולת קרקע בתולת שקמה.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י נראה לפרש על פי תורה ט' בלקוטי מוהר"ן. שהתפלה מתקן ומשפיע לשלשה חלקי עולם, שהם עולם השפל עולם הכוכבים עולם המלאכים (שכ"ם). כי הנשמות המלובשין בתפלה המובאות לצדיק שבדור הם בבחי' (תהלים מה) בתולות אחריה ריעותיה מובאות לך (לשון רבינו בתורה ב:ז).

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת אדם זה בחי' עולם המלאכים, כמו שכתב רש"י בספר יהושע (ו:כג) שהמרגלים ששמרו עצמן מן העברה עם רחב הזונה נקראו מלאכים.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת שקמה זה בחי' עולם הכוכבים, בחי' דרך כוכב מיעקב ו"קם" שבט מישראל (ריש אות ב).

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת קרקע זה בחי' עולם השפל.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

וכל אלו בחי' בתולה היא לשבח.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

בתולת דמים לא קפיץ עליה. וגם עצם סילוק הדמים בחי' חסרון ההשתוקקות, כי התאווה בדם, כי הדם הוא הנפש, והנפש הוא הרצון והכיסופין. ואין בניה מרובין. והנה חסרון בבנים הוא חסרון בבחי' אבן, אב ובנין, חסרון בתפלה (סוף התורה), וממילא יהיה חסרון בבחי' ואל אמה תכלנה מלמעלה שהוא מלשון ותכל נפש דוד, שהקב"ה לא יחמוד לשכון אצלה (אות ג).

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי תורה ט' יכולים לראות סדר הענינים בעמוד ח: שמתחלה הגמרא דנה באיזה מקום מבדילים בשמונה עשרה, הבדלה זה בחי' קריעת ים סוף, ומבואר בתורה ט' שזה בחי' מה שכל אחד צריך למצוא השער של השבט שלו מהי"ב שבטים. ורבי חנינא בן גמליאל אמר משום אבותיו שער אחד וליה לא ס"ל. כי אבותיו אמרו בחונן הדעת, שהיו זוכים למצוא את השער שלהם, ולכן כלפי העולם רבי חנינא היה צריך להראות שכן הוא בדרך כלל שהבן הולך בשבט אבותיו, אבל ליה לא ס"ל, כי לאו דוקא היה זוכה לדעת כראוי למצוא את השער של השבט שלו, ולכן ההבדלה שלו היה בהודאה, כי דרך הודאה זוכים לאמת, כמבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תנינא ב:ד (וכשזוכין לתודה הלכה עי"ז נתגלה אור האמת ומאי בהדיבור וכו' ע"ש), ועל ידי אמת זוכין להאיר אור השם ולמצוא הפתח והש"י שוכן אצלו, ולא מבואר בתורה אם זה מציאת השער של השבט שלו, או שזה שער מיוחד, שאיך שהוא מאיזה שבט, על ידי האמת יהיה לו פתח, ומן הסתם זה שניהם ואכמ"ל. ורבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה, זה הדרך השלישי המבואר בתורה ט' איך למצוא השער הנכון על ידי התקשרות להצדיק, כי הצדיק בעצמו הוא בחי' מלך, מאן מלכי רבנן, שפורץ דרך לעצמו דרך המלך, ורבי עקיבא הוא בחי' יוסף הצדיק כמש"כ הרמח"ל, ולכן הצדיק בעצמו הוא בחי' ברכה רביעית בפני עצמה.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך הגמרא דנה בענין הקטף שהוא בושם של ריח, עם יש בו דין שביעית. וזה ענין שצריכים לקשר התפלה לצדיק הדור שהוא בחי' משיח שמורח ודאין, כי כל התפלות הם בחי' חוטם (אות ד).

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב הגמרא דנה על כל המיני תפילות עם הנשמות המובאות לצדיק כמו שבארנו למעלה בס"ד.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ואז הגמרא דנה בדין הכרת העובר בשלשה חדשים, שהוא בחי' תיקון תחתים שנים ושלישים, כי ג' מדורות באשה וכו', וכל חודש לעומת מדור אחד של מלאות העובר בכל הג'.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ט' סיון התשע"ב.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף ט. מבואר הדין שמניקה אינה מטמאה מעת לעת כל כ"ד חודש. ונחלקו ר”מ ורבנן במניקה שמת בנה תוך כ”ד חודש או שממשכת להניק אחר כ”ד חודש. ונראה לפרש על פי תורה נט (גמטריא נדה) בלקוטי מוהר"ן שהמקרב בני אדם לעבודת השם יתברך זה טוב מבנים ומבנות, אבל הוא צריך לשמור את עצמו שלא יתאחזו בו הקלפות. וזה על ידי שהוא שופט את עצמו, שמזה נולד התלהבות ששורף את הקליפות. והוא מכלכל דבריו במשפט להנפשות המתקרבות. ומבואר שהנפשות המתקרבות הם מוסיפין כבוד ה', ונפשו של המקרבן בתוך כל הנפשות, ושורש הנפשות זה עשירות, שהיא חומה, אבל יש סכנה מהשורש גופא שיפיל אותו לכעס ומהחומה יעשה חמה, ויאבד נפשו ח”ו. ועל כן הוא צריך את המשפט בב' בחינות, א' לכלכל דבריו במשפט שלא יתגבר הרע בהתלמידים, ולבער את הרע שבהם, ועי"ז הוא מוסיף ומגדל שמו ונפשו.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש להבין שאשה היולדת, שזה בחי' עושה נפשות חדשות לעבודת השם, הכ"ד חדשים שהיא מנקת זה בחי' הכ"ד בתי משפט. ור' מאיר סובר שהעיקר אינו הזמן של הכ"ד חדשים, אלא שהיא מנקת, כי דם נעכר ונעשה חלב, וכל זמן שהיא מנקת, מתקיים מי יתן טהור מטמא לא אחד (שאגב יש פירוש לזה בלקוטי מוהר”ן תורה נא ע”ש). כי ר”מ סובר שעיקר השמירה של המשפט הוא בבחי' יכלכל דבריו במשפט, וכל זמן שמיניקים כראוי אזי נשמר מהטומאה. והחלב שעמו נפשו מלמדת ומקרבת הנפשות, שורשו ממש מאותו מקום שבו שורש הרע, ולכן זה ממש בחי' מי יתן טהור מטמא.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ורבנן סברי שעיקר שמירת המשפט זה ההתלהבות לבער את הרע, וזה בעיקרון בהתחלת הלידה וההתקרבות שמקרבין הפשות (וכמבואר בתורה כ', שהצדיק קודם שאומר את התורה משתמש עם זכויותיו לבער את הרע שבהם), ולכן בשעת הלידה יש התגלות של המשפט הזה, ומזה מתפרק אבריה עד כדי כך שכל הכ"ד חדשים הם בבחי' בתי המשפט, ונשמרים מטומאה.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

י' סיון התשע"ב.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף י'. אלא ר"א היא (שכיון שלא ראתה ג' פעמים נהיית מסולקת דמים) ובוסתות סבר לה כרבי, ע"כ. הענין שהפסקה של ג' פעמים סימן על סילוק דמים, יש לפרש על פי תורה ס' בלקוטי מוהר"ן, שמבואר שם שצריכים שיתפשט היראה על כל חלקי העשירות ע"ש. והנה העשירות היא בחי' שורש הנפשות (כמבואר בכ”מ, ובכללן בתורה נט), שהם בחי' דם, כי הדם הוא הנפש. וכיון שיש ג' בחינות של עשירות, על כן כיון שעבר ג' עונות ולא ראתה הרי זה סימן על סילוק הדמים. ובחזקת הוסת סבירא ליה כרבי, כי הכי מסתברא, כי הג' עשירות הם כנגד הג' יראות, יראת שמים של הרבי, יראת הרבי של התלמיד, ומורא אב של הבן, והנה עיקר דם נדה היא סימן על הכשר ויכולת לידה, ועל כן בשנים מהנ"ל על כרחך יש סימן על לידה, כי בשנים יכלל הבן, ואם לאו אז זה כולל הרבי והתלמיד, שביחד זה גם כן בחי' אב ובן.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

בדף י: מעוברת והיא מניקה וכו' דימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה וימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה וכו' היכי משכחת לה איבעית אימא בלידה יבשתא ואיבעית אימא דם נדה לחוד ודם לידה לחוד ואיבעית אימא תני חדא, ע"כ. נראה לפרש על פי תורה ס' בלק"מ הנ"ל. דמבואר שם שיש ג' עשירות, וכבר הסברנו לעיל שהם כנגד הג' דמים של וסת האשה. והנה עוד מבואר בתורה ס' שם, שבלידה יש התגלות היראה, כי על ידי הלדה יוצאין דמים וגבורות שהן בחינת יראה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאו' הג' מיני עשירות שצריכים לפשט היראה עליהן, הן בעצמן כנגד הג' מיני יראה. העשירות של קרקע, זה בחי' יראת הבן, בחי' לנו הוא ולבנינו. עשירות של משא ומתן, זה בחי' תלמיד, שעל ידי התלמידים יש משא ומתן בההלכות. עשירות של "בידו" שלומדים מהשקלים, זה בחי' יראת שמים, כמו דאיתא, שיראת שמים מילתא זוטרתא לגבי משה, ופרשו שם כי נקרא מלתא זוטרתא כי בידו לקיימו. וגם השקלים לכפר, זה בחי' החכם כמובא בכ"מ מרבינו הפסוק ואיש חכם יכפרנו.,

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שיראת הבן זה בחי' העשירות של אשה קרקע עולם, וזה בחי' ארץ יראה, וזה בחי' לידה יבשתא. ואיבעית אימא שדם לידה לחוד ודם נדה לחוד – יש לפרש דס"ל שכל הדמים של העשירות הם כולם נכנסים לתוך הוולד, (ויתכן שבוולד גופא יש הדמים והגבורות שמראים היראה, אבל לא נראה לי כן), והדמים והגבורות של הלידה זה התגלות של יראה מהש"י, נתוסף להג' בחינות יראה שכבר השיגו. ואיבעית אימא תני חדא, ס"ל דע"כ התגלות היראה על ידי הלידה היא מאותו היראה שהשיגו.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון דמטי לידן תורה ס', נראה לפרש בזה עוד דרך להבין נ נח נחמ נחמן מאומן. ע' היטב בתורה ס' באריכות, ובפרט באות ט שמפרש בפירוש התהליך להעיר בני האדם בבחי' שופר, שידוע שזה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע (ר"ת כשפ"ר), וזה ענין להתיר פה אלמים (ר"ת אלף, שזה בחי' ראש השנה ורבינו), שזה ע"י בחי' יראה, שהיא בחי' עשאה כאוצר שצר למעלה ומתרחב למטה – שזה ממש ענין של נ נח שהולך ומתרחב. והדיבור בחי' זיווג דנשיקין שעי"ז מקבלים הבוטחים בה', דהיינו הכלי הולדה, כח, שעי"ז יש זיווג דגופין, והרי הבוטחים, זה בחי' אומן. הרי מבואר שנ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא חינוך הדיבור ביראת השם, הוא בחי' זיווג דנשיקין, ומאומן, בחי' הכליות הבטוחות, זה בחי' זיווג דגופין.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' ה' חשון התש"פ

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יא:

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

אי יושבת (בדמי טהרה של היולדת) מאי למימרא (מה החידוש שאינה צריכה לבדוק) מהו דתימא תיבדוק דדילמא קבעה לה וסת קמ"ל דמעין טהור למעין טמא לא קבעה, הניחא ללוי דאמר שני מעינות הם, אלא לרב דאמר מעין אחד הוא תבדוק דילמא קבעה לה וסת, אפילו הכי מימי טהרה לימי טומאה לא קבעה, ע"כ.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו יכולם לפרש ההוה אמינא והמסקנה לפי רב שיש לחקור בדמי טהרה, אם הדם בעצם טמאים רק מכח גזירת התורה הטמאה בטלה כמו בטל בשישים, וזה היה ההו"א ועל כן ס"ד שעל כל פנים יקבעו וסת, או שגזירת התורה שאין לדם הזה טומאה כלל ולכן אי אפשר לקבוע על ידם כלל.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מנא ידעינן זה. ואולי י"ל שניתן ללמוד ממה שימי טהרת הנקבה כפליים מהזכר, דבשלמא יש לה כפליים של ימי טומאה, כי רגליה יורדות מות (משלי ה) וכתב רבינו בתורה י:ח ז"ל כי עיקר העכו"ם תלוי בה שהיא בחי' רגלין ע"ש. וידוע שטומאת העכו"ם נמשל לטומאת נדה (עיין תורה כג), אז מובן שטומאת הלידה של נקבה, דהיינו כל הסיגים וכחות הטומאה של הקליפה הקודמת את הפרי וכדומה תהיו מרובים אפילו כפליים של לידת זכר, אבל למה תהיה טהרתה כפליים, ועל כרחך כמו שרבינו כתב שם ז"ל ועל כן עיקר תקון העבודת אלילים על ידה, ועל כן דייקא אסתר ברוח הקודש נאמרה וכו' ע"ש. ורוח הקודש הוא בחי' פי שנים מרוחך. היינו שמבואר שאין הטהרה של הנקבה סתם שניצלת מהטומאה אלא שעושה תיקון, כי עיקר התקון על ידה. ומאחר שרואים שימי טהרה של הנקבה קובעים שגם הדם מתוקן, לא רק כבוש ונכפה, ידעינן שכן הוא הדין בימי טהרה של הזכר. [וטומאת הנדה מבחי' הזכר, מבחינת מה שצריך תיקון מצד בחי' מרדכי, בחי הידים, מצינו בתורה כב שקלקול החות"ם היא בחינת ידיכם דמים מלאו – כי יד במילואו – יוד דלת בגמטריא נדת].

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רמז לימי טומאה וטהרה של נקבה מצאתי ת"ל בתהלים (עט:יב-יג) והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדנ"י. ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודר נספר תהלתך. הרי כיון שטמאו אותנו טומאת שבעתים, אנחנו מבקשים להשב להם אותה שבעתים אל חיקם, וחיק הוא כינוי גם לערוה (כמו בפרשת השבוע, לך לך טז:ד נתתי שפחתי בחיקך), וגם חרפה הוא ענין של מקום הבושת כמובא בדברי רבינו, וזה חרפתם אשר חרפוך, חרפה על חרפה, כי טומאת הנקבה היא כפליים. וי"ל שעיקר הנקמה שאנחנו מבקשים זה "והשב" כמו שרבינו גילה בתורה י' שהוא ראשי תיבות הר שדה בית, שהוא ענין מה שיעקב אבינו העלה את התפלה עד כדי כך שגם העכו"ם יהיה להם השגה בגדולתו של השם יתברך, ע"ש, ועל ידי זה גדול ה' ומהולל מאד מסטרא דמותא שהוא בחי' עכו"ם כמבואר שם. אבל אנחנו "נספר תהלתך" נספר לשון ספיר ויהלום שהוא כולו אור טהור בלי שום אחיזה רע. וזה, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך, מרעיתך דייקא, כי השורש ר"ע רמז לט' חדשים של העיבור, נ'ודה ל'ך ראשי תיבות פ' ימים ששומרת היולדת נקבה, ל'עולם ל'דור ו'דר, ראשי תיבות הס"ו ימי טהרה שבהם, ובהם בפרט נספר תהלתך. והכל בזכות ובכח רבינו הקדוש כמו שמרומז שמו בפסוק זה, עיין מה שכתבנו בלקוטי נ נח קמא.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הפסוק שרבינו פירש שם (וירא כ:ז) ועתה השב אשת (-ראשי תיבות אדנ"י שפתי תפתח) האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה וכו', וחיה לשון להוליד, כמו חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו (שמות א:יט), כי כן נתקיים, אברהם התפלל בעדו וירפא אלקים את אבימלך וכו' וילדו (וירא כ:יז). הרי מבואר שעל ידי בחי' השב אשת, שהוא העלאת התפלה, יש בחי' לידה [וכעי"ז כתב רבינו בפירוש מאמר של רבב"ח ואחרך אחריכו ז"ל כי על ידי ביטול הגאוה היינו הע"א על ידי זה החכמה על תיקונה כנ"ל ועל ידי חכמה יחי ויאריך ימים כמו שכתוב החכמה תחיה וכו' עכ"ל כי רבינו כתב שם רק לענין תוכחת השכל שמוכיח וכו', אז עי"ז החכמה תחיה, אכן כאשר גם התפלה חוזרת, אז יהיה לידה ממש כנלע"ד]. ובתהלים הנ"ל אנחנו מתפללים שהטומאה החמורה תחול על הגוים ואנחנו נהיו טהורים בס"ו ימי טהרה שהם נקיים לגמרי כנ"ל ונספר תהלתך.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבינו בתורה י' מדבר בעיקר על לטהר האשה לבעלה, להמשיך רוח של הצדיק שמבטל את הגאוה והעבודה זרה, וזה ענין הרקודין והמחאת כף, וכן ענין של קרבן עומר שעורים בחי' מרדכי ואסתר, ובחי' ספירת העומר, כולו להכשיר ולהכין את האשה, להשוות האשה לאיש, כי על ידי הרוח הנ"ל נתייחד קוב"ה ושכינתיה ונמתקין הדינים. ואחר היחוד הזה יש לידה, והוא בחי' בית יעקב, בחי' בית יעקב לכו ונלכה באור י' (ישעיה ב:ה) ופרש"י האומות יאמרו להם וכו'. כי התפלה חוזרת להצדיק בשלימות בבחי' בית שהוא בחי' יישוב שבו אפילו העכו"ם מודים ומכירים בגדולת השם יתברך. ועכ"ז בכל לידה יש טומאת הלידה, עד שמגיעים לימי טהרה, ועל זה התפלל אסף בתהלים הנ"ל שאותה טומאה תחול על הגוים בלבד, ואנחנו נצא מבריקים כספירים נספר תהלתך וכמשנ"ל.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' ו' חשון התש"פ

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יב.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' אמי אמר רבי ינאי וזהו עדן של צנועות וכו' וכו' ת"ר חמרין ופועלין והבאין מבית האבל ומבית המשתה נשיהם להם בחזקת טהרה ובאין ושוהין עמהם בין ישנות בין ערות במה דברים אמורים שהניחן בחזקת טהרה אבל הניחן בחזקת טומאה לעולם היא טמאה עד שתאמר טהורה אני וכו' לעולם בשיש לה וסת וכיון שתבעה אין לך בדיקה גדולה מזו, ע"ש. וכן במשנה לקמן (טו.) כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יא בלקוטי מוהר"ן שאיך יכולים לזכות לבוא לתבונות התורה לעומקה, על ידי הדיבור המאיר, ואיך זוכים לדיבור המאיר על ידי כבוד, בחי' ביטול כל גאוה נגד כבוד ה', וכבוד עם ו' דייקא, בחי' תיקון הברית, ויש ב' בחינות בזה, בחינת יחוד עלאה ויחוד תתאה, והם בחי' הלכה וקבלה ע"ש.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אלו שבאים מן הדרך רחוקה, וכן החמרין שהם רק מרחיקים שבעה ימים ואפילו אלו שבתוך העיר בבית האבל, והם שומרים את הברית להתיחד עם נשותיהם, והברייתא מדברת בנשים שעוסקים בטהרה דייקא, ועל כן הם בבחי' צנועות כמבואר בגמרא לעיל, ולכן הם בחי' כבוד, וזיווגיהם בחי' תיקון הברית, הרי הו' של כבוד, על כן כיון שתבעה אין לך בדיקה גדולה מזו, שדיבורי פיו יאירו לו למצוא מקום תשובה, וכתב תוספות (ד"ה כיון) ז"ל כיון שבא מן הדרך מפייסה ותובעה לתשמיש ואי חזיא כבר רמיא אנפשה שהרגישה בשעת ראייה וזוכרת, ע"כ. וזה בחי' ותגל מרגלותיו ותשכב (בפירוש רבב"ח).

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר ליה רב פפא לרבא מהו למעבד כי מתניתא, רב פפא זה בחי' דיבור פה, בחי' פיפיות, וזה אמר ליה רב פפא, שכדי להגיע לבחי' רבא בחי' תבונות התורה לעומקה זה על ידי האמירה, וזה רק בתנאי שהאדם משים עצמו כאין נגד כבוד ה', בחי' "מהו" ובחי' כבוד עם ו', בחי' ברית, וזה כי מתניתא, כי מתניתא זה ברייתא, לשון ברית. א"ל סודני, פרש"י תלמיד חכם על שם (תהלים כה) סוד ה' ליראיו, עכ"ל, לא, דמגניא באפיה, דמגניא לשון מגן, בחינת תבונה תנצרך (משלי ב), שהוא בחי' תבונות התורה לעומקה שהביא רבינו בריש התורה. באפיה, כי חכמת אדם תאיר פניו.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מפשטות לשון רבינו, ובפרט באות ז' (לפני המאמר של רבב"ח), משמע שאפילו אלו שהם בבחי' רזין דרזין, בבחי' יחוד עלאה, גם הם צריכים דיבור המאיר כדי לבוא לתבונות התורה לעומקה. והאם צריכים לומר, שתבונות התורה לעומקה הוא אפילו יותר עמוק ונסתר מרזין דרזין, או שהוא מאותה בחי' רק שתמיד יש להעמיק יותר ויותר. אכן הנראה ששם רבינו אינו מדבר על השגת הסוד אלא על בחינות תיקון הברית והיחודים השייכים לאותם בחי' של הלכה והסודות. ולכן מי שבא בסוד ה', בחי' סודני כנ"ל, זאת אומרת שכבר נעשה על ידו בחי' יחוד עלאה ויחוד תתאה.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רב כהנא שאלתינהו לאינשי ביתיה דרב פפא ודרב הונא ברי דרב יהושע כי אתו רבנן מבי רב מצרכי לכו בדיקה, ואמרו לי לא, ולישיילינהו לדידהו, דילמא אינהו קא מחמירי אנפשייהו.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

שאלה זו הוא המבואר בפירוש רבב"ח, שעל ידי עון הגדלות לא חזרנו לארצינו, כי כל המתפאר חכמתו מסתלקת, וזה בחי' אינשי מלשון שכחה, כמו שכתוב אצל מנשה, כי נשני אלקים, ונמצא שהם חסרים מהבית. וזה כי אתו רבנן מבי רב, כאשר ח"ו נתקעים בבחי' שבע בתי ע"ז, בחי' גאוה וגדלות, בחי' בי רב, מצרכו לכו בדיקה, הם יש איזה צורך ותועלת בהבדיקה (וכמו שמצינו בתרגום לא אלוה, דלית בהון צרוך), אתמהה, כי לא יועיל. ולישליילינהו לדידהו, דילמא אינהו קא מחמירי אנפשייהו, כי דילמא יש להם ענוה בשביל גדלות. וזה מה שרש"י מביא פירוש משובש ז"ל ומצריכים בדיקה לנשותיהן, ומורים דצריכה בדיקה להחמיר והם אין מציריכין נשותיהן לבדוק, ושיבוש הוא דלא היינו מחמירי אנפשייהו אלא מקילי אנפשייהו ומחמירי לאחרים וחלילה לעשות כן, עכ"ל. כי מקילי לנפשייהו זה בחי' ובעינן למיחת, להוריד עצמן להיות ענוים, אבל רק כדי להתכבד, בחי' להחמיר לאחרים, להשיג הכבוד מהם. וזה שיבוש גדול וחלילה לעשות כן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דייקא רב כהנא עמד על זה, כי הכהן בבחי' תיקון הברית כמו שמצינו אצל פינחס, ורק על ידי תיקון הברית בבחי' יחוד עלאה ותתאה זוכין לענוה אמיתית, וכבוד אמיתי, ורק אזי יאיר הדיבור ויהיה צורך, פירוש תועלת, מהדיבור להאיר לכל המקומות שצריכים תשובה. ודרב הונא, לשון הון ובחי' אקורי נפשיה, יהושע, שהנחיל את הארץ.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' ז' חשון התש"פ (נכתב למחרת)

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יג:

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר הגרים והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח בשלמא גרים וכו' אלא משחקין בתנוקות מאי היא, אילימא משכב זכור, בני סקילה נינהו, אלא דרך אברים, בני מבול נינהו, אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו, דא"ר אסי אין בן דוד בא עד שיכולו כל הנשמות שבגוף שנאמר (ישעיה נז:טז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בודאי לא כל הגרים מעכבין את המשיח, ואדרבה על ידיהם בא כבוד ה' ומשלימים הדעת וכו', וכן לא כל הנושאים קטנות מעכבין את המשיח, וכן כתב המאירי בפירוש כאן (ד"ה אף) שאם כוונתו לטובה הרי זה מותר, ולפעמים אפילו היא העצה לעשות לכתחילה.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נראה לפרש טעמא שהגמרא תפס דוקא שנים אלו כי בשניהם תקותם רבה. כי הגרים שבאים מקדשת הזווג של צדיקים, על כן הם יודעים גדל יקר קדשת הצדיקים וכו' (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה עב) וזה אותיות יתרו ס"ת ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו, שזה בחי' הכח להמשיך חיים, להחיות את השפלות בחי' משה, שהוא החיות הנצחי. וכאשר קשים גרים לישראל כספחת, היינו אברים נגועים, חסרים החיות של השפלות, הרי זה מעכב כל תכלית המשיח.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

וכן הוא לענין המשחקין בתינוקות, העיכוב הוא בבחינה זו שאינם נותנים להמשיך רוח הצדיק לעולם. והנה רוח חיים בא מן התורה, ורבינו כותב בתורה יב, שהשכינה נקראת תורה שבעל פה, והיא בחי' תוצא הארץ נפש חיה, וצריכים להזדווג בה. אבל אלו שמתיחסים להתורה כמו לתינוק, אז אם זה חס ושלום למטרת משכב זכור, שכולו אינו אלא לקנטר כי רבינו אמר שאסור ללמוד זכות על משכב זכור, כי כל ענינו אינו אלא לקנטר, וזה שהופכים את התורה לבחי' זכור להתגרות ולקנטר, אז בני סקילה נינהו. ואם זה דרך אברים, היינו לימוד להתייהר ח"ו, שהוא היפך השפלות של משה שיש בכל האברים הנ"ל, אלא לגדל האברים לתפוס יותר מקום בגאוה, אז הם בני מבול, לשון עירבוב (רש"י ריש פרשת נח פסוק יז), כמו שכתב שם רבינו בסוף תורה יב, היינו כשהתורה שבעל פה נופלת ונתערבב לצירופים אחרים.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

אלא דנסיבי קטנות, זה בחי' הלומד תורה שלא לשמה סתם (ועל פי רוב הלומדים אינם הגונים – לשון רבינו בתורה יב:א, על כן סתם הברייתא המשחקין בתינוקות), ובזה יש בחינות כמו שיש בחינות בגרים כנ"ל, כי קיי"ל שמתוך שלא לשמה בא לשמה, אכן יש שקובעים לימודם לתכליתה שתהיה שלא לשמה, ועל כן אין בלימודם הזיווג עם השכינה, ואין בן דוד בא, בחי' הרוח של התורה שבעל פה, כמו שרבינו כתב בסוף תורה יב, שדוד זה בחי' תורה שבעל פה, והלומד שלא לשמה זה להתיחס להתורה בקטנות, דהיינו חסרון הדעת והחסד לזולת, ועל כן לא גורמים הזיווג בלימודם, והרי זה בכלל מוצאי שכבת זרע לבטלה ר"ל, וזה בחי' ש"ד יהודאין המבואר בתורה יב, כי מהלימוד לריק נברא מזיקים כמו זרע לבטלה ר"ל, וכאשר אין זיווג אז חסר הבחי' של יכולו כל הנשמות שבגוף, כי הלמדן על ידי שלומד תורת התנא על ידי זה מחזיר נפשו של התנא לתוך גופו של התנא, החזרת נפש לגוף, כמבואר שם בתורה יב בפירוש מאמר רבב"ח, והצדיק שבגן עדן ציית לקליה כמ"ש (שיר השירים ח) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך (וכמובא בזוהר לך לך דף צב.), ויש לו תענוג גדול מזה, וזה לשון שיכולו, מלשון ויכל נפש דוד, שהצדיקים יש להם כלות הנפש לזה.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הפסוק, כי רוח מלפני יעטוף, עטיפה לשון לבוש (כמבואר שם במפרשים), כי התורה שבעל פה כרחל לפני גוזזיה, שהכל גוזזין ופוסקין ממנה הלכות, והם נעשים לבושין, כמ"ש (משלי כז) כבשים ללבושיך וכו' (יב:א) ונשמות אני עשיתי, שצריכים להביא את נשמת הצדיק חזרה לעולם העשיה לתוך גופו.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' ח חשון התש"פ

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יד:

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

משתבח ליה רבי לרבי ישמעאל ברבי יוסי ברבי חמא בר ביסא דאדם גדול הוא, אמר לו לכשיבא לידך הביאהו לידי, כי אתא א"ל בעי מינאי מילתא, בעא מיניה, בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם מהו, אמר לו כדברי אבא אימא לך או כדברי רבי אימא לך, א"ל כדברי רבי אימא לי, אמר רבי ישמעאל זהו שאומרין עליו דאדם גדול הוא? היאך מניחין דברי הרב ושומעין דברי התלמיד? ור' חמא בר ביסא סבר רבי ריש מתיבתא הוא ושכיחי רבנן קמיה ומחדדי שמעתתיה.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יג בלקוטי מוהר"ן, הא דמשתבח רבי ברבי חמא היינו בחי' המבואר שם במאמר רבב"ח ורמיא קלא לחברתה, חברתי מי שבקית מידי בעלמא דלא שטפתיה, וניתי אנא וניחרביה, בחי' שמא שבקת איזה מדה בעולם הזה שעדיין הוא מושלת עליך ואין אתה יכול להתגבר עליה וניתי אנא וניחרביה, היינו אסייע לך לכלות את המדה הזאת ממך. ורבי ישמעאל אחז כמו תשובת הגל השני, פוק חזי גבורתא דמרך שהוא החכם דאפילו כמלא חוטא דחלא לית דעבר, שלא בכחם זכו לעלות אלא בכח החכם, וזה מה שענה, לכשיבא לידך הביאהו לידי, דהיינו אפילו כאשר יבוא לידך, להשליטה במדות שלך, הביאהו לידי, כי הוא יעלהו בבחי' ולוקח נפשות חכם כמבואר שם באריכות. וזה השכל אחת לקבץ את הנפשות.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: כי אתא א"ל בעי מינאי מילתא. זה השכל השני להעלות את הנפשות. בעי מיניה, כי השאלה היא בחי' העלאת הנפש מ"ן, בחי' נפשי בשאלתי (אסתר ז:ג), וזה מילתא, בחי' מילה שהיא ראשי תיבות: מי יעלה לנו השמימה [ויקחה לנו] כדאיתא בזוהר. ועוד מילתא היא בחי' כלי מילת, בחי' כתונת פסים (עי' למשל במסכת שבת דף ל:), בחי' לבוש, כי הנפשות נעשין לבוש להחכם (יג:ה).

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: בעא מיניה בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם מהו. זה בחי' ארי' שבבחי' נפש, שהוא מלקט מרת הנפש, היינו פגם הנפש עם בשמי, עם הרצון הטוב. ובבחי' שור שבנפש, בחי' ויענך ויעיבך ויאכילך את המן, כי המן היה מונח בקופסא. ועיקר מרת הנפש, היא עצבון הפרנסה בחי' דם נדה, ותיקונה על ידי לידת התורה ומשה משיח, ואזי הנחש נשיך ולחיך הדם ומקבל דיליה, ומקבלים התורה וההשגחה ורואים עין בעין כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: כדברי אבא או כדברי רבי, זה בחי' נשר שבבחי' נפש, שמחדש הנפש, כי האב הביא אותו לעולם הזה והרבי מביא אותו לעולם הבא.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רבי ישמעאל זהו שאומרין עליו דאדם גדול. זה בחי' אדם שבנפש, נפשות גדולות וקטנות.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: היאך מניחין דברי הרב ושמעין דברי התלמיד וכו'. זה בחי' אי דלינן טפי הוה מקלינן מהבלא כי יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע עליהם כמעשה הרשעים וכו' שרואים צדיק ורע לו רשע וטוב, ומבואר בסוף תורה נו שזה ענין של צדיק שהלכה כמותו ורשע שמקורב לו וכו'

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: מאי רבי ומאי רבי יוסי, אמר רב אדא בר מתנא וכו'. זה בחי' משא ומתן באמונה, אדא לשון משא, בחי' ואד יעלה, מתנא, מתן. כי כך מקבלים הרוב נדיבה כמבואר בריש התורה, בחדוה דנגונא דליואי. נגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה. וחדוה זה בחי' שמח וחלקו, וזה ההמשך -

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: ואמר רבי זירא כשטימא רבי כר"מ וכשטיהר רבי יוסי לעצמו טיהר, ופרש"י לטעמיה אזיל, היינו שמח בחלקו. רבי זירא בחי' בית זרע שמשם אולידת התורה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

טז. משנה ב:ד תשמש לאור הנר. לאור הנר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

יום ו' י' חשון התש"פ

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

טז: א"ר יוחנן אסור לאדם שישמש מטתו ביום מאי קרא שנאמר (איוב ג:ג) יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר, לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון, ע"כ.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי מה שרבינו גילה בסיפור של השבעה קבצנים, מהבעטליר העור, הרי שייך לצדיק לזכור אפילו העת שהיה רק בהריון, וא"כ שמא איוב זכר שכך היה שהורה בלילה, אבל יתכן שהריון תהיה גם בלילה. וצ"ל או שרבי יוחנן לא זכה להשגה לדרגה כזו, או שהיה פשוט לו שאיוב לא זכה לדרגה כזה, א"נ שאפילו מעיקרא עיקר הדרשה כמבואר לקמן, א"כ נכתוב קרא גבר הורה מאי הורה גבר, לילה ניתן להריון ויום לא ניתן להריון.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בסיפורי מעשיות שם, כי יש עוד פסוקים שיכולים לפרש שבאמת איוב זכר היטב (וכן עיין לקמן דף ל: שמשמע שזכר ימי העיבור).

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] ש"ק י"א חשון התש"פ

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

נדה דף יז

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

[טז: אמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים הקב"ה שונאן ואני איני אוהבן וכו'] והשמש מטתו בפני כל חי, אמר ליה רב יהודה לשמואל ואפי לפני עכברים, א"ל שיננא לא, אלא כגון של בית פלוני שמשמשין מטותיהן בפני עבדיהם ושפחותיהם, ואינהו מאי דרוש, שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור, רבה בר רב הונא מקרקש זגי דכילתא, אביי באלי דידבי רבא באלי פרחי.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

וכו'

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב חסדא אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר ואהבת לרעך כמוך, מאי משמע אמר אביי שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. אמר רב הונא ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום. אמר בא ואם היה בית אפל מותר. ות"ח מאפיל בכסותו ומשמש, תנן או תשמש לאור הנר וכו' ת"ש אע"פ שאמרו המשמש מטתו לאור הנר וכו'. תא שמע ושל בית מונבז המלך היו עושין ג' דברים ומזכירין אותן לשבח, היו משמשין מטותיהם ביום וכו' אימא בודקין מטותיהם ביום, הכי נמי מסתברא דאי ס"ד משמשין, מזכירין אותן לשבח? אין ה"נ דאגב דאיכא אונס שינה מגניא באפיה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יד בלקוטי מוהר"ן, ואיתא שם (אות ה') אורזילא בר יומא, היינו בחי' כבוד שהוא בעכו"ם בזילותא, וזה אור זילא וכו' ע"ש. ומבואר שם שצריכים להעלות הכבוד לשורשו דהיינו ליראה, וזה ע"י ענוה שע"י ענוה זוכים לתורה, ובלימוד תורה צריכים לברך את התחילה, דהיינו שורשי הנשמות, וע"י הזיווגים של שרשי הנשמות, נולדים נשמות קדושות וגם נשמות הגרים ומתנוצצים ומאירים ומעוררין את הפושעי ישראל בתשובה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם שיראה היא בלב, והיא בחי' אתכסיא, ויראה היא שלמות מכל מום, ועל ידו יש שלום בית, שהוא בחי' אור, וע"י יש תפילה, וע"י יש שלום כללי.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

על כן נראה לפרש שהזיווג צריך להיות באתכסיא, כי צריכים לזווג שרשי הנשמות שהם באתכסיא, וצריכים לכוון להתכלית של הזווג שמכל הכבוד שיצא ויולד מזה, יהיה יראה שהיא באתכסיא. ולכן רב הונא קבע שישראל קדושים אין משמשין ביום. ורב חסדא אומר שיקלקל האהבה והשלום בית, כי השלום בית הוא בחי' אור, ועכשיו האור בזילותא, ואכן יש הו"א שאילו זה היה עוזר לשלום בית היה משובח.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ות"ח מאפיל בכסותו ומשמש. הלשון מאפיל יש לו לפחות ג' פירושים, א' להחשיך, ועד שני פירושים תמצא ברש"י בסוף פרשת וארא (שמות ט:לב) עה"פ והחטה והכסמת לא נכו כי אפילות הנה. (ואגב, הרמח"ל כותב ברזין גניזין ש"הנה" בגמטריא "המטה"), שאפילות לשון מאוחרות, או לשון פלאי פלאות. וי"ל שהתלמיד חכם מופקד לברך בתורה תחלה, וזה באתכסיא, ועי"ז הם ממשיכים נשמות בהירות וזכות לבניהם, אכן גם מצווים הם בהמצוה של וכבדתו (אות ה') כבדהו בכסות נקי, דהיינו להשליך הבגדים הצואים, דהיינו להחזיר בני אדם בתשובה ולהמשיך נשמות הגרים, ואלו הם בחי' המאוחרות. ומהם עיקר הכבוד, בחי' פלאי פלאות, שעי"ז הכבוד נעלה לשורשה ביראה ויש שלמות ושלום בית וזוכין לתפילה שהוא בחי' נסים (סוף תורה ט).

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי התפילה זוכין לשלום כללי, בחי' ורחמיו על כל מעשיו, שיינו שרחמי השי"ת יתמשך על כל הברואים, וכל הברואים יחרמו אחד על חבירו, ויהיה שלום ביניהם, כמ"ש (ישעיה יא) וגר זאב עם כבש וכו', ולכן כל מה שצדיקים זכו יותר לבחי' תפילה לשלום הכללי, הקפידו שלא יהיה תשמישם לפני שום בריה בעלמא, כי יש לכל בריה שייכות לתפילתם והתפלה צריך להיות בבחי' יראה בבחי' אתכסיא. אבל כל עוד שהאדם לא זכה לתפילה כזו שהוא לשלום הכללי, אין הבריות הקטנות, ואפילו לא עבדים ושפחות לפי בית פלוני, נחשבים שייכים שיהיה נחשב גילוי על האתכסיא.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' יג חשון

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף יט

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: חמשה שדמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג. ובגמרא א"ר אבהו אמר קרא דמיה דמיה, הרי כאן ארבעה, והא אנן חמשה תנן, אמר רבי חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה וכו'. ובריש עמוד ב, הירוק עקביא בן מהללא מטמא, ולית ליה לעקביא דמיה דמיה הרי כאן ארבעה, אב"א לית ליה ואב"א אית ליה, מי לא א"ר חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה, הכא נמי מלקא הוא דלקי, ע"כ.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי תורה טז בלקוטי מוהר"ן שכל העכו"ם נכללים בשתי אומות עשו וישמעאל (וידועים דברי הגר"א בספר קול אליהו סוף פרשת פנחס, שכתוב שעיר עזים ביום ראשון שני ורביעי – ל"ה כנגד ישמעאל, ושאר הימים כתיב שעיר סתם, ל"ה כנגד עשו), והם תרי עננין דמכסיין על העיינין ע"ש. ולכן כל הארבעה גלויות נכללים בשתים אלו, וזה דמיה דמיה. והגמרא מקשה שהרי יש חמשה (כי רוב המדרשים מונים הד' גלויות חוץ מגלות מצרים שהוא כללי), ור' חנינא (שעכשיו בגלות הח"ן אצלם, כמו שרבינו כתב) מתרץ ששחור אדום הוא אלא שלקה. כי דייקא אדום\עשו עומד ומחשיך את העיינין. ואכן לעקביא בן מהללאל (בחי' עקבתא דמשיחא, ויש מדרשים שמונים אותו תקופה לגלות ישמעאל, וכמו שרואים היום השם ירחם וישמור ויגאל את עמו בב"א) גם ירוק, שהוא בחי' נצח, שהוא בחי' ישמעאל כמובא, הוא ג"כ לקוי, ומחשיך את העיינין.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' יד חשון

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כ

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

וכקרן כרכום וכו' אמר אביי תלתא דרי ותלתא טרפן הויין, נקט דרא מציעאה וטרפא מציעתא בידך וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה יז בלקוטי מוהר"ן שהצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך, כי יש בכל דבר רצון השי"ת הן בכלל הבריאה וכו' וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט יש רצון השי"ת, דהיינו שהש"י רצה שזה הדבר יהיה כך, בתמונה הזאת ובכח הזה ובטבע הזאת וכו' וכן בפרטי פרטיות וכו' ומוצא אותם ע"י ההתפארות שמוצא בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות. כי כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל וכו' וכו' וגדולת הצדיקים אמתיים איך הם מסתכלים בעולם, שיודעים בכל עשב ועשב וכן בכל נברא שבעולם טעם תמונתו וכחו והנהגתו בפרטי פרטיות ע"ש.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

על כן העיקר בהכרכום הוא קרן הכרכום, ורש"י על המשנה (יט.) כתב לפרש שהוא לשון כנוגה זיו, כמו כי קרן עור פניו, והיינו ענין ההתפארות של התפלין המבואר שם בתורה. שההתפארות שיש להש"י מישראל כנ"ל הוא בחי' תפילין ע"ש. ולכן צריכים דייקא האמצעי שבאמצעי שבשלש השורות בחי' בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי (לפרישה) בירחא תליתאי (שבת פח.). כי יש להשם יתברך התפארות מיוחדת ממה שבני ישראל שומרים הלכות נדה וכמו שמצינו לדוגמא את השבח סוגה בשושנים, ועל כן הצדיקים יודעים להכיר את ההתפארות הזאת שיש להש"י מישראל איך זה מופיע בבריאה, ולכן מצאו דייקא את הצבע של דם נדה בקרן הכרכום באמצעי דאמצעי כנ"ל, שזה ענין אור ההתפארות שיש מישראל כנ"ל. ועיין בסוף התורה בפירוש המאמר של רבב"ח שרבינו פירש קרן בשני דרכים, א' שהוא בחי' צדקה (שע"י זוכים לכל הבחי' שמגלים ההתפארות) וב' בחי' וברצונך תרום קרננו, היינו האהבה שנתגלה ע"י הצדיק שמגלה ההתפארות.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: וכמימי אדמה, תנו רבנן כמימי אדמה מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים דברי רבי מאיר, רבי עקיבא אומר מבקעת יודפת רבי יוסי אומר מבקעת סכני רבי שמעון אומר אף מבקעת גנוסר וכיוצא בהן וכו' ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר, ואין בודקין אותן צלולין אלא עכורין, צללו חוזר ועוכרן, וכשהוא עוכרן אין עוכרן ביד אלא בכלי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

והמרש"ל (על הסמ"ג לאוין קיא) כתב שיתכן שאין מחלוקת בין התנאים, אלא כל אחד מהם נקט המקום שהכיר.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י כי מבואר בתורה יז שם (אות ב) שכאשר נחשך אור הצדיק, שיש לו את הכח הזה לגלות ההתפארות של השם יתברך מישראל בכל הבריא, צריכים לתקן ולהשלים פגם המזבח. וזה על ידי גרים, וכדי לעשות גרים צריכים לעשות אויר נח וזך כדי שהכתב של הצדיק יגיע עליהם בתוך ספרי העכו"ם ממש. נמצא לפי זה, שהסימן והצבע של דם נדה תהיה במה שמראה כאילו פגם בכל זה.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל עפר הוא בחי' עפר המזבח, יעו' ברש"י בפרשת בראשית עה"פ וייצר את האדם (ב:ז) שכז"ל עפר מן האדמה, צבר עפרו מכל האדמה, מארבע רוחות, שבכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה, דבר אחר נטל עפרו ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי, הלואי תהא לו אדמה כפרה ויוכל לעמוד, ע"כ. הרי שיש ב' בחינות בהאדמה, ובפרט באדמה אדומה. ובפרט בארץ ישראל, כמו שרבינו כתב כאן: 'ואל אדמת ישראל לא יבאו' (ישעיה מד), הינו שאין זוכים לשלמות המזבח, שנקרא מזבח אדמה (שמות כ', ועין בראשית רבה פרשה יד) ששלמותו על ידי גרים כנ"ל, עכ"ל. אכן באלו המקומות שהזכירו התנאים יש כאילו פגם, כי בית כרם, כרם מלשון כרום, מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין (ברכות ו:), וזה מרמז על הבושת, שהוא כאילו שופך דמים דאזל סומקא ואתי חיורא. וזה היפך המזבח שאתי להאריך ימים. וכן יודפת, לשון דיחוי, וכן סכני, לשון סכנה, וכן בקעת גנוסר זה ששולחת פירותיה (רש"י פרשת ויחי, מט:כא) וכיוצא בהן, שמוציאים ומגרשים, היפך ההקלטה של המזבח הנ"ל.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ואין שיעור למים משום דאין שיעור לעפר, כי הצדיק יש לו את הבחי' ששמו הולך בכל המדינות (אות ה, אסתר ט). וצריכים לעכר את המים, היפוך האויר הנח והזך. וצריכים לעכר בכלי דייקא ולא ביד, היפוך הכתב יד של הצדיק, בחי' (ישעיה מד) זה יכתוב ידו לה', ידו דייקא (אע"פ שרבינו גם כן מביא את הפסוק לשוני עט סופר).

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא עמוד ב: אפרא הורמיז אמיה דשבור מלכא שדרה דמא לקמיה דרבא, הוה יתיב רב עובדיה קמיה, ארחיה, אמר לה האי דם חימוד הוא, אמרה ליה לבריה תא חזי כמה חכימי יהודאי א"ל דלמא כסומא בארובה, הדר שדרה ליה שתין מיני דמא וכולהו אמרינהו, ההוא בתרא דם כנים הוה ולא ידע וכו' אמרה יהודאי בתווני דלבא יתביתו, ע"כ.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כתב שאיפרא הורמיז היתה קרובה להתגייר ואף קרבנות היתה שולחת, והרי זה בחי' שלמות פגם המזבח. ורבא היה מריח ודיין, וכן מובא עוד חכמים שם שעשו כן, כי זה שלמות האכילה שפועלים על ידי שלמות המזבח כמבואר בתורה שם, כי על אכילת המזבח כתוב לריח ניחוח.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא בתרא הוה דם כנים, בחי' (ישעיה מד) ובשם ישראל יכנה – אלו הגרים וכו' כמבואר שם.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

והיא אמרה יהודאי בתווני (חדרי) דלבא יתביתו, כי הכתב של הצדיק מגיע אפילו בספריהם (בחי' לב, בחי' כתבם על לוח לבך).

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם לעיל (יט:) הגמרא קובעת שכדי שהדם יכשיר לקבל טומאה צריך להיות בבחי' ודם חללים ישתה, והוא המבואר גם כן בתורה יז, בבחי' ונסכני עממיא יירת (לפני הביאור על רבב"ח).

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] שבת קודש – ח"י חשון – הילולא של סבא ישראל – התש"פ

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כד.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

אתמר המפלת בריה שיש לה ב' גבים וב' שדראות, אמר רב באשה אינו ולד בבהמה אסור באכילה, ושמואל אמר באשה ולד בבהמה מותר באכילה, במאי קמיפלגי בדרב חנין בר אבא, דאמר רב חנין בר אבא השסועה בריה שיש לה ב' גבין וב' שדראות, רב אמר בריה בעלמא ליתא, וכי אגמריה רחמנא למשה במעי אמה אגמריה, ושמואל אמר בריה בעלמא איתא, וכי אגמריה רחמנא למשה בעלמא אגמריה אבל במעי אמה שריא. איתביה רב שימי בר חייא לרב, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל שיש לו ב' גבין ושני שדראות פסול לעבודה אלמא דחיי, א"ל שימי את ששדרתו עקומה.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה י"ח בלקוטי מוהר"ן שמדבר על הקמת והחזקת מלך, כי תינוק שנולד הוא כמו מלך (לקמן דף לז: א"ר חנינא משל למלך שיצא וחיילותיו לפניו, וכן במשנה ריש מד. כחתן שלם, והרי חתן דומה למלך, ובקהלת רבה א:ב), ורבינו כתב (אות ד) שהאמונה היא מחזקת תמיד במלכות וההנהגה שלא יקח אותה זר שאין ראוי לה, (אות ב) וכל זמן שאין לאדם אמונה בשלימות שאין שלימות אחריו בוודאי אין לו לקבל המלוכה וההנהגה, ואפילו מי שמאמין באיזה דבר שהוא מדרכי האמורי, אע"פ שהוא מאמין בהשי"ת בוודאי אין לו לקבל המנהיגות וכו' ע"ש. והרי זה שיש לו שני גבים ושדראות, זה בחי' שיש לו שני אמונות ר"ל, ועל כן (לפי רש"י) בין לרב ובין לשמואל אין לוולד כזה קיימא כאשר נולד משום בהמה, רק לשמואל יש בריה בפני עצמה כזה, וזה בחי' מה שרבינו כתב שם ז"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחי' המלכות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דייקא רב שימי מקשה, בבחי' שום תשים עליך מלך. ורב מתרץ שמדובר בעקמימות בלבד, אבל לא בשני שדראות גמורות, כי זה אפשר שיחזיק במלוכה.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

תניא אבא שאול אומר רובר מתים הייתי וכו': לק"מ נד:ד דף סא:, נה על התורה דף סג..

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא (כד:) תני תנא קמיה דרב המפלת בריית גוף שאינו חתוך ובריית ראש שאינו חתוך יכול תהא אמו טמאה לידה, ת"ל אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' וביום השמיני ימול וכו' מי שראוי לברית שמנה, יצאו אלו שאינן ראויין לברית שמנה, א"ל רב וסיים בה (בהברייתא הנ"ל שנה בה כ: המפלת בריית גוף וגו' וכן...) ושיש לו שני גבין ושני שדראות וכו'.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

כי ברית מילה היא בחי' התכלית, והיא בחי' אות ברית, אות י', שהיא בחי' עוה"ב, והיא בחי' שלמות האותיות של דיבורי אמונה ככל המבואר בתורה שם (אות ו), על כן כל המלכות תלוי בו, ורק עם סוף המעשה יגיע למילה תהיה טומאת לידה בתחילה.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כד: תניא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה תחתי ועמדתי בגלגל עינו של מת וכו'. עיין לקוטי מוהר"ן תורה נה, וחיי מוהר"ן שהבאתי בריש המסכת.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

כד:-כה. אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי מגיע לכתפו, רבי ארוך בדורו הוה ורבי חייא מגיע לכתפו וכו' פרשתבינא דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד פלגיה וכו'.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לכאורה הפשטות שעד כתפו זה בחי' התחלת הפרצוף מהחזה של העליון, כמו רוב הפצרפין המבוארים בכתבי האריז"ל. ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה כב שכז"לכי כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה, הוא בחינות חצי מאמר, כמו האב כשמדבר מדבר מאמר השלם, וכשבנו הקטן מדבר אחריו הוא מדבר רק חצי מאמר, כן כל דרגא נגד דרגא שלמעלה ממנה, היא בחינות חצי מאמר, והדרגא שלמעלה ממנה היא בחינות מאמר השלם נגדה, וכן מדרגא לדרגא, כי כל בני אדם וחיות ועופות וצמחים וכל הדברים שבזה העולם, הם רק בחינות חצי מאמר נגד העולם שלמעלה מזה העולם וכו' ע"ש. והנה ענין הכתפים, היינו תחת הראש, והראש הוא כרוב גופו (לקמן כח.), נמצא שהגעת עד הכתפים, הוא בחי' חצי מאמר.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' יט חשון התש"פ

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כה:

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר סנדל דומה לדג של ים מתחלתו ולד הוא אלא שנרצף, רשב"ג אומר סנדל דומה ללשון של שור הגדול, משום רבותינו העידו סנדל צריך צורת פנים וכו' א"ר אדא א"ר יוסף א"ר יצחק סנדל צריך צורת פנים ואפי' מאחוריו, משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר פניו לאחוריו וכו'.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה יט בענין שלמות לשון הקודש שהוא בחי' פי שנים, כי מבואר בגמרא שם שאין סנדל שאין עמו ולד, הרי שני וולדות בחי' פי שנים, והם נמצאים בהאוצר שהיא מעי האשה כמבואר בתורה שם. והם מעשה הצדיק שעוסק בבחי' עושה דברו. אכן אלו הם בחי' נפלים, והם בחי' עד לא הוי מתקלא לא הוי משגיחין אפין באפין ומלכין קדמאין מיתו וכו'. והוה בחי' אשה משכלת ר"ל, ולא זכו לבחי' משכיל על ידי תורגמן. ומה שצריכים להפיל את הע' לשונות, בחי' ויפ"ל נוטריקון פה להם ולא ידברו, לא זכו. וזה מה שצורת פניו של הסנדל אפילו מאחוריו, בבחי' לא הוי משגיחין אפין באפין. ולכן נקראת סנדל והתנא קמא קובע שהוא דומה לדג שבים. כי לשון הקודש צריך להיות בבחי' חשמ"ל, חיות אש ממללות, בחי' חוה (אות ג), בחי' בשר מבשרו (שם בסוף), ועל ידי האש הזה מפיל את האש של הע' לשונות, וכשאין שלימות בלשון הקודש אזי הנחש הולך ושולט על בשרא (שם), ולכן כיון שהנפל הזה חסר את האש, מדמהו לדג בים, שכולו בחי' מים בלבד, ובים בפרט הולך הרוח סערה (שם). וידוע שחשמ"ל עושה נעל להגן, וצדיקים זוכים לנעלים מבחי' מט"ט וסתם בני אדם זוכים רק מבחי' סנד"ל (ואלו נקראים דגים דשלטי בים דהיינו כנסת ישראל – מגיד מישרים סוף פרשת ויחי. וע"ש בפרשת אמור בטעם שחולצין דוקא בסנדל ולא במנעל, כי הולכים אחר רוב בני אדם. ועיין בריש תורה יח, שרבינו מביא מהגמרא ורשב"ם, בר אמוראי הוא אדם שיודע לשוט במים). ועיין מה שהבאתי בהקדמה למסכת נדה, שמשמע מדברי רבינו שהשמירה מכל טומאת הנדה, ובפרט מרע עין (שמפלת, כמו שראינו בפרשת השבוע שעברה, ששרה הפילה עוברה של הגר על ידי עין הרע), הוא על ידי כללליות מלאך סנד"ל במלאך מט"ט שר הפנים (סוף תורה נה, שנאמרה על הגמרא לעיל דף כד:), והנה כאשר העובר במעי האמא בוודאי שייך לו בחי' נעל מאימא עילאה ולא רק סנדל, ועל כל פנים כאן הפנים טחות, וחסר בחי' המלאך מט"ט שר הפנים (בחי' אורפניא"ל בגמטריא חשמ"ל כמובא), וחסר הבחי' של חיות אש כנ"ל, ולכן נקרא סנדל כמו הדג כנ"ל.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

בחינת העיבור, שהוולד שרוי שם בחשך (חוץ מבחי' הנר דולק שהמלאך מלמדו תורה בחי' לשון הקודש) זה בחי' תרדמה ובחי' תרגום, שבו וממנו הוולד צומח. כי כל העיבור הוא בחי' חלום, וכמו שמצינו בתהלים (קכו) היינו כחלמים וכו' הזרעים בדמעה ברנה יקצרו, דהיינו שהזרע נזרע ועד שיקצר ויצא הוולד, הכל כמו חלום. והתינוק הוא פשר החלום, וצריכים לדאוג שיהיה לו פשר טוב בבירור לשון הקודש. והעובר הוא כמו עולם שלם שהולך להיות נברא, וכמו שהלב מקבל וניזון משופרא דשופרא, מל"ב אלקים של מעשה בראשית, שהם בחי' האותיות שיש בכל דבר (אות ט), כן העובר מקבל משופרא דשופרא כדי שיגדל כראוי. והאבא זרע את זרעו, בחי' עושה דברו לשמוע בקול דברו, כי יצא דבר המלכות, ילד חדש בעולם, עולם חדש, ובדבר השם נעשה. ואם יזכה יראה פניו של האבא בפניו של הילד.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן ורשב"ג מוסיף שסנדל דומה ללשון של שור הגדול. כי שור זה בחי' הסתכלות, ואילו היה שלמות לשון הקודש היו פניו שלמים, אבל זה לא זכה, והוא בחי' כלחוך השור (במדבר כב:ד) ורש"י מביא שם מהמדרש, שכל מה שהשור מלחך אין בו סימן ברכה. וכל זה בחי' מה שלא זכו לשלמות לשון הקודש שמזכך ומאיר את הפנים עד שיהיו כמראה ממש, ויצא הולד בדמות אביו כנ"ל, וכמו שהיה ביוסף הצדיק, בכור שורו הדר לו, בן זקונים ליעקב אבינו שזכה לשלמות לשון הקודש כמבואר בתורה שם.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן בסימני שפיר מרוקם (כד.) אין סימנים על האזנים, כי עיקר הדיבור של לשון הקודש תלוי ביראה ותלוי באודנין כמבואר בתורה שם, וזה חסר לגמרי מהנפל.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אלו השנים, הסנדל והתאום שלו, לא זכו לבחי' ה' פעלך בקרב (בתוך רחם האם) שנים חייהו.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה התפלה של חבקוק, חבקוק, מלשון מה שאלישע אמר לשונמית (מלכים ב' ד טז) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן, כי אותו בן היה חבקוק הנביא, וזה כפל אות ק', שמרמז על שני פעמים שנולד ונחבק לאמו. וזה בקרב שנים דייקא חייהו. ועוד מרמז על השני שנחיה כמותו, הוא יונה בן אמתי בן הצרפית שהחיה אליהו, כמבואר ספר קנאת ה"צ לרמח"ל (עמ' ק-קא), כי שניהם היו נסתלקו בחסרון אותיות הזכר, ואליהו ואלישע חזרו וחקקו להם האותיות עיין שם, ובתקונים חדשים לרמח"ל, תיקון יא (ד"ה לבתר, עמ' קה). ולכן לא היה הדג יכול לשלוט על יונה, כמבואר לעיל, כי יונה כבר נשלם בשלמות אותיות לשון הקודש, בחי' חיות אש, והתפלל ואמר שירה בקרב הדג שבים, ותבוא תפילתו להיכל הקודש (יונה ב:ח), והדג המליטו.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: סנדל וכו' משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר פניו לאחוריו – חיי מוהר"ן כז – ליקוטי מוהר"ן סג (טפח לו).

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' כ' חשון התש"פ

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כו

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

תניא רבי אושעיא זעירא דמן חבריא חמשה שיעורן טפח ואלו הן: שליא, שופר, שדרה (של לולב), דופן סוכה, והאזוב (לטהרה).

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כ, שרבינו גילה שם חמשה דרגות של כח שבא מהתחדשות התורה להכניע את האויב. א' לענוש הרשעים בחרבא וקטלא, וזה בחי' שליא, שהוא מיתה. ב' שופר זה בחי' להביא מורך בלבבם, בחי' (עמוס ג) היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. ג' שדרה של לולב, הלולב הוא סימן של ניצחון בדין, וזה בחי' לחייב הרשעים במשטיהם ולהוציא משפט דקדושה שנפל בין הקליפות. ד' להשתיק אותם בלב, שלא לדבר סרה בפנינו, כדי שלא יכנסו דבריהם באזני המון עם, זה בחי' דופן סוכה, כמש"כ תצפנם בסכה מריב לשונות (תהלים לא:כא). ה' שלפעמים אין אפילו את הכח של הנ"ל, וזה בחי' האזוב שבא לטהר, מה שאינו ניכר לעין בין טהרה לטמאה, אף שבודאי מתקן הרבה.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מסקת שהני חמשה הם חוץ מאלו שיש בהם פלוגתא, ומאלו שכתיבן להדיא בתורה, ומדרבנן. בפלוגתא לא קמיירי, כי מודבר בהמשכת ביאורי התורה שמבטלים את כל המריבות כמבואר בתורה שם. ואינו מיירי בדכתיבן, כי מדובר בהמשכת חידושי תורה דייקא. ומדרבנן לא קא מיירי, כי צריכים להמשיך את התורה על ידי תחנונים, ולא על ידי גזירה, כמבואר שם.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן התנא של הברייתא הוא זעירא דמן חבריא, בבחי' תקונא תמינאי זעירין נחתין בגרונא ומחפיין קדלא וכו' זעירין זה בחי' כח אדום בחי' (עובדיה א) קטן נתתיך בגוים, כי כל אלו הטפחים הם מדברים על איבוד והכנעת אדום.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

וכל אלו הם חמשה טפחים, כי חמשה טפחים הם אמה בשיעורי הבית המקדש. והאמה בחי' תיקון הברית (עיין תורה סג, ושם רבינו מפרש על אמה בת ששה טפחים), כי כל הכח של הזקן, בחי' משה, לחדש בתורה מבואר שם (אות י) הוא על ידי תיקון הברית, שע"י זוכים לדעת, בחי' משה, ובחי' בית המקדש כמבואר בכמה מקומות.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' כא חשון התש"פ

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף כז.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אבין בר רב אדא אמר רב מנחם איש כפר שערים ואמרי לה בית שערים, מעשה ונשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חדשים והרי הם יושבים לפנינו בבית המדרש, ומאן נינהו, יהודה וחזקיה בני רבי חייא, והא אמר מר אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת, אמר אביי טפה אחת היתה ונתחלקה לשתים, אחד נגמרה צורתו בתחלת ז' ואחד בסוף ט', ע"כ.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כא, שהסתלקות המוחין בחי' עיבור (אות ז) ואז צריכים לצעוק שבעים קולות, בבחי' תכלם שבעת ימים, כדי להוציא אור הפנים מהעלם אל הגלוי. ואע"פ שזה מכונה פה באות ז' אור הפנים, מבואר בסוף התורה, שזה עוד לא הכנסתם בפנים, רק לידתם, וכדי להכניסם בפנים זה על ידי קדושת שבעה קני המנורה ע"ש. ואמר מר, זה בחי' מאמר (שם אות ו) שהיבמה נקנית במאמר, זהו היפך הבושת,בחי' כלו אומר כבוד, היפך של תכלם שבעת ימים. ואמר מר אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת, כי תמיד צריכים קודם להפנים את המקיפים, ורק אחר כך יכולים להמשיך מקיפים חדשים (שם לקראת הסוף). ואביי מתרץ שהיה השגה אחת שנחלקה לשתים, בבחי' אחור וקדם צרתני (תהלים קלט), כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות בחי' אחור ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכונה בשם קדם בשם פנים (אות א). והשפע אלקי הוא על ידי קדוש שבעה הנרות, וזה מה שאמר, אחד נגמרה צורתו בתחלת ז', בתחלת בחי' ראשית, שהוא בחי' מוחין כמבואר שם (אות ב') הנאמר אצל כל הז' נרות (ב' עינים ב' אזנים ב' נוקבי החוטם והפה), בתחלת ז'. ואחד בסוף ט', טי"ת בחי' ראשי תיבות של: צור ילדך תש"י (צ'עקתינו י'ודע ת'עלומות. תש"י ראשי תיבות, תכלם שבעת ימי. אות ז). כי הט' גם כן ראש תיבת טורא, כמו צור. והיא באיחור. וט' בחי' טובה גניז בגוה, שאין מלמד תורתו לאחרים (כמבואר היטב בתורה רפג ע"ש), וזה המבואר כאן (אות ח') וכשאדם לומד תורה ואין מבין בה שום חידוש, זה מחמת שהמוחין והשכל של התורה והלימוד הזה הן בבחי' עיבור וכו' אין לדרוש אותה לרבים ע"ש. וזה בסוף ט', היינו השכל שהוא בחי' אחור, שלא בא מהר כנ"ל. וההבדל ביניהם הוא בבחי' ג' חדשים, כי המחשבה נחלקת לשלש ראשים, מחשבות שכליות, מחשבות מדותיות, מחשבה מעשיות (סוף תורה יז).

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: בני רבי חייא דייקא, חייא לשון חיים, כי מדובר בהמשכת רוח הקודש, שהוא רוח חכמה (אות ג), בחי' דרשוני וחיו (עמוס ה', תורה כז) והחכמה תחיה (קהלת ז).

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: והרי הם יושבים לפנינו בבית המדרש. יושבים מורה על העדר הבחירה, על בחי' השגות שלמעלה מעולם הזה (אות ד), כי כן מבואר בשער הגלגולים שרבי חייא המשיך לבניו מבחי' נפש דעולם אצילות, ולכן הם בחי' מלאכים. והרי הם יושבים לפנינו, כי המשיכו את האור המקיפים לפניהם. בבית המדרש דייקא, כי אין בית מדרש בלי חידוש, ורק מי שזוכה להמשיך אור הפנים וזוכה לבחי' ישראל אשר בך אתפאר, זוכה לבחי' ישראל לסגולתו, לגלות חידושי תורה ולדרשם ברבים (אות ח).

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רב מנחם איש כפר שערים ואמרי לה בית שערים. מנחם דייקא, כי השגת המקיפים ולידת המוחין היא בחי' נחמה, וכמו שמבואר בסוף התורה (אות ט) נחמו נחמו עמי וכו', וכן הז' ימי אבילות הם מיוסדים על זה (אות ה-ו). איש כפר שערים, שערים הם הז' קני המנורה, כפר, זה בחי' המקיפים, בחי' (נח ו:יד) וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר, כי המקיפים סובבים מבית ומבחוץ. ואמרי לה, אמירה הנ"ל בבחי' מאמר שהיבמה נקנית בה (אות ו), בחי' כולו אומר כבוד, היפך של תכלם שבעת ימים, והרי היא בחי' הכנסת והשגת המקיפים לאור הפנים ממש, וזה ואמרי לה בית שערים, בית זה הפנימי, ובחי' חכמה כנודע.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

כי כל זה היה בלידת בני רבי חייא כנ"ל, כי בלידת הבנים האדם משיג אור הפנים, וניצל מבחי' יבום, שהיא ההיפוך. וזה:

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה שנשתהה. מעשה הוא: מה ש"ע, כמו שרבינו הביא בתורה תנינא ז' מכתבי האריז"ל, וז"ל הינו בחינת מקיפים הנ"ל שהם בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, בחי' מה כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ובמעשה נשתהה בלידתם ג' חדשים, בבחי' אחור וקדם צרתני וכו' הכל כמשנ"ל בס"ד.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

קודם שיוצא האדם לאויר העולם וכו' וכיון שיצא לאויר העולם מיד נשכח מאתו: לק"מ קפח דף קי..

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ל: ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים שנאמר (איוב כט:ב) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני. ומשמע קצת שאיוב היה זוכר ימי העיבור, וכמעלת הזקנים בסיפור של השבעה קבצנים, מעשה מהבעטליר העוור יום א'. ועמש"כ לעיל (טז: בענין הריון רק בלילה שלומדים מפסוק באיוב), ובמש"כ בסיפורי מעשיות שם.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, פסוק זה הוא כמו שרבינו קבע בספר המדות ערך בנים (אות צט) שם 'אלוה' – שמירה לבנים, ע"כ. וענין שמירה של השם הזה כבר מובא בכתבי האריז"ל.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

ל: היה בעיניך כרשע. עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב – וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו וכו' שצריך לדון את עצמו לכף זכות.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

לא. הא"ל המאזרני חיל (תהלים יח:לג) אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע זיריתני וזרזתני. והפשטות שמיירי בבירור זרע האב, ומשמע מזה שדוד המלך זכה לזכור עוד מאז שהיה רק זרע, וכמבואר מעלה זו בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה העור יום א' של השבעה קבצנים.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] ש"ק כה חשון התש"פ

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לא:

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ריש פרק ד'. בנות כותים נדות מעריסתן והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון מפני שהן בועלי נדות והן יושבות על כל דם ודם ואין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה מפני שטומאתן ספק.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כב. שמבואר שם שיש חותם של הרגלין, ועליה יש חותם של הידים בחי' אמונה, וכדי להגיע להאמונה צריכים עזות דקדושה, וזה על ידי בחי' נעשה ונשמע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

הכותים הובאו לארץ ישראל, וכיון שלא יראו את ה', שלח בהם ה' אריות שהיו הורגים אותם, וזה גרם שיתגיירו. והנה מבואר שביאתם לארץ ישראל גרם להם המכה הגדולה הזו, וזה המבואר בתורה כב (אות ז) של ידי שנתעורר קול דקדושה, וכמ"ש אצל הצרפית (מלכים א:יז) באת אלי להזכיר את עוני, היינו כל זמן שלא היה שם אליהו, ולא היתה הקדושה גוברת כל כך, היו העוונות שלה נחים, אך על ידי שנתעורר שם קדושת אליהו, היו נזכרים ונתעוררים עוונותיה לצעוק ולקטרג עליהו וכו' ע"ש. ומבואר שם (אות ח) שכדי להשקיט את קול ההברה, צריכים לשבור עזות הגוף, כדי להיות בבחי' בשר להצדיק ולנשמה, וזה בכח העזות דקדושה של כל הקולות דקדושה, שעל ידי זה משברין עזות דס"א, שהוא בחי' עזות הגוף וכו'. ומבואר שם (אות יא) שזה פירוש המשנה (אבות ה) יהודא בן תימא אומר הוה עז כנמר וכו', ושם בתורה לא הביא כל הבחינות, אכן במשנה כתוב, וגבור כאריה, ולכאורה בפשטות רבינו כולל כל הבחינות הנזכרים שם לבחי' של עזות דקדושה, כי אחרי כולם יש את התפלה: יהרי רצון שתבנה עירך וכו', שרבינו מפרש שהוא תפלה על העזות שתהיה בקדושה. הרי שהכותים התעוררו קול ההברה של עזות דס"א בבחי' גבורת האריה, והם לא עמדו בנסיון, ועל כן פגמו בשני החותמות, וכל חותם בחי' נד"ת כמבואר בתורה שם (אות א-ב). ועל כן הם בבחי' נדות, ומטמאים משכב תחתון כעליון, תחתון בחי' רגלין ועליון בחי' ידין, שני בחינות נדות כנ"ל.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

והן יושבות על כל דם ודם. זה הענין המבואר (אות יא) שאין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם, שכדי לעלות לבחי' נעשה ונשמע גבוה, יש איזה מכשול שהוא ירידה לצורך עליה, כדי לעמוד, בחי' תפילה בחי' נשמע, על מדרגה יותר גבוה, עד שמה שהיה בתחלה דברי תורה שוב לא יהיה אלא בחי' נעשה וכו' ע"ש. וזה כל התהליך של עזות דקדושה כמבואר שם. ואלו הכותים לא זכו לזה, ולא "עמדו" על כל דם ודם – בחינות המכשולים, אלא היו יושבות עליהן.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן ואין חייבן עליהן על ביאת מקדש. כי רק על ידי עזות דקדושה זוכים לבנין ירושלים ובית המקדש, כמבואר שם היטב.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ואין שורפין עליהם את התרומה. תרומה אותיות תמורה, בחי' (ירמיה ב) היימיר גוים אלקים ועמי המיר כבודי, בחי' המבואר שם בביאור הגמרא בב"ק, והא קא הוי תמרי, כי על ידי זה שפגם בעזות, יכול לבא לקלקול האמונה ע"ש. וכן היה אצל הכותים. וזה מפני שטומאתן ספק, בחי' (אות ז) אם קול שופר שמע, שיש ספק גדול אם שומעים כל עיקר את הקול דקדושה.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' כו חשון התש"פ

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לב.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

אימר דשמעת ליה לרבי מאיר מיעוטא דשכיח, אבל מיעוטא דלא שכיח מי שמעת ליה (-ליטמא קטנות בנדה), הא נמי מיעוטא דשכיח הוא דתניא א"ר יוסי מעשה בעין בול והטבילוה קודם לאמה ואמר רבי מעשה בבית שערים והטיבלוה קודם לאמה וא"ר יוסף מעשה בפומבדיתא והטבילוה קודם לאמה, בשלמא דר' יוסי ודרבי משום תרומת ארץ ישראל, אלא דרב יוסף למה לי והא אמר שמואל אין תרומת חוץ לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה מגופו, והני מילי באכילה אבל בנגיעה לא, אמר מר זוטא לא נצרכה אלא לסוכה שמן של תרומה וכו'.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי ליקוטי מוהר"ן תורה כג, שרווח ולידה של חיים אמיתי היא בחי' אור הפנים ובחי' שמחה, היפך אנפין חשוכין והעצבות של עבודה זרה שהיא תאוות ממון בחי' טומאת נידה כמו שכתב (יחזקאל ו) והבם לנדה, וכמו שאמרו חז"ל (שבת פרק ט) מנין לע"א שמטמא כנדה שנאמר תזרם כמו דוה, והרי אין לעכו"ם אפילו בית ולד (אות ה), ואל אחר אסתרס ולא עביד פירין (זוהר משפטים דף קג.).

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שרואים בחוש שיש לעכו"ם ילדים, אינו קשה, כי כן רואים שיש להם ממון, ורבינו ביאר איך שממונם ממון כלל, כי אין להם שום הנאה אמיתית ממנו, כי לא רק שאינו אלא חצי תאוותם, הוא חוב גדול להם וממלא אותם בדאגות והורגת אותם. ובתורה תנינא לז, רבינו גילה שכן הוא ממש בענין הבנים שנולדו שלא בקדושה ז"ל הם גם כן מותרות ממש, כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ וכו' ובשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף וכו' גנאי ובזיון וכו' על כן הוא רוצה לכסות אותם וליפות אותם עם הממון, שהוא גם כן מותרות גמור וכו' נמצא שמכסה בטנוף על נטוף וכו' וכו', אבל אני וכו' אני בצדק אחזה פניך וכו' ע"ש. [מבואר לפנינו שבצדק לבד לא זוכים לאור הפנים, ולכן י"ל אני בצדק, אני זה האמונה והאמת ביחד עם הצדק, עי"ז אחזה פניך].

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מיעוט דשכיח זה בחי' טוב מעט לצדיק (תהלים לז:טז), כי הצדיק מצוי לכל מי שידרשהו, ולכן אימר דשמעת לרבי מאיר (מאיר דייקא) במיעוטא דשכיח, אבל מיעוטא דלא שכיח, הוא בחי' הממון של הרשע, כמש"כ (בראשית ל:ל דברי יעקב ללבן) מעט אשר היה לך, מי שמעת ליה, כי לית לאחשביה כלל.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מתרצת, שמצינו גם את המיעוט הזה אצל הקדושה, כי מעשה בעין בול וכו'. בול זה בחי' המבול (כי על כן נקרא מרחשון חודש בול), ועין בול, זה בחי' המעיינות שנפתחו במבול ונשארו לברכה לאחר המבול (רש"י פרשת נח ח:ב ויסכרו מעינות, כשנפתחו כתיב כל מעינות, וכאן אין כתיב כל, לפי שנשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם, כגון חמי טבריה וכיוצא בהם, עכ"ל), הרי המעט, מבחי' המבול שהיה מפגם תאוות ממון בגניבה, נשאר לצורך העולם. והטבילוה קודם לאמה, הטבילוה זה בחי' יעקב תיקן מרחצאות, שהוא טהרה מעבודה זרה, ותיקון תאוות ממון והשגת אור הפנים, וזה קודם לאמה, קודם זה בחי' הפנים שהם בחי' קדם, וכאשר נתתקן הוולד מטומאת נדה, הרי בודאי השיג אמה אור הפנים, לידה של קדושה. וזה המעשה, מעשה בחי' ש"ע אור הפנים כמבואר במקום אחר, אמר ר' יוסי, יוסי כידוע בגמטריא אלקים, בחי' דין.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי הוסיף מעשה בבית שערים, כי יש שני דלתות לאשה וכו' ונעשה משני דלתין צורת מ"ם סתומה ששם מונח הולד וכו' כמבואר שם (אות ה') ועכו"ם אין לה אפלו בית ולד (שם). ואעפ"כ היה לידה כזו, והטבילוה קודם לאמה כנ"ל.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ר יוסף מעשה בפומבדיתא וכו'. והגמרא תמה על פומבדיתא, כי הוא מילה מורכבת: פום – פה, בדיתא – כזב, והרי זה דיבור כזב, וכמו ששאלו סבי דבי אתונא כאן, אימא לן מילי דכדיבי, והשיבו, שהכדנייתא (כאילו הסבי דבי אתונא בעצמן) הולידו, דבר שלא יתכן שהשקר והעכו"ם ילד (אות ה). ותלא לי' פתקא בצווארא דהוי מסיק בי אבא מאה אלפי זוזי, רבינו מפרש שם שכל הרווח של העכו"ם, בחי' האומר לעץ אבי אתה, הוא חובה ע"ש. אכן בסוגיא דמסכת נדה רב יוסף אמר מעשה שהיה רווח אמיתי, וזה בחי' (זוהר פרשת ויצא קסא) רבי אבא אמר, אלף עאנין, ואלף אמרין, ואלף עזין, הוה מייתי ליה יעקב יתיר בכל ירחא וירחא, הדא הוא דכתיב (בראשית ל), כי מעט אשר היה לך לפני ויפץ לרב ויברך י' אותך לרגלי, וברכתא דלעילא לאו איהו פחות מאלף מכל זינא וזינא, מעאנין אלף אשתכח, מאמרין אלף אשתכח וכו'. הרי מצוי ואשתכח המיעוט דקדושה אפילו בפומבדיתא. והגמרא תמה אלא דרב יוסף למה לי (בחי' ותחי רוח יעקב אביהם (שהביא רבינו באות א'), ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי, בראשית מה:כז-כח), כי על כרחך תיקון תאוות ממון הוא על ידי תיקון הברית, אלא שרב יוסף בא לגלות שיש עוד תיקון לתאוות ממון, היינו שיסתכל לשורש שמשם בא כל הממון וכו', ועכ"ז זה הדרך אי אפשר רק למי שתיקן בריתו, כמבואר כל זה שם (אות ה). ולכן הגמרא מפרשת כל זה.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

אלא דרב יוסף למה לי, והא אמר שמואל אין תרומת חוץ לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצא מגופו, היינו שמי שאינו מתוקן בבריתו, אין לו בחי' מבשרי אחזה אלוה (שם אות ה), והרי הוא עומד בחוץ לארץ ואינו יכול לנגוע בקודש. ורק באכילה שייך לקדושה. כאשר נאכל לקדושה כמבואר במקום אחר.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר מר זוטרא (בחי' מר, בחי' טיפה, זוטרא, מעט), לא נצרכה אלא לסוכה שמן של תרומה, שרב יוסף לא בא אלא לגלות הדרך הזה לתקן תאוות ממון (ושיהיה טוב גם למעט), דהיינו להסתכל על השורש, וזה לסוכה, לשון הסתכלות, שמן, זה השורש, כמו שאמר רבי אלעזר בר רבי צדוק (נדרים סב.) עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם. שמן של תרומה, זה בחי' דלתי שמים שמשם נולד השפעות, כי אצל תרומה כתיב (מלאכי ג:ח-י) ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה, במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו (-ובסוגיין זה בחי' הכותיים, וזה האיבעית אימא, שמביא פסוק מהקללה שגבי רשע קאי, כמו שפרש"י), הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר י"צ אם לא אפתח לכן את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די. ואכן אין הדרך הזה שייך אלא לרב יוסף, בחי' מי שתיקן בריתו.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: דתניא ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' לרבות את הסך ואת השותה, שותה למה לי וכו' אלא לרבות את הסך כשותה. וזה כמו שכתוב (שמות כד:יא) ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, ותרגם אונקלוס, כאלו אכלין ושתין.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אי הכי דידן נמי, אנן דדרשינן אשה ואשה וכי חזיין מפרשי להו לא גזרו בהו רבנן, אינהו דלא דרשי אשה ואשה וכי חזיין לא מפרשי להו גזרו בהו רבנן. זה בחי' מצא או מוצא, כי הפרנסה הוא בחי' אשה וכו' (אות ג), ופרנסה שהיא בעצבון היא בחי' מוצא אני מר וכו' ופרנסה שהוא בחי' שמח וכו' בחי' מצא אשה מצא טוב, ואין טוב אלא צדיק היינו ברית וכו' ע"ש. וזה מה דאיתא כאן בגמטריא אשה ואשה, שאנן דרשינן את הו', שהוא הצדיק כמובא בכמה מקומות, וכי חזיין מפרשי, בחי' פרישות ושמירת הברית, על כן לא גזרו בהו רבנן, אבל אינהו דלא וכו'. וזה הגזירה של הרבנן שגזרו טומאת נדה על בנות הכותים, זה בחי' ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד (אות ג' ובסוף), כי מי שהוא צדיק מחברו מפיל אותו לתאוות ממון, בחי' טומאת נדה.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' כז חשון התש"פ

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לג:

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

רב פפא איקלע לתואך, אמר אי איכא צורבא מרבנן הכא איזיל אקבל אפיה, אמרה ליה ההיא סבתא, איכא הכא צורבא מרבנן ורב שמואל שמיה ותני מתניתא, יהא רעוא דתהוי כוותיה, אמר מדקמברכי לי בגוויה ש"מ ירא שמים הוא, אזל לגביה, רמא ליה תורא רמא ליה מתני' אהדדי, תנן אין חייבין עליהן על ביאת מקדש ואין שורפין עליהן את התרומה מפני שטומאתה ספק, אלמא מספיקא לא שרפינן תרומה, ורמינהי על ששה ספקות שורפין את התרומה על ספק בגדי עם הארץ, אמר רב פפא יהא רעוה דלתאכיל האי תורא לשלמא, הכא במאי עסקינן בכותי חבר, כותי חבר בעול נדה משוית ליה? שבקיה ואתא לקמיה דרב שימי בר אשי וכו'.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כד אמציעתא דעלמא, כי תואך, לשון תוך, בחי' אמצע, ורבינו גילה כאן שהאמצע של העולם הוא אור הא"ס ב"ה שממנו הכל שואבין חיות ושפע, אלא שמכוסה הוא בהיכל התמורות שצריכים להעלות משם השכינה ולעלות בכל השיעור קומה של כל העולמות עד שזוכים לעשות היכלות לאור א"ס. ולכן י"ל תוך, שהוא בחי' של אמצע, הוא גם לשון של מרמה, כמו שמצינו בכמה פסוקים, כי דווקא באמצע שולט היכלי התמורות, בחי' תוך ומרמה.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר אי איכא צורבא מרבנן הכא איזיל אקבל אפיה, כי הלך לעורר כל העולמות (אות ג).

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמרה ליה ההיא סבתא איכא הכא צורבא מרבנן וכו'. זה בחי' (אות ג) בנערינו ובזקנינו נלך, כי צורבא מרבנן בחי' נער (כי פירושו בחור חריף, רש"י תענית ריש דף ד.) והסבתא בחי' בזקנינו.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

ורב שמואל שמיה, שמואל דייקא, נגד הס"מ.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: יהא רעוא דתהוי כוותיה. זה בחי' (אות ד) שעל ידי ההליכה נמשך ברכה לכל העולמות.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר מדקמברכי לי בגוויה ש"מ ירא שמים הוא. זה בחי' (אות ה) מי שהוא בעל נפש צריך לכוין רצונו שימשיך ברכת שכל, כי הברכה נעשה לכל אחד כפי רצונו, ועיקר הברכה הוא שכל, ולכן רב פפא בחר שהברכה תהיה ביראת שמים שיזכה לעיקר הברכה שהיא שכל. ועוד כיוון בזה להמשיך אמונה לתוך ברכת השכל (אות ו), כי על ידי יראת שמים זוכים לאמונה (תורה כב:י, ובספר המדות ערך בטחון אות ג, בטחון בא על ידי יראת שמים), ועוד כיון בזה להמשיך פנימיות ברכאן (אות ז) בגוויה (-לשון בפנים, בתוך) דייקא.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: רמא ליה תורא רמא ליה מתני' וכו' תרומה ורמינהי וכו', כל אלו לשונות של הרמה, חלף ותמורת לשון תמורה (דייקא בתורה רמ"ה רבינו דיבר על היכלי התמורות), שהתחיל לעסוק להעלות ולהרים את השכינה. וזה על ידי שמחה, ואין שמחה אלא בבשר, ולכן שחט עבורו שור. ושור בחי' דין כנודע, כי ההיכלי תמורות הם בבחי' תוקף הדין (לקוטי מוהר"ן רעז, שלכן שאור בככותבת, ע"ש, שאור – שור).

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: אמר רב פפא יהא רעוא דלתאכיל האי תורא לשלמא. זה מבואר היטב בתורה סב, ויסב אלקים וכו' וחמשים (גם לשון שמחים) עלו בני ישראל, שכאשר האמונה בשלמות אזי אכילתו יקרה, והאמונה ע"י שלום נוטריקון ודע מה שתשיב לאפיקורס, ולהשלים את האמונה וכו' אזי הופך את עצמו הדיבור וכו' ואז העכו"ם שיניקתם מהקלפיות וכו' משליכים את אמונתם וכו' שידבקו כולם באמונת ישראל וכו' ע"ש. ולענינינו בפרט הוא ענין המשכת שכל, בחי' ומשביע לכל חי רצון (אות ה), והכנה של הכתר כמו שכתב רבינו ז"ל (אות ז) כי כששואלין את האדם איזהו שכל אומר המתן עד שאתיישב, ולכן רב פפא לא ענה מיד אלא התיישב בדעתו, וגילה שאכן הוא בבחי' היכלי התמורות.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: הכא במאי עסקינן בכותי חבר, כותי חבר בועל נדה משוית ליה? היינו ממש בחי' היכלי התמורות (ובעצם כותי, הוא לשון כוותיה, בחי' תמורה), בחי' (ישעיה סו:יז) המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם י'.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: שבקיה, שיצא מהיכלי התמורות. ואיך.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: ואתא לקמיה דרב שימי בר אשי. בר אשי, בחי' אשלי, חבלים. כי בר זה בן, בחי' למד (כי התלמידים נקראים בנים), בחי' אייתו אשלי ומושחו (סוף התורה).

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: מאי טעמא לא משנית ליה, משנית זה בחי' (שמואל ב:ח:ב) וימדד שני חבלים להמית. והעמיד את הכותים בבחי' ספק ספקא (ועיין בתוספות שקשה למה הוצרך לכך, שדי בספק אחד. והנה ספ"ק בגמטריא מ"ר, וספק ספקא בחי' אם המר ימירנו (ויקרא כז) שהביא רבינו, ולכן יש שני חבלים לכלות), ספק לשון כליון (תרגום אונלקוס הובא ברש"י בפרשת השבוע, פרשת תולדות עה"פ (כד:יט) עד אם כלו, תרגם אונקלוס די ספקון וכו'), בחי' שני חבלים להמית, שהכותי בעצמו טבל ועלה וכו' והפשיטו ערום, שלא יהיה טומאה מהבגדים, וזה בחי' (ישעיה סו:כ – בסוף התורה רבינו מביא פסוק שהוא לכאורה מורכב מזה הפסוק ומפסוק לעיל יד:ב) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים וכו' כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה' (מצודת דוד: כמו שמביאים ישראל את המנחה בית ה' בכלי טהור כן יביאו העכו"ם את ישראל בבגדים טהורים וכו').

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

דף לד:

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בפרשת ויחי כתב שראובן נולד מטיפה ראשונה של יעקב כי יעקב לא ראה קרי מימיו. ועם כל זה צריך עיון שהרי מבואר בתורה הקדושה פרשת ויצא שרק אחר שהשם יתברך ראה שלאה שנואה אז פתח רחמה, ואיך הולידה הטיפה הראשונה מליל הנישואין?

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ צריכים לומר שהטיפה נשמרה בתוך רחמה, וקשה שהרי קי"ל שכבת זרע מסורחת לג' ימים, ועיין במסכת נדה (ל:) אמר להם רבי ישמעאל מעשה בקלפטרא מלכת יוונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות ובדקן ומצאן זכר לארבעים ואחד ונקבה לפ"א, אמרו לו אין מביאין ראיה מן השוטים, מאי טעמא, הך דנקבה אתרת (אייתרה) ארבעין יומין והדר איעבר, ורבי ישמעאל לשומר מסרינהו, ורבנן אין אפוטרופוס לעריות וכו', ע"כ. והרי מבואר שאם לא היה ביאה שנית לאחר מ' לא אמרינן שתתעברי לאחר מ' מהזרע הראשון. שכיון שלא נקלט לג' ימים סרחה כנ"ל.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ צריכים לומר שהטיפה הראשונה של יעקב נשמר בנס בתוך רחם לאה.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת נדה (לד:) כי קמיבעיא ליה לאחר ג' מאי (שכבת זרע של ישראל בתוך מעי עובדת כוכבים), ישראל דייגי במצות חביל גופייהו ומסריח, עובד כוכבים דלא דייגי במצות לא חביל גופייה ולא מסריח, או דילמא, כיון דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו ומסריח, תיקו, עכ"ל.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי זה י"ל שלאה אמנו, בודאי לא היתה אוכלת דברים טמאים, וי"ל שגם לא היתה בכלל דייגי במצות, כי י"ל שדייגי במצות זה רק במצווה ועושה, והרי עוד לא נצטוו בני ישראל במצות, ולכן י"ל שאפילו בדרך טבע לא היה הזרע מסריח (וצריכים לומר שכן הוא אף על פי שגם הזרע לא היה מהמצווה במצות).

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה למה לא פשטה הגמרא האיבעיא הנ"ל מהשקלא וטריא במעשה של קלפטרא שלא חיישו לזה שהזרע היה במעים קודם כל הסיפור ונשתהה שם. וי"ל.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בילקוט ביאורים למסכת יבמות דף עו. שכבר הקשה רבינו אברהם מן ההר כנ"ל שלכאורה מן הפסוקים מבואר שראובן לא נולד מיד אלא אחר שראה ה' כי שנואה לאה (וכן הביא שם מבעלי הנפש, שער הקדושה, שכתב באחד מתירוציו בענין בני תמורה, שאפשר שלאה לא נתעברה בלילה ההוא), ולכן פירוש שעיקר המכוון במש"כ כחי וראשית אוני הוא שלא ראה קרי מימיו בכל אופן שהוא עד שבא על לאה, אבל אין הכוונה שראובן נוצר מאותה טיפה ראשונה, ואליו היתה כוונותו של יעקב בכל הביאות הראשונות שבא על אמו עד שנוצר ראובן.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' כט חשון התש"פ

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לה:

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

איתמר רב אומר מעין אחד הוא התורה טמאתו והתורה טהרתו.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י שהוא הדבר שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כה:ד כי מקום הגוונין אינו אלא אצל איש הישראלי, וכל זמן שהכסף וזהב אצל העכו"ם אזי הגוונין נעלמים אורם, ואינם מאירין, כי אין שם מקומם, ובשביל זה נקראים רשים. וכתב שם ז"ל אבל דע, תיקף ומיד כשהעכו"ם מקבל ממון ישראל, תיכף ומיד נתעלם החן והפאר בתוך הממון וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שאותו הממון כאשר עובר את הגבול להיות אצל העכו"ם מיד מאבד כל פארו וחנו. וזה ממש הענין של מעין אחד (כי כבר מובא כמה פעמים שענין ממון הוא בבחינת הנקרא בתורה דמים, ובפרט דם נדה), שאותו הדם ששופע, בעבור גבול הזמן שקצב התורה, נהפך מהותו לגמרי.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

אכן גם ממון ישראל, כדי שיאירו בו הגוונים צריכים ליתן צדקה, ועל ידי זה נתתקן כל הממון ונעשה כל ממונו בבחי' לי הכסף ולי הזהב, בבחי' (ישעיה סא) בגדי ישע מעיל צדקה יעטני (אות ד). ויש צדקה ממש, וגם יש בחי' ונוגשיך צדקה, מה שהעכו"ם לוקחים מאתנו (שם ד). ונראה לפרש שאלו השני בחי' של טהרה של האשה, ימי טהרה שלאחר הלידה וטהרה מזיבה. כי טהרה מנדה אינה השגה של שום טהרה יתירה, רק שאינה טמאה, ואילו טהרה מזיבה מביאה האשה קרבן בבית המקדש. כי טומאת זיבה של האשה אפילו באונס, זה בחי' ונוגשיך צדקה, מה שהעכו"ם לוקחים בכח, ובזאת הבחי' רבינו מכנה אותם בלשון הפסוק (שיר השירים ז) בת רבים, וכן כתוב אצל הזבה (ויקרא טו:כה) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה, ואע"פ שמיד שעוברת הדם על השער לידי העכו"ם נעלם החן, עכ"ז נחשב לצדקה, ולבסוף האשה עולה לבית המקדש ומביאה קרבן, שהוא העלאת הבהמיות וכח הדמיון כמבואר בתורה שם (אות א).

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בלידה, לפתח חטאת רובץ, שהוא המדמה שהוא הטומאה כמו הבא לטמא פותחין לו (סוף אות ד), ולכן מיד האשה טמאה שבועה לזכר ושבועיים לנקבה, כפי התגברות הדמיון, אבל כיון שעיקר הלידה היא בחינת צדקה, האשה משגת ימי טהרה שכל דמיה טהורים (והטעם שאינה טהורה מיד אבאר בעזה"י לקמן), ומביאה קרבן בבית המקדש כמבואר שם (אות א). וי"ל עוד שלידה היא בחי' הרמה, כי כל זמן שלא נולד העובר והוא ירך אמו, יכולים להיות במדרגא אחת, אבל תכף כשנולד, ואי אפשר שיהיו שניהם במדרגא אחת, וע"כ יש בחי' הרמה כמבואר שם (בסוף התורה), ולכן לפתח חטאת רובץ, כי מתעוררים הקליפות על המדרגה העליונה, וכח בחי' הצדקה של הלידה משברם כנ"ל.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בית הלל סוברים שעד שהאשה טובלת עדיין היא טמאה, כי רבינו גילה שם (אות ה) שכדי להכניע הקליפה המסבבת שבכל מדרגה צריכים שיעורר שמחה של מצוה על עצמו ע"ש. ולכן בית הלל סוברים שלא מספיק בחי' הצדקה של הלידה, אלא צריכים גם כן בחי' השמחה, וזה על ידי הטבילה. ובית שמאי סברי שהלידה, אפילו היולדת בזוב, גם כן בחי' שמחה (אלא שיש לעיין בלידת נפל ואכמ"ל).

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש לדייק בלשון רבינו (אות ה) במה שכתב שצריכים שמחה להכניע הקליפה המסבבת שבכל מדרגה וכתב ז"ל ועל ידי השמחה זו הוא משבר הקליפה ונכנס למדרגה ב', עכ"ל. וצ"ב דבכל התורה לעיל כתב שהאדם קודם עולה למדרגה העליונה ואז הקליפה מתעוררת וצריך לשברה, וכאן משמע שעוד לא נכנס למדרגה ב' עד שישבר את הקליפה. וגם קשה בזה, כי הלוא ע"כ בענין ההרמה המבואר בסוף התורה שרבינו גילה שאי אפשר שיהיו שני בני אדם במדרגה אחת, ואם כן על כרחך נכנס למדרגה הב', שאם לאו איך הוא יכול לישאר במדרגה התחתון עם זה שעלה שמה? והפשטות שכוונת רבינו בזה, שנכנס בכל תוקף והשראה של המדרגה העליונה. ונראה לענ"ד לפרש עוד כי באמת האדם שרוצה לעלות למדרגה העליונה עליו לשבור את הקליפה העומדת מעליו המעכב אותו במדרגתו, ועל ידי השמחה הוא יוצא ועולה. ואכן מן הסתם כל עלייה שיהיה, יהיה על ידי מצוה (שלו או של זה שמרים אותו), ועם המצוה בודאי יהיה שמחה, כי פקודי ה' משמחים, ומכח המצוה והשמחה ישבור הקליפות מעליו ויעלה ויכנס למדרגה הב', ואז יצטרך רק להכניע את התעוררות הקליפות מהדרגה העליונה.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לומר שלכן אף על פי שהלידה הוא בחי' צדקה שמשברת את הקליפה הסובבת, ועל ידיה משגת ימי טוהר, אבל כיון שבעצב תלדי בנים, אין כח להתגבר על בחי' הדמיון של לפתח חטאת רובץ, עד שיעבור העצב.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

יום ה' ל' חשון – א' דראש חודש כסלו

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לו:-לז.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

נח נפשיה דרב אסי, אזל שילא אמר לדביתהו צבי לי זוודתא דלא ליזיל ולימא ליה לרב מילי עלואי, צביתה ליה זוודתא נח נפשיה דשילא, חזו דפרחא אסא מהאי פוריא להאי פוריא, אמרי ש"מ עבדו רבנן פייסא.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י שהיינו מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כו, רציצא, זה אפרוח, זה בחי' צדיק בחי' (תהלים עב) יפרח בימיו צדיק, ששאלו אותו, הצדיק שממית את עצמו, ומוסר את נפשו וכו' באיזה מן המקומות מן התפלה צריך לו למסור את נפשו ביותר, והשיב להם, היכא דאעל, היינו איך שיש להעלות ניצוצי הקדושה, היינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

כי כן שילא בר אבינא היה לו מחשבות זרות, שאולי רב אסי ילשין עליו, ולכן מסר נפשו כפשוטו. ואז חזו דפרחא, שכן הוו ממש בחי' יפרח בימיו צדיק.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי] ש"ק ב' כסלו התש"פ

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לח.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר לוי אין הולד מטהר אלא ימים הראויין להיות בהן זבה גדולה מ"ט דמים ימים רבים כתיב וכו' תניא היה ר"מ אומר יש מקשה ק"נ יום ואין זיבה עולה בהן, כיצד וכו' אין קושי לנפלים. ת"ר יש רואה מאה יום ואין זיבה עולה בהן וכו'. תניא ר' יהודה אומר משום רבי טרפון דיה חדשה, ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד וכו' אמר רב אדא בר אהבה ש"מ קסבר רבי יהודה שיפורא גרים. איני והא אמר שמואל אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום או למאתים ושבעים ושנים יום או למאתים ושבעים ושלשה, הוא (שמואל) דאמר כחסידים הראשונים, דתניא חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת שלא יבוא נשותיהן לידי חלול שבת וכו'. אמר מר זוטרא מאי טעמייהו דחסידים הראשונים דכתיב (רות ד:יג) ויתן ה' לה הריון, הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו. אמר מר זוטרא אפי' למ"ד יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעים, יולדת לשבעה יולדת למקוטעים וכו'.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כז, שמבואר שם שכדי להגיע לשלום, בחי' רפואה, ובחי' שבת שלום, צריכים הארת פנים, בחי' שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם, וזה מה שרבי יהודה סובר שיפורא גרים. כי לידה היא בחי' רפואה כמו שכתוב (בראשית כ:יז) וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו, וכן רבינו גילה (אות ז) שהשלום הוא בחי' וה' ברך את אברהם בכל, בכל זה שלום, וחז"ל אמרו שבכל היא הבת שנולדה לו, והעיקר בזה הוא בחי' שופריה דאדם כנ"ל.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בתורה שם (אות ג) שהארת והדרת פנים הוא בחי' דרושי התורה, שהתורה נדרשת בי"ג מדות, ולכן הגמרא מכנה חילי הלידה, שעיקרן שיפורא כנ"ל, מקשה, לשון היקש (אע"פ שאין היקש מפורש בין הי"ג מדות, בעצם לכאורה ההיקש הוא אב לכל הי"ג ואכמ"ל). ולכן אין קושי לנפלים, כי צריכים בחי' (שם אות ד) דרשוני וחיו, כי החכמה מחיה את בעליה. והגמרא מביאה ברייתא יש רואה מאה יום ואין זיבה עולה וכו', כי מאה בחי' הון, כי מאה ברכאן היא מקור כל השפע בעולם, ואל תקרי הון אל גרון, שהוא הקול. ולכן ר"מ אומר יש מקשה ק"נ יום, בחי' קנה חכמה, ובחי' הזדככות הקנה של הרינה (שם). ואכן מקשה גם כן יש לו המשמעות של קישוי וצר הלידה, כי הלידה בחי' רפואה ובחי' שלום הוא דוקא על ידי מרירות כמבואר שם (אות ז). וזה מה שרבי יהודה אמר בשם רבי טרפון שיש בדבר להקל ולהחמיר, כי מצד אחד מיקל ומרפא את החולי, אבל מצד שני מחמיר את המרירות שצריכים לסבול כנ"ל.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל ימי העיבור הם בחי' דין כידוע בקבלה, וכלשון חז"ל (בכמה מקומות עי' ברכות כט: ובמדרש תנחומא, ועיין בלקוטי מוהר"ן קסט) מתמלא עליהם עברה כאשה עברה, וזה מה שאיתא בגמרא כאן שתכלית העיבור הוא למאתים שבעים ושלשה ימים, בגמטריא רג"ע, בחי' כי רגע באפו, רגע כמימריה, שכן אריכות של מדת הדין כל יום. ורבינו מביא (אות ו) מהגמרא (סוטה לב:) שעל ידי התגלות בחי' ברית בקריעת הים סוף אפילו עוללים ויונקים אמרו שירה, זה אלי ואנוהו, בחי' ברית ובחי' הדרת פנים. וזה בחי' מה שהחסידים הראשונים לא היו משמשין מוטותיהן, בחי' שמירת הברית, אלא ברביעי בשבת שלא יבוא נשותיהן לידי חלול השבת, בחי' שבת שלום, שהשגת השלום, שבת שלום, רק על ידי תיקון הברית. והנה כאשר צריכים לחלל את השבת עבור היולדת, אחרים מחללים עבור היולדת, ועם כל זה הגמרא סתם לשונה כאילו הנשים בעצמן תהיו צריכות לחלל את השבת, ואכן גם רבינו תלה השלום דייקא בנשים, כאשר גילה ששלום הוא ר"ת ותען להם מרים שירו לה' (וזה כתוב ממש בענין של שבת), והרי מרים בחי' המרירות של הרפואה, ועיין לקמן שדוקא מדה יג, ונקה, שהיא בחי' נוקבא, בחי' קל-קול.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מר זוטרא מפרש טעמייהו של החסידים הראשונים כי הריון בגמטריא רע"א. רע"א זה בחי' אחד יותר מעשר פעמים כ"ז אותיות הא"ב (כ"ב ומנצפ"ך. וכן אנחנו מפרשים פה על פי תורה כז), כי כל דבר כלול מעשר כידוע בבחי' כולם בחכמה עשית, והאחד יתירה מרמז על הקול שהוא עוד בלי חיתוך האותיות. כי הלידה בחי' רפואה ובחי' שלום כנ"ל, ושיפורא גרים, דהיינו שזה תלוי בהדרת פנים, ומבואר בתורה שם (אות ד) שלפי ההזדככות בחכמת הי"ג מדות כן הזדככות קול הרנה, בחי' הראיני את מראיך השמעיני את קולך (ועכשיו ממש למדתי ברמח"ל, רזין גניזין, מערכה ה' ושמת המצנפת, דרוש ט, ז"ל מצנפת רזא דההוא מזלא תתאה ונקה (המידה הי"ג) דאיהו מ"ץ - נפ"ת. מ"ץ איהו ק"ל (דהיינו עשר פעמים י"ג), דביה אתכלילו כלהו י"ג תיקונין ע"ש. וזה ממש לענינינו, כי כן אצל יעקב (בפרשה שקראו היום!) כתוב (כז:כב) קל, חסר ו', הרי מבואר עוד איך שהי"ג מדות הם ממש שיפור הקול, ומבואר עוד גם כן שזה תלוי בנוקבא דייקא, כי מדת ונקה היא נוקבא כידוע), ומבואר שם (אות ה') שכאשר נזדכך הקול אזי על ידי השמעת קולו לבד בלא דיבור הקב"ה מושיעו בעת צרתו, ולכן עיקר ההריון, והגמטריא רע"א, הוא לתכלית זה שיהיה בחי' הזדככות הקול, שהוא אחד למעלה מהכ"ז שהוא ר"ע. ועי"ז ההריון תהיה ממש בחי' רפואה ושלום כנ"ל.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כל זה ליולדת לתשעה, שהיא תכלית הדין של העובר כנ"ל, אבל היולדת לשבעה, כבר יש בחי' שבת, בחי' שבת שלום כנ"ל, ויולדת למקוטעים. ואולי י"ל עוד שכל החדשים האלו הם בחי' תיקוני דיקנא, כי בז"א יש ט' תיקוני דיקנא, ולכן ס"ל שצריכים ט' חדשים שלמים, ואילו הנוקבא יש לה רק שש תיקונין (עיין תיקונים חדשים של הרמח"ל, תיקון ס"ט באידרא קדישא תיקוני נוק, עמ' תסה, וע' ברזין גניזין, מערכה ג' ויאהב יעקב את רחל דרוש ג), ולכן מיד אחר שהשלימה שש חדשים ונכנסה להשביעית יולדת אפילו למקוטעים.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסוף התורה רבינו גילה שכאשר יש איזה צרה טוב לנגן הניגון של אותה העכו"ם שמציר ע"ש. וזה בחי' מה שא"ר לוי, כי לוי הוא בחי' שירה, אין הולד מטהר אלא ימים הראויין להיות בהן זבה גדולה וכו' ימים רבים, כי רבים הוא כינוי להעכו"ם (תורה כה:ד וכמש"כ לעיל דף לה:), היינו שדווקא במה שהיה ראוי להיות של הגוים, הולד מטהר.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

יום א' פרשת ויצא, ג חשון התש"פ

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף לט.:

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

היתה למודה להיות רואה יום ט''ו (יום) ושינתה ליום כ' זה וזה אסורין לשמש שינתה פעמים ליום כ' זה וזה אסורין ואמרת לן עלה אמר רב יהודה אמר שמואל ל''ש אלא ט''ו לטבילתה שהן כ''ב לראיתה דהתם בימי נדתה קאי לה אבל ט''ו לראיתה דבימי זיבתה קאי לא קבעה אמר רב פפא אמריתא לשמעתא קמיה רב יהודה מדסקרתא מקבע לא קבעה מיחש מהו דניחוש לה אישתיק ולא א''ל ולא מידי אמר רב פפא נחזי אנן היתה למודה להיות רואה ליום ט''ו ושינתה ליום כ' זה וזה אסורין ואמר רב יהודה אמר שמואל ל''ש אלא ט''ו לטבילתה שהן כ''ב לראייתה ושינתה ליום כ''ז דכי הדרי ואתו עשרין ותרתי קיימא לה בתוך ימי זיבתה וקתני זה וזה אסורין אלמא דחיישינן לה וקסבר רב פפא עשרין ותרתין מעשרין ותרתין מנינן נדה ופתחה מעשרין וז' מנינן א''ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא ממאי דלמא עשרין ותרתין נמי מעשרין וז' מנינן דכי הדרי ואתו עשרין ותרתין קיימא לה בתוך ימי נדותה וה''נ מסתברא דאי לא תימא הכי האי תרנגולתא דרמיא יומא וכבשה יומא ורמיא יומא וכבשה יומא וכבשה תרי יומי ורמיא חד יומא כי הדרה נקטה כדלקמיה נקטה או כדמעיקרא נקטה על כרחך כדלקמיה נקטה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כח. שיש תורה של האלפין נפולין, בחי' הת"ם, ועליהן בונים בנינים באוירא, ועי"ז יש כל הבושות, ועל ידי בחי' התמיד, תמ"ד, זוכים להקים האלפין ע"ש.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

כי הגמרא דייק שיהיו כ"ב לראיתה, בחי' כ"ב אותיות של הא"ב, וזה בחי' התמיד כמבואר בתורה שם (אות ג) אלף בית גמל דלת, גימל דלת, דא שמיא וארעא, בית, מי שבונה ביתו בין שמיא לארעא, זה תיקון האלפין, זיין חית, היינו אלו בני אדם המקבלים תורותם משידין יהודאין וכו' ע"ש. ז"ח בגמטריא ט"ו לטבילתה או לראיתה. הי הוסת בחי' תמידין כסדרן, וכלשון הגמרא (טז.) אורח בזמנו בא. וסת, בגמטריא תמד כב. והנה רב פפא חשב לעשות את החשבון של קביעת הוסת מהיום שהאשה היתה ראויה לראות, וזה כבנין באויר, כי לא מונים רק מראיה ממש. ולכן הגמרא מוכיח את זה מהאי תרנגולתא. תרנגולתא זה מילה מורכבת, תרנ-גולתא, גולתא, עם האותיות בגמטריא הת"ם, תרן זה עץ גבוה תקוע בארץ כמין תורן הספינה (רש"י בישעיה ל:יז על הפסוק אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסה עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה), הרי תרנגולתא הוא לשון של הרמת הד' אלפין. וכן מדוייק בלשון הגמרא שמכנה הולדת והטלת הביצים, לשון רמיא, ומניעת הלידה לשון כבשה, בבחי' התמיד, בבחי' כבש אלוף (אות ג). ודייקא מוכיח מהתרנגל, כי באו לאפוקי מסברא השייכת לשדין, שרגליהם כתרנגולת.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון הגמרא: כי הדרה נקטה כדלקמיה נקטה או כדמעיקרא נקטה, על כרחך כדלקמיה נקטה. כי הדרה, לשון הוד והדר, בחי' האמונים עלי תולע (איכה ד), בחי' תקות חוט השני, מעיקרא זה בחי' עבודת אלילים שמתגברת על ידי תורתן של השדין יהודאין, כי מעיקרא – מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו (והיום ממש למדתי את הפסוק הזה בישועה כג:ב – בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וכו' ויעבדו אלקים אחרים), ועכשיו, כדלקמיה, קרבנו הקב"ה לעבודתו. ועל כרחך בחי' אנשי חיל מתולעים מתגברים על האויב (אות ב), ומקימים את האמונה על תלה.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

[מוצאי} שבת קודש פרשת ויצא, ט' כסלו התש"פ

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף מה.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ש פחות מכאן (מבת ג' שנים) כנותן אצבע בעין, למה לי למתני כנותן אצבע בעין, לתני פחות מכאן ולא כלום, מאי לאו הא קמ"ל מה עין מדמעת וחוזרת ומדמעת אף בתולין מיזל אזלי ואתו, ע"כ.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה כט, בסוף התורה כתב ז"ל ועל כן אשה שדמיה מרובין ואין לה וסת, אף שיין מזיק לה כנ"ל, בחי' יין כי יתאדם שאחריתו דם, בחי' נכנס יין יצא סוד כנ"ל, עם כל זה רפואתה ע"י יין שהתסכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחי' שערות, כי ז' גלדי עינא הם בחי' (שופטים טז:יט – ששמשון גילה סודו) שבע מחלפות ראשו, והם בחי' המוחין, כי השערות הם מותרי מוחין, ועל כן הם בחי' שבע מחלפות כו', בחי' ז' מדות שחולפין ועוברין במחשבה שבמוח, כי המחשבה שבמוח הוא כפי המדות שבאדם, וכפי המדה שהאדם אוחז בה, כן חולפין ועוברין עליו המחשבות שבמוח, וזה שבע מחלפות ראשו, לשון חלף ועבר כנ"ל, וכשפוגמין בהשערות, נפגם הראיה שהיא ז' גלדי עינא וכו' ע"ש, וכן מבואר לקמן (ריש דף נב:) שאלמלא שתי שערות יונקות מגומא אחת מכחיש מאור עיניו של אדם.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר אדיר במרום (עמ' פא) שכז"ל אך האמת הוא, כי כל מה שיוצא מכל האיברים, נמשך למעלה אל המוחין עצמם ונכללים בם, ואז נמשכים מן המוח ממש אל היסוד. וסוד זה: וכנגדו בביצים ניכר (חולין מה.) שארז"ל. והוא כי כמו שיש ג' מוחין בראש, כך יש יסוד ותרין ביעין. ומה שבראש עדיין נעלם בסוד המוחין, נתגלה בגילוי ביסוד, עכ"ל.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שפיר יש להמשיל ענין הבתולים להעין. וכמו שיש בשערות הראש ענין של החלפה, כן יש בבתולים.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן בעמוד ב' א"ר חסדא מ"ט דרבי דכתיב (בראשית ב:כב) ויבן ה' אלקים את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש, ואידך ההוא מבעי לי לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש משום ר"ש בן מנסיא ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם מלמד שקלעה הקב"ה לחוה והביאה אצל אדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא, ע"כ. הרי שהגמרא תולה המחלקות בין רבי ור"ש בן אלעזר אם הזכר או הנקבה מקדים להיות בר דעת בשני דרשות הנ"ל. אכן לפי רבי יכולים לדרוש שניהם, שלא פליגי, כי י"ל לפי תורה כט, שענין שקליעת השערות הוא ענין הבינה יתירה. ורק לפי ר"ש בן אלעזר מוכרחין לומר שהדרשות פליגי.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הסוגיא שם מאיזה גיל הנדרין נבדקין וחלין, וכן להלן הסוגיא של איזה חלות איסור יש כאשר הנודר רק מופלא סמוך לאיש ולא הגיע לכלל מצות, כל זה תלוי במה שרבינו כתב בריש התורה, אין דברים בלי נשמע קולם, שרק על ידי דעת נחשב וחל הדיבור.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: ת"ר מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן אנטנינוס שבאת לפני רבי, אמרה לו, רבי אשה בכמה ניסת, אמר לה בת ג' שנים ויום אחד, ובכמה מתעברת, אמר לה בת י"ב שנה ויום אחד, אמרה לו אני נשאתי בשש וילדתי בשבע אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

והריטב"א מפרש שהיה יכול לטעות ששתיקת רבי הודאה לדבריה, ואכן אין שתיקתו אלא משום שלא חש כל עיקר לדבריה. והנה על פי תורה כט י"ל שהרי כדי שיהיה הדיבור נשמע צריכים לדבר בדעת (אות א), ולהקים ולרומם את הדעת הוא ע"י שבח הצדיקים (אות ב'), וכאן היה ליהפוך ממש, היה סיפור של זנות, ועל כן בעל כרחך רבי היה שותק.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: והתני רב ביבי קמיה דרב נחמן ג' נשים משמשות במוך, קטנה מעוברת ומניקה וכו'.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שכל אלו הם בחינות המעכבים את התיקון הכללי. קטנה בחי' (אות י) דצא לתתא, היינו בחי' מדרגות התחתונות כשאין תיקון הכללי, בחי' בתר דאסתלק ר' שמעון, שאז הדיבור אסור, וזהו ולא עאל, היינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה. מעוברת – שמא תעשה עוברה סנדל, בחי' (אות ז') חלי נופל, ואז לא תעמוד על דם רעך. מניקה – שמא תגמול את בנה וימות (מפני שחלב נעכר כשמתעברת ואינו טוב ליונק – רש"י בכתובות לט.), זה בחי' (אות ה') לא תנחשו ולא תעוננו, שהם גורמים בחי' נחש משיך לה לגבה, וגורמים שליטת השפחה בישא שהיא עת רעה.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא: וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים ה', ע"כ.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

מן השמים, זה בחי' תיקון הברית כמבואר שם (אות ד-ה), היינו שאין עצה אלא לשמור הברית ולא להשחית את הזרע ח"ו, ועל ידי זה ירחמו.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

ויבן ה' אלקים וכו' חד אמר מלמד שנתן בה בינה יתירה וחד אמר מלמד שקלעה לחוה והביאה אל האדם: לק"מ סז על התורה דף פד:.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' פרשת וישלח, יא כסלו התש"פ

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת נדה דף מז

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

בריש עמוד ב: וכן היה רבי שמעון אומר שלשה סימנין נתנו חכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה, פגה מלמעלה בידוע שלא הביא שתי שערות, בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות, צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף וכו'.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי לקוטי מוהר"ן תורה ל, שצריכים להלביש השכל העליון בשכל התחתון, והשכל תחתון הוא סימן להשכל העליון. כי כן הדדים הם בחי' בינה, כמו שאיתא במסכת ברכות (י.) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, מאי כל גמוליו, אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה. ועיקר הסימנים של שכל התחתון הם השערות, כמבואר בגמרא הנ"ל ובתורה ל'.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו גילה שם (אות ד) ולבא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע וכו' ועל כן ביומוי דשמואל שנפלו ראשי הדור אל הממון וכו' על כן תיכף פגמו במלכות דקדושה, כמ"ש (שמואל ח) כי אותי מאסו ממלוך עליהם, ושאלו להם מלך ככל העכו"ם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן שמואל (סוף עמוד א') דייקא בדק באמתיה, ויהב לה ד' זוזי דמי בושתה, שמאול לטעמיה דאמר שמואל לעולם בהם תעבודו וכו' ע"ש. שמואל לטעמיה דייקא – לטעמיה דשמואל הנביא, לתקן שהבושה והעבדות תהיה בעכו"ם ולא בישראל, ועל זה שילם כסף מלא, כי אפשר להשיג החכמה ולא על ידי הסימנים אלא על ידי בחי' שונא בצע. ולכן נתן לה ד' זוזי, כי כל עסקו היה להציל המלכות שהיא בחי' דל"ת מהד' גלויות כמבואר שם (אות ד). ולכן השדים נקראים דדים, דל"ת דל"ת כי הם בחי' השכל העליון שמסומן בהדל"ת – בחי' שכל התחתון.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו גילה עוד (אות ה) ומי שיש לו אותו החכמה, צריך לראות להמשיך לתוכו חיות, להחיות החכמה תתאה כל אחד לפי בחינת החכמה תתאה שלו וכו' ועיקר החיות הוא מאור הפנים וכו' ע"ש. וזה בחי' בוגרת, שלאחר שכבר הגיע לנערות ושערות למעטה, בחי' חכמה תתאה, אז היא צריכה להמשיך חיות. ולכן בגרת נוטריקון, באור (הפנים) ג' רגלים תתאה, שמביאה את החכמה תתאה לקבל חיות מאור הפנים על ידי השלוש רגלים כמבואר שם, שעיקר אור הפנים הוא השמחה, והשמחה הוא בלב, והלב של כל השנה הם השלש רגלים וכו' ע"ש. וזה מה שאמר רבי שמעון בסימנם של הבוגרת, צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף, צמל אותיות צל"ם, בחי' כל המוחין והמקיפים (צ' – המוחין פנימים שמוקף בל' ומ' אורות כידוע), נתמעך הכף בחי' כף נחת (קהלת ד:ו, שזה גם בחי' שמח בחלקו ושונא בצע) בחי' כף החיים. ופירוש מיעוך, היינו התרככות, שהוא בחי' אריכות אפיים, כידוע שארך אנפין משלים הק"ן אור הפנים בעוד אר"ך אנפין, סך הכל ש"ע נהורין. שנתמעך בגמטריא ח"י ש"ע נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

נא: מתני' כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר כו' ושם בגמ' כל שיש לו קשקשת דג טהור יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא כו'.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

נב: ולכל נימא ונימא בראתי לו גומא בפני עצמה שלא יהיו שתים יונקות מגומא אחת שאלמלא שתים יונקות מגומא אחת מכחיש מאור עיניו של אדם.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקוטי מוהר"ן תורה כט, שרבינו גילה לתקן וסת לאשה מרובת דמים על ידי יין שהסתכל בו הצדיק, וגילה שם הקשר שיש בין פגם בהשערות לפגם העינים, ועמש"כ בזה לעיל דף מה..

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

כח תמוז, נדה דף נח:

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה, ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות וכו' הרגה מאכולת הרי זו תולה בה עד כמה תולה רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול ואע"פ שלא הרגה, ובגמרא איתא ז"ל הרגה מאכולת, הרגה אין לא הרגה לא מתני' מני רשב"ג היא דתניא הרגה תולה לא הרגה אינה תולה דברי רשב"ג וחכ"א בין כך ובין כך תולה, אמר רשב"ג לדברי אין קץ ולדברי חברי אין סוף, לדברי אין קץ שאין לך אשה שטהורה לבעלה שאין לך כל מטה ומטה שאין בה כמה טיפי דם מאכולת, לדברי חברי אין סוף, שאין לך אשה שאינה טהורה לבעלה שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם, אבל נראין דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס מדברי ומדבריהם שהיה אומר עד כמה היא תולה עד כגריס של פול ולדבריו אנו מודים, ולרבנן דאמרי תולה עד כמה אמר ר"נ בר יצחק תולה בפשפש ועד כתורמוס, ע"כ.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש, ובכלל דברינו נפרש ג"כ לשון של רשב"ג שאמר שלדברי חברי אין לך אשה שאינה טהורה לבעלה שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם, שלכאו' מביא ראיה לסתור, דזה מה שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם זה סיבה שהאשה תהיה טמאה, רק שהחכמים אומרים שתולין במאכולת, אז איך רשב"ג אומר שאין לך סדין וכו' כאילו שזה הענין הוא טעם למה תולין לטהר. ונפרש בעזה"י על פי דברי רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תורה סט (שהוא כולל התורות שלפניה כנזכר שם).

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתורה סט רבינו מפרש כל הענין של הגוזל את חבירו ממון גוזל ממנו את בניו (כדאיתא בבא קמא), והוא מסביר שהאשה היא שורש של הממון של האדם והילדים הם באים ונגדלים על הממון של האשה ע"ש. ורבינו גם כן גילה שם שלא רק על ידי גזילה ממש, אלא אפילו על ידי חימוד האדם יכול לגזול את בניו ואשתו של חבירו. ונראה לענ"ד שרבינו גם כן מפרש שהאדם בעצמו יכול לגנוב מעצמו הילדים, וזה על ידי שנושא אשה בשביל ממונה, ועל ידי זה הוו ליה בנים שאינם מהוגנים (קדושין ע). וזה פירוש מה שרבינו כותב שם בד"ה וזה שאמרו רז"ל הנושא אשה לשם ממון וכו' ע"ש, ולכאו' לא מבואר בכלל מה הכוונה בוזה מה שאמרו, כי מקודם היה מדבר על גזילה וחמדת ממון חבירו, ואיך שצריכים לתקן את זה על ידי צדקה וכו', ומה קשר להמשך הזה שמדבר מענין נושא אשה שאינה הוגנת לו וענין של שונאים הבאים לאדם מחמת עכירת מוחו וכו'. אלא נראה כנ"ל שרבינו מגלה שזה שהאדם נושא אשה בשביל ממון, הרי הוא גם נתקע ופוגם בעצמו, ומזיק ילדיו. ואז רבינו ממשיך להסביר עוד איך שעל ידי חמדת ממון מביא לאדם שונאים.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד מבואר בתורה שם, שיש דרך שהאדם ניצל מרעת הגזילה, ששומר את הנפשות התלויות בממונו, כי כאשר האדם רואה שבאים לגזול ממנו הוא מכווץ את עצמו, בדרך שלא נשאר בהממון אור של הנפשות, ונמצא שהגזלן לוקח רק בחי' עפרות זהב. וראה שזה ענין הסוגיא שלנו של תולין בכתמים. דהנה ענין דם נדה התחיל כאשר הנחש חמד את חוה, ומזה יש דם נדה וזבה. והנה אדם וחוה תקנו את עצמם ועשו להם חגורות, בגדים. כי בחטא עץ הדעת היה ענין של כעס, כמו שהנחש העיר, אף כי אמר אלהים וכו', בחי' אף וחמה. וזה בא על ידי החמדה שנופלים לכסילות שהוא שעי"ז יש כעס ושונאים כמבואר בתורה שם ובעוד מקומות. והבגדים הם תיקון על הבגידה, והם בחי' חכמה, כי הבגדים הם בחי' כבוד כמובא כ"פ בדברי רבינו, וזה בחי' כבוד חכמים ינחלו, בחי' חכמה. על כן כאשר נראית כתם על הבגד תולין להקל. כי כיון שהבגדים הם תיקון על החמדה, הרי זה בחי' מה שהאדם מכווץ את עצמו לשמור את עצמו והנפשות התלויים בממונו מהגזלן. אז צריכים לשער אם הצליח להציל את הנפשות או לאו.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

אז יש תולין בהרגה מאכולת, וזה ענין המבואר בתורה שם (סוף סח) כשהממון יורד לאדם הוא בבחינת טרף נתן ליראיו והוא מהפכו לכעס ונעשה מזה טורף נפשו באפו ע"ש. מאכולת זה בחי' הטרף שבא לאדם, אז אם כובשים את הטרף, נמצאת שאין פגם של כעס וכסילות שמביאים לבנים שאינם מהוגנים שזה פגם של דם נדה, ואין פגם בהבגדים בחי' הכיווץ שהאדם עושה לשמור את עצמו והתלויין בו מהגזלה והחמדה, אז תולין לטהר. רשב"ג אומר שתולין רק בהרגה, אבל אם לא הרגה, ולא כבשה את המאכולת, אז לא תולין, כי זה סימן שטרף הפך לטורף, ויש קלקול ופגם של כעס וכסילות, ואין מה לתלות שניצל מדם נדה. והרי לדבריו בלא הרגה אין קץ, בחי' אין חומה, רק חמה וכעס (כמובאר בתורה סח שם), ואין לך מטה ומטה, בחי' הפרנסה (כמבואר במ”א בלק”מ שקשין מזונותיו של אדם זה בחי' זיווג ע”ש) שאין בו דם מאכולת, דהיינו איזה חסרון של בעצבון תאכלנה, והרי אין קץ כנ”ל, ואין לך אשה טהורה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

ורשב"ג אומר שנראין דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, דעד כגריס של פול תולין, גריס זה גמטריא רג"ע, בחי' כי רגע באפו, דכעס בשיעור כזה ראוי הוא, כי כן מדתו של השי"ת, ופול זה גמטריא למודי ה', כי זה סוף התיקון של החמדה, שצריכים להחזיר את הבנים, בחי' למודי השם. (וע"ע בריש פ"ו דנגעים שמבואר שיעור הגריס הקילקי ד' עדשות שכל עדשה ט' שערות, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

וחכמים אומרים שאפילו לא הרגה את וכבשה את המאכולת תולין, שאין לך סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם, סדין זה בחי' מעשה ידיה של האשת חיל כמו שכתוב סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני, ועל כן על כרחך הדם הזה אינה אלא של כיבוש המאכולת ולא של עצבונה. והרי היא בחינת אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת חן. אני חומה, זה בחי' שמירת העשירות והדעת מהכעס, ושדי כמגדלות זה בחי' הבנים בחי' למודי השם, כי שדי זה זרע האיש שיורה כמבואר ברש"י על התורה, ומגדלות הם הבנים, בחי' (תהלים קמד) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם, אז הייתי בעיניו כמוצאת חן, בחי' זווג ההגונה ושמירה מהחמדה. והחכמים אומרים שתולין עד כתורמוס, כי התורמוס זה בחי' זרע שאין תקוה שיצאו לטובה שיהיו למודי ה', כי הס' נחלף עם ד' בהאותיות המוחלפות של, אל בם גן דס, אז התורמוס זה בחי' התרמוד שאין מקבלים גרים מהם, כמבואר בסוף תורה נט בלקוטי מוהר"ן. והרי כשיעור תורמוס בודאי אי אפשר לתלות לטהר.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במשנה תני מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע אמרה לו וכו' וטהרה ר"ע ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה אמר להם מה הדבר קשה בעיניכם שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה דם ולא כתם, ע"כ. התלמידים של רבי עקיבא תמהו והסתכלו זה בזה, אז הוא נחה דעתם, כי באמת הם הם התיקון, כי הם הלמודי השם.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי כט תמוז התשע"ב, מסכת נדה דף נט: ריש פ"ט האשה שהיא עושה

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה: האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם, רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה, ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי תורה ע' בלקוטי מוהר"ן שמבואר שם הענין של כח של הארץ שמושך את כל הברואים אליה, כי כי ככה ברא השי"ת את העולם שהארץ תהיה המרכז, ולכן כולם נמשכים אליה, וזורעים בה והיא מוציא יבולה וכו'. והצדיק מקבל את עצמו מדה זו של האדמה, שזה מדת ענוה, מדת הסבל, שכולם דשים עליו והוא מוציא להם צרכיהם. ולכן הצדיק מקבל את הכח הזה של משיכה, כי הוא יסוד העולם ממש. ובאמת כל זה מראה על ענוותנותו של השי"ת, שהוא באמת סובל את הכל, ולא רואים אותו בכלל, והוא זן ומפרנס כל הבריאה. והצדיק בונה את המשכן, והוא כלים לכבוד השם יתברך שיתגלה בעולם ובכל אחד. כי לולא בנין המשכן, השי"ת מסתיר את עצמו במדת ענוותנותו, והמשכן הוא דרך שהשי"ת מראה כבודו. ויש להבין את זה על פי הסיפורי מעשיות סיפור ממלך הענו, ונפרש קצת בעזה”י.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

דבזה מבואר היטב שני ההמשכות שרבינו מפרש בתורה שם (ע), שמצד העניוות בחי' ארץ יש כח המשכה, כי כך הש"י ברא את העולם שזה הארץ היא המרכז והכל נמשכים אחריה, וממילא מדת הארץ והסבל הם המרכז שממשיכים הכל אליהם. ומבחי' זו, בחי' סובב כל עלמין הש"י מסתיר את עצמו, ורואים גדולתו אבל בעילום שמו, שרואים את כל הבריאה, אבל לא שזה דוקא מעשה הש"י, כי הוא יתברך בענוותנותו מסתיר את עצמו וכל פעולותיו שלא פועל אלא על ידי אחרים, ולא מראה את עצמו. ועם כל זה הכל נמשכים אחרי העניוות הזה, שסובל את כולם. ויש כח המשכה, בחי' ממלא כל עלמין, שממשיך אלהותו לתוך העולם. שהצדיק יסוד עולם בונה את המשכן, הכלים להכיל כביכול אלהותו יתברך, וע"י כח המשכה הזו הצדיק נותן לכל אחד הכבוד הראוי לו, דהיינו כבוד ה' הראוי לשרות על כל אחד ואחד. וזה ע"י שמשבחים ומגלים גדולת השם יתברך, שעד כאן גדולת הש"י היה נסתר בענוותנותו, וממילא לא רואים גם את העניוות, כי העניוות בלתי נראית רק על ידי הגדולה. אבל על ידי שמגלים את הגדולה, ממילא רואים את העניוות שפעל כל זאת הגדולה. ורק הצדיק יסוד עולם יכול לגלות גדולת השם, כי אין כלים לגלות גדולתו יתברך אלא העניוות. וע"י שהצדיק יש לו בחי' ונפשי כעפר הוא יכול לגלות גדולת השם יתברך, דהיינו לבנות משכון לכבוד ה' וכמשנ"ל. ולכן הגם שמצד העניוות של הצדיק כל העולם כולם כבר נמשכים אחריו, בזה שהצדיק מקים את המשכן, הוא קורא את ראשי העם, בחי' קריאה כמו שמצינו להבדיל אצל בלעם (ריש פרשת בלק פסוק כ) אם לקרא לך באו, ופרש"י ז"ל אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר, ע"כ, וכן כאן הצדיק קורא לראשי העם ליתן להם הגדולה, שישרה עליהם כבוד ה'. בחי' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם האשה יש לה שני בחינות האלו, כי האשה בחי' הארץ, כמו שארז"ל שאשה קרקע עולם, רק שבאשה זה מרצונה ומבחירתה להיות בבחי' זו, וגם מבחירתה היא נהנית מבחינתה לקבל כל הנאות מאלו שהיא סובלת, אבל לולא האשה מקדשת את עצמה כראוי, אז היא מסוגלת לרוח הקודש גבוה, וכמו שמצינו בשרה אמינו שנקראת על שם השררה שלה ועל שם הרוח הקודש שבה, והשי"ת מצוה את אברהם אבינו לשמוע ולציית להרוח הקודש של שרה.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

והאשה יש לה גם את הבחינה של הקמת המשכן, וזה מה שמצינו (שבת קיח:) שר' יוסי אמר מימי לא קריתי לאשתי אשתי וכו' אלא לאשתי ביתי.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הצדיק שהגיע למדרגה זו שהוא בבחינת משה רבינו שמקים את המשכן, הרי עיקר הבחירה שאנו יודעים כבר בטל אצלו (רק שיש לו בחירה בדעת כמבואר במ"א בלק"מ), ורבינו מכנה את זה (תורה כא) בחי' צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, שזה בחי' ישיבה, שאין תנועה מרצון לרצון ע"ש (וע"ש איך שזוכין לרוה"ק ע"י טהרת השבעה נקבי הראש). ועל ידי ישיבה זו הצדיקים מגלים כבוד ה' בעולם, בבחינת מרבה ישיבה מרבה חכמה, בסוד התכלת ואכמ"ל. ויכולים להבין את זה גם כן, כי הצדיק הזה הגיע לבחי' מקומו של עולם, שיכול לעשות ראש השנה (כמבואר בלקמ"ת תורה א), שזה בחי' כתר, שבראש השנה מכתירים את הש"י, וכמבואר בעוד מקומות בענין כבוד מקומו. וזה בחי' העטרה והכתר.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם הצדיק ידיו מלוכלכות בדם, כמו שמצינו בדוד המלך (ברכות דף ד), וכן רבינו אמר על עצמו (ומובא בלקוטי הלכות או"ח ג, תחומין ועירובי תחומין ד: - טז) על שהיה מוציא אנשים ממקומות נמוכות מאד וכו'. אבל כמובן הדם הזה לא מהצדיק, רק שהצדיק באמת רחוק מאד מהדמים והטומאה, רק שנכנס לתקן, משא”כ האשה קרובה מאד להטומאה וכמו שכתוב רגליה יורדות מות, כידוע, ולכן מצויה אצלה דם נדה.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

והאשה, שהיא בבחי' קרקע עולם, יש בחי' מצא ומוצא, שיש אשה שהיא בבחי' והארץ לעולם עומדת, שרחוקה מהישיבה, בחי' יישוב, בחי' בית, בחי' האשת חיל עטרת בעלה. וכדי שהאשה תזכי להיות עטרת בעלה צריכה לעבור הרבה בירורים, כמבואר בלקמ"ת תורה טז, שמבואר שם שהדיבור בחי' חוה ראשי תיבות המעטרכי חסד ורחמים, וזה רק על ידי הרבה בירורים ע”ש. וכאשר היא בבחי' עומדת ועושה צרכיה בודאי מתלכלכת את עצמה בעבודת הבירורים (עמידה לשון זירוז, כמו שפרש רש"י עה"פ עמד פתח האהל (שופטים ד:כ) זרזי עצמך בדבר). וזה בחי' לא תעמוד על דם רעך (קדושים – ויקרא יט), שעל ידי העמידה הזאת אינה נשמרת מדם נדה. ויש בפסוק הזה רמז לדברינו, כי בפסוק כתוב לא תלך רכיל בעמיך לא תעמוד וכו' (וידוע מתורה כט שזה מדבר על פגם הדמים ע"ש), בעמיך – בע', זה תורה ע' מי = נךל, ר"ת נפשי כעפר לכל.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שתני במשנה, האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם, אז תלוי באיזה רצונות האשה נמצאת, אם היא בחי' עומדת או יושבת כנ"ל, כי אם היא בבחי' עומדת שעדיין היא תפוסה ברצונות גשמיות אז הדם שהיא רואה מטמאה, וי”ל דם, שזה בחי' דמימה, היפוך חו”ה. אבל ר' יוסי אומר שבין כך ובין כך, דהיינו בתוך העבודה של הבירורים קודם שיוצאת נקי מרצונות עצמה, עדיין בתהליך הזיכוך והבירור, אז תולין שהדם הוא מהזיכוך והבירור ולא דם טומאה, וי”ל שהדמימה בחי' סייג לחכמה, בחי' כתר. ובזה א"ש ר' יוסי לשיטתיה שאמר שמימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא ביתי, שאפילו כאשר אשתו היתה בבחי' עומדת ר' יוסי התיחס אליה בבחי' ביתי, בבחי' יושבת.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף המשנה איש ואשה שעשו צרכיהם לתוך הספל שרבי שמעון אומר שחזקת הדם מהאשה, כי עיקר הסב"ל זה מהאשה, שהיא ממש בבחי' קרקע עולם שסובלת את הכל.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

כה כסלו, יום ב' פרשת מקץ, א' חנוכה התש"פ

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

נדה דף סא:

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

אבדה בו שכבת זרע חדש בודקו במחט שחוק בודקו בחמה, פרש"י ז"ל במחט, מקום הזרע קשה והמחט מתעכב ליכנס בו. חדש, אין נבדק בחמה לפי שהוא עב ומהודק אבל שחוק נבדק בחמה, שוטחו כנגד עיניו, מקום הזרע הוי סתום ואין החמה נראית בבגדו כל כך, עכ"ל.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י על פי ליקוטי מוהר"ן תורה לא, שיש שני בחי' ברית (אות ה) ברית תתאה בחי' אליעזר עבד אברהם, בחי' (שמות כג) כי שמי בקרבו, שמו כשם רבו, שהוא חנוך בחי' (משלי כב) חנוך לנער וכו'. וזה בחי' בגדים חדשים שעוד לא נתחנכו והם עוד עבים ומהודקים, והעיקר בהם ששמי בקרבו, ועל כן השכבת זרע לא יתן המחט ליכנס בו. ויש ברית עלאה בחי' אברהם, ובאברהם כתיב ואברהם זקן (בראשית כד, לקוטי מוהר"ן תורה כז, ס, פד, תנינא נט), וזה בחי' שחוק (וכן גבי אברהם כתיב (בראשית יז:יז) ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד, ובתהלים קה, יצחק הוא ישחק). ומי שהוא במדרגת אברהם אז כל העכו"ם וכל הכוכבים ומזלות שהם תחתיהם, כולם הן טורחין בשביל זה האיש (אות ט) בבחי' (במדבר יד) לחמנו הם סר צילם מעליהם, כי מראה חמה עמוקה מן הצל (ב"ב פד), ומבואר שם ז"ל ולעתיד יתקיים (ישעיה ל) ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך, שאזי נתגלה בחי' פנים, כי עכשיו פני ה' מוסתר בדרך הטבע בהנהגת המשלות וכו' ועכשיו מראה חמה עמוקה מן צילם וכו' וזהו הצל שמסתיר אור החמה, וכו' ע"ש, וזה הבחי' שבבגדים שוחקות השכבת זרע סותם מאור החמה.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המשך הגמרא שדנה בענין שעטנז, כי סוד שעטנז גילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' קמד-) שצמר הוא לבוש הנעשה מאורות הפנימים שנמשכים הלאה לחוץ, אבל פשתים הוא בא מזרע של עץ היוצא מן השדה, מן החיצוניות, ע"ש. והרי הפשתים ממש בבחי' הכנף מוריך, עד לעתיד לבוא שאז כבר לא יכנף.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

כו כסלו, ב' חנוכה, התש"פ

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

נדה סב.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

ואשלג, אמר שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו אשלגא שמיה ומשתכח ביני נקבי מרגניתא ומפקי לה ברמצא דפרזלא, ע"כ.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה לב, שהשכינה כל זמן שלא ניתן לזווג אתקריאת נער בלא ה' (זוהר בא דף לח:) גימ' ש"ך דינים, וכד אתתקנת לזווג איתקריאת נערה בה"א, שנמתקין הדינים על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה וכו' ע"ש. אשלגא זה בחי' ה' אלפין, כי שלג בגמטריא אלף אלף אלף, הרי ג' אלפין, ואשלגא, א' לפני השלג וא' לאחריה, הרי ה' אלפין. וזה מה שהיא נמצאת ביני נקבי, כי על ידי הה' אלפין מעלין מנקבה תחתונה בחי' נער, לנקבה עלאה בחינת נערה, על ידי לאה, בחי' אימא. ולכן מקפי לה ברמצא דפרזלא, פרזלא הוא ברזל, ראשי תיבות של הד' אמהות, בלהה רחל זלפה לאה, כידוע.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרע"ב כתב (שבת ט:ה) אשלג, לא אתפרש לי מה הוא, עכ"ל. ובמקום אחר כתבתי על זה בס"ד. ועל פי דרכינו יכולים לפרש דבריו, לא אתפרש, דהיינו ל-אלף אתפרש, בחי' ופרשה השמלה, שהוא התפשטות האלפין, לי – בחי' לאה, בחי' הייא לייא, מה הוא – כי אז מוכן לזיווג עם ז"א בחי' שם מ"ה.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

בהמשך הגמרא:

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר, צפון ועבר, טהרותיו טמאות, צפון צבע נמי מעבר?! אלא וכו'.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

צפון פרש"י שבו"ן בלע"ז. צפון זה נוטריקון של נחמן בן צפורה\פיגא, וזה מה שפרש"י שבו"ן שהוא נוטריקון נחמן בן שמחה. כי הצדיק בחי' רוח צפון, עיין תורה ח:ב. וזה הענין המוזכר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מבערגיר ועני (מעשה י') שצריכים לעבור עליו השבעה מימות, ואכן מה שעובר על המקרב לרבינו הקדוש, מעביר אפילו את הצבע כידוע.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

דף סה. אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב כיון שנתקו שניו של אדם נתמעטו מזונותיו שנאמר (עמוס ד) גם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם, ע"כ. פירוש נתקו שניו, לכאורה נפילת השניים, אמנם רש"י כתב ז"ל משנתקו שניו, זקנה, עכ"ל, ויתכן שהוא לא מפרש שניו לשון שניים, אלא לשון שנים, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן (אות תנז) אחד אמר שמה שחלם לו שנפלו שניו מרמז על חכמות שלו שיתבטלו, ואני אמרתי לו אדרבה השטות שלך יתבטל, כי שן הסלע תרגומו חזק (אמר המעתיק עין מדרש רבה במדבר פרשה ג' אין שן אלא לשון חזק וכו') וכו' (רצונו לומר בדרך צחות והלצה כי במדינתנו קוראין לאיש שוטה – חויזק), ע"כ.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפשטות, מכח הגמרא כאן היה יותר נראה הפתרון המאן דאמר ההוא, כי רבינו תמיד כותב שהפרנסה תלוי בדעת, וכיון שנפילת השיניים סימן על חוסר בפרנסה זה נוטה לרמז על ביטול החכמה. אכן רבינו בודאי רצה למצוא דרך לפתור את החלום לטוב, כי החלום הולך אחר פתרונו, ואכן יש לפרש הגמרא כנ"ל שאינה דורש על נפילת השיניים אלא על בא בימים בזקנה.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא: לקמ"ת ב:ב דף ג..

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

תנא בי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר (חבקוק ג:ו) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות, ע"כ. - עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תורה לא, שכל ההליכה בדרכים תלוים בגלגלי הרקיע, וכמו שפירש הרד"ק על פסוק זה ז"ל מהלכי העולם כלם לא"ל יברך לפיכך יעשה בהם כרצונו וכו' ואמר הליכות עולם, כי העולם מתנהג על מהלכי הגלגלים והכוכבים עכ"ל, והגלגלים תלוים בברית, ויש ברית עילאה וברית תתאה, ובבחינת אם לא בריתי יומם, ברית תתאה בחי' לימוד איסור והיתר, וברית עלאה סודות התורה, שרבינו גם כן מכנה הלכה, הרי שהליכות העולם תלוים בהלכות (וע"ע בתנינא תורה ב', הלכות בחי' הליכת הדמים). ולפי ברית עלאה, שונה מלשון תקות חוט השני, היינו זריחה, בחי' כחם השמש הנאמר אצל אברהם, ושנה (כמו שונה חסר הו') לפי השמש.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה לג, שיש ימי טוב וימי רע, וזה השונה הלכות, שונה מלשון שינוי, שמביא שינוי לאותיות התורה שהיו בצימצום גדול תחת הרבה לבושים, ועכשיו הם בולטים ומאירים.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת ידים

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ידים, ם' בגמטריא שש מאות, הרי תרכ"ד, עם הד' אותיות וב' כוללים (-שני הידים, אי נמי כמו שנקט ר' אברהם אבולעפיא, שעל כל שני אותיות יש כולל) הרי גמטריא נון נון חית. י"ד פעמים י"ם, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. י' פעמים ד', ד' פעמים י', י' פעמים ם', הרי ת"פ, עם העשר אצבעות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחלק ה' מאומן – בערך ידים טעם ליטול ד' פעמים, ולכוון הגמטריא של נטלת ידים.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים – זה לשון הזוהר חדש בפרשת אחרי, ואילו במשנה כאן הלשון כל הכתובים קדש, עיין בערך זוהר חדש לשאר המראה מקומות: לק"מ רמג דף קיו..

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ז אומרים צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חיבין, ועבדי ואמתי שהזיקו פטורין. מה אם שורי וחמורי שאיני חיב בהם מצות, הרי אני חיב בנזקן. עבדי ואמתי שאני חיב בהן מצות, אינו דין שאהא חיב בנזקן. אמרו להם, לא. אם אמרתם בשורי וחמורי, שאין בהם דעת, תאמרו בעבדי ובאמתי, שיש בהם דעת, שאם אקניטם, ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חיב לשלם, ע"כ.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המעיין בהמשניות שם יתמה, כי נשנו שם כמה קובלנא של הצדוקין, ועל כולם ענו להם כאוולתן במליצה ובליצנות, ורק בקובלנא זו התיחסו ישר להשאלה ותירצוה. ונראה לעניות דעתי, כי כאן רמזו חז"ל תשובה להצדוקין שהם ממש בבחינה זו של עבד ואמר שיצאו והדליקו אש, והם אחריין על מעשיהם, ועם ישראל לא יתחייבו עליהם.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

עוקצין

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ג:יב

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות: שיחות הר"ן צו.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום: לק"מ עה דף צא., פ דף צג:.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

סיום הש"ס – תכלת וארגמן, "ויהי מקץ" – על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תלה.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

תלמוד ירושלמי

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות א:ט עשרת הדברות הם כקריאת שמע – לק"מ כג:ד דף לה..

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות ה:ב אם אין דעת הבדלה מנין: לק"מ קיז דף קא.. שיחות הר"ן צד.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

פאה. לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק הוא מכם – חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה ומי שחפץ.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

מדרש רבה

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית רבה

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו יש תרדמה של נבואה: שיחות הר"ן יג.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

כו:ז המלאכים באו בעולם הזה וחטאו: שיחות הר"ן מ.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

צו:ב ימינו כצל עובר ולא כצלו של דקל: שיחות הר"ן שח.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

צח שבט שמעון מחזרים על הפתחים: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

שמות רבה

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

א:י ערי מסכנות שמסכנות את בעליהן וכו': שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ו יש תרדמה של נבואה ותרדמה של שטות: שיחות הר"ן יג.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא רבה

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ד חבילות חבילות של עבירות: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

שיר השירים רבה

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

א (הובא בתוספות יבמות קג:, וכן בתנחומא ד:א, ירושלמי שבת פרק א) מה שעשתה ענוה עקב לסלותא – חיי מוהר"ן כז. לק"מ לג, קמח, קצב.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ט לבבתני באחת מעיניך, שבעין השני הסתכלו על עגל: שיחות הר"ן קכג.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

קהלת רבה

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

א:יג השכחה הוא כדי שהתורה יהיה חביבה על לומדיה כשעה ראשונה: שיחות הר"ן כו.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ה שלמה המלך ידע כל הגידין בפרטות והיה נוטע כל פרי וכו': שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

איכה רבתי (מדרש רבה)

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ב) אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים – תאמן, ע"ש. ונראה לפרש שכאשר יש התעוררות של החכמה חיצוניות, שזה קליפה מסוכנת מאד, אז צריכים להתחזק באמונה, והמדרש דייק לכתוב תאמן (ולא תאמין) בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ספר הבהיר

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

(אות סב) לכה דודי נצא השדה (שיר השירים ז:יב) מאי השדה, אל תקרי השדה אלא השירה, ומאי השירה, א"ל לבו להקב"ה לכה דודי נצא השדה לטייל ואל אשב תמיד במקום אחד, ע"כ. והנה כל הפסוק בשיר השירים: לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. נלינה בכפרים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

ילקוט שמעוני

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיה תמג ז"ל אני ואתם נלך וננחמנה! ועמש"כ בישעיה מ:כ הפטרה של נחמו נחמו.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

איוב ג:תתצה ז"ל ומפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים, אלא כל זמן שהצדיקים חיים נלחמים עם יצרם וכיון שהם מתים הם נינוחין שנאמר ושם ינוחו יגיעי כח, ע"כ.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

ספרי

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת ראה – כל מקום שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

תנא דבי אליהו

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר הייתי אצל רבי עקיבא והרמח"ל כמה פעמים היינו אומרים שזה כמו גן עדן, שמעט זוכים להיות שם וכו'. ועכשיו שאני מגיע לקבר רב ענן, והתחלתי לקראו תנא דבי אליהו, ומתחיל ויגרש את האדם (בראשית ג:כד), והוא קצת פלא שממשיך מאיפה שבאתי.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

בספר רוקח כתב שהתיבה הראשונה, ויגרש, בגמטריא תנא דבי אליהו, כי יש לרמוז שמו בספרו.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

והנה תנא דבי, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

תנא דבי, ראשי תיבות, תורת נחמן ישראל דוב בער אודסר.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

ספר יצירה

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

ב – אבנים בונות וכו': שיחות הר"ן צו.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

זוהר

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

יא: אית יראה בגין דאיהי רב ושליט: שיחות הר"ן ה.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

יז. קרח בעא לאחלפא ימינא לשמאלא וכו': שיחות הר"ן קנב.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

מדרש נעלם פ' לך לך (דפו"י דף כה טור ג, אות ע בזוהר הסולם) ז"ל ומן יומא ההוא כד הוה חמי דיוקנא דאבוי, הוה א"ל אבא אבא, אימא לההוא סבא, שפמין סגיאין מאורייתא הוה. א"ל אימא ליה סבא דקדמאי, סבא דפותקא ומיד יתיישר חילך, ע"כ, ופ' בעל סולם ז"ל שיאמר לו, זקן של הראשונים, דהיינו של ע' זקנים. סבא דפותקא, זקן שקבלו הכתב שהיה כתוב עליו זקן. וכשיזכיר דברים אלו, הבטיח לו ר"ש אביו, ומיד יתיישר חילך. שמיד יתחזק כחו בתורה, ע"כ.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

נז. רע בעיני ה' ולא כתיב רשע: שיחות הר"ן רמט.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

סה: (פרשת נח, וכן בפקודי רכו., רסח: עיין אדיר במרום מכון רמח"ל תרלה) תשעה היכלין דלא אתדבקין ולא אתידעין ולית מאן דקימא בהו – לק"מ כד. חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

קג: נודע בשערים בעלה, כל חד כפום דמשער בלביה: שיחות הר"ן א, ריז.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

קכג: ת' מאות עלמין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי: שיחות הר"ן רנט.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

קכד: כי עליך הורגנו כל היום זה ענין התפלהשיחות הר"ן יב.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

קפח. על פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא ברקניא אין מועיל תשובה: שיחות הר"ן עא.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

ריח. קודם המיתה רואין נשמות המתים: שיחות הר"ן צ.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ריט: על פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא ברקניא אין מועיל תשובה: שיחות הר"ן עא.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

רלו: שמעון הוא בחי' תוקפא ודינים: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

שמות מד. שכשהיה בעצמו נקרא אלישע סתם, וכשהיו בני הנביאים אצלו נקרא איש אלקים. ליקוטי מוהר"ן קסו. חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

מד: בג' שנים ראשונות של האילן שורה הקליפה עליה: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

נז. גם בסטרא דשמאלא יש ימין ושמאל: שיחות הר"ן עח.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

צה. עולימתא שפירא דלית לה עינין: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

כגונא:

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת תרומה קלה.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

למהוי עמהון לעלא חד לקבל חד, קדשא אבריך הוא אחד. הראשי תיבות של: עמהון לעלא חד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חד קדשא, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

וכלהו מתעטרין בנשמתין חדתין – שיחות רע.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

קנד: גם בסטרא דשאמלא יש ימין ושמאל: שיחות הר"ן עח.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

קסב. גם בסטרא דשמאלא יש ימין ושמאל: שיחות הר"ן עח.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

קסו: הצדיק הוא גננא גדינתא: שיחות הר"ן רנב.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

ספרא דצניעותא – קעו.

</div>



# Chapter ג'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/16/

# Chapter ג'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/16


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ג'

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ט' תקונין יקירין וכו' – לק"מ כ. חיי מוהר"ן ט, יב, יד, טו.

</div>



# Chapter ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/17/

# Chapter ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/17


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ד

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עתיקא טמיר וסתים וכו'. לק"מ כא. חיי מוהר"ן י, יא, יב, טז.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

קצה. המקטריגים צועקין הב לן חיי ומזוני: שיחות הר"ן פט.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

רמד בשלש שני הערלה שורה קליפה על האילנות: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נשא דף קךכ פתח רבי שמעון ואמר עת לעשות וכו' – לק"מ ס:א עמ' עא. חיי מוהר"ן כה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

זהר ח"ג קסח. אמר רב מתיבתא האי מאן דאיהו זעיר איהו רב, ומאן דאיהו רב איהו זעיר ע"כ. זעיר רב עם התיבות – דהיינו שתיהם ביחד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ריט: ובחבורא קדמאה: שיחות הר"ן רעח.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

רעיא מהימנא פרשת פנחס (זוה"ק עמ' ריט): יתער בעלמא שיר פשוט וכפול וכו', עיין לקוטי מוהר"ן תנינא, ח:א, ומש"כ שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

זהר פרשת פנחס רכג: למנצח תמן נצח נגון צח וביה אתקרי הוי' מארי נצחן קרבין לגבי עכו"ם, ורחמין ודינא לישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

תמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נצח – נחמן, נגון בגמטריא נ נח ע"ה, צח – נחמ. הרי נ נח נחמ נחמן!

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

זוהר חדש

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת אחרי, כל השירים קדש (-ואילו לשון המשנה במסכת יומא ג:ה – כל הכתובים קדש) – לק"מ רמג, חיי מוהר"ן מ..

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני זהר

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מלכות: שיחות הר"ן פה, צו.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כז. והנה נער בוכה מיד ותחמול עליו: שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כט. זכאה מאן דידע לזרקא חיצין: שיחות הר"ן נב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

לב. היכל בגמטריא אדנ"י: שיחות הר"ן צו, קה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

לב: אית מארי דידין ואית מארי דרגלין: שיחות הר"ן עה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מד: וידוהי כתבין רזין: שיחות הר"ן עה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מו: אתרוג הוא כלך יפה רעיתי ומום אין בך: שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

נו: כלך יפה רעיתי דא אתרוג: שיחות הר"ן פז.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נח. הצדיק הוא קוצה דאות ד' של אחד: שיחות הר"ן רפב.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

קכו: שבת שי"ן תלת גונין דעינא ובת עין: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

קלב: וישכב במקום ההוא יש כ"ב אותיות: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

אגרת הרמב"ן

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה שנים לא הדפיסו שער ד' של שערי קדושה של מהרח"ו כי חששו לגלות סודותיה. וברוך השם כבר הרבה שנים שהדפיסו אותו, ואחד מהדברים הנמצאים שם הוא אגרת הרמב"ן, נמצא שקבלו באחריות מלא מה שכתב הרמב"ן שדרכו העצות שבתוכו יכולים להשיג רוח השכינה וזיו כבודה וחיי עולם הבא.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר כתבתי במקום אחר (תורה רעא) שצריכים ליתן טעם למה בברסלב לא עשו עסק גדול עם האגרת, ובפרט ששם הרמב"ן גם כן נחמן. ובברסלב תמיד קופצים ראשון לתפוס כל דבר חשוב ויקר בעבודת השם. והנלע"ד בזה שהיום העיקר בעבודת השם הוא עזות דקדושה, שהוא באמת דבר אחד עם ענוה אמיתית, ואילו האגרת מדבר רק על ענין השפלות של הענוה, והיום עד שיזכה בכל מדרגה שהוא להשראת השכינה כפי שפלותו, כבר יסתכן מאד וספק גדול שיגיע, כי היום צריכים בעיקר עזות דקדושה כנ"ל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

תעלה על לבך מידת ענוה, הרי עליה וגאוה להענוה, וכמו שאמר רבינו הקדוש שצריכים בחינת ויגבה לבו בדרכי השם, ובגמרא סוטה ה תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית. וזה מרומז במילת גובה, כי מצינו שכתוב: גבהה - אל־תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי א-ל דעות י' ולא ולו נתכנו עללות: (שמואל א פרק ב פסוק ג). והרי ג' עם ה' = ח', ב' עם ה' עם הכולל= ח'. הרי שמיני בשמינית. וזה לשון תעלה בגמטריא ח' פעמים ס"ג, כי ס"ד היא ח' פעם ח' (וכן בגמרא שזה יפה כמו סאסא בשיבולת, סא, עם הב' אותיות בגמטריא סג).

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה תעלה בעידניה סגיד ליה, בעת הראוי לקחת הגאוה תקבלו בענוה. וזה מה שראיתי שהפסוק השמיני בפרשה השמינית הוא ויאמר יעקב וכו' קטנתי וכו'. כי יעקב בעצמי בחי' עקב ענוה, שבע פעמים הוי"ה, ובשמינית, שחזר על פכים קטנים רמז לשמונה נרות חנוכה, אמר קטנתי. אי נמי יצחק בגמטריא ח' פעמים הוי"ה ויעקב ז' פעמים לה', נשאר לו לעצמו השמיני שבשמיני.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

כי המתגאה בלבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים, שנאמר י' מלך גאות לבש וגו'. ובמה יתגאה לב האדם, אם בעושר ה' מוריש ומעשיר. ואם בכבוד, הלא לאלקים הוא, שנאמר והעושר והכבוד מלפניך, ואיך יתפאר בכבוד קונו. ואם בחכמה, מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. נמצא כי הכל שוה לפני המקום, כי באפו משפיל גאים וכו' עיין שם. הקדים לכתוב אצל עושר, שהשם יתברך מוריש ומעשיר, וכן כתב בסוף לענין חכמה, שהשם יתברך נותנה ולוקחה, אבל לענין כבוד כתב שאינו אלא שהשם יתברך. אכן אותו פסוק שהביא ראיה שהכבוד של השם יתברך כתוב בו גם עושר, ואילו בעשירות לא כתב אלא שהשם יתברך הוא המעשיר. והרי מצינו גם לענין כבוד שנאמר למשל (שמואל א:ב:ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו. וי"ל שכיון שכבוד אינו דבר ממשי, כיון שכתוב שהוא שייך להשם יתברך, על כרחך כל כבוד שיש שייך להשי"ת. מה שאין כן מה שכתוב עשירות, לא מכריח בעשירות הנמצא אצל אדם פרטי שאינו של אותו אדם, רק שאין לו להתפאר עליו משני הטעמים שכתב, כי גאות הוא לבושו של השי"ת, ובמה יתגאה כי ה' מוריש ומעשיר. ועוד, העושר הגדול אינו אלא ענין של כבוד, כי לא נצרך להאדם למלאות רוב התאוות, כי רוב התאוות יכולים להשיג עם עושר מועט, ואין עשירות הגדול אלא ענין של כבוד ועוצמה. [וכמו שמצינו בשלחן הזהב, בריש פרשת תרומה פסוק כד, זר זהב פרש"י ז"ל סימן לכתר מלכות, שהשלחן שם עושר וגדלה, כמו שאומרים שלחן מלכים, עכ"ל. ובמצודת ציון על ישעיה יז:ג כז"ל העשר נקרא כבוד, כמו 'ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה (בראשית לא:א)'. ובישעיה יז:ד ידל כבוד יעקב, פירש הרד"ק ז"ל ענין דלות ועניות והוא הפך הכבוד, כי עם העשר הוא הכבוד, ע"כ. ובמגלה עמוקות קצט, ברקיע שחקים כסא גאוה. וידוע ששחקים שוחקים מן לצדיקים, ובליקוטי מוהר"ן תנינא ז' שכלם מקבלים פרנסה משם, וכתיב (תהלים עח:כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וכו', ובילקוט מדה טובה מרובה, במדת פרענות הוא אומר ארובות וכו'. ואם כן הרי שחקים בחי' עשירות. כסא גאוה בגמטריא (זהב לבן) צו, שהוא הנצרך כאשר יש חסרון כיס. אף על פי שהמילה שחקים בעצמה ענינו עניות, כמו ביומא יב: בבגדי כהן גדול]. וידוע בברסלב שכדי להתקרב להאמת צריכים לבטל כבוד עצמו, מה שאין כן תאוות (עיין מש"כ בסיפור של הבן מלך ובן שפחה שנתחלפו).

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

שולחן ערוך

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אורח חיים

</div>



# Chapter צב:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/18/

# Chapter צב:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/18


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סימן צב: שיחות הר"ן ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תקפז – שרק מי שתוקע בבור וכיוצא צריך הבחנה אם קול שופר שמע אם קול הברה שמע – חיי מוהר"ן יז.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כתבי האריז"ל

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ר' חיים ויטל כותב על תקופתו, שלפני חמש מאות שנים, שהגיע להעקבים בשיעור הקומה. וצריך עיון אם כן איפה אנחנו היום, כי מה יש למטה מהרגלים. ומה שנראה לי בזה, ומבאר הרבה ממה שקורה בעולם, לא אכתוב מכבוד האין סוף ב"ה. כי אפילו מי שמבין מה שהבנתי, יכול לבלבל אותו, על כן אין ראוי לכותבו. ומענין לענין כמו כן יש עוד דבר שנמנעתי לכותב והוא יחודים על מילות גסות, שהשומע יכול להתרכז ביחוד ולא להיות נתפס בהשמע הרע, ואין ראוי לכותבו כי יכול להפסיד שכרו בהפסדו. אכן בדברים כאלה, מי שכבר נפל לגמרי רחמנא ליצלן, בודאי יש לו לנסות בדברים כאלו, כי אין לו רק להרויח. וזה העיגול של האין סוף ב"ה, שכבר צריכים להשלים בזמנינו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ביחודים של האריז"ל (עץ חיים לט:ה) שם שד"י של אור המלכות, הש' בנויה מכ' על גבה, ושלשה ווין עולים ממנה, ושלשה יודין על ראשיהן. והנה כ"ף בגמטריא מאה, ועם הווין והיודין, השין בגמטריא נחמן (וגם שין בגמטריא רבי נחמן, וש' בגמטריא מוהר"ן. וע' א"ב עמוד פה להמשיך הגילוי בסוד בתוך סוד, וזהו גלי ברזא, וזה כי תחבר הע' של הסוד עם הר"ל - מה יר"ך בסתר - מערל, יהיה ש', וסוד זה, ברית אש). ונשאר משד"י ד"י רמז שהשם נחמן הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהם עשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בשער רוח הקודש של האריז"ל יש יחוד לעשות לפני חצות לילה בליל שבת קודש וחלק מהיחוד לכוון לכל כיוון שם קמ"ג (אהי"ה במילוי אלפין – אל"ף ה"א) וגם את השם אהי"ה (בגמטריא יה"ו). והנה קמ"ג ואהי"ה כפול ו' פעמים בגמטריא תתקפד שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן פעמיים עם השני כוללים (וע"ש שיכולים להבין את זה שיהיה דייקא פעמיים נ נח, כי מכוונים שם על העשר שמות שבדעת, שהם חמשה וחמשה).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי גם לשים לב שמבואר ביחוד היראה להרמח"ל שכל כיוון מהארבע כיוונים של העולם הם ניצגים בשמות ע"ב ס"ג מ"ה בגמטריא ק"פ. והנה נ נח נחמ בגמטריא ק"פ עם הוי"ה. ונחמן בגמטריא קד"ם עם ד' כוללים, וכן מאומן עם האותיות וכולל בגמטריא קד"ם (ובענין שכל של קדם ע' לקוטי מוהר"ן תורה כא שזוכין להשיג שכל קדם על ידי טהרת השבעה קני מנורה שהם החושים שבהם מרגישים מה שיש בהששה כיוונים ולכן ודאי על ידי קדושת החושים האלו משיגים הקד"ם שבכל הכיוונים), שהוא אחד מיסודות היחוד של האריז"ל הנ"ל שמבוסס על הפסוק מעונה אלהי קדם, שהוא גמטריא של ניקוד הויו"ת שבדעת, וגם גמטריא של זוג שם ע"ב שצריכים לכוון על חמש וחמש בניקוד הנ"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שנ נח נחמ – ששה אותיות כנגד הו"ק – הששה כיוונים, ונחמן מאומן כנגד החסדים והגבורות שבדעת ששולטים על הששה כיוונים. וגם כנגד השני קד"ם המאירים להו"ק, ב"ן בריבוע ושם אדנ"י באחוריים עם י"ח אותיות של הצירופים של יה"ו שבששה הכיוונים. וכל אלו הם ממש שער וכניסה לפנימיות המקום, כי ידוע שהשבטים הם בשער (ע' לקוטי מוהר"ן תורה רפ"ו ובספר אדיר במרום בפירוש יחוד הגן), וי"ב שבטים כל אחד כולל י"ב, הושב כימי קד"ם. ורבינו הוא ראש בני ישראל, כל אלו י"ב שבטי י"ה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בשמואל א:ב:ח שרבינו הוא בחי' האבן שתיה, מקומו של עולם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בשער רוח הקודש (יחוד יא למהר"י גדליה) על הפסוק (תהלים כב) אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו כז"ל השם הוא מן תיבת אליך ובא"ת ב"ש הוא תכמ"ל ע"ש. תכמ"ל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד – אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא עם הכ"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סידור שערי ציון.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני תפלות ליום הששי:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל ושאלתי לחכמים וכו' ויאמרו וכו' לכן אחי אתה בטח באלקים באמונתו תשתוקק ויראתו תלבש ובאהבתו תדבק והוא ידריכך לאהבו ולעבדהו. ואני כשמעי את אלה שמחתי ואען ואמר אללי לי אהה אנשים שלמים וטובי לב רחמו עלי ולמדוני איזה דרך אלך ואשוטטה יומים ולילה למצא תשוקת האמונה ומלבוש האמנה לבוש היראה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הנה החכמים אמרו לו שעל ידי בטחון ואמונה ויראה ואהבה, השם יתברך בעצמו ידריכו, וכן באמת ראיתי כזה מפורש באחד מהספרים, וכן לעתיד לבוא כתיב ולא יכנף עוד מורך, אבל הוא המשיך לבקש מהם איך ישיג את התנאים האלו. ואילו אותם חכמים מתחילה לא חשבו לבאר כל זה בתחילה, והסתפקו במה שאמרו. משמע אולי שפשוט להם להשיגם, וכן תירצו לו, ויענו ויאמרו הדרך הקרוב קרוב הוא לפניך, בפיך ובלבבך לעשותו וכו'. שאין תסביך בדבר.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני תפלות ליום השבת:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו בפי הרקיע וכו' ומרומם זכרו בחדרי חדרים ובסתרי סתרים הנסתר בהם מעיני מראית העין בלי לחבל את הבריות, עכ"ל. לכאורה הכוונה שהיכא שיש התגלות של השם יתברך ניתן רשות למשחיתים, וכמו בליל שמורים במצרים, וכמו שפירש"י עה"פ ושכתי כפי עליך (שמות לג:כב) ז"ל מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל (ראה מכילתא בא פסחא יא), ותרגומו ואגין במימרי, כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה שאינו צריך לסוכך עליו בכף ממש, ע"כ, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו מפי שרפיא"ל שר מרכבתא דרהטון קדמוהי מאה ותמניא רבבן שרי רתיכא נורא ירוקא ואשתא ירקרקתא ואשתא ארגונתא, ומרומם זכרו וכו'.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מאה ותמניא – ק"ח - בגמטריא נ נח. וכל אלו שייך לשרפיא"ל - עיין בחלק ה' מאומן, פרק על הפתק הקדוש וספר הנשרף.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו בשירות המשוררים הקדמונים, שיר של אדם הראשון, ושיר של שבת, ושיר של משה וישראל על הים, ושיר של ישראל בבאר, ושיר של דבורה וברק, ושיר של דוד, ושיר ששררו הלוים בבית המקדש, ושיר ששררו על חמשה עשר מעלות העזרה. ומרומם זכרו בשיר שעתידין לשורר בארץ יהודה שיר עז לנו וגו'. ושיר אשר ישוררו בליל התקדש חג, וכל השירים אשר שר שלמה המלך ע"ה, בשיר השירים ראש כל השירים סלת נקיה לכל כתבי הקדש, ובשיר חדש אשר עתידין הגליות לשורר, שנאמר 'שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה' וגו', עכ"ל.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

באד"ה ברוך שמו בכל השמות: ומרומם זכרו בירושלים ובית קדשי הקדשים שבמרום שחקים והיא בנויה וכו' ואלף וארבע מאות ושמונים מגדלות של אבן יקרה יסובבוה, ובין כל מגדל ומגדל עשרים ומאה שערים וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אלף וארבע מאות ושמונים, זה י' פעמים נחמ"ן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ובהמשך בדילוג שורה כז"ל ומאתים ותשעים ושלשה פתחים מרבעים ישים ברחובותיהם וכו', ע"כ. עם הכולל, הרי רצ"ד בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שמו בקול הנשמע בסיני ההולך וחזק מאד אשר החריד כל המחנה. ומרומם זכרו בקול שופר גדול העתיד להשמיע מהר סיני ובו יקרא דרור ובו יתקבצו כל ישראל ובו יעוררו ויקיצו משנתם ויכירו וידעו כי הוא ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ולכן יברכוהו מחיה מתים, עכ"ל. האם יתקבצו אצל הר סיני, או רק משם ישמיע קול השופר?

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

שים לב שבקטע לפני זה כתב ז"ל בירושלים ובית קדשי הקדשים וכו' וכו' ועל ארבעה הרים עומדת על הר סיני ותבור וחרמון וכרמל בנוי ברא ההרים ונשא מגבעות, עיין שם והוא מהפסיקתא דרב כהנא כא:ד שלעתיד לבוא הקב"ה יביא את סיני ותבור וכרמל, ויבנה בית המקדש על גבי ראשיהם, ומה טעמא, (ישעיה ב:ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים. הרי שהתקבצות זה בהר סיני לכאורה לא תהיה אלא בירושלים או מתחתיה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ברית מנוחה

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ על ספר פנות המרכבה של הרמח"ל

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ברית מנוחה עמ' לב. ושם הרקיע ביהרירו"ן - עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

דרך האהבה, נקוד השביעי.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מפני שכאשר האור בא, החשך מתאמץ מאד. לק"מ סה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ורבים מן המשכילים יכשלו בראותם בלבול הגלות והצרות גדולות וכו'. שיחות לה, קכו, רכ.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

דרך האהבה, נקוד השמיני – ואלין שמהתהון שלויא"ל משרפי נורא וכו'. שלויא"ל עם הו' אותיות בגמטריא נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

דרך האהבה, נקוד התשיעי. מפני מה העולם עומד וקים, הואיל והגבורה מכסה על העולם, מפני זכות שלשה אבות כנגד שלשה המאורות וכו' יוצפעחירו"ן השני אספעחירו"ן השלישי מפעיחרויה"ו וכו'.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הג' שמות, עם הכ"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

דרל הבינה. עם אלו המלאכים שאלה הם שמותם הקדושים אוריא"ל ברכיא"ל צדקיא"ל צפניא"ל אסימו"ר שמשיא"ל אותיות הראשונות מן אלו הששה שמות שזכרנו לעיל קדם המלאכים האלו תמצא בראשי התבות המלאכים הללו לכל דבר מעוילים, ע"כ.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של הו' מלאכים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מעלה העשרים ואחד, נשרשת באהו"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: ביהרירו"ן], להבין ולדעת תבות בני אדם, והוא שם של שמירה, והוא שם שלא ישלט בך ברזל וכלי מלחמה, ולנצח מלחמה, ע"כ.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ביהרירו"ן (=נחמן מברסלב ע"ה), עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי תצ"א למלחמה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מעלה העשרים ושלש, נשרשת באהו"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: אדירירון] לפתח לב שלא לשכח, ע"כ.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

אדירירון ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

דרך השכל

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ואלו השמות של שרי המשמרות השומרים משמרות כחות השם וכו' וכו' הראשון הממנה על הכנסת התפלה בכח השם הזה הקדוש נקרא מטויהוא"ל שרים גבורים חברים ונאמנים, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מטויהוא"ל ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ב. והממנה על כל מיני האהבה בין רעה בין טובה שמו קסריא"ל והוא מן כת השורפים נמשך בדין רפה, ע"כ.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

קסריא"ל ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ז. והממנה על כל מיני חן רפריא"ל והוא מן כת השנאנים.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

רפרי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

יא. והממנה על הכח לתת ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה עצמיא"ל והוא מן כת החשמלים מן מחנה הרוח, ע"כ.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

עצמיא"ל בגמטריא ננננ"מ ע"ה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

יז-יח והמלאך הממנה להבריח לכחות הטמאה ארטימו"ס משתף עם חפני"ל שניהם משתפים לזה הענין, ע"כ.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

חפני בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

כא-כב והמלאך שהוא ממנה על המים להנצל משטיפת מים ולעצר המים שמו רנא"ל וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

רנא"ל עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

כד-כה והמלאך הממנה על ההריון שמו שנשיא"ל משתף עם השר ליל"ה, ע"כ. שני שמות אלו בגמטריא רבי נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

לב. והממנה לקפץ ארץ עם המלאך קפציא"ל ושניהם הם מן מחנה התרשישים, ע"כ. בגמטריא רבי נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

לה. והממנה להביא מרך בלב אנשי המלחמה והוא מן כתות הרוח מן החשמלים נקרא שמו שלמיא"ל, ע"כ. בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

לו. והשר הממנה על הדין הקשה שמו פסכ"ר והוא מן המשריפים, ע"כ. בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

לט. והממנה על יציאות הנפש שלא תכנס לגיהנם והוא מן כת השורפים וזה שמו נרגסיא"ל גבור מאד, ע"כ. בגמטריא נ נח נחמ נחמן. עיין חיי מוהר"ן רכה, שרבינו הבטיח שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם, ואילו אברהם אבינו אינו מניח ליכנס, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

נו. והממנה לסיע לדרש ונקרא הוא כח מוציא הדרשה לאור נקרא שמו שנסריפיא"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

שנסריפי, בגמטריא נון חית מם נון. שנסריפיא"ל, עם הט' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

דרך החמדה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

אבר הפה והוא מקום שאין לו שעור וגם תכלית אין לו ושמו פצחהוריסמ"ו – בגמטריא תהלים.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

והם האזנים שם הימיני אשר נמצא לו מפריהיא"ה – בגמטריא רב נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ומלאכים שומרי משמרתם ואלה שמותם שם הראשון חפניא"ל – חפני בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

דרך מבואות השעים

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ואחריו יחותימיא"ל – ג' אותיות הראשונות – יח"ו שם הל"ג של ע"ב, ושאר האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ועל הדגים ממנה וכו' פקפרניא"ל – ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מאור ראשון מתפשט ממנה ושמו אעדירירו"ן – ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ספר פירוש לספר ברית מנוחה למהרח"ו

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

סוף פרק יד, המלכות בה יחוד וקשר כל המאורות וכו' נמצאו בה ב' מדות דין ורחמים, ואלו הן ב' נקודי ציר"י, ומשם נשפעים מלאכי הדין והיצר הרע, ומלאכי החסד והיצר הטוב, שם המאור הימין צצציתו"ץ (וע"ש פרק כב בענין ד' פעמים צ'), והשמאלי יאהדונה"י, ע"כ. השם צצציתו"ץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, נחמן מאומן.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שמשון מאוסטרופוליא

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריך לאסוף מראה מקומות מכל הספרים לכאן

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

שיח שרפי קודש ב-תרץ – ספר מוהרנ"ת, כששמעתי מרבנו את התורה 'ראיתי מנורת זהב' שבליקוטי מוהר"ן סימן ח', חשבתי, שתורתו של רבנו היא כתורתו של הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי זצ"ל, אולם כששמעתי את התורה 'חותם בתוך חותם' שם סימן כב, ראיתי שאלו הם באמת תורות רבי נחמן, ע"כ.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון עמ' ח'

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שם. 'אדם' נחלק לג' חלקים, שמספרו מ"ה, והם י"ה י"ה י"ה וכו' וכאשר אכלה חוה מעץ הדעת הוסיפה על כל י"ה פ', ונעשה ג' פעמים 'פיה' (-גם זה קשור להאדנים, כי בתורה כתוב אדנם חסר, בגמטריא פיה), בסוד הגדול שאמרו רז"ל חוה הביאה מ"ר לעולם, והיינו כי ג' פעמים פ' בגמטריא 'מר', והוא סוד גדול ונורא כאשר הוסיפה על י"ה פ', נעשית א' פעמים א', ב' פעמים ב', ג' פעמים ג', עד ט' פעמים ט', והוא גמטריא 'מר' ממש [- עם מ"ה, 285] בסוד (שיר השירים ב:יג) התאנה חנטה 'פגיה', תאנה (בגמטריא לקוטי מוהר"ן) נוטריקון ת'רח א'ברם נ'חור ה'רן. 'פגיה' סוד ג' 'פיה', פיה פתחה בחכמה וכו' וכו' וזהו סוד נפלא (בראשית כז:לה) בא אחיך ב'מרמה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין בספר ברית מנוחה, דרך החמדה, מרכבת הבינה, אוזן ימין – מפרי"היאה. אותיות האחרונות אינן אלא מילוי הה'. והרי מפרי"ה, אותיות מ"ר פי"ה. בבראשית ג:ב מפרי, ג:ג ומפרי, ג:ה מפריו, ביחד עם הג' כוללים, ג' פעמים מ"ר וג' פעמים פיה]

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה ענין נמרד, שהרג את הרן וביקש להרוג את אברהם, כי נמרד בגמטריא מרמה, עם הט' כוללים של א-ט. וכן נמרד הוא אמרפל, א-מר-פל, הל' פעמיים י"ה (-והפ' אחת קאי על כל י"ה), וכן הא', אלף, עוד פ"ל, וכיון שאינו רק אלא במילוי נחשב לחצי (-וכיון שיש י"ה, יש כנגדו פ' אחת), הרי פ' וג' מעמים י"ה, ומ"ר.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

אמרפל בטומאה, ונראה שיש אמרפל בקדושה, והוא ענין הכתוב (דברים כד:כ) כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך, ותרגם אונקלוס, לא תפלי, ורש"י פירש לא תטול תפארתו ממנו, וענין תפארתו מצינו לשון אמירה, כמו שפירש הרמב"ן וראב"ע את הפסוק (דברים כו:יז) את ה' האמרת היום, מלשון גדולה, וקרוב מגזרת (ישעיה יז:ו) בראש אמיר. והרי לפי זה יש לפרש אמרפל, להפיל תפארת האילן. כי השבוע ראיתי וידאו כזה איך שבוצרים אילן של פירות, מביאים מכשיר שפורש למטה לקבל מה שיפול, ואז המכשיר מנער את האילן ומפיל כל הפירות. וכן צריכים לעשות בחידושי תורה. וכפטיש יפוצץ סלע. ובחידושי תורה זה הפוך לענין הלאו, כי אדרבה כדי לקיים לא תפאר, צריכים לזכות להשיג פאר סודותיה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מ"ר הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. ג' פעמים פי"ה, אפ"א וכו', מרמה, בגמטריא נחמן מאומן. תאנה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. פגיה, אותיות פיגה, האמא של רבינו הקדוש. וזמש"כ פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. פתחה, עם הד' אותיות בגמטריא רבי נחמן מאומן. על לשונה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

בחידושים של ר' שמשמון אוסטרופוליא הביא לפרש מה שכתוב (תהלים א:ג) אשר פריו יתן בעתו, ואמרו חז"ל (כתובות סב:) זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת. 'בעתו' – 'בעת ו' (בחצות), ומבטל כח מחלת בת ישמעאל. והאריך כדרכו לפרש ענין מחלת על פי שאלת עשו איך מעשרין מלח ותבן, אבל לא סיים לפרש איך זה קשור לעונה בליל שבת בחצות.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בדרך אחר. מחלת הוא ענין מצות חלה. כי לא רק שהאותיות הפנימיות הם 'חל'ה, גם האותיות החיצוניות, ת"מ – חסר הח', הם בגמטריא תל"ב ביצים שהם איפה, שעשירית ממנו – עומר - חייב חלה. וכן מ"ח, שהנחתום לוקח אחד ממ"ח לחלה, ל"ת – למד תיו ועם הח' בגמטריא נחתם. והנה המן אכלו עד באם אל ארץ נושבת (שמות טז:לה), ומיד בכניסתם לארץ ישראל נתחייבו במצות חלה, כמו שפירש רש"י (במדבר טו:יח) בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה וכו'.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יצחק אבינו היה נוטה לצאת מארץ ישראל מפני הרעב, והקב"ה צוה אותו לא לצאת, והרי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה (קידושין לט), וניתן לומר שזה כאילו הוא נכנס לארץ ישראל. והנה השם יתברך אמר לו (תולדות כו:ב) אל תרד מצרימה. התיבה 'אל' עם הראשי תיבות של תרד מצרימה, אותיות מאלת, ובחילוף הא' לאות ח', באותיות הגרון אחה"ע, הרי מחלת. 'גור בארץ הזאת' (כו:ג), גור לשון תנור (דברים א:טז ובין גרו, אפילו בין תנור לכיריים, רש"י סנהדרין ז:), שמצרף לחלה, שהוא כתרומת גרן (במדבר טו:כ). ויצחק אמר על רבקה, אחתי, הא' מתחלף לאות ל', באותיות א"ל ב"ם, ואות י' מתחלף לאות מ' בא"ת ב"ש, הרי: מחלת. וכן מחלת עצמה אינה נקראת אלא על שם שהיא אחותו של נביות (סוף תולדות כח:ט, ומזה אנו למדים שישמעאל נפטר באותו זמן, עיין ברש"י. וי"ל שזה לשון מחלת, לשון סגינהור, כי מחול הוא היפוך מספד, כמו שכתוב, הפכת מספדי למחול לי). כי כאשר יצחק שלח את יעקב לקחת לו אשה בחוץ לארץ, עשו לקח את מחלת. שבא להראות לאביו שהוא הולך בעקבותיו לא לצאת מארץ ישראל, בחי' אל תרד מצרימה כנ"ל.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתיב (תולדות כו:ח) ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו. ופרשו המפרשים שזה ראיה על ידי אסטרולגיא וכישוף. וקשה, הלוא יצחק למעלה מכל זה, ובפרט אחר שכבר הולידה רבקה שהיתה עקרה לגמרי. והשאלה השניה יתרץ את זה, כי הלוא קיימא לן שאכסנאי אסור בתשמיש המטה, וגם אסור לשמש ברעב. אלא ע"כ צריך לומר שיצחק רצה להראות בעלות על המקום, ויצא מקללה לברכה, ולא מנע מהכוחות שלהם לראות שהוא מחזיק כבעלים.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ (כו:יב) ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה'. בשנה ההוא בחי' בעתו, בשנה ההיא (-יש אם למקרא, דאילו בתורה כתיב ההוא) בגמטריא בעתו. ויזרע יצחק – וי"ז בגמטריא כ"ג, כי חלה לוקחים אחד מכ"ד, הרי נשאר כ"ג. והחלק הכ"ד: רע-יצחק, בגמטריא מחלת, בחי' חלה כנ"ל.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין חצות לילה, כי היום ולילה הם כ"ד שעות, וחלה היא א' מכ"ד, וזו שעה של חצות, היא בחי' חלה. (ובפיוט ויהי בחצי הלילה, כתוב שאלקים בא בחלום לאבימלך בחצות לילה, וזו היתה כאשר לקח את שרה. וכן השמדת צבא סיסרא – 'טיסת נגיד חרשת סלי"ת בכוכבי לילה', כאשר אמו היתה משקיפה בעד האשנב, וכתבו המפרשים שזה אותו בחי' מה שכתוב אצל אבימלך, וישקף, שקף בגמטריא מחלת, עם ב' כוללים. ואצלה כתוב מדוע בושש, שהוא שעה ו').

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

וידענו שרבקה היתה מכינה לחם, וברכה מצויה בעיסה (רש"י בראשית כד – אכן ראיתי מי שהעיר שלא מצא שום מקור שזה ענין שהיו טריות מערב שבת עד ערב שבת, רק מקורות אחרונים לפרש בענין שביעה במעט, ובמסכת סוטה מח: רש"י מפרש ברכה מצויה שהיו תפוחות וכו'), ובודאי היתה מאפה בערב שבת כמובא ברמ"א (הלכות שבת רמב) נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית, לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויו"ט (סמך ממרדכי ריש מסכת ר"ה), והוא מכבוד שבת ויו"ט ואין לשנות, ע"כ ובביאור הלכה ויש לזה רמז בכתוב והיה ביום הששי והכינו וכו' וכו' והמגן אברהם הביא שכן היה המנהג גם בזמן הגמרא. ויש בזה עוד טעם, כדי לקיים מצות חלה לפי שאיבדה את אדם הראשון שהיה חלתו של עולם שנברא בערב שבת.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ונתחייבו חלה כאשר הגיעו לארץ נושבת, ליל שבת בגמטריא זו נושבת ע"ה. אי נמי, נושבת, נ-ו-שבת. נ' בחי' זיווג, כי נוני הים מרמזים על פריה ורביה, ו' שעות תוך שבת – חצות לילה - שבת.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מצינו ענין חלה אצל יצחק דייקא בליל שבת (היינו אכילתה, כי הפרשתה תהיה בערב שבת, אבל העיקר הוא אכילתה) בחצות. והלחם בחי' זווג. ויתקן בחי' מחלת שהיא בחי' חלה.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המפרשים על פירוש ר' שמשון הנ"ל הביאו בענין הזיווג דליל שבת שמבטל ד' גליות של ד' מלכיות הרמוזים במלת 'באפי' וגם הוא רמז בראשי תיבות של אשר פריו יתן בעתו. והנה כתוב אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי, מנחת, בחילוף אות נ' באות ל', באותיות דטלנ"ת של הלשון, אותיות מחלת. והרי זה ענין של כניסה לארץ ישראל כנ"ל. וכן באפי, בחי' איפה, ב'יצים באיפה, שהוא רמוז במחלת – תל"ב ביצים כנ"ל.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוצי שמשון פרשת דברים

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

המקום שהוא עין טובה נקרא 'היכל קדשך', ומבטל לקליפות 'סמא-ל נחש' שהם בגימטריא תפ"ט וכו' עיין שם. תפ"ט עם הב' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ובתורה היכל הקודש, ליקוטי מוהר"ן נט, מבואר איך לבער את הקליפות בהתלהבות הלב ואש המשפט).

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

בענין היכל קודש עיין באבן עזרא, דניאל י:כא, והועלם השני, שהוא התיכון, שם נשמות צורות אמת בלא גופות, גם נמות בגופות אין להם מספר אצלינו, וגם הגופות בגופות, וכולם הם נכבדות, כי אין להם הפך או תמורה או שינוי בעצמם, רק על דרך מקרה במערכת תנועתם. וזה העולם יקרא 'היכל הקודש', והם 'שמי השמים' (תהלים קמח:ד), ושם כסא הכבוד ושם מיכאל וגבריאל וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון ריש פרשת דברים: בספר קרניים (מאמר י') כתב שיש למעלה מקום הנקרא עין טובה אשר בו שבעה עשר מאות ושבעה עשר פתחים. ויש בו קל"ג חלונות המבטלים לקליפה עגל. והמקום הזה הוא מבטל לקליפות, כי הוא ממש שוה. ונקרא היכל קדשך וכו' עיין שם. (אלף חוזר לא', והרי תשי"ח, שנים יותר מ-תשי"ו עצמות)

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

פעמיים 'תכלת' בגמטריא אלף שבע מאות. דכתיב בו וראיתם אותו וזכרתם וכו'. ומבואר ביחוד היראה לרמח"ל שיש שני אורות של תכלת ששורין בישיבות עיין שם, הרי פעמיים תכלת.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב בפרשת דברים (ד:כה) אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן. טוב בגמטריא י"ז, הזה בגמטריא יז, הרי 1717! לבנן – חסר כמו שכתוב בתורה, עם הכולל, בגמטריא קל"ג חלונות! כי ענין הבית המקדש הוא ענין (ד"ה ז) והיה עיני ולבי שם, כמבואר בלקמ"ת פג.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

המספר הזה הוא י"ז פעמים ק"א, כענין ושבתם וראיתם וכו' ובין עובד אלקים לאשר לא עבדו (מלאכי ג:יח), אינו דומה שונה מאה פעמים לשונה מאה ואחד.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד שבאריך אנפין יש רק עינא פקיחא לטוב, וזה אלף שבע מאות, והי"ז בחינת בת עין, בחי' מלכות דמלכות שהיא עשירית דעשירית.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון, ריש ספר תהלים, בענין המשמש מיטתו בערב שבת מעורר תתק"ף עלמין קדישין צרור החיים, עיין שם כל הענין. ומחבר הספר הוסיף מדליה לפרש בזה הפסוק (ישעיה נו:ד) כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' ונתתי להם בביתי וכו' וכו' ודרשו חז"ל (זהר ב פט.) 'לסריסים' על ת"ח המסרסין עצמם על ששה ימים ועוסקים בתורה, ובליל שבת בזרזין עצמם בזיווגם, ועיין שם מה שרצה לפרש בזה. לכאורה כוונותו ש'לסריסים', עם הז' אותיות ועם ג' כוללים, כי האבולפיה חקק כלל שכל ב' אותיות יש להם כולל, ואות ם' בגמטריא ת"ר, והרי הגמטריא תתק"ף!

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון, תהלים כג, הביא מספר צמח צדיק (ויזניץ, ליקוטים כט.) ז"ל השי"ת ב"ה וב"ש הוא נורא עלילה, ומסבב סיבות שיעשה הצדיק עבירה לשמה, כדי שעל ידי זה יצטרך לילך באלו התת"ן חדרים (של גיהנם), ויעלה משם נשמות רשעי ישראל. והנה ידוע מספרים הקדושים דבאם אדם עושה מצוה ויש לו ח"ו פניה בשעת עשיית המצוה, ואינו עושה המצוה לשמו יתברך, על ידי זה הוא נותן כח וחיות לחלק הרע ח"ו. והצדיק כשעושה עבירה לשמה הוא בהיפך זה, שעושה עבירה למען שמו יתברך בלי שום פניה אחרת, ולא לצורך ההנאת עצמו חלילה, רק עבור לקדש שם שמים שיהיה קדוש השם, על ידי זה הוא לוקח לעצמו תקיפות וחיזוק, ומשבר ומכניע את כח הרע. ועל זה מרמז תק"ף חדרים, שהצדיק הזה הוא תקיף בנפשו, ומכניב עצמו לסכנה עושה עבירה לשמה, עבור זה הוא זוכה להכניע את הרע, ואין לו שום פחד מר"ע חדרים. ודבר זה אין ידוע לשום נברא, רק היודע תעלומות יודע מחשבתו הטהורה שעושה למען שמו יתברך לייחד י"ה בו"ה, ולהמשיך השפעה מהש"ע נהורין עילאין שהוא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ואיני יודע איך פשט לו שעבירה לשמה כרוכה בעקבה גיהנם. ורבא אמר בכל דרכיך דעהו, אפילו עבירה לשמה, וחס ושלום שנותן עצה שמחייבת גיהנם. ואולי יש לדחות שאין כוונתו עונש גיהנם, אלא שמעשה עבירה מכריח שיעבור דרך גיהנם.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מש"כ שהצדיק עושה עבירה לשמה בלי פניות ועל זה משלים וכו'. טעות חמורה. כי הלואי הצדיק יעשה אפילו מעשה מצוה בלי פניות, ויפה פירש בספר שירת דוד שלכן פנחס זכה לחיי נצחיים כי הצליח לעשות קנאתו בלי שום פניה כלל. ושמעתי משלמה הלברנץ שכינה את עצמו הלב טהור, שכל הצדיקים שעשו עבירה לשמה, זה היה במסירות נפש ממש, כי ידעו כנ"ל שאפילו מצוה קשה לעשות בשלמות, והרי עבירה כמעט אי אפשר כלל וכלל להצליח לעשות לשמה בטהרה, וידעו זאת, וידעו שצריכים לעשות, ומסרו נפשם לעשות מה שהיו צריכים, בידיעה שיכוו. כן פירש לי למשל על מעשה של מחלון וכליון.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מובא בספר ניצוצי שמשון שם מספר בני יששכר (שבת מאמר ח:יז) אומרים בשבת מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר. והוא ג"כ בכוונת האריז"ל. ובפרט בסעודה שלישת מנהג הנהוג מצדיקי עולם לאומרו. ובכמה מקומות אומרים אותו אז ג' פעמים. נ"ל שהוא על פי הנ"ל, דהנה בשבת חייבי דגיהנם נייחין (זהר ב פח:), ובודאי הם מתפשטין בין הצדיקים להעלותם מן הגיהנם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

והוא תימה שהוא דחק עצמו שיש נוהגים בשבת לומר מזמור לדוד בסעודה, שהרי אפילו המשנה ברורה (קסו:ג) מביא שיש נוהגים לומר מזמור לדוד אפילו בסעודת חול. (לפני הרבה שנים בבקרי אצל די"ס, גם הוא לא ידע את זה, והוא סיפר אני חושב מעשה מהח"ח או איזה צדיק שאמר מזמור לדוד בסעודה, ואמר בא וראה שסעודתו של חול כמו סעודת שבת שלנו, ואמרתי לו שכן ראוי לכל אחד לנהוג כנ"ל).

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו בסעודת חול, יש לפרש שיש ענין להעלות מגיהנם כמו שרצה לפרש הבני יששכר. כי כבר כלל מונח לנו מהבעל שם טוב, שאוכלים בני אדם, דהיינו כל האוכל שלנו נמצא בתוכו נפשות מגולגלות, ועל ידי שאנו מברכים בכוונה מתקנים אותם, ואז יתכן שהם יתחייבו בגיהנם, ולכן י"ל מזמור לדוד שמרמז על הצלה מגיהנם.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אדיר במרום

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

אדי"ר ראשי תיבות רבי ישראל דוב אודסר, גם: אדיר במרום י', הראשי תיבות כראשי תיבות, ישראל בער אודסר. אדיר במרום, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא אד"י (ישראל דובר אודסר) נ נח נחמ נחמן מאומן. והספר נכתב בשנת תצ"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד רמזים. ועמש"כ על עמוד כז (הוצאת מכון רמח"ל) בענין "מרום".

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד י' כז"ל כי הנה כמו שהיו"ד כוללת תלת קוצין, שהם סוד התלת גוונין של הקש"ת, כנגד זה יש ג' כסויים, שלהעבירם צריך מילה ופריעה ואטיפו דדמא. וסודם עשו וישמעאל וערב רב, והם ממש מקבילות לג' אבות. כי עשו וישמעאל באים מיצחק ואברהם, וערב רב נתערב בזרעו של יעקב, כי ככל זה תלוי במצות המילה. וזהו סוד: ולכל בני ישראל היה אור במושבותם (שמות י:כג). וכבר נ תבאר ענין המילה במקומו, כי כשאין ערלה מכסה, אז החסדים מתפשטים מן החזה ולמטה, והם ע' בסוד ע' נפש. וזהו ממש מקום הישוב שהוא המקום שרחל מצויה שם, וזהו: במושבותם. ובהיות האור הזה מתפשט שם, אזי ישראל הם בגדולה. אך בשלוט הערלה נאמר: השיב אחור ימינו מפני אויב (אייכה ב:ג), ואז נשאר החושך והגלות. וז"ש: עד מתי אלהים יחרף צר (תהלים עד:י), כנגד הערלה. 'ינאץ אויב שמך לנצח', כנגד הפריעה. 'למה תישב ידך וכו'', כנגד אטיפו דדמא. וזה כי כבר שמעת, היאך הספירות בסוד ש"ד דשד"י הם שמות של אלהים (שם עמוד ו). ועל זה נאמר: עד מתי אלהים יחרף צר. כי אלו הה' אותיות עצמן המה אותיות מנצפ"ך שסודם צ"ר. וזה סוד: ונחש עפ"ר לחמו (ישעיה סה:כה), ר"ל: ע' – נקודות אלהים (שוא סגול חולם חרק), פ"ר – מנצפ"ך. והערלה עצמה נקראת חרפ"ה, בסוד: גלותי את חרפת מצרים מעליכם (יהושע ה:ט), וכן: וחרפת עמו יסיר וכו' (ישעיה כה:ח). ונמצא שהצר מחרף. ויש עוד בחינת ישמעאל, שיש לו מילה ולא פריעה. ונמצא שהוא מנאץ את השם שהוא סוד הי' הזאת, שנאמר בה: אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן (ישעיה מב:ח). ועד שלא נפרעת היה נקרא שהאויב מנאץ השם, כי תראה כי פר"ע הוא בגי' שמ"י, והוא סוד פריעה – פרע י"ה. ובהיות ישמעאל בסוד נצח, ועשו בסוד הוד, אמר: ינאץ אויב שמך לנצ"ח (והנה היום ראוים בחוש את הגלות מישמעאל, וכן יש בעוה"ר קטרוג נגד מצות פריעה. והתיקון שעולה על הכל על ידי פרסום שם רבינו הקדוש, שידוע מדתו נצ"ח כמנין שמו נחמן: נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

“אך הנה עוד יש הערב רב שבעבורם גם כן אין החסדים האלו מאירים לישראל, ועליהם אמר: למה תשיב ידך וימנך מקרב חיקך כלה (תהלים עד:יא). והוא גם כן מ"ש: השיב אחור ימינו, כי הם החסדים החוזרים לאחור, וחוזרים ממש אל החיק שהווא המקום שמשם היו מתגלים. והנה בזרוע יש ב' בחינות: בחינת יד ובחינת יד ימין. פירוש – כי היד הוא סוד הי"ד פרקים שהם שייך לימין ולשמאל. ויש בחינת הה' אצבעות, שהם סוד הה' החסדים. והנה י"ד הוא סוד כל השבטים. כי הלא י"ב שבטים הם, ולוי מתחלק לב' כהן ולוי, הרי י"ד (צ"ב ואכמ"ל). ובסוד הה' חסדים נעשים ע', דהיינו ה' פעמים י"ד, הוא סוד הע' חסדים שאמרנו שמתגלים. וכל זה צריך להיות שב אחור מפני הערב רב. ותדע גם כן שבשוב אלה החסדים לאחור, נאמר בז"א כביכול תשש כחו כנקבה (ברכות לב.) שהוא ממש סוד אחור, בסוד: אחור וקדם צרתני (תהלים קלט:ה). והיינו שלא נשאר רק בחינת הנוקבא שזה סוד אחור באחור. וכבר נתפרש דבר זה במקום אחר ואין פה מקום להאריך בזה. אך כשחוזרים החסדים להאיר, הנה אפילו הגבורות מאירות בבחינת זכר וגורמות הישועה, כי הם הישועות, בסוד: כו"ס ישועו"ת (תהלים קטז:יג), וזהו סוד: ואלהי"ם מלכי מקדם פועל ישועו"ת בקרב הארץ (תהלים עד:יב), עכ"ל.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו ר' ישראל בעל שם טוב, ר"ת יב"ש, בגימטריא של שם אלהים במילוי יודי"ן: אלף למד הי יוד מם, והי"ב אותיות, שזהו כנגד עצם הערל"ה והמילה. ורבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, ידוע שהוא בחי' נצח, ושמו כבר מביא את הנחמה. שרבינו כבש את ארץ ישראל בשבילנו (וידוע המעשה שהיה לרבינו עם השר הישמעאלי), כמו שהוא אמר, שלנו לא יהיה קשה להגיע לארץ, וכמו שמאז היה מנהג בברסלב שלא לבנות בית חדש בחוץ לארץ. וכדי לתקן להטהר מהערב רב, שבגללם השיב אחור ימינו, צריכים הטפ"ת דם ברית, וזה ע"י השיר שהוא באחוריים, שהוא בגימטריא כו"ס הישוע"ה (עם האותיות): נ נח נחמ נחמן מאומן. שהוא פועל ישועות' בקרב' הארץ', ס”ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ע”ה), ומטהר מ”אבי אבות הטומאה” (עם התיבות) שהם “הערב רב” (עם האותיות, כמנין נ נח נחמ נחמן מאמן). [ע' לק"מ י:ח שמשה בגמטריא חרוף אף שמבטל חרון אף של עבודה זרה מול בית פעור].

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

(ואולי בזה יש איזה פתח להבין איזה רמז במה שרבינו היה משחק שחמט עם המשכילים (שחמט ע”ה בגימטריא משיח – ד.ש.). כי היה מתקן הערב רב, בחי' חשך, שהוא אותיות שח ך, דהיינו שך כתר – המלך. והיעבת"א).

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

[וע' לעיל מש"כ בפרק "בענין פעולות הנחמנים וכו'" בענין הדרך לארץ ישראל, ובענין העשרה קדושות בארץ ישראל].

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ויעויין עוד בסה"ק אדיר במרום (עמוד טו) ז"ל בתחלה נאמר: והארץ היתה תהו ובהו וחשך (בראשית א:ב), בסוד מוח לב כבד כנ"ל. ואחר כך: ויאמר אלהים יהי אור. ויש ה' פעמים אור, למתק ה' אותיות דאלהים. ובאמת זה המיתוק מגיע אליה בסוד אימא, כי הלא גם החוט עצמו מגיע אל זו"ן מאימא כידוע. ובאימא יש אלהי"ם נכלל בהוי"ה בסוד הנקודות שלו, ושם נמתק בסוד ה' אור. ואז נעשית הנוק' תיבת נח. כי בתחלה היה רק: ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ואז לא נעשה בחינת תיבה, אלא הכל עומדים בתוך המים, דהיינו הס"א שולטת בגלות, ורוח מגיע להם מטי ולא מטי. ועכ"ז ההנהגה בסוד אלהים לבד. אחר כך: ויאמר אלהים יהי אור, בסוד הוי"ה בניקוד אלהים, ובסוד ה' אור המתקנים ה' אותיות דאלהים. ואז נעשה בחינה אחת בתוך המים, שהיא התיבה. והיא מציאות התפשטות הנוקבא בבחינה אחת, שאפילו בזמן הגלות ובתוך הס"א, תפריש מן האחרים מי שיזכה להיות חוסה בצלה. ואלה אע"פ שהם בתוך הקליפות, יקרא שהם חוץ לקליפות. כמו נח ממש שהיה בתוך התיבה בין מי המבול. ועל כן עד שלא נמצאת בחינת התיבה, לא היה אפשר לעשות תיקונים כמו שעשה רשב"י, כי מי שהוא שהוא בתוך הקליפות אי אפשר לו לתקן תיקונים אלה. אך כשנמצאת התיבה, הרי מקום מנוס ומסתור מן הס"א ששם יוכל האדם להנצל ולעשות תיקונים. והבן היטב כי זהו ממש כענין הזיווג דאחור באחור, שלמטה אין זו"ן יכולים להזדווג, וכשעולין לאו"א מזדווגים. כך אלה אם היו חוץ מזאת התיבה לא יהו יכולים להתקן, כי מי המבול שהיא הס"א היה על כל הארץ. אך בהכנסם לתיבה יכולים לתקן תיקונים. ועל כן תבין כי לא יכלו תיקוניו להוציא לאור הגאולה, כי רק בסוד התיבה נעשו, עכ"ל.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שענין ה' תיבות נ נח נחמ נחמן מאומן הם בחי' ההמתקה של ה"פ אור, וענין נ נח באחוריים שעי"ז יכולים לעשות תיקונים אפילו בימינו שאנחנו שרויים בנ' שערי טומאה, שאע"פ שלמטה הכל באחוריים, אנו עולים לאו"א בחי' אומן (בחי' ויהי אומן את הדסה ובחי' כאשר ישא האומן את היונק) ופועלים היחודים והתיקונים.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין שסבא נפטר בח"י חשון שהוא יום הראשון של חשבון המ' ימים של המבול (כפרש"י ריש פרשת נח פסוק יב – לפי ר"א. ויש לומר שלא רק בשביל שהיה יום בלי לילה, אלא כי בתחילה היו יורדים באופן שיכולים להתהפך להיות גשמי ברכה). וגם לציין למש"כ עה"פ (כי תשא לב:לב) מחני נא (עוד רמזים בתאריך הילולא של סבא ישראל עמש"כ עה"פ שלח נא ביד תשלח – שמות ד:יט, ובערך ישראל דב אודסר). שוב ראיתי שסבא נימול כ"ח כסלו, שזה היום שפסקו המ' ימים של המבול.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד יז (עמ' כד מכון רמח"ל): כלל הענין הוא: תיבה הוא מציאות אחת של נוקבא שיוכל לימצא אפילו בזמן הגלות. שהנסתר בה – יקרא חוץ מן הגלות. ולכן בתוכה יעשו תיקונים גדולים, מלחמות גדולות וזיווגים חזקים. אך אין פעולתם יוצאת לחוץ, כי היא בחינה סגורה, בסוד: ויסגור ה' בעדו (בראשית ז:טז). נאמר בה: וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפ"ר (בראשית ו:יד) שעולה ש': אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם. ויש בה המכסה שהוא קכ"ה, בסוד (ק"כ) צירופי אלקים (וה' אותיותיה), שכשזה יהיה מוסר, בסוד: ויסר נח את מכסה התיבה (בראשית ח:יג), אז יראו התיקונים שהיו סגורים לפנים ותצמח פעולתם, עכ"ל.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

הנה כל הגילוים הם במלכות – אדנ"י. והרי כפ"ר מכס"ה אדנ"י ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד כב שכדי לצאת מגלות צריכים בריחה, אבל אחר שמשה רבינו ורשב"י כבר עשו את הבריחה בעד כל ישראל, מי שדבוק באורם, אינו צריך אלא יציאה בעלמא, ולא צריכים לסבול חבלי משיח אלא כמו חיבוט הקבר הצריך להפריד מן האדם הזוהמא שנדבק בו ע"ש, ולכן י"ל שזה ענין הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא תצא, שזה המכה בפטיש כבר נעשה על ידי נ נח, בגמטריא תצא!

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד כז (בהוצאת מכון רמח"ל): והנה כתוב עלית למרום שבית שבי (תהלים סח:יט), שמדברעל רשב"י, כי שב"י הוא (ר"ת) ש'מעון ב' י'וחאי כידוע, וזה כי בעלות לבחינה זו של אימא – שהיא מרום. וכן לאה בסוד צפורה שהיא מרום, אז שבה השב"י, והוא כי הוציא בכח ניצוצו זה שהוא רשב"י זלה"ה, שגם הוא היה לו לברוח כן. וזה כי כמו שהוצרך בריחה ויציאה בגאולת מצרים, כך היה צריך שיהיה גם בגאולה אחרונה. אבל כתוב: כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון (ישעיה נב:יב), ונמצא שלא יהיה בריחה לעתיד לבוא. וצריך לפרש זה הדבר מהיכן נמשך, וגם מה גודל תועלתו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו אמר על הספר שלו – לקוטי מוהר"ן שהוא אתחלתא דגאולה, ובחייו יצא רק לקוטי מוהר"ן קמא, שבו רפ"ו סימנים כמנין מרו"ם, וכמנין נחמן מאומן (ואימא של רבינו, פייגא – ציפורה). והרי מובן שהספר ליקוטי מוהר"ן מציל אותנו מהבריחה והניסה.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' מ ומשהו, מראה את השערים לגן עדן שהם שלוש שמות אדנ"י, שהם גמטריא קצ"ה – שבעצם זה צד"ק שיש בו נקודה טמונה. וכדי לפתוח אותם צריכים להמשיך שלוש שמות הוי"ה, כמנין לח"ם, הרי רע"ב (בסוד לא רע"ב ללח"ם), ועוד צריכים לפתוח את ההויו"ת לחס"ד, במילוי יודי"ן, הרי עוד רי"ו, ביחד זה פת"ח, שפותח את השערים. והנה פת"ח עם הג' כוללים – שהכל נבנה פה בשלוש שלוש, הרי 491 גמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז הרמח"ל גילה שכדי לעלות לתוך גן עדן זה ע"י השם מ"ב של אנא בכח, וכבר ביארנו איך שאבג"י, זה ממש הסוד של שיר פשוט כפול משולש מרובע. ות"ץ ע"ה זה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!. אז כבר מובן קצת מה שר' ישראל קרדונר כותב במכתב, כידוע למחצדי חקלא שבין אנ"ש.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' נז-נט מגלה איך שהצדיקים עולים לגן עדן ומקבלים שם את האור בסוד מזו"ן, שזה סוד אח"ד א"ל אח"ד מ"ה וא' פנימי (=ודייוי), הרי חמש מספרים כוללים על מזו"ן = נ נח. גם לעיל משם הרמח"ל מגלה את סוד מלחמת השם עם הקשת, שלוקחים את הקשת ויורים חצים, ומגלה שם ש"חצי" – נ נח – הוא בא מי' שבראש, שיש לה ג' קוצין, ולכן נחשב לג' יודין, שהם ג' שמות הוי"ה, שביחד הם ע"ח ול' גמטריא חצ"י – נ נח.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' עו- בענין קודם סור מרע ורק אחר כך עשה טוב. רק לפני החטא היה להיפוך. עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רלח ואות תמז.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' קפה - בפלגותא דשערי וכו' ע"ש ענין של אורח צדיקים כאור נגה וכו'. ומסביר שם איך ע"י דעת דעתיק יומין הנצחיות נקבע לפי הזמן. וכל זמן של הזמן יש הספקות של הרדל"א שעליהם אמר הנביא (ישעיה נח:יא) והשביע בצחצחות נפשך, צח חד צחות תרין ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה נ נח. כי נ הוא הצ', כי איתא בכוונות (וכן הוא באדיר במרום עמ' קסה) ענין המאה ברכות שנ' יש בראשו י'. וא"כ הרי בהיפוכו הוי' צ' (גם נו"ן ע"ה בגי' צד"י עם האותיות). הרי שנ נח הוא ענין הצחצחות - חד תרין.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

נחמ = זמן ע"ה, גם גימ' צח.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן = נצח.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

מאומן = כאלף ו'. כי באלף ו' - חד חרוב ע"ש.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

גם י"ל זה בחי' המלכות שבה כל אחד משיג בהספקות של הרדל"א, ע"ש עמ' קפט ד"ה אך.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

וגם י"ל שזה הענין המבואר שם - וארח צדיקים כ-או"ר = נ נח נחמ ע"ה. נג"ה - נח. הל"ך = נ. ואור עד נכון היום עם האותיות ותיבות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רג-ד.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

דמות אדם (גי' נ נח נחמ נחמן מאומן) תרי"ג וז' דרבנן = תר"ך. צל"ם = ק"ס.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

סך הכל = 780 = שפ"ת אמת תכון וכו'.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן = 491. רפ"ח ניצוצות ע"ה 289. סך הכל = 780.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רד (עמ' שכד-שכה במכון רמח"ל): אמת ואדם הכל אחד וכו' שכל הבריאה כמו בקיצור היא אדם. ובפרטות יותר הוא אמת ע"ש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ואדם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רה-רז בענין שפת אמת תכון לעד, ששלמות האדם הוא תרי"ג וצל"ם שביחד עולים לשפ"ת, ועוד כותב (עמ' רו ד"ה והנה) אבל האמת שצריך ששני השפתים יתוקנו, כי סודם זו"נ בסוד זכר ונקבה בראם', (ד"ה אבל) 'ונמצא שתיקון הכל הוא להחזיר בכל ובקביעות ענין השפתים... והם מדת הפרצופים כמ"ש ששניהם ביחד מאה אמה אע"פ שנעשין אח"כ מאה לכל אחד'. הרי שבסוף אפילו שלמות של השפת יש לו עוד מאתים, מאה בשביל הנוקבא ומאה בשביל הז"א. והרי שפ"ת ועוד מאתים, ושני כוללים בגמטריא תתקפב שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו פעמים 491 = 982) כנגד הזכר ונקבה.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם שהשפת אמת, הוא השפה העליונה בחי' נצח. תכון לעד בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם (עמ' שכח מ"ר) ז"ל ואז קומתם שלימה בסוד ק' [אמה] (ב"ר יב:ו) – שהם נ' לאחד. כי מדתם בסוד אימא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אימא בחי' ח', כי זו"נ הם הז' מידות, ולמעלה מהם אימא בחי' ח'. הרי: נ נח!

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

ואז שניהם נבנים לק' כמבואר שם, ועם מ"ו של אבא, הרי: נחמ נחמן! מאומן – א"א.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

[אדם הראשון היה בבחי' ת"ק שנה מן הארץ עד השמים, ואז ותשת עלי כפכה, שנתמעט לק'. ולכן אחר שנבנו לק' שוב נבנים לת"ק, וזה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא התחלה של ת"ק, א"נ עם האותיות וכו'].

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רכא. שורש הציץ. י' פעמים מ"ו עולה ת"ס כמנין קד"ש ל"ה'. וע"ש שכל זה מבחי' א"ל השורה בהדיקנא ע"ש מבואר להדיא. הרי תצ"א [נ נח נחמ נחמן מאומן]! ובעזה"י עוד נכתוב – אות עה - בסוד המצח המבואר הלאה באדיר במרום עמוד רנה.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רלב. סוד 'עת אחד' ע"י השמונה תיקונים דכהנא רבא = 491 [נ נח נחמ נחמן מאומן]!

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רנו, בענין מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא = צ"ח. וי' אהי"ה מ' אותיות, וי' אהי"ה = נ' שערי בינה, שכולל כל הנ' שערים. וזה מצח, ע"ש באריכות. ועמש"כ בתפילת שחרית, יגדל אלקים חי.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח, נחמ = צח, נחמן = נצח, דהיינו צ"ח הנ"ל שהוא המ"ט האל"ה, והנ' שערי בינה. מאומן ע"ה = מצח.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

בק"ר צ"ח = ת (כמבואר שם) אלהי"ם וה' אותיות = תצ"א [נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה על פי המבואר שם, שהמיתוק של הצ"ח – נחמ – שהוא הרצון שבאמצע – הוא ע"י מה שלפניה ומלאחרי: נ נח נחמ נחמן מאומן שעם השבעה אותיות של נ נח נחמ, עולים ת. וע"ש איך שזה תיקון המצח (ועי' לעיל מש"כ אות סו במש"כ באדיר במרום לענין הציץ שהיה על המצח).

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה לפרש כאן בהרמח"ל שמפרש השם אלהי"ם, שה' של אל"ה, עושים אותה שלוש ווי"ן, שעולה ח"י, יוצא שאל"ה בגמטריא מט, ויש מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, שביחד הם צ"ח (נח”מ), וזה אל"ה של אלהי"ם, ועם הי"ם של אלהי"ם, הרי נחמ"ן!

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד רנז. ברן (252) יחד (22) כוכבי (58) וג' תיבות = נ נח נחמ נחמן ע"ה. 355

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד רצד: ואז נקרא ממש 'דג שבים' בסוד וידגו לרוב בקרב הארץ וכו' ע"ש. דג שבים ע"ה בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד שלח, ע"ש בסוד ורוח אלהים מרחפת על פני המים, שדורש מרחפת, מ' ר"ח פ"ת, ולפי המבואר שם יכולים לדרוש עוד להוסיף על הפ"ת עשר אותיות של שני שמות אלהים השורשים, וא' על הרוח. הרי תצ"א כמנין נ נח נחמ נחמן מאומן. רפ. אין לך בן חורין אלא מי ששר נ נח, בסוד במתים חפשי (תהלים פח:ו), במתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הכוונות על התיקון הכללי שרבינו גילה לכוון שני אל אלהים במילואם, אלף למד אלף למד הי יוד מם (שהם בגמטריא תהלים שע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), שני שמות האלו הם ג"כ בסוד המיתה, בסוד הכתוב (תהלים סח:כ-כא) ברוך אדנ"י יום יום יעמס לנו הא"ל ישועתנו סלה – הא"ל לנו אל למושעות ולאלהים (כתוב הוי"ה וקרי אלהים) אדנ"י למות תוצאות, כמבואר בספר אדיר במרום (עמוד קסט), כי הא"ל זה הו"ק שיכולים לחיות בו, אבל לעלות למעלה צריכים מיתה, שהיא המנוחה, ובזה משלים אלהי"ם, ע"ש. ובאמת משיח הוא המתקן את הי"ה בסוד אשרי איש אשר תיסרנו י"ה ומתורתך תלמדנו (תהלים צד:יב), כמבואר באדיר במרום (שמא-ב)

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד שד"מ. בענין רישא דעשו, ועשתי עשרה שכל המוסיף גורע. עיין מש"כ על מגילת איכה א:י.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד שמו [תקכז, מכון רמח"ל] נמצא כי זאת הע' היא ממש רישא דעשו, שבהתפשטה ומוצאה המדרגות – מ' מדרגות, דהיינו היא א' ול"ט אחריה – וכולם מ', בסוד המ' שזכרנו בענין מרחפ"ת. וסודו: ויהי עשו בן ארבעים שנה (בראשית כו:לד). ובסוד יצחק גם כן, שנשא בן ארבעים. אך היא [דהיינו הא'] עצמה אינה נחשבת עמהם, ולכן נשארים מ' חסר א'. ולא אמרו: ל"ט, כי אדרבא זאת היא כפייתם, להיות מ' ושהראש לא יתחשב להם, ע"ש.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ע' עם ל"ט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בהקדמה למסכת מכות, על חיי הרמח"ל ורבינו הקדוש בסוד מ' חסר א'.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד תיד-תטו. ז"ל כי בתחלה היו כמעט כמו מלאכים המתנהגים אחר השרש, כך חוץ מן המצוה שנצטוו עליה, היה להם ללכת רק לפני תנועת השרש. וסוד זה (יחזקאל א:יב) אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. ואז היו ממש כמי שהולך בעינים סגורות נשען על מי שמביא אותו וכו' וכשירדו ממדרגיתם ניתן להם להיות מפקחים על עניניהם, ושיצטרכו הם להיות תמיד במחשבה סובבת, אפילו על עניני העבודה. כי לא תגיע ההארה פתוחה ומגולה להם, אלא בסיתום. וזה כי על כל פנים לא יעשה האדם אלא מה שהקב"ה רוצה, אבל הניח להם מקום – שסוף דבר יהיה מחשבותיהם תמיד בתנועה, לחשוב ולדאג על הדברים – שהס"א לא תתחזק בקטרוגים ח"ו, שהם לא יטעו במעשיהם ח"ו. וסוף דבר – להיות תמיד בדאגה, שיצטרכו הם לשמור את עצמם. ומזה נולד אחר כך ענין אחר בעניני העולם עצמו – שיצטרכו לחזור על פרנסתם וקיומם. והוא ענין (בראשית ג:יט) בזיעת אפיך תאכל לחם. וגם שם כבר שום אחד אינו עושה יותר ממה שנגזר עליו, ושהקב"ה רוצה. אבל הדרך הוא כך – בתחלה היה האדם במנוחה, כמ"ש למעלה. ובא הנחש והודיע את חוה שיש דרך אחר בעולם – שאדרבה האדם ידע את הענינים, ויפקח הוא על עניניו, ויעשה הטוב בכח עצתו הטובה וחכמתו השלימה. וזה יותר הנאה ועונג לאדם כשיגיע לשלימות על דרך זה. ואז ערב זה הדבר בעיני חוה ונתפתתה אחריו, וירדה לעץ הדעת, וניתן לה בהכרח – מה שרצתה בבחירה, כי (מכות י:) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו. וירדה והורידה לאדם עמה, לכל אלו הדברים. והנה על זה הדרך הולכים הדברים – מי שמתפתה בזה, וערב עליו פקיחות עיניו, הקב"ה גם מוליך אותו בדרך זה. ונאמר בו (דברים טו:יח) בכל (משלח ידיך) אשר תעשה, והוא צריך לעשות כדי שתבא לו ברכה. אבל אם הוא מניח זה הפקיחות עין, ומשליך יהבו על הקב"ה, זהו מה שאמרו עליו (ברכות לה:) מלאכתך נעשית על ידי אחרים. וכן אמרו (אבות ג) כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. ותראה שעל כל פנים אמרו (ספרי דברים טו:יח, וכן עי' במסכת סנהדרין פרק חלק דף צט ענין זה) מנין שלא יהיה יושב ובטל, כי זה אי אפשר. אלא אם יתעסק רק בעבודה, אז מלאכתו נעשית על ידי אחרים. אמנם עם כל זה אינו ניצול מן הזיעת אפיך, כי על כן נקרא עול תורה, כי באמת עדיין צריך פקיחות עין הרבה מאד (-עיין ריש המאמר שם, שכל הקטע הזה מפרש ענין ותפקחנה עיני שניהם וכו'), כמ"ש למעלה, מפני רוב הסיתומים. ואי אפשר לימלט ממנה לגמרי, כי אם בהתגלות היחוד העליון המתקן הכל כנ"ל. וזה אמת, כי מי שיודע זה, אפלו בענין התורה יוכל להתקרב אל המנוחה, ולקיים (תהלים נה:כג) השלך על ה' יהבך. אבל על כל פנים צריך חשבונות ודאי לשמור הדרך, כי כבר נאמר (משלי יט:ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. ונמצא שדרך המנוחה נסגרה לגמרי עד ביאת המשיח, שאז נאמר (ישעיה יא:י) והיתה מנוחתו כבוד, ותלוי הכל בפקיחת העינים הזאת – ותפקחנה עיני שניהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש עוד (עמ' תטז-תיז) ז"ל ועתה נשוב לפירוש הפסוק (קהלת ז:כט) האלקים עשה את האדם ישר, כי זה ענין היחוד המהלך רק לתיקון השלם, ולא היה צריך חשבונות רבים. אלא אחר כך כשירד לעץ הדעת טוב ורע, אז נאמר (בראשית ג:ז) ותפקחנה עיני שניהם, כנ"ל. ומה שבתחלה התיקון היה נעשה רק בחיזוק הסדר של הקדושה, עתה צריך ללכת לפי הדרך עקש ופתלתול, בסוד (תהלים יח:כז) ועם עקש תתפתל. אך הזיווג הוא בסוד גילוי היחוד כנ"ל, ושם עומד על כל פנים הדרך הישר לפי הגילוי ההוא, והוא בבחי' הטוב בלא רע. ומי שזוכה ללכת בדרך הזה, הוא זוכה לדרכי התיקון האמיתי. ותבין היטב, שיש הדרכים שפירשתי למעלה, שהם מצד המלכות לבד שלא לפי דרך הזיווג, והם הדרך לפי הסוף לבדו, ושם יש החשבונות הרבים. ואדם, אף על פי שהאורח המוכן אליו היה אורח הישר, נתעקם לו בחשבונות הרבים. ותראה, שבאמת לא אבד הדרך לגמרי, אלא כאלו נפרץ השביל והלך אל החשבונות הרבים, והדרך הישר עומד למעלה והוא יכול לחזור אליו. רק צריך סיוע גדול בכח חזק, שיוכל תמיד בכל המקרים, ובכלהפגעים, לחזור מן החשבונות, ולעמוד בסוד היחוד – לדעת שהוא השולט על הכל, ושהכל יחזור אליו. ועל זה מתפלל דוד (תהלים ה:ט) הישר לפני דרכך, והיה אומר (שם) ה' נחני (ננח!) בצדקתך, בסוד הזיווג הקדוש הנקרא צדקה, ומי שזוכה לזה נקרא ישר לב. ולעמוד תמיד בזה היושר צריך סיוע גדול כנ"ל. אך מי שזוכה לזה, אז מתגלה עליו הרוח של עתיק יומין כנ"ל, שאינו מתהלך אלא בזה האורח הישר, ובעקמימיות של החשבונות רבים אינו הולך כלל. ומי שזוכה שיתוקן ארחו מן העקמימיות, ויושם ביושר הנ"ל, הנה ההשפעה היורדת לו דרך שם תהיה מן העתיק יומין, בסוד הרוח כנ"ל. ואז יזכה לעבודה גדולה ותיקון גדול, והבן היטב וכו' ע"ש עוד כל דה"ק.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו שרבינו ממש יעץ והדריך אותנו והראה לנו את הדרך איך לאחוז בדרך היחוד העליון של קודם החטא שיתנהג בביאת המשיח בב"א:

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות ב: טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו. ודרכי כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו, מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר, הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו, ע"כ.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות רסט: לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו, שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג, ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו', ולפעמים יש להאדם בלבלולים גדולים מזה. ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל, איך שעושין – עושין, ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבינו גילה את הדרך איך לאחוז ביחוד העליון של קודם החטא, שיתנהג רק בביאת המשיח בב"א. נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תטז הרמח"ל מסביר איך אדם ואשתו נפלו ליאוש, "ואז האדם ואשתו שחשבו כבר ללכת אחר הס"א לגמרי מפני שחשבו שאין עוד תקנה, מיד נחבאו בתוך עצי הגן וכו' וחשבו להסתר לגמרי מן הקדושה, ואז היו כל הקלקולים שארז"ל (סנהדרין לח:) אדה"ר מין היה, כופר היה. אבל מיד שנתגלה עליו הקב"ה ואמר לו (בראשית ג:ט) איכה – אן נטה לבך – כמ"ש ז"ל, 'שב משם', וחשבו להנצל מן הס"א כעובר לאנסו' ע"ש. והאיר אחד מהחברים ש'איכה' שהש"י אמר להם היה בחי' קול המוכיח הראוי שנתן להם כח לחפש בעצמם זכות. והנה הרמח"ל מפרש את הדיבור הזה של איכה, אן נטה לבך, שזה היה קריאה של "שב משם", בגמטריא תרפ"ב (תעשה רפ"ב – תורה אזמרה), השנה שסבא ישראל קיבל את הפתק (שהוא עוד הרבה אין שיעור למעלה מתורת אזמרה כמבואר בפנים הספר). כי איכה זה בחי' א-י, עשרה מיני נגינה, שיר פשוט וכו' הדרך היחיד שראוי להוכיח כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה ח' תנינא), וכן א"י ראשי תיבות ישראל אודסר, וי' פעמים כ' (א-י-כ-ה) עם השני אותיות בגמטריא בר, ישראל בר אודסר (והה' הוא תוספת). כ"ה, בחינת מאומן, כי כ"ף עם הכולל, בגמטריא אומן עם האותיות, וה' אחרונה כמו אומנה, כמו מאומן. וכן כ' פעמים ה' בגמטריא כ"ף כנ"ל. וכן 'אן נטה לב' ע"ה בגמטריא נחמן. כי נשמת רבינו פרח קודם החטא, ולכן נפלו ליאוש, והש"י האיר להם ממנו, והחזירם.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תשח—תשיא (מכון רמח"ל) מבואר שם שהנשמות מלבוש א"ק, והם נעשים ארבעה ווי"ן לד' רוחות – ם. ואז עוד ו' חוצץ הם באלכסון, ונעשו נשמות עליונות ותחתונות, ואז מקפל ומעלה התחתונות למעלה, ואז הו' שהוא מלך המשיח, נמשכת למטה להשלים.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

והרי הו' זה שיר פשוט, עליונים ותחתונים – כפול, הקיפול של שני חצאי הם באלכסון עושה משולש. ם' מרובע.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם שגוף א"ק מאיר להו', וכתב (עמ' תשיא) שזה האור סודו אמונה. הרי מאומן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

יחוד היראה.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

בענין האזהרה לא לעשות היחוד עד שבקי מאד, עיין מש"כ בשיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

חותם היראה – עיין לקוטי הלכות, יורה דעה ח"ב, הלכות כלאי בהמה ד:יד-טו, פלאות.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ו' שינין – עם הציור. היינו ח"י ווים. בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

תקונים חדשים של הרמח"ל

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ערך שיר חדש, כמה קטעים מהתיקונים חדשים.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

קוראים לרמח"ל רבי רבי, ועיין באגרות שזה עירר נגדו איך יתכן שרעיה מהימנא יקרא לו רבי. ויתכן שרבי רבי בגמטריא משיח בן דוד. כמבואר במקום אחר מר' שמשון אוסטריפולר בסוגיא של החרש היה לבם – החדש הזה לכם.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

תקון מ"ג כז"ל והא מטטרו"ן שרא רבא אתי פתח ואמר, ר' ר' כתיב לפני שמש ינון שמו (תהלים עב:יז). הכא רזא עלאה, תא חזי ה' אור אנון לקבליהו ה' חשך. דא ידא ימינא ודא שמאלא. כדין ותרם כראים קרני (תהלים צב:יא). מתמן ולהלאה יהי אור ויהי אור (בראשית א:ג) בההוא זמנא שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה (תהלים צח:א) דא נהירו דחכמה סתימאה בכ"ב אתון, דאתמר בהו ב"ך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה (בראשית מח:כ) {ה"ע אולי דורש שה' פעמים ב"ך גמטריא ינן}. אבל נפלאות, נ' פלאות. ורזא ינון שמו אלין דגים דימא דלית עינא בישא שליט בהו, ורזא דא עינא פקיחא.... ואי תימא מאי 'לפני שמש'? אלא דא משה דאתמר בה פני משה כפני חמה (ב"ב עה.). רזא דמלה זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם (בראשית ה:ב). ורזא דא ן' פשוטה, דכר ונוקבא מסטרא דא"א, לאתקימא כלא ביחודא חדא לעלמין. ודא תקונא דיתתקן בזמנא דמלכא משיחא. אבל לבתר כי מאיש לקחה זאת (בראשית ב:כז). כדין אתמר בה כלת משה (ע"פ במדבר ז:א, וענין כלת משה ע' מש"כ הרמח"ל בספר גנזי רמח"ל עמ' רסג-ד) דאתית למנין. ובה ויקחו לי תרומה (שמות כה:ב) לאהדרא לה לבעלה, דאתמר בה בעל אבדה מחזר על אבדתו (קדושין ב:). בגין כך לפני שמש ינון שמו, דתקונא דמשיח אזדמן בקדמיתא. וכלא ברזא דנ', נ' פלאות, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לא זכיתי להבין לגמרי דבריו הקדושים, אבל רואים שהרמח"ל מקשר השיר החדש לינו"ן, ומפרש שזה רזא של הנ' כפופה והן' פשוטה. וזה ממש בסוד נ נח נחמ נחמן מאומן, שגם כן מתחיל עם נ' כפופה ומסיים עם נ' פשוטה. וגם רבינו מפרש בלק"מ שהצדיק הדור הוא, שאנו מקיימים שזה רבינו, הוא הנון – הדג, וגם לוית"ן גמטריא ננננ"מ עם התיבות. וגם ענין ותרם כראים קרני, שהר"ת קכ"ו זה גמטריא של שם אדנ"י באחוריים [וגם כל הענין של העין, הוא ענין של שם מ"ה באחוריים גמטריא ק"ל], וגם קרני מלשון קרן שעם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן, כמו שר' געציל תלמיד ר' אברהם בן הר"ן כתב ביומן על דברי אנ"ש באומן חמישים שנה לפני שסבא קבל את הפתק (דהיינו תרל"ב) על הפסוק משיר המעלות – כהניה אלביש ישע וחסידי ירננו שם אצמי"ח קרן – שהשם של רבינו באחוריים הוא השיר החדש שיתגלה לפני הזמן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

רזין גניזין

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

ע' עיטרין לכבוד המלך, עטרא תמניא ועשרין (עמוד רנז)

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ות"ח כתיב לישועתך קויתי ה' (בראשית מט:יח) דא למשה אתמר וכו' וכו'דהא משה בעא לאתקפא ישראל בציפויא (-לשון קיווי) בגין לאשלמא להו, בגין כן לזמנין אנהיר נהורא דיליה ומיד אסתים. בגין כן וראו וכו' ומיד והשיב וכו' תב ואסתים. ודא "עד באו לדבר אתו", בסוף יומייא מלה קיימת, דייקום חד דקאים ברזא דציפויא, וביה משה אתלבש ומליל ביה בסתימו, בגין כן "אתו", דלא אדכר בשמא. וכדין ישראל ביה במתתקפין בציפויא דיליה. ואתמר ביה לישועתך קויתי ה'. וכדין תו לא אצריך דמשה יתדבר ברזא דסתים וגליא, כמה דהוה עביד, בגין ציפויא, דכבר אית חד בעלמא דעביד בגיניה, ויכיל לאתגלאה, דציפויא כבר אשתכחת, ע"ש.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המתגרם שם כתב בסוגריים שהכוונה להרמח"ל שחיבר דרוש הקיווי וכן כל התפילות של התקט"ו תפילות שלו חתומים בפסוק זה, לישועתך קויתי ה'. ויתכן, ואם כן יש לומר שההתגלות של משה רבינו היה מיד אחריו עם רבינו נחמן. אכן יש לומר שהכוונה לרבינו, שאחד מעיקר לימודיו שבו הוא ידוע בכל העולם הוא ענין הקיווי – שאין יאוש בעולם כלל. ובזה אתי שפיר גם כן שרבינו מרומז במילה "אתו" בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אכן אם הכוונה לרבינו ק"ק שעוד לא ראינו אחריו התגלות של משה רבינו. ואולי הכוונה לסבא ישראל, כי: אין יאוש בעולם, ראשי תיבות: ישראל בער אודסר, ותיכף בעזה"י נזכה להתגלות של משה רבינו.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש הכתובה של הרמח"ל (נדפס בנספחים של ספר קיצור הכוונות)

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל כתב את זה בשנת ה' אלפים תצ"א, אז הוא מפרש את ענין השנה וז"ל תצא דווקא, למלחמה על אויביך, בכמה מלחמות נגד הקליפות להוציא משם השכינה שירדה שם בגלות. ונתנו ה׳ אלקיך בידך ושבית שביו, בכמה ניצוצות הקדושה שמעלים למעלה. אז וראית בשביה אשה יפת תואר וכו׳, כלת משה ודאי, והיתה לך לאשה. שנת, בה היא נעשית שנה מלאה בי״ב חדשים. ״ה׳ תצא״ ודאי, ה׳ - בו הא לכם וכו׳ וזרעתם את האדמה. תצ״א בו נצא למלחמה, והיתה לך לאשה. עכ"ל. ורואים מדבריו שענין התצ"א זה תיקון הברית בהצלת הניצוצי קדושה שיצאו לחוץ ולהשיג הזיווג (עם השכינה). אשרינו שזכינו לנ נח!

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מהכתובה של הרמח"ל הנ"ל ז"ל: ויהיבנא ליכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא, סוד זה קוה קויתי ה׳, וכן כי נכסוף נכספת לבית אביך, כי שני תאוות צריכות ודאי להמשיך ולעורר התאוה למעלה, וחסד מצד כסף מת׳ עלמין דכסופין, והם מאתן מצד חיבור דו״ן קומת מאה אמה לכל א׳ מהם, שהרי השכינה לבדה היא מאה אמה לבד, אבל בהתחברה עם היסוד הוא מאה והיא מאה, והוא מאתן, עכ"ל. וידוע לנו ש'מאתן' זה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שלכן זלמן שזר מופיע על השטר של מאתים), הרי שלמדנו עוד סוד בנ נח שהוא מת' עלמין דכיסופא של הצדיקים ומחיבור זו"נ פנים בפנים כמבואר שם.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

פנות המרכבה (נמצא בספר גנזי רמח"ל)

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי ת"ל פלא נפלא מאד, חוברת שלם של הרמח"ל שממש מרמז במכוון על הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא זו בלבד, הרמח"ל עשה על התורה זו, תפילה ממש כענין של רבינו. ראה בספרו פנות המרכבה (נדפס בספר גנזי רמח"ל עמ' שיג). וכל הפנות נבנים על יסוד קרבן המנחה, ועמש"כ בערך מנחה.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

הפינה הראשונה מדבר על פתיחת הקברים (-היינו עננים של טומאה, שעד שהיות הקברים סתומים, קולם של ישראל כמעט אינם נשמעים, אינם עולים לשמים ע"ש), שהוא נוטריקון של פת"ק (וכבר לפני כמה שנים כתבתי בס"ד בפרשת יתרו (שמות יט:יז) שהוא ראשי תיבות פה תהיה קבורתכם ע"ש) והרמח"ל מסביר שאחר פתיחת הקברים יהיה התגברות עצומה של הס"א, ממש כמו שרבי נתן מאריך בענין זה (ומבואר שם ממש הענין שרבינו כתב בלקוטי מוהר"ן כב:ז שתכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו ע"ש), ולכן אחר התגלות הפתק היה השואה ("וסוד חבלי משיח יוצאי מן הקברים האלה"). ושם הרמח"ל מדבר על ה"אבי אבות הטומאה" שהוא ממש זה לעומת זה, והרי עם הג' תיבות הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן "תימן" בלי יוד ועם הכולל, שהוא מדבר שם ממנו, הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שעוד לא זכו אז לכל התגלות של נ נח, רק לפתיחת הקברים בכלליות, קבלת הפתק. ולכן העננים של הס"א מכסים. ועוד מביא שם ז' שמות רעים של העננים, והגמטריא של הראשי תיבות שלהם תפ"ה כמנין תהלים, ועם הז' כוללים הרי זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועליהם נאמר "סכות בענן לך מעבור תפלה", סכות בגמטריא תפ"ה ע"ה, ועם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והשבעה עננים עומדים תחת ממשלת רהב שר של מצרים, רהב מצרים בגמטריא הפתק"א ע"ה. וכנגדם היו מתפשטים בארץ ישראל שבע עממין שנאמר בהם "לא תחיה כל נשמה" ע"ש. הראשי וסופי תיבות של לא תחיה כל, בגמטריא תפ"ו, ועם הששה אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכנגד העננים הרעים יש ענני הכבוד בחי' עב קל, ע"ב זה חסד, ריבוע הוי"ה, וק"ל זה ריבוע שם מ"ה [וכז"ל וסוד זה "הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים" ע"ש. הנה ה' רוכב על עב בגמטריא תפ"ו ועם החמשה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות של: רוכב על עב קל ובא מצרים בגמטריא תפ"ו ועם הששה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה]. וכל ענין העננים מכסים מרומז בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'. [עוד כתב שם ז"ל וכשהקב"ה יוציא חמה מנרתיקה וכו' ראשי ישראל יתחזקו וכו' "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" כ-צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן]. וכאשר בני ישראל יצאו ממצרים ירדו כנגדם ז' עננים טובים וכו' "ויסע עמוד הענן מלפניהם" הראשי וסופי תיבות בגמטריא נחמן מאומן. וכז"ל וסוף הענין היה במתן תורה (-עיין ברמב"ן עה"ת) כשנתעורר שופר העליון, אימא עלאה, והוא יובל, אז נשלם חירותם של ישראל ונבקעו כל העננים רעים לגמרי, כין דבר מעביר אותם כמו השופר, ע"ש. שופר בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר השם של פינה זו: כוז"ו שהוא ראשי תיבות: כבוד ושבח זכות ופאר (-סופי תיבות בגמטריא ברית, ושאר האותיות בגמטריא תנו) ועם הד' אותיות הם בגמטריא: פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם איך שזה יאיר ויקשר נשמותיהם אפילו שאינם יודעים (ריש עמ' שטז), ועיין שם (עמ' שיז) ענין השמן שיאיר במוחין, שסודו (בי"ט) נכלל בפסוק "כי בי חשק ואפלטהו" שהוא בגמטריא הפתקא ע"ה. והוא בסוד "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם" – לאהבה אותם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובהיותם בסוד הראש נאמר "ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי" – סביבותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן 'ועתה י'-רום ראשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וסודו "ושמן על ראשך אל יחסר" – שמן על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז יש גם את הלבונה (כז"ל: ברית הלבב סודו "ונתן עליה לבונה" – ונראה לפרש כנ"ל שכבוד ושבח זכות ופאר בגמטריא תנו ברית), וסוד זה, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו – עמש"כ על פסוק זה בישיעה (א:יח). ונתפרש עתה בסוד "ויטע אשל בבאר שבע" בבאר שבע עם התיבות והכולל בגמטריא פתק. וסוד זה "ועל כל פשעים תכסה אהבה" תכסה בגמטריא תפ"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

ובסיום ביאור הפנה הראשונה כז"ל והכל בסוד האש הלוהט, אש האהבה, שנאמר בו: "רשפיה רשפי אש שלהבתיה, ע"כ. רש"ף, בחינת שופ"ר הנ"ל, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

וכן לענין פנה שניה, שהוא ענין של שירה והתגלות נבואה, מרומז בתורה ח' הנ"ל. וד' כנפים יש ע"ש, ובלקוטי הלכות מרבה לבנות על היסוד שהד' כנפות הם בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, והרמח"ל כותב שהשרש שלהם נקרא שמו צמרכ"ד (השם הזה מובא גם בכוונות להתחלת ברכת כהנים) – בגמטריא נ נח נחמ נחמן, וסוד זה "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק" – כל הפסוק הזה מפורש ומבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ח'. וכתב ז"ל ואז נקשרים בשרש העליון, והוא אות צ' של השם שאמרתי צמרכ"ד. וסוד זה 'צבי לצדיק' ונכללים כלם בו עכ"ל, הרי שהכל תלוי בצדיק. עוד כתב ז"ל כי אחר שהוצבר עפרו של אדם מד' כנפות הארץ, הונח כולו בגן עדן. וסוד זה 'מלך' הוא כמנין צ', והוא הצ' הזה שאמרתי, והוא מתפשט על הר ציון, סוד זה (תהלים ב:ו) 'ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי' עכ"ל עמש"כ על פסוק זה. עוד כז"ל זה הצ', שהוא מלכי, על הר ציון מתפשט ודאי, ועל כן נאמר 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ע"כ. וידוע שיש כבר מזמן מקום בהר ציון מיועד לציון רבינו הקדוש, שצריכים לצבור עפרו (-גופו, כן כתב שם להדיא) של רבינו מאומן להביאו לארץ ישראל, וידוע שסבא תמיד הרבה לקרוא לרבינו מלך ואכמ"ל, 'תצא' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הראשי וסופי תיבות של מציון תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתב שם ז"ל "ואני נסכתי על ציון הר קדשי" מלך וקודש מתחברים ביחד, וסוד ת"צ. מלך הוא צ', ק ' קודש הוא ת, עכ"ל. ת"צ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואולי י"ל שמלך וקדוש זה גם בחי' סבא ורבינו (-כי ביחודים של האריז"ל מבואר ת"ץ זה פעמיים נ"ר בחסרון של חמשה כוללים לכל נ"ר ע"ש).

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

[וכז"ל ועוד קודש הוא ת"י, ועם הצ' הרי ת"ק, והוא הילוך עץ החיים, שהוא מהלך ת"ק שנה. ואז כל זה מתפשט עד הצדיק למטה וכו' עכ"ל. יש רמז יפה על זה בתהלים (קיא:ט) פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו, עמש"כ שם, והרי פדו"ת בגמטריא ת"ץ, והראשי תיבות של פדות שלח לעמו צוה בגמטריא ת"ק – שהם בחי' מהלך עולם, והם מתפשטים להצדיק בחי' בריתו, קדו"ש ונורא שמו.]

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ומביא שם את הפסוק (תהלים א:ג) והיה כעץ שתול, עמש"כ שם במקומו.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

וכז"ל ועל כן נאמר (ישעיה ס:כא) 'ועמך כלם צדיקים' ע"כ, עמש"כ על הפסוק שם שהוא בגמטריא תפ"ו – ועיין בזה בפינה הראשונה. ועוד כז"ל כי באמת לעתיד לבא כל ישראל יהיו נתקנים באות צ' הזה ועל כן 'ירשו ארץ', זאת ארץ הצבי ע"כ, והוא הדבר שרואים היום שרבינו מתקן את עם ישראל, וכבר חזרו חצי לארץ ישראל. ומביא שם עוד את השם תגע"ץ שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ב, משותף בשם השם ברבוע.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שהכנפים הם מים (ובזה מובן מה שכתב מקודם שהם מתקנים את הגוף שהוא יבשה, ומש"כ שם לכוון שם אלקים וכו' עיין בקיצור כוונות לטבילת המקוה ערב פסח, ובכוונות המקוה להבעל שם טוב), ונקראים מי מנוחות. הראשי וסופי תיבות של מי מנוחות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכתב שאלו המים עושים התהלה, והרי קיימא לן שנ נח הוא עשרה מיני נגינה שהם עיקר התהלה ויסוד של כל התהלים.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ומדבר על ה' אורות מגלים על נוקבא, וי"ל ה' תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מדבר שם מענין סל"ת שהוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ואז מבאר הענין של לב בשר – שרבינו הקדוש אמר לעתיד כולם יהיו ברלסב כמו שכתוב והסרתי לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר – אותיות ברסלב, כי המדרש כותב שזה בחי' לב בוסר – שכל אחד מואס במה שאינו חלקו, וזה הענין בעיקר מפורש באריכות בפינה השלישי שהוא התפשטות החסידות וביטול מוחלטת שכל קנאה, ואכן הוא מתחיל כבר מפה, של"ב אורות יורדים ומתלבשים בבשר, ונחתם שם אחד שהוא אהו"ה שמקשר העליונים והתחתונים (ראשי תיבות את השמים ואת הארץ כמובא), וזה בחי' לב טוב, שגם היצר הרע יהיה טוב, לב טוב בגמטריא מט, ובהעלתו בסוד הי', שהוא פטיש יפוצץ סלע, נעשה ת"ץ, והוא סוד צ' של צבי, ות' של קודש וכו' ע"ש וע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המתגבר באדם כדי שיהיה נביא, שיהיה הנבואה מצד הבינה (-כמו שרבי אברהם בן הר"ן מרבה להוכיח שרבינו בבחינת בינה), שהוא הלב מבין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

"ובתחילה נעשית על ידי יחידים, והם השרשים הראשונים של ישראל, ובסוף הכל וכו' כל ישראל יהיו במדריגה הזאת." ומביא שם את הפסוק כעת יאמר ליעקב, כעת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועל אותו הזמן נאמר "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" – יפה רעיתי ומום אין בך, עם הי"ז (טוב -אהו"ה) אותיות, וה' (אורות) תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ומום אין בך, לבן אבן נעשה לב בשר ע"ש.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ובפינה השלישי [מצפ"ץ – ע"ה בגמטריא מוהר"ן] כותב שלעתיד יתקיים חסידות (ממש לשונו) של לב בשר, שהשם יתברך יסיר את לב האבן, ואז לא יקנאו זה בזה, וזה ממש בדיוק מה שרבינו אמר שלעתיד כולם יהיו חסידי ברסלב, שיהיה להם לב בוסר ' פירושו מואס בחלק חבירו, כמו שכתבנו בפינה השניה. "ובאמת שלכל אחד מעלה הראוי לו, אלא שלא הכירו זה, ולכן כל אחד היה רוצה לעלות במעלה שאינו ראוי לו. וזה היה הקנאה, שלא הכירו מעלתם שהיו בו, שזה הוא מה שמגיע להם, ולא יותר... ועל כן מי שמקבל משם לא ירצה לעלות אל מקום שאינו שלו, וזה השרש צריך שיתגלה באחרונה, כדי שיקבלו כל בני האדם מעלתם כראוי לכל אחד, ולא ירצו מעעלה אחרת, וזוס זה: "וסרה קנאת אפרים". ועל סוד זה נאמר "אך טוב לישראל אלקים לברי לבב", כי מי שמברר לבבו, כך האור מגיע אליו בבירור, ואינו מתערב בתוך החך. ולכן אין קנאה בלבו, כיון שמקבל מעלתו לפי שרשו... (עמ' שכה:) ואז יודע (קמץ תחת הו') החסידות בעולם, שיכריו בני אדם מעלתם, ולא ירצו יותר מזה... (שכו-ז:) אז יהיה השלום שולט, שכבר עברה כל קנאה, וכל אחד יחפוץ בשרשו, ולא יבקש יותר, רק לפי תיקונו. ויתגבר החסידות בכל הלבבות, והחפץ יתפשט... "עולם חסד יבנה" – בחסידות שיתפשט... והיא נפש דוד התלוי בחסידות... זו היא מנחה, סלת ודאי, בבירור ובניקיון... (שכח:) אז יהיו כלם חסידים וקדושים בלי מום... כלם יכירו מעלם, וישראל לא יקנאו לו (-משיח!). וגם לא יבקשו מלחמות וכו' ע"ש. וכל זה הענין הוא ממש הענין שהארכנו כבר בפרק לפרש "אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ע"ש.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

והפינה הרביעי שמו אנג"ץ וד' אורות גדולים נראו בה, ואכן אנג"ץ עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. ומבואר שם ענין תכלית הידיעה שלא נדע, אחד מהיסודות של רבינו הקדוש. והרמח"ל כותב שזה כבר למעלה משכלינו, ועם כל זה יש שם רמז חזק מאד שאי אפשר לכותבו מפני השוטים.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם (עמוד של) שיהיה אש לוהט שיאבד את כל הרע בתחתונים, "וזאת האי אות נ ... הנוגה הזאת יתלהט לנ"ח (גמטריא נגה) אורות גדולים, ובכחם הנשמות תהיינה מוצלות מן האש" – הרי נ נח!!! נ נח – האש ואורות של הנגה שמצילים מהאש. "וסוד זה 'ונ"ח מצא חן בעיני ה''... ולפי שהמבול היה לו לצאת בימי נח להחריב העולם, הוצרך הוא להיות ניצול בסוד זה השם, לכך נקרא שמו נח, לרמוז על שם זה." ולכן נקרא שם רבינו נ נח!

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

מסילת ישרים

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו צוה לכמה מאנשיו ללמוד מסילת ישרים (על כל פנים בראשית ממלכתו). הראשי תיבות והסופי תיבות של מסילת ישרים עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

מי שהוא אמר לי שמצוי מאד בלשון רבינו מלשונות של המסילת ישרים, ועוד לא עמדתי על זה.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

קל"ח פתחי חכמה, פתח לט – עיין בערכים, ערך צו"ר ט"ק.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

דרוש בענין הקיווי (נדפס בספר אוצרות רמח"ל עמ' רמו) – אין דוגמתו בעוצם המסר שאין שום יאוש בעולם כלל.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

אלף פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>



# Chapter ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/2/

# Chapter ה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ל: במשנה ראש פרק ה', אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש וכו' אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזרת השם יתברך, נחש היינו הגוף כמו שאיתא בזוהר הקדוש שעור הגוף הוא ממישכא דחויה כידוע, אז אפילו מתגברת על האדם, בחי' ידי עשו על עקב יעקב, לא יפסיק, אז צריכים את בחינת הביטול של לא, לא ראשי תיבות אנכי לא יהיה, שבשני הדיברות האלו כולנו שמענו אותם מפי הגבורה ופרחה נשמותינו, אז על ידי בחי' זו של לא נוכל להפסיק מכח הגוף ולהתפשט מהגשמיות כראוי בעת התפילה וכמובא ברמ"א בשולחן ערוך. [וכעין זה פרשתי בס"ד לעיל דף ה. יזכור לו יום המיתה, שהכוונה לאותו מעמד שפרחו נשמתן של כל ישראל ע"ש. וכן פרשתי בס"ד את הפסוק לא בשמים הוא לאמר י יעלה לנו (דברים ל:יב), ע"ש].

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש פרק ה' של מסכת תמיד (ה:א, דף לב:) שהכהנים בבית המקדש היו מברכים ברכה אחת של קריאת שמע ואומרים את העשרת הדברות ורק אחר כך קראו את שמע, והקשו המפרשים למה הפסיקו, ולפי הנ"ל מיושב.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד לשון המשנה: חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכוונו את לבם למקום. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, אפילו נחש וכו'.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יד, שכדי לזכות לתפלה צריכים להעלות הכבוד לשרשו ביראה - וצריכים לראות שהיראה יהיה בלב שלם (אות ז - ועיין בסוף התורה שזה דבר בפני עצמו), שעל ידי זה זוכים לשלום בעצמיו, שעל ידי זה זוכים לתפלה, שעי"ז זוכים לשלום כללי. ולפי זה י"ל לשון המשנה שהחסידים היו מכוונים את לבם למקום כדי שתפלתם תהיה אפילו לשלום הכללי, וזה על ידי שמחזירים הכבוד - בחינת מלך - לו ישיבנו (כי בצרתם לא צר, מבואר בגמרא שכל פעם שכתוב א' י"ל כמו ו'), וזה מכניס המפוזר, ומוציא יקר מזולל, וניצול מהנחש שהוא התגברות הגוף שמפסיק את השלום, וזה על ידי ל"א כנ"ל, לא יהיה לך אלהים אחרים, בחינת יראה (בחי' רוח כמבואר ביחוד היראה), אנכי ה' אלקיך בחי' כבוד (בחי' נפש, כמבואר ביחוד היראה), שצריכים להעלות את הכבוד ליראה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ל: ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה בכל עצב יהיה מותר כתיב (משלי יד:כג) א"ל אנא תפלין מנחנא. ועיין במסכת נדה (סוף כג.) שר' ירמיה לא הצליח להביא רבי זירא לגיחוך אפילו עם כל מיני פילפולים מוגזמים. והובא מהרי"ץ חיות שבכל הש"ס מצינו שר' ירמיה העלה שאלות מרוחקות לנסות את זה, והנה כאן ר' זירא מאליו קא בדח, ולהיפוך, ר' ירמיה שואל על זה. ויש ללמוד מזה מאיפה צריכים לשאוב השמחה, לא מהפלפולים רק מנקודת היהדות כדלקמן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכל הספרים הקדושים, ובפרט מתורת האריז"ל והבעש"ט ורבינו הקדוש על כולם, הזהירו מאד שעצבות הוא מהסטרא אחרא ומפיל את האדם לכל חטא וטומאה רחמנא ליצלן, וקשה לחלק בין לישנא דקרא ולשון חכמים. והגם שרש"י נזהר מזה, וכז"ל בכל עצב יהיה מותר, כשאדם מראה את עצמו עצב יהיה לו שכר, עכ"ל, שדקדק לכתוב שרק מראה את עצמו עצב, ולא שח"ו יהיה עצוב. וכבר דייק כן העץ יוסף, וכן תלמידי רבינו יונה כתבו שבודאי אין להיות עצוב, אלא שעל כל פנים יש יתרון ולכן צריכים לא לנטות רחוק ממנה. ועכ"ז ק"ק כנ"ל, כי בודאי צריכים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ולשמח את עם ישראל, ומה מקום יש לעצבות. ולכאורה זה גופא מה שרבי זירא ענה לו, אנה תפילין מנחנא. תפילין זה גמטריא פתק, וכן בתפילין של הקב"ה כתוב שבחן של ישראל, מנחנא, אותיות הפנימיות, בבתי גואי, נ נח [ובבתי בראי, אימה מבחינת אימא עילאה, ומבחינת חשמ"ל]. כי עיקר נקודת היהדות הוא נ נח, ומי שמחזיק בפתק של נ נח בודאי יש לו לשמוח טובא,

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן (ריש לא.) א"ר יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה ע"ש. ולכן יש לומר שבזמן שהנחת תפילין שהתורה מבטחת וראו כל עמי הארץ וכו', הרי זה נחשב זמן שיאמרו בגדוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, כי מיניה וביה התורה מעידה על זה וחס ושלום להחכישה. ולכן גם כאשר השמחה בא מכח הצדיק, שהוא בחי' הפאר והתפילין (וכמו שרבינו אמר בפירוש על רבי לוי יצחק מברדטשיב, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן) בודאי ראוי להיות אך ורק מלא שמחה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא מספרת משני חתונות שהיו שמחים מאד, ובא מר בריה דרבינא ורב אשי ושברו כוס יקר להביא עצבות. וכן מביא שבחתונה בקשו מרב המנונא זוטי לשיר, והוא אמר ווי לן דמיתנן ע"ש. ונראה לענ"ד כי תמיד צריכים ליזהר מאד מעצבות כי סכנה גדולה היא, ועם כל זה הרי מבואר שיש יתרון לעצבות כנ"ל, ולכן כדי לזכות גם קצת להמעלות שיש בעצבות, בחר זמן של שמחה, שהיו שמחים מאד, ואז יכולים גם לזכות גם בעצבות. ועוד יותר מזה, כי אז על ידי העצבות יכולים להגיע לשמחה יתירה, וכמו שגילה רבינו בלקוטי מוהר"ן תנינא (תורה כג) ז"ל אבל מעלה יתרה, להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא, להכניס אותה גם כן בתוך השמחה, באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה וכו' וכו' כי בעת השמחה דרך היגון ואנחה לעמד מן הצד כנ"ל, אבל צריך לרדף אחריהם דיקא, ולהשיגם ולהגיעם, להכניס אותם דוקא לתוך השמחה כנ"ל ע"ש. ומבואר הדבר, ולכן שברו כסא דוקא, שהוא לשון כיסוי (כמבואר מרבינו בכמה מקומות), כי כל הנידון והמקום להעצבות הוא רק בחיצוניות, בבתאי בראי, והם רצו לתקן גם את זה [וזה ענין של כוס של ארבע מאות זוז, כי ארבע מאות אנשיו של עשו, בגמטריא עין רע, והתיקון במחלפות השער כמו שגילה רבינו במ"א, עשו איש שער של המותרות, ובשערות יש הארבע מאות עולמות של כיסופין של הצדיקים, וזה ענין זוגיתא חיורתא, חיותרא דרישא]. וזה מה שרב המנונא זוטי ענה ווי לן דמיתנן, כי על המות כתוב בתורה מאד, טוב מאד, הרי שבלי הזכרת המות, יהיה להם שמחה, אבל שיהיו שמחים מאד, צריכים גם כן להזכיר את המות, ולהפכה לשמחה. ולכן רב המנונא זוטי הזכיר המיתה והטיל עליהם לענות בתריה הי תורה הי מצוה דמגנו עלן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתית להכי י"ל הפסוק בכל עצב יהיה מותר, כי סתמא של מילתא מותרות הם קליפות, ואיך פירשו כאן שהוא לשון תוספת שכר. והנה עשו אמר יש לי רב, יותר ממה שצריך, בחינת מותרות, ויעקב אמר יש לי כל, רק כאשר שמע מיוסף שעודנו חי, אמר (בראשית מה:כח) רב עוד יוסף, ופירש רש"י רב לי עוד שמחה וחדוה, ע"ש, ויתרון ארץ בכל היא (קהלת ה:ח), כי כאשר נכלל בהכל, שהוא מדת יסוד, אז טוב מאד גם עם היתרון להיות בשמחה רבה. והרי מדוייק לשון הפסוק מאד, בכל, כאשר יש מידת היסוד הכלולה בכל, אז הרי עצב יהיה מותר, אף שלעולם העצבות הוא מותרות, הפסוק מגדת, שכאשר יש מדת בכל, אז יש בו גם את הבחינה של העצב יהיה מותר, וכמשנת"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה צריכים לפרש שרבי ירמיה תמיד אחז שרבי זירא היה משחק את העצבות כביכול, לא להראות חיוך, כי עיקר השמחה הוא בלב, בבתי גואי, ולכן אחז שמה שר' זירא מראה כביכול העצבות, זה כדי שיהיה נכלל בכל, ויעלוז השמחה. ולכן תמה כאשר רבי זירא השליך לגמרי את העצבות, ושאלו על זה. ורבי זירא ענה אנא תפילין מנחנא, שכבר הצליח להפוך לגמרי את העצבות לתוך השמחה כנ"ל.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

{זה מש"כ כמה שנים לפני הנ"ל}

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ל: ישראל בער אודסר, ר"ת אבי, והנה אביי בגמרא נקרא נחמני [ובענין נחמני, עיין בספר נחמיה (ז:ז) הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל, הרי שהפסוק הזכיר שלושה ששרש שמם נח"מ. ועיין שם במצודת דוד (פסוק סו) שבא ליישב הא דבספר עזרא לא הזכיר נחמני, רק בספר נחמיה! לפי תוספות הרא"ש (הוריות יד.) בשם רב האי גאון, נחמני היה שמו האמיתי של אביי, אלא שהיה נקרא בשם אבבי על ידי דודו רבה בר נחמני, לשון אבי ע"ש. וברש"י בהוריות (יד. ד"ה נחמני) יש גירסה, שהיו קוראים לאביי נחמני בכינוי גנאי, כלומר עדיין אתה תלמידו של רב נחמן!!! ובתולדות תנאים ואמוראים, ערך אביי, הביא בשם ספר פשר דבר שאביי הוא לשון הקרובה לנחמה בלשון סורי]. וב"ה אצלנו רגילים לומר, שאביי יש לו עוד י', אז תהיה עודעשר (אודסר)!

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בגמרא (ריש פ"ה דמס' ברכות לב:) שרבה הוה בדח טובא ותמה עליו אביי תלמידו וכו', ואמר לו תפילין קא מנחנא. תפילין בגמטריא פתק, מנחנא, זה נוטריקון אני נ נח מאומן. והנה הרי"ף לא גרס את זה רק במעשה של רבי זירא ורבי ירמיה, ויתכן כי בודאי אביי היה עומד על זה מאליו, וי"ל עוד שלפי הרי"ף גם התלמיד יכול לומר אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ולכן בודאי אביי לא תמה על כך, ואילו לפי הגירסא שלנו רק הרבי יכול (והתלמיד יכול להגיד רק בשמו – רבי נחמן אמר אני נ נח וכו'), אי נמי לפי הגירסא שלנו רק בחיזוק העבודה תבינהו כתיב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

לא. אין עומדין להתפלל וכו' אלא מתוך הלכה פסוק וכי הא דר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת משפטים, מה שכתבו המקובלים שהשם של שמירת הדרך הוא 'יוה"ך' היוצא מסופי תיבות של הפסוק (תהלים צא:יא) כי' מלאכיו' יצוה' לך', והנה י'חיד ו'רבים' ה'לכה כ'רבים, נרמז בראשי תיבות של הלכה זו שם של שמירת הדרך, לכן אמרו (ברכות לא.) אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו, ואיתא במדרש מאי דבר הלכה, יחיד ורבים הלכה כרבים, שיאמר הלכה זו דייקא כדי שתהיה לו שמירה על ידי השם הקדוש היוצא ממנה, והביא מספר תמימי דרך לבאר על פי המהר"ל בענין מצות לווי אורח (חידושי אגדות סוטה מו:) כי כח האדם הוא יותר כאשר הוא תוך כלל בני אדם, שאז יש לו כח הרבים, וכאשר האדם הוא יחיד נפרד יש לו כח פרטי, ואז פגעים פגועים בו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה משהו, רק לא ניחא לי כל כך, כי מצינו שלוו את חבריהם הרבה רחוק מהיישוב ורק אז נפרדו, ולכאורה לא היה שום כח הרבים כברת הארץ עברו.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד כמעט להיפוך, דידוע מהרמח"ל בתיקונים חדשים שבאמת היה צריך להיות הלכה כיחיד – כמו הצדיק. וכמו שעל כרחך היה לפני שנשתכחה התורה, הרי מה שמשה רבינו יאמר זה ההלכה אפילו אם כל הסנהדרין יחלוקו עליו, וכן יהושע והלאה. וכל הטעם שהלכה כרבים מבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא ב' שלא ירבה מחלוקת בישראל, ויש בזה יחוד השם כאשר הרבה דעות משתוות. ועוד מבואר בליקוטי מוהר"ן (מ', ובתנינא סב) איתא בעשרה מאמרות, אלה מסעי בני ישראל, בשביל שחטאו באלה אלהיך ישראל, בשביל זה יסעו בני ישראל, נמצא כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה וכו'. ולכן אדם הנוסע, ומורה בזה שיש פגם באמונה, ולא תהיה העמדת הלכה ביחיד, ולכן אין לו אלא לחסות בכח הרבים. וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כלו יצא.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: ״אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה״, אימתי? בזמן ש״יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה״. אמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה מכי שמעה מרבי יוחנן רביה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה האיסור אינה אלא למלאות, אבל שחוק בעלמא מותר. ולפי השיטות שעיקר האיסור הוא משום חורבן הבית, יש לפרש שכיון שלקוטי מוהר"ן הוא התחלתא דגאולה, כמו שרבינו אמר בפירוש, כבר ניתן להיות בשמחה אפילו למלאות פיו. ואפילו להשיטות שאסרו את זה אפילו בשמחה של מצוה. [ובריש מסכת עבודה זרה דף ג: אמר רבי יצחק אין שחוק לפני הקב"ה אלא אותו היום, עיין שם שאותו יום הוא היום שהגוים יבעטו בסוכה או יניחו את המצות מחמת אימת גוג ומגוג. והגמרא מקשה מהא דאמר ררב יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום, שלש וכו' רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו, אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד. א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה וכו' ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה וכו'. עיין שם. הרי שאפילו אינו משחק עם הלויתן. לויתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הה' תיבות. ואכן בודאי כאשר יגיע זמן הסעודה של לויתן ישחק, והרי כבר הגיע התגלות של נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שבמסכת אבות פרק ג' רבי עקיבא אמר ששחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה, וקשה איך רבינו צוה דוקא לעסוק במילי דשטותא כדי להיות בשמחה תמיד. ויש דרך אחד לתרץ שבזמנינו אנחנו כבר במצב של ערוה, פוק חזי ברחובתינו ובכל מקום, ולכן אין לנו אלא לדאוג איך לצאת ולעלות. ויש דרך ליישב שמה שהאדם עוסק במילי דשטותא כדי לקיים פקודת רבינו אינו בכלל קלות ראש.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

מה שהגמרא משבחת את ריש לקיש שקיים את זה, משמע שאינה איסור ממש, וכשיטת הרמב"ם שאביא.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

הנה תמצית הסוגיא שמצאתי.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

בשולחן ערוך (אורח חיים תקס:ה) נפסק. אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו יונה (כא. בדפי הרי״ף ד״ה אסור) מביא שיש מפרשים שטעם האיסור הוא משום חורבן בית המקדש, ומקשה עליהם שאם כשבית המקדש קיים מותר - היה על הגמרא לומר ״משחרב בית המקדש״ ולא ״בעולם הזה״.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בדקדוקי סופרים מובא שיש שאינם גורסים ״בעולם הזה״. [בגמרא לפנינו כתוב פעמיים בעולם הזה, ואיני יודע אם שניהם אינם בדקדוקי סופרים או רק א'. ובאמת צ"ע הלשון שלפנינו שריש לקיש לא מלא שחוק פיו בעולם הזה, כאילו שהיה שייך גם למקום אחר חוץ מעולם הזה. ואולי המשמעות בזה לרמז שמותר לדבר מצוה, כי מצוה אינו נחשב כעולם הזה וכמו שקיימא לן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכן נפקא מינות בזה למעשה]

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

המאירי כותב שאסור לאדם להשתקע ולהרבות בשמחה, ורק לדבר מצוה התירו לשמוח כפי שמצינו באמוראים ששמחו כאשר היו עליהם תפילין, וגם בשמחה זו אין להרבות לאחר החורבן עד שיבוא המשיח, מכאן שמפרש שהאיסור הוא משום צער החורבן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לעומת זאת כותבים הרא״ה, הריטב״א ורבינו יונה שהאיסור קיים תמיד, מחשש של יצר הרע, או מפני שהשמחה מרגילה את האדם שישכח את המצוות.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו יונה מבאר שכאשר יעשה הקדוש ברוך הוא עמנו ניסים ויושיענו - נוכל לשמוח כדי לגלות את נפלאותיו, ויש בדבר זה משום מצוה גדולה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

גם בעל הלבוש (תקס:ד) כותב שטעם האיסור הוא ששמחה יתירה מרגילה את האדם לעבירה, אלא שלדעתו רק בעולם הבא כשנהנה מזיו השכינה יהיה מותר למלא שחוק פינו, וזוהי כוונת הפסוק ״אז ימלא שחוק פינו״ וגו׳.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הטור כותב ״ואסור לאדם שימלא שחוק פיו בזמן הזה״. הבית יוסף גורס בלשון הטור ״בגלות הזה״ ומבאר שלדעת הטור דוקא בימי הגלות אסור לשחוק, ומוסיף שכן דעת הרמב״ן (בתורת האדם, מהדורת שעוועל עמ׳ רסד).

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

המחבר בשלחן ערוך כותב כלשון הגמרא, ובפשטות משמע שאין הדבר קשור לאבלות על חורבן הבית, כמו שכותב המגן אברהם (סקי״ב) שטעם האיסור ששחוק וקלות ראש מרגילים לערוה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הט״ז (סק״ז) כותב שאף לדעת המחבר יש חילוק בין זמן שבית המקדש קיים לבין זמן שהוא חרב, שבזמן שהוא קיים שמחה של מצוה מותרת, ואילו בזמן החורבן אף בשמחה של מצוה, כגון בנשואין או בפורים - אסור למלא פיו שמחה. לפי זה יוצא שדעת המחבר כדעת המאירי.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שהט״ז מסיק כך כיון שהמחבר מביא דין זה בסימן העוסק בעשית זכר לחורבן, ואילו היה מדובר על איסור כללי שאין לו משמעות לחורבן הבית - לא היה מקום להביאו בסימן זה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ברמב״ם לא מובא האיסור למלא שחוק פיו בעולם הזה, ומסביר זאת בעל עינים למשפט שלדעתו אין זה איסור ממש אלא מידת חסידות בלבד, כמו שכותב בהלכות דעות (ב, ז): ״לא יהא אדם בעל שחוק ומהתלות... כך אמרו חכמים: שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לעבירה״. לפי זה יוצא שלדעת הרמב״ם אין קשר לחורבן הבית אלא זו מידה טובה תמיד.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל הורה הלכה לפני עלי רבו בזה ששחיטת קדשים לא צריך להיות על ידי כהן אלא מותר וכשרה על ידי כל אדם. והמורה הלכה לפני רבו חייב מיתה, ועלי אפילו הבטיח לחנה בן אחר יותר חשוב ממנו, אבל חנה התעקשה שדוקה אל הנער הזה התפללתי.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חז"ל הקשו על קרח שהיה פקח איך הוא נפל ונכשל לחלוק על משה רבינו וכו', וגילו שקרח ראה ברוח קדשו שעתיד לצאת מצאצאיו שמואל הנביא, אז הוא בטוח שהיה צודק נגד משה רבינו. והמפרשים כתבו שדוקא משום זה עלי חשש כל כך מההוראה של שמואל, אפילו שהיה עוד קטן, כי כיון שהיה מצאצאי קרח הרי כבר סימן בידו שהוא חולק על הצדיק, ואכן הוראתו היה בענין שלא צריכים כהן כמו שקרח חלק על הכהונה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אבל חנה התעקשה "אל הנער הזה התפללתי" שכיון שהוא נער זה יפה לו, להיות חזק ותקיף בדעתו, אפילו שהוא קטן ואין הוראתו הוראה ממש להתחייב כמורה הלכה לפני רבו, טוב שיהיה לו דעה חזקה. וכן באמת היה מדת ששמואל, שלפני מיתתו העיד שלא נהנה כלום מאף אחד, והוכיח את עם ישראל חזק שהם חייבים כליה על זה שלא היו חזקים לעמוד על עמדם וביקשו מלך - אף על פי שזה מצוה מן התרי"ג מצות, וכבר שאלו חז"ל מה אשמתם בזה, אבל על כל פנים זה שמואל שהוכיח אותם חזק על זה וטען עליהם שהם מאסו אותו - כי זה היה מדתו להיות תקיף בדעתו. והרי הוא ממש התיקון של קרח, כי קרח כבר טען כל העדה כולם קדושים - אבל זה היה התרסה ומרידה נגד הצדיק, ואילו שמואל גם כן טען שכל אחד צריך להיות תקיף בדעתו - אבל באופן שזה להקים את רוח הצדיק. כי דוקא הצדיק רוצה למלאות את העולם עם אנשים, דהיינו בני דעת (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז) - אנשים תקיפים בדעתן, וחזקים ומאמינים גם בעצמן (שיחות הר"ן קמ), ואדרבה בזה שאנשים לא חזקים בדעה אמיתית זה מרידה בצדיק, כי אז לא עומדים אפילו באמיתת הצדיק האמת, וממאסים את השם ממלוך עליהם, ואז באים לצורך של הרבה רבנים שאין זה אלא רבות השקר.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן במחלקת של קרח דתן ואבירם יצאו נצבים (פרשת קרח - במדבר טז:כז) כאילו הם חזקים ותקיפים בדעתן - אבל תקיפתן היה ממש עזות של הסטרא אחרא, ואילו חנה טענה לפני עלי הכהן (שמואל א:א:כו) אני האשה הנצבת עמכה בזה, שהייתה צריכה להיות חזק מאד ותקיף בדעתה להגן על שמואל הנביא, כי היה הנידון חשיבות תקיפת הדעת לשם שמים. וכן צב"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בערך מסורה בברסלב, מאות ח' והלאה מש"כ בזה באריכות, ומש"כ בפרק – מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

המעיין בתפליתו בא לידי כאב לב: לק"מ ח:ז דף י..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

התשכח אשה עולה – ענין השכחה, ע' בלקוטי מוהר"ן סוף תורה ז' בענין מ"ס [שהוא גם ראשי תיבות מעשה סיני הנאמר כאן בסוגיין] בנס היו עומדים ע"ש.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

לב: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא (תהלים פד:ה) אשרי יושבי ביתך, ע"כ.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש את זה יפה על פי תורה רפ"ב בלקוטי מוהר"ן, שעה אחת, שעה לשון פניה, לפנות למי שהוא. שעה אחת, פניה אחת לראות את הטוב. וזה בחי' ש"ע נהורי הפנים, שהוא הארה מכל האורות של הגוף כמבואר ברמח"ל. וזה מש"כ בפסוק של אשרי, עוד יהללוך סלה, בחי' אזמרה לאלקי בעודי, בהעוד מעט שאין רשע, ומבואר שם בתורה רפ"ב שהצדיקים בונים המשכן שמשם מקבלים התינוקות הבל פיהם. וזה בחי' אשרי יושבי ביתך, שהם מקיימים את הישיבה והבית, עוד יהללוך סלה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

לב: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו' וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת עד כאן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה הוא שחסידים כמותם לא עלו למעלה מהזמן, ואיך נתפסו בתשע שעות.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כרחך נראה לעניות דעתי שיש סוד בזה. ואדרבה נראה שהם היו עוסקים במלאכתו של הבעטליר הכבד פה (יום ג' של סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה משבעה בעטלריס, וסבא כותב שזה הכי חשוב מהם), שהיה לו הסכמה מאותו האיש הגדול הנקרא איש חסד האמת, ומבואר שם שהזמן עשוי מחסדים של אמת שהבעטליר הכבד פה היה מקבץ ומוסר להאיש הגדול הנ''ל שמוסר יום להשמש וכו' עיין שם. והאיש הגדול הנ''ל היה חכם כיום שלם. כל יום בעיתו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' מתוך שחסידים הם, ולא כתיב היו, כי זה עוד מתקיים כי זה באמת למעלה מהזמן, וזה מתוך - הבריח התיכון שהוא אמת, ועוד מתוך הוא בחי' אמת, כי ו"ך זה אות א', יו"י, הרי אותיות אמת, וחסידים, הרי חסדים של אמת.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להעמיק בלשון תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת, והוא בחי' ויברך אלקים את יום השביעי - ברכה, ויקדש אותו - שמירה, ברכו וקדשו במן שלא ירד אלא משנה לחם לקטו ערב שבת. וי"ל שהט' שעות כנגד ט' תיקוני דיקנא של ז"א, שצריכים להשלים אותם לי"ג של ארך אנפין, ועיקר ביטול הזמן הוא על ידי תיקון יג כמובא. והשלמת הד' תיקונים זה על ידי בקיעת המוחין של אבא ואמא ונעשים לו ד' מוחין של חכמה בינה וחו"ג של דעת, וי"ל שמלאכתן מתברכת בחי' שמע בני מוסר אביך, זה מלאכת המוסר, והברכה בחי' ואל תטוש תורת אמך, ששורש הקרוב של הברכה מאימא, וזה בחינת תורתם משתמרת, וכלולים דוכרא ונוקבא בברכה ושמירה, תורה ומלאכה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ויש הרבה להרחיב בזה, וה"י יאיר עיני עוד בזה בעזרת השם יתברך.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בחגיגה יד: בארבע שנכנסו לפרדס, שיתכן שקיבלו שירות, ויתכן שזה גם הענין של משתמרת, לשון משמור של שירות. ובזה מובן למה לא עלו למעלה מהזמן, כי אדרבה היו מנהיגים המשמרות. ודייקנו שהגמרא שואלת תורתן היאך – לשון נקבה, ומיישבת, מתוך שחסידים הם תורתם – לשון זכר.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

לב: כך אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל וכו' הוא גרם שעשו את העגל וכו' משל לאדם אחד שהי' לו בן הרחיצו וסכו והאכילהו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו דיעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו: לק"מ ו דף ז:, לה:ח דף מט:, לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו דיעה כאלו נבנה בית המקדש: לק"מ יג:א דף יז:.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שיש בו דעת כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו וכו': לק"מ פא דף צד., לקמ"ת עב דף לג., עז דף לה:.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה דיעה שניתנה בין שני אותיות: לק"מ לז:ב דף נא., קו דף צח:.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה דיעה שניתנה בין שני שמות. לק"מ עו דף צב..

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שאין בו דיעה אסור לרחם עליו: לק"מ קה דף צח., קטז דף ק:, קיט דף קא..

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה במקום אחד שהיה ערוד – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' כו. על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' כח. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' ל. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' לב. על פי לקמ"ת ח 'תקעו – תוכחה', עמ' לד. על פי לקמ"ת עב 'חיים נצחיים', עמ' לז.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

לג. הבדלה בחונן הדעת מ"ט וכו' ורבנן אמרי מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב למה ברכת חונן הדעת נחשב בחי' חול יותר מכל הברכות, ולכן פירשו שאין הכוונה אלא שהיא ראשונה לברכות של חול. ונראה לפרש בעזה"י שמובן על פי לקוטי מוהר"ן תורה סד:ד ז"ל ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בראית העולם על ידי חלל הפנוי כנ"ל, כי בלא זה היה הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם כנ"ל, וע"כ צמצם האור לצדדין ונעשה חלל הפנוי, ובתוכו ברא את כל הבריאה, היינו הימים והמדות, על ידי הדיבור וכו' וכן הוא בחי' המחלוקות, כי אלו היו כל הת"ח אחד, לא היה מקום לבריאת העולם, רק על ידי המחלוקת שביניהם, והם נחלקים זה מזה, וכל אחד מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי וכו' ע"ש. הרי שיש לפרש מתוך שהיא חול, שהיא בחי' התוך והחלל של העולם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

לג. וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

וקי"ל (ב"מ פה.) ורחמיו על כל מעשיו, אפילו שאין בהם דעה. ולכאורה הדבר תלוי, שאם אותו בריאה אדם הוא, ושייך לו דעת, אז אסור לרחם עליו כשאין לו דעת, ואם הוא בריאה בעלמא שאין שייך שתהיה לה דעת, ורחמיו על כל מעשיו.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי נפקא מינה בזה, אם יודעים שיש נשמה מגולגל בבהמה, מחמת שחטאה בבלי דעת, ויתכן שהולכים בתר אותה נשמה ולא אחר הבהמה, ותהיה אסור לרחם. ובמעשה דיסורין של רבי בב"מ שם, דההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה, אזל תליא לרישיה בכנפיה דרבי וקא בכי, אמר ליה זיל לכך נוצרת, מבואר הדבר שלא דאג על תיקון איזה נשמה מגולגלת בבהמה, אלא שהבהמה בעצמה נברא לכך, ולכן פגע בו יסורין, עד שקיים ורחמיו על כל מעשיו.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

לג: משנה ה:ג

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

האומר על קן צפור יגיעו רחמיך.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

משתקין אותו. כמדומני ביידיש מכנים להעובר על משכב זכר, פייגעלה, שהוא גם ציפור ביידיש. אז האומר שהשם יתברך כמוותר ומרחם על דבר כזה, משתקין אותו. כי דין העובר על משכב זכר כתב רבינו שאין מלמדין עליו זכות, והרי זה דומה למסית.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ה:ג האומר מודים מודים משתקין אותו. י"ל על פי מה דאיתא בגמרא (סנהדרין מג:) כל הזובח את יצרו ומתודה עליו כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות, ומבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה ו) לפרש שמדבר על העושה תשובה על תשובתו, שמשיג השגה הרבה יותר גדולה עד שצריך לעשות תשובה אפילו על תשובתו הראשונה. וכבר פירשנו שלפי זה יש לפרש לשון ווידוי כמו שמופיע בתורה הקדושה אצל פרשת ביכורים, שצריך לעשות ווידוי דהיינו להודות להשם יתברך על מה שהוא מקיים את המצוה. ומבואר עוד בתורה ו' שם, איך שזוכים לכל זה, על ידי שמהפכים את הדם (לשון דמים בגוף) לדום (דמימה, ותקוה, ובחי' והארץ הדם רגלי), ועל ידי זה כבר הוא מטהר לבו וכו' עיין שם. ולפי זה אתי שפי, שהאומר מודים מודים, דהיינו מי שכבר זוכה לעשות תשובה על תשובה, וידוי על וידוי, הרי זה זכה לבחי' שתיקה ודמימה, שהרי ביטל את עצמו, ואור השם יופיע עליו, כמבואר שם שהוא בן עולם הבא ומרכבה להשכינה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

לד. ת"ר העובר לפני התיבה צריך לסרב, ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח, ואם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שיש לפרש שענין הסירוב הזה הוא בבחי' והלכת בדרכיו, כי כמו שמצינו שהבא לטהר אומרים לו המתן (יומא לח-לט), כן כאשר באים לבקש לאחד שיתפלל עבור הציבור, והם בחי' הבא לטהר, אומרים להם המתן. אמנם לפי זה אפילו שליח צבור קבוע היה צריך לסרב, ואינו כן להלכה, אלא שיש לחלק שכיון שהוא קבוע הרי כאילו כבר הוא גם כן נכלל איתם יחד בהגשה לבוא להתפלל, ורק כאשר הציבור מחפשים מי שהוא שאינו קבוע, ומבקשים מאחד, הרי זה בקשה ממנו שיביא אותם לטהר.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה אתי שפיר מה שהגמרא מדמה הענין למלח, כי מסורה שלקוטי מוהר"ן תורה ו' הוא תיקון הברית, ותברית בחי' ברית מלח כנודע, ומעיקרי התורה שם הוא ענין הבא לטהר אומרים לו המתן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אכן רש"י פרש ז"ל יסרב כשאומרים לו לך יעשה עצמו כלא רוצה, כלומר איני כדאי, עכ"ל. ואם נניח שמה שפירשנו הוא אפילו לפי רש"י, לפי זה מה שקיימא לן שהבא לטהר אומרים לו המתן, הוא מחמת מידת ענוותנותו יתברך, שהשם יתברך כביכול אומר להבא לטהר שהוא יתברך כביכול אינו כדאי, והוא פלא, ואפשרי לפרש כן, כי רבינו גילה שההמתן הוא בחי' כתר, וכתר הוא ענוה. [והגם שהגמרא נותן משל על הבא לטהר, בא (הלוקח) למדוד אפרסמון, אומר לו (המוכר) המתן לי עד שאמדוד איתך כדי שנתבסם אני ואתה, י"ל שזה גם כן מצד הענוה שהשם יתברך גם כן מבקש כביכול תשובה (עיין בגמרא ריש דף לב), וכמו שרבינו גילה שזה עיקר פתח התשובה מה שהשם יתברך בעצמו כביכול מבקש כפרה על מיעוט הירח].

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

לד. א"ר יעקב אמר רב חסדא כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קעד, שעל מי שהדינים גוברים אין להזכיר שמו. (ולשון הגמרא כל המבקש וכו', דהיינו שמעיקר הדין אין צריכים, אלא כאשר הדינים מתגברים, אז העצה ממש לא להזכיר).

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים וכו' ע"ש. וכבר דייקא שמשמע שהתחיל להתפלל עליהם מיד כיון שראה אותם, אמנם בירושלמי מבואר שאינו כן. ונראה לעניות דעתי שיש בזה סוד מה שדוקא רצה להסתכל בהם קודם, ולא נראה שזה היה לתקנם כמבואר בלקוטי מוהר"ן שעצם הדבר שצדיק מסתכל בו מתקנו כי הם באו מר"ג, ויתכן שהשכינה מראשותיו של החולה ולכן זה היה בחינת קבלת פני השכינה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

עדן עין לא ראתה: לק"מ ח:ז דף י:, סה:ד דף פא:.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

בורא ניב שפתים אם שגורה תפילתו בפיו: לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

על ר' חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפלתי וכו': לק"מ צט דף צו:.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

לד: חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה, הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה. אמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו. אמרה לו אשתו, וכי חנינא גדול ממך, אמר לה לאו, אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך, ע"כ.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם היה קשה לי להבין הדברים, שהלוא רבינו גילה שהמעלה הכי גדולה הוא לדבר עם השם יתברך בפשיטות ותמימות. וע' בספר ברית מנוחה שכז"ל והלל ושמאי מסרוהו ליונתן בן עוזיאל ולרבי יוחנן בן זכאי, ולא (נ"א ואלו) ירדו לעומקם כפי השגתם, עכ"ל, ונראה פשוט לקיים הנוסח שאלו, כפי שחז"ל מסרו על גדולתם של אלו התנאים [ועל רבן יוחנן בן זכאי האריכו בשבחו והסיקו לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, וכן עיין במסכת חגיגה (יד:) איך שתלמידיו דרשו במרכבה עיין שם נוראות, ואמר שם אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך, ומבואר שם (וכן בילקוט שמעוני, בראשית רמז כ ד"ה ויטע ה') שמקומו בגן עדן בכת שלישי (דהיינו מיד לאחר אלו שנהרגו על קידוש השם ולהינצל מן העברה). אכן עיין ברבינו גרשום במסכת בבא בתרא (קלד. ד"ה גדול) שמה דאיתא (סוכה כח.) שר' יונתן בן עוזיאל היה גדול שבכל תלמידי הלל הזקן, היינו הגדול שבבינונים, ומבואר במהרש"א שם (בב"ב ד"ה שמונים) שהבינונים יצאו ממדרגת תלמיד, ואיתא בגמרא שם שר' יוחנן בן זכאי היה קטן שבכולם. והכסף משנה (ממרים ב:ב) נתקשה לו איך יכול להיות שר' יוחנן בן זכאי היה קטן שבכולם, הרי הוא זה שמילא מקומו של הלל הזקן בנשיאות, וכתב שע"כ שאין הכוונה שהיה קטן מכולם בחכמת התורה, רק בשאר חכמות. ולפי דברי הברית מנוחה, שאר חכמות ממש, ולא סתרי תורה, כי הלל ושמאי דוקא בחרו בו למסור לו הסודות. ומבואר בסוגיא שם שהשלושים תלמידים הגדולים ראוים שתשרה שכינה עליהם כמשה רבינו, ובפתח עינים (השלמות ד"ה אמנם) פירש שיש חילוק גדול בין מדרגת השראת השכינה למדרגת נבואה, אבל עכ"פ לכאורה היו זוכים לשלמות הסודות של הברית מנוחה. גם נלע"ד כוונת בעל הברית מנוחה במש"כ שמסרוהו ליונתן בן עוזיאל וריב"ז, היינו לכל השמונים תלמידים, מגדול ועד קטן, ולכן נקט שנים אלו, והכוונה לכולם, ודלא כפירוש רבינו גרשום הנ"ל ששנים אלו רק מהבינונים]. ובאמת יש לתמוה על לשונו שחישב את רבי חנינא כעבד ואת עצמו כשר, ואילו דרכו של רבי חנינא הוה דומה לחוני המעגל (דף יט.) שכינהו שמעון בן שטח – כבן שמתחטא לפני אביו, לא עבד ולא שר, אלא בן. ואולי באמת רבי יוחנן רימז על זה באמרו, אלמלי הטיח בן זכאי, שכינה את עצמו בן זכאי, שבודאי התנהגות זו הוא בחינת כבן המחתטא, אלא שיש בזה כמה הבדלים, כדלקמן, ששר מעכבים אותו מפני שחביב, או ששר בא באחריות של עון הרבים.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

כי ראיתי מובא מספר מלא הרועים (ד"ה אלא) שפירש על פי המובא בזוהר (שמות טו.) שהעבד נענה מיד כדי שתתמלא בקשתו ולא ישהה בפלטרין של המלך, אולם השר שחביב על המלך אינו נענה מיד, כדי שישהה עוד בפלטרין המלך ויוסיף לבקש, עכת"ד, ולפי זה מה שאמר ריב"ז כל היום כולו לא היו משגיחים עליו, לאו דוקא, כי בודאי היו משגיחים רק לא היו נענים (ואולי לא היו משגיחים על החולה לרפאותו), וגם לא לזמן מרובה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב ראיתי עוד דרך בסוגיא (ספר ליקוטי שושנים) שבזה ששלח לר' חנינא ב"ד להתפלל עבורו, הראה אפילו ענוה יתירה כמו עבד ממש.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב נלע"ד לפרש (וכעי"ז התחלת הענין בספר אוצר בלום, ובקדושת לוי ס"פ חקת) שענין שריב"ז כמו שר, דהיינו שמקבל על עצמו אחריות הדור, ולכן לא היו משגיחין בו (וכעין זה הקשה המהרש"א שאין חבוש מוציא עצמו, ואכן נראה שזה גופא הענין של שר, שזה גופא הצרה שלו כנ"ל), כי אדרבה נפרעים ממנו על עון הדור, וכעין זה מה שריב"ז הסתפק אם יוליכו אותו דרך גיהנם, וכמו שפירש רבינו דהיינו להוציא מהגיהנם את כל פשעי ישראל, ולכן הוא בעצמו ובמשפחתו נתפסין בעון הדור.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

לד: אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. יש כמה פירושים מה זה בקתא, אכן רש"י פירש ז"ל בבקעה, שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר, ע"כ. היינו שבקעה הוא לא מקום צנועה, אלא פתוח. ותוספות הקשו ז"ל וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה וכו' ע"ש. וצריך ביאור דבריו, ולכאורה מחלק בין שדה סתם לשדה בהר, שההר נחשב כמחיצות, כך ראיתי שפירשו, ויש שפירשו שהר המוריה יש בו מוראה בפני עצמה.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

עוד תירצו תוספות ז"ל בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים, עכ"ל. והעתקתי דבריו כי הם נצרכים, כי קיימא לן בכל הזוהר וברמ"ק ומהרמח"ל ומרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן שהעיקר לצאת לשדה דייקא להתפלל ולהתחבר להשם יתברך, וזה עיקר החילוק שיהיה במקום שאין עוברים ושבים. ועמש"כ בחלק ה' מאומן, בערך התבודדות.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שרב כהנא לא אמר שכל שמתפלל בבקתא חצוף, אלא חציף עלי, דהיינו זה שמתפלל בשדה ולא עושה את זה בצניעות, אז הרי זה חצוף עלי דייקא. כי בודאי יש ללכת לשדה להתפלל כמו יצחק אבינו, רק שיעשה כן בצניעות.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מדוייק גם כן בהמשך הגמרא ואמר רב כהנא חציף עלי מאן דמפרש חטאיה שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, ע"כ. כי בודאי חייב האדם לפרט ולפרש חטאיו בצניעות לפי השם יתברך, והוא מצות עשה, ועל כרחך 'חציף עלי', היינו כאשר זה נשמע לאחרים הרי זה חוצפה להם.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בתוספות שעיקר הקפידה הוא מחמת העוברים ושבים. ונראה לעניות דעתי מזה, לא להתפלל אפילו בבית הכנסת במקום שעוברים שם אנשים. ויש שדואגים ליתן לו ד' אמות, שאסור לעבור לפני מי שמתפלל, והרי אדרבה, אם הוא התפלל במקום שעוברים שם אנשים, הרי חצוף הוא, ואין השכינה כנגדו, ויש לעבור לפניו.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

לה: אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ בס"ד בלקוטי מוהר"ן תורה רלד.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד בדרך אחר, על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה ח:ה שיש צדיקים שעוד לא זכו לנקות ולטהר את עצמם לגמרי וזה לשונו, כי באמת אין לו שום עברה רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות, כי הרע עדין בכח, כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און, ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה חס ושלום וכו' ע"ש. ויש לומר שזה מה שאמר אביי שאלו הרבים שעשו כרבי ישמעאל עוד נשארו במצב ובחינה זה של בידו ובכחו של העברה, ורק אלו שעשו כרשב"י יצאו נקיים אפילו מזה הבחי' של בידו, וזה "לא עלתה בידן". ועוד י"ל שבחינת לא – ביטול גמור להשם יתברך, עלתה בידן. ועוד י"ל שאלו שעשו כרבי שמעון בר יוחא ולא, דהיינו כרשב"י והאין סוף ב"ה, כי הדרך של רשב"י דורש מסירת נפש עד אין סוף, ואי אפשר לעשות אותו לחצאין, עלתה בידן.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ובביאור המאמר הרבה עשו וכו' כתבתי בס"ד עוד כמה דרכים.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מיהא פלא איך יתכן שחס ושלום רבים שמו כל תקותם בהשם יתברך, ועסקו אך ורק בעבודתו ולא הצליחו?!

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שהתירוץ מפורש בדברים הקדושים, שרבים עשו - כל כמה שהם ניסו את זה כרבים באמת לא היה סיכוי שיצליחו, כי זה דרך היחיד, דרך היחוד, ואנחנו שייך לרשות הרבים. והבן.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו הקדוש הזהיר מאד בהקדמה ללקוטי מוהר"ן תנינא שאי אפשר להיכנס לעבודת השם אלא בדרך אחד היה אברהם, כי אברהם הוא דרך היחיד, ומקודם הוא היה אברם, אברם עם א"ח שאחד בגמטריא רבים, ואחר כך אברהם, אברהם עם ד' של אחד בגמטריא רבים, כי הוא נכנס ומכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, אח"ד היה דייקא.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב חסדא תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכל שכן לבני מעים, אמר אביי והוא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך (עיין במסכת פסחים דף עד. רבי ישעמאל קוריהו תוך תוך, שני פירושים ברש"י, ומסורת הש"ס ציין לכאן).

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

תרדין, זה נוטריקון, תורת רבי ישראל דוב נ נח.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

והוא דיתיב אבי- ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

תפי - עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ועביד תוך תוך, י"ל שזה ענין תוכחה. ויש רמז בזה גם כן למה שמבואר בלקוטי נ נח שננח הוא תיקון של הסיפא, שהוא תיקון של האמצעיתא.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

מ. בחיוב לברך מאה ברכות כל יום ז"ל: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (כמו שכתוב ברכות לראש צדיק). וכן המילים "תן לו" עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ועמש"כ בערך תן).

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי שכינה דכתיב (ישעיה ו:ג) מלא כל הארץ כבודו.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

האיסור הוא ללכת בקומה זקופה לא שלא לעמוד בקומה זקופה. וכל הזוקף זוקף בשם דרגא דמשה רבינו לעילא, ומשה לתתא ביה יקומון כל ישראל כאברין דגופא דביה כלהו זקיפין בעמידה ובהאי איהו כל הזוקף זוקף בשם בגין דעליה אתמר ואדעך בשם. (רעיא מהימנא, זהר פרשת משפטים דף קכ.). הרי בתפילה כאשר מזכירים שם הויה דייקא צריכים לעמוד בקומה זקופה. (במסכת חגיגה דף יב, רש"י ד"ה מסוף העולם ועד סופו, כשהיה שוכב היה ראשו למזרח ורגליו למערב, ע"כ. וראיתי מי שדייק שדוקא בשכיבה, כי בעמידה יתכן והיה מנמיך קצת את קומתו, מחמת שלא לדחוק רגלי השכינה. ולא נראה כלל, כנ"ל).

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך נקרא מקומו של עולם, וכל מקום ומקום יש לו רצון מיוחד שלו (ועל כן הזהיר רבינו שכאשר בא התעוררות דקדושה באיזה מקום, תיכף לעמוד ולא להמשיך) והאדם יש לו ד' אמות. והאדם מקדיש ד' אמותיו. ולכן עמידתו בהם בזקיפה. ואינו יכול ללכת ממקום למקום בזקיפה. רק בגן עדן, שהוא פנימיות של עולם הזה, בחי' למעלה מכל מקום עולם הזה כתיב (ויקרא כו:יב) והתהלכתי בתוככם, פרש"י ז"ל אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני, יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלקים, ע"כ. משמע שיהיה בקומה זקופה. וכן בברכת ק"ש – ותוליכנו במהרה קוממיות לארצנו, וכן בסוף ברכת המזון – הרחמן הוא ישבר וכו' והוא יוליכנו קוממיות לארצנו. וכן יעקב אבינו, באשר שהשם יתברך קיפל כל ארץ ישראל תחתיו, קראו אל. ובענין קפיצת הדרך, ירדפם יעבור שלום אורח ברגליו לא יבא (ישעיה מא:ג), מבואר במאמר הפסיעות (כמדומני שהגר"א אמר שזה המקום היחיד שמוכח שמהרח"ו הבין הנמשל של כתבי האריז"ל) מבאר כמה דרכים ואופנים של קפיצת הדרך, וכמו כן יש לצדד מהם יש זקיפת הקומה.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו: לק"מ רכו דף קיד:.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי: לק"מ רעו דף קיט:.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף הוי אומר זה הריח. לקמ"ת א:יב דף ב:.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שמברכים על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל י-ה: לקמ"ת ח:א דף טו:.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מג: עתידין בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא שיתנו ריח טוב וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

פרות גנוסר – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' מ.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כל הקרוב לנפש משיב את הנפש וכו' א"ל רבא לשמעי' כי מיתית לי אומצא דבישרא טרח ואייתי לי מהיכא דמקרב לבי ברוך (פירש"י למקום שברכו שם על השחיטה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

אורח מברך: לק"מ רט דף קיג..

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מו. אורח מברך מאי מברך יהי רצון וכו' ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה כו'.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

מז. רבין ואביי הוו קאזלי באורחא וכו' אמר מדסליק האי מרבנן ממערבא גם לי' דעת' וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מז: א"ר אמי שנים ושבת מצטרפין א"ל רב נחמן ושבת גברא הוא אלא א"ר אמי שני ת"ח המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין מחוי רב חסדא כגון דאנא ורב ששת מחוי רב ששת כגון אנא ורב חסדא.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מח. אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה וכו' ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

יש הרבה לפרש, ורבו המפרשים. וי"ל שלאחר שרבא הקדיש מבפנים, רק אז אביי הלך להקדיש מבחוץ.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מט. אמר ליה רבי זירא לרב חסדא ניתי מר ונתני אמר ליה ברכת מזונא לא גמרינא ותנויי מתנינ' ע"ש (שלא הזכיר ברית תורה ומלכות).

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרב חסדא טען שכיון שלא יודע כביכול לברך ברכת המזון כמו שצריך אינו ראוי ללמדם תורה, וזה כעין מה שרבינו הקדוש אמר לאידך גיסא (שיחות הר"ן) ז"ל גם כבר הוכיח את אחד מאנשים כאלו שהתאוה להיות מפורסם ואמר לו: הלא לא תוכל אפלו לברך ברכת המזון באמת ע"ש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה דברים סח לי סוריא"ל שר הפנים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' מב.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן אספרגוס יפה ללב וטוב לעינים וכו' מכלל דבחמרא עסקינן וכו' והתניא ללע"ט (-לב עין טחול) יפה לרמ"ת (ראש מעים תחתוניות) קשה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

לע"ט בגמטריא נ נח ע"ה. יין אספרגוס, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. לע"ט רמ"ת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ילתא אשת רב נחמן – תכלת וארגמן: על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' מה. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' מז.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רב אסי אין מברכין על כוס של פורענות וכו' משום שנאמר (עמוס ד:יב) הכון לקראת אלקיך ישראל והאי לא מתקן, ופרש"י הכון לקראת אלקיך בדברים נאים ולא בדברי פורענות, ע"כ.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות רסה שרבינו הקפיד שלא לאכול דברים מזיקים אפילו בשבת.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

נג. שמן מעכב את הברכה דברי ר' זילאי ר' זיוואי אומר אינו מעכב ר' אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

יונה של זהב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' מט.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת בכל לבבך בשני יצריך: לק"מ סב:ב דף עו..

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ד' צריכין להודות: לק"מ קסג דף קז., לקמ"ת ב:ב דף ג..

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי' וכו': לקמ"ת ח:יב דף יח:.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

שולחנו של אדם מכפר כמזבח: לק"מ יז:ג דף כב:.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

שולחן דומה למזבח: לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כן א"א לחלום בלא דברים בטלים: שיחות הר"ן רסב.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

מזבח, יכולים לפרשו תלמיד חכם – עבודה זרה נב, ובעוד דרכים, עיין רש"י עה"פ וידבר אלי זה השלחן – יחזקאל מא:כב.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה: לק"מ ו מאמר רבב"ח דף ז..

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרא מורשה אלא מאורסה: שיחות הר"ן צא.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

נז. הרואה הונא בחלום נס נעשה לו, חנינא חנניא יוחנן נסי נסים נעשו לו, ופרש"י ז"ל נס נעשה לו, נו"ן כנגד נו"ן, וכגון שראה השם כתוב. חנינא, נוני"ן הרבה נסים נסים רבים, עכ"ל.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל השמות שהגמרא הראה על שני נוני"ן יש בהם אותיות נ נח. נון אחת, הוא – נ' (הונ"א) של נ נח, שני נוני"ן נ נח. נסים ונסי ניסים. ולפי זה הרואה נ נח נחמ נחמן מאומן בחלום נסי נסי נסי נסים נעשו לו.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

נז. העומד ערום בחלום, בבבל עומד בלא חטא, בארץ ישראל ערום בלא מצות.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יש להעמיק מה שרבינו גילה בספר חיי מוהר"ן (אות קלה) שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קשת שבת לקשת יום טוב וכו' ע"ש. כי דוקא בארץ ישראל ראוי ונכון הלבוש והוא לסימן טוב, מה שאין כן בחוץ לארץ, ודו"ק.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

נז. הנכנס לאגם בחלום נעשה ראש ישיבה, ליער נעשה ראש לבני כלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

יש בזה רמז לעיר לייקווד בארצות הברית שיש בו ישיבה גדולה. כי השם לייקווד מילה מורכבת, לייק זה אגם, ווד זה יער. והוא פלא. [וקצת עוד רמז נמצא, כי מיד לפני מימרא זו, איתא שם, נתנוהו בקולר, שאותיות קולר מאד קרובים לאותיות לייקווד, בחילוף הד' והר'. ועוד שהרי שהיו קוראים לאלו שנכנסו להישיבה שם, שנכנסו להפרייזר, דהיינו קולר.]

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה פלאי פלאות, במסכת מגילה דף כד: אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן וכו' מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין, פרש"י ואם היו עושין ברכת כהנים היו אומרים יאר יער ה' פניו, ולשון קללה הוא (-לשון לעורר את הדין), כי יש פנים שיתפרשו לשון כעס, כמו פני ילכו (שמות לג) את פני (ויקרא כ) ומתרגמינן ית רוגזי וכו' ע"כ. ויוצא המילים ברוח קדשו של רש"י יאר יער הוא לשון קללה.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר מאז שהייתי שם האיר הש"י את עיני להבין שהשם לייקווד רמוז בתמצית במילה אחת: יאר, כי יאר עם א' הוא לייק – אגם, ויער עם ע' הוא וודס (וכן מצאתי ברמח"ל כמדומני בשני מקומות שדורש את המילה יאר בחילוף א' לע'. ובתהלים פ:יד יכרסמנה חזיר מיער, פרש"י העי"ן תלויה (וכאילו נכתב באל"ף) זכו ישראל הרי עשו אובים כחית היאר ע"ש – החזיר מראה טלפיו כאילו הוא כשר.... ובספר שמואל ב:כ:כו וגם עירא היארי היה כהן לדוד, שעליו דרשו במסכת עירובין סג – כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם). ובאמת לא רחוק מלייקווד יש עיר בשם מצרים חדש (באנגלית נו איג'פט. גם איג'פט, הוא קרוב להמילה אדג', שפירושו מיצר. ושוב הבנתי ת"ל שזה הענין שמצרים נקראת בית עבדים, כי עבד זה המשועבד וכפוף בין השני קצוות, והקצה נקראת עד, עד כה, וזה ע-ב-ד). והענין פשוט כמו שאיתא בזוהר שגלות מצרים היה בגזירה של כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון, דהיינו שלא ללמוד פנימיות התורה בחי' בן, רק החיצוניות בחי' בת. וזה דייקא וכל הבת תחיון, כי הולכים שם בשביל שידוכים כידוע.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

ולמה נקראת העיר של ישיבה זו על שם הנילוס, ולא על שם מצרים עצמה. זה מבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן תורה נד, שמפרש שם ענין השנות חלום פרעה שהיה עומד על היאר, וביאר (אות ו') וכז"ל היארה דיקא, כי יאור מצרים זה פישון (כמובא בפרש"י פרשת בראשית). הינו בחי' 'פי שונה הלכות' (זהר בראשית כו ע"ב ובתקון נה), ששם שורה הכח המדמה כנ"ל, ע"ש באריכות ביאור כל הענין, רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשיכה ז"ל רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא, רב פפא דעייל לאגמא נעשה ראש ישיבה, רב הונא בריה דרב יהושע דייל ליער נעשה ראש לבני כלה, איכא דאמרי תרוויהו לאגמא עיילי אלא רב פפא דתלי טבלא נעשה ראש ישיבה רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי טבלא נעשה ראש לבני כלה, אמר רב אשי אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי, ע"כ.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

תלי טבלא, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תלאי טבלא (כך כתוב אצל רב אשי), עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נבחי בה נבחי (חסר ו'), ע"ה בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

יאר יער – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד עיין ישעיה יט:ז ערות על יאור, ופירושו דבר המערה ונשרש יפה, עיין שם. וע"ע בשיר השירים רבה ג:א משא מדבר ים כסופות בנגב (ישעיה כא:א) אם ים למה מדבר ואם מדבר למה ים וכו' כך אם זכיתם אין אמות מושלות בכם, ודכוותה 'יכרסמנה חזיר מיער, עי"ן תלויה, אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער, ע"כ).

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם וכו': לק"מ נג דף ס:.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

שינה אחד מס' במיתה: שיחות הר"ן צ.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

נח. ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, ע"ש. והנה צ"ב דהלוא רב ששת היה סומא, והמהרש"א כתב או שהיה נס שתפקחו עיני רב ששת כדי לעשות את זה, או שפירושו שקיללו. ולפי מה שפירש רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה צח ניחא, שנתנו להרשע עיני הצדיקים לראות עד היכן הפגם שלהם הגיע ע"ש.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

אנחה שוברת גופו של אדם: לק"מ כב:ה דף לב:, קט דף צט.. שיחות הר"ן קסז. חיי מוהר"ן לז.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

נהירין לי שבילין דרקיע כשבילי דנהרדעי: לק"מ לא:א דף מג:.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

דיו לעבד להיות כרבו: לק"מ קצב דף קיא..

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

ואלקים עשה שיראו מלפניו אלו רעמים: לק"מ יד דף כ..

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב: לק"מ ה:ג דף ה:.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

מאי גועא בשעה שהקב"ה זוכר את בניו שהן שרוין בצער וכו': לק"מ רנ דף קיז..

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

מאי רעמים עננים דשפי מיא להדדי: לקמ"ת ח:ד דף טז:.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות: לקמ"ת ג דף ה..

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

ס. לענין שצריך לברך גם על הרעה בשמחה מנה"מ אמר רבב"ח אר"י א"ק בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר וכו'. ר' אבהו אמר מהכא חסד ומשפט אשירה וכו'.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ס: אמר כל מה דעבד רחמנא לטב, עיין שם.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

רבי עקיבא לא תלה את ההפסדים בכפרת עוונות, והוא היה בעל תשובה רק מגיל ארבעים. ואולי בעל תשובה כזו אינו צריך לדאוג כלל על העבר שלו. ואולי שכיון שההפסדים היו גורמים לביטול תורה ידע שאי אפשר שבאו לכפר.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

הכליות יועצות: לק"מ ז:ג דף ח:.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ויסגור בשר תחתינה לא נצרכה אלא למקום החתך: לק"מ יט:ג דף כו..

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

ויבן עשאה כאוצר: לק"מ יט:ג דף כו..

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

עשאה כאוצר: לק"מ ס:ג דף עא..

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

וייצר יצירה לטב יצירה לביש וכו': לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

וייצר בשני יודין: לק"מ מט:א דף נז..

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

קנה מוציא הקול: שיחות הר"ן טז.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' נא. על לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' נג. על פי לקמ"ת מד, עמ' נה.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

סא. ואמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקב"ה שנאמר (קהלת ה:א) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ע"כ.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות רל"ג ומש"כ שם.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

סא. אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה (בראשית ב:כא)? א"ר ירמיה ואיתימא רב זביד ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך, ע"כ.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע חת"ך הוא שם השם השייך לפרנסה (עיין למשל בכוונות על הפסוק פותח' את' ידיך' ומשבי"ע), ובזה יש להעמיק בלשון רבינו בלקוטי מוהר"ן (תנינא פג) ז"ל ואז נתרומם מזלו שהיא בשר מבשרו וזוכה לעושר בבחי' (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר ונתחזק יצרו הטוב היינו לב בשר יצר טוב מצא אשה מצא טוב ע"ש.+-

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

כבד כועס: לק"מ נז:ו דף סח..

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה וכו': לק"מ קצג דף קיא..

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה: שיחות הר"ן רעב.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

יש לך אדם שממונו חביב עליווכו': שיחות הר"ן נז.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוצי שמשון ואתחנן

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

(ברכות סא:) בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה וכו', והיה מקבל עליו עול מלכות שמים, אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן. אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא קיימנו. וצריך ביאור להשון 'עד כאן' שאמרו לו.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם איתא בכונות האר"י (לר"מ טרינקי דפוס וינציא לז: הוא בילקוט ראובני פ' שמות) דשם של 'תכה' מסוגל להציל מן האויבים, ובשם זה הרג משה את המצרי. ולכן אמר משה לרשע למה 'תכה' רעך (שמות ב:יג והשיב לו הלהרגני אתא 'אומר' כאשר הרגת את המצרי וכו'). ושם זה צריך לכוין בפסוק (תהלים ט:יא) כי לא עזבת' דורשיך' ה', שסופי התיבות 'תכה', עכד"ק. והנה ואהבת את' ה' אלקיך', סופי התיבות הם של 'תכה'. ובזה יובן מאמרם ז"ל, שר' עקיבא וכו' וכו' שהיה מאריך באחד. ואמרו לו תלמידיו רבנו עד כאן, כלומה למה לא תאמר ואהבת את' ה' אלקיך' וכו' שמכניע האויבם ולא יוכלו להרגך. לזה אמר להם כל ימי הייתי מצטער לקיים פסוק ובכל נפשך וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אהבת שלום (להרה"ק מקאסוב, ר"פ יתרו) פירש המדרש (רבה כז:ו) זה שאמר הכתוב (משלי יט:כה) לץ תכה ופתי יעירים, לץ תכה זה עמלק, ופתי יערים זה יתרו. פירוש שהשם 'כהת' הוא בחי' אוזן, ועולה בגמטריא 'שמיעה'. והוא סוד הנשמה, כי יוצא מראשי תיבות של הפסוק (תהלים קנ:ו) כ'ל ה'נשמה ת'הלל י-ה. והזוכה לקדש חוש השמיעה, נשאר אצלו צירוף זה. ומי שאינו רוצה לשמוע נהפך הצירוף ל'תכה'. וזה שאמר המדרש לץ תכה זה עמלק, שלא רצה לשמוע. אבל ביתרו נשאר צירוף 'כהת' כמו שכתוב וישמע יתרו. וזה יש לפרש בר' עקיבא שהיה קורא את 'שמע' וזכה לבחינת שמיעה שהוא 'כהת', אמרו לו לתמידיו למה לא תמשיך על איביך שם 'תכה' וכו' וכו' שרצוני היה תמיד לזכות לשם 'כהת' סוד הנשמה, עכ"ל ועיין ספר קהלת יעקב ערך תכה, ע"כ.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי הרב מקאסוב ששם 'תכה' הוא כצירוף 'כהת' – השם השמיני של ע"ב שמות, י"ל עד כאן, כאן בגמטריא ע"א, ורמזו לו להשלים עם השם הזה.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי פירוש ר"ש, התלמידים בקשו לו להמשיך עם ואהבת וכו', ור' עקיבא תירץ להם שהוא עוד מחכה לקיים סיפא דקרא של ואהבת, ולכן הוא כאילו מוותר על השם 'תכה' שיכריע בעדו, ובספר אהבת שלום המתיק את זה, שעל ידי שזכה באמת לשמיעה, נעשה צירוף אחר של כה"ת וממילא נשאר לו לקיים בכל נפשך.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (עמ' רפז הוצאת ספינר) כתב ז"ל הריגת הס"א נעשה בכח שם מ"ב, שהוא השם שבו הכה משה את המצרי כמפורש במקום אחר, עכ"ל. וכן בליקוטי תורה של האריז"ל על פרשת שמות כז"ל אמרו רז"ל (מד"ר שמות פ"א, פרדר"א פמ"ח, זהר אמור קו. ת"ז ע"פ מעלות הסולם אות רי"ב ועיי"ש במעלות הסולם ד"ה הנה המפורשים. שער הפסוקים פרשת שמות) בשם מ"ב הרגו משה למצרי, והוא ס"ת מי שמך לאיש, יכ"ש וכו' עיין שם. והרי זה סותר מה שהובא בשם האריז"ל לעיל.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה הסתירה שהרמח"ל מזכיר בסוף ספר אוצרות רמח"ל מכתב יד ז"ל הסתירה אשר אמר בדברי הארי זלה"ה אתרץ בקצרה. כי ענין העונש שהיו מענישים החכמים באמרם 'נתן עיניו בו', הוא בשם זה כה"ת שסודו בעינים (-לכאורה דלא כהרב מקאסוב שכתב שהוא באוזן), בסוד 'לא כהתה עינו', והוא ענין הגברת הדינים בחוזק רב, בסוד ראיה זאת. והענין ארוך וכו' וכו' שלא אמרו שמשה הרגו בעיניו, כענין 'נתן עיניו בו', אלא בחרב שבפיו. והענין כי שני דברים הוצרכו שם: אחד הגברת הדין על המצרי, ואחד – ענין פרט לענין אותו המצרי, כידוע. ולתיקונו הוצרך שם מ"ב להעלאת הניצוצות ממנו אך בסוד גבורה וכו' וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

לפרש למה אמרו התלמידים 'עד כאן'. י"ל מפני ששמעון העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא פירש וכו' עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים (פסחים כב.). והעולם מקשים למה לא פירש ר' שמעון כאשר הגיע לואהבת את, והתירוץ פשוט, כי השם יתברך מקיים את התורה, ובודאי השם יתברך אוהב את הצדיק, ולכן יכולים להבין שנצטוינו לאהוב את הצדיק אפילו כאהבת הבורא. אכן לכאורה לא יתכן שהשם יתברך יהיה לו יראה משום נברא. ורבי עקיבא דרש שעם כל זה יתכן בחינת יראה, וכענין צדיק מושל יראת אלקים (שמואל ב:כג:ג, מ"ק טז:).

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה אתי שפיר ששאלו את רבי עקיבא, כאשר אמר שמע דייקא, כשמו של שמעון העמסוני, האם הוא יסתפק כמו שמעון העמסוני שדרש ואהבת ולא דרש את היראה, כי הלוא ר' עקיבא דרש גם את של היראה, ואם כן יש לו את הכח של צדיק מושל. ור' עקיבא ענה להם כל ימי, וכבר דייקנו על זה במקומו שלכאורה רבי עקיבא לא היה לו את המסירות נפש הזה עד שהתחיל ללמוד תורה בגיל ארבעים, ועמש"פ. וי"ל שכוונת רבי עקיבא כאן 'כל ימי' היה לבנות על כל ימיו של שמעון עמסוני, שכל ימיו היה דורש אתים שבתורה, ומבחינת כל ימיו של שמעון העמסוני, רבי עקיבא אמר שהיה לו את הרצון לקיים ואהבת את, שהצדיקים יש להם אהבה מיוחדת להשם יתברך, ולכן מקיימים בכל לבבך באהבה, כי בפשטות שני חלקי הלב, הימין לאהבה והשמאל ליראה, ורבי עקיבא כבר היה מקיים ששני הלבבות יהיו באהבה, ולא נותר לו לקיים רק בכל נפשך.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה פג ז"ל כי המצות נקראים מטעמים כ"ש (בראשית כז) ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי בפיקודין דעשה כמובא (תיקוני זוהר כא דף נ), וכשנשפך דמו על ידי הבושה כנ"ל אזי צריך לשמור שלא יינקו ממנו החיצונים הידועים שרוצים לינק מזה הדם הנשפך, ע"כ צריך כיסוי שהשכינה מכסה דמהון של ישראל שנשפך באהבה הזאת בחי' כארש אהבתי כנ"ל וזה בחי' כיסוי דם. ובענין שפיכות דמים של ישראל יש דברים עליונים ונסתרים הרבה, בין שפיכות דמים על ידי בושה בין שאר שפיכות דמים ממש, כי יש כמה וכה נשמות נפולות שאין להם עליה כי אם על ידי שפיכות דמים של ישראל של אדם גדול, ולפעמים אין להם עליה כי אם על ידי ש"ד ממש, וזה בחי' זדונות נעשין כזכיות, שעל ידי הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה הנ"ל וזה בחי' על כל פשעים תכסה אהבה כנ"ל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל שהתלמידים אמרו עד כאן, עם הה' אותיות בגמטריא כיסוי דם, דהיינו שאמרו שמספיק היסורים שכבר עשו לו, כי כבר שפכו הרבה דמיו רק שעוד לא הרגו אותו ממש, והתלמידים טענו שזה היה מספיק כדי לקיים כיסוי הדם כמבואר, כי לפעמים אפילו מספיק בבושה, ואפילו אם צריך שפיכות דמים ממש, הרי כבר שפכו הרבה מדמיו. ורבי עקיבא ענה שהוא צריך לתקן כל ימיו שיהיו בבחי' תשובה מאהבה שזדונות נעשה כזכויות, והרי כל ימיו מחכים להתעלות הזה.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

סב. אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר (מלכים א:א:א) והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו, ע"כ. עמש"כ בספר שמואל עה"פ (א:כד:ה) ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

כל המשתף שם שמים בצערו: לקמ"ת ה:ג דף ח..

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

סג. חרב אל הבדים וכו' שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

זאת התורה אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת וכו': לק"מ קא דף צז..

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

סג: ומשה יקח את האוהל וכו' ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים א"ל הקב"ה למשה משה אני ואתה נסביר פנים בהלכה. א"ד כך א"ל הקב"ה למשה כשם שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פנים לישראל והחזר האוהל למקומו. ושב אל המחנה וכו' א"ל הקב"ה למשה יאמרו הרב בכעס והתלמיד בכעס ישראל מה תהא עליהם אם אתה מחזיר האוהל למקומו מוטב ואם לאו יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך והיינו דכתיב ושב אל המחנה אמר רבא אעפי"כ לא יצא הדבר לבטלה שנאמר ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

הקשו המפרשים (חדושי אגדות למהר"ל מפראג, אמרי שפר – קלאצקין סי' פג אות ב, אמרי הצבי – אות כח) דהא קיימא לן במסכת בבא קמא (סא.) כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

באמת ובפשטות אין מוסר עצמו למות משמעות של מסירת נפש בטרחא וביגיע וכדומה, אלא פשוט מסכן עצמו לגמרי מבלי היות לו על מה לסמוך (וכידוע ההבדל בין מסירת נפש של יהודי שמתחזק באמונה ובטחון להפקרות של גוי שתולה את חייו סתם בלי להתחשב בו).

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי המפרשים הנ"ל שהחשיבו ענין של מוסר עצמו למות כמו מסירת נפש בעלמא, ולכן הקשו כנ"ל, נלע"ד שמבואר בספרים הקדושים שכל אחד יש לו חלק בתורה (ובמסכת חגיגה טו: הקב"ה קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן), וזה חלקו בחיים. וכיון שממית עצמו עליה, הרי זה למעלה מחלקו בחיים, ומבורר שאין זה החלק שנקראת על שמו. אכן קשה לפרש כן, שהרי נשארו בחיים. ועוד יש לפרש על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן שהצדיקים מוסרים נפשם – דהיינו את השם שלהם. וכן ראוי לעשות בדברי תורה. ויש לפרש עוד, שמדוייק הלשון דברי תורה, כמו הענין שרבינו גילה שיש שני בחינות, יש תורת ה' ויש תורתו, וכמו כן י"ל שאלו הם דברי תורה – הדברים של התורה עצמה (וכמו שהרא"ש פירש במסכת נדרים תורה לשמה לשם התורה), והם על שם התורה, ולכן המוסר את עצמו למיתה עליהן, והסיר כל נגיעתו מהן, הרי הן שייך רק לתורה ועל שם התורה, ואין התורה עצמה מתקיימת אלא על כאלו שממיתין עצמם עליה, ולכן נשארת התורה נקיה על שמה לבד.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפסחים סח: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מ"ט יום שניתנה בו תורה הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ במסכת מגילה דף טז: שהרי כל הענין של כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם (אבות ו:ו) נלמד ממרדכי ואסתר.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

סיני ועוקר הרין הי מינייהו עדיף: לק"מ טו:ד דף כ:.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח מרבים שלום בעולם: לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

סד. ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום וכו' דוד שאמר לו לאבשלום לך בשלום הלך ונתלה.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי במפרשים שאולי אפילו לא השיגו ההבדל, אלא שכך יש ללמוד למעשה.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכיון ששמו של אבשלום, הוא בשלום עם עוד א', הרי כאשר אומרים לו לך בשלום, כאילו מחסרים לו הא' משמו, ומכאן ואילך נקבע לגרעון.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

סד. אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שתלמידי חכמים בוחרים עבודה לשמה, לא בשביל העולם הזה ואפילו לא בשביל עולם הבא, ולכן זוכים למנוחה, בחי' נבואה כמבואר בדברי חז"ל ורבינו ז"ל. וזה יראה אל אלקים בציון דייקא, בחי' נבואה.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

סד. תלמידי חכמים מרבים נ נח בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אל בננח! והגמטריא של הר"ת והס"ת עם השבעה מילים והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שלום בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

סד. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. כך המסכת מסיימת. והנה לעיל מיניה ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום וכו' הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואת תבא אל אבותיך בשלום. וי"ל שגם בסיום המסכת שייך בחי' זאת התורה אדם כי ימות באהל.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

פ פעמים א"ה עולה ת"פ, ועם א' פעמים ה', וה' פעמים א', ועם הא' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד, פ' פעמים א"ה עולה ת"פ, ועם האותיות: פא אלף הא, והג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ב תקנה שעשו חז"ל בדלית ובדקל אינו כן, אפלו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק, לזה שומעין, שאמר כהלכה, ע"כ. דלית ובדקל בגמטריא הפתקא – שאפילו תשעים ותשעה אחוז מתלוצצים ומבזים אותה חס ושלום, ואחד מקיימה חלק, לזה שומעים שאמר כהלכה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ה של בית נמר היו מלקטין על החבל, ונותנים פאה מכל אומן ואומן, ע"כ. נמ"ר ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן שחיבר לקוטי מוהר"ן, וזה על החב"ל ראשי תיבות חייבים להיות ברסלב (ע' משכ"ל אות תקמה) שהולכים תמיד לאומן, ומגדלים פאות (לא כאותם שעוד חייבים ברסלב דחוף).

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש לו מאתים זוז וכו'. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

(ירושלמי פ"ח, והובא בלקוטי מוהר"ן תורה כג) טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין. וי"ל דחמשין זה בחי' משיח"ן, אותיות דין כאותיות דין. ומאתן זה בחי' רבינו, מאתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והענין כי רבינו אמר (חיי מוהר"ן רסו) כל מה שמשיח יעשה טובות אני יכול לעשות רק שהחילוק היא שמשיח יגזור אמר ויקום אבל אני איני יכול לגמור עדיין ע"ש. הרי שמשיח בחי' חמשי"ן דעבדין, ורבינו בחי' מאתן דלא עבדין.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

דמאי

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

דמא-י, דהיינו י' פעמים דמא, ומ"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. דמאי, דל"ת מאי, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

א:א הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגפנין והנצפה. וביהודה האוג והחמץ שביהודה והכסבר.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

הקלין שבדמאי, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. השיתין, לשון רבים, אחד זה שי"ת, בגמטריא נון חית מם נון. והרימין, לשון רבים, אחד זה הרי"ם בגמטריא הר"ן – רבי נחמן. העזרדין, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ובנות שוח, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו עם הארץ ירא לשקר בשבת: לק"מ פו דף צה..

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

כלאים

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

כלאים, עם הה' אותיות וב' כוללים (על כל שני אותיות יש כולל, אי נמי כלאים הרי לשון רבים, וכולל שני מינים), בגמטריא נ נח. כלאים, כ"ל עם י"א פעמים ם', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

כלאים, לשון כל, בחי' צדיק, ואכן הכהנים (גם כלאים, אות ל' מתחלף עם אות נ', באותיות הלשון דטלנ"ת, וכמו שכתוב ברש"י עה"ת, וכן רש"י מביא שלפעמים א' יתירה) היו לובשים כלאים, וכן במצות ציצית מותר. כלאים לשון כלא, שעונש מאסר על גאוה כמבואר בלקוטי מוהר"ן, והרי גאוה הוא לבושו של השם יתברך, כמו שכתוב ה' מלך גאות לבש.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

צמר פשתים, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, עם הה' תיבות.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

א:א הפרקדן והטפח. פרש הרע"ב וטופח הוא קטנית שגרגריו עגולים לבנים וקורין לו קורטמא"ן, ואני שמעתי שטופח הוא שקורין לו גילבאן, ע"כ. והטפח בגמטריא נ נח. וקורין לו קורטמא"ן בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ד:א קרחת הכרם, בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות, ובית הלל אומרים שש עשרה אמה. מחול הכרם, בית שמאי אומרים שש עשרה אמה, ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה. ואיזו היא קחרת הכרם, כרם שחרב מאמצעו, אם אין שם שש עשרה אמה וכו'.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

קרחת הכרם, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של קרחת הכרם, עם הד' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

מחול הכרם, עם הח' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ט צלמון, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

שביעית

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

שביעית, ש-ביעית, ביעית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, הרי שנ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי אש נ נח נחמ נחמן מאומן, א"נ שב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

א:א שדה האילן ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב אילנות בגמטריא רבי נחמן מאומן. ככר דבלה ע"ה בגמטריא רפ"ב.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ט:א החלגלוגות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

תרומות

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת תרומות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) נ נח ע"ה. תרומות בגמטריא סוד נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

א:א חמשה לא יתרמו ואם תרמו אין תרומתן תרומה.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי לקוטי מוהר"ן תורה כד. שעל ידי שמחה יוצאים מהיכלי התמורות. וזה חמשה אותיות שמחה, תרומה אותיות תמורה. ועיקר השמחה בלב כמבואר שם וזה היפוך לב חרש מחשבות און (משלי ו:יח) מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה (משלי יב:כ), הרי השמחה מול המרמה, התמורות של החרישה של הלב לרע. וזה שוטה, שהוא הרוח שטות של העבירה. וכן הקטן, מוחין דקטנות שצריכים להעלותו. והתורם את שאינו שלו, כי אינו עומד על שלו, כי הכל בתמורה, וכן נכרי, שהם בעצמן המשעבדים ומקיימין את ההיכלי התמורה. אכן המשנה דייק ושינה לשונה אצל הנכרי, ולא סתם כלל נכרי עם השאר שאין תרומתן תרומה, אלא כתבה, נכרי שתרם כו'. וזה המבואר בסוף התורה שלעתיד הנכרים בעצמם תביאו את בית ישראל מהגלות, אפלו ברשות, בחי' רשת, בחי' אייתו אשלי ומושחו, היינו עיקר עליית הקדושה על ידי השמחה (מושחו - ושמחו) וכו' בבחי' וימדדם בחבל השכב אותם ארצה, שעל כרחם יתבטלו התמורות, והרי אין תרומתו תרומה. וא"ש הלשון הכפול, כי הול"ל אינה תרומה, וכפל הלשון, להורות שאין התרומה של הנכרי מתקיים, כי הוא תמורה, אלא תרומה יהא בעזה"י לע"ל. וכן י"ל אפילו ברישא, ואם תרמו אין תרומתן תרומה, שמרמז שכל מעשיהם אינה אלא בבחי' תמורה ולא תרומה. כי כל התמורות הם זוגות וכפילות שמתדמים לקדושה. אבל בסוף לע"ל תרומה יהא על ידם דייקא על ידי השמחה, היפוך חמשה אלו.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

מעשרות

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

מעשרות בגמטריא בלב (\ב' לב) נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

מעשר שני

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של מעשר שני, עם הב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

ד:יא המוצא כלי וכתוב עליו ק' – קרבן, מ' – מעשר, ד' – דמאי, ט' – טבל, ת' – תרומה, שבשעת סכנה היו כותבין ת' תחת תרומה. רבי יוסי אומר כלם שמות בני אדם הם, ע"כ.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

קמדט"ת בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

חלה, חת למד הה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין מש"כ בחלק ה' מאומן בערך התבודדות, בענין שעה אחת ביום, אחד מכ"ד, כשיעור חלה, כי האדם הראשון היה חלתו של עולם.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ערלה

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ערלה היא קליפה קשה, וכן מצינו מסכת זבים ונדה. ועי' בספר אדיר במרום (עמ' ו', ספינר) שערלה בגמטריא אלקים דיודי"ן וה' אותיות אלקים. והוא בחי' ש"ד משד"י. ערלה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רב נ נח (רב דייקא, ולא רבי, כי חסר הי' כנ"ל).

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ביכורים

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ביכורים בגמטריא נחמן מאומן, עם התיבות והכולל. ב' פעמים יכורי"ם, עם הי' אותיות, הב' והב' פעמים, בגמטריא הפתקא.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. שבת, זה שב ת', הכסא להתי"ו, תיו בגמטריא רבינו נחמן. שבת, ש' בת, שין בגמטריא רבי נחמן, בת בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן חתום בשורה השביעית של הפתק

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ב. יצאות השבת שתים שהן ארבע, וסמיך לה 'פשוט העני' כי עקר התנוצצות ארו הצדקה ושלמות אינה אלא בשבת. עיין כל זה בלקוטי מוהר"ן תורה לא.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה היא חיי שעה: לק"מ נד:ג דף סא:.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה: לקמ"ת ב:ו דף ד., עב דף לד..

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

י: אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם, ע"כ. זה מה שכתוב במסילת ישרים (ריפ פרק כו) ז"ל ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה וכו' וכו' ואמנם לפי שאי אפשר לאדם שישים הוא את עצמו במצב הזה וכו' על כן אמרתי שסוף הקדושה מתנה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסים וכו': לק"מ קצא דף קי:.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

החזן רואה היכן התינוקות קוראים: לק"מ רפב דף קכב..

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

הנכנס לבקר את החולה אומר יכולה היא שתרחם: לק"מ קיט דף קא..

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

יט. אמרו עליו על ר' יוסי הכהן ואמרי לה על ר' יוסי החסיד שלא נמצא כתב ידו ביד נכרי מעולם (שלא היה מוסר להם שום דבר שלא יטלטלו אותו בשבת).

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקוטי מוהר"ן תורה יז:ו. וי"ל בשבח או לגנאי (ויתכן שזה תלוי במי אמור, הכהן או החסיד). לגנאי, שלא היה ברמה של אותם צדיקים גדולים ששמם הולך בכל הגוים. לשבח, דהיינו שאיפה שהיה נמצא כתב ידו, היה כבר גואל אותו ניצוצי נשמות שהיו נתפסים שם, נמצא שלא היה כתב ידו תחת רשות הנכרים לעולם.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

אין מספידין בחנוכה: לק"מ יד דף כ:.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

עד שתכלה רגל מן השוק: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

נר שבת קודם לקידוש היום: לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה: לק"מ פא דף צד..

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ל: אמר רבא וכן לחלום טוב, פרש"י אם בא לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב, ע"כ.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקוטי מוהר"ן תנינא ה:י שחלום טוב הוא חלום על ידי מלאך, וצריכים לחזק ידים אלו וזה על ידי שמחה.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

ל:-לא. לעולם יהא אדם ענוותן כהלל וכו' א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד ע"ש.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

המפרשים כבר הקשו על כפל הלשון – ד' מאות זוז, ופרשו שאחד קאי על מה שנמנע ממנו להרויח ואחד קאי על מה שהפסיד.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לא הייתי מופתע, אם באמת הלל הוציא מכיסו ד' מאות זוז ונתן לו, וזה מה שאמר לו שנית – והילך ד' מאות זוז. כי יש תמיה כאן שלכאורה בסוף הלל כן הקפיד, כי בסוף הלל אמר לו הוי זהיר ברוחך, וזה ממש לשון של הקפדה, אכן כיון שהלל כבר ידע מההמראה שנתערבו זה את זה, לכאורה זה כבר לא יכול לחייב את חבירו בד' מאות זוז, ולכן הלל הוציא אותם מכיסו, ואמר שכדי לו גם להפסיד ד' מאות זוז ולא להקפיד.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

נשאת ונתתה באמונה: לק"מ כג:ד דף לה:, רפ דף קכא..

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

קבעת עתים לתורה: לק"מ רפד דף קכב:.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות וכו': לק"מ נח:י דף ע..

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה עיניהם של תרמודיים טרוטות: לק"מ נט:ו דף ע:.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה זה סדר זרעים: לק"מ קנה דף קה., לקמ"ת ה:א דף ז:.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

לא. א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל. א"ל הן. א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל. א"ל בני מפני מה. א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז. א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל אל יקפיד.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

חבל על מאן דלית ליה דרתא: לק"מ נג דף ס:, קכ דף צז:.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

לא: דא"ר יוחנן משום ר' אלעזר אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד שנאמר (דברים י:יב) ועתה ישראל מה י' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' וכתיב (איוב כח:כח) ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וגו שכן בלשון יוני קורין לאחת הן, ע"כ.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שזה הסוד מה שכל העולם היא מהרשימו, שהיא בחי' מלכות אין סוף. ולכן ירא"ת עם אנכי ולא יהיה בגמטריא תרי"ג כמש"כ ביחוד היראה. כי מלכות היא בחי' יראה כמובא מרבינו כמה פעמים. וזה מה שאיתא למעלה מרבי ינאי שמכנה ליראת שמים דרתא, כי היא הבית שהכל נעשה בה. והשערים שלה, תרעא – בגמטריא אלף-דלת-נון-יוד, כמובא, נעשים על ידי התורה הקדושה.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

לא: משנה – על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר, ע"כ.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הבאתי במ"א מדוד קופר נ"י שאלו השלושה ראשי תיבות נ נח. והרי שכל הנשים צריכות להיות נ נח.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

לב. אמר רבא נפל תורא חדד לסכינא. ראשי תיבות נתחל, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

לב. וגברי היכא מיבדקי (-דהיינו שהנשים נבדקות בשעת לידתן) אמר ריש לקיש בשעה שעוברים על הגשר, גשר ותו לא, אימא כעין גשר, ע"כ.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

ולא אמר כעין גשר, אלא גשר, כי באמת כל העולם כולו גשר צר מאד, והפחד הוא בחי' חבלי לידה, כמו שמבואר בספר ירמיה (ל:ה-ו) פחד ואין שלום – שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה וכו' ע"ש. ועל כן העיקר שלא יתפחד כלל, ולא יעמיד עצמו במקום סכנה לבדיקה.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן הגמרא מביאה אחר כך מרב ושמואל אם ללכת על במברא – ספינה – עם נכרי, ולא דנה בגשר, כי בעצם כל העולם כולו גשר כנ"ל, ואין הגשר סכנה בעצמו רק הפחד שתלוי בו. וזה הלשון כעין גשר, עין זה המראה (רש"י עה"פ את עין הארץ – שמות י:ה), שנראה מפחיד.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

שאריכת ימים ע"י מזוזה: לק"מ כג:ד דף לה:.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

מקרא נדרש לפניו: לק"מ כג:ד דף לה:.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

והריקותי לכם ברכה עד בלי די כד שיבלו שפתותיכם: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

עד שיבלו שפתותיכם מלומר די: לק"מ רכא דף קיד..

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

לב: בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר י"צ אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, מאי עד בלי די, אמר רמי בר (רב) א"ר עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, ע"כ.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

הקשו המפרשים שאותיות ד"י אינם ממוצאה השפתיים, ואיך יבלו השפתיים מלאמר אותם.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שעיקר הכוונה של הגמרא הוא למה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (סוף תורה מט) ש: ד"י זה השיר פשוט כפול משולש מרובע – ד', שכולל הי' מיני נגינה, נ נח נחמ נחמ נחמן מאומן. [והרי מ' הוא מאותיות בומ"ף של השפתיים. וכאן רואים גם כן רמז למש"כ בכמה מקומות, שזה המקום באמצע הוא המקום הקשה].

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ויחן פני העיר חד אמר מטבע תיקן להם וכו': לק"מ כג:א דף לה..

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ויבא יעקב שלם שלם בגופו שלם בממונו: לק"מ כז:ח דף טל..

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

שתינוקת נתפסים על עון הדור שנאמר ורעי את גדיותיך וכו': לק"מ רפב דף קכב..

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצרך עצמן וכו' כל הסיפור מבואר על פי ליקוטי מוהר"ן תורה סה, בספר תכלת וארגמן.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה רבי שמעון בר יוחאי במערה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' נח. על פי לק"מ נד 'ויהי מקץ – זכרון', עמ' סד. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' סט. על פי לק"מ סה 'ויאמר בעז אל רות', עמ' עב. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' עז.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן, אזלו טשו במערתא ע"כ.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לענ"ד שזה ממש הענין של התרגום הידוע (שמות יט:טו) לא תקרבון לצד אתתא, ורק על ידי פרישות כזו זכו למתן תורה, וכן רשב"י ובנו רק על דרך זה זכו למה שזכו.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

לג: והיו משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו, והוו יתבי עד צוארייהו בחלא, ע"כ. עיין בראשית ג:ז ויעשו להם חגרת, ראשי תיבות חול.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

לג: חזי דהוה ביה פילי בוגפיה, הוה (רבי פנחס) קא בכי, וקא נתרו דמעת עיניה וקמצחוא ליה. אמר ליה (רבי פנחס לרשב"י) אוי לי שראיתיך בכך. אמר ליה, אשריך שראיתני בכך, שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאתי בי כך. דמעיקרא כי הוה מקשי רבי שמעון בר יוחאי קושיא, הוה מפרק ליה רבי פב"י תריסר פירוקי, לסוף כי הוה מקשי רבי פנחס בן יאיר קושיא, הוה מפרק ליה רבי שמעון בר יוחאי עשרין וארבעה פירוקי.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

רבי עקיבא, סרקו את בשרו במסרקות של ברזל, וכל ימיו היה מצפה לזה מתי יבוא לידו. והנה דרכו של רבי עקיבא היה בגבורה, ולא עמדו בזה רוב תלמידיו ומתו במגפה. אכן תלמידו רבי שמעון בר יוחאי קבע ואמר אנן בחביבותא תליא, שהיה מתקן הכל באהבה. ולכאורה רבי שמעון באמת זכה לפי שנים ברוחו של רבו רבי עקיבא, ומה שרבי עקיבא היה מצפה כל חייו עד שסרקו בשרו והמיתו על קידוש השם, רבי שמעון לקח את בנו והחביאו במערה והטמינו עצמם בחול עד שנעשה בשרם פילי - סדקים, ממש בחי' הסריקה שקיבל רבו רבי עקיבא באהבה. ובזכות זה הגמרא (שבת לג:) קובעת שהוא קיבל פי שנים מרבי פנחס בן יאיר.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

לד. גימל דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר וכו'.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר הבאתי מדוד קופר שהראשי תיבות של הג' דברים הם נ נח.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

מא. ר' זירא היה קא משתמיט מדרב יהודא דבעא למיסק לארעא דישראל וכו' אמר איזל ואשמע מיני' מלת ואיתךי ואיסק (עיין מאמר ט' תיקונין סי' כ' שבזכות התורה שממשכין וכו' - ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

אלישע בעל כנפים – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' פה. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' פז. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' פט. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' צב. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' צד.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן: לק"מ יא:ד דף טו..

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי כנגד מלאכת המשכן: לקמ"ת ד:ג דף ה..

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

נד. (משלי ז:י) והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב, פרש"י ז"ל שית בית הבשת, ע"כ. ובזוהר הקדוש, בראשית, ברא שית. מדה הששי היא יסוד. שית בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

נד: ואין הרחלים יוצאות חנונות יתיב ר' אחא וכו' וקאמר משעה שגוזזין אותה טומנין לה עזק בשמן ומניחין לה על פדחתה כדי שלא תצטנן. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

נד: ואין הרחלים יוצאות חנונות וכו' א"ל רב נחמן אם כן עשיתה ילתא, אלא א"ר הונא עץ אחד יש בכרכי הים וחנון (ויש גורסים ויחנון) שמו, ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני (-פרש"י תולעים) ראשה, אי הכי זכרים נמי, כיון דמנגחי זכרים בהדדי ממילא נפלן, שמעון נזירא אמר קיסמא דריתמא. בשלמא דרב הונא היינו דקתני חנונות אלא לרבנן מאי חנונות, דעבדינן להו מילתא דמרחמינן עלייהו, ע"כ.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בלקוטי מוהר"ן לקראת סוף תורה ד' שהביא מהגמרא, אמר רבה בר בר חנא, זימנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כורא דיתבא ליה אכלה טינא באוסיה ומית, ואידחוהו מי, ושדיוהו לגודא, וחרוב מיני שיתין מחוזי וכו' וכו' ישראל מכנין בשם דגים וכו' וכו' דיתבי ליה אכלא טינא בנחיריו – זה בחינת תפלתן של ישראל וכו', שנתערב שרץ, הינו טמאה בתפלתו ועבודתו ובלבל אותו. ולא היה יכול איש הישראלי הזה לעבד עבודתו תמה. מה עשה האיש הזה? עשה שלש בחינות הנ"ל הינו התקשרות להצדיק ונתינת הצדקה וודוי דברים. וזה פרוש, ומתה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כאן הרי ישראל מכנין בשם צאן. וצריכים להסיר התולעים בחוטם. [וענין הזכרים שמנגחים אולי י"ל פלפול במלחמתה של תורה כמו שמצינו במסכת ברכות (נו:) ישכם ויאמר בכור שורו הדר לו קודם שיקדמנו פסוק אחר (שמות כא:כח כי יגח שור את איש, תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשור, האוכל מבשרו מתעשר, נגחו הווין ליה בנים שמנגחים בתורה, נשכו, יסורין באים עליו, בעטו דרך רחוקה נזדמנה לו, רכבו עולה לגדולה והתניא רכבו מת וכו']. קיסמא, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח. ריתמא, עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה' שהיא ראשי תיבות תוכו רצוף אהבה וכו' קישור המרכבה. קיסמא דריתמא, בגמטריא וישק יעקב לרחל, וע' בנתיב מצותיך, שביל ג' אמונה, אות כט, שהוא בגמטריא הט' הויו"ת עם נקודותיהן וכו' ע"ש. חנונות – בה אותיות נ נח.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

נד: ואין העגל יוצא בגימון. העגל בגמטריא נ נח. גימון בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

מאי עגל בגימון, א"ר הונא, בר נירא (פרש"י עול קטן שמניחין לעגל בצוארו, שיהיה למוד לכוף ראשו לכשיגדל), אמר ר' אלעזר מאי משמע דהאי גימון לישנא דמיכף, דכתיב (ישעיה נח:ה) הלכוף כאגמון ראשו, ע"כ.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

כאגמון ראשו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. (הלכוף כאגמון ראשו, עם האותיות והתיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה).

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עוון: לק"מ ח:ד דף ט:.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

אין יסורין בלא עון: לק"מ נו:ז דף סו:, לקמ"ת ז:ג דף יב., ח:ו דף יז..

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

נה. א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

תיו בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: תיו של דיו, ושל: תיו של דם, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והנה החתם סופר פירש (ד"ה ומאי), שאלו לחיים התי"ו נכתב בצורה של שני אותיות, ח' עם י' למטה ברגל השמאלי, ואלו למות, התי"ו נכתב בצורת שני אותיות ד"נ. והנה כבר פרשנו בשם אדנ"י, ששני אותיות ד"נ מרמזים על הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן. מלאכי חבלה, עם התיבות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו, אמר לה הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים, אמרה לפניו רבש"ע היה להם למחות ולא מיחו וכו'. ועיין לקמן ריש עמוד ב' שהגמרא מביא הפסוק (קהלת ט:ב) הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהר ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו במשנה במסכת אבות (ה:יט) כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה וכו' וכו'. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא וכו' אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם וכו', ע"כ. מבואר שלא רואים הבדל בין צדיקים גמורים לרשעים גמורים בעולם הזה.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלפי הגמרא כאן מבואר שאם הצדיקים מוכיחים את העולם כבר זוכים שיהיה נראה הבחנה ביניהם גם בעולם הזה. (וזה מה שכתוב תלמידיו של אברהם, דאילו אברהם היה מוכיח, כמש"כ והוכיח אברהם, וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן שאברהם היה מוכיח). ובלקוטי מוהר"ן תורה א', מבואר שעל ידי ח"ן זוכים להתי"ו, כי דברי חכמים בנח"ת נשמעים, וכשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע, רבי אבא אומר חובה (שלא לומר דבר שאינו נשמע) שנאמר אל תוכח לץ וכו' (יבמות סה:), ועכ"פ על כרחך המוכיח צריך בחי' זו של דברי חכמים בנחת נשמעים. והרי מבואר (משלי כח:כג) מוכיח אדם אחרי חן ימצא, והרי אלו לא הוכיחו ולא זכו להתי"ו מעצמם [וי"ל שאילו זכו מעצמם לא היה התי"ו אלא בלב ולא על המצח. רק כיון שלא היה להם מזבח הנחשת, רק כלי נחשת של השירה לשון נקבה, היו צריכים אות בעז מצחם לאלו נגד מצח הנחשת של אלו], ולכן מדת הדין נצחה והחל דיקא משם.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת (יחזקאל ט:ב), מזבח הנחושת מי הוה, אמר להו הקב"ה התחילו ממקום שאומרים שירה לפני, ע"כ.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה עיקר השיר לשון זכר, ואז לא נתגלה עדיין ולא היה להם אלא שירה לשון נקבה. וזה מה שרשמו תי"ו על מצחיהם כנ"ל.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה: לק"מ עב דף פז:.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

ירד גבריאל ונעץ קנה בים: לק"מ ה:ד דף ה:.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

נו: נצא בר נצא, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

סב. שקסבר עולא נשים עם בפני עצמן הן. נשים עם בפני עצמן הן ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מאומן.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

אורך ימים בימינה וכל שכן עושר וכבוד: שיחות הר"ן ד.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

לגמור איניש והדר לסבור ועא"ג דלא ידע מאי קאמר: שיחות הר"ן עו.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשי להן שנאמר אז נדברו יראי ה' וגו' אין דיבור אלא נחת שנאמר ידבר עמים תחתינו, ורש"י כז"ל ל"א הנוחין מנהיגין זה את זה להבנתה של הלכה כמו לך נחה (שמות לב), ידבר תרגום של ינהג, ע"כ.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש היטב דברי חכמים בנחת נשמעים, וכמו שפירש רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה א', שצדיכים שיאיר השכל בכל דבר להתקרב להשם יתברך.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

סג. ואמר רבי אבא א"ר שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה קדוש ברוך אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה, אמר רבא והוא דידעי צורתא דשמעתא, והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה, ע"כ. ממש בחי' נ נח.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

צורתא, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. דשמעתא, עם הו' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך: שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שמידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו: לק"מ מג דף נד..

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

סו. אמר ליה רבא לרב נחמן היכי תנן, אמר ליה לא ידענא, הילכתא מאי, אמר ליה לא ידענא, ע"כ.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

רמז למה שרבינו אמר שהלא יודע שלו יותר גדול מהיודע, ורמז למעשה של הקבצן השביעי שלא היה לו רגלים ללכת.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב נחמן בר יצחק וסימנא סמך סמך (רש"י – ר' יוסי אוסר שתי תיבות שיש בהן סמך סמך זו אצל זו). וסימנא סמך סמך בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. סימנא סמך סמך ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. (נח, עם האותיות בגמטריא ס').

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

(הרי שרבי נחמן לא ידע, ורבי נחמן בר יצחק כבר נתן סימן).

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

סו: אמר רב נחמן בר יצחק נפל פותא בבירא. פותא, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בבירא ע"ה בגמטריא נ נח. אי נמי, פותא בבירא ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

סז. לשידא דבית הכסא לימא הכי, אקרקפי דארי ואאוסי דגורייתא אשכחתון לשידאי בר שיריקא פנדא במישרא דכרתי חבטיה בלועא דחמרא חטרתיה, ע"כ. אקרקפי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה יש בלחש הזה רמז לשמשון שהכה את הארי וגם עם הלחי של חמור.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

סז. מי שיש לו עצם בגרונו מביא מאותו המין ומניח ליה על קדקדו ולימא הכי, חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד, ע"כ.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

חד חד נחית, וכן: נחית חד חד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של: נחית בלע בלע נחית חד, נ – בלע בלע (באנגלית זה לשון זילזול מי שסתם מדבר ומדבר...) נח!

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח', שנ נח מתגלה על ידי תפילה בדין שעומד בגרון של הס"א עד שמכריח אותו להקיא וכו' עיין שם!

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

לאדרא (פרש"י עצם של דג שישב לאדם בושט) לימא הכי ננעצתא כמחט ננעלתא כתריס שייא שייא, ע"כ. שייא בגמטריא רבי נ נח ע"ה. כתריס, עם האותיות, בגמטריא, רבי נחמן מברסלב ע"ה. נעלתא ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

סז. מעשה בר"ע וכו' ועל כל כוס שהביא אמר חמרא וחיי לפום רבנן חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבא אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו עושה מלאכה כל היום כלו, פשיטא מהוא דתימא וכו'. עד כאן.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להקשות דהלוא חידוש הוא שמהו דתימא באותו יום שהוא בטוח שאינו שבת יתחייב לעשות בו כל פרנסתו של כל השבוע.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

עג. במשנה. והמנפצו, פרש"י קרפי"ר בלע"ז, ע"כ. קרפיר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה שייך דייקא למנפץ בחי' פצפצי"ה.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר וכו': לק"מ סא:ג דף עד:.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אימות אימות חלש על הגיבור וכו': קנד דף קה..

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

ה' גבורות שהם ה' אימות: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אמרי' וכו': לקמ"ת ה:ב דף ח..

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

בדיחא דעתיה: לקמ"ת י דף יט:.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

כד הוי בדיחא דעתא ואיבעי מינה וכו': לקמ"ת יב דף כ..

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

מאי טעמא גמלא זוטרי' וכו': לקמ"ת טו דף כא..

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

דברים שהם משביחין כשמזקינים. שיחות הר"ן נא.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

עז: סודרא (פרש"י ז"ל דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר), סוד ה' ליראיו (תהלים כה:יד), ע"כ. רמז חזק לכיפה של נ נח כמו שכתבנו במקומו.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

פ: בנות מלכים טופלות אותן בשמן המור וכו' מאי שמן המור רב הונא בר חייא אמר סטכת, ע"כ. הרי בשמן המור הוא בסטכ"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

פ: רב ביבי הויא ליה ברתא (-בת), טפלה (-מרח עליה סיד) אבר אבר וכו' אמר רב נחמן: רב ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא (-כי השיכר משחית את העור ומרבה שיער), אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתן טפלא, ע"כ. הגמרא כתבה סתם שרב נחמן לא היה שותה שיכר [- זה לענין שיכר, ולענין יין, מצאנו אביי שנקרא נחמני על שם שהיה תלמידו, לא היה שותה יין, כמבואר בכתובות דף סה., אבל זה היה מחמת עניות או מחמת שהיה כהן, עמש"כ במסכת ברכות דף ל:], אכן מצינו במסכת כתובות סוף דף ס: דשתיא (-אשה השותה) שיכרא הוו לה בני אוכמי (-שחורים), ובשיטה מקובצת בשם רש"י מהדורא קמא פירש שמדובר במעוברת. והמלא הרועים שם ציין לסוגיא כאן במסכת שבת (פ:), ומסתברא שגם כאן מדובר כאשר האשה בהריון (ובכתובות שם דף סה: - סוף פרק אע"פ, מוסיפין למניקות יין, שהיין יפה לחלב), שאז שתיית האיש והאשה משפיעים ישירות על הוולד. ולפי זה אין הוכחה שרב נחמן של הגמרא לא היה שותה שיכר, אלא לזמן שאשתו היתה בהריון.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פניםלפי זה י"ל שבראש השנה שהוא יום הרת עולם יש למנוע משתית שכר.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

פ: אלא אמר רב כהנא שנתות כדתנן שנתות היו בהין, עד כאן לפר עד כאן לאיל עד כאן לכבש, ע"כ. שנתנות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. עד כאן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ואיבעית אימא מאי אנדיפא אפותא, פרש"י פדחת. פדחת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

אדרוש לכו כדדרש רבי נחמיה לחבריה, ונפקא ערעיתא (פרש"י צירעה) מן כותל ומחתיה באנדיפי ומית. ערעיתא בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ואמרו ליה מן דיליה דא ליה. דיליה דא ליה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

מנין לע"א שמטמא כנדה שנאמר תזרם כמו נדה: לק"מ כג:א דף לד:.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

ומשה הוסיף יום אחד מדעתו: לק"מ קצ דף קי:.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

פז בזה שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, יש לראות מדת ענוותנותו.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

כי על הפסוק (שמות יתרו יט:י) ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר, רש"י כתב, אם כן שמזקיקין לדבר עמם לך אל העם וקדשתם וזמנתם שיכינו עצמם היום ומחר עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שבתחילה שהיה משה אמור למסור את העשרת הדיברות לא היה דרוש הימים של הכנה, רק כאשר נקבע שהשם יתברך ידבר ישר להעם אז הוצטרך הימים של הכנה.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה הרי משה רבינו היה צריך לשער כמה ההבדל בין לשמוע ממנו מלשמוע ישר מהשם, והחליט בדעתו שזה הבדל כל כך שבודאי לא יספיק רק שני ימים של הכנה, והוסיף יום אחד.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

אלא מתוך ענוותנותו רואים גדולתו, שעד כדי כך היה משה רגיל להוריד את הדיבור של השם יתברך בכל פעם בפעם מהלך של שלושה ימים הכנה.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

מתן תורה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' צז. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' קא.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

קימו וקבלו: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע וכו': לק"מ כב:ט דף לג..

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ששים וכו': לק"מ סה:ד דף פא..

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

מי גילה רז זה לבני מלאכי השרת וכו': לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

אורייתא תליתאה: לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי ערב וכו' שכל העולם היה תלוי עד ו' בסיון וכו': לקמ"ת ח:ח דף יז:.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

הנעלבים וכו' שמחים ביסורים ועושים מאהבה: לק"מ יב:ד דף טז:.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם וכו': לק"מ פב דף צד..

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת וכו': לקמ"ת א:ב דף א..

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

נרדי נתן ריחו עזב לא נאמר אלא נתן: לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ראוי היה יעקב לירד למצרים בשלשלאות של ברזל: שיחות הר"ן פה.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

מאי דכתיב כי אתה אבינו וכו' ע"ש איך שאברהם ויעקב אמרו ימחו על קדושת שמו רק יצחק ימליץ ויטעון בעדם ועליו יאמרו ישראל כי אתה אבינו וכו'.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

פט: דרש רבא מאי דכתיב לכו נא ונוכחה יאמר י', לכו נא, בואו נא מביעי ליה, יאמר ה', אמר ה', מיבעי ליה וכו' לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם וכו' אצל אברהם וכו' ולא בקש רחמים עלינו, אצל יצחק וכו' אצל יעקב וכו' ולא בקש רחמים עלינו, אצל מי נלך עכשיו, יאמר ה', אמר להן הקב"ה הואיל ותליתם עצמכם בי, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, ע"כ.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

יאמר ה' זה בחי' משה רבינו, כמו שאמרו חז"ל בריש פרשת וארא (שמות ו:ג) וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י ושמי י' לא נודעתי להם.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

במס' שבת (פט:) יצחק אבינו מסנגר על עם ישראל ואומר להש"י פלגא עלי ופלגא עליך, פלגא עשו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואולי זה ענין שני השעירים, שעיר אחד לה' ושעיר אחד לעזאזל. שעיר, בגמטריא פתק. וידי עשו שערת (כז:כג) כי רישא דעשו הוא השורש של הרע כדלקמן, ומראה לשני הצדדין. יצחק – רח אותיות שבפתק וע' מה שכתבנו במקום אחר בענין ר"ח. וכן אליהו בהר הכרמל שפעל בעת מנחה, שהוא בחי' יצחק, בחינת רבינו הקדוש. ואליהו אמר עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים. ועיין מש"כ עוד בזה עה"פ הקל קול יעקב והידים ידי עשו – כידי עשו שערת (פרשת תולדות, בראשית כז:כב-ג).

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

פלגא עלי ופלגא עליך. יצחק, י"צ – זה ק', ק' פלגא ופלגא – נ' נ', ואז יש ח', הרי נ נח. זה מצד ימין. וכן מצד שמאל, ח"ק – כנ"ל.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

צ. רש"י ד"ה מקק דסיפרי תכך דשיראי, כל אלו תולעין הן שבכל מין ומין וחלוקין בשמותיהם תכך איילא פה הה, ע"כ. תכך איילא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של: תכך איילא פה הה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

צ. ופה דתאני ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

צ: תורי דקל אחת. תורי דקל בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ורש"י כז"ל ולא ידעתי למאי חזי ע"כ.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר: לקמ"ת ח:ה דף יז..

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

החושד בכשרים לוקה בגופו: לק"מ קד דף צז:.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

צח. מ"ח קרשים היו. נלע"ד שכנגדם יש המ"ח דברים שהתורה נקנית בהן (מסכת אבות ו:ו), וחז"ל אמרו שרק משה רבינו היה יכול להקים אותם, וכן לענין קנין התורה אי אפשר בלי משה רבינו.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ק. בעי רבא אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו. י"ל על פי המבואר בספר אדיר במרום (עמ' תכא-, מכון רמח"ל), שמאדם קדמון יצאו החושים, אזנים חטם פה ועינים, והם בחי' אור בלי כלים, וזה סוד המאמרות, כי לא יצאו הדברים בסוד זיווג, כי לא היה הזיווג בסוד פנים בפנים אלא אחר בריאת אדם הראשון. ורק אחר כך מ"ה וב"ן נקשרו תחת הנהגת יסוד ומלכות של אדם קדמון, והיה זיווג של הגוף, וממנו כלים, כל זה מבואר שם היטב. וחטא אדה"ר מבואר בעץ חיים שהוא בסוד האגוז, שיש לו קליפה דקה בחי' נגה, וג' קליפות קשות, ונדבקו באדם וחוה. הרי שמצב זה של האגוז עומד על הכלי, מציאות העולמות שנעשים בבחי' כלים ממש, וזה המצב של כלים עשוי על אורות החושים.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

וכתבתם שיהא כתיבה תמה: לק"מ כג:ד דף לה..

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

קג. משנה. הכותב שתי אותיות בין בימינו וכו' בין משם אחד וכו'. ובגמרא דרשו את הפסוק (ויקרא ד:ב) ועשה אחת מהנה, ע"ש. ובזה יש לפלפל באות נ' של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא כתיבה בפני עצמה, וע' לקמן קד: שחכמים פוטרים בכתב אות אחת סמוך לכתב – ולהשלים שאני (לחייב משום כותב ולא משום מכה בפטיש, ובמנחת חינוך דייק מלשון רש"י רק בכ"ד ספרי קודש, וצ"ע לענין הפתק הקדוש ונ נח נחמ נחמן מאומן), ובכתב אות אחת נוטריקון, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

קג. – משנה יב:ג הכותב נח מנחור. כי נחור, הוא נח ו"ר, ו"ר גימטריא נ נח נחמ. וע"ש שלומדים הלכות כתיבה ממה שהיו כותבים על קרשי המשכן. והרי מצינו מקור קדמון לכתוב נ נח על הקירות. וע' בפרק על שגעון שהבאנו שדוד המלך ג"כ היה כותב על הקירות כדי להנצל מהקליפה.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת בבא בתרא קסו: ילמד התחתון מן העליון באות אחת אבל לא בשתי אותיות, כגון חנן מחנני וענן מענני.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

קג: א"ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול: מי דמי מ"ם דשם סתום מ"ם דשמעון פתוח וכו' ע"ש. ולהלכה קי"ל שהמתכוון לכתוב שמעון וכתב שמ, אינו חייב.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

ומכאן יש לפלפל הרבה בענין נחמ, שכתוב בפתק עם מ' פתוחה.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

בענין נחמ, יש להעיר שכ' בלק"מ שכשפר ר"ת כפול שלוש פשוט רבוע, שרואים שהפשוט מפסיק בין השלוש לרבוע.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

(ת"פו"ר מעשה אומ"ן בחולו של מועד. בחפ"ת חלוקו).

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין\ם: לק"מ ז השמטות דף ט., נט:ד דף ע:.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

מנצפך צופים אמרו: לק"מ לז:ו דף נא:, סה:ד דף פא.. שיחות הר"ן עג.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

קושטא קאי: לק"מ מז דף נה:, פו דף צה., לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

מאמר פתוח נאמן פשוט: לק"מ נו:ז דף סו:.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

שקר מקרבין מיליה ואמת מרחקין מיליה: לק"מ קיז דף קיא.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

קד. צדיק כפוף צדיק פשוט היינו נאמן כפוף נאמן פשוט, הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו, מכאן שנתנה תורה במנוד ראש, ע"ש.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

במנוד, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח. במנוד ראש, עם האותיות והתיבות, בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

כפיפה, בחי' כפול, כפיפה על כפיפתו, בחי' עוד כפילה, הרי מרובע. והם נאמן כפוף, נאמן פשוט, צדיק כפוף, צדיק פשוט.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי יהיבא כתיבא נאמנים אמריה: לק"מ נו:ז דף סו:.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

אנא נפשי כתבית יהבית: לק"מ קעג דף קז:.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

כי כל הכועס כאלו עובד עכו"ם: לק"מ קנה דף קה:.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

קה: הדרך שהצדיקים היו מראים לפנים – כאילו הם כועסים כדי לאיים על בני ביתם וכדומה. ורבי יהודה היה שליף (נוטש, מוציא) מצבייתא (חוטים מהבגד). מצבייתא עם הכולל בגמטריא סבא נ נח נחמ נחמן מאומן! כי ידוע שסבא ישראל היה נותן לאנשים "תיקונים" גדולים, שהיה צועק עליהם וכו'.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

קו. רב יוסף מחוי כפול רב חייא בר אמי מחוי פשוט. ממש ענין חתימת נ נח – באצבעותיהם, כמו שכתבנו במקומו (כרך חמישי – מאומן – ערך אצבעות – חותמים נ נח בידים).

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין שכעין זה במסכת מנחות דף לה: בענין שיעור אורך רצועות תפילין של ראש אחר הקשר, רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

קז: הנמר קאי ריקמי ריקמי. עיין מש"כ במסכת אבות ה:כ, שנמר ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן, ריקמי בגמטריא רבי נחמן. ועיין כאן ברש"י שלפי הגמרא כאן פירוש נמר מלשון תמורה, ואתי שפיר כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה רעז, כי יש תמר בקדשה בחינת צדיק כתמר יפרח, וכנגדו תמר בסטרא אחרא וכו'.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

לכתוב על עור בהמה טמאה שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר לפיך: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

דלמא חוויא דרבנן טרקיה: לק"מ נז:א דף סז:.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

קי. האי איתתא דחזיא חיויא ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו דעתיה עילוה ואי לא לא יהיב דעתיה עילוה.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות ק' ותתפשהו בבגדו (בראשית לט:יב) שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

קי. האי איתתא דחזיא חיויא ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה, תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו דעתיה עילוה ואי לא לא יהיב דעתיה עילוה, מאי תקנתה, תשמש קמיה (פרש"י עם בעלה ותתגנה בפניו), איכא דאמרי כ"ש דתקיף ליה יצריה, אלא תשקול ממזיה (-שערה) וטופרה (-ציפורנים) ותשדי ביה ותימא דישתנא אני (פרש"י דרך נשים לי ולחש בעלמא הוא), ע"כ.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי מה שביארנו בקונטרס בעידן ריתחא, בחלק נחמן – ד', בפרק הרגע האחרון אות ז', שצדיקים כאשר תקפה עליהם יצרם הם מיחדים בעליונים, [וזה פשוט שהנחש הוא היצר הרע] וזה ממש מה שהגמרא אומרת תשמש קמיה (ומה שפירש רש"י ותתגנה בפניו, י"ל שאין זה לשון גנות, אלא לשון שכיבה, כמו שהגמרא כתבה מיד לפני זה, וניגני בי כוכבי – לשכוב תחת הכוכבים). אבל מי שאינו ראוי לעשות כן, חלילה לו. ואין לו אלא לעשות כשאר עצות, ומעיקר העצות שם לגנות את התאוה שהיא קיא צואה וכו' כמבואר שם, וזה כל הענין של דישתנא אנא.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

קי: ואי לא ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה, עמש"כ בלקוטי מוהר"ן סוף תורה כט – שייך לאות ח: ועל כן אשה שדמיה מרבים ואין לה וסת אף שיין מזיק לה.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

קיג.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן קרא למאניה: לק"מ כה:ג דף לח..

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן קרא למאניה מכבדותא: לק"מ צד דף צה:.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

קיג:

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

שלא יהיה דבורך של שבת כדבורך של חול: לק"מ נח:י דף סט:, סו:ג דף פג:, לקמ"ת ב:ה דף ד..

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת: לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן קרא למאניה מכבדותא: שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

קיד.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח שנמצא רבב על בגדיו חייב מיתה: לק"מ כט:ג דף מ..

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

קטז.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שמי שנכתב בקדושה וכו': לקמ"ת לב דף כד..

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

קטז: א"ר נחמיה מפני מה אמרו כתבי הקדש אין קורין בהן, כדי שיאמרו, בכתבי הקדש אין קורין וכל שכן בשטרי הדיוטות, ע"כ. רבינו פירש כעין זה בענין איבוד הספרים הקדושים, עיין לקוטי מוהר"ן תנינא תורה לב.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

קיז:

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר משה וכו' מכאן שחייב לאכול שלוש סעודות בשבת: לק"מ קכה דף קא:.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

קיז: שיטת רבי חידקא שצריכים לעשות ארבעה סעודות בשבת, וזה ממש ענין של השיר פשוט כפול משולש מרובע, כי חידק"א בגימטריא קכג, שזה, אחת שתים שלוש, והוא אומר ארבעה סעודות, שעי"ז זוכין לכל הדברים המפורטים שם בגמרא, שזה מאומן.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

קיח.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים: לקמ"ת עב דף לג..

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. י"ל שבתך זה רבינו הקדוש, וצריכים למלאות את כל החלל עם רבינו, הרי עשה שבתך חול, ועל ידי זה, ואל תצטרך – לא לצטרך לכלום. לבריות!

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

קיח:

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

אביך במאי הוי זהיר טפי: שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר יוסי חמש בעילות וכו' והאיכא ורדימס, היינו ורדימס היינו מנחם. ורדימס בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

והאמרו ליה לרבי מאי טעמא קראו לך רבינו? אמרו להו: מימי לא נתסכלתי במילה שלי, ברבי, מילתא אחריתי הוה ביה (-אולי הכוונה בניתוסף למידה הנ"ל שהיה נמצא גם אצל רבי יוסי), שלא הכניס ידו תחת אבנטו, עכ"ל.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחיי מוהר"ן אות תנג.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

וכבדתו כבדהו בכסות נקי: לק"מ יד:ה דף יט:.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

מעשים לכבוד שבת – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קז.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף מוקיר שבת – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' קט. על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' קיב. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קיד. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' קטז. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' קיח.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

שלחן של זהב – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יג 'אשרי העם השגחה', עמ' קכ. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קכב.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

קיט. בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ברבי יוסי, עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין וכו' דאמר רבי חייא בר אבא (אמוראה דור ג') פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם וכו'.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן קשה על מש"כ רבינו בשיחות הר"ן אות ד' שלאחר החורבן נפל העשירות, וקשה מאד שאיש כשר יהיה לו עשירות מופלגת. וצ"ל שזה גופא היתה הנידון בגמרא, איך זכו לעשירות כזה אחר החורבן, ועל זה קבעו שמצות מעשר בארץ ישראל, כבוד התורה בבבל, וכבוד שבת בשאר העולמות הועילו.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שרב אשי היה עשיר מופלג, וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה ס', כי חתם את התורה שבעל פה, אולי משום כל מי שיש לו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו, ואין לך דעת יותר מזה שחתם התורה שבעל פה.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

קיט. דאמר רבי חייא בר אבא, פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא, והביאו לפניו שלחן של זהב וכו' אמר לי, קצב הייתי, ומבכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת. אמרתי לו, אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך, ע"כ.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב החילוק בין אשריך זו לענין ברכה שאסור להקדים ברכת עבד לברכת קונו, כמו שקי"ל במסכת נדרים (סוף לב:) אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם שנאמר (בראשית יד:יח) והוא כהן לא-ל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם וכו' ע"ש. ונראה כי הברכה מלמעלה למעלה, שמברכים את המקור (ועי' תכלית ביאור זה בספר אדיר במרום), ולכן ע"כ צריכים לברך את העליון קודם. מה שאין כן כאשר משבחים, העיקר מה שנתגלה לשבח למעטה, ומתוך השבח בא לברך את השם יתברך.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

קיט:

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

המבזה ת"ח אין רפואה למכתו: לק"מ יד דף כ., נז שייך לעיל דף סט..

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמנה: לק"מ לה:ח דף מט:.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

קיט: אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול שנאמר (ישעיה כד:ב) והיה כעם ככהן (כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו) וכתיב בתריה הבוק תבוק (פירוש: תתרוקן) הארץ.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

עיין כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות ו', וכאשר עינינו הרואות באלה הדורות, שבדעת האנושי מהפכים בתכלית ההפך, שחיוב גדול לגזל מהעשירים את ממונם, להשוות כל הכיסים... שזאת היתה מטרת חז"ל בדבריהם הנ"ל בעקבות משיחא (חוצפה יסגי)... ע"ש. (ועי' לקוטי מוהר"ן סוף תורה יד, שעתיד יהיה שלום גדול ויתבטל המשא ומתן).

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

קיט. לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הי' להם בשת פנים זה מזה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אא"כ נכשל בהם: לק"מ כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: ההוא עכבר דאישתכח באיספרמקי דרב אשי, ואמר להו, נקוטו בצוציתיה ואפקוה. פרש"י באספרמקי, בשמים, ע"כ. אספרקמי (בלי הי' וכמו שכתוב ברש"י), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא הקול המשקה את הגן של בשמים ונותן ריח טוב.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא, ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה הימנו, א"ל, ואותן חסידים, אין רוח חכמים נוחה מהם וכו', ע"ש. רוח חסידים נוחה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ואותן חסידים אין רוח, אותיות נחמן. וכן הסופי תיבות של : אין אוח חסידים נוחה הימנו בגמטריא נחמן ע"ה, והסופי תיבות של: אין רוח חכמים נוחה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. הימנו, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות,

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: א"ר אבא בר כהנא פעם אחת נפל אחד בבית המדרש, ועמד ניותי אחד והרגו, ע"ש. ניותי אחד, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

קכה. א"ר זירא אמר רב שירי פרוזמיות אסור לטלטלן בשבת, פרש"י טליתות, ע"ש. פרוזמיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

קכה: רבי אסי אמר צאו ושפשפום אמר להו. ושפשפום בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

קכז. גדולה הכנסת אורחים וכו' ורב דימי מנרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש. והנה רש"י ריש עמוד ב' כתב שהשכמת בית המדרש היינו תלמוד תורה הנזכר בברייתא של תלמוד תורה כנגד כולם, ולפי זה לכאורה רב דימי חולק על הברייתא, וסובר שתלמוד תורה פחותה מהגמילת חסדים של הכנסת אורחים, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

קכז. תלמוד תורה כנגד כולם. בברייתא לא הזכיר תפילה, אלא עיון תפילה. כי כל מצוה יש עיקר המצוה ודברי התורה שלה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן, שהם בחי' הסוד והתפילה. ובתלמוד תורה גופא יש תפילה, והיא תכלית הלימוד, ויש את כל הענין לעשות תפילות מהתורה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך עיון לפי רב המנונא (לעיל י.) במה שהיו מאריכים בתפלה, מפני שזמן תפילה לחוד, הרי אין תפילה בכלל בערך הזמן ובערך שאר המצות, ואיך שייך אפילו למנות עיון תפילה בחשבון המצות.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

קכז: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות וכו'. עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב, שלכאורה אלו הם שני מיני דיונים של לימוד זכות, ע"ש.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

קכז: ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים וכו'. בשאילתות דר' אחאי גאון פרשת שמות כתוב שזה היה ר' עקיבא שמושכר אצל ר' אליעזר בן הורקנס. ובשו"ת רמ"ע מפאנו סי' סג כתב שהיה בזמן שהיה רבי עקיבא עם הארץ וגם אז היה בעל מדות טובות [ויש לדייק בלשון רבי עקיבא בשעת פטירתו, מסכת ברכות סא: - כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך וכו', בפשטות הלשון משמע כל ימי חייו, אלא שיש לדחוק שהוא כביטוי מיום שעמדתי על דעתי, מיום שנכנס וקבל עול תורה]. ואם קבלה נקבל, ואם לאו יש כמה דיוקים שלא עולים יפה, כמו ידיעת רבי עקיבא במעשר ובחרמים וכו', אשתו ובניו וכו', ולענין מדות טובות של רבי עקיבא, עיין בכתובות סב: בתוספות ובמש"כ בשיחות הר"ן אות רעב. וע"ע במפרשים שרצו לפרש שגם ר' אליעזר עוד לא עלה לגדולתו, כי איך נדר וכו' ע"ש. וגם זה קשה לפי כמה דיוקים, וכמו שכתוב שהלך לחביריו להתיר הנדר וכו'.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

ותמוה לי מאד, שהרי ר' אליעזר העיד (סנהדרין סח.) הרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת וכו' וכו' ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם חוץ מעקיבא בן יוסף ע"ש. ואם הסיפור הזה קרה בעוד ששניהם זכו לתורה, איך קפץ רבי אליעזר לזכות כל כך יותר מרבי עקיבא. ולולא דמסתפינא הייתי מפרש שהסיפור היה אחר ששניהם זכו לתורה. והענין הוא שרבי עקיבא היה משמש את רבי אליעזר. ואף על פי שרבי עקיבא כבר זכה לגדולה וכל תלמידיו, עם כל זה הרי מבואר להדיא בגמרא הנ"ל שאפילו הכי היה ראוי מאד לו לשמש את רבי אליעזר, ולכן יתכן שבאמת זכה ושמש אותו אותם ג' שנים.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

קל. לוי איקלע לבי יוסף רישבא, קריבו ליה רישא דטוותא (מין עוף) בחלבא, לא אכל, ע"ש. רישבא נוטריקון רבי ישראל בער אודסר. ועיין לקמן קמו:

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

קלב. רש"י ד"ה עיקבא עצם כשעורה הלכה – דלא ניתנה תורה שבעל פה לידרש בי"ג מדות, ע"כ. עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות שמג.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

קלח. קרמנאי ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

קלח:

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

דבר ה' זו נבואה: לק"מ ח:ז דף יז:.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

עתידה תורה שתשתכח מישראל: שיחות הר"ן ח.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

רב חסדא ובנותיו – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ו 'קרא את יהושע', עמ' קכד. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' קכו.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

קמה:

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

אמור לחכמה אחותי את אם אם ברור לך הדבר וכו': לק"מ כא:ח דף ל:.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

קמו.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

ובמעמד הר סיני פסקה זוהמתן: לק"מ ז:ג דף ח:.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זהומתן: לק"מ לח:ו דף נב:, לקמ"ת ח:ח דף יז:.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

נחש הטיל זוהמה בחוה: לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

קמו: אמר טבות רישבא. טבות בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. רישב"א נוטריקון רבי ישראל בער אודסר כנ"ל דף קל.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

קמז: אמר רבי חלבו, חמרא דפרוגיתא ומיא דיומסת קיפחו עשרת השבטים מישראל, חמרא דפרוגיתא, פרש"י שם מדינה שיינה משובח, עכ"ל. והרי הוא כיין הונגרי שרבינו דימה תורתו אליה. דפרוגיתא בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וזה לעומת זה, והוא ממש ענין המבואר בסיפור כאן כמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קי"א.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי שמקום זה – דיומסת, נקרא במקומות אחרים (עיין קהלת רבה פרשה ז) אמאוס, בגמטריא נ נח!

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

כי הדר אתא, קם למיקרי בספר, בעא למיקרא (שמות יב:ב) החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם וכו'. רבי עקיבא איגר ציין לספר קרנים, והבאתי אותו במילואו בלקוטי מוהר"ן תורה קיא ע"ש – כי הוא ענין נוגע להפוך רב"י לרי"ב.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קכח.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

קנא:

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מהשמים: לק"מ יד דף כ., קטז דף ק:.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

כל המרחמין על הבריות מרחמין עליו: לק"מ קיט דף קא..

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם: לק"מ לא:א דף מג:.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

ושבו העבים אחר הגשם זה הראות שהולך אחר הבכי: לק"מ נא דף נט., סה:ב דף פ., רנ דף קיז., לקמ"ת סז דף ל:.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

במתים חפשי כיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות: לק"מ ער"ה דף קיט:.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

כי אתא עניא אקדים ליה ריפתא: לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

קנב.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

ויקום לקול הציפור וכו' שכל השירות דומות עליו כשיחה: לק"מ רכה דף קיד:.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

דוק בככי ותשכח ברגלין: לק"מ רעז דף קכ:, לקמ"ת ח:א דף טז..

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

קנז: עולא איקלע לבי ריש גלותא, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא (גיגית) דמיא, וקא משח (מדד) ליה, אמר ליה, יאמר דאמרי רבנן (מודדין בשבת – ב) מדידה דמצוה, דלאו מצוה מי אמור? אמר ליה, מתעסק בעלמא אנא, ע"כ.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

הנה עכשיו באתי מסעודת סיום והרב אמר דרשה על זה למה סיים המסכת בסיפור כזה, ואמר על כרחך שאינו בא אלא ללמדנו שצריכים לחזור עוד הפעם על המסכת. ולא הבנתי בכלל. אכן מה שכן הבנתי זה בדיוק להיפוך. שהלומד את המסכת יכול ליפול ביאוש מרוב הדינים והחומרות של הלכות שבת, והעיקר בשבת זה להיות שמח, שמח מאד, וכמו שרבינו הקדוש גילה והדגיש מאד, על כן סיימו את המסכת בסיפור כזה שקדוש עליון כבור רבה בר רב הונא מה עשה בשבת? הוא ישב בתוך גיגית של מים וסתם עשה חשבונות מה שבא לו לאוות נפשו בלי חששות. ובכך הגמרא נמשכת למסכת עירובין, עירובין בגמטריא שמח.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

(וחשבתי שאולי יש בזה גם מענין ביטול כישוף, כי ידוע שהיושב מוקף במים ניצל מכשפים, וכן רבינו גילה שעל ידי ענוה ניצול מכשפים, ורבינו גילה שהעינים והראות של שבת מזכים את האדם לראות שפלותו ולהשיג ענוה. ולא סתם המסכת מסיימת בדף קנז (שהוא הדף הנק"ו), אותיות נזק, שנישמר ונניצל מכל נזק ומכל דבר רע, ודו"ק).

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין, עם הז' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. עירובין בגמטריא שמח, עמש"כ בסוף מסכת שבת. עירובין בגמטריא דן ברסלב, דן הוא המאסף לכל המחנות כי העירוב עושה ערבות לישראל, ובפרט בתורה רפ"ב רבינו עיר"ב כל עם ישראל, וכן ד"ן מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע שראשי תיבות שלו ד' נוני"ן של ברסלב. עירבין בגמטריא רפ"ח ס'. כי יש בענין רפ"ח הרבה חשבונות כמובא בספרים, ועל כן נראה לדרוש עוד, שיש לחלק הרפ"ח לשבעה ספירות התחתונות, שרק בהם היה עיקר השבירה ורשות הרבים, ויוצא לכל אחד ואחד מ"א ניצוצות (בגמטריא האותיות של אהי"ה במילוי ומילוי מילואו כנודע), ואחד כולל על כולם. וזה בחי' י"ן של עירובין, כי י' נחלק לעטרת היסוד של הזכר ויסוד הנוקבה כמובא בענין הי' של שרי, חציו הלך לאברם להיות אברהם וחציו נשאר לשרה, בסוד הנ"ל. הרי הי' מורה על שני יסוד ומלכות, והן' היא החמשה ספירות של חג"ת נ"ה שבהם אימא מתלבשת כנודע. והרי ז' ספירות, עם הי"ן בגמטריא ס"ז, ועם המ"א ניצוצות, נ נח.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין. אותיות ויעבר י"ן. ויעבר בחינת ע"ב רי"ו (תקוני זוהר מובא בלקוטי מוהר"ן תורה יג). ועי' בקיצור הכוונות לחודש אלול שהרמח"ל כותב לכוון בויעבר י' – זו היא ההוי"ה של שילוב הוי"ה אלהי"ם הנ"ל (בגמטריא סליחה), "על פניו" – אלהי"ם וס' צירופים שלו (דהיינו חצי הצירופים) הם כמנין פניו, ע"כ. ובזה א"ש ויעבר י"ן – י"ן בגמטריא ס'.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין ע"ה והערב נא י"ה.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

עירובין – עיין מש"כ על השם חנניה.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

ב: תנן הכשר מבוי ב"ש אומרים לחי וקרוה וב"ה אומרים לחי או קורה.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

מבוי לחי, עם התיבות, בגמטריא נ נח. לחי קורה ע"ה בגמטריא רבי נחמן. מבוי לחי קורה בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

מבוי, נראה לפרש מ"ב, "פשוט ומלא ומלא דמלא (שם הוי"ה) הוא התפשטות הצריך לברוא את הכל, וסוד ג' מדריגות כח"ב (אדיר במרום תקמז, מכון רמח"ל)", ו"י, אלו הזכרים של שם הוי"ה וחסר הנקבות, והרי אינה רשות היחיד. ולכן הכשר מבוי בלחי שעושה צורת ה', והיא ה' תתאה, שכינה, כדאיתא בתיקוני זוהר (ח.).

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

ג.: רבא אמר זה וזה כשר חלל וסכה תנן חלל מבוי תנן, ע"כ. ולכן גם מי שנוגע ברבנו אפלו בעצבע קטנה אין לשער מעלתו (חיי מוהר"ן אות ש).

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

יא. אמר רב כהנא כי תניא ההיא בפיתחי שימאי, מאי פיתחי שמאי, פליגי בה רב רחומי ורב יוסף, חד אמר דלית להו שקפי, וחד אמר דלית להו תיקרה, ע"ש.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

שימאי בגמטריא רבי נחמן ע"ה. שקפי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא: לקמ"ת לט דף כה:.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

שתי תמורות יש בגי בן הנם ועולה עשן מבינהם וכו': לקמ"ת צ דף מ:.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

מגילה עפה כד עייפת לה כד קלפת לה: קלג דף קב:.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

והגה והי והי זה שילום שכר לרשעים בעולם הזה: לק"מ סו:ג דף פג:.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

כא. והגה והי – עיין לקוטי מוהר"ן תורה סו.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

כא. והגה – לשון שמחה, ומזה יש ללמוד והגית בו יומם ולילה, מצוה להיות בשמחה תמיד.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

כא. אמר רב חסדא דריש מרי בר מר, מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצות מאד, דבר זה אמרו דוד ולא פירשו, אמרו איוב ולא פירשו, אמרו יחזקאל ולא פירשו, עד שבא זכריה בן בן עדו ופירשו וכו' עיין שם. והמרש"א פירש שאצל דוד כתיב רק מדה אחת, רחבה (פשט). איוב הזכיר שני מדות, אורך ורוחב: ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים (פשט ודרש). יחזקאל הזכיר ג', שהמגילה היתה כתובה מפנים ומאחור (סוד), זכריה ראה מגילה שהיתה כתובה משני צדי הקלף, ועוד היתה מקופלת לשנים, ע"ש. הרי שיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

הלועג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת: לק"מ סא:א דף עד..

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שתקן שלמה ערובין ונטילת ידים – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' קלב.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

למחר לקבל שכרם: לק"מ יב:א דף טו:, סד:ה דף פ..

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמשחיר פניו פניו וכו': לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא..

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

ומשלם לשונאיו וכו' שכביכול הם משא על פניו: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

רב אדא בר מתנא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סו 'ויהי נא פי שנים', עמ' קלה.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

כב. היום לעשותן מחר לקבל שכר, וכמו שמלה היום משמעו העולם הזה, המלה מחר, משמעו עולם הבא. מחר, זה אותיות מם חת ריש, מם חת (עם האותיות) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם הכולל), ונשאר , ריש, שהוא אותיות שיר. שזה מראה שעיקר העולם הבא הוא השיר של נ נח נחמ נחמן מאומן, וכמו שרבינו אמר, אני אשיר שיר לעתיד שזה יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים!

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

כג. – משנה ב:ו

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

וכן שמעתי ממנו שיוצאין בעקרבנים בפסח, וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי, ע"כ. וכן הוא ברע"ב: עקרבנין, אבל במשנה שמופיע בגמרא לא גרסינן עקרבנים אלא עקרבלין. ואכן, בעקרבנין, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן מצינו שמה שכתוב בתורה (שמות יב:ח) ומצות על מררים, מררים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

כח. מערבין בפעפועין ובחגלוגות ובגודגדניות. פעפעין (בלי הו') בגמטריא רבי נחמן. החגלוגות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ורש"י פירש פולפי"ר בלע"ז בגמטריא רבנו נחמן. הגודגניות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

כט. תרדין יפה ללב וכו' אבי תפי וכו' – עמש"כ בברכות דף לט.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

כט. אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רצ.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

מ.: שנת תש"פ הדף יומי של ערב ראש השנה שחל בשבת, שבוא מדובר בדף. וגם בסוף הדף, לפי גירסת רש"י הרבנן שלחו את רב ייבא סבא, ייבא ראשי תיבות ישראל בער אודסר סבא (ואם תאמר יש עוד י', הרי עודעשר, עמש"כ על אביי) בערב ראש השנה לרב חסדא (הרב של חסד – רבינו), ורב חסדא אמר לו שהוא בא לו כי היה צריך המקום – שזה ממש הענין של ראש השנה של הצדיק, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא א', עד שתגיע למקומו.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

מא – והנה בראש השנה גופא ראיתי במפרשים שהביאו שיש ענין לצום אפילו בלי השלמת היום שבכי האי גוונא לא עולה להתחשב לצום, כדי להשתתף בצער, ובזה אולי אחד מהטעמים הכי חזקים ששמעתי על מה שרוב העולם לא זכו להיות השנה אצל רבינו, כי לא אפשר להפליג בשמחתינו כנהוג כאשר העולם מדוכא ומעונה בשקר הקרונה. (וכן בחיי מוהר"ן אות קפו ז"ל אינו נכון שהם יהיו בצער ואני בשמחה. כי בשלמא אם לא הייתי נשרף רק הם בעצמן הייתי מכרח להצטער עמהם, כי מחמת שיש לישראל צער כזה גם אני מכרח לסבל עמהם להצטער עמם בצערתם. אבל עכשו שגם ביתי נשרף, ובודאי אני צריך לקבל באהבה ובשמחה וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

מא: (ועיין לעיל)

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

ג' אינם רואים פני גיהנם וכו': לקמ"ת צ דף מ..

</div>



# Chapter ד'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/3/

# Chapter ד'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ד'

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

משנה מא: מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים. פלנדרסין, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שאין אליהו בא בשבת ולא בע"ש: לק"מ קיז דף ק:.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הדרי בי: שיחות הר"ן סא.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

רב יהודה בר אישתתא, אישתתא, פרש"י שם אדם. אישתתא בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נב: משנה: מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס ר"ש אומר אפילו חמש עשרה אמות יכנס שאין המשוחות ממצין את המדות מפני הטועין, ופרש"י שהט"ו אמות הם דוקא, על חשבון תשעים טפחים, ע"ש. והרי זה בחי' הט"ו ווי"ן של ויציב ונכון וקיים וישר שאומרים אחר קריאת שמע בשחרית, כמובא בכוונות, שהם בגמטריא צ'.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

דוד דגלי מסכתא כתיב ביה וכו': לק"מ רפג דף קכב..

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נג. מימי לא נצחני אדם אלא אשה תינוק ותינוקת ע"ש שהאשה הוכיחה אותו על שלא השאיר פאה בקערה וכו'.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוסי בר אסיין כד הוי משתעי בלשון חכמה וכו': לקמ"ת עז דף לה:.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי חרות אלא חירות: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

כי חיים הם וכו' למוצאיהם בפה: לק"מ יא:א דף יד:. כי חיים הם למוצאיהם, למוציאהם בפה: לק"מ נו:ג דף סה..

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

למוצאיהם בפה: לק"מ טו מאמר רבב"ח דף כא..

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וממדבר מתנה: לק"מ יד:ה דף יט..

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וממדבר מתנה היינו שפלות: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא נשתברו לוחות הראשונות לא היתה שכחה בעולם: לק"מ נד:ד דף סא:, ס:ח דף עג..

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא לא נשתברו לוחו הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל: לק"מ ריז דף קיג:.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

נד. תנא דבי ר"א בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמיות. ולכן מצינו בכמה ספרים ותפילות שמסיימים, אמן נצח סלה ועד.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

אמן - מרמז ל'מאומן' (ועמש"כ בריש החלק על תפילה). נצח גימ' נחמן. סלה עם האותיות גי' נחמ. נ'צח ס'לה ר"ת נס וא"ב דאח"ס ס=ח, הרי נח, גם בס"ת אמן' נצח'. א"נ י"ל נס גי' נ נח עם התיבות. ועד - זה העדות, החתימה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

נד. כי נעים כי תשמרם בבטנך וכו' אימת ד"ת נעימים כי תשמרם בבטנך היינו שיהי' לומד ע"מ לעשות ולקיים בפועל ממש כל מה שלומד וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך: לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד..

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כיצד סדר משנה: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אלעזר בן פדת בשוק של צפורי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קלז.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

נח. בשנת התשפ"א הדף יומי של ח"י תשרי, הילולא של רבינו למדו דף זה. עירובין נח בגמטריא רבנו נחמן. עירובין דף נח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

סג. המורה הלכה בפני רבו חיי מיתה כו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

סד. רבה בר שימני ור' מנש' בר' ירמי' מדפתי הוי קא מפטרי מהדדי אמרי נימא מלתא כו' דאמר מר וכו' אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו פתח חד מינייהו ואמר היכי דמי שתוי כו' שתוי כל שיכול לדבר בפני המלך וכו'.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

סד. עירובין סד. לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו, היינו זוכר את חבירו (עיין תנא דבי אליהו פ"ה ובילקוט מ"ב רמז רכד, שעל ידי אותו דבר הלכה יאמר "זכור איש פלוני לטוב שזו ההלכה קבע בידי").

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ואע"ג דבכל מקום יש הקפידא חמורא לא להשתמש בדברי תורה אלא לשמה, הרי כל אותיות התורה הם נשמות ישראל, ועל ידי הלימוד מעוררים ומזווגים הנשמות כמובא.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שתני במסכת אבות, ודאשתמש בתגא חלף, היינו כאשר אחד מחלף ועובר מחבר יש להשתמש בתורה כדי שיזכרו.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בהמשך הגמרא, המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו, יקח בהן ספר תורה ע"ש. הרי משתמש בספר תורה כדי להקים שם להגר, ולכן יקנה ספר תורה דייקא - דאילו לפי רב ששת שאמר אפילו בעל בנכסי אשתו, פרש"י סתם בעי למיעבד בהו מצוה, ולאו דוקא ספר תורה.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה לכאורה כאשר שני נשים נפטרות זו מזו, אין שום ענין שתהיה מתוך דבר הלכה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו: לקמ"ת כו דף כג..

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

סה. אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי, פרש"י אפי' ציווי עבודה קלה היתה מבטלת אותי, עכ"ל.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביורה דעה ריש סימן רכג ז"ל המדיר עצמו מהנאת בנו, כדי שלא יתבטל הבן מלמודו בשבילו, מתר הבן למלאות לו חבית של מים, להדליק לו את הנר, ולצלות לו דג וכו' ע"ש. ובבאר היטב כז"ל דמסתמא ממילי זוטרי כי האי דליכא בהו ביטול תורה כ"כ לא אדריה עכ"ל. הרי מבואר שיש גדר של ביטול תורה קטנה, אכןמלשון אביי, לא תנאי, משמע שהיה מחשיב זה לביטול גמור.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן ליישב בעזה"י שמה שהיה מפריע לאביי לא היה עצם העבודה בפני עצמה, אלא שהיה בא מתוך ציווי, והציווי מחייבת ונותן עליו אחריות וממילא אחשביה להעבודה להיות מעכב בלימודו. אבל בלי הצוואה, שהבן יעשה מרצון עצמו, אז אין זה נחשב אלא בהגדרה זו של ביטול תורה במקצת.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי, רבינו חננאל (ד"ה ורבא) פירש שהצער של נשיכת הכינה היה מבטלו, והמרש"ל (חכמת שלמה ד"ה אי) פירש שאם היה הורג כינה היה הדבר מאוס עליו ומטריד דעתו. ועיין במסכת שבת סוף דף פח. ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען (נוטפות) אצבעתיה דמא וכו' – ואותו רבא הודה כאן שלא תמיד הוא זוכה לריכוז כזה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כאשר למדנו את זה בדף יומי, לפני שלמדתי הדף, בשחרית התפללתי ביחידות בחדר שלי והסתובב עכבר קרוב לי ועשה רעש, והיה לי נסיון לכוון ולהתרכז, וצחקתי מעצמי, שהנה אני רוצה להתפלל באימה ויראה לפני מלך מלכי המלכים, ואפילו עכבר קטן מדאיג אותי. והרי אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, וידוע הסיפור של בוסתנאי שכאשר עמד לפני מלך בשר ודם נתן את עצמו להיות נשוך מדבורה ולא התיחס לזה בכלל בעמדו לפני המלך.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ואז למדתי הדף וקבלתי הנחמה כנ"ל.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

סה. אמר רב יהודא לא איברי לילא אלא לשינתא. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עה: אמר רב יוסף תני רבי היו ג' אסורין אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה, אמר רב יוסף מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי, ע"כ.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בערך הלכה, שבגאולה הלכה כיחיד, כהצדיק, ודו"ק.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

פה: מה שאמר רבי על בן בונייס פנו מקום לבן מאה מנה וכו' ע"ש. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

כגון חצירו של בן בונייס. בונייס בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

פה:-פו. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו פנו מקום לבן מאה מנה, אתא איניש אחרינא אמר להו פנו מקום לבן מאתים מנה, אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי, אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה, אמר לו, לכשתגיע אצל אביו אמור לו אל תשגרהו בכלים הללו לפני.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש על פי מה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (אות צג) שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וכו' וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות וכו' שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות הוא מפרש כמו שכתבו (משלי יז:ט) "ושנה בדבר מפריד אלוף" וכו' אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש – חגרהו על מתניך לסוף שתהנה מתלמודו וכו' מי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים וכו' כי על ידי שמחלק אלפים למאות וממשיך האלפים לתוך המאות כנ"ל על יזי זה נעשה ממות מאות על ידי שנכנסו האלפים לתוכם. ומי שאינו יודע זאת אינו יודע מפני מה הוא עכשו בשמחה ואינו יודע היחוד של ברך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואינו יודע מה זו ציק קדרה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

כי אלף ספינו בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה, זה בחינת שנה בדבר, שעי"ז מחלק האלף למאה, ולכן רבי אמר פנו מקום לבן מאה מנה. והשני אלפים האלו, האחד (אלף ספינות על שם חשיבותם הספון) לחלק למאה, והאחד להכניס למות – בחי' עיירות ביבשה (להעיר את היבש – לחיות המת), לעשות מאות. ולכן רבי אמר לרבי יוסי, שכאשר ישיג אביו, שהיה לו בחי' זו, צריכים לקיים חגרהו על מתניך, ולכן אל תשגרהו בכלים הללו לפני, אלא חגרהו במתניך.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

והאיניש אחרינא לא הזכיר שמו, וי"ל שאינו אלא אותו נחמ"ן, אלא באחוריים, בחי' פנו מקום לבן מאתים – מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה בחי' שנה בדבר, שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

פו. (ועיין למעלה)

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

זו רבי מכבד עשירים: לק"מ סח דף פו..

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

צו: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין?! – והנה תפילן בגמטריא פתק, אז בודאי ראוי לטרוח לעשות קמיע עם הפתק!

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ק: תנא מגדלת שער כלילית, פרש"י שד, ע"כ. עיין בספר חסד לאברהם, לאחר שהביא שאין להשדים שער, הקשה מהגמרא כאן, ותירץ ז"ל וי"ל שלילית היא קליפה ואינה שידה ולכך היא מושרשת למעלה, אמנם השדים אינם קליפות אלא ענין נפרד שאפילו שורש בחיצונים אין להם, ולכך לילית יש לה שער והשדים אין להם שער, וזה דווקא בממשות היד דרך כאשר ימשמשו האדם, כי להדמות הם מתדמין בעלי שער, אלא כאשר יסתפק צריך למשמשן בידים, והם כולם קרוחי ראש וכו' ע"ש. ולכאורה אי אפשר לתרץ כן לפי רש"י. אכן לפי דבריו שגם השדים שאין להם שער, עם כזל זה מראין את עצמן כבעלי שער, י"ל שזה הכוונה, שהנשים מגדלות שער כמו שמראין השדין.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ק: אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וכו' וכו'. ובספר בן יהוידע (ד"ה אלמלא) כתב שעכשיו שניתנה תורה אין אנו למדים מוסר מבעלי חיים, משום שבהם יש גם מדות רעות ואנו עלולים ללמוד מהם גם מדות אלו ע"ש. ולא נראה כלל, כי הלוא צריכים ללמוד מכל דבר את הטוב ולא לללמוד מהרע.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

והנכון בזה כבר גילה רבינו הקדוש בשיחות הר"ן (אות קטז) ז"ל ישראל עם קדוש אפלו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב אפלו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ מצד חיוב השכל והישר, רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך, ע"ש.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

קא: א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפלו בדורו של משה לא היו כמותן, דאילו בדורו של משה כתיב (דברים יא:יג) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב (דברים א:טו) ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח, ואילו גבי לאה כתיב (בראשית ל:טז) ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך, וכתיב (דברי הימים א:יב:לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. איני, והאמר רב יצחק בר אבדימי וכו' וכו' מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה זו היא מדה טובה בנשים, כי קאמרינן דמרציא ארצויי קמיה ע"ש.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

והרי חז"ל גם כן גינו את לאה בזה שיצאה, וכינו לה יצאנית (רש"י בראשית לד:א). ועיין במכתב של ר' אברהם קליסקר נגד ספר התניא של חב"ד (שנת תקנז, מכתב ס"ה בספר אגרות חסידים מארץ ישראל) שכז"ל ודור המדבר שהיה דור דיעה לא היו כי אם חכמים וידועים (דברים א:טו) ונבונים לא אשכח כי פחדו ורהו (?) להתבונן בבינה יתירה, עכ"ל. והרי לא דאג על חכמה ודעה, רק בענין בינה יתירה, שהיא דייקא בחי' מעלת האשה. (והגם שרבינו אמר שענין יששכר הלומד הוא למעלה מבחי' זבולון המפרנס, כבר הבאתי מהאריז"ל שזבולון בעצמו בחי' כתר ולמעלה מיששכר). והרי יש להבין הסכנה הטמונה בהשגת הבינה הזאת, שדורשת יציאה, חכמת נשים בנתה ביתה, ובין הדרך של חב"ד. ובכלל צריך ביאור כי הלוא הבעל שם טוב אמר תורה מבחי' בינה, כמו שרבינו גילה בספר חיי מוהר"ן אות שנג ע"ש. ולכאורה עיקר לימוד תורה דייקא על ידי בינה, כמו שאנו מתפללים בברכת קריאת שמע: ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל וכו' [אכן בנוסח אשכנז לא אומרים "בינה" , אבל בודאי מתפללים להבין].

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה מח, שבינה שמשם דינין מתערין, צריכים תפילה בכח. ועיין בלקוטי תורה של האריז"ל בפרשת בראשית, שכתר של הנוקבא משני שלישים של תפארת ז"א, מבחי' הגוף, אך מן האור המתפשט בתוכו, אינה לוקחת רק חצי שליש אור לבד. ומבאור שם שכל שליש הוא או"ר. וכתוב שם ששני שלישים, בגמטריא בית (וצריך לומר שפוחתים הב' כוללים), והנה כאשר מוסיפים על בי"ת, ק"ג - חצי שליש של האור, עולה בגמטריא תפל"ה. ואולי עוד נזכה להרחיב דיבור בזה בעזה"י.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם בלקוטי תורה פרשת בראשית, שכתר ז"א אינו אלא משליש אחד של תפארת אימא-בינה, וחטאו של אדם הראשון באכילת עץ הדעת, היה בזה שרצה להגדילו לשני שלישים, ע"ש באריכות כל הפגמים שזה גרם.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

פסחים

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

פסח בגמטריא נחמן. פסחים ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י נ נח.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ב. משנה א:א אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. מפורש בלקוטי מוהר"ן תנינא פג. לאור הנר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עיקם הכתוב טית אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו: לק"מ לח:ג דף נב..

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ה. בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו שנאמר ויצא הראשון אדמוני ולבנין ביהמ"ק דכתיב כסא כבוד מרום מראשון ולשמו של שמיח דכתיב ראשון לציון הנה הנם.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

שחיפוש בנרות שנאמר נר ה' נשמת אדם חופש וכו': לק"מ ער"ה דף קיט:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ח: שלוחי מצוה אינן ניזוקין. עיין במסכת שבת דף קיח: ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממתי בדרך מצוה.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

שליח מצוה, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ממתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, כמאן כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה (שמות לד) ולא יחמוד איש את רצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהגמרא נקטה שכל מצוה היא כמו עליה לרגל, וההבטחות של התורה על העולה לרגל שייכים לכל מצוה. ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה ל' ז"ל והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתבו (דבירם טז) ושמחת בחגך, ואז מאיר הפנים על ידי השמחה, ע"ש. הרי שכל המצות הם עולים לרגל.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה, שהרי רבה בר בר חנה גנבו ממנו סל הלחם כאשר התפלל (בבא בתרא עד.), והרי תפילה מצוה היא. וי"ל.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

פסחים דף כא:-

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

דא"ר אבהו כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה וכו' אלא לרבי יהודה דאמר לדברים ככתבן הוא דאתא (ואין יכולים ללמוד מנבילה) הא כל איסורים שבתורה מנא ליה דאסורין בהנאה, נפקא ליה (שמות כב:ל – ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו) מלכלב תשליכון אותו, אותו אתה משליך לכל ואי אתה משליך לכל כל איסורין שבתורה ור' מאיר אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה, ואידך חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא היא.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ר' אבהו לפי רבי יהודה לומד איסור הנאה לכל היכא שיש לאו של אכילה מאיסור של טרפה. י"ל על פי ליקוטי מוהר"ן תורה מח, צירי זה בחי' וייצר, יצירה לטב יצירה לביש וכו' וזה בחי' בינה ששם נוצר הולד וכו' בחי' כח התפלה מה שמתפללין בכח וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

והרי איסור טרפה היא בבהמה היא בהמה שאין לה כח, וכן בשר בשדה טרפה דרשו חז"ל על הוצאת אבר של העובר ממעי אמו, אע"פ שמחזירו הרי הוא טריפה, כי יצא מבחי' שכר פרי הבטן. וזה שורש היצירה לביש, ולכן שם יש רק איסור אכילה, ומשם והלאה משתלשל האיסור שיהא גם אסור בהנאה. ולכן לענין חולין שנשחטו בעזרה, רבי יהודה סובר שעל כל פנים הם בבחי' במעי אמו, ואין לאוסרן בהנאה, וזה מה שאמר לאו דאורייתא היא, כי התורה בחי' עשרה מאמרות מקבלין כח מכח אתוון, ואילו חולין אלו על כרחך לאו בחי' אורייתא במעי אמו של כח מעשיו, אבל עם כל זה אין לאוסרן בהנאה כנ"ל. בחי' כי מנגד תראה (עיין שם בסוף התורה), שמותר בהנאה, ושמה לא תבוא, שאסור באכילה, בחי' ארץ אוכלת יושביה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל כעי"ז אפילו לפי ר' אבהו אליבא דר' מאיר שלומד איסור הנאה לכל לאוי אכילה מאיסור נבלה. כי נבל מלשון נבל תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר (יתרו יח:יח) כי כן היה בסוף שמשה רבינו נבל על ידי העם הזה במי מריבת קדש. ומשם התגבר הריב לשונות, ולכן משם יצא חומרת איסור הנאה לשאר לאווי אכילה, ואפילו לחולין שנחשטו בעזרה, כי ר' מאיר רואה את הפגם כבר מנבלה, מכישלון לשון משה שחילל קדושת הדיבור, ומשם ישתלשל האיסור להחמיר אפילו באיסור הנאה גם בחולין שנשחטו בעזרה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא מסקת, מכדי בין למר ובין למר אסורין בהנאה מאי בינייהו, איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה וכו'. כי שפת אמת תיכון לעד, ולכן אע"פ שיש מחלקת וריב לשונות איך לפרש המילה אכילה, שהיא בחי' ארץ ישראל כנ"ל, אבל בסוף אם תיטיב שאת, ואז אהפך אל כל העמים שפה ברורה, ואין להם מחלקת אלא עד שעדיין יש בחי' שחיטת חולין בעזרה. שזה בחי' זמן הגלות, שמקום המקדש עדיין קודש רק שאין לנו כח לקדש ולהקריב.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כב. שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה, כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא (דברים י) פירש, אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם, כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה, עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים, ע"כ.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדייק במה שאמר קבלתי שכר, שכבר קיבל, והלוא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. והנלע"ד בזה, שבתחילה היה שמעון העמסוני, בחי' שמיעה, ואחר שאמר והלביש עצמו בדרשה זו עלה להיות נחמיה העמסוני, בחי' ראיה, כי כן נחמה הוא בחי' ראיה כמו שמצינו בכמה מקומות בחז"ל למשל (סנהדרין לז:) א"ר שמעון בן שטח אראה בנחמה וכו'. הרי קיבול שכר שלו בדרשה זו שעלה להשגה להיות פרוש מיראה, שהוא בחי' שמיעה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן עה"פ ה' שמעתי שמך יראתי. והוא בעצמו עלה למעלה לבחי' חכמה וריאה, בחי' נחמיה כנ"ל, כי על ידי פרישות זוכים לבחי' ראיה בחי' ואתה תחזה כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה עב, כי רק משה שהיה פרוש גדול מאד בקדשה גדולה זוכה להסתכלות הזאת וכו' ע"ש. ועכ"ז בשני המדרגות האלו היה רק בבחי' העמסוני, העם בסיני, שהיו שומעים ורואים ועמדו מרחוק.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי עקיבא שהוא בחי' משה, כי ראוי היה בעיני משה רבינו שהתורה תינתן על ידי ר"ע כמבואר במסכת מנחות, ואצל משה רבינו יראת שמים הוא מילתא זוטרתא (ברכות לג:), ולכן השם יתברך דרש מעם ישראל (דברים י:יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, כיון שלגבי משה הוא מילתא זוטרתא גם לעם ישראל נחשבת כן, כמבואר שם ובמפרשים שם. ולכן שפיר פירש ר"ע את לרבות תלמידי חכמים, כי דייקא מבחינת התלמידי חכמים שהם ניצוצות של משה רבינו דייקא על ידם כל עם ישראל נחשב יראת שמים אצלם למילתא זוטרתא שיש להם יד ויכולת להשיגה כמו שאמר רבי חנינא שם משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

[העולם מקשים למה לא היה קשה לר"ש את האמור אצל אהבת השם. ונראה לפרש כי אהבה היא התאחדות, ורואים את הצדיקים וכן תשמישי קדושה מאוחדים עם השם יתברך, ועל כן אף על פי שאסור לנשק ולהראות חיבה יתירה לאנשים ולתינוק בבית הכנסת, אבל כן מנשקים תשמישי קדושה, וכן לכאורה יש לנשק צדיקים, והרי מצות ודבקת בו מקיימים על ידי דבקות לצדיקים (ועיין בספר אדיר במרום עמ' רעז, מכון רמח"ל, כי המאורות הם באהבה זה לזה וכו' ויש קשר ושייכות קורבה ביניהם תמיד וכו' וזאת האהבה מגעת לנשמות גם כן וכו' כי האהבה הוא קורבה וחיבור, והאהבה הולכת ומקשרת כל חלקי המאורות זה עם זה וכו' ע"ש). מה שאין כן מידת יראה, שכל בחינת יראה היא בחינת דין שמפרדת, ולא משבת ולא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר עליהן (יבמות ו:, ואילו לענין אהבה נאמר בתפילת מוסף ותתן לנו י"א באהבה, והנחילנו י"א באהבה). וכמו שהשם יתברך אוהב את הצדיקים מצוה עלינו לאהבם, ואין השם יתברך מתירא מכלום (-אכן מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך – ליקוטי מוהר"ן קמח)]

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מתרפאין חוץ מע"ז וגילוי עריות וש"ד: לקמ"ת א:י דף ב..

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

מא.: אמר רבא אכלו נא לוקה שתים, מבושל לוקה שתים, נא ומבושל לוקה שלש, אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות, איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי, איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה. רבא אמר אכל זג לוקה שתים חרצן לוקה שתים, זג וחרצן לוקה שלש וכו'. ע"ש.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי תורה מ"ט בלקוטי מוהר"ן, שצריכים לעשות חלל פנוי, ובתוך החלל פנוי יוצרים העולמות. ועל ידי יצירת העולמות שהם מדותיו יתברך, מתגלה מלכותו. וזה ענין של לאו שבכללות, שהוא החלל שבו הבית לכלל היצור. וצרכים להעלות את המלכות על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע, והשיר פשוט הוא למעלה מכל הצמצומים, והוא בחי' חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה – כי על היחוד של השי"ת לא יבוא שום צמצום ולאו כלאו דחסימה – שחוסם ומצמם. ואחריה על כל דרגה יהיה גדרי הצמצומים והלאוין, יש בחי' של לאו אחד הכולל, וזה עומד לפני השיר כפול, ויש בחי' שני לאוין, עומד לפני השיר משולש, ויש בחי' שלש לאוין שעומד לפני השיר מרובע.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

וזה דייקא בקרבן פסח, כי עלית המלכות ביחוד תתאה ויחוד עלאה בחודש האבי"ב כמבואר שם.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

וגם דייקא בנזיר, כי נזיר גם כן בחי' ראש נזרו ובחי' לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו, כמבואר שם בתורה שיש שני ראשי שנה שהם ימי תשובה להעלות המלכות והעצה, כאשר היא בקטנות, אחד בניסן, וזה הדרשה מקרבן פסח הנ"ל, ואחד בתשרי. והמלכות בחי' שרה כמבואר שם, וזה לשון נזיר, מלשון רוזנים (תהלים ב:ב) שפירש המלבי"ם שרי העצה. ונזירות הוא ענין תשובה וענין לעשות ההגדרה והצמצומים כדי לבוא להגדלת הדעת, עד שהשערות הם בבחי' עתיקא ולא גוזרים אותם. וזה בחי' נזיר אותיות רזין, בחי' תורה דעתיקא סתימאה שזוכים להגיע ולהשיג כמבואר שם בתורה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מח: רש"י ד"ה תנא לשה היא מקטפת כז"ל מקטפת דהיינו עריכה שקורין אנטוורטי"ר (-לתת צורה לעיסה) ע"ש. אנטוורטי"ר עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי מורשה אלא מאורסה: לקמ"ת פט דף מ..

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ביום ההוא יהיה ה' אחד וכו': לק"מ ד:א דף ג..

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

אטו האידנא לאו אחד הוא וכו': לק"מ כא דף ל:.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ביום ההוא יהיה ה' אחד: לק"מ נא דף נט:.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ביום ההוא וכו' אטו האידנא לאו אחד הוא וכו': לק"מ סה:ג דף פ:.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

אור שהוא יקר בעוה"ז יהיה קפוי וקל בעוה"ב: לק"מ ו:ג דף ו:, ל:ח דף מג..

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ולא יהיה כנעני אין כאן עני: לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

לא כמו שאני נכתב אני נקרא: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

עליונים למטה ותחתונים למעלה: שיחות הר"ן מ.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

נד. מענין אדה"ר שבמו"ש נטל שני אבנים וטחנן זה בזה ויצא מהן אור והביא שתי בהמות והרכיב זה על זה ויצא מהן פרד.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה וכו': שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

רבא אמר מפסיקין היו [-אנשי יריחו היו "כורכין את שמע" ולא מיחו בידם, והיו מפסיקים בין שמע ישראל יא"י אחד לפרשת ואהבת] אלא שהיו אומרים היום על לבבך דמשמע היום על לבבך ולא מחר על לבבך, ע"כ.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בטעם למה אנשי יריחו דוקא היו אומרים בסגנון זה שמטיל ספק חלילה כנ"ל נראה להדיא כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה רעב – היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה) זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום וכו' ע"ש. והוא פלא.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' (בראשית מט:א) - בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: 'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשיו?' אמרו לו בניו: 'שמע ישראל: ה' אלהינו ה' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.' באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רש"י בפ' ואתחנן פירש ז"ל ה' אלהינו ה' אחד. ה' שהוא אלהינו (ל) עתה, ולא אלהי האומות עובדי אלילים, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' (צפניה ג, ט.), ונאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד, ג.): (רש"י).

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש שהרי יעקב אבינו חשד שבניו נתערבבו באומות (ועיין בבראשית מח על הפסוק וירא ישראל את בני יוסף ואמר מי אלה ויאמר יוסף אל אביו בני הם, ופרש"י שהוציא שטר כתובה וכו'). ועל זה ענו ה' שהוא אלהינו עתה, עתיד להיות ה' אחד גם לאומות, וזה היה עסקם עם האומות. וכן מצינו בפרשת שמע דייקא, טטפות, טט בכתפי פת באפריקי, דהיינו שה' אחד בכל השבעים לשונות.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו: לק"מ י:ד דף יג., כב:יא דף לד., רמו דף קיו:.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו: לק"מ מג דף נד., ח:ב דף טז..

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו: לק"מ נז:ו דף סח..

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

עתידים צדיקים להחיות את המתים: לק"מ סב:ו דף עו:. שיחות הר"ן צג, צט.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ואיש משענתו וכו' עתידין צדיקים שיחיו מתים: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

סח. רש"י ד"ה מנקבין בסכין, כז"ל ולשון מיחוי, שמוציא פרש רכה דמנחת בתוכה, דשנפרי"ר בלע"ז (-להנמס – רש"י שמות טז:כא), כמו וממחה ושופך (מעשר שני ה:א) וכמו המחהו וגמעו (לה.). לישנא אחרינא, מיחוי לשון נקיבה וחיבול, כמו תמחה את זכר עמלק (דברים כה), עכ"ל. דשנפרי"ר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

חציו לה' חציו לכם: לק"מ קמד דף קד..

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

כמה יוסף איכא בשוקא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' קמ. על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' קמב. על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' קמג. על פי לק"N כח 'בני לן ביתא', עמ' קמה. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' קמו. על פי לקמ"ת ב 'ימי חנכה, עמ' קמז. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' קמט.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

בשבועות כולם מודים דבעינן לכם.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה משום שכל הבריאה אי אפשר לשנות בה כלום. והכל צפוי וכו'. ורק מכח התורה יש יכולת לכל אחד, כפי שורש נשמתו – שכל נשמה יש לו פירוש בכל התורה כמבואר בכתבי האריז"ל, לייצר בדיוקנו, זאת התורה אדם.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שאמר רב יוסף (פסחים סח:) ביומא דעצרתא, עבדי לי עגלא תלתא, אמר, אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

כי ה' קנינים במסכת אבות. יש את השמים והארץ, כמו שכתוב בברכת שם לאברהם, קונה שמים וארץ, נוטריקון שוק"א, ואלו קבועים, ואילולא התורה האדם היה קבוע בהם בלי אפשרות להזיז ולשנות שום דבר באמת, וזה שאמר כמה יוסף, כמה שירצה (מלשון כמה לך בשרי) וישתדל, לא יפעל כלום כי הכל קבוע בשמים וארץ. וכן כמ"ה בגמטריא אדנ"י, המלכות, יוסף זה יסוד שמזדווג עם המלכות, איכא בגמטריא לב, הפנימיות, הכל בשוקא. ושאר הד' קנינים, תורה, ישראל, אברהם, בית המקדש. ורב יוסף עצמו בחי' ישראל, עבדי לי עגלא תלתא, כנגד הג' של תורה, אברהם, בית המקדש. כי עגלא יש לו ג' פירושים, בעגלא ובזמן קריב – מהירות, הוא ענין זריזות של אברהם, עגלה, שנוסעים עליה בדרך, בחי' התורה שדרכיה דרכי נועם, ועל פי ה' יחנו ויסעו, ועגל שמביאים קרבן בבית המקדש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה לפרש בעזה"י כמה יוסף וכו'. כ' פעמים מ' פעמים ה' בגמטירא ד' אלף, בחי' הד' אלפים המבוארים בליקוטי מוהר"ן תורה כח, המתנגדים המבזים יראי השם, זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שידין יהודאין, כי ת"ח שידין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשידין, שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים, עיין שם באריכות. והרי מצינו במסכת פסחים (קי.) אמר רב יוסף אמרי יוסף שידא, אשמדאי מלכא דשידי ממונה הוא אכולוהו זוגי וכו', הרי כמה יוסף, ורב יוסף היה בסכנה שהיה מקבל תורה נפולה מאלפין הנפולים, שהיה מקבל תורה מהשידין. ולכן אמר עבדי לי עגלא דייקא, כי עיקר ההכרה של השידין בכף רגל כמו תרנגול, ואילו כף רגל של מלאך הוא ככף עגל (יחזקאל א). וכן השם הקדוש של כף רגל השמאל, במרכבת הבינה, בדרך החמדה בספר ברית מנוחה, הוא אגל"א (ראשי תיבות אתה גבור לעולם א'. שוב למדתי בב"מ קח. ברש"י אגלי פירושו שערים). וצוה שיעבדו בשבילו, שיקיימו בחי' הכנסת אורח צדיק (וכאילו לאספו אל הבית מהשוק), כי בעינן 'לכם' אותיות מלך, מאן מלכי רבנן, שהוא התיקון להעלות הד' אלפים כמבואר בתורה כח שם, אלא שבתורה כח מבואר התיקון הוא דייקא על ידי כבשים, בחי' כבש אלוף, שמהם היו מביאים קרבן התמיד, ואילו רב יוסף ביקש עגל מטעם הנ"ל [ואכן ביקש עגלא תלתא, ואותיות שעל גבי כבש, הם לגת, לג – עג"ל, ות' של תלתא. והכבשים צריכים ביקור – ע'].

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

כתבתי את זה בס"ד לפום ריהטא כלאחר יד לזכור חג שבועות הבע"ל, עוד צריך ביקורת והרחבה בעזה"י.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

עא. וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. יש לפרש על פי מה שגילה רבינו בליקוטי מוהר"ן (תורה כג) עבודת אלילים היא חובה (עיין רש"י לך בפסוק וירדפם עד חובה) שמכרעת את הכל לכף חובה וכל המתדבקין בה הם בעלי חובות וכו' עיין שם, והגמרא נוקטת שאינו בא אל מן החולי נפש ומכל חילול האמת.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

פו: - אמרו ליה מאי טעמא קרית לך רב הונא, אמר להו בעל השם אני. להו בעל השם, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – אני. מאי טעמא כי אמרו לך ניתיב – בגמטריא יז בתמוז – אפוריא יתבת (יתבת בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה), אמר להו כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא. הראשי תיבות של: לך בעל הבית עשה ע"ה בגמטריא נ נח. מאי טעמא כי יהבו לך כסא קבלת בחד זימנא – זימנא בגמטריא נ נח. אמר להו מסרבין לקטן – מסרבין לקטן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ואין מסרבין לגדול.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

פז. אר"א אפי' בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הרחמים וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

הרבנות מקברת את בעליה: לק"מ נו:ג דף סד:.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

פז:-פח.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

עולא אמר (הטעם שגלו ישראל לבבל הוא) כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש כי צריכים ליכנס להיכלי התמורות למקום הקלפות להעלות משם הקדשה – לשון רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כד. ועוד גילה רבינו בתורה רמה ז"ל דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים וכו' אבל דע, שצריך ליזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חידושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעומת זה עשה אלקים וכו' וכו' ודע שכל אדם קודם שמשיג בתורה השגה של אמת, צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות וכו' ע"ש. וי"ל שזה ענין אכילת התמרים, ולילך מחיל עד חיל, עד שזוכים לבחינת אדם ממש – המבואר שם ע"ש.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ובהמשך הגמרא מבואר (על פי רש"י בתענית דף ט:) שהתמרים גורמים שלשול, ורבינו גילה בספר המידות, ערך אמת אות ח' שהשלשול והעצירות בא על ידי שקר, עכ"ל. הרי עוד הוכחה על בחינת התמורות של התמרים. וגם ממה שעולא (מלשון עליה כנ"ל) מתחילה שמח עליהם וקרא אותם דובש, ובסוף קרא אותם סמא דמותא, מרומז הענין.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע (רש"י ירמיה פרק כה, ופרק נא) שבבל בא"ת ב"ש ששך, ובגמטריא כתר (ואילו בב"ל בגמטריא לד אותיות של מילוי דמילוי שם אדנ"י, סוף כל דרגין). וזה בחי' תמורות.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

פח. (ועיין למעלה)

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה: לק"מ י:ג דף יב:.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

פח. לא והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה וכו' לא כאברהם שכתוב בו הר וכו' ולא כיצחק שכתוב בו שדה וכו' אלא כיעקב שקראו בית. עיין ליקוטי מוהר"ן תורה י.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

פח. א"ר יוחנן גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר (הושע ב:ב) ונקבצו בנמי יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

והנה קבוץ גליות בחי' ציצית שהם בחי' מארבעה רוחות, וכמו שלקוחים כל הציצית ביד בברכת קריאת שמע כאשר אומרים – מהר והביא עלינו ברכה ושלום מהרה מארבע כנפות הארץ ושבר על הגוים מעל צוארנו ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. והרי: קבוץ גליות ע"ה בגמטריא תרח"ם, והוא השנה שהרבי מראזדין – שהיה פעם על ציון רבינו באומן – המציא את התכלת. ועיין באריכות בזה בסיפורים מר' שמואל הורוביץ ובשיח שרפי קודש (ב:רצט), שרבינו רימז על זה, שיש בחי' גאולה בשנה זו, וכן הביא מר' שמשון אוסטריפליא שגילוי התכלת שייך לאותו שנה.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה עוד רמזים בגמרא, כי "יחדו" בחי' הצמר ופשתים יחדו בציצית, וזה לשון "גדול" – מלשון גדילים תעשה לך (כל זה תמצא בלשון הגמרא במסכת יבמות דף ה: לימא קרא ציצית תעשה לך, גדלים למה לי? וכו' עשה גדיל ופותלהו מתוכו, א"כ לימא קרא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו למה לי וכו'). וזה לשון "יזרעאל" אותיות אליעזר, כי רבי אליעזר אומר (מסכת ברכות דף ט:) שזמן ציצית הוא משיכיר בין תכלת לכרתי עד הנץ החמה. "לכרתי" בחילוף אות כ' לח' – הוא תרחם, רמז לגילוי התכלת בשנת תרח"ם עד הנץ החמה שהוא בחי' לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו וכו' המבואר בליקוטי מוהר"ן (מט:ז) על גילוי התכלת שיעשהה כלה בגוים והצדיקים דבקים בו, ע"ש מדבר גם על בריאת העולם.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש בזה מהסוד שרבינו גילה (חיי מוהר"ן קפה) אם היו אומרים לאחד רבי נחמן נתן (ושוב עשה תשובה על שגילה את זה, עיין שם אות קצו), עכ"ל. נחמן נתן בגמטריא תרחם!

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

קבוץ גליות בגמטריא ציון נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

פח. רמי ליה רב עינא סבא לרב נחמן תנן עבד וכו' אמר ליה (רב נחמן לרב עינא סבא) עינא סבא ואמרי לה פתיא (כלי) אוכמא (שחור) מיני ומינך תסתיים שמעתתא ע"ש.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

פתיא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (אוכמא בגמטריא ואני ע"ה. גם "עינא" בגמטריא אני וסבא ע"ה). רואים קשר פה בין רב נחמן סבא ונ נח נחמ נחמן מאומן, שמהם תסתיים שמעתתא.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

פח. שוב פעם אחת נמצאת הלטאה בבית המטבחיים וביקשו לטמא כל הסעודה כולה באו ושאלו את המלך וכו' באו ושאלו את ר"ג א"ל בית המטבחיים רותח או צונן א"ל רותח אמר להם לכו והטילו מלא כוס של צונן וכו' וריחשה וטיהר ר"ג כל הסעודה כולה נמצא מלך תלוי במלכה ומלכה תלוי' בר"ג נמצאת כל הסעודה כולה תלוי' בר"ג.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

צו. בעי רבי זירא, אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו? א"ל אביי, ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד – פרש"י ז"ל בשר צלי בשפוד, עכ"ל (רבינו חננאל פירש שאכלו אותם, והמאירי פירש ששרפו אותם).

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

שויסקי, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. (אימורי פסח, בחי' אמרות נחמ"ן).

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

קד. מאן ניהו בנן של קדושים, רבי מנחם בר סימאי, ואמאי קרו ליה בנן של קדושים, דלא איסתכל בצורתא דזוזא, ובתוספות מבואר שרבי מנחם הוא זה שלא היה מסתכל, ותולה קדושתו באביו, שגם אביו היה קדוש, ע"ש. והרי בנן בגמטריא של הראשי תיבות של מנחם בר סימאי.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כג:ה ז"ל כי באמת יש עוד תיקון לתאוות ממון, היינו שיסתכל לשורש, שמשם בא כל הממון וכל השפעות, ועל ידי הסתכלותו שם, יתבטל תאוותו וכו' ע"ש. ולכן דוקא בענין זה של נקיות וטהרה מתאוות ממון, יחסו לקודשת אביו, מרמז על ההסתכלות לשורש. וקראו קדושים, לשון רבים, כי לזאת ההסתכלות אי אפשר לבא אלא עד שיתקן בריתו, שהוא בעצמו עיקר התיקון לתאוות ממון, ועיקר הקדושה, כמבואר שם. וכן מבואר שם שתאוות ממון הוא בחי' טומאת נדה, והרי הטהרה מטומאה זו ראוי ליחסו ללידתו בטהרה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

[שוב ראיתי בפרפראות לחכמה ח"ב שפרש על פי תורה כג ז"ל שע"י שמירת הברית ניצולין מתאוות ממון ושם בסופו מובא מענין המטבע שיש עלי' צורה והנה ארז"ל כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה ומבואר בזוה"ק כי קדושת הברית של הבן הוא עפ"י רוב כפי קדושת אביו בזה וכן לענין תאוות ממון מובן ג"כ במאמר זה קצת שתלוי בטבע אביו שזה בחי' דהוה מסיק בבי אבוה וכו' וזה בחי' והניחו יתרם לעולליהם וכמובא במ"א וע"כ ר' מנחם שזכה שלא הסתכל כל ימיו על צורתא דזוזא מובן ממילא שהי' קדוש מאד בקדושת הברית ג"כ וע"כ קרו ליה בנן של קדושים כי בודאי גם אביו היה קדוש מאד בקדושת הברית ובביטול תאוות ממון כנ"ל, עכ"ל.]

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בליקוטי מוהר"ן תורה סט – וכל אדם ואדם כאשר הוא בא לעולם הוא בא עם בת זוגו המיחדת לו ועם סכום ממון הקצוב לו, שיהיה לו בזה העולם וכמה פרות, הינו בנים שיהיו לו בזה העולם, והם בחינת אילן וענפים ופירות, כינו שאור נפשה הוא בחינת עקר האילן וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של בנן של קדושים בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

קיב.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

כשהיה ר"ע בתפיסה אמר לו רשב"י וכו': לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

קיב. ת"ר לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה, מאי סכנה, סכנת שברירי (עוורון) וכו' וכו' ואי לא לימא איהו לנפשיה פלניא אמרה לי אימי איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי צחינא מיאב כסי חיורי ע"כ.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר הבאתי במקומו מש"כ הבן איש חי בספרו עוד יוסף חי דרשות פרשת בלק, מה שיש ללמוד מזה הכח באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן. עיין שם.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ראיתי מובא מחידושי המאירי (ד"ה שברירי) שפירש שמתמעט פחד דמיונו במיעוט התיבה, ע"כ. ולפי זה בהגדלת התיבה מרבה דמיון הכח והעוז. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שמבואר שם שהשיר פשוט כפול משולש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן – נעשה דוקא על ידי בירור המדמה.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

קיג:

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

תני תנא [שנה האמורא השונה את הברייתות] קמיה דרבא ורב ספרא את הברייתא דלעיל, ששלשה הקב"ה מכריז עליהן בכל יום, וביניהם רווק הדר בכרך ואינו חוטא.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

צהבו פניו דרב ספרא, שמח על כך, שהרי הוא רווק הדר בכרך.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו רבא: לאו כגון מר!

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא, דהוו אושכפי סנדלרים בארעא דישראל, והוו יתבי בשוקא דזונות, ועבדי להו מסאני היו עושים נעלים לזונות. ועיילי להו, ומביאים להם. אינהו, הזונות, היו מסתכלי בהו. ואינהו, רב חנינא ורב אושעיא, לא מדלן עינייהו, לא היו מרימים עיניהם לאיסתכולי בהו.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ומומתייהו, והיו הזונות רגילות לישבע בחיי רב חנינא ורב אושעיא הכי: בחייהן, בחיי "רבנן קדישי דבארעא דישראל"!

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ע"כ.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, בסיפור של החכם והתם, רבינו גילה ענין עשיית נעלים, שהוא ענין תפילה, וגם ידוע שכל ענין של רבינו (בגמטריא פייסבוק) הוא ענין תפילה, ועל כן עיקר עשיית נעלים למי שהוא, הוא לקשר ולנעל אותו לרבינו. ולפי זה מבואר שרב חנינא ורב אושעיא (על אף שהיו רווקים) היו עוסקים להתפלל עליהן ולקרב את הזונות - ואכן היו מתגברים ושולטים על עצמם לא להסתכל ולהביט כלל בהן. ודוקא אלו הזונות הכירו בקדושתם.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

קיג: אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימרא ליה לרביה (לרבו של המספר – לפי פירוש המתיבתא) למשנייה (כדי שרבו ישנא את העובר עבירה)? אמר ליה, אי ידע דמהימן לרביה כבי תרי, לימא ליה, ואי לא, לא לימא ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר המידות ערך לשון הרע אות ז.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

קיג: חמשה דברים צוה כנען את בניו וכו' פירש רשב"ם ז"ל כלומר מנהן כן הוא כאילו צוה עליהן אביהן ע"ש.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

עין מה שפירש רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כג, שעבודה זרה נקרא חובה, כי מצוה לקיים דברי המת.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

קיד. אמר ר' יוחנן משמיה דר' יהודה בר' אילעי אכול בצל ושב בצל (פירש רשב"ם אכול בצל או ירקות, ותשב בצל ביתך, ואל תצטרך למכור ביתך, ע"כ, עיין שיחות הר"ן אות רסה, לא לאכול בצל חי, וצ"ל בצל מבושל.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

קיד. דאכיל קקולי (-ירקות) אקיקלי דמתא שכיב, פירש רשב"ם ז"ל על אשפות העיר משום ששאר בני העיר יושבין הוא יושב,ואין תובעין לו כלום, עכ"ל. ובבן יהוידע דחק לפרש ענין האשפות. ונראה לפרש כי קי"ל שאכילת ירקות מרבים זבל.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

קיז.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה לשונות שנאמר בהם ספר תהלים: לק"מ רה דף קיב.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות וכו' שנאמר קחו לי מנגן וכו'.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן, ע"כ. עמש"כ בספר המידות, ערך מריבה אות ג.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. אמר רב חסדא הללויה סוף פירקא, רבה בר רב הונא אמר הללויה ריש פירקא, אמר רב חסדא חזינא להו לתילי דבי רב חנין בר רב דכתיב בהו הללויה באמצע פירקא אלמא מספקא ליה. ופרש רשב"ם ז"ל הללויה ריש פירקא, כולהו הנך דספר תהלים שאין בו כי אם אחת לבדו בין פרק לפרק, אבל מקום שיש שני פעמים הללויה בין פרק לפרק לא פליגי רב חסדא ורבה בר רב הונא דחד מלעיל וחד מלרע, ע"כ. [וע"ע בברכות דף י. כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי, ע"כ (ועיין בתוספות שבאמת יש רק קפיטל אחד כזה – א-ב, והכוונה לכל היכא שהחתימה מעין הפתיחה, כמו תהילה והללוי"ה), ובריש ספר מדרש לפירושים פי' שאשרי בחי' כתר, בחי' עשרי"ם אורות, י' ספירות אור ישר וי' ספירות אור חוזר, ודחק לפרש שזה כוונת ר' יהושע בן קרחה שעשרים אשרי כתוב בספר תהלים אע"פ שרבי מנה כ"ב (ילקוט שמעוני על נ"ך תרי"ג. ועיין שם שריב"ק בעצמו כתב שהכ' כנגד הכ' הוי' שבספר ישעיה). אכן עשיתי חיפוש במחשב ומצאתי 24 שכתוב בתהלים האותיות אשרי – כולל אשרנו וכדומה, (ויש עוד כמו ואשר בארץ, כמו שפרש"י עה"פ אשר נשיא יחטא (ויקרא ד:כב) לשון אשרי), אכן ה' פעמים פירושו מצעדי גבר, ובפשטות על זה נחלקו שריב"ק פירש אחד מאותם ה' לענין אשרי חלקו, ורבי פירש ג' מאותם ה' לענין אשרי חלקו. ולפי זה יש להצדיק פירושו של המדרש תהלים, שהטעם שריב"ק שרצה להקים את המנין לעשרים היה בשביל הכת"ר].

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ונפקא מינה למי שאומר נ נח נחמ נחמן מאומן בין פרק לפרק, בפשטות לפי רב חסדא הרי זה שייך לסוף המזמור שסיים, ולפי רבה בר רב הונא הרי זה שייך למזמור הבא. ויש לחלק ואכמ"ל. והיה לי עוד סמוכים לשאלה זו ממנחות.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת יומא בסוגיא של הה' טבילות וי' קידושין של כהן גדול (ובריטב"א שם, דף לב. ד"ה ופשט, שאין טבילה על פשיטת בגדים ולא מצינו דין טבילה אלא להכשיר את הכהן לפני העבודה אבל לא לאחריה).

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

קיז:

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

משנה י:ז מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר, בין הכוסו הללו אם רוצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה, ע"כ.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

כוסות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (בין בגמטריא אני ע"ה, הרי: ואומר עליו ברכת השיר – אני נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

קיח.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

קשין\ם מזונותיו כקריעת ים סוף: לק"מ ט:ב דף יא:, רי דף קיג..

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף: לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

קשין מזונותיו כפליים כיולדה: לק"מ כג:א לה..

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

למה נסמכה פרשת עכו"ם למועדים וכו': לק"מ יד מאמר רבב"ח דף כ..

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

והמבזה את המועדות כאלו עובד עכו"ם: לק"מ רלה קטו.:.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

הני כ"ו כי לעולם חסדו כנגד מי כנגד כ"ו דורותו: לקמ"ת עח דף לו..

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

קיח. מהיכן הלל הגדול, רבי יהודה אומר מהודו (תהלים קלו) עד נהרות בבל (תהלים קלז), ורבי יוחנן אומר משיר המעלות (הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העמדים בבית ה' בלילות – קלד:א) וכו' ולמה נקרא שמו הלל הגדול, א"ר יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה, ע"כ. והיינו ר' יוחנן לשיטתיה, כי עיקר חילוק המזונות בחי' טרף נתן ליראיו, לכל עבדי ה' העמדים בבית ה' בחצות לילה, כמבואר בכתבים.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

קיח. קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

קיח. אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, ופירש רשב"ם ז"ל כלומר נס גדול עושה לו הקב"ה למי שנותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף, ונפקא מיניה למבעי רחמי, ע"כ. ולפי זה לכאורה גם מה שנאמר לפניה, א"ר יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה וכו', נפקא מיניה למבעי רחמי על מזונות יותר מגאולה, וי"ל.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ולקמן, חבלו של משיח דכתיב (תהלים קטו:א) לא לנו י' לא לנו (כי לשמך תן כבוד וכו') ע"ש, הרי שעיקר התפלה על הגאולה הוא למען השכינה, עיין לעיל קיז. לא לנו ה' לא לנו משיבה רוח הקודש ואמרה להן למעני אעשה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

קיח: מאי ביום הגמל את יצחק עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד עם זרעו של יצחק לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו כוס של ברכה לאברהם וכו' אומרים לו לדוד טול אתה וברך אומר להם אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא וכו'.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

קיח: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים, עיין במפרשים כמה דרכים. ועיין בלקוטי הלכות הלכות שחיטה ריש יו"ד מוהרנ"ת מאריך להסביר למה העולם הזה נקרא על שם החולדה ע"ש.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ כג:ו דף לו..

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ואת היקום אשר ברגליהם זה ממונו: לק"מ מז דף נה:.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ואת כל היקום וכו' זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ סט דף פו..

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ואת כל היקום וכו' זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ קפ דף קט..

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

זמרו למי שמנצחין אותו ושמח. לק"מ קכד דף קא:. שיחות הר"ן סט.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

משנה י:ט הפסח אחר חצות מטמא את הידים וכו' ברך ברכת הפסח פטר את של זבח, ברך את של זבח, לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו, ע"כ. את של זבח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

שקלים

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

שקלים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן (בלי ו'). שקלים באחד (באדר וכו'), היינו שקלי"ם עם ב' חסר מאח"ד, דהיינו עם י"א, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד, הרי עשרים גרה השקל, והרי מחצית השקל עשרה גרה, ועם שקלי"ם והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מסכת שקלים של תלמוד ירושלמי מתחלת בדף ב' כמו המסכתות של תלמוד בבלי, ואולי לרמז על חצי השקל. ואכן הדף יומי של תלמוד בבלי קבעו ללמדו להשלים הלימוד של סדר מועד.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ב. באחד באדר משמיעין על השקלים. אחר מסכת פסחים, התלמוד חוזרת לאחד באדר, וזה רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה עד, כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליצאת מצרים [ולא סיים], ומרמז שם שעכשיו ההתחלתו כבר מחודש אדר בפורים.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסמיכות מסכת שקלים מיד לאחר מסכת פסחים יש רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה א', שפסח הוא תיקון לתאוות ממון.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ג. מנין לציון וכו' וטמא טמא יקרא (ויקרא יג:מה), כדי שתהא הטומאה קוראה לך בפיה ואומרת לך פרוש ע"ש. ואם כן למדת פורעניות של טומאה, כל שכן למידה טובה של קדושה וטהרה, ויש ענין לציין על כל קיר ועל כל חלון ודלת: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

יג. בית גרמו על מעשה לחם הפנים. פרשנו את זה יפה בס"ד בליקוטי מוהר"ן תורה נ ע"ש.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

יד. (וביומא לח) הוגרס בן לוי על השיר וכו' וכשהיה נועץ גודלו בתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו כל אחיו הכהנים נזקרין (-נרתעין) לו בבת ראש, ע"כ. עיין בסיפורי מעשיות מעשה יג יום ד' הבעטליר עם הצואר עקום - וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

טו. רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה (מחלק צדקה) בליליא (כדי לתת בצנעא) חד זמן פגע ביה רבהון דרוחיא, אמר ליה, לא כן אלפן רבי (דברים יט:יד) לא תסיג גבול רעך, אמר ליה ולא כן כתיב (משלי כא:יד) מתן בסתר יכפה אף, מסתפי מינה, וערק מן קומוי, ע"כ.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הקשה והסביר בספר תולדות שמשון (אבות ה:יב) מה הוסיף והועיל רבי חיננא בר פפא באמרו הפסוק מתן בסתר, שעל ידי זה הרוח ברח ממנו, כי בזה גילה שאע"פ שבלילה לא מכוונים למצות צדקה, אלא מתן בעלמא, אבל אם יש עיכוב לדבר, כבר הרשות נתונה לכפהו, ע"ש.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד שמצינו שעל ידי השמחה שהאדם שמח בהמצוה שעשה נתוסף כח במצוה (ומענין לענין מצינו שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר התפילה), ולכן ה"נ באמרו בעזות דקדושה, שמתן בסתר יכפה אף, כבר נתן כח וחיל במצוה להפחיד ולהבריח הרוח.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

טו. אית הוה סבין וכו' מבין ריש שתא לצומא רבא הוון נסבין, בתר לא הוון נסבין אמרון דשתן גבן, ע"ש.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

יש כמה דרכים במפרשים, אכן צ"ע מה שפירש בתקלין חדתין, שלגירסת הירושלמי כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה עד יום הכיפורים, ודעתם היתה שבזמן הזה היא קצת מזנם לכל השנה, ועד יוהכ"פ שעדיין לא נקצב להם מזונם במרום היו נוטלים, אך אחר יוהכ"פ שכבר נקצב להם מזונם לכל השנה לא רצו ליטול יותר ע"ש. וצ"ע כי קי"ל בזוהר הקדוש שכל יום ויום יש לו שפע מיוחדת, ועל יסוד זה הבעל שם טוב ותלמידיו חיים מיום ליום, בלי להשאיר שום ממון מיום לחבירו. גם צ"ע מה שפירש לעיל מיניה בריש העמוד שרחלה היא נקבה בעזים, שהלוא הפירוש שם הוא שרחל היא כבשה גדולה.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

טו. נחמיה איש שיחין פגע בו ירושלמי אחד, אמר ליה זכה עמי חדא תרנגולתא, אמר ליה הא לך טימיתיה דקופד (-שור), וזבן קופד ואכל ומית ע"ש.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שתרנגול יותר יקר מבשר שור. וכן משמע בחז"ל הוא ברש"י עה"ת (במדבר כט:לח) ז"ל למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי, יום ראשון מאכילו פטומות, למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו בשר בהמה, לחמר מאכילו קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג, עכ"ל.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

טז: חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה וכו', עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נט, וליקוטי מוהר"ן תורה כב:י.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

יז. ועלהו לתרופה (יחזקאל מז:יב), רבי יוחנן אמר, תרפיה, מציץ עליה ותרף מזונה (מה שמוצץ הוה כמו מזון).

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

תרפיה בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

כ: תופיני, רבי יסא בשם ר' חנינה, מטגנה ואח"כ אופה אותו, רבי אחא בשם ר' חנינא, אופה אותה ואח"כ מטגנה. אתיין אלין פלגוותא כהינין פלגוותא. תופיני – תאפנה נא, רבי אומר תפיני נאה, רבי יוסי רבה אמר, תופיני רבה. מאן דאמר "תופיני נא" כמ"ד מטגנה ואחר כך אופה, מאן דאמר תופיני נאה, כמ"ד אופה אותה ואח"כ מטגנה, ע"ש. ומבואר, שתופיני נא, פירושו לאפות אותו כאשר הוא נא – היינו מטוגנת מעט, כלשון התורה בקרבן פסח, אל תאכלו ממנו נא, שפירושו מקצת צלייה. ולפי זה יש לפרש נ נח, נ – זה נא, מגטוגן במקצת, נ נח, היינו מטוגן כל צרכו, ולכן הגמטריא מטוגן – עיין מש"כ בזה בערך מנחה.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

יומא

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

יומא ע"ה = נח, וידוע שיום כיפור היא בחי' יובל, בחי' נ', הרי נ נח. ואח"כ סכה בגמטריא נ נח עם הנקודות (פתח – שש, שוא – עשרים) והכולל.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

ג: רש"י ד"ה כביכול, אני שמעתי אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד משלך הייתי רוצה, ע"כ. בענין הצדיק מכפר על עם ישראל ע' לקמן פו: ובמש"כ בחיי מוהר"ן אות ד"ש.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

בתמוז ניתנו הלוחות: לק"מ ריז דף קיג:.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ד: אלא לרבי יוסי הגלילי דאמר ששה דפרישה וארבעין דבהר, עד עשרין ותלת בתמוז לא איתבור לוחות: עמש"כ ברמזים על הפתק שנתקבל בכ"ג תמוז.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא מיישבת ז"ל אמר לך רבי יוסי הגלילי ארבעין דהר הדי ששה דפרישה, ע"כ. ויוצא לפ"ז שמשה רבינו היה לו רק ל"ד ימים עם השם אחר הפרישה. ואילו היה זוכה לארבעים יום היה נגמר בחג הפתק.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה רמז לרשב"י שהילולא שלו בל"ג בעומר, והנה רשב"י הוא תיקונא דרישא, ועל כן יש להיחשב יום ראשון של פסח למנין, והרי לד. והרמח"ל, הוא תיקונא של הסיפא, והילולא שלו מ"א לעומר, דהיינו אחר מ' ימים שלמים.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ט: אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים, א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה, אמר ליה, בירה (-בית המקדש) תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים, שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים, אמר להם תנו עיניכם בבירה, איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה, ע"כ.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות לו ז"ל ואמר: עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט, יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב ז"ל, ע"כ. ומובא שהיום המעשים הקטנים שלנו יש להם כח גדול וכו'. ור' יצחק ברעייטר כז"ל כשאנשים הפחותים והשפלים ביותר מחזקים לעשות את רצון הבורא אפילו במצוות קטנות ביותר הרי זה אצל השם חשוב יותר מהעבודה של הצדיקים הגדולים, ע"כ.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

י. גומר זה גרמניא. בפסוק (בראשית י:ב) כתיב חסר, ובגמרא מלא וע"ה בגמטריא ר"נ. וכן גרמניא בגמטריא שד"י (בחי' היסוד, בחי' אשר קרך בדרך כמו שארז"ל חותכים את המילה וכו'), בחי' ש'ובר א'יובים ו'מכניע ז'דים. וזה בחי' ראשית גוים (הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן כמש"כ במקומו, בגמטריא) עמלק ואחריתו – בחי' הגרמא, מה שגורם להסוף, עדי אובד. גר"ם בארמית עצם, בחי' לכלב תשליחון אותו הנאמר על פגם הברית, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נ.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

י. (ובני כוש סבא וחוילה) וסבתה ורעמה וסבתכא (ובני רעמה שבא ודדן) [בראשית י:ז], תני רב יוסף סקיסתן (כפרים) גוייתא וסקיסתן ברייתא, בין חדא לחדא מאה פרסי והיקפה אלפא פרסי.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

יש לראות פה רמז למעשה מהחיגר (סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ג'): ענתה הלבנה ואמרה: אתה דואג דאגת אחרים, אני אספר לך עסק שלי: היות שיש לי אלף הרים וסביבות האלף הרים יש עוד אלף הרים ושם מקום שדים, והשדים יש להם רגלי תרנגולים, ואין להם כח ברגליהם, ויונקים מרגלי, ומחמת זה אין לי כח ברגלי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

כי רעמה, בחי' ראמים, שהם השדים (גיטין סח:, רש"י במדבר כג:כב).

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

יג: רש"י ד"ה להביאו מתוך ביתו כז"ל כדי לפכח צערו ע"ש. לפכח היינו להפיג. פכח בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

טז: רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (-שיש ג' ספרים), ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת (שמות לב:לב), 'מחני נא' זה ספרן של רשעים, 'מספרך' זה ספרן של צדיקים, 'אשר כתבת' זה ספרן של בינוניים, ע"כ.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בעולם אומרים שספר נועם אלימלך הוא ספר של צדיקים, תניא – בינונים, וספר ליקוטי מוהר"ן ספר של רשעים, שרק בו יש כח להחזיר הרשע לטוב. וכאן רואים ש'מחני נא' שמשמאל לימין נקראת אני נחמן (עם הן' של 'אין') מכוון כנגד ספר של רשעים. אכן גם שאר הספרים אינם אלא מכוונים לספרי רבינו הקדוש, כי גם ספר של צדיקים המכוון במילת 'מספרך' – ספרך בגמטריא רבי נחמן. וגם ספר של בינונים המכוון במה שכתוב 'אשר כתבת', כתבת בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. וכל אלו הג' ספרים נפתחים בראש השנה שהוא במתנה מאת השם יתברך לרבינו הקדוש.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

יט. זה היה דף יומי ל"ג בעומר תשפ"א יום האסון הגדול שהמשטרה חסמו דרך היציאה מהאולם שעל יד הדלקה של תולדות אהרן, ונפלו כארבעים חמש קרבנות נ"ע.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

ורמז לזה בגירסת רש"י כאן ז"ל שער הדלקה שער הקרבן, לא ידעתי למה נקרא שמם כך, עכ"ל (ועיין בעמוד ב' שהגמרא מביא הסיפור של הצדוקי שנחבט בכף רגל מלאך, וע"ש קבוטל ולא קפוטל, קפוט kaput , לשון סוף קץ ומיתה. וגם בסוף הדף למה משיח לא בא, והרי שרו לפני כן על משיח שלא כדת היום לזמר שירי שמחה וריקוד).

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

יט. ומי טרח מטרחינן ליה כולי האי, אלמה לא מטרחינן ליה טפי, דאי צדוקי הוא ליפרוש אי נמי שלא תזוח דעתו עליו, ופרש"י ז"ל אי נמי, אפילו אדם כשר הוא טוב לנו להטריחו, כדי שלא תזוח דעתו עליו להתגאות בכתר כהונה עכ"ל.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות רפ, מה שצדיקים הם נעים ונדים בדרך וכו' ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד, אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו, הינו מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד (ועיין ליקוטי מוהר"ן תורה צב). ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה מ: איתא בעשרה מאמרות אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו וכו' נמצא כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה ע"ש. והרי גאוה הוא בחי' ע"ז וקלקול האמונה כידוע.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

יט: רש"י ד"ה ירמוז יקרוץ יורה, כולן לשון אחד הן אלא שזה נופל על העינים וזה על השפתים וזה על האצבעות, שנאמר (משלי ו) קורץ בעיניו מולל ברגליו מורה באצבעותיו, עכ"ל. וצ"ל שקורץ שייך לשפתים וגם לעינים, וכאשר נאמר בשפתים אז לעינים אומר לשון רמיזה.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה בפרק ראשו, צריך בו כוונה, שנאמר בו (דברים ו) והיו הדברים האלה על לבבך, ע"כ. הביא את הסוגיא של ברכות דף יג.: (ושם צריכים לדייק הא גם בפרשת שניה כתוב ושמתם את דברי אלה על לבבכם).

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

יט: ודברת בם ולא בדברים בטלים, כבר פרשנו במקומו בשם א.פ. נ"י בם במילוי, בית מם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

כ: דאמר מר וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו ביריחו, ומאר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מירושלים ליריחו עשר פרסי, ואף על גב דהכא איכא חולש (תענית יו"כ) וכו'.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בפרשת בהעלתך (י:לב) כבר הביא מחז"ל ז"ל מה טובה היטיבו לו? אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דשנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה, והניחוהו מלחלק. אמרו, מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו, ליונדב בן רכב וכו' עכ"ל.

</div>



# Chapter ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/4/

# Chapter ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/4


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ב

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כב. משנה: בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להן הצביעו ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות - לקמ"ת פ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

קשה איך היו רצין בכבש, הלוא במכילתא דרבי ישמעאל אמרו, מה תלמוד לומר 'אשר לא תגלה ערותך עליו' (סוף פרשת יתרו – שמות כ:כג), שבשעה שיעלה למזבח לא יהא פוסע פסיעה גסה אלא מהלך עקב בצד גודל, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כב. דאמר ר' יוחנן קידש ידיו לתורמת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה וכו' שכבר קידש מתחילה לעבודה ע"ש. הקם להתחיל היום בחצות לילה, שאלה אם צריך נטילת ידים שנית בעלות השחר, ומפה יש צד להקל, כי שנינו לעיל (משנה כ.) שביום הכיפורים היו תורמין מחצות וברגלים מאשמורה הראשונה. ודבר זה תלוי במחלקת אביי ורבא, עיין ברש"י במסכת זבחים (כ. ד"ה ולינה) שהסביר טעמו של אביי, כיון שהזמן שבין הקידוש לעלות השחר הוא מועט, לא יבואו בני אדם לזלזל מחמתו בפסולי לינה ע"ש, וא"כ ביום כיפור וברגלים היו צריכים ליטול ידיהם שנית. ורק לפי רבא י"ל שמי שנטל ימיו בכוונה ליום המחרת (לא רק בשביל הלילה) י"ל שלא צריך ליטול ידיו שנית. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כב. שאני מיגנא ממיקם, פרש"י ז"ל נוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו מלילך לישן עד סוף הלילה מלהיות עומד ממטתו בהשכמה שהיא תרומת הדשן, עכ"ל. וכל שכן לקום בחצות, והיינו מה שסבא ישראל אמר שרבינו נתן לנו עבודה קשה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אין ממנים פרנס על הציבור אא"כ קופה של שרצים תלוי מאחריו: לק"מ צה דף צו..

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה לא נמשכה מלכותו של שאול וכו': לקמ"ת טז דף כא..

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר אינו ת"ח: שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כג. והיחדים – פירש רבינו חננאל ז"ל הללו הן רבנן שנקראו יחידים ונקראו חולים, יחידים כדתנן בתעניות (דף י) התחילו היחידים להתענות, ואמרינן התם מאן יחידים אמר רב הונא רבנן, ע"כ. כי עבודת השם מתחיל רק מבחי' אחד היה אברהם, כמו שגילה רבינו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כו. רש"י בענין הקטרת המעשרת (ד"ה לא שכיחא) ז"ל ומסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיחא דאם לא כן נמצאו הכל עשירים, עכ"ל. הרי שדעת רש"י שרחוק או נמנע מהמציאות שכולם יהיו עשירים. ואילו בתוספות ישנים שם מפרש שבאמת יכולים, כי גם יכולים להשיג עשירות על ידי עולות נדבה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות רפד שלפעמים נותנין לאחד עשירות גדול, וכל העולם מתקנאין בו ורודפין אחר הממון והעשירות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כח: נחומא בן אפקשיון אומר אף ברקאי בחברון. אפקשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כח: הוא דמשק אליעזר (בראשית טו:ב) א"ר אלעזר שדולה ומשקה מתורתה של רבו לאחרים, פרש"י דולה ומשקה, נוטריקון של דמשק, ע"כ. דולה משקה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כח: אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו'. קיים אברהם אבינו, עם הי"ד אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

כט. א"ר אסי למה נמשלה אסתר לשחר, לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים, והא איכא חנוכה, ניתנה ליכתב קא אמרינן וכו' ע"ש. ובמהרש"א הקשה שלכאורה הוא להיפוך, שהנסים בחינת יום, ואם זה סוף כל הנסים היה צריך להיות נמשל לעת ערב ולילה. וביאר שכל הניסים המפורסמים בעולם הזה התחילו בלילה, וכמו שאמר הפייטן 'אז רוב ניסים הפלאת בלילה', ומסיים ואומר 'שנאה נטר אגגי וכתב ספרים בלילה', ולפי זה כוונתו, שאסתר היא סוף הניסים שבעולם זה שנעשים בלילה, ולכן נמשל לשחר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הנה סבא ישראל מצא הפתק הקדוש, שהוא בחינת נס שניתן לכתיבה, לעת ערב, וכמו שסיפר שאחר שמצא אותו הוא רק כל הלילה. וסבא ישראל קיים שנס הגדול עולה על כל הנסים, ובהיותו לעת ערב סימן הוא להחזרת הנסים לעם ישראל.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה' ז"ל כי עקר גדול האמונה הוא בבחינת (תהלים צב), "ואמונתך בלילות" דהינו כל מה שנדחה והולך חלק מהלילה ונתקרב אל אור היום נתגדל האמונה ביותר, וכן הולכת ונגדלת מעט מעט כפי מה שנדחה מהלילה ונקרב יותר אל היום, עד שבאור היום אז נתגדל האמונה בשלמות, בבחינת (איכה ג), "חדשים לבקרים רבה אמונתך" ע"ש. ולפי זה נס פורים שהוא בחי' שחר עולה על כולם.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה נב, שרק בלילה יכולים להחזיר את העולם בביטול להיות נכלל בחיוב המציאות.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז י"ל כוונת הגמרא שפורים הוא הסוף והגמר של כל הניסים, כי הוא היישוב הדעת על כל הניסים, ובו קיימו וקיבלו את התורה, שכל העולם היה תלוי ועומד עד שיקבלו את התורה, והחזירו את העולם לחיוב המציאות. וזה בחי' ניתנה ליכתב מה שאין כן בחנוכה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ל. שאלו את בן זומא טבילה זו (פרש"י של כל שחרית, למה לטהור) למה, אמר להם, ומה המשנה מקודש לקודש וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת טעון טבילה, המשנה מחול לקודש וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת אינו דין שטעון טבילה, רבי יהודה אומר סרך טבילה היא זו כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש, ע"ש.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי ליקוטי מוהר"ן תורה נג ז"ל ומי שהוא שלם בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו, אזי הוא קרוב לדעת הקב"ה, ואין חילוק בין דעת האדם לדעת השי"ת, אלא חמשה דברים כמובא, ואז דעתו יונק מדעת השי"ת, שהיא בחי' ה"א, ואז מוליד, ע"ש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כי ידוע מכתבי האריז"ל ומספר ליקוטי הלכות הל' ראש חודש המובא באריכות בספר השתפכות הנפש, שמראש השנה עד שמיני עצרת בונים פרצופי זו"נ להכינם להזיווג, ואז קולטת הזרע ויולדת. ויום כיפור בפרט הוא בנין ועליית הנוקבא. ובית המקדש הוא בחי' דעת (כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה ו, יג ועוד), והרי עבודת יום כיפור הוא השלמת הדעת, ועל כן הכהן גדול צריך השלושה דברים המרחיבים דעתו של אדם כדי שיוכל לבוא לשלימות הדעת, כמו שרבינו פירש שם (ממסכת ברכות נז:) אשה נאה ודירה וכלים. אשה נאה, הכהן גדול צריך להיות נשוי, ודירה, כבר מבואר בריש המסכת (ובדף יט.) שהכינו עבורו לשכת פרהדרין, ובליל יום כיפור היה לו לשכת בית אבטינס (משנה יח:). וכלים, פירושו בכמה מקומות בגדים, ואלו הבגדים המיוחדים של יום הכיפורים, גם יש לפרש כלים מלשון תלמידים, כמו שרבינו פירש, וכמו ששנינו בדף יח: אם היה חכם דורש וכו'. ואכן הח' בגדים של הכהן גדול הם הח' בחינות של: להבין (-אבנט) ולהשכיל (-חושן) לשמוע (-מעיל) ללמוד (-מצנפת) וללמד (-ציץ) לשמור (-כתנת) ולעשות (-איפוד) ולקיים (-מכנסים), כמו שמבואר בספר מי השילוח פרשת תצוה, והרי הם שפיר בבחי' תלמידים, כי אלו הדברים מביאים לההולדה, כמש"כ שם רבינו ז"ל ובשביל זה תלמידים נקראים בנים, כי על ידם בא ההולדה ע"כ.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן היה טובל ה' פעמים לקבל ולהשלים הדעת (עיין בתורה נו מענין המקוה של שבועות). וי"ל שאפילו לרבי יהודה הטבילה הראשונה הוא מן התורה, כי מה שרבי יהודה לא קיבל הקל וחומר של בן זומא, פירש המאירי (ד"ה כבר – השני), כי יש לפרוך אותו, כי מה ליום הכיפורים שכפרתו מרובה, ולפי זה, ביום הכיפורים גופא שפיר יש קל וחומר לחייבו בטבילה הראשונה. ולכן סבר רבי יהודה שאין ללמוד הטבילות של יום כיפור לשאר ימים. כי ענין יום הכיפורים הוא השלמת הדעת עד כדי כך לקבל הה"א של הולדה, מה שאין כן בשאר ימים. ולכן הטבילה של שאר הימים אינו אלא לסרך טומאה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מובא שבן זומא כחבירו בן עזאי לא היה נשוי, וא"כ כמוהו היה עושה נפשות על ידי לימוד תורתו (וכמו שגילה האריז"ל בסוד קליפת השום), והנה דברי תורה אינם מקבלים טומאה, ואופן הזיווג הזה שייך בכל השנה, על כן בן זומא דן קל וחומר מיום הכיפור לשאר ימות השנה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ל: לדידכו אודו לי איזי מיהת ע"ש. (מתיבתא: אולם לשיטתכם, שמצורע צריך לשוב ולטבול ביום השימיני,) הודו לי לפחות בכך.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הרשב"ם (על התורה בראשית כז:לג) פירש "איזי" שהוא תיקון הלשון כמו איפה. והמרש"ל (בבא מציעא ע. ד"ה בגמרא אימא) מביא יש מפרשים שהוא לושן אוהב, ובענין שלפנינו, שאומר רבי יהודה לחכמים, הודו לי אהובי בזה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

איזי מהות, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

לה. עני ועשיר ורשע באין לדין וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בהלל הזקן – תכלת וארגמן: על פי לק"מ תורה יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' קנו. על פי לק"מ תורה סד 'בא אל פרעה', עמ' קנח.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

לז. משנה: הילני אמו עשתה נברשת (-מנורה) של זהב על פתח של היכל.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נברש ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו כ"ש כל הנקרא וכו': לקמ"ת יב דף יט:.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

דלתות ניקנור – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קס. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קסב.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: ואלו לגנאי, של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים של בית אבטינס לא רצו ללמוד על מעשה הקטורת הוגרס בן לוי וכו' וכו' ועל אלו נאמר ושם רשעים ירקב, ע"כ.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במסכת אבות (ה:י) שנינו ארבע מדות באדם, האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדת בינונית, ויש אומרים, זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ, שלי שלך ושלך שלך, חסיד. שלי שלי ושלך שלי, רשע, ע"כ. בשלמא להיש אומרים, הרי אלו שלא לימדו לאחרים נחשבים לרשעים, כי זה מדת סדום, אבל לתנא קמא שסובר שלי שלי ושלך שלך, למה נאמר על אלו שם רשעים ירקב, למה יחשבו רשעים. ולכאורה צריך לאמר שכיון שאומנותם היתה כל כך גדול וחשוב, ע"כ היה תלוי בזכות הציבור, והרי אפילו נבואת משה רבינו מבואר בחז"ל היה רק בזכות כלל ישראל, וכל אותם שנים שהיו נזופים לא זכה לשלמות הנבואה, והרי נביא שכובש נבואתו חייב מיתה, וזה סמוכים לנידון דידן, שגודל אומנות שלהם היתה שייך להציבור, וכיון שלא לימדו אחרים, הרי הם בכלל מדת הרשע שאומר שלי שלי ושלך שלי.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ובעמוד ב (לח:) אמר ר' אלעזר צדיק מעצמו ורשע מחבירו (פרש"י צדיק מעצמו, על ידי מעשיו נזכר לטובה, רשע ע, על ידי חבירו נזכר לרעה) ע"ש. כי רשעות תלוי בהתנהגות לאחרים כנ"ל, והיפוכו חסידות, אבל צדקות ענין לחוד. ואפילו זה שהצדיק חונן ונותן, זאת לא אומרת שהוא אומר שלי שלך, אלא שהוא נותן משלו להזולת, ועל ידי זה יש זכרון ברכה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לח. של בית גרמו לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים וכו'. עמש"פ על זה במסכת שקלים.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

לח: דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר (שמואל א:ב:ט) רגלי חסידיו ישמר – פרש"י ז"ל משנהג בחסד שני רגלים כמו זה שלש רגלים (במדבר כב) פעמים, ישמור אותו מן החטא, ע"כ (ולעיל מיניה פרש ז"ל שוב אינו חוטא שנא' רגלי חסידיו ישמור, סופי חסידיו ישמור, ע"כ).

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בספר חיי מוהר"ן אות תקלו, וק"ק על הספר חסידים שהבאתי שהתנה ג' פעמים, על פי הפסוק הן יפעל א-ל פעמים שלוש עם גבר. וצריכים לחלק, שבאמת מדויק בפסוק לפעמים זה פעמים ולפעמים זה שלוש. כאשר בא לידו ממש ואינו חוטא שוב אינו חוטא, אבל כאשר שמר את עצמו מרחוק צריך ג' פעמים. ושוב צריכים לחלק בין עבירה להרהור עבירה כמש"כ שם.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטמא פותחין לו: לק"מ ט:ג דף יב., קיב דף צט:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטהר מסייעין לו משל לאחד שבא לקנות אפרסמון: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטהר מסייעין לו: לק"מ צו דף צו..

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

לח:-לט.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

תנא דבי רבי ישמעאל משל (לדברי ריש לקיש שהבא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין לו) לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון, בא (-הלוקח) למדוד נפט, אומר לו (-המוכר:) מדוד אתה לעצמך, בא למדוד אפרסמון, אומר לו: המתן לי עד שאמדוד איתך כדי שנתבסם אני ואתה, ע"כ

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו:ב שהמתן הזה הוא בחי' כתר, בחי' שם אהיה, שיהיה לו הווי' בעולם, ע"ש. ולכאורה יש בזה בחינות שזה גבוה מעצם קבלת האפרסמון, וכמדומני שכן המשמעות בליקוטי הלכות, שהכתר מסדר ומיישב המוחין (ע"פ תורה כ'ד. ואכן זה פעולת הדעת, שהיא חיצוניות הכתר). ואכן י"ל שלמשל בעולם עשיה, הכתר הוא השראה מעולם יצירה, ובעליית עולם עשיה, היא מקבלת נה"י שעולם יצירה, שהם עוד יותר גבוהים (וי"ל שאלו הם הג' בחי' תשובה בחי' סגול שמבואר שם ו:ה). אכן אפילו לפי זה יש בחי' שכתר עוד יותר גבוה, בסוד כתר מלכות, שהשראת הכתר ממש בחי' אצילות מהאין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הלוקח שבא לבחור, זה בחי' הגיע לפרשת דרכים, וכאשר בוחר באפרסמון, הוא בוחר בצדיק שידריך אותו בדרך ישר לפי שורש נשמתו, כמבואר בתורה ד:ח. וכן בתורה ו' מבואר שם שהכתר הוא הי' עליון של הא' שהוא בחי' משה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שבנה שלמה בית המקדש – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' קסד. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' קסו.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

מג: מאי שנא בוידוי ראשון דלא אמר ובני אהרן עם קדושך ומ"ש בוידוי שני דאמר ובני אהרן עם קדושך, תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נותנת, מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב, ע"כ.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ובתוספות ישנים (ד"ה בא) כז"ל וא"ת למה צ"ל כאן אני וביתי כיון שאמרו בוידוי קמא וכי תימא כיון שבא בשביל הכהנים יש לכלול עצמו עמהם, והא לקמן (סו.) גבי שעיר המשתלח וכו' אינו מזכיר בוידוי עליו אלא ישראל, ושמא כיון שנתודה כבר על פר זה עונותיו מזכיר עצמו פעם שנית עליו כיון שלא נשחט הפר ולא נגמרה כפרתו עדיין, אבל בשעיר המשתלח אין להזכיר כהנים כיון שנשחט כבר הפר שנתודה עליו, ואם מכפר זה עוד עליהם מ"ש מכל שעירי חטאות שבכל השנה, ע"כ.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש בזה מענין שרבינו גילה בספר המידות, ערך תשובה אות ע' ז"ל כשאתה מוכיח אותם שלא תקנו חטאת נעורים, תכלל את עצמך עמהם, ועל ידי זה יקבלו ממך, ע"כ. ולכן בפר שעשה וידוי בעדו ובעד ביתו, בחי' תיקון הברית, יש לו לכלול עצמו גם בוידוי השני.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב. יב"א ראשי תיבות ישראל בער אודסר, מוטב יבא זכאי בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

רבי ישמעאל בן קמחית כהן גדול – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קסח.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

נא: אמה טרקסין. שים לב טרקסי"ן בגמטריא חת"ך, שהוא פעמיים רו"ח כמבואר בליקוטי מוהר"ן, והגמרא נידונה איזה רוח עוברים בו. אמה טרקסין בגמטריא עת"ה, בסוד, עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעת"ו – פותח' את' ידך' וכו'.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

נב. רש"י ד"ה טרקסין ז"ל לשון פנים וחוץ הוא וכו' למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא, עכ"ל. לכאורה לפי זה, סין פירושו חוץ. אכן יש לאמר שהוא לשון נסיעה, לנסוע לטרק – פנימה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

נג: אבן שתיה שממנה הושתת העולם: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

סב: והשתא דרבי רחמנא שעיר שעיר שני שני שני, ע"כ.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

שעיר בגמטריא פתק. שני בגמטריא רבי נחמן. שני שני שני, עם הג' תיבות, בגמטריא שני פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

סב: רש"י ד"ה ומוספין של שבת כז"ל שיטתא דתלמידי תרביצאי היא (- הוא מדברי רבנן סבוראי שהיו אחר חתימת התלמוד – מתיבתא), ע"כ. ולשון תרביצא היינו בית המדרש, ונקרא כך משום שהוא מקום שרמביצים בו תורה (רש"י מנחות פב: ותוספות שם). תרביצאי- רבי תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

סט. בענין שהתפללו שימסרו להם היצה"ר נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי קדשים וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

כחלינהו לעיניה ושבקוה: לק"מ קכח דף קא:.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של ת"ח: לק"מ מא דף נג:.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך (משלי ג:ב), וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינן של חיי, אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה, ע"כ.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שער הכוונות, ענינן הציצית דרוש ד' ד"ה ועתה נבאר ז"ל כי המוחין דז"א נקרא חיים, שהם חיי המלך וכו', ושני המוחין האלו שהם חו"ב דאימא נקראים שנות חיים, כי עיקר שם חיים הוא בחו"ב ולא בדעת. וגם נקראים שנות, כי השמות שלהם הם בגימטריא שנות (-לעיל בדרוש ג' ד"ה וזה סדר מבואר כי חכמה דאימא נעשית מבינה דאבא שהוא ג' שמות יה"ו בגימטריא קפ"ו, ובינה דאימא שהוא ג' שמות אה"י בגימטריא תק"ע, סה"כ בגימטריא שנו"ת), ע"כ.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי זה יש כח בציצית להפוך מרעה לטובה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

שנות עם הד' אותיות בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

[וע"ע בספר ברית מנוחה, סוף ניקוד הג' ז"ל ובכאן נשלמו דרכי ניקוד הג' על כללים ופרטים כאשר צריך להיות גלוי וידוע אל חכם מבין בכל החכמה, ומי שמדקדק בכאן ימצא חכמה ודעת הרבה ויוסיף לקח גם יוסיפו לו שנות חיים, עכ"ל.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בליקוטי מוהר"ן נד:ו השנות החלום, חלום בחי' כח המדמה משתדל לשרות על השונה הלכות, ולפי זה י"ל שנות חיים, שהחיים משתדל לשרות על השונה הלכות].

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

עא.: ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת תלמיד חכם שנאמר (איוב יד:ח-ט) אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו. מריח מים יפריח ועשה קציר כמו נטע.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש בעזה"י על פי ליקוטי מוהר"ן תורה נד ע"ש באריכות. ענין מקץ ימים, כמבואר שם בענין אבשלום (אות ד), שתורה פסקה מזרעו, כי לא זכה לבן זכר מחמת רע עינו במלכות אביו. וזה אם רואה, דייקא, כי הנושא כאן הוא בחי' ראיה, ופסיקת הזרע על ידי רע עין, שהוא סותר הזכרון ומביא שכחה ומיתת הלב, ושולט כח המדמה שהיא אהבה נפולה שבא מהריסת הדעת, והוא היפוך המבואר בריש התורה שם שצריכים להסתפק בעולם הזה, וזה על ידי תורה, ולא עוד אלא שצריכים ליתן צדקה מההסתפקות. ומבואר שם שהצדקה על ידי משא ומתן, כי צדיק וכנסת ישראל הם בחי' משא ומתן, הצדיק נקרא משא, כי הוא נושא את העולם, כאשר ישא האומן את היונק (במדבר יא), והוא נושא כל הברכות, כמ"ש (משלי י) וברכות לראש צדיק, כמ"ש (תהלים כד) ישא ברכה מאת ה', והוא נושא הטפה זרעית של כל הנשמות, בבחי' (תהלים קכו) נושא משך הזרע, ומשפיע לכנסת ישראל. וזה מש"כ ישא בת תלמיד חכם, בת בחי' כנסת ישראל (בת בגמטריא ברסלב נ נח, תלמיד חכם בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן), ובת היא בחי' הברכות, בחי' וה' ברך את אברהם בכל, בת היה לאברהם ובכל שמה. ולכן מדת הלח של בת היא ג' סאין, שצריכים לשאת נפש רוח נשמה, כמבואר בתורה נד שכל אלו הבחינות תלוים במשא ומתן. וכן בת, היא בת עין, שצריכים לתקן את הרע עין, רע עין, עם התיבות בגמטריא בת. וכן בת פירושו הלנה, כי מבואר שם שעיקר תיקון המדמה על ידי בירור והעלאת הרוח טובה מהרוח רעה, ועיקר הבירור בלילה. וזה ישא בת תלמיד חכם, שצריכים להעלות את הרוח טובה בלילה.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא מביא הפסוק מאיוב, אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו, הזקנה בארץ, זה בחי' המבואר שם ישוב לאדמתו, לכח המדמה, כי ישוב, בחי' שיבה וזקנה, לאדמתו בחי' בארץ, ובעפר ימות גזעו, זה מיתת הלב כנ"ל.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

והתיקון, מריח מים יפריח, מריח הוא בנין הרוח טוב מהנקודות טובות שמבואר שם, ומבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שבנין הנגון מגדל הריחות ע"ש. ומים בחי' שלמות הלב כמבואר בתורה נד על הפסוק מי צרר מים בשמלה, מים בחי' לב כמ"ש (איכה ב) שפכי כמים לבך, היינו שעי"ז שמלקט הרוח, הוא צורר מים בשמלה, ששומר הלב שלא ישלוט עליו המדמה. יפריח, הוא בחי' וקמץ הכהן, המבואר שם, שקמץ הוא היפוך מקץ, קץ והפסקת הזרע, כי הסימן על כהונת אהרן היה כי פרח מטהו. ועשה קציר כמו נטע, קציר בגמטריא רע עין. ועשה לשון לגדל כמבואר ברש"י עה"פ ועשתה את צפרניה (דברים כא:יב), להגדיל את הקצר, בחי' גדלת מאד, המבואר בריש תורה נד. וזה כמו נטע, בחי' הוד והדר לבשת, בחי' ערבי נחל. שצריכים להגדיל את השכל בצמצום כדי לראות ולהבין הרמזים שהשם יתברך מזמין לו בכל יום במחשבה דיבור ומעשה ע"ש.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

וזה אמר רבי ברכיה, כי הברכיים בחי' נצח והוד, י"ה בחי' המוחין. וכן ברכיה, בחי' הברכות שהם בחי' אמת, שממנו הדבקות שעל ידיה אוזרים חיל ליכנס לתקן הרע עין כמבואר שם.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם מות: לק"מ קא דף צז..

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם המות: לק"מ קסד דף קז.. שיחות הר"ן רטז.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה זירים הן וכו' של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח ע"כ. מבואר ששני הזירים נטלו, ואינם נשארים לקחת, אבל הזר של התורה לא. וי"ל על פי דברי הבעל שם טוב הובאו בליקוטי מוהר"ן מט:ז בפירוש הפסוק תורת ה' תמימה, שהיא תמימה עדין, שעדין לא השיגו ממנה כלום, ע"ש, ולכן אי אפשר להינטל.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא, ע"כ. הכל תלוי באומן....

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות בולטות ומצטרפות: לק"מ רפא דף קכא..

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

חצי שיעור רבי יוחנן אומר אסור מן התורה. חצי בגמטריא נ נח. שיעור בגמטריא הפתקא. אסור בחי' מלך אסור ברהטים, בחי' מוחין והשגת אלקות.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ויענך וירעיבך ויאכילך את המן מכאן שהסומא אינו שבע: לק"מ יג:ה דף יז:, עו דף צא:, רעו דף קיט:.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

לחם ששאלו כהוגן ניתן להם כהוגן, מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה, והאמר אביי האי מאן דאית ליה סעודתא לא לאכלי' אלא ביממא, כעין יממא קא אמרינן, ע"כ.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מצינו אצל אליהו הנביא (מלכים א:יז:ו) והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב. ובגמרא (סנהדרין קיג.) שהיו מביאים מבי טבחי דאחאב, ויש אומרים משלחנו של יהושפט מלך יהודה (תנחומא מסעי ח), ולכאו' דיני מלכים שאני משאר בני אדם, ואילו אליהו הנביא בעצמו היה בהוראת שעה (כי בכלל איך אכל מבשר הנעלם מן העין).

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

רבא, מייתי ליה אריסיה (-שליו) כל יומא, יומא חד לא אייתי, אמר, מאי האי, סליק לאגרא שמעיה לינוקא דקאמר (חבקוק ג:טז) שמעתי ותרגז בטני, אמר שמע מניה נח נפשיה דרב חסדא (פרש"י חמוה דרבא הוה ורבו הוה) [יש גורסים כאן: והיינו דאמרי אינשי בדיל וכו'] ובדיל רבה אכיל תלמידא (פרש"י בזכות הרב היה אוכל התלמיד), ע"כ.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

יש לדייק קצת שלא חש כלל לא לאכול בשר אותו היום, אע"פ דקי"ל ברמ"א שולחן ערוך יורה דעה ריש סימן שמא ז"ל יש אומרים דתלמיד על רבו מבהק אסור לאכל בשר ויין כל זמן שמטל לפניהם (הגהות אשרי פ' א"מ), ע"כ. ואע"פ

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

שכאן לא היה מתו מוטל לפניו, וגם לא מוכח שרב חסדא היה רבו מבהק, עכ"ז נראה קצת שהיה לו לחוש מלאכול בשר מיד ולא לגמור מיניה סתם שהיה אוכל ברשות רבו, כאילו אין לו להצטער כלל (וזה מיושב על פי הגרסא שהבאתי בסוגריים).

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

והרי זה עוד סמך למה שרבינו גילה בחיי מוהר"ן אות יב ז"ל שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכין לנהג אבלות אף על פי שיודעין על פי השגות, ע"כ (ולנידון דידן אנינות).

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נעשה ראש: לק"מ קעז דף קח..

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

עח: הקיטע יוצא בקב שלו. הרבה סודות נאמרו על זה, ובפרט במאמר הפסיעות של אברהם אבינו. ורש"י כאן פירש ז"ל קב – אשקצ"א (-מקל שמרכיבים תחת הרגל), ע"כ. אשקצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

גדל פורתא, תבורי מאני (-יש לתת לו כלים שישחק בהם וישברם) כי הא דרבה, זבין (-קנה) להו מאני גזיזי דפחרא (-כלי חרס סדוקים במחיר זול) לבניה ומתברי להו.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן יש ליתן bubble-wrap לילדים. אכן יתכן שכל הענין הוא דוקא בכלי חרס. וכמו שכתוב בישעיה (ל:טו) ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד, ועיין בליקוטי מוהר"ן ס, חרס ששוברין בשעת ההתקשרות הזווגים, להורות שעכשיו שנעשה התקשרות, שהוא בשביל הולדה שהיא בבחינת בטחון, בחינת כליות, שהם כלי ההולדה כנ"ל. וזה בחי' בטח בה לב בעלה (משלי לא:יא), על ידי זה נתבטל ונשבר בחינת הבטחון דסטרא אחרא, ועל זה שוברין הכלי חרס בבחינת, ותבטחו בעשק ונלוז (ישעיה ל:יב). ושברה כשבר נבל יוצרים ולא ימצא במכתתו חרס, כי הבטחון דקדשה שנעשה על ידי ההתקשרות הנ"ל הוא להפך מהבטחון דסטרא אחרא, שהוא בבחינת שבירת כלי חרס, ע"כ.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

פג: שנת תשפ"א חג הפתק – כג תמוז, חל דף זו בדף יומי. והפתק הרי נתקבל אצל רבי מאיר בעל הנס, ועיקר חשיבות של הפתק זה התגלות שם רבינו פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ר' מאיר הוה דייק בשמא. הוה דייק בשמא, עם הח' אותיות של, דייק בשמא, בגמרטיא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

פה. ולוי הסדר. ובגליון הביא מספר הערוך, ערך סרד ד', איתא ולוי הסרד, פי' גאון יש אומרים שהי' עושה בגדי שרד לפיכך נקרא סרד או שהיה עושה כלי שרד כגון מצודות, ע"כ. והנה בדוף יומי תשפ"א למדו את זה יום ב' לפרשת מו"מ, ובשבת שלפניו, בפרשת פינחס (במדבר כו:כו) כתוב, בני זבולן למפשחתם לסרד משפחת הסרדי וכו'. לסרד בגמטריא ברסלב. ובשעת קריאת התורה עמדנו על זה שמן הסתם ידידינו אזמרה, מיוחס למשפחה זו כי הוא תמיד אומר סרדי וכו'.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

וחי בהם ולא שימות בהם: לקמ"ת מד דף כו:.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

שובו בנים שובבים ארפא משובותם: לק"מ עו דף צב..

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת שתראה שיתאהב שם שמים על ידך וכו': לק"מ צג דף צה:.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת שיהא שם שמים מתאהב על ידך: לק"מ רי דף קיג..

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

גדולה תשובה שמקרבת \את\ הגאולה: לק"מ מט:ו דף נח., קלה דף קג..

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

כי שנה ועבר נעשה לו כהיתר: לק"מ נו:ג דף סה..

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

בתשובה מאהבה נתהפכין הזדונות לזכיות: שיחות הר"ן ג.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

והאזנת למצותיו זה תיקון הברית: לקמ"ת א:יא דף ב..

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

פגע ביה רב הונא, אמר ליה להיכא קא אזיל מר, אמר ליה לפיוסי לפלניא, אמר אזיל אבא (-רב) למיקטל נפשא וכו', ע"ש בתוספות ישנים, שלכן היה מותר רב הונא לקרוא לרב רבו בשמו, כי הוא שם של גדולה, והוא עוד טעם למה מותר לאמר נ נח נחמ נחמן מאומן, ואפילו נחמן, בלי לאמר רבי, כי נחמן הוא כבר שם של גדולה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

פח. בענין קרי ביום כיפור ע' ליקוטי מוהר"ן תנינא קיז ומש"כ.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

סוכה

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

שיעור גודל הסוכה צריך להיות לא פחות משבע על שבע (ורש"י כתב בדף ד' שבע ומשהו). שבע על שבע זה 49, וידוע שכל דבר כלול מעשר ספירות הרי 490, ועם הכולל (או המשהו שהזכיר רש"י כנ"ל) – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

[וגם כדאי להזכיר שבלקוטי מוהר"ן תורה כב רבינו כתב שנחמו נחמו עמי, אלו המקיפים של השכל. שעיקר הנחמה זה מהדעת, והמקיפים זה בחי' הסוכה – ענני הכבוד של רוח הקודש. גם ענן, יכולים להחליף הע' לח' בסוד אותיות הגרון אחה"ע, והרי ענן זה ננח!]

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ורבא אמר מהכא (ויקרא כג:מב) בסוכות תשבו שבעת ימים, אמרה תורה, כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין (נה:) אמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין הן אלא מפתח בתיהן, מתיב רב חסדא, ויחנו על הירדן מבית הישימות וכו' אמר ליה רבא דגלי מדבר קאמרת, כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כמאן דקביע להו דמי, ע"כ.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבא גופיה ס"ל שהלמען ידעו דורותיכם שבסוכות הושבתי את בני ישראל היו בחינת דירת קבע. ולכאורה כן מוטל על המקיים מצות סוכה, שבונה דירה שנכללת בשיעור דירת עראי, עליו לקבוע דירתו שם כבדירת קבע.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

דף ד. סוכה שהיתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה ויש בה הכשר סוכה כשרה, ופרש"י ז"ל כשרה כל הסוכה שיש לה ג' דפנות, והאי הכשר סוכה אפילו מן האיצטבא והלאה דמנינן חללה מראש האיצטבא ומעלה, ונמצא דופן אמצעי כולו כשר ודפנות הצדדים ברחב האיצטבא הוכשרו בה, הרי כאן סוכה קטנה כשרה, ואמרין לקמן (דף יט. פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה, ומפרשינן ליה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל היינו סכך העשוי בפסולת גורן ויקב שזהו דרכן ליעשות ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נידון כסוכה, הלכך כל הסוכה עמות שהיא גדולה כשרה, עכ"ל, ונפסק להלכה בשלחן ערוך (אורח חיים תרלג:ה . מזה יכולים להבין גודל כח הצדיק, שאפילו כל העולם רחוקים מאד מצילא דמיהמנותא, בחי' הסכך שעל הסוכה, אבל כיון שהצדיק נמצא בעולם, ובונה את דירתו בצל השכינה, הרי מכשיר את כל העולם, ומביא אותם להיות תחת כנפי השכינה, וזה מה שה' יתברך אמר למשה רבינו (דברים י:א פסל לך, כי על ידו מכשירים כל הפסל היוצא. ולפי זה יש להעמיק במה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה רסט ז"ל מדירת הצדיק נכר מעשה הדור ע"ש), וא"ש בס"ד.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ציץ נזר הקדש – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קעב.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מה"מ אמר ריש לקיש אמר קרא (בראשית ב:ו) ואד יעלה מן הארץ, מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

לק"מ כא:ג דף כט: (ושם: מנין שאין מסככין אלא בדבר וכו' ועוד שינויים ע"ש).

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

כ. שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל. עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה מט:ז.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

כה. א"ר זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

כז. שאל אפיטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר כגון אני שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום מהו שאוכל סעודה אחת ואפטר א"ל בכל יום ויום אחתה ממשיך כמה פרפראות (פי' רש"י מיני מעדנים וכו' להיות לבו משוך אחר הפת ויאכל) לכבוד עצמך ועכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל: לק"מ ל:ה דף מב..

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

משבח אני את העצלנים ברגל וכו': לק"מ קלה דף קב:.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

כז: ת"ר מעשה בר"א ששבת בגליל העליון וכו' והגיע חמה לסוכה א"ל מהו שאפרוש עליה סדין א"ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט הגיע חמה לחצי הסוכה א"ל מהו שאפרוש עליה סדין א"ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים שבט יהודה ובנימין העמידו מלכים ע"פ נביאים וכו'.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט, ועיין ברש"י שכז"ל ומראובן ושמעון גד ואשר לא מצאתי מפורש, ע"כ. ועיין בפסיקתא דר"כ נספחים א ז"ל כך נמשל שמעון כשור ויהודה כאריה, לפיכך טפלו ליהודה, ובשביל שלא ברכו לא העמיד שופט. והכתיב מלך זמרי שבעת ימים בתרצה, אמר רבי יודן לית שבעת יומין במלכותא כלום, ע"כ. וק"ק דהא קי"ל (ברכות כח.) לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר, שאפילו יום אחד חשוב.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

יונתן בן עזיאל – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קעד. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' קעד.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. עיין מש"כ במסכת ברכות דף לד: חנינא בני בקש.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב רואים פה את היסוד גדול מרבן שמו של יונתן בן עוזיאל.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

שתי תמורות יש בגי בן הנם ועולה עשן מבינהם וכו': לקמ"ת צ דף מ:.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב חסדא הני תלת מילי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קעח.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הקב"ה אני אמרתי שיהיו ישראל לפני כקח על מים רבים ומאי ניהו ערבה והם שמו עצמן כצפצפה בין ההרים.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

קח בגמטריא נ נח, צפצפה – היפוך פצפצי"ה שבפתק.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

משנה

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יהודה אומר אני והו הושיעה נא. וע' ברש"י ש"אני" ו"והו" הם שני שמות בשם ע"ב, השם הראשון: וה"ו, והשם הל"ז: אנ"י. ובסידור אוצר התפילות סדר הושענות בשם הריעב"ץ כתב שמקדימים לומר 'אני' ע"פ הפסוק (ישעיה מד:ו) אני ראשון ואני אחרון. וצע"ק מנא ליה לרש"י לפרש ששם והו כאן הכוונה לשם הראשון של שם ע"ב, עד שנצטרך לפרש למה מאחרו אחרי שם אנ"י, והלוא השם המ"ט של שם ע"ב הוא גם כן – וה"ו, ויכולים לפרש בפשטות, אני – שם הל"ז, והו – שם המ"ט, כסדרן.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ואין רצוני להאריך בפילפולים עד שאזכה לברירו דמילתא. ועיין מש"כ בספר מלכים א:יז:כא שיתכן שכל ענין של שם ע"ב למדים מהשני דברות הראשונים, אנכי ולא יהיה. ואנ"י מתחיל החצי השני של שם ע"ב ומרמז על אנכי. (וע' לעיל לז: א"ר חמא בר עוקבא א"ר יוסי ברבי חנינא וכו' מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים, ובמתן תורה היה גשם וטל תחיה).

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שעושים הושענות עם הערבה. ערבה – ע"ב ר"ה, כי השם ע"ב יש בו רי"ו אותיות, והב' של ערבה הולך על הע' להשלימו לע"ב והולך בין הר"ה, להשלימו ר"ז ועוד חסר ט' והם הג' שמות והו אני והו.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

יכול אני לפטר את כל העולם כלו מן הדין – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפ.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר (ישעיה ל:יח) אשרי כל חוכי לו, ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

הרי עוד הפעם בחז"ל שמשתף הצדיקים עם השם יתברך. ודייקא פה, שתיכף בהמשך תניא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם (הערוך לנר כתב שבסנהדרין סג. משמע שנחלקו התנאים בענין זה אם אסור).

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בענין הל"ו האלו, עיין בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל פרשת וישלח עה"פ ויותר יעקב לבדו, שנשתייר על פכים קטנים, כי כתוב (בראשית לב:כד) ויעבר את אשר לו, ל"ו בא"ת ב"ש היינו פ"ך, והוא העלאת הניצוצין של ף"ך של מנצפ"ך שמכוונים בה' ימל"ך, שזה דייקא רק בכח יעקב אבינו שיש לו הכח להעלות מעשיה ליצירה דרך קו האמצעי של תפארת, ובכח עשרה הרוגי מלכות כמבואר בכוונות, ע"ש שהביא מהמדרש רבה ויגע בכף ירכו, נגע בצדיקים שעתידים לצאת ממנו ואיזה זה דור השמד. ויעקב נשאר שם עד עלות השחר, אשרי המחכה לו.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בצדוקי אחד – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפב.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

הנהו צדוקי וכו' א"ל ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב ששון ושמחה ישיגו.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

מט. מה יפופעמיך בנעלים מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב וכו'. ע' פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

חמוקי ירכיך מה ירך בסתר: לק"מ י:ז דף יג:, לקמ"ת ה:טז דף יב..

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

חמוקי יריכיך וכו' אלו השיתין שמנוקבין ומחוללים עד התהום: לק"מ מט:ז דף נח:.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד תורה על מנת ללמדה: לק"מ יד:ב דף יח:.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

ותורת חסד על לשונה זה הלומד על מנת ללמדה: לק"מ נח:ה דף סט:, רז דף קיב:.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

אין הצדקה משתלמת אלא לפי החסד שבה: לק"מ סז:ה דף פה..

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

כי הגדיל לעשות וכו': לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו: לק"מ עב דף פז:., קל דף קב..

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ומה לעתיד לבא שעסוקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, ובמכתב מאליהו (ח"ג עמ' 41) פירש, שאף לאחר שתתבטל הסתת היצר יש לחשוש שאדם יחטא מכח ההרגל, כיון שכבר הורגל להמשך אחר הרע, ע"כ. אכן עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות רלג.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה:כא-כב) אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, כי גחלים את חותה על ראשו וה' ישלם לך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל האכילהו לחם, הטריחהו במלחמתה של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט). השקהו מים, תורה, דכתיב בה הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה), עכ"ל.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהתורה מכונה לחם וגם מכונה מים. ומבואר במסכת חגיגה (יד.) שחלק ההלכה שבתורה קרוי לחם, וחלק האגדה קרוי מים.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשיחות הר"ן אות כג אמר רבינו ז"ל אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ"ל.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלכאורה השווה תהילים לבחי' אגדה. והנה (הבאתי בחלק ה' – בפרק עסק הצדיק ואנשיו) במדרש שוחר טוב (תהלים א) מובא שדוד המלך ביקש על קריאת תהלים ז"ל יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות, ע"ש. והשל"ה הקדוש (מסכת יומא עמוד התשובה, אות כט) פירש ז"ל כעוסקים בעומק התורה נגעים ואהלות, וע"ש שמשמע שנתקבל בקשתו. ואם כן תהלים יש לו גם בחי' לחם ממש.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ע"ש. עמש"כ במסכת קידושין דף ל: על יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכו'.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

רגלוהי דבר נש אינון ערבין ליה: לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד..

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו עליו על הלל הזקן – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפד.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפו.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

תניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה, אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן, ופרש"י ז"ל אם אני כאן הכל כאן, דורש היה לרבים שלא יחטאו, בשמו של הקב"ה, אם אני כאן הכל כאן, כל זמן שאני חפץ בבית הזה ושכינתי שרויה בו וכו' ע"ש, הרי שהלל היה מדבר סתם בשמו של הקב"ה ואומר, אני וכו' – ומיד אחר כך הגמרא ממשיכה, הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי ע"ש, וכאן אני חוזר על הלל עצמו, הרי שלפעמים היה אומר אני והכוונה היה להשם יתברך, ולפעמים אמר אני וכיון על עצמו.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות כאן (ד"ה אם) הביאו שבירושלמי (ה:ד) משמע שדיבר על עצמו ועל עם ישראל.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחלק ה' בפרק מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן -ואיך אומרים כן.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

נה. בחולו של מועד בראשון מה היו אומרים, הבו לה' בני אלים וכו' וכו' רב פפא מנח בהו סמנא הומהב"י, וסימנך אמבוהא דספרי (-גדודי אנשים ונשים רגילים להלך במבוי של מלמדי תינוקות), ע"כ.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש כי הומהב"י בגמטריא אני והו – שאומרים בסוכות. ולכן הקדים אות ה' השני לאות ב', כמו שהעיר רש"י, כדי לקרב הה' השני לאותיות הראשונות שהם כמעט וה"ו, אלא שחסרים אחד, ולכן לא הקדימו לאות מ', כי צריכים לקחת א' מאות מ', כי לוקים אחד במספר ארבעים (ב עם שוא – ולא במספר – עם פתח).

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שהוסיפו עוד סימן, כי אלו השני שמות מסומנים בשם ע"ב, שיוצא מהפסוקים של ויסע ויבא ויט בפרשת בשלח, שענינם העברת עם ישראל את הים סוף, בחי' גדודי אנשים ונשים, וזה דספרי, ספרי בגמטריא שמי – בחי' שם ע"ב.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה במרים בת בלגה – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קפח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימא.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, מרכבה עליונה מזרח – ואו דשם הויה. הפינה שלישית, הפה, עיר מלוכה – אכתריא"ל. ואותו השם יש במרכבת הבינה, הא דשם הויה, למטה מן השוק ימן, בקשר ארכובת רגל ימין.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים, כנשכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה לוקוס (-זאב) לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק, וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

דקדקו המפרשים לפרש שחמורה זילזולה במקדש יותר ממה שהמירה דעתה ונשאה גוי, כי רק מחמת זילזולה קבעו את טבעתה. ואף על פי שלא נראה מוכח, הנידון חשוב להזכיר, כי את שתלוי במקדש קבעו במקדש. ומענין לענין שמעתי עכשיו גוי שרוצה להתגייר, אבל יותר חשוב לו להתעכב כדי לעזור כספי לצדיק, כי יותר חשוב לו לעזור לצדיק מלצאת מגיותו להיות יהודי. ואכן מומר עוד יותר גרוע.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

ביצה

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ביצה עם הכולל = נ נח. גם מס' ביצה נקרא מס' יום טוב, יום = נַ (וע' לק"מ תנינא תורה פה, שענין הביצה היא נחמו נחמו).

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ביצה שנולדה. י"ל שכולו ענין תיקון הברית, שהוא מוקצה, ואיסור הכנה ששם מתבשל הזרע. וזה בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, אכילה לשון זווג כמש"כ אכלה ומחתה פיה וכתיב כי אם הלחם כידוע ולכן המשנה ממשכת בענין שאור וחמץ שהם כינוי ליצר הרע.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

יג: כיצד מולל, אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא אחדא, ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי ע"ש.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י חדא אחדא, בין גודל לאצבע. חדא אתרתי, בין גודל לשתי אצבעותיו, ע"כ.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

זה בחי' מה שחותמים נ נח בידים, שהוא בעיקר פשיטת הגודל ושני האצבעות, ויש נוהגים קודם לפשוט רק הגודל והאצבע, ואחר כך שלשתם.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מולל, עם ב' כוללים, של חדא אחדא, בגמטריא נ נח. ומלילה בבחי' נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד מי מילל לאברהם הניקה בנים שרה.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

טו. הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

וינפש כיוון ששבת וי אבדה נפש: לק"מ לא:ט דף מד:, קכו דף קא:.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

חק לישנא דמזונא: לקמ"ת ח:יא דף יח..

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

כל הוצאותיו של אדם קצובים חוץ מהוצאת שבתות ויו"ט: שיחות הר"ן קנה.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

לא נתנה תורה לישראל אלא מפני שהן עזין: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין: לק"מ ל:ח דף מג., קמז דף קד..

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

הנצרך לבריות חייו אינם חיים: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו: לק"מ סו:ג דף פג..

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

עתירי בבל יורדי גיהנם הם – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קצב.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ראש השנה

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

שניסן ראש השנה למלכים: לק"מ ע דף פז..

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

ניסן ראש השנה למלכים: לקמ"ת ה:י דף ט:, לט דף כה:.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

בפיך זו צדקה: לק"מ כט:ט מא., רכה דף קיד., לקמ"ת טו כ:.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ח.: בכסא ליום חגינו – ראש השנה.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא מר"ה עד יוה"כ לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע יוה"כ תקעו ב"ד בשופר ונפטרו עבבדים לבתיהן וכו', ופרש"י ז"ל ועטרותיהן בראשיהן, אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי, עכ"ל. וקשה מזה על מה שרבינו דייק בליקוטי מוהר"ן כא:ד ממש"כ בראשיהן ולא על ראשיהן, שהכוונה שלעתיד לבוא יזכור שהמקיפים יכנסו לפנים, דאילו כאן מה ענין יש שהעטרה יכנס בתוך ראשו, והעבד אינו שם אותו אלא על ראשו. ואולי כיון שנעשה בן חורין זוכה שמקיפי השכל יכנסו בפנים, אכן קשה לפרש כן לפי פרש"י.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

בתשרי נברא העולם: לקמ"ת ח:יא דף יח..

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה. ראשי תיבות רח"ש. והרי כל ענין של רבינו הוא ראש השנה, וראוי שיגיע לו רח"ש, כדאיתא בליקוטי מוהר"ן סוף תורה רלז, בודאי מגיע לי רחש, ש'רים ר'דפוני ח'נם, ע"ש. וי"ל שהרי שרה ורחל לא זכו לילדים כל עיקר עד שהכניסו צרותיהם, וחנה לא זכתה עד שכעסתה צרתה פנינה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

בניסן עתידין להגאל: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

בפסח נידונין על התבואה בעצרת: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

בד' פרקים העולם נידון: לק"מ קלה דף קג..

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

לך לך מארצך ושם תזכה לבנים: לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

למי שמשים עצמו כשיריים: לק"מ ד:ז דף ג:.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

טלית לבן שנתעטף הקב"ה: לק"מ ח:ח דף י:.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

צום הרביעי וצום החמישי וכו' יהיו לששון ולשמחה קרי ליה צום וכו': לק"מ קעט דף קח:.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

וצי אדיר לא יעברנו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קנב.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה מיני ארזים הם וכו' הני שבעה הוו וכו' הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין וכו' אלמוגין (העשירי), כסיתא (והוא קוראל בקרקע הים).

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו אמר שהוא סוד מכל העולם, בחי' רז. ורבינו גילה את שמו בפתק הקדוש שהוא כלול בעשרה מיני נגינה. כסיתא – שהוא העשירי, במגטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן אלמוגין, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא ממשיכה לפרש איך קוצרים האלמוגין מהים על ידי "צי אדיר", בורני גדולה, דהיינו ספינה גדולה שצריכים למלאות אותו עם חול עד ששוקעת לקרקע הים, בחי' נפילה, ואז זורקים החול מהספינה ועולה עם האלמוגים וכו' ע"ש. אדיר, ראשי תיבות רבי ישראל דוב אודסר.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

והגמרא עוד מלמדת שהאלמוגין מחליף על חד תרין בכספא, בחי' הצדיק (עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נח, שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה, הינו משנה תורה, בחינת ואהיה שעשועים יום יום).

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

כג.: ומאין היו משיאין משואות כו' (מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לוורן, ומחוורן לבית בלתין) ומבית בלתין (לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש). מאי בית בלתין, אמר רב זו בירם. מאי גולה, אמר רב יוסף פומבדיתא. מאי כמדורת האש. תנא שכל אחד ואחד נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו, ע"כ.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

חוורן, בחי' מוהר"ן. בלתין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בירם, בחי' השיר שיש בו י' מיני נגינה, והראשי תיבות של השיר הזה – נ נח נחמ נחמן מאומן, בגמטריא ר"ם. ומבואר שבירם הוא בקצה ארץ ישראל, והוא הדבר שהארכנו בס"ד במקומו שנ נח הוא הדרך לארץ ישראל. (בירם אותיות ירושלים, רק חסר שלוי, בחי' משה ע"ה, בחי' הצדיק. שלו, ראשי תיבות, וישם לך שלום (ליקוטי מוהר"ן תורה מו), לשים את השלום - הצדיק). פומבדיתא, עם הח' אותיות והכולל בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז האש של רבינו תוקד בלב כולם.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה: שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם אל תקרי אותם אלא אתם: לק"מ קלה דף קב:.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

כד: לא תעשות אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום אמר אביי לא אסרהם תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי [פרש"י ז"ל לגוף אחד כעין חיות הקדש, דהיינו אתי שכסא הכבוד רכוב עליהן, ע"כ], אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם, א"ר הונא בריה דרב אידי מפרקיה דאביי שמיעא לי, לא תעשון אתי, לא תעשון אותי (-כלומר, לא תעשו כדמותי הנראית במראה הנבואה, שנאמר (יחזקאל א:כז) כמראה אדם עליו מלמעלה), ע"כ, הרי שתיבת אתי פירושו עם הכסא הכבוד, וגם מרמז על הש"י בעצמו, שמופיע לנביאים כמראה אדם.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רמה ז"ל כשכותבין תבת אדם יודעין שזה מרמז על דמות האדם, אבל הוא רק רמז בעלמא, כי אין כתוב שם שום ציור האדם, ויש שמצירין על הניר ציור האדם, ושם נגלה יותר קצת דמות האדם, ויש שמנסרין ציור האדם מחתיכת עץ, ושם נתגלה עוד יותר ציור האדם, אבל אף על פי כן אין זה אדם ממש, רק האדם בעצמו הוא האדם באמת. כמו כן יש כמה חדושין של תורה שהם רק כמו פנקס, וכמו שכותבין תבת אדם לבד, כי התורה היא בחינת אדם, כמו שכתוב (במדבר יט) 'זאת התורה אדם', ויש שהוא נכנס לפנים מזה, אבל אף על פי כן אין זה אדם כנ"ל, רק כשזוכין אל התורה בעצמו זהו בחינת אדם באמת, וזהו זאת התורה אדם, זאת התורה דיקא הינו רק זאת התורה האמתית, הוא בחינת אדם, עכ"ל. ולכן בליקוטי מוהר"ן יש 411 תורות כמנין את"י (בליקוטי מוהר"ן קמא -רפ"ו, ותנינא -קכ"ה). כי הוא תורה האמתית בחינת אדם. וצורת אדם שבונים על ידי לימוד והשגת התורה אינו אסור משום לא תעשון אתי, כי הוא ממש בונה השיעור קומה של השראת השכינה עצמה בעולם, לא מה שיש עם השכינה. אכן מי שח"ו בודה שקרים בלימוד תורה, הרי בזה עובר ממש על (דברים כז:טז) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר, כמבואר באדרא רבה, יעו' בספר אדיר במרום (עמ' קו, מכון רמח"ל) ז"ל והוא מדבר על האומר דברים שאינו יודע בחכמה זאת, שהוא רע גדול, והוא ממש: הפסל והמסכה וכו', ע"ש. ולפי מש"כ אתי שפיר כמין חומר. כי כיון שאינו בונה השיעור קומה של השכינה, הרי כבר עובר על לא תעשון אתי, ודו"ק.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

כה. א"ל רבי לרבי חיי אזיל לעין טב וקדשיה לירחא (פרש"י שגזרו שמד במקומו שלא יקדשו את החדש) ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ואומר (קהלת ז:י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, פרש"י ז"ל כי לא מחכמה שאלת על זה (-המשך הפסוק), לפי שהדורות (ההם\הראשונים) היו טובים וצדיקים מן האחרונים, לפיכך היו הימים הראשונים טובים מאלה, שאי אפשר שיהו אחרונים כראשונים, עכ"ל.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לפי פירוש רש"י באמת נתקטן הטוב בהמשך הדורות.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בסוף שיחות הר"ן (אות שח) ז"ל כי שלמה המלך ע"ה, שהיה חכם גדול מכל אדם, אמר בחכמתו ורוח קדשו, שזה שטות גדול מה שאומרים שהימים הראשונים היו טובים מאלה. כי בכל פעם אומרים כך. ובאמת אנו רואים שבכל פעם העולם נתעשר יותר, ומתנהג העולם בגדולות ובהוצאה מרבה יותר משנים קדמוניות, ע"ש באריכות, וכתב שם ז"ל ואף על פי שרש"י פרש שם כי הכל לפי זכות הדורות, אף על פי כן הרבה פנים לתורה, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו, עכ"ל. אכן המהרש"א כאן (ד"ה שהימים) כתב שרש"י פירש את הפסוק לפי פשוטו. וצ"ל שאפילו לפי פשוטו יש הרבה פנים לתורה, ועל כל פנים הרי חולק על המהרש"א.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות כאן (ד"ה שהימים) ביאר שהגמרא דורשת 'טובים מאלה' על הדיינים, שבדורות הראשונים זכו ליותר טובים, ואעפ"כ אין לך שופט שבימיך. ולפי זה אינו נוגע אלא לענין דיינים, ולא לטובת ומצב הדור ושפעו.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ירובעל זה גדעון, ולמה נקרא ירובעל, שעשה מריבה עם הבעל, ע"כ.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

גדעון בן יואש (שופטים ו:כט), יואש ע"ה בגמטריא ירובעל.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

כו. משנה

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן, אמר רבי יוסי, והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר (יהושע ו:ה) במשוך בקרן היובל, ע"כ.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

שופר בחי' הרם כשפר קולך והגד לעמי פשעם, כשפר ראשי תיבות פשוט כפול שלוש מרובע, שיר של לעתיד, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

פרה בגמטריא נחמן מאומן. קרן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: במשוך בקרן היובל, בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

ור' יוסי אמר לך דפרה נמי אקרי שופר, דכתיב (תהלים סט:לב) ותיטב לה' משור פר אם שור למה פר ואם פר למה שור, אלא מאי משור פר, משופר. ופרש"י ותיטב לה', תפלתי משופר, ובשור קא משתעי קרא, ע"כ.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה תפלה צריך להיות יותר מתקיעת שופר. וצע"ק כי הלוא תקיעת שופר גם כן בחינת תפילה. וידוע שתקיעת שופר מעורר למעלה מרוב מצות, כי מגיע אפילו עד ארך אנפין. ולקמן בעמוד לפי רבנן, כיון דלזכרון כלפנים דמי, בבית קודש הקדשים, צריכים לאמר שזה לשיטתם שחולקים על ר' יוסי שסובר שכל תפילה – שאינה אפילו בבית מקדש בכלל, יכול להיות יותר משופר.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

שופר נמי מבחוץ הוא, כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי, ע"כ (ור' יוסי חולק). הרי זה דומה להכלל של הבעל שם טוב שהאדם נמצא איפה שהמחשבות נמצאות.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

התוקע בבור:חיי מוהר"ן יז. לק"מ כב:ז דף לב:.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

וכשאינו בבחי' בשר להחכם, שהוא בחי' העצם, אזי אינו הקול בעצמו הנ"ל, רק הקול ההברה, היינו קול העוונות שנתעוררים מזה הקול: וזה (סוגיין) התוקע בבור, בחינות (תהלים פח) שתני בבור תחתיות, והוא מתאנח ותוקע על זה, אותם העומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמע, יצא, הינו שיוכל לצאת מתוך הרע שלו, ואם קול הברה שמע, לא יצא כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שם לעיל סוף אות ו', ולקמן בסוף אות ז', שרק מי שבבחי' בשר להחכם הוא שומע עצם הקול, ואם לאו אינו שומע אלא קול הברה. ולפי זה קשה מה שכתב כאן: אותם העומדים בחוץ שאינם בבחינת בשר, אם קול שופר שמע יצא, כי אם אינם בבחינת בשר איך ישמעו קול השופר.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש במסכת ראש השנה, שרש"י פירש שאותם שבבור בודאי שומעים קול השופר, ורק אלו שבחוץ צריכים להבחין מה שמעו, אם שמעו עצם הקול או קול הברה. אבל הרא"ש פירש, שאלו ששבור שומעים קול השופר, ואלו שבחוץ שומעים קול הברה. והרי דברי רבינו בסוף אות ו' ובסוף אות ז' הם כפירוש הרא"ש, שרק אלו שבפנים שהם בבחינת בשר הם שומעים את עצם הקול, וכל אלו שבחוץ אינם שומעים אלא קול הברה. ואילו דברי רבינו כאן באמצע אות ז' על דברי הסוגיא בעצמו, נוטים כפירוש רש"י שאפילו אלו שבחוץ – והיינו שאינם בחינת בשר, יש אפשרות להם לשמוע עצם הקול.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

וכל העומד לשרוף כשרוף דמי וכו': לק"מ יא:ב דף יד:.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

לא. במנחתא דשבתא מה יו אומרין אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר (פרש"י ואז ישיר ישראל דעלי באר וכו').

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

תענית

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זה תפלה: לק"מ מט:ב דף נז..

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ולעבדו בכל לבבכם כו' זו תפלה וכתיב בתרי' ונתתי מטר. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

ג: ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח (פרש"י שלא ינשב) ומפריח הטל (פרש"י שלא ירד) אין מחזירין אותו (פרש"י דלא מיעצרי), ע"כ.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פורת יוסף (ד"ה ולא, הובא במתיבתא אות יז) משמע מכאן שאפילו אם אומר בתוך תפילת שמונה עשרה שקר גמור, אין מחזירים אותו. ותמה מזה על הפוסקים שפסקו שאם הזכיר בתפילתו מאורע של יום אחר, כגון אם אמר 'יעלה ויבוא' של ראש חודש בסתם יום חול, מחזירים אותו (שו"ע או"ח קח), ע"כ.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בספר שבחי' הר"ן אות י' על התנהגות רבינו בילדותו להגיד התפילות של כל הימים ביום אחד.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

האי צורבא מרבנן דרתם אורייתא קרמתחא ביה: לק"מ ק דף צז..

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

מי שרוצה שלא יהיה רגזן יהיה דיבורו בנחת: שיחות הר"ן קמב.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר נשבע הקב"ה וכו': לק"מ מט:ד דף נז..

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

אין מסיחין בסעודה: לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קצו.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בר פפא רמי, כתיב (ישעיה כא:יד) לקראת צמא התיו מים, וכתיב (ישעיה נה:א) הוי כל צמא לכו למים, אם תלמיד הגון הוא, לקראת צמא התיו מים, ואי לא, הוי כל צמא לכו למים, ע"כ. פרש"י התיו, משמע להוליך לו מים. וכתיב לכו למים, ילך הוא עצמו. אם תלמיד הגון, שרוצה ללמוד ממך מצוה לרב לילך אצלו במקומו. ואם לאו, ילך הוא אצל הרב, עכ"ל.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

קצת קשה כי כמעט לא מצינו דבר כזה שהרבי ילך לתלמיד, אלא כולם באים לבית מדרש או לביתו של החכם והוא מלמדם. ועוד, האם הרבי יעזוב שאר תלמידיו כדי ללכת לאחד. וצריכים לומר שזה הלכה (שהרמב"ם לא הביא – מהרי"ץ חיות) למקרים בודדים ומועטים מאד.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם לפי מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה עו אתי שפיר כמין חומר. וז"ל וזה בחי' מעלת התקרבות לצדיקים, כי יש בחי' צמאה נפשי, דהיינו כמו מי שהוא צמא מאד ששותה אפי' מים הרעים, כמו כן גם בעבודת הבורא ית', יש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון, ולומדים ועובדים עבודתו תמיד, והם תמיד בבחי' צמאון, כי נפשו שוקקת תמיד לעבודת השי"ת, אך שהוא בלא זמן ושכל, כי לפעמים ביטולה של תורה היא קיומה (מנחות צט) כמה שכתוב (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתך, וזהו מעלת התדבקות בצדיקים כי הם עושים גבול וזמן לבל יהיה בבחי' צמאון, עיין שם. ועיין שם ענין טוב מראה עינים מהלך נפש, כי בכח הראות, עושה הילוך לנפשו, והוא הגבול, עיין שם.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל שבודאי כולם צריכים לבוא לצדיק, והצדיק כפי מה שמבחין שהתלמיד הגון ובאמת בא אליו, הרי יעשה גבול, בחי' התיו, לשון גבול, עיין רש"י בפרשת ויחי עה"פ עד תאות ז"ל עד קצות, כמו והתאויתם לכם לגבול קדמה (במדבר לד:י), תתאו לבא חמת (במדבר לד:ח), עכ"ל. ואתי שפיר לשון גבול הוא בעצמו לשון של התאוה והצמאון, והוא כפי תחרא. וזה ענין שהצדיק ילך, שהוא יעשה את הגבול. וכאשר התלמיד אינו הגון, הצדיק יניח להתלמיד ללכת – לעשות את הגבול.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה ס:ז וכשעוסק לעורר בני אדם, הוא צריך לשמור עצמו מתלמידים שאינם הגונים, כדי שלא יהא נדבק בו מהרע שלהם, שלא יזיק לו וכו' וכו' אך אי אפשר לבשר ודם להיות נשמר בעצמו שלא ישמעו תלמידים שאינם הגונים ממנו, ולזה צריך שיהיה לימודו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות, דהיינו שעל ידי למודו עם תלמידו יהיה כאלו עשאו לחבירו וכאלו עשאו לדברי תורה וכו', וכשלומד בכוונה זו, אזי השם יתברך שומר אותו, שלא יהיו דבריו נכתבים בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו, עיין שם. ובלימוד כזה בודאי לא יביא התורה לגבול בשביל תלמיד שאינו הגון.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במהרש"א ובבן יהוידע שנתקשו הלוא אסור ללמוד תלמיד שאינו הגון, והמרש"א פירש מדובר על זה שרוצה לשוב (ועיין ביסוד העבודה ב:א), והבן יהוידע פירש שאינו בכלל אינו הגון, רק הכוונה שלומד להתגדל או לשאר פניות. ולפי הדברים הנ"ל יכולים לפרש שאפילו אינו הגון ממש.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מבואר למה הרמב"ם השמיט הלכה זו, כי כבר יש חיוב ללמוד על מנת וכו', ויש איסור ללמד תלמוד שאינו הגון, והצדיק שיקיים את זה, בעיקר הוא להמשיך גבול להתלמיד ההגון, ואם הצדיק יודע לעשות את זה בודאי יעשה ואין דרך לקבוע את זה להלכה איך שהצדיק עושה את זה.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי ה:טז) יפוצו מעינותיך חוצה, וכתיב, יהיו לבדך, אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה, ואם לאו יהיו לך לבדך, ע"כ.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

וכאן קשה על כמה וכמה מקומות בספרים הקדושים שמביאים את הפסוק הזה לענין הפצת תורת הצדיק לכל העולם, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה יד:ג ז"ל ואי אפשר לקרב את הגרים עם בעלי התשובה אלא על ידי תורה כמו שכתוב, יפוצו מעינותיך חוצה, שצריך להשקות אותם שהם מבחוץ, להודיע להם הדרך ילכו בה וכו' ע"ש. ובתורה טז כז"ל אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה, ויהפך לכל שפה ברורה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' קב, מכון רמח"ל) ז"ל כי אינו רע אלא אם מלמדים הסודות לשאינם מהוגנים. אבל אם הלומדים הגונים, מה שיהיה אחר כך אינו רע, עכ"ל.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להבין שהגמרא כאן גם כן מבין שחוצה היינו לכל העולם, אלא שכדי שיגיע חוצה, זה צריך לעבור דרך תלמוד הגון, שכיון שקבלו התלמוד הגון יכול לעבור חוצה. אבל אם אין תלמוד הגון, יהיה לך לבדך.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו עזות בידוע שנכשל בא"א: לק"מ לח:ו דף נב:.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

אין הגשמים יורדין אלא בשביל אמונה: לק"מ ט:ה דף יב:, לקמ"ת ה:א דף ז:.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

כל המצדיק א"ע מלמטה מצדיקים עליו את הדין מלמעלה: לק"מ עד דף פט:.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

ח. אמר ר' אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מנין מחולדה ובור כו' מה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקב"ה עאכ"ו.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

ח. ד"ה ר"נ ור' יצחק הוו יתבי בסעודתא א"נ ר"ג לר"י לימא מר מילתא א"ל הכי אמר ר' יוחנן אין מסיחין בסעודה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שהגשמים יורדין אפילו פרוטה וכו': לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

שמש בשבת צדקה לעניים: לק"מ לא:ב דף מג:, נז:ז דף סח:.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת גשמים אפילו גייסות פוסקות בו: לקמ"ת ס דף כח:.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

ח: אמר להו ר' שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ע"כ.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

זה כשיטת רבי שמעון בר יוחאי, עיין ברש"י עה"פ הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם (במדבר יא:כב) ז"ל זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו וכו' רבי שמעון אומר, חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך וכו' אלא כך אמר, שש מאות אלף רגלי וגו' ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים ואחר כך תהרוג אומה גדולה כזו, הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו, ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם, וכי שבחך הוא זה, אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך, השיבו הקב"ה ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד וכי וכו': לק"מ נח:א דף סט..

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

משה איידי דנפיש זכותיה כרבים דמי: לק"מ קמג דף קד..

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ט:עולא איקלע לבבל חזא פורחות (עננים קלים) אמר להו פנו מאני (כלים) דהשתא אתי מיטרא, לסוף לא אתי מיטרא, אמר, כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו. עולא איקלע לבבל חזא מלא צנא דתמרי בזוזא, אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא, בליליא צערוה (פרש"י בשלשול, דאמרי' (גיטין דף ע.) תמרי משחנן ומשלשלן), אמר, מלא צנא דסכיני בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא, ע"כ.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

הסמיכות של השנים מסייע למה שרבינו גילה בספר המידות ערך אמת ח"ב ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל שותה תחילה ושתייתה מהתהומות: לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל שותה תחילה: לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ מצרים הויא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, והוא אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם א' מששים בגן, וגן אחד מששים לעדן, ועדן אחד ממשים לגיהנם, ע"כ. ומכאן קשה למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כב הגן עדן והגיהנם הם בזה העולם אך אי אפשרלבוא לשם מחמת הקרירות וכו' ע"ש, כי לפי המבואר כאן אי אפשר לאמר שלא רואים ומגיעים שם כי הוא בקצה, הרי גדלו ענק יותר מכל היישוב. ועל כרחך יש בחינות בזה.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

מאן יחידים, אמר רב הונא רבנן, וכו' וכו' (י:) תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד, אלא כל תלמידי חכמים יחידים, אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד, יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור, תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפילו במסכתא דכלה וכו' ע"ש. ורש"י לעיל ו. (ד"ה יחידים) פירש דהיינו תלמידי חכמים חסידים ומיוחדים במעשיהם (ולכאורה ס"ל כהראבי"ה (ח"ב סי' תתנ) והרא"ש (פ"ב סי' כב) שענין של פרנס כאן אינו מדובר בענין ידיעת התורה, אלא הכוונה לאדם שנאמן בשליחות הקהל ומוסר נפשו לעמוד בפרץ להגן בעדם וכו' (-ועם כל זה דוקא הוא חשוב יחיד), ולא כתוספות (ד"ה איזהו שפירשו לענין ידיעת התורה). ולפי מה שרבינו גילה בהשמטה שבין ב' חלקי ליקוטי מוהר"ן, שצריכים להיות כמו אברהם שכתוב בו אחד היה אברהם, הרי מי שזוכה לקיים את זה נחשב יחיד.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

היושב בתענית נקרא חסיד: לק"מ לז:ד דף נא:.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא: לק"מ נ דף נט..

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

מר עוקבא איקלע לגינזק – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' קצט. על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' רא.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

יד. רש"י ד"ה ולא לצעקה, כז"ל תפלה שאין אנו בטוחין כל כך שתועיל תפלתנו לצעוק עליהן בשבת, ע"ש.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים להרחיב הביאור בזה בעזה"י. ויש לעיין שאולי זה כענין מה דקי"ל לקמן בסוף הדף אמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון, ע"ש, ודו"ק.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

טו. אמר רב נחמן בר יצחק אף אני אומר לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה, צדיקים לאורה דכתיב (תהלים צז:יא) אור זרוע לצדיק, ולישרים שמחה, דכתיב ולישרי לב שמחה, ע"כ.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ורש"י כתב ז"ל ישראים לשמחה, דישרים עדיפי מצדיקים, ע"כ. ושיטת הרשב"א להפוך. ולשניהם קשה, הרי בכלל מאתים מאה, וזה שעדיף למה לא יזכה לשניהם.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה הענין המבואר בספר המדות, ערך צדיק ב:יח (וערך מריבה ב:כב) ז"ל יש שני צדיקים, שאחד דבוריו הם כחרישה, והשני דבריו כקצירה. או אחד דבריו הקמת הברית לזווג, והשני דבריו הם הממשיכין את הזרע – ומהים את הולד בבטן אמו ומגדלין אותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל אור זרוע לצדיק, לשון יחיד, ענין הקמת הברית שמזמין את האור, ולישרי לב – לשון רבים, ולב הוא המלכות, הנוקבא, וענין ישרי לב יש לפרש שליטה (כמו ישר-אל, כי שרית) על המלכות, והוא ענין המשכת הזרע לנוק', וזה בחי' שמחה.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

למה נקרא שמו הר המוריה וכו': לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

כ: אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן!

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

נחום איש גמזו – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רג. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רז. על פי לק"מ לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' ריג.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

נחום איש גם זו היה צריך שמירה מהנמלים, יש לומר כי בזה הוא חטא בחוסר זריזות שהיא מדת הנמלים, כמו שכתוב לך אל נמלים עצל וכו'. (ועיין במפרשים עירובין ק: שלמדים גזל מהנמלה - שמכינה הכל).

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

לא מצית למעבד כעובדא דאבא אומנא: לק"מ לד:ד דף מח..

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

אבא אומנא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ 'ויהי הם מריקים', עמ' ריט. על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' רכב.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

הנהו תרי בדחי שזכו לעולם הבא: שיחות הר"ן מג.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

כב: על כולן (-הצרות הנזכרות) יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו, אמר רב יהודה אמר רב, מ"ט דרב יוסי, דכתיב (בראשית ב:ז) ויהי האדם לנפש חיה, נשמה שנתתי בך החייה, ע"כ.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד ז"ל ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות, עליהם נאמר (ויקרא יח) "וחי בהם", ולא שימות בהם (יומא פה:), כי אין להם שום חיות כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין סיגופים, עיין מש"כ בריש ספר השתפכות הנפש ובריש ספר שבחי הר"ן.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו הצדיק וכו' אמר מי איכא דניים וכו': לק"מ ס:ט דף עג..

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

חוני המעגל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רכו.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

כד הוה אצטריך עלמא למטרא אמר איזיל וכו': לק"מ יג:ה דף יח..

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

אנא עלמא בחרובא אשתכח כי היכי וכו': לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

מעשי דרבי חנינא בן דוסא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רל. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רלו. על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' רלט.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה רבי חנינא בן דוסא והעזים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כב 'חותם בתוך חותם', עמ' רמה.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חנינא בן דוסא והתרנגולים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ קפח, עמ' רמו.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

איכו, יאריכו קורותיך – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת סז 'בראשית – לעיני כל ישראל', רמח.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

אי בעית דאיחרוב עלמא וכו': לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ לד 'ממלכת כהנים', עמ' רמח. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' רנג.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

דמיא לעגלא ופריטא שפוותיה: לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

קול התור נשמע בארצנו: לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

האי רודיא דמיא לתור: לק"מ ט:ה דף יב:.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

כשמנסכין את המים בחג תהום אומר לחבירו אביע מימך: לקמ"ת ה:טז דף יב..

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

כה:-כו והיינו דקי"ל במסכת תענית (כה:-כו) שאין אומרים הלל אלא על נפש שבעה וכרס מלאה.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

לכן הבטן מרמז על הלל הכי גדול של נ נח, ב' מתחלף למ' באותיות א"ל ב"ם, ט' פעמים ן' בגמטריא ת"ן עם המ' והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

ביום חתונתו זה מעמד הר סיני: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

- משנה ד:ח – ביום חתונתו זה מתן תורה (- יום הכיפורים שניתנו בו הלוחות האחרונות), וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש (- יום חינוך בית המקדש, שיום הכיפורים היה אחד מימי חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך כמבואר במועד קטן ט. (-רע"ב ותוספות יום טוב), ובכל בו (סי' סב ד"ה אמרו) ביאר שיום הכפורים נקרא יום שמחת לבו, על שם שלמחרת אותו יום הכפורים שבו ניתנו הלוחות האחרונות, צוה ה' לישראל לעשות לו מקדש, והמהרש"א ועוד מפרשים פירשו שיום שמחת לבו הוא ט"ו באב שלעתיד יבנה בט"ו באב– וזה סיום המשנה), שיבנה במהרה בימינו (- ואילו לפי הראשונים שפרשו שיום שמחת לבו הוא יום הכיפורים, הרי זה תפלה (תפארת ישראל, יכין אות סח – אכן יש לפרש שיום כיפור הוא יום של בנין בית המקדש העתיד, עיין בכף החיים הלכות יום הכפורים תרכ:יב ז"ל ביוה"כ ילמדו ביחזקאל מריש סימן מ' עד סוף סי' מג, ששם נבואה שנתנבא יחזקאל המע"ה (אולי צ"ל הנע"ה) על בית שלישי ביוה"כ עצמו, דכתיב בראש השנה בעשור לחדש, והיינו ר"ה דיובל, וארז"ל במדרש א"ל הקב"ה ליחזקאל הע"ה ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת הבית ומעלה אני עליהם כאלו עוסקים בבניינו, ע"כ בן א"ח פ' וילך אות כא. ועיין תכ"ט אות ו', עכ"ל. הרי שכל יום כיפור עוסקים בבנין בית המקדש).

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

ומעת הוסר התמיד – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רנו.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

אתם בכיתם בכיה של חינם וכו': לקמ"ת ז:יא דף יד:.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

רבן גמליאל הבטיח לשר רומי חלק בעולם הבא, ועסקו בזה המפרשים, במירא דכיי (ד"ה א"ל) כתב שסמך על כך שהקב"ה 'צון יראיו יעשה' (תהלים קמה:יט) והיה בטוח בזכויותיו שהקב"ה ישמע לו. והיה סבור עוד, שאף אם הקב"ה לא יתן לנכרי עולם הבא מחמת זכות המצוה, ינכה הקב"ה מזכויותיו של רבן גמליאל ויתנם לאותו נכרי. ומעין זה תירץ בעיון יעקב (ד"ה אישתבע). ועיין שם תירוץ נוסף (מתיבתא).

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן אות רח"צ. אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע"ה לומר שמונה פעמים אבשלום בני, ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן כמו שאמרו רז"ל (סוטה י:), זה הכח יש לו גם כן, שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנם ולהכניסו לגן עדן, ע"כ.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מה שהבאתי בחיי מוהר"ן אות רסז, מספר כוכבי אור שהביא מהשל"ה שחלוקת השכר לצדיקים הוא על ידי משה רבינו.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר (דברים ב:טז-יז) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי, אלי היה הדבור. ופרש"י ז"ל לא היה הדבור עם משה, ביחוד וחיבה, דכתיב וידבר ה' אלי לאמר אלי נתייחד הדיבור, ואע"ג דמקמי הכי כתיבי קראי בהו וידבר. איכא דאמרי לא היה פה אלא פה אלא בחזיון לילה, גמגום, עכ"ל. (ועיין בפירוש הרשב"ם (ב"ה קכא: ד"ה לא) שהדיבור היה על ידי מלאך או על ידי אורים ותומים. אך בגבורות ארי (ד"ה לא) כתב, שחלילה לומר שנבואת משה היתה באיזה פעם על ידי חזיון לילה או מלאך או אורים ותומים. מתיבתא. והעירו עוד שאולי תלמיד טועה כתב את זה, כי החיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים ש אות לה) כתב בשם היעב"ץ שפירוש רש"י למסכת זו אינו מרש"י, אך מדברי כמה ראשונים נראה שבאמת הוא מרש"י, אלא שמרוב העתקות נפלו כמה טעויות סופרים, וע' במהר"ץ חיות ואכמ"ל).

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שדברי רש"י עם האיכא דאמרי פירוש אחד הוא (ולא שני פירושים שונים כמו שהבין המתיבתא). וזה שרש"י כתב גמגום הכוונה כענין מה דאיתא בזוהר הקדוש שמשה רבינו כבד פה בגלותא, וכבד פה היינו גמגום. וזה הענין שלא נתייחד לו הדיבור, כי נלע"ד שענין ייחוד הדיבור הוא, שמשה רבינו היה כולל ומייצג כל הבריאה בתוך צלם דמותו, וכך היה מקבל דבר השם על כל הבריאה, והרי הדיבור על כל הבריאה נתייחד בו לבדו, אבל כיון שבני ישראל היו ניזופים, לא היה יכול לקבל הנבואה ככה, אלא כאיש פרטי, ובודאי היה רק ביום כמו שהעידו חז"ל וכמו שהדגיש הגבורות ארי הנ"ל, אלא היה בבחינת מלאך ואורים ותומים בבחינה זו שהיה צינור פרטי של נבואה, ולא היה בא בכח כל הבריאה. וכעי"ז מצינו בחז"ל שכאשר זוכים ישראל כל השפע מגיע אליהם, והאומות יונקים מהם כמו כלב שמשליכים לו אוכל מהשולחן, אבל כאשר לא זוכים האומות לוקחים השפע ראשון והשארית ישראל. ולכן כאשר ישראל היו נזופים משה רבינו היה מקבל את הנבואה רק כאיש פרטי כנ"ל.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

עתידים צדיקים להראות באצבע כמ"ש זה ה' קיוינו לו: לק"מ לג:ה דף מז:.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבוא וכו': לק"מ סה:ד פא:.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

זה ה' קיוינו לו: לקמ"ת לט דף כה..

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

מגילה

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מגילה נקראת וכו'. ספר ניצוצי שמשון, לפורים, במתניתין מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר, פרש"י לא פחות מאחד עשר ולא יותר מחמשה עשר, עיין שם שפירש יא-טו בגמטריא אדנ"י, י"א ט"ו בגמטריא הוי"ה.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש עוד, לא פחות מאחד עשר, היינו לחסר מ'לא' י"א, הרי כ', ולא יותר מחמשה עשר, להוסיף 'לא' ל'טו', הרי מ"ו, כ' ומ"ו בגמטריא אדנ"י ע"ה.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל לא פחות מאחד עשר, אחד עשר בגמטריא תקפג, חסר לא, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, שכבר חידשנו שקריאתה זו הילולה. ולא יותר מחמשה עשר, חמשה עשר בגמטריא תתקכ"ג, ועוד 'ולא', הרי תתק"ס [והוא כמנין השעות במ' יום, והלוגים במ' סאה, כנ"ל], בגמטריא מורדכי ואסתר, עם הי"א אותיות והב' תיבות. אי נמי, 'ולא' יותר 'מחמשה עשר' (עם המ'), הרי אלף, עם הכולל, בגמטריא שושן פורים, עם הט' אותיות.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

ג. וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא (דניאל י:ז) מאן נינהו אנשים וכו' וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו, אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו, אמר רבינא שמע מינה האי מאן דמיבעית אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי, ע"כ.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה קצא ז"ל דע שאפשר שישב אחד אצל חבירו במקום אחד בג"ע, ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות, וחבירו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג ע"ש.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

עתידין בתי תרטיאות וקרקיסאות שילמדו בהן תורה ברבים: לקמ"ת עו דף לה..

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

ו: ואמר ר' יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי ומצאתי תאמן. תאמן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובאמת הלשון צריך ביאור, כי למה שנה מימרא זו ותלה אותו באמונה, ולא קבע אותה, וכבר האריך רבי נתן לפרש את זה כדרכו בקודש. ועוד י"ל שרבינו גילה שהאמונה מתחלת איפה שהשכל מסתיים, ותמיד צריכים להגביה השכל לדעת מה שרק היה בבחינת אמונה, ואז להגביה את האמונה עוד יותר. ולימוד כזה הוא רק ביגיעה, ולכן כאשר יגע ומצא את השכל שהיה מקודם רק באמונה, אז תאמן באמונה עוד יותר גדולה.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

יגעתי ולא מצאתי – עיין מש"כ על זה במסכת נדרים פט: בתוך ההספד על אחות בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

ו: משנה א:ד

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

אין בין אדר וכו'. מכאן עד משנה יא, יש י"ג אין בין. אין בין בגמטריא 123, י"ג במספר קטן בגמטריא ד', ד' פעמים אין בין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר ברוח הקודש נאמרה: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

צלי קדר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רס.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

אי חקלאה (-אכר) מלכא ליהוי – דיקולא (-סל) מצואריה לא נחית, ע"כ. וראיתי מי שהוא שלקח את זה – אפילו אם קבצן יהיה מלך, לא יעזוב הכלי שהוא מקבל הצדקות מעל צוארה. ועל כל פנים אפילו אליבא דאמת, יש לקחת סמוכים לסיפור של התם והחכם, שהתם, בכל מדרגה שעלה, העיקר שלו לא השתנתה, לעסוק תמיד בתפילות ולשמוח.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מזה אנו יודעים מהשבעה קבצנים, שרבינו הקדוש לא הפסיק להפציר את השם יתברך כעני בפתח.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ח. מאי משמע (שהנודר בלשון הרי עלי מקבל אחריות על עצמו) א"ר יצחק בר אבדימי כיון דאמר עלי כמאן דטעין אכתפיה דמי, ע"כ.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ראש השנה (כו:) לא הוו ידעי רבנן מאי (תהלים נה) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, אמר רבה בר בר חנה, יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייא, הוה דרינא טונא (נשא משא) ואמר (הישמעאלי) לי, שקול יהביך ושדי אגמלאי, ע"כ.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין בזה מה שמפורש בספרי ברסלב לא לקבוע איך השם יתברך יעזור, כי אם השלך על ה', שהאחריות של המשא יהיה על ה' לנשאו איך שהוא.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בתלמי המלך – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רסב.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

כשהושיב ע"ב זקנים לכתוב לו ספר תורה: לק"מ פא דף צד..

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

וכתבו אלקים ברא בראשית: לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

שעשה עצמו ע"א: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

תחת הנעצוץ יעלה ברוש זה מרדכי: לק"מ יח:ב דף כד:, ס:ט דף עג:.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת זה מרדכי: לק"מ נו:ה דף סו..

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

הוא אינו שש וכו': לקמ"ת סו דף ל..

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

וקמתי עליהם וגו' והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה' (ישעיה יד:כב), שם, זה הכתב, שאר זה לשון ע"ש. בענין שאר פירש השפתי חכמים, ששאר הוא קירבה, כמו שמתרגם אונקלוס (ויקרא כא:ב), וכיון שהדיבור באותה לשון מקרב את המדברים זה לזה, נקראת הלשון שאר, ע"כ. וי"ל שהוא כמו שמצינו במסכת סנהדרין (נו:, מובא בליקוטי מוהר"ן תורה יט) לאמר דא גלוי עריות.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

תחת הסרפד (ישעיה נה:יג), תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה' דכתיב רפידתו זהב, יעלה הדס, זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה שנאמר ויהי אומן את הדסה ע"ש.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

סרפד בגמטריא שמד. יעלה הדס, יעל ה' פעמים הדס, וכן הדסה, ה-דסה, ה' פעמים דסה, בגמטריא מש"ה, שעומד בין שמ"ד לרצו"ן, כמבואר בליקוטי מוהר"ן רטו. וזה המשך הפסוק, תחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם וכו', לשם הוא שמ"ו בגמטריא רצון.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

יא. רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים קכד:א-ב) שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, אדם ולא מלך, פרש"י זה המן, ע"כ. [ועיין שם לעיל דף י: ויהי בימי אחשורוש הוה המן, ובשפתי חכמים שם (ד"ה ויהי בימי), אף אחשורוש שונא לישראל היה כמבואר בדף יד. אלא שהמן התחיל במעשה ולכן נקראת הצרה על שמו].

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

ופירש המהר"ץ חיות (ד"ה אדם) שאילו היה מלך היו ישראל צריכים להצדיק עליהם את הדין, שכן נאמר (משלי כא:א) לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפוץ יטנו, ונמצא שכך הוא רצון ה', וכל דעביד רחמנא לטב עביד. אמנם המן היה אדם ולא מלך, ופעל רעות בבחירתו החפשית, ולולי ה' שהיה בעזרנו לא יכולנו לעמוד כנגדו, ע"כ.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בספר כוכבי אור, שיחות וספורים (שמיד אחר ששון ושמחה, אות כב, מובא גם בשש"ק א-תמב) ז"ל מאד מאד הקפיד אבי ז"ל בשם מוהרנ"ת ז"ל על הפוגמים כנגד הממשלה. כי 'פלגי מים לב מלך ביד ה'' וכו', וכל הגזרות המציקות לנפשות ישראל לא יצאו רק מלמעלה, כמאמר הכתוב 'אשור שבט אפי' ע"ש.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי פירוש המהר"ץ חיות הנ"ל שגזירת המן לא היה נחשב בכלל גזירת המלכות, יש להסתפק טובא על רוב המושלים היום שאינם ממש מלכים אלא נבחרים, ואין לאף אחד שליטה גמורה רק בשיתוף פעולה וכו', לכאורה לא תהיה להם הבחי' זו של לב מלך, ולא תחול עליהם ההקפדה של מוהרנ"ת. אלא דיתכן שעכ"ז מוהרנ"ת היה מקפיד כדלקמן.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור שם ממשיך (אות כג) ז"ל פעם אחת שמעתי מאבי ז"ל שהקפיד מעד מאד על החוטאים בדבריהם להרהר אחר מדת הדין וכו' ע"ש. ומזה נראה שגם ההקפדה שהיה למוהרנ"ת כנ"ל על המדברים נגד הממשלה, לא היה תלוי רק בזה שלב מלך ביד ה', זה רק תוספת טעם, והעיקר היה שלא להרהר אחר מדת הדין ולתלות הגזירה במישהו או משהו חוץ מהשם יתברך. אלא במקרה שהגזרה ממלך, אז בודאי אין לתלות האשמה במלך גם מטעם זה שלב מלך ביד ה'.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

אברם הוא אברהם (דברי הימים א:א:כז) הוא בצדקתו מתחילתו עד סופו, ע"כ. אברם אברהם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! וזה מה שפרש"י ז"ל פסוק הוא בדברי הימים, ע"כ, פסוק הוא בדברי הימים בגמטריא פתקא. וע"ע מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך אברהם.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

וישב שלמה על כסא ה' שמלך על עליונים ותחתונים: לק"מ ל:ד דף מב..

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

דר וסחרת – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כט 'האי גברא', עמ' רסד. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים, עמ' רסה. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' רסו.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

יב.-: גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות, בית הנשים מיבעי ליה, אמר רבא שניהן לדבר עבירה נתכוונו, היינו דאמרי אינשי איהו בקרי ואתתיה בבוציני (-פרש"י דלועין קטנות, כלומר דבאותו מין עצמו, זה נואף וזו נואפת, הוא אומר להראות את יפיה והיא לכך נתכונה שיסתכלו ביופיה, ע"כ).

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסוטה דף י. אמר ר' יוחנן כל המזנה אשתו מזננת עליו וכו'. ועיין בספר המדות ערך בנים אות כט, מי שמהרהר בזנות, גם אשתו באה לידי הרהורים וכו'.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

ובגולה לא הלך שכל דבר שהוא במקומו דעתו שלם: לק"מ קה דף צח..

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

בני עמון ומואב דמייתבא דעתייהו מחמת שלא הלכו בגלות: לקמ"ת י דף יט:.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך וכו': לקמ"ת יז דף כא:.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קאתי, וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי, אמר רב נחמן מרדכי מוכתר בנימוסו היה, פרש"י ז"ל בשמות נאין, נימוס שם בלשון יון, ע"כ. והנה לפי פירוש רש"י רבה בר בר חנה בא אח"כ לפרש דברי רב נחמן, דהיינו שאביו מבנימין ואמו מיהודה, אכן המהרש"א הביא מהערוך (ערך נמס ב) שגרס 'מוכתר בנימוס כעדי', ופירש שהיה ידוע ומצויין בכל התורה וזהיר במצוות כ'עדי' (תכשיט שהכל מתפארים בו) וכעין זה כתב בתוספות רי"ד (ד"ה אמר), וביאר כוונת תירוצו של רב נחמן, שאכן מרדכי היה משבט בנימין, אלא שהיה נקרא 'יהודי' שהוא לשון גדולה. והוסיף, שדברי רבה בר בר חנה שלאחר מכן הם תירוץ בפני עצמו (ולא בא לבאר דברי רב נחמן), ע"ש.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

והרי רבינו נחמן (כשם רב נחמן) השתמש בזה בספר שבחי הר"ן ח"ב בנסיעתו לארץ ישראל ז"ל וכששאלו אותו למה אתה אומר עכשו ששמך כך ואחר כך שם אחר וכן בשם מקומך? השיב להם גם כן שכל שם ושם הוא כפי המדה והספירה שנאחז בו וכו' ואני ברוך השם כלול מכל, ע"ש.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר בינונית היתה לא ארוכה ולא קצרה: שיחות הר"ן קז.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר ירקרוקת היתה: לק"מ יב:ד דף טז:.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

כל הכופר בעכו"ם נקרא יהודי: לק"מ יז:ה דף כג., יח:ב דף כד:.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

ותרד בת פרעה לרחוץ לרחוץ מגילולי בית אביה: לק"מ כג:א דף לה..

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה: לקמ"ת א:יג דף ב:.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ז' שמות נקרא משה רבינו: שיחות הר"ן צה.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאתה ממנו שאול: שיחות הר"ן קז.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הקב"ה יבוא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

אם הגיס דעתו הקב"ה משפילו וכו': לק"מ כב:יא דף לד..

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

ואת מאמר מרדכי אסתר עושה (אסתר ב:כ), אמר רבי ירמיה שהיתה מראה דם נדה לחכמים. המפרשים טרחו לפרש איך רמוז דרשה זו. וי"ל על פי מה דאיתא במסכת סנהדרין (נו:, מובא בליקוטי מוהר"ן תורה יט) לאמר דא גלוי עריות, וזה מה שדרשו כאן לשון מאמר (ובאמת מאמר הוא קידושין ליבמה).

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

שרה שסכתה ברוח הקודש: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

והיא יושבת תחת תומר מה תמר אין לו לב אחד אף ישראל כן: לק"מ רסט דף קיט..

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

(שמות ב:ד) ותתצב אחותו מרחוק לדעה, לדעת מה יהא בסוף נבואתה, ע"ש.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

בפסוק כתוב דעה, והגמרא כתבה, לדעת. עיין בספר אדיר במרום (עמ' ריח-ט, מכון רמח"ל) ז"ל ואפרש לך עתה ענין 'דעה את ה'' שאינו אומר: דעת, והוא סוד מזל ונקה מצד הח"ס. והענין כי מזל ונקה יש בו בחינות: מסוד הכתרא, מן האוירא, ומן החכמה סתימאה. וכו' וכו' ומסוד הח"ס עצמה יש בחינת גם כן המזל ונקה, ומצד זה הוא נקרא דעה, בסוד נוקבא. והנה לעתיד לבוא: 'מלאה הארץ דעה את ה'', והוא כי מזל ונקה נאמר (עליו): מלאה הארץ קניניך (תהלים קד:כד), להקביל למה שיש בה מציאות מן הח"ס, שעליו נאמר: כולם בחכמה עשית, אבל לעתיד לבוא יתגלה יותר, כי יתגלה ענין זה בסוד: דע"ה את ה'. כי אפילו לז"א יגיעו הדברים כך, בהיות הדעת מתעורר בכח בחינת הח"ס. וזהו דעה את ה' כמים לים מכסים, שהוא גלוי הח"ס בנוקבא, ע"ש.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

והנה משה הוא הדעת כידוע, וזה עיקר בחי' ז"א, ואחותו רצה להאיר הדעה אפילו בז"א, כמו שיהיה לע"ל, וזה לדעה לדעת. ומבואר שם ז"ל שמציאות זה של נוקבא בסוד ים, הוא מבחינת הח"ס עצמה שבתוך הקרום וכו' והיא נבדלת בכחו שלא להתפשט באצילות, ואעפ"כ אנו רואים שהיא מתגלית בנוקבא וכו' ע"ש כל ענין הקרום. ומבואר שם, קרום בגמטריא שמו. והרי זה בגמטריא משה ע"ה. ואין להאריך כאן בענין מה שמו ומה שם בנו.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

רב נחמן אמר קרייתא של (מגילה -) זו הלילא [-חברותא: שעל ידי קריאת המגילה הכל מקלסין ומשבחים להקב"ה, עוד הביא השפתי חכמים, דבגילה יש קס"ו פסוקין, כנגד קס"ו תיבות שיש בהלל הגדול (תהלים קלו), ע"כ. קס"ו הוא הגמטירא של שם ס"ג באחוריים].

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ומעולם אמרו על הפתק הקדוש של רבי נחמן שקרייתא זו הלילא.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בריש פרק ב' שקרא למפרע לא יצא, וכן לענין הלל לא יצא, ומשמע מהמקורות שהגמרא מביא לדין הלל, שאין שייך להלל צורת השיר באחוריים, ועדיין צ"ת.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

יד: ויאשיה גופיה, היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה (-לחולדה הנביאה)? אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן, ע"ש.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שבכל התורה ובפרט בקבלה קיימא לן, כרחם אב על בנים, שעיקר הרחמנות שייך להאב ולזכרים. שמעתי מרב ליטאי ח.י.ק שהרחמנות של הזכר הוא לתכלית הענין, שרוצה הכי טוב בצפיה להעתיד, ואילו הנקבה דואגת על ההוה ממש, על הצרה של עכשיו.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ומה נפקא מינה רחמנות של הנביא, הלוא את השם ידבר עליהם יאמרו. עיין בזה בספר מלכים (א:כב:ח) ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את ה' מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן [וכן שם פסוק יג, יהי נא דברך כדבר אחד מהם ודברת טוב - - פסוק יד, ויאמר מיכיהו חי ה' כי את אשר יאמר ה' אלי אתו אדבר]. ומובא שם מספר חלק שמעון ערך ל ז"ל דלכאורה הוא זר, הלא את אשר ישים אלקים בפי הנביא מדבר, ומאי תלונה היה לו על הנביא. דאין הנבואה נגמרת, אלא ברצון הנביא, שיעשה פעל דמיוני ומסכים בדבר, ואם לא יסכים הנביא בנבואתו לא ישלח לו הקב"ה, ולא יתקים הנבואה, וזה היתה כונתו של אחאב באמרו, כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע, כי הכל תלוי בדעתו, ע"כ.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

ובשביל זה כשבא המן למרדכי וכו' אמר להם עומר שעורים וכו': לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו וגו' (את כל אשר קרהו, ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו וגו'), קרי להו אהביו קרי להו חכמיו, אמר רבי יוחנן כל האומר דבר חכמה (מחכמת התורה - מהרש"א), אפילו באומות העולם, נקרא חכם!

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אותו יום בדף יומי, כד טבת תשפ"ב, פרצה חזקה השאלה אם מותר להחזיק הספרים של הסופר חיים ולדר, שלקח נפשו כאשר התגבר שמועות רע עליו ואכמ"ל. וכיון שהוא בעצמו כבר אינו בתמונה, אין קריאה בספריו מחזיק ידו כל עיקר, ורחוק שתהיה גזירה על פושע אחר, אלא הנידון על כשרות פרי ידיו של עבריין כמו שטעונים עליו. והרי מצינו שאע"פ שרבינו גילה לנו גודל רשעת הרבה מהמפרסמים, עכ"ז הוא הזהיר מאד לא לזלזל בשום ספר על שום מקצוע שבתורה, אפילו מספריהם, ובתנאי שאינו עוסק בחקירות ר"ל. וכל זה מובאר בליקוטי הלכות, הלכות כתובות אות כא, שכל ספר על שום קצה של התורה הקדושה, יש לו ענין מיוחד, וצריכים לשמוח עליו (ובמקום אחר רבי נתן כותב על הצורך של ספרים אין קץ של תלמידי הצדיק, ואין זה סותר הנ"ל). וכך כתבתי ופרסמתי אצל החברה שלי, ואחר כך ראיתי בדף יומי של אותו היום, שהמגילה שנכתבה ברוח הקודש מזכירה חידושי אוהביו וחכמיו של המן הרשע, ואם יש להעריך חידושי תורה שלהם, כל שכן יש להעריך חידושים של יהודי עבריין.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

ויקר אלו תפילין: לקמ"ת ה:ז דף ח:.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

טז: ששון זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים קיט:קסב) שש אנכי על אמרתך, ע"כ. ופרש"י ז"ל זו מילה שניתנה במאמר ולא בדיבור, ויאמר ה' אל אברהם ואתה את בריתי תשמור (בראשית יז), ומצינו שדוד שמח עליה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד שמצינו במסכת סנהדרין (נו:, מובא בליקוטי מוהר"ן תורה יט), לאמר זו עריות.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

טז: הגמרא דורשת מה שכתוב במגילת אסתר על מרדכי, ורצוי לרוב אחיו, ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין [פרש"י לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה, ע"כ], אמר רב יוסף גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמשה, מעיקרא כתיב (עזרא:ב) אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב (נחמיה ו:י) הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן, ע"ש (ועיין לקמן דף כג. הגמרא הביאה מספר נחמיה ח:ד ששה שעמדו מימין וששה משמאלו של עזרא, והנה הששי שבצד שמאל, זכריה משלם, היינו זכריה היינו משלם, ואמאי קראו משלם דמישלם בעובדיה, ע"כ. והרי כאן לבסוף מרדכי נמנה ששי. גם ידוע שהאריז"ל גילה שעליה ששי לתורה במידת יסוד הכי חשוב).

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

והדבר צע"ג כי הלוא בספרים הקדושים מבואר שמרדכי היה צדיק הדור (ועיין בחתם סופר, נדה מט: ד"ה ומן, שכבוד השכינה עדיף ממינוי סנהדרין). ולכן נראה שאדרבה במקום גדולתו שם ענוותנותו, שבאמת מרדכי לא ביטל כלום מלימודו חס ושלום, ורק עלה מעלה מעלה, אלא שבעליתו זכה גם להסתיר את עצמו, ולקח לעצמו מקום אפילו למטה ממקומו הראשון. כי גם בתחילה היה מסתיר את עצמו ולא היה נמנה מן הראשונים ממש. וצריך עיון אם מקומו של מרדכי בפסוקים ודרשת חז"ל הוא רק לבחינת אתגליא, אבל באתכסיא היה מושל על כל הדור, כמבואר ענין זה בליקוטי מוהר"ן ריש תורה נו, ועל פי זה י"ל בדרך צחות מה שאיתא (מגילה יג. ועיין שיחות הר"ן קז) אסתר בינונית היתה לא ארוכה ולא קצרה, דהיינו ההסתרה על מרדכי הצדיק שם אותו באמצע, לא ארוכה (-לשון מלכות, כידוע) ולא קצרה.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין הקושי הזה מצינו גם אצל בניהו בן יהוידע, שהיה ראש סנהדרין, והפסוקים בספר שמואל ובדברי הימים משבחים אותו מאד, ובמסכת ברכות (יח: הובא ברש"י שמואל ב:כג:כ) שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני, ועם כל זה כתוב (שמואל ב:כג:כב-ג) ולו שם בשלשה הגברים (-שהביאו את המים לדוד – רד"ק – ואלו השלשה היו למטה מהשלשה הקודמים שם), מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא - שהוא לא הגיע כל עיקר למעלת הגיבורים של דוד שלמעלה ממנו (אכן יש פירוש אחר בזוהר ח"א קה: - אלו הם שלשים הצדיקים שהזמין הקדוש ברוך הוא לעולם, שלא יהיו חסרים מן העולם בכל דור, ובניהו בן יהוידע כתוב בו 'מן השלשים נכבד', שהוא אחד מהם. 'ואל השלשה לא בא', הינו שיש שלשה אחרים שהעולם עומד עליהם, והוא אינו שקול כמהם, עיין שם). ולכאורה לפי הגמרא הנ"ל במסכת ברכות צריכים לאמר שהג' גיבורים הראשונים לא האריכו ימים לראות בנין בית הראשון. ואלו שלשה הגיבורים, מבואר במסכת בבא קמא (ס:-סא) שדוד המלך שלח אותם עם שאלה לסנהדרין, ומשמע אם כן שהם בעצמם לא היו מהסנהדרין, ועוד איתא בגמרא שם שאלו הגבורים סמכו על הנס, ולכן דוד המלך לא הזכיר ההלכה על שמם (ויש טוענים שגם מרדכי סמך על הנס, ועל כל פנים הסכין את עצמו ומסר את עצמו כמו הגיבורים הנ"ל, ואילו מרדכי, כל הגאולה על ידי שאסתר אמרה בשמו, אבל זה לא היה הלכה בשמו. ועמש"כ במסכת ברכות דף סג:).

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר, כי בניהו בן יהודע בבחינת צדיק תחתון (בחי' בנימין שמעלה מ"ן לשכינה) כמבואר בשער הכוונות, דרוש ו' לקריאת שמע, וכן מרדכי הוא איש ימיני מבחי' בנימין (על אף שהוא מבחי' יסוד אבא, עיין בפרי עץ חיים). ויתכן לפי זה, שמבחינתם של צדיק תחתון היו נחשבים צדיקי הדור, ואלו שלמעלה מהם היו מבחינת צדיק עליון.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, יתכן שקשור לסוגיא זו הוא ענין שבט לוי שנאספו אל משה כאשר משה רבינו הכריז מי להשם אלי, ואילו שבט יששכר שחז"ל שבחו אותו על שכינתו למשה רבינו ושעל ידי זה זכו למה שזכו, ועם כל זה לא היו נמנים עם שבט לוי. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

והתבוננתי עוד על הענין, וחשבתי לדמות אולי מה שמצינו אצל החסידים של רבינו הקדוש, כי היה ר' שמואל אייזיק שממש היה מוסר נפשו על כל תפילה ותפילה, ואין להאריך כאן בגדולתו, ואכן רק רבי נתן הוא זה שהקים את חסידות ברסלב, ולולא רבי נתן לא היה נשאר דף מרבינו. ורצוני תמיד היה להאמין שבסוף רבי נתן עלה על כולם, גם על ר' שמואל אייזיק, כי הרי הוא ממש הקים את כל היהדות בעולם, ואפילו אם נאמר שכן היה, מתי בדיוק זה היה? ועוד כאלו קושיות מסובכות יש להפליא. ושבתי וראיתי שאולי זה ממש הענין הנ"ל עם מרדכי והסנהדרין, ובהדי כבשי דרחמנא מה לי ליכנס ולדון, לולא כי נפקא מינה עצומה בדבר, כי במה נדע במה להתרכז ולהתמוקד בעבדתינו, להשתדל להיות כזה או כזה, ונזכרתי עוד בהמחבר של השיר על רשב"י שבדרך למירון הגיע לאיזה עיירה שלא היה להם שום מנהל רוחני אז הוא נשאר אצלם, והרי ביטל על דרך התרוממותו להיות כצדיק התחתון, וכנראה שהעיקר להשתדל להיות כצדיק העליון רק מן השמים יש פקידות שצריכים לעזוב ולהיות הצדיק התחתון, או להיפוך, העיקר להשתדל להיות כמו הצדיק התחתון שעושה מה שצריך לתקן עולם הזה, ורק אלו הצדיקים שכבר השיגו מעלה עליונה וקרבת אלקים מיוחדת יודעים לנפשם שאין עליהם לרדת לטפל בדברים כאלו, והשם יתברך יבינני תורתו ואקיימה.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין הזה יש גם כן את הענין של הבעל שם טוב והאור החיים, שהרבה חסידים מספרים שהבעל שם טוב היה לו נפש של משיח, והאור החיים השיג רוחו של משיח. ואילו הבעל שם טוב עשה חדשות בכל היהדות להדריך עם ישראל, מה שלא מצינו בהאור החיים, שקיים ישיבה בצניעות וחיבר את ספריו הקדושים, אבל לא הראה את הדרך באופן מודגשת.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר שאלתינו איך מרדכי שהיה הצדיק הדור לא נמנה ראשון, יש אולי להשוות מה שמצינו במסכת עבודה זרה (דף כ:) - א''ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי (חסידות חסידות) מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי (קדושה קדושה) מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר (תהילים פט-כ) אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא''ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיה סא-א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן, ע"כ.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אין כאן מקום להאריך בכל השינוי נוסחאות בסדר של ר' פנחס בן יאיר, אכן לפי הסדר שלפנינו צ"ע במסכנתו של ר' פנחס בן יאיר שחסידות גדולה מכולן, הרי חסידות לא מנה אלא באמצע, וכן קשה על ר' יהושע בן לוי, אם הוא מסכים לסדר הנ"ל איך ענוה גדולה מכולן, הרי גם ענוה באמצע. ומחמת קושיות אלו באמת שינו את הסדר לפי ר' פנחס בן יאיר שמו את חסידות לפני רוח הקודש, ולפי ר' יהושע בן לוי יש לשים ענוה בסוף, עיין בתוספות ד"ה ענוה מביא לידי יראת חטא שכתב שר' יהושע בן לוי סבר כגירסת הירושלמי (שהיה לו, לפנינו הירושלמי כמו הבבלי – מסורת הש"ס אות ו) שיראת חטא מביא לידי ענוה, וכתב המהרש"א (ד"ה טהרה) שלפי גירסת התוספות בירושלמי, צריך לומר שמדת הענוה היא המדה האחרונה שהוזכרה בברייתא כנ"ל. אמנם ביפה עינים (שלקים סוף פ"ג) לא רצה לשנות את הסדר והניח על תוספות.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן בזה שאפילו אם חסידות או ענוה הם באמצע, הם הם העיקרים, ומשל להתם בסיפורי מעשיות שעלה לגדולה ולכן הסכים ללמוד כל החכמות, ועל מעלה מעלה, אבל העיקר אצלו היה התמימות.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין למה שהבאתי בחלק ה' מאומן מהאריז"ל בליקוטי תורה, שמשה רבינו לא זכה למה שזכה חנוך, כי משה רבינו התערב עם העולם לתקנם, עיין שם.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בספר ליקוטי תורה להאריז"ל פרשת וישב ז"ל והנה צריך לבאר קושיא א', שנראה לפום ריהטא, כי אם כן מצרים היא יותר עליונה, כי היא בגרון של ז"א, וארץ ישראל שהיא רחל יותר למטה, ואם כן איך אמר הכתוב 'עלו זה בנגב', וכן אמר רדו שמה. והענין, דע, כי אין עליה וירידה רק במעלות המדרגות, וזה מבואר בסוד יוצר אור ובורא חושך, כי הבריאה להיותה סתומה, נקראת חושך, והיא גרועה מן היצירה המגולה הנקרא אור. וזהו סוד שביארנו, עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו', כי אדרבה מקום מגולה נקרא עליה, ומקום הסתום נקרא ירידה, שהוא מניעות אור וכו' עיין שם. וכן עיין בחיי מוהר"ן שעד ולקמ"ת קכ, שרבינו אמר יותר חשוב לו מכל ההשגות, להכניס דיבור בתוך העולם ע"ש.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו יריעות עזים למעלה מיריעות המשכן, והוא להגן עליהן שחסה התורה עליהן. האדמו"ר מצנז קלסנברג אמר שכל השואה היתה על שלבשו שמאל על ימין (כל אחד כפי אחיזתו ורמתו קבעו טעם, יש שקבעו על ההתבוללות ואפיקורסות, יש שלפי דרגתם קבעו שהיה על דיבורים בבית הכנסת, והמקובלים אמרו על שלא היו לומדים פנימיות. ושורש הכל היה התנגדות על חסידי רבינו הקדוש, אף על פי שבודאי היו מקבלים באהבה ודנים המיסרים לכף זכות, עכ"ז בהתמדת הרדיפה על כרחך היו לפעמים איזה מחשבות צער וסבל, וכבר מבואר בספר מי השילוח שעל מחשבה אחת של אברהם אבינו לא לרדוף המלכים, נבראו 2400000 נשמות שמתו במכת חושך, ועל כן בצדיקים עצומים כמו רבי ישראל קרדונר – שאפילו שכרו ערבים לרצחו, כמה חילופי הרהורי צער יכול לגרום שואה ר"ל. ויש לציין עוד למה דאיתא בגיטין נז: ובקינה לד, שנבוזראדן הרג ריבי רבבות מישראל כדי להשקיט את דם זכריה הנביא, ואהרן בחר לעשות את העגל חלף שיהרגו אותו ויתחייבו כליה), ואינו יודע מי הכריחו לקבוע שאין זה אלא כבודו של הימין. ועוד אם הכפתורים של הימין עולים מעל השמאל, הרי סוף סוף הימין שולט אפילו חוצה.

</div>



# Chapter ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/5/

# Chapter ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/5


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ב

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

דף יז.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

משנה א. הקורא את המגילה למפרע לא יצא. ובהמשך בגמרא מביא שכן הוא הדין בהלל. עמש"כ לעיל דף יד. בענין קרייתא זו הילולא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

משנה א. אם כוון לבו יצא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הטורי אבן (ד"ה היה) נקט שאפילו לפי הדעה שמצוות אינן צריכות כוונה, מכל מקום קריאת מגילה צריכה כוונה, ואם קרא בלא כוונה לא יצא, ובשפת אמת (ד"ה היה) ביאר הטעם משום שבמגילה עיקר המצוה היא לפרסם את הנס, ובקריאה בלי כוונה אין פרסום הנס. אכן כאשר הנידון הוא בשם הצדיק אין ספק שיש פרסום אפילו בלי כוונה. ועמש"כ בחלק ה' מאומן בערך איכות או כמות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

דף יז: ת"ר מנין שאומרים אבות וכו'. עיין מש"כ בתפלה, שמונה עשרה, ברכה ראשונה – אבות.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יז: וכולל גירי הצדק עם הצדיקי' שנא' מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמוך לי' וכי יגור אתכם גר.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שקראו הקב"ה ליעקב אל: לק"מ סו:ג דף פג:.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מנין שקראו הקב"ה ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שאני רבי מאיר דמיקיים ביה ועפעפיך יישירו נגדך.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מזכיר לי מש"כ בשיחות הר"ן אות קעו – שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה, ע"ש שהארכתי קצת יותר.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יט. פרוז בן יומו קרוי פרוז, ע"ש. פרוז ע"ה בגמטריא ברסלב.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כא. בעובדא דריש לקיש שהרכיב אותו על כתפו איש אחד שהי' שונה הלכות ומשניות של ד' סדרים, א"ל ר"ל פסלית לך ארבעה טורי וטענת בר לקישא אכיתפך וכו' א"ל ניחא לי דאשמעי' למר (פירש"י שאשמש לאדוני) אי הכי גמיר מני הא מילתא דאמר ר"ז בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליו ז' נקיים (ערש"י).

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בימי רבן גמליאל היו לומדים תורה בעמידה: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע: לק"מ עה דף צא:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כד: תניא אמרו לו לרבי יהודה (שאמר במשנה כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע) הרבה צפו (-התבוננו בדעתם – ע' רש"י חגיגה טו. ד"ה צופה) לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם (-הרי שניתן להבין דבר בלא לראותו, וכמו כן אדם סומא אפשר ללמדו, וידע מעלת האור אף שלא ראה מאורות מימיו, ויוכל לברך עליהם – מתיבתא ע"פ הריטב"א וחידושי ר"מ מאימראן. ומשמע שאע"פ שמסקנת הגמרא שתלוי בהנאה, עכ"ז כולם מודים שהסומא יש לו להבין קצת ענין האור), ור' יהודה, התם באבנתא דליא תליא מילתא והא קא מיכוין וידע, הכא משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה, ורבנן אית ליה הנאה כרבי יוסי וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות מג, שרבינו אמר לרבי אהרן ז"ל מברסלב, למה לא תקח את זפרי ותעין בו היטב עד שיעלה על דעתך איזה קשיא וכו' וכו' וכן עשה וז"ל וחזר אחר כך לרבנו ז"ל ואמר לפניו את הקשיא והתרו והוטבו דבריו בעיני רבנו ז"ל, ואמר לו, אני יודע מאחד שחבר פרוש על הזהר ולא ברוח הקדש, ואף על פי כן כון אל האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן בחיי מוהר"ן אות קיג, רבינו דחה את ההשגות של הרב מורנו ר' צבי אריה ז"ל ואמר לו הרבה צפו לדרש במעשה מרכבה וכו', ע"ש, ושם משמעו שטעה, כי מבואר לעיל שם שקודם שהגיע לר' צבי אריה ז"ל היה אצל הרב מנסכיז וז"ל: ורבנו ז"ל אמר שלא כך רואין אותו וכו' ורבנו ז"ל לא רצה להסכים על זה, ואמר להם רבנו לא כך רואין את מט"ט, אני ראיתיו כך וכך, וזה הוא באמת ראית מט"ט, עכ"ל, אכן לפי המבואר בפירוש הפשוט של הגמרא, יש לפרש שרבינו לא התכוון שהיה טועה ממש, רק שהיה ניכר מדבריו שלא באמת ראה, ויתכן עוד שזה לגבי ר' צבי אריה, ואילו בסיפור הקודם גם כן טעה ממש. ויתכן שכולם טעו ממש, ועכ"ז רבינו ציטט להם ברמז דברי הגמרא, אע"פ שהגמרא מדברת רק לענין חסרון ראיה והשגה נכונה, עכ"ז שייך לענין הזה שמתוך שלא ראו ורק השיגו מה שהשיגו, גם כן טעו.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כד: אמר ר' יוסי כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה וכו' וכי מה איכפת לי' לעיוור בין אפילה לאורה עד שבא מעשה לידי וכו' ע"ש בסומא שהי' מהלך בדרך ואבוקה בידו בכדי שיהיו בני אדם רואין אותו ומצילין אותו מן הפחתים ומן הקוצים וכו'.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כד: משנה: כהן שיש בידיו ומין לא ישא את כפיו, ר' יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות סטים לא ישא את כפיו, (וטעם שניהם:) מפני שהעם מסתכלין בו, ע"כ. במקום אחר הארכתי קצת שזה טבע האדם שעיניו וראותו נמשכים אחר החסרונות בסוד שם ב"ן שיצא מהעינים, ורבינו פעל לתקן את זה בתורה רפ"ב אזמרה להשתדל להפוך, לראות רק את הטוב הנצחי כמו הקבצן העוור.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן וכו' מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין, פרש"י ואם היו עושין ברכת כהנים היו אומרים יאר יער ה' פניו, ולשון קללה הוא (-לשון לעורר את הדין), כי יש פנים שיתפרשו לשון כעס, כמו פני ילכו (שמות לג) את פני (ויקרא כ) ומתרגמינן ית רוגזי וכו' ע"כ. ויוצא המילים ברוח קדשו של רש"י יאר יער הוא לשון קללה. וזה רמז על מש"כ במסכת ברכות דף נז. הנכנס לאגם בחלום וכו' ע"ש שהעיר לייקווד רמוז בתמצית במילה אחת: יאר, כי יאר עם א' הוא לייק – אגם, ויער עם ע' הוא וודס, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

פייגי דעתייהו, פרש"י יתלוש דעתן כשישמעו שיהו נענשין, ויאמרו טוב ליהנות מן העולם הזה בל רצוננו הואיל וסופנו ליענש, ע"כ. וזה הטענה המובא הרבה בספרי ברסלב על גודל האיסור של יאוש.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כה:אזהרות ועונשין נקרין ומתרגמין, פשיטא, מהו דתימא ניחוש דלמא אתו למעבד מיראה קמ"ל, ע"כ. היינו שיקיימו את המצוות רק מיראת העונש ולא מיראת השם כלל, אבל העושה מיראה ומכוין ליבו לשמים הרי זה צדיק. רשב"א (ד"ה דילמא) וריטב"א (ד"ה מהו, ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

בענין יראת העונש שרבינו אמר שהוא העיקר (שיחות הר"ן אות ה') עמש"כ בחלק מאומן – ח"ה – בערך תיקונים, פרק תיקון הראש והסוף, אות ג.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

כה: ברכת כהנים נקרא ולא מיתרגם מ"ט משום דכתיב ישא ע' רש"י.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

כו. ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מוזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר חופף עליו כל היום, לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפזיכן לשכינה (פרש"י שהיה ארון בחלקו), ע"ש. – מסכת יומא דף יב.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שבתחילה מקום הארון לא היתה קבוע להיות בחלקו של בנימין, והיתה אפשרות שתשכון השכינה במקום אחר, ורק מחמת צערו של בנימין קבעה השכינה את מקומה בצד מערב, כדי שיהיה קודש הקדשים שבו הארון בחלקו של בנימין שבמערב, כן מבואר בריטב"א (יומא יב. ד"ה מה).

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש להעמיק בדיבור של רבינו מובא בשיח שרפי קודש (ב-קכב) ספרו לרב מחמעלניק מחתנו של רבנו, שהרב מואלטשיסק (גם הוא מחתנו של רבנו) כבר מתגעגע ארבעים שנה שיזכה לבוא ולהיות בארץ ישראל, ואמר הרב מחמעלניק: מה הרעש והגעגועים משך ארבעים שנה לבוא לארץ ישראל? לוקחים מעות ונוסעים! – כשספרו זאת לרבנו, אמר: הרב מואלטשיסק שיש לו געגועים לארץ ישראל, יזכה לבסוף להיות בארץ ישראל, והרב מחמעלניק, שאמר שלוקחים מעות ונוסעים, לא יהיה בארץ ישראל. וכך הוה וכו'.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

שהרי אצל בנימין הגעגועים ורצונות שלו פעל אפילו שהשכינה קבעה מקומה בחלקו, ואכן עכשיו על ידי הגעגועים ורצונות האדם יכול לפעול שיזכה להיות שחלקו יהיה במקום שקבעה השכינה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ואלישע כי עביד בתפילה הוא דעביד: לק"מ סו דף פא, רנ דף קיז..

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

כז: שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים וכו' ולא ביטלתי קידוש היום, אמא זקינה היתה לי, פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, תנא כשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין כשמת הוא ניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין. רב הונאה והא אסר ריתא (-חגר עצמו במין גמי) וקאי קמיה דרב, אמר ליה מאי האי, א"ל לא הוה לי חמרא לקידושא ומשכנתיה להמיינאי (-חגורה) ואתאי ביה קידוש, א"ל יהא רעוא דתיטום (-תתכסה) בשיראי (-משי), כי איכלל רבה בריה רב הונא איניש גוצא הוה גנא אפוריא אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן אות תקעז. שמעתי שאמר לאחד שיהדר שיהיה לו כוס נאה ויקרה לקדוש וזה מסגל לעשירות. ואמר לו אז כי כוס גמטריא אלקים. ואלקים הוא בחינת יראה. ויראה היא בחי' אשה. ואמרו רז"ל (בבא מציעא נט) אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו, ע"כ.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

במה הארכת ימים – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רסח.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

במה הארכת ימים וותרן הייתי בממוני: לק"מ פד דף צד:.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

שאל ר"ע את רבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים, אתו גווזי וקא מחו ליה, סליק יתיב ארישא דדיקלא, א"ל רבי אם נאמר כבש למה נאמר אחד, מאר להו צורבא מדברנן הוא שבקוהו, א"ל אחד מיוחד שבעדרו, א"ל מימי לא קבלתי מתנות וכו'.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הענין שר"ע הזכיר דוקא ענין כבש אחד, י"ל על פי מה שקי"ל (ברכות י:) המכניס אורחים ת"ח אמיים לתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, ובזה רימז ר"ע שראוי לארחו כראוי. ולפי זה יש להבין ג"כ ענין שעלה על הדקל, כי הם חשדו אותו שחס ושלום היה מהמתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם, והתיקון לזה מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כח, כי אילו בני אדם הרוצים לערוך עבודתם ע"י התורה ששומעים מת"ח שידין יהודאין אין להם על מה שיסמוכו, והם בבחי' בני לן ביתא באוירא דעלמא, ואילו הת"ח האמיתי באמת בבחי' בין שמיא לארעא, בחי' ואמר שם וקם בין שמיא לארעא, והוא מתקן הטינא בלבם, וזה בחי' תיקון הד' אלפין, בגמטריא תמ"ד, וזה בחי' הדיקלא שעליה על ר' עקיבא, כי דיקלא אותיות לד' קא"י, קא"י בגמטריא אלף, היינו לד' אלפין שצריכים להעלותן כנ"ל, והתמיד היה כבש, כי ממנו נתתקנו האלפין, בבחי' (ירמיה יא) ואני ככבש אלוף, וזה בחי' כבש, שכבבוש תחת יד רבו ומשמ אותם, ע"ש. ולכן מיד כאשר ר"ע הזכיר ענין התמיד שהוא כבש אחד, ר' נחוניא הכיר שהוא צורבא מרבנן.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל דהנה היסוד דא"ק שמשם יוצא המ"ה, שם יש סוד י"ג תיקוני דיקנא, והם נקראים (ע"פ ברכות י.) כבשי דרחמנא (אדיר במרום, מכון רמח"ל עמ' רלד). ויעו' בשער המצות (פרשת קדושים סי' כב) והנה מזקן התחתון דיסוד דא"א נעשית זקן העליון דז"א, וזהו ענין מן המיצר וכו' כי מאותם השערות אשר ביסוד העליון הנקרא כבש והשערות שבו נקרא צמר כבשים, משם נעשה מצר דיקנא דז"א שהוא תיקון הראשון שבו כנודע, וכמו ששערות ריש ודיקנא דא"א לבנים כעמר נקי, גם שערות היסוד שבו הם לבנים כצמר הכבשים ולכן נקרא ג"כ צמר, ע"ש. וידוע שפרצוף ארך אנפין, הוא אריכות ימים (ולכן דורות הראשונים מאדם הראשון והלאה האריכו ימים כל כך כמבואר ברמח"ל). וזה כבש אח"ד בגמטריא י"ג, ובזה רימז ר"ע שהוא ראוי לבוא בסוד הני כבשי דרחמנא במה האריך ימיו.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

כח: תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא. הראשי וסופי תיבות של: דבי אליהו כל השונה הלכות, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הלכות בכל יום, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "לו שהוא בן עולם הבא" בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו: לק"מ ד:ט דף ד..

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו: לק"מ ע דף פז., לקמ"ת לח דף כה..

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו (-ובמוצאי שבת הנוסח גדולתו, עיין במפרשים) של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה וכו' בנביאים (ישעיה נז:טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש (שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים) וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח, ע"ש. הרי מבואר לכאורה שמעצם מידת הקדושה יש התרוממות מעל כולם, אלא שזה גופא מעורר מידת ענוה לרדת אפילו להכי שפל שבעם. עיין מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך קדושה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שאתה מוצא וכו' – עמש"כ בספר שיחות הר"ן אות קצב, שיש בזה רמז שהמאמין בהשם מאמין בהצדיק.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

לא: אין מפסיקין בקללות, מנא הני מילי אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס, ר"ל אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות. ובתוספות ד"ה אין הביא (מהמדרש דברים רבה פד:א ומסכת סופרים (יב:א)) ז"ל וא"ר יהושע דסכנין אני אמרתי עמו אנכי בצרה ואם כן אין דין שיברכוני בני על הצרות שלהם, עכ"ל, ובמפרשים שם ביארו שעכ"פ היחיד חייב לברך גם על הרע.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ באריכות בחלק ד' – נחמן, על ליקוטי הלכות, חושן משפט ח"ב, הלכות הפקר ונכסי הגר (פריקה וטעינה ד:יד) להוציא מדברי הליצנים שדורשים לעם להאריך בשירות ותשבחות להשם יתברך על כל הרע שמצאתם, רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

לב. אמר ר' יוחנן מנין שמשתמשין בבת קול שנאמר ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר והני מילי דשמע קל גברא במתא וקל איתתא בדברא והוא דאמר הין הין והוא דאמר לאו לאו, ע"כ. ותימה מזה למה שכתוב בספרון עיקרי אמונה על הדרך של הבעל שם טוב לחיות בעולם אצילות ולהתייחס לכל מה שהגיע להרגשותיו, אפילו דיבור מגוי, כאילו הוא דיבור ישר מהשם יתברך.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שהגמרא בעצמה מפרשת הענין במה שסיימה, והוא דאמר הין הין וכו', אין זה עוד תנאי, אלא חוזר על הבן אדם עצמו, שאינו בטוח בעצמו, ואינו מסתפק להגיד פעם אחת הין או פעם אחת לאו, אלא צריך לכפול דבריו, אז גם כאשר הוא מקבל רמזים הוא דרוש שהרמז יהיה יותר חזק מסתם קול בעלמא. אבל האדם שתקיף בדעתו שהכל מהש"י ולא צריכים לכפול שום דבר, כן יש לו עבודת השם להבין כל חוש ורגש שהוא ישר מהש"י.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד הערות ביסוד הנ"ל של עיקרי אמונה, עיין סוף מסכת גיטין דף פח, וליקוטי מוהר"ן סוף תורה ו).

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

אלא כדרב משרשיא דאמר שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר (יחזקאל כ:כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם (במתיבתא פירשו מהרי"ף: אני נתתי להם חוקים, והם אינם טובים זה לזה, לכן אביא עליהם משפטים, דהיינו עונשים שלא יחיו בהם. ובמהרש"א פירש חוקים לא טובים, כי התורה אינה נקנית אלא בחבורה (ברכות סג:), לכן – לא יחיה בהם, שבטעות עלול להתיר איסור שעונשו מיתה. וברע"ב במסכת אבות (ג:ב) שנים שלומדים יחד דרכם ללמוד בקול רם בנעימה ובזמרה. וכשאין נוחין זה לזה, וכל אחד לומד לבדו, בדרך כלל הם שונים בלחש. ולכאו' יש בין אלו נפקא מינה אם יש עוד תלמידי חכמים בעיר ואכמ"ל). ועיין בסוף מסכת סוטה מט. מימרא של ר' אילעא בר יברכיה, שאחד מת ואחד גולה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר המידות, ערך מריבה אות מט: שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחד, עד שיהיה להם אמת, ע"כ. ובשיח שרפי קודש, אולי בטעות כתבו נוסח אחר (ב-תריב) ז"ל איתא בספר המדות: קשה לשני גדולים שידורו בעיר אחד עד שיהיה להם אמת, ופעם אמר מוהרנ"ת 'אני יכול לדור עם רבי אהרן הרב מברסלב בעיר אחת. היינו כי מוהרנ"ת בשפלותו הגדולה יכול היה לחיות עמו יחד בשלום, אף על פי שהיו שניהם גדולים, ע"כ (השש"ק תפס שהעיקר המעכב הוא ששניהם גדולים, ואילו לפנינו לא הזכיר הגדולה אלא סתם שני צדיקים, ומובן שאם מוהרנ"ת אמר את זה, הוא התכוון שיש להם אמת).

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בסוף ספר כוכבי אור – בסוף ספר אבניה ברזל (אות סו) ז"ל בימי הר' נחמן טולטשינר ז"ל היה בבאהפוליע אחד מאנשי שלומנו צדיק וישר הר' ישראל ליב אבי הר' אשר באהפליער. ובעת זקנתו היה חפצו להעתיק מושבו לאומאן, ושם סמוך להקלויז לבנות לו מכיסו בית מיחד, ואחר פטירתו יהיה ירשה שיך להקלויז, ותמיד יהיה עוסק בעבדות ה', ובכל פעם להיות על ציונו הקדוש אשר דרכו היה לפעמים לבלות כל הלילה על ציונו הקדוש, וכן ביום אחר התפלה ולא טעם כלום, הלך על ציונו הקדוש ושהה שם ערך ארבע חמשה שעות. ומה טוב היה לפניו כשיהיה מושבו באומאן אצל הקלויז. אבל הר' נחמן הנ"ל מאן בזה מטעמים ידועים לו, ועוד משום שקשה לשני צדיקים לדור במאום אחד, והר' ישראל יב היה מחזיק בדעתו שאמר שכונתו באמת לשם שמים. וכן אמר כמה פעמים אחר השתטחותו על ציונו הקדוש שכן צריך לעשות (על פי המקבל אצל אנשי שלומנו מעשה שהיה בימי רבנו ז"ל שכשאחד מספק באיזה דבר שקדם ההתבודדות אודות זה ישוה בדעתו ההן והלאו, ואחר ההתבודדות איך שיפל ברעיון הראשון כן יעשה). אבל קשה הדבר מאד לבא לבחינה זו באמת (שהמדמה מאד מאד מטעה את האדם שפעל בדעתו ההן והלאו שוה, ובאמת אחר ההתבודדות רעיונו הראשון אחר האפן שחפצו המדמה נוטה). פעם ספר הר' נחמן ז"ל שהזדמנו יחד על ציון רבנו ז"ל, אמר לו ר' ישראל ליב הנ"ל, נקריב משפטנו לפני רבנו ז"ל. בשעה שאמר לי זאת, חיל ורעדה אחזתני שזה בחי' 'המוסר דין לשמים', אבל מה לעשות ואין לסרב בזה. אמרתי לו אם כן נציע כל אחד לפי רבנו ז"ל את טענותינו, וכן עשינו. כשירדנו משם והוא הר' ישראל ליב הנ"ל באחת, שרעיונו הראשון גם אז היה שכן יעשה כמו שלבו חפץ וכן עשה. והעתיק מושבו לאומאן אצל הקלויז, ולא הוציא שנתו רחמנא לצלן, עכ"ל.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

הוי אומר ומשפטים לא יחיה בהם.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מועד קטן

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מועד קטן, עם הז' אותיות, בגמטריא רפ"ו כמנין התורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ו: משנה. ר"א בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה, ע"כ. עיין חיי מוהר"ן שיז ז"ל הינו כי מכל האילנות והעשבים ומכל הדברים שבעולם, מכלם הולכים שלוחים מאחד לחברו ומחברו לחברו עד שמתגלגל ומגיע הדבר לאזן הצדיק האמתי, והוא מקבל ומבין מהם עצות לעבודתו ע"ש.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ח: אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא, לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. המיוחס לרש"י (ד"ה דאין) כז"ל כלומר בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה. והתוספות (ד"ה לפי) כתבו שהטעם הוא על דרך שאמרו (ברכות מט.) שאין עושים מצוות חבילות חבילות, כלומר שצריך שיהיה לב האדם פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה למצוה אחרת. ובנימוקי יוסף (ד"ה שאין) כתב, שכאשר מערב שמחה בשמחה אינו שמח כראוי בשום אחת מהן.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לד ז"ל ויחד יתרו על כל הטובה, כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חילוקים רבים בענין השמחה, למשל, כשבאין על חתונה, יש מי ששמח מן האכילה שאוכל דגים ובשר ויוצא ויש אחד ששמח מן הכלי זמר, ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם, ויש ששמח מן החתונה עצמה כגון המחותנים שאינם משגיחים על אכילה ושתיה רק שמחים מן החתונה עצמה וכיוצא שאר חילוקים, אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפי' מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אעפ"כ אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפ"ע בזה אחר זה וכו' אבל שלימות וגדלות השמחה הוא מי שזוכה לשמוח מכל הטובות ביחד, וזה א"א כ"א כשמסתכל למעלה על כל הטובהה דהיינו על השורש שמשם נמשכין כל הטובות, ושם בהשורש הכל אחד ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מי שיכול לעשות את זה, להיות שמח על כל הטובות ביחד, הוא היה מותר לערב שמחה שמחה, אלא דגזרו בלא פלוג. ואדרבה מבואר בהמשך התורה שם, שכל מה שנכללין יותר ריבוי השמחות זה בזה נגדל ונתוסף אור השמחה ביותר ויותר כי נגדל ונתוסף האור מאוד ע"י התנוצצות שמתנוצץ משמחה לחבירתה וכו' ע"ש. וי"ל שלכן דייקא במימרא זו עירבה הגמרא שני מאן דאמרי של המאמר, ועוד ואמרי לה. להורות שאף שמן הנמנע להתיר לערב שמחה בשמחה מחמת לא פלוג, אבל עכ"פ מבחינת אור צדיקים ישמח, תמיד יש להרבות ולערבם, כי הצדיקים הם השמחה בהשורש וכל מה שנתוסף צדיקים נתוסף אורה ושמחה.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מושל וכו' מי מושל בי צדיק: לק"מ לד:ב דף מח..

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

הוקם על עולה של תשובה: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

שהוקם עולה של תשובה: לק"מ עג דף לד:.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה גוזר וצדיק מבטל: לק"מ סב:ו דף עו:.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אם הרב דומה למלאך ה' צבאות: לק"מ לא:ה דף מד..

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה ובקשו מפיהו: לק"מ לג:ו דף מז:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

מר זוטרא חסידא כי מיחייב צורבא מרבנן שמתא, ברישא משמית נפשיה והדר משמית לדידיה, כי הוה עייל באושפיזיה, שרי ליה לנפשיה והדר שרי ליה לדידיה, ע"כ. ובתוספות ד"ה משמית נפשיה כז"ל והא דלא התיר לחבירו מתחילה כדאמרינן בשבועות פרק קמא (דף יד.) יבא זכאי ויכפר על החייב לכך טוב כשיתיר לחבירו שיהא הוא מותר קודם, עכ"ל.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמוד כב, ספינר) שכז"ל כי זהו כלל גדול: בעוד שהאדם תוך תגבורת הס"א אינו יכול לתקן התיקון הצריך, ע"כ, ועמש"כ בחיי מוהר"ן אות פז.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

יח. אמר אבוטל ספרא וכו' פרעה שהי' בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו (פירש"י אמתו) אמה וזרת (-במקום אחר בש"ס רש"י כתב שלמצריים הגיד אמה) לקיים מה שנאמר ושפל אנשים יקים עלה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ברית כרותה לשפתים: שיחות הר"ן רלז.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר אביטול ספרא משמיה דרב, פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (- פירש המיוחס לרש"י: מחלוקת במס' שבת (דף עה.) חד אמר חרשי, להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות, ואידך אמר גידופי, להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני, ע"כ) שנאמר הנה יוצא המימה וגו', ע"כ. עיין בפרפראות לחכמה הנ"ל.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ה' מבן מלך ז"ל ושאלה אותו אם יוכל לעשות כשוף לאדם שיהיה מצרע. אמר, הן. אמרה לו, אולי יבקש מכשף שיבטל הכשוף ויתרפא. אמר המכשף, אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלי לבטלו עוד וכו' וכו' והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כשוף, ושהשליכו הכשוף למים, ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל ענין קריעת ים סוף, סוס ורוכבו רמה בים דייקא, שביטל כל הכשפים שלהם.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

יח: ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי לפניתא, א"ל לא תיבעי רחמי הכי, אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה', בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו (-אותו איש המתפלל) לימות מקמה או איהי תמות מקמיה, א"ל לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי, ע"כ.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ובפירוש המיוחס לרש"י מבואר שלעולם לא ישיג אדם אשה שלא מיועד לו, אבל הר"ן מפרש שהאיש כן השיגה ואחר כך התחרט וביקש על המיתה. ורבא אמר לו הלוא אמרתי לך לא להתפלל על זה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר המידות ערך תפילה ח"ב אות י, על ידי תפילה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים, ע"כ. ובפשטות זה לא כפירוש המיוחס לרש"י, אלא כפי הר"ן, ואכן לפי זה, הגם שיכול לשנות, אין להתפלל על זה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כ: אמר רבי יוסי בר אבין שמע שמועה קרוב ברגל ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה עולה לו ואינו נוהג אלא יום אחד, תני רבי אדא דמן קסרי קמיה דר' יוחנן שמע שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה אינו נוהג אלא יום אחד, ע"כ.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן רמז בעלמא להיסוד שרבינו קבע בספר חיי מוהר"ן אות יב ז"ל ואמר אז שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכים לנהג אבלות אף על פי שיודעים על פי השגות, ע"ש המעשה שהיה. כי ידיעה על ידי השגות הוא כמו ידיעה ביום טוב ושבת, שאינו חשוב שמועה קרובה כנ"ל.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

שכיב וכו' שפעו מרזבי דמא: שיחות קצז.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

כי נח נפשיה דרבי אבהו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רע.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

אין מספידין בחנוכה. ליקוטי מוהר"ן סוף תורה יד. שיחות הר"ן קלב.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ששים זו היא מיתת ביה בידי שמים, אמר מר זוטרא מאי קרא דכתיב תבא בכלח אלי קבר, בכלח בגימטריא שיתין הוו.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר המדות ערך אהבה ב:א שכל"ח ראשית תיבות כי לעולם חסדו. והרי לעיל הביאה הגמרא ששנות שמואל נ"ב שנה, ואיתא בירושלמי (ברכות ד:א) כיון שחנה התפללה, וישב שם עד עולם, ועולמו של לוי הוא נ' שנה וכו'. וכן כאן, חסדו של השם נותן לבן אדם בכל"ח שנה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

רב סעורים אחוה דברא הוה יתיב קמיה דרבא חזייה דהוה קא מנמנם (-גוסס), א"ל לימא ליה מר (-למלאך המות) דלא לצערן, א"ל מר לאו שושביניה הוא וכו' א"ל (-אחר פטירתו בא רבא אליו, ואז שאלו) הוה ליה למר צערא, א"ל כי ריבדא דכוסליתא (-מקיז דם), רבא הוה יתיב קמיה דר"נ, חזייה דקא מנמנם וכו' כמשיחל בניתא מחלבא וכו'.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רנ ז"ל ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד, אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה, ע"ש.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכוונת הצדיקים האלו היו שמלבד היסורים המוכרחים מטעם הפירוד הנ"ל, לא היה צער מיתה. עוד י"ל שמחמת גודל דעתם לא הרגישו צער, אבל לפי זה ק"ק מה רצו לבקש ממלאך המות שלא יצערם, ואינו קשה, כי תמיד צריכים לבקש שלא לבוא לידי נסיון, ושמא יגביר הצער וכדומה. עוד י"ל שצדיקים כבר עשו פירוד והמשילו את נשמותיהם על גופם, ולכן כבר אין להם צער בענין זה.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

רבא הוה יתיב קמיה דר"נ, חזייה דקא מנמנם (-גוסס) וכו' וכו' א"ל (רבא לרב נחמן שבא לרבא אחר פטירתו) ה"ל למר צערא, א"ל כמישחל בניתא מחלבא, ואי אמר לי הקב"ה זיל בההוא עלמא כד הוית לא בעינא דנפיש ביעתותיה, פרש המיוחס לרש"י: דמלאך המות, ע"כ, היינו אף על פי שלא ציער אותו בלקיחת נפשו. אכן במתיבתא הביא מרבינו שלמה בן היתום (ד"ה בינתא) שנראה שלא פירש זאת על מלאך המות, אלא על העולם, שאמר רב נחמן, לא הייתי רוצה לחזור לחיות בעולם הזה משום 'שרבות אנחותיו ואימותיו ובעתותיו', ע"כ.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן אות תמו, שרבי נתן לקח עצה מרבינו רבי נחמן לא לחזור לעולם הזה בגלגול, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

כצפורי בפי הושט – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים, עמ' רעב.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן (-בנהי על המת) אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו (- אחינו הסוחרים, במקום סחורתם וקניינם נבדקים, האם נאמנים הם או לא).

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש בזה רמז על המבואר בספר ברית מנוחה, שהזהיר כמה פעמים בענין השם "אזבוגה" שנפלו בו ויצאו מהדרך.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

כח:-כט. א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי הוושט (-כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן, המיוחס לרש"י) רבי יוחנן אמר כפטורי (-שקושרין שתי ספינות ביחד, המיוחס לרש"י) בפי הוושט.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה רנ, וראה לעיל בעמוד זה בענין מיתת צדיקים.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

כט. אמר ר' לוי כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון וכו'.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת מגילה דף כו: נחלקו אם קדושת בית הכנסת חמורה מבית המדרש או ליהפך (ועיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עה ששם רבינו קבע שתפלה הרבה יותר גבוה מתורה), ועיין שם בדף כט. שאביי החליט לגרוס בבית הכנסת. ומצינו להיפך שיש שהחליטו להתפלל במקום שלמדו. ואילו ר' לוי סובר שצריכים ללכת מזו לזו, וביאור הדברים מבואר היטב בליקוטי מוהר"ן תורה כב, וכמו שכבר ציין והסביר בספר פרפראות לחכמה:

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב (נדפס שם בריש המסכת) על פי מאמר חותם בתוך חותם סי' כ"ב היינו שעושה מבחי' תפלה תורה, וזוכה לבחי' תפלה גבוה ממדריגה זו, ועי"ז זוכה לבנין ציון וירושלים שהוא בחי' אמונה ועי"ז זוכה לקבל פני שכינה בבחי' נפתחו השמים ואראה מראות אלקים ר"ת אמונה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

חגיגה

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ח' * ג' * י' * ג' *ה = ג' אלפים שש מאות = י' פעמים רבי נחמן. ח"ג – חית גמל = נ נח נחמ נחמן מאומן, יג"ה – יוד גמל הי = נ נח!

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ג. כלם נתנו מרועה אחד א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

רועה אחד, בגמטריא ברסלב. פרנס אחד, בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. המעשים ברוך ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. כל המעשים ברוך הוא, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ג: ת"ר איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו, איתמר רב הונא אמר עד שיהו כולן [בבת אחת] וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

על דרך צחות, ידוע שרבינו הקפיד על ישראל קדושים לא ללכת בבגדים קרועים [כפי מה שאפשר, כי רבינו התפאר בחסידים נאמנים עובדי השם שמרוב עניותם לא היה להם אלא בגדים קרועים, אבל בודאי כולם צריכים לשמור את הבגדים ככל מה שאפשר, ובודאי לא לקרוע הבגדים], כי ההולך בדרך הקדוש של ברסלב, הרי שנים בידיו, הוא יוצא תמיד יחידי בלילה לעסוק בהתבודדות עד שכל העולם בחיוב המציאות כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נב, והוא נמצא לילות שלמים בקברי צדיקים, אז בודאי צריך לשמור ולהקפיד מאד שלא יעבור על הסימן השלישי, שלא יקרע בגדיו, ואדרבה, שיכבד בגדיו.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

כולי האי ואולי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רעו.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' אמר רבא אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים אותה הפנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו רב יוסף אמר ידו נטוי' עלינו להגן שנאמר ובצל ידי כיסיתיך וכו'.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ויחי עוד לנצח כי יראה חכמים ימותו: לק"מ סו:א דף פב..

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

האי בר בי רב דחד יומא: לקמ"ת ב:ו דף ד:.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

במסתרים תבכה נפשי וכו' מפני גאותן של ישראל וכו': לקמ"ת ה:ה דף ח:.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו (תהלים מט:י-יא), ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה, בחייהן על אחת כמה וכמה.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בעיון יעקב (ד"ה מה) אף שאמרו (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כל זה דווקא בעולם הבא שזכותם מרובה מאד, אבל לענין ראיית גוף החכם לאחר שנסתלקה נשמתו, ודאי שגדולה מעלת הרואה את החכם בחייו בעוד נשמתו בקרבו, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן סו:א ז"ל וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו, כי מחמת שאז יורד ונגלה למטה הרוח דלעילא, נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו שאמרו רז"ל, על פסוק ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו, אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה לפי דברי רבינו המשך הגמרא שדרשה קל וחומר בחייהם, שהרי לפי רבינו העיקר הוא להיות בשעת מיתתם. ואולי לפי דברי העיון יעקב הנ"ל מיושב, כי הקל וחומר הוא רק לענין הגשמי, אבל לעניני רוחניות גדולים צדיקים במיתתם, ובפרט הענין להיות בשעת מיתתם.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל קושיתינו על פירוש רבינו, וכן קושית העיון יעקב, על פי דרוש, בחייהן אלו התלמידים, כענין מה שדרשו במסכת בבא בתרא (קטז.) שהמניח בן כמותו כאילו לא מת, וכל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי (רש"י פרשת וילך, דברים לא:כט), שהם מקבלים הרבה יותר מכולם כמבואר בליקוטי מוהר"ן שם.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב וכו' פרש"י ז"ל מהלך שלשה חדשים היה מביתו לבית המדרש, ונוסע מביתו אחר הפסח, ולומד יום אחד, וחוזר לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות, ע"כ. כי אין ענין להיות עם האשה בראש השנה, ובפרט לפי הקבלה שבראש השנה מנסרין האשה מהאדם.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ו: והא רבי יוסי הגלילי דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי, מעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח, דתניא רבי יוסי הגלילי אומר, עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח לפי שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך, ע"ש.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאנו שהאבות קיימו כל התורה כולה, ויותר מזה מצאנו שיעקב קיים מצות תפילין על ידי מעשיו עם הצאן, והיה מקום לאמר שכל זה אי אפשר אלא לפי שיטת רבי יוסי הגלילי שיש שינוי במהות המצות לפני ולאחר אהל מועד, ולכן רק לפני הדיבור היה אפשרות לקיים המצות בצורה אחרת ממה שמצוה בדיבור. ואע"פ שמצינו בענין מצות יבום, שאפילו אחר מתן תורה היו עוסקים במצוה זו בצורה אחרת, כמו בועז עם רות, שם רק האריכו ענין המצוה, לא שאמרו שקיימו ממש מצות יבום.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ממה שרבינו העיד בספר חיי מוהר"ן אות קמב – ז"ל כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים, כי השגתי קיום כל התורה שאפלו אם היו מוכרים אותי לישמעאל וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כולה ע"ש. ומבואר יותר בספר שבחי הר"ן ח"ב אות כב ז"ל עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפלו כשלא יוכל חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קדם מתן תורה, שקימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקים מצות תפלין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקיים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום, ע"ש. ומוכרח מזה שאפילו אחר הדיבור שייך לקיים את כל התורה בצורה אחרת ממה שמצווה בה בדיבור.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לחלק בין אנוס, שאפילו חישב לעשות מצוה ונאנס כאילו עשהו, ולכן שייך עכ"פ לקיים בדרך האבות.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

אין דומה השונה פרקו מאה פעמים וכו': לק"מ ז השמטות דף ט..

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

עובד אלקים זה החוזר פרקו ק"א פעמים: לק"מ קצב דף קיא..

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

מה למטה ומה למעלה וכו': שיחות הר"ן רכד.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

כי טוב לגנוז: לק"מ לג:ה דף מז:.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

הלומד תורה בלילה מושכים עליו חוט של חסד ביום: לק"מ לח:ד דף נב..

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

תניא רבי יוסי אומר אוי להם לבריות וכו': לק"מ לח:ז דף נג..

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

שחקים ששם שוחקין מן: לקמ"ת ז:י דף יד..

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור: לק"מ ו:ה דף ז., לקמ"ת ה:ז דף ט..

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

חשמ"ל חיות אש ממללות: לק"מ יט:ג דף כה:.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ח"ש מחשמל: שיחות הר"ן צג.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

וכבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם: לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

וכבשים ללבושך דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך: לק"מ מט:ו דף נח..

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

דבר צוה לאלף דור שבקש הקב"ה וכו' והן הן עזי פנים וכו': לק"מ קמז דף קד..

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ד' שנכנסו לפרד"ס: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' עקיבא כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני: לק"מ נא על התורה דף נט..

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

שובו בנים שובבים חוץ מאחר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' רעח.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

יד: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים מים', משום שנאמר (תהלים קא:ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נא, ובריש ספר המידות ערך אמת אות א'.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לענ"ד לפרש עוד שיש בזה רמז למה שמצינו לפעמים כאשר נכנסים באיזה עבודה של עבודת השם, שפתאום צריכים להשתין, וזה הבחי' הוא בא מבחי' שקר [וכתוב בספר המדות, אמת ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ], כי הוא מהבירורים של הגוף, והוא בירור שדוקא שייך לשערות הראש, כמבואר בריש ספר שער הכוונות, ובחי' שערות הראש הם ממש הבחי' של הת' מאות עולמות של כיסופים של הצדיקים ושם יש פלגות דשערי של אורח צדיקים כמבואר בזוהר הקדוש. אלא שכאשר עולים ממש לפרדס, צריכים להיות כבר טהור מכל הבירורים, והעומד בהיכל ה', כולו אומר קדוש (ליקוטי מוהר"ן תורה נה), ואם הגוף אומרת מים מים, שצריכים לעשות את הבירורים האלו, עדיין הוא נאחז בשקרים שלא שייכים לנגד עיני השם בפרדס.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ורמז לזה, כי רבי עקיבא היה קרח כנודע, היינו שלא היה נתקע בבירורים של השערות הנ"ל, ולכן נכנס ויצא בשלום.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ארבעה נכנסו בפרדס וכו' רבי עקיבא [נכנס בשלום ו]יצא בשלום.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

לולא דמסתפינא נלע"ד שאין כניסה לפרדס האמור כאן כסתם הכנסה לגן עדן, כי בכל לילה צדיקים נכנסים ומקשיבים, ובפרט חברם רבי ישמעאל כהן גדול עלה וראה וסיפר הרבה ממט"ט, ומה יתרון ומיוחד לארבעה אלו [- אכן האריז"ל כבר גילה בלקוטי תורה, בראשית ד"ה הנה אחר שחטא, שאלו הד' עלו בדעתם לתקן מה שעוות אדם הראשון, עיין שם]. אלא, ידוע שפרדס ראשי תיבות, פשט רמז דרוש סוד, היינו שבכל אלו הדרכים התורה הקדושה מתלבשת. והיה נראה שגם אלו הד' עלו לקבל איזה השראה אלהות שיתלבש בהם [ואולי זה בחי' החסידים הראשונים שהגמרא בברכות לב: שואלת תורתן היאך משתמרת, תורתן לשון נקבה, ומיישבת, מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת, עיין שם. משתמרת לשון משמור של שירות]. וכידוע שחנוך בן ירד נהיה למלאך מט"ט המשרת לפני ה' כשר הפנים. ולכן כיון שלפי הבנת אלישע אחר אין ישיבה לפניו – מט"ט היה חייב לעמוד, כדאיתא לקמן בגמרא.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שכתוב אצל רבי עקיבא, [נכנס בשלום ו]יצא בשלום, אין היציאה סתם שיצא מבפנים לחוץ, אלא כלשון השמש יצא על הארץ (בראשית יט) – שיצא בזריחה (תוספות ברכות ב:), וכלשון יצא עליו שטר, שהלך בתוקף. [וכבר ביציאת מצרים היה שם שצ"ה שאמר והכה אותם במצרים נ' מכות ועל הים ר"נ מכות, בסוד רבי עקיבא גימטריא שצ"ה, כמו שכתוב באגרת של ר' שמשון מאסטרפליא הנדפס בהגדה של פסח, שרבי עקיבא היה אחיזה בזה השם. והנה כל עצמו של פרעה מראה על שיעבוד רבי עקיבא, כי האותיות הפנימיות – ר"ע – רבי עקיבא, ומסביבן, פ"ה – הדיבור בגלות, פה בגמטריא גם בם, היינו מרים ואהרן כמו שכתוב (במדבר יב:ב) ויאמרו הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר, גם בנו – גם בם. פרעה בגמטריא פרדס ו"ה, והוא עליה באותיות א"ל ב"ם ג"ן ד"ס ה"ע, גילוי נעלם סו"ד האר עינינו. [והתפלה צריכה לעלות דרך י"א אלפים שנה – מגלה עמוקות, מהדורה תנינא פרשת ויצא עמ' פב]. כי כל אחיזת הקליפות בזו"ן שסודם ו"ה של הוי"ה, כמו שכ' הרמח"ל בכוונות לי"א אותיות של יתגדל ויתקדש, שיסתלקו משם, ויהא שמיה רבא. והנה רבי עקיבא בגמטריא שצ"ה והוא כמנין אחד משמותיו של מט"ט – עיין בשרשי השמות לרמ"ז ערך ישעיה (כי גם אצל ישעיה כתוב (ו:ו) נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך י"צ ראו עיני, ראו עיני, ראשי תיבות של רבי עקיבא, וכן אנכי, א"י כמנין ו"ה מקיף את נ"כ – ע'קיבא. וכן כתוב מיד אחר כך (פסוק ז), ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח, רצפה בגמטריא כפרעה, במלקחי (בלי הם') בחילוף הח' לא' באותיות אחה"ע, בגמטריא עקיבא. וכן (פסוק ח) הנני שלחני, בחילוף הח' לאות ה' באותיות אחה"ע, בגמטריא ישעיה, רבי עקיבא, השמ"ן (פסוק י) לב העם הזה -), ובגמטריא נשמה, שלטון, שופט, כשלמה (כי כשכותב זכויות של ישראל נותנים לו רשות לישב וכו', ודלא כטעותו של אלישע אחר), השמים, מי משה, פרנסה, משנה למלך, אביר יעקב, מטטרמולי"ן, עיין שם. וזה מה שאמר יתרו (שמות יח:י) אשר הציל את העם מתחת יד מצרים, יד מצרים בגמטריא שצ"ד, היינו אחד מתחת רבי עקיבא, ועל ידי זה הציל את העם]. וכן הוה שרבי עקיבא קיבל איזה השראה שנתן לו איזה שרות וכח בעולם, ויצא עמה בכל תוקף בשלום. ואילו בן עזאי ובן זומא לא היו יכולים לעמוד בזה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאחר שרבי עקיבא זכה לזה, אז ידע בעצמו לדרוש את ה' אלקיך תירא (דברים ו:יג, י:כ), את לרבות תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נוטל חלקו וחלק חברו: לק"מ נח:ו דף סט:.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ר' מאיר רמון מצא תוכו אכל: לק"מ כח:ג דף טל:.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

אחר מה הוי ביה לא פסק זמרה יווני מפומיה וכו': לק"מ סד:ה דף עט..

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

כמה גדולים שבקשו מלאכי השרת לדוחפו: לקמ"ת א:א דף א..

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

שולחן דומה למזבח שמכפר: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

פתח במזבח וסיים זה השולחן אשר לפני ה': לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

יבמות

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

יב"מ הוא השם הע' של ע"ב שמות, הרי ע', ועוד וי"ו, הרי צ"ב, ות', הרי תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. יבמות היא המסכת הראשונה של נשים, ונשים מדברים הרבה, ואילו הגברים מצווים: ודברת בם ולא בדברים בטלים, וכבר פירשנו בשם א.פ. ב"ם: בית מם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה שזה עיקר השירה לשיר ולהודות להשם יתברך. ואות י' של יבמות, שלפני הב"מ, בבחי' הי' של אז ישיר, על שם המחשבה, וכן מרמז על הי' מיני נגינה שיש ב"מ. ו"ת בגמטריא רבנו נחמן (יב"מ ראשי תיבות משיח בן יוסף).

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

יבמות, אותיות: יב"ו – גמטריא חי, מ"ת. וכן כל ענין של יבום הוא גלגולים מחי למת וממת לחי.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בדף י' דרשה לפורים, יבמות אותיות בשומי.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע: שיחות הר"ן קמב.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

י. דרשה לפורים.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

השנה תשפ"ב ראשי תיבות תינוקות של בית פורים, בדף יומי לומדים מסכת יבמות דף י, והטעם שלומדים מסכת יבמות, כי חייב אדם לבשומי, והש' מתחלף לת', בתומי, אותיות יבמות. ועיין בכוונות לקריאת המגילה, שיש שמות אחדים בראשי תיבות וכדומה, ואחד מהם יב"ם, הוא השם הע' בע"ב שמות, בגמטריא יי"ן וסו"ד (והשם שלפניו: ראה, בחי' וזרע אין לו עיין עליו, והשם שלאחריו: היי, בחי' ואת היי לאלפי רבבה. הנה בנות לוט באמת היו בבחינת יבמות לשוק, ונזדמן להם יין במערה (רש"י בראשית יט:לג) להוציא מהן שני אומות). עד דלא ידע - כי יבמות היא המסכת הראשון בסדר נשים, מלשון כי נשני, לשון שכחה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו (שמדבר שם על נס פורים ע"ש), ושם הפרק מופיע בראש הדף: חמש עשרה, בגמטריא - עם י"ה שהם חמש עשרה, תתקלח - בגמטריא מרדכי אסתר, עם הב' תיבות והכולל. והוא אותיות שמח רשעה כענין -. בין ברוך מרדכי לארור המן. כי דף י' מתחיל בענין אמו מאנוסת אביו שנופלת ליבום, וזה בחינת ארור המן, כי היה מגזע אליפז בן עשו שבא על אשת אביו, אל אהליבמה - אהל יבמה דייקא - אשת עשו (רש"י פרשת וישלח לו:ה). בין ברוך מרדכי, מרדכי היהודי - דף י', כי אסתר היתה בא מאחשווירוש וטובלת ויושבת בחיקה של מרדכי, כי היתה אנוסה מאחשווירוש ועוד מותרת למרדכי..

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי קרא על לוי, כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו, בחי' עד דלא ידע כנ"ל. ועוד רמז לעיקר נס של פורים, שבאותה תקופה השכינה היתה אחור באחור עם ז"א והתחילה להבנות, ועוד לא היו מוחין בז"א, עד שהיה הנס של בלילה ההוא נדדה שנת המלך, וחזרו המוחין לז"א.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

יד. מאי תיובתא מקומות מקומות שאני, ודקארי לה מאי קארי לה, ס"ד אמינא משום חומרא דשבת כמקום אחד דמי קמ"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכד – שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ואל תחשוב שמגודל ההרהור תשובה לא ישנה איזה מקום – משום חומרא דשבת כמקום אחד דמי – קמ"ל שכל מקום מיוחד.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

סבבוהו בהלכות עד שהגיעו לצרת בת: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

אין מקבלים גרים מן התרמודיים: לק"מ נט:ו דף ע:.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מאי הרפניא (שם עיר)? אמר רבי זירא הר שהכל פונין בו, ופרש"י ז"ל כל פסולין שאין מוצאין אשה פונין והולכין שם, ע"כ. במתניתא תנא כל שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם, אמר רבא והיא עמוקה משאול שנאמר מיד שאול אפדם ממות אגאלם ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא ע"ש, הטעם שדרשו לגנאי, י"ל ע"פ מה שפרשתי בספר תהלים קיט:קי בביאור תיבת פרן. והרי אותה מקום באשה מכונה קבר (כמו שמצינו פתיחת הקבר בלא דם).

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

והיינו דאמרי אינשי קבא רבא וקבא זוטא – רש"י פירש קבא לשון איפה, ויתכן שגם זה כינוי לקבר, כמש"כ בפנחס (במדבר כה:ח) ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה – מיגנדר (-מתגלגל) ואזיל לשאול, ומשאול לתרמוד, ומתרמוד למישן, וממישן להרפניא.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן עיניהם של תרמודיים טרוטות (שבת לא, ליקוטי מוהר"ן נט). ויתכן שתרמוד מרמז על תשמיש (מר ו"ד, ועוד צירופים איני רוצה להאריך), מישן בחינת מישוש, והרפניא בחי' הסתכלות כנ"ל. ולפי זה יש לפרש את הסדר, ואין להאריך בזה.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

יז: איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא, ע"ש.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ק שהרי מצינו בתורה שיהודה קיים ענין יבום עם תמר כלתו, ואע"פ שכיון שניתנה תורה נתחדש פרטי המצוה, עכ"ז עדיין למה היה עולה לחשוב הוה אמינא כזה שהוא נגד מה שהיה לפני מתן תורה, וכן מצינו לאחר מתן תורה בענין בועז ורות שקיימו ענין יבום.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

יח. הוה אמינא מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

באותו יום שלמדתי את זה (תשפ"ב) למדתי שולחן ערוך יורה דעה רסט:ו נשא גיורת ומת מותר לישא אמה או בתה שלא גזרו אלא בחייהן, ע"ש.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

כג. לכי מגיירה גופא אחרינא היא, משמע שהגוף עצמו משתנה. וק"ק על מש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לג ז"ל אבל מי שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, שאף על פי שנשמתו גבוה מאד, אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה, ואיך אפשר לשנות זאת, ע"ש. ועמש"כ בתורה קט.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

אין מקבלין גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה: לק"מ רכח דף קיד:.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ל. מפתחות: משנה לא זזה ממקומה – חיי מוהר"ן הקדמה סוד"ה ובקשתי.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

מב. לענין סנדל שאמרו שם לענין מעברת חברו גזרה שמא יעשה סנדל למשל וכו' כמי שבא וטפח לו על פניו – לק"מ סג, חיי מוהר"ן כז.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

מט. משה אמר כי לא יראני האדם וכו' וישעי' אמר ואראה את ה' וכו'. משה ראה באספקלריא המאירה וכו'.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

משה ראה באספקלריא המאירה וכו': לקמ"ת ז:ח דף יג:.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

משה נתנבא באספקלריא המאירה ושאר הנביאים באספקלריא שאינה מאירה: שיחות הר"ן רב.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

היבמה נקנית במאמר: לק"מ כא:ו דף ל..

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

נח. בשנת התשפ"ב ד' אייר, הדף יומי למדו דף זה. נח בארמית פירושו פטירה, ובאותו היום נפטר אמי ז"ל הכ"מ. והרי יבמות עצמה בגמטריא תנח, תנוח בשלום על משכבה. שמה: חוה ברכה איליין בת שפרינצה. חוה באב"ש יבמות, בגמטריא תשפ"ב.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

אתם קרוין אדם ואין עכו"ם קרוין אדם: לק"מ קא דף צז.. שיחות הר"ן קטז.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

סא: קא מחטטי שיכבו מפני ששמחים ביום אידם וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

הוסיף יום אחד מדעתו – לק"מ קצ.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף: לק"מ לט דף כה:.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

הוסיף יום אחד מדעתו, מאי דרש, דכתיב וקדתם היום ומחר (שמות יט:י), היום כמחר, מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ולילה דהאידנא נפק ליה, ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חטא העגל היה על ידי שבושש משה לבוא, והם טעו בחשבון כי עוד לא היו מ' ימים שלמים של לילו עמו. הרי כל חטא העגל היה מחמת שלא התבוננו היטב במעשה משה רבינו, ולא שמו היטב ללבם מה שהוא היה מקפיד על זה מכבר בקבלת התורה.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ר' עקיבא וחביריו שמתו ע"י שלא היה בהם אהבה: לק"מ סא:ח דף עה:.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה: לק"מ סט דף פו..

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

זאת הפעם עצם מעצמי מכאן שנתקררה דעתו בחוה: לק"מ יט:ה דף כו..

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

לא זכה כנגדו: לקמ"ת פז דף לט:.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

דיינו שמגדלות את בנינו: שיחות הר"ן רסד.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

כל העוסק בבנין מתמסכן: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

סג. ה"ד אשה רעה אמר אביי מקשטא לי' תכא ומקשטא לי' פומא.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שאינו עוסק בפ"ו כאלו ממעט את הדמות: לקמ"ת לז דף כד:.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

סג:-סד

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן, ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל [סד.] מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, וזה לא עסק בפריה ורביה, לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל?! ע"כ. הרי שהמספר מדויק, ואילו המספר של ששים רבוא מצינו בפרקי רבי אליעזר (פרק לט) ז"ל וכשעלו ישראל ממצרים נתיחסו כל הגברים ששים רבוא חסר אחד, מה עשה הקב"ה, נכנס במספר עמהם ועלו מספרם ששים רבוא, לקים מה שנאמר (בראשית מו:ד) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, ע"כ.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

אלא דיש לדייק בסוגיין הלשון שגורם לשכינה שתסתלק, משמע שהשכינה כבר שרתה ועכשיו באתה להסתלק מחמת שנפלו במספרם, ואולי במקרה כזה לא תצטרף הקב"ה למנין כיון שהיה לו לעסק בפריה ורביה.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

מותר לשנות מפני דרכי שלום: שיחות הר"ן קמא.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

דלמא בבאה מחמת טענה, כי ההיא דאתאי לקמיה דר' אמי, אמרה ליה הב לי כתובה, אמר לה זיל לא מפיקדת, אמרה ליה מסיבו דילה (פרש"י ז"ל בזקנתה מה תהא עליה) מאי תיהוי עלה דהך אתתא, אמר כי הא ודאי כפינן, ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת, אמרה ליה לא בעיא הך אתתא חוטרא לידה (פרש"י ז"ל בן\עץ שתשען עליו לעת זקנתה, ואם תמות יקברנה) ומרה לקבורה, אמר כי הא ודאי כפינן, ע"כ.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

בדף יומי שנת התשפ"ב למדו דף זה ביום רביעי, י' אייר, יום הששי לקבורת האמא שלי הריני כפרת משכבה (ביום -חמישי, י"א אייר, קמנו אחר שחרית). ולכאורה הנשים הנ"ל היתה להן גם טענה שרצו בן שיאמר עליהן קדיש.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

עא: ואיבעית אימא הני מילי היכא דלא מעוי [צועק] אבל היכא דמעוי מחייא חיי.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שחיים הם בחי' מוחין. והרי זה סיוע למה שכתב רבי נתן בליקוטי הלכות /[גילוח ד:ה על פי ליקוטי מוהר"ן תורה כא] זה לשונו וזה בחי' מה שדרך התינוק לצעוק הרבה כל ימי קטנותו, כי מיום לידתו עד תשלום ימי קטנותו אז הוא בחינת הולדת המוחין שצריך להולידם ולגלותם מבחינת עיבור לבחינת לידה, כמו שנראין בחוש שהדעת נתגדל עם התינוק. על כן הטביע ה' יתברך בטבעו שיצעק הרבה, כי להוליד המוחין מתעלומתן, להוציאם מבחינת עיבור, צריכין צעקה, עכ"ל.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

כי מדבר לא היית רוח צפונית מנשבת בו: לק"מ ח מאמר רבב"ח דף י:.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

עט. ויקרא המלך לגבעונים, ויאמר אליהם: מה אעשה לכם, ובמה אכפר וברכו נחלת ה' וכו' וכו' יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה'. פייסינהו ולא מפייסו. אמר (דוד) שלשה סימנים יש באומה זו (ישראל) הרחמנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה שאול ריחם על עמלק, וכל הלילה דן לרחם מעגלה ערופה. ועל ידי זה איבד המלכות ונהרג הוא ומבניו. והגבעונים הקפידו שיהרגו עוד מבניו. ועל ידי זה דוד הבין שאינם רחמנים ולא ראויים לבוא בקהל.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

פט. וראשי האבות למטות בני ישראל וכי מה ענין ראשים אצל האבות אלא לומר לך מה האבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

אי לאו דדלאית חספא לא אשכחית מרגניתא תותא: שיחות הר"ן ס.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

צג. בענין ר' ינאי שעישר מפירות ביתו בע"ש על פירות העתיד לבוא לו בכדי שיוכל לאכול מהן לכבוד עונג שבת א"ל ר"ח שפיר עבדת דתניא למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים אלו שבתו' ויו"ט וכו'.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

-צו:

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה שנחלקו בביהמ"ד עד שנקרע ס"ת מחמתן וכו': לק"מ רנא דף קיז:.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

שפתותיהם דובבות בקבר: לק"מ יב:א דף טז..

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

שפתותיו דובבות בקבר: שיחות הר"ן קמא.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, אמר ר' יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא, מאי קראה, (שיר השירים ז:י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה שפתותיהם דובבות בקבר, ע"כ.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

לולא פירוש הגמרא היה נראה לפרש בפשטות, שהיין דובב שפתי ישנים, כי מכח השכרות אפילו כאשר יושן היין פועל פה לדבר. וכן בתלמידי חכמים, שחינכו דיבורי תורה בחיכם, אותו כח שהשקיעו עומד לפועל בהם אפילו כאשר הם בקבר מיד כאשר אומרים את דבר השמועה.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

קא. מצות חליצה בשלשה. גמ' ... דאי סלקא דעתך סנהדרין בעינן, למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא, דתני רב יוסף כשם שב"ד מנוקים בצדק כך ב"ד מנוקים מכל מום שנאמר (שיר השירים ד:ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך ע"ש.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

לפני הרבה שנים ראיתי כמדומני בספר מרגליות הים על סנהדרין, שסנהדרין הם ע"א, כנגד ע"א שמות של שם ע"ב, והשם האחרון, שם הע"ב: מו"ם אין בך. ונחזי אנן שהשם הע': יבם, ולכן לולא הדרשות כאן ממש"כ זקני או ממש"כ בישראל הוה אמינא צריך סנהדרין. ולהלכה לא צריכים, כי דוקא לענין יבום – יב"ם, ולענין השם הע"א – הי"י בחי' (בראשית כד:ס) את היי לאלפי רבבה, שייך הע"א, ולא לענין חליצה. וכן מצינו שבועז שהיה ראש הסנהדרין קיים ענין יבום. (והשם הס"ט רא"ה, למעוטי סומין. וסומא בכלל חליצה, עיין ריש קג.).

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר כתבנו בפרק ראשון שיב"ם ראשי תיבות משיח בן יוסף (ועיין לקמן קב: שהשם יתברך בחי' היבם ובנ"י יבמה), ויוסף בחי' עין כידוע, ולכן דייקא תני רב יוסף, שהיה סומא – מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד י' (ישעיהו מב:יט), כשם שב"ד מנוקים בצדק וכו'. וי"ל שב"ד – נוטריקון משיח בן דוד, כי עיקר המשפט על ידו כמש"כ (ירמיהו כא:יב) בית דוד כה אמר י' דינו לבקר משפט (ועיין בספר אדיר במרום, כי יש צ"ח דיינים, ע"א של סנהדרין, כ"ג, ג', א' מומחה, עם בק"ר הרי ת' של המ"צח ע"ש). ואילו משיח בן יוסף, חלינו הוא נושא (ישעיהו נג:ד), ושייך לשם הע"ב – מו"ם. אכן משיח בן דוד מורח ודאין (סנהדרין צג:, שם הנ"ט – הר"ח) כדכתיב (ישעיה יא:ב-ג) ונחה עליו רוח ה' וכו' והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה לפרש בענין יב"ם שהוא שם הע' של שם ע"ב, על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תקכו-ז, מכון רמח"ל), וע"ש באריכות, ובקיצור ממש לענינינו, המדרגות בתוך הצמצום קודם ביאת הקו מתפשטות בסוד יצח"ק, ד' פעמים ב"ן של מילוי שם אלהי"ם. יצח"ק בגמטריא או"ר ועוד א', ואותו יתירה בחי' רישא דעשו שהוא שורש כל החשך ואלהים אחרים, והוא בסוד ע', ובסוד עשתי עשרה שכל המוסיף גורע, כי כאשר הע' מתחבר ועומדת להוציא הס"א, יתעלם הא"א בחי' הזכר שבו שהוא כתרא. כי בתחילה יש בחי' אימא שדינין מתערין מינה, ובה יש הויה – בניקוד אלקים. ובהתפשט המציאות נעשים י"ב הויו"ת, בסוד ג' הויו"ת – שבם: היה הוה ו-יהיה וכו'. ומן הע' נקודות יוצאים אחר כך ע' אומות, כי הם בסוד הניצוצין דאלהי"ם שמשם לבד יוצאים האומות. ובסודם יש בתחלה הע' סנהדרין בישראל, ומן החיצוניות שלהם הוא ע' אומות. ובהתפשטות הע' הזאת מוציאה מ' מדרגות וכו' וסודו (בראשית כו:לד) ויהי עשו בן ארבעים שנה, ובסוד יצחק גם כן שנשא בן ארבעים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

הרי יב-ם, י"ב הויות, ומ' מדרגות, והוא שם ע' בסוד הע' נקודות של הוי"ה דאימא. ובהתחלת כל זה הא"א מסתלק, והוא משאיר את יעקב ועשו, ועשו שהוא בחי' אל אחר דלא עביד איבין (-והרי כל ההתפשטות הנ"ל בסוד מנצפ"ך – ריש עמ' תקכז – ב' מנצפ"ך – ריש עמ' תקכח, בגמטריא פ"ר. וזה הבדל בין ע"פר שכן עושה פירות, כי ראש עשו גם מוציא טוב, אבל ויאבק יעקב עמו, בחי' א"פר שלא עושה פירות, וזה בסוד הא' של במספר ארבעים, א' ול"ט, שהוא כפייתם – עמ' תקכז), והוא בחי' רשע שאפילו בחייהם נקראים מתים, וזה כמיתת הבעל בלא בנים, שאז אשתו נופלת להיב"ם. ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה:ה), ז"ר דייקא, שהם האו"ר מדרגות דקדושה, וכאן צריכים לתקן הר"ח שהוא האור החוצה. ואז יש שני אפשרות, או שיעשה חליצה, לסלק עצמם מכל ההשתלשלות הזה, ויקרא בית חלוץ הנעל. או שיעשה יבום, והוא כי האור הר"ח היתירה הזו (סוף עמ' תקכז-) נכלל לפנים, והוכן לינתן ליעקב. וסודו השס"ה שנתגלתה בזמן היניקה כנ"ל, שהיא א' היותר על השט"ן. וסודו יוה"כ (שגם אז חולצים הנעלים) שבוא קטיגור נעשה סניגור (-בסוד המנחה שיעקב שלח לאחיו עשו, ילקוט ראובני, פרשת וישלח אות מה), שאז יעקב יורש זה הראש, והיינו ישרא"ל – ל"י רא"ש, ויעקב שולט על עשו, וכו' ע"ש. וזמש"כ ולא ימחה שמו מישראל (דברים כה:ו) להקים לאחיו שם בישראל. ועכ"פ גם כאשר עושה תיקון חליצה, (דברים כה:י) ונקרא שמו בישראל.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר עוד שם (עמ' תקכח) שזה סוד (בראשית כח: יז – עקידת יצחק) וירש זרעך את שער אויביו, כי הע' הזה בסוד תק"ע דהיינו ב"פ מנצפ"ך (והי' אותיות), והוא בחי' תקיעת שופר גם כן, כי הוא הצריך ליתקן בכח ה-י"ה המתגלה כנ"ל, להשליט ישראל על עשיו בסוד יוה"כ. ובסוד זאת נאמר בעשו (בראשית כה:כה) כלו כאדרת שע"ר, והוא איש שעיר. וזאת הבחינה היא ממש הניתנת לירושה ליעקב, ולכן נאמר (במדמבר כה:יח) והיה ירשה שעיר אויביו, שעיר דייקא. ואז נמצא יעקב מתוקן בסוד שנים עשר שבטים שלו כראוי וכו' ואז נקרא הוא גם כן – עשו: וסוד זה (בראשית כז:יט) אנכי עשו בכורך וכו' ע"ש (ב' פעמים יעק"ב עם י"ב שבטים, בסוד ויעקבני ז"ה פעמים – בראשית כז:לו).

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ממש קיום הענין (דברים כה:ו) והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. שהבכור עושה את היבום, והוא יורש את המת. (גם ירש בחי' יבם, כי ר' מתחלף במ' באלף בית של אח"ס בט"ע ומ"ר, וש' מתחלף בב' בא"ת ב"ש). ואז ביעקב מתקיים (בראשית כד:ס), ואת היי לאלפי רבבה, הי"י השם הע"א.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין שאם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה (דברים כה:ז), השערה, דייקא, כדי לתקן הב' מנצפ"ך.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ושורש המנצפ"ך מבואר שם שהוא ה' אותיות אלהי"ם. בגמטריא מו"ם השם האחרון של שם ע"ב, ושלמות הסנהדרין הוא בע"א בלי מו"ם. וזה מה שאיתא לקמן בדף קב: שוטה מי כתיב חלץ להם, חלץ מהם כתיב (הושע ה:ו – בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם), ע"ש. כי לה"ם בחי' הע' של עשתי עשר והה' שעל כולם. וזה השער שצריכים לירש. חלץ מהם כתיב, מהם בחי' מו"ם, שהסנהדרין מנוקה ממנו.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

והרמח"ל ממשיך שם (עמ' תקכט) והנה כל אלה הדברים הוא סוד המשי"ח העומד בגלות להלחם עם עמלק וכו' ע"ש. וידענו שמשיח בה מבחינת יבום שעשה יהודה לתמר, ומבחי' יבום עשה בועז לרות. אכן עיקר הכנעת עמלק על ידי זרעו של יוסף, וזה הראשי תיבות של יב"ם כנ"ל, משיח בן יוסף .

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

יבום וחליצה, בגמטריא אור, גדר, זר!

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

יבום בגמטריא נח (נ' זה הנפילה ליבום), יבום וחליצה בגמטריא נ נח נחמ ע"ה. נחמן מאומן בחי' הפ"ר הנ"ל שהוא תיקון הע'.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

קב. והא כתיב יחלץ ענין בעניו בשכר עניו יחלצנו מדינה של גיהנם אלא הא דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם בשכר יראיו יחלצם מדינה של גיהנם (ע' חידושי אגדות דר"ל יחלץ גם אחרים מדינה של גיהנם כמו בדוד שאמר שמונה פעמים בני אבשלום ואפקי' משבעה מדורי גיהנם וכו' והרי"ף ע"ד שארז"ל סביב ליראיו לסובבים ליראיו וכו') אלא הא דכתיב ועצמותיך יחליץ ואר"א זו מעולה שבברכו' ואמר רבא זרוזי גרמי וכו ע"ש.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.-

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים: לק"מ ל:ז דף מב:.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

קה. מה שאמר ר' ישמעאל בר"י בשם אביו המתפלל צריך שיתן עיניו למטה היינו לירושלים וביהמ"ק שלמטה ולבו למעלה ר"ל כנגד בית קדשי הקדשים של מעלה, ע' חידושי אגדות.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.-

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם: לק"מ ח:ג דף ט:.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

קכא.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

מים שיש להם סוף – תכלת וארגמן, על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' רפב.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

קכב. משנה טז:ו מעידין לאור הנר. לאור הנר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

כתובות

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

כתו-בות, ת"ו בגמטריא רבנו נחמן, הרי כרבנו נחמן – ברבנו נחמן. וכן – כתוב ו"ת, כתוב רבנו נחמן. כתבת – חסר שני הווים – בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה. כ"ת, ובו – ו פעמים ב' פעמים ו' = עב, עם הכ"ת הרי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (והת' אחרון אינו אלא לסיום).

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בתולה נשאת ליום הרביעי (משנה ריש מסכת כתובות, וראוי מאד לראות הרמזים פה על הפתק הקדוש, וכמו שהלוחות נמשלו לכתובה, ועמש"כ על הכתובה של הרמח"ל), והנה רבינו גילה שהראשי תיבות הם: לבנה וכו', ויש לראות עוד שב'תולה נ' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, נשא'ת ליום' עם החמש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות של נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. נשאת עם האותיות בגמטריא תשנ"ה השנה שסבא נפטר, והוא היה דור רביעי למסורת ברסלב, וזה 'ליום הרביעי' יום רביעי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן, 'ואלמנה' אותיות לאומנה (א"נ אם האותיות בגמטריא מאומן ע"ה), ואחריו דור חמישי בחינת ואלמנה, דור יתום.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

והטעם משום טענת בתולים, תולי"ם עם החמש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>



# Chapter כרב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/6/

# Chapter כרב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/6


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הלכה כרב נחמן בדיני: שיחות הר"ן ריב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ראה מדברת: לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ראוה מדברת: לקמ"ת צא דף מא..

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כה: כי ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי א"ל מוחזקני בזה שהוא כהן, א"ל מה ראית אמר ליה שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול, שקרא אחריו לוי והעלהו ר' אמי לכהונה על פיו.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, הקדמה ג:ז שהאריז"ל העלה את הז' רועים לקרוא בתורה, וז"ל וקרא את אהרן להכהן ובא וקרא עצמו הפרשה שלו, ואמר הברכה בתחלה ובסוף, וכן משה במקום לוי וקרא הפרשה שלו ואמר הברכות והלך לו. וכן אברהם יצחק ויעקב וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

לג: אלמלא נגדוהו לחנניה מישאל ועזריה: שיחות הר"ן מט.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נ. הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד (תהלים קיב:ג) רב הונא ורב חסדא, חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה, וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים, ע"כ. ומזה יש לעשות כל שכן, וקל וחומר, על אחת כמה וכמה, אלו שמפיצים את ספרי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ובפרט שמחלקים חנם, שעליהם כתוב, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אשה עלה עמו ואינה יורדת עמו: שיחות הר"ן פו.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

סב. שוא לכם משכימי קום וכו' אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שינה אמר ר' יצחק אלו נשותיהם של ת"ח שמנדדות שינה מעיניהם בעוה"ז ובאות לחיי עוה"ב.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מלח ממון חסר ע"י מלח נתמעט אצלו תאוות ממון: לק"מ כג:ב דף לה..

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

סט. בעובדא דשלח רב ענן לרב הונא, הויא חברין כי אתאי הא איתתא לקמך

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

שאמר רשב"י לריב"ל הנראה קשת בימיך: לק"מ מב דף נד..

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בעלי ראתן פירש"י שיש להם שרץ במוחן: שיחות הר"ן קו.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

פב: עשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב, עניות היו עושות אותה עביט של מימי רגלים, ובתוס' פירשו כיון שדרכן היה לשמור היטב על כלי זה ולא יהיה חשש שיאבד הכלי.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בקהלת (יב:ו) עד אשר לא ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב, ופרש"י ז"ל ותרץ גלת הזהב, זו האמה שהיתה מקלחת מים ונובעת כמעין, כמו גלת עליות (יהושע טו:יט), ותרוץ לשון רציצה, ע"כ. קלחת, וגלת, קרובים מאד ללשון קלת, ומי רגלים הם שייכים לזהב. וע"ע בסוף פרשת וישלח (לו:לט) ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב, ופרש"י ז"ל מי זהב, מהו זהב, עשיר היה ואין זהב חשוב בעיניו לכלום, ע"כ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

צו. כל המונע תלמידו מלשמשו כאלו מונע ממנו חסד: לק"מ כח:ג דף טל:, ס:ו דף עב:, לקמ"ת ב:ב דף ג., לקמ"ת ס דף כט..

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

המונע הלכה מפי תלמיד כאלו מונע ממנו חסד: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת פטירתו של רבי – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רפו.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי – עיין חיי מוהר"ן תקלד שרבי שמעון זכה להיות השמש של רבינו אפילו לאחר מותו.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

גמליאל בני נשיא אמר לוי צריכא למימר (פירש"י דבכור הי' וכו') אמר ר"ש ב"ר צריכא לך ולמטלעתך וכו' ורבי מאי טעמא עבד הכי נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא יומא דאשכבתיה דרבי (רש"י – יום פטירתו) נפקא בת קלא ואמרה, כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"ש.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

במפרשים ראיתי שני טעמים, ואילו עיקר הטעם גילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן בתורה סו:א כי מחמת שאז יורד ונתגלה למטה הרוח דלעילא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא וכבס כל יומא הוה אתי קמיה, ההוא יומא לא אתא, כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית, יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"כ. [עיין במסכת נדרים דף מא. לסוף חלש רבי אהדר ר' חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמרי', שיתא אזדו (-נשתכחו), הוה ההוא קצרה (-כובס), הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו, אזל ר' חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואהדר יתהון קמי רבי, כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא א"ל רבי אתה עשית אותי ואת חייא, א"ד הכי קא"ל אתה עשית את חייא וחיי עשה אותי, ע"כ, יתכן שזה אותו כובס...]

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

כובס, עם הד' אותיות, בגמטריא הוי"ה אדנ"י עם הכולל (וי"ל כו-בס, ב"ס חסר ג' משם אדנ"י, כי היה חסר לו בחי' הג' אותיות הסמוכות להי' אחרונה, שהם בחי' זמן ציור מקום של סוף המעשה בפועל). מבואר בתורה סו:ב ואלו השני יודי"ן, הם בחי' יו"ד בראש ויו"ד בסוף, שהם בחינות כח ופועל, היינו בחי' היו"ד של שם העצם, שהוא שם הויה ב"ה, שהוא יו"ד בראש, שהוא בחי' מחשבה תחילה, בחי' כח, והיו"ד השני היא בחי' יו"ד של הכינוי, שהוא שם אדנ"י שהוא יו"ד בסוף, בחי' סוף מעשה, בחי' פועל, ובתחילה שני יודי"ן אלו הם נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כנ"ל, ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפועל, הם נפתחין ונבדלין כנ"ל, וזה בחי' הואו שבתוך האלף וכו'בחי' הוא"ו אותיות שיש בין שני היודי"ן של שני השמות הנ"ל, כזה, יאקדונקי, עיין שם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ובפטירת הצדיק הרוח דלעילא מאסף את הרוח דלתתא, ואילו התלמידים שזכו להיות באשכבתיה, הרי נשמרו למטה עם שני הרוחות, אבל הכובס שלא זכה להיות באשכבתיה דרבי, נפל מהגג להארץ, שלא היה מה להפסיק נפילתו, והיה מזומן לחיי עולם הבא.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שהצדיק נפטר מן העולם – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' רפח.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב נחמן בר יצחק תני רב יהודה בר קזא במתניתא דבי בר קזא [- פרש"י – בר קזא, שם חכם, ע"כ] תבעה כתובתה הרי היא כבתחלה וכו'. קזא בגמטריא נ נח, בר קזא – רב נ נח.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

האי צורבא מרבנן דלא מרחמי ליה בני מתא וכו': לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ברב ענן ואליהו הנביא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' רצ.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בא"י כמי שיש לו אלקי': לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלקי: לק"מ מח דף נו:, קנה דף קה:.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כל הדר בחוץ לארץ כאלו אין לו אלקי: לק"מ קד דף צז:.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

קיא.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

כל היושב בא"י שרוי בלא עוון: לק"מ קכט דף קב..

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

המהלך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב: קכט דף קב..

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

אמר אביי נקטינן (-מקובל בידינו) בבל לא חזיא חבלי דמשיח, תרגמה אהוצל דבנימין וקרו ליה קרנא דשיזבתא, ע"כ.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הוצל בנימין ע"ה בגמטריא ברלסב, קרנא דשיזבתא ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

שלחו ליה אחוהי לרבה, פרש"י רבה בר נחמני בפומבדיתא היה והיו לו אחים בארץ ישראל, ושלחו אגרת זו כדי שיעלה אצלם, ע"כ. וקצת קשה כי בזמן האמוריים היו שומרים לא לכתוב תורה שבעל פה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן בדף קיב. הגמרא דורשת את הפסוק (יחזקאל יג:ט) והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יבאו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני א"א. ויש קצת רמז בפסוק שכדי לבוא לארץ ישראל, לאדמת ישראל, צריכים כתב ישראל (ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה סא שהכתב ישראל גופא מקדיש בקדושת אוירא דארץ ישראל). והגמרא דורשת שם, ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה סמיכה (-להיות רבי או דיין, עיין שם במפרשים), וכאן שלחו אחוהי לרבה, שישיבה שאין בה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה, ומדוייק כאן שזה רק בחוץ לארץ, דאילו היה בא לארץ לא היה צריך לדאוג על כל ענינים האלה. כי בארץ ישראל יזכה בין כך ובין כך לסמיכה. ועוד נראה כפי מה שכתבתי בסוף המסכת שלכאורה ארץ ישראל היא בחי' הקרקע באחריות של הכתובה של עם ישראל, וכתובה כמימרה – שכתוב, ולכן בענין ארץ ישראל יש ענין לכתוב דייקא.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

קיב.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

דקדמי פומייכו לאודנייכו: לק"מ כ דף כט..

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

והיתה ידי אל הנביאים החוזים וכו': לק"מ סא:ג דף עה..

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן בברכותיה של ארץ ישראל בית סאה עושה חמשת ריבוא כורין, בישיבתה של צוען בית סאה עושה שבעים כורין וכו' ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון דהוו קברי בה שיכבי ואפילו הכי חברון מבונה על אחת משבעה בצוען וכו', והני מילי בטרשים, אבל שלא בטרשים חמש מאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בחברון בית סאה עושה ד' מאות ותשעים כור, ועם הכולל, הרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכבר מבואר אצלינו שמספר הזה הוא השער הראשון של הנ' שערים, ולכן שלא בטרשים חמש מאה, דהיינו עד כל שער הנ'.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

קיב. ר"ז כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למיעבד נקיט במצרא וקעבר א"ל האי צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו א"ל דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אלא מי יימר דזכינא לה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל נקט במצרא, יש מקום שאין גשר ומשליכין עץ על רוחב הנהר משפה לשפה, ואינו רחב לילך עליו כי אם אוחז בידיו בחבל המתוח למעלה הימנו קשור שני ראשיו בשתי יתידות אחת מכאן ואחת מכאן בשני עברי הנהר, עכ"ל. וזה מזכיר שגם רבי נתן בנסיעתו לארץ ישראל היה צריך לקפוץ על ידי חבלים, עיין ימי מוהרנ"ת ב:עט וכן הוליך אותנו מספינה לספינה דרך כמה ספינות, וכשיצאנו מספינה לספינה, ובאמצע עמדו ספינות קטנות נמוכים שבהם מוליכין חחטים מאדעס לספינה הגדולה וכיוצא בהם, על כן הכרחנו לירד לקצתם, כמו מעליה לארץ ובקצתם לא היה סלם ולא דרגות רק הכרחנו לירד בחבל, אבל מרב שמחתי ורחב לבי אז לא היה לי שום פחד כלל לירד בחבל מספינה לספינה על הים בדרך שלא עברתי בו מעולם, רק עברתי מספינה לספינה בזריזות כמו שעבר להבדיל המאטראס וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

קיב:

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אמי ורב אסי קיימי (-בימות החמה היו עוברים) משמשא לטולא (-ובימות הקור היו עוברים ) ומטולא לשמשא (-שלא יתרעמו על ישיבת ארץ ישראל), ע"כ.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת נדרים ריש כג., כאשר החכמים היו מבקשים למצוא פתח לנדר, והוו מצטערי משימשא לטולא ומטולא לשימשא, אמר לי בטנית וכו', מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא, אמר לו ושריוה.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער, תני רב יוסף בזוזי ובזוזי דבזוזי, פרש"י שוללים אחר שוללים.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

בזוזי ובזוזי דבזוזי, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח ע"ה. שוללים בגמטריא רבינו נחמן. עשיריה דייקא, בחי' עשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

סוף המסכת מדברת מענין שבח ארץ ישראל, ונראה כי עיקר שיעבוד הכתובה על הקרקע, וארץ ישראל היא הקרקע של הכתובה שלנו. ועיין מה שכתבתי בסוף דף קיא..

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים, אותיות רם (א)דני (כענין הכתוב בתהלים קיג:ד רם על כל גוים ה' על השמים כבודו). ר"ם זה הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהם ד"נ - ד' פעמים נ', י' מיני נגינה. נדרים, ראשי תיבות, רבינו נחמן מאומן ישראל דוב – הקשר בין הרבי לתלמידו היקר. ועיין בשבחי הר"ן אות טו, שרבינו היה רגיל בנדרים, והבאתי שם שגם דוד המלך ע"ה היה נדרן.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים בגמטריא ש"ד, בגמטריא ערלה, כמבואר בריש ספר אדיר במרום, ע"כ צריכים להיזהר מאד לקיימם להשלים מלכות שד"י.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים בחי' פרשת ויהי בנסוע הארון, בחי' נד-דרים, דרים עם הד' אותיות בגמטריא ארון ע"ה, שממנו לומדים הדין של פרשה קטנה בת פ"ה אותיות, כמנין האותיות בין השני נוני"ן. וכן נדרים, נ' – דר – י"ם בגמטריא נ', ובאמצע יש ד"ר – ד' פעמים ר' בגמטריא ת"ת, וכן פ"ה, פ' כפול ה"ה בגמטריא ת"ת. בפתק הקדוש יש ר"ח אותיות, ר"ד ונחמן. והנה כל המציאות שלנו נמצא בין הנוני"ן של נ' שערי בינה ונ' של טומאה, והכל תלוי באמונת הצדיק, וכיון שאדם ר"ד, נופל ח"ו, העצה רבינו נתן בליקוטי מוהר"ן תורה נז, שידר איזה נדר ויקים מיד, ועל ידי הנדר ישוב לאמונת חכמים.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המפורש למסכת נדרים הוא הר"נ.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ט. אם טוב לנדור ולקיים או לא לנדור כל עיקר. עיין שבחי הר"ן א:טו בענין שרבינו היה רגיל בנדרים.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

י. לשון אשר בדו חכמים וכו' בחדש אשר בדא מלבו. עיין מש"כ בערך התבודדות.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני: לק"מ ל:ח דף מג..

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני: לק"מ לח:ו דף נב:, קמז דף קד., קנב דף קה..

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

יראת ה' על פניכם זו הבושה: לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

בעבור תהיה יראתו על פניכם וכו' זו הבושה: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

מגלה טפח ומכסה טפח: לק"מ סג דף עז..

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

והוו מצטערי משימשא לטולא ומטולא לשימשא, אמר לי בטנית וכו', מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן מטולא לשימשא ומשימשא לטולא, אמר לו ושריוה, ע"כ.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה היו עוברים משמשא לטולא כדי שלא יתרעמו על ישיבת ארץ ישראל כמבואר בסוף מסכת כתובות, ריק קיב:. אכן שם יש מפרשים שהיו עוברים רק בתקופות אחרות, לא באותו יום. ובאמת מהסוגיא כאן לכאורה מוכח שבאותו יום היה נהוג לעשות כן. ואולי בתקופת התנאים או באתר של אותם תנאים היה שונה מהא דרבי אמי ורבי אסי.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

שהביא מהירושלמי ז"ל צריך שיהא טרוף ובירושלמי נראה דפירש טרוף מרובע דאמרינן התם אין מרובע בבריות וכו' ע"ש. והרי המזבח מרובע והמזבח בחלקו של טורף, כדאיתא בזבחים נג: ובליקוטי מוהר"ן יז.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

והרי רבינו גילה על עצמו שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, וזה באמת שיר חדש. ועיין מש"כ בחלק ה' – מאומן, בפרק על השלשה פרקים, בענין שאין מרובע במעשה בראשית.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

משנה- קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור בעובדי כוכבים. גמרא. וישראל מי נפיק מכלל בני נח, כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמה, ע"כ. לכאורה הכוונה שנקראים עברים. ואברהם בתחלה היה אברם, מלך על ארם, ובסוף אברהם, אב המון גוים, כל הגוים, ועכ"ז אין הגוים יוצאי חלציו ואינם תלמידיו ממש להיות יוצאים מכלל בני נח להיות נקראים על שמו, ולקמן בגמרא אפילו בני ישמעאל ועשו אינם נקראים על שמו (אע"פ שהתורה הקדושה בעצמה כתבה לא תתעב אדומי כי אחיך הוא. וי"ל כנ"ל שאפילו בני ישראל אינם נקראים ממש על שם אברהם אלא בשם עברים, ולכן עכ"פ נתמעטו לגמרי מהאי). אברם אברהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הוי אומר בני נ נח.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

לב. כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו למחיצה שאפי' מלאכי השרת אינם יכולים לכנוס לה שנאמר כי לא נחש ביעקב כו' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

שאמר הקב"ה לאברהם אתה כהן וכו': לק"מ טו דף כא..

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ביקש הקב"ה להוציא כהנה משם וכו': לק"מ לד:ז דף מח:.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם שנאמר (בראשית יד) והוא כהן לא-ל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר (בראשית יד:יט) ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא-ל עליון קונה שמים וארץ וברוך א-ל עליון, אמר לו אברהם, וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו, מיד נתנה לאברהם שנאמר (תהלים קי) נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך ובתריה כתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, על דיבורו של מלכי צדק, והיינו דכתיב והוא כהן לא-ל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן, ע"כ.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו שרשב"י ברך את בנו בלשון זה, בריך בני לעתיק יומין, ועל כרחך אין בברכה זו פגם של הקדמת ברכת עבד לברכת קונו, והוא דומה ממש לברכת שם, ברוך אברם לא-ל עליון. ולכן ניתן לפרש בשני דרכים, או שבעלמא זה נחשב ברכת עבד, וזה בסדר לברך מישהו, ורק כאשר באים גם לברך את השם יתברך, צריכים להקדים ברכת הרב. אי נמי יש לפרש שאין זה נחשב אלא לברכת הרב, והגמרא מדייקת מיתור הלשון ויברכהו ויאמר, שמשמע להדיא שקודם כל ברך את אברם, ואחר כך יש ברכת קונו, בברכו לא-ל עליון קונה שמים וארץ.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש לדייק כאן, שכל ההקפדה על שם היה על שהקדים העבד לרבו, ובגלל זה ניתן הכהונה לאברהם כמו שכתוב בפסוק נאם ה' לאדוני – שבו השם יתברך מכנה אברהם אבינו אדוני!

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מדוייק ששם ברך את אברם – דהיינו קודם היותו אברהם, ורק בהיותו אברהם חזר לתמוה על שם, וכי מקדימין ברכת עבד.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה בעזה"י שברכת שם, ברוך אברם לא-ל עליון קונה וכו', עזר לו לאברם לקבל את ה' יתירה, להיות נקרא אברהם. ובבחי' אברהם הוא בחינת אדון, אב המון גוים שולט על רמ"ח אברים, בחינת בהברא"ם, יסוד של כל הבריאה. וזה ממש בחי' ברכת קונו. שהוא המרכבה למלכות השם יתברך בעולם. וכיון שהגיע לזה תמה על מה שהקדים שם לברכו סתם על מהותו כאברם, כי העיקר היה להגיע להיות אברהם. ובתמיה זו, שהכיר שאין תכלית להיות אברם סתם אפילו מבורך בברכת שם, והרי כמוהו לענין הכהונה, ולכן מיד נתנה הכהונה לאברהם.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בתחילת המימרא כתוב, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, ומשמע שאינה מדייק שהברכה היה לאברם. אכן קשה כי משמע שממילא, מאחר שהקדים הקב"ה העביר הכהונה להוציאה מאברהם, ואילו בהמשך הגמרא משמע שרק לאחר שאברהם אבינו בעצמו תמה על שם, וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו, ורק אז, מיד נתנה לאברהם. ומשמע קצת אולי, שממילא הכהונה העוברה להוציאה מאברהם, אבל אחר שאברהם אבינו תמה בעצמו על שם, מיד קיבל את הכהונה בעצמו – נתנה לאברהם עצמו. כי הגמרא דרשה מהפסוקים שני דרשות, א' מהפסוק בתהלים, והיא תוספת על העיקר – אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דיבורו של מלכי צדק, כי הדיבור של מלכי צדק הוא גופא הקים אותו להיות אברהם, וכיון שהכיר במעלתו של אברהם, ותמה על הברכה הראשונה לאברם סתם, מיד נתנה לו בעצמו הכהונה. והדרשה השניה, שהוא מעיקר הפסוק בתורה, והוא כהן לא-ל עליון, הוא כהן ואין זרעו כהן, זה היה ממילא באשר הקדים ברכת אברהם לברכת המקום. וכאן הגמרא כתבה אברהם, ולא אברם, וכתבה המקום, ולא כתבה קונו או רבו. אלו הדיוקים שייכים להתוספת הנ"ל שבא על ידי אברהם, שעלה לבחינת אדון. אבל קודם שהגיע לזה, אפילו שנודע שלעתיד יגיע לזה, שיהיה אברהם, אין ראוי אלא לברך קודם את המקום, המקום דייקא, כי זה השם מורה שכל הבריאה כולל הזמן נסבלת בו יתברך, ובמציאותו יתברך דהיינו בבריאה שלו יש להבחין מידותיו. רק לאחר שכבר קיים מידה שמורה על אדנותו יתברך, והוא באברהם עצמו, ניתן אפילו לפתוח בברכתו.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי יוסי בר' חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך וכו' והגמרא מסקת: אלא פילפולא בעלמא. וביאר המהרש"א כמו שב'פסל לך' קבל משה רק הפסולת שהוא הנשאר מהלוחות מבחוץ ולא את גוף הלוחות, כמו כן ב'כתב לך' מפרשים שקבל רק הפלפול, והיינו הבנת דבר מתוך דבר שהוא מבחוץ ולא גוף התורה, עיין שם.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה זה ענין של הסיבובים של צרת הבת המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ל:ג ושם באות ח' מדבר על בחי' פסולת עיין שם.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם מספרים שהגר"א אמר שהשאגת אריה גדול ממנו בפלפול (יתכן שיש נוסחאות שונות בזה), ולכאורה אם כן זה מראה שהשאגת אריה היה יותר קרוב למשה רבינו.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ר יוחנן בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו, ע"כ. והרי אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל (עירובין נד). (ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה ז' שעל ידי אמונה שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד והוא מחיה ומקים הכל תמיד והוא למעלה מהזמן אין כאן שכחה). וע"ע שיחות הר"ן כו.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם וכו' בית המקדש דכתיב (ירמיה יז:יב) כסא כבוד מרום מראשון (מקום מקדשנו), ע"כ. בפסוק כתוב רק מקום המקדש. ואיזה בית המקדש שלנו (מקדשנו – ולא של מעלה שעומד לעומתה כמו שכתוב מכון לשבתך), לכאורה מדובר על בית השלישי.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם (-נגד קרח) אנו מאירים עיין שם.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

אף על פי שלכאורה בן עמרם הוא כינוי לגנאי, י"ל שדייקו לאמר כן, כי בזה נכלל אהרן עם משה, והרי כל עצמו של קרח התרעם על כך, כמו שפירש רש"י ריש פרשת קרח, עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה וכו' מי ראוי ליטול את השניה וכו'.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

כי שכינה למעלה מראשותיו של חולה וכו': לקמ"ת כד דף כב:.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ר"ן ד"ה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות, נראה בעיני דה"ק פעמים שצריך לבקש רחמים על החול שימות כדון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה וכו' – ספר המידות, ערך צדיק קטז.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

למשפטיך עמדו אזי הכל עבדיך וכו': לק"מ טו:ב דף כ:.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

אם דעת קנית מה חסרת: לק"מ כא דף ל:.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר וכו' כל חוזר לימי עלומיו שנאמ' וכו', הפכת בחליו (תהלים מא:ד) אמר רב יוסף לומר דמשכח למודו, עיין שם.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שכתבתי בליקוטי מוהר"ן סוף תורה ז, בענין השגת זכרון בלי שכחה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

השותפין

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מה: השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר, ר"א בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכס לתוך שלו.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

הר"ן פירש שהקנין של השותפין הוא כל אחד יש לו מעיקרא קנין גמור בזמן שהוא בורר ובוחר להשתמש בו, עיין שם, ולפי זה פירשנו לקמן ריש דף מט: בפירוש היעב"ץ לפירוש רבינו תם, שאע"פ שלרבנן הכל נידון בראש השנה, יש להתפלל כל יום על רפואה, כי הדין היה רק במצב שאין תפילה, ובתפילתו יכול להביא רפואה. ויתכן שזה על דרך דברי הר"ן כאן, עיין בדברינו בחלק ה' – מאומן, בברכת על הצדיקים של שמונה עשרה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מו: וכמה תפיסת יד, אמר רב נחמן למחצה לשליש ולרביע אבל בביצים (-גירסת הר"ן) לא. למחצה לשליש ולרביע, בחי' כפול משולש מרובע. ביצים בחי' מאומן, בחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך, וכן בחי' כאשר ישא האומן את היונק. ותפיסת יד בחי' שיש של המנגן ביד. הרי רמז להשיר חדש שגילה רבינו נחמן. וגם תפיסת יד, תפי, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, סת – לשון לשדל כמו (יהושע טו:יח) ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה, והוא ענין מסירת הפתק מרבינו לתלמידו היקר - יד, ראשי תיבות ישראל דוב.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

מט. מענין ששאל ר"ט (לר' יהודא) מדוע היום פניו צהובים א"ל אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדים ואכלנום בלא מלח ואם אכלנום במלח כ"ש שהיו פנינו צהובים.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ואסור בהיטריות רכות (-דלועין קטנים) שהחולין אוכלין בהן פיתן, איני והא רבי ירמיה חלש על לגביה ההוא אסיא לאסיוה חזא קרא (-דלעת) דמחת (-מונחת) בביתיה, שבקיה ונפק, אמר מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה, לא קשיא הא ברכיכי (-מעלו) הא באשוני (קשין), עיין שם.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

באשוני ראשי תיבות, נחמן בן נחמן וישראל אודסר.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שעטני מעיל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' רצד.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי, כמאן כר' יוסי – פירש הר"ן דאמר בפ"ק דר"ה אדם נדון בכל יום, דאילו לרבנן דאית להו דנדון בר"ה כיון שנגמר דינן אין תפלה מועלת להן, ע"כ. והקשו הראשונים תימה גדולה שלרבנן לא תהיה צורך לתפילה כל יום חס ושלום, עיין מה שכתבתי בזה בס"ד בחלק ה' – מאומן, בברכת על הצדיקים של שמונה עשרה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא (-צמר) עבדה גלימא (-בגד) דהוטבי (-חשובה), כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה, וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל, פירש הר"ן ז"ל שהיה חשוב בעיניו כמעיל, ע"כ, וכן פירשו תוספות והרא"ש. והשיטה מקובצת פירש שאין זה נחשב לשקר, כיון שנקרא 'מעיל' על היותו בגד מעולה, ומכיון שבעיני רבי יהודה היה בגד זה מעולה, קראו מעיל. והמהרש"א כתב שהיה נעשה כעין מעיל.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עיין סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחכם ותם ז"ל וכן במלבושים, היה להם בשתפות לו ולאשתו פעלץ אחד, והיה אומר: אשתי, תן לי הפעלץ – כשהיה צריך ללבש פעלץ, כגון לילך לשוק, והיתה נותנת לו. כשהיה צריך ללבש טוליפה לילך בין אנשים, היה אומר: אשתי, תן הטוליפ, והיה נותנת לו הפעל., והיה מתענג ממנו, והיה משבח: כמה יפה הטוליפ הזה. כשהיה צריך לאקפטין, כגון לילך לבית הכנסת, היה מצוה ואומר: אשתי, תן לי הקאפטין, והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה משבח וכו', וכן כשהיה צריך ללבשי יופא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

מט:-נ.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

זימנא חדא גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא, ר' יהודה לא אתא לבי תעניתא, אמרין ליה לא אית ליה כסויא, שדר ליה גלימא ולא קביל, דלי ציפתא (-הרים המחצלת) ואמר לי לשלוחא חזי מאי איכא (-זהובים) מיהו לא ניחא לי דאיתהני בהדין עלמא, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה דלעיל כתב שהיה לובש הגלימא שעשתה אשתו (והמפרשים כתבו טעמים למה לא לבש אותו גלימא ללכת לבי תעניתא, ושמא אשתו היתה לובשה אז, או שמא שעוד לא עשתה הגלימא).

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שהיה דואג רק ממה שבא לו מעבר למזלו. ועיין בשיחות הר"ן נא – באמת אין נמצא שום תאוה כלל, כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף, וגם בנים מוכרחים להוליד, וכל זה האדם מוכרח, ואם כן אין שום תאוה כלל רק שצריכים להתנהג בהם בקדושה ובטהרה, עיין שם, ויתכן שכיון שלא היה לו מעצמו ממזלו את הגלימא, לא ראה שזה מוכרח לו. וכן עיין בשיחות הר"ן קצג – עקר תאות ממון, מי שאין לו כלי לקבל. כמו לענין תאות אכילה, כי בודאי מי שיכול לאכל וכו', ועקר התאוה ביותר מהשעור, כמו כן לענין ממון, עיין שם.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ברבי עקיבא שנשא בת כלבא שבוע – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' רצו.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

נא. בעובדא דבר קפרא בבי הלולא דר"ש בר רבי ששאל לרבי מהו תועבה ולא רצה לפרש עד שרקד רבי לפניו ופירש לו אח"כ תועבה תועה אתה בה וכן תבל תבלין יש בה וכו' ומאי זימה א"ל עביד וכו' א"ל זו מה היא וכו'.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

רבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו – עצת חטאין). והרי זה ממש הענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עב בענין אל תפנו אל אלילים, להריקות של הבל יופי הנשים.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין פרפראות לחכמה ח"ב ז"ל כי מי שהוא משוקע בתאוה זו נדמה לו שהוא מוכרח לכך, כמו לשאר הכרחיות של צרכי הגוף (-ובאמת לפי זכרוני כן נוטים משמעות דברי הרמב"ם), ויש שמשוקע כ"כ ר"ל עד שבא לעבור עי"ז גם על עבירות חמורות, וכו' עיין שם באריכות. וביאר שלכן נתן בר קפרא לרבי לרקוד, שעיקר שמירת הברית וביטול והכנעת תאוה זאת הוא על ידי שמחה דקדושה, כי עיקר התגברות התאוה והרהורים הוא על ידי עצבות וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין מתוך דבריו, שמה שאנחנו רואים היום מצב העולם בעניני נאוף שאי אפשר לפרט כדי שלא נעורר חס ושלום הריח רע הנודף מזה, כל זה מראה על גודל העצבות שהם שקועים בה רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

נה. מאי דכתיב וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות, א"ל כיון שעושה אדם את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל תורה ניתנה לו במתנה שנאמר וממדבר מתנה, ע"כ. ופירש תוספות ז"ל שיהיה מלמד תורה לכל, וכן פירש הרא"ש ז"ל ללמוד תורתו לכל, ע"כ.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות למוד מה. כשעושה אדם את עצמו הפקר ללמד תורה לכל, התורה נתנה לו במתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

לכלוכית שמה – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' רצט.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' שא. על פי לק"מ יג 'אשרי העם השגחה', עמ' שג.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח מפני מה אין בניהם ת"ח: לק"מ יד:ד דף יט..

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

מפני מה ת"ח אין בניהם ת"ח שלא ברכו בתורה תחלה: שיחות הר"ן קלב.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

הספד על אחותי בת שבע רוזא בת ר' משה

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

המדרגות שאכתוב עליהם איני חושב לרגע שאחותי הגיעה ואחזה בהן, אלא שכבר גילה לנו האריז"ל שבדורות האלו בעוצם ותוקף ירידתנו בחשכת הגלות, יש למעשינו הקטנטנים ערך ומשקל וחשיבות כמו מעשה הצדיקים הקדמונים. ויש שהמשילו ואמרו שבעת מלחמה כולם נוסעים במחלקה ראשונה, ויש שהמשילו את זה להדלקת נר, שכאשר העולם בחושך, אז נר קטן מאיר הרבה. ולכן כיון שאחותי קבלה יסורי מות באהבה ושמחה, והמשיכה בכל כחה לנטוע האהבה והשמחה באחרים, ובפרט בגידול תינוקות של בית רבן, ומסרה נפשה לא לבטל הלימוד תורה של בעלה, וכאשר חיפשו עבוריה שידוך אמרה שהיא רוצה מי שלא יצא מבית המדרש בין הסדרים – היא תביא לו אוכל, ועוד מעשיה הטובים, וכל זה בימינו עכשיו שהשקר והטומאה גברה מאד מאד בעולם, והיא התגברה כנ"ל, ולכן בודאי זכתה באיזה בחינה להתדמות ולאחוז ברמות המדרגות. ועצם הדבר שאנחנו דורשים עכשיו מאותם המדרגות מראה שזכרונה עולה לכאן ולכאן. ובסוף דברי אראה איך הדברים באמת שייך לה ולכל אחד מאתנו. תנצב"ה.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב אמור לחכמה אחותי היא (משלי ז:ד, קידושין ל:), והתורה הקדושה נקראת אשה, וכתיב עליה (משלי יח:כב) מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' – כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה (-יבמות סג:). והזוהר הקדוש מגלה על פסוק זה (תקון כא דף מט:) ז"ל לב חכם לימינו (קהלת י:ב) דא (משלי יב:ד) אשת חיל עטרת בעלה, עלה אתמר מצא אשה מצא טוב, דאיהי יצר הטוב מזליה דבר נש, עלה אתמר (יחזקאל מד:ל) להניח ברכה אל ביתך, (משלי י:כב) ברכת ה' היא תעשיר, ועלה אתמר (קהלת ט:ט) ראה חיים עם האשה אשר אהבת, ע"כ. ורבינו ביאר יותר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה פג, שיש בחי' בן חורין, בחי' שבת – שין בת (-היא התפלה), וקדשת שבת בחי' תכלית שמים וארץ, בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, שהוא עיקר החכמה, והוא עיקר המקום, בחינת מקומו של עולם, והמקום גורם לפשוט גוף המצורע שהוא ממשכא דחויא (-עור הנחש), ולובש בגדי שבת, הינו גוף קדוש מגן עדן, ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת, בחי' (שמות ד:ז) והנה שבה כבשרו – שנרפא מצרעתו, ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר, בחי' (בראשית ב:כג) בשר מבשרי. ואז נתרומם מזלו, שהיא בשר מבשרו, וזוכה לעשר, בבחינת ברכת ה' היא תעשיר, ונתחזק יצרו הטוב, הינו לב בשר (יחזקאל לו:כו) – יצר טוב, מצא אשה מצא טוב, וזהו (שמות יט:יט) קול השפר הולך וחזק מאד, 'קול השופר' – היוצא מגופא שפירא הנ"ל, ו'קול' זה בחינת תפלה, עיין שם. והרי בת שבע רוזא, בת זה התפלה הנ"ל, שבע רוזא בגמטריא שופר – גופא שפירא, והראשי תיבות של בת שבע רוזא, בש"ר הנ"ל. [בשר ר"ת רבינו בן שמחה. גם מה שהיו קוראין לה – שבי, בחי' התורה כמו שכתוב עלית למרום שבית שבי (והוא ראשי תיבות של הצדיקי הדורות ר' שמעון ב"י, ר' ישראל ב"ש, ר' שלמה בן יצחק, רבי יצחק בן שלמה לוריא, וכן רבינו היה לו שם נסתר – יצחק, והוא בן שמחה). בת שבע רוזא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן. בת שבע רוזא, בלי הר', בגמטריא התשפ"ג, ונשאר הר' – ריש – בגמטריא: ע"ה בכ"א טבת. אי נמי, ריש – אותיות שיר, בארמית לשאר – להניח. ר' בגמטריא מאתי"ם – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

בת שבע רוזא נקברה בהר זיתים ביום שני כג טבת תשפ"ג, שבו למדו בדף יומי מסכת נדרים דף פג, דיקבר יקברוניה (-כי בערך לפני ט' חדשים קברנו את האמא בהר זיתים, ואחי י.מ. אמר שמא קבורתה בהר זיתים היתה בזכות שהיתה מתנדבת עשרות שנים לחברה קדישא, הוה אומר דיקבר יקברוניה), ושביעי ליום הקבורה, יום א' כט טבת תשפ"ג, למדו דף פט, ואיתא שם ז"ל ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא (-אסר על עצמו להנות מהעולם אם יתחתן קודם שילמד הלכות. התוספות ד"ה ההוא כתבו עד שאלמוד כל הש"ס. ויש לזה רמז, כי הוא רץ בגפא ותובליא, נוטריקון של גפ"ת – גמרא פירוש רש"י תוספות. אכן מסתימת הלשון, ולא אמצי למיתנא, משמע משניות, וכן קיימא לן לעולם הוי רץ למשנה), רהיט (-רץ) בגפא ותובליא [- פירוש הר"ן ז"ל במקלו ותרמילו, שהשתדל בכל כחו ללמוד], ולא אמצי למיתנא (-לא עלה בידו), אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה (-הטעהו לומר שלא היה נאסר לאחר מכן) ואינסיב איתתא, ושרקיה טינא (- רב אחא טח טיט על בגדיו של אותו איש, כדי להראות לו שהוא זקוק לבריות שיכבסו את בגדיו, וממילא יש להתיר לו את נדרו), עיין שם.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה, איך לא עלה בידו ללמוד, הרי קיימא לן (מגילה ו:) יגעתי ולא מצאתי אל תאמין (והרבה מפרשים נזהרו מזה לפי פירושם, אבל לפי פירוש הר"ן קשה). ודוחק לפרש שהיינו לאלו שנושאים אשה ואחר כך לומדים תורה, כדאמר רב יהודה אמר שמואל בקידושין כט: הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה, ומסקנת הגמרא שם הא לן והא להו וכו'. ויתכן שאף על פי שהשתדל בכל כחו, עם כל זה לא יגע ממש, כי הוא השתדל רק במקלו ובתרמילו, בלי יגיעת בשר, וכתוב בסוף קהלת (יב:יב) ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר, והתרגום – למעסק בפתגמי אוריתא סגי, ולאסתכלא בליאות (-חלישות) בשרא. ולכן לא זכה לכל הדברים שהבאתי לעיל הכתובים על התורה והיצר הטוב, מצא אשה מצא טוב, כי מבואר בדברי רבינו שאותם הדברים שייך לבחי' בשר דוקא, ואם כן, היגיעה של יגעת ומצאת, מצא אשה מצא טוב, על כרחך צריך להיות יגיעת בשר. וכיון שלא הגיע לבחי' אמור לחכמה אחותי את, שבשיה רב אחא, האח האמיתי, ושרקיה – הראה לו סדר הפוך – בחי' תשר"ק, כי עוד לא זכה לתקן הבגדים הצואים של פגם הברית.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר מהפסוק ומהתרגום שצריכים ב' דברים, א' להג בשר - העסק בתורה, ורש"י פירש שזה גירסא. ב' יגיעת בשר, ממש לסבול חלישות בשר (ואולי צריכים לגרוס בתרגום – לאסתבלא, כי לא ידעתי מה ענין הסתכלות כאן). וזה מה שמצינו בר' אלעזר בר' שמעון במסכת בבא מציעא דף פד: שקיבל עליו יסורין, באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו, בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה, ופרש"י ז"ל ביטול תורה – שהיה עוסק בגירסתו תמיד בביתו, ע"כ. הרי בלילה עסק ביגיעת בשר, כמבואר שם באריכות איך שהיסורין נקה את בשרו, וביום עסק בגירסא (עיין בעירובין דף סה – אמר רב יהודה, לא איברי ליליא אלא לשינתא, אמר רבי שמעון בן לקיש, לא איברי סיהרא אלא לגירסא, אמרי ליה לרבי זירא, מחדדן שמעתך, אמר להו, דיממי נינהו – וביאר המהרש"א כוונתו שעדיף ללמוד לאור השמש שהוא מזהיר יותר ודעת האדם מיושבת יותר, מאשר ללמוד לאור הירח. וכו' אמר רב נחמן בר יצחק, אנן פועלי דיממי אנן – כלומר אין משנתנו אלא ביום עיין שם בריטב"א).

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין היסורים של ר' אלעזר בר' שמעון מבואר שם בב"מ דף פג: שאחר שמסר מחוצף אחד למלכות, והתחרט, ופייסו אותו שאותו מחוצף היה חייב מיתה, הניח ידו על בני מעיו אמר שישו בני מעי וכו' מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם, ועם כל זה לא נתיישב דעתו, וחתכו והציאו מחלבו ושמו בשמש ולא הרקיב. והגמרא בדף פד: ממשיכה שאפילו הכי לא סמך רבי אלעזר ברבי שמעון אדעתיה קביל עליה יסורי, באורתא הוו מייכי לי שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא וכו'. ופרש"י לא סמיך דעתיה אהכי מלבקש רחמים ומחילה ביסורין שמא חטא באחד מן הצדיקים עכ"ל. וצריך עיון קצת, כי החוטא בן אדם לחבירו צריך מחילה ממנו, וקשה לפרש שהתייאש מעיקר התיקון, ותפס רק לקבל עונשין.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה שעל כרחך יש בטהרת הבשר תיקון גם בפגיעת אחרים, בודאי על העתיד שלא יפגע ואולי אפילו על העבר. כי הענין שראבר"ש היה בטוח שבשרו ישכון לנצח, לכאורה הוא ענין הסרת הקנאה המבואר במסכת שבת קנב: ורקב עצמות קנאה (משלי יד:ל) כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים כל שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים (אלא שלא ישלוט בו רימה, הוא עוד מדרגה יותר גבוה, כמבואר בתוספות בבא בתרא דף יז. ואכמ"ל). וזה ממש הענין של בשר, כמבואר בספר פנות המרכבה, עיין שם נפלאות, ובמה שפירשנו עליה בליקוטי נ נח חלק ג' נחמ, בערכו.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן ענין טהרת הדם שכתוב בראבר"ש עיין שם בב"מ דף פד: ברש"י ד"ה ונגדי מתותיה, שכתב שדמו הלבין, וי"ל שזה התיקון הכללי, להפוך הדם לחלב (תורה כט, וכן התיקון של אזל סומקא ואתי חורא, של דם לה' בתורה ו', והתיקון של תכלם בתורה כא. וסבא העיד על עצמו שהפך כל דמו לחלב). ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עה ז"ל יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה, ומהיכן בא מדה זו? מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך, כמו שכתוב, ויז נצחם, ופרש רש"י דמים, ועיין שם באריכות שצריכים לדבר בתורה ותפלה כל כך בכל טפי הדם שלו, עד שיהיה הגוף בטל ואפס, כמה שכתוב, והיו לבשר אחד, ומבואר שם שזהו העושה שלום, שמכניס אהבה בלב כל אחד לגבי חברו ומקרבם יחד, עיין שם באריכות. ולכן מוכרח שמי שזיכך דמו ובשרו בלהג הרבה יגיעת בשר, לא יגיע קנאה במעשה ידיו, רק השלום. [וע' בשיחות הר"ן עז, שהאדם בעצמו הוא עולם קטן ונכלל בו כל העולם ומלואו עיין שם שמבואר היטב איך שכל האומות ממש מתגרין בתוכו, ובודאי שיכול לתקן בינו ובין עצמו גם לענין אחרים].

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם בב"מ שאשתו של ר' אלעזר ברבי שמעון, כיון שידע שהוא הביא על עצמו היסורין, לא רצתה לשלם על ההוצאות הגדולות של הרפואה ועזבה אותו, והשם יתברך הזמין לו הון רב ממקום אחר. וזה היפוך המעשה מההוא גברא שלא עלה בידו הלימוד, ופירשנו כי לא יגע בבשרו ממש, ועל כן הוצרך לישא אשה. ואילו ראבר"ש נקה בשרו עד שלא היה צריך לאשתו. כי על ידי בחי' בשר, זכה לכל הענין של מצא אשה טוב וברכת ה' היא תעשיר שהבאתי למעלה.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בב"מ שם ולפי מה שפירשנו שעל ידי היסורין היה שמור מלפגוע במי שהיה צדיק בדינו. ויתכן שזה הענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רסב ז"ל מי שרוצה לחדש חידושין דאורייתא שיש בהן ממש, הוא צריך לבכות מקודם, כי כשנעשין נהרות הנ"ל, והכל באים לשתות מהם, אזי יבואו ג"כ קליפות וס"א ח"ו, לשתות גם כן משם, ע"כ צריך לבכות מקודם, ואזי עושה על ידי הבכי נהרות, בבחי' (איוב כח) מבכי נהרות חבש, שעל ידי הבכי מתקן נהרות, ומשם שותין די סיפוקם כל הקליפות וס"א, ואחר כך כשעושה נהרות מחידושין דאורייתא שמחדש אח"כ, אזי יכול להמשיכם רק למקומות שצריך, שלא ישתו ממנו זר. וע"כ חיבור ההלכות והחידושין נקרא מסכת, זה בחי' (תהלים קב) ושיקוי בבכי מסכתי וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סתם ולא ביאר על מה הבכיה, ומסופר בספר חיי מוהר"ן לא ז"ל אמר אז על עצמו שבכל עת שהוא מחדש חדושי תורה הוא בוכה מקדם. גם אז בעת ההיא ראינו בעינינו ענין זה, כי באותה העת וכו' וביום חמישי שלפניו בכה לפניו, ואחר כך ביום שבת שלאחריו אמר הענין הנ"ל על פסוק ושקוי בבכי מסכתי. ויש בענין זה הרבה לספר כי כל זה היה בסמוך אחר פטירת בנו שלמה אפרים ז"ל וכו' עיין שם. ומשמע שהבכיה אינה צריכה להיות קשורה ממש להחידושים שבא לחדש, רק שיהיה בכיה. כי מבואר בתורה נא ז"ל כי הדם הוא הנפש (ויקרא יז) נמצא כשאומר שקר יש לו עכירת הדמים ומזה באה המרה שחורה וממותרי המרה שחורה נתהוו הדמעות וכו' עיין שם, הרי שהדמעות מטהרים הזוהמא שבדם. ופירשנו לעיל שעל ידי טהרת הדם יש שלום וסדר בעולם, והכל יתנהל בצדק. ולכן כמו שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני בראשית – פרשת תולדות פרק כו, ובעוד מקומות) לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו, יבואו הקליפות והס"א וישתו מהדמעות דהיינו הזוהמא שנטהר מהדם הראוי להם.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתבנו על ענין הזדככות הדם והבשר, שעל ידי זה מביאים גם בירור למעשה ידינו וללימוד התורה שלנו, שהכל יבוא על שלום. והבאתי מהזוהר ומרבינו שבשר זה ממש בחי' היצר הטוב. וענין זה מבואר עוד בתורה לג – מי האיש החפץ חיים, עיין שם באריכות, ובתוך דבריו כז"ל נמצא אפלו במדור הקלפות, הינו בימי רע, שהם מדות רעות ולשונות עכו"ם, גם שם יכולין למצא אותיות התורה, אבל מחמת רבוי הלבושים וגדל הצמצום אינם נתראים אותיות התורה הינו ימי טוב, על ידי ימי רע והחשך השורה עליהם, אבל מי שכופה את יצרו הרע, הינו הימי רע, הינו המדות רעות, אזי הרע נתבלבל לגמרי נגד ימי הטוב שבהם, אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר, כי מתחלה לא היו מאירין כל כך כי לא קבלו אור מלמעלה כדי שלא יקבלו הימי רע יותר מכדי חיונו, ועכשו שנתבטל הרע ונשארין אותיות התורה לבד, אזי מקבלין אור רב מלמעלה, נמצא, זה שכופה את יצרו הינו שכופה את ימי רע, כשהוא מדבר עם העכו"ם או שרואה מדותיהם אזי תכף הרע ששוכן על הטוב הינו אותיות התורה נתבטל ונופל, ואותיות התורה בולטין, אזי הוא יודע התורה שבאותו הדבר, וזה שכתוב בזהר הקדוש (לך לך דף צ:) 'ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו' אלין אנון דמתגברין על יצריהון, אנון דמין למלאכין ממש, 'עשי דברו' דעבדין להאי דבר, 'לשמוע בקול דברו' אנון זכין למשמע קלין מלעלה וכו' עיין שם. (וכן יש מסורה מהבעל שם טוב שיכולים לשמוע ולהבין מסרים מהשם יתברך אפילו מהדיבורים של גוים). ולכאורה זה ממש הענין שכתבנו עליו, לנקות את הרע, כדי שיתקיים רק הטוב. ורואים שעבודה זו עדיין שייך לימינו, כל אחד כפי יכולתו וכפי מה שזוכה להגביר יצרו הטוב על יצרו הרע, ולהכניע את היצר הרע, פועל לפדות אותיות התורה מהקליפות והגוים והס"א, ולגלות אותם בכל העולם. ובענין הזה היסורין הם חזקים ביותר כמבואר לעיל.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפני כמה חדשים היה קידוש השם, שכמה מיליוני גוים נדלקו על השירים והתופעות של יהודים שומרי תורה ומצות. וזה בודאי בליטת אותיות התורה מתוך הימי רע. ובעל כשרון אחד פתח ערוץ שבו הוא עושה ביקורת על השירים. ותוך שהוא שומע ומשמיע השיר הוא מגיב: זה טוב, זה פחות, יש פה כלי מוזיקה מיוחד וכדומה. ועשה ביקורת על השיר של אברהם פריד, תניא רבי ישמעאל בן אלישע, והשיר פותח בחזרת המילה תניא כמה פעמים, והגוי חשב לפי תומו שבטח זה שם של אשה שנתאהב בה, ובהמשך השיר כאשר הוא שוב לא שומע את תניא, הוא שואל מה קורה.... והיה ממש מצחיק. אכן לאחר קצת זמן נכנס לי בעומק והבנתי מסר עצום, כי בודאי התורה שבעל פה בחי' השכינה כידוע. וכל מאמר של הגמרא שאנו קוראים אנחנו ממש קוראים את השכינה, וראוי להזכיר את זה בריש כל מימרא ומימרא, תניא, זה מהשכינה, מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר הדברים שאמרתי בעת הלויה, מה שרבינו ראה בחזיון – חיי מוהר"ן פ"ג וגילה תורה כ' – שאמר שכל תורה שהוא אומר יש בה רמז על אותה חזיון. והחזיון על פטירת מרים (שהיתה 'בת שבע' בלידת משה אחיה), נשמה שסובלת יסורין ודרכה באים כל הבאורי התורה (ולכן מובן שכל תורה שיאמר תהיה לה רמז, כי כל תורה הוא ביאורי התורה. וכן התורה מדברת על הדרך לנצח ולעלות לארץ ישראל, וכמו שרבינו אמר נצחתי ואנצח, שנזכה להביא את הציון שלו לארץ ישראל בב"א. וכולם צריכים כבר לעלות לארץ ישראל), כי מבואר שעל ידי היסורין מזככים הדם והבשר, וזה משליט היצר הטוב, ומפיל את הרע מעל אותיות התורה, עד שהן בולטות ומאירים.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

וגם זה מרומז בשם אחותי – רוזא – שושנה, כשושנה בין החוחים, שהטוב והיופי בולטת ומאירה אפילו מתוך החוחים. [ובלויה הזכרתי הענין של סוגה בשושנים, שבני ישראל נזהרים מאיסור נדה, וזה ענין של בת שבע, שיושבים שבע אפילו על כל ראית טיפת דם אפילו לא בימי נדה. הרי תיקון לקללת חוה, וכמו שם אמנו חוה ברכה ע"ה הכ"מ].

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו כתב שזה ענין של נעשה ונשמע, שבונים את האותיות ואחר כך זוכים לשמעם. ובלויה הזכרתי איך שאחותי היתה קצת קובע מגמות – trend setter, (ובתחלה גמגמתי קצת ויצא כאילו – trandscender , שזה גם כן ממש לענינינו), ואמרתי שכן ברוחניות יש את הענין הזה בבחינת נעשה ונשמע, והזכרתי דברים נפלאים שכתוב בספר עמק המלך, וכדאי לראות דבריו – אותיות מחכימות, וזה לשונו (א:ב):

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ומרוב השמחה שחשב בהצדיקים, היה משתעשע ומתענג איך יהיה לו עם קדוש, ומזאת התנועה נולדה כח דכח של הדין [היינו] קימוץ האותיות, אשר נולדו מן הנקודות שברשימו הנשאר בתוך העיגול, כי כל אות ואות יש לו גבול על הנייר. וכדי לשבר את האזן וכו' האדם הגשמי כשיש לו איזה שמחה, או יחשוב שיבוא לידו ריוח גדול, הוא משתעשע בעצמו וכו' מתנועע, וידוע כי השחוק באדם הגשמי בא לו מן הטחול, והטחול כולו מותרי הדם וכו' כח הדין וכו' וכו' כן אין סוף יתברך שמו היה מתנועע בעצמו, ומבהיק ומבריק בהעיגול, מתוכו אלא תוכו, ואותו הנענוע נקרא שעשוע. ומאותו השעשוע מחלקי עצמו אל עצמו, נולד ממנו כח שיעור החקיקה של האותיות היא התורה, הנמצאת בכח גנוז בהאלפא ביתות וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (תהלים סח:יב) אדנ"י יתן אומר המבשרות צבא רב. תניא, זה אותיות א' יתן. אומר הוא השתלשלות הורדת השפע כידוע, אור מים רוח. המבשרות, לאלו שהם בחי' בשר כנ"ל. צבא רב, בחי' (ישעיהו מח:יט) ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו – לשון דמים (וכן מבואר בשיחות הר"ן קפג – וחש במעיו ואמר שהרגיש בזה שיבוא לו מעות והרמז וכו'. וכן המעיים ממש, כי שם עיקר הזיכוך כנ"ל בר' אלעזר ברבי שמעון), לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני. זכרונה של בת שבע רוזא בת ר' משה ולבחל"ח חוה ברכה, לברכה לחיי עולם הבא.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

הספד בשלושים של אחותי בת שבע רוזא – סיום מסכת נדרים

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

נדרים ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן, ישראל דוב, כי נדרים היא רמת הדיבור [בבראשית רבה ע:א יעקב פתח תחילה בנדר על כן כל הנדרים תלויים בו וכו'. והקל קול יעקב, תתן אמת ליעקב]. וא"א פירש פעם אל תרבה שיחה עם האשה, שזה בחי' לעולם ישנה לתלמידו דרך קצרה (פסחים ג:), כי כל דרגה בחי' אשה להדרגה שלמעלה ממנה. והבעל צריך ליישר הדיבור של אשתו, וכמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא פב, שמצד חוה יש תשר"ק בלי סדר וכו' עיין שם (וכל מי שנודר ומשהה נדרו קובר את אשתו, ויקרא רבה לז). ולכן נדרים זה הרבי והתלמיד.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

אחותי נפטרה כאשר היינו בסוף מסכת נדרים ועכשיו בשלושים באמצע מסכת נזיר. וסמיכות המסכתות, מלבד מה שגם נזירות הוא סוג נדר, בסוף מסכת נדרים מדובר על כעין סוטה, ולפי המאירי סוטה ממש, שהבעל קנא לאשתו והיא נסתרה, וקיימא לן (ברכות סג., רש"י עה"ת) למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, ולכן מובן הסמיכות [ועיין בריש מסכת סוטה, וליתני סוטה והדר ליתני נזיר, איידי דתנא כתובות ותנא המדיר תנא נדרים, ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר דדמי לנדרים, וקתני סוטה כדרבי, ובתוספות הקשו ששם משמע שתנא סוטה דדומיא לנדרים ואילו במסכת נזיר איתא דלא תנא נזיר אלא אגב סוטה ותירצו שבעיקר משום סוטה תנא נזיר בסדר נשים, וקבעה בתר נדרים דדמיא לה. ותו הקשו שבאמת יש במסכת נזיר משניות טובא דמיירי בנדרי נשים ובהפרת הבעל, ולמה אין זה מספיק טעם לתנא נזיר בסדר נשים, ותירצו דעדיפא ליה למימר משום סוטה דפרשיות נמי נסמכו, ע"ש, ולפי מש"כ הרי באמת גם מסכת נדרים מסיימת בעניני סוטה, ולכן שפיר יש לקבוע סתם שתנא נזיר אגב סוטה – מלפניה ומלאחריה]. וכבר בדף פט יש את המעשה באחד שניסה ללמוד תורה ולא הצליח, והארכנו לפרש ענינו שלא הגיע ביגיעת בשר, ועל כל פנים כתוב בספר המידות (לימוד סג) מי שאינו יכול ללמד מחמת מניעות, יפרש ממשקה המשכר, ע"כ. הרי כבר מדף פט מתחיל הסמיכות למסכת נזיר.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם השם של בת שבע רוזא מראה על סמיכות שני המסכתות, כי שבע בחי' שבועה בחי' נדרים, וגם בת שבע שם של תאנה, ומצינו בתאנה הכח לשכר – דבילה קעילית, וזה רוזא, אותיות של השורש של נזיר להזיר.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

בת שבע, לשון יחיד של בנות שבע (מעשרות ב:ח – היה עושה בלבסים לא יאכל בנות שבע), היא תאנה כמו בנות שוח (שביעית ריש פרק ה' – שביעית שלהם שניה, ובנות שבע בשלישית). ושניהם נקראים על שם פרי עץ הדעת, שוח, שוחה עמוקה, שבע, שעל ידה שבע ימי אבלות.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

וזה עוד סמך למה שאמרתי בלויה שמרומז בשם האמא שלי, חוה ברכה, תיקון של הקללה שקיבלה חוה, ובשם אחותי, תיקון דם נדה, כי רוזא בחי' סוגה בשושנים שיושבים שבע אפילו על ראית דם כחרדל. והרי כל השם בת שבע מרמז על אותו חטא, וכן כל ענין הנחש והיצה"ר הם שבע שבע. וכן השם חוה, יש אומרים מלשון חויא. והנוטריקון של בת שבע חוה, בתשח, בגמטריא של הראשי תיבות של הז' שמות של היצר הרע (רע, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן, צפוני), בגמטריא נון חית מם נון, בחי' בראשית – ברא – שי"ת, ובחי' אשת"י (ולפי זה, בראשית, בר אשתי בסוד יבום, אתתא אמה (עיין ליקוטי מוהר"ן כא). ואלו שמותן הראשונות, ושמותן השניות, ברכה, רוזא, כבר מראים התיקון.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר התיקון של השוח, פרי עץ הדעת, על ידי יציאה לשוח בשדה. וראיתי בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא, שהוא ספר של כבוד התורה, שדרש שוח נוטריקון שנתיים וחצי שנתווכחו בית שמאי ובית הלל במסכת עירובין, בנוח לו לאדם שלא נברא. וזה הקיטרוג הגדול של עו"ע. והתיקון הוא לצאת לשוח בשדה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נב, המהלך בדרך יחיד ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו, שמחייב מציאות כל העולם על ידו, עיין שם. וצריכים לדבר בתורה או בתפלה עד שיהיה הגוף בטל ואפס (ליקוטי מוהר"ן תורה עה), דהיינו מה שרבינו גילה (מובא) בהקדמה להשתפכות הנפש שלא צריכים ייסורין בכלל, רק להרבות בהתבודדות.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר התבודדות צריך להיות לפחות שעה, ורבינו אמר לאחד מתלמידיו שיעשה קודם שעה אחת של הכנה. וזה שוח, שעה וחלק. חלק כחלק. כי ההכנה לא אותו דבר של המעשה, אבל דינו שוה. כמו חלק יוצאי למלחמה כחלק היושבים על הכלים. ואולי זה הפירוש שאהרן שקול כמשה, כי הוא בחי' ההכנה למשה.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי שכבר קדמוני לאמר שנשים הן בבחי' זו של חלק היושבים על הכלים (ספר ויען יוסף ממנהל בית יעקב פאפא).

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

והרי שוח, זה ראשי תיבות, שבי (-כך קראו לבת שבע, והוא בגמטריא י"ב פעמים הוי"ה, וראשי תיבות של גדולי צדיקי הדורות, כמו רשב"י, רבינו שלמה בן יצחק, ר' ישראל בעל שם, ר' יצחק לוריא, גם השם הסודי של רבינו הוא יצחק בן שמחה. שבי גם כן תיקון שכתבתי עליו למעלה ליישר דיבור של האשה, כמבואר בתורה תנינא פב, ושבית שביו עיין שם) וחוה. אמה וברתה. [ועוד י"ל שו"ח שביעי ושמיני ואכמ"ל].

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

וחלק הזה של הכנה ויושבים על הכלים, הוא חלק הצנועה, חלק המתון. כי אשת חיל עטרת בעלה, בחי' כתר, שהוא לשון המתנה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו, בחי' הבא לטהר אומרים לו המתן, והוא המסדר ומיישב המוחין. וזה העצה נגד אכילת פרי עץ הדעת. עץ אומרים לו המתן, בגמטריא בת שבע רוזא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן. לשוח במילואו, שין ויו חית, עם הל' והכולל, בגמטריא אומרים לו המתן, עם הג' תיבות.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

וראה זה פלא, השם של האמא שלי, חוה ברכה, בגמטריא 123 & 123, ועם תכפול את זה, דהיינו ארבע פעמים 123, בחי' פשוט כפול משולש מרובע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הרי שהשם של האמא שלי הוא חצי הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, והשם של האמא שלי עם הכולל – 247 (ופה תראה, ששמה, עם הב' תיבות של שמה, בגמטריא רמ"ח! (אע"פ שאשה יש רנ"ב איברים)), כפול ארבע, בגמטריא בת שבע רוזא!

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

שמות של נשות ופלגשי אברהם אבינו, שרה קטורה הגר בגמטריא הם בת שבע רוזא. שרה רבקה רחל, בגמטריא והן בת שבע רוזא ע"ה. בת שבע רוזא יהודה לייב ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב במשלי (משלי כז:יח) נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד. הרי בת שבע נצר על תפקידה בעולם, ותאכל פריה, ושמר, בחילוף המ' לב' באותיות א"ל ב"ם, יש הראשי תיבות, בת שבע רוזא, שכיבדה את אדוניה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

תנצבה

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הזכרתי אותה בפרשת בא עה"פ (שמות י:י) ראו כי רעה נגד פניכם, ובחלק ה' מאומן בענין שמספיק להגיד רק נ נח. ובנזיר כג:.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

נזיר

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

נון זין יוד ריש – בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. נזיר בגמטריא טעם נחמן, נקט (-לקח) נ נח. נזיר בא"ת ב"ש – טעם ג', אולי כנגד יין שכר וענבים, וזוכה לטעם נחמן כנ"ל. גם טעם ג', כי נזיר המסכת הרביעי בסדר נשים, עם טעם הג' מסכתות שקדמו לה.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

נזיר המסכת הי"ז בתלמוד בבלי (בחישוב למסכת שקלים), בחי' מש"כ ביוסף שהיה נזיר אחיו, כאשר היה בן י"ז, והוא נער, נ – י*ז – ר, ולכן עיקר פירוש הגמרא על פי תוספות, לשון יוסף, עמש"כ באריכות בדף ה. ובפרשת ויחי (בראשית מט:כו) עה"פ ולקדקד נזיר אחיו באריכות. נ' פעמים ז', עם, י' פעמים ר', ב' אלפים ש"נ, ראשי תיבות נחמן בן שמחה. יוסף נפטר בשנת ב' אלפים ש"ט, ויש לעיין באיזה שנה נפטרו אפרים ומנשה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

ה. סתם נזירות ל' יום, מנהני מילי אמר רב מתנא – מתנא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אמר קרא (במדבר ו) קדוש יהיה, יהיה בגמטריא תלתין הוו (במסכת סוטה במשנה מג. יהיה זה כרמו, וא"ש שיהיה קדוש ומופרש ממנו).

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו האמורים בתורה ל' חסר אחת, ובתוספות (ריש ה:) אע"ג דתמצא שלשים, וכשאתה יורד למניינם יש לומר דנזר אלקיו על ראשו לא הוי ממניינא דהוא לשון כתר כדמתרגמינן כלילה, ע"כ, הרי שנזיר הל' כבר הגיע למלכות שנקנית בל' מעלות (אבות ו:ו), ועיין עוד כמה רמזים בזה בפ' ויחי עה"פ ולקדקד נזיר אחיו (בראשית מט:כו), וזה מה שאמר יוסף (בראשית מה:יב ברש"י) והנה עיניכם רואות, בכבודי ושאני אחיכם, שאני מהול ככם. ועוד, כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש, ע"כ (ועמש"כ בהדרן בסוף המסכת ופרשתי שם בס"ד למה זה קשור לעינים וראות), כי לשון נזיר משונה מכל הש"ס (רבינו עזריאל בשיטה במקובצת דף טו., וכן בראשונים בדף ד, ובעוד כמה מקומות. בבל בחי' שנער בגמטריא כתר דקליפה, וכן בא"ת ב"ש בבל – שש"כ בגמטריא כתר, (ובאמת אין להס"א כתר, כי מלכותא בלי תגא הוא, וזה סוד הע' של עשתי עשרה של כל המוסיף גורע, עיין מש"כ בהדרן בסוף המסכת) הרי הנזר והכתר של לשון הקודש תיקון גדול), ולכן עיקר הפירוש לפשט הגמרא הוא תוספות, לשון יוסף, ו'עיניכם' מיותר, ומורה על שערות הראש (כי על ידי שבעה גלדי עינא מתקנין בחינת שבע מחלפות ראשו – לק"מ כט, עיין שם המראה מקומות מהגמרא).

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ל' פעמים נזירות של ל' יום, שנתים וחצי, כדין ערלה (מגלה עמוקות מ"ת, פרשת חיי שרה עמ' לט., עיין ראש השנה י: ובהלכות נטע רבעי ט:ט-י).

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

כג: אמר ר"נ בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה והאמר רבי יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמן שמתוך שלא לשמן בא לשמן, אלא אימא כמצוה שלא לשמה, דכתיב (שופטים ה) תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באהל תבורך, מאן נשים שבאהל שרה רבקה רחל ולאה, ע"כ.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

לא מצאתי פירוש מספיק, לכן נראה לפרש שהוכחה שאינה יותר ממצוה לשמה הוא מלשון לעולם, שמורה שלעולם יתמיד במצות לשמה שמתוך וכו', כי בהפסק יש בחי' של עבירה וסכנה של עבירה ממש, ואם עבירה לשמה היתה יותר גדולה ממצוה שלא לשמה לא היתה הפקודה להתמיד עבור הנ"ל.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

והפלא שלכאורה משמע מהגמרא שהאמהות היו עושין שלא לשמה, נראה לענ"ד שאינו כן עיקר הדרשה, כי הלוא מלשון הכתוב, מנשים משמע או שיעל מבורכת יותר מהן, או שהיא מקבלת ברכה מהם, ואילו הגמרא מוכיחה לא כאלו האפשריות, אלא שיעל היתה שוה להן. לכן י"ל שהגמרא דורשת 'מאהל' לשון מאחל. כמו שכולם מברכים את הבנות שתהיו כהאמהות, וכיון שכל העולם מברכים על כרחך ברכה זו בחי' רשות הרבים שאין הכוונה לשמה. והפסוק אומרת שיעל זכתה באמת לברכה כזו, הרי עבירה לשמה שלה כמצוה שלא לשמה.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב היום מחרת השלושים של אחותי בת שבע רוזא, ובתוך שנה של פטירת אמי חוה ברכה, תנצב"ה. והרי תבורך, נוטריקון בת-שבע רוזא, ו – ך' מתחלף לח' באלף בית של א"ץ ב"ף ג"ע ד"ס ה"ן ו"מ ז"ל ח"ך, הרי חוה ברכה.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

לב: אמר אביי ולא ידעין לאימת, והכתיב (דניאל ט) שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך (לכלא הפשע ולהתם חטאות), ואכתי מי ידעינן בהי יומא.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

פירש המפרש, בדניאל כשהגלן נבוכדנצר בחורבן בית ראשון וכו' שבועים שבעים שמיטין עתידין לבא מכאן ועד חורבן בית שני, והם שבעים שנה שהיו בבבל וארבע מאות ועשרים שהיו בבית שני, הרי שבעים שמיטין ע"כ.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ת"צ שנה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

לד. אמר רב ששת כגון דאמר הריני נזיר ונזירות הכל עלי.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

דהיינו לאחר שנזרו ט' אנשים בכל הדרכים שבמשנה, קם זה העשירי ונזר כן. וזה מתאים לרב ששת, כי ששת בגמטריא אלף, י' פעמים ק'. ולכן השלים כאן את המנין לי'.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

סא. יצא עובד כוכבים שאין לו אב, למאי, אילימא לענין ירושה, והא"ר חייא בר אבין א"ר יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה שנאמר (דברים ב) כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, ע"כ.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

לז"ל דילמא זה רק עשו שהיה בנו של יצחק, ואיתחזק שהוא בנו. אבל עכו"ם בעלמא אין חזקה על היחוס.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

סו: חטוף ובריך – עיין בהדרן.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הדרן למסכת נזיר עשיתי בס"ד ד' ניסן תשפ"ג – י"א חודש לפטירת אמי ע"ה (לא הסתפרתי במשך כל לימוד המסכת בהיותי מתאבל על אחותי בת שבע רוזא ע"ה, ובהיות שכל הלומד תורת עולה וכו' ובפרט בדברים שאי אפשר לקיים בימינו וכענים ונשלמה פרים שפתינו, ראיתי לגלח מיד אחר הסיום). והמסכת נעשית לבוש לנשמתה, סוף המסכת מדברת על חטוף ובריך, הראשי תיבות של חטוף בריך, כראשי תיבות חוה ברכה. ועיין במסכת כלים יד:ב (שנזדמן לי בס"ד ללמוד המשנה הזו באותו יום) רבי עקיבא אומר המחסר חטיפה טמא (דהיינו כלי, אף על פי שאין לו כיסוי עדיין מקבל טומאה), חטיפה לשון כיסוי, ובזה י"ל חטוף ובריך, תכסה ובריך, שאין הברכה אלא בדבר הסמוי מן העין. והרי חוה ברכה בגמטריא אהיה\בבגדי נזיר. י"א אלומות השתחוו לאלומת יוסף נזיר אחיו כמו שהארכנו למעלה, הזורעים בדמעה ברנה יקצרו (... נושא אלומותיו), ברנה בגמטריא נזר. נזיר, לכאורה ענין של כל המוסיף גורע, כי מגדל שערו רק לגלחו לגמרי. והרי כאשר מוסיפים על נזי"ר מגיעים לחס"ר. ובזוהר מבואר שזה הסוד של הע' של עשתי עשרה (שעושה מי"ב י"א. ועיין בספר אדיר במרום באריכות, הבאתי מדבריו למעלה במסכת יבמות דף קא, ומבואר שם שיצחק בגמטריא רח, שהוא או"ר עם עוד אחד – הע' של ראש עשו, שמשם משתלשל כל האלהים אחרים וי"א פרצופי טומאה. ועיין שם עמ' שמו (-ספינר) ז"ל ומפני ששורש זה הוא בזאת הע' הנכנסת לפנים, נאמר ויבא לו יי"ן וישת (בראשית כז:כה). כי הוא הניקוד של אקלים שקיבל הוא מאתר רחיק, כי הוא מקבלו משורשו העליון, מה שאין כן עשו שלא היה מקבלו אלא למטה, ולכן ראוי הוא ליעקב, ובו מעמיד ע' סנהדרין כנ"ל לשלוט על ע' אומות, ע"ש, וצריכים לומר שנזיר צריך עוד לשלול את הע' מעשו ולכן אסור ביי"ן. ורק בנזירות של בחי' מלכות יכולים לרכוש את הע' – יין, בסוד ויין מלכות רב (אסתר א:ז) בחי' רב עוד יוסף בני חי (בראשית מ:כח) כי יוסף נקרא נזיר אבל היה שותה יין כמו שכתוב (בראשית מג:לד) וישתו וישכרו עמו, ובמדרש רבה (צח) אמר רבי לוי כל שתים ועשרים שנה שלא ראה אחיו לא טעם טעם יין וכו'. ועיין שם בעמ' רנח (-ספינר) ז"ל ולקדקד נזיר אחיו (דברים לג:טז) קדקד (=רח, יצחק) שניתן ליוסף בסוד משיח בן יוסף שהוא גם כן בסוד יצחק, ע"כ. וזה הסוד של י"א יריעות עזים שטוו הנשים חכמניות למשכן, וכנגד י"א אותיות של יתגדל ויתקדש, שהבן אומר י"א חודש. ואלו הי"א של הלקיפה נתמעטו, עד שנקראים היומין זעירין של החויא, ומהם נוקבים מצדדי הראש ומימין ומשמאל ויוצאים לחוץ כמין שערות, סוד קדקד שער מתהלך באשמיו (תהלים סח:כב) כמבואר כל זה בספר פי' ספרא דצניעותא להר"י סרוג, הבאתי דבריו בליקוטי מוהר"ן מג. ומזה רואים מרחוק גדול התיקון של לימוד מסכת נזיר לי"א חודש של הקדיש על ידי הבן (פעמים בן – ק"דק"ד)), והרי הצעקה: עזרני, אותיות נזיר ע'. בהלל (תהלים קיח:יג-ד אומרים דחה דחיתני לנפל וה' עזרני. עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה, והרמ"ז בשרשי השמות אות מ' סימן יב על השם מצמצי"ת ז"ל נמצא בכתבי האריז"ל (טעמי המצות פרשת נשא) שסודו מפסוק קדוש יהיה (במדבר ו:ה) קדוש גימטריא ת"י, יהיה הוא י"ה י"ה, בא"ת ב"ש 'מצ מצ' ונמצא קדוש יהיה הוא מצמצי"ת, וניקודו אלקים, והניקוד מפסוק יגלח אדנ"י בתער השכירה בעברי (ישעיה ז:כ), ואני ראיתי בספרי עיר פיס יע"א כי מוצאו ג"כ מפסוק יצמיתם (תהלים צד:כג), והוא בהחליף היו"ד וכו', ונ"ל שנרמז בפסוק עזי וזמרת י"ה ויהי (שמות טו:ב) כי ב' פעמים י"ה י"ה בא"ת ב"ש מצמ"ץ, תי ס"ת עזי וזמרת, הוא שם זה, והוא נקרא תער של הקב"ה, וכן עולה גימטריא תער עכ"ל, ע"כ עיין שם עוד. והרי המדפיס ציין להפסוק עזי וזמרת של אז ישיר, אכן יתכן שהכוונה להפסוק בהלל הנ"ל, שהמילה הקודמת – עזרני, אותיות נזיר ע', שמחסר הנזיר, בחי' תער.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין השם הזה מצמצי"ת נראה שהוא ענין של ראיה ויציאת האור שזה שייך לנזיר, וכמו שכתוב בתהלים בסוף פרק קלב, ועליו יציץ נזרו. כי כל ענין של הנזיר בגידול שערו, באמת נראה שהוא תיקון העינים כמו שכבר הבאתי למעלה איך שענין השער קשור ותלוי בעינים. וזה מה שהבאתי למעלה (ה.) מה שיוסף אמר לאחיו, (בראשית מה:יב) והנה עיניכם רואות וכו' כי פי המדבר אליכם (פרש"י בלשון הקדש), וכי איזה שייכות ראיה לדיבוריו בלשון הקודש, הול"ל לשון שמיעה. אלא רמז שהלשון הקודש שלו נבע מתיקון העינים וראות, וזה בחי' נזיר שענינו השער – העינים – והפה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

שבירת המלכים היתה מחמת שלא היה מתקלא, לא היה לזכר נקבה, ויש לראות סדר יציאת האורות ושבירתם בסדר נשים. כי הסדר הוא אוזן חוטם פה עינים – ואז היתה השבירה – מצח – התיקון. יבמות, יבום בגמטריא אוזן (וכן התורה מתחלת עם מצות יבום, בראשית אותיות בר אשתי). כתובות, החיים עם האשה, בחי' חוטם. נדרים – פה. נזיר – עינים כנ"ל, סוטה – השבירה, גיטין – י"ל עוד שלב של השבירה וי"ל התחלת התיקון כאשר המלכות הפריש וגרש חלק התחתית למטה, ובזה התחיל התיקון. קידושין – עולם התיקון.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

סוטה

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת סוטה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ס' פעמים ו' בגמטריא רבי נחמן, עם ט' פעמים ה' ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. סמך ואו טת הה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה זיווגו כקריעת ים סוף: לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים מושיב יחידים ביתה היינו זיווגים: לקמ"ת כט דף כג:.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות: לק"מ א דף א:, עב דף פט., עח דף צב:, קטז דף ק:, לקמ"ת ז:ג דף יב., ח:ב דף טז..

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם עובר עבירה: לק"מ לח:ה דף נב:.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

תועבת ה' כל גבה לב: לק"מ י:ה דף יג..

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

ואשת איש נפש יקרה תצוד: לק"מ יא:ג דף יד:.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

כל המתגאה לסוף נכשל בא"א שנאמר ואשת איש וכו': לק"מ קל דף קב..

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

יקרה היא וכו' מכה"ג שנכנס לפני ולפנים: לק"מ יג:ה דף יח..

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

שהניח הקב"ה כל ההרים ולא נתן וכו': לק"מ טו:ד דף כ:.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

הקיצו ורננו שוכני עפר מי שנעשה שכן לעפר בחייו: לקמ"ת עב דף לג..

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

אין אני והוא יכולין לדור וכו': שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אא''כ משים לבו כבשר שנא' {ישעיה סו-כג} והיה מדי חדש בחדשו [וגו'] יבא כל בשר להשתחוות וגו', ע"ש. וי"ל שזה ההקפדה של רבינו שצריכים להתקשר אליו בתפלה, כי בשר ראשי תיבות רבינו בן שמחה, וזה ברסלב לב בשר.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ה. כל שיש בו גסות הרוח אפי' עשה צדקה בסתר דכתיב מתן בסתר יכפה אף וכו' לא ינקה מדינה של גיהנם.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ת"ח צריך שיהי' בו אחד משמנה שבשמינית. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית [גאוה], עם הל' אותיות ז' תיבות וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ בחלק ג' נחמ – בערך אגרת הרמב"ן.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ושם דרך מי שמשים אורחותיו: לק"מ טו:ב דף כ:.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

שתפילת השפל אין נמאסת: לק"מ טו:ד דף כ:.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שהלכו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה וכו': לק"ה ד:ה דף ג:.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

חצי כלים והם אינם כלים: לק"מ רמא דף קיו..

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר (איוב כ) במלאות ספקו יצר לו וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה רעד - דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך וכו' וכו' ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת, אזי תכף ומיד מתים מן העולם, ואז רואין האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

שמשון הלך אחר עיניו: לק"מ ז:ד דף ח:, לו:ב דף ג..

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ט: המשנה אחרונה בפרק: יוסף זכה לקבור את אביו, ואין באחיו גדול ממנו שנאמר וכו' מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. משה זכה בעצמות יוסף, ואין בישראל גדול ממנו וכו', מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום, שנאמר (דברים לד) ויקבר אתו בגי. ולא על משה בלבד אמרו, אלא על כל הצדיקים, שנאמר (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך, ע"כ.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

והרי רמז בזה לקבורת רבינו הקדוש (שידוע בעת קבורתו פתאום היה אור גדול וכאשר חזרו לראות ראו שרבינו כבר שוכב שם מעצמו, ויש מ"ד הובא ברש"י ויקרא כב:טז ויקבר אתו, שמשה רבינו קבר את עצמו), כי הגמטריא של ו"הלך לפניך צדקך כבוד" הוא בדיוק: נ נח נחמ נחמן מאומן – ה' יאספך. על כן צריכים להתפלל הרבה שנזכה להביא את הציון רבינו לירושלים בב"א.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

אסא חלה את רגליו על שעשה אנגריא בתלמידי חכמים: לקמ"ת ב:ג דף ג:.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

י: ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני הני תמניא בני למה שבעה דאסקיה משבעה מדורי גיהנם ואידך איכא דאמרי דקריב רישיה לגבי גופיה ואיכא דאמרי דאייתיה לעלמא דאתי.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

כל העוסק בבנין מתמסכן: לק"מ רסו דף קיט..

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת לידה יוצאין הדמים מרגלי האשה וע"כ נצטננין רגליה: לק"מ קסט דף קז..

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאשה כורעת לילד ירכותיה מצטננות: לקמ"ת ב:ג דף ג..

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

יא: דרש רב עוירא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים, ע"כ. ובמדרש רבה (ויקרא לב:ה) בזכות נשים צדקניות עתידים בני ישראל ליגאל.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שמאמרים אלו עולים בד אחד עם עוד מאמר חז"ל (חולין פט.) אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה שנאמר תולה ארץ על בלימה, ע"כ. וידוע שארץ בחי' אשה. וידוע שהאשה תמיד צודקת. הרי בזכות זה שאנשים בולמים עצמם נגד נשותיהן, ונותנים להן להיות תמיד צדקניות, זכו ויזכו לגאולה.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ותיראן המילדות את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן וגו' להן מביעי ליה א"ר יוסי בר' חנינא מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

בבן יהוידע פירש שעשו עצמן כאילו לא נתבעו לזה מעולם, משום כבוד מלכות.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שפרעה תבען מצד נתינת פתח שיכולים לנצל את הילדים, וכמו שרואים היום שבעיני העולם אשה מותרת להפקיר את עצמה לזנות כדי לרגל וכדומה ר"ל, וכאילו מה שנעשה לאסתר בעל כורחה מותרת לכולם לכתחילה ח"ו. וזה מה שכתוב ולא נתבעו, שהם לא קבלו התביעה.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ותרד בת פרעה לרחוץ לרחוץ מגילולי בית אביה: לק"מ כג:א דף לה..

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

יב: לא דיין לצדיקים שמחזירים להם אבידתם אלא שנותנין להם שכר עמה שנאמר ואני אתן את שכרך.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

כיון דשדיוה למשה אמרו תו לא חזינן כי ההוא סימנא, בטלו לגזירתייהו, והם אינן יודעין שעל מי מריבה הוא לוקה. ופרש"י ז"ל כיון דשדיוה למשה במים, כל זמן שהיה ביאור אין לקות גדולה מזו ובטלה סימן של לקייה, ע"כ. וי"ל אין לקות גדולה מזו כנגד הכשפים – עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ה' מבן מלך שהיה מאבנים טובות.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

כד מית משה רבינו צווח קוב"ה וי מי יקום לי עם מרעים: לקמ"ת צא דף מא..

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

אף משה רבינו אינו יודע היכן קבור – לק"מ ד.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ובשביל זה נקבר מול בית פעור: לק"מ י:ח דף יג:.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

(תוספות) למה נקרא שמו פעור ע"ש שפוער פיו: לק"מ ד:ט דף ד..

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה מלביש ערומים ומבקר חולים: לקמ"ת כב:י דף לג..

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

עליונים נדמה להם למטה ותחתונים נדמה להם למעלה: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

יד. בהגהות הב"ח הוסיף השמטה מהגמרא ז"ל ואמר ר' חמא בר חנינא מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם שמא יבאו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו משה רבינו עמוד בתפלה בעדנו ועומד משה ומבטל את הגזירה מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם שכן אתה מוצא בשעה שהיו ישראל במדבר וסרחו במעשיהם ועשו עגל קצף הקב"ה על ישראל ואמר למשה הרף (-בגמטריא נחמן מאומן) ממני ואשמידם, כמה צדיקים היו באותו הדור, וכמה חסידים, משה ואהרן ויהושע אלדד ומידד וע' זקנים ושאר חכמים ותלמידים ולא עשה בשבילם ולא ביטל הגזירה אלא בשביל משה, ע"כ.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

ומאמר חשוב כזה בהסתרה, כי רק מופיע בהגהות הב"ח. ומובא גם בזוהר (בראשית דף כו שורה יב, ובדף כז: בסופו), ועיין בספר כוכבי אור, חלק ג' – חכמה ובינה, אות לז.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב יש להזכיר שב' שבטים וחצי לא לקחו חלקם בארץ ישראל, אלא בחרו להיות בעבר לירדן מזרחה להיות בארץ שבו משה קבור, כמש"כ בפרשת וזאת הברכה (דברים לג:כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון, ע"ש ברש"י.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות: מפני מה נסתתר קברו של משה רבינו מן העולם וכו' – חיי מוהר"ן בסוף ההקדמה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

בשכר שאמר אברהם מחוט ועד שרוך נעל וכו': לק"מ לה:ט דף מט:.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

איש ואשה זכו שכינה שרויה בינהם: לק"מ פג דף צד:, לקמ"ת לב דף כד..

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

יז. מה נשתנה תכלת מכל הצבעונים מפני שתכלת דומה לים (שהוא בחי' מלכות כידוע) וים דומה לרקיע (שהוא בחי' תפארת בחי' רקיע שמים שזה בחי' כלל המדות הקדושות) ורקיע דומה לכסא הכבוד שהוא בחי' עולם הבריאה בחי' לבא ע' במאמר לשמש שם אהל סי' מט - עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

יז. בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצות לרצועה של תפלין ולתכלת של ציצית.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

משל לאחר שהיה מהלך בדרך וכו': לק"מ ד:ח דף ג:.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

אין עבירה מכבה תורה: לק"מ רד דף קיב.. שיחות הר"ן קלז.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

אני חכמה שכנתי ערמה: לק"מ יב:ב דף טז..

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

היכי דמי רשע ערום וכו' ר' אבהו אומר זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז, ובתוספות הביאו מהירושלמי מעשה באחד שהשלימו לו מאתים זוז, ורבו רצה ליתן לו מעשר עני, ולכן רמז לתלמידיו ואעלוניה לקפילין וחסרוניה חד קרט וזכה עמיה עיין שם. וצריך עיון, למה העני לא יכול ליתן בעצמו קצת צדקה למי שהוא אחר – ולכאורה באמת חייב אפילו ליתן מעשה על הזוז שנתנו לו, ושוב יהיה יכול לקבל צדקה, ולא יכולים לגרום לו נזק בענין זה, ולמה תחשב רשע ערום. ומשמע שהעני אסור לעשות כן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

כב. לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר (ירמיה לא) וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה, ע"כ.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

עיין כוכבי אור, ששון ושמחה יא – כי זה כלל גדול שכל מי שלומד תורה נביאים וכו' הוא אומר שרק אז היו מעשיות כאלה, ועכשו לא, הוא בהמה ממש. כי כל הקלקולים המובאים בהם כלם נמצאים בם היום בכמה בחינות בכלליות ובפרטיות וכו' עיין שם. ומה שהבאתי מרבי נתן.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

כו. תוספות ד"ה וזו הואיל ונתפשה אסורה אימא לא תשתה כלל קמ"ל. מיתה לר"י אמאי לא פריך הכא ואימא הכי נמי כדפריך לעיל, ונראה כל היכא דקרא דמסיק אדעתיה מתוכו למדרש הכי ומדריש לדרשא אחריתי לא פריך ואימא ה"נ דקמ"ל דכך ניתן למדרש למשה בסיני ולא בע"א, עכ"ל. וזה אחד מהדוגמאות שמצינו בש"ס שרק עד האמוראים ידעו מה ומתי יש לדייק במשנה (וכן בקידושין כה. – תנא שמעה לדרבי וקבעה ושמעה לדבן עזאי ותני ומשנה לא זזה).

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

כאן קבצתי כמה סוגיות דומה קצת, ודומה לדומה, ודוממתי, והם שמורים אצלי.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז שהיית אומר עתיד דור א' וכוכ': לק"מ קנט דף קו:.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

כשעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה: לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

עוללים ויונקים אמרו זה אלי ואנוהו: לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה: לק"מ נח:ז דף סט:.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

לב. פרק אלו נאמרין בכל לשון

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

משנה. ואלו נאמרין בלשון הקודש וכו' ומשוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

כי דייקא על ידי לשון הקודש מפילים אותם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה יט, לשון נופל על לשון, שכל הלשונות העמים נופלים על ידי לשון הקדש, עיין שם.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

לו. בענין יוסף באותו שעה באתה דיוקנו של אביו וכו' וא"ל יוסף יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות וכו' מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה יוסף ונקרא רועה ישראל וכו'.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

לו: ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה, אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר, א"ל אגמרי, אגמריה ולא גמר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

כי כאשר הצדיק לומד בעל כרחו את התלמיד שאינו הגון, אזי השם יתברך שומר אותו, שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו – ליקוטי מוהר"ן ס"ז, עיין שם בענין לעורר מהשינה משבעים פנים של התורה, וי"ל שהם בחינת הע' לשון.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

כה תברכו בלשון הקודש: לקמ"ת ב:ה דף ד..

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

לח: פרש"י ז"ל ופטרנוהו בלא מזונות, כלומר למזונות הוצרך ולא היה לו וראה אחד נושא מזונות ובא לחוטפם ממנו לאונס רעבון ועמד זה עליו והרגו, עכ"ל. וכן פירש לקמן סוף מה: ז"ל לא בא לידינו ופטרנוהו וכו' והוצרך ללסטם את הבריות ועל (ב"ח: ידי) כך נהרג, עכ"ל. וקצת קשה דלפי אוקימתא זו יתכן שההורג פטור – לולא שיש שני עדים שם להתראותו, כמו הבא במחתרת שדינו כרודף, ואילו פרשת עגלה ערופה מדובר באוקימתא שכאשר תופסים את ההורג יכולים לחייבו מיתה, כדאיתא במשנה דף מז. נמצא ההורג הרי זה יהרג, וכמו שפירש רש"י שם בסוף פרשת שופטים ז"ל ואתה תבער, מגיד, שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג (כתובות לז:) והוא הישר בעיני ה', עכ"ל.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

מ. ואמר רבי אבהו מריש הוה אמינא עינותנא אנא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

מזה יש הוכחה גדולה כפשטות הלשון לקמן דף מט: עיין משכ"ש.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

מא. משנה ז:ח סוף פרק ז

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ (שם יז) לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ, אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִפַּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה,

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

כי אגרפס בגמטריא שמד רחמנא ליצלן, ורבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תורה רטו) שהצדיק בבחינת מש"ה - 345 - עומד בין שמ"ד- 344 לרצו"ן-346. ורצו להעלות אותו לקומה השלישי - של רצון. והרי אחינו אתה עם האותיות בגמטריא פת"ח, שזה כבר בחי' של רצון כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה ד) שצדקה, היא בחי' רצון, וצדקה היא בחי' פתוח תפתח, אלא שהיו צריכים להעלותו מהשמד כנ"ל, ועל כן אמרו ג' פעמים וכדי להוסיף את הג' כוללים להעלותו לבחי' 491 - נ נח נחמ נחמן מאומן! [וכן: אחינו אתה (כך אמרו להמלך אגריפס ונענשו) עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן], אבל כבר הקדימה התורה הקדושה וצוותה "לא תוכל" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים כנגד השני העליות שצריכים משמד לרצון.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

כל המחניף וכו' לסוף נופל ביד בנו וכו': לקמ"ת כב דף כב:.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

אל תיראו משפעת הקלגסים וקול הקרנות: שיחות הר"ן קכ.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

מי האיש הירא וכו' הירא מעבירות שבידו: לק"מ יא:א דף יד:.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

מה. אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רצ.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

מו. בענין שאמר אלישע לגחזי העת לקחת את הכסף וכו' באותה שעה הי' אלישע עוסק בשמונה שרצים וכו' א"ל רשע הגיע העת ליטול שכר שמונה שרצים וצרעת נעמן תדבק בך וכו'.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

תניא כוותיה דר' יוחנן בשביל שכנעני זה הראה באצבעו גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן יש להבין קצת גודל הענין של הננח סוויף – שחותמים נ נח באצבעות.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש רש"י ז"ל ולזרעו כדאמרינן שאין מלאך המות שולט בהם, ע"כ. ולא זכיתי להבין, כי זה שבלוז לא היו מתים, זה היה מחמת מידת האמת. והאם זכו למידת האמת בזכות שהראה באצבעו?

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר ר' יהושע בן לוי בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם וכו' נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה וכו'.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

לא זכיתי להבין, הרי בני ישראל לא היו במצרים אלא רד"ו שנה. ולמה תהיו כל הארבע מאות שנה של הגלות נחשבים להיות לפרעה.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

מז: משרבו מקבלי מתנות נתמעטו הימים ונתקצרו השנים דכתיב ושונא מתנות יחיה.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

דורות הראשונים בבריאת העולם בבחי' אריך אנפין חיו קרוב לאלף שנים. אברהם אבינו בבחי' זעיר אנפין, חי פחות ממאתים שנה. אברהם אבינו אמר (בראשית יב:יג), למען ייטב לי בעבורך, פרש"י ז"ל יתנו לי מתנות, ע"כ. וזה מה שסיים, וחיתה נפשי בגללך, חיות הנפש בלבד בבחי' זעיר אנפין.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת ברכות דף י: אמר אביי ואיתימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי. שמואל הנביא חי רק נ"ב שנים, ועכ"ז חייו בבחי' ארך אנפין, כי נזיר עולם היה. אלישע קבל פי שנים מרוחו של אליהו הנביא שחי לעולם.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

משחרב ביהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים ואמנה: לק"מ כה על התורה דף לז:.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

משבטלה הטהרה בטלה הריח: לק"מ ב:ו דף ב:.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

מח. משבטלו סנהדרין בטל השיר וכו' דאמר קרא זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים: לקמ"ת פו דף לט:. שיחות הר"ן קמ.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

שאמר ריחא דחנוניתא אני מריח וכו': לק"מ ב:ו דף ב:.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

בקרב שנים אל תקרי בקרב שנים אלא בקרב שניים: לק"מ יט:ט דף כז..

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

משמת רבן גמליאל בטל כבוד התורה: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר שיתה ה' מורה להם. וביאר המהר"ל שישראל מצד עצמם אין ראוי להם העושר, כיון שהם קדושים, והקדוש הוא פשוט, ואין דבר אחר מצטרף לפשיטות, ולכך היו ישראל מוכרי רבב אלמלא תפלת דוד וכו' שמצד התפילה שהשי"ת נותן בדרך הרחמים בודאי שייך הכל לישראל, אך מצד סדר העולם אין ראוי להם העשירות.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

בשיח שרפי קודש ב-קכד כז"ל רבנו אמר: ראיתי, שכל אנשי יהיו עניים – ובכן פעלתי אצל הקב"ה שיזרק ביניהם 'א מיצעל (- כנוי לעשיר ההולך לבוש בכובע יפה), עיין שם.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ר אילעא בר יברכיה שני ת"ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה וכו'. עיין בסוף מסכת מגילה (לב.) מימרא דרב משרשיא שני תלמידי חכמים היושבים בעעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם. ועמש"כ שם בדיון מה שכתוב בספר המידות מריבה מט. שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחת, עד שיהיה להם אמת, ע"כ.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ואלא (-כיון שכל יום ויום מרובה קללתו) עלמא אמאי קא מקיים, אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבה דאגדתא וכו' ופרש"י ז"ל אקדושה דסידרא, סדר קדושה שלא תקנוה אלא שיהו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה, וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ, ויש כאן שתים, קדושת השם ותלמוד התורה, חביב הוא. וכן יהא שמיה רבה מברך וכו' וכו' ויש כאן תורה וקידוש השם, עכ"ל. הרי מכל התורה כולה חז"ל בחרו לקבוע הלימוד בעם ישראל במעשה המרכבה – עיין בחלק ה' מאומן בענין שעיקר הלימוד הוא בפנימיות התורה.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

משנה.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה. עוד הוכחה נגד הגירסא המשובשת בספר ברית מנוחה.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה – פרש"י ז"ל בטוח בחשיבותו ועושה מעשים מופלאים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ענין להאמין בעצמך, עיין שיחות הר"ן קמ.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

פני הדור כפני הכלב: לק"מ כב:ד דף לב., סז:ג דף פד:.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

והמלכות תהפך למינות: לק"מ יח:ג דף כד:.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף לא תתני ענווה דאיכא אנא: שבחי הר"ן כב.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

לא תתני ענוה דאיכא אנא: קמז דף קד:.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה רב יוסף לתנא, לא תיתני שבטלה ענוה, דהרי איכא אנא שאני ענוותן. 125 125 כך פירש"י, וכתב מהרש"א אף שאין דרך החכמים להתפאר ולהשתבח במעלתם, מכל מקום כדי שלא יהיה שונה הברייתא בטעות, אמרו לו שלא בטלה משמת רבי שהרי גם כעת יש בעלי ענוה כמותם, ועוד שאף בימי רבי לא היה זה שבח לומר שהיה ירא חטא שהרי נאמר ויראי חטא ימאסו. ובשם הגר"א הובא בדברי אליהו, שכוונתם היתה לאמורא שנקרא "אנא" ומוזכר בירושלמי. ובתפארת ציון כתב שרש"י פירש "שאני ענוותן" כדי לשלול פירוש זה. ורבים מהאחרונים ביארו, שמאחר שבטלו מעלות אלו אין אדם יכול להשיגן בשלימות, ואם כן יש לומר שבאו להודיע איזה מדרגות בטלו, שלא ינהגו בהם אנשים שאינם ראויים, כמו שמצינו [בבבא קמא נט.] שחבשו את אליעזר זעירא שהלך בנעלים שחורות כאבלות על החורבן, והקפידו עליו שנהג יוהרא, יותר מדרגתו. ועל כך באו רב יוסף ורב נחמן לומר שעדיין דרגות אלו קיימות בדורם, ומותר לנהוג בהם. וכן כתב החיד"א במראית העין ועיין בבן יהוידע באופן דומה. ועיין ב"עיונים" על מסילת ישרים פרק י"ד. ובאבני נזר [חו"מ צ"ה] כתב שהידיעה במעלותיו אינה סתירה לענוה, שהרי משה היה עניו מכל האדם וכתב ולא קם בישראל כמשה, והיינו דאמר רב יוסף דאיכא אנא ומצד שני אמר אי לאו ההוא יומא כמה יוסף איכא בשוקא, עכ"ל ויש להעיר עוד, שעיקר בעל הענוה האחרון לפני רב יוסף היה רבי, ודרכו של רבי היתה לומר בלשון 'אומר אני' (למשל בפסחים עה.) וע' בספר בית האוצר (מערכה א כלל לג) שכ' שרבי היה אומר כן דרך ענוה, כאילו הוא אומר רק הדעה שלו, אכן לאור דברי רב יוסף מוכח שאכן הוא דרך ענוה אמיתי לאמר אני בתוקף ולא כדברי הספר הנ"ל. ועיין לעיל דף מ. ואמר רבי אבהו מריש הוה אמינא עינותנא אנא כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו דאמר איהו חד טעמא ואמר אמוריה חד טעמא ולא קפיד אמינא לאו עינותנא אני ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו וכו' עיין שם. -- ועיין שבחי הר"ן ח"א אות כב וש"נ --. אמר ליה רב נחמן לתנא, לא תיתני שבטלה יראת חטא, דהרי איכא אנא, [עיין רש"י מגילה כ"ח ב'. שרב נחמן היה מחסידי בבל].

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שיש עוד דרך פשוט לפרש את המאמר הנ"ל, שרב יוסף אמר לתנא שהוא אינו ראוי להחליט כך שבטלה ענוה, כי איכא אנא, דהיינו שכל עוד שיש לו אנוכיות שלו הרי אינו בעל דבר להכיר באחרים אם באמת נתבטל מהם.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה, רב נחמן חידש עוד יותר (כי בפשוטו יראת חטא הוא דרגה נמוכה מענוה, וכמו שכתב הרמב"ן באיגרת, וכמבואר בדברי חז"ל), שאפילו בענין יראת חטא אין האדם ראוי להכיר והחליט מצבו באחרים כל עוד שהוא בעצמו לקוי באנוכיות.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

גיטין

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

ג*י, י*ט, ט*י, י*ן בגמטריא נון חית מם נון. ג, י*ט, ט*י, י*ן ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. גמל יוד טית יוד נון ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות. גט – גמל טית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בפני נכתב ובפני נחתם, בגמטריא נון נון חית נון נון חית (-פעמיים נ נח, אחד על הכתיבה ואחד על החתימה).

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

ו: שלח ליה ר' אביתר (שהיה בארץ ישראל) לרב חסדא (-בבבל) גיטין הבאים משם לכאן אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

אביתר בגמטריא תרי"ג. אביתר גם מרמז על השיר פשוט כפול משולש מרובע, בסוד השם אבגית"ץ. א"ב פשוט כפול – נ נח, עד י', שהוא הסכום של א-ב-ג-ד. גם אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר. ת"ר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכתב בלי שירטוט – שיר ט' עולים וט' יורדים כידוע. גם בחי' תו"ת תפילה ותורה. במתניתא תנא שלש כותבין ארבע אין כותבין, כי ארבע זה כבר בחי' שיר פכ"ש מרובע (רש"י פירש שלא שמיע ליה הא דר' יצחק, אכן אפילו מהברייתא לא שמיע. והביאו במפרשים מר' נפתלי כץ שכיון שפירש את הפסוק שלא כפשוטו לא היה צריך שרטוט. ויש לפרש שר' יצחק דרש שירטוט, טוט בלשון כתפי שתים כידוע (מנחות לד:), ולכן מה ששייר יותר משתים צריך שירשטוט).

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף מאן לימא לן דר' אביתר בר סמכא הוא, ועוד הא איהו דשלח ליה לרב יהודה, בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן (יואל ד:ג) ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו, וכתב ליה בלא שירטוט.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל שהיו משתהין בארץ ישראל ומניחין נשותיהן עגונות ובטלים מפריה ורביה, שנקל בעיניהם ילדים וילדות, ע"כ.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות פירשו ז"ל לפי שהן משתהין בארץ ישראל היו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות והיינו בזונה, בשביל מזונות, ועוד כדאמר בירושלמי עובדא הוה בחד שמכר בתו ללמוד תורה והלך ולמד, עכ"ל.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחתם סופר ובני יהושע שפירשו לשבח שעזבו את ביתם ובניהם בשביל ללמד תורה.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן רמא – שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול. ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית, ע"כ [-רבינו בכלל לא רצו שאנשיו יהיו מלמדים, עיין שם בשיחות הר"ן רמ, ובספר חיי מוהר"ן תסה, תקצא].

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בין לרש"י בין לתוספות יש ענין שהיו משתהין, ואילו רבינו הקדוש כאשר הלך לארץ ישראל, רצה לחזור מיד לאחר שפסע ד' אמות. ועכ"ז הלך על דעת זה שאפשר שישעבדו קצת בני ביתו. עיין בסיפור נסיעתו לארץ ישראל, שבחי הר"ן ב:ו וכאשר שמעה אשתו זאת שלחה בתה אליו לשאל אותו איך אפשר לו להניח אותם, מי יפרנסם. והשיב כך: את תסעי למחתנך, אחותך הגדולה יקח אחד אותה להיות בביתו משרתת קטנה שקורין 'ניאנקע', אחותך הקטנה יקח אחד אותה לביתו מצד רחמנות, ואמך תהיה משרתת קעכין וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

ותזנה עליו פילגשו רבי אביתר אמר זבוב מצא. עיין ספר המדות אהבה ב:ב אהבת אשה לבעלה נכר בזבובים ויתושים שבבית וכו'. אמונה ט – על ידי מעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם. המתקת דין קט- כיון שהגיע מדת הדין של מעלה על האדם, אף על פי שעדין אינם שולטין עליו, יכול להרגיש את מדת הדין על ידי הזבובים שבבית, ע"כ.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

והוא יפיל לך חללים: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהם צדקה: לק"מ סט:פז..

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וכו' שוב אין מראין לו סימני עניות: לק"מ ד:ח דף ד..

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

יז. למימרא דארומאי מעלו מפרסאי והתני וכו' יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים עמד והגלה אותם לבבל, לא קשיא, הא מקמי דניתו חברי (רש"י פירש פרסאים וזה היה כבר בימי כורש, ובתוספות פירש ר"י אומה אחרת שבאה בימי רבי יוחנן) לבבל הא לבתר דאתו חברי לבבל, עיין שם.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן קט, שרבי שמעון תיקן לשון תרגום, וקשה שהרי מצינו בגמרא שארמית היא הלשון הכי גרוע. ולפי פירוש ר"י י"ל שאע"פ שרבי שמעון תיקן, חזר ונתקלקל.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

כב. אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ, טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי, רשב"ג אומר הגדול בחיו חייב והגדל בפטור פטור, מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ, לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוה לארץ, ומאי טעמא דרשב"ג (פרש"י – מהו הגדל בחיוב חייב, והלא היניקה של שרשין מעלה שרף בכל הפרי ושורשי עבר זה מעלים שרף לפרי שבעבר זה) דמפסיק צונמא, מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי, במאי קמיפלגי, מר סבר אוירא מבלבל ומ"ס האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, ע"כ.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק נקרא אילן (קידושין מ: ובעוד כמה מקומות, חיי מוהר"ן תא, רש"י עה"פ היש בה עץ) 'שיש לו ענפים וקלפה ועלין וכלם שואבין חיות מן האילן' – ליקוטי מוהר"ן רכד. ובתורה סו – והתלמידים הם עם הצדיק משרש אחד, רק שהם תלויים בו כענפים באילן, שהאילן יונק חיותו משרשו, והענפים יונקים החיות דרך האילן, ויש בזה כמה בחינות, כי יש תלמידים שהם בבחינת ענפים, ויש שהם בבחינת עלים וכו' וכו' ומי שמקשר מאד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש דהינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק וכו' כי הענפים מרגישים כל העליות וירידות שיש להאילן, ועל כן בקיץ הם גדלים, ויש להם חיות, כי האילן יונק חיותו משרשו על ידי הגידין שיש בו, שיונק דרך שם חיותו משרשו, דהינו שיש בו חללים שיונק דרך שם חיותו, ועל ידי כן בחרף שנתיבש הלחלוחית ונתכוץ החללים על ידי זה נתכוצים גם כל הענפים, ומחמת זה נופלים העלים אז, וכן להפך בקיץ, עיין שם.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במדבר רבה ט:ז פן ישבעו זרים כחך (משלי ה:י), שגלו מארצם וישבו זרים במקומם ואכלו כחם ויגיעם, ואין כחך אלא כח ארצם, כמה דתימא (בראשית ד:יב) כי תעבד את האדמה וגו' (לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ), וכן את מוציא כשהגלה מלך אשור לעשרה שבטים, הושיב זרים בארצם שנאמר ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת, ע"כ.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

לד. והלכתא כנחמני: שיחות הר"ן ריב.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

והמכשלה הזאת תחת ידך אלו דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אא"כ נכשל בהם: לק"מ כב:יא דף לג:.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

נשי כל מילי מסדרין בבית הכסא: לק"מ סא:ד דף עה..

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה מרב עיליש ובנות רב נחמן – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שו.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

מז. ריש לקיש זבין נפשי' ללודאי כו'.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

נב: (סימן – בני בנים כבנים) עמרם צבעא, אפוטרופא דיתמי הוה, אתו קרובים לקמיה דרב נחמן, אמרי ליה, קא לביש ומכסי מיתמי, אמר להו, כי היכי דלישתמען מיליה קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמוד, אימור מציאה אשכח, והא קא מפסיד, אמר להו, אייתו לי סהדי דמפסיד ואיסלקיניה, דאמר רב הונא חברין משמיה דרב, אפוטרופוס דמפסיד מסלקינן ליה, דאיתמר, אפוטרופא דמפסיד, רב הונא אמר רב מסלקינן ליה, דבי רבי שילא (רבי שילא בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן) אמרי לא מסלקינן ליה, והלכתא מסלקינן ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

זה המימרא הוא פלא, ואסור להרחיב הדיבור.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

נו. בעובדא דבר קמצא אמר איזל איכול קירצא בי מלכא (פי' רש"י ידבר מלשינות) אזל א"ל לקיסר וכו' אר"י ענוותנותו של ר' זכריה וכו'.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה טיטוס הרשע – תכלת וארגמן: על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שט. על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שיכ.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

כל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה, לנכרי יהיב ליה ארבע זוזי, לישראל אמר ליה מיסתייך דקא חזית בסנאך, ע"כ.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשולחן ערוך, יורה דעה שלה:ב ז"ל הגה י"א דשונא יכול לילך לבקר חולים (מהרי"ל קצז) ולא נראה לי (ביאור הגר"א – סהדרין יט.) אלא לא יבקר חולה ולא ינחם אבל שהוא שונאו שלא יחשב ששמח לאידו ואינו לו אלא צער, כן נראה לי (ש"ס פ' כ"ג), עכ"ל.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

נח. מעשה של ר' יהושע בן חנני' עם התינוק שנשבה בבית האסורים הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל וכו'.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ס: דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרם בכתב וכו': לקמ"ת כח דף כג:.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

סב. בעובדא גדניבא. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

סח: מפתחות:

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה בניהו (לאשמדאי) מאי טעמא כיחזיתיה לההוא סמיא דהוה קא טעי באורחא אפיקתיה לאורחיה, אמר ליה, מכרזי עליה ברקיעא דצדיק גמור הוא, ומאן דעבד ליה ניחא נפשיה זכי לעלמא דאתי, ע"כ.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות, צדיק קז – לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושין לצדיק, על ידי זה זוכין לעולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

ע. מפתחות

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

תנא והממלא כריסו מכל דבר – פרש"י ז"ל מכל דבר שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו, ע"כ, אחזתו אחילו. אמר רב פפא, אפילו מתמרי (-תמרים יביאו לחולאת הזו), פשיטא, סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר מר (פרש"י ז"ל שהתמרים יפין לגוף כל כך) תמרי משבען ומשחנן (-פרש"י מחממות) ומשלשלן ומאשרן ולא מפנקן אימא לא קמ"ל, מאי אחילו, א"ר אלעזר אש של עצמות, מאי אש של עצמות, אמר אביי אש גרמי, מאי אסותיה, אמר אביי אמרה לי אם כולהו שקייני תלתא ושבעא ותריסר, והאי עד דמתסי כולהו שקיינאי אליבא ריקנא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן רסג, ושיחות הר"ן קמג, שאכילה יתירה מביא קדחת ר"ל.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

עו: אמר רב הונא מאי פניך, תשמיש, ואמרי קרי ליה פניך, לישנא מעליא נקט, ע"כ.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תורה עד כתוב שתפלה הוא בחינת פנים. ועיין בליקוטי הלכות (קריאת התורה ג:ב) שאצל הצדיקים זיווג ותפילה הם בחינה אחת.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין זה.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

בפשטות פנים של מטה מכונים פנים.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל על פי האמת, שהרי עיקר הפנים תיקון ז' של תיקוני הדיקנא, תיקון אמת. וז' היא המלכות. ועיין בספר אדיר במרום (ספינר עמ' ס) ז"ל ותחזק היסוד שהוא הפריה ורביה. וסוד (משלי יא:ל) פרי צדיק עץ חיים. וזה כי רק הצדיק יש בו לפרות ולרבות. שהפריה ורביה סודה (שמות לד:ו) ורב חסד, שהוא ריבוי החסדים, בסוד ור"ב חס"ד עולה פ"ר, והיינו פריה ורביה, עיין שם. תיקון ורב חסד הוא התיקון הו' של תיקוני הדיקנא, מידת היסוד. ולכאורה הוא משפיע לתיקון הז', שהוא המלכות ועיקר הפנים. ולכן הפנים משמעו תשמיש.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו זווג לרע, כענין (ישעיה כו:יג) בעלונו אדנים זולתך, ולפי זה יש לפרש מה שכתוב (קדושים כ:ג, ה) ואני את פני באיש ההוא וכו' ושמתי אני את פני באיש ההוא. (ופרש"י מהתורת כהנים, פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי), שענינו זווג לרע כנ"ל, וכן מש"כ בתהלים פני ה' בעשי רע.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

פ. מאי מלכות שאינה הוגנת, מלכות הרומיים, ואמאי קרי לה מלכות שאינה הוגנת, משום שאין להם לא כתב ולא לשון, ע"כ. והנה בעולם יש מושג של רומן נומאראלס – roman numerals - המספרים של הרומניים: I, II, V, X, L וכו'. ומבואר אם כן ששפת המספרים לא חשיב שפה ולשון.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

פד. קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וכו' ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר, הכי השתא, התם בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים, פרש"י ז"ל ינקוב בשרו תמיד בקוץ, ע"כ.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

עוד עצות להיות ער ולא ליפול לשינה, עיין ספר המידות שנה ג', ומשכ"ש.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

פה. תנא דברי הכל אתנייה, כשר בפסול מיחלף ליה, הרי זה בדברי הכל לא מיחלף ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה לימוד עמוק, שיותר מרשם הכח של הרבים מגוף ההלכה. ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב' ז"ל והתגלות אחדות הפשוט, זאת הבחינה יקרה מאד אפלו אצלו יתברך, כמו שמצינו (ברכות ט ולז) יחיד ורבים הלכה כרבים, כי מחמת שהם רבים, שכל אחד יש בו דעה משנה בחינת פעלות משתנות, וכשהם מסכימים יחד לדעת אחד נמצא בחינת פעלות משתנות נעשה בחינת אחדות הפשוט, שזה יקר מאד בעיניו יתברך, ועל כן הלכה כמותם, וגם כדי שלא להרבות מחלקת בישראל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

לא גלו ישראל עד שעבדו בה שבע בתי עכו"ם: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: גט מעושה בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול. ומבואר בגמרא שאפילו מדאורייתא אינו כלום. דהיינו כאשר הגוי כופה לישראל עד שאומר רוצה אני ליתן הגט, אינו גט. מכאן פירכא גדולה על היסוד שמובא בקונטרס עיקרי אמונה מהבעל שם טוב שיכולים לקבל מסרים עליונים מהשם יתברך דרך גוים, עיין שם.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה לענ"ד שיסוד הבעל שם טוב אינו שהגוי הוא המוסר הידיעה, אלא שהאדם עולה לבחי' עולם האצילות, ואין שם אלא השם אחד [וצריכים לומר שאותו רב שבא להתווכח עם הבעל שם טוב על זה, וסירב לקבל ממנו, ורק בדרך חזרתו קיבל מסר מגוי, על כרחך אותו רב היה כבר בעל מדרגה, והיה משתדל תמיד לראות יחוד השם, ובעזרת הבעל שם טוב הוא הצליח לעלות ולקבל מסר הגוי]. ואילו יהודי שמקבל מכות מגוי כדי שיקיים התורה, על כרחך רחוק הוא מאד מזה, והרי הוא מקבל מסר מגוי בעלמא, ואינו כלום. [ויש לחקור עם רבים יכולים לקבל מסר, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד הערות ביסוד הנ"ל של עיקרי אמונה, עיין מגילה לב., ליקוטי מוהר"ן סוף תורה ו).

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

קידושין

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

קדושין בגמטריא ת"ע, והיא המסכת הכ' בתלמוד בבלי, ועם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בכמה הדפסות של הש"ס הדפיסו על השידרה: קידושין (כרך) יא (כי כמה מסכתות נדפסו ביחד בכרך אחד, עד שיוצא שמסכת קידושין היא כרך יא), קידושין יא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

דרכו של איש לחזור אחר אשה וכו' משל לאדם וגו': לק"מ ה מאמר רבב"ח דף ו..

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

אשה נקראת דרך: לקמ"ת פז דף לט:.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

כד: ת"ר הכהו וכו' כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע, אין עבד יוצא בהן לחירות, אמר רב שמן לרב אשי, למימרא דקלא לאו כלום הוא וכו' א"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה, ע"כ. פרש"י ז"ל וכי מבעית מדעתי הקא מיבעית, שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום, עכ"ל.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן פג ז"ל כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מתפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בברור חזק שאותו הענין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאד ממנו, כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד. כמו שאנו רואין שנמצאים כמה בני אדם שהם פחדנים גדולים שיש להם פחדים של שטות. והם בעצמן יודעים שזה הדבר אינו כלום, ואף על פי כן הם מתפחדים מאד. וכן אנו רואים שכשמפחידין את האדם מאחריו, שבאין עליו מאחוריו פתאם בבהלה בקול פחד, אזי הוא תכף מתפחד מאד קדם שמתחיל הדבר לכנס בדעתו כלל. שעדין אינו יודע כלל שום דבר כי באו עליו פתאם מאחוריו. ואף על פי כן הוא מתפחד תכף ומיד קדם שהתחיל הדתע לידע מענין הפחד. ומאחר שעדין לא התחיל דבר הפחד לכנס בהדעת כלל, אם כן איך שיך להתפחד? אך באמת עקר הפחד של האדם הוא, שיש דבר עצל האדם שמאותו הדבר הוא מתפחד, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דרב אחא בר יעקב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שטז.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה. נראה לפרש על דרך רמז, שאי אפשר לעסוק בתורה כראוי בעוד שתאות נאוף שולטת רחמנא ליצלן. כי מבואר בספר קרנים (מאמר יג) ז"ל ועוד יש בהן בהני זוהרין קדישין חדר הנק' זובב המבטל (בעל זבוב) אלהי עקרין שר של רחיים וכו' ודע שהקליפה הממונה על רחיים נאחז היה באיוב וכו' והאי ממונה ממונה מנוהו למי שמבטל מפריה ורביה סופו מתגלגל לזה הממונה, וגם מי שגורם ביטול או ניאוף סופו לקבל דינו מהקלפיה זו. ודע שיעקב ביטל קליפה זו בקבלת התורה הנק' טו"ב (בגמטריא זבו"ב) ותורה ממש טוב והמקור השם טוב וכו' ע"ש ובמפרשים שם באריכות. הרי מבואר שהממונה על הרחיים משעבד אלו שנלקים בענין נאוף, והתורה ממש ההיפוך, ובקבלת התורה כראוי מבטלים אותו, אבל אי אפשר שניהם ביחד.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש בסוד הזה גם כן למה שרבינו גילה שקלות הפרנסה תלויה בתיקון הברית, וק"ל.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

ל. תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת, והנה עם החמש כוללים של החמשה חומשי תורה יוצא ה'תתצג (תתצג – בגמטריא תורה רפב), שהוא הגמטריא של י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין במפרשים כמה שיטות אחרים, והראשונים כתבו שלפנינו המנין לפי המסורה הוא ה' אלפים תתמ"ה, והרי 5845 פסוקים. 5:נ 8:ח 4:מ 5:ן (חברים). ועיין מש"כ בליקוטי נ נח חלק א', בריש ספר בראשית שבספר ברית מנוחה כתוב שיש בתורה ה'תשנ"ד פסוקים, וסבא ישראל נפטר תשנ"ה, וכבר כתבנו ששמו של סבא מרמז לקשר תחילת וסוף התורה עיין שם.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש: לק"מ א דף א.. שיחות הר"ן קד.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

את והב בסופה לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה: לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהילים לז:לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר אלקים לא יעזבנו בידו, ע"כ. ובמסכת סוכה דף נב. אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ע"ש. ולכן הקשו המפרשים איך קי"ל במסכת ברכות (סא:) רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר (תהלים קט:כב) ולבי חלל בקרבי, הלוא אצל הצדיקים יהיה להם יצר הרע עוד יותר גדול, שאלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה ליישב בפשטות, שהצדיקים השיגו טוב את ההישג הזה של אלמלא הקב"ה עוזרו, ולכן הם מקרבים את עצמם תמיד להש"י, ולכן יצר טוב שופטן. וזה הולך בד אחד עם מה שידענו שהבחירה ביד האדם לנצח את המלחמה על יצרו, מצד נשמתו הטהורה, וכן ילד לפני הבר מצוה שעוד לא זוכה לכל כח היצר הטוב, רק נשמתו הטהורה בעדו. והרי מצד הנשמה יכולים להיות מאד קרובים וסמוכים להש"י, וזה דרק הצדקים כנ"ל.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו. נמצא כאשר האדם מגיע לנסיון חזק כזו שהוא צריך למשוך עזרת השם יתברך, על ידי זה גורם יחוד עליון, כי קודם היה השם יתברך מלעילא והבריאה והברואים למטה, ועכשיו גם השם יתברך מלמטה.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דמא בן נתינה – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שיח.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהיה לך אמרו אוה"ע לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך חזרו והודו למאמרות הראשונות, רבא אמר מהכא ראש דברך וכו' מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שכ.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך: לק"מ יד:ז דף יט:, טו:ג דף כ:, לקמ"ת א:ד דף א..

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

זקן זה קנה חכמה: לק"מ כז:ד דף לח:, לקמ"ת ד:ח דף ו..

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

השוו אישה לאיש: לק"מ ז על התורה דף ח:.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

לו. בין כך ובין כך קרוים בנים: שיחות הר"ן ז.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

את המן אכלו ארבעים שנה וכו': לק"מ נו:ח דף סו:.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

אורך ימים הוא לעולם שכולו ארוך: לק"מ קנט דף קו..

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת, ע"כ.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן עט ומשכ"ש.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה: לק"מ לא:ט דף מה:.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו זכאי: לק"מ נה:ה דף סג:.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

ריש פרק ב' מצוה בו יותר מבשלוחו, עיין בערכי השמות, ערך צבאו"ת מש"כ. בס"ד.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא.) מצוה בו בגמטריא נחמן ע"ה, בשלוחו בגמטריא נבש – ראשי תיבות נחמן בן שמחה, רמז למה שרבינו אמר שהוא זכה למה שזכה מעצמו ולא בזכות אבות. עוד י"ל שהרי עיקר פנימיות המצוה, בחי' מצוה בו – בו, מה שפנים המצוה, הוא השמחה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ה', וזה בחינת נחמן בן שמחה, כי מצוה הוא בחי' הוי"ה כמובא, כי מ"צ בא"ת ב"ש הוא י"ה, והרי י"ה ו"ה, הרי שהמ"צ הם לבושים בשביל הי"ה, וכן הצדיק הוא לבוש של שם הוי"ה בעולם, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא סז), ומקבלים בחי' יתירה מזו מהפנימיות – השמחה כנ"ל – בחינת נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

והרי יש את המצוה שהוא בו ויש בשלוחו, ונר מצוה (נ”ר ראשי תיבות רבי נחמן), והאש שלי תוקד עד ביאת המשיח על ידי תלמיד היקר של רבינו סבא ישראל דוב אודסר, ובמסכת בבא קמא (דף כב.) יש אשו משום ממונו (עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן) ויש אשו משום חציו (שזה ממש כאילו עשה בידים, אפילו יותר משליחות בעלמא, כמבואר במפרשים), בחי' חצי אשלח, חצ"י בגמטריא נ נח, צוה שלוחו – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בצוואת רבי נתן צוה על הדפוס, ואמר: ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את הספרים שיתקיימו 'יפוצו מעיינותיך חוצה'. ותהיו חזקים בממון, ברצון, ובטרחא, ע"כ.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלקיים האש שלי תוקד, צריכים כל הבחינות של אש, חזקים בממון, זה בחי' אשו משום ממונו, ובטרחא בחי' אשו משום חציו, שנחשב כפועל ידיו ממש. ברצון זה האדם המביא את האש, ואנן בשליחותיה עבדינן.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה קבין שינה ירדו לעולם תשעה נטלו עבדים: לק"מ קיז דף קא.. שיחות הר"ן קיב.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה קבין שיחה ירדו לעולם ט' נטלו נשים וא' כל העולם כולו: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

הנושא אשה לשם ממון הויין ליה בנים שאינם מהוגנים: לק"מ סט דף פז:.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו: לק"מ סט דף פז:.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

ע. בעובדא דרב נחמן ששלח הזמנה אחר רב יהודא וכל הענין שם.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

קשים גרים לישראל כספחת: לקמ"ת ה:ה דף ח:.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה עשה הקב"ה על משפחה שנטמעה נטמעה: לק"מ סט דף פז..

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

עד שלא שקעה שמשו של עלי וכו': לק"מ מט:ז דף נח..

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

נורא ביה עמרם: לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך: לקמ"ת א:ב דף א.. שבחי הר"ן ח"א יח.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

רב עמרם חסידא, רבי מאיר ורבי עקיבא – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שכב.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דרב עמרם חסידא – אשבעיה דינפק מיניה, נפק מיניה כי עמודא דנורא, אמר ליה חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך, ע"כ.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן עב, שכיון שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, כיון שהאדם הורג את יצרו, עולה מדרגה ומקבל יצר הרע יותר גדול. אכן גם כן מבואר שם שיש דרגות במיני יצר הרע, הדרגה הרגילה ברוב בני אדם הוא התאוה השורה בעכירת הדמים. ויש יצר הרע שהוא בחי' קליפה דקה, וכו' עיין שם. ולכן נאמר, שאחד מאלו היה לו לרב עמרם והוציאו, וקיבל היצר הרע של הצדיקים הגדולים, כמו שמבואר בתורה קצ, שאצל הצדיקים הגדולים הבחירה שלהם הוא רק בדעת, לכוון כראוי מהו דעתו ורצונו יתברך. ויש לומר שזה הלשון, ואנא עדיפנא – לשון יתרון, כי בברכת קריאת שמע אומרים, חמלה גדולה ויתירה, ומצאתי שהמרח"ל פירש יתירה שהכוונה – דעת (ובאמת כן לשון הכתוב בקהלת ב:יג שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך).

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך, ע"כ.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנחומא פרשת וישלח ב' הובא ברש"י בספר ישעיה עה"פ (ו:ו-ז) אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח, ויגע על פי ויאמר וכו' ז"ל וגדול כחו (-של ישעיה) שהמלאך ירא לקחתה כי אם במלקחים, והגיעה על שפת הנביא ולא הזק. וזה שנאמר (יואל ב:יא) 'כי רב מאד מחנהו', אלו מלאכים, ועצומים מהם 'עשי דברו', הם הנביאים, עכ"ל.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

רב עמרם חסידא לא היה מהנביאים, ואולי מבחינתם. אכן יש לפרש שמעלה יתירה היה לו בענין זה. כי ישעיה הגיע לו עונשו בכויה מהרצפה כמבואר ברש"י שם לעיל בפסוק ו', מפני שאמר דילטוריא על ישראל, בקראם (ו:ה) עם טמא שפתים. ואילו רב עמרם הראה שלא משנה מעשיהם, אפילו ח"ו עוברי עבירה, אבל רק הויותם עזר ומושיע מעון, כי כן כאשר יצרו התגבר עליו, קרא שיבואו, וניצל. הרי על ידי קריאתו נורא, הקדיש את פיו והקדיש את כל ישראל. ולכן שפיר היה לו מעלה זו של ישעיה.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

רבי חייא בר אשי הוה רגיל כל עידן דהוה נפל לאפיה הוה אמר הרחמן יצילנו מיצר הרע, יומא חד שמעתינהו דביתהו, אמרה מכדי הא כמה שני דפריש ליה מינאי, מאי טעמא קאמר הכי, יומא חדא הוה קא גריס בגינתיה, קשטה נפשה חלפה ותנייה קמיה וכו' וכו'

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

וקצת קשה מה אהניא ליה כל התפילות שהיה מתפלל כל יום, ויש לדחות שעל כל פנים רק נכשל במחשבה וכוונה, וניצל מעבירה גמורה.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים נראה שיש בזה רמז בזה שלא לעשות ענין מתאוה זו, עיין שיחות הר"ן קכט ז"ל ואמר, שלענין המחשבות והבלבולים שמבלבלין לאדם בענין זה, שדיה לצרה בשעתה (ברכות ט:), ולא יבלבל עצמו כלל כלל בענין זה, לא קדם ולא אחר כך, עכ"ל. ועם כל זה בודאי צריך להתפלל הרבה ולצעוק הרבה להשם להנצל ולהנקות מתאוה זו, וצריכים לומר, שזמן תפילה שמייחד לזה, לחוד.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

אביי מכלליה מכולה דברא, רב ששת מעבר ליה מצרא.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו בדורות הקדמונים נשתבחו בזה שהיו רועה צאן, ונקראים השבעה רועים. והיום שפסקינן שאין לחשוש בזה משום יהורא, לכאורה הוחזר העטרה ליושנה, ויש מעלה להיות רועה, וצ"ת.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

ומעין זה מה שמצינו אצל אברהם, שים נא ידך תחת ירכי, שלא חש בכלל בזה, ואילו רבינו הקדוש – רבי יהודה הנשיא היה נזהר אפילו מלהסתכל בברית שלו.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

פב. הגמלין רובן כשרים, פרש"י ז"ל שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום, ע"כ. הספנין רובן חסידים פרש"י ז"ל שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין, ע"כ.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי נ נח חלק מאומן – ה', מה שרבינו אמר לצאת כל לילה להתבודדות, לפעמים מצינו לצאת לשדה, ולפעמים ליער.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

פב. טוב שברופאים לגיהנם.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש דוקא הטוב שבהם, והכוונה לפי מה שרבינו אמר (שבחי הר"ן טז) כי מי שהוא חכם בחכמת הנתוח ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הנתוח, ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס, ע"כ. ולכן מי שהוא באמת רופא טוב דהיינו שמבין סדר האיברים וראוי לו למאס בתאוה זאת, ועכ"ז ממלא תאותו כשאר העם, הרי ראוי לגיהנם ר"ל.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא, עם התיבות, בגמטריא נחמן. מסכת בבא קמא, עם קי"ט דפיו, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. וענין קי"ט דפים שהם מע"ט עמש"כ בדף ל.. הראשי וסופי תיבות של בבא קמא, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחלק ה' מאומן ערך פלשתים טעם בבא קמא היא שער ראשונה, כי בא"ת ב"ש - ששת דית, היינו אותיות שד"י שת בגמטריא שבע מאות, בחי' ז', הרי בחי' שש ושבע, שהם סוף הבנין וכניסתה, ומקום הערוה שצריך שמירה יתירה מנזק. עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה לפרש בעזה"י. בור, בחי' ג' עולמות, ב' – בריאה, ו' – יצירה, בחי' רוח, ר – עשיה, בחי' סוף מעשה במחשבה תחילה. כי כל עולם בעיקר ז' ספירות כל אחד כלול י' ע"ה, הרי ע' פעמים ג' בגמטריא בור, עם הג' אותיות. בגמטריא רד"ו שנה שהיו במצרים, כי הגלויות מכונים בור, כמו שכתוב, גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט:יא). ושרו של מצרים נקרא רהב (רש"י סוף פרשת וישב כותב שהמצריים נקראים רהב וכן בעוד כמה מקומות, ישעיה ל, נא. תהלים פז, פט. איוב ט, כו, ועוד. ומצינו שכל הגוים נקראים כן (אבן עזרא). ועיין בן איש חיל דרוש ג' לשבת הגדול שר מצרים היה שמו מצרים מסטרא דנוקבא, כענין הכתוב יהיה מצרים כנשים וכו' עיין שם), בגמטריא בור ע"ה, וכמו אבר"הם שהוא בור עם מים נגד בור דנזיקין כמו שכתוב בכתבי האריז"ל. כי באמת רהב הוא שרו של הים (בבא בתרא עד: במדב"ר קורח יח, ועוד. ועיין במדרש שכל טוב שמות יד:כא אע"פ שהיה נמחץ מששת ימי בראשית (כמובא בכמה מדרשים כיון שלא בלע כל מימות שבעולם, וזמש"כ באיוב כו, בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב) נותן בה כח מאת הקב"ה כדי להדיין עם שרם של מצרים ולהתגבר עליו ולהפילו מן השמים תחלה כשדרשוהו וכו' ע"ש), וכבר הבאתי מרש"י שהים הוא הבור והיקב של הקב"ה. ובא הזוהר (שמות רעב:, חדש בשלח נא:) וכתב שרהב שרו של מצרים ושל הים, הרם את מטך נגד רהב. ובור לשון בריאה, ע' בספר תורה אור על סודות הרמב"ן בפרשת נח ז"ל ומייתי ראיה 'בריתי היתה אתו', בלשון נקבה, ויאמר כי ברית לשון בריה, ולא אמר בריה לומר כי היא בריאת הספירות שעליה, ע"כ. ויסוד הנוקבא נקראת קבר בחי' בור (וכן להדיא ברד"ק (ישעיה יד:טו) ובור הוא הקבר. וע"ש פסוק יח, איש בביתו פרש"י בקברו).

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

והעולם אצילות שעל גביהם, שהוא אלקות, הוא אור, א' חלף ב'ור. על כן בארים כבדו ה' (ישעיה כד:טו), כאילו כתיב באר מים, כי הוא נמצא בבור כמו שרש"י הביא ממנחם, לשון נקעים וסעיפים, אבל מכבדו עם אור. ולכן פרעה עומד על היאור, כי כל היתר כניטל, י' מוסיף על אור, לגרוע י' ספירות מהא', להיות בור, וכמו שפירש רש"י שהיאורות לא היו אלא חפירות.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

וכל ענין הגלות לברר בירורים, בחי' וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני י' (יחזקאל כ:לח). וזה לשון בור. ולכן מכל האברים, היסוד נקרא סתם אבר, שעושה הבירור.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

והד' אבות נזיקין, ב'ור שמ"ה, שממה של בור. ורבינו משה, מן המים משיתיהו. בחי' בראשית, בר אשית.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

בור, במספר קטן עולה י', שיעור בור.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

(תהלים ז:טז) בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל. ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד. קדקד בגמטריא בור. עמל פירושו שוא (כמו בישעיה נט:ד בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און, ובאיוב ז:ג כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי. ועיין בזוהר חדש בראשית – אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו (תהלים קכז) אם אין הכונה לשם שמים, לבנות הבית ולהוליד בנים, שוא עמלו בוניו בו, שמכניס באותו הולד עמל של שוא. ואיזהו עמל של שוא, זו נפש חיה, שתכלה ותכרת, כהבל היוצא מן הפא, שהוא שוא וכו') בחי' הבל. וזה גם עמלו, עם ל"ו עם הכולל בגמטריא הבל. כי לדעת רב אין חייבים על הבור אלא משום הבלא. ואילו לשמואל אף על חבטה (ב"ק נ-נא), וזה בראשו ועל, בחילוף אות ו' לאות מ', באותיות בומ"ף של השפתיים, הרי אותיות רב – שמואל, וע' יתירה, בגמטריא הבלא וחבטה עם הב' תיבות. כי על עמלו, בחי' הבל, חייב לפי רב ושמואל, אבל 'ועל קדקדו חמסו ירד', בחי' חבטה, אינו חייב אלא לשמואל. וכן 'בראשו' ראשי תיבות של הד' אבות נזיקין, בור רגל אש ואדם שן ושור. וכן כתיב (במדבר ה:ז) והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו וכו'. בראשו, אלו הד' אבות נזיקין כנ"ל, אבל רק רבי חייא מנה קנסות בתוך האבות (דף ד:), וזה מש"כ, וחמישתו בגמטריא רבי חייא מנה כד אבות ע"ה. [ובמקום אחר פרשתי כל הפסוק עם הפסוק שלאחריו בדרך אחר, כי בראשו בגמטריא שנת תק"ט שבו התחיל וכו' עד אם אין לאיש גואל להשיב בגמטריא יששכר - הגר, ואכ"מ].

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך – נוטריקון בור כרה. כי מבואר בכוונות, באמירת ברוך יסוד אימא מאיר לחסד גבורה תפארת – 'אתה ה' אלקינו' – להעלותם אליה, ואז היא נקראת מלך העולם. הרי כאילו אימא כרה בור, שהתרוקנה העולם ממציאת חג"ת, עד שהיא מחזירם תיכף בסיום הברכה להתגלות במלכות.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

השם בוכ"ו שהוא הפנים של שם אהי"ה, והוא בחסד, בו פעמים כו, בגמטריא בור.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

ג: מאי מבעה, רב אמר מבעה זה אדם, דכתיב (ישעיה כא:יב) אמר שומר אתא בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו [שבו אתיו], פרש"י ז"ל אמר שומר, אמר הקב"ה. אתא בוקר, גאולה לצדיקים. וגם לילה, חשך לרשעים, אם תשובו בתשובה ותבקשו מחילה בעיו, אלמא באדם כתיב בעיו, ע"כ.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שגם עצם השם אדם מורה על תשובת וחזרת האדם להאדמה כמו שכתוב (בראשית ג:יט) בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב, עיין ברש"י שם לעיל עה"פ (ב:ז) עפר מן האדמה ז"ל צבר עפרו מכל האדמה, מארבע רוחות, שבכל מקום שימות שם, תהא קולטתו לקבורה. דבר אחר, נטל עפרו ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי (שמות כ:כ), הלואי תהא לו אדמה כפרה ויוכל לעמוד, עכ"ל.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

ט: רש"י ד"ה בהידור מצוה ע שליש במצוה כז"ל עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה, ע"כ. וכבר העיר בדבר אברהם (ב:כה:ג בהערה) איזה הידור שייך להבגד של הציצית, וביאר שכשם שספר תורה מצוה לכרכו בשיראין נאים ככתוב בברייתא בשבת (קלג:) כמו כן יש לקשור הציצית בבגד נאה, כך מובא. ואינם דומים כלל, כי קדושת ציצית היא קדושה כזו שיכולים להביא את הציצית למקומות המטונפים, והרי מוכח שאינם שייכים כלל להסביבה והאוירה של עולם הזה, ואם כן גם הבגד לא תהיה תלוי בתנאים של עולם הזה בהידורים וכדומה (אבל הצבע של הבגד כן מעכב בצבע הציצית). מה שאין כן ספר תורה.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות אינו קשיא כלל, כי טלית הוא בגד מיוחד לתפילה – שעל כן באמת אין להכניס טלית למקומות המטונפות, ולכן בודאי חל עליו מצות הידור.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה והמת יהיה לו כז"ל שומר שכר שפשע ונטרפה על ידי זאב כנזקי גופו חשיב ליה שהרי היה עליו לשומרה, ע"כ. קצת פליאה שזה נחשב גופו. אכן מצינו שמחשבת השומר מועלת לענין שליחות יד, שבית שמאי מחשיב המחשבה כאילו שלח ידו ממש.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

השוו אישה לאיש: לק"מ ז על התורה דף ח:.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

טז. וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

בעת אפך עשה בהם הכשילם בעניים שאינם מהוגנים: לק"מ ע דף פז..

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

הכשילם בעניים שאינם מהוגנים: לקמ"ת טו דף כ:.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי (ירמיה יח:כב) רבי אלעזר אמר שחשדוהו מזונה ר' שמואל בר נחמני אמר שחשדוהו מאשת איש.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

גם במשה רבינו מצינו (סנהדרין קי.) שחשדוהו באשת איש. וביאר המהרש"א (ח"א ד"ה כי) שטעם אחד לשניהם, שמשה וירמיה היו מוכנים תמיד לנבואה ושניהם הוכיחו את ישראל בנבואתם ארבעים שנה. [ראה ילקוט שמעוני (דברים רמז תתקיט)], והוצרכו לפרוש מנשותיהם כדי להיות מוכנים לנבואה, ואמרו ליצני הדור שלא יתכן שפרשו זמן כה רב מנשותיהם, ולכן חשדו אותם באשת איש – עד כאן ראיתי במפורש.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש זה לא מפרש למה חשדום על אשת איש, הלוא יש כלל (ברכות ל.) מהיות טוב אל תקרי רע, ולפי טענתם שמשה וירמיהו היו צריכים להיות עם נשים, בודאי היו ממעטים באיסור ולא היו עוסקים באשת איש החמורה וגם אוסרה על בעלה. ואולי כל עוד שהאשה היתה מותרת, לא היה סיבה להם לפרוש מנשותיהם, שהיו צריכות לקבל את זה בעל כרחן.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

לענין משה רבינו י"ל אשת איש הכוונה על אשתו. וזה אתי שפיר בפרט במשה רבינו שנקרא איש, והאיש משה, איש האלקים. וכן לשון המפורש, 'שלא יתכן שפרשו זמן כה רב מנשותיהם', דהיינו שחשדו שחזרו לנשותיהם, ונשותיהם הרי הן אשת איש – והאיש זה עצמו.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לענין ירמיהו בסוגיין אי אפשר לפרש כן, כי הגמרא אמרה: בשלמא למאן דאמר שחשדוהו מאשת איש היינו דכתיב ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות (ירמיה יח:כג), אלא למאן דאמר שחשדוהו מזונה, מאי למות? ע"כ. הרי מבואר שחשדוהו על אשת איש ממש.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מזה גופא מסייע לן בענין משה רבינו שלא חשדוהו על אשת איש ממש, כי לא מצינו שדנוהו למיתה, רק התלוננו. [ולפי פירוש הגר"א שחשדוהו למשה רבינו שאין נבואתו טהורה, לכאורה לפי טענתם יש חיוב מיתה מפני שמתנבא מה שלא שמע – דברים יח:כ ברש"י].

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

גדול תלמוד תורה שהתלמוד מביא לידי מעשה. ופרש"י ז"ל אלמא מעשה עדיף, ע"כ. ותוספות ד"ה והאמר מר, הקשו שמבואר במסכת קידושין (מ:) שנמנו וגמרו בזה שתלמוד גדול. ושם בקידושין תירצו התוספות (ד"ה תלמוד, בתירוץ השני) שלענין מי שעוד לא למד, בודאי תלמוד יותר גדול, אבל מי שכבר למד, ודאי המעשה יותר חשוב. [והפנים מאירות תירץ שהגמרא בקידושין מיירי כאשר המצוה אפשר על ידי אחרים].

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שכתבתי בהקדמה לספר ליקוטי נ נח חלק א, שיש בזה סוד של נעשה ונשמע, רז זה של המלאכי השרת שהכתירו את בני ישראל עם שני עדיים, והיו בגדר ובבחינת לא למדו, כי הרי עוד לא קבלו את התורה, ורק אז היו באים ללמוד, ועכ"ז אמרו נעשה ונשמע, הקדימו והחשיבו את המעשה יותר מהלימוד. ועל כל פנים מבואר בליקוטי מוהר"ן שבחינת 'נשמע' עוד יותר גבוה מהנעשה. ועכ"ז לכאורה מבואר החשיבות של העשיה שבו מתחילים. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

כל העוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לנחלת שנ' שבטים וכו' זוכה לכילה כיוסף דכתיב בן פורת יוסף וכו' וזוכה לנחלת יששכר דכתיב יששכר חמור גרם פירש"י עתיר בנכסין איכא דאמרי אויביו נופלין לפניו כיוסף וכו' וזוכה לבינה כיששכר וכו'.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>



# Chapter ב'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/7/

# Chapter ב'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/7


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ב' משנה א'. הברטנורה מפרש "מהדס" - מרקד. והנה מהדס בגמטריא נ נח עם הכולל. הרי עוד גילוי על מהות של ננח.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ושם במשנה ג, הכלב והגדי שקפצו מראש, שרבינו פירש בילדותו שרקדו מארטש... ממש תורת משיח כמו שכתבנו בפרק על מתי רבינו זכה להשם נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כ. - כ:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל רב חסדא (-שהיה כהן וחמיו של-) רמי בר חמא, לא הוית גבן באורתא בתחומא

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

(-ברש"י הביא פירוש, בבית המדרש, עיין בפרש"י בפרשת ויחי עה"פ רבץ בין המשפתים (מט:יד) בין התחומין, ועיין במסכת ברכות סג. בענין תלמידי חכמים ההולכים מעיר לעיר, ולמדו שם ממה שמשה רבינו לקח את אהלו, אהל מועד, הרחק מן המחנה, אבל בתוך התחום),

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

דאיבעיא לן מילי מעלייתא וכו' הדר בחצר חבירו שלא מדעתי צריך להעלות לו שכר או אין צריך וכו', א"ל מתניתין היא, א"ל הי מתניתין, א"ל לכי תשמש לי, שקל סודריה כרך ליה, א"ל אם נהנית משלמת מה שנהנית, אמר רבא, כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה, דאע"ג דלא דמי למתניתין קיבלה מיניה, האי זה נהנה וזה חסר והאי זה נהנה וזה לא חסר, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

במפרשים כתבו טעמים למה רמי בר חמא דרש מחמיו שישמשו. ועוד צריך ביאור לשון של רבא, כמה לא חלי ולא מרגיש, הרי לפי רבא היה פשוט שטעה רמי בר חמא, אז לפי שהיה לו סייעתא דשמיא ניצול מחולי ולהרגיש שטעה?

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאף על פי שזה נהנה וזה לא חסר לא חייב לשלם, מכל מקום לא יצא מכלל מקבל מתנה לענין של שונא מתנות יחיה, וכמו שחייבים לברך על בשמים אף על פי שאין הנאת הריח הנאה גשמי אלא הנאה רוחני, ואם לא בירך כאילו גוזל מהקב"ה וכנסת ישראל. וכאילו מעל [-שוב ראיתי שלפי הצל"ח במסכת ברכות מג: שלמדו חיוב לברך על הריח מכל הנשמה ולא סמכו על הכלל שאסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה, הוא משום שאין מעילה בריח, הוכיח מזה בספר ציונים לתורה להגר"י ענגיל (כלל ז) שברכת הריח אינו אלא שבח, והמריח בלא ברכה אינו כגוזל ומועיל. ובעוללות אפרים (דין א') הקשה עליו כי מבואר בפסחים כו. שיש מעילה בריח (בתחילה הגמרא הביא מאמר שאין מעילה בריח, והקשו על זה עד שהוציא רב פפא את ריח מהדברים שאין בהם מעילה, כי יש בו מיעלה-), רק שלאחר שנעשה מצותו מותר להריח בו, עד כאן ראיתי במפורש], ולקמן בסוף העמוד אמר רבה הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת, ולכן כמו שיש ענין לאכול חולין רק בטהרת הקודש, כן יש להתנהג לא להנות מאחרים שלא מדעת – שלא מחסרו כלל. והזוהר הקדוש מדגיש לעשות המצות באגר שלם – בכסף מלא. וי"ל שזה הדרך שרמי בר חמא רצה להראות לרב חסדא, ועל כן דרש ממנו שישמשו, ואף על פי שאסור להשתמש בתלמיד חכם עד שהוא כבר תלמיד ולמד משהו, כאן השימוש היה כמשלם ליכנס לבית המדרש. וזה מה שאמר רבא כמה לא חלי וכו' גברא דמריה סייעיה, סיועה היינו שעוזר עמו, שהאדם לא סתם מקבל מתנה, אלא שהאדם פועל והשם יתברך מסייע לו בעבודתו, ובזה מקבל הברכה של שונא מתנות יחיה, ולכן קבלה רב חסדא, אף על פי שאינה הלכה לדינא של המשנה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

דף כ"ב לשון לכבות, סימן שבו מופיע הסוגיא של אש, ר' יוחנן אמר אשו משום חציו וריש לקיש אמר אשו משום ממונו. והקדים רפואה למכה, שהאש יהיה בדף לכבות. ובאמת יש לראות איך כ"ב מכבה את האש, כי אש, מרמז על האותיות מא' עד ש', שהם כ"א אותיות, ולכן כ"ב יתירה עליה ומכבה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וסימן שר' יוחנן הוא שאמר אשו משום חציו, הוא שם המלאך הג' ממאורות המתפשטים מנהר פרת, בפעולות מרכבת התפארת של עולם הבריאה, שגילה בספר ברית מנוחה, ושמו יוחצצבירו"ן, יוח' – זה יוחנן, ואז יש ח"צ (חצץ זה גם כן לשון חץ, כמו שמצינו בכמה מקומות, למשל בתהלים עז:יח), וכן הד' אותיות הראשונות, הם אותיות חצי"ו. ואותיות בירו, הם גם כן ענין אש, כמובא כאן, דהדליק את הבירה. הרי אשו משום חציו שהדליק את הבירה. ועיין בליקוטי נ נח ח"ה מאומן בערכו עוד סודות המרומזות בשמו.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, אותו אש משום ממונו ומשום חציו, עיין מש"כ בריש פ"ב דקידושין (מא.).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אונס רחמנא פטריה: שיחות הר"ן כז, רלה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כח. ת"ש הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו, ואי אמרת עביד איניש דינא לנפשיה, לנקוט פזרא וליתיב, אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון וכו' רב משרשיא וכו' רב אשי וכו' אי הכי אמאי שלו לא הגיעו, לימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי, משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, ע"כ.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מאחר שיש את הכלל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, שוב ניתן לומר שבאמת מה שלו הגיעו רק שאינו לכול לנקוט פזרא וליתיב מדין מיצר שהחזיקו בו רבים.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ב דמעיקרא הגמרא שאלה, לנקוט פזרא וליתיב – וזה במצב שנתן לציבור דרך חדש ורצה לשמור לעצמו הדרך הישן. ואחר שהגמרא תירצה גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון, ובפשטות המשמעות שהכל נשאר בחזקייהו, ואם כן כאשר באים ללכת על הדרך שלו, הול"ל לנקוט פזרא וליתיב, וישמור על הדרך שמעולם היה שלו, והם ילכו לנפשם למצוא הדרך שמעולם היה שלהם, ולמה שינתה הגמרא טענתו שעכשיו הוא טוען להם, שקילו דידכו והבו לי דידי, וזאת הטענה היה יכול לומר להם גם לפני שידענו מהגזירה, כאשר נתן להם דרך חדש ורצה לשמור לעצמו הדרך הישן, היה יכול לסלקם בטענה זו, שקילו דידכו [-החדש שנתתי לכם] והבו לי דידי.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד ניישב בזה גירסת רש"י ועוד קושיא – היכן אזלא הדיוק של הגמרא על לשון הברייתא 'שלו' שמשמע שאף על פי שהוא שלו לא מגיע לו לעביד דינא לנפשיה, והרי לפי המסקנה אינו שלו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל בזה, שמעיקרא היתה אי אפשר ליישב שיש איסור בעלמא לקלקל דרך שהחזיקו בו רבים, שאם כן למה הפסיד גם מה שנתן כמפורש בברייתא. ולכן תירצו שחמירא קילקול של הבא להחליף שכבר אבד [גם] את שלו, כי כיון שהחזיק להרבים את החדש, וחל הגזירה שבטל החילופין, הרי גם החדש שרצה להחליף בזכותו בישן נפסד ממנו.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ועל זה שאלה הגמרא, אי הכי אמאי שלו לא הגיעו, כגירסת רש"י. והיינו כי יש עוד קושיא, הגמרא מעיקרא דייקא מלשון הברייתא, שלו לא הגיעו, שבאמת היה חילוף והדרך הישן שלו, רק שלא הגיעו, כי אין לו את הזכות לעביד איניש דינא לנפשיה. אבל עכשיו שידענו מהגזירה, והרי הישן אינו שלו, מה משמעות הברייתא בזה, שלו לא הגיעו, זה מעולם לא היה שלו. אכן לפי מה שפירשנו שכאשר הגמרא תירצה שיש גזירה ובטל החילופין, היינו שבטלה משני הצדדין, והוא נשאר בלי כלום, על זה שאלה הגמרא, אמאי שלו לא הגיעו, למה אינו נשאר עם הזכות על שלו, ואיזה זכות יש לו אם נתבטל החילוף גם על שלו כנ"ל, על זה המשיכה הגמרא בטענה חדשה, שבאמת אין לו את הזכות לנקוט פזרא וליתיב כי נתבטל וכו' כנ"ל, אבל למה לא נשאר לו טענה, שקולו דידכו והבו לי דידי, שכל מה שהוא הפסיד בגזירה שנתבטל החילוף וגם את שלו איבד באשר שהוא כבר נתן אותו לרבים חלף זכותו בישן של הרבים, הרי על כל פנים תישאר לו את זכות הזה, כי ממה נפשך יש לו או את הדרך חדש או את הזכות של דרך, ואם כן למה זאת הזכות אינה מגיע לו, ולימא להו שקילו דידכו והבו לי דידי – דהיינו אף על פי שהדרך אינו שלו, אבל יש לו זכות בו והם צריכים ללכת בישן. ועל זה תירצה הגמרא, מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ונחזור על זה לפרש לשון רש"י ד"ה א"ה ז"ל אי הכי דלאו חילוף הוא אמאי שלו לא הגיעו, עכ"ל, והגר"א הניח בצ"ע איך לא שינה את הגרסה כמו תוספות שקושית הגמרא היא, אם יש גזירה ואין חילוף אמאי מה שנתן נתן. ולפי מש"פ הרי הגמרא כבר תפסה בפשטות מה שנתן נתן, כי הגזירה לבטל החילוף הולך לשני הצדדים, וקושית הגמרא היא, שאם אין חילוף לשני הצדדים, אמאי יש את המשמעות והדין של שלו לא הגיעו. אמאי נקט הברייתא לשון שלו, על כרחך דנשאר יש לו איזה זכות שהוא כן שלו, ואם כן אמאי אין מגיע לו אותו זכות, הכל כמשפ"ל.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ל. אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, רבא אמר מילי דאבות עיין שם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

החפץ חיים (ליקוטי אמרים סי' ט) כתב, שמילי דאבות הכוונה למעשיהם של אבותינו הקדושים, והרוצה להיות חסיד צריך שיתבונן במידת החסד של אברהם אבינו, ובמידת העבודה של יצחק שנתרצה להיות עולה כליל על גבי המזבח, ובמעשיו של יעקב שהוא יסוד התורה, ומהם ילמד האדם להיזהר במעשיו, ע"כ מובא.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

זה בפרטיות, אבל יש ענין כלל בחשיבות האבות, למה הם חשובים כל כך, עיין מש"כ על זה באריכות בחלק ה' מאומן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, רבא אמר מילי דאבות, ע"ש וי"ל אבות גם כן ענין נזיקין, דהיינו אבות נזיקין. וי"ל בזה טוב מעט לצדיק (תהלים לז:טז), כי בבא קמא מסתיים בדף קיט בגמטריא מעט, והוא טוב להיות צדיק. ועיין בחיי מוהר"ן תקנו ז"ל על מה שספרו לפניו מגדול אחד שלמד מאה ותשעה עשר דפים בכל יום, ואמר שזה מעט. ורמז בדבריו, מעט גימטריא מאה ותשעה עשר, ע"כ. הרי יש ענין דייקא ללמוד מע"ט דפי גמרא בכל יום.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

לב. מאי ברשות איכא (היינו לרוץ בע"ש) כדר' חנינא דאמר ר' חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא וכו' (והפירוש כפשוטו ...) ר' ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לח. עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים (חבקוק ג:ו), ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל, ע"כ. -

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל עמד, ע' מד, ע' במספר קטן ז', שמדד קיים המצות של בני נח, וכן 'עמד ו' בגמטריא בני נח. ויתר, עם הד' אותיות בגמטריא כתר, דהיינו תרי"ג מצות וז' מדרבנן, אי נמי, יתר, עם הג' אותיות בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל, למדונו תורתכם, קראו ושנו ושלשו ובשעת פטירתן וכו'. ובירושלמי ד:ג אמרו שעד שהגיעו למקום סולמא דצור שכחו כל הדינים שלימדום.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן ס:ז שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שא-ינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו, עיין שם.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

רב שמואל בר יהודה שכיבא ליה ברתא, אמרו ליה רבנן לעולא קום ניזיל נינחמיה וכו' עיין שם. ניזיל ע"ה בגמטריא נ נח, וזה נינ"חמיה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה רבנן לעולא קום ניזל ניחמיה, אמר להו, מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי, דגידופא הוא, דאמרי מאי אפשר למיעבד, הא אפשר למיעבד עבדי.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מובא ברמ"א בשולחן ערוך.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה מה אמר יעקב אבינו (מקץ מג:ו) ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח. ואולי י"ל שהיה תוכחה אפילו על הבא, שזה סימן להם שעדיין לא היו שומרים על האהבה ביניהם.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

לח: ומה בשביל שתי פרידות טובות חס הקב"ה על ב' אומות גדולות ולא החריבן, בתו של רבי (-שנפטרה), אם כשרה היא וראויה היא לצאת ממנה דבר טוב, על אחת כמה וכמה דהוה חיה, ע"כ. -

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה אין זה אלא לנחמה, ואינה מוכרח כלל. כי שמא גרם החטא, כמו שיעקב אבינו חשש לזה אף על פי שהיה לו הבטחה מן השמים שיצא הרבה טוב ממנו, וכן עיין בבראשית רבה (עו), הובא במסילת ישרים פרק ז' בזה"ל בענין המלכת שלמה שאמר דוד לבניהו (מלכים א:א) והורדתם אתו אל גחון, וענה בניהו, אמן כן יאמר ה'. אמרו זה לשונם, רבי פינחם בשם רבי חנן דצפורי, והלא כבר נאמר (דבה"א כב), הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה? אלא הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון, ע"כ. אכן עמון ומואב הרבו לחטוא, ולא רק שלא גרם חטאותם לאבד הטובה, אלא אדרבה, הטובה הציל אותם. ולכן יש לחלק בין סתם הבטחה למציאות שיש שורש ונקודה טובה שצריך לצאת, ששום דבר יכול לעכבו.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במקום אחר הארכתי בענין הבטחון איך האדם יכול להיות בטוח שיגיע לו איזה טובה, כמו שמצינו אצל כמה צדיקים שהראו בכוונה ענין זו. ולפי מה שנתבאר כאן, אם יכולים להכריח שהטובה הוא בבחי' זו, של המצאת שורש ונקודה ששייך דייקא כך, בטוח הדבר.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר (מובא במכתבי שמואל ב:יט, ב:לה) שפעל אצל השם יתברך שלא יקח את אנשיו מהעולם באמצע העבודה [כל זמן שלא גמרו עבודתם בעולם הזה].

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

מ: תברא מי ששנה זו לא שנה זו. י"ל זה מרומז בבראשית אותיות תברא יש, בחי' מחלקת לשם שמים שסופה להתקיים, ע-מש"כ שם עה"ת.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

נב. כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא, פרש"י לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות והעדר אחריה, כך כשהמקום נפרע משונאי ישראל ממנה להן פרנסים שאינם מהוגנין, ע"כ.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

זה מתאים למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה סא:ב ז"ל כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם, אך צריך לשמר מאד שלא לתן להם תקף ועז, כי אלו הנותנים להם תקף ועז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי הם עתידין לתן דין וחשבון וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מדרכי ההשגחה שהאדם החוטא מביא את עונשו עליו, אז אם מגיע עונש שיהיה תחת הנהלת מי שאינו ראוי, מדרכי ההשגחה שהוא בעצמו יבחור ויביא את זה על עצמו.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

נד. מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב וכו' הואיל וסופן להשתבר ח"ו פסקה טובה מישראל.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

נד:-נה שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב, אמר לו, עד שאתה שואלני למה [לא – גירסת מהרש"א ודבש תמר] נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו, כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה, אזל לגביה, א"ל ממנו לא שמעתי, אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב רב אחא ברבי חנינא ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא, הואיל וסופן להשתבר, וכי סופן להשתבר מאי הוי, אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

כמה תמוהים דברי רבי חייא בר אבא, עד שתוספות (בבא בתרא קיג. ד"ה תרוייהו) הוכיח מכאן שפעמים שלא היו האמוראים בקיאים בפסוקים. והמרש"א שינה את הגירסא, אף על פי שהמשך לשונו – 'שאיני יודע אם נאמר בן טוב', משמע כגירסתנו. ועיין במפרשים (ריא"ף על עין יעקב, שהספק אם מה שכתוב בפרשת ואתחנן נאמר גם בדברות ראשונות אלא שמפורש יותר בפרשת ואתחנן. ובפני יהושע שהספק אם הקב"ה אמרו רק שלא נכתב, או לא אמרו, עיין שם באריכות בביאור השינוים בין הדברות ראשונות להאחרונות).

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד פשוט וברור בזה, כי בדברות אחרונות כתיב (ואתחנן ה:טז) כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך י' אלקיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך וכו'. הרי מפורש 'כאשר צוך' [ופרש"י במרה] בא להוסיף על הדיבור, ולכן נסתפק רב חייא בר אבא על תוספת זו אם הוא ממש חלק מהדיבור או ציון להציווי במרה.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן שלחו לר' תנחום בר חנילאי, ודייק בשמו, כי ענין של תנחום, הוא ענין של הנהלת נסיעה, לך נחה (שמות לב:לד), ולאמים בארץ תנחם סלה (תהלים סז:ה, פרש"י תנהגם בדרך המישור), וכן חנילאי, לשון חניה. ולאי, לשון חולשה, כי בנסיעת כלל ישראל למרה, נחלשו כי לא היה מים לשתות. וכן בשמו של שמואל בן נחום, ולא נחם. וכן מרה הוא לשון תמורה, ונסתפקו אם הוא אבי אמו או אחי אמו.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דוקא בזה יש ענין של פסקה טובה מישראל, והלוא כל העשרת הדברות הם השפעה נפלאה לעם ישראל ולכל העולם, ובדיבור השני כתיב ועשה חסד לאלפים לאהבי. אלא שכיון שמדובר על הזכרת הציווי במרה, ששם התלוננו העם על משה לאמר מה נשתה (בשלח טו:כד) ויורהו י' עץ וכו' וימתקו המים, שם שם לו חק ומשפט וכו', וכאילו היה הקמת ברית להמתיק המרירות ולהקים התורה, ולכן אילו היה משתבר חס ושלום פסקה טובה מישראל.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

נה: דאמר ר' אלעזר ואמרי לה במתניתא תנא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן ואלו הן בור ואש שן ורגל וכו' וכו' אמר רבה מתניתין נמי דיקא דקתני צאן, מכדי בשור קא עסקינן ואתי ניתני שור, מאי שנא דקתני צאן לאו משום דהתורה מיעטה בשמירתן, לאו משום דצאן קרן לא כתיבא בה, שן ורגל הוא דכתיב ביה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שזה כעין מה שרבינו הזהיר (ליקוטי מוהר"ן תנינא מד) ז"ל ואין הקב"ה בא בטרוניא וכו' (עבודה זרה ג), ולא נתנה תורה למלאכי השרת (קדושין נד), ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות עליהם נאמר (ויקרא יח): וחי בהם, ולא שימות בהם (יומא פה:), כי אין להם שום חיות כלל וכו' עיין שם. ולכן, כיון שעם ישראל נמשלים לצאן, ואנחנו עמו וצאן מרעיתו, אין הקפדה על שמירה יתירה, רק לענין שור, בחי' יוסף, בכור שורו, שהוא בחינת היסוד גם בחי' הסתכלות, בענין שמירת הברית צריכים שמירה יתירה. אבל בור, שחייב על הבלא לפי רב, והיינו ענין של חיות, ולפי שמואל אפילו על חבטה של קרקע עולם, בחי' החיות של האשה, אש בחי' הנשמה שהוא עיקר החיות, שן ורגל, שדרכו בכך בחייו, כל אלו די בשמירה מועטת.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

סא: כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת ברכות סג: על אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בפשטות אינם דומים, כל המוסר עצמו וכו' מדבר על מקרה שממש מסכן את עצמו [וכולי עלמא מודים שבתורה צריכים לכם, וכתיב וחי בהם], ואילו ענין של ממית עצמו, אינו אלא שמסור בכל נפשו ללמוד, ואפילו מחליש עצמו, ונקראת ממית כי מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

[אכן עיין במנורת המאור שכז"ל ואע"פ שהתורה היא חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא, אפי' הכי חייב אדם למסור את נפשו עליה, וכל שכן ממונו, ולא יאמר, הואיל והתורה היא עץ חיים, למה אמות עליה. וגרסי' במ' ברכות בפרק הרואה ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך וכו' וכו' עיין שם שמביא מסירת נפש של ר' עקיבא לדרוש ברבים עד שהרגוהו. ואז ממשיך: ואין דברי תורה מתקיימין אלא מתוך צער גדול וכו' וכו' א"ר שמעון בן לקיש, אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, שנא' וזאת התורה אדם כי ימות באהל וכו']

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

סב. א"ל רב יימר לרב אשי, טעין כסא דכספא בבירה מאי, אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דאית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל, ואי לא לאו כל כמיניה, ע"כ (וכעין זה עיין לקמן קיז: ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא, סליקו גנבי וכו' אי איניש אמיד הוא אדעתא דידיה אתו, ואי לא אדעתא דכספא אתו, ע"כ).

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

קשה למה שאל דוקא על כוס, ולא סתם על כלי כסף וזהב. ועוד קשה, למה לאו כל כמיניה, הלוא יתכן שדוקא רצה להתהדר עם כוס של כסף. ויש לומר שיש בזה רמז רחוק למה שגילה רבינו בחיי מוהר"ן תקעז שכוס נאה ויקרה לקדוש מסגל לעשירות, ולכן אם היה לו כוס של כסף אחד, מן הסתם זה היה מיוחד לקידוש של שבת, ואם כן היה צריך להיות גם כן אמיד.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

בבעא דבעא רבא מרב נחמן לצפרא א"ל וכו' והאי דלא אמרי לך באורתא וכו': לק"מ יז:ג דף כב:.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

פ. רב ושמואל ורב אסי אקלעו לבי שבוע הבן וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה וכו' חזרו לאחוריהם ואמרו ליסטים מזויין בביתו וכו' ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז שעברתי על דברי חברי.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

המאירי פירש שהיה סכנת נפשות ועם כל זה ראוי היה להחמיר בו משום שנאסר מכח תקנה שנתקנה מחמת הפסד של אחרים, והמהרש"א פירש שלא היה סכנת נפשות.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה לי כי בדין בכור בהמה טהורה (יורה דעה שו:ב) קיימא לן שאין זו גדולה לכהן ליתן הוולד מיד כשיולד, אלא יטפל בו בעליו עד שיגדיל מעט, וחייב להטפל בו בדקה, לפחות, ל' יום, ובזמן הזה ישהנו עד שיפול בו מום. משמע שאף על פי שהגמרא למדה זמנים אלו בדרשות בריש פרק עד כמה חייבין ישראל ליטפל בבכור (בכורות כו:), אין זה אלא דין מדרבנן, ומבואר שם בגמרא שאם הכהן רוצה להקריבה מיד, מותר ליתן לו מיד. והרי משום גידולו של כהן נותנים חובה לישראל לגדל בהמה דקה לפחות ל' יום, ואם כן איך לא נותנים רשות לתלמיד חכם חולה. ולפי המאירי שזה כל כך חמור שצריכים להחמיר אפילו במקום פיקוח נפש, איך לא גזרו על הכהן להביא אותו לקרבן מיד.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שכל ישראל חייבים במצות בכור, ולכן לא חיישינן להיזיקן. ואם נכון הוא יש לפלפל הרבה בגדר הדבר, בדרוש ולהלכה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרש בלק, הביא לפרש (ב"ק פב.) אסיא דמגן במגן שויא, מג"ן ראשי תיבות מיכאל גבריאל נוריאל, והרי חסר רפאל, ולכן הוא לא שוא. ויש להעיר שמש"כ הגמרא, במגן שויא, שויא בגמטריא ורפאל. שוב ראיתי שגרסת הגמרא לפנינו – אסיא דמגן במגן מגן שוה, והרי שוה בדיוק בגמטריא רפאל. [ויש נוסח מכתב יד ומתאים לפרש"י, אסיא דמגן מגן שוי. במילון אבן שוש בערך אסיא מביא נוסח אחר: אסיא דמסי במגן.]

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה: לק"מ כב:י גף לג..

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

צב. השב אשת האיש כי נביא הוא וכו'. אשת נביא בעי אהדורי' אשת אחר לא בעי אהדורי ארשב"נ אר"י השב אשת האיש מכל מקום ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג וכו' כי נביא הוא וכבר למד (נ"א וממך למד) אכסנאי שבא לעיר וכו' על עסקי אשתו שואלין אותו וכו'.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

משנה. ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך וגו'. במפרשים הקשו אולי אברהם לפנים משורת הדין עשה אבל אין חיוב בדבר. ובפני יהושע (ד"ה ומנין) תירץ שמאחר שאבימלך פייס את אברהם ונתרצה, ממילא היה ראוי שיתרפא אף ללא תפילתו וכו' עיין שם, וקשה לפרש כן, כי כלל גדול שכל מה שהשם יתברך משפיע טוב בעולם הוא על ידי תפילתנו, וכמו שמצינו במעשה בראשית שלא ירדו גשמים עד שאדם הראשון התפלל על זה, וכן בכמה וכמה מקומות. ויש עוד כמה תירוצים במפרשים. וי"ל בפשטות שהדיוק הוא שהתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים, דהיינו שאפילו במידת הדין הסכים על זה, ואם כן מי שאינו מוחל הרי הוא אכזרי, כי אפילו לפי מידת הדין מוכנים למחול.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה אותם שהוכפלו שמותם כז"ל כל השבטים יצאו עצמותיהם ממצרים ונקברו בארץ ישראל וכו' ולא נכתב יוסף אלא להודיעך שבחו של משה, שכל ישראל נתעסקו בביזה והוא עסק במצוה, עכ"ל. וצריך ביאר שהרי בני ישראל היו מצווים מהשם יתברך לשלול ולבוז. ויש שני דיוקים בלשון רש"י שאולי באים ליישב את זה. א' אצל משה כתב עסק, מה שאין כן בישראל לא כתב עסקו אלא, נתעסקו, לשון התפעל. ב' אצל משה כתב שהוא עסק במצוה, משמע שהחפצא שבו עסק היה חפצא של מצוה, מה שאין כן הביזה, אף על פי שהיו מצווין, אבל לא היה הביזה חפץ של מצוה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת ליהודה כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שבא משה ובקש רחמים וכו' עיין שם. ומצינו אצל דוד המלך שהעלה את אבשלום מז' מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן רק באמירת בני. ומן הסתם אבשלום היה לו הרבה צדקות, רק שעוונותיו הטרידו והפילו.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור למה משה רבינו המתין עד סוף המ' שנה, ועוד צריך ביאור שמשמע שרק מ' שנה במדבר היו עצמותיו מגולגלין, והרי קי"ל שיהודה נפטר הרבה שנים לפני הגאולה, ומה היה בכל אותן השנים.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכל הרע הזה שהגיע ליהודה מפני שקללת חכם אפי' על תנאי היא, לא התעורר עד שבנימין היה ניתק מקברו במצרים, ואז התעורר הענין שבנימין אינו במקומו, וכאילו הזכיר האחריות של יהודה אם לא הביאתיו אליך וחטאתי לך כל הימים (בראשית מג). אכן מאחר שכבר נד, לא היה חוזר לולא תפילת משה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה, פרש"י ז"ל היין של מלך הוא, והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך, ע"כ. אמר ליה דכתיב וסמכת את ידך עליו וכו'.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא סט ז"ל מה שנוהגים לתן ברכה להאיש המביא המשקה לאורחים או על החתנה וכיוצא [הינו כשנושאין יין או דבש לאורחים או על חתנה, אזי נוהגין לתן מן המשקה להשליח הנושא את המשקה, לעשות ברכה] הוא על פי מה שכתוב בזהר (פקודי רמב) שיש כמה דברים שהם נשאים ונושאים וכו' כגון המרכבה, שהיא נשאת ונושאת, וכן הארון וכו' וזה בחינת ברכה שנותנין כנ"ל כי ברכה ראשי תבות 'כי רוח החיה באופנים' (יחזקאל א) וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

דף צט:-ק כדתני רב יוסף והודעת להם זה בית חייהם, פרש"י תלמוד תורה, ע"כ. ובגליון הביאו שבפ' אלו מציאות דף ל: פי' רש"י בית חייהם ללמוד להן אומנות להתפרנס בו, וחוקות ותורות כתיבי ברישא דקרא, ע"כ (ולמדים זאת מהמילה 'להם', שמשמע דבר הנוגע לגופם ולעצמם – חברותא שם). והדרשה כאן הוא ממעלת הדעת, שהוא להתאחד עם השם יתברך, שעל ידי זה זוכה לחיים נצחיים, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כא ז"ל חיים נצחיים הם רק להשם יתברך, כי הוא חי לנצח, ומי שנכלל בשורשו, דהיינו בו ית' הוא ג"כ חי לנצח, כי מאחר שהוא נכלל באחד, והוא אחד עם השם יתברך, הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך וכו' ועיקר הכלליות שיהיה נכלל באחד, הוא על ידי הדעת אותו יתברך, כמ"ש החכם אלו ידעתיו הייתיו, ע"כ. כי ברישא דיבר על ידיעות, והודעת להם, שנוגע להם ממש, גם לפרנסה שלהם, על כרחך הדעת הזו הוא להתאחד בהשם, ומצידו יתברך, זה תלמוד תורה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

דף קא.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

יש שבח סמנין על גבי הצמר – אם חזותא מילתא

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

הגמרא דנה רק לענין עין הגוונים. וצ"ע בדין חזותא דאותיות, אם צייר וכתב דברי חכמה האם בעל הבסיס זוכה ברעיונות שנכתבים. ואם צייר תמונה יפה מאד ששוה הון רב, מה דינה. ועיין מש"כ בסוגיא של כתיבת גרפיטי של נ נח נחמ נחמן מאומן על נכסים של אחרים.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

הגוזל את חבירו שוה פרוטה יוליכנו אחריו אפילו למדי: לק"מ סט דף פו:. שיחות הר"ן קלג.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

קד. כדאמר רב חסדא בשכירו ולקיטו, פרש"י ז"ל שלקטו אצלו לדור עמו בביתו לצותא בעלמא, לשון מורי, עכ"ל. ובזה י"ל ליקוטי מוהר"ן (-לשון מורי), לקחת ולהיות צוות לרבינו הקדוש.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

קיד.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מתקיף לה רב יוסף, אדרבה איפכא מסתברא, עכו"ם דדייני בגיתי (-בגאוה ובזרוע) לא מייאש, ישראל כיון דאמרי מימר (פרש"י ז"ל צא ותן לו, ואין חובטין במקלות. לשון אחר, דאמרי לנגזל מי יימר כדקאמרת, הבא עדים שגנבו ממך, עכ"ל) מייאש.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי מימר, עם הח' אותיות ב' תיבות והכלל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

קיז. רבי יוחנן גברא סבא הוה, וידוע שאם קוראים יוחנן, משמאל לימין, זה נ נח י"ו (שזה רמז להט"ו אותיות וכולל של נ נח נחמ נחמן מאומן, וגם רמז לשם הוי"ה).

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

קיז:ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא, סליקו גנבי וכו' אי איניש אמיד הוא אדעתא דידיה אתו, ואי לא אדעתא דכספא אתו, ע"כ. עיין לעיל סב. כעין זה א"ל רב יימר לרב אשי, טעין כסא דכספא בבירה מאי, אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דאית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל, ואי לא לאו כל כמיניה, ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

קיט.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הגוזל ממון ישראל כאלו גוזל את נפשו: לק"מ נט:ה דף ע:.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הגוזל את חבירו כאלו גוזל ממנו נפש בניו ובנותיו: לק"מ סט דף פו:.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

קיט: - בסיום המסכת: אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל בעמוד א' לפני המשנה, רבינא איקלע לבי מחוזא אתו נשי דבי מוחזא רמו קמיה (-תרמו לצדקה) כבלי (שרשרות זהב) ושירי (-צמידים) קביל מינייהו, א"ל רבה תוספאה לרבינא, והתניא גבאי צדקה מקבלין מהן דבר מועט אבל לא דבר מרובה, א"ל הני לבני מחוזא דבר מועט נינהו, ע"כ.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלגבי נשותיהם לא קפדו אפילו על שרשרות זהב לצדקה, אבל לענין הפסולת של מפסגי אילנות וכדומה כן הקפידו. זה מזכיר לי מה שתמיד הייתי שומע מא"א שליט"א על העשירים יהודים שבטורנטו כמה מופלגים הם בנדבת ליבם ליתן לצדקות, אבל בענין עסקים שומרים ומקפידים על כל פרוטה (-גם בזה צריכים קצת הרווחה, כמבואר לכאורה בעמוד א' רב חסדא הוה ליה ההוא אריסא דהוה תקיל ויהיב תקיל ושקיל, סלקיה, קרא אנפשיה וצפון לצדיק חיל חוטא, עד כאן, ותמהו המפרשים מה רע עשה, אדרבה הקפיד שהכל תהיה ביושר, אכן לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה, ולא זו הדרך של הנהגה ישרה, וחז"ל שבחו את איוב שהיה סור מרע, שהיה וותרן בממונו (בבא בתרא טו:), מאי וסר מרע וכו' מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני, ואיוב ויתרה משלו (פרש"י מי שיש לו מלאכה מועטת לעשות, אומר לפועל חצי פרוטה אני נותן לך, ונלך אצל חנוני ונקנה בפרוטה ככר או ביצים ונחלוק, ואיוב ויתרה לחצי השנ משלו, ונותן לו כל הפרוטה, שהיה רע בעיניו לדקדק בדבר קל שאינו ממון, עכ"ל). ועיין כאן בהדרן של המהר"ם שיף שהביא מהגמרא יבמות דף מז. שהגרים סורם רע, כי גוי מקפיד על פחות משוה פרוטה, ואילו על פי התורה יש לוותר הרבה).

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

בבא מציעא

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

בבא מציעא בגמטריא נ נח נ נח [מציעא בגמטריא יא"ר]. מסכת בבא מציעא, עם הי"ב אותיות והכולל בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

המסכת דנה בעיקר על מטלטלין וטוען ונטען. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה כד – אמצעות דעלמא היכא. כשעושה המצוה בשמחה אזי מעלה השכינה מהקליפות, ויש כח בהמצוה לילך ולעורר כל העולמות לעבודת הש"י עיין שם. ואלו הם בחי' בבא קמא, להוציא מהמזיקין שהן הקליפות, ובבא מציעא שהיא על המטלטלין שהולכים מיד ליד. עד שזוכים לעשות ההיכלות. והיכלות הם בחי' קרקע, בחי' בבא בתרא, גם בתרא לשון אתרא, מקום. ושמחה בחי' רב, כמו שפרש"י (בראשית מה:כח) רב עוד יוסף בני חי, רב לי עוד שמחה וחדוה. וכן רב לשון משיחה, כמו שמתורגם בכל התורה, לשמן המשחה, למשחא דרבותא. וכן בתרא אותיות רבותא.והרי הג' בבות בבחי' חוט המשולש, בחי' חבל, יעקב חבל נחלתו, וזה בחי' אייתו אשלי ומושחו המבואר בסוף התורה שם.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים (משלי ט:יא). י"ל כי, הם הל' פרקים של הג' בבות (כידוע שהם כמו הל' פרקים של מסכת כלים של טהרות, התוספתא של מסכת כלים בת כ"ה פרקים מחולקת לבבא קמא מציעא ובתרא. תוספות יום טוב ריש ב"ק). 'בי ירבו', עם הו' אותיות בגמטריא רל"ו כמנין הדפים במסכתות בבא קמא ובבא מציעא (שמסיימים בדף קיט, ומתחילים בדף ב). ויוסיפו לך שנות, בבא בתרא מסיימת בדף קעו, ותוסיף שנים, בגמטריא 'ויוסיפו'. ויוסיפו, לשון סף הבית. אי נמי, קע"ה דפים הם ש"נ עמודים, וזה ש"נות חיים.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מנהג אצל הרבה מאחינו בית ישראל שהילדים מתחילים את לימוד הגמרא עם מסכת בבא מציעא, וכמה טעמים נתנו, ואולי כבר אמרו די"ל מפני שמציאתו הקטן לאביו (דף יב). ולפי זה יש לחקור אם גם בעל תשובה מבוגר בכלל גדול הסומך על שולחן אביו – בענין הלימוד. ואכמ"ל (בזכרוני שהרוגטשבר אמר שכדי להתחיל עם מסכת יבמות, וזה מתאים למה שפירשנו בריש התורה, בראשית אותיות בר אשתי – סוד יבום. וגם מתאים למה שפירשנו כאשר למדנו יבמות בפורים, ועכשיו כל ההתחלות הם מפורים כידוע מרבינו הקדוש, והרי יבמות אותיות בשומי, ועל כל פנים גם הבא לטהר נמשל להבא לבשם כידוע בגמרא שאומרים לו המתן, שזה גם כן ענין של התחלת הלימוד במתינות).

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים יש רמז בהתחלת המסכת שמשם מתחילים הילדים, כי בסוף העמוד מביאה הגמרא 'כדי', רש"י בגיטין פה: כתב שזה שם של חכם, אבל יש מפרשים שהוא כמו כדי נסבה, לשון מיותר, שלא צריכים להביא בעל המימרא. והרי באנגלית כדי, זה ילד. [ועיין בדף ח: הכי תנא אידי, פירש"י שם חכם, ע"כ.]

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו: לקמ"ת א:יג דף ב:.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ש שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג (פרש"י ז"ל חמור דרכו בהנהגה וגמל דרכו במשיכה, ע"כ), [ט.] במדה זאת קנו, ר' יהודה אומר לעולם לא קנה עד שתהא משיכה בגמל והנהגה בחמור וכו' וכו' ואית דמותיב מסיפא, במדה זו קנה במדה זו למעוטי מאי, לאו למעוטי רכוב, לא למעוטי איפכא, אי הכי היינו ר' יהודה, איכא בינייהו צד אחד דלא קנה, אית דאמרי משיכה בחמור ואיכא דאמרי הנהגה בגמל, ע"כ.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ישעיה (כא:ז) וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב. ופרש"י ז"ל וראה רכב, ואני אראנו שם כמין רכב צמד פרשים, אחד רוכב חמור ואחד רוכב גמל, וסימן הוא לפרס ומדי, עכ"ל. ונראה שלכן לשון הברייתא, במדה זו – כנגד מדי.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

[רס"ג דניאל ב:מא – החזה הוא מדי שהיו שם חכמי תורה והלב בחזה, ומלכות פרס הזרוע שהיו בעלי מלחמה

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

על הפרסיים, עיין רד"ק ישעיה סו:יז מראים עצמם קדושים ובאמת הם טמאים, רוחצים תמיד וטמאים במעשיהם הרעים, מכוערים בזנות ואוכליםי שקצים. ושיטתו שהם מלכות הד', ואילו רס"ג הנ"ל כתב שיש אומרים ארם מלכות ד' ונחלקת להמנות גם ישמעאל. המהר"ל נצח ישראל פרק כא כתב מלכות ישמעאל ומלכות פרס הכל מלכות אחד.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

במכילתא מס' דבחדש ט – עה"פ והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו, יש ב' דעות, א' חשכה זו מלכות מדי, ב' גדולה זו מלכות מדי שנאמר (אסתר ג:א) גדל המלך אחשורוש.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במדרש עשרת מלכים (ועיין שם באריכות נבואות על אחרית הימים), ואמר ר' שמעון וכו' רכב – זו בבל, צמד – זו מדי, פרשים – זו יון, רכב חמור – זו אדום, רכב גמל – זו מלכות ישמעאל.].

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לפי רש"י ופשט הכתוב בישיעה החמור והגמל הם כנגד פרס ומדי. אכן לפי המדרש הם כנגד מלך המשיח ומלך ערב, עיין במדרש תפלת רשב"י, [ועיין שם באריכות נבואה על אחרית הימים שישמעאל תהרוג מישראל הרג רב אין לו שיעור, ותגזור על ישראל גזירות קשות, ואומרת כל הקורא בתורה ידקר בחרב, ותחזיר מקצת מישראל לדיניהם. ומלכות הקיני יבאו בעת ההיא לירושלים וכובשין אותה והורגין בה יותר משלשת רבוא, ומפני הלחץ שלוחצין את ישראל הקב"ה שולח בם ישמעאלים ועושים עמהם מלחמה כדי להושיע את ישראל מידם. ועומד איש שוטה ובעל הרוח ומדבר על הקב"ה כזבים, והוא מכבש את הארץ ויהיה ביניהם ובין בני עשו איבה. השבתי למט"טרון ואמרתי לו, אדוני וכי בני ישמעאל ישועה לישראל, א"ל ולא כך אמר ישעיה הנביא (כא:ז) וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל] רכב זו מלכות מדי ופרס, צמד זו מלכות יון, פרשים זו מלכות אדום, רכב חמור זה משיח... רכב גמל זו מלכות ישמעאל, שבימיו תצמח מלכות משיח. ועיין באיגרת תימן של הרמב"ם רכב חמור הוא המשיח, רוכב על גמל והוא מלך ערב. צמד פרשים, כלמור הזדווג שתי אומות – אדום וישמעאל.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

כ: בסוף - רש"י פירש ז"ל שנמצא השטר בין השטרות פרועין, וכל אחד אמר זהו שטר שלי, ע"כ. וצ"ע דלעיל מיניה רש"י פירש שעל כרחך מדובר שמשולשין בשטר, ואם כן איך כל אחד אומר שטר שלי, והריטב"א כתב שלפי פירוש רש"י דלעיל צריכים לומר ששני השטרות נמצאו בין שטרות הקרועין. ולפי זה לשון הגמרא, שנמצא אינו מדוייק, דהול"ל שנמצאו (ואין לדחות דשיגרא דלישנא הוא, כיון שהביאה לשון כדרב ספרא שנמצא, כתבו שוב כלשונו, שנמצא. כי לעיל בגמרא כבר הביאו כדרב ספרא ושינו ללשון רבים). וראיתי מובא בשם המהרש"א (ד"ה רש"י שנמצא) שאכן לשונו של רש"י אינו מדוקדק. וקשה, למה ליה לרש"י לכתוב מה שהוא שלא מדוקדק.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד די"ל שהלשון שנמצא בא ללמד שכל שטר נמצא בין הקרועין, אבל לא שניהם ביחד, כי אם שניהם ביחד, הרי כבר אינם נמצאות בין הקרועין.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

כד. והכא במאי עסקינן בבתי כנסיות של כנענים, בתי מדרשות מאי איכא למימר, בתי מדרשות דידן דיתבי בהו כנענים, השתא דאתית להכי בתי כנסיות נמי דידן, ע"כ.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שבית כנסת שייך לגוים, מה שאין כן בית מדרש אין שייך כלל לגוים.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ואפריון נמטי בזה למה שרבינו גילה בשיחות הר"ן קד ז"ל אם פגע בך מנול זה משכהו לבית המדרש (קדושין ל:), כי לפעמים הוא(-הבעל דבר) מתפלל מתוך האדם, ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו. וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו. אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפלה כזו, כמו שאמרו רז"ל (קדושין ל:) אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ. וזהו אם פגע בך מנול זה, פגיעה לשון תפלה כמו שאמרו רז"ל (ברכות כו:), היינו כשהמנול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת, משכהו לבית המדרש, כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עד שתדרוש את אחיך אם אינו רמאי: לק"מ קפח דף קי..

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

כט. שומר אבידה וכו' רב יוסף אמר כשומר שכר. בבא קמא דף נו: מבואר ב' טעמים לזה, א. כיון שיש לו הנאה בזה שאינו צריך לתת פרוטה לעני שבא לבקשו, משום שהוא ועסק במצות השבת אבידה. ב. כיון שהתורה שעבדתו בעל כרחו לשמור על האבידה.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בבא קמא דף פז. אמר רב יוסף מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מן המצות קא עבידנא יומא טבא לרבנן, מ"ט דלא פקדינא וקא עבדינא מצות, והשתא דשמעית להא דר' חנינא דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן, מ"ט דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי, ע"כ.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה דבריו דמעיקרא הוו כטעם הראשון הנ"ל שיהיה שומר אבידה כשומר שכר שמרויח שפטור מליתן צדקה, דהשתא מרוויח תרתי, שבאמת אינו חייב ואם יתן יזכה ביותר. אבל לפי מסקנתו שקיבל דברי ר' חנינא שגדול המצווה ועושה, ורצה לקבוע כן להלכה כי טוב לו, לכאורה בטל הטעם הראשון, דמה שכר זה שפטור מן המצות, אדרבה עדיף להיות מחוייב במצות. ויש לדחות שאין הכוונה שהשכר מה שניצל מנתינת הצדקה, אלא מה שפטור מנתינת צדקה סימן שבאמת יש לו קיום מצוה באותו רגע.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ומן הסתם כבר פלפלו הרבה בזה, אבל בחיפוש קל לא מצאתי.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

לג. שמעו דבר ה' החרדים אל דברי אלו תלמידי חכמים אמרו אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה מנדיכם אלו עמי הארץ. שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים ת"ל ונראה בשמחתכם שמא תאמר ישראל יבשו ת"ל והם יבושו וישראל ישמחו.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ישלש את מעותיו שליש בפרקמטיא: לק"מ כג:ד דף לה:.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

לעולם ישלש אדם מעותיו שליש בפרקמטיא וכו': לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

מאי הוה ליה למיעבד (-מה היה לו לעשות שמירה יותר טובה) אמר רבא אמר רבי יצחק אמר קרא (במעשר שני שנוטל אותם הבעלים לירושלים) 'וצרת הכסף בידך', אף על פי שצרורים יהיו בידך. ואמר רבי יצחק לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו (פרש"י ז"ל לא יפקידנו לאחרים במקום אחר, שאם תזדמן לו סחורה לשכר, יהא מזומן לו, ע"כ), שנאמר וצרת הכסף בידך, ע"כ. והנה מימרא השניה של רבי יצחק פרש"י שהוא ענין שיהא מזומן לעשות סחורה, וצריך עיון קצת, דאם כן איך למדו את זה ממעות מעשר שני שאינם מזומנים לעשות סחורה איתם.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שרבינו למד מזה כפשוטו, שיהיה ממשמש בהם בידו תמיד, עיין בספר חיי מוהר"ן אות תקמז. ואמר על עצמו, שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך, הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון, ע"ש.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

כא. כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מב. מאי הוה ליה למיעבד, אמר רבא א"ר יצחק אמר קרא וצרת הכסף בידך, אע"פ שצרורין יהיו בידך, ע"כ.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן תקמז: ואמר על עצמו שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון. ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשי שלומנו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך, והיו באים בקבלנא לפניו, היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזדרז בשמירתו יפה, ע"כ.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בגמרא מבואר שמן הסתם כל אדם עושה כמו שרבינו היה עושה. אלא שמאיזה טעם, כמה אנשים הפסיקו בזה, ולכאורה זה כאילו מטעם אמונה ובטחון ולא להיות חושב על ממון. ועל זה רבינו אמר שאלו חשבונות של שטות, ובודאי יש לאדם לנהוג כסתמא דגמרא.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

החושב לשלח יד בפקדון: לק"מ סט דף פז..

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

מד. על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה, ותוספות והרמב"ן הוכיחו מזה שצריך דיבור לא רק מחשבה. בתורה סו רבינו מביא מהזוהר (עיין אד"ז רצד) שכל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור, רחושי מרחשן שפותה, ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

מד. פרק ד

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

משנה הזהב קונה את הכסף וכו'. עיין ליקוטי מוהר"ן סוף תורה כג – על פי הדברים האלה יבין המשכיל לפרש כלא סגיא דהזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה וכו' הנחשת קונה וכו'. והכלל מה שהוא מטבע ויוצא, חשוב מעות, עין שם כל הסגיא. וסגיא (מה:) אי מעות נקנה בחליפין. וסגיא (קידושין כח.) דכל הנעשה דמים באחר. הכל יבאר למשכיל על פי התורה הזאת עם עוד קצת הקדמות, עכ"ל.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א, הכשר כלים א:א עקר בחינת תאות ממון הוא חזק ביותר בהממון בעצמו שהן המטבעות וכו' וכו' מלבש שם בחינת הפנים, בחינת גונין עילאין פני הקדשה, בחינת פני העיר, תקון המטבע. וכן שם וכו' וכו' אחיזת הסטרא אחרא ביותר מאד, שזהו בחינת תאות ממון וכו' אנפין חשוכין. וזה בחינת מה שהעבודה זרה של כל אמה ואמה חקוקה על המטבע שלהם, כם שם נאחזין בחינת השבעים אנפין חשוכין, עכ"ל.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

נח. במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי' וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

הכלימה אזל סומקא ואתי חוורא: לק"מ כא:ז דף ל..

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

אתתך גוצא גחין ולחוש: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

אייקרו לנשייכו כי היכי דתתעתרו: לק"מ סט דף פו.. שיחות הר"ן רסד.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

נט. ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו (תהלים לה:טו) אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ. (פרש"י קרעו ולא דמו, אם קרעוני לא מצאו דם), ע"כ.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

והנה קי"ל שדוד המלך לא חטא, ורק להורות שיש תשובה ליחיד. ומי ידע זאת יותר מדוד בעצמו, ואם כן, למה לא להתבייש מול המלעיגים בידעו צדקתו מול רשעות שלהם? אלא כך הדרך של הצדיקים אמיתים, כל פסולת שלהם (כמו שפירש רבינו בליקוטי מוהר"ן על עשירות של משה), ולוקחים כל הזדמנות לקבל מוסר ויראת שמים. ורבינו אמר שהוא נוהג בעקבות דוד המלך (בענין שברון לב והתבודדות), וכן מצינו ברבינו כמו שמובא בספר אבניה ברזל, שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות ט, שרבינו בילדותו היה עושה כאילו הוא משחק עם הנערים הקטנים, ופעם אחת נתאכסן אצל חתנו אחד מתלמידי המגיד, וספר לפניו צערו שלקח לחתן נגד הבעל שם טוב, אבל אינו לומד כלל, ואפלו העברי בודאי שכח. ואמר הוארח שבודאי אינו כן, כי ירא לדבר על נכד הבעל שם טוב. וחותנו של רבנו ז"ל התוכח אתו, עד שאמר לו האורח אם כן אתן לו ליינען והתחיל לנסות את רבנו זצוק"ל בהמשנה (בבא קמא כא:) הכלב והגדי שקפצו מראש הגג, והתחיל רבנו ז"ל ואמר: הכל והגדי שקפצו מארש (סוג ריקוד, ועיין במקומו שהארכנו בנפלאות הפירוש הזה שהוא ממש מימות המשיח), ונתביש האורח הנ"ל מאד. ויאמר לו חותנו הלא אמרתי לכם שאפלו העברי שכח. ועם כל זה לא הקפיד על רבנו זצוק"ל לפני חותנו, מפני שהיה ירא לעשות איבה ושנאה לחותנו עליו, מחמת שהוא מזרע הבעל שם טוב. אבל אחר כך פגע ברבנו זצוק"ל תחת כתל הבית בהצנע, שאלו 'היתכן כזאת? הלא אתה נכד הבעל שם טוב ונכד רבי נחמן מהארידענקא! וחותנכם פזר לנדן סך רב מחמת היחוס, ואתה לא תלמד כלל עד שאפלו העברי שכחת'. ובתוך אלו הדברי נתן לו שני פעטש הכאות על הלחי. ורבנו ז"ל בכה הרבה ולא ענה אותו דבר, עיין שם כל הסיפור.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה דר' אליעזר הגדול בתנור של עכנאי: לקמ"ת ב:ו דף ד..

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

נט: עמד ר' יהושע ואמר אין משגיחין בבת קול. י"ל בזה את השבח שאמר עליו רבו רבן יוחנן בן זכאי, אשרי יולדתו. כי האשה היולדת על המשבר צועקת ע' קלין, ובודאי זה עושה רושם על הבן הנולד, וכיון שר' יהושע לא היה משגיח בבת קול, הרי שלא התפעל יותר מדי מהקולות.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

סה. כל המלמד את בן ע"ה תורה אפי' הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו וכו'.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ממנו בולע: לק"מ ח:ה דף י., כ:י דף כט..

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

בו תרמוש כל חיתו יער, אלו רשעים שבו שדומין לחיה שביער, פרש"י ז"ל אלו רשעים שבו, שמניחין להן יכולת להלך ברשעם ואין נפרעין מהם, ע"כ.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שש"ק ב-קכ הביא שרבנו אמר: אף שהנכם אנשים כשרים, אבל לא לזאת התכונתי, התכונתי שיהיו לי אנשים כאלו, שינהמו להשם יתברך לילות שלמים כחיות ביער, ע"כ – ועיין שם הלשון ביידיש

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה רדודי רדיד, תרגום (שמות לט) וירקעו את פחי, ורדידו, מותח חוטי נחושת וברזל לעשות מחטין, ואומנותו בלילה לפי שמושכו בכלי אומנותו בנקבים דקים זה דק מזה ואין קולו נשמע בלילה, ואפילו לא נשמע קול פטיש בביתו באותו לילה אין לך לתופסו על כך דלמא רדודי רדיד, עכ"ל.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לא כן פירש בפרשת תצוה עה"פ ועשו את האפוד זהב וכו' (שמות כח:ו) ז"ל היו מרדדין את הזהב כמין טסים דקין, וקצצין פתילים מהם וכו' וכו' וכן מפורש במס' יומא (עב.) ולמד מן המקרא הזה וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות וכו', ע"כ. היינו שהיו מכין את הזהב עד שהיה דק, ואז חותכים לפתילות.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לחלק בין עשיית פתילות לבין עשיית מחטין.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

פג-פד היסורין של ר' אלעזר ברבי שמעון – עיין מש"כ במסכת נדרים דף פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

פד. אמרו לה שלהן (הבטן של נשות ראב"ש וריב"י) גדול משלנו.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל בברייתא דף עט: לרכוב עליה איש לא תרכב עליה אשה. ופירש ב'מתיבתא' שנשים כבדות מאנשים. ואילו ב'חברותא' פירש שאין נשים בקיאות כל כך ברכיבה.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר היכא את בר לקישא היכא את בר לקישא והוה קא צוח עד דשף דעתיה בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות מריבה סג – אם אין לאדם חברים ואוהבים נח לו שימות.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קד – אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קטז – לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות, ע"כ. והנה הר"ן בנדרים (מ. ד"ה אין) כתב שבמקום שאדם מצטער הרבה בחוליו ואינו יכול לחיות, צריך לבקש עליו רחמים שימות. וכאן האחרונים האריכו לברר אם יש ראיה לדבריו מהגמרא כאן. ולכאורה מזה שרבינו כתב דין זה בערך צדיק, יש ראיה שכוון יותר לסוגיא שלנו מדברי הר"ן. כי דוחק לפרש שזה כדברי הר"ן והורה דוקא להצדיק להתפלל על זה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

אלו שמקרבין בני אדם לעבודת הש"י: לק"מ יד:ג דף יח:.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

שהתענה רב יוסף ל' יום שיתקיים לימודו וכו': לק"מ קי דף צט..

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

שר' זירא התענה כדי לשכוח תלמוד בבלי: לק"מ רמו דף קיו:.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי חביבין יסורין – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שכו.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי חביבין יסורין קבל עליה תליסר שני וכו' עלידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו וכו'.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שהיסורין של רבי לא סתם באו כאשר קיבל עליה, אלא על ידי מעשה, עיין במפרשים.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה לקמן פו. בפטירת רבה בר נחמני כאשר ברח מהשליח של המלך, והיה לומד תורה, והמתיבתא דרקיע רצו להעלות אותו להכריע, ושלחו המלאך המות וכו', ואז רבה בר נחמני בעצמו אמר תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסור בידא דמלכותא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים שכמה סיבות באים כיחד כאשר מגיע הזמן, ולאו דוקא שרק דבר אחד פעל כל זה, אלא מכמה צדדים.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

בענין קבלת יסורין והליכתן, יש לראות בזה איך שאין הרופאים באים בחשבון כלל.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

כולהי שני יסורי דרבי לא איצטריך עלמא למיטרא.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

בריש פרשת בחקתי, פסוק ד' – ונתתי גשמיכם בעתם, ופרש"י בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, ע"ש. בעתם בגמטריא זו יסורי רבי ע"ה.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

גדולים מעשי חייא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שכח. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שלא. על פי לק"מ נד 'ויהי מקץ', עמ' שלג.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

פו. רבה בר נחמני אגב שמדא נח נפשיה, אכלו ביה קורצא בי מלכא וכו' שדרו פריסתקא דמלכא בתריה ולא אשכחיה, ערק ואזל מפומבדיתא לאקרא מאקרא לאגמא ומאגמא לשחין ומשחין לצריפא ומצריפא לעינא דמים ומעינא דמים לפומבדיתא וכו' ערק ואזיל לאגמא וכו'.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

אם נמנה פומבדיתא פעמיים, אי נמי נמנה לעריקה הסופי, הרי ז' מקומות, ויש לומר כנגד מה דתנן שבעה סמנין מעבירין על הכתם, רק תפל ומי גריסין ומי רגלים ונתר ובורית קמוניא ואשלג, הטבילו ועשה על גביו טהרות העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר הרי זה צבע, הטהרות טהורות וכו' (נדה ט:ו), וכן בכיבוס נגע צרעת שעל הבגד (זבחים צה.). כי יש לראות בשניהם ג' הזכרות של מים, פומבדיתא – הפה של התעלה – כענין רוק תפל, אגמא ועינא דמים, כנגד מי גריסין ומי רגלים.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

אלא קשה לפרש כן, כי שנינו (נדה ט:ז) העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעה סממנין כאחת לא עשה ולא כלום, ע"כ. ולפי מש"פ הרי לא ברח לעיירות כסדרן נגד בחינות הסממנין.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

פו. קא מיפלגי במתיבתא דרקיע אם בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור, ספק הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא, ואמרי מאן נוכח, נוכח רבה בר נחמני דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות שדרו שליחא בתריה לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה, וכו' וכו' כי הוה קא ניחא נפשיה אמר טהור טהור יצאת בת קול ואמרה אשריך וכו'.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שסתם רבה הוא רבה בר נחמני, טרח למיכתב כאן רבה בר נחמני, כי לקמן דף קיד.: רבה בר אבוה אמר לאליהו הנביא בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא, שלא ידע אפילו הברייתות של סדר טהרות.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י כז"ל טהור, לפי מה שכתוב בתורה, עכ"ל. ודבריו תמוהים מאד, מה כוונתו, מה רצה בזה. אחד פירש כמו שכתוב בתורה אחרי רבים להטות, ואחד פירוש שכתוב בתורה לטהרו או לטמאו וכו', ובאו כביכול לחלוק על הקב"ה מכח מה שכתוב בתורה. ועדיין הדבר תמוה מאד והעיקר חסר.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

ובחמלת השם יתברך עלי נפל בדעתי דבר פשוט, ופלא בפשטותו, עד שהשתוממתי כמה עוורים אנחנו, ואין אנחנו יודעים כלום אפילו מה שלפני עינינו. כי 'בתורה' אותיות בהרת ו'. ושמא תאמר הוא אותיות בהרות, לשון רבים, גם זה מפורש במש"כ רש"י – כמו שכתוב בתורה, תזריע יג:לח בהרת בהרת, שאפילו בלשון רבים אין כתוב בו ו', ועל כל פנים מוכח שעיקר המילה היא בהר, ולכן בלשון רבים הוא בהרות. בהר אותיות רבה בר נחמני שנח נפשיה בטהרו ספקו. והרי 'בתורה' עם הוספת אות א' (כמו שרש"י כתב בכמה מקומות חסר א' מהתיבה) אותיות אות רבה. אות בשמיה.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

והתורה נקראת עז כמש"כ (תהלים כט) ה' עז לעמו יתן (וכמו שפרש"י וכן בזבחים קטז) כי אי אפשר לבוא אל התורה כי אם על ידי עזות דקדשה (ליקוטי מוהר"ן ל), וזה השם רבה, וכן ההתפארות שלו – אני יחיד בנגעים, אף על פי שהנגעים באים על גסות הרוח ר"ל, ועזה לקה בצרעת. וכל מעשה בריחתו ותפיסתו של רבה על ידי לשון הרע שהלשינו עליו.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ בתהלים נט:ח- הנה יביעון (בגמטריא בן פו"י) בפיהם חרבות בשפתותיהם וכו' (פסוק ט) ואתה ה' תשחק למו, בחי' שוחקין מן ופרנסה, שעל זה הלשינו שהוא מחסר מכרגא דמלכא, והרי ה' יתברך הוא שמשפיע הפרנסה. עזו אליך אשמרה, עז של המלשינים כנ"ל מזה אשמרה כנ"ל שצריכים לשמור מנגע צרעת כנ"ל. כי אלקים משגבי. כ-י' אלקים, בחי' שם פו"י כנ"ל, עשרה פעמים שם אלקים. משגבי, משגב בגמטריא שמדא, כמו דתנינן כאן רבה בר נחמני אגב שמדא נח נפשיה. אבל לא ניתן בידיהם כמסופר – תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידא דמלכותא, ולכן השם יתברך משגב שלו, הוה אומר, משגבי. וכן הראשי תיבות של, עזי אליך אשמרה כי, עם הד' אותיות בגמטריא פו"י, וכן הסופי תיבות של, אליך אשמרה כי אלקים משגבי ע"ה בגמטריא פו"י. וכן תמצא בראשי וסופי תיבות של סוף המזמור, עזי אליך אזמרה כי אלקים משגבי אלקי חסדי. והרי בסוף כתוב עזי, היינו העזות דקדושה שלו כנ"ל, וזה בהיותו משתמש עם העז ללמוד תורה, וזה ענין הפסוקים שם בסוף המזמור, ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי הייתא משגב לי ומנוס ביום צרי לי, עזי אליך אזמרה, רינא וזמרה של תורה.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ובפסוקים יא-יב אלקים יראני בשררי, אל תהרגם פן ישכחו וכו', י"ל רמז להפריסתקא שלקה בזוגות ונטה למות, וריפא אותו.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

ויסובבו עיר, כנגד זה רבה עשה סיבוב עיירות וחזר לפומבדיתא.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק יב – אל תהרגם פן ישכחו עמי הנעימו בחילך והורידמו מגננו אדנ-י, רמז למה שהפריסתקא אמר, אי מקטל קטלו לההוא גברא לא מגלינא ואי נגידי מנגדין ליה מגילנא.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק יג – חטאת פימו, אותיות פו"י-ם.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים משגבי, בגמטריא טהור טהור ע"ה.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה ארחיב קצת בענין – אבל לא זכיתי להשלים. ו' הוא השער כמו שמצינו בכמה וכמה מקומות בזוהר ובכתבי האריז"ל. תורה, אותיות טהור, בחילוף הת' והט' באותיות דטלנ"ת של השינים (בשינים בגמטריא בי"ת). והרי הו' בצורה בתוך התורה, ספק בא מקודם או מאחרה. הרי ספ"ק מלפני וספ"ק מאחרי, הו' באמצע, זה חצי ספ"ק, סה"כ ספק ספק וחצי ספק, בגמטריא ת"ר, שהו' באמצע. וכן ת"ר בגמטריא פעמיים ערל, כל גוים ערלים ובפרט הפלשתים, הפלשתי הערל. וזה רו"ת נגד ערפה. וזה ענין השם הנ"ו של ע"ב שמות – פו"י (ע"ה בגמטריא נבל"ה, כי כן אומרים על דבר נבלה – פו"י. והרי מעשה זה נמצא בדף פו). ויש כמה רמזים איך השם הזה מורה על נגע צרעת. כי שומר פי"ו ולשונו שומר מצרות נפשו, אל תקרי צרות אלא צרעת [ההבדל בין אדם, שהוא בגמטריא תר"ה לשם אדנ"י, הוא שמ"ר – בחי' פו"י, פ' פעמים ו', ו' פעמים י', וזה מש"כ (דברים כד:ח) השמר בנגע הצרעת. אדנ"י הוא הדיבור כמו שכתוב אדנ"י שפתי תפתח, והאדם נקרא על שם הדיבור]. כי צרעת בא על הגוף דייקא על עור הבשר – משכא דחויא. והרי אות י' מתחלף באות ג' באותיות אח"ס בט"ע גי"פ, והרי פו"י נעשה גו"ף. ועוד פו"י בגמטריא גופו ע"ה כמו דתנא במסכת אבות פ"ד המכבד את התורה גופו מכבד, גו"פ פעמים ו', עם מכב"ד, בגמטריא ת"ר. [והנה אותיות גי"ף, כולם בבחינת קומה שלמה, בבחינת ברכה המשולשת בתורה (כי האלף בית הזה מחולק ג' ג', וזה בחי' אורייתא תליתא בכל מיני שילוש, במסכת שבת פח. ור' שמשון חידש, בר-כה משולשת, ב"ר ג' פעמים בגמטריא תו"ר, כ"ה ג' פעמים בגמטריא ע"ה, והרי, תרועה, וזה בחי' קול שופר היוצא מגופא שפירא, עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא פג). כי ג' הם חסד דין ורחמים, והרמח"ל כותב שאלו הג' כולל הכל, רק שאחר כך נבנה מהם כל הי' ספירות, ומפרש את זה באריכות, הרי ג' וי' שיעור קומה שלמה. וכן פ'ה הוא קומת אדם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עז.]. פ"ו, שהוא בגמטריא אלקים, פעמים י', הרי שיעור קומה שלמה של י' שמות אלקים, בגמטריא פלשתים, כמו שהבאתי במקומו. פ' פעמים ו' עם ו' פעמים יו"ד בגמטריא ת"ר. פו"י הוא השם הנ"ו, פרשת תזריע ומצורע הם פרשיות כז וכ"ח, ביחד עם הכולל בגמטריא נו. גם פו"י נוטריקון פרשה וו יאד, בגמטריא כז, שהוא פרשת תזריע. וכן תזריע, אותיות ת"ר עי"ז – בגמטריא פו"י עם הכולל.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ות"ר שייך גם לענין לשון הרע, כי תר לשון התייר הגדול, לתור, לשון של רכילות כמו שפירש רש"י ענין של רכילות. ולכן המצורע מביא תור לכפרה.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

פו: אמר רבי יוחנן מובחר שבהמות שור מובחר שבעופות תרנגולת.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במרכבה יש שור ונשר, אז שפיר רואים שמובחר שבהמות שור, אבל קשה איך תרנגולת מובחר שבהמות ולא תהיה במרכבה אלא הנשר [ואכן רש"י פירש שכל ענין הגמרא כאן הוא לענין אכילה]. וכמדמני שהרמ"ע מפאנו כבר האריך בענין זה, ואיך תהיה אריה ונשר בהמות טמאות במרכבה.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

וכן רוב הזווגים בעולמות העליונים באין אחים ואחות ושאר קרובים שנחשבים עריות בעולם הזה. והא גופא גרמא שחטאו דורות הראשונים בעריות כי נתאוו לדרך האורות העליונים. וכתוב בספרים שהאיסור בעולם הזה הוא שלא להשתמש בשרביט המלך.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

עד שיכניס כמכחול בשפופרת ובפרש"י ובוציאין מן הכחול במכחול ומעביר על העין ע"כ.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

לא חסר דוגמאות של הכנסת דבר לתוך דבר [ולשון הרמח"ל שצטטתי לקמן – כל מקום שיש בקיעת הפנימיות, סודו היא היסוד של הזכר הבוקע היסוד של הנוקבא, ע"כ]. והטעם שתפסו חז"ל בכל הש"ס דוגמא זו, י"ל כי כל זווג הוא תחת פקיחת העין, עיין בספר אדיר במרום רפד-ה (הוצאת ספינר, וכן בעמ' ס). ובדבר הזה אין לנו אפשרות בעולם הזה להתדמות לעליונים, כי אסור להסתכל, ולכאורה זה כמו איסור עריות שנתנו טעם שזה איסור להשתמש בשרביט של מלך. וצ"ע אם צדיקים גדולים כמו אברהם אבינו שלא חש אפילו להתפיס בברית מילה (ולא כרבי יהודה הנשיא שאפילו לא הסתכל במילה שלו), היו יכולים גם להסתכל בשעת מעשה להשלים הזווג כראוי, ולכאורה אין שייך היתר של בעבידתיה טריד או היתר של שעת סכנה ופחד שאז כל אחד מותר לאחוז באמה להשתין, כי כאן אפילו שמותר להרהר באשתו אסור להסתכל. ולכאורה יעקב אבינו שחקוק על כסא הכבוד, הרי הוא בדרגה כזו שהנשר והאריה הם המובחרים אפילו שהם טמאים לתחתונים (עיין לעיל פו:). ולכן יש לומר שלא היה חושש מלקחת אחיות, כי על כרחך כך ראוי לנהוג כשאר פינות המרכבה. וכן בהסתכלות זו.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי ענין ספירת מנין אנשים הוא גם כן מהדברים השייכים רק למעלה, כי כן דרכו יתברך כמו שכתוב המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא (ישעיה מ:ו, ועיין רש"י שמות א:ד), ולנו אסור].

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

שוב נזכרתי מה שמסופר בעת המחלקת על ר' לוי יצחק מברדיטשיב והוא רצה להתווכח עם המתנגדים לבאר להם הכל, אז מעריציו אמרו לו לחדול כי לא יפעל ולא יצליח, ואמרו לו מה יענה להם כאשר יטענו שהוא עובר על ההלכה כאשר הוא מתפלל שמונה עשרה עם עינים פתוחות, והוא תמה עליהם וענה, הרי אינו רואה כלום, ואמרו לו שהמתנגדים לא יקבלו את זה וילעגו על זה, וכן על הכל.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר כתבנו שיש זווג לרע. ובודאי אי אפשר שתשלוט בזה עינא פקיחא דא"א שכולו טוב. אולי זה הענין של סמוי עיניו של צדקיהו, שהוא נקם שאינו בברית (רש"י פרשת בחקתי פסוק כה).

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בספר ניצוצי שמשון ריש משלי, שיש שני קליפות הטומאה הנקראים 'רמך (-בלשון ערבי קורין לסוסיא נקבה רמך, בגמטריא עין עין) כחל (-פרד, שווים במספר קטן. אבל החיד"א כתב שבלשון ערבי שלהם קורין לסוסים כחלי)', והם הממונים על הזנות, להעניש הבא על אשת איש. וכו' וכו' דע שהשם 'נוהר' ממונה הוא להכניע שני הקליפות הנ"ל וכו' וכו' יכוין בתפילתו באמרו הויה' המחזיר' שכינתו' לציון', בסופי תיבות 'נוהר', שנרמז בו אותו השם ששולט עליהם. סוד (בראשית ב:י) ונהר יוצא מעדן וגו', וינצל בסופו מהם, ע"כ.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים מזה עוד הפעם 'כחל' שייך לזנות, והעיקר להביא נהורא לעינים, ותחזינה עינינו וכו'.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

וכתב שם שאותיות 'רמך כחל' הם אותיות 'ככר לחם', כענין הפסוק שם במשלי, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. וגם זה שייך לראיה בעינים, כמו שכתוב (משלי כ:יג) אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם, ורועה זונות יאבד הון, [והביא שם מספר אמרי נועם, דזיקוב, שקשר הענין גם כן לשינה, וכתב 'הנחשלים' אותיות לחם שינה].

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

צא: - משנה ז:ד רמז שהרוצה שרבינו יחזיר לו כל אבדותיו, שילך ויחזור לילך תמיד לאומן, ממשנה בבבא מציעא: אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֹמֶן לְאֹמֶן.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

קה: אסברה לך בשני דרבי יוחנן הוה שמינה ארעא בשני דרבי אמי הוה כחישא ארעא.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב בקהלת ז:י אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה [ועיין בספר ניצוצי שמשון שפירש מה שפירש, ודבריו צריכים ביאור, כי פירש מבינה עד אל"ה – מחסד עד מלכות, והרי זה שמונה ימים, והרי חסד הוא היומא דאזל עם כלהו יומין, וכן צ"ב מה שכתב שחסד הוא שורש החכמה מה כוונתו בזה, ובזוהר כמה פעמים א-ל שהוא חסד, נהירו דחכמה, וכעת אכמ"ל. ועכ"פ לפי דבריו שא-ל הוא חסד וחכמה, כן יש לפרש 'אל' תאמר, רמז לזה], ועיין בפרש"י שם כי הכל לפי זכות הדורות. ועיין בסוף שיחות הר"ן אות שח, שאין מקרא הזה יוצא מדי פשוטו, ובאמת אנו רואים שבכל פעם העולם נתעשר יותר עיין שם, ויש ליישב הגמרא וכן מצינו הרבה כמוהו. וכן היום האינפלציא עלה מאד, ועם כל זה ניתן לאמר שאף על פי כן רמת חיים עוד עולה ועולה ברוך השם. [ולכאורה זמני המלחמות וכדומה אינם עולים מן המנין, וכבר הקשו מהשואה וע"ש במקומו].

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

קו: נהר מלכא סבא לא עביד דמיסכר מכת מדינה היא!

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

קז. ר' יוחנן לא אמר הכי אלא ברוך אתה בעיר שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך אבל בית הכנסת לא, ורבי יוחנן לטעמיה דאמר שכר פסיעות יש, ע"כ.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

רבי יוחנן לטעמיה נמצא במסכת סוכה כב. קיבול שכר מאלמנה דההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה, כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן, אמר לה בתי לא בית הכנסת בשיבבותך, אמרה ליה, רבי ולא שכר פסיעות יש לי, ע"כ.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הנה האלמנה היתה לה בית הכנסת במקומה, רק העדיפה ללכת לבית הכנסת של רבי יוחנן ולקבל שכר פסיעות על זה. ותימה גדולה איך ללמוד מזה שעדיף לחיות רחוק מבית הכנסת. ונראה לי שבאמת אילולא דברי רבי יוחנן כאן, לא היינו למדים, רק לאחר שדרש כן הגמרא קבעה שזה לשיטתיה בזה.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שגם לפי רבי יוחנן כאן שלא רואה עדיפות להיות קרוב לבית הכנסת, הני מילי בית הכנסת, שהתפילה בחי' אין סוף ואין המקום תופסת קדושתה, אבל בודאי עדיף להיות קרוב לבית המדרש [אף על פי שבודאי יש קדושה לבית הכנסת, אותה קדושה הוא מחמת שהוא מקודש לדבר מצוה ובצירוף אגודת הרבים לכך. ובזה כל אדם יכול להשתייך לבית הכנסת רחוקה]. ולפי זה מובן מאליו, שאם האלמנה היתה גרה בשכונת ר' יוחנן, בודאי לא תלכי לבית הכנסת הרחוקה ולעזוב את ר' יוחנן, שאין שכר פסיעות שוה להתרחקות מהצדיק. וכן לענין אומן, בודאי זה טענה של שטות לא להביא את רבינו לארץ ישראל כדי לחייב אנשים לקבל שכר פסיעות, חוץ ממה שמפסידים רובם שישארו ריק מכל וכל רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתית להכי נראה שגם לפי הסוגיא דבבא מציעא אין לגור רחוק מבית הכנסת כדי לקבל שכר פסיעות, אלא כמבואר במסכת סוכה כנ"ל. שבאמת רואים שהגמרא לא דרשה בענין ברוך על בית המדרש, ועל כרחך הדרשה שייך לאותן דברים המוכרחים ועצמיים להבן אדם, כדאיתא במסכת שבת פט: דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא. והדרשה הוא ברוך אתה, שהברוך שאתה מברך בתפילות בבית הכנסת תהיה בעיר, (ואע"פ שגם תורה מכונה ברוך, כמו שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן על הפסוק יברכנו אלקים, כאן מדובר בתפלה כנ"ל), ואילו רבי יוחנן סבר שהתפילות על ידי שיצאו לרחוק להתפלל עדיף, ועם כל זה על המתפללים ועל אותה העיר יש להם לקבוע בית הכנסת, אלא שהברכה תהיה מצויה ביותר ממרחק.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין שכר פסיעות נראה לע"ד, על פי סיפור ידוע, שכחתי בדיוק השמות אז אכתוב הכל סתם, שהיה כולל לתלמידי חכמים מצויינים בקבלה, ועשיר אחד שהיה מחזיק את הכולל חזר מנסיעה ארוכה באמצע החורף, ואמר להתלמידי חכמים תראה כמה יגיעות וטרחה היתה לי ואילו אתם יושבים כאן במנוחה ושלוה. אז ענה לו אחד מהתלמידי חכמים, לפי דבריך הרי הסוסים של העגלה שלקחו אותך עוד הרבה יותר חשובים מכולנו. ובזה מבואר שבודאי עיקר ההכנה והטרחה והיגיעה הוא במחשבה. וגם אדם שגר ליד הבית הכנסת ממש, יכול לקבל שכר פסיעות הליכה לבית הכנסת הרבה יותר לאין שיעור מזה שהולך כמה שעות ברגל, כפי מה שיכין עצמו במחשבה להליכתו, וידוע כמה כוונות בזה, ויכולים להוסיף מדיליה באהבה ויראה וכו'.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

קז: דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

והרמ"א באורח חיים צב:ז הביא המהרי"ל להלכה לא לנגוע בצואת האזן והאף כי אם על ידי בגד בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה. ולכאורה משום שקראן הגמרא צואה. ואיתא במדרש (קהלת ב:א:יא) א"ר לוי בר חיתא מלך בשר ודם בונה פלטין אם נתן ביבה על פתחה אינה נאה ואינה משובחת, אלא הקב"ה ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו, ואיזה זה, זה בית חוטמו והוא נואו והוא שבחו, ע"כ. ויש הרבה דעות ומדרגות בדעות בזה, כי הספר חסידים כתב שאין צריך נטילת ידים רק קינוח. ואין להאריך. ודעת הגר"א להקל, שעל כרחך אין דינם כצואה ממש, דאם כן היה צריך להרחיק מהם כמו מצואה. - - ובעיקר כתבתי את זה להראות שיש כל מיני דרגות של צואה, עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא לז שבנים שנולדו שלא בקדשה הם בחי' עוללים- - טינוף ולכלוך.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ובגיטין ע. שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן דרך ודרך ארץ עושר ומלאכה יין ושינה חמין והקזת דם. ובמסכת ברכות לד. שלשה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן שאור ומלח וסרבנות. וראיתי שחלק ביניהם כי בגיטין לרפואת הגוף. ומה שלא נחשבו צואת החוטם והאף, נראה ליישב בפשטות כי באלו גם מיעוטן שיפה לתכלית שיפה, אבל הם בעצמם אינם יפים, והרי צריכים לנקות הידים בנגיעתם. ועוד הקשו מהכתוב במשלי (כה:כז) אכול דבש הרבות לא טוב, ופירש במצודת דוד, כי מיעוטו יפה ורובו קשה. ולכאורה המצודות סתם תפס לשון הגמרא, כי אינו דומה, כי אין ענין לאכול דוקא קצת דבש, אלא שלא תאכל יותר מהראוי, מה שאין כן בכל הנ"ל יש ענין שיהיה קצת מהם.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

קז: והסיר ה' ממך כל חולי (דברים ז:טו) וכו'

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ר' חנינא אמר זו צינא וכו', י"ל שדרש חולי לשון ויאבל חל וחומה (איכה ב:ח), והוא כמו צנה וסחרה.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת החוטם וצואת האזן רובן קשה, ע"כ. נראה שדרש חולי, מלשון חלולין חלולין.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה, א"ל דכתיב לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש וכו'.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

בפשטות לא ראי זה כראי זה, בקיץ צריכים לממהר לאכול קודם שחום השמש יתגבר, ובחורף לממהר לאכול כדי לאזור כח נגד הקרירות, אבל היום הולך ומתחמם.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

אכן המהרש"א כתב שבטבע הבריאה בזמן שהשמש עולה בבוקר בעונת החורף אז הקור חזק ביותר, נמצא שהשמש אף גורמת לצינת החורף, וכתב כן ליישב איך יש ראיה מהפסוק הנ"ל להשכם לאכול בחורף.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשיר המעלות אומרים, יומם השמש לא יככה וירח בלילה, ואיך הירח מכה בלילה שצריכים להתפלל על זה, ולכאורה הפשטות הוא שמתפללים שיהיה אור הירח בלילה, ולא ראי זה, יומם השמש לא יככה – להנצל מחום השמש, כראוי זה, וירח בלילה – שמבקשים שיהיה ירח. ולכאורה יכולים לפרש כן גם בפסוק הנ"ל לא יכם שרב ושמש, לא יכם שרב, ושיהיה שמש.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

קז: ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית וכו' ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסנהדרין קז. השם יתברך הודיע את דוד המלך שינסה אותו בדבר ערוה, מיד 'ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו וגו'' (-משמע ששכב ביום), אמר רב יהודה, שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום, ונתעלמה ממנו הלכה, אבר קטן יש באדם משביעו רעב וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הרי דוד המלך עשה בדיוק כעצת הגמרא כאן, ליזקק לאשתו אפילו ביום כדי שינצל מנסיון. ובפשטות יש ליישב שהגמרא לפנינו מדבר בסתם על איש שמזקק לאשתו קצת, ולא בא למלאות כל תאוותו רק ליתן לה נייחא, ואילו דוד המלך פקד כל נשותיו על דרך להשביע תאוותו, ובזה טעה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

קיא:

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה אביון ז"ל מעונה מעני, ולשון אביון האובה ואינו משיג מה שנפשו מתאוה לכל טוב, ואשמעינן קרא דעני קודם לאביון משום דעני כסיף למיתבעיה אף על גב דצריך אבל אביון הורגל לבושת ולא כסיף למיתבעיה, עכ"ל. אין לי מה להוסיף, רק להדגיש את הפלא כאן, שאע"פ שהאביון יותר גרוע וירוד מהעני, כיון שכאילו הוא מיואש לגמרי, שכבר אין לו בושה ממצבו, לא נותנים לו קדימה מסתם ענין שעדיין לא מיואש. ורואים כמה גנותה של יאוש. ולזאת אמר רבינו הקדוש, אין יאוש בעולם, ראשי תיבות אבי-ון, שאפילו במצב של אביון, אין יאוש בעולם כלל.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתהלים עב, כי יציל אביון משוע (-שזועק) ועני ואין עוזר לו. שוב רואים שרק אביון שצועק יזכה שיפנו אליו להצילו, מה שאין כן עני סתם שאין עוזר לו, יפנו להצילו.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

בבא בתרא

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

בתרא בא"ת ב"ש (בתרא, אותיות א"ת ב"ר), שאגת, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ריש מסכת. דף ב. (ונמצא בחק לישראל, פרשת כי תשא, יום רביעי).

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

השתפין (בגמטריא: נ נח נחמ נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן) שרצו לעשות מחצה בחצר, בונין את הכתל באמצע (אותיות היסוד: אתצ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים, הכל כמנהג המדינה. בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחים ומחצה, וזה נותן טפחים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחים, וזה נותן טפחים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכתל המקום והאבנים של שניהם, ע"כ.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

השתפין, זה בחי' השם יתברך והצדיק, ששמו משותף בשם השם כמובא בדברי רבינו (תורה סז, ובאמת כל הלומד תורה לשמה נעשה שותף להש"י בבריאת העולם, ולאמר לציון עמי אתה א”ת עמי אלא עמי, וכן בקידוש ליל שבת, ועוד), ולקמן (בבא בתרא דף עה:) א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן ג' נקראו על שמו של הקב"ה ואלו הן צדיקים ומשיח וירושלים. והנה שלמה המלך היה צדיק והיה גם כן משיח השם, משוח למלך. ולכן א"ש ששמו מרומז פה בראשי תיבות של המשנה, ה'שתפין ש'רצו ל'עשות מ'חצה. והנה בסופי תיבות, שרצו' לעשות' מחצה' בחצר' – תורה. והענין, כי מצינו במסכת יבמות (דף כא.) ז"ל רב יהודה אמר מהכא (קהלת יב) אזן וחקר תקן משלים הרבה, ואמר עולא אמר רבי אלעזר קודם שבא שלמה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים, הרי שהתורה הקדושה ממש נשלמה על ידי שלמה המלך בענין זה, ובודאי זה שייך לבבא בתרא, השער האחרון, שמתחיל בשער הראשון, בבא קמא, עם המזיקים להבדל מהם, ושוב ברכישת הנכסים ושמירתן, ומסיים בעריכת הנכסים, כמובא בלקוטי מוהר"ן (תורה ז) מהמכילתא, ז"ל יכול יהיו התלמידים לומדים ואינם מבינים, תלמוד לומר אשר תשים לפניהם, ערכם לפניהם כשלחן ערוך, ע"כ. ובכלל העריכה זה הגדרים והסייגים שעשה. ובעיקר, נטילת ידים, עירובין, ושניות.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שמשנתינו מרמז לנו על מי שרוצה ללכת בדרך של שלמה המלך להיות שתף להשי"ת בעשיית גדרים, שרוצה לעשות מחצה בחצר, חצר זה בחינת הבטן (כן מפורש בחידוש ר' משה דוד וואלי לפרשת תרומה), ששם נעשים הבירורים, שדוחים את הג' קליפות קשות לגמרי, ובקליפת נגה שם יש מקום לעשות גדרים לקדש במה שמותר. (חצר, ח"צ בא"ת ב"ש – ס"ה, סהר. וכן אם תקח מחצה מ"חצר" נשארת ב"קצה", בהתחלת גבול הקדושה, כמובא שקצ"ה זה ג' פעמים אדנ"י).

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

בונין את הכתל באמצע, הכתל, שינה המשנה מלומר סתם מחיצה, אלא כותל, שהוא תל שהכל פונים בה, בגוונים של שם השם – כ"ו, כמבואר בתורה כה. שהוא הענין לצאת מהדמיונות שזה עיקר הס"א כידוע.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

באמצע, זה בחי' השמחה כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כד) שאי אפשר להשיג אור אין סוף שהוא אמצע דעלמא רק על ידי שמחה, שהעיקר בעשיית גדרים שלא תגרום ח"ו לעצבות ומרה שחורה, וזה מעיקר חכמת שלמה, כמבאור בלקוטי מוהר"ן (ל:ד) שחכמה שלמה תלוי על יציאה מהעצבות והחשך של תאוות ממון, שעל ידי זה זוכים לאור הפנים של חכמה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

מקום שנהגו לבנות וכו' הכל כמנהג המדינה, התחיל במקום שנהגו וסיים במנהג המדינה, ונראה שמקום שנהגו, זה ענין של עבודת השם יתברך שהוא יתברך מקומו של העולם, ומנהג המדינה זה מרמז על המחשבות זרות, והכל כמנהג המדינה, דהיינו איפה שרואים שמתגברים המחשבות זרות, ידוע ששם המקום צריכים למסור את הנפש בעבודת השם, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כו).

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

וענין הששה טפחים לכותל לכאו' הוא ענין שלמות תקון הברית כמבואר בלקוטי מוהר"ן בסוד כוונת המילה (תורה סג) שלצדיק יש ששה כנפים המכונים טפחים ע"ש. וזה נותן שלשה וזה נותן שלושה, כי כך הוא הקדושה, תחלתו השתדלות וסופו מתנה (מסילת ישרים פרק כו), שהאדם מקדש את עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה (מדרש רבה פרשת נשא י') הנאמר על הנזיר (שעשה גדר להזיר, וגם התורה עשו לו גדרים כדלקמן).

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

והארבע דרגות בענין האבנים (ועיקר אבנים זה אותיות התפלה בחי' אש”ת, אבנים שלמות תבנה, אדנ”י שפתי תפתח), נראה שזה הארבע מדרגות במדת הנקיות, שהוא השמירה על המצוה בתכלית השלמות, ודוקא בענין המדה הזו המסילת ישרים (פרק יא) מסביר איך שהתורה הקדושה בעצמה עשה גדירה וסייג להנזיר של יכשל בענבים, ועל כן שפיר יש לומר שעיקר הענין של גדרים בכלל, שייך למדת הנקיות. ובמדת הנקיות (פרק י) הרמח"ל מביא מחז"ל (מדרש רבה, וזהר) מענין הד' מלכים, דוד אסא יהושפט וחזקיה, מאן דשאיל דא לא שאיל דא, שדוד שהיה נזהר לגמרי היה שואל מהש"י ארדוף אויבי ואשיגם וכו' (והרמח”ל מביא את הפסוק של ארחץ בנקיון כפי, שהוא ממש ענין של נטילת ידים), ואסף לא היה שומר כל כך ועל כן פחד קצת וביקש רק לרדוף, ויהושפט ביקש שרק ישיר, וחזקיה בקש שלא יעשה כלום רק ישכב, והשם יתברך שלך מלאכים שרדף האויב והרגם.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

אם נפל הכתל המקום והאבנים של שניהם, י"ל שזה הענין המבואר בתורה כה, שכל פעם שעולים למדרגה חדשה הקליפות והדמיונות מתגברים מחדש, בין לזה העליון, ובין לזה שלמטה ממנו שהרים את העליון בהכנסו הוא התחתון למקומו של העליון, שוב מתעוררים מחדש אותן הקליפות והדמיונות השייכים לאותה המדרגה, אע"פ שהראשון כבר הכניע אותם, חוזרים ונעורים. אז אם נפל הכותל, דהיינו התיקון להדמיונות כמבואר שם, וזה על ידי שחזרו ונעורו על ידי שמי שהוא חדש עלה לאותה המדרגה, אז שניהם, יש להם לשוב לתקן את הכותל.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ג: הורדס הרס בית המקדש השני ובנה אותה חזרה. והיא הבית האחרון (וכבר פירשו המפרשים שאחרון אין מונע שיהיה עוד אחרון אחריו, וכמו בהעמדת האמהות לקראת עשו הרשע). ובזה יש קיום קצת להרעיון שהג' בבות כנגד הג' בתי מקדש. (ולמדנו זאת תוך י' ימים שהרסו הבתי כנסיות ומדרשות אצל רבי עקיבא והרמח"ל תשפ"ד, ואולי זה היה מותר מטעם תיוהא, כי המכבי אש טענו שהיו מסוכנות. וניכר ההשגחה שטרם שהגענו להלכות שכנים וחזקת הבתים, שהייתי צריך לעשות מחאה וכו', נתעקרו).

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

ד. בבא בן בוטא יעץ את הורדוס לבנות בית המקדש מחדש. וזה היה דרך תשובה אחר שהרג החכמים. וקשה שהרי דוד המלך לא היה יכול לבנות בית המקדש מחמת שכל הנפשות שהרג, והוא הרג בדין ובצדק כמצוה, ועם כל זה לא היה יכול לבנות בית המקדש מחמת זה. וצריכים לאמר, ששאני התחלת הבנין, מה שאין כן לאחר שכבר נבנה וקיים.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי אינשי ארבעה לצלא ארבעה לצללא, ופירוש צלא, רצען, שעושה מנעלים. והרי צלא לשון של תפילה. ובזה מובן יותר האמור אצל חנוך שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה היא אומר בשכמל"ו (הובא בילקוט ראובני בשם עשרה מאמרות, ובעוד מקומות). וכן בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מחכם ותם, שהתם היה עושה נעלים, ורבינו בעצמו גילה הרמז בזה שזה ענין של תפילות.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ה. לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים, פרש"י מחוקק, שררה מועטת, ע"כ.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ק כי בישעיה (לג:כב) כתיב, כי ה' שפטנו י' מחקקנו י' מלכנו הוא יושיענו, ולאחר שכתב שפט שהוא שררה גדולה, איך יבוא לשון מחוקק שהוא שררה מועטת. וי"ל שעל כל פנים ענין של מחקק שונה מענין של השררה הגדולה.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ה: אבוה דההוא גברא גבה עינים הוה, פרש"י הלך אחר עיניו, ע"כ. בכל מקום מצינו גבה עינים ענין של גאוה, ומצינו שעל ידי גאוה נופל לנאוף ר"ל.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ז: ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה, עבד בית שער ותו לא משתעי בהדיה, פירש רש"י ז"ל לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע, עכ"ל.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

וקצת קשה דשנינן במסכת שבת נה. רב יהודה הוה יתיב קמיה דשמואל, אתא ההיא איתתא, וקא צווחה קמיה, ולא הוה משגח בה, אמר ליה (רב יהודה) לא סבר ליה מר, אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה, אמר ליה, שיננא רישיך (-רבך, כלומר אני) בקרירי (-שאינו נכוה ונענש), רישא דרישך (-מר עוקבא, שהוא רבו של רבך) בחמימי, דהא יתיב מר עוקבא אב בית דין, דכתיב, בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת המאירי שם כבר כתב שגם אחרים צריכים לשמוע אלא שעונשם קל, וכן תוספות לקמן י: כתוב ששמואל קיבל עונש על מעשה זה, עיין שם.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

וגם יש לחלק בעוד דרכים פשוטים, שסוגיין על צעקה בשביל צדקה וכדומה, שודאי כל אחד חייב בזה.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ז:-ח כי אתא (-ריש לקיש) לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה (-ר' יוחנן לר"ל) מאי טעמא לא תימא ליה (-שתלמידי חכמים לא צריכים שמירה) מה (שיר השירים ח:י) אני חומה ושדי כמגדלות, אני חומה זו תורה, ושדי כמגדלות אלו ת"ח, ור"ל סבר לה כדדרש רבא, אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, ע"כ.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

לפי דרשת רבי יוחנן לכאורה תלמידי חכמים יותר חשובים מהתורה, כמו שהמגדלות יותר חשובות מהחומה. ואף על פי שרבא לא דרש את הפסוק כן, לענין זה מסכים, כדאיתא במסכת מכות כב: אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בס"ת כתיב ארבעים ואתו רבנו בצרו חדא, ע"כ, אלא דיתכן שרבא סבר כן רק בגברא רבה, ורבי יוחנן סבר כן בכל תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ת"ח אין צריך לנטירותא: לק"מ יב מאמר רבב"ח דף יז..

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

והם תכו לרגליך וכו' אלו ת"ח שהולכים ומכתתים את רגליהם וכו': לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

מנדה בלו והלך (-ג' מיני מסים) לא שליט למרמא עליהם (עזרא ז:כד).

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

מנדה בגמטריא צ"ח והכולל, בלו והלך, בגמטריא צ"ח והכולל. וענין צ"ח הם מנין הקללות וכמנין נחמ. גם צ"ט עם הכולל בגמטריא מס.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות: לק"מ קג דף צז:.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

אתיא אימיה וקא בכיא קמיה צווחה צווחה ולא אשגח בה, אמרה ליה חזי להני חדיי דמצית מינייהו, בעא רחמי עליה ואיתסי.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

כי ידוע הנני כללי, שאין הדין נמתק אלא בשורשו, ומבינה דינין מתערין, שבינה היא השורש של הדינין, ובמסכת ברכות י. מאי כל גמוליו אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ונגשיך צדקה: לק"מ כה:ד דף לח., לקמ"ת ד:י דף ו:.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ט. עולא משגש ארחתי' דאימי' וכו'. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי אלעזר אף על פי שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו, יצור וימנה שנאמר וכו'. וצ"ב לאיזה תכלית יצור וימנה כאשר הגזבר נאמן ואין לוקחים ממנו חשבון. וביאר המהרש"א (ח"א ד"ה אע"פ) שהוא כדי שלא ישלטו המזיקים במעות, וכמו שאמרו במסכת חולין (קה:) שכל דבר שסגור וחתום ומנוי אין המזיקים שולטים בו, עד כאן ראיתי בהערות. וצריך ביאור שבעלמא יותר מקפידים שיהיה ברכה בדבר הסמוי מן העין ולא נמנה כלל, ומה הגדר מתי עדיף ככה ומתי עדיף ככה. ולפני כמה שבועות כתבתי שאולי האיסור שלא למנות אנשים, ומן הסתם כל מנין דברים אביזרייהו (ובפרט כפי הטעם שרבי נתן כתב בליקוטי הלכות), הוא כמו איסור של כמה עריות, לא להשתמש בשרביט המלך, דהיינו שמצינו במידותיו יתברך שדוקא מזדווגים אח ואחות וכדומה. והערתי שכן מצינו שהשם יתברך תמיד מונה ומספר (וזה קצת לא כפי מה שאני זוכר מהליקוטי הלכות שעל כרחך כל מנין הוא צמצום, ואני צריך לעיין שם). ולפי זה י"ל שלכן בהקדש יהיה מותר, מה שאין כן בדברים של חולין יהיה אסור.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

שכל פרוטה נצטרף לחשבון גדול: לק"מ כה:ד דף לח..

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות: לק"מ לא:א דף מג:.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי בוא וראה של כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם מביא דורון גדול למלך ספק מקבלין אותו הימנו ספק אין מקבלין אותו הימנו, ואת"ל מקבלים אותו ממנו ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה פני המלך, והקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה וכו'.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

עיין כעין זה בספר חיי מוהר"ן תקנח, שמענו פעם אחת משיחותיו הקדושים שאמר בפיו הקדוש שהעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם קלה ביותר לעשות מעסק קנין שמטריחין עצמן בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה, כי הלא אנו רואין כמה יגיעות יגע האדם בשביל לנסע על איזה יריד ויומא דשוקא שתכף במוצאי שבת צריך לטרח ולחפש אחר עגלה, ונחפז מאד לטען סחורתו על העגלה ביגיעה גדולה, ואחר כך צריך לנסע כל הלילה ולנדד שנה מעיניו ומשבר כל גופו מחמת שצריך לישב על עגלה טעונה, ושאר טרחות ויגיעות כיוצא בהן כידוע להעולם. ואחר כך צריך לעמד כל היום על רגליו וכו' ובפרט בימות הקר העצום וכו'. וכל אלו הטרחות והיגיעות הכבדות והקשות הוא מטריח עצמו על ספק, כי ספק אם ירויח איזה רוח קטן או אולי יאבד גם ההוצאות כמצוי ברב הפעמים. נמצא שעל עסקי פרנסת העולם הזה מטריחין עצמן כל כך ביגיעות כאלה על ספק רוח קטן. והעבודה הגדולה שבגדולות היא התפלה ואף על פי כן כשעומדין להתפלל מתפללין וגומרין התפלה (הובא בלקוטי הלכות הלכות תפלת ערבית הלכה ד' אות ז).

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה תרומם גוי אלו ישראל: לקמ"ת סה דף ל..

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה וכו' ליתיב לארנקי של צדקה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

הנה אפילו בכי האי גוונא העני מקבל הצדקה מיד הגבאי, ויש לו בושה בזה. ויכולים לעשות אפילו שלא ידע הגבאי, כגון ליתן מעטפה סגורה שהגבאי לא יודע מה בפנים, ויכול להיות רק אגרת וכדומה, והוא מופקד ליתן לעני ראוי.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שיתכן שזה תלוי במה שהגמרא פסקה שצריך הגבאי להיות כר' חנינא בן תרדיון, לפי תוספות (ד"ה אלא) זה רק ענין של נאמנות, ולפי זה שפיר יש לעשות אפילו יותר כנ"ל. אכן לפי הרמב"ם (מתנות עניין י:ח) והטור (יורה דעה רמט) שכתבו שצריך להיות נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה, וכתב הבית יוסף (שם ד"ה ומ"ש לא יתן) שלפי דבריהו הגבאי גם צריך להיות חכם איך לנהוג עם כספים וכו' עיין שם. ולפי זה לכאורה דוקא צריכים לסמוך על הגבאי לחלק כראוי, ואין עצה בדרך הנ"ל כאשר הגבאי לא ידע מה בידו.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

אבותי גנזו ממון ואני גנזתי נפשות: לק"מ יז:ה דף כג..

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה: לק"מ יז: מאמר רבב"ח דף כד..

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

בנימין הצדיק – תכלת וארגמן: על פי לק"N יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שלו. על פי לק"מ כה 'אחוי לן מנא', עמ' שלח. על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שמ. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שמב. על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שמד.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה במונבז המלך שבזבז. הגמרא שוב כותב לשון נופל על לשון. כי מ' בא"ל ב"ם, ב', ונ' באח"ס בט"ע זנ"ש, ז', הרי מונבז נהיה בזבז. ואפילו בלי חילוף האותיות, העיקר הוא הבז של מונבז, כי מו"נ משמשת הב"ז. ותמצא במש"כ כאן ענין של זי"ז וזהב ודוד, כולם ענין של ב"ז.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות, אמת טו. מי שנותן צדקה שכרו שיזכה לאמת, ע"כ. וע"ש אות יב, כג, וצדקה לא.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

יב. אף על פי שניטלה (נבואה) מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

וברמב"ן תמה כיצד ניתן לומר שקודם שחרב בית המקדש שרתה הנבואה על כאלו שאינם חכמים [-דלאחר החורבן מבואר לקמן שניתנה לשוטים וכו'], והביא שיש שתרצו באקראי, ודחה פירוש זה, וחילק שיש דברים שאין אדם יכול להשיג ולהבין בשכלו, וזה לנביאים, ואילו נבואת החכמים הכוונה להשגות בשכלם ובחכמתם וברוח הקודש בקרבם.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן עו שבעל השגה צריך להיות למדן, והארכתי שם בס"ד.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

יב: משמיה דר' עקיבא בר יוסף כוותיה, פירש רבינו גרשום, ומוחזק בידינו שמעולם לא היה אדם גדול כמותו, ואין מי שהיה מזלו כמותו בתורה ובעושר, ע"כ.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

זה הוכחה למש"כ במקום אחר שהנביאים אינם באים בחשבון.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן ריש תורה ס' ז"ל וכן כל מי שעבר דרך ידם התורה, היה להם עשירות גדול מאד, דהיינו משה וכו' וכן רבי שסידר וחתם המשניות, וכן רב אשי שהיה תחימת התלמוד וסידר את כל התלמוד וכו' עיין שם. והרי כל המשניות הם מרבי עקיבא, ולכן בודאי היה לו עשירות גדול.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ במסכת שבת קיט, איך שייך עשירות מופלגת דקדושה אחר החורבן.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

הלוחות ארכן וי"ו ורחבן וי"ו: לק"מ א דף א:, ס:א דף עא, ריז דף קיג:.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

הלוחות ארכששה ורחבן ששה: לק"מ לד:ו דף מח:.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

יד. א"ל רבנין לרב המנונא כתב ר' אמי תיו ספרי תורה א"ל דילמא תורה צוה לנו משה כתב.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

יד. תוספות ד"ה שאם בא לחתוך חותך, תימה לרשב"א הא אמר לעיל בשתי כריכות חולקים ופ"ה כגון תורה בכרך אחד ונביאים בכרך א', משמע אבל תורה ונביאים בכר א' אין חולקין אפי' שניהן רוצים, ואם כן היכי אמר הכא דחותך, ויש לומר דלא הוי בזיון הספר אלא כשחותך מחמת חלוקה, עכ"ל.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

והוא פלא, שאותה הפעולה תהיה אסורה בהכי, שכיון שזה בא לחלק אין התורה ניתנת לזה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

ושנינו (ברכות לא.) לא יפטר אדם מחברו לא מתוך שיחה וכו' וכו' אלא מתוך דבר הלכה. וכאן כיון שבאים לחלק, ולפרוש זה מזה, אסור לעשות להיפך עם התורה, שישאר חלוקה.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדמות את זה קצת להלכות של מכירת בית הכנסת (או"ח קנג) שאפילו כאשר מותר לאנשי כפר למכור ממכר עולם, אסור לעשות אותו מרחץ וברסקי וכו'. ואם מכרוהו ז' טובי העיר אפילו אלו מותר. וכאן אין טובי העיר, וכאשר חותכים את הספר, כל זמן ששני החלקים לאותו בן אדם שפיר, אבל אם יתחלקו לשני בני אדם, נמצא שכל חלק נתחלל המקום הסמוך לו.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

יד. ת"ר אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

לא ראיתי מפורש, אבל לכאורה שיהא דומה ללוחות, שארכן כרחבן.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

רב הונא כתב שבעין ספרי דאורייתא ולא איתרמי ליה אלא חד (שהיה ארכו כרחבו), רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעיגלי ואיתרמי ליה, יהבו ביה רבנן עינייהו ונח נפשיה.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בדרך צחות, יהבו ביה רבנן עינייהו, דהיינו הע' שלא איתרמי ליה לרב הונא.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אחא בר יעקב בגמטריא ג' פעמים עי"ן, עם הג' פעמים והכולל. חד אמשכיה, עם הב' תיבות, בגמטריא ג' פעמים עי"ן, דעיגלי, נוטריקון עין גלי, הרי עוד עי"ן, הרי שבע עינין על אבן אחת.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

ונח נפשיה, פשי"ה בגמטריא אחא בר יעקב ע"ה.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

אמרו ליה רבנן לרב המנונא כתב רבי אמי ד' מאה ספר תורה, אמר להו דילמא תורה צוה לנו משה כתב.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אמי, א' פעמים מ' פעמים י', בגמטריא ת'.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

צוה בגמטריא ק"א, לנו, ל-נו, נ' פעמים ו', בגמטריא ש', עם ק"א, הרי ת"א. וי"ל שרב המנונה ענה להם שמא כתב ת"א.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

משה, מ' פעמים ש' פעמים ה', ששים רבוא, כענין ת"ר של תורה.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל רבא לר' זירא נטע ר' ינאי ארבע מאה כרמי א"ל דילמא שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

ינאי בגמטריא יין ע"ה.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

יד: לפי התוספות רי"ד (ד"ה ור"מ) לפי שיטת רבי מאיר, העמודים (-סוף יד. עמודיו עשה כסף, שיר השירים ג:ט) היו מונחים בצדי הארון לאורך הארון, דהיינו שבדי הארון היו על שני קצות הארון עם כל אורך הארון ביניהם – מקום שהיו עומדים נושאי הארון, ואילו העמודים באותו האורך מגיעים מזה אל זה אל הבדים. ודבר זה מעניין לי, כי נמצא כמעט כדוגמת איך שהמרגלים השיאו את האשכול במוט בשנים, שפירש רש"י במוט בשנים, שהיו שני מוטות, ואיך שהוא – עיין במפרשים שם שטרחו להבין, דרש מזה שהיו באמת ד' מוטות, ואחד לכל קצה של מטה.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

מחקק דא משה: לקמ"ת עב דף לד..

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה אנשי כנסת הגדולה, חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם, עכ"ל. והרי בסוף מסכת מגילה למדנו שמרדכי לא נמנה בפסוק אפילו מהראשונות, ועכ"ז רש"י מזכיר בעיקר את מרדכי, ועל כרחך ענין הקדימה בפסוק יש בו דברים בגו, וכבר הארכנו בס"ד במקומו.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

והאמר רב הימן זה משה וכו' תרי הימן הוו, ע"כ. והיינו מה שכתוב (מלכים א:ה:יא) ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכו', הכוונה למשה רבינו. וכבר מבואר מהזוהר שאין זה אלא בחכמה תתאה שמשה רבינו לא התעניין בה בכלל. והנה אותיות משה נבלעות באותיות שלמה. מה שאין כן אותיות הימן, וההבדל בין 'שלמה' ל'הימן' הוא ר"ע. וזה יש לראות במה שהפסוק בחר דוקא בזה הענין לכנות למשה רבינו בשם הימן. שעדיפות החכמה של שלמה מעל הימן היה בבחי' רע.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בפרשת קרח טז:ז כז"ל וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, אמר בשבילו אני נמלט, ועשרים וארבעה משמרות עומדות לבני בניו כלם מתנבאים ברוח הקדש, שנאמר (דה"י א:כה:ה) כל אלה בנים להימן, אמר, אפשר כל הגדלה הזאת עתידה לעמד ממני וכו' וכו' טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה ההיה רואה, עכ"ל. ויש לפרש שמשה היה רואה, וידע לפרש כל אלה בנים להימן, היינו תלמידי משה.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

רבא אמר איוב בימי מרגלים היה, כתיב הכא איש היה בארץ עוץ איוב שמו, וכתיב התם היש בה עץ, עיין שם.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שלעיל כתיב בימי משה, והמרגלים בימי משה, עכ"ז בא להדגיש שהיה שייך דייקא למרגלים. אבל תמוה לי, כי לכאורה הביא ראיה לסתור, כי הלוא סר צילם מעליהם, ונמצא שלא היתה בה עץ בזמן שליחת המרגלים, והרי יותר שייך הוא ללפני המרגלים.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

האבן טובה בצוארו של אברהם אבינו – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שמו.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

טז. א"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו וכו' שטן כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב אמר חס ושלום מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם, ע"כ.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

והובא מהחתם סופר (ד"ה דילמא) שאף בזה היתה כוונת השטן לקטרג על עם ישראל, וביאת זאת על פי דברי השל"ה וכו' כדי להגדיל את התביעה על עם ישראל שהיו להם כאלו אבות קדושים ולא למדו מדרכיהם, עיין שם.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור לפי החתם סופר פירוש בהמשך הגמרא, דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא אתא שטן נשקיה לכרעיה, ע"כ. ואם כל כוונת הס"א היה לרע, מה אהני ליה הדרשה, ויש לדחות כמו שלעתיד האומות יטענו שכל תיקון העולם שעשו היה למען ישראל ולשם שמים, כן חושב הס"א בדרשה זו מספיק לצדקו, ואינו אלא טועה.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש על פי מה שכתוב בספר המידות ערך דעת אות ב ז"ל דע, לפי גדל ידיעת התורה וטבעי העולם, כן נמסר ונשתעבד העולם תחתיו, ולפיכך היו נכנעים האריות תחת דניאל, כי דניאל היה חכם גדול, וכל רז לא אניס לה, והיה יודע טבע האריה, והטבע מתנהגת בידיעת התורה, והיא תחת יד הידיעה, ע"כ. ולפי זה יש לפרש, שכיון שרב אחא בר יעקב שלט על ידיעת תכונת השטן, על כרחו השטן נשתעבד לו.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

טז. ומאי אהדרו ליה חבריה דאיוב, אף את תפר יראה וכו', ברא הקב"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין, ע"כ. והנה בגמרא יש כמה וכמה שיטות שאיוב לא היה יהודי, ואם הם מסכימים לדרשה זו, שהגמרא סתמה שמשמע שזה לכל הדעות, הרי מבואר שגם לגוים קיים כח התורה להיות תבלין. ואין זה מוכרח ממה שקי"ל (סנהדרין נט.) נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

טז. חברותא כלפי שמיא, פרש"י מדבר לפני השכינה כאדם המתווכח עם (\ואומר ל) חבירו, בא ונשקול מי חייב למי, עכ"ל.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהקדמה לספר השתפכות הנפש: [והלאה טוב מאד כשמשיחין את לבו לפני השם יתברך כמו לפני חבר טוב אמתי] ע"ש, ונמצא גם בספר כוכבי אור, חלק א' אנשי מוהר"ן אות ד'.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכם להגדיר להשיח את לבו זה טוב, אבל להיזהר לדבר בדרך ארץ. ואכן בכמה סיפורים שהיה שלמה קרליבך מספר, ונמצאים מתקופות החסידים הראשונים, מצינו שדברו אפילו בוויכוחים. וכן מצינו אצל חוני המעגל (ברכות יט.), שלח לו שמעון בן שטח לחוני המעגל צריך אתה להתנדות, ואלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי וכו' עיין שם. ורואים שמי שמדבר לשם שמים יש אפשרות אפילו בוויכוחים.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

טז. אמר רבא איוב בסער חרף וכו' שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב וכו' הרבה נימין בראתי באדם וכל נימא ונימא בראתי לה גופא בפני עצמה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

סערה גם כן לשון שערות. וי"ל הענין על פי המבואר באריכות בליקוטי מוהר"ן סט, שאהבה ושלום תלוי בדעת, והשונאים באים מעכירת הדעת, ואלו השונאים יש להם טעם ודעת בשנאתם, אכן כאשר יש כל כך עכירת המוחין ויוצא ממנו שערות, מזה יש אויבי חנם באים מהשערות שהם מותרי המוחין, כי כבר אינם חכמה רק מותרות, ולכאן שנאתם חנם.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

בת היתה לו לאברהם ובכל שמה: לק"מ לח:ז דף נג., נז:ד דף סח..

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

בת היה לו ובכל שמה: לקמ"ת פג דף לח:.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ישמעאל עשה תשובה: לק"מ ל:ו דף מב:.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

אידלי יומא אידלי קצירי: לקמ"ת ח:ו דף יז..

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

טז:-יז שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא, אלו הן, אברהם יצחק ויעקב, אברהם דכתיב ביה בכל, יצחק דכתיב ביה מכל, יעקב דכתיב ביה כל. שלשה לא שלט בהן יצר הרע וכו'

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ביוסף כתיב בראשית לט:ג וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו. וכתיב מז:יב ויכלכל יוסף את אביו וכו', שהוא פעמיים כל. וידוע שיוסף הוא מידת היסוד המכונה כל.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שהגמרא כאן מביא כל מלשון כלי, כלי קיבול, ופרש"י ז"ל כלומר לא חסרו שום טובה, ע"כ. וכמו שהשינה הוא מעין מיתה, כן הרגשה זו שלא חסר שום טובה היא מעין עולם הבא, הרגשת השלמות. וזה השם יתברך נתן להם. מה שאין כן הכל של יוסף, הוא השפעה, שמעצמו אוחז בעולם הבא, וכמו שלמדנו במונבז, שהצדקה הוא בחי' אמת ושכר עולם הבא. ומי שמשפיע, על כרחך מראה שלא חסר לו, ובאמת לא יחסר לו כמו שמובא להלכה. והרי האבות ויוסף בחי' כלם ישבעו ויתענגו מטובך, השביעה בהאבות כנ"ל, ואז העונג בחי' יסוד בחי' יוסף.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין בתורה רפג ז"ל אמרו רז"ל (ערובין נג) דוד דגלי מסכתא כתיב בה, יראיך יראוני וישמחו, שאול דלא גלי מסכתא כתיב בה, אל כל אשר יפנה ירשיע, הינו כנ"ל כי שאול דלא גלי מסכתא, זהו בחינת טוב דטובה גניז בגוה, אבל דוד דגלי מסכתא שהיה מלמד תורתו לרבים זהו בחינת חסד דאתפשט לבר וכו' ע"כ.)

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הגמרא לא מזכיר משה, וי"ל שהרי כתיב במשה (חקת כ:יב) יען לא האמנתם בי וכו' לכן לא תביאו וכו'. לכן, אותיות 'כל', והן' לא בא בחשבון (כמו שמצינו בהרבה מקומות, כי אינו אלא להקטין וכדומה), והרי כאילו כתיב כל – לא, שלכן לא זכה לבחי' כל.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שלכאורה משה רבינו היה למעלה מהאבות, וכמו שכתוב בתורה ושמי ה' לא נודעתי, והיה ענו בחי' מה, יותר מאברהם שהיה רק בבחי' עפר ואפר וכו' וכו'. אולי יש לומר שכפי דרגתו לא זכה לזה. וכמו שמסופר על צדיק אחד שהסביר למה צדיקים גדולים לאו דוקא זכו לראות את אליהו הנביא, מה שמצינו שהרבה צדיקים פחותים מהם כן זכו, והסביר שכפי גודל נשמתם ההתגלות היתה צריכה להיות הרבה יותר גדול, ולא זכו לזה. וכן לענינינו, שמשה רבינו היה בקצה ליכנס לשער נ' בגמטריא כל, ונ' זה הוא תכלית הביטול להשם יתברך עין לא ראתה אלקים זולתך.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

כד תמחי לינוקא לא תמחי אלא בערקתא דמסאני: לק"מ לה:ט דף מט:.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

דקרי קרי ודלא קרי להוי צוותא לחברו: לק"מ לה:ט דף נ..

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

כא. הני תרי מיקרי דרדקי חי גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס וכו' מיתבינן ההוא דדיק ולא גריס מ"ט שבשתא כיון דעאל עאל וכו' ע"ש כל הענין.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

כב. טפח לו בסנדלו (בגמרא: ליה בסנדליה) – לק"מ ריש תורה סג. חיי מוהר"ן כז.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

כי צפון חסר: לק"מ ח:ב דף ט:.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים הרוצה להעשיר: לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים ידרים: לק"מ מד דף נד:.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין: לק"מ קסב דף קו:.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

וממזרים קרה זו רוח צפונית. פרש"י שהדופן מוזרת ופרוצה, עכ"ל. והיינו 'קרה' לשון תקרה. ואי אפשר לפרשה לשון קרירות, כי הקרירות מנשמת א-ל יתן קרח זו רוח מערבית, וכן לעיל בעמוד א' (וכן לקמן) למדנו שרוח צפונית מחממת.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

מצפון זהב יאתה. מצינו בכל מקום בספר קודש תמיד שזהב שייך לצפון. רק בספר ברית מנוחה, בדרך התפארת, בפעולות מרכבת התפארת סדרו את נהר פישון, שעליו כתוב (בראשית ב:יא) הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, במערב. וקשה יותר ומן הסתם קושיא זו מתרצת הראשון, כי בנהר חדקל כתב שם קדוש השייך לו, וכתב שיוצא מהפסוק (בראשית ב:יב) וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם. הרי לכאורה מבואר שמיחס הזהב של ארץ החוילה לנהר חדקל ולא נהר פישון, וצריכים לומר שפישון רב סובב אותו ארץ, אבל אין הזהב שבו שייך אלא לנהר חידקל. אכן אפילו הכי קשה, כי סידר את חדקל לצד מזרח. ונהר גיחון לצד צפון.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בהקדמה לספר ברית מנוחה, כתב שפישון מכסי לכל עבר צפונא הדא הוא דכתיב הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, ועם כל דנא דדהבא דדכירנא בדין פסוקא וכו' עיין שם. ואכן גיחון, שבמרכבת התפארת סידר לצד צפון, גם בהקדמה כתב עליו, ואנפוהי לצפונא. ויהי רצון שעוד אזכה ללמוד כל זה כראוי.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד לא זכיתי ללמוד את זה כראוי וידוע גם כן שהספר הנדפס מלא טעיות.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במפות שהדפיסו שמראים הד' נהרות, הציגו את הפישון כנהר קיזיל שבאמצע תורכיה, מתחיל מהאגם של טזיקא (למטה מהעיר אנקרא) ומשם הולך לצד מזרח כת' ק"מ, וציינו 'חוילה' ליד טזיקא [ועיין בסוף פרשת חיי שרה כה:יח וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל]. והרי זה בודאי יותר מערבי משאר הג' נהרות (גיחון – 'קורה' בגורגיה, הפרת והחדקל, מסוריה מזרחה עד המפרץ הפרסי). אכן רש"י על התורה (בראשית ב:יא) כתב שפישון הוא נילוס נהר מצרים (ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון וכו' דבר אחר פשיון שהוא מגדל פשתן וכו'), ואם כן לא רק שהיא הכי מערבי, אלא גם הכי דרומי.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם גשמים יורדין מאוצר טוב בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב, ע"כ. והמהרש"א דייק שבסוף בענין שלא יהיו גשמים, נקט רק תנאי אחד, וע"כ יש ג' מדרגות בדבר, בזמן שעושין רצונו ושרויין על אדמתם, גשמים יורדין מאוצר טוב. בזמן שעושין רצונו אבל אינם שרויין, גשמים יורדין אבל לא מאוצר הטוב – ולפי הדיוק יכולים לומר שהוא הדין כאשר שרויין באדמתם ואין עושים רצונו יש גשמים רק לא מאוצר הטוב, ובזמן שאין שניהם, אין גשמים.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות ד' – עכשו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' וכו', כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקלפות וכו' עיין שם באריכות ובמש"פ באריכות. ועל כל פנים יתכן שזה ענין האוצר הטוב שדיבר בו רב חסדא.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

אסור לתלוש פרי קודם בישולה: לקמ"ת פח דף מ..

</div>



# Chapter ג'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/8/

# Chapter ג'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/8


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ג' – חזקת הבתים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

דף כח. אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה ג' שנים משור המועד וכו'. ובפרש"י ז"ל מהולכי אושא, שגלתה סנהדרין לאושא כדאמרינן בראש השנה (דף לא.) עשר גליות גלתה סנהדרין כו' מיבנה לאושא מאושא כו', ע"כ (בגמרא ראש השנה: מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם וכו'), ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר למדתי בישיבת בית מדרש גבוה בעיר ליקווד כתבתי להסביר איך שהגלות לאושא היה החזקת הגלות, ובניתי את זה על לשון תוספות שהזכיר כמה מקומות ואז כתב וכו', וכעת נאבד ממני התורה, ויה"ר שהש"י יחזיר כל אבדותי וישלים חלקי בתורתו הקדושה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כט. עיין בהקדמה להש"ס צורת הדף ואיך שהוא רשימה של נ נח.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו בתשפ"ד, בח"י תמוז, ג' חדשים להילולה של רבינו, למדו דף יומי דף זה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אלמה אמר רב נחמן, פירש רש"י ז"ל לקמן בשמעתין, עד כאן פירוש רש"י זצ"ל מכאן ואילך וכו'.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הילולה של רש"י בעשרה ימים – כט תמוז.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

המילים האחרונים של רש"י על רב נחמן! לקמן בשמעתין, בש'-נת מעתי"ן עם הכולל בגמטריא תקע"א השנה שבה נפטר רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוגיא האחרונה הגמרא הביאה הפסוק שירמיה אמר להחכמים שכבר הלכו בגולה, בנו בתים וכו', ועוד הביאה העצה שלו (ירמיה לב), ונתתם בכלי חרש למען ימעדו ימים רבים – דהיינו שישמרו השטרות שלהם עד שיעבור הגלות. וזה היה כאשר קנה את השדה מאת חנמאל דן דודו. והרי רש"י הוא אחיה של התורה. בכלי חרש, עם הב' תיבות והכולל בגמטריא חכם רש"י. אי נמי, כלי חרש אותיות כח לרש"י. בכלי חרש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן חי.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

השני נוח לי הראשון קשה לי. אפילו לרבנן טענתו טענה כאשר אין מעשה רק אמירה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הסמ"ע (קמו:לט) קבע שיש בזה איסור (ספרא ב) לפני עיור לא תתן מכשול (ויקרא יט:יד), ולא תשגה עיור בדרך (דברים כז:יח). והקשו האחרונים שהרי אין אדם משים עצמו רשע (יבמות כה:), ואינו נאמן לטעון שנתכין ליעצו באופן שיש איסור לעשות כן. ותירצו שלפי תוספות ביבמות שם, לגבי עצמו כן משים עצמו רשע.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והובא מהריטב"א (ד"ה אמר רבא) והסוכת דוד (נח) שמדובר שאצל הלוקח אין הראשון קשה לו שיש בידו להכריחו להחזיר לו מעותיו, ורק שהשני נוח 'לי' היינו רק לי השני, אבל לך המחזיק גם הראשון נוח. ואפילו שזה גם כן טירדא לחבירו לקנות את הקרקע ואחר כך לגבות המעות בחזרה, ואם כן זהו גם כן עצה רעה, יש לומר שיכול טעון לא ידעתי שזה אסור, או שמדובר שיש לו בידו כל כך שאין צריך לטרוח כלל אלא לא יתן לו את שאר המעות שחייב לו.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ולא הבנתי כל כך איך שתירץ למה לא תהיה אסור גם העצה שיטריח אותו.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שבכהאי גוונא באמת כל אדם, ובכללם הלוקח חייב לעזור להמוכר, אם משום לא תעמוד על דם רעיך או משום עוד כמה צדדים אחרים. ולכן באמת אין איסור בדבר – כאשר מדובר רק בטרחה, וניחא ליה לאיניש לעביד מצוה בגופיה. ועל כל פנים בודאי יש פה מקום לחשוב שהוא מותר.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

לא: אמר אמימר טוען וחוזר וטוען וכו' אמר ר' נחמן אנן אחתיניה אנן מסקינן ליה, ע"כ. אחתיניה עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אנן נ נח נחמ נחמן מאומן! (גם מסקינן גמטריא איש, אלף יוד שין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

גם אם כותבים טוען בלי ו', טען וחוזר וטען בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

לו. קא משמע לן: אימא לא מנשיא ברא.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

רשמתי את זה, כי היום שמעינן טובא על שכחת הילדים ברכב רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כל הקודם בנכסי הגר זכה: לק"מ יז:ד דף כג..

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

בבא בתרא נג.:

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רב אסי א"ר יוחנן שתי שדות ומצר אחד ביניהן החזיק באחת מהן לקנותה קנאה, לקנות אותה ואת חברתה, אותה קנהה חברתה לא קנה וכו' בעי רבי זירא החזיק באחת מהן לקנות אותה ואת המצר ואת חברתה מהו, מי אמרינן מצר דארעא חד הוא וקני, או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, תיקו. בעי רבי אלעזר החזיק במצר לקנות שדיהן מהו, מי אמרינן האי מצר אפסרא (- החבל שקושרים על פי הבהמה כדי להנהיג אותה ולקשרה בו) דארעא הוא וקניאו דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי תיקו, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן נה. מחלוקת אם מצר מפסיק לענין פאה וטומאה ושבת. ובריש סט: ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו' מי שצריך לגבול סביב יצאו אלו שאין צריכים לגבול, סביב, אמר רב משרשיא מכאן למצרים מן התורה פרשב"ם שהקונה את השדה קנה את המצרים עצמן וכל האילנות הנטועין במצר, דמצרים בכלל שדה, דהכי משמע סביב כל האילנות הנטועין בקרקע המצר שהוא סביב השדה קנה אברהם, כן נראה בעיני, עכ"ל. ועיין סוף פג. בעי רב פאא מכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר מהו, שנים בתוך שלו ואחד בתוך של חבירו מאי, תיקו, ע"ש. וגם יש ענין של מקום הגדר, עיין למשל במשנה קז: דסתם מוכר חצי שדה מוכר לו כל צרכי שדה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ענין המצר עיין בספר מי השילוח פרשת בהר ז"ל ענין שמיטה ויובל הוא נגד המדות הנזכרות במס' אבות [פ"ה,מ"י] שלי שלך, שלך שלך. שמיטה, היא נגד מדות שלי שלך, היינו אף כי הארץ נתן לבני אדם שיש לאדם קנין בארץ שיוכל להוציא לו ממנה כל הטובות שבעולם, כי כל מיני טובות שבעולם נכללים בארץ כמ"ש (קהלת ג',כ') הכל היה מהעפר, ובשביעית יתן הארץ להש"י, כי הוא שובת ממלאכה ומעבודת הארץ של רשות על פי רצון ה' וישמור פקודותיו, וזה יקרא שלי שלך, היינו שהאדם מקנה להש"י כל קנינו בארץ. ויובל הוא נגד מדות שלך שלך שמצות יובל הוא שישוב איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו, כי באמת אלקים עשה את האדם ישר בארץ וחילק נחלה לכל אחד ואחד כפי מעלתו השייך לו בשורשו, וכן הציב איש על דגלו ואמר עליהם עבדי הם, אך מחמת שהם בקשו חשבונות רבים עד שזה יזכה לעלות ולהרחיב את גבולו ולקנות חבירו לעבוד בו, וזה ירד ולמכור מאחזתו עד שמוכר עצמו, אך ביען כי דבר ה' יקום לעד ולא ישתנה ח"ו ע"י מעשה בני אדם, אכן על משפטי ה' שיעברו על האדם לא יגיעו לעומק שורשו, כי ברא הש"י עת לכל דבר שישוב לאחזתו, ואת שנת היובל ברא בכדי שאז ישוב כל איש אל מקומו ואחזתו השייך לו מאת ה' כמו שנאמר שנת היובל קודש יהיה לכם, היינו שבשנת היובל יתגלה אור קדושת הש"י לעין כל, ע"י העברת שופר ביום הכיפורים עד שיוכר שמה שיש לו מאחזת אבותיו ע"י נתינת הש"י זה ישאר לו, וזה שבא לידו ע"י פעולת אדם אף שהיה קנינו עד עתה והיה ברשותו עכ"ז לפי שאינו שלו בשורש יוכרח להחזירו למקומו השייך. וזה הוא הארת הש"י בשנת היובל שיוכל לכל אדם מקום השייך לכל דבר. ולזה ההכרה והבנה יבואו אחרי שיקיימו מצות שמיטה, היינו שימסרו הכל להש"י עי"ז יבואו למדות שלך שלך, היינו שיכירו כל דבריהם לאיזה מקום הוא שייך בשורש, כמאמר המדרש (בראשית רבה פרשה נ"ג,י"ט) הכל בחזקת סומים עד שיאיר הקב"ה עיניהם, היינו אף כי לעין אנושי יתראה, כי העבד שייך לרבו והשדה למי שקנה אותה. אך מי שהקב"ה מאיר לו ומפקח עיניו יראה שכל מעשה בני האדם לא יפעלו לשנות מעומק רצון הש"י אף כחוט השערה, וביובל יתגלה האור הזה. וזהו מדות שלך שלך והוא גדולה ממדות שלי שלך. וע"י שמיטה ויובל יראה האדם אשר השיג טובה שלא על פי רצון הש"י רק ע"י השתדלותיו עשה עושר, זה אינו שלו אף שהוא ברשותו, ולכן בהסדרה הזאת נמצא אזהרה על גזל ואונאה ורבית, היינו שלעתיד יוכל שכל מה שבא לאדם דרך ענינים כאלה אינו שלו, רק אולי יהיה בלב האדם לאמור אם כן הוא שלא ישאר שלו רק מה שחלק לו הש"י בשורשו, א"כ הלא כל השתדלותו בחנם לאסוף הון ולקנות קנינים ולהרחיב גבולו, מאחר שלא ישאר שלו רק מה שחלק לו הש"י. ע"ז אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת י',א') יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט. פי' אמת כי ע"י החכמה שיבין האדם שלא ישאר לו מכל השתדלותו עי"ז ימנע מהשתדלות בעוה"ז, אך סכלות מעט שמצוי בו שגרם לו להשתדל ולאסוף קנין אף שמבין בחכמה כי אינו רק לפי שעה, עכ"ז יוכל לזכות ע"י השתדלותיו אף כי יבא העת לשוב אל אחזתו, ולהחזיר כל דבר למקומו, אעפ"כ ירויח שלא יחזיר לחבירו רק מדות גבולו, אבל המיצר והגבול שחלק הש"י להכיר בין חלק אדם לחלק חבירו, זה יהיה נוסף על גבולו מאחר שבתחילה הרחיב גבולו לתוך של חבירו והשתדל בעוה"ז ישאר לו הגנה מועטת גם מחלק חבירו אף שיחזירה, וזהו כל עסק השתדלות בעוה"ז שהאדם משתדל, וישאר לו זאת ההכרה לעולמי עד, עכ"ל.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

[בליקוטי מוהר"ן כה:ג ודע שאין שני בני אדם שוין זה לזה, כי כל הנמשות הם זה למעלה מזה וזה מלבוש לזה עיין שם. הרי שאף על פי שבחלוקת הארץ, כל אחד שכן עם חבירו, נראים כשווים זה לזה, ברוחניות אינו כן. ומצינו בסיפורי מעשיות משני קדמוניות שכל מקום מסוגל למשהו אחר. ולכן מדובר כאן על תכונת הנפש, להרכיש עוד מידות ותכונות.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר שהרי נחלת יעקב נקרא נחלה בלי מצרים, וזוכים לזה בשבת].

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה דבריו מבוססים על הגמרא במסכת יומא לח: ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא. וקשה כי בודאי כאשר חברו חוטא יפסיד חלקו, ואפילו בהאי כלל שאין מלכות נוגעת בחברתה, מצינו שיחזקאל כמעט נפטר לפני זמנו עבור חטאו [ועיין בשיחות הר"ן סד, בענין בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל, שעל כל פנים זה הדור רביעי מוכרח שיופסק אצלו הגדולה והמלוכה וכו' עיין שם ובמש"כ באריכות]. ולכאורה צריכים לפרש, שהמי שילוח מדבר רק היכן שהשני אינו חוטא.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש שמדבר על נחלת ארץ ישראל, שזה קבוע נצחי, אם לא שיחטא כל כך שיאבד לגמרי, (ואפילו בזה יש מקרים שיעבר נחלתו לשבט אחר, או להקדש, ולפי שיטה אחת גם המלך יכול להעביר, ואכמ"ל). אכן אם מדבר בנחלת ארץ ישראל, בהיכא תמצא דבריו שאיש אחד ירכוש נחלת השני קנין של ממש, ורק כלפי שמיא נשארת של השני, וצריך לפרש שמדבר בזמן שאין היובל קיים, כי אי אפשר לפרש שכל הרווחה של המצר שהרוויח הוא רק עד היובל, כי כתב בפירוש שהוא הרוויח לנצח. ומצינו אפילו לענין ירושת הארץ, שיהושע וכלב חיו מן האנשים, דהיינו שלקחו חלק המרגלים בארץ ישראל (בבא בתרא קיח, אבל לפי הרשב"ם זה רק למ"ד אחד), ולשון הרשב"ם (קיז:) נתחייב רשע יבא צדיק ויזכה בחלקו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריך ביאור בדבריו שהרי מבואר בגמרא שיש בעלים על המצר, כי הגמרא שאלה מה הדין במי שמחזיק במצר וכו'. והרי המצר בעצמו כנחלה בארץ, ואם אין אדם נוגע בחלק חבירו, גם המיצר של חבירו לא יכול לקחת. [והנה בענין חצות יש שפרשו, כחצות, שאין נקודת חצות קיים, כי יש חלק ראשון של הלילה וחלק שני, ואין יש ביניהם כלום. וכאן בבא בתרא (נה.) נו., שנינו שהחצב אילן או עשב שיונק רק מהקרקע שכנגדו ולא מהקרקע שבצדדיו, לכאורה אי אפשר לפרש שהוא חוצץ בין שני החלקים, ואינו תופס מקום כלל, כי בעל כרחך יש קרקע תחתיו שיונק ממנו].

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בענין המצר, שהוא נותן צורה, וחוצב חלק לכל אחד – ולכן נקרא העשב שבו תיחם יהושע את הארץ חצוב (ובליקוטי מוהר"ן יא:ז הביא הגמרא מסכת חולין ס, יהי כבוד ה' לעולם שר העולם אמרו, בשעה שאמר הקב"ה לאילנות למינהו, נשאו דשאים ק"ו בעצמן, מה אילנות שהם גבוהים ואינם תכופים אמר הקב"ה למינהו, כל שכן אנן וכו'. ועיין בריטב"א נה. ד"ה המצר שהקשה שכל עשבים אינם יונקים מהצדדים, ועל כרחך סגולת החצוב יותר מזה. ובאמת פשוט ומוכרח שאינו עשב בעלמא, שאם כן לא היה שומר קו הגבול. ועל כל פנים יש בו מדה יתרה של יהי כבוד ה' לעולם, להפריד ולהקים גבולות). כי מקום בחי' רצון, כל מקום יש לו רצון מיוחד, והארץ בחי' אמונה. והאמונה והרצון הם בחי' אין סוף, וצריכים לצמצם הרצון האין סוף, כמבואר בתורה מט, כדי לבנות העולמות והמדות, שהם ביצירת היצר טוב והיצר הרע, והם גדרי המצר, והמצר בעצמו הוא בחי' הלכות, שמפרשים ומגדרים מה מותר ומה אסור וכו'. וזה מה שמבואר (ערוך, ערך מצר – החמישי, רבינו ברוך בשיטת הקדמונים סב: - הובאו בבבא בתרא נד סוף ע"א) שהמצר הוא שביל (-ולכאורה לכולי עלמא בענין מצר שהחזיקו בו רבים פירושו שביל), בחי' הלכה. וכן חז"ל אמרו שגבולות הארץ שהרימו בגורל, היו צועקים, וזה בחי' הריעו לה' כל הארץ, ראשי תיבות הלכה, כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה יא. [גם בענין סייג לתורה, שיש סוגה בשושנים, מצינו בילקון שמעוני, תזריע יג, בענין ציון קברות (שהוא סוגיא בדף נח.), כמה וכמה מקורות, וכמה מהם מפרשים את הדרך, רבי חנינא בר איקא אמר מהכא, הרימו מכשול מדרך עמי, רבי יהושע בריה דרב אידי אמר מהכא, והודעת להם את הדרך. רב אשי אמר מהכא, ושמרתם את משמרתי, עשו משמרת למשמרתי, רבינו אמר מהכא ושם דרך אראנו בישע אלקים, ע"כ. הרי משמרת למשמרתי בחי' תיקון הדרך, דרכיה דרכי נועם].

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ (ישעיה סה:טז) אשר המתברך בארץ יתברך באלקי אמן והנשבע בארץ ישבע באלקי אמן, כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני. כי נשכחו הצרות, בחי' ביטול המצרים. כי הברכה שייך בעיקר להגבולות, עיין בספר אדיר במרום עמ' רנ ז"ל שהברכה היא תוספת השעה שצריך להעביר הגבול הראשון, עכ"ל ועיין שם באריכות ביאור כל הענין, כי כפי אותו הגבול שניתן בתחילה, כל תהיה אותה הבריאה כל הימים, רק הברכה היא בהשפעה עיין שם. ומבואר שברכת הארץ הולך ביחד עם השכחות גבולותיה. והנשבע בארץ ישבע, כבר כתבו הקדמונים שזה ענין של חצבה עמודיה שבע, והרי בחי' החצוב שבו תיחם יהושע את הארץ.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מצ"ר הוא השם הס' של ע"ב שמות, ס' בגמטריא הלכה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שקבענו שענין המיצר הוא הלכות, הפסוק מדבר בסוד תורה חדשה מאתי תצא. וזה באמת המשך הפסוק הבא, פסוק יז, כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה וכו'. וכן לפני ברכת הארץ בהפרצת גבוליה, הפסוקים דברו בההבדל שיעשה בין הצדיקים והרשעים, וכתיב (פסוק טו) והנחתם שמכם לשבועה וכו', והנחתם לשון תחום, כמו כבש וכשב, שהרשעים מוגבלים בתחום, אבל הצדיקים, אשר המתברך וכו', אשר בחי' בינה, הארץ העליון כנודע, אשר הצדיקים שהלכה כמותם יורשים הגבולות.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בתורה נו:ט כי צדיק וטוב לו, זה בחינת הצדיק שהלכה כמותו, צדיק ורע לו, זה בחינת הצדיק שאין הלכה כמותו. רשע וטוב לו, זה בחי' הרשע שמקרב להצדיק שהלכה כמותו, רשע ורע לו, זה בחינת הרשע שמקרב להצדיק שאין הלכה כמותו. ואפלו משה לא השיג זאת, כי הם בחינת דרכי ה' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר איבי הנחל פירש ז"ל כשיש על הצדיק מחלוקת, שעל ידי זה מכסין אותו (-את ההשפעה שבאה על ידו כדי שלא יקטרגו עליו, כמבואר בתורה פח), אזי זה הצדיק זוכה על ידי המחלוקת להשיג סתרי תורה – תורת ה' ממש, ועל ידי זה זוכה שהלכה כמותו. ועל כן הרשע המקורב להצדיק הזה, הוא רשע וטוב לו, דאין טוב אלא תורה, היינו שהצדיק משיג סתרי תורה המוסתרת אצל הרשע, ועל ידי זה נתגלה ההסתרה והתורה בעצמה מוכיחה אותו (-כמבואר בתורה נו), ועל ידי זה זוכה הצדיק שהכלה כמותו בכל מקום, ע"כ. ועוד כז"ל כשאין על הצדיק מחלוקת, אינו יכול להשיג תורת ה' ממש, היינו לגלות ההסתרות, ועל ידי זה אין הלכה כמותו, והרשע שמקורב אצלו הוא רשע ורע לו, היינו שהרע שלו בשלמות (כי הצדיק שזה הרשע מקורב אליו, אינו מוצא אצלו את התורה המלובשת והנסתרת), ע"כ.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי דבריו, רשע וטוב לו, באמת טוב לו להצדיק, שהצדיק זוכה לגלות התורה, אלא שהטוב מכריז תוכחה להרשע, אכן כיון שאוחז ברשעו אין זה טוב לו כלל. אלא פירושו לכאורה כמו שאביא מהמגיד ממזריטש, שלכל צדיק יש רשעים קשורים לו שמשפיעים עליו, בחי' אוי לרשע אוי לשכינו, והוא עליהם, ולפעמים הצדיק משפיע להם הרהורים טובים עד שזוכים ממש לטוב. ויכולים לפרש כן, שהטוב של אותם רשעים, הוא רק לשעה, כי סוף סוף הצדיק יטול חלקו, אי נמי יכולים לפרש שזה המעלה של הצדיק שהלכה כמותו, שהוא לא יקח חלקו. ופעם ראיתי כמדומני ממקור קדמון לפרש נוסח ברכת על הצדיקים, ושים חלקנו עמהם, להיות מאנשי הצדיק שאינו רוצה כלל ליטול חלק חברו.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים, המיצר, שהוא בחי' ההלכה, שייך להצדיק שהלכה כמותו. ולכן יהושע תיחם הארץ, ויהושע קבע תקנות השייכים לכל הארץ, והגמרא הניח ב'תיקו' על המחזיק במצר של נכסי הגר, כי זה נוגע לקנין גמור על הקרקע, ודוק.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת חגיגה טו. זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ואע"פ שבספר עשרה מאמרות פירש ז"ל

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והוא טעם זכה נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן ונוטל שכרו והוא נעשה צנור לשכר המגיע לחברו על דרך הנמנה מעשרה ראשונים שנוטל שכר כל הבאים אחריו לא לגרוע חלקם אלא שכלם זוכים על ידו נמצא הוא נוטל שכר כולם ונתנו להם ונשאר לו כנגד כלם כי האחרים נוטלים ממנו והוא אינו חסר והא והא איתא כמו שנזכיר לקמן, ע"כ.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לפי דבריו אתי שפיר לשון הגמרא, זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו – שאינו מזכיר כלל בתחילה התחייבות הרשע, כי דבר שייך אפילו בין צדיקים, חברים, שאחד יזכה לשורש הרע וכולם זוכים על ידו.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ולא משמע כן בשום מקום או פירוש אחר, אלא נוטל שכרו ממש והשני נשאר בלי כלום. וכן בפירוש בשער הגלגולים ז"ל והענין הוא, כי ברדוף הצדיק אחר הרשע לזכותו, אולי הרשע ההוא יש בו אותם נצוצות טובות שנאבדו ממך, ונצוצותיו הרעות נתנו לך, ועל ידי שתתחברו יחד בחשק ואהבה, אז הטוב שבו יוסר ממנו ויותנו בך, ואז אתה נשלם בכל הטוב, והוא נשלם בכל הרע. וז"ס צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, רשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם. וזש"ה אם רעב שונאך האכילהו לחם. וכמ"ש ז"ל על פסוק כי תראה חמור שונאך, אין הכתוב מדבר אלא באדם רשע שמותר לשנאותו כמש"ה הלא משנאך ה' אשנא, ואם אם רעב שונאך תאכילהו לחם וכו', עיין שם. אכן האריז"ל במקום אחר פירש ענין נוטל חלקו, שמדובר על נצוצות של נשמת הצדיק, וז"ל כי בן זומא ראה אוכלוסא בהר הבית, ואמר לא נבראו כל אלה אלא לשמשני. והענין הוא, כיון שכלם הם נצוצותיו ותלויים בו, והוא מתעבר ומתגלגל כדי לתקנם. וכבר נתבאר אצלינו, כי כל צדיק שמתגלגל עם איזו נפש כדי לתקנה ולעזרה, הוא נוטל חלק עמו באותם המצות שעושה, ונמצא כי כל ס' רבוא ההם שהיו נצוציו, נבראו לשמשו, כי הם הטורחים ועושים המצות, והוא נוטל חלקו עמהם בלי יגיעה, ע"כ. [ובשער הגלגולים כתב כן דוקא בענין עיבור נשמה ז"ל לתועלת הצדיק עצמו המתעבר בו, כי כיון שהוא מסייעו להוסיף מצות ותקונם, נוטל חלק בהם, וז"ס מ"ש ז"ל, גדולים צדיקים, שאפילו במיתתם זוכים לבנים וכו'. והוא, כי הוא מזכה אל האיש הזה, ונעשה לו כאב להדריכו ולסייעו, וזוכה בסבתו כנזכר: ודע, כי הצדיק הזה, כיון שנכנס בו לסייעו בחיים חייתו בסוד העבור כנזכר, ולא בסוד גלגול, לכן הוא קרוב לשכר ורחוק להפסד, כ"א האיש הזה יעשה מצות, נוטל חלק בשכר ההוא. וז"ס מ"ש ז"ל כי הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע, והבן סוד העמוק הזה]. ולפי זה שפיר יש לפרש כמו העשרה מאמרות, ששורש נשמת הצדיק נוטל בראש, וכל ניצוץ נשמה נוטל כפי שזכה, ע"כ. אכן מבואר בשער הפסוקים שאם הניצוץ של הצדיק נמשך ברשע, אז כל הטוב ילך לשורש הנשמה, והרשע יאבד ברשעתו ז"ל והנה הרשע בכל גלגול שמתגלגל להתברר, מוסיפין רשע חדש על הגלגול שעבר, ולכן נגמר ברורם תכף בארבע גלגולים לבד. והטוב שבהם נברר, ונתן לראוי לו, שיהיה משורש נשמתו, כמ"ש ז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע, והרע הגמור נשאר בו, וכלו פסולת גמור, והולך לאבדון, ואין לו עוד תקוה כלל, כי אין בו נצוץ טוב כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב איך יפרש בעל עשרה מאמרות את סוף הפיסקה בחגיגה שם, נתחייב רשע נטל חלקו וכו', לכאורה על כרחך נוטל חלקו ממש, והרי לא ראי רישא כראי סיפא.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו לפי דבריו, אולי יש לחלק שזה רק להרשעים המקורבים לצדיקי אמת שהלכה כמותם, ולכן הם בחינת רשע וטוב לו, טוב לו ממש, כי נגרע ממנו החלק שהצדיק נטל. ואילו הרשעים שמקורבים להצדיקים שאין הלכה כמותם, רשע ורע לו, כי נשארים בלי כלום, כי כיון שאין הלכה כמותם, אין זוכים להיות שורש האור שממנו יהנה כולם.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לפי דברי האריז"ל הנ"ל משער הגלגולים בסוד אם רעב שונאך האכילהו לחם, יש לעיין בדרך שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן רפב, לחפש ולהתיחס להנקודה טובה שבכל ישראלי, ועל ידי זה, ועוד מעט ואין רשע, כל הרשעות נופל ונשאר רק הטוב. ורבי נתן שאלו מה עם רשע גמור, ורבינו גער בו, שאין כזה דבר שלא יהיה נקודה טובה. והרי בצירוף לדברי האריז"ל יתכן שאין הכי נמי, תורה רפב פועל גם על רשע גמור, אבל לא כמו שפועל אצל הכשרים, כי בכשרים, האדם ההוא ישאר בצדקו, ואילו ברשע גמור, הוא רשע בעונו ימות, והנקודה טובה ישאר אצל זה שקיים מאמר רבינו, ודו"ק. אלא דיש לחלק ולפרש שהנצוצות שעליהן דבר האריז"ל הם זכויות שכבר זכה בהן, ואילו רבינו מדבר על מדות והנהגת הבן אדם שקיימים בהוה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עוד פירש האריז"ל שמקויים על ידי גלגול ז"ל דע שהמגולגל המשלים נוטל חלקו וחלק חבירו בסוד יכין רשע וצדיק ילבש כי אותו הלבוש שעשה רשע זה ע"י קצת צדקותיו ומעשיו (קכ"ה ע"א) הטובים ולא זכה ללובשו, עתה המגולגל המשלימו לובשו וזהו וצדיק ילבש.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אור תורה להמגיד ממז', על אגדות חז"ל אות תפז ז"ל

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם. וקשה, למה יהיה המדה כך. ועוד, חלק חבירו מאין הוא, והלוא רשע הוא, ורשע לגבי צדיק חבירו קרית ליה. ועוד, למה יתן החלק לזה הצדיק, והלוא הרבה צדיקים יש. ועוד מאין יש לרשע חלק בגן עדן, וגם בסיפא מאין יש לצדיק חלק בגיהנם. וי"ל דאיתא בכתבי האר"י זלה"ה (ע' שער הגלגולים פ"ט) שהרשע אם מרבה לחטוא רחמנא ליצלן יכול הוא להחטיא את הצדיק, כי אוי לרשע אוי לשכינו. ואף על פי שאינו יכול להחטיאו בפועל, מביא את הצדיק לידי הרהור עבירה. וכן הצדיק במעשיו הטובים ובעבודתו יכול הוא להעלות את נפש הרשע, ואם לא יכול להעלותו מחמת שנשתרש בחטא, עם כל זה מביאו לידי הרהור תשובה. ולכך אמרו הרשעים מלאים חרטות, זו הרהור תשובה, רק מחמת שנשתרשו בחטאים חוזרים לסורם. ואיתא המקדש את האשה על מנת שאני צדיק [הרי זו מקודשת] וכו' [מפני] שמא הרהר תשובה [בלבו], נמצא אף על פי שהוא רשע גמור נעשה צדיק גמור בהרהור תשובה. וז"ש זכה, פירוש הצדיק על ידי מעשיו, נוטל חלקו וחלק חבירו, פירוש הרשע שהרהר בתשובה ונעשה צדיק כמוהו באותו רגע. וזהו חבירו דקאמר. וגם תיכף כשהרהר בתשובה נגזר לו ליתן לו חלק בגן עדן, ועכשיו שחזר לסורו ניתן חלקו להצדיק שהביאו לידי הרהור תשובה, ומשלו ניתן לו. לכן היא מדה ומדה שיותן לו ולא לאחר. וכן הוא להיפך. הרשע על ידי חטאיו הביא את הצדיק לידי הרהור עבירה, ונעשה הצדיק חבירו של הרשע, ונגזר עליו להיות לו חלק בגיהנם. ואחר כך חזר הצדיק לתמותו והחזיק בצדקו, נוטל הרשע חלקו בגיהנם שהביאו לידי הרהור עבירה. וכפעלו ישולם לו, וכך היא המדה, עכ"ל.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

לעיל הקשינו, שמבואר בבבא בתרא קיח, שיהושע וכלב נטלו חלקם של המרגלים, ולכאורה זה היה חלקם ממש מאליהם, ולא ממה שזכו על ידי יהושע וכלב. ומלשון הרשב"ם משמע שזה לא היה גזרה מיוחדת, אלא מדין צדיק נוטל חלקו. אכן בענין המרגלים, כיון שאין להם חלק לעולם הבא (סנהדרין י:ג), שפיר ירשו שכיניהם שסבלו מהם את חלקם ממש. ואין ראיה משם לרשע בעלמא, שאז הצדיק יטול רק הטוב שבא על ידו.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

והא דמצינו באריז"ל שמשה רבינו לוקח את העדיים של בני ישראל, הרי בני ישראל כבר אבדו אותם, ואדרבה מזה שמשה רבינו לוקחם, אחר כך בשבת, הוא מחזיר אותם לבני ישראל, ואילולא לקחם בתחילה לכאורה לא היו זוכים להם אפילו בשבת.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר מאור עינים ר"פ נח כז"ל

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

דכשהצדיק מוכיח את הדור ואין רוצים לקבל מוסר הוא נוטל מהם את החלק הטוב שלהם, וזהו אמרם ז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, לאו דווקא בעולם הבא נאמרו הדברים אלא אפילו בעולם הזה שהוא נוטל את החלק הטוב שבתוכם אם מוכיח אותם ואינם רוצים לקבל, ואסבריה מורי לדבר זה כי הדבור מפי הצדיק לאוזן השומע והדיבור הוא דבר רוחני והוא מדריגה עשירית והשמיעה היא גם כן היא דבר רוחני והיא מדריגה עליונה למעלה מהדבור וכשהוא שומע ואינו מקבל מוסר לוקח הצדיק חלק השמיעה שלו שהדבור של הצדיק חוזר אליו עם חלק השמיעה של השומע. (ודבריו הובאו באורח לחיים ר"פ נח, ועיי"ש מה שהאריך בזה. ושם כתב שנח לא רצה להוכיח את הדור, כי ידע שלא יקבלו, ולא רצה לקחת חלקם. ובזה הוא חשב שעלה אפילו על משה רבינו. אכן צריך עיון קצת, כי לכאורה סוף סוף בודאי נח לקח חלקם, כי בגשמי בודאי לקח חלקם – כי נשאר כל העולם שלו, ובפשטות זה כולל גם כל ההישג הרוחני שהכל נשאר תלוי רק בנח, והרי דור המבול אין להם חלק לעולם הבא, ועל כרחך הכל נשאר בחלקו של נח. ובמסכת אבות ראש פרק ה' עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים וכו' עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע וכו' עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כלם, ע"כ. הרי שרק באברהם כתוב שהוא קבל שכר כלם, מה שלא הזכיר אצל נח. אבל אצל נח לא היה צריך לכתוב, כי פשוט הכל נשאר רק לנח, מה שאין כן באברהם שהעולם כמנהגו נמשך, היה צריך להודיע שזה היה רק בחיצוני, אבל השכר של כלם נטל אברהם. ואולי נח לא ממש קבל השכר של בני דורו, רק ירש המקום וחלק שלהם. אבל אפילו הכי, לא היה טעם לחשוש שיקח שכרם, שהרי בין כך ובין כך הם נאבדו לגמרי בועלם הזה ובעולם הבא. וצריכים לדחוק לפי פירושו שנח לא הבין כמה חמור היה חטאם שיאבדו לגמרי, אף על פי שהשם יתברך אמר לו שישמיד את כולם, חשב שעדיין יהיה להם חלק לעולם הבא)

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

נג: - נד - גרפיטי

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב דימי בר יוסף א"ר אלעזר המוצא פלטרין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד קנאן, וכמה אמר רב יוסף אמה, אמר רב חסדא וכנגד הפתח.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

פירש רשב"ם בנוין ואין חסר כלום, ואין לו מה לחדש בבית שתהיה חזקה. סיוד, טיח בסיד. כיור, ציורין מחוקין על הקיר. וכמה, הוי יפוי להחזיק. וכנגד הפתח. דרך כניסת פתח הבית בכותל שכנגדו, דשם נראה יותר לנוי, אבל במקום אחר טפי מאמה בעי, ע"כ.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ובדף נד. אמר רב הצד צורה בנסכי הגר קנה, דרב לא קני לגנתא דבי רב אלא בצורתא, ע"כ.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

פרש רשב"ם הצר צורה, צורת חיה או עוף. בנכסי הגר, בכתלי הבית. אבל סיוד וכיור דעמר לעיל, אמה כנגד הפתח לאו היינו צורת בריה אלא ציורים בעלמא מעשה צעצועים ופרחים, אבל צורת חיה או עוף חשובה ודי באחד, ולא בעינן אמה ולא כנגד הפתח, ע"כ.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

וכמה הלכות גדולות יש ללמוד מזה הלכה למעשה בענין גרפיטי של נ נח נחמ נחמן מאומן. דודאי נוי ויופי הוא. ואין צריך להיות אמה על אמה, ואין צריך להיות כנגד הפתח, אבל בודאי הידור מצוה יש בדבר. וסבא אמר על כל דלת, כי הידור הוא, שאפילו ציור של סיוד וכיור נוי הוא כנגד הפתח.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

נד. ואמר שמואל האי מאן דאתקיל תיקלא אדעתא דארעא קני, פרש רשב"ם מסיר המכשולות, ומשוה פני הקרקע שתהא חלקה ולא תכשל המחרישה ותשבר, ע"כ.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שצריכים להשוות פני הקרקע לפני המחרישה. ונראה שבחרישה ממש משוה את הקרקע. כי כן מבואר בישעיה כח:כה הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק וכו' ופרש"י ז"ל הלוא, כן דרך החורש, כיון שחרש משוה פני האדמה ואחר כך זורע, ע"כ. וכן רש"י בפסוק כו כז"ל לא לנצח ישלח נביאים להוכיחו, אחרי שאינו שומע לתוכחה, הוא ייסרנו במשפטי יסורין כדי שתועיל עמל תוכחתו שהוכיח, כזה שמשוה פני הארץ לזרע כדי שתצלח עמל חרישתו שחרש, ע"כ. [ועיין שם ביאור המשל גם בפסוק כד – הכל היום יחרש החרש לזרע פרש"י וכי החורש כדי לזרע לעולמים חורש, אם כן מה יועיל, אף הנביאים המוכיחים אתכם להחזירכם למוטב, הלעולמים יוכיחו ולא יועילו. ובספר זית רענן (הקדמה ד"ג) פירש שחרישה הוא רק להמית ולהשריש מני האדמה העשבים הרעים, לבד יפסידו זרע הזרוע, כן הנסים והנוראות שעשו לאבותינו בימי קדם, היה רק למען יתמו ויכלו האמונות כוזבות והדעות נפסדות מקירות לבבנו, ואחר זה נודע ונטע בקרבנו האמונות האמתיות.]

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

נד. אמר רב הצד צורה בנסכי הגר קנה, דרב לא קני לגנתא דבי רב אלא בצורתא, ע"כ. עמש"כ לעיל דף נג:.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

רבה בר בר חנה

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

מאמרי רבב"ח – חיי מוהר"ן ה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח האי גלא דמטבע לספינתא: לק"מ א דף א:.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי הורמיז בר ליליתא: לק"מ יב: דף טז:.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אישתעו לי נחותי ימא בין גלא לגלא: לק"מ יג דף יח..

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי הורמיז בר ליליתא: לק"מ יב דף טז:.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא: לק"מ ב דף ב..

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזו לי האי אקרוקתא: לק"מ ג דף ב:.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זימנא וכו' וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה אכלה טינא: לק"מ ד דף ד:.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זימנא חדא הוה אזלינין בספינתא וסגאי ספינתא: לק"מ ה דף ו..

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זימנא חדא הוה אזילנן במדברא וחזינן הני אווזי: לק"מ ו דף ז..

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח זמנא חדא הוי אזילנן בספינתא וחזאי להאי ציפרתא: לק"מ יא דף טו..

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי אורזילא בר יומא: לק"מ יד דף יט..

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח לדידי חזי לי אקרוקתא דהוי כי אקרא דהגרוניא: לק"מ טו דף כ:.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא תא אחוי לך טורא דסיני: לק"מ ז דף ט..

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא תא ואחווי לך בלועי דקרח: לק"מ י דף יג:.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבב"ח אמר לי ההוא טייעא וכו' היכי דנשקי ארעא: לק"מ יד דף יט:.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן מישתעי וכו' וחזינא האי כוורא: לק"מ טז דף כא:. חיי מוהר"ן ו.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

רב ספרא מישתעי וכו' וחזינן ההוא כוורא: לק"מ יז דף כג:.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יונתן משתעי וכו' וחזינן ההוא קרטליתא: לק"מ יח דף כד.. חיי מוהר"ן ח.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

א"ל תא אחוי לך בלועי דקרח, חזאי תרי ביזעי והוו קא מפקי קוטרא וכו', בזיעי, פירש רשב"ם בקעים, דכתיב ותבקע הארץ אשר וכו' (במדבר טז – תרגום אנקולוס ואתבזעת), ע"כ. צריך ביאור עיין רש"י דברים יא:ו בקרב כל ישראל, כל מקום שהיה אחד מהם בורח, הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו, אלו דברי רבי יהודה, אמר לו רבי נחמיה, והלא כבר נאמר ותפתח הארץ את פיה (במדבר טז:לב), ולא פיותיה, אמר לו ומה אני מקיים בקרב כל ישראל, אמר לו שנעשית הארץ מדרון כמשפך, וכל מקום שהיה אחד מהם, היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה, ע"כ. וכאן משמע שהיו שני פיות. ונראה שהבקיעות האלו הם רמזים על החרון אף, ולא על מה שבלע הארץ.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

רב יהודה הינדואה מישתעי וכו' וחזינא ההוא אבן טבא: לקמ"ת ד:יא דף ו:.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב אשי וכו' והוה אטמא דבשרא בהדן וכו': לקמ"ת ה:טז דף יא:.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו באין בספינה וכו': לקמ"ת ז:יג דף טו..

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם, אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו, מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה וכו'.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות, מריבה סד: כל הדברים נבראים בבחינת זכר ונקבה. אפלו מלכים, יש מלך בחינת זכר ויש מלך בחינת נקבה, והקב"ה מרחקין זה מזה כדי שלא יחריבו את העולם, ע"כ.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

פני משה כפני חמה: לק"מ ו:ה דף ז., לקמ"ת ה:טו דף י:.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו: לק"מ כא:ח דף ל..

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

כל צדיק נכוה מחופתו של חבריו אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה: לק"מ כב השמטות דף לד:.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

עה. אמר רבה אמר ר' יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... – לויתן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. זכה עושין לו סוכה – בחי' טנדר או בסטא של נ נח. לא זכה עושין לו (רק) צלצל (סכך בלי מחיצות, בחינת כיפה ננח)... לא זכה עושין לו קמיע (ורש"י פירש ז"ל היינו דבר מועט שקושרו לתלות בצוארו ע"כ, אכן יש שרצו לפרש שזה הענק הנזכר בגמרא, ואילו הקמיע הוא תכשיט ליד, כי כן נמצא בלשון חז"ל (יוצרות לפרשת שקלים ובמגלה עמוקות קטז) וכקמיע ביד גבור בזרוע חותמו)... והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו... בחי' גרפיטי ננח!

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות וכו' לגלג עליו אותו תלמוד, השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן, לימים הפליגה ספינתו בים, חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים וכו' אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר לי דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי, אמר לו ריקא אלמלא ראית לא האמנת, מלגל על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, ע"כ.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן צח גילה הענין של נתן עיניו בו, שנתן לרשע העינים של הצדיק לראות עד היכן פגם. והנה כאן אותו תלמיד זכה לראות מלאכים בונים החלונות של שערי ירושלים, ולא אהני ליה. ואז קיבל הראות של הצדיק.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

עתידין צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: שיחות הר"ן קכו.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

עח. כומני, אמר רב פפא בר שמואל מרכבתא דנשי, ע"כ. כומני בגמטריא מקדש אדנ-י כננ"ו, ובגמטריא אדנ"י באחוריים.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

המוכר את הספינה

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

דף פב הקונה שלשה אילנות קונה הקרקע מלוא האורה וסלו חוצה, ונראה לפרש ע"פ תורה ו' בלקוטי מוהר"ן, דהנה הקונה והמוכר העומדים על נכסיהם זה בחי' נקודה תחתונה של ה' בחי' חיריק. כי מבואר בכ"מ בדברי רבינו שהממון הוא בחי' הרגלים שמקים ומעמיד את האדם. וגם מצינו שחפצים הגנובים צועקים כמו שכתוב (חבקוק ב:יא) אבן מקיר תצעק, ומבואר גם בזוה"ק ובגמ' מהפסוק הזה שקירות הבית מעידים על מעשה בני אדם, הרי שאם הכל בכשרות הכל בחזקת דמימה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר הקונה והמוכר באים לעשות את הקנין, זה בחי' הו' שבתוך הא', ששניהם נכנסים להסכם, ובזה יש בושה, כל אחד נכוה מחופת חבירו, כי יש משפט איך למי שייך החפץ הזה. וזה מה שמצינו שקנין, מכירה, הוא לשון כרה, וכמו שרש"י מפרש בפ' ויחי על הפס' אשר כריתי לי (נ:ה), שהוא מלשון כי יכרה איש בור, וכן פירושו מכירה כמו שאמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה. הרי שהמכירה הוא בחי' כרה, בחי' חפירה, שהוא לשון של בושה. וזה בחי' הו' כמבואר בתורה שם.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

לאחר שאדם זכה לקנות את האילנות והקרקע, הרי הוא בחי' אדם היושב על הכסא. כי הג' אילנות הם בחי' השלשה בחי' של תשובה, פן יראה וכו', שהם בקוצו של היוד עליונה של האלף. ולזה קני"ן בגימטריא ר"י, שהוא עשר פעמים אהי"ה. בחי' השיעור קומה של תשובה, בחי' תיקון. כי תחילת התשובה מתחיל עם אהי"ה להיות זמין למהוי, וגם מסתיים עם אהי"ה, כי אין כבוד בלי כ' בחי' אהי"ה. וע"ץ עם הכולל בגמטריא שם קס"א (אהי"ה במילוי יודין, אלף ה"י..), שע"י ג' עצים, נבנה הסגול של קס"א שבנקודה עליונה, וגם הקרקע, בחי' הרצון, שסביב האילנות, בחי' כתר – שסובב, נקנה. ולכן להלכה כדי שגם הקרקע תהיה קנויה צריכים העצים להיות בצורת חצובה – דהיינו בצורת סגול. ואף שלמ"ד אחד בגמ' מספיק שיהיו בשורה, להלכה זה אינו מספיק כי לית בזה משקל התשובה, כי נקודה אחת, זה בחי' דין, וכן שורה של נקודות, זה גם כן בחי' דין, בחי' עולם הנקודים שעי"ז היה השבירה כידוע, ואז היה תיקון המתקלא, שיש משקל, חסד גבורה ורחמים, כידוע, שזה עיקר התיקון. ולכן נקודה אחת, הוא חיריק, שהכל חוק"רין את הכבוד, אבן בוחן, והשלושה נקודות בצורת סגו"ל, מלשון סגולה שזה למעלה מכל הטעמים, כמבואר במקום אחר בדברי רבינו, ואי אפשר לחקור אותו. וזה בחי' ארץ ישראל שהוא מתנת חנם, שאינה תלויה בזכויתינו, כמבואר במ"א בדברי רבינו, והוא לעם סגולה. ועל כן כשאדם קונה ג' אילנות בצורת סגול, עובר בחי' כל תהליך התשובה להיות זמין ולמהוי ליה מקום בעולם ולהיות אדם היושב על הכסא.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן להלכה, כדי שיקנה גם הקרקע עם האילנות, צריך שהמרחק בין האילנות תהיה מד' אמות עד ט"ז אמות, כי הד' בחי' נקודה תחתונה של האלף, בחי' מלכות, דין, ודמימה, ובחי' עצם האדם מד' יסודות, כמו שרבינו מפרש בתורה לז מהזוהר עה"פ ושם האיש אשר עשיתי עמו, שע"י תענית זוכין להיות אדם, שמתקן את הד' יסודות, הרי שצריכים לפחות ד' אמות, ועד ט"ז אמות, כי ג"פ י"ה (דהיינו עד ט"ז) שיש בין השלושה אילנות עולים למספר אד"ם.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ואז גם יתחייב בביכו"רים....

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לדרוש עוד בס"ד בענין הט"ז אמות מרחק שבין כל אילן ושורה, כי הלב בשורש ל"ב אלקים דמעשה בראשית כמובא בלקוטי מוהר"ן, והלב יש בו שני חללים, הרי שכל חלל שייך ט"ז (וזה גם כן רמוז בהאלף, שהואו באלכסון מתחלק לב' ווי"ן כמבואר בכוונות לאכילה, שמעיקרי הכוונה לכוון על הל"ב נתיבות חכמה הרמוזים באות א', והרי י"ו למעלה וי"ו למטה). והנה הרמח"ל גילה שאלו הל"ב אלקים הם בחיצוניות, ובפנימיות יש ח' שמות הוי"ה – כל אחת בת ארבע אותיות, הרי ל"ב. וזה השיטה שלכל שורה יש ח' אמות. כי העץ ממש נבנה מהלב – ה' פעמים לב, בגמטריא עץ, ובגמטריא צלם, עצה עמוקה בלב איש. וה' אמות הם מקומו של האדם ד' אמות של הלכה – ד' אותיות הוי"ה ב"ה.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

כי מראה חמה עמוקה מן הצל: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

צ: - צדיק! בפירוש הרשב"ם ד"ה ושמע מינה מוסיפין על המדות כז"ל אבל שתותא מלגיו, זהו שתחלוק את החמשים בששה חלקים, ומגיע לכל חלק שמנה שקלים ודינר ושליש דינר, הוסיף הוסיף אחד מששה חלקים שבתוך הנ' על החמשים והוי נ"ח סלעים ודינר ושליש דינר, עכ"ל.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

חמשים = נ, והשתות שמוסיפים הוא הפתח - ו' שתחת הנ', ואז יש נח, והדינר ושליש דינר, שתי נקודות של השוא תחת הח.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

צא. מתריעין על פרקמטיא ואפי' בשבת, הלבוש (או"ח תקעו:י) כתב מפני שדומה לפיקוח נפש. המר"ץ חיות (ב"ק פ: ד"ה מתריעין) הוסיף לבאר, שההיתר הוא כיון שיתכן שעתה זו שעת רחמים, ואם תעבור שעה זו לא תועיל התרעתם בזמן אחר.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכד שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו, אף על פי שאין זה המקום מוכן לכך וכו' כי כשיזוז ממקומו יכול להיות שיפסק וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

צח. כתוב בספר בן סירא הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וכו', עיין חידושי אגדות.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

קטז.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיש לו חולה בתוך ביתו וכו': לק"מ י:ד דף יג..

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

אשר אין חליפות למו ח"א בן וח"א תלמיד: לקמ"ת ז:ג דף יב:, סח דף לב..

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

קכא. לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים וכו' ט"U באב מאי היא א"ר יהודא אמר שמואל יום שהותרו השבטים לבא זב"ז וכ' רבב"ח א"ר יוחנן יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל וכו'.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

קכא: והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר (יהושע ז:ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה אמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלים וששה, אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כובה של סנהדרין, ע"כ.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב איך חשיב יאיר בן מנשה מוכה מאנשי העי, הרי אנשי העי הכו את הכשלשת אלפים איש שעלו עליהם למלחמה, והרי לא יצאו לצבא אלא מבן כ' לבן ס', ויאיר בן מנשה היה כבר זקן מופלג.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

קכג. למה נתן יעקב את הבכורה ליוסף וכו' משל: לק"מ ב:ד דף ב..

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

קכז. עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא, נאמן דמשמש לי כעבדא, ע"כ.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה:טו ז"ל אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות וכו'.

</div>



# Chapter ט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-3/9/

# Chapter ט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-3/9


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק ט – מי שמת

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ב'

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

יורש את הכל, עם הט' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

קמא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בת תחלה סימן יפה לבנים: לק"מ ל:ג דף מא:.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

קמד. רב ספרא גברא רבה הוא לא שביק גירסיה וטרח לאחריני, ע"כ. שהוא ההיפך של מלאכתו נעשית על ידי אחרים. ויש לסמוך את זה גם למה שרבי אמר (לעיל ח.) אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

קמז. שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד ויו"ט של עצרת ברור זרעו חטים וכו'.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בתנא דבי אליהו רבא פרק יח בענין דואג ואחיתופל כז"ל ואמרו חכמים (עיין סנהדרין קו:) שכך אמר דוד, אף שיחתן לא תזכר בבית המדרש, ע"כ. וי"ל שכיון שדוקא צוה לא למרוד במלכות בית דוד הזכירו שיחתו בזה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

האי יומא קמא דריש שתא אי חמימא כולא שתא חמימי כו'.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

משנה ז. אין נקנין אלא במשיכה. במשיכה בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

קסו: ילמד התחתון מן העליון באות אחת אבל לא בשתי אותיות, כגון חנן מחנני וענן מענני.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה למדנו השתפ"ה בהיותינו אצל הציון של רב ענן, וכבר הייתי דורש שהע' של שמו יכולים להחליף באות ח' באותיות הגרון אחה"ע, והרי הן אותיות נ נח. וכן, חנני, אותיות נ נח י', הי' משלים כל הי' אותיות של השיר פשוט כפול משולש מרובע, והוא לימוד תחתון מן הפתק שבא מהעליון.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ במסכת שבת קג. הכותב נח מנחור.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

קעה:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות: לק"מ לה:ו דף מט:

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס: לק"מ לה:ז דף מט:.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

משנה סוף מסכת בבא בתרא כתוב: אמר ר' ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס, ע"כ. ועל פי פשוטו המשנה נותנת עצה שמי שיש לו חכמות שרוצה לטהר מהם יעסוק בדיני ממונות, ומי שיש לו תאוות ממון ישמש את שמעון בן ננס.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שרבינו שמו נרמז בפסוק נחל נובע מקור חכמה, וגם ידוע שהלכה כרבי נחמן בדיני, דהיינו בממון, והרי המשנה בעצמה מרמזת שעיקר העצה להתתקן מחכמות הוא להעסוק ברבינו, שאין לך מקצוע בתורה גדול ממנו.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר הבעיא של חכמות היה בדורות הקודמות כידוע, ואף שבודאי עכשיו אנו סובלים מאד מחכמות, וכמש"כ בחיי מוהר"ן שאע"פ שנדמה להרבה שאין להם חכמות האמת הוא שהם שקועים בהרבה חכמות, עכ"ז אין לנו בזה עוצם היצה"ר והתגברות והתאווה של חכמות שהיה בדורות הקודמים. והיום נפלנו לגמרי לתאוות ממון הש"י, ולכן עיקר העצה בשבילנו לשמש את שמעון בן ננס, והכוונה שלא מספיק להיות סתם מה שהעולם חושב ברסלב, אלא שצריך דוקא סבא והפתק של נ נח, וזה מרומז א' במה שהמשנה מייחס שני דורות שמעון בן ננס, שזה ענין של סבא - אבי האבא, ויותר מזה, ידוע שיש לעשות חילופי אותיות בכל אות השמיני וזה נקרא הא"ב של אח"ס בט"ע גי"ק (רש"י במסכת פסחים מביא את זה והובא בכל הספרים הקדושים) אז יכולים להחליף ה'ס' ב'ח', וכן בחילופי אותיות של א"ת ב"ש ס' מתחלפת עם ח', ויוצא ש'ננס' הוא נ נח, וזה מה שרבינו אמר שרבי שמעון בר יוחאי הוא ע'יר ו'קדיש מ'שמיא נ'חית ועכשיו יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה שאפילו הציפור צריך לשתות ממנו, וזה שמעון בן ננח!

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש בזה רמז להשמש של רבינו הקדוש ר' שמעון, בחי' ישמש שמעון את וכו'.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין בגמטריא 379, ועם קי"ב דפים שבמסכת (כי מסיימת בדף קיג ומתחלת בדף ב), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! ולכן המסכת מסיימת, צדיק בא לעולם טובה באה לעולם שנאמר זה י"נחמנ"ו ממעשינו ומעצבון ידינו.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ד. טטפת, ט"ט פ"ת, עמש"כ סוף פרשת בא (שמות יג:טז).

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ד: דיני נפשות וכן עיבור השנה מתחילין מן הצד, פירוש לא מן הגדולים אלא מן הקטנים. ועיין בישעיה ס:ד ובנתיך על צד תאמנה פרש"י ז"ל על גססין (תרגום יונתן) כסלים של מלכים (ראה בישעיה מט:כג – והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקותיך) תהיינה אמונות, ע"כ. וכן עיין בישעיה סו:יב על צד תנשאו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל הקטן היה ראוי לעבר השנים (ילקוט שמעוני בשלח פרק טז – פסקא כז-כח, תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה, ומעשה ברבן גמליאל וכו' עיין שם שעלה אחד שלא ברשות, מיד עמד שמואל הקטן ואמר שזה הוא, ולא היה אלא איניש אחרינא וכדי שלא יתבייש עבד, והרי זה בחי' דיני נפשות), והוא נחמה למיעוט הלבנה (יל"ש בראשית א). קטן ע"ה בגמטריא צלם. וכתיב בתהלים (לט:ז) אך בצלם יתהלך איש. אך מיעוט הוא, וי"ל שבא למעט הליכה בקומה זקופה, וכאילו חסר וקט"ן מן הצלם. טוב מעט לצדיק (תהלים לז:ט). לצדיק בחי' צלם, כי ד"י זה ד' פעמים י' הרי לצ"מ, וק' הוא קטן כמו שמואל הקטן ודוד הקטן במדרש הנ"ל, כי טוב מעט לצדיק.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות: לקמ"ת ה:טז דף יא..

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ו: לעולם יראה דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה וכו' מפחד בלילות מפחדה של גיהנם שדומה ללילה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אלדד ומידד – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שנ.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

אלדד ומידד מתנבאים וכו' הטל עליהם צרכי ציבור: לק"מ א:ז דף א:.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ויקח קרח – תכלת וארגמן, על פי לק"מ סד 'בא אל פרעה', עמ' שנב.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

יז: דנין לפני חכמים, שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי, רב נחמן בר יצחק מתני חמשה שמעון שמעון ושמעון חנן וחנניה, ע"כ. ידוע שמעון בן יוחאי בגמטריא נחמן בן שמחה, וידוע הקשר ביניהם וההסכם שעשו ואכמ"ל. וכאן רואים עוד, צדיקים בשם שמעון, קשורים לצדיקים ששמותיהם מרמזים על נ נח, וכן המצרי, בחי' מצר הגרון ובחי' אחוריים כערף פרעה.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

יח. מעובדא דרועי בקר חד אמר אם בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יט. כל המלמד בן חבירו תורה מעה"כ כאלו ילדו. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

תקפו של יוסף ענוותנותו של בועז וכו': לק"מ קל דף קכ.. שיחות הר"ן קיד.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה דברים שנצטוו ישראל: לק"מ ו דף ז:.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: לק"מ לה:ח דף מט:.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ירד גבריאל ונעץ קנה בים: לק"מ ה:ד דף ה:.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כשנשא שלמה את בת פרעה וכו': לק"מ לה:א דף מט..

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

עצתו נופלת: לק"מ מט:ה דף נח..

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמתה אשתו הראשונה פסיעותיו מתקצרות: לק"מ רעז דף קכ..

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי: לק"מ לה:ד דף מט..

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

נועם אלו ת"ח שבא"י שמנעימים זה לזה כהלכה: לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

קשר רשעים אינו מן המנין: לק"מ קפא דף קט..

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

כו. בחידושי אגדות ד"ה מפר מחשבות וכו' שלא תבא התורה לידי מעשה כי אם בדיבור. עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

כו. כתב שבנא פתקא, זה לעומת זה, רמז להפתק הקדוש, כי שב"נ ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ריש לקיש הצטרף לר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן סוחרין שהלכו לעבר שנה בעסיא, ובדרך ראו אנשים שהיה נראה שהיו עוברים על התורה, והרבנים שהיו הולכים לעבר השנה דנו לכף זכות, אבל ריש לקיש התרעם עליהם, וקרא להרבנים חשודים על השביעית, והובא מספר חפץ חיים, הלכות לשון הרע (כלל ג באר מים חיים אות י) שהיה קשה לו למה ריש לקיש לא דן אותם לכף זכות, וביאר שכאשר הכף חובה יותר מכריע מהכף זכות אין לדודו לכף זכות וכו'. וצע"ג על דבריו, כי מעשים שחז"ל הביאו הם להיפוך ממש, שצריכים ודבר גדול הוא לדון לכף זכות אפילו כאשר היא רחוקה מהדעת לגמרי. ואילו מה שמסופר כאן אינו קשיא בכלל, כי אדרבה, ריש לקיש רצה שיוכיחו העוברי עבירה בשעת מעשה, ואם לא יצליחו להפרישם מעבירה על כל פנים חייבים למחות, כל עוד שאין סכנה ממש, והרבנים לא רצו אלא לדון לכף זכות, ולכן שפיר קרא עליהם שהם חשודים על השביעית.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

כל זה כתבתי על ספר חיי מוהר"ן קסה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

מחשבה מועלת לדברי תורה: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

כז. עד זומם רבא אמר מיכן ולהבא הוא נפסל, עד זומם חידוש הוא, מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני, אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך ע"ש. והקשו שהרי גם רבא מודה שאין חידוש כאשר הכת שני מעיד על הכת הראשון. ותירצו (עי' יד רמה, ורש"י לקמן ד"ה בגזלנותא שכז"ל חידוש ליכא דהא מילתא אחריני קמסהדי) שהרי כאן הכת הראשונה כבר נחקרה עדותן וכשרה היא ועומד נגד עדות של הכת השניה, ואינו דומה לעדות על כשרותן, שאז אין להכת ראשונה שום טענה. והתורה חידשה שעם כל זה, הרי עדות הכת השניה היא על גופן של הכת הראשונה ואין להם טענה נגדה. ונלע"ד שיש ליישב שהחידוש של התורה הוא שמגלה שהכת הראשונה זממו, וזה חידוש עצום, כי באמת מנא לן האי, בסתם עדות מכחשת, מנא לן מחשבות וכוונת העדים, אולי סתם טעו וכדומה. ולכן אפילו אם רבא סבירא ליה כרב חסדא, שעדים המוכחשים פסולים למפרע כמו שהקשה תוספות, ותירצו שהפסול של סתם עדים מוכחשים אינה אלא מספק, ואילו בהזמה הם פסולים ודאי. וזה חידוש של עדים זוממים, דאילו בכל שאר פסולים שנפסל את הכת הראשון, אפילו כאשר יעידו עליהם שהם גנבים וכדומה (ועיין לעיל כו. דעה שאפילו בהכי לא פסלי עד דאכרזיה, וזה קצת סמך לדברינו) ופסולים ממש מעיקרא, אבל עוד לא קבענו שהם ממש עדים שמשקרים בכוונה, אלא שאין לנו לסמוך עליהם בודאות, רק בעדות הזמה התורה קבע וגילה לנו שעל כרחך מבואר הדבר שאלו העדים הם זוממים בכוונה לשקר. וכן בתירוץ האחרון של תוספות על הא דרבא ס"ל כרב חסדא דעדים המוכחשים הם פסולים למפרע, וא"כ מאי שנא עדים זוממים, ותירצו כי חידוש הוא, ועל חידוש אין ללמוד אלא החידוש, והקשה רע"א שהרי החידוש אינו אלא נאמנות של הכת השניה, אבל פסול הכת הראשון אינו חידוש. ולפי מש"כ מיושב, שהתורה חידש בעיקר על פסול הכת הראשון, שהם לא סתם לא נאמנים, אלא הם פסולים כי הם זוממים בעדותן.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ויסוד הענין י"ל על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה נה, כי הרשעים ממשיכים בחינת רע עין על שונאיהם בחינת (ברכות ז:) ולא עוד אלא שרואה בשונאיו. והאדם נצול מרע עין הזה על ידי למוד זכות שלמד על הרשע, כי גם הקב"ה מלמד זכות על הרשע בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע. וזה שאמרו חז"ל (ברכות ז:) ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר מרום משפטיך מנגדו. וזאת הזכיה שזוכה בדין, שמלמדין עליו זכות, על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע, כי לסלק הדין והמשפט צריך לזה התגלות היד, בבחינת (דברים לב) ותאחז במשפט ידי, שלא לשלט על הרשע, וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל, שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין וכו' ע"ש ופירש בזה (תהלים לז) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, הינו עם רע עין כנ"ל, וה' לא יעזבנו בידו, בידו דיקא, הינו בהתגלות יד ה' כנ"ל. ועל ידי מה נתגלה יד ה', על ידי ולא ירשעינו בהשפטו – על ידי בחינת ותאחז במשפט ידי, בחינת: מרום משפטיך, כנ"ל, כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע, בבחינת (ישעיה כח): שגו בראיה, על ידי פקו פליליה. זהו בחינת משפט, שזוכה בדין, על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ובאות ח' כז"ל ועל ידי בחינת ארץ ישראל לא די שנצול מרע עין של רשעים, אלא גם רואה בהם מה שהם רצון לראות בו, ע"ש כל זה באריכות.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיש מצב שהשם יתברך נותן קיום להרשע – שהוא העד בסוגיא שלנו – רק שמחליש עינו, אבל עדיין יש קיום לדבריו ולעניניו. עד שבזכות האבות וארץ ישראל הצדיק זוכה לקיים בו דין כאשר זמם, כי ארץ ישראל הוא בחי' עמנו הייתם, כמבואר שם שזוכים לזכות אבות וארץ ישראל על ידי תפילה שמתפלל בהיכל המלך, ששם כולו אומר כבוד, ועל כרחך כולם עמו באותו מקום, הוא יחודו יתברך, ובזה זוכה להכריתם לגמרי. אבל זה חידוש של ארץ ישראל, בחי' מראשית השנה, ובחי' חידוש של האבות, הנצנים נראו בארץ עת הזמיר, שאז יכולים לקבוע שהרשע הוא רשע ובחטאו ימות, אבל עד שזוכים לזה, אפילו אם יש עדות מוכחשת שסותר דבריהם, אינו מספיק רק להחליש ראות עיניהם וכח עדותן, והדבר בספק, ויש דעות שעדיין כשרים להעד, או שפסולים רק מספק, ודילמא טעו. רק כאשר הכת השני יכול להגיד עמנו הייתם, אז התורה קובעת שהכת הראשון ממש זממו להרע, ושוב אין יד ה' מכסה עליהם, אלא מרשיען. ולפי רבא זה החידוש חל מכאן ואילך, כי עד אז היה קיום של כי ותאחז במשפט ידי. ואביי סובר שגם ותאחז במשפט ידי פוסל למפרע, כמו שדרשו חז"ל על זה, שביד השם יתברך להחזיר את החץ אפילו לאחר שהכה.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין כט.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה: אפילו שנים מזכין או שנים מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין, ופרש"י ז"ל ואף על גב דאי הוה פליג עלייהו הוי בטל במיעוטא, כי אמר איני יודע הוי כמי שלא ישב בדין, ונמצא הדין בשנים ואנן תלתא בעינן, עכ"ל.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין את זה על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' שבנין ירושלים הוא על ידי תיקון ג' מדות, תאות ממון, אכילה, ומשגל, וירושלים הוא בחי' יראה שלם, ומצינו שירושלים הוא בחי' משפט (ע' תורה נט) כמו שכתוב (ישעיה א) קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה, עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט תפדה. ומבואר שם ז"ל וזה בחינת (במדבר טז) קרואי מועד אנשי שם. אנשי שם זה בחינת שלש מדות הנ"ל, שכל אחד ואחד נקרא בחינת שם וכו' וגם היראה שבלב היא גם כן בחינת שם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם (לקמ"ת א:ו) ועל ידי בנין ירושלים וכו' נברא מלאך, שמשפיע נבואה וכו' כי הנבואה באה מבחינת כרובים וכו' אנפי זוטרי (זוהר בראשית דף יח:), והם נשפעים מן המלאך וכו' ראשי תיבות כ'י א'ין מ'חסור ל'יראיו (תהלים לד). ואזי נמשכת נבואה, ואפלו קטנים יכולין להתנבאות, בבחינת (יואל ג) ונבאו בניכם ובנותיכם, ע"כ.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לומר שלכן צריכים ג' דינים שהם בבחי' הג' מידות שעל ידיהם יש בנין ירושלים בחי' משפט, ועי"ז אלהים נצב בעדת אל, והשכינה ישרה ביניהם, ודבריהם יהיה בבחי' נבואה. והם צריכים להיות אנשי שם, נקראים בשם, ועל כן אי אפשר שחד מהם יסתלק בטענת איני יודע.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד דלכן אי אפשר בהשתמט אחד בטענת איני יודע, כי מבואר עוד שם באות ז' ז"ל אך צריך לזהר מאד מהתמנות, כי זה הזוכה ליראה יש לו השתוקקות להתמנות, כי מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין (ברכות ו:), ומחמת שדבריו נשמעין, הוא משתוקק להתמנות, אבל צריך לשמר עצמו מאד מהתמנות, כי ההתמנות מפסיד השפעת הנבואה, בחינות המלאך הנ"ל, הנעשה על ידי היראה. וזה שאמר יהושע למשה, כשאמר לו: אלדד ומידד מתנבאים במחנה (במדבר יא) – אדוני משה כלאם. פרש רש"י (והוא בסנהדרין יז): הטל עליהם צרכי צבור והם כלים וכו'. כי צרכי צבור, הינו התמנות מכלה ומפסיד הנבואה כנ"ל, כי נעשה מאותיות "מלאך" “כלאם", עכ"ל. והנה לפי זה צריך ביאור בכלל איך הדיינים ישבו במינויהם ויזכו להשפעה של נבואה כנ"ל. וי"ל שלכן יש קפידא שיהיה ג' דינים, והרי כל אחד בפני עצמו כאילו אינו כלום, ואין לו החסרון שרוצה שדבריו יהיו נשמעים, כי הרי הוא רק אחד מתלת, והקול השלישי יכריע מעל השנים, מה שאין כן אלדד ומידד היו רק תרי, ולכן בהמנם לצרכי ציבור כל אחד מהם יהיה לו מינוי ניכרת וקולו נשמעת, וממילא יהיה כלה מאליו. ולכן על כרחך כל אחד מהג' צריכים להביע דעתו ודאי, כדי שלא ישארו השניהם כלים בהתמנותם. ויזכו לבחי' צירוף "מלאך" בזכות אלקים נצב בעדתם, ונלע"ד שזה גם בחי' צירוף כלאם לטובה, כמבואר בספר הזוהר הקדוש ובספרי רבינו עה"פ מלך אסור ברהטים, בריהטי המוחין, שהשגת אלקות הוא כאילו תופס ואוסר את השכינה בתוך המוחין, ולכן גם בחי' "מלאך" המבואר כאן שהוא שפע נבואה, הוא בחי' “כלאם". ולזה צריכים לשמור שלא להשמיע את הקול הפרטי העצמי, וכיון שהקול יוצא מתוך שלשה פנים, אינו מפסיד ההשראה, ואדרבה בזה שפיר יצא דבר ה'.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ושמואל אמר (סנהדרין ה:) ב' שדנו דיניהם דין אלא שנקרא בית דין חצוף, הרי בודאי יש חסרון של השראת נבואה, כי בודאי על חציפות לא ישרה נבואה, אבל עם כל זה כיון ששניהם מינוים לצרכי ציבור, והם בחי' שלוחים ומלאכים, חל עליהם בחי' השני כרובים שמהם ישמע הקול של הפסק. וזה הענין של חצו"ף (ע"ה) בגמטריא אל"ף למ"ד, שהוא פן אחד של הפנים כידוע, שיש ש"ע נהורי אנפין, כל פן, אל"ף למ"ד, והרי זה הב"ד של שנים הוא חצו"ף, כי אין להם הכח של בחי' הג' מידות שמהם בונים את היראה [יר"ו – ג' פעמים ע"ב] של"ם [ש"ע הנ”ל] של ירושלים שהוא היפוך של חוצפה, וכמבואר שם להדיא שהתאוות הנ”ל הם בחי' חוצפה, ולכן בהיותם רק שנים כל אחד הוא פן אחד בפני עצמו, שרוצה שישמע קולו בההתמנות הזה, וחסר להם הפ"ן שיבטל את השמעת כל אחד כקול בפני עצמו, ומלאך פניו הושיעם. ולכן אפילו לשמואל, כיון שמעיקרא נכנסו כל השלושה לענין, אי אפשר לסכן אותם בהשמט אחד בטענת איני יודע וחייבים להוסיף דיינים.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין היתה יושבת כגורן עגולה: לק"מ קפג דף קט:.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

כי צריך כל אדם לומר לא נברא העולם אלא בשבילי: לק"מ ה:א דף ה.. חיי מוהר"ן א.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם: לק"מ צד דף צו., קב דף צז:.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

לז. ריש לקיש אמר מהכא כפלח הרמון רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון [סופי תיבות מת"ן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן], רבי זירא (רי"ח) אמר מהכא (בראשית כז) וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו. הנהו בריוני דהוו בשביבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דנהדרו להו בתיובתא והוו קפדי רבנן (!!!!!), כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה קטין חריכא שקי דהוה 'בעי עלן רחמי' [ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!], השתא מאן 'בעי עלן רחמי' [ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!]? הרהור בליבייהו [בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!] ועביד תשובה, ע"כ. גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

נכנס יין יצא סוד: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

אדם הראשון משוך בערלתו היה אדם הראשון בלשון ארמית סיפר: לק"מ יט השמטות דף כז:.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

לט. עיבור שנה מתחילין בג' ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה פליגי בה וכו' ח"א כנגד ברכת כהנים וח"א ג' כנגד שומרי הסף וחמשה רואי פני המלך ושבעה רואי פני המלך וכו' פירש"י עיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא וכו'.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

לט. א"ל האי צדוקי לר' אבהו אלקיכם כהן הוא כי קברי' למשה במאי טביל וכו' א"ל בנורא טביל וכו' ומי סליק טבילה בנורא א"ל אדרבא עיקר טבילותא בנורא הוא דכתיב כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וכו' וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב טוב ה' לכל וכתיב טוב ה' לקויו משל לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולו כשהוא עודר אינו עודר אלא לטובים שבהם.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

והזונות רחצו למרק שתי חזיונות: לקמ"ת עב דף לג:.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

מא: וליברוך הטוב והמטיב (היינו על מילוי להבנה) א"ל אטו כי חסר מברכינן דיין האמת וכו' וליברכינהו לתרווייהו כיון דהיינו אורחי' לא מברכינן.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

כל המומתין מתוודין: לק"מ ד:ח דף ד..

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

על זביחת היצה"ר: לק"מ ו:ב דף ו:.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

כל הזבח את יצרו וכו' כאלו כבדו להקב"ה בב' עולמות: לק"מ ו:ג דף ו:.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שחטא ישראל הוא: לק"מ יד:ג דף יט..

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ויעמד פינחס ויפלל שעשה פלילות עם קונו: לקמ"ת ח:ג דף טז:.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

פרשו את הפסוק (משלי כה:ט) וסוד אחר אל תגל, פרש"י ז"ל וסוד של אברהם ושרה אל תגל לבזותם, ע"ש. הרי שהם בחינת סוד של האחוריים של השיר פשוט כפול שלוש מרובע. והרי, אברהם ושרה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאילמלא הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט, ע"כ. ועל ידי תפילתו פעל שלא נהרגו רק כשלים וששה איש, ואמר ר' נחמיה (מד.) זה יאיר בן מנשה. ומנין שהתפלל שם אברהם, כתיב (בראשית יב:ח) בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה', וכמש"כ שם רש"י. ויש לדרוש, ויקרא, י' קרא, היינו הי' מיני תפילה וי' מיני נגינה. וזה מה ששינתה הגמרא מלשון הפסוק וכתבה, בין בית אל ובין העי, עם עוד י' של וי-קרא, בגמטריא יאיר בן מנשה.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה דבעיא מכסא, מעשה במוכס אחד ישראל רשע אחד שמת וכו' וכו' ובא ואראך אותו האיש בגיהנם וציר של פתח גיהנם סובב באזניו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

אולי ענין של ציר של פתח גיהנם סובב באזניו הוא קשור למה ששנינו במסכת כתובות ה: אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים מפני שהן נכוות תחלה לאיברים, ע"כ, שתחילת הדין בחי' הפתח, סובב באזניו, ודו"ק.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

שכינה מה אומרת קלני מראשי: לק"מ ה:ב דף ה:.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

השכינה מקוננת: לקמ"ת ב:ו דף ד:.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

שכינה צועקת קלני מראשי קלני מזרועי: לקמ"ת מ דף כו..

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

הספידא יקרא דחיי או יקרא דשכבי: לק"N יד דף כ..

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

תהא לוטא ולא תהא לאטה, פרש"י ז"ל נוח לך להיות מן המקוללים ולא מן המקללים, לפי שסוף קללת חנם לשוב אל המקלל, ע"כ. ולכן אלו שמקללים אותך, מן הסתם הקללה שלהם על חנם וישוב עליהם, וכן הקללה שלך, מן הסתם על חנם. ונראה עוד, שענין השבת הקללה על המקלל, יותר בתוקף מקללה שיחול על אחר.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

לפי האי כלל של הגמרא יש ליישב הלשון שהקב"ה אמר לאברהם אבינו (בראשית יב:ג), ומקללך אאור, ולא כתב אקלל, כי המקלל את אברהם בודאי יהיה על חנם, וישוב הקללה על המקלל, ואין רבותא בזה, ולכן הוסיף הקב"ה שלא זו בלבד אלא גם יהיה ארור.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

משנה: בכל יום דנין את העדים בכנוי יכה יוסי את יוסי. פרש הרע"ב ז"ל אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהי"ם, לכך מכנה שם בן ארבע אותיות ליוסי, ע"כ. נאבד לי מש"פ שתלו הקללה ביש"ו. ושוב מצאתי בפירוש דן ידין לספר קרנים אות ה', שיש"ו מרומז בראשי תיבות ונוקב שם י'.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

לאמר דא גילוי עריות: לק"מ יט:ו דף כו:.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

שבת במרה נצטווה: לק"מ כז:ו דף לט..

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

סג: יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן יא:ג שדי הוא בחי' שיש די באלהותי לכל בריה, וכשאינו שומר הברית, היינו על ידי גיאות, הוא עושה לעצמו ע"א, הוא מראה שאין די לו באלהותו, עד שצריך ע"א, עיין שם.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

אמרי הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה, בעו רחמי אימסר בידייהו וכו', אמרו היכי נעביד ניבעי פלא, פלא מרקיעא לא יהבי, כחלינהו לעיניה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין למה לא התפללו על הלאו של לא תחמוד ותאות ממון וגניבה, שנפשו של אדם מחמדתן.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הנותן מזרעו למולך וכו' מפני מה תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכוהו עליהם וכו' אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה וכו' רבא אמר כנשוורתא דפוריא פירש"H כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים שהיתה חפירה באץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

סז: אין עוד מלבדו (דברים ד:לה) אמר רבי חנינא אפילו לדבר כשפים, ההיא איתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת (-אם תצליחי לעשות לי כשוף) זילי עבידי אין עוד מלבדו כתיב [פרש"י ז"ל ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע, ואם תוכלי מאתו יצא ואני מקבלן, ע"כ], איני והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה [פרש"י ז"ל ומסרי נפשיה (\נפשייהו – רש"י שעל ע"י) משמיא לאצולי' ע"כ], ע"כ.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עיין סיפורי מעשיות, מעשה ד' ממלך שגזר שמד, שאותו צדיק היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ועיין בספר המדות ערך כשוף אות ג' שאין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה ובמש"כ שם.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

סח. הרבה למדתי מרבותי ולא חסרתי מהם כי אם ככלב המלקק מהים ותלמידי לא חסרו ממנו וכו'.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן הקדמה ד"ה ועם כל זה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת בחוקותי מבאר איך עשרה הרוגי מלכות הם כנגד ט' שבטים שהיו במכירת יוסף והשכינה, ור' עקיבה ראשי תיבות ע'שירי ק'דש י'היה ב'מקום ה'שכינה עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש בזה מה שר' אליעזר הגדול אמר כאשר בקרו אותו החכמים ושאל אותם ועד עכשיו למה לא באתם, אמרו לו, לא היה לנו פנאי, אמר להן תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן, אמר לו רבי עקיבא, שלי מהו? אמר לו, שלך קשה משלהן, ע"כ. כי כמו שהשבטים צירפו את השכינה להחרם שעשו, כן רבי עקיבא בעל כרחו היה צריך לנהוג נידוי ברבי אליעזר.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

בחמרא וריחני פקחין: לק"מ כ:י דף כט..

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

תירוש זכה נעשה ראש: לק"מ כ:י דף כט..

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם: לק"מ כט:ח דף מ:.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ע. אל למלכים לומאל אמר לו בני מה לך אצל מלכים ששותים יין ומשתכרין ואומרין למה לנו אל ולרוזנים אי שר מי שכל רזני עולם גלויין לו ישתה יין וישתכר. א"ד מי שכל רוזני עולם משכימין לפתחו ישתה יין וישתכר אמר ר' יצחק מנין שחזר שלמה והודה לאמו דכתיב כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי וכו'.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

עא: משנה פיזור לרשעים הנאה להן והנא לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו'.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן סז:ו.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

אשה קרקע עולם: לק"מ ס:ד דף עב..

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ולא יעבור: לקמ"ת פו דף לט:.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

היורד לפרנסת חבירו כאילו בא על אשתו: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

היורד לאמנות חבירו כאלו בא על א"א: לק"מ סט דף פז., עט דף צג..

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

פא. ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה היינו שנזהר מגיאות ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו וכו'.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

פו. רש"י ד"ה של בית פלוני, ז"ל לא רצה להזכיר שמם שחשובין היו, ובזה לא היו נוהגין כדת שהיו הרבה דרין בבית אחד אנשים ונשים והיו מצויין תמיד עם נשי חביריהן, ולא שמתייחדין, ע"כ.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המידות ערך חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

פז. ממך זה יועץ פרש"י שנחלק בעיבור השנה הקרוי סוד ועצה כדמפרש לקמן, ע"כ.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שסוד ועצה הם באים במובן אחת, הרי מש"כ רבינו בספר המדות ערך עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ע"כ.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

צ. במשנה ראש פרק חלק (מסכת סנהדרין פרק יא, וכן מובא לפני כל פרק בפרקי אבות): כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיה ס)  ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר, ע"כ.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה - "ידי להתפאר" עם האותיות בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן - מעשה של רבינו!

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

צ: מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים וכו' שכתיב (דברים לא:טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם, ע"כ.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

יש עוד כמה דרשות בחז"ל מפסוקי התורה, אבל עדיף להביא ממשה רבינו, כי הגוף של משה רבינו היה בריאה בפני עצמה, כמו שכתוב (שמואל א:יב:ו) ה' אשר עשה את משה, וכמבואר בדרשות הר"ן, שעל כרחך גוף המוכן לדבר עם השם יתברך בכל עת, על כרחך הוא בריאה מיוחדת (ובכתבי הרמח"ל מבואר שצדיקים גדולים יש להם גוף אחר, ובמקום אחר חקרנו אם יש לרבינו הקדוש כח בזה, ואכמ"ל). ועיין ברש"י בפרשת בראשית (ב:ז) וייצר, שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין, לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן, ע"כ. והרי גופו של משה הוא כמו הגוף של שאר בני אדם לתחיית המתים, והרי בגופו של משה רבינו בעצמו הוכחה שיש מציאות של שלימות הגוף, ובודאי השם יתברך יביא את כל העולמות לשלימות הזה.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

צא. מעשיות עם גביהא בן פסיסא, פרש"י ז"ל כך שמו והיתה לו עקמומיות בגבו כדמוכח לקמן, ע"כ. שהתווכח שם עם בני בניו של כנען על ארץ כנען שהוא של ישראל.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים, יום ה' ההוקיר בעל חטוטרת, שענינו מקום שהמיעוט מחזיק את המרובה.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

יקרא אל השמים מעל זה הנשמה וכו': לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט:.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

יקרא אל השמים מעל זו הנשמה ואל הארץ זה הגוף: לק"מ סא:ג דף עד:.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחית המתים מן התורה: לק"מ סד:ה דף עט:.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גזלו מנחלת אבות: לק"מ קג דף צז:.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

כל המחליף בדיבורו כאלו עובד עכו"ם: לק"מ כג:ה דף לה:.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ורבנן (חנניה מישאל ועזריה) להיכן אזלו (לאחר שיצאו מן הכבשן), אמר רב בעין הרע מתו. ושמואל אמר ברוק טבעו (ועי' בחגיגה ה. מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני וכו' ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס). ורבי יוחנן אמר עלו לארץ ישראל (ליהושע כהן גדול). כתנאי וכו' [וכן מצינו בכמה מקומות בגמרא שאמוראים אומרים ממש אותו דבר של התנאים, ובמסכת אבות פרק ד' שמואל הקטן אומר בנפל אויבך וכו'] וכו' כי אנשי מופת המה וכו' ודניאל להיכן אזל, אמר רב למיכרא נהרא רבא בטבריא וכו'.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לדבר בע"ב שמות, לז. אנ"י – א' מתחלף בע' הרי עין. לח. חע"ם – ראשי תיבות חנניה מישאל עזריה. וזה שאומרים בברכת יוצר של קריאת שמע, פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות, בע"ל – רמז לע"ב שמות (ובגמטריא ודניאל ע"ה. וכן חמלת עלינו אבינו מלכינו, אבינו בגמטריא בס"ז בחינת טוב עין כדלקמן ואכמ"ל), עושה חדשות מלחמות ר"ת חמ"ע. לט. רה"ע – צירוף רעה. הרי אנשי מופת – בחי' שם ה', נמצאים בעין רעה.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שיטת רב, מרומז בשם משמ"ואל, שמ ל"ז. גם מרומז בשם רב, כי אות ר"ב של הע"ב שמות נמצאת בשם ס"ח, כי ס"ז שמות הם ר"א אותיות, נמצא שאות ר"ב מתחיל השמות: חב"ו רא"ה – לראות חוב, בחי' עין רעה. וזה מה דאיתא בבא מציעא דף קז: והסיר ה' ממך כל חולי (דברים ז:טו) אמר רב זו עין (פרש"י דבר שכל החלאים תלוים בו וזו העין, עין רעה, עכ"ל), רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ ושמאול אמר זה הרוח, ע"ש. עב"ד רמז לשם ע"ב בד' בשכינה. כי והסיר ה', כאשר לוקחים כ"ו ממך – מהאותיות של 'כל חולי' נשאר ס"ח, השם של ר"ב כנ"ל שמרמז לכח של עין הרע, חב"ו רא"ה. וזה אחד בדרך ארץ, כי כאשר לוקחים דר"ך מאר"ץ, נשאר ס"ז, שם אי"ע, בחי' עי' א', בחי' טוב עין של א"א. ובחי' דרך ארץ קדמה לתורה.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה דקרי שמואל עליה דרב (חולין נט.) לא יאונה לצדיק כל און (משלי יב). לא יאונה ע"ה, בגמטריא ל"ז ס"ז.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

ושמואל אמר זה הרוח, אות רו"ח הוא התחלת השם האחרון שם ע"ב, מו"ם בחי' רוח בחי' והמם מהומה גדלה (דברים ז:כג). וזה בחי' הרוק.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

ורבי יוחנן, יוחנן בגמטריא חמו"ע. יח"ו זה השם הל"ג משם ע"ב, צ"ט אותיות נגד הצ"ט אחוז של רב, שמורים מעין הרע (ר' יוחנן הוא שהיה נותן עיניו וכו'). וכשמו כן הוא לשון חיות, בחי' ארץ ישראל, כי חיים הם למוציאהם בפ"ה אותיות של פרשת ויהי בנסוע ארון בין שני נוני"ן, וה' עליהם יחיו, שיצאו מבין שיני נ"נ נבוכדנצר. וזה שם ל"א לכ"ב אותיות כלב (ועיין בברכות דף ד. א"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת), כמו שאמרו לנבוכדנצר (מובא בליקוטי מוהר"ן) את וכלבא שווין, כי ל"כ בגמטריא נ' – ב' פעמים, נ"נ. שם ל"ב וש"ר ששרו ביציאתם מן האש, כדאיתא בילקוט. נוני הים בחי' עין אחד פקיחא דא"א. שם א' או"ם, אלו אומות העולם שלעגו עליהם.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

והקישוט של הכ"ד קישוטי שכינה של ספר דניאל ל"ך ל"ץ. שהלך לו משום ליצנותא דעבודה זרה. ולפי סדר הכ"ד ספרים של הרמח"ל ספר דניאל הוא ספר כ"ג (פרק ג' של רגל ימין, ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך), ולפי אחד מהשיטות, היינו צירוף ידנ"א של הכ"ד צירופים של אדנ"י שם של השכינה (תיקון י"א של י"י). כסדר אותיות של דניא"ל, רק ששמים הי' בראשו (וצירוף דני"א בתיקון י"א של מי א-ל כמוך, כנגד חוטם שמאל וכנגד ספר יהושע).

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

יהיה משיח מורה ודאין: לק"מ ט:ד דף יב..

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

משיח הוא מורח ודאין: לק"מ ל:ז דף מב:.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

וה' עמו שהלכה כמותו: לקמ"ת ב:ב דף ג..

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

איש תאר שמראה פנים בהלכה: לקמ"ת עא דף לב:.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

ומנלן דגדול (-דניאל) ממנו? דכתיב וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו וכו' וכו' ומאן נינהו אנשים? וכו' זה חגי זכריה ומלאכי. (וכיון שהוא ראה והם לא ראו, הרי שהוא גדול מהם. ואם כן, שהיה דניאל גדול מחגי זכריה ומלאכי שהיו נביאים, כל שכן שהיה גדול מנחמיה, שלא היה נביא), ע"כ.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר שאף על פי שאיתא במסכת בבא בתרא שחכם עדיף מנביא, פשוט הוא שנביא גדול.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במהרש"א שהקשה שדניאל לא היה נביא. אכן עם כל זה הרי דניאל ראה מה שלא ראו הנביאים. ורש"י במסכת מגילה כתב שדניאל היה נביא רק לא נביא בשליחות.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ויחד יתרו שנעשה בשרו חידודין חידודין: לקמ"ת לג דף כד..

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

בזוזי ובזוזי דבזוזי: לק"מ כט:ט דף מא..

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

צהלי קולך בת גלים שהיא בת אבהן: לק"מ יג מאמר רבב"ח דף יח..

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

צה. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי, בת דינא בטל דינא. ופרש"י כיון שלן דינא בטל הריב, וכן מפני שלא נכבשה בו ביום לא הצליח ממחרת, עכ"ל. ע' שיחות הר"ן אות קעה.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

שלושה הזהרות שהזהיר ר' יהודה בן בתירא וכו': לק"מ לז:ה דף נא:.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

צו. אע"ג דשלח ריב"ב מנציבין הזהרו בזקן ששכח תלמודו וכו' והזהרו בוורידין וכו' והזהרו בבני ע"ה שמהם תצא תורה כי הא מילתא מודעינן להו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

אין משיח בן דוד בא אלא עד שתכלה פרוטה מן הכיס: לק"מ ז:א דף ח:.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נעשה עדרים: לק"מ לח:ג דף נב..

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ת''ר {דברים לב-לו} כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד''א עד שיתמעטו התלמידים ד''א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד''א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

לפי פירוש האחרון, עד שיתייאשו מן הגאולה, יש לפרש, כי אזלת יד, יד ראשי תיבות ישראל דוב, סבא ישראל, שראשי תיבות של שמו, ישראל בער אודסר, הם ראשי תיבות אין יאוש בעולם. ולאחר פטירתו נשארנו כמו דור יתום.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

אמתי יבוא מר היום, היום אם בקולו תשמעו: לק"מ יד מאמר רבב"ח דף יט..

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו תלמידיו את ר' יוסי בן קסמא אימתי בן דוד בא וכו': לק"מ נז על התורה דף סז:.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

צח. ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, עכ"ל. ופירש המרש"א או זה או זה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בעזה"י בדור מחולק, שיש כאלו שהם בחי' כולו זכאי ויש כאלו בבחי' כולו חייב. וזה מדוייק בלשונו היינו דור שיש בו או זה או זה, ואין באמצע. ובימינו מתחילין לראות מציאות כזה.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות כו'.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב – אחר מסכת נדה – "בסיום המשניות".

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

צח: אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח, ע"כ.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

לעיל דף לז איתא שחייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם. ויש ליישב ששם כתוב בשבילי, וכמו שפירש הבעל שם טוב את המאמר שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני. הרי שכל אדם מחוייב לראות מציאת העולם כפי אישיותו הפרטי. אבל כללות תפקיד וזכות העולם הוא רק בשביל הצדיק.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן, אין לא ראתה אלקים זולתך, ע"כ.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

באגרות משה (יו"ד ד:לז) כתב שאף שכרו של עם הארץ העושה שותפות של 'יששכר וזבולון' עם תלמיד חכם הוא בשיעור של 'עין לא ראתה' כמו התלמיד חכם עצמו, וכלשון הטור (יו"ד רמו) שהדבר נחשב 'כאילו הוא לומד בעצמו', ומה שאמרה הגמרא שהנביאים התנבאו לעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, היינו רק כשתומך בתלמיד חכם בדרך צדקה או סיוע ללימודו, אך כשעושה עמו שותפות ממש שחולקים ברווחי הממון שיש לו, אז יש לו חלק בלימודו ממש כאילו למד בעצמו, שעל זה נאמר 'עין לא ראתה', עד כאן מובא.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה, עדיין אין מעלת הזבולון כמעלת היששכר כמבואר בליקוטי מוהר"ן רפ ז"ל אף על פי שזבולון ויששכר שוים, מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון', על כל זה נקרא צאתך, 'ויששכר אהליך', כי עף על פי כן עבודת התורה היא פנימיות יותר, והיא למעלה מעבודת המשא ומתן וכו' עיין שם ובמש"כ שם.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

כל המלמד בן חבירו תורה כאלו עשאו וכאלו עשאו לדברי תורה: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ועליהו לתרופה להתיר פה אלמים ולהתיר פה עקרות: לק"מ ס:ח דף עב:.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כשחלה ר' אליעזר הגדול: לקמ"ת ג על התורה דף ד:.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

טעה נבט שראה אש יוצא מאמתו: שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

למה טעה נבט ראה שיצא אש מאמתו: לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

ירבעם אמר מי בראש: לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

יהוא עבד עבודה זרה: שיחות הר"ן רלז.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ברית כרותה לשפתיים: שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקום שהם הולכים נעשים שרים לאדוניהם: לקמ"ת עו דף לה..

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

קד. מעשה בשני בני אדם שנשבו בהר הכרמל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

אכלי עמי אכלו וכו' רב אמר אלו הדיינים ושמואל אמר וכו': לק"מ לז:ו דף נא:.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

רצו למנות גם שהע"ה ובא דוד ונשתטח לפניהם: שיחות הר"ן ריג.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

אונס רחמנא פטריה: שיחות הר"ן כז, רלה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

נודי הרכם צפור זה מלכות וגדולה: לק"מ נח:ט דף סט:.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: לק"מ לא:ט דף מד:.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

קיא.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

וימהר משה ויקד ארצה מה ראה ארך אפים ראה: לק"מ קנה דף קה:.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מכות

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מכות בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מכות גם כן מכונה מלקות. והרי מכות עם הכולל הוא השנה שבו נולד הרמח"ל התס"ז, ו"מלקות" בגמטריא התקע"א השנה שבו רבינו הקדוש נפטר, [וסוד המלקות עיין ביחוד היראה עמוד שיא, והוא בחי' יראת העונש, ואכמ"ל], הרי שבין מכות למלקות נפרש חיי הרמח"ל ורבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, הוה אומר תמו"ך אשורי במעגלותיך (וע' במגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת וישלח עמ' קכ. – תמוך בגמטריא עולה היצירה, מיכאל ושטן, אשרי בגמטריא היכל זכות (והיכל) אהבה ע"ש). [ובין מכו"ת למלקו"ת, ק"י כמנין שנות יוסף, וכמנין נ נח, עם התיבות. והפתק ניתנה קי"א אחר פטירת רבינו]. הרמח"ל חי ט"ל שנה, כמנין ארבעים חסר אחת מלקות, ורבינו חי ל"ח שנה, ארבעים חסר שנים. מכות בגמטריא י"ז בתמז, אי נמי מכות עם ד' אותיותיה בגמטריא יז תמוז, שבו התחיל עיקר ההתגלות של רבינו דרך סבא ישראל, והרי רמז בזה שיש הרבה לגלות ברבינו הקדוש דרך הרמח"ל. ועיין מש"כ על ספר אדיר במרום עמ' שמו [תקכז, מכון רמח"ל] – ע' עם ל"ט בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

מכות, האותיות החיצוניות – מת, ובפנים כו – הוי"ה. בדף יט, בגמטריא חוה, רש"י נפטר.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ומתלמידי יותר מכולן: לק"מ נג דף ס:, לקמ"ת ה:טו דף י:.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

טז. היכי משכחת לה, אי דקטלה קם ליה בדרבה מיניה.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

הקשה רעק"א (גליון הש"ס ד"ה אי) ששייך להעמיד באשה טריפה, שאינו חייב על רציחתה, ונשאר בצריך עיון. ובספר תפארת בחורים (בתוס' ד"ה אי) מיישב, שאין מצות עשה לכנוס אנוסה שהיא טריפה, שנאמר 'ולו תהיה לאשה', משמע דווקא אשה הראויה להויה, אבל טריפה עומדת למות, ע"כ ראיתי במתיבתא.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

נזדמן לי שקצת אחר שלמדתי את זה, למדתי בשולחן ערוך, אבן עזר סא ברמ"א ז"ל אשה חולנית חולת מות אף על פי שכנסה עם המטה תחת החופה כדי שיירשנה בעלה אינו חופה כלל מאחר אינה ראויה כלל לביאה ואין בעל יורשה (תשובת הרא"ש כלל י"ד), ע"כ.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי דקיימא מקמי ס"ת וכו': לק"מ ד:ו דף ג:.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי וכו' ולא קיימי מקמי אורייתא: לק"מ רז דף קיב:.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טפשאי שאר אינשי דקיימו מקמי ס"ת וכו': לקמ"ת עה דף לה..

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

דלא שמע בזילותא דצורבא מדרבנן: לק"מ יח:ד דף כה..

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת: לק"מ כג:ג דף לה..

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה: לקמ"ת פ דף לח.. שיחות הר"ן רסא.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

בא חבקוק והעמידן על אחת וכו': לקמ"ת פא דף לח..

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

בא והעמידן על אחד עשר וכו': לק"מ לא:ב דף מג:.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ודובר אמת בלבבו: לק"מ לה:ז דף מט:.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם עשות משפט זה הדין: לק"מ מח דף נו:.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא נחמתנו – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שנו.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא ניחמתנו, עם הב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן (והוא השנה הזו שדף יומי למדה ה-תשפ"ה). המסכת מסיימת בדף מט, ויש אומרים שהם כנגד המ"ט ימי ספירה (אף על פי שיש רק מח דפים כי המסכת מתחלת בדף ב), וקבלנו התורה בשבועות ונשבעין לקיימה. והרי מ"ט כפול י', כי כולם בחכמה וכו', והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה ריש מסכת שבועות (ב.) תנא ד' דברים של שתים שהם ארבע.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

והם ד' בחינות של דיבור המבוארים בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב'. דיבור של צדקה זה בחי' יציאות שבת כמבואר בתורה לא, דיבור של תשובה זה בחי' נגעים שבאים כדי להחזיר את המוכה בתשובה, ועיקר צרעת בא על ידי פגם הדיבור וכן אינו טמא אלא על ידי דיבורו של הכהן וכן אינו טמא אלא מן הדיבור ואילך, דיבור של עשירות זה בחי' טומאה, שהממון הוא בחי' טומאה, צא תאמר לו [והוא בחי' גם משלשם, כי מדובר בג' מיני טומאות, טהור שאוכל טמא, וטומאת מקדש וקדשים], והוא בחי' דיבור כי הטומאה אינה אלא מן הדיבור ואילך (עי' הוריות דף י וש"נ), ודיבור של מלכות הוא בחי' שבועות, בחי' בת שבע,שהיא המלכות.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה: לק"מ י מאמר רבב"ח דף יד..

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו עלי כפרה: לקמ"ת א:יד דף ב:.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

יח. בעא מינה רבי יונתן בן יוסי בן לקוניא מרבי שמעון בן יוסי בן לקוניא אזהרה לבועל נדה מנין מן התורה, שקל קלא (רש"י: פיסת רגבים) פתק בה (רש”י: זרק בו), אזהרה לבועל נדה (ויקרא יח) ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב וכו' ע”ש [ובאמת הביטוי מופיע כמה פעמים בש”ס, ומצינו ג”כ שתרגמו קלא – אבן. וראיתי בספר לקוטי לוי יצחק של חב"ד שהאריך לפרש הביטוי על פי קבלה]. ויש בזה הרבה לפרש, כי בכלל למה ליה כל המעשה הזה, ובאמת מה שאל ממנו הלוא מקרא מלא דיבר הכתוב. ואפרש כאן בעזה”י רק כמה דברים על מה הם רומזים. שקל קלא, זה רמז להקול, שסבא אמר שבפתק, נ נח נחמ נחמן מאומן, זה הקול של רבינו, וזה פתק בה, ועי' בתקוני זהר תקון כה שהבאתי לקמן בקונטרס, כי יש הנשמה, שהיא עצם החותם, ויש הרוח, בחי' קול, וזה ציור האותיות, והנפש זה הרשימו, וזה הפתק, ע”ש. וזה ענין איסור וטומאת הנדה, כידוע ומבואר בלק"מ שנדת זה גמטריא חותם, וזה לעומת זה.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הלשון של שקל, כי הוא מלשונות של שירה, משקל השיר (וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה סג). וזה ממש שקל קלא - השיר שהוא קול של רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן - שחתום בפתק.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שפתק כאן פירושו זרק, יש בזה משום תיקון השני ציפורים בסיפורי מעשיות משנים של קדמוניות סיפור של השבעה קבצנים, הקבצן עם הצואר העקום, ע"ש שמחמת שהצפורים נפרדו ולא מצאו זה את זה גרמו שכל הסביבות היו מיללים, שזה ממש פגם השירה, והתיקון שצריכים להחזיר את הציפורים ביחד ע' לקוטי מוהר"ן תורה ג, וזה הקבצן עם הצואר העקום היה עושה על ידי השלכת קולותיהן זה לזה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הצואר לכאו' הוא ממש ענין של בית המקדש כמו שמצינו בכמה מקומות בשיר השירים (פרק ד' - כמגדל דוד צוארך, פרק ז' - צוארך כמגדל השן), והשני צפורים בחי' הכרובים שבאמת לא לקחו מקום כמבואר בגמרא בבא בתרא, שלא היו מעולם הזה, ממש בחי' הבל של קדושה - רוח הקודש מבין שני הכרובים. (וידוע שפתק כתוב ג"פ עבודה כנגד העבודה בג' בתי מקדש, והשלישי - ובחיזוק עבודה תבינהו - בבנין הבית השלישי בב"א). ואולי משום זה אנשים תמיד טועים לומר שמישהו זרק את הפתק לסבא, אף שבאמת סבא קיבל אותו בתוך ספר, כי באמת הפתק הוא בחי' זריקת הקול של רבינו בשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות דף יט. וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרש ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, עכ"ל (וע' בספרי שופטים פמ"ה).

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה דהלוא צריכים לראות בעל המאמר ולדבק רוח ברוח ככל המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קצב ותורה יב!

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

אין עדות אלא עמידה: לק"מ ט:ב דף יא:.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זרה

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זרה עם הב' תיבות בגמטריא מוהר"ן. עבדה זרה ע"ה בגמטריא ברסלב. זה לעומת זה. הראשי תיבות ע"ז, ע' פעמים ז', עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו: לקמ"ת מד דף כו:, לקמ"ת פו דף לט:. שיחות הר"ן רלה.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

אל תקרי שנאן אלא שאינן: לק"מ ח:ט דף יא:.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

שלש שעות עוסק הקב"ה בתורה: שיחות הר"ן יז.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול, תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ע"ש. הרי שהגמרא תפסה שלשון וחי בהם משמעותה החיים הכי גבוהים שיכול להיות.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות ח אני חייתי היום חיים שלא חייתי עדין מעולם, כי יש כמה מיני חיים, והכל נקרא חיי וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ג: שג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, וי"ל על פי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה כב שצריכים לעשות מתורת ה' תורתו ע"ש, ולכן אנחנו מתפללים אז, כי תורת ה' הוא עוד לנו בבחי' תפילה. ובזה שגו "החסידים" שאיחרו זמן התפילה בהחשבם שהם כבר הגיעו לכך שתורת ה' הוא תורתם.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

לא היה דוד ראוי לאותו מעשה \וכו': לק"מ כב:יא דף לג:, לקמ"ת א:ד דף א:.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

לא היה ראוי דוד לאותו מעשה אלא להורות תשובה ליחיד: לקמ"ת עג דף לד:.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מייני בעובדי ודחפו להוא מידחי, אי הכי דצבור נמי, דצבור נפישא זכותיה וכו'.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שקיימא לן (ראש השנה יח.) דרשו ה' בהמצאו, שדוקא בעשרת ימי תשובה יש להתפלל ביחיד. אכן תפילת מוסף שייך לציבור כמו שאיתא במסכת ברכות (ל.) ר' אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר וחכ"א בחר עיר ושלא בחר עיר ר' יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר יחיד פטור מתפילת המוספין, ע"ש. וע' במסכת ראש השנה לד: שיחיד גומר תפילת מוסף ואחר כך תוקע, מה שאין כן בציבור.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

אימת רתח, אמר אביי בתלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא, כל שעתא ושעתא מחוור חיורא, כל שעתא אית ביה סורייקי סומקי ההיא שעתא לית בי סורייקי סומקי, ע"כ.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שהכעס דוקא כאשר כולו הפך לבן. ולפי דעה אחת באותן ג' שעות הקב"ה עוסק בלימוד תורה. ולפי י"ל שהכעס הוא בחי' (תענית ד) האי צורבא מרבנן דרתח אוריתא דקא מרתחא בה (ועיין ליקוטי מוהר"ן ק).

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

כי מתו כל האנשים וכו' שנעשו ענים: לקמ"ת סו דף ל..

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ה. תן לנו אתה, הובא בפתיחה להשתפכות הנפש מלקוטי הלכות, ועמש"כ בערך תן.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה, אמר להם משה לישראל, כפויי טובה בני כפויי טובה, בשעה שאמר הקב"ה לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם, היה להם לומר תן לנו אתה וכו', אף משה לא רמזה לישראל אלא לאחר ארבעים שנה וכו' ופרש"י אף משה רבנו ע"ה לא נזכר לתת על לבו דבר זה עד ארבעים שנה וכו'. ובתוספות הקשה אמאי כעס משה על ישראל, הלא גם הוא לא נזכר, וי"ל שלפי שהוא לא היה צריך לתפלה זו לא נתן לב עד ארבעים שנה וכו'.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור דברי תוספות, שהרי לעיל פירש תוספות מה הענין של כפויי טובה במה שלא אמרו תן לנו אתה, וז"ל לפי שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך, עכ"ל. משמע שידעו שהיה להם לבקש תן לנו אלא מחמת שהיו כפויי טובה לא בקשו. ואילו משה רבינו, מבואר בהמשך הגמרא, שבכלל לא זכר בשעת מעשה שהיה להם לבקש תן לנו, עד אחר ארבעים שנה, ואז הבין שאף על פי שהוא לא עמד על זה בשעת מעשה, כי הוא לא היה צריך לזה ולא קאי אדעתיה דרביה, אבל בני ישראל היו צריכים לזה, והיו צריכים לבקש, ורק לא בקשו מחמת שהיו כפויי טובה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור קצת מה שכתב שבני ישראל היו צריכים לכך, כי הלוא השם יתברך אמר מי יתן והיה מה שיש להם עכשיו כל הימים, הרי שבאותו שעה לא היו צריכים, וצריכים לדחוק שעל כל פנים הדבר היה תלוי בהם, ולא במשה.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האור החיים, דברים ה:כה כז"ל ואמרו ז"ל ששגג משה שלא אמר לו תן אתה, שאלו היה אומר כן לא היו מהרהרין אחר משה, לא בשלוח מרגלים ולא במחלוקת קרח, ע"כ. ותימה הוא, שהרי הגמרא האשימו את עם ישראל לא את משה. וביאור הדברים, שהגמרא האשים את בני ישראל בכפית טובה, ואחר כך בהמשך הגמרא כתבה שמשה רבינו לא עמד על זה עד אחר ארבעים שנה, והאור החיים קורא את זה שוגג, שאילו היה עומד על זה היה בעצמו מבקש תן אתה.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אין קשה לפירושו של האור חיים איך משה רבינו הוכיח את בני ישראל, הלוא מום שבך אל תאמר בחברך, קשוט עצמך וכו', כי לא ראוי זה כראוי זה, משה רבינו הוכיחם על שהיו כפויי טובה, כי לכן לא בקשו, ואילו הוא בעצמו לא בקש כי בכלל לא עמד על הענין עד לאחר מ' שנה.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האור חיים המשיך ז"ל שאלו היה אומר כן לא היו מהרהרין אחר משה, לא בשלוח מרגלים ולא במחלוקת קרח, ע"כ. וקשה לפי זה למה משה רבינו לא הבין כבר מאז שהיה לו לבקש על זה, כי הלוא כבר אז היה כמו בני ישראל שהיו אשמים בזה שלא בקשו, כי כיון שהיה נוגע להם הבינו מיד שהיו צריכים לבקש, ורק משה רבינו שלא היה נוגע לו, לא עמד על דעת רבו עד אחר כך, והרי כבר בשלוח המרגלים ובמחלקת קרח היה נוגע לו, לפי האור חיים, ולמה לא עמד על זה מיד כאשר היה נוגע לו, הגם שהיה נוגע לו רק מן הצד – כי היראה מוטל על בני ישראל, לא לו.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי האור החיים יש שני בקשות שונות של תן אתה של משה רבינו ושל תן אתה של בני ישראל. כי משה רבינו היה לו לבקש מיד במה שנוגע לו מן הצד – שבני ישראל יקבלו את נבואתו כראוי. והוא שגג בזה שלא ביקש, כי לא רמיא אנפשיה. וגם לא היה יכול להוכיח בני ישראל על נקודה זו, כי הוא בעצמו נכשל בו. ובני ישראל היו צריכים לבקש תן אתה על הכל, שיהיה להם יראת שמים וגם אמונה, והטעם שלא בקשו היה משום שהיו כפויי טובה, ומשה רבינו לא הבין את זה עד אחר מ' שנה, ואז הוכיחם על זה.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

בינתיים זה הכי פשוט שיכלתי לסדר הדברים.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

ח. יום גנוסיא של מלכיהם\מלכים. עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה יז.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

י. כי קא שדו ליה (בעת שהשליכוהו לאותו בית למות שם) אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו וכו' יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וכו'.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה רבי עוד לא נולד אלא כשמת רבי עקיבא (קידושין עב:). ועל כל פנים כאשר שמע הסיפור כיוון את זה, כידוע שהראשי תיבות של יש קונה עולמו בשעה אחת, הם עקיבא. (ועיין בבבן יהוידע (ד"ה יש) שעיקר קניית עולמו לא היה במסירת נפשו להגן על עם ישראל אלא במה שנתן נכסיו לרבי עקיבא וחביריו).

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י ד"ה הא דידיה הוא דבריה, כשמעמידין בן מלך בחיי אביו להחזיקו במלוכה שמח האב ועושה אותו יום איד, ע"כ.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

כן הוא בריש סיפור י"ג של הסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים ז"ל בכל פעם שהמלך עושה באל הוא שמחה גדולה מאד, בפרט עתה שמסר המלוכה לבנו בחייו, בודאי היה שמחה גדולה מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

אונקלוס בר קלונימוס – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שס.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ברש"י קומא פירושו מלך, ע' בלקוטי מוהר"ן תורה רלד - ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם. והשם הוא קמה.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

טז: רב אשי מכנה וקורא לר' זירא פתיא אוכמא, פתיא פרש"י כלי שחור וכו' חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענית ז.) דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם ע"כ. והרי פתיא בגמטריא כסותה, בסוד תיקון הברית, שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אלעזר בן דורדיא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ כח 'בני לן ביתא', עמ' שסב. על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שסה. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' שסח.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

אלהא דמאיר ענני – תכלת וארגמן: על פי לק"מ יג 'אשרי העם – השגחה', עמ' שעב. על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' שעה.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

תורת ה' ותורתו: לקמ"ת כב:י דף לג..

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרב ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י ז"ל כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, ע"כ.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין מהא דאיתא בירושלמי, ורבינו הביאו, שצריכים לראותו בעל המימרא.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

יט. הגמרא קוראת תהלים – תילים, עמש"כ ריש ספר תהלים.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

כי לקח טוב ננתי לכם: לק"מ לג:ה דף מז:.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

ועליהו לא יבול אפילו שיחתן של ת"ח צריכין לימוד: לק"מ ס:ז דף עב:.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

שיחתן של ת"ח צריכין לימוד: לקמ"ת צא דף מ:.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה גדולה מכולם: לקמ"ת ז:יג דף טו:.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

א''ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי (חסידות חסידות) מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי (קדושה קדושה) מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר (תהילים פט-כ) אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא''ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיה סא-א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן, ע"כ.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת מגילה טז: על הא דמרדכי צדיק הדור נמנה רק באמצע, וכן כאן לפי גרסתינו חסידות וענוה שהם גדולים מכולם.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שברסלבר חסיד מזכיר גם חסידות וגם ענוה, כי ברסלב אותיות רב סבל, ופרש"י ענו, סבלן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

כד: רב אשי אומר שאחר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' וכו' אז ישראל היו אומרים (לפי ר' יצחק נפחא) רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך החושקת בריקמי זהב המוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים ע"ש. הרי מקור כאשר מעמידים את הארון – בחי' קומה ה', ולענינינו כאשר רכב של ספרי רבינו הקדוש עומדת, אז ראוי לשיר ולהתנופף, כמו שאמר סבא ישראל, הבאתי דבריו בערך ריקודים ע"ש.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מאי וישרנה, אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירה. ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה, ע"כ.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ שם בספר שמואל א:ו:יב

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

כו. פותא זה המצח, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

שוריינא דעינא בלבא תליא: לק"מ נד:ד דף סא:.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

בעמוד זה – בנוגע לרפואת האוזן, כתוב "וננח" ג' פעמים. ונישקול חדא וננח חדא – פעמיים. לייתי אודרא דנדא דלא משקיף וננח בה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

לה: שמן תורק שמך וכו' ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון מגולה ריחו נודף וכו' (היינו אם מלמד תורתו לתלמידים) ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו מגלין לו וכו' וכו'.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

לז: אמר להו רבא לאו אמינא לכו לא תתלו בוקי סריקי ברב נחמן. בוקי סריקי בגמטריא תצח, ואילו נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל בגמטריא תצז (-כעין מה שמצינו "ונושנתם' שגלו שנתיים פחות מהגמטריא).

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

מז. פארות הם נימין - מיתרים בשביל כלי נגינה, פארות בגמטריא התרפ"ב

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

מט. בצורת רש"י רואים נ' על גבי נ', וח' יכולים לקחת מצורת הגמרא.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

נ: גם כאן בדף נ' דייקא (-נ'חמן) רואים בצורת תוספות נ' על גבי נ', ויכולים לקחת ח' מצורת הגמרא.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רב ששת אנא לא נגר אנא ולא בר נגרא אנא. וכו' וכו' אמר רבינא אנא לא נגר אנא ולא בר נגרא אנא.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

נגר זה ראשי תיבות הגאון רבינו נחמן. ולא בר נגר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

נב. תלמיד חכם נקרא מזבח. עיין לקוטי מוהר"ן תורה מא ותורה מט.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין ברש"י ישעיה ו:ו מעל המזבח – מפי הקב"ה)

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

הבא לטהר מסייעין לו: לק"מ יב:ב דף טז..

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

שגוזרין למעלה שיתרפא על ידי סם פלוני: לקמ"ת ג דף ד:.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

רבא ובר שישך – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' שעח.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

הוריות

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

ור-יות, ו"ר בגמטריא נ נח נחמ – יו"ת בגמטריא רבינו נחמן

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

כוכב אחד יש שמטעה את הספינות: לק"מ לא:ט דף מו..

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

כשמן הטוב – תכלת וארגמן, על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' שפב.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

יג. תבניא רשב"י אומר בדין הוא שיקדים עבד משוחרר לגר, שזה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה, אלא זה היה בכלל ארור וזה לא היה בכלל ארור. ע"כ

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר כתבנו על הכח שהיה לרבינו לתקן אפילו הגוף של הגר. וצ"ע אם יכול לתקן את זה.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש ללמוד מזה למה שדנו במסכת עבודה זרה, על ע"ז דבטלה, אם עדיין מאיס, ואם להשתמש לדבר מצוה.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות:

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

שלא אמרו הלכה בשמם כמו אחרים ויש אומרים: לק"מ קמה דף קד..

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

שהתקען רבן גמליאל כבוד לעצמו וכו': לקמ"ת פ דף לח..

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

(יג:) מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה, אחרים אומרים וכו' הדר אתני ליה אמרו משום רבי מאיר וכו' אמר רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר"מ, אמר ר"מ לא אמר, עיין שם.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

בזה י"ל מה שאמר רבי (עירובין יג:) האי דעדיפנא מחבריי דחזיתיה לר' מאיר לאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי, ע"כ.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

שבתחילה חזיתיה לאחוריה, שהיה מזכירו בשם אחרים, אבל אילו היה חזיתיה מקמיה, דהיינו קורא בשמו, הוה מחדדנא טפי.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

עדיות

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

עדיות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>



# Introduction

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/1/

# תנינא תורה א'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב בשרא ראשי תיבות ששים רבוא בכרס אחד, דהינו בחינת שרשי הנשמות, ע"ש. בשרא, שר א"ב, דהינו א: פשוט נ, ב: כפול נח, ש: שלוש נחמ, ר: רבוע נחמן. ועוד, בשרא זה א בשר, א זה יווי (כמובא בכוונות לאכילה ובעוד מקומות) בגמטריא לב, הרי לב בשר, בחי' לעתיד כולם יהיו ברסלב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה א – א:ד-ז – בענין בנין ירושלים ע"י ג' מדות, והמשכת נבואה, ולזהר מהתמנות, עמש"כ על סנהדרין דף כט. אפילו שנים מזכין ואחד אומר איני יודע צריכים להוסיף דיינים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד וזה פרוש (ברכות ג): שלש משמרות הוי הלילה וכו' הינו בחינת שלש מדות הנ"ל וזהו: משמרה ראשונה חמור נוער, בחינת תאות ממון, בחינת (בראשית מט): יששכר חמר גרם, ותרגומו: עתיר בנכסין. שניה, כלבים צועקים, זה בחינת תאות אכילה כמו שכתוב (ישעיה נו): והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי מרבי שמשון מאסטריפוליא (ילקוט שושנים שבסוף ספר קרנים, אות ד) ז"ל שרבי עקיבא ע"ה היה ניצוץ משכם בן חמור בסוד מ"ש בגמרא (פסחים מט: ועיין גם במנורת המאור, שהוסיף שאחר כך אמר מי יתנני עם הארץ וכו') כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור בסוד חמור אבי שכם, לכך אמרו לו תלמידיו ר' אמור ככלב, בסוד ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ר"ת עקיבא, כי שכם בן חמור היה כלול בתוכו שני טומאות, משמר א' חמור נוער ומשמרה שניה כלבים צועקים כמבואר מזה בכתבי האר"י זלה"ה, וזה לדעתי חמור שכם, חמר ראשי תיבות משמר' ראשונה חמור, שכם ראשי תיבות משמרה שניה כלבים, וזהו לדעתי: רבי, אמור ככלב, וזה סוד נורא ונפלא מה שהשיב לתלמידיו: זה נושך ושובר עצם וכו' ואיני ראוי להרחיבו ולגלות פה, עכ"ל. והנה לפי דברי רבינו כאן, מבואר שהתאוה של ממון של חמור נוער הרבה חמורה מתאות אכילה של הכלבים, וי"ל שתאות ממון ממש נוגע לעצם האדם משא"כ תאות אכילה, ועוד רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו תיקון שלימות היראה שבלב, על ידי זה נברא מלאך שמשפיע נבואה לכלי הנבואה, ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ביחוד היראה לרמח"ל שכז"ל והנה בני אדם היראים, מיד שני שמות אלה בוטשים זה בזה, והחותם שורה עליהם, וניתן להם ידיעת חכמה וסודות עליונים, וסוד זה "סוד ה' ליראיו". אך יש בכאן ג' מינים: יש מי שאינו ירא אלא מן העונש, ואז כל ההתערוות אינו רק בסוד שם אדנ"י, והס"א מלמטה מתעוררת, כי היא המשרתת את הדין. ומי שאינו ירא רק יראת העונש – אין הסודות מתגלים אליו, אלא נמשך בעניני העולם בהבלי הס"א. ויש שירא יראת הרוממות, אך יש בזה ב' דרכים: יש שירא שמכיר גדולת האדון ב"ה, וגם עומד ביראה זאת תמיד בלא חטא, דהיינו שיודע לטהר עצמו ומעשיו. ויש מי שירא בלב מפני שהוא מכיר את קונו, וגם בוש ממנו מפני גדלותו, אך אינו מטהר מעשיו, שאינו יודע להינצל מן היצר הרע, אלא חוטא לתאות נפשו, אבל כשמדבר – חושב על גדלותו יתברך שמו, וירא ובוש ממנו. והנה מי שירא וגם אינו חוטא – שורה עליו החותם בכח, ואז יודע הדברים על בוריים מראש ועד סוף, ועומד בידיעה אמיתית. אך הירא ואינו מטהר מעונות – מתחיל בידיעה ומשרה עליו החותם, אך מתבלבלים בו הדברים, כי החותם אינו מתישב עליו. ונמצא יודע איזה סודות, ואפשר שיהיו גדולים גם כן, אך לא ידע סופם, ולא יעמוד על אמיתתם לגמרי. ועם כל זה אפשר שיקבל סודות גדולים מאד. כי מי שהוא ירא, אף על פי שחטא קודם לכן, החותם שורה עליו, ומקבל ידיעות גדולות, ע"ש כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' בספר המדות, ערך תשובה, אות עו, שבהתחלה בעבודת השם לא מגלים לו תכף דברים נסתרים).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט כז"ל נביא ראשי תיבות ב'דבר י'י ש'מים נ'עשו, כי האלף הוא רקיע המבדיל בין מים למים [פרוש, ועל כן תבת שמים הוא במקום הא' שבתבת נביא כי הא' היא רקיע וכו' כנ"ל] עכ"ל. ואתי שפיר, כי הרקיע הזה שמבדיל בין מים למים, כאשר היא ש' אז הר"ת הם נחמן בן שמחה משותף בשם ה', וכאשר מחליפים הש' באלף, אז יש הר"ת ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא סוף תורה א' מבואר שקדושת הבית המקדש וכליו אינו ח"ו מחמת שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות שם, אלא שכיון שהם נאים הוא יתברך המשיך להם קדושה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אם היה הטעם מחמת שצמצם אלוהותו, אם כן היה שייך לכל דבר, שכמו שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות בבית המקדש שאין לו שום ערך נגד אלוהותו, כמו כן יתכן שיצמצם אלוהותו לכל דבר. אכן כיון שזה אי אפשר להגיד דבר כזה חס ושלום, ואין הקדושה אלא מטעם שהשם יתברך ממשיך שם קדושה בגלל שהם נאים ויפים, כמו כן לכל דבר, לא יהיה המשכת רוח הקודש אלא לדבר שהוא יאה לכך.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ההמשכה של הקדושה לתוך הבית המקדש הוא ע"כ בצמצום, וכן כתב רבינו בפירוש בלקוטי מוהר"ן קמא תורה ריט. וכן מפורש בחז"ל, עיין במדרש תנחומא (פרשת ויקהל ז) ז"ל לא תאמר שצמצם הקב"ה שכינתו (רק) בתוך המשכן, אלא אף בתוך הארון שעשה בצלאל צמצם שכינתו שנאמר וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

"ומי שאוחז בבחי' כסא הכבוד, בבחי' שרשי הנשמות, הוא ג"כ בחי' מקומו של עולם". מכאן הערנו על הקבצן ההויקר של סיפורי מעשיות, מעשה מהשבעה קבצנים, שהיה רק בבחי' תכלית המיעוט מחזיק את המרובה שהיה יכול להביא להאילן, ומשמע שאפילו הקבצן הקדוש הזה לא השיג המעלה הזו להיות למעלה מן המקום.

</div>



# תנינא תורה א'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/1/

# תנינא תורה א'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב בשרא ראשי תיבות ששים רבוא בכרס אחד, דהינו בחינת שרשי הנשמות, ע"ש. בשרא, שר א"ב, דהינו א: פשוט נ, ב: כפול נח, ש: שלוש נחמ, ר: רבוע נחמן. ועוד, בשרא זה א בשר, א זה יווי (כמובא בכוונות לאכילה ובעוד מקומות) בגמטריא לב, הרי לב בשר, בחי' לעתיד כולם יהיו ברסלב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה א – א:ד-ז – בענין בנין ירושלים ע"י ג' מדות, והמשכת נבואה, ולזהר מהתמנות, עמש"כ על סנהדרין דף כט. אפילו שנים מזכין ואחד אומר איני יודע צריכים להוסיף דיינים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד וזה פרוש (ברכות ג): שלש משמרות הוי הלילה וכו' הינו בחינת שלש מדות הנ"ל וזהו: משמרה ראשונה חמור נוער, בחינת תאות ממון, בחינת (בראשית מט): יששכר חמר גרם, ותרגומו: עתיר בנכסין. שניה, כלבים צועקים, זה בחינת תאות אכילה כמו שכתוב (ישעיה נו): והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי מרבי שמשון מאסטריפוליא (ילקוט שושנים שבסוף ספר קרנים, אות ד) ז"ל שרבי עקיבא ע"ה היה ניצוץ משכם בן חמור בסוד מ"ש בגמרא (פסחים מט: ועיין גם במנורת המאור, שהוסיף שאחר כך אמר מי יתנני עם הארץ וכו') כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור בסוד חמור אבי שכם, לכך אמרו לו תלמידיו ר' אמור ככלב, בסוד ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ר"ת עקיבא, כי שכם בן חמור היה כלול בתוכו שני טומאות, משמר א' חמור נוער ומשמרה שניה כלבים צועקים כמבואר מזה בכתבי האר"י זלה"ה, וזה לדעתי חמור שכם, חמר ראשי תיבות משמר' ראשונה חמור, שכם ראשי תיבות משמרה שניה כלבים, וזהו לדעתי: רבי, אמור ככלב, וזה סוד נורא ונפלא מה שהשיב לתלמידיו: זה נושך ושובר עצם וכו' ואיני ראוי להרחיבו ולגלות פה, עכ"ל. והנה לפי דברי רבינו כאן, מבואר שהתאוה של ממון של חמור נוער הרבה חמורה מתאות אכילה של הכלבים, וי"ל שתאות ממון ממש נוגע לעצם האדם משא"כ תאות אכילה, ועוד רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו תיקון שלימות היראה שבלב, על ידי זה נברא מלאך שמשפיע נבואה לכלי הנבואה, ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ביחוד היראה לרמח"ל שכז"ל והנה בני אדם היראים, מיד שני שמות אלה בוטשים זה בזה, והחותם שורה עליהם, וניתן להם ידיעת חכמה וסודות עליונים, וסוד זה "סוד ה' ליראיו". אך יש בכאן ג' מינים: יש מי שאינו ירא אלא מן העונש, ואז כל ההתערוות אינו רק בסוד שם אדנ"י, והס"א מלמטה מתעוררת, כי היא המשרתת את הדין. ומי שאינו ירא רק יראת העונש – אין הסודות מתגלים אליו, אלא נמשך בעניני העולם בהבלי הס"א. ויש שירא יראת הרוממות, אך יש בזה ב' דרכים: יש שירא שמכיר גדולת האדון ב"ה, וגם עומד ביראה זאת תמיד בלא חטא, דהיינו שיודע לטהר עצמו ומעשיו. ויש מי שירא בלב מפני שהוא מכיר את קונו, וגם בוש ממנו מפני גדלותו, אך אינו מטהר מעשיו, שאינו יודע להינצל מן היצר הרע, אלא חוטא לתאות נפשו, אבל כשמדבר – חושב על גדלותו יתברך שמו, וירא ובוש ממנו. והנה מי שירא וגם אינו חוטא – שורה עליו החותם בכח, ואז יודע הדברים על בוריים מראש ועד סוף, ועומד בידיעה אמיתית. אך הירא ואינו מטהר מעונות – מתחיל בידיעה ומשרה עליו החותם, אך מתבלבלים בו הדברים, כי החותם אינו מתישב עליו. ונמצא יודע איזה סודות, ואפשר שיהיו גדולים גם כן, אך לא ידע סופם, ולא יעמוד על אמיתתם לגמרי. ועם כל זה אפשר שיקבל סודות גדולים מאד. כי מי שהוא ירא, אף על פי שחטא קודם לכן, החותם שורה עליו, ומקבל ידיעות גדולות, ע"ש כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' בספר המדות, ערך תשובה, אות עו, שבהתחלה בעבודת השם לא מגלים לו תכף דברים נסתרים).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט כז"ל נביא ראשי תיבות ב'דבר י'י ש'מים נ'עשו, כי האלף הוא רקיע המבדיל בין מים למים [פרוש, ועל כן תבת שמים הוא במקום הא' שבתבת נביא כי הא' היא רקיע וכו' כנ"ל] עכ"ל. ואתי שפיר, כי הרקיע הזה שמבדיל בין מים למים, כאשר היא ש' אז הר"ת הם נחמן בן שמחה משותף בשם ה', וכאשר מחליפים הש' באלף, אז יש הר"ת ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא סוף תורה א' מבואר שקדושת הבית המקדש וכליו אינו ח"ו מחמת שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות שם, אלא שכיון שהם נאים הוא יתברך המשיך להם קדושה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אם היה הטעם מחמת שצמצם אלוהותו, אם כן היה שייך לכל דבר, שכמו שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות בבית המקדש שאין לו שום ערך נגד אלוהותו, כמו כן יתכן שיצמצם אלוהותו לכל דבר. אכן כיון שזה אי אפשר להגיד דבר כזה חס ושלום, ואין הקדושה אלא מטעם שהשם יתברך ממשיך שם קדושה בגלל שהם נאים ויפים, כמו כן לכל דבר, לא יהיה המשכת רוח הקודש אלא לדבר שהוא יאה לכך.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ההמשכה של הקדושה לתוך הבית המקדש הוא ע"כ בצמצום, וכן כתב רבינו בפירוש בלקוטי מוהר"ן קמא תורה ריט. וכן מפורש בחז"ל, עיין במדרש תנחומא (פרשת ויקהל ז) ז"ל לא תאמר שצמצם הקב"ה שכינתו (רק) בתוך המשכן, אלא אף בתוך הארון שעשה בצלאל צמצם שכינתו שנאמר וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

"ומי שאוחז בבחי' כסא הכבוד, בבחי' שרשי הנשמות, הוא ג"כ בחי' מקומו של עולם". מכאן הערנו על הקבצן ההויקר של סיפורי מעשיות, מעשה מהשבעה קבצנים, שהיה רק בבחי' תכלית המיעוט מחזיק את המרובה שהיה יכול להביא להאילן, ומשמע שאפילו הקבצן הקדוש הזה לא השיג המעלה הזו להיות למעלה מן המקום.

</div>



# Chapter ד.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/10/

# תנינא תורה י

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/10


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי בשמחה תצאו (ישעיה נה:יב) שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ע' בזוהר הקדוש (במדבר עמ' קיח. הובא בחק לישראל פ' במדבר יום ב') אמר רבי יהודה והא כתיב כי בשמחה תצאו ודא היא כנסת ישראל כיון דאמר תצאו מן גלותא הוא ואקרי שמחה (פי' שלכאורה מבואר שהשכינה הנקראת שמחה היתה בגלות ורק אחר כך תצא). אמר ליה (רבי אלעזר) ודאי הכי הוא, דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי שמחה עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא התנערי מעפר וגומר קומי אורי וגומר ויתחברון כחדא (ויוקים לה מעפרא), כדין חדוותא אקרי חדוותא דכלא וכדין בשמחה תצאו ודאי (מבואר במפרשים שהכוונה שהשכינה נקראת שמחה רק מאז שהיא קרובה לצאת, כשר תפארת/קב"ה כבר מתקשר בה. ואגב עי' ריש תורה יג שחדוה היינו בחי' שמח בחלקו, שיש בזה קצת משמעות שעדיין בגלות קצת אלא ששמח בחלקו). ודו"ק בזה (ואיך תהיה האדם שמח, אם השמחה בא רק אחר הישועה). ונלע"ד מזה שרבינו מגלה שהאדם יכול ליכנס להיות מרכבה לקב"ה לשמח את השכינה, א"נ מרכבה להשכינה לקבל ולהתקשר לקב"ה ובזה תהיה שמחה, ואכמ"ל. וידוע שאין שמחה אלא בסוד הזיווג (לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות לתפלת מנחה לשבת בטעם למה לא אומרים ישמחו במלכותך כי ז"א עולה בדיקנא ואילו נוק' נשאר למטה באבא).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה י'

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

'מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך, ואינם מתקרבים אליו יתברך, ,הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מישבין עצמן. והעיקר – להשתדל לישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואזי בודאי ישוב אל ה'' ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ע' באיגרת הרמב"ן 'וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות טובה, ובעבור הענוה על לבך מדת היראה כי תתן אל לבך תמיד מאין באת וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שרק על ידי, וכפי מה שמסירים את הכעס ממילא כבר זוכים לענוה שהוא שורש כל הטובה.

</div>



# תנינא תורה י

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/10/

# תנינא תורה י

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/10


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי בשמחה תצאו (ישעיה נה:יב) שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ע' בזוהר הקדוש (במדבר עמ' קיח. הובא בחק לישראל פ' במדבר יום ב') אמר רבי יהודה והא כתיב כי בשמחה תצאו ודא היא כנסת ישראל כיון דאמר תצאו מן גלותא הוא ואקרי שמחה (פי' שלכאורה מבואר שהשכינה הנקראת שמחה היתה בגלות ורק אחר כך תצא). אמר ליה (רבי אלעזר) ודאי הכי הוא, דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי שמחה עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא התנערי מעפר וגומר קומי אורי וגומר ויתחברון כחדא (ויוקים לה מעפרא), כדין חדוותא אקרי חדוותא דכלא וכדין בשמחה תצאו ודאי (מבואר במפרשים שהכוונה שהשכינה נקראת שמחה רק מאז שהיא קרובה לצאת, כשר תפארת/קב"ה כבר מתקשר בה. ואגב עי' ריש תורה יג שחדוה היינו בחי' שמח בחלקו, שיש בזה קצת משמעות שעדיין בגלות קצת אלא ששמח בחלקו). ודו"ק בזה (ואיך תהיה האדם שמח, אם השמחה בא רק אחר הישועה). ונלע"ד מזה שרבינו מגלה שהאדם יכול ליכנס להיות מרכבה לקב"ה לשמח את השכינה, א"נ מרכבה להשכינה לקבל ולהתקשר לקב"ה ובזה תהיה שמחה, ואכמ"ל. וידוע שאין שמחה אלא בסוד הזיווג (לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות לתפלת מנחה לשבת בטעם למה לא אומרים ישמחו במלכותך כי ז"א עולה בדיקנא ואילו נוק' נשאר למטה באבא).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה י'

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

'מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך, ואינם מתקרבים אליו יתברך, ,הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מישבין עצמן. והעיקר – להשתדל לישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואזי בודאי ישוב אל ה'' ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ע' באיגרת הרמב"ן 'וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות טובה, ובעבור הענוה על לבך מדת היראה כי תתן אל לבך תמיד מאין באת וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שרק על ידי, וכפי מה שמסירים את הכעס ממילא כבר זוכים לענוה שהוא שורש כל הטובה.

</div>



# תנינא תורה ק

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/100/

# תנינא תורה ק

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/100


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ספרו לי שאמר שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות, והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן במה שרבינו אמר שזכה למה שזכה על ידי דבר אחד.

</div>



# תנינא תורה קא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/101/

# תורה קא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/101


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שעל ידי לימוד תורה נעשה בחי' אדם ובבחינת אנפין נהירין וזה מגרש האנפין חשוכין של הס"א וכל המדות רעות.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש להעמיד בזה על פי המבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח ס"א, שהרי כבר היה מבואר שם (לו:ב) שהספירות של ב"ן, הנקודין שיצאו מהעינים, אינה השתלשות שלמה של האורות הקודמות של אוזן חוטם פה, כי אינה דרגה וקומה שלמה, אלא כל ענינה היא שורש להוציא הס"א, ועיקר דמות אדם הוא במ"ה שיצא מהמצח. ומבואר שם שכל ענינה של ב"ן אינה אלא בהיות שאין התגלות של דמות אדם, ולכן בהארת מ"ה, שהוא עיקר דמות אדם, נסתיים חסרונה,ומתחיל כל התיקון.

</div>



# תורה קא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/101/

# תורה קא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/101


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שעל ידי לימוד תורה נעשה בחי' אדם ובבחינת אנפין נהירין וזה מגרש האנפין חשוכין של הס"א וכל המדות רעות.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש להעמיד בזה על פי המבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח ס"א, שהרי כבר היה מבואר שם (לו:ב) שהספירות של ב"ן, הנקודין שיצאו מהעינים, אינה השתלשות שלמה של האורות הקודמות של אוזן חוטם פה, כי אינה דרגה וקומה שלמה, אלא כל ענינה היא שורש להוציא הס"א, ועיקר דמות אדם הוא במ"ה שיצא מהמצח. ומבואר שם שכל ענינה של ב"ן אינה אלא בהיות שאין התגלות של דמות אדם, ולכן בהארת מ"ה, שהוא עיקר דמות אדם, נסתיים חסרונה,ומתחיל כל התיקון.

</div>



# תורה קז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/107/

# תורה קז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/107


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ושבית שביו, כלומר עם מה שהוא רוצה להתגבר עליך, הינו בגדלות, בזה תתגבר עליו, הינו שתאמר לו איך אני מושל כשיש לי גאוה, ואין הקב"ה שורה עמי, עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בכתר שם טוב, סימן רנד פירש הבעל שם טוב, איך שומע אדם ליצר הרע לעשות עברה, היה לו ללמוד מיצר הרע עצמו שעושה רצון קונו תמיד, וזהו שכתוב כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה"א בידך ושבית שביו, ע"כ.

</div>



# תנינא תורה קח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/108/

# תורה קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/108


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

קח בגמטריא נ נח, ולכן התורה מתחלת כי תצא, תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נפילת אמונה נחשבת להרהורי ע"ז שהש"י מצרפה למעשה. ויש להתבונן על זה שחסרון ודבר שלילי יהיה נחשב למעשה.

</div>



# תורה קח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/108/

# תורה קח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/108


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

קח בגמטריא נ נח, ולכן התורה מתחלת כי תצא, תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נפילת אמונה נחשבת להרהורי ע"ז שהש"י מצרפה למעשה. ויש להתבונן על זה שחסרון ודבר שלילי יהיה נחשב למעשה.

</div>



# תנינא תורה קט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/109/

# תורה קט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/109


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בהשמטות של הלקוטי מוהר"ן מכתב יד רבינו לתורה זו, נאנח – נ נח! והארכנו בספר בס"ד בערך תפילה – פרק הרחב פיך ואמלאהו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אנחות, צריכים להיזהר ע' מש"כ בתורה כב:ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קט: יש הבל נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אלהם כמעשה וכו' – יעו' פירושו בשער הגלגולים (הקדמה כ) ז"ל עוד דע, כי כל הנשמות ע"י חטאו של אדה"ר נתערבו טוב ברע, ולכן לפעמים יהיה שקצת טוב שבנפש הצדיק נתערב ברשע וקצת רע של הרשע נתערב בצדיק. ובזה תבין מש"ה אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וכו' (פה מצויין שער מאמרי רז"ל בסופו, לקוטי מהרח"ו ז"ל דף פה להלן הקדמה כז). כי כמה צדיקים יש שהם עוברים איזה עבירה פרטיית, ונכשלים במה שלא יכשל רשע אחד. וכן להפך כמה רשעים גמורים עושים קצת מצות פרטיות בתכלית עשייתם ונזהרים בהם כל ימיהם. גם תבין בזה ענין צדיק גמור, ורשע גמור, ובינוני. כי הכל תלוי כפי חלקי הנצוצות הטוב שבו, וכפי מספר חלקי נצוצי הרע שבו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קט

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל שהאנחה שמאנח האדם על עוונותיו אל על מעוט השגתו הוא יותר טוב מכמה סגופים ותעניות, כי בתענית אינו משבר ר הגוף לבד, אבל באנחה משבר כל הגוף וגם מחליף את הנפש והחיות שלו מרע לטוב, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בהקדמה להשתפכות הנפש שכז"ל וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּסוֹף יָמָיו, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ מִקּדֶם בִּימֵי נְעוּרַי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַתָּה מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת לא הָיִיתִי מְאַבֵּד וּמַפְסִיד אֶת גּוּפִי הַיָּקָר כָּל כָּךְ בְּתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים, עכ"ל. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה לג שכז"ל אבל מי שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, שאף על פי שנשמתו גבוה מאד, אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה, ואיך אפשר לשנות זאת. נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית, עכ"ל. ובזה שכז"ל ואיך אפשר לשנות זאת, משמע שבאמת אי אפשר לשנות את הגוף. אכן באמת חילוק מצינו לכאורה שדוקא על ידי סיגופים קשים יכולים לתקן את הגוף.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר מלשון הגמרא במסכת יבמות (כג.) לכי מגיירה גופא אחרינא היא, משמע שהגוף עצמו משתנה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

(וחילוק מצינו בין גר לממזר, עיין במסכת נדה סוף מט:, חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר, וצריכי דאי אשמעינן גר משום דראוי לבא בקהל אבל ממזר דאין ראוי לבא בקהל אימא לא, ואי אשמעינן ממזר משום דאתי מטפה כשרה אבל גר דקאתי מטפה פסול אימא לא צריכא, ע"כ.)

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

יעו' בספר כוכבי אור, פרק אנשי מוהר"ן אות מג ז"ל מעשה מאברהם פייעס שהיה מקרב לרבנו ז"ל והוא היה מקדם איש מכער והיה רגיל לומר על עצמו [בגיהנם ישאו את עוונתי על נס]. והיה לו בן פגום וכו' וכו' ושם בנו היה חיים פייעס ועשה עמו שדוך עם בת ישראל נכד הבעל שם טוב.... והיה לרבנו ז"ל רחמנות על החתן ובקש מהבעל שם טוב ז"ל שיניח אותו אבל לא יהיה לו בנים, ממילא לא יהיה להם התקשרות ויהיה גט וכן היה.... ובעת שחיים פייס (החתן) היה בארץ ישראל כי נסע לארץ ישראל ספר לאנשי שלומנו שרבנו ז"ל נתן לו צעטל [פתק] של עבודות וסגופים ואמר לו שאם יקים זאת יתהפך גופו ליהודי כשר ממש, אך היה קשה לקים ולא קים ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קשה למה חיים הנ"ל לא היה יכול לתקן על ידי התבודדות ואנחות שהם יותר חזקים כנ"ל. ואולי י"ל שגם היה מועיל ההתבודדות והאנחות, אבל כגון דא רבינו ידע בטוח שלא היה סיכוי שחיים הנ"ל יקיים. ועוד יתכן שזה שאנחה משברת את הגוף, זה רק גוף כשר, אבל אינה מועיל נגד עזות של גוף פגום, וצ"ת.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ע על סיפור של חיים פייס מלשון רבינו בתורה לג תנינא הנ"ל, שמשמע שאי אפשר לשנות את הגוף, ובזה לכאו' צריכים לומר, שאף שהוא רחוק מאד עם כל זה לא מן הנמנע הוא, ובזה מדויק הלשון של רבינו “ואיך אפשר” שלא כתב שאי אפשר רק שהרחיק האפשרות. ועוד יש לחלק בין גוי לפגום.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בהקדמה לתיקון הכלל שנכתב על ידי ר' שמואל הורביץ שכז"ל וגם ידוע השיחה בעל פה שציון רבינו ז"ל כמו תיקון להמשתטח ואומר העשרה וכו', ואפילו ח"ו מי שנולד שלא בקדושה שיתהפך גופו וכו' עכ"ל. ומאד תמוה הוא כי על פי מסורה זו בקלות חיים פייס היה יכול להתתקן, כי הוא חי הרבה שנים לאחרי פטירת רבינו. ואף על פי שבעת המחלקת מהרב מסאוורן הוא רצה גם כן לחלק, לא משמע שהיה חולק על רבינו בעצמו. ומסתברא שעל ידי השטטחות בציון רבינו וכו' רבינו יביא לו תיקון, והתיקון יכלול יסורין. ואולי סתם לא אסתייעא מילתא, או אולי באמת השתטח, וגם אפשר שכיון שרבינו נתן לו תיקון שוב היה חייב לקיימו דוקא.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין גם במה שרבינו הקדוש אמר (שיחות הר"ן קעט) שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת וכו' הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אפן. ועל היה היה מכרח להסתלק עכ"ל (וכן מובא שכתב ספר הגנוז כאשר היה מופשט מגופו). והרי עיקר השכר הנצחי, מבואר בספרים, יהיה דוקא אחר תחיית המתים, כאשר הנשמה יתחבר שוב עם הגוף, וביחד יתעלו עליה אחר עליה, הרי מבואר שלבסוף בודאי הגוף יעלה מעלה ומעלה ולא יעכב. ועם כל זה רואים שגם רבינו היה צריך להתיקון של קבורה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפירוש מאמר הזוהר ריש משפטים להרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רעג) ז"ל והנה הגופים של בני אדם, אף על פי שלכאורה הם כלם שוים, אינו אמת, כי בנינם מתחלף זה מזה הרבה, כפי ענין הנשמה שצריך לבוא בו, ע"ש באריכות על שני סוגי הגופים. ועמש"כ בזה לעיל על תורה כב:ה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בליקוטי הלכות, יורה דעה ב', חדש ג:ט, כתב שהצדיקים מזדככים גופם בבחינת מה שיהיה לעתיד לבוא אחר התחיה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגלה עמוקות אופן רט"ו בשם כנפי יונה (להרמ"ע), דאלישע הנביא ריפא לנעמן מצערתו על ידי שלשה פסוקים שמתחיליןן בנו"ן ומסיימין בנו"ן, דרומזים לנו"ן שערי בינה, עיין שם באריכות.

</div>



# תורה קט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/109/

# תורה קט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/109


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בהשמטות של הלקוטי מוהר"ן מכתב יד רבינו לתורה זו, נאנח – נ נח! והארכנו בספר בס"ד בערך תפילה – פרק הרחב פיך ואמלאהו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אנחות, צריכים להיזהר ע' מש"כ בתורה כב:ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קט: יש הבל נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אלהם כמעשה וכו' – יעו' פירושו בשער הגלגולים (הקדמה כ) ז"ל עוד דע, כי כל הנשמות ע"י חטאו של אדה"ר נתערבו טוב ברע, ולכן לפעמים יהיה שקצת טוב שבנפש הצדיק נתערב ברשע וקצת רע של הרשע נתערב בצדיק. ובזה תבין מש"ה אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וכו' (פה מצויין שער מאמרי רז"ל בסופו, לקוטי מהרח"ו ז"ל דף פה להלן הקדמה כז). כי כמה צדיקים יש שהם עוברים איזה עבירה פרטיית, ונכשלים במה שלא יכשל רשע אחד. וכן להפך כמה רשעים גמורים עושים קצת מצות פרטיות בתכלית עשייתם ונזהרים בהם כל ימיהם. גם תבין בזה ענין צדיק גמור, ורשע גמור, ובינוני. כי הכל תלוי כפי חלקי הנצוצות הטוב שבו, וכפי מספר חלקי נצוצי הרע שבו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קט

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל שהאנחה שמאנח האדם על עוונותיו אל על מעוט השגתו הוא יותר טוב מכמה סגופים ותעניות, כי בתענית אינו משבר ר הגוף לבד, אבל באנחה משבר כל הגוף וגם מחליף את הנפש והחיות שלו מרע לטוב, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בהקדמה להשתפכות הנפש שכז"ל וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּסוֹף יָמָיו, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ מִקּדֶם בִּימֵי נְעוּרַי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַתָּה מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת לא הָיִיתִי מְאַבֵּד וּמַפְסִיד אֶת גּוּפִי הַיָּקָר כָּל כָּךְ בְּתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים, עכ"ל. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה לג שכז"ל אבל מי שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, שאף על פי שנשמתו גבוה מאד, אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה, ואיך אפשר לשנות זאת. נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית, עכ"ל. ובזה שכז"ל ואיך אפשר לשנות זאת, משמע שבאמת אי אפשר לשנות את הגוף. אכן באמת חילוק מצינו לכאורה שדוקא על ידי סיגופים קשים יכולים לתקן את הגוף.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר מלשון הגמרא במסכת יבמות (כג.) לכי מגיירה גופא אחרינא היא, משמע שהגוף עצמו משתנה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

(וחילוק מצינו בין גר לממזר, עיין במסכת נדה סוף מט:, חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר, וצריכי דאי אשמעינן גר משום דראוי לבא בקהל אבל ממזר דאין ראוי לבא בקהל אימא לא, ואי אשמעינן ממזר משום דאתי מטפה כשרה אבל גר דקאתי מטפה פסול אימא לא צריכא, ע"כ.)

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

יעו' בספר כוכבי אור, פרק אנשי מוהר"ן אות מג ז"ל מעשה מאברהם פייעס שהיה מקרב לרבנו ז"ל והוא היה מקדם איש מכער והיה רגיל לומר על עצמו [בגיהנם ישאו את עוונתי על נס]. והיה לו בן פגום וכו' וכו' ושם בנו היה חיים פייעס ועשה עמו שדוך עם בת ישראל נכד הבעל שם טוב.... והיה לרבנו ז"ל רחמנות על החתן ובקש מהבעל שם טוב ז"ל שיניח אותו אבל לא יהיה לו בנים, ממילא לא יהיה להם התקשרות ויהיה גט וכן היה.... ובעת שחיים פייס (החתן) היה בארץ ישראל כי נסע לארץ ישראל ספר לאנשי שלומנו שרבנו ז"ל נתן לו צעטל [פתק] של עבודות וסגופים ואמר לו שאם יקים זאת יתהפך גופו ליהודי כשר ממש, אך היה קשה לקים ולא קים ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קשה למה חיים הנ"ל לא היה יכול לתקן על ידי התבודדות ואנחות שהם יותר חזקים כנ"ל. ואולי י"ל שגם היה מועיל ההתבודדות והאנחות, אבל כגון דא רבינו ידע בטוח שלא היה סיכוי שחיים הנ"ל יקיים. ועוד יתכן שזה שאנחה משברת את הגוף, זה רק גוף כשר, אבל אינה מועיל נגד עזות של גוף פגום, וצ"ת.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ע על סיפור של חיים פייס מלשון רבינו בתורה לג תנינא הנ"ל, שמשמע שאי אפשר לשנות את הגוף, ובזה לכאו' צריכים לומר, שאף שהוא רחוק מאד עם כל זה לא מן הנמנע הוא, ובזה מדויק הלשון של רבינו “ואיך אפשר” שלא כתב שאי אפשר רק שהרחיק האפשרות. ועוד יש לחלק בין גוי לפגום.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בהקדמה לתיקון הכלל שנכתב על ידי ר' שמואל הורביץ שכז"ל וגם ידוע השיחה בעל פה שציון רבינו ז"ל כמו תיקון להמשתטח ואומר העשרה וכו', ואפילו ח"ו מי שנולד שלא בקדושה שיתהפך גופו וכו' עכ"ל. ומאד תמוה הוא כי על פי מסורה זו בקלות חיים פייס היה יכול להתתקן, כי הוא חי הרבה שנים לאחרי פטירת רבינו. ואף על פי שבעת המחלקת מהרב מסאוורן הוא רצה גם כן לחלק, לא משמע שהיה חולק על רבינו בעצמו. ומסתברא שעל ידי השטטחות בציון רבינו וכו' רבינו יביא לו תיקון, והתיקון יכלול יסורין. ואולי סתם לא אסתייעא מילתא, או אולי באמת השתטח, וגם אפשר שכיון שרבינו נתן לו תיקון שוב היה חייב לקיימו דוקא.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין גם במה שרבינו הקדוש אמר (שיחות הר"ן קעט) שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת וכו' הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אפן. ועל היה היה מכרח להסתלק עכ"ל (וכן מובא שכתב ספר הגנוז כאשר היה מופשט מגופו). והרי עיקר השכר הנצחי, מבואר בספרים, יהיה דוקא אחר תחיית המתים, כאשר הנשמה יתחבר שוב עם הגוף, וביחד יתעלו עליה אחר עליה, הרי מבואר שלבסוף בודאי הגוף יעלה מעלה ומעלה ולא יעכב. ועם כל זה רואים שגם רבינו היה צריך להתיקון של קבורה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפירוש מאמר הזוהר ריש משפטים להרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רעג) ז"ל והנה הגופים של בני אדם, אף על פי שלכאורה הם כלם שוים, אינו אמת, כי בנינם מתחלף זה מזה הרבה, כפי ענין הנשמה שצריך לבוא בו, ע"ש באריכות על שני סוגי הגופים. ועמש"כ בזה לעיל על תורה כב:ה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בליקוטי הלכות, יורה דעה ב', חדש ג:ט, כתב שהצדיקים מזדככים גופם בבחינת מה שיהיה לעתיד לבוא אחר התחיה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגלה עמוקות אופן רט"ו בשם כנפי יונה (להרמ"ע), דאלישע הנביא ריפא לנעמן מצערתו על ידי שלשה פסוקים שמתחיליןן בנו"ן ומסיימין בנו"ן, דרומזים לנו"ן שערי בינה, עיין שם באריכות.

</div>



# Chapter ג:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/11/

# תנינא תורה יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/11


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפלה ומסיעין לו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות סוף פרק אין עומדים (דף לד:) אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא (פרש"י בבקעה שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר, עכ"ל אכן עיין שם ברש"י שלפניה דיבור המתחיל חלונות ז"ל שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע, עכ"ל). ובתוספות ד"ה חציף עלי מאן דמצלי בבתקא כז"ל וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי' בפסחים פרק האשה (דף פח.) לא כיצחק שקראו שדה וכו', אי נמי בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים, עכ"ל. והבית יוסף (סי' צה) תמה על זה שזה חשש שמא יפסיקוהו, אך למה נקרא חצוף? ותירץ המגן אברהם (סעיף ו), שחציפותו בכך שמתפלל שם ומראה שלא יתבטל מכוונתו אפילו שיעברו רבים על פניו. והב"ח ביאר שאין כוונת תוספות שלא יתפלל שם כדי שלא יפסיקוהו, אלא שהעוברים שם רואים אותו מתפלל ואין זה מקום צנוע להכניע לבו מפני השם יתברך. ועוד תירץ על קושית תוספות, שיצחק התפלל בין האילנות ולא במקום פרוץ, ולכן נאמר "לשוח, שמשמעותו בין השיחים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שדברי רבינו הולכים לפי התירוץ השני של תוספות, או תירוצו של הב"ח וכדומה. והרי שצריכים להקפיד לעשות ההתבודדות במקום צנוע ויש להדר שיהיה במקום אילנות כמו הב"ח. ואף שרבינו אמר לעשות התבודדות אפילו בין אנשים, זה ודאי בדרך מוצנע ואין זה אלא כאשר הוא בין כך ובין כך בין אנשים, אז בודאי לכולי עלמא יש להשתדל לעשות כמה שאפשר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בתנא דבי אליהו פרק ח' ז"ל שלא יעמד אדם בבקעה להתפלל כדרך אמות העולם, ע"כ ובזית רענן על הילקוט (כי תצא תתקלד) ביאר שתפילה במקום פרוץ היא מחוקות הגוים. וכתב שיש לפרש שזה טעם הגמרא גם כן. אכן בפירוש המענה אליהו ביאר המדרש, מפני שהיא מקום שמצויים בו עובדי כוכבים.

</div>



# תנינא תורה יא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/11/

# תנינא תורה יא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/11


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפלה ומסיעין לו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות סוף פרק אין עומדים (דף לד:) אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא (פרש"י בבקעה שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר, עכ"ל אכן עיין שם ברש"י שלפניה דיבור המתחיל חלונות ז"ל שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע, עכ"ל). ובתוספות ד"ה חציף עלי מאן דמצלי בבתקא כז"ל וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי' בפסחים פרק האשה (דף פח.) לא כיצחק שקראו שדה וכו', אי נמי בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים, עכ"ל. והבית יוסף (סי' צה) תמה על זה שזה חשש שמא יפסיקוהו, אך למה נקרא חצוף? ותירץ המגן אברהם (סעיף ו), שחציפותו בכך שמתפלל שם ומראה שלא יתבטל מכוונתו אפילו שיעברו רבים על פניו. והב"ח ביאר שאין כוונת תוספות שלא יתפלל שם כדי שלא יפסיקוהו, אלא שהעוברים שם רואים אותו מתפלל ואין זה מקום צנוע להכניע לבו מפני השם יתברך. ועוד תירץ על קושית תוספות, שיצחק התפלל בין האילנות ולא במקום פרוץ, ולכן נאמר "לשוח, שמשמעותו בין השיחים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שדברי רבינו הולכים לפי התירוץ השני של תוספות, או תירוצו של הב"ח וכדומה. והרי שצריכים להקפיד לעשות ההתבודדות במקום צנוע ויש להדר שיהיה במקום אילנות כמו הב"ח. ואף שרבינו אמר לעשות התבודדות אפילו בין אנשים, זה ודאי בדרך מוצנע ואין זה אלא כאשר הוא בין כך ובין כך בין אנשים, אז בודאי לכולי עלמא יש להשתדל לעשות כמה שאפשר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בתנא דבי אליהו פרק ח' ז"ל שלא יעמד אדם בבקעה להתפלל כדרך אמות העולם, ע"כ ובזית רענן על הילקוט (כי תצא תתקלד) ביאר שתפילה במקום פרוץ היא מחוקות הגוים. וכתב שיש לפרש שזה טעם הגמרא גם כן. אכן בפירוש המענה אליהו ביאר המדרש, מפני שהיא מקום שמצויים בו עובדי כוכבים.

</div>



# תנינא תורה קי – כיצד הוא הבחירה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/110/

# תנינא תורה קי – כיצד הוא הבחירה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/110


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה ואם אינו רוצה אינו עושה ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לעיל תנינא תורה נד, שמבואר שרק לישראל יש להם בחירה על כל דבר ז"ל כי אצל אחרים יש דברים שהם מכרחים בהם, אבל אצל איש הישראלי כל דבר ודבר שהוא עושה, כגון לנסע לאיזה מקום וכיוצא יש בו עבודה, ועל כן יש לו בחירה על הכל ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש דברים שנראים שלגמרי נמנעים מהאדם, אלא שגם באלו הדברים רבינו כבר גילה (תורה סו) שכל המניעות הם רק להגביר הרצון והחשק שיהיה מוכן וראוי לזה, ע"ש. וכבר הקשינו שם שיש דברים שלכאורה נראה שהם לגמרי נמנעים מהאדם, לא רק כדי להגביר חשקו. ולכן נראה לע"ד שמה שרבינו כותב שהבחירה בידו לעשותו, זה רק במחשבה – ועמש"כ רבינו בנינא תורה מט ז"ל כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה ע"כ. והנה כל דבר שבאמת יכול לעשות וכל מה שהוא נמנע מלעשותו הוא רק כדי להגביר חשקו להכשירו כנ"ל, וזה באמת רוב הדברים, הרי בדברים האלו לא יספיק מחשבתו להיות חשוב לעשיה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדעת תבונות ח"ב של הרמח"ל (אות ז) שכז"ל אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו, עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וע' במדבר רבה (יב:ט) ז"ל אין הקב"ה מקפח שכר בריה, בכל מקום שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר, אין הקב"ה מקפח שכרו, רצונך לידע, שלמה בנה בית המקדש, שנאמר (מלכים א:ו:יד) ויבן שלמה את הבית ויכלהו, ובשביל שנתן דוד נפשו על בית המקדש שנבנה שנאמר (תהלים קלב:א-ה) 'זכור ה' לדוד את כל ענותו' וגו', 'אם אבא באהל ביתי' וגו', 'אם אתן שנת לעיני' וגו', 'עד אמצא מקום לה'' וגו', ולא קפח הקב"ה שכרו, אלא הכתיבו על שמו 'מזמור שיר חנכת הבית לדוד (תהלים ל:א), לשלמה אין כתיב כאן אלא 'לדוד', הוי 'נצר תאנה יאכל פריה' (משלי כז:יח), עכ"ל. והרי אף על פי שקיימא לן שאין המצוה נקראת אלא על שם הגומרה (רש"י דברים ח:א, בראשית רבה פה ועוד מקומות במדרש רבה), דוד המלך פעל ברצונות שלו כאילו הוא בנה אותו לגמרי.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סא:ב כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג, ע"כ. וצ"ע מה הגדר של אינם חיבים כל כך, הרי רבינו כבר קבע שלכל אחד יש בחירה חפשי, לעשות או לא לעשות. וצריכים לומר שעכ"ז זה לא העבודה הדרושה מהם כל כך, בנקודה ותפקיד שלהם בעולם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב נתברר לי הרבה ענינים בענין הבחירה על פי מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה נא ז"ל כי באחד אין שייך בחירה שהוא בחי' הטהרה, וכשהוציא הקב"ה את הבריאה מן הכח אל הפועל, אזי נתהוה תיכף בחי' הטהרה, כי כשהוציא מן הכח אל הפועל, היו שני דברים, בחי' האחד והבריאה, ואז שייך בחירה, שהוא בחי' הטהרה, שהוא ממוצע בין האחד, כי היא סמוך לו, ועדיין לא הגיע לחשבונות רבים שהיא הרע והטומאה, אך הוא רושם וסימן על ההשתלשלות, שיוכל להשתלשלש ויגיע עד שיהיה רע וטומאה ע"ש ומבואר שם לעיל ז"ל כי הרע הוא נגדיות, למשל כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ובאחד אין שייך נגדיות, אלא כולו טוב וכו' כי אמת הוא אחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הבריאה היא על ידי התורה, הסתכל באורייתא וברא עלמא, והתורה היא אמת ואחד, אלא שהיא יורדת לתוך הבריאה, ומתחיל במקום הטהרה והממוצע, וזאת תורת האדם, כידוע שהאדם הוא התורה, וכל אותיות התורה הם שרשי הנשמות, ומהתורה יש את הבחירה. והרי התורה היא סולם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, כמובא שכל המציאות אפילו בעשרה כתרין של טומאה היא רק על ידי אותיות התורה. ועל כן האדם, בכל דרגה ומצב שיהיה, יש לו שני עבודות, א' לגלות אותיות התורה, וזה על ידי כבישת היצר הרע כמבואר ענין זה בתורה לג, וזה ענין השגת טהרה, שאז מגיעים לנקודת הבחירה שתלויה באותיות התורה. ב' לצרף האותיות לטובה, כי האותיות הם בלי ניקוד כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא, וצריכים לבחור לצייר אותם לטוב, וזה על ידי כיסופין ורצונות טובות, כי רק דרך זה יכולים להשיג אחד, שלא יהיה לו רצוניות נגדיות שהם בחי' רע.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

[וכל זה מבואר בריש ספר תהלים.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי האיש אשר לא הלך.... זה בחי' כבישת היצר, שעי"ז מגלים אותיות התורה. ואז -

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם בתורת ה' חפצו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כי התורה היא האדם, והעיקר הוא הרצון והחפץ, וענין תורת ה' ותורתו מבואר היטב בליקוטי מוהר"ן כב.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כל הענין של עץ החיים, כי הבחירה היא בחי' צפנה לפני ה' כמש"כ בתורה נא, ורוח החיים בחי' רוח צפונית כמבואר שם].

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מה דאיתא במסכת מנחות (סוף קי.) לא אמרתי אליכם זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים שנאמר (ויקרא יט, ה) לרצונכם תזבחהו ע"כ. דהיינו שהקרבן תכליתו להשב את האדם להתורה, ענין הראשון של הבחירה, ולא בא לענין השני, לצייר האותיות לטובה בכיסופים ורצונות טובות שהם עולים אחד ברצון השם.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז י"ל ענין הבחירה של המפרסמים של שקר, שיצר הרע שלהם חזק כל כך רק בענין אחד משני עניני הבחירה, כי יצרם חזק לצייר האותיות למטרת מנהיגות שלהם, וקשה מאד להם לזכות לכיסופים טובים ישרים לצייר האותיות כראוי. אבל עדיין הבחירה עדיין בידם לגמרי בענין הא' לכבוש את יצרם להשיג טהרה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין אלדד ומידד - שנשארו במחנה והמה בכתובים (במדבר יא:כו), שנחשדו כמפרסמים נביאי שקר. ורב כח.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

כי האריז"ל גילה (ביחודים) שהם קשורים להפסוק (שיר השירים), אמרתי אעלה בתמר אוחזה (כ"ז אותיות) בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפיך כתפוחים.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אעלה בתמר, זה לעבור ההיכלי התמורות שמסתירים אותיות התורה. אוחזה בסבכי הבחירה של התורה, לזכות להכיוון הנכון בתורה - ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן - גו פן, להשכיל הפן והכיוון, וריח אפיך - זה הבסיס של הטהרה כידוע שהוא ענין הריח.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כי אלדד ומידד דייקא עמדו בנסיון לא להיות מפרסמים, כמו שכתב רש"י אמרו אין אנו כדאין לגדולה זו, ונשארו במחנה, ומשה רבינו אמר עליהם מי יתן כל עם השם, שזה היה בבחינה שלא היו רבנים אלא ככל המון.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וזה היה בזכות "ולא יצאו האהלה" ללכת אחרי האורות של התורה, אלא עסקו במחנה - מח נה, נה לשון שבירה (דניאל ב:א ושנתו נהיתה, ושם פרק ח, ובמשלי יג:יט תאוה נהיה תערב לנפש), לטהר עצמם להיות בכתובים ממש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם (סנהדרין יז) דבר אחר תנם אל בית הכלא (ספרי צו) שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

שני הפירושים אחד, כי הבית כלא היינו הבחינה מה שרבינו גילה שהמפרסמים כמעט אין להם בחירה, ממש בית כלא, וזה מבחריו דייקא, להוציא אותם מהבחירה. וזה הטל עליהם צרכי צבור, ויצטרכו לצאת האהלה להנהיג כפי האורות החזקים עליהם, והם כלים מאליהם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן ענין הלשון כלאם, שהוא לשון כלאים, וסוד כלאים גילה הרמח"ל באדיר במרום, כי צמר סוד הלבושים שבאים מאורות הפנימים, ואילו פשתן הם אורות חיצונים, ואסור לערבם. ונתבאר לעיל בענין הגפן, שהוא בחי' הפן והכיוון הפנימי בבחירת ציור האותיות לטובה, ואילו הבחי' הראשונה של הבחירה היא כבישת היצר הרע החיצוני שמסתר האותיות. ועל ידי הטלת צרכי ציבור ומנהיגות שמגביר היצר לצייר האותיות לרע, ילכדו גם בעירוב הנסיון החיצוני של כבישת הרע.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>



# תנינא תורה קיא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/111/

# תורה קיא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/111


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ראש בני ישראל (שמות ל) ראשי תבות רבי, ולהפך רשעים בחשך ידמו (שמואל א:ב) ראשי תבות רבי, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באוצרות רמח"ל, כי תשא עמ' עג (מובא בהערות לספר אדיר במרום, 308) שיסוד אדם קדמון, בחי' שם מ"ה שמתקן ב"ן, נקרא "ראש בני ישראל".

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי שושנים שנדפס בסוף ספר קרנים (אות ה') כז"ל איתא בציוני וז"ל קליפה אחת נק' רי"ב ועמה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת שע"ר, וקלפה זו רי"ב ממונה להשכיח ולעקור תורתו של ת"ח בשעת חיילותן ושוכח תלמודו, והשם הגדול הנקרא כד"ת [ה"ע בגמטריא ריב ריב] הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותה קליפ' רי"ב עם חיילותיה תר"ה וכו' עכ"ל (ספר ציוני). ולדעתי זה סוד גדול איתא בגמרא ר' אלעזר חלש כד אתפח (עיין גירסא אחרת במסכת שבת דף קמז: ורבי עקיבא איגר ציין שם לפה) הוה קרי החדש הזה לכם – החרש היה לבם. וצריך לדעת למה דוקא טעה טעות כזה. וסודו כי הוא קרא מהדל"ת רי"ש, ומהזי"ן יו"ד, ומכ"ף ב', הרי אותיות רי"ב, שטעה לרמז שהקליפה הנקרא רי"ב היא גרמה לשכחה. ויש לדעת, החרש היה לבם גי' תר"ה, הרי גם תר"ה חיילות מרומזים. ומ"ש השם כד"ת שכתוב על מצח בן דוד מבטל כל אלו הקלפיות, לדעתי החדש הזה לכם (בגמטריא) כד"ת, לרמז שאם ביושר הכתוב לא בטעות מבטל הקליפה הנז'. ויש לדעת כד"ת גי' משיח בן דוד, ואנו מתפללים עשה למען דתך, והענין פלא וה' יכפר בעדי, עכ"ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בגמרא מסכת שבת שם איתא ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים בהלכה, ע"כ. הרי זה ההיפוך של רי"ב – רשעים בחשך ידמו. והוא היה ראש התלמידים של רבן יוחנן בן זכאי.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה מבואר שלמשיח בן דוד נכלל בו שני הרי"ב, כי כד"ת בגמטריא רב"י רי"ב כנ"ל. ולכאורה הענין שרבינו גילה שהצדיק צריך להיות לו את זה שהרשעים יכשלו בו. והנה כמו כד"ת, כן: רבי נ נח רבי נ נח, בגמטריא תמ"ר, עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקלד, מכון רמח"ל) ז"ל לפני שמש ינון שמו (תהלים עב:יז), והיינו שמ"ש – ש"ך ש"ך. ו-שמו, סודו שמו של משיח, שהוא עצמו ענין שמ"י עם י"ה, שבו הוא שולט על בחינת ב' הש"ך. ובסוף הכל: צדיק כתמר יפרח (תהלים צב:יג), בשני ש"ך (שעולים) תמ"ר, עכ"ל. ושמש בחי' פדחת (-מצח) כדאיתא במסכת שבת (קנא: עד אשר לא תחשך השמש והאור, זו פדחת והחוטם). ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה רעז, כי יש תמר בקדשה בחי' צדיק כתמר יפרח, וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת שאור בככותבת וכו' ע"ש ומש"כ בענין היכלי התמורות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

(וע"ע בריש כוונות לקריאת שמע שעל המטה, יחוד של הפסוק נעברה נא בארצך, שהס"ת של: עד אשר נעבר גבולך, בגמטריא פעמיים רי"ב, והם ריבות שהם יצירה ועשיה שהם זו"ן שצריך לרי"ב עם הקליפות שלא יתאחזו בהם).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ראש בני ישראל (שמות ל) ראשי תבות רבי, ולהפך רשעים בחשך ידמו (שמואל א:ב:ט) ראשי תבות רבי, עכ"ל. הנה התחלת הפסוק בשמואל: רגלי (חסידו – כתיב) חסידיו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש. והגמרא במסכת יומא (לח:) אמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן, אפלו בשביל צדיק אחד עולם מתקים, שנאמר (משלי י:כה) וצדיק יסוד עולם. רבי חיא בר אבא דידה אמר מהכא, רגלי חסידיו ישמר, חסידיו תרתי משמע, אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב (ועיין בזוהר פרשת וירא דף קיב: חסידו כתיב חד, ודא אברהם וכו', ובמדרש תנחומא (תנ"י ויצא ג) ג"כ דרש לה על אברהם דבר אחר זה יעקב. ובאגדת שמואל (ה:טז) זה יוסף), הרי כבר מבואר בגמרא שהרישא של הפסוק מדבר על הצדיק יסוד עולם, והוא ראש בני ישראל, היפוך המשך הפסוק, וככל דברי רבינו.

</div>



# תורה קיא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/111/

# תורה קיא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/111


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ראש בני ישראל (שמות ל) ראשי תבות רבי, ולהפך רשעים בחשך ידמו (שמואל א:ב) ראשי תבות רבי, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באוצרות רמח"ל, כי תשא עמ' עג (מובא בהערות לספר אדיר במרום, 308) שיסוד אדם קדמון, בחי' שם מ"ה שמתקן ב"ן, נקרא "ראש בני ישראל".

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי שושנים שנדפס בסוף ספר קרנים (אות ה') כז"ל איתא בציוני וז"ל קליפה אחת נק' רי"ב ועמה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת שע"ר, וקלפה זו רי"ב ממונה להשכיח ולעקור תורתו של ת"ח בשעת חיילותן ושוכח תלמודו, והשם הגדול הנקרא כד"ת [ה"ע בגמטריא ריב ריב] הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותה קליפ' רי"ב עם חיילותיה תר"ה וכו' עכ"ל (ספר ציוני). ולדעתי זה סוד גדול איתא בגמרא ר' אלעזר חלש כד אתפח (עיין גירסא אחרת במסכת שבת דף קמז: ורבי עקיבא איגר ציין שם לפה) הוה קרי החדש הזה לכם – החרש היה לבם. וצריך לדעת למה דוקא טעה טעות כזה. וסודו כי הוא קרא מהדל"ת רי"ש, ומהזי"ן יו"ד, ומכ"ף ב', הרי אותיות רי"ב, שטעה לרמז שהקליפה הנקרא רי"ב היא גרמה לשכחה. ויש לדעת, החרש היה לבם גי' תר"ה, הרי גם תר"ה חיילות מרומזים. ומ"ש השם כד"ת שכתוב על מצח בן דוד מבטל כל אלו הקלפיות, לדעתי החדש הזה לכם (בגמטריא) כד"ת, לרמז שאם ביושר הכתוב לא בטעות מבטל הקליפה הנז'. ויש לדעת כד"ת גי' משיח בן דוד, ואנו מתפללים עשה למען דתך, והענין פלא וה' יכפר בעדי, עכ"ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בגמרא מסכת שבת שם איתא ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים בהלכה, ע"כ. הרי זה ההיפוך של רי"ב – רשעים בחשך ידמו. והוא היה ראש התלמידים של רבן יוחנן בן זכאי.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה מבואר שלמשיח בן דוד נכלל בו שני הרי"ב, כי כד"ת בגמטריא רב"י רי"ב כנ"ל. ולכאורה הענין שרבינו גילה שהצדיק צריך להיות לו את זה שהרשעים יכשלו בו. והנה כמו כד"ת, כן: רבי נ נח רבי נ נח, בגמטריא תמ"ר, עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקלד, מכון רמח"ל) ז"ל לפני שמש ינון שמו (תהלים עב:יז), והיינו שמ"ש – ש"ך ש"ך. ו-שמו, סודו שמו של משיח, שהוא עצמו ענין שמ"י עם י"ה, שבו הוא שולט על בחינת ב' הש"ך. ובסוף הכל: צדיק כתמר יפרח (תהלים צב:יג), בשני ש"ך (שעולים) תמ"ר, עכ"ל. ושמש בחי' פדחת (-מצח) כדאיתא במסכת שבת (קנא: עד אשר לא תחשך השמש והאור, זו פדחת והחוטם). ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה רעז, כי יש תמר בקדשה בחי' צדיק כתמר יפרח, וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת שאור בככותבת וכו' ע"ש ומש"כ בענין היכלי התמורות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

(וע"ע בריש כוונות לקריאת שמע שעל המטה, יחוד של הפסוק נעברה נא בארצך, שהס"ת של: עד אשר נעבר גבולך, בגמטריא פעמיים רי"ב, והם ריבות שהם יצירה ועשיה שהם זו"ן שצריך לרי"ב עם הקליפות שלא יתאחזו בהם).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ראש בני ישראל (שמות ל) ראשי תבות רבי, ולהפך רשעים בחשך ידמו (שמואל א:ב:ט) ראשי תבות רבי, עכ"ל. הנה התחלת הפסוק בשמואל: רגלי (חסידו – כתיב) חסידיו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש. והגמרא במסכת יומא (לח:) אמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן, אפלו בשביל צדיק אחד עולם מתקים, שנאמר (משלי י:כה) וצדיק יסוד עולם. רבי חיא בר אבא דידה אמר מהכא, רגלי חסידיו ישמר, חסידיו תרתי משמע, אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב (ועיין בזוהר פרשת וירא דף קיב: חסידו כתיב חד, ודא אברהם וכו', ובמדרש תנחומא (תנ"י ויצא ג) ג"כ דרש לה על אברהם דבר אחר זה יעקב. ובאגדת שמואל (ה:טז) זה יוסף), הרי כבר מבואר בגמרא שהרישא של הפסוק מדבר על הצדיק יסוד עולם, והוא ראש בני ישראל, היפוך המשך הפסוק, וככל דברי רבינו.

</div>



# תנינא תורה קיב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/112/

# תורה קיב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/112


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת יש שם פתחים הרבה כשארז"ל (יומא לח:) הבא לטמא פותחין לו, יש לי פתחים הרבה, ע"ש, כך גירסה המדוייקת של הוצאת רבי נתן שנת תקפא: יש לי, וכן לקמן ריש ד"ה שייך לעיל: יש לי פתחים הרבה. (והלשון של פתחים הרבה לא מצאתי כל עיקר, רק בסוגיא של טומאה, נמצא ביטוי כזה), ושם בהמשך כתוב: דאי הדר בתשובה מעיילי לי' וכו' ע"ש, וכתוב לי', ולא רק לי. ובהוצאות שלאחריה תקנו את הלשון: יש לו. ואפילו אם טעות היה, הלוא דבר הוא שפעמיים נפל טעות כזה. ושוב הראה לי חבר שע"כ אינו טעות אלא דוקא מכוון, כי כן כתוב בתורה ט' (שהוא אותו תורה שלפנינו) ושם מובא שבדפוס ראשון היה כתוב "יש לו" ובלוח טעיות תיקן מוהרנ"ת "יש לי".

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש בזה רמז להיו"ד של עולם הבא, יש לי – יש ליו"ד פתחים הרבה. כי רבי נתן שאל את רבינו מהגמרא שעולם הזה נברא בה' שכל הרוצה לצאת וכו'. ואין שם פתחים הרבה, רק פתח אחד גדול. אכן רבינו גילה שבאמת לפני האיש הנופל פתחים מאנשים אחרים, הנפילות שלהם הם פתחים לו, כי מה שנחשב להם נפילה יכול להיות מדרגה גדולה עבורו ע"ש. ולפי זה, הרי הנפילות שלהם הם בחי' יו"ד, בחינת עולם הבא בשבילו (וכמו שרבינו אמר בפירוש במקום אחר, שמה שצדיק אחד כבר משיג בעולם הזה יכול להיות מה שחבירו לא ישיג רק בעולם הבא). ונמצא שאם נפילתו של זה היה לתכלית העליה, הרי באמת בנפילתו פתחו לו כל מיני פתחים להגיע להיו"ד שלו, ודו"ק.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועל שאלת רבי נתן, עיין בנוסחאות של רש"י בפרשת בראשית (ב:ב) שיש נוסח בזה"ל רמז כמו שה"א פתוחה למטה, כך העולם פתוח לשבים בתשובה, ועולם הבא וכו' עכ"ל. ומשמע שלעולם עולים בהכניסה שלמטה, ועם פירושו של רבינו אינו בסתירה לגמרא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

-בספר האחים הקדושים, עמ' 244, רבי זאב וולף, בעל "לשון הזהב" הלך לאסוף העבירות של הנועם אלימלך שהשליך בתשליך, ועל כך אמר רבי יצחק מווארקי: מה שנחשב בעיני הצדיק לחטא, נחשב לזכות ולמצוה אצל אנשים אחרים.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי אמרים, של המגיד ממזריטש, סימן סח: וזה גייריני על מנת שאלמוד (כל התורה כשאני עומד) על רגל א', ר"ל שאהיה תמיד במדריגה טובה, ואמר לו, מה דעלך סני לחברך אל תעביד. רמז לו כשהיית אתה במדריגה רעה, הוצרך אדם טוב ליפול (למטה) כדי שיעלה אותך, לכך תצרוך גם אתה ליפול, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

"שתתפלל דבורי אמת, שיעלה למקומם לשער שבט שלו" זה שני שלבים, כמו שפירשנו בתורה ט. כי זה לא מספיק שיהיו דברי אמת כי עוד צריכים לזכות שיעלה לשער הנכון.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אך צריך שיהיה האמת, אמת גמור ברור וצלול בלי שום דפי. והמשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו, שיזכה פעם אחד כל ימי חייו, לדבר דבור אחד של אמת פני ה' כראוי ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה קרלבך סיפר שבמכתבים בין ר' אברהם קליסקר לר' מנחם מנדל ויטבסקר, כתבו זה לזה על זה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר נתיב מצותיך, שביל ג' – אמונה, אות כה, מעשה מר' יוסף מיאמפלא הבן של ר' מיכל מזלטשוב, שבא מלאך אחד נורא ואמר מה זה אלו התפלות ונפח בם וברוח שפתיו נתפזרו ולא נשאר אלא ה"א אחת מאירה באור צח, עיין שם באריכות.

</div>



# תורה קיב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/112/

# תורה קיב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/112


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת יש שם פתחים הרבה כשארז"ל (יומא לח:) הבא לטמא פותחין לו, יש לי פתחים הרבה, ע"ש, כך גירסה המדוייקת של הוצאת רבי נתן שנת תקפא: יש לי, וכן לקמן ריש ד"ה שייך לעיל: יש לי פתחים הרבה. (והלשון של פתחים הרבה לא מצאתי כל עיקר, רק בסוגיא של טומאה, נמצא ביטוי כזה), ושם בהמשך כתוב: דאי הדר בתשובה מעיילי לי' וכו' ע"ש, וכתוב לי', ולא רק לי. ובהוצאות שלאחריה תקנו את הלשון: יש לו. ואפילו אם טעות היה, הלוא דבר הוא שפעמיים נפל טעות כזה. ושוב הראה לי חבר שע"כ אינו טעות אלא דוקא מכוון, כי כן כתוב בתורה ט' (שהוא אותו תורה שלפנינו) ושם מובא שבדפוס ראשון היה כתוב "יש לו" ובלוח טעיות תיקן מוהרנ"ת "יש לי".

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש בזה רמז להיו"ד של עולם הבא, יש לי – יש ליו"ד פתחים הרבה. כי רבי נתן שאל את רבינו מהגמרא שעולם הזה נברא בה' שכל הרוצה לצאת וכו'. ואין שם פתחים הרבה, רק פתח אחד גדול. אכן רבינו גילה שבאמת לפני האיש הנופל פתחים מאנשים אחרים, הנפילות שלהם הם פתחים לו, כי מה שנחשב להם נפילה יכול להיות מדרגה גדולה עבורו ע"ש. ולפי זה, הרי הנפילות שלהם הם בחי' יו"ד, בחינת עולם הבא בשבילו (וכמו שרבינו אמר בפירוש במקום אחר, שמה שצדיק אחד כבר משיג בעולם הזה יכול להיות מה שחבירו לא ישיג רק בעולם הבא). ונמצא שאם נפילתו של זה היה לתכלית העליה, הרי באמת בנפילתו פתחו לו כל מיני פתחים להגיע להיו"ד שלו, ודו"ק.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועל שאלת רבי נתן, עיין בנוסחאות של רש"י בפרשת בראשית (ב:ב) שיש נוסח בזה"ל רמז כמו שה"א פתוחה למטה, כך העולם פתוח לשבים בתשובה, ועולם הבא וכו' עכ"ל. ומשמע שלעולם עולים בהכניסה שלמטה, ועם פירושו של רבינו אינו בסתירה לגמרא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

-בספר האחים הקדושים, עמ' 244, רבי זאב וולף, בעל "לשון הזהב" הלך לאסוף העבירות של הנועם אלימלך שהשליך בתשליך, ועל כך אמר רבי יצחק מווארקי: מה שנחשב בעיני הצדיק לחטא, נחשב לזכות ולמצוה אצל אנשים אחרים.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי אמרים, של המגיד ממזריטש, סימן סח: וזה גייריני על מנת שאלמוד (כל התורה כשאני עומד) על רגל א', ר"ל שאהיה תמיד במדריגה טובה, ואמר לו, מה דעלך סני לחברך אל תעביד. רמז לו כשהיית אתה במדריגה רעה, הוצרך אדם טוב ליפול (למטה) כדי שיעלה אותך, לכך תצרוך גם אתה ליפול, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

"שתתפלל דבורי אמת, שיעלה למקומם לשער שבט שלו" זה שני שלבים, כמו שפירשנו בתורה ט. כי זה לא מספיק שיהיו דברי אמת כי עוד צריכים לזכות שיעלה לשער הנכון.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אך צריך שיהיה האמת, אמת גמור ברור וצלול בלי שום דפי. והמשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו, שיזכה פעם אחד כל ימי חייו, לדבר דבור אחד של אמת פני ה' כראוי ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה קרלבך סיפר שבמכתבים בין ר' אברהם קליסקר לר' מנחם מנדל ויטבסקר, כתבו זה לזה על זה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר נתיב מצותיך, שביל ג' – אמונה, אות כה, מעשה מר' יוסף מיאמפלא הבן של ר' מיכל מזלטשוב, שבא מלאך אחד נורא ואמר מה זה אלו התפלות ונפח בם וברוח שפתיו נתפזרו ולא נשאר אלא ה"א אחת מאירה באור צח, עיין שם באריכות.

</div>



# תורה קטו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/115/

# תורה קטו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/115


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אזי מדת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך, ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת, ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ברוך הוא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת פסחים (קיט.) אמר רב כהנא משום רבי ישמעאל בר' יוסי ורבנן אמרי ר"ש בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה, מאי דכתיב (יחזקאל א:ח) וידי אדם מתחת כנפיהם, ידו כתיב, זה ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד\מפני מדת הדין (-פירש רשב"ה שמקטרגת ואומרת לא תקבלם, והוא מקבלם בסתר, ע"כ).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ערבי נחל פרשת וילך: בתוך הצרה יש ניצוץ עזרה בתוכו, והוא מחיה כל הצרה, ואם כן כשאדם בעל דעת ומחפש כונת הצרה, שעקרה הוא העזרה ששוכן בתוכה, שהוא הניצוץ, ומיד כשמוציא הניצוץ ההוא ונדבק בלב האדם, הרי שתים טובות עשה, כי הוציא ניצוץ קדוש מתוך הקלפות, ושנית כי כשיצא הנצוץ קדשה מהצרה, ממילא נתבטל הצרה ואין לה שום מציאות, ולטעם זה אמר ה' (מלכים א:כא:כט) הראית כי נכנע אחאב לפני לא אביא הרעה בימיו, כי הוא מצא העזרה תוך הצרה והוציאה, שהוא הכנעת לבו, ודעת לנבון נקל בכל כיוצא בזה, ע"כ.

</div>



# תנינא תורה קטז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/116/

# תנינא תורה קטז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/116


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל נראית כמו שאר ארצות – עיין חיי מוהר"ן אות טו, וימי מוהרנ"ת ח"ב – נסעיתו לארץ ישראל אות ב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק הגדול נראה כמו כולם – עיין חיי מוהר"ן אות מ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

איש כשר נראה כשאר אנשים – עיין חיי מוהר"ן אות קסז – לאיש כשר כל העולם יגעים וטורחים וכו' ע"ש.

</div>



# תנינא תורה קיז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/117/

# תורה קיז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/117


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הענין שקשה לישן במוצאי שבת – כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו וכו' ע"ש, [וע' בחיי מוהר"ן (נסיעתו לארץ ישראל) אות קפג, שרבינו בעצמו לא היה ישן במוצאי שבת]. וקצת קשה דבספר המדות ערך שנה אות ד, כז"ל מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ, הרי שדוקא על ידי העלת המחשבה של תחית המתים זה עוזר לישון, וכאן רבינו מגלה שענין של התגלות אליהו, שהוא הקדמה לתחית המתים, עושה קשה לישון. אם לא נחלק שביאת אליהו לחוד ותחית המתים לחוד. ואולי יש לחלק עוד שכאן רבינו גילה שיש ממש הארה של התגלות אליהו הנביא ולכן קשה לישון, ואילו העצה לישון זה רק להעלות על המחשבה, ואין באמת אז הארה של הגאולה, ואילו היה ממש הארה של הגאולה היה גם כן קשה לישון.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי לציין שיש מדרש שבליל חורבן בית המקדש אף בריה ישן, עיין בקינות לתשעה באב, סוף קינה כד (מרבינו אלעזר הקליר) ז"ל בשאגו כארי בדביר בל (-נבוכדנצר העובד לאליל בשם 'בל'), ברח דודי וכעל מת מתאבל, פקדון הרוחות בו בלילה לא קבל, ע"כ, וציינו שם לפירוש בית לוי שהביא בשם י"מ שבאותו לילה לא נמצא שינה בעיני כל בריה. וידוע שחורבן בית המקדש היה במוצאי שבת (והאריז"ל אמר שאעפ"כ אין להתאבל יותר במוצאי שבת בתיקון חצות).

</div>



# תורה קיז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/117/

# תורה קיז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/117


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הענין שקשה לישן במוצאי שבת – כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו וכו' ע"ש, [וע' בחיי מוהר"ן (נסיעתו לארץ ישראל) אות קפג, שרבינו בעצמו לא היה ישן במוצאי שבת]. וקצת קשה דבספר המדות ערך שנה אות ד, כז"ל מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ, הרי שדוקא על ידי העלת המחשבה של תחית המתים זה עוזר לישון, וכאן רבינו מגלה שענין של התגלות אליהו, שהוא הקדמה לתחית המתים, עושה קשה לישון. אם לא נחלק שביאת אליהו לחוד ותחית המתים לחוד. ואולי יש לחלק עוד שכאן רבינו גילה שיש ממש הארה של התגלות אליהו הנביא ולכן קשה לישון, ואילו העצה לישון זה רק להעלות על המחשבה, ואין באמת אז הארה של הגאולה, ואילו היה ממש הארה של הגאולה היה גם כן קשה לישון.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי לציין שיש מדרש שבליל חורבן בית המקדש אף בריה ישן, עיין בקינות לתשעה באב, סוף קינה כד (מרבינו אלעזר הקליר) ז"ל בשאגו כארי בדביר בל (-נבוכדנצר העובד לאליל בשם 'בל'), ברח דודי וכעל מת מתאבל, פקדון הרוחות בו בלילה לא קבל, ע"כ, וציינו שם לפירוש בית לוי שהביא בשם י"מ שבאותו לילה לא נמצא שינה בעיני כל בריה. וידוע שחורבן בית המקדש היה במוצאי שבת (והאריז"ל אמר שאעפ"כ אין להתאבל יותר במוצאי שבת בתיקון חצות).

</div>



# תנינא תורה קיח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/118/

# תורה קיח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/118


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורין בשביל כלל ישראל להקל מעליהם, כי הוא בבחי' משיח וכו', ע"ש. עיין לעיל בתורה עא, שרבינו כתב שקשה להיות מפרסם, כי על כן הוא בבחי' לכן אחלק לו ברבים וצריך לסבל יסורים בשביל רבים, ע"ש.

</div>



# תורה קיח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/118/

# תורה קיח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/118


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורין בשביל כלל ישראל להקל מעליהם, כי הוא בבחי' משיח וכו', ע"ש. עיין לעיל בתורה עא, שרבינו כתב שקשה להיות מפרסם, כי על כן הוא בבחי' לכן אחלק לו ברבים וצריך לסבל יסורים בשביל רבים, ע"ש.

</div>



# תנינא תורה קיט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/119/

# תורה קיט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/119


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עולם הבא – אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל, ע"כ. ועמש"כ לקמן בתנינא תורה מח עמש"כ רבינו שאדם צריך לעבור על גשר צר מאד, שפיה של גיהנם צר ומתרחב למטה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

קרוב לזה עיין בספר אוצרות רמח"ל (איוב לד:יא) ז"ל כי בדרך שאדם הולך בעולם בעולם הזה בה הולך לאחר מיתתו. ואותו העון שעשה בעולם הזה בבחירתו, ואז הוא לו לעונג, אותו העון עצמו מתמיד ועושה בגיהנם, אבל בעל כרחו שלא בטובתו. וזה הוא הצער היותר גדול שיכול להיות לו. ולפי ששמשון הלך אחר עיניו, היה ראוי שיעשה כן גם אחר מיתתו בעל כרחו, והקב"ה ריחם עליו ונתן לו העונש הזה בעולם הזה כדי לתת לו מנוחה לעולם הבא. והוא מה שארז"ל (סוטה י.) ויהי טוחן בבית האסורים (שופטים טז:כא), מלמד שכל אחד ואחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו. וענין זה אומרו הפסוק בהדיא: ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו (איוב כד:יט), כי מי שגונב וגוזל בחייו גם במותו יגזול, אלא שבחייו גזל מעות או ממון להנאתו, ושם יגזול, אם גביהנם של אש – אש, ואם בגיהנם של שלג – שלג. וזה אליו לצער גדול ולכפרת עונותיו, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל. עיין תורה מט, שם רבינו גילה שכל העולמות הם המדות של השם יתברך, והאדם מצייר אותם בלבו. וכן בתורה קצא, שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים וכו'.

</div>



# תורה קיט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/119/

# תורה קיט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/119


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עולם הבא – אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל, ע"כ. ועמש"כ לקמן בתנינא תורה מח עמש"כ רבינו שאדם צריך לעבור על גשר צר מאד, שפיה של גיהנם צר ומתרחב למטה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

קרוב לזה עיין בספר אוצרות רמח"ל (איוב לד:יא) ז"ל כי בדרך שאדם הולך בעולם בעולם הזה בה הולך לאחר מיתתו. ואותו העון שעשה בעולם הזה בבחירתו, ואז הוא לו לעונג, אותו העון עצמו מתמיד ועושה בגיהנם, אבל בעל כרחו שלא בטובתו. וזה הוא הצער היותר גדול שיכול להיות לו. ולפי ששמשון הלך אחר עיניו, היה ראוי שיעשה כן גם אחר מיתתו בעל כרחו, והקב"ה ריחם עליו ונתן לו העונש הזה בעולם הזה כדי לתת לו מנוחה לעולם הבא. והוא מה שארז"ל (סוטה י.) ויהי טוחן בבית האסורים (שופטים טז:כא), מלמד שכל אחד ואחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו. וענין זה אומרו הפסוק בהדיא: ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו (איוב כד:יט), כי מי שגונב וגוזל בחייו גם במותו יגזול, אלא שבחייו גזל מעות או ממון להנאתו, ושם יגזול, אם גביהנם של אש – אש, ואם בגיהנם של שלג – שלג. וזה אליו לצער גדול ולכפרת עונותיו, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל. עיין תורה מט, שם רבינו גילה שכל העולמות הם המדות של השם יתברך, והאדם מצייר אותם בלבו. וכן בתורה קצא, שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים וכו'.

</div>



# Chapter ה':

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/12/

# תנינא תורה יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/12


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה ועל כן ז"ל ושואל ומבקש איה מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך, מאחר שנפל למקומות כאלו רחמנא לצלן, וזה זה עקר תקונו ועליתו, בבחינת ירידה תכלית העליה המובא בספרים. כי "איה" מקום כבודו – זה בחינת הכבוד עליון של מאמר העליון, דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל, שמשם נמשך חיות למקומות האלו וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז:ז מבואר שזה השאלה של איה הוא של הדרי מעלה, הרי שאלו שנשברו לגמרי יש להם כלים ודרישה למעלות הכי עליונות, ובאמצע יש כל מיני קומות של אנשים בדרך.

</div>



# תנינא תורה יב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/12/

# תנינא תורה יב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/12


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה ועל כן ז"ל ושואל ומבקש איה מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך, מאחר שנפל למקומות כאלו רחמנא לצלן, וזה זה עקר תקונו ועליתו, בבחינת ירידה תכלית העליה המובא בספרים. כי "איה" מקום כבודו – זה בחינת הכבוד עליון של מאמר העליון, דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל, שמשם נמשך חיות למקומות האלו וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז:ז מבואר שזה השאלה של איה הוא של הדרי מעלה, הרי שאלו שנשברו לגמרי יש להם כלים ודרישה למעלות הכי עליונות, ובאמצע יש כל מיני קומות של אנשים בדרך.

</div>



# תנינא תורה קכ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/120/

# תנינא תורה קכ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/120


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר לא לכוון את הכוונות של האריז"ל בתפילה, וכז"ל ואצל הצדיקים האמתיים הגדולים במעלה אצלם כל הכונות של האר"י ז"ל וכו' הם פרוש המלות שבפרוש המלות שלהם כלולים כל הכונות, עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי בענין פירוש המלות, פירוש מלשון הפרשה והרחקה והבדלה, דהיינו מי שמרגיש כל כך את אימת אמיתות השם יתברך חופף עליו שהוא צריך להוציא מילים שיהיו הפרשה בעדו ובין השם יתברך, אז הוא כבר יבין את הכוונות של האר"י בפשיטות.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריכים לדעת, שכדי שהכונות יהיו פרוש המילות, ע"כ צריכים להיות מפרש כל התפלה לתוך עצמו, למשל הכנעני צריך לכוון לאותו מדה וקליפה רוחני, וכן מצרים, וכן גשם, וכן כל דבר ודבר. כי בודאי כאשר מדובר בעולם האצילות, ששם הכל באחדות פשוט של יחוד השם, בודאי לא קיים שם דברים חיצונים, ואפילו בעולם הבריאה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

מהירות – עיין חלק ה' מאומן בערך תפילה בכוונה בלי מחשבות זרות

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שלמה קרלבך היה מספר שר' נפתלי רופשיץ (כמדומני) צוה על בניו בעודם קטנים שיתפללו את השמונה עשרה עם כל הכוונות בדקה אחת. וזה יכול להיות מהרבה סיבות (ואפילו בחיצוניות, הרי כל הכוונות הם רק התחלה), ועיין במסילת ישרים, סוף פרק ז' שמהירות מוליד להיטת הנפש בעבודת הבורא וזוכים על ידי זה ליותר זריזות מה שלא היה בידו להשיג עיין שם. וידוע (בפרט מהגר"א) שכל תיקון שעושים יותר טוב כאשר עושים מהר. והרי עיקר ושרש כל תיקון הוא למעלה מהזמן, וכל מה שמתעכב התיקון, אפילו עיכוב של הרף עין הרי פירוש והבדל עצום משרשו. וגם חודר בזה האמונה והידע חשיבות המחשבה אפילו של חלק קטן של רגע. וגם על ידי זה יש הכנה לשפע של שכל, שכל הפועל (ויש להזכיר כאן הביטוי streaming consciousness – של רוח הקודש). והקדושה – שהוא חכמה, תחילתו עבודה וסופה מתנה [דהיינו שיתכן שמהירות המחשבה עד קצה היכולת כבר סוג של מוחין אחר, אי נמי שהוא הכנה להמתנה]. ויתכן גם שעל ידי שיתרגלו לעשות את הכוונות במהירות לבם יהיה פנוי לעיקר הכוונה של הלב. וגם שיוכלו להתפלל עם הציבור (עיין במסכת ברכות דף יג: א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת, ובמהרש"א שם, שלא להפסיד תפילה בציבור. ובדברי הגמרא נראה לפרש, תו לא צריכת, לא – בחי' ביטול להאין סוף. וגם לפי זה יש רמז שעיקר הכוונות ליחד הרישא וסיפא כמו שגילה הרמח"ל ולא לעסוק כל כך בשאר הכוונות). ואכן יתכן שרצה דרך זה לקבוע את הכוונות שיהיו בבחי' פירוש המילות, שהכוונה יהיה תפיסה ראשונה שלהם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

באיגרות הרמח"ל הוא מתיחס למה שרצו לאסור לעסוק ביחודים וטוען הלוא מכוונים באמן וכו'. והרי בענית אמן אין זמן בכלל אלא לכוון במהירות. (ויש לעיין במש"כ שהיה עושה יחוד אחר כל וכו' אין הדברים לפני ולכן איני רוצה סתם לכתוב מהזכרון).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

משל על הצורך למהירות – כאשר עולים לכביש מהיר, צריכים ליכנס במהירות....

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר ואולי נאבד פתחתי עיון בזה שלא לכוון כוונות, כי הרי רבינו בעצמו אמר לכוון שם א-ל אלקים במלואם באמירת התהלים של תיקון הכללי, וגילה שהם בחי' חסד וגבורה וכו', ואם נחזיק שההסבר שרבינו גילה על הכוונה זו מיקים אותה להיות בכלל פירוש המלות, קשה מאד איך לא תהיו הכוונות של האריז"ל נחשבים פירוש המילות לתלמידי חכמים שלמדו אותן היטב, כאותם התלמידים של רבינו שהוא אמר להם לא לכוונם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לע"ד בזה שיש הבדל בין כוונות פרטיות לכוונות כלליות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשער רוח הקודש, באמצע הספר (עמוד קמב-) יחוד כ"א, כמה שמות שיש לכוון בגוף להיות מרכבה לאותן השמות. ומבואר שם להדיא בד"ה ובבחי' העינים שלו, שיש לכוון אותם אפילו בתפילת שמונה עשרה. ואילו לענין הכוונות של הלובש תפילין כתב (שער הכוונות סוף דרוש ה) ז"ל שאסור להסיח דעתו מתפילין, ואפילו בהיות מתפלל, ובכל רגע צריך לחזור ולכון בהם, זולת בעת שאתה עוסק בתורה איזה זמן שיהיה, או בעת שאתה מתפלל תפילת י"ח ע"ש. הרי שאע"פ שגם הכוונות של תפילין לכאורה הם בבחי' כללי, עכ"ז הם לא כוונות עצמיים כמו הכוונות של המרכבה המובאים בשער רוח הקודש הנ"ל שעליהם כתב לכוונם אפילו בתפילת י"ח, וכן נמצאים בסידור שערי ציון, שידוע שרבינו היה מתפלל כל תפילותיו כבר בהיותו ילד (שבחי הר"ן אות י, ואות יג).

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשבחי הר"ן אות ב' לענין שויתי ה' לנגדי תמיד.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לעיל תורה ס:ו שאולי החילוק הזה הוא היישוב למה שרבינו כתב שהמצות צריכים להיות עם שכל, ואין זה סותר ענין של תמימות ופשיטות.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בענין קריאת הזוהר שלכאורה מוכיח עוד חילוק יסודי.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שרבינו גילה העשרה מזמורים, וצוה לכוון אל"ף למ"ד וכו', לכאורה כמו כן בענין תיקון חצות, שהרי עיקר הנוסח של תיקון חצות תיקן האריז"ל, וכמו שהוא בחר המזמורים, כמו כן חקק כוונות לכוון, והרי הכוונות הם לתכלית אותם המזמורים שבחר. ולכן נראה שיש לכוונם.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר לו רבנו ז"ל שמי שאינו ראוי לזה, כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף, כי בכשוף נאמר 'לא תלמד לעשות' (דברים יח), ודרשו רז"ל (שבת עה, ראש השנה כד, סנהדרין סח): לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע למה אם כן טוב לקרוא את הזוהר הקדוש אפילו בלי הבנה, למה אין זה נחשב כמו כשוף, שעל ידי דיבורו הוא בונה ופועל בעולמות באופן סתרי בלי שהוא אפילו יודע המכוון.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מוכח שכל ההקפדה הוא רק לענין תפילה, כמו שבאמת מפורש כאן שמדובר לענין כונות בתפילה, ומבאר הטעם ז"ל כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך וכו', ע"ש, ולכן כאשר רוצה לקחת את כח התפילה לפעול בדרך הכוונות, הרי זה נחשב כמו כשוף. אבל מצוה גדול לעסוק בסתרי תורה, בין בקריאה, בין בלימוד אפילו כוונות התפילה, בין ליחד יחודים, כל זמן שגוף הענין אינו תפילה, אלא תורה, יש לכוון ככל מה שאפשר.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך, והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שלמה המלך בחנוכת בית המקדש, התפלל (מלכים א:ח:נב): להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הא דכתב פתוחות חסר, כי העיקר הוא עין טוב של א"א. אכן צרך ביאור איך פתח בענין העינים וסיים בענין שמיעה שתלוי באזנים (וראיתי בספר בן גרני פרשת נשא, שענין העינים הוא אתערותא דלעילא, ושמיעה רק על ידי אתערותא דלתתא, וע"ש שהעינים הם תמוז ואב וכו'). וי"ל שכאן רמז למה שרבינו גילה כאן שעיקר התפלה היא דבקות להשם יתברך, כי כל ענין של ראית העין הוא ענין של דבקות, כמבואר בכמה מקומות בליקוטי מוהר"ן ובספר אדיר במרום, שהדבר הנראה נצטייר בבת עין, בסוד בהר י' יראה וכו'. ולכן העיקר שיהיו עיניך פתחת, והתפלה תהיה בכל קראם, בכל לשון ולשון.

</div>



# תנינא תורה קכא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/121/

# תורה קכא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/121


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כשאדם רואה ולומד בספר, ובכל מקום שהוא רואה ולומד, מוצא את עצמו, הינו שלוקח לעצמו מוסר, ורואה פחיתותו ושפלותו בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעיין שם, זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך, אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, זה סימן, לעשות רצונך אלקי ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה יא – איך שזוכין לדיבור המאיר בלימודו שמאיר לו איפה הוא צריך לעשות תשובה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהלכות ברכת כהנים שטבע של האדם להסתכל על החסרונות והמומים.

</div>



# תורה קכא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/121/

# תורה קכא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/121


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כשאדם רואה ולומד בספר, ובכל מקום שהוא רואה ולומד, מוצא את עצמו, הינו שלוקח לעצמו מוסר, ורואה פחיתותו ושפלותו בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעיין שם, זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך, אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, זה סימן, לעשות רצונך אלקי ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה יא – איך שזוכין לדיבור המאיר בלימודו שמאיר לו איפה הוא צריך לעשות תשובה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהלכות ברכת כהנים שטבע של האדם להסתכל על החסרונות והמומים.

</div>



# תנינא תורה קכב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/122/

# תנינא תורה קכב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/122


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

לענין המחשבות זרות שבתפלה וכו' שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות, ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בלקוטי מוהר"ן קמא תורה כו, שמשמע שיש להעלותם, וי"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מו) ז"ל כשיתפלל במקום שיש דברים בטלים, אם הם דיבורים של שמחה אזי יכול להעלותם, [ו]מכוח שמעלה אותם יש שמחה גדולה למעלה, ונולד בו התלהבות גדול, ואם הם דברים של עצבות קשה להעלותם, עכ"ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון האור החיים (שמות יט:ה): ובעת עשות האדם מפעל הרע הנה הוא מחזיק שורשו הרע, ובעת שיהיה נזהר מעשותו הנה הוא ביטולו, וכמו שפירשו במאמרם ז"ל (מדרש תהלים פצ"ב) בפסוק הנה אויביך ה' וגו', עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי הובא מספר נועם אלימלך בפרשת יתרו שלכאורה חולק, ז"ל דהקליפה נקרא קיר. וזהו 'ויסב פניו אל הקיר' (ישעיה לח:ב), דהיינו שהיה משגיח ומסתכל, לבלתי חס וחלילה יאחז בו הקלפה, בשום אחיזה בעולם. מכאן שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר (ברכות ה:), פרוש שלא יהיה חציצה מלהסתכל על הקיר הקלפה, שלא יהיה להם שום אחיזה בתפלתו, רק ישמר את עצמו תמיד, ע"כ.

</div>



# תנינא תורה קכג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/123/

# תנינא תורה קכג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/123


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

– מקוה אינה מזקת כלל וכו' שאין העבודות וסגופים מזיקים כלל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה עיין בפירוש רבי משה דוד וואלי על ספר עזרא על הפסוק אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ (י:יג) ז"ל כי הפגם מחליש את הנפש שאינה יכולה לסבול פגעי הזמן ומצטערת ומתפעלת מן הכל, מה שאין כן הנפש החזקה והבלתי פגומה, שסובלת את הכל ואינה מתפעלת ואינה מרגשת. כענין אמרם ז"ל: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמאריה סייעיה. וכן אמר שלמה בחכמתו: שומר מצוה לא ידע דבר רע, שהרי אינו אומר לא יראה ולא יפגע או לא יקרה דבר רע, אלא לא ידע, כלומר: שאפילו יקרהו דבר, לא ידענו ולא ירגיש בו ולא יתפעל ממנו כלל ועיקר, כי יש לו כח לסבול אותו בנקל מפני הקדושה ששורה עליו בשמירת המצוה, עכ"ל (וכן עיין בפירושו לספר נחמיה ב:טו שהש"י נותן כח להצדיק לסבול עד שגומר מלאכתו). וע' תורה ר"נ שכל היסורין אינם אלא מחסרון דעת.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך א:מב ד"ה כשבא בניהו בינוקא, שהיה בנו של רב המנונא בא, שהוא יהוידע ומת, מפני שהשלים נשמתו באותו הזמן, וגם כן מת בקצרות שנים בזמן שהיה בניהו, מפני הסיגופים שעשה. וזה שאומר הכתוב (דה"י א:יא:כב, הקדמת הזוהר ו:) והוא ירד והכה הארי בתוך הבור ביום השלג ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

קשה לאמר על בניהו בן יהוידע שהזיק לו העבודה והסגופים מחמת גדלות, וי"ל שכבר הוכחנו בס"ד בספר שבחי הר"ן במה שרבינו גילה שהוא עשה כל הסיגופים הכתובים בספרים, והערנו שמצינו בספרים סיגופים נוראים שלכאורה לא עשה רבינו, כי אפשר שעשה ולא נתוודע לעולם (וע"ש שאולי יש לדחוק שעשה במוח וכו'), ועל כרחך צריכים לחלק שיש שני מיני סיגופים, יש הסיגופים שרבינו קורא כאן "האריוואני" ואינם כל כך חומריות [ובאמת ביידיש של היום – הארעווען או הורווינג, פירושו יגיעה, ואינו משמע סיגוף, אלא פייניגן פירושו להתעלל ולצער וכדומה. ואם כן אינו מדובר בכלל על סיגופים ממש], ויש סיגופים חזקים שבאמת מסכנים החיים, כמו עקיצת כל הגוף על ידי דבורים ר"ל שבאמת אין לעשותם אלא בתורת עונש. וי"ל שמרוב הסיגופים של בניהו בן יהוידע הכניס את עצמו לבחי' הסיגופים הקשים, וממילא קצר חייו ר"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מקוה אינה מזקת כלל. כעין זה כתוב בראשית חכמה, בשער הקדושה, מובא בשל"ה, ריש מסכת יומא (אות טו) ז"ל והזהיר לעשות הטבילה בזמנה בודאי לא תזיקהו שום מזיק, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע, אלא אם יהיה אנוס, עכ"ל.

</div>



# תנינא תורה קכד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/124/

# תנינא תורה קכד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/124


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לזה כתבתי במסכת יבמות דף יד..

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בבא בתרא דף צא. מתריעין על פרקמטיא ואפי' בשבת, שמא יעבור העת רצון.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן תקנט. שבכל פסיעה שהאדם הולך ממקום למקום, הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים (הובא בהלכות תחומין הלכה ב), ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>



# תנינא תורה קכה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/125/

# תורה קכה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/125


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בביאור הגר"א לספר ישעיה (א:יג-יד) כז"ל השני, לענג את השבת במאכל ומשתה ולכבדו בכסות נקיה, ושיהיה כונתו לשם שבת ולא להנאת עצמו, על זה אמר (ישעיה נח:יג) וקראת לשבת ענג, לשבת דיקא, וכן אמרו (שבת קיח.) וכל המענג את השבת, וכן סדרו לנו בתפלה (מוסף לשבת) מענגיה לעולם כבוד ינחלו, מענגיה דיקא, הינו הנשמה היתרה שזוכין לה המשמרין את השבת כדת (ביצה טז.). ולכן כשאמרו חז"ל 'כל המענג את השבת' כו' (שבת קיח.) הביאו ראיה מהכתוב (ישעיה נח:יד) אז תתענג על ה'. ועל פי זה נוכל להבין מה שאמר רבי יהושע בן חנניה לקיסר, תבלין יש לנו ושבת שמה, ואמר לו תן לי ממנה כו', אמר לו כל, כל המשמר את השבת כו' (שבת קיט.). רצונו לומר שרבי יהושע בן חנניה אמר להקיסר שמועיל לנו הכונה שאנו מענגים לשם שבת, ואמר לו הקיסר תן לי ממנה, רצונו לומר שילמד אותו הכונה ויזכה גם הוא למעלה הנ"ל, על זה השיב רבי יהושע בן חנניה, כל המשמר את השבת כו', הינו שאין הכנוה מועלת אלא למשמרין את השבת כדת זוכין לנשמה יתרה, נוטפות מור עובר על כפות המענג את השבת, על כן ריחו נודף, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במהרש"א מסכת שבת קמה: לענין יום טוב, שבמועדים כתיב "אלה מועדי ה'" לומר שגם השמחה תהיה לשם שמים, אבל כשהם "חדשיכם ומעדיכם (שנאה נפשי היו עלי לטורח)", דהיינו שאתם שמחים בהם שלא לשם שמים, אלא רק להרבות ולמלא תאותכם, חגים אלו "היו עלי לטורח", וגזר הקב"ה שיטול חיל המלך את סעודתם וכו' ע"ש.

</div>



# תורה קכה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/125/

# תורה קכה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/125


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בביאור הגר"א לספר ישעיה (א:יג-יד) כז"ל השני, לענג את השבת במאכל ומשתה ולכבדו בכסות נקיה, ושיהיה כונתו לשם שבת ולא להנאת עצמו, על זה אמר (ישעיה נח:יג) וקראת לשבת ענג, לשבת דיקא, וכן אמרו (שבת קיח.) וכל המענג את השבת, וכן סדרו לנו בתפלה (מוסף לשבת) מענגיה לעולם כבוד ינחלו, מענגיה דיקא, הינו הנשמה היתרה שזוכין לה המשמרין את השבת כדת (ביצה טז.). ולכן כשאמרו חז"ל 'כל המענג את השבת' כו' (שבת קיח.) הביאו ראיה מהכתוב (ישעיה נח:יד) אז תתענג על ה'. ועל פי זה נוכל להבין מה שאמר רבי יהושע בן חנניה לקיסר, תבלין יש לנו ושבת שמה, ואמר לו תן לי ממנה כו', אמר לו כל, כל המשמר את השבת כו' (שבת קיט.). רצונו לומר שרבי יהושע בן חנניה אמר להקיסר שמועיל לנו הכונה שאנו מענגים לשם שבת, ואמר לו הקיסר תן לי ממנה, רצונו לומר שילמד אותו הכונה ויזכה גם הוא למעלה הנ"ל, על זה השיב רבי יהושע בן חנניה, כל המשמר את השבת כו', הינו שאין הכנוה מועלת אלא למשמרין את השבת כדת זוכין לנשמה יתרה, נוטפות מור עובר על כפות המענג את השבת, על כן ריחו נודף, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במהרש"א מסכת שבת קמה: לענין יום טוב, שבמועדים כתיב "אלה מועדי ה'" לומר שגם השמחה תהיה לשם שמים, אבל כשהם "חדשיכם ומעדיכם (שנאה נפשי היו עלי לטורח)", דהיינו שאתם שמחים בהם שלא לשם שמים, אלא רק להרבות ולמלא תאותכם, חגים אלו "היו עלי לטורח", וגזר הקב"ה שיטול חיל המלך את סעודתם וכו' ע"ש.

</div>



# תורה קכט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/129/

# תורה קכט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/129


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ אוכלת יושביה – ז"ל היינו כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחי' ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בזה בקיצור הכוונות של הרמח"ל בענין כונת האכילה שכז"ל אך חמורו של ר' פנחס בן יאיר לא נתברר על ידי האכילה, רק נתקן מעצמו על ידי המשך זמן, גם נתקן על ידי רפב"י שלא על ידי האכילה ועלה לאותה המדריגה, עכ"ל. ויש הרבה חיזוק בזה, כי אם החמור יכול לקבל תיקון כזה, רק בהיותה אצל הצדיק, מי שזוכה להיות קצת אצל רבינו הקדוש על אחת כמה וכמה יכול לקבל תיקון נצחי, ב"ה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בזה בלקוטי הלכות חושן משפט, הלכות שאלה, בענין בעליו עמו, שכתב שם שהאדם תמיד מעלה כל ממונו למ"ן על דרך מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה יג, שהצדיק מעלה הנפשות, כי גם ממון זה בחי' נפש, ועי"ז מברר את הממון והרכוש שלו ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קלה

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ אכלת יושביה (לעיל בסימן קכט) כי הקטנות בטל לגבי הגדול, ונאכל ונתהפך למהות הצדיק.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, דרך א' (עמ' יח.) ז"ל ואז מתאוים הם לראות יותר ועולים וכו' ומגיעים עד קצהו נשרפים מיד מרוב זכות האור הגדול הזה נשרפים כלם ועמדים בו ואינם יוצאים לעולם, לזה המקום קראו בלשון משל קברות התאוה לשון טוב שמרוב תאותם שרצו לדעת העיקר נתאכלו בקדושה ולא נראה מהם דבר, עכ"ל.

</div>



# Chapter ה:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/13/

# Chapter ה:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/13


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ה: וכסא שבבחי' נפש הוא נפש החכם שנתכסה בבחי' (משלי ג) יקרה היא מפנינים, כי מחמת שנפש החכם הוא יקר, הוא נתכסה לפני ולפנים, וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בעטרא חמשין של הע' עיטרין לכבוד המלך (רזין גניזין עמ' רסה) ז"ל דהא משה איהו גופא דאילנא דמיניה מתפשטין ענפין לכל סטר, ואלין ישראל, דבמשה אשתרשו, ותיקונא דלהון לאתדבקא בשרשא דלהון, ולכסאה עליה. והכי הוה מקדמיתא דישראל הוו מתחברן במשה, וכדין תיקונא הוה סליק כדקא חזי וכו' ע"ש. ובעטרא חמשין ושיתא (עמ' רעב) כותב על דרך זה שמשיח בן יוסף מכסה את משה רבינו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יד – להמשיך שלום

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יד, ע' מש"כ במסכת ברכות דף ה. ושם דף ל: על המשנה ריש פרק ה' – אין עומדים להתפלל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג ז"ל ואי אפשר לקרב את הגרים עם בעלי התשובה אלא על ידי תורה כמו שכתוב, יפוצו מעינותיך חוצה, שצריך להשקות אותם שהם מבחוץ, להודיע להם הדרך ילכו בה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

קשה דבמסכת תענית דף ז. לכאורה מבואר שיפוצו מיענותיך חוצה היינו רק לתלמיד הגון, ע"ש מש"פ בס"ד .

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג וכשנתעוררים הנשמות על ידי אותיות התורה שהוציא מפיו ומתנוצצים זה לזה, זה בחינת זווג, שזה מקבל הארה מזה, ועל ידי הזווג של התונצצות הנשמות שבמחשבה, נבראים נשמות גרים, עיין שם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שבתחלה רבינו כותב שהוציא מפיו ואחר כך כותב במחשבה. ואולי שסתם מחשבות בתורה אין מספיק לבראות גרים, רק כאשר גם מוציאים את דברי התורה בפיו, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ג ואי אפשר לבא להתעוררות התשובה, הן לרשעי ישראל, הן לגרים, אלא על ידי התורה, שמאירין להם אל מקום שהם שם, כמ"ש יפוצו וכו' חוה, חוצה דייקא, כי התורה הם ששים רבו אותיות, כנגד ששים רבוא נשמות, ויש לכל הנשמות שרש למעלה וכו' וכו' ועל ידי זווג הנשמות , נבראים נשמת גרים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באור החיים, שמות פרק יט סוף פסוק ה, זה לשונו - עוד ירמוז סתר עליון לפי מה שקדם לנו כי ענפי הקדושה נתפזרו בעולם ואין מציאות להם להתברר זולת באמצעות ישראל וביותר באמצעות עסק התורה שהיא כאבן השואבת ניצוציה במקום שהם, ואותם נצוצי הקדושה גם להם יקרא סגולה, והוא אומרו והייתם קרינן ביה והויתם פירוש בה"א מלאפו"ם כי הם יהיו הוית סגולה מכל העמים אשר נפוצו שם באמצעות התורה כמאמרם ז"ל וכמו שכתבנו כמה פעמים הדברים במעשה מצרים. ואומרו כי לי כל הארץ כאן רמז שיש לו סגולה מפוזרת בכל הארץ, וזה טעם פיזור ישראל בד' רוחות העולם לחזר אחר הסגולה שהיא אבידתם. והנה זולת עונם של ישראל היו יכולים השגת הדבר בלא פיזור בעולם אלא בכח עוצם תורתם היו מולכים בכל העולם ושואבים כל בחינות הקדושות מכל מקום שהם, ובאמצעות החטא תש כוחם וצריכין לרדת שמה לברר הטוב ההוא, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד שצריך כל אדם וכו' לברך ולהאיר בלמוד תורתו בשרש הנשמות הינו במחשבה תחלה עכ"ל. וי"ל בזה מה שחוגגים שמחת תורה ביחד עם שמיני עצרת, כי ידוע מהאריז"ל שבשמיני עצרת יורד הטפה הראשונה של הזווג. וכן עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה קו שראוי להרהר בדברי תורה בשעת הזווג.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ד מפני מה ת"ח אין בניהם ת"ח, מפני שלא ברכו בתורה תחלה, שצריך כל אדם, ובפרט ת"ח, לברך ולהאיר בלימוד תורתו בשרש הנשמות, היינו במחשבה תחלה, כי שם שרשינו, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן כב:י שרבינו פירש מאמר רז"ל (ב"ק צב) המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה, כי מה שצריך לאותו דבר, ואינו מבקש על עצמו, הוא מחמת שהוא בבחי' אין, הוא בחי' תחלה, היינו קודם הבריאה, ומחמת שהוא בבחי' תחלה, עי"ז הוא נענה תחלה, וע"ש שרבי נתן מסביר בסוגריים, איך שזה בחי' ענוה וביטול להא"ס ב"ה. אכן כאן משמע שרבינו לא מפרש שתחלה הוא ביטול לא"ס שלמעלה מהנשמות, אלא הנשמות בעצמם.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ה רמא כופתא וסכרא לירדנא וכו' כי הירדן מפסיק בין קדשת ארץ ישראל לחוץ לארץ ע"כ. עיין במקום אחר שכתבנו רמזים על זה לענין הכיפה של נ נח, כי סבא אמר שהוא הגשר לרבינו הקדוש, וזה מרומז בירדנ"א ראשי תיבות רבי נחמן ישראל דוב אודסר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ה וזה: וכבדתו – כבדהו בכסות נקי (כמו שדרשו רז"ל על פסוק: ולקדוש ה' מכבד וכו' (שבת קיט.)). כסות נקי – הינו השליך הבגדים הצואים, כי זה עקר כבוד השם יתברך – וזה פלא כי מתחלה וכן בהמשך ובכל התורה הזו רבינו אומר שעקר הכבוד הוא כשבני אדם שהם מחוץ לקדשה מקרבין את עצמן לפנים מהקדשה, הן גרים שמגירין הן בעלי תשובה, ואיך כותב כאן שעיקר הכבוד הוא כסות נקי? ומשמע שאפילו כסות נקי של האדם עצמו. וצריך לאמר לכאורה שענין הגרים ובעלי תשובה זה רק התחלה וממשיך הענין הזה עד שנכנסין לגמרי אל הקדשה בלי הלכלוך, כי הלכלוך הזה הוא גופא ריחוק מהשם יתברך, וכל מה שמנקים אותו הרי עוד קרבת רחוקים להקדשה ואתיקר שמא דקב"ה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ה – 'ולמה נקרא בר יומא – כי לא יתגלה הכבוד אלא בביאת משיחנו, וכתיב בה: אימתי יבוא מר – היום עכ"ל. צ"ב דלקמן אות רבינו כותב ז"ל ליום זה בחינת שלום בית, כי יום הוא בחינת אור וכו' עכ"ל. ולמה לא פירש כן לעיל באורזילא דבר יומא. ועוד שאור זילא הוא לכאורה בחינת כבוד של השלום הכללי שיותר גדול מהכבוד של שלום בית. ויש לדחות ואכמ"ל.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יד:ה 'והתנוצצות שהשמות מתנוצצין ומאירין ומעוררין את הפושעי ישראל בתשובה ומלידין נשמות גרים, זה מכנה בשם פלגא, כי עדין רחוקים מקדשה מאד, ויכול להיות להם מניעות רבות, וצריך להם יגיעות רבות כדי להפשיט מהם הבגדים צואים שהלבישו, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בשער הגלגולים (הקדמה לד) ז"ל דע כי כל החכמים או רובם הם בוראים נפשות לגרים ע"י עסקם בתורה. האמנם יש חלוק ביניהם, כי יש מי שאין בהם יכולת רק הביא נפשות אל הגרים, באותה הקליפה הנקראת נוגה כנזכר, אבל ר' עקיבא ובן עזאי, אחר שהיו מביאים אום משם, היו מכניסים אותה במקום הקדושה ונתקנת שם, ואח"כ היו ממשיכים אותם משם, ונותנים אל הגרים. ובבחינה זו היו מעולים ר' עקיבא ובן עזאי על כל חכמי הדור, וז"ש כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום, חוץ מן הקרח הזה (ואגב ע' מש"כ על שיחות הר"ן אות רצ). וסוד הדבר במה שידעת כי באבר אות ברית קדש שבאדם יש שתי נקבים, הימני מוציא טפת זרע קדוש, והשמאלי מוציא מי רגלים עכורים, מזון אל הקליפות. וביניהם קליפה דקה כקליפת השום, וקליפה זו היא הנקראת אצלינו קליפת נוה. והנה כל חכמי הדור ההוא, היו מוציאים נפשות הגרים מקליפת השום הנזכר בלבד. אבל הם היו מכניסים אותם אל נקב הקדושה הימיני, ומחזירין אותה לקדושה ממש. ואח"כ היו ממשיכים אותם משם לחוץ בגופות הגרים עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן, לפי ריהטא, שבחי' זו של קליפת השום הוא בחינת הירדן המבואר פה שמפסיק בן קדשת א"י לחוץ לארץ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ו וכל אחד לפי בחינתו יכול לידע העלאת הכבוד לשרש היראה. לפי הכבוד שמכבד את יראי ה' וכו' – יש לעיין איך לעשות את זה מיניה וביה, כמה אתה מכבד את היראת שמים שבך.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח כשמחזיר הכבוד לשרשו, הינו ליראה כנ"ל ואז נשלם פגמי היראה, ואז זוכה לשלום וכו' בעצמיו – הרי שהחזרת הכבוד לשרשו הוא דוקא עסק בכל מיני רחוקים הפזורים על פני תבל להחזירם אל הקדושה, ועל ידי זה זוכה לשלום פרטי, ורק אחר כך עוד יזכה להתפלל ולזכות לשלום הכללי בעולם – אבל השלום בעצמיו דוקא תלוי בכל הפזורים, וזה עולה יחד עם המבואר בסוף התורה שענין להוציא יקר מזולל הוא תיקון קרי, הנצוצות שיצאו ונתפזרו, שזה בעצמו מחליש את האדם ושוברו וכו', ועל כן תיקונו הפרטי לעצמיו דוקא לקבץ את הפיזור. וזה עולה ביחד עם המבואר בתורה יג:ד שכל מה שהאדם קרוב אל התורה אזי הראות של שמים תופסו ומחזירו להצטייר בעיני ה', אבל כל מה שהאדם מתפזר זרעו רחמנא ליצלן לחוץ, כמו כן נתפזר עין הראות ולא יתפס אותו להחזירו כמבואר שם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח מבואר שעל ידי יראה זוכים לשלום בית. ויש לציין שכן הוא מפורש במסכת יבמות (סב:) אמר רבי יהושע בן לוי כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר (איוב ה) וידעת כי שלום אהלך וכו', ופרש"י ז"ל כי שלום אהלך, שלמה ביראת שמים, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח מבואר שצריכים לזכות קודם לשלום בית ורק אחר כך יכולים לזכות לשלום הכללי.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה כתבו המפרשים עה"פ (מלכים א:יא:לז נבואת אחיה השילוני לירבעם) ואתך אקח ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל, שקודם צריכים לשלוט על עצמך ורק אחר כך יכולים להיות מלך על ישראל (אהל יעקב פרשת שופטים, צוף דב"ש ירמיה לג:כ).

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ח אמר איכא גנבא הכא, שגונבים השפע שלי, השיב לו, גלגלא דרקיע דהדרא, היינו גילגולין דנשמתין, היא הגורמת, שאין לצדיק כדי פרנסתו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לעניות דעתי, דהרי התורה הבטיחה לעולי רגל לבית המקדש שלא יחמוד איש את ארצך (שמות לד:כד), ולכאורה העולה לראות פני ה' בתפילה בכלל הבטחה זו, וזה בכלל התמיה – איכא גנבא הכא, ובא הישוב שלא ממש גנבו ממנו, אלא שבסוד גילגולי הנשמות הוא נשאר בלי פרנסה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יד:ט מבאר שרבה בר בר חנה היה מתפלל רק על צורך נשמתו, וכאשר לא מצא פרנסתו טען שגנבו ממנו השפע, והשיבו לו שגלגל הוא החוזר לעולם. ולולא דמסתפינא נראה לעניות דעתי, שכל זה רק על המתפלל לצורך נשמתו, כי גם זה לא תכלית המכוון כמבואר בספר הקדוש אדיר במרום (עמוד לז) ז"ל כי הנה מי שעושה מצות אפילו שלא על מנת לקבל פרס, אף שהוא עשה רק לתיקון נשמתו, הנה אמרו עליו בתיקונים: כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו הוא דעבדין (תיקון ל׳ נתיב תניינא). רק צריך האדם לקחת על עצמו תיקון השכינה, וזהו נקרא באמת מחצדי חקלא, עכ"ל, ונראה שזה בחינת התפלה על שלום הכללי המבואר בתורה פה, ותפלה כזה שמתקן את כל העולם, ודאי ישמור על כל השפע של כולם אפילו מהגלגלים.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה פירוש סיום המאמר שרבינו לא פירושה בפירוש 'נטר עד למחר כי השתא ומשכח לה' כי מחר הוא בחינת עולם הבא, בחינת עונג הנשמה, כי השתא הוא עולם הזה של הגוף, וצריכים לשמור שניהם על הצד ולא להתפלל רק על תיקון השכינה ועל ידי זה ודאי משכח לה, וא"ש בס"ד.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

יד:ט מבואר ש"סלתא" זה פרנסה (וע' בכוונות האריז"ל לאשרי שחת"ך בא"ת ב"ש – סא"ל, אחד מהע"ב שמות), סלתא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

בתורה זו רבינו מביא שלעתיד תכלה רגל מן השוק ויתבטל המשא ומתן וכל העסקים כי ישתוו דעת המוכר ודעת הקונה.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ומאד מעניין לראות מה שהיה ברוסיא אחר כך, שהתחילו את הקומוניזם, שכל ענינו שכל הרכוש הוא של כולם, וכל הרוח של אותה תקופה שכולם היו מדברים על רעיונות כאלו מראה שאז היה הארה גדולה. ובאותה תקופה סבא קיבל את הפתק הקדוש. אבל לא אכשיר דורא.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יב אבל לעתיד לבוא שיהיה השלום המפלא בעולם כמו שכתוב וגר זאב עם כלב ונמר עם גדי, אזי יתבטל המשא ומתן כמו שכתוב (זכריה יד:כא) ולא יהיה כנעני עוד כנ"ל, עכ"ל. צע"ק עיין שם כל הפסוק: ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צב"אות וכו', הרי מבואר שרק בבית המקדש יתבטל המשא ומתן וכמבואר במפרשים שם.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

יד:יב כי כל המשא ומתן שבעולם הוא מהעדר השלום, כי אי אפשר שיהיה רצון המוכר והקונה שוה, כי זה רוצה למכר וזה רוצה לקנות – ק"ק כי למה לא יכולים להיות שווים ברצונם ששניהם רוצים למשל מידה מסויים של חטה, ולזה יש הרבה ולזה מעט, ועל כן שווים הם ברצונם שמה שיש יותר לאחד ילך להשני שיש לו פחות. וי"ל.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו (ברכות ה.) שלענין התורה דעת המקנה ודעת הקונה שוים: אמר רבי זירא ואי תימא רבי חנינא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו, מוכר עצב ולוקח שמח, אבל הקב"ה אינו כן, נתן להם תורה לישראל ושמח שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, ע"כ.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה שכאשר יהיה השלום הכללי, העולם כבר יהיה בבחי' תורה, ועל כן ישוו הדעות.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ במסכת שבת דף קיט: שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

יד – סוף התורה: יסוד הענין – חמשה דברים: להחזיר כבוד ליראה, ויראה אל הלב, ושלום הכללי, ושלום הפרטי, להחזיר בני אדם בתשובה, שזה בחינת וכו', ע"כ. וק"ק א' צריך לאמר שלהחזיר בני אדם בתשובה הוא במנין החמשה, כי בלתיה יש רק ד' דברים, והרי להחזיר בני אדם בתשובה הוא הדבר הראשון, וצריך לדחוק כי רצה להרחיב מילה עליה שהיא ענין תיקון קרי. וק"ק כי לכאורה השמיט דבר עיקרי והוא התפלה, ואילו מה שהזכיר "ויראה אל הלב" לכאורה בכלל אינו עיקרי, כי העיקר הוא להעלות את הכבוד ליראה, ואז רבינו כותב באותו ו' ואות ז' שיכולים למדוד ולידע מצבו בכמה הוא מכבד את יראי השם, אם זה בלב שלם, ומדבריו משמע שהעיקר להעלות את הכבוד, וזה מתקן את הכל וכמו שכותב באות ח' "כשמחזיר הבוד לשרשו וכו' ואז נשלם פגמי היראה", ואינו עובד על היראה בפני עצמו, רק בודק את היראה. ואולי "ויראה אל הלב" אין עיקר כוונתה להמבואר באות ו' ואות ז' – אלא לתפלה, שהיא עבודת הלב הבנוי על היראה כמבואר בתורה זו.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

תורה טו

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א – מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז וכו' צריך להעלות מדת היראה לשרשה ע"כ. אתי שפיר ממש כהמשך מתורה יד, שבו מדובר על העלאת הכבוד לשורשה ביראה, וכן ממשיך בהוראה להעלות היראה לשרשה בדעת. אכן בתורה יד לכאו' גם כן כולל המדרגות המבוארות בתורה טו. כי שלום בעצמי בחי' שמים וארץ (יד:ט) הוא בחי' שמים וארץ קנין אחד בחי' העלאת היראה לדעת (טו:ו) והמשפט נכלל בבחינת הבחי' הד' של שפלות (יד:ה) וידמה בעיניו שהוא למטה ממדרגתו. וכן בחי' התורה והשפלות של תורה טו מפורשים בתורה יד, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

טו:א 'שישפט וידין בעצמו כל עסקיו, ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה, ותשאר אך יראת ה', ולא יראה אחרת. כי כשאין אדם דן ושופט את עצמו, אזי דנין ושופטין אותו למעלה, כי אם אין דין למטה, יש דין למעלה (מ"ר שופטים פ' ה') וכששופטין את האדם במשפט דלעלא, אזי הדין נתלבש בכל הדברים, וכל הדברים נעשים שלוחים למקום לעשות בזה האיש משפט וכו' אבל כששופט את עצמו, וכשיש דין למטה אין דין למעלה, ואין היראה מתלבש בשום דבר לעורר את האדם, כי הוא בעצמו נתעורר, ע"כ.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

הנה אכתי צ"ב, האדם ששפט את עצמו ומצא את עצמו חייב, אז איך זה יועיל שהתעורר מעצמו, סוף סוף מגיע לו איזה עונש, ויש לו מקום לישאר ירא מהעונש שיבקר אותו. וקשה לקבוע כלל שכל כהאי גוונא לא תחל העונש רק ישר מהשם יתברך – כמו חולאת וכדומה, שלא רואים שום אמצעי. ולכן קשה כנ"ל.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וב"ה כעין הקושיא הנ"ל רבינו כבר יישב בחיי מוהר"ן (אות תקע"ה) בחשיבות הענין לשאול עצה מצדיקים שעל ידי זה ניצול מיסורים וכתב שם ז"ל ואפילו אם ח"ו יבואו עליו היסורים זוכה על ידי זה לקבל אותם באהבה ובשמחה וזוכה לראות התגלות אלקות איך שהשם יתברך מצמצם את עצמו כביכול, ומתלבש עצמו בהם, ועל ידי זה מגיע על ידי היסורים לרב טוב ולחסד גדול ע"כ. וכמו כן נוכל ליישב כאן, שהעונש שמגיע להאדם ששפט את עצמו הוא ממש כמו כעצת הצדיק, שבבוא היסורים יראה איך שהם ממש יד ה' וככל הנ"ל.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מבואר יותר בלקוטי מוהר"ן תורה רנ, שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת, שמי שיש לו דעת שהכל בהשגחה, לא היה לו יסורים כלל ע"ש.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

שוב חבר שלי הראה לי תשובה ויישוב אמיתי על שאלתי, והוא כי חלק ממה שהאדם דן את עצמו זה לא סתם לחייב את עצמו אלא גם להעניש את עצמו ולקבל תיקונים על מעשיו. ודבר זה מפורש בלקוטי הלכות (חושן משפט, הלכות כח והרשאה ג:ז) וז"ל ששופטין א"ע קודם שיבא הדין של מעלה ח"ו כדי לבטל הדין שלמעלה ע"י המשפט ששופט א"ע כנ"ל. כי לפעמים האדם רואה שאין די לו בדיבורים מה שהוא שופט א"ע ואזי הוא בעצמו נותן משפט ע"ע שיתענה ויסגף עצמו כך וכך על מעשיו שעשה ואע"פ שבאמת בוודאי אין זה מספיק אפילו חלק מאלף כנגד מה שפגם כי כל ימינו לא יספיקו להתענות ולסגוף עצמינו על פגם הרהור ומחשבה זרה אחת למי שמאמין בעוצם הפגם הנוגע במקום שנוגע כנ"ל מכ"ש וכ"ש מי שעשה איזה עבירה ח"ו מכ"ש וכ"ש מי שקלקל הרבה מאד ח"ו כמצוי עכשיו בדורות הללו בעו"ה וא"כ לכאורה מה יועילו לו אלו התעניתים והסיגופים כנגד מעשיו אך אעפ"כ יכול לזכות לכפרת עוונותיו על ידם. כי עיקר התיקון הוא המשפט דהיינו מה שהוא בעצמו שופט א"ע וע"כ מאחר שהוא בעצמו שופט א"ע ואינו ממתין על הדין שלמעלה עי"ז יכול לבטל הדין שלמעלה ע"י תעניתים וסיגופים שלו מאחר שהוא בעצמו שופט א"ע כי כשיש דין למטה אין דין למעלה כנ"ל. וזה בחי' מה שאדם יכול להנצל ע"י סגוף או תענית א' מדינים קשים ומרים הרבה מאד וגם לזכות על ידם לחיי עוה"ב, ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה שוב מצאתי מרבינו בעצמו את היישוב כנ"ל, ע' בלקוטי מוהר"ן תורה רנט ז"ל כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך ומתודה ומתחרט על גדל הפגמים שעשה, אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו וכו' שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים, עכ"ל. הרי בפירוש שעל ידי ההתבודדות יבוא לעשות תיקונים.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו לפי זה, שהאדם מקבל על עצמו תיקונים, נראה ששלמות התיקון הוא בזה שבוטח בהשם יתברך, בהמשא ומתן שנהג עם השם יתברך עד שבא לקבוע הלכה למעשה, כי צריכים להיות בטוחים שאלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט (ואף שזה בעיקר נאמר על בית דין של שלושה, כדאיתא באבות, עם כל זה בודאי יש בחינה זו בכל משפט), וכשאדם חזק בבטחון אין מענישין אותו, כך מובא בספר המכתבים, נתיב צדיק מהספר תולדות יעקב יוסף בשם הבעש"ט, וכ' שכעין זה שמע ממוהרנ"ת מרבינו ז"ל, ורמז לדברינו ברש”י פ' ויצא (ל:כה) עה”פ ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ז”ל משנולד יוסף בטח יעקב בהקב”ה ע”ש, יעקב זה בחי' משפט, ויוסף הוא יסוד, היינו שמקיים ההתבודדות, אז שוב אין לפחד כלל משום דבר רק לבטח בה'.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ג שמנצפ"ך הוא בדעת דזעיר אנפין כמו שכתוב אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא. ועקר הדעת הוא בלב וכו' עכ"ל. והנה בספר עץ חיים תמיד הדעת של ז"א הוא בראש, אלא שיש ענין ובחינה שז"א מתדמה לאריך אנפין שרק החכמה בראש והיא סגורה שם בקרומא דאוירא ואילו הבינה שלו בגרון או בלב, וכל זה מבואר באריכות בטוב טעם ודעת בספר אדיר במרום (מעמוד קמ-). נמצא שרבינו דוקא מתיחחס לבחינה זו הנ"ל. ועיין שם (עמוד קמג) שעל שם הקרום הזה החכמה סתימאה נקראת תמים דעות, וכן כאן בסוף התורה רבינו גילה שהתפלה (שזוכים על ידי התורה שהיא על ידי הדעת הנ"ל) היא בחי' הולך בדרך תמים.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ג שמנצפך הוא בדעת דזעיר אנפין כמו שכתוב אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא. ועקר הדעת הוא בלב וכו' עכ"ל. והנה בספר עץ חיים תמיד הדעת של ז"א הוא בראש, אלא שיש ענין ובחינה שז"א מתדמה לאריך אנפין שרק החכמה בראש והיא סגורה שם בקרומא דאוירא ואילו הבינה שלו בגרון או בלב, וכל זה מבואר באריכות בספר אדיר במרום (כמדומני עד עמוד קמ). נמצא שרבינו דוקא מתייחס לבחינה זו הנ''ל.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפלה במסירת נפש, ע"כ.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בסנהדרין מב. בטעם שהדנים בדיני נפשות לא היו שותים יין כל היום, ז"ל ולרוזנים אי שכר, העוסקין ברזו של עולם אל ישתכרו, ע"כ. ולכן שפיר יש להשיג סוד על ידי מסירת נפש.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד אבל התורה שבנסתר זעירין אנון דצריכין לה, ע"כ. הנה עכשיו יצא לאור אגרת של ר' געציל לראי"ה קוק ושם הוא כותב שבזמן האריז"ל היה מספיק שכמה יחידים ידעו את הסודות של התורה, ואחר כך בזמן הבעל שם טוב לא היה מספיק אלא בששים גבורים, ואחר כך גם זה לא היה מספיק, והעולם היה צריך לרבינו הקדוש להוריד את המושגות לכל העם. ונראה שעל כל פנים מה שגילו כבר יצא מבחינת סוד, עיין בזה בחיי מוהר"ן (אות תיט) שכמה דברים שהיו בבחינת סוד לפני הרשב"י והאר"י שוב לא היה סוד עיין שם. הרי שהסוד שהעולם היה צריך, ובאו הצדיקים וגילו להם, הרי שוב לא היה בבחינת סוד (ועיין במקומות אחרים בענין סוד אמיתי שלא פשוט בכלל למסור אותו, כי הוא נשאר סוד וכו' עיין שם), ומה שנשאר סוד, זעירין אנון דצריכין לה.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד ד"ה ובחינת סיני, כתב שעל ידי תפלה במסירת נפש בלי גבול זוכין לנסתר שהיא בלי גבול, ובאות ה' ד"ה ועל ידי זה כ' שעל ידי נקבה תסובב גבר הקב"ה נעשה בבחי' מלבוש נגלה, שלכאו' אינו כמש"כ מעיקרא שהאדם בעצמו עולה להשיג מה שבלי גבול, דאילו עכשיו מסביר שהקב"ה כביכול יורד להתלבש בגבול. ובא הכתוב השלישי בד"ה תא חזי שכז"ל כמה נפיש חילא דהאי סתרי תורה שאין יכולים להתלבש בשום דבר מגבל, בשום גוף, אלא במי שמשחיר פניו כעורב ונעשה כעורב על בניו, עכ"ל. שלכאורה מסביר שיש שני הבחינות, שעל ידי המסירת נפש האדם זוכה שישיג יותר מהרגיל, ומאידך גיסא על ידי התפלה הקב"ה כאילו נעשה בבחי' נקבה באופן שיכול להתגלות לזה שהתרומם ביכולת השגתו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בתורה לא שכז"ל וזהו ענין הכתוב בזוה"ק (לך ךדף פה:) תאבותה דנוקבא עבד נפש נוקבא, ותאבותה דדכר עבד נפש דכר. כי מה שהוא נכסף הוא בחי' תאבותה דנוקבא, והוא עבד נפש נוקבא, ומה שהדבר חוזר ונכסף אליו, הוא בחי' תאבותה דדכר, ועבד נפש דכר. ואח"כ באים לבחי' עיבור ולדה, כמש"כ בזהר שם עכ"ל. והנה כאן בתורה טו, שרבינו כותב שהקב"ה כביכול נעשה בבחינת נקבה, זה לא רק סתם מחמת שתאבותה להתפלה, אלא על ידי שמקבל את התפלה ומתענג בה, שזה בחי' אשה שמקבלת הנאה. ועם כל זה, נראה לענ"ד שיתכן מאד שזה עדיין בחינת המבואר בתורה לא הנ"ל, ולפי זה רבינו קיצר פה בתורה טו במה שכ' שהקב"ה נעשה כביכול בבחי' אשה, אלא שעל ידי התאוה והעונג הזה נולד נפש נקבה וזה הנפש נעשה להישראל בבחינת נקבה תסובב גבר, וצריך תלמוד. ובזה אתי שפיר ביותר בהבנה הנכונה הנ"ל שהאדם לא סתם עולה להבין את הבלי גבול, אלא שעולה להבין את הנפש הזה שנולד על ידי התענוג שהש"י מקבל מתפלתו, והש"י יאיר עיני בתורתו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש להבין שגם הבחינה הזו של נקבה תסובב גבר, לכאו' היא עצמה בחי' כתר, אשת חיל עטרת בעלה, וידוע שאי אפשר להשיג את הכתר, ולכן מבואר עוד כנ"ל שרק על ידי מסירת נפש בלי גבול יכולים להשיג את ההשגה הזו.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בהבנת איך משיגים השגה על ידי בחי' זו של נקבה תסובב גבר מצאתי כתוב על זה בספר אדיר במרום עמוד שסב שכז"ל כי נקבה תסובב גבר, והיינו שהז"א יהיה הפועל בכח הנוק' מה שהכינה היא כל זמן הגלות, כי כך היא עטרה בראשו, מה שמוכן בה הוא מה שיעשה, לא פחות ולא יותר. ונמצא, שלפי בחינתה נמשך לו כח תמיד, והוא פועל רק כפי מה שעשתה השכינה בגלות. ולכן: ולא יכנף עוד מוריך, כי עתה מקבלים על ידה יען...-- חסר תיבות בכתב יד –... גם ההנהגה היא הנהגתה, בסוד החזרת הרע לטוב. אך בסוף, ז"א ינהג בעטרתו זאת, והוא ממש: אשת חיל עטרת בעלה (משלי יב:ד), עכ"ל. ואם נאמר שהרמח"ל מדבר באותו בחי' התגלות שבו מדבר רבינו הקדוש, נמצא שעל ידי המסירות נפש בתפלה האדם ימצא שהנגתו ממש על ידי השכינה הקדושה, וזה בעצמו תהיה השגתו. וזה מקושר מאד סוף השגתו לתחילת עבודתו לשפוט את עצמו בכל עסקיו שעל ידי זה הוא זוכה לדעת וכו', ובסוף גם השגתו יהיה במה שהוא מבין בעסקיו, ודו"ק מאד בס"ד.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד זה חסד הש"י, כי אם לא היה חסדי הש"י, לא היה כדאי לקרוא ולכנות את השי"ת בתארים ושבחים ותיבות ואותיות וכו' ע"ש. ובקיצור לק"מ הוסיף ז"ל שהוא מרומם ומנשא מאד מכל אלו השבחים והתארים, רק באהבתו וחמלתו וחסדו הגדול נתן לנו רשות לקרוא אותו בתאריו אלו ולהתפלל לפניו וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

מקורות לזה – עיין מסכת מגילה דף יח. דא"ר אלעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו, ופרש"י ואין מי שיכול לספר את כולו, לפיכך אין נראה לספר מדעתו אלא את מה שתקנו חכמים, ע"כ. (ובהמשך הגמרא המספר בשבחו של הקב"ה יותר מדאי נעקר מן העולם וכו' לך דומיה תהלה סמא דכולה משתוקא). והטורי אבן הקשה על רש"י א"כ כיצד תקנו חז"ל אותן התפילות שתקנו.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

מגילה דף כה. השתא הני תלתא אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו אנן לא אמרינן להו ואת אמרת כולי האי, משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף לא גנאי הוא לו.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

בילקוט (תהלים רמז תחלט) ז"ל אמר רבי ברכיה, אמר הקב"ה לדוד קלס אותי איך שאתה מבקש, ואני מוחל לך בקלוסך, שאין אדם יכול למצוא אחד מכמה מיני שבח של הקב"ה וכו', ולמי נתן רשות, לדוד, שנאמר (תהלים פח:א) למנצח על מחלת, שאני מוחל בקלוסך, ע"כ. ובטורי אבן (מגילה יח. ד"ה למי) כתב שגם חכמים גדולים יש להם רשות לספר בשבחו של מקום, כמובא בירושלמי (ברכות ט:א) בשם רבי שמואל בר נחמן, מי ימלל גבורות ה', כגון אני וחבירי.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ברית מנוחה, תפלה נוראה, ד"ה וכן הם מסדרים לעבודתך וכו' ולמהות יחודך השלם והנורא, לא נמצא לו שם, ולגבורות הנפלאות המתפשטים ממך, לכל אחד ואחד מן מאוריך, קראת שם כפי גבורתו, וכפי סוד מקום מעמדו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ד ועל ידי תפלה שהיא במסירת נפש, שמבטל כל גשמיותו ואין גבול, וכשאין גבול, אזי יכול להשיג התורה שלעתיד, שהיא אינה גבול, ואין נתפסת בגבול ע"כ.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברזין גניזין של הרמח"ל (מערכה ב' – על הפסוק והיה בהניח, דרוש ו) שהחשמ"ל מתפשטת מאימא על זו"ן וכז"ל כגוונא דא בארץ ישראל יתפשט ההוא חופאה לעינא דכלא לחפאה עלה מאומין דעלמא. וכדין תהוה נחלה בלי מצרים (שבת קיח.). דהא מצר איהו חילא דס"א דסתמת תרעין. וכד יתפשט חופאה מאי, כלהו ס"א יתבדרן מינה. כדין נחלה בלי מצרים ודאי, ע"כ, ובסוף שם כז"ל דעד דעמלק אשתכח שכינתא אתפשטתבסתימו. וכד ישתיצי, כלא בגילויא, לא תשכח ודאי, ע"כ.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ה הש"י נעשה כביכול בחי' אשה, ע' מש"כ בתורה עג.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' שפב, מכון רמח"ל) ז"ל שהתפלה היא ממש גילוי מליבא לפומא. והוא כי לב היא מלכות (-נוקבא) בבחינת ההבנה והשגחה, אבל הפה היא מלכות (-נוקבא) בבחי' גלותה הציווי ומקבלים אותו המשרתים. ונמצא שיוכנו הדברים בתחלה בבחינת לב, ויתגלו בסוד הפה בסוד הדבור. וכן הלב העליון ילקח מן הז"א, ומה שיצא ממנו אל הפה גם הוא לא יהיה רק טוב, עכ"ל.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ה סליק ויתב באילנא – ששם מדור הנשמות וכו' והוא בחינת עולם הבא עכ"ל.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לעניות דעתי שיש להבין מזה מהות סתרי תורה שהם קשורים בעיקר להנשמות, וכמו שמצינו אצל מהרח"ו שהיה תמיד מחפש אחר שורש נשמתו (וכמו שאמר בעל הסולם שהסוד הוא כאשר שומעים את שמך).

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

טו:ח הלך בדרך תמים – זה בחינות תפלה, בחינת אברהם כנ"ל, כמו שכתוב (בראשית יז) התלהך לפני והיה תמים, ע"כ. קשה ממה שרבינו גילה בתורה א' על הפסוק אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם שזה קאי דייקא על לימוד תורה, עיין שם בסוף התורה, הגם שכל התורה שם קאי על שאלת מה לעשות שהתפלה יתקבל, ועיין מה שכתבתי על זה בהקדמה ללקוטי נ נח אות ח.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

תורה טז

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ודמיא עיני' כתרי סיהרי. עיין בספר אדיר במרום (רעו-ז, ספינר. תלב, מכון רמח"ל) שכז"ל כי העין בנוי מליחות זכות הנמשכות מן המוח. וזה כי הלא לנשמה יש צלם שהוא לבושה, והוא המתקרב יותר אל הגוף, וחלקים מסוף הצלם הזה יורדין שם בחורי העינים וממשיכין עמהם מן המוח חלקים היותר נאותים ומתדבקים וכו' וכו' כי אפילו הצלם איננו מתגלה בכחו אלא מתוך העינים, כי אם היה מתגלה בכחו היו העינים כשתי אורים גדולים. ובהיות הגוף בתחילה בסוד: כתנות אור, היו עיניו של אדם הראשון שני מאורות גדולים שהיה צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, ע"ש.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

אי אפשר לצדיק להיות מחשבו משוטט תמיד בחכמות עליונות, כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם וכו' עד סוף התורה – ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל חס ושלום חכמתו לגמרי, אבל על ידי תרין משיחין וכו' לא יצטרך לבטל מדבקותו.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה רבינו נתן שני טעמים נפרדים – עיין בלקוטי הלכות שכבר מפרש את זה.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין הצורך להפסיק, כן כתב רבינו בתנינא עח, ולכאורה יש למידק היטב שההפסקה הוא רק מהחכמה והלימודים של התורה, אבל לא מעצם הדבקות, כי ידוע מהראשונים כבר שהאבות הקדושים היו תמיד דבקים בהשם יתברך כל רגע מחייהם. וכן נראה מדברי רבי נתן בלקוטי הלכות בהלכות נדה שמפרש שעל כרחך צריכים ההפסקה בהזיווגים שנעשים בהמשכת הדעת להאמונה, אבל על כל פנים תמיד יהיו נשארים דבקים להאמונה הקדושה [וע' בריש ספר שיחות הר"ן שכבר מקטנותו רבינו היה מקיים שויתי ה' לנגדי תמיד בכל עת ממש, וכן ע' ב חיי מוהר"ן רמג – שתמיד היה מרתת ביראת שמים אפילו כאשר היה עוסק עם אנשים וכדומה, וכן ע' ב לקוטי הלכות, אורח חיים ג' תחומין כט – שהצדיק אפילו בעת אכילה ועוסק עם אנשים בודאי דבוק בה'].

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה רפ, שרבינו גילה שמשא ומתן הוא גופא תורה, ולפי זה אפילו כאשר הצדיק צריך לצאת לחוץ לעסק דברי העולם הוא יהיה דבוק בתורה, רק י"ל שהוא לא יהיה ממש בלימודים של התורה בהשגות חדשות ולא בחכמות עליונות, כי על כל פנים המשא ומתן הוא ניחא להמוחין כמבואר בתורה לה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה ממה שרבינו גילה בחיי מוהר"ן (אות פה) מהאיש שהשיג את לבוש גן עדן לנשמתו, והרי למעט עם גופו הוא היה מדבר עם בני אדם ואילו מצד נשמתו הוא היה משוטט בגן עדן ומשיג מה שהיה משיג. והרי מצד גופו היה יכול להיות נפסק לגמרי מהלימוד כאשר באותו רגע היה משוטט בנשמתו בהשגה (ולא נראה בכלל שהגיע לבחינת משיח, כי הוא בעצמו לא ידע את הענין). ולמה אין הצדיק יכול לעשות את זה כאשר הוא צריך להפסיק מלימודו על כל פנים ימשיך מצד נשמתו. ולכאורה צריכים לחלק שעל כל פנים מצד גופו יצטרך להפסיק. אי נמי שאפילו בכי האי גוונא על כרחך צריכים ההפסקה שלא יתגברו הקליפה של עשו וישמעאל ח"ו.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין לענין רבינו הקדוש בעצמו, כי מפשטות המבואר בתורה עח תנינא אפילו הצדיק הכי גדול במעלה צריך לפעמים להיות בטל מהלימוד, ואדרבה אז אותו הצדיק מחיה את כלם כמבואר שם, ועל פי פשוטו רבינו מגלה דבר זה על עצמו. אכן רבינו גילה על עצמו בשיחות הר"ן קנח שהיה יכול להיות דבוק בה' ועוסק בתורה ממש בעת שהיה מדבר עם העולם, וצריכים לאמר כנ"ל שעם כל זה על כל פנים היה צריך להיות בטל לפעמים. אלא שאכתי צריך לפרט כי רבינו גילה על עצמו שהשיג תכלית יחידה שביחידה שזה השגה השייך רק למשיח צדקינו אחר שיתגלה, ואם כן מה שמבואר לפנינו שעל ידי תרין משיחין לא יצטרך לבטל, היינו לאחר שיפעלו בפועל ממש להביא קיום של ונהרו אליו כל הגוים. ויש לסמוך על זה, ששיירי המן היה נמס ונוזל ומתערב בנהרות והגויים היו טועמים מעין דמעין של המן כמבואר במדרש, והרי רק אז כאשר משיח ממש יביא השראת קדושה שהצדיקים יזונו במן שנבלע באיברים, אז לא יצטרכו לבטל כלל אפילו בעשיית צרכים [ולכאורה אפילו בהשגת חיה לא תהיה שינה, והרי דוד המלך לא היה יושן יותר מששים נשימות].

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לדייק מה שכתב רבינו שעל ידי תרין משיחין הצדיק לא יצטרך לבטל מלימודו כל עיקר, שהצדיק הוא עוד למעלה מהתרין משיחין, וכמו שמבואר בכתבי הרמח"ל שעל אף שהאריז"ל גילה שמשיח צדקנו גבוה במעלה אפילו ממשה רבינו, זה רק כפי דרגת משה רבינו מאז, אבל עם ביאת משיח צדקנו גם משה רבינו יעלה עוד במעלה וירום אפילו מהם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ועינינו מאירות כשמש וכירח, לפעמים מאירות כשמש כד אנחנו דבקים בחכמה, ולפעמים מאירות כירח עד מסלקין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במדרש פנחס בן יאיר (פ"ב) ששני עמודי האולם, יכין ובועז, יכין כנגד 'ירח יכון עולם' (תהלים פט:לח), וירח מכין לישראל מועדים ושנים, שנאמר (תהלים קד:יט) 'עשה ירח למועדים'. ובעז כנגד שמש שהוא יוצא בגבורה ובעז, שנאמר (תהלים יט:ו) 'ישיש כגבור לרוץ ארח', וכנגדם בגוף שתי עינים, שהעינים גבוהות ונתונות בראש כך היו שני העמודים גבוהים ועבים, ע"כ.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

שאליהם העכו"ם ידרושו וימשכו את עצם אליהם וכו' והם נכללים בשתי אומות עשו וישמעאל וכו' אינו תרי עננין דמכסיין על העיינין, שאין יכולין להאיר תמיד בבחי' שמש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תסז, מכון רמח"ל) גילה הרבה בסוד העינים, ובסוד הפסוק (משלי יח:י) מגדל עוז שם י' בו ירוץ צדיק ונשגב, כי מגדל, האותיות מבחוץ – מ"ל – בגמטריא ע', ובפנים, ז' וכו' ע"ש סוד הז' מלכי אדום שמתו, ואיך שהע' אומות משתעבדים תחת ע"ז הזה של העינים. ויש להעיר שרומי נקרא מגדיאל, כידוע מרש"י בחומש.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה, ויהפך לכל שפה ברורה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

קשה דבמסכת תענית דף ז. לכאורה מבואר שיפוצו מיענותיך חוצה היינו רק לתלמיד הגון, ע"ש מש"פ בס"ד .

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יז

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א כי יראה ואהבה, אי אפשר לקבל, כי אם על ידי צדיקי הדור, כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה ע"כ, וכן באות ב' כז"ל וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה וכו' זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק, שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב דהגם שמבואר היטב בתורה פה איך שהצדיק הוא המגלה את היראה והאהבה, אבל מאחר שהוא גילה את זה למה לא יכולים לקבל את זה ישר מהשם יתברך. ועל זה פירשו המפרשים שהיראה והאהבה ממש קשורים להרצונות שהצדיק גילה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א כלל הבריאה, ופרטיה, ופרטי פרטיה הם כפי ההתפארות בישראל. עיין בזה בזוהר הקדוש פרשת תולדות (עמוד קלד) ולית לך כל שיפא ושיפא דקימא ביה בבר דלא הוי לקבליה בריה בעלמא דהא כמ דבר נש איהו מתפלג שיפין וכלהו קימין דרגין על דרגין מתתקנין אלין על אלין וכלהו חד גופא הכי נמי עלמא כל אנון ברין כלהו שיפין שיפין וקימין אלין על אלין וכד מתתקנן כלהו הא (חד) גופא ממש, ע"כ. וכן בעוד כמה מקומות.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

והרמח"ל ביאר היטב, שגם ההנהגה מקבלת להבריאה גופא, שהבריות עצמם הרם רמזי ההנהגה, עיין קל"ח פתחי חכמה פתח יב, ובעוד כמה מקומות.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שיעור קומה של כל העולמות הוא אדם, ואתם קרואים אדם, היינו ישראל, הרי שכל הבריאה, גם מצד מהותה גם מצד הנהגותה, תלויה בישראל. וזה מבואר בדעת תבונות אות קכח-, ובעוד כמה מקומות.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזה נפלאות במש"כ הרמח"ל בפירוש הזוהר ריש משפטים (גנזי רמח"ל עמ' רעו-ז) שכל פניות של השם יתברך אינם אלא לישראל, כל ענין הבריאה והטבע אינו אלא התפשטות של קדושה שמתפשטת השכינה לתחתונים, אלא כיון שאין קנאת הס"א אלא על ישראל, צריכים להסתיר את זה, אז ההנהגה הנראית אינה אלא "עולם כמנהגו", אבל מבפנים האמת הוא שהכל הוא בשביל ישראל, והולך הכל לתיקונם של ישראל, ע"ש כדה"ק.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ לקמן אות ו.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א -הצדיק מגלה רצון השם יתברך בבריאה על ידי שמוציא התפארות ישראל. – ע' בישעיה (מה:יא) כה אמר ה' קדוש ישראל ויוצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני, ופרש"י שזה תלונה על מה שהנביאים היו חוקרים אותיות בשמים ובסתם מצווים ישועה לעם ישראל ע"ש. ומובן היטב ע"פ התורה הנ"ל כי אדרבה היו צריכים לחפש ההתפארות של ישראל ועי"ז היו כבר משיגים ענין אותיות השמים והארץ.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ענין תכלית הפרטי פרטיות, הוא עוד הוכחה בענין תיקונא דסיפא, עין בערך תיקון רישא וסיפא מש"כ בס"ד.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א והצדיק על ידי שמבקש ומחפש תמיד (לגלות הרצונות של הש"י), ומוצא ההתפארות שיש בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות – עד כאן לשונו, והוספתי את הסוגריים, כי לכאורה כן פירושו מדבריו הקודמים עיין שם, ועיין בספר ביאור הלקוטים שעמד על זה שהצדיק בעיקר מחפש אחר רצונות השם יתברך. ועל כל פנים זה העסק של הצדיק למצוא את הטוב אפילו בפושעי ישראל, והצדיק הולך ומחפש ומוצא. ואילו בתורה רפ"ב רבינו גילה שעל כל יהודי לדון את כל האדם לכף זכות, לכאורה אינו עסק לצאת ולחפש, אלא מדובר כאשר הוא פוגש במישהו או כדומה אז חל עליו העבודה להתיחס רק להטוב שיוכל למצוא בו. ושם מבואר שיש צדיק שיכול למצוא נקודות טובות בכולם והוא יכול להיות שליח ציבור, זה כבר בחי' צדיק כמו בתורה יז לפנינו, שמחפש ומוציא בכולם. ויתכן שיש עוד בחינה בתורה שלנו שההתפארות הוא רק על שם העתיד, עיין לקמן.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ושם בתורה רפ"ב רבינו גילה שאותו צדיק שיכול למצוא את הטוב בכולם הוא יודע מאיזה משכן הילד מקבל הבל פיו, וזה כעין המבואר בתורה יז לפנינו, כי המשכון הוא בתבנית העולם כולו, וכמו שהצדיק יודע רצון השם יתברך בבריאה מקביל לאיזה התפארות בישראל, כמו כן הוא ידע איזה ילד שייך לאיזה משכן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ואם זה צודקת, שזה אותו בחי', לפי זה מבואר שהכח הזה המבואר בתורה יז שהצדיק משיג רצון הבורא בבריאה בההתפארות של ישראל, רק צדיק שיכול למצוא את הטוב בכולם יש לו את הכח הזה להבין את הקשר בין ההתפארות של ישראל להקבלתו בבריאה שגרמה לרצות ה' בה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

וכאן יש להעיר שאפילו בתורה ה' שרבינו גילה את הענין של חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, שלכאורה על כרחך הולך על כל אחד ואחד ישראל, עם כל זה במכתב של ר' געציל מאומן הוא מציין אותו כהוראה של גדלות הצדיק, כי באמת רק צדיק עצום יכול לזכות להמבואר שם, וכבר כתבתי על זה במקומו. וכמו כן ידוע שכל תורה של רבינו זה לא סתם לימוד אלא דרך עבודה שכל אחד צריך לקחת לעצמו. ומבואר שרבינו מכניס כל אחד בקטן לפעולותיו של הצדיק. וכמו כן תורה רפ"ב של אזמרה, באמת זה דרך נשגב מאד של הצדיק, אלא שרבינו מכניס כל אחד בקטן, ודוק.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א והצדיק על ידי שמבקש ומחפש תמיד ומוצא ההתפארות שיש בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות בכל איבר ותנועה של כל אחד ואחד מישראל כנ"ל על ידי זה יודע ומשיג כל הרצונות של השם יתברך עכ"ל.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי הפירושים כאן, הדיבורים של הצדיק שהולכים למרחוק ומעוררים את הטוב במקומו, הדיבורים האלו הם גופא ההתפארות שהצדיק מוציא. ולפי פירושם צריך ביאור, כי אפילו אם נאמר שהצדיק רואה אותם ברוח הקודש, אבל יש כאלו שהם לגמרי טמונים בגוים ובאמונות כזביות שלהם רחמנא ליצלן, והאם גם בהם באותה עת יש התפארות למעשה. ולכאורה ההתפארות עליהם זה רק על שם העתיד, כמו בבריאת העולם שהשם יתברך צפה שיהיה לו התפארות מנשמות ישראל לכן בראה אותם, אבל כל עוד שהם לא נתגדלו בעולם עוד לא מביאים התפארות. וכן הנשמות האלו שחלקם בטוב, אבל זה עוד לא יצא לפועל. ואם כן לפי הפירושים כאן מה רואה הצדיק בהם ואיזה דיבורים הוא שולח להם.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאו' צריכים לומר שהצדיק מעודד אותם בכללי על כחם ומעלתם הגבוה, שראוים הם להיות תפארת להשם יתברך. ועל ידי שמזכיר להם את רום מעלתם, הם מתעוררים כמבואר.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

אי נמי יתכן שאפילו בתוך טומאתם ממש, יש להם בחי' שם ישראל נקרא עליהם, ויש להשם יתברך התפארות מהם. וע' בריש סיפור מהשבעה בעטלירס שכז"ל והבן מלך, מחמת שהיה בו טוב, כי נולד עם טוב והיו לו מדות טובות וישרות היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם, ומה הוא עושה וו', והיה גונח ומתאנח על זה, על שנפל למבוכות כאלו ונתעה כל כך, והיה מתאנח מאד, אבל תכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו החכמות של אפיקורסות עכ"ל. הרי מבואר שאפילו שהיה אפיקורס עדיין היה לו מדות טובות וישרות, וכן בענין האמונה היה לו עליות והתקרבות לאמת לפעמים, אז יתכן שאפילו על הטמון בטמואה עדיין יש התפארות ממנו. והצדיק רואה את זה ומחזק את זה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א והצדיק על ידי שמבקש ומחפש תמיד ומוצא ההתפארות שיש בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות בכל איבר ותנועה של כל אחד ואחד מישראל כנ"ל – על ידי זה יודע ומשיג כל הרצונות של השם יתברך וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע' בסוף תורה ו' ז"ל כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך ע"ש. והנה כתר אי אפשר להשיג כידוע, ואסור אפילו לחקור. אלא שיש בחי' כתר שאדרבה היא בחי' מלבוש נגלה כמבואר בתורה טו – מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד, טו:ה ז"ל וכשישראל מתפללין לפניו וממלאין תאותו אזי נעשה כביכול בבחינת אשה וכו' ונקבה תסובב גבר, שהקב"ה נעשה בבחינת מלבוש נגלה וכו' ע"ש. וכן מבואר בתורה כא:ט שעם ישראל עם סגולה, וזה בחי' מקיפים ויכולים לזכות להשיג המקיפים, וכן לעתיד הגוים ישיגו גדולת ישראל שהיה להם בגלות.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

יז:א והצדיק מחפש תמיד אחר אלו הרצונות, ומשיג ומוצא אותם על ידי ההתפארות שמוצא בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות. כי כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל ישראל, ע"ש. ע' בדעת תבונות (סוף סימן לו) ז"ל שכאשר נבין גילוי יחודו זה במה תלוי, נבין גם כן כל חוקות הנבראים האלה, איך הם מסודרים, ועל מה הם עומדים, ע"כ. והנה גילוי יחודו תלוי בישראל, וזה מה שרבינו מגלה שעל ידי שמכירים את תפארתם נבין הרצון והכוון בכל הבריאה.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

תפילין של השם יתברך שמתפאר בישראל: ע' מאמר פירוש המצוות לרמח"ל מצוה יד – לקשור תפילין (אוצרות רמח"ל עמוד רלז).

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שעל ידי התגלות ההתפארות של ישראל שהם מתפארים עמו יתברך על ידי זה נופל יראה וכו' כמו כן על ידי התגלות ההתפארות של השם יתברך שמתפאר בישראל וכו' מתגלה היראה של השם יתברך עכ"ל.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב דבשלמא כאשר ישראל מתפארים כי שם ה' נקרא עליהם ממילא מתגלה יראה, אבל למה ההתפארות של ישראל יגלה יראה. ורבינו גילה טעם הדבר, כי רואים את המלך בתפארתו, ואכן לכאורה זה אינו דומה לענין היראה שמתגלה על ידי הנחת תפילין שלנו.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שבאמת היראה הראויה להאין סוף ב"ה הוא בודאי למעלה מהאפשריות והגבול של כל הבריאה (ורבינו כבר גילה שאפילו מדת היראה יש לה יראה מהשם יתברך), והרי כל מה שהברואים יש להם יראה מהש"י הוא מצומצם כפי מדותם (וע' בתורה מט, שקבלת מלכות שמים הוא רק על ידי שמצמצמים את האור אין סוף). ויראה זו היא דייקא כפי ההתפארות שיש להשם יתברך מישראל. ולכן דייקא על ידי התפילין של הקב"ה שזה ההתפארות בישראל, דייקא על ידי זה נופל יראתו.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק מגלה הרצונות של הש"י בבריאת העולם ע"י שהוא מוציא ההתפארות וכו', ועל ידי התגלות ההתפארות שהש"י מתפאר בישראל נולד יראה ואחר כך גם אהבה, שהש"י מגלה רצונו לכל אחד ואחד ונותן להם מתנות ומרומם קרנם, ע"ש כל זה באריכות. והרי יש שני בחינות רצון, עצם הרצון שהיה בבריאת העולם כמו שהוא, ואחר כך יש התחדשות כח בהתגלות הרצון, שאז הש"י שוב משפיע לכל אחד כרצונו.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה את ברכת המחזיר שכינתו לציון: רצה י"א בעמך ישראל ובתפלתם וכו' ותפלתם – שהוא בחי' יראה כמובא כמה פעמים בלקוטי מוהר"ן – באהבה – הרי האהבה, תקבל ברצון – הרי קבלת ההתפארות, ותהי לרצון – התחדשות הרצון.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כל ברכה שאנחנו מברכים הוא ממש בתוכנית הזה. כי במילה "ברוך" אנו מאירים אור מאימא עילאה להעלות את חסד גבורה תפארת של זעיר אנפין – שהם אברהם יצחק ויעקב, שהם נרמזים במלות "אתה ה' אלקינו", אליה, ואז היא נקראת "מלך העולם", כי עול"ם הם הג' אבות (כל זה מבואר בקיצור הכוונות להרמח"ל בכונת ברכת המוציא), והנה אחר כך יוצאים משם בשפע שקיבלו, ומורידים אותו אל נוק' המגלה כל הפעולות למטה וכו' עיין כל זה בריש ספר קיצור הכוונות להרמח"ל וההבדל בין ברכת המצות לברכת הנהנין וכו' (ובאמת ראוי לכל התפלות להיות מתתא לעילא ומעילא לתתא, רמד"ו נחמיה א:ה). ומבואר הענין שזה ממש התחדשות הרצון.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בקריאת שמע שאנו מקבלים עול מלכות שמים, בחי' יראה בהמלכת השם יתברך (והוא גם בבחי' העלאת הג' אבות כמובא אברהם יצחק יעקב ראשי תיבות כמו הר"ת של י' אלקינו י'), אז ממשיכים "ואהבת".

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הלדת המלך ביום גנוסיא דמלכא שלובש המלך בגדי התפארות...

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

יום הלדת המלך יום גנוסיא דמלכא דהינו שנולד בחינת המלכות וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

רבים תופסים שיום גנוסיא דמלכא הוא יום ההולדת של המלך. ואינו כן פשטות לשון המשנה במסכת עבודה זרה דף ח. ז"ל ואלו אידיהן של עובדי כוכבים וכו' ויום גנוסיא של מלכיהם (ויש גורסים – של מלכים) ויום הלידה ויום המיתה, עיין שם. הרי יום גנוסיא ויום הלידה הם שני דברים נפרדים. והראב"ד (ד"ה יום) פירש כמבואר בגמרא שם (י.) שהוא יום שמעמידין בו עובדי כוכבים את מלכם. ויש לפרש שזה באמת כוונת רבינו וכלשונו בפעם השניה, שהוא יום הולדת המלכות, לא יום הולדת המלך.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

אכן דעת הירושלמי שיום גנוסיא הוא יום הולדת המלך, וכן נאמר במדרש (ב"ר פח:ו) עה"פ (בראשית מ:כ) יום הולדת את פרעה, שהיה יום גינוסיא שלו (-אכן שם יכולים לדחוק שיום הולדת את פרעה היה יום שהקימו מלכותו), וכן הוא בערוך (ערך גנס) וברש"י שם. וכן בפירוש הר"י מלוניל במסכת עבודה זרה (ח. ד"ה ויום גנוסיא), ואין פירושו לפני לראות איך שפירש הגמרא ואיך פירש יום הלידה ויום המיתה. ואכן הרמב"ם (עבודת כוכבים ט:ה – שפירש יום גנוסיא – יום שמתכנסין בו עובדי כוכבים להעמיד להן מלך ומקריבין וכו') פירש יום הלידה, היינו שכל אחד ואחד מהעכו"ם עושה ביום הלידה שלו לעכו"ם. ויום המיתה פירש ז"ל וכן יום שימות להן בו מת ויעשוהו חג אותם העושים אסורין אותו היום, ע"כ.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ג מזבח בחלקו של טרוף. דהינו בנימין. ומבואר בזה שהגדלת גבול הקדושה והצלה של אלו שיצאו מהקדושה הוא דיקא ענין של בנימין. ואכן רבינו גילה איך שכל זה נעשה בקדושה ובטהרה על ידי אכילה כראוי, ועל ידי צדקה, ועל ידי דיבורי הצדיק שרק הם היוצאים חוץ לגבול, בספרים אחרים רצו בחכמתם להורות בזה עבודות לשם שמים שהם לא בתכלית הקדושה וכו', עיין למשל בספר בית יעקב (בנו של המי שילוח – איז'ביץ) בפרשת ויגש (עמוד תלג-) ז"ל:

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם כאשר ירצה לברר זאת ולהוציא מהם זה המן אזי יצרך לו להכניס את עצמו בההסתר במעט רגע ולהתלבש בלבוש השכחה שהוא מדת העכו"ם ולעשות פעולות נסתרות עד שנדמה לעין אדם שלא תואר ולא הדר לאלו הפעולות ואין מהם כבוד שמים. ואף שלפי שעה יש לו היזקא מזה שמכניס את עצמו בההסתר וסובל מזה כי כאשר יתלבש באלו הלבושין אזי נדמה שנתפשט כל כך עד שאין לו תקנה ח"ו אמנם הוא מוכרח לזה כמו האדם ההולך בכפרים מוכרח להתלבש גם הוא בלבוש כפרי בשעה שהוא מהלך בהכפר כן כשירצה בנימין הצדיק לברר זאת מבין העכו"ם אזי מוכרח הוא להתלבש בלבושם אן על זה יביט שלא ישתקע בזו המדה ח"ו אך כרגע ואחר עבור הרגע אזי יפשוט את עצמו מהבגדים הצואים וילבש מחלצות. וזהו דאיתא בש"ס (מגילה יומא) חופף עליו כל היום רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין והיה בנימין הצדיק מצטער עליו כל היום לבלעה היינו שרצונו הוא לבלוע כל הכחות שיש להם שייכות לקדושה וכמו שנאמר בו ובין כתפיו שכן שלעולם הוא עומד ומביט להכניס וכו' עכ"ל

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתב שם ז"ל ובנימין מכניס את עצמו לבין העכו"ם ללקט הכלים והחן שמפוזר ביניהם ומכניס בישראל להרחיב את גבול ישראל, עכ"ל.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

מזבח – בגמטריא ז"ן. שהוא מעיקרי כוונות האכילה. אכל מזבח (מלשון אוכל, אי נמי מלשון על כל כמו שאומרים אכל חד וחד) בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

מנבז בגמטריא אומן. מנבז אותיות מזבח בחילוף אות נ'.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

חלקי – בגמטרי נחמן

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

פגם המזבח. פגם בגמטריא 123. ד' פעמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בכתבי האר"י בספר טעמים המצות פרשת עקב, שיש לכוון בכל אחד מד' זוויות השלחן שם ב"ן ושם הוי"ה בריבוע בגמטריא ע"ב, ביחד בגמטריא קכ"ד, הרי השלמת הפג"ם.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל כי השיר והניגון יוצא בעיקר מבחינת חסרון ופגם, עיין במסכת ערכין דף י: ת''ר אבוב היה במקדש חלק היה דק היה של קנה היה ומימות משה היה צוה המלך וציפוהו זהב ולא היה קולו ערב נטלו את צפויו והיה קולו ערב כמות שהיה צלצול היה במקדש של נחושת היה והיה קולו ערב ונפגם ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו ולא היה קולו ערב נטלו את תיקונו והיה קולו ערב, ע"כ.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

שלחן בגמטריא ד' פעמים זמן.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

יז:ג ועל כן אפלו אחר אכילת איש הכשר, בהכרח שיהיה לו בלבול הדעת קצת אחר האכילה, ע"כ. ועם כל זה מצינו בספר המדות (אכילה ב:ז) ז"ל אכילת הצדיקים גדולה יותר מהקרבנות ומזווגן, ע"כ. ונראה שעל כן אחר האכילה מרבים בהודאה להשם יתברך. כי מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה כה שכל פעם שעולים לאיזה קדושה נתעוררין הקלפות שבמדרגה ומסבבין אותו, והכנעתן על ידי שמזכירין גדלות הבורא. אז הכא נמי בעבודת בירור האכילה שמבלבלין את המוח התיקון לזה הוא להרבות בהודאה להש"י.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה יז:ה

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

לפי המבואר כאן י"ל חטאת בני ישראל בשאלם מלך ככל הגוים (ועמש"כ בערך מסורה בברסלב אות ח ובשמונה עשרה על הברכה השיבה שופטינו), כי כאשר לא רצו בהנהגת שמואל הנביא הרי מאסו בחכמים ואי אפשר א"כ לזכות למלכות אמיתי.

</div>



# תורה קלו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/136/

# תורה קלו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/136


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שהמחלקת בגלל ששני האנשים הם בדרגות שונות, אז על אחד מהם או לעלות למדרגת חבירו או להעלות את חבירו למדרגתו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה כי בתורה כה אות ג' ובסוף, רבינו גילה שלעולם אין שני בני אדם שוין זה לזה, עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכאן מדבר על מדרגה כללית, כי כן בלקוטי תפילות התפלה על זה רבי נתן כותב בלשון רבים, ועל כרחך זה מדבר על מדרגה כללי.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לומר (לולא התפילה הנ''ל) שמבואר בתורה כה, שממש באותו מדרגה אי אפשר אבל הפנימיות של התחתון מלביש לחיצוניות העליון, והרי על כל פנים הם בדרגה אחד. שוב ראיתי שכן תירץ בפרפראות לחכמה, והאריך בזה.

</div>



# Chapter ה:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/14/

# Chapter ה:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/14


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ה: צריך לכתב לו כתב, כן צריך לשלח בחינת כתב להם. צ"ב למה דוקא כתיבה, והרי מבואר שאפילו הכתיבה אינו אלא על ידי הדיבור של הצדיק.

</div>



# תורה קמב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/142/

# תורה קמב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/142


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים ולא היה לו ממי ללמוד ולא היה לו רק הלב וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע הלוא היה ישיבת שם ועבר. ולכאורה צריכים לומר שכל התורה של שם ועבר נחשב חיצוניות לגביה. ועיין מש"כ בערך עסק הצדיק ואנשיו – בענין פעולות הנחמנים, שגם הרמח"ל משום מה השמיט את שם ועבר, ודברי הראב"ד בהשגות על הרמב"ם ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וזהו (מלאכי ג) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, הינו שהם אינם מדברים זה לזה, רק הם נדברים ממילא, על ידי שזה מקשה וכו' עיין שם. וכן עיין בתורה סא:ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וזה דלא כדרשות מהר"ח אור זרוע (סימן כט) שפירש האיסור של חרב על הבדים (תענית ז.) שרק כשיושבין יחד ולומדים ה' שומע וכותב את דבריהם.

</div>



# תורה קמג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/143/

# תורה קמג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/143


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר כך לא עלתה לו יפה מעצתו, אזי יודע שהיה רק מהשם יתברך. אך אם לא היה מקבל עצת הצדיק, היה אפשר שתגיע לו רעה בלי גזר דין של מעלה, רק שהוא בעצמו משך על עצמו, כמו שכתוב (משלי י"ט): "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו". אך אם קבל עצת הצדיק, יודע שהוא רק על פי משפט שלמעלה, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יישבתי הענין שלפעמים אנשים שהולכים עם הקמיע של נ נח וכדומה, ואף על פי כן ניזוקים ואפילו נהרגים ר"ל, וכן לענין כח השמירה של ספרי רבינו כמבואר בחיי מוהר"ן שנה, שכמה פעמים שמענו על נסים שכל הבית או רכב נשרף חוץ מספרי רבינו, אבל איך לא שמר הספר את כל הבית. וק"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע חיי מוהר"ן שטו ז"ל ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וערך (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר), ע"כ וכעי"ז בין אדם לעצמו בספר המידות ערך צדיק קצח.

</div>



# תורה קמח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/148/

# תורה קמח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/148


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו מדת היראה יראה מהשם יתברך.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן יש תמיה עצומה על רבי אברהם בן הר"ן שכתב בספר ביאור הלקוטים שלו, בפירושו על תורה יז ז"ל [רק מחמת שיראה אינה שייכת כלל אצלו יתברך להתיירא חס ושלום, עד כאן לשונו עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ע.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בח"ג נחמ – פסחים כב. ליישב ולחלק בין יראה מהצדיק לאהבת הצדיק.

</div>



# תורה קמט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/149/

# תורה קמט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/149


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת, ע"כ, וציינו למש"כ בזוהר הקדוש (פרשת בשלח, שמות נז.) בשעתא דנהיר צפרא משכין עליה חד חוטא דחסד מסתכל ברקיעא שריא עליה נהירו סכלתנו דדעת קדישא, ומתעטר ביה בר נש, ודחלין מניה כלא, ע"כ. ועיין ספר דניאל (ד:לא) ולקצת יומיא אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב וכו' (והמילה הקודמת, מסוף פסוק שלפניה: כצפרין, גם לשון צפרא ובקר).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' תרפז, מכון רמח"ל) ז"ל בכל יום כשהשמש יוצא, אז מתעורר החסד – שבו נעשתה כל הבריאה, והוא מתעורר בכח שלום, בסוד: לעושה אורים גדולים (תהלים קלו:ז). שגם עכשיו תחלת הארה היא בבחינת אור שנברא ביום ראשון (!) וכמו שעתידים להיות לע"ל, אלא שאין זה עומד כי אם רגעים מעט, וחוזרים ונשארים בבחינת המעשה, להנהיג את העולם כראוי. לפיכך נקרא: בן זרח, כי הזריחה נעשית מתחלה בכח. ואז בא ושולט בחי' יובב, וס"ז: כי נשאתי ותשליכני (תהלים קב:יא), ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי דברי הרמח"ל מבואר שיהיה ענין להסתכל בשמים – לאור זריחת השמש – ברגעים הראשונים דייקא.

</div>



# Chapter ה:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/15/

# תנינא תורה טו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/15


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין שמצינו בנביאים, שירמיה היה מתנבא בשוק העליון וכו' וחנניה בן עזור ביא שקר היה מתנבא בלשון זה ממש להפך (סנהדרין פט), ע"ש. ע' בירמיה (כג:ל) לכן הנני על הנביאים נאם ה' מגנבי דברי איש מאת רעהו, וברש"י שם (הבאתי את לשונו במקומו בספר זה).

</div>



# תנינא תורה טו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/15/

# תנינא תורה טו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/15


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין שמצינו בנביאים, שירמיה היה מתנבא בשוק העליון וכו' וחנניה בן עזור ביא שקר היה מתנבא בלשון זה ממש להפך (סנהדרין פט), ע"ש. ע' בירמיה (כג:ל) לכן הנני על הנביאים נאם ה' מגנבי דברי איש מאת רעהו, וברש"י שם (הבאתי את לשונו במקומו בספר זה).

</div>



# תורה קנג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/153/

# תורה קנג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/153


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל, רק היא מקבלת אור מהשמש, היינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלוטשת, על ידי זה מקבלת אור מהשמש וכו' אך אם היה נשמה עב וחשוך בלתי מלוטשת, לא היתה יכולה לקבל אור השמש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היום בעלי המדע מוכיחים שהלבנה גוש עפר עבה. והנה הרמח"ל כבר הסביר שרוב דברי חז"ל אינם מדברים על הדברים הגשמיים שלפני עינינו אלא למהותם הפנימי והרוחני, ואולי כן הוא כאן. אי נמי י"ל שהלבנה עם כל עביותה בהיות גוש עפר, עדיין היא בבחינת מלוטשת, כי אין עפרה מתנגדת מלהתנוצץ באור השמש. וכמו כן הנמשל כאן, שהתלמיד צריך לקבל פני רבו, וזה על ידי שהתלמיד ירכוש בחינות העפר ממש, כמבואר במקומות אחרים שזה בחי' ענוה.

</div>



# תורה קנו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/156/

# תורה קנו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/156


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

(בקיצור ליקוטי מוהר"ן הביא את תורה זו להקדמה לתורה כא)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחי' רוח הקודש וכו' כ"ש (תהלים כז) לך אמר לבי, כמו שפרש"י לך בשבילך ובשליחותך, אמר לי לבי, שכל הדברים שהלב אומר, הם דברי השם יתברך ממש, והוא בחי' רוח הקודש, ע"ש (וכן בשיחות הר"ן אות צח ז"ל כי הוא אמרם ברוח הקדש, והרוח הקדש מונח בתוך התבות וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת פסחים דף קיז. ז"ל לדוד מזמור, מלמד ששרתה עליו שכינה (-תחילה), ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד, מלמד שאמר (-תחילה) שירה, ואחר כך שרתה עליו שכינה, ע"ש. ובזוהר (פרשת בראשית, ובפרשת תרומה דף קמ, ודף קע) איתא להיפוך (ולפי הניצוצי זוהר המדרשות חלוקות), וכבר תירצו המקובלים. ועיין בספר תהלים בפסוק (נא:יד) השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, ופרש"י ז"ל השיבה לי ששון ישעך, רוח הקודש שנסתלק מעלי, עכ"ל, ומשמע שכל המזמור אמר בלי רוח הקודש, וי"ל שבודאי כאשר דוד המלך עסק בתהלים שרתה עליו רוח הקודש, ולא נסתלק ממנו אלא בשאר הזמנים, שהיה רגיל להיות תמיד מלוה עם רוח הקודש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במשלי (טז:א) כתיב לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. וצריך לעיין באיזה שלב רבינו מדבר. האם כוונת רבינו שהמענה לשון הוא הרוח הקודש, דהיינו שכל אדם מערך לבו לדבר עם השם יתברך יזכה שיהיה רוח הקודש על לשונו. או שמענה לשון אינו רוח הקודש, אלא סידור המפורט ובחירת המחלטת של המילים. ומי שמדבר בינו לבין קונו זוכה שהשם יתברך מערך לבו (עיין בספר גנזי רמח"ל – סוד המרכבה דמות האדם והיחוד, עמ' רסא, ז"ל אבל עוד השפעה נמצאת באה מן השרש, שהוא אור השכינה שבתוך הנשמה, והוא אוסף כל חלקי הנשמה כל כך שלא יצטרכו לשוטט אנה ואנה, אלא יקבלו בהם ההשפעה הזאת, וכלם בבת אחת יתלהטו, וישיגו כל מה שיש להם להשיג באמת, בלא חולשה וטעות, וזה סוד רוח הקודש. ולפי התרבות הרוח – יותר תשיג הנשמה, וכן לפי התישב הרוח בה. וזה נקרא בפי חכמים הראשונים – "רוח שכל" עכ"ל).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל לאדם מערכי לב, הוא סודר עצתו ודבריו בלבו. ומה' מענה לשון. כשבא להשיב הקב"ה משכילו בדבריו או אם זכה מזמן לו מענה טוב, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הרלב"ג פרש ז"ל לאדם מערכי לב ומה, במה שיסדר מהדברים בלבו אך יצטרך עם זה עזר אלהי להוציא הדברים בפיו כי כמה דברים ימצא שיבלבלו הדברים בפיו אף על פי שנערכו בלב באופן שלם, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בילקוט שמעוני פרשת בשלח פרק טו – אמר אויב ולא ידע מה אמר, לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, ע"כ. (וכעין זה מצינו בכמה מקומות וזה נקרא רוח הקדש, עיין למשל בפרשת מקץ עה"פ כלנו בני איש אחד נחנו (בראשית מב:יא) פרש"י ז"ל נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עהם, שאף הוא בן אביהם, ע"כ. וכן שם עה"פ ושלח לכם את אחיכם אחר (מג:יד) פרש"י ז"ל אחר, רוח הקודש נזרקה בו (בראשית רבה צא:ז), לרבות יוסף, ע"כ.).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי הלכות, יורה דעה ב', הלכות חד אות יט או כ: איזה שעה ברצונות וכיסופין חזקים אזי הש"י עוזרו ושולח לו דיבורים לתוך פיו שהם בחי' בריאה חדשה ממש שהש"י ברחמיו ברא לו דיבורים והזמנים לתוך פיו בבחי' בורא ניב שפתים, בורא דייקא כנ"ל ועי"ז זוכה לבחי' שלום שלום לרחוק ולקרוב וכו' כנ"ל. וכ"ש לאדם מערכי לב ומה מענה לשון, שהאדם צריך לערך לבו, הינו בחינת ההכנה הנ"ל ואזי ה' יתברך בורא לו דבורים לתוך פיו בבחינת ומה מענה לשון. וכמו שאומרים אד' שפתי תפתח וכו' שהש"י בעצמו כביכול פותח שפתיו לדבר ולשיח את אשר בלבבו. כי הכל מאתו ית' רק האדם צריך להכין, ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הרי רבי נתן מפרש מענה לשון בריאת דיבורים חדשים ממש ברוח הקודש.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתב בחושן מפשט ב', הלכות מתה ה:ז ז"ל לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון שעיקר ההכנה ועריכת הלב שמכין ומעריך לבו בכיסופין חזקים ובא לפני הש"י לפרש שיחתו וה' ברחמיו נותן מענה בפיו בחי' ומה מענה לשון. וזה עיקר בחי' נשמע שהוא בחי' תפלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין הדיבורים מהשם יתברך. במסכת ברכות (ו:) דרשו את הפסוק (תהלים יב) כרום זלות לבני אדם, שקאי על תפילה שעומדת ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בה, ורבינו אמר שזה הענין שלו. והנה ר' חיים וויטל במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה (אות מו) מפרש שהוא קאי על כל מה שנזכר שם באותו המזמור, ושם כתיב: אמרות ה' אמרות טהורות וכו'. הרי עוד סמך שהתפילה הוא ממש אמרות ה'.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שבשעת השנה אין תנועת המחשבה, וקשה דבחיי מוהר"ן (אות מד) רבינו גילה שלעולם יש תנועת המחשבה אפילו בשעת שנה. וצריך לאמר שבשעת שנה הוה תנועה בעלמא.

</div>



# תורה קנז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/157/

# תורה קנז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/157


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק, תמה אני איך אפשר אחר כך לסבל ולחפץ חיי העולם הזה, וזהו (אבות ד:ה או ז) כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם והבן היטב, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במשנה שם שנינו: וכך היה הלל אומר ודאתשמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה וכו', ופירש דאשתמש בתגא חלף, תמצא בפרק א משנה יג ז"ל הרע"ב שם, המשתמש בכתרה של תורה כאדם המשתמש בכליו, חלף ועבר מן העולם. תגא בלשון ישמעאל כתר, ויש מפרשים, תג"א ראשי תבות ת'למיד ג'ברא א'חרינא, שאסור לאדם להשתמש בתלמידים שאינן תלמידיו, ואני שמעתי, ודישתמש בתגא, המשתמש בשם המפרש, חלף ואבד, שאין לו חלק לעולם הבא, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי הפירוש האחרון של הרע"ב, שתגא הוא שם המפורש, עיקר הפירוש של רבינו כאן שהנהנה מדברי תורה לא יסבל ויחפץ חיי העולם הזה, קאי על לימוד שם המפורש. רק לפי פירוש הראשון, שתגא הוא כתרה של כל התורה, הוה משמעות ללימוד כל התורה. אכן י"ל שרבינו הולך עם פירוש מעין פירוש השני של הרע"ב, שתגא הוא תלמיד חכם, וזה א"ש בלשון רבינו כאן, אם יתדבק עצמו לד"ת היוצאים מפי הצדיק, ולפי זה י"ל המשתמש בתגא, פירושו המשמש התלמיד חכם, מענין שימוש תלמידי חכמים, אז חלף, שנוטל עצמו מלחפץ בעולם הזה, ומה שמסיים המשנה, כל הנהנה מדברי תורה, אינו אלא על ידי זה ששימש את הצדיק ודבקות לדברי התורה היוצאים מפיו.

</div>



# תורה קנח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/158/

# תורה קנח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/158


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שלפעמים נבער לבו להשם יתברך ומתחיל בעבודת השם יתברך ולאחר שעה נתבטל וכו' וזה בא מרשעים, הינו ממה שהרשעים מלאים חרטה. ואלו החרטות מתקבצים ובאים לאיזה אדם וכו' כי מאלו החרטות נבער לבו פתאם, אך לאו כל אדם שוה בזה, כי יש בני אדם שאינו בא לו ההתלהבות מאלו החרטות, רק ממקום אחר, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

המקום אחר: יש לציין לתורה ד:ט 'שלפעמים נתלהב אדם בתוך התפלה ואומר כמה תבות בהתלהבות גדול – זה בחמלת ה' עליו שנפתח לו אור אין סוף והאיר לו ע"ש. והיה לי עוד מקום מלק"מ שנשכח ממני.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בס' שארית ישראל (מהרה"מ מקאזניץ על המדרש פ' מקץ בפסוק ויפתח האחד את שקו, והובא בספר בעל שם טוב א'קז) שכז"ל יש בכתבי ר' ישראל בעל שם שכשבא האדם לידי חמדה ותאוה וכיסופין לעבודת השם רק שבא זה בלבו פתע פתאום, מורה על איזה דבר לא טוב כו', עכ"ל.

</div>



# תורה קנט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/159/

# תורה קנט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/159


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וכו' ע"ש. (ומובן שאמצעי הזה גופא אלקות, ולא ח"ו כסתם אמצעי כמו הנזכר בתורה סב).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר החשק של ר' אברהם אבולעפיה ז"ל הובא בשערי קדושה ד:ג:ב וזה לשונו הנוגע לענינינו: תכוין פניך כנגד השם הנזכר, וחשוב כאילו איש אחד עומד לפניך, ומחכה ממך שתדבר עמו, והוא מוכן לענות לך על כל מה שתשאל ממנו, ואתה אומר דבר והוא עונה וזה הדרך לכה בו וכו' וכו'ואז תתחיל להזכיר ואמור תחילה רא"ש (אות א') הרא"ש (של פסוק ראשון של שם ע"ב), באריכות הנשימה ובנחת הרבה, ואחר כך חשוב כאילו האחד העומד לנגדך הנזכר עונה לך, וענה אתה בעצמך בשינוי קול שלא תדמה אל השאלה, גם לא תאריך בעניה, ר"ל אבל אמור אותה בנחת ובישוב וכו' וכו' והשתחוה לפני הצורה הנחשבת כזכר בלבך שהוא לפניך, והיא בעלת התנועה, ר"ל אשר היא הניעה העניה אשר ענית, אשר טבע לבך לה ככסא, ושמה מלאך ה', והוא אמצעי בינך ובין בוראך, והוא כבודו יתברך וכו' ע"ש (ועיין תורה יא, הדבור שהוא אמצעי בין האדם שהוא נתהוה ממיין דוכריון ונוקבין ובין השמים).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וכשאין לימודו עולה להשכינה, אזי כשהתורה יוצאת, וא"א לה לעלות אל מקום מכונה, וטבעה הוא להגביה א"ע ולעלות, ובתוך כך נעשה לילה, ואזי יוצאין כל גרדיני נמוסין וכו' המבוארים בזוה"ק (מקץ דף רג ע"ב), והם מכים עליה, ונופלת למטה, ומפתזרת למטה לכל העולם, וכל בני עולם שואבים מהאויר, וכולם שואבים מזאת התורה שנתפזרה למטה באויר, בהקיץ או בשינה, ולפי מהות האדם שמגיע לו מהתורה הזאת כן נעשה ממנה, כי אדם כשר וירא שמים אפי' מקטני הערך, או אדם גדול וצדיק, כשמקבלין מהתורות אלו שנתפזרו, אזי נעשה אצלו מזה ט"ל תורה וכו' וכו' אך כשמגיע לבני אדם שאינם כשרים, אזי נעשה היפך מזה, שנעשה אצלו מאלו התורות ל"ט מלאכות, שמגיע לו אדרבא חשק נמרץ והתעוררות חדש ליגיעות וטרחות ועבודת העוה"ז וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אוצר החיים פרשת אמור שכז"ל קבלנו ממרן הבעש"ט שכל אחד מישראל צריך לקיים ולעשות ולתקן כל הט"ל מלאכות לברר נשמתו, ושאלו לו תלמיד חכם וצדיק בחינת שבת דוגמת כהן גדול במה יקיים, והשיב בט"ל תורה ובייחודים עלאין שגם בבגחינת פב"פ יש בחינות טל אשר משם נמשך הטיפה ואור הנשמות, וזהו עבודת כהן גדול, עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ומדברי רבינו כאן משמע שאפילו איש כשר פשוט יכול לעסוק רק בט"ל תורה, ויש לחלק ואכמ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

טל בגשמיות יש בו גם כן שני כחות טוב ורע להמית ולהחיות וכו'.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עיין משנה סוטה מח. מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וכו', ע"כ (וכן בקינות לט' באב, קינה כד – והטללים לברכה לא ירדו).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

[במסכת תענית ד. הטל דבר המתבקש לעולם, מה שאין כן גשמים. אבל אין זה שולל שיכולים להיות לרע. ועיין ברש"י ריש פרשת האזינו – תזל כטל ז"ל שהכל שמחים בו, לפי שהמטר יש בו עבים לבריות, כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין, ע"כ.]

</div>



# Chapter ה:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/16/

# Chapter ה:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/16


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ה: כי הדבור של הצדיק הלך למרחוק, עד שנכתב ונחקק שם בספריהם, שעל ידי זה נמצא בספריהם הפך אמונתם, כי נמצא בספריהם הדבורים קדושים אשר הגיד מרדכי, כנ"ל. ואזי, כשבאים אלו העכו"ם ומוצאים שם הפך אמונתם וכו' ע"ש ולעיל מיניה כתב כמו שמספרין מכמה גרים שנתגירו על ידי זה, על ידי שמצאו בספריהם הפך אמונתם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור למעשה, כי לכאורה מה שנמצא בספריהם הפך אמונתם זה סתם מאליו מגודל שקר וכזיבת האמונה שלהם הרי היא מלאה הפוכות כידוע, ולכאורה אין זה מציאת הדברים של הצדיק.

</div>



# תורה קס

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/160/

# תורה קס

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/160


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הדפק דופק --- כל התורה הזו מורה על נ נח נחמ נחמן מאומן, כמפורש בספר לקוטי נ נח ערך דופק.

</div>



# תורה קסב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/162/

# תורה קסב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/162


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כשהוא בדרום אזי איננו בצפון וכו' כי אם, אם הוא בתכלית העניוות שהוא אין ממש, אזי אינו עומד בשום צד וכו' ע"ש. ולפי זה יש לומר שגם לענין שני מחשבות בבת אחת שרבינו כתב בתורה רלג שזה אי אפשר, י"ל על ידי ענוה אפשר, כי האדם כולו נמצא איפה שהשכל שלו נמצא, כמבואר בתורה כא, ועל ידי ענוה יכול להיות ששכלו בכמה מקומות, וא"כ הרי יש לו כמה מחשבות בבת אחת.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש סיפור מהבעל שם טוב שהיה נמצא בשני מקומות:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בבית מדרשו של הגה'ק רבי ברוך ממז'יבוז, ישב אברך אחד, תלמיד חכם שעסק בתורה בכל כוחו. מיום שהתקשר אותו אברך ברבו, רבי ברוך, דבקה נפשו ברבו והוא התאבק בכל כוחו בעפר רגליו, וגם רבו שראה שהוא כלי ראוי, החזיר לו אהבה, וצרף אותו לכל הנסיעות שנסע.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת כשנסע עם רבו הקדוש בחזרה למז'יבוז, הרהר עם עצמו , שלפי מה שנראה לו, רבי ברוך הוא יותר גדול מהבעל שם טוב הקדוש (סבא שלו), או לפחות שווה אליו. הוא אף הצדיק את עצמו על המחשבה הזאת, בגלל שבשנים שזכה להיות בחברת רבי ברוך , היה עד לדברים נפלאים ונוראים שראה, ולכן חשב עם עצמו שלא יכול להיות גדול ממנו. !!!

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה, לפניי שהגיעו לעיר, הוצרך האברך לנקביו, וירד מן העגלה ונכנס ליער לעשות את צרכיו. ורבי ברוך ציוה את העגלון לא לחכות, אלא להמשיך ולנסוע...כשיצא האברך מהיער לא מצא את העגלה, ולכן החל ללכת ברגליו אל העיר. בנתיים החל לרדת גשם שוטף עד שכל בגדיו התרטבו.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כשהגיע אל העיר, נכנס לבית אחד, שם ישב זקן שלמד גמרא בהתמדה ולא שם לב בכניסת האברך, עד שראה אותו וברך אותו לשלום. שאל הזקן : מאין אתה?

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ענה האברך; אני ממז'יבוז, תלמידו של רבי ברוך.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עונה הזקן; רבי ברוך ? לא שמעתי עליו מעולם!

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ענה האברך; הוא נכד של הבעל שם טוב.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ויען הזקן ; אמנם את הבעש"ט הקדוש הכרתי היטב, אבל את נכדו אנני מכיר. ועתה אספר לך כמה גדול היה כוחו של הבעש"ט.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

הנה כשבא הבעש"ט לגור במזיבוז וכל העולם רצו אליו, אני לא הייתי להוט ללכת אליו כי לא רציתי להפסיק מלימודי ואפילו כששמעתי מאנשים שמפליגים מאד בשבחו, במופתיו בנפלאותיו, לא רציתי לבטל מלימודי ללכת אליו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת במוצאי שבת קודש, החום היה גדול מאד ולא יכולתי ללמוד בשל החום, יצאתי החוצא ורגליי הביאוני סמוך לבית הבעש"ט. החלטתי לגשת לראות את האיש שתהילתו נודע בקהל עם. נכנסתי וראיתי את הבעש"ט יושב על כסאו ומסביב עוטרין אותו מחנה של נשים שמספרות לו את צרותיהן והוא עונה לכל אחת ואחת. הדבר לא היה ישר בעיניי.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אמרתי בליבי : עכשיו שאדם צריך לעסוק בתיקון חצות ובלימוד התורה הוא עוסק בשיחת נשים ובהבלים ??!!!!
וכשהלכתי משם עברתי דרך בית המדרש שלו, וכשנכנסתי ראיתי איש עומד לפניי התיבה ומקונן מנהמת ליבו באמירת תיקון חצות, והדיבורים יצאו מקרב ליבו בנעימה קדושה ובמתיקות רב. ורציתי לראות מי הוא האיש הזה, והסתכלתי בפניו וראיתי שזהו הבעש"ט !.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

רצתי בחזרה אל הבעש"ט ומצאתיו יושב ועוסק עם הנשים כמקודם ולא האמנתי למראה עיניי ורצתי הלוך ושוב מהבעש'ט אל בית המדרש, ומבית המדרש אל הבעש'ט - ומצאתי אותו פה יושב ועוסק עם הנשים, ופה עומד בבית המדרש ואומר תיקון חצות בבכיה רבה !.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ונפלאתי על המראה מאד ואז נוכחתי כי אין הדבר פשוט, ולא לחינם קוראים אותו בעש"ט.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

עד כאן – המשך הסיפור הבאתי בליקוטי מוהר"ן סוף תורה עב – היה מזדמן ועומד לפניו בדמיונו עכו"ם וכו'.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הבחינה של אין, להיות למעלה מן המקום, זה בחי' הארון.

</div>



# תורה קסה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/165/

# תורה קסה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/165


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא יט), הינו שתקבל באהבה כל הרעות והיסורין הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר חס ושלום לפי מעשיך, וזהו ואהבת לרעך, שתאהב הרע שבא לך וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עם כל זה צריכים להזהר לא לאמר את זה בפה, עיין בשולחן ערוך הלכות אבלות, יורה דעה שעו:ב ברמ"א ז"ל, לא יאמר אדם לא נפרעתי כפי מעשי או כיוצא בדברים אלו, שאל יפתח פיו לשטן (כן משמע בפרק מי שמתו ובהגהות אלפסי שם), עכ"ל. וכל שכן אין לשיר – לא מגיע לי כלום, וכדומה. ואולי אם תוך כדי דיבור מזכירים ומעוררים רחמי שמים לא צריכים לחשוש כל כך מפתיחה פה לשטן, וצריך תלמוד.

</div>



# תורה קסו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/166/

# תורה קסו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/166


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה, כי אלישע פעם נכתב עליו איש האלקים, ופעם אלישע סתם, ואמרו רז"ל, כשהיו בני הנביאים אצלו נקרא איש האלקים, וכשהיה לבדו נקרא אלישע סתם, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר מובא שיש גירסא להיפוך.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במלכים ב:ד:לח ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו. וכתב הכלי יקר ז"ל למעלת בני הנביאים לא הזכירו בלשון איש האלקים כנזכר לעיל (-גירסא ההפוכה), או מדרך ענוה שבאלישע ע"ה, שלא היה נוהג רבנות ושררת איש האלקים, בפני הנביאים אלא אלישע כהדיוט, אבל בכל שאר המקומות קורא אותו איש האלקים, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, עיין רש"י בפרשת וירא, עה"פ ויבאו שני המלאכים סדמה בער ולוט וכו' (בראשית יט:א) ז"ל המלאכים, ולהלן קראם אנשים, כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים. דבר אחר, אצל אברהם שכחו גדול, והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים, קראם אנשים, ואצל לוט קראם מלאכים (ב"ר נ:ב).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין פסיקתא דרב כהנא נספחים א' – וזאת הברכה ז"ל שכל ימיו של משה לא נקרא איש האלקים עד שלמד משה סנגוריא, שנאמר (דברים לג:א) וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים, ע"כ.

</div>



# תורה קסט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/169/

# תורה קסט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/169


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

(לשון קיצור לק"מ): על ידי שמחה אז השם יתברך בעצמו שומר לו את הברית וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות כ' ומש"כ. ועיין לקמ"ת ה:יג.

</div>



# Chapter ו.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/17/

# תנינא תורה יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/17


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בענין כי בשמחה תצאו ע' מש"כ לעיל לקמ"ת י.

</div>



# תנינא תורה יז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/17/

# תנינא תורה יז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/17


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בענין כי בשמחה תצאו ע' מש"כ לעיל לקמ"ת י.

</div>



# תורה קע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/170/

# תורה קע

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/170


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בענין יסורין יש הרבה מראה מקומות, ואתחיל עם זה, עיין בשבחי הר"ן א:כד.

</div>



# תורה קעא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/171/

# תורה קעא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/171


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ למעלה תורה יח:ד

</div>



# תורה קעג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/173/

# תורה קעג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/173


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי השכינה היא בחינת נפש כידוע, נמצא שעל ידי הכתב שהוא בחינת כ' נתגלה ונראה בחינת פנימיות הנפש, פנימיות האמונה כנ"ל. והדבור שמדבר עם הצדיק האמתי הוא במעלה גדולה מהכתב, כי הכתב אינו רק פעלת הנפש, ומתוך הפעלה יכול הצדיק להבין מהות הנפש, והדבור הוא הנפש בעצמו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מה) ז"ל המחשבה הוא כמו ספר, שאומר מה שראה בספר, כן אומר מה שרוצה במחשבתו, וכמדומה לי שזהו ששמעתי הפירוש אסתכל קב"ה באורייתא וברא עלמא, שהתורה מחכמה נפיק, ר"ל מה שראה שמחשבתו כביכול רוצה שיברא זו הדבר ברא, עכ"ל.

</div>



# תורה קעד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/174/

# תורה קעד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/174


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כשהדינין ח"ו גוברים על האדם אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו שלא יתגבר הדינין וכו' וזהו כשהתפלל משה רבינו ע"ה על מרים לא הזכיר שמה, רק אמר סתם 'אל נא רפא נא לה' (ס"פ בהעלותך, במדבר יב:יג) וכו' ע"ש (ע' ברכות דף לד. א"ר יעקב א"ר חסדא כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו שנאמר אל נא רפא נא לה ולא קמדכר שמה דמרים, ורבינו גילה למה משה רבינו סמך על זה וק"ל. ומובא שם מהילקוט ראובני (תחילת פרשת וירא) שהזכרת שמו של החולה מזיקה לו. וכן עיין שם בבן יהוידע, שחילק בין המתפלל להצלחת חבירו יש להזכיר שמו, אבל להסיר רעה או חולי יותר טוב לא להזכיר שמו כדי שלא ידבקו בו המקטרגים והמזיקים).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ברש"י על הפסוק הנ"ל ז"ל בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שהשואל דבר מחברו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים ואחר כן יבקש רחמים, עכ"ל. והגמרא בברכות (לד.) קובע שבג' ברכות ראשונות של שמונה עשרה מסדרים שבחו של מקום ואין לשאול שום בקשות רק אח"כ. וקשה לשון רש"י השואל דבר מחברו, והלוא זה דין של השואל מהשם יתברך (שוב ראיתי דפוס אחד ששם את התיבה מחברו בסוגרים מרובעות). ויש משמעות בזה שמשה בקש את זה מהשם יתברך כחבר, כך עלה בלבי בקראי דברי רש"י, ואחר כמה שעות נזדמן לי בתוך לימודי (אגרת נג להרמח"ל) בס"ד גמרא מפורשת (ברכות לב.) תפסו [משה] להקב"ה כאדם שתופס לחבירו בבגדו (וזה לגבי משה, אבל אפילו לדידן מצאנו בדברי חז"ל שהקב"ה נקרא ריעך). ואולי זה היה גם כן בגלל התגברות הדינין.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש להעיר מה שחז"ל הכריעו הטעם שמשה רבינו קיצר מאד בתפלה כאן, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו וכו', אולי הטעם היה מחמת התגברות הדינים. ואולי טעם זה שחז"ל אמרו לסיבת הצטרכות משה רבינו לקצר מאד בתפלה, היא היא גופא חלק מהתגברות הדינים, שהיה צרה גדולה שאפילו לא היה יכול להתפלל עליה כמו שצריך, ולזה משה רבינו היה מוכרח לא להזכיר שמה, ולבקש מהשם יתברך כמו מחבר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בהלכות ביקור חולים (יורה דעה שלה:ה) כז"ל כשמבקש עליו רחמים, אם מבקש לפניו יכול לבקש בכל לשון שירצה, ואם מבקש שלא בפניו, לא יבקש אלא בלשון הקודש, ע"כ. וביאר הט"ז ז"ל משמע דבכל שאר לשונות אין מלאכים נזקקין חוץ מלשון הקודש דוקא, והוא דעת הרי"ף הביאו באורח חיים סי' קא, אלא דכתב שם בשם הרא"ש דדוקא ללשון ארמי אין נזקקין אבל שאר לשונות הוי כמו לשון קודש, ואם כן קשה על הטור למה סתם כאן נגד אביו ומצריך דוקא לשון הקודש, ונראה דמשום דחולה בעי רחמי טובא על כן כ' כאן שיעשה אליבא דכולי עלמא (בנקודות הכסף כתב שכבר קדמו הפרישה בזה), עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה אי אפשר לפרש כן לפי דעת רבינו שעיקר התבודדות צריך להיות בלשונו המדברת. הגם שנוכל לפרש זה גופא, שכיון שבהתבודדות האדם מחזיק עצמו כחולה שצריך דחוף לרפואה, הרי עליו להתפלל בכל לשון, אבל כאשר יתפלל על חולה אחר, הרי זה שלא בפניו, וצריך להתפלל בלשון הקודש. אבל זה דחוק מאד, כי דעת רבינו ברור מללו, בפשיטות ותמימות, שעיקר התפילה הוא בלשון המדוברת.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אולי יש ליישב על פי המבואר כאן בתורה קעד, שדוקא חולה שהדינים מתגברים עליו, עד כדי כך שעדיף לא להזכיר שמו בפירוש, כן נכון לא להזכיר התפילה בשפות זרות שגם תהיה בבחי' קורא שמו. אכן לפי זה כל פעם שהאדם במצוקה גדולה וצועק להשם יזהר לדבר רק בלשון הקודש, אתמהה, אין זה נראה כלל, כי עיקר התפילה לפי רבינו הוא בשפת האם. ואולי מטעם הנ"ל שהתגברות הדינים, ובנוסף שמצינו שלשון חכמים מרפא (משלי יב, לקמ"ת ד), וכתיב (משלי טו:ד) מרפא לשון עץ חיים, ולכן דוקא בענין רפואת חולה יש להתפלל דוקא בלשון הקודש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בחיי מוהר"ן תלט, רבינו ביקש מנכדו ז"ל ישראל התפלל עלי להשם יתברך שאשוב לבריאותי, השיב תן לי הזייגיריל (שעון) שלך וכו' ולקח הנער הזייגיריל והלך לו ואמר בזה הלשון: גאט גאט לאז דער זיידע זיין גיזונד (-ה' ה' הנח שהסבא יהיה בריא) וכו' עכ"ל. וזה שכתב והלך לו, לכאורה עדיין היה בבחינת בפני החולה שמותר להתפלל בכל לשון (אף על פי שהנכד היה רק בן ג' או ד, הרי רבינו שיבח ואמר כך צריכים להתפלל, ואיך ישבח תפילתו אם היתה אסורה).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועדיין צריך עיון.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריך ביאור, לפי מה שמבואר שחולאת הוא התגברות הדינים עד כדי כך שטוב להעלים שם החולה, למה קיימא לן (שולחן ערוך שם – יורה דעה שלה:ו) יכלול אותו בתוך חולי ישראל, שיאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל, ופירש הש"ך (אות ד) שמתוך שכוללו עם אחרים תפלתו נשמעת יותר, ע"כ. הרי כל כמה שמזכיר גודל החולאת בהתפשטה על כל כך חולים, הרי מזכיר התגברות הדינים. וי"ל שעכ"ז כח הזכות עדיף. ולפי זה אולי כאשר מתפללים על כמה חולים ביחד, דנפיש זכותייהו, אין ענין לא להזכיר שמותיהם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת מצינו במסכת נדרים דף מא: בורדם, אין מבקרין ואין מזכירין שמו, הר"ן פירש משום שאין זו לשון נקיה, והתוספות כתבו לפי שהחולה מתבייש כשמזכירין אותו, אכן הבן יהוידע פירש משום שהממונה על חולי זה דרכו להתפעל בשמעו זה החולי מפי בני אדם, ואז יכבידו החולי על כל החולים בחולי זה. הרי לכאורה לפי זה, אפילו זכות הרבים לא יעמוד נגד התגברות הדינים, ועדיף לא להזכיר שמם.

</div>



# תורה קעה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/175/

# תורה קעה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/175


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ לו:ד. וזוכרני שהמגן אברהם פסק בהלכות שבת שבכיה כזו מותר בשבת.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' קא, מכון רמח"ל) ז"ל כי מלכות הוא לב, והוא דין, והוא קשה. עד שתתגלה אימא עליה ותיעשה נוקבא כאימא, ואז היא דין ממותק ורך, בסוד 'לב בשר' (-ברסלב). וסוד זה: הלב מבין, כי גם כן בינה נקראת לב עליון, וכשמתגלית על הלב התחתון, אז, הלב מבין. ואז הב"ל (המילוי) של ס"ג מתעורר – הוא רחמי אימא, ונעשה בכי"ה. והוא בכיה של שמחה ושל דביקות, הנמשך מרוך הלב שנעשה לב בשר. ואז נפתחים שערי רחמים. וזה סוד: שערי דמעה לא ננעלה (ברכות לב:). כי אז הדינים שבעיניים יוצאים בסוד דמעות לים הגדול. ועוד אפרש לך זה במקומו בס"ד באר היטב. ונמצא שבכח הבכיה, נוק' נעשית לב רך, בבחינת אימא כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בכיה הוא ראשי תיבות: בשמך יגילון כל היום (תהלים פט) שעקר הבכיה שתהיה מחמת שמחה וכו'.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר מגלה עמוקות (אופן כה) שפירש את הפסוק (שופטים ב:א) ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבכים: ויעל מלאך ה', זה פנחס, שעלה מדרגא לדרגא, מן הגלגל, רצה לומר מצד גלגול שתי נשמות (נדב ואביהו), אל הבכים, הוא עולם האופנים שאומרים שם ב'רוך כ'בוד י' מ'מקומו, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שערי קדושה, חלק ד' שער ב', מביא מספר הרב מנחם מרקאנטי (בפרשת ויחי) ז"ל ומתוך שמחה היו נגלים אליו, וע"כ אין השכינה שורה לא מתוך עצלות וכו', אלא מתוך שמחה (שבת ל:), ואולי תתגבר עליו אותה השמחה עד כי יתחדש עליו בכיה רבה ומופלאה ותבקש נשמתו ונפשו להפרד מגופו, וזו היא מיתת נשיקה, שמורה חיבור הנושק בדבר האהוב לו, כי אז יתחבר נפשו בשכינה, וע"כ תמצא בספר הזהר לפעמים בגלוי הנסתרות קם רבי פלוני ובכה, ואולי יתרבה עליו הבכיה עד אסיפת נשמתו, כמה דאת אמר ואיסוף רגליו אל המטה (בראשית מט:לג), אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף ע"ש.

</div>



# Chapter ח:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/18/

# תנינא תורה יח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/18


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סכנה גדולה להיות מפרסם וכו' אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין, יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח בכל פעם, בכל רגע רחמנא לצלן, עכ"ל. יש להביא סמוכים לזה מפרשת עלגה ערופה, סוף פרשת שופטים (דברים כא:ז), שזקני העיר סומכים ידיהם על העגלה ואומרים ידינו לא שפכו, ופרשו חז"ל וכי סלקא דעתך שהזקנים רצחו אותו, אלא שלא פטרוהו בלי וכו' ע"ש, וזה מה שפשעו בזה ממש נחשב שרצחו אותו, והם אחראים וחייבים על מיתתו.

</div>



# תנינא תורה יח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/18/

# תנינא תורה יח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/18


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סכנה גדולה להיות מפרסם וכו' אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין, יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח בכל פעם, בכל רגע רחמנא לצלן, עכ"ל. יש להביא סמוכים לזה מפרשת עלגה ערופה, סוף פרשת שופטים (דברים כא:ז), שזקני העיר סומכים ידיהם על העגלה ואומרים ידינו לא שפכו, ופרשו חז"ל וכי סלקא דעתך שהזקנים רצחו אותו, אלא שלא פטרוהו בלי וכו' ע"ש, וזה מה שפשעו בזה ממש נחשב שרצחו אותו, והם אחראים וחייבים על מיתתו.

</div>



# תורה קפ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/180/

# תורה קפ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/180


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ובעולם הבריאה נמתק על ידי שם אהי"ה ושם יה"ו ששניהם גם כן גימטריא מ"ב, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי תפילות צג הביא כתב יד רבינו ז"ל מ"ב שבבריאה שני פעמים אהי"ה, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשער הכוונות לקבלת שבת ששניהם שם מ"ב שבבריאה. וכן בפרי עץ חיים כז"ל שם מ"ב דבריאה בב' כוונתן בשם אהי"ה אשר אהי"ה ואהי"ה יה"ו, ע"כ.

</div>



# תורה קפה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/185/

# תורה קפה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/185


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מתחלת ז"ל איתא בזהר: כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם וכו', ע"ש ובסוף כתוב ז"ל זה המאמר שמעתי בשמו שהוא שיך על פסוק ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון (תהלים פד:ח), ואיני יודע הפרוש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שמחיל אל חיל זה מה שהולכים מ'נ' ל'נח' ל'נחמ' וכו'. וזה יראה אל אלקים, כמובא בכוונות לתיקון הכללי, שהוא ענין העשרה מיני נגינה, שהוא ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע, ביחד עשרה שירים, לכוון להשמות א'ל א'לקים כזה אלף למד, אלף למד הי יוד מם, שעולים בגימטריא תהלים, שהוא הגימטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה 'בציון', שהוא גימטריא נחמן וי' כנגד העשרה מיני נגינה. שהוא בחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן שממנו גדלים היראה. ועוד, ידוע שנ נח נחמ נחמן מאומן הוא הסוד של אני, ומבואר בליקוטי מוהר"ן שאני הוא הכלי לקבל השפע, וזה המדובר בתורה קפה, ע"ש.

</div>



# תורה קפז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/187/

# תורה קפז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/187


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו (תהלים סב), הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר דעת תבונות אות קע, שיש שני הנהגות, הנהגת המזל שהוא הנהגת היחוד שהוא הנהגת התיקון הכללי שיתגלה יחוד השם וטובו מכל הבריאה, והנהגת שכר ועונש, שהוא הנהגה כפי פרטיות המעשים. אכן מבאר שם ד"ה ואמנם, שאפילו מה שצריך לבוא לפי המזל – יגיע מתוך דרכי הנגת השכר ועונש. וכענין זה מצאנו יסורין של רבי, שאמרו ז"ל (ב"מ פה.) על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו, ובאמת לא היו היסורין ההם אלא מיסורי הצדיקים, אבל כך היא המידה, שהקב"ה מרכיב שתי ההנהגות אלה ביחד, ואף גזירות המזל לא יבואו אלא על ידי ענין מה המתיחס אל השכר ועונש שיוכלו ליתלות בו, שהרי אגביו יתגלגל כל הצריך להתגלגל, אף על פי שבעצמו לא יהיה אלא דבר קטון, ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן אות רחץ ז"ל ואמר לפני רבנו ז"ל שחולאתו (-של איש אחר שסיפר חולשתו לרבנו) הכבידה עליו בשביל שהלך היום למקוה לטבל. ענה רבנו ז"ל ואמר: למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות, טוב וראוי יותר שתתלו בעברו. וזה היה בערב יום כפור האחרון וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

משמע מזה כאשר האדם דן את עצמו ומעשיו, ובודאי השם יתברך עשה עמו מדה כנגד מדה כדי שיוכל להבין מקריו ומאורעותיו, יש לו הכח להחליט ולקבוע ולתלות על מה בא לו ככה, בשביל זה, וככה בשביל זה. ואולי אפילו אם לא כיוון ממש נכון. וכמו שהעולם זהיר לא לקרוא שם לחולאת מסוכנת לחולה, כדי לאפשר שזה לא יהיה אותו חולאת.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בשיחות הר"ן שם.

</div>



# תנינא תורה יט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/19/

# Chapter ה.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/19


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ה. אנחה שוברת עזות הגוף. אכן צריכים להזהר לכוון היטב באנחות להגביר רוח של הקדושה, דאם לא כן ח"ו תשלוט העצבות, וז"ל הספרי מוסר מובא בחק לישראל (משפטים יום שני) יזהר האדם מלהיות עצב ונאנח כי העצבות והאנחה גורמין להטמא כי היא מדת פלונית כשמה ובהיותו תופס אומנותה נותן לה יד לעשות בו תאותה כיון דהוא מסטרא דילה, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה וצריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף וכו' לראות לזככו, כדי שיוכל להודע לו מכל ההארות וההשגות שהנשמה משגת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים של הרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רפ-רפא) ז"ל וזה סוד גדול, כי לא תאמר שכשבא רוח הקודש אפילו בנשמה שפלה – יזככנה, וימצא – יפתח מיד נעשה כשמואל ממש. אלא אדרבא הנשמה נשארת כמות שהיא, וכו' ע"ש. ואחר כך (עמ' רפא) כז"ל שאין כל הגופים שוים במהותם, אף על פי שהם שוים בצורתם השטחיית. והיינו כי יש גופים שנכנסת בבנינם הס"א ממש, דהיינו קליפות נוגה בסוד משכא דחויא. ויש גופים אחרים שהם בנוים מעצמות קדוש הבא מן היסודות העליונים וכו' והתיקון הוא בב' דרכים: או שרוח הקודש, כשיורד להזדווג עם הבת יחידה יתחבר גם בגוף ויאיר בו. או שיכניע הגוף תחת הנשמה, והוא סוד "עני ורוכב על החמור" ע"ש (וע"ע מש"כ בתורה קט).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר שרשי המצוות לרמח"ל סוף כלל נו, ז"ל ולבחי' הגוף הוזהרנו 'שלא יחסום שור בדישו', וזה כי הנה הבמה נבראת לתשמיש האדם ונתקנת בזה, אמנם הנה בשעת ההשתמש בה צריך שלא ליטול ממנה ההנאה ממלאכתה, אלא כמו שנהנה האדם ממנה כך צריך שתהנה היא מן האדם, ואז נתקנות המדריגות זו בזו, וכנגד זה ניתן לגופו של אדם להיות גם הוא מקבל הארות מתיקוני המצות גם בזמן עבודתו, עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו עקר עצמיות האדם, מה שנקרא אצל האדם "אני", הוא הנשמה ע"ש (וכן בחיי מוהר"ן אות קמז ז"ל ואני אין לי כלום, אך זאת כל נחמתי כשאני מזכיר שבעלמא דקשוט יהיו כלם צריכים לי וישתוקקו כלם לשמע החדושים שאני מחדש וכו' מהו אני, רק מה שהנשמה שלי מחדש, ע"כ). [עיין בספר ראשית חכמה, שער היראה ב:יט, ז:י – הנשמה היא הנקראת אדם באמתות, כי מה שנאמר (בראשית א:כז) ויברא אלקים את האדם בצלמו, הוא על הנשמה, כי הגוף נקרא בשר אדם וכו' ע"ש].

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

קשה מנוסח אלהי נשמה שנתתה בי, הרי שהנשמה אינה אלא נתון בי, בעקר עצמיותי. וי"ל דמבואר בכוונות שאותה הנשמה היא הנשמה לנשמה, ולכן י"ל שעיקר האני הוא הנשמה כמש"כ רבינו, מה שאין כן הנשמה לנשמה היא תוספת.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה יש ליישב על פי המבואר בכתבי האר"י, בשער מאמרי רשב"י זיע"א (עמ' קמח) ז"ל ודע כי יש שתי נקודות אמצעיות בגוף. אם נקודת ציון שבה, והיא אמצעית לגוף לבד, מכף רגל ועד הכתפים לבד. ואם נקודה אמצעית מכל הגוף, מכף רגל ועד ראש, והוא הטיבור. ושתי נקודות אלו, הם, כנגד א"י וג"ע. כי ארץ ישראל אמצעית לישוב לבד. וגן עדן, אמצע כל העולם בכללו. ונקודת ארץ ישראל, כנגד מלכות. ונקודת ג"ע, כנגד בינה וכו' וכו' וכו' ושתי נקודות אלו, כל אחת נקראת אני, וזהו סוד ראו עתה כי אני אני הוא כו', והבן כל זה וכו' עיין שם, שבינה היא בחינת הנשמה, ומלכות בחינת הנפש. ולפי זה יש לומר שהברכה מדבר על עצמיות האדם מצד נפשו, ורבינו דיבר מבחינת הנשמה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר לקוטי תורה של האריז"ל, פרשת בראשית, ד"ה הנה באדם יש ארץ ושמים שכז"ל כי בצלמנו הוא בחי' נשמה, שהיא נקרא אדם, כמ"ש על בשר אדם לא ייסך. והגוף אינו אדם, אלא בשר אדם. ומלת נעשה, אמר על הגוף, שנעשה מחומר העולם הגשמי. וכמו שהמלאכים כשבאים לעולם הזה עולם התחתון, מתלבשים (בגוף) בעולם הזה החומרי, לכן אכלו בבית אברהם, כן נשמת האדם, מתלבשת באויר עולם הזה, לכן אמר נעשה לשון רבים, כי ע"י שמתלבשת הנשמה שהיא מאתו יתברך, באויר העולמות, אמר נעשה אדם, נעשה ללבוש בעולם העשיה אדם שהיא הנשמה, ויהיה בצלמינו שהוא הרוחניות המלאכים, כדמותינו, שהוא התלבשות שמתלבשות באויר עולם הזה כשבאים כאן. הרי שיש בזה האדם ב' בחינות: אדם עליון, שהוא הנשמה. ואדם התחתון, שהוא הגוף, הרי ב' מיני אדם זה תוך זה, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שאפילו לפי פשוטן של דברי רבינו שאני הוא הנשמה, זה לא רק הנשמה, עיין בשיחות הר"ן אות נד ז"ל השם יתברך אינו עושה שנים פעמים דבר אחד, כי אפלו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמו שהיא, רק זאת הנפש עם זה הרוח וכו' ע"ש. וכל פרט בזה חשוב, וכל האילן נכלל בשם העליון – הנשמה, שהיא בחי' אני.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עצמי היא הנשמה שהיא עצם האדם כי עקר עצמיות האדם מה שנקרא אצל האדם אני הוא הנשמה, ע"כ. עיין בספר חרדים דף ע: (חק לישראל עש"ק פרשת וירא) העולם ים סוער, הגוף תל עפר, בתוכו הנשמה, איש עומד על התל ועץ החיים נטוי עליו, אם הוא חכם לב יתחזק ויתשב באילן וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מהז' קבצנים, יום ראשון – הקבצן העור, כתוב שם ז"ל ואמר להם: חזרו אל הספינות שלכם, שהם הגופים שלכם שנשבו, שיחזרו ויבנו, עתה חזרו אליהם, ע"כ. כן מבואר בתיקוני זוהר (תיקון כא, דף נג.) והאניה, דאיהי גופא, חשבה להשבר (אכן לעיל מיניה ביאר בדרך אחר, שספינה רומזת לקרקפתא, שהיא סוד הכתר אשר בו המח שהוא משכן הנשמה, ועיין שם – דספינה איהי רישא ואיהי לבא ואיהי גופא, ובפירוש הסבירו, כי הספינה רומזת לשכינה, ויש משכן של הנר"נ בשלושה אלו). וכמדומני שגם בפירוש האגדות של רבה בר בר חנה פירש הגר"א ענין יורדי הים בספינה הוא ענין ירידות הנשמות לגופים בעוה"ז.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ספינה נקראת אני, כמש"כ (מלכים א:ט:כו) ואני עשה המלך שלמה. ולפי דברי רבינו כאן צריכים לאמר שנקראת על שם הנשמה צפונה, ודו"ק. ומובא מספר מעשה שושן שהשורש של אניה הוא: אנה, והוא ענין יגון ואבל, כמו (ישעיה ג:כו) ואנו ואבלו פתחיה, והשאל השרש הזה לספינה מפני שהיורדים בה בים הם ביגון ואבל מחמת סכנת הים. וכן י"ל לענין הנשמה בגוף בעולם הזה, אבל מלשון רבינו בחיי מוהר"ן שהבאתי, שקרא לנשמתו בעולם הבא אני, לא משמע כן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתוב בספר ישעיה (מח:יג) אף ידי יסדה ארץ (-בחי' גוף) וימיני טפחה שמים (-בחי' נשמה) קורא אני אליהם יעמדו יחדו, קורא אני, אני דייקא, כאשר הם עומדים יחדו (וכדרשת חכמים במסכת חגיגה דף יב על פסוק זה, זה וזה כאחת נבראו).

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז וזה (ראש השנה כז:) התוקע בבור וכו', עמש"כ שם במסכת ראש השנה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז ענין שקול הקדשה מעורר התנגדות עצום שתכף מתעורר כנגדו, עיין פנה ראשונה של פנות המרכבה להרמח"ל ומש"כ שם.

</div>



# Chapter ה.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/19/

# Chapter ה.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/19


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ה. אנחה שוברת עזות הגוף. אכן צריכים להזהר לכוון היטב באנחות להגביר רוח של הקדושה, דאם לא כן ח"ו תשלוט העצבות, וז"ל הספרי מוסר מובא בחק לישראל (משפטים יום שני) יזהר האדם מלהיות עצב ונאנח כי העצבות והאנחה גורמין להטמא כי היא מדת פלונית כשמה ובהיותו תופס אומנותה נותן לה יד לעשות בו תאותה כיון דהוא מסטרא דילה, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ה וצריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף וכו' לראות לזככו, כדי שיוכל להודע לו מכל ההארות וההשגות שהנשמה משגת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ע' פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים של הרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רפ-רפא) ז"ל וזה סוד גדול, כי לא תאמר שכשבא רוח הקודש אפילו בנשמה שפלה – יזככנה, וימצא – יפתח מיד נעשה כשמואל ממש. אלא אדרבא הנשמה נשארת כמות שהיא, וכו' ע"ש. ואחר כך (עמ' רפא) כז"ל שאין כל הגופים שוים במהותם, אף על פי שהם שוים בצורתם השטחיית. והיינו כי יש גופים שנכנסת בבנינם הס"א ממש, דהיינו קליפות נוגה בסוד משכא דחויא. ויש גופים אחרים שהם בנוים מעצמות קדוש הבא מן היסודות העליונים וכו' והתיקון הוא בב' דרכים: או שרוח הקודש, כשיורד להזדווג עם הבת יחידה יתחבר גם בגוף ויאיר בו. או שיכניע הגוף תחת הנשמה, והוא סוד "עני ורוכב על החמור" ע"ש (וע"ע מש"כ בתורה קט).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר שרשי המצוות לרמח"ל סוף כלל נו, ז"ל ולבחי' הגוף הוזהרנו 'שלא יחסום שור בדישו', וזה כי הנה הבמה נבראת לתשמיש האדם ונתקנת בזה, אמנם הנה בשעת ההשתמש בה צריך שלא ליטול ממנה ההנאה ממלאכתה, אלא כמו שנהנה האדם ממנה כך צריך שתהנה היא מן האדם, ואז נתקנות המדריגות זו בזו, וכנגד זה ניתן לגופו של אדם להיות גם הוא מקבל הארות מתיקוני המצות גם בזמן עבודתו, עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו עקר עצמיות האדם, מה שנקרא אצל האדם "אני", הוא הנשמה ע"ש (וכן בחיי מוהר"ן אות קמז ז"ל ואני אין לי כלום, אך זאת כל נחמתי כשאני מזכיר שבעלמא דקשוט יהיו כלם צריכים לי וישתוקקו כלם לשמע החדושים שאני מחדש וכו' מהו אני, רק מה שהנשמה שלי מחדש, ע"כ). [עיין בספר ראשית חכמה, שער היראה ב:יט, ז:י – הנשמה היא הנקראת אדם באמתות, כי מה שנאמר (בראשית א:כז) ויברא אלקים את האדם בצלמו, הוא על הנשמה, כי הגוף נקרא בשר אדם וכו' ע"ש].

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

קשה מנוסח אלהי נשמה שנתתה בי, הרי שהנשמה אינה אלא נתון בי, בעקר עצמיותי. וי"ל דמבואר בכוונות שאותה הנשמה היא הנשמה לנשמה, ולכן י"ל שעיקר האני הוא הנשמה כמש"כ רבינו, מה שאין כן הנשמה לנשמה היא תוספת.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה יש ליישב על פי המבואר בכתבי האר"י, בשער מאמרי רשב"י זיע"א (עמ' קמח) ז"ל ודע כי יש שתי נקודות אמצעיות בגוף. אם נקודת ציון שבה, והיא אמצעית לגוף לבד, מכף רגל ועד הכתפים לבד. ואם נקודה אמצעית מכל הגוף, מכף רגל ועד ראש, והוא הטיבור. ושתי נקודות אלו, הם, כנגד א"י וג"ע. כי ארץ ישראל אמצעית לישוב לבד. וגן עדן, אמצע כל העולם בכללו. ונקודת ארץ ישראל, כנגד מלכות. ונקודת ג"ע, כנגד בינה וכו' וכו' וכו' ושתי נקודות אלו, כל אחת נקראת אני, וזהו סוד ראו עתה כי אני אני הוא כו', והבן כל זה וכו' עיין שם, שבינה היא בחינת הנשמה, ומלכות בחינת הנפש. ולפי זה יש לומר שהברכה מדבר על עצמיות האדם מצד נפשו, ורבינו דיבר מבחינת הנשמה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר לקוטי תורה של האריז"ל, פרשת בראשית, ד"ה הנה באדם יש ארץ ושמים שכז"ל כי בצלמנו הוא בחי' נשמה, שהיא נקרא אדם, כמ"ש על בשר אדם לא ייסך. והגוף אינו אדם, אלא בשר אדם. ומלת נעשה, אמר על הגוף, שנעשה מחומר העולם הגשמי. וכמו שהמלאכים כשבאים לעולם הזה עולם התחתון, מתלבשים (בגוף) בעולם הזה החומרי, לכן אכלו בבית אברהם, כן נשמת האדם, מתלבשת באויר עולם הזה, לכן אמר נעשה לשון רבים, כי ע"י שמתלבשת הנשמה שהיא מאתו יתברך, באויר העולמות, אמר נעשה אדם, נעשה ללבוש בעולם העשיה אדם שהיא הנשמה, ויהיה בצלמינו שהוא הרוחניות המלאכים, כדמותינו, שהוא התלבשות שמתלבשות באויר עולם הזה כשבאים כאן. הרי שיש בזה האדם ב' בחינות: אדם עליון, שהוא הנשמה. ואדם התחתון, שהוא הגוף, הרי ב' מיני אדם זה תוך זה, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שאפילו לפי פשוטן של דברי רבינו שאני הוא הנשמה, זה לא רק הנשמה, עיין בשיחות הר"ן אות נד ז"ל השם יתברך אינו עושה שנים פעמים דבר אחד, כי אפלו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמו שהיא, רק זאת הנפש עם זה הרוח וכו' ע"ש. וכל פרט בזה חשוב, וכל האילן נכלל בשם העליון – הנשמה, שהיא בחי' אני.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עצמי היא הנשמה שהיא עצם האדם כי עקר עצמיות האדם מה שנקרא אצל האדם אני הוא הנשמה, ע"כ. עיין בספר חרדים דף ע: (חק לישראל עש"ק פרשת וירא) העולם ים סוער, הגוף תל עפר, בתוכו הנשמה, איש עומד על התל ועץ החיים נטוי עליו, אם הוא חכם לב יתחזק ויתשב באילן וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מהז' קבצנים, יום ראשון – הקבצן העור, כתוב שם ז"ל ואמר להם: חזרו אל הספינות שלכם, שהם הגופים שלכם שנשבו, שיחזרו ויבנו, עתה חזרו אליהם, ע"כ. כן מבואר בתיקוני זוהר (תיקון כא, דף נג.) והאניה, דאיהי גופא, חשבה להשבר (אכן לעיל מיניה ביאר בדרך אחר, שספינה רומזת לקרקפתא, שהיא סוד הכתר אשר בו המח שהוא משכן הנשמה, ועיין שם – דספינה איהי רישא ואיהי לבא ואיהי גופא, ובפירוש הסבירו, כי הספינה רומזת לשכינה, ויש משכן של הנר"נ בשלושה אלו). וכמדומני שגם בפירוש האגדות של רבה בר בר חנה פירש הגר"א ענין יורדי הים בספינה הוא ענין ירידות הנשמות לגופים בעוה"ז.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ספינה נקראת אני, כמש"כ (מלכים א:ט:כו) ואני עשה המלך שלמה. ולפי דברי רבינו כאן צריכים לאמר שנקראת על שם הנשמה צפונה, ודו"ק. ומובא מספר מעשה שושן שהשורש של אניה הוא: אנה, והוא ענין יגון ואבל, כמו (ישעיה ג:כו) ואנו ואבלו פתחיה, והשאל השרש הזה לספינה מפני שהיורדים בה בים הם ביגון ואבל מחמת סכנת הים. וכן י"ל לענין הנשמה בגוף בעולם הזה, אבל מלשון רבינו בחיי מוהר"ן שהבאתי, שקרא לנשמתו בעולם הבא אני, לא משמע כן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתוב בספר ישעיה (מח:יג) אף ידי יסדה ארץ (-בחי' גוף) וימיני טפחה שמים (-בחי' נשמה) קורא אני אליהם יעמדו יחדו, קורא אני, אני דייקא, כאשר הם עומדים יחדו (וכדרשת חכמים במסכת חגיגה דף יב על פסוק זה, זה וזה כאחת נבראו).

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז וזה (ראש השנה כז:) התוקע בבור וכו', עמש"כ שם במסכת ראש השנה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ז ענין שקול הקדשה מעורר התנגדות עצום שתכף מתעורר כנגדו, עיין פנה ראשונה של פנות המרכבה להרמח"ל ומש"כ שם.

</div>



# תורה קצ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/190/

# תורה קצ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/190


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וישב משה את דברי העם אל ה', ויאמר ה' אל משה הנה אנכי וכו' ויגד משה את דברי העם אל ה' (שמות יט). והוא תמוה ונפלא מאד, כי מה הם דברי העם שנית וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מפורש היטב בגמרא מסכת שבת (פז.) ברש"י ד"ה וישב ויגד וכי מה אמר הקב"ה למשה, בין וישב משה דנעשה (שמות יט:ח) לויגד משה (יט:ט) שאמר להן לישראל ומה אמרו ישראל למשה על כך שהוצרך משה להגיד' למקום והלא לא נאמר בינתים אלא הנה אנכי בא וגו', זו מצות הגבלה, שאע"פ שכתובה אחר מצות פרישה, בשלישי נאמרה לו והוצרך להשיב שקבלו עליהן, ע"כ. וע"ש שזה לדעת ר' יוסי בר יהודה, ואילו רבי מפרש הכפל של וישב ויגד, על שני בחינות של קבלה, קבלת עונשין וקבלת שכרה וכו' ע"ש. ולכל הדעות, ויגד משה, את מה ששמע מהעם ביום שלישי, להשם יתברך בהשכמה להר למחרת ביום רביעי.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הבחירה של הצדיק הוא בדעת, מוהרנ"ת מאריך בזה בליקוטי הלכות שבת ז:נ. ועיין תורה עב, שיצר הרע של רוב העולם הוא עב וגשמי בעכירות הדמים, ויש למעלה מזו שאינו אלא בחינת קלפה דקה, אבל אצל הקדושים בעלי חכמה ודעת הוא רק היצר הרע שלמעלה שהוא מלאך הקדוש שהוא בחינת גבורות ודינים והוא תכלית השרש העליון, עיין שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה כג שעבודה זרה נקרא חוב בחי' מצוה לקים דברי המת. ולהיפוך, הדברים הכי קדושים, כמו הקפות של סוכות, שלפי הרש"ש הן הכי גבוהות של כל עניני תשרי, אינם אלא מנהג. וכן ראיתי מובא מספר תורת חכם לענין מצות היום בליל פורים.

</div>



# תורה קצא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/191/

# תורה קצא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/191


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע שאפשר שישב אחד אצל חבירו במקום אחד בג"ע, ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות, וחבירו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת מגילה דף ג. שהאנשים שהיו עם דניאל לא ראו אבל עכ"פ מזליהו חזו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

איך המועט מחזיק את המרובה, שחתיכת לב קטן כזה, ומוח קטן כזה, יתפוס במקומו דברים גדולים כאלה וכו' ע"ש. מכאן קשה על מה שרבינו גילה בסיפורי מעשיות, במעשה של השבעה קבצנים, הקבצן בעל החטוטרת, ע"ש מש"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

אם בהלב שנמצא שם רק בחינות אלקות וכו' ע"ש. הלשון כאן מבורר הרבה יותר טוב מכמה מקומות אחרים שבהם הגיעו טעות חמורה ר"ל, עמש"כ בתורה מט.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ומעתה תבין מעצמך, שלזה אפשר שיהיה לו כל הש"י עולמות בלבו כי הלב יכול לתפס במקומו עד אין חקר ואין מספר כנ"ל, ויהיה לו כל התענוגים והשעשועים, וחברו אף על פי שיושב אצלו לא ירגיש כלום כי לבו חסר מכל זה, מכל הטובות והשעשועים שיש לחברו הצדיק בתוך לבו, אשרי לו, כי עקר הרגשת תענוג ושעשוע עולם הבא וכל הש"י עולמות הכל הוא בלב כנ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א אות ו, עמ' לג) ז"ל ודע כי גיהנם וגן עדן סמוכים וכותל אחד מפסיק ביניהם, עכ"ל. ובקהלת רבה ז:לא אין בין גן עדן לגיהנם רק טפח. ובספר מגלה עמוקות מ"ת פרשת וירא הוסיף, כמו שאמר (תהלים לט:ו) הנה טפחות נתתה ימי.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מה שכתב ששניהם יושבים יחד בגן עדן, דבשלמא אם יושבים בעולם העשיה, מובן הדבר, כי עשיה כך היא שבה נמצאין בין מן הטוב ובין מן הרע (לשון אדיר במרום עמ' רצו מ"ר) הכל מעורבים יחד, הטהור והטמא יחדיו, אבל למעלה מעולם עשיה כבר אין שייך עירבוב כזה, וצורת הדברים ותכליתם מקרבתם ומחרחקתם. ואולי גם הגן עדן המוזכר כאן הוא בבחי' עולם עשיה, כמו שרבינו אמר (תורה כב) שגן עדן וגיהנם הם בעולם הזה ממש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

רבנו אמר: שכשיחפשו אותו בעולם האמת ידעו שהיכלו שוכן מול היכלו של הרב הקדוש רבי ברוך, אולם היכלו משנה את גווניו בכל עת, כי כפי התורות שאומר כך משתנה ומתחלף מראה וגון ההיכל, ע"כ משיח שרפי קודש ב:עד. ועמש"כ בזה בחלק ה' מאומן, ערך היכל, שלכאורה אינו דומה למה שמבואר פה בתורה קצא.

</div>



# תורה קצב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/192/

# תורה קצב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/192


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בצר "ויש עצה לזה – לציר לפניו דמות דיוקנו של החכם בשעת הלמוד כשלומדין דבריו, כמובא בירושלמי (שקלים פ"ב), שצריך לציר בשעת הלמוד כאלו התנא עומד לפניו" ע"ש. ועוד מראה מקום לזה, ספר לקוטים יקרים (ד"ד ע"ד) הובא בספר בעל שם טוב ערכים, ערך תורה אות א'תקמג ז"ל הכוונה של הלימוד הוא זה, כשלומד למשל מימרא אמר רבא, יחשוב שרבא בעצמו עומד לנגדו, והוא אומר דבר זה, ואז כשיתנהג כן, ימשך על עצמו החיות מהדיבור שהם האותיות, ואחר כך כשאומר את הדין שאמר רבא אז הוא ממשיך עליו החיות מהבינה, שהוא אומר הדין בשכלו ובהבנתו, לכך יתקשר עצמו וימשיך אליו החיות, וגם שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צו.), וגם מביא גאולה לעולם (מגילה טו.) שהוא הגוף שלו שנקרא עולם קטן והגאולה הוא החיות, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה מהא דאיתא במסכת שבועות דף יט. וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרש ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, עכ"ל (וע' בספרי שופטים פמ"ה).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה דהלוא צריכים לראות בעל המאמר ולדבק רוח ברוח ככל המבואר בלקוטי מוהר"ן פה ובתורה יב.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ענין לצייר וכו' עיין בריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האר"י, המסדר המדפיס הכניס קטע מאיזה צדיק ז"ל והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה, הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו והיינו דקאמר ר' אבא בפ' משפטים שהיתה צורת ר"ש מצטיירת לפניו והיה משיג ע"י השגה גדולה, וזה הטעם והיה עיניך רואות את מוריך וכו' ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. וזה שטעם שחייב להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו, והיינו דפי' רז"ל חי ה' אשר עמדתי לפניו, דהיינו שעמד לפני אליהו ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו (תורתו) בדעת אליהו (אלישע). ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה נמצא עומד תדיר לפני ה', וכיוצא רבים והיינו טעם יראה כל זכורך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וענין מש"כ על אליהו הנביא, עיין בפרפראות לחכמה תורה רפה, וכן הוא בהקדמה לספר השתפכות הנפש שכז"ל בעת שדבר עמו אדוננו מורנו ורבנו זצוק"ל ממערת אליהו שהיה שם בעת היותו בארץ ישראל, אמר לו אדמו"ר זצוק"ל שאז בעת עמידתו שם נצטיר בעיניו מעמד אליהו שם להתפלל ולהתבודד שם ובזה הלשון אמר לו "איך האב מירא ויס גימאלט אט דא איז גישטאנין אליהו און האט זיך אויס גירעט דאס הארץ פאר השם יתברך", וספר מורנו הרב נתן זצ"ל שאז נתעורר ונתחדש ונתחזק ביותר לעסק תמיד לפרש שיחתו לפני השם יתברך וכו' ע"ש.

</div>



# תורה קצג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/193/

# תורה קצג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/193


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שרבי עקיבה היה מצייר בדעתו מסירת נפש על קידוש השם כל יום בקריאת שמע בציור כל כך תקיף שהיה ממש מרגיש את הצער וכפשע בינו ובין המוות ממש. ויש להעיר שבשעה שהרגו את רבי עקיבא לכאורה היה בדבקות כזה שלא היה מרגיש את הצער כל עיקר. ועיין בתורה סה, ובתורה רנ, שמי שיש לו דעת לא יהיה לו שום צער, רק קצת בהפרדה הצורה מהחומר ע"ש. והיתכן אם כן שבקריאת שמע בקבלת עול מלכות שמים רבי עקיבא היה מסלק דעתו כדי להרגיש את הצער?! או אולי נאמר שהיה מגביה דעתו עוד הרבה יותר גדול והיה מקבל את הצער בבחינת יוסף דעת יוסף מכאב המבואר בתורה ב:עז שהוא בחי' ראשית חכמה יראת השם, שיראתו קודמת לחכמתו, וכאשר הרגו אותו ממש, גם אז הגביה דעתו עוד יותר, אכן אז הוא כבר לא סבל את הצער של היוסף מכאב כי הצער נתלבש בהיסורין שעשו לו ר"ל, והוא רק שמח בדבקותו העצום. ודו"ק.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וכשמחזק המחשבה במסירת נפש כל כך כנ"ל, יוכל למות ממש מזה הצער כאלו היה מת מזו המיתה בפועל, כי אין הפרש בין המיתה בפועל להצער שמרגיש מהמיתה במחשבה כנ"ל, על כן צריך למנוע ולהרחיק עצמו לבלי לישאר שם בעת שמרגיש שקרוב שתצא נפשו, שלא ימות בלו עתו חס ושלום, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במאור עינים, סוף פרשת פנחס, שכז"ל אך העיקר הוא להיות לעובד ה', בשעה שמדבר דברי תורה ותפלה תשוקה חזקה ודביקות גדולה שיסכים ויחליט בדעתו ויהיה שמח הלואי שתדבק נשמתם בדבורים האלו עד שתצא מן הגוף כמו אצל נדב ואביהוא, ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה רנב שכז"ל על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת, ואף על פי כן לא יזיק לו, וישאר בחיים, עכ"ל.

</div>



# תורה קצד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/194/

# תורה קצד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/194


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בזה שחולקים כבוד לפקיד לפני השר, מצינו שאילו חולקים כבוד לשר לפני המלך חייב מיתה, במסכת שבת (נו.) שאוריה החתי נחשב למורד במלכות במה שאמר לדוד המלך (שמואל ב:יא:יא) ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים.

</div>



# תורה קצה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/195/

# תורה קצה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/195


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בצר הרחבת לי (תהלים ד) - הינו שגם אפלו בהצרה בעצמה השם יתברך מרחיב לנו ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון כט, שמדבר על הרגע באפו (תהלים ל:ו) של הש"י, ובשם אברהם סבא חסידא כז"ל תא חזי דאפלו האי רגעא כלה לא אשתלים ברוגזא. ורזא דמלה בערב ילין בכי ודא גלותא. אבל ער"ב בציר חד מרגע, ודא חד מרגע דבה אשתכח פרקנא. ולבקר רנה בגין דאפלו רגעא חדא כלה לא יעיבר בחשוכא. ורזא דמלה בעתה אחישנה (ישעיה ס:כב) דא חד דאתנטיל מההוא רגע. ורגע דא גרע, גרעונא דכלא. ובהאי רגע כתיב חבי כמעט רגע, כמעט ודאי דלא כלה אלא עד יעבר. ודא עב"ר מרגע, עד יעבר זעם, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר ציינו להזמר של שבת, רבון כל העולמים: שתרחמני עוד בגלותי לגאלני, אף שיש לדחות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר יש לציין למה שחז"ל אמרו (רש"י פרשת וישב, בראשית לז:כה) שכאשר מכרו את יוסף להישמעאלים אף על פי שהיה בשביה, על כל פנים השם יתברך עשה שלא היה להם הריח רע של הסחורה הרגילה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין עוד בספר בית אלקים, שער התפילה פרק יז ז"ל נשמעת תפלת כל ישראל בכל דור ודור בענין הגאלה, שגואלם הוא יתברך ונותנם לחסד בעיני כל שוביהם למלעה ולכבוד, ומתקימים בהם קצת הבטחות הגאלה, וכמו שאמרו (זבחים יט.) על הונא בר נתן שנתקים בו (ישעיה מט:כג) והיו מלכים אמניך, ואין לך דור מן הדורות שאין בא עליו אי זו צרה והוא יתברך מושיע אותם וגואלם מיד חזק מהם. ואף בלי צרה, להעמיד אותם ולקימם בן כל האמות, הוא מצד תפלתם וכו' ע"כ.

</div>



# תורה קצו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/196/

# תורה קצו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/196


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אסור להתעקש ולעמוד עצמו בתפילתו, שדווקא יעשה הקדוש ברוך את תפלתו, כי זה הוא תפלת קבע שלוקח הדבר בחזקה בגזילה, רק יתפלל רחמים ותחנונים, ע"ש. ועם כל זה מצינו בתורה רכג, שלפעמים צדיקים יגזרו שיהיה דוקא כמו שהם רוצים.

</div>



# תנינא תורה ב'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/2/

# Chapter א.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות א.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מי שרודף אחר הכבוד אי ו זוכה לכבוד אלקים, אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו (משלי כה) כבוד מלכים חקור דבר, והכל חוקרים אחריו וכו' וכו' אבל מי שבורח מן הכבוד, שממעט בכבוד עצמו, ומרבה בכבוד המקום, אזי הוא זוכה לכבוד אלהי, ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו, ועליו נאמר (משלי כה) כבוד אלהי' הסתר דבר, כי אסור לחקר על הכבוד הזה, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ובהמשך רבינו מגלה איך שזוכים לזה, שקודם כל צריכים דמימה ובחי' אהי"ה. ובכן בזה קירב את הענין לשני מאמרי חז"ל על פסוק זה, והנם (שניהם מובאים בריש ספר הרזים):

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ספר הבהיר, נ: תאנא כבוד אלקים הסתר דבר, מאי דבר כד"א (תהלים לג) בדבר י' שמים נעשו, וכבוד מלכים חקור דבר, מאי דבר כד"א דבר דבר על אפניו, אל תקרי אפניו אלא אופניו (- דהיינו אופני המרכבה, ספר הרזים שם), ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלמי חגיגה (ב:א): כבוד אלקים הסתר דבר, עד שלא נברא העולם, וכבוד מלכים חקר דבר, משנברא העולם, ע"כ.

</div>



# Chapter א.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/2/

# Chapter א.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות א.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מי שרודף אחר הכבוד אי ו זוכה לכבוד אלקים, אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו (משלי כה) כבוד מלכים חקור דבר, והכל חוקרים אחריו וכו' וכו' אבל מי שבורח מן הכבוד, שממעט בכבוד עצמו, ומרבה בכבוד המקום, אזי הוא זוכה לכבוד אלהי, ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו, ועליו נאמר (משלי כה) כבוד אלהי' הסתר דבר, כי אסור לחקר על הכבוד הזה, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ובהמשך רבינו מגלה איך שזוכים לזה, שקודם כל צריכים דמימה ובחי' אהי"ה. ובכן בזה קירב את הענין לשני מאמרי חז"ל על פסוק זה, והנם (שניהם מובאים בריש ספר הרזים):

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ספר הבהיר, נ: תאנא כבוד אלקים הסתר דבר, מאי דבר כד"א (תהלים לג) בדבר י' שמים נעשו, וכבוד מלכים חקור דבר, מאי דבר כד"א דבר דבר על אפניו, אל תקרי אפניו אלא אופניו (- דהיינו אופני המרכבה, ספר הרזים שם), ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלמי חגיגה (ב:א): כבוד אלקים הסתר דבר, עד שלא נברא העולם, וכבוד מלכים חקר דבר, משנברא העולם, ע"כ.

</div>



# Chapter ט:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/20/

# Chapter ט:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/20


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט: ולבוא לעזות דקדשה הנ"ל הוא על ידי שמחה, ע"כ. מצינו בסיפורי מעשיות, מעשה ג' מהחיגר, שהשדין היו ג"כ מתחזקים בשמחה כדי שיהיה להם עזות לגשת לעקר את האילן.

</div>



# תורה ר

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/200/

# תורה ר

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/200


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיקים העשירים שבימיו מגולגלים, עמש"כ בספר שיחות הר"ן אות ד'. שאכן קשה מאד היום שאיש כשר יהיה לו עשירות ע"ש.

</div>



# תורה רא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/201/

# תורה רא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/201


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן, פזר נתן לאביונים (תהלים קיב): ראשי תבות נפ"ל, עכ"ל. שמעתי שר' חיים פלאגי ז"ל כתב שהראשי תיבות הנ"ל מראה שזה סגלה שלא יהיה העובר נפל ח"ו.

</div>



# תורה רד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/204/

# תורה רד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/204


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן קלז.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ואין עבירה מכבה תורה, שע"י ידי קביעות עתים לתורה יש פרנסה, עמש"כ לעיל בתורה ס:ב.

</div>



# תורה רה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/205/

# תורה רה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/205


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, כי תהלים בגמטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה וכו' שהוא מכון כמספר השני שמות א-ל אלקים במלואו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בח"ה מאומן בערך תקון הכללי, פרק עיקר תיקון הכללי זה נ נח נחמ נחמן מאומן, ובין ההוכחות שם -

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמת הרמ"ז לספר אוצרות חיים כתב שהגמטריא של לילי"ת הוא קפ"ד קס"ו ק"ל – דהיינו אחוריים של השמות ע"ב ס"ג ומ"ה. על כן מובן שפיר שעיקר התיקון תהיה על ידי אחוריים של רבינו הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא בגמטריא תהלים עם הה' אותיות והכולל, ועוד, הרי, א-ל אלקים במילואו, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>



# תורה רו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/206/

# תורה רו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/206


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' (תהלים קיט)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

'ודע, שאלו הדרכים המקלקלים והתועים, כשאדם תועה בהם, חס ושלום, הרבה מאד, אפשר לפעמים שיתעה מאד וילך באלו הדרכים הנבוכים, ואזי דיקא מרב תעותו בהם, יתהפך וישוב עד שיהיה סמוך למקומו הראשון, ולא יהיה רק הרחק מעט בינו לבין מקומו הראשון, ובקל על ידי נסיון קל, ישוב עוד למקומו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד שרבינו מרמז פה לענין התשובה המפורשת בזוהר הקדוש, ומובא כמה פעמים בתורת רבינו (תורה ד, ותורה לה), זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. כי זרקא הוא מטעמי התורה מסומן כך: ֘

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרואים בו את הסיבוך והנבוך שהולך מעוקם ומסתובב, עד שבסוף כבר מכוון מול איפה שהתחיל.

</div>



# Chapter י.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/21/

# Chapter י.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/21


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות י. דברי התורה הם דיבורי התורה שסביבות המצוה, כגון וידבר כנ"ל שהם בחי' נשמע כנ"ל וכו' שהם בחי' הנסתרות וכו' בחי' תורה ה'. ע"ש, ועיין בתנינא תורה נט שמבואר שם שדייקא על ידי בחי' זו יש קשר בין המצות, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת שקלים טז: ז"ל חנניה בן אחי רבי יהושע אומר, בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב ( שיר השירים ה:יד) ממולאים בתרשיש, כימא רבא. רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייה הוה אמר יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע, מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, ע"כ. ובפירוש תלמיד רשבר"ש כתב שדקדוקיה היינו טעמיה.

</div>



# תורה ריג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/213/

# תורה ריג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/213


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

על כן צריך להפסיק בין תבות אתה סתר לי, לתבת מצר, כדי שלא לעשות צרוף שמו חס ושלום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וצע"ק שיהיה אבן מכשול כזה בספר תהלים, ולא מקובל. ונלע"ד שבודאי דוד המלך שמר על זה בהמשך הראשי תיבות, מ"ת (מצר תצרני, והמ' הולך לשני צדדים), כאילו הס"מ מת, וכן תרף (תצרני רני פלט), שהוא ענין עזיבה וחלישה. אלא שרבינו מדגיש שעדיף לא לרמז כל עיקר על הס"מ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת כבר מצינו פסוקים שצריכים להפסיק בהם, כמו בהודו של שחרית, כי כל אלהי העמים אלילים, צריכים להפסיק, וה' שמים עשה. ואולי בפסוק זה יש לפרש כי כל מקום מקדש ומגש לשמי, עיין ליקוטי מוהר"ן יז, נו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בפירוש ארץ החיים לספר תהלים (מר' אברהם חיים כהן- כ"ץ מניקולשבורג) שהביא את הראשי תיבות סמא"ל וכז"ל על דרך צופה רשע לצדיק, תצרני 'רני' גימ' 'סר' גימ' י' הויות ע"ד וירא ה' כי סר לראות. וזה המציל אדם מיצה"ר. פלט תסובבני ר"ת גימ' לילית שלא יתחברו בעונות, והוא ע"ד ששמעתי משם הרב ר' שמשון מאוסטרופולי ה"י ע"פ והסירותי את כפי (שמות לג:כב עליך עד עברי) וראית את אחורי, כי הנה בפ' והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע (שמות כח:לב), אמר, כי יש שם קדוש הנק' 'כפי' והוא המפריש בין ס"מ ללילית, ולכן, 'לפיו 'סביב 'מעשה 'ארג, ראשי תיבות סמא"ל, 'תחרא 'יהיה 'לו 'לא 'יקרע, ראשי תיבות לילית, והשם כפי מפריד ביניהם, וז"ס והסירותי את כפי ר"ל כשאקח ח"ו השם כפי, יתחברו סמא"ל ולילית , וזשרז"ל שניתן רשות למחבלים לחבל, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה אינו חושש להחשש של רבינו, כי אם שלא יתחבר ס"מ לל'.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שדוקא כאן יש ענין להפסיק, כיון שאותיות אס"ל בא"ת ב"ש הם אותיות חת"ך.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בבראשית ט:ב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ. ואילו היה כתוב חיתכם מלא י', היו האותיות בא"ת ב"ש סמא"ל, אכן אפילו כאשר הוא חסר הי\מ עדיין יש את הם' שבסוף התיבה. ועיין בניצוצי שמשון פרשת שלח, שהימים ימי בכורי ענבם, האותיות שלפני ענבם הם סמא"ל. ועיין במפרשים שם שהלוא בתורה כתוב ענבים מלא.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע במסכת מגילה דף לב. ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן, כל הקורא בלא נעימה, ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר, וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו' (-שצריכים לקרוא בלשון שאלה ותימה), מתקיף לה אביי, משום דלא ידע לבסומי קלא 'משפטים לא יחיו בהם' קרית ביה, אלא כדרב משרשיא דאמר שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת וכו'. הרי לכאורה שאביי לא חש כלל שמהקריאה יצאו צירופים לא טובים. [ומעניין, כי רבינו הקדוש בסיפור משנים קדמוניות מבת מלך שנאבדה, כינה את הס"מ – הלא טוב (ועיין שם מש"פ שכן מצינו שהוא נקרא טבאל), והרי בקריאה בלא הנגינה הנכונה מייחס החוקים להלא טובים ח"ו]. ועל כל פנים שאפילו שאפילו לאביי עדיף הרבה לקרוא כנכון.

</div>



# תורה ריד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/214/

# תורה ריד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/214


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם וכו' אבל אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא, אם אין הלמוד כראוי, אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד, כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית, על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם "תורה" בגמטריא סמא"ל לילי"ת, בגמטריא תרי"א מצות, שביחיד עם אנכי ולא יהיה ששמענו ישר מפי הגבורה עולים תרי"ג, כמנין רמ"ח אברים ושס"ה גידין. והרי קי"ל זכה נעשה סם חיים לא זכה וכו'. ועיין בהקדמת החיד"א לחק לישראל (ד"ה ועוד אפשר) ז"ל ועוד כי תורה גימטריא ס"מ לי' להכניעם, ע"כ. וצ"ל שמה שרבינו מגלה דוקא לענין תלמוד, ולא לכל התורה שהיא כולה מלחמה על הרע ותבלין להיצר הרע, כי יש הבדל כאשר הדבר בכללות, שהתורה בא לתקן את הכל, ובין כאשר הלימוד ממש מיוחד נגד ליל'.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, פרשת תולדות על מש"כ בעשו כי ציד בפיו, כתב, ציד עשו, בגמטריא תלמוד. ושם דיבר גם על לילי"ת אבל לא הזכיר הגמטריא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, שכל עסקינו בתורה הוא ללמדה לשמה, ומתוך שלא לשמה נבוא לשמה. לשמה ע"ה בגמטריא עשו, וכן להבדיל בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כי תלמוד בגמטריא אותיות של שמה לילית, על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה או להפך ח"ו עיין שם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בספר טעמי המצות – כתבי האריז"ל, פרשת עקב, כוונת מים אחרונים – מבטלים כח מלח סדומית, שהוא גמטריא תקצ"ח (תקצ"ט בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן), והיא מספר אסמון לילת (תר"ז) סבתא, בכפל ב' למדין כא', ואין בה רק י' ראשונה לילת, שלא תגיע למספר תלמוד ותקטרג עליו עיין שם.

</div>



# תורה רטו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/215/

# תורה רטו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/215


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון – עיין שיחות הר"ן אות קעה ומש"כ שם.

</div>



# תורה ריז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/217/

# תורה ריז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/217


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

זכרו תורת משה (סוף מלאכי) ראשי תבות תמז חסר ואו, וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בנשמת כל חי, ורוח כל בשר, תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד, ראשי תיבות, תמוז מלא ותמז חסר, עיין מש"כ במסכת אבות ה:ח הכתב והמכתב.

</div>



# תורה ריט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/219/

# תורה ריט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/219


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

"רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו וכו'". עי' בספר מגדי דבריו ליעקב סי' צג – שכז"ל שמחמת אהבה לדבר מצמצם את עצמו רק לאותו דבר ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בסוף תורה תנינא א' שרבינו כתב ז"ל אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהי' בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש, אין הכוונה ח"ו שנתצמצם שם אלקותו ית' ח"ו, ע"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

"וכל זה היה בשביל לגלות מלכותו ויראתו כמש"כ... כי הש"י מקטין את עצמו בשביל לגלות מלכותו" ולפי זה, כשאין הקב"ה מלביש גאותו ומקטינו אין יראה. ועיין בזה בלקמ"ת תורה ז, וז"ל שם (ז:ט) כי הבן, שהוא בבחינת ההשגה של מה, בחי' מה חמית וכו', וא"כ לא יהיה לו יראה כלל מאחר שאינו רואה כלל כבודו יתברך, ועל כן צריך שיהיה הבן כלול מבחי' תלמיד להראות לבחי' בן ג"כ קצת מההשגה של בחי' התלמיד דהיינו בחי' מלא כל הארץ כבודו, כדי שיהיה לו יראה.” עכ"ל.

</div>



# Chapter י

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/22/

# Chapter י

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/22


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות י – צריכים לעשות מתורת ה' תורתו, עמש"פ בזה את הגמרא בעבודה זרה דף ג:

</div>



# תורה רכא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/221/

# תורה רכא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/221


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: שויתי ה' לנגדי תמיד – בחינת מתנגד, עכ"ל, וע' בפרפראות לחכמה שני פירושים: שמעתי מהר"ר נתן זצ"ל שפירושו הוא, שלפעמים השם יתברך עושה את עצמו כביכול, כאלו הוא בעצמו מתנגד על האדם וחולק עליו ומרחיקו (אך באמת ההתרחקות הזה הוא תכלית ההתקרבות וכמבואר לעיל בסי' קט"ו שזה בחינת (שמות ב) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוקים וכמבואר במאמר רומה על השמים וכו' סי' ע"ד ולקמן סי' רס"א וכמו שארז"ל היה ה' כאויב (איכה ב) ולא ואויב ממש חס ושלום) ולעניות דעתי נראה לפרש כפשוטו, כי דרך האדם להורות היתר לנפשו ולמצוא לו סברות וראיות כוזבות כאילו גם השם יתברך כביכול מסכים למעשיו שאינם הגונים, וכל זאת מחמת שהשם יתברך חנון ורחום ארך אפים וגדל חסד, על כן נדמה להאדם כאילו השם יתברך מוותר לו על מעשיו ובאמת אמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא נ) כל האומר הקדוש ברוך הוא וותרן וכו', ועל כן אמר דוד המלך ע"ה שהוא אדרבא מצייר בדעתו לעצמו תמיד בכל עת כאילו השם יתברך מתנגד עליו ואינו מסכים למעשיו, רק אדרבא מדקדק הרבה אחר מעשיו ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה הפסוק הוא טענת המתנגדים על הצדיק, כידוע, שהם תמיד מקנטרים שחס ושלום לא צריכים את הצדיק, רק לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד בלי הצדיק.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל כי: הוי"ה תמיד, עם הח' אותיות וב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והמתנגד עומד באמצע ומפריד. וכעי"ז מצאנו בהלכות טריפות, עמש"כ בערך טריפות.

</div>



# תורה רכב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/222/

# תורה רכב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/222


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

צריך לחזק עצמו בימים הקודמים וכו'. לכאורה זה בחינה ממש להיפוך ממה שכתב בכמה מקומות להתחיל מחדש.

</div>



# תורה רכג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/223/

# תורה רכג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/223


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא דף קה:). אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן. "כה תברכו וכו' אמור להם (במדבר ו)." הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תורה זו מבואר היטב בספר שער אורה פרק י' על מדת הכתר. וזה לשונו: יכולין התחתונים להפוך כל אותו הדין והעונש לטובה, וזהו שאמר: צדיק מושל יראת אלקים (שמואל ב:כג:ג), ופרשו בו: מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה, כיצד? דע בשעה שיש צדיק בעולם שהוא ראוי להתבונן בתפילתו ולהתבונן עד עולם הרצון והרחמים, אף על פי שנגזרה גזירה בבית דין של מעלה, כשאותה תפילה של אותו צדיק עולה עד הכת"ר, אזי נפתחים שערי עולם הרחמים, וכשייפתחו, כל אותם הדינים שנגזרו מתבטלים לפי שמאורות הרחמים הופיעו, ונתמלאו כל הספירות רחמים ומיני שפע ברכה ואצילות, ואין בכל הספירות באוה שעה מקום שיהיה מחזיק דין, ואין שם שם מידה מחזקת כעס ורוגז וכו' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך כותב ז"ל וגם מצד עשיית קצת מצוות שהן גורמות להיות שעיר עולם הרחמים נפתחים, כגון נשיאות כפיר וסוד הקטורת וכו' וכו' ברוב רחמי השם יתברך על ישראל ציווה לכהניו המקודשים לברכם, ולפי שאפשר שלא יהיו ישראל הגונים לקבל אותה ברכה, שמא יהיו מלוכלכים בכל מיני חטא ועוון, שמא חס ושלום יקטרגו עליהם בעל הדין הקשה ויאמרו שאין ישראל ראויין לאותה ברכה מאחר שי בהן חטא ועוון המעכב את הברכה, מה עשה השם יתברך? מסר ביד כהניו המקודשים מפתחות עולם הרחמים ואמר להם: כל זמן שאתם באים לברך את ישראל, פתחו שעיר הרצון והכתר כדי שיתעוררו רחמים העליונים ויפתחו שערי החסד והרצון והרחמים הגדולים, ויהיו כל העולמות בשעה שאתם מברכים את ישראל כולן בחפץ וברצון ובחסד וברחמים, ולא יהיה שם מעכב ומקטרג על הברכה. שהרי כששערי הרחמים נפתחים ופנים עליונים מאירים בפנים התחתונים, באותה השעה אין כוח במקטרג ולא בבעל דין למעלה לעורר דין ולא עונש ולא לקטרג, שהרי כל העולמות אחדים וכולם בברכה ובשלמות וברחמים, והלכו פנים של זעם, ואז כל הפנים מאירים. וזהו סוד שציווה בברכת כהנים ואמר: כ"ה תברכו את בני ישראל (במדבר ו:כג), כ"ה, בשם המפורש הפותח שעיר העליונים ואז כל הפנים מאירין. ומה אתם אומרים? 'יברכך י"י וישמרך', ולקיים הברכה: 'יאר י"י פניו אליך ויחנך'. מהו 'יאר י"י פניו אליך ויחונך'? כלומר, בשעה שיופיעו הרחמים הגדולים מן הכתר העליון, שהם הפנים המאירים לכל הספירות, באותה השעה יגמור רצונך וימלא חפצך מכל צד. ואם הוא אינו מן הדין, שאין אתה ראוי לרחמים, יתן לך מתנת חינם ואף על פי שאינך ראוי, כי זו היא דרך הרחמים העליונים והפנים המאירים לתת מתנת חינם לנבראים, כמו שנאמר 'וחנותי את אשר אחון', וזה סוד 'יאר י"י פניו אליך ויחונך' והבן זה מאד, עכ"ל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה לאו דוקא נשמעת אבל הצדיק יכול לגזור ויתקיים. עמש"כ בסיפורי מעשיות, מעשה ה' מהבן מלך שהיה כולו מאבנים טובות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו, כי זמנין דשמע וזימנין דלא וכו', אבל יש צדיק שיכול לגזור ולומר אני אומר שיהיה כן, ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב לפי זה איך גזירת הצדיק אינו בחינת מה שרבינו כתב בתורה קצו ז"ל אסור להתעקש ולעמוד בתפילתו, שדווקא יעשה הקדוש ברוך את פתפלו, כי זה הוא תפלת קבע שלוקח הדבר בחזקה בגזילה, רק יתפלל רחמים ותחנונים, ע"ש. וי"ל.

</div>



# תורה רכה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/225/

# תורה רכה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/225


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

הבטחון הוא על ידי השכל, לכאורה מבואר שבטחון הוא ממש ענין אחר מאמונה, עיין מה שפירשתי בזה בספר חיי מוהר"ן תקפח. אכן מצינו בכמה מקומות שהדעת הכשרה לאמונה, עיין תורה נו:ז על ידי התגלות הדעת נתפשט נאמנות השם יתברך ( וע' שיחות הר"ן רסא שעל ידי שכל זוכין לראות שפלותו ועי"ז זוכים לאמונה), ועיין בהקדמה בענין של השילוב של דעת ואמונה.

</div>



# תורה רכו (ותורה רלז)

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/226/

# תורה רכו (ותורה רלז)

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/226


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יש נגונים של יללה ועצבות שהם מבחינת הסטרא אחרא, ודרך בני אדם למשך אחר נגונים האלה, וכשמזמרין הנגונים האלה בשבת, על ידי זה מעלין אותם, ע"כ. הרי שלפי רבינו יש ענין אפילו לשיר נגונים עצובים, וקשה לפי זה על מה שמובא שרבי נתן נמנע מלשיר מעין עולם הבא, עיין מש"כ בשיחות הר"ן קנה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בזה את הפסוק ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר וכו'. שהראשי תיבות רן לאה. שתיקון הנגינה של יללה של הרשעים על ידי בחי' ראיה מאירה, כי הם יונקים מעיני לאה רכות, בחי' יהי מארת חסר. והרי זה מרומז בפסוק היטב, שעל ראה יש תיקון להר"ן שנמשך מלאה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הפסוק מגדת שצריכים להביא הראיה לשמיעה – אשר תשמעון. וזה מבואר בתורה רפב, שהצדיק כולל כל הנקודות טובות של כל בני ישראל, שצריכים לראות הטוב שבכל אחד, ואותו צדיק בונה את המשכן שמשם לומדים התינוקות של בית רבן בחי' ויקרא אל משה באלף זעירא. מקול ה' שיוצא מהמשכן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה התיקון של עיני לאה רכות, שחסר א' – בחי' ארכות (בחי' ארך אנפין, דבכיה מב' עינים, וארך אנפין לו רק עין אחד לטובה) [גם ארכות לשון רפואה]. בחי' לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים, בחי' בית המקדש, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ג"כ מרומז בר"ת בפסוק הנ"ל בהמשך, ב'רכה ו'קללה א'ת – ר"ת בו א'.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שמצינו כאשר זמרי קרב את כזבי ואמר למשה רבינו בת יתרו מי התירה לך, שהיו בוכין וקורין את שמע. בוכין זה בחינת עיני לאה רכות, שהיתה בוכה שלא תפול לעשו, כי אף על פי שהיה לה הכח לתקנו, אבל לא היה לעשו הכח של הקל קול יעקב, ולא היה יכול להתקראות להמשכן לשמוע את קול ה'. מה שאין כן משה וצפורה בזווגה היו זוכים לשמוע את הקול. וזה מש"כ בוכין וקורין את שמע דייקא. כי בכיה זו של געגועים מברר את הבת זוג, כי הבכיה מעלה משני עינים להגיע לארך אנפין שממש אחד עם נוקבי'.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נגונים של יללה וכו' יניקתם מבחינת "ועיני לאה רכות" (בראשית כט) מבחינת קלקול הראות (עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא סז, ופג, שבית המקדש בחי' מאור עינים), בבחינת מארת חסר, כמו שכתוב (בראשית א) "יהי מארת" חסר דא לילית (תקוני זהר תקון מ"ד דף עט:) ועקר נגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן ביום שנחרבו הבתי מקדש (שהיה מוצאי שבת) נזדמנה בפי הלוים לשיר על הדוכן השיר של יום ד' (היום שכתוב בו יהי מארת) (ערכין יא:).

</div>



# תנינא תורה כג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/23/

# Chapter י:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/23


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות י: אך בחינת הנשמע שבתחלת האצילות היא תורה ה' באמת כי אין גבוה משם רק תורת ה' ממש ע"ש. וק"ק ממה שרבינו גילה למוהרנ"ת (שיחות הר"ן רכה) שיש עולמות גבוה מעל גבוה בלי שיעור מלמעלה מעולם האצילות. וי"ל שרבינו סתם מכנה לאצילות לעולם הכי קרוב לאין סוף, אבל דוחק. אכן י"ל שלמעלה מעולם אצילות, אפילו שיש עולמות שאינם ממש אין סוף, עם כל זה הם בבחי' אין סוף, וכן מובא בספרים, וק"ל.

</div>



# Chapter י:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/23/

# Chapter י:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/23


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות י: אך בחינת הנשמע שבתחלת האצילות היא תורה ה' באמת כי אין גבוה משם רק תורת ה' ממש ע"ש. וק"ק ממה שרבינו גילה למוהרנ"ת (שיחות הר"ן רכה) שיש עולמות גבוה מעל גבוה בלי שיעור מלמעלה מעולם האצילות. וי"ל שרבינו סתם מכנה לאצילות לעולם הכי קרוב לאין סוף, אבל דוחק. אכן י"ל שלמעלה מעולם אצילות, אפילו שיש עולמות שאינם ממש אין סוף, עם כל זה הם בבחי' אין סוף, וכן מובא בספרים, וק"ל.

</div>



# תורה רלג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/233/

# תורה רלג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/233


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים, והוא מתחזק ומתגבר עליהם ומנצח אותם, יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מזה. והוא יקר מאד בעיני השם יתברך, כמשל שיש אצל המלכים לפעמים ביומא דפגרא, הם מניחין כמה חיות שינצחו זה עם זה, והם עומדים ומסתכלים ויש להם תענוג גדול מן הנצחון, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

במגן אברהם (או"ח רכד:ג) כתב בשם ספר האשכון, השמר לך לראות קניגנאות (צידת חיה על ידי כלבים) של עכו"ם והוא הדין מחולתם או שום דבר שמחתם, ואם תשמע קול עכו"ם מתנגנין ושמחים, האנח ותצער על חורבן ירושלים, ותתפלל להקב"ה עליה, ע"כ. והוסיף שמבואר במסכת ע"ז יח: שאפילו ההולךל לקניגנאות של ישראל הרי זה מושב לצים. ועיין בזה בשולחן ערוך או"ח שז:טז איסור לקרות ספרי הבל משום מושב לצים ומשום אל תפנו אל האלילים, לא תפנו א-ל מדעתכם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שמי שיודע מה שגילה רבינו כאן בענין החיות שמנצחים זה את זה שהוא כמו מלחמת היצר, מותר לו לראות את זה כשהוא לבד – אבל לא ח"ו להיות במעמד עם אנשים אחרים, שזה מושב לצים.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן, ע"ש. וכן כתב בתנינא תורה נ. ורבי נתן מביא את היסוד הזה בכמה מקומות (למשל, בלקוטי הלכות, הלכות תפילין ו:לב).

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי בזה הרבה מראה מקומות, אביא קצת מהם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזה בספר עבודת הקודש להחיד"א, צפורן שמיר ג:מו שכז"ל אמר הפילוסוף, הצרי הגדול לשכוח הרעות הבאות לאדם ולמשול ביצר, הוא לחשוב בדברים אחרים זולת עצמנו, כי הנפש לא תוכל לחשוב שני דברים כאחד, ולזה אם תעמיס עליה מחשבת דברים אחרים חכמה ודעת, תשכח עצמה ותהיה שקט ושאנן. ואני מוסיף לבאר שיחשוב בתורתנו הקדושה, שאם יעמיק עיונו בחכמות חיצוניות... ע"ש. וכן מובא בשם רבינו יהודה החסיד, וכן עיין בהמאירי, מסכת גיטין נג. שכז"ל שאי אפשר לאדם לכוין לשני דברים כאחד, עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יש שציינו לגליונות החזון איש על חידושי הגר"ח על הרמב"ם בהלכות תפלה, ששם החזון איש טוען שכל יהודי המתפלל אפילו כאשר מוחו ומחשבותיו משוטטים וחושבים על דברים אחרים, בפנימיות הוא אכן מכוון שהוא מתפלל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אין זה כוונה מפורש, וכן מצינו בהלכות תפילין (שיטה מקובצת, מסכת מנחות לו: אות ה) שצריכים לא להסיח דעת מהם ועם כל זה יכולים לכוון היטב בקריאת שמע (אכן יש אומרים שאין זה אלא משום שלא צריך לכוון כל רגע, או שההקפדה רק שלא יקל ראשו). ובנקודה זו ציינו גם להשגות הראב"ד על הרמב"ם בהלכות פרה אדומה ז:ג שכז"ל וכללו אין אדם יכול לכון דעתו לשני דברים כאחד, או לשני בני אדם כאחד נפרדים במעשיהם, ואי אפשר בלא היסח הדעת", ושם יש לדון אם צריך יותר ממחשבה כללי פנימי, ואכמ"ל (ע"ש במרכבת המשנה. ובשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ב סי' ע"ה, שו"ת דובב מישרים א:ס בסוף, ב:טו בסוף, שו"ת יד אפרים י:ט, שו"ת להורות נתן ו:כז:ב, דף על הדף יומא ז:).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עוד ציינו לשולחן ערוך הרב, הלכות קריאת שמע, סימן ע"ג בקונטרס אחרון אות ג, שכז"ל צריך עיון אם אפשר להרהר ב' הרהורים בבת אחת, ואם לאו אין מקום לדברים אלו, ודוק, עכ"ל. וע"ש מ"מ ויש שפקפקו בזה שאין זה מבעל התניא, כי לא מחוור.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בפירוש יפה עיניים, שבסוף הגמרא, על מסכת שבת, בהתחלה כז"ל וכל באי שערי עירי הרואים אותי כותב חידושים ומסביב יאפפוני המון טרדת מעניינים שונים, המה ראו כן תמהו על הדבר שאי מקשיב להשיבם דבר לאשורו ואני כותב על הספר בדיו חידושי תורה. ותהלה לאל מקום יש בראש להניח בו שני ענינים ממינים שונים. וכאילו נעשה עליית קיר קטנה במוח למשכן מחשבת דברי תורה אשר שם לא תבוא רגל הטרדה. גם בעיני יפלא. רק תודות לאלהי מרום, ואש כפי ואברכה את ה' אל עליון, עכ"ל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן (אות קנח) שכז"ל ואמר שאז עדין לא היה אוחז במדרגה זו של עכשו שיוכל לדבר עם העולם ואף על פי כן יהיה דבוק בהשם יתברך ועוסק בתורה ממש, כי אתה סבור שבפעם אחת באין לכל המעלות?! כי לא כן הוא, רק צריכין להתיגע ולטרח בעבודתו מאד (שקורין האריווין) קדם שבאין לאיזה מעלה טובה, ואז היה קשה לי להיות ביחד עם העולם, ע"ש. ועיין מה שהבאתי שם איך שהבעל שם טוב היה זוכה לזה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו בהרבה מקומות שמה שהצדיקים עושים הוא מלא המון כוונות, רבבות רבבות, וכמעט על כרחך שזה ממש בבת אחת. ובאמת אפילו לכוון הפשט והסוד ביחד, לכאורה פשוט שהצדיקים אמיתים מכוונים שניהם כאחד ממש, וקשה לחלק שזה רק מטעם שכל המחשבות עולים לאותו מעשה ומקום ומצוה, ואכן יתכן שאצל הצדיקים אמיתים, באמת הכל עולה למקום אחד, תכלית יחוד השם יתברך, מכל המעשים דיבורים ומחשבות המשתנות. וכן רבינו אמר שצריכים לעשות אחד מכל התפלה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן היה נראה לעניות דעתי שהכלל הזה אינו נאמר על מחשבות קדושות. ובמחשבות קדושות שפיר יכולים לחשוב שני דברים כאחד, ועדיף מזה רבינו אמר (עיין לקוטי מוהר"ן קסב בשם המגיד) שעל ידי ענוה יכולים להיות בצפון ובדרום, והוא ממש הענין שלנו, שמי שמחשבותיו כל כך קדושות שיכולים לכוון לצפון ולדרום ביחד, על כרחך יכול לחשוב שני דברים כאחד. והא שהבאתי מהפירוש יפה עיניים שהיה עוסק במוח אחד בתורה ובשני בצרכי ציבור, צריכים לומר שגם בכל דבר שמכוונים לשם שמים יכולים להרימו למעלה מתפיסת מקום ותפיסת כל המוח (ולפי זה לכאורה גם לענין שמירת אפר הפרה אדומה, אם לא נאמר שזה לא פלוג, וי"ל שהיכולת הזה הוא בכלל רוח הקודש שאינו נחשב לידיעה למעשה לענין דיני התורה, עיין חיי מוהר"ן אות יב (שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכים לנהג אבלות אף על פי שיודעין על פי השגות)), אבל לחשוב דבר שאינו לשם שמים, וכל שכן עבירה חס ושלום, בזה על כרחך אי אפשר כלל.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה עוד בחינה מה שרבינו סיפר (חיי מוהר"ן אות פה) מעשה בחנוכה מלבוש גן עדן, "על כן כשאתה מדבק מחשבתך לשם אתה שם ואתה ממשיך הארה ממנו אליך, וכשאתה חוזר לכאן אתה כאן" ומבואר שם שאפילו כאשר היה מדביק מחשבתו להיות בגן עדן, הרי עדיין "הוא מדבר עם בני אדם ואוכל ושותה כדרך העולם".

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להבין בזה, כי רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה כא, שבמקום שחושב השכל של כל האדם, ועיין בתורה קסב מה שאי אפשר להיות בדרום ובצפון בהדי הדדי, כי אם הוא בתכלית העניוות שהוא אין ממש אזי אינו עומד בשום צד ע"ש. ולפי זה יש להבין שעל ידי עניוות יכולים לזכות לשני מחשבות כאחת.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתהלים (סב:יב) אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עז לאלקים, וחז"ל דרשו מזה שזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, הרי בפשטות שמעו וחשבו על שני דברים בבת אחת, אכן יש לדחות שרק הדבור היה אחד ואילו השמיעה זה אחר זה., ולכאורה לפי פירוש חז"ל, סיפא של הפסוק מפרש איך היה היכולת, כי עז לאלקים לפעול את זה.

</div>



# תורה רלד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/234/

# תורה רלד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/234


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עלית העולמות, כי המחשבה גבוה מאד, ומי שרוצה לכנס אל עולם המחשבה צריך לשתק, ואפלו אם ידבר אז דבור הגון הוא מפסיד המחשבה, כי המחשבה הוא דבר גבוה מאד שאפלו דבור הגון מספידה, וזה בחינת (מנחות כט) שתק כך עלה במחשבה, שלעלות אל המחשבה צריך לשתק, ואפלו אם ישתק ולא ידבר כלל, עם כל זה יש בלבולים שמבלבלין המחשבה ומונעין אותה, ועל זה צריך טהרת המחשבה, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בשערי קדושה, חלק ד' ריש שער ב' ז"ל כבר ידעת כי כל ענייני ההשגה, צריכין להיות האדם יחיד בבית, שלא יטרידוהו ממחשבתו, והאדם עצמו צריך שיתבודד במחשבתו עד קצה האחרון, ויפשיט גופו מעל נפשו, כאילו אינו מרגיש שהוא מתלבש בחומר כלל, אלא כולו נפש לבד, וכל מה שיתפשט מן החומר יתגבר השגתו, ואם ירגיש איזה קול או איזה תנועה המבטלת מחשבתו, או אם בו בעצמו יבא איזה הרהור חומרי, הנה תופסק מחשבת נפשו מלהדבק בעליונים, ולא ישיג מאומה, יען כי קדושה העליונה אינה שורה על האדם בהיותו דבוק עם החומר אפילו כחוט השערה וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בענין קמ"ה ויוסף עמש"כ בערכי השמות, ערך א' – אבג"ד.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם. והשם הוא קמה – ע' רש"י ע"ז יא. ש"קומא" פירושו מלך.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שמואל (א:כד:כ) ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל. וקמה דייקא. ועיין במשנת רבי אליעזר (פי"ד) מה הוא וקמה, כאדם שהוא נופל וקם, אמר לו עתיד אתה שתמלך, ומתנודדת ממך [המלוכה] בימי אבשלום ובימי שבע בן בכרי, ואחר כך היא קמה בידך, ע"כ. ועיין מש"כ לקמן שכל השקפות הם לרע וכו'.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם. והשם הוא קמה – ראשי תיבות השקיפה ממעון קדשך (דברים כו) וכו' ע"ש. צ"ב מה שרבינו מגלה פה שהקמת המלך תלוי בהתגלות ההשגחה, ובאמת כל ההשקפות לרע חוץ מזו (רש"י בראשית יח:טז. ועיין לעיל מה שהבאתי ממשנת רבי אליעזר, וקמה – כאדם שהוא נופל וקם), והנראה מבואר בזה כמו שהארכנו בכמה מקומות (ע' בערך מסורה בברסלב אות ח וש"נ) שמלך ישראל צריך להיות באופן שאינו לוקח החירות והאישיות – ההשגחה, משום בר ישראל ח"ו, ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שפירש הבעש"ט (תולדות יעקב יוסף פ' וישלח ופ' מצורע ובס' בן פורת יוסף ד"ה ע"ב הובא בס' בעש"ט אותיות א'קי-קיב) הרבו עשו כרשב"י ולא עלתה בידן (ברכות לה: וע"ש מה שפרשנו עוד בס"ד) - שעשו כרשב"י לעשות כמוהו ולא מהלב – ר"ל שעשו כרשב"י לא מצד בחינתן רק שרוצה לעשות כמו שעשו אחרים, ובזה נשאר קרח מכאן ומכאן, כי מדריגתו אב ומדריגת אחרים לא השיג ע"כ (והתבונן על דבריו, כי לעשות כמו רשב”י זה מסירות נפש גם על המשפחה, ללמוד ולהתפלל כל היום וכל הלילה ולא לחשוב כלל על פרנסה, ועם כל זה כיון שעשו את זה בלי לב, רק לחכות את הרשב”י אינה מרוצה!). כי הלב בנפש כמלך במלחמה (ספר יצירה פ"ו הובא בלק"מ תורה יב), וצריכים את המלכות לקבוע כפי נפשו ונשמתו. אבל אלו שסתם רוצים לחכות ולהתדמות לאחרים – אפילו מהצדיק יסוד עולם, נשארים בלי כלום.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו מביא מש"כ אצל יוסף (וישב לז:ז) והנה קמה אלמתי וגם נצבה. ובפירוש היתור של וגם נצבה, שנצב"ה גם בגמטריא בהק"ם (ועם הכולל בגמטריא נחמן), שהוא השם שמתשמשין לעשות המלך, נראה לעניות דעתי שהוא מלשון נצב מלך (ע' למשל במלכים א:ב:מח), דהיינו שלא רק שקמה למלכות אלא הגיע לממשלה כזו שעוד יש לו ניצבים למלכות שלו בארצות אחרים. ולפי מה שפירשנו לעיל בענין הצורה של מלך ישראל י"ל באופן אחר קצת, דהינו שהמלך על ישראל צריך להיות בבחינת נצב מלך של מלך מלכי המלכים, באופן שהעם הם עבדים להש"י. וזה רק המלך האמיתי יכול לעשות, כמו שכל השקפות לרע חוץ מזו.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד בזה, כי לכאורה מובן שעיקר החירות הוא כח הבחירה, וכל מה שהאדם משועבד למהות של עולם הגשמי הרי כח הבחירה מוגבלת יותר, ועל אף שיש לו בחירה שלמה לבחור בטוב כמו שגילה רבינו, עם כל זה הרי הוא משועבד לנקודת בחירה שלו, בזמן מקום ונפש, ועל כן רק בעסק התורה יכול להשתחרר ולהשיג את החירות (אבות ו:ב). כי התורה היא אמיתית המציאות, מציאות הא”ס.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד בדיוק לשון חז"ל שצריכים עסק התורה ולא מספיק בלימוד גרידא, כי עסק הוא בחי' משא ומתן בחי' רצוא ושוב, שבאמת צריכים לראות את המציאות משני עבריה, ואין בני אדם עומדין על דברי תורה אלא אם כן נכשלים בהן (– שבת דף קכ), שזה המהות של סתרי תורה, וכמו שאמרו חז"ל על מאמר הכתוב (שמות לב:טו-טז) לחת כתבים משני עבריהם וכו' והלחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת אל תקרי חרות אלא חרות שאין לך בן חורין וכו' ע"ש, והרי שאופן החרות של הלוחות היה שהיה עובר בהאבן מעבר לעבר.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל המקראות ריש פרשת בשלח, שמזכיר כמה פעמים ענין של חזרה, ולא נחם ה' דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, (היינו שהיו צריכים דוקא את התורה ולא רק בחי' דרך ארץ, כי באמת דארך ארץ הוא הדרך לארץ ישראל, ולכן התורה הוצרך לפרש שעם כל זה היה אי אפשר), פן ינחם העם, ענין של חזרה, וישבו ויחנו, ויהפך לבב פרעה. כי עיקר הלימוד כבר למדו, ועכשיו היה נדרש הבקיאות בהלימוד, להיות בקי ברצוא ושוב (וע”ע בירושלמי מכות ב:ו שאלו לנבואה חוטא מה יעשה ויתכפר השיבה הנפש החוטאת תמות, שאלו לתורה וכו' יביא קרבן ויתכפר, שאלו להקב”ה וכו' יעשה תשובה ויתכפר, ואכמ”ל).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

והשם יתברך צוה (יד:ב) דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת (וע"ש ברש"י שהיו שני אבנים) בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים. (פסוק ג) ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. ובפרש"י לפני בעל צפון, הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן שיאמרו קשה יראתן ועליו פירש איוב משגיא לגוים ויאבדם, עכ"ל. והנה לא מצאתי ביאור בחז"ל מהותו של עבודה זרה של בעל צפון, להבין מהות הנסיון לפרעה במה יחשב באיזה כח הוא רואה עדיין קיים (אכן הכלי יקר באמת עמד על זה וכתב שזה היה כח של עשירות, וכאילו בני ישראל היו לוקחים את ממון המצרים שלא כדין, וכיון שלענ"ד עדיין הדבר לא מובן, בחרתי לפרש בד"א בעזה"י, אכן שוב זכיתי להבין לשים שורש ליסוד דבריו בדברי ע”פ תורה כה כדלקמן בס”ד).

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד שכחו של בעל צפון הוא ממש כח נגד הבחירה, יעו' בהגהות לספר פרי עץ חיים (שער עולם העשיה סוף פרק ה, הגהה ז) על מה שאי' בויקרא רבה (פרשה ב) אמר הקב”ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין גוי בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהם קוראים מקרא זה “צפונה לפני ה'” אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם, ז"ל כי צפנה גי' בחירה, שהיתה צפונה בידיעתו ית', שכשם שאותיות י"ה שהם או"א הם צפונות ומלובשת בזו"ן, בסוד ו"ה, כך הבחירה צפונה בידיעה. ובעקדת יצחק נאמר, עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, שאז נתאמת הידיעה ע"י הבחירה, לכן כל האומר וכו' ע"ש. [והרי שם בפרשת העקדה כל הנסיון היה גם כן בענין ההחזרה, אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, וחזרת ואמרת קח נא וכו' אסקתיה אחתיה (רש"י בראשית כב:ה)]. ובזה א"ש ענין פי החירת לבעל צפון, כי שניהם ענין אחד של כח נגד הבחירה, שקובעת הבחירה. וביותר אתי שפיר מה שפרעה היה לו מקום לטעות ולחשוב שכח זה קשה מכולם, כי פרעה ראה בעצמו כמה פעמים כבר שנוקח ממנו כח הבחירה, ושפיר תלה את זה בכח של בעל צפון. ובזה י"ל לשון הכתוב סגר עליהם המדבר, מדבר זה בחי' אדם המדבר (ב' עם צירי), והיינו כח הבחירה שיש רק להאדם המדבר, ובזה פרעה הבחין שנסגר להם הבחירה, והם נבכים בארץ, היינו ברצון. [ובענין הרצון שהוא אחד, והבחירה שהוא בחי' טהרה ממוצע וכו' עיין תורה נא].

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד דהנה בילקוט ראובני הביא מהמגלה עמוקות, בעל צפון חקוק עליו דמות צורת כלב רע גי' מרכבה טמאה ע"כ. ונראה שזה עיקר מרכבת הטמאה כאשר האדם מוותר על כח הבחירה, והאדם שמקרב לעשות עבירה מתאוה להיות נוקח, וכמו שמצינו בהלן בבית קברות שרוצה את השראה של טומאה עליו.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה ענין השמת הדם על המשקוף, כי המשקוף סוגרת את הדלת מסביב, ומשקוף לשון דפיקה כמו שפרש"י. כי סביב רשעים יתהלכון בחי' בכח ולא בבחירה, כי הם נדחפין כאילו בלי בחירה. ומבואר יותר בתורה כה שרבינו מפרש המאמר של סבי דבי אתונא, אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא, ואיתי בודיא ופשטוהו, ולא עיל לתרעא, ואמר לון איתו מרא וסתרי לפתח עם הכותל, ע"ש, וכבר העירו שלשון של רבינו לסתור הפתח עם הכ"ו תל, אינו לשון רש"י שכז"ל איתו מרא וסתרו – בנין הפתח והכתל עד שיכנס, ע"כ. ולכאו' מבואר מזה שהדלת והפתח יכול להיות לקדושה או לטומאה של לפתח חטאת רובץ, אכן הכותל עומד נגד הדמיון, ואו שהמדמה שוברת את הכותל והדלת, או שהכותל, שוברת את הדמיון. ונראה שזה הכותל, שהוא בחי' המשקוף שסביב הדלת, הוא מה שמוכרח בחיים, ובאמת אנו מצווים להתיחס להמצב שהשם יתברך שם אותנו בה. אלא שבני אדם מנסים להגביר דמיונות שוא והבל וכו' עד שנשארים כאילו מוכרחים לעשות העבירה (וע' ברש”י פרשת משפטים כא:ו שהדלת ומזוזה עדים שעבדי הם ולא עבדים לעבדים, ודו”ק). ומבואר שם שכח הכותל הוא ממש להיפוך, שאפילו כאשר העכו"ם, שהם בחי' דמיונות כי הם בחי' שדי"ן כידוע, לוחצים ועושקים את ממונו, שהם הגוונים דקדושה, נחשב לו כצדקה. ולכן כל השקפה לרע חוץ וכו' מהנאמר אצל צדקה כנ"ל, כי דייקא במקום שנראה השגחה של הכרח בלי בחירה, כאשר משלמים על זה, וכל שכן בנתינת צדקה ממש, מראים את הגוונים של קדושה, עשירות דקדשה, שהוא שורש הבחירה (שים לב שכל זה שייך לתורה רלד – בחי' דולר – לורד, גמטריא וכו'). כי שורש העשירות הצפונה, היא גם כן בחי' כותל, בחי' חומה כמבואר במ"א בלקוטי מוהר"ן, והחומה הזו הוא נסיון הכעס, והכעס העבודה זרה של אנוכיות, והוא ממש נגד ענוה (וכמבואר בריש אגרת הרמב"ן, שכפי שמטהרין מהכעס יכולין לזכות לענוה). וענוונותו של הש"י, זה שבחר לברוא כל היצור לגלות בפועל השגחתו, וענוותנותו ית' זה רצונו הא"ס (כמו שגילה רבינו בתורה ד), ורצון ה"י מתגלה בעולם ע"י צדקה כמבואר בתורה ד' תנינא, שהוא מראה שאין טבע בעולם אלא שהכל כרעותיה, ע”ש. ובאמת כל ענין העשירות הוא רק למראה עינים, כי מדמים וסומכים על הכסף, שבזה הכסף הוא יכול לקנות דברים ולעשות כרצונו, אכן זה עוד לא מוכרח כלל, וכמו שרואים הרבה פעמים שלא עוזר לבן אדם כל הכסף לעשות ולהשיג מה שרוצה. ואילו זה שאין לו שום כסף הרי הש”י יכול להזמין לו בקלות כל מה שהוא רוצה. אלא שהכסף הוא המצב ההכרחי שהאדם נמצא בו שמגלגלו בעולם הזה, ותיקונו אינו אלא צדקה. ואפילו בבחי' ונוגשיך צדקה. וזה בחי' שימת הדם על המשקוף במצרים, שאף שעשוקים היו במצרים, וכאילו מוכרחים בשעבודן בעבדות, אעפ"כ יש בחי' ונוגשיך צדקה, והיה הדם לאות לשבור הדמ"יון בחי' כ"ו-ת"ל. כי באמת ד"ם הוא בחי' שני צירי הדלת, ששני דלתות עושים ם' סתומה. דהיינו בהגברת הדמיון שוברים את הכותל שהם גבולות עולם שהש"י חקק ליתן לכל אחד חלקו, ובהגברת הדמיון האדם נעשה מרכבה לטומאה ח"ו, ובשעבוד מלכות גולה אישיותו, ונגרר כאילו בעל כרחו בהבלי עולם הזה ודמיונותיה. ואילו לעתיד יהיה תחיה להשפות של כל אחד, שזה תכלית גילוי אישיות מה שאי אפשר להבין בעולם הזה. וכל זה מבואר ביותר בתורה ו', ע"ש שרבה בר בר חנה שאל אית לי מניכו חלקא לעלמא דאתי, שזה הכל תלוי בענוה כנ"ל. וענו פירושו שפל וסבלן (רש"י במדבר יב:ג ענו) ככל המבואר בתורה שם, להפוך מדם של המקרה והדמיון של היצר הרע, לדום של חיות בחי' אהי"ה ע"ש הרבה השוויות לכאן ואכמ”ל.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל מה שארז"ל בהגדה של פסח וירד מצרימה (דברים כו) אנוס על פי הדיבור, שבחי' ירידה למצרים, הוא בחי' אנוס ואיבוד שליטה על הבחירה, וצריכים אז לשתוק, ככל המבואר בתורה ו', לסבל את הבזיון ולהצדיק דרכי השם, כי הכל להציל מהרע עין, עד שזוכין להיוד עליונה, ואז יושב על כסא דין, וגם את הגוי אשר יעבודו דן. וזה רואים גם אצל יהודה, שאחר שמכרו את יוסף למצרים (בראשית סוף פרק לז, ריש פרק לח) כתיב וירד יהודה, שפרש"י חז"ל שירד מאחיו, והוא בחי' וירד מצרימה ממש, כי שם כל הפרשה של הוצאת זרע לבטלה שעל תיקון זה ירדו בני ישראל למצרים כידוע, ואז היה פרשת תמר שאיתא במדרש ובאור החיים שהמלאך אנס את יהודה בזה. ויהודה הוצרך לשתוק הרבה, ואמר (פסוק כג) תקח לה בן נהיה לבוז, ובסוף עשה גם וידוי ואמר צדקה ממני, וחז"ל אמרו שהש"י אמר ממני, והוא ממש הכל מבואר בתורה ו', שצריכים לשחוט את היצר, ולהפוך מדם לדום בשתיקה ובושה, ועוד צריכים להתוודות על החטא, ואז זוכין להיו"ד עליונה, שהוא ממש בחי' מרכבה של הקדושה, שבחינה זו השי"ת ממש מדבר מתוך גרונו.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דברינו מובן ביותר ההמשך של תורה רלד, כי מקודם דיבר על ההבחנה בין מעשיהם של צדיקים ובין מעשיהם של רשעים, כי לפעמים באמת אין הבדל כלל, כי עיקר ההבדל היה רק שהצדיק עשה בבחירתו, דהיינו שסבל בתפלה [ונוגשיך צדקה, ונוגשיך היינו אלו שגרמו לך להתפלל, ולכן באמת נחשב לצדקה], והרשע עשה באי-בחירתו (כי נתן את עצמו להיות מרכבה לטמאה ח"ו).

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן איתא שפרעה הקריב קרבנות לבעל צפון – ובו חקוק כלב כנ”ל, והלוא מובא בתורה נ' מהזוהר הקדוש שכאשר בני ישראל היו מקיימין בעצמות, לכלב תשליכון אותו, זה היה קשה מאד להמצריים ע"ש. אלא שזה ממש הענין של יורד ומסטין עולה ומקטרג, כי פרעה היה מקריב את עצמו להיות מרכבה להטמאה בביטול הבחירה, ולכן היו מקבלים בחזרה לסבול הבושה שהכלבים שולטים בהעצמות, והם בעצמן היו צריכים לקבור העצמות מידי הכלבים, ועם כל זה לא נמנע עוד הפעם להקריב לבעל צפון.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וי”ל שזה מה שהיה להם הים סוף לכח טומאה, ומה שבעל צפון היה דוקא על קצה הגבול של מצרים, וכתיב שפרעה הקריב, כי היום זה ידוע שבעלי תאווה מחפשים למלאות את תאוותיהם עוד יותר מלא וגדיש, ולכן מביאים את עצמן עד קצה וגבול וכו' וחוזרים חזרה, ואז שוב מגבירים עליהם את התאווה, מה שנקרא אדג'ינג. ובאמת מי שגובר עליו התאוות ומוציא את עצמו נופל, ומשתדל ככל היותר שעל כל פנים לא יחטא בפועל ממש. ועל אף שקשה הרהורי עבירה מעבירה, מהרהור הוא לא יצא ועבירה הוא לא רוצה, אז כמעט היו נראים ששניהם שווים, זה המצרי, שבא על רק עד הגבול והמצר של התאווה בכוונה, ובכוונה חוזר, וזה שהכל בעל כרחו שהיצר הרע שלט עליו וכפי יכולתו הוא מנסה להמלט. וזה בחי' הרהורי עבירה קשין מעבירה (יומא כט.), קשין כולל משמעות של להביא לידי, וכמו שמצינו הרבה בחז"ל למשה על דברים שקשים לשכחה, שהרהורים מוסרין את האדם להמ"ם של עבירה כנ"ל, שסוגר את עצמו לידי העבירה כאילו בא בעל כרחו כנ"ל. וזה מה שאמרו חז”ל שהיה קטרוג גדול על הים סוף, שהללו עובדי עבודה זרה והללו עע”ז, והיה קשה להבחין. ועם כל זה היה גלוי וידוע לפני השי”ת שעם ישראל הגיעו לזה במלחמת היצר, והמצריים הגיעו לזה בגרירת היצר, בחי' ופרעה הקריב, ודו”ק.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה א"ש מה שהתורה מודעת (בשלח יד:ח) ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה ופרש"י ויחזק ה' וכו' שהיה תולה אם לרדוף אם לאו, וחזק את לבו לרדוף. ביד רמה, בגבורה גבוהה ומפרוסמת, עכ"ל. כי השם יתברך לא סתם חזק לב פרעה ללקוח ממנו הבחירה, רק שהש"י נתן לו לתלות בבעל צפון, ופרעה בעצמו מסר בחירתו לבעל צפון, להיות מרכבה לטומאה, ואילו פרעה לא היה לו שום צד לרדוף אחרי בני ישראל לא היה בעל צפון מכריע אותו, כי אין ענינו רק בנקודת הבחירה שהאדם יתבטל ויהיה מסור להטומאה, כאילו בעל כרחו העבירו לעשות מעשיו (והיינו להעובדו, אבל על ידי זה יש לו כח ושליטה גמורה על אחרים, וכמו שפרעה תלה שעכבה יציאת בני ישראל). ולכן כתוב בתורה 'בני ישראל ובני ישראל' שני צדדי הבחירה (שני צדדי הו'), ואפילו מתחילה השם יתברך נתן מקום לפרעה לתלות שבני ישראל תחת המקרה וכמו שכתוב (שמות ג:יח) ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים וכו', והלשון תמוה כי נקרה הוא לשון עראי ולשון גנאי לשון טומאת קרי כלומר בקושי ובבזיון (רש"י במדבר כג:ד), ולכאו' לא היה זה אלא ליתן מקום לפרעה לטעות, ופרעה רדף אחר בני ישראל ברצונו להאמין שהם נבכים במדבר שאין להם בחירה כמשנ"ל, ואילו באמת בני ישראל יצאים ביד רמה, יד זה בחינת נבואה כמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן, בחי' וביד הנביאים אדמה, שהוא השראה חזקה של קדושה שגואלת התפילה (לקמ”ת תורה א:ח), אכן זוכין לה רק על ידי בחירה, ולכן בחירה ויד עם הכולל ר"ם, בחי' יד רמה, וזה בחי' הרמת ידים בתפלה. וזה מה שפרש"י בגבורה גבוהה, בחי' בחירה כידוע שורשה בגבורה, ומפורסמת, שהיה ברור שזה לא היה מצד ביטול הבחירה, כי 'תפלה הוא בחי' נסים שהוא שאין דרך טבע', וזה גופא הוא שבירת ע"ז של בעל צפון, שעיקר העבודה זרה הזו אינה אלא שצפון בלב האדם בנקודת הבחירה שלו לאמר שהוא היה מוכרח למלאות תאוותו, וכאן נתפרסם להיפוך שתמיד יש כח הבחירה ואדרבה העומד בנסיון מקבל עוד תוספת יד של קדושה. ויתכן שבאמת עיקר הע"ז של בעל צפון לא היה אלא צפון בלב פרעה, והמקום בעל צפון זה רק קצה גבול של פרעה אשר משם מתרכז ומתחזק כח הטומאה להיות ליד לכל התופסה, וכמו שפירשנו למעלה, ולכן הריסת הע"ז היה במכה זו שכתוב בה ואכבדה בפרעה, שעיקר הכבוד של השם יתברך על ידי בעל הבחירה כידוע. ולכן דייקא בתוך הים סוף ממש, ומצרים נסים לקראתו (בשילח יד:כז) כי תמיד היו רודפים אחר מלאות תאותם עד הגבול, כדי להגיע להים סוף, שטיפת התאווה שכאילו מכרעת את הבחירה, והפעם בעל כרחם נסו להריסה סופית. וזה מה ששיבח יתרו (יח:יא), עתה ידעתי וכו' כי בדבר אשר זדו עליהם, דהיינו שהזדון שלהם היה להביא את עצמן לקצה הגבול ולמסור את עצמן להיות מרכבה לטומאה, הגיע עליהם, שהכריח אותם לקראת עונשם, ולכן סוס ורכבו רמה בים (בשלח טו:א), ופרש"י ז"ל שניהם קשורים זה בזה, והמים מעלין אותם לרום ומורידין אותם לעומק ואינן נפרדין, עכ"ל. כי סוס בחי' המרכבה להרוכב, ואילו כאן המצריים בעצמן עשו את עצמן מרכבה לטומאה, ועל כן קבלו עונשן קשורים לסוסיהן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ בשיר השירים (א:ט) לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, כי ממש היו בבחינת מרכבה לטומאה, וסו"ס בגמטריא אדנ"י באחוריים מאחורי ז"א (כן מפורש בס' בית חכמה לשיר השירים שם), כי באמת המצריים בעצמם היו המרכבה לטומאה, עוד יותר מסוסיהם. וכלל ישראל נדמו רק לשצף של הסוס שמוביל הטומאה, ולא כהמצריים שממש גרו על עצמם היצה”ר עד בלי גבול. ולכן דימית רעיתי, יש בזה ריעות ואהבה גדולה, שעם ישראל לא ירדו למצב המצריים, אלא זכו לקיים דום לה', לשתוק ולסבול חרפות הטומאה שהיה עובר עליהם בשצף קצף.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דייקא בתוך הים סוף, מים בלא סוף, השם יתברך עשה לבני ישראל מחיצות, והמים היה להם חומה, שזה ממש בחי' עלמא דאתי, כמו שרבינו מגלה בתורה כא, שאפילו בתוך ידיעת האין סוף, כל אחד יש לו מקום פרטי בגדר ידיעתו בחי' כמים לים מכסים. ולכן בנ"י שהיו אנוסים בהמצרים של התאוות זכו לקריעת הים סוף, ומצאו לעצמן גאולה בשורש נשמתם, ולכן הים סוף נקרע לי"ב שבטים, כי זה היה נקודה עיקרי בנס, שכל אחד יאיר שורשו להשתלט על המצרים שהיו גוברים עליהם, ואילו המצריים שהיו מזידים בזה כנ"ל, נסו לקראתם, וטבעו בים כנ"ל.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן בשירת הים אמרו מקדש אדנ"י כוננו ידיך, כונן בסוד אדנ"י בריבוע, וע' בכוונות לתיקון לאה, על הפסוק לב טהור ברא 'לי אלקים' (126) ורוח נכו"ן חדש בקרבי. והרי שבית המקדש שהוא מרכבה לקדושה הוא כונ"ן בסוד ריבוע דשם אדנ"י, והוא ענין של טהרת הלב. וזה לעומת זה, שמצרים היו מרכבה לטומאה כנ"ל. אכן זה היה בסוד שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפ"ת הים, אבל לעתיד לבוא נזכה בעזה"י להשיר חדש, בחי' זכר, שיר של חסד, בחי' (דברים לג:כו) אין כאל ישרון – ר”ת בגמטריא ע”ה – לב, רכב שמים בעזרך – ר”ת בשר, ובגאותו שחקים (ובפסוק כז – מענה אלה”י קדם, שזה חוזר על בחי' אדנ”י בריבוע כידוע מהיחוד של ליל שבת). נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז א"ש מה דאיתא בזוה"ק עה"פ ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בנ"י ויסעו (ועמש"כ בזה בתורה ל:ז), אלי, בעתיקא תליא כלא, כי מבואר בהגה"ה הנ"ל בפרי עץ חיים, שהבחירה צפונה כמו או"א בזו"נ, והרי פרעה היה מקריב את עצמו לבעל צפון, והיה מכריח את הבחירה עד צפון לבו, ובקדושה זה היא אמור להיות בכח של או"א כנ"ל, אכן בטומאה נחית מדרגה, והרי זה ארך אנפין דטומאה, וכמו שרבינו כותב בתורה רמב, שקשה מאד להמלט מטמאה זו, שכל צד שפונה הרי היא לפניו ר"ל ע"ש, אז ע"כ הצלת בני ישראל היה צריך לבוא מעתיקא דקדושה. וא"ש מה שכתוב רש"י ז"ל דבר אל בני ישראל ויסעו אין להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם הים, ע"כ. כי אמונה היא בחי' צדקה, ומבואר בתורה רמב שם שצדקה דייקא מסוגלת להנצל מהמות של האריך אנפין דקליפה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שארז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, חירות זה תפלה, תפלה לאל חי, שהוא בלי סוף, בחי' עדן עין לא ראתה, והתורה בחי' נהר היוצא מעדן (כמבואר בתורה ח:ז), בן חורין זה שעוסק בתורה שיוצא מהתפלה. ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כב) שעמידה זו היא תפלה, שהעסק בתורה יכול להפיל את האדם לכשלון, פעם אחר פעם, והעיקר שיקח את עצמו לצעוק להשם בתפלה. ובמצרים עוד לא קבלו את התורה, ועל כן הנסיון היה רק במיצרים כנ”ל, עד קצה הגבול, אבל אחר קבלת התורה יש כח לעמוד אפילו בנ' שערי טומאה, דהיינו בתלית הנפילה תחת שטיפת הזוהמא ר”ל. ודרך זה כן יפה ויאות אפילו כביכול בהנהגת הש"י, שהש"י גילה את עצמו למשה רבינו מתפלל מעוטף בטלית. כי עיקר חיות ומהות האמת של האלהות אינו אלא התבטלות לרצון אין סוף, דהיינו להיות יותר ויותר סבלן וענו. וכל מקום שרואים ענוונתו שם רואים גדולתו, והוא מלכותו יתברך.

</div>



# תורה רלז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/237/

# תורה רלז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/237


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ואז היו משיחים לפניו מענין רחש המגיע לו. ענה ואמר: בודאי מגיע לי רחש, ש'רים ר'דפוני ח'נם: ע"כ. והנה האותיות הנשארות חוץ מהר"ת רחש, הם עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד הרי בתהלים (מה:ב) כתיב רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך – אז שוב רואים שהרח"ש שייך להמלך – מאן מלכי רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מחבר נ נח, שרח"ש ראשי תיבות: ראש השנה, חנוכה, שבועות, השלושה פעמים שהחסידים היו באים לרבינו (וע' בחיי מוהר"ן נסיעתו לארץ ישראל רסג ז"ל פעם אחת ביום הושענא רבא אמר בפני העולם ומה אעשה ששני רוצחים עומדים עלי ואומרים אף על פי כן שאני מנהיג (שקורין גיטר יוד) והראה בידו על רבי יודל ורבי שמואל אייזיק בעת שאמר שני רוצחים, הינו שעליהם היה נתכון מחמת שהם היו כרוכים אחריו מאד. ומי יזכה להבין פרוש דברים אלו כי האנשים הנ"ל היו יקרים בעיניו מאד מגדולי מקרביו, עכ"ל).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והחבר הוסיף לציין, מה שנדפס בהרבה סידורים בפיטום הקטורת לכוון בהסופי תיבות של "ממלח טהור קדש" להשם רח"ש והוא שם קדוש המסוגל לשמירה, והרי הר"ת הם בגמטריא נחמן עם הכולל, וענין המלים הם גם כן שייכים להצדיק שהוא ברית מלח.

</div>



# תנינא תורה כד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/24/

# Chapter יא:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/24


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות יא: בענין שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם, ולעתיד יבקש עוון ישראל ואיננו, כי מהזדונות נעשין זכיות, ואיננו כי יהיו כל העוונות נכללין בהאין סוף ע"ש. ולפ"ז יש לפרש את הפסוק שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול (תהלים קיט:קסה), שמגעין להאין על ידי המכשול, וזוכין לבחינת תורתך (המבואר שם שזה העליה לעשות מהנשמע נעשה – תורת ה' תורתך), ועל ידי זה זוכין לקבל ממוכיחי הדור (כי על ידי שזוכים לעלות בנעשה ונשמע זוכים לשמחה שע"י זוכים לעזות דקדושה שע"י יכולים להתקרב להנ"ל) שעושים שלום בעולם (כמבואר בריש התורה).

</div>



# Chapter יא:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/24/

# Chapter יא:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/24


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות יא: בענין שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם, ולעתיד יבקש עוון ישראל ואיננו, כי מהזדונות נעשין זכיות, ואיננו כי יהיו כל העוונות נכללין בהאין סוף ע"ש. ולפ"ז יש לפרש את הפסוק שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול (תהלים קיט:קסה), שמגעין להאין על ידי המכשול, וזוכין לבחינת תורתך (המבואר שם שזה העליה לעשות מהנשמע נעשה – תורת ה' תורתך), ועל ידי זה זוכין לקבל ממוכיחי הדור (כי על ידי שזוכים לעלות בנעשה ונשמע זוכים לשמחה שע"י זוכים לעזות דקדושה שע"י יכולים להתקרב להנ"ל) שעושים שלום בעולם (כמבואר בריש התורה).

</div>



# תורה רמא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/241/

# תורה רמא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/241


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בתפילת שמונה עשרה בברכה ולמלשינים.

</div>



# תורה רמב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/242/

# תורה רמב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/242


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש בחינת אריך אנפין בקלפה ע"ש כל דה"ק. ומצויין לע' בעץ חיים שער הקליפות פ"ג (היכל ז' היכל אבי"ע שער מ"ח – ע"ש ד"ה והנה נתבאר ענין תוספת התיקון שנעשה בקליפה דאצילות, כי אע"פ שיש שם ה' פרצופים בקלי' דאצילות, אעפ"כ הג"ר דקליפות דאצילות, והם א"א ואו"א דקלי', נשארו בלי תיקון, רק כבתחלה ע"כ. ושם להלן ד"ה והנה הקלי' דאצילות, רצתה להדמות כקוף בפני אדם, ולהתתקן כולו אף בא"א (כדוגמת דאצילות ורצתה לעלות עד שם בא"א) דיליה, ולהמשיך משם בחי' שערות, כמו שהם בקדושה. ואל זה הסוד רמוז בפ' אם תגביה כנשר כו', להמשיך אותן שערות מא"א שלך, משם אורידך נאם ה', כי אם ח"ו יעלה אותו התיקונים באצילות הטמא, גם בא"א ואו"א דיליה, היה נחרב העולם. וע"כ משם אורידך נאם ה', עכ"ל).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום (דף שמה ד"ה ונחזור לענין) ז"ל: כי ר״ח מדרגות נמצאים בגבורה, וסודם ממש עשתי עשר — ע׳ שתי עשרה. והנה בתחלה כך היו מתפשטים המדרגות, בסוד שתי עשרה, י״ב צירופי הוי״ה כנ״ל. ובהתחבר להם הע׳ מיד מתעלמת בחינת הא״א משם, והיינו כי בעמדה להוציא הס״א תעלים הא׳׳א בחינת דוכרא שבו שהוא כתרא. ולכן נקראת הס״א: מלכותא בלי תגא (סנהדרין קה), שהיא חוצפא. ואז יוצאין הפרצופין דס׳׳א ונעשין י״א, בסוד העשתי עשר כנ׳׳ל. והוא כי כמו שהא״א מסתלק בזמן הוצאת הס״א, כך נשארת הס״א בלי א״א דכורא, כתרא. והאמת כח בחינת הא׳׳א הזה נשאר בזאת הע׳ ולא נחשב להשלים מנינם, ולכן נחשבין הם י״א לבד. וזהו ממש: כל המוסיף גורע, כי בהוסיף הע׳ על שתי עשרה, נחסר מנין האורות ונשארו י׳׳א, ולכן אינו מוציא כי אם י״א. והנה אף על פי שנראה בס׳׳א המדריגות בשלימות, באמת חסר מהם בחינה זאת של כתרא. ועוד יש פה סוד נעלם שאסור להתעסק בו ולכן אניחנו. עכ"ל. וע"ש (עמוד רנג) ז"ל והנה הכתר של הס"א הוא ממותק הרבה, ואם היה מתגלה עליהם, אז היה בהם גם כן אימה רבה. אך זה הכתר אינו מתגלה עליהם, ולכן המה נשארים עזי פנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר פתחי חכמה ודעת לרמח"ל (שערי רמח"ל אות קטו שכז"ל אך צריך שתדע שיש שתי בחינות לס"א: אחת ' בחינתה הראשונה, מה שהיא צריכה להיות בהמשך הבריאה, ואחת ' מה שהיא מתחזקת ע"י עבירות וכו' עד שנתגברו הז"ת של אצילות לעשות בסוד ב' פרצופים דזו"נ. ונתפשטו הדברים בשאר העולמות של הס"א ביותר התפשטות. כי בבריאה נמצאו גם אבא ואימא, וביצירה גם א"א, ובעשייה גם בחינה אחת נגד עתיק. וכל זה בכל ד' קליפות, כי כבר שמעת שחילוקי הפנימיות עושה בהם חילוקים אלה, עכ"ל.

</div>



# תורה רמג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/243/

# תורה רמג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/243


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בימי התלאות.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד, וזה בחינות כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים (ידים פרק ג) וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במאמרי הרמ"ע, מאמר מאה קשיטה פרק לט ז"ל והנה הנשר לא יאות בשום פנים לומר עליו שהוא טמא הואיל ויש דוגמתו במרכבה של מעלה הוא השרש לכל העופות הטמא והטהור, כי השרש עצמו לעולם טהור, והיות לו לנשר כל סימני טומאה ראיה גמורה שהוא טהור. ודומה לו בטומאת צרעת כלו הפך לבן טהור הוא (ויקרא יג:יג), כי אין שום טומאה ודבר רע בעולם בלא נהורא דקיק, ובמקום שאין מכירים שום סימן של טהרה היא הראיה שבטלה טומאתו, ועוד אין בשרשים טומאה כלל וכו' עכ"ל, וכן לענין אריה.

</div>



# תורה רמה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/245/

# תורה רמה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/245


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת פסחים דף פז-ח, ובראש השנה דף כד:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים, ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר, כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים, וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים, והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד – אשרי חלקו, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בליקוטי מוהר"ן ס:א דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד וכו' ע"ש

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין חיי מוהר"ן אות תקצ"ד (והובאו שם גם באות שפט) ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים. ואז באר לי הענין קצת ואמר לי, כי התורות שלו הם כמו מי שנכנס לפלטין שיש בו היכלות וחדרים ואכסראות ופשפשין נאים נפלאים ונוראים נאים מאד, ועילות על גי עליות שונות בדרכי חדושים נוראים, ותכף כשנכנסין בחדר אחד ומתחילין להסתכל בו ולהתפלא על נפלאות החדושים אשר בו, בתוך כך רואין שנפתח לו פתח נפלא לחדר אחר, וכן מחדר זה לחדר עוד וכו' וכו' אבל אף על פי כן עדין לא יהיה שלך, רק כמו שמטיל בשל אחרים, אבל אני רוצה שיהיה שלך לגמרי, וגם זה יהיה. אתה חושב עבור המעשים טובים שלך (-עיין לקמן נרחיב על זה בעה"י), רק בשביל שאני רוצה כך, עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

השוה זה למש"כ בחיי מוהר"ן אות תכ ז"ל שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה, ושם יש היכלות וחדרים, והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד, ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר ויותר, אשרי הנכנס ומטיל שם, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בריש ספר המידות, ערך אמת, אות א', ז"ל מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות, עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בחיי מוהר"ן אות תקצ"ד רבינו אמר, אתה חושב בשביל המעשים טובים שלך, יכולים לפרש ששמירה משקר הוא נכלל במעשים טובים. וע"ע בהקדמה כללי לספר ליקוטי נ נח, שאף על פי שחז"ל שהתלמוד מביא לידי מעשה, ולא להיפוך, עכ"ז מצינו כמה וכמה פעמים שעיקר השגה וקנין תורה תלוי דוקא במעשה. ועל כל פנים קצת קשה, למה רבי נתן לא היה יכול לזכות ליכנס לחדרי תורה בזכות שמירת האמת, עד שרבינו קבע שזה יהיה רק בשביל שהוא רוצה. ובפשטות היינו אומרים שמה שרבינו גילה בריש ספר המידות שיכולים לזכות לזה לטיל בהיכלות, אינו דבר קל להשיג, והוא כל כך קשה עד שאפילו צדיק כמו רבי נתן מן הסתם לא ישיגנו. וקצת דחוק, כי רבינו כתב שם, מי שרוצה, מה שזה באמת דבר הניתן להשיג לכל מי שרוצה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בדרך שכל –

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בספר המידות הנ"ל רבינו כתב ז"ל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ע"כ. וכן בחיי מוהר"ן תקצד, רבינו אמר ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל ותלך ותטיל וכו' ע"כ. הרי שהכל הולך דרך השכל. וצ"ע לענין מה שרבינו גילה בחיי מוהר"ן אות תכ, שיש באמונה היכלות וחדרים, ויש לטיל וכו'. האם גם זה דרך השכל, כי רבינו ביאר שאמונה מתחלת למעלה מעבר לשכל. ורבינו גם כן גילה שאמונה זה בבחי' המדמה, ובבחי' נבואה (ונבואה ושכל הם שני ענינים נפרדים. ועמש"כ בתורה ל:ב ששם רבינו כתב שצריכים הצדיק הגדול כדי לזכות לשכל העליון, ואילו בתנינא ח' צריכים הצדיק הגדול כדי לברר הדמיון והאמונה כדי לזכות לנבואה).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדייק בספר המידות הנ"ל, מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך וכו', שזוכה לכל הטיול הנאמר שם דרך דביקותו בהשם יתברך, ולא הזכיר את התורה הקדושה, וסתם דביקות לכאורה הוא באמונה ובטחון, וא"כ הרי הוא מאותו פרשה של חיי מוהר"ן אות תכ, וכתוב בו בספר המידות שהוא בעיני השכל, ודו"ק.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן בתורות מכתב יד, כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו, ז"ל והמחלוקת של היצר שבלב האדם הן הן הכפירות שמטיל על האדם ומונע מן האדם שבילי אמונה ומחשיך את שכלו מלהבין תשובות על הכפירות, ועצה ע"ז ללמוד פוסקים ועי"ז ישלים מחלוקת היצר שבלב ששרשו מהתורה כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שצריך לזהר מאד לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעמת זה עשה אלקים, ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה, אף על פי כן וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בנתיב מצותיך, אמונה - שביל ג', אות כו, שכתב מה ששמע מדוד הוא הר' צבי הירש זידיטשוב בזה"ל אייזק בני חביבי הידעת בעת היות בן ארבעים שנה הייתי מתיירא ובוכה לפני המקום ב"ה שאפשר אני מקליפות טעות נגה, ע"כ. וכז"ל ונתכרכמו פניי מאוד ולא נתרה בי נשמה ואמר לי בני חביבי למה נזדעזעת כל כך, העוד היום בכל רגע אני מתיירא שלא אהיה מקליפות טעות נגע כי היא קליפה קשה ויש הרבה שנשארו שם והם בעיניהם גדולי ישראל ומושכין כמה נפשות לדרכים משונים ורעים וכו' ע"ש. וכן עיין שם שביל ה' אות ב' מה ששמע מהר' אברהם יהושע העשיל זצ"ל כמה מדרגות וכו' ועכ"ז אמר ידעתי גם ידעתי שעדיין אני רחווק מאוד מהש"י ולא עוד אפשר מטעין אותי כי יש שמטעין אותו אם כוונתו לשקר ולרמאות חלילה מטעין אותו בדברים כאלו עד שנשאר בחיצונית ונעשה חכם להרע שד יהודי וזה השוטה שרודף להשיג גדולות ונפלאות לכבוד עצמו נשאר בעל מופת של דיוני כמו שהיה בזמן מרן הקדוש שאחד סיגף עצמו להשיג רוה"ק ואמר מרן שבעולם התמורות משחקין ממנו היינו שמוסרין לו מדריגות ומטעין אותו, ולולא מרן הקדוש רבינו הריב"ש זצ"ל עזרו הי' נאבד משני עולמות ומיראה זה פירש עצמו לגמרי מכל עניני עוה"ז וישב ולמד בהתמדה וכו' ע"ש.

</div>



# תורה רמו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/246/

# תורה רמו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/246


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות כמו שכתוב ויגבה לבו וכו' – עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא קכה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

'לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות וכו' כי כשצריך לבוא להשגה ולעלות לאיזה מדרגה, אזי צריך לשכח את חכמתו שמקדם'. יש לעיין הרי יש כמה דברים שקשה לשכחה (ע' הוריות יג:) ולמה יסתכן בגדלות. וי"ל שעכ"פ העסק לשכוח הוא גופא גדלות, ואולי כל הדברים שקשה לשכחה יש להם משום גדלות, כמו למשל אכילת זיתים, שהזית צריכים לכתוש אותו להשפילו כדי לעשותו שמן.

</div>



# תורה רמז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/247/

# תורה רמז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/247


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שתיקו וקינות יחזרו לתיקון, יש להעיר ש'תיקון' עם ה' אותיות, בגמטריא תקע"א, השנה שרבינו הקדוש נפטר והרים את כל התיקון.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בש"ס של הגמרא תלמוד בבלי כתבו תיקו, ובתלמוד ירושלמי השתמשו בלשון "תיבעי" (גמרא ורש"י סוף פרק ראשון של מסכת תמורה – יג:). תיבעי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>



# תנינא תורה כה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/25/

# Chapter יא:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/25


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות יא: מבואר שלעתיד ההשגה יהיה דוקא על ידי החטאים, שיתהפכו לזכויות. ולעתיד יבוקש עון ישראל, יחפשו את החטאים. וי"ל שזה השורש ליסוד שקיימא לן בהלכה שראות האנשים תמיד נמשכת אחר החסרונות (ולכן בעל מום אינו עולה לדוכן לברכת כהנים).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו גילה בהשיחות והתורות שלאחר הסיפורי מעשיות שעל ידי הכרת חסרון כל דבר ניכר מהותו (וכן הוא יסוד ועיקר בכל ספרי בעל הסולם). ומובן ג"כ ע"פ הנ"ל כי מה שחסר ויושלם בסוף בבחי' נהפך לזכויות. וע"כ יהיה אז במעלה יתירה, וע"כ יהיה עיקר המהות (כידוע ומוסבר היטב בספרי בעל הסולם שהדבר נקרא על פי מעלתה, כי מי שיש לו מאתים אינו נקרא על שם מאה).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בסיפורי מעשיות מהז' קבצנים שמומיהם היה מעליותם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הגן עדן והגיהנם הם בזה העולם אך אי אפשר לבוא לשם מחמת הקרירות שבצד צפון ודרום. עיין מסכת תמיד (לב:) שאלכסנדרוס מוקדון הגיע לפתחא של גן עדן (אמנם המהר"ל, חי' אגדות ד"ה ואמר דהוי, ביאר שזה לא היה בגשמי, רק ברוחו) – שוב מצאתי בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א אות ו' ד"ה ודע כי גיהנם וגן עדן סמוכים וכו' וגן עדן מצד צפוני מזרחי וכו' ולצד צפוני מערבי גיהנם – ומשמע שאינם בדרום כלל, רק בצפון) שכז"ל ואלכסנדרוס שבא לפתח גן עדן משמע שתחת הרקיע הוא, אבל מצד אחד הוא נכנס בעולם ושאר חוץ לרקיע. והקליפות שבהן נהר דינור מקיפין אותו וכו' ע"ש עכ"ל, ועוד כתב שם (עמ' לד.) ז"ל ואי דבר מקיף את הקליפות, כי בפנים גן עדן וגיהנם ואדוקין בזה העולם, ע"ש, עכ"ל. ועוד שם במסכת תמיד, בתנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע ויש אומרים לאחורי חשך. והמהרש"א (ח"א ד"ה גיהנם) הביא סוגיית הגמרא במסכת חגיגה (יב:) שאמרו שבעה רקיעים הם, ומבואר בגמרא שם שיש שם אוצרות שלג אש וברד של פורענות, והקשתה הגמרא, שבתהלים (קמח:ז-ח) מבואר שהם בארץ. ותירצה הגמרא, שדוד ביקש עליהם רחמים והורידם לארץ. וביאר המהרש"א, שמה שאמרו בתחילת הברייתא שהגיהנום למעלה מן הרקיע, הוא קודם שביקש דוד רחמים, ומה שאמרו היש אומרים שהוא לאחורי הרי החושך, הוא לאחר שביקש דוד רחמים והרידם לארץ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת עירובין (יט.) בענין פתחו של גן עדן, אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא, בית שאן פתחו, ואם בערביא, בית גרם פתחו, ואם בין הנהרות הוא, דומסקנין פתחו (שבמקומות אלו היו פירות מתוקים ומשובחים ביותר – מהרש"א), ואם בבבל, אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא, רבא משתבח בפירי דהרפניא, ע"כ. (ובזוהר פרשת וילך דף רפה: וכמה פתחין אית ליה לגיהנם, וכלהו פתחין לקבל פתחין דגן עדן ע"ש).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

[בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל עמ' ס) כז"ל ולולא הדבר ארוך מאד הייתי מראה לך היטב זה הדבר: איך גן הוא הוא פנימיות העולם הזה וכו' ע"ש. וביחוד היראה (עמ' שיד) כז"ל שהגן עדן מאיר ממש על ארץ ישראל וכו' ארץ ישראל נקרא למטה ביושר ע"כ].

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזוהר ח"ב רעא. [תוספות] איכא בצואת ר"א הגדול קרקע הגן הוא כשברא הקב"ה גן עדן נטל שלג מתחת כסא הכבוד וממנה נעשה קרקע הגן וזהו קרקעיתו של ג"ע ואינו נוגע עם הארץ הזאת שהיא למעלה מכל הארצות, עכ"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת תענית (י.) ארץ מצרים הויא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, והוא אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם א' מששים בגן, וגן אחד מששים לעדן, ועדן אחד מששים לגיהנם, ע"כ. והרי לפי זה אי אפשר לאמר שלא רואים ומגיעים שם כי הוא בקצה, הרי גדלו ענק יותר מכל היישוב. ועל כרחך יש בחינות בזה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בתוספות במסכת חגיגה דף יא: ד"ה יכול, שפירש האיסור לשאול מה לפנים ומה לאחור, היינו מה בסוף גבול העולם למזרח ולמערב. והוא הדין שאין לשאול מה לצפון ומה לדרום].

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

רמ"ק באור ישר פרשת תרומה כז"ל ואיהו מתתקן לגו לגו, הענין כי גן עדן עם היות שנראה מן הכתוב שהוא בארץ הזאת הגשמית והוא במזרחו של עולם, אין ספק שאינו מן העולם הזה הגשמי השקוע בעמקי הכליון וההפסד, אמנם הוא רוחני, וסודו הוא בסוד היות העולם הזה כולול ממש מתלבש רוחניות זה בתוך זה כגלדי בצלים, והרוחני שהוא לגו לגו, רוחני בתוך רוחני, ודאי כי יש לעשיה זו הגשמית המקוללת בקללות נחש וטבעו הרע עוד נפש רוחנית, ושם מדור נפשות הצדיקים, וזה מושד לקצת הצדיקים מכמה עובדי דאיתא בזוהר, ויש פנימה לנפש העשיה רוח, והוא דקות גן עדן זה שאנו בו, והיינו לגו לגו, דהיינו גו טמיר דרזא דלתתא, ועדיין יש מדרגות אחרות ששם משכן הכוחות המנהיגים העולם התחתון, שזהו סוד פרק שירה, והם שרי אילנות ודשאים, שרי הרים וגבעות, שרי הרים וגבעות, עץ פרי וכל אארזים, ואלו הם המשוררים ומהללים להקב"ה כאומרו הללו את ה' וכו', אמנם אין אלו משידים סוד גן עדן כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי שטוענים שלא נותנים לראות דרך הלוויינים את אזור מוט צפונה ודרומה. והוא פלא.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בימי רבן גמליאל היה הדור שהיתה תורתם בחי' נשמע, בחי' תפלה וכו' ע"ש. לכאורה פה רבינו מחדש על כל מה שהוא גילה שלכל אדם, ואפילו להשם יתברך יש שני הבחי', תורה ותפלה, נעשה ונשמע, וצריכים תמיד לעלות מנעשה ונשמע זה להגבוה, עם כל זה, יש שאוחזים בעיקר בבחי' תורה, ויש שעיקר אחיזתם הוא בהתפלה והנשמע, ודו"ק.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כג

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפסחים דף קד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אימא לן מלי דכדיבי, אמר לוה הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי וכו'. יש דעות בזה מי היה חייב למי. אכן יש שפרשו שהכריח אותם לאמר שהוא משקר, כי טען שהם חייבים לו את כל הכסף הזה. ועיין במדרש מה עשה דוד המלך כאשר ברח לאכיש והיה צריך לעשות את עצמו כמשוגע, ז"ל - והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים, ע"ש.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א כי יש פנים דקדשה שהם אנפין נהורין וכו' בחינות שמחה וכו' ויש פנים דסטרא אחרא שהם אנפין חשוכין וכו' וכו' – כג:ב ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול מפנים דסטרא אחרא וכו' – כג:ג וזהו (דברים לג) ויגרש מפניך אויב, מפניך דקדשך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בכתבי האריז"ל שער הפסוקים פרשת שמות ז"ל כי בעת שנעשה זווג העליון דזו"ן, אז סטרא אחרא אינה שמחה בשמחת סטרא דקדושה, והיא הולכת ומתרחקת משם, בגין דלא למחדי בחדוה דילהון, עכ"ל. [ועיין שם בהמשך, ז"ל וסטרא אחרא אלו היה יודע, שהשמחה היא ענין זווג ממש, לא היה מסתלק משם, ואדרבא היה עומד שם, כדי לקחת חלקו מן השפע והברכות הנשפעות מן הזווג ההוא. אבל הוא חושב, שהיא שמחה אחרת, שכל בחי' הקדושה מתקבצים יחד, ולכן אין לבו עמהם, ונפרד מהם, כי אין לו שמחה בהם, והולך לו. וכאשר חוזר ובא מן השדה, ואומרים לו בא אחיך במרמה ולקח ברכותיך, וכו' ע"ש].

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א 'ובשביל זה ממון עם אותיותיו גימטריא ק"ם, כנגד ק"ם קלין, שהשכינה צווחת: קלני מראשי קלני מזרועי (סנהדרין מו) על אלו הנופלים בתאות ממון' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יש לזה רמז יפה בפסוק בתהלים (קמז:ט) נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו, שהר"ת נללל, בגמטריא ק"מ והם להערב שידוע מחז"ל שלא מפרנס ילדיו, והרי הוא בחי' בכלל נקי משום צדקה ולגמרי שקוע בתאות ממון שעל כזה השכינה צועקת ק"ם קלין. ולכן האותיות שלפני הס"ת (שהם בחי' יסוד צדיק) של לבהמ'ה לחמ'ה לבנ'י, אותיות ממן! וזה בחי' ערב, בחי' אנפין חשוכין. אשר אותיות ראש שהוא בחי' עבודה זרה (כמו שאמרו חז"ל הובא ברש"י עה"פ נתנה ראש במדבר יד:ד).

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כג.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יש הרבה רמזים לתורה זו בפרשת קין והבל, שקין היה קמצן בקרבנו, וגם חמד את התאום של הבל, שזה בחי' היורד לפרנסת חברו המוזכר בתורה. ונפלו פניו, בחי' אנפין חשוכין. וקול דמי אחיך בחי' הקם קולין. וקין נגרש, בחי' ויגרש מפניך אויב, וביקש אות מהשי"ת שזה בחי' דומה להאות שביקש רחב המוזכר בתורה. וישע ה' להבל, בחי' ש"ע אור הפנים. והשם יתברך אמר לקין, הלא אם תיטב שאת, בחי' טוב ואור, ואם לא תיטב לפתח חטאת רובץ, ממש המבואר בזו התורה שאל אחר אסתרס ואין לה דלתי רחם להוליד, ואילך תשוקתו, בחי' חובה לקיים דברי המת.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג פרנסה קשה כפלים כיולדה. י"ל כי הפרנסה בחי' האשה, והאשה היא המולדת - - וגם יש לה שני דלתות של הרחם, ולכן היא קשה להקים כפלים, כי אחר שיש את האשה הכל מוכשר כבר ללידה, והלידה אינה אלא חצי צערה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג ואין טוב אלא צדיק (יומא לח:) הינו ברית. עי' בספר ערוך ערך טיב, שכן פירש שהוא האבר, וכן יש לפרש במסכת שבועות (יח.).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כג – יעקב אבינו תיקן תאות ממון בהכנסו לשכם, ובאות ג, רבינו מגלה יותר כשהקב"ה רוצה לגרש אויביו של צדיק הוא מפיל את האויב בתאות ממון ע"ש. וזה מה שהיה בשכם אחר שיעקב אבינו תיקן אצלו תאות ממון, ושכם נעשה אויב ליעקב, אז הקב"ה הפילם לתאוות ממון, ומרוב תאוותם לממון הסכימו להמול וכו'.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד וזה בחינת מזוזה. כי כל התורה הזו מפרש ענין הדלתות: דלתות הרחם, ושמח זבולון בצאתך. ולכן מובן היטב חשיבות תיקון המזוזה לענין הדלתות.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סוף התורה – שיך לאות ד'. ארטבן שלח לרבי מרגליתא טבא, ארטבן, אותיות אור טוב (סוף אות ג).

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ארטבן שלח לרבי חד מרגליתא טבא, שלח ליה רבי חדא מזוזה, ולכאורה הוא פלא, מדוע שלח לו מזוזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת כלים יז:טז מקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות. ופירש הרע"ב ז"ל עושין כן כדי לגנוב בו את המכס, ע"כ. ומשמע שמזוזה דבר יקרתי, ומתאים למרגליות.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי שלכן שד"י – השם שעל המזוזה, ראשי תיבות, שקל דולר יורו.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מי הוא זה שיכנס בהיכלי התמורות למקום הקלפות להעלות משם הקדשה – עמש"כ במסכת בפסחים פז-ח.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ לקמן תורה כה, קשר בין התורות.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כד

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

כמה השוואות ליחוד היראה של הרמח"ל, בדרך אפשר (מלמעלה למטה).

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כד: יחוד היראה:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה עליונה

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

פנימיות ברכאין מ"ה – משה מאיר הידיעות

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה חי החיים מאיר בנ"ר

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

שכל בתים של הידיעות

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ברכת ידים נ"ר אברהם יצחק

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה יראה

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

תמורות

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה – קשר לתורה כג.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

בתורה כג – על ידי האמת ותיקון הברית זוכים להנצל מפנים חשוכים של הס"א דהינו תאוות ממון וזכוים לאמונה ואנפין נהירין.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המבואר בתורה כה שהכסף, כל זמן שהוא אצל העכו"ם – וזה גם הבחי' ביהודי שתאו לכסף וחסר אמונה, והרי הכסף אצלו לאנפין חשוכין. וכיון שנותן צדקה – בחי' אמונה ותיקון הברית, אזי הכסף מאיר בגווניו וזוכה לשבור הדמיון דהינו שזוכה לאמת.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ובתורה כג מבואר שאלו המשוקעים בתאוות ממון הם בדמיון שהם מרויחים ודלתי הרחם של הרווחה הם מדומינים. ובתורה כה גם מבאר (אות ד) סתירת הפתח שהוא המדמה שהוא הטמאה, על ידי הגוונים.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה תורה כה מדבר על הדמיונות מבחינת הע' אומות ובזה יש בחי' ונוגשיך צדקה מה שאין כן תורה כג מדבר על הערב רב שהיא השקעה בתחתית הטומאה (כמבואר בלקוטי הלכות ליישב הסתירה איך תאוות ממון יותר גרוע מתאוות ניאוף). ודו"ק כי אכמ"ל.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

כה:א ואחר כך כשמשיג בשכלו כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז שכלו שב שכל הנקנה. כמו שכתבו המחקרים, שיש שכל בכח, ושכל הפעל ושכל הנקנה. ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו, אינו אלא שכל הנקנה, השארותיו לאחר המיתה ע"ש.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שקיים הענין הזה, אע"פ שאין הדבר תלוי בהשגת המשכלות כלל, אלא הכל לפי המעשה ולפי האמונה, כמו שרבינו מבאר וקבע היטב בתנינא תורה יט – שיש מחקרים שאומרים, שעקר התכלית והעולם הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא וכו' כי יש משכיל ומשכל ושכל, דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל, וזהו התכלית והעולם הבא אצלם, שיהיה נעשה אחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ב ודע שבכל עולם ועולם ובכל מדרגה ומדרגה, יש שם דמיונות אלו וכו' וכשאדם נעתק ממדרגה למדרגה, אז צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע אל הקדושה וכו' וכו', ע"ש. וכן בסוף התורה רבינו כותב ז"ל ובזה טועין החסידים הרבה, שפתאום נדמה להם שנפלו מעבודת השם, ובאמת אין זה נפילה כלל, רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה, ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כעין זה מבואר בעוד כמה מקומות. עין תורה לו שכז"ל וזהו כלל שכל נפש מישראל קודם שיש לה התגלות בתורה ובעבודה, אזי מנסין ומצרפים את הנפש בגלות של ע' לשון, היינו בתאוותיהן וכו' ע"ש. וכן עיין בשיחות הר"ן (אות עט) מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים וכו', ע"ש. וכן בעוד כמה מקומות.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה בסוף לשון רבינו – וסתרי לפתח עם הכתל (כבר העירו שרבינו שינה מלשון רש"י שכתב 'פתח הבנין והכותל').

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הכותל, שהוא כ"ו ת"ל. ותל הוא שהכל פונים אליו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין ספר צמח צדיק לקוטים – יותם גמטריא כותל, המתקת ה' גבורות אלקים העולים ת"ל בשם הוי"ה ברוך הוא העולה כו, וראשי תיבות מן בן עזיהו הוא ע"ב, שם החסד, והראשי תבות מן יותם בן עזיהו גמטריא פב, אחד יותר ממספר אף, שנמתק האף בא' פלא עליון וכו' עיין שם, מובא בלקט קדמונים מלכים ב:טו:לב]

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ענין ת"ל מבואר במסכת ברכות (ל.) על הפסוק (שיר השירים ד:ד) כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות ע"ש. 'לתלפיות' בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כותל במילוי האותיות: כף ויו תיו למד, בגמטריא ברית. תיו למד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן שמשותף בשם כ"ו. ואגב, בפירוש ענין תיו למד, ע' בס' אדיר במרום (עמ' קמג) שכז"ל תי"ו רצה לומר תמים, בסוד: תמים דעות (איוב לו:ד) להיות הדעת שבו מכוסה גם כן בקרום. ונמצא שכל בחינותיה נתנים ונמסרים לשורש שהוא עתיק יומין, וזהו בחינת התמימות. ובאמת מזה נמשך שהיא סתומה ושוקטת, הכל כנ"ל, ע"ש (ועמש"כ בערך מט"ט). והנה תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא מהעיקרים של רבינו להיות תמים. והרי תי"ו למ"ד שהוא בגמטריא ננננ"מ כנ"ל, הוא ממש בחי' תמים (-תי"ו, וע' בריש הערכים "א-ת", תיו בגמטריא רבינו נחמן) דעות (-למ"ד).

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין ת"ל, בגמטריא שקל, בסוד ארבע מאות שקל כסף (מבואר באדיר במרום עמ' קיז). (וע"ע מש"כ בתהלים קכד:ז).

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה:ג (ובסוף התורה מה ששיך לאות ג): ודע שאין שני בני אדם שוין זה לזה, כי כל הנשמות הם זה למעלה מזה, וזה מלבוש לזה, ופנימית של תחתון נעשה לבוש וחיצוניות לחיצוניות עליון וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום: ע' בשער הכונות ח"א דרושי תפלת השחר, שעל ידי הקרבן התמיד כל העולמות עד אין סוף עולים באופן כזה. וע"ש שכז"ל ואף אם תראה עתה כי גם עולמות העליונים נתעלו ממדרגתם כנ"ל, אינו אלא לצורך העשיה עצמה, לתת מקום פנוי אל ג"ר דעשיה, שיעלו ביצירה. ולסיבתה הוכרחו כל העולמות להתעלות, מדרגה אחר מדרגה, על צד ההכרח, אף ע"פ שאין עתה זמן עלייתם מצד עצמן, ולכן הלואי שהעולמות העליונים יתוקנו עתה אע"פ שאינו זמנם, בבחינת חלק העשיה שבכל עולם מהם, שהוא מלכות שלהם, ויתוקן ע"י תיקון עולם העשיה התחתון, שהוא מן הסוג שלהם. ולכן אין כח בג"ר דיצירה לעלות, אלא עד המלכות דבריאה בלבד, אשר היא לבדה נתקנה, ע"י תיקון עולם העשיה התחתון, כי גם היא בחינת עשיה שבבריאה. אבל למעלה מזה א"א להם לעלות. ואמנם כשיהיה זמן תיקונם, אזי יהיו גם הם דומים אל תיקון העשיה, והוא, כי בתיקון ברוך שאמר שהוא תיקון היצירה, אז יוכלו ג"ר שבה, לעלות עד שלשה אחרונות דבריאה ממש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה:שייך לאות ג' ודע שאין שני בני אדם שוין וכו' נמצא כשאחד רוצה לעלו ממדרגתו למדרגה עליונה יותר אזי הולך ונעתק האדם העומד באותה המדרגה העליונה, והולך ונעתק למדרגה היותר עליונה וכו'. ואמר אז בזה הלשון: וזה בחי' הרמה, מה שאחד מרים ומגביה את חברו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לע"ד שכמה פעמים רואים שאדם עושה איזה פעולה באופן מעולה, אכן באמת האיש הזה תפקידו ומדרגתו היה צריך להיות בעבודה יותר גבוה, ומי שהוא במדרגה פחותה היה צריך לעשות את הפעולה הזו, וכאשר האיש אשר תחתיו יעשה את הפעולה, בודאי לא יפעיל אותה במעלה כמו הראשון, אם לא אחר זיכוך ועליות הרבה. (למשל, איש אחד נעשה שמש לבית הכנסת, ומנהל את הכל הצד היותר טוב, אכן האיש הזה באמת במעלה מרומם מלהיות סתם שמש, וכאשר הוא יזכה לעלות למקומו להיות הרב של הבית הכנסת – בין שיהיה עליתו מכח עבודתו בעצמו והוא מרים את אלו שמתחתיו ובין שיהיה עליתו על ידי הרמה ממי שהוא תחתיו כמבואר בתורה כאן – ושוב יכנס איש אחר תחתיו להיות השמש של בית הכנסת, אז זה האיש השנה שנכנס לתפקידו של שמש, בודאי לא יהיה שמש מעולה כהראשון, אם לא אחר זיכוך ועליות כנ"ל). וראיתי את זה בעצמי כמה פעמים ואי אפשר לכתבם, רק שתדע לנפשך ויאיר לך תקוה והבנה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שאין שני בני אדם שוין זה לזה, כי כל הנשמות הם זה למעלה מזה, וזה מלבוש לזה, ופנימית של תחתון נעשה לבוש וחיצוניות עליון. נמצא, כשאחד רוצה לעלות ממדרגתו למדרגה עליונה, אזי הולך ונעתק האדם העומד במדרגה העליונה, והולך ונעתק למדרגה היותר עליונה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע יעו' בספר קל"ח פתחי חכמה פתח קלב ז"ל שם המאציל ית"ש חק אחד, שיהיה מציאות הנבראים עומד בלא שינוי, ואף על פי כן נשמתם תהיה נוספת בהם, ומקבלים מעלה יתירה, וגופם לא ישתנה, והוא ענין הנפש היתירה שניתנת באדם. ולכן גם למעלה בספירות שם זה הענין -שיהיה החיצוניות שלהם, שהוא שורש הגוף באדם, מקבל פנימיות, חוץ ממה שמגיע לו לפי ענינו, וזה נקרא לו עליה וכו' ע"כ, ובפירוש הפתח הזה כתב הרמח"ל ז"ל יש להקשות כי חילוקים רבים נמצאו בין הדבר הזה שלמטה ובין הענין שפירשנו למעלה. הא' כי למטה אין הנשמה הראשונה יוצאה מן הגוף, אלא שתי נשמות נמצאות כאחת, ולמעלה הפנימיות הראשונה ניתן לפרצוף שתחתיו, והפרצוף עולה ומקבל פנימיות אחר ע"ש עכ"ל. והרי לפי מה שכתב רבינו הקדוש פה, הרי הפנימיות הראשונה באמת ניתן לזה האדם שתחתיו.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג וגם האדם שבמדרגה התחתונה אינו נעתק ועולה אלא הפנימיות, והפנימיות של התחתון נעשה חיצוניות לחיצוניות עליון, ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

כן מבואר בספר לקוטי תורה של האריז"ל פרשת בראשית ז"ל גם יש הפרש עתה ממה שהיה מאז, כי היו כל עולמות עצמן כולם בכל בחי' למעלה. אך עתה אפילו ביום השבת, אין אנו יכולין להעלות, רק פנימיות העולמות, ולא החיצוניות, כמבואר אצלינו. כי אם היה החיצוניות עולים, היינו רואים בעינינו עליית העולמות בשבת, עכ"ל.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה:ד כמובא בכונות של הודו – ע' בקיצור כוונות לרמח"ל ז"ל וסודו היכל ק"ק דעשיה, שבו עולה העשיה אל היצירה. אבל אינה כמו העליה שזכרנו למעלה, כי שם עולים במדרגה – שנעשים מאותה המדרגה, דרך משל: פנימיות חב"ד דעשיה נעשה ממש חיצוניות לנה"י דיצירה, וכן כולם. אבל כאן עולם העשיה אינו עולה אל היצירה להעשות יצירה, אלא ר"ל שנכלל שם כענף שנכלל בשרשו. וכן הוא בעולמות האחרים שנכללים כולם זה בזה, עד שעולים ונכללים באצילות, שהוא השורש העליון של כולם, לקבל כל אחד השפע הראוי לו, עכ"ל.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר שהעליות שבהודו אינם כמו העליות שרבינו מדבר אודותם כאן, כי כאן רבינו כותב שממש עולים ומרימים לדרגה העליונה. ועל כל פנים אינו קשה, דהרי קל וחומר הוא, אם עליות כאלו שבהודו, שעולים רק כענף, ועם כל זה מתעוררים הקליפה שוב, כל שכן בעליה ממש יתעוררו (וצריכין לומר שעכ”פ לא יתעוררו יותר חזק באופן שלא יהני תיקון זה).

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שלא נמצא תיקון להתעוררות הקליפות כבר בקרבנות, י"ל ששם ממש כמו מלחמה עם הקליפה (והרמח”ל בכוונה הכוללת כותב שבקרבנות מתקנים הפגם, ובפסוקי דזמרה מסירים הקליפה. וצ”ל שהודו כבר דומה לפסוקי דזמרה בזה), ועוד י"ל ואכמ"ל.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתב בקיצור כוונות ז"ל ועוד מכוונים לטהר חיצוניות הנ"י דיצירה, כי כיוון שנתלבש בפנימיות חב"ד דעשיה, היו יכולות הקליפות לינק מהם, עכ"ל. ומשמע שעיקר הסיבה שצריכים את הטהרה הוא לטהר מהתחתון, לא מהתחדשות הקליפה בהעליון, ועוד קשה יותר שמשמע שכל סיבת הצורך לטהר הוא מחמת שמדובר בעולם העשיה, וכמבואר שם לעיל (ד"ה ואחר כך מתחילים לסדר התפלה בארבעה חלקיה) שעיקר הטהרה שייך לגבי עולם העשיה), ואילו היה מדובר בעליה של עולם אחר לא היה צורך לטהרה, וי"ל. (וע' בשער הכוונות, דרוש לתפלת השחר א' עמ' עח – ומצויין שם לדרוש ענין שנוי התפלות דרוש א' ועולת תמיד, שער התפלה דף כה, שאפילו שהעולמות אינם עולים, הנשמות הנמצאים כן עולים).

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שרבינו מביא מהאריז"ל בזה נמצא בדרוש לתפילת שחרית שמיד אחר ענין הקדיש (בשער הכוונות עמ' קו, ובסתמא רבינו לא הביא אלא מפרי עץ חיים שהיה נמצא אצלהם), ע"ש ד"ה הנה כונת הודו כו'. שיכירו אלהותו וגדולתו ויתפרדו מעל הקדושה. ועיין בקיצור הכוונות לעלינו לשבח שכז"ל וכדי שקלי' לא יתאחזו בהם ח"ו אומרים עלינו לשבח, שהוא: בתחלה להזכיר שבח גדולת הקדושה וגנות הקליפה, ובזה נכנעת, ע"כ.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ד, והם בחינת כותל, כו תל (זהר משפטים קטז) כ"ו זה בחינת שם הקדוש, שהוא בחינת גונין כמו שכתוב (תהלים כז) ה' אורי, שהוא אורות הגוונין, 'וישעי' שהוא בחינת בגדי ישע הנ"ל, והוא תל שהכל פונין לו, ותאבין להסתכל בו, עיין שם. הרי תל, תיו למד בגמטריא ת"ץ כנ"ל (ספר ניצוצי שמשון עיין בחלק ה' מאומן בערך הוי"ה) שהוא תוצץ ושובר את הפתח – שהוא המדמה כמבואר באריכות שם. וכן הוא ענין הבגדי ישע, כי ש"ע במילואו, שין עין, בגמטריא תץ.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

(כו-תל בספר צמח צדיק, קונטרס מלאכת המשכן אות יד, פז"ל עבודת המשכן היה להמתיק הגבורות והדינים ברחמים וחסדים, וידוע כי ה' גבורות יוצאים מה' שמות אלקים העולים ת"ל, וצריכין להמתיקם בשם הוי"ה ב"ה העולה כ"ו בסוד כות"ל וכו' וזה סוד 'ויסב חזקיה פניו אל הקיר' (ישעיה לח:ב) שהוא הכתל. ולכן נכתב בכל פרט 'כאשר צוה ה' את משה' (שמות לט), רצה לומר האותיות שעם (-שאחרי) אותיות משה הם תנ"ו כמנין כותל, שבכל פרט עשו המתקה, ע"כ).

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה – בסוף – שלא לקרותו עוד בשם יצר הרע רק בשם כח המדמה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בפרשת מצורע על הפסוק כנגע נראה לי בבית (ויקרא יד:לה) ופרש"י ז"ל אפלו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא "כנגע נראה לי", עכ"ל. והמפרשים כתבו כי רק באמירת הכהן נעשה נגע ממש. אכן ראיתי מובא שהר"א מזרחי כתב בשם רבותיו שהטעם הוא מפני שלמדה תורה דרך ארץ, שלא יאמר אדם טמאה אפלו על הדבר הברור לו ודאי, אלא יאמר בלשון ספק. וזה שאמרו חז"ל (ברכות ד.) למד לשונך לומר איני יודע, ע"כ. והוא קצת תמוה, אלא שכותב כן בדרך קבלה. אכן לפי מה שגילה רבינו כאן י"ל שהרי הטומאה של הנגעים הוא מהס"א שכל כחו אינו אלא הדמיון, ובפרט הוא משתדל להחליש דעתינו ולהפיל אותנו בייאוש, ולכן דוקא כאשר הוא מראה כחו ואותותיו, אנו משתמשים בכלי זינו, ואומרים כנגע, בכ"ף הדמיון, שאפילו אם הוא באמת נגע ממש על פי הכהן, אינו אלא כפי דמיון הס"א, הגם שנהיה חייבים להתיחס להלכה לדמיון הזה, עם כל זה אינו אלא דמיון בעלמא, ואין להתפעל יותר מדי עליה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כו

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות, וצריך להעלותם כידוע, ע"ש. עיין בזה בספר מגיד דבריו ליעקב (סימן לז) – היינו שידבק עצמו בבורא ית' לפי אותה המדה הנ"ל, אם באהבה או ביראה או בתפארת ובשאר מדות וכו' ע"ש. אכן עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכב, שהעיקר לא להתיחס להמחשבות זרות ובזה הורג אותם ע"ש. וי"ל.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כז

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי תורה כז, עיין ערך גוים – שכל העולם יעבדו את השם יתברך שכם אחד.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ סוף מס' קינים.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ב ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים ע"ש.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאנו מתפללים בסוף שמונה עשרה, ברכנו אבינו וכו' באור פניך, כי באור פניך נתת לנו וכו' ושלום ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כח

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ לעיל תורה ג:ז. ועמש"כ בפרשת ויחי על הפסוק כה תאמרו ליוסף (בראשית נ:יז). וע' מש"כ על סיפור ט – מעשה מחכם ותם, על מה שהתם היה מארח את החכם.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א בקלות יכולים להבין תורה זו שמדבר על האדם עצמו מיניה וביה, דהינו שביתו זה לבו (תקוני זוהר, תקון ו' כב:), ונעשה לו עלית קיר, זה קירת לבו כמו שדרשו חז"ל על חזקיה (מלכים ב:כ:ב, ברכות י:), ומארח ומשמש התלמיד חכם שבו. ונראה שזה שהקרבן תמיד עושה אותו תיקון של הכנסת אורחים ת"ח אמיתיים, כי מבואר בכוונות שעל ידי קרבן התמיד עולים 'כל העולמות זה בזה, היינו פנימיות של התחתון בחיצוניות של העליון. וזה מתחילים בחב"ד דעשיה, ומכוונים להעלות פנימיות שלהם בחיצוניות נה"י דיצירה. וכן כל מדריגה עד האצילות, ומשם עד למעלה, למעלה' (לשון הרמח"ל), הרי שכל עליון מכניס לו האורח שפרח ועלה לו למעלה. ובזה מובן למה שחז”ל דקדקו שדוקא המכניס ת”ח אמתיים, ולא סתם אורחים, כאלו הקריב תמידין, כי התמיד העלה רק מחב”ד דעשיה כנ”ל. ולפי זה מובן שגם בהאדם גופא, מיניה וביה, יכול לקיים את זה כנ"ל. וע' מש”כ לקמן על מש”כ בלקוטי הלכות ששמואל הנביא היה מתקן את האלפין בנסיעותיו, וקשה כי הלוא שמואל הנביא לא היה נותן לשרתו, ולכאו' על כרחך שתורה זו ניתן לקיים בשרת הגוף את הנשמה והת”ח שבו.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

וע' שער הכונות ח"ב ענין יוה"כ דרוש ג' שכז"ל והנה נתבאר בשער הדרושים כי אי אפשר שנתפשט ויתלבש אור הא"ס בשום א' מהי' ספירות אלא עד שיתלבש תחילה אור החכמה בהם, ואז אור הא"ס מתלבש בתוך החכמה, ומתפשט בתוך הספירה, וז"ס כולם בחכמה עשית. וכן על דרך זה, אין שום א' מהו"ק חג"ת נה"י, יכול להתלבש בו אור הא"ס, אם לא שיתלבש בהם בתחילה אור החסד. וז"ס יומם יצוה ה' חסדו, כי החסד נקרא יומם, יומא דכליל כולהו שיתא יומין, שהם ו"ק. ונמצא שבתחילה מתפשט אור החסד בתוך ו' ספירות תחתונות דאצילות, ובתוך החסד, מתלבש אור החכמה, ובתו החכמה, מתלבש אור א"ס, ע"ש. (וידוע שזה אחר מהיסודות שכל המהלך של בעל הסולם).

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ובמדרש רבה, הלל כשרצה לאכול היה אומר איזל ואגמול חסד עם נפשי.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כי נפש הבהמית בחי' שד. וצריכים להכין הגוף להיות כסא להתארח הנשמה (וע' לק”מ תורה כב). והגוף מלומד בהבלי עולם הזה בחי' האלפין הנפולין.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפי התורה כאן לפרש עוד בד"א, שהא"ד זה הד' אלפין שצריכים לתקן עבור הם' – לאה (ע' בריש פי' רמ"ד וואלי לספר יחזקאל פי' אד"ם, שהא' בחי' יו"י בחי' ז"א, ומתלבש בתוך הד' בחי' רחל, ובתוך הם' בחי' עלמא דאתכסיא בחי' לאה).

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בכוונות לברכות התורה ז"ל (הסידור): (לשמה -) לשם ה', להמשיך מיסוד אבא ששמו תורה אל ה' שבלאה להמתיק דינים, יומשך הי בחכמתה, הא בבינתה, הה בדעתה, ועם ה' השרשית גי' לא"ה. ויומשך ה – ה' בצורת ד"י בחסדה, וווו – ה' בצורת ג' ווין בגבורתה, וה ה' בצורת ד"ו בתפארתה, ועם ה' השרשית גי' הוי"ה אהיה, ועם לאה גי' ודייוי ודיאוי. ויומשך הי פעמים הי בנצחה, הא פעמים הא בהודה, והה פעמים הה ביסודה, ועם ודייוי ודיאוי ג' מד"ת ג' אלף אלף אלף אלף הניתנים ללאה ממספר תורה, וקס"ז נשאר בבינה המלבשת ליסוד אבא ולוקחת חלק מאורו העובר על ידה ללאה, ע"כ. ומבואר בקיצור הכוונות של הרמח"ל ובכוונות לשמע ישראל – אחד, שהד' אלפין הם בכתר של לאה, ולכאו' הענין הוא שהכתר הוא שורה על כל הפרצוף והתיקון של הפרצוף הוא להיות בנוי בסך כולה באותה משקל של הכתר.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ולקמן אות ג' פירשנו השני שלבים כדי לתקן האלפין, שעיקר התיקון הוא לעשות כר' מאיר שלקח הטוב הגנוז בגוה וזרק הקליפה, אכן כדי לקבל הכח לעשות את זה צריכים לבנות בית ועד לחכמים בהכנסת אורחים ת"ח אמתיים, וע"ש מה שפירשנו. ונראה עוד שבזה שלומד תורה לשמה הוא כאילו מארח ומשמש להשכינה הקדושה, כי הוא לומד לשם ה' ומכניס ללאה את האלפין ומנקה ומשמר אותה מקליפותיהן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א אלפין שזכה להן שלמה בקדשה. רמז להאלפין בברכה שניה שלפני קריאת שמע, ורחמיך ה' אלקינו וחסדיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד, אליע, י"ע = פ, הרי אלף זבונו, לשון קנין כמו שמצינו הרבה בגמרא, הרי שמתפללים ומבקשים לחסדי ה' להשיג האלפין, שיש להם על מי לסמוך נצח סלה ועד.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז להד' אלפין, בספר שופטים (ו:טו) ויאמר אליו בי אדנ"י במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואני הצעיר בבית אבי. הדל במנשה, עם הח' אותיות, בגמטריא תמ"ד.ועיין שם שגדעון היה מבוקר על ידי מלאך והביא מנחה, בחי' הכנסת אורחים.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א ואלו התלמידי חכמים נאמר עליהם (ישעיה ז) המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם אלקים.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו כעין המבואר כאן לענין לימודן של נשים ז"ל הרמב"ם (ריש הלכות תלמוד תורה) צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין ידיעתן מכונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאלו למדה תפלות (ורש"י במס' סוטה כא: מפרש שהם משיגים איך לחטוא בסתר). והנה גם התיקון ללימוד כזו, שהוא הכנסת אורחים, לא בטבע של נשים, כמו שקי"ל (ב"מ פז.) מכאן שהאשה עיניה צרה באורחים יותר מן האיש.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ב 'ובזה החסד הוא מתקן אלו האלפין הנפולים הנ"ל בבחי' (שמות כ) ועשה חסד לאלפים'. ואולי זה גם כן בחי' 'נוצר חסד לאלפים' שרבינו גילה במקום אחר שהוא התגברות הצדיק אמיתי על הרברבי עשו, שזה ממש כענין התורה כאן. והנה נוצר חסד לאלפים הם מדות של תיקונא דיקנא דז"א כאשר משתלשלין לו הי"ג מדות (ע' דברי הרמח"ל שהבאתי בפרשת הי"ג מדות – שמות לד:ו), ואילו במקורם בי"ג מדות של תיק"ד של א"א, מי א-ל כמוך וכו', נוצר חסד הוא יכבוש עוונותינו, לשון כבוש דייקא בחי' כבש אלוף, לאלפים הוא ותשליך במצולות ים וכו', בחי' יו"ד – ידו, לזרוק את הקליפה, וא"ש.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מצאנו בהי"ג שבחים שבישתבח שהם כנגד הי"ג מדות, שנוצר חסד לאלפים הם גדולה וגבורה, וזה ג"כ א"ש בפירוש התורה כאן, חסד של אברהם ובחי' ובגבורות ישע ימינו.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

(ואם צדקנו שיש בהחסד הזה ענין של נוצר חסד, והרי החסד פה הוא בחי' תולע ובחי' ענוה, ולפ"ז יש להעמיק בסיפור של מלך הענו, ששלחו לבדוק שני מידות שהיה חותם עצמו בהם: אמת וענוה, אמת זה תיקון ז', וענוה לפי הנ"ל תיקון ח').

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'כי המכניס אורחים תלמידי חכמים אמתיים לתוך ביתו כאלו הקריב תמידין', ע' ברש"י בריש פרשת התמיד (פנחס כח:ב) ז"ל צו את בני ישראל, מה אמור למעלה, יפקוד ה', אמר לו הקב"ה, עד שאתה מצוני על בני, צוה את בני עלי ע"ש. ונראה שבודאי הש"י לא היה סתם מדחה את משה רבינו, אלא שבזה הדיבור גופא הש"י ממציא עצה ותושיע שיהיה לעם ישראל הנהגה מצדיקים אמיתים. וזה מה שרבינו גילה לנו בתורה זו, שעל ידי בחינת פרשת התמיד ניצולין מהתורות של הרבנים שאינם ראוים, וזוכים להרים ולהאיר את התורה האמיתית.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר בהקביל תורה זו לענין פרשת התמיד, שרשב"י אמר שאין צווי בכל מקום אל חסרון כיס, וכן מצינו שאין צו אלא עבודה זרה, ולכן בהכנסת אורחים כתוב אצל אברהם אבינו שהיה מקפיד להקדים שירחצו רגליהם שלא להכניס עבודת כוכבים לביתו, ובהכנסת אורחים יש את הנסיון של חסרון כיס כמו שלמדנו חז"ל שנשים עיניהן צרות באורחים מהפסוק ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת (וירא יח:ו), ודאגה על ממון הוא בחי' עבודה זרה של ממון שרבינו גילה (תורה כג) שחוב הוא עבודה זרה כי מצוה לקים דברי המת בחי' תאוות ממון. ובזה מובן מה שהעירו במדרש רבה (נשא ז) שאין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס חוץ מאחת, ואי זה זה (במדבר לד:ב) צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען, תיחס לענין חלוק הארץ ע"כ. כי ענין הכניסה וחלוקת ארץ ישראל, הוא בחינת הכנסת אורחים, ולכן אע"פ שבפועל לא היה שייך חסרון כיס, זה גופא הוא מחמת שירושת הארץ הוא מתנת חנם (כמו שאמרו רז"ל על ואתחנן), והוא בחי' תיקון תאוות ממון בשורשו, דייקא במקום שמצינו החשש של חסרון כיס, הש"י תיקן שהכל מתנת חנם ולא תהיה בו שום חסרון כיס כלל. ולכן בפרשת התמיד, שהוא בחי' הכנסת אורחים, צריכים לכוון בצו לשמות א"ל אדנ"י שהם בעשיה, להרוס את הצו של ע"ז, ולהאיר השורש של הממון שהוא אלקות (תורה כג:ה) וזה בחי' תמיד, שהוא בחי' ארץ ישראל, תמיד עיני ה"א בה, בחי' ועיני לאה רכות, בחינת הגוונים של הכסף. וא"ש מה שכתוב באברהם (וירא כח:ז) ויקח בן בקר רך וטוב. וכן אברהם שאל את הש"י (רש"י לך לך טו:ו) באיזה זכות יתקיימו בה (בני ישראל בארץ ישראל), אמר לו הקב"ה בזכות הקרבנות.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג ולבוא לחסד אי אפשר לבוא אלא על ידי שיכניס תלמידי חכמים צדיקים לתוך ביתו, ע"ש. ביאור הדברים בפשיטות הוא שבאות ב' כתב שהעצה ליראה השם הוא על ידי בחי' תולע שהוא בחי' אמונה שהוא בחי' חסד, ושוב מפרש איך להשיג החסד על ידי בחי' שימוש ת"ח בארוחתם, ואלו האנשים שהשיגו את החסד הזה זוכין לבחי' תולע שעל ידה הם מנצחים, והנצחון הוא על ידי שלוקחים את הטוב הגנוז בגוה, הינו האלפין הנפולין, וזורקים הקליפה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

והנה על ידי שמשמש ארחיו ת"ח אמיתיים זוכה לחסד, וי"ל שזה חסד שבגבורה (כמבואר בכוונות על קרבן התמיד, כי שם מ"ב הוא בגבורה, ושם אבגית"ץ הוא החסד שבו, ועל ידיה מתגבר על הכופרים בבחי' בגבורות ישע ימינו), כי בית בחי' יראה כמבואר בתורה הקדושה על המילדות וכן במסכת שבת (לא:), הרי זה שעושה בית ועד לחכמים, הבית גופא הוא בחי' יראה, וזוכה לחסד שבו. וע"ע בתורה נט שרבינו גילה שבית זה בחי' משפט ששורף כל הרע והקליפות של התלמידים וא"ש.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ולא מבואר איך האמונה תלוי בחסד הזה, וי"ל דקי"ל (סנהדרין צא:) כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות, ונחלת אבות זה בחי' אמונה (ע' ברמזי מעשיות על סיפורי מעשיות מעשה ט' מחכם ותם, שכ' שהבתים שקבלו מאבותיהם הם בחי' אמונה, ועל אף שבית הוא בחי' חכמה או יראה, סמך לפרש כן מחמת שהבתים היו נחלת אבות), ועוד שכאן לא סתם משמש את הרב אלא גם מארחו שהוא בחי' צדקה וחסד בחי' אמונה. (ובלקוטי הלכות הל' חלוקת שותפין הלכה ב' מוהרנ"ת מפרש שהחצר של הבית הוא בחי' אמונה, ע"ש).

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שכדי להעלות את הד' אלפין צריכים קודם להשיג בית ועד לחכמים, שהבית גופא מוסד על חכמת התורה (ובלקוטי הלכות כ' שהבית גופא בחי' ד' אלפין דקדושה, ואיני רואה הכרח לפרש שכן מוכרח להיות, רק שהבית מוסד על תורת אמת, וצ"ע). ואז הש"י יהב חכמה לחכימא, וכולם בחכמה אתברירו, ויכולים לתקן האלפין.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עדיין צריך עיון איך בדיוק יש את התיקון של האלפין, כי מצד אחד ההכנסת אורחים ת"ח אמיתים כמקריב תמידין, והתמיד היה מתקן את הכל, כמבואר שכל התורה כח מרומז בכוונות של התמיד, וא"כ מה זה שרבינו כותב בפירוש טי"ת יו"ד שהטוב הגנוז בגוה אלו האלפין הנפולין וזורקין את הקליפה, משמע שלא מספיק ההכנסת אורחים הנ"ל. ונלע"ד שההכנסת אורחים הוא כמקריב תמידין, והקרבת התמיד הוא הפעולה, ואז בהעלותה המשיך לעשות תיקונים גדולים, וכמו כן בהכנסת אורחים ת"ח זה פעולה שמתחיל ומפעיל תיקון גדול, וכמו שאכתוב לקמן איך שאני מבין את זה שמראה שהעולם נברא לתועלת ונברא לחסד, וזה המעשה יוצא לעולם המלא, ואלו התלמידים של השי"ח קשה להם זה הענין, וכמדויק בלשון רבינו שהם מחרפין ומבזין את היראי השם, ולא כתב את התלמידי חכמים, כי יש להם ערך לחכמה, רק שמעדיפים השי"ח מהת"ח אמיתים, אבל מה שקשה להם זה היראי השם, ואת ה' תירא, את לרבות תלמידי חכמים, הרי שאלו שמשמשים ת"ח הם הנקראים יראי השם, וזה מה שכואב להמחרפין. הרי שזה שמכניס את הת"ח אמיתים ומשמשם, הוא דייקא מביא על עצמו בזה החירופין והבזיונות, והתיקון לזה הוא התולע, והוא כבר הקדים לעסוק בתיקון הזה, והוא צריך לעמוד חזק, ומתוך החירופין והבזיונות ימצא הטוב בגוה ויזרוק השאר, וכעין המבואר בתורה יב שהצדיק שומע ומקבל באהבה את החירופין של הלמדן, ומצרף האותיות לטוב ע"ש. הרי שהכנסת אורחים ת"ח לא מסתיים בזה שהכניס אותם ושימש אותם, אלא עד שהוא סובל את החרפות ובזיונות על זה, וכאשר הוא עומד חזק ולוקח הטוב גם מזה, הרי נשלם התיקון של התמיד, אבל קודם שהוא סובל החרפות הוא כמקריב אבל לא ידוע אם יהיה לרצון, כך נלע"ד לעת עתה בעזה"י ובשיחת חבר אחד פה אצל ר' עקיבא והרמח"ל.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתית להכא יכולים להבין גם כן שהחרפות והבזיונות באו קודם, וכמו שסידר רבינו בתורה כאן שהכנסת אורחים ת"ח אמתיים הוא התיקון להחרפות (ומובן ג”כ שהחרפות והבזיונות לא צריכים להיות ממש בפועל להוטים נגדו, אלא עצם קלקול אויר העולם על ידי השמים והארץ של תבל שבנו הת”ח שדין יהודאין, זה גופא מבזה ומחרף להירא שמים), והרי זה הירא שמים שעומד בבזיונות והחרפות ובונה בית ועד לחכמים (שהוא התחזקות של יראת שמים כנ”ל. ואגב בענין מי לא להכניס כאורח, ע' מס' יבמות דף סג:, מובא בחק לישראל, להיום, יום ג' פ' ויצא: מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך. וע' ברכות דף סג. לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנאמר איש רעים להתרועע (משלי יח:כד), וע' במשלי כב:כד אל תתרע את בעל אף – כב:כה פן תאלף ארחתיו, תאלף זה לעקור את האלף, שזה ממש ההיפוך של אירוח ת”ח אמיתים. וע' דרך ארץ רבה בענין כבדוהו וחשדוהו), הרי הוא לוקח את האלפין – הטוב הגנוז בגוה בהתורות של רודפיו והמבזין אותו. ובלקוטי הלכות מוהרנ"ת כותב שהבית גופא נבנה על ידי האלפין, בחי' ד' אמות שיעור של בית [ולשון רבינו ז”ל 'בית – מי שבונה ביתו בין שמיא לארעא, זה תקון האלפין']. ולפי זה י"ל שכן בהקרבת התמיד, עיקר ביטול החרפות של עבודת אלילים של הצו, הוא בהזריזות להקריב את הקרבן ובפרט שלא לדאוג על החסרון כיס, והעלאת העולה לשמים הוא בחי' העלאת האלפין.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ובהבנת הענין נראה עוד, שכל העולם נברא על ידי התורה, וכולם בחכמה עשית, ונפילת האלפין מחשיך מאד את הבריאה ומטרתה [וזה בחי' תולעת אותיות תועלת], וההשגחה נעלמה כמש"כ רבינו כאן. ובנין בית של הכנסת אורחים תלמידי חכמים אמתיים כמו בנין עולם קטן בתכלית, וזה מה שרבינו גילה העצה להיות כתולע, שהוא בחי' חסד ואמת, כי אלו הם בחי' חידוש העולם כמבואר בלקמ"ת תורה ח'. וזה הדרך לזרוק את הקליפה ולהעלות את הטוב הגנוז בגוה. ותכלית התיקון הזה הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע [שהוא שיר של אמונה וחסד – לקמ”ת ח – וכבר ידוע שהשיר הוא 'נ נח נחמ נחמן מאומן' שעם האותיות בגמטריא אבגית”ץ ובגמטריא תול”ע]. וזה המשך הפסוקים בפרשת התמיד, 'את הכבש אחד … ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין' – שכולו מורה בענין העשרה מיני נגינה, לעשות מד' -רביעת – ה' -ההין, ועל ידי זה מעלין את המלכות, ביתא תתאה עם ביתא עלאה, כמפורש באריכות בתורה מט:ז (וע' לק”מ תורה צז שכל אחד מישראל צריך לזרז את עצמו לעשות מד' ה' לחדש את העולם בי' מאמרות, שיהיה לתפילתו שררה ומלכות ע”ש. וזה בחי' שרה כמו שכתבתי באריכות לקמן בס”ד).

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רמז חזק להנ"ל לענין בריאת העולם מצאתי בפסוק (תהלים קמה) עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם, ובכוונות איתא שהר"ת של השמר אמת לעולם – לא"ה. והנה ידוע אמת זה בחי' יעקב, ולאה היא עלמא דאתכסיא בחי' עולם מלשון נעלם, ואותיות האמצעים של אמ'תלעו'לם אותיות תול"ע, והאותיות מבחוץ אמל"ם בגמטריא אל"ף, והס"ת של השומר אמת לעולם – הרמ"ת, שצריכים להרים את האלפין ע"י בחי' תולע (והוא ממש פלאי תודה לאל יתברך!). ואז המזמור ממשיך: עשה משפט לעשוקים, נתן לחם לרעבים, ה' מתיר אסורים וכו', שע"י נתן לחם לרעבים, בחי' הכנסת אורחים ע"י מתיר אסורים, היינו האלפין נפולין ועושה משפט להם שהם עשוקים, ועוד בכלליות, שכל אלו הדברים הנזכרים בפסוקים, הם בחי' והלכת בדרכיו בהנהגת העולם, ועל ידי שמקיימים אותם מגלים את התכלית והמטרה של העולם, ועי"ז יש תיקון ללאה. וכן יש לראות בפסוק הקודם לכל אלו: אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלקיו, שהוא בחי' אמונה הנדרשת להשיג בחי' האמנים עלי תולע.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש לשון הברכה ראשונה של ברכת המזון, הוא נותן – בגמטריא אבגית"ץ כמובא- לחם לכל בשר (עם האותיות והכולל ג"כ בגמטריא תולע, כי בשר מצינו תואר לשבח, בבחי' לב בשר, ומצינו כינוי לחיצוניות הגוף, וזה כשני הבחי' של תולע. זן ומפרנס עם האותיות והתיבות בגמטריא בשר), כי לעולם חסדו – בחי' הדרך ארץ שקדמה לתורה, בחינת הכנסת אורחים כפשוטו. ובטובו הגדול, אין טוב אלא תורה (גם הצדיק נקרא טוב, וזה בחי' הכנסת אורחים ת"ח אמתיים), תמיד לא חסר לנו, יש את התיקון של תמי"ד.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'למי שיח, הינו על ידי שיח, על ידי חכם שד יהודאי, על ידו מדנים על ידו בא התנגדות'.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

יש לראות רמז לזה בתהלים (י:י) ידכה יש"ח (שי"ח) ונפל בעצומיו (בחי' האלוף, אלפין הנפולין) חל כאים, בחי' אנשי חיל מתלעים. (י:יא) אמר בלבו שכח אל וכו' – זה המבואר באות א' שעל ידי הלאה מתורתן של השי"ח בני אדם נופלים בכפירות גדולות וחושבים ח"ו לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם. (י:יב) קומה ה' – אולי י"ל שזה בחי' ואמר שם וקם בין שמיא לארעא, 'א-ל נשא ידך', ידך בחי' היוד שעושה פלא וזורק את הקליפה, גם ידי השם אלו הצדיקים. 'אל תשכח ענוים' – בחי' תולע.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

שי"ח – בלקוטי תורה ריש פרשת נח ז"ל ענין נח שהוא יסוד, לכן יש לו ג' בנים וכו', ג' פעמים ב"ן, והוא נגד ג' קוין נה"י, שכולם נכללים בו, וג' קוין הם ג' ווי"ן, גימטרי' ח"י, לכן היסוד נקרא איש חי. וכשמתחברין יחד נעשין ש', לכן ר"ת שם חם יפת שי"ח, כי ג' ווי"ן נעשין ח"י, ונעשה מהם אות ש', ע"כ.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

שי"ח – בע"ב שמות, שמות ל"ב ול"ג: וש"ר יח"ו, אותיות רוו שיח. רוו, ענין שיכרות, למי מדנים וכו' למאחרים על היין.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'בני לן ביתא', יש לראות בלשון רבינו שבנין הבתים, מצד הקדושה וגם מצד התלמידי שי"ח הוה על ידי החכמים שמהם מקבלים תורתן, ועי"ז בנין הבית, וכמו שכתוב (משלי כד:ג) בחכמה יבנה בית. על 'בני ביתא באוירא דעלמא' כז"ל כי אלו בני אדם הרוצים לערך עבודתם על ידי התורה ששומעים מתלמידי חכמים שדין יהודאין ובאמת אין להם על מה שיסמכו והוי כאלו רוצים לבנות בית באוירא וכו' ע"כ, ומבואר שהבית שהם בונים הוא על ידי התורה שמקבלים. ולהבדיל מצד הקדושה כז"ל מי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא – הינו מי שבונה ביתו על ידי ת"ח האמתיים, כי יש להם על מה שיסמכו, כי ת"ח אמתיים הם יסוד כל דבר, ומי שביתו בית ועד לחכמים וכו', ע"כ, ומבואר כנ"ל. ובזה מובן לשון רבינו ז"ל ואמר שם וקם בין שמיא לארעא, הינו התלמיד חכם האמתי הוא בין שמיא לארעא, ע"כ. מדויק שלא מדברים על זה שמארח את התלמיד חכם בביתו, אלא על הת"ח בעצמו, כי הוא יסוד בחי' הבית שבין שמיא לארעא.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'בני לן ביתא באוירא דעלמא': הנה אחר שאמר שם וקם בין שמיא לארעא, הם אמרו מי איכא דמציא לאסוקי התם, דהינו שהם רצו לבנות באוירא שלהם, יעו' בעץ חיים (שער מט פרק ג) 'ומהבל טוב ורע זכר יוצאין השדים התלויין באוירא וכו'', ומבואר שם שיש כמה וכמה בחינות ומדרגות של אוירא, ואכן ההוא בנה באוירא של קדושה, והם תמהו איך יכולים להגיע שם, ואכן התלמיד צריך לזכות לזה שלבו יפרח באויר כמו שגילה רבינו בסוף לקמ”ת (תורה צא ד”ה כי). וזה המעלה של האמת, שאף על פי שהוא באוירא בין שמיא וארעא, יש לו על מה לסמוך וקושטא קאי, ורק התלמיד צריך לפרוח שמה. וכבר הארכנו לעיל בס"ד שבלימוד תורה נעשים שותפין במעשה בראשית ובזה פועלים התיקון של הכנסת אורחים, ואכן מעשה בראשית גופא הוא בחי' תולה ארץ על בלימה, וכדתניא רבי יוסי אוי להם לברית רואים ואינם יודעים מה הם רואים, עומדים ואינם יודעים על מה הם עומדים וכו'.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש אולי לפרש לשון רבינו שכז"ל כמו (חגיגה טו:) רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל כמו שכתוב (משלי כג) בני תנה לבך לי, וכתיב (שם כב) שמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי, ע"כ. והרי רבינו הוסיף את הפסוק בני תנה לבך לי מה שלא נמצא בגמרא. כי בין כך ובין כך צריכים בחי' לי, שהתלמיד יתן לב, והלב פורח באויר וכו' ע"ש. אכן מה שמבואר שם שהתלמיד מקבל בח' למד שהוא בחי' המגדל הפרח באויר, ולשון תלמיד הלמד מהרב, ונמצא שהרב והתלמיד הם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה בחי' למד יוד, כאן בא זה ללמד ונמצא למוד, דהינו התלמיד מעלה עוד למעלה מזה ששומע התורה הנפולה ממנו, והוא בחי' היוד חכמה עלאה, כי האלפין הנפולין הם בחי' יוד כמש"כ רבינו (בחי' אודה שמך כי עשית פלא), ולכן התלמיד הזה יש לו הכח המבואר שם על הרבי האמיתי להעלות בחינת החכמה תתאה מכל הרעים ורשעים שבעולם.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'בני לן ביתא באוירא דעלמא' – ע' בכוונות האריז"ל על ברכת השחר, רוקע הארץ על המים. האר"ץ לאה, ע"ל המי"ם – ה' מים, חמשה פעמים מים מספרת דמות, ודמות זה הוא לאה, ע"כ. והרי דמת חסר, בגמטריא ד' אלפין שהם בכתר של לאה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג – זין חית … מהם החרוף והבזיונות בבחינת (איוב לא:לד) ובוז משפחות יחתני, בחינת חית, ע"כ. ובאיוב פרש"י שאותן משפחות מהכשדים, וכשדים זה בבל, כי השדין יהודאין על ידי תלמוד בבלי [ועיין בספר עמק המלך א:לה ז"ל דע שאות ח' נעשה משתי נקודות, שהם בשיעור נקודה אחת, מפני שהם האומות, ומאלו הב' נקודות נעשה תרין זיינין וכו' ע"ש. וי"ל האומות שהזכיר הן הן המשפחות בפסוק]. וזה לעומת זה מצינו במפשחות של עם ישראל המכובדים, שהש"י מקיף שמם בי"ה שמו, (בראשית מו:ג, במדבר כו:ג) לבני יששכר משפחת תולע – התולעי. ובני יששכר יודעי בינה לעתים, בחי' קרבן התמיד במועדו. ותולע בן פואה שפט את ישראל כג שנים (2719-2742) אחר אבימלך בן גדעון (ראשי תיבות אב"ג...). (ועמש"כ שפואה אותיות והאף). וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' שיששכר הוא נגד תאוות ממון שהוא משמר ראשונה של הלילה, בחי' חמור נעור, כי יששכר הוא חמור גרם ותרגם אונקלוס עתיר בנכסי. וזה הענין של הציווי של קרבן התמיד כמש"כ.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'ועל ידי זה יוד – הינו תתקן על ידי זה האלפין בחי' כי עשית פלא וכו' יוד בחינת וידו אבן – לשון השלכה הינו קלפתו זרק.' הרי שדוקא בחי' פלא זורק את הקליפה, וכן מצינו בכמה מקומות, למשל ברכת המינים לאבדם בשמונה עשרה מבואר בכוונות שהוא בכתר.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי הלכות, ברכת המזון ומים אחרונים הלכה ה:א. מוהרנ"ת מסביר איך שהתיקונים תורה כח נעשים על ידי תלמיד חכם הנודד. ובזה אתי שפיר שהד' אלפין הם בחי' הת"ם, מקומות אחרות. וב"ה הרבה מהחידושים שאני כותב כאן היה בנידודי הננח מטבריה להילולא של רחל אמנו, ועל הדרך הגענו גם למערת אליהו ששם בנו את הרצפה באויר. ושוב בנסיעה על הילולא של סבא ישראל תשע”ה.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות, הלכות ברכת המזון ומים אחרונים הלכה ה:ב כז"ל וזה שאמרו רז"ל ארבעה פתחו באף וכו' ועל כן הם ד כנגד ד אלפין הנ"ל, כי הם פגמו באלפין הנ"ל ונעשה אצלם מאלף אף שהוא בחינת אף תקפא דדינא, ע"ש. ויש להוסיף שמצינו שאות למד הוא בחי' מגדל הפורח באויר [ע' לקוטי מוהר”ן תנינא תורה צא ז”ל ומה שהתלמיד מקבל ממנו שזה בחינת חכמה תתאה הוא בחינת למד שהוא בחי' מגדל הפורח באויר, כי הלב פורח באויר ושומע מה שהרב אומר ועל ידי זה מבין האדם השומע ע”ש. וי”ל שתולע, חסר הל' של הלב, לשון תועה בחי' ויהי כאשר התעו אתי (וירא כ:יג) שתרגם אונקלוס טעו], וע' בסנהדרין (דף קו:) א"ר ארבע מאה בעיי' בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, ופרש"י ז"ל מתג עליונה שלמעלה מן הלמ"ד מפני מה כפופה למטה לשון מ"ר מפי השמועה, ל"א וכו' לעשות כישוף להעמיד מגדל באויר, ע"כ. וע' בזוהר הקדוש (משפטים קב.) ששלמה המלך ברר אותם ד' מאות הלכות, שזה המבואר כאן בתורה כח ובלקוטי הלכות ששלמה המלך זכה להם בקדושה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה כאשר אברהם ושרה עסקו בהכנסת אורחים עם הג' מלאכים, בחי' תלמידי חכמים אמיתיים, והם ממש בבחי' הקרבן תמיד, כי המלאכים לא היו צריכים את המאכל הזה, וכמו שאמרו חז”ל לענין הקרבן תמיד שאין לפני השם יתברך אכילה ושתיה אלא כאילו מארחים את השכינה הקדושה בבית המקדש, ושרה היתה באהל, בחי' לא"ה (לאה בא”ת ב”ש כתצ בגמטריא שיר, כי לאה שורש של השיר כמו שגילה רבינו בתורה רכו), שרה אמנו, ששרה לשון שיר (תורה מט), צחקה בקרבה, בחי' רדה בקרב איביך שנעשה על ידי התפלה של הבעל כח עד שזוכין להשיר פשוט כפול משולש מרובע (לקמ"ת ח:ג), פתחה ואמרה (וירא יח:יג) האף אמנם אלד וכו', שעברה על הד' אלפין להא' אלפין [והנה ראיה לדברינו שהאף היה לשון מרפא, הוא מה שמצינו מיד אחר כך שאברהם אבינו בתפלותיו להשם יתברך לרחם על סדום, השתמש פעמים במלת 'האף', ודו”ק. ועוד יש להעיר שאחד השופטים של בני ישראל היה תולע בן פואה, פואה זה אותיות והאף], וזה אמנם אלד, אותיות אמן א'למד (וע' בכוונות לתיקון חצות שהשם אל”ד בגמטריא לאה), וה' בחי' ד' עם י' (חכמה עילאה – תורה צא תנינא הנ”ל), בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע כמבואר בתורה מט. שרה אמרה (שם פסוק יב) אחרי בלתי (שזה ענין של חרופין כמו שכ' רש”י עה"פ אסף ה' את חרפתי, בראשית ל:כג) היתה לי עדנה ואדני זקן. הי-תהלי, תהלי בגמטריא ד' אלפין, והי, כנ”ל. עדנה לשון וסת כמו שפרש”י, שהוא לשון תמיד (ע' רש”י ריש פ' תצוה. וזה ג”כ בחי' תולע), ואדני זקן, והש”י שנה לשונה מפני השלום (רש”י שם פסוק יג), כי זה התיקון להאלפין נפולין, להעלות רק הטוב הגנוז בדבריה, ולכן הפסוק ממשיך (פסוק יד) היפלא מה' דבר, כמו שכ' רבינו ז”ל פלא דא אלף וזה יוד צורת אלף. וזה יוד, לשון אודה. יוד בחי' וידו אבן – לשון השלכה, הינו קליפתו זרק. ע”ש שזה תיקון האלפין. וזה 'ה-יפלא' שמפליא עם ה' הנ"ל (היפלא מ'השם ד'בר למועד, ר”ת למד. גם 'למה זה צחקה' למה בגמטריא למד עם הכולל). וזה 'למועד אשוב אילך כעת חיה' הרי כאן שלושה פעמים חזרה: למועד, אשוב, כעת. שזה בחי' השיר פכמ"מ שחוזרת על עצמה ג' פעמים. וזה 'כעת' בגמטריא ע"ה נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בספר אדיר במרום עמ' רנח-רנט בסוד ואל הבקר רץ אברהם, שהכל בנוי משם אהי”ה, ומסיים שם שכל זה נמשך מן העת רצון, והוא כי ע”ת הוא ת”ע ע”ש, והנה ע”ת עם אהי”ה שהוא השורש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).ובודאי מה ששרה אמנו התעבר עם יצחק וארחו בכריסה ז' חדשים הוא בבחי' הכנסת אורח ת"ח אמיתי. וזה מה שאמר הש"י 'למועד' בחי' קרבן תמיד שכתוב בו 'במועדו', ושרה נפקדה בראש השנה עם יצחק, שהוא בחי' ראש השנה, בחי' תמיד, תמיד עיני ה”א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה (לקמ”ת ח:י). אמנם (פסוק טו) ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה, ואילו התיקון של האלפין הוא מבחי' חסד. כי שרה באמת לא טעה בהאלפין הנפולין כמו שביארנו, כי שרה אחזה בה' אלפין, בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, ואף על פי ששיר זה מכונה שיר של חסד, יש בה גם את הכח של יראה כמבואר בלקוטי מוהר”ן תנינא תורה ח' כי הוא קול המוכיח שעושה תפילה בדין. כי שרה עשה דין ותפלה עם הש”י כאשר הכניסה את הגר, שהיא בת פרעה להיות צרה בביתה (כמבואר ברש”י פ' ויצא ל:ג-ו – ואבנה גם אנכי ממנה כשרה, דנני אלקים וכו' נפתולי וכו' נתעקשתי והפצרתי וכו' כמה בקשות וכו'). וזה בחי' הה' הנ"ל, כי יוסף הצדיק ג"כ עסק בתיקון של מצרים דייקא בה' כמש"כ הא לכם זרע (בראשית מו:כג), ואברהם ושרה לא הולידו עד שהגיעו לה"א הזאת (לק"מ נג), וה"א הזאת הוא שלמות הדיבור של שלום (לק"מ תורה נז).

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לפרש ותכחש שרה, היינו שההתנהגות עם שרה היה מכחיש אותה, לשון חולשה, כי רק דרך השיר פכמ”מ המוכיח נותן כח, וכאן היתה הטענה שצריכים לשנות ולתקן דבריה כאילו שרה לא צחקה, כאילו לא זכתה לדרך של השיר פכמ”מ (ומה שפירשנו למעלה שהאף זה בחי' השיר פכמ”מ, זה היה ג”כ טענינן דיבורה לטובה, א”נ צריכים לפרש שם סתם שהאף אינו דומה לאף, אלא בחי' החמשה יתרים מהד' אלפין כדלקמן), וטעה כטעות של שלמה, וזה האף, ה' אף, כי על שלמה כתיב ויהי שירו חמשה ואלף, חמש יותר מהד' אלפין, שרצה לתקן גם עם בת פרעה (בחי' ערף, בחי' אחוריים), ושוב השם יתברך הצדיק את שרה, ויאמר לא – כי יש את הל' ואת הא', כי צחקת, זכית לבחי' השיר פכמ"מ. ויש לי בס"ד כמה דרכים לפרש את זה, כי יש עוד כמה דקדוקים חזקים, א'מה שהש"י אמר למה זה צחקה שרה, שתיבת זה לכאו' מיותרת לגמרי, וי"ל שמרמז על הזין והא של האלפין נפולין. וב' מה שהש"י לא הוכיח את שרה, רק העיר לאברהם, ולא כתוב בתורה בכלל שהוכיחו את שרה, ושפיר י"ל שבאמת הש"י האיר לאברהם על מעלת שרה אמנו, ושרה כיחשה שצחקה לאלף – ל"א, ל-א' צחקתי, היינו רק להרים את האלפין, ויאמר לא כי צחקת, כי בחי' כתר וי' מיני נגינה, וגם כ"י בחינת שמן המשחה, ואכמ"ל יותר].

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' הד' הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא, כנגד הד' אלפין --- ועליהם גופא הגמרא אומרת (חגיגה טו:) שטינא היה בלבם, כלשון רבינו כאן. וגם הג' מלכים יש בהם בחי' ד', כי אמר רב יהודה אמר רב בקשו עוד למנות אחד (פרש"י שלמה), הרי שיש בחי' ששלמה המלך גם כן נכנס לטעות בהאלפין, וכמבואר כאן בלקוטי הלכות אות ז'.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות, הלכות ברכת המזון ומים אחרונים הלכה ה:ו בסוף כז"ל וזהו 'ותשבתו הרמתה כי שם ביתו', בכל מקום שבא שם ביתו, כי בכל מקום שבא הכניס את התורות הנפולות הנזכרות לעיל מבחינת אוירא דעלמא לבחינת בית. ועל כן בכל מקום שבא שם ביתו וכנ"ל, ע"כ. ויש להוסיף שהרמתה לשון להרים מתה – אותיות הת"ם בחי' הד' אלפין, וא"ש בס"ד.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות שם, מוהרנ"ת מפרש שעל ידי שהאדם נותן מנוחה להתלמיד חכם הנודד, בזה עוזר להתלמיד חכם כי עכשיו יכול לעסוק בבנין התורה ולהרים האלפין. וסיים עם ענין של הנסיעות של שמואל, ע"ש. הנה לכאו' מוהרנ"ת מראה בענין של ששמואל שעיקר התיקון של האלפין אינו מההכנסת אורחים אלא מהנייחא של התלמיד חכם כאשר הוא מטולטל בדרך ושובת בבית, כי שמואל הנביא היה מקפיד לא להנאות מאף אחד, והיה עושה לעצמו בית. והגמרא (ברכות י:) מבחנת בין שיטתו של שמואל הנביא שלא רצה להנות כלום מבני אדם לאלישע הנביא, שהרוצה להנות יהנה כמוהו, וכל התורה כאן בנוי על הדרך של אלישע הנביא, וקשה מאד לפרש שהדרך של שמואל הנביא הוא זה היסוד דברי רבינו כאן בתורה כח, שרבינו כותב בפירוש שהעיקר תלוי בהחסד, אלא שכדי לבוא לחסד צריכים להכניס ת"ח צדיקים. וכיון שמסורה בידינו שהלקוטי הלכות הוא פירוש בסיסי ללקוטי מוהר"ן נראה מוכרח מזה כמו שכתבנו בס"ד בריש התורה שקיים דברי התורה הזו יכולים בהאדם מיניה וביה, שגופו ישרת את נפשו, ע”ש מש”כ בס”ד וע' בלקוטי מוהר”ן תורה כב:ה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ובהבנת התורה כאן בפשטות נראה, כי תורתן של השדין יהודאין היא בלי תועלת ותלאה את אלהים ואנשים, והתיקון לזה להחזיק את התורה בחסד, שתורה תחילתה וסופה גמילות חסדים (סוטה יד.). היינו שכל מהותה ותכליתה חסד. ורבינו מגלה שאיך מחזיקים את התורה שתראה מציאותה של חסד. ועמש"כ כח:ג.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כח – מרומז היטב במשלי ריש פרק יד

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק א: חכמות נשים בנתה ביתה – לבנות לאה בחי' נשים ע"י שמביאים חכמים לבית.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ב: הולך בישרו ירא ה' ונלוז דרכיו בוזהו – בחי' החרופין.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ג: בפי אויל חטר גאוה – הפך תולע דקדשה.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ד: באין אלפים אבוס בר – אלו האלפין. ופ' רש"י כלומר במקום שאין ת"ח...

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ורב תבואות בכח שור – שור בגמטריא תול"ע ואבגית"ץ.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ה: עד אמנים לא יכזב – בחי' אמנים עלי תולע.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק יא: בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח, בחי' בית באויר של קדשה ולהשמיד הבית באוירא של הבל הקליפה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כח-כט

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

סמיכות תורה כט לתורה כח, כי תורה כח מדבר על תיקון של התולע, ותורה כט גם כן (סוף אות ה') – אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. גם בחי' כבש, ולמכסה עתיק. ועוד רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה ו:ג.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פרפראות לחכמה כז"ל זה המאמר נאמר בקיץ שנת תקס"ו בחג השבועות שחל אז ביום ו' ז', ובאותו העת לבש פעם ראשונה בגדים לבנים, ואזי נכלל בהמאמר הזה בגדים לבנים כמבואר באות ג', גם איש אחד הביא בתו הבתולה שהיה לה חולי נופל רחמנא ליצלן, וגם הביא יין וכל זה נכלל שם באות ז' ח' וכו' וכו', ועוד כמה דברים נפלאים שראינו בעינינו שנכללו בהתורה הזאת, מלבד הנסתרות כי עצם כוונתו בכלל ופרט אי אפשר להשיג גם אמר שהתורה הזאת עומדת על ענין הצרפת, כי מדבר שם מכסף וממון דהיינו מענין תיקון הכללי של המשא ומתן, וכן מדבר שם מענין תיקון הדיבור שהוא על ידי שבח הצדיקים, ומבגדים לבנים היינו מתקון הכללי שהוא תקון הברית שזה עיקר בחינת צדיק כידוע, וזה כסף נבחר לשון צדיק סופי תיבות פרנק (כל זה הועתק מספר חיי מוהר"ן, אכן הוא הוסיף שזה חל ביום ו' ז'): ע"כ מהספר הנ"ל.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פרנק זה בעצמו רמז על רבינו הקדוש, כי ק' זה ב"ן, כי ב' פעמים נ' = ק. אז פרנ"ק זה ר'בינו ב"ן פייגא.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

גם האותיות האמצעיות של כסף נבחר לשון צדיק, סבחשודי - והק' האחרון, הם בגמטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן. גם "לשון צדי" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

הרי הראית עוד רמז שעיקר תיקון הברית זה ע"י השבח שמשבחין את הש"י וצדיקו רבינו נחמן בן פייגא - בשמו המיוחד והמסוגל - נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:א 'ועקר מה שנתקבל הדבור הוא מחמת הטוב שיש בו' – ע' תורה א' שע"י חן הדבור נתקבל ע"ש. וע' בזוהר הקדוש פ' בראשית (לו.) נאלמתי דומיה וגו' מאי טעמא בגין דהחשיתי מטוב דלא אזיל קול בהדה ע"כ, היינו שהדבור היא המלכות וטוב ז"א.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שענין 'דבור שאינו נשמע' הוא כנ"ל, כי הלוא רואים שרוב העולם מדברים תמיד בלי דעת ושומעים דבריהם, אלא ענין שמיעה הוא ענין תשמיש וזיווג כידוע (רש"י בראשית ד:כג), דהינו שהדיבור, שהוא בחי' האותיות, הנפש, והמלכות, מקבלת את הקול, שהוא נמשך מהדעת, והכיסופין טובים, והרוח. וע' בתורה יט, שכאשר הדיבור אינו בשלמות לשון הקודש אז שולט עליה הנחש, שהוא הרע הכולל, רוח סערה, רוח שטות. ומטיל בה זהמא, שזה בחי' דם נדה המבואר כאן.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש בתורה יט ששלמות הדיבור תלוי ביראת שמים, ואילו כאן רבינו גילה ששלימות הדיבור תלוי בדעת. וי"ל על פי המבואר בתורה טו, ששורש היראה הוא בדעת, וכן מביא שם את הגמרא (ברכות ו) שמי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. וגם בתורה יט רבינו מבאר איך שצריכים לדעת את הטוב שבתרגום להעלותו ולבררו מהרע, וענין היראת שמים הוא תלוי באודניא, בשמיעת הדיבור. וע"ש ששמיעת הדיבור הוא על ידי הצדיק שעשה את הדיבור. וזה כמו שנתבאר לעיל, שענין השמיעה הוא חיבור הקול והדיבור.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן מצינו בכמה מקומות שהקורא צריך להשמיע לאזנו, כמו בקריאת שמו – ברכות ב:ג. וז”ל רבינו בתורה נ: מיין מתיקין זה בחינת מיין דדכין, זרע קדש, שמירת הברית... אזי דבוריו מתוקים וטובים, וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו (ברכות טו) השמע לאזנך וכו', אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך עצמותיו, בבחינת (משלי טו:ל) ושמועה טובה תדשן עצם (ואגב, אותיות היסוד של מאור עינים ישמח ל'ב ושמוע'ה טוב'ה תדש'ן עצ'ם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע”הג, וכן באמת מצינו התרגום יונתן בן עוזיאל עה”פ בישעיה (סב, הפטרה לפרשת נצבים) עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה וכו' שתירגם ז”ל בשרו בשורן טבן ונחמן לצדיקיא וכו' ע”ש, הרי שאין לך שמועה טובה מנחמן). וכשעצמות מרגישין מתיקות הדבורים, זה בחינת: כל עצמותי תאמרנה, ואז אריה נחת ואכל קרבנו ע”ש. הרי מבואר עוד שכל עצמותי תאמרנה הוא דייקא על ידי השמיעה, כנלע"ד.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:א 'על ידי שלוקחין הדבור מהדעת' – ע' משלי טז:א לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. וידוע שהלב הוא הדעת. ולפי המבואר כאן י"ל לאדם, הכוונה להצדיק, שעל ידי שמשבחים ומתקשרים להצדיק זוכים למערכי לב.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט – י"ל בכמה אופנים מש"כ (משלי טו:כב-) הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום, זה בחינת הקמת הברית על ידי הצדיק, שבלי זה אין סוד, כי הולך רכיל מגלה סוד. (פסוק כג) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב. דבר בעתו מה טוב, מראה לכל התורה כאן, שהדיבור צריך להיות עם טוב, ועי"ז לא שולט העת רע של השפחה בישא.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:ב 'ולהקים ולרומם את הדעת הוא על ידי שבח הצדיקים' הינו שלא מספיק להמשיך טוב מהדעת לתוך הדיבור אלא צריכים להקים ולרומם את הדעת ממוחין דקטנות עד כדי כך שהדיבור בעצמו ימשך מהדעת (וכן משמע מהפרפראות לחכמה כאן). ובזה יש לראות שיש ג' בחינות של דיבורים. יש דיבור של דם נדה, של דמים סתם וזה בחי' מוחין דקטנות, ויש דיבור של דם נעכר ונעשה חלב – וזה בגדלות המוחין ובחיבור גמור של קב"ה ושכינתיה.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה נתברר ומחוור כמה דברים בתורה זו.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

באות א' רבינו מגלה שדיבור בלא דעת אינה נשמעת, אבל לא משמע שיש פגם בזה. אכן בהמשך התורה רבינו מבאר הענין של הולך רכיל מגלה סתם, שדברי תורה הם אסורים להגיד סתם באופן שאינם נשמעים. ונראה לע"ד כי כיון שהדיבור גופא הוא תורה, אז צריך לבוא מהדעת, ומי שרק ממשיך דעת וטוב, בחי' סוד, לתוך דיבור בעלמא, שאינו משורש קדוש, הרי מפיל הסוד בגלותא, וכמוצא זרע לבטלה ח"ו. ולכן דברי תורה מותרין רק בבחי' ביומי דרשב"י.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שדברי תורה חייבין להיות נמשכין מהרמת המוחין בדעת, הגמרא לומדת שכמו כן האי מאן דבעי וכו', שמי שכבר פגם, ואינו רק בבחי' מוחין דקטנות, אלא בבחי' דם נדה, כדי שהוא יזכה לדיבור הנשמעת הוא צריך לתיקון הכללי, להרמת המוחין. כי בשבילו כמו בדברי תורה לא מספיק להמשיך טוב לתוך הדיבור, אלא צריכים לדאוג שהדיבור בעצמו תהיה מתוקן. מה שאין כן מי שלא פגם וצריך איזה דיבור בעלמא, מותר לו לדבר ואין בזה שום פגם, רק לא תהיה בחי' דיבור הנשמעת, כן נלע"ד. אכן כל מי שהוא ת"ח יותר, צריך להקפיד יותר על דיבורו – בגדיו, כי דיבורו תהיה יותר בבחינת דברי תורה, כי אפילו שיחתן של ת"ח צריך לימוד כידוע, עד כדי כך שיבוא לבחינת שיצטרך לבכל עת יהיו בגדיך לבנים, שידבר רק במוחין דגדלות, ואם לאו מתחייב בנפשו כעובר על דם נדה, אף על פי שבגדיו אינם ממש פגומים בבחי' דם נדה, אלא בבחי' דמים בעלמא בבחי' מוחין דקטנות, אבל לעומת התורה שהוא מוציא וממשיך לתוך הדיבור, אותם דמים ודיבור אינן אלא פגומים כנ"ל.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נתברר, דהנה יש לעיין למה בענין תיקון הכללי של הדיבור צריכים קודם כל לדבר בשבח הצדיק ורק אח"כ יכולים לדבר, ואילו לענין התיקון הכללי של משא ומתן מספיק מחשבה וכוונה ובשעת מעשה בלי שום הקדמה (ואפילו בהדיבורים של המשא ומתן מספיק כנ”ל). ולפי משנ"ל מבואר הדבר, שכדי להוציא דיבור הנשמעת צריכים קודם לתקן כלליות הגידין, שיהיה נעכר הדם ונעשה חלב, ולכן צריכים קודם לדבר בשבח הצדיק, ורק אח”כ ימשך מהדעת דיבורים הנשמעים ביחוד הקול והדיבור כנ”ל. אכן במשא ומתן בעלמא אין המטרה לזכות לדיבור הנשמעת באופן כנ”ל, רק שהדיבור לא תהיה פגומה בדמים של גניבה, ותהיה דיבור באמונה מכוונת אל התכלית ליתן צדקה, ולכן מספיק להמשיך לתוך הדיבורים, והמעשה של המשא ומתן, את הדעת וטוב הכוונה. כי משא ומתן בכלל אינו מעשה של קדושה כמו דיבור הנשמעת ביחוד קודשא בריך הוא ושכינתי', רק טהרתה מדמים וכוונתה ומטרתה הם קדושים, וכן הצדקה שנותן בסוף, ועליהם יתיחד שמו יתברך.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:ד תיקון הברית שהוא כלליות הגידין.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מבואר יפה בריש ספר אדיר במרום (עמ' ו) ז"ל נמצא ששני תרי"ג הם. התרי"ג הא' הוא מה שעשה הקב"ה, והוא בחינת מלכות בפני עצמה, והוא הגוף הניתן לאדם. ויש תרי"ג אחר שהוא מה שעושה האדם והוא בחינת מלכות בסוד מצוה, וזהו התרי"ג מצות. אך האמת הוא שהכל נכלל בתרי"ג, אלא שבאחד מן המאורות האלו נכללים התרי"ג השניים, והוא עטרת הברית שהיא לבדה מקבלת לכל התרי"ג, עכ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:ד 'שד"י על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט' – ע' בכוונות לברכת איבוד המינים, שהר"ת של 'שובר איובים ומכניע זדים' בגמטריא שד"י.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ד ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, וא"א לתקן אותם, כי יש דיקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו, בכן צריך לתקן כלליות הגידים, שהוא בחי' (דברים ד) ויגד לכם את בריתו, ואז ע"י תיקון הברית שהוא כלליות הגידין, נתתקן ממילא כל הלאווין שעבר, ונמשך להם לבנונית וכו' ויורה כחץ לבנונית ותיקונין לכל פרט ופרט כפי צורכו, ואפי' למקומות הצרים והדקים, כי יש מקומות צרים ודקים שא"א לבא לשם שום תיקון כ"א ע"י תיקון הכלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן רלה, שזה הדרך והאופן לבוא גם לדקדק, אבל אי אפשר להיפוך – להתחיל עם דקדוקים כדי לבוא לידיע או השגה וכדומה.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ד תינוק יונק משדי אמו (ברכות ג), תינוק היינו המוחין דקטנות שהוא יונק ונגדל מקטנותו, ע"י תיקון הכללי שהוא שדי ויורה כחץ, וזה אמו דא כנסיה כמ"ש (משלי כג) אל תבוז כי זקנה אמך) פי' רש"י כנסייתך, ששם נתכנסין ונכללים כל התיקונים, ע"כ.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברזין גניזין, מערכה ו' עה"פ ויזכר אלקים את רחל, דרוש א', איך שאימא מסירה את הערלה, ועל ידי זה הטיפה יכולה לצאת לנוקבא. (ושם מבאר שמשיח בן יוסף בחי' יסוד, מסטרא דדינא).

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בדרוש ב' שכז"ל וישמע אליה אלקים, דהא כד אהבה אשתכחת ושכינתא סלקת, כדין כולהו בירורין דברירת כל זמנא דגלותא מכתנשין בגווה. בגין כן וישמע אליה אלקים, כמד"א (שמואל א:טו:ד) וישמע שאול וכו' (-שתרגם יונתן, וכנש, כלום אספם שיהיו נשמעים אליו. וגם מצינו ששמע לשון ביאה).

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ט 'וזה שתרגום יונתן (על פסוק ובגד בוגדים בגדו הנ"ל ובסנהדרין צד): בזוזי ובזוזי דבזוזי, הינו בחי' תאות ממון.'

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

ואין מקרא יוצא מידי פשוטו שהוא לשון בזיון, שהוא ג"כ פגם בדמים כידוע. וכן תראה בספר משלי בפסוק לפני 'הולך רכיל מגלה סוד' (משלי יא: פסוק יג), כתוב (פסוק יב) בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש. וע"ש בפסוקים הקודמים שיש בהם הרבה רמזים למה שרבינו גילה כאן, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י 'כסף נבחר לשון צדיק' – ע' ברש"י שם (משלי י:כ) שכז"ל שיודע להוכיח עכ"ל. וידוע ענין הידיעה להוכיח מלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח', שהוא ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא תיקון הכללי.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: ועל כן אשה שדמיה מרבים ואין לה וסת אף שיין מזיק לה כנ"ל בחינת יין כי יתאדם, שאחריתו דם, בחינת נכנס יין יצא סוד כנ"ל, עם כל זה רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת שבת רפואה לזבה, שהגמרא מציעה רפואה אחת, ואם זה לא עובד, מציעה עוד רפואה, וכן כמה וכמה רפואות זה אחר זה, ואז מציעה ז"ל ואי לא, ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה ופרש"י כלומר יין הרבה תשתה תמיד עכ"ל. ומשמע שאדרבה בשלב הזה היין רפואה לה, כי דוחק לפרש שזה רמז ליין שהצדיק הסתכל בו, לפי מה שפרש"י, ואולי זה רפואה ומועלת לה רק לאחר שנסיתה בכל הרפואות הקודמות, אבל לכתחילה מזקת.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לזה מהפסוקים בברכת יעקב ליהודה (ויחי מט:יא-יב) אסרי לגפן (בחי' אשה) עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה. חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב. והמעיין בתורה כאן יראה להוציא הרבה רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הבאתי כמה פעמים מה שאמרו לי בשם הגר"א שסוד תיקון הברית בסוד כי הוא כסותה לבדה (שמות כב:כו – ופרש"י זו טלית), כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בספר חרדים דף עב – חק לישראל פ' שמות ליום ד' – שפירש: שארה – מעשה, כסותה – דיבור, עונתה - מחשבה). ולשון סותה פרש"י ז"ל לשון מין בגד הוא, ואין לו דמיון במקרא וכו' וצבעונין הוא לשון סותה, שהאשה לובשתן, ומסיתה בהן את הזכר ליתן עיניו בה. ואף רבותינו פירשו בגמרא לשון הסתת שכרות במסכת כתובות (קיא:), ועל היין, שמא תאמר אינו מרוה, תלמוד לומר סותה, עכ"ל. סותה זה בחי' וסת, ובגמטריא עת ע"ה, והוא בחי' פגם ודם נדה, ובחי' אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם, כי היין בוגד (אות ח), שכל זה נרמז ברש"י הנ"ל. כי לית כבוד בלא כ"ף (תורה ו' – וע"ש באריכות בענין תיקון הברית) ועם הכ"ף, סותה נעשה כסותה שהוא בחי' תיקון הברית ותיקון הבגדים. ודו"ק בלשון רש"י שאין לו 'דמיון במקרא', ויש עוד הרבה רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בענין לבוש הנשמה ארחיב קצת פה בעזה"י, ע"פ המבואר בשער הכוונות ענין סוכות דרוש ז', שלכל נפש אדם יש לו לבוש אחד הנקראת צלם (ולא זו הצל”ם של המוחין ע”ש), ועוד שני לבושים הנקראים צללים, והם מחות"ם – נה"י דאימא, צלם – מקס"א, וצל אחד מקמ"ג – בצ"ל אהי"ה, והוא מהזכר, וצל אחד מקנ"א כמנין בצל-אל, והוא מהנוקבא. ואלו השני צללים הם בחי' בבואה ובבואה דבבואה, וכמו דאי' בגמרא (במס' כתובות קכב. ובגיטין סו.) שבני אדם יש להם בבואה וגם בבואה דבבואה, אבל השדים בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו. וע"ש באריכות איך שאין דבר בעולם שנברא אלא על ידי זו"ן, אכן כאשר יוצא הזרע חוץ מהנוקבא – לבטלה, נוצרים משם שדין ורוחין וכו'. ונמצא שעיקר ההבדל בין האדם הנולד מאשה לשד שנולד מזרע לבטלה, הוא הצל השני מקנ"א הנ"ל. וזה הצל השני הוא ממש כח המהווה את גוף האדם, אותו גוף שחסר להשדין, ועל כן הסתלקותו ממש הוראת המיתה ר"ל, ע"ש כל זה ביותר ביאור.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שעיקר הקמת האדם, ובשמירת הברית, הוא בחותם בבואה דדבואה. חותם בבואה דבבואה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע"ש בכוונות ענין סוכות דרוש ו', והוא דרוש ליל הושענא רבא. ובו נתבאר ענין הלילה הזה הנקרא ליל החותם, ומפרש שם הענין שבליל הושענא רבא יש מסירת הפתקים, או כפי לשון אחר שם אז נכתבים הפתקים, ומסירתם ביום. ומפרש שם את הענין להסתכל אחר חצות לילה לראות אם יש בבואה דבבואה, כי אם נסתלק זה מורה שנגזר עליו לתת רשות אל החיצונים לשלוט עליו ולהמיתו ע"ש. והיוצא מדבריו שהחותם של כתיבת ומסירת הפתק, הוא חותם בבואה דבבואה, שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – שהוא החותם של הפתק הקדוש של רבינו!!!

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי בעזה"י בסוף ספר אדיר במרום ביאור ארוך שממש מתאים להתורה פה, כי הרמח"ל כותב שם ממש בענין "התיקון הכללי", וכותב שצריכים לתקן את הדיבור והצדק על ידי העינים.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל המלך הח' הוא המלך הדר, והוא התיקון הכללי לכל קלקולי השבירה. וכאן נזכרו אשתו כידוע, שכבר נתקנו הדברים בסוד דוכרא ונוקבא. וגם שם העיר (-ע' בתורה כט:ג שצריכים ואז היא נקראת עיר הדמים), כי קבע זה בהנהגת המלכות מה שקבע, כמש"כ לך עוד בס"ד. הנה כשנשלמו כל הענינים האלה שזכרנו לימצא למעלה בסוד הפה, נקרא שנשלם כל מעשה הפה. וסודו צדק (ע' כט:ג בחי' צדק מכותא קדישא, שזה בחינת הבגדים וכו'), וסוד זה (משלי ח:ח) בצדק כל אמרי פי. וכן אמר (ב"מ מט) שיהיה הין שלך צדק, וכן (שמות כג:ח) דברי צדיקים. וסוד זה הוא התלהטות שנעשה מן הקול המתלהב באויר, והוא סוד (תהלים כט:ז) קול ה' חוצב להבות אש. כי נדחק הקול מן השפתים הנסתמים, ומורר בו סוד החום, ומתלהט ונבקע באויר, והוא סוד הקולות והלפידים והלהבה המתלהבת, בכללות כל מה שזכרנו למעלה בכל עניני הקול. ומכאן שכינה ההנהגה למטה בסוד צדק, שאינו מהפך בזכות כנ"ל, אלא מעניש מיד. והנה זה סוד ירושלים, שהיא עיר הצדק, והוא תוקף הדין, כמו … … (חסר בספר). אך המשפט הוא מיתוק בזכות הרבה, וממעט בעונשים ,והוא סוד (זכריה ח:טז) ומשפט שלום וצריך שזה יתחבר עם הצדק, ויצא הדין במיתוק וזה סוד חיבור דו"ן ,וצדק נעשה צדקה. והוא סוד (תהלים נא:כ) תבנה חומות ירושלים. והוא מ"ש באדר"ז: וקרתא קדישא ושורוי לא אזדמנו. כי הדין בתחלתו אין בו כל כך סדרים בסוד (אבות פ"א) והוו מתונים בדין, אלא יקוב הדין את ההר (יבמות צב). וזהו צדק שהוא שירותא. אבל בסוד המשפט נתקן הצדק ג"כ, ומזדמנים בו סדרים ותיקונים גדולים, שאין הדבר נעשה במהירות ובהלה. ואלה הסדרים הם בנין העיר. והעיקר בנין החומות, שהם סדרים גדולים לתת מעצר לכח הדין. וסוד זה (משלי כה:כח) עיר פרוצה אין חומה, אחר כך: אשר אין מעצור לרוחו והנה סדו צד"ק נודע למטה בסוד ג' אדנ'. והיינו כי האורות למעלה הם נשגבים מאד, ואין נודע להם שם, אלא כשמגיעים למטה, נסדרים השמות לפי השרש שהיו מאירים גם למעלה. והנה זה הצדק המתגלה למטה, הוא עצמו הנשרש למעלה, בסוד (משלי ח:ח) בצדק כל אמרי פי, כמש"ל. ואחר כך כשנסדר בסדרים בסוד החומות – נקראת צדקה. ואמנם סוד תיקון הצדק תלוי בעינים, והוא סוד שפי' (ישעיה לג:כ) עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן והארת העינים בה, הוא שם יק. והנה בהתחבר שם יק אל צדק הוא כמנין הד"ר. וזה סוד המלך הדר כי הנה ההבלים של הפה היו מתלהטים כנ"ל, בסוד צדק. ושם ע"ב שנסתם בתוך הפה, לא נתגלה עוד דרך שם, אלא יעלה למקומות למחשבה, ומשם היה מאיר דרך הפנים בסוד (קהלת ח:א) חכמת אדם תאיר פניו. והנה תראה כי הפה היא סוף הפנים והיא הגילוי שלהם. והאמת כי הפה מהבינה, והפנים מחכמה. ובהתפשט אור הפה דרך הפנים, היה מתחבר באורות של הפה שהם למטה, ומתקן אותם ומחזיק אותם. ומכאן יוצא התיקון למטה של הדר, שהוא חיבור דו"ן. כי גם למעלה כשהאיר אור זה, גרם למה שנסתלק מן ההבלים דהיינו הפשוט שלהם שיחזור ויתחבר עם ההבלים אבל יש הפרש גדול ממה שהיה בתחלה. שבתחלה היו גוף אחד, שלא נתפרשו זה מזה כלל, ומצד עצמם היו אחד. אבל אחר כך חיבורם היה תלוי באור הפנים המאיר עליהם. והנה כנגד זה יצא המלך הדר הזה למטה. והוקבעה ההנהגה בסוד דו"ן. והנה ענין תיקון זה של הצדק ויק, שזכרנו, היה בהדר. אבל היה מתחלק בין הוא ואשתו, והוא סוד המתקלא דו"ן. ונקרא הזכר צדיק, דהיינו צדק י', והנוק' צדקה. ואמנם המתקלא, שהיא מ"ה וב"ן, סודה הדר ומהיטבאל. וסוד זה כי ב"ן הוא שרש הקלקולים, כמ"ש במ"א. והוא בסוד מלכות בלא בחי' היסוד עמה. והיינו עד לא קבילת דכורא. אבל בהיסוד עמה, אדרבא בה תלוי כל החמדה, כמפורש במקומו. והנה נוק' בבחי' ב"ן לבדו נקראת בן טבאל, פירוש – שהטוב נעלם והרע שולט. אבל כשנתחבר עמה היסוד, חוזרת ג"כ היא להתחדש מציאותה בבחי' מ"ה. ואז היא מהיטבאל (מ”ה-ב”ן). ומה שהיא טבאל, שר"ל לא טוב, הוא טובאל, שר"ל טוב גדול. וזה בן טבאל. וזה מה טבאל. והי' נוספת בו, שהוא בחי' היסוד שנתחבר עמה. שאז חוזרת גם היא לבחי' מ"ה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מכאן נמשכה הנהגת המלכות המשפעת, בסוד רוח הקדש, וזהו: ושם עירו פעו. וסוד זה כי כיון שנסתמו הפתחים, דהיינו סתימת הפה, וכל הנ"ל, הנה מכאן נשרשה הבריאה להיותה גסה וחשוכה מצד עצמה. אבל ניתן לה תיקון בסוד השפעה הבאה ממלכות, בסוד רוח הזה שמאיר חשכה. ולפי שיעור ההשפעה, כך היא ההארה הנמצאת. והנך רואה ההפרש בין היות הפתחים נפתחים מתחילה, או בהיות הרוח נשפע עתה. כי מתחלה היתה הבריאה בהירה וזכה מצד עצמה. אבל עתה מצד עצמה היא חשוכה. אלא שבאה לה הארה ממקום אחר. והנה מלך הדר זה צריך לתקן כל קלקולי השבירה כנ"ל. והוא שצריך מ"ה לשלוט על ב"ן שליטה גדולה, עד שב"ן עצמו ישוב להיות משפיע לעולמות, בסוד (תהלים קיד:ח) ההפכי הצור אגם מים. והוא סוד מהיטבאל, שהנוק' עצמה חוזרת ליקרא בסוד מ"ה (- אולי זה בחי' דם נעכר ונעשה חלב בתורה כט). וכללות התיקונים הנעשים בענין זה הוא מה שהוזכר בפסוק, בסוד: מטרד ומי זהב. ואפרש לך כל ענין זה הסדר על פי לשון המאמר אשר אנחנו בו, ע"כ.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' בקיצור הכוונות של הרמח"ל בענין קידוש ליל שבת, 'ותתן עין בכוס ותכוין וכו' עוד תכוין ע"י ראית העין להמשיך לה הארות מבחינת כתר וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש. בתורה טו – שרבינו מגלה איך לזכות לסודות התורה, שצריכים להעלות היראה לשורשה בדעת, וזה ענין התורה שלפנינו, כי יראה הוא בחי' הדיבור, שצריכים להמשיכו מהדעת. ובסוף התורה רבינו מפרש את הפסוק עיני בנאמני ארץ וכו' הוא ישרתני, עיני זה בחי' דעת וכו'. הוא ישרתני זה בחי' סתרי אורייתא.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לע"ד על דרך אפשר, שהאשה היא בחי' דיבור שכבר יצא, והרי בכל התורה רבינו דיבור על איך להוציא את הדיבור לכתחילה, שצריכים להמשיכה מהדעת, וכאן יש פגם בהדיבור שכבר יצא. ובודאי צריכים להמשיך לה דעת, וזה בחי' עינים של הצדיק (כמו שהבאתי לעיל מתורה טו). אכן כאן צריכים לתקן את עצם הלבוש. כי רבינו דיבור על רבב ופגם בהבגדים, ולכאו' הפגם בהבגדים הוא מראה על מהות הדיבורים כמו שכתבנו לעיל. אכן עצם הבגדים שהם ממלכות, נראה לעניות דעתי ששורשם הם מבחי' בינה וחשמ"ל, כי המלכות הוא למעלה מהנשמות, והיא בחי' בינה וחשמ"ל להנשמות (כן נראה לענ"ד). וזה בחי' השערות שהם ממותרי המוחין שנה”י דאימא מתלבשת במוחין ומזה תוצאת הבגדים יעו' בכוונות למצות ציצית כמה אופנים ובחינות בזה (ועוד ראוי לציין שלבישת הטלית בבקר מטהר את הג”ת של עולם יצירה, שהוא עולם הדיבור). ועל כן כיון שצריכים לתקן הדיבור שכבר יצא, צריכים לתקן בהבגדים ממש, וזה על ידי הסתכלות הצדיק שהוא בחי' תיקון השערות.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

מה שהתיקון תלוי דייקא בעינים של הצדיק, ולא בשערו, נראה משום שהסתכלות עושה כלי, ובנידון דידן – וסת.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

כי העינים הם בחינת שערות – עיין בבא בתרא טז. שלכל שערה יש גומא בפני עצמה, ואילו היו יונקות שנים מגומא אחת, היו מחשיכות מאור עיניו של אדם. ועיין בנדרים פא. ערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא, ופירש הר"ן ז"ל כשאינו מסרק ראשו תמיד ומתוך כך איכא ערבוביתא ברישא, מביאו לידי סמוי עינים, שזוהמת הראש מכהה מאור עיניו, ע"כ.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש על נ נח נחמ נחמן מאומן על פי תורה ל' – עיין ערך מלכות: להעלות המלכות וחכמה תתאה על ידי חסד לקבל חיות מאור הפנים.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וצריך כל אחד לבקש מאוד מלמד הגון כזה, שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה, דהיינו השגות אלקות, כי צריך לזה רבי גדול מאוד מאוד, שיוכל להסביר שכל גדול כזה על ידי השכל התחתון וכו' כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאוד, דהינו במצרים שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאוד, דהיינו משה רבינו עליו השלום, כי כל מה שהוא קטן ומרוחק ביותר, צריך מלמד גדול ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע בדברי רבינו מה כוונתו מה שהשוה ענין הצורך לרבי גדול כדי להשיג שכל עליון למה שישראל במ"ט שערי טומאה במצרים הוצטרכו למשה רבינו, אם זה רק השוואה בעלמא או שזה אותו דבר. כי בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' רבינו גילה הענין שצריכים צדיק כמו משה רבינו כדי לתקן את הדמיון של העם, כדי שיזכו לנבואה. ורבי נתן כתב על זה התורה תנינא ח' בליקוטי הלכות (אורח חיים ב, ברכת הריח וברכת הודאה ד:ט) ז"ל על כן צריכין לחפש ולבקש מאד ולהתפלל לה' יתברך הרבה מאד שיזכה להתקרב לצדיק אמתי שיש לו בחינת רוח נבואה. כדי שיתברר המדמה שלו, כדי שיזכה לאמונה שלמה, ואז זוכין לאמונת חדוש העולם וכו' ע"ש. ועיין מש"כ בתורה רמה, שהשכל והנבואה דרך אמונה הם לכאורה שני ענינים שונים לגמרי.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עו, ודנתי שם בענין השגה דרך שכל או דרך נבואה, והבאתי שם מש"כ בספר המדות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל. וצ"ע גם בזה, שהרי מבואר שלא יצטרכו להשכל – והוא לכאורה כענין המבואר בתורה ל' כאן, אכן האם הנבואה לא יהיה דרך הצדיק, כמו שמצינו בזוהר הקדוש שכל הנביאים נבאו רק דרך משה רבינו. ועמש"כ בספר המדות, ערך אמונה מא – לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים, יהיה יותר למעלה.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי בספר יד יוסף (פרשת בלק דרוש ב', מובא בלקט קדמונים על ספר שמואל א:ג:ג) ז"ל ונר אלקים טרם יכבה, נראה שזה הפסוק בא לתת טעם וסבה כיון שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וענו, מוכן בכמה הכנות, אם כן איך שרתה הנבואה על שמואל שהיה נער עדין... לזה בא ונתן סבה כי באמצעות המכון יחול השפע על בלתי מוכן, ובאמצעות עלי הכהן זכה שמואל שרתה עליו נבואה. ולזה אמר, ונר אלקים טרם יכבה, ירצה להיות שנבואה זאת היתה טרם שיכבה נר אלקים, דהינו עלי שהיה נר אלקים, דנר ה' נשמת אדם. ועוד סבה שנית כי, שמואל שכב בהיכל ה' אשר שם ארון (ה)אלקים וכו' ובאמצעות הכנת המקום וכו' שרתה עליו הנבואה, ע"כ. ולכאורה זה בענין הנבואה השייך לתורה תנינא ח', לא לענין השגה בדרך השכל המבואר כאן בתורה ל.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך, הוא צריך רבי גדול ביותר, כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד, דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד, דהינו משה רבנו ע"ה, כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר, צריך מלמד גדול ביותר, שיהיה אמן כזה, שיוכל להלביש שכל עליון כזה, דהינו השגתו יתברך שמו, לקטן ומרחק כמותו, ע"כ.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בזוהר הקדוש פרשת פקודי (רמא.) תא חזי כד פקיד קב"ה למשה על משכנא, לא הוה יכיל למיקם ביה, עד דקב"ה אחמי ליה כלא בדיוקניה, כל מלה ומלה, ע"ש. ופרשו המפרשים שם (מתוק מדבש) שהטעם שמשה רבינו לא היה יכול לעמוד בו, לפי שהוא היה מושרש בתפארת דאצילות, והיה רגיל בשיעור קומה העליונה דאצילות, ועתה צוהו הקב"ה לעשות משכן התחתון שהוא סוד משכנו של מט"ט שבעולם היצירה, והוא לא היה רגיל בשיעור מדות הקטנות של שם, ע"כ.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בזוהר הקדוש פרשת תרומה (קמה.) שמגלה שם מעליותא שהיה לשיר השירים של שלמה המלך אפילו יותר מהשיר של משה רבינו, ואביא עיקרי הדברים הנוגעים לענינינו. כי שלמה המלך גרם לזווג זו"נ, כי השכינה היתה כבר מתוקנת לפניו. ואילו משה רבינו היה מתקן עוד את השכינה, 'משה זווג למטרוניתא בהאי עלמא לתתא' פירוש המתוק מדבש, כי כל מגמתו היה להוריד את השכינה שתשרה בתוך בני ישראל, כאומרו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, ומפרש התרגום אם לית שכינתך וכו'. 'למהוי בהאי עלמא בזווגא שלים בתתאי'. והזוהר ממשכת 'ואי תימא היך עייל משה למטרוניתא בלחודא בהאי עלמא, דהא אתחזי פרודא', 'תא חזי קב"ה זווג לה במשה בקדמיתא, ואיהו הוות כלת משה כמה דאתמר (פירוש: כי משה היה מרכבה לז"א בתחתונים, וברדת השכינה לשרות על משה הרי היא מתיחדת למטה עם ז"א), כיון דאזדווגת ביה במשה, נחתת בהאי עלמא בזווגא דהאי עלמא, ואתתקנת בהאי עלמא מה דלא הוות מקדמת דנא', ע"ש. ולכאו' מבואר עוצם גדלותו של משה, על דרך שכתב רבינו, שבני ישראל היו צריכים צדקותו של משה רבינו, שהיה יכול להיות מרכבה לז"א ולהשלים בעצמו היחוד של זו"נ, כדי להמציא את השכינה לבנ"י שיהיו מקושרים בשכינה, ואילו שלמה המלך רק העלה את השכינה ליחדא ביחוד עליון.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך, הוא צריך רבי גדול ביותר, כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד, דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד וכו' כי כל מה שהחולה נחלה ביותר צריך רופא גדול ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

בזה מובן מה שמצינו בקריאת שמע שעל המטה של האריז"ל שמכוונים לקבל ד' מיתות ב"ד, סקילה שריפה הרג וחנק, כנגד ד' אותיות של שם ה', י"א – סקילה, ה"ד – שריפה,, ו"נ – הרג, ה"י – חנק. הרי כל מה שהפגם יותר חמור והעונש יותר חמור, הרי צריכים לכוון כנגדו באות יותר עליון ומעולה.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ד שונא בצע הוא מסטרא דמלכות – וכן ע' תורה נו:ה ומלכות דס"א הוא מאסף ממון.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ד ולבא להשכל התחתון הזה, אי אפשר כ"א ע"י שונא בצע, שישנוא הממון בתכלית השנאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה ס – דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד, שא"א לבא להתבוננות הזאת, כ"א ע"י עשירות, כמו שבפשטי אורייתא, אם אין קמח אין תורה וכו' ע"ש. הרי מבואר שעכ"פ בכל התורה צריך איזה מעמד כסף. וע' ספר המידות, ממון טו, שכל הבנה חדשה כרוך בעקבו ממון רב.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ה ז"ל והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתבו (דבירם טז) ושמחת בחגך, ואז מאיר הפנים על ידי השמחה, ע"ש. הרי שכל המצות הם עולים לרגל. וסמך לזה מצאנו במסכת פסחים, עמשכ"ש בדף ח:.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ו "וצריך לראות לחתך ולהבדיל את בחינות המלכות הנ"ל מבין הארבע גליות, ולהעלותה משם. ועקר עליתה 'על ידי בחינות החסד", על פי מה שרבינו גילה בתורה לד:ז (ע"ש מש"כ וכן לעיל ב:ב) שיש לקשר האור בכלים הנשברים, יש להעיר גם כאן שכלי מלכות נשבר וירד הכלי במקום חסד דבריאה (והאור עלה בדעת דר הקו אמצעי כמו היסוד), כמבואר בספרי קבלה (ובכתבי זאת אני סומך על כללי חכמת האמת לרמח"ל אות ל).

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ו ועקר התשובה היא בבחינת שאינו יודע לשאל. הינו לעשות תשובה ולשאל כפרה מהשם יתברך על שאינם ידועים, שזה עקר התשובה, בבחינת (תהלים סט) אשר לא גזלתי אז אשיב, עכ"ל. בשיח שרפי קודש ד:לו כשיחפץ האדם לחזור בתשובה שלמה ויחפש לנקות עצמו מחטאיו בשלמות בלי שום ערמה, ימצא פשעים עוונות ועולות ששכח מהם לגמרי ולא שם לבו להרגיש בהם, ורק מחמת רוב עסקו בתשובה יבחין עוד ועוד בחסרונותיו שכבר שכח מהם זמן רב, ואף עליהם מחיב לעשות תשובה. וזהו 'אשר לא גזלתי אז אשיב' כי כשיבדק עצמו היטב היטב, יראה שאכן גזל ועות. רק שלרב הזמן והשכחה היה נדמה לו שלא גזל, ע"כ.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

שבת בחי' תשובה (ליקוטי מוהר"ן נח, מט, ו, עט, ב:עב), וקדושת שבת זה בחי' תכלית הידיעה ותכלית הידיעה שלא נדע, ובשביל זה שבת נקרא תכלית שמים וארץ וכו', לשון רבינו בלקמ"ת פג.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין במסכת ברכות (כג.) מתת הכסילים זבח (קהלת ד) אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושין תשובה. כי אינם יודעין לעשות רע, אי הכי צדיקים נינהו, אלא אל תהיה ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים. אמר הקב"ה בין טוב לרע אין מבחינים והם מביאין קרבן לפני, ע"כ.]

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין דאביי קבע במסכת כריתות (יב:) שהאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת, ולא יתחייב שני חטאות רק אם תהיה בשני העלמות, כי העלמות מחולקות (\מחלקין) להיות חייב חטאת על כל העלם והעלם. הרי שמה שמחייב החטאת הוא האי ידיעה, וכן פירש רש"י במסכת שבת (עב. ד"ה ופליגי) שחיוב הקרבן הוא על השגגה, כלומר על חסרון הידיעה הגורם לחטא, וכיון שנודע לו החטא בין הפעם הראשונה לשניה, ואחר כך שוב נעלמה ממנו אותה ידיעה, נמצא שהיו כאן שתי שגגות שגרמו לשני חטאים, וחייב שני קרבנות. אמנם לשון הרמב"ם (שגגות ה:א) היא "שהידיעות מחלקות השגגות", ודייק האבני נזר (שו"ת חושן משפט סי' קצא אות ב' ד"ה והנה), שמשמע שידעת כל חטא היא סיבה לחייבו בקרבן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ובכריתות (דף יח:) אמר אביי ומאן לימא לן דיום הכיפורים מכפר על דלא מתידע ליה, דילמא והוא דמתידע ליה, א"ל רבא, תרדא (-שוטה) הודע ולא הודע תנן (שבועות ב:), ע"כ.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

ובכריתות (יט.) תניא א"ר אליעזר מה נפשך אי חלב אכל חייב אי נותר אכל חייב וכו' אמר לו רבי יהושע הרי הוא אומר אשר חטא בה, עד שיודע לו במה חטא.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

ובמגלה עמקות (אופן קו) ז"ל כמו שדין ביעור חמץ מן הגוף, שאין מבערין את החמץ לא בחורין עילאין ולא בתתאין במקום שאין בן אדם שולטת בהן (כדאיתא בפסחים ח') כן גם כן העבירות שאין אדם זוכר מה שעשה בימי נערותו, אינו נענש עליהם, ע"כ.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ז ועקר התגלות החסד וכו' הוא על ידי תוכחה וכו' וצריכין אנו לקבל תוכחתם, אף על פי שתוכחה שלהם היא לפעמים דרך בזיון, שמבזים אותנו, אעפ"כ צריכין אנו לקבל תוכחתם כדי לקבל על ידו את החסד כנ"ל. כי מה שתוכחתם הולכת לפעמים בדרך בזוי, צריך לדון אותם לכף זכות, כי אין אדם נתפס על צערו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

והוא קצת פלא לאור מה שרבינו גילה בתורה רפ"ב ובתנינא תורה ח', שהדרך היחיד ליתן תוכחה הוא בדרך של השיר של חסד, שאינו מבזה ומביש כלל את ריח השומעו, וצריכים לבנות את האדם על ידי הנקודות טובות, ואילו כאן רבינו מטיל את החיפוש לזכיות על השומע התוכחה, שהוא צריך לדון המוכיח המבזה אותו לכף זכות.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכאן התוכחה הוא על מעשה המצוה, כמבואר שהצדיק קיבל בלבולים מהתפלות, והצדיק מבחין בין המתפללים כפי בחינת העזות דקדושה שיש בהתפלה ובהתורה של כל אחד, ואז הצדיק מוכיח את המתפלל על תפילתו שלא היה בשלימות כמו שצריך, והרי מבואר שהתוכחה בא על טוהר המעשה והתפלה של אותו אדם, ואולי כביכול ניתן לומר שהצדיק קצת אשם בזה שהוא מוכיח את העושה מצוה. ולכן על האדם השומע להיות עכשיו כאילו הוא הצדיק, ולהתחזק באותו עזות דקדשה שלו (כמו שמבואר בתנינא תורה ח' שזוכין להשיר פשוט כש"ר על ידי עזות דקדשה) ולחפש רק את הזכות והטוב - לדון את הצדיק המוכיחו לכף זכות. ואז החסד נתגלה על ידי התוכחה, ודו"ק.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה בחי' את אשר אהב ה' יוכיח, כי כאשר אהבתי הוא מפקודין דעשה (זוה"ק מובא בלק"מ כ"פ), היינו דוקא זה שעובד את השם, הש"י מוכיחו, ואילו אלו שלא עובדים אותו יתברך, הרי משגיא לגוים ויאבדם. ואולי י"ל בזה מה שהש"י אמר למשה רבינו (ריש פ' בשלח פסוק טו) ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, ואיתא בזוהר הקדוש (נב:) בעתיקא תליא כלא, ואפילו אותה תפילה של משה רבינו לא היה זכה לבחינת עתיקא, ולכן בא התוכחה, ותכליתה לגאול את המלכות, ולכן דבר אל בני ישראל ויסעו.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מה שרבינו הביא מאברהם אבינו שרדף אחר הד' מלכים, נראה שאותם מלכים היו כעין בלבול של תפילה. כי מלכות בית דוד יצא מלוט. והרי (בראשית יד:ד) המלכים היו עבדים לכדרלעומר שתים עשרה שנה, ומרדו בשנת הי"ג, ומהיכא יצא להם למרוד, לכאו' זה היה כאשר לוט הפרד מאברהם ובחר לשבת איתם, והרי צעקת המושל בכסילים, צעקת שורש המלכות שבלוט, וכמש"כ (יח:כא) הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה. ולכן נראה לע"ד שדייקא על ידי ביאת לוט היה המרידה. ובזה י"ל מה שכתוב בספר מי השילוח שעל ידי מחשבה אחת שהיה לאברהם אבינו לא לרדוף אחרי המלכים נולדו כל השני מיליון ארבעה מאות נפשות שלא רצו לצאת ממצרים ומתו במכת חשך, כי זה המחשבה היה להניח המלכות תחת שלטון הד' מלכים (ולא יהיה תיקון להד' בנים כמבואר, ועל כרחך ימותו מהם). (וחשך הוא ענין של ספק, וגם הפוך של קצירה כמו שקי"ל (ב"ב טז:) אידלי יומא אדלי קצירא).

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מש"כ לפרש שכאשר מוכיחין את העושה מצוה יש אפשרות לבזותו ועל השומע להתחזק ולדון המוכיחו לכף זכות, יתכן ללמוד מזה להוכיח את המפרסמים של שקר אפילו בבזיונות, כי הם ממש באים מכח המצות שלהם, הענוה והתפילות והתורה וכו', ואם כן עליהם לעמוד בזה, עד שיזכו באמת לעזות דקדשה ולגלות את החסד של השיר פשוט כפול משולש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ז כל הבלבולים באים על מחשבת המתפלל בבחי' מי ימלל גבורת ה' ישמיע כל תהילתו ע"ש. ע' בספר החרדים (סט: מובא בחק לישראל, ויגש יום ב') ז"ל מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו (משלי כז) כלומר לפי כוונתו בתפלתו מהללו, שאם באים לו מחשבות מהעולם נראה כי הוא כסף מלא סיגים לא יטהר לבבו ורחוק הוא לכן ישתדל באומץ להתרחק מהקליפות ולהטהר ולהדבק ביוצרו יתברך, ע"כ.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ לעיל ט:ג שתפלה מלשון פלל, לשון מחשבה.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ח אמנם לכאורה איך אפשר לו להוכיח את כל אחד ואחד, הלא כל התפלות באין אצלו ביחד – של הכשרים ושל אותם שאינן כשרים – ואיך יודע איזה תפלה באה מזה או מזה, כדי להוכיח אותו. אך יודע זאת על ידי העזות והתורה של כל אחד ואחד, אם תפלתו היתה כהגן אם לאו, ע"כ.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אמרי קדוש, עמוד התפילה כז"ל: אמר רבי אורי מסטרעליסק זי"ע: שבכל יום ויום קודם התפלה הוא מעיין על נפשות האנשים אשר הם יושבים אצלו, כל אשר עבר עליהם בכל יום ויום או בלילה בבחינת נר"נ של כל אחד ואחד בכל עולם ועולם שכל אחד שורש נשמתו הוא שם, והעביר חטאתו מהם.. ואח"כ בעת התפלה הוא מעיין גם כן על נפשות האנשים אשר יושבים אצלו, על הבל התפלה של כל אחד ואחד איך הוא נובע מליבו לפיו, ואם הוא רואה באיזה תיבה שאינו נובע מליבו לפיו ועי"ז יצאה התיבה מפיו באיזה סירכא, הוא מעיין באיזה און נעשה הסירכא ומפריד אותה ומדיח את נפשם כמו שמדיחים קרביים ובני מעיים.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

“אמר: הטעם שהוא מאריך בעזרת אבותינו עד גאל ישראל, מפני שאז הוא מעיין על כל נפשות המפללים עמו ביחד בכמה גלגולים היה, והקלקולים של כל אחד ואחד איך הוא, ואיך שיתן התיקון לכל אחד ואחד כמו שצריך לו.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

“אמר: אני אוהב שיעמדו האנשים לפני בתפלה ולא מאחורי, כמאמר חז"ל (ברכות כז:) אסור להתפלל אחורי רבו, כי אם עומדים לפני אז אפשר לי ליקח אותם איתי ולהעלותם, אבל בבחינת אחוריים בקושי הוא ליקח את האדם ולהעלותו, ע"כ.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר הדבר שמעלה זו שהיה עושה ר' אורי היה רק עם אלו שהיו איתו ממש באותו חדר, ועדיף שיהיו עומדים לפניו ממש. ואילו רבינו מדבר על כל המתפללים שבכל העולם כולו, שכל תפילותם באים להצדיק, ואיך יבחן.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ח ויש לו תורה מסטרא אחרא הנקראין פסילין שהוא הפך מן התורה הקדושה שלנו שהוא בחי': 'פסל לך', כי היא נקראת פסלת על שם העתיד וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה גם פסולת מורה על ענין הסיבובים של פילפול התורה המבואר לעיל אות ג. ודבר זה כמעט מפורש במהרש"א במסכת נדרים לח. אמר רבי יוסי בר' חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך וכו' והגמרא מסקת: אלא פילפולא בעלמא. וביאר המהרש"א כמו שב'פסל לך' קבל משה רק הפסולת שהוא הנשאר מהלוחות מבחוץ ולא את גוף הלוחות, כמו כן ב'כתב לך' מפרשים שקבל רק הפלפול, והיינו הבנת דבר מתוך דבר שהוא מבחוץ ולא גוף התורה, עיין שם.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לא – אית לן בירא

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

הצדקה מנהגת כל גלגלי הרקיע. עיין תקונים חדשים של הרמח"ל, סוף תקון לט (עמ' רפז) ז"ל ועוד, רקיע בה קימין כוכבים ומזלות ודא צדיק. ומתמן נטלין כמה מלאכיא לאחתא מילין לעלמא כל חד בדרגיה. וישראל אתמר בהו אין מזל לישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלת התורה רבינו מייסד: 'צדקה – רחמי, ועקר הרחמים על ידי הדעת' (וזה פשוט שדעת כולל כל הטבות וגמילת חסד שבעולם, כי דעת קנית מה חסרת), ובאות ב' רבינו מייסד : 'עקר החשיבות הצדקה היא האמונה'', ולפי זה עקר החשיבות של הדעת (הרחמים שעל ידי הדעת, ולכאורה היה צ"ל שהדעת הוא עיקר החשיבות של הרחמים שהוא פועל, אלא ע"כ שהאמונה היא עקר החשיבות של הדעת) היא האמונה. ובאמת דבר זה מבואר בכמה מקומות בדברי רבינו, שצריכים תמיד להעלות את האמונה, דהינו לעשות ממה שהוא רק מאמין לידיעה, ושוב להאמין עוד יותר.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כמה דברים צריכים עיון, ובפרט לאור מה שאיתא בגמרא מסכת סוכה (מט:) ז"ל וא"ר אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד, אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל, אדם קוצר ודאי אוכל. וא"ר אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה, שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד, ע"כ. ופרש"י ז"ל אלא לפי גמילות חסדים שבה, הנתינה היא הצדקה, והטורח הוא החסד, כגון מוליכה לביתו או טורח שתעלה לו להרבה, כגון נותן לו פת אפויה או בגד ללבוש או מעות בעת שהתבואה מצויה שלא יוציא מעותיו לאיבוד, שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני, עכ"ל. והנה הבניהו לא פירש כמו רש"י אלא פירש שמשתלמת לפי התוצאה, כמה עזר באמת. ואילו רש"י לא תולה התשלום על התוצאה דוקא, רק בכמות שהאדם השקיעה וטרח שיהיה תוצאה טובה. ונלע"ד לפי רש"י אדם שהיה עובד וכל כוונתו להרויח כסף ליתן לצדקה גם כן חשוב כטורח. ועכ"פ מבואר שתכלית הצדקה נמדדת לפי מטרת התוצאה, דהינו או התוצאה עצמה, אי נמי על כל פנים הטורח לקראת התוצאה. ואיך רבינו קובע שעיקר חשיבות הצדקה היא אמונה, למה כל כך חשוב האמונה של הנותן, אם הצדקה אינה משתלמת אלא לפי הגמילות חסדים שבה (ואכן באמת אמונה חשובה יותר לזריעה, כמו שדרשו חז”ל והיה אמונת עתיך – זו סדר זרעים). ואולי יש לדחות, שכפי האמונה של הנותן כך הוא טורח. ועוד יש לדחות שהרי הגמרא מיירי רק לענין תשלום הצדקה (דהיינו לכאורה בעולם הזה בבחי' אוכל פירותיהם בעולם הזה של גמילות חסדים), דודאי יש הבדל עצום בין מי שהוא נותן אלפים ורבבות למי שנותן פרוטה. וזה עיקר הצדקה גופא, לא הגמילות חסדים שבה, ועיקר חשיבותה היא אמונה, הגם שזה גופא צ"ב למה.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שבאמת כוונת רבינו הוא רק שהאמונה הוא שלמות של הצדקה, ולכן גם כן נחשב כעיקר חשיבותה, אבל עיקר הצדקה אינה אלא כפי הגמילת חסד שבה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שרבינו ייסד שצדקה זה רחמים שע"י דעת, גם כן צ"ב ככל הנ"ל אם הרחמים והדעת הזו הוא ענין הגמילות חסדים הנ"ל (ובאמת רש"י כתב שנותן לבו ודעתו).

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כותב עוד ז"ל ואין שלמות להברכות אלא עד שיקבלו ממקור הברכות, ע"כ. הרי שהנותן צדקה משפיע על עצמו מאמונה שהיא מקור הברכות, וידוע שעל ידי אמונה זוכים לדעת כנ"ל, כי כל מה שזוכים ליותר אמונה, האמונה הישנה נעשה ידיעה. וידיעה זו גופא מראה את עצמה בעשיה, וכמש"כ אצל השם יתברך וכל מעשהו באמונה, והרי עיקר מעשהו של הש"י הוא מקדש ה' כוננו ידיך, ובית המקדש היא בחי' דעת כדאיתא בכ"מ בכתבי רבינו.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נראה שאלו הברכות שהנותן צדקה ומפייס את העני מקבל, רבינו מגלה שבאמת על הנותן והמפייס לעורר ולהאיר את הברכות האלו מראש, ולעשות כן בשלמות כראוי אי אפשר אלא בכח שבת בכח האמונה, ועל ידי הארת האמונה הוא יכול להשפיע דעת-בדעת. והרי העיקר הוא האמונה שהוא יכול להאיר, שכפי מעלת האמונה כן יזכה לדעת עליון להשפיע.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

והרי לפי דברינו עיקר הטורח להגמילת חסדים שהזכיר רש"י הנ"ל הוא להשיג אמונה שלמה (וכמו שהמפייס מקבל יותר ברכות מהנותן סתם, כמו כן העיקר הוא השפעת האמונה), ורבינו כבר גילה בלקוטי מוהר"ן עה"פ מקצר רוח ועבודה קשה, שבאמת כל הטרחה היא מחוסר האמונה, הרי שעיקר הטרחה באמת היא השגת אמונה שבזה כולל ומבטל כל הטרחה שבעולם.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שפירשנו א"ש מה שרבינו כתב (אות ב) וזה שמסמיך התנא יציאות השבת שתים שהן ארבע ומסיך לה פשט העני, כי עקר וכו', ולכאו' קשה, דאדרבה התנא קובע שיש חילול שבת בדבר, אלא שלפי משנ"ל א"ש, כי התנא מרמז שעיקר הצדקה הוא השפעה מברכת האמונה, משבת, ומקיום שבת גופא, ודו"ק.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

ובכלל אתי שפיר, כי הנה הצדקה היתה עלולה לגרום חוסר אמונה להמקבל, שסומך על הנותן ולא השם יתברך, ובאמת הרבה נותנים צדקה ומפרנסים אחרים כדי להשתלט עליהם. ולכן ממש צריכים בזה את בחי' שבת, דהינו הוראה שהשפע באה מביטול מלאכה, רק מאמונה. וזה עיקר חשיבות הצדקה.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל מצותיך אמונה, ורבינו גילה שעיקר שם עשיה דקדושה הוא צדקה (חיי מוהר"ן תקסז) אז בודאי עיקר הצדקה זה אמונה.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

שמש בשבת - צדקה בשבת

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

בחי' יסוד במלכות, ולכן לא יכנף, וכמו שאומרים בתפלה המלך המרומם לבדו מאז, שהמלך המרומם זה חיבור יסוד ומלכות - הוי"ה ואדנ"י בשילוב א"ז אותיות, ולכן זה בחי' לבדו, יחוד שלא יכנף.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב וזה שאמרו חז"ל (מכות כד) בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש, בא חבקוק והעמידן על אמונה, להורות שאין שלימות להדעת שהוא התורה, ואין שלימות לגלגלים אלא על ידי אמונה, ע"ש.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי שושנים בסוף ספר קרנים, אות ב' כז"ל איתא בפליאה הנ"ל יש ששה פסוקים שהם מקורי' לכל התורה, והם כבד את אביך וכו', תמים תהיה וכו', יערוף כמטר וכו', ואהבת את ה' וכו', עלה אל הר העברים וכו', מי יתן והיה לבבם וכו', אלו ו' פסוקים הם מקורים לכל התורה, זה סוד גדול גילה לנו דוד המלך (תהלים מ:ט – לעשות רצונך אלקי חפצתי) ותורתך בתוך מעי, נוטריקון (של "תוך מעי") ת'מים ו'אהבת כ'בד מ'י ע'לה י'ערוף, הרי כל התורה נכללה בתוך מעי והענין פלא גדול, עכ"ל. והנה יש לראות מזה שגם יש חשיבות להאות ב' של בתוך מעי, שהוא היד לכל הששה. וי"ל שזה אות ב'רית, שעל ידו האמונה כמבואר כאן בתורה לא.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

לא:א-ג מבואר שהגלגלים מתנהגים ע"י צדקה בחי' רחמי בחי' דעת, והתורה היא שלמות הדעת, ואם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. והנה איתא בספרי קבלה של הקדמונים בענין צירופי האותיות שצריכים לגלגל אותם. והנה בתורה הקדושה כתיב (פרשת וזאת הברכה) מימינו אשדת למו. וי"ל אשדת, ידות של הגלגל, יעו' בתרגום יב"ע על בנין בית המקדש בספר מלכים (א' פרק ז – הפטרה לפרשת ויקהל) וידות האופנים במכונה, תרגם, ואשדת גלגליא בבסיסא, ודוק.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ד אין לך דבר מלמטה שאין לו כוכב מלמעלה וכו'. מבואר בספר דעת תבונות (אות קעד) ז"ל הכוכבים והמזלות הם משפיעים כל אחד ואחד על דבר מיוחד ופרטי בעולם השפל הזה. ומי שהוא מושפע מכוכב אחד אינו מושפע מחבירו. וכל המקבלים מקבלים ממשפיעיהם תמיד בכל מקום שהם. אמנם מלבד הפקודה הזאת אשר להם, הנה יש להם ממשלה ושליטה בסיבוב הזמן, שכל אחד שולט בשעה ועת אשר הוחק לו, וזה ידוע. ואמנם יש הפרש גדול בין שתי השליטות האלה, כי השליטה שיש להם כל אחד על הדברים המיוחדים לו, היא שליטה מגעת בעצם המקבלים, שכל ענינם תלוי בהם, ומתפעלים בתוכיות עצמותם מן ההשפעה שהם משפיעים להם. אך השליטה של ההיקף היא שליטה כללית, שכל השולט שולט על כל העולם, בין על הבריות המיוחדות לו, בין על הבריות שאינן מיוחדות. אך מצד אחר, אין השליטה ההיא שליטה גמורה על שום אחד מהם וכו' ואמנם זאת היא דוגמא עשויה להראות ענינים יותר גבוהים ונעלמים וכו' ע"ש.

</div>



# Chapter יא:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/25/

# Chapter יא:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/25


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות יא: מבואר שלעתיד ההשגה יהיה דוקא על ידי החטאים, שיתהפכו לזכויות. ולעתיד יבוקש עון ישראל, יחפשו את החטאים. וי"ל שזה השורש ליסוד שקיימא לן בהלכה שראות האנשים תמיד נמשכת אחר החסרונות (ולכן בעל מום אינו עולה לדוכן לברכת כהנים).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו גילה בהשיחות והתורות שלאחר הסיפורי מעשיות שעל ידי הכרת חסרון כל דבר ניכר מהותו (וכן הוא יסוד ועיקר בכל ספרי בעל הסולם). ומובן ג"כ ע"פ הנ"ל כי מה שחסר ויושלם בסוף בבחי' נהפך לזכויות. וע"כ יהיה אז במעלה יתירה, וע"כ יהיה עיקר המהות (כידוע ומוסבר היטב בספרי בעל הסולם שהדבר נקרא על פי מעלתה, כי מי שיש לו מאתים אינו נקרא על שם מאה).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בסיפורי מעשיות מהז' קבצנים שמומיהם היה מעליותם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הגן עדן והגיהנם הם בזה העולם אך אי אפשר לבוא לשם מחמת הקרירות שבצד צפון ודרום. עיין מסכת תמיד (לב:) שאלכסנדרוס מוקדון הגיע לפתחא של גן עדן (אמנם המהר"ל, חי' אגדות ד"ה ואמר דהוי, ביאר שזה לא היה בגשמי, רק ברוחו) – שוב מצאתי בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א אות ו' ד"ה ודע כי גיהנם וגן עדן סמוכים וכו' וגן עדן מצד צפוני מזרחי וכו' ולצד צפוני מערבי גיהנם – ומשמע שאינם בדרום כלל, רק בצפון) שכז"ל ואלכסנדרוס שבא לפתח גן עדן משמע שתחת הרקיע הוא, אבל מצד אחד הוא נכנס בעולם ושאר חוץ לרקיע. והקליפות שבהן נהר דינור מקיפין אותו וכו' ע"ש עכ"ל, ועוד כתב שם (עמ' לד.) ז"ל ואי דבר מקיף את הקליפות, כי בפנים גן עדן וגיהנם ואדוקין בזה העולם, ע"ש, עכ"ל. ועוד שם במסכת תמיד, בתנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע ויש אומרים לאחורי חשך. והמהרש"א (ח"א ד"ה גיהנם) הביא סוגיית הגמרא במסכת חגיגה (יב:) שאמרו שבעה רקיעים הם, ומבואר בגמרא שם שיש שם אוצרות שלג אש וברד של פורענות, והקשתה הגמרא, שבתהלים (קמח:ז-ח) מבואר שהם בארץ. ותירצה הגמרא, שדוד ביקש עליהם רחמים והורידם לארץ. וביאר המהרש"א, שמה שאמרו בתחילת הברייתא שהגיהנום למעלה מן הרקיע, הוא קודם שביקש דוד רחמים, ומה שאמרו היש אומרים שהוא לאחורי הרי החושך, הוא לאחר שביקש דוד רחמים והרידם לארץ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת עירובין (יט.) בענין פתחו של גן עדן, אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא, בית שאן פתחו, ואם בערביא, בית גרם פתחו, ואם בין הנהרות הוא, דומסקנין פתחו (שבמקומות אלו היו פירות מתוקים ומשובחים ביותר – מהרש"א), ואם בבבל, אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא, רבא משתבח בפירי דהרפניא, ע"כ. (ובזוהר פרשת וילך דף רפה: וכמה פתחין אית ליה לגיהנם, וכלהו פתחין לקבל פתחין דגן עדן ע"ש).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

[בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל עמ' ס) כז"ל ולולא הדבר ארוך מאד הייתי מראה לך היטב זה הדבר: איך גן הוא הוא פנימיות העולם הזה וכו' ע"ש. וביחוד היראה (עמ' שיד) כז"ל שהגן עדן מאיר ממש על ארץ ישראל וכו' ארץ ישראל נקרא למטה ביושר ע"כ].

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזוהר ח"ב רעא. [תוספות] איכא בצואת ר"א הגדול קרקע הגן הוא כשברא הקב"ה גן עדן נטל שלג מתחת כסא הכבוד וממנה נעשה קרקע הגן וזהו קרקעיתו של ג"ע ואינו נוגע עם הארץ הזאת שהיא למעלה מכל הארצות, עכ"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת תענית (י.) ארץ מצרים הויא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, והוא אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם א' מששים בגן, וגן אחד מששים לעדן, ועדן אחד מששים לגיהנם, ע"כ. והרי לפי זה אי אפשר לאמר שלא רואים ומגיעים שם כי הוא בקצה, הרי גדלו ענק יותר מכל היישוב. ועל כרחך יש בחינות בזה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בתוספות במסכת חגיגה דף יא: ד"ה יכול, שפירש האיסור לשאול מה לפנים ומה לאחור, היינו מה בסוף גבול העולם למזרח ולמערב. והוא הדין שאין לשאול מה לצפון ומה לדרום].

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

רמ"ק באור ישר פרשת תרומה כז"ל ואיהו מתתקן לגו לגו, הענין כי גן עדן עם היות שנראה מן הכתוב שהוא בארץ הזאת הגשמית והוא במזרחו של עולם, אין ספק שאינו מן העולם הזה הגשמי השקוע בעמקי הכליון וההפסד, אמנם הוא רוחני, וסודו הוא בסוד היות העולם הזה כולול ממש מתלבש רוחניות זה בתוך זה כגלדי בצלים, והרוחני שהוא לגו לגו, רוחני בתוך רוחני, ודאי כי יש לעשיה זו הגשמית המקוללת בקללות נחש וטבעו הרע עוד נפש רוחנית, ושם מדור נפשות הצדיקים, וזה מושד לקצת הצדיקים מכמה עובדי דאיתא בזוהר, ויש פנימה לנפש העשיה רוח, והוא דקות גן עדן זה שאנו בו, והיינו לגו לגו, דהיינו גו טמיר דרזא דלתתא, ועדיין יש מדרגות אחרות ששם משכן הכוחות המנהיגים העולם התחתון, שזהו סוד פרק שירה, והם שרי אילנות ודשאים, שרי הרים וגבעות, שרי הרים וגבעות, עץ פרי וכל אארזים, ואלו הם המשוררים ומהללים להקב"ה כאומרו הללו את ה' וכו', אמנם אין אלו משידים סוד גן עדן כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי שטוענים שלא נותנים לראות דרך הלוויינים את אזור מוט צפונה ודרומה. והוא פלא.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בימי רבן גמליאל היה הדור שהיתה תורתם בחי' נשמע, בחי' תפלה וכו' ע"ש. לכאורה פה רבינו מחדש על כל מה שהוא גילה שלכל אדם, ואפילו להשם יתברך יש שני הבחי', תורה ותפלה, נעשה ונשמע, וצריכים תמיד לעלות מנעשה ונשמע זה להגבוה, עם כל זה, יש שאוחזים בעיקר בבחי' תורה, ויש שעיקר אחיזתם הוא בהתפלה והנשמע, ודו"ק.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כג

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפסחים דף קד.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אימא לן מלי דכדיבי, אמר לוה הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי וכו'. יש דעות בזה מי היה חייב למי. אכן יש שפרשו שהכריח אותם לאמר שהוא משקר, כי טען שהם חייבים לו את כל הכסף הזה. ועיין במדרש מה עשה דוד המלך כאשר ברח לאכיש והיה צריך לעשות את עצמו כמשוגע, ז"ל - והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים, ע"ש.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א כי יש פנים דקדשה שהם אנפין נהורין וכו' בחינות שמחה וכו' ויש פנים דסטרא אחרא שהם אנפין חשוכין וכו' וכו' – כג:ב ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול מפנים דסטרא אחרא וכו' – כג:ג וזהו (דברים לג) ויגרש מפניך אויב, מפניך דקדשך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בכתבי האריז"ל שער הפסוקים פרשת שמות ז"ל כי בעת שנעשה זווג העליון דזו"ן, אז סטרא אחרא אינה שמחה בשמחת סטרא דקדושה, והיא הולכת ומתרחקת משם, בגין דלא למחדי בחדוה דילהון, עכ"ל. [ועיין שם בהמשך, ז"ל וסטרא אחרא אלו היה יודע, שהשמחה היא ענין זווג ממש, לא היה מסתלק משם, ואדרבא היה עומד שם, כדי לקחת חלקו מן השפע והברכות הנשפעות מן הזווג ההוא. אבל הוא חושב, שהיא שמחה אחרת, שכל בחי' הקדושה מתקבצים יחד, ולכן אין לבו עמהם, ונפרד מהם, כי אין לו שמחה בהם, והולך לו. וכאשר חוזר ובא מן השדה, ואומרים לו בא אחיך במרמה ולקח ברכותיך, וכו' ע"ש].

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כג:א 'ובשביל זה ממון עם אותיותיו גימטריא ק"ם, כנגד ק"ם קלין, שהשכינה צווחת: קלני מראשי קלני מזרועי (סנהדרין מו) על אלו הנופלים בתאות ממון' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יש לזה רמז יפה בפסוק בתהלים (קמז:ט) נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו, שהר"ת נללל, בגמטריא ק"מ והם להערב שידוע מחז"ל שלא מפרנס ילדיו, והרי הוא בחי' בכלל נקי משום צדקה ולגמרי שקוע בתאות ממון שעל כזה השכינה צועקת ק"ם קלין. ולכן האותיות שלפני הס"ת (שהם בחי' יסוד צדיק) של לבהמ'ה לחמ'ה לבנ'י, אותיות ממן! וזה בחי' ערב, בחי' אנפין חשוכין. אשר אותיות ראש שהוא בחי' עבודה זרה (כמו שאמרו חז"ל הובא ברש"י עה"פ נתנה ראש במדבר יד:ד).

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כג.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יש הרבה רמזים לתורה זו בפרשת קין והבל, שקין היה קמצן בקרבנו, וגם חמד את התאום של הבל, שזה בחי' היורד לפרנסת חברו המוזכר בתורה. ונפלו פניו, בחי' אנפין חשוכין. וקול דמי אחיך בחי' הקם קולין. וקין נגרש, בחי' ויגרש מפניך אויב, וביקש אות מהשי"ת שזה בחי' דומה להאות שביקש רחב המוזכר בתורה. וישע ה' להבל, בחי' ש"ע אור הפנים. והשם יתברך אמר לקין, הלא אם תיטב שאת, בחי' טוב ואור, ואם לא תיטב לפתח חטאת רובץ, ממש המבואר בזו התורה שאל אחר אסתרס ואין לה דלתי רחם להוליד, ואילך תשוקתו, בחי' חובה לקיים דברי המת.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג פרנסה קשה כפלים כיולדה. י"ל כי הפרנסה בחי' האשה, והאשה היא המולדת - - וגם יש לה שני דלתות של הרחם, ולכן היא קשה להקים כפלים, כי אחר שיש את האשה הכל מוכשר כבר ללידה, והלידה אינה אלא חצי צערה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ג ואין טוב אלא צדיק (יומא לח:) הינו ברית. עי' בספר ערוך ערך טיב, שכן פירש שהוא האבר, וכן יש לפרש במסכת שבועות (יח.).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כג – יעקב אבינו תיקן תאות ממון בהכנסו לשכם, ובאות ג, רבינו מגלה יותר כשהקב"ה רוצה לגרש אויביו של צדיק הוא מפיל את האויב בתאות ממון ע"ש. וזה מה שהיה בשכם אחר שיעקב אבינו תיקן אצלו תאות ממון, ושכם נעשה אויב ליעקב, אז הקב"ה הפילם לתאוות ממון, ומרוב תאוותם לממון הסכימו להמול וכו'.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כג:ד וזה בחינת מזוזה. כי כל התורה הזו מפרש ענין הדלתות: דלתות הרחם, ושמח זבולון בצאתך. ולכן מובן היטב חשיבות תיקון המזוזה לענין הדלתות.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סוף התורה – שיך לאות ד'. ארטבן שלח לרבי מרגליתא טבא, ארטבן, אותיות אור טוב (סוף אות ג).

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ארטבן שלח לרבי חד מרגליתא טבא, שלח ליה רבי חדא מזוזה, ולכאורה הוא פלא, מדוע שלח לו מזוזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת כלים יז:טז מקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות. ופירש הרע"ב ז"ל עושין כן כדי לגנוב בו את המכס, ע"כ. ומשמע שמזוזה דבר יקרתי, ומתאים למרגליות.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי שלכן שד"י – השם שעל המזוזה, ראשי תיבות, שקל דולר יורו.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מי הוא זה שיכנס בהיכלי התמורות למקום הקלפות להעלות משם הקדשה – עמש"כ במסכת בפסחים פז-ח.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ לקמן תורה כה, קשר בין התורות.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כד

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

כמה השוואות ליחוד היראה של הרמח"ל, בדרך אפשר (מלמעלה למטה).

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כד: יחוד היראה:

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה עליונה

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

פנימיות ברכאין מ"ה – משה מאיר הידיעות

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה חי החיים מאיר בנ"ר

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

שכל בתים של הידיעות

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ברכת ידים נ"ר אברהם יצחק

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה יראה

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

תמורות

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה – קשר לתורה כג.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

בתורה כג – על ידי האמת ותיקון הברית זוכים להנצל מפנים חשוכים של הס"א דהינו תאוות ממון וזכוים לאמונה ואנפין נהירין.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המבואר בתורה כה שהכסף, כל זמן שהוא אצל העכו"ם – וזה גם הבחי' ביהודי שתאו לכסף וחסר אמונה, והרי הכסף אצלו לאנפין חשוכין. וכיון שנותן צדקה – בחי' אמונה ותיקון הברית, אזי הכסף מאיר בגווניו וזוכה לשבור הדמיון דהינו שזוכה לאמת.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ובתורה כג מבואר שאלו המשוקעים בתאוות ממון הם בדמיון שהם מרויחים ודלתי הרחם של הרווחה הם מדומינים. ובתורה כה גם מבאר (אות ד) סתירת הפתח שהוא המדמה שהוא הטמאה, על ידי הגוונים.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה תורה כה מדבר על הדמיונות מבחינת הע' אומות ובזה יש בחי' ונוגשיך צדקה מה שאין כן תורה כג מדבר על הערב רב שהיא השקעה בתחתית הטומאה (כמבואר בלקוטי הלכות ליישב הסתירה איך תאוות ממון יותר גרוע מתאוות ניאוף). ודו"ק כי אכמ"ל.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

כה:א ואחר כך כשמשיג בשכלו כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז שכלו שב שכל הנקנה. כמו שכתבו המחקרים, שיש שכל בכח, ושכל הפעל ושכל הנקנה. ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו, אינו אלא שכל הנקנה, השארותיו לאחר המיתה ע"ש.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שקיים הענין הזה, אע"פ שאין הדבר תלוי בהשגת המשכלות כלל, אלא הכל לפי המעשה ולפי האמונה, כמו שרבינו מבאר וקבע היטב בתנינא תורה יט – שיש מחקרים שאומרים, שעקר התכלית והעולם הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא וכו' כי יש משכיל ומשכל ושכל, דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל, וזהו התכלית והעולם הבא אצלם, שיהיה נעשה אחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ב ודע שבכל עולם ועולם ובכל מדרגה ומדרגה, יש שם דמיונות אלו וכו' וכשאדם נעתק ממדרגה למדרגה, אז צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע אל הקדושה וכו' וכו', ע"ש. וכן בסוף התורה רבינו כותב ז"ל ובזה טועין החסידים הרבה, שפתאום נדמה להם שנפלו מעבודת השם, ובאמת אין זה נפילה כלל, רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה, ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כעין זה מבואר בעוד כמה מקומות. עין תורה לו שכז"ל וזהו כלל שכל נפש מישראל קודם שיש לה התגלות בתורה ובעבודה, אזי מנסין ומצרפים את הנפש בגלות של ע' לשון, היינו בתאוותיהן וכו' ע"ש. וכן עיין בשיחות הר"ן (אות עט) מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים וכו', ע"ש. וכן בעוד כמה מקומות.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה בסוף לשון רבינו – וסתרי לפתח עם הכתל (כבר העירו שרבינו שינה מלשון רש"י שכתב 'פתח הבנין והכותל').

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הכותל, שהוא כ"ו ת"ל. ותל הוא שהכל פונים אליו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין ספר צמח צדיק לקוטים – יותם גמטריא כותל, המתקת ה' גבורות אלקים העולים ת"ל בשם הוי"ה ברוך הוא העולה כו, וראשי תיבות מן בן עזיהו הוא ע"ב, שם החסד, והראשי תבות מן יותם בן עזיהו גמטריא פב, אחד יותר ממספר אף, שנמתק האף בא' פלא עליון וכו' עיין שם, מובא בלקט קדמונים מלכים ב:טו:לב]

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ענין ת"ל מבואר במסכת ברכות (ל.) על הפסוק (שיר השירים ד:ד) כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות ע"ש. 'לתלפיות' בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כותל במילוי האותיות: כף ויו תיו למד, בגמטריא ברית. תיו למד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן שמשותף בשם כ"ו. ואגב, בפירוש ענין תיו למד, ע' בס' אדיר במרום (עמ' קמג) שכז"ל תי"ו רצה לומר תמים, בסוד: תמים דעות (איוב לו:ד) להיות הדעת שבו מכוסה גם כן בקרום. ונמצא שכל בחינותיה נתנים ונמסרים לשורש שהוא עתיק יומין, וזהו בחינת התמימות. ובאמת מזה נמשך שהיא סתומה ושוקטת, הכל כנ"ל, ע"ש (ועמש"כ בערך מט"ט). והנה תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא מהעיקרים של רבינו להיות תמים. והרי תי"ו למ"ד שהוא בגמטריא ננננ"מ כנ"ל, הוא ממש בחי' תמים (-תי"ו, וע' בריש הערכים "א-ת", תיו בגמטריא רבינו נחמן) דעות (-למ"ד).

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין ת"ל, בגמטריא שקל, בסוד ארבע מאות שקל כסף (מבואר באדיר במרום עמ' קיז). (וע"ע מש"כ בתהלים קכד:ז).

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה:ג (ובסוף התורה מה ששיך לאות ג): ודע שאין שני בני אדם שוין זה לזה, כי כל הנשמות הם זה למעלה מזה, וזה מלבוש לזה, ופנימית של תחתון נעשה לבוש וחיצוניות לחיצוניות עליון וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום: ע' בשער הכונות ח"א דרושי תפלת השחר, שעל ידי הקרבן התמיד כל העולמות עד אין סוף עולים באופן כזה. וע"ש שכז"ל ואף אם תראה עתה כי גם עולמות העליונים נתעלו ממדרגתם כנ"ל, אינו אלא לצורך העשיה עצמה, לתת מקום פנוי אל ג"ר דעשיה, שיעלו ביצירה. ולסיבתה הוכרחו כל העולמות להתעלות, מדרגה אחר מדרגה, על צד ההכרח, אף ע"פ שאין עתה זמן עלייתם מצד עצמן, ולכן הלואי שהעולמות העליונים יתוקנו עתה אע"פ שאינו זמנם, בבחינת חלק העשיה שבכל עולם מהם, שהוא מלכות שלהם, ויתוקן ע"י תיקון עולם העשיה התחתון, שהוא מן הסוג שלהם. ולכן אין כח בג"ר דיצירה לעלות, אלא עד המלכות דבריאה בלבד, אשר היא לבדה נתקנה, ע"י תיקון עולם העשיה התחתון, כי גם היא בחינת עשיה שבבריאה. אבל למעלה מזה א"א להם לעלות. ואמנם כשיהיה זמן תיקונם, אזי יהיו גם הם דומים אל תיקון העשיה, והוא, כי בתיקון ברוך שאמר שהוא תיקון היצירה, אז יוכלו ג"ר שבה, לעלות עד שלשה אחרונות דבריאה ממש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה:שייך לאות ג' ודע שאין שני בני אדם שוין וכו' נמצא כשאחד רוצה לעלו ממדרגתו למדרגה עליונה יותר אזי הולך ונעתק האדם העומד באותה המדרגה העליונה, והולך ונעתק למדרגה היותר עליונה וכו'. ואמר אז בזה הלשון: וזה בחי' הרמה, מה שאחד מרים ומגביה את חברו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לע"ד שכמה פעמים רואים שאדם עושה איזה פעולה באופן מעולה, אכן באמת האיש הזה תפקידו ומדרגתו היה צריך להיות בעבודה יותר גבוה, ומי שהוא במדרגה פחותה היה צריך לעשות את הפעולה הזו, וכאשר האיש אשר תחתיו יעשה את הפעולה, בודאי לא יפעיל אותה במעלה כמו הראשון, אם לא אחר זיכוך ועליות הרבה. (למשל, איש אחד נעשה שמש לבית הכנסת, ומנהל את הכל הצד היותר טוב, אכן האיש הזה באמת במעלה מרומם מלהיות סתם שמש, וכאשר הוא יזכה לעלות למקומו להיות הרב של הבית הכנסת – בין שיהיה עליתו מכח עבודתו בעצמו והוא מרים את אלו שמתחתיו ובין שיהיה עליתו על ידי הרמה ממי שהוא תחתיו כמבואר בתורה כאן – ושוב יכנס איש אחר תחתיו להיות השמש של בית הכנסת, אז זה האיש השנה שנכנס לתפקידו של שמש, בודאי לא יהיה שמש מעולה כהראשון, אם לא אחר זיכוך ועליות כנ"ל). וראיתי את זה בעצמי כמה פעמים ואי אפשר לכתבם, רק שתדע לנפשך ויאיר לך תקוה והבנה.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שאין שני בני אדם שוין זה לזה, כי כל הנשמות הם זה למעלה מזה, וזה מלבוש לזה, ופנימית של תחתון נעשה לבוש וחיצוניות עליון. נמצא, כשאחד רוצה לעלות ממדרגתו למדרגה עליונה, אזי הולך ונעתק האדם העומד במדרגה העליונה, והולך ונעתק למדרגה היותר עליונה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע יעו' בספר קל"ח פתחי חכמה פתח קלב ז"ל שם המאציל ית"ש חק אחד, שיהיה מציאות הנבראים עומד בלא שינוי, ואף על פי כן נשמתם תהיה נוספת בהם, ומקבלים מעלה יתירה, וגופם לא ישתנה, והוא ענין הנפש היתירה שניתנת באדם. ולכן גם למעלה בספירות שם זה הענין -שיהיה החיצוניות שלהם, שהוא שורש הגוף באדם, מקבל פנימיות, חוץ ממה שמגיע לו לפי ענינו, וזה נקרא לו עליה וכו' ע"כ, ובפירוש הפתח הזה כתב הרמח"ל ז"ל יש להקשות כי חילוקים רבים נמצאו בין הדבר הזה שלמטה ובין הענין שפירשנו למעלה. הא' כי למטה אין הנשמה הראשונה יוצאה מן הגוף, אלא שתי נשמות נמצאות כאחת, ולמעלה הפנימיות הראשונה ניתן לפרצוף שתחתיו, והפרצוף עולה ומקבל פנימיות אחר ע"ש עכ"ל. והרי לפי מה שכתב רבינו הקדוש פה, הרי הפנימיות הראשונה באמת ניתן לזה האדם שתחתיו.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ג וגם האדם שבמדרגה התחתונה אינו נעתק ועולה אלא הפנימיות, והפנימיות של התחתון נעשה חיצוניות לחיצוניות עליון, ע"כ.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

כן מבואר בספר לקוטי תורה של האריז"ל פרשת בראשית ז"ל גם יש הפרש עתה ממה שהיה מאז, כי היו כל עולמות עצמן כולם בכל בחי' למעלה. אך עתה אפילו ביום השבת, אין אנו יכולין להעלות, רק פנימיות העולמות, ולא החיצוניות, כמבואר אצלינו. כי אם היה החיצוניות עולים, היינו רואים בעינינו עליית העולמות בשבת, עכ"ל.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה:ד כמובא בכונות של הודו – ע' בקיצור כוונות לרמח"ל ז"ל וסודו היכל ק"ק דעשיה, שבו עולה העשיה אל היצירה. אבל אינה כמו העליה שזכרנו למעלה, כי שם עולים במדרגה – שנעשים מאותה המדרגה, דרך משל: פנימיות חב"ד דעשיה נעשה ממש חיצוניות לנה"י דיצירה, וכן כולם. אבל כאן עולם העשיה אינו עולה אל היצירה להעשות יצירה, אלא ר"ל שנכלל שם כענף שנכלל בשרשו. וכן הוא בעולמות האחרים שנכללים כולם זה בזה, עד שעולים ונכללים באצילות, שהוא השורש העליון של כולם, לקבל כל אחד השפע הראוי לו, עכ"ל.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר שהעליות שבהודו אינם כמו העליות שרבינו מדבר אודותם כאן, כי כאן רבינו כותב שממש עולים ומרימים לדרגה העליונה. ועל כל פנים אינו קשה, דהרי קל וחומר הוא, אם עליות כאלו שבהודו, שעולים רק כענף, ועם כל זה מתעוררים הקליפה שוב, כל שכן בעליה ממש יתעוררו (וצריכין לומר שעכ”פ לא יתעוררו יותר חזק באופן שלא יהני תיקון זה).

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שלא נמצא תיקון להתעוררות הקליפות כבר בקרבנות, י"ל ששם ממש כמו מלחמה עם הקליפה (והרמח”ל בכוונה הכוללת כותב שבקרבנות מתקנים הפגם, ובפסוקי דזמרה מסירים הקליפה. וצ”ל שהודו כבר דומה לפסוקי דזמרה בזה), ועוד י"ל ואכמ"ל.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתב בקיצור כוונות ז"ל ועוד מכוונים לטהר חיצוניות הנ"י דיצירה, כי כיוון שנתלבש בפנימיות חב"ד דעשיה, היו יכולות הקליפות לינק מהם, עכ"ל. ומשמע שעיקר הסיבה שצריכים את הטהרה הוא לטהר מהתחתון, לא מהתחדשות הקליפה בהעליון, ועוד קשה יותר שמשמע שכל סיבת הצורך לטהר הוא מחמת שמדובר בעולם העשיה, וכמבואר שם לעיל (ד"ה ואחר כך מתחילים לסדר התפלה בארבעה חלקיה) שעיקר הטהרה שייך לגבי עולם העשיה), ואילו היה מדובר בעליה של עולם אחר לא היה צורך לטהרה, וי"ל. (וע' בשער הכוונות, דרוש לתפלת השחר א' עמ' עח – ומצויין שם לדרוש ענין שנוי התפלות דרוש א' ועולת תמיד, שער התפלה דף כה, שאפילו שהעולמות אינם עולים, הנשמות הנמצאים כן עולים).

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שרבינו מביא מהאריז"ל בזה נמצא בדרוש לתפילת שחרית שמיד אחר ענין הקדיש (בשער הכוונות עמ' קו, ובסתמא רבינו לא הביא אלא מפרי עץ חיים שהיה נמצא אצלהם), ע"ש ד"ה הנה כונת הודו כו'. שיכירו אלהותו וגדולתו ויתפרדו מעל הקדושה. ועיין בקיצור הכוונות לעלינו לשבח שכז"ל וכדי שקלי' לא יתאחזו בהם ח"ו אומרים עלינו לשבח, שהוא: בתחלה להזכיר שבח גדולת הקדושה וגנות הקליפה, ובזה נכנעת, ע"כ.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

כה:ד, והם בחינת כותל, כו תל (זהר משפטים קטז) כ"ו זה בחינת שם הקדוש, שהוא בחינת גונין כמו שכתוב (תהלים כז) ה' אורי, שהוא אורות הגוונין, 'וישעי' שהוא בחינת בגדי ישע הנ"ל, והוא תל שהכל פונין לו, ותאבין להסתכל בו, עיין שם. הרי תל, תיו למד בגמטריא ת"ץ כנ"ל (ספר ניצוצי שמשון עיין בחלק ה' מאומן בערך הוי"ה) שהוא תוצץ ושובר את הפתח – שהוא המדמה כמבואר באריכות שם. וכן הוא ענין הבגדי ישע, כי ש"ע במילואו, שין עין, בגמטריא תץ.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

(כו-תל בספר צמח צדיק, קונטרס מלאכת המשכן אות יד, פז"ל עבודת המשכן היה להמתיק הגבורות והדינים ברחמים וחסדים, וידוע כי ה' גבורות יוצאים מה' שמות אלקים העולים ת"ל, וצריכין להמתיקם בשם הוי"ה ב"ה העולה כ"ו בסוד כות"ל וכו' וזה סוד 'ויסב חזקיה פניו אל הקיר' (ישעיה לח:ב) שהוא הכתל. ולכן נכתב בכל פרט 'כאשר צוה ה' את משה' (שמות לט), רצה לומר האותיות שעם (-שאחרי) אותיות משה הם תנ"ו כמנין כותל, שבכל פרט עשו המתקה, ע"כ).

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כה – בסוף – שלא לקרותו עוד בשם יצר הרע רק בשם כח המדמה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בפרשת מצורע על הפסוק כנגע נראה לי בבית (ויקרא יד:לה) ופרש"י ז"ל אפלו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא "כנגע נראה לי", עכ"ל. והמפרשים כתבו כי רק באמירת הכהן נעשה נגע ממש. אכן ראיתי מובא שהר"א מזרחי כתב בשם רבותיו שהטעם הוא מפני שלמדה תורה דרך ארץ, שלא יאמר אדם טמאה אפלו על הדבר הברור לו ודאי, אלא יאמר בלשון ספק. וזה שאמרו חז"ל (ברכות ד.) למד לשונך לומר איני יודע, ע"כ. והוא קצת תמוה, אלא שכותב כן בדרך קבלה. אכן לפי מה שגילה רבינו כאן י"ל שהרי הטומאה של הנגעים הוא מהס"א שכל כחו אינו אלא הדמיון, ובפרט הוא משתדל להחליש דעתינו ולהפיל אותנו בייאוש, ולכן דוקא כאשר הוא מראה כחו ואותותיו, אנו משתמשים בכלי זינו, ואומרים כנגע, בכ"ף הדמיון, שאפילו אם הוא באמת נגע ממש על פי הכהן, אינו אלא כפי דמיון הס"א, הגם שנהיה חייבים להתיחס להלכה לדמיון הזה, עם כל זה אינו אלא דמיון בעלמא, ואין להתפעל יותר מדי עליה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כו

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות, וצריך להעלותם כידוע, ע"ש. עיין בזה בספר מגיד דבריו ליעקב (סימן לז) – היינו שידבק עצמו בבורא ית' לפי אותה המדה הנ"ל, אם באהבה או ביראה או בתפארת ובשאר מדות וכו' ע"ש. אכן עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכב, שהעיקר לא להתיחס להמחשבות זרות ובזה הורג אותם ע"ש. וי"ל.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כז

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי תורה כז, עיין ערך גוים – שכל העולם יעבדו את השם יתברך שכם אחד.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ סוף מס' קינים.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

כז:ב ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים ע"ש.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאנו מתפללים בסוף שמונה עשרה, ברכנו אבינו וכו' באור פניך, כי באור פניך נתת לנו וכו' ושלום ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כח

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ לעיל תורה ג:ז. ועמש"כ בפרשת ויחי על הפסוק כה תאמרו ליוסף (בראשית נ:יז). וע' מש"כ על סיפור ט – מעשה מחכם ותם, על מה שהתם היה מארח את החכם.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א בקלות יכולים להבין תורה זו שמדבר על האדם עצמו מיניה וביה, דהינו שביתו זה לבו (תקוני זוהר, תקון ו' כב:), ונעשה לו עלית קיר, זה קירת לבו כמו שדרשו חז"ל על חזקיה (מלכים ב:כ:ב, ברכות י:), ומארח ומשמש התלמיד חכם שבו. ונראה שזה שהקרבן תמיד עושה אותו תיקון של הכנסת אורחים ת"ח אמיתיים, כי מבואר בכוונות שעל ידי קרבן התמיד עולים 'כל העולמות זה בזה, היינו פנימיות של התחתון בחיצוניות של העליון. וזה מתחילים בחב"ד דעשיה, ומכוונים להעלות פנימיות שלהם בחיצוניות נה"י דיצירה. וכן כל מדריגה עד האצילות, ומשם עד למעלה, למעלה' (לשון הרמח"ל), הרי שכל עליון מכניס לו האורח שפרח ועלה לו למעלה. ובזה מובן למה שחז”ל דקדקו שדוקא המכניס ת”ח אמתיים, ולא סתם אורחים, כאלו הקריב תמידין, כי התמיד העלה רק מחב”ד דעשיה כנ”ל. ולפי זה מובן שגם בהאדם גופא, מיניה וביה, יכול לקיים את זה כנ"ל. וע' מש”כ לקמן על מש”כ בלקוטי הלכות ששמואל הנביא היה מתקן את האלפין בנסיעותיו, וקשה כי הלוא שמואל הנביא לא היה נותן לשרתו, ולכאו' על כרחך שתורה זו ניתן לקיים בשרת הגוף את הנשמה והת”ח שבו.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

וע' שער הכונות ח"ב ענין יוה"כ דרוש ג' שכז"ל והנה נתבאר בשער הדרושים כי אי אפשר שנתפשט ויתלבש אור הא"ס בשום א' מהי' ספירות אלא עד שיתלבש תחילה אור החכמה בהם, ואז אור הא"ס מתלבש בתוך החכמה, ומתפשט בתוך הספירה, וז"ס כולם בחכמה עשית. וכן על דרך זה, אין שום א' מהו"ק חג"ת נה"י, יכול להתלבש בו אור הא"ס, אם לא שיתלבש בהם בתחילה אור החסד. וז"ס יומם יצוה ה' חסדו, כי החסד נקרא יומם, יומא דכליל כולהו שיתא יומין, שהם ו"ק. ונמצא שבתחילה מתפשט אור החסד בתוך ו' ספירות תחתונות דאצילות, ובתוך החסד, מתלבש אור החכמה, ובתו החכמה, מתלבש אור א"ס, ע"ש. (וידוע שזה אחר מהיסודות שכל המהלך של בעל הסולם).

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ובמדרש רבה, הלל כשרצה לאכול היה אומר איזל ואגמול חסד עם נפשי.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

כי נפש הבהמית בחי' שד. וצריכים להכין הגוף להיות כסא להתארח הנשמה (וע' לק”מ תורה כב). והגוף מלומד בהבלי עולם הזה בחי' האלפין הנפולין.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפי התורה כאן לפרש עוד בד"א, שהא"ד זה הד' אלפין שצריכים לתקן עבור הם' – לאה (ע' בריש פי' רמ"ד וואלי לספר יחזקאל פי' אד"ם, שהא' בחי' יו"י בחי' ז"א, ומתלבש בתוך הד' בחי' רחל, ובתוך הם' בחי' עלמא דאתכסיא בחי' לאה).

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בכוונות לברכות התורה ז"ל (הסידור): (לשמה -) לשם ה', להמשיך מיסוד אבא ששמו תורה אל ה' שבלאה להמתיק דינים, יומשך הי בחכמתה, הא בבינתה, הה בדעתה, ועם ה' השרשית גי' לא"ה. ויומשך ה – ה' בצורת ד"י בחסדה, וווו – ה' בצורת ג' ווין בגבורתה, וה ה' בצורת ד"ו בתפארתה, ועם ה' השרשית גי' הוי"ה אהיה, ועם לאה גי' ודייוי ודיאוי. ויומשך הי פעמים הי בנצחה, הא פעמים הא בהודה, והה פעמים הה ביסודה, ועם ודייוי ודיאוי ג' מד"ת ג' אלף אלף אלף אלף הניתנים ללאה ממספר תורה, וקס"ז נשאר בבינה המלבשת ליסוד אבא ולוקחת חלק מאורו העובר על ידה ללאה, ע"כ. ומבואר בקיצור הכוונות של הרמח"ל ובכוונות לשמע ישראל – אחד, שהד' אלפין הם בכתר של לאה, ולכאו' הענין הוא שהכתר הוא שורה על כל הפרצוף והתיקון של הפרצוף הוא להיות בנוי בסך כולה באותה משקל של הכתר.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ולקמן אות ג' פירשנו השני שלבים כדי לתקן האלפין, שעיקר התיקון הוא לעשות כר' מאיר שלקח הטוב הגנוז בגוה וזרק הקליפה, אכן כדי לקבל הכח לעשות את זה צריכים לבנות בית ועד לחכמים בהכנסת אורחים ת"ח אמתיים, וע"ש מה שפירשנו. ונראה עוד שבזה שלומד תורה לשמה הוא כאילו מארח ומשמש להשכינה הקדושה, כי הוא לומד לשם ה' ומכניס ללאה את האלפין ומנקה ומשמר אותה מקליפותיהן.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א אלפין שזכה להן שלמה בקדשה. רמז להאלפין בברכה שניה שלפני קריאת שמע, ורחמיך ה' אלקינו וחסדיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד, אליע, י"ע = פ, הרי אלף זבונו, לשון קנין כמו שמצינו הרבה בגמרא, הרי שמתפללים ומבקשים לחסדי ה' להשיג האלפין, שיש להם על מי לסמוך נצח סלה ועד.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז להד' אלפין, בספר שופטים (ו:טו) ויאמר אליו בי אדנ"י במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואני הצעיר בבית אבי. הדל במנשה, עם הח' אותיות, בגמטריא תמ"ד.ועיין שם שגדעון היה מבוקר על ידי מלאך והביא מנחה, בחי' הכנסת אורחים.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

כח:א ואלו התלמידי חכמים נאמר עליהם (ישעיה ז) המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם אלקים.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו כעין המבואר כאן לענין לימודן של נשים ז"ל הרמב"ם (ריש הלכות תלמוד תורה) צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין ידיעתן מכונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאלו למדה תפלות (ורש"י במס' סוטה כא: מפרש שהם משיגים איך לחטוא בסתר). והנה גם התיקון ללימוד כזו, שהוא הכנסת אורחים, לא בטבע של נשים, כמו שקי"ל (ב"מ פז.) מכאן שהאשה עיניה צרה באורחים יותר מן האיש.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ב 'ובזה החסד הוא מתקן אלו האלפין הנפולים הנ"ל בבחי' (שמות כ) ועשה חסד לאלפים'. ואולי זה גם כן בחי' 'נוצר חסד לאלפים' שרבינו גילה במקום אחר שהוא התגברות הצדיק אמיתי על הרברבי עשו, שזה ממש כענין התורה כאן. והנה נוצר חסד לאלפים הם מדות של תיקונא דיקנא דז"א כאשר משתלשלין לו הי"ג מדות (ע' דברי הרמח"ל שהבאתי בפרשת הי"ג מדות – שמות לד:ו), ואילו במקורם בי"ג מדות של תיק"ד של א"א, מי א-ל כמוך וכו', נוצר חסד הוא יכבוש עוונותינו, לשון כבוש דייקא בחי' כבש אלוף, לאלפים הוא ותשליך במצולות ים וכו', בחי' יו"ד – ידו, לזרוק את הקליפה, וא"ש.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מצאנו בהי"ג שבחים שבישתבח שהם כנגד הי"ג מדות, שנוצר חסד לאלפים הם גדולה וגבורה, וזה ג"כ א"ש בפירוש התורה כאן, חסד של אברהם ובחי' ובגבורות ישע ימינו.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

(ואם צדקנו שיש בהחסד הזה ענין של נוצר חסד, והרי החסד פה הוא בחי' תולע ובחי' ענוה, ולפ"ז יש להעמיק בסיפור של מלך הענו, ששלחו לבדוק שני מידות שהיה חותם עצמו בהם: אמת וענוה, אמת זה תיקון ז', וענוה לפי הנ"ל תיקון ח').

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'כי המכניס אורחים תלמידי חכמים אמתיים לתוך ביתו כאלו הקריב תמידין', ע' ברש"י בריש פרשת התמיד (פנחס כח:ב) ז"ל צו את בני ישראל, מה אמור למעלה, יפקוד ה', אמר לו הקב"ה, עד שאתה מצוני על בני, צוה את בני עלי ע"ש. ונראה שבודאי הש"י לא היה סתם מדחה את משה רבינו, אלא שבזה הדיבור גופא הש"י ממציא עצה ותושיע שיהיה לעם ישראל הנהגה מצדיקים אמיתים. וזה מה שרבינו גילה לנו בתורה זו, שעל ידי בחינת פרשת התמיד ניצולין מהתורות של הרבנים שאינם ראוים, וזוכים להרים ולהאיר את התורה האמיתית.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר בהקביל תורה זו לענין פרשת התמיד, שרשב"י אמר שאין צווי בכל מקום אל חסרון כיס, וכן מצינו שאין צו אלא עבודה זרה, ולכן בהכנסת אורחים כתוב אצל אברהם אבינו שהיה מקפיד להקדים שירחצו רגליהם שלא להכניס עבודת כוכבים לביתו, ובהכנסת אורחים יש את הנסיון של חסרון כיס כמו שלמדנו חז"ל שנשים עיניהן צרות באורחים מהפסוק ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת (וירא יח:ו), ודאגה על ממון הוא בחי' עבודה זרה של ממון שרבינו גילה (תורה כג) שחוב הוא עבודה זרה כי מצוה לקים דברי המת בחי' תאוות ממון. ובזה מובן מה שהעירו במדרש רבה (נשא ז) שאין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס חוץ מאחת, ואי זה זה (במדבר לד:ב) צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען, תיחס לענין חלוק הארץ ע"כ. כי ענין הכניסה וחלוקת ארץ ישראל, הוא בחינת הכנסת אורחים, ולכן אע"פ שבפועל לא היה שייך חסרון כיס, זה גופא הוא מחמת שירושת הארץ הוא מתנת חנם (כמו שאמרו רז"ל על ואתחנן), והוא בחי' תיקון תאוות ממון בשורשו, דייקא במקום שמצינו החשש של חסרון כיס, הש"י תיקן שהכל מתנת חנם ולא תהיה בו שום חסרון כיס כלל. ולכן בפרשת התמיד, שהוא בחי' הכנסת אורחים, צריכים לכוון בצו לשמות א"ל אדנ"י שהם בעשיה, להרוס את הצו של ע"ז, ולהאיר השורש של הממון שהוא אלקות (תורה כג:ה) וזה בחי' תמיד, שהוא בחי' ארץ ישראל, תמיד עיני ה"א בה, בחי' ועיני לאה רכות, בחינת הגוונים של הכסף. וא"ש מה שכתוב באברהם (וירא כח:ז) ויקח בן בקר רך וטוב. וכן אברהם שאל את הש"י (רש"י לך לך טו:ו) באיזה זכות יתקיימו בה (בני ישראל בארץ ישראל), אמר לו הקב"ה בזכות הקרבנות.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג ולבוא לחסד אי אפשר לבוא אלא על ידי שיכניס תלמידי חכמים צדיקים לתוך ביתו, ע"ש. ביאור הדברים בפשיטות הוא שבאות ב' כתב שהעצה ליראה השם הוא על ידי בחי' תולע שהוא בחי' אמונה שהוא בחי' חסד, ושוב מפרש איך להשיג החסד על ידי בחי' שימוש ת"ח בארוחתם, ואלו האנשים שהשיגו את החסד הזה זוכין לבחי' תולע שעל ידה הם מנצחים, והנצחון הוא על ידי שלוקחים את הטוב הגנוז בגוה, הינו האלפין הנפולין, וזורקים הקליפה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

והנה על ידי שמשמש ארחיו ת"ח אמיתיים זוכה לחסד, וי"ל שזה חסד שבגבורה (כמבואר בכוונות על קרבן התמיד, כי שם מ"ב הוא בגבורה, ושם אבגית"ץ הוא החסד שבו, ועל ידיה מתגבר על הכופרים בבחי' בגבורות ישע ימינו), כי בית בחי' יראה כמבואר בתורה הקדושה על המילדות וכן במסכת שבת (לא:), הרי זה שעושה בית ועד לחכמים, הבית גופא הוא בחי' יראה, וזוכה לחסד שבו. וע"ע בתורה נט שרבינו גילה שבית זה בחי' משפט ששורף כל הרע והקליפות של התלמידים וא"ש.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ולא מבואר איך האמונה תלוי בחסד הזה, וי"ל דקי"ל (סנהדרין צא:) כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות, ונחלת אבות זה בחי' אמונה (ע' ברמזי מעשיות על סיפורי מעשיות מעשה ט' מחכם ותם, שכ' שהבתים שקבלו מאבותיהם הם בחי' אמונה, ועל אף שבית הוא בחי' חכמה או יראה, סמך לפרש כן מחמת שהבתים היו נחלת אבות), ועוד שכאן לא סתם משמש את הרב אלא גם מארחו שהוא בחי' צדקה וחסד בחי' אמונה. (ובלקוטי הלכות הל' חלוקת שותפין הלכה ב' מוהרנ"ת מפרש שהחצר של הבית הוא בחי' אמונה, ע"ש).

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שכדי להעלות את הד' אלפין צריכים קודם להשיג בית ועד לחכמים, שהבית גופא מוסד על חכמת התורה (ובלקוטי הלכות כ' שהבית גופא בחי' ד' אלפין דקדושה, ואיני רואה הכרח לפרש שכן מוכרח להיות, רק שהבית מוסד על תורת אמת, וצ"ע). ואז הש"י יהב חכמה לחכימא, וכולם בחכמה אתברירו, ויכולים לתקן האלפין.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עדיין צריך עיון איך בדיוק יש את התיקון של האלפין, כי מצד אחד ההכנסת אורחים ת"ח אמיתים כמקריב תמידין, והתמיד היה מתקן את הכל, כמבואר שכל התורה כח מרומז בכוונות של התמיד, וא"כ מה זה שרבינו כותב בפירוש טי"ת יו"ד שהטוב הגנוז בגוה אלו האלפין הנפולין וזורקין את הקליפה, משמע שלא מספיק ההכנסת אורחים הנ"ל. ונלע"ד שההכנסת אורחים הוא כמקריב תמידין, והקרבת התמיד הוא הפעולה, ואז בהעלותה המשיך לעשות תיקונים גדולים, וכמו כן בהכנסת אורחים ת"ח זה פעולה שמתחיל ומפעיל תיקון גדול, וכמו שאכתוב לקמן איך שאני מבין את זה שמראה שהעולם נברא לתועלת ונברא לחסד, וזה המעשה יוצא לעולם המלא, ואלו התלמידים של השי"ח קשה להם זה הענין, וכמדויק בלשון רבינו שהם מחרפין ומבזין את היראי השם, ולא כתב את התלמידי חכמים, כי יש להם ערך לחכמה, רק שמעדיפים השי"ח מהת"ח אמיתים, אבל מה שקשה להם זה היראי השם, ואת ה' תירא, את לרבות תלמידי חכמים, הרי שאלו שמשמשים ת"ח הם הנקראים יראי השם, וזה מה שכואב להמחרפין. הרי שזה שמכניס את הת"ח אמיתים ומשמשם, הוא דייקא מביא על עצמו בזה החירופין והבזיונות, והתיקון לזה הוא התולע, והוא כבר הקדים לעסוק בתיקון הזה, והוא צריך לעמוד חזק, ומתוך החירופין והבזיונות ימצא הטוב בגוה ויזרוק השאר, וכעין המבואר בתורה יב שהצדיק שומע ומקבל באהבה את החירופין של הלמדן, ומצרף האותיות לטוב ע"ש. הרי שהכנסת אורחים ת"ח לא מסתיים בזה שהכניס אותם ושימש אותם, אלא עד שהוא סובל את החרפות ובזיונות על זה, וכאשר הוא עומד חזק ולוקח הטוב גם מזה, הרי נשלם התיקון של התמיד, אבל קודם שהוא סובל החרפות הוא כמקריב אבל לא ידוע אם יהיה לרצון, כך נלע"ד לעת עתה בעזה"י ובשיחת חבר אחד פה אצל ר' עקיבא והרמח"ל.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתית להכא יכולים להבין גם כן שהחרפות והבזיונות באו קודם, וכמו שסידר רבינו בתורה כאן שהכנסת אורחים ת"ח אמתיים הוא התיקון להחרפות (ומובן ג”כ שהחרפות והבזיונות לא צריכים להיות ממש בפועל להוטים נגדו, אלא עצם קלקול אויר העולם על ידי השמים והארץ של תבל שבנו הת”ח שדין יהודאין, זה גופא מבזה ומחרף להירא שמים), והרי זה הירא שמים שעומד בבזיונות והחרפות ובונה בית ועד לחכמים (שהוא התחזקות של יראת שמים כנ”ל. ואגב בענין מי לא להכניס כאורח, ע' מס' יבמות דף סג:, מובא בחק לישראל, להיום, יום ג' פ' ויצא: מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך. וע' ברכות דף סג. לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנאמר איש רעים להתרועע (משלי יח:כד), וע' במשלי כב:כד אל תתרע את בעל אף – כב:כה פן תאלף ארחתיו, תאלף זה לעקור את האלף, שזה ממש ההיפוך של אירוח ת”ח אמיתים. וע' דרך ארץ רבה בענין כבדוהו וחשדוהו), הרי הוא לוקח את האלפין – הטוב הגנוז בגוה בהתורות של רודפיו והמבזין אותו. ובלקוטי הלכות מוהרנ"ת כותב שהבית גופא נבנה על ידי האלפין, בחי' ד' אמות שיעור של בית [ולשון רבינו ז”ל 'בית – מי שבונה ביתו בין שמיא לארעא, זה תקון האלפין']. ולפי זה י"ל שכן בהקרבת התמיד, עיקר ביטול החרפות של עבודת אלילים של הצו, הוא בהזריזות להקריב את הקרבן ובפרט שלא לדאוג על החסרון כיס, והעלאת העולה לשמים הוא בחי' העלאת האלפין.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ובהבנת הענין נראה עוד, שכל העולם נברא על ידי התורה, וכולם בחכמה עשית, ונפילת האלפין מחשיך מאד את הבריאה ומטרתה [וזה בחי' תולעת אותיות תועלת], וההשגחה נעלמה כמש"כ רבינו כאן. ובנין בית של הכנסת אורחים תלמידי חכמים אמתיים כמו בנין עולם קטן בתכלית, וזה מה שרבינו גילה העצה להיות כתולע, שהוא בחי' חסד ואמת, כי אלו הם בחי' חידוש העולם כמבואר בלקמ"ת תורה ח'. וזה הדרך לזרוק את הקליפה ולהעלות את הטוב הגנוז בגוה. ותכלית התיקון הזה הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע [שהוא שיר של אמונה וחסד – לקמ”ת ח – וכבר ידוע שהשיר הוא 'נ נח נחמ נחמן מאומן' שעם האותיות בגמטריא אבגית”ץ ובגמטריא תול”ע]. וזה המשך הפסוקים בפרשת התמיד, 'את הכבש אחד … ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין' – שכולו מורה בענין העשרה מיני נגינה, לעשות מד' -רביעת – ה' -ההין, ועל ידי זה מעלין את המלכות, ביתא תתאה עם ביתא עלאה, כמפורש באריכות בתורה מט:ז (וע' לק”מ תורה צז שכל אחד מישראל צריך לזרז את עצמו לעשות מד' ה' לחדש את העולם בי' מאמרות, שיהיה לתפילתו שררה ומלכות ע”ש. וזה בחי' שרה כמו שכתבתי באריכות לקמן בס”ד).

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רמז חזק להנ"ל לענין בריאת העולם מצאתי בפסוק (תהלים קמה) עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם, ובכוונות איתא שהר"ת של השמר אמת לעולם – לא"ה. והנה ידוע אמת זה בחי' יעקב, ולאה היא עלמא דאתכסיא בחי' עולם מלשון נעלם, ואותיות האמצעים של אמ'תלעו'לם אותיות תול"ע, והאותיות מבחוץ אמל"ם בגמטריא אל"ף, והס"ת של השומר אמת לעולם – הרמ"ת, שצריכים להרים את האלפין ע"י בחי' תולע (והוא ממש פלאי תודה לאל יתברך!). ואז המזמור ממשיך: עשה משפט לעשוקים, נתן לחם לרעבים, ה' מתיר אסורים וכו', שע"י נתן לחם לרעבים, בחי' הכנסת אורחים ע"י מתיר אסורים, היינו האלפין נפולין ועושה משפט להם שהם עשוקים, ועוד בכלליות, שכל אלו הדברים הנזכרים בפסוקים, הם בחי' והלכת בדרכיו בהנהגת העולם, ועל ידי שמקיימים אותם מגלים את התכלית והמטרה של העולם, ועי"ז יש תיקון ללאה. וכן יש לראות בפסוק הקודם לכל אלו: אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלקיו, שהוא בחי' אמונה הנדרשת להשיג בחי' האמנים עלי תולע.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש לשון הברכה ראשונה של ברכת המזון, הוא נותן – בגמטריא אבגית"ץ כמובא- לחם לכל בשר (עם האותיות והכולל ג"כ בגמטריא תולע, כי בשר מצינו תואר לשבח, בבחי' לב בשר, ומצינו כינוי לחיצוניות הגוף, וזה כשני הבחי' של תולע. זן ומפרנס עם האותיות והתיבות בגמטריא בשר), כי לעולם חסדו – בחי' הדרך ארץ שקדמה לתורה, בחינת הכנסת אורחים כפשוטו. ובטובו הגדול, אין טוב אלא תורה (גם הצדיק נקרא טוב, וזה בחי' הכנסת אורחים ת"ח אמתיים), תמיד לא חסר לנו, יש את התיקון של תמי"ד.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'למי שיח, הינו על ידי שיח, על ידי חכם שד יהודאי, על ידו מדנים על ידו בא התנגדות'.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

יש לראות רמז לזה בתהלים (י:י) ידכה יש"ח (שי"ח) ונפל בעצומיו (בחי' האלוף, אלפין הנפולין) חל כאים, בחי' אנשי חיל מתלעים. (י:יא) אמר בלבו שכח אל וכו' – זה המבואר באות א' שעל ידי הלאה מתורתן של השי"ח בני אדם נופלים בכפירות גדולות וחושבים ח"ו לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם. (י:יב) קומה ה' – אולי י"ל שזה בחי' ואמר שם וקם בין שמיא לארעא, 'א-ל נשא ידך', ידך בחי' היוד שעושה פלא וזורק את הקליפה, גם ידי השם אלו הצדיקים. 'אל תשכח ענוים' – בחי' תולע.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

שי"ח – בלקוטי תורה ריש פרשת נח ז"ל ענין נח שהוא יסוד, לכן יש לו ג' בנים וכו', ג' פעמים ב"ן, והוא נגד ג' קוין נה"י, שכולם נכללים בו, וג' קוין הם ג' ווי"ן, גימטרי' ח"י, לכן היסוד נקרא איש חי. וכשמתחברין יחד נעשין ש', לכן ר"ת שם חם יפת שי"ח, כי ג' ווי"ן נעשין ח"י, ונעשה מהם אות ש', ע"כ.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

שי"ח – בע"ב שמות, שמות ל"ב ול"ג: וש"ר יח"ו, אותיות רוו שיח. רוו, ענין שיכרות, למי מדנים וכו' למאחרים על היין.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'בני לן ביתא', יש לראות בלשון רבינו שבנין הבתים, מצד הקדושה וגם מצד התלמידי שי"ח הוה על ידי החכמים שמהם מקבלים תורתן, ועי"ז בנין הבית, וכמו שכתוב (משלי כד:ג) בחכמה יבנה בית. על 'בני ביתא באוירא דעלמא' כז"ל כי אלו בני אדם הרוצים לערך עבודתם על ידי התורה ששומעים מתלמידי חכמים שדין יהודאין ובאמת אין להם על מה שיסמכו והוי כאלו רוצים לבנות בית באוירא וכו' ע"כ, ומבואר שהבית שהם בונים הוא על ידי התורה שמקבלים. ולהבדיל מצד הקדושה כז"ל מי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא – הינו מי שבונה ביתו על ידי ת"ח האמתיים, כי יש להם על מה שיסמכו, כי ת"ח אמתיים הם יסוד כל דבר, ומי שביתו בית ועד לחכמים וכו', ע"כ, ומבואר כנ"ל. ובזה מובן לשון רבינו ז"ל ואמר שם וקם בין שמיא לארעא, הינו התלמיד חכם האמתי הוא בין שמיא לארעא, ע"כ. מדויק שלא מדברים על זה שמארח את התלמיד חכם בביתו, אלא על הת"ח בעצמו, כי הוא יסוד בחי' הבית שבין שמיא לארעא.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'בני לן ביתא באוירא דעלמא': הנה אחר שאמר שם וקם בין שמיא לארעא, הם אמרו מי איכא דמציא לאסוקי התם, דהינו שהם רצו לבנות באוירא שלהם, יעו' בעץ חיים (שער מט פרק ג) 'ומהבל טוב ורע זכר יוצאין השדים התלויין באוירא וכו'', ומבואר שם שיש כמה וכמה בחינות ומדרגות של אוירא, ואכן ההוא בנה באוירא של קדושה, והם תמהו איך יכולים להגיע שם, ואכן התלמיד צריך לזכות לזה שלבו יפרח באויר כמו שגילה רבינו בסוף לקמ”ת (תורה צא ד”ה כי). וזה המעלה של האמת, שאף על פי שהוא באוירא בין שמיא וארעא, יש לו על מה לסמוך וקושטא קאי, ורק התלמיד צריך לפרוח שמה. וכבר הארכנו לעיל בס"ד שבלימוד תורה נעשים שותפין במעשה בראשית ובזה פועלים התיקון של הכנסת אורחים, ואכן מעשה בראשית גופא הוא בחי' תולה ארץ על בלימה, וכדתניא רבי יוסי אוי להם לברית רואים ואינם יודעים מה הם רואים, עומדים ואינם יודעים על מה הם עומדים וכו'.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש אולי לפרש לשון רבינו שכז"ל כמו (חגיגה טו:) רבי מאיר רמון מצא תוכו אכל כמו שכתוב (משלי כג) בני תנה לבך לי, וכתיב (שם כב) שמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי, ע"כ. והרי רבינו הוסיף את הפסוק בני תנה לבך לי מה שלא נמצא בגמרא. כי בין כך ובין כך צריכים בחי' לי, שהתלמיד יתן לב, והלב פורח באויר וכו' ע"ש. אכן מה שמבואר שם שהתלמיד מקבל בח' למד שהוא בחי' המגדל הפרח באויר, ולשון תלמיד הלמד מהרב, ונמצא שהרב והתלמיד הם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה בחי' למד יוד, כאן בא זה ללמד ונמצא למוד, דהינו התלמיד מעלה עוד למעלה מזה ששומע התורה הנפולה ממנו, והוא בחי' היוד חכמה עלאה, כי האלפין הנפולין הם בחי' יוד כמש"כ רבינו (בחי' אודה שמך כי עשית פלא), ולכן התלמיד הזה יש לו הכח המבואר שם על הרבי האמיתי להעלות בחינת החכמה תתאה מכל הרעים ורשעים שבעולם.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'בני לן ביתא באוירא דעלמא' – ע' בכוונות האריז"ל על ברכת השחר, רוקע הארץ על המים. האר"ץ לאה, ע"ל המי"ם – ה' מים, חמשה פעמים מים מספרת דמות, ודמות זה הוא לאה, ע"כ. והרי דמת חסר, בגמטריא ד' אלפין שהם בכתר של לאה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג – זין חית … מהם החרוף והבזיונות בבחינת (איוב לא:לד) ובוז משפחות יחתני, בחינת חית, ע"כ. ובאיוב פרש"י שאותן משפחות מהכשדים, וכשדים זה בבל, כי השדין יהודאין על ידי תלמוד בבלי [ועיין בספר עמק המלך א:לה ז"ל דע שאות ח' נעשה משתי נקודות, שהם בשיעור נקודה אחת, מפני שהם האומות, ומאלו הב' נקודות נעשה תרין זיינין וכו' ע"ש. וי"ל האומות שהזכיר הן הן המשפחות בפסוק]. וזה לעומת זה מצינו במפשחות של עם ישראל המכובדים, שהש"י מקיף שמם בי"ה שמו, (בראשית מו:ג, במדבר כו:ג) לבני יששכר משפחת תולע – התולעי. ובני יששכר יודעי בינה לעתים, בחי' קרבן התמיד במועדו. ותולע בן פואה שפט את ישראל כג שנים (2719-2742) אחר אבימלך בן גדעון (ראשי תיבות אב"ג...). (ועמש"כ שפואה אותיות והאף). וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' שיששכר הוא נגד תאוות ממון שהוא משמר ראשונה של הלילה, בחי' חמור נעור, כי יששכר הוא חמור גרם ותרגם אונקלוס עתיר בנכסי. וזה הענין של הציווי של קרבן התמיד כמש"כ.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

כח:ג 'ועל ידי זה יוד – הינו תתקן על ידי זה האלפין בחי' כי עשית פלא וכו' יוד בחינת וידו אבן – לשון השלכה הינו קלפתו זרק.' הרי שדוקא בחי' פלא זורק את הקליפה, וכן מצינו בכמה מקומות, למשל ברכת המינים לאבדם בשמונה עשרה מבואר בכוונות שהוא בכתר.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי הלכות, ברכת המזון ומים אחרונים הלכה ה:א. מוהרנ"ת מסביר איך שהתיקונים תורה כח נעשים על ידי תלמיד חכם הנודד. ובזה אתי שפיר שהד' אלפין הם בחי' הת"ם, מקומות אחרות. וב"ה הרבה מהחידושים שאני כותב כאן היה בנידודי הננח מטבריה להילולא של רחל אמנו, ועל הדרך הגענו גם למערת אליהו ששם בנו את הרצפה באויר. ושוב בנסיעה על הילולא של סבא ישראל תשע”ה.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות, הלכות ברכת המזון ומים אחרונים הלכה ה:ב כז"ל וזה שאמרו רז"ל ארבעה פתחו באף וכו' ועל כן הם ד כנגד ד אלפין הנ"ל, כי הם פגמו באלפין הנ"ל ונעשה אצלם מאלף אף שהוא בחינת אף תקפא דדינא, ע"ש. ויש להוסיף שמצינו שאות למד הוא בחי' מגדל הפורח באויר [ע' לקוטי מוהר”ן תנינא תורה צא ז”ל ומה שהתלמיד מקבל ממנו שזה בחינת חכמה תתאה הוא בחינת למד שהוא בחי' מגדל הפורח באויר, כי הלב פורח באויר ושומע מה שהרב אומר ועל ידי זה מבין האדם השומע ע”ש. וי”ל שתולע, חסר הל' של הלב, לשון תועה בחי' ויהי כאשר התעו אתי (וירא כ:יג) שתרגם אונקלוס טעו], וע' בסנהדרין (דף קו:) א"ר ארבע מאה בעיי' בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, ופרש"י ז"ל מתג עליונה שלמעלה מן הלמ"ד מפני מה כפופה למטה לשון מ"ר מפי השמועה, ל"א וכו' לעשות כישוף להעמיד מגדל באויר, ע"כ. וע' בזוהר הקדוש (משפטים קב.) ששלמה המלך ברר אותם ד' מאות הלכות, שזה המבואר כאן בתורה כח ובלקוטי הלכות ששלמה המלך זכה להם בקדושה.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה כאשר אברהם ושרה עסקו בהכנסת אורחים עם הג' מלאכים, בחי' תלמידי חכמים אמיתיים, והם ממש בבחי' הקרבן תמיד, כי המלאכים לא היו צריכים את המאכל הזה, וכמו שאמרו חז”ל לענין הקרבן תמיד שאין לפני השם יתברך אכילה ושתיה אלא כאילו מארחים את השכינה הקדושה בבית המקדש, ושרה היתה באהל, בחי' לא"ה (לאה בא”ת ב”ש כתצ בגמטריא שיר, כי לאה שורש של השיר כמו שגילה רבינו בתורה רכו), שרה אמנו, ששרה לשון שיר (תורה מט), צחקה בקרבה, בחי' רדה בקרב איביך שנעשה על ידי התפלה של הבעל כח עד שזוכין להשיר פשוט כפול משולש מרובע (לקמ"ת ח:ג), פתחה ואמרה (וירא יח:יג) האף אמנם אלד וכו', שעברה על הד' אלפין להא' אלפין [והנה ראיה לדברינו שהאף היה לשון מרפא, הוא מה שמצינו מיד אחר כך שאברהם אבינו בתפלותיו להשם יתברך לרחם על סדום, השתמש פעמים במלת 'האף', ודו”ק. ועוד יש להעיר שאחד השופטים של בני ישראל היה תולע בן פואה, פואה זה אותיות והאף], וזה אמנם אלד, אותיות אמן א'למד (וע' בכוונות לתיקון חצות שהשם אל”ד בגמטריא לאה), וה' בחי' ד' עם י' (חכמה עילאה – תורה צא תנינא הנ”ל), בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע כמבואר בתורה מט. שרה אמרה (שם פסוק יב) אחרי בלתי (שזה ענין של חרופין כמו שכ' רש”י עה"פ אסף ה' את חרפתי, בראשית ל:כג) היתה לי עדנה ואדני זקן. הי-תהלי, תהלי בגמטריא ד' אלפין, והי, כנ”ל. עדנה לשון וסת כמו שפרש”י, שהוא לשון תמיד (ע' רש”י ריש פ' תצוה. וזה ג”כ בחי' תולע), ואדני זקן, והש”י שנה לשונה מפני השלום (רש”י שם פסוק יג), כי זה התיקון להאלפין נפולין, להעלות רק הטוב הגנוז בדבריה, ולכן הפסוק ממשיך (פסוק יד) היפלא מה' דבר, כמו שכ' רבינו ז”ל פלא דא אלף וזה יוד צורת אלף. וזה יוד, לשון אודה. יוד בחי' וידו אבן – לשון השלכה, הינו קליפתו זרק. ע”ש שזה תיקון האלפין. וזה 'ה-יפלא' שמפליא עם ה' הנ"ל (היפלא מ'השם ד'בר למועד, ר”ת למד. גם 'למה זה צחקה' למה בגמטריא למד עם הכולל). וזה 'למועד אשוב אילך כעת חיה' הרי כאן שלושה פעמים חזרה: למועד, אשוב, כעת. שזה בחי' השיר פכמ"מ שחוזרת על עצמה ג' פעמים. וזה 'כעת' בגמטריא ע"ה נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בספר אדיר במרום עמ' רנח-רנט בסוד ואל הבקר רץ אברהם, שהכל בנוי משם אהי”ה, ומסיים שם שכל זה נמשך מן העת רצון, והוא כי ע”ת הוא ת”ע ע”ש, והנה ע”ת עם אהי”ה שהוא השורש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).ובודאי מה ששרה אמנו התעבר עם יצחק וארחו בכריסה ז' חדשים הוא בבחי' הכנסת אורח ת"ח אמיתי. וזה מה שאמר הש"י 'למועד' בחי' קרבן תמיד שכתוב בו 'במועדו', ושרה נפקדה בראש השנה עם יצחק, שהוא בחי' ראש השנה, בחי' תמיד, תמיד עיני ה”א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה (לקמ”ת ח:י). אמנם (פסוק טו) ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה, ואילו התיקון של האלפין הוא מבחי' חסד. כי שרה באמת לא טעה בהאלפין הנפולין כמו שביארנו, כי שרה אחזה בה' אלפין, בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, ואף על פי ששיר זה מכונה שיר של חסד, יש בה גם את הכח של יראה כמבואר בלקוטי מוהר”ן תנינא תורה ח' כי הוא קול המוכיח שעושה תפילה בדין. כי שרה עשה דין ותפלה עם הש”י כאשר הכניסה את הגר, שהיא בת פרעה להיות צרה בביתה (כמבואר ברש”י פ' ויצא ל:ג-ו – ואבנה גם אנכי ממנה כשרה, דנני אלקים וכו' נפתולי וכו' נתעקשתי והפצרתי וכו' כמה בקשות וכו'). וזה בחי' הה' הנ"ל, כי יוסף הצדיק ג"כ עסק בתיקון של מצרים דייקא בה' כמש"כ הא לכם זרע (בראשית מו:כג), ואברהם ושרה לא הולידו עד שהגיעו לה"א הזאת (לק"מ נג), וה"א הזאת הוא שלמות הדיבור של שלום (לק"מ תורה נז).

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לפרש ותכחש שרה, היינו שההתנהגות עם שרה היה מכחיש אותה, לשון חולשה, כי רק דרך השיר פכמ”מ המוכיח נותן כח, וכאן היתה הטענה שצריכים לשנות ולתקן דבריה כאילו שרה לא צחקה, כאילו לא זכתה לדרך של השיר פכמ”מ (ומה שפירשנו למעלה שהאף זה בחי' השיר פכמ”מ, זה היה ג”כ טענינן דיבורה לטובה, א”נ צריכים לפרש שם סתם שהאף אינו דומה לאף, אלא בחי' החמשה יתרים מהד' אלפין כדלקמן), וטעה כטעות של שלמה, וזה האף, ה' אף, כי על שלמה כתיב ויהי שירו חמשה ואלף, חמש יותר מהד' אלפין, שרצה לתקן גם עם בת פרעה (בחי' ערף, בחי' אחוריים), ושוב השם יתברך הצדיק את שרה, ויאמר לא – כי יש את הל' ואת הא', כי צחקת, זכית לבחי' השיר פכמ"מ. ויש לי בס"ד כמה דרכים לפרש את זה, כי יש עוד כמה דקדוקים חזקים, א'מה שהש"י אמר למה זה צחקה שרה, שתיבת זה לכאו' מיותרת לגמרי, וי"ל שמרמז על הזין והא של האלפין נפולין. וב' מה שהש"י לא הוכיח את שרה, רק העיר לאברהם, ולא כתוב בתורה בכלל שהוכיחו את שרה, ושפיר י"ל שבאמת הש"י האיר לאברהם על מעלת שרה אמנו, ושרה כיחשה שצחקה לאלף – ל"א, ל-א' צחקתי, היינו רק להרים את האלפין, ויאמר לא כי צחקת, כי בחי' כתר וי' מיני נגינה, וגם כ"י בחינת שמן המשחה, ואכמ"ל יותר].

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' הד' הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא, כנגד הד' אלפין --- ועליהם גופא הגמרא אומרת (חגיגה טו:) שטינא היה בלבם, כלשון רבינו כאן. וגם הג' מלכים יש בהם בחי' ד', כי אמר רב יהודה אמר רב בקשו עוד למנות אחד (פרש"י שלמה), הרי שיש בחי' ששלמה המלך גם כן נכנס לטעות בהאלפין, וכמבואר כאן בלקוטי הלכות אות ז'.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות, הלכות ברכת המזון ומים אחרונים הלכה ה:ו בסוף כז"ל וזהו 'ותשבתו הרמתה כי שם ביתו', בכל מקום שבא שם ביתו, כי בכל מקום שבא הכניס את התורות הנפולות הנזכרות לעיל מבחינת אוירא דעלמא לבחינת בית. ועל כן בכל מקום שבא שם ביתו וכנ"ל, ע"כ. ויש להוסיף שהרמתה לשון להרים מתה – אותיות הת"ם בחי' הד' אלפין, וא"ש בס"ד.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות שם, מוהרנ"ת מפרש שעל ידי שהאדם נותן מנוחה להתלמיד חכם הנודד, בזה עוזר להתלמיד חכם כי עכשיו יכול לעסוק בבנין התורה ולהרים האלפין. וסיים עם ענין של הנסיעות של שמואל, ע"ש. הנה לכאו' מוהרנ"ת מראה בענין של ששמואל שעיקר התיקון של האלפין אינו מההכנסת אורחים אלא מהנייחא של התלמיד חכם כאשר הוא מטולטל בדרך ושובת בבית, כי שמואל הנביא היה מקפיד לא להנאות מאף אחד, והיה עושה לעצמו בית. והגמרא (ברכות י:) מבחנת בין שיטתו של שמואל הנביא שלא רצה להנות כלום מבני אדם לאלישע הנביא, שהרוצה להנות יהנה כמוהו, וכל התורה כאן בנוי על הדרך של אלישע הנביא, וקשה מאד לפרש שהדרך של שמואל הנביא הוא זה היסוד דברי רבינו כאן בתורה כח, שרבינו כותב בפירוש שהעיקר תלוי בהחסד, אלא שכדי לבוא לחסד צריכים להכניס ת"ח צדיקים. וכיון שמסורה בידינו שהלקוטי הלכות הוא פירוש בסיסי ללקוטי מוהר"ן נראה מוכרח מזה כמו שכתבנו בס"ד בריש התורה שקיים דברי התורה הזו יכולים בהאדם מיניה וביה, שגופו ישרת את נפשו, ע”ש מש”כ בס”ד וע' בלקוטי מוהר”ן תורה כב:ה.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ובהבנת התורה כאן בפשטות נראה, כי תורתן של השדין יהודאין היא בלי תועלת ותלאה את אלהים ואנשים, והתיקון לזה להחזיק את התורה בחסד, שתורה תחילתה וסופה גמילות חסדים (סוטה יד.). היינו שכל מהותה ותכליתה חסד. ורבינו מגלה שאיך מחזיקים את התורה שתראה מציאותה של חסד. ועמש"כ כח:ג.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כח – מרומז היטב במשלי ריש פרק יד

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק א: חכמות נשים בנתה ביתה – לבנות לאה בחי' נשים ע"י שמביאים חכמים לבית.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ב: הולך בישרו ירא ה' ונלוז דרכיו בוזהו – בחי' החרופין.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ג: בפי אויל חטר גאוה – הפך תולע דקדשה.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ד: באין אלפים אבוס בר – אלו האלפין. ופ' רש"י כלומר במקום שאין ת"ח...

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ורב תבואות בכח שור – שור בגמטריא תול"ע ואבגית"ץ.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק ה: עד אמנים לא יכזב – בחי' אמנים עלי תולע.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

פסוק יא: בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח, בחי' בית באויר של קדשה ולהשמיד הבית באוירא של הבל הקליפה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כח-כט

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

סמיכות תורה כט לתורה כח, כי תורה כח מדבר על תיקון של התולע, ותורה כט גם כן (סוף אות ה') – אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. גם בחי' כבש, ולמכסה עתיק. ועוד רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה ו:ג.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פרפראות לחכמה כז"ל זה המאמר נאמר בקיץ שנת תקס"ו בחג השבועות שחל אז ביום ו' ז', ובאותו העת לבש פעם ראשונה בגדים לבנים, ואזי נכלל בהמאמר הזה בגדים לבנים כמבואר באות ג', גם איש אחד הביא בתו הבתולה שהיה לה חולי נופל רחמנא ליצלן, וגם הביא יין וכל זה נכלל שם באות ז' ח' וכו' וכו', ועוד כמה דברים נפלאים שראינו בעינינו שנכללו בהתורה הזאת, מלבד הנסתרות כי עצם כוונתו בכלל ופרט אי אפשר להשיג גם אמר שהתורה הזאת עומדת על ענין הצרפת, כי מדבר שם מכסף וממון דהיינו מענין תיקון הכללי של המשא ומתן, וכן מדבר שם מענין תיקון הדיבור שהוא על ידי שבח הצדיקים, ומבגדים לבנים היינו מתקון הכללי שהוא תקון הברית שזה עיקר בחינת צדיק כידוע, וזה כסף נבחר לשון צדיק סופי תיבות פרנק (כל זה הועתק מספר חיי מוהר"ן, אכן הוא הוסיף שזה חל ביום ו' ז'): ע"כ מהספר הנ"ל.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פרנק זה בעצמו רמז על רבינו הקדוש, כי ק' זה ב"ן, כי ב' פעמים נ' = ק. אז פרנ"ק זה ר'בינו ב"ן פייגא.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

גם האותיות האמצעיות של כסף נבחר לשון צדיק, סבחשודי - והק' האחרון, הם בגמטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן. גם "לשון צדי" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

הרי הראית עוד רמז שעיקר תיקון הברית זה ע"י השבח שמשבחין את הש"י וצדיקו רבינו נחמן בן פייגא - בשמו המיוחד והמסוגל - נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:א 'ועקר מה שנתקבל הדבור הוא מחמת הטוב שיש בו' – ע' תורה א' שע"י חן הדבור נתקבל ע"ש. וע' בזוהר הקדוש פ' בראשית (לו.) נאלמתי דומיה וגו' מאי טעמא בגין דהחשיתי מטוב דלא אזיל קול בהדה ע"כ, היינו שהדבור היא המלכות וטוב ז"א.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שענין 'דבור שאינו נשמע' הוא כנ"ל, כי הלוא רואים שרוב העולם מדברים תמיד בלי דעת ושומעים דבריהם, אלא ענין שמיעה הוא ענין תשמיש וזיווג כידוע (רש"י בראשית ד:כג), דהינו שהדיבור, שהוא בחי' האותיות, הנפש, והמלכות, מקבלת את הקול, שהוא נמשך מהדעת, והכיסופין טובים, והרוח. וע' בתורה יט, שכאשר הדיבור אינו בשלמות לשון הקודש אז שולט עליה הנחש, שהוא הרע הכולל, רוח סערה, רוח שטות. ומטיל בה זהמא, שזה בחי' דם נדה המבואר כאן.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש בתורה יט ששלמות הדיבור תלוי ביראת שמים, ואילו כאן רבינו גילה ששלימות הדיבור תלוי בדעת. וי"ל על פי המבואר בתורה טו, ששורש היראה הוא בדעת, וכן מביא שם את הגמרא (ברכות ו) שמי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים. וגם בתורה יט רבינו מבאר איך שצריכים לדעת את הטוב שבתרגום להעלותו ולבררו מהרע, וענין היראת שמים הוא תלוי באודניא, בשמיעת הדיבור. וע"ש ששמיעת הדיבור הוא על ידי הצדיק שעשה את הדיבור. וזה כמו שנתבאר לעיל, שענין השמיעה הוא חיבור הקול והדיבור.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן מצינו בכמה מקומות שהקורא צריך להשמיע לאזנו, כמו בקריאת שמו – ברכות ב:ג. וז”ל רבינו בתורה נ: מיין מתיקין זה בחינת מיין דדכין, זרע קדש, שמירת הברית... אזי דבוריו מתוקים וטובים, וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו (ברכות טו) השמע לאזנך וכו', אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך עצמותיו, בבחינת (משלי טו:ל) ושמועה טובה תדשן עצם (ואגב, אותיות היסוד של מאור עינים ישמח ל'ב ושמוע'ה טוב'ה תדש'ן עצ'ם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע”הג, וכן באמת מצינו התרגום יונתן בן עוזיאל עה”פ בישעיה (סב, הפטרה לפרשת נצבים) עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה וכו' שתירגם ז”ל בשרו בשורן טבן ונחמן לצדיקיא וכו' ע”ש, הרי שאין לך שמועה טובה מנחמן). וכשעצמות מרגישין מתיקות הדבורים, זה בחינת: כל עצמותי תאמרנה, ואז אריה נחת ואכל קרבנו ע”ש. הרי מבואר עוד שכל עצמותי תאמרנה הוא דייקא על ידי השמיעה, כנלע"ד.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:א 'על ידי שלוקחין הדבור מהדעת' – ע' משלי טז:א לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. וידוע שהלב הוא הדעת. ולפי המבואר כאן י"ל לאדם, הכוונה להצדיק, שעל ידי שמשבחים ומתקשרים להצדיק זוכים למערכי לב.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט – י"ל בכמה אופנים מש"כ (משלי טו:כב-) הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום, זה בחינת הקמת הברית על ידי הצדיק, שבלי זה אין סוד, כי הולך רכיל מגלה סוד. (פסוק כג) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב. דבר בעתו מה טוב, מראה לכל התורה כאן, שהדיבור צריך להיות עם טוב, ועי"ז לא שולט העת רע של השפחה בישא.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:ב 'ולהקים ולרומם את הדעת הוא על ידי שבח הצדיקים' הינו שלא מספיק להמשיך טוב מהדעת לתוך הדיבור אלא צריכים להקים ולרומם את הדעת ממוחין דקטנות עד כדי כך שהדיבור בעצמו ימשך מהדעת (וכן משמע מהפרפראות לחכמה כאן). ובזה יש לראות שיש ג' בחינות של דיבורים. יש דיבור של דם נדה, של דמים סתם וזה בחי' מוחין דקטנות, ויש דיבור של דם נעכר ונעשה חלב – וזה בגדלות המוחין ובחיבור גמור של קב"ה ושכינתיה.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה נתברר ומחוור כמה דברים בתורה זו.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

באות א' רבינו מגלה שדיבור בלא דעת אינה נשמעת, אבל לא משמע שיש פגם בזה. אכן בהמשך התורה רבינו מבאר הענין של הולך רכיל מגלה סתם, שדברי תורה הם אסורים להגיד סתם באופן שאינם נשמעים. ונראה לע"ד כי כיון שהדיבור גופא הוא תורה, אז צריך לבוא מהדעת, ומי שרק ממשיך דעת וטוב, בחי' סוד, לתוך דיבור בעלמא, שאינו משורש קדוש, הרי מפיל הסוד בגלותא, וכמוצא זרע לבטלה ח"ו. ולכן דברי תורה מותרין רק בבחי' ביומי דרשב"י.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שדברי תורה חייבין להיות נמשכין מהרמת המוחין בדעת, הגמרא לומדת שכמו כן האי מאן דבעי וכו', שמי שכבר פגם, ואינו רק בבחי' מוחין דקטנות, אלא בבחי' דם נדה, כדי שהוא יזכה לדיבור הנשמעת הוא צריך לתיקון הכללי, להרמת המוחין. כי בשבילו כמו בדברי תורה לא מספיק להמשיך טוב לתוך הדיבור, אלא צריכים לדאוג שהדיבור בעצמו תהיה מתוקן. מה שאין כן מי שלא פגם וצריך איזה דיבור בעלמא, מותר לו לדבר ואין בזה שום פגם, רק לא תהיה בחי' דיבור הנשמעת, כן נלע"ד. אכן כל מי שהוא ת"ח יותר, צריך להקפיד יותר על דיבורו – בגדיו, כי דיבורו תהיה יותר בבחינת דברי תורה, כי אפילו שיחתן של ת"ח צריך לימוד כידוע, עד כדי כך שיבוא לבחינת שיצטרך לבכל עת יהיו בגדיך לבנים, שידבר רק במוחין דגדלות, ואם לאו מתחייב בנפשו כעובר על דם נדה, אף על פי שבגדיו אינם ממש פגומים בבחי' דם נדה, אלא בבחי' דמים בעלמא בבחי' מוחין דקטנות, אבל לעומת התורה שהוא מוציא וממשיך לתוך הדיבור, אותם דמים ודיבור אינן אלא פגומים כנ"ל.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נתברר, דהנה יש לעיין למה בענין תיקון הכללי של הדיבור צריכים קודם כל לדבר בשבח הצדיק ורק אח"כ יכולים לדבר, ואילו לענין התיקון הכללי של משא ומתן מספיק מחשבה וכוונה ובשעת מעשה בלי שום הקדמה (ואפילו בהדיבורים של המשא ומתן מספיק כנ”ל). ולפי משנ"ל מבואר הדבר, שכדי להוציא דיבור הנשמעת צריכים קודם לתקן כלליות הגידין, שיהיה נעכר הדם ונעשה חלב, ולכן צריכים קודם לדבר בשבח הצדיק, ורק אח”כ ימשך מהדעת דיבורים הנשמעים ביחוד הקול והדיבור כנ”ל. אכן במשא ומתן בעלמא אין המטרה לזכות לדיבור הנשמעת באופן כנ”ל, רק שהדיבור לא תהיה פגומה בדמים של גניבה, ותהיה דיבור באמונה מכוונת אל התכלית ליתן צדקה, ולכן מספיק להמשיך לתוך הדיבורים, והמעשה של המשא ומתן, את הדעת וטוב הכוונה. כי משא ומתן בכלל אינו מעשה של קדושה כמו דיבור הנשמעת ביחוד קודשא בריך הוא ושכינתי', רק טהרתה מדמים וכוונתה ומטרתה הם קדושים, וכן הצדקה שנותן בסוף, ועליהם יתיחד שמו יתברך.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:ד תיקון הברית שהוא כלליות הגידין.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מבואר יפה בריש ספר אדיר במרום (עמ' ו) ז"ל נמצא ששני תרי"ג הם. התרי"ג הא' הוא מה שעשה הקב"ה, והוא בחינת מלכות בפני עצמה, והוא הגוף הניתן לאדם. ויש תרי"ג אחר שהוא מה שעושה האדם והוא בחינת מלכות בסוד מצוה, וזהו התרי"ג מצות. אך האמת הוא שהכל נכלל בתרי"ג, אלא שבאחד מן המאורות האלו נכללים התרי"ג השניים, והוא עטרת הברית שהיא לבדה מקבלת לכל התרי"ג, עכ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כט:ד 'שד"י על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט' – ע' בכוונות לברכת איבוד המינים, שהר"ת של 'שובר איובים ומכניע זדים' בגמטריא שד"י.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ד ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, וא"א לתקן אותם, כי יש דיקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו, בכן צריך לתקן כלליות הגידים, שהוא בחי' (דברים ד) ויגד לכם את בריתו, ואז ע"י תיקון הברית שהוא כלליות הגידין, נתתקן ממילא כל הלאווין שעבר, ונמשך להם לבנונית וכו' ויורה כחץ לבנונית ותיקונין לכל פרט ופרט כפי צורכו, ואפי' למקומות הצרים והדקים, כי יש מקומות צרים ודקים שא"א לבא לשם שום תיקון כ"א ע"י תיקון הכלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן רלה, שזה הדרך והאופן לבוא גם לדקדק, אבל אי אפשר להיפוך – להתחיל עם דקדוקים כדי לבוא לידיע או השגה וכדומה.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ד תינוק יונק משדי אמו (ברכות ג), תינוק היינו המוחין דקטנות שהוא יונק ונגדל מקטנותו, ע"י תיקון הכללי שהוא שדי ויורה כחץ, וזה אמו דא כנסיה כמ"ש (משלי כג) אל תבוז כי זקנה אמך) פי' רש"י כנסייתך, ששם נתכנסין ונכללים כל התיקונים, ע"כ.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברזין גניזין, מערכה ו' עה"פ ויזכר אלקים את רחל, דרוש א', איך שאימא מסירה את הערלה, ועל ידי זה הטיפה יכולה לצאת לנוקבא. (ושם מבאר שמשיח בן יוסף בחי' יסוד, מסטרא דדינא).

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בדרוש ב' שכז"ל וישמע אליה אלקים, דהא כד אהבה אשתכחת ושכינתא סלקת, כדין כולהו בירורין דברירת כל זמנא דגלותא מכתנשין בגווה. בגין כן וישמע אליה אלקים, כמד"א (שמואל א:טו:ד) וישמע שאול וכו' (-שתרגם יונתן, וכנש, כלום אספם שיהיו נשמעים אליו. וגם מצינו ששמע לשון ביאה).

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

כט:ט 'וזה שתרגום יונתן (על פסוק ובגד בוגדים בגדו הנ"ל ובסנהדרין צד): בזוזי ובזוזי דבזוזי, הינו בחי' תאות ממון.'

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

ואין מקרא יוצא מידי פשוטו שהוא לשון בזיון, שהוא ג"כ פגם בדמים כידוע. וכן תראה בספר משלי בפסוק לפני 'הולך רכיל מגלה סוד' (משלי יא: פסוק יג), כתוב (פסוק יב) בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש. וע"ש בפסוקים הקודמים שיש בהם הרבה רמזים למה שרבינו גילה כאן, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

כט:י 'כסף נבחר לשון צדיק' – ע' ברש"י שם (משלי י:כ) שכז"ל שיודע להוכיח עכ"ל. וידוע ענין הידיעה להוכיח מלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח', שהוא ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא תיקון הכללי.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: ועל כן אשה שדמיה מרבים ואין לה וסת אף שיין מזיק לה כנ"ל בחינת יין כי יתאדם, שאחריתו דם, בחינת נכנס יין יצא סוד כנ"ל, עם כל זה רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת שבת רפואה לזבה, שהגמרא מציעה רפואה אחת, ואם זה לא עובד, מציעה עוד רפואה, וכן כמה וכמה רפואות זה אחר זה, ואז מציעה ז"ל ואי לא, ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה ופרש"י כלומר יין הרבה תשתה תמיד עכ"ל. ומשמע שאדרבה בשלב הזה היין רפואה לה, כי דוחק לפרש שזה רמז ליין שהצדיק הסתכל בו, לפי מה שפרש"י, ואולי זה רפואה ומועלת לה רק לאחר שנסיתה בכל הרפואות הקודמות, אבל לכתחילה מזקת.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לזה מהפסוקים בברכת יעקב ליהודה (ויחי מט:יא-יב) אסרי לגפן (בחי' אשה) עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה. חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב. והמעיין בתורה כאן יראה להוציא הרבה רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הבאתי כמה פעמים מה שאמרו לי בשם הגר"א שסוד תיקון הברית בסוד כי הוא כסותה לבדה (שמות כב:כו – ופרש"י זו טלית), כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בספר חרדים דף עב – חק לישראל פ' שמות ליום ד' – שפירש: שארה – מעשה, כסותה – דיבור, עונתה - מחשבה). ולשון סותה פרש"י ז"ל לשון מין בגד הוא, ואין לו דמיון במקרא וכו' וצבעונין הוא לשון סותה, שהאשה לובשתן, ומסיתה בהן את הזכר ליתן עיניו בה. ואף רבותינו פירשו בגמרא לשון הסתת שכרות במסכת כתובות (קיא:), ועל היין, שמא תאמר אינו מרוה, תלמוד לומר סותה, עכ"ל. סותה זה בחי' וסת, ובגמטריא עת ע"ה, והוא בחי' פגם ודם נדה, ובחי' אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם, כי היין בוגד (אות ח), שכל זה נרמז ברש"י הנ"ל. כי לית כבוד בלא כ"ף (תורה ו' – וע"ש באריכות בענין תיקון הברית) ועם הכ"ף, סותה נעשה כסותה שהוא בחי' תיקון הברית ותיקון הבגדים. ודו"ק בלשון רש"י שאין לו 'דמיון במקרא', ויש עוד הרבה רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בענין לבוש הנשמה ארחיב קצת פה בעזה"י, ע"פ המבואר בשער הכוונות ענין סוכות דרוש ז', שלכל נפש אדם יש לו לבוש אחד הנקראת צלם (ולא זו הצל”ם של המוחין ע”ש), ועוד שני לבושים הנקראים צללים, והם מחות"ם – נה"י דאימא, צלם – מקס"א, וצל אחד מקמ"ג – בצ"ל אהי"ה, והוא מהזכר, וצל אחד מקנ"א כמנין בצל-אל, והוא מהנוקבא. ואלו השני צללים הם בחי' בבואה ובבואה דבבואה, וכמו דאי' בגמרא (במס' כתובות קכב. ובגיטין סו.) שבני אדם יש להם בבואה וגם בבואה דבבואה, אבל השדים בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו. וע"ש באריכות איך שאין דבר בעולם שנברא אלא על ידי זו"ן, אכן כאשר יוצא הזרע חוץ מהנוקבא – לבטלה, נוצרים משם שדין ורוחין וכו'. ונמצא שעיקר ההבדל בין האדם הנולד מאשה לשד שנולד מזרע לבטלה, הוא הצל השני מקנ"א הנ"ל. וזה הצל השני הוא ממש כח המהווה את גוף האדם, אותו גוף שחסר להשדין, ועל כן הסתלקותו ממש הוראת המיתה ר"ל, ע"ש כל זה ביותר ביאור.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שעיקר הקמת האדם, ובשמירת הברית, הוא בחותם בבואה דדבואה. חותם בבואה דבבואה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע"ש בכוונות ענין סוכות דרוש ו', והוא דרוש ליל הושענא רבא. ובו נתבאר ענין הלילה הזה הנקרא ליל החותם, ומפרש שם הענין שבליל הושענא רבא יש מסירת הפתקים, או כפי לשון אחר שם אז נכתבים הפתקים, ומסירתם ביום. ומפרש שם את הענין להסתכל אחר חצות לילה לראות אם יש בבואה דבבואה, כי אם נסתלק זה מורה שנגזר עליו לתת רשות אל החיצונים לשלוט עליו ולהמיתו ע"ש. והיוצא מדבריו שהחותם של כתיבת ומסירת הפתק, הוא חותם בבואה דבבואה, שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – שהוא החותם של הפתק הקדוש של רבינו!!!

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי בעזה"י בסוף ספר אדיר במרום ביאור ארוך שממש מתאים להתורה פה, כי הרמח"ל כותב שם ממש בענין "התיקון הכללי", וכותב שצריכים לתקן את הדיבור והצדק על ידי העינים.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל המלך הח' הוא המלך הדר, והוא התיקון הכללי לכל קלקולי השבירה. וכאן נזכרו אשתו כידוע, שכבר נתקנו הדברים בסוד דוכרא ונוקבא. וגם שם העיר (-ע' בתורה כט:ג שצריכים ואז היא נקראת עיר הדמים), כי קבע זה בהנהגת המלכות מה שקבע, כמש"כ לך עוד בס"ד. הנה כשנשלמו כל הענינים האלה שזכרנו לימצא למעלה בסוד הפה, נקרא שנשלם כל מעשה הפה. וסודו צדק (ע' כט:ג בחי' צדק מכותא קדישא, שזה בחינת הבגדים וכו'), וסוד זה (משלי ח:ח) בצדק כל אמרי פי. וכן אמר (ב"מ מט) שיהיה הין שלך צדק, וכן (שמות כג:ח) דברי צדיקים. וסוד זה הוא התלהטות שנעשה מן הקול המתלהב באויר, והוא סוד (תהלים כט:ז) קול ה' חוצב להבות אש. כי נדחק הקול מן השפתים הנסתמים, ומורר בו סוד החום, ומתלהט ונבקע באויר, והוא סוד הקולות והלפידים והלהבה המתלהבת, בכללות כל מה שזכרנו למעלה בכל עניני הקול. ומכאן שכינה ההנהגה למטה בסוד צדק, שאינו מהפך בזכות כנ"ל, אלא מעניש מיד. והנה זה סוד ירושלים, שהיא עיר הצדק, והוא תוקף הדין, כמו … … (חסר בספר). אך המשפט הוא מיתוק בזכות הרבה, וממעט בעונשים ,והוא סוד (זכריה ח:טז) ומשפט שלום וצריך שזה יתחבר עם הצדק, ויצא הדין במיתוק וזה סוד חיבור דו"ן ,וצדק נעשה צדקה. והוא סוד (תהלים נא:כ) תבנה חומות ירושלים. והוא מ"ש באדר"ז: וקרתא קדישא ושורוי לא אזדמנו. כי הדין בתחלתו אין בו כל כך סדרים בסוד (אבות פ"א) והוו מתונים בדין, אלא יקוב הדין את ההר (יבמות צב). וזהו צדק שהוא שירותא. אבל בסוד המשפט נתקן הצדק ג"כ, ומזדמנים בו סדרים ותיקונים גדולים, שאין הדבר נעשה במהירות ובהלה. ואלה הסדרים הם בנין העיר. והעיקר בנין החומות, שהם סדרים גדולים לתת מעצר לכח הדין. וסוד זה (משלי כה:כח) עיר פרוצה אין חומה, אחר כך: אשר אין מעצור לרוחו והנה סדו צד"ק נודע למטה בסוד ג' אדנ'. והיינו כי האורות למעלה הם נשגבים מאד, ואין נודע להם שם, אלא כשמגיעים למטה, נסדרים השמות לפי השרש שהיו מאירים גם למעלה. והנה זה הצדק המתגלה למטה, הוא עצמו הנשרש למעלה, בסוד (משלי ח:ח) בצדק כל אמרי פי, כמש"ל. ואחר כך כשנסדר בסדרים בסוד החומות – נקראת צדקה. ואמנם סוד תיקון הצדק תלוי בעינים, והוא סוד שפי' (ישעיה לג:כ) עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן והארת העינים בה, הוא שם יק. והנה בהתחבר שם יק אל צדק הוא כמנין הד"ר. וזה סוד המלך הדר כי הנה ההבלים של הפה היו מתלהטים כנ"ל, בסוד צדק. ושם ע"ב שנסתם בתוך הפה, לא נתגלה עוד דרך שם, אלא יעלה למקומות למחשבה, ומשם היה מאיר דרך הפנים בסוד (קהלת ח:א) חכמת אדם תאיר פניו. והנה תראה כי הפה היא סוף הפנים והיא הגילוי שלהם. והאמת כי הפה מהבינה, והפנים מחכמה. ובהתפשט אור הפה דרך הפנים, היה מתחבר באורות של הפה שהם למטה, ומתקן אותם ומחזיק אותם. ומכאן יוצא התיקון למטה של הדר, שהוא חיבור דו"ן. כי גם למעלה כשהאיר אור זה, גרם למה שנסתלק מן ההבלים דהיינו הפשוט שלהם שיחזור ויתחבר עם ההבלים אבל יש הפרש גדול ממה שהיה בתחלה. שבתחלה היו גוף אחד, שלא נתפרשו זה מזה כלל, ומצד עצמם היו אחד. אבל אחר כך חיבורם היה תלוי באור הפנים המאיר עליהם. והנה כנגד זה יצא המלך הדר הזה למטה. והוקבעה ההנהגה בסוד דו"ן. והנה ענין תיקון זה של הצדק ויק, שזכרנו, היה בהדר. אבל היה מתחלק בין הוא ואשתו, והוא סוד המתקלא דו"ן. ונקרא הזכר צדיק, דהיינו צדק י', והנוק' צדקה. ואמנם המתקלא, שהיא מ"ה וב"ן, סודה הדר ומהיטבאל. וסוד זה כי ב"ן הוא שרש הקלקולים, כמ"ש במ"א. והוא בסוד מלכות בלא בחי' היסוד עמה. והיינו עד לא קבילת דכורא. אבל בהיסוד עמה, אדרבא בה תלוי כל החמדה, כמפורש במקומו. והנה נוק' בבחי' ב"ן לבדו נקראת בן טבאל, פירוש – שהטוב נעלם והרע שולט. אבל כשנתחבר עמה היסוד, חוזרת ג"כ היא להתחדש מציאותה בבחי' מ"ה. ואז היא מהיטבאל (מ”ה-ב”ן). ומה שהיא טבאל, שר"ל לא טוב, הוא טובאל, שר"ל טוב גדול. וזה בן טבאל. וזה מה טבאל. והי' נוספת בו, שהוא בחי' היסוד שנתחבר עמה. שאז חוזרת גם היא לבחי' מ"ה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מכאן נמשכה הנהגת המלכות המשפעת, בסוד רוח הקדש, וזהו: ושם עירו פעו. וסוד זה כי כיון שנסתמו הפתחים, דהיינו סתימת הפה, וכל הנ"ל, הנה מכאן נשרשה הבריאה להיותה גסה וחשוכה מצד עצמה. אבל ניתן לה תיקון בסוד השפעה הבאה ממלכות, בסוד רוח הזה שמאיר חשכה. ולפי שיעור ההשפעה, כך היא ההארה הנמצאת. והנך רואה ההפרש בין היות הפתחים נפתחים מתחילה, או בהיות הרוח נשפע עתה. כי מתחלה היתה הבריאה בהירה וזכה מצד עצמה. אבל עתה מצד עצמה היא חשוכה. אלא שבאה לה הארה ממקום אחר. והנה מלך הדר זה צריך לתקן כל קלקולי השבירה כנ"ל. והוא שצריך מ"ה לשלוט על ב"ן שליטה גדולה, עד שב"ן עצמו ישוב להיות משפיע לעולמות, בסוד (תהלים קיד:ח) ההפכי הצור אגם מים. והוא סוד מהיטבאל, שהנוק' עצמה חוזרת ליקרא בסוד מ"ה (- אולי זה בחי' דם נעכר ונעשה חלב בתורה כט). וכללות התיקונים הנעשים בענין זה הוא מה שהוזכר בפסוק, בסוד: מטרד ומי זהב. ואפרש לך כל ענין זה הסדר על פי לשון המאמר אשר אנחנו בו, ע"כ.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' בקיצור הכוונות של הרמח"ל בענין קידוש ליל שבת, 'ותתן עין בכוס ותכוין וכו' עוד תכוין ע"י ראית העין להמשיך לה הארות מבחינת כתר וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש. בתורה טו – שרבינו מגלה איך לזכות לסודות התורה, שצריכים להעלות היראה לשורשה בדעת, וזה ענין התורה שלפנינו, כי יראה הוא בחי' הדיבור, שצריכים להמשיכו מהדעת. ובסוף התורה רבינו מפרש את הפסוק עיני בנאמני ארץ וכו' הוא ישרתני, עיני זה בחי' דעת וכו'. הוא ישרתני זה בחי' סתרי אורייתא.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

כט:שייך לאות ח: רפואתה על ידי יין שהסתכל בו צדיק אמתי, כי העינים הם בחינת שערות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לע"ד על דרך אפשר, שהאשה היא בחי' דיבור שכבר יצא, והרי בכל התורה רבינו דיבור על איך להוציא את הדיבור לכתחילה, שצריכים להמשיכה מהדעת, וכאן יש פגם בהדיבור שכבר יצא. ובודאי צריכים להמשיך לה דעת, וזה בחי' עינים של הצדיק (כמו שהבאתי לעיל מתורה טו). אכן כאן צריכים לתקן את עצם הלבוש. כי רבינו דיבור על רבב ופגם בהבגדים, ולכאו' הפגם בהבגדים הוא מראה על מהות הדיבורים כמו שכתבנו לעיל. אכן עצם הבגדים שהם ממלכות, נראה לעניות דעתי ששורשם הם מבחי' בינה וחשמ"ל, כי המלכות הוא למעלה מהנשמות, והיא בחי' בינה וחשמ"ל להנשמות (כן נראה לענ"ד). וזה בחי' השערות שהם ממותרי המוחין שנה”י דאימא מתלבשת במוחין ומזה תוצאת הבגדים יעו' בכוונות למצות ציצית כמה אופנים ובחינות בזה (ועוד ראוי לציין שלבישת הטלית בבקר מטהר את הג”ת של עולם יצירה, שהוא עולם הדיבור). ועל כן כיון שצריכים לתקן הדיבור שכבר יצא, צריכים לתקן בהבגדים ממש, וזה על ידי הסתכלות הצדיק שהוא בחי' תיקון השערות.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

מה שהתיקון תלוי דייקא בעינים של הצדיק, ולא בשערו, נראה משום שהסתכלות עושה כלי, ובנידון דידן – וסת.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

כי העינים הם בחינת שערות – עיין בבא בתרא טז. שלכל שערה יש גומא בפני עצמה, ואילו היו יונקות שנים מגומא אחת, היו מחשיכות מאור עיניו של אדם. ועיין בנדרים פא. ערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא, ופירש הר"ן ז"ל כשאינו מסרק ראשו תמיד ומתוך כך איכא ערבוביתא ברישא, מביאו לידי סמוי עינים, שזוהמת הראש מכהה מאור עיניו, ע"כ.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש על נ נח נחמ נחמן מאומן על פי תורה ל' – עיין ערך מלכות: להעלות המלכות וחכמה תתאה על ידי חסד לקבל חיות מאור הפנים.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וצריך כל אחד לבקש מאוד מלמד הגון כזה, שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה, דהיינו השגות אלקות, כי צריך לזה רבי גדול מאוד מאוד, שיוכל להסביר שכל גדול כזה על ידי השכל התחתון וכו' כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאוד, דהינו במצרים שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאוד, דהיינו משה רבינו עליו השלום, כי כל מה שהוא קטן ומרוחק ביותר, צריך מלמד גדול ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע בדברי רבינו מה כוונתו מה שהשוה ענין הצורך לרבי גדול כדי להשיג שכל עליון למה שישראל במ"ט שערי טומאה במצרים הוצטרכו למשה רבינו, אם זה רק השוואה בעלמא או שזה אותו דבר. כי בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' רבינו גילה הענין שצריכים צדיק כמו משה רבינו כדי לתקן את הדמיון של העם, כדי שיזכו לנבואה. ורבי נתן כתב על זה התורה תנינא ח' בליקוטי הלכות (אורח חיים ב, ברכת הריח וברכת הודאה ד:ט) ז"ל על כן צריכין לחפש ולבקש מאד ולהתפלל לה' יתברך הרבה מאד שיזכה להתקרב לצדיק אמתי שיש לו בחינת רוח נבואה. כדי שיתברר המדמה שלו, כדי שיזכה לאמונה שלמה, ואז זוכין לאמונת חדוש העולם וכו' ע"ש. ועיין מש"כ בתורה רמה, שהשכל והנבואה דרך אמונה הם לכאורה שני ענינים שונים לגמרי.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עו, ודנתי שם בענין השגה דרך שכל או דרך נבואה, והבאתי שם מש"כ בספר המדות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל. וצ"ע גם בזה, שהרי מבואר שלא יצטרכו להשכל – והוא לכאורה כענין המבואר בתורה ל' כאן, אכן האם הנבואה לא יהיה דרך הצדיק, כמו שמצינו בזוהר הקדוש שכל הנביאים נבאו רק דרך משה רבינו. ועמש"כ בספר המדות, ערך אמונה מא – לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים, יהיה יותר למעלה.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי בספר יד יוסף (פרשת בלק דרוש ב', מובא בלקט קדמונים על ספר שמואל א:ג:ג) ז"ל ונר אלקים טרם יכבה, נראה שזה הפסוק בא לתת טעם וסבה כיון שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וענו, מוכן בכמה הכנות, אם כן איך שרתה הנבואה על שמואל שהיה נער עדין... לזה בא ונתן סבה כי באמצעות המכון יחול השפע על בלתי מוכן, ובאמצעות עלי הכהן זכה שמואל שרתה עליו נבואה. ולזה אמר, ונר אלקים טרם יכבה, ירצה להיות שנבואה זאת היתה טרם שיכבה נר אלקים, דהינו עלי שהיה נר אלקים, דנר ה' נשמת אדם. ועוד סבה שנית כי, שמואל שכב בהיכל ה' אשר שם ארון (ה)אלקים וכו' ובאמצעות הכנת המקום וכו' שרתה עליו הנבואה, ע"כ. ולכאורה זה בענין הנבואה השייך לתורה תנינא ח', לא לענין השגה בדרך השכל המבואר כאן בתורה ל.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך, הוא צריך רבי גדול ביותר, כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד, דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד, דהינו משה רבנו ע"ה, כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר, צריך מלמד גדול ביותר, שיהיה אמן כזה, שיוכל להלביש שכל עליון כזה, דהינו השגתו יתברך שמו, לקטן ומרחק כמותו, ע"כ.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בזוהר הקדוש פרשת פקודי (רמא.) תא חזי כד פקיד קב"ה למשה על משכנא, לא הוה יכיל למיקם ביה, עד דקב"ה אחמי ליה כלא בדיוקניה, כל מלה ומלה, ע"ש. ופרשו המפרשים שם (מתוק מדבש) שהטעם שמשה רבינו לא היה יכול לעמוד בו, לפי שהוא היה מושרש בתפארת דאצילות, והיה רגיל בשיעור קומה העליונה דאצילות, ועתה צוהו הקב"ה לעשות משכן התחתון שהוא סוד משכנו של מט"ט שבעולם היצירה, והוא לא היה רגיל בשיעור מדות הקטנות של שם, ע"כ.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בזוהר הקדוש פרשת תרומה (קמה.) שמגלה שם מעליותא שהיה לשיר השירים של שלמה המלך אפילו יותר מהשיר של משה רבינו, ואביא עיקרי הדברים הנוגעים לענינינו. כי שלמה המלך גרם לזווג זו"נ, כי השכינה היתה כבר מתוקנת לפניו. ואילו משה רבינו היה מתקן עוד את השכינה, 'משה זווג למטרוניתא בהאי עלמא לתתא' פירוש המתוק מדבש, כי כל מגמתו היה להוריד את השכינה שתשרה בתוך בני ישראל, כאומרו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, ומפרש התרגום אם לית שכינתך וכו'. 'למהוי בהאי עלמא בזווגא שלים בתתאי'. והזוהר ממשכת 'ואי תימא היך עייל משה למטרוניתא בלחודא בהאי עלמא, דהא אתחזי פרודא', 'תא חזי קב"ה זווג לה במשה בקדמיתא, ואיהו הוות כלת משה כמה דאתמר (פירוש: כי משה היה מרכבה לז"א בתחתונים, וברדת השכינה לשרות על משה הרי היא מתיחדת למטה עם ז"א), כיון דאזדווגת ביה במשה, נחתת בהאי עלמא בזווגא דהאי עלמא, ואתתקנת בהאי עלמא מה דלא הוות מקדמת דנא', ע"ש. ולכאו' מבואר עוצם גדלותו של משה, על דרך שכתב רבינו, שבני ישראל היו צריכים צדקותו של משה רבינו, שהיה יכול להיות מרכבה לז"א ולהשלים בעצמו היחוד של זו"נ, כדי להמציא את השכינה לבנ"י שיהיו מקושרים בשכינה, ואילו שלמה המלך רק העלה את השכינה ליחדא ביחוד עליון.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ב וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך, הוא צריך רבי גדול ביותר, כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד, דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד וכו' כי כל מה שהחולה נחלה ביותר צריך רופא גדול ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

בזה מובן מה שמצינו בקריאת שמע שעל המטה של האריז"ל שמכוונים לקבל ד' מיתות ב"ד, סקילה שריפה הרג וחנק, כנגד ד' אותיות של שם ה', י"א – סקילה, ה"ד – שריפה,, ו"נ – הרג, ה"י – חנק. הרי כל מה שהפגם יותר חמור והעונש יותר חמור, הרי צריכים לכוון כנגדו באות יותר עליון ומעולה.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ד שונא בצע הוא מסטרא דמלכות – וכן ע' תורה נו:ה ומלכות דס"א הוא מאסף ממון.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ד ולבא להשכל התחתון הזה, אי אפשר כ"א ע"י שונא בצע, שישנוא הממון בתכלית השנאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה ס – דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד, שא"א לבא להתבוננות הזאת, כ"א ע"י עשירות, כמו שבפשטי אורייתא, אם אין קמח אין תורה וכו' ע"ש. הרי מבואר שעכ"פ בכל התורה צריך איזה מעמד כסף. וע' ספר המידות, ממון טו, שכל הבנה חדשה כרוך בעקבו ממון רב.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ה ז"ל והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתבו (דבירם טז) ושמחת בחגך, ואז מאיר הפנים על ידי השמחה, ע"ש. הרי שכל המצות הם עולים לרגל. וסמך לזה מצאנו במסכת פסחים, עמשכ"ש בדף ח:.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ו "וצריך לראות לחתך ולהבדיל את בחינות המלכות הנ"ל מבין הארבע גליות, ולהעלותה משם. ועקר עליתה 'על ידי בחינות החסד", על פי מה שרבינו גילה בתורה לד:ז (ע"ש מש"כ וכן לעיל ב:ב) שיש לקשר האור בכלים הנשברים, יש להעיר גם כאן שכלי מלכות נשבר וירד הכלי במקום חסד דבריאה (והאור עלה בדעת דר הקו אמצעי כמו היסוד), כמבואר בספרי קבלה (ובכתבי זאת אני סומך על כללי חכמת האמת לרמח"ל אות ל).

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ו ועקר התשובה היא בבחינת שאינו יודע לשאל. הינו לעשות תשובה ולשאל כפרה מהשם יתברך על שאינם ידועים, שזה עקר התשובה, בבחינת (תהלים סט) אשר לא גזלתי אז אשיב, עכ"ל. בשיח שרפי קודש ד:לו כשיחפץ האדם לחזור בתשובה שלמה ויחפש לנקות עצמו מחטאיו בשלמות בלי שום ערמה, ימצא פשעים עוונות ועולות ששכח מהם לגמרי ולא שם לבו להרגיש בהם, ורק מחמת רוב עסקו בתשובה יבחין עוד ועוד בחסרונותיו שכבר שכח מהם זמן רב, ואף עליהם מחיב לעשות תשובה. וזהו 'אשר לא גזלתי אז אשיב' כי כשיבדק עצמו היטב היטב, יראה שאכן גזל ועות. רק שלרב הזמן והשכחה היה נדמה לו שלא גזל, ע"כ.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

שבת בחי' תשובה (ליקוטי מוהר"ן נח, מט, ו, עט, ב:עב), וקדושת שבת זה בחי' תכלית הידיעה ותכלית הידיעה שלא נדע, ובשביל זה שבת נקרא תכלית שמים וארץ וכו', לשון רבינו בלקמ"ת פג.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין במסכת ברכות (כג.) מתת הכסילים זבח (קהלת ד) אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושין תשובה. כי אינם יודעין לעשות רע, אי הכי צדיקים נינהו, אלא אל תהיה ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים. אמר הקב"ה בין טוב לרע אין מבחינים והם מביאין קרבן לפני, ע"כ.]

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין דאביי קבע במסכת כריתות (יב:) שהאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת, ולא יתחייב שני חטאות רק אם תהיה בשני העלמות, כי העלמות מחולקות (\מחלקין) להיות חייב חטאת על כל העלם והעלם. הרי שמה שמחייב החטאת הוא האי ידיעה, וכן פירש רש"י במסכת שבת (עב. ד"ה ופליגי) שחיוב הקרבן הוא על השגגה, כלומר על חסרון הידיעה הגורם לחטא, וכיון שנודע לו החטא בין הפעם הראשונה לשניה, ואחר כך שוב נעלמה ממנו אותה ידיעה, נמצא שהיו כאן שתי שגגות שגרמו לשני חטאים, וחייב שני קרבנות. אמנם לשון הרמב"ם (שגגות ה:א) היא "שהידיעות מחלקות השגגות", ודייק האבני נזר (שו"ת חושן משפט סי' קצא אות ב' ד"ה והנה), שמשמע שידעת כל חטא היא סיבה לחייבו בקרבן.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ובכריתות (דף יח:) אמר אביי ומאן לימא לן דיום הכיפורים מכפר על דלא מתידע ליה, דילמא והוא דמתידע ליה, א"ל רבא, תרדא (-שוטה) הודע ולא הודע תנן (שבועות ב:), ע"כ.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

ובכריתות (יט.) תניא א"ר אליעזר מה נפשך אי חלב אכל חייב אי נותר אכל חייב וכו' אמר לו רבי יהושע הרי הוא אומר אשר חטא בה, עד שיודע לו במה חטא.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

ובמגלה עמקות (אופן קו) ז"ל כמו שדין ביעור חמץ מן הגוף, שאין מבערין את החמץ לא בחורין עילאין ולא בתתאין במקום שאין בן אדם שולטת בהן (כדאיתא בפסחים ח') כן גם כן העבירות שאין אדם זוכר מה שעשה בימי נערותו, אינו נענש עליהם, ע"כ.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ז ועקר התגלות החסד וכו' הוא על ידי תוכחה וכו' וצריכין אנו לקבל תוכחתם, אף על פי שתוכחה שלהם היא לפעמים דרך בזיון, שמבזים אותנו, אעפ"כ צריכין אנו לקבל תוכחתם כדי לקבל על ידו את החסד כנ"ל. כי מה שתוכחתם הולכת לפעמים בדרך בזוי, צריך לדון אותם לכף זכות, כי אין אדם נתפס על צערו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

והוא קצת פלא לאור מה שרבינו גילה בתורה רפ"ב ובתנינא תורה ח', שהדרך היחיד ליתן תוכחה הוא בדרך של השיר של חסד, שאינו מבזה ומביש כלל את ריח השומעו, וצריכים לבנות את האדם על ידי הנקודות טובות, ואילו כאן רבינו מטיל את החיפוש לזכיות על השומע התוכחה, שהוא צריך לדון המוכיח המבזה אותו לכף זכות.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכאן התוכחה הוא על מעשה המצוה, כמבואר שהצדיק קיבל בלבולים מהתפלות, והצדיק מבחין בין המתפללים כפי בחינת העזות דקדושה שיש בהתפלה ובהתורה של כל אחד, ואז הצדיק מוכיח את המתפלל על תפילתו שלא היה בשלימות כמו שצריך, והרי מבואר שהתוכחה בא על טוהר המעשה והתפלה של אותו אדם, ואולי כביכול ניתן לומר שהצדיק קצת אשם בזה שהוא מוכיח את העושה מצוה. ולכן על האדם השומע להיות עכשיו כאילו הוא הצדיק, ולהתחזק באותו עזות דקדשה שלו (כמו שמבואר בתנינא תורה ח' שזוכין להשיר פשוט כש"ר על ידי עזות דקדשה) ולחפש רק את הזכות והטוב - לדון את הצדיק המוכיחו לכף זכות. ואז החסד נתגלה על ידי התוכחה, ודו"ק.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה בחי' את אשר אהב ה' יוכיח, כי כאשר אהבתי הוא מפקודין דעשה (זוה"ק מובא בלק"מ כ"פ), היינו דוקא זה שעובד את השם, הש"י מוכיחו, ואילו אלו שלא עובדים אותו יתברך, הרי משגיא לגוים ויאבדם. ואולי י"ל בזה מה שהש"י אמר למשה רבינו (ריש פ' בשלח פסוק טו) ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, ואיתא בזוהר הקדוש (נב:) בעתיקא תליא כלא, ואפילו אותה תפילה של משה רבינו לא היה זכה לבחינת עתיקא, ולכן בא התוכחה, ותכליתה לגאול את המלכות, ולכן דבר אל בני ישראל ויסעו.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מה שרבינו הביא מאברהם אבינו שרדף אחר הד' מלכים, נראה שאותם מלכים היו כעין בלבול של תפילה. כי מלכות בית דוד יצא מלוט. והרי (בראשית יד:ד) המלכים היו עבדים לכדרלעומר שתים עשרה שנה, ומרדו בשנת הי"ג, ומהיכא יצא להם למרוד, לכאו' זה היה כאשר לוט הפרד מאברהם ובחר לשבת איתם, והרי צעקת המושל בכסילים, צעקת שורש המלכות שבלוט, וכמש"כ (יח:כא) הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה. ולכן נראה לע"ד שדייקא על ידי ביאת לוט היה המרידה. ובזה י"ל מה שכתוב בספר מי השילוח שעל ידי מחשבה אחת שהיה לאברהם אבינו לא לרדוף אחרי המלכים נולדו כל השני מיליון ארבעה מאות נפשות שלא רצו לצאת ממצרים ומתו במכת חשך, כי זה המחשבה היה להניח המלכות תחת שלטון הד' מלכים (ולא יהיה תיקון להד' בנים כמבואר, ועל כרחך ימותו מהם). (וחשך הוא ענין של ספק, וגם הפוך של קצירה כמו שקי"ל (ב"ב טז:) אידלי יומא אדלי קצירא).

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מש"כ לפרש שכאשר מוכיחין את העושה מצוה יש אפשרות לבזותו ועל השומע להתחזק ולדון המוכיחו לכף זכות, יתכן ללמוד מזה להוכיח את המפרסמים של שקר אפילו בבזיונות, כי הם ממש באים מכח המצות שלהם, הענוה והתפילות והתורה וכו', ואם כן עליהם לעמוד בזה, עד שיזכו באמת לעזות דקדשה ולגלות את החסד של השיר פשוט כפול משולש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ז כל הבלבולים באים על מחשבת המתפלל בבחי' מי ימלל גבורת ה' ישמיע כל תהילתו ע"ש. ע' בספר החרדים (סט: מובא בחק לישראל, ויגש יום ב') ז"ל מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו (משלי כז) כלומר לפי כוונתו בתפלתו מהללו, שאם באים לו מחשבות מהעולם נראה כי הוא כסף מלא סיגים לא יטהר לבבו ורחוק הוא לכן ישתדל באומץ להתרחק מהקליפות ולהטהר ולהדבק ביוצרו יתברך, ע"כ.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ לעיל ט:ג שתפלה מלשון פלל, לשון מחשבה.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ל:ח אמנם לכאורה איך אפשר לו להוכיח את כל אחד ואחד, הלא כל התפלות באין אצלו ביחד – של הכשרים ושל אותם שאינן כשרים – ואיך יודע איזה תפלה באה מזה או מזה, כדי להוכיח אותו. אך יודע זאת על ידי העזות והתורה של כל אחד ואחד, אם תפלתו היתה כהגן אם לאו, ע"כ.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אמרי קדוש, עמוד התפילה כז"ל: אמר רבי אורי מסטרעליסק זי"ע: שבכל יום ויום קודם התפלה הוא מעיין על נפשות האנשים אשר הם יושבים אצלו, כל אשר עבר עליהם בכל יום ויום או בלילה בבחינת נר"נ של כל אחד ואחד בכל עולם ועולם שכל אחד שורש נשמתו הוא שם, והעביר חטאתו מהם.. ואח"כ בעת התפלה הוא מעיין גם כן על נפשות האנשים אשר יושבים אצלו, על הבל התפלה של כל אחד ואחד איך הוא נובע מליבו לפיו, ואם הוא רואה באיזה תיבה שאינו נובע מליבו לפיו ועי"ז יצאה התיבה מפיו באיזה סירכא, הוא מעיין באיזה און נעשה הסירכא ומפריד אותה ומדיח את נפשם כמו שמדיחים קרביים ובני מעיים.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

“אמר: הטעם שהוא מאריך בעזרת אבותינו עד גאל ישראל, מפני שאז הוא מעיין על כל נפשות המפללים עמו ביחד בכמה גלגולים היה, והקלקולים של כל אחד ואחד איך הוא, ואיך שיתן התיקון לכל אחד ואחד כמו שצריך לו.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

“אמר: אני אוהב שיעמדו האנשים לפני בתפלה ולא מאחורי, כמאמר חז"ל (ברכות כז:) אסור להתפלל אחורי רבו, כי אם עומדים לפני אז אפשר לי ליקח אותם איתי ולהעלותם, אבל בבחינת אחוריים בקושי הוא ליקח את האדם ולהעלותו, ע"כ.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר הדבר שמעלה זו שהיה עושה ר' אורי היה רק עם אלו שהיו איתו ממש באותו חדר, ועדיף שיהיו עומדים לפניו ממש. ואילו רבינו מדבר על כל המתפללים שבכל העולם כולו, שכל תפילותם באים להצדיק, ואיך יבחן.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ל:ח ויש לו תורה מסטרא אחרא הנקראין פסילין שהוא הפך מן התורה הקדושה שלנו שהוא בחי': 'פסל לך', כי היא נקראת פסלת על שם העתיד וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה גם פסולת מורה על ענין הסיבובים של פילפול התורה המבואר לעיל אות ג. ודבר זה כמעט מפורש במהרש"א במסכת נדרים לח. אמר רבי יוסי בר' חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך וכו' והגמרא מסקת: אלא פילפולא בעלמא. וביאר המהרש"א כמו שב'פסל לך' קבל משה רק הפסולת שהוא הנשאר מהלוחות מבחוץ ולא את גוף הלוחות, כמו כן ב'כתב לך' מפרשים שקבל רק הפלפול, והיינו הבנת דבר מתוך דבר שהוא מבחוץ ולא גוף התורה, עיין שם.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לא – אית לן בירא

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

הצדקה מנהגת כל גלגלי הרקיע. עיין תקונים חדשים של הרמח"ל, סוף תקון לט (עמ' רפז) ז"ל ועוד, רקיע בה קימין כוכבים ומזלות ודא צדיק. ומתמן נטלין כמה מלאכיא לאחתא מילין לעלמא כל חד בדרגיה. וישראל אתמר בהו אין מזל לישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלת התורה רבינו מייסד: 'צדקה – רחמי, ועקר הרחמים על ידי הדעת' (וזה פשוט שדעת כולל כל הטבות וגמילת חסד שבעולם, כי דעת קנית מה חסרת), ובאות ב' רבינו מייסד : 'עקר החשיבות הצדקה היא האמונה'', ולפי זה עקר החשיבות של הדעת (הרחמים שעל ידי הדעת, ולכאורה היה צ"ל שהדעת הוא עיקר החשיבות של הרחמים שהוא פועל, אלא ע"כ שהאמונה היא עקר החשיבות של הדעת) היא האמונה. ובאמת דבר זה מבואר בכמה מקומות בדברי רבינו, שצריכים תמיד להעלות את האמונה, דהינו לעשות ממה שהוא רק מאמין לידיעה, ושוב להאמין עוד יותר.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כמה דברים צריכים עיון, ובפרט לאור מה שאיתא בגמרא מסכת סוכה (מט:) ז"ל וא"ר אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד, אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל, אדם קוצר ודאי אוכל. וא"ר אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה, שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד, ע"כ. ופרש"י ז"ל אלא לפי גמילות חסדים שבה, הנתינה היא הצדקה, והטורח הוא החסד, כגון מוליכה לביתו או טורח שתעלה לו להרבה, כגון נותן לו פת אפויה או בגד ללבוש או מעות בעת שהתבואה מצויה שלא יוציא מעותיו לאיבוד, שנותן לבו ודעתו לטובתו של עני, עכ"ל. והנה הבניהו לא פירש כמו רש"י אלא פירש שמשתלמת לפי התוצאה, כמה עזר באמת. ואילו רש"י לא תולה התשלום על התוצאה דוקא, רק בכמות שהאדם השקיעה וטרח שיהיה תוצאה טובה. ונלע"ד לפי רש"י אדם שהיה עובד וכל כוונתו להרויח כסף ליתן לצדקה גם כן חשוב כטורח. ועכ"פ מבואר שתכלית הצדקה נמדדת לפי מטרת התוצאה, דהינו או התוצאה עצמה, אי נמי על כל פנים הטורח לקראת התוצאה. ואיך רבינו קובע שעיקר חשיבות הצדקה היא אמונה, למה כל כך חשוב האמונה של הנותן, אם הצדקה אינה משתלמת אלא לפי הגמילות חסדים שבה (ואכן באמת אמונה חשובה יותר לזריעה, כמו שדרשו חז”ל והיה אמונת עתיך – זו סדר זרעים). ואולי יש לדחות, שכפי האמונה של הנותן כך הוא טורח. ועוד יש לדחות שהרי הגמרא מיירי רק לענין תשלום הצדקה (דהיינו לכאורה בעולם הזה בבחי' אוכל פירותיהם בעולם הזה של גמילות חסדים), דודאי יש הבדל עצום בין מי שהוא נותן אלפים ורבבות למי שנותן פרוטה. וזה עיקר הצדקה גופא, לא הגמילות חסדים שבה, ועיקר חשיבותה היא אמונה, הגם שזה גופא צ"ב למה.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שבאמת כוונת רבינו הוא רק שהאמונה הוא שלמות של הצדקה, ולכן גם כן נחשב כעיקר חשיבותה, אבל עיקר הצדקה אינה אלא כפי הגמילת חסד שבה.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שרבינו ייסד שצדקה זה רחמים שע"י דעת, גם כן צ"ב ככל הנ"ל אם הרחמים והדעת הזו הוא ענין הגמילות חסדים הנ"ל (ובאמת רש"י כתב שנותן לבו ודעתו).

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כותב עוד ז"ל ואין שלמות להברכות אלא עד שיקבלו ממקור הברכות, ע"כ. הרי שהנותן צדקה משפיע על עצמו מאמונה שהיא מקור הברכות, וידוע שעל ידי אמונה זוכים לדעת כנ"ל, כי כל מה שזוכים ליותר אמונה, האמונה הישנה נעשה ידיעה. וידיעה זו גופא מראה את עצמה בעשיה, וכמש"כ אצל השם יתברך וכל מעשהו באמונה, והרי עיקר מעשהו של הש"י הוא מקדש ה' כוננו ידיך, ובית המקדש היא בחי' דעת כדאיתא בכ"מ בכתבי רבינו.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נראה שאלו הברכות שהנותן צדקה ומפייס את העני מקבל, רבינו מגלה שבאמת על הנותן והמפייס לעורר ולהאיר את הברכות האלו מראש, ולעשות כן בשלמות כראוי אי אפשר אלא בכח שבת בכח האמונה, ועל ידי הארת האמונה הוא יכול להשפיע דעת-בדעת. והרי העיקר הוא האמונה שהוא יכול להאיר, שכפי מעלת האמונה כן יזכה לדעת עליון להשפיע.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

והרי לפי דברינו עיקר הטורח להגמילת חסדים שהזכיר רש"י הנ"ל הוא להשיג אמונה שלמה (וכמו שהמפייס מקבל יותר ברכות מהנותן סתם, כמו כן העיקר הוא השפעת האמונה), ורבינו כבר גילה בלקוטי מוהר"ן עה"פ מקצר רוח ועבודה קשה, שבאמת כל הטרחה היא מחוסר האמונה, הרי שעיקר הטרחה באמת היא השגת אמונה שבזה כולל ומבטל כל הטרחה שבעולם.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שפירשנו א"ש מה שרבינו כתב (אות ב) וזה שמסמיך התנא יציאות השבת שתים שהן ארבע ומסיך לה פשט העני, כי עקר וכו', ולכאו' קשה, דאדרבה התנא קובע שיש חילול שבת בדבר, אלא שלפי משנ"ל א"ש, כי התנא מרמז שעיקר הצדקה הוא השפעה מברכת האמונה, משבת, ומקיום שבת גופא, ודו"ק.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

ובכלל אתי שפיר, כי הנה הצדקה היתה עלולה לגרום חוסר אמונה להמקבל, שסומך על הנותן ולא השם יתברך, ובאמת הרבה נותנים צדקה ומפרנסים אחרים כדי להשתלט עליהם. ולכן ממש צריכים בזה את בחי' שבת, דהינו הוראה שהשפע באה מביטול מלאכה, רק מאמונה. וזה עיקר חשיבות הצדקה.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל מצותיך אמונה, ורבינו גילה שעיקר שם עשיה דקדושה הוא צדקה (חיי מוהר"ן תקסז) אז בודאי עיקר הצדקה זה אמונה.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

שמש בשבת - צדקה בשבת

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

בחי' יסוד במלכות, ולכן לא יכנף, וכמו שאומרים בתפלה המלך המרומם לבדו מאז, שהמלך המרומם זה חיבור יסוד ומלכות - הוי"ה ואדנ"י בשילוב א"ז אותיות, ולכן זה בחי' לבדו, יחוד שלא יכנף.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ב וזה שאמרו חז"ל (מכות כד) בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש, בא חבקוק והעמידן על אמונה, להורות שאין שלימות להדעת שהוא התורה, ואין שלימות לגלגלים אלא על ידי אמונה, ע"ש.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי שושנים בסוף ספר קרנים, אות ב' כז"ל איתא בפליאה הנ"ל יש ששה פסוקים שהם מקורי' לכל התורה, והם כבד את אביך וכו', תמים תהיה וכו', יערוף כמטר וכו', ואהבת את ה' וכו', עלה אל הר העברים וכו', מי יתן והיה לבבם וכו', אלו ו' פסוקים הם מקורים לכל התורה, זה סוד גדול גילה לנו דוד המלך (תהלים מ:ט – לעשות רצונך אלקי חפצתי) ותורתך בתוך מעי, נוטריקון (של "תוך מעי") ת'מים ו'אהבת כ'בד מ'י ע'לה י'ערוף, הרי כל התורה נכללה בתוך מעי והענין פלא גדול, עכ"ל. והנה יש לראות מזה שגם יש חשיבות להאות ב' של בתוך מעי, שהוא היד לכל הששה. וי"ל שזה אות ב'רית, שעל ידו האמונה כמבואר כאן בתורה לא.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

לא:א-ג מבואר שהגלגלים מתנהגים ע"י צדקה בחי' רחמי בחי' דעת, והתורה היא שלמות הדעת, ואם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. והנה איתא בספרי קבלה של הקדמונים בענין צירופי האותיות שצריכים לגלגל אותם. והנה בתורה הקדושה כתיב (פרשת וזאת הברכה) מימינו אשדת למו. וי"ל אשדת, ידות של הגלגל, יעו' בתרגום יב"ע על בנין בית המקדש בספר מלכים (א' פרק ז – הפטרה לפרשת ויקהל) וידות האופנים במכונה, תרגם, ואשדת גלגליא בבסיסא, ודוק.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ד אין לך דבר מלמטה שאין לו כוכב מלמעלה וכו'. מבואר בספר דעת תבונות (אות קעד) ז"ל הכוכבים והמזלות הם משפיעים כל אחד ואחד על דבר מיוחד ופרטי בעולם השפל הזה. ומי שהוא מושפע מכוכב אחד אינו מושפע מחבירו. וכל המקבלים מקבלים ממשפיעיהם תמיד בכל מקום שהם. אמנם מלבד הפקודה הזאת אשר להם, הנה יש להם ממשלה ושליטה בסיבוב הזמן, שכל אחד שולט בשעה ועת אשר הוחק לו, וזה ידוע. ואמנם יש הפרש גדול בין שתי השליטות האלה, כי השליטה שיש להם כל אחד על הדברים המיוחדים לו, היא שליטה מגעת בעצם המקבלים, שכל ענינם תלוי בהם, ומתפעלים בתוכיות עצמותם מן ההשפעה שהם משפיעים להם. אך השליטה של ההיקף היא שליטה כללית, שכל השולט שולט על כל העולם, בין על הבריות המיוחדות לו, בין על הבריות שאינן מיוחדות. אך מצד אחר, אין השליטה ההיא שליטה גמורה על שום אחד מהם וכו' ואמנם זאת היא דוגמא עשויה להראות ענינים יותר גבוהים ונעלמים וכו' ע"ש.

</div>



# תורה רנ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/250/

# תורה רנ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/250


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ תורה טו:א.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין של יסורי חנניה מישאל ועזריה, עיין שיחות הר"ן מט. ועמש"כ בחיי מוהר"ן קצז, שמה שיודע שהוא רצון השם בנקל לעמוד בו אפילו נגד כל היסורים שבעולם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כל היסורין אינם רק מחסרון דעת וכו'. ע' מה שהבאתי מרמד"ו בענין זה לקמן על תורה תנינא קכג.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשח מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת מועד קטן דף כח:-כט. א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי הוושט (-כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן, המיוחס לרש"י) רבי יוחנן אמר כפטורי (-שקושרין שתי ספינות ביחד, המיוחס לרש"י) בפי הוושט. ועיין מש"כ שם לעיל בעמוד כח: בענין מיתת צדיקים.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר פנות המרכבה לרמח"ל, פנה רביעית (גנזי רמח"ל עמ' שלא) שכז"ל ולבוש הנשמות הול לפי הגוף וכו' וגם אם לא היה חוטא אדם, היה צריך התפשטות זה, אלא שהיה בדרך יותר מתוק, בלא צער כלל. ולפי שהגוף הוא עפר, גורם עכירות ללבוש הנשמה. וצריך שאיזה צער יעבור על הנשמות גם כן, כדי לפשטן מן הלבוש הזה שלהם. וזה סוד יום הדין הגדול וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

"רק כשהם חוטאים חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע, כמו העכו"ם שהם תחת המזל והטבע, ואזי יש להם גלות וצער חס ושלום, ועקר הצער והגלות שלהם הוא רק וכו'" ע"ש. וכעין זה מצאתי ברמח"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין במדרש הנעלם, בזוהר הקדוש (ספר בראשית קיח:) רבי יוחנן אמר לא חזינן מאן דפריש האי מלה כדוד מלכא דאמר (תהלים קד) תסתיר פניך יבהלון וגו', מכאן שאין הקב"ה עושה רעה לשום אדם, אלא כשאינו משגיח בו הוא כלה מאליו ע"ש. ולכאורה לפי מה שגילה רבינו הקדוש, אין זה מן המכרח שבהסתרת פניו יהיה כלה מאליו, אלא שנמסר תחת הנהגת המזל. ואולי סופו של הדבר של מצב של הסתרת פנים יגיע לכליון רחמנא ליצלן, ובפרט לאיש ישראל שזקוק להשגחת השם דייקא.

</div>



# תורה רנא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/251/

# תורה רנא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/251


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שצדקה נמשכת לאמת. כי צדקה הוא בחי' אמת, כי אמת הוא אחד וכו' והשינוי הוא רק אצל המקבלים וכו' וזה בחי' שמש וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שאמת אינו סתם מציאות הדברים בבחי' נוקבא, אלא שהאמת פועל אמיתתו ומחסך את הכל ומעמיד הכל לאחד.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

גם על פי המבואר כאן יכולים לפרש את הפסוק (ישעיה כט:כב) יעקב אשר פדה את אברהם, כי אברהם זה בחי' צדקה, והצדקה נמשכת עצמה להאמת בחי' יעקב.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן הזוהר שרבינו מביא כמה פעמים שהיינו צדק היינו אמונה אלא כד אתחבר באמת נתהוה אמונה. כי נלע"ד שצדק גם יש לו משמעות למשפט, והמשמעות הכללי הוא להיות טוב, שהכל יצדק ויצטדק, ובשביל זה גם משמעו משפט וגם בכלל להיות טוב, וטוב מקורו ממקור הטוב הא"ס ב"ה. אכן כיון שזה טובה כללי עדיין אינה מכוון, ולכן כד נתחבר באמת שהוא הכח של אחד, אז מגיע לאמונה באחד.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ באברהם אבינו (בראשית טו:ו) והאמן בה' ויחשבה לו צדקה, שהצדקה נמשכת אחר האמת והאמונה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה שאף שצדקה ואמת דומים בזה ששניהם מקור אחד של השפעה כמש"כ רבינו, אבל אמת הוא דבר פנימי שתמיד מנצחת, אע"פ שאנשים יכולים לטעות מחמת האמת, אבל האמת עצמו מנצחת, כי האמת הוא דבר פנימי וקיים לעד, והטעות של אנשים זה בגלל איזה שקר שהיה להם, משא"כ הצדקה יכול להיות לגמרי מעוקם, משני הצדדים, גם יכולים ליתן בשקר ורמאות וגם מצד המקבל הצדקה יכול להיות קלקול. ולכן הצדקה, שהיא לא סתם צדק, אלא צדקה, הצדקה נמשכת אחר האמת.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ קוב"ה ואורייתא וישראל כולא חד, כי הש"י אמת, ותורתו אמת, וישראל אמת, וכיון שכולם אמת, הכל אחד, עכ"ל. עמש"כ בערך מסורה בברסלב אות ח.

</div>



# תורה רנב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/252/

# תורה רנב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/252


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בתורה קצג.

</div>



# תורה רנו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/256/

# תורה רנו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/256


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שם אתה מסוגל על הים וכו' ע' בחיי מוהר"ן אות קלו, ועמש"כ בפרשת ואתחנן (ה:כח) עה"פ ואתה פה, ובתהלים (פט) על הפסוק בשוא גליו אתה תשבחם.

</div>



# תורה רנט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/259/

# תורה רנט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/259


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ טו:א.

</div>



# Chapter ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/26/

# Chapter ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/26


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ד יש כוכבים שהם מגדלים מיני עשבים באיזהו מקומות שהם מאירים ויש שהם מחיבים שיהא דרך בני אדם במקומות שהם מאירים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' יחזקאל לב:ח כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם א"י. תיב"ע כל שבילי אורחותיך דמתקנין ונטירן בגויך הא כמנהרי זהריא בשמיא אקלקל ינון עלך וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ד שמירת הברית לפקוד האשה קודם יציאה לדרך, צ"ב ממה שהגמרא מביאה על דוד המלך שמשביעו רעבו, וי"ל שהא דדוד שאני שעשה עסק גדול בזה ופקד כל נשיו, אבל פקידה בעלמא משמרת את הברית.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

"ובשביל זה חיב אדם לפקד את אשתו קדם שיצא לדרך כדי שלא יהיה בבחי' (בראשית ו) כי השחית כל בשר את דרכו, הינו שעל ידי שמירת הברית לא יהיה לו צער בדרך, ע"כ. ע' בזוהר (פרשת בראשית מט:) וילך למסעיו וכו' חד דידיה וחד דשכינתא, דהא כל בר נש בעי לאשתכחא דכר ונוקבא בגין לאתקפא מהימנותא, וכדין שכינתא לא אתפרשא מניה לעלמין. ואי תימא מאן דנפיק לאורחא דלא אשתכח דכר ונוקבא, שכינתא אתפרשא מניה. תא חזי האי מאן דנפיק לאורחא יסדר צלותא קמי קב"ה בגין לאמשכא עליה שכינתא דמריה עד לא יפוק לארחא בזמנא דאשתכח דכר ונוקבא וכו'. ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שאין שמירת הברית כאן סתם שמירה מהתאווה, כי אם כן אדרבה משביעו מרעיבו, אלא כאן הוא הענין לקיום הברית.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

"ובשביל זה חיב אדם לפקד את אשתו קדם שיצא לדרך" נלע"ד שנכלל בזה הקפידא להתחתן קודם הלימוד, כמו שנמסר לנו בברסלב. כי התורה נקראת דרך. ולפי זה א"ש מה שרבינו מביא כאן הענין שארבע נכנסו לפרדס, כי לא כל כך מבואר קשר הענין, אלא שזה היה דרך ארוכה לפניהם, ובן עזאי לא היה נשאוי הציץ ונפגע. וגם החכם בסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות מחכם ותם, לכאורה נפילתו היתה קשורה בזה שלא התחתן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וע' ברש"י על הפסוק לא טוב היות וגו' (בראשית ב:יח) ז"ל שלא יאמרו שתי רשויות הן, הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג וזה בתחתונים ואין לו זוג, עכ"ל. הרי מבואר שהסכנה בטעות של שתי רשויות ממש מצוי בזה שהאדם בלי אישה. וצ"ב מה שכתוב שהקב"ה יחיד בעליונים וכו' הלוא עיקר שלימות צלם ודמות האדם אינו אלא בנישואין, שזה שלמות יחוד קב"ה ושכינתיה. ונראה שודאי על פי האמת כן הוא, אבל כל זמן שהאדם היה לבד בלי אישה, אז היה מצב כזה שהקב"ה היה יחיד בעליונים בלי השכינה, וזה גופא היה הסכנה שלא יאמרו שתי רשויות, כי לאחר שלאדם יהיה אישה, אז יהיה הנהגה של קב"ה ושכינתיה, ואז על ידי המלכות יהיה ניכר יחוד השם, כי מלכות מנא דכולא. וכל זמן שהאדם לבד בלי אישה יש סכנה בהשגה שלו בטעות של אחר ח"ו. (ועיין בספר אדיר במרום (עמ' תרו, מכון רמח"ל) שבתחילה "ואדם אין" היינו שאדם הראשון היה בבחינת ארך אנפין שנוקביה כלול ביה, ובמצב כזה אי אפשר להביא התיקון הנדרש בשכינה, עד שתהיה בבחינת כנגדו, נפרד ממנו כאשר היא בזו"ן. ועיין שם (עמ' תריד) ז"ל כי מצד היחוד העליון הכולל ראש וסוף כאחד גם הם יצאו כך, בסוד אדם, דהיינו – כללות אחד. ואדרבא, לזה צריך לבא בסוד הזיווג אח"כ, שלכן זכר בלא נוק' פלג גופא אקרי (זוהר ח"ג דף ז:), שכשמתחברים, אז נשלם האדם וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ה ויש שני בחינות ברית וכו' ברית עלאה וכו' בן חורין וכו' ברית תתאה וכו' מט"ט, ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ע' כל זה בספר אדיר במרום (עמ' כו-ז) ז"ל הנה הקשר השלם צריך שיהיה כפול, ב' קשרים זה על זה בסוד קשר של קיימא, וכנגד זה היסוד יש בו ב' ביעין, ע"ש כל דבריו הקדושים, וכ' שם ששק"ר יכול להיות רק כשיש קשר אחד, וכתב שם (עמ' כז) ז”ל שמטטרו”ן הוא סוד שד”י, שכן עולה בגי' שלו. וגם שם נמצא זיווג ויחוד, דהיינו בהתלבש שם השכינה כידוע, אך באמת אז נקרא בעל קשר א' לבד, ולכן גם הזיוג איננו בכח גדול, כי כח הזיווג הוא תוקף ההתדבקות וכו' אך באצילות הוא יחוד גמור וגדול בב' הקשרים וכו' ע”ש כל דבריו הקדושים. ולהלן (-לד) הרמח"ל כותב שרק מי שהוא במדרגת עולם האצילות הוא בן חורין, אבל במדרגת מט"ט הוא עבד, ע"ש.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרמח”ל מסביר שם הקשר שרשב”י עשה בחבריא הקדושה שלו כדי ליכנס לאדרא, וזה לכאורה ממש מה שהיה חסר לבחינות הארבע שנכנסו לפרדס, שאפילו רבי עקיבא שנכנס לשלום ויצא בשלום (-שלום זה בחי' יסוד, וא”ש), אמנם הוא הלך יחידי (עיין בלקוטי תורה, בראשית ד"ה הנה אחר שחטא אדה"ר, שהד' טעו במה שכל אחד קיבל לתקן מוח אחד של אבא, וגם ר' עקיבא טעה בזה רק שהוא הצליח, ובאמת היו צריכים כל אחד לתקן כל הד' ע"ש), שזה עוד בבחי' עד אימת ניתב ביימא דחד סמכא, ורק רשב”י זכה לתקן הב' קשרים.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו ומי שהוא בבחי' ברית, אזי (אידרא נשא דף קמב ע"א) חסד מתגלה בפומא דאמה, בבחי' (תהלים פט) לעולם אשמור לו חסדי ובריתי נאמנת לו, ובשביל זה נתנה מדת חסד לאברהם, כי הוא היה ראש למאמינים וראש לנימולים. וכשנתגלה החסד היינו האהבה וההשתוקקות וכו' אזי הוא עושה נפשות, בחינות (בראשית יב) ואת הנפש אשר עשו, היינו שעושה נקודות לאותיות התורה, כי אותיות בלא נקודות כגוף בלא נפש, שאין להם שום תנועה וכו' ע"ש. ולקמן אות ט – ומי שהוא במדרגת אברהם, היינו בחינות בעל נפש, אזי בוודאי כל אכילותיו וסעודותיו בבחי' לחם הפנים, וכו' וכו' לחם חם, דרגין דאברהם שהוא בחי' (בראשית יח) כחום היום ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במאמר ר' חיים ויטל ז"ל פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה אות פז ז"ל ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי, והענין כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה, והוא טיפת מיין דוכרין דנפקי מפום אמה כנזכר באדרת נשא, וזה סוד אברהם איש החסד שנאמר בו (בראשית יח – ריש הפסוק הנ"ל של כחום היום) "והוא יושב פתח האהל" אחר שנמול, ואז יצאת טפת החסד ונתגלית שם בפי האמה הנקראת פתח האהל, ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד יסוד מתנענע (הרי תנועה דייקא) ונקרא איש חי דוגמת כסף חי המתנענע יותר משאר מתכות, וכנגדו אצל ז' כוכבי לכת הוא כוכב הששי הנאמר עליו כוכב סתם, שעליו אמר הכתוב (במדבר כד) "דר כוכב מיעקב וקם שבט" בסוד דריכת הקשת שהוא טפה יורה כחץ דרך היסוד, וזה אמרו דהוה רהיט ככוכבא דשרביטא, פירוש רץ על ידי בחינה זו, עכ"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו מי שהוא בבחינת ברית אזי חסד מתגלה בפמא דאמה, צע"ק דהנה בספר המדות חלק ב (מריבה כב, צדיק יח) כז"ל יש שני צדיקים, שאחד דבוריו הם בחרישה, והשני דבריו בקצירה, או אחד דבריו הקמת הברית לזווג, והשני דבריו הם הממשיכים את הזרע ומהוים את הולד בבטן אמו ומגדלין אותו וכו' ע"ש. הרי שיש צדיק אחד שהוא בבחי' ברית, ועכ"ז החסד בעיקר מתגלה בצדיק אחר. ויש כמה דרכים ליישב, אבל עוד אין לי הוכחה לאמיתת הענין, והי"ע בתורתו הקדושה אמן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הקמת הברית לבד (שלכאו' זה פשטות הלשון שאנו רגילים לאמר הריני מקשר את עצמי, ודו”ק), ע' אדיר במרום (ע' רצז, ספינר. תסא, מכון רמח"ל) שהוא על ידי גדלות הו"ק שאימא עושה נצח הוד חדשים ולא מגעת עד היסוד, וזה נעשה על ידי הדעת שמזווג או"א, והיסוד הזה נתהוה מעינין דארך אנפין, ע"ש. ועיין בספר תורת נתן של רבי נתן שפירא תלמיד האריז"ל בפרשת חיי שרה, שמדבר מהדעת – החסדים וגבורות של א"א וז"ל שנתנם אבא לאימא בזיווג ואתגניזו תמן, שמתעלמין שם בסוד העיבור עד שמתמתקים זה מזה. ומתמן נפקו בגניזו פי' כשיוצאים מאימא אינם יוצאים מגולים אלא מלובשים ביסוד שלה. ואיטמרו גו נביאי קשוט. פי' וחוזרים ומתעלמים בנ"ה. אתיליד יוסף, פי' הקמת הברית לזווג, שכשנכנסים בו אלו החסים אז הוא קם, ע"ש. וכאן רבינו אומר שזה מבחי' הכיסופים – בחי' רצונות – של אברהם אבינו (שכתוב בו ואברהם זקן וכו' בחי' ארך אנפין).

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח הוא בחי' הקמת הברית. בחי' סומך ה' לכל הנופלים. כל זה היסוד, כל הנופלים, זה בחי' הברית שנפל, והשם יתברך סומכו. וזוקף לכל הכפופים, זה זקיפת הברית, הקמת הברית.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ואז עיני כל אליך ישברו וכו' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

כי נ' זה בחי' נפילה, כידוע, נח, עם האותיות בגמטריא ס', בחינת סומך, סמיכה להנופלים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

נחמ נחמן, בחי' וזוקף לכל הכפופים, כי נחמ' עדיין עם נ' כפופה, ונזקף בן' סופית של נחמן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

מאומן, זה בחי' עיני כל אליך וכו' פותח את ידיך.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ותסתכל בפתק במילת מאומן, שאותיות "או" נראים כמו אותיות "טו" והרי הגמטריא של מטומן, הוא הק"ם, שזה בחי' הקמת הברית. וזה השם שבו ממליכים את המלך כמו שמובא בלקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו 'זהו תורי זהב נעשה לך, הינו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה לפעל איזהו פעלה, אינו אלא על ידי נקדות הכסף' והנה נקדות הכסף, שהם הכיסופים והנפשות, הם גופא נעשים על ידי הזווג, כי הם בחי' חסד המתגלה בפמא דאמה כמו שכ' בריש אות ו'. ולכאורה הזיווג שבהם נולדים אינו זווג קודם, אלא אותו הזיווג שבעל הברית מדבר אותיות התורה ומזווג האותיות, באותו הדיבור שהוא מנהל בנקודות, הוא מוליד אותן הנקודות והנפשות. וזה מה שרבינו כתב כאן ז"ל 'וזהו: אם הרב דומה למלאך ה"צ כנ"ל אזי בודאי חסד ואהבה מתגלה, והשתוקקות נתגלה, שהם הנקדות, אזי תורה יבקשו וכו'', ע"כ. 'מתגלה' היינו יתגלה, דהיינו כיון שהוא בעל ברית, בודאי יהיה גילוי אהבה והשתוקקותו יתגלה כאשר יבטא את האותיות.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שכל לשון רבינו בתורה זו מיירי באדם שמוציא השתוקקותו וכיסופיו בפיו, ולאיש כזה התורה מבקשת. ויתכן שזה הענין שהביא מהזוהר (לך לך פה) תיאבותיה דדכר עבד נפש דכר וכו', י"ל דתיאבותיה דדכר זה תפלה, כי המתפלל מעלה מיין נוקבין להש"י, ותיאבותיה דנוקבא עבד נפש נוקבא י"ל שזה בלימוד תורה, שהקב"ה מגלה עצמו להלומד..

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו כי אותיות בלא נקדות כגוף בלא נפש, שאין להם שום תנועה ופעולה בלא נפש ע"ש.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש פירוש ר' חיים וויטל לספר יצירה שביאר שם שהגוף בחי' אותיות, הדם בחי' מנצפ"ך בחי' נפש בחי' התגין, הרוח בחי' נקודות, והנשמה בחי' טעמים, ע"ש. הרי שהנקודות בחי' רוח, ואינו קושיא מופרכת, כי הרוח לנפש, כמו נפש לגוף.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו בסוף, 'אזי אותיות התורה בעצמן מבקשים ממנו שידבר אותם, כדי שיהיה להם נקדות ונפשות' עכ"ל, ואילו לעיל מיניה כז"ל 'כי אותיות בלא נקדות, כגוף בלא נפש, שאין להם שום תנועה ופעולה בלא נפש' ע"כ, ואיך זה שהם מבקשים ממנו שידבר אותם? וצ"ל שעל כל פנים פעולה גמורה אין להם, וי"ל שזה דומה להנשמה הטהורה שמשפיע ומטה את האדם לטובה אפילו קודם שיש לו יצר הטוב בגיל י"ג.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו והנקדות הן האהבה והכסופין: ע' בספר ברית מנוחה שכז"ל וכאשר אבא בדרך (נ"א בסוד) הניקוד אפרש בדרך האהבה ניקודם של אלו שראוי להיות, עכ"ל. ועוד כתב שם ז"ל כי בראותך המאורות הילוכם כיצד הם ושרשם וכיצד מתקבצים וכיצד באים אל מקום אחד, ובהילוכם תבין הניקוד כמו שאמרתי ובשרשם תראה האהבה הגדולה והרבה שהקב"ה אוהב את ישראל ובריתו שכרת עם הראשונים אברהם יצחק ויעקב אבותינו אשר החזיקו בו: (לפי שדרך הזאת מדברת בניקוד והניקוד הוא המרכבה והצורה אשר ה מצטיירת התורה, והתורה נתנה הקב"ה לישראל לכן נקראת דרך האהבה), עכ"ל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו אתערותא דזווגא מסטרא דצפון. ע' בריש ספר ברית מנוחה שכז"ל ותראה עוד מה שאמר הקב"ה בתורתו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לד' ראשים (בראשית ב' י' י"ד)' שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח ואבן השוהם, ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש, ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור, והנהר הרביעי הוא פרת. ובאלו הפסוקים היה מעיין בזו ההקדמה ותראה חכמה לאין סוף. ותראה כי הפסוק הבא לסוף כ"ו פסוקים (נ"א לסוף ט' חדשים) מדבר בענין האדם (בראשית א:כו) ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמינו כדמותינו מי שלא ירד לסוף (נ"א לסוד) זה החכמה לא ראה נפלאות הקב"ה ית' ויתעלה שמו. אמר החכם רשב"י ז"ל, נהורא הוה נפיק מן קדם מלכא וכד הוה נפיק מן קדם אלהא דשמיא ריש גבורתיה דאנפוהי לציפונא וכל נפשייא דצדיקייא מסתכלין ביה ומזדווגין בי' ומקבלין מיניה נהורא. כד נהורא הוה נפיק לד' ראשין איתפליג רישא קדמאה (נ"א קדישא) אנפוהי לציפונא בגבורתא רבתא ונפשייא חזיין יתיה ומזדווגין ביה הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ג ב') כי תלך במו אש לא תכוה מקדם גבורתיה וברישא דנא גבורתא סליק לעילא ומכסי לכל עבר ציפונא הדא הוא דכתיב הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. ועם כל דנא דדהבא דדכירנא בהדין פסוקא והוא דינא דאתי לאת רע מחייבייא בדין פסוקא תשכח אגרא דצדיקיא כעלמא דאתי הדא הוא דכתיב שם הבדולח ואבן השהם, וכל נהורייא דאית גניזו ברחמין ובדינא מזדווגין ביה בההיא שעתא מקבלין מיניה, עכ"ל.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ו כי על ידי הנקדות נזדוגו ונצטרפו האותיות וכו' שאותיות התורה ונזדוגין ונצטרפין על ידי נקדות נכסף, כי זווגן והצטרפותן של האותיות היא על ידי הנקדות וכו'.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בספר עבודת יום הכפורים, בנתיב הראשון, ז"ל כח הטעמים הם בכח קוץ העליון שהוא הכח מהכ"ו דרכים מעצמות אור המאור הזה וכו' וכו' וכח הנקודות שהם תשע, הם הקו"ץ התחתון הם חיות ונשמות אל מאורות האותיות להנהיגם, שהאותיות הם האמצעי מהיו"ד, וע"י הנקודות הוא כל הויו"ת שבעולמות עליונים ותחתונים, כי באותיות לא היה שום הוי"ה בעולם בלתי ע"י הנקודות שהם החיות מהאותיות, וע"י הנקודות הזיווגים נעשים בכל עולם ועולם ומהוים הכל בבחי' סליק ונחית, כי באותיות וטעמים אין הזיווג נעשה, אלא ע"י הטעמים שהם בקו"ץ העליון שהוא בחי' עצמות שם הוי"ה ב"ה, והאותיות שהם באמצע אור היו"ד שהם הב' ההי"ן מהשם וכו' וכו' ועדיין הזיווגים אינם נעשים ע"י השנים הנ"ל אלא ע"י הנקודות, שעי"ז המקום הזה נקרא בשם מתנה, בסוד אשה טובה מתנה לבעלה, ולזה על ידי שבא במקום מתנה כל חילא שמיא אומרים זה לזה ישמחו השמים ותגל הארץ (ר"ת הוי"ה), שהוא בחי' הנקודות, ואז השם אשר הוי"ה נתכסה בזיווג ע"י תפלת ישראל על כל המאורות ונקרא שמו כוז"ו, שהוא השם באותיות מאוחרת, בסוד אתתך גוצא גחין ולחיש לה והבן, ואז הזיווג נעשה והיחוד נגמר, והכל ע"י המאור היו"ד שהוא הזוהר העליון, עכ"ל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ח

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

'שעקר הדבור הוא, שכלי הדבור מכין באויר, ואויר הזה פוגע באויר הסמוך לו, והסמוך בסמוך, עד שמגיע לחברו, ושומע חברו האותיות', ע"כ.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ע' באדיר במרום (עמוד קסג) שכז"ל והנה התנוצצות הזה בוקע באויר ומגיע למקום שמגיע עכ"ל. ומשמע שהדיבור בוקע האויר ולא שמכה את האויר וכו'. וצ"ע.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ח ועל ידי חתוך האותיות באויר נעשה הדבור, שמשם יוצאין הנפשות, כי האויר הוא החיות של כל דבר ובלי אויר אי אפשר להחיות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (עמ' טז:) ז"ל יש אויר בעולם המוליד ומצמיח ומפרה זכרות בין בבריות בין בפירות הארץ ובעשבים. ויש אויר בעולם המולדות ומצמחות ומפרה נקבות, בין בבריות בין בצמחים בין בפירות בין בעשבים וכו' וכו'.. ורוח אלקים מילא הכל ופינה אויר בעולם להיות חלל, כדי שיחיה העולם בנפיחות הרוח, כי בלא חלל ורוח ואויר אין בריה יכולה לחיות, שאם יסתם במקום צר שאין לו אויר ימות מיד, על כן מרוח קדשו מלא כל החלל בכל ד' רוחות, זהו וברוח פיו כל צבאם (תהלים לב:ו), והרוח נשמת חיים, לכך נוצר בא' הרוח, שאין אדם יכול לומר אה (-נקוד פתח תחת האלף) כי אם בפתיחת פיו כשמוציא הרוח, עכ"ל.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ח כשאדם משתוקק לאיזה דבר, ומוציא השתוקקותו אחר כך בהבל פיו כנ"ל אזי נעשה הנפש, והנפש הזאת היינו הרוח ממללא, הולכת באויר, ומגיע לאדם אחר, ומעוררת את האדם אחר לתשוקה הזאת, ולפי התשוקה לפי הנפש, לפי הרוח ממללא, כן נתעורר האדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר המדות, ערך אמת אות ח: מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע ע"ש ומש"כ.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה מפרש שבחי' שמש הוא בחי' ברית.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

רזין גניזין (עטרא שיתין וחמשא – ע' עטרין לכבוד המלך, עמ' רעה-) כדין קומי אורי כי בא אורך וכו', למשה אתמר. דייקום לאנהרא לאחריני בנהירו דיליה, דהא נהירו דאברהם כבר אתא לאנהרא ליה. וכבוד ה' עליך זרח, דא כלה דיליה דחפיית עליה. ועד דחשוכא הות, נהירו דיליה לא הוה נהיר. השתא זרח, דאתנהירת מסטרא דאברהם, דביה: מי העיר ממזרח (ישעיהו מא:ב – וזה בחי' צדקה ממזרח). כדין נהירו סגי יתגלי בעלמא מסטריא דאברהם ומסטרא דמשה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש עטרא שתיתאה (עמ' רלח) ז"ל אבל מסטרא דמשה, ולו יקהת עמים (בראשית מט:י) תיקונא אשתכח אפילו לאומין. דהא משה מסטרא דדכורא איהו, ורזא דא פני משה כפני חמה (בבא בתרא עה.), ומסטרא דא אומין דעלמא מתדברן. ורזא דא אומות העולם מונין לחמה (סוכה כט.). בגין כן וראו כל אפסי ארץ (ישעיה נב:י), דאומין נמי ישתמודעון דקב"ה פריק ישראל, ואינו בנין דיליה, וייתון לאשתעבדא תחותייהו, ע"ש.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט ד"ה וזה שכתוב תורי זהב – וזהו ענין הכתוב בזוה"ק, תיאבותיה דנוקבא עביד נפש נוקבא, ותיאבותי' דדכר עביד נפש דכר, כי מה שהוא נכסף הוא בחינות תיבותי' דנוקבא, והוא עביד נפש נוקבא, ומה שהדבר חוזר ונכסף אליו הוא בחינות תיאבותי' דדכר ועביד נפש דכר, ואחר כך באים לבחינות עיבור ולידה כמו שכתוב בזוהר שם (עיין בזוהר לך לך דף פה:), עכ"ל.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר סודי רזיי לבעל הרוקח, חלק א' אות ד' ד"ה ועוד ד' (דף כח.) ז"ל לפי שהשגמים בעלה דארעא והארץ תאבה לו, לכך מצמחת דומה לו ירוק, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

ועי' רש"י עה"פ אלה בני לאה ואת דינה בתו (ויגש מו:טו, והוא ממסכת נדה לא.) ז"ל הזכרים תלה בלאה והנקבה תלה ביעקב, ללמדך, אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, ע"כ.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט – הנהגת המזלות תחת הצדיקים

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל בדעת תבונות מבאר שיש שני הנהגות, הנהגת שכר ועונש, והנהגת היחוד שמסבב סיבות לגלות יחוד השם, וזה על ידי שנותן כח ורשות לכל מה שכביכול רע להשתלט בכל כחה, כדי להגלות שכל מה שהיה יכול להיות רע אינו אלא טוב ויחוד השם. ולפי הנהגת היחוד הצדיקים היו סובלים כל הרע והרשעים מקבלים כל הטוב. ועוד מבואר שם שהזמנים והמזלות הם מתנהגים על ידי הנהגת היחוד.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה איך הצדיקים יפלו תחת הנהגת המזלות כפי הנהגת היחוד, הלוא הצדיקים הם למעלה מהמזלות?

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה צריכים לומר שהצדיקים יקבלו על עצמם הרע. דהינו או שיבחרו בשפע רוחני תחת שפע גשמי כמבואר בלקוטי מוהר"ן, או שאפילו השפע הרוחני יבחרו לא לקבל, כמו מה שלכאורה מבואר על החלאים שקבלו משה רבינו והמשיח על עצמם.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כותב ששלמות הצדקה זה רק על ידי אמונה (אות ב) ואין קיום אמונה אלא על ידי ברית (אות ג). ויש לפרש דרק על ידי בחינת ברית עולים למעלה מהנהגת המזלות, ולכן אפילו עם האמונה שלימה לא יהיה מובטח קיום, כי עדיין הוא תחת המזלות. כי כן מצינו באברהם אבינו שכאשר כרת השם עמו הברית אז הראה לו צא מאצטגנינות שלך אברם אינו מוליד אבל אברהם מוליד, הרי ששלימות הבטחת האמונה אינה אלא על ידי ברית. [ועוד עיין בזוהר פרשת בהר דף קי: על הפסוק בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה שמבואר שם שלא מספיק מהימנותא עלאה אלא צריכים את היסוד].

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

[ואכן באות ט רבינו כותב שמה שנראית הנהגת המזלות זה בגלל חסרון זריחת השמש, והשמש הוא בחי' יסוד וברית]

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כותב לא:ד ז"ל וזהו (משלי ד) דרך רשעים כאפלה, שאין כוכבים ומזלות מאירין להם, ועל ידי זה נכשלים, והכל תלוי בברית ע"ש. ולא ברור לי מה זאת אומרת על הצדיקים, שהצדיקים על ידי שזוכים לברית מאיר להם המזלות ולכן אין נכשלים אבל לולא לא היה מאיר להם כן היו נכשלים, אי נמי אפילו שלא מאיר להם היו עומדים בנסיון. אבל על כל פנים זה לכאורה ברור שעל ידי הברית מאיר להם המזלות, כנ"ל שעל ידי הברית עולים למעלה מהמזלות. ולפי זה יש לומר שאפילו שהצדיקים מקבלים על עצמם תוקף ההסתרה של הנהגת היחוד, והמזלות חשוכים בעדם, עם כל זה אין זה נחשב לחסרון אור להם, כי כיון שהם קשורים בברית השפיע להמזלות, והרי לעולם הברית אין לו מעצמו כלום - ועם כל זה הוא מלא שפע מכל הצלם שבא לו מהתאספם במוחין, ולכן אלו הצדיקים טוב להם לא משנה מצב המזלות במקומם.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מה שרבינו כותב שיש לשמוח במה שהשם יתברך מראה לך חסרונות השכינה וכו', ותמוה מאד שהלוא סוף סוף מה יש לו לשמוח שהשם יתברך בעצמו מראה לו וכו' כאשר השכינה עומדת חסרה?!

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שזה שהשם יתברך מראה לו, זה גופא משתתף אותו לבחינת יסוד, ובבחינת יסוד אין חסרון חסרון, כי הרי זה מהותה - חסר מכלום, ועם כל זה מביא כל השפע. ודוק.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ל מי שהוא במדרגת אברהם הינו בחינות בעל פנש אזי בודאי כל אכילותיו וסדעותיו בבחינת לחם הפנים וכו' וכו' ואז כל העכו"ם וכל הכוכבים ומזלות שהם תחתיהם כלם הן טורחין בשביל זה האיש בבחינת (תהלים קי): שב לימיני, בחינת אברהם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (תהלים יח:לו) ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני, ובריש ספר מגלה עמוקות מהדורא תנינא דורש את הפסוק הזה על אברהם אבינו, ואיך שהשם יתברך רצה להשליטו על הג' עולמות (שכ"ם של תורה ט, אלא שבמגלה עמוקות, כוכבים – גלגלים), ודרש תסעדני מלשון סעודה, עיין שם. ולפי מה שרבינו גילה כאן א"ש ביותר, וימינך – בחי' שב לימיני, תסעדני. ויש עוד כמה השוואות, דוק ותמצאם.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט ויסב - קיצור הכוונות ליום הכיפורים יחוד אור זרוע אהו"ה והוא סוד החסדים, ומתפשטים בז"א שהוא מ"ה, מ"ה וי"ז - ס"ב....

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט – בסוף - ארבעה נכנסו לפרדס אחר קיצץ בנטיעות

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

אחר – נכנס לפרדס וראה מט"ט ואמר שיש שני רשויות ח"ו, והנה אחר הפסיק לשמור את התורה, אבל לא ראינו שהוא לוחם נגד התורה, כי היה מסתברא שתלמיד חכם כמותו, שעלה על כל חכמי ישראל, כיון שיצא לרע שח"ו יהפך ממש לרע, וכמו שר' צבי הירש זידטשוב העיד על עצמו שקודם שהוא קיבל לגמרי על עצמו עול מלכות שמים, הוא כמעט יצא לתרבות רע ח"ו, ואז היה חידוש בתוקף רעתו ח"ו. ואילו באחר לא רואים אלא שאמר שיש שני רשויות, שלא כיחש מציאות התורה, ואפילו הזהיר את רבי מאיר עד כאן תחום שבת, לשמור את התורה, רק הוא בדה עוד רשות חוץ מהתורה. והוא בחר לחיות את המציאות של הכוכבים ומזלות כי לא הבין שהם באמת תחת שלטון היחוד והתורה, אבל על כל פנים הוא ידע טוב כחו ואמיתתו ברשות התורה, רק שהוא חשב שהוא מוגבל ח"ו.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

והענין נראה לי, כי אחר טינא היה בליבו, טינא זה טיט, סתימה. כי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה מט) שאיש ישראלי לבו בוערת עד אין סוף, ואילו אחר (כיון שהרצון של הוריו היה שלא לשמה כמבואר בגמרא) היה סתימה, ולבו היה מוגבל. וכיון שנכנס לפרדס, דהינו שעלה במחשבתו להשגות קדושות, עולמות עליונים, והיה צריך לעלות עוד למעלה ממט"ט, שיהיה מט"ט כפוף תחתיו, אבל כיון שטינא היה ליבו, דהינו שהיה מוגבל ברצונו, הוא התעכב במט"ט, וטעה בו, מה שאין כן רבי עקיבא עלה בלבו עד אין סוף, וממילא הבין שמט"ט הוא אות בצבא לא יותר. וזה מה שכתוב על רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצאה בשלום, זה בחי' רצוא ושוב, כי אי אפשר להתדבק באין סוף אלא ברצוא ושוב כמו שרבינו גילה בתורה ד', דאם לא כן הוה נתבטל לגמרי (ובאמת הצבא של השם יתברך זה עם ישראל, כמש”כ בפרשת בא (יב:מא), בעצם היום הזה יצא כל צבאות ה').

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן איך שרבינו כותב שהרבי הוא בחי' הפרדס, ויש לו שני הכחות כמו התורה וכו'. כי הצדיק בעלותו לפרדס, מתאחד עם השם יתברך ביחודא שלים, עד כדי כך שמט"ט הוה בשבילו רק אות בצבא שלו.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין של הכניסה לפרדס הוא כמו השלחן של הצדיק, שהוא להעלות את הרגלין, בחי' הכסף, כיסופים, מזון, לאור הפנים, בחי' השביע בצחצות נפשך. וכמבואר בשיחות הר"ן (כד) משל למלך ובנו שהיו נוסעים זה לקראת זה בכיסופים גדולים, עד שבא אחד וחטף את הבן והביאו להמלך, שזה בחי' לפרנס את הצדיק. וכל זה רק עם הכיסופים הם ממש עד אין סוף ב"ה, אז הצדיק יכול להתדבק בהשם יתברך באור הפנים, לפנים ממחיצתן של מלאכי השרת, וכמראה החמה עמוק מן הצל, ואז הרי הכל עובדים וטורחים בשבילו. ואפילו בן עזאי ובן זומא היו בכלל עובדי השם, כי אור תשוקת ולהבת ליבם היה עד אין סוף, ולכן זה הציץ ונפגע וזה הציץ ומת, באור האין סוף. ובזה רבי עקיבא עלה על בן עזאי, כי הלוא איתא (בכורות נח.) שבן עזאי אמר כל חכמי ישראל כקליפת השום חוץ מהקרח הזה, והאריז”ל (שער הגלגולים הקדמה לד) גילה שהכוונה על בריאת נפשות הגרים בקדושה עיין שם, וזה דרך חסד וחסידות עיין שם, אכן בן עזאי לא היה נשוי, ולא היה לו את הכח להלביש את השגתו ביחוד השם, כי קודם שיוצאים לדרך צריכים לפקד את אשתו, כמו שרבינו מביא בסוף אות ד', כי צריכים שמירת הברית, ואין הכוונה לסתם שמירה, כי אז אדרבה בזה טעה דוד, כי משביעו מרעיבו, אלא הכוונה שצריכים לקיים את הברית שיהיה יחוד איש ואשה, כי בלי זה, הברית עולה ואין לו כיוון ותכלית למטה, ולכן בן עזאי הציץ ומת בהתדבקו ביחוד השם, ואילו רבי עקיבא עוד זכה להאיר את היחוד שזכה להשיג למטה. אבל אחר טינא היה בליבו, ולכן כניסתו לפרדס, להשלחן אשר לפני השם, לא הראה לו אלא להתדבק במט"ט, והוא עוד היה לו בחירה להתאחד עם מט"ט, ולא עמד בנסיון, כי השלחן והזיווג והיחוד הוא מסטרא דצפון, שהוא חסר (לא, וא' של יצר הרע, בגמטריא לב), מה שצפון בלב חולת אהבה שבוערת עד אין סוף (וכן התורה הקדושה תולה על בלימה, וכמו שאיתא במסכת סנהדרין דף כו, שהתורה בחי' תהו, כאילו אינה), והיחוד הוא רק על ידי הכתר כמבואר כל זה ביחוד היראה לרמח"ל (בריש פירוש הקצר, בענין ג' מפתחות ביד השם יתברך, ובענין י' עליונה של הא', היחוד העליון שהיה מאיר לאדם הראשון ולא היה צריך שום עבודה, רק בנשמה לעבדה ולשמרה בהשגת התורה ע"ש), ועל כן לא הצליח לראות את מט”ט כאילו כח בפני עצמו.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ובן חורין, שמוליד נשמות בעולם, כמו אברהם אבינו, זה רק הצדיק שזוכה ליחד תשוקת להבת לבו האין סוף ביחוד השם. ומפתחות הלידה רק בידו, אלא שכמו שכל אדם יכול להוליד, שממשיך מהשם יתברך בנים, כן כל אדם ממשיך נפשות בהוצאת כיסופיו בדיבור פיו. אבל הצדיק בחי' אברהם אבינו ממש מוליד את הנשמות, וכן אליהו הנביא קיבל את שני מפתחות מהש"י, והוא נחשב כפיו של משה רבינו, שהאותיות וצירופיהם וזיווגיהם נעשים על ידו, ועלה השמים בסערה, שזה השגת היחוד, שממילא הכל עובדים בשבילו תחתיו, והוא משפיע להם.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל על דרך דרוש, שג' המפתחות הם בחי' קדוש קדוש קדוש של ברכת יוצר אור, שמבואר בכוונות שזה 'להעלות מלכות דבריאה שהיא בהיכל ק"ק דיצירה, בהיכל עצם השמים דבריאה' (לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות), דהנה ידוע שהאריז"ל גילה שההשגות רבי עקיבא וחביריו בההיכלות היו בעולם יצירה, ואילו רבי עקיבא זכה לעלות במחשבה, כדאיתא בגמרא שהש"י אמר למשה רבינו על רבי עקיבא, כך עלה במחשבה, ומחשבה היינו עולם הבריאה, ועל כן בשלושה קדוש, בחי' שלושה מפתחות שהם תלוים בכתר, רבי עקיבא עוד עלה על כולם, להיכל עצם השמים של עולם הבריאה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

לא:ט- צריך הרב שיהיה לו שני בחינות אלו וכו' ואזי אפשר להנכנס ונתקרב אליו לקצץ בנטיעות וכו', ע"ש. וצ"ע שרבינו כתב בכמה מקומות (לקוטי מוהר"ן תורה קלד, ותנינא מז) שהצדיק צריך ליזהר מאד שכל אחד ישמע רק מה שראוי לו, דוקא שלא ישמעו ויכשלו ח"ו. וצ"ל שעכ"פ עם כל זה עדיין מניח את האפשריות.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

לא:(שיך לעיל). בעת שנופל ממדרגתו, אם ירצה להחזיק עצמו במדרגת למדן שנשאר לו, הוא לא טוב, רק צריך להחזיק עצמו ביראת שמים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שכתבנו בפרק על מסורה בברסלב.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חלק מיראת שמים זה לימוד תורה, ועיין בשיחות הר"ן אות קלז, שזה שעבר עבירה עלה על זה זה שהיה לו יראת שמים ולא עבר עבירה, כי זה שעבר עבירה היה קובע עתים לתורה. רק שיהיה לימוד תורה מצד יראת שמים ולא מצד למדנות, ופשוט.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לב

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בתורה מט:ז

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ריקוד הא' שיש להננחים עם הידים והרגלים פרושות לעשות א.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

פירש ענין מה שמקדמין לשמונה עשרה עם הפסוק אדנ"י שפתי תפתח, להמתיק את הש"ך דינים, ה' פעמים דין, בחי' נע"ר, להוסיף לה ה' אלפין, לבנותה ולתקנה לנער"ה, וזה על ידי הריקודין של נצח והוד, על ידי שמחה שבלב, כמו שכתוב וישא יעקב את רגליו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השפתיים הם בחינת נצח והוד בחינת משה ואהרן

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

והנה "משה אהרן" בגמטריא תר"א, והוא בגמטריא של הש"ך והפ"ר דינים ע"ה. יעו' בכוונות לריש שמונה עשרה, אדנ"י שפתי תפתח (תהלים נא:יז), שאותיות השפתיים הם בומ"פ בגמטריא פעמיים די"ן, שצריכים להמתיך הש"ך והפ"ר דינים. וידוע גם מהכוונות ש"אשרי העם שככה לו" - שככה בגמטריה משה, הרי שי"ל שעיקר המתקה של הש"ך דינים על ידי משה, והפ"ר דינים י"ל בעיקר נמתק ע"י אהרן, כמש"כ בזאת יבוא אהרן אל הקדש בפר. והשפתיים הם בחי' נצח והוד כידוע, והם בחי' אהרן, כמש"כ כי שפתי כהן ישמרו דעת, דעת זה משה רבינו, שהוא ג"כ בחי' נצח.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה מה שהש"י אמר למשה רבינו (שמות ד:יד) הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראת וראך ושמח בלבו. דבר ידבר הוא, כפל הלשון כנגד ב' שפתיים, כי משה עלה בדעת בבחי' ידעתי, וזה 'הנה יצא לקראתך', יציאת הדיבור, בבחי' תפתח, וזה 'לקראתך' לק-ראת-ך, ל"ק- אותיות קל, בחינת המתקה, של הרא"ת, ש"ך ופ"ר, כמנין משה אהרן כנ"ל, ועוד, לקראתך, ק"ר = ש', הרי שא"ת, ראשי תיבות אדנ"י שפתי תפתח! ואיך, על ידי השמחה שבלב, "וראך ושמח בלבו", והוא בגמטריא 'ברית' כרותה לשפתיים.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ואותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) של "יצא לקראתך וראך" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן אותיות היסוד של "וגם הנה הוא יצא" בגמטריא נחמן ע"ה. "ידבר" ראשי תיבות ר' ישראל דוב בער.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין ת"ר (מש"ה אהר"ן) בגמטריא קשר, שהוא בחי' היחוד של אצילות לאפוקי היחוד של מט"ט (כמבואר בספר אדיר במרום עמוד כח), וא"ש לרמז להם בתחילת שמונה עשרה שנכנסין לעולם אצילות.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הוא משה ואהרן (שמות) ע"ה בגמטריא כתר (תרי"ג מצות ושבע מדרבנן).

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור כוונות לראש השנה (עמ' קי') ג"כ מבואר שצריכים להמתיק אדנ"י עם ה', וע"ש שמכוונים הא' של אדנ"י בצורת רי"ו ועם דנ"י הרי פ"ר, וה' – פר"ה והוא מיתוק הפ"ר דינים ע"ש, פרה בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לג

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים. וצ"ב למה התורה הקדושה בחר דוקא בשני לשונות אלו, ולמה שתים שתים, ולא שלוש אחד וכדו'. וי"ל על פי מה שמבואר בלקוטי הלכות על תורה זו, בהלכות פורים (הלכה ד') שכנגד אהבה שבדעת ואהבה שבמדות יש שני הסתרות, הסתרה שעדיין יש ניצוצות קדושה, וזה בחי' עורף, והסתרה גמור כמו באלהי העמים שאין אפילו ניצוץ קדושה, רק שמקבל החיות מהקדושה. ולכן י"ל שכתפי זה בחי' העורף, ואפריקי, לשון אף-ריקי, אף הוא בחי' עבודה זרה כמו שאמרו רז"ל שכל מקום שיש ע"ז יש חרון אף, וריקי שהוא רק מכל ניצוץ קדושה. וחילקם לשתים שתים, כי הם בחי' כפירה ביחוד ח"ו. ונראה עוד שט"ט זה כנגד היסוד, שהוא ט' עולה וט' יורד כידוע. ופת, נגד המלכות.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב אם יאמר לך אדם היכן אלקיך וכו' ונדמה לו שבמקומו אין שם אלקים וכו' תוכל למצא אלקותו וכו' ולשוב אליו בתשובה שלמה ע"ש, ובלקוטי הלכות (פורים ד) הביא מהאריז"ל שבאלהי העמים אין שום ניצוץ קדושה כלל, אלא שע"כ מקבלים חיותם מהקדושה. ולכאורה מבואר מזה חידוש עצום מרבינו עוד יותר מתורה אזמרה ששם רבינו הקפיד שאפילו ברשע גמור צריכים למצוא נקודה טובה, ואילו כאן רבינו קובע שאפילו ברשע גמור שכפר בעיקר והוציא את עצמו מן הכלל, יכולים להחזירו בתושבה על ידי זה שהוא מקבל חיותו מהש"י.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ובביאור הדבר נראה לעניות דעתי, שמבואר בהתשובה שאומרים לו, בכרך גדול שברומי שנאמר אלי קרא משעיר, שהמשיב אומר להשואל, מה אמרת?! הרי אני שומע מפיך דרישה מהבורא! הוא קורא לי להסתכל במקומך! הרי שהמשיב מהפך את השואל לשליח מהשם יתברך, ובזה הוא ממשיך לו נפש טובה. וכמו שרבינו גילה בתורה לא שעל ידי כיסופין מולידים נשמות, כן הדבר בהמשכת אורייתא דעתיקא סתימאה. כי רבינו התחיל את התורה כאן, שצריך לבקש שלום, שיהיה שלום בין ישראל, ולא ביאר בתורה אלא ענין של התגלות הדעת במדות ולעתיד לבוא וגר זאב וכו' (ולכאורה אז יהיה גם כן שלום אפילו עם הגוים, כי אז לא יהיה ע”ז). ושלום הוא בעיקר בין שני הפכים. ולכן יש לאמר, שקיום הע"ז בעולם היה לתכלית שבחר השם יתברך לגלות את יחודו מתוך כל החשך וכו', ולכן יש כח ליהודי לאמר ליהודי אחר שהוא ממש היפוכו, שעל ידך השגנו את התכלית בזה, להמליך את השם יתברך בכל משלה, כי דרכך ה' קרא אלי משם. ועל ידי זה, יכול להחזיר את השואל בתשובה שלמה.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, נראה מבואר היטב לפי הנ"ל כי מובן שיכולים להפוך כל דבר בשורשו, כאשר זוכים להתיחס להדעת שהשם יתברך מודיע באותו דבר. ואז אפילו הארור של המן יכולים להבין שזה בא לברך את מרדכי.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ולעשות את זה צריכים הרבה שמחה, כי זה ענין תמורות, שרבינו גילה בתורה כד שכדי לצאת מהיכל התמורות צריכים שמחה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

תשמיעני ששון (יסוד - הצדיק) ושמחה תגלנה עצמות דכית (תהלים נא), אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות שהם בחי' מלכות) נ נח ויו, ויו זה הצדיק כידוע בלקוטי מוהר"ן - יעקב ויוסף.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה הענין מה שרבינו אמר שהוא יכול אפילו לשמוע לשון הרע וכדומה, כי ברגע שזה מגיע לאזניו נעשה צירופים אחרים, דהיינו שרבינו היה כובש את בחי' הימי רע שעל הדיבור עד שרק האותיות הקדושות היו משמיעים את עצמם, דהיינו שהמסר היה לטוב, אחרת לגמרי ממה שהיה נשמע בעולם הזה.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לג.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי שאומרים שאסתר נקראת על שם אליל בבלי אשטר, ומרדכי על שם אליל בבלי מרדוק. ולפי המבואר בתורה לג, ובפרט בלקוטי הלכות (פורים ד), אתי שפיר, כי כל הענין של פורים הוא לגלות שאפילו אלהי העמים מקבלים חיות והוויות מהשם יתברך. ודייקא הצדיקים הגנוזים בחינת סתרי תורה מחיין את מקומות האלו. וכן להיפוך, המלך אחשוירוש כל פעם במגילה מרמז על הקב"ה, כמו שארז"ל, וא"ש כנ"ל.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שענין הגורל, הוא הפור, מבואר היטב על פי תורה לג. כי מבואר שפורים הוא יום יודע לה', וכן מבואר בכוונות שפורים הוא התגלות יסוד אבא, הנקראת שלום, שהוא כל הענין של התורה זו שמתחלת צריכים לבקש לשלום וכו', שעל ידי כפיית הימי רע, אותיות התורה בולטות, והוא בחי' התגלות אורייתא דעתיקא סתימאה. וזה היה נס של הגורל, שדייקא אותיות אלו בלטו.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתי י"ל שבכלל הגורל היום נקרא לטו – כי האותיות בלטו…

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב כבר הבאתי כמה פעמים למעלה מלקוטי הלכות שיש שני דרגות בימי הרע וההסתרה על אותיות התורה, כי יש בחי' של עבודה זרה שאין בה שום ניצוץ קדושה כלל, ועם כל זה בודאי יש בו אותיות התורה. ונראה לע"ד, שבזה מבואר ענין השני דרגות של אהבה שבדעת ואהבה שיש במדות, שלא כל כך מובן (עמש"כ בפרפראות לחכמה). ונראה שבדבר שאין בו שום ניצוץ קדושה, ע"כ התפקיד האמיתי של הדבר הזה הוא אחרת לגמרי ממה שנראה לעינים פשוטות בעולם הזה, ולכן אין שייך כלל להשיג בליטת האותיות בזה הדבר באהבה שבמדות, כי המדות שייכים על כל פנים לעולם הזה, והעבודה זרה אין בו שום תפקיד אמיתי (דהיינו של קדושה ואמת) בעולם הזה, אז כדי להשיג תפקידו והאותיות המחיים אותה, ע"כ צריכים השגה למעלה מהמדות, והיינו אהבה שבדעת. מה שאין כן כל דבר שיש בו איזה תועלת ושייכות של תפקיד של קדושה גם בעולם הזה, יהיה להדבר הזה אותיות התורה שמושגות באהבה שבמדות.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ב תאמר לו בכרך גדול שברומי, כרך רומי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, אי נמי בכרך רומי בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר קנאת ה' צבאות (עמ' צט) ז"ל שזהו ענין מה שאמרו (סנהדרין צח.): שהוא יושב אפתחא דרומי, והוא ענין ממש "ויתן את רשעים קברו", כי משה הוא צריך לתקן ישראל במה שיהיו מנוקים מן הערב רב, וזהו הבירור המגיע לו, לכן הוא קבור שם עמהם. וכבר פירש רשב"י בפ' תצא, ענין קבורת משה, שהוא בצולמא דלאו איהי הגון ליה, כמו שפנרש בס"ד המאמר ההוא. אך המשיחים צריכים להיות אפתחא דרומי, וזה נקרא להם קבורה, בהיותם צריכים להיות מלובשים בתוך הקליפה, והיא קליפת עשו וישמעאל, שהם האומות השולטות על ישראל, והם צריכים להשתעבד תחתיהם ע"י המשיחים האלה. אך יש רומי רבתא, ויש רומי זעירתא, ושם יושבים המשיחים אחד מבחינת רומי רבתא, ואחד מבחינת זעירתא. ומשם מבררים הניצוצות הצריים לישראל. ובסבלם הצער מקילים מעל ישראל, עכ"ל.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

אפתחא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, זעירתא, עם הו' אותיות בגמטריא רבי נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ג והנה יש שני מיני ימים: ימי טוב וימי רע וכו'. וכן באדיר במרום (עמ' פח) כז"ל אם כן נמצאו שני זמנים, בין לאדם ובין ליצר הרע, ובין למאורות שהם השורש, זמן שליטת הטוב וזמן שליטת הרע, ע"ש.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ג אבל מי שכופה את עצרו הרע וכו' אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר ע"ש. ע' בתיקונים חדשים של הרמח"ל (עמוד כ) שכז"ל אורייתא לא אתחזיאת לשום בר נש אלא בגין דאתמסרת לעובדא, ע"ש.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לג:ג

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

איתא במנחות (קי.) בכל מקום מקטר מגש לשמי (מלאכי א) בכל מקום סלקא דעתך, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום וכו' ע"ש. ולפי מה שגילה רבינו כאן י"ל בכל מקום סלקא דעתך, דהיינו שצריכים לסלק את הדעת, בבחינת עד דלא ידע, כי הצירופי אותיות של התורה שם הם סתרי נסתרות מבחי' תורה דעתיקא סתימאה שאין להם השגה בעולם הזה כלל, וכל מה שחושבים עליהם מבחי' עולם הזה נותן כח להקליפה ח"ו. ורבי יונתן אמר אלו תלמידי חכמים וכו' כמו שרבינו גילה כאן שיש צדיקים גנוזים שהם חיים את התורה של עתיקא סתימאה ולכן להם יש להם ממש עסק בתורה בכל מקום ממש.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ג – כפית היצר הרע ובליטת האותיות אפילו בין העכו"ם - עיין מש"פ במסכת נדרים פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

לג:ד והתורה יש בה שני בחינות: בחינות נגלה ובחינות נסתר, והנסתר הזה הוא אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שזה הבחינה כמעט היה כבר בהדורות הקדמונים מאדם הראשון עד אברהם אבינו, שאז היה ההנהגה מאריך אנפין (-והרי שהתורה השייך להם היה בבחי' עתיקא קדישה), ואז היה העבודה רק להמשיך את הקדושה, והיה כבר מאיר מאליו, אבל אחר שלא זכו, וירד ההנהגה לז"א בימי אברהם, אז כבר צריכים להפריד הזוהמא לצד אחר וכו' עיין כל זה בספר אדיר במרום (כט-), ונראה שכמו שנשארו בהמות מבחינה זו של ההנהגה של א"א, כמו חמורו של פנחס בן יאיר (אדיר במרום לג), כמו כן, וכל שכן, יש צדיקים גנוזים, שרבינו מזכיר כאן, שהם חיים בהנהגה זו.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לד

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת אבות ד:א איזהו חכם הלומד מכל אדם

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

יש הרבה שאלות פשוטות בפשטות ההבנה, כי רבינו מגלה שקודם מתן תורה היה הכל אנכי ורק אחר מתן תורה הממשלה ניתן לישראל בבחי' יוסף הוא השליט, ויוסף גופא היה לפני מתן תורה – ואכן רבינו כותב שהוא קיבל מחכמה ובינה ועם כל זה הרי כבר היה אז בחי' של צדיק מושל שזה לא בחי' אנכי, וכן אברהם אבינו שקיבל ממלכי צדק. ומלכי צדק זה היה חסר הבושה כי הגמ' (שבת קד) אומרת א"ת ב"ש וכו' אם את בוש גר דק, ומלכי צדק הוא ד"ק י"ם כ"ל. והיה נראה שאברהם היה לו את הבושה הזו, ומלכי צדק הקדימו, ולכן השם יתברך קבע הכהונה באופן של צדיק מושל בי, שבאמת מקדימים את הצדק אפילו קודם שם השם. ועוד לא מבואר שהשליטה רבינו כותב הוא בחי' צדיק מושל בי, ואח"כ כותב שהוא ענין ממשלה על עם ישראל, וכמדומני על זה פירשו שהממשלה על עם ישראל הוא דרך התפלה שהוא פועל אצל השם יתברך, וזה אינו מבורר, כי רבינו אומר שהשפע זה על ידי תורתו. ועוד יש דיבור מרבינו במ"א (ליקוטי מוהר"ן רכג) שצדיק גוזר זה לא סתם בכח תפילה, אלא שהצדיק יש לו את הכח. עוד צ"ב למה רבינו קבע שצריכים לקבל מרק ג' נקודות, ולא מנקודת התורה שהוא גם כן נקודה עם ויו כמו שרבינו גילה באות ו. ועוד איך זה מהני להאיר בלב אהבה, הלוא זה גופא הבעיא שהאהבה ירדה שמה, וי"ל. ועוד צ"ב בכלל שרבינו מדבר על שבירת הכלים באצילות והכלי ירדה לבינה דבריאה, והרי אצילות הוא אלהות ואיך זה שייך לנו, ואם באמת זה שייך לנו באיזה בחינה, הרי אנו יכולים להשפיע ישר לבינה שבאצילות. ועוד צ"ב שמבואר שהצדיק מאיר מהחכמה שלו להבינה שלו מיניה וביה, ואין הבינה צריך לקבל דוקא מהיסוד. ועוד כמה דברים שצ"ב.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא נראה לע"ד על פי יסוד גדל שגילה הרמח"ל בריש יחוד היראה ז"ל: העולמות נבראו בסוד כמה בחינות, דהיינו סדרי מציאותם ועניניהם הם בסוד תפארת ומלכות, אך עניני הארה והשגה שיש לנשמות להשיג לעתיד לבא, תלוי המה בסוד צדיק. והעולמות בבחי' זאת נבראו בסוד תש"ך עולמות, וזה סוד "עולם חסד יבנה", כי י"פ ע"ב הוא תש"ך, ור"ת ח'סד י'בנה – ח"י, כי שרש כל זה הוא ענין ח"י עלמין, בסוד הצדיק, בסודו ההשפעה, בסוד "ונהר יוצא מעדן", וסוד זה תש"ך צירופים דבראשית. זאת היא כוונת הפסוק "בראשית ברא" כו', שכל שאר בחי' העולמות כולם תלויים ונכללים תחת בחי' התש"ך אלה, ע"ש, כל דה"ק.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה נראה שמה שרבינו קורא לפני מתן תורה, פירושו סדרי המציאות ועניניהם בסוד תפארת ומלכות, ואחר מתן תורה פירושו סדר ההשגה בסוד צדיק וככל המבואר שם. וקודם מתן תורה שהיה הכל בבחי' אנכי, על כל פנים היה קיום של כל המערכת של הנהגת השם יתברך כולל יסוד, ויוסף זכה להיות מרכבה ליסוד דאצילות, שהיה מקבל מחכמה ובינה, וממילא היה לו את כח היסוד שהוא השליט. אבל אחר מתן תורה, דהיינו דרך ההשגה, אין איש הישראלי צריך לכל זה, להיות זוכה להיות ממש חלק מהמרכבה שמקבל מחכמה ובינה דאצילות להיות צדיק יסוד עולם, אלא כבר ניתן לכל אחד נקודה של יסוד, ודרך הנקודה הזו האיש משיג ושולט על כל המערכת, אפילו בעולם האצילות.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאמרו רז"ל (אות ז – נדרים לב:) בקש הקב"ה להוציא כהנה משם – דהיינו לקבוע את הכהונה רק לפי מציאות סדרי המציאות, וזה בחי' שם, כשמו כן הוא, מציאותו ממש, ובשביל שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, נטלה משם ונתנה לאברהם, שעל ידי ששם הקדים את הצדיק, על כרחך קבע שצריכים ללכת עם הכהונה על פי סדר ההשגה שתלוי בצדיק, בחי' אחר מתן תורה.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי דרכינו מבואר הענין שרבינו לכאורה מערב שני ענינים במה שהיסוד משפיע ללב, אחד עצם ההשפעה, שזה היה חסר להחסד הנפולה שם, ושני על כל פשעים תכסה האהבה, שלפי הטעם הזה משמע שלא מספיק מה שהיסוד משפיע להלב, ועדיין צריכים את האהבה לכסות. והיינו כי בודאי לא מספיק, וכל סדרי המציאות שנפלו ושברו עדיין לא קבלו את התיקון הצריך, רק כיון שעל כל פנים יש דרך מתוקן בנקודה אחת, דרך ההשגה, האהבה השורה שם יכסה על כל הפשעים, והיסוד ישלוט לגמרי, כמבואר שם ביחוד היראה. ועיין שם איך שזה דייקא בסוד א”ת ב”ש, וכל ההשגה תלוי במה שהאדם בוש מהשם יתברך, ועל ידי השם יתברך מקרבו, וזה דרך ההשגה, שהבושה עדיין שם, ואדרבה מהפכו לאהבה והשגה, ודוק.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ב, ד – הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו וכו' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת בהעולתך ע"ה א-ל נא רפא נא לה - יב:יג. והוא שייך גם לתורה רכג.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ב "ועקר הממשלה – להאיר ולהתעורר לבם לעבודת השם יתברך", עיין תורה יח:ה ז"ל ובאמת מלכי העכו"ם אע"פ שמולכים עלינו, אין במלכותם מבחינת מלכות ישראל וכו' וזהו שאמרו חנניא מישאל ועזריה לנבוכדנצר: אתה מלך עלינו לכרגא. אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות – את וכלבה שוה (ויקרא רבה פ' לג, במדב"ר פ' טו, ומדרש שיר השירים), הינו שאמרו שלא נגע במלכות ישראל השיך לאמונתנו וכו' ע"ש. ועיין בתורה נו:ג ז"ל וצריך להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות, שלא תהיה בבחינות (פסחים פז:): הרבנות מקברת את בעליה. כי כל אחד לי בחינת המלכות שיש לו הוא בחינת צופה, שמטל עליו להזהיר ולהוכיח את האנשים שהם משרשו, שיש לו בחינת מלכות עליהם וכו' ע"ש. ולפי האמור כאן בתורה לד, זה התוכחה הוא ממש חלק מהמלכות גופא, כי הרי כל מלכותו הוא גופא בזה שמשפיע ומאיר להם הדרך הנכון.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ג כי לכאורה קשה,למה אנו צריכין לתפלה, והשם יתברך יודע מחשבות, אבל מחמת שהדיבור הוא כלי השפע, שבהם מקבלין השפע וכו' ע"ש (ועי' תורה עג).

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

קושיא זו מתורץ ג"כ על פי מה שרבינו גילה בתורה קנו, שהשם יתברך שולח להמדבר אליו דיבורים של רוח הקודש, והרי בודאי צריכים להוציא דיבורים אלו בעולם.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

על קושיא זו יש תירוץ מתוק מאד מהכלי יקר (בראשית יב:ג), שמתאים מאד לדרכו של רבינו, על כן אביאו כאן בשלימותם:

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ואברכה מברכיך ומקללך אאר. מה שלא נאמר ואאר מקלליך כדרך שאמר ואברכה מברכיך, כי לאדם מערכי לב, קודם שמוציא איזו דיבור מן השפה ולחוץ כי הוא מעריכו תחלה בלב ובמחשבתו. וידוע שלטובה הקב"ה מצרף מחשבה למעשה אבל מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה שנאמר (תהלים סו.יח) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' וכתיב (ישעיה סה.כד) טרם יקראו ואני אענה וגו' לפי שקודם שהאדם מוציא מפיו בשאלתו ובבקשתו כבר היה מחשב בלבו לבקש על ככה על כן הקב"ה יענהו משמי קדשו, קודם שיקרא לאפוקי בשר ודם השואל דבר מחבירו צריך לפרש בשפתיו כי אין אדם יודע מה בלבו של חבירו אבל הקב"ה בוחן לבבות ממלא כל משאלות לבו כמ"ש (תהלים כ.ה) יתן לך כלבבך וגו' וכמו שנאמר (משלי טז.א) לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. רצה לתקן בזה קושיא זו והוא אם באמת הקב"ה ימלא שאלתו אחר שנערך הדבר בלבו של אדם א"כ למה זה צוה ה' על התפלה בפה. על זה אומר ומה' מענה לשון כי זה מתת ה' הוא שנתן מענה לשון לאדם, כמרז"ל (יבמות סד.) שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים, לפי שנמשלים אצל השי"ת כילד שעשועים אצל אביו אם הוא מבקש דבר מאביו אע"פ שאביו יודע מה שהבן צריך מ"מ רוצה האב שיוציא הבן מפיו מבוקשו לפי שהאב משתעשע בדבור שפתיו של הבן. כך אומר הקב"ה לישראל השמיעני את קולך כי קולך ערב לגשת לי. ואין הש"י רוצה להתנהג עמנו כדרך השרים שאין מניחין לדבר בפניהם הרבה ומיד כאשר יבינו כוונת השואל אומרים לו קצר דבריך או כלה מדברותיך וצא, אבל הקב"ה בחסדו אינו כן כמ"ש (תהלים כא.ג) תאות לבו נתת לו ואעפ"כ וארשת שפתיו בל מנעת סלה. לפי שאנו בעיניו ית' כשעשוע ילד ובן יקיר. ז"ש אע"פ שטרם יקראו ואני אענה מ"מ כל עוד שהם מדברים ואני אשמע כי לא מנעתי מהם ארשת שפתותיהם.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

וזהו שנאמר, און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה'. ושמא תאמר שגם לענין הטובה הוא כן ת"ל אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי. כי אצל התפלה אין הדבר כן אלא שומע בקול תפלתי אע"פ שעדיין לא הוצאתי הדבור מפי וא"ת א"כ איפה למה בקש ה' מידי רמוס חצריו להתפלל לפניו, ע"ז אמר ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי. כי אני נותן הודיה לשמו ית' שבחסדו לא הסיר תפלתי וחפץ בארשת שפתי כאמור. לכך נאמר ואברכה מברכיך כי המברך אותך חושב בה בלבו קודם שמוציא הברכה מפיו ומחשבה טובה חשובה כמעשה ע"כ אני מברכו קודם שיצא הברכה מפיו. אבל במקללים אין הדבר כן אלא ומקללך לאחר שהוציא הקללה מפיו אז אאר אותו אבל לא קודם שהוציאה מפיו, כי מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (צע"ק כי בגוים כן מצרפה למעשה, ואכמ"ל), עכ"ל.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ג הדיבור הוא כלי השפע, וכן עיין בתורה עג.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שאין הענין והרעיון בעצמו הכלי, רק האותיות והתיבות. ודבר זה מצאנו גם לענין נדרים, שהולכים ממש אחר הדיבור של הנדר, ולא אחר הרעיון והענין. למשל, יש כלל שנדר שהותר מקצתו הותר כלו. אכן אם יכולים לתקן לשון הנדר, דהיינו להוסיף עליו בלי לשנות הדיבור הראשון המקורי, רק להוסיף חוץ מזה וכדומה, אין הנדר בטל, אף על פי שהותר קצת ענינו (יורה דעה רלב:ח ועוד. מה שאין כן לענין עדות, עיין במשנה ביבמות טו:ה אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג, רבי מאיר אומר, הואיל ומכחישות זו את זו, הרי אלו לא ינשאו. רבי יהודה ורבי שמעון אומרים, הואיל וזו וזו מודות שאינו קים, ינשאו, ע"ש).

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ד כי קודם מתן תורה היה הממשלה ביד הש"י, ואחר מתן תורה נתן הממשלה ליד כל ישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

במאמר פסיעותיות של אברהם אבינו (אות לה) כז"ל וענין שתי נשים הם סוד הא לחמא עניא, מה דרכו של עני בפרוסה (פסחים קטו:), הוא סוד המלכות הנקראת עני, ובהיותה בסוד העני שהוא בפסח קודם נתינת התורה, אז נקראת עני, ואז היא פרוסה וכו' ע"ש. ובהערות בעל "שמן ששון" כז"ל צ"ל איך בפסח היא בסוד העוני הלא בפסח היא בתכלית הגדלות והיא עמו פנים בפנים במדריגה ו' כמ"ש רבינו באורך בע"ח של"ו פ"א ופ"ב אשר לכן אנו אומרים הלל גמור בפסח יע"ש, ואפשר לומר שלהיות דכל זה הגדלה דזו"ן בפסח אינו אלא דוקא ביום א' דפסח כדי שלא יהיה אחיזה אל החיצו', ואחר כך תיכף בלילה שני דפסח מסתלקים המוחין מזו"ן וחוזרים ונמשכים לאט לאט כל ימי העומר וכו' ולזה קרא אותה עניא דחוזר ז"א להיות ג' כליל בג', ובודאי דהיא ג"כ חוזרת הליות בסוד נקודה וכו' וכו' נמצא דבפסח עצמו חוץ מיום א' דפסח היא עניא בסוד נקודה, עכ"ל.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו מדברי רבינו מבואר שכל עוד שלא נתנה התורה לישראל, היה הממשלה ביד השם יתברך, וזה שינוי גדול במלכותו, והרי בבחינת המלכות של ישראל היתה עניא.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ד נמצא שרצונו מלבש בכל התורה ועכשו שהתורה מסורה בידינו גם הרצון של השם יתברך מסורה בידינו שאנו מושלין כביכול ע"ש.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר הבהיר אות ג' ז"ל ומפני מה התחיל התורה בבי"ת, כמה דאתחיל ברכה, ומנלן דהתורה נקראת ברכה, שנאמר (דבירם לג:כג) ומלא ברכת י' יום ודרום ירשה, ואין ים אלא תורה שנאמר (איוב יא:ט) ורחבה מני ים, מאי ומלא ברכת ה' אלא כל מקום שנאמר בי"ת הוא לשון ברכה כדאמרינן בראשית, ואין ראשית אלא חכמה שנאמר (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה', ואין חכמה אלא ברכה שנאמר ויברך אלקים את שלמה וכתיב (מלכים א:ה:כו) וה' נתן חכמה לשלמה, משל למלך שהשיא את בתו לבנו ונתנה לו בחתונה ואמר לו עשה בה כרצונך, עכ"ל.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ד ואחר מתן תורה, הרחב פיך ואמלהו (תהלים פא:יא) ע"ש.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות דף נ. בשאלה נמי הכתיב הרחב פיך ואמלאה, ההוא בדברי תורה, ע"כ (בעיון יעקב (על העין יעקב ד"ה האי) פירש שאף שלא מפרוש בפסוק שמדובר בדברי תורה, דרשו זאת מהלשון 'הרחב פיך' שהפה רומז על התורה כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין צט:) שאדם נברא לעמל פה, שנאמר (משלי טז:כו) 'כי אכף עליו פיהו', וביארו חז"ל שהכוונה לעמל התורה. והמגיד תעלומה (ד"ה בדברי) כתב, שכרשו כן ממה שכתוב בהמשך (תהלים פא:יב) 'ולא שמע עמי לקולי', שמשמע שמדברים על דברי תורה).

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ז "ומובא בעץ חיים (בהיכל הנקודים שער שבירת הכלים פ"ג), כי שבירת כלי החסד נפלו אל בינה דבריאה וכו' והוא החסד נשאר ביסוד מלכות,ל צ"ע כי כן היה בתחילה, אבל אחר כך כאשר יצאו האורות ליסוד ומצאו שם אורו של חסד, נתפשטה החכמה וקבלתו, ונפל כליו של חסד שניה עד התפארת דבריאה, ואז קבל היסוד, נשבר ונפל כליו לגבורה דבריאה, ואור שלו עלה לכתר (ע' כל זה בכללות האילן לרמח"ל ב:ו ובעוד כמה מקומות).

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ז נמצא שאהבות רעות באים משבירת כלי החסד, ע"ש.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עיין משלי יט:כבת אות אדם חסדו (וטוב רש מאיש כזב).

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

לד:ח כי כשתקבל וכו'. ולא סיים מה יהיה כאשר תקבל, וכמבואר לעיל שעי"ז מתבטל החרפה. וכבר עמדו על זה חברים ורצו לחדש שבאמת אי אפשר לזכות לזה לתכליתו. ונראה לי שחלילה לפרש כן, והרי גם בתורה נב – הנעור בלילה - רבינו כותב שאפשר לבוא לביטול גמור וכן בעוד מקומות. ויתכן לדחוק את הלשון, כי פירושו כאשר.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לה

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

לה:א "ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה וכו' ובנותי ' וכו' שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות"… נוכש אדם מכניס בתוך שכלו הקדש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות, אזי נתמעט קדשת שכלו כפי תפיסת המקום וכו' ע"ש. ויש לפרש בזה מה שבת שבע הזהיר את שלמה המלך (משלי לא:ג( אל תתן לנשים חילך, וכתב הר' משה דוד וואלי שחילך בגמטריא מחך, ולפי רבינו מובן כמין חומר, כי הנשים בחי' חכמות שאינן חכמה, ולכן צריכים להיזהר לא ליתן להם מקום במח.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין האזהרה הנ"ל של אל תתן לנשים חילך, נראה לע"ד שהוא אזהרה לא להסתכל חוץ מד' אמות של הלכה. כי הסתכלות וראית הענין הוא בבחי' שם ב"ן שהוא בחי' נקבה, בחי' נשים. (וכן העינים הם סרסרי עבירה, כמובא ברש"י סוף פרשת שלח (במדבר טו:לט), סרסרי בגמטריא לנשים . ועל כן נראה לעניות דעתי שתוכחה זו היא טובה מאד למי שרוצה להתחזק בשמירת העינים. והרי כל עצמה של בת שבע היתה בזה שדוד המלך הסתכל חוצה. (וכן שני נקבי החוטם הם בחי' נשים, בחי' לאה ורחל, וצריכים לשמור לקיים לא תהנה אף, כמובא בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה לב, ובאמת כל החושים של הראש, הם נקבים בחי' נקבה. וצריכים להיזהר בכולם לא ליפול ליתן להן חילך). וע"ש בפירוש רמד"ו כמה שהיתה מזהירה את של-מ"ה המלך לתפוס שם מ"ה (שהוא הזכר של השם ב"ן). ובזה י"ל למה בפסוק הקודם (משלי לא:ב) היא קוראת שלמה ברי, ובר בטני, ולא בן, כי אדרבה היא באת לחזק אותו בשם מ"ה, ועוד הרי בר הוא בחי' בחי' ותרב חכמת שלמה, שהוא בחי' רבות ' שמן משחת קדש (שמות ל:כה), שתרגומו משח רבות קודשא, כמובא בלקוטי מוהר"ן (תורה נד), שהוא בחי' שלמות המוחין והדעת (כמבואר שם, ובתורה ד, וקע"ז).

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

“וחכמות חיצוניות הם בחינת קנה, כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות, כמו שכתוב (משלי ד) קנה חכמה (ע' זוהר פינחס רלב, רלד). וזה לעעמת זה עשה אלקים (קהלת ז), הינו קנה שבקלפות, כמו שכתוב (תהלים סח): גער חית קנה, והם חכמות חיצוניות" עכ"ל.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

בספר משכני עליון הרמח"ל מבאר ההשתלשלות של הקנה (נדפס בספר גנזי רמח"ל עמוד קנח) ז"ל ותדע כי תר"ך מאורות גדולים ועצומים נמצאו מתפשטים מן המאור הראשון (-כתר), הוא הראשית הנעלם שזכרתי למעלה. והם נשרשים בשני שמות גדולים, מלאים כוח ועצמה, והם א"ל א"ל (-תיקון א' של הי"ג תיקוני דיקנא, ב' פאות). כי בהראותם את רוב תקפם ואת יקר תפארת גדולתם, נתפשטו כל אחד מהם לש"י עולמות (-י' פעמים א"ל), וב' ש"י הם תר"ך, והם כת"ר, כי הם בכתר הנשגב והנורא. וש"י מהם נשארו במקומם, והש"י האחרים נתנו ממנו אל החכמה והבינה. ואז נתחלקו ביניהם קנ"ה לאחד, ועל הסוד הזה אמר הכתוב: “קנה חכמה קנה בינה". והבינה היא הנותנת גבול והמדה, כי ממנה היא יוצאה, ובהגיעה אל היסוד אז נקרא הוא על שמה "קנה מדה". והנך ראוה כי כל זה נמשך מהגלות אותו הראשית, כי ממנו יצאו אלה השני קנים, והשמאלי הוא למדה, כמו ששמעת, עכ"ל.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בריש ההקדמה לספר זה (אות ב) פרשנו איך שחכמה חיצוניות הוא רק ענין של מדידה ע”ש, והיא זה לעומת זה למידת הקנה של הקדושה שממש מקים את הגבול והמדה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש גילה שהראש השנה שלו עולה על הכל. וידוע שראש השנה כולל הסוד של שינה (דורמיטא).

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן עם הכולל, והשינה הוא הדרך לקבל אמונה, כמבואר בלקוטי מוהרן תורה לה. וזה מאומן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בתורה הנ''ל אות ה' שעיקר המוחין - שזה בחי' ראש - מקבלים על ידי האמונה, ואין מקבלים אלא מאור הפנים. ודרך האמונה נקראת מלכות והוא בחי' ירושלים.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שסוף סוף צריכים לעלות את הציון הקדוש מאומן לירושלים.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

וכן רבינו הביא שם את התרגום מלכא דירושלים, והפסוק עיר הצדק קריה נאמנה, שמרמז שהעיר ירושלים יקרא (קרואי מועד, מקרא קודש) ויכלל בתוכה את אומן.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין שם באות ז' שהקליפות חזקות מאד על ירושלים - וכמו שאנו רואים היום כמה טעו בזה רחמנא ליצלן - כי צריכים להמשיך מגן וחשמל לירושלים, וזה בחי' ישמש את שמעון בן ננס, רמז על השמש של רבינו ר' שמעון, ורמז שעיקר הטעות בא על ידי אנשים שלא שמשו כל צרכן, כי גדול שימושו, ורמז שצריכים ננס, להניס את הציון מאומן לירושלים ולעורר בחי' הים ראה וינוס, גם ס' בא"ת ב"ש מתחלף לח' הרי ננס- ננח. ואז אמא - בחי' רבינו הקדוש כמובא שרבינו הוא האמא שלנו (לקוטי מוהרן תורה ד' ועוד מקומות) מסככת על בנהא - בחי' התלמיד היקר, סבא ישראל.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

וכן החשמל בגמטריא לנ נח נחמ נחמן. וצריכים להביאו מאומן להגן ולעורר וליתן כח לירושלים.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אתי שפיר מה שחז"ל קבעו לאמר תמיד "לשנה הבא בירושלים" כי שנה זה נ נח נחמ נחמן כנ"ל, צריכים להביא אותו מאומן לירושלים.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

לה:ו כי אי אפשר לעסק במשא ומתן באמונה כי אם בקי בידיני ממונות שלא יכשל בהם וכו' ע"כ. הבעלי מוסר הוסיפו, שאכן מי שכבר בקי בדיני ממונות חבל מאד שאיש כזה יבזבז זמנו במשא ומתן.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לו

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

לו:א וזהו כלל שכל נפש מישראל קדם שיש לה התגלות בתורה ובעבודה אזי מנסין ומצרפים את הנפש בגלות של שבעים לשון, הינו בתאוותיהן, ע"ש (ועיין בתורה כה, שכל פעם שעולים למדרגה וכו' וכן מצינו בעוד כמה מקומות). וי"ל שזה בחי' הופיע מהר פארן שקודם שהש"י נתן לבנ"י את התורה הוא הציע אותה לאומות העולם.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ג- תיקון של הרהורי זנות שבא לאדם שיאמר שמע וברוך שם. יש לציין שהגמרא בברכות (סוף טו:) דורש את הפסוק (תהלים סח:טו) בפרש שד"י מלכים, על אמירת שד"י – קריאת שמע – בפירוש ובדקדוק. וידוע, ובפרט מתורות של רבינו שהשם שד"י הוא מידת היסוד ותיקון הברית.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ד אזי צריך גם כן להוריד דמעות בשעת קבלת מלכות שמים. ראיתי הובא בשם הספר כתר שם טוב, שאמר הבעל שם טוב שכשנופל עליו מן השמים פחד מחמת התגלות מלכות שמים המחים מזדככים והדמעות יורדים (ועיין בתורה קעה, שעיקר הבכיה צריך להיות משמחה, ויכולים לזכות לפחד על ידי שמחה, כמו שרבינו גילה בספר המדות ערך אמונה אות לט שכאשר משיח יבוא בפתע פתאום, ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל עכ"ל. ובמתן תורה זכו לשמחה, כמו שכתוב ושמחת עולם על ראשם, והיא המעמד הכי גדול של התגלות מלכות שמים וקבלת מוחים, והיה יום הגשם בחי' דמעות).

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ד כי איתא (ספר שבילי אמונה נתיב ד) שהדמעות הם ממותרות המרה שחורה וכו' ע"ש. והנה מצינו שרבינו היה בוכה הרבה הרבה, וכמו שמובא למשל לענין ההקפות של ההושענות שהיה מוריד ממש נחל של דמעות, וכן מצינו שסבא ישראל העיד על ר' ישראל קרדונר שהיה מוריד דמעות בכמות מוגזם להפליא. וצ"ע אם הדמעות כאלו הם גם כן בבחינה זו, ואולי לנקות את המרה שחורה מכנסת ישראל, ויותר נראה שאינם בבחינה זו.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ד רבינו גילה את הענין לבכות בקריאת שמע, כדי להנצל מהרהורי נאוף ולזכות להתגלות התורה, כי לפעמים מספיק אפילו בלי בכיה כמו שביאר שם לעיל (אות ג') כי מעצמין את העינים בבחי' עולימתא שפירתא דלית לה עיינין, ועי"ז פורשים מהשפחה בישא אמא דערב רב, וזוכין לגבירתא אשה יראת השם, ונכללין בי"ב שבטים ע"ש.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל מה שכתוב בפרשת ויצא (כט:יא) וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך, כי רחל היא העולימתא שפירתא דלית לה עיינין, ויעקב בא לתקן את טהרת השרש של עם ישראל לנצח נקי מהשפחה בישא והערב רב, ולכן גם כן בכה, ויב"ך, האותיות החיצוניות ו"ך כמנין הוי"ה, והאמצעיות י"ב כנגד הי"ב צירופים שהם כנגד הי"ב שבטים. ועמש"כ בזה בתהלים ע"ה ורוח נכון חדש (נא:יב).

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ו וזה הוא כלל גדול, כי מפי עליון לא תצא כי אם אור פשוט, אך לפי בחי' כלי המקבל את האור, כך נצטייר האור בתוכו, אם הכלי הוא בשלימות, אזי הוא מקבל בבחי' מאורות מלא, ואם ח"ו הכלי אינו בשלימות, אזי הוא מקבל בבחי' מארת חסר ואו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום (עמ' תקסט, מכון רמח"ל) ז"ל אך צריך שתדע שיש שני מיני אותיות, יש האותיות כמו שהיו במלכים קדמונים ונשברו, שגם שם כבר היו טנת"א. ויש האותיות אח"כ בזמן התיקון. ותדע שמן האותיות של התיקון לא יצא שום דבר רע, אלא כל הקליפות ותולדותיהם הם עשויים מן האותיות של המ"ק ע"ש.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ברך לקחת בקמץ. עיין בספר מי שהשילוח ריש פרשת יתרו פסוק כד. וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר – אמר בקמץ וכו'.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

לו:ו זאת התורה היא לשון רבינו ז"ל, ואמר שהיא סוד כוונות קידוש, ויתבאר במ"א אי"ה, עכ"ל. לא מצאתי. אכן בספר יקרא דשבתא על תורה זו כז"ל וזה בחינת השבעים תיבות שבקידוש של שבת שאומרים על היין, והם כנגד השבעים קולות הנ"ל בחינת 'יין לארמא קלא' כמבואר בזוהר הקדוש וכמובא במאמר עתיקא הנ"ל. וכלל כל התאוות והמדות רעות של השבעים עכו"ם הוא תאוות ניאוף, וקדושת שבת הוא בחינת שמירת הברית כידוע, ע"ש.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד, שהרי בקידוש מורידים ומכניסים מוחין להשכינה, וענין המוחין הם המנהיגים את הפרצוף, ולכן זה בחי' לצייר אותיות התורה לטוב. וכן 'ויכלו' מסיימת עם 'לעשות' בחי' ראה נתתי לפניכם, שעלינו לגמור לטוב ולא לרע.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לז

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ד

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

הנצנים נראו בארץ - אלין אבות העולם וכו' דא קלא דינוקא דרביא דלעי באוריתא, כמו שכתוב תורי זהב וכתיב ועשית שנים כרבים זהב וכו'.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במגלה עמוקות פ' תרומה שני כרובים גמטריא אברהם יצחק ויעקב.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

לז:ו עקר חסרון הפרנסה שנתמעט בדורות הללו, אין זה אלא על ידי השוחטים שאינם מהגנים עיין שם.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנא דבי אליהו רבא פרק טו ז"ל והמגרים בשחיטתו כל שהוא, זה רע עין. ברוך המקום ברוך הוא, שאין לפניו משוא פנים, כשם שהטבח מושך הבשר מן הצואר ומגרים ומביאו לידי פסול, כך מושכין ממונו ממנו ונותנין אותו לאחרים, שנאמר (משלי כח:ח) מרבה הונו בנשך ותרבית וגו' (לחונן דלים יקבצנו. – כך המגרים בשחיטתו אינו מוותר על מעט הבשר שבמקום השחיטה, ובשניהם נוהג הקב"ה מידה כנגד מידה ולוקח מהם את ממונם), ע"כ.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לח

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ב בעיקר רבינו מביא ג' פסוקים על עצירת רוח הסערה, יקום סערה לדממה, רוח סערה עשה דברו, אוסרי לגפן עירה, ר"ת ירא, כי יראה בחי' דיבור (תורה טו:ז).

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה לח

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לח:ג, ה, בסוד התפילין שצריכים להעלות את הדיבור לה' גבורות של שביד שמאל ע"ש. ע' במסכת ברכות ריש דף ו: וכולהו (כל הפרשיות של תפילין של הש"י) כתיבי באדרעיה (זרוע של הש"י), באדרעיה שהוא מקומו של סיחון מלך האמורי פירשו על התורה מקום מלכות או שם המלכות. וגם סיחון לשון סיחה. וזה ענין סערה על זרועו של הקב"ה, כי כולהו כתיבי באדרעיה, שמקשר הדיבור לשרשו. (גם אדרעיה זה תחילת קדושת א"י שמתחלת בעבר הירדן, וקדושת אוירא דא"י קשור לקדושת התפילין כמובן ממה שרבינו השיב לאותו גדול ששאלו אותו על עבודתו בארץ ישראל, ורבינו אמר לו כיון שאינכם יודעים סוד כונות תפלין אינכם יודעים סוד ארבע רוחות של ארץ ישראל, שבחי הר"ן אות לא).

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ד ותקון הדבור הוא על ידי התורה שלומדין בצר לאדם בעניות ובדחקות שהוא בחי' לילה שאז שלטנותא דקץ כל בשר וכו'. ובסוף התורה כז"ל צריך לתקן הדבור הנקרא רגל. ואיך תתקן הדבור, עשות חפציך ביום קדשי. כי זהמת הנחש גרם ל"ט קללות ל"ט מלאכות, וצריך כל אדם להמשיך קדשת שבת לקדש ימי החול וכו' ולפי הקדשה וכו' כן נדחה זהמת הנחל וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הם אותם בחי' דהיינו מה שלמודין בצר הוא ענין לקדש החל בקדשת שבת קודש.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

לח:ד בשעריך ירושלים – על ידי התורה – ע' לה:ה שירושלים הוא בחי' אמונתך בלילה פשטא אורייתא.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לט

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף טז. ושם דף טז:

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מ'

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף יז. וביומא יט..

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

איתא בעשרה מאמרות אלה מסעי בני ישראל וכו'.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

הרי רבינו הקדיש תורה מ' לדברי העשרה מאמרות, אף על פי שרבינו אמר על המחבר (חיי מוהר"ן נא) שטעה ועות מאד על ידי חכמתו שאמר שהזקן גבוה כל כך עד שחוץ לארץ אינה יכולה לסבל אור קדשת הזקן.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה. – עיין תורה צב והמראה מקומות שם.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים, ע"ש.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסכת אבות ה:ט ז"ל גלות בא לעולם על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכת דמים, ועל השמטת הארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מא

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף יח.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מב

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף יט.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

כי התלב גונין הם האבות כנ"ל והם לבושין דשכינתא וכשהלבושין נהירין בזכות ובבהירות נקרא זכות אבות.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תוצאת חיים (חק לישראל יום א' פרשת נח) כז"ל וכל מאן דמקיים פקודא דאורייתא כאלו הוא לביש לשכינתא בלבושהא.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

כי שם שד"י הם האבות, כי ש' תלת ענפי האילן שהם האבות, והם שלשה שמות היחוד, ה' אלקינו ה', שהם י"ד אותיות, והם י"ד של שד"י, ור"ת של אברהם יצחק יעקב וכו'.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר סודי רזיי (עמ' ג') לבעל הרוקח, שדרש שם שד"י, ש' בגמטריא מצפ"ץ שהוא הוי"ה בא"ת ב"ש, ד"י אותיות של כוז"ו במוכס"ז כוז"ו (-אותיות שאחרי ה' אלקינו ה'), ע"ש שזה בענין המזוזה, ואח"כ בענין התפילין כתב ז"ל כי שד"י כנגד אבות. תדע יעקב יצחק אברהם ס"ת שלהם ב"ת ב"ש שד"י, והתחלתן יי"א כמנין אהי"ה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מג

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

דע, כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת וכו' ע"ש (ועי' בספר המדות, ערך למוד, אות ד': כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו, ע"כ). בענין דעת של הסטרא אחרא:

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

הס"א יש לה דעת – כתבתי על זה באריכות, ואולי נאבד בעוה"ר, וכעת מצאתי באוצרות רמח"ל על משלי עה"פ עד מתי פתאים תאהבו פתי (א:כב-כו) שכז"ל ואינו אומר שלא יש להם דעת, אלא "ישנאו", שרצונו לומר שיש להם הדעת, אבל שונאים אותו. כך ס"מ ולילי' יש להם דעת – גם הם יודעים שצריך שישפילו עצמם תחת הקדושה, אבל שונאים אותו, מפני שרוצים להיות הם ראשים, עכ"ל.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר תפארת אדם למהר"י צמח, פאר רביעי חלק יב ז"ל והנה בסטרא אחרא אין בה דעת טוב ולא בנפשות הנמשכים ממנה, וזה סוד הפסוק גם בלא דעת נפש לא טוב וכו' והביא מספר הליקוטים והתיקונים עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר אדיר במרום (עמ' תמט, ספינר) בענין בלע בן בעור (-כענין בלעם בן בעור שהוא דעת דקליפה), ופירש שהדעת נבלע ונעשה נבער מדעת וכז"ל כי הדעת אינו אלא לטוב, ע"ש באריכות (ואכן שם גופא מביא, סוף עמ' תרפד מכון רמח"ל, שיצר טוב ויצר רע בנויים מסוד חו"ג דדעת, הרי שגבורה דדעת שייך ליצר הרע). וכן בספר עץ חיים (שער הקליפות פ"ב) כתוב שזעיר דס"א יש לו רק חכמה ובינה ואין לו דעת. ובספר קהילת יעקב (קליפות אות ח) כתב ואין הכוונה שאין להם בחי' דעת כלל, שהרי סיסרא ובלעם והמן הן מבחי' דעת דקליפה, רק הכוונה שאין להם בחי' דעת המכריע בין חכמה ובינה, רק יש להם בחי' קיבוץ גבורות וחסדים למטה בין כתפין כמו נוקבא דקדושה, ובחי' זו יונק מבחי' דעת דקדשה ונקרא אצלם דעת.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

וענין בלעם מבואר בכתבי האר"י, בשער הפסוקים פרשת שמות, ז"ל כי שניהם (משה ובלעם) מן הדעת דזעיר, מבחי' הבל כנזכר, כי היו מעורבים בו טוב ברע, ע"י חטאו של הבל שחטא וכו' והרע לבדו בבלעם, אלא שעדיין היה בו מעורב קצת טוב, ולכן זכה לנבואה ולרוח הקדש בתחלתו, כמ"ש ז"ל, ולכן היה שקול כמשה ממש. אלא שמשה היה בדעת הטוב של הקדושה ובו התחיל ראשית תקון הבל מבחי' הדעת, ובלעם היה בדעת הרע של הקליפה, ובו התחיל ראשית בירור הרע של הבל, מבחי' הדעת. וזמ"ש (במדבר כד) ויודע דעת עליו, כי להיות בו ניצוצות קדושה מן הדעת עצמו, וגם היה הוא דוגמתם מן הדעת של הקליפה, לכן היה נאחז בדעת עליון של הקדושה, והיה לו שם ידיעה והשגה. ונמצא, עי אעפ"י שבספר הזהר במ"ר חז"ל ביארוהו על דעת שבקליפו' עכ"ז הפשט לא יוכחש, כי מתתוכו היה נאחז בדעת דקדושה. וזהו הטעם שהיה בלעם שונא את ישראל בתכלית, כי הוא הסיגים שהפרישוהו מהם. ודע, כי גם בניו יונוסוימברוס היו מבחי' זו כ"כ. ולכן היו הראשים של הערב רב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פי' ספרא דצניעותא להר"י סרוג כז"ל וא"ת והלא בקדושה הדעת אינה נמנית לספירה כמ"ש בספר יצירה, עשר ולא אחד עשר (א:ג), והכוונה לשלול דעת מפני שדעת מתהוה מן החסדים והגבורות כנודע. וי"ל שכל נקודה של קדושה הדמות שלה קולטת הקלפיה וז"ש בזוהר שסוד הקוף היא הקליפה דכמו שהקוף כל מה שרואה היא שעושה האדם, היא נמי רוצה לעשותה, כך הקליפה כל הנקודה שהיא רואה בקדושה היא מציירת דמותה בעצמה, וכשראתה שיש דעת בקדושה היתה מציירת דמותה בעצמה, ונחשב לה לספירה בפני עצמה מפני שלא שולל הס"י לדעת כי אם בקדושה ולא בקליפה, והטעם, הואיל שאין בכל הספירות שבקליפה כח לפעול פעולה כי אם ממה שקולטת מהקדושה ואין לה תועלת בספירות שלה, אלא שמות בלבד יש לה דמיון הקדושה. וכנגד י"א ספירות שבקליפה יש י"א יריעות במשכן כדי לאכפייא לון, וכן בקדיש יתגדל ויתקדש יש י"א תיבות כדי לשבר י"א קליפות אלו, וכשקבלו ישראל התורה בהר סיני אז יצתה שלהוביתא דאשא מתחת כסא הכבוד והכתה לקליפה על ראשה כדי למעטה מקומתה ונכללו ארבעה ספירות שהם אריך וחכמה ובינה ודעת בחסד, ונעשית בסוד שבעה ספירות בלבד ומהם תלויין השבעה כתות של השדים. ואח"כ כשקבל משה הלוחות יצא שלהוביתא דאשא אחרת והכתה ג"כ על ראש הקליפה כדי למעט קומתה ונכללו גג"ת (-לכאורה חג"ת) בנצח ונעשית בה ארבעה ספירות שהם נהי"מ, ולולא שחטאו ישראל בעגל לא היה נשאר כלום. וזהו שאחז"ל שכל המוסיף גורע שמפני שהיא היתה י"א ספירות נתמעטה עד שלא נשאר לה כי אם ד' ספירות ולא שנחסר לה לגמרי שום ספירה אלא שנכללו כאמור. והיינו דקאמר 'זעירין' כלומר דנתמעטה קומתה כאמור, וגם כל ספירה וספירה שלה מצד עצמותן וכל שכן מצד כלילותן הם בסוד נקודה בלתי פרצוף משא"כ בקדושה שכל ספירה וספירה שלה הן מצד עצמותן הן מצד כללותן כל נקודה יש לה פרצוף ולזה נקראו יומין שלה זעירין. וצריך אתה לדעת שמאלה היומין זעירין של החויה מכח הדינים שבהם נוקבים מצדדי הראש מימין ומשמאל ויוצאים לחוץ כמין שערות, ומאלה השערות נמשך מה שאמר בעל ברית מנוחה בדרך עשירית בחותמות של קליפה ע"ש. והיינו דקאמר קרא קדקד שער מתהלך באשמיו (תהלים סח:כב), ר"ל אותו שמתהלך באשמיו הוא נענש מאומם השערות של החויא הנז', ודע שמאלה השערות שמארנו הדמיון שלהם בחיות, הם העזים, ולכן נקראי שעיר עזים, עכ"ל.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מד-מה

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף כ.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מז

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

מדבר על מז(ון)

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הנותן אמרי שפר (בראשית מט:כא) ראשי תיבות אשה. עיין בבעל הטורים בפרשת במדבר על הפסוק בני נפתלי תולדתם למשפחתם (א:מב) שכז"ל בכולן אומר לבני לבד מנפתלי שהוא אומר בני לפי שבשבט נפתלי היו בנות יותר מבנים. ולכך רמז בברכת נפתלי אש"ה, א'ילה ש'לוחה ה'נותן ראשי תיבות אשה, ולפיכך בפרשת פנחס כתיב בכולן "בני" לפי שמתו האנשים ונתרבו הנשים ולכך לא אמר "לבני".

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא מבואר בתורה מה השייכות לאשה, שתבוא הרמז של התפלין מהראשי תיבות של אש"ה. ואולי י"ל על פי מה שהרמח"ל גילה בספר קנאת ה' צבאות ח"ב, בפרק (כ) התורה בסוד ג' וז' וניתנה בסוד ו' וז' (הוצאת מכון רמח"ל עמוד פה) ז"ל כי המלכות נחשבת רביעית לאבות בסוד חגת"ם (-חסד גבורה תפארת מלכות), וזה בבחינת המרכבה וכו' אך סוד הענין כי בסוד התפארת בעצמו יש שרש לשכינה, ולא לכלי לבד אחריו. והנה בזאת הבחינה נקראת: בת יחידה (זהר ח"ג דף רפא:). ותבין עתה שיש ב' בחינות שבת, יש ש' – תלת אבהן, ובת – מלכות, רביעית להם, ויש עוד בחינה אחרת בסוד המלכות עצמה שהיא בת בבחינת ש', שהוא התפארת לבדו, שהוא בעצמו כולל ענין ג' אבות. וזה בחינת שבת דליל שבת, שהיא עצמה בת בסוד התפארת שהוא ש', ובזאת הבחינה עצמה היא שביעית וכו' ע"ש (ועיין בספר אדיר במרום עמ' תסד בסוד מגדל עז שם י', ומבואר שירידת המלכות להיות רק שביעי מחסרון הלבנה, וזה ג"כ מקושר להתורה פה, כי זה בחי' וחפרה הלבנה).

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מח

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת פסחים דף כא:-.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות, אמת ח, מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם, ע"כ. וכמעט מבואר בתורה זו.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

"והדבורים שאדם מדבר בכח הם עצמן הדבורים של הקב"ה.” ולכן הסופי תיבות של "אדני שפתי תפתח" בגמטריא כ"ח.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

וע' תורה קיב, שכן דברי אמת הם אור ה' בעצמו. ובתורה קכד שבהתבודדות השם יתברך שולח לו דיבורים לכאו' אינו מוכח שהוא עד כדי כך שזה כמו דיבור השם יתברך בעצמו, רק שנשלח ממנו יתברך.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מט

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש על נ נח נחמ נחמן מאומן לפי תורה מט, עיין ערך גילוי – התגלות מלכות דקדושה בכל תוקף.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף כא. ומש"כ במסכת קינים פרק או"ב.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה נט:א שגם שם רבינו מדמה ומשוה עניני הלב לפעולות השם יתברך.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"פ בפסחים דף מא.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א כי לפי אור להביות הלב של איש הישראלי אי אפשר להתגלות מהמדות, כי אור להביותו הוא עד אין סוף, הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו, עכ"ל.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה אי אפשר בשום פנים ואופן להגיד על נברא שהוא אין סוף ח"ו, ואפילו היחידה שביחידה נברא הוא ואין שום השתוות לה ובין אלוהות של הבורא (אלא בדמיון כדלקמן) [וכן תמצא בכמה מקומות שרבינו בעצמו אמר כן, כמו בחיי מוהר"ן אות רפד ז"ל שאמר שעל ידו יכולין להבין קצת גדלתו יתברך, הינו על ידי שרואין גדלת השגתו עד היכן עד היכן זכה להשיג פלאי פלאות גדולות ונוראות שלא השיג שום נברא וכו' ואף על פי כן, מה אני, הלא אף על פי כן אני רק חתיכת אדם, מזה יכולין להבין וללמד אלפים קל וחמר לגדלת הבורא יתברך עכ"ל], והרמח"ל כתב את זה בפירוש וכבר הארכתי בזה במקום אחר בס"ד. ואפילו הספירות אינם בגדר אין סוף, כמו שכתוב בפירוש כאן, שהספירות אינם אלא מדות, והאין סוף מרומם מהם, והרי נשמת האדם הוא עוד מתחת הספירה התחתונה, אז אי אפשר שתהיה אין סוף ממש. אלא פשוט וברור שאין הכוונה לאין סוף ממש, אלא השווה, כמו שהזוהר גילה שהצדיקים דומים ממש ליוצרם, כן רבינו קובע שיש בחינה שנשמת הישראלי הוא דומה ממש להאין סוף ב"ה. וכן מבואר להדיא בספר מגיד מישרים, פרשת בראשית ז"ל: ותא חזי איך מבשרי אחזה אלוה דכי היכי דא"ס אפיק עשר ספירין עילאין ועשר ספירין אנהירו ואפיקו. שכינתא וכולא איהו ייחודא חדא. הכי קב"ה בעובדא דאדה"ר נפח באפיו נשמת חיים דהוי רמז לאין סוף ומההוא נשמת חיים אנהורה גופא דאיהו דוגמת עשר ספירין עלאין ומגופא דאדם איתבניאת נוקבא, עכ"ל.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה נו שכז"ל כי האלקות הוא בלב וכו' ואצל השם יתברך נאמר וכו' נמצא מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל ע"ש. ומדוייק שהאלקות הוא בלב, וזה מספיק ליתן את המהות הזה להלב. ואילו בשיחות הר"ן (אות קלט) כאשר מביא את התורה הזו כז"ל כי הלב הוא אלקות עכ"ל, ולא דק בדבר הזה, ולכאורה משום שהוא דבר פשוט ומוכרח מאד שלא יעלה אפילו על הדעת שאנשים יכשלו בו חלילה, ועל כל פנים מבואר להדיא שהלשון לא מדוייק, והעיקר שהאלקות שוכן בלב. וכן מבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן תורה קצא ז"ל איך המועט מחזיק את המרובה, שחתיכת לב קטן כזה וכו' וזה רק מחמת שנמצא שם האלקות, כי עיקר האלוקות הוא בהלב כמבואר במקום אחר, ומעתה בין וחכם אם בהלב שנמצא שם רק בחינות אלקות, שאינו כביכול חלק אחד מאלפי אלפים מהשגחת הבורא ב"ה כמה גדול ערכו, שיכול לתפוס במקומו המועט, עולמות אין מספר, ואפי' על עכו"ם נאמר ולב מלכים אין חקר וכו', ומעתה הוי דן אלפי אלפים ק"ו, לשער בדעתו מגדולות הבורא ב"ה ע"ש.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בכוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבנו אות סז, שמעתי מר"נ שאמר אדמו"ר התורה סימן כ"ב מענין תורת ה' ותפלת ה', אמר שצריכין לבא לבטול כזה עד שיזכה לתורת ה' ולתפלת ה' ושיוכל לומר יהי רצון מלפני עכ"ל. היינו שיתבטל לגמרי להשם יתברך שיהיה שכינה מדברת מתוך גרונו, או שיתבטל עצמו לגמרי להא"ס ב"ה, ולא שהאדם הנברא מתהפך להיות אלקים, ופשוט וברור [ענין התבטלות להאין סוף מבואר בליקוטי מוהר"ן סה:ד ז"ל אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הבטול כי אם כן יצא מגדר אנושי, ועל כן מכרח שיהיה הבטול בבחינות רצוא ושוב, עיין שם, ומבואר יותר בתורה ד' עיין שם].

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר חיי מוהר"ן הוספות אות רפז** שכז"ל ואמר שראית מת הוא גדול ששה פעמים מנבואה. כי הלא רואין הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ע"כ. וצריך עיון, דהלוא עיין למשל בקל"ח פתחי חכמה, פתח ז' שכז"ל אך יש הפרש גדול, שהנשמה היא על כל פנים בריאה, ואינה אלקות, ויתכן בה צורה ודמות ותמונה דקה, אלא שתהא צורה רוחנית, שלא כצורת הגו, אך אין שום מונע לומר שיש בה צורה ותמונה דקה. מה שאין כן בספירות, שהם כחות מחשבתו של הרצון ב"ה, שאי אפשר לומר שיהיה בהם שום צורה כלל, כיון שידענו שהמאציל ית"ש בכל עניניו הוא נשגב ומשולל מכל המקרים הנופלים בנבראים ממנו, ע"כ.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה ליישב שהרי מצינו שנבואת יחזקאל היה רק בעולם יצירה, ואילו הנשמה בבחי' עולם בריאה, ובזה יש לפרש הלשון ששה פעמים דייקא, כי יצירה היא בבחי' שש קצוות כידוע.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בלקוטי מוהר"ן, תורה רס, שכתב ז"ל כשהנפשות עולות למעלה ע"י מסירת נפש, אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו, כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש, שהם חלקי השכינה ממש, בבחי' העמוסים מני בטן (ישעיה מו), וכשהם חוזרים להשכינה, אזי השכינה מתפארת חזי במה ברא קאתינא לגבך, ואזי מתעורר השתוקקת עליון ונעשה יחוד כידוע, עכ"ל. והרי מבואר מיניה וביה שהלשון "חלקי השכינה ממש" על כרחך אינה ממש אלוהות.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בלקוטי מוהר"ן בתורה רז כתוב זה לשונו: וכן התלמיד חכם הוא בעצמו התורה כמו שאמרו רז"ל (מכות כב:) כמה טפשאי וכו' דקימי מקמי אוריתא וכו', עכ"ל. ובתורה רו כתב ז"ל והתורה הוא השם יתברך בעצמו, עכ"ל. ואין זה אלא מה שרבינו מביא מחז"ל כמה פעמים שקב"ה וישראל ואורייתא אחד, אבל אין ספק שישראל הם נבראים, והתורה רק שמותיו של השם יתברך, והשם יתברך הוא ה' אחד בתכלית היחוד למעלה מכל הישג של זמן ומקום או שום מידה, שכל המידות הוא יתברך המציא.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אולי י"ל שרבינו לא התכוון על דרך המשל של המגיד מישרים, ומה שכתב שאור להביות הלב של איש הישראלי הוא עד אין סוף, היינו מחמת שאיש הישראלי יכול להיות מרכבה לאלוקותו יתברך, וכמו שהבאתי לשון רבינו בתורה נו, כי האלקות הוא בלב, ועל כן באמת התשוקה של איש הישראלי באמת יכול להגיע עד אין סוף ממש. ובאמת בעיקר היחוד (שהרמח"ל מסביר בכוונה כללית של התפלה ובעוד מקומות, והבעל שם טוב הרבה לדבר עליו) שהוא בין הבורא והנבראים, על כרחך יש יחוד בין האדם להאור אין סוף. אף על פי שבפשטות הוא בדילוג גדול ועצום, אולי עם כל זה כבר מאפשר לאיש הישראל להשיג תשוקה עד אין סוף ממש. אכן לפי זה יקשה לפרש דברי רבינו כאן, כי מי שזוכה כבר להשיג האלקות בלב עד אין סוף, לכאורה כבר מתוקן הוא שלא תצא מזה יצירה לביש, לפחות באופן כללי, ואילו כל התורה כאן רבינו מגלה דרך כללי לעם ישראל. ויש לדחות, שהדברים לצדדים, שאיש ישראלי או להביות לבו יכול להיות עד אין סוף, ולכן אפילו בעלמא כאשר אינו כן, עם כל זה הוא חזק ביותר וצריך לצמצמו, וזה כמו שפירש המגיד מישרים.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א בבחינת צור לבבי, ובבחינת: ולבי חלל בקרבי, שבתוך החלל יתגלו פעלותיו וכו' וזה פרשו (תהלים פז) ושרים כחוללים וכו'. ושרים – זה בחינת התגלות מלכות, בחינת: שרה על העלם כלו (ברכות יג), בחינת (זכריה יד): והיה ה' למלך וכו', כחוליים כל מעני בך – הינו לפי החלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שהשם הל"ב של ע"ב שמות: וש"ר, שהוא שר"ה עם הכולל (והוא בגמטריא אבגית"ץ, עמש"כ במקומו).

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א ויאת יצירה לטב, לטב ולביש (גירסת תשפ"א), כמ"ש חז"ל (ברכות סא) וייצר בשני יודין וכו', והם שני יצרין, יצר טוב ויצר הרע, היינו מחשבות טובות הם יצר טוב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הגמרא שם דוחה מלפרש שוייצר מלמד על שני יצרין, וממשכת לפרש שמרמז אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי ע"ש ובמפרשים (ובמהרש"א וייצר, וי צ'דיק וי' רשע), שעל כל פנים מהפסוק שם ומהדרוש שכן דורשת עדיין מקיימת השני יצרין.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

וכל הדרשה הזו של הגמרא סובבת על מה דתנן במשנה שם (נד.) בכל לבבך, בשני יצריך, ועל זה דרש רב נחמן שברא הקב"ה יצר טוב ויצר רע, ובהגהות רבי אלעזר משה הורוויץ (ד"ה דרש) כתב שצריך להיות פיסקא כך בגמרא. וזה כמו שרבינו כותב פה שהלב עושה היצירה.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א כדאי להזכיר כמה הקדמות פשוטות. האלקות – בחי' עולם אצילות. בריאת האדם, הכוונה לנשמה, בחי' עולם הבריאה. ואימא, שממנה יש היצירה לטוב ולביש, מקננת בעולם הבריאה. המחשבות והיצרין בחי' מלאכים, בחי' עולם יצירה. והמלכות בחי' עולם עשיה.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפירוש מהרח"ו לספר יצירה (א:יב) ז"ל שבא לו לז"א כח הבחינות בהיותו בבינה שיהיה הוא בורא לעולם הבריאה, וכן עד"ז ביצירה ועשיה ע"ש.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א וצריך לצמצם ההתלהבות. ע' מה שפירשנו בזה בס"ד בשיחות הר"ן סוף עו, את הענין של לא עליך המלאכה לגמר (אבות ב:טז).

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ג וזה בחי' ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחחזרת ונעשית ה"א וכו' וכו' וזה בחינת השיר שיתער לעתיד וכו'.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

מכ"ד קישוטי כלה החתומים בסוף הכ"ד ספיר קודש, הקישוט של שיר השירים (לפי סדר הרמח"ל באוצרות הרמח"ל הוא השישי) ד"י ה"י. ושל תהלים (הוא הי"ט) ה"ה י"ה.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מט:ד בינה לבא היא בחינת ביתא עלאה וכו' ומלכות היא בחינת ביתא תתאה ע"ש. ענין לב אחד, ח' פעמים ד' עולה ל"ב, ד' זה בחי' מלכות, וח' זה בחינת בינה כידוע.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

מי עם זאת עולה. נראה לענ"ד שזה בחי' הזיווג של סדר שני שגילה הרמח"ל בקיצור הכוונות. כי שני שמות אלקים ואדני משולבים, שהם בעצמן לכאורה בחי' אימא ונוקבא של עולמות בי"ע מזדווגים עם כתר חכמה בינה של עולמות הצחצחות, ומזה נולד השראת הש"י ישירות לתוך נשמות הצדיקים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז תורת ה' תמימה. שהיא תורה דעתיקא, שהיא תמימה עדין, שעדין לא השיגו ממנה כלום, עכ"ל. בספר מאור עינים (ע"מ אבות ד"ה מאד מאד כו') כז"ל אמר הבעש"ט תורת ה' תמימה כי היא תמימה שלא התחיל בה אדם והיא שלימה, עכ"ל. וכן בקונטרס מאמרים טהורים בס"ס אמרות טהורות מקאברין ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל תורת ה' תמימה, זיא איז נאך גאהר גאנץ (- היא עדיין שלמה לגמרי), אשר לא נגע בה שום אדם אף בקוצו של יוד, ועד הנה תמימה לגמרי, ע"כ.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה דאיתא במסכת יומא (עב:) שלשה זירים הן וכו' של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח ע"כ. ששני הזירים נטלו, ואינם נשארים לקחת, אבל הזר של התורה אי אפשר להינטל, כי התורה נשארת תמימה.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב מה זה שלא השיגו ממנה כלום, הלוא על כל פנים משהו זכינו במאות הדורות של צדיקים וחידושיהם, ואפילו שהתורה היא בלי סוף, על כל פנים איך זה לא נחשב ככלום. ונלע"ד לפרש דרך משל, מי שהוא שלומד מגילת אסתר ומוציא בס"ד חידוש שראשי תיבות יבא המלך והמן היום הם שם הוי"ה, ומוסיף ליתן פירושים על זה כפי כוחו. והרי האמת הוא כן אבל האמת לאמיתו כבר גילה האריז"ל כללות השמות הרמוזים במגילת אסתר: ז' וה"ו, ויה"ו א', ה' הה"ה, י"ב הויות וכו', והאיש הנ"ל כל הפירוש שלו מצומצם מאד כי לא ראה בכלל את התמונה השלמה, רק זוית קטנה אחת, ולפי התמונה הגדולה לא אפילו התחיל להבין הענין. ולפי זה מובן שכן הוא אפילו כפי כל ההתגלות הנוראות של הצדיקים האמיתיים, כלפי עוצם גדולות התורה עוד לא התחילו כלום לנגוע בתמונה השלמה, והרי כל הפירושים וההשגות שלהם כאפס נחשבו, באשר שהם מצומצמים בלי הכירות והתיחסות לכל התמונה באמת.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין, שכמו תמימה מורה שעוד לא השיגו ממנו כלום, כמו כן לאידך גיסא כ' הרשב"א (תשובות החדשות סי' שסז), אם ישתכח אפילו אחד מפרטי דקדוקי מצוותיה, הרי היא כאילו נשתכחה כולה, וזה סותר דברי הבעל שם טוב, כי לפי הבעש"ט אפילו כאשר נדע כל דקדוקי המצות עוד לא השגנו כלום. והרשב"א מפרש שאפילו מה שניתנה לנו יש לה בחינת תמימה שצריכים לשמור. וי"ל שזה סיום הפסוק, תורת השם תמימה משיבת נפש, משיבת מרמז על רבי ישראל בעל שם – שי"ב, שפירושו בחי' נפש – יתירה על הרשב"א, והיא משיבת נפש בחי' שבת וינפש כמו שפירש רבינו כאן. ולפי הרשב"א י"ל משיבת נפש על פי המבואר במסכת סוכה (כ. שהרשב"א מסביר) שבתחלה כשנשכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל, ועל זה פירש הרשב"א כנ"ל שהשכחה היה רק חסרון קטנה מאד שכבר נחשב פגם בתמימות התורה, וזה גרם למשיבת נפש, שישובו לארץ הנפשות לארץ ישראל. וכן הנפש בנוי מרמ"ח ושס"ה כמו הגוף (כמו שאומרים בהלשם יחוד של הטלית) ושלימותה תלוי בתמימות התרי"ג מצות הנתונות ומושגות לנו.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז תכלת, כלה, עשרה מיני נגונא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל כ' להשקות את הגן (בראשית ב) ראשי תיבות לאה וסופי תיבות גי' תכלת שהם ז' מרגילאן, ע"כ. והנה הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן, הוא בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע (ריש ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח), בחי' עשרה מיני ניגונא. ועיין עוד בתורה לב בענין הכלה ולאה.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז וז"פ (במדבר כח) ועשירית האיפה סלת למנחה וכו', עיין שם. ומבואר שזה מסוד השיר חדש שלעתיד. והרי איתא במדרש (בראשית מד:יז) שהשם יתברך הראה לאברהם אבינו כל הקרבנות חוץ מעשירית האיפה.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז – בסוף – עד שיבלו שפתותיכם וכו' היינו שבלו פיהם מלומר די וכו' ע"ש. ד"י הוא דל"ת עם יו"ד כמבואר שם. ובזה יישבנו שאלת המפרשים (עיין במסכת שבת דף לב:) שאותיות ד"י אינם מהשפתים, ואיך יבלו השפתים מלומר אותם, אלא כיון שהשיר פשוט כפול משולש מרובע הוא: נ נח נחמ נחמן מאומן, שפיר יבלו.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נ'

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בסוף מס' קינים. ובענין הזוהר על ועצם לא תשברו בו עמש"כ בפרשת בא (יב:ו).

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שאחז"ל (תענית יא) צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא, כי בוודאי הצדיק אכילתו הוא יקר הערך, כי משביע את נפש דקדושה, כמ"ש (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו, והאי צורבא מרבנן דמרעיב את נפשו, ואין יודע להשביע נפשו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שגם זה שייך לפסח, כי קרבן פסח נאכל על השובע, ולכן ועצם לא תשברו בו, רק לכלב שלא יודע שובע, תשליכון אותו. [ויש לזכור מה שרבינו גילה בריש ליקוטי מוהר"ן תנינא שפסח הוא תיקון תאות ממון, והרי שכל ענין של פסח הוא השובע, ששמח בחלקו].

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה יש להבין יותר היסוד שרבינו גילה לעיל בתורה יט, שעל ידי שלמות לשון הקודש על ידי תרגום, מקררים את החמימות הגוף שמסער את הגוף לניאוף ר"ל, וזוכים להיות ניזון מניצוצי האותיות הקדושים. וזה מה שכתוב (במדבר כד:ח) א-ל מוציאו ממצרים וכו' יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ, ופרש"י ז"ל מנחם פתר (שלחן!) בו לשון שבירה וכו' ואני אומר, לשון עצם הוא, שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים, ומעמיד העצם על ערמימותו, ע"כ. ורק בזה שמעמיד את העצם בשלימותו, משביע נפשו מעצם האותיות הקדושים. וזה מה ששנינו במשנה (שקלים יג.) בית גרמו על מעשה לחם הפנים, כי כדי לזכות לבחי' לחם הפנים על ידי שלימות לשון הקודש שעל ידי זה מתנוצץ הפנים כמבואר בתורה יט, לזה צריכים בחי' בית גרמו, בחי' ועצמותיהם יגרם כנ"ל. וזה מה שרבינו מביא שם (יט:ה) חם לבי בקרבי וכו' דברתי בלשוני, שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקודש, בבחי' זאת הפעם עצם מעצמי [ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה] מכאן שנתקררה דעתו בחוה ע"ש, הרי שהעצם הוא בחי' לשון הקודש, והבשר, כל טהור יאכל בשר. ואם לא אוכלים את הבשר, ויתיב בתעניתא, גם בזה לא יודע שובע לנפשו, וחרוח סוערת, והכלב שובר (אותיות בשר) העצמות.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

היינו שהתאוות מסערים רוחו של אדם לחפש ולרדוף עוד ועוד אחר החיצוניות, ובזה שובר עצמותו, וצריכים לאכול לשובע, מעצמיות שחסר לו, שמביא ומקשר מה שראוי לו, וזה בחי' שמירת הברית. וכל עוד שרוחו סוער ומתאוה לניאוף ר"ל, לא ידע איך להשביע נפשו, כי כל מה שיאכל לא ישביע לו, עד שישבר גם את העצמות.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

כלבא נחת ואכל קרבנו (עיין תקוני זוהר, תיקון כא דף מה, ודף סב:) וכו' וכו' וזה שאמרו חז"ל (תענית יא:) צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פתח עינים (ד"ה ליכול) ביאר בשם המקובל כמהר"ר בנימין הכהן, על פי המבואר בזוה"ק (ח"ג לב:), שכאשר ישראל עושים רצונו של מקום אזי האש שעל גבי המזבח רבוצה כארי, אולם כשאינם עושים רצונו של מקום היא רבוצה ככלב, והרי שולחנו של אדם הוא כמו מזבח (ברכות נה.), והתענית היא כמו קרבן, שאש התענית ממעטת את חלבו ודמו, וממילא תלמיד חכם היושב בתענית הרי אינו עושה רצונו של מקום, ולכן ליכול כלבא לשירותיה, והיי שבגללו האש נראית ככלב ולא כארי, ע"כ מובא במתיבתא.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

תשיו עצמות

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

מר' שמשון אסטרופוליא – במקובלים, תשי"ו עצמות יש לאדם בקדושה, וכנגדן בטומאה גם כן, כמנין 'ושתי' 'יתוש'. וכו' וכו' שמסיטרא של תשי"ו עצמות בקליפות באים הכלבים עזי נפש שיונקים מאלו תשי"ו עצמות וגם סגולה מרב פפא למי שסבבוהו כלבים שיאמר להנובחים יש בי תשי"ו עצמות דקדושה, יבטלו תשי"ו עצמות דטומאה. ר"ל שתשי"ו שלי יבטלו שלכם קליפות, ואז לא יזיקוהו הכלבים וכו' ולדעתי לזה כיון דוד המלך ע"ה בתהלים (כב:יז) סבבוני כלבים עדת מרעים וגו', ר"ל מה אעשה, אספרה כל עצמותי, ר"ל כמה הם עצמותי תשי"ו, 'כל עצמותי המה' גימטריא תשי"ו, ואז המה יביטו יראו בי, ולא יזיקוני, עיין שם.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

רב פפא אמר סגולה למי שסבבוהו כלבים, לשון רבים, ולכאורה זה רק לרבותא דכל שכן שיועיל נגד כלב אחד. והנה סיבוב משמע אפילו שתים, כמו הזאה סביב למזבח בשני מתנות. תרי כלבים בגמטריא אשתי ע"ה. [בעולם אומרים שהכלב הוא החבר הכי טוב של האדם, ולהבדיל יש אומרים על נשותיהם או בעליהם שהן\הם החברים הכי טובים שלהם. ובאמת נקראים רעים אהובים, ואהבת לרעך].

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השני סימנים שנתן על הסכום תשו"י, ושתי, יתוש, לקמן אראה שושתי מענין פורים ואסתר, אי נמי, מלשון ושתי את גבול. והסימן של יתוש, המפרשים הביא את הגמרא (שבת עז:) כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה, וכו' זבוב לצרעה, יתוש לנחש (-יתוש רפואה לנשיכת נחש), והראה שיתוש בגמטריא פעמיים נחש וכו'. ונראה לפרש עוד, כי תזריע בגמטריא תשי"ו ע"ה [ועיין מה שהביאו מספר אמרי נועם הטעם שנקרא בשם עצמות דקליפה, כי כחם על ידי קרי הבא מצד הזכר לבד שהוא מזריע הלובן וממנו נולדו עצמות (נדה לא.), ואתי שפיר לשון כי תזריע וילדה זכר]. ורש"י הביא שם, אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף, ע"כ, ובמסכת סנהדרין (לח.) איתא דבר אחר שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית, ע"כ, ועל כן שפיר יש לסמן שלמות האדם בתשי"ו עצמות ביתוש.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו קשר בין תשי"ו לכלבים, כי ביעקב כתיב (בראשית ל:מ) וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן. ואיתא במדרש רבה ובילקוט שמעוני, רבי אבא בר כהנא אמר מאה ותרתין רבון שבעה אלפים מאתן עדרין הוו ליה לאבינו יעקב. רבי לוי אמר ששים רבוא כלבים, רבנן אמרי מאה ועשרין רבוא, ולא פליגי, מאן דאמר ששים רבוא, לכל עדר ועדר חד כלב, מאן דאמר מאה ועשרים רבוא, לכל עדר תרין כלבין, ע"כ. והרי שיעור קומה שלמה של ששים רבוא לכלבים.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה נ' – שהוא בנוי על תהלים כב – הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית אין יכול להתפלל בבחי' כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה), וכשאין מתפלל בבחי' כל עצמותי, אזי כלב נחית ואכיל קורבנו, היינו תפלתו, וכשמתפלל וטועם מתיקות בדיבורי התפלה, זאת הבחינה נקראת כל עצמותי תאמרנה. ואין יכול לטעום מתיקות בתפלה אלא כשתיקן פגם הברית, כי ממין מתיקין זה בחי' מיין דדכיין, זרע קודש וכו', וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזנו, כמ"ש (ברכות טו) השמע לאזנך וכו' אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך עצמותיו וכו' בחי' כל עצמותי תאמרנה, ואז ארי' נחית ואכיל קורבנו, כי עצם זה בחי' ארי' (כ"ש בתיקונים תיק ג' בה"א תקונים האחרונים), אבל מי שפגם בבריתו, הוא בבחי' מיין מרירן וכו' וכו' ואז כלבא נחית, שהוא בחי' מיין מרירן שצווח הב הב, והוא בחי' מרה דאית לה תרי פיות, והוא בחי' חרב פיפיות, בחי' גיהנם דאית לה תרי בנות שצווחין הב הב וכו' וכו' וזה שנצטוינו בקרבן פסח (שמות יב) ועצם לא תשברו בו (וכתו' בזהר (בא מא:) שהיו מקיימין בעצמות לכלב תשליכון אותו, וזה היה קשה מאוד להמצרים ע"ש) כדי שיבחינו כ"א מישראל א"ע אם בריתו על תקונו, כי בפסח כתיב בו (שמות יב) וכל ערל לא יאכל בו, כי עקר הפסח תלוי במצות מילה וכו' וכו' בכן מי שפגם בבריתו ישמור א"ע מכלבים ומחרב, עיין שם.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מה שדוד המלך אמר (תהלים לב:ג) כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום, וקשה למה 'החרשתי' הלוא המתפלל צריך להשמע לאזנו כנ"ל, ועל כרחך פירושו שהחריש הכלבים של הסטרא אחרא, וזה 'החרשתי' ע"ה בגמטריא זרא (-פירושו חרב, עיין ברש"י עה"פ והיה לכם לזרא – במדבר יא:כ) תשי"ו. כי שאגה הוא של אריה, ולכן, בלו עצמיו, מלשון בלילה, בחי' דשנת בשמן הנ"ל. ובתהלים לז כתיב אלה עשית והחרשתי. עשית, ע' מתחלפת לא' באותיות אחה"ע, והרי אשתי, אי נמי, ע'צם שית ע"ה.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי כל זה מובן היטב למה כלב קיבל את חברון. כלב בן יפנה, בן יפנה, עם הב' תיבות והכולל בגמטריא עצם. הרי כלב בן יפנה בקדושה של ויש"ת נגד הכלבים. וחברון היא עיקר שהוקצה לקברות כמו שאמרו חז"ל, בחי' עצמות, וכן חברון יש בו אותיות חרב, כנ"ל בתורה נ, והן אותיות חרב לשון יובש, וכן חר פירושו יבש (עיין ישעיה כד:ו) והוא כענין ארץ הנגב כמו שאפרש לקמן. וכן חברון, חוץ מאות ר' – חבון, אותיות נובח – של כלב, והר' בגמטריא עצם. וכן חבו"ן בגמטריא ויש"ת, והר' בגמטריא עצם [וכן בסוף תורה נ' הנ"ל האי צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכל כלבא שירותא, שירותא בגמטריא חברון ע"ה]. והוא פלא.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתב הר"ש ז"ל לכן אמר (ויצא כט:כא) הבה את אשתי כי מלאו ימי וגו', והלא קל שבקלים לא יאמר כן, כמו שפירש רש"י בחומש. אבל דע כי יש ד' קליפות, א'חימן ש'שי ת'למי י'לידי (במדבר יג:כב) ר"ת אשתי. ו'אשתי' גימטריא תשי"א. וזהו שאמר ואבואה אליה, ר"ל אביא עוד ה' אל 'אשתי', ויהיה תשי"ו, והיה כוונתו להעביר גילולים מן הארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ארץ ישראל כשיעור קומת אדם, והארץ בחי' נקבה קרקע עולם, וכתיב (שמות כג:לא) ושת"י את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך [ויש להתבונן שהקמת מדינת ישראל בשנת התש"ח בגמטריא תשי"ג, משמע תיקון של העברת קצת מן גילולי הארץ, ועוד ג' שנות ערלה שחה לארץ. תש"ח בגמטריא, ישראל יא"י אחד, שהם ה' תיבות – כנגד ה' אלפים. תש"ח בגמטריא ח"ן, ואולי בחי' כי עת לחננ"ה, ועיין לקמן בענין כעצמים בבטן המלאה, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מוסיף פלאות על מה שכתבנו על כלב, כי כלב הוא זה שהעביר הקליפות האלו מן הארץ כמו שכתוב בספר יהושע (טו:יד-טו) וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק. ולכן מיד אחר כך כתיב: ויעל משם אל ישבי דבר, ושם דבר לפנים קרית ספר. (והנה דבר, בגמטריא רו, ועם ה'ריש' בגמטריא תשיו. עיין במנחת שי שכז"ל במקצת ספרים שניהם חסרים יו"ד, ולא ידענא מאי אידון בהון, עכ"ל, ועיין במנחת שי על מלכים א:ו:טז ויבן לו מבית לדביר, במדיקים מלא יו"ד, וכן הוא לפי המסורה האומרת לדביר ב', אחד מלא ואחד חסר, וסימן 'ומחשבון עד רמת וכו' עד גבול לדבר' (יהושע יג:כו – הדביר היא המחצה המפסקת בין ההיכל לבית קדש הקדשים) ודין, קדמאה חסר, ע"כ. והנה דבר היכל מקדש ע"ה בגמטריא תשי"ו). והנה מובא במפרשים על ר"ש הנ"ל ש'קרי' מלא – קוף ריש יוד, בגמטריא תשי"ו. ובזה י"ל קרית ספר, שצריכים להאיר התשי"ו, כמו שכתוב, אספרה כל עצמותי המה, כנ"ל (וכמו שכתב אחד מהמפרשים שם). ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה. ושאל שלא כהגן (ויק"ר לז:ד) והרי בא לתקן את בחי' 'אשתי', שגם יעקב דיבר בזה שלא כהוגן, כנראה זה התיקון הצריך להעביר קליפות אלו. על כן שני בנות של כלב בן חצרון, עזובה אשה ואת יריעות (דברי הימים א:ב:יח) אינן אלא אשתו מרים, שכל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה, כמבואר במדרש רבה שמות א:יז. והן הן חלא ונערה (דברי הימים א:ד:ה) כמבואר במדרש רבה שם. היפוך בנות עלוקה האומרים הב הב. ועל כן כאשר עכסה באה לבקש מאביה, כתיב (יהושע טו:יח) ותסיתהו לשאול (ולשון ותסיתהו שייך ליין, כמו שכתוב (ויחי מט:יא) ובדם ענבים סותו, כמו שפרש"י שם. וי"ל עכסה, נוטריקון עין כוס, היפוך מה שכתוב בשיכור (משלי כג:לא), כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים. כי 'ישר' זה כלב כמובא במדרש רבה שם), וכאילו עתניאל שאל, אף על פי שבהמשך כלב ענה לה, מה לך ותאמר וכו'. וכתיב (דברי הימים א:ב:יט) ויקח לו כלב את אפרת, תיבת לו מיותר, וכאילו לקח 'לו' ואת אפרת, לו אפרת בגמטריא תשי"ו ע"ה. וממנה בא דוד כמבואר במדרש רבה שם.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

מה עשה הקב"ה זמן לו את אחיו ולכדה (ויק"ר). עתניאל קנז, חסר ב' של הב' תיבות, בגמטריא תשי"ו. (טו:יח) ויהי בבואה, בבוא ה' כנ"ל ביעקב, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור וכו' (-סופי תיבות רחל, כי יעקב כיוון על רחל כאשר אמר הבה את אשתי) ותאמר תנה לי ברכה (תנה לי ברכה בגמטריא התשי"ו ע"ה) כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים וכו'. כי זה התיקון של העצמות במיין מתיקין כמבואר בתורה נ הנ"ל.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין של בני קנז דייקא, כי זוכים למדה זו של כל"ב על ידי זק"ן, כמו שכתוב (בראשית כד:א) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו וכו'. הרי כיון שהגיע לזק"ן בא לבחינת בכ"ל (והנה יצחק היה עוסק אז להביא קטורה לאביו. ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת, רש"י בראשית כה:א, קטורת ע"ה בגמטריא תשי"ו). ויש אומרים שבכל הוא בת. וזה בחי' הבת של כלב. וזה 'את אברהם בכל' עם הי' אותיות בגמטריא אשתי. שעוד צריכים לתקנה עם הה'. תשי"ו מקנז\מזקן בגמטריא בראשית.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

[בראשית, ב' פעמים ראשית, אותיות ר' אשתי, ר' בגמטריא עצם, אשתי, ועם הה' אותיות, הרי תשי"ו עצם, וב' פעמים, כי יש בקדושה ובטומאה.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל בראשית, אותיות רב אשתי, כי יוסף בא מאשת יעקב – בר אשתי, ועליו אמר רב עוד יוסף בני חי. אשתי בחי' י"ה כמבואר בהאריז"ל יוד פעמים הי, יוד פעמים הה, יוד פעמים הא, הרי כתר, ועוד צ"א של, יוד-הי יוד-הה יוד-הא, הרי אשת"י. ואז מוסיפים המילוי של י"ה – וד יאה, בגמטריא כו, הרי שלהבת, ואז מוסיפים הכולל, ויש בחי' שלח נא ביד תשל"ח]

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במפרשים על ר"ש הנ"ל שהעירו ויש"ת בגמטריא פעמיים נחש\משיח. והביאו מהזוהר (בשלח סה.) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו וכו' מבין סטרא דלהון נפיק מתקיפותא דלהון דאקרי כלב, ודא חציפא מכולהו, ע"כ ואותיות האמצעיות של 'שור וחמור' בגמטריא כלב, והביאו מהמגלה עמוקות (ע"א) חבל על שמש גדול שנאבד מן העולם, שאלמלי לא נתקלל נחש הקב"ה היה מזמן לו לאדם שני נחשים, והיה משגרו אחד לצפון ואחד לדרום, והיה מביא לו אבנים טובות וסנדלפונים וכו'. ויש להקשות פתח בנחש ומסיים בנחשים. אבל רזא דמלה נרמז בסוד נחש, שהוא מסוספיתא דנחשא, ותקועים בנחש תרין סטרין, מימין 'חמור' ח' של 'נחש', משמאל 'שור' ש' של נחש כדאיתא בזוהר בלק (רז.), וזהוא שמאר אלמלי לא נתקלל נחש, היו סטרין אלו התקועין בו היו כולם משרתים לאדם לטוב ולא לרע, אחד משגרו לצפון, הוא שור משמאל שהוא צפון, ואחד משגרו לדרום הוא חמור מימין, ע"כ. והרי הכלבים באים משני הנחשים אלו – שור וחמור ביחד. ולכן ענין הכלבים תשי"ו.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד בזה, כי האות האמצעי של התורה היא ו' רבתי של גחון, כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע וכו' (שמיני יא:מב). גחון בגמטריא תשי"ו ע"ה (ן = ת"ש). והוא נזכר באותו פרק של תהלים (כב. והוא המזמור שאומרים בפורים, שבו תפילת אסתר בהכנסה להיות אשת אחשווירוש (– וי"ל שלכן כתיב ואני ונערותי אצום כן, ולא כתיב נצום, כי אצום אותיות מוצא – ומוצא אני מר ממות את האשה וכו' – קהלת ז:כו ברכות ח), ולכן שפיר נתן סימן – 'ושתי') שהביא הר"ש – כי סבבוני כלבים וכו' אספרה כל עצמותי המה וכו' (פסוק יז), לעיל מיניה (פסוק י) כתיב, כי אתה גחי מבטן וכו'. וי"ל בזה כלב, ב' פעמים כל (בגמטריא מאה, וכן הכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' מאה, כי – ה' פעמים ב' פעמים ה' פעמים ב', בגמטריא ק. וזה מש"כ לכלב תשליכון וכו', תשליכון אותיות תשי"ו לכ"ן – בגמטריא מאה), בחי' שני כליות, כי התורה נקראת עצות, והכליות יועצות [ובעצות שפיר חל הלשון לשית עצה, ועל ידי השת"י כליות בונים הו' שהוא עץ חיים, כמבואר בריש ספר אדיר במרום, ביחוד הגן דרך האהבה, ואכמ"ל]. חצי הראשון וחצי השני של התורה. וכן 'כל' הם אותיות האמצעיות של הא"ב. וזה גחי מבטן, כי גחי בחי' גח"ו של חצי הראשון, מבט- מסתכל אל – ן' של גחון. וזה ויש"ת עליהם תבל. וישת ע"ה בגמטריא גחון, תבל זה הת'ורה (-תבלין) שמתחלת ומסיימת עם אותיות ב"ל. ודרשו חז"ל שזה הצדיק בחי' אבן שתי"ה. ועל התורה כתיב (משלי טז) נפש עמל עמלה ע"ה בגמטריא וישת. הרי פעמיים עמל.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השתי כליות, שהם שתי פעמים כל (-בגמטריא חכם לב וכו' כדאיתא בספר אדיר במרום), בספר יצירה הם אותיות ו"ט, בגמטריא י"ה, בחי' המוחין, כי הם יועצים. והשם הט"ו בע"ב שמות, הר"י, אותיות י"ה ואות ריש בגמטריא עצם, וכן הוא לשון הריון. וזה בחי' הולך על גחון, גחון הוא הבטן, ג"כ בגמטריא תשי"ו – אמצע התורה, ומי הולך על גחון – עובר במעי אמו. וזה מה שכתוב בקהלת (יא:ה) כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמם בבטן המלאה וכו' ופירש הרי"ד עצמים קורא העברים, וכן פירש האבן עזרא ז"ל וענינו גוף הילוד טרם יולד, וקראו עצמים כי הם מוסדי הגוף, כי הבשר והעור כמו מלבוש. והמלאה היא ההרה. ויתכן שיהיה המלאה תאר לאשה, ותהיה מלת בטן סמוכה וכו' עיין שם. וכבר הביאו (ואביא לקמן) מהרי"ץ חיות שעל כרחך פירוש תשי"ו עצמות אין הכוונה לסתם אברים שהם רמ"ח, ולכן עולה יפה עם פירוש עצמים. [והנה בבטן, בגמטריא התש"ח שנת הקמת מדינת ישראל – ארץ ישראל בטיבור העולם, בא נראה מה יהיה כאשר תגיע התשפ"ט - המלאה]. ולכן עצמים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא תשי"ו כל כל.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ ויתרצצו הבנים בקרבה (תולדות כה:כב), ויתרצצו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא עצמים. ובקרבה של רבקה – שכתוב בה (פסוק כד) וימלאו ימיה, בחי' המלאה, היו ממש השני בחי' של תשי"ו, של קדושה ושל בחי' כלב.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן הגמרא הראה רעת הכלב דייקא באשר היא פוגעת את העובר על ידי מה שנובח, כדאיתא במסכת שבת (דף סג: בבא קמא פג.) ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא, נבח בה כלבא, איתעקר ולדה, אמר לה מרי דביתא לא תידחלי דשקילי ניביה ושקילין טופריה, אמרה ליה שקולא טיבותיך ושדיא אחיזרי, כבר נד ולד. (וי"ל זה לשון אחיזרי, זרא לשון חרב כנ"ל).

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אנו מוזהרין, אל תטוש תורת אמך, תטו"ש ע"ה בגמטריא תשי"ו, שזה דייקא במעי האמא.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שכר פרי הבטן (תהלים קכז:ג) שכר זו נגד שכר של היין – שאפרש לקמן, שהוא י' פעמים כל"ב, ועזי נפש כנ"ל. כי הבטן בגמטריא תשי"ו כנ"ל, ענין הוולדות במעיה.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מצאנו בשיר השירים (ז:ג) בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים, ערמת ע"ה בגמטריא אשתי. שמא תאמר הרי חסר ה' של העברת הקליפות, תלמוד לומר סוגה בשושנים, סוג ה' - בשושנים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל התשי"ו עצמות בחי' צלם אלקים שלם. והם מבחי' י"ה כנ"ל. ולכן: צלם י"ה ישראל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במפרשים הביאו מספר אמרי נועם, ביאר הטעם שנקרא בשם 'עצמות' דקליפה, יען כי כחם על ידי קרי ח"ו הבא מצד הזכר לבד (וכבר הראו ש'קרי' במילואו קוף ריש יוד, בגמטריא תשי") שהוא מזריע הלובן, וממנו נולדו עצמות, כמאמר חז"ל (נדה לא.), ע"כ. ולפי כל מה שהבאתי, לא נראה כלל שזה תלוי רק בזכר. ומצינו בגמרא שותא דינוקא בשוקא מאבא ואמא, הרי השותא תלוי באב ואם. והרי עצם בגמטריא לאה במילואה, למד אלף הי [שוב ראיתי לקמן בפרשת ויחי כתב שגם 'אדם' בגמטריא זהו יעקב א"נ זה יעקוב – כי 'אד' פעמים 'ם', וזה בגמטריא עצם]. ואדרבה לזאת תיקרה קרי, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רכו – מה שהרשעים על פי רוב הם מזמרים ניגונים של יללה ועצבות, כי הם בחי' נשמת ערב רב, ואמא דערב רב היא לילית שהיא מיללת תמיד, וכו' וכו' כי יניקתם מבחי' ועיני לאה רכות (בראשית כט), מבחי' קילקול הראות, בבחי' מארת חסר, כמ"ש (בראשית א) יהי מארת חסר דא לילת (ת"ז ת מד ד' עט:), וכו' עיין שם. וידוע שהיא המחטיא בני אדם בטומאת קרי ר"ל. וכן, יללה מארת, בגמטריא תשי"ו. והרי המילוי של לאה, מד לף י, עם החמש אותיות, וישראל, וחמש אותיותיו, והכולל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

ולא זכיתי לבוא בסוד הדבר, אבל אולי י"ל שחשבון תשי"ו עצמות, אינו כחשבון רמ"ח, כי הם מבחינת לאה, ולאה מעולם לא היתה מחוברת בז"א, וכל הנסירה של לאה ביום ראשון של ראש השנה, מבואר בכוונות שזה רחל שלקחה מקום לאה, ולכן בנוגע לרחל, יש רמ"ח אחד בשבילה ובן זוגה, ושס"ה גידין לכל אחד, כמבואר בליקוטי תורה של האריז"ל, אבל לאה שאינה שייך לגופו ממש של ז"א, יתכן שלכן יש לה חשבון אחרת של שתי"ו ביניהם. ובפשטות אין זה עולה יפה עם מה שפירש הרי"ץ חיות שהוא לחשבון מ"ה ותרע"א, כי לכאורה תרע"א ברחל, ועכ"פ על כרחך גם בלאה יש תרע"א. ועל דרך זה, שבועה במלך עצמו, עצמות ממש של רמ"ח, ו'הנודר כאלו נודר בחיי המלך', עם הה' תיבות בגמטריא אשת"י ע"ה, בחינת בינה, שזה בחי' לאה. והיע"בתא.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

ר"ש כתב שיעקב ביקש להביא ה' ל'אשתי' [וכן עיין בשיר השירים ב:ד הביאני 'אל בית היין ודגלו עלי אהבה', עם הכ"א אותיות בגמטריא אשת"י, שצריך לה'ביאני, וזה דייקא בבית היין ששייך להעצמות כנ"ל, וכן הביאני, אותיות הבא יין. ומיד אחריו כתיב, סמכוני באשישות, באש תשי"ו, וי"ל באש עם הג' אותיות בגמטריא אשה]. עיין בליקוטי מוהר"ן תורה לב, שכל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלה (זהר בא דף לח:), גימטריא ש"ך דינים, וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א, שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה וכו' עיין שם שזה ענין הריקודין ופירש בזה מש"כ (בראשית בט) וישא יעקב את רגליו, והרי וישא, האלף מתחלף לת' בא"ת ב"ש, והרי תשי"ו, ומסיים שם ז"ל וזה דאיתא במדרש (בראשית ע) כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא, לרמז ליעקב הא לאה (זהר ויצא קנד), היינו כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב וכו' ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה"א מהלב, וזה הא לאה, שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכל וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

דוד המלך, מגזע כלב ומרים, ביקש (תהלים כז:ד) שבתי בבית ה' וכו'. בבית, זה ב' פעמים בית – ד', בחי' הד' קליפות. ד' עם שבתי בגמטריא שתי"ו. ואע"פ שיכולים לדרוש 'שבתי' בפני עצמו [וכמו שאמר עזרא (פרק ט) בשת"י ונכלמתי], עם הד' אותיות, ככה זה עדיף, כי שבתי בגמטריא אשתי ע"ה, כי הוא כבר התחיל התיקון, רק היה צריך להשלים עוד ד'.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

וכן דוד המלך אמר (תהלים עג:כב) ואני קרבת אלקים לי טוב שתי באדנ"י אלקים (הוי"ה בניקוד אלקים) מחסי לספר כל מלאכותיך. ואני, זה דוד, בגמטריא י"ד, עם קרב"ת, בגמטריא שתי"ו. קרבת דייקא כנ"ל בענין בטנה של רבקה. לי טוב. לי' הוא טוב, כי דוד בקש, רפאה נפשי, רפאה נפש י', רפאה נפש בגמטריא שתי"ו. שתי באדנ"י הוי"ה, בחי' שתי"ו כמו שפירש הרי"ץ חיות, כי הלוא רמ"ח אברים של עצמות יש, ועל כרחך השתי"ו עצמות בחינה אחרת, וכתב שהוא שם אדנ"י במילואו אלף-דלת-נון-יוד בגמטריא תרע"א, עם שם הוי"ה במילוי מ"ה. (רק בדרך כלל הוי"ה בניקוד אלקים אינו מרמז לשם מ"ה). וזה לספר, כמו שפירשו הבאתיו למעלה, שצריכים להאיר ולספר השתי"ו.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אנו מתפללים בשמונה עשרה וכסא דוד מהרה לתוכה תכין, מהרה לתוכה, בגמטריא אשתי. וצריכים להוסיף לה ה', וכן צריכים להוסיף ה' לתכין שתהיה בגמטריא 'תהלים', וזה על ידי כסא דוד, כסא שלם, עם ו"ה, שני פעמים ה' עם הכולל.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל אמרו אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. 'אלא למה שבו בקנקן' בגמטריא שתי"ו עם הכולל.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו (ישעיה כד:ט). ישתו, לשתי"ו. שכר בגמטריא י' פעמים כלב, ובגמטריא עזי נפש, עם הב' תיבות והכולל. כי היין מזיק או מקיים העצמות, עיין במסכת נדה כד: תניא אבא שאול אומר, קובר מתים הייתי, והייתי מסתכל בעצמות של מתים, השותה יין חי עצמותיו שרופים, מזוג (-במים יותר מהראוי), עצמותיו סכויין (-שחורין), כראוי, עצמותיו משוחים. וכל מי ששתייתו מרובה מאכילתו עצמותיו שרופין. אכילתו מרובה משתייתו, עצמותיו סכויין, כראוי, עצמותיו משוחין, ע"כ. משוחין בחי' וכשמן בעצמותיו (תהלים קט:יח), וזה בחי' ושמועה טובה תדשן עצם (משלי טו כנ"ל בתורה נ).

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחריו כתיב (כד:יא) צוחה על היין בחוצות, ופירש ספר אהל יעקב (שמות) היינו שהגזלן שותה יין בשמחה, על דרך מאמר 'ויין ענושים ישתו' (עמוס ב:ח), והנגזל עומד כנגדו בקול צוחה ויללה, עיין שם. הרי זה בחי' הכלבים עזי נפש.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

ובקדושה כתיב (בראשית כז:כה) ויבא לו יין וישת.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש להבין בענין שתי"ו שהוא לשון דיבור, כמו שכתוב שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, ובגמרא שותא דינוקא בשוקא מאבא ואמא, ואתי שפיר כמו שפרשנו למעלה שמדובר מבחי' י"ה של המוחין, בחינת אבא ואמא. ואיתא בספר חרדים ולפעמים יתגלגל בעל לשון הרע בכלב. וכן מצינו שהקול של אדם נמשל לנביחת הכלב, במסכת שבת קנב. כלבוהי לא נבחין, פירוש רש"י קולי אינו נשמע, ע"כ. ובסוף פרק ג' של מסכת נדה לא: מפני מה קולה של אשה ערב וכו' ממקום שנבראת ופרש"י עצם כשמכין בו קולו נשמע אבל קרקע כשמכין בו אין קולו נשמע, ע"כ.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בספר גלגולי נשמות ז"ל גחזי ושלשה בניו הם ארבעה מצרעים, והם ענק ושלשה בניו אחימן ששי תלמי, ע"כ [ועיין בזוהר פרשת שלח קנט. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו, זרעא הוו מאינו נפילין דאפילו לון קב"ה בארעא וכו' וכו' אנשי השם אחימן ששי ותלמי, עיין שם, דהיינו שהם מצאצאי עז"א ועזא"ל שמבואר בזוהר בראשית כג. שקטרגו שלא לברוא את האדם משום שעתיד למחטי קמך באתתא דיליה, ובסוף הם בעצמם נפלו בזה. ובפירוש הרמ"ז שם כבר נתן סימן לשלוש אלו, נפל אש"ת בל חזו שמש עיין שם, נמצא שהר"ש לא חידש את הסימן של אשתי – רק הי' של ילידי. ונמצא שענינם מאדם קשור ללשון הרע, ביאת הארץ, ואשת. ולהלן שם בזוהר דף קס. יש ענין אחר באלו הג'. ובביאור הגר"א לספרא דצניעות ה:ח כתב שבעולם הבריאה שהוא עולם הפירוד, נבראו ארבע חיות הקודש, שהם ארבעה ראשים לכל העולמות, וכנגדם הם ארבעה נפילים דקליפה, שהם גם כן ארבעה ראשים בעולם הזה, והם שורש ארבעת הענקים הנקראים אחימן ששי ותלמי יחד עם אביהם]. ולכאורה הן הם הקליפות שצריכים להעביר מן העולם על ידי הבאת הה' לאשתי. וכלב שהורישם, אשתו מרים, היתה מצורעה ז' ימים.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכתבי האריז"ל מבואר שצרעת בא כאשר המוחין דאימא מאירים בנקבה, קודם שיכנסו מוחין דאבא בז"א, אז יש אל החיצונים אחיזה בהארתה היוצאת לחוץ (שער הפסוקים ובעוד מקומות). ולפי זה לכאורה ענין 'ואבואה אליה' אביא עוד ה', אביא – אותיות אבא שהוא י'. הוא שמביא הה' הזאת שעל ידו אין אחיזה לחיצונים. [שוב ראיתי להלן בפרשת מקץ עה"פ וא-ל ש"די יתן לכם רחמים כז"ל הנה בסוד סבא דסבין שהוא אבא קדישא, י' חכמה, הבאים מכוחו ונקראים בנים, אין סטרא אחרא מסאבא סוד כלב (-בגמטריא בן) היוצא משור וחמור (זהר ב סה.. אותיות הפנימיות ו'מו בגמטריא כלב) אין יכול להזיקו. ומי שאינו פוגם באבא פנים קדישין פנים מאירים, לא יהיה לך אלהים אחרים על 'פני' (שמות ב:ג) כנודע 'פן י' וכו', ונקרא 'בן' גימטריא 'כלב, לכן אין כלב יכול להזיקו. והוא בסוד (שמות יא:ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו וגו', ישראל דייקא, הוא סוד אבא קדישא פנים עליונים. והם היו לו לבן, לכן לא לט עליהם 'כלב' מספר 'בן' וכו', עכ"ל.]

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הבחינות הנ"ל נמצאים בפסח, כי פסח אותיות ספח – מלשון מספחת שהוא נגע צרעת. ויש הד' כוסות של יין, כוסות נגד סכויין הנ"ל. ובחינת דיבור, שאומרים הגדה בקול, בחי' ויגד לכם את בריתו, הגדה לשון גיד, כמבואר בתורה כ' ותורה כט, וככל המבואר בתורה נ.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד טעם וקשר להרבה מזה נמצא בליקוטי מוהר"ן תורה נו, שהמלכות דסטרא אחרא, בחי' עמלק, ענינו תאות ממון, וידוע שפסח הוא תיקון לתאות ממון (לקמ"ת א). ומבואר במפרשים כאן שעמלק בחי' כלב, כמו שר של אדום, והכלבים באים מהנחשים. והכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' תאות ממון. ומבואר בתורה נו שצריכים לטהר הידים מהנחש, בחי' עצבות, ועצבות בחי' ממון (תורה כג). [ואי קשיא לך שהרי בתורה נ' היקמנו משום פגם הברית, וכאן משום תאות ממון, י"ל כמו שביאר מוהרנ"ת ליישב הסתירה מה הכי חמור וכו', וביאר שודאי הכי חמורה זה פגם הברית, אלא שבהתחזקות והתגברות הפגם נופל עוד לתאות ממון שאי אפשר לצאת ממנה אלא דרך החרב וכו'.]

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ערב פסח תשפד התקררתי, והייתי מתעטש פעם אחר פעם, והיה פלא כי בימים אלו שהרחבתי לכתוב על הענין לספר את התשי"ו – ובפרט בזמן הקרבן פסח, כל עטישה יצא כאמירת התשי"ו.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כך בערב שבת, יום בריאת האדם, נדבק בבגדי כחמש עשרה יתושים, זכרון יתו"ש קדמך.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

בשבת קבלתי עליה לתורה, ושמתיך בנקרת הצור. בנקרת הצור, עם הט' אותיות, בגמטריא אספרה תשי"ו, וכן תיבת, ושמתיך, יש בו אותיות תשי"ו, ואותיות הנשארות, מ"ך עם הכולל בגמטריא אני. ויש עוד כמה רמזים כאן ולא אאריך.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

מש"כ בענין התשי"ו ששלמותם בהבאת ה' ל'אשתי' זה תיקון על ידי פרצוף אבא, כמו בצרעת, שוב מצאתי בפירוש להלן בפרשת מקץ שעל ידי אבא קדישא נקרא 'בן' וניצל מ'כלב' וזה ענין לא יחרץ כלב לשונו, שהיה בפסח.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד טעם וקשר להרבה מזה נמצא בליקוטי מוהר"ן תורה נו, שהמלכות דסטרא אחרא, בחי' עמלק, ענינו תאות ממון, וידוע שפסח הוא תיקון לתאות ממון (לקמ"ת א). ומבואר במפרשים כאן שעמלק בחי' כלב, כמו שר של אדום, והכלבים באים מהנחשים. והכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' תאות ממון. ומבואר בתורה נו שצריכים לטהר הידים מהנחש, בחי' עצבות, ועצבות בחי' ממון (תורה כג). [ואי קשיא לך שהרי בתורה נ' היקמנו משום פגם הברית, וכאן משום תאות ממון, י"ל כמו שביאר מוהרנ"ת ליישב הסתירה מה הכי חמור וכו', וביאר שודאי הכי חמורה זה פגם הברית, אלא שבהתחזקות והתגברות הפגם נופל עוד לתאות ממון שאי אפשר לצאת ממנה אלא דרך החרב וכו'.]

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נא

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ ריש מסכת תמיד. ועיין ריש ספר המידות ערך אמת אות א.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

אל תאמרו מים מים, שהוא אזהרה על שקר (כמו שסיים שם שנאמר דובר שקרים לא יכון וכו') מים מים, הם בחי' שקר שהוא בחי' דמעות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

במ"א כתבתי עוד פירושים בענין מים מים שהוא שקר. ויש לציין עוד למש"כ במשלי (כ:י) אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם. הרי שהכפל בעצמו מרמז על השקר שבו, שלא כתוב שם מה שכתוב בתורה (דברים כה:יג) לא יהיה בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

וזהו אל תאמרו מים מים, שהוא השקר, שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ. כי העינים דוחים את השקר כמבואר לעיל שזה ענין הדמעות. ובינתיים הדמעות משקרות העינים ומכהין העינים, ובודאי לא יזכה לראיה אמיתית.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

כי אמת הוא אחד, למשל, על כלי כסף כשאומרים עליו שהוא כלי כסף, הוא האמת, אבל כשאומרים עליו שהוא כלי זהב, הוא שקר, נמצא שהאמת הוא אחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברש"י כתובות נז. ד"ה מאי קמ"ל. שביאר שלא בכל מחלוקת בהלכה ניתן לומר אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כגון אם נחלקו שני חכמים איך אמר פלוני החכם - שבמחלוקת זו אחד מהם אומר שקר ואין כאן דברי אלוקים חיים. ועיין ברשב"א בחולין (צב: ד"ה הא דאמר לגבי נותן טעם בגידין) ז"ל מן התימה, וכי נחלקו במה שיעיד עליו החיך? וכו' ואין זו דרך למחלוקתן של חכמים וכו' ע"ש. ובר"ן שם (מב.) ז"ל והיאך נחלקו חכמי ישראל בדבר שאפשר לעמוד עליו, ע"ש.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

וזה סוגיא שלמה וארוכה מאד, עיין למשל בשדה חמד (קונטרס הכללים, מערכת המ"ם כלל קסד – מהדורת קה"ת, כרך ג', עמ' 1090 – תקמו). ובספר משנת בנימין (לרב בנימין מוילקומיר – סוף ח"א, קונטרס אחרון, מעשרות ה:ח אות טו, עם הוספות האדר"ת).

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בארוכה בספר חיי מוהר"ן אות כד שרבינו אמר שאף על פי שנמצא בספרי מקבלים תרוץ על קשיא הזאת וכיוצא בזה וכו' וכו' באמת אלו התרוצים אינם כלום למבין קצת וכו' וכו' רק לסמך על אמונה לבד. וכשבא חס ושלום בדעתו איזה קשיא בעניניםאלו צריך לידע שאי אפשר לתרצה, כי אי אפשר לנו לדעת ולהשיג בשכלנו האנושי דרכי ה' וכו', רק לסמך על אמונה לבד, להאמין שבדואי באמת הכל נכון וישר, רק שבשכלנו אי אפשר להבין דרכי השם וכו' וכו' וכן על שאר קשיות כיוצא באלו כגון הידיעה והבחירה שמובא גם כן שרוצים לתרצה וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון אם דברי רבינו שם הולכים גם על מחלוקת במציאות, דאם כן, אפילו לפי מה שחקק כאן בתורה נא שהאמת אחד, הרי אי אפשר לדעת אותו אחד בעולם הזה, כי יתכן לעינינו שני הפוכים בבת אחת באותו מציאות, ושניהם אמת, אף על פי שבעולם האמת, בודאי שניהם כאחת מציאות אחת של אמת, אבל לעינינו ניתן נראה כשנים, ולא נוכל לדעת שהוא אמת.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נא אמר רבי עקיבא ותורה מז ואכלתם אכול ושבוע.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

כי אמת הוא אחד ע"ש. וי"ל בזה מה דתנא במשנה סוף מסכת סוטה (ט:ה) משמת יוסי בן יועזר וכו' בטלו האשכולות. פי' הרע"ב איש שהכל בו. כלומר תורתם אמת מבלי דופי עכ"ל. וצ"ב מה הקשר בין שהכל בו – לאמת. אכן יעו' בתורה מז שמצינו שהולכים ביחד, כי אמת הוא מדת תפארת שיש בו כל הגוונים, וכן הוא אור הפנים שיש בו כל הגוונים. ולפי זה אתי שפיר שעל ידי האמת בלי דופי זכה לבחי' שהכל בו.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ע"כ. והרצון לעשות רע, נגד עיקר רצונו. ועוד י"ל שאפילו ההתנגדות לרצונו הרע, הוה בחי' רע. וכח שפועל רע בלי בחירה, כמו פרעה באותם פעמים שניקח ממנו הבחירה, הרי זה כח שפועל באחדות. וזה דעתו של רבי נחמיה שקבע שפרעה נשאר מהם ולא מת כדי לספר גדולתו של הקדוש ברוך הוא.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אבל כשכולו אחד אין שם בחי' חשבונות רבים, שהוא עיקר הרע והטומאה, כי הטהרה היא בחי' הממוצע בין הקודש והטומאה, שעל ידו נתתקן הטומאה, כמ"ש (יחזקאל לו) וטהרתים מכל טומאותיכם, והוא בחי' הבחירה, שהוא ממוצע בין שני דברים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר רבינו גילה שכל הבריאה היתה רק בשביל הבחירה. ובזה מבואר הפסוק (קהלת א:יג) ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלקים לבני האדם לענות בו.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בתורה רלד, בענין צפנה לפני ה', שגילה האריז"ל צפנה בגמטריא בחירה, בחי' הבחירה שצפונה בהדיעה. והרי רוח צפון חסר.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין הבחירה עמש"כ בס"ד באריכות בתנינא תורה קי.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

כי טהור אין שייך אלא כשיש טומאה. זוהר פרשת חקת (קפ:, חק לישראל יום א') דהא טהור לא אקרי אלא מן סטרא דמסאב בקדמיתא.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בחגיגה (כו:) דאמר ר"ל מאי דכתיב השלחן הטהור מכלל שהוא טמא (-מקבל טומאה).

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

וכשהוציא הקב"ה את הבריאה מן הכח אל הפועל, אזי נתהוה תיכף בחי' הטהרה ע"ש.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

בשער הכוונות בענין ברכת השחר, בביאור ברכת אלקי נשמה כז"ל ואמרו טהורה היא (!): כנגד עולם האצילות, אשר משם נשמה לנשמה. אתה בראת: כנגד חלק הנשמה, הבאה מן הבריאה, ע"כ. וצ"ע כי אצילות הוא אלהות קדמון לכל הבריאה ובחינת הטהרה שנעשה רק מהבריאה כמו שמבואר כאן [ואילו בקיצור הכוונות של הרמח"ל כז"ל נשמה שנתת בי – הוא סוד נשמה לנשמה, אתה בראת – נשמה ע"ש. וא"ש שטהורה קאי על הבריאה. ואגב ידוע בשם הגר"א שהוכיח מלשון ברכה זו שעצמיות האדם אינה הנשמה, אלא 'בי'. ולפי הרמח"ל מופרך. בליקוטי מוהר"ן כב – עצמי היא הנשמה, שהיא עצם האדם, כי עקר עצמיות האדם, מה שנקרא אצל האדם אני, הוא הנשמה, שהיא עצם הקים לעד, עכ"ל. ועיין שיחות הר"ן נד – כל פעם שנפש יורד לעולם הוא בצירוף חדש של נפש ורוח ע"ש]. וי"ל כמו שפרשנו באריכות במ"א שכל הבחינות של הנשמה, אפילו כאשר מדובר על נשמה דאצילות, אין הכוונה ח"ו שהנשמה ממש מאצילות, כי הנשמה הוא נברא ולא בורא, ולכן גם בנשמה לנשמה שייך ענין טהרה שלמטה מאצילות.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נב

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במס' תמיד דף כז..

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

בענין מעלת הלילה, עמש"כ במס' יומא דף כט..

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהשם יתברך הוא לבד מחויב המציאות, אלא שלאחר שהוא ברא את עם ישראל הרי הכל כבר מחויב המציאות.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלשון הרמח"ל בסוף דעת תבונות ח"ב (סימן סד) ז"ל כי רצה המאציל ב"ה לעשות פעולה גדולה – להחזיר כל רע לטוב, והרע היותר גדול ועיקרי יתוקן גם כן להיות טוב. ודבר זה יצא בסוף הכל, כמו שתשמע עוד בס"ד. אך הנה אם נחשוב כל רע גמור שיהיה, לא נחשוב רע שלא ימצא מציאות וטוב נגדו, דהיינו: המאציל ב"ה שהוא מחויב המציאות, ועל כן אין צריך שילכו הדברים בדרך רע ולא טוב כלל, אפילו לפי הבחירה (-היינו אף על פי שיש בחירה לעולם לא ילך הכל לרע), כי באמת זהו כבוד השם יתברך, שכח טובו לא יניח שום רע בלא תיקון. לכן לכל נשמה ימצא איזה ראשית טוב, כי הטוב מחויב המציאות, וגם אם מסתיר פניו לתת מציאות לרע, לא יסתיר פניו לגמרי – שלא יהיה טוב נמצא, כי הרע עצמו לא יהיה לו קיום, אלא כי ירשה האדון יתברך שמו להניח המצאו. אם כן צריך לקחת הדברים כחוק אשר בם נמצאים, והיה ראשית הטוב והבחירה להיות כחו – חוק להשיב כל רע אל טוב, שזה כח המאציל יתברך שמו – שרק חיוב המציאות יחייב כל רע לחזור לטוב, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

וגם צריכין שיהיה ההתבודדות במקום מיחד דהינו חוץ מהעיר בדרך יחידי, במקום שאין הולכים שם בני אדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בספר ראשית חכמה, שער הקדשה ו:טז ז"ל עוד צריך לקנית הקדשה קדשת המקום, כמו שמצינו שנזכר בתורה, פרשת אחרי מות (ויקרא טז:כד) 'מקום קדוש'. ויש בזה שתי בחינות: או היות המקום מקדש על ידי עסק התורה וכו', או קדוש – מקום מבדל ומפרש מבני אדם. ומקום בדד מבני אדם הוא הכנה גדולה לדבקות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם אות יט שכז"ל ואם אפשר שיהיו שתיהם כאחת, כגון התבודדות האדם בבית מדרשו או בבית הכנסת – מה טוב חלקו, כי בודאי יקנה קדשה יתרה בנפשו עיין שם. ותמיד היתה השאלה הזו קיימת אצל ציון רבינו הקדוש, אם עדיף לעזוב הציון ללכת ליער לעשות התבודדות, או לנצל את ההזדמנות להיות בציון (שיח שרפי קודש ו-צב רבי מתתיהו כהן הי"ד לא היה הולך להתבודד ביער, וכל תפלותיו והתבודדותו היה עורך בציון רבנו ז"ל (-אכן יש להעיר שגם מסופר שהיה הולך לרופאים), וכן רבי שמואל הורביץ זצ"ל בשהותו באומן נהג כן בטוענו, 'שדות יש לי גם בארץ ישראל', וכל זמן שאני באומן רצוני להשתטח וכו').

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חובת הלבבות (שער הפרישות פרק ג) דיש כת מתבודדים שהולכים למדבריות כל השבוע, ואוכלים עשב השדה, והולכים עם בגדים בלויים, כדי שלא יצטרכו לחפש אחר פרנסה. ודרך זו היה דרך קיצוני ולא ממוצע, ואין התורה רוצה בדרכים אלו, כמ"ש (ישעיה מח:יח): לא תוהו בראה לשבת יצרה, ולעומת זה יש אלו שעוסקים בישובו של עולם, וגם דואגים לצרכי גופם ההכרחיים, אבל כוונתם לשם שמים, וזו הדרך המובחר והמעולה. אבל דרך הממוצע הוא שפורשים בבתיהם ולא במדבריות, ולא עוסקין ביופיו של עולם, ודואגים רק למה שדרוש להם לצרכי גופם, כגון מטה כסא וכו', עיין שם (כנראה זה סיכום של הראשית חכמה, ולא לשון החובת הלבבות).

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר הבאתי מהרמח"ל שרוב סודות הזוהר היו על הדרכים, כי השכינה בגלות, ורבינו הקל בהכרעתו שמספיק ללכת ליער או לשדה הקרובה.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שאחר שהאדם מבטל את כל ישותו הוא נכלל בהאין סוף ברוך הוא. אכן עיין בתורה ד', שאפילו אחר שהאדם ניצל מכל המדות רעות כולל גאות, עדין צריך להגיע לוידוי דברים לפני הצדיק כדי להעביר המלכות שלו לשרשו בהאין סוף. רק הצדיק כאשר הוא מבטל ישותו נכלל מיד בהאין סוף, אבל שאר בני אדם צריכים להעביר בחי' המלכות שלהם באש על ידי הוידוי.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נג

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בערכים, ערך עסק הצדיק ואנשיו, פרק בענין פעולת הנחמנים, מה שפרשנו בתורה זו, למה פירש רבינו שהצדיקים מיגעים כדי להשלים דעתם, הלוא פשוט צריכים לקרב את העולם להשם יתברך, ע"ש.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ במסכת יומא דף ל..

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהצדיקים כל כך מיגעים עצמם לקרב הרחוקים כדי להשלים דעתם עד שיכולים לינוק דעת מבחי' הה"א, ע"ש.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שזה הענין של דרשת חז"ל (רש"י פרשת פינחס – במדבר כו:לו) כי אתם המעט (דברים ז) ה"א מעט, חמשה אתם חסרים ממשפחות כל העמים. דהיינו צריך להשלים את הה"א לברר את הניצוצות מאומות העולם והרחוקים שנפלו שמה.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

וזה (ברכות נז:) שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם, אשה נאה ודירה וכלים וכו' וכשיש לו כל אלו הכנות, יכול לבוא לשלימת הדעת, ע"כ.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה א"ש כמין חומר הכתוב בתהלים (צ:ג) תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. כי דכ"א ראשי תיבות דירה כלים אשה, וכאשר יש לו אלו הכנות, אז יבוא לשלימות הדעת על ידי שמחזיר אנשים בתשובה ומקרבם להשי"ת.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נד

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ בס"ד ביומא דף עא.: ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת ת"ח וכו'.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

והקב"ה מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו, ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום, ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה שמזמין לו, רמזים כדי לקרבו לעבודתו, בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה, ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך, הן מלאכה או משא ומתן וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זו רימז הנביא (ישעיה ה:יב) ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. שצריכים לשים לב לכל פעולות ה'. ומיד אחר כך כתוב (פסוק יג) לכן גלה עמי מבלי דעת, עיין שם. כי על האדם להבין את הרמזים שהשם יתברך נותן לו במקומו ממש, כי השם יתברך מצמצם אלקותו עד נקודת האדם במקום שהוא, וכיון שאינו מעמיק מחשבתו להבין את הרמזים יצטרך לצאת לגלות ללמדם ממרחקים, כי באמת החכמה רחוקה כידוע.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שלשון הפסוק הוא ענין של ראיה – יביטו, ראו, לשונות כאלו שייכים גם כן לענין עין השכל במחשבה, כמבואר כאן בתורה נד, שכל מחשבה נשלח מהאין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

פעל ה', פירש רש"י מהתרגום הוא התורה (שעל ידי התורה פעל וברא העולם – קהילת יעקב ערך פו). מעשה ידיו, אלו הצדיקים שנבראוי בשתי ידים (שוחר טוב, תהלים קלט:ה).

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ב מחמת שזאת הקדושה המלובשת בעסקי העולם הזה הוא בחי' רגלין, ע"ש. עיין במדבר רבה י:א שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו וכו' וכו' שוקיו עמודי שש וגו', שוקיו זו תורה שנאמר (משלי ג:ח) ושקוי לעצמותיך.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ב אסור להרבות בעסקי העולם הזה אפילו למי שיודע ומבין הרמזים הנ"ל, מחמת שני הטעים הנ"ל, א' מחמת שזאת העבודה בעסקי העולם הזה הוא מקום מסוכן מאד וכו' כנ"ל. והב' מחמת שיש קדושה ועבודה גבוה מזה, דהיינו קדושת התורה והמצוות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא ד:ג שכל עסקי האדם בעולם הזה הם בחי' מלאכת המשכן, ועם כל זה הוא רק בחי' התעכבות החסד, וכאשר זוכים השם יתברך משפיע חסדו בלי שום עבודה שלנו, והרי מבואר שכל עסקי העולם טפלים מאד מהמבוקש.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כפי מיעוט זכרוני, מבואר בחוברת עיקרי אמונה, שעיקר עבודתו של הבעל שם טוב, וההתבודדות שלו בהתחלה היה להשיג משהו קרוב להענין שרבינו מפרש פה, להבין איך שכל מה שהוא מרגיש ורואה וכו' הכל רמזים לו מהשם יתברך. ואם כן בתורה זו רבינו ממש מחדש לפרוש מדרך הבעל שם טוב. ואכן נראה שרבינו תיקן את הענין הזה, שנוכל לקיימה בלי ליכנס לסכנה ובלי להפסיד העבודות היותר חשובות. וזה הענין שרבינו רצה שנילך עם התורות שלו, כמבואר באריכות בכמה מקומות. כי התורות של רבינו באמת בבחי' עתיק ובבחינת גשר לכל הרוחניות, וכן רואים את החיים, כל אחד ואחד, בתוך התורה שהוא לומד מרבינו. ולכן דרך התורה של רבינו האדם יכול לעסוק להבין כל הרמזים שהשם יתברך שולח לו, ולא יהיה בזה סכנה כי הוא עוסק בתורה הכי גבוה, וכן לא יהיה נפסד משום עבודה יותר חשובה.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בתורה א' רבינו כבר הורה שאיש ישראלי צריך להסתכל תמיד בשכל בכל דבר וכו', ולכאורה מוכח כמש"נ שרבינו המציא את הדרך הנכון והבטוח לחיות כפי הרמזים בלי סכנה ובלי הפסד.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג ותורה, הוא בחי' ההסתפקות הנ"ל וכו' ע"ש. היינו מה שביאר לעיל ז"ל ואפילו מי שיודע ומבין בזה, היינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו הש"י בכל דבר, וא"כ ירצה לעסוק רק בזה, היינו שיעסוק רק בעסקי העולם הזה וכו'צריך האדם שיהי' לו הסתפקות, להסתפק מזה העולם, רק מה שצריך לו בהכרחיות מזה העולם וכו' ע"כ. ומבואר שם כי עבודה גבוה מזו. והיה נראה בזה שאצל ההמון עם שההסתפקות שלהם הוא התורה, גם להם יש עבודת השם גבוה ממנה, וצ"ל שהוא פנימיות התורה ותפלה על רוחניות (כי תפלה על חיי שעה אינו אלא בחי' הוד והדר כמבואר שם).

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

אי נמי י"ל שאצל החכם שעוסק ברמזים להתקרב להשם, ההסתפקות שלו הוא לעזוב הרמזים ולדבק כל כולו בתורה ומצות ממש. כן אצל ההמון עם, שעסקם עם הרמזים, בחי' הוד והדר, היא על ידי תפלה שהיא חיי שעה, ועל תפלה כזו צריכים להסתפק, ולעסוק בתורה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לפי שני הדרכים הנ"ל צריכים עוד ליתן צדקה מההסתפקות, ורבינו כתב שזה בחי' משא ומתן. והנה לפי הדרך השני שהלומד תורה מסתפק בעזיבת העולם הזה כדי לעסוק בלימוד תורה, י"ל שבחי' משא ומתן שמשלים האותיות, הוא בחי' לימוד פנימיות התורה ותפילה על הרוחניות. ולפי הדרך הראשון, הרי כבר עוסק בפנימיות התורה ותפילה לקיים בחי' הסתפקות, וצריך לומר שהצדקה הוא בחי' שמקדש עבודתו לשם שמים לשם השכינה, לייחד הצדיק וכנסת ישראל.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באות ו' רבינו כתב שהשונה הלכות, אף שיש בהם ג"כ טוב שהם דברי תורה, שהם בחי' שובע, אך מחמת שהרע יותר מהטוב ע"כ הרע גובר והטוב נתבטל, וכח המדמה שולט ומדמה מילתא לימלתא ע"ש. ומשמע מזה שלא מספיק להיות שונה הלכות, והקליפות חזקים נגדם, וזה ממש כמו הדרגה של החכם שעובד השם על פי הרמזים, שרבינו כתב שצריכים להסתפק בזה כי הוא מקום סכנה וגם מחמת שיש עבודה יותר גבוה. ולכאורה כן מוטל על ההמון עם חיוב להיות שמור מזה. אכן החכם היה לו עצה לעזוב הרמזים ולעסוק בתורה, אבל אצל ההמון עם, בתורה שלהם גופא יש את הסכנה הזו. וצריך עיון אם העצה להם לזה הוא בחי' הצדקה והמשא ומתן, ואולי זה גופא בחינת העצה שרבינו נותן אחר כך איך להכניע את המדמה, שהוא בירור הרוח טובה בעליות וירידות של ידי השמחה בניגון.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת משמע שהדרגה עליונה של ההמון עם במשא ומתן, שמשלימים האותיות כפי הנר"נ שלהם באותו עת, הוא כעין עבודת החכם עם הרמזים, שהוא מכוון לדיוק מה שנוגע לו, רק שהמון עם עוסקים בזה בלי ידיעתם, בתוקף גובה עבודת השם שלהם – או להיפוך ממש בירידה מעבודת השם שלהם, שהכוונה במשא ומתן הוא עסקים גרידא לעסוק בפרנסה, רק שעל ידי זה עושים הבירורים ומתקשרים להצדיק וכנסת ישראל, ונעשה הייחוד ממש כפי הבחינות שביררו.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג וכשמשלים האותיות אלו, נתוסף לו הארה בנפש רוח נשמה שלו, מחמת הארות אותיות אלו שהגיעו אליו ונשלמו אצלו, וע"י הארה זו מאיר בשורש נר"נ שלו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביומא (עג:) למה נקרא שמן אורים ותומים, אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן, ע"כ.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג ויחוד של צדיק וכנס"י נעשה על ידי משא ומתן, כי כל דבר שבעולם יש בו ניצוצות הקדושה שנפלו בשעת שבירה, ושבירה הוא בחי' אותיות וכו' וכל דבר יש לו שעה, וצריך לבא בשעה זו לאדם זה, שהוא משורש אחד עם אותן הניצוצות שיש בזה הדבר וכו' עד שנפסקין האותיות והנצוצות השייכין לשרשו, ואח"כ יוצא מרשותו לאדם אחר, שהגיע העת שיהי' עליה להאותיות הנשארים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ענין "הגלגולים" של משא ומתן בספר שרשי המצוות לרמח"ל כלל נד! הבאתי קצת מדבריו הקדושים בחלק ה' מאומן, בערך הרמח"ל, והוא מזכיר על ענין זה הביטוי תיקון כללי.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ד פעם אחת נפתחה מערה מתחתי, מערה הינו בחי' דבקות בחי' כמער איש וליות, מתחתי, הינו בחי' אמת וכו' ע"ש. דבקות היינו לאדבקא מחשבתי' בעלמא דאתי (אות ב), ובחינת אהבה של וקמץ הכהן. ואמת זה הפך המדמה.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נה

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ ריש מסכת נדה דף ו. ועיין רמזים יפים לתורה זו במש"כ על ישעיה כו:יא.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

הרמב"ם בהלכות פרה אדומה כותב פתאום תפילה קצרה שנזכה במהרה להפרה העשירי, ומאד מעניין מה שהכניס פתאום תפילה בתוך ההלכה, אלא שכל ענין הפרה אדומה הוא ענין התפלה בסוד ונשלמה פרים שפתינו כמבואר כאן בתורה נה באריכות.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ג כי הרשעים ממשיכים בחי' רע עין על שונאיהם, בחי' (ברכות ז:) ולא עוד אלא שרואה בשונאיו, והאדם ניצל מרע עין הזה, ע"י לימוד זכות שלמד על הרשע, כי גם הקב"ה מלמד זכות על הרשע, בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע, ע"כ.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הלימוד זכות הזה אינו הענין של לדון לכף זכות בעלמא, כי (ספר המידות, הרחקת רשעים ו) מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע, ע"כ (וראיתי ממפורסם אחד שפירש שרשע זה מדבר רק על המסית). אלא הכוונה ללמד זכות למצבו של הרשע שמגיע לו עוד שנים ארוכים וטובים. וכן מצינו שאברהם אבינו התפלל על סדום, שלא מגיע להם להיות נכרתים, כי שמא יש בתוכם צדיקים וכו', וכן כל זכות שיכולים ללמוד להם שיתן להם זכות קיום והצלחה.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

קטני הקומה שאין לבם מכיל שכלם, אולי זה בחינת מה שמצינו בעץ חיים (שער נ' שער קיצור אבי"ע פרק ג, ובארבע מאות שקל כסף עמ' רסב -ג) שעל ידי חטא אדם ירד הדעת למטה בין תרין כתפין, וזה נקרא שהדעת ירד בהתרחבות וגורמת שהגבורות מתפשטות תחלה ע"ש. כי עיקר קומת האדם הוא הדעת, ואם הדעת ירד כנ"ל, הרי זה מקטני הקומה.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ה וזהו נקרא תפלה בצבור, כי אותיות צבר ראשי תבות צדיקים בינונים רשעים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

עי' בספר חרדים סז: (חק לישראל פרשת וישב יום ה') ז"ל ויהיו רמ"ח אבריך ושס"ה גידיך צבור בעיניך, והלב והלשון שליח צבור ע"ש.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ו ארז זה בחינת קול כסיל ברב דברים, ברב ההנהגות ואמונות כוזבות שהם בחינת דרכי האמורי וכו' אשר כגבה ארזים גבהו, והגבוהי קומה על לפי הרב הן כסילים, כי מחמת גבה קומתו העשנים העולים מהלב אל המח להתבשל במח ולהתהוות מהם מחשבות העשנים האלו נחלשים ברב הדרך שיש מלהב אל המח וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנא דבי אליהו רבא פרק ב' קול ה' שבר ארזים (תהלים כט:ה) אלו בני אדם שהם פקחין בדברי העולם הזה במשא ומתן ובכל מלאכות, ואין בהם דברי תורה, אינם משולים אלא כארז, מה אז זה אינו מוציא פרות, כך כל מי שאין בו דברי תורה נמשל הוא כארז, שנאמר (עמוס ב:ט) ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם, אשר כגבה ארזים גבהו, ואומר (תהלים שם) וישבר ה' את ארזי הלבנון, אלו בני אדם שהיו בבית ראשון, שהיו מפקחין ועומדין במקומם, ולא היה בהם דברי תורה, לכך נאמר 'וישבר ה' את ארזי הלבנון', ע"כ.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף, “וזה בחי' כלליות מלאך סנד"ל במלאך מט"ט שר הפנים כלליות עשיה ביצירה, על ידי שכופלין הפסוק כל הנשמה וכו' ובפרט שצריך להלל ולהודות לה' שהציל אותו מעין הרע הזאת וכו' ע"ש, ובמפרשים בענין השם כה"ת. ונראה שזה ענין מה שהשם הזה יוצא מהפסוק "תצא כצאת העבדים"

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בעירובין יח: ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל י"ה הללוי"ה. ובמפרשים שם, פירשו שנשמה מלשון שממה.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: ועל ידי עין הרע נכפל הנשימה, כנראה בחוש כשיש לאדם עין הרע אזי מגהק ופותח פיו לקבל נשימה כפולה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברד"ק על הפסוק ויאמר אל אביו ראשי ראשי (מלכים ב:ד:יט) ז"ל היה לו כאב הראש, ודרך הכואבים או הנוהם לכפל דבריהם. וכן, מעי מעי אוחילה (ירמיה ד:יט), ע"כ. ועיין בספר אהבת יהונתן בהפטרת פרשת וירא, ז"ל חבקוק מת מפני שאמר 'את חבקת בן' (שם פסוק טז) והיא מסטרא דמותא, ואולם מאין השרש זה החטא, מחוה שנתנה לאדם פרי עץ הדעת, ומאיכות זה החטא אמר הקב"ה 'הוא ישופך ראש' (בראשית ג:טו), וזהו שרמז באמרו 'ראשי ראשי', ע"כ.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נו

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף ז.:, ובמסכת מגילה דף טז:.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

יש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה ובאתכסיא על הכל. ומבואר הדבר (וכן להדיא בחיי מוהר"ן אות כד) שרבינו כוון על עצמו. וע' חיי מוהר"ן (אות כד) שרבינו אמר שבאתגליא יש לו ממשלה על כל פנים על חסידיו, אז לכאו' צריכים לומר שמה שרבינו כותב שיש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה, לאו דוקא שבאתגליא אין לו שום ממשלה כלל, אלא ממשלה קטנה.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחיי מוהר"ן שמה ז"ל ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו, ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו, וראשות (הינו ראש ומנהיג) אין שיך לי כלל, כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל, אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה, אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם, עיין שם ומש"כ שם.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ג אך איך אפשר לו להזהיר ולהוכיח אותם, כי אינו יודע מה שצריך להם, וגם אינם אצלו להוכיח אותם וכו'.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר חיי מוהר"ן אות שכה.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נו:ג – הסתרה שבתוך הסתרה – המושג הזה תמצא בספר תולדות יעקב יוסף (פ' צו, והובא בספר בעל שם טוב א'קא) ז"ל א. שאינו הולך בדרך טוב ואינו מרגיש בו, זהו בנוקבא דתהומא רבה, ע"כ.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ג כי לבוא לאריכות ימים הוא על ידי עסק התורה, כי אוריתא שמא דקב"ה וכו' ועל כן מזהר המלך על עסק התורה ביותר מכל העולם מחמת שהוא צריך לקרות את האריכות ימים לתוך המלכות כנ"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקסג, מכון רמח"ל) ז"ל וצריך שתדע, כי נגד נר"ן – יש בישראל: קהל עדה וישראל (פסחים ה:ה), וסודם חב"ד חג"ת ונה"י, וקשרם במ'וח ל'ב כ'בד, וסוד זה מלך. וזהו בחינת המלך שבישראל – שהוא ממש החיים של העם. וג' המדריגות נקשרת בו, ונמצאים החיים יורדים בבית המקדש ומקבל אותם המלך, ומן המלך מתפשטים אל כל מדריגות העם, עכ"ל.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נו:ה

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

"כי מרדכי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת חיל בלע ויקאנו, ועושה מזה תורה, שנקראת אשת חיל" בלע ויקאנו בגמטריא מרדכי ע"ה.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ז על ידי התגלות הדעת נתפשט נאמנות השם יתברך. אולי זה ענין של בטחון, שרבינו גילה בתורה רכה שבטחון הוא דוקא על ידי השכל, ע"ש.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ז שעל ידי נתינת התורה נפתח המאמר ונתגלה הדעת. והנה שני קטעים להלן כותב שתכף שיצאו ממצרים נתגלה הדעת. ואולי יש לפרש שהחילוק הוא שרק במתן תורה נתפשט נאמנותו. הגם ש"מן" מורה גם על התפשטות הנאמנות, אולי הא גופא החילוק שמתחילה לא היה להם מן ממש אלא טעם מן כמו שרבינו מפרש בחי' הדעת של מחלוקת לשם שמים, ויש לומר שזה גופא הגם שהוא דעת גבוה מכל מקום חסר בהתפשטות הנאמנות כי הלוא ורעם גבורותיו מי יתבונן, כמבואר שם שהן אלה קצות דרכיו יתברך שלא מבינים בהם, הרי שחסר בהם עדיין התפשטות הנאמנות, וכמבואר במקום אחר בלקוטי מוהרן בענין התגלות ההשגחה כאשר יתגלה ענין צדיק ורע לו וכו'.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה צריכים לומר שכבר בחמשה עשר באיר כאשר התחיל המן לירד, כבר היה מתחיל מעין התפשטות הנאמנות שבאמת התחיל רק במתן תורה.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ח

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שהדעת והשלום הכי גבוה זה מחלקת לשם שמים, ותני במסכת אבות (ה:יז), איזהו מחלקת לשם שמים, מחלקת הלל ושמאי. גם מובא בלק"מ שמשה זה ר"ת מחלקת הלל שמאי. ורבינו הוא בחי' משה רבינו, והוא כולל הלל ושמאי. הלל, זה בחינות ההילול ושבח להש"י, ושמאי ע"ה בגמטריא נב"ש - נחמן בן שמחה, גם שמאי, זה שם א-י, השם שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע (שביחד עולים לי'. ובשער הגלגולים, הקדמה ל', שמאי בסוד קפ"ד קס"ו, אחוריים של ע"ב ס"ג).

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

יש לחקור כאשר צד אחד הוא לשם שמים והצד השני טועה או במזיד רב איתו, האם הצד שהוא לשם שמים בבחי' דעת גבוה. עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות תב.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ט כי הידים הן בבחינת שמים כנ"ל, ושם כל הדבורים, ע"ש. עיין זוהר פרשת בלק (קצה:) ז"ל הרימותי ידי אל ה' אל עליון ומתרגמינן ארימית ידי בצלו, דהא אצבעאן דידין מלין עלאין אית בהו עכ"ל.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ט וכן על ידי שנעשים האיברים עוד יותר כבדים נחלש הרוח הדופק עוד יותר ויותר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

כן כתוב במסילת ישרים סוף פרק ז' ז"ל אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו, עכ"ל.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נז

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

-ע' מש"כ במסכת נדה דף ח:

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

ושני כוחות האלו, הינו כח שיש למלאך לקבל וכח להשפיע, מכנים בבחינת ידים, ביד ימין מקבל חיותו, וביד שמאל משפיע עיין שם כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה פליאה גדולה, כי קיימא לן להלכה שתמיד עושים המצוה ביד ימין, וכאשר נותנים צדקה נותנים עם יד ימין, ותימא הוא למה לא נדמה ולעשות כמו המלאכים וניתן את הצדקה, ההשפעה, ביד שמאל.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר כי איש ישראל הוא עוד למעלה מהמלאכים הנקראים עומדים, ואילו איש ישראל הוא תמיד מהלך ועולה מעלה מעלה, ומבואר בתורה כב שהוא צריך תמיד להעלות את הנעשה שלו לנשמע, והרי באותה מעשה צדקה שהוא נותן הוא צריך כבר לקשר אותו להרים אותו להנשמע לשמוע ולקבל עוד יותר מהשם יתברך, ואילו המלאך מספיק לו בכל שליחות שלו כל פעם שיעביר את מה שקיבל כהוויתו ותו לא.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

נז:א אם סר מדרך דברי רבנן לימין, בזה סר ימין המלאך, ואין לו כח לקבל, ואם סר לשמאל, בזה סר יד שמאל מהמלאך, ואין לו כח להשפיע ע"ש.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעמיק בזה, כי לולא רבינו כתב כן בפירוש היה מקום לומר להיפך, שעל ידי שסר לשמאל, הרי קלקול את כח הימין. אכן לפי האמת סטייתו לשמאל אינו שייך לצד הימין, אלא קלקול מיניה וביה בצד שמאל.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ידור נדר ויקים מיד. י"ל נדרים בגמטריא ש"ד, ולכן צריכים לקיים מיד, בחי' י', להשלים מש"ד לשד"י.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ידור נדר [רוצה לומר: ויקים מיד, עין בהשמטות].

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה לא יהני לקיים מיד, כי קי"ל להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה רג:א) כל הנודר אף על פי שמקימו נקרא רשע ונקרא חוטא, ע"כ. אלא כמו שרבי נתן כותב (לקוטי הלכות אוחר חיים ג', שבת ו:יז) שרי ליה לאינש למנדר לזרוזי נפשיה (שם רג:ו), אבל סתם לנדור נקרא רשע. וי"ל שכיון שנודר לקיים מיד כדי לקיים דברי רבינו כדי להשיג אמונתם חכמים הוה בכלל לזרוזי נפשיה. [ועיין בהלכות נדרים שם רו:ד, כנדרי כשרים ככר זה עלי אינו כלום, ואפלו אמר כנדרי כשרים ככר זה עלי קונם, ופירש הש"ך מובא בבאר היטב ז"ל דמה שתולה בכשרים בטל את הקונם, דכשרים לא נדרי כלל אלא נודבין, ע"כ. ומבואר שאפילו מה שנודר לזרוזי נפשיה, כאשר יכול לתפוס לשון נדבה בלי אחריות, לא יתפוס בלשון נדר].

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ויעקב הוא בחינות נדר, שהוא ראש לכל הנודרים כמ"ש (בראשית כח:כ) וידר יעקב נדר, ע"כ. עיין שם בבעל הטורים ז"ל וידר, ג' במסרת וכו' לומר שהצדיקים היו נודרים, והראשון שנדר היה יעקב. וזהו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב (תהלים קלב:ב), למה אמר אביר יעקב (שרבינו מפרש לעיל אות א), לפי שהוא פתח בנדרים תחלה (בראשית רבה ע:א), ע"כ.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נז 'אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וכו' כי אכילת שבת נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל.' ע"ש.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בס' שירי קודש פירוש ר"י סרוק על זמירות האריז"ל על המילים 'נזמין לה השתא' כז"ל פי' עתה צריך האדם לומר נזמן מפני שכל דבר שבקדשה הוא עלול שלא יתדבקו בו הקליפות כגון ברכת המזון שמצד הזוהמא יש לקליפה שייכות להדבק כמ"ש זוהר דברים בהאי ינוקא ולזה צריך הזמנה וכן בחליצה שיש בקליפה שייכות להתדבק באותו רוח שהולך ערטילאה בעולם בלי בנים צריך ג"כ הזמנה. ועכשיו שמכח שמחת תענוג שבת באכילה ושתיה ועונג יש לקליפה שייכות להדבק בקדושה אבל אינם יכולין לאיש היודע סוד זה מפני שאדרבה משליכם בנוקבא דתהומא רבא, אבל מ"מ הדינין מתעוררין בעת הזאת מפני שהוא עת המשכת הקדושה מעתיק לז"א ומז"א לנוק' ולהוטים הם לקבל כח ותגבורת אע"פ שהם עתה ממותקים היום בשבת, מ"מ הדינין מתעוררי' בעת הזאת, והם כמו הנחש הישן שכיוצא חוץ לחורו מזיק אף שבשבת אין להם יכולת לקטרג אבל רוצין ליהנות וליקח תגבורת (ס"א ה"ג) בליל זה כדי שכשיצא שבת יצאו גבורות ויגרמו כמה רעות ח"ו לעם קדוש למתים אשר כבר מתו עם החיים אשר עודנה חיים, לכן בזאת ההזמנה של השולחן שורה השכינה בכח גדול ושפע מעוטר מחסדים של א"א ושל או"א ושל ז"א ואינה מנחת שום דין שיהנה לכן צריך הקפה בתרי מדאני אסא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נח

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

בענין תלת נפקין מחד, דחד הוא זכותו של משה רבינו. ר"ת תלת נפקין מחד ע"ה בגמטריא נ נח נמ נחמן מאומן, ונ נח נחמ, הם תלת שנפקין מחד (שמעתי מחבר).

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

בו ביום ששמעתי מא"א שהרמב"ם פוסק שיש מצות עונג ביום טוב מהפסוק לקדוש ה' מכובד, שרישא של הפסוק וקראת לשבת עונג, והרי על ידי העונג מכבדים את יום טוב. מיד אחר כך בבקר למדתי בלקוטי מוהר"ן תורה נח אות ז-ט, שעל ידי עונג שבת, שהוא בחי' אהבה בתענוגים, ויש תשובה מאהבה, ואז כל הכשרים שבדור נתרפאים בבחי' ושב ורפא לו, "וגם נעשים מכבדים בעיני הבריות, בבחינת (שיר השירים ז) מה יפית ומה נעמת, על ידי אהבה בתענוגים" וכו' עיין שם כל דבריו הקדושים. הרי שעל ידי עונג שבת מכבדים את הכשרים שבדור (והרי קיימא לן שצדיקי הדור הם בחי' יום טוב, הרי מכבדים את היום טוב).

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

נח:ה ז"ל ע"י הדעת באים תלת הנ"ל, שהם אכילה ושתיה ומלבושים, כי בו כלולים בבחי' (משלי ט) לכו לחמו לבחמי, בחי' אכילה, בחי' מן הכלול בדעת התורה. שתיה כלול בדעת, בבחי' (ישעה נה) הוי כל צמא לכו למים, שהיא באר, בחי' (משלי ה') ונוזלים מתוך בארך. מלבושים, בבחי' (ישעיה ג) שמלה לכה קצין תהיה לנו, בחי' ענן, בחי' לבוש, בחי' (איוב לח) בשומי ענן לבושו ע"כ.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות כג. ענה ואמר אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ"ל.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נט

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

היכל – יכ"ל בגמטריא ס'. קישוטי כלה של ספר דברים – הדכ"ל.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף ט.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

נט:א והכבוד זה בחי' היכל וכו' והיכל הקודש הזה מושך את עצמו תמיד לשרשו, היינו ללבו של עושיהו, כי שם שרשו, כי מחמת הדברים שיצאו מעומק לבו של האיש הכשר, נכנסו בלבם, וחזרו להשי"ת, והיכל הקודש הזה, שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשרי כי הרוח הוא בלב, בבחי' (יחזקאל יח) ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' קו, מכון רמח"ל) ז"ל ותדע שהחיק הוא נקרא היכל הלב. והיינו כי הלב הוא העומד להנהגה, והיכלו הוא החיק. ויש איזה מאורות ראויים להמצא בהיכל ההוא – כגון הריאה והמזרקים. והנה על כן צריך להחזיק הידים על הלב, לצורך בחינה זו של עשיה זאת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

נט:א והיכל הקדש הזה שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר וכו' ועקר הלבשתו לרגלי הרוח, בבחינת (ישעיה מב) ורוח להלכים בה, כי ברוח הזה יש קומה שלמה, כי מבחינת רגלין נתעורר להישיר את בני אדם לעבודת השם יתברך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לעניות דעתי שזה על דרך מה שרבינו גילה בתורה מט, שלב איש ישראלי הוא אין סוף כמו השם יתברך, והוא צריך לעשות צמצום וכו', כי כן אצל השם יתברך רבינו גילה בתורה נד:ב שרק בחינת הרגלין נתלבש בתוך עולם הזה שמהם האדם מבין רמזים איך לעבוד את השם יתברך.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מש"כ כאן ז"ל ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהפנשות אשר היו רחוקים עד הנה, ויש קלפות רבות השונים סביבם וכו' ואפשר עכשו, כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל, אפשר שיתאחזו חס ושלום החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה. עצה על זה – שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב וכו', ע"ש. הרי שרבינו דייקא מכנה את ההתלהבות הלב בשם מלאכים, כמו שהוא אצל השם יתברך, שהשם יתברך פועל על ידי מאלכים, כן רבינו מדמה את האדם ליוצרו.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יכולים להבין עוד השוות כאן.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ג עגולא ורבוע דלגו עגולא. י"ל שמצינו דבר זה בים של שלמה (מלכים א:ז:כג) כדאיתא במסכת עירובין (יד:) שלש תחתונות מרבעות ושתים עליונות עגלות, הרי הפנימיות שלו היה מרובע, מתחת העיגול.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ובתועלות הרלב"ג שם כז"ל והנה היה מרבע מלמטה ועגל מלמעלה, כי הטמאות תהיינה מצד החמר אשר יסודותיו ארבעה, והטהרה תהיה מצד הצורה וההתבוננות בה כמו שבארנו בספר ויקרא (יד:יט), והצורה היא קושרת יסודות החמר ומקיפה בהם ולזה היה העגול מעיר עליה, עכ"ל.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ה כל הנפשות שרשם בעשירות, בבחי' (דברים כד) ואליו הוא נושא את נפשו, ע"כ. וכן האדם נברא בחותם כמטבע של כסף, עיין רש"י בפרשת בראשית א:כז.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב בזיעת אפיך תאכל לחם (בראשית ג:יט), והנשמה בחוטם. וי"ל שעל כן תיקון מדינת העשירות היה דוקא על ידי ריח המאכלים, ע"ש במעשה של הבעל תפילה.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

נט – כי עשירות וכבישת כעס בחינה אחת וכו' כמש"כ (ירמיה א) מצפון פתחת הרעה, וכתיב (איוב לז) מצפון זהב יאתה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בספר יצירה (ד:ט) המליך אות ג' בעושר, ושקר לו כתר, וצרפן זה בזה וצר בהם מאדים בעולם, יום שני בשנה, ואוזן ימין בנפש, זכר ונקבה, עכ"ל. העיר עושר בבחי' מאדים.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

שהאבות היו מגירים גרים, כמו שכתוב גבי אברהם וכו' וכתיב (בראשית לא) וישב יעקב בארץ מגורי אביו, ואיתא במדרש (ב"ר פד:ד) 'מלמד שיצחק גיר גרים', וזה (בראשית לז:א): 'מגורי אביו'. וכתוב ביעקב וכו'.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

בפרי צדיק פרשת עקב, ז"ל אברהם אבינו שעסקו היה לגיר גרים היינו להמשיך כל העולם לקדשה, ולהכירם שידעו את מי שאמר והיה העולם. ויצחק לפי מדתו שהיה בחינת צמצום, לא גיר רק מתי מספר, ונרמז ברמז 'מגורי אביו', כמו שאמרו בבראשית רבה. וירבעם היה בהפך ממנו וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ס

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

תורה זו מפרשת הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, עיין ערך זיווג.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף י. ועמש"כ בספר שמואל א:ג:יא.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

ס:א דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד וכו' ע"ש. עיין בחיי מוהר"ן אות תקצד, שרבינו אמר לרבי נתן ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי ע"ש. ועמש"כ בתורה רמה.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ס:א דע שיש שבילי התורה וכו' שא"א לבא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות, ע"ש. רמז לזה בתהילים מ:ט – ותורתך בתוך מעי, והמעיים בחי' מעות, כמבואר בשיחות הר"ן קפג.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

ס:א דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד, שא"א לבא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות, כמו שבפשוטי אורייתא, אם אין קמח אין תורה (אבות פ"ג), וצריך שיהיה לו על כל פנים פרנסה, כמו כן להתבוננות הזאת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לעיל תורה ל:ד ולבא להשכל התחתון הזה, אי אפשר כ"א ע"י שונא בצע, שישנוא הממון בתכלית השנאה וכו' ע"ש. וכאן רבינו קורא תאותם סיבובים שמביאים להמכוון, בחי' פסולת ובחי' עשירות.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות, ערך ממון אות טו: כשבא לאדם איזה הבנה חדשה, בידוע שכרוך בעקבו ממון רב, ע"כ. וגם במסכת אבות תנן, אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח, הרי שמשני הצדדים קשורים זה בזה.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במלכים א:י:כג שבזה פירשנו למה הקדים הפסוק עשירות לחכמה, כי רק על ידי העשירות זוכים להתבוננות להשיג החכמה.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

ההקדמות שמקדם הם בחינת פסלת. ע' תורה כא בענין שכל המכנה בשם קדם.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ב קשר בין יראת שמים ועשירות, עיין בישעיה ס:ה (הפטרה פרשת כי תבוא) אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך, ותרגם יונתן ז"ל בכן תחזין ותנהרין ותדחלין ויפתי לביך בדחלת חטאין ארי יתחלף ליך עותר מערבא נכסי עממיא יתעלון לגויך.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ס'.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שעבר דרך ידם התורה, היה להם עשירות גדול מאד. דהינו משה רבנו וכו' וכן רבי וכו' וכן רב אשי וכו' כמו שאמרו רבותיני ז"ל (גטין נט ועין בבא מציעא פה), ע"כ. עיין סנהדרין לו. מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו' מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו'.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

מזמן היה קשה לי על המבואר שכל הצדיקים שהתורה עברה על ידם היו עשירים, ולא מצינו זה אצל הרשב"י האריז"ל והבעש"ט מוהר"ן, ואפילו משיח נחשב כעני. והשנה – תשע"ד – באומן, שמעתי אחד דורש (ז.) והמשמעות שזה היה אחד מה'תורות' שלו, והוא טען שכל אלו שהיו מוסרים את הנסתר שבתורה גם עשרם היה בהעלם ובבחי' בכח, והזכיר את הסיפור המובא במדרש רבה פרשת פקודי: מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בן יוחאי שיצא חוצה לארץ ובא עשיר והיו התלמידים רואין אותו ומקנאין בו והיו מבקשים הן לצאת לחוצה לארץ וידע ר"ש והוציאן לבקעה אחת של פגי מדון ונתפלל ואמר בקעה בקעה מלאי דינרי זהב התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ב כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות. וי"ל בזה מש"כ בלקוטי מוהר"ן (רד) ובשיחות הר"ן (קלז) סיפור שאחד אע"פ שעבר עבירה מכל מקום היה לו פרנסה על ידי שקבע עתים לתורה, כי ואין עבירה מכבה תורה ר"ת מעות ע"ש. כי מבואר בתורה נו שעל ידי לימוד התורה קוראין חי החיים ע" ש וממילא מובן שיש להלומד חיים וזוכה על ידי זה לקבל מעות. אבל עשירות, מבואר כאן בתורה ס', לזה צריכים בחי' זקנה בחי' שמרחיב ומאריך ימיו כל פעם יותר ויותר.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ובחי' זקן, דהיינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדושה בכל פעם כנ"ל, הוא על ידי יראה וכו' וכו' יראת ה' היא אוצרו, בחי' עשאה כאוצר, שהוא קצר מלמעלה ורחב מלמטה וכו' כי עשירות והבל היופי הם שני הפכים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סנהדרין (ק:) אמר רב יוסף מילי מעלייתא דאית ביה (בספר בן סירא) דרשינן להו, אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלקים תנתן, אשה רעה צרעת לבעלה, מאי תקנתיה יגרשנה וכו'. אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים, ע"כ. וקשה איך אשה יפה מאריך ימי בעלה כפלים, הלוא היופי הוא היפוך יראת שמים שמאריך ימים.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג ענין הבל היופי, וכן עיין לקמן תורה עב שרבינו כותב כמה פעמים שאין בתאוה הזה שום ממשות, והיא בחי' אלילים כמו עבודה זרה שאין בה ממש. וכן בשבחי הר"ן (אות טז) כתב שמי שהוא חכם בחכמת הניתוח ויודע סוד האיברים של האדם וכו' ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס, ע"כ.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד שחומר = matter, של כל העולם כולו, אם תדחוק את כולו לגוש אחד בלי רוח בין האטומים – atoms, לא יהיה אלא כדור קטן. ובן אדם, אין בו חומר אלא כמו כמה נקודות קטנות ביותר, והרוב הוא אויר רק בין האטומים. וענין של המקום והאויר רק הזה הוא ענין ההבל של עולם הזה, מה שנקרא בגמרא חיזא דהאי עלמא, שהכל דמיון גדול, כי ההבל מיקים את האטומים ככה, ואינם כמעט כלום, רק שההבל עושה אותם ככה. וכענין הכתוב (איוב לח:יד) תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש, שבקלות מתחלף למשהו אחר.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג וע"כ מי שחומד יופי הנשים, נמצא שמקבל בחי' הפסק הנשימה, וע"כ הוא בהיפך מעשירות, שהוא בחי' אריכות הנשימה, כי כל מיני עשירות, דהיינו כל מיני דגן וכל האילנות ועשבים וכל מיני מתכות, כם רק ע"י גשמים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש רמז לזה גם בזוהר הקדוש (פרשת מקץ דף קצו: עה"פ ראה חיים עם אשה אשר אהבת – כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (קהלת ט:ט-י)) ז"ל דבר אחר, בכחך, דא היא אשה דקאמרן, דאיהי חילא לאתתקפא בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, ובעי בר נש למזכי בה בהאי עלמא בהאי חילא וכו' וכו' תא חזי, יוסף זכה בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי, בגין דבעא לאתאחדא באשה יראת ה', כמה דאת אמר (בראשית לט:ט) וחטאתי לאלהי"ם, וגין כך זכה למשלט בהאי עלמא, וזכה לון לישראל. מה כתיב (בראשית מז:יד) וילקט יוסף את כל הכסף, והכי אתחזי, דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק איהו לקיט כלא, וכל עותרא ביה קיימא, ודא היא רזא דכתיב (בראשית א:יז) ויתן אתם אלקים ברקיע השמים, וכלא איהו כדקא יאות, דודאי יוסף באי למשלט על מלכותא, עכ"ל.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיוסף לא נכשל בהבל היופי ואתתקף באשה יראת השם, וזכה לעשירות.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג כי בשעת יציאת הטיפה זרעיות, אזי צריך להיות הפסק הנשימה, מב' טעמים, א' כדי שלא יתקרר הטיפה, ע"י הנשימה שהוא אויר הקר, במקבל בכל רגע מבחוץ, כי צריכה לצאת בחמימות, כדי שתהיה ראוי להולדה, ע"כ.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להבין המילה: קרבן – קר בן, והוא כענין מה שגילו חז"ל שכאשר האשה זורעת תחילה יולדת זכר, היינו כאשר האבא משהה עצמו בקרירות יהיה לו בן.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ד כי כל העשר אשר הציל אלקים מאבינו לנו הוא ולבנינו, הינו שכל העשירות הוא רק בשביל נשים וקטני הדעת כמונו, ע"ש. צע"ק איך שייך לשון זה על האמהות הקדושות שהיו גם נבואות, הגם שנשים דעתן קלות וכמבואר בהאריז"ל וכו'. ואכן רבי שמעון בר יוחאי אמר כן הלכה למעשה על אשתו, כמסופר במסכת שבת (לג:), שלכן חשש שרומאים יצערו לה והיא תגלה להם איפה היו מתסתתרים.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ו כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם, כי נשאר כל עבודתם למטה, ואין יכול להתרומם ולהתעלות למעלה, כי עיקר החיות הוא השכל, כמו שכתוב (קהלת ז) החכמה תחי' את בעליה, וכשהעבודה היא עם שכל, משימין בה חיות שתוכל להתעלות, אבל כשנופל לבחי' מוחין דקטנות, בחי' שינה, אין יכול להתעלות למעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הזהיר כמה וכמה פעמים והוכיח שלא צריכים חכמות כל עיקר בעבודת השם, אפילו חכמה אמיתי, רק לעבוד את השם יתברך בתמימות ופשיטות (עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד, ושם הבאתי עוד ה' מקומות). והנה תורה ס' כולו בנוי על התבוננות, שבודאי זה השגה גדולה של חכמה. וכאן באות ו' רבינו כותב להדיא שבכל עבודת השם צריכים שכל, ובלי שכל הוא חסר מאד.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה ביאור הדברים, שהחכמות שרבינו הזהיר עליהם הם המצאות שהאדם בודה, או אפילו חכמות אמיתיות שהם למעלה ממדרגתו, ולכן בשבילו הם גם כן בבחינות 'חכמות' והמצאות. אכן יש בכל מצוה שכלים של השקפה ראשונה, של מהות המצוה וענינה, וכמו שצריכים לעשות את המצוה למעשה גם צריכים לעשות בדיבור ובמחשבה. משל להקורא בלי לשים לב למה שהוא קורא, אפילו לפירוש המילות לא מכוון, לבין מי שקורא בכוונה והבנה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

ועדיין צע"ק בכל הענין הזה, יעויין בספר שבחי הר"ן אות י', שמשמע שענין תמימות ופשיטות הוא לזרוק את השכל לגמרי, אכן באמת אין לנו מושג מה שרבינו היה משיג בשעת מעשה כאשר עסק בעבודתו המוזכר שם, ומן הסתם שכלו היה מאיר מאד.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר הערנו בריש התורה כאן שצדיקים הולכים בשבילי התורה ובשבילי השכל ובשבילי האמונה והבטחון, וזה התמימות ופשיטות שלהם.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש ליישב כמו שביארתי לקמן בתורה תנינא קכ, שיתכן שאע"פ שרבינו אסר לרוב העולם לכוון הכוונות של האריז"ל בתפילה, עכ"ז היה להם לכוון את הכוונות האישיות להיות מרכבה לשמות השם, וזה בכלל או קרוב לענין של שויתי ה' לנגדי תמיד, ע"ש [ועמש"כ שם שלכאורה ההקפדה לא לכוון הכוונות שהוא כמו כשוף, שייך רק בשעת התפילה]. הרי שהמכוון בכוונות הנוגע להמצוה שהוא עוסק בו, זה קרוב לפגום בהתמימות ופשיטות, מה שאין כן כאשר מכוון רק על אישיותו להיות מרכבה לשמות השם יתברך. והכא נמי עיקר השכל בעשיית המצוה הוא להיות דבוק בעת עשייתו במוחין דגדלות להשם יתברך, ואין זה פגימה בתמימות ופשיטות.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי מה שרבינו כתב בספר המידות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להיפך היינו התרחקותם ח"ו מהשי"ת ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות כי יקויים בנו ולא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל:כ) וכו' עכ"ל. והנה על כרחך החכמות שרבינו כותב עליהם אינם חכמות של תחבולות שרבינו הזהיר מאד שלא צריכים אותם [ואין לחלק שחכמי הדור צריכים גם חכמות כאלו, כי רבינו הראה בעצמו שהתרחק מהן], ועל כרחך הכוונה לכעין מה שכתב כאן בתורה ס:ד ז"ל כי עיקר יראתו של הרב, הוא על ידי התבוננות גדולת הבורא ית"ש, שחוקר ודורש בשכלו וכו' ע"כ, וכמו שכתב כאן באות ו' שצריכים את השכל. וצריכים ליישב את זה כנ"ל. אכן מבואר עוד שלעתיד יבוא גם החכמות האלו שבאמת צריכים אותם, יהיו בטלים. ועיין מה שהבאתי בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד שלעתיד לבוא הספירות יעמדו רק על הו' קצוות של המידות בלי חב"ד. אכן אם כן הרי שייך לחיות ולקיים הנהגה זו גם עכשיו כמו שהרמח"ל כתב בענין הדרך של עבודת השם לפני החטא של עץ הדעת וכו', והרי יכולים גם עכשיו לקיים תמימות ופשיטות לגמרי בלי שום שכל, וצריכים לאמר שמה שרבינו כתב כאן בתורה ס' ובספר המידות הנ"ל שצריכים שכל וחכמות, היינו רק לפי הרוב שאינם מנסים ללכת בדרך עץ החיים בתמימות ופשיטות גמורה.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ז שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו, עיין שם.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא לח. שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל, למדונו תורתכם, קראו ושנו ושלשו ובשעת פטירתן וכו'. ובירושלמי ד:ג אמרו שעד שהגיעו למקום סולמא דצור שכחו כל הדינים שלימדום.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סא

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ב צריך לראות שלא להסמיך אותם, שלא לתן להם תקף ועז, שלא יהיו מכנים בשם רבי. כי הם עצמן אינם חיבים כל כך, כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם. אך צריך לשמר מאד, שלא לתן להם תקף ועז, כי אלו הנותנים להם תקף ועז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין לתן דין וחשבון ע"ש.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

אצל אבימלך שהרג שבעים אחיו בני גדעון, כתוב (שופטים ט:נו) וישב אלקים את רעת אבימלך וכו', ואילו אנשי שכם שהמליכו את אבימלך והחזיקו בו כתוב (שופטים ט:נז) ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלקים וכו'. וכתב הכלי יקר, גדול המחזיק במחלקת וחוטא ולא לו הכבוד – מהחולק עצמו, כמו שלמדו חז"ל מקרח ... ובזה אבין גבי אמרו גבי אבימלך וכו', רצה לומר כל הרעה תלויה באנשי שכם וקולר תלוי בצוארם, שהם החזיקו ביד אבימלך להרג אחיו וגדול עונם מנשא יותר מאבימלך עצמו, דבשלמא אבימלך היה רודף אחרי השררה, אמנם אנשי שכם מה לי שימלך עליהם אבימלך או זולתו מאחיו הקטנים ממנו, ואחיו הקטן יכיח על כלם. זה שאמר 'ואת כל רעת אנשי שכם' שכל הרעה הם עשו אותה, ע"כ.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ב כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג, ע"כ. עיין מש"כ בתנינא תורה קי.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה, ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וכו' דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם, ותכף אחר כך אינן יודעין כלל, רק יודעין שהסוד אצלנו, ע"ש.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שעכ"פ בשעה שמודיעין באמת יודעים רק שתכף אחר כך נעלם מהם.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש (ב:נד, ושם עם סיפור על מקורבים חדשים – ד:שפט) ז"ל רבנו אמר: אני סוד, ואפלו כשאני כבר מגלה את הסוד, אף על פי כן אני נשאר סוד (רבי נפתלי גלנט). – אמר: עניני הוא סוד, אולם הוא סוד כזה, שאפלו כשאני כבר מגלה את הסוד, אף על פי כן הוא נשאר סוד... עכ"ל.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות הכוונה שאפילו בשעה שמגלה את הסוד הוא בבחי' סוד, אבל לאור מה שמבואר כאן בתורה סא, אולי י"ל שכאשר רבינו מגלה סודו, בשעת הגילוי יש באמת ידיעה, רק שתכף אחר כך נעלם ונשאר סוד.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' קיח-קיט, מכון רמח"ל) על הא דאיתא באדרא על רבי שמעון: גלי ברזא, ופירש ז"ל כי אפילו הגילוי צריך שיהיה בסוד. ותדע שזאת היא כוונה אחת בסוד ברית אש (-בראשית). והוא כי הנה היסוד נקרא סוד, והוא ע'. והוא צריך להיות נסתר ונעלם, וצריך לכוין להמשיך הסתר זה לבחינת גילוי. וזה כי הנה חכמם ז"ל אמרו: מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר (מועד קטן טז:). והוא כי היסוד נקרא ירך והוא נסתר בסוד, כנ"ל. וצריך להחזיר אותו בבחינת גילוי כנ"ל, וזה בכח שם יג"ל פז"ק שעולה כמנין יר"ך, וסוד: יגל'ה פ'דיון ז'רע ק'דושים (תיקוני זוהר חדש ספרא תנינא). תמצא שהוא ממש בבחינת הגילוי של היסוד. ולכן צריך לכוין להמשיך הגילוי בכח שם זה. ועם כל זה צריך שיהיה מגולה רק לצדיקים ולא לרשעים, כי לא יהיה חלק בגילוי זה לס"א ח"ו. ולכן צריך להעביר בחי' הסוד, אלא [שצריך] להמשיך הגילוי בסוד בתוך הסוד, וזהו: גלי ברזא. וזה כי תחבר הע' של הסוד עם הר"ל, ויהיה ש'. וסוד זה ברית אש (בגמטריא מוהר"ן), כי צריך להמשיך דבר בסוד אש של גבורה – להרחיק הס"א. והוא האש של מתן תורה. וצירך לכוין כי זה האש הוא אלקים דיודי"ן (-גמטריא ש'), והוא נגד הערלה (ער"ל – ש') שהיא גם כן בסוד אלקים דיודי"ן, אלא שהיא בסוד הנחש. וכשיש זה האש, אז לא תקרב הערלה אל היסוד. והנה הע' של סוד הם כמה בחינות של ע' שיש ביסוד וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה, ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה מזכיר לי חידוש נפלא שכתוב בספר מי השילוח סוף פרשת בהעלותך שכאשר השם יתברך גער באהרן ומרים על מה שדברו על משה רבינו, והשם יתברך הסביר להם גדולת נבואת משה רבינו, באותו דיבר שהשם יתברך אמר להם ראו מפורש האור וההשגה של משה רבינו עין בעין עיין שם. וכז"ל וגם אח"כ נשאר בלבם זאת ההשגה שהי' משיגים לפעמים כהשגות משה רבינו ע"ה אך שהי' יודעים שזה אין שייך להם רק למדרגות משה רבינו ע"ה עיין שם.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

ולא עמדתי טוב על דברי רבינו כאן אם כוונתו שממש מודעים להגוים את החכמה ורק שאחר כך נעלם מהם לגמרי וכאילו לא ידעו אותה כל עיקר, וזה כעין מה הדרך הנ"ל שכתב המי השילוח, רק שהוא כתב שלאחר כך לפעמים גם כן היה להם השגות כאלו רק שידעו שזה מאצילות של משה וכו', או שכוונתו שאפילו כאשר מראים להם החכמה הוא רק באופן שהם רק מבינים טוב שיש לנו את החכמה אבל לא משיגים אותו, ואחר כך אפילו זאת נעלם מהם.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג כפי הזדככות הגוף כן יכולה לקבל נשמה יותר גדולה. ע' פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים לרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רעג) ושם הוא גילה שבעיקר יש שני סוגי גופים בחינת בן ובחינת עבד, ואף על פי שאינו אפשר להכיר ולהבחין את זה אבל זה שבבחינת בן יש לו גוף אחר! עיין שם.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדרשות הרן שהביא פסוקים והוכיח מסברא שמשה רבינו היה בריאה מיוחד בפני עצמו.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ח "כי חבקוק אמר נבואה זו על רבי עקיבא וחבריו שמתו על ידי שלא היה בהם אהבה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות סב:) ע"כ. לכאורה טעות וצ"ל תלמידי רבי עקיבא.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: ועל ידי פגם אמונת חכמים שהוא בחי' הולך רכיל ע"ש, וצריך ביאור.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל דבתחילת התורה הביא שאמונת חכמים זה לא תסור ימין או שמואל. כי צריכים להאמין ולתפוס חזק בצדיק האמת, וממילא כל מה שמסתכלים בצדדין ומרגלין – רכילות – זה סתירה מן אמונת חכמים.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד למש"כ רבינו בתורה כא:ב ז"ל ויהיה לואמונת חכמים התלוי באדנין בבחינת (משלי כב) שמע דברי חכמים וכו' והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וכו' וזה בחינת (משלי ט) הוכח לחכם ויאהבך, זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין, בבחינת שמע דברי חכמים עכ"ל. הרי גם שם יוצא שרכילות תהיה פגם באמונת חכמים.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין יש לציין למה שרבינו גילה בתורה יז שכאשר יש אהבה בין אנשים, אז האויר נח ודברי הצדיק האמת הולכים למרחוק עד שאפילו העכו"ם מוצאים בספריהם הפך אמונתם. הרי גם לפי זה יוצא שדבר רכילות יהיו סתירה לאמונת חכמים.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעמיק בזה בענין הבעטליר החרש מהשבעה קבצנים בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, שהוא לא שמע כלל כל הקולות של החסרונות של עולם הזה – שבכלל זה רכילות, והיה לו חיים טובים אמיתים על ידי הלחם והמים שלו.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סב

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

ויסב אלקים

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

תורה זו ממש מפרשת חתימת נ נח נחמ נחמן מאומן, על כן נקראת על שם סבא – ויסב. כי בתורה זו רבינו גילה שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה, והרי ידענו (תורה קכט) שצריכים להיות נאכל להצדיק, הוא רבינו הקדוש. ורבינו גילה כאן שכדי לזכות לאכילה כזו צריכים אמונה בשלימות, בחי' מאומן, וכדי לזכות לאמונה בשלמות צריכים להעלות ניצוצי אותיות הדיבור (אות ד), ועיקר הרמז לנפילת אותיות הדיבור הוא נ' כפופה שמסמן את הנפילה של הה' מוצאות הפה וכמו שהיה במצרים שכל ענין גלות מצרים היה גלות הדיבור, ומתחיל בגנות, בנ' כפופה ומסיים בשבח בן' פשוטה, וזה ענין של ניסן ושל נחמן. וכדי להעלותן צריכים להפוך את הדיבור ע"ש באריכות שזה ענין אחוריים, כמו החתימה של נ נח נחמ נחמן. ובזה חוזרים כל הניצוצות וכל העולם לאמונה, הרי מאומן.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

סב:א דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קב"ה ושכינתיה אפין באפין, ע"ש.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הכוונות של הרמח"ל לליל הסדר, כז"ל שלחן עורך – בסוד הזיווג, ע"כ. וציינו שם למש"כ בספר פתחי חכמה ודעת (אות צז, שערי רמח"ל עמ' רלא) ז"ל ויש עוד השפעה אחרת (מלבד השפעת הכח שמתחלקת בלילה לקיום הבריות, והשפעה התמידית לחיותם), והוא סוד הסעודה. וזה כי מהזיווג הנעשה, יוצא הארה לבד לעולמות, והיא הסעודה, וזמנה עד שש שעות, שעד שם מגיע הזיווג הראשון, ומשם ואילך כבר נשלם ענין הזיווג הזה, ע"כ.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך (שער ו' – עולם התוהו, פרק לו) כז"ל ובזה נברר אוכל מתוך הפסולת, בסוד זיווג הפה העליון של א"א, ומשם מקבלים הארה אבא ואמא, וממנו מזדווגים, והזווג הזה הוא מכונה בלשון אכילה, ע"ש (וזה מש"כ בכוונות – אכל י"ה שת י"ה).

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, וודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והי' מדקדק מאוד לכוין את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כ"כ, ואינו מדקדק כ"כ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ באריכות בשיחות הר"ן רלה, שבזה הדרך שפיר יש לדקדק, אבל לא להיפוך – לא לדקדק כדי לבוא לידיעה או השגה.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב, ע"ש.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

שיצר טוב ויצר רע בנויים מסוד חכמה וגבורה דדעת – אדיר במרום עמ' תרפד – ע"ש שכל הדביקות תלוי בדעת, וציינו שם למש"כ הצמח בספר אדם ישר, ענין צלם האדם, ולעץ חיים שער נ פ"ג, ושער ההקדמות דף צג:.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב כי על ידי השלום יודע להשיב על אפיקורסית שבלבו, ע"ש.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שלפני זה רבינו הסביר שעל ידי לימוד הפוסקים הוא נתקשר להשלום שבקדושה, ומתקן המחלקת שבקדושה, אזי ממילא נתבטל מחלוקת היצר הרע וכו' ע"ש. הרי שהתיקון של השלום הוא לבטל האפיקורסית שבלבו, ולא נשאר, וכז"ל ואז יוכל לעבוד את ה' בכל לבבו בשני יצרים, ונפתחו לו שערי השכל שיודע להשיב לאפיקורסית, עכ"ל, ולכאורה שם הכוונה לאפיקורסית שבאה מאנשים חוץ ממנו, כי לבו כבר נקי והוא כבר עובד את השם יתברך בכל לבבו, ואיך מסיים רבינו – אפיקורסית שבלבו.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב וזה (תהלים קיט) אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך – לבב דיקא, בשני יצרין. אימתי כד למדי משפטי צדקך, הינו על ידי למוד הפוסקים, עכ"ל. והנה ראיתי באיזה ספר קדמון שדוד המלך אמר את זה כאשר נגלה לו שם המפורש. ומצינו בכמה מקומות שהלכה משמעה ג"כ בחי' רזין, יעו' למשל בתורה יא:ז , רזין הוא בחי' הלכה (במסכת סוטה כב. הלכה זו משנה).

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סב

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל ואינו יכול לדבר שום דיבור לפני ה' יתברך, ועל ידי התענית שמרעיב את עצמו הוא ממשיך מימי החסדים וכו' כי הוי"ה אלקים בחינת אחורים – מספר רעב [ע"ש בסוגריים ענין האחוריים]. וירד אברם מצרימה – הינו הורדות מימי החסדים ללחלח מצר הגרון, להוציא את הגרון מבחינת נחר גרוני, בבחינת הלוך ונסוע הנגבה, ללחלח הנגיבה, להתקים (ישעיה נח): קרא בגרון אל תחשך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש לפי זה מש"כ בפרשת לך לך (יג:ג) וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי. שהלך מנגב, מהנגיבה ע"י בחי' הרע"ב – השמות הקדושים באחוריים, בחינת נ נח נחמ נחמן מאומן – גמטריא (ע"ה) -- ועד בית. גם הס"ת של בית אל ובין העי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – והראשי תיבות – אוהב! אשר היה שם, – ה'ם' וה'י' ביחד זה נ' – אז יוצא מהאותיות – ראש השנה! 'אשר היה שם אהלו בתחלה בין' הס"ת מירון (בצירוף שני ההין ליוד)! רמז על הראש שנה של רבינו שהיה כמה שנים במירון! וגם אש'ר היה שם אהל'ו רהיהשםאהל – בגמטריא ירושלים, כי כמה שנים סבא נסע לירושלים קודם שאומן נפתח. והסופי תיבות של 'שם אהלו בתחלה בין' בגמטריא אומנה. זה בחי' עכשיו שראש השנה באומן – בחי' בית אל. ועוד בעזה"י נביא את הציון לארץ ישראל ואז ראש השנה יהיה בעי בחי' ירושלים הבנויה בב"א. ויהי רצון שנזכה לזה ולא לפירוש אחר שיכולים לפרש בין בית אל ובין העי – שבין בית המקדש הבנויה בב"א ובין החרבה ראש השנה יהיה רק באומן. כי גם הראשי תיבות והסופי תיבות של סוף הפסוק – אל ובין העי – בגמטריא אומנה. ונזכה להביא את הציון ולקיים את הגמטריא של המילים האחרונים של הפסוק "בית אל ובין העי" בגמטריא ירושלים!

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ו ומחמת שרואים מגלוי, שהנהגת העולם הוא על ידי מערכת המזלות, נפלו בטעיות כל אחד לפי טעותו, ויש חושבים שהכל על פי הטבע, עולם כמנהגו נוהג, ויש חושבים שצריך לעבד את האמצעי כמו שטעו בעגל שרצו לעשות העגל אמצעי בינם לבין השם יתברך וכו'רבים נכשלים ועושים את הסבות אמצעי בינם לבין השם יתברך, הינו שמאמינים בהשם יתברך, אבל מאמינים גם כן באמצעי ואומרים שצריך לסבות, הינו שמאמינים למשל בהסבה של פרנסה שהוא המשא ומתן ואומרים הסבא של משא ומתן עקר כאלו ח"ו בלא הסבה של משא ומתן אין יכלת ביד השם יתברך לתן להם פרנסה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

ביחוד היראה (עמוד שכ) כז"ל ואומר לך מהו התולדה מכל זה בהנהגה. כי בהתעלם עילת כל העילות, ונשארו הדברים בחוקות הטבע, כי הספירות אינם פועלות בבחי' כל יכול, אלא אדרבא, בדרך סיבות פרטיות שצריכות להמציא כדי להוציא התולדה שלהם וכו' וזה מראה סוד האורות העליונים שהם מוציאים התולדות, אבל הם עצמם מורכבים, צריכים להתגלות ולהתקשר ולהתחבר כמו שצריך לענינם. ובני אדם שמתנהגים כך, נדבקים בדרכי הטבע, ובוטחים הכל בהשדלות שלהם – להשתדל לתקן הסיבות שיצאו מהם הפעולות, ועל כן אינם מתעלים במחשבתם להבין רוממותו ית"ש. ובאמת הם רחוקים ממנו ית"ש, כי אינם רואיים אפילו להזכר בפניו. אבל בשעה שמעלים מחשבתם אליו, אדרבה זה נקרא שמתגלה להם מה שבתחילה מתעלם בתוך ענין הספירות, וזהו ענין "דנחית ליה במחשבתיה לאתריה", עכ"ל.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ו אבל כשאתה מבטל רצונך בשביל רצון הצדיק, כשאחז"ל (מ"ק טז:) הקב"ה גוזר וצדיק מבטל, אזי ידעו מהגלוי על הסתום, כשרואים שמערכת המזלות מחייבים איזה גזירה, וצדיק מבטל, אזי ידעו שיש אלקי נמצא, שהוא עושה רצון הצדיק ע"ש.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

עיין דברים רבה (י"ב) שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו... ברא הקב"ה את החרף שיהא חרף, ואת הקיץ שיהא קיץ, בא אליהו עושה את החרף קיץ, שכן כתיב (מלכים א:יז:א) חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. בא שמואל ועשה את הקיץ חורף שכך כתיב (שמואל א:יב:יז) הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר, ע"כ.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סג

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

ההערות שלי על תורה זו נאבדו בעוה"ר, יה"ר שאזכה עוד להרבה חידושים והשגות בתורה זו ובכל התורה כולה, אמן.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

ובשתים יכסה פניו, זה בחי' מגלה טפח ומכסה טפח אצלו עצמו, כי פנים לשון כעס כמ"ש (שמות לג:יד) פני ילכו, וגם פנים לשון רצון והשגחת הש"י, כמ"ש (במדבר ו) יאר ה' פניו אליך, ע"ש.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

צע"ק כי מש"כ פני ילכו והנחתי לך, לכאורה הוא לשון של רצון ולא של כעס, שנתרצה לבקשת משה רבינו. ואולי רבינו מפרש את הפסוק – הפנים של כעס שלי ילכו ויסתלקו.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

– יש נחש וכו' ופעמים מעופף וכו'. עיין ישעיה יד:כט כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף, הרד"ק פירש מדלג ממקום למקום, ומצודות דוד פירש הדולג במהירות כעפיפת העוף. ובישעיה ל:ו פרש"י שרף מעופך מין נחש הוא, ולא שיהיו לו כנפים לעוף, אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו, עכ"ל. זוהר חדש רות לט: פירש כפול (כמו מגילה עפה). התרגום: מפריח. בפירוש הרי"ד כז"ל שאינו נזחל על הארץ כדרך הנחשים, אלא דולג ומקפץ על האדם כעוף הפורח, ע"כ. באבן עזרא פירש ז"ל הוא קשה בשרפים – ובפירוש הדר עזר על זה כז"ל והוא המלך שבנחשים שהוא עף ונכנס באדם מעבר ויוצא מגבו, ע"כ.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע בעולם המדע נחש שמעופף מהאילנות, נמצא בדורם ודרום מזרח אסיא בשם:

</div>


## Segment 499

Chrysopelea paradise – the paradise tree snake.


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

מעניין שנקראת על שם גן עדן, שהנחש גרם הגירושין ממנו וכל הגברת הרע שנותן לו לעופף כמבואר בתורה זו.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

בשתים יעופף

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אצל הש"י צריך להיות בחי' מגלה ומכסה וכו', כי צריך לדבק ולקרב עצמו להש"י, כאלו כביכול הש"י נגלה ומתקרב אליו, אבל כל מה שמתקרב יותר להש"י, צריך להתרחק יותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזה הענין של עפיפה, ההתקרבות והתרחקות הם שני צדדים של פעולה אחד. ואילו בענין בשתים מכסה רגליו, רבינו פירש, שיש שני פעולות, מה שהצדיק מכסה והוא להלביש עצמו כדי שיוכל להיגלות, ויש שממש מכסה שלא להיגלות. ואכן שניהם שייכים להכיסוי. ובענין בשתים יכסה פניו, רבינו פירש שני פעולות, מה שהצדיק מגלה פנים של רצון ומכסה פנים של כעס, ולפעמים מכסה פנים של רצון והשגחה, ומשמע כמו לענין כיסוי רגליו, שבשני הפעולות יש כיסוי. והרי רק לענין עפיפה לא פירט רבינו שיש שני פעולות של כיסוי.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

והצדיק הוא לפעמים מקבל על עצמו יסורין בשביל העולם והוא כמו חלוף שמחליף עם השם יתברך ההשפעה וההשגחה שאינו רוצה זאת ההשפעה וההשגחה ומכסה פני השגחה זו, ומקבל על עצמו יסורין כי הוא בוחר בהשפעה והשגחה רוחניות וכו' ע"ש. וכן מבואר במקום אחר שצריכים להיות חכם לבחור בהשגות רוחניות.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש ליישב הקושיא המפורסמת על מה שאנו מתפללים בשמונה עשרה: ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך וכו', ושואלים שבודאי השם יתברך יתן שכר הראוי, ולמה צריכים להתפלל על זה ומה יועיל התפלה להרבות שכרו מהראוי. אכן לפי המבואר כאן י"ל שמתפללים שיקבלו את השכר בהשפעה והשגחה רוחניות וכו'.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מהמוהל באקר, נמלה מלשון נימול – מילה. וכדי להבין קשר ענין הנמלה לראשית התורה בענין ברית, ר"ל שענין הנמלה הוא כנגד מציצה בפה, והוא כנגד הערב רב, ובזה ר"ל איך המילה נמצא במקום טמא [גם הזכיר שאולי יש להשוות הג' קולות של תורה נה, קול כסיל של דרכי אמורי, קול ענות של הפילוספים שאין לבם מכיל חכמתם, וקול מחרף ומגדף של השונאים, ור"ל על פי דרכו שהם נגד מילה פריעה ומציצה. ולפי דרכינו י"ל שדרכי אמורי הוא לעומת התפשטות חכמתם הטיפשית להעולם. קול ענות הפילוספיא, לעומת מהירות ועומק שכל עצמם, וקול מחרף ומגדף, לעומת כמה שחכמתם נכנסת לעומק מוח ולב העולם, ועמש"כ לקמן]. אכן לכאורה רבינו הראה הקשר שבתחלה דיבר על כנפי הקדושה, שהם ו' שנחלקים לשלש וכו', ושוב מסביר ענין הכנפים של הנחש, שהם גם כן נחלקים לשלש. וזה לעומת זה, בחי' בשתים יכסה פניו, שהוא ענין מה שהצדיק מגלה טפח ומכסה טפח אצל עצמו ובוחר באיזה השפעה שרוצה, בטומאה הוא ענין מה שכלם מעופף במהירות ונפתח להם חכמתם מאד. ובחי' בשתים יכסה רגליו, שהוא ענין מה שהצדיק מגלה ומכסה נגד העולם, בטומאה הוא ענין התפשטות חכמתם בעולם [ולפי ההשואה להג' קולות כנ"ל, הרי תיקון קול כסיל ברוב דברים זה דוקא להבין שיש להתכסות בצל יד ה']. ובחי' בשתים יעופף, שהוא ענין מה שהצדיק מתקרב ומתרחק מהש"י, בטומאה הוא ענין ההיזק לאחרים בהעמקות שנכסת לתוך המוח והלב שלהם – וזה היפוך של הקדושה שענינו בשימוש עבודת השם, כי חכמתם מתחיל בנפרדים דייקא, ודוק. ועיין לעיל שי"ל שענין זה של העפיפה הוא כנגד קול מחרף ומגדף המבואר בתורה נה, ושם בתורה נה מבואר התיקון לזה הוא אסיפה, לראות את עצמו בהיכל השם, ששם כולו אומר כבוד, והרי זה תכלית שימוש ועבודת השם.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סד

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברמב"ם הלכות ע"ז ב:ג איסור מינות מהפסוק (במדבר טו:לט) ולא תתרו אחרי לבבכם, ולהלן בהלכה ה' שמדבר על עבודה זרה, כותב על האפיקורסים שאסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל, שנאמר (משלי ה:ח) ואל תקרב אל פתח ביתה, ודייקו שעל מינות יש דין של דע מה שתשיב.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ב נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם, והש"י שהוא סובב כל עלמין, מסבב גם על החלל הפנוי, וע"כ שייך לומר ממלא כל עלמין, היינו כל הבריאה, שנברא בתוך החלל הפנוי, וגם סובב כל עלמין, היינו שמסבב גם על החלל הפנוי, ובאמצע מפסיק החלל הפנוי, שכביכול צמצם משם אלקותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתב בספר עמק המלך (א:ב ד"ה והדין הזה) הכדור הזה יהיה מקום הראוי, להבראות תוכו כל העולמות. נמצא שחלק אין סוף שבתוך השיעור ההוא הנזכר, הוא מוקף, והאין סוף אשר הוא סביב אל החיקיה הוא מקיף, נמצא לפי מה שאמרנו האין סוף יתברך שמו הוא מקיף ומוקף, ע"ש, ומבואר עוד יותר שם א:נז.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם וכו' ע"ש. ועכ"ז ביום ראשון כתוב יום אחד, שכולו אחד, ולא התחיל החלוקה אלא ביום שני.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בריאת העולם ע"י חלל הפנוי כנ"ל וכו' ובתוכו ברא את כל הבריאה, היינו הימים והמדות, ע"י הדיבור, וכו', וכ"א מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחוא בחינות צמצום האור לצדדין, שבו הוא בריאת העולם על ידי הדיבור כנ"ל, כי כל הדברים שכ"א מהם מדבר, הכל הם רק בשביל בריאת העולם שנעשה על ידם בתוך החלל הפנוי שביניהם ע"ש.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שת"ח הם מרכבה לבחי' הסובב כל עלמין, והם בונים העולמות שזה בבחי' ממלא כל עלמין. והרי בני העולם חיים במציאות זה של אלו העולמות. והם צריכים ליזהר מאד לבלי ליכנס לבחי' החלל פנוי.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלא כן היה ברבי שמעון בן גמליאל – בעל המימרא של המשנה (אבות א:יז) כל ימי גדלתי, [והוא פלא שרבינו לא מזכיר ששמו (-והרי רבינו הדגיש שצריכים לראות בעל המאמר כדאיתא בירושלמי וכו'), ואולי כי הדגש על בחי' החלל פנוי שאין בו שמות], כי רבי שמעון אומר שהוא לא גדל בתוך אותם העולמות שהת"ח בנו ובונים, אלא הוא היה חי בחלל הפנוי, ובנה לעצמו את העולמות. וכיון שהיה נמצא בבחינת החלל פנוי היה צריך לשתיקה, כמו שאמר ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, ועכ"ז היה מגדל ימיו ומדותיות בבחי' בריאת העלם, וכמו שאמר כל ימי גדלתי. והרי רשב"ג היה שותק לבחי' החלל פנוי, ועכ"ז היה מדבר ובונה עולמות.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בריאת העולם על ידי חלל הפנוי כנ"ל, כי בלא זה היה הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם וכו' כי אלו היו כל הת"ח אחד, לא היה מקום לבריאת העולם, רק על ידי המחלוקת שביניהם, והם נחלקים זה מזה, וכ"א מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחינות צמצום האור לצדדין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

מן הסתם כבר כתבו את זה ועכ"ז לא אמנע מליכתב כי לא מצאתי מיד, ולכן ראוי לכתוב כאן במקומו.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה זה הענין של השבעים סנהדרין שהיו יושבין בעגול כלבנה, כמו שדרשו רז"ל (סנהדרין לז) עה"פ (שיר השירים ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (ועיין בזה בליקוטי הלכות או"ח תפילין ה:יח). עיין בזה בספר יחוד היראה ז"ל והנה הי"ח אלה כשיורדים הם בוררים ה' אורות לכל הצדדים, והוא ממש ענין הע' זקנים, שנבררים ע"ב לחשבון שוה, ונשארים ע' וכו', ע"כ, שזה ממש הסוד של צורת מחנה ישראל בי"ב שבטים מקיפים מחנה השכינה והארון – שהיה למעלה מן המקום, וז"ל ותראה סודם בארון וד' דגלים, והקב"ה סידר ישראל בזה הסדר, כי עד שרצה לכלול בהם החכמה עד שהיו נקראים דור דעה, שהרי הוכנו להיות כדוגמא של מעלה, ולכן יוכלו לקבל החכמה, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ב וע"כ ישראל נקראים עבריים, ע"ש שהם עוברים באמונתם על כל החכמות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

וכן משה רבינו קבור בהר העברים (דברים לב:מט – עלה אל הר העברים הזה הר נבו), ועיין ברש"י עה"פ (חקת כא:יא) ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר וכו' ז"ל העברים, דרך מעבר העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען, שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי, ע"כ.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה – כי על ידי שאחז במדרגה זו בבחי' שתיקה כמו שאמר שאין טוב משתיקה, על כן היה מגדל ימיו ומדותיו שם בחלל הפנוי, כי אסור לכנס שם כי אם מי שהוא בבחי' שתיקה ע"ש.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין בזה, דשתיקה הוא בחלל הפנוי והדיבורים שהם מדות וימים הם דוקא בנין עולמות על ידי דיבור דייקא ולא שתיקה. ומשמע מזה שכדי להיות מבוני העולמות צריכים קודם, הדרגה הזו של שתיקה, ועל ידי זה יכול ליכנס ולדבר ולבנות העולמות.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

וכן לכאו' מבואר בתורה מט באריכות. כי מה שמבואר שם שצריכים לצמצם האור אין סוף שבלב, זה בעצם תיקון החלל בשתיקה.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סה

</div>



# תורה רס

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/260/

# תורה רס

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/260


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם דהינו שיש אחד שהוא מפרסם ואינו מפרסם, דהינו שהוא מפרסם בפי כל והכל מדברים ממנו ואף על פי כן אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל וכו' וכו' אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו שמוסר את נפשו על קדוש השם, דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחנית נפש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קדוש השם – שמו של השם יתברך, על ידי מסירת שמו של הצדיק.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לענין זה בסוף התורה (וזאת לד:ה) וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה', וימת שם – בחינת אבידת ומסירת שמו של משה.

</div>



# תורה רסב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/262/

# תורה רסב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/262


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות וכו' והכל באים לשתות מאלו הנהרות, על כן מי שרוצה לחדש חידושין דאורייתא שיש בהן ממש, הוא צריך לבכות מקודם וכו' וכו' בבחינת 'ושקוי בבכי מסכתי' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חיי מוהר"ן לא ז"ל אמר אז על עצמו שבכל עת שהוא מחדש חדושי תורה הוא בוכה מקדם. גם אז בעת ההיא ראינו בעינינו ענין זה, כי באותה העת וכו' וביום חמישי שלפניו בכה לפניו, ואחר כך ביום שבת שלאחריו אמר הענין הנ"ל על פסוק ושקוי בבכי מסכתי. ויש בענין זה הרבה לספר כי כל זה היה בסמוך אחר פטירת בנו שלמה אפרים ז"ל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ במסכת נדרים פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עונג שבת (פ' דברים, ר' אפרימל ז"ל) שכז"ל ועתה בעזרת השם יתברך באתי לשמחך בדברי תורה המשמח לב, הנה העיר ה' את רוחי בדברי החידושין אשר גילה לנו רבינו ז"ל וכו' (הנ"ל), גם בספר המידות, אות חידושין דאורייתא (ב:ז), וזה לשונו הקדוש: מחדשי אורייתא צריכים ללמוד קודם החידושים פוסקים, וגם אחר כך וכו' (עכ"ל), וי"ל דדברי קדשו ז"ל נאמרו רק באותן חידושין שמחדש אדם מעצמו, אבל החידושין שאדם מחדש ויסודתם בהררי קודש, שבנויים ביסודות חזקים מבני עליה, ובפרט שהיסודות על דברי רבינו ז"ל – אין שום חשש עליהם שלא יגע בהם זר, כי היסודות הם עיקר הבניין, ואחריהם נבנה כל הבניין, על כן יש לסמוך על דברי רבינו ז"ל שעליהם בניין כל החידושים בעזרת השם יתברך שיהיה לנכון, עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בספר המידות שם, שלפי דבריו יוצא נפקא מינה גם לענין צדקה, שהנותן צדקה לעניני רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן לא יצטרך ללמוד פוסקים קודם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

היום ראיתי שני זבובים מוצצים מדמעה שהיתה בדף של תיקון חצות.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רסג – דע שחלי הקדחת ר"ל בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה עיין שם, כן מבואר במסכת גיטין דף ע, הבאתי בשיחות הר"ן קמג עיין שם.

</div>



# תורה רסה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/265/

# תורה רסה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/265


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

טעם שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך, כי אז נתגלה אור האחדות שלהם ושוב נעלם עד החפה שזה בחי' החיות רצוא ושוב ע"ש. עמש"כ בשיחות הר"ן אות נח, בענין חידושי תורה שזורחים לאדם ומיד פורחים ממנו וצריכים להשיגם שנית.

</div>



# תורה רסו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/266/

# תורה רסו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/266


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינת שבועות כי שבועות וסכות הם אחד, כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה, כמש"כ (משלי א) ואל תטש תורת אמך, בחי': אם לבינה, שהוא בחינת סכה כנ"ל, ועל כן תכף אחר סכות הוא שמחת תורה, כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה, נמצא על ידי שנכנסו בסכה נעשים בעצם בבחינות התורה, כי משם יצאת התורה כנ"ל, ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית, הינו בית דבראשית, בחינות (בראשית לג) ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית, כנ"ל, וזהו בחינת סיון, שאז הוא זמן מתן תורה, ראשי תבות, ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית וכו' כנ"ל [לב ר"ת לו בית, לב זו התורה כי בית מבראשית, ל' מלעיני כל ישראל, היינו כל ל התורה, זה מצאתי מכת"י ז"ל], עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הילולא של הרמח"ל ביום א"ם לעומר, בכ"ו אייר, ג' ימים לפני ראש חודש סיון. סכותה (אע"פ שבפסוק כתיב חסר ו') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויבן לו בית, בית ע"ה בגמטריא משה חיים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפרשת במדבר (א:מא) פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות, הרי א"ם, ומיד אחריו (א:מג) פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות. ג"ן פרשיות שבתורה.

</div>



# תורה רסט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/269/

# תורה רסט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/269


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מדירת הצדיק נכר מעשה הדור, עמש"כ בס"ד בננח בדף מסכת סוכה דף ד. בענין איצטבא שמכשיר כל הסוכה מדין פסל היוצא.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מדירת הצדיק ניכר מעשה הדור, עיין שם ועיין ספר המדות ערך צדיק אות כ' אל יקשה לך למה להם לצדיקים להנות וכו' ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקב"ה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בפירוש ר' משה דוד וואלי על ספר נחמיה (ב:ח) כאשר נחמיה לקח מהמלך עצים לבנות חומות ירושלים ובית המקדש וגם לביתו, וכז"ל ולבית אשר אבא אליו, זהו בית אשר יבנה לצורך דירתו, שיעשהו בנין מכובד כפי גדולתו, לכבודן של ישראל, שלא יבזום הגוים לומר ראו הראש שלהם כמה הוא גרוע ונבזה, שאין לו אפילו בית לדור בו כפי כבודו. וזה היה גם כן כבודו של מלך שמינהו להיות ראש על ישראל וכו' עכ"ל.

</div>



# Chapter ג.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/27/

# Chapter ג.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/27


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג. כי זה אנו רואים בחוש, כשאדם רוצה להסתכל על דבר שהוא רחוק ממנו אזי סותם את עיניו ומצמצם ומכוץ הראות כדי לכון הראות אל הדבר הרחוק שרוצה לראות, וזה מחמת הראות הוא משרת ושליח של המח להביא הדבר שרואה לתוך המח וכו' וכו' אין כח בהראות לילך לשם ולהביאו לתוך המח מחמת שהדברים אחרים שרואה מן הצד מבלבלים אותו, וכן מחמת הפזור שנתפזר הראות, על ידי זה נקלש, ואין בו כח להביא הדבר שרואה לתוך המח, על כן צריך לסתם עיניו, ולצמצם הראות ולכונו אל הדבר שצריך וכו' וכו', כמו כן כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההתסתכלות אל התכלית, כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם, ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין, שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה מאד אף גם לדחקם בהאצבע וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בסתרי תורה של הזהר ריש פרשת וירא (דף צז. – ונדפס בדף צט:) הורמנותא (-צוואת, רשות) דמלכא אתחזי בתלת גוונין, גוון חד, חיזו דאתחזי לעינא מרחיק, ועינא לא יכיל לקיימא בברירו דחזי, בגין דאיהו מרחוק, עד דנטיל עינא חיזו זעיר בקמיטו דיליה, ועל דא כתיב (ירמיה לא:ב) מרחוק הוי"ה נראה לי (רא"ג ומפרשים בפירוש מתוק מדבר: כשהנביא מקבץ כל ראותו והשגחתו מעניני העולם, ואינו משאיר רק ההכרח בצמצום, ופונה כל מגמתו אל ההשכלה ההיא, זה נקרא קמיטא דעינא). גוון תניין, חיזו דהאי (נ"א דחד) עינא בסתימו דיליה, דהאי גוון לא אתחזי לעינא בר בסתימו זעיר דנקיט, ולא קיימא בברירו, סתים עינא ופתח זעיר ונקיט ההוא חיזו (מתוק מדבש: שצריך הנביא לסלק ראיתו לגמרי מכל עניני העולם ולפנות רק אל המושכלות), וגוון דא אצטריך לפתרונא, לקיימא על מה דנקיט עינא, ועל דא כתיב ((ירמיה א:יא) מה אתה רואה. גוון תליתאה, הוא זהר אספקלריא דלא אתחזי ביה כלל, בר בגלגולא דעינא, כד איה וסתים בסתימו ומגלגלין ליה בגלגולא, ואתחזאי בהאי גלגולא אספקלריא דנהרא (מתוק מדבש: מלבד סתימת העין שהכונה סילוק פניותיו מכל עניני העולם, יצטרך עוד אל גלגול העין דהיינו להשכיל במושכלות ולעלות מעלה עד שיכין עצמו שיוכל להשיג מבוקשו), ולא יכיל לקיימא בהוא גוון, בר דחזי זוהר מנהרא בסתימו דעינא, ועל דא כתיב (יחזקאל לז:א) היתה עלי יד הוי"ה, ויד הויה"ה עלי חזקה (יחזקאל ג:יד), וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל פירוש ז"ל בקמיטו, היינו שמפנה דעתו מכל דבר ומכוין אל מקום נבואתו לבד, אע"פ שנגד דעתו ענין אחר, אינו מכוין לו, ואז צופה בחסד, וכד סתים ופתח דצופה בגבורה, היינו שרואה בלבו ונח מעט מלשון כי נלאה, וכד סתים ומגלגל גלגל עינו למעלה שצופה בת"ת היינו שסגר העולם בעד שכלו לגמרי, ואין נגדו ענין אחר כלל לאסתכלא לעילא בת"ת במקומו, ולא בהתראותו במלכות, והסתכלות שאר נביאים אפי' במקום הגלותו במלכות חוזים בו קצת, ולא יכלי לקיימי כי כבדה וחזקה ראייתו עליהם כדכתיב ויד ה' עלי חזקה, היינו ת"ת המתגלה ביד שהוא מלכות, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

סה:ד והשמחה הוא כלי אל חידושין דאורייתא, כמו שאמרו רז"ל (שבת פח) בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע וכו' ועתיד הקב"ה להחזירן לנו, שנאמר ושמחת עולם על ראשם ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך (א:ב) ז"ל ומרוב השמחה שחשב בהצדיקים, היה משתעשע ומתענג איך יהיה לו עם קדוש, ומזאת התנועה נולדה כח דכח של הדין [היינו] קימוץ האותיות, אשר נולדו מן הנקודות שברשימו הנשאר בתוך העיגול, כי כל אות ואות יש לו גבול על הנייר. וכדי לשבר את האזן אמשול לך משל וכו' האדם הגשמי כשיש לו איזה שמחה, או יחשוב שיבוא לידו ריוח גדול, הוא משתעשע בעצמו וכו' מתנועע, וידוע כי השחוק באדם הגשמי בא לו מן הטחול, והטחול כולו מותרי הדם וכו' כח הדין וכו' וכו' כן אין סוף יתברך שמו היה מתנועע בעצמו, ומבהיק ומבריק בהעיגול, מתוכו אלא תוכו, ואותו הנענוע נקרא שעשוע. ומאותו השעשוע מחלקי עצמו אל עצמו, נולד ממנו כח שיעור החקיקה של האותיות היא התורה, הנמצאת בכח גנוז בהאלפא ביתות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סה:ד והשמחה הוא כלי אל חידוין דאורייתא, כמו שאמרו רז"ל (שבת פח) בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע וכו' ועתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר ושמחת עולם על ראשם, עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש להוכיח מהגמרא במסכת סוכה מח: אמר ליה ההוא מינא דשמיה ששון לרבי אבהו, עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי, דכתיב ושאבתם מים בששון (ישעיה יב:ג), אמר ליה, אי הוה כתיב לששון כדקאמרת, השתא דכתיב בששון, משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא, ומלינן ביה מיא, ע"כ. וכתב החתם סופר (דרוש לשבת הגדול) יתפרש הקרא, כי הששון והשמחה בעבודת ה', הוא הכד ששואבים בו המים החיים ממקור מעיני הישועה, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

סה:ד וזה פירוש ויאמר בועז אל רות, בועז, הוא השכל, כמ"ש (קהלת ז) החכמה תעוז לחכם, רות, היא בחי' הנפש, שממנה יוצא הדיבור של התפילות והשירות והתשבחות וכו'. וכו' וכו'. וזה בחי' הגן עדן, בחי' משה ואהרן, גן, הוא בחי' הנפש, בחי' (ירמיה לא – פסוק יא) והיתה נפשם כגן רוה, עדן, הוא בחי' התכלית, כי עדן עין לא ראתה (כמו שאמרו רז"ל ברכות לד:) בחי' ביטול כנ"ל, ע"ש (וענין זה מפורש מהמעתיק ספר קיצור ליקוטי מוהר"ן ז"ל נראה לפי עניות דעתי לבר שכונתו בזה כי הם בעלי השדה והגן עדן שיכולים להביא נשמות ישראל אל התכלית, כי אהרן הוא בחינת הגן בחינת והיה פנשם כגן רוה שמסים שם הכתוב (ירמיה לא – פסוק יג) ורויתי נפש הכהנים דשן. ומשה הוא בבחינת העדן בטול אל התכלית, כמש"כ בסימן ד' שמשה בטל כל ישותו וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

משה ואהרן בגמטריא רות ע"ה. אע"פ שרות בחי' נפש, בחי' אהרן – בגמטריא רנ"ו ליעקב (ירמיה לא – פסוק ו), גם עדן משפיע ונחית לתוך הגן.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח – נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הז' תיבות, בגמטריא רות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כדרך שני אנשים שמתאבקים ונלחמים ונתגברים זה כנגד זה, שכשאחד רואה שחברו מתגבר עליו, אזי הוא מתחזק מאד וכו' – עיין ברית מנוחה שהבאתי בשיחות הר"ן לה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סו

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ מעליה דף טו.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אטר יד, עיין שיחות הר"ן קנב ומש"כ שם.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בעוה"ר נאבד לי החידושים שכתבתי על תורה זו, ובכללים דנתי על מה שגילה רבינו הרוח דלעילא של הצדיק לא יכול להשאר למטה ולכן הצדיק צריך להסתלק, ואם כן צ"ע איך רוח הזה נשאר בפי שנים אצל התלמיד.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתבתי על מה שמצינו במכתב מהבעל שם טוב איך שהוא טרח והשתדל מאד לבקר צדיק נסתר אחד, עד שבסוף הגיע למסקנה שהוא נמנע מזה מהאין סוף ב"ה, ואפילו בענין הנסיעה של הבעל שם טוב לארץ ישראל, העולם מספרים שהאור חיים אמר שלא יצליח, זאת אומרת לא יעזור כמה שישתדל ויכסוף וכו' לא יצליח. ואם כן הרי מצינו מניעה שאינו רק להגביר החשק.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת, מלבד המקרים הנ"ל כמו של הבעש"ט, יש דברים שהם בכלל אי אפשר בדרך הטבע, לא רק בבחינת מניעה אלא שהם אי אפשר (דהיינו יש דברים שהם אי אפשרי על דרך טבע, ועם כל זה יתכן שישתנה המצב ויהיה אפשר, למשל אם האדם אסור או שיש שעת מלחמה שלא מאפשר נסיעתו, יתכן שבכח רצונו ותפילתו ומחשבתו שיפעול שיתירו אותו ושהמלחמה תסתיים או תעבור למקום אחר וכדומה, ואפילו אם יש עליו גזירה מן השמים, יתכן שיפעול על ידי רצונו לעשות תשובה ולהיות פנים חדשות ויתירו לו. אבל יש דברים שהם בכלל לא אפשר על דרך טבע, למשל אם הוא רוצה להגיע מיד לארץ ישראל והוא רחוק, הרי בלי נס גלוי וגמור אי אפשר הדבר, ויש דברים שכמעט אפילו עם נס לא יעזור כי יחייב שינוי גמור במעשה בראשית). וצריך להגדיר שעליהם לא כיוון רבינו, וזה הפשטות. ואולי שעם כל זה, אפילו הכי יכולים להשיג הכל דרך מחשבה, עמש"כ בתנינא תורה קי, בענין הבחירה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי ת"ל בספר לקוטי הלכות, אורח חיים ב', הלכות ברכת המזון ד:כ שדן בזה, וכתב שרבינו לא התכוון לדברים שאי אפשר בטבע (ואפילו אם זה לא מחייב שינוי הטבע, רק שבמצבו אי אפשר, כמו מי שאסור בבית אסורים או שעת מלחמה, וכבר צידדתי לעיל שבכה"ג שפיר יכולים להבין שהמניעה עוד להגביר הרצון), והיכא שאי אפשר אז הנסיון הוא רק להשאר בתוקף הרצון, עיין שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת כתובות דף קג: ההוא יומא דאשכבתיה דרבי (רש"י – יום פטירתו) נפקא בת קלא ואמרה, כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"ש. באשל אברהם ביאר הטעם, שכל מי שהשתתף בהלוויתו והספדו, היה שותף יקרא דאורייתא שנתרבה על ידי כבוד שמים וכבוד התורה, ולכך זכו לעולם הבא. בנחל יצחק כתב שהוא ענין המובא במדרש רבה שלכך קוראים בפרשת מיתת בני אהרן ביום הכפורים, לומר לך דכשם שיום כפור מכפר אף מיתת צדיקים מכפרת (ושיטת רבי שיום כיפור מכפר אפילו לא עשה תשובה).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ שם בענין הכובס שלא היה באשכבתיה ונפל מהגג להארץ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו, כי מחמת שאז יורד ונגלה למטה הרוח דלעילא, נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו שאמרו רז"ל (חגיגה ה:), על פסוק ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו, אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת חגיגה שם שהמשיכה, כל שכן בחייהם, וקשה לפי פירוש רבינו, שאדרבה כל הענין הוא דוקא בשעת מיתתם, עמש"פ שם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א אך כמה בחי' יש בתלמידים, ומי שמקושר מאוד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש, דהיינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק, אע"פ שאינו אצל הצדיק, כי ראוי לו להתלמיד להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק, אם הוא מקושר באמת כראוי, כמו ענפים באילן, כי הענפים מרגישים כל העליות וירידות שיש להאילן וכו' עיין שם (וכעין זה בתורה כב:ו שהחכם האמת, שהוא בחינת הנשמה להעם שהם למטה ממנו, הוא בחינת עצם, והעם הם נגדול בחינת בשר, וכשהם בבחינת בשר, כמו בשר הגוף בעצם האדם, הם שומעים הקול אנחה, הינו קולו של החכם, ושוברת גופה וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (כי תשא לג:ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, והקשו המפרשים שהלוא כבר נאמר לעיל מיניה (פסוק ד) ולא שתו איש עדיו עליו. וראיתי מובא מהמלבי"ם לפרש כך – כבר באר האר"י ז"ל הטעם שאמרו בני הנביאים לאלישע, 'הידעת כי היום ה' ולקח את אדוניך מעל ראשך, ויאמר גם אני ידעתי, החשו' (מלכים ב:ב:ג). למה חשבו בני הנביאים שאלישע לא יודע. כי כמו שבהאסף רוח החיים מן הגוף, ירגישו תחלה האיברים הרחוקים מן הלב, והאיברים הקרובים אל הלב עוד כחם אתם ולא ירגישו עד הרגע האחרון. כך גם האסף אור האלקי מן האיש הישראלי, ירגישו ההמונים שהם במדרגת האיברים הרחוקים מן הלב תחלה, ורק באחרונה ירגישו האצילים והנביאים. ועל כן בעת שאמר ה' למשה 'כי לא אעלה בקרבך' שמאז נסתלקה שכינה מן העם, הרגישו 'העם' שהם ההמון, תחלה, ולא איש עדיו עליו. אבל 'בני ישראל' שהם הגדולים והנביאים, לא הרגישו עדין הסתלקות האור והאלקות מנפשם, ולכן התנצלו את עדים באחרונה, ע"כ. וקצת קשה על פירוש המלבי"ם שהולך אם ההוה אמינא, כי למעשה אלישע כן הרגיש, וכן מבואר כאן בתורה סו שהתלמיד הקרוב ביותר ירגיש כל הירידות וכו'. וי"ל שבענין העדי לא מדובר בקשר להרב, ואדרבה אצל משה רבינו לא נסתלק האור כידוע בכוונות של ישמח משה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק אם הוא מקשר באמת.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לפני שאליהו הנביא עלה בסערה לשמים היו הרבה נביאים שקולים כמותו בנבואה והכל בזכותו, כך גילו חז"ל. ואליהו הלך ובחר את אלישע, ואלישע זכה להתקשר היטב לאליהו עד שזכה לפי שנים כמבואר כאן, באותו זמן ששאר הנביאים אבדו מעלתם. ויש לעיין, עד שעדיין היה להם נבואה השקולה לאליהו, האם היה להם ירידות ועליות, או כיון שהם היו מקבלים בזכות אליהו, הרוח היה תמיד שוה אצלם. ר' נתן אמר שעבורו היה יותר קשה ממנו לבחון ולהכיר מעלת רבינו מעל כל הצדיקים שבזמנו, אבל על כל פנים היה הבדל עצום, אבל אולי רוח הנבואה היה שוה, וכמו שמספרים המון סיפורים נפלאים מהם. וגם רבינו היה נמנע מלעשות נסים.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב וצריך לראות להוציא מכח אל הפועל וכו' ובתחילה שני יודי"ן אלו הם נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם, ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפועל הם נפתחין ונבדלין כנ"ל, וזה בחי' הואו שבתוך האלף, שהוא בחי' פתח וכו' וכו' וזהו פותח את ידך ס"ת חתך כמובא, היינו בחי' שהידים נפתחין ונחתכין וניכר בין ימין לשמאל וכו' וזה חת"ך בגימטר' ב' פעמים רוח (כמובא בפע"ח שם), היינו בחי' שני הרוחות הנ"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך א:ס ז"ל ונחזור לעניינינו. והאור שעשתה הפעולה הזאת שחתך את המלבוש לשנים, הוא מסוד הגבורות המנתוצצת למטה, ויצאו הויות מסוד ע"ב ס"ד מ"ה ב"ן, ויצאו מצורפים ומחוברים עמהם כ"ז אותיות, האלפא ביתא, עם מנצפ"ך, הכפולות שהם דין, ומהם יצאו אותיות אלקים, כל אותו לקח לו מילוי אחת של שם הויה. והכ"ז אויות הנזכרים עולים שב"ת כמנין פסקנית עם ב' כלילות של שני חצאי המלבוש פנים ואחור, וזה הוא סוד רוח-פסקנית (-בחז"ל פסקונית), כי זה הרוח היה פוסק וחותך את המלבוש לשנים, ויורד ליצירה בסוד ע' שמות של מטטרון, והוא באמצע הע' שמות [-עיין סו:ג וצריך להמשיך לבחינות יצירה שהוא בחי' ימי החול, את בחינות א"ל הוי"ה, שהוא בחינות עלמא דאתי, בחינות שבת, וזה בחינות מלכות פה ע"ש]. וידוע שהנער הזה יש בידו הק"ך אלקים, דהיינו החרב שלו, והוא גם כן חותך את הדין הזה לשנים, דהיינו לששים ששים, דהיינו ששים גבורים סביב לה לשמרה מן הקליפות, ודיוע שהי"ג הויות אשר בתוך כ"ז הויות הנזכרים הם השרשיים, ואחר כך הם כפולים, כך יש י"ג אותיות של במילוי אלקים ביודין שמילואו עולה רו"ח ובגימטריא חנוך בן יר"ד. וזה הוא סוד רוח-פסקנית, וזהו סוד אמרם ז"ל בבבא בתרא ובסנהדרין פרק נגמר הדין דף מד: - אמרה רוח פסקנית לפני הקב"ה (-ע"ש ג' שמות יש לו – פיסקון – שפוסק דברים כלפי מעלה, איטמון – שאוטם עונותיהן של ישראל, סיגרון – כיון שסוגר שוב אינו פותח, ואולי י"ל שהם כנגד הג' של זמן ציור מקום, ורש"י פירש שהוא גבריאל. וע"ע מדרש תנחומא, סוף פרשת וזאת אות ו), ונקרא פסקנית בזה הלשון, לומר שכח אלו הגבורו פסקו המלבוש לשנים, עכ"ל, וע"ש לעיל פרק נח שענין עולם המלבוש הוא להוציא מכח אל הפועל, ובפרק נט, להמתיק חרון אף ולהאריך אף שאז נתגלו הי"ג הנ"ל.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב כי בחינת שתי הרוחות הנ"ל, נעשין על ידי המתקת חרון אף וכו' הוא בחינות עשן וכו' מזיק לעינים וכו' בחינת פרנסה וכו' וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף, דהינו להמתיק העשן ולבררו, עד שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח. דהינו רוח אוירי, שנעשה מהתבררות העשן. וזה הרוח, שהוא המתקת העשן של החרון אף, הוא בחינת משיח, בחינת רוח אפינו משיח ה' וכו', וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים, עדין הוא קדם ההויה וכו', ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים, עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל, הם שניהם ביחד עדין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה הדבר תמוה מאד שרוחו של משיח שרשו בחרון אף. והנה רבינו כבר גילה בתורה נט שכל הנפשות שרשם בעשירות, ועשירות וכבישת כעס בחינה אחת, וחומה ושל עשירות וחמה וכעס שניהם מסטרא דשמאלא וכו' עיין שם. ולכאורה צריכים לפרש שברירת העשן של הכעס מגלה עיקר השורש בעשירות.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב לידי עברה דיקא, כי עקר העברה חס ושלום נעשה על ידי בחינות הידים הנ"ל. ובתחלה העברה בכח, שכחושב לעשותה חס ושלום, ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה חס ושלום, אזי הוא רשע גמור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין במה שמצינו (פרשת מטות, במדבר ל:ו) בספרי הובא ברש"י ז"ל וה' יסלח לה, במה הכתוב מדבר, באשה שנדרה בנזיר, ושמע בעלה והפר לה, והיא לא ידעה, ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים, זו היא שצריכה סליחה, ועף אל פי שהוא מופר, ע"ש. דהיינו שאף על פי שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (עיין תורה לא, ועיין בתנינא תורה יז), אם יש גם מעשה בידים, שחשב ועשה מה שחשב שהוא עבירה, רק שלא היה עבירה כי הבעל הפר את הנדר, עדיין נחשב למעשה עבירה. ויתכן כי העיקר הוא שיש עשייה בידים, ידי עבירה.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לענין עשיית מצוה, אפילו בכי האי גוונא שהאדם יחשוב וירצה לעשות מצוה, ויעשה את המעשה מצוה, אם יתברר למפרע שלא היה קיום מצוה במעשיו, הרי עוד יש לו לכסוף ולהתגעגע ולרצות ולהשתדל לקיים את המצוה, ולא להסתפק אם הכאילו, ואף על פי שיש לו גם את המחשבה וגם את הידים. וי"ל שעבירה עושה פגם בכל העולמות רחמנא ליצלן, אבל אינה לנצח, כי בסוף יתגלה שהכל היה רק כפי רצון השם יתברך, ובתכלית היחוד, ולכן כיון שפגם במחשבה ובידים הרי כבר יש כל צורת העבירה, אפילו אם לא עבר למעשה. אבל מצוה היא נצחית, מקושר ומאוחד עם השם יתברך, כמובא שאותיות מ"צ בא"ת ב"ש הם י"ה, והרי מצוה: י"ה ו"ה, ולכן אין להסתפק בהכאילו עד שיזכה לגמרי.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מסופר על סבא ישראל שפעם אחת היו אצל זרם קטן של מים והוא ז"ל פשט את בגדיו והשכיב את עצמו בזרם, ושאלו אותו על מה זה, הרי אין הזרם הקטן בכלל מספיק לטהרו, והוא ז"ל ענה, העיקר הוא הרצון. ועיין לקמן שהבאתי מהשיחות הר"ן שאף על פי שכאן רבינו הקדוש קובע לא להסתפק עם הרצון, עד שזוכין להמצוה והדבר שבקדשה בעצמה, עם כל זה העיקר הוא הרצון, אכן בסיפור הנ"ל בזאת הפעם סבא לא זכה למקוה טהרה (אולי ממעשיו הוא עוד זכה על ידי זה, אבל באותו העת ורגע לא זכה), ואם העיקר הוא הרצון, אז טוב לו לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע למקוה טהרה, אבל מה מועיל מעשיו לפשוט בגדיו ולשכב בזרם קטן של מים, זה לא רצון וזה לא קיום. ולכאורה מוכח מהסיפור הנ"ל שגם לענין מצוה ודבר שבקדשה יש בחינה כנ"ל לענין עבירה, הרצון לעשות והמעשה גם כן – כאשר המעשה אינו קיום הדבר, שאף על פי שהמעשה לא קיום הדבר, עם כל זה נחשב באיזה בחי' לידים של הדבר.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג ולהוציא מכח אל הפועל, הוא על ידי שלימות הדיבור, וצריך שיהיו אותיות הדיבור בשלימות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

בדיבור יש ג"כ בחינת חיתוך, וכדקיימא לן שהמתפלל צריך לחתוך בשפתיו (ברכות לא:), וי"ל שהלשון בין השפתים הוא בחי' הו' שבין שני היודי"ן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג כי עיקר מפלת הרשעים לעולם הבא, הוא על ידי האמת שיתגלה אז, כמ"ש (משלי יב) שפת אמת תכון לעד, כוננת לעד לא כתוב אלא תכון, כי לעתיד לבא יתגלה האמת, וכו' וכו' וע"כ כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל, על ידי זה נתגלה בחי' הפנים כנ"ל, ואזי ממשיכין בחי' עולם הבא בתוך העולם הזה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן יותר מה שרבינו גילה בריש ספר המדות, אמת א:א - מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות עכ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג מפלה לרשעים גם בעולם הזה, וזה נעשה על ידי אמת, ע"ש.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה צח – נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, דהיינו שמגלה לרשע מה שפגם, ואין ענש גדול מזה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ידוע שהמבול היה צריך להיות ברכה, רק כיון שהיו רשעים נתהפך לרע. ונח וביתו ניצלו בתיבה. ושם לא אמרינן שמהתיבה יצא השצף, כי התיבה בחי' אמת, כמבואר בתורה קיב – צהר תעשה לתיבה, ומבואר שם ז"ל כי הדיבורים המאירים, היינו דיבורי אמת כנ"ל, הם מראין לו הפתח וכו' לצאת מהחשך ע"ש. כי שם מדובר על איש פרטי הנמצא בחשך שצריך להתפלל באמת, והאמת מאיר לו. ואילו מפלת הרשעים על ידי האמת המבואר כאן בתורה סו, מבואר שצריך להיות שכולם מדברים האמת.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג וזה פירש (תהלים קמו) אהללה ה' בחיי, היינו כשאין נצרך לבריות, וזה בחיי, בחיי דייקא, היינו שאני חי מחיים שלי, שאינו נצרך לחיות שום אדם ע"ש. עיין ביאור הגור אריה שהבאתי בהקדמה לספר חיי מוהר"ן.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהקדמה לספר חיי מוהר"ן מה שמוהרנ"ת פירש על "חיי". וקראתי שם החבור הזה בשם חיי מוהר"ן מחמת שרבו מספר מחייו הקדושים וכו' ע"ש. ולא הזכיר ענין זה שלא נצרך לאחר, כי זה בכלל מה שכן ביאר שם.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד כי כל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור כדאיתא בזהר (עיין אדרא זוטא רצד) רחושי מרחשן שפותה ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול, כי כל מחשבה שבעולם שיש לאדם כלם מכרחים לבוא בתוך הדבור בשעת המחשבה, רק שהוא בדקות מאד, ולכן כל עשיה שעושה האדם צריכה לבוא בתחלה בתוך הדבור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן עג.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמוד קטו, מכון רמח"ל) על דרבי שמעון פתח ואמר הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר, ז"ל כי [מי] שרוחו מיושב, וקיים הדבר שלוקח, מיישבו במקומו ומכסה אותו בתוך כליו, והוא ענין (הנאמר במן): נבלע באיברים. אך אם רוחו אינו רוח מיושב, אינו ממשיך, אלא דוחה עד שמוציא אותו לחוץ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עיין זוהר חדש, שיר השירים, דף כ. ז"ל תא חזי, כל גוונין דלגו, וכל מחשבין ורעותין דעלמא דאינו גו לבא, כולהו אתחזון באנפין. ובאנפין אשתמודעא בר נש מאן איהו, אי עובדוי לטב, אי עובדוי לביש, (כדבר אחר? – כמו שנאמר) הכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג:ט), ע"כ. וידוע שהפה הוא המלכות של הפנים.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד כי אין להאדם לפטר את עצמו ולמצא לעצמו תרוץ על ידי המניעה לומר שהוא חפץ לעשות אותו הדבר רק שאי אפשר לו מחמת המניעה והאנס, ועל כן יהיה נחשב לו כאלו עשאה וכו' כל זה נאמר על מי שרוצה לצאת בזה אזי יוצא בה וכו' אבל מי שאינו רוצה לצאת, רק שהוא רוצה המצוה בעצמה וכו' הוא חפץ בהדבר עצמו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות יד, שמביא הדברים פה וכותב שעם כל זה העיקר הוא הרצון.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד וזהו (ביצה לב:) כיון שנצרך לבריות עולם חשך בעדו, חשך לשון מניעה, כמ"ש (בראשית לט) ולא חשך ממנו, ולא חשכת את בנך וכו' (בראשית כב), היינו כשנצרך לבריות, אזי יש לו מניעות, וזה עולם חשך בעדו, היינו כשהוא בין העולם אזי יש לו מניעות, וקשה לו להתפלל באמת כנ"ל, כי כשנצרך לבריות נוח וטוב לו יותר להתפלל ביחיד כנ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

יש לשים לב שרבינו כותב שאז נוח לו יותר להתפלל ביחיד, ולא אמר להגביר החשק על המניעה ולהתפלל עם העולם. ועוד יש לשים לב שהלוא עיקר המניעה הוא בינו לבין עצמו שאין לו את תוקף האמת שלא להשתנות לפני העולם, והעולם אינו אלא חיצוני שמעורר רפיון האמת שלו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

והמשמעות הוא שעיקר התכלית הוא להתפלל איך שהוא, רק שלא ישקר ממש, ואם בציבור ישקר, הרי אין לו שום ענין להתפלל בציבור, כי אין תפילת בציבור בחי' בפני עצמו אלא דרך להגביר כח תפילתו. אי נמי צריכים לפרש שאין שום דרך להתגבר על המניעה זו של העולם שמביאים אותו לשקר, וע"כ יותר טוב ונוח לו להתפלל ביחיד.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

סו:בסוף – מעשה בחסיד אחד שהקניטתו אשתו והלך ולן וכו' ושמע שתי רוחות שמספרות זו עם זו, וספורם היה על אודות פרנסה, כמובא שם בגמרא שהקניטתו, זה בחינת חרון אף וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

זה היה בראש השנה שבו יש החתיכה – חת"ך. וכן עוסקים לבטל החרון אף, עם הג' תקיעה שברים תקיעה, שהם כ"ז טורמיטין, ג"פ עולה א"ף, ומבטלין הא"ף קשה בשם י"ה אדנ"י שעולה א"ף, וט"ל דמ"ה ומ"ב דס"ג. וכן תר"ת, ג"פ עולה א"ף טורמיטין, אף רפה, ומבטלין על ידי מ"ה ול"ו דב"ן, וט"ל דמ"ה ומ"ב שלו, כדאיתא בכוונות.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סז

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

דע שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים וכו', ובהמשך רבינו את הגמרא בבא קמא (קיט.) הגוזל את חבירו כאלו גוזל ממנו נפש בניו ובנותיו. [ולשון הגמרא: א"ר יוחנן כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר וכו' וכו' וכ"ת נפש דידיה אבל נפש בניו ובנותיו לא ת"ש וכו' ע"ש]. וצ"ע למה רבינו לא פתח עם הגמרא ולהמשיך לפרשו, ואיך שייך הלשון דע, שהוא כאילו ידיעה חדשה על מאמר חז"ל [בשש"ק ה-קלח כתוב שפעם אמר המגיד מטרהויץ ז"ל בצחות: היכן שהשתמש רבנו במאמריו בלשון ודע, הרי הוא כהבזק מעולם האצילות ע"ש].

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תמצא ליישב שיש לדחות שמלשון הגמרא משמע שזה רק כאילו גוזל הבנים (ופרש"י ז"ל ודומה לך כאוכל בניך ובנותיך לפי שאין לך שוב במה לפרנסם, עכ"ל), ואילו רבינו כותב שממש גוזלם, וכן ראיתי מי שדייק מכפל הלשון של רבינו – הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים, שבא להדגיש שממש גוזלם ולא רק בבחינת, ואיני יודע למה צריך כפל לשון לזה, כבר מספיק במה שכתב שהוא גוזל ממנו בנים, ועל כל פנים לכאורה מבואר שרבינו מגלה שממש גוזל הבנים, ואילו הגמרא כתבה כאילו. אכן לפי זה ק"ק שהגמרא משמע שזה רק כאילו. ואולי יש לדחות, שרק על נוטל נשמתו הגמרא כתבה כאילו, מה שאין כן הבנים. ולכן הגמרא אינו סותר הידיעה שרבינו הוסיף. אכן רבינו מביא את הגמרא באופן שהכאילו קאי על הבנים. וכותב שסוד הדברים הוא מה שכתב, ואם כן חוזר השאלה למה לא פתח עם דברי הגמרא. ודוחק לומר כי הגמרא כתבה רק כאילו, שהרי רבינו בעצמו כתב שסוד הגמרא הוא מה שכתב.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר דוד לקח את בת שבע וגרם למיתת אוריה, הש"י שלח נתן הנביא שהוכיחו עם משל מעשיר שלקח הכבש של העני, ודוד המלך פסק כי בן מות הוא (שמואל ב:יב:ה) ופרש"י ז"ל כי בן מות, הגוזל את העני, כאלו נוטל את נפשו, (משלי א:יט) את נפש בעליו יקח, ע"כ. וקשה שהרי בגמרא ר' יוחנן אמר סתם, הגוזל את חבירו שוה פרוטה, משמע אפילו הגוזל מעשיר.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שורש כל הנפשות, וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד שהוא שורשה, בבחי' כבוד ה' יאספך וכו' ע"ש. וצריך לראות שיהיה פנים אל הכבוד וכו'.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שלכן אחר שמונה עשרה כאשר אנו מתוודים מוסרים את עצמינו למיתה, אומרים הי"ג מידות של רחמים, בחי' הפנים של הכבוד (ועיין בכוונות שהוא בחי' זווג ישראל ולאה למעלה מן החזה).

</div>



# תורה רעא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/271/

# תורה רעא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/271


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה כמבואר בכמה מקומות (עיין תורה קמז, כב, ל, שיחות רלב, חיי יז). ונראה שלפיכך בברסלב לא העריצו כל כך את האגרת הרמב"ן, אע"פ שחשובה מאד ובדוקה בהטחתה להשיג רוח הקודש, כמובא מר' חיים ויטל בריש שער ד' של שערי קדשה, כיון שהיום מאד מאד צריכים עזות דקדשה ואינה נזכר בהאגרת (הגם שזה עצמו – לקיים דברי האגרת, דורשת המון עזות דקדשה), רק ענוה בכלל, והיום צריכים להראות שחלק מענוה אמיתית הוא זה להיות חזקים מאד בעזות דקדשה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקומות לענין ענוה פסולה, מצאתי במקרה בקונטרס לב שומע על פרשת שלח – מיוסד על ענין ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם, ובמדרש רבה שם, שפת אמת וליקוטי הרי"ם שם, מנורת זהב פר' בשלח בשם ר' זושא, תורת אבות פ' תצוה מר' משה מקוברין, צדקת הצדיק אות קנד – כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו וכו' – לקח את זה ישר מרבינו, תולדות יעקב יוסף פ' עקב ד"ה ואחר הצעה, שם משמואל פ' יתרו תרעה ד"ה נראה לפרש, ספר שערי העבודה – שיש אומרים שהוא מרבינו יונה ז"ל הפתח הראשון הוא: שידע האיש העובד ערך עצמו, ויכיר מעלתו ומעלת אבותיו, וגדולתם וחשיבותם וחבתם אצל הבורא יתברך. וישתדל ויתחזק תמיד להמיד עצמו במעלה ההיא, ולהתנהג בה תמיד. בכל יום ויום יוסיף אומץ לקנות מעלות ומדות אשר יתקרב בהם לבוראו וידבק אליו. ואם היה ראשיתו מצער, אחריתו ישגא מאד וכו' וכו' ויצא לו מזה כי כאשר יתאוה תאוה, ויעלה בלבבו גאוה לעשות דבר שאינו הגון, יבוש מעצמו ויבוש מאבותיו. וישיב לנפשו ויאמר: אדם גדול וחשוב כמוני היום, שיש בי כמה מעלות טובות רמות ונשאות, ושאני בן גדולים בן מלכי קדם, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (-לשון של יוסף הצדיק) ולאבותי כל הימים. ואם חלילה וחס לא יכיר מעלתו ומעלת אבותיו, נקל יהיה בעיניו ללכת בדרכיו הפריצים. להגלות נגלות כאחד הנבלים למלאת תאותו בחיקו, כאשר אמר אמר המשל, כל מי שאינו מתבייש מנפשו מאין לנפשו ערך בעיניו. על כן האיש העובד ישתדל תמיד להשיג ערכו וערך הצדיקים והחסידים ומעלתם חשיבותם וחבתם לפני השם ית' ודבקותם וכו' עיין שם.

</div>



# תורה רעב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/272/

# תורה רעב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/272


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה) זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בפסחים דף נו מבואר שאנשי יריחו ממש בחרו בדרך זה באמרם היום על לבבך בלי הפסק, ולא מיחו בם, ע"ש.

</div>



# תורה רעג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/273/

# תורה רעג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/273


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך בית הכסא, שמותר לכנס לישרותים עם כיפה של נ נח כי זה בחי' בנים של הצדיקים שאינם מתלבשים בעולם הזה.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינות בני משה, שכתוב בהם 'ובני רחביה רבו למלעה', ודרשו חז"ל (ברכות ז) למעלה מששים רבוא, כי הם לא היו נחשבים בכלל הששים רבוא כי הם היו למעלה מהם כנ"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין אם בכלל זה נדב ואביהו בני אהרן, שמשה רבינו אמר שהם גדולים ממנו (רש"י ויקרא י:ג). והם גם כן נחשבים בני משה (רש"י במדבר ג:א – ואלה תולדת אהרן ומשה, ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה, מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, עכ"ל). ולכאורה בני משה היו מיוחדים לעילא לגמרי, כי הם לא היו אפילו בסדר המשנה (הובא ברש"י לד:לב, משה היה לומד מפי הגבורה, נכנס אהרן, שנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה, נכנסו בניו, שנה להם משה פרקם וכו'), ולפני הסתלקות משה ביקש מהשם יתברך שיקבלו ההנהלה, ואמר לו הקב"ה (במדבר רבה כא:יד) נוצר תאנה יאכל פריה (משלי כז:יח), בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה (-רש"י לא הביא מילים אלו), עיין שם. וכיון שחז"ל דיברו בשבחם, על כרחך פירושו שישבו בחי' ישיבה של מעלה, שמקבלים את התורה במנוחה ועונג בלי טרחה יגיעה ועסק. וכן לענין מה שיש דיעה שבני משה בכלל לא היו במתן תורה, לפי המאן דאמר שיתרו בא לאחר מתן תורה (ואפילו לפי מאן דאמר זו, יש סוברים שבאו בשביל מתן תורה וחזרו, רבינו שלום מנוישטט רבו של המהרי"ל, והמהרי"ל דיסקין. אבל החזקוני כתב שלא היו וכז"ל ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר – שלא הוזכרו מכאן ואילך בשום מקום בתורה, ע"כ, ומשמע לגנאי ואינו אלא לשבח כנ"ל. אכן נראה שבסוף הפך עליהם לגרעון, בנו של גרשום עשה מעשה מנשה, ונקרא יהונתן בן גרשום בן מנשה (שופטים יז:ז, בבא בתרא קט:)), כי באיזה מקום שהיו בודאי היו במתן תורה, כי היו בבחינת למעלה מן המקום של עולם הזה, כמו שכתב רבינו כאן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפרשת פנחס (במדבר כז:טו) כתב רש"י ז"ל וידבר משה אל ה' וגו' להודיע שבחן של צדיקים, שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור, ע"כ, ויש עוד דיבור, ומיד אחר כך בפסוק טז כז"ל יפקד ה' כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר הגיעה שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו וכו' עיין שם. והדבר פליאה שנראה שסותר עצמו תוך כדי דיבורו שדיבר בשבח משה שהניח צרכו, מיד כתב שמשה אמר שהגיע שעה שאתבע צרכי. ולפני הרבה שנים זכיתי לפרש זה עם עוד כמה דברים, ונאבד ממני ובעזה"י עוד ימצא. וכעת נראה לפרש בעזה"י שעסק בניו, כינה לזה משה רבינו בשם צרכי, כי הם כאילו מה שהוא צריך, מה שנצרך לו, והוא רצה לזכות את בני ישראל שיהיו בניו (ולא בני אהרן שהיו כבניו כנ"ל) מקבלים ההנהגה, שעל ידי זה יזכו להתגלות של תורה גבוה ביותר, ובאמת איך יזכו בני ישראל לזה, והרי אפילו יציאת מצרים שאל משה רבינו את הקב"ה מה זכות יש להם (רש"י שמות, ריש פרק ג'), ואיך יזכו להתגלות תורה בבחינת עולם הנשמות בישיבה של מעלה, ועם כל זה משה רבינו השתדל בעבורם וביקש מהשם יתברך, וענה לו כך עלתה במחשבה, שמצינו בכמה מקומות שזה בחי' הדין, שעל כרחך יהושע צריך לקבל ההנהגה. ועיין שם בפרשת פנחס כז:כא ברש"י ז"ל ולפני אלעזר הכהן יעמוד, הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז (ס"א נוטל) מבית אביך, שאף יהושע יהא צריך לאלעזר. ושאל לו (במשפט האורים לפני ה' וכו') כשיצטרך לצאת למלחמה, עיין שם. מבואר שהכבוד הזה שביקש משה היה ענין של השראת רוח נבואה ורוח הקודש, והקב"ה הבטיח למשה, שגם זה יהיה הצורך של יהושע -כמו שפרשתי למעלה, שהצורך של משה היה השראה גבוה של חכמה עילאה מה ששייך להנשמות בעולמות שלהם, כך הבטיח הקב"ה שיהושע יהיה לו ענין גם בהשגות כאלו, בעת שיצטרך למלחמה כבר יזכה דרך אלעזר להוריד רוח הקודש להאיר לו במשפט האורים.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

(עכשיו ראיתי בשם הגר"א, שאלו שנשתמדו במהלך הדורות, נכחו נשמותיהם במתן תורה אך לא אמרו נעשה ונשמע, ולא כן שיטת הרמב"ן שאמר שלא היו בכלל, ואשתו הראה את האצבע שנשכה וחתכה מיד הכומר וכו'. וכמה פסוקים וחז"ל מורים שכל עם ישראל היו מיוחדים בתכלית במתן תורה, ואיך תומר שקצת מהם כבר לא היו איתם?)

</div>



# תורה רעד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/274/

# תורה רעד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/274


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך וכו' וכו' ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת, אזי תכף ומיד מתים מן העולם, ואז רואין האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סוטה ט. אמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר (איוב כ) במלאות ספקו יצר לו וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רעז

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שעקר כבוד שבת היא האכילה, כמו שכתוב (שמות טז) 'אכלוהו היום', כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו אלהות כלו קדש, וכמבאר (עליל בסימן נז). ועל כן מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת, כי מחלול שבת אי אפשר לזהר. כי בקל אפשר להכשל בחלול שבת, חס ושלום, והתקון הוא על ידי האכילה של שבת, כי חלול שבת הוא בחינות חלל, בחינת הסתלקות וכו' ע"ש כל התורה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וקצת יש להעיר ממסכת שבת (סט.) בהיכא תמצא שיתחייב על שגגת כל הל"ט מלאכות ז"ל אלא לרבי שמעון בן לקיש דאמר עד שישגוג בלאו ובכרת, דיד ליה לשבת במאי?! דידעה בתחומין ואליבא דרבי עקיבא, ע"כ. וביאר הריטב"א שמשום קידוש והבדלה ועונג שבת באכילה לא מיקרי שיודע את השבת, שעיקר השבת הוא שביתת המלאכות שבה, ע"ש. הרי שלכאורה אין אכילת שבת אלים לתקן חילול המלאכות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש כמה וכמה עוד דרכים במפרשים שם, למשל בספר ענף יהושע (ד"ה דידע) כתב שבאמת הגמרא היתה יכולה ליישב דידע מעונג שבת. ובספר חידושי גור אריה (ד"ה דידע, בתירוץ א') פירש שאין לומר שידע שבת במצות עונג שבת, משום שידיעה הבאה לחייב קרבן צריך שתהיה ידיעה מענינו של הקרבן כגון לאו או כרת, ועל כן אין די בכך שידע שבת בדבר שאינו נוגע לקרבן כעשה ד'שבתון' או כמצות עונג שבת. (ועיין בתוס' שהשאיר בתימה למה הגמרא לא יישבה מעשה דשבת, ובספר עץ הדעת טוב (ד"ה דידע) פירש שאף אם הזיד בעשה אינו ראוי לכפרה, כי מה לי מזיד בלאו או בעשה, סוף סוף נקרא מזיד – ולפי זה הרי העשה ממש שוה להלאו).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות יום טוב שני באומן תשע"ג

</div>



# תורה רע"ז ורע"ח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/277/

# תורה רע"ז ורע"ח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/277


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה בשמיני עצרת תקס"ח אותו יום ויתכן באותו מעמד שהוא גילה תורה רפ"ב (חיי מוהר"ן נט).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רע"ז מתחלת שיש רשע שחותר להזיק ולזה צריכים לדון אותו לכף זכות, ונפשי כעפר לכל תהיה, ועל ידי זה גחלים אתה חותה על ראשו (וכעין מה שמצינו בתורה ו' דשמיטו משמניהו ובסוף התורה שם, ובתורה קלו). ואחר כך רבינו ממשיך שיש שצדיקים חותרים לנגדו – אבל זה לעשות לו טובה, ובזה מה שצריכים לעשות, לזכור ולהחזיק שזה לטובתו (וקצת צ"ב אולי למה לא תהיה בזה העיכוב והפעולה של השלכת עפר על הצדיק שחותר, כמו המשל שהמשיל בענין הרשע החותר. ואולי י"ל שהצדיק שחותר הוא ג"כ בחי' עפר, אז לא יפריע ולא יעכב אותו עוד עפר, ואדרבה וכו') ולא לחשוב ולחשוד אחרת ח"ו. והנה כאשר רבינו הכניס את ענין של הצדיק – המחלוקת של צדיקים, אז רבינו גילה את הענין של צדיק כתמר יפרח שיש תמר בקדושה ותמר דס"א בחי' תמורה. [עיין מש"כ במסכת שבת קז:, שרבינו נחמן מאומן, ראשי תיבות, נמר, מלשון תמורה, והוא התמר דקדושה].

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ויוצא שפיר לפי המשל של המחתרת כי בגמ' לומדים על הבא במחתרת שאם זרחה עליו השמש – דהיינו אם ברור שהוא בשלום אתך, ותמר בגמטריא שמש, דהיינו שברור שהצדיק חותר לקראתך להיטב לך – וכמו התנאים כמו שהביא רבינו ז"ל. דאילו תמר של הס"א אי אפשר שהוא חותר אליך, כי אם זה לטובתך חלק מהרמאות שלו, לא היה חותר, היה עושה להדיא, כי זה תכלית כל כוונתו בהטובות שהוא עושה – כדי שיטעו בו. ואי אפשר בכלל שהוא חותר להזיק, כי הלא הוא רוצה להראות צדקתו, ואם רואים שהוא חותר [להזיק] הרי כבר ברור שהא רשע (ואף שיש מקום לומר שחתירה פירושו שהוא עושה בצנעא שלא יבינו, אכן אין זה ממשמעות התורה ע"ש שרבינו מדבר על שונא, וגם כיון שנתפס שוב אין מקום לחלק, להגיד שהוא מהתמורות). אלא שעצם מציאותו הוא מציאות של מחלוקת כמו שכתב רבינו כאן, דהיינו להטיל ח"ו ספק בדבר שכאילו יש שתי רשויות, ולכן תמר בגמטריא שתי פעמים ש"ך (סוף רע"ז), וכמו שאפרש עוד בס"ד.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש פה בתורה רע"ז פליאה שרבינו כותב שכדי לתקן את הס"א, אין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה ועל ידי זה נמתקין הדינים בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקין הדינים בשרשן. דהנה זה ידוע כלל גדול ויסוד בהנהגות שמסר לנו רבינו ז"ל בגודל הענין של לימוד פוסקים, ומבואר בתורה ס"ב שמחלקת היצר הרע נתהוה מהשתלשלות המחלקת שבקדשה של התנאים ואמוראים בגמרא, ועל כן צריכים ללמוד פוסקים שזה התיקון של המחלקת דקדושה ע"ש, ואילו כאן רבינו אומר שאדרבה שהתיקון אינו בהפוסקים אלא בהמחלקת שבקדשה בעצמה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד בזה, דהנה תיקון זה ללמוד פוסקים שהוא מביא שלום ר"ת ודע מה שתשיב לאפיקורוס, מבואר שם (תורה סב) דיש שני מיני קושיות, יש מהחלל פנוי ושם אין שום תיקון רק לשתוק ולהאמין, ויש קושיות שנתהוו מהשבירה, ועל קושיות כאלו צריכים לדעת לעשות שלום.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המחלוקות שבגמרא כולם נתהוו מחמת השבירה, מחמחת שכחת התורה, דאילו במתן תורה משה רבינו מסר לנו את ההלכות ורק מחמת שכחת התורה, מהשבירה, נולדו קושיות ומחלוקות. ומהם נשתלשל בדם שלנו את היצר הרע. וכדי לעשות שלום בעצמינו צריכים לתקן את השרש, המחלקת שנתהוה בקדושה, ועל כן התיקון הוא בלימוד הפוסקים.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מאז שהשם יתברך רצה ובחר לברוא את העולם וצמצם כביכול את אלהותו לעשות את חלל הפנוי, זה ממש שורש של הס"א, שורש כל ענין של מחלקת, בחי' יום שני, וכמבואר בתורה נב בענין טהרה. וחלל הפנוי הזה הוא בנקודת מרכז הא"ס ב"ה כמבואר בכמה מקומות. ומבואר בתורה כד שנקודת המרכז זה בעיצומו של היכלות התמורות. [וע"ע בספר אדיר במרום עמ' שצו שבנקודת המרכז יש ענין ההפך הכל שהוא 'לכאורה' - כאילו, כמראה שיש רע, וכל סדר הבריאה זה להראות להוציא מזה הלכאורה ולהוכיח שאין אלא ה' אחד ושמו אחד ע"ש] דבחלל הפנוי באמת אי אפשר לעמוד על אמיתת דברים.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה מהשבירה נולד היצר הרע נגד היצר טוב, אבל הס"א שורשו עוד למעלה - מהחלל הפנוי, וזה הענין להטיל פגם באמונה הקדושה בכלל. שלא יודעים בכלל במה להאמין ואיך להאמין אם יכול להיות תמורתו.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

[ונראה לעניות דעתי די"ל שאלו השני בחינת נזהרנו עליהם בשני לאוין, אל תפנו אל האלילים שהוא כנגד לא יהיה לך אלהים אחרים על פני – בחינת אליל, כלום, בחינת החלל פנוי, ועל זה נזהרים אפילו מלהסתכל, כמבואר כל זה בזהר הקדוש (ויקרא דף פד:), וממש כמבואר בדברי רבינו שאסור להסתכל כלל בבחינה זו. והלאו של ואלהי מסכה לא תעשו לכם שהוא כנגד לא תעשה לך פסל אני ה' אלקיכם, כי כל אלו הלשונות של מסכה, פסל, ועשיה הם שייכים להשברי כלים, ופה דייקא יש מקום לתקן להקים את האמונה אני ה"א].

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והנה על זה – הס"א גופא, המחלקת, דיבר רבינו פה בתורה רעז, כמדוייק לשונו פה (וגם בתורה ס"ב מדוייק לאידך גיסא שמדבר בהיצר הרע גרידא), ומה שבתורה סב, ביחס להקושיות מהחלל פנוי רבינו סתם וכתב בקיצור שצריכים לשתוק, כאן ובתורה סד רבינו האריך להסביר העבודה הזאת של שתיקה. כי מבואר שם בתורה סד שהצדיקים, במה שחולקים זה על זה לשם שמים, עושים את החלל הפנוי (שם אות ד) ששם צריכים לשתוק, וזה מה שרבינו גילה פה בתורה רעז, שהתיקון הוא המחלקת שבקדשה. וכמבואר עוד בתורה נו שבאלו הדבורים שמקבלין מן השמים אין להבין ולהשיג, והמחלקת לשם שמים – אלו ואלו דברי אלהים חיים. וכן מבואר שם שהצדיקים מקבלים את מעמדם לשם שמים ע"י החלל שבידים ע"ש – כי שם גם כן מדבר על התמורות, כי מדבר על הסתר שבהסתר שנעשה ונתהפך לדעת גדולה של מחלוקת לשם שמים. ובחי' הסתר מבואר שם שהוא כאשר עבר ושנה ונעשה לו כהיתר רק שעדיין הוא בידיעה שנעשה האיסור לו כהיתר, אבל כאשר גם זה הידיעה נסתר ממנו, הוא נמצא בהסתר שבהסתר, אז ממילא זה ממש היכל התמורות שלא יודע בכלל מה אסור ומה מותר. וכן כאן בתורה רע"ז רבינו המשיך לבאר ענין של חילול שבת שהוא בחי' חלל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שרבינו כאן מביא שכל הרפואות הם על ידי שלום, ומדבר על זה המחלקת שבקדושה שבאמת אינו אלא לטובה, והוא השלום הכי גבוה כמבואר בתורה נו ששם ג"כ מבאר שעל ידי השלום יש רפואה, ומבואר שם עוד שלכן מצה, שהוא בחי' מחלקת לשם שמים וגם בחי' ענג וכו', נקרא לחם עוני כי הוא תיקון על עניות הדעת, כי היא הדעת הכי גדולה. ואף שלכאורה היה צריך להיות נקרא לחם עשירה, אלא שכיון שכאן הוא תיקון התמורות, תיקון נקודת המרכז, תיקון החלל פנוי, על כן דוקא קוראים המצה על שם תמורתו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש ג"כ ענין הצדיק כתמר יפרח שרבינו לא ביאר בכלל ענין התמר של הקדושה, רק תמורתו שיש תמר של הס"א, וזה מובן היטב שתמר הוא ענין של תמורה, אבל מה ענינו בקדושה (שוב שמתי לב שבתורה תמר שהיתה צדקניה המירה להראות את עצמה כזונה! ודו"ק). ורבינו כותב פה ז"ל ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים וכו' עי"ז נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה צדיק כתמר יפרח כי נמתק ונתבטל התמר דס"א עכ"ל ולא כ' שום דבר חיובי ליתן טעם על השם תמר דקדושה אלא שהיא שוללת התמר דס"א. וזה ממש הענין שפירשנו לעיל בלחם עוני, שבתיקון התמורות עיקר השם יהיה דייקא על שם שלילת התמורה. ולכן את המן אכלו מ' שנה רק על ידי שעוגות שהוציאו ממצרים טעמו טעם מן, כי זה ממש תכלית תיקון התמורות. [והאמת הוא שבתורה רס"ט רבינו כתב טעם על קדושת התמר, שהוא לב אחד לאבינו שבשמים ע"ש, ונראה שזה באמת עולה בד אחד עם מש"כ שזה ההיפוך של התמורות – וכמו שאכתוב לקמן בעזה”י].

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שיש שני בחי' שלום, יש שלום של דע מה שתשיב שהוא שלום מהשבירה ונעשה על ידי לימוד פוסקים, ויש שלום יותר גדולה של מחלקת לשם שמים שעל ידי זה יש רפואה. וכן מצינו שני מדרגות של שלום בתורה יד, שיש שלום בעצמי וזה על ידי יראה (שזה בחי' לימוד הפוסקים כמבואר בתורה אחרונה של לקוטי מוהר"ן חלק א' שהקמת שערי גן עדן זה על ידי למוד פוסקים ובחי' ארץ יראה) ועל ידי זה באים לתפילה, להתפלל על השכינה, ועל ידי זה זוכים לשלום הכללי. שעל ידי זה נתבטל משא ומתן שנאמר בו והכנעני אז בארץ, כי על ידי השלום לא יהיה כנעני עוד. וזה ממש המבואר בהמשך תורה רעז אחר שמפרש הענין של תמר ממשיך לפרש ענין הרפואה וארץ ישראל שלפעמים היא נקראת כנעני ולפעמים בחי' ארץ, בחי' שלום מהמחלוקת.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מפורש ההמשך בתורה רעז בענין עקר כבוד שבת הוא באכילה שמתקן החילול והחלל. כי באמת תיקון הזה של היכל התמורות – של חלל הפנוי, אינו נעשה אלא בסוף העבודה, דאילו בתחילת העבודה צריך רק לשתוק כמו שרבינו סתם בתורה סב. כי צריכים תחילה לבנות את השלום בעצמותי הנ"ל תורה יד, לבנות את המצות בתוך החלל כמבואר באריכות בתורה מט, ורק בהשלמת תיקון המדות אז יש היא העולה – בחי' התפלה, מי עם זאת עולה, שמתקנים את הבינה, עצם החלל הפנוי, וזה ממש עסק הצדיקים במחלקותם לשם שמים שמקיימים בזה את החלל הפנוי כמבואר בתורה סד. ומבואר שם (אות ו) שזה ממש בחי' עונג שבת ובחי' אורייתא דעתיקא סתימאה. ועל כן גם כאן בתורה רעז רבינו המשיך להסביר ענין עקר כבוד שבת, וכן תיקון הרגלין בשבת שבעצם תכלית תיקון הרגלין זה בריקודים כמבואר במ"א (עיין תורה י' ובעוד מקומות). והם הן הריקודים המבוארים בתורה מט ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה שרבינו סיים תורה רע"ז שתמר בגמטריא פעמיים ש"ך. כי ש"ך דינים היה מרמז על הדינים מצד השבירה, ואילו פעמיים מבואר הענין שמרמז על שרש הס"א מהחלל הפנוי. וכן ג"כ מרמז מיניה וביה שהכל יהיה מתוקן כי הפעם השניה כבר מגלה ומתקן על הראשונה (וע' בס' אדיר במרום דף רמג ששמש בגמטריא שך פעמים כנגד הב' בתי לב. ל"ב אלהים ול"ב הויות פנימיות ע"ש).

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ובתורה רעח שרבינו אמר באותו מעמד כנ"ל, רבינו גילה שעל החליף של עשו נרמז הכלים של בית המקדש. וזה ממש ענין של היכלי התמורות לשון חילוף, ובחי' עשו שהיה מטעה את יצחק, ועד כדי כך שאפילו על החליף והתמורה שלו היה נראה כלי בית המקדש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו מסיים תורה רעח בענין הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, רק אותו לבדו יתברך. כי עולם הזה ועולם הבא הם בחי' ביתא תתאה וביתא עלאה המבוארים בתורה מט דהיינו תיקון השבירה ותיקון החלל, ולהצדיק אין שום תמורה, כי מי שהוא בדרגא כזו של אורייתא דעתיקא סתימה שמעלה מי עם זאת בודאי שרוי ביחודא עלאה ואין לו לקנא אלא בהש"י לבדו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין של תמר דקדושה, כי מבואר בתורה רסט שתמר בחי' לב אחד לאבינו שבשמים, לב אחד זה רק כאשר מי עולה עם זאת, וזה ממש ההיפוך והתיקון של תמר דס"א כמשנ"ל.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן מעשיו של הצדיק כתמר להשליך צדקות בהצנע. דהנה מבואר בשו"ע יו"ד רמט:ו-ט שמעלה עליונה של צדקה זה להלואות, כי לעתיד לא יהיה כנעני אז צריכים רק להחזיק מעמד עד אז. והנה מעלה שניה זה שהנותן לא יודע למי נותן והמקבל לא יודע ממי קיבל. ולכאורה מבואר שם (בסעיף ז בענין לא ליתן בקופה סתם שאתה לא יודע שיתחלק כראוי) שעל כל פנים יש איזה השגחה שהצדקה יגיע לעניים הגונים.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זאת הצדקה היא מעולה בשביל מצב שאנו שרוים בו שהיא מצב השבירה, שאנו בהסתר פנים, רק שאפילו בתוך ההסתר פנים השם יתברך משגיח עלינו בדרך הטבע שלא נהיו נעזבים ח"ו, ועל כן מי שהולך בדרכיו יתברך גם כן ישפיע צדקה בלי לפקח כל כך לאיפה, וגם המקבל לא ידע מאיפה קיבל כמו שאנו לא רואים ברור איך שזה השי"ת שמזין לנו.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

והדרגה השלישי שהנותן יודע אבל לא המקבל. והנה באמת זה היה צריך להיות יותר חשובה מזה שהנותן לא יודע. כי כאשר השם יתברך מנהיג בהשגחה אלויה בודאי זה הנהגה הרבה יותר גדולה מההשגחה שבתוך לבוש הטבע. אלא כיון שאנחנו באמת שרוים בהסתר פנים אין לנו את האפשרות לקיים כראוי את והלכת בדרכיו אם נדע למי אנו נותנים. אמנם נלע"ד שבזה הצדיקים הגדולים שפיר יכולים לקיים והלכת בדרכיו בכהאי גוונא, כי הם באמת חיים במציאות כזה של וקנא את קנאתי, שהם רק מתיחסים להש"י בעצמו, ועל כן להצדיקים הגדולים, יותר טוב שהם ישגיחו למי הם נותנים את הצדקה. אכן כל זה שפיר להם, כי הם חיים במציאות כזה שהוא בחי' עולם הבא, ביתא עלאה, אכן בעיני המקבל שהוא שרוי בביתא תתאה ובהסתר פנים בודאי ידמה ההטבה כמה כמה פעמים כאילו היא לרעתו ח"ו כמו כמה יסורים וכדומה שהש"י נותן לטובתינו. ועל זה התפלל דוד המלך שבקמים עלי מרעים וכו' כמבואר היטב בתחלת תורה רעז.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באותו מעמד רבינו אמר ההתחלה של תורה רפ"ב שמתחלת שאפילו על רשעים גמורים צריכים לחפש נקודות טובות ולדון אותם לכף זכות. והנה כבר הרבה מקשים מכמה מקומות שלכאורה רבינו אמר שצריכים לפרסם את הרשעים (ספר המדות בושה כח) מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שלימוד זכות זה רק על סתם רשעים אבל תמר דס"א מצוה לפרסם, כי התיקון של התמר דס"א אינו אלא על ידי מחלקת של צדיקים כנ"ל. ואכן דוקא פה מחלוקת, כי אם הוא צדיק הרי זה מחלקת בין הצדיקים לשם שמים, ואם הוא רשע מצוה לפרסם רשע כזה (דסתם רשע מעשיו מפרסמים אותו, רק זה שמראה את עצמו כצדיק צריכים לפרסם).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

*ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו, נאמרה בתקס"ח, ועוד מעט ו'אין ר'שע, ר"ת ר"ו, ועוד ר"ו שנים – תשע"ד. מ'עט וא' עם ד' אותיות וכו' ויש עוד רמזים פה ודי לחכימא. ורבינו מדבר על אייר, אויבי ישובו יבושו רגע, וכבר באייר התמר דס"א וכו'.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת, כי מחלול שבת אי אפשר לזהר. כי בקל אפשר להכשל בחלול שבת חס ושלום וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

רבי יהונתן אייבשיץ כתב ביערות דבש, 'כי אי אפשר כלל במציאות שיינצל מאיסור שבת אם לא ילמד כל הדינים על בורים היטב היטב'. וכעין זה מסופר מהחפץ חיים, ונתן משל להולך בחושך שצריך להחזיק פנס וכו'.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ותמיה גדול יש עליהם, כי הם היו חכמים גדולים בזמניהם, והם הכירו את זה בעצמם, ואם כן איך לא הכירו שרוב העולם אינם ברמת הידיעה כמוהם, וכמעט אי אפשר להם לעמוד באותה רמה של הידיעה. ועל כרחך העיקר כדברי רבינו כאן.

</div>



# Chapter ו.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/28/

# Chapter ו.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/28


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ו. וע"כ על ידי הפירוד שבין השונאים, על ידי זה יש להם אריכת זמן וקיום ביותר, כי הם יונקים עד שיכלה כל המותרות שבמוח, ואזי כשיכלה המותרות, והיה הדעת צח וצלול, אי יפלו, כי לא יהיה להם עוד יניקה, ועל ידי הפירוד שיש ביניהם, אין להם כח לינק הרבה, ויונקים מעט מעט, וע"כ על ידי זה מאריכין זמן יותר, עד שיגמרו לינק כל המותרות, אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה, ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ"ל. וזה בחי' שערות קלועין שנמצאין בבני אדם שקורין קאלטיניס, שהעולם חוששין לקצצם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה בסנהדרין עא: פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו', ע"כ. ובפירוש עוטה אור כתב שהרישא אתי שפיר לפי המבואר כאן, כי הנאה להם שמאריכין זמן, והנאה לעולם, כי אינם יונקים הרבה. וק"ק אם זה כל כך טוב לעולם, למה מעדיפים הכינוס של הרשעים כמבואר כאן. וכן לא נחית לפרש המשך המשנה שכנוס לרשעים רע להן ולעולם, ואילו לפי המבואר כאן, העולם מעדיפים הכינוס כדי שינקו מהר ויכלו ויאבדו, ולכן חוששין לקצץ הקאלטיניס, כי מעדיפים שינקו הרבה מהם ויכלו ויאבדו.

</div>



# תורה רפ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/280/

# תורה רפ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/280


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע מי שצריך לדון לפני דיינים בדין תורה, זה לו עונש ונקמה שהתורה נוקמת בו, כי באמת כל המו"מ הוא תורה וכו' ומי שעוקר המו"מ מן התורה, ונופל אל המו"מ בעצמו, ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלובש שם, אזי עונש, שאח"כ הוא צריך לדון בדין תורה, ואזי צריך לחזור ולהביא כל הדברים וכל המחשבות וכל העסקים שהיה לו בשעת המו"מ מתחילתו ועד סופו, צריך להביא הכל אל התורה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אגרא דפרקא (עם ביאור הצבי והצדק, עמ' 157) ז"ל והנה אם מתפלל האדם שלא בכוונה, ח"ו לומר שתהיינה מוצא שפתיו לריק, ומבואר בזהר (ויקהל רא ע"ב) שאותן האותיות נתונים המה בשימור תחת יד ממונה אחד עד בא זמן אשר יתפלל האדם תפלה כזאת בכונה, אזי יעלה גם את התפלות הקודמות (ליקוטי מוהר"ן תורה צט), ממילא מובן הדבר, גם במצות מעשיות, אם עושה אותן האדם שלא בכוונה, חלילה לומר שתהיינה לבטלה לגמרי, רק עת לכל זמן ולכל חפץ תחת המשים, להעלות להש"י את כל המעשה אשר נעשה תחת השמש גם מבלי כוונה, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה (וכן בתורה לה): ע' באדיר במרום (עמ' קיט) שכז"ל והנה על כן כתוב: היתה כאניו"ת סוחר (משלי לא:יד). כי נעשית שני אנ"י, בסוד: אני ראשון ואני אחרון. והוא אניו"ת סוחר, בסוד סחורה זאת, ובכח זה – ממרחק תביא לחמה. והנה זה הענין בפנימיות הוא בסוד התורה, אך בחיצוניות הוא בסוד הסחורה של העולם הזה. ובאמת הכסף נמשך תמיד מן החסד אלא שהוא מן החיצוניות, והימין של התורה – מן הפנימיות, ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

דין תורה הוא תורה – וכן מצינו במסכת בכורות (כט.) דתנא שם במשנה שהנוטל שכרו לדון דיניו בטילים, והגמרא שואלת מנא הני מילי ומביאה דרשה שצריכים ללמוד תורה בחנם, ובפרש"י שם, מנא הני מילי, דאין נולטין שכר על הוראה ותלמוד תורה שילמד, עכ"ל. הרי שווינהו כאחד. וכן במסכת אבות (ג:ו) ר' חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם וכו' ומנין אפלו שלשה שנאמר (תהלים פב) בקרב אלהים ישפט ע"ש, הרי שאלו השלושה הם בית דין והמשנה כלל אותם עם היושבים ועוסקים בתורה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כי אף על פי שזבולון ויששכר שוים מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו שמח זבולון, על כל זה נקרא צאתך, ויששכר אהליך, כי אף על פי כן, עבודת התורה היא פנימיות יותר והיא למעלה מעבודת המשא ומתן, אף על פי שגם המשא ומתן היא עבודה גדולה כי הוא מספיק את התלמידי חכמים, ונאמר עליו שמח זבולון, על כל זה נקרא צאתך נגד עבודת התורה שהיא בחינות יששכר באהליך, כי אף על פי כן עבודת התורה למעלה, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין זה במסכת ברכות דף לד. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כלן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים ולמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן (ישעיה סד) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, ועיין שם בהמשך שיש הבדל בין גן לעדן, כי זה הענין של פנימיות וחיצוניות. ובמסכת סנהדרין מובא מאמר זה, ושם הבאתי מהאגרות משה שעל כל פנים הזבולון מעלתו למעלה מסתם תומך, וזוכה לבחי' עין לא ראתה, ולפי דברי רבינו, עם כל זה מעלתו פחות מהיששכר.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי מובא מהחתם סופר (תורת משה פרשת תרומה) שהארון שהיה הלוחות בו מרמז לתורה כידוע, ושני כרובים מרמז להלומדי תורה, ושני בדי הארון למחזיקי התורה, ואילו בבית המקדש שלא היו נושאים הארון, שלמה הוסיף שני כרובים לרמז על המחזיקים, עד כאן תורף דבריו. ואל תחשוב שבזה השוה את המחזיקים להלומדים, כי כבר כתב הרלב"ג (מלכים א:ו:כג) ז"ל ואין ראוי שתחשב מזה שיהיו אלו הכרובים במדרגה אחת מפני היותם בצורה אחת וכנפיהם פרושות באפן אחד, כמו שלא יחשב היות צורת הכרובים אשר פניהם איש אל אחיו באפן אחד שיהיו שניהם במדרגה אחת, עכ"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בלקוטי תורה של האריז"ל פרשת ויצא ז"ל אמנם סדר אלו הו' בנים שכחתיו, ונלע"ד שהם: זבולון בכתר, וזהו הפעם יזבלני אישי, והוא חשוב מיששכר כשארז"ל (בהגהות ציין למדרש רבה בראשית עב, אבל אין שם שום הוכחה, רק כתוב שם ז"ל וכל הזבח הזה מנין היה לו ליששכר, משל זבולן, שהיה עוסק בפרגמטיא שלו וכו' עיין שם. אכן רש"י בפרשת ויגש עה"פ ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה (בראשית מז:ב) הביא מהבראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל שזבולון היה מהגבורים ולא יששכר, והביא שם מהגמרא בבלית שחולק וסובר להיפוך, שאותן שכפל משה שמותן הן החלשים עיין שם), ואחריו יששכר בחכמה, בסוד י"ש שכ"ר, כמבואר שיש שכר בחכמה הנקרא י"ש, יהודה בינה וכו' וכו' וכו' ואל תקשה אלינו מיששכר שביארנו במקום אחר שהוא בינה, וז"ש ובני יששכר יודעי בינה לעתים. כי שם פירושו הוא מיסוד אמא, ולא מיסוד אבא. אך אחר היותו בבינה עצמה, אנו אומרין כאן שהוא בחכמה שלה. וכמ"ש ברבי עקיבא שהוא דוגמת יששכר כנודע, והוא מנה"י דאמא, והוא מגבורת החסד הימנית, כמבואר אצלינו, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

[הרמח"ל בספר אדיר במרום (פרק יט הוצאת המכון) בפירוש ארימת ידי, ביאר איך נאצל בתחילה שם הוי"ה, שקודם נאצל הי' ואחר כך נפרס פרסה – ו', ואח"כ שני ההי"ן, עיין שם. והרי הצירוף יוה"ה הוא שייך לזבולון].

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלפי רחו"ו זבולון בכתר למעלה מיששכר, ולכאורה לא רק מבחי' יסוד אבא ואמא, אלא גם מצד בחינת אימא, כי לא חלק רק לגבי יששכר. ולכאורה צריך לומר שזבולון בעצמו זכה גם לתורה וגם לפרנסה [וכן עיין ברש"י בפרשת וזאת הברכה פסוק יט – ז"ל כי שפע ימים יינקו, יששכר וזבולן, ויהא להם פנאי לעסוק בתורה, עכ"ל], שני שולחנות בכתר (וכמבואר במ"א בלקוטי מוהר"ן), אבל עכ"ז התורה מרמזת שבחינה זו של הספקת פרנסה לת"ח הוא למטה מיששכר.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר ראינו שיש שני דעות או בחינות ביששכר וזבולון. יעו' ברש"י בפרשת ויגש עה"פ ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה (בראשית מז:ב) ז"ל ומקצה אחיו, מן הפחותים שבהם לגבורה, שאין נראים גבורים וכו' ואלה האם, ראובן שמעון, לוי יששכר, ובנימין, אותן שלא כפל משה שמותם כשברכן, אבל שמות הגבורים כפל, וזאת ליהודה וכו' וכו' וכן לזבולון וכו' זהו לשון בראשית רבה (צה:ד) שהיא אגדת ארץ ישראל, אבל בגמרא בבלית שלנו מצינו, שאותן שכפל משה שמותן הם החלשים, ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו וכו' ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה שמו בגמרא שלנו, עכ"ל. והרי מדוייק בלשון הבראשית רבה שיששכר היה נראה כחלש, ולפי התלמוד בבלי, אלו שמשה כפל שמותם ובכללם זבולון היו באמת יותר חלשים.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ובביאור הבראשית רבה, שיששכר היה מהחלשים, כתב ר' משה דוד וואלי ז"ל יששכר כל עסקו במושכלות של התושיה שמתשת כחו של אדם, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפרשת ויחי בברכת יששכר (בראשית מט:טו) ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד, רש"י מביא אונקלוס, ויט שכמו לסבול מלחמות, ולכבוש מחוזות, שהם יושבים על הספר וכו' עיין שם, והרי רש"י בפרשת וזאת הברכה (לג:כ) כתב שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע ברש"י פרשת מדבר עה"פ והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו (ג:לח) שכז"ל וסמוכין להם דגל מחנה יהודה, והחונים עליו יששכר וזבולן טוב לצדיק טוב לשכנו, לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה, נעשו גדולים בתורה, שנאמר יהודי מחוקקי (תהלים ס:ט), ומבני יששכר יודעי בינה וגו' (דברי הימים א:יב:לג) מאתים ראשי סנהדראות, ומזבולן מושכים בשבט סופר (שופטים ה:יד), (תנחומא), עכ"ל.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהביא שגם זבולן זכה לבחינת עסק התורה ממש, ולא רק להחזקת לומדיה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזוהר פרשת בהעלותך (קנ. – חק לישראל יום שני), שזבולון לוחם ויששכר עוסק בתורה, וכתב שברכת התורה כוללת כל הברכות. ועוד כתב (ולפי הפירוש) שיששכר כנגד הלבן של הציצית, בחי' יום ובחי' יסוד, וזבולון בחי' תכלת, בחי' מלכות.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה כבר יש להבין שאף על פי שהמלכות הוא למטה מיסוד, אבל יש בחינות של המלכות שעולה עד הכתר וכנגד כל הפרצוף.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר, שאפילו לפי חשיבותם של זבולון ושל יששכר, אמרו חז"ל (רש"י פרשת ויחי מט:ה) לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם עכ"ל.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר אלף המגן פרשת ויקהל ז"ל לא לחנם הקדים משה רבנו זבולון לישכר, 'שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך' (דברים לג:יח), אף שישכר גדול מזבולון בשנים ובחכמה, אבל לולא זבולן לא היה ישכר וכו' ע"ש שהמשיך לפרש שלכן הקדים הכתוב (מלכים א:ז:מג) את המכנות להכירות, ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וע' שולחן ערוך, יורה דעה הלכות כבוד רבו ות"ח, רמב:לד ברמ"א ז"ל אבל אין מחזיר אבידת אביו קודם עד שיהא שקול כנגד רבו. י"א הא דרבו קודם לאביו היינו שלומד עמו בחנם אבל אם אביו שוכר לו רבי ומלמדו, אביו קודם לכל דבר (ספר החסידים) וכן נראה לי עיקר, ע"כ. והש"ך הביא לשון ספר חסידים ס"ס תקפה, אבידת רבו קודם לאבידת אביו דזהו כשאין אביו משכיר לבנו רב, אבל כשאביו משכיר לבנו רב והרב לא היה מלמדו בחנם, אז אבדת אביו קודמת, ואם הרב לא היה רוצה ללמדו אלא בשכירות ויהודי או יהודים נותנים לו השכירות ללמדו, אז אבידת בעל הנותן קודם ע"כ (והבאר היטב (אות מא) הוסיף וע"ל רנ"א ורנ"ב ס"ט, עכ"ל).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ומזה משמע שזבולון יותר חשוב מיששכר, אלא אם כן יששכר סי' היה מוכן ללמוד וללמד חנם אפילו בלי עזרת זבולון.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן בזה שלא משגחינן על הפנימי. וכמו שמצינו בתורה נו שרבינו אומר שיש צדיק שבפנימיות, באתכסיא מושל על כולם אף על פי שבאתגליא נראה שאין לו שום ממשלה. (ומזכיר קצת את הענין שרבינו אמר שהיודע מרוח הקודש על פטירת קרוב אינו מתאבל עד שישמע ממש.) ועיין מש"כ באריכות במסכת מגילה בענין מרדכי שאף על פי שהיה צדיק הדור לא נמנה אפילו מראשי ראשי סנהדרין. ועיין בליקוטי מוהר"ן רמג – דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה, זה מחמת גדל קדשתו מאד, וזה בחינות כל השירים קד ושיר השירים קדש קדשים (ידים פרק ג) וכו' אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל וכו' עיין שם, ועיין בשיחה השייך להתגלות תורה זו, בחיי מוהר"ן מ – אחד שלא אותו אם אפשר שיהיה הצדיק גדול במעלה אף על פי שאין רואין ממנו יגיעות ועבדות באתגליא וכו' בודאי וכו' כי יש שני שמות שם הוי"ה ושם אדנ"י, ושם הוי"ה בהעלם ובהסתר וכו' כי אסור לקרות בו, אבל שם אדנ"י באתגליא ובודאי שם הוי"ה גדול יותר הרבה וכו' עיין שם. ויש בזה גם משום מה שקיימא לן בבית המקדש נחית פורתא לקיים ובין כתפיו שכן, שכח השור בין כתפיו. וזה חלק מצדקתו ומעלתו שנותן להם קדימה – ולכן לא רק שהיששכר נחשב רק שוה לזבולון, אפילו נותן לו להתקדם. וכמו שבתורה עצמה הקדים זבולון ליששכר (בראשית מט:יג-יד) אף על פי שיששכר נולד קודם.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ויש למצוא רמז לזה בספר ישעיה ריש פרק ס, {א} קומי אורי כי בא אורך וכבוד יקוה עליך זרח: {ב} כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יקוה וכבודו עליך יראה: {ג} והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בתחלה כתוב אורך, אחר כך כבוד ה' עליך זרח, אחר כך, ועליך יזרח ה', ותו, וכבודו עליך יראה. ובפשטות תמיד הארה מתגבר, ואם כן אורך, הכי חלש, וכבוד ה' עליך זרח יותר עצמתי וכו'. אבל הלשון לא משמע כן, כי לשון 'יראה' הנאמר בסוף פסוק ב 'וכבודו עלי יראה' משמע פחות מזריחת הכבוד שבסוף פסוק א 'וכבוד ה' עליך זרח'. ועוד יש לדייק שאילו הגוים, בפסוק ג', ילכו לאורך, שאינו נזכר אלא בראשונה, 'ולנגה זרחך', משמע פחות מזריחה שלימה, כי כתוב 'ונגה כאור תהיה' (חבקוק ג:ד), שמשמע נגה כחושה מאור. אכן זה הדיוק האחרון יש לדחות שהכוונה שהזריחה תהיה כל כך חזקה, שאפילו לנוגה היוצאת ממנה תספיקו ללכת.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן יש רמז להיסוד הנ"ל, דהיינו שבתחילה נזכה לכבוד ה' עליך זרח, זריחה חזקה של כבוד י', בחי' השכינה, ואחר כך נזכה עוד שמה שהיה לנו רק אור, יתוסף – 'ועליך יזרח ה', וזה מצד קב"ה, וזה אור יותר פנימי מאור השכינה, וכאשר נזכה לכל המעלות האלו, אז וכבודו עליך יראה, שלא יזרח רק יראה, וזה מדרגה יותר גדולה. והגוים לא יזכו לראות עוצמת זריחת האורות האלו, שהם כבר קצת באתכסיא, רק הם ילכו לבחי' אורך ונגה זרחך שעוד יהיו באתגליא.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ויש ליישב הפסוקים לפרש מעליותא של וכבודו עליך יראה, כי תחילה כתוב שכבוד ה' עליך זרח, הרי הזריחה מהשכינה עליו, ושוב יזכה לסוד יראה (י' בצירי, קמץ סגול), כמפורש בספר אדיר במרום בסוד בהר ה' יראה, שבעין הרואה ניתן לראות מה שהוא רואה, כי הנראה דבוק להרואה, והרי לא רק שהשכינה זורח עליו אלא שהוא מקושר ומודבק בשכינה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש לחקור בנוגע לאליהו הנביא ושאר הנביאים, שחז"ל אמרו שהיו שווים ממש אליו בנבואה אף על פי שהכל היה בכוחו ובזכותו של אליהו, נקודת האמת בין הצדיקים (תורה סו), הרי מצד אחד יש לומר שאליהו בחי' הזבולון שלהם, כי הוא המפרנסם בנבואתם, ומצד אחר יש לומר שכיון שבחיצוניות כולם שוים, ומעלתו של אליהו הנביא אינו אלא בפנימיות, אין לו דין קדימה. אכן יש לומר עוד, שאפילו אם הולכים רק אחר החיצוניות כנ"ל, מי שזכה להבחין ולהכיר הפנימיות, עליו לנהוג כפי הכרתו. וכן רואים באלישע שלא התיחס לשאר הנביאים כל עיקר.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כאשר בא שמואל להמליך בן ישי, וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו (שמואל א:טז:ו), ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. וצריך ביאור, כי מאסתיהו פרש"י לפי שכעסן הוא, עיין שם. וכי שמואל לא היה יכול להכיר את זה, וכי זה ממש תלוי ביראה ללבב שהוא למעלה מהשגתו של שמואל. ומה כל יתרון הביאור הזה, כי לא אשר יראה וכו'. וחז"ל פירשו, אף על פי שקראת לעצמך רואה וכו' כאן אני מודיעך שאינך רואה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אלא ביאור הענין נלע"ד לפרש ששמואל חשב לבחור על פי הראות דייקא, כמו דין תורה לגבי קדימת החכם לפני חבירו. ולכן שקל גם הכעס שראה וגם הכל, וחשב שכזה ראוי למלכות. אבל ענין המלכות דייקא צריכים ללכת לפי הפנימיות (-אע"פ שלמעלה הבאתי ראיה מתורה נו שהוא ענין מלכות, וכן קיימא לן מאן מלכי רבנן, כאן הכוונה למלך ממש), כי פלגי מים לב מלך ביד ה' (משלי כא:א), והוא הפוך (משלי יז:יד) פוטר מים ראשית מדון של הכעס, שפורק עול. וכן מלך בגמטריא צ' של הט' ספירות הפנימיות. ולשון עצה, שהוא עמוק. וענין ההבדל בין יראה לעינים, שהוא יראה חיצוניות, ויראה ללבב, שהוא יראת הרוממות, מבואר בליקוטי מוהר"ן קפה (וע"ע בספר אדיר במרום ביאור הענין לפי עומק פשט לשון הכתוב). וזה מה שצוה השם יתברך את שמואל מתחילה, ומשחת לי את אשר אמר אליך, אליך בגמטריא אני, אין, סוד המלכות וכתר מלכות, שעל כן על כרחך הדבר תלוי בפנימיות.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שכל המשקל של מלך הוא בפנימיות היה צריך להקדימו לפני החכם, אלא שיש בזה דין מיוחד במסכת הוריות, חכם קודם (-להחיות ולפדותו) למלך ישראל, (כי) חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת, כל ישראל ראויין למלכות, עיין שם. אבל המלך קודם לכהן גדול ונביא (הוריות יג.. ועיין בחיי מוהר"ן תסא – אמר מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה, ע"כ – ויש בזה הרבה דיונים במפרשים, עיין במסכת ברכות דף י. שישעיה לא רצה ללכת לחזקיה עד שחלה ואז הלך לבקרו, ואכמ"ל), כי הנביא רק רואה לעינים, ואילו המלך בבחינת לב.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן 'מלכי העובדי כוכבים, אף על פי שמולכים עלינו, אין מלכותם מבינת מלכות ישראל ולא נגעו בה וכו' וכו' כי האמונה שסביב מלכותנו מפיל את חכמתם, שמלכותם תלוי בהם כנ"ל וכו' אתה מלך עלינו לכרגא, אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות, את וכלבא שוה (ויק"ר לג)', ליקוטי מוהר"ן יח.

</div>



# תורה רפא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/281/

# תורה רפא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/281


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ויכולין לראות בהספר מה שבעל המחבר לא כון לזה כלל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אורים ותומים, קיצור תקפו כהן, סי' קכג-קכד שכז"ל וכמו כן כללו (השו"ע ורמ"א) במתק וקוצר לשונם דינים הרבה ולאין ספק שלא כוונו להכל, כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבורעל כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח, ע"ש.

</div>



# תורה רפב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/282/

# תורה רפב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/282


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה רעז-ח. וע' מש"כ בתורה ל:ז ששם לכאו' מבואר דרך שהצדיק מוכיח ועל המקבל תוכחה לעשות האזמרה ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות וכו' צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב וכו'.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת שבת (קכז:) הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות (-וי"ג דנין אותו לכף זכות. וי"ג הדן חבירו לזכות דנין אותו לכף זכות), וע"ש בגמרא כמה מעשים בענין זה, כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר מבואר שהלימוד זכות זכות של רבינו בתורה רפ"ב אינו הלימוד זכות הרגיל שנמצא במנין המצות (שעליה אסור לדון רשעים לכף זכות ואסור לדון משכב זכר לזכות וכו'), כי המצוה ללמד זכות הוא כאשר יש חשש במעשיו של אדם ובכוונתו, יש מצוה ללמוד עליו דרך שהוא עשה בכשרות וכהוגן, ואילו רבינו אומר שאפילו על רשע שבודאי עשה הרבה רשעות – ואסור ללמוד עליו זכות כאשר יש חשש במעשיו וכוונתו, יש לחפש ולמצוא בו משהו טוב. וזה פשוט.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הדרך השני שרבינו הראה פה כבר מובא בספר תומר דבורה, פרק ראשון על המדה הששי: כי חפץ חסד הוא, וכדאי מאד לראות כל דבריו בשלמותם, ואכן אביא רק קצת מהם: ראוי לאדם להתנהג אף אם ראה שאדם עושה לו רע ומכעיסו אם יש בו צד טובה שמטיב לאחרים או מדה טובה שמתנהג כשורה יספיק לו צד זה לבטל כעסו מעליו וירצה לבו עמו ויחפץ חסד ויאמר די לי בטובה זו שיש לו וכל שכן באשתו כדפרשו רז"ל (יבמות סג.) דינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא, כך יאמר על כל אדם די לי בטובה פלונית שעשה לי או שעשה עם פלוני או מדה טוב פלונית שיש לו יהיה חפץ חסד, ע"כ. וע"ע שם מדה ח', לשכוח את הרע שבאדם רק לחשוב לו הטוב. ובמדה י"ב כתב ז"ל אם יפגע ברשעים אל יתאכזר כנגדם וכו' ויאמר סוף סוף הם בני אברהם יצחק ויעקב, אם הם אינם כשרים אבותיהם כשרים והגונים, והמבזה הבנים מבזה האבות, אין רצוני שיתבזו אבותיהם על ידי, ומכסה עלבונם ומתקנם כפי כחו, ע"כ [ומדה זו לכאורה אינה כפי ענין מציאת נקודה טובה של אותו אדם עצמו, וע' מה שהבאתי מספר דעת תבונות של הרמח"ל]. ובמדה י"ג כז"ל שאפלו שלא ימצא טענה מאלו הנזכרות יאמר כבר היו שעה קדם שלא חטאו והרי אתה שעה או בימים קדמונים היו כשרים ויזכר להם הטובה שעשו בקטנותם ויזכר להם אהבת גמולי מחלב עתיקי משדים ובזה לא ימצא אדם שאינו ראוי להטיבו ולהתפלל על שלומו ולרחם עליו, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אכן במאמר הגמרא הנ"ל של הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות, הקשו המפרשים שלכאורה אי אפשר לפרש שמן השמים דנין אותו לזכות, זה אותו ענין של הדן חבירו, כי כלפי שמיא אין שום ספקות על מעשה אדם וכוונתו, הכל גלוי וידוע. [והבן יהוידע דחק ליישב, שדנין אילו היה יכול לעשות כמה מצות, ונותנים לו שכר על זה, ואיני יודע איך יגדיר את זה, כי האפשריות הם עד אין סוף, והאם על כולם יקבל שכר?]. והפלא יועץ (ערך חשדא) כתב, שאף שיודע הקב"ה צד זכות וצד חובה, ידונו מעשה זה על פי צד הזכות שבו, ע"כ ראיתי מובא. וזה נראה כמו הלימוד זכות של תורה רפ"ב, והוא המבואר בספר תומר דבורה הנ"ל בי"ג מדות של השם יתברך להדמות לו יתברך ללכת בדרכיו, למצוא ולהתיחס רק את הטוב, וזה דייקא הוא הדרך של לימוד זכות של הש"י.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ונמצא שעל ידי שהאדם מקיים המצות ללמד זכות בעניני החששות, בזה הוא זוכה שהשם יתברך מלמד עליו זכות בדרך של תורה רפ"ב.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מעלת לדון לכף זכות (-אע"פ שביארתי שכאן אין מדובר במשמעות הפשוט, עכ"ז ראיתי להביא את זה כאן)

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מסופר על הבעל שם טוב שפעם ראה חילול שבת, ודאג שעל כרחך יש בו איזה שמץ וכו'.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח אחד ראה חילול שבת, והחליט שחייבים לדון לכף זכות, ועל כרחך, סבר בדעתו, שאותו חילול שבת היה פיקוח נפש, וכן היה אותו מחלל נסתבך בפיקוח נפש. וכן כל פעם שראה חילול שבת, הוא היה דן לכף זכות שעל כרחך על עסקי פיקוח נפש היה, ופלא, כן היה. והמבין יבין.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות:

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מידות ה. מי שיש לו מחשבות רעות...

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יז. מי שמלמד זכות על ישראל זוכה לעליה גדולה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ממון סו. מזונות של אדם נתמעט כשאין דן את האדם לכף זכות

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

רחמנות יב. הדן את בני אדם לכף זכות יזכה לקבל את המועדים כנכון.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

שרים ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות כאלו הרגו גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה נט. מי שמלמד זכות על ישראל על ידי זה מעורר תשועה והתשועה באה על ידו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפב. בענין לחפש הטוב. ידוע שבטבע עיני האדם לחפש דוקא החסרונות, ע' בשולחן ערוך הלכות נשיאת כפים (קכח:ל) ז"ל מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון שהם בוהקניות או עקמות או עקושות לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו, והוא הדין למי שיש מומין ברגליו וכו', ע"ש. ובפשטות זה מבחינת כי יצר מחשבות לב האדם רק רע כל היום (בראשית ו:ה). אכן כל דבר יש לו שורש בקדושה. ונראה בזה שבאמת העינים מחפשים את הטוב האמיתי שבאדם, וכיון שהטוב אמיתי הוא מה שאינו נראה, וכמו חלק האדם לעולם הבא הוא בחינת מה שהוא כבר ביטל את עצמו כמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ע"ב שעיקר התחיה לעתיד הוא השפלות של כל אחד, והוא בחי' משה רבינו שיש בכל אחד, בחי' הטוב, וע"ש שדייקא על ידי הסתכלות של הצדיק בהם בני אדם מקבלים גדולתם. כי העינים האמיתים מחפשים את הטוב המוצנע והצפון בפנימיות או במקיף. והצדיק שולט בזה, ושאר בני אדם שאינם עומדים בזה, ראייתן נפולה ומחפשים לסתם חסרונות השם ירחם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

במלכים (א:א:מב) עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר. ובפירוש כסא נכון כתב, מה שיך היותו מבשר טוב בשביל היותו איש חיל שרצה לומר תקיף וחזק (או כתרגומו – ירא חטא), אלא הטעם הוא לפי שהסטרא אחרא ויצר הרע תמיד מבקשים לבשר את הרע שהוא טבעם, ולכן הרוצה לבשר את הטוב צריך שיהיה איש חיל להתגבר על הסטרא אחרא ולכבש את יצרו כדי לבשר את הטוב, והנה השיבו יונתן, שבאמת היה מבשר טוב על כל פנים שאם לא היה טוב לאדניהו היה טוב לכל ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אם כן הוא לענין בשורות, כל שכן לענין ההשתדלות לראות רק הנקודות טובות.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתורה, ואהבת לרעך כמוך, וכתב היראים ס' רכד ז"ל יכול לכל, תלמוד לומר, כמוך, לרעך שהוא כמוך וכו' עיין שם. וכעין זה ברש"י וברשב"ם ובעוד ראשונים. ולכאורה לפי המבואר כאן, יש למצוא נקודה בו שבו הוא כמוך, והרי הוא עדיין בכלל ואהבת לרעך כמוך. ולפי זה הדרשה הנ"ל אינו אלא כאשר לא מסתכלים על הנקודה טובה, ובהאי גוונא גם רבינו כתב בספר המידות (רשעים ו) מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר שמצינו ענין אבק לשון הרע שלא לספר אפילו מהטוב, שמתוך שבחו בא לגנותו. וכן מצינו בפרשת בהעלותך שבני ישראל עשו את הפסח בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון, ואילו חומש במדבר מתחלת באחד לחדש השני, ופרש רש"י ז"ל (במדבר ט:א) ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, ע"כ. הרי נקודה טובה – שעשו את הפסח, חשוב גנות.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

אין מתאבלין על הרגיל לעשות עבירה (יורה דעה שמ:ה), ועם כל זה הספידו אביה בן ירבעם, יען נמצא בו דבר טוב.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו בפושעי ישראל יש נקודה טובה

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בדעת תבונות (סימן קס, ובכללים ראשונים שם סי' לב), ז"ל יש לכנסת ישראל שורש של קדושה שהיא כללית לכל האומה הקדושה מצד היותם ישראל ואפילו לרעים שבהם, שהרי ארז"ל (סנהדרין מד.) אף על פי שחטא – ישראל הוא. ואף על פי שדבר זה מושרש בענינים גבוהים מאוד, בהיות ישראל משתלשלים ממנו ית', כמו שאמר הכתוב (איכה ג:כד) חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו, אף על פי כן הנהגת העולמות הרבה והרחבה מאד בכל סדרי הנמצאות לטוב או למוטב, אינה תלויה בזה, אלא בענין המעשים של בני האדם, לדון כל אחד לפי מעשיו. ונמצא שיש מציאות לכנסת ישראל – מציאות כללי שאין לו תולדות הרבה וענפים רבים, אבל הוא מציאות שאינו כל כך עיקרי, אף על פי שהוא גבוה הרבה. ועוד יש מציאותה העיקרי, שהוא מציאותה לפי ענין העבודה שבידה, שתלויים בה כל עניני ההנהגה הגדולה והעמוקה, עכ"ל. ובכללים ראשונים מבאר בלשון קבלה, שהשורש העליון נקראת לאה, שנעשית ממלכות אימא, והיא במקום המוחין, והיא עלמא דאתכסיא. ורחל היא שורש התחתונים, והיא עקרת הבית, והזיווג העיקרי הוא בה. וחידוש ההשפעה בה, אך השלמת ההשפעה בלאה, ע"ש.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

למצוא הטוב אפילו בהרשע. לכאורה כל זה הוא עבודה פנימי, אבל משפה ולחוץ – לספר לאחרים מצדקת הרשע, אסור, א' מדין אבק לשון הרע אסור לספר מטובת אחריני. ב' אסור לספר משבח הרשע כמבואר בספר שערי תשובה לר' יונה שער ג' מאות קפט-קצא הובא בחק לישראל פרשת וילך יום ה'.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו וכו' שצריך לדון את עצמו לכף זכות ע"ש. ועמש"כ בתורה רעא בענין עזות דקדושה ובגנות ענוה פסולה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת נדה (ל:) ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

המהר"ץ חיות הקשה על הגמרא שהרי שנינו במסכת אבות (ב:יג) ואל תהי רשע בפני עצמך, ותירץ שהגמרא אינה אומרת שהאדם יחשוב את עצמו רשע ממש, אלא שאין לו להגיע למצב של שאננות מחמת שבחי הבריות למעשיו הטובים, אלא ידע תמיד שעדיין לא השיג שלמות, ושעליו להמשיך להתאמץ לצאת ידי חובתו לפני ה' (ארטסקרול). והנה רבינו כאן לא דיבר על אדם השלם שכולו טוב, אלא להיפוך, על אדם שרואה את עצמו כמעט ברע עד שהוא צריך לחפש אחר איזה טוב שיש לו. ואולי רבינו היה מסכים שהאדם השלם כבר צריך לבדוק אחר חסרונותיו, וצ"ע.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

והמהרש"א פירש שיחשוב שבגלגול הקודם היה רשע, וצ"ע כנ"ל (אם ענין של תורת אזמרה נוהג גם על זה).

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל הגמרא בנדה, שכיון שכל העולם כולו אומרים שהוא צדיק, על כרחך זה בגלל חטאתו ופשעו, דהא קי"ל (כתובות קה:) האי צורבא מרבנן דמרחמי ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא, נמצא שהמוכיח שנוא (לשון רבינו תורה י), ומן הסתם לפחות קצת מן השונאים לא יחזיקו לצדיק. וביאור המשך הגמרא, שתחלה הקימה שמשביעין את הוולד קודם שיצא לעולם, תהי צדיק ואל תהי רשע ע"ש, ושמא תאמר להיות צדיק כזה שמצדיק את הכל, שאומר שכולם צדיקים ואין רע ורשעות, על זה משביעין אותו מיד, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק, היינו שהוא מחזיק את כל העולם לצדיקים, כמו שאמרו (רש"י פרשת דברים א:כו) משל הדיוט, מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך, והרי הוא שומע מהם כולם שהוא צדיק, אז ע"כ עליו לדעת שאין זה אלא רשעות.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפב ד"ה ודע שיש בכל דור וכו' הוא מתחיל מן ויקרא אל משה וכו' שאז קראו השם יתברך וכו' ע"כ. והנה ידוע רמז לחשיבות תורה רפ"ב בפסוק (ויקרא טז:ג) בזאת יבוא אהרן אל הקדש [וי"ל שזה בחי' ויקרא אל משה] בפ"ר בן בקר לחטאת. בפ"ר בגמטריא רפ"ב, 'בן בקר לח' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בזאת ע"ה בגמטריא תיא כמנין התורות שיש בלקוטי מוהר"ן (ע"ה בגמטריא בקר).

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם ליזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאוד מאוד... שצריך לדון את עצמו לכף זכות ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים רחמנא ליצלן מגיעים על האדם פורעניות וצרות ודחקות, וצריכים לקבל באהבה ולהצדיק הדין, אלא שלפעמים האדם מיישב בדעתו, שבגלל עונותיו וכדומה, כאילו תמיד מגיע לו להיות בעל יסורים ולסבול מצרות ודחקות וכדומה ר"ל. ולכאורה מוכח מדברי רבינו כאן שאין לעשות כן, אלא לעולם ישתדל לראות את עצמו טוב ולחיות בשמחה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפ"ב

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

'אזמרה לא"להי בעודי' עם המילה הראשונה בתורה, דע = נ נח נחמ נחמן מאומן. רפ"ב עם האותיות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפב. למצוא הנקודה טובה. כי אפילו פג"ר יש לו נקודה טובה להוריד אותו לרפ"ב, ואפילו אפ"ר יש לו נקודה טובה להעלות אותו לרפ"ב..

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בברסלב היו אומרים סימן לתורה רפב מהתורה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש בפ"ר בן בקר לחטאת ואיל לעולה, ויש לראות ש"בן בקר" בגמטריא נ נח נחמ נחמן, לעולה ע"ה בגמטריא מאומן עם האותיות. וכן בזאת עם הסופי תיבות של יבוא אהרן אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שואיל לעולה בחי' תורה איה, שאלו השני תורות הם השני אלפין, כמו שרבי נתן כותב בלקוטי הלכות (עירובי תחומין ו) ע"ש.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד, בזאת ע"ה בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

איך מציאת הנקודה טובה פועל להפך את האדם לטוב

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

איך באמת יכולים להפוך הכל לטובה רק על ידי נקודה טובה קטנטנה? ועוד הרי הרשע שאין לו אלא איזה נקודה טובה, אפילו אם נתחזק מאד אותה נקודה טובה, אין לו עוד כלום טוב לעמוד בעדו, אז כמה זה יכול לעזור לו באמת?

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה ההבנה הפשוטה והשטחי לדברי רבינו כאן הוא שכל פעם מחפשים נקודה טובה ועוד נקודה טובה עד שהטוב מתגבר ושולט לגמרי והרע נופל ונתבטל.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

אכן המעיין היטב בתורה יראה שלענין הנקודה טובה של אחרים רבינו כותב שצריכים לחפש ולמצוא בו מעט טוב ששם אינו רשע, ועל ידי זה מוציאין אותו מכף חובה לכף זכות, ויוכל לשוב בתשובה, ורק לענין האדם עצמו רבינו מוסיף ז"ל וכמו כן צריך לחפש עוד, למצוא בעצמו עוד איזה דבר טוב וכו' ועל ידי זה נעשין נגונים וכו' ע"ש. ומשמע שהם שני ענינים, עיקר הדבר להחזיר את האדם לתשובה אינו תלוי רק למצוא איזה זכות שעל ידו ימצא האדם בכף זכות, וכיון שהאדם הוא בכף זכות יכול לשוב בתשובה, ובעזה"י נרחיב דיבור על זה לקמן. ורק לגבי עצמו יש עוד ענין לחפש עוד נקודות טובות והוא כדי לבנות הניגון. וכן מדוייק בפסוק, אזמרה לאלקי בעודי, בעוד שלי, בנקודות טובות שלי. כי רק השליח ציבור יכול לבנות הניגון על ידי חיפוש נקודות טובות נוספות באחרים, וזה רק מחמת שכל אותם הנקודות טובות נכללין בו.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אתי שפיר מה שקי"ל כבר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' ובפרפראות לחכמה שם, שהדן את חבירו עושה לו ראש השנה ע"ש, ומבואר שלא נכנסים כלל לחשבון אחרים, וכדברי התם בסיפורי מעשיות, זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ומה לנו עוד ("און ווידער") לדבר מאחרים (בלשון הקודש יוצא מדוייק שאפילו על העוד טוב מה לנו לדבר מאחרים, ואולי אפילו ביידיש), ולכן נייחא טפי להבין מה שרבינו גילה בתורה רפב לדון לכף זכות, אין הכוונה לחפש יותר מדי בחבירו, רק לתפוס איזה צד הבטה והסתכלות לטובה. ורק הצדיק שיכול לעשות ראש השנה, ובו כלולין כל הנקודות טובות, הוא יכול לחפש וללקט כל הנקודות טובות באחרים ולעשות ניגונים מהם.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן בספר חלוקי הנחל לר' יצחק ברייטער זצ"ל הי"ד יסוד א' כז"ל יסוד היסודות ועקר העקרים, מה שזכינו לשאב ממימי הנחל, הוא לידע ולהודע כי כל מה שעובר על האדם בין ברוחניות בין בגשמיות, במזיד ובשוגג באונס וברצון, הכל בגזרת היוצר הוא, כי אם האדם איננו ראוי ולא זכה עדין להתקרב אל קדשה ואל המצוה לעשות אותה, מבלבלים אותו מן השמים ממנה, כי נתגלגלת בתוך מחשבותיו מחשבה מבלבלת כזאת, אשר אינה מניחה אותו לעשות הדבר שבקדשה אף שרצה לעשותה, וכל זה אינו חס ושלום לנקמה מהשם יתברך, כי אם ברחמיו יתברך, המרחם על כל מעשיו, יודע ועד דין אמת, כי אי אפשר לקרבו אל הטוב כי אם בדרך זה, להודיעו איך הוא רחוק מטוב, ואיך הוא עומד במדרגה פחותה כזו, ואין עליו לעשות כי אם לצעק אחר המעשה הרע להשם יתברך על זה, ולספר הכל לפניו יתברך, ולשפך לבו בתחנונים ולפרש שיחתו לפניו ולבקש ולהתחנן על נפשו, שיזכהו השם יתברך להתקרב אל הדבר שבקדשה, וזהו נפלאות תמים דעים, ועל יסוד זה סובבים הולכים כל המאמרים וכל התורות של הלקוטי מוהר"ן, וכל מיני התחזקות, ובפרט התורה "אזמרה לאלקי בעודי", לקוטי מוהר"ן ח"א סימן רפב, מה שצריכין לדון את עצמו ואת אחרים לכף זכות, כי זהו עקר הלמוד זכות שכל הירידות שעברו עליו ועליהם, במזיד ובשוגג באונס וברצון, הכל מן השמים כדי לקרבו בדרך זה. אבל הרחוקים מהצדיק האמת אינם מבינים זאת, וגם המקרב צריך זכות גדול שיזכר זאת תמיד, ועל הכל מזה מה שעובר עליו יתחזק בתפלה להשם יתברך, שיתקרב על ידי הירידה ואל יתרחק על ידה חס ושלום, וכן בלקוטי מוהר"ן תנינא סימן פב בהתורה "כי תצא", מענין כסדר ושלא כסדר בין ברוחני בין בגשמי, והבחינה מכ כחינו המובא שם הכל כנ"ל, וזכות ההתגלות הזאת יעמוד לנו לילך בזה, אמן, ע"כ.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היסוד קיים ויציב, אבל מה שכתב שהוא מיוסד בתורה רפ"ב – אזמרה, תמוהה מאד, כי מבואר שם, וביותר במפרשים, שאין הדיון לכף זכות שם אלא למצוא נקודה טובה, ומוהרנ"ת בעלים לתרופה אפילו מביא לשונו רבינו שנתן כמה דוגמאות על נקודות טובות הנמצאים, וזה ממש בלי לסמוך בכלל על היסוד הזה שהכל מהשם יתברך, אלא אדרבה למצוא משהוא טוב שהוא כן זכה. ולכאורה על כרחך צריכים לומר שרי"ב זצ"ל הבין בתורת אזמרה, שלאחר שמוציא נקודה טובה, אז צריכים להפוך את הבן אדם על דרך היסוד הזה, והיינו שבלי שמוציאים שום נקודה טובה בהאדם אין על מה לדבר, כי לאיזה צד זכות יש להפוך אותו אליה, להגיד שהשם יתברך עשה את הכל, בסדר, אבל האיש הזה כולו רע, אבל לאחר שמוציאים איזה נקודה טובה, אז כבר יכולים לתפוס את הבן אדם על צד הטוב, ולהקימו חזק ויציב על צד הטוב, ואז לפטור את כל הרע נגדו. וצריכים לומר שזה החלק של "התשובה" שרבינו כתב שם שעל ידי שרואים את הנקודות טובות שבו יחזור אותו בתשובה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ועדיין צ"ע למה הוא מוכרח לפרש את התורה רפ"ב ככה, שלכאורה לא צריכים לזה בכלל. והשם יתברך יאיר עיני בתורתו אמן.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב השם יתברך באמת האיר עיני, כי מצאתי בדעת תבונות ח"ב של הרמח"ל (נדפס בספר גנזי רמח"ל) יסוד עצום שיתכן שהוא באמת פנימיות הכוונה של רבינו, ויתכן שר' יצחק ברייטר ז"ל רצה לחתור ליסוד הזה. וכך הרמח"ל מסביר שבעצם נשמת ישראל הוא ממש טוב כחלק ממחויב המציאות הטוב (ע' לקוטי מוהר"ן תורה נב), אלא שהם מנותקים משורשם, וכל מיני רע נספח עליהם ומונע אותם ומבדיל אותם משרשם, וכל אחד יש לו הנקודות טובות שהן הם שרשו בטוב, רק שצריכים לקשר את הטוב ההוא לשרשו, ואז הכל מתוקן. נמצא שלא צריכים רק לקשר אותו, הנקודות טובות שלו לשרשן בקדושה, אז ממילא הוא כבר מתוקן לגמרי, כי הרע כבר בטל לגמרי, כי לא היה יכול רק לעכב אותו, והוא כבר מקושר בטח. כך הבנתי דבריו לעת עתה. וזה כמו חולה שסובל כל מיני מחלות, וצריכים רק לקשר אותו לשים בדם שלו מה שהוא צריך, וממילא חיו יחיה, ויבריא, ויתחזק, וכל המחלות יפלו ויתעלמו.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשונו:

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

סא) אמרה הנשמה: שיהיה החוטא עצמו נתקן על ידי העונש – אני מבינה. אך איך יהיה התיקון הזה משוה החוטא לצדיק או לבעל תשובה? כי סוף סוף הזכות צריך שיוולד מן הבחירה, והעונש אינו תלוי בבחירה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

סב) אמר השכל: הן אמת, שהענין הזה עמוק מאד, והוא מן העיקרים הגדולים אשר בהנהגתו יתברך שמו. ואנחנו מצאנו לרז"ל מאמרים תמוהים בזה הענין. כאשר אמרו (שהש"ר ה:ג): "פתחו לי פתח כחודו של מחט" וכו', והרי אין זה מן המשפט שהקב"ה רוצה לכלכל. ואם תאמר – שהוא ממידת החסד, אם כן אין צריך אפילו הפתח כחודו של מחט. אמנם הענין הזה תלוי במה שהודיענו רז"ל בענין בריאת העולם – שהקב"ה ברא את העולם בדין, ומפני שלא היה יכול להתקיים – שיתף עמו מידת הרחמים (רש"י על בראשית א:א, ועי' בב"ר יב:טו). וכלל הענין הזה הוא, כי מה שעשה המאציל יתברך שמו בהכין פעולותיו, הוא מה שנהיה אחר כך בנמצאים. ואת כבר שמעת ענין חורבן העולמות הראשונים ותיקוניהם (עי' בר"ר ג:ט), וזה היה הכנה למה שימצא בבני אדם. וכל אלה הדברים צריך ביאור גדול.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

הנה להיות בכלל חק הספירות המוכנות בראשונה – כח העתיד להוציא את הסטרא אחרא, זה היה מונע להם השלימות הראוי להן, כי לא בכח הזה תברא הבריאה, אלא בכח מעולה ממנו. ואז לא חפץ הקב"ה בהנהגה ההיא, אלא הכין ספירות אחרות, ולא שעזב לגמרי הראשונות, אלא תיקן הראשונות על ידי השניות. והנה הכלים, שהם חיצוניות, הם שנשברו מפני כח זה העתיד להוציא הסטרא אחרא, והאורות נסתלקו. אך נשארו עוד איזה ניצוצות בכלים, והוא מה שקיים אותם, ולא נעזבו לגמרי. ואז באו עוד ספירות בתיקון, ובכח הניצוצות המועטים שנשארו בכלים, עלו הכלים כולם לקבל התיקון, וחזרו ונאספו להתקשר עם הספירות הבאות האלה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל זה הוא הכנה למה שצריך לאדם בבחינת בחירתו ומעשיו, ענשו ושכרו, ותיקון תשובתו. הנה שבירת הכלים הוא שרש למה שיוכלו הנשמות להמסר ביד הסטרא אחרא, ולהחסר מן האור, מפני המצא בהם פגם החטאים. והתיקון, הוא שרש למה שיוכלו הנשמות להתעלות מן הסטרא אחרא על ידי התשובה.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

והביני היטב, כי על ידי הניצוצות הנשארים הוא תיקון הכלים. ופירוש הענין – כי אמרו רז"ל (עירובין יט.): "פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון", והוא ענין הניצוצין שבכלים. והענין, כי אמת שתרי"ג איברים הם בגוף, וחלקים בנשמה, וכולם צריכים להיתקן בכח הבחירה כנ"ל. אמנם אם הקב"ה היה רוצה לנהג הכל בחסד, אז לא היה רוצה הבחירה כלל, והיה מתקן החלקים האלה מאליו. ואם היה רוצה דין גמור, היה צריך בחירה לכל האיברים בכל החלקים. אך כיון שראה שאין העולם מתקיים, אז הכין שיוכלו אלו הניצוצין המועטים להקים הכלים כולם בכל חלקיהם, וכן יתרצה המאציל יתברך שמו שהבחירה המועטת הנמצאת באותם המצוות המועטות הנמצאות בפושעי ישראל, שהם באיברים פרטיים, תהיה ממשכת אחריה תיקון כל שאר האיברים כלם על ידי העונש, כי נפרד מהם הסטרא אחרא על ידי העונש, בכח הבחירה הזאת הנמצאת בהם, ודי לו בזה, כי כבר גם הנהגתו כך הכינה מתחלה כנ"ל, ובהיות האדם מוכן לפי הנהגת המשפיע, הנה די בזה לתיקונו. ובאמת, כאשר לא חסרו הכלים הנשברים מעט הניצוצות ההמה, כך לא יחסרו הנשמות, אשר מן הקדושה הן נגזרות – מן מעט המצוות. ואם יהיה הדבר – שתהיה נשמה שלא יהיה לה שום זכות – הנה תכרת. אך לא ימצא זה, כי כל כך יתגלגל עמה חסדו יתברך, עד שבאיזה צד ימצא לה. וכבר יש כמה צדדים להמציא רווח לנשמות, שהרי גם זכות אבות יכולה להגן. וגם זה בחירה, כי בחירת האבות היתה לעשות תיקון זה – שימשך אחריו תיקון זרעם. וסוף סוף די שהראשית יהיה בחירה, למען יוכל התיקון להמצא לפי הכנת ההנהגה אשר הוכנה אל האדם. והביני מאד הדבר הזה, כי הוא עמוד, והוא גדול ועצום, ועיקרי הרבה. עכ"ל.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפי זה שיתכן אולי לעשות ולפעול התיקון של אזמרה אפילו על מת, משא"כ לפי שטחיות ההבנה של תורה זו, שנותנים כח להנקודה טובה להתגבר ולכבוש את כולו, הרי אחר פטירת בן אדם כבר עבר זמנו. [ועיין ברש"י בפרשת בהעלותך (במדבר ט:א) ז"ל בחדש הראשון, פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה, ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל (פסחים ו: ספרי סד), שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, עכ"ל, הרי משמע שלאחר המעשה הגנות מרובה מהנקודה טובה]. ושבח להש"י שוב מצאתי שבאמת יש וקיים דבר כזה, עיין בסוף תנינא תורה פג שכתוב שם ז"ל שעל ידי הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה וכו' ונתהפכין הזדונות לזכיות, ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים, כי נתעלין ונתהפכין לזכיות וכו' ע"ש. ודבר זה פלא גדול, איך על ידי בושה של זה, מהפך נשמה נפולה לצד זכות, ולכאורה הוא ממש הדבר שחקרנו אם יש לפעול תורת אזמרה אפילו על מת, שיתכן על פי דרך הרמח"ל הנ"ל.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו כמה מקומות בחז"ל שבגלל נקודה טובה זכו רשעים לקבורה, כמו המצריים שטבעו בקריעת ים סוף וזכו להיות קבורים ביבשה בזכות שאמרו (שמות יד) כי ה' נלחם להם במצרים, רשב"ם במסכת פסחים (קיח:). ויפת זכה לקבורה לבניו בזכות מה שעזר לשם לכסות ערות אביהם (רש"י בראשית ט:כג), ואיזבל שנגזרה עליה שהכלבים יאכלוה, לא שלטו בראשה וידיה ורגליה לפי שהיתה יוצאת לקראת כלה ומרקדת ומטפחת לפניה (ילקו"ש מלכים ב רמז רלב, פרקי דרבי אליעזר יז). ויתכן שזה שכר בעלמא, ולא הכרעה לזכות.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בענין אביה בן ירבעם (מלכים א:יד:יג) וספדו לו כל ישראל וקברו אתו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל ה' אלקי ישראל בבית ירבעם, ונחלקו רז"ל מה הדבר טוב – הנקודה טובה שהיה לאביה, במועד קטן (כח.) רבי זירא ורבי חיננא בר פפא, חד אמר שבטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר שבטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל, ע"כ. ואילו בזוהר חדש (סט.) ובמגלה עמוקות (רנב) וברמח"ל (קנאת ה"צ, גנזי רמח"ל) מבואר שה"דבר טוב" הוא משיח שיצא ממנו (והנה אשתו כבר היתה מעוברת עם בנו, כי הוא נפטר מיד כאשר חזר אמו).

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר לפי הרמח"ל הנ"ל ניתן להבין יותר מה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן שטו) ז"ל ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי ההתקרבות בעצמו הוא טוב מאד בלי שעור וערך עכ"ל. כי העיקר הוא הנקודה של אותו איש, ולכן כיון שהוא אצל הצדיק בידים נאמנות, אז בודאי עושה תפקידו, אף על פי שאולי בשאר ענינים הוא ירד חלילה. [והנה שם ממשיך בסוגריים כי אם לא היה אצל הצדיק היה הרבה יותר גרוע, לפי מש"כ לאו דוקא, ויתכן אפילו להיפוך, כי רק בגלל שהוא מקבל עיקר תיקונו יכול להיות שהוא סובל יותר מהצדדין. וכן מצינו בעוד מקומות שהסוגריים הכניסו אנשים כפי ראות עיניהם, כוונתם לטובה אבל לאו דוקא מדוייקת ונאמנות כל עיקר].

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שני הדרכים שיש לפרש ולהבין הדרך של תורת אזמרה הנ"ל יש לפרש שהם השני דעות במסכת ערכין (ח:) עמש"כ שם בס"ד, והוא פלאי.

</div>



# תורה רפג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/283/

# תורה רפג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/283


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כתב לכאו' שדוד המלך ושאול המלך משרש אחד רק ששאול בבחי' טובי' גנוז בגביה ודוד בבחי' חסד דאתפשט לבר, וצ"ע מה הכוונה שהיו משרש אחד, כי הלוא אמרו חז"ל (יומא כב.) שאול באחת ועלתה לו המלוכה ממנו ודוד בכמה ולא עלתה לו, וכ' האור החיים (פ' ויחי מט:ט) והטעם הוא לצד כי שאול טבעו מזוג ודוד טבעו חם כאומרו (ש''א טז) והוא אדמוני, וכן מצינו עוד כמה ענינים, ואולי רק מבחינה זו ששניהם היו מלכים בזה היו משרש אחד.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל וזה בחינת מחלקת הנ"ל כי מחמת שהתורה שהיא בחינת אש, כמו שכתוב (ירמיה כג): "הלא כה דברי כאש" וכו' היא עצורה בלבו כאש בוערת, מחמת שאינו מגלה אותה על ידי זה בוקעת ויוצאת בבחינת רעמים שהיא בחינת מחלוקת כנ"ל, וזה בחינת (עבודה זרה יט): שיחתן של תלמידי חכמים צריכין למוד, עכ"ל. לכאו' (מחמת מה שטוביה גנוז בגביה, שבאמת אינו מגלה, ומה שזה שפתאום הוא כן מגלה, ועוד ממה שמבואר בלק"מ נו, שהדיבורים מן השמים נתקבלים על ידי רעמים) זה מה שיוצא הדיבורים בבחי' רעמים, הכוונה שיוצאים דרך השמים, וממילא יש להם שורש והם בבחינת מחלקת לשם שמים.

</div>



# תורה רפד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/284/

# תורה רפד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/284


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה, קבע הוא לשון גזילה כמ"ש (משלי כב) וקבע את קובעיהם נפש, היינו ששואלין את האדם אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עתים לתורה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין כי מצינו גניבה שמותר בתלמוד תורה, בתוספתא ב"ק (ז:ג) המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אף על פי שנקרא גנב, זוכה לעצמו, שנאמר (משלי ו:ל) לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב, סוף מתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם כל מה שבידו, שנאמר (משלי ו:לא) ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן, ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר (תהלים יב:ז) אמרות ה' אמרות טהרות וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואם מן אחרים ככה, כל שכן מעצמו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל סיפר איך ר' ישראל קרדונר היה גונב עצמו לדבר עם ה' בהתבודדות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

השמטה

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אחד היה אברהם וכו' ע"ש. עיין במדבר רבה י:ה איש אחד (שופטים יג:ב – מנוח אבי שמשון), כל מקום שנאמר 'אחד' גדול הוא. בהקב"ה נאמר אחד, דכתיב (דברים ו:ד) ה' אחד, אין בעולם כיוצא בו. וכן באברהם (יחזקאל לג:כד) אחד היה אברהם, לא היה באותן ימים כיוצא בו, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת פסחים קיח. – בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו בכבשן האש, אמר גבריאל לפני הקב"ה ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש, א"ל הקב"ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו, נאה ליחיד להציל את היחיד וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת תענית דף י. שהתלמידי חכמים נקראים יחידים.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחלק ה' מאומן בערך פורים בענין ואנכי עפר ואפר – אפר בגמטריא אחד היה אברהם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

במלכים א:ב:א-ב ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר. אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש וכו'. ופירש החתם סופר (פרשת ויחי) כל מקום שנאמר לאמר הוא לא תעשה, לאו אמר. ועל זה צוה את שלמה בנו לאמר, דהינו לא תאמר – אנכי הלך בדרך כל הארץ – אחרי הרבים, כמו שאול וכו', אלא – וחזקת – בכל כחך – והיית לאיש, אפילו אם תדע שדעתך תהיה יחידית אף על פי כן תעשה כל מה דאפשר לך לעשות וכו', ע"כ.

</div>



# תנינא תורה כט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/29/

# Chapter ח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/29


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח – ולפעמים יש עייפות אל הנפש, על ידי שנתרחקה מאמה, דהיינו הכבוד כנ"ל וכו' היינו כשמתפללין בלא לב וכו' וכו' וכו' שגרם הסתלקות החכמה מן הזקנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש להתבונן ההבדל בין התרחקות הזה, שגורם הסתלקות החכמה מן הזקנים, לבין מה שנתבאר בריש התורה, שעל ידי תאוות אכילה אין פנים להכבוד, ואז הכבוד נופל לידי העזי פנים של הדור, וכאשר מחזירים הכבוד, היא חוזרת להמביני מדע.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין האם כאשר יש הסתלקות החכמה מן הזקנים, האם הכבוד יורד להעזי פנים. וכן לאידך גיסא, כאשר הכבוד נופל לידי העזי פנים, האם זה גם גורם להסתלקות החכמה מן הזקנים. או שזה דוקא ריחוק הנפש מן הכבוד שגורם להסתלקות החכמה, ואכן הכבוד שלם ולא יפול להעזי פנים, רק כאשר הכבוד אינו שלם, כי אין לו פנים, אזי תיפול להעזי פנים, ועכ"ז יתכן שיהיה הנפש עדיין קרוב להכבוד, ולא תגרום הסתלקות החכמה מן הזקנים.

</div>



# Chapter ח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/29/

# Chapter ח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/29


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח – ולפעמים יש עייפות אל הנפש, על ידי שנתרחקה מאמה, דהיינו הכבוד כנ"ל וכו' היינו כשמתפללין בלא לב וכו' וכו' וכו' שגרם הסתלקות החכמה מן הזקנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש להתבונן ההבדל בין התרחקות הזה, שגורם הסתלקות החכמה מן הזקנים, לבין מה שנתבאר בריש התורה, שעל ידי תאוות אכילה אין פנים להכבוד, ואז הכבוד נופל לידי העזי פנים של הדור, וכאשר מחזירים הכבוד, היא חוזרת להמביני מדע.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין האם כאשר יש הסתלקות החכמה מן הזקנים, האם הכבוד יורד להעזי פנים. וכן לאידך גיסא, כאשר הכבוד נופל לידי העזי פנים, האם זה גם גורם להסתלקות החכמה מן הזקנים. או שזה דוקא ריחוק הנפש מן הכבוד שגורם להסתלקות החכמה, ואכן הכבוד שלם ולא יפול להעזי פנים, רק כאשר הכבוד אינו שלם, כי אין לו פנים, אזי תיפול להעזי פנים, ועכ"ז יתכן שיהיה הנפש עדיין קרוב להכבוד, ולא תגרום הסתלקות החכמה מן הזקנים.

</div>



# תנינא תורה ג'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/3/

# Chapter ב.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ותיקון לזה, שיהפך דם לדם שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים וכו' אז הקב"ה מפיל לו חללים וכו' ולבי חלל בקרבי (תהלים קט), היינו עי"ז נתמעט הדם שבחלל השמאלי. וזה בחי' זביחת היצה"ר, ועי"ז זוכה לכבוד אלקי, כמ"ש (תהלים נ) זובח תודה יכבדנני וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו שגם זבח לשון דם, עיין בספר מלכים כאשר אליהו עבר לאלישע, בפסוק (א:יט:כא) וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם וכו' ותרגום יונתן ונסי ית פדן תוריא והדמיה (-בפירוש יין הרקח: ולקח את זוג השוורים ונתחו. עיין בערוך ערך הדם ז"ל [אין שטיקען צערשניטען] (ע"ז לח) בגמרא ודלמא הדומי הדמי ועיליה, (קידושין עג) משלטי הדמיה אין בו משום אסופי ר"ח כתב משלבי הדמיה, כלומר אברים משולבות משלטי גדולות, וישסעהו כשסע הגדי (שופטים) תרגום והדמיה כמה דמהדמין גדיא, וינתחה לעצמיה (שופטים יט) תרגו' והדמ', עכ"ל).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, ם' בגמטריא ת"ר, יגביה כנשר, והרי דו"ם בגמטריא מצלת ים, וע"ה בגמטריא תורה ובגמטריא סמא"ל לילי"ת.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים וכו'

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

גם זה ממידות השם יתברך, עיין במסכת גיטין נו: אבא חנן אומר מי כמוך חסין י"ה, מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק, דבי רבי ישמעאל תנא מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלמים, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בענין ההמתן, נראה לעניות דעתי שלכן היוד תחתונה של האלף אינו מכוון ישר עם היוד העליונה, כי זה לא הולך ישר, כי אם בהמתנה באמצע. ובזה יש להבין אולי הטעות של הנוצרים שאוחזים את עצמן עם השתי וערב (וע' בקיצור הכוונות של הרמח"ל ליום הכיפורים ז"ל תעינו, בסוד עובד ע"ז, שעולים לקדושה בלי תיקון בסוד כמתעתע ע"כ. והנה מתעתע הוא ג"כ פעמיים י' ואכמ"ל), ודוק.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין המתן, הבא לטהר, שבא להשיג איזה דרגה של טהרה, אומרים לו המתן עד שאמדוד איתך, הרי שחוץ מהדרגה המבוקש, הוא זוכה שהמוכר, שהוא בחי' הכתר מתחבר לו, וזה עוד יותר גדול מהמדגרה שמבקש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בגמרא (יומא לח-לט) מביא את המשל הזה של תנא דבי אליהו – משל לאדם שהיה מוכר נפט וכו' לפרש המאמר של ריש לקיש של הבא לטמא והבא לטהר, וכבר הקשו איך מביאים מהתנא לסיוע את האמורא. ויש גירסאות אחרת, אבל לפי מה שלפנינו בגמרא יש לראות אותו ענין שעוד זוכים למה שהוא אפילו למעלה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הבחי' של המתן, כי זה לא השגת מדרגה מסויימת, אלא בחי' השגה של הכתר שלעולם היה איתו, ואין עולים אליה, אלא המתן עד שתשיג זה כבר איתך ואצלך.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אומרים לו המתן – עיין ברש"י בפרשת העקדה עה"פ (וירא כב:ב) ויאמר קח נא את בנך את יחידך וכו' ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך, ז"ל אחד ההרים, הקב"ה מתהא הצדיקים [ס"א משהא לצדיקים] ואחר כך מגלה להם, וכל זה כדי להרבות שכרן וכו', ע"ש. הרי לפי הס"א יש ענין ההמתן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שצריכים לעשות תשובה על תשובה, י"ל שלכן בשמונה עשרה מיד אחר ברכת השיבנו, שאנו חוזרים בתשובה שלמה, מיד אחר כך אנו מתוודים ומבקשים סליחה, והרי עכשיו ממש עשינו תשובה, ואולי אפילו זכינו לזדונות נעשו כזכויות, ועל מה יש לבקש סליחה, אלא ע"כ שאפילו הכי צריכים להתוודות ולעשות תשובה על תשובה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו'

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א] מבואר בתורה ו' הדרך להיות האדם היושב על הכסא (ע' סוף אות ו'), להיות שופט ודן כל באי עולם. וזה הדרגה מבואר בריש לקוטי מוהר"ן תנינא, שהיא דרגת מי שיכול לעשות ראש השנה לדון את הזולת, כי אי אפשר לדון את חבירו עד שיגיע למקומו, אז רק השי"ת שהוא מקומו של עולם יכול לדון (וברוך השם מצאתי בפירוש מהרמח”ל בפירוש הפיוטים שנדפסו בסוף קיצור הכוונות וז”ל והכסא מתפשט בהם להניגם – ואינו משתנה, והנה למעלה יש תמיד סוד “הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו.” וע”ש שכתב כמה דברים הנוגעים לתורה ו', למשל, שבחי' הדום רגליו זה בחי' מלכות, כסא זה בחי' תפארת), וגם הצדיק הוא בחי' וישת עליהם תבל, ולכן גם הצדיק יכול לעשות ראש השנה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שענין ראש השנה הוא של רבינו, שהש"י נתן לו במתנה, וידוע שרבינו גילה על עצמו שהוא בחי' בינה, ור' אברהם בן הר"ן האריך להביא רמזים על זה. ותורה ו' מפרש צורת אלף, וידוע שאלף בינה, זה חכמה ובינה. וכן מבואר בתורה ו' (בסוף מיד אחר סיום כ"י רבינו) שמדבר על בחי' למעלה מהבינה, כי מדבר מחכמה וביטול לאין סוף, וז"ל ואצנו – כי משה היה צריך אז למסר הכל ליהושע, ואין שלטון ביום המות, כי בשעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ליהושע, על כן דיק: ואצנו – אני בעצמי, כי חזרה הממשלה להקדוש ברוך הוא, עכ"ל. וזה ממש הבחי' שרבינו גילה בתורה ד' ע"ש באות ט, שמפרש איך שמשה רבינו ביטל כל ישותו, ובפרט בעת מיתתו התבטל לגמרי, וזה ולא ידע איש, אפילו משה לא ידע ע"ש. וזה הדרך שהאדם זוכה להעביר העוונות החקוקים בעצמותיו ע"י ווידוי להתלמיד חכם, בחי' ואיש חכם יכפרנו, בחי' נושא עון לשארית, להצדיק שהוא בחי' אין, ואז הצדיק מדריכו לדרך ה' עד ביטול להא"ס ב"ה. וזה בחי' המבואר כאן בתורה ו', שהו' שבאלף הוא בחי' הבושה והווידוי שהתלמיד – נקודה תחתונה – עושה בפני הרבי – נקודה עליונה, בחי' כסא ואין. ועי"ז זוכה להיות בקי בדרכי ה', והוא דרך הא"ס ב"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שתכלית הזה להיות אדם היושב על הכסא זה ע"י הרבי ותלמיד צורת א', הרבי בחי' משה ובחי' חמה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ב] עוד בענין מה שרבינו הכניס בסוף התורה את הענין של אין שלטון ביום המיתה ולכן השם יתברך אמר ואצונו, שזה לא דרך של רבינו להכניס דברים שלא הקדים בבנין התורה מראש. וגם קצת קשה כי הרי משה רבינו כבר סמך את יהושע.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי רבינו אגב ארחיה רמז לזה להיסוד הגדול שהוא גילה בתורה סו 'שצריך להשתדל תמיד להקביל פני רבו תמיד כי פן ואולי עכשו הוא עת של בחי' הסתלקות', אכן קשה קצת לפרש כן כי דשם כז"ל 'ואף על פי כן הכל יהיה בכחו של רבו' ואילו בתורה ו' כז"ל 'כי חזרה הממשלה להקב"ה' וי"ל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ג] וע' בלקוטי מוהרן תנינא תורה פב שרבינו גם מפרש ומורה דרך בכוונות אלול על העליות והירידות, ושם כתב שענין הסגול למעלה הוא כי יש סכנה בהתקרבות ביותר אל האור אלהות, שהאור לא יכהה עיניו ויזיק לו וכז"ל אבל יש בחינת סגול כמו שכתוב וסגול כד איהי בין תרין דרועין דמלכא שזהו בחי' (שמות לג) ושכתי כפי עליך, כי בלא זה היה עצם אור הכבוד מזיק למשה, ,כמו שכתוב (שם) כי לא יראני האדם וחי, וראית את אחורי וכו' וזה שבקש דוד, ואחר כבוד תקחני (תהלים עג) תקרבני בהתקרבות של שבקש ממך הראני נא את כבודך, והראית לו את אחורי כבודך וכו' ע"ש. הרי מבואר שביום מיתת משה, הוא זכה לבחי' ראית ה' בפנים, שזה לא בחי' הסגול של כוונות אלול. ועל כן רבינו הוצרך לפרט את זה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ד] בענין שעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה, ובילקוט הנח של פאר הליקוטים הביא ממבוי הנחל (אייר-סיון תשלט) לפרש איך רבינו פתאום הכניס ענין זה שלא כדרכו. ולא תירץ הבעיה כל כך, רק הציע ש-ו'אין ש'לטון ב'יום ה'מות ר"ת בושה, דהיינו שזה היה בחי' תשובה ועליה של משה רבינו.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ע' בביאור הלקוטים תורה כא אות כח שכ' בפירוש שבדרגא של משה רבינו – במקיפים של עתיקא קדישא אין שום צער ובושה לגמרי חס ושלום. [והכרעת הדבר עיין בספר אדיר במרום (עמ' תי) ז"ל ועד שהיו אדם וחוה בסוד אצילות לבד, בסוד עץ חיים, היו בבחי' גוף ולא לבוש, ולכן: ולא יתבושש, כי השת תלוי בלבושים ששם הרע מתדבק. ואעפ"כ בבחי' פרטית היה להם לבוש שלהם, והוא בוד לבוש האצילות, שהוא כהדין קומצא, בסוד זהריאל, וכן להם היה כתנות אור מזוהר גופם ממש. אך כיון שכל האצילות נחש גוף, אפילו הלבוש שלו, על נקראים ערומים עכ"ל ע"ש].

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בתורה חותם בתוך חותם (כב:י) שצריכים לעלות בדרגות של נעשה ונשמע עד שמשיגים תורת ה' ותפילת ה' ממש. ומבואר שם שהתפילה והנשמע זה בחי' בושת. והפשטות בזה דלא כהביאור הלקוטים, כי מבואר דאף כאשר תפלתו הוא בדרגת תורה ה' וצריך לעלות עוד שתורתו יהיה תורת ה' ותפילתו תפילת ה', עוד יהיה לו בושה בזה. ואף שזה מוכח לגמרי שגם בדרגא זו יהיה בושה וגם יתכן שמקיפים דעתיקא עוד יותר גבוהים מתפילת ה' – עיין שם מה שהערנו שלכאו' תורת ה' ותפילת ה' קאי רק עד עולם האצילות, וכל העולמות למעלה הם בחי' אין סוף לענין זה. ועוד יתכן שאבדת השלטון אינו צער ובושה כלל רק בחי' בושה, אבל המשמעות של ר' אברהם בן הר”ן שצריך להיות שם כולו טוב לגמרי.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד בזה בעזה"י שמבואר להדיא כאן בתורה ו' שהיו"ד עליונה של האלף הוא בחי' עתיק יומין, שמי שמשיגו הוא בחי' אדם היושב על הכסא והרי הוא מכוסה בנשמות ישראל (כמבואר בתורה יג) שהם רק בבחינת תלמיד בנקודה – יו"ד – תחתונה של האלף. והנה זה הצדיק שזכה לזה גם כן יש לו עבודת ה' להיות בקי ברצוא ושוב, ויש לו עוד לעלות לא"ס בעבודת כי אסק שמים שם אתה ועוד הרבה למעלה עד א"ס ואין תכלית, ואין עליה בלי ירידה, וכיון שהגיע לרום המעלה של אדם העליון הוא צריך שוב להיות בקי בנפק, והגם שבעצמו בודאי הוא נקי וחף מכל פשע בלי ספק כלל, אכן – ובזה יתיישב ויקשר אחד ממש תורה ו' ותורה פב ששניהם ביאור על עבודת ה' בכוונות של אלול, כי הצדיק שלם, אכן כל הנשמות כלולים בו, והוא מחייבם כמבואר באופן נפלא בספר נתיב מצוותיך של קאמרנא, וכמובן על פי היסוד הידוע מהבעל שם טוב שכל הנגעים אדם רואה בחוץ הם ממנו, אז כל עוד שיש איזה בזיונות של עבירות וחסרון אמונה ופגם הברית בעולם סימן גם להצדיק, אז זה הצדיק שהגיע לרום המעלה של אדם העליון צריך שוב עבודת ה' של תורה פב לקשר את עצמו דייקא להגרועים שבישראל ובזה הוא מתחיל שוב לקיים תורה ו' שעיקר התשובה לשמוע בזיונו ולשתוק, שהוא מקיים את זה עכשיו בהתקשרות להפושעי ישראל וסובל בזיונם כאילו בנפשאי ממש קאעביד ליה, עד שממש מזכך את כל החלל פנוי לגמרי להיות טהור בבחי' דם לה' והתחלל לו (שרבינו מפרש את הפסוק הזה לידום על הבזיונות ועל ידי זה מטהר חלל שמאלי של הלב, ועל כן הצדיק שכולל כל נשמות ישראל, ולבו כבר מחלל כמו שדוד המלך העיד על עצמו, עם כל זה עדיין היו קיימים פושעי ישראל בחלל העולם, והם עוד נחשבים לבחי' חלל שמאלי של לב הצדיק, כי כל החלל פנוי בפקודת הצדיק, ועל כן הצדיק צריך לחפש אותם ולהתקשר עליהם כנ"ל) ויקויים הענין המבואר בתורה כב ז"ל כי לעלות מדרגא לדרגא צריך ירידה תחלה, שהיא המכשול. וזה (ירמיה נ): ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו, כי לעתיד יהיה כלו תשובה, ועל ידי התשובה זדונות נעשין זכיות (עיין יומא פ"ו:), ויהיה נעשה מעברות ישראל תורה, ועל כן יבקשו אז העונות, כי יבקשו ויחפשו אז אחר עונות ישראל, איך לוקחין עוד איזה עון כדי לעשות ממנו תורה. [ויעו' עוד בתורה יב שהלמדן דובר רעות על הצדיק, והצדיק צריך להיות מהנעלבים וכו' שומעים חרפתם ואינם משיבים, והצדיק מצרף את האותיות לתורה ע"ש].

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

וכאשר כל עם ישראל יהיו צדיקים גמורים בודאי יתעלו כל העולמות להיות כלולים למעלה בא"ס וכמבואר מהעליות האלו בספר דעת תבונות מאלף השביעי ושמיני וע"ש שכותב שבכלל אי אפשר לנו להבין מצב העולם שיהיה אז. כי ידוע לנו שכל המדות נמצאים בא"ס ב"ה וצמצם באורו יתברך לגלותם, אז כל מהות הבושה נבחנת רק בהיות הצמצום שולט, אבל לאחר שכל העולמות שבחלל עולים להיות כלולים בא"ס ב"ה שוב אי אפשר להבחין מהותה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והרי באמת בחי' עתיק הוא בחי' א"ס ואין שייך להבחין שם בושה, רק שכל עוד שהנשמות נשארים בעולם שיש לו סוף אז גם לעתיק יש להתקשר להם (ועתיק זה ענין העתקת הנעשה בעולם המצומצם לעולם הא"ס) ועל ידי זה יהיה הבחנה במדות השייכים לו כנ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתורה תנינא פב הגם שרבינו כאילו מורה לכל אחד מישראל לנהוג כמו משה רבינו לעסוק בהתקשרות להפושעי ישראל. לכאורה יש בזה גם הוראה מכיוון השני להבין שהוא בעצמו מלא בזיונות ובודאי הצדיק מקשר את עצמו אליו! - בחינת האומרים לו המתן (וכן לשון רבינו בתנינא ז:ז שהצדיק שזכה לבחי' כתר צריך להיות אחיד בשמיא וארעא ע"ש) - אז צריך להתחזק את עצמו עם הצדיק וככל המבואר בתורה ו' אות ה' - "ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה, שהשמש מאיר ללבנה, ונעשה יחוד בין משה ויהושע וכו'” ובאות ז ע”ש מה שפירשנו בס”ד. וכן יעו' בגמרא מסכת ברכות (ו:) מאי כי זה כל האדם א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה, רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כלו, רבי שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצות לזה, ע"כ, הרי שכיון שזוכה להיות אדם בקיום תורה ו' כמבואר, אז דייקא הוא מקושר לכל העולם ככל הדעות המובאות שם.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ומכלל דברינו פה יוצא בעזה"י שבעצם הנקודה – יו"ד – תחתונה של האלף שהוא התלמיד, צריך להיות כולל בו כל כנסת ישראל בכלל. וכמבואר וידוע מהאריז"ל שכל מעשינו בתורה ובמצוות צריך להיות בהתקשרות ובכללות בשם כל ישראל. ויש רמז לזה בפסוק (תהלים קמז:ו) מעודד ענוים י-ה-ו-ה, כי כל תורה ו' מיוסד על מדת ענוה. שהר"ת עמי, והס"ת הדם, והאותיות שלפני האחרונות, שהם בחי' יסוד צדיק, רמוזים על היו"ד עליונה. ונראה עוד בענין הר"ת מעי, שזה מובן על פי השלוש בחי' מוח לב כבד, שהיו"ד עליונה בחי' מח, והו' אמצעי בחי' לב, וכל זה מפורש, אז יש לחדש שהיוד תחתונה בחי' כבד ומעים, ושכן מסתבר כי בכבד שוכן הדמים.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו'.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

א] רבינו כותב שהתחלת התשובה, ועקר התשובה, כשישמע בזיונו ידם וישתק, כי לית כבוד בלא כ"ף, והכ"ף הוא כתר, בחינת אהיה, בחינת תשובה. ורבינו מסביר עוד שכתר הוא לשון המתנה. ומביא מהגמרא משל לאחד שבא לקנות אפרסמון, אומרים לו, המתן וכו' (וזה לשון רבינו, אכן בגמרא הגירסא אומר, דהיינו שבעל האפרסמון אומר שיעזור להקונה למדוד את המקח).

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מבואר שאחר שעושים תשובה זו צריכים לעשות תשובה על התשובה הראשונה, ורבי נתן מסביר (בסוף התורה סוד"ה והפרוש) שזה התשובה הראשונה רמוזה בהיוד התחתונה שבאלף, והתשובה על התשובה רמוזה ביו"ד עליונה (-וזה שרבינו כותב באות ה' שע”י הדם לה' נעשה אלף וכו' והנקדה העליונה הוא כסא דמתכסיא בחי' תשובה, - פירש מוהרנ”ת דהיינו תשובה על התשובה הראשונה. ולפי זה אינו כל כך מדויק שהאלף נעשה על ידי הדם לה', כי יש עוד עבודה של התשובה השניה, ולקמן איישב זה שפיר בעזה”י. ויש לשים לב גם ללשון רבינו באות ד' ז”ל וכשיש לו אלו השני בקיאות הנ”ל, אזי הוא הולך בדרכי התשובה וזוכה לכבוד ה', כמו שכתוב: וכבדתו מעשות דרכיך, הינו שזוכה לכתר, כי לית כבוד בלא כף, ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, ע”ש. ומשמע קצת כפירושו ששני הבקיאות האלו הם שני תשובות, כי בתשובה ראשונה זוכים רק לכבוד מלכים, ופה רבינו כתב שזוכה לכבוד ה', ודו”ק). והיו"ד העליונה היא באמת בחי' כתר. וצריכים לומר שעכ"פ גם בהתחלת התשובה יש הארה מהכתר. ובאמת דם לה', דום פירושו המתן, כמפורש ברש”י ובמצודות בספר יהושע עה”פ שמש בגבעון דום (י:יב, וכן בספר שמואל ע"ה אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם – א:יד:ט ופרש"י המתינו וכו' וכן דום לה'). ולכאו' זה בסוד כתר מלכות, שכל האור הנשפע מהכתר הוא רק כפי המלכות, וגם מהתחלת המלכות כבר רואים הארה של הכתר כנ”ל [ובענין ההמתן, כתבו הפירושים מה שכתבו, לא לפרוץ את המדה, שאין נראין לענ"ד שום רמז על זה פה (אף שעצם הדבר נכון ומובא במ”א). ולפי הגמרא אפשר שזה ענין של והשיב לא נאמר אלא ושב, שהשי"ת יוצא עמנו מהגלות. ונראה שיש בזה הענין להמתין עד שיראה שגם הרעה שעשה היה רצון ה”י שיהיה ככה כמש”כ לקמן אות ז. וע”ע מש”כ באות ו']. ועוד, דהלוא ענין הדמימה הוא מסיבת ענוה, בהכרה על חסרונותיו (וע' לקמן נידון בזה), שהוא הכתר, וזה מפורש בההגה באות ו'. ועוד, כי הדם הוא הנפש, והנפש הוא הרצון (ע' תורה לא ובעוד כמה מקומות), והדם שבחלל השמאלי בחינת התנגדות הרצון (ע' תורה תנינא פב שמקושר לתורה ו'), ורצון הוא בחי' הכתר כידוע. נמצא שכל התיקון תשובה המבואר כאן לקיים דם לה' והתחולל לו, הוא להשקיט ולבטל את הבזיונות של הרצונות נגדיות, והוא תיקון בכתר.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ונראה עוד שיש השוואה לתורה ו' בתורה יא, ששם רבינו אומר שעל ידי תתאה ויחוד עלאה זוכים לדיבורים המאירים, ולזה צריכים כבוד, ולית כבוד בלי ו'. ובלי ו' זה כבד פה. ונראה שבתורה ו' רבינו כותב שלית כבוד בלי כ"ף, דהיינו כפיפות היצר לדום ולקבל הבזיון, וזה להיות דום לגמרי, אבל אפילו כאשר יש הכ"ף, אז עדיין יכול להיות בבחינת כבד פה, אם לא זוכים להו' [ועיין בספר מלכים ב:יד:י הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה וכו', והוא ביטוי בגמרא, עיין במסכת מועד קטן דף יז., אמר רב הונא באושא התקינו אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו, הכבד ושב בביתך, ובפירוש המיוחס לרש"י כז"ל בלשון הזה אומרים לו, עשה עצמך כאדם שכבד עליו ראשו ושב בביתך, בלשון כבוד אומר לו, לישנא אחרינא הכבד התכבד, כבודך שתשב בביתך, עכ"ל, והרי הוא ענין של עיכוב והמתנה]. ומבואר בתורה יא שם כענין תורה ו' – ז"ל באות ב', אך לדבור שיאיר לו אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבוד, הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות, שיהיה כבודו לאין נגד כבוד הש"י, הינו על ידי ענוה וקטנות וכו' ע"ש, וזה ממש הענין של תורה ו' (ובתורה יא שם מביא על זה הענין של דיבור המאיר את הפסוק לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והוא מדיבור הש”י ליהושע אחרי מות משה רבינו) [גם 'דרך' ענינו ענוה, כדאיתא במדרש תהלים (ג:ג) וילך דוד ואנשיו בדרך (שמואל ב:טז:יג), וכי באויר העולם היה להם לילך, ומהו בדרך, שהלכו בדרך ענוה]. וגם זאת שבתורה ו' רבינו מלמד ומדריך איך להיות אדם היושב על הכסא, וזה ידוע שגדר אדם הוא מדבר, וזה המבואר בתורה יא איך לזכות לדיבור. וגם תורה ו' ידוע שהוא על תיקון הברית, בסוד דרך, אכן בכל התורה מבואר על קבלת בזיון ולהיות בקי ברצוא ובשוב ולא מבואר כל כך איך זה קשור לתיקון הברית, אכן זה המבואר בתורה יא, שכדי לזכות להדיבור צריכים את הו', שהוא תיקון הברית, וזה גם כן הענין בתורה ו' בענין הו' של האלף, שהוא קבלת הבזיונות (כמש"כ שם באות ה'), ועיקר הבזיון והחרפה הוא בפגם הברית, וכן במפורש על הו' הזה של הא' שהוא בחי' דרך כוכב יעקב, ושהוא בחי' אהל בחי' היריעה שמשפיע לארון הברית (תורה נ:ב), הרי מפורש שעיקר ענין של תיקון הברית בתורה ו', היא הו' של הא'.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר שאחר שיזכה לכבוד, עם כ' ועם ו', אז יהיה לו דיבורים שיאירו לו דרך ה'.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ולפי משנ"ת אולי י"ל דהא דרבינו כותב בפירוש הפסוק (תהלים נ) אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך, כי האדם על ידי שמחריש נעשה בחינת אהי"ה כנ"ל, אבל הקב"ה מה שמחריש לאדם אין זה בשביל אהי"ה ח"ו, כי זה אין שיך אצל הקב"ה, אין זה אלא כדי שיקבלו ענשם בעולם הבא וכו' ע"ש (אות ג), זה רק מצד התשובה הראשונה, אבל מפאת התשובה על התשובה, שעל ידי זה זוכים להיות אדם היושב על הכסא, שרבינו כותב בפירוש (סוף אות ו) שזה פירוש אמר רבי אלעזר עתידין ישראל לתן עליהם את הדין, כי ישראל נקראים אדם וכו' וישראל יתנו דין לכל באי עולם, הינו הם ישפטו בעצמן כל הדינין, עכ"ל, הרי מבואר שישראל ג"כ יזכו לזה להיות הדיינים, וזה ע"י התשובה על התשובה, שעי"ז זוכים להיו"ד עליונה שבאלף, ונשלם האלף והאד"ם. אלא שנראה מבואר שהתשובה על התשובה אינה ענין של שתיקה וחרישה, ורבינו בפירוש מתאר את תשובה על תשובה: “וידוי” דהינו דיבורים. אף שעיקר התשובה הוא הדמימה, זאת אומרת שעיקר התשובה הוא התשובה הראשונה שכן ענינה, אבל התשובה על התשובה הוא מבואר באות ה' שם ז"ל וכסא העליון, הינו נקדה העליונה נחלקת לשלש טפין, כי תשובה צריך להיות בשלש תנאים כמו שכתוב (ישעיה ו) פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב, ואלו השלש בחינות הם נקדת סגו"ל, וסגול דא חמה, הינו פני משה כפני חמה, ע"כ. ואלו השלשה מבוארים קצת יותר בתורה ז' שמקבלים אותם מהצדיק (כמו שמבואר כאן שמקבלים אותם מנקודה העליונה בחי' משה), בחי' עצות של זרע אמת ע"ש. ולכן רבינו לא ביאר כל כך הענין של אלו השלשה דברים, א' כי הוא מדבר בעיקר התשובה, וגם שאלו השלושה צריכים לקבל ממש מהצדיק, בחי' עצות של זרע אמת, ואי אפשר לכתוב אותם סתם בכלליות, אלא כל אחד צריך לזכות לקבל אישי מהצדיק (ולאחר שכבר התחיל את עיקר התשובה).

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בתורה כט שבלי הצדיק ותיקון הכללי, הדיבור אסור - והשפחה בישא, עת רע שולטת, ונראה לע"ד שזה ממש הבחי' של החיריק כאן, שהוא נגד עמלק, שנראה שחייו במקרה תחת הכ"ח עתים, ולכן הולך רכיל מגלה סוד, כמבואר שם, כי מבואר שם שמחמת פגם בהדמים וגידין נעשה פירוד בין קב"ה והשכינה ח"ו, ולפ"ז נראה שהדיבור תהיה כמקרה לילה, ולכן צריכים לדום, עד שזוכין לתקון הכללי ודעת מהצדיק, שהוא בחי' הנקודה עליונה של האלף, ואז פתח פיך, כמבואר בריש תורה כט, שעם הדעת הנפש טוב, דהינו שהדיבור נשמעת, ונשמעת מלשון ביאה ויחוד כידוע.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

[וע"ע בתורה פב, שרבינו מפרש את הענין של שומעים חרפתם ואינם משיבים (ואגב, עליהם הכתוב אומר ואהביו כצאת השמש בגבורתו, שרבינו מפרש שם שהוא ענין שלהבת י"ה, שזה יכול להיות הבושה, א"נ לענינינו יכולים לפרש שזה לכאו' ענין של פני משה, יוד עליונה) שזה בחי' חש-מל, חש לשון שתיקה, ומל לשון מילה – חתיכת הערלה, ובתורה יט רבינו מפרש שצריכים חשמל, חיות אש ממללות, שח"ש זה בחי' חוה, דיבור, חיות אש, שהדיבור של לשון הקודש ממללות, חותכים ומפילים המ"ל – ע' לשונות העכו"ם. והנה ח"ש בגמטריא חק"ר דבר – חרק – השתיקה של היוד התחתונה. ועוד רמז לזה בפסוק (תהלים צא) כי הוא יצילך מפח יקוש, שהר"ת בגמטריא פה, והס"ת הם ח"ש, א"ך בחי' אהי"ה. ואכמ"ל.]

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב יש לפרש בזה מה שאנו אומרים בתפילה, ומי דומה לך, ולשונות הכתוב כמש"כ (ישעיה מ:יח) ואל מי תדמיון אל וכדומה. שהם מרמזים על ענין זה של דום לה', עד כדי כך שתגיע לדרגה זו כביכול של הש"י, להיות בבחי' אדם היושב על הכסא. וכל אחד בזה כפום מה דמשער ליביה עד כמה לך דומיה תהלה אמרו לה' מה נורא מעשיך.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה ענין הקול דממה דקה (מלכים א:יט:יב) שבו שומעים את ה"י, דהיינו לשמוע המ"ה בד"ם (וכמבואר בתורה נו שהדיבור מן השמים הוא בדופק שיבידים), וזה דממ"ה, שם מ"ה, עם הא' של וא"ו ברבוע, שמקבל מאימא עלאה. וזה מי כמכה בעל גבורות ומי דומה לך, כמכה עם האותיות בגמטריא דממה.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לעניות דעתי, שיש לסדר תורה זו ככה, שדם הוא פעמיים כ"ב אותיות, שהם הרצונות סתומות רותחין בדם. ודם גם מלשון אדמימות, ודינין שצריכים להמתיקן בשורשן, כדלקמן (ויש לכוון עוד שי”א פעמים דם עם ד' כוללים בגמטריא פחת, שענינו עצלות ועצבות כמבואר בתורה ד' (וכן הוא הגמטריא של הפסוק (ישעיה מג:כח) ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגידופים), והרי זה הכבדות בדפק. וי”א פעמים דם עם הי”א כוללים בגמטריא המתן, שזה התיקון המבואר פה בתורה ו' (כי ענין י”א זה להכניע הקליפות שנאחזים רק בו”ה, וה”ס י”א יריעות המשכן (שבבחינתם הדם זורמת כמבואר ברמ”ד וואלי פרשת תרומה) וכן י”א סמני הקטרת, כמש”כ הרמח”ל לכוונת הקדיש, שלכן אותיות יתגדל ויתקדש הם י”א, כדי שיסתלקו משם י”א ניצוצות שבהם, ויעלו למעלה במקום הקדושה עכ”ל), וצריכים להפוך את הפח”ת לפת”ח, וזה גם בסוד הג' אבות, ג' תפ”חין קדישין בחקל, ופת”ח וג' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). והד' של דם, מורה על נטיה למטה – היינו צורת הד' שיש לו שני קירות שסוגרים מלמעלה, ועל ידי הדמימה (בחי' המתן, חיכוי ותקוה לישועת השם), בחי' דום, כאילו מיפן את הד' לנטות למעלה בכיוון החולם ו' . וזה בכח אהי"ה ברבוע (דפ”ק, שהוא ע”ב בריבוע, שהוא חיות מאבא עילאה, עם הד”ם של אהי”ה ברבוע, שהוא מאימא עילאה, עולים דר”ך עם האותיות והכולל), וזה בחי' הכסא, שהוא ה'הסתר דבר' של כבוד אלקים, הס (לשון שתיקה) ת"ר שמשיג שלום בעצמי, ואח"כ צריך להשלים את הא' על הדם, לעלות לדרגת אדם היושב על הכסא, ויש לו להתודות על התשובה הראשונה, וידוי זה לשון של מודה, שהוא בעצם אותיות ד"ם הפוכים – מ"ד. ומ"ד זה הוא הידוע למיין דוכרין, שמקבל הטיפות זרע מהצדיק נקודה עליונה. ועל כן פעמיים דם בגמטריא לובן, והוא תיקון על הפ”ח הנ”ל בחי' יפיח אמונה יגיד צדק (משלי יב:יז), ככל הנ"ל.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

[וי"ל לשון התפילה: והחזירנו בתשובה שלמה לפניך, שבפשטות מכוונים לזכות לתשובה שלמה נוכח פני השם, אכן יש לפרש יותר לענין תשובה על תשובה, שמכוונים לחזור בתשובה עד כדי כך שנזכה להיות כביכול הפנים של השי"ת, וכמו שאיתא בזוהר הקדוש שהצדיקים הם אנפי השכינה (וכן עיין בלקוטי מוהר"ן סוף תורה קעב – ראה נתתי לפניכם וכו' לפנים שלכם וכו'), וא"ש בס"ד].

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ד] הנה לעיל כתבנו שלכאו' תשובה על התשובה אינה ענין של שתיקה, וצריך עיון בזה כי מהכתוב בסוגריים באות ו' משמע שאכן הג' ענינים של התשובה הנ"ל הם פעולים בשביל הדמימה. וז"ל רבינו שם: וזה פרוש משמניהו – מלשון שמנת עבית (כלומר מחמת שאוחזין עצמן בבחינת (דברים לב) שמנת עבית), הינו בשביל זה שומעין חרפתן ואינם משיבים, כי זה עושין בשביל תשובה על עוונותם, כמו שכתוב (שם) וישמן ישורון (בחינת השמן לב וכו', ואזניו, וכו', פן יראה וכו', שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו), עכ"ל.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת יש לכאו' סתירה על דברים הנ"ל מסוף התורה, ששם מבואר שענין מה ששותקים לחבירו כשמבזין אותו הוא ענין של לדון לכף זכות, שעי"ז בונים כתר מפוארת להשי"ת ע"ש באריכות. ולכאורה הוא ממש טעם אחר לגמרי, ונפקא מינה כאשר הבזיון הוא מגוי או מעצם הכרת עוונות האדם בעצמו, כאשר המפרשים כתבו על התורה הזו שזה עיקר הבזיונות שצריכים לקבל בשתיקה [ונראה להוסיף שלעולם תהיה בושה בזה שהש”י כבודו מלא כל העולם, והנה האדם נמצא בעולם, וכאילו מציאותו של האדם חוצץ ואינו מראה כבודו, ודו”ק למעשה], והרי ממה נפשך, אם בזה הוא דן את עצמו לכף זכות איך הוא יתחיל לעשות תשובה בכלל (אכן זה לא פשוט, כי אדרבה האדם צריך לדון גם את עצמו לכף זכות, ואכמ”ל ויבואר מתוך דברינו בהמשך ב”ה)?

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ונראה לענ"ד בס"ד, שבתשובה הראשונה, מה ששותקין זה בגלל שאוחזין עצמן כמחויבים וכו', וע"י שתיקה זו, תשובה ראשונה זוכין לכבוד עולם הזה (כמש"כ אות ג'), וזה בעצמו בחי' השלמת הא' – וסתימת לשון רבינו באות ה' שעל ידי הדמימה עושין את האלף מדויק, אבל כל זה רק בזעיר אנפין, בבחי' הנקודה התחתונה, בחי' שלום בעצמי ושלום בית [וזה הענין של זביחת היצר, כי המזבח מביא שלום כידוע ואכמ"ל] ושצריכים לסבול הרבה בושות לנקות את עצמו מהבגדים הצואים שמונעים ומפסיקים מהקדושה של ארץ ישראל, כמבואר היטב כל זה בתורה יד. ורק אז זוכים לתפלה ע"ש כל דה"ק, כי ממש קשורים כאחד לפה. וממילא מובן גם כן שעדיין חוקרים אחר כבודו, כי רק השיג בחינת שלום בעצמותיו וביתו. ואז מתפללים על השכינה ולזכות לשלום הכללי [וממילא לא יחקרו אחר כבודו], כמבואר בתורה נז:ח בסוד אין בין חמץ למצה אלא משהו, שמפרש שם מי זה בא מאדום חמוץ בגדים, אדום זה בחי' כבד (הנ"ל) וחמץ זה בחי' הכנעתו בחי' תענית וכו' – זה בחי' תשובה ראשונה שהדם יוצא מהפנים, שמשתיק חרפות הרצונות רעות הרותחים בדם, בחי' תיקון הכבד, בחי' תענית הנ"ל. ואז יכולים לזכות שעל ידי ענג אכילת שבת נשלם הדבור לשלום. ואין דומה שלום של התענית שאין לו פה, לשלום של שבת שיש לו פה, ובבחי' מדבר. וע"ש שהחילוק ביניהם הוא משה"ו נוטריקון והיה מעשה הצדקה שלום, א"ש ממש לתורה ו', כי משהו זה – משה – ו', משה זה נקודה עליונה, וו'. כי הנקודה תחתונה היא הדמימה בחי' התיקון של חמץ בתענית, וכדי לזכות לשלום של שבת, בחי' תשובה על תשובה, בחי' יום שכולו שבת של עולם הבא, צריכים פה, וזה צריכים עוד את הו' וי' עליונה – משה, להשלים את האלף.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר שמגיעים לעשות תשובה על התשובה, זה בחי' כבוד עולם הבא, ממש בחי' הנקודה העליונה של הא', ובזה זכה להשלים את הא' בפעם שניה, בבחי' עלאה, שבזה כבר מגיעים להיות אדם היושב על הכסא ודן ועושה משפט כנ"ל, אז עיקר הנסיון הוא לדון את המבזים לכף זכות, ויש בזה חכמה של השלשה דברים הנ"ל שצריכים לזכות לקבל מהצדיק כנ"ל.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל ענין השלושה מצות שנצטווינו בכניסה לארץ ישראל, די"ל שהכניסה לארץ גופא בחי' תשובה הראשונה, כי ארץ לשון רצון וכתר, וכל העולה לגדולה בודקין אותו, וארץ ישראל בחי' של ארץ החיים, וכו'. ואז יש את הג' מצוות, תחילה למנות מלך – כי זה התשובה השניה שייך כבר לצדיק בחי' מלך שכבר השיג הכתר והכבוד של עולם הזה. גם מלך בחי' לב (כמובא בסוף תורה יב). והמלך צריך להמשיך רוח חיים (בחי' ו') לתוך ממלכתו על ידי שמוכיח את כל ממלכתו (כמבואר בתורה נו) שזה ממש הענין של הבושה בבחינת הואו. וכן מבואר בתורה לח:ו שמשה רבינו היה מאיר לעם ישראל את היראה והבושה והוא בחי' בהלו נרו עלי ראשי, וזה ענין האהל בתורה ו'.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תאמר הלוא מבואר בתורה ו' שהצדיק הוא בחי' היוד עליונה של האלף, ואיך תאמר שמניית המלך, שהוא בחי' הצדיק, הוא בחינת הואו שבאלף? - ובאמת כן מצינו בכמה מקומות בלקוטי מוהר"ן שהצדיק נקרא שמים ('שמים הוא בחינת הצדיק על שם אש ומים' – תורה קיד), ושמים הינו רקיע כמו שכ' בתוה"ק ויקרא אלהים לרקיע שמים, והוא הו' שבאלף, ואיך מפורש כאן שבחי' משה הוא היוד עליונה? ונראה לעניות דעתי שהתירוץ לזה מפורש בתורה יג:ה שכתב ז"ל וכסא שבבחי' נפש הוא נפש החכם שנתכסה וכו', והאדם היושב על הכסא הוא דעתו של החכם, ע"ש, הרי מבואר להדיא כמו שמבואר בתורה ו', שהדעת של הצדיק הוא הבחינה של היוד עליונה של האלף שהוא בחי' היושב על הכסא, יוצא שהואו שהוא בחי' הכסא הוא בחינת נפש החכם, ונמצא שזה בחינת מלך – נפש החכם.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ואז יש מצות הכרתת עמלק, בחי' ויחלוש יהושע את עמלק לפי חרב, בחי' לחישה שאז נזכה להשתיקו לגמרי, בחי' דמימה. וזה גם כן בחי' וידוי כמו שמצינו (שמואל א:טו:יג) ששאול התודה (כמו הוידוי על מצות ביכורים שהוא חיוב לטובה, ואף שלשון רבינו בתורה ו' ברור מללו שהוידוי הוא על חסרונו שלעבר, ודוק, וגם תעמיק עם מה שמבואר אצלינו לקמן אות ז) 'הקימתי דבר ה',' הרי שמתודה על התשובה הראשונה. ואז יש מצות בנין בית המקדש שהוא על ידי בנין כל הנקודות טובות. כי עמלק לחם ושלט דוקא על הנחשלים בעם. וזה העבודה כאן בפרט בתשובה השניה כמבואר אצלינו לעיל בענין קשר תורה תנינא פב לכאן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ה.ב] ולפי מה שפרשנו בס"ד י"ל כמין חומר מאמר חז"ל במסכת אבות (ב:ד) בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך, כי כבר פירשנו לעיל שתיקון של דם לה' הוא בדם, שהוא בחי' נפש ורצון. אז ככל אשר האדם מבטל את רצונו כהוראת רבינו כאן, ואז יזכה להיות צדיק כזה שאין בעצמו, בדמו, שום בזיון לקיים עיקר התשובה לידום לה', אלא בהתחבר לאנשים פחותים ממנו כמו שפירשנו, נמצא שמה שמעיקרא הוא בטל רצונו זה היה ממש כדי שישיג את העבודה הזאת שיביא לבטל רצון אחרים, הדם והבזיונות שלהם, מפני רצונו, בס"ד.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ולפי זה אתי שפיר בענין המתן, שהוא גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. וכן "מודד אפרסמון" שהוא המשל שרבינו הביא מהגמרא יומא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי כל הענין לתקן את הדם שהוא ריבוע אהי"ה, אז מתקנים על ידי הדמימה, אבל דמימה זו היא רק בבחי' התשובה הראשונה, אבל מצד תשובה על התשובה, יש דיבור דייקא, בחי' וידוי על זביחת היצר הרע שעשה בתשובה הראשונה, ובזה התשובה על התשובה צריכים לדון את המבזים לכף זכות, שזה הדרך לעשות נגינה, ובונים את המשכן (נקודה עליונה של הא') כמבואר במ"א. (וכן בענין תיקון החלל פנוי שצריכים דייקא לשתוק שם, זה רק מצד אדם פשוט, אבל מצד הצדיק בחי' משה, הוא דוקא יש לו שיר וניגון שמתקן שם, כמבואר בתורה סד). ולכן דייקא לזה שהתחיל לעשות תשובה אומרים לו המתן, דהיינו שיזכה לא סתם לשתוק, אלא להשיר פשוט כפול משולש מרובע (שהוא באמת יתן ריח טוב...).

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בערכין (יא.) שרב מתנה אומר ששירה היא בשמחה וטוב לבב, מה שאפילו לימוד תורה אינה אלא בשמחה (וע' תוספות שם שהקשו שמצינו שתורה ג"כ נקרא טוב, וע"ש מה שתירצו). וזה רב מתנה דייקה, מתנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הד' כוללים. ואולי זה מקור המילה של מתנה, כי נקרא על תכלית כל המתנות – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ז]והנה י"ל שבתשובה לתשובה חוזרים להכרה שאפילו הרע שעשה בתחילה, שעליה הוא קיבל את תיקון הבזיונות של תהליך התשובה הראשונה, עכשיו בתשובה שניה חוזר להכרה שגם מה שעשה היה רצון השי"ת שיהיה נעשה כך, ובטוב ובצדק נעשה הכל בהשגחה אלהי. ואפילו אם נאמר שהתשובה על התשובה הוא עוד לא זה, אלא סתם חרטה על חוסר השגתו וקט עבודתו. י"ל שזה הענין שרבינו סתם באות ה' 'ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה שהשמש מאיר ללבנה ונעשה יחוד בין משה ויהושע' ולא פירש בכלל איך זה קשור לתהליך התשובה [וע' לעיל מה שפרשנו בענין התחברות תורה תנינא פב לכאן, שצריכים לכוון שגם הצדיק מקשר את עצמו אליך, בחינת אומרים לו המתן כדי להתבשם איתו, ובזה הצדיק בעצמו מקיים עיקר התשובה של דם לה', שלפי זה א”ש שעל ידי שמצליחים בתשובה מתיחדים ממש עם הצדיק. ועוד יש להזכיר הסיפור של שנים קדמוניות ממלך ענו, דהיינו שכל כמה שהאדם מכיר ומודה על חסרונו, בזה הוא מביא שהש”י יגלה את עצמו אליו. ועוד ענין חשוב כלול פה והוא ענין הקיווי של דם לה', שלא סתם שותקין אלא מקווים לה', ובעצם כל צמצמום ממילא הוא בקיווי לה', וישועת ה' בקו הא”ס מלשון קיווי, יעו' כל זה מבואר היטב בדרוש הקיווי של הרמח”ל המודפס בספר אוצרות רמח”ל]. ואולי י"ל כנ"ל שהאדם תמיד צריך לעשות תשובה על תשובה כפשוטו, אכן כל פעם שיזכה להתשובה העליונה, וישלים צורת האלף, יהיה נעשה היחוד הזה, שהיחוד הזה יאיר לו האמת הנ"ל.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

וע' באות ד' לשון רבינו ז"ל וצריך להיות לו שני בקיאות, הינו בקי ברצוא, בקי בשוב, כמו שכתוב (זוהר ויקהל ריג: האזינו רצב.) זכאה מאן דעיל ונפק, וזה בחי' (תהלים קלט) אם אסק שמים שם אתה, בחי' עיל, בחי' בקי ברצוא, ואציעה שאול הנך – בחי' ונפק, בחי' בקי בשוב וזה אני לדודי ודודי לי. אני לדודי – זה בחי' עיל, ודודי לי – זה בחי' ונפק [וזה סוד כונת אלול], וזה עקר כבודו, עכ"ל ע"ש. והנה אף שרבינו משוה הלשונות של רצוה ושוב, לעיל ונפק, ומשוה את זה לאני לדודי, שבאמת קצת קשה להבין איך הבחי' של שוב, הבחי' של נפק, שכולו סג אחורה, איך זה בחי' ודודי לי, ומוהרנ"ת פירש שהוא עבודה לעמוד בנסיון ולהכיר שאף בהירידה הכי גדולה שנפלת השם יתברך אצלך, אבל הלשון קצת קשה, שמשמע כפשוטו שדודי לי במפורש, וי"ל שיש בזה רמז למה שכתבנו, שלאחר שזוכים להעיל והרצוא, יכולים לזכות לגרום להיחוד שיאיר לך איך שדודי לי, וכל זמן שהיית בשאול, הנך, הש"י היה אתך, וזה השני לשונות הנ"ל רמוזים על בחי' זאת, וכן מרומז במה שמקדים את הרצוא לשוב בדרכי התשובה, שלכאורה האדם מתחיל במצב של השוב. אלא שיש ענין של השוב והנפק שהוא עוד למעלה מהרצוא, וכמו שרבינו העיד על עצמו שאצלו הרצוא בנקל והעבודה הוא בשוב. [ואגב, בענין עיל ונפק ע' בלקוטי הלכות ריש יורה דעה (הלכות שחיטה א:ג) ז"ל הינו שמי שרוצה לעשות תשובה אי אפשר לו להתקרב פתאם אל הקדשה, עד שיעבר וילך בכל המקומות שהיה תחלה ויצטרף ויתלבן שם, כדי שיעלה משם כל הניצוצות שנפלו על ידו, וזהו בחינת עיל ונפק וכו' עכ"ל. ונלע"ד שמוהרנ"ת לא בא למעט פשטות הענין של עיל ונפק בכללותה, רק הוסיף שהוא גם כן, בפרטיות, סובב על תהליך התשובה של הבעל תשובה שיצטרך לחזור על כל המקומות וכו'].

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אכן חייבים להעיר שמוהרנ"ת חידש הרבה בתורה זו, כי לולא דבריו הקדושים, היינו מפרשים שהשני בקיאות הם ממש בזה שעוסק בתשובה, והבקיאות של שוב הוא הבו"שה (אותיות דין כאותיות דין), דהיינו אפילו כאשר האדם עוסק בתשובה ומכיר ומתבייש מעוונותיו איך שהוא ירד לשאול תחתית, עם כל זה יתחזק להבין שגם זה היה רצונו יתברך. והבקיאות השני הוא לעלות מעלה מעלה שעי"ז שוב יבוא לבושה. אכן מוהרנ"ת מפרש שהשוב הוא על זה שס"ג לאחוריו שלא בתשובה, עליו להתחזק בבורא יתברך. וצריכים לומר שמקום הניח לו רבינו לפרש כן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שבכמה מקומות (למשל עיין תורה נו) רבינו גילה איך שדוקא במקומות הנמוכות מקבלים חיות מתורה יותר גבוה, ואילו לפי הדרך שמוהרנ"ת חקק פה בהסכמת רבינו – שאיני רואה סותר ההבנה הפשוטה, רק מוסיף הרבה ברוחב ובאורך – יוצא שהאיש שס"ג מאחורי הקדושה, ממשיך ומקבל חיות משם השם שכביכול יותר נמוכה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ח] ובענין ההמתן ע"ע בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פב, שגם כן הציע פירוש ודרך בכוונות אלול, ובענין הס"ג גילה שם שזה ענין להתחבר אפילו להפחות שבפחותים בעם ישראל כי על כרחך יש בו אלהות. ולפ"ז נראה כעין מה שפרשנו למעלה, שההמתן הוא ענין לחכות עד שמשיגים את האלקות באותו מצב.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ט] ויש רמז לזה התורה בכלליות בא' עצמו, שאל"ף בגמטריא מאה ואחד עשרה – אאא, רמז להבחינה המשולשת שצריכים תמיד לעשות תשובה על תשובה (ולא מספיק לרמז בשתים, כי צריכים לרמז שלעולם יש עוד תשובה) בשלושה בחי' של האלף.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

י] ענין הכף, לית כבוד בלי כף, שהוא הכתר, בחי' כי ימינך פשוטה (סוף אות ד), כי הכף הוא היד.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הדמימה, שכתוב באות ו' שעל שם השתיקה נקראים חכמים כי סיג לחכמה שתיקה. יש לציין לנוסח התפלה בשמונה עשרה, ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה... אתה קדוש... אתה חונן לאדם דעת. דאיתא במסכת שבת (לא.) על הפסוק (ישעיה לג:ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונה זו סדר זרעים וכו' חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות, ע"ש. והרי לפנינו, על ידי מי דומה לך, שהוא בחי' הדמימה של סייג לחכמה כנ"ל (לעיל בדברינו סוף אות א' וסוף אות ג'), שהוא בחי' שפיכת דמיו כמבואר באות א', שזה בחי' ומי דומה לך מלך (בחי' הו' שבאלף) ממית ומחיה (בחינת ישמע בזיונו וכו' -ויש להעיר עוד שדומה שמו של הממונה על בית הקברות והוא בחי' הדום רגליו כמבואר בריש שער רוה”ק תיקון יב. ויש להעיר עוד שזה ממש הענין המבואר בלקוטי מוהר”ן תנינא תורה עב ד”ה ועל ידי זה נעשה תשובה כי עקר התשובה היא על ידי הבושה ועל ידי זה המנהיג בחינת משה וכו' דהינו בחי' תשובה הוא בחינת שבת ובחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ”ל ועקר החיים הוא להשפלות של כל אחד, כי השפלות של כל אחד הוא יהיה נחיה, ויקום בתחיה כנ”ל וכו' וקם בתחיה השפלות של משה רבנו שיש בכל אחד מישראל בכל איבר ואיבר וכו' ע”ש כל דה”ק שכל הבחינות האלו הם נזכרים באותו סדר בשני התורות, ואכמ”ל), ועל ידי זה 'ומצמיח ישועה' בחי' הג' טיפי זרע שהם השלושה תנאים של התשובה בחי' סגול של היוד עליונה (סוף אות ה') שהם בחי' זרע של הצדיק כמבואר בתורה ז'. (וי"ל שפה נכלל סדר מועד, כי אדם מועד לעולם, אי נמי כי את ללדת ועת למות, וגם שכל הברכה תלוי בתקופת השנה) ומצמיח, בחי' סדר זרעים, ישועה זה סדר נזיקין כנ"ל, ואח"כ מברכים אתה קדוש, בחינת סדר קדשים, ואח"כ אתה חונן לאדם דעת בחי' סדר טהרות. וסדר נזיקין שדלגנו, מרומז בכללות הברכה שנקראת גבורת גשמים, בחי' חוסן שהוא סדר נזיקין.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב והכ"ף הוא כתר, בחי' אהיה, בחינת תשובה וכו' כי כתר לשון המתנה בחי' תשובה כמ"ש חז"ל הבא לטהר מסייעין לו משל לאחד וכו'.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הכוונות של הרמח"ל ביום הכיפורים כז"ל ותטהרו גי' תצמ"ץ ע"כ. תצמ"ץ הוא אהי"ה בא"ת ב"ש, ובגמטריא כתר.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת נח (בראשית ח:י) ויחל עוד, פרש"י לשון המתנה, ובתרגום אונקלוס – ואוריך, והרי הפרצוף אריך הוא כתר. וכן בפרשת העקדה, עה"פ שבו לכם פה עם החמור (בראשית כב:ה), תרגם אונקלוס ז"ל אוריכו לכון הכא עם חמרא, הרי שתרגם לשון שבו, לשון המתנה, ולשון אריך. והרי שבו אותו שורש של תשובה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

המתן. במסכת טהרות ט:ה המניח זיתים בכותש שימתנו שיהו נוחין לכתש. פירוש רע"ב שימתונו, שיתרככו ותהיה בהן לחלוחית, ע"כ.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו' – להפוך מדם לדום, דם לה'. יש להעיר שדם בגמטריא א"ל אחד, שהוא ממש סוד התורה, כמבואר בספר אדיר במרום (עמ' קיא), והרי זאת התורה אדם.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

בענין המילה דום ופירושו, עיין במועד קטן דף יח: דומי דמתא, פירושו חשודי העיר (פירוש המיוחס לרש"י, ורש"י ביבמות כה. ד"ה דומי), וביאור תיבת דומי כתב רש"י בסוטה (כז. ד"ה דומה) שהוא מלשון קילוס ודבור (-י"ל שהוא כענין התיבות ההפוכות, כמו לשרש שפירושו לעקור השורש), והיינו שהכל מדברים עליו כך. ועוד פירש ביבמות (שם) פירוש אחר, שדומי הוא מלשון 'בדדמי', והיינו שאין יודעים כן בודאות, אלא שאומרים כפי מה שנדמה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו' ע' מש"כ במסכת בבא בתרא דף פב., ובברכות ה:ג מודים מודים משתקין אותו.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג תשובה על תשובה. עיין בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א סוף אות ד' – עמ' כט.) שכז"ל והכסא עומד בדיבור פיו כי לא נבראו חיות הקודש עדיין, הגן מימינו ובאמצעו יריעה פרוסה של אור ומצוייר בו כל צלם ודמות בריות, ונשמות גנוזות באמתחת תחת הכסא. וגיהנם משמאלו ובו ז' מדורין, תשובה בין גן ובין עדן עומדת, ובית המקדש בנוי לפניו, ושכינת כבודו באמצעו. ושם מלך המשיח חקוק על אבן טובה שעל המזבח, ורוח אלקים מרחפת וסובל אותו וכו' ע"ש. והרי יש תשובה אחר שכבר מגיעים לגן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו'.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מצאנו מהאריז"ל עוד יחוד להפסוק אם אסק שמים, והוא בשער רוח הקודש (יחוד ד' עמ' קד) על הפסוק תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם (שהם המדות י-יג של הי"ג מדות רחמים שבספר מיכה). אם אסק בחי' אהי"ה במילוי יודי"ן ומ"א אותיות של הפשוט ומילוי ומילוי דמילוי, ועם עוד עשר אותיות של קס"א בגמטריא רב"י שהוא גמטריא ליעקב, 'מאימא אל ז"א שהוא שמים והוא יעקב' וזה דומה להמבואר בתורה ו' שהשם קס"א נקודה עליונה, ויעקב הוא בחי' הרקיע שמים בחי' הו' שבאלף. גם אמת הוא בחי' אור הפנים, ומבואר שם שאמת הוא בחי' שם אהי"ה, וע"ש שדוקא צריכים להוריד ממשה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ועע"ש שתתן אמת, תתן זה בחי' פעמיים שם כה"ת שבו משה הרג את המצרי, והרי זה בחי' הנקודה תחתונה שהוא בחי' מחיית עמלק (ובתורה ו' – 'הנותן' בים).

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ועע"ש אשר נשבעת לאבותינו ר"ת בגמטריא כסא.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד שהחסד לאברהם שהוא בחי' הוי"ה כמבואר שם זה בחי' יו"י של האלף, גם בחי' הטיפין שיורדין מהצדיק הכלולים בהי' עליונה בחי' חסדים. וע"ש ליעקב חסד לאברהם שהר"ת בגמטריא חיים. וזה ג"כ ענין תורה ו' כמבואר אצלינו שזה ענין עיקר התחיה של הענוה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שם מימי קדם בגמטריא קס"א עם עשר האותיות. אכן לפי דרכינו, שדרך בגמטריא ס"ג קס"א, ולכן אחד עשר אותיות, הרי מימי קדם. אכן זה רק הדרך, ומימי קדם זה סוף הדרך שמשם כבר לא נסוג אחור והוא בע"ב.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' (סנהדרין כ') שלשה דברים שנצטוו ישראל וכו'.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

רבה בר בר חנה הלך לחקור במדבר – במידת ענוה. וכתיב (תהלים לז:יא) וענוים יירשו ארץ.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חיי מוהר"ן אות ב' כז"ל ואז שאלתי אותו איך שלש מצוות אלו הם בחינת תשובה, ענה ואמר זה תאמר אתה וכו' וכו' וזה היה בתחחלת חנוכי לחדש בתורתו הקדושה, שחנך אותי וכו' ע"ש. ובברסלב ראו מהתורה זו – קרא את יהושע וכו' - איך שרבי נתן הוא בחי' יהושע לרבינו. והנה בתורה גם כן מזכיר ז"ל ואצונו כי משה היה צריך אז למסור הכל ליהושע, ואין שלטון ביום המות (קהלת ח), כי בשעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ליהושע, ע"כ דייק ואצונו, אני בעצמי, כי חזררה הממשלה להקב"ה, ע"כ. ועי' ברש"י (דברים לב:מד) ז"ל שבת של זיוזגי היתה, נטלה רשות מזה ונתנה לזה (סוטה יג:), העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו, כדי שלא יאמרו וכו' ע"ש. (וע"ע בלקוטי תורה של האריז"ל פרשת ואתחנן ע"ה ויאמר ה' אלי רב לך, כי בתחלה היה רבן של כל נביאים, אח"כ בכל דור ודור, יצטרך לרב שילמדו, שיבא אליהו וילמדנו, ומתנוצץ בו הדור ואלם יהיה בתחלה לא יפתח פיו. ומצינו, שאף באותו זמן נתקיים בו קצת מזה, כמארז"ל לא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תורה, שנסתמו ממנו מעינות החכמה, והיה צריך ליהושע ללמוד ממנו, וזה ג"כ רב לך, שכבר יש לך רב, ומנו יהושע ע"ש).

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו' – מרומז הרבה בפסוק ריש חומש ויקרא.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא (א:ה) ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תורה ו' הולך על זביחת היצר, שהוא בחי' קרבן, וכאן מרומז עוד על שני הדמים (כמו שדרשו חז"ל הובא ברש"י שלכאורה כתוב דם מיותר), דם אחד של דמימה, בחי' והקריבו בני אהרן, מלשון קרב ומלחמה ובחי' יז נצחם שהוא ענין של הדמים שעוד לא עבדו את השם יתברך (תורה עה), להפוך להארץ הדם רגלי בשתיקה של דום לה', שהוא ענין קיווי וצפיה לישועת השם בחי' המתן שהוא גם לשון מתנה של מתנת דמים, וזה בחי' וזרקו, בחי' השליך על ה' יהבך. וזה בני אהרן, מלשון זריחה, מהלבנת הפנים או מהכבוד הנישגת. סביב, זה בחי' הענוה המבואר. אשר פתח אהל מועד, גם כן מפורש להדיא בתורה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג צריכים לעשות תשובה על התשובה הראשונה. ובזה מיושב השאלה המפורסמת על מה אנו מבקשים סלח לנו בתפילה שלאחר יום הכיפורים. ועל הקושיא הזו פעם תירצתי, שמבקשים סליחה על מה שחסר לנו באמונה שבאמת נסלח לנו.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג וצריך לאחז תמיד במדת התשובה וכו' כי מתחלה כשעשה תשובה עשה לפי השגתו, ואחר כך בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך. נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בספר חובת הלבבות (שער עבודת האלוקים פ"ג, וע' בספר לקוטי בתר לקוטי להישמח משה, ד"ה מאי).

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג כי על ידי תשובה זוכה לכבוד ה' וכו' צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה, כי מתחלה כשעשה תשובה, עשה לפי השגתו, ואח"כ בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך, נמצא לפי השגתו שמשיג עכשיו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחי' גשמיות וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה האדם עושה לעצמו מה שאסור לעשות לאחרים – עיין ברמב"ם הלכות תשובה ד:ד:ד ז"ל המתכבד בקלון חברו אומר בלבו שאינו חטא לפי שאין חברו עומד שם ולא הגיע לו בשת ולא בישו אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חברו או חכמתו כדי שיראה מכללו שהוא מכבד וחברו בזוי, ע"כ. וכן מצינו שלעתיד לבוא כל אחד נכוה מחופתו של חבירו, מהבושה, וכן מצינו (יומא לה:) הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף וכו'.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש מאמר רבב"ח: וז"פ משמנייהו, מלשון שמנת עבית (כלומר מחמת שאוחזין עצמן בבחי' (דברים לב) שמנת עבית), היינו בשביל זה שומעין חרפתן ואינם משיבים, כי זה עושין בשביל תשובה על עוונותלם, כמ"ש (שם) וישמן ישורון, (בחי' השמן לב כו' ואזניו כו' פן יראה כו' שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו), ונגדי נחלי דמשחא מתחותייהו, היינו על ידי השתיקה, זוכין לכבוד אלקי, שהוא בחי' שמן, כמ"ש (תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך, וזה בחי' (שם כד) מלך הכבוד, ע"כ.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו שמן רומז על תשובה, עיין בריש ספר ישעיה (פסוק ו) מכף רגל ועד ראש (-נקודה עליונה ותחתונה) אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן, ותרגם יונתן ז"ל ולא מחמדין לתיובתא אף לא זכון להון לאגנא עליהון, ע"כ ורש"י פירש דבריו ז"ל לא זרו וגו', כלומר לא נתרפאו לשוב בתשובה שלמה, ולא רככה בשמן – אפלו צד הרהור תשובה אין בלבם, עכ"ל.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וז"פ (תהלים מז) – את גאון יעקב זה בחי' וא"ו שבתוך אלף, בחי' אהל וכו' זה בחינת הרקיע בחינת הוא"ו שבתוך האלף וכו'.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שיעקב בחי' רקיע. יעק"ב, בחילוף אות ב' לאות ר', באותיות אי"ק בכ"ר, הרי יעק"ר אותיות רקיע.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, גם רבי עקיבה אותיות היעקב, יש ציון של הרמח"ל לידו, רמח"ל, מ"ל – בגמטריא ע', ח' מתחלף לק' באותיות א"ל ב"ם, הרי – רע"ק – רקע.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וז"פ (תהלים מ"ז) וכו' בחי' משה, בחי' נקודה העליונה של האלף, בחי' וממעל לרקיע דמות כסא, וכסאו כשמש, פני משה כפני חמה, כמאמר חז"ל (זבחים קיט) ר' שמעון אומר נחלה זו שליה, שילה דא משה. את גאון יעקב, זה בחי' וא"ו שבתוך אלף, בחי' אהל, בחי' אור, שמשה מאיר ליהושע, כמ"ש (בראשית כה) ויעקב איש תם יושב אהלים וכו' ולמנות להם מלך זה בחי' גאון יעקב, בחי' (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב, בחי' מלך, ולבנות להם בית הבחירה, זה בחי' משה, בחי' דעת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר ענין הא' שהוא יו"י בגמטריא הוי"ה, וזוכין לכל זה על ידי שם אהיה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדן ידין, על ספר קרנים מאמר ד', ז"ל מה שמקשי המקובלים והביאם בעל הפרדס בשער השמות פ"ג ד' הלא שם הוי"ה המקור אשר כל השמות מתפשטים ומסתעפים ממנו אפי' שם אהי"ה וק' למה שם אהיה בכתר שאין בו השגה כלל ונעלמה מעיני כל חי, ושם הוי"ה בת"ת, ונפלה מבוכה בין המקובלים ורבי' משה קורדואירו פירש בשם שערי אורה שבאמת שם אהיה בכתר בראש, אבל שם הוי"ה שבת"ת עיקר האילן כמו שרשים היוצאין מגוף האילן וע"ש. ובאמת אינו ק' מידי שסוד שם הוי"ה שבת"ת הוא סוד הדעת בסוד משה יעקב הם מרכבה ל"ת, והקשו המקובלים והלא אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד, ומתרצים, משה מלגאו יעקב מלבר בסוד משה מרכבה לנשמת הת"ת הנק' תוך ואמצע סוד הדעת הנעלם העולה למעלה מן הכתר ויעקב גוף התפארת וסוד הוי"ה בניקוד חש"ק ר"ת חולם שבא קמץ הוא במרכבת יעקב אבינו שהוא מבחוץ מלבר, אבל הוי"ה שבנשמת ת"ת דעת הנעלם הקדוש שהוא סוד חולם כולו הוי"ה ב"ה שהוא בסוך עץ החיים ובאמצע שהוא מלגאו, ויש בזה רזין נפלאים וכו' , זה כוונת הקדוש, ראש הוא המקור באמצע פי' אהיה בכתר שהוא ראש לכל הספירות, ואם תקשה הלא הוי"ה הוא המקור ועיקר, ולמה הוא בת"ת, ומת' והוא המקור באמצע, ר"ל והוא סוד הת"ת נשמת ת"ת מרכבת משה שבו סוד אמצע כדפי' תוך עץ החיים שבו שם הוי"ה בחולם בסוד דעת הנעלם ע"ש.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה – והנה מבואר לעיל שעל ידי הדמימה והשתיקה ששותקין לחבירו כשמבזין אותו, על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחי' כתר וכו' וכו' כך כל אחד מישראל הוא בחי' כתר להשם יתברך, וצריך להכניס בו כל מין אבנים טובות שאפשר למצוא, דהיינו שצריכין להשתדל לחפש ולבקש אחר כל צד זכות ודבר טוב שאפשר למצוא בישראל, ולדון את הכל לכף זכות וכו' וכו' כי לפי דעתו וסברתו נדמה לו שראוי לו לבזות אותו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

על דרך צחות יש לפרש, דקיימא לן (משלי כא:א) לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפץ יטנו. ולכן כל מה שמחשיבים איש ישראלי להיות אבן טוב בכתר המלך, הרי יש לו יותר מבחינה זו שלבו נטוי על ידי השם יתברך, ולכן בודאי צריכים לדון אותו לכף זכות כי מבינים היטב שכל מה שעשה היה חפץ השם להשיגו.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה: שעל ידי הדמימה והשתיקה, ששותקין לחברו כשמבזין אותו, על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחי' כתר וכו' כי צריכין להזהר מאד לדון את כל אדם לכף זכות, ואפלו החולקים עליו וכו' וכו' כך כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שכל ענין של ישמע בזיונו וישתוק אינו אלא כאשר הבזיון בא מיהודי, אבל אם הבזיון בא מגוי, שאין ענין לדון אותו לכף זכות, אין ענין. אם לא שנדחוק שענין זה המבואר בסוף התורה אינו אלא תוספת טעם על עיקר התורה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לפרש, כי כבר פירשו ומקובל אצל אנ"ש שהענין של ישמע בזיונו קאי בין אדם לעצמו, שהאדם שותק מול כל הרע שיודע בנפשו שנכשל בו, - והנה אפילו בזה יש להעמיק ששתיקה זה הוא ענין לדון את עצמו לכף זכות, ודוק, ועל כל פנים, כן יהיה כאשר הבזיון יבוא מגוי, שכיון שהאדם שומע את זה, באמת לא משנה מאיפה הוא בא, ועל פי יסוד הבעל שם טוב בקונטרס עקרי אמונה האדם יכול לקבל מסרים עליונים מגוי, והרי הוא דומה ממש לענין הנ"ל ששותק בינו לבין עצמו מלפני חטאותיו וחסרונותיו. אכן גם זה לכאורה תלוי במה שביארתי בס"ד בסוף מסכת גיטין – דף פח, שגט מעושה על ידי גוי אינו כלום, ואינו בכלל יסוד הבעל שם טוב הנ"ל, כי יסוד הנ"ל מיוסד על האיש שעולה לבחי' עולם אצילות ומבין שהכל מהשם יתברך, אבל אדם שצריכים לכופו ליתן גט, הרי המכות שהוא מקבל הם מגוי ממש (אפילו שהיהודי אומר רוצה אני, ודוק). וכן לענינינו, כל זמן שהאדם לא יבין שהגוי המבזה אותו אינו אלא שהשם יתברך מוסר לו רמזים, וחושב שהגוי עושה לו את הרע, אז יש לצדד כנ"ל שאין שום ענין לקבל הבזיון, ואדרבה יש למחות, כמו שאם יש גוי כופה יהודי ליתן גט, לכאורה צריכים למחות.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ז'

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה בקיצור נמרץ על ידי אמונה שזה רק על ידי אמת שזה רק על ידי הצדיק זוכים לגאולה ולכל התורה ע"ש וזה ממש הסדר של תשרי שמתחילים עם ראש השנה בחינת אמונה תשורי מראש אמנה ואז יש יום כיפור בחינת אמת כי היא בחינת החותם והחותם הוא אמת. ואז מצטרפים עלינו הצדיקים האושפיזין בסוכה וזוכים לגאולה ואז זוכים לכל התורה בשמחת תורה. והחכם עיניו בראשו ורואה ומבין שהכל על ידי הצדיק אז הוא כבר יודע להיות באומן ראש השנה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום: תהומות – ע' באדיר במרום (עמ' קלה) שתהומות הם יסודות הנוקבא המעלים מ"ן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב אבל אי אפשר לבא לאמונה אלא על ידי אמת. כמובא בזוהר (בלק קצח:) והיה צדק אזור מתניו ואמונה וכו' (ישעיה יא:ח), היינו צדק היינו אמונה, ואמרו שם, אמונה אתקריאת, כד אתחבר בה אמת, ע"כ [לשון הזוהר אצלנו, בשעתא דאתחבר בה אמת לחדוה, וכל אנפין נהירין, כדין אקרי אמונה וכו'].

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לבאר בפשטות דברי הזוהר שהיה סלקא דעתיה שצדק ואמונה הם אותו דבר, והוא תמוה שלכאורה הם שני דברים שונים לגמרי, הגם ששניהם ממידת המלכות. אלא שכלפי המקבלים כל משפט שיצא מלמעלה, צריכים לקבלו כצדק באמונה. וכל משפט יצטרך את זה. ועוד קשה להבין את הזוהר, כי איך יהיה צדק בלי אמת. אלא שתירץ הזוהר שהאמת של הצדק הוא רק כלפי אותו ענין subjective, ואילו אמונה מושרשת באמת לאמיתו – objective.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד הבאתי כל דברי הזוהר בישעיה יא:ח והארכתי שם.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד כתב ז"ל ודע, שעל ידי מצות ציצית האדם נצול מעצת הנח, מנשואין של רשע, מבחינת נאוף, כי ציצית שמירה לנאוף, כמובא בתקונים (תיקון יח): ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם (בראשית ט) - זה בחינת ציצית. וערות אביהם לא ראו - כי ציצית מכסה על עריין עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים להתבונן על זה שהציצית מכסה על הערוה ומציל מנאוף, כי הלוא עיני האדם מרגלים ומחפשים את הערוה חוץ ממנו, ומה שייך לזה הכיסוי של הציצית על גופו. אלא כבר ידוע מהגר"א שהגדיר את נאוף כעבירה בין אדם לעצמו (כי הוא הגדיר שלוש סוגים, בין אדם למקום, שהאדם פוגע רק בהשם יתברך ח"ו, ובין אדם לחבירו, שהאדם בעיקר פוגע רק בחברו, ובין אדם לעצמו, שהפגם והפגיע הוא בעיקר רק בעצמו). ועל כן מה שהאדם מצליח לכסות את ערותו, בודאי מתקן לו את הראיה והבטה והדעות שלו, ולא יכשל בנאוף. וכמו שמצינו אצל יהושע הכהן הגדול שהיה לבוש בגדים צואים מבחינת בניו שהיו נשואים לנכריות (ועי' בענינו בזוהר פרשת פנחס דף ריד, וכ' שם ז"ל אלבישיניה לבושין אחרנין מתתקנן, דבהו אסתכל בר נש בזיו יקרא דמאריה ע"כ, והרי גם כן מבואר שההסתכלות תלוי בלבוש) כי הפגם של עריות הוא פגם בלבוש האדם. וכאשר האדם זוכה לבגדים צחים וזכים, בבחינת כנפי מצוה של ציצית, אז בודאי יהיה שמור מכל פגם נאוף.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מה שכתוב בתהלים (כה - תחנון) עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי. רגלי זה בחי' לבושים, כי הוא בחינת הרגל, דהינו המדות של האדם והרגלו, יידוע שהמדות של האדם הם לבושו, ולכן דיקא על ידי הדבקת העינים אל השם יזכה לתקן המדות וההרגל.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה ז"ל מה שאין כן אם מאמין שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד, והוא מחיה ומקים הכל תמיד, והוא למעלה מהזמן, אין כאן שכחה, עכ"ל. ולפ"ז יש להבין מה שהאריז"ל גילה (שער רוה"ק יחוד י"ח למהר"י גדליה, עמ' קא) שעקר שהכחה היא באה בעבור הכעס ובעבור שמוש בשמותיו יתברך, ע"כ. כי המשמש שמות השי"ת ממשיך הכח של חידוש העולם, ועל כן באשר האיש אינו ראוי ועומד על רמה זו, ישאר קרח משני צדדין, כי מצד אחד הוא המשיך עליו להיות חדש, ומאידך גיסא לא זכה לההתקשרות הדרושה כדי לידע דעת עליון.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן ביותר מה דאיתא בספר המידות (אות יב) שמי שאין לו זכרון יקדש את עצמו בקדשה גדולה, ע"כ כי צריכים לזכות למה שמבואר פה. וכן מש"כ שם (אות יג) שעל ידי שפלות תזכה לזכרון ע"כ. כי על ידי שפלות יכולים להביטול שצריכים כדי לקבל תמיד מחדש.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להזכיר גם את ענין הקבצן העור שזכר לא כלום כי כל העולם לא עלה בעיניו כהרף עין, הרי מזה שהזוכה לתכלית הזכרון עד אין סוף, אין לו שום הסתכלות בעולם הזה, שזה עיקר הקדושה כידוע.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

(השמטות השיכים להתורה הזאת): התפלה מסגל לזכרון כי תפלה הוא בחינת אמונה כנ"ל ושכחה הוא ענין שהיה לפנינו דבר מה ונשכח ועבר מאתנו והיא דרך ההנהגה על פי מערכת המזלות שמתנהג כסדר יום אחר יום והוא הפוך האמונה, מה שאין כן אם מאמין שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד והוא מחיה ומקים הכל תמיד והוא למעלה מהזמן אין כאן שכחה, עיין שם.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת נדרים מא. אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר וכו' כל חוזר לימי עלומיו שנאמ' וכו', הפכת בחליו (תהלים מא:ד) אמר רב יוסף לומר דמשכח למודו, עיין שם. והמהר"ל (חידושי אגדות ד"ה עד) כתב לפרש למה משכח למודו, על פי מה שפירש בכל הענין הזה של מחילת העונות וחזרה לבריאות, משום שרפואת החולי באה על ידי שחוזר גופו וטבעו להתחלה ראשונה, כי לולא זה היה מתרפא ממחלתו לאחר שנתקלקל טבעו מפני מחלתו, וכשם שגופו וטבעו חוזרים להתחלה ראשונה כך גם נפשו חוזרת למצב שהיתה כשנולדה, דהיינו בלא תורה, עיין שם. ולפי זה לכאורה כדי להשיג הזכרון בלי שכחה היה צריך לחזור למציאות של לפני ההולדה, וכעין היניק וזקן במעשה של השבעה קבצנים. ויש לדחות שכיון שמגיע לבחינה של למעלה מהזמן, הרי גם גופו דהשתא שייך לזה כמו גופו דאז.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

(השמטות השיכים להתורה הזאת): וכו' כי מס הוא בחינת השכחה וכו' ועד מאה שולט השר של שכחה וכו' וזה שהמתיקו חז"ל: מ"ם וסמ"ך, הינו מס שהוא בחינת השכחה, בנס היו עומדין, כי נס הוא הפך השכחה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות (לב:) התשכח אשה עולה (ישעיה מט:טו) אמר הקב"ה כלום אשכח עולות וכו' שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה שכתחנה, אמרה לפניו רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני – ראשי תיבוות מ"ס – אמר לה (ישעיה מט:טו) ואנכי לא אשכחך ע"ש. עולה, ע"ל בגמטריא ק' בחי'' שכחה. ועכ"ז ואנכי לא אשכחך, זה מעשה נס הנ"ל (אנכי – אנכי ה', לא – לא יהיה לך).

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ח'

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי תורה ח' עיין ערך תפלה – נ נח הרחב פיך ואמלאהו.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

בענין רוח הצדיק בהי"ג מדות של רחמים עמש"כ שם בס"ד בפרשת שמות לד:ו.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ברכת השיבה שופטינו, שפרשנו ע"פ תורה ח'.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

בכמה תורות רבינו מביא שאין יסורין בלי עון (תורה נו, ב:ז, ב:ח), הגמרא במסכת שבת נה: כז"ל וש"מ יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון ותיובתא דרב אמי תיובתא (ורע"א ציין להרא"ם פרשת וישלח ד"ה לכך אני ירא, ובפרשת שופטים ד"ה ריה"ג), ע"כ. אכן הקשו תוספות שהתיובתא שם אינה אלא לענין שאין מיתה בלא חטא, ודחו המפרשים ליישב. אמנם הרמב"ן (תורת האדם, דפוס וואשא דף נט.) כתב שלא נדחו דברי רב אמי לענין יסורין, ואף למסכנה נשארה כן בגמרא.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב דע שעיקר הרוח חיים מקבלין מהצדיק והרב שבדור וכו', ולקמן אות ח' – כי ארבע ציצית הם בחי' הרוח חיים, וכמ"ש (יחזקאל לז) כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא, סוף פרשת חיי שרה כז"ל אני אומר שבמלת 'צדיק' נרמזין ד' רוחות כהווייתן, צפון דרום ים קדם כי הצדיק (חסר!)ח, עכ"ל.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב כי עקר רוח החיים הוא בהתורה, כמו שכתוב ורוח אלקים מרחפת על פני המים – הוא התורה וכו' וכו' וזה בחינת רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד (ברכות ג: ) כי כנור של דוד היה של חמש נימין, כנגד חמשה חמשי תורה וכו'.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין בזה, כי בזוהר הקדוש משמע שהם אינם אותם בחי', ז"ל התיקוני זוהר (תיקון סט, קו: ) רוח צפונית נפיק לגבה (רוח הגבורות שבצד השמאל יוצא מז"א למלכות והיינו) דנשיב בכנור דוד (שנושב במלכות הנקראת כנור של דוד, ואז היא מזמרת ומשבחת לדוד כנ"ל, ור"ל שאחר שקבלה המלכות את הגבורות דרך נקב החזה של ז"א, ונתגדלה ונתקנה בכל פרצופה, אז היא חוזרת עמו פב"פ ומתייחדים, ואז) ורוח דרומית מסטרא דימינא (ואז היא מקבלת מז"א עצמות החסדים שבצד דרום שהוא בצד הימין, והוא בחינת מים שעליו נאמר) ורוח אלקים מרחפת על פני המים, דאינון מים מסטרא דחסד דתמן חכמה, ע"כ.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג רוח סערה שרשה מבחינת הגוף. על כן כל צדיק יכול להמשיך הרוח חיים אבל לא נוצר מהרוח סערה של הגוף רק כאשר תיקן לגמרי הד' יסודות. והשפלת הרוח סערה דיקא על ידי תיקון הד' יסודות שבזה סותם הצנורות של הרוח סערה. ועל כן הצלחת הרוח סערה הוא רק לשעה, בחינת כל דברים הגשמיים.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

במעשה מבן מלך שנחלף יש גן שבתוכו רודפים את האדם, והנה האדם בעצם נמצא בגן דא אורייתא (ח:ז) ועיקר התורה אצל הצדיקים (ח:ב) על כן כאשר הרוח סערה רודפת את האדם העצה הוא לעמוד אצל המלך בחינת שבת כמבואר שם, בחי' אנחה של וי אבד נפש, שממשיך הרוח חיים של התורה מהצדיק ולא יאנה לצדיקיא כל און. ואם מכניסים את הצדיק הזה לתוך הגן יתבטל הרוח סערה לגמרי.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד", ע"ש. וכן בספר אדיר במרום (עמ' פא, מכון רמח"ל) ז"ל כי רק הצדיק יש בו לפרות ולרבות, והפריה ורביה סודה: ורב חסד (שמות לד:ו), שהוא ריבוי החסדים, בסוד ור"ב חס"ד עולה פ"ר – פריה ורביה, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק הממשיך רוח החיים ומשלים החסרון מכפר העון וכו' והם ממשיכין רוח החיים אל החסרונות ובזה מכפרין העוונות (-ענין שהצדיק יכול לעשות תשובה בשביל אחרים – עיין חיי מוהר"ן אות ד"ש ומש"כ).

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל כתב בכוונות לברכת סלח נא שבשמונה עשרה ובעוד מקומות, שהמחילה נמשך מתיקון חנון, והוא השביל שתחת החוטם – שרוח החוטם יוצא שמה.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

סליחות ליום רביעי - באשמורת הבקר: חי רוכב על עב קל, אם תעלני במשקל צדקי כחול ים יתקל, ורשעי כנוצה ייקל. ואם נתיב ארצי מעגל ודיני כשור הנסקל. שקלה בפלס מהלל איש מפשעים מחולל, ע"כ. ולכאורה כל פעם שניצולין על ידי זכות אבות זה בחי' כפרת עונות. אם אינו אלא אריכת אפים.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

נוצר חסד לאלפים – שחסד, בחינת הרב דקדשה נוצר וממתיק בחינת אלופי עשו עיין שם.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

בבכוונות וביחודים של האריז"ל לכוון לד' יודין של ע"ב וכו' עיין שם. והרי הד' יודין הם בחי' בחי' הד' יסודות כאן.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה כדי להכניע הרשע צריך לרדת לתוך המדה והצינור וכו' – עמש"כ באות ח.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה כי באמת אין לו שום עברה רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות כי הרע עדין בכח כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה חס ושלום ע"ש.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ במסכת ברכות (לה:) שיש לפרש בזה מה שאביי אמר הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו להפריש ולהבדיל ולבטל הרע מהטוב הוא על ידי תורה ותפלה: וממשיך לגלות שתפלה הוא מחדש ממש את הבריאה. ומשמע שתורה בלבד לא מחדש וצ"ע. ולכאורה כי התורה בחי' יסוד אבא בחי' כח מה, בחי' הענוה והסובלת את הכל - בחי' הגן שכולם נמצאים בה, והם קובעים כביכול מהותה, כפי השגתם והאופי והשקפה שלהם כן יהיה להם. ורק על ידי התפלה שוברים את חותם הצמצום הזו של קטנות דעות הנמצאים, ומחדשים את ההשקפה שלהם וזה בריאה בכח, ואז כאשר יסתכלו וילמדו שוב בתורה יהיה בריאה בפועל. והתורה לא שינתה, רק השגתם והשקפתם נבראה מחדש, וכן יהיה ממש בטבע הנהגת העולם, שהוא כפי ההשגה של הנמצאים, כידוע בענין נסים להצדיקים. וממילא כאשר בא להשגה ובריאה החדשה נפלה מאליו ממילא הרע, כי כבר לא נמצא אותו סתימה וצמצום שהיה בתחילה בהשקפתו הראשונה. והוא לא חיפש אחר הרעה להסירו וכדומה, רק עלה וברא הכל מחדש, ובהחידוש כבר לא עמד הרע לסתום השגתו.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון מה החילוק בין רוח חיים של התורה לבחי' מעין גנים של התורה שהיא תפילה. ולפי הנ"ל נראה לפרש שהמעין היא התפילה שקדמה לברוא את המציאות החדשה, ואילו האווירה של המציאות החדשה בכח ובפועל על ידי התורה הוא הרוח חיים.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינת ציצית שנותן להאדם מעמד ברוח חיים של הד' יסודות המתוקנות על פי התורה הקדושה ולא כפי מציאותם בעולם הגשמי ששולטים בהם הרוח סערה כנ"ל.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח מבואר עוצם חטאת השותים יין ושכר וכל שכן סמים ח"ו שהם ממשיכים בזה את החיים שלהם מרברבי עשו הרשע רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ח:ח כי על ידי הד' כפנות, שהם בחי' הרוח חיים דקדושה, שהם בחי' הארבע ראשים הנ"ל על ידם וינערו רשעים וכו'.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בסוף ח:ח שעל ידי בחי' המשכת הרוח חיים הנ"ל שממשיך הצדיק גמור וכו' כנ"ל על ידי זה יכניע ויפיל כל השונאים וכו'.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בסוף התורה בביאור הפסוק רכב אלקים רבותים אלפי שנאן, שעל ידי קבלת התורה ששם הרוח דהרב דקדושה על ידי זה נתבטלין ונכנעין אלופי עשו וכו'. משמע שאינו צריך אפילו לרדת להם.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

וכן להלן שם בענין מכנף הארץ, שעל ידי הציצית מכניעים הרשעים.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו באמצע כתב שהצדיק יורד לפסוק ולשבר המדה רעה והצינור של הרשע.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שרק כאשר רוח הרשע צלחה, אז הצדיק צריך לרדת להפסיק ולשבר, אבל תמיד העיקר הוא להגביר רוח החיים, שזה מכניע הרשעים, ורק כאשר בשעתו הרשע מצליח, שרוחו שגבה, אז צריך לרדת לתוך אותו רוח להכניעו כנ"ל. וכן הוא באות ה', שרבינו דיבר שם על הרשע שהשעה משחקת לו, ושם כתב – וכשהצדיק רוצה להשפילו הוא מוכרח לירד להמדה הרעה ההיא שהגביר עליו הרשע וכו' עיין שם. ולכן י"ל שזה דוקא ברשע המצליח אבל להכניע בדרך כללי אינו צריך לרדת ממש לתוך המדה והצינור.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שיש בהם שנים עשר צרופי הוי"ה, בכל שעה יש צרוף אחר, וכל שעה נחלקת לתתר"ף חלקים וכו':

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בספר אדיר במרום (עמוד קצב) שהי"ב שעות היום מכוונים כנגד הי"ב תיקוני דיקנא, ואילו הי"ב של הלילה אינם אלא התפשטות של הי"ב של היום לחלק התחתון - כמו שרואים כאשר עבר היום בארץ ישראל ונעשה לילה הוא יום בעבר השני של כדור הארץ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר עוד שם (קצ-) שאלו הי"ב הם של הזכר בההנהגה של הששה ימים - ששת אלפים שנה. ותיקון הי"ג ונקה, היא נוקבא שכוללת כל הי"ב והיא ההנהגה של שבת - אלף השביעי. עיין שם פלאות. (ובספר באור הלקוטים האריך בענין הי"ב והי"ג עיין שם, וקבע שהצדיק זוכה לבחינת ונקה, שנקי לגמרי. אותי שפיר לדברינו לעיל, שהצדיק בחי' שבת והוא המלך שמתקן את הגן ונוצרו מהרוח סערה).

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ונקה - עם הד' אותיות בגמטריא אדנ"י ק', כמובא בהאריז"ל ורמח"ל שצריך לעשות את השם אדנ"י למאה, וכתבנו כמה פעמים בס"ד שלכאורה יש לעשות את זה ממש במדה היג של התיקוני דיקנא.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט אחרי מתן תורה הרחב פיך ואמלהו, וי"ל מה דאיתא בפסחים סח: שהכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ט – תהומות יכסיומו

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

הערות.

</div>



# Chapter ב.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/3/

# Chapter ב.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ותיקון לזה, שיהפך דם לדם שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים וכו' אז הקב"ה מפיל לו חללים וכו' ולבי חלל בקרבי (תהלים קט), היינו עי"ז נתמעט הדם שבחלל השמאלי. וזה בחי' זביחת היצה"ר, ועי"ז זוכה לכבוד אלקי, כמ"ש (תהלים נ) זובח תודה יכבדנני וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו שגם זבח לשון דם, עיין בספר מלכים כאשר אליהו עבר לאלישע, בפסוק (א:יט:כא) וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם וכו' ותרגום יונתן ונסי ית פדן תוריא והדמיה (-בפירוש יין הרקח: ולקח את זוג השוורים ונתחו. עיין בערוך ערך הדם ז"ל [אין שטיקען צערשניטען] (ע"ז לח) בגמרא ודלמא הדומי הדמי ועיליה, (קידושין עג) משלטי הדמיה אין בו משום אסופי ר"ח כתב משלבי הדמיה, כלומר אברים משולבות משלטי גדולות, וישסעהו כשסע הגדי (שופטים) תרגום והדמיה כמה דמהדמין גדיא, וינתחה לעצמיה (שופטים יט) תרגו' והדמ', עכ"ל).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, ם' בגמטריא ת"ר, יגביה כנשר, והרי דו"ם בגמטריא מצלת ים, וע"ה בגמטריא תורה ובגמטריא סמא"ל לילי"ת.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים וכו'

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

גם זה ממידות השם יתברך, עיין במסכת גיטין נו: אבא חנן אומר מי כמוך חסין י"ה, מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק, דבי רבי ישמעאל תנא מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלמים, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בענין ההמתן, נראה לעניות דעתי שלכן היוד תחתונה של האלף אינו מכוון ישר עם היוד העליונה, כי זה לא הולך ישר, כי אם בהמתנה באמצע. ובזה יש להבין אולי הטעות של הנוצרים שאוחזים את עצמן עם השתי וערב (וע' בקיצור הכוונות של הרמח"ל ליום הכיפורים ז"ל תעינו, בסוד עובד ע"ז, שעולים לקדושה בלי תיקון בסוד כמתעתע ע"כ. והנה מתעתע הוא ג"כ פעמיים י' ואכמ"ל), ודוק.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין המתן, הבא לטהר, שבא להשיג איזה דרגה של טהרה, אומרים לו המתן עד שאמדוד איתך, הרי שחוץ מהדרגה המבוקש, הוא זוכה שהמוכר, שהוא בחי' הכתר מתחבר לו, וזה עוד יותר גדול מהמדגרה שמבקש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בגמרא (יומא לח-לט) מביא את המשל הזה של תנא דבי אליהו – משל לאדם שהיה מוכר נפט וכו' לפרש המאמר של ריש לקיש של הבא לטמא והבא לטהר, וכבר הקשו איך מביאים מהתנא לסיוע את האמורא. ויש גירסאות אחרת, אבל לפי מה שלפנינו בגמרא יש לראות אותו ענין שעוד זוכים למה שהוא אפילו למעלה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הבחי' של המתן, כי זה לא השגת מדרגה מסויימת, אלא בחי' השגה של הכתר שלעולם היה איתו, ואין עולים אליה, אלא המתן עד שתשיג זה כבר איתך ואצלך.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אומרים לו המתן – עיין ברש"י בפרשת העקדה עה"פ (וירא כב:ב) ויאמר קח נא את בנך את יחידך וכו' ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך, ז"ל אחד ההרים, הקב"ה מתהא הצדיקים [ס"א משהא לצדיקים] ואחר כך מגלה להם, וכל זה כדי להרבות שכרן וכו', ע"ש. הרי לפי הס"א יש ענין ההמתן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שצריכים לעשות תשובה על תשובה, י"ל שלכן בשמונה עשרה מיד אחר ברכת השיבנו, שאנו חוזרים בתשובה שלמה, מיד אחר כך אנו מתוודים ומבקשים סליחה, והרי עכשיו ממש עשינו תשובה, ואולי אפילו זכינו לזדונות נעשו כזכויות, ועל מה יש לבקש סליחה, אלא ע"כ שאפילו הכי צריכים להתוודות ולעשות תשובה על תשובה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו'

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א] מבואר בתורה ו' הדרך להיות האדם היושב על הכסא (ע' סוף אות ו'), להיות שופט ודן כל באי עולם. וזה הדרגה מבואר בריש לקוטי מוהר"ן תנינא, שהיא דרגת מי שיכול לעשות ראש השנה לדון את הזולת, כי אי אפשר לדון את חבירו עד שיגיע למקומו, אז רק השי"ת שהוא מקומו של עולם יכול לדון (וברוך השם מצאתי בפירוש מהרמח”ל בפירוש הפיוטים שנדפסו בסוף קיצור הכוונות וז”ל והכסא מתפשט בהם להניגם – ואינו משתנה, והנה למעלה יש תמיד סוד “הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו.” וע”ש שכתב כמה דברים הנוגעים לתורה ו', למשל, שבחי' הדום רגליו זה בחי' מלכות, כסא זה בחי' תפארת), וגם הצדיק הוא בחי' וישת עליהם תבל, ולכן גם הצדיק יכול לעשות ראש השנה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שענין ראש השנה הוא של רבינו, שהש"י נתן לו במתנה, וידוע שרבינו גילה על עצמו שהוא בחי' בינה, ור' אברהם בן הר"ן האריך להביא רמזים על זה. ותורה ו' מפרש צורת אלף, וידוע שאלף בינה, זה חכמה ובינה. וכן מבואר בתורה ו' (בסוף מיד אחר סיום כ"י רבינו) שמדבר על בחי' למעלה מהבינה, כי מדבר מחכמה וביטול לאין סוף, וז"ל ואצנו – כי משה היה צריך אז למסר הכל ליהושע, ואין שלטון ביום המות, כי בשעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ליהושע, על כן דיק: ואצנו – אני בעצמי, כי חזרה הממשלה להקדוש ברוך הוא, עכ"ל. וזה ממש הבחי' שרבינו גילה בתורה ד' ע"ש באות ט, שמפרש איך שמשה רבינו ביטל כל ישותו, ובפרט בעת מיתתו התבטל לגמרי, וזה ולא ידע איש, אפילו משה לא ידע ע"ש. וזה הדרך שהאדם זוכה להעביר העוונות החקוקים בעצמותיו ע"י ווידוי להתלמיד חכם, בחי' ואיש חכם יכפרנו, בחי' נושא עון לשארית, להצדיק שהוא בחי' אין, ואז הצדיק מדריכו לדרך ה' עד ביטול להא"ס ב"ה. וזה בחי' המבואר כאן בתורה ו', שהו' שבאלף הוא בחי' הבושה והווידוי שהתלמיד – נקודה תחתונה – עושה בפני הרבי – נקודה עליונה, בחי' כסא ואין. ועי"ז זוכה להיות בקי בדרכי ה', והוא דרך הא"ס ב"ה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שתכלית הזה להיות אדם היושב על הכסא זה ע"י הרבי ותלמיד צורת א', הרבי בחי' משה ובחי' חמה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ב] עוד בענין מה שרבינו הכניס בסוף התורה את הענין של אין שלטון ביום המיתה ולכן השם יתברך אמר ואצונו, שזה לא דרך של רבינו להכניס דברים שלא הקדים בבנין התורה מראש. וגם קצת קשה כי הרי משה רבינו כבר סמך את יהושע.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי רבינו אגב ארחיה רמז לזה להיסוד הגדול שהוא גילה בתורה סו 'שצריך להשתדל תמיד להקביל פני רבו תמיד כי פן ואולי עכשו הוא עת של בחי' הסתלקות', אכן קשה קצת לפרש כן כי דשם כז"ל 'ואף על פי כן הכל יהיה בכחו של רבו' ואילו בתורה ו' כז"ל 'כי חזרה הממשלה להקב"ה' וי"ל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ג] וע' בלקוטי מוהרן תנינא תורה פב שרבינו גם מפרש ומורה דרך בכוונות אלול על העליות והירידות, ושם כתב שענין הסגול למעלה הוא כי יש סכנה בהתקרבות ביותר אל האור אלהות, שהאור לא יכהה עיניו ויזיק לו וכז"ל אבל יש בחינת סגול כמו שכתוב וסגול כד איהי בין תרין דרועין דמלכא שזהו בחי' (שמות לג) ושכתי כפי עליך, כי בלא זה היה עצם אור הכבוד מזיק למשה, ,כמו שכתוב (שם) כי לא יראני האדם וחי, וראית את אחורי וכו' וזה שבקש דוד, ואחר כבוד תקחני (תהלים עג) תקרבני בהתקרבות של שבקש ממך הראני נא את כבודך, והראית לו את אחורי כבודך וכו' ע"ש. הרי מבואר שביום מיתת משה, הוא זכה לבחי' ראית ה' בפנים, שזה לא בחי' הסגול של כוונות אלול. ועל כן רבינו הוצרך לפרט את זה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ד] בענין שעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה, ובילקוט הנח של פאר הליקוטים הביא ממבוי הנחל (אייר-סיון תשלט) לפרש איך רבינו פתאום הכניס ענין זה שלא כדרכו. ולא תירץ הבעיה כל כך, רק הציע ש-ו'אין ש'לטון ב'יום ה'מות ר"ת בושה, דהיינו שזה היה בחי' תשובה ועליה של משה רבינו.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ע' בביאור הלקוטים תורה כא אות כח שכ' בפירוש שבדרגא של משה רבינו – במקיפים של עתיקא קדישא אין שום צער ובושה לגמרי חס ושלום. [והכרעת הדבר עיין בספר אדיר במרום (עמ' תי) ז"ל ועד שהיו אדם וחוה בסוד אצילות לבד, בסוד עץ חיים, היו בבחי' גוף ולא לבוש, ולכן: ולא יתבושש, כי השת תלוי בלבושים ששם הרע מתדבק. ואעפ"כ בבחי' פרטית היה להם לבוש שלהם, והוא בוד לבוש האצילות, שהוא כהדין קומצא, בסוד זהריאל, וכן להם היה כתנות אור מזוהר גופם ממש. אך כיון שכל האצילות נחש גוף, אפילו הלבוש שלו, על נקראים ערומים עכ"ל ע"ש].

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בתורה חותם בתוך חותם (כב:י) שצריכים לעלות בדרגות של נעשה ונשמע עד שמשיגים תורת ה' ותפילת ה' ממש. ומבואר שם שהתפילה והנשמע זה בחי' בושת. והפשטות בזה דלא כהביאור הלקוטים, כי מבואר דאף כאשר תפלתו הוא בדרגת תורה ה' וצריך לעלות עוד שתורתו יהיה תורת ה' ותפילתו תפילת ה', עוד יהיה לו בושה בזה. ואף שזה מוכח לגמרי שגם בדרגא זו יהיה בושה וגם יתכן שמקיפים דעתיקא עוד יותר גבוהים מתפילת ה' – עיין שם מה שהערנו שלכאו' תורת ה' ותפילת ה' קאי רק עד עולם האצילות, וכל העולמות למעלה הם בחי' אין סוף לענין זה. ועוד יתכן שאבדת השלטון אינו צער ובושה כלל רק בחי' בושה, אבל המשמעות של ר' אברהם בן הר”ן שצריך להיות שם כולו טוב לגמרי.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד בזה בעזה"י שמבואר להדיא כאן בתורה ו' שהיו"ד עליונה של האלף הוא בחי' עתיק יומין, שמי שמשיגו הוא בחי' אדם היושב על הכסא והרי הוא מכוסה בנשמות ישראל (כמבואר בתורה יג) שהם רק בבחינת תלמיד בנקודה – יו"ד – תחתונה של האלף. והנה זה הצדיק שזכה לזה גם כן יש לו עבודת ה' להיות בקי ברצוא ושוב, ויש לו עוד לעלות לא"ס בעבודת כי אסק שמים שם אתה ועוד הרבה למעלה עד א"ס ואין תכלית, ואין עליה בלי ירידה, וכיון שהגיע לרום המעלה של אדם העליון הוא צריך שוב להיות בקי בנפק, והגם שבעצמו בודאי הוא נקי וחף מכל פשע בלי ספק כלל, אכן – ובזה יתיישב ויקשר אחד ממש תורה ו' ותורה פב ששניהם ביאור על עבודת ה' בכוונות של אלול, כי הצדיק שלם, אכן כל הנשמות כלולים בו, והוא מחייבם כמבואר באופן נפלא בספר נתיב מצוותיך של קאמרנא, וכמובן על פי היסוד הידוע מהבעל שם טוב שכל הנגעים אדם רואה בחוץ הם ממנו, אז כל עוד שיש איזה בזיונות של עבירות וחסרון אמונה ופגם הברית בעולם סימן גם להצדיק, אז זה הצדיק שהגיע לרום המעלה של אדם העליון צריך שוב עבודת ה' של תורה פב לקשר את עצמו דייקא להגרועים שבישראל ובזה הוא מתחיל שוב לקיים תורה ו' שעיקר התשובה לשמוע בזיונו ולשתוק, שהוא מקיים את זה עכשיו בהתקשרות להפושעי ישראל וסובל בזיונם כאילו בנפשאי ממש קאעביד ליה, עד שממש מזכך את כל החלל פנוי לגמרי להיות טהור בבחי' דם לה' והתחלל לו (שרבינו מפרש את הפסוק הזה לידום על הבזיונות ועל ידי זה מטהר חלל שמאלי של הלב, ועל כן הצדיק שכולל כל נשמות ישראל, ולבו כבר מחלל כמו שדוד המלך העיד על עצמו, עם כל זה עדיין היו קיימים פושעי ישראל בחלל העולם, והם עוד נחשבים לבחי' חלל שמאלי של לב הצדיק, כי כל החלל פנוי בפקודת הצדיק, ועל כן הצדיק צריך לחפש אותם ולהתקשר עליהם כנ"ל) ויקויים הענין המבואר בתורה כב ז"ל כי לעלות מדרגא לדרגא צריך ירידה תחלה, שהיא המכשול. וזה (ירמיה נ): ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו, כי לעתיד יהיה כלו תשובה, ועל ידי התשובה זדונות נעשין זכיות (עיין יומא פ"ו:), ויהיה נעשה מעברות ישראל תורה, ועל כן יבקשו אז העונות, כי יבקשו ויחפשו אז אחר עונות ישראל, איך לוקחין עוד איזה עון כדי לעשות ממנו תורה. [ויעו' עוד בתורה יב שהלמדן דובר רעות על הצדיק, והצדיק צריך להיות מהנעלבים וכו' שומעים חרפתם ואינם משיבים, והצדיק מצרף את האותיות לתורה ע"ש].

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

וכאשר כל עם ישראל יהיו צדיקים גמורים בודאי יתעלו כל העולמות להיות כלולים למעלה בא"ס וכמבואר מהעליות האלו בספר דעת תבונות מאלף השביעי ושמיני וע"ש שכותב שבכלל אי אפשר לנו להבין מצב העולם שיהיה אז. כי ידוע לנו שכל המדות נמצאים בא"ס ב"ה וצמצם באורו יתברך לגלותם, אז כל מהות הבושה נבחנת רק בהיות הצמצום שולט, אבל לאחר שכל העולמות שבחלל עולים להיות כלולים בא"ס ב"ה שוב אי אפשר להבחין מהותה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והרי באמת בחי' עתיק הוא בחי' א"ס ואין שייך להבחין שם בושה, רק שכל עוד שהנשמות נשארים בעולם שיש לו סוף אז גם לעתיק יש להתקשר להם (ועתיק זה ענין העתקת הנעשה בעולם המצומצם לעולם הא"ס) ועל ידי זה יהיה הבחנה במדות השייכים לו כנ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתורה תנינא פב הגם שרבינו כאילו מורה לכל אחד מישראל לנהוג כמו משה רבינו לעסוק בהתקשרות להפושעי ישראל. לכאורה יש בזה גם הוראה מכיוון השני להבין שהוא בעצמו מלא בזיונות ובודאי הצדיק מקשר את עצמו אליו! - בחינת האומרים לו המתן (וכן לשון רבינו בתנינא ז:ז שהצדיק שזכה לבחי' כתר צריך להיות אחיד בשמיא וארעא ע"ש) - אז צריך להתחזק את עצמו עם הצדיק וככל המבואר בתורה ו' אות ה' - "ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה, שהשמש מאיר ללבנה, ונעשה יחוד בין משה ויהושע וכו'” ובאות ז ע”ש מה שפירשנו בס”ד. וכן יעו' בגמרא מסכת ברכות (ו:) מאי כי זה כל האדם א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה, רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כלו, רבי שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצות לזה, ע"כ, הרי שכיון שזוכה להיות אדם בקיום תורה ו' כמבואר, אז דייקא הוא מקושר לכל העולם ככל הדעות המובאות שם.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ומכלל דברינו פה יוצא בעזה"י שבעצם הנקודה – יו"ד – תחתונה של האלף שהוא התלמיד, צריך להיות כולל בו כל כנסת ישראל בכלל. וכמבואר וידוע מהאריז"ל שכל מעשינו בתורה ובמצוות צריך להיות בהתקשרות ובכללות בשם כל ישראל. ויש רמז לזה בפסוק (תהלים קמז:ו) מעודד ענוים י-ה-ו-ה, כי כל תורה ו' מיוסד על מדת ענוה. שהר"ת עמי, והס"ת הדם, והאותיות שלפני האחרונות, שהם בחי' יסוד צדיק, רמוזים על היו"ד עליונה. ונראה עוד בענין הר"ת מעי, שזה מובן על פי השלוש בחי' מוח לב כבד, שהיו"ד עליונה בחי' מח, והו' אמצעי בחי' לב, וכל זה מפורש, אז יש לחדש שהיוד תחתונה בחי' כבד ומעים, ושכן מסתבר כי בכבד שוכן הדמים.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו'.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

א] רבינו כותב שהתחלת התשובה, ועקר התשובה, כשישמע בזיונו ידם וישתק, כי לית כבוד בלא כ"ף, והכ"ף הוא כתר, בחינת אהיה, בחינת תשובה. ורבינו מסביר עוד שכתר הוא לשון המתנה. ומביא מהגמרא משל לאחד שבא לקנות אפרסמון, אומרים לו, המתן וכו' (וזה לשון רבינו, אכן בגמרא הגירסא אומר, דהיינו שבעל האפרסמון אומר שיעזור להקונה למדוד את המקח).

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מבואר שאחר שעושים תשובה זו צריכים לעשות תשובה על התשובה הראשונה, ורבי נתן מסביר (בסוף התורה סוד"ה והפרוש) שזה התשובה הראשונה רמוזה בהיוד התחתונה שבאלף, והתשובה על התשובה רמוזה ביו"ד עליונה (-וזה שרבינו כותב באות ה' שע”י הדם לה' נעשה אלף וכו' והנקדה העליונה הוא כסא דמתכסיא בחי' תשובה, - פירש מוהרנ”ת דהיינו תשובה על התשובה הראשונה. ולפי זה אינו כל כך מדויק שהאלף נעשה על ידי הדם לה', כי יש עוד עבודה של התשובה השניה, ולקמן איישב זה שפיר בעזה”י. ויש לשים לב גם ללשון רבינו באות ד' ז”ל וכשיש לו אלו השני בקיאות הנ”ל, אזי הוא הולך בדרכי התשובה וזוכה לכבוד ה', כמו שכתוב: וכבדתו מעשות דרכיך, הינו שזוכה לכתר, כי לית כבוד בלא כף, ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, ע”ש. ומשמע קצת כפירושו ששני הבקיאות האלו הם שני תשובות, כי בתשובה ראשונה זוכים רק לכבוד מלכים, ופה רבינו כתב שזוכה לכבוד ה', ודו”ק). והיו"ד העליונה היא באמת בחי' כתר. וצריכים לומר שעכ"פ גם בהתחלת התשובה יש הארה מהכתר. ובאמת דם לה', דום פירושו המתן, כמפורש ברש”י ובמצודות בספר יהושע עה”פ שמש בגבעון דום (י:יב, וכן בספר שמואל ע"ה אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם – א:יד:ט ופרש"י המתינו וכו' וכן דום לה'). ולכאו' זה בסוד כתר מלכות, שכל האור הנשפע מהכתר הוא רק כפי המלכות, וגם מהתחלת המלכות כבר רואים הארה של הכתר כנ”ל [ובענין ההמתן, כתבו הפירושים מה שכתבו, לא לפרוץ את המדה, שאין נראין לענ"ד שום רמז על זה פה (אף שעצם הדבר נכון ומובא במ”א). ולפי הגמרא אפשר שזה ענין של והשיב לא נאמר אלא ושב, שהשי"ת יוצא עמנו מהגלות. ונראה שיש בזה הענין להמתין עד שיראה שגם הרעה שעשה היה רצון ה”י שיהיה ככה כמש”כ לקמן אות ז. וע”ע מש”כ באות ו']. ועוד, דהלוא ענין הדמימה הוא מסיבת ענוה, בהכרה על חסרונותיו (וע' לקמן נידון בזה), שהוא הכתר, וזה מפורש בההגה באות ו'. ועוד, כי הדם הוא הנפש, והנפש הוא הרצון (ע' תורה לא ובעוד כמה מקומות), והדם שבחלל השמאלי בחינת התנגדות הרצון (ע' תורה תנינא פב שמקושר לתורה ו'), ורצון הוא בחי' הכתר כידוע. נמצא שכל התיקון תשובה המבואר כאן לקיים דם לה' והתחולל לו, הוא להשקיט ולבטל את הבזיונות של הרצונות נגדיות, והוא תיקון בכתר.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ונראה עוד שיש השוואה לתורה ו' בתורה יא, ששם רבינו אומר שעל ידי תתאה ויחוד עלאה זוכים לדיבורים המאירים, ולזה צריכים כבוד, ולית כבוד בלי ו'. ובלי ו' זה כבד פה. ונראה שבתורה ו' רבינו כותב שלית כבוד בלי כ"ף, דהיינו כפיפות היצר לדום ולקבל הבזיון, וזה להיות דום לגמרי, אבל אפילו כאשר יש הכ"ף, אז עדיין יכול להיות בבחינת כבד פה, אם לא זוכים להו' [ועיין בספר מלכים ב:יד:י הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה וכו', והוא ביטוי בגמרא, עיין במסכת מועד קטן דף יז., אמר רב הונא באושא התקינו אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו, הכבד ושב בביתך, ובפירוש המיוחס לרש"י כז"ל בלשון הזה אומרים לו, עשה עצמך כאדם שכבד עליו ראשו ושב בביתך, בלשון כבוד אומר לו, לישנא אחרינא הכבד התכבד, כבודך שתשב בביתך, עכ"ל, והרי הוא ענין של עיכוב והמתנה]. ומבואר בתורה יא שם כענין תורה ו' – ז"ל באות ב', אך לדבור שיאיר לו אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבוד, הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות, שיהיה כבודו לאין נגד כבוד הש"י, הינו על ידי ענוה וקטנות וכו' ע"ש, וזה ממש הענין של תורה ו' (ובתורה יא שם מביא על זה הענין של דיבור המאיר את הפסוק לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והוא מדיבור הש”י ליהושע אחרי מות משה רבינו) [גם 'דרך' ענינו ענוה, כדאיתא במדרש תהלים (ג:ג) וילך דוד ואנשיו בדרך (שמואל ב:טז:יג), וכי באויר העולם היה להם לילך, ומהו בדרך, שהלכו בדרך ענוה]. וגם זאת שבתורה ו' רבינו מלמד ומדריך איך להיות אדם היושב על הכסא, וזה ידוע שגדר אדם הוא מדבר, וזה המבואר בתורה יא איך לזכות לדיבור. וגם תורה ו' ידוע שהוא על תיקון הברית, בסוד דרך, אכן בכל התורה מבואר על קבלת בזיון ולהיות בקי ברצוא ובשוב ולא מבואר כל כך איך זה קשור לתיקון הברית, אכן זה המבואר בתורה יא, שכדי לזכות להדיבור צריכים את הו', שהוא תיקון הברית, וזה גם כן הענין בתורה ו' בענין הו' של האלף, שהוא קבלת הבזיונות (כמש"כ שם באות ה'), ועיקר הבזיון והחרפה הוא בפגם הברית, וכן במפורש על הו' הזה של הא' שהוא בחי' דרך כוכב יעקב, ושהוא בחי' אהל בחי' היריעה שמשפיע לארון הברית (תורה נ:ב), הרי מפורש שעיקר ענין של תיקון הברית בתורה ו', היא הו' של הא'.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר שאחר שיזכה לכבוד, עם כ' ועם ו', אז יהיה לו דיבורים שיאירו לו דרך ה'.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ולפי משנ"ת אולי י"ל דהא דרבינו כותב בפירוש הפסוק (תהלים נ) אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך, כי האדם על ידי שמחריש נעשה בחינת אהי"ה כנ"ל, אבל הקב"ה מה שמחריש לאדם אין זה בשביל אהי"ה ח"ו, כי זה אין שיך אצל הקב"ה, אין זה אלא כדי שיקבלו ענשם בעולם הבא וכו' ע"ש (אות ג), זה רק מצד התשובה הראשונה, אבל מפאת התשובה על התשובה, שעל ידי זה זוכים להיות אדם היושב על הכסא, שרבינו כותב בפירוש (סוף אות ו) שזה פירוש אמר רבי אלעזר עתידין ישראל לתן עליהם את הדין, כי ישראל נקראים אדם וכו' וישראל יתנו דין לכל באי עולם, הינו הם ישפטו בעצמן כל הדינין, עכ"ל, הרי מבואר שישראל ג"כ יזכו לזה להיות הדיינים, וזה ע"י התשובה על התשובה, שעי"ז זוכים להיו"ד עליונה שבאלף, ונשלם האלף והאד"ם. אלא שנראה מבואר שהתשובה על התשובה אינה ענין של שתיקה וחרישה, ורבינו בפירוש מתאר את תשובה על תשובה: “וידוי” דהינו דיבורים. אף שעיקר התשובה הוא הדמימה, זאת אומרת שעיקר התשובה הוא התשובה הראשונה שכן ענינה, אבל התשובה על התשובה הוא מבואר באות ה' שם ז"ל וכסא העליון, הינו נקדה העליונה נחלקת לשלש טפין, כי תשובה צריך להיות בשלש תנאים כמו שכתוב (ישעיה ו) פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב, ואלו השלש בחינות הם נקדת סגו"ל, וסגול דא חמה, הינו פני משה כפני חמה, ע"כ. ואלו השלשה מבוארים קצת יותר בתורה ז' שמקבלים אותם מהצדיק (כמו שמבואר כאן שמקבלים אותם מנקודה העליונה בחי' משה), בחי' עצות של זרע אמת ע"ש. ולכן רבינו לא ביאר כל כך הענין של אלו השלשה דברים, א' כי הוא מדבר בעיקר התשובה, וגם שאלו השלושה צריכים לקבל ממש מהצדיק, בחי' עצות של זרע אמת, ואי אפשר לכתוב אותם סתם בכלליות, אלא כל אחד צריך לזכות לקבל אישי מהצדיק (ולאחר שכבר התחיל את עיקר התשובה).

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בתורה כט שבלי הצדיק ותיקון הכללי, הדיבור אסור - והשפחה בישא, עת רע שולטת, ונראה לע"ד שזה ממש הבחי' של החיריק כאן, שהוא נגד עמלק, שנראה שחייו במקרה תחת הכ"ח עתים, ולכן הולך רכיל מגלה סוד, כמבואר שם, כי מבואר שם שמחמת פגם בהדמים וגידין נעשה פירוד בין קב"ה והשכינה ח"ו, ולפ"ז נראה שהדיבור תהיה כמקרה לילה, ולכן צריכים לדום, עד שזוכין לתקון הכללי ודעת מהצדיק, שהוא בחי' הנקודה עליונה של האלף, ואז פתח פיך, כמבואר בריש תורה כט, שעם הדעת הנפש טוב, דהינו שהדיבור נשמעת, ונשמעת מלשון ביאה ויחוד כידוע.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

[וע"ע בתורה פב, שרבינו מפרש את הענין של שומעים חרפתם ואינם משיבים (ואגב, עליהם הכתוב אומר ואהביו כצאת השמש בגבורתו, שרבינו מפרש שם שהוא ענין שלהבת י"ה, שזה יכול להיות הבושה, א"נ לענינינו יכולים לפרש שזה לכאו' ענין של פני משה, יוד עליונה) שזה בחי' חש-מל, חש לשון שתיקה, ומל לשון מילה – חתיכת הערלה, ובתורה יט רבינו מפרש שצריכים חשמל, חיות אש ממללות, שח"ש זה בחי' חוה, דיבור, חיות אש, שהדיבור של לשון הקודש ממללות, חותכים ומפילים המ"ל – ע' לשונות העכו"ם. והנה ח"ש בגמטריא חק"ר דבר – חרק – השתיקה של היוד התחתונה. ועוד רמז לזה בפסוק (תהלים צא) כי הוא יצילך מפח יקוש, שהר"ת בגמטריא פה, והס"ת הם ח"ש, א"ך בחי' אהי"ה. ואכמ"ל.]

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב יש לפרש בזה מה שאנו אומרים בתפילה, ומי דומה לך, ולשונות הכתוב כמש"כ (ישעיה מ:יח) ואל מי תדמיון אל וכדומה. שהם מרמזים על ענין זה של דום לה', עד כדי כך שתגיע לדרגה זו כביכול של הש"י, להיות בבחי' אדם היושב על הכסא. וכל אחד בזה כפום מה דמשער ליביה עד כמה לך דומיה תהלה אמרו לה' מה נורא מעשיך.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה ענין הקול דממה דקה (מלכים א:יט:יב) שבו שומעים את ה"י, דהיינו לשמוע המ"ה בד"ם (וכמבואר בתורה נו שהדיבור מן השמים הוא בדופק שיבידים), וזה דממ"ה, שם מ"ה, עם הא' של וא"ו ברבוע, שמקבל מאימא עלאה. וזה מי כמכה בעל גבורות ומי דומה לך, כמכה עם האותיות בגמטריא דממה.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לעניות דעתי, שיש לסדר תורה זו ככה, שדם הוא פעמיים כ"ב אותיות, שהם הרצונות סתומות רותחין בדם. ודם גם מלשון אדמימות, ודינין שצריכים להמתיקן בשורשן, כדלקמן (ויש לכוון עוד שי”א פעמים דם עם ד' כוללים בגמטריא פחת, שענינו עצלות ועצבות כמבואר בתורה ד' (וכן הוא הגמטריא של הפסוק (ישעיה מג:כח) ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגידופים), והרי זה הכבדות בדפק. וי”א פעמים דם עם הי”א כוללים בגמטריא המתן, שזה התיקון המבואר פה בתורה ו' (כי ענין י”א זה להכניע הקליפות שנאחזים רק בו”ה, וה”ס י”א יריעות המשכן (שבבחינתם הדם זורמת כמבואר ברמ”ד וואלי פרשת תרומה) וכן י”א סמני הקטרת, כמש”כ הרמח”ל לכוונת הקדיש, שלכן אותיות יתגדל ויתקדש הם י”א, כדי שיסתלקו משם י”א ניצוצות שבהם, ויעלו למעלה במקום הקדושה עכ”ל), וצריכים להפוך את הפח”ת לפת”ח, וזה גם בסוד הג' אבות, ג' תפ”חין קדישין בחקל, ופת”ח וג' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). והד' של דם, מורה על נטיה למטה – היינו צורת הד' שיש לו שני קירות שסוגרים מלמעלה, ועל ידי הדמימה (בחי' המתן, חיכוי ותקוה לישועת השם), בחי' דום, כאילו מיפן את הד' לנטות למעלה בכיוון החולם ו' . וזה בכח אהי"ה ברבוע (דפ”ק, שהוא ע”ב בריבוע, שהוא חיות מאבא עילאה, עם הד”ם של אהי”ה ברבוע, שהוא מאימא עילאה, עולים דר”ך עם האותיות והכולל), וזה בחי' הכסא, שהוא ה'הסתר דבר' של כבוד אלקים, הס (לשון שתיקה) ת"ר שמשיג שלום בעצמי, ואח"כ צריך להשלים את הא' על הדם, לעלות לדרגת אדם היושב על הכסא, ויש לו להתודות על התשובה הראשונה, וידוי זה לשון של מודה, שהוא בעצם אותיות ד"ם הפוכים – מ"ד. ומ"ד זה הוא הידוע למיין דוכרין, שמקבל הטיפות זרע מהצדיק נקודה עליונה. ועל כן פעמיים דם בגמטריא לובן, והוא תיקון על הפ”ח הנ”ל בחי' יפיח אמונה יגיד צדק (משלי יב:יז), ככל הנ"ל.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

[וי"ל לשון התפילה: והחזירנו בתשובה שלמה לפניך, שבפשטות מכוונים לזכות לתשובה שלמה נוכח פני השם, אכן יש לפרש יותר לענין תשובה על תשובה, שמכוונים לחזור בתשובה עד כדי כך שנזכה להיות כביכול הפנים של השי"ת, וכמו שאיתא בזוהר הקדוש שהצדיקים הם אנפי השכינה (וכן עיין בלקוטי מוהר"ן סוף תורה קעב – ראה נתתי לפניכם וכו' לפנים שלכם וכו'), וא"ש בס"ד].

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ד] הנה לעיל כתבנו שלכאו' תשובה על התשובה אינה ענין של שתיקה, וצריך עיון בזה כי מהכתוב בסוגריים באות ו' משמע שאכן הג' ענינים של התשובה הנ"ל הם פעולים בשביל הדמימה. וז"ל רבינו שם: וזה פרוש משמניהו – מלשון שמנת עבית (כלומר מחמת שאוחזין עצמן בבחינת (דברים לב) שמנת עבית), הינו בשביל זה שומעין חרפתן ואינם משיבים, כי זה עושין בשביל תשובה על עוונותם, כמו שכתוב (שם) וישמן ישורון (בחינת השמן לב וכו', ואזניו, וכו', פן יראה וכו', שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו), עכ"ל.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת יש לכאו' סתירה על דברים הנ"ל מסוף התורה, ששם מבואר שענין מה ששותקים לחבירו כשמבזין אותו הוא ענין של לדון לכף זכות, שעי"ז בונים כתר מפוארת להשי"ת ע"ש באריכות. ולכאורה הוא ממש טעם אחר לגמרי, ונפקא מינה כאשר הבזיון הוא מגוי או מעצם הכרת עוונות האדם בעצמו, כאשר המפרשים כתבו על התורה הזו שזה עיקר הבזיונות שצריכים לקבל בשתיקה [ונראה להוסיף שלעולם תהיה בושה בזה שהש”י כבודו מלא כל העולם, והנה האדם נמצא בעולם, וכאילו מציאותו של האדם חוצץ ואינו מראה כבודו, ודו”ק למעשה], והרי ממה נפשך, אם בזה הוא דן את עצמו לכף זכות איך הוא יתחיל לעשות תשובה בכלל (אכן זה לא פשוט, כי אדרבה האדם צריך לדון גם את עצמו לכף זכות, ואכמ”ל ויבואר מתוך דברינו בהמשך ב”ה)?

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ונראה לענ"ד בס"ד, שבתשובה הראשונה, מה ששותקין זה בגלל שאוחזין עצמן כמחויבים וכו', וע"י שתיקה זו, תשובה ראשונה זוכין לכבוד עולם הזה (כמש"כ אות ג'), וזה בעצמו בחי' השלמת הא' – וסתימת לשון רבינו באות ה' שעל ידי הדמימה עושין את האלף מדויק, אבל כל זה רק בזעיר אנפין, בבחי' הנקודה התחתונה, בחי' שלום בעצמי ושלום בית [וזה הענין של זביחת היצר, כי המזבח מביא שלום כידוע ואכמ"ל] ושצריכים לסבול הרבה בושות לנקות את עצמו מהבגדים הצואים שמונעים ומפסיקים מהקדושה של ארץ ישראל, כמבואר היטב כל זה בתורה יד. ורק אז זוכים לתפלה ע"ש כל דה"ק, כי ממש קשורים כאחד לפה. וממילא מובן גם כן שעדיין חוקרים אחר כבודו, כי רק השיג בחינת שלום בעצמותיו וביתו. ואז מתפללים על השכינה ולזכות לשלום הכללי [וממילא לא יחקרו אחר כבודו], כמבואר בתורה נז:ח בסוד אין בין חמץ למצה אלא משהו, שמפרש שם מי זה בא מאדום חמוץ בגדים, אדום זה בחי' כבד (הנ"ל) וחמץ זה בחי' הכנעתו בחי' תענית וכו' – זה בחי' תשובה ראשונה שהדם יוצא מהפנים, שמשתיק חרפות הרצונות רעות הרותחים בדם, בחי' תיקון הכבד, בחי' תענית הנ"ל. ואז יכולים לזכות שעל ידי ענג אכילת שבת נשלם הדבור לשלום. ואין דומה שלום של התענית שאין לו פה, לשלום של שבת שיש לו פה, ובבחי' מדבר. וע"ש שהחילוק ביניהם הוא משה"ו נוטריקון והיה מעשה הצדקה שלום, א"ש ממש לתורה ו', כי משהו זה – משה – ו', משה זה נקודה עליונה, וו'. כי הנקודה תחתונה היא הדמימה בחי' התיקון של חמץ בתענית, וכדי לזכות לשלום של שבת, בחי' תשובה על תשובה, בחי' יום שכולו שבת של עולם הבא, צריכים פה, וזה צריכים עוד את הו' וי' עליונה – משה, להשלים את האלף.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר שמגיעים לעשות תשובה על התשובה, זה בחי' כבוד עולם הבא, ממש בחי' הנקודה העליונה של הא', ובזה זכה להשלים את הא' בפעם שניה, בבחי' עלאה, שבזה כבר מגיעים להיות אדם היושב על הכסא ודן ועושה משפט כנ"ל, אז עיקר הנסיון הוא לדון את המבזים לכף זכות, ויש בזה חכמה של השלשה דברים הנ"ל שצריכים לזכות לקבל מהצדיק כנ"ל.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל ענין השלושה מצות שנצטווינו בכניסה לארץ ישראל, די"ל שהכניסה לארץ גופא בחי' תשובה הראשונה, כי ארץ לשון רצון וכתר, וכל העולה לגדולה בודקין אותו, וארץ ישראל בחי' של ארץ החיים, וכו'. ואז יש את הג' מצוות, תחילה למנות מלך – כי זה התשובה השניה שייך כבר לצדיק בחי' מלך שכבר השיג הכתר והכבוד של עולם הזה. גם מלך בחי' לב (כמובא בסוף תורה יב). והמלך צריך להמשיך רוח חיים (בחי' ו') לתוך ממלכתו על ידי שמוכיח את כל ממלכתו (כמבואר בתורה נו) שזה ממש הענין של הבושה בבחינת הואו. וכן מבואר בתורה לח:ו שמשה רבינו היה מאיר לעם ישראל את היראה והבושה והוא בחי' בהלו נרו עלי ראשי, וזה ענין האהל בתורה ו'.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תאמר הלוא מבואר בתורה ו' שהצדיק הוא בחי' היוד עליונה של האלף, ואיך תאמר שמניית המלך, שהוא בחי' הצדיק, הוא בחינת הואו שבאלף? - ובאמת כן מצינו בכמה מקומות בלקוטי מוהר"ן שהצדיק נקרא שמים ('שמים הוא בחינת הצדיק על שם אש ומים' – תורה קיד), ושמים הינו רקיע כמו שכ' בתוה"ק ויקרא אלהים לרקיע שמים, והוא הו' שבאלף, ואיך מפורש כאן שבחי' משה הוא היוד עליונה? ונראה לעניות דעתי שהתירוץ לזה מפורש בתורה יג:ה שכתב ז"ל וכסא שבבחי' נפש הוא נפש החכם שנתכסה וכו', והאדם היושב על הכסא הוא דעתו של החכם, ע"ש, הרי מבואר להדיא כמו שמבואר בתורה ו', שהדעת של הצדיק הוא הבחינה של היוד עליונה של האלף שהוא בחי' היושב על הכסא, יוצא שהואו שהוא בחי' הכסא הוא בחינת נפש החכם, ונמצא שזה בחינת מלך – נפש החכם.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ואז יש מצות הכרתת עמלק, בחי' ויחלוש יהושע את עמלק לפי חרב, בחי' לחישה שאז נזכה להשתיקו לגמרי, בחי' דמימה. וזה גם כן בחי' וידוי כמו שמצינו (שמואל א:טו:יג) ששאול התודה (כמו הוידוי על מצות ביכורים שהוא חיוב לטובה, ואף שלשון רבינו בתורה ו' ברור מללו שהוידוי הוא על חסרונו שלעבר, ודוק, וגם תעמיק עם מה שמבואר אצלינו לקמן אות ז) 'הקימתי דבר ה',' הרי שמתודה על התשובה הראשונה. ואז יש מצות בנין בית המקדש שהוא על ידי בנין כל הנקודות טובות. כי עמלק לחם ושלט דוקא על הנחשלים בעם. וזה העבודה כאן בפרט בתשובה השניה כמבואר אצלינו לעיל בענין קשר תורה תנינא פב לכאן.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ה.ב] ולפי מה שפרשנו בס"ד י"ל כמין חומר מאמר חז"ל במסכת אבות (ב:ד) בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך, כי כבר פירשנו לעיל שתיקון של דם לה' הוא בדם, שהוא בחי' נפש ורצון. אז ככל אשר האדם מבטל את רצונו כהוראת רבינו כאן, ואז יזכה להיות צדיק כזה שאין בעצמו, בדמו, שום בזיון לקיים עיקר התשובה לידום לה', אלא בהתחבר לאנשים פחותים ממנו כמו שפירשנו, נמצא שמה שמעיקרא הוא בטל רצונו זה היה ממש כדי שישיג את העבודה הזאת שיביא לבטל רצון אחרים, הדם והבזיונות שלהם, מפני רצונו, בס"ד.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ולפי זה אתי שפיר בענין המתן, שהוא גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. וכן "מודד אפרסמון" שהוא המשל שרבינו הביא מהגמרא יומא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי כל הענין לתקן את הדם שהוא ריבוע אהי"ה, אז מתקנים על ידי הדמימה, אבל דמימה זו היא רק בבחי' התשובה הראשונה, אבל מצד תשובה על התשובה, יש דיבור דייקא, בחי' וידוי על זביחת היצר הרע שעשה בתשובה הראשונה, ובזה התשובה על התשובה צריכים לדון את המבזים לכף זכות, שזה הדרך לעשות נגינה, ובונים את המשכן (נקודה עליונה של הא') כמבואר במ"א. (וכן בענין תיקון החלל פנוי שצריכים דייקא לשתוק שם, זה רק מצד אדם פשוט, אבל מצד הצדיק בחי' משה, הוא דוקא יש לו שיר וניגון שמתקן שם, כמבואר בתורה סד). ולכן דייקא לזה שהתחיל לעשות תשובה אומרים לו המתן, דהיינו שיזכה לא סתם לשתוק, אלא להשיר פשוט כפול משולש מרובע (שהוא באמת יתן ריח טוב...).

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בערכין (יא.) שרב מתנה אומר ששירה היא בשמחה וטוב לבב, מה שאפילו לימוד תורה אינה אלא בשמחה (וע' תוספות שם שהקשו שמצינו שתורה ג"כ נקרא טוב, וע"ש מה שתירצו). וזה רב מתנה דייקה, מתנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הד' כוללים. ואולי זה מקור המילה של מתנה, כי נקרא על תכלית כל המתנות – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ז]והנה י"ל שבתשובה לתשובה חוזרים להכרה שאפילו הרע שעשה בתחילה, שעליה הוא קיבל את תיקון הבזיונות של תהליך התשובה הראשונה, עכשיו בתשובה שניה חוזר להכרה שגם מה שעשה היה רצון השי"ת שיהיה נעשה כך, ובטוב ובצדק נעשה הכל בהשגחה אלהי. ואפילו אם נאמר שהתשובה על התשובה הוא עוד לא זה, אלא סתם חרטה על חוסר השגתו וקט עבודתו. י"ל שזה הענין שרבינו סתם באות ה' 'ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה שהשמש מאיר ללבנה ונעשה יחוד בין משה ויהושע' ולא פירש בכלל איך זה קשור לתהליך התשובה [וע' לעיל מה שפרשנו בענין התחברות תורה תנינא פב לכאן, שצריכים לכוון שגם הצדיק מקשר את עצמו אליך, בחינת אומרים לו המתן כדי להתבשם איתו, ובזה הצדיק בעצמו מקיים עיקר התשובה של דם לה', שלפי זה א”ש שעל ידי שמצליחים בתשובה מתיחדים ממש עם הצדיק. ועוד יש להזכיר הסיפור של שנים קדמוניות ממלך ענו, דהיינו שכל כמה שהאדם מכיר ומודה על חסרונו, בזה הוא מביא שהש”י יגלה את עצמו אליו. ועוד ענין חשוב כלול פה והוא ענין הקיווי של דם לה', שלא סתם שותקין אלא מקווים לה', ובעצם כל צמצמום ממילא הוא בקיווי לה', וישועת ה' בקו הא”ס מלשון קיווי, יעו' כל זה מבואר היטב בדרוש הקיווי של הרמח”ל המודפס בספר אוצרות רמח”ל]. ואולי י"ל כנ"ל שהאדם תמיד צריך לעשות תשובה על תשובה כפשוטו, אכן כל פעם שיזכה להתשובה העליונה, וישלים צורת האלף, יהיה נעשה היחוד הזה, שהיחוד הזה יאיר לו האמת הנ"ל.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

וע' באות ד' לשון רבינו ז"ל וצריך להיות לו שני בקיאות, הינו בקי ברצוא, בקי בשוב, כמו שכתוב (זוהר ויקהל ריג: האזינו רצב.) זכאה מאן דעיל ונפק, וזה בחי' (תהלים קלט) אם אסק שמים שם אתה, בחי' עיל, בחי' בקי ברצוא, ואציעה שאול הנך – בחי' ונפק, בחי' בקי בשוב וזה אני לדודי ודודי לי. אני לדודי – זה בחי' עיל, ודודי לי – זה בחי' ונפק [וזה סוד כונת אלול], וזה עקר כבודו, עכ"ל ע"ש. והנה אף שרבינו משוה הלשונות של רצוה ושוב, לעיל ונפק, ומשוה את זה לאני לדודי, שבאמת קצת קשה להבין איך הבחי' של שוב, הבחי' של נפק, שכולו סג אחורה, איך זה בחי' ודודי לי, ומוהרנ"ת פירש שהוא עבודה לעמוד בנסיון ולהכיר שאף בהירידה הכי גדולה שנפלת השם יתברך אצלך, אבל הלשון קצת קשה, שמשמע כפשוטו שדודי לי במפורש, וי"ל שיש בזה רמז למה שכתבנו, שלאחר שזוכים להעיל והרצוא, יכולים לזכות לגרום להיחוד שיאיר לך איך שדודי לי, וכל זמן שהיית בשאול, הנך, הש"י היה אתך, וזה השני לשונות הנ"ל רמוזים על בחי' זאת, וכן מרומז במה שמקדים את הרצוא לשוב בדרכי התשובה, שלכאורה האדם מתחיל במצב של השוב. אלא שיש ענין של השוב והנפק שהוא עוד למעלה מהרצוא, וכמו שרבינו העיד על עצמו שאצלו הרצוא בנקל והעבודה הוא בשוב. [ואגב, בענין עיל ונפק ע' בלקוטי הלכות ריש יורה דעה (הלכות שחיטה א:ג) ז"ל הינו שמי שרוצה לעשות תשובה אי אפשר לו להתקרב פתאם אל הקדשה, עד שיעבר וילך בכל המקומות שהיה תחלה ויצטרף ויתלבן שם, כדי שיעלה משם כל הניצוצות שנפלו על ידו, וזהו בחינת עיל ונפק וכו' עכ"ל. ונלע"ד שמוהרנ"ת לא בא למעט פשטות הענין של עיל ונפק בכללותה, רק הוסיף שהוא גם כן, בפרטיות, סובב על תהליך התשובה של הבעל תשובה שיצטרך לחזור על כל המקומות וכו'].

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

אכן חייבים להעיר שמוהרנ"ת חידש הרבה בתורה זו, כי לולא דבריו הקדושים, היינו מפרשים שהשני בקיאות הם ממש בזה שעוסק בתשובה, והבקיאות של שוב הוא הבו"שה (אותיות דין כאותיות דין), דהיינו אפילו כאשר האדם עוסק בתשובה ומכיר ומתבייש מעוונותיו איך שהוא ירד לשאול תחתית, עם כל זה יתחזק להבין שגם זה היה רצונו יתברך. והבקיאות השני הוא לעלות מעלה מעלה שעי"ז שוב יבוא לבושה. אכן מוהרנ"ת מפרש שהשוב הוא על זה שס"ג לאחוריו שלא בתשובה, עליו להתחזק בבורא יתברך. וצריכים לומר שמקום הניח לו רבינו לפרש כן.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שבכמה מקומות (למשל עיין תורה נו) רבינו גילה איך שדוקא במקומות הנמוכות מקבלים חיות מתורה יותר גבוה, ואילו לפי הדרך שמוהרנ"ת חקק פה בהסכמת רבינו – שאיני רואה סותר ההבנה הפשוטה, רק מוסיף הרבה ברוחב ובאורך – יוצא שהאיש שס"ג מאחורי הקדושה, ממשיך ומקבל חיות משם השם שכביכול יותר נמוכה.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ח] ובענין ההמתן ע"ע בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פב, שגם כן הציע פירוש ודרך בכוונות אלול, ובענין הס"ג גילה שם שזה ענין להתחבר אפילו להפחות שבפחותים בעם ישראל כי על כרחך יש בו אלהות. ולפ"ז נראה כעין מה שפרשנו למעלה, שההמתן הוא ענין לחכות עד שמשיגים את האלקות באותו מצב.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ט] ויש רמז לזה התורה בכלליות בא' עצמו, שאל"ף בגמטריא מאה ואחד עשרה – אאא, רמז להבחינה המשולשת שצריכים תמיד לעשות תשובה על תשובה (ולא מספיק לרמז בשתים, כי צריכים לרמז שלעולם יש עוד תשובה) בשלושה בחי' של האלף.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

י] ענין הכף, לית כבוד בלי כף, שהוא הכתר, בחי' כי ימינך פשוטה (סוף אות ד), כי הכף הוא היד.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הדמימה, שכתוב באות ו' שעל שם השתיקה נקראים חכמים כי סיג לחכמה שתיקה. יש לציין לנוסח התפלה בשמונה עשרה, ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה... אתה קדוש... אתה חונן לאדם דעת. דאיתא במסכת שבת (לא.) על הפסוק (ישעיה לג:ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונה זו סדר זרעים וכו' חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות, ע"ש. והרי לפנינו, על ידי מי דומה לך, שהוא בחי' הדמימה של סייג לחכמה כנ"ל (לעיל בדברינו סוף אות א' וסוף אות ג'), שהוא בחי' שפיכת דמיו כמבואר באות א', שזה בחי' ומי דומה לך מלך (בחי' הו' שבאלף) ממית ומחיה (בחינת ישמע בזיונו וכו' -ויש להעיר עוד שדומה שמו של הממונה על בית הקברות והוא בחי' הדום רגליו כמבואר בריש שער רוה”ק תיקון יב. ויש להעיר עוד שזה ממש הענין המבואר בלקוטי מוהר”ן תנינא תורה עב ד”ה ועל ידי זה נעשה תשובה כי עקר התשובה היא על ידי הבושה ועל ידי זה המנהיג בחינת משה וכו' דהינו בחי' תשובה הוא בחינת שבת ובחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ”ל ועקר החיים הוא להשפלות של כל אחד, כי השפלות של כל אחד הוא יהיה נחיה, ויקום בתחיה כנ”ל וכו' וקם בתחיה השפלות של משה רבנו שיש בכל אחד מישראל בכל איבר ואיבר וכו' ע”ש כל דה”ק שכל הבחינות האלו הם נזכרים באותו סדר בשני התורות, ואכמ”ל), ועל ידי זה 'ומצמיח ישועה' בחי' הג' טיפי זרע שהם השלושה תנאים של התשובה בחי' סגול של היוד עליונה (סוף אות ה') שהם בחי' זרע של הצדיק כמבואר בתורה ז'. (וי"ל שפה נכלל סדר מועד, כי אדם מועד לעולם, אי נמי כי את ללדת ועת למות, וגם שכל הברכה תלוי בתקופת השנה) ומצמיח, בחי' סדר זרעים, ישועה זה סדר נזיקין כנ"ל, ואח"כ מברכים אתה קדוש, בחינת סדר קדשים, ואח"כ אתה חונן לאדם דעת בחי' סדר טהרות. וסדר נזיקין שדלגנו, מרומז בכללות הברכה שנקראת גבורת גשמים, בחי' חוסן שהוא סדר נזיקין.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ב והכ"ף הוא כתר, בחי' אהיה, בחינת תשובה וכו' כי כתר לשון המתנה בחי' תשובה כמ"ש חז"ל הבא לטהר מסייעין לו משל לאחד וכו'.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הכוונות של הרמח"ל ביום הכיפורים כז"ל ותטהרו גי' תצמ"ץ ע"כ. תצמ"ץ הוא אהי"ה בא"ת ב"ש, ובגמטריא כתר.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת נח (בראשית ח:י) ויחל עוד, פרש"י לשון המתנה, ובתרגום אונקלוס – ואוריך, והרי הפרצוף אריך הוא כתר. וכן בפרשת העקדה, עה"פ שבו לכם פה עם החמור (בראשית כב:ה), תרגם אונקלוס ז"ל אוריכו לכון הכא עם חמרא, הרי שתרגם לשון שבו, לשון המתנה, ולשון אריך. והרי שבו אותו שורש של תשובה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

המתן. במסכת טהרות ט:ה המניח זיתים בכותש שימתנו שיהו נוחין לכתש. פירוש רע"ב שימתונו, שיתרככו ותהיה בהן לחלוחית, ע"כ.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו' – להפוך מדם לדום, דם לה'. יש להעיר שדם בגמטריא א"ל אחד, שהוא ממש סוד התורה, כמבואר בספר אדיר במרום (עמ' קיא), והרי זאת התורה אדם.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

בענין המילה דום ופירושו, עיין במועד קטן דף יח: דומי דמתא, פירושו חשודי העיר (פירוש המיוחס לרש"י, ורש"י ביבמות כה. ד"ה דומי), וביאור תיבת דומי כתב רש"י בסוטה (כז. ד"ה דומה) שהוא מלשון קילוס ודבור (-י"ל שהוא כענין התיבות ההפוכות, כמו לשרש שפירושו לעקור השורש), והיינו שהכל מדברים עליו כך. ועוד פירש ביבמות (שם) פירוש אחר, שדומי הוא מלשון 'בדדמי', והיינו שאין יודעים כן בודאות, אלא שאומרים כפי מה שנדמה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו' ע' מש"כ במסכת בבא בתרא דף פב., ובברכות ה:ג מודים מודים משתקין אותו.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג תשובה על תשובה. עיין בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א סוף אות ד' – עמ' כט.) שכז"ל והכסא עומד בדיבור פיו כי לא נבראו חיות הקודש עדיין, הגן מימינו ובאמצעו יריעה פרוסה של אור ומצוייר בו כל צלם ודמות בריות, ונשמות גנוזות באמתחת תחת הכסא. וגיהנם משמאלו ובו ז' מדורין, תשובה בין גן ובין עדן עומדת, ובית המקדש בנוי לפניו, ושכינת כבודו באמצעו. ושם מלך המשיח חקוק על אבן טובה שעל המזבח, ורוח אלקים מרחפת וסובל אותו וכו' ע"ש. והרי יש תשובה אחר שכבר מגיעים לגן.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו'.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

מצאנו מהאריז"ל עוד יחוד להפסוק אם אסק שמים, והוא בשער רוח הקודש (יחוד ד' עמ' קד) על הפסוק תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם (שהם המדות י-יג של הי"ג מדות רחמים שבספר מיכה). אם אסק בחי' אהי"ה במילוי יודי"ן ומ"א אותיות של הפשוט ומילוי ומילוי דמילוי, ועם עוד עשר אותיות של קס"א בגמטריא רב"י שהוא גמטריא ליעקב, 'מאימא אל ז"א שהוא שמים והוא יעקב' וזה דומה להמבואר בתורה ו' שהשם קס"א נקודה עליונה, ויעקב הוא בחי' הרקיע שמים בחי' הו' שבאלף. גם אמת הוא בחי' אור הפנים, ומבואר שם שאמת הוא בחי' שם אהי"ה, וע"ש שדוקא צריכים להוריד ממשה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ועע"ש שתתן אמת, תתן זה בחי' פעמיים שם כה"ת שבו משה הרג את המצרי, והרי זה בחי' הנקודה תחתונה שהוא בחי' מחיית עמלק (ובתורה ו' – 'הנותן' בים).

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ועע"ש אשר נשבעת לאבותינו ר"ת בגמטריא כסא.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד שהחסד לאברהם שהוא בחי' הוי"ה כמבואר שם זה בחי' יו"י של האלף, גם בחי' הטיפין שיורדין מהצדיק הכלולים בהי' עליונה בחי' חסדים. וע"ש ליעקב חסד לאברהם שהר"ת בגמטריא חיים. וזה ג"כ ענין תורה ו' כמבואר אצלינו שזה ענין עיקר התחיה של הענוה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שם מימי קדם בגמטריא קס"א עם עשר האותיות. אכן לפי דרכינו, שדרך בגמטריא ס"ג קס"א, ולכן אחד עשר אותיות, הרי מימי קדם. אכן זה רק הדרך, ומימי קדם זה סוף הדרך שמשם כבר לא נסוג אחור והוא בע"ב.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' (סנהדרין כ') שלשה דברים שנצטוו ישראל וכו'.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

רבה בר בר חנה הלך לחקור במדבר – במידת ענוה. וכתיב (תהלים לז:יא) וענוים יירשו ארץ.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חיי מוהר"ן אות ב' כז"ל ואז שאלתי אותו איך שלש מצוות אלו הם בחינת תשובה, ענה ואמר זה תאמר אתה וכו' וכו' וזה היה בתחחלת חנוכי לחדש בתורתו הקדושה, שחנך אותי וכו' ע"ש. ובברסלב ראו מהתורה זו – קרא את יהושע וכו' - איך שרבי נתן הוא בחי' יהושע לרבינו. והנה בתורה גם כן מזכיר ז"ל ואצונו כי משה היה צריך אז למסור הכל ליהושע, ואין שלטון ביום המות (קהלת ח), כי בשעת הסתלקות הצדיק אין לו שליטה וכח להאיר ליהושע, ע"כ דייק ואצונו, אני בעצמי, כי חזררה הממשלה להקב"ה, ע"כ. ועי' ברש"י (דברים לב:מד) ז"ל שבת של זיוזגי היתה, נטלה רשות מזה ונתנה לזה (סוטה יג:), העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו, כדי שלא יאמרו וכו' ע"ש. (וע"ע בלקוטי תורה של האריז"ל פרשת ואתחנן ע"ה ויאמר ה' אלי רב לך, כי בתחלה היה רבן של כל נביאים, אח"כ בכל דור ודור, יצטרך לרב שילמדו, שיבא אליהו וילמדנו, ומתנוצץ בו הדור ואלם יהיה בתחלה לא יפתח פיו. ומצינו, שאף באותו זמן נתקיים בו קצת מזה, כמארז"ל לא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תורה, שנסתמו ממנו מעינות החכמה, והיה צריך ליהושע ללמוד ממנו, וזה ג"כ רב לך, שכבר יש לך רב, ומנו יהושע ע"ש).

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ו' – מרומז הרבה בפסוק ריש חומש ויקרא.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא (א:ה) ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תורה ו' הולך על זביחת היצר, שהוא בחי' קרבן, וכאן מרומז עוד על שני הדמים (כמו שדרשו חז"ל הובא ברש"י שלכאורה כתוב דם מיותר), דם אחד של דמימה, בחי' והקריבו בני אהרן, מלשון קרב ומלחמה ובחי' יז נצחם שהוא ענין של הדמים שעוד לא עבדו את השם יתברך (תורה עה), להפוך להארץ הדם רגלי בשתיקה של דום לה', שהוא ענין קיווי וצפיה לישועת השם בחי' המתן שהוא גם לשון מתנה של מתנת דמים, וזה בחי' וזרקו, בחי' השליך על ה' יהבך. וזה בני אהרן, מלשון זריחה, מהלבנת הפנים או מהכבוד הנישגת. סביב, זה בחי' הענוה המבואר. אשר פתח אהל מועד, גם כן מפורש להדיא בתורה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג צריכים לעשות תשובה על התשובה הראשונה. ובזה מיושב השאלה המפורסמת על מה אנו מבקשים סלח לנו בתפילה שלאחר יום הכיפורים. ועל הקושיא הזו פעם תירצתי, שמבקשים סליחה על מה שחסר לנו באמונה שבאמת נסלח לנו.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג וצריך לאחז תמיד במדת התשובה וכו' כי מתחלה כשעשה תשובה עשה לפי השגתו, ואחר כך בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך. נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בספר חובת הלבבות (שער עבודת האלוקים פ"ג, וע' בספר לקוטי בתר לקוטי להישמח משה, ד"ה מאי).

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ו:ג כי על ידי תשובה זוכה לכבוד ה' וכו' צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה, כי מתחלה כשעשה תשובה, עשה לפי השגתו, ואח"כ בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך, נמצא לפי השגתו שמשיג עכשיו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחי' גשמיות וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה האדם עושה לעצמו מה שאסור לעשות לאחרים – עיין ברמב"ם הלכות תשובה ד:ד:ד ז"ל המתכבד בקלון חברו אומר בלבו שאינו חטא לפי שאין חברו עומד שם ולא הגיע לו בשת ולא בישו אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חברו או חכמתו כדי שיראה מכללו שהוא מכבד וחברו בזוי, ע"כ. וכן מצינו שלעתיד לבוא כל אחד נכוה מחופתו של חבירו, מהבושה, וכן מצינו (יומא לה:) הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף וכו'.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש מאמר רבב"ח: וז"פ משמנייהו, מלשון שמנת עבית (כלומר מחמת שאוחזין עצמן בבחי' (דברים לב) שמנת עבית), היינו בשביל זה שומעין חרפתן ואינם משיבים, כי זה עושין בשביל תשובה על עוונותלם, כמ"ש (שם) וישמן ישורון, (בחי' השמן לב כו' ואזניו כו' פן יראה כו' שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו), ונגדי נחלי דמשחא מתחותייהו, היינו על ידי השתיקה, זוכין לכבוד אלקי, שהוא בחי' שמן, כמ"ש (תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך, וזה בחי' (שם כד) מלך הכבוד, ע"כ.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו שמן רומז על תשובה, עיין בריש ספר ישעיה (פסוק ו) מכף רגל ועד ראש (-נקודה עליונה ותחתונה) אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן, ותרגם יונתן ז"ל ולא מחמדין לתיובתא אף לא זכון להון לאגנא עליהון, ע"כ ורש"י פירש דבריו ז"ל לא זרו וגו', כלומר לא נתרפאו לשוב בתשובה שלמה, ולא רככה בשמן – אפלו צד הרהור תשובה אין בלבם, עכ"ל.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וז"פ (תהלים מז) – את גאון יעקב זה בחי' וא"ו שבתוך אלף, בחי' אהל וכו' זה בחינת הרקיע בחינת הוא"ו שבתוך האלף וכו'.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שיעקב בחי' רקיע. יעק"ב, בחילוף אות ב' לאות ר', באותיות אי"ק בכ"ר, הרי יעק"ר אותיות רקיע.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, גם רבי עקיבה אותיות היעקב, יש ציון של הרמח"ל לידו, רמח"ל, מ"ל – בגמטריא ע', ח' מתחלף לק' באותיות א"ל ב"ם, הרי – רע"ק – רקע.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וז"פ (תהלים מ"ז) וכו' בחי' משה, בחי' נקודה העליונה של האלף, בחי' וממעל לרקיע דמות כסא, וכסאו כשמש, פני משה כפני חמה, כמאמר חז"ל (זבחים קיט) ר' שמעון אומר נחלה זו שליה, שילה דא משה. את גאון יעקב, זה בחי' וא"ו שבתוך אלף, בחי' אהל, בחי' אור, שמשה מאיר ליהושע, כמ"ש (בראשית כה) ויעקב איש תם יושב אהלים וכו' ולמנות להם מלך זה בחי' גאון יעקב, בחי' (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב, בחי' מלך, ולבנות להם בית הבחירה, זה בחי' משה, בחי' דעת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר ענין הא' שהוא יו"י בגמטריא הוי"ה, וזוכין לכל זה על ידי שם אהיה.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדן ידין, על ספר קרנים מאמר ד', ז"ל מה שמקשי המקובלים והביאם בעל הפרדס בשער השמות פ"ג ד' הלא שם הוי"ה המקור אשר כל השמות מתפשטים ומסתעפים ממנו אפי' שם אהי"ה וק' למה שם אהיה בכתר שאין בו השגה כלל ונעלמה מעיני כל חי, ושם הוי"ה בת"ת, ונפלה מבוכה בין המקובלים ורבי' משה קורדואירו פירש בשם שערי אורה שבאמת שם אהיה בכתר בראש, אבל שם הוי"ה שבת"ת עיקר האילן כמו שרשים היוצאין מגוף האילן וע"ש. ובאמת אינו ק' מידי שסוד שם הוי"ה שבת"ת הוא סוד הדעת בסוד משה יעקב הם מרכבה ל"ת, והקשו המקובלים והלא אי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד, ומתרצים, משה מלגאו יעקב מלבר בסוד משה מרכבה לנשמת הת"ת הנק' תוך ואמצע סוד הדעת הנעלם העולה למעלה מן הכתר ויעקב גוף התפארת וסוד הוי"ה בניקוד חש"ק ר"ת חולם שבא קמץ הוא במרכבת יעקב אבינו שהוא מבחוץ מלבר, אבל הוי"ה שבנשמת ת"ת דעת הנעלם הקדוש שהוא סוד חולם כולו הוי"ה ב"ה שהוא בסוך עץ החיים ובאמצע שהוא מלגאו, ויש בזה רזין נפלאים וכו' , זה כוונת הקדוש, ראש הוא המקור באמצע פי' אהיה בכתר שהוא ראש לכל הספירות, ואם תקשה הלא הוי"ה הוא המקור ועיקר, ולמה הוא בת"ת, ומת' והוא המקור באמצע, ר"ל והוא סוד הת"ת נשמת ת"ת מרכבת משה שבו סוד אמצע כדפי' תוך עץ החיים שבו שם הוי"ה בחולם בסוד דעת הנעלם ע"ש.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה – והנה מבואר לעיל שעל ידי הדמימה והשתיקה ששותקין לחבירו כשמבזין אותו, על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחי' כתר וכו' וכו' כך כל אחד מישראל הוא בחי' כתר להשם יתברך, וצריך להכניס בו כל מין אבנים טובות שאפשר למצוא, דהיינו שצריכין להשתדל לחפש ולבקש אחר כל צד זכות ודבר טוב שאפשר למצוא בישראל, ולדון את הכל לכף זכות וכו' וכו' כי לפי דעתו וסברתו נדמה לו שראוי לו לבזות אותו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

על דרך צחות יש לפרש, דקיימא לן (משלי כא:א) לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפץ יטנו. ולכן כל מה שמחשיבים איש ישראלי להיות אבן טוב בכתר המלך, הרי יש לו יותר מבחינה זו שלבו נטוי על ידי השם יתברך, ולכן בודאי צריכים לדון אותו לכף זכות כי מבינים היטב שכל מה שעשה היה חפץ השם להשיגו.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה: שעל ידי הדמימה והשתיקה, ששותקין לחברו כשמבזין אותו, על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחי' כתר וכו' כי צריכין להזהר מאד לדון את כל אדם לכף זכות, ואפלו החולקים עליו וכו' וכו' כך כל אחד מישראל הוא בחינת כתר להשם יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שכל ענין של ישמע בזיונו וישתוק אינו אלא כאשר הבזיון בא מיהודי, אבל אם הבזיון בא מגוי, שאין ענין לדון אותו לכף זכות, אין ענין. אם לא שנדחוק שענין זה המבואר בסוף התורה אינו אלא תוספת טעם על עיקר התורה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לפרש, כי כבר פירשו ומקובל אצל אנ"ש שהענין של ישמע בזיונו קאי בין אדם לעצמו, שהאדם שותק מול כל הרע שיודע בנפשו שנכשל בו, - והנה אפילו בזה יש להעמיק ששתיקה זה הוא ענין לדון את עצמו לכף זכות, ודוק, ועל כל פנים, כן יהיה כאשר הבזיון יבוא מגוי, שכיון שהאדם שומע את זה, באמת לא משנה מאיפה הוא בא, ועל פי יסוד הבעל שם טוב בקונטרס עקרי אמונה האדם יכול לקבל מסרים עליונים מגוי, והרי הוא דומה ממש לענין הנ"ל ששותק בינו לבין עצמו מלפני חטאותיו וחסרונותיו. אכן גם זה לכאורה תלוי במה שביארתי בס"ד בסוף מסכת גיטין – דף פח, שגט מעושה על ידי גוי אינו כלום, ואינו בכלל יסוד הבעל שם טוב הנ"ל, כי יסוד הנ"ל מיוסד על האיש שעולה לבחי' עולם אצילות ומבין שהכל מהשם יתברך, אבל אדם שצריכים לכופו ליתן גט, הרי המכות שהוא מקבל הם מגוי ממש (אפילו שהיהודי אומר רוצה אני, ודוק). וכן לענינינו, כל זמן שהאדם לא יבין שהגוי המבזה אותו אינו אלא שהשם יתברך מוסר לו רמזים, וחושב שהגוי עושה לו את הרע, אז יש לצדד כנ"ל שאין שום ענין לקבל הבזיון, ואדרבה יש למחות, כמו שאם יש גוי כופה יהודי ליתן גט, לכאורה צריכים למחות.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ז'

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה בקיצור נמרץ על ידי אמונה שזה רק על ידי אמת שזה רק על ידי הצדיק זוכים לגאולה ולכל התורה ע"ש וזה ממש הסדר של תשרי שמתחילים עם ראש השנה בחינת אמונה תשורי מראש אמנה ואז יש יום כיפור בחינת אמת כי היא בחינת החותם והחותם הוא אמת. ואז מצטרפים עלינו הצדיקים האושפיזין בסוכה וזוכים לגאולה ואז זוכים לכל התורה בשמחת תורה. והחכם עיניו בראשו ורואה ומבין שהכל על ידי הצדיק אז הוא כבר יודע להיות באומן ראש השנה.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום: תהומות – ע' באדיר במרום (עמ' קלה) שתהומות הם יסודות הנוקבא המעלים מ"ן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ב אבל אי אפשר לבא לאמונה אלא על ידי אמת. כמובא בזוהר (בלק קצח:) והיה צדק אזור מתניו ואמונה וכו' (ישעיה יא:ח), היינו צדק היינו אמונה, ואמרו שם, אמונה אתקריאת, כד אתחבר בה אמת, ע"כ [לשון הזוהר אצלנו, בשעתא דאתחבר בה אמת לחדוה, וכל אנפין נהירין, כדין אקרי אמונה וכו'].

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לבאר בפשטות דברי הזוהר שהיה סלקא דעתיה שצדק ואמונה הם אותו דבר, והוא תמוה שלכאורה הם שני דברים שונים לגמרי, הגם ששניהם ממידת המלכות. אלא שכלפי המקבלים כל משפט שיצא מלמעלה, צריכים לקבלו כצדק באמונה. וכל משפט יצטרך את זה. ועוד קשה להבין את הזוהר, כי איך יהיה צדק בלי אמת. אלא שתירץ הזוהר שהאמת של הצדק הוא רק כלפי אותו ענין subjective, ואילו אמונה מושרשת באמת לאמיתו – objective.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד הבאתי כל דברי הזוהר בישעיה יא:ח והארכתי שם.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ד כתב ז"ל ודע, שעל ידי מצות ציצית האדם נצול מעצת הנח, מנשואין של רשע, מבחינת נאוף, כי ציצית שמירה לנאוף, כמובא בתקונים (תיקון יח): ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם (בראשית ט) - זה בחינת ציצית. וערות אביהם לא ראו - כי ציצית מכסה על עריין עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים להתבונן על זה שהציצית מכסה על הערוה ומציל מנאוף, כי הלוא עיני האדם מרגלים ומחפשים את הערוה חוץ ממנו, ומה שייך לזה הכיסוי של הציצית על גופו. אלא כבר ידוע מהגר"א שהגדיר את נאוף כעבירה בין אדם לעצמו (כי הוא הגדיר שלוש סוגים, בין אדם למקום, שהאדם פוגע רק בהשם יתברך ח"ו, ובין אדם לחבירו, שהאדם בעיקר פוגע רק בחברו, ובין אדם לעצמו, שהפגם והפגיע הוא בעיקר רק בעצמו). ועל כן מה שהאדם מצליח לכסות את ערותו, בודאי מתקן לו את הראיה והבטה והדעות שלו, ולא יכשל בנאוף. וכמו שמצינו אצל יהושע הכהן הגדול שהיה לבוש בגדים צואים מבחינת בניו שהיו נשואים לנכריות (ועי' בענינו בזוהר פרשת פנחס דף ריד, וכ' שם ז"ל אלבישיניה לבושין אחרנין מתתקנן, דבהו אסתכל בר נש בזיו יקרא דמאריה ע"כ, והרי גם כן מבואר שההסתכלות תלוי בלבוש) כי הפגם של עריות הוא פגם בלבוש האדם. וכאשר האדם זוכה לבגדים צחים וזכים, בבחינת כנפי מצוה של ציצית, אז בודאי יהיה שמור מכל פגם נאוף.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מה שכתוב בתהלים (כה - תחנון) עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי. רגלי זה בחי' לבושים, כי הוא בחינת הרגל, דהינו המדות של האדם והרגלו, יידוע שהמדות של האדם הם לבושו, ולכן דיקא על ידי הדבקת העינים אל השם יזכה לתקן המדות וההרגל.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ז:ה ז"ל מה שאין כן אם מאמין שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד, והוא מחיה ומקים הכל תמיד, והוא למעלה מהזמן, אין כאן שכחה, עכ"ל. ולפ"ז יש להבין מה שהאריז"ל גילה (שער רוה"ק יחוד י"ח למהר"י גדליה, עמ' קא) שעקר שהכחה היא באה בעבור הכעס ובעבור שמוש בשמותיו יתברך, ע"כ. כי המשמש שמות השי"ת ממשיך הכח של חידוש העולם, ועל כן באשר האיש אינו ראוי ועומד על רמה זו, ישאר קרח משני צדדין, כי מצד אחד הוא המשיך עליו להיות חדש, ומאידך גיסא לא זכה לההתקשרות הדרושה כדי לידע דעת עליון.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן ביותר מה דאיתא בספר המידות (אות יב) שמי שאין לו זכרון יקדש את עצמו בקדשה גדולה, ע"כ כי צריכים לזכות למה שמבואר פה. וכן מש"כ שם (אות יג) שעל ידי שפלות תזכה לזכרון ע"כ. כי על ידי שפלות יכולים להביטול שצריכים כדי לקבל תמיד מחדש.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להזכיר גם את ענין הקבצן העור שזכר לא כלום כי כל העולם לא עלה בעיניו כהרף עין, הרי מזה שהזוכה לתכלית הזכרון עד אין סוף, אין לו שום הסתכלות בעולם הזה, שזה עיקר הקדושה כידוע.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

(השמטות השיכים להתורה הזאת): התפלה מסגל לזכרון כי תפלה הוא בחינת אמונה כנ"ל ושכחה הוא ענין שהיה לפנינו דבר מה ונשכח ועבר מאתנו והיא דרך ההנהגה על פי מערכת המזלות שמתנהג כסדר יום אחר יום והוא הפוך האמונה, מה שאין כן אם מאמין שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד והוא מחיה ומקים הכל תמיד והוא למעלה מהזמן אין כאן שכחה, עיין שם.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת נדרים מא. אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר וכו' כל חוזר לימי עלומיו שנאמ' וכו', הפכת בחליו (תהלים מא:ד) אמר רב יוסף לומר דמשכח למודו, עיין שם. והמהר"ל (חידושי אגדות ד"ה עד) כתב לפרש למה משכח למודו, על פי מה שפירש בכל הענין הזה של מחילת העונות וחזרה לבריאות, משום שרפואת החולי באה על ידי שחוזר גופו וטבעו להתחלה ראשונה, כי לולא זה היה מתרפא ממחלתו לאחר שנתקלקל טבעו מפני מחלתו, וכשם שגופו וטבעו חוזרים להתחלה ראשונה כך גם נפשו חוזרת למצב שהיתה כשנולדה, דהיינו בלא תורה, עיין שם. ולפי זה לכאורה כדי להשיג הזכרון בלי שכחה היה צריך לחזור למציאות של לפני ההולדה, וכעין היניק וזקן במעשה של השבעה קבצנים. ויש לדחות שכיון שמגיע לבחינה של למעלה מהזמן, הרי גם גופו דהשתא שייך לזה כמו גופו דאז.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

(השמטות השיכים להתורה הזאת): וכו' כי מס הוא בחינת השכחה וכו' ועד מאה שולט השר של שכחה וכו' וזה שהמתיקו חז"ל: מ"ם וסמ"ך, הינו מס שהוא בחינת השכחה, בנס היו עומדין, כי נס הוא הפך השכחה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות (לב:) התשכח אשה עולה (ישעיה מט:טו) אמר הקב"ה כלום אשכח עולות וכו' שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה שכתחנה, אמרה לפניו רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני – ראשי תיבוות מ"ס – אמר לה (ישעיה מט:טו) ואנכי לא אשכחך ע"ש. עולה, ע"ל בגמטריא ק' בחי'' שכחה. ועכ"ז ואנכי לא אשכחך, זה מעשה נס הנ"ל (אנכי – אנכי ה', לא – לא יהיה לך).

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ח'

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי תורה ח' עיין ערך תפלה – נ נח הרחב פיך ואמלאהו.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

בענין רוח הצדיק בהי"ג מדות של רחמים עמש"כ שם בס"ד בפרשת שמות לד:ו.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ברכת השיבה שופטינו, שפרשנו ע"פ תורה ח'.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

בכמה תורות רבינו מביא שאין יסורין בלי עון (תורה נו, ב:ז, ב:ח), הגמרא במסכת שבת נה: כז"ל וש"מ יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון ותיובתא דרב אמי תיובתא (ורע"א ציין להרא"ם פרשת וישלח ד"ה לכך אני ירא, ובפרשת שופטים ד"ה ריה"ג), ע"כ. אכן הקשו תוספות שהתיובתא שם אינה אלא לענין שאין מיתה בלא חטא, ודחו המפרשים ליישב. אמנם הרמב"ן (תורת האדם, דפוס וואשא דף נט.) כתב שלא נדחו דברי רב אמי לענין יסורין, ואף למסכנה נשארה כן בגמרא.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב דע שעיקר הרוח חיים מקבלין מהצדיק והרב שבדור וכו', ולקמן אות ח' – כי ארבע ציצית הם בחי' הרוח חיים, וכמ"ש (יחזקאל לז) כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא, סוף פרשת חיי שרה כז"ל אני אומר שבמלת 'צדיק' נרמזין ד' רוחות כהווייתן, צפון דרום ים קדם כי הצדיק (חסר!)ח, עכ"ל.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ב כי עקר רוח החיים הוא בהתורה, כמו שכתוב ורוח אלקים מרחפת על פני המים – הוא התורה וכו' וכו' וזה בחינת רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד (ברכות ג: ) כי כנור של דוד היה של חמש נימין, כנגד חמשה חמשי תורה וכו'.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין בזה, כי בזוהר הקדוש משמע שהם אינם אותם בחי', ז"ל התיקוני זוהר (תיקון סט, קו: ) רוח צפונית נפיק לגבה (רוח הגבורות שבצד השמאל יוצא מז"א למלכות והיינו) דנשיב בכנור דוד (שנושב במלכות הנקראת כנור של דוד, ואז היא מזמרת ומשבחת לדוד כנ"ל, ור"ל שאחר שקבלה המלכות את הגבורות דרך נקב החזה של ז"א, ונתגדלה ונתקנה בכל פרצופה, אז היא חוזרת עמו פב"פ ומתייחדים, ואז) ורוח דרומית מסטרא דימינא (ואז היא מקבלת מז"א עצמות החסדים שבצד דרום שהוא בצד הימין, והוא בחינת מים שעליו נאמר) ורוח אלקים מרחפת על פני המים, דאינון מים מסטרא דחסד דתמן חכמה, ע"כ.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ג רוח סערה שרשה מבחינת הגוף. על כן כל צדיק יכול להמשיך הרוח חיים אבל לא נוצר מהרוח סערה של הגוף רק כאשר תיקן לגמרי הד' יסודות. והשפלת הרוח סערה דיקא על ידי תיקון הד' יסודות שבזה סותם הצנורות של הרוח סערה. ועל כן הצלחת הרוח סערה הוא רק לשעה, בחינת כל דברים הגשמיים.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

במעשה מבן מלך שנחלף יש גן שבתוכו רודפים את האדם, והנה האדם בעצם נמצא בגן דא אורייתא (ח:ז) ועיקר התורה אצל הצדיקים (ח:ב) על כן כאשר הרוח סערה רודפת את האדם העצה הוא לעמוד אצל המלך בחינת שבת כמבואר שם, בחי' אנחה של וי אבד נפש, שממשיך הרוח חיים של התורה מהצדיק ולא יאנה לצדיקיא כל און. ואם מכניסים את הצדיק הזה לתוך הגן יתבטל הרוח סערה לגמרי.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ד מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד", ע"ש. וכן בספר אדיר במרום (עמ' פא, מכון רמח"ל) ז"ל כי רק הצדיק יש בו לפרות ולרבות, והפריה ורביה סודה: ורב חסד (שמות לד:ו), שהוא ריבוי החסדים, בסוד ור"ב חס"ד עולה פ"ר – פריה ורביה, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק הממשיך רוח החיים ומשלים החסרון מכפר העון וכו' והם ממשיכין רוח החיים אל החסרונות ובזה מכפרין העוונות (-ענין שהצדיק יכול לעשות תשובה בשביל אחרים – עיין חיי מוהר"ן אות ד"ש ומש"כ).

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל כתב בכוונות לברכת סלח נא שבשמונה עשרה ובעוד מקומות, שהמחילה נמשך מתיקון חנון, והוא השביל שתחת החוטם – שרוח החוטם יוצא שמה.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

סליחות ליום רביעי - באשמורת הבקר: חי רוכב על עב קל, אם תעלני במשקל צדקי כחול ים יתקל, ורשעי כנוצה ייקל. ואם נתיב ארצי מעגל ודיני כשור הנסקל. שקלה בפלס מהלל איש מפשעים מחולל, ע"כ. ולכאורה כל פעם שניצולין על ידי זכות אבות זה בחי' כפרת עונות. אם אינו אלא אריכת אפים.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

נוצר חסד לאלפים – שחסד, בחינת הרב דקדשה נוצר וממתיק בחינת אלופי עשו עיין שם.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

בבכוונות וביחודים של האריז"ל לכוון לד' יודין של ע"ב וכו' עיין שם. והרי הד' יודין הם בחי' בחי' הד' יסודות כאן.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה כדי להכניע הרשע צריך לרדת לתוך המדה והצינור וכו' – עמש"כ באות ח.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ה כי באמת אין לו שום עברה רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות כי הרע עדין בכח כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה חס ושלום ע"ש.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ במסכת ברכות (לה:) שיש לפרש בזה מה שאביי אמר הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ו להפריש ולהבדיל ולבטל הרע מהטוב הוא על ידי תורה ותפלה: וממשיך לגלות שתפלה הוא מחדש ממש את הבריאה. ומשמע שתורה בלבד לא מחדש וצ"ע. ולכאורה כי התורה בחי' יסוד אבא בחי' כח מה, בחי' הענוה והסובלת את הכל - בחי' הגן שכולם נמצאים בה, והם קובעים כביכול מהותה, כפי השגתם והאופי והשקפה שלהם כן יהיה להם. ורק על ידי התפלה שוברים את חותם הצמצום הזו של קטנות דעות הנמצאים, ומחדשים את ההשקפה שלהם וזה בריאה בכח, ואז כאשר יסתכלו וילמדו שוב בתורה יהיה בריאה בפועל. והתורה לא שינתה, רק השגתם והשקפתם נבראה מחדש, וכן יהיה ממש בטבע הנהגת העולם, שהוא כפי ההשגה של הנמצאים, כידוע בענין נסים להצדיקים. וממילא כאשר בא להשגה ובריאה החדשה נפלה מאליו ממילא הרע, כי כבר לא נמצא אותו סתימה וצמצום שהיה בתחילה בהשקפתו הראשונה. והוא לא חיפש אחר הרעה להסירו וכדומה, רק עלה וברא הכל מחדש, ובהחידוש כבר לא עמד הרע לסתום השגתו.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון מה החילוק בין רוח חיים של התורה לבחי' מעין גנים של התורה שהיא תפילה. ולפי הנ"ל נראה לפרש שהמעין היא התפילה שקדמה לברוא את המציאות החדשה, ואילו האווירה של המציאות החדשה בכח ובפועל על ידי התורה הוא הרוח חיים.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינת ציצית שנותן להאדם מעמד ברוח חיים של הד' יסודות המתוקנות על פי התורה הקדושה ולא כפי מציאותם בעולם הגשמי ששולטים בהם הרוח סערה כנ"ל.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ח מבואר עוצם חטאת השותים יין ושכר וכל שכן סמים ח"ו שהם ממשיכים בזה את החיים שלהם מרברבי עשו הרשע רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ח:ח כי על ידי הד' כפנות, שהם בחי' הרוח חיים דקדושה, שהם בחי' הארבע ראשים הנ"ל על ידם וינערו רשעים וכו'.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בסוף ח:ח שעל ידי בחי' המשכת הרוח חיים הנ"ל שממשיך הצדיק גמור וכו' כנ"ל על ידי זה יכניע ויפיל כל השונאים וכו'.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בסוף התורה בביאור הפסוק רכב אלקים רבותים אלפי שנאן, שעל ידי קבלת התורה ששם הרוח דהרב דקדושה על ידי זה נתבטלין ונכנעין אלופי עשו וכו'. משמע שאינו צריך אפילו לרדת להם.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

וכן להלן שם בענין מכנף הארץ, שעל ידי הציצית מכניעים הרשעים.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו באמצע כתב שהצדיק יורד לפסוק ולשבר המדה רעה והצינור של הרשע.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שרק כאשר רוח הרשע צלחה, אז הצדיק צריך לרדת להפסיק ולשבר, אבל תמיד העיקר הוא להגביר רוח החיים, שזה מכניע הרשעים, ורק כאשר בשעתו הרשע מצליח, שרוחו שגבה, אז צריך לרדת לתוך אותו רוח להכניעו כנ"ל. וכן הוא באות ה', שרבינו דיבר שם על הרשע שהשעה משחקת לו, ושם כתב – וכשהצדיק רוצה להשפילו הוא מוכרח לירד להמדה הרעה ההיא שהגביר עליו הרשע וכו' עיין שם. ולכן י"ל שזה דוקא ברשע המצליח אבל להכניע בדרך כללי אינו צריך לרדת ממש לתוך המדה והצינור.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שיש בהם שנים עשר צרופי הוי"ה, בכל שעה יש צרוף אחר, וכל שעה נחלקת לתתר"ף חלקים וכו':

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בספר אדיר במרום (עמוד קצב) שהי"ב שעות היום מכוונים כנגד הי"ב תיקוני דיקנא, ואילו הי"ב של הלילה אינם אלא התפשטות של הי"ב של היום לחלק התחתון - כמו שרואים כאשר עבר היום בארץ ישראל ונעשה לילה הוא יום בעבר השני של כדור הארץ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר עוד שם (קצ-) שאלו הי"ב הם של הזכר בההנהגה של הששה ימים - ששת אלפים שנה. ותיקון הי"ג ונקה, היא נוקבא שכוללת כל הי"ב והיא ההנהגה של שבת - אלף השביעי. עיין שם פלאות. (ובספר באור הלקוטים האריך בענין הי"ב והי"ג עיין שם, וקבע שהצדיק זוכה לבחינת ונקה, שנקי לגמרי. אותי שפיר לדברינו לעיל, שהצדיק בחי' שבת והוא המלך שמתקן את הגן ונוצרו מהרוח סערה).

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ונקה - עם הד' אותיות בגמטריא אדנ"י ק', כמובא בהאריז"ל ורמח"ל שצריך לעשות את השם אדנ"י למאה, וכתבנו כמה פעמים בס"ד שלכאורה יש לעשות את זה ממש במדה היג של התיקוני דיקנא.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ח:ט אחרי מתן תורה הרחב פיך ואמלהו, וי"ל מה דאיתא בפסחים סח: שהכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ט – תהומות יכסיומו

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

הערות.

</div>



# Chapter ח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/30/

# Chapter ח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/30


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח – וזה החילוק שבין הלומד מן הספר לשומע מפי צדיקי אמת, כי כשלומד מן הספר, אינו יודע השיעור שצריך ללמוד להחיות נפשו, אבל כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחי' מים קרים לפי הראוי לו, לפי מדרגתו, על ידי בחי' הרעמים כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מעיקרא דיבר על זקן ששכח תלמודו, ועכשיו מדבר על צדיק אמת, ומעיקרא דיבר על מה שהכבוד שעושים להזקן נעשה כאש בתוך הענן שמביא רעמים, ועכשיו כותב שהצדיק עושה כן לכולם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סח

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נח:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סט

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נח:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וע' ספר המדות ערך בנים אות ג.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פני יוסף להחכם ישעיה יוסף פונטרימולי מאיזמיר (נפטר כד אב תר"ל) בפרשת וישב אות ח' מביא עיקר דברי תורה סט ומפרש בזה הפסוקים שם ומאריך ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

דע שהגוזל את חבירו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, וכו' וכו' ואת כל היקום אשר ברגליהם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו (פסחים קיט) וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן ביותר דברי רש"י בפרשת שלח (יד:לח) עה"פ ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם וכו' ז"ל ויהושע וכלב חיו, מה תלמוד לומר 'חיו מן האנשים ההם', אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים, עכ"ל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה נתפס למשל, אילן אחד עם ג' ענפים וכל ענף מיוחד לו שראוי להוציא ב' פירות, נמצא שראוי שיהיה לו ששה בנים, וכן נאמר למשל שכל ענף הוא בבחי' וערך שיהיה לו מאה אדומים, נמצא שראוי להיות לו שין אדומים ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לשולחן ערוך (יורה דעה – הוא החלק השני – ב' בנים) סימן שס"ג (שין אדומים, ו' בנים, ג' ענפים) – ששם יש את ההלכה שטוב להביא את קברי הצדיקים לארץ ישראל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

וזה סוד כוונת הגמרא (ב"ק קג) הגוזל את חבירו שוה פרוטה יוליכנו אחריו אפילו למדי, והוא פליאה נשגבהה מאד, למה תפסו מדי דווקא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אגרא דפרקא אות צד כז"ל שמעתי הטעם דכתיב גבי מדי (ישעיה יג:יז) הנני מעיר עליהם (-על בבל) את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו, הנה נראה דבמדי אינו חשוב כל כך כסף וזהב, ומכל שכן פרוטה לא נחשב שם לכלום, קמשמע לן דאפילו הכי צריך להוליך אחריו אפילו למדי, כן שמעתי, עכ"ל. והוא דברי צחות בעלמא, כי המסתכל בפסוקים יראה הכוונה שכל כוונתם להרג ולהנקם בבבל, אבל בעלמא ודאי מתאווים לכסף.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה ודע שלפעמים אף שנוטל ממנו ממון, עכ"ז לא יזיק לבניו, ולא יחסר אור נפשה, כי ברוחניות הנפש מרגשת הכאב והצער הגדול שיש לה, כשזה הגזלן שהוא כמו רוצח נפשות ממש, בא לחסר אורה ולגזול נפש בניה, וע"כ היא מצמצמת אורה, וממשכת ומכווצת עצמה, ומקבצת לעצמה חלקי נפשה, כדי שזה הגזלן לא יוכל לינק ממנה ולחסר אורה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

כן מצינו בספרי קבלה, למשל בספר באדיר במרום (עמ' נב, מכון רמח"ל) כז"ל האור כדי שלא ימסר לס"א, אינו מתפשט, בסוד: השיב אחור ימינו מפני אויב (איכה ב:ג).

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה גם כן כענין העצה שרבינו גילה בשיחות הר"ן רעט ז"ל וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי. ושאלתי אותו, איך מבטלין עצמו? והשיב סוגרין הפה והעינים והרי זה בטול, עיין שם.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וזה בחי' ירושה ששייך לבנים וכו' כי כשהבנים יוצאים לעולם, יוצא תיכף עמהם בת זוגם וממונם ובניהם וכו' ע"ש. עיין במסכת נדה (לא:) ואמר ר' יצחק אמר רבי אמי בא זכר בעולם בא ככרו בידו, זכר – זה כר, דכתיב (מלכים ב:ו:כג) ויכרה להם כרה גדולה, נקבה אין עמה כלום, נקבה – נקייה באה, עד דאמרה מזוני לא יהבי לה, דכתיב (בראשית ל:כח) נקבה שכרך עלי ואתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

"ובאמת לא היה ראוי לחלק הירשה בשוה, כי בודאי אינו שוה חלקי אורם. אבל אי אפשר למסר משפט זה לבית דין שלמטה, כי אין יודע חלוקים אלו, כי אם היודע תעלומות, והוא באמת מסדר אחר כך כראוי, ונוטל מזה ונותן לזה."

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון גדול בזה עם יכולים ללמוד מזה לכל התורה כולה, שמה שציוותה התורה בלית חילוק כי כן אי אפשר למסר ולהודיע בדיוק לכל אחד, אלא שהשם יתברך יסובב שלכל אחד יגיע לו כמו שצריך. ויש לחלק בין כל מיני מצות, למשל אם הם בחפצה או בגברא וכדומה הרבה חילוקים, אבל מי יקבע אם בכלל ראוי ללמוד כן, ואם כן ראוי עד היכן, והשם יאיר עיני. [ובעת שאני כותב את זה אני חושב למשל על ענין אסתוותא והרפואה של מצה, והקשו ותרצו בזוהר שהתיקון בז' ימים ותו לא צריך, והרי יתכן שלאחד יצטרך אורכא ויתר זמן, ואז השם יתברך יסבב שבעל כרחו יאכל רק מצה עוד יום וכדומה].

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שעל ידי זה שגוזל את חבירו הוא בא להרהורים וכו' לאשת חבירו ע"ש.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן הגזירות של פעם (עיין ריש כתובות ובעוד כ"מ) תבעל להגמון תחילה, מחמת שאלו ההגמונים היו חומסים את העם הגיעו גם לתאב בכל הנשים (חוץ ממה שאנו מדברים על רשעים של אומות העולם שלהוטים בעריות, אבל גם זה היה בעוכריהם).

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: על כן אליהו ממנה על זה לענשו, כי הוא בעל שער שממנה על זה על בחי' שערות... אליהו כופתו והקב"ה רוצעו... כופתו בחי' מחין... רוצעו זה בחי' מותרי מוחין ע"ש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שמתחיל וכותב שאליהו ממנה על המותרי מוחין, ובסוף כותב על המוחין עצמן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי בעל השערות זה דייקא המוחין שורש וממציא השערות וכמו איש האלקים ואיש נעמי לשון בעלים.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש עוד שבקליפות עצמן רק הש"י בעצמו מתקן בחי' אני ולא מלאך.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ע

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נט:

</div>



# Chapter ב.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/31/

# Chapter ב.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/31


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב. וזה שאנו רואין כשאדם נוסע להצדיק, כל מה שמתקרב למקום הצדיק יותר, יש לו חשק יותר, מחמת שמתקרב יותר להכח המושך, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן תורה עב שמבואר לכאורה להיפוך, שאחר שמתחיל לנסוע יצרו מתגבר עליו לאבד חשקו, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג. וזה בחי' משכן וכו' להמשיך אלקות למקום וכו' עיין שם. בתחילת התורה רבינו כתב שהמשכה לכל הדברים שבעולם, וכן לכל ההשפעות, ומכאן ואילך רבינו מבאר שעיקר ההמשכה הוא לאלקות, ועיין מש"כ באות ה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ה. כי כשהצדיק צריך לקרות את ראשי העם, הוא קורא אותם בזה שהוא מקים את המשכן, ששם הכבוד כנ"ל, ועל ידי זה קורא אותם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלת התורה רבינו כתב שהצדיק מושך כל מה שבעולם אליו, וראוי לכולם לבוא אליו לולא כח המכריח. ואולי קריאה הוא עוד יותר מסתם המשכה. ונראה עוד כמו שהערנו באות ג', שכבר מאות ב' רבינו מבאר שכח המושך הוא להמשכת אלקות. ולכן נראה שמאיזה טעם לפעמים [-כי מבואר בסוף אות ב' שאנשים באים לצדיק, ורצים אליו, על ידי כח ההמשכה] הצדיק לא מפעיל או לא סומך על הפעלת ההמשכה שכל העולם, רק המשכת אלקות, ולכן צריך לקרוא את ראשי העם על ידי הקמת המשכן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן בתורה עב, שיתכן שעל עיקר כח המושך של הצדיק, שהאדם נמשך להצדיק, יתכן שעל זה יתגבר יצרו עליו ויהיה להאדם נסיון להמשיך לרצות ולנסוע. ולפי זה י"ל שלכן הצדיק קורא אותם בדרך הקמת המשכן לקבל גדולה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כי כשהצדיק צריך לקרות את ראשי העם הוא קורא אותם בזה שהוא מקים את המשכן, ששם הכבוד כנ"ל, ועי"ז קורא אותם, כי כולם באים אליו לקבל הכבוד ממנו, עיין שם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה נח איך שהצדיק משפיע גדלה וכבוד לכשרי הדור על ידי שמשפיע לחם משנה ביום השבת, עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עב

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

א. לפעמים בא לאדם הרהור תשובה, ונעשה באותו שעה איש כשר וכו' רוצה לנסע להצדיק, ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחלה. ואחר כך כשבא להצדיק, מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד חשקו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כבר העיר בפירוש עוטה אור שהרי לעיל ע:ב כתב ז"ל וזה שאנו רואין כשאדם נוסע להצדיק, כל מה שמתקרב למקום הצדיק יותר, יש לו חשק יותר, מחמת שמתקרב יותר להכח המושך, ע"כ. והיה לו להקשות אפילו ממה שכתוב כאן שרוצה לנסע לצדיק באשר שנתעורר לבו לתשובה, ואילו לפי המבואר בתורה ע', אפילו בלי התעוררות לתשובה, כיון שעל כל פנים אין בו כח מכריח נגד הצדיק, כבר ימשיך אחר הצדיק. ואכן באמת זה מה שנראה ממש"כ בהמשך ז"ל כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו, אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו, כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה, ואחר כך כשרוצה לנסע מתגבר עליו יצר הרע אחר וכו', עכ"ל הרי מבואר דילוג כאן, שאחר שעשה תשובה ונתבטל יצרו הרע, עוד לא קיבל התנגדות מהיצר הרע השני עד שכבר רצה לנסע – וכאילו לא היה שום מונע והתנגדות מהיצר הרע על עצם הרצון לנסוע, רק לאחר שכבר רצה לנסע אז מתגבר עליו. וקשה הרי כאשר בא לצדיק, המית את יצרו עוד הפעם, והוא אובד כל חשקו – אין לו שום רצון, ואילו כאן כאשר המית יצרו בהרהורי תשובה – כן יש לו רצון לנסוע. ויש לדייק עוד, שבסוף הקטע כתב בענין שעת הנסיעה ז"ל ואחר כך כשרוצה לנסוע, מתגבר עליו יצר הרע אחר וכו' ע"כ אם אינו מתחזק נגדו, אזי מתגבר עליו זה היצה"ר החדש, ונופל מתשוקתו שהי' לו תחילה וכו', ע"כ. ומבואר שהיצה"ר החדש אינו מפילו מהרצון – רק אם אינו מתגבר נגדו. ולכן בודאי רצונו יתגבר כל מה שמתקרב להצדיק, ובתנאי שיתגבר ולא יתן היצר הרע החדש להפילו – וזה כתירוץ הפירוש הנ"ל שאביא לקמן. ומבואר מזה שמה שכתב בראש הקטע סתם שרואים שבשעת הנסיעה נופל מתשוקתו, וכאשר מגיע להצדיק אובד כל תשוקתו, זה מה שרואים למעשה, אבל אינו כן באמת, 'כי דע שזה נמשך מחמת וכו'' דהיינו שהיצר הרע מתגבר להפילו, אבל הוא יכול לעמוד נגדו ולא ליפול מרצונו. [דהיינו שמתחילה היינו סבורים שחלק ממציאות היצר הרע הוא הפלה ואבדת הרצון, ואינו כן, הרצון קיים, והיצר הרע מתגבר נגד הרצון]. ולפי זה גם כאשר הגיע להצדיק, יכול להיות חזק ולעמוד בחשקו נגד היצר הרע החדש שמתגבר לקחת את זה ממנו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לדון גם כן בענין עמידה נגד התגברות היצר, אם זה נחשב גם כן כהורג היצר הרע ויקבל יצר הרע גדול ממנו. ובזה יתכן שרק כאשר ממש עושה עובדא חדש, וזה מביא לעוד חילוק לתרץ הקושיא.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

דהנה בתחלה רבינו כותב שאחר התשובה רצה לעשות עבדא, ומשמע קצת שהתשובה אינה עבדא, אלא ז"ל ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר נתעורר לבו לתושבה בכן רוצה לנסע, ע"כ. ואילו אחר כך כותב בפירוש שהתשובה נחשבת עבדא ז"ל כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה ואחר כך וכו', ע"כ. והיה נראה בזה שעצם הרצון לנסוע להצדיק עוד נמשך לו מהתשובה, ואולי הוא פרי מיתת היצר הרע, ורק כאשר לרצות לנסוע ממש, אז יתגבר היצר הרע החדש. וכיון שהוא נוסע, כל זמן הנסיעה אינו עושה פעולה ועבדא חדשה, ועם כל זה מתקרב להצדיק ומתגבר הרצון כמו שמבואר בתורה ע', עד שמגיע ממש להצדיק, הרי זה פעולה ועבדא חדשה, והרי זה ממית יצרו ומתגבר יצרו החדש, ואובד חשקו.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ועל עיקר הקושיא הנ"ל אם החשק מתגבר או נאבד, הרי זה קשה רק אם נאמר שכל פעם ופעם שנוסעים לצדיק מתגברים המניעות והיצר הרע, דאילו לשון תורה עב מדבר על נסיעה מיוחדת של החוזר בתשובה, וניתן לומר שכן כל נסיעה מיוחדת, אבל יתכן שתורה ע' מדבר על אדם הרגיל להמשך ולנסוע לצדיק שאין לו התגברות היצר הרע בנסיעה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שהעבדא שהבעל תשובה רוצה לעשות, אינו רק לנסוע להצדיק, אלא גם לעשות על פי הצדיק, וכן מדוייק במש"כ ז"ל ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו, ע"כ, הרי שהחשק שלו היה עוד לעשות על פי הצדיק. ואם כן יש לאמר שלעולם יתחזק ברצונו והמשכתו להצדיק, והנידון על איבוד חשקו מדובר רק על העובדא שרוצה לעשות על פי הצדיק. ולפי זה צריכים לדחוק מה שכתוב "ואחר כך כשרוצה לנסע מתגבר עליו יצר הרע חדש" היינו על ענין העבדא.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ובפירוש הנ"ל יישב ששניהם נכונים כאחד. שמצד אחד מתגבר הכח המושך והתשוקה, ומצד היצר הרע מתגבר כח המכריח ע"ש. אבל אם רק על ידי נצחון היצר הרע יזכה להמשיך בנסיעה, עכשיו שתהיה לו יותר חשק אינו אלא בשביל שנצח יצרו ועלה למעלה, ואיך קבע רבינו בתורה ע' שזה בשביל שהתקרב יותר. ויש לדחות, שזה גופא שמנצח את יצרו היה בסיוע של התחזקות החשק מחמת קרבתו.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לעיל ע:ה בענין שמלבד כח המושך הרגיל יש להצדיק כח המושך דרך הקמת המשכן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לדייק מהלשון כאן 'ונופל מתשוקתו שהיה לו תחלה' משמע שמדובר על התשוקה הראשונה בלבד, ולמה אין לו כבר יותר תשוקה. ועוד כתב רבינו ז"ל כי צריך התגברות חדש ביותר נגד זה היצר הרע החדש שבא לו כנ"ל, עד כאן. והלוא כיון שהתחילה לנסוע כבר כח המושך יותר חזקה. ועוד מבואר במקום אחר שכל מה שיותר חשוב יש עליו יותר מניעות כדי לבנות החשק הנדרש. הרי מצד אחד יש כח המושך של הצדיק, ומצד שני יש התגברות היצר הרע והתגברות המניעות.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך כשבא להצדיק, מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד חשקו וכו', ע"כ. ר' שמואל הורוביץ כותב איך שכאשר בא לציון של צדיק גדול כמו רשב"י תיכף רוצים כבר ללכת.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש כמה בחינות ביצה"ר, כי יש בני אדם נמוכים מגושמים, שהיצה"ר שלהם הוא ג"כ יצה"ר נמוך ומגושם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור מה רבינו בא להסביר עכשיו. למעלה כתב שכל פעם שהורגים היצר הרע ועולים למדרגה יותר גדולה מקבלים יצר הרע יותר גדול, ולכאורה היצר הרע החדש הגדולה על פי רוב יהיה מאותה בחינה של היצר הרע הקודם, רק במקרים רחוקים יש צדיקים שעולים במעלה כל כך שיקבלו יצר הרע מבחינה גבוה. אז יתכן שרבינו בא לרבות שענין שזה של הריגת היצר הרע בהחלטה לנסוע להצדיק קיים בכל מעלות ובחינות של היצר הרע, אפילו באלו שהיצר הרע שלהם בחי' מלאך.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן לפרש בדרך אחר, כי לעיל ביאר שהיצר הרע הזה שמתגבר הוא ביטול הרצון והתשוקה, ורוב העולם, אף על פי שבודאי סובלים מחסרון רצון ותשוקה, אבל התגברות היצר הרע אצלם הוא ממש רתיחת הדמים לחטוא ממש. וכל זה רבינו מפרש, שאכן כן הוא אצל רוב העולם, אבל קיים בחינות של יצר הרע שכל תוקפה הוא בענין דק, כתר עליון אוכמא איהי לגבי עילת העילת, ואיש אפילו מגושם שרוצה לנסוע להצדיק, ובזה הורג יצרו ומקבל יצר הרע חדש, אותו יצר הרע חדש תהיה בבחי' היצר הרע של הצדיק, שאינו אלא דק, שאובד את הרצון וצריך לבחור להיות טוב, אמרו צדיק כי טוב.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

וזה חידוש גדול, שלפי זה כאשר האדם לא מתגבר נגד היצר הרע החדש בנסיעתו להצדיק, ואובד תשוקתו, לאו דוקא שמיד יפול ממש לרע – לתאוות וכו'. אכן לפי הפשט הפשוט, שעלה סתם במדרגה ומקבל יצר הרע קצת יותר גבוה מהרגיל שלו, יש לפרש שכיון שעכשיו הנסיון שלו הוא בענין גבוה של הליכה להצדיק, זה כל הנסיון, אם תהיה בתשוקה או שיאבד תשוקתו עד שאפילו אולי לא ילך או יחזור מיד, ואם כל זה אינו עומד בנסיון מידית של תוקף התאוות.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שנאמר בדוד לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת הינו שלא המתיק הגבורות על כן לא זכה לבנות הבית. ואף שמלחמת ה' נלחם עם כל זה למעלה למעלה בתכלית המעלה במקום שצריך להכלל הינו באין סוף שם כלו טוב וצריך להיות רק טוב בלי שום דינים כלל, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יש להבין מה שאומרים בשם רבינו שמשיח יכבוש את העולם בלי יריית כדור אחד (שיח שרפי קודש ב:סז, והגם שאין לסמוך על הספר הנ"ל כל עיקר, הרי בלקוטי הלכות, אורח חיים ג, יום ה:ט כתוב שמשיח יכבש העולם בלי מלחמה כלל, וכן מובא באוצר היראה), כי אפילו מלחמת השם לאבד את הרשעים יש בזה איזה בחינת דינים בשרש עליון המעכבים את בנין בית המקדש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

יש שהקשה על דברים הנ''ל של הנביא ושל רבינו הקדוש ממה שאיתא במדרש:

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אם דוד המלך יבנה את המקדש- המקדש לא יחרב לעולם, ואז ה' יצטרך להיפרע מישראל עצמם.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו דוד: "ולמה איני בונה אותו?"

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שאם אתה בונה אותו, הוי קיים ואינו חרב."

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו: "והרי יפה!"

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו הקב"ה: "גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא, ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין" שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך, הואיל וחשבת לבנותו, אף על פי ששלמה בנך בונה אותו- לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד":

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שאכן מה שדוד היה בונה לא היה נחרב, ואכן לא נתנו לו מן השמים לבנות, כי לא זכה להמתיק את הגבורות ולייסד תיקון נצחי כזה לבנות בית המקדש לנצח, כמבואר במדרש. נ נח

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך ביאור, מה באמת היה לו לדוד המלך לעשות אם לא להרוג את הרשעים במלחמת מצוה?! ויש לומר אילו היה זוכה היה נתקיים אצלו הנאמר במשיח צדקנו (ישעיה יא:ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, וצריכים לומר שיש הפרש גדול בין עוצם הדינים שיש בהריגה בידים להריגה בשפתים, ואף על פי שרבינו אמר (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה) על הרבנים שמזיקים במאמר פיהם שהם מזיקים ממש, יש לחלק, ואכמ"ל. ועוד יתכן ענין של נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות (ברכות נח ושם נאמר) עיין ענינו מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה צח.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא היצר הרע הזה, הוא אצלו שטות גדול ושגעון, ואין צריך שום התגברות לנצח אותו, ואפלו מה שנחשב בעיני ההמון לנסיון גדול, כגון הנסיון של תאות נאוף, הוא אצלו שטות, ולא נחשב לו לשום נסיון כלל (ע' שבחי הר"ן סי' טז ושיחות הר"ן נא), כי מי שיש לו שום דעת ויודע מעט מגדלת אדוננו הבורא יתברך שמו כמו שכתוב (תהלים קלה) כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל אלקים' ואי אפשר להסביר זה לא בכתב ולא בעל פה (ע' שיחות הר"ן א), כי גדלת השם יתברך הוא רק לכל חד לפום מה דמשער בלבה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח:) שורש אהבה לאהבה את ה', שהנפש מלאה אהבת ה', וקשורה בעבותות אהבה בשמחה רבה, ואותה שמחה מברחת מלבו הנאות גופו ותענוגי העולם, ואהבת שמחה עזה מתגברת עליו, ומחשב בכל עת איך אעשה רצון הקב"ה, ושעשועי ילדיו וטיולי אשתו כאין נגדו לאהבת בוראוי. ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא על אשתו ומתאוה אליה ולבו בוער לבא עליה, ומרוב תאותו כשבא עליה וזרעו יורה כחץ ומזה נהנה מאוד, כל זה כאין נגדו לעשות רצון הבורא ולזכות אחרים ולקדש שמו ולמסור עצמו באהבתו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר מונח כלל בידינו, שמי שהוא חכם אמת קצת, אינו נחשב אצלו זאת התאוה לשום נסיון, ע"ש.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר פרי הארץ, פרשת שופטים שכז"ל באם העדר האהבה זו הרי הוא (הצדיק) ככל האדם בעניני הגשמיים: פעם במדות פעם בחוץ פעם ברחוב – "כחץ יעוף יומם" מחשבות כאלו לאלפים לכל צדיק וצדיק, והנה בהיותו במדה זו – הוא הוא כאותו אדם, ובמדה זו – הרי כאותו בעל תאוה, עכ"ל. ומשמע מדבריו שלא השיג דרגה זו שרבינו כותב "חכם אמת קצת", שמשמע שרק מצד החכמה לא יהיה לו שום נסיון מהתאוה כשאר בני אדם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

שהיצר הרע של רב העולם, שהוא עכירת הדמים הוא שטות ושגעון וסכלות גדול וכו' וכו' שידוע לכל מי שנלכד בזה ויש לו אלו המחשבות, רחמנא לצלן שהוא שטות ושגעון גדול והא רק מעכירת הדמים, מעכירת ובלבול המח, כי זה ידוע לכל שעבודה זה אין בה ממש, ואף על פי כן קשה לו מאד לסלק מחשבתו מהם וכו' וכו' בפרט כשרואה בעיניו כגון בעת שנזדמן לפניו אשה וכו' וכו' ובאמת מי שיש לו דעה, הוא אצלו שטות גדול וכו' וכו' שרבי שמעון בר יוחאי כד חזא נשין שפירין, אמר אל תפנו אלא האלילים (זהר קדושים פד, ואילו במסכת שבת קמט. דרשו מזה לא להסתכל בדיוקני ע"ז, אל תפנו א-ל מדעתכם, ופירשו אלילים מלשון חללים, חלל לבבכם), כי הם בחינת אלילים, וכמו שהרהורי עבודה זרה הם שטות נגלה לכל העולם כן אלו ההרהורי זנות כוו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה במסכת נדרים נא. שדרש בר קפרא לפני רבי, מאי זימה, זו מה היא, ורבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו – עצת חטאין).

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה מש"כ בתורה ס' על הבל היופי.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

בכתבתי האריז"ל, טעמי המצות פרשת בראשית, סוף ד"ה בענין הזיווג, כז"ל בליל טבילה, היה נוהג מורי זלה"ה להיות נעור עד חצות הלילה, ועוסק בתורה ואחר כך משמש מטתו, וקורא ק"ש, וכל זה כדי שלא יבא לידי הרהור כלל, ואולי ח"ו יבא לידי קרי, עכ"ל. קצת קשה, שמסורה בידינו שהאריז"ל היה מחמשה גדולי הדורות וכו', ולפי דברי רבינו כאן הרי כל התאווה בעיני הצדיקים הוא שטות גדול וכו', ואפילו הנסיונות של יוסף ודוד אינם כפשוטם, אלא ענין של המתקת הגבורות. וצ"ע במעשים המובאים בסוף מסכת קידושין שהיצר הרע כמעט הכשיל את רבי עקיבא ורבי מאיר על ידי דמות אשה יפה, אם היה נסיון של נאוף ממש. ועל כל פנים חז"ל אמרו שטיפות יצאו מיוסף, אז באיזה אופן שהיה הנסיון שייך הרהור וקרי, וחיוב שמירה ממנו.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו ששמעתי מעשה באחד שבשעה שעמד להתפלל, היה מזדמן ועומד לפניו בדמיונו עכו"ם ערל, והיה לו יסורים גדולים מזה, וכל מה שרצה להתגבר ולסלק המחשבה, התגברה עליו יותר. ויעץ לו חכם, שלא יכפת לה, ויעמד העכו"ם, ואף על פי כן יעשה את שלו ויתפלל, ובזה יסתלק ממנו. אך זה עצה לפי שעה, כל זמן שלא נתקדש גופו עדין. והעקר לקדש ולטהר עצמו כנ"ל, וילך לחכם, ויתן לו עצה נכונה על כל דבר כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי כעין זה בספר התניא פרק כח ז"ל והוא כמשל אדם המתפלל בכונה, ועומד לנגדו ערל רשע, ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו. שזאת עצתו בודאי, שלא להשיב לו מטוב ועד רע, ולעשות עצמו כחרש לא ישמע, ולקים מה שכתוב, אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה. כך אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה, כי המתאבק אם מנול מתנול גם כן. רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו, ויסירם מדעתו, ויוסיף אמץ בכח כונתו, ע"כ. אלא ששם ממשיך ז"ל ואם יקשה לו להסירם מדעתו, מפני שטורדים מחשבתו מאד בחזקה, אזי ישפיל נפשו לה' ויתחנן לו וכו' עיין שם, שלא סיים שצריכים לבוא להצדיק. וצ"ע אם מש"כ וכמו ששמעתי, הכוונה למש"כ בתניא הנ"ל ולא רצה להזכיר את הספר.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי סיפור מהבעל שם טוב – והוא תיקון לדבר זה, בחינת השורה האחרונה – וילך לחכם ויתן לו עצה נכונה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ראשית הסיפור הבאתי בתורה קסב, מה שהבעל שם טוב היה נמצא בשני מקומות בבת אחת. והנה ההמשך:

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי זה קרה לי מקרה רע. בכל פעם שאמרתי את הפסוק; "שמע ישראל" עמדה לנגד עיניי צורה לא טהורה שגרמה לי צער, ולכן קיבלתי על עצמי תעניות, אבל זה לא הועיל. בעל כרחי נכנסתי אל הבעש"ט הקדוש וספרתי לו מה שקרה לי, ואמר שאקבל עליי תענית הפסקה אחת משבת לשבת. (ממוצאי שבת עד ליל שבת) והלכתי לביתי ועשיתי כדבריו.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

בליל מוצאי שבת לא אכלתי כלום , וביום ראשון התגברה עליי תאוות האכילה עד מאד והיתה לי חולשה גדולה, וחשבתי שלא אצליח בשום אופן להמשיך את התענית , כי הרעב גבר עליי מרגע לרגע. אחריי כמה דקות של מאבק נפשי החלטתי: גם אם אני אמות, לא אפסיק את התענית. והנה, ברגע שהסכמתי בליבי, סר ממני רגש הרעב, והרגשתי שבע כאילו אכלתי סעודה טובה וכך היה בכל יום מימות השבוע.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ובליל שבת, כאשר אכלתי את הסעודה הראשונה של שבת קודש, תיכף סר מעליי הציור הלא טוב ומאז מחשבותיי חזקו להיות זכים וטהורים והבנתי כי כל זה פעולת הבעש"ט הקדוש ונדבקתי בו מאד... וכשסיים הזקן את דבריו הבין האברך כי רבו הקדוש- רבי ברוך ברח לו עם העגלה , כדי שישמע מהזקן את גודל קדושת הנפלאות והנוראות של הבעש'ט הקדוש, כדי שיבין שכל הנפלאות שראה אצל רבו הקדוש, לא הגיעו עוד למעשיי הבעש"ט זיע"א...

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עג

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע הוא, כי מי שמקבל תענוג מאחר נקרא נוקבא. רוצה לומר לגבה. ונמצא כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפלתן, כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע הרי בכל זווג הזכר מתאווה ומקבל תענוג מהנקבה, ולא נהפך להיות נקבה על ידי זה. ועיין תורה לא אות יד ז"ל כי על ידי הכסופין נעשה זווג, כי על ידי מה שהוא נכסף אל הדבר, נעשה נפש. ועל ידי מה שהוא נכסף לדבר, חוזר הדבר וכוסף אליו ומזה נתהוה גם כן נפש. והנפשות מזדוגין, ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה. וזהו ענין הכתוב בזהר הקדוש (לך לך דף פה: - ואין לפנינו את הלשון הזה) תאבותיה דנוקבא עבד נפש נוקבא, ותאבותיה דדכר עבד נפש דכר. כי מה שהוא נכסף, הוא בחינות תאבותיה דנוקבא, והוא עבד נפש נוקבא. ומה שהדבר חוזר ונכסף אליו, הוא בחינות תאבותיה דדכר, ועבד נפש דכר. ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה, כמו שכתוב בזהר שם, עיין שם.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר לכאורה שהתאווה לנקבה עושה נפש נקבה – אכן התאווה של הנקבה להזכר עושה נפש זכר. ואילו כאן רבינו מדבר על קבלת התענוג, והמקבל הוא ממש בחינת נקבה. ואולי י"ל שלעולם אין כוונת רבינו שהשם יתברך נעשה בחינת נקבה, אלא כענין תורה לא, שמחמת הכיסופים והתענוג מתפילת הצדיקים נעשה בחי' נפש נקבה, וזה הנפש נקבה היא גופא בחי' התורה, וכעין מה שכתב העמק המלך, שאותיות התורה נוצרו על ידי השמחה שהיה להשם יתברך כאשר צפה ועלה על דעתו כביכול המעשים טובים של הצדיקים לעתיד, עיין שם. ולפי זה אתי שפיר שדייקא זוכים להתגלות סתרי תורה.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ומיושב גם הקושיא דלקמן, שבשלמא הקב"ה באשר הוא מקבל נעשה בחי' נקבה, אבל איך יחשבו הצדיקים לבחי' זכר בתפלתם שכולו בחי' נקבה. דאין הכי נמי, לעולם הקב"ה הזכר המשפיע, רק שמוציא בחי' נפש נקבה, ולעומתו הצדיקים מוציאים נפש זכר כמבואר לכאורה בתורה לא.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

דהנה התורה סתים וגליא, והקב"ה ג"כ סתים וגליא וכו' והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו וכו' ונמצא כשהשי"ת מקבל תענוג מישראל מתפלתן, כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל וכו' וכו' ונקבה תסובב גבר וכו' א"כ מהפנימיות נעשה חיצוניות, עיין שם.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור, דתינח שכביכול הש"י נעשה בחי' נוקבא כי מקבל התענוג, אבל האם על ידי זה ישראל נעשים בחי' זכר, בעודם מתפללים ומתחננים שזה ממש בחי' נוקבא.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שזה שמתפלל כל כך יפה עד שהש"י מתאוה לתפילתו, הרי עולה לבחינת כתר (- שזה גם בחי' ונקבה תסובב גבר, ודו"ק), ובכה"ר שפיר זכר, כי הכתר המשפיע (הרמח"ל כותב את זה כמה פעמים). והוא כבר דומה להמתפלל על חבירו שנענה תחילה, ופירש רבינו בתורה כב, שהוא בבחינת אין, ואין בחי' כתר כידוע, כי החכמה מאין תמצא.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי יש לפרש בזה מה שהש"י שמע לתפילתו של יצחק שהיה צדיק בן צדיק, ולא לתפילת רבקה שהיתה בת רשע, כי התפילה בחי' נוקבא, וצריכים לעלות עד הכתר, וזה שני קפיצות, כי צריכים לעבור על כל הספירות שהם בחי' זכר, ולעלות עוד עליהם עד הכתר, ולאלו השני עליות זכה דייקא על ידי שהיה צדיק בן צדיק.]

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת נראים הדברים, כי רבינו גילה שבתפילה כאוי האדם מתבטל לגמרי להש"י, עד כדי כך שמתפלל יהיה רצון מלפני. וידוע שהכתר הוא סוד המלכות והמלכות סוד הכתר.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מובן גם הדילוג, שרבינו ביאר שעל ידי תפילה לשמה זוכים להתגלות סתרי התורה, כי הש"י כביכול נעשה בחי' נוקבא וכו'. ולמה אין האדם זוכה להתגלות השם יתברך? אלא שבתפילה עצמה זוכה להתבטל ולהתאחד עם השם יתברך, ובאותה הבחינה השם יתברך בבחי' נוקבא וממילא התורה הקדושה שכולה שמותיו של הש"י מתגלה סתריה.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

והאדם בחינת תורה, זאת תורת האדם, והתפילה שמתפלל לשמה, שמקשה המחשבה אל הדיבור של התפלה בקשר אמיץ וחזק, זה בחי' הנשמה בהגוף, ומבואר בזוהר אחרי מות דף עג (-דייקא כתורה זו) שלקב"ה והתורה והאדם, לכולם יש סתים וגליא עיין שם. וכן יתגלה לו התורה הקדושה, הקב"ה בתוך התורה, הסתרים בתוך הנגלה. [ולא תימא שהכל מתהפך].

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

'והכלי הנ"ל נעשה על ידי כל אחד מישראל, כשמתפלל וכו' והשפע יורד ע"ש. ע' באדיר במרום (עמ' קסג) ז"ל ואז כשהתפלה ראויה להתקבל וכו' וימשך מלמעלה שפע מה שצריך להשלים בקשת אותה התפלה. ואז הקול ההוא עצמו ימלא מן השפע וחוזר ויורד למטה למקום שצריך לו, עד שיגיע אל האדם עצמו ותנתן לו שאלתו, ונמצאת התפלה היא העולה והיורדת והעושה את הכל, ע"ש.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בחלק ה' מאומן, בפירוש מה זה אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עג

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

'כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפלתן כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל', יש להעיר ש'הקב"ה' בחילוף ה' לנ', כי כולם בחכמה עשית כידוע שכל דבר כלול בעשר, נעשה הקב"ה אותיות נקבה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עד

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחלק ה' מאומן על הפיוט יגדל

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

[בשלהי שנת תשפ"ג הייתי לומד תורה זו, ואחר שחזרתי מאומן הייתי חולה כמה שבועות לא אכלתי עד שמחת תורה בבוקר, נהיתי כל כך חלש בלב ידעתי שאי אפשר להמשיך כך, ואז הרגשתי שאני יכול כבר לאכול, והתחלתי להתרפאות. וכן כתוב בתורה זו שכיון שבא שמחת תורה יש רפואה. מן הסתם קצת לפני שאכלתי כבר התחיל הפרעות ע"י הארורים מעזה. ואולי זה ענין שרק אז התחלתי לאכול, וכענין שדוד המלך קם מתעניתו לאחר שמת ילדו, בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד, ועתה מת למה זה אני צום וכו', כמסופר בספר שמואל (ב:יב:כב-כג)].

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

בכתב של רבי נתן

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלה – כי צריך כל אדם לרפאות נפשו, דהיינו להעלות למקום שורשה, וזה על ידי שמתיגע בהתורה עד שזוכה לידע אותה ולהבינה, ע"כ.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

יגיע זה לא הוזכר בכתבי החבר [גם להבינה לא כתוב, רק סתם שיבוא לחכמה, שהיא תורה]. ואינו מוכרח כלל. רק שהיה קשה לו איך יבוא האדם מבחי' מדבר בגמגום לבחי' מדבר בצדקה, דיבור בידיעה. אכן פלא גדול שהוסיף מנפשיה (-אולי רצה לפרש לשון הזה, דלעי באורייתא, כאילו כתוב עם א' שהוא לשון של חולשה על ידי רוב היגיע), וצע"ג.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שערבי נחל הם בחי' דיבור בלא דיעה, וזהו בחי' הו"ר (הושענא רבה), שהוא בחי' דין, בחי' פחד יצחק שנמשך ממוחין דקטנות, וע"כ הדיבור בלא דעת עדיין, אבל שמחת תורה הוא בחי' דיבור בדיעה, והוא החיות של הנפש וכו' בחי' אני ה' המדבר בצדקה ורב להושיע (ישעיה סג:א אני מדבר בצדקה רב להושיע), כי הנפש שהי' מקודם בבחי' דין בבחי' צדק בבחי' מוין דקטנות בחי' דיבור דלא דעה, כשעולה מצדק לצדקה, זהו המתקתה וישועתה, בחי' מדבר בצדקה ורב להושיע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

הושענא רבה בגמטריא אברהם יצחק יעקב ע"ה, וי"ל שרק בכח הושענא רבה זוכין גם ליעקב למחרת בשמחת תורה. הושענא רבה, עם הט' אותיות בגמטריא מחרת (בגמטריא נחמן נתן, ובגמטריא תרחם שהוא מידת יעקב), ועם הכולל, בגמטריא רב להושיע.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

וכן - בצדקה, עם הה' אותיות בגמטריא יצחק, שרק על ידי יצחק בחי' צדק, זוכין ליעקב בחי' צדקה, ומדבר בצדקה.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עה

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה, ומהיכן בא מדה זו, מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שפרשתי בזה בס"ד את הפסוק (תהלים נא:טז) הצילני מדמים אלקים.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל גילה שהוא זכה להפוך כל דמיו לבחי' חלב. והוא ענין תיקון הברית, בחי' דם נעכר ונעשה חלב כמבואר בתורה כט, ולידת המוחין כמבואר בתורה כא, שהוא בחי' בושה, אזל סומקא ואתי חורא. ובתורה ו' רבינו מבאר ענין זו של הלבנת פנים, והעיקר שידום ויקבל בזיונו עיין שם. והנה קבלת הבושה בשתיקה הוא ממש היפוך מדת הניצחון, ובזה הוא זוכה לעבוד את השם יתברך בכל דמיו לגמרי, כי הרי כולם הפכו ללבן טהור, והרי גיטו וידו באים כאחת.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת בשלח עה"פ מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, מה שאולי מספיק לפרש את השני דברים שרבי נתן כתב שלא זכה להבינם, עיין שם. ועיקר הכלל שגם העם לגבי הצדיק, צריכים להתבטל לאפס. וזה ענין הקהילות שעשו משה ודוד, והם היו מחשבה לדברי העם. וכן שותא דינוקא בשוקא, השוק הוא שני בחי' אלו, הקהילה וגם המחשבה של חמוקי ירכיך, עיין שם.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בתפילת שחרית, עזרת אבותינו – וצדקתך עד אפסי ארץ.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי השבירה נפלו נצוצות בכל הדברים, במאכל ובמשתה ובמלבוש ובכל התענוגים שבעולם, כי התענוג שיש בהדבר שאוכל ושותה וכיוצא בזה, הוא מהצוצות שנפלו לשם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן רמו – הייתי מסתכל על אכילתו, והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך. רק היה מכניס בין שניו, והיה לועסו שם בלי סיוע החך עיין שם.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שהניצוצות שבמאכל טעים יצטרפו להאוכלם אפילו אם אינו מרגיש אותם, ואדרבה, כדי להעלותם, עדיף שלא להרגיש אותם, ומש"כ בספר המידות, אכילה ו ז"ל מי שאינו מרגיש טעם באכילתו ידע שנתק ממנו השם יתברך, ע"כ אינו מחייב שירגיש ממש, אלא שביכולתו לטעום. (ואם אין האוכל טעים, לא יהיה בו כל כך ניצוצות, ורווח יהיה להאוכל בשבירת תאוותיו, אבל לא ירוויח הניצוצות. ובזה יש לחקור במה שמסופר על איזה רב או אדמו"ר שהיה שם גוזמא של תבלינים על האוכל שלו כדי שלא יאכל לתאווה. ולעגו עליו, שעדיף שלא ישים שום תבלין ושום מלח, כלום וכו'. אכן לפי המבואר, יש צד לחזק הנהגתו).

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עו

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר ישעיה עה"פ ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה (יז:ז).

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הצמאון, עיין שיחות הר"ן כד ומש"כ שם. ועיין סוף תורה נ – והאי צורבא מרבנן דמרעיב את נפשו, ואין יודע להשביע נפשו, בשביל זה ליכול כלבא שירותא, ע"ש.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שהסתכלות עושה כלי, דהינו גבול וזמן. כי מקדם ראותו הדבר, הוא בלא גבול. וכשרואה הדבר, נעשה לו גבול, עכ"ל. והנה דבר זה למדו חכמי האומות לאחרונה בקוונטם פיזקס, חכם בשם הייזינברג, כנראה היה או היה צריך להיות חסיד רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 87

The Heisenberg Uncertainty Principle says that something exists in all possible states until it is observed.


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין לקמן שרבינו כותב, כי על ידי ההסתכלות בבטחון גם כן עושה כלי, שמשמע שרק הסתכלות בבטחון עושה כלי, ולא כל הסתכלות בעלמא. כי יתכן על פי תורה מט, שלב איש ישראלי הוא עד בלי סוף עיין שם, וידוע שהראות מקורו מהלב כמבואר במקומו, וכמה פסוקים מעידים על הראות שהוא אין סופי, וכמו שכתוב (קהלת א:ז) לא תשבע עין לראות. ולכן יתכן שרק הסתכלות של בטחון, שקובע לעצמו שהישועה כבר סגור, וזה כבר ראיה בבחינת גבול וזמן, ולכן עושה גבול וזמן. אבל בלי הבטחון, ההסתכלות לא יעשה מה שאין לה בעצמה.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מי שיש לו צמאון (-יש שמערבים הדברים, שהצמא הוא כמו הבוטח, ואינו מוכרח כלל), אינו יכול לעשות גבול וזמן, רק על ידי התקרבות להצדיק או לבוא לבית המקדש והתחדשות המוחין כמבואר לקמן.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

הפרפראות לחכמה הציע שני דרכים להבין פעולת הראיה שעושה כלי, ולפי שניהם זה רק על ידי האור חוזר, ולא כפי שצדדי לעיל שרק על ידי האור ישר כבר עושה כלי.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש הראשון פירש ז"ל על ידי שמסתכל בכיוון על ההשפעה שרוצה לקבל (כגון על מזונות או מלבוש או דירה וכיוצא), והסתכלות הזה הוא בחינת אור הישר, ומגיע הראות והבטחון ומכה כביכול בבחינת ההשפעה הזאת, ואז חוזר הראות אליו בבחינת אור החוזר, ועל ידי זה הוא ממשיך עמו גם ההשפעה הזאת בעתו ובזמנו, ע"כ. ולכאורה לא דק במה שכתב שהאדם מסתכל אל ההשפעה שרוצה, כי דברי רבינו ברור מללו, וכתב שהאדם בוטח בה', לבד - נקי. ובהסתכלותו אל ה' נעשה גבול וזמן להשפע. ויתכן בזה שעל ידי האור ישר בלבד, כבר פועל לעשות גבול להשפע. ומדברי הפרפראות משמע שהבין שהשפע יורד דרך האור חוזר, וגם זה צריך עיון מה הכריחו לזה, כי אפילו אם נאמר שצריכים האור חוזר כדי לעשות הגבול וזמן, זה רק הכשיר השפע שיבא, אבל יבוא באורחות ושבילין שלו. ומצינו לשון מזון אצל ראית העינים, ובפרט בראית השכינה, אבל זה בשפע רוחני השייך לעינים, אבל בהשפע גשמי מי יאמר ויכריח כן, וצריך עיון.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דברינו הסתכלות עושה כלי, מה שלא היה גבול וזמן, עושה גבול וזמן, אבל שפע שכבר נכנס לתהליך של הגבול וזמן, מי יאמר שיפעול עוד בזה. והרי לכאורה עולמות של עשיה ויצירה (- חוץ מפנימיות נשמת יצירה שכבר אלקות) הם בתוך הזמן. ויתכן שמסתכל בהשם יתברך, אבל הסתכלותו אינו מגיע רק לעולמות של עשיה ויצירה, ואיפה שזה מגיע, משם עושה כלי. כיון שזה סוף הבטתו יש הכאה בין הראיה להאמונה. וכל זה צריך עיון.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

והרי לפי הפרפראות האדם בבטחון שלו ממש משיג איזה השגה שהוא הכאת האור ישר בו, שחוזר אליו.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אפילו נבואת משה באצילות, דאיהו וגרמי חד, על כל פנים משה הוא נברא, ועל כרחך ראיתו יעשה כלי, אבל אם נאמר שצריך אור חוזר, והרי משה ניבא בבחי' לא יראני, שאין לנו השגה כלל בזה ורק נידון בשטחי שלכאורה אין אור חוזר בראיתו (-אכן גם היה לו נבואה של תמונת ה' יביט, אבל כאן דנין על נבואתו של לא יראני), אולי לא היה עושה כלי. ואולי זה מעליותא של נבואת משה בזה הדבר.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש השני כז"ל בחינת אור ההשפעה בהשגחתו יתברך הוא בחינת אור ישר, אך הוא עדיין בבחינת למעלה מגבול וזמן, על ידי שהאדם המקבל ההשפעה מסתכל ומצפה להשם יתברך בבטחון לקבל ההשפעה שזה בחינת אור חוזר שמצד המקבל בחינת נוקבא כידוע, ועל ידי זה נעשה כלי לקבל ההשפעה בגבול וזמן, עכ"ל, ולכאורה פירוש זה עולה יפה בענין סוד 'יראה' עם צירי, של מצות עלית הרגל, להצטייר בעין של מעלה.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שהסתכלות עושה כלי, דהינו גבול וזמן. כי מקדם ראותו הדבר, הוא בלא גבול. וכשרואה הדבר, נעשה לו גבול, עכ"ל.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

בסדר המ"ב מסעות שהדפיסו מהמקובלים בריש הגדה של פסח, אצל כמה מהמסעות כתוב שלא ידעו לאיפה יסעו, אי למקום פלוני או פלוני, עד שהוחלט הדבר – כד נטלו ישראל מרעמסס לא ידעון אי ינטלון לסכות או לקהלתה או למסרות, ופקדי מדברנא דעמיה דינטלו לסכות, עיין שם. הרי שהיה ענין שישראל נוסעים ומסתכלים אולי שם אולי שם, עד שמוחלט אחד מהמקומות.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

וזהו בחי' מעלת הבטחון, כי הבטחון הוא בחי' הסתכלות, שמסתכל וצופה בעיניו להשם יתברך לבד ובוטח בו וכו' עושה כלי, דהיינו גבול וזמן, כי ההשפעה יורדת מלמעלה תמיד, אך שהוא בלא זמן, כי לפעמים דבר שצריך לו עכשיו, יבוא בב' או ג' שנים, אך על ידי הסתכלות בבטחון, עושה לההשפעה גבול וזמן וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שבטחון מועיל רק על שפע קיים, אבל אין עוזר לחדש שפע או איזה דבר טוב [ועיין בספר המדות ערך ישועה, אות יד – על ידי בטחון תזכה להבין שישועתך מאת הקב"ה ולא מאדם, ע"כ]. ויש לדחות שעל כל פנים סופו של דבר, אפילו אם זה יהיה רק בגאולה, השם יתברך ישפיע כל הטוב שהעולם יכול לסבול, ולכן על ידי בטחון יכולים לפעול עבור הכל.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' מעלת התקרבות לצדיקים, כי יש בחי' צמאה נפשי, דהיינו כמו מי שהוא צמא מאד ששותה אפי' מים הרעים, כמו כן גם בעבודת הבורא ית', יש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון, ולומדים ועובדים עבודתו תמיד, והם תמיד בבחי' צמאון, כי נפשו שוקקת תמיד לעבודת השי"ת, אך שהוא בלא זמן ושכל, כי לפעמים ביטולה של תורה היא קיומא (מנחות צט) כמה שכתוב (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתיך, וזהו מעלת התדבקות בצדיקים כי הם עושים גבול וזמן לבל יהיה בבחי' צמאון, ע"כ.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שפירשנו בזה את הגמרא במסכת תענית דף ז. בענין תלמוד שאינו הגון.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן רנט ז"ל צמאון הוא תאוה גדולה. ולפי הבנתי, כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שההוא דבר נפלא מאד. כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים, שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו, נמצא שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון וכו' ע"ש. וזה פירוש של רבי נתן שהבין שהכיסופין של קדושה הם בחינת צמאון. ולולא דבריו היינו יכולים לפרש שמה שרבינו אמר שצמאון הוא תאוה גדולה, זה לגריעותא (-מן הסתם רבינו אמר מה שאמר ביידיש, וצריכים לדעת המשמעות), וכמבואר כאן בתורה עו. ואינו דומה לכיסופין דקדושה, מן הסתם מכמה טעמים. כי הצמאון הוא מחמת שהאדם אין לו מה לחיות כלל, ואילו הכיסופין דקדושה נבנה מעוצם הטוב והחיות שכבר יש לו, ומה שיש לו הם בבחי' לא – כטוב בחינת רכוש רוחניות אמיתי, ולכן משתוקק יותר ויותר לעוד בחי' לא. [והרי כללתי שני טעמים ביחד]. וראיה לדבר, בתורה עו רבינו מסביר ז"ל כמו מי שהוא צמא מאד ששותה אפי' מים הרעים, כמו כן גם בעבודת הבורא ית', יש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון וכו', ע"כ. והרי מבואר שצמאון מביא לבחור לקבל אפילו מים הרעים, ואילו המשתוקק לקרבת אלקים, אדרבה, תמיד משתדל ליותר טהרה וכדומה. ויתכן שזה החילוק הוא ענין של פעולת הצדיק והבית המקדש כמו שנבאר לקמן, שעל ידם יש כוון להצמאון, שזה בחי' גבול וזמן.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מדוייק כאן בתורה עו שכתב שיש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון, שהבעיא הוא שתמיד הם בצמאון.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא ז – שבעת האכילה יאיר לו רצון מפלג שירצה ויכסף וישתוקק להשם יתברך ברצון חזק ומפלג בלי שעור ובלי שום ידיעה, עד שלא ידע כלל מה הוא רוצה, רק רצון פשוט בכלות הנפש אליו יתברך, כי כל אכילתו נמשכת מהמקיפים, שהם גם כן בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע וכו' עיין שם. ועל כרחך זה דבר טוב ומעולה מאד. ועל כרחך כנ"ל או משום שזה רק לזמן קצוב, או שיש הבדל בין תשוקה כזו לבין צמאון כנ"ל, ואתי שפיר, כי פירשנו שעל ידי בית המקדש יש כוון להצמאון, שזה הכוון כבר בחי' שכל. והרי האוכל בקדושה, ורואה כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו, הרי אכילתו כמו אכילת קדשים בבית המקדש, ולכן אפילו שיהיה לו רצונות עד אין סוף וכו' כנ"ל, עם כל זה יש להם כוון ואינם בכלל צמאון.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בספר המידות מריבה ב:ה בענין הרעב שלעתיד על ידי עין בישא ברבנים. ועיין בספר המידות תשובה צב – הצמאון הוא תקון דברים בטלים.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' מעלת התקרבות לצדיקים, כי יש בחי' צמאה נפשי וכו' וכו' אך שהוא בלא זמן ושכל, כי לפעמים ביטולה של תורה היא קיומה (מנחות צט) כמה שכתוב (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתיך, וזהו מעלת התדבקות בצדיקים, כי הם עושים גבול וזמן לבל יהיה בבחי' צמאון, עכ"ל.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בפשטות רבינו אינו מגלה איך הצדיקים עושים את זה. ובספר פרפראות לחכמה מפרש בהמשך התורה שיש ליתן שני דרכים לבטל הצמאון. הא' תלוי בקרבת צדיקים, וזמש"כ מתי אבוא ואראה פני אלקים, כי הצדיקים הם אנפי השכינה. ב' על ידי הסתכלות והבטחון. וזה בחי' פני אלקים וז"ל כי אלקים הוא בחינת דינים ומוחין דקטנות שמזה בא בחינת צמאון הנפש, ופני אלקים הוא בחינת שם הקדוש אכדט"ם שהוא השם של בטחון בסוד (ישעיה כו) בטחו בה' עדי עד כידוע, והסתכלות ובטחון הוא בחינת העבודה שהוא בבחינת גבול וזמן, וזוכה על ידי זה להתחדשות המוחין בכל פעם שזה בחינת מוחין דגדלות, ועיין בפרי עץ חיים בכוונות פסח ותבין, ע"כ [ה"ע במסכת סנהדרין צד. אחד משמות של חזקיה – עד – ובהערות של מתיבתא אות לב – שנתרחק מבנין בית המקרדש שנקרא עדי עד (תהלים קלב:יד)]. ולא מבואר מדבריו בפירוש איך הצדיקים מבטלים הצמאון, לא בדרך א', ובדרך הב' אולי מפרש עבודת הצדיקים, שבעיקר רק הם יכולים לעשות הסתכלות ובטחון זו. והרי אם דוד המלך מתפלל לזכות עוד לזה, לכאורה בעיקר שייך לצדיקים.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שכל דבריו כאן דחוקים. כי דחוק לפרש שדוד המלך היה מתפלל לראות פני הצדיקים, והרי הוא היה צדיק הדור עם שמואל הנביא ושאר הנביאים ולא היו נמנעים ממנו מאומה, והיה יכול ללכת לקברי אבות בחברון איפה שהוא מלך. ודוחק לפרש שזה רק תפילה בשביל הדורות העתידות. וכן דוחק לפרש שהיה מתפלל בשביל מוחין דקטנות (אכן עיין בכתבים שהם גם ה' גבורות דגדלות). ודוחק בכלל לפרש 'אלקים' בפסוק על מוחין דקטנות, באשר רישא של הפסוק – צמאה נפשי לאלקים לא-ל חי, א-ל חי זה בחי' יסוד, ואלקים, או שחוזר על חי, והוא בחי' אלקים חיים בחי' בינה, או שהוא מידת המלכות שצמודה ומקושרת ליסוד. וכן בפסוק כאיל תערוג על אפיקי מים כן וכו' לך אלקים, פרשו במפרשי הזוהר בפרשת אחרי מות, שהוא מידת המלכות. וכן מה שפירש שההסתכלות והבטחון הוא עבודה בגבול ובזמן, נראה שרוצה לערבב הבטחון שעושה כלי, לכל שאר עבודת השם שלא תהיו בצמאון. וכבר כתבתי שרבינו נזהר מלכתוב כן – על כל פנים לא בפירוש.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לשים לב גם, כי בתחילת התורה רבינו מפרש שראיה הוא בחי' האור ישר, אבל בסוף התורה כאשר רבינו מדבר על ראיה, לכאורה כוונתו כפשוטו, על כל בחינות הראיה, ישר וחוזר. [ועדיפא מזה מצינו בחז"ל בענין גרב וילפת, כשסמוך גרב אצל חרס קורא לילפת גרב, וכשהוא סמוך אצל ילפת קורא לחרס גרב (רש"י ויקרא כא:ו מבכורות מא.), כל שכן הכא וק"ל]. ועוד, והראיה של סוף התורה הוא ראיה שכלי, ואילו בתחילת התורה אינה דוקא שכלי, כי הצמאון והבטחון קשורים לרצון ואמונה. וצריכים להבין איך עוברת מבחי' רצון ואמונה לבחי' שכל.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד בפשטות כמו שכל המפרשים פירשו שם, מתי אבוא ואראה, עם צירי תחת האלף, מוכח שמדבר על המצוה של לראות פני ה' בעליה לרגל, וכן הוא בהמשך הפסוקים עיין שם. והוא ענין שדוד המלך מזכיר כמה פעמים בתהלים. וזה הלשון של 'פני', האמור במצות עליה לרגל. ומש"כ פני אלקים, נראה כי פני אלקים בגמטריא ריבוע שם אדנ"י (א, אד, אדנ, אדנ"י) בגמטריא קכו, עם השם אדנ"י בגמטריא מאה (כמובא מהאריז"ל, כי הא' יו"י והנ' יש לו י'), שהוא סוד מקדש אדנ"י כננ"ו ידיך, כוננות של בית המקדש (כמדומני שכבר הזכרתי זה בספר החמשה). והרי אלקים בגמטריא אדנ"י אהי"ה, שיחוד שני שמות אלו הם סוד מי זאת עולה, מי (אהי"ה) עם זאת (אדנ"י) עולה, וכמו שדרשו (תענית ה) על הפסוק (הושע יא) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים שלמעלה עד שיבנה ירושלים שלמטה, כמובא כל זה בתורה מט. [ובית המקדש גם כן בחינת בטחון, עיין בבעל הטורים עה"פ וישבתם לבטח (ויקרא כה:יח) ז"ל בטח בא"ת ב"ש שנ"ס כחשבון שנ"ס עמד הבית וישבו בטח, ע"כ].

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בתהלים סג:ב-ג – צמאה לך נפשי כמה לך בשרי וכו' כן בקדש חזיתך לראות עזך וכבודך. מתחיל עם הצמאון, ומסיים עם הראיה בבית המקדש (רש"י פירש – במקדש משכן שילה).

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בביאור הפסוק מתי אבוא ואראה פני אלקים, הפירוש הפשוט הוא מצות ראיה בעלייה לרגל לראות פני האדון ה', וכאשר דורשים 'פני אלקים' שזה שם אכדט"ם, אז פירושו להיפוך, מתי אבוא ממוחין דקטנות של שם אכדט"ם לבחי' ראיה, כמבואר כאן בתורה עו. ועיין בתורה סב ורלד מבואר שצריכים אמונה כל כך חזק שיהיה כאילו רואה בעיניו

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שהעיר הפרפראות שפני אלקים משמע שם אכדט"ם שהוא שייך למוחין דקטנות ב'. עולה יפה עם פשט הכתוב שהכוונה על בית המקדש. כי מצינו בכמה וכמה מקומות שבית המקדש מרומז בצואר (ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו (בראשית מה:יד), ופרשו חז"ל שבכיות אלו היו על בית המקדשות. ובזוהר ויגש רט: מה צאור כל תקוני האשה תלוים בו, כך בית המקדש כת תקוני העולם תלוים ושורים בו וכו' והיופי של כל העולם וכו' כיון שנשחת, נשחת עמו כל הגוף וכו'. ובשיר השירים ז:ה צוארך כמגדל השן, מכוון על בית המקדש, שהוא חזקן ומבצרן של ישראל. וכן באריכות במדרש רבה שם פרשה ד'. ועוד מקומות. וכן תראה בברית מנוחה, במרכבת הבינה, דרך החמדה, השם בן כ"ב אותיות של ברכת כהנים, שהוא בחי' בכל מקום שאזכיר שמי בחי' בית המקדש, כנגד הצואר. ולפי זה מש"כ ובין כתפיו שכן, שדרשו על בית המקדש, ודרשו מקום כחו של שור, אינו שולל לפרשו על הצואר שגם כן בין הכתפים אע"פ שעל פי דרשה זו למדו שמקומו במקום קצת יותר נמוך, ודוק). ומבואר בכוונות לברכה ראשונה של שמונה עשרה שצריכים לכוון בתיבת הא-ל, שירדו המוחין דקטנות בגרון. והרי הגרון הוא בצואר. ולכן ניתן לומר, שהראשון לבנין בית המקדש הוא המוחין דקטנות, עד שיבואו המוחין דגדלות, ואז יהיה הבית הגדול והקדוש, וזה על ידי תשובה מאהבה כמבואר בתורה. ואלו המוחין דקטנות באו מהתחדשות המוחין. וזה מה שרבינו כתב שצריכים לחדש את המוחין כל יום כדי לזכות לראיה זו.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ואלו המוחין דקטנות בבחינת אחר הדברים, כי הם בצואר מאחורי ולמטה מהפה, אבל כאשר זוכין למוחין דגדלות, אז המוחין דקטנות יורדים עוד למטה, והמוחין דגדלות שולטין מהראש עד למטה, וזה בחי' והאלקים נסה את אברהם כמבואר בתורה.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף התורה כאשר רבינו מפרש הענין של מוחין דגדלות, שגדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות, לכאורה זה גם כן בחינת בית המקדש, כמבואר במסכת ברכות (לג. הובא בתנינא תורה עז) כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו, דעה נתנה בין שתי אותיות מקדש נתן בין שתי אותיות. וע"כ שהראיה של המוחין דגדלות תלויה בבית המקדש שהוא בעצמו הבסיס בקטנות. וכן הוא באמת שבבת העין, הוא הקטן בתוך העין, ובו מתקיים הסוד של יראה עם צירי.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פשט וסוד התיבה 'ואראה' שהוא יצטייר כביכול בעיני ה' – וכאילו כתיב ואראה אל פני אלקים (-כן מצאתי מפורש בביאור אחד). ורבינו דרשו כראיה בעלמא, שדוד ביקש שתהיה עבודתו בבחי' ראיה. ולפי הפרפראות, לא רק ראיה בעלמא, אלא ראית צדיקים או ראיה של בטחון. וי"ל שאדרבה לפי הפרפראות נמצא הדרשה קרוב להפשט, כי הפרפראות למד בענין שהסתכלות עושה כלי, שזה רק על ידי האור חוזר, ובפרט לפי הדרך השני שלו, שהאור ישר מאת ה', וההסתכלות של הבטחון בחי' אור חוזר, והרי זה דומה לענין סוד יראה.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שבית המקדש, הוא מה שלוקחת הצמאון נפשי, ומכוונו לשכל, בתחילה מוחין דקטנות ואחר כך לגדלות. וזה מה שרבינו כתב שצריכים כל יום להתחדשות המוחין. [ומה שדוד המלך התפלל מתי אבוא ואראה, העיקר שיבוא, וממילא כבר יהיה בחי' ראיה. אי נמי, שעוד היה צריך להתפלל על זה, מתי אבוא לבית המקדש, ועוד אזכה לבחי' ראיה]. וכן זה פעולת הצדיק, שרבינו סתם וכתב שהם עושים גבול וזמן, ולא פירש יותר, וגם מבואר שאינו סתם שהם נותנין דעת או מוחין. אלא כאשר הצמא מגיע אליהם, הם עושים לו גבול וזמן – דהיינו כיוון, והכיוון הוא כבר שכל. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה א' – אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהיה בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש, אין הכונה ח"ו שנתצמצם שם אלקותו יתברך וכו' וכו' רק מחמת שהיה שם דברים נאים, כי בבית המקדש היה ציורא דעבדא דבראשית וכו' עיין שם. ובבית המקדש כתיב (מלכים א:ט ועיין בזה בלקמ"ת פג) והיה עיני ולבי שם. (ועיין בספר המדות, דעת י', מי שרוצה להעמיק ולעין בשכלו באיזה ענין צריך לקשר את שכלו לבית המקדש וכו').

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתחילה – מיד אחר הפירוש של מתי אבוא ואראה, כתוב – ע"כ בכל יום ויום צריך התחדשות המוחין, ואילו בסוף אחר שביאר השני הדרגה של ראיה במוחין דגדלות כתב – ובכל יום יום יכול להתחדש מוחו, ע"כ. ובספר פרפראות הבין שרק מי שזוכה למוחין דגדלות יכול לחדש מוחו. ולפי כל מה שפירשנו, גם הראיה של מוחין דקטנות, מדובר אחר שניצל מצמאון, וכבר שייך להתחדשות המוחין. ולכן בתחילה כתב בכלל, שצריכים כל יום התחדשות המוחין, שלא להשאר בצמאון נפשי, אלא לבוא לראות. וכיון שזכה לזה, וכיון שהגיע אפילו למוחין דגדלות, אז יתכן שיש לדייק כנ"ל אין צורך ממש לחדש המוחין, והיכולת בידו כטוב בעיניו.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עח

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת ברכות דף ג.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עח. בענין הדיבור של קדושה אפילו במקום הטנפת עמש"כ על חיי מוהר"ן אות פז.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פג

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

שיש בהאלף-בית ששה פאין, ושש פעמים פ' גימטריא ת"פ, כמנין לילית, ע"ש. והנה שש פעמים פ"א עם השש פעמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וי"ל שזה מרומז במה שרבינו גילה בסוף על הפסוק (משלי כא) מתן בסתר יכפה אף, כי מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

יש ד' אותיות עם פ' בסוף המילוי: אלף, כף, ךף, קוף, ביחד הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם ו' כוללים.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ששה פאין. ששה צדדים זה בחינת תלת מיומד של מקום, ואכן יש עוד שני מיומדים (דימנטשינס), זמן וטוב ורע, שסך הכל יעלו ל"ב מיומד (ר' אריה קפלן בפירושו לספר יצירה). פ' כפול ל"ב בגמטריא 2560, ואין כאן מקום להאריך, אבל לדוגמא זה בגמטריא (בראשית ו:טז) ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

הופך האף ונעשה פא – עיין ענין האופן שהבאתי מספר המלכות בערך אומן.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פו

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות תצב, ומשכ"ש.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פז

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע הוא כי אי אפשר לבוא לאמונה (-יראת הרוממות) רק על ידי יראת העונש, כי מחמת שהוא ירא מהעונש מאמין שהשם יתברך הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, ומזה בא לאמונה יותר גדולה, ע"ש.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

עיין קצת מראה מקומות לזה ומה שכתבנו בזה באריכות בערך תיקון הראש והסוף אות ג.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פח

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך הצדיק כזה לגנוז האהבה והיראה, כדי שלא יקטרגו המקטרגים עליו, ויגזלו ממנו ההשפעות וכו'.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום להרמח"ל (עמוד לז) ז"ל אך כשמגיעים להקצר והיינו לצאת מן הנוקבא לתחתונים, הנה שם נאמר: לפתח חטאת רובץ (בראשית ד:ז), והס"א מתחזקת לקחת זה האור. ואם לא יש מי שיודע לקצור השדה כראוי, הנה האור כדי שלא ימסר לס"א, אינו מתפשט, בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב (איכה ב:ג). אך מי שמקבל עליו ענין תיקון השכינה, אז הוא מתעלה לקחת האור במקום שאין הס"א מגעת שם, ומביא אותה למטה. וכיון שנלקח מן האדם הוא שמור, כי כל הסכנה הוא בהתפשטות מן המלכות לאדם. וזהו באמת ענין מה שהיו תמיד יוצאים בדרכים בני הישיבה של הרשב"י ע"ה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה צ"ב דברי רבינו מאיזה בחי' הוא מדבר ששם יש חשש שיגזלו ההשפעות.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פט

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

הסיפור השייך לתורה זה נמצא מכתב יד הרב מטשערין מובא בספר כוכבי אור, בסיפורים השייכים לסיפורי מעשיות אות י (מובא בשיח שרפי קודש א:רלג).

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

'הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה' – תולדות יעקב יוסף פ' וארא, והובא בספר בעל שם טוב (א'קכב, ושם א'תשנט).

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פט: אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד שם יתברך בשמחה, לכך צריך להשיב בעצמו: מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה, מתוך כך בא לשמחה גדולה, ע"ש.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ולא זכיתי להבין, מי שבאמת כאב לו צער השכינה, מה איכפת לו הכבוד הזה שהשם יתברך בעצמו מספר לו, הלוא השכינה בצער?!

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

וב"ה במקום אחר כתבנו יישוב על זה.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שהשם יתברך מסתתר כדי לזכות להשגה עוד יותר גדולה מאילו היה תמיד בנמצא, ויכולים להאמין שהחסרון ההסתר הוא ממש מראה ומלמד על השגה יתירה. ועוד, הרי מלמד על המציאות איך זה נראית בלי המצאו, וזה בעצמו גדולת ההכרה.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פט: הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם, הן ברוחני הן בגשמי, החסרון הוא בשכינה וכו' וכו' כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכו' ע"ש. ע' ביחוד היראה לרמח"ל (ד"ה והנה עד כאן, עמ' שיב) ז"ל אבל לפי היראה כך היא ההשפעה. מי שירא מן היראה רעה, שהיא קליפת נגה, הנה הוא נמסר בידה, כבן שנמסר ביד שפחה לגדל אותו ולישר דרכיו, היא מלקה אותו כמו שצריך לו להטיב מעשיו. כך כנגד זה אין לו ידיעה אלא בדברי הטבע בהבלים של העולם, או בחכמות חיצוניות, שכולם דרך חול. ונמצא שאע"פ שלא יהיה טמא, יהיה חול, ולא יוכל לקבל מן הפנימיות. אבל מי שמחזיק ביראה הרוממות, אז השכינה עצמה מיסרת אותו לפי סדר הישיבות וכו' ע"ש. ומבואר שרבינו תפס בפשטות לדבר על דרך יראת הרוממות.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה, מתוך כך בא לשמחה גדולה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

מזה יכולים לשים על הלב היטב כאשר זוכים לאיזה השגה או הארה בקרבת אלקים, שמה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי גדולתו. מי שבא לחכם, האם החכם יתחיל להראות לו חכמתו סתם, ובפרט איש עם שכל נמוך או ילד קטן שבא לחכם, איזה ענין יש להחכם להראות לו חכמתו. ואיש או ילד כזה שבא לעשיר גדול ולמלך, היתכן שהמלך בעצמו יפנה אליו ויקח אותו ויראה לו גדולתו?! ואפילו משה רבינו נגד הבורא ית"ש, כמה עזות דקדושה היה לו להפליא לבקש מהשם יתברך הראני נא את כבודך. והוא דבר פלא איך שאדרבה השם יתברך משרה שכינתו דייקא על האדם, ודייקא מבשרי אחזה אלוה. וכענין במקום גדולתו שם ענוותנותו. עמוד והתבונן. ;

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

בעלים לתרופה (מכתב רבי) רבי נתן כז"ל עקר המרה שחורה והעצבות שלך היא מרבוי האמת, מחמת שאתה יודע האמת כמה אתה רחוק, וכמה רבו פגמיך וכו', אבל מחמת שהאמת הזה רוצה להרחיק חס ושלום או להחליש הדעת, על כל פנים צריכים להשליך אמת כזה וכו' וכו' ע"ש. וצע"ק למה להשליכו ולא לעשות עצת רבינו שגילה כאן.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כעין זה יש לעיין במה שרבינו גילה בתורה צח בענין נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, שכאשר מגלים עצימת עיני הרשע לראות מה שפגם, אין עונש גדול מזה ע"ש, וקשה הלוא מה שמגלים לו הפגם יכול להביאו לשמחה גדולה כמו שרבינו גילה כאן. אף על פי שיש לדחות שבמקרה הזה לא ידע החוטא לעשות כן, נראה יותר שיש עבירות כאלו שלא נותנים להאדם להבין זאת.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צא

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל וכו' ע"ש. עיין בחיי מוהר"ן אות רעג, שרבינו לא התחיל לעשות שום דבר בעולם קדם שידע הסוד, ואילו כאן מבואר שהדרך להגיע להידיעה הוא רק על ידי שעושים באמונה. אכן החילוק הוא פשוט, שבמצוה צריכים נעשה ואז יש הנשמע, אבל בהנהגות ועסקי העולם רבינו לא עשה עד שידע.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צב

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו וכו'. כבר העירו החברים שבלשון עברית (ולא בלשון הקודש של התורה – ויקרא יא:כט) צב זה turtle, שהולך נע ונד בתוך ביתו.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה מ – כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן אות רפ בענין נע ונד בתוך ביתו ובדרך. ועמש"כ בחיי מוהר"ן אות תקנט.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צג

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

כל העושה משא ומתן באמונה, מקיים מצות עשה של ואהבת, שהיא שורש לכל מצות עשה כמ"ש בתיקונים ת"ך על פסוק ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפקודין דעשה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הפסוק הנ"ל הולך על קרבן פסח כידוע מחז"ל, שאותו יום של הברכות היה ערב-ליל פסח. והרי שדייקא בפסח נתגלה התיקון הזה של ואהבת, שהוא תיקון תאוות ממון בעשיית המשא ומתן באמונה, כי פסח הוא תיקון תאוות ממון, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צד

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

– מבואר מה שמבואר במקום אחר, שרק על ידי העינים נברא הצמצומים ויש אותיות להכיל.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צה

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחריו (יומא כב:), וזה פרוש סוד שמובא בעץ החיים (שער אריך אנפין פרק יב) אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה, פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו, על ידי זה מחזיק עצמו בבחינת מה ואפס ואין, וכשמסיר ממנו מה וכו' נשאר פה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

שים לב שזה בעצמו לשון חז"ל קפה. כי אותיות האחרונות הן 'פה', ואות ק' הוא מאה, שהוא בחי' מה, כמו שדרשו חז"ל אל תקרי מה אלא מאה.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צח

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות וכו' כלומר שיהיה רואה בעיניהם של צדיקים וכו' דהינו שהוא רואה מה שפגם, שהיה נסתר ממנו מקדם, ואין ענש גדול מזה, כשאדם רואה מה שפגם, ע"כ. עיין תורה סו:ג ענין מפלת הרשעים ע"י אמת.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בבראשית רבה (יט:ו) ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם (בראשית ג:ז), וכי סומים היו, רבי יודן בשם רבי יוחנן בן זכאי ורבי ברכיה בשם רבי עקיבא אמר משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין, ותפשם במקלו ושיברן, עמד ותפשו, אמר ליה ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, לא בא ואראה לך כמה טובות איבדת, כך הראה להן כמה דורות איבדו, וידעו כי ערומים הם, אפילו מצוה אחת שהיתה בדין נתערטלו הימנה, ע"כ.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות (דף נח.) שרב ששת שהיה סומא נתן עיניו בו בההוא צדוקי ונעשה גל של עצמות, והמהרש"א כתב או שהיה נס שתפקחו עיני רב ששת כדי לעשות את זה, או שפירושו שקיללו. ולפי פירוש רבינו כאן רבינו ניחא.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צח: ענין נתן עיניו בו – מובא באגרת נא לרמח"ל ז"ל הוא בשם זה כה"ת שסודו בעינים, בסוד "לא כהתה עינו", והוא ענין הגברת הדינים בחוזק רב, בסוד ראיה זאת, והענין ארוך וכו' ודי לומר שהוא שם של גבורה בסגולתו לפעול בענין זה, ע"כ.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך אמר לאברהם (בראשית יב:ג), ואברכה מברכיך ומקללך אאר. בקללה שינה מלומר אקלל, ושמעתי מפרשים שיאיר להם האמת. ולפי דברי רבינו י"ל יאיר להם כמה פגומים הם.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת בבא בתרא דף עה, רבי יוחנן נתן עיניו בו. והנה רבי יוחנן הוא דאמר (ברכות כ:) שהוא מזרע יוסף שלא שלטא בו עין הרע, ואם לא שלט בו עין הרע מן הסתם לא היה מסתכל באחרים בעין הרע, ולכן יפה לפרש שנתן עיניו בו, אינו ענין של רע עין, אלא כפירוש של רבינו כאן.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צט

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

כי בעת שיתפלל בדבקות כראוי אזי יעלה כל התפלות עם התפלה ההיא שהתפלל כראוי. ע' כעין זה בנתיב מצותיך נתיב אמונה שביל ג' אות כה סיפור על מו"ה יוסף מיאמפלא בן הקדוש הרב מוהר"ר מיכל מזלאטשוב שעלה לשמים והפריחו את כל התפילות שלו ולא נשאר רק ה"א אחת וכו' והבעש"ט טען שהוא כן יכול להתפלל בלב שלם ואמת וקרא אותו ואמר לו התפלל בני כאן לפני יוצר כל, ויושע לך, והתחיל להתפלל, ומתוך גודל כוונת התפלה התחיל למטה הגוף להזיע, ובתפלה הזאת העלה כל התפלות להיותם מאירים ובהירים וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אגרא דפרקא (עם ביאור הצבי והצדק, עמ' 157) ז"ל והנה אם מתפלל האדם שלא בכוונה, ח"ו לומר שתהיינה מוצא שפתיו לריק, ומבואר בזהר (ויקהל רא ע"ב) שאותן האותיות נתונים המה בשימור תחת יד ממונה אחד עד בא זמן אשר יתפלל האדם תפלה כזאת בכונה, אזי יעלה גם את התפלות הקודמות, ע"כ.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

בתפלה זכה שלפני יום כיפור: ועל ידי זכות התפלות שנתפלל ביום הקדוש הזה, יעלו ויבואו ויגיעו ויצטרפו עמהם כל התפלות שהתפללנו בכל השנה בלא כונה, ויהיו כלן נכללות בתפלות היום הזה, ע"כ.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צט כי בעת שיתפלל בדבקות כראוי אזי יעלה כל התפלות עם התפלה ההיא שהתפלל כראוי ע"ש. ונראה לעניות דעתי שכמו שהמתפלל צריך לכוון כנגד ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, קודש הקדשים, כל זה במקום, וכן בבחינת זמן ונפש צריך לכוון כנגד עת רצון, וכנגד שורש נשמות ישראל שזה בעיקר הצדיק בחי' משה משיח.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

וזכורני בספר אחד כתב המחבר שהיה מכוון תפילתו דרך קודש הקדשים ואז דרך רבינו הקדוש, ויפה כיוון אכן לכאו' עירבב שני בחינות שלאו דוקא תלוים זה בזה, כי בית המקדש זה בבחינת מקום, והצדיק בבחי' נפש, ויכולים לכוון שניהם כהדדי, וכן לכוון ביחד שיהיה עת רצון. אלא שכוונתו לכאו' היה שאפילו בענין קודש הקדשים נפש הצדיק הוא שורשה, כידוע שעיקר בית המקדש צריך להיות האדם עצמו כמו שכתוב ושכנתי בתוכם, וכתוב היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

וב"ה ארחיב ביאור הענין בפרק על התקשרות לצדיקים בתפילה (700).

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קא

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שעל ידי לימוד תורה נעשה בחי' אדם ובבחינת אנפין נהירין וזה מגרש האנפין חשוכין של הס"א וכל המדות רעות.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש להעמיד בזה על פי המבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח ס"א, שהרי כבר היה מבואר שם (לו:ב) שהספירות של ב"ן, הנקודין שיצאו מהעינים, אינה השתלשות שלמה של האורות הקודמות של אוזן חוטם פה, כי אינה דרגה וקומה שלמה, אלא כל ענינה היא שורש להוציא הס"א, ועיקר דמות אדם הוא במ"ה שיצא מהמצח. ומבואר שם שכל ענינה של ב"ן אינה אלא בהיות שאין התגלות של דמות אדם, ולכן בהארת מ"ה, שהוא עיקר דמות אדם, נסתיים חסרונה,ומתחיל כל התיקון.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קז

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ושבית שביו, כלומר עם מה שהוא רוצה להתגבר עליך, הינו בגדלות, בזה תתגבר עליו, הינו שתאמר לו איך אני מושל כשיש לי גאוה, ואין הקב"ה שורה עמי, עיין שם.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

בכתר שם טוב, סימן רנד פירש הבעל שם טוב, איך שומע אדם ליצר הרע לעשות עברה, היה לו ללמוד מיצר הרע עצמו שעושה רצון קונו תמיד, וזהו שכתוב כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה"א בידך ושבית שביו, ע"כ.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קח

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

קח בגמטריא נ נח, ולכן התורה מתחלת כי תצא, תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

נפילת אמונה נחשבת להרהורי ע"ז שהש"י מצרפה למעשה. ויש להתבונן על זה שחסרון ודבר שלילי יהיה נחשב למעשה.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קט

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בהשמטות של הלקוטי מוהר"ן מכתב יד רבינו לתורה זו, נאנח – נ נח! והארכנו בספר בס"ד בערך תפילה – פרק הרחב פיך ואמלאהו.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אנחות, צריכים להיזהר ע' מש"כ בתורה כב:ה.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קט: יש הבל נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אלהם כמעשה וכו' – יעו' פירושו בשער הגלגולים (הקדמה כ) ז"ל עוד דע, כי כל הנשמות ע"י חטאו של אדה"ר נתערבו טוב ברע, ולכן לפעמים יהיה שקצת טוב שבנפש הצדיק נתערב ברשע וקצת רע של הרשע נתערב בצדיק. ובזה תבין מש"ה אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וכו' (פה מצויין שער מאמרי רז"ל בסופו, לקוטי מהרח"ו ז"ל דף פה להלן הקדמה כז). כי כמה צדיקים יש שהם עוברים איזה עבירה פרטיית, ונכשלים במה שלא יכשל רשע אחד. וכן להפך כמה רשעים גמורים עושים קצת מצות פרטיות בתכלית עשייתם ונזהרים בהם כל ימיהם. גם תבין בזה ענין צדיק גמור, ורשע גמור, ובינוני. כי הכל תלוי כפי חלקי הנצוצות הטוב שבו, וכפי מספר חלקי נצוצי הרע שבו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קט

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל שהאנחה שמאנח האדם על עוונותיו אל על מעוט השגתו הוא יותר טוב מכמה סגופים ותעניות, כי בתענית אינו משבר ר הגוף לבד, אבל באנחה משבר כל הגוף וגם מחליף את הנפש והחיות שלו מרע לטוב, ע"כ.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בהקדמה להשתפכות הנפש שכז"ל וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּסוֹף יָמָיו, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ מִקּדֶם בִּימֵי נְעוּרַי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַתָּה מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת לא הָיִיתִי מְאַבֵּד וּמַפְסִיד אֶת גּוּפִי הַיָּקָר כָּל כָּךְ בְּתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים, עכ"ל. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה לג שכז"ל אבל מי שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, שאף על פי שנשמתו גבוה מאד, אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה, ואיך אפשר לשנות זאת. נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית, עכ"ל. ובזה שכז"ל ואיך אפשר לשנות זאת, משמע שבאמת אי אפשר לשנות את הגוף. אכן באמת חילוק מצינו לכאורה שדוקא על ידי סיגופים קשים יכולים לתקן את הגוף.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר מלשון הגמרא במסכת יבמות (כג.) לכי מגיירה גופא אחרינא היא, משמע שהגוף עצמו משתנה.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

(וחילוק מצינו בין גר לממזר, עיין במסכת נדה סוף מט:, חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר, וצריכי דאי אשמעינן גר משום דראוי לבא בקהל אבל ממזר דאין ראוי לבא בקהל אימא לא, ואי אשמעינן ממזר משום דאתי מטפה כשרה אבל גר דקאתי מטפה פסול אימא לא צריכא, ע"כ.)

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

יעו' בספר כוכבי אור, פרק אנשי מוהר"ן אות מג ז"ל מעשה מאברהם פייעס שהיה מקרב לרבנו ז"ל והוא היה מקדם איש מכער והיה רגיל לומר על עצמו [בגיהנם ישאו את עוונתי על נס]. והיה לו בן פגום וכו' וכו' ושם בנו היה חיים פייעס ועשה עמו שדוך עם בת ישראל נכד הבעל שם טוב.... והיה לרבנו ז"ל רחמנות על החתן ובקש מהבעל שם טוב ז"ל שיניח אותו אבל לא יהיה לו בנים, ממילא לא יהיה להם התקשרות ויהיה גט וכן היה.... ובעת שחיים פייס (החתן) היה בארץ ישראל כי נסע לארץ ישראל ספר לאנשי שלומנו שרבנו ז"ל נתן לו צעטל [פתק] של עבודות וסגופים ואמר לו שאם יקים זאת יתהפך גופו ליהודי כשר ממש, אך היה קשה לקים ולא קים ע"כ.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קשה למה חיים הנ"ל לא היה יכול לתקן על ידי התבודדות ואנחות שהם יותר חזקים כנ"ל. ואולי י"ל שגם היה מועיל ההתבודדות והאנחות, אבל כגון דא רבינו ידע בטוח שלא היה סיכוי שחיים הנ"ל יקיים. ועוד יתכן שזה שאנחה משברת את הגוף, זה רק גוף כשר, אבל אינה מועיל נגד עזות של גוף פגום, וצ"ת.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ע על סיפור של חיים פייס מלשון רבינו בתורה לג תנינא הנ"ל, שמשמע שאי אפשר לשנות את הגוף, ובזה לכאו' צריכים לומר, שאף שהוא רחוק מאד עם כל זה לא מן הנמנע הוא, ובזה מדויק הלשון של רבינו “ואיך אפשר” שלא כתב שאי אפשר רק שהרחיק האפשרות. ועוד יש לחלק בין גוי לפגום.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בהקדמה לתיקון הכלל שנכתב על ידי ר' שמואל הורביץ שכז"ל וגם ידוע השיחה בעל פה שציון רבינו ז"ל כמו תיקון להמשתטח ואומר העשרה וכו', ואפילו ח"ו מי שנולד שלא בקדושה שיתהפך גופו וכו' עכ"ל. ומאד תמוה הוא כי על פי מסורה זו בקלות חיים פייס היה יכול להתתקן, כי הוא חי הרבה שנים לאחרי פטירת רבינו. ואף על פי שבעת המחלקת מהרב מסאוורן הוא רצה גם כן לחלק, לא משמע שהיה חולק על רבינו בעצמו. ומסתברא שעל ידי השטטחות בציון רבינו וכו' רבינו יביא לו תיקון, והתיקון יכלול יסורין. ואולי סתם לא אסתייעא מילתא, או אולי באמת השתטח, וגם אפשר שכיון שרבינו נתן לו תיקון שוב היה חייב לקיימו דוקא.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין גם במה שרבינו הקדוש אמר (שיחות הר"ן קעט) שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת וכו' הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אפן. ועל היה היה מכרח להסתלק עכ"ל (וכן מובא שכתב ספר הגנוז כאשר היה מופשט מגופו). והרי עיקר השכר הנצחי, מבואר בספרים, יהיה דוקא אחר תחיית המתים, כאשר הנשמה יתחבר שוב עם הגוף, וביחד יתעלו עליה אחר עליה, הרי מבואר שלבסוף בודאי הגוף יעלה מעלה ומעלה ולא יעכב. ועם כל זה רואים שגם רבינו היה צריך להתיקון של קבורה.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפירוש מאמר הזוהר ריש משפטים להרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רעג) ז"ל והנה הגופים של בני אדם, אף על פי שלכאורה הם כלם שוים, אינו אמת, כי בנינם מתחלף זה מזה הרבה, כפי ענין הנשמה שצריך לבוא בו, ע"ש באריכות על שני סוגי הגופים. ועמש"כ בזה לעיל על תורה כב:ה.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בליקוטי הלכות, יורה דעה ב', חדש ג:ט, כתב שהצדיקים מזדככים גופם בבחינת מה שיהיה לעתיד לבוא אחר התחיה.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגלה עמוקות אופן רט"ו בשם כנפי יונה (להרמ"ע), דאלישע הנביא ריפא לנעמן מצערתו על ידי שלשה פסוקים שמתחיליןן בנו"ן ומסיימין בנו"ן, דרומזים לנו"ן שערי בינה, עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קיא

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

ראש בני ישראל (שמות ל) ראשי תבות רבי, ולהפך רשעים בחשך ידמו (שמואל א:ב) ראשי תבות רבי, עכ"ל.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באוצרות רמח"ל, כי תשא עמ' עג (מובא בהערות לספר אדיר במרום, 308) שיסוד אדם קדמון, בחי' שם מ"ה שמתקן ב"ן, נקרא "ראש בני ישראל".

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי שושנים שנדפס בסוף ספר קרנים (אות ה') כז"ל איתא בציוני וז"ל קליפה אחת נק' רי"ב ועמה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת שע"ר, וקלפה זו רי"ב ממונה להשכיח ולעקור תורתו של ת"ח בשעת חיילותן ושוכח תלמודו, והשם הגדול הנקרא כד"ת [ה"ע בגמטריא ריב ריב] הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותה קליפ' רי"ב עם חיילותיה תר"ה וכו' עכ"ל (ספר ציוני). ולדעתי זה סוד גדול איתא בגמרא ר' אלעזר חלש כד אתפח (עיין גירסא אחרת במסכת שבת דף קמז: ורבי עקיבא איגר ציין שם לפה) הוה קרי החדש הזה לכם – החרש היה לבם. וצריך לדעת למה דוקא טעה טעות כזה. וסודו כי הוא קרא מהדל"ת רי"ש, ומהזי"ן יו"ד, ומכ"ף ב', הרי אותיות רי"ב, שטעה לרמז שהקליפה הנקרא רי"ב היא גרמה לשכחה. ויש לדעת, החרש היה לבם גי' תר"ה, הרי גם תר"ה חיילות מרומזים. ומ"ש השם כד"ת שכתוב על מצח בן דוד מבטל כל אלו הקלפיות, לדעתי החדש הזה לכם (בגמטריא) כד"ת, לרמז שאם ביושר הכתוב לא בטעות מבטל הקליפה הנז'. ויש לדעת כד"ת גי' משיח בן דוד, ואנו מתפללים עשה למען דתך, והענין פלא וה' יכפר בעדי, עכ"ל.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בגמרא מסכת שבת שם איתא ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו, ולמה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים בהלכה, ע"כ. הרי זה ההיפוך של רי"ב – רשעים בחשך ידמו. והוא היה ראש התלמידים של רבן יוחנן בן זכאי.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה מבואר שלמשיח בן דוד נכלל בו שני הרי"ב, כי כד"ת בגמטריא רב"י רי"ב כנ"ל. ולכאורה הענין שרבינו גילה שהצדיק צריך להיות לו את זה שהרשעים יכשלו בו. והנה כמו כד"ת, כן: רבי נ נח רבי נ נח, בגמטריא תמ"ר, עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקלד, מכון רמח"ל) ז"ל לפני שמש ינון שמו (תהלים עב:יז), והיינו שמ"ש – ש"ך ש"ך. ו-שמו, סודו שמו של משיח, שהוא עצמו ענין שמ"י עם י"ה, שבו הוא שולט על בחינת ב' הש"ך. ובסוף הכל: צדיק כתמר יפרח (תהלים צב:יג), בשני ש"ך (שעולים) תמ"ר, עכ"ל. ושמש בחי' פדחת (-מצח) כדאיתא במסכת שבת (קנא: עד אשר לא תחשך השמש והאור, זו פדחת והחוטם). ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה רעז, כי יש תמר בקדשה בחי' צדיק כתמר יפרח, וכנגדו תמר בסטרא אחרא בחינת שאור בככותבת וכו' ע"ש ומש"כ בענין היכלי התמורות.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

(וע"ע בריש כוונות לקריאת שמע שעל המטה, יחוד של הפסוק נעברה נא בארצך, שהס"ת של: עד אשר נעבר גבולך, בגמטריא פעמיים רי"ב, והם ריבות שהם יצירה ועשיה שהם זו"ן שצריך לרי"ב עם הקליפות שלא יתאחזו בהם).

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

ראש בני ישראל (שמות ל) ראשי תבות רבי, ולהפך רשעים בחשך ידמו (שמואל א:ב:ט) ראשי תבות רבי, עכ"ל. הנה התחלת הפסוק בשמואל: רגלי (חסידו – כתיב) חסידיו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש. והגמרא במסכת יומא (לח:) אמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן, אפלו בשביל צדיק אחד עולם מתקים, שנאמר (משלי י:כה) וצדיק יסוד עולם. רבי חיא בר אבא דידה אמר מהכא, רגלי חסידיו ישמר, חסידיו תרתי משמע, אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב (ועיין בזוהר פרשת וירא דף קיב: חסידו כתיב חד, ודא אברהם וכו', ובמדרש תנחומא (תנ"י ויצא ג) ג"כ דרש לה על אברהם דבר אחר זה יעקב. ובאגדת שמואל (ה:טז) זה יוסף), הרי כבר מבואר בגמרא שהרישא של הפסוק מדבר על הצדיק יסוד עולם, והוא ראש בני ישראל, היפוך המשך הפסוק, וככל דברי רבינו.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קיב

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת יש שם פתחים הרבה כשארז"ל (יומא לח:) הבא לטמא פותחין לו, יש לי פתחים הרבה, ע"ש, כך גירסה המדוייקת של הוצאת רבי נתן שנת תקפא: יש לי, וכן לקמן ריש ד"ה שייך לעיל: יש לי פתחים הרבה. (והלשון של פתחים הרבה לא מצאתי כל עיקר, רק בסוגיא של טומאה, נמצא ביטוי כזה), ושם בהמשך כתוב: דאי הדר בתשובה מעיילי לי' וכו' ע"ש, וכתוב לי', ולא רק לי. ובהוצאות שלאחריה תקנו את הלשון: יש לו. ואפילו אם טעות היה, הלוא דבר הוא שפעמיים נפל טעות כזה. ושוב הראה לי חבר שע"כ אינו טעות אלא דוקא מכוון, כי כן כתוב בתורה ט' (שהוא אותו תורה שלפנינו) ושם מובא שבדפוס ראשון היה כתוב "יש לו" ובלוח טעיות תיקן מוהרנ"ת "יש לי".

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש בזה רמז להיו"ד של עולם הבא, יש לי – יש ליו"ד פתחים הרבה. כי רבי נתן שאל את רבינו מהגמרא שעולם הזה נברא בה' שכל הרוצה לצאת וכו'. ואין שם פתחים הרבה, רק פתח אחד גדול. אכן רבינו גילה שבאמת לפני האיש הנופל פתחים מאנשים אחרים, הנפילות שלהם הם פתחים לו, כי מה שנחשב להם נפילה יכול להיות מדרגה גדולה עבורו ע"ש. ולפי זה, הרי הנפילות שלהם הם בחי' יו"ד, בחינת עולם הבא בשבילו (וכמו שרבינו אמר בפירוש במקום אחר, שמה שצדיק אחד כבר משיג בעולם הזה יכול להיות מה שחבירו לא ישיג רק בעולם הבא). ונמצא שאם נפילתו של זה היה לתכלית העליה, הרי באמת בנפילתו פתחו לו כל מיני פתחים להגיע להיו"ד שלו, ודו"ק.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

ועל שאלת רבי נתן, עיין בנוסחאות של רש"י בפרשת בראשית (ב:ב) שיש נוסח בזה"ל רמז כמו שה"א פתוחה למטה, כך העולם פתוח לשבים בתשובה, ועולם הבא וכו' עכ"ל. ומשמע שלעולם עולים בהכניסה שלמטה, ועם פירושו של רבינו אינו בסתירה לגמרא.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

-בספר האחים הקדושים, עמ' 244, רבי זאב וולף, בעל "לשון הזהב" הלך לאסוף העבירות של הנועם אלימלך שהשליך בתשליך, ועל כך אמר רבי יצחק מווארקי: מה שנחשב בעיני הצדיק לחטא, נחשב לזכות ולמצוה אצל אנשים אחרים.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי אמרים, של המגיד ממזריטש, סימן סח: וזה גייריני על מנת שאלמוד (כל התורה כשאני עומד) על רגל א', ר"ל שאהיה תמיד במדריגה טובה, ואמר לו, מה דעלך סני לחברך אל תעביד. רמז לו כשהיית אתה במדריגה רעה, הוצרך אדם טוב ליפול (למטה) כדי שיעלה אותך, לכך תצרוך גם אתה ליפול, עכ"ל.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

"שתתפלל דבורי אמת, שיעלה למקומם לשער שבט שלו" זה שני שלבים, כמו שפירשנו בתורה ט. כי זה לא מספיק שיהיו דברי אמת כי עוד צריכים לזכות שיעלה לשער הנכון.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

אך צריך שיהיה האמת, אמת גמור ברור וצלול בלי שום דפי. והמשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו, שיזכה פעם אחד כל ימי חייו, לדבר דבור אחד של אמת פני ה' כראוי ע"ש.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה קרלבך סיפר שבמכתבים בין ר' אברהם קליסקר לר' מנחם מנדל ויטבסקר, כתבו זה לזה על זה.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר נתיב מצותיך, שביל ג' – אמונה, אות כה, מעשה מר' יוסף מיאמפלא הבן של ר' מיכל מזלטשוב, שבא מלאך אחד נורא ואמר מה זה אלו התפלות ונפח בם וברוח שפתיו נתפזרו ולא נשאר אלא ה"א אחת מאירה באור צח, עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קטו

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

אזי מדת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך, ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת, ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ברוך הוא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת פסחים (קיט.) אמר רב כהנא משום רבי ישמעאל בר' יוסי ורבנן אמרי ר"ש בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה, מאי דכתיב (יחזקאל א:ח) וידי אדם מתחת כנפיהם, ידו כתיב, זה ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד\מפני מדת הדין (-פירש רשב"ה שמקטרגת ואומרת לא תקבלם, והוא מקבלם בסתר, ע"כ).

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ערבי נחל פרשת וילך: בתוך הצרה יש ניצוץ עזרה בתוכו, והוא מחיה כל הצרה, ואם כן כשאדם בעל דעת ומחפש כונת הצרה, שעקרה הוא העזרה ששוכן בתוכה, שהוא הניצוץ, ומיד כשמוציא הניצוץ ההוא ונדבק בלב האדם, הרי שתים טובות עשה, כי הוציא ניצוץ קדוש מתוך הקלפות, ושנית כי כשיצא הנצוץ קדשה מהצרה, ממילא נתבטל הצרה ואין לה שום מציאות, ולטעם זה אמר ה' (מלכים א:כא:כט) הראית כי נכנע אחאב לפני לא אביא הרעה בימיו, כי הוא מצא העזרה תוך הצרה והוציאה, שהוא הכנעת לבו, ודעת לנבון נקל בכל כיוצא בזה, ע"כ.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קיז

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

הענין שקשה לישן במוצאי שבת – כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו וכו' ע"ש, [וע' בחיי מוהר"ן (נסיעתו לארץ ישראל) אות קפג, שרבינו בעצמו לא היה ישן במוצאי שבת]. וקצת קשה דבספר המדות ערך שנה אות ד, כז"ל מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ, הרי שדוקא על ידי העלת המחשבה של תחית המתים זה עוזר לישון, וכאן רבינו מגלה שענין של התגלות אליהו, שהוא הקדמה לתחית המתים, עושה קשה לישון. אם לא נחלק שביאת אליהו לחוד ותחית המתים לחוד. ואולי יש לחלק עוד שכאן רבינו גילה שיש ממש הארה של התגלות אליהו הנביא ולכן קשה לישון, ואילו העצה לישון זה רק להעלות על המחשבה, ואין באמת אז הארה של הגאולה, ואילו היה ממש הארה של הגאולה היה גם כן קשה לישון.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי לציין שיש מדרש שבליל חורבן בית המקדש אף בריה ישן, עיין בקינות לתשעה באב, סוף קינה כד (מרבינו אלעזר הקליר) ז"ל בשאגו כארי בדביר בל (-נבוכדנצר העובד לאליל בשם 'בל'), ברח דודי וכעל מת מתאבל, פקדון הרוחות בו בלילה לא קבל, ע"כ, וציינו שם לפירוש בית לוי שהביא בשם י"מ שבאותו לילה לא נמצא שינה בעיני כל בריה. וידוע שחורבן בית המקדש היה במוצאי שבת (והאריז"ל אמר שאעפ"כ אין להתאבל יותר במוצאי שבת בתיקון חצות).

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קיח

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

בכן כל צדיק הדור הוא גם כן סובל יסורין בשביל כלל ישראל להקל מעליהם, כי הוא בבחי' משיח וכו', ע"ש. עיין לעיל בתורה עא, שרבינו כתב שקשה להיות מפרסם, כי על כן הוא בבחי' לכן אחלק לו ברבים וצריך לסבל יסורים בשביל רבים, ע"ש.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קיט

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עולם הבא – אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל, ע"כ. ועמש"כ לקמן בתנינא תורה מח עמש"כ רבינו שאדם צריך לעבור על גשר צר מאד, שפיה של גיהנם צר ומתרחב למטה.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

קרוב לזה עיין בספר אוצרות רמח"ל (איוב לד:יא) ז"ל כי בדרך שאדם הולך בעולם בעולם הזה בה הולך לאחר מיתתו. ואותו העון שעשה בעולם הזה בבחירתו, ואז הוא לו לעונג, אותו העון עצמו מתמיד ועושה בגיהנם, אבל בעל כרחו שלא בטובתו. וזה הוא הצער היותר גדול שיכול להיות לו. ולפי ששמשון הלך אחר עיניו, היה ראוי שיעשה כן גם אחר מיתתו בעל כרחו, והקב"ה ריחם עליו ונתן לו העונש הזה בעולם הזה כדי לתת לו מנוחה לעולם הבא. והוא מה שארז"ל (סוטה י.) ויהי טוחן בבית האסורים (שופטים טז:כא), מלמד שכל אחד ואחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו. וענין זה אומרו הפסוק בהדיא: ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו (איוב כד:יט), כי מי שגונב וגוזל בחייו גם במותו יגזול, אלא שבחייו גזל מעות או ממון להנאתו, ושם יגזול, אם גביהנם של אש – אש, ואם בגיהנם של שלג – שלג. וזה אליו לצער גדול ולכפרת עונותיו, עכ"ל.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל. עיין תורה מט, שם רבינו גילה שכל העולמות הם המדות של השם יתברך, והאדם מצייר אותם בלבו. וכן בתורה קצא, שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים וכו'.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קכא

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

כשאדם רואה ולומד בספר, ובכל מקום שהוא רואה ולומד, מוצא את עצמו, הינו שלוקח לעצמו מוסר, ורואה פחיתותו ושפלותו בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעיין שם, זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך, אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי, זה סימן, לעשות רצונך אלקי ע"כ.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה יא – איך שזוכין לדיבור המאיר בלימודו שמאיר לו איפה הוא צריך לעשות תשובה.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהלכות ברכת כהנים שטבע של האדם להסתכל על החסרונות והמומים.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קכה

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך ע"ש.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

בביאור הגר"א לספר ישעיה (א:יג-יד) כז"ל השני, לענג את השבת במאכל ומשתה ולכבדו בכסות נקיה, ושיהיה כונתו לשם שבת ולא להנאת עצמו, על זה אמר (ישעיה נח:יג) וקראת לשבת ענג, לשבת דיקא, וכן אמרו (שבת קיח.) וכל המענג את השבת, וכן סדרו לנו בתפלה (מוסף לשבת) מענגיה לעולם כבוד ינחלו, מענגיה דיקא, הינו הנשמה היתרה שזוכין לה המשמרין את השבת כדת (ביצה טז.). ולכן כשאמרו חז"ל 'כל המענג את השבת' כו' (שבת קיח.) הביאו ראיה מהכתוב (ישעיה נח:יד) אז תתענג על ה'. ועל פי זה נוכל להבין מה שאמר רבי יהושע בן חנניה לקיסר, תבלין יש לנו ושבת שמה, ואמר לו תן לי ממנה כו', אמר לו כל, כל המשמר את השבת כו' (שבת קיט.). רצונו לומר שרבי יהושע בן חנניה אמר להקיסר שמועיל לנו הכונה שאנו מענגים לשם שבת, ואמר לו הקיסר תן לי ממנה, רצונו לומר שילמד אותו הכונה ויזכה גם הוא למעלה הנ"ל, על זה השיב רבי יהושע בן חנניה, כל המשמר את השבת כו', הינו שאין הכנוה מועלת אלא למשמרין את השבת כדת זוכין לנשמה יתרה, נוטפות מור עובר על כפות המענג את השבת, על כן ריחו נודף, עכ"ל.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במהרש"א מסכת שבת קמה: לענין יום טוב, שבמועדים כתיב "אלה מועדי ה'" לומר שגם השמחה תהיה לשם שמים, אבל כשהם "חדשיכם ומעדיכם (שנאה נפשי היו עלי לטורח)", דהיינו שאתם שמחים בהם שלא לשם שמים, אלא רק להרבות ולמלא תאותכם, חגים אלו "היו עלי לטורח", וגזר הקב"ה שיטול חיל המלך את סעודתם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קכט

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ אוכלת יושביה – ז"ל היינו כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחי' ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש, עכ"ל.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בזה בקיצור הכוונות של הרמח"ל בענין כונת האכילה שכז"ל אך חמורו של ר' פנחס בן יאיר לא נתברר על ידי האכילה, רק נתקן מעצמו על ידי המשך זמן, גם נתקן על ידי רפב"י שלא על ידי האכילה ועלה לאותה המדריגה, עכ"ל. ויש הרבה חיזוק בזה, כי אם החמור יכול לקבל תיקון כזה, רק בהיותה אצל הצדיק, מי שזוכה להיות קצת אצל רבינו הקדוש על אחת כמה וכמה יכול לקבל תיקון נצחי, ב"ה.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בזה בלקוטי הלכות חושן משפט, הלכות שאלה, בענין בעליו עמו, שכתב שם שהאדם תמיד מעלה כל ממונו למ"ן על דרך מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה יג, שהצדיק מעלה הנפשות, כי גם ממון זה בחי' נפש, ועי"ז מברר את הממון והרכוש שלו ע"ש.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קלה

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ אכלת יושביה (לעיל בסימן קכט) כי הקטנות בטל לגבי הגדול, ונאכל ונתהפך למהות הצדיק.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, דרך א' (עמ' יח.) ז"ל ואז מתאוים הם לראות יותר ועולים וכו' ומגיעים עד קצהו נשרפים מיד מרוב זכות האור הגדול הזה נשרפים כלם ועמדים בו ואינם יוצאים לעולם, לזה המקום קראו בלשון משל קברות התאוה לשון טוב שמרוב תאותם שרצו לדעת העיקר נתאכלו בקדושה ולא נראה מהם דבר, עכ"ל.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קלו

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שהמחלקת בגלל ששני האנשים הם בדרגות שונות, אז על אחד מהם או לעלות למדרגת חבירו או להעלות את חבירו למדרגתו.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה כי בתורה כה אות ג' ובסוף, רבינו גילה שלעולם אין שני בני אדם שוין זה לזה, עיין שם.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שכאן מדבר על מדרגה כללית, כי כן בלקוטי תפילות התפלה על זה רבי נתן כותב בלשון רבים, ועל כרחך זה מדבר על מדרגה כללי.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לומר (לולא התפילה הנ''ל) שמבואר בתורה כה, שממש באותו מדרגה אי אפשר אבל הפנימיות של התחתון מלביש לחיצוניות העליון, והרי על כל פנים הם בדרגה אחד. שוב ראיתי שכן תירץ בפרפראות לחכמה, והאריך בזה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קמב

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים ולא היה לו ממי ללמוד ולא היה לו רק הלב וכו'.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע הלוא היה ישיבת שם ועבר. ולכאורה צריכים לומר שכל התורה של שם ועבר נחשב חיצוניות לגביה. ועיין מש"כ בערך עסק הצדיק ואנשיו – בענין פעולות הנחמנים, שגם הרמח"ל משום מה השמיט את שם ועבר, ודברי הראב"ד בהשגות על הרמב"ם ע"ש.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

וזהו (מלאכי ג) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, הינו שהם אינם מדברים זה לזה, רק הם נדברים ממילא, על ידי שזה מקשה וכו' עיין שם. וכן עיין בתורה סא:ה.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

וזה דלא כדרשות מהר"ח אור זרוע (סימן כט) שפירש האיסור של חרב על הבדים (תענית ז.) שרק כשיושבין יחד ולומדים ה' שומע וכותב את דבריהם.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קמג

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר כך לא עלתה לו יפה מעצתו, אזי יודע שהיה רק מהשם יתברך. אך אם לא היה מקבל עצת הצדיק, היה אפשר שתגיע לו רעה בלי גזר דין של מעלה, רק שהוא בעצמו משך על עצמו, כמו שכתוב (משלי י"ט): "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו". אך אם קבל עצת הצדיק, יודע שהוא רק על פי משפט שלמעלה, עכ"ל.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יישבתי הענין שלפעמים אנשים שהולכים עם הקמיע של נ נח וכדומה, ואף על פי כן ניזוקים ואפילו נהרגים ר"ל, וכן לענין כח השמירה של ספרי רבינו כמבואר בחיי מוהר"ן שנה, שכמה פעמים שמענו על נסים שכל הבית או רכב נשרף חוץ מספרי רבינו, אבל איך לא שמר הספר את כל הבית. וק"ל.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע חיי מוהר"ן שטו ז"ל ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וערך (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר), ע"כ וכעי"ז בין אדם לעצמו בספר המידות ערך צדיק קצח.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קמח

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו מדת היראה יראה מהשם יתברך.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

מכאן יש תמיה עצומה על רבי אברהם בן הר"ן שכתב בספר ביאור הלקוטים שלו, בפירושו על תורה יז ז"ל [רק מחמת שיראה אינה שייכת כלל אצלו יתברך להתיירא חס ושלום, עד כאן לשונו עיין שם.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ע.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בח"ג נחמ – פסחים כב. ליישב ולחלק בין יראה מהצדיק לאהבת הצדיק.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קמט

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת, ע"כ, וציינו למש"כ בזוהר הקדוש (פרשת בשלח, שמות נז.) בשעתא דנהיר צפרא משכין עליה חד חוטא דחסד מסתכל ברקיעא שריא עליה נהירו סכלתנו דדעת קדישא, ומתעטר ביה בר נש, ודחלין מניה כלא, ע"כ. ועיין ספר דניאל (ד:לא) ולקצת יומיא אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב וכו' (והמילה הקודמת, מסוף פסוק שלפניה: כצפרין, גם לשון צפרא ובקר).

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' תרפז, מכון רמח"ל) ז"ל בכל יום כשהשמש יוצא, אז מתעורר החסד – שבו נעשתה כל הבריאה, והוא מתעורר בכח שלום, בסוד: לעושה אורים גדולים (תהלים קלו:ז). שגם עכשיו תחלת הארה היא בבחינת אור שנברא ביום ראשון (!) וכמו שעתידים להיות לע"ל, אלא שאין זה עומד כי אם רגעים מעט, וחוזרים ונשארים בבחינת המעשה, להנהיג את העולם כראוי. לפיכך נקרא: בן זרח, כי הזריחה נעשית מתחלה בכח. ואז בא ושולט בחי' יובב, וס"ז: כי נשאתי ותשליכני (תהלים קב:יא), ע"ש.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי דברי הרמח"ל מבואר שיהיה ענין להסתכל בשמים – לאור זריחת השמש – ברגעים הראשונים דייקא.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קנג

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל, רק היא מקבלת אור מהשמש, היינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלוטשת, על ידי זה מקבלת אור מהשמש וכו' אך אם היה נשמה עב וחשוך בלתי מלוטשת, לא היתה יכולה לקבל אור השמש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היום בעלי המדע מוכיחים שהלבנה גוש עפר עבה. והנה הרמח"ל כבר הסביר שרוב דברי חז"ל אינם מדברים על הדברים הגשמיים שלפני עינינו אלא למהותם הפנימי והרוחני, ואולי כן הוא כאן. אי נמי י"ל שהלבנה עם כל עביותה בהיות גוש עפר, עדיין היא בבחינת מלוטשת, כי אין עפרה מתנגדת מלהתנוצץ באור השמש. וכמו כן הנמשל כאן, שהתלמיד צריך לקבל פני רבו, וזה על ידי שהתלמיד ירכוש בחינות העפר ממש, כמבואר במקומות אחרים שזה בחי' ענוה.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קנו

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

(בקיצור ליקוטי מוהר"ן הביא את תורה זו להקדמה לתורה כא)

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחי' רוח הקודש וכו' כ"ש (תהלים כז) לך אמר לבי, כמו שפרש"י לך בשבילך ובשליחותך, אמר לי לבי, שכל הדברים שהלב אומר, הם דברי השם יתברך ממש, והוא בחי' רוח הקודש, ע"ש (וכן בשיחות הר"ן אות צח ז"ל כי הוא אמרם ברוח הקדש, והרוח הקדש מונח בתוך התבות וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת פסחים דף קיז. ז"ל לדוד מזמור, מלמד ששרתה עליו שכינה (-תחילה), ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד, מלמד שאמר (-תחילה) שירה, ואחר כך שרתה עליו שכינה, ע"ש. ובזוהר (פרשת בראשית, ובפרשת תרומה דף קמ, ודף קע) איתא להיפוך (ולפי הניצוצי זוהר המדרשות חלוקות), וכבר תירצו המקובלים. ועיין בספר תהלים בפסוק (נא:יד) השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני, ופרש"י ז"ל השיבה לי ששון ישעך, רוח הקודש שנסתלק מעלי, עכ"ל, ומשמע שכל המזמור אמר בלי רוח הקודש, וי"ל שבודאי כאשר דוד המלך עסק בתהלים שרתה עליו רוח הקודש, ולא נסתלק ממנו אלא בשאר הזמנים, שהיה רגיל להיות תמיד מלוה עם רוח הקודש.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במשלי (טז:א) כתיב לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. וצריך לעיין באיזה שלב רבינו מדבר. האם כוונת רבינו שהמענה לשון הוא הרוח הקודש, דהיינו שכל אדם מערך לבו לדבר עם השם יתברך יזכה שיהיה רוח הקודש על לשונו. או שמענה לשון אינו רוח הקודש, אלא סידור המפורט ובחירת המחלטת של המילים. ומי שמדבר בינו לבין קונו זוכה שהשם יתברך מערך לבו (עיין בספר גנזי רמח"ל – סוד המרכבה דמות האדם והיחוד, עמ' רסא, ז"ל אבל עוד השפעה נמצאת באה מן השרש, שהוא אור השכינה שבתוך הנשמה, והוא אוסף כל חלקי הנשמה כל כך שלא יצטרכו לשוטט אנה ואנה, אלא יקבלו בהם ההשפעה הזאת, וכלם בבת אחת יתלהטו, וישיגו כל מה שיש להם להשיג באמת, בלא חולשה וטעות, וזה סוד רוח הקודש. ולפי התרבות הרוח – יותר תשיג הנשמה, וכן לפי התישב הרוח בה. וזה נקרא בפי חכמים הראשונים – "רוח שכל" עכ"ל).

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרש ז"ל לאדם מערכי לב, הוא סודר עצתו ודבריו בלבו. ומה' מענה לשון. כשבא להשיב הקב"ה משכילו בדבריו או אם זכה מזמן לו מענה טוב, עכ"ל.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

הרלב"ג פרש ז"ל לאדם מערכי לב ומה, במה שיסדר מהדברים בלבו אך יצטרך עם זה עזר אלהי להוציא הדברים בפיו כי כמה דברים ימצא שיבלבלו הדברים בפיו אף על פי שנערכו בלב באופן שלם, ע"כ.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

בילקוט שמעוני פרשת בשלח פרק טו – אמר אויב ולא ידע מה אמר, לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון, ע"כ. (וכעין זה מצינו בכמה מקומות וזה נקרא רוח הקדש, עיין למשל בפרשת מקץ עה"פ כלנו בני איש אחד נחנו (בראשית מב:יא) פרש"י ז"ל נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עהם, שאף הוא בן אביהם, ע"כ. וכן שם עה"פ ושלח לכם את אחיכם אחר (מג:יד) פרש"י ז"ל אחר, רוח הקודש נזרקה בו (בראשית רבה צא:ז), לרבות יוסף, ע"כ.).

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי הלכות, יורה דעה ב', הלכות חד אות יט או כ: איזה שעה ברצונות וכיסופין חזקים אזי הש"י עוזרו ושולח לו דיבורים לתוך פיו שהם בחי' בריאה חדשה ממש שהש"י ברחמיו ברא לו דיבורים והזמנים לתוך פיו בבחי' בורא ניב שפתים, בורא דייקא כנ"ל ועי"ז זוכה לבחי' שלום שלום לרחוק ולקרוב וכו' כנ"ל. וכ"ש לאדם מערכי לב ומה מענה לשון, שהאדם צריך לערך לבו, הינו בחינת ההכנה הנ"ל ואזי ה' יתברך בורא לו דבורים לתוך פיו בבחינת ומה מענה לשון. וכמו שאומרים אד' שפתי תפתח וכו' שהש"י בעצמו כביכול פותח שפתיו לדבר ולשיח את אשר בלבבו. כי הכל מאתו ית' רק האדם צריך להכין, ע"ש.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

הרי רבי נתן מפרש מענה לשון בריאת דיבורים חדשים ממש ברוח הקודש.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתב בחושן מפשט ב', הלכות מתה ה:ז ז"ל לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון שעיקר ההכנה ועריכת הלב שמכין ומעריך לבו בכיסופין חזקים ובא לפני הש"י לפרש שיחתו וה' ברחמיו נותן מענה בפיו בחי' ומה מענה לשון. וזה עיקר בחי' נשמע שהוא בחי' תפלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין הדיבורים מהשם יתברך. במסכת ברכות (ו:) דרשו את הפסוק (תהלים יב) כרום זלות לבני אדם, שקאי על תפילה שעומדת ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בה, ורבינו אמר שזה הענין שלו. והנה ר' חיים וויטל במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה (אות מו) מפרש שהוא קאי על כל מה שנזכר שם באותו המזמור, ושם כתיב: אמרות ה' אמרות טהורות וכו'. הרי עוד סמך שהתפילה הוא ממש אמרות ה'.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שבשעת השנה אין תנועת המחשבה, וקשה דבחיי מוהר"ן (אות מד) רבינו גילה שלעולם יש תנועת המחשבה אפילו בשעת שנה. וצריך לאמר שבשעת שנה הוה תנועה בעלמא.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קנז

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

אם יתדבק עצמו לדברי התורה היוצאים מפי הצדיק, תמה אני איך אפשר אחר כך לסבל ולחפץ חיי העולם הזה, וזהו (אבות ד:ה או ז) כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם והבן היטב, ע"כ.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

הנה במשנה שם שנינו: וכך היה הלל אומר ודאתשמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה וכו', ופירש דאשתמש בתגא חלף, תמצא בפרק א משנה יג ז"ל הרע"ב שם, המשתמש בכתרה של תורה כאדם המשתמש בכליו, חלף ועבר מן העולם. תגא בלשון ישמעאל כתר, ויש מפרשים, תג"א ראשי תבות ת'למיד ג'ברא א'חרינא, שאסור לאדם להשתמש בתלמידים שאינן תלמידיו, ואני שמעתי, ודישתמש בתגא, המשתמש בשם המפרש, חלף ואבד, שאין לו חלק לעולם הבא, עכ"ל.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי הפירוש האחרון של הרע"ב, שתגא הוא שם המפורש, עיקר הפירוש של רבינו כאן שהנהנה מדברי תורה לא יסבל ויחפץ חיי העולם הזה, קאי על לימוד שם המפורש. רק לפי פירוש הראשון, שתגא הוא כתרה של כל התורה, הוה משמעות ללימוד כל התורה. אכן י"ל שרבינו הולך עם פירוש מעין פירוש השני של הרע"ב, שתגא הוא תלמיד חכם, וזה א"ש בלשון רבינו כאן, אם יתדבק עצמו לד"ת היוצאים מפי הצדיק, ולפי זה י"ל המשתמש בתגא, פירושו המשמש התלמיד חכם, מענין שימוש תלמידי חכמים, אז חלף, שנוטל עצמו מלחפץ בעולם הזה, ומה שמסיים המשנה, כל הנהנה מדברי תורה, אינו אלא על ידי זה ששימש את הצדיק ודבקות לדברי התורה היוצאים מפיו.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קנח

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

שלפעמים נבער לבו להשם יתברך ומתחיל בעבודת השם יתברך ולאחר שעה נתבטל וכו' וזה בא מרשעים, הינו ממה שהרשעים מלאים חרטה. ואלו החרטות מתקבצים ובאים לאיזה אדם וכו' כי מאלו החרטות נבער לבו פתאם, אך לאו כל אדם שוה בזה, כי יש בני אדם שאינו בא לו ההתלהבות מאלו החרטות, רק ממקום אחר, עכ"ל.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

המקום אחר: יש לציין לתורה ד:ט 'שלפעמים נתלהב אדם בתוך התפלה ואומר כמה תבות בהתלהבות גדול – זה בחמלת ה' עליו שנפתח לו אור אין סוף והאיר לו ע"ש. והיה לי עוד מקום מלק"מ שנשכח ממני.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בס' שארית ישראל (מהרה"מ מקאזניץ על המדרש פ' מקץ בפסוק ויפתח האחד את שקו, והובא בספר בעל שם טוב א'קז) שכז"ל יש בכתבי ר' ישראל בעל שם שכשבא האדם לידי חמדה ותאוה וכיסופין לעבודת השם רק שבא זה בלבו פתע פתאום, מורה על איזה דבר לא טוב כו', עכ"ל.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קנט

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וכו' ע"ש. (ומובן שאמצעי הזה גופא אלקות, ולא ח"ו כסתם אמצעי כמו הנזכר בתורה סב).

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר החשק של ר' אברהם אבולעפיה ז"ל הובא בשערי קדושה ד:ג:ב וזה לשונו הנוגע לענינינו: תכוין פניך כנגד השם הנזכר, וחשוב כאילו איש אחד עומד לפניך, ומחכה ממך שתדבר עמו, והוא מוכן לענות לך על כל מה שתשאל ממנו, ואתה אומר דבר והוא עונה וזה הדרך לכה בו וכו' וכו'ואז תתחיל להזכיר ואמור תחילה רא"ש (אות א') הרא"ש (של פסוק ראשון של שם ע"ב), באריכות הנשימה ובנחת הרבה, ואחר כך חשוב כאילו האחד העומד לנגדך הנזכר עונה לך, וענה אתה בעצמך בשינוי קול שלא תדמה אל השאלה, גם לא תאריך בעניה, ר"ל אבל אמור אותה בנחת ובישוב וכו' וכו' והשתחוה לפני הצורה הנחשבת כזכר בלבך שהוא לפניך, והיא בעלת התנועה, ר"ל אשר היא הניעה העניה אשר ענית, אשר טבע לבך לה ככסא, ושמה מלאך ה', והוא אמצעי בינך ובין בוראך, והוא כבודו יתברך וכו' ע"ש (ועיין תורה יא, הדבור שהוא אמצעי בין האדם שהוא נתהוה ממיין דוכריון ונוקבין ובין השמים).

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

וכשאין לימודו עולה להשכינה, אזי כשהתורה יוצאת, וא"א לה לעלות אל מקום מכונה, וטבעה הוא להגביה א"ע ולעלות, ובתוך כך נעשה לילה, ואזי יוצאין כל גרדיני נמוסין וכו' המבוארים בזוה"ק (מקץ דף רג ע"ב), והם מכים עליה, ונופלת למטה, ומפתזרת למטה לכל העולם, וכל בני עולם שואבים מהאויר, וכולם שואבים מזאת התורה שנתפזרה למטה באויר, בהקיץ או בשינה, ולפי מהות האדם שמגיע לו מהתורה הזאת כן נעשה ממנה, כי אדם כשר וירא שמים אפי' מקטני הערך, או אדם גדול וצדיק, כשמקבלין מהתורות אלו שנתפזרו, אזי נעשה אצלו מזה ט"ל תורה וכו' וכו' אך כשמגיע לבני אדם שאינם כשרים, אזי נעשה היפך מזה, שנעשה אצלו מאלו התורות ל"ט מלאכות, שמגיע לו אדרבא חשק נמרץ והתעוררות חדש ליגיעות וטרחות ועבודת העוה"ז וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אוצר החיים פרשת אמור שכז"ל קבלנו ממרן הבעש"ט שכל אחד מישראל צריך לקיים ולעשות ולתקן כל הט"ל מלאכות לברר נשמתו, ושאלו לו תלמיד חכם וצדיק בחינת שבת דוגמת כהן גדול במה יקיים, והשיב בט"ל תורה ובייחודים עלאין שגם בבגחינת פב"פ יש בחינות טל אשר משם נמשך הטיפה ואור הנשמות, וזהו עבודת כהן גדול, עכ"ל.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ומדברי רבינו כאן משמע שאפילו איש כשר פשוט יכול לעסוק רק בט"ל תורה, ויש לחלק ואכמ"ל.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

טל בגשמיות יש בו גם כן שני כחות טוב ורע להמית ולהחיות וכו'.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

עיין משנה סוטה מח. מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וכו', ע"כ (וכן בקינות לט' באב, קינה כד – והטללים לברכה לא ירדו).

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

[במסכת תענית ד. הטל דבר המתבקש לעולם, מה שאין כן גשמים. אבל אין זה שולל שיכולים להיות לרע. ועיין ברש"י ריש פרשת האזינו – תזל כטל ז"ל שהכל שמחים בו, לפי שהמטר יש בו עבים לבריות, כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין, ע"כ.]

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קס

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

הדפק דופק --- כל התורה הזו מורה על נ נח נחמ נחמן מאומן, כמפורש בספר לקוטי נ נח ערך דופק.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קסב

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

כשהוא בדרום אזי איננו בצפון וכו' כי אם, אם הוא בתכלית העניוות שהוא אין ממש, אזי אינו עומד בשום צד וכו' ע"ש. ולפי זה יש לומר שגם לענין שני מחשבות בבת אחת שרבינו כתב בתורה רלג שזה אי אפשר, י"ל על ידי ענוה אפשר, כי האדם כולו נמצא איפה שהשכל שלו נמצא, כמבואר בתורה כא, ועל ידי ענוה יכול להיות ששכלו בכמה מקומות, וא"כ הרי יש לו כמה מחשבות בבת אחת.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

יש סיפור מהבעל שם טוב שהיה נמצא בשני מקומות:

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

בבית מדרשו של הגה'ק רבי ברוך ממז'יבוז, ישב אברך אחד, תלמיד חכם שעסק בתורה בכל כוחו. מיום שהתקשר אותו אברך ברבו, רבי ברוך, דבקה נפשו ברבו והוא התאבק בכל כוחו בעפר רגליו, וגם רבו שראה שהוא כלי ראוי, החזיר לו אהבה, וצרף אותו לכל הנסיעות שנסע.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת כשנסע עם רבו הקדוש בחזרה למז'יבוז, הרהר עם עצמו , שלפי מה שנראה לו, רבי ברוך הוא יותר גדול מהבעל שם טוב הקדוש (סבא שלו), או לפחות שווה אליו. הוא אף הצדיק את עצמו על המחשבה הזאת, בגלל שבשנים שזכה להיות בחברת רבי ברוך , היה עד לדברים נפלאים ונוראים שראה, ולכן חשב עם עצמו שלא יכול להיות גדול ממנו. !!!

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

והנה, לפניי שהגיעו לעיר, הוצרך האברך לנקביו, וירד מן העגלה ונכנס ליער לעשות את צרכיו. ורבי ברוך ציוה את העגלון לא לחכות, אלא להמשיך ולנסוע...כשיצא האברך מהיער לא מצא את העגלה, ולכן החל ללכת ברגליו אל העיר. בנתיים החל לרדת גשם שוטף עד שכל בגדיו התרטבו.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

כשהגיע אל העיר, נכנס לבית אחד, שם ישב זקן שלמד גמרא בהתמדה ולא שם לב בכניסת האברך, עד שראה אותו וברך אותו לשלום. שאל הזקן : מאין אתה?

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ענה האברך; אני ממז'יבוז, תלמידו של רבי ברוך.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

עונה הזקן; רבי ברוך ? לא שמעתי עליו מעולם!

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

ענה האברך; הוא נכד של הבעל שם טוב.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

ויען הזקן ; אמנם את הבעש"ט הקדוש הכרתי היטב, אבל את נכדו אנני מכיר. ועתה אספר לך כמה גדול היה כוחו של הבעש"ט.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

הנה כשבא הבעש"ט לגור במזיבוז וכל העולם רצו אליו, אני לא הייתי להוט ללכת אליו כי לא רציתי להפסיק מלימודי ואפילו כששמעתי מאנשים שמפליגים מאד בשבחו, במופתיו בנפלאותיו, לא רציתי לבטל מלימודי ללכת אליו.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת במוצאי שבת קודש, החום היה גדול מאד ולא יכולתי ללמוד בשל החום, יצאתי החוצא ורגליי הביאוני סמוך לבית הבעש"ט. החלטתי לגשת לראות את האיש שתהילתו נודע בקהל עם. נכנסתי וראיתי את הבעש"ט יושב על כסאו ומסביב עוטרין אותו מחנה של נשים שמספרות לו את צרותיהן והוא עונה לכל אחת ואחת. הדבר לא היה ישר בעיניי.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

אמרתי בליבי : עכשיו שאדם צריך לעסוק בתיקון חצות ובלימוד התורה הוא עוסק בשיחת נשים ובהבלים ??!!!!

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

וכשהלכתי משם עברתי דרך בית המדרש שלו, וכשנכנסתי ראיתי איש עומד לפניי התיבה ומקונן מנהמת ליבו באמירת תיקון חצות, והדיבורים יצאו מקרב ליבו בנעימה קדושה ובמתיקות רב. ורציתי לראות מי הוא האיש הזה, והסתכלתי בפניו וראיתי שזהו הבעש"ט !.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

רצתי בחזרה אל הבעש"ט ומצאתיו יושב ועוסק עם הנשים כמקודם ולא האמנתי למראה עיניי ורצתי הלוך ושוב מהבעש'ט אל בית המדרש, ומבית המדרש אל הבעש'ט - ומצאתי אותו פה יושב ועוסק עם הנשים, ופה עומד בבית המדרש ואומר תיקון חצות בבכיה רבה !.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ונפלאתי על המראה מאד ואז נוכחתי כי אין הדבר פשוט, ולא לחינם קוראים אותו בעש"ט.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

עד כאן – המשך הסיפור הבאתי בליקוטי מוהר"ן סוף תורה עב – היה מזדמן ועומד לפניו בדמיונו עכו"ם וכו'.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קסה

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ואהבת לרעך כמוך אני ה' (ויקרא יט), הינו שתקבל באהבה כל הרעות והיסורין הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר חס ושלום לפי מעשיך, וזהו ואהבת לרעך, שתאהב הרע שבא לך וכו'.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

עם כל זה צריכים להזהר לא לאמר את זה בפה, עיין בשולחן ערוך הלכות אבלות, יורה דעה שעו:ב ברמ"א ז"ל, לא יאמר אדם לא נפרעתי כפי מעשי או כיוצא בדברים אלו, שאל יפתח פיו לשטן (כן משמע בפרק מי שמתו ובהגהות אלפסי שם), עכ"ל. וכל שכן אין לשיר – לא מגיע לי כלום, וכדומה. ואולי אם תוך כדי דיבור מזכירים ומעוררים רחמי שמים לא צריכים לחשוש כל כך מפתיחה פה לשטן, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קסו

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה, כי אלישע פעם נכתב עליו איש האלקים, ופעם אלישע סתם, ואמרו רז"ל, כשהיו בני הנביאים אצלו נקרא איש האלקים, וכשהיה לבדו נקרא אלישע סתם, ע"כ.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר מובא שיש גירסא להיפוך.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במלכים ב:ד:לח ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו. וכתב הכלי יקר ז"ל למעלת בני הנביאים לא הזכירו בלשון איש האלקים כנזכר לעיל (-גירסא ההפוכה), או מדרך ענוה שבאלישע ע"ה, שלא היה נוהג רבנות ושררת איש האלקים, בפני הנביאים אלא אלישע כהדיוט, אבל בכל שאר המקומות קורא אותו איש האלקים, ע"כ.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, עיין רש"י בפרשת וירא, עה"פ ויבאו שני המלאכים סדמה בער ולוט וכו' (בראשית יט:א) ז"ל המלאכים, ולהלן קראם אנשים, כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים. דבר אחר, אצל אברהם שכחו גדול, והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים, קראם אנשים, ואצל לוט קראם מלאכים (ב"ר נ:ב).

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין פסיקתא דרב כהנא נספחים א' – וזאת הברכה ז"ל שכל ימיו של משה לא נקרא איש האלקים עד שלמד משה סנגוריא, שנאמר (דברים לג:א) וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים, ע"כ.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קסט

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

(לשון קיצור לק"מ): על ידי שמחה אז השם יתברך בעצמו שומר לו את הברית וכו'.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות כ' ומש"כ. ועיין לקמ"ת ה:יג.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קע

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

בענין יסורין יש הרבה מראה מקומות, ואתחיל עם זה, עיין בשבחי הר"ן א:כד.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קעא

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ למעלה תורה יח:ד

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קעג

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

כי השכינה היא בחינת נפש כידוע, נמצא שעל ידי הכתב שהוא בחינת כ' נתגלה ונראה בחינת פנימיות הנפש, פנימיות האמונה כנ"ל. והדבור שמדבר עם הצדיק האמתי הוא במעלה גדולה מהכתב, כי הכתב אינו רק פעלת הנפש, ומתוך הפעלה יכול הצדיק להבין מהות הנפש, והדבור הוא הנפש בעצמו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מה) ז"ל המחשבה הוא כמו ספר, שאומר מה שראה בספר, כן אומר מה שרוצה במחשבתו, וכמדומה לי שזהו ששמעתי הפירוש אסתכל קב"ה באורייתא וברא עלמא, שהתורה מחכמה נפיק, ר"ל מה שראה שמחשבתו כביכול רוצה שיברא זו הדבר ברא, עכ"ל.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קעד

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

כשהדינין ח"ו גוברים על האדם אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו שלא יתגבר הדינין וכו' וזהו כשהתפלל משה רבינו ע"ה על מרים לא הזכיר שמה, רק אמר סתם 'אל נא רפא נא לה' (ס"פ בהעלותך, במדבר יב:יג) וכו' ע"ש (ע' ברכות דף לד. א"ר יעקב א"ר חסדא כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו שנאמר אל נא רפא נא לה ולא קמדכר שמה דמרים, ורבינו גילה למה משה רבינו סמך על זה וק"ל. ומובא שם מהילקוט ראובני (תחילת פרשת וירא) שהזכרת שמו של החולה מזיקה לו. וכן עיין שם בבן יהוידע, שחילק בין המתפלל להצלחת חבירו יש להזכיר שמו, אבל להסיר רעה או חולי יותר טוב לא להזכיר שמו כדי שלא ידבקו בו המקטרגים והמזיקים).

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ברש"י על הפסוק הנ"ל ז"ל בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שהשואל דבר מחברו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים ואחר כן יבקש רחמים, עכ"ל. והגמרא בברכות (לד.) קובע שבג' ברכות ראשונות של שמונה עשרה מסדרים שבחו של מקום ואין לשאול שום בקשות רק אח"כ. וקשה לשון רש"י השואל דבר מחברו, והלוא זה דין של השואל מהשם יתברך (שוב ראיתי דפוס אחד ששם את התיבה מחברו בסוגרים מרובעות). ויש משמעות בזה שמשה בקש את זה מהשם יתברך כחבר, כך עלה בלבי בקראי דברי רש"י, ואחר כמה שעות נזדמן לי בתוך לימודי (אגרת נג להרמח"ל) בס"ד גמרא מפורשת (ברכות לב.) תפסו [משה] להקב"ה כאדם שתופס לחבירו בבגדו (וזה לגבי משה, אבל אפילו לדידן מצאנו בדברי חז"ל שהקב"ה נקרא ריעך). ואולי זה היה גם כן בגלל התגברות הדינין.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש להעיר מה שחז"ל הכריעו הטעם שמשה רבינו קיצר מאד בתפלה כאן, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו וכו', אולי הטעם היה מחמת התגברות הדינים. ואולי טעם זה שחז"ל אמרו לסיבת הצטרכות משה רבינו לקצר מאד בתפלה, היא היא גופא חלק מהתגברות הדינים, שהיה צרה גדולה שאפילו לא היה יכול להתפלל עליה כמו שצריך, ולזה משה רבינו היה מוכרח לא להזכיר שמה, ולבקש מהשם יתברך כמו מחבר.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

בהלכות ביקור חולים (יורה דעה שלה:ה) כז"ל כשמבקש עליו רחמים, אם מבקש לפניו יכול לבקש בכל לשון שירצה, ואם מבקש שלא בפניו, לא יבקש אלא בלשון הקודש, ע"כ. וביאר הט"ז ז"ל משמע דבכל שאר לשונות אין מלאכים נזקקין חוץ מלשון הקודש דוקא, והוא דעת הרי"ף הביאו באורח חיים סי' קא, אלא דכתב שם בשם הרא"ש דדוקא ללשון ארמי אין נזקקין אבל שאר לשונות הוי כמו לשון קודש, ואם כן קשה על הטור למה סתם כאן נגד אביו ומצריך דוקא לשון הקודש, ונראה דמשום דחולה בעי רחמי טובא על כן כ' כאן שיעשה אליבא דכולי עלמא (בנקודות הכסף כתב שכבר קדמו הפרישה בזה), עכ"ל.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה אי אפשר לפרש כן לפי דעת רבינו שעיקר התבודדות צריך להיות בלשונו המדברת. הגם שנוכל לפרש זה גופא, שכיון שבהתבודדות האדם מחזיק עצמו כחולה שצריך דחוף לרפואה, הרי עליו להתפלל בכל לשון, אבל כאשר יתפלל על חולה אחר, הרי זה שלא בפניו, וצריך להתפלל בלשון הקודש. אבל זה דחוק מאד, כי דעת רבינו ברור מללו, בפשיטות ותמימות, שעיקר התפילה הוא בלשון המדוברת.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אולי יש ליישב על פי המבואר כאן בתורה קעד, שדוקא חולה שהדינים מתגברים עליו, עד כדי כך שעדיף לא להזכיר שמו בפירוש, כן נכון לא להזכיר התפילה בשפות זרות שגם תהיה בבחי' קורא שמו. אכן לפי זה כל פעם שהאדם במצוקה גדולה וצועק להשם יזהר לדבר רק בלשון הקודש, אתמהה, אין זה נראה כלל, כי עיקר התפילה לפי רבינו הוא בשפת האם. ואולי מטעם הנ"ל שהתגברות הדינים, ובנוסף שמצינו שלשון חכמים מרפא (משלי יב, לקמ"ת ד), וכתיב (משלי טו:ד) מרפא לשון עץ חיים, ולכן דוקא בענין רפואת חולה יש להתפלל דוקא בלשון הקודש.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

בחיי מוהר"ן תלט, רבינו ביקש מנכדו ז"ל ישראל התפלל עלי להשם יתברך שאשוב לבריאותי, השיב תן לי הזייגיריל (שעון) שלך וכו' ולקח הנער הזייגיריל והלך לו ואמר בזה הלשון: גאט גאט לאז דער זיידע זיין גיזונד (-ה' ה' הנח שהסבא יהיה בריא) וכו' עכ"ל. וזה שכתב והלך לו, לכאורה עדיין היה בבחינת בפני החולה שמותר להתפלל בכל לשון (אף על פי שהנכד היה רק בן ג' או ד, הרי רבינו שיבח ואמר כך צריכים להתפלל, ואיך ישבח תפילתו אם היתה אסורה).

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

ועדיין צריך עיון.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריך ביאור, לפי מה שמבואר שחולאת הוא התגברות הדינים עד כדי כך שטוב להעלים שם החולה, למה קיימא לן (שולחן ערוך שם – יורה דעה שלה:ו) יכלול אותו בתוך חולי ישראל, שיאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל, ופירש הש"ך (אות ד) שמתוך שכוללו עם אחרים תפלתו נשמעת יותר, ע"כ. הרי כל כמה שמזכיר גודל החולאת בהתפשטה על כל כך חולים, הרי מזכיר התגברות הדינים. וי"ל שעכ"ז כח הזכות עדיף. ולפי זה אולי כאשר מתפללים על כמה חולים ביחד, דנפיש זכותייהו, אין ענין לא להזכיר שמותיהם.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת מצינו במסכת נדרים דף מא: בורדם, אין מבקרין ואין מזכירין שמו, הר"ן פירש משום שאין זו לשון נקיה, והתוספות כתבו לפי שהחולה מתבייש כשמזכירין אותו, אכן הבן יהוידע פירש משום שהממונה על חולי זה דרכו להתפעל בשמעו זה החולי מפי בני אדם, ואז יכבידו החולי על כל החולים בחולי זה. הרי לכאורה לפי זה, אפילו זכות הרבים לא יעמוד נגד התגברות הדינים, ועדיף לא להזכיר שמם.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קעה

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

עקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ לו:ד. וזוכרני שהמגן אברהם פסק בהלכות שבת שבכיה כזו מותר בשבת.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' קא, מכון רמח"ל) ז"ל כי מלכות הוא לב, והוא דין, והוא קשה. עד שתתגלה אימא עליה ותיעשה נוקבא כאימא, ואז היא דין ממותק ורך, בסוד 'לב בשר' (-ברסלב). וסוד זה: הלב מבין, כי גם כן בינה נקראת לב עליון, וכשמתגלית על הלב התחתון, אז, הלב מבין. ואז הב"ל (המילוי) של ס"ג מתעורר – הוא רחמי אימא, ונעשה בכי"ה. והוא בכיה של שמחה ושל דביקות, הנמשך מרוך הלב שנעשה לב בשר. ואז נפתחים שערי רחמים. וזה סוד: שערי דמעה לא ננעלה (ברכות לב:). כי אז הדינים שבעיניים יוצאים בסוד דמעות לים הגדול. ועוד אפרש לך זה במקומו בס"ד באר היטב. ונמצא שבכח הבכיה, נוק' נעשית לב רך, בבחינת אימא כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

בכיה הוא ראשי תיבות: בשמך יגילון כל היום (תהלים פט) שעקר הבכיה שתהיה מחמת שמחה וכו'.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר מגלה עמוקות (אופן כה) שפירש את הפסוק (שופטים ב:א) ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבכים: ויעל מלאך ה', זה פנחס, שעלה מדרגא לדרגא, מן הגלגל, רצה לומר מצד גלגול שתי נשמות (נדב ואביהו), אל הבכים, הוא עולם האופנים שאומרים שם ב'רוך כ'בוד י' מ'מקומו, ע"כ.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שערי קדושה, חלק ד' שער ב', מביא מספר הרב מנחם מרקאנטי (בפרשת ויחי) ז"ל ומתוך שמחה היו נגלים אליו, וע"כ אין השכינה שורה לא מתוך עצלות וכו', אלא מתוך שמחה (שבת ל:), ואולי תתגבר עליו אותה השמחה עד כי יתחדש עליו בכיה רבה ומופלאה ותבקש נשמתו ונפשו להפרד מגופו, וזו היא מיתת נשיקה, שמורה חיבור הנושק בדבר האהוב לו, כי אז יתחבר נפשו בשכינה, וע"כ תמצא בספר הזהר לפעמים בגלוי הנסתרות קם רבי פלוני ובכה, ואולי יתרבה עליו הבכיה עד אסיפת נשמתו, כמה דאת אמר ואיסוף רגליו אל המטה (בראשית מט:לג), אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף ע"ש.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קפה

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

מתחלת ז"ל איתא בזהר: כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם וכו', ע"ש ובסוף כתוב ז"ל זה המאמר שמעתי בשמו שהוא שיך על פסוק ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון (תהלים פד:ח), ואיני יודע הפרוש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שמחיל אל חיל זה מה שהולכים מ'נ' ל'נח' ל'נחמ' וכו'. וזה יראה אל אלקים, כמובא בכוונות לתיקון הכללי, שהוא ענין העשרה מיני נגינה, שהוא ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע, ביחד עשרה שירים, לכוון להשמות א'ל א'לקים כזה אלף למד, אלף למד הי יוד מם, שעולים בגימטריא תהלים, שהוא הגימטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה 'בציון', שהוא גימטריא נחמן וי' כנגד העשרה מיני נגינה. שהוא בחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן שממנו גדלים היראה. ועוד, ידוע שנ נח נחמ נחמן מאומן הוא הסוד של אני, ומבואר בליקוטי מוהר"ן שאני הוא הכלי לקבל השפע, וזה המדובר בתורה קפה, ע"ש.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קפז

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו (תהלים סב), הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר דעת תבונות אות קע, שיש שני הנהגות, הנהגת המזל שהוא הנהגת היחוד שהוא הנהגת התיקון הכללי שיתגלה יחוד השם וטובו מכל הבריאה, והנהגת שכר ועונש, שהוא הנהגה כפי פרטיות המעשים. אכן מבאר שם ד"ה ואמנם, שאפילו מה שצריך לבוא לפי המזל – יגיע מתוך דרכי הנגת השכר ועונש. וכענין זה מצאנו יסורין של רבי, שאמרו ז"ל (ב"מ פה.) על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו, ובאמת לא היו היסורין ההם אלא מיסורי הצדיקים, אבל כך היא המידה, שהקב"ה מרכיב שתי ההנהגות אלה ביחד, ואף גזירות המזל לא יבואו אלא על ידי ענין מה המתיחס אל השכר ועונש שיוכלו ליתלות בו, שהרי אגביו יתגלגל כל הצריך להתגלגל, אף על פי שבעצמו לא יהיה אלא דבר קטון, ע"ש.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן אות רחץ ז"ל ואמר לפני רבנו ז"ל שחולאתו (-של איש אחר שסיפר חולשתו לרבנו) הכבידה עליו בשביל שהלך היום למקוה לטבל. ענה רבנו ז"ל ואמר: למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות, טוב וראוי יותר שתתלו בעברו. וזה היה בערב יום כפור האחרון וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

משמע מזה כאשר האדם דן את עצמו ומעשיו, ובודאי השם יתברך עשה עמו מדה כנגד מדה כדי שיוכל להבין מקריו ומאורעותיו, יש לו הכח להחליט ולקבוע ולתלות על מה בא לו ככה, בשביל זה, וככה בשביל זה. ואולי אפילו אם לא כיוון ממש נכון. וכמו שהעולם זהיר לא לקרוא שם לחולאת מסוכנת לחולה, כדי לאפשר שזה לא יהיה אותו חולאת.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בשיחות הר"ן שם.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קצ

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

וישב משה את דברי העם אל ה', ויאמר ה' אל משה הנה אנכי וכו' ויגד משה את דברי העם אל ה' (שמות יט). והוא תמוה ונפלא מאד, כי מה הם דברי העם שנית וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מפורש היטב בגמרא מסכת שבת (פז.) ברש"י ד"ה וישב ויגד וכי מה אמר הקב"ה למשה, בין וישב משה דנעשה (שמות יט:ח) לויגד משה (יט:ט) שאמר להן לישראל ומה אמרו ישראל למשה על כך שהוצרך משה להגיד' למקום והלא לא נאמר בינתים אלא הנה אנכי בא וגו', זו מצות הגבלה, שאע"פ שכתובה אחר מצות פרישה, בשלישי נאמרה לו והוצרך להשיב שקבלו עליהן, ע"כ. וע"ש שזה לדעת ר' יוסי בר יהודה, ואילו רבי מפרש הכפל של וישב ויגד, על שני בחינות של קבלה, קבלת עונשין וקבלת שכרה וכו' ע"ש. ולכל הדעות, ויגד משה, את מה ששמע מהעם ביום שלישי, להשם יתברך בהשכמה להר למחרת ביום רביעי.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הבחירה של הצדיק הוא בדעת, מוהרנ"ת מאריך בזה בליקוטי הלכות שבת ז:נ. ועיין תורה עב, שיצר הרע של רוב העולם הוא עב וגשמי בעכירות הדמים, ויש למעלה מזו שאינו אלא בחינת קלפה דקה, אבל אצל הקדושים בעלי חכמה ודעת הוא רק היצר הרע שלמעלה שהוא מלאך הקדוש שהוא בחינת גבורות ודינים והוא תכלית השרש העליון, עיין שם.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה כג שעבודה זרה נקרא חוב בחי' מצוה לקים דברי המת. ולהיפוך, הדברים הכי קדושים, כמו הקפות של סוכות, שלפי הרש"ש הן הכי גבוהות של כל עניני תשרי, אינם אלא מנהג. וכן ראיתי מובא מספר תורת חכם לענין מצות היום בליל פורים.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קצא

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

דע שאפשר שישב אחד אצל חבירו במקום אחד בג"ע, ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות, וחבירו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג ע"ש.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת מגילה דף ג. שהאנשים שהיו עם דניאל לא ראו אבל עכ"פ מזליהו חזו.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

איך המועט מחזיק את המרובה, שחתיכת לב קטן כזה, ומוח קטן כזה, יתפוס במקומו דברים גדולים כאלה וכו' ע"ש. מכאן קשה על מה שרבינו גילה בסיפורי מעשיות, במעשה של השבעה קבצנים, הקבצן בעל החטוטרת, ע"ש מש"כ.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

אם בהלב שנמצא שם רק בחינות אלקות וכו' ע"ש. הלשון כאן מבורר הרבה יותר טוב מכמה מקומות אחרים שבהם הגיעו טעות חמורה ר"ל, עמש"כ בתורה מט.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

ומעתה תבין מעצמך, שלזה אפשר שיהיה לו כל הש"י עולמות בלבו כי הלב יכול לתפס במקומו עד אין חקר ואין מספר כנ"ל, ויהיה לו כל התענוגים והשעשועים, וחברו אף על פי שיושב אצלו לא ירגיש כלום כי לבו חסר מכל זה, מכל הטובות והשעשועים שיש לחברו הצדיק בתוך לבו, אשרי לו, כי עקר הרגשת תענוג ושעשוע עולם הבא וכל הש"י עולמות הכל הוא בלב כנ"ל.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א אות ו, עמ' לג) ז"ל ודע כי גיהנם וגן עדן סמוכים וכותל אחד מפסיק ביניהם, עכ"ל. ובקהלת רבה ז:לא אין בין גן עדן לגיהנם רק טפח. ובספר מגלה עמוקות מ"ת פרשת וירא הוסיף, כמו שאמר (תהלים לט:ו) הנה טפחות נתתה ימי.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב מה שכתב ששניהם יושבים יחד בגן עדן, דבשלמא אם יושבים בעולם העשיה, מובן הדבר, כי עשיה כך היא שבה נמצאין בין מן הטוב ובין מן הרע (לשון אדיר במרום עמ' רצו מ"ר) הכל מעורבים יחד, הטהור והטמא יחדיו, אבל למעלה מעולם עשיה כבר אין שייך עירבוב כזה, וצורת הדברים ותכליתם מקרבתם ומחרחקתם. ואולי גם הגן עדן המוזכר כאן הוא בבחי' עולם עשיה, כמו שרבינו אמר (תורה כב) שגן עדן וגיהנם הם בעולם הזה ממש.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

רבנו אמר: שכשיחפשו אותו בעולם האמת ידעו שהיכלו שוכן מול היכלו של הרב הקדוש רבי ברוך, אולם היכלו משנה את גווניו בכל עת, כי כפי התורות שאומר כך משתנה ומתחלף מראה וגון ההיכל, ע"כ משיח שרפי קודש ב:עד. ועמש"כ בזה בחלק ה' מאומן, ערך היכל, שלכאורה אינו דומה למה שמבואר פה בתורה קצא.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קצב

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

בצר "ויש עצה לזה – לציר לפניו דמות דיוקנו של החכם בשעת הלמוד כשלומדין דבריו, כמובא בירושלמי (שקלים פ"ב), שצריך לציר בשעת הלמוד כאלו התנא עומד לפניו" ע"ש. ועוד מראה מקום לזה, ספר לקוטים יקרים (ד"ד ע"ד) הובא בספר בעל שם טוב ערכים, ערך תורה אות א'תקמג ז"ל הכוונה של הלימוד הוא זה, כשלומד למשל מימרא אמר רבא, יחשוב שרבא בעצמו עומד לנגדו, והוא אומר דבר זה, ואז כשיתנהג כן, ימשך על עצמו החיות מהדיבור שהם האותיות, ואחר כך כשאומר את הדין שאמר רבא אז הוא ממשיך עליו החיות מהבינה, שהוא אומר הדין בשכלו ובהבנתו, לכך יתקשר עצמו וימשיך אליו החיות, וגם שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צו.), וגם מביא גאולה לעולם (מגילה טו.) שהוא הגוף שלו שנקרא עולם קטן והגאולה הוא החיות, עכ"ל.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה מהא דאיתא במסכת שבועות דף יט. וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו דרש ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר, פרש"י כשהיה שונה משנתנו פעמים מחליף דברי זה לדברי זה ולא היה מקפיד, לפי שאין ביניהם חיוב ופטור, עכ"ל (וע' בספרי שופטים פמ"ה).

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה דהלוא צריכים לראות בעל המאמר ולדבק רוח ברוח ככל המבואר בלקוטי מוהר"ן פה ובתורה יב.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ענין לצייר וכו' עיין בריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האר"י, המסדר המדפיס הכניס קטע מאיזה צדיק ז"ל והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה, הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו והיינו דקאמר ר' אבא בפ' משפטים שהיתה צורת ר"ש מצטיירת לפניו והיה משיג ע"י השגה גדולה, וזה הטעם והיה עיניך רואות את מוריך וכו' ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. וזה שטעם שחייב להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו, והיינו דפי' רז"ל חי ה' אשר עמדתי לפניו, דהיינו שעמד לפני אליהו ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו (תורתו) בדעת אליהו (אלישע). ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה נמצא עומד תדיר לפני ה', וכיוצא רבים והיינו טעם יראה כל זכורך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

וענין מש"כ על אליהו הנביא, עיין בפרפראות לחכמה תורה רפה, וכן הוא בהקדמה לספר השתפכות הנפש שכז"ל בעת שדבר עמו אדוננו מורנו ורבנו זצוק"ל ממערת אליהו שהיה שם בעת היותו בארץ ישראל, אמר לו אדמו"ר זצוק"ל שאז בעת עמידתו שם נצטיר בעיניו מעמד אליהו שם להתפלל ולהתבודד שם ובזה הלשון אמר לו "איך האב מירא ויס גימאלט אט דא איז גישטאנין אליהו און האט זיך אויס גירעט דאס הארץ פאר השם יתברך", וספר מורנו הרב נתן זצ"ל שאז נתעורר ונתחדש ונתחזק ביותר לעסק תמיד לפרש שיחתו לפני השם יתברך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קצג

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שרבי עקיבה היה מצייר בדעתו מסירת נפש על קידוש השם כל יום בקריאת שמע בציור כל כך תקיף שהיה ממש מרגיש את הצער וכפשע בינו ובין המוות ממש. ויש להעיר שבשעה שהרגו את רבי עקיבא לכאורה היה בדבקות כזה שלא היה מרגיש את הצער כל עיקר. ועיין בתורה סה, ובתורה רנ, שמי שיש לו דעת לא יהיה לו שום צער, רק קצת בהפרדה הצורה מהחומר ע"ש. והיתכן אם כן שבקריאת שמע בקבלת עול מלכות שמים רבי עקיבא היה מסלק דעתו כדי להרגיש את הצער?! או אולי נאמר שהיה מגביה דעתו עוד הרבה יותר גדול והיה מקבל את הצער בבחינת יוסף דעת יוסף מכאב המבואר בתורה ב:עז שהוא בחי' ראשית חכמה יראת השם, שיראתו קודמת לחכמתו, וכאשר הרגו אותו ממש, גם אז הגביה דעתו עוד יותר, אכן אז הוא כבר לא סבל את הצער של היוסף מכאב כי הצער נתלבש בהיסורין שעשו לו ר"ל, והוא רק שמח בדבקותו העצום. ודו"ק.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

וכשמחזק המחשבה במסירת נפש כל כך כנ"ל, יוכל למות ממש מזה הצער כאלו היה מת מזו המיתה בפועל, כי אין הפרש בין המיתה בפועל להצער שמרגיש מהמיתה במחשבה כנ"ל, על כן צריך למנוע ולהרחיק עצמו לבלי לישאר שם בעת שמרגיש שקרוב שתצא נפשו, שלא ימות בלו עתו חס ושלום, ע"כ.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במאור עינים, סוף פרשת פנחס, שכז"ל אך העיקר הוא להיות לעובד ה', בשעה שמדבר דברי תורה ותפלה תשוקה חזקה ודביקות גדולה שיסכים ויחליט בדעתו ויהיה שמח הלואי שתדבק נשמתם בדבורים האלו עד שתצא מן הגוף כמו אצל נדב ואביהוא, ע"ש.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתורה רנב שכז"ל על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת, ואף על פי כן לא יזיק לו, וישאר בחיים, עכ"ל.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קצד

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

בזה שחולקים כבוד לפקיד לפני השר, מצינו שאילו חולקים כבוד לשר לפני המלך חייב מיתה, במסכת שבת (נו.) שאוריה החתי נחשב למורד במלכות במה שאמר לדוד המלך (שמואל ב:יא:יא) ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קצה

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

בצר הרחבת לי (תהלים ד) - הינו שגם אפלו בהצרה בעצמה השם יתברך מרחיב לנו ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון כט, שמדבר על הרגע באפו (תהלים ל:ו) של הש"י, ובשם אברהם סבא חסידא כז"ל תא חזי דאפלו האי רגעא כלה לא אשתלים ברוגזא. ורזא דמלה בערב ילין בכי ודא גלותא. אבל ער"ב בציר חד מרגע, ודא חד מרגע דבה אשתכח פרקנא. ולבקר רנה בגין דאפלו רגעא חדא כלה לא יעיבר בחשוכא. ורזא דמלה בעתה אחישנה (ישעיה ס:כב) דא חד דאתנטיל מההוא רגע. ורגע דא גרע, גרעונא דכלא. ובהאי רגע כתיב חבי כמעט רגע, כמעט ודאי דלא כלה אלא עד יעבר. ודא עב"ר מרגע, עד יעבר זעם, עכ"ל.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר ציינו להזמר של שבת, רבון כל העולמים: שתרחמני עוד בגלותי לגאלני, אף שיש לדחות.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר יש לציין למה שחז"ל אמרו (רש"י פרשת וישב, בראשית לז:כה) שכאשר מכרו את יוסף להישמעאלים אף על פי שהיה בשביה, על כל פנים השם יתברך עשה שלא היה להם הריח רע של הסחורה הרגילה.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

תורה קצו

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

אסור להתעקש ולעמוד עצמו בתפילתו, שדווקא יעשה הקדוש ברוך את תפלתו, כי זה הוא תפלת קבע שלוקח הדבר בחזקה בגזילה, רק יתפלל רחמים ותחנונים, ע"ש. ועם כל זה מצינו בתורה רכג, שלפעמים צדיקים יגזרו שיהיה דוקא כמו שהם רוצים.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ר

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיקים העשירים שבימיו מגולגלים, עמש"כ בספר שיחות הר"ן אות ד'. שאכן קשה מאד היום שאיש כשר יהיה לו עשירות ע"ש.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רא

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן, פזר נתן לאביונים (תהלים קיב): ראשי תבות נפ"ל, עכ"ל. שמעתי שר' חיים פלאגי ז"ל כתב שהראשי תיבות הנ"ל מראה שזה סגלה שלא יהיה העובר נפל ח"ו.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רד

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן קלז.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ואין עבירה מכבה תורה, שע"י ידי קביעות עתים לתורה יש פרנסה, עמש"כ לעיל בתורה ס:ב.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רה

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, כי תהלים בגמטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה וכו' שהוא מכון כמספר השני שמות א-ל אלקים במלואו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בח"ה מאומן בערך תקון הכללי, פרק עיקר תיקון הכללי זה נ נח נחמ נחמן מאומן, ובין ההוכחות שם -

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמת הרמ"ז לספר אוצרות חיים כתב שהגמטריא של לילי"ת הוא קפ"ד קס"ו ק"ל – דהיינו אחוריים של השמות ע"ב ס"ג ומ"ה. על כן מובן שפיר שעיקר התיקון תהיה על ידי אחוריים של רבינו הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא בגמטריא תהלים עם הה' אותיות והכולל, ועוד, הרי, א-ל אלקים במילואו, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רו

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' (תהלים קיט)

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

'ודע, שאלו הדרכים המקלקלים והתועים, כשאדם תועה בהם, חס ושלום, הרבה מאד, אפשר לפעמים שיתעה מאד וילך באלו הדרכים הנבוכים, ואזי דיקא מרב תעותו בהם, יתהפך וישוב עד שיהיה סמוך למקומו הראשון, ולא יהיה רק הרחק מעט בינו לבין מקומו הראשון, ובקל על ידי נסיון קל, ישוב עוד למקומו' ע"ש.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד שרבינו מרמז פה לענין התשובה המפורשת בזוהר הקדוש, ומובא כמה פעמים בתורת רבינו (תורה ד, ותורה לה), זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. כי זרקא הוא מטעמי התורה מסומן כך: ֘

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרואים בו את הסיבוך והנבוך שהולך מעוקם ומסתובב, עד שבסוף כבר מכוון מול איפה שהתחיל.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ריג

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

על כן צריך להפסיק בין תבות אתה סתר לי, לתבת מצר, כדי שלא לעשות צרוף שמו חס ושלום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

וצע"ק שיהיה אבן מכשול כזה בספר תהלים, ולא מקובל. ונלע"ד שבודאי דוד המלך שמר על זה בהמשך הראשי תיבות, מ"ת (מצר תצרני, והמ' הולך לשני צדדים), כאילו הס"מ מת, וכן תרף (תצרני רני פלט), שהוא ענין עזיבה וחלישה. אלא שרבינו מדגיש שעדיף לא לרמז כל עיקר על הס"מ.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת כבר מצינו פסוקים שצריכים להפסיק בהם, כמו בהודו של שחרית, כי כל אלהי העמים אלילים, צריכים להפסיק, וה' שמים עשה. ואולי בפסוק זה יש לפרש כי כל מקום מקדש ומגש לשמי, עיין ליקוטי מוהר"ן יז, נו.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בפירוש ארץ החיים לספר תהלים (מר' אברהם חיים כהן- כ"ץ מניקולשבורג) שהביא את הראשי תיבות סמא"ל וכז"ל על דרך צופה רשע לצדיק, תצרני 'רני' גימ' 'סר' גימ' י' הויות ע"ד וירא ה' כי סר לראות. וזה המציל אדם מיצה"ר. פלט תסובבני ר"ת גימ' לילית שלא יתחברו בעונות, והוא ע"ד ששמעתי משם הרב ר' שמשון מאוסטרופולי ה"י ע"פ והסירותי את כפי (שמות לג:כב עליך עד עברי) וראית את אחורי, כי הנה בפ' והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע (שמות כח:לב), אמר, כי יש שם קדוש הנק' 'כפי' והוא המפריש בין ס"מ ללילית, ולכן, 'לפיו 'סביב 'מעשה 'ארג, ראשי תיבות סמא"ל, 'תחרא 'יהיה 'לו 'לא 'יקרע, ראשי תיבות לילית, והשם כפי מפריד ביניהם, וז"ס והסירותי את כפי ר"ל כשאקח ח"ו השם כפי, יתחברו סמא"ל ולילית , וזשרז"ל שניתן רשות למחבלים לחבל, ע"כ.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה אינו חושש להחשש של רבינו, כי אם שלא יתחבר ס"מ לל'.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שדוקא כאן יש ענין להפסיק, כיון שאותיות אס"ל בא"ת ב"ש הם אותיות חת"ך.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בבראשית ט:ב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ. ואילו היה כתוב חיתכם מלא י', היו האותיות בא"ת ב"ש סמא"ל, אכן אפילו כאשר הוא חסר הי\מ עדיין יש את הם' שבסוף התיבה. ועיין בניצוצי שמשון פרשת שלח, שהימים ימי בכורי ענבם, האותיות שלפני ענבם הם סמא"ל. ועיין במפרשים שם שהלוא בתורה כתוב ענבים מלא.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע במסכת מגילה דף לב. ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן, כל הקורא בלא נעימה, ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר, וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו' (-שצריכים לקרוא בלשון שאלה ותימה), מתקיף לה אביי, משום דלא ידע לבסומי קלא 'משפטים לא יחיו בהם' קרית ביה, אלא כדרב משרשיא דאמר שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת וכו'. הרי לכאורה שאביי לא חש כלל שמהקריאה יצאו צירופים לא טובים. [ומעניין, כי רבינו הקדוש בסיפור משנים קדמוניות מבת מלך שנאבדה, כינה את הס"מ – הלא טוב (ועיין שם מש"פ שכן מצינו שהוא נקרא טבאל), והרי בקריאה בלא הנגינה הנכונה מייחס החוקים להלא טובים ח"ו]. ועל כל פנים שאפילו שאפילו לאביי עדיף הרבה לקרוא כנכון.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ריד

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם וכו' אבל אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא, אם אין הלמוד כראוי, אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד, כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית, על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם "תורה" בגמטריא סמא"ל לילי"ת, בגמטריא תרי"א מצות, שביחיד עם אנכי ולא יהיה ששמענו ישר מפי הגבורה עולים תרי"ג, כמנין רמ"ח אברים ושס"ה גידין. והרי קי"ל זכה נעשה סם חיים לא זכה וכו'. ועיין בהקדמת החיד"א לחק לישראל (ד"ה ועוד אפשר) ז"ל ועוד כי תורה גימטריא ס"מ לי' להכניעם, ע"כ. וצ"ל שמה שרבינו מגלה דוקא לענין תלמוד, ולא לכל התורה שהיא כולה מלחמה על הרע ותבלין להיצר הרע, כי יש הבדל כאשר הדבר בכללות, שהתורה בא לתקן את הכל, ובין כאשר הלימוד ממש מיוחד נגד ליל'.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, פרשת תולדות על מש"כ בעשו כי ציד בפיו, כתב, ציד עשו, בגמטריא תלמוד. ושם דיבר גם על לילי"ת אבל לא הזכיר הגמטריא.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, שכל עסקינו בתורה הוא ללמדה לשמה, ומתוך שלא לשמה נבוא לשמה. לשמה ע"ה בגמטריא עשו, וכן להבדיל בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

כי תלמוד בגמטריא אותיות של שמה לילית, על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה או להפך ח"ו עיין שם.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

בספר טעמי המצות – כתבי האריז"ל, פרשת עקב, כוונת מים אחרונים – מבטלים כח מלח סדומית, שהוא גמטריא תקצ"ח (תקצ"ט בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן), והיא מספר אסמון לילת (תר"ז) סבתא, בכפל ב' למדין כא', ואין בה רק י' ראשונה לילת, שלא תגיע למספר תלמוד ותקטרג עליו עיין שם.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רטו

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון – עיין שיחות הר"ן אות קעה ומש"כ שם.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ריז

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

זכרו תורת משה (סוף מלאכי) ראשי תבות תמז חסר ואו, וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

בנשמת כל חי, ורוח כל בשר, תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד, ראשי תיבות, תמוז מלא ותמז חסר, עיין מש"כ במסכת אבות ה:ח הכתב והמכתב.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ריט

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

"רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו וכו'". עי' בספר מגדי דבריו ליעקב סי' צג – שכז"ל שמחמת אהבה לדבר מצמצם את עצמו רק לאותו דבר ע"ש.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בסוף תורה תנינא א' שרבינו כתב ז"ל אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהי' בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש, אין הכוונה ח"ו שנתצמצם שם אלקותו ית' ח"ו, ע"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

"וכל זה היה בשביל לגלות מלכותו ויראתו כמש"כ... כי הש"י מקטין את עצמו בשביל לגלות מלכותו" ולפי זה, כשאין הקב"ה מלביש גאותו ומקטינו אין יראה. ועיין בזה בלקמ"ת תורה ז, וז"ל שם (ז:ט) כי הבן, שהוא בבחינת ההשגה של מה, בחי' מה חמית וכו', וא"כ לא יהיה לו יראה כלל מאחר שאינו רואה כלל כבודו יתברך, ועל כן צריך שיהיה הבן כלול מבחי' תלמיד להראות לבחי' בן ג"כ קצת מההשגה של בחי' התלמיד דהיינו בחי' מלא כל הארץ כבודו, כדי שיהיה לו יראה.” עכ"ל.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רכא

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: שויתי ה' לנגדי תמיד – בחינת מתנגד, עכ"ל, וע' בפרפראות לחכמה שני פירושים: שמעתי מהר"ר נתן זצ"ל שפירושו הוא, שלפעמים השם יתברך עושה את עצמו כביכול, כאלו הוא בעצמו מתנגד על האדם וחולק עליו ומרחיקו (אך באמת ההתרחקות הזה הוא תכלית ההתקרבות וכמבואר לעיל בסי' קט"ו שזה בחינת (שמות ב) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוקים וכמבואר במאמר רומה על השמים וכו' סי' ע"ד ולקמן סי' רס"א וכמו שארז"ל היה ה' כאויב (איכה ב) ולא ואויב ממש חס ושלום) ולעניות דעתי נראה לפרש כפשוטו, כי דרך האדם להורות היתר לנפשו ולמצוא לו סברות וראיות כוזבות כאילו גם השם יתברך כביכול מסכים למעשיו שאינם הגונים, וכל זאת מחמת שהשם יתברך חנון ורחום ארך אפים וגדל חסד, על כן נדמה להאדם כאילו השם יתברך מוותר לו על מעשיו ובאמת אמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא נ) כל האומר הקדוש ברוך הוא וותרן וכו', ועל כן אמר דוד המלך ע"ה שהוא אדרבא מצייר בדעתו לעצמו תמיד בכל עת כאילו השם יתברך מתנגד עליו ואינו מסכים למעשיו, רק אדרבא מדקדק הרבה אחר מעשיו ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה הפסוק הוא טענת המתנגדים על הצדיק, כידוע, שהם תמיד מקנטרים שחס ושלום לא צריכים את הצדיק, רק לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד בלי הצדיק.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל כי: הוי"ה תמיד, עם הח' אותיות וב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והמתנגד עומד באמצע ומפריד. וכעי"ז מצאנו בהלכות טריפות, עמש"כ בערך טריפות.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רכב

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

צריך לחזק עצמו בימים הקודמים וכו'. לכאורה זה בחינה ממש להיפוך ממה שכתב בכמה מקומות להתחיל מחדש.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רכג

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא דף קה:). אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן. "כה תברכו וכו' אמור להם (במדבר ו)." הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

תורה זו מבואר היטב בספר שער אורה פרק י' על מדת הכתר. וזה לשונו: יכולין התחתונים להפוך כל אותו הדין והעונש לטובה, וזהו שאמר: צדיק מושל יראת אלקים (שמואל ב:כג:ג), ופרשו בו: מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה, כיצד? דע בשעה שיש צדיק בעולם שהוא ראוי להתבונן בתפילתו ולהתבונן עד עולם הרצון והרחמים, אף על פי שנגזרה גזירה בבית דין של מעלה, כשאותה תפילה של אותו צדיק עולה עד הכת"ר, אזי נפתחים שערי עולם הרחמים, וכשייפתחו, כל אותם הדינים שנגזרו מתבטלים לפי שמאורות הרחמים הופיעו, ונתמלאו כל הספירות רחמים ומיני שפע ברכה ואצילות, ואין בכל הספירות באוה שעה מקום שיהיה מחזיק דין, ואין שם שם מידה מחזקת כעס ורוגז וכו' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך כותב ז"ל וגם מצד עשיית קצת מצוות שהן גורמות להיות שעיר עולם הרחמים נפתחים, כגון נשיאות כפיר וסוד הקטורת וכו' וכו' ברוב רחמי השם יתברך על ישראל ציווה לכהניו המקודשים לברכם, ולפי שאפשר שלא יהיו ישראל הגונים לקבל אותה ברכה, שמא יהיו מלוכלכים בכל מיני חטא ועוון, שמא חס ושלום יקטרגו עליהם בעל הדין הקשה ויאמרו שאין ישראל ראויין לאותה ברכה מאחר שי בהן חטא ועוון המעכב את הברכה, מה עשה השם יתברך? מסר ביד כהניו המקודשים מפתחות עולם הרחמים ואמר להם: כל זמן שאתם באים לברך את ישראל, פתחו שעיר הרצון והכתר כדי שיתעוררו רחמים העליונים ויפתחו שערי החסד והרצון והרחמים הגדולים, ויהיו כל העולמות בשעה שאתם מברכים את ישראל כולן בחפץ וברצון ובחסד וברחמים, ולא יהיה שם מעכב ומקטרג על הברכה. שהרי כששערי הרחמים נפתחים ופנים עליונים מאירים בפנים התחתונים, באותה השעה אין כוח במקטרג ולא בבעל דין למעלה לעורר דין ולא עונש ולא לקטרג, שהרי כל העולמות אחדים וכולם בברכה ובשלמות וברחמים, והלכו פנים של זעם, ואז כל הפנים מאירים. וזהו סוד שציווה בברכת כהנים ואמר: כ"ה תברכו את בני ישראל (במדבר ו:כג), כ"ה, בשם המפורש הפותח שעיר העליונים ואז כל הפנים מאירין. ומה אתם אומרים? 'יברכך י"י וישמרך', ולקיים הברכה: 'יאר י"י פניו אליך ויחנך'. מהו 'יאר י"י פניו אליך ויחונך'? כלומר, בשעה שיופיעו הרחמים הגדולים מן הכתר העליון, שהם הפנים המאירים לכל הספירות, באותה השעה יגמור רצונך וימלא חפצך מכל צד. ואם הוא אינו מן הדין, שאין אתה ראוי לרחמים, יתן לך מתנת חינם ואף על פי שאינך ראוי, כי זו היא דרך הרחמים העליונים והפנים המאירים לתת מתנת חינם לנבראים, כמו שנאמר 'וחנותי את אשר אחון', וזה סוד 'יאר י"י פניו אליך ויחונך' והבן זה מאד, עכ"ל.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה לאו דוקא נשמעת אבל הצדיק יכול לגזור ויתקיים. עמש"כ בסיפורי מעשיות, מעשה ה' מהבן מלך שהיה כולו מאבנים טובות.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו, כי זמנין דשמע וזימנין דלא וכו', אבל יש צדיק שיכול לגזור ולומר אני אומר שיהיה כן, ע"ש.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב לפי זה איך גזירת הצדיק אינו בחינת מה שרבינו כתב בתורה קצו ז"ל אסור להתעקש ולעמוד בתפילתו, שדווקא יעשה הקדוש ברוך את פתפלו, כי זה הוא תפלת קבע שלוקח הדבר בחזקה בגזילה, רק יתפלל רחמים ותחנונים, ע"ש. וי"ל.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רכה

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

הבטחון הוא על ידי השכל, לכאורה מבואר שבטחון הוא ממש ענין אחר מאמונה, עיין מה שפירשתי בזה בספר חיי מוהר"ן תקפח. אכן מצינו בכמה מקומות שהדעת הכשרה לאמונה, עיין תורה נו:ז על ידי התגלות הדעת נתפשט נאמנות השם יתברך ( וע' שיחות הר"ן רסא שעל ידי שכל זוכין לראות שפלותו ועי"ז זוכים לאמונה), ועיין בהקדמה בענין של השילוב של דעת ואמונה.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רכו (ותורה רלז)

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

יש נגונים של יללה ועצבות שהם מבחינת הסטרא אחרא, ודרך בני אדם למשך אחר נגונים האלה, וכשמזמרין הנגונים האלה בשבת, על ידי זה מעלין אותם, ע"כ. הרי שלפי רבינו יש ענין אפילו לשיר נגונים עצובים, וקשה לפי זה על מה שמובא שרבי נתן נמנע מלשיר מעין עולם הבא, עיין מש"כ בשיחות הר"ן קנה.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בזה את הפסוק ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר וכו'. שהראשי תיבות רן לאה. שתיקון הנגינה של יללה של הרשעים על ידי בחי' ראיה מאירה, כי הם יונקים מעיני לאה רכות, בחי' יהי מארת חסר. והרי זה מרומז בפסוק היטב, שעל ראה יש תיקון להר"ן שנמשך מלאה.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הפסוק מגדת שצריכים להביא הראיה לשמיעה – אשר תשמעון. וזה מבואר בתורה רפב, שהצדיק כולל כל הנקודות טובות של כל בני ישראל, שצריכים לראות הטוב שבכל אחד, ואותו צדיק בונה את המשכן שמשם לומדים התינוקות של בית רבן בחי' ויקרא אל משה באלף זעירא. מקול ה' שיוצא מהמשכן.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה התיקון של עיני לאה רכות, שחסר א' – בחי' ארכות (בחי' ארך אנפין, דבכיה מב' עינים, וארך אנפין לו רק עין אחד לטובה) [גם ארכות לשון רפואה]. בחי' לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים, בחי' בית המקדש, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ג"כ מרומז בר"ת בפסוק הנ"ל בהמשך, ב'רכה ו'קללה א'ת – ר"ת בו א'.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שמצינו כאשר זמרי קרב את כזבי ואמר למשה רבינו בת יתרו מי התירה לך, שהיו בוכין וקורין את שמע. בוכין זה בחינת עיני לאה רכות, שהיתה בוכה שלא תפול לעשו, כי אף על פי שהיה לה הכח לתקנו, אבל לא היה לעשו הכח של הקל קול יעקב, ולא היה יכול להתקראות להמשכן לשמוע את קול ה'. מה שאין כן משה וצפורה בזווגה היו זוכים לשמוע את הקול. וזה מש"כ בוכין וקורין את שמע דייקא. כי בכיה זו של געגועים מברר את הבת זוג, כי הבכיה מעלה משני עינים להגיע לארך אנפין שממש אחד עם נוקבי'.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

נגונים של יללה וכו' יניקתם מבחינת "ועיני לאה רכות" (בראשית כט) מבחינת קלקול הראות (עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא סז, ופג, שבית המקדש בחי' מאור עינים), בבחינת מארת חסר, כמו שכתוב (בראשית א) "יהי מארת" חסר דא לילית (תקוני זהר תקון מ"ד דף עט:) ועקר נגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן ביום שנחרבו הבתי מקדש (שהיה מוצאי שבת) נזדמנה בפי הלוים לשיר על הדוכן השיר של יום ד' (היום שכתוב בו יהי מארת) (ערכין יא:).

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רלג

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים, והוא מתחזק ומתגבר עליהם ומנצח אותם, יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מזה. והוא יקר מאד בעיני השם יתברך, כמשל שיש אצל המלכים לפעמים ביומא דפגרא, הם מניחין כמה חיות שינצחו זה עם זה, והם עומדים ומסתכלים ויש להם תענוג גדול מן הנצחון, ע"כ.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

במגן אברהם (או"ח רכד:ג) כתב בשם ספר האשכון, השמר לך לראות קניגנאות (צידת חיה על ידי כלבים) של עכו"ם והוא הדין מחולתם או שום דבר שמחתם, ואם תשמע קול עכו"ם מתנגנין ושמחים, האנח ותצער על חורבן ירושלים, ותתפלל להקב"ה עליה, ע"כ. והוסיף שמבואר במסכת ע"ז יח: שאפילו ההולךל לקניגנאות של ישראל הרי זה מושב לצים. ועיין בזה בשולחן ערוך או"ח שז:טז איסור לקרות ספרי הבל משום מושב לצים ומשום אל תפנו אל האלילים, לא תפנו א-ל מדעתכם.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שמי שיודע מה שגילה רבינו כאן בענין החיות שמנצחים זה את זה שהוא כמו מלחמת היצר, מותר לו לראות את זה כשהוא לבד – אבל לא ח"ו להיות במעמד עם אנשים אחרים, שזה מושב לצים.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן, ע"ש. וכן כתב בתנינא תורה נ. ורבי נתן מביא את היסוד הזה בכמה מקומות (למשל, בלקוטי הלכות, הלכות תפילין ו:לב).

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי בזה הרבה מראה מקומות, אביא קצת מהם.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזה בספר עבודת הקודש להחיד"א, צפורן שמיר ג:מו שכז"ל אמר הפילוסוף, הצרי הגדול לשכוח הרעות הבאות לאדם ולמשול ביצר, הוא לחשוב בדברים אחרים זולת עצמנו, כי הנפש לא תוכל לחשוב שני דברים כאחד, ולזה אם תעמיס עליה מחשבת דברים אחרים חכמה ודעת, תשכח עצמה ותהיה שקט ושאנן. ואני מוסיף לבאר שיחשוב בתורתנו הקדושה, שאם יעמיק עיונו בחכמות חיצוניות... ע"ש. וכן מובא בשם רבינו יהודה החסיד, וכן עיין בהמאירי, מסכת גיטין נג. שכז"ל שאי אפשר לאדם לכוין לשני דברים כאחד, עכ"ל.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

יש שציינו לגליונות החזון איש על חידושי הגר"ח על הרמב"ם בהלכות תפלה, ששם החזון איש טוען שכל יהודי המתפלל אפילו כאשר מוחו ומחשבותיו משוטטים וחושבים על דברים אחרים, בפנימיות הוא אכן מכוון שהוא מתפלל.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אין זה כוונה מפורש, וכן מצינו בהלכות תפילין (שיטה מקובצת, מסכת מנחות לו: אות ה) שצריכים לא להסיח דעת מהם ועם כל זה יכולים לכוון היטב בקריאת שמע (אכן יש אומרים שאין זה אלא משום שלא צריך לכוון כל רגע, או שההקפדה רק שלא יקל ראשו). ובנקודה זו ציינו גם להשגות הראב"ד על הרמב"ם בהלכות פרה אדומה ז:ג שכז"ל וכללו אין אדם יכול לכון דעתו לשני דברים כאחד, או לשני בני אדם כאחד נפרדים במעשיהם, ואי אפשר בלא היסח הדעת", ושם יש לדון אם צריך יותר ממחשבה כללי פנימי, ואכמ"ל (ע"ש במרכבת המשנה. ובשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ב סי' ע"ה, שו"ת דובב מישרים א:ס בסוף, ב:טו בסוף, שו"ת יד אפרים י:ט, שו"ת להורות נתן ו:כז:ב, דף על הדף יומא ז:).

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

עוד ציינו לשולחן ערוך הרב, הלכות קריאת שמע, סימן ע"ג בקונטרס אחרון אות ג, שכז"ל צריך עיון אם אפשר להרהר ב' הרהורים בבת אחת, ואם לאו אין מקום לדברים אלו, ודוק, עכ"ל. וע"ש מ"מ ויש שפקפקו בזה שאין זה מבעל התניא, כי לא מחוור.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בפירוש יפה עיניים, שבסוף הגמרא, על מסכת שבת, בהתחלה כז"ל וכל באי שערי עירי הרואים אותי כותב חידושים ומסביב יאפפוני המון טרדת מעניינים שונים, המה ראו כן תמהו על הדבר שאי מקשיב להשיבם דבר לאשורו ואני כותב על הספר בדיו חידושי תורה. ותהלה לאל מקום יש בראש להניח בו שני ענינים ממינים שונים. וכאילו נעשה עליית קיר קטנה במוח למשכן מחשבת דברי תורה אשר שם לא תבוא רגל הטרדה. גם בעיני יפלא. רק תודות לאלהי מרום, ואש כפי ואברכה את ה' אל עליון, עכ"ל.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן (אות קנח) שכז"ל ואמר שאז עדין לא היה אוחז במדרגה זו של עכשו שיוכל לדבר עם העולם ואף על פי כן יהיה דבוק בהשם יתברך ועוסק בתורה ממש, כי אתה סבור שבפעם אחת באין לכל המעלות?! כי לא כן הוא, רק צריכין להתיגע ולטרח בעבודתו מאד (שקורין האריווין) קדם שבאין לאיזה מעלה טובה, ואז היה קשה לי להיות ביחד עם העולם, ע"ש. ועיין מה שהבאתי שם איך שהבעל שם טוב היה זוכה לזה.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו בהרבה מקומות שמה שהצדיקים עושים הוא מלא המון כוונות, רבבות רבבות, וכמעט על כרחך שזה ממש בבת אחת. ובאמת אפילו לכוון הפשט והסוד ביחד, לכאורה פשוט שהצדיקים אמיתים מכוונים שניהם כאחד ממש, וקשה לחלק שזה רק מטעם שכל המחשבות עולים לאותו מעשה ומקום ומצוה, ואכן יתכן שאצל הצדיקים אמיתים, באמת הכל עולה למקום אחד, תכלית יחוד השם יתברך, מכל המעשים דיבורים ומחשבות המשתנות. וכן רבינו אמר שצריכים לעשות אחד מכל התפלה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן היה נראה לעניות דעתי שהכלל הזה אינו נאמר על מחשבות קדושות. ובמחשבות קדושות שפיר יכולים לחשוב שני דברים כאחד, ועדיף מזה רבינו אמר (עיין לקוטי מוהר"ן קסב בשם המגיד) שעל ידי ענוה יכולים להיות בצפון ובדרום, והוא ממש הענין שלנו, שמי שמחשבותיו כל כך קדושות שיכולים לכוון לצפון ולדרום ביחד, על כרחך יכול לחשוב שני דברים כאחד. והא שהבאתי מהפירוש יפה עיניים שהיה עוסק במוח אחד בתורה ובשני בצרכי ציבור, צריכים לומר שגם בכל דבר שמכוונים לשם שמים יכולים להרימו למעלה מתפיסת מקום ותפיסת כל המוח (ולפי זה לכאורה גם לענין שמירת אפר הפרה אדומה, אם לא נאמר שזה לא פלוג, וי"ל שהיכולת הזה הוא בכלל רוח הקודש שאינו נחשב לידיעה למעשה לענין דיני התורה, עיין חיי מוהר"ן אות יב (שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכים לנהג אבלות אף על פי שיודעין על פי השגות)), אבל לחשוב דבר שאינו לשם שמים, וכל שכן עבירה חס ושלום, בזה על כרחך אי אפשר כלל.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה עוד בחינה מה שרבינו סיפר (חיי מוהר"ן אות פה) מעשה בחנוכה מלבוש גן עדן, "על כן כשאתה מדבק מחשבתך לשם אתה שם ואתה ממשיך הארה ממנו אליך, וכשאתה חוזר לכאן אתה כאן" ומבואר שם שאפילו כאשר היה מדביק מחשבתו להיות בגן עדן, הרי עדיין "הוא מדבר עם בני אדם ואוכל ושותה כדרך העולם".

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להבין בזה, כי רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה כא, שבמקום שחושב השכל של כל האדם, ועיין בתורה קסב מה שאי אפשר להיות בדרום ובצפון בהדי הדדי, כי אם הוא בתכלית העניוות שהוא אין ממש אזי אינו עומד בשום צד ע"ש. ולפי זה יש להבין שעל ידי עניוות יכולים לזכות לשני מחשבות כאחת.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתהלים (סב:יב) אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי כי עז לאלקים, וחז"ל דרשו מזה שזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, הרי בפשטות שמעו וחשבו על שני דברים בבת אחת, אכן יש לדחות שרק הדבור היה אחד ואילו השמיעה זה אחר זה., ולכאורה לפי פירוש חז"ל, סיפא של הפסוק מפרש איך היה היכולת, כי עז לאלקים לפעול את זה.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רלד

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עלית העולמות, כי המחשבה גבוה מאד, ומי שרוצה לכנס אל עולם המחשבה צריך לשתק, ואפלו אם ידבר אז דבור הגון הוא מפסיד המחשבה, כי המחשבה הוא דבר גבוה מאד שאפלו דבור הגון מספידה, וזה בחינת (מנחות כט) שתק כך עלה במחשבה, שלעלות אל המחשבה צריך לשתק, ואפלו אם ישתק ולא ידבר כלל, עם כל זה יש בלבולים שמבלבלין המחשבה ומונעין אותה, ועל זה צריך טהרת המחשבה, ע"ש.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בשערי קדושה, חלק ד' ריש שער ב' ז"ל כבר ידעת כי כל ענייני ההשגה, צריכין להיות האדם יחיד בבית, שלא יטרידוהו ממחשבתו, והאדם עצמו צריך שיתבודד במחשבתו עד קצה האחרון, ויפשיט גופו מעל נפשו, כאילו אינו מרגיש שהוא מתלבש בחומר כלל, אלא כולו נפש לבד, וכל מה שיתפשט מן החומר יתגבר השגתו, ואם ירגיש איזה קול או איזה תנועה המבטלת מחשבתו, או אם בו בעצמו יבא איזה הרהור חומרי, הנה תופסק מחשבת נפשו מלהדבק בעליונים, ולא ישיג מאומה, יען כי קדושה העליונה אינה שורה על האדם בהיותו דבוק עם החומר אפילו כחוט השערה וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

בענין קמ"ה ויוסף עמש"כ בערכי השמות, ערך א' – אבג"ד.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם. והשם הוא קמה – ע' רש"י ע"ז יא. ש"קומא" פירושו מלך.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שמואל (א:כד:כ) ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל. וקמה דייקא. ועיין במשנת רבי אליעזר (פי"ד) מה הוא וקמה, כאדם שהוא נופל וקם, אמר לו עתיד אתה שתמלך, ומתנודדת ממך [המלוכה] בימי אבשלום ובימי שבע בן בכרי, ואחר כך היא קמה בידך, ע"כ. ועיין מש"כ לקמן שכל השקפות הם לרע וכו'.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם. והשם הוא קמה – ראשי תיבות השקיפה ממעון קדשך (דברים כו) וכו' ע"ש. צ"ב מה שרבינו מגלה פה שהקמת המלך תלוי בהתגלות ההשגחה, ובאמת כל ההשקפות לרע חוץ מזו (רש"י בראשית יח:טז. ועיין לעיל מה שהבאתי ממשנת רבי אליעזר, וקמה – כאדם שהוא נופל וקם), והנראה מבואר בזה כמו שהארכנו בכמה מקומות (ע' בערך מסורה בברסלב אות ח וש"נ) שמלך ישראל צריך להיות באופן שאינו לוקח החירות והאישיות – ההשגחה, משום בר ישראל ח"ו, ע"ש.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שפירש הבעש"ט (תולדות יעקב יוסף פ' וישלח ופ' מצורע ובס' בן פורת יוסף ד"ה ע"ב הובא בס' בעש"ט אותיות א'קי-קיב) הרבו עשו כרשב"י ולא עלתה בידן (ברכות לה: וע"ש מה שפרשנו עוד בס"ד) - שעשו כרשב"י לעשות כמוהו ולא מהלב – ר"ל שעשו כרשב"י לא מצד בחינתן רק שרוצה לעשות כמו שעשו אחרים, ובזה נשאר קרח מכאן ומכאן, כי מדריגתו אב ומדריגת אחרים לא השיג ע"כ (והתבונן על דבריו, כי לעשות כמו רשב”י זה מסירות נפש גם על המשפחה, ללמוד ולהתפלל כל היום וכל הלילה ולא לחשוב כלל על פרנסה, ועם כל זה כיון שעשו את זה בלי לב, רק לחכות את הרשב”י אינה מרוצה!). כי הלב בנפש כמלך במלחמה (ספר יצירה פ"ו הובא בלק"מ תורה יב), וצריכים את המלכות לקבוע כפי נפשו ונשמתו. אבל אלו שסתם רוצים לחכות ולהתדמות לאחרים – אפילו מהצדיק יסוד עולם, נשארים בלי כלום.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו מביא מש"כ אצל יוסף (וישב לז:ז) והנה קמה אלמתי וגם נצבה. ובפירוש היתור של וגם נצבה, שנצב"ה גם בגמטריא בהק"ם (ועם הכולל בגמטריא נחמן), שהוא השם שמתשמשין לעשות המלך, נראה לעניות דעתי שהוא מלשון נצב מלך (ע' למשל במלכים א:ב:מח), דהיינו שלא רק שקמה למלכות אלא הגיע לממשלה כזו שעוד יש לו ניצבים למלכות שלו בארצות אחרים. ולפי מה שפירשנו לעיל בענין הצורה של מלך ישראל י"ל באופן אחר קצת, דהינו שהמלך על ישראל צריך להיות בבחינת נצב מלך של מלך מלכי המלכים, באופן שהעם הם עבדים להש"י. וזה רק המלך האמיתי יכול לעשות, כמו שכל השקפות לרע חוץ מזו.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד בזה, כי לכאורה מובן שעיקר החירות הוא כח הבחירה, וכל מה שהאדם משועבד למהות של עולם הגשמי הרי כח הבחירה מוגבלת יותר, ועל אף שיש לו בחירה שלמה לבחור בטוב כמו שגילה רבינו, עם כל זה הרי הוא משועבד לנקודת בחירה שלו, בזמן מקום ונפש, ועל כן רק בעסק התורה יכול להשתחרר ולהשיג את החירות (אבות ו:ב). כי התורה היא אמיתית המציאות, מציאות הא”ס.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד בדיוק לשון חז"ל שצריכים עסק התורה ולא מספיק בלימוד גרידא, כי עסק הוא בחי' משא ומתן בחי' רצוא ושוב, שבאמת צריכים לראות את המציאות משני עבריה, ואין בני אדם עומדין על דברי תורה אלא אם כן נכשלים בהן (– שבת דף קכ), שזה המהות של סתרי תורה, וכמו שאמרו חז"ל על מאמר הכתוב (שמות לב:טו-טז) לחת כתבים משני עבריהם וכו' והלחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת אל תקרי חרות אלא חרות שאין לך בן חורין וכו' ע"ש, והרי שאופן החרות של הלוחות היה שהיה עובר בהאבן מעבר לעבר.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל המקראות ריש פרשת בשלח, שמזכיר כמה פעמים ענין של חזרה, ולא נחם ה' דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, (היינו שהיו צריכים דוקא את התורה ולא רק בחי' דרך ארץ, כי באמת דארך ארץ הוא הדרך לארץ ישראל, ולכן התורה הוצרך לפרש שעם כל זה היה אי אפשר), פן ינחם העם, ענין של חזרה, וישבו ויחנו, ויהפך לבב פרעה. כי עיקר הלימוד כבר למדו, ועכשיו היה נדרש הבקיאות בהלימוד, להיות בקי ברצוא ושוב (וע”ע בירושלמי מכות ב:ו שאלו לנבואה חוטא מה יעשה ויתכפר השיבה הנפש החוטאת תמות, שאלו לתורה וכו' יביא קרבן ויתכפר, שאלו להקב”ה וכו' יעשה תשובה ויתכפר, ואכמ”ל).

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

והשם יתברך צוה (יד:ב) דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת (וע"ש ברש"י שהיו שני אבנים) בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים. (פסוק ג) ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. ובפרש"י לפני בעל צפון, הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן שיאמרו קשה יראתן ועליו פירש איוב משגיא לגוים ויאבדם, עכ"ל. והנה לא מצאתי ביאור בחז"ל מהותו של עבודה זרה של בעל צפון, להבין מהות הנסיון לפרעה במה יחשב באיזה כח הוא רואה עדיין קיים (אכן הכלי יקר באמת עמד על זה וכתב שזה היה כח של עשירות, וכאילו בני ישראל היו לוקחים את ממון המצרים שלא כדין, וכיון שלענ"ד עדיין הדבר לא מובן, בחרתי לפרש בד"א בעזה"י, אכן שוב זכיתי להבין לשים שורש ליסוד דבריו בדברי ע”פ תורה כה כדלקמן בס”ד).

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד שכחו של בעל צפון הוא ממש כח נגד הבחירה, יעו' בהגהות לספר פרי עץ חיים (שער עולם העשיה סוף פרק ה, הגהה ז) על מה שאי' בויקרא רבה (פרשה ב) אמר הקב”ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין גוי בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהם קוראים מקרא זה “צפונה לפני ה'” אני זוכר עקידת יצחק בן אברהם, ז"ל כי צפנה גי' בחירה, שהיתה צפונה בידיעתו ית', שכשם שאותיות י"ה שהם או"א הם צפונות ומלובשת בזו"ן, בסוד ו"ה, כך הבחירה צפונה בידיעה. ובעקדת יצחק נאמר, עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, שאז נתאמת הידיעה ע"י הבחירה, לכן כל האומר וכו' ע"ש. [והרי שם בפרשת העקדה כל הנסיון היה גם כן בענין ההחזרה, אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, וחזרת ואמרת קח נא וכו' אסקתיה אחתיה (רש"י בראשית כב:ה)]. ובזה א"ש ענין פי החירת לבעל צפון, כי שניהם ענין אחד של כח נגד הבחירה, שקובעת הבחירה. וביותר אתי שפיר מה שפרעה היה לו מקום לטעות ולחשוב שכח זה קשה מכולם, כי פרעה ראה בעצמו כמה פעמים כבר שנוקח ממנו כח הבחירה, ושפיר תלה את זה בכח של בעל צפון. ובזה י"ל לשון הכתוב סגר עליהם המדבר, מדבר זה בחי' אדם המדבר (ב' עם צירי), והיינו כח הבחירה שיש רק להאדם המדבר, ובזה פרעה הבחין שנסגר להם הבחירה, והם נבכים בארץ, היינו ברצון. [ובענין הרצון שהוא אחד, והבחירה שהוא בחי' טהרה ממוצע וכו' עיין תורה נא].

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד דהנה בילקוט ראובני הביא מהמגלה עמוקות, בעל צפון חקוק עליו דמות צורת כלב רע גי' מרכבה טמאה ע"כ. ונראה שזה עיקר מרכבת הטמאה כאשר האדם מוותר על כח הבחירה, והאדם שמקרב לעשות עבירה מתאוה להיות נוקח, וכמו שמצינו בהלן בבית קברות שרוצה את השראה של טומאה עליו.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה ענין השמת הדם על המשקוף, כי המשקוף סוגרת את הדלת מסביב, ומשקוף לשון דפיקה כמו שפרש"י. כי סביב רשעים יתהלכון בחי' בכח ולא בבחירה, כי הם נדחפין כאילו בלי בחירה. ומבואר יותר בתורה כה שרבינו מפרש המאמר של סבי דבי אתונא, אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא, ואיתי בודיא ופשטוהו, ולא עיל לתרעא, ואמר לון איתו מרא וסתרי לפתח עם הכותל, ע"ש, וכבר העירו שלשון של רבינו לסתור הפתח עם הכ"ו תל, אינו לשון רש"י שכז"ל איתו מרא וסתרו – בנין הפתח והכתל עד שיכנס, ע"כ. ולכאו' מבואר מזה שהדלת והפתח יכול להיות לקדושה או לטומאה של לפתח חטאת רובץ, אכן הכותל עומד נגד הדמיון, ואו שהמדמה שוברת את הכותל והדלת, או שהכותל, שוברת את הדמיון. ונראה שזה הכותל, שהוא בחי' המשקוף שסביב הדלת, הוא מה שמוכרח בחיים, ובאמת אנו מצווים להתיחס להמצב שהשם יתברך שם אותנו בה. אלא שבני אדם מנסים להגביר דמיונות שוא והבל וכו' עד שנשארים כאילו מוכרחים לעשות העבירה (וע' ברש”י פרשת משפטים כא:ו שהדלת ומזוזה עדים שעבדי הם ולא עבדים לעבדים, ודו”ק). ומבואר שם שכח הכותל הוא ממש להיפוך, שאפילו כאשר העכו"ם, שהם בחי' דמיונות כי הם בחי' שדי"ן כידוע, לוחצים ועושקים את ממונו, שהם הגוונים דקדושה, נחשב לו כצדקה. ולכן כל השקפה לרע חוץ וכו' מהנאמר אצל צדקה כנ"ל, כי דייקא במקום שנראה השגחה של הכרח בלי בחירה, כאשר משלמים על זה, וכל שכן בנתינת צדקה ממש, מראים את הגוונים של קדושה, עשירות דקדשה, שהוא שורש הבחירה (שים לב שכל זה שייך לתורה רלד – בחי' דולר – לורד, גמטריא וכו'). כי שורש העשירות הצפונה, היא גם כן בחי' כותל, בחי' חומה כמבואר במ"א בלקוטי מוהר"ן, והחומה הזו הוא נסיון הכעס, והכעס העבודה זרה של אנוכיות, והוא ממש נגד ענוה (וכמבואר בריש אגרת הרמב"ן, שכפי שמטהרין מהכעס יכולין לזכות לענוה). וענוונותו של הש"י, זה שבחר לברוא כל היצור לגלות בפועל השגחתו, וענוותנותו ית' זה רצונו הא"ס (כמו שגילה רבינו בתורה ד), ורצון ה"י מתגלה בעולם ע"י צדקה כמבואר בתורה ד' תנינא, שהוא מראה שאין טבע בעולם אלא שהכל כרעותיה, ע”ש. ובאמת כל ענין העשירות הוא רק למראה עינים, כי מדמים וסומכים על הכסף, שבזה הכסף הוא יכול לקנות דברים ולעשות כרצונו, אכן זה עוד לא מוכרח כלל, וכמו שרואים הרבה פעמים שלא עוזר לבן אדם כל הכסף לעשות ולהשיג מה שרוצה. ואילו זה שאין לו שום כסף הרי הש”י יכול להזמין לו בקלות כל מה שהוא רוצה. אלא שהכסף הוא המצב ההכרחי שהאדם נמצא בו שמגלגלו בעולם הזה, ותיקונו אינו אלא צדקה. ואפילו בבחי' ונוגשיך צדקה. וזה בחי' שימת הדם על המשקוף במצרים, שאף שעשוקים היו במצרים, וכאילו מוכרחים בשעבודן בעבדות, אעפ"כ יש בחי' ונוגשיך צדקה, והיה הדם לאות לשבור הדמ"יון בחי' כ"ו-ת"ל. כי באמת ד"ם הוא בחי' שני צירי הדלת, ששני דלתות עושים ם' סתומה. דהיינו בהגברת הדמיון שוברים את הכותל שהם גבולות עולם שהש"י חקק ליתן לכל אחד חלקו, ובהגברת הדמיון האדם נעשה מרכבה לטומאה ח"ו, ובשעבוד מלכות גולה אישיותו, ונגרר כאילו בעל כרחו בהבלי עולם הזה ודמיונותיה. ואילו לעתיד יהיה תחיה להשפות של כל אחד, שזה תכלית גילוי אישיות מה שאי אפשר להבין בעולם הזה. וכל זה מבואר ביותר בתורה ו', ע"ש שרבה בר בר חנה שאל אית לי מניכו חלקא לעלמא דאתי, שזה הכל תלוי בענוה כנ"ל. וענו פירושו שפל וסבלן (רש"י במדבר יב:ג ענו) ככל המבואר בתורה שם, להפוך מדם של המקרה והדמיון של היצר הרע, לדום של חיות בחי' אהי"ה ע"ש הרבה השוויות לכאן ואכמ”ל.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל מה שארז"ל בהגדה של פסח וירד מצרימה (דברים כו) אנוס על פי הדיבור, שבחי' ירידה למצרים, הוא בחי' אנוס ואיבוד שליטה על הבחירה, וצריכים אז לשתוק, ככל המבואר בתורה ו', לסבל את הבזיון ולהצדיק דרכי השם, כי הכל להציל מהרע עין, עד שזוכין להיוד עליונה, ואז יושב על כסא דין, וגם את הגוי אשר יעבודו דן. וזה רואים גם אצל יהודה, שאחר שמכרו את יוסף למצרים (בראשית סוף פרק לז, ריש פרק לח) כתיב וירד יהודה, שפרש"י חז"ל שירד מאחיו, והוא בחי' וירד מצרימה ממש, כי שם כל הפרשה של הוצאת זרע לבטלה שעל תיקון זה ירדו בני ישראל למצרים כידוע, ואז היה פרשת תמר שאיתא במדרש ובאור החיים שהמלאך אנס את יהודה בזה. ויהודה הוצרך לשתוק הרבה, ואמר (פסוק כג) תקח לה בן נהיה לבוז, ובסוף עשה גם וידוי ואמר צדקה ממני, וחז"ל אמרו שהש"י אמר ממני, והוא ממש הכל מבואר בתורה ו', שצריכים לשחוט את היצר, ולהפוך מדם לדום בשתיקה ובושה, ועוד צריכים להתוודות על החטא, ואז זוכין להיו"ד עליונה, שהוא ממש בחי' מרכבה של הקדושה, שבחינה זו השי"ת ממש מדבר מתוך גרונו.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דברינו מובן ביותר ההמשך של תורה רלד, כי מקודם דיבר על ההבחנה בין מעשיהם של צדיקים ובין מעשיהם של רשעים, כי לפעמים באמת אין הבדל כלל, כי עיקר ההבדל היה רק שהצדיק עשה בבחירתו, דהיינו שסבל בתפלה [ונוגשיך צדקה, ונוגשיך היינו אלו שגרמו לך להתפלל, ולכן באמת נחשב לצדקה], והרשע עשה באי-בחירתו (כי נתן את עצמו להיות מרכבה לטמאה ח"ו).

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן איתא שפרעה הקריב קרבנות לבעל צפון – ובו חקוק כלב כנ”ל, והלוא מובא בתורה נ' מהזוהר הקדוש שכאשר בני ישראל היו מקיימין בעצמות, לכלב תשליכון אותו, זה היה קשה מאד להמצריים ע"ש. אלא שזה ממש הענין של יורד ומסטין עולה ומקטרג, כי פרעה היה מקריב את עצמו להיות מרכבה להטמאה בביטול הבחירה, ולכן היו מקבלים בחזרה לסבול הבושה שהכלבים שולטים בהעצמות, והם בעצמן היו צריכים לקבור העצמות מידי הכלבים, ועם כל זה לא נמנע עוד הפעם להקריב לבעל צפון.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

וי”ל שזה מה שהיה להם הים סוף לכח טומאה, ומה שבעל צפון היה דוקא על קצה הגבול של מצרים, וכתיב שפרעה הקריב, כי היום זה ידוע שבעלי תאווה מחפשים למלאות את תאוותיהם עוד יותר מלא וגדיש, ולכן מביאים את עצמן עד קצה וגבול וכו' וחוזרים חזרה, ואז שוב מגבירים עליהם את התאווה, מה שנקרא אדג'ינג. ובאמת מי שגובר עליו התאוות ומוציא את עצמו נופל, ומשתדל ככל היותר שעל כל פנים לא יחטא בפועל ממש. ועל אף שקשה הרהורי עבירה מעבירה, מהרהור הוא לא יצא ועבירה הוא לא רוצה, אז כמעט היו נראים ששניהם שווים, זה המצרי, שבא על רק עד הגבול והמצר של התאווה בכוונה, ובכוונה חוזר, וזה שהכל בעל כרחו שהיצר הרע שלט עליו וכפי יכולתו הוא מנסה להמלט. וזה בחי' הרהורי עבירה קשין מעבירה (יומא כט.), קשין כולל משמעות של להביא לידי, וכמו שמצינו הרבה בחז"ל למשה על דברים שקשים לשכחה, שהרהורים מוסרין את האדם להמ"ם של עבירה כנ"ל, שסוגר את עצמו לידי העבירה כאילו בא בעל כרחו כנ"ל. וזה מה שאמרו חז”ל שהיה קטרוג גדול על הים סוף, שהללו עובדי עבודה זרה והללו עע”ז, והיה קשה להבחין. ועם כל זה היה גלוי וידוע לפני השי”ת שעם ישראל הגיעו לזה במלחמת היצר, והמצריים הגיעו לזה בגרירת היצר, בחי' ופרעה הקריב, ודו”ק.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה א"ש מה שהתורה מודעת (בשלח יד:ח) ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה ופרש"י ויחזק ה' וכו' שהיה תולה אם לרדוף אם לאו, וחזק את לבו לרדוף. ביד רמה, בגבורה גבוהה ומפרוסמת, עכ"ל. כי השם יתברך לא סתם חזק לב פרעה ללקוח ממנו הבחירה, רק שהש"י נתן לו לתלות בבעל צפון, ופרעה בעצמו מסר בחירתו לבעל צפון, להיות מרכבה לטומאה, ואילו פרעה לא היה לו שום צד לרדוף אחרי בני ישראל לא היה בעל צפון מכריע אותו, כי אין ענינו רק בנקודת הבחירה שהאדם יתבטל ויהיה מסור להטומאה, כאילו בעל כרחו העבירו לעשות מעשיו (והיינו להעובדו, אבל על ידי זה יש לו כח ושליטה גמורה על אחרים, וכמו שפרעה תלה שעכבה יציאת בני ישראל). ולכן כתוב בתורה 'בני ישראל ובני ישראל' שני צדדי הבחירה (שני צדדי הו'), ואפילו מתחילה השם יתברך נתן מקום לפרעה לתלות שבני ישראל תחת המקרה וכמו שכתוב (שמות ג:יח) ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים וכו', והלשון תמוה כי נקרה הוא לשון עראי ולשון גנאי לשון טומאת קרי כלומר בקושי ובבזיון (רש"י במדבר כג:ד), ולכאו' לא היה זה אלא ליתן מקום לפרעה לטעות, ופרעה רדף אחר בני ישראל ברצונו להאמין שהם נבכים במדבר שאין להם בחירה כמשנ"ל, ואילו באמת בני ישראל יצאים ביד רמה, יד זה בחינת נבואה כמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן, בחי' וביד הנביאים אדמה, שהוא השראה חזקה של קדושה שגואלת התפילה (לקמ”ת תורה א:ח), אכן זוכין לה רק על ידי בחירה, ולכן בחירה ויד עם הכולל ר"ם, בחי' יד רמה, וזה בחי' הרמת ידים בתפלה. וזה מה שפרש"י בגבורה גבוהה, בחי' בחירה כידוע שורשה בגבורה, ומפורסמת, שהיה ברור שזה לא היה מצד ביטול הבחירה, כי 'תפלה הוא בחי' נסים שהוא שאין דרך טבע', וזה גופא הוא שבירת ע"ז של בעל צפון, שעיקר העבודה זרה הזו אינה אלא שצפון בלב האדם בנקודת הבחירה שלו לאמר שהוא היה מוכרח למלאות תאוותו, וכאן נתפרסם להיפוך שתמיד יש כח הבחירה ואדרבה העומד בנסיון מקבל עוד תוספת יד של קדושה. ויתכן שבאמת עיקר הע"ז של בעל צפון לא היה אלא צפון בלב פרעה, והמקום בעל צפון זה רק קצה גבול של פרעה אשר משם מתרכז ומתחזק כח הטומאה להיות ליד לכל התופסה, וכמו שפירשנו למעלה, ולכן הריסת הע"ז היה במכה זו שכתוב בה ואכבדה בפרעה, שעיקר הכבוד של השם יתברך על ידי בעל הבחירה כידוע. ולכן דייקא בתוך הים סוף ממש, ומצרים נסים לקראתו (בשילח יד:כז) כי תמיד היו רודפים אחר מלאות תאותם עד הגבול, כדי להגיע להים סוף, שטיפת התאווה שכאילו מכרעת את הבחירה, והפעם בעל כרחם נסו להריסה סופית. וזה מה ששיבח יתרו (יח:יא), עתה ידעתי וכו' כי בדבר אשר זדו עליהם, דהיינו שהזדון שלהם היה להביא את עצמן לקצה הגבול ולמסור את עצמן להיות מרכבה לטומאה, הגיע עליהם, שהכריח אותם לקראת עונשם, ולכן סוס ורכבו רמה בים (בשלח טו:א), ופרש"י ז"ל שניהם קשורים זה בזה, והמים מעלין אותם לרום ומורידין אותם לעומק ואינן נפרדין, עכ"ל. כי סוס בחי' המרכבה להרוכב, ואילו כאן המצריים בעצמן עשו את עצמן מרכבה לטומאה, ועל כן קבלו עונשן קשורים לסוסיהן.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ בשיר השירים (א:ט) לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, כי ממש היו בבחינת מרכבה לטומאה, וסו"ס בגמטריא אדנ"י באחוריים מאחורי ז"א (כן מפורש בס' בית חכמה לשיר השירים שם), כי באמת המצריים בעצמם היו המרכבה לטומאה, עוד יותר מסוסיהם. וכלל ישראל נדמו רק לשצף של הסוס שמוביל הטומאה, ולא כהמצריים שממש גרו על עצמם היצה”ר עד בלי גבול. ולכן דימית רעיתי, יש בזה ריעות ואהבה גדולה, שעם ישראל לא ירדו למצב המצריים, אלא זכו לקיים דום לה', לשתוק ולסבול חרפות הטומאה שהיה עובר עליהם בשצף קצף.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן דייקא בתוך הים סוף, מים בלא סוף, השם יתברך עשה לבני ישראל מחיצות, והמים היה להם חומה, שזה ממש בחי' עלמא דאתי, כמו שרבינו מגלה בתורה כא, שאפילו בתוך ידיעת האין סוף, כל אחד יש לו מקום פרטי בגדר ידיעתו בחי' כמים לים מכסים. ולכן בנ"י שהיו אנוסים בהמצרים של התאוות זכו לקריעת הים סוף, ומצאו לעצמן גאולה בשורש נשמתם, ולכן הים סוף נקרע לי"ב שבטים, כי זה היה נקודה עיקרי בנס, שכל אחד יאיר שורשו להשתלט על המצרים שהיו גוברים עליהם, ואילו המצריים שהיו מזידים בזה כנ"ל, נסו לקראתם, וטבעו בים כנ"ל.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן בשירת הים אמרו מקדש אדנ"י כוננו ידיך, כונן בסוד אדנ"י בריבוע, וע' בכוונות לתיקון לאה, על הפסוק לב טהור ברא 'לי אלקים' (126) ורוח נכו"ן חדש בקרבי. והרי שבית המקדש שהוא מרכבה לקדושה הוא כונ"ן בסוד ריבוע דשם אדנ"י, והוא ענין של טהרת הלב. וזה לעומת זה, שמצרים היו מרכבה לטומאה כנ"ל. אכן זה היה בסוד שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפ"ת הים, אבל לעתיד לבוא נזכה בעזה"י להשיר חדש, בחי' זכר, שיר של חסד, בחי' (דברים לג:כו) אין כאל ישרון – ר”ת בגמטריא ע”ה – לב, רכב שמים בעזרך – ר”ת בשר, ובגאותו שחקים (ובפסוק כז – מענה אלה”י קדם, שזה חוזר על בחי' אדנ”י בריבוע כידוע מהיחוד של ליל שבת). נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז א"ש מה דאיתא בזוה"ק עה"פ ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בנ"י ויסעו (ועמש"כ בזה בתורה ל:ז), אלי, בעתיקא תליא כלא, כי מבואר בהגה"ה הנ"ל בפרי עץ חיים, שהבחירה צפונה כמו או"א בזו"נ, והרי פרעה היה מקריב את עצמו לבעל צפון, והיה מכריח את הבחירה עד צפון לבו, ובקדושה זה היא אמור להיות בכח של או"א כנ"ל, אכן בטומאה נחית מדרגה, והרי זה ארך אנפין דטומאה, וכמו שרבינו כותב בתורה רמב, שקשה מאד להמלט מטמאה זו, שכל צד שפונה הרי היא לפניו ר"ל ע"ש, אז ע"כ הצלת בני ישראל היה צריך לבוא מעתיקא דקדושה. וא"ש מה שכתוב רש"י ז"ל דבר אל בני ישראל ויסעו אין להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם הים, ע"כ. כי אמונה היא בחי' צדקה, ומבואר בתורה רמב שם שצדקה דייקא מסוגלת להנצל מהמות של האריך אנפין דקליפה.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שארז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, חירות זה תפלה, תפלה לאל חי, שהוא בלי סוף, בחי' עדן עין לא ראתה, והתורה בחי' נהר היוצא מעדן (כמבואר בתורה ח:ז), בן חורין זה שעוסק בתורה שיוצא מהתפלה. ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כב) שעמידה זו היא תפלה, שהעסק בתורה יכול להפיל את האדם לכשלון, פעם אחר פעם, והעיקר שיקח את עצמו לצעוק להשם בתפלה. ובמצרים עוד לא קבלו את התורה, ועל כן הנסיון היה רק במיצרים כנ”ל, עד קצה הגבול, אבל אחר קבלת התורה יש כח לעמוד אפילו בנ' שערי טומאה, דהיינו בתלית הנפילה תחת שטיפת הזוהמא ר”ל. ודרך זה כן יפה ויאות אפילו כביכול בהנהגת הש"י, שהש"י גילה את עצמו למשה רבינו מתפלל מעוטף בטלית. כי עיקר חיות ומהות האמת של האלהות אינו אלא התבטלות לרצון אין סוף, דהיינו להיות יותר ויותר סבלן וענו. וכל מקום שרואים ענוונתו שם רואים גדולתו, והוא מלכותו יתברך.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רלז

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

ואז היו משיחים לפניו מענין רחש המגיע לו. ענה ואמר: בודאי מגיע לי רחש, ש'רים ר'דפוני ח'נם: ע"כ. והנה האותיות הנשארות חוץ מהר"ת רחש, הם עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד הרי בתהלים (מה:ב) כתיב רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך – אז שוב רואים שהרח"ש שייך להמלך – מאן מלכי רבינו נחמן.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מחבר נ נח, שרח"ש ראשי תיבות: ראש השנה, חנוכה, שבועות, השלושה פעמים שהחסידים היו באים לרבינו (וע' בחיי מוהר"ן נסיעתו לארץ ישראל רסג ז"ל פעם אחת ביום הושענא רבא אמר בפני העולם ומה אעשה ששני רוצחים עומדים עלי ואומרים אף על פי כן שאני מנהיג (שקורין גיטר יוד) והראה בידו על רבי יודל ורבי שמואל אייזיק בעת שאמר שני רוצחים, הינו שעליהם היה נתכון מחמת שהם היו כרוכים אחריו מאד. ומי יזכה להבין פרוש דברים אלו כי האנשים הנ"ל היו יקרים בעיניו מאד מגדולי מקרביו, עכ"ל).

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

והחבר הוסיף לציין, מה שנדפס בהרבה סידורים בפיטום הקטורת לכוון בהסופי תיבות של "ממלח טהור קדש" להשם רח"ש והוא שם קדוש המסוגל לשמירה, והרי הר"ת הם בגמטריא נחמן עם הכולל, וענין המלים הם גם כן שייכים להצדיק שהוא ברית מלח.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רמא

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בתפילת שמונה עשרה בברכה ולמלשינים.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רמב

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש בחינת אריך אנפין בקלפה ע"ש כל דה"ק. ומצויין לע' בעץ חיים שער הקליפות פ"ג (היכל ז' היכל אבי"ע שער מ"ח – ע"ש ד"ה והנה נתבאר ענין תוספת התיקון שנעשה בקליפה דאצילות, כי אע"פ שיש שם ה' פרצופים בקלי' דאצילות, אעפ"כ הג"ר דקליפות דאצילות, והם א"א ואו"א דקלי', נשארו בלי תיקון, רק כבתחלה ע"כ. ושם להלן ד"ה והנה הקלי' דאצילות, רצתה להדמות כקוף בפני אדם, ולהתתקן כולו אף בא"א (כדוגמת דאצילות ורצתה לעלות עד שם בא"א) דיליה, ולהמשיך משם בחי' שערות, כמו שהם בקדושה. ואל זה הסוד רמוז בפ' אם תגביה כנשר כו', להמשיך אותן שערות מא"א שלך, משם אורידך נאם ה', כי אם ח"ו יעלה אותו התיקונים באצילות הטמא, גם בא"א ואו"א דיליה, היה נחרב העולם. וע"כ משם אורידך נאם ה', עכ"ל).

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום (דף שמה ד"ה ונחזור לענין) ז"ל: כי ר״ח מדרגות נמצאים בגבורה, וסודם ממש עשתי עשר — ע׳ שתי עשרה. והנה בתחלה כך היו מתפשטים המדרגות, בסוד שתי עשרה, י״ב צירופי הוי״ה כנ״ל. ובהתחבר להם הע׳ מיד מתעלמת בחינת הא״א משם, והיינו כי בעמדה להוציא הס״א תעלים הא׳׳א בחינת דוכרא שבו שהוא כתרא. ולכן נקראת הס״א: מלכותא בלי תגא (סנהדרין קה), שהיא חוצפא. ואז יוצאין הפרצופין דס׳׳א ונעשין י״א, בסוד העשתי עשר כנ׳׳ל. והוא כי כמו שהא״א מסתלק בזמן הוצאת הס״א, כך נשארת הס״א בלי א״א דכורא, כתרא. והאמת כח בחינת הא׳׳א הזה נשאר בזאת הע׳ ולא נחשב להשלים מנינם, ולכן נחשבין הם י״א לבד. וזהו ממש: כל המוסיף גורע, כי בהוסיף הע׳ על שתי עשרה, נחסר מנין האורות ונשארו י׳׳א, ולכן אינו מוציא כי אם י״א. והנה אף על פי שנראה בס׳׳א המדריגות בשלימות, באמת חסר מהם בחינה זאת של כתרא. ועוד יש פה סוד נעלם שאסור להתעסק בו ולכן אניחנו. עכ"ל. וע"ש (עמוד רנג) ז"ל והנה הכתר של הס"א הוא ממותק הרבה, ואם היה מתגלה עליהם, אז היה בהם גם כן אימה רבה. אך זה הכתר אינו מתגלה עליהם, ולכן המה נשארים עזי פנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר פתחי חכמה ודעת לרמח"ל (שערי רמח"ל אות קטו שכז"ל אך צריך שתדע שיש שתי בחינות לס"א: אחת ' בחינתה הראשונה, מה שהיא צריכה להיות בהמשך הבריאה, ואחת ' מה שהיא מתחזקת ע"י עבירות וכו' עד שנתגברו הז"ת של אצילות לעשות בסוד ב' פרצופים דזו"נ. ונתפשטו הדברים בשאר העולמות של הס"א ביותר התפשטות. כי בבריאה נמצאו גם אבא ואימא, וביצירה גם א"א, ובעשייה גם בחינה אחת נגד עתיק. וכל זה בכל ד' קליפות, כי כבר שמעת שחילוקי הפנימיות עושה בהם חילוקים אלה, עכ"ל.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רמג

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בימי התלאות.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד, וזה בחינות כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים (ידים פרק ג) וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במאמרי הרמ"ע, מאמר מאה קשיטה פרק לט ז"ל והנה הנשר לא יאות בשום פנים לומר עליו שהוא טמא הואיל ויש דוגמתו במרכבה של מעלה הוא השרש לכל העופות הטמא והטהור, כי השרש עצמו לעולם טהור, והיות לו לנשר כל סימני טומאה ראיה גמורה שהוא טהור. ודומה לו בטומאת צרעת כלו הפך לבן טהור הוא (ויקרא יג:יג), כי אין שום טומאה ודבר רע בעולם בלא נהורא דקיק, ובמקום שאין מכירים שום סימן של טהרה היא הראיה שבטלה טומאתו, ועוד אין בשרשים טומאה כלל וכו' עכ"ל, וכן לענין אריה.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רמה

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת פסחים דף פז-ח, ובראש השנה דף כד:

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים, ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר, כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים, וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים, והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד – אשרי חלקו, עכ"ל.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בליקוטי מוהר"ן ס:א דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד וכו' ע"ש

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין חיי מוהר"ן אות תקצ"ד (והובאו שם גם באות שפט) ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים. ואז באר לי הענין קצת ואמר לי, כי התורות שלו הם כמו מי שנכנס לפלטין שיש בו היכלות וחדרים ואכסראות ופשפשין נאים נפלאים ונוראים נאים מאד, ועילות על גי עליות שונות בדרכי חדושים נוראים, ותכף כשנכנסין בחדר אחד ומתחילין להסתכל בו ולהתפלא על נפלאות החדושים אשר בו, בתוך כך רואין שנפתח לו פתח נפלא לחדר אחר, וכן מחדר זה לחדר עוד וכו' וכו' אבל אף על פי כן עדין לא יהיה שלך, רק כמו שמטיל בשל אחרים, אבל אני רוצה שיהיה שלך לגמרי, וגם זה יהיה. אתה חושב עבור המעשים טובים שלך (-עיין לקמן נרחיב על זה בעה"י), רק בשביל שאני רוצה כך, עכ"ל.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

השוה זה למש"כ בחיי מוהר"ן אות תכ ז"ל שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה, ושם יש היכלות וחדרים, והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד, ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר ויותר, אשרי הנכנס ומטיל שם, עכ"ל.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בריש ספר המידות, ערך אמת, אות א', ז"ל מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות, עכ"ל.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בחיי מוהר"ן אות תקצ"ד רבינו אמר, אתה חושב בשביל המעשים טובים שלך, יכולים לפרש ששמירה משקר הוא נכלל במעשים טובים. וע"ע בהקדמה כללי לספר ליקוטי נ נח, שאף על פי שחז"ל שהתלמוד מביא לידי מעשה, ולא להיפוך, עכ"ז מצינו כמה וכמה פעמים שעיקר השגה וקנין תורה תלוי דוקא במעשה. ועל כל פנים קצת קשה, למה רבי נתן לא היה יכול לזכות ליכנס לחדרי תורה בזכות שמירת האמת, עד שרבינו קבע שזה יהיה רק בשביל שהוא רוצה. ובפשטות היינו אומרים שמה שרבינו גילה בריש ספר המידות שיכולים לזכות לזה לטיל בהיכלות, אינו דבר קל להשיג, והוא כל כך קשה עד שאפילו צדיק כמו רבי נתן מן הסתם לא ישיגנו. וקצת דחוק, כי רבינו כתב שם, מי שרוצה, מה שזה באמת דבר הניתן להשיג לכל מי שרוצה.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

בדרך שכל –

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

בספר המידות הנ"ל רבינו כתב ז"ל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ע"כ. וכן בחיי מוהר"ן תקצד, רבינו אמר ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל ותלך ותטיל וכו' ע"כ. הרי שהכל הולך דרך השכל. וצ"ע לענין מה שרבינו גילה בחיי מוהר"ן אות תכ, שיש באמונה היכלות וחדרים, ויש לטיל וכו'. האם גם זה דרך השכל, כי רבינו ביאר שאמונה מתחלת למעלה מעבר לשכל. ורבינו גם כן גילה שאמונה זה בבחי' המדמה, ובבחי' נבואה (ונבואה ושכל הם שני ענינים נפרדים. ועמש"כ בתורה ל:ב ששם רבינו כתב שצריכים הצדיק הגדול כדי לזכות לשכל העליון, ואילו בתנינא ח' צריכים הצדיק הגדול כדי לברר הדמיון והאמונה כדי לזכות לנבואה).

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדייק בספר המידות הנ"ל, מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך וכו', שזוכה לכל הטיול הנאמר שם דרך דביקותו בהשם יתברך, ולא הזכיר את התורה הקדושה, וסתם דביקות לכאורה הוא באמונה ובטחון, וא"כ הרי הוא מאותו פרשה של חיי מוהר"ן אות תכ, וכתוב בו בספר המידות שהוא בעיני השכל, ודו"ק.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן בתורות מכתב יד, כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו, ז"ל והמחלוקת של היצר שבלב האדם הן הן הכפירות שמטיל על האדם ומונע מן האדם שבילי אמונה ומחשיך את שכלו מלהבין תשובות על הכפירות, ועצה ע"ז ללמוד פוסקים ועי"ז ישלים מחלוקת היצר שבלב ששרשו מהתורה כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

שצריך לזהר מאד לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעמת זה עשה אלקים, ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה, אף על פי כן וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בנתיב מצותיך, אמונה - שביל ג', אות כו, שכתב מה ששמע מדוד הוא הר' צבי הירש זידיטשוב בזה"ל אייזק בני חביבי הידעת בעת היות בן ארבעים שנה הייתי מתיירא ובוכה לפני המקום ב"ה שאפשר אני מקליפות טעות נגה, ע"כ. וכז"ל ונתכרכמו פניי מאוד ולא נתרה בי נשמה ואמר לי בני חביבי למה נזדעזעת כל כך, העוד היום בכל רגע אני מתיירא שלא אהיה מקליפות טעות נגע כי היא קליפה קשה ויש הרבה שנשארו שם והם בעיניהם גדולי ישראל ומושכין כמה נפשות לדרכים משונים ורעים וכו' ע"ש. וכן עיין שם שביל ה' אות ב' מה ששמע מהר' אברהם יהושע העשיל זצ"ל כמה מדרגות וכו' ועכ"ז אמר ידעתי גם ידעתי שעדיין אני רחווק מאוד מהש"י ולא עוד אפשר מטעין אותי כי יש שמטעין אותו אם כוונתו לשקר ולרמאות חלילה מטעין אותו בדברים כאלו עד שנשאר בחיצונית ונעשה חכם להרע שד יהודי וזה השוטה שרודף להשיג גדולות ונפלאות לכבוד עצמו נשאר בעל מופת של דיוני כמו שהיה בזמן מרן הקדוש שאחד סיגף עצמו להשיג רוה"ק ואמר מרן שבעולם התמורות משחקין ממנו היינו שמוסרין לו מדריגות ומטעין אותו, ולולא מרן הקדוש רבינו הריב"ש זצ"ל עזרו הי' נאבד משני עולמות ומיראה זה פירש עצמו לגמרי מכל עניני עוה"ז וישב ולמד בהתמדה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רמו

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות כמו שכתוב ויגבה לבו וכו' – עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא קכה.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

'לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות וכו' כי כשצריך לבוא להשגה ולעלות לאיזה מדרגה, אזי צריך לשכח את חכמתו שמקדם'. יש לעיין הרי יש כמה דברים שקשה לשכחה (ע' הוריות יג:) ולמה יסתכן בגדלות. וי"ל שעכ"פ העסק לשכוח הוא גופא גדלות, ואולי כל הדברים שקשה לשכחה יש להם משום גדלות, כמו למשל אכילת זיתים, שהזית צריכים לכתוש אותו להשפילו כדי לעשותו שמן.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רמז

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שתיקו וקינות יחזרו לתיקון, יש להעיר ש'תיקון' עם ה' אותיות, בגמטריא תקע"א, השנה שרבינו הקדוש נפטר והרים את כל התיקון.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

בש"ס של הגמרא תלמוד בבלי כתבו תיקו, ובתלמוד ירושלמי השתמשו בלשון "תיבעי" (גמרא ורש"י סוף פרק ראשון של מסכת תמורה – יג:). תיבעי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רנ

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ תורה טו:א.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

בענין של יסורי חנניה מישאל ועזריה, עיין שיחות הר"ן מט. ועמש"כ בחיי מוהר"ן קצז, שמה שיודע שהוא רצון השם בנקל לעמוד בו אפילו נגד כל היסורים שבעולם.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

כל היסורין אינם רק מחסרון דעת וכו'. ע' מה שהבאתי מרמד"ו בענין זה לקמן על תורה תנינא קכג.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשח מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד עכ"ל.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת מועד קטן דף כח:-כט. א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף כציפורי בפי הוושט (-כחבל שיש בו קשר ויוצא בקושי מן התורן, המיוחס לרש"י) רבי יוחנן אמר כפטורי (-שקושרין שתי ספינות ביחד, המיוחס לרש"י) בפי הוושט. ועיין מש"כ שם לעיל בעמוד כח: בענין מיתת צדיקים.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר פנות המרכבה לרמח"ל, פנה רביעית (גנזי רמח"ל עמ' שלא) שכז"ל ולבוש הנשמות הול לפי הגוף וכו' וגם אם לא היה חוטא אדם, היה צריך התפשטות זה, אלא שהיה בדרך יותר מתוק, בלא צער כלל. ולפי שהגוף הוא עפר, גורם עכירות ללבוש הנשמה. וצריך שאיזה צער יעבור על הנשמות גם כן, כדי לפשטן מן הלבוש הזה שלהם. וזה סוד יום הדין הגדול וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

"רק כשהם חוטאים חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע, כמו העכו"ם שהם תחת המזל והטבע, ואזי יש להם גלות וצער חס ושלום, ועקר הצער והגלות שלהם הוא רק וכו'" ע"ש. וכעין זה מצאתי ברמח"ל.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין במדרש הנעלם, בזוהר הקדוש (ספר בראשית קיח:) רבי יוחנן אמר לא חזינן מאן דפריש האי מלה כדוד מלכא דאמר (תהלים קד) תסתיר פניך יבהלון וגו', מכאן שאין הקב"ה עושה רעה לשום אדם, אלא כשאינו משגיח בו הוא כלה מאליו ע"ש. ולכאורה לפי מה שגילה רבינו הקדוש, אין זה מן המכרח שבהסתרת פניו יהיה כלה מאליו, אלא שנמסר תחת הנהגת המזל. ואולי סופו של הדבר של מצב של הסתרת פנים יגיע לכליון רחמנא ליצלן, ובפרט לאיש ישראל שזקוק להשגחת השם דייקא.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רנא

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

שצדקה נמשכת לאמת. כי צדקה הוא בחי' אמת, כי אמת הוא אחד וכו' והשינוי הוא רק אצל המקבלים וכו' וזה בחי' שמש וכו'.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שאמת אינו סתם מציאות הדברים בבחי' נוקבא, אלא שהאמת פועל אמיתתו ומחסך את הכל ומעמיד הכל לאחד.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

גם על פי המבואר כאן יכולים לפרש את הפסוק (ישעיה כט:כב) יעקב אשר פדה את אברהם, כי אברהם זה בחי' צדקה, והצדקה נמשכת עצמה להאמת בחי' יעקב.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן הזוהר שרבינו מביא כמה פעמים שהיינו צדק היינו אמונה אלא כד אתחבר באמת נתהוה אמונה. כי נלע"ד שצדק גם יש לו משמעות למשפט, והמשמעות הכללי הוא להיות טוב, שהכל יצדק ויצטדק, ובשביל זה גם משמעו משפט וגם בכלל להיות טוב, וטוב מקורו ממקור הטוב הא"ס ב"ה. אכן כיון שזה טובה כללי עדיין אינה מכוון, ולכן כד נתחבר באמת שהוא הכח של אחד, אז מגיע לאמונה באחד.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ באברהם אבינו (בראשית טו:ו) והאמן בה' ויחשבה לו צדקה, שהצדקה נמשכת אחר האמת והאמונה.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה שאף שצדקה ואמת דומים בזה ששניהם מקור אחד של השפעה כמש"כ רבינו, אבל אמת הוא דבר פנימי שתמיד מנצחת, אע"פ שאנשים יכולים לטעות מחמת האמת, אבל האמת עצמו מנצחת, כי האמת הוא דבר פנימי וקיים לעד, והטעות של אנשים זה בגלל איזה שקר שהיה להם, משא"כ הצדקה יכול להיות לגמרי מעוקם, משני הצדדים, גם יכולים ליתן בשקר ורמאות וגם מצד המקבל הצדקה יכול להיות קלקול. ולכן הצדקה, שהיא לא סתם צדק, אלא צדקה, הצדקה נמשכת אחר האמת.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ קוב"ה ואורייתא וישראל כולא חד, כי הש"י אמת, ותורתו אמת, וישראל אמת, וכיון שכולם אמת, הכל אחד, עכ"ל. עמש"כ בערך מסורה בברסלב אות ח.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רנב

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בתורה קצג.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רנו

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

שם אתה מסוגל על הים וכו' ע' בחיי מוהר"ן אות קלו, ועמש"כ בפרשת ואתחנן (ה:כח) עה"פ ואתה פה, ובתהלים (פט) על הפסוק בשוא גליו אתה תשבחם.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רנט

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ טו:א.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רס

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם דהינו שיש אחד שהוא מפרסם ואינו מפרסם, דהינו שהוא מפרסם בפי כל והכל מדברים ממנו ואף על פי כן אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל וכו' וכו' אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו שמוסר את נפשו על קדוש השם, דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחנית נפש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קדוש השם – שמו של השם יתברך, על ידי מסירת שמו של הצדיק.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לענין זה בסוף התורה (וזאת לד:ה) וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה', וימת שם – בחינת אבידת ומסירת שמו של משה.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רסב

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

דע שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות וכו' והכל באים לשתות מאלו הנהרות, על כן מי שרוצה לחדש חידושין דאורייתא שיש בהן ממש, הוא צריך לבכות מקודם וכו' וכו' בבחינת 'ושקוי בבכי מסכתי' ע"ש.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חיי מוהר"ן לא ז"ל אמר אז על עצמו שבכל עת שהוא מחדש חדושי תורה הוא בוכה מקדם. גם אז בעת ההיא ראינו בעינינו ענין זה, כי באותה העת וכו' וביום חמישי שלפניו בכה לפניו, ואחר כך ביום שבת שלאחריו אמר הענין הנ"ל על פסוק ושקוי בבכי מסכתי. ויש בענין זה הרבה לספר כי כל זה היה בסמוך אחר פטירת בנו שלמה אפרים ז"ל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ במסכת נדרים פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עונג שבת (פ' דברים, ר' אפרימל ז"ל) שכז"ל ועתה בעזרת השם יתברך באתי לשמחך בדברי תורה המשמח לב, הנה העיר ה' את רוחי בדברי החידושין אשר גילה לנו רבינו ז"ל וכו' (הנ"ל), גם בספר המידות, אות חידושין דאורייתא (ב:ז), וזה לשונו הקדוש: מחדשי אורייתא צריכים ללמוד קודם החידושים פוסקים, וגם אחר כך וכו' (עכ"ל), וי"ל דדברי קדשו ז"ל נאמרו רק באותן חידושין שמחדש אדם מעצמו, אבל החידושין שאדם מחדש ויסודתם בהררי קודש, שבנויים ביסודות חזקים מבני עליה, ובפרט שהיסודות על דברי רבינו ז"ל – אין שום חשש עליהם שלא יגע בהם זר, כי היסודות הם עיקר הבניין, ואחריהם נבנה כל הבניין, על כן יש לסמוך על דברי רבינו ז"ל שעליהם בניין כל החידושים בעזרת השם יתברך שיהיה לנכון, עכ"ל.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בספר המידות שם, שלפי דבריו יוצא נפקא מינה גם לענין צדקה, שהנותן צדקה לעניני רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן לא יצטרך ללמוד פוסקים קודם.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

היום ראיתי שני זבובים מוצצים מדמעה שהיתה בדף של תיקון חצות.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רסג – דע שחלי הקדחת ר"ל בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה עיין שם, כן מבואר במסכת גיטין דף ע, הבאתי בשיחות הר"ן קמג עיין שם.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רסה

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

טעם שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך, כי אז נתגלה אור האחדות שלהם ושוב נעלם עד החפה שזה בחי' החיות רצוא ושוב ע"ש. עמש"כ בשיחות הר"ן אות נח, בענין חידושי תורה שזורחים לאדם ומיד פורחים ממנו וצריכים להשיגם שנית.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רסו

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינת שבועות כי שבועות וסכות הם אחד, כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה, כמש"כ (משלי א) ואל תטש תורת אמך, בחי': אם לבינה, שהוא בחינת סכה כנ"ל, ועל כן תכף אחר סכות הוא שמחת תורה, כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה, נמצא על ידי שנכנסו בסכה נעשים בעצם בבחינות התורה, כי משם יצאת התורה כנ"ל, ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית, הינו בית דבראשית, בחינות (בראשית לג) ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית, כנ"ל, וזהו בחינת סיון, שאז הוא זמן מתן תורה, ראשי תבות, ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית וכו' כנ"ל [לב ר"ת לו בית, לב זו התורה כי בית מבראשית, ל' מלעיני כל ישראל, היינו כל ל התורה, זה מצאתי מכת"י ז"ל], עכ"ל.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

הילולא של הרמח"ל ביום א"ם לעומר, בכ"ו אייר, ג' ימים לפני ראש חודש סיון. סכותה (אע"פ שבפסוק כתיב חסר ו') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויבן לו בית, בית ע"ה בגמטריא משה חיים.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפרשת במדבר (א:מא) פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות, הרי א"ם, ומיד אחריו (א:מג) פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות. ג"ן פרשיות שבתורה.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רסט

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

מדירת הצדיק נכר מעשה הדור, עמש"כ בס"ד בננח בדף מסכת סוכה דף ד. בענין איצטבא שמכשיר כל הסוכה מדין פסל היוצא.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

מדירת הצדיק ניכר מעשה הדור, עיין שם ועיין ספר המדות ערך צדיק אות כ' אל יקשה לך למה להם לצדיקים להנות וכו' ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקב"ה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בפירוש ר' משה דוד וואלי על ספר נחמיה (ב:ח) כאשר נחמיה לקח מהמלך עצים לבנות חומות ירושלים ובית המקדש וגם לביתו, וכז"ל ולבית אשר אבא אליו, זהו בית אשר יבנה לצורך דירתו, שיעשהו בנין מכובד כפי גדולתו, לכבודן של ישראל, שלא יבזום הגוים לומר ראו הראש שלהם כמה הוא גרוע ונבזה, שאין לו אפילו בית לדור בו כפי כבודו. וזה היה גם כן כבודו של מלך שמינהו להיות ראש על ישראל וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רעא

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה כמבואר בכמה מקומות (עיין תורה קמז, כב, ל, שיחות רלב, חיי יז). ונראה שלפיכך בברסלב לא העריצו כל כך את האגרת הרמב"ן, אע"פ שחשובה מאד ובדוקה בהטחתה להשיג רוח הקודש, כמובא מר' חיים ויטל בריש שער ד' של שערי קדשה, כיון שהיום מאד מאד צריכים עזות דקדשה ואינה נזכר בהאגרת (הגם שזה עצמו – לקיים דברי האגרת, דורשת המון עזות דקדשה), רק ענוה בכלל, והיום צריכים להראות שחלק מענוה אמיתית הוא זה להיות חזקים מאד בעזות דקדשה.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקומות לענין ענוה פסולה, מצאתי במקרה בקונטרס לב שומע על פרשת שלח – מיוסד על ענין ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם, ובמדרש רבה שם, שפת אמת וליקוטי הרי"ם שם, מנורת זהב פר' בשלח בשם ר' זושא, תורת אבות פ' תצוה מר' משה מקוברין, צדקת הצדיק אות קנד – כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו וכו' – לקח את זה ישר מרבינו, תולדות יעקב יוסף פ' עקב ד"ה ואחר הצעה, שם משמואל פ' יתרו תרעה ד"ה נראה לפרש, ספר שערי העבודה – שיש אומרים שהוא מרבינו יונה ז"ל הפתח הראשון הוא: שידע האיש העובד ערך עצמו, ויכיר מעלתו ומעלת אבותיו, וגדולתם וחשיבותם וחבתם אצל הבורא יתברך. וישתדל ויתחזק תמיד להמיד עצמו במעלה ההיא, ולהתנהג בה תמיד. בכל יום ויום יוסיף אומץ לקנות מעלות ומדות אשר יתקרב בהם לבוראו וידבק אליו. ואם היה ראשיתו מצער, אחריתו ישגא מאד וכו' וכו' ויצא לו מזה כי כאשר יתאוה תאוה, ויעלה בלבבו גאוה לעשות דבר שאינו הגון, יבוש מעצמו ויבוש מאבותיו. וישיב לנפשו ויאמר: אדם גדול וחשוב כמוני היום, שיש בי כמה מעלות טובות רמות ונשאות, ושאני בן גדולים בן מלכי קדם, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים (-לשון של יוסף הצדיק) ולאבותי כל הימים. ואם חלילה וחס לא יכיר מעלתו ומעלת אבותיו, נקל יהיה בעיניו ללכת בדרכיו הפריצים. להגלות נגלות כאחד הנבלים למלאת תאותו בחיקו, כאשר אמר אמר המשל, כל מי שאינו מתבייש מנפשו מאין לנפשו ערך בעיניו. על כן האיש העובד ישתדל תמיד להשיג ערכו וערך הצדיקים והחסידים ומעלתם חשיבותם וחבתם לפני השם ית' ודבקותם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רעב

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה) זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

בפסחים דף נו מבואר שאנשי יריחו ממש בחרו בדרך זה באמרם היום על לבבך בלי הפסק, ולא מיחו בם, ע"ש.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רעג

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך בית הכסא, שמותר לכנס לישרותים עם כיפה של נ נח כי זה בחי' בנים של הצדיקים שאינם מתלבשים בעולם הזה.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחינות בני משה, שכתוב בהם 'ובני רחביה רבו למלעה', ודרשו חז"ל (ברכות ז) למעלה מששים רבוא, כי הם לא היו נחשבים בכלל הששים רבוא כי הם היו למעלה מהם כנ"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין אם בכלל זה נדב ואביהו בני אהרן, שמשה רבינו אמר שהם גדולים ממנו (רש"י ויקרא י:ג). והם גם כן נחשבים בני משה (רש"י במדבר ג:א – ואלה תולדת אהרן ומשה, ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה, מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, עכ"ל). ולכאורה בני משה היו מיוחדים לעילא לגמרי, כי הם לא היו אפילו בסדר המשנה (הובא ברש"י לד:לב, משה היה לומד מפי הגבורה, נכנס אהרן, שנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה, נכנסו בניו, שנה להם משה פרקם וכו'), ולפני הסתלקות משה ביקש מהשם יתברך שיקבלו ההנהלה, ואמר לו הקב"ה (במדבר רבה כא:יד) נוצר תאנה יאכל פריה (משלי כז:יח), בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה (-רש"י לא הביא מילים אלו), עיין שם. וכיון שחז"ל דיברו בשבחם, על כרחך פירושו שישבו בחי' ישיבה של מעלה, שמקבלים את התורה במנוחה ועונג בלי טרחה יגיעה ועסק. וכן לענין מה שיש דיעה שבני משה בכלל לא היו במתן תורה, לפי המאן דאמר שיתרו בא לאחר מתן תורה (ואפילו לפי מאן דאמר זו, יש סוברים שבאו בשביל מתן תורה וחזרו, רבינו שלום מנוישטט רבו של המהרי"ל, והמהרי"ל דיסקין. אבל החזקוני כתב שלא היו וכז"ל ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר – שלא הוזכרו מכאן ואילך בשום מקום בתורה, ע"כ, ומשמע לגנאי ואינו אלא לשבח כנ"ל. אכן נראה שבסוף הפך עליהם לגרעון, בנו של גרשום עשה מעשה מנשה, ונקרא יהונתן בן גרשום בן מנשה (שופטים יז:ז, בבא בתרא קט:)), כי באיזה מקום שהיו בודאי היו במתן תורה, כי היו בבחינת למעלה מן המקום של עולם הזה, כמו שכתב רבינו כאן.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפרשת פנחס (במדבר כז:טו) כתב רש"י ז"ל וידבר משה אל ה' וגו' להודיע שבחן של צדיקים, שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור, ע"כ, ויש עוד דיבור, ומיד אחר כך בפסוק טז כז"ל יפקד ה' כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר הגיעה שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו וכו' עיין שם. והדבר פליאה שנראה שסותר עצמו תוך כדי דיבורו שדיבר בשבח משה שהניח צרכו, מיד כתב שמשה אמר שהגיע שעה שאתבע צרכי. ולפני הרבה שנים זכיתי לפרש זה עם עוד כמה דברים, ונאבד ממני ובעזה"י עוד ימצא. וכעת נראה לפרש בעזה"י שעסק בניו, כינה לזה משה רבינו בשם צרכי, כי הם כאילו מה שהוא צריך, מה שנצרך לו, והוא רצה לזכות את בני ישראל שיהיו בניו (ולא בני אהרן שהיו כבניו כנ"ל) מקבלים ההנהגה, שעל ידי זה יזכו להתגלות של תורה גבוה ביותר, ובאמת איך יזכו בני ישראל לזה, והרי אפילו יציאת מצרים שאל משה רבינו את הקב"ה מה זכות יש להם (רש"י שמות, ריש פרק ג'), ואיך יזכו להתגלות תורה בבחינת עולם הנשמות בישיבה של מעלה, ועם כל זה משה רבינו השתדל בעבורם וביקש מהשם יתברך, וענה לו כך עלתה במחשבה, שמצינו בכמה מקומות שזה בחי' הדין, שעל כרחך יהושע צריך לקבל ההנהגה. ועיין שם בפרשת פנחס כז:כא ברש"י ז"ל ולפני אלעזר הכהן יעמוד, הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז (ס"א נוטל) מבית אביך, שאף יהושע יהא צריך לאלעזר. ושאל לו (במשפט האורים לפני ה' וכו') כשיצטרך לצאת למלחמה, עיין שם. מבואר שהכבוד הזה שביקש משה היה ענין של השראת רוח נבואה ורוח הקודש, והקב"ה הבטיח למשה, שגם זה יהיה הצורך של יהושע -כמו שפרשתי למעלה, שהצורך של משה היה השראה גבוה של חכמה עילאה מה ששייך להנשמות בעולמות שלהם, כך הבטיח הקב"ה שיהושע יהיה לו ענין גם בהשגות כאלו, בעת שיצטרך למלחמה כבר יזכה דרך אלעזר להוריד רוח הקודש להאיר לו במשפט האורים.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

(עכשיו ראיתי בשם הגר"א, שאלו שנשתמדו במהלך הדורות, נכחו נשמותיהם במתן תורה אך לא אמרו נעשה ונשמע, ולא כן שיטת הרמב"ן שאמר שלא היו בכלל, ואשתו הראה את האצבע שנשכה וחתכה מיד הכומר וכו'. וכמה פסוקים וחז"ל מורים שכל עם ישראל היו מיוחדים בתכלית במתן תורה, ואיך תומר שקצת מהם כבר לא היו איתם?)

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רעד

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך וכו' וכו' ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת, אזי תכף ומיד מתים מן העולם, ואז רואין האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סוטה ט. אמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר (איוב כ) במלאות ספקו יצר לו וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רעז

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שעקר כבוד שבת היא האכילה, כמו שכתוב (שמות טז) 'אכלוהו היום', כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו אלהות כלו קדש, וכמבאר (עליל בסימן נז). ועל כן מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת, כי מחלול שבת אי אפשר לזהר. כי בקל אפשר להכשל בחלול שבת, חס ושלום, והתקון הוא על ידי האכילה של שבת, כי חלול שבת הוא בחינות חלל, בחינת הסתלקות וכו' ע"ש כל התורה.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

וקצת יש להעיר ממסכת שבת (סט.) בהיכא תמצא שיתחייב על שגגת כל הל"ט מלאכות ז"ל אלא לרבי שמעון בן לקיש דאמר עד שישגוג בלאו ובכרת, דיד ליה לשבת במאי?! דידעה בתחומין ואליבא דרבי עקיבא, ע"כ. וביאר הריטב"א שמשום קידוש והבדלה ועונג שבת באכילה לא מיקרי שיודע את השבת, שעיקר השבת הוא שביתת המלאכות שבה, ע"ש. הרי שלכאורה אין אכילת שבת אלים לתקן חילול המלאכות.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש כמה וכמה עוד דרכים במפרשים שם, למשל בספר ענף יהושע (ד"ה דידע) כתב שבאמת הגמרא היתה יכולה ליישב דידע מעונג שבת. ובספר חידושי גור אריה (ד"ה דידע, בתירוץ א') פירש שאין לומר שידע שבת במצות עונג שבת, משום שידיעה הבאה לחייב קרבן צריך שתהיה ידיעה מענינו של הקרבן כגון לאו או כרת, ועל כן אין די בכך שידע שבת בדבר שאינו נוגע לקרבן כעשה ד'שבתון' או כמצות עונג שבת. (ועיין בתוס' שהשאיר בתימה למה הגמרא לא יישבה מעשה דשבת, ובספר עץ הדעת טוב (ד"ה דידע) פירש שאף אם הזיד בעשה אינו ראוי לכפרה, כי מה לי מזיד בלאו או בעשה, סוף סוף נקרא מזיד – ולפי זה הרי העשה ממש שוה להלאו).

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות יום טוב שני באומן תשע"ג

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רע"ז ורע"ח

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה בשמיני עצרת תקס"ח אותו יום ויתכן באותו מעמד שהוא גילה תורה רפ"ב (חיי מוהר"ן נט).

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רע"ז מתחלת שיש רשע שחותר להזיק ולזה צריכים לדון אותו לכף זכות, ונפשי כעפר לכל תהיה, ועל ידי זה גחלים אתה חותה על ראשו (וכעין מה שמצינו בתורה ו' דשמיטו משמניהו ובסוף התורה שם, ובתורה קלו). ואחר כך רבינו ממשיך שיש שצדיקים חותרים לנגדו – אבל זה לעשות לו טובה, ובזה מה שצריכים לעשות, לזכור ולהחזיק שזה לטובתו (וקצת צ"ב אולי למה לא תהיה בזה העיכוב והפעולה של השלכת עפר על הצדיק שחותר, כמו המשל שהמשיל בענין הרשע החותר. ואולי י"ל שהצדיק שחותר הוא ג"כ בחי' עפר, אז לא יפריע ולא יעכב אותו עוד עפר, ואדרבה וכו') ולא לחשוב ולחשוד אחרת ח"ו. והנה כאשר רבינו הכניס את ענין של הצדיק – המחלוקת של צדיקים, אז רבינו גילה את הענין של צדיק כתמר יפרח שיש תמר בקדושה ותמר דס"א בחי' תמורה. [עיין מש"כ במסכת שבת קז:, שרבינו נחמן מאומן, ראשי תיבות, נמר, מלשון תמורה, והוא התמר דקדושה].

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

ויוצא שפיר לפי המשל של המחתרת כי בגמ' לומדים על הבא במחתרת שאם זרחה עליו השמש – דהיינו אם ברור שהוא בשלום אתך, ותמר בגמטריא שמש, דהיינו שברור שהצדיק חותר לקראתך להיטב לך – וכמו התנאים כמו שהביא רבינו ז"ל. דאילו תמר של הס"א אי אפשר שהוא חותר אליך, כי אם זה לטובתך חלק מהרמאות שלו, לא היה חותר, היה עושה להדיא, כי זה תכלית כל כוונתו בהטובות שהוא עושה – כדי שיטעו בו. ואי אפשר בכלל שהוא חותר להזיק, כי הלא הוא רוצה להראות צדקתו, ואם רואים שהוא חותר [להזיק] הרי כבר ברור שהא רשע (ואף שיש מקום לומר שחתירה פירושו שהוא עושה בצנעא שלא יבינו, אכן אין זה ממשמעות התורה ע"ש שרבינו מדבר על שונא, וגם כיון שנתפס שוב אין מקום לחלק, להגיד שהוא מהתמורות). אלא שעצם מציאותו הוא מציאות של מחלוקת כמו שכתב רבינו כאן, דהיינו להטיל ח"ו ספק בדבר שכאילו יש שתי רשויות, ולכן תמר בגמטריא שתי פעמים ש"ך (סוף רע"ז), וכמו שאפרש עוד בס"ד.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש פה בתורה רע"ז פליאה שרבינו כותב שכדי לתקן את הס"א, אין הדין נמתק אלא בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה ועל ידי זה נמתקין הדינים בשרשו ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים שהיא מחלקת שבקדשה על ידי זה נמתקין הדינים בשרשן. דהנה זה ידוע כלל גדול ויסוד בהנהגות שמסר לנו רבינו ז"ל בגודל הענין של לימוד פוסקים, ומבואר בתורה ס"ב שמחלקת היצר הרע נתהוה מהשתלשלות המחלקת שבקדשה של התנאים ואמוראים בגמרא, ועל כן צריכים ללמוד פוסקים שזה התיקון של המחלקת דקדושה ע"ש, ואילו כאן רבינו אומר שאדרבה שהתיקון אינו בהפוסקים אלא בהמחלקת שבקדשה בעצמה.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד בזה, דהנה תיקון זה ללמוד פוסקים שהוא מביא שלום ר"ת ודע מה שתשיב לאפיקורוס, מבואר שם (תורה סב) דיש שני מיני קושיות, יש מהחלל פנוי ושם אין שום תיקון רק לשתוק ולהאמין, ויש קושיות שנתהוו מהשבירה, ועל קושיות כאלו צריכים לדעת לעשות שלום.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המחלוקות שבגמרא כולם נתהוו מחמת השבירה, מחמחת שכחת התורה, דאילו במתן תורה משה רבינו מסר לנו את ההלכות ורק מחמת שכחת התורה, מהשבירה, נולדו קושיות ומחלוקות. ומהם נשתלשל בדם שלנו את היצר הרע. וכדי לעשות שלום בעצמינו צריכים לתקן את השרש, המחלקת שנתהוה בקדושה, ועל כן התיקון הוא בלימוד הפוסקים.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מאז שהשם יתברך רצה ובחר לברוא את העולם וצמצם כביכול את אלהותו לעשות את חלל הפנוי, זה ממש שורש של הס"א, שורש כל ענין של מחלקת, בחי' יום שני, וכמבואר בתורה נב בענין טהרה. וחלל הפנוי הזה הוא בנקודת מרכז הא"ס ב"ה כמבואר בכמה מקומות. ומבואר בתורה כד שנקודת המרכז זה בעיצומו של היכלות התמורות. [וע"ע בספר אדיר במרום עמ' שצו שבנקודת המרכז יש ענין ההפך הכל שהוא 'לכאורה' - כאילו, כמראה שיש רע, וכל סדר הבריאה זה להראות להוציא מזה הלכאורה ולהוכיח שאין אלא ה' אחד ושמו אחד ע"ש] דבחלל הפנוי באמת אי אפשר לעמוד על אמיתת דברים.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה מהשבירה נולד היצר הרע נגד היצר טוב, אבל הס"א שורשו עוד למעלה - מהחלל הפנוי, וזה הענין להטיל פגם באמונה הקדושה בכלל. שלא יודעים בכלל במה להאמין ואיך להאמין אם יכול להיות תמורתו.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

[ונראה לעניות דעתי די"ל שאלו השני בחינת נזהרנו עליהם בשני לאוין, אל תפנו אל האלילים שהוא כנגד לא יהיה לך אלהים אחרים על פני – בחינת אליל, כלום, בחינת החלל פנוי, ועל זה נזהרים אפילו מלהסתכל, כמבואר כל זה בזהר הקדוש (ויקרא דף פד:), וממש כמבואר בדברי רבינו שאסור להסתכל כלל בבחינה זו. והלאו של ואלהי מסכה לא תעשו לכם שהוא כנגד לא תעשה לך פסל אני ה' אלקיכם, כי כל אלו הלשונות של מסכה, פסל, ועשיה הם שייכים להשברי כלים, ופה דייקא יש מקום לתקן להקים את האמונה אני ה"א].

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

והנה על זה – הס"א גופא, המחלקת, דיבר רבינו פה בתורה רעז, כמדוייק לשונו פה (וגם בתורה ס"ב מדוייק לאידך גיסא שמדבר בהיצר הרע גרידא), ומה שבתורה סב, ביחס להקושיות מהחלל פנוי רבינו סתם וכתב בקיצור שצריכים לשתוק, כאן ובתורה סד רבינו האריך להסביר העבודה הזאת של שתיקה. כי מבואר שם בתורה סד שהצדיקים, במה שחולקים זה על זה לשם שמים, עושים את החלל הפנוי (שם אות ד) ששם צריכים לשתוק, וזה מה שרבינו גילה פה בתורה רעז, שהתיקון הוא המחלקת שבקדשה. וכמבואר עוד בתורה נו שבאלו הדבורים שמקבלין מן השמים אין להבין ולהשיג, והמחלקת לשם שמים – אלו ואלו דברי אלהים חיים. וכן מבואר שם שהצדיקים מקבלים את מעמדם לשם שמים ע"י החלל שבידים ע"ש – כי שם גם כן מדבר על התמורות, כי מדבר על הסתר שבהסתר שנעשה ונתהפך לדעת גדולה של מחלוקת לשם שמים. ובחי' הסתר מבואר שם שהוא כאשר עבר ושנה ונעשה לו כהיתר רק שעדיין הוא בידיעה שנעשה האיסור לו כהיתר, אבל כאשר גם זה הידיעה נסתר ממנו, הוא נמצא בהסתר שבהסתר, אז ממילא זה ממש היכל התמורות שלא יודע בכלל מה אסור ומה מותר. וכן כאן בתורה רע"ז רבינו המשיך לבאר ענין של חילול שבת שהוא בחי' חלל.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שרבינו כאן מביא שכל הרפואות הם על ידי שלום, ומדבר על זה המחלקת שבקדושה שבאמת אינו אלא לטובה, והוא השלום הכי גבוה כמבואר בתורה נו ששם ג"כ מבאר שעל ידי השלום יש רפואה, ומבואר שם עוד שלכן מצה, שהוא בחי' מחלקת לשם שמים וגם בחי' ענג וכו', נקרא לחם עוני כי הוא תיקון על עניות הדעת, כי היא הדעת הכי גדולה. ואף שלכאורה היה צריך להיות נקרא לחם עשירה, אלא שכיון שכאן הוא תיקון התמורות, תיקון נקודת המרכז, תיקון החלל פנוי, על כן דוקא קוראים המצה על שם תמורתו.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש ג"כ ענין הצדיק כתמר יפרח שרבינו לא ביאר בכלל ענין התמר של הקדושה, רק תמורתו שיש תמר של הס"א, וזה מובן היטב שתמר הוא ענין של תמורה, אבל מה ענינו בקדושה (שוב שמתי לב שבתורה תמר שהיתה צדקניה המירה להראות את עצמה כזונה! ודו"ק). ורבינו כותב פה ז"ל ועל כן על ידי מחלקת של צדיקים וכו' עי"ז נמתקים הדינים בשרשן כנ"ל ועל ידי זה צדיק כתמר יפרח כי נמתק ונתבטל התמר דס"א עכ"ל ולא כ' שום דבר חיובי ליתן טעם על השם תמר דקדושה אלא שהיא שוללת התמר דס"א. וזה ממש הענין שפירשנו לעיל בלחם עוני, שבתיקון התמורות עיקר השם יהיה דייקא על שם שלילת התמורה. ולכן את המן אכלו מ' שנה רק על ידי שעוגות שהוציאו ממצרים טעמו טעם מן, כי זה ממש תכלית תיקון התמורות. [והאמת הוא שבתורה רס"ט רבינו כתב טעם על קדושת התמר, שהוא לב אחד לאבינו שבשמים ע"ש, ונראה שזה באמת עולה בד אחד עם מש"כ שזה ההיפוך של התמורות – וכמו שאכתוב לקמן בעזה”י].

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שיש שני בחי' שלום, יש שלום של דע מה שתשיב שהוא שלום מהשבירה ונעשה על ידי לימוד פוסקים, ויש שלום יותר גדולה של מחלקת לשם שמים שעל ידי זה יש רפואה. וכן מצינו שני מדרגות של שלום בתורה יד, שיש שלום בעצמי וזה על ידי יראה (שזה בחי' לימוד הפוסקים כמבואר בתורה אחרונה של לקוטי מוהר"ן חלק א' שהקמת שערי גן עדן זה על ידי למוד פוסקים ובחי' ארץ יראה) ועל ידי זה באים לתפילה, להתפלל על השכינה, ועל ידי זה זוכים לשלום הכללי. שעל ידי זה נתבטל משא ומתן שנאמר בו והכנעני אז בארץ, כי על ידי השלום לא יהיה כנעני עוד. וזה ממש המבואר בהמשך תורה רעז אחר שמפרש הענין של תמר ממשיך לפרש ענין הרפואה וארץ ישראל שלפעמים היא נקראת כנעני ולפעמים בחי' ארץ, בחי' שלום מהמחלוקת.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מפורש ההמשך בתורה רעז בענין עקר כבוד שבת הוא באכילה שמתקן החילול והחלל. כי באמת תיקון הזה של היכל התמורות – של חלל הפנוי, אינו נעשה אלא בסוף העבודה, דאילו בתחילת העבודה צריך רק לשתוק כמו שרבינו סתם בתורה סב. כי צריכים תחילה לבנות את השלום בעצמותי הנ"ל תורה יד, לבנות את המצות בתוך החלל כמבואר באריכות בתורה מט, ורק בהשלמת תיקון המדות אז יש היא העולה – בחי' התפלה, מי עם זאת עולה, שמתקנים את הבינה, עצם החלל הפנוי, וזה ממש עסק הצדיקים במחלקותם לשם שמים שמקיימים בזה את החלל הפנוי כמבואר בתורה סד. ומבואר שם (אות ו) שזה ממש בחי' עונג שבת ובחי' אורייתא דעתיקא סתימאה. ועל כן גם כאן בתורה רעז רבינו המשיך להסביר ענין עקר כבוד שבת, וכן תיקון הרגלין בשבת שבעצם תכלית תיקון הרגלין זה בריקודים כמבואר במ"א (עיין תורה י' ובעוד מקומות). והם הן הריקודים המבוארים בתורה מט ע"ש.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה שרבינו סיים תורה רע"ז שתמר בגמטריא פעמיים ש"ך. כי ש"ך דינים היה מרמז על הדינים מצד השבירה, ואילו פעמיים מבואר הענין שמרמז על שרש הס"א מהחלל הפנוי. וכן ג"כ מרמז מיניה וביה שהכל יהיה מתוקן כי הפעם השניה כבר מגלה ומתקן על הראשונה (וע' בס' אדיר במרום דף רמג ששמש בגמטריא שך פעמים כנגד הב' בתי לב. ל"ב אלהים ול"ב הויות פנימיות ע"ש).

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

ובתורה רעח שרבינו אמר באותו מעמד כנ"ל, רבינו גילה שעל החליף של עשו נרמז הכלים של בית המקדש. וזה ממש ענין של היכלי התמורות לשון חילוף, ובחי' עשו שהיה מטעה את יצחק, ועד כדי כך שאפילו על החליף והתמורה שלו היה נראה כלי בית המקדש.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

ורבינו מסיים תורה רעח בענין הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, רק אותו לבדו יתברך. כי עולם הזה ועולם הבא הם בחי' ביתא תתאה וביתא עלאה המבוארים בתורה מט דהיינו תיקון השבירה ותיקון החלל, ולהצדיק אין שום תמורה, כי מי שהוא בדרגא כזו של אורייתא דעתיקא סתימה שמעלה מי עם זאת בודאי שרוי ביחודא עלאה ואין לו לקנא אלא בהש"י לבדו.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין של תמר דקדושה, כי מבואר בתורה רסט שתמר בחי' לב אחד לאבינו שבשמים, לב אחד זה רק כאשר מי עולה עם זאת, וזה ממש ההיפוך והתיקון של תמר דס"א כמשנ"ל.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן מעשיו של הצדיק כתמר להשליך צדקות בהצנע. דהנה מבואר בשו"ע יו"ד רמט:ו-ט שמעלה עליונה של צדקה זה להלואות, כי לעתיד לא יהיה כנעני אז צריכים רק להחזיק מעמד עד אז. והנה מעלה שניה זה שהנותן לא יודע למי נותן והמקבל לא יודע ממי קיבל. ולכאורה מבואר שם (בסעיף ז בענין לא ליתן בקופה סתם שאתה לא יודע שיתחלק כראוי) שעל כל פנים יש איזה השגחה שהצדקה יגיע לעניים הגונים.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זאת הצדקה היא מעולה בשביל מצב שאנו שרוים בו שהיא מצב השבירה, שאנו בהסתר פנים, רק שאפילו בתוך ההסתר פנים השם יתברך משגיח עלינו בדרך הטבע שלא נהיו נעזבים ח"ו, ועל כן מי שהולך בדרכיו יתברך גם כן ישפיע צדקה בלי לפקח כל כך לאיפה, וגם המקבל לא ידע מאיפה קיבל כמו שאנו לא רואים ברור איך שזה השי"ת שמזין לנו.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

והדרגה השלישי שהנותן יודע אבל לא המקבל. והנה באמת זה היה צריך להיות יותר חשובה מזה שהנותן לא יודע. כי כאשר השם יתברך מנהיג בהשגחה אלויה בודאי זה הנהגה הרבה יותר גדולה מההשגחה שבתוך לבוש הטבע. אלא כיון שאנחנו באמת שרוים בהסתר פנים אין לנו את האפשרות לקיים כראוי את והלכת בדרכיו אם נדע למי אנו נותנים. אמנם נלע"ד שבזה הצדיקים הגדולים שפיר יכולים לקיים והלכת בדרכיו בכהאי גוונא, כי הם באמת חיים במציאות כזה של וקנא את קנאתי, שהם רק מתיחסים להש"י בעצמו, ועל כן להצדיקים הגדולים, יותר טוב שהם ישגיחו למי הם נותנים את הצדקה. אכן כל זה שפיר להם, כי הם חיים במציאות כזה שהוא בחי' עולם הבא, ביתא עלאה, אכן בעיני המקבל שהוא שרוי בביתא תתאה ובהסתר פנים בודאי ידמה ההטבה כמה כמה פעמים כאילו היא לרעתו ח"ו כמו כמה יסורים וכדומה שהש"י נותן לטובתינו. ועל זה התפלל דוד המלך שבקמים עלי מרעים וכו' כמבואר היטב בתחלת תורה רעז.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באותו מעמד רבינו אמר ההתחלה של תורה רפ"ב שמתחלת שאפילו על רשעים גמורים צריכים לחפש נקודות טובות ולדון אותם לכף זכות. והנה כבר הרבה מקשים מכמה מקומות שלכאורה רבינו אמר שצריכים לפרסם את הרשעים (ספר המדות בושה כח) מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שלימוד זכות זה רק על סתם רשעים אבל תמר דס"א מצוה לפרסם, כי התיקון של התמר דס"א אינו אלא על ידי מחלקת של צדיקים כנ"ל. ואכן דוקא פה מחלוקת, כי אם הוא צדיק הרי זה מחלקת בין הצדיקים לשם שמים, ואם הוא רשע מצוה לפרסם רשע כזה (דסתם רשע מעשיו מפרסמים אותו, רק זה שמראה את עצמו כצדיק צריכים לפרסם).

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

*ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו, נאמרה בתקס"ח, ועוד מעט ו'אין ר'שע, ר"ת ר"ו, ועוד ר"ו שנים – תשע"ד. מ'עט וא' עם ד' אותיות וכו' ויש עוד רמזים פה ודי לחכימא. ורבינו מדבר על אייר, אויבי ישובו יבושו רגע, וכבר באייר התמר דס"א וכו'.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת, כי מחלול שבת אי אפשר לזהר. כי בקל אפשר להכשל בחלול שבת חס ושלום וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

רבי יהונתן אייבשיץ כתב ביערות דבש, 'כי אי אפשר כלל במציאות שיינצל מאיסור שבת אם לא ילמד כל הדינים על בורים היטב היטב'. וכעין זה מסופר מהחפץ חיים, ונתן משל להולך בחושך שצריך להחזיק פנס וכו'.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

ותמיה גדול יש עליהם, כי הם היו חכמים גדולים בזמניהם, והם הכירו את זה בעצמם, ואם כן איך לא הכירו שרוב העולם אינם ברמת הידיעה כמוהם, וכמעט אי אפשר להם לעמוד באותה רמה של הידיעה. ועל כרחך העיקר כדברי רבינו כאן.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפ

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

דע מי שצריך לדון לפני דיינים בדין תורה, זה לו עונש ונקמה שהתורה נוקמת בו, כי באמת כל המו"מ הוא תורה וכו' ומי שעוקר המו"מ מן התורה, ונופל אל המו"מ בעצמו, ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלובש שם, אזי עונש, שאח"כ הוא צריך לדון בדין תורה, ואזי צריך לחזור ולהביא כל הדברים וכל המחשבות וכל העסקים שהיה לו בשעת המו"מ מתחילתו ועד סופו, צריך להביא הכל אל התורה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אגרא דפרקא (עם ביאור הצבי והצדק, עמ' 157) ז"ל והנה אם מתפלל האדם שלא בכוונה, ח"ו לומר שתהיינה מוצא שפתיו לריק, ומבואר בזהר (ויקהל רא ע"ב) שאותן האותיות נתונים המה בשימור תחת יד ממונה אחד עד בא זמן אשר יתפלל האדם תפלה כזאת בכונה, אזי יעלה גם את התפלות הקודמות (ליקוטי מוהר"ן תורה צט), ממילא מובן הדבר, גם במצות מעשיות, אם עושה אותן האדם שלא בכוונה, חלילה לומר שתהיינה לבטלה לגמרי, רק עת לכל זמן ולכל חפץ תחת המשים, להעלות להש"י את כל המעשה אשר נעשה תחת השמש גם מבלי כוונה, ע"כ.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה (וכן בתורה לה): ע' באדיר במרום (עמ' קיט) שכז"ל והנה על כן כתוב: היתה כאניו"ת סוחר (משלי לא:יד). כי נעשית שני אנ"י, בסוד: אני ראשון ואני אחרון. והוא אניו"ת סוחר, בסוד סחורה זאת, ובכח זה – ממרחק תביא לחמה. והנה זה הענין בפנימיות הוא בסוד התורה, אך בחיצוניות הוא בסוד הסחורה של העולם הזה. ובאמת הכסף נמשך תמיד מן החסד אלא שהוא מן החיצוניות, והימין של התורה – מן הפנימיות, ע"ש.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

דין תורה הוא תורה – וכן מצינו במסכת בכורות (כט.) דתנא שם במשנה שהנוטל שכרו לדון דיניו בטילים, והגמרא שואלת מנא הני מילי ומביאה דרשה שצריכים ללמוד תורה בחנם, ובפרש"י שם, מנא הני מילי, דאין נולטין שכר על הוראה ותלמוד תורה שילמד, עכ"ל. הרי שווינהו כאחד. וכן במסכת אבות (ג:ו) ר' חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם וכו' ומנין אפלו שלשה שנאמר (תהלים פב) בקרב אלהים ישפט ע"ש, הרי שאלו השלושה הם בית דין והמשנה כלל אותם עם היושבים ועוסקים בתורה.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

כי אף על פי שזבולון ויששכר שוים מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו שמח זבולון, על כל זה נקרא צאתך, ויששכר אהליך, כי אף על פי כן, עבודת התורה היא פנימיות יותר והיא למעלה מעבודת המשא ומתן, אף על פי שגם המשא ומתן היא עבודה גדולה כי הוא מספיק את התלמידי חכמים, ונאמר עליו שמח זבולון, על כל זה נקרא צאתך נגד עבודת התורה שהיא בחינות יששכר באהליך, כי אף על פי כן עבודת התורה למעלה, עכ"ל.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

עיין זה במסכת ברכות דף לד. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כלן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים ולמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן (ישעיה סד) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, ועיין שם בהמשך שיש הבדל בין גן לעדן, כי זה הענין של פנימיות וחיצוניות. ובמסכת סנהדרין מובא מאמר זה, ושם הבאתי מהאגרות משה שעל כל פנים הזבולון מעלתו למעלה מסתם תומך, וזוכה לבחי' עין לא ראתה, ולפי דברי רבינו, עם כל זה מעלתו פחות מהיששכר.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי מובא מהחתם סופר (תורת משה פרשת תרומה) שהארון שהיה הלוחות בו מרמז לתורה כידוע, ושני כרובים מרמז להלומדי תורה, ושני בדי הארון למחזיקי התורה, ואילו בבית המקדש שלא היו נושאים הארון, שלמה הוסיף שני כרובים לרמז על המחזיקים, עד כאן תורף דבריו. ואל תחשוב שבזה השוה את המחזיקים להלומדים, כי כבר כתב הרלב"ג (מלכים א:ו:כג) ז"ל ואין ראוי שתחשב מזה שיהיו אלו הכרובים במדרגה אחת מפני היותם בצורה אחת וכנפיהם פרושות באפן אחד, כמו שלא יחשב היות צורת הכרובים אשר פניהם איש אל אחיו באפן אחד שיהיו שניהם במדרגה אחת, עכ"ל.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בלקוטי תורה של האריז"ל פרשת ויצא ז"ל אמנם סדר אלו הו' בנים שכחתיו, ונלע"ד שהם: זבולון בכתר, וזהו הפעם יזבלני אישי, והוא חשוב מיששכר כשארז"ל (בהגהות ציין למדרש רבה בראשית עב, אבל אין שם שום הוכחה, רק כתוב שם ז"ל וכל הזבח הזה מנין היה לו ליששכר, משל זבולן, שהיה עוסק בפרגמטיא שלו וכו' עיין שם. אכן רש"י בפרשת ויגש עה"פ ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה (בראשית מז:ב) הביא מהבראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל שזבולון היה מהגבורים ולא יששכר, והביא שם מהגמרא בבלית שחולק וסובר להיפוך, שאותן שכפל משה שמותן הן החלשים עיין שם), ואחריו יששכר בחכמה, בסוד י"ש שכ"ר, כמבואר שיש שכר בחכמה הנקרא י"ש, יהודה בינה וכו' וכו' וכו' ואל תקשה אלינו מיששכר שביארנו במקום אחר שהוא בינה, וז"ש ובני יששכר יודעי בינה לעתים. כי שם פירושו הוא מיסוד אמא, ולא מיסוד אבא. אך אחר היותו בבינה עצמה, אנו אומרין כאן שהוא בחכמה שלה. וכמ"ש ברבי עקיבא שהוא דוגמת יששכר כנודע, והוא מנה"י דאמא, והוא מגבורת החסד הימנית, כמבואר אצלינו, עכ"ל.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

[הרמח"ל בספר אדיר במרום (פרק יט הוצאת המכון) בפירוש ארימת ידי, ביאר איך נאצל בתחילה שם הוי"ה, שקודם נאצל הי' ואחר כך נפרס פרסה – ו', ואח"כ שני ההי"ן, עיין שם. והרי הצירוף יוה"ה הוא שייך לזבולון].

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלפי רחו"ו זבולון בכתר למעלה מיששכר, ולכאורה לא רק מבחי' יסוד אבא ואמא, אלא גם מצד בחינת אימא, כי לא חלק רק לגבי יששכר. ולכאורה צריך לומר שזבולון בעצמו זכה גם לתורה וגם לפרנסה [וכן עיין ברש"י בפרשת וזאת הברכה פסוק יט – ז"ל כי שפע ימים יינקו, יששכר וזבולן, ויהא להם פנאי לעסוק בתורה, עכ"ל], שני שולחנות בכתר (וכמבואר במ"א בלקוטי מוהר"ן), אבל עכ"ז התורה מרמזת שבחינה זו של הספקת פרנסה לת"ח הוא למטה מיששכר.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר ראינו שיש שני דעות או בחינות ביששכר וזבולון. יעו' ברש"י בפרשת ויגש עה"פ ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה (בראשית מז:ב) ז"ל ומקצה אחיו, מן הפחותים שבהם לגבורה, שאין נראים גבורים וכו' ואלה האם, ראובן שמעון, לוי יששכר, ובנימין, אותן שלא כפל משה שמותם כשברכן, אבל שמות הגבורים כפל, וזאת ליהודה וכו' וכו' וכן לזבולון וכו' זהו לשון בראשית רבה (צה:ד) שהיא אגדת ארץ ישראל, אבל בגמרא בבלית שלנו מצינו, שאותן שכפל משה שמותן הם החלשים, ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו וכו' ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה שמו בגמרא שלנו, עכ"ל. והרי מדוייק בלשון הבראשית רבה שיששכר היה נראה כחלש, ולפי התלמוד בבלי, אלו שמשה כפל שמותם ובכללם זבולון היו באמת יותר חלשים.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

ובביאור הבראשית רבה, שיששכר היה מהחלשים, כתב ר' משה דוד וואלי ז"ל יששכר כל עסקו במושכלות של התושיה שמתשת כחו של אדם, ע"כ.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפרשת ויחי בברכת יששכר (בראשית מט:טו) ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד, רש"י מביא אונקלוס, ויט שכמו לסבול מלחמות, ולכבוש מחוזות, שהם יושבים על הספר וכו' עיין שם, והרי רש"י בפרשת וזאת הברכה (לג:כ) כתב שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע ברש"י פרשת מדבר עה"פ והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו (ג:לח) שכז"ל וסמוכין להם דגל מחנה יהודה, והחונים עליו יששכר וזבולן טוב לצדיק טוב לשכנו, לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה, נעשו גדולים בתורה, שנאמר יהודי מחוקקי (תהלים ס:ט), ומבני יששכר יודעי בינה וגו' (דברי הימים א:יב:לג) מאתים ראשי סנהדראות, ומזבולן מושכים בשבט סופר (שופטים ה:יד), (תנחומא), עכ"ל.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהביא שגם זבולן זכה לבחינת עסק התורה ממש, ולא רק להחזקת לומדיה.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזוהר פרשת בהעלותך (קנ. – חק לישראל יום שני), שזבולון לוחם ויששכר עוסק בתורה, וכתב שברכת התורה כוללת כל הברכות. ועוד כתב (ולפי הפירוש) שיששכר כנגד הלבן של הציצית, בחי' יום ובחי' יסוד, וזבולון בחי' תכלת, בחי' מלכות.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה כבר יש להבין שאף על פי שהמלכות הוא למטה מיסוד, אבל יש בחינות של המלכות שעולה עד הכתר וכנגד כל הפרצוף.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר, שאפילו לפי חשיבותם של זבולון ושל יששכר, אמרו חז"ל (רש"י פרשת ויחי מט:ה) לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם עכ"ל.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר אלף המגן פרשת ויקהל ז"ל לא לחנם הקדים משה רבנו זבולון לישכר, 'שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך' (דברים לג:יח), אף שישכר גדול מזבולון בשנים ובחכמה, אבל לולא זבולן לא היה ישכר וכו' ע"ש שהמשיך לפרש שלכן הקדים הכתוב (מלכים א:ז:מג) את המכנות להכירות, ע"ש.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

וע' שולחן ערוך, יורה דעה הלכות כבוד רבו ות"ח, רמב:לד ברמ"א ז"ל אבל אין מחזיר אבידת אביו קודם עד שיהא שקול כנגד רבו. י"א הא דרבו קודם לאביו היינו שלומד עמו בחנם אבל אם אביו שוכר לו רבי ומלמדו, אביו קודם לכל דבר (ספר החסידים) וכן נראה לי עיקר, ע"כ. והש"ך הביא לשון ספר חסידים ס"ס תקפה, אבידת רבו קודם לאבידת אביו דזהו כשאין אביו משכיר לבנו רב, אבל כשאביו משכיר לבנו רב והרב לא היה מלמדו בחנם, אז אבדת אביו קודמת, ואם הרב לא היה רוצה ללמדו אלא בשכירות ויהודי או יהודים נותנים לו השכירות ללמדו, אז אבידת בעל הנותן קודם ע"כ (והבאר היטב (אות מא) הוסיף וע"ל רנ"א ורנ"ב ס"ט, עכ"ל).

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

ומזה משמע שזבולון יותר חשוב מיששכר, אלא אם כן יששכר סי' היה מוכן ללמוד וללמד חנם אפילו בלי עזרת זבולון.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן בזה שלא משגחינן על הפנימי. וכמו שמצינו בתורה נו שרבינו אומר שיש צדיק שבפנימיות, באתכסיא מושל על כולם אף על פי שבאתגליא נראה שאין לו שום ממשלה. (ומזכיר קצת את הענין שרבינו אמר שהיודע מרוח הקודש על פטירת קרוב אינו מתאבל עד שישמע ממש.) ועיין מש"כ באריכות במסכת מגילה בענין מרדכי שאף על פי שהיה צדיק הדור לא נמנה אפילו מראשי ראשי סנהדרין. ועיין בליקוטי מוהר"ן רמג – דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה, זה מחמת גדל קדשתו מאד, וזה בחינות כל השירים קד ושיר השירים קדש קדשים (ידים פרק ג) וכו' אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל וכו' עיין שם, ועיין בשיחה השייך להתגלות תורה זו, בחיי מוהר"ן מ – אחד שלא אותו אם אפשר שיהיה הצדיק גדול במעלה אף על פי שאין רואין ממנו יגיעות ועבדות באתגליא וכו' בודאי וכו' כי יש שני שמות שם הוי"ה ושם אדנ"י, ושם הוי"ה בהעלם ובהסתר וכו' כי אסור לקרות בו, אבל שם אדנ"י באתגליא ובודאי שם הוי"ה גדול יותר הרבה וכו' עיין שם. ויש בזה גם משום מה שקיימא לן בבית המקדש נחית פורתא לקיים ובין כתפיו שכן, שכח השור בין כתפיו. וזה חלק מצדקתו ומעלתו שנותן להם קדימה – ולכן לא רק שהיששכר נחשב רק שוה לזבולון, אפילו נותן לו להתקדם. וכמו שבתורה עצמה הקדים זבולון ליששכר (בראשית מט:יג-יד) אף על פי שיששכר נולד קודם.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

ויש למצוא רמז לזה בספר ישעיה ריש פרק ס, {א} קומי אורי כי בא אורך וכבוד יקוה עליך זרח: {ב} כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יקוה וכבודו עליך יראה: {ג} והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בתחלה כתוב אורך, אחר כך כבוד ה' עליך זרח, אחר כך, ועליך יזרח ה', ותו, וכבודו עליך יראה. ובפשטות תמיד הארה מתגבר, ואם כן אורך, הכי חלש, וכבוד ה' עליך זרח יותר עצמתי וכו'. אבל הלשון לא משמע כן, כי לשון 'יראה' הנאמר בסוף פסוק ב 'וכבודו עלי יראה' משמע פחות מזריחת הכבוד שבסוף פסוק א 'וכבוד ה' עליך זרח'. ועוד יש לדייק שאילו הגוים, בפסוק ג', ילכו לאורך, שאינו נזכר אלא בראשונה, 'ולנגה זרחך', משמע פחות מזריחה שלימה, כי כתוב 'ונגה כאור תהיה' (חבקוק ג:ד), שמשמע נגה כחושה מאור. אכן זה הדיוק האחרון יש לדחות שהכוונה שהזריחה תהיה כל כך חזקה, שאפילו לנוגה היוצאת ממנה תספיקו ללכת.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן יש רמז להיסוד הנ"ל, דהיינו שבתחילה נזכה לכבוד ה' עליך זרח, זריחה חזקה של כבוד י', בחי' השכינה, ואחר כך נזכה עוד שמה שהיה לנו רק אור, יתוסף – 'ועליך יזרח ה', וזה מצד קב"ה, וזה אור יותר פנימי מאור השכינה, וכאשר נזכה לכל המעלות האלו, אז וכבודו עליך יראה, שלא יזרח רק יראה, וזה מדרגה יותר גדולה. והגוים לא יזכו לראות עוצמת זריחת האורות האלו, שהם כבר קצת באתכסיא, רק הם ילכו לבחי' אורך ונגה זרחך שעוד יהיו באתגליא.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

ויש ליישב הפסוקים לפרש מעליותא של וכבודו עליך יראה, כי תחילה כתוב שכבוד ה' עליך זרח, הרי הזריחה מהשכינה עליו, ושוב יזכה לסוד יראה (י' בצירי, קמץ סגול), כמפורש בספר אדיר במרום בסוד בהר ה' יראה, שבעין הרואה ניתן לראות מה שהוא רואה, כי הנראה דבוק להרואה, והרי לא רק שהשכינה זורח עליו אלא שהוא מקושר ומודבק בשכינה.

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש לחקור בנוגע לאליהו הנביא ושאר הנביאים, שחז"ל אמרו שהיו שווים ממש אליו בנבואה אף על פי שהכל היה בכוחו ובזכותו של אליהו, נקודת האמת בין הצדיקים (תורה סו), הרי מצד אחד יש לומר שאליהו בחי' הזבולון שלהם, כי הוא המפרנסם בנבואתם, ומצד אחר יש לומר שכיון שבחיצוניות כולם שוים, ומעלתו של אליהו הנביא אינו אלא בפנימיות, אין לו דין קדימה. אכן יש לומר עוד, שאפילו אם הולכים רק אחר החיצוניות כנ"ל, מי שזכה להבחין ולהכיר הפנימיות, עליו לנהוג כפי הכרתו. וכן רואים באלישע שלא התיחס לשאר הנביאים כל עיקר.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כאשר בא שמואל להמליך בן ישי, וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו (שמואל א:טז:ו), ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. וצריך ביאור, כי מאסתיהו פרש"י לפי שכעסן הוא, עיין שם. וכי שמואל לא היה יכול להכיר את זה, וכי זה ממש תלוי ביראה ללבב שהוא למעלה מהשגתו של שמואל. ומה כל יתרון הביאור הזה, כי לא אשר יראה וכו'. וחז"ל פירשו, אף על פי שקראת לעצמך רואה וכו' כאן אני מודיעך שאינך רואה.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

אלא ביאור הענין נלע"ד לפרש ששמואל חשב לבחור על פי הראות דייקא, כמו דין תורה לגבי קדימת החכם לפני חבירו. ולכן שקל גם הכעס שראה וגם הכל, וחשב שכזה ראוי למלכות. אבל ענין המלכות דייקא צריכים ללכת לפי הפנימיות (-אע"פ שלמעלה הבאתי ראיה מתורה נו שהוא ענין מלכות, וכן קיימא לן מאן מלכי רבנן, כאן הכוונה למלך ממש), כי פלגי מים לב מלך ביד ה' (משלי כא:א), והוא הפוך (משלי יז:יד) פוטר מים ראשית מדון של הכעס, שפורק עול. וכן מלך בגמטריא צ' של הט' ספירות הפנימיות. ולשון עצה, שהוא עמוק. וענין ההבדל בין יראה לעינים, שהוא יראה חיצוניות, ויראה ללבב, שהוא יראת הרוממות, מבואר בליקוטי מוהר"ן קפה (וע"ע בספר אדיר במרום ביאור הענין לפי עומק פשט לשון הכתוב). וזה מה שצוה השם יתברך את שמואל מתחילה, ומשחת לי את אשר אמר אליך, אליך בגמטריא אני, אין, סוד המלכות וכתר מלכות, שעל כן על כרחך הדבר תלוי בפנימיות.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שכל המשקל של מלך הוא בפנימיות היה צריך להקדימו לפני החכם, אלא שיש בזה דין מיוחד במסכת הוריות, חכם קודם (-להחיות ולפדותו) למלך ישראל, (כי) חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת, כל ישראל ראויין למלכות, עיין שם. אבל המלך קודם לכהן גדול ונביא (הוריות יג.. ועיין בחיי מוהר"ן תסא – אמר מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה, ע"כ – ויש בזה הרבה דיונים במפרשים, עיין במסכת ברכות דף י. שישעיה לא רצה ללכת לחזקיה עד שחלה ואז הלך לבקרו, ואכמ"ל), כי הנביא רק רואה לעינים, ואילו המלך בבחינת לב.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן 'מלכי העובדי כוכבים, אף על פי שמולכים עלינו, אין מלכותם מבינת מלכות ישראל ולא נגעו בה וכו' וכו' כי האמונה שסביב מלכותנו מפיל את חכמתם, שמלכותם תלוי בהם כנ"ל וכו' אתה מלך עלינו לכרגא, אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות, את וכלבא שוה (ויק"ר לג)', ליקוטי מוהר"ן יח.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפא

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

ויכולין לראות בהספר מה שבעל המחבר לא כון לזה כלל.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אורים ותומים, קיצור תקפו כהן, סי' קכג-קכד שכז"ל וכמו כן כללו (השו"ע ורמ"א) במתק וקוצר לשונם דינים הרבה ולאין ספק שלא כוונו להכל, כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבורעל כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח, ע"ש.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפב

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה רעז-ח. וע' מש"כ בתורה ל:ז ששם לכאו' מבואר דרך שהצדיק מוכיח ועל המקבל תוכחה לעשות האזמרה ע"ש.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות וכו' צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב וכו'.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת שבת (קכז:) הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות (-וי"ג דנין אותו לכף זכות. וי"ג הדן חבירו לזכות דנין אותו לכף זכות), וע"ש בגמרא כמה מעשים בענין זה, כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות.

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר מבואר שהלימוד זכות זכות של רבינו בתורה רפ"ב אינו הלימוד זכות הרגיל שנמצא במנין המצות (שעליה אסור לדון רשעים לכף זכות ואסור לדון משכב זכר לזכות וכו'), כי המצוה ללמד זכות הוא כאשר יש חשש במעשיו של אדם ובכוונתו, יש מצוה ללמוד עליו דרך שהוא עשה בכשרות וכהוגן, ואילו רבינו אומר שאפילו על רשע שבודאי עשה הרבה רשעות – ואסור ללמוד עליו זכות כאשר יש חשש במעשיו וכוונתו, יש לחפש ולמצוא בו משהו טוב. וזה פשוט.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הדרך השני שרבינו הראה פה כבר מובא בספר תומר דבורה, פרק ראשון על המדה הששי: כי חפץ חסד הוא, וכדאי מאד לראות כל דבריו בשלמותם, ואכן אביא רק קצת מהם: ראוי לאדם להתנהג אף אם ראה שאדם עושה לו רע ומכעיסו אם יש בו צד טובה שמטיב לאחרים או מדה טובה שמתנהג כשורה יספיק לו צד זה לבטל כעסו מעליו וירצה לבו עמו ויחפץ חסד ויאמר די לי בטובה זו שיש לו וכל שכן באשתו כדפרשו רז"ל (יבמות סג.) דינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא, כך יאמר על כל אדם די לי בטובה פלונית שעשה לי או שעשה עם פלוני או מדה טוב פלונית שיש לו יהיה חפץ חסד, ע"כ. וע"ע שם מדה ח', לשכוח את הרע שבאדם רק לחשוב לו הטוב. ובמדה י"ב כתב ז"ל אם יפגע ברשעים אל יתאכזר כנגדם וכו' ויאמר סוף סוף הם בני אברהם יצחק ויעקב, אם הם אינם כשרים אבותיהם כשרים והגונים, והמבזה הבנים מבזה האבות, אין רצוני שיתבזו אבותיהם על ידי, ומכסה עלבונם ומתקנם כפי כחו, ע"כ [ומדה זו לכאורה אינה כפי ענין מציאת נקודה טובה של אותו אדם עצמו, וע' מה שהבאתי מספר דעת תבונות של הרמח"ל]. ובמדה י"ג כז"ל שאפלו שלא ימצא טענה מאלו הנזכרות יאמר כבר היו שעה קדם שלא חטאו והרי אתה שעה או בימים קדמונים היו כשרים ויזכר להם הטובה שעשו בקטנותם ויזכר להם אהבת גמולי מחלב עתיקי משדים ובזה לא ימצא אדם שאינו ראוי להטיבו ולהתפלל על שלומו ולרחם עליו, עכ"ל.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

אכן במאמר הגמרא הנ"ל של הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות, הקשו המפרשים שלכאורה אי אפשר לפרש שמן השמים דנין אותו לזכות, זה אותו ענין של הדן חבירו, כי כלפי שמיא אין שום ספקות על מעשה אדם וכוונתו, הכל גלוי וידוע. [והבן יהוידע דחק ליישב, שדנין אילו היה יכול לעשות כמה מצות, ונותנים לו שכר על זה, ואיני יודע איך יגדיר את זה, כי האפשריות הם עד אין סוף, והאם על כולם יקבל שכר?]. והפלא יועץ (ערך חשדא) כתב, שאף שיודע הקב"ה צד זכות וצד חובה, ידונו מעשה זה על פי צד הזכות שבו, ע"כ ראיתי מובא. וזה נראה כמו הלימוד זכות של תורה רפ"ב, והוא המבואר בספר תומר דבורה הנ"ל בי"ג מדות של השם יתברך להדמות לו יתברך ללכת בדרכיו, למצוא ולהתיחס רק את הטוב, וזה דייקא הוא הדרך של לימוד זכות של הש"י.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

ונמצא שעל ידי שהאדם מקיים המצות ללמד זכות בעניני החששות, בזה הוא זוכה שהשם יתברך מלמד עליו זכות בדרך של תורה רפ"ב.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

מעלת לדון לכף זכות (-אע"פ שביארתי שכאן אין מדובר במשמעות הפשוט, עכ"ז ראיתי להביא את זה כאן)

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

מסופר על הבעל שם טוב שפעם ראה חילול שבת, ודאג שעל כרחך יש בו איזה שמץ וכו'.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח אחד ראה חילול שבת, והחליט שחייבים לדון לכף זכות, ועל כרחך, סבר בדעתו, שאותו חילול שבת היה פיקוח נפש, וכן היה אותו מחלל נסתבך בפיקוח נפש. וכן כל פעם שראה חילול שבת, הוא היה דן לכף זכות שעל כרחך על עסקי פיקוח נפש היה, ופלא, כן היה. והמבין יבין.

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות:

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

מידות ה. מי שיש לו מחשבות רעות...

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יז. מי שמלמד זכות על ישראל זוכה לעליה גדולה.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

ממון סו. מזונות של אדם נתמעט כשאין דן את האדם לכף זכות

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

רחמנות יב. הדן את בני אדם לכף זכות יזכה לקבל את המועדים כנכון.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

שרים ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות כאלו הרגו גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה נט. מי שמלמד זכות על ישראל על ידי זה מעורר תשועה והתשועה באה על ידו.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפב. בענין לחפש הטוב. ידוע שבטבע עיני האדם לחפש דוקא החסרונות, ע' בשולחן ערוך הלכות נשיאת כפים (קכח:ל) ז"ל מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון שהם בוהקניות או עקמות או עקושות לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו, והוא הדין למי שיש מומין ברגליו וכו', ע"ש. ובפשטות זה מבחינת כי יצר מחשבות לב האדם רק רע כל היום (בראשית ו:ה). אכן כל דבר יש לו שורש בקדושה. ונראה בזה שבאמת העינים מחפשים את הטוב האמיתי שבאדם, וכיון שהטוב אמיתי הוא מה שאינו נראה, וכמו חלק האדם לעולם הבא הוא בחינת מה שהוא כבר ביטל את עצמו כמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ע"ב שעיקר התחיה לעתיד הוא השפלות של כל אחד, והוא בחי' משה רבינו שיש בכל אחד, בחי' הטוב, וע"ש שדייקא על ידי הסתכלות של הצדיק בהם בני אדם מקבלים גדולתם. כי העינים האמיתים מחפשים את הטוב המוצנע והצפון בפנימיות או במקיף. והצדיק שולט בזה, ושאר בני אדם שאינם עומדים בזה, ראייתן נפולה ומחפשים לסתם חסרונות השם ירחם.

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

במלכים (א:א:מב) עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר. ובפירוש כסא נכון כתב, מה שיך היותו מבשר טוב בשביל היותו איש חיל שרצה לומר תקיף וחזק (או כתרגומו – ירא חטא), אלא הטעם הוא לפי שהסטרא אחרא ויצר הרע תמיד מבקשים לבשר את הרע שהוא טבעם, ולכן הרוצה לבשר את הטוב צריך שיהיה איש חיל להתגבר על הסטרא אחרא ולכבש את יצרו כדי לבשר את הטוב, והנה השיבו יונתן, שבאמת היה מבשר טוב על כל פנים שאם לא היה טוב לאדניהו היה טוב לכל ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אם כן הוא לענין בשורות, כל שכן לענין ההשתדלות לראות רק הנקודות טובות.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתורה, ואהבת לרעך כמוך, וכתב היראים ס' רכד ז"ל יכול לכל, תלמוד לומר, כמוך, לרעך שהוא כמוך וכו' עיין שם. וכעין זה ברש"י וברשב"ם ובעוד ראשונים. ולכאורה לפי המבואר כאן, יש למצוא נקודה בו שבו הוא כמוך, והרי הוא עדיין בכלל ואהבת לרעך כמוך. ולפי זה הדרשה הנ"ל אינו אלא כאשר לא מסתכלים על הנקודה טובה, ובהאי גוונא גם רבינו כתב בספר המידות (רשעים ו) מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע, ע"כ.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר שמצינו ענין אבק לשון הרע שלא לספר אפילו מהטוב, שמתוך שבחו בא לגנותו. וכן מצינו בפרשת בהעלותך שבני ישראל עשו את הפסח בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון, ואילו חומש במדבר מתחלת באחד לחדש השני, ופרש רש"י ז"ל (במדבר ט:א) ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, ע"כ. הרי נקודה טובה – שעשו את הפסח, חשוב גנות.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

אין מתאבלין על הרגיל לעשות עבירה (יורה דעה שמ:ה), ועם כל זה הספידו אביה בן ירבעם, יען נמצא בו דבר טוב.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו בפושעי ישראל יש נקודה טובה

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בדעת תבונות (סימן קס, ובכללים ראשונים שם סי' לב), ז"ל יש לכנסת ישראל שורש של קדושה שהיא כללית לכל האומה הקדושה מצד היותם ישראל ואפילו לרעים שבהם, שהרי ארז"ל (סנהדרין מד.) אף על פי שחטא – ישראל הוא. ואף על פי שדבר זה מושרש בענינים גבוהים מאוד, בהיות ישראל משתלשלים ממנו ית', כמו שאמר הכתוב (איכה ג:כד) חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו, אף על פי כן הנהגת העולמות הרבה והרחבה מאד בכל סדרי הנמצאות לטוב או למוטב, אינה תלויה בזה, אלא בענין המעשים של בני האדם, לדון כל אחד לפי מעשיו. ונמצא שיש מציאות לכנסת ישראל – מציאות כללי שאין לו תולדות הרבה וענפים רבים, אבל הוא מציאות שאינו כל כך עיקרי, אף על פי שהוא גבוה הרבה. ועוד יש מציאותה העיקרי, שהוא מציאותה לפי ענין העבודה שבידה, שתלויים בה כל עניני ההנהגה הגדולה והעמוקה, עכ"ל. ובכללים ראשונים מבאר בלשון קבלה, שהשורש העליון נקראת לאה, שנעשית ממלכות אימא, והיא במקום המוחין, והיא עלמא דאתכסיא. ורחל היא שורש התחתונים, והיא עקרת הבית, והזיווג העיקרי הוא בה. וחידוש ההשפעה בה, אך השלמת ההשפעה בלאה, ע"ש.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

למצוא הטוב אפילו בהרשע. לכאורה כל זה הוא עבודה פנימי, אבל משפה ולחוץ – לספר לאחרים מצדקת הרשע, אסור, א' מדין אבק לשון הרע אסור לספר מטובת אחריני. ב' אסור לספר משבח הרשע כמבואר בספר שערי תשובה לר' יונה שער ג' מאות קפט-קצא הובא בחק לישראל פרשת וילך יום ה'.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו וכו' שצריך לדון את עצמו לכף זכות ע"ש. ועמש"כ בתורה רעא בענין עזות דקדושה ובגנות ענוה פסולה.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת נדה (ל:) ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

המהר"ץ חיות הקשה על הגמרא שהרי שנינו במסכת אבות (ב:יג) ואל תהי רשע בפני עצמך, ותירץ שהגמרא אינה אומרת שהאדם יחשוב את עצמו רשע ממש, אלא שאין לו להגיע למצב של שאננות מחמת שבחי הבריות למעשיו הטובים, אלא ידע תמיד שעדיין לא השיג שלמות, ושעליו להמשיך להתאמץ לצאת ידי חובתו לפני ה' (ארטסקרול). והנה רבינו כאן לא דיבר על אדם השלם שכולו טוב, אלא להיפוך, על אדם שרואה את עצמו כמעט ברע עד שהוא צריך לחפש אחר איזה טוב שיש לו. ואולי רבינו היה מסכים שהאדם השלם כבר צריך לבדוק אחר חסרונותיו, וצ"ע.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

והמהרש"א פירש שיחשוב שבגלגול הקודם היה רשע, וצ"ע כנ"ל (אם ענין של תורת אזמרה נוהג גם על זה).

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל הגמרא בנדה, שכיון שכל העולם כולו אומרים שהוא צדיק, על כרחך זה בגלל חטאתו ופשעו, דהא קי"ל (כתובות קה:) האי צורבא מרבנן דמרחמי ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא, נמצא שהמוכיח שנוא (לשון רבינו תורה י), ומן הסתם לפחות קצת מן השונאים לא יחזיקו לצדיק. וביאור המשך הגמרא, שתחלה הקימה שמשביעין את הוולד קודם שיצא לעולם, תהי צדיק ואל תהי רשע ע"ש, ושמא תאמר להיות צדיק כזה שמצדיק את הכל, שאומר שכולם צדיקים ואין רע ורשעות, על זה משביעין אותו מיד, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק, היינו שהוא מחזיק את כל העולם לצדיקים, כמו שאמרו (רש"י פרשת דברים א:כו) משל הדיוט, מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך, והרי הוא שומע מהם כולם שהוא צדיק, אז ע"כ עליו לדעת שאין זה אלא רשעות.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפב ד"ה ודע שיש בכל דור וכו' הוא מתחיל מן ויקרא אל משה וכו' שאז קראו השם יתברך וכו' ע"כ. והנה ידוע רמז לחשיבות תורה רפ"ב בפסוק (ויקרא טז:ג) בזאת יבוא אהרן אל הקדש [וי"ל שזה בחי' ויקרא אל משה] בפ"ר בן בקר לחטאת. בפ"ר בגמטריא רפ"ב, 'בן בקר לח' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בזאת ע"ה בגמטריא תיא כמנין התורות שיש בלקוטי מוהר"ן (ע"ה בגמטריא בקר).

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם ליזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאוד מאוד... שצריך לדון את עצמו לכף זכות ע"ש.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים רחמנא ליצלן מגיעים על האדם פורעניות וצרות ודחקות, וצריכים לקבל באהבה ולהצדיק הדין, אלא שלפעמים האדם מיישב בדעתו, שבגלל עונותיו וכדומה, כאילו תמיד מגיע לו להיות בעל יסורים ולסבול מצרות ודחקות וכדומה ר"ל. ולכאורה מוכח מדברי רבינו כאן שאין לעשות כן, אלא לעולם ישתדל לראות את עצמו טוב ולחיות בשמחה.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפ"ב

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

'אזמרה לא"להי בעודי' עם המילה הראשונה בתורה, דע = נ נח נחמ נחמן מאומן. רפ"ב עם האותיות בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפב. למצוא הנקודה טובה. כי אפילו פג"ר יש לו נקודה טובה להוריד אותו לרפ"ב, ואפילו אפ"ר יש לו נקודה טובה להעלות אותו לרפ"ב..

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בברסלב היו אומרים סימן לתורה רפב מהתורה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש בפ"ר בן בקר לחטאת ואיל לעולה, ויש לראות ש"בן בקר" בגמטריא נ נח נחמ נחמן, לעולה ע"ה בגמטריא מאומן עם האותיות. וכן בזאת עם הסופי תיבות של יבוא אהרן אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שואיל לעולה בחי' תורה איה, שאלו השני תורות הם השני אלפין, כמו שרבי נתן כותב בלקוטי הלכות (עירובי תחומין ו) ע"ש.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד, בזאת ע"ה בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

איך מציאת הנקודה טובה פועל להפך את האדם לטוב

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

איך באמת יכולים להפוך הכל לטובה רק על ידי נקודה טובה קטנטנה? ועוד הרי הרשע שאין לו אלא איזה נקודה טובה, אפילו אם נתחזק מאד אותה נקודה טובה, אין לו עוד כלום טוב לעמוד בעדו, אז כמה זה יכול לעזור לו באמת?

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה ההבנה הפשוטה והשטחי לדברי רבינו כאן הוא שכל פעם מחפשים נקודה טובה ועוד נקודה טובה עד שהטוב מתגבר ושולט לגמרי והרע נופל ונתבטל.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

אכן המעיין היטב בתורה יראה שלענין הנקודה טובה של אחרים רבינו כותב שצריכים לחפש ולמצוא בו מעט טוב ששם אינו רשע, ועל ידי זה מוציאין אותו מכף חובה לכף זכות, ויוכל לשוב בתשובה, ורק לענין האדם עצמו רבינו מוסיף ז"ל וכמו כן צריך לחפש עוד, למצוא בעצמו עוד איזה דבר טוב וכו' ועל ידי זה נעשין נגונים וכו' ע"ש. ומשמע שהם שני ענינים, עיקר הדבר להחזיר את האדם לתשובה אינו תלוי רק למצוא איזה זכות שעל ידו ימצא האדם בכף זכות, וכיון שהאדם הוא בכף זכות יכול לשוב בתשובה, ובעזה"י נרחיב דיבור על זה לקמן. ורק לגבי עצמו יש עוד ענין לחפש עוד נקודות טובות והוא כדי לבנות הניגון. וכן מדוייק בפסוק, אזמרה לאלקי בעודי, בעוד שלי, בנקודות טובות שלי. כי רק השליח ציבור יכול לבנות הניגון על ידי חיפוש נקודות טובות נוספות באחרים, וזה רק מחמת שכל אותם הנקודות טובות נכללין בו.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אתי שפיר מה שקי"ל כבר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א' ובפרפראות לחכמה שם, שהדן את חבירו עושה לו ראש השנה ע"ש, ומבואר שלא נכנסים כלל לחשבון אחרים, וכדברי התם בסיפורי מעשיות, זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ומה לנו עוד ("און ווידער") לדבר מאחרים (בלשון הקודש יוצא מדוייק שאפילו על העוד טוב מה לנו לדבר מאחרים, ואולי אפילו ביידיש), ולכן נייחא טפי להבין מה שרבינו גילה בתורה רפב לדון לכף זכות, אין הכוונה לחפש יותר מדי בחבירו, רק לתפוס איזה צד הבטה והסתכלות לטובה. ורק הצדיק שיכול לעשות ראש השנה, ובו כלולין כל הנקודות טובות, הוא יכול לחפש וללקט כל הנקודות טובות באחרים ולעשות ניגונים מהם.

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן בספר חלוקי הנחל לר' יצחק ברייטער זצ"ל הי"ד יסוד א' כז"ל יסוד היסודות ועקר העקרים, מה שזכינו לשאב ממימי הנחל, הוא לידע ולהודע כי כל מה שעובר על האדם בין ברוחניות בין בגשמיות, במזיד ובשוגג באונס וברצון, הכל בגזרת היוצר הוא, כי אם האדם איננו ראוי ולא זכה עדין להתקרב אל קדשה ואל המצוה לעשות אותה, מבלבלים אותו מן השמים ממנה, כי נתגלגלת בתוך מחשבותיו מחשבה מבלבלת כזאת, אשר אינה מניחה אותו לעשות הדבר שבקדשה אף שרצה לעשותה, וכל זה אינו חס ושלום לנקמה מהשם יתברך, כי אם ברחמיו יתברך, המרחם על כל מעשיו, יודע ועד דין אמת, כי אי אפשר לקרבו אל הטוב כי אם בדרך זה, להודיעו איך הוא רחוק מטוב, ואיך הוא עומד במדרגה פחותה כזו, ואין עליו לעשות כי אם לצעק אחר המעשה הרע להשם יתברך על זה, ולספר הכל לפניו יתברך, ולשפך לבו בתחנונים ולפרש שיחתו לפניו ולבקש ולהתחנן על נפשו, שיזכהו השם יתברך להתקרב אל הדבר שבקדשה, וזהו נפלאות תמים דעים, ועל יסוד זה סובבים הולכים כל המאמרים וכל התורות של הלקוטי מוהר"ן, וכל מיני התחזקות, ובפרט התורה "אזמרה לאלקי בעודי", לקוטי מוהר"ן ח"א סימן רפב, מה שצריכין לדון את עצמו ואת אחרים לכף זכות, כי זהו עקר הלמוד זכות שכל הירידות שעברו עליו ועליהם, במזיד ובשוגג באונס וברצון, הכל מן השמים כדי לקרבו בדרך זה. אבל הרחוקים מהצדיק האמת אינם מבינים זאת, וגם המקרב צריך זכות גדול שיזכר זאת תמיד, ועל הכל מזה מה שעובר עליו יתחזק בתפלה להשם יתברך, שיתקרב על ידי הירידה ואל יתרחק על ידה חס ושלום, וכן בלקוטי מוהר"ן תנינא סימן פב בהתורה "כי תצא", מענין כסדר ושלא כסדר בין ברוחני בין בגשמי, והבחינה מכ כחינו המובא שם הכל כנ"ל, וזכות ההתגלות הזאת יעמוד לנו לילך בזה, אמן, ע"כ.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היסוד קיים ויציב, אבל מה שכתב שהוא מיוסד בתורה רפ"ב – אזמרה, תמוהה מאד, כי מבואר שם, וביותר במפרשים, שאין הדיון לכף זכות שם אלא למצוא נקודה טובה, ומוהרנ"ת בעלים לתרופה אפילו מביא לשונו רבינו שנתן כמה דוגמאות על נקודות טובות הנמצאים, וזה ממש בלי לסמוך בכלל על היסוד הזה שהכל מהשם יתברך, אלא אדרבה למצוא משהוא טוב שהוא כן זכה. ולכאורה על כרחך צריכים לומר שרי"ב זצ"ל הבין בתורת אזמרה, שלאחר שמוציא נקודה טובה, אז צריכים להפוך את הבן אדם על דרך היסוד הזה, והיינו שבלי שמוציאים שום נקודה טובה בהאדם אין על מה לדבר, כי לאיזה צד זכות יש להפוך אותו אליה, להגיד שהשם יתברך עשה את הכל, בסדר, אבל האיש הזה כולו רע, אבל לאחר שמוציאים איזה נקודה טובה, אז כבר יכולים לתפוס את הבן אדם על צד הטוב, ולהקימו חזק ויציב על צד הטוב, ואז לפטור את כל הרע נגדו. וצריכים לומר שזה החלק של "התשובה" שרבינו כתב שם שעל ידי שרואים את הנקודות טובות שבו יחזור אותו בתשובה.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

ועדיין צ"ע למה הוא מוכרח לפרש את התורה רפ"ב ככה, שלכאורה לא צריכים לזה בכלל. והשם יתברך יאיר עיני בתורתו אמן.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב השם יתברך באמת האיר עיני, כי מצאתי בדעת תבונות ח"ב של הרמח"ל (נדפס בספר גנזי רמח"ל) יסוד עצום שיתכן שהוא באמת פנימיות הכוונה של רבינו, ויתכן שר' יצחק ברייטר ז"ל רצה לחתור ליסוד הזה. וכך הרמח"ל מסביר שבעצם נשמת ישראל הוא ממש טוב כחלק ממחויב המציאות הטוב (ע' לקוטי מוהר"ן תורה נב), אלא שהם מנותקים משורשם, וכל מיני רע נספח עליהם ומונע אותם ומבדיל אותם משרשם, וכל אחד יש לו הנקודות טובות שהן הם שרשו בטוב, רק שצריכים לקשר את הטוב ההוא לשרשו, ואז הכל מתוקן. נמצא שלא צריכים רק לקשר אותו, הנקודות טובות שלו לשרשן בקדושה, אז ממילא הוא כבר מתוקן לגמרי, כי הרע כבר בטל לגמרי, כי לא היה יכול רק לעכב אותו, והוא כבר מקושר בטח. כך הבנתי דבריו לעת עתה. וזה כמו חולה שסובל כל מיני מחלות, וצריכים רק לקשר אותו לשים בדם שלו מה שהוא צריך, וממילא חיו יחיה, ויבריא, ויתחזק, וכל המחלות יפלו ויתעלמו.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשונו:

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

סא) אמרה הנשמה: שיהיה החוטא עצמו נתקן על ידי העונש – אני מבינה. אך איך יהיה התיקון הזה משוה החוטא לצדיק או לבעל תשובה? כי סוף סוף הזכות צריך שיוולד מן הבחירה, והעונש אינו תלוי בבחירה.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

סב) אמר השכל: הן אמת, שהענין הזה עמוק מאד, והוא מן העיקרים הגדולים אשר בהנהגתו יתברך שמו. ואנחנו מצאנו לרז"ל מאמרים תמוהים בזה הענין. כאשר אמרו (שהש"ר ה:ג): "פתחו לי פתח כחודו של מחט" וכו', והרי אין זה מן המשפט שהקב"ה רוצה לכלכל. ואם תאמר – שהוא ממידת החסד, אם כן אין צריך אפילו הפתח כחודו של מחט. אמנם הענין הזה תלוי במה שהודיענו רז"ל בענין בריאת העולם – שהקב"ה ברא את העולם בדין, ומפני שלא היה יכול להתקיים – שיתף עמו מידת הרחמים (רש"י על בראשית א:א, ועי' בב"ר יב:טו). וכלל הענין הזה הוא, כי מה שעשה המאציל יתברך שמו בהכין פעולותיו, הוא מה שנהיה אחר כך בנמצאים. ואת כבר שמעת ענין חורבן העולמות הראשונים ותיקוניהם (עי' בר"ר ג:ט), וזה היה הכנה למה שימצא בבני אדם. וכל אלה הדברים צריך ביאור גדול.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

הנה להיות בכלל חק הספירות המוכנות בראשונה – כח העתיד להוציא את הסטרא אחרא, זה היה מונע להם השלימות הראוי להן, כי לא בכח הזה תברא הבריאה, אלא בכח מעולה ממנו. ואז לא חפץ הקב"ה בהנהגה ההיא, אלא הכין ספירות אחרות, ולא שעזב לגמרי הראשונות, אלא תיקן הראשונות על ידי השניות. והנה הכלים, שהם חיצוניות, הם שנשברו מפני כח זה העתיד להוציא הסטרא אחרא, והאורות נסתלקו. אך נשארו עוד איזה ניצוצות בכלים, והוא מה שקיים אותם, ולא נעזבו לגמרי. ואז באו עוד ספירות בתיקון, ובכח הניצוצות המועטים שנשארו בכלים, עלו הכלים כולם לקבל התיקון, וחזרו ונאספו להתקשר עם הספירות הבאות האלה.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל זה הוא הכנה למה שצריך לאדם בבחינת בחירתו ומעשיו, ענשו ושכרו, ותיקון תשובתו. הנה שבירת הכלים הוא שרש למה שיוכלו הנשמות להמסר ביד הסטרא אחרא, ולהחסר מן האור, מפני המצא בהם פגם החטאים. והתיקון, הוא שרש למה שיוכלו הנשמות להתעלות מן הסטרא אחרא על ידי התשובה.

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

והביני היטב, כי על ידי הניצוצות הנשארים הוא תיקון הכלים. ופירוש הענין – כי אמרו רז"ל (עירובין יט.): "פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון", והוא ענין הניצוצין שבכלים. והענין, כי אמת שתרי"ג איברים הם בגוף, וחלקים בנשמה, וכולם צריכים להיתקן בכח הבחירה כנ"ל. אמנם אם הקב"ה היה רוצה לנהג הכל בחסד, אז לא היה רוצה הבחירה כלל, והיה מתקן החלקים האלה מאליו. ואם היה רוצה דין גמור, היה צריך בחירה לכל האיברים בכל החלקים. אך כיון שראה שאין העולם מתקיים, אז הכין שיוכלו אלו הניצוצין המועטים להקים הכלים כולם בכל חלקיהם, וכן יתרצה המאציל יתברך שמו שהבחירה המועטת הנמצאת באותם המצוות המועטות הנמצאות בפושעי ישראל, שהם באיברים פרטיים, תהיה ממשכת אחריה תיקון כל שאר האיברים כלם על ידי העונש, כי נפרד מהם הסטרא אחרא על ידי העונש, בכח הבחירה הזאת הנמצאת בהם, ודי לו בזה, כי כבר גם הנהגתו כך הכינה מתחלה כנ"ל, ובהיות האדם מוכן לפי הנהגת המשפיע, הנה די בזה לתיקונו. ובאמת, כאשר לא חסרו הכלים הנשברים מעט הניצוצות ההמה, כך לא יחסרו הנשמות, אשר מן הקדושה הן נגזרות – מן מעט המצוות. ואם יהיה הדבר – שתהיה נשמה שלא יהיה לה שום זכות – הנה תכרת. אך לא ימצא זה, כי כל כך יתגלגל עמה חסדו יתברך, עד שבאיזה צד ימצא לה. וכבר יש כמה צדדים להמציא רווח לנשמות, שהרי גם זכות אבות יכולה להגן. וגם זה בחירה, כי בחירת האבות היתה לעשות תיקון זה – שימשך אחריו תיקון זרעם. וסוף סוף די שהראשית יהיה בחירה, למען יוכל התיקון להמצא לפי הכנת ההנהגה אשר הוכנה אל האדם. והביני מאד הדבר הזה, כי הוא עמוד, והוא גדול ועצום, ועיקרי הרבה. עכ"ל.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפי זה שיתכן אולי לעשות ולפעול התיקון של אזמרה אפילו על מת, משא"כ לפי שטחיות ההבנה של תורה זו, שנותנים כח להנקודה טובה להתגבר ולכבוש את כולו, הרי אחר פטירת בן אדם כבר עבר זמנו. [ועיין ברש"י בפרשת בהעלותך (במדבר ט:א) ז"ל בחדש הראשון, פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה, ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל (פסחים ו: ספרי סד), שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, עכ"ל, הרי משמע שלאחר המעשה הגנות מרובה מהנקודה טובה]. ושבח להש"י שוב מצאתי שבאמת יש וקיים דבר כזה, עיין בסוף תנינא תורה פג שכתוב שם ז"ל שעל ידי הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה וכו' ונתהפכין הזדונות לזכיות, ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים, כי נתעלין ונתהפכין לזכיות וכו' ע"ש. ודבר זה פלא גדול, איך על ידי בושה של זה, מהפך נשמה נפולה לצד זכות, ולכאורה הוא ממש הדבר שחקרנו אם יש לפעול תורת אזמרה אפילו על מת, שיתכן על פי דרך הרמח"ל הנ"ל.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו כמה מקומות בחז"ל שבגלל נקודה טובה זכו רשעים לקבורה, כמו המצריים שטבעו בקריעת ים סוף וזכו להיות קבורים ביבשה בזכות שאמרו (שמות יד) כי ה' נלחם להם במצרים, רשב"ם במסכת פסחים (קיח:). ויפת זכה לקבורה לבניו בזכות מה שעזר לשם לכסות ערות אביהם (רש"י בראשית ט:כג), ואיזבל שנגזרה עליה שהכלבים יאכלוה, לא שלטו בראשה וידיה ורגליה לפי שהיתה יוצאת לקראת כלה ומרקדת ומטפחת לפניה (ילקו"ש מלכים ב רמז רלב, פרקי דרבי אליעזר יז). ויתכן שזה שכר בעלמא, ולא הכרעה לזכות.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בענין אביה בן ירבעם (מלכים א:יד:יג) וספדו לו כל ישראל וקברו אתו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל ה' אלקי ישראל בבית ירבעם, ונחלקו רז"ל מה הדבר טוב – הנקודה טובה שהיה לאביה, במועד קטן (כח.) רבי זירא ורבי חיננא בר פפא, חד אמר שבטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר שבטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל, ע"כ. ואילו בזוהר חדש (סט.) ובמגלה עמוקות (רנב) וברמח"ל (קנאת ה"צ, גנזי רמח"ל) מבואר שה"דבר טוב" הוא משיח שיצא ממנו (והנה אשתו כבר היתה מעוברת עם בנו, כי הוא נפטר מיד כאשר חזר אמו).

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר לפי הרמח"ל הנ"ל ניתן להבין יותר מה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן שטו) ז"ל ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי ההתקרבות בעצמו הוא טוב מאד בלי שעור וערך עכ"ל. כי העיקר הוא הנקודה של אותו איש, ולכן כיון שהוא אצל הצדיק בידים נאמנות, אז בודאי עושה תפקידו, אף על פי שאולי בשאר ענינים הוא ירד חלילה. [והנה שם ממשיך בסוגריים כי אם לא היה אצל הצדיק היה הרבה יותר גרוע, לפי מש"כ לאו דוקא, ויתכן אפילו להיפוך, כי רק בגלל שהוא מקבל עיקר תיקונו יכול להיות שהוא סובל יותר מהצדדין. וכן מצינו בעוד מקומות שהסוגריים הכניסו אנשים כפי ראות עיניהם, כוונתם לטובה אבל לאו דוקא מדוייקת ונאמנות כל עיקר].

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שני הדרכים שיש לפרש ולהבין הדרך של תורת אזמרה הנ"ל יש לפרש שהם השני דעות במסכת ערכין (ח:) עמש"כ שם בס"ד, והוא פלאי.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפג

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

כתב לכאו' שדוד המלך ושאול המלך משרש אחד רק ששאול בבחי' טובי' גנוז בגביה ודוד בבחי' חסד דאתפשט לבר, וצ"ע מה הכוונה שהיו משרש אחד, כי הלוא אמרו חז"ל (יומא כב.) שאול באחת ועלתה לו המלוכה ממנו ודוד בכמה ולא עלתה לו, וכ' האור החיים (פ' ויחי מט:ט) והטעם הוא לצד כי שאול טבעו מזוג ודוד טבעו חם כאומרו (ש''א טז) והוא אדמוני, וכן מצינו עוד כמה ענינים, ואולי רק מבחינה זו ששניהם היו מלכים בזה היו משרש אחד.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל וזה בחינת מחלקת הנ"ל כי מחמת שהתורה שהיא בחינת אש, כמו שכתוב (ירמיה כג): "הלא כה דברי כאש" וכו' היא עצורה בלבו כאש בוערת, מחמת שאינו מגלה אותה על ידי זה בוקעת ויוצאת בבחינת רעמים שהיא בחינת מחלוקת כנ"ל, וזה בחינת (עבודה זרה יט): שיחתן של תלמידי חכמים צריכין למוד, עכ"ל. לכאו' (מחמת מה שטוביה גנוז בגביה, שבאמת אינו מגלה, ומה שזה שפתאום הוא כן מגלה, ועוד ממה שמבואר בלק"מ נו, שהדיבורים מן השמים נתקבלים על ידי רעמים) זה מה שיוצא הדיבורים בבחי' רעמים, הכוונה שיוצאים דרך השמים, וממילא יש להם שורש והם בבחינת מחלקת לשם שמים.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

תורה רפד

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה, קבע הוא לשון גזילה כמ"ש (משלי כב) וקבע את קובעיהם נפש, היינו ששואלין את האדם אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עתים לתורה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין כי מצינו גניבה שמותר בתלמוד תורה, בתוספתא ב"ק (ז:ג) המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אף על פי שנקרא גנב, זוכה לעצמו, שנאמר (משלי ו:ל) לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב, סוף מתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם כל מה שבידו, שנאמר (משלי ו:לא) ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן, ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר (תהלים יב:ז) אמרות ה' אמרות טהרות וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

ואם מן אחרים ככה, כל שכן מעצמו.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל סיפר איך ר' ישראל קרדונר היה גונב עצמו לדבר עם ה' בהתבודדות.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

השמטה

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

אחד היה אברהם וכו' ע"ש. עיין במדבר רבה י:ה איש אחד (שופטים יג:ב – מנוח אבי שמשון), כל מקום שנאמר 'אחד' גדול הוא. בהקב"ה נאמר אחד, דכתיב (דברים ו:ד) ה' אחד, אין בעולם כיוצא בו. וכן באברהם (יחזקאל לג:כד) אחד היה אברהם, לא היה באותן ימים כיוצא בו, ע"כ.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת פסחים קיח. – בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו בכבשן האש, אמר גבריאל לפני הקב"ה ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש, א"ל הקב"ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו, נאה ליחיד להציל את היחיד וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת תענית דף י. שהתלמידי חכמים נקראים יחידים.

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחלק ה' מאומן בערך פורים בענין ואנכי עפר ואפר – אפר בגמטריא אחד היה אברהם.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

במלכים א:ב:א-ב ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר. אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש וכו'. ופירש החתם סופר (פרשת ויחי) כל מקום שנאמר לאמר הוא לא תעשה, לאו אמר. ועל זה צוה את שלמה בנו לאמר, דהינו לא תאמר – אנכי הלך בדרך כל הארץ – אחרי הרבים, כמו שאול וכו', אלא – וחזקת – בכל כחך – והיית לאיש, אפילו אם תדע שדעתך תהיה יחידית אף על פי כן תעשה כל מה דאפשר לך לעשות וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה א'

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

א:ב בשרא ראשי תיבות ששים רבוא בכרס אחד, דהינו בחינת שרשי הנשמות, ע"ש. בשרא, שר א"ב, דהינו א: פשוט נ, ב: כפול נח, ש: שלוש נחמ, ר: רבוע נחמן. ועוד, בשרא זה א בשר, א זה יווי (כמובא בכוונות לאכילה ובעוד מקומות) בגמטריא לב, הרי לב בשר, בחי' לעתיד כולם יהיו ברסלב.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה א – א:ד-ז – בענין בנין ירושלים ע"י ג' מדות, והמשכת נבואה, ולזהר מהתמנות, עמש"כ על סנהדרין דף כט. אפילו שנים מזכין ואחד אומר איני יודע צריכים להוסיף דיינים.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

א:ד וזה פרוש (ברכות ג): שלש משמרות הוי הלילה וכו' הינו בחינת שלש מדות הנ"ל וזהו: משמרה ראשונה חמור נוער, בחינת תאות ממון, בחינת (בראשית מט): יששכר חמר גרם, ותרגומו: עתיר בנכסין. שניה, כלבים צועקים, זה בחינת תאות אכילה כמו שכתוב (ישעיה נו): והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה ע"ש.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי מרבי שמשון מאסטריפוליא (ילקוט שושנים שבסוף ספר קרנים, אות ד) ז"ל שרבי עקיבא ע"ה היה ניצוץ משכם בן חמור בסוד מ"ש בגמרא (פסחים מט: ועיין גם במנורת המאור, שהוסיף שאחר כך אמר מי יתנני עם הארץ וכו') כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור בסוד חמור אבי שכם, לכך אמרו לו תלמידיו ר' אמור ככלב, בסוד ויאמר אלקים אל יעקב קום עלה בית אל ר"ת עקיבא, כי שכם בן חמור היה כלול בתוכו שני טומאות, משמר א' חמור נוער ומשמרה שניה כלבים צועקים כמבואר מזה בכתבי האר"י זלה"ה, וזה לדעתי חמור שכם, חמר ראשי תיבות משמר' ראשונה חמור, שכם ראשי תיבות משמרה שניה כלבים, וזהו לדעתי: רבי, אמור ככלב, וזה סוד נורא ונפלא מה שהשיב לתלמידיו: זה נושך ושובר עצם וכו' ואיני ראוי להרחיבו ולגלות פה, עכ"ל. והנה לפי דברי רבינו כאן, מבואר שהתאוה של ממון של חמור נוער הרבה חמורה מתאות אכילה של הכלבים, וי"ל שתאות ממון ממש נוגע לעצם האדם משא"כ תאות אכילה, ועוד רמזים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

א:ו תיקון שלימות היראה שבלב, על ידי זה נברא מלאך שמשפיע נבואה לכלי הנבואה, ע"ש.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ביחוד היראה לרמח"ל שכז"ל והנה בני אדם היראים, מיד שני שמות אלה בוטשים זה בזה, והחותם שורה עליהם, וניתן להם ידיעת חכמה וסודות עליונים, וסוד זה "סוד ה' ליראיו". אך יש בכאן ג' מינים: יש מי שאינו ירא אלא מן העונש, ואז כל ההתערוות אינו רק בסוד שם אדנ"י, והס"א מלמטה מתעוררת, כי היא המשרתת את הדין. ומי שאינו ירא רק יראת העונש – אין הסודות מתגלים אליו, אלא נמשך בעניני העולם בהבלי הס"א. ויש שירא יראת הרוממות, אך יש בזה ב' דרכים: יש שירא שמכיר גדולת האדון ב"ה, וגם עומד ביראה זאת תמיד בלא חטא, דהיינו שיודע לטהר עצמו ומעשיו. ויש מי שירא בלב מפני שהוא מכיר את קונו, וגם בוש ממנו מפני גדלותו, אך אינו מטהר מעשיו, שאינו יודע להינצל מן היצר הרע, אלא חוטא לתאות נפשו, אבל כשמדבר – חושב על גדלותו יתברך שמו, וירא ובוש ממנו. והנה מי שירא וגם אינו חוטא – שורה עליו החותם בכח, ואז יודע הדברים על בוריים מראש ועד סוף, ועומד בידיעה אמיתית. אך הירא ואינו מטהר מעונות – מתחיל בידיעה ומשרה עליו החותם, אך מתבלבלים בו הדברים, כי החותם אינו מתישב עליו. ונמצא יודע איזה סודות, ואפשר שיהיו גדולים גם כן, אך לא ידע סופם, ולא יעמוד על אמיתתם לגמרי. ועם כל זה אפשר שיקבל סודות גדולים מאד. כי מי שהוא ירא, אף על פי שחטא קודם לכן, החותם שורה עליו, ומקבל ידיעות גדולות, ע"ש כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' בספר המדות, ערך תשובה, אות עו, שבהתחלה בעבודת השם לא מגלים לו תכף דברים נסתרים).

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

א:ט כז"ל נביא ראשי תיבות ב'דבר י'י ש'מים נ'עשו, כי האלף הוא רקיע המבדיל בין מים למים [פרוש, ועל כן תבת שמים הוא במקום הא' שבתבת נביא כי הא' היא רקיע וכו' כנ"ל] עכ"ל. ואתי שפיר, כי הרקיע הזה שמבדיל בין מים למים, כאשר היא ש' אז הר"ת הם נחמן בן שמחה משותף בשם ה', וכאשר מחליפים הש' באלף, אז יש הר"ת ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא סוף תורה א' מבואר שקדושת הבית המקדש וכליו אינו ח"ו מחמת שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות שם, אלא שכיון שהם נאים הוא יתברך המשיך להם קדושה.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אם היה הטעם מחמת שצמצם אלוהותו, אם כן היה שייך לכל דבר, שכמו שהשם יתברך צמצם אלוהותו להיות בבית המקדש שאין לו שום ערך נגד אלוהותו, כמו כן יתכן שיצמצם אלוהותו לכל דבר. אכן כיון שזה אי אפשר להגיד דבר כזה חס ושלום, ואין הקדושה אלא מטעם שהשם יתברך ממשיך שם קדושה בגלל שהם נאים ויפים, כמו כן לכל דבר, לא יהיה המשכת רוח הקודש אלא לדבר שהוא יאה לכך.

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ההמשכה של הקדושה לתוך הבית המקדש הוא ע"כ בצמצום, וכן כתב רבינו בפירוש בלקוטי מוהר"ן קמא תורה ריט. וכן מפורש בחז"ל, עיין במדרש תנחומא (פרשת ויקהל ז) ז"ל לא תאמר שצמצם הקב"ה שכינתו (רק) בתוך המשכן, אלא אף בתוך הארון שעשה בצלאל צמצם שכינתו שנאמר וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

"ומי שאוחז בבחי' כסא הכבוד, בבחי' שרשי הנשמות, הוא ג"כ בחי' מקומו של עולם". מכאן הערנו על הקבצן ההויקר של סיפורי מעשיות, מעשה מהשבעה קבצנים, שהיה רק בבחי' תכלית המיעוט מחזיק את המרובה שהיה יכול להביא להאילן, ומשמע שאפילו הקבצן הקדוש הזה לא השיג המעלה הזו להיות למעלה מן המקום.

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ב'

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

א. ע"ש ענין ריבוע הדיבור בגלות, וצריך להאיר בריבוע הדיבור האמת, וזה על ידי שלשה שמות א'ל א'להים י'הו-ה, שהם בחי' תפלה ותורה ושדוכים וזווגים ע"ש. והנה זה ממש הענין של נ נח נחמ נחמן, שהוא ריבוע הדיבור, ולהאיר בו האמת זה מאומן, כי אמונה הוא עם אמת (כידוע מהזוה"ק ומספרי מוהר"ן), וזה מאומ"ן עם הה' אותיות והכולל בגימטריא 143 = א'ל א'להים י'הו-ה.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

ב. וע"ש אות ה' - ויולד בן ויקרא שמו נח לאמר זה ינחמנו וכו'. וסוף אות ה' - אא"י דבר = שמחה גי' נ נח נחמ נחמן (וי"ל שאא"י ע"ה הוא יב"א, ישראל בער אודסר). וע"ש שבחי' בן בחי' שבת בחי' הלכה כרבים, שזה ענין נ נח שהעם יבחר כמבואר אצלנו.

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין רבוע הדיבור מבואר שם שהם בחינות דיבור מלכות פה, דיבור הקרובים למלכות בחי' חן שפתיו רעהו מלך, דיבור של תשובה בחי' קחו עמכם דברים, ודיבור בצדקה. והנה מלכות פה, זה דיבור הכי פשוטה, נ, והדיבור של הקרובים למלכות כבר מרחיבים הדיבור, ויש להם חן – נח, דיבור של תשובה, בחינת אחרי שובי נחמ"תי, בחי' נחמ, ודיבור בצדקה, זה הצדיק בעצמו, נחמן.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

וגם תראה שמלכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, וגם “קחו עמכם דבר"(ים) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב ובחי' תודה שהוא שעשוע עולם הבא, זה בחי' הלכה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת ברכות דף לא, וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה וכו' אלא מתוך הלכה, שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין, עד כאן. הרי שהלכה הוא בחי' שבח ותנחומין.

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

בענין תהלוכת הדמים ע' מש"כ בהקדמה. וע' בספר שירי קודש פי' הר"י סרוק להזמירות של האריז"ל בהקדמה כז"ל ולבא לפרש השירים הללו צריך להבין הסבה שעשה הרב ז"ל אלו השירים ומה תועלת יגיע להאומר אותם מה תועלת יגיע לשבת עצמו. כך צריך אתה לדעת שכמו שהיורדים למרכבה צריכין לומר שירה, ומכח אותן השירים נפתחין להם שערי המרכבה והם נכנסין להיכלותיה , והמלאכים הממונים על כל שער ושער ופתחי היכלות מראים אל היורדים למרכבה המלאכים והחותמות שצריך לכל מלאך ובכח השירים שהם אומרים נפתחים להם השערים וגם להיורדין עצמן ניתוסף להם כח בשירותם שאמרו ויהיה להם כח ללכת עד שיעלו שאם לא היו אומרים שירה לא היו יכולין ללכת כי בעודם משוררים מהלכין ושמש בגבעון דום יוכיח, שאם לא היה משתקן יהושע לא היה יכול להעמידן. נמצא שבכח השירה הוא (השמש) מהלך בכל יום ממזרח למערב. וגם בריש פרקי היכלות לר' ישמעאל וז"ל מה הם אלו השירים שהיו אומרים יורדי המרכבה או מיורדי וכו' ע"ש הרי לך בפירוש שהשירה נותנת כח לכל דבר רוחני או גרם השמיימי להלוך. וא"כ גם היודעים החכמה זאת הם יודעים לכוין עליית שבת ותיקוניה עם תקוני נשמתו, ונשמתו תרד – ר"ל כמו ירד לעומקו של הלכה, כלמור תעלה ותכנס בהיכלו הראוי לו כפי כוונתו במקרא ובטבילה ובמנחה. לכן תיקן הרב וסידר לומר אלו השירים והזמירות כדי שיתקנו בהם כל העולמות ויכנסו אלו בתוך אלו, ויכנס עמם גם נשמתו עם ניצוצי נשמות ישראל בפתחי היכלות שלה שהם בעולם הבריאה ואחר כך כשיכללו כל העולמות יוכללו ג"כ ניצוצי נשמות המתכוין ויבא לו שפע גדול והארה גדולה אל נשמתו וידע עתידות ותאיר נשמתו הארה גדולה ויבא לו תוספות נשמה יתירה שהיא יותר מעולה מנפש ורוח, ע"כ. וע"ש בהמשך בפירוש 'אזמר בשבחין' ענין של שב"ח. ובהמשך בפי' 'נזמין לה השתא' שע"י השיר מזמינים הקדושה ונשמרים מהקליפה.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

כי קישוי לילד הוא, על ידי שיש קליפה שהיא אומרת גזורו וכו', כי אינו רוצה שיצא לאויר העולם, וכנגד זה יש מ"ג תיבות בזה המזמור, כנגד בחי' ג"ם הנ"ל, כי המזמור הזה הוא סגולה למקשה לילד, עכ"ל.

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת בראשית עה"פ (ג:כב) ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם כי לא מבואר ענין הקליפה הזו מה היא מפסדת אם תצליח לעכב הוולד. שאולי הענין שבעיכוב הוולד ישאר בחיים מי שהוא אחר, כי הוולד מחכה לבוא לעולם בסוד דור הולך ודור בא. ועיין בשיח שרפי קודש ג-נח שרבינו אמר – למה אתה דוחק עלי, הרי אם אשתדל עבורו לטובתו שיתרפא מכרח השם יתברך לקח מן העולם במקומו שלשה עשר אנשים אחרים. ואצל אבינו שבשמים כל בניו שוין אלו וכמו שאומרים העולם על זה, אם נוקף האדם עצמו באצבע אחת גם כן הכאב גדול מאד, ואולי אתה הוא אחד מהשלשה עשר [א"ה: עין זהר בלק דף רה, בהמעשה דהינוקא אשר פעל שאביו רבי יוסי דפקיעין תוחזר לו נשמתו, מובא שם שהקב"ה נתן למלאך המות עבורו תריסר בני נשא], ע"כ.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ג תבות בזה המזמור כי קשוי לילד הוא על ידי שיש קלפה שהיא אומרת (מלכים א:ג) גזרו, גם לי גם לך לא וכו'. כי אינו רוצה שיצא לאויר העולם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

יש רמז לזה במש"כ מזמור לאסף אלקים נצב בעדת א-ל בקרב אלקים ישפט. אלקים בגמטריא פ"ו, בקרב אלקים, דהיינו חציו, בגמטריא מ"ג, ושם יש את התעוררות של המשפט הזה של גם לי גם לך לא. א-ל בקרב, כאשר לוקחים א"ל מ'קרב' נשאר רע"א, והם הימים של ט' חדשי העיבור (מסכת נדה לח: ויתן לה הריון (רות ד:יג) הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו, וכן ברש"י בכורות כ. – רע"א וט' חדשים של ל' יום הוו ר"ע ימים וביום רע"א כתב קרא דיולדת).

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ג'

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

ורפא ירפא (פרשת משפטים) עם התיבות בגמטריא פדיון נפש, ע”ש. בגמטריא פתק. 'רפא יר' גממטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, 'פא' רמז לאמר בפה. גם פ' בגמטריא יסוד.

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ד'

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

ד:ג עסקי האדם בעולם הזה הם בחי' מלאכת המשכן, ועם כל זה המבוקש הוא שהשם יתברך ישפיע ויעשה הכל ע"ש.

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בתורה נד:ב

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ה

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

לא יאומן כי יסופר, כי עכשיו למדתי קצת מתורה זו שבו רבינו גילה שבחודש ניסן מתחזקים כח המלאכים ועל ידי זה יש תיקון להחלומות שיהיו על ידי מלאך. ואחר כך אמרתי תפילה שבו מזכיר זכות שם ע"ב ובהסתכלי בהעברה על השם הזה – שהיה מסודר בשש שורות, כל שורה י"ב שמות – ראיתי שהשם כא: נל"ך, ולמטה ממנו שם לג: יח"ו, ולמטה ממנו שם מה: סא"ל, ולמטה ממנו שם נז: נמ"מ – אלו השמות הראשי תיבות שלהם הם: ניסן, ושאר האותיות שלהם יכולים לצרפם: מלאך חלום! והנה השם שלמטה מהם: רא"ה, הוא גם כן מקושר לתורה שם ענין מאור עינים וענין הריאה. והנה השם בשורה הראשונה מעל כל אלו, השם הט': הז"י, יש לפרש מרמז לז' י"ה, התגלות המח מן הדיבור, היינו להמבואר שם באות ח' בענין השבעה משיבי טעם, ושבע יפול צדיק, ושבעה אקלמים, והשבעה רועים, ואמרות ה' אמרות טהורות מזקק שבעתים, ע"ש. עוד י"ל שהוא בחי' "'זה י'עצור בעמי" בחי' שמיני עצרת כמבואר שם לפני אות טו, ע"ש. והוא פלא. נ נח!

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

ה:ה כי יש מנהיגים שמתנהגים ברבנות ומושלים על עם דל והם מתגאים על הדור בחנם וכו' ויש להם כח אפלו להעניש את מי שאינו רוצה להכניע עצמו תחת ממשלתם וכל זה על ידי חרב הגאוה הנ"ל ובאמת אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק, כי הן מזיקי עלמא לישראל כספחת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

ולהבדיל עיין במסכת שבת (קנו.) אמר רבה אנא במאדים הואי (-ואינו שופך דמים), אמר אביי מר נמי עניש וקטיל. פרש"י עניש, בני אדם העוברין על דבריו, ע"כ.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י ועל ידי הגאוה וכו' הם מגבירים תאות נאוף בעולם בבחינת (משלי ו) ואשת איש נפש יקרה תצוד, שעל ידי גאוה מתגבר תאות נאוף (עיין סוטה ד:ה), ע"ש.

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזוהר הקדוש פרשת מקץ (דף רב., מובא בחק לישראל פרשת ראה יום א) ז"ל אלא ודאי מה דאתמר דידיכר לה בר נש ההוא יומא דמותא ודאי הכי הוא בגין דמתבר לבא דבר נש, דהא יצר הרע לא שריא אלא באתר שאשתכח חדוה דחמרא וגסותא דרוחא, וכד אשכח רוחא תבירא כדין אתפרש מנה ולא שריא בהדה, ובגין כך בעי לאדכרא לה יומא דמותא ויתבר גופה (- ומזה יש עצת רבינו לעשות אנחות שמשברים חצי הגוף כמבואר במקומו) ואיהו אזיל לה, תא חזי יצר טוב בעי חדוה דאוריתא, ויצר רע חדוה דחמרא וניאופין וגסותא דרוחא, ובגין כך בעי בר נש לארגזא תדיר מההוא יומא רבא ע"ש.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

ה:י חלום על ידי מלאך, וצריכים ליתן חזוק בהמלאכים, עיין במסכת שבת דף ל: (וכן בפסחים קיז.) אמר רבא וכן לחלום טוב, ופרש"י אם בא לישן מתוך שמחה מראין לו חלום טוב, ע"כ.

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

ה:יג מבואר שעל ידי שמחה זוכים לתקון הברית – עיין לק"מ קסט. עיין שיחות הר"ן אות כ ומש"כ.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

ה:טו ז"ל: אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות, והולך וקופץ בתוך הוסללות הגדולה וכו' ע"ש. המושג הזה של בן שעובד את אביו ביותר כמו עבד נמצא במסכת בבא בתרא (דף קכז:) עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן – דמשמש לי כעבדא קאמר ופרשב"ם דמשמש יותר מדאי כאילו הוא עבדו ע"כ.

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן צריכין לסלק כל החכמות ולעבד את ה' בפשיטות, בלי שום חכמות, לא מבעיא חכמות של שטות של סתם בני אדם, אלא אפלו חכמות גבורות וכו'.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במשלי כו: רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים, פרש"י הקב"ה ברא את הכל ודן את הכל ככסיל כחכם אין אנו צריכין לשום חכמה, ע"כ.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

וכן שם כח:ו טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר. ופרש"י ז"ל טוב רש, אף עני שבתורה, ע"כ. עיין שיחות הר"ן עו, שיכולין להיות איש כשר אפילו אם אינו יכול ללמד כלל.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ז'

</div>



# תנינא תורה לב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/32/

# Chapter ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/32


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג – המשאוי הכבד של עוונות. עיין במרגניתא דרבי מאיר, מובא בחק לישראל יום ד' פרשת בראשית ז"ל ומי יוכל לסבול עונותיך שהן כאש לבגד. וכחרב לצואר. וכחץ ללב. וככבלים לרגלים. כחשך לעינים. כמרה לפה. כשוחה לרגל. כחרישה לאזנים. כמכשלה לכח. כימים רעים לזקנה. כיסורין לגוף. כגדיעה לקרן. כמרה למיתה. כעבירה ליום הדין, עכ"ל.

</div>



# Chapter ג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/32/

# Chapter ג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/32


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג – המשאוי הכבד של עוונות. עיין במרגניתא דרבי מאיר, מובא בחק לישראל יום ד' פרשת בראשית ז"ל ומי יוכל לסבול עונותיך שהן כאש לבגד. וכחרב לצואר. וכחץ ללב. וככבלים לרגלים. כחשך לעינים. כמרה לפה. כשוחה לרגל. כחרישה לאזנים. כמכשלה לכח. כימים רעים לזקנה. כיסורין לגוף. כגדיעה לקרן. כמרה למיתה. כעבירה ליום הדין, עכ"ל.

</div>



# תנינא תורה לג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/33/

# Chapter ז:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/33


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ז: צ"ע לכאורה יש סתירה מיניה וביה, שמצד אחד רבינו כותב שהדרי מעטה צריכים להאיר להם שמלוא כל הארץ כבודו, הרי משמע שהם עדיין לא השיגו את זה, ומצד שני כותב שכיון שיש להם כל כך הכרה שמלוא כל הארץ כבודו צריכים לכלול אותם בבחי' בן ליתן להם טעם של בחי' מה. וכן הדרי מעלה מצד אחד רבינו כותב שצריכים להאיר להם שלעומת כל גדולת השגתם עוד לא השיגו כלום כי מה חמית, ומצד שני כותב שכיון שהם כל כך נשגבים בהשגתם של מה חמית צריכים לכלול אותם שידעו מלוא כל הארץ כבודו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה צריכים לאמר שאפילו הבן שמשיג מדרגת מה, זה רק על ידי שהצדיק מראה לו. וכן התלמיד בהשגתו. שני הבחינות לשניהם – התלמיד והבן, שניהם על ידי הצדיק.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צ"ע לשון התורה בסוף, “כי צריך שיהיה נכלל בבחינת מה כדי שיהיה לו יראה כנ"ל" – והלוא לעיל (סוף אות ט) כ' שהתלמיד צריך להיות נכלל בבחינת מה כדי שלא יתבטל במציאות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אליעזר – בחינת בן [ולא בחי' הצדיק לכאורה, דלעיל כתוב ש"משה רבינו שהוא בחינת חכם הדור שהוא מאיר בבן ותלמיד כנ"ל על כן היה לו בן שהיה שמו אליעזר וכו''. ואגב, גם לשון זה צ"ב מש"כ שמשה רבינו בחי' חכם הדור, שמשמע שענין זה שייך לחכם הדור, ובריש התורה כ' שרק משה רבינו יש לו הרחמנות, ומשמע לא אפילו חכמי הדורות, וא"ת שמיירי בענין שיהיה לו בן ותלמיד, זה דבר ששיך לכל אחד] הביא את רבי יהושע לבחינת השגה של מה. וצ"ב דהלוא זה היה צריך להיות על ידי חכם הדור?

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ע' תורה נד שההמון עם מדביקים עצמם לעולם הבא בשנה, והחכם משיעור משנתו, ולכאורה מבואר מתורה ז' תנינא, שאותו חכם הוא רק בבחינת תלמיד. ובזה יש עיגול שלם, שהצדיק בבחינת בן חוזר להיות כמו ההמון עם, בזה שמדביק את עצמו להש"י דרך שנה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:ז וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, שזה בחינת השגה של מה, בחי' מה חמית מה פשפשת, בחינת: איה מקום כבודו, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ע' לקמן תורה יב תנינא שדווקא אלו שירדו ונשברו לגמרי צועקים איה, וכמו שכתבתי שם בס"ד שיש להם השתוות להגובהי קומה, כמבואר שם שדוקא המקומות הכי נמוכים מקבלים חיותם מאיה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום לזה: פירוש האריז"ל (רמ"ק) לספר ברית מנוחה סוף פ"ה ז"ל והנה החכמה פונה וכו' והנה יש בה ב' הפכים, גלוי ונעלם, פירוש כי אי דבר בעולם נגלה כמו חכמתו יתברך, כי אין דבר נעשה אלא בחכמה כמ"ש (תהלים קד:כד) כולם בחכמה עשית. והנעלם הוא, כי הרי השרשים העליונים – שאימתם על כל הנבראים, רוצים לעלות לה ואינם יכולים להכיר כלל, ושואלים איה מקום כבודו, באופן שהוא תכלית הגלוי ותכלית העלם וז"ש כבודו מלא עולם, הרי הגלילוי, ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו, הרי הנעלם, כי בה נאמר (איוב כח:כא) ונעלמה מעיני כל חי, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:ח זה חכם הדור הנ"ל, צריך לידע איזה מקיפים שהוא צריך להמשיכם, ואיזה מקיפים שאין צריך להמשיכם וכו' וכו' ע"כ מוכרח החכם לעשות סייג לדבריו, לדקדק וליזהר מה לגלות ומה שלא לגלות, באפן שלא ישיג רק אותן המקיפים שצריך להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג, ע"ש.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כי בודאי כל עסקינו הוא רק להשיג מקיפים ומקיפים המקיפים עד אין סוף, כמבואר בתורה כא ובעוד כמה מקומות, ולכן דקדק שיש מקיפים שלא צריך להשיג.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:ט וצריך לכלל העולמות, עליון בתחתון ותחתון בעליון, שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד, וכן התלמיד יהיה כלול מבחינת בן, כדי שיהיה להם יראה, כי הבן שהוא בבחינת ההשגה של מה וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אין ספק שרבינו כולל בתורה זו כל הכוונות של אכילה. וכאן בולט רמז להכוונות של האריז"ל, וממנו נוכל להתחיל לפענח כל הכוונות בעזה"י.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ונביא כאן קיצור הכוונות של הרמח"ל:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל בירורי המלכים היו על ידי החכמה, כמ"ש בזוהר פ' פקודי: בריר פסולת מגו אוכל במחשבה, ולכן כל כונת הבירור תהיה על ידי החכמה. וכבר ידעת כי "אכלו רעים" הם או"א עילאין, ולכן תכוין באכילה אל אות א' שסודה בינה, כמ"ש רז"ל: אלף בינה, ובציורה – אל החכמה. והענין, כי השינים הם ל"ב, בסוד הל"ב נתיבות חכמה, ובהם טוחנים המאכל, ובזה נברר, כי כל הבירורים בחכמה. וזה סוד ציור הא' בציור יו"י שהיא בחכמה (יו"ד בחי' בינה). והנה הו' צריך לחלקה לשנים דרך אורכה ויהיו שני ווי"ן, וו' אחת תתחבר עם הי' העליונה, וו' אחרת עם הי' התחתונה, כזה: יווי (עיין שם הציור), והם י"ו למלעה י"ו למטה, הרי ל"ב שינים בסוד הל"ב נתיבות חכמה שבהם טוחנים מ"ן לצדיקים. וזהו הכונה בכלל. ועתה אבאר אותה בפרט, הכל בסוד זאת האל"ף שבבינה, בציור החכמה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בתחלה תכוין כי ב' לחיים הם, וסודם או"א, לחי העליון – אבא, לחי התחתון – אימא. ותכוין שהם שני אלפין – א' למעלה וא' למטה. שבלחי העליון צורתה יו"י, ושבלחי התחתון צורתה יו"ד. ושני ציורים אלו עולים מ"ו, הוא מילוי ע"ב, כי כל הבירורים נבררים בחכמה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך תכוין שיהיה שורש האכילה באלו הלחיים, כדי שיוכלו לטחון הם המאכל. ולכן תחלק הב' אלפי"ן הנ"ל באופן אחר, והיינו שהווי"ן של הב' אלפי"ן יתחלקו לב', וציורם יהיה כך: יוו"י יוו"ד, ושניהם ביחד עולם אוכל, בגי' א"ל י"הוה. ותכוין לכלול חצי האל"ף התחתון של חכמה בחצי האל"ף התחתון של אימא, וכן תעשה בציור: יוו"ד. ואחר כך תחבר חצי האלף העליון דחכמה עם חצי העליון דאימא ותעשה הציור: יוו"י. וסוד זה: הבן בחכמה וחכם בבינה, עכ"ל. ועיין בריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל שכ' שהבן בחכמה הוא ב"ן חכם.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לכאורה מבואר שהבן והתלמיד כאן הם בחי' הב' אלפים אלו של יוו"י יוו"ד, ומה שרבינו כותב שצריכים לכולל אותם זה בזה וכו', הוא ענין המבואר של לחלק האלפים האלו ולחברם חציו של זה עם חציו של זה וכו' בסוד הבן בחכמה וחכם בבינה, שלפי רבינו אלו הם השני השגות של איה מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וכן ענין הש"ע נהורי הפנים מבואר שם בפירוש בכוונות.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:י ומה שמתגלה הארת הרצון בעת האכילה דווקא ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת יומא דף עו. שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה (-כמו תבואה), אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שיש לו בן אחד פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה, עמד ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום, אף ישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

שבעת האכילה יאיר לו רצון מפלג שירצה ויכסף וישתוקק להשם יתברך ברצון חזק ומפלג בלי שעור ובלי שום ידיעה, עד שלא ידע כלל מה הוא רוצה, רק רצון פשוט בכלות הנפש אליו יתברך – עיין מש"כ בתורה עו בענין צמאון.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה מה שאסור לדבר בשעת אכילה. כי על פי הפשט, סכנה שמא יחנק. ולפי רבינו י"ל כיון שבשעת אכילה יכולים לזכות לרצונות חזקות עד שלא יודע מעצמו מהו רוצה, ולכן אין לצמצם רצונותיו לאיזה דיבור. ועוד, הרי אפילו מחשבה, רבינו אמר שהדיבור יכול לאבדה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י הידים שיש בים החכמה, דהיינו הרמזים שהם בחי' ידים, כ"ש (משלי א) נטיתי ידי ואין מקשיב ופי' רש"י דהיינו רמזים, כי כשהחכם מגלה חכמתו לפעמים אומר איזה דיבור שמרמז בו רמזים לתלמידיו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין נד:-נה אמר רב חסדא אין תורה נקנית אלא בסימנין שנאמר שימה בפיהם אל תקרי שימה אלא סימנה, וכו' הצביי לך ציונים שימי לך וכו' עשו ציונים לתורה וכו' ר' אלעזר אמר מהכא אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא עשה מודעים לתורה וכו' והיינו דאמר ר' אבדימי בר חמא בר דוסא מאי דכתיב לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, לא בשמים היא שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה ואם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה, ופרש"י ז"ל והיינו דאמר ר' אבדימי, הא דאמרן דצריך לטרוח ולהעמיד סימנין ולהערים בתחבולות כדי שתתקיים התורה בלומדיה, היינו דר' אבדימי דמפרש דיוקא דקרא שאם בשמים היא צריך את לעלות אחריה, ע"כ.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ח'

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א לאו כל אדם רואי להוכיח וכו' מבאיש ריח של הנשמות וכו' וכו' קול הנגון של השיר וכו'.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנא דבי אליהו רבא פרק ה' ז"ל אלא כך אמר הקב"ה ליחזקאל, בן אדם לי ולך נאה להוכיח את ישראל. דבר אחר מה תלמוד לומר 'בן אדם התשפט התשפט' (יחזקאל כב:ב), שני פעמים, כך אמר הקב"ה ליחזקאל, אם אתה מוכיחן תוכיחן, ואם אין אתה מוכיחן, אני מוכיחן בתוכחה, אבל אי אתה דומה להן אלא כשיר הזה, מה שיר הזה עתים בני אדם שמחים בו, עתים משמחין את בעליו, שנאמר (יחזקאל לג:לב) 'והנך להם כשיר עגבים וגו' ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם' וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א הרם כשפר קולך, כי נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הקול המשקה את הגן כמבואר בלק"מ (תנינא ח') שזה כשפ"ר ר"ת כפול שלול פשוט רבוע, הרם, זה ה ר"ם, גימטריא של הר"ת של נ נח נחמ נחמן מאומן. קו"ל ע"ה בגימטריא מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

קול המוכיח הראוי הוא בחינת קול הנגון של השיר. בדברי הימים (א:טו:כב) כתוב: וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא, ופרש"י ז"ל יסר במשא, מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל, ע"כ. ולפי מה שגילה רבינו הקדוש פה יש לפרש שהשיר גופא היה בחינת תוכחה, ואתי שפיר ביותר לפי מה שדרש חזקיה במסכת ערכין (יא.) שלמד מזה מקור לשירת הלויים על הקרבן, ודרש אל תיקרי יסור (ישור) אלא ישיר. הרי שאותו מילה שהוא לשון של תוכחה הוא לשון של שיר.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המבואר שם (ח:א) מאמר חז"ל (תמיד כח) המוכיח את חבירו לשם שמים, מושכין עליו חוט של חסד, שנאמר (משלי כח:כג) מוכיח אדם אחרי חן ימצא [ממחליק לשון], ע"ש. והנה פסוק זה במשלי מרמז הרבה על המבואר שם, כי הענין של פשוט כפול משולש וכו' מכונה לפעמים אחוריים, וזה מש"כ אחרי חן, וחן דייקא, כי אלו האותיות באחוריים הם נ נח! וגם ס"ת של הפסוק (גם כן בחי' אחר – סוף) נחמן קיא, כי זה המבוא בתורה שם, שכדי לזכות לקול המוכיח, שהוא השיר פשוט כפול וכו', צריך תפלה בדין, והתפלה בדין עומדת בבית הבליעה של הס"א, ואזי הוא מכרח לתן הקאות ע"ש. ור' נחמן הוא זה השיר. על מרומז היטב בס"ת כנ"ל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ אחרי חן ימצא ממחליק לשון, כי להגיד נחמן באחורים נשמע כמגמגם, היפוך המחליק בלשונו, ועל זה מעיד הפסוק ששפיר טובא להשיג החן באחוריים מלהגיד סתם בחילוק לשון!

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וענין של אחרי, שהוא ג"כ אותיות ריח, בחי' סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא, המבואר בריש התורה שם – קול המשקה את הגן שבו גדלים כל הריחות והיראות, ע"ש.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב, בבחינת (שיר השירים א) נרדי נתן ריחו, הנאמר על מעשה העגל, עזב לא נאמר אלא נתן, כמו שפרש רש"י שם וכמו שאמרו רז"ל בגמרא (שבת פח:), ע"כ.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין (כא:) ושמא תאמר אבד סברם (-תקוותם) ובטל סיוכים, ת"ל הדודאים נתנו ריח, אלו ואלו עתידין שיתנו ריח.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי תוכחה של משה על מעשה העגל הוסיף ונתן בהם ריח טוב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שבזה י"ל גם מה שמצינו שהוכיחו את משה רבינו (תיקוני זהר חדש דף קיז, מבואר בספר אדיר במרום עמ' סז- מכון רמח"ל), וקיימא לן (יורה דעה רמב:כב) כמה זהירות צריכים בזה, ואילו החכמים בזוהר הוכיחו את משה רבינו בפירוש, לקיים מה שנאמר (משלי ט:ח) הוכח לחכם ויאהבך, וכמו שהרמח"ל מאריך להסביר כל הענין שהיו עובדים להסיר הס"א ולהאיר אור השם. והנה הפסוק הוכח לחכם, אינו רק אומר להיות בכלל האוהבים את התוכחה כדאיתא במסכת אבות, אלא כתוב בפירוש הוכח לחכם, ואינו פשוט כלל כנ"ל שיש הלכות שמורים שאסור להוכיח את החכם בפירוש. אכן נראה מדברי הזוהר הנ"ל ודברי רבינו, שכאשר התוכחה הוא בבחינת השיר פשוט כפול משולש מרובע שנותן ריח טוב, אז יכולים להוכיח בפירוש אפילו את משה רבינו. ובזה יש להוסיף ביאור על מה שאומרים סתם נ נח נחמ נחמן מאומן בלי להקדים רבי (וכבר הערכתי פרק שלם על זה), כי בבחינה זו של תוכחה שנותן ריח טוב אין חשש פגיעה בכבוד הרב.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא ח:א א'ז י'תער ש'יר פ'שוט כ'פול מ'שולש מ'רובע, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שמעתי).

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

'לאו כל אדם ראוי להוכיח' ע"ש שכל פעם ההדגשה שהאדם אינו ראוי להוכיח, ולא על אופן התוכחה, שלא יודעים איך להוכיח.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

וענין קול המוכיח הראוי שנותן ריח טוב בהנשמות, שהקול הוא בחי' השיר פכש"ר, שהוא מחידוש העולם בבחינת ארץ ישראל שכולו השגחה, הרי שהקול המוכיח הראוי ממשיך השגחה לזה שמוכיח.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח. ע' מש"כ במס' תמיד דף כח.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ תורה ל:ז שלכאו' מבואר שם דרך תוכחה להיפוך, שהצדיק מבזה והשומע דן את הצדיק לכף זכות.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח. ושור עשר אמין זה בחינת השיר שלעתיד שהוא שיר פשוט וכו' ע"ש. 'שור' בגמטריא אבגית"ץ שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות, וכמבואר בדברינו בכמה מקומות.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא ח:ט התקבצות החסדים שעל ידם יהיה חדוש העולם וכו' הוא על ידי אמונה, ע"ש. ובסיפורי מעשיות, מעשה של השבעה קבצנים יום ג' הכבד פה, האיש חסד האמת מקבץ את החסדים עיין שם.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ח:י ולעתיד יחדש הקב"ה את כל העולם כולו, בבחי' זו של א"י, כי אז יתגלה שהש"י ברא הכל, ואז יחדש כל העולם כולו בבחי' א"י, ועיקר קדושת א"י הוא ששם הוא השגחתו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר עמק המלך (שער א – שעשועי המלך פ"א ד"ה והנה אדם הראשון) ז"ל ולהיות שבימות המשיח יטוהר אויר החיצון עד קצהו, לכן אמרו ז"ל: 'עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל שיקבעו בא"י' (מגילה כט.), רצה לומר שיהיו כמו קדושת א"י, ולכן אמרינן במדרש שעתידה א"י להיות כל כך גדולה כמו העולם כולו (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקע"ג), ע"ש.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ח:י התקבצות החסדים שעל שמהם יהיה חידוש העולם והשיר שלו הוא פשוט כפול משולש מרובע הוא על ידי אמונה. וזה ממש בחי' מאומן, שמאומן בא החסד של נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר שם שעל ידי השיר חדש נתתקן הריח שהוא בחינת משיח ע"ש, ומבואר שנ נח מתקן את משיח!

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה י

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כי בשמחה תצאו (ישעיה נה:יב) שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ע' בזוהר הקדוש (במדבר עמ' קיח. הובא בחק לישראל פ' במדבר יום ב') אמר רבי יהודה והא כתיב כי בשמחה תצאו ודא היא כנסת ישראל כיון דאמר תצאו מן גלותא הוא ואקרי שמחה (פי' שלכאורה מבואר שהשכינה הנקראת שמחה היתה בגלות ורק אחר כך תצא). אמר ליה (רבי אלעזר) ודאי הכי הוא, דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי שמחה עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא התנערי מעפר וגומר קומי אורי וגומר ויתחברון כחדא (ויוקים לה מעפרא), כדין חדוותא אקרי חדוותא דכלא וכדין בשמחה תצאו ודאי (מבואר במפרשים שהכוונה שהשכינה נקראת שמחה רק מאז שהיא קרובה לצאת, כשר תפארת/קב"ה כבר מתקשר בה. ואגב עי' ריש תורה יג שחדוה היינו בחי' שמח בחלקו, שיש בזה קצת משמעות שעדיין בגלות קצת אלא ששמח בחלקו). ודו"ק בזה (ואיך תהיה האדם שמח, אם השמחה בא רק אחר הישועה). ונלע"ד מזה שרבינו מגלה שהאדם יכול ליכנס להיות מרכבה לקב"ה לשמח את השכינה, א"נ מרכבה להשכינה לקבל ולהתקשר לקב"ה ובזה תהיה שמחה, ואכמ"ל. וידוע שאין שמחה אלא בסוד הזיווג (לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות לתפלת מנחה לשבת בטעם למה לא אומרים ישמחו במלכותך כי ז"א עולה בדיקנא ואילו נוק' נשאר למטה באבא).

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה י'

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

'מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך, ואינם מתקרבים אליו יתברך, ,הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מישבין עצמן. והעיקר – להשתדל לישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואזי בודאי ישוב אל ה'' ע"כ.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ע' באיגרת הרמב"ן 'וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות טובה, ובעבור הענוה על לבך מדת היראה כי תתן אל לבך תמיד מאין באת וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שרק על ידי, וכפי מה שמסירים את הכעס ממילא כבר זוכים לענוה שהוא שורש כל הטובה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יא

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפלה ומסיעין לו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות סוף פרק אין עומדים (דף לד:) אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא (פרש"י בבקעה שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר, עכ"ל אכן עיין שם ברש"י שלפניה דיבור המתחיל חלונות ז"ל שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע, עכ"ל). ובתוספות ד"ה חציף עלי מאן דמצלי בבתקא כז"ל וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי' בפסחים פרק האשה (דף פח.) לא כיצחק שקראו שדה וכו', אי נמי בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים, עכ"ל. והבית יוסף (סי' צה) תמה על זה שזה חשש שמא יפסיקוהו, אך למה נקרא חצוף? ותירץ המגן אברהם (סעיף ו), שחציפותו בכך שמתפלל שם ומראה שלא יתבטל מכוונתו אפילו שיעברו רבים על פניו. והב"ח ביאר שאין כוונת תוספות שלא יתפלל שם כדי שלא יפסיקוהו, אלא שהעוברים שם רואים אותו מתפלל ואין זה מקום צנוע להכניע לבו מפני השם יתברך. ועוד תירץ על קושית תוספות, שיצחק התפלל בין האילנות ולא במקום פרוץ, ולכן נאמר "לשוח, שמשמעותו בין השיחים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שדברי רבינו הולכים לפי התירוץ השני של תוספות, או תירוצו של הב"ח וכדומה. והרי שצריכים להקפיד לעשות ההתבודדות במקום צנוע ויש להדר שיהיה במקום אילנות כמו הב"ח. ואף שרבינו אמר לעשות התבודדות אפילו בין אנשים, זה ודאי בדרך מוצנע ואין זה אלא כאשר הוא בין כך ובין כך בין אנשים, אז בודאי לכולי עלמא יש להשתדל לעשות כמה שאפשר.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בתנא דבי אליהו פרק ח' ז"ל שלא יעמד אדם בבקעה להתפלל כדרך אמות העולם, ע"כ ובזית רענן על הילקוט (כי תצא תתקלד) ביאר שתפילה במקום פרוץ היא מחוקות הגוים. וכתב שיש לפרש שזה טעם הגמרא גם כן. אכן בפירוש המענה אליהו ביאר המדרש, מפני שהיא מקום שמצויים בו עובדי כוכבים.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יב

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה ועל כן ז"ל ושואל ומבקש איה מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך, מאחר שנפל למקומות כאלו רחמנא לצלן, וזה זה עקר תקונו ועליתו, בבחינת ירידה תכלית העליה המובא בספרים. כי "איה" מקום כבודו – זה בחינת הכבוד עליון של מאמר העליון, דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל, שמשם נמשך חיות למקומות האלו וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז:ז מבואר שזה השאלה של איה הוא של הדרי מעלה, הרי שאלו שנשברו לגמרי יש להם כלים ודרישה למעלות הכי עליונות, ובאמצע יש כל מיני קומות של אנשים בדרך.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה טו

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין שמצינו בנביאים, שירמיה היה מתנבא בשוק העליון וכו' וחנניה בן עזור ביא שקר היה מתנבא בלשון זה ממש להפך (סנהדרין פט), ע"ש. ע' בירמיה (כג:ל) לכן הנני על הנביאים נאם ה' מגנבי דברי איש מאת רעהו, וברש"י שם (הבאתי את לשונו במקומו בספר זה).

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יז

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

בענין כי בשמחה תצאו ע' מש"כ לעיל לקמ"ת י.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יח

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

סכנה גדולה להיות מפרסם וכו' אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין, יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח בכל פעם, בכל רגע רחמנא לצלן, עכ"ל. יש להביא סמוכים לזה מפרשת עלגה ערופה, סוף פרשת שופטים (דברים כא:ז), שזקני העיר סומכים ידיהם על העגלה ואומרים ידינו לא שפכו, ופרשו חז"ל וכי סלקא דעתך שהזקנים רצחו אותו, אלא שלא פטרוהו בלי וכו' ע"ש, וזה מה שפשעו בזה ממש נחשב שרצחו אותו, והם אחראים וחייבים על מיתתו.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יט

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמו שהוא , לידע מהותו ומפני מה עומד במקום ההוא. כי יש משכיל ומשכל ושכל, דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם, שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם, וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם. רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף, אין להם תענוג כל כך מן החקירות, ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף, יתענגו מאד מזה. ולדעתם הרעה, עקר השגת התכלית הוא על ידי חקירות וחכמות חיצוניות שלהם. אבל באמת אצלנו עקר השגת התכלית הוא רק על ידי אמונה ומצוות מעשיות וכו' וכו' ותדע שאין הדבר כדעתם, חס ושלום. כי אם כן לא ישיגו התכלית, רק מתי מעט מעט מאד, דהינו הבעלי שכל פילוסופים. ומה יעשו קטני הערך, שאין להם שכל כזה לחקר חקירות, לדעת המשכלות, שהם רב ועקר העולם, איך ישיגו הם את התכלית ע"ש.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין זה של המחקרים שרבינו מבטל כאן, עיין בריש תורה כה שקיים את המושג של שכל הנקנה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הקושיא שרבינו מקשה לתיובתא של שיטה זו, עיין בזה בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה שהקשה כעין זה, וזה לשונו. שלא המציאה החכמה האלוקית שום דבר לבטלה. ושכל הנבראים תחת גג הירח, האדם הוא הנכבד שבהם, ושתכלית כל המין האנושי הוא, השגת המושכלות. [ו]אם כן, מדוע המציא ה' כל בני אדם שאינם משיגים מושכל. ואנחנו רואים, שרוב בני אדם ריקים ממדע, רודפי התאוות. והאדם המלומד הפרוש, נדיר ופלאי, לא ימצא אלא באחד הדורות.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

התשובה, שכל מציאות אותן הנבראים כו', לשרת את אותו היחיד כו'. ושמא יאמר אדם, והלא אנו רואים אדם טיפש וכסיל, יש לו נחת בעולם ואינו יגע בו, ואחרים משרתים אותו ועושים מלאכתו כו'? סיבת נחת אותו הכסיל, מפני שגם הוא משרת לאדם שהוא מטרת הבורא. עכ"ל.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כג

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

להפוך את המרה שחורה לשמחה – ע' שער הגלגולים הקדמה לד 'אביי גם הוא משרש קין שהוא עיטרא דגבורה וכאשר היה ממתק הגבורה ומהפכה לחסד, שאז נקראת הגבורה שמחה בסוד יין המשמח' עכ"ל.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' תמג, מכון רמח"ל) שכז"ל אך בזמן הזיווג אינו כך כלל, כי זה הוילון אינו אפילו מתגלה. וסוד הענין, כי בזמן הזיווג כתוב: ולילה כיום יאיר (תהלים קלט:יב), ותראה שאינו אומר: שאין יהיה לילה, אלא: 'לילה כיום יאיר'. והסוד: כי הזיווג הוא ממש המיתוק שנמתקות הגבורות בחסדים, ועל כן צריך שהנוקבא בבחינת עצמה תקח מיתוק החסדים. וזה הענין נתפרש במקום אחר – אין כאן מקומו – איך ירושלים היא בדרום ובית המקדש בצפון, עכ"ל – ובהגהות שם (657) הביא לשון הרמח"ל מספר משכני עליון שמפרש הענין של הבית המקדש בצפון וירושלים בדרום עיין שם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

בזוהר הקדוש, הובא בליקוטי הלכות, אורח חיים, ברכת הודאה ו:עה בסוף, שצרוף תבת אשמח מרמז באותיות ש"מ משמע ואותיות א"ח של אחד וכו', כי צריכין לשמח בזה מאד מאד מה שאנו זוכין ליחד שמו יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת וישלח עמ' קכב. ז"ל שמ"ע אח"ד, גושפנקא 'ע"ד', נשתיירו ד' אתוון כנגד אף, חמה, משחית, עון, שהם ד' גוליירין של עשו שתיקנו לומא ב'והוא רחום' שולטנותא דיליה עון, משחית, אף, חמה, ע"כ.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

במגלה עמוקות מהדורא תנינא פרשת וירא – על שלש סאים קמח סולת כתב: שמחת ראשי תיבות שאר מוץ חמץ תבן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כד

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

בענין השמחה אפילו על ידי שטות ע"ע תנינא תורה מח, ומש"כ בשיחות הר"ן אות כ.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ע"ש (וכן ב:כה ב:מח). שמעתי כמה פעמים אנשים אומרים שזה לא רק מצוה אלא חובה, וחלילה לשנות מדברי רבינו כחוט השערה, וכל המוסיף גורע. ורק המשמעות של חובה כבר מכניס את הס"א רחמנא ליצלן כידוע שרבינו מכנה את עבודה זרה – 'חובה'. ואדרבה מצינו בחז"ל שהורו חילוק גדול בין מצוה לחובה, למשל בין נטילת ידים ראשונים מצוה למים אחרונים חובה, אפילו בשעת סכנה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו זמנים שהם למעלה משמחה, עיין בכוונות לתפילת מנחה של שבת שלא אומרים ישמחו.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בספר חיי מוהר"ן (אות שעא) ז"ל אמר לי האתה תהיה במרה שחורה. אתה מחיב להיות בשמחה תמיד [בפרוש אמר לי כן] "דו זאלסט נאך זיין אין דער מרה שחורה, דו ביסט מחיב משנה פרייליך צו זיין". ע"כ. הרי מבואר שרבינו אמר לרבי נתן שהוא חייב להיות בשמחה. אבל עם כל זה לא כן כתב בלקוטי מוהר"ן, וצריכים לחלק ביניהם, ודוחק לי לפרש שרבינו חייב רק את רבי נתן. אכן יש לומר שמי שהוא במרה שחורה אז הוא כבר מחויב להיות בשמחה, אבל סתם בן אדם מצוה להיות בשמחה (והרי זה כעין מה שכתב השאגת אריה (סי' לב והר"י פרלא ביאורו לספר המצות של הרס"ג מ"ע ז) במצות ציצית, שאין התורה אוסרת ללבוש בגד של ד' כנפות ללא ציצית, אלא שכאשר האדם לובש בגד כזה הוא מחויב להטיל בו ציצית, וכן לענינו, אין יש חיוב להיות בשמחה אלא למי שנפל למרה שחורה (אבל זה אסור - ולא דמי למה שכתבו שאין איסור ללבוש ד' כנפות בלי ציצית, אכן יש להשוות את זה, כי על כל פנים יש שנופלים במרה שחורה בעל כרחם, ובלי עבירה בידם), וכיון שנפל למרה שחורה הרי הוא חייב להיות בשמחה, אבל מי שהוא בעלמא שאינו במרה שחורה, אז אינו מחויב להיות בשמחה, אלא מצוה, ודוק.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד חידוש גדול יוצא מדיבור הנ"ל של רבינו בחיי מוהר"ן, שרבינו אמר לרבי נתן ביידיש "דו ביסט מחיב משנה פרייליך," שאתה חייב להיות משונה שמח, ואילו רבי נתן תירגם את זה, והביא את זה: אתה מחיב להיות בשמחה תמיד, דהינו שהוא תרגם את המילה משונה - תמיד. וזה חידוש גדול. והוא פושט חקירה שחקרתי בלקוטי נ נח לפני הרבה שנים, במה שאמר רבינו מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, אם זה מצוה שתמיד צריכים להיות בשמחה, או שזה מצוה להיות בשמחה תמידית, ששמחה תמידית אינו כמו סתם שמחה. ופה רואים שכך רבי נתן הבין את זה, כצד השני של החקירה, שהשמחה תמיד של רבינו פירושו שמחה משונה, שמחה תמידית כזה, והמצוה הזה בודאי יש לו תמיד.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. עיין בחק לישראל, פרשת משפטים יום שני חלק מוסר: לכן אתה בן אדם שאמרת בפיך ובלבבך לעשות תקון היסוד העבר רעה מעליך ותהיה שמח תמיד אולי תזכה שבהיותך שמח שמחה של מצוה תדבק בשכינה הנקראת שמחה ואי אתה בא לידי חטא וידעת כי שלום אהלך, עכ"ל.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. כתיב והגית בו יומם ולילה. ועיין במסכת עירובין (כא.), מבואר שהמילה הגה פירושו שמחה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, עיין מש"כ בפרשת כי תבוא עה"פ ושמחת בכל הטוב (כו:יא), תמיד בגמטריא אך מביא ואינו קורא.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כה

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

– ענין לעשות מהתורה תפילה, עיין מש"כ בשיחות הר"ן קמה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כט

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

'כי כל היחודים והזווגים הם בחינת בטול אסור' (ע' תורה נט). בזה י"ל הפסוק (בראשית ג:ה) והייתם כאלהים (עמש"כ בבראשית ג:ה) ידעי טוב ורע, ידעי זה בחי' זווג כידוע, שעל ידו הטוב מתחבר לרע ו'נעשה האסור כשר והתר בחינת בטול האסור', ובזה שפיר ידע גם את הרע במה שהוא יודע את הטוב, כי הרע יתבטל להטוב.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הזיווג של היתר הוא בחי' איסור שנתבטל בהיתר. וצ"ע דהלוא אנחנו נוהגין איסור בהחתיכה עצמה?

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

(אפילו למ"ד דלא אמרינן חתיכה נעשית נבילה בשאר איסורין חוץ מבשר וחלב מ"מ חתיכה שבלעה איסור ונתוסף עליה היתר אח"כ התחתיכה עצמה נשארה באיסורה כמ"ש כל הפוסקים ביורה דעה ריש סימן ק"ו), ועוד קשה שהרי אסור לבטל איסור לכתחילה (יו"ד צט:ה, וע"ש בש"ך אם זה מדאורייתא או מדרבנן). ומדברי הרמ"א (צט:ה) מבואר שכל היכא שנודע התערובות קודם שנתבטל בהיתר, הרי זה אסור.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שאדם בחי' לח, כי כן רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה יא) שהאדם בחינת מים, ולח בלח, הרי האיסור מבוטל ומותר.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ויש כמובן הרבה לפלפל בזה, ובענין דרבנן וכו', והשם יאיר עיני בתורתו הקדושה לאמיתה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

[בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע', עמ' תפט, כז"ל דהא קדש אבריך הוא ושכינתיה מתחברן כחדא בכמה חבורין עלאין וכו' וכו' אבל כלא בגין דקבהו"ש אנו מין במינו, דהכי הוו מחברין לעלא מן קדמת דנא, ע"ש.]

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לב

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן תרז

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שכל אחד ואחד צריך לשמר את בחינת משיח שיש לו. כי כל אחד כפי קדשתו וטהרתו, כן יש לו בחינת משיח, וצריך לשמר מאד, שלא יתקלקל בחינת משיח שלו, עיין שם.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר הוכחנו מזה עוד כמה אין ראוי לאדם להשתעבד תחת איזה רב יהיה מי שיהיה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון קצת, כי ענין של משיח הוא גבוה מאד, ורשב"י אמר שאפילו בני עלייה לא ראה אלא מעט, הרי שרוב רובא דעלמא רחוקים מאד מאד מבחינת משיח, ולא עוד, הרי ידענו מהזוהר שכיון שהאדם בא לחטוא ח"ו מיד נשמתו פורחת ממנו, ואם כן רוב בני העולם שסובלים הרבה עונות, איך בכלל שייך להם גישה לבחינת משיח, ובשלמא אם היה מגלה סתם שכל אחד יש לו נקדת משיח, נוכל להבין בפשטות שהרי נשמת משיח הוא שורש לכל נשמות ישראל, ולכן כל אחד יש לו נקודה השייך לו לשורש נשמתו במשיח. אכן הרי כתב הרבה יותר מזה, שכל אחד כפי קדשתו וטהרתו כן יש לו בחינת משיח, ומזה הלשון משמע שכל אחד במעשיו מייצר ומתיאר בחינת המשיח שלו. והוא פלא.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

והיום יא אדר תשפד, הילולא של החיד"א אבי שני דיבורים ממנו השייכים לענינינו.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מלכים א:יד:יג כתוב על אביה הבן התינוק של ירבעם, וספדו לו כל ישראל וקברו אתו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל יקוה אלקי ישראל בבית ירבעם, ובפשטות הלשון שנמצא בו דבר טוב, משמע דבר קטן בעלמא, איזה נקודה טובה, אכן הזוהר בפרשת בלק, וכן הרמח"ל כתבו שדבר טוב הזה הוא נקודת משיח. וזה לשון פירוש חומת אנך שם: ראיתי בספר ישן נושן כ"י רמזי התורה פרשת וישב שכתב אביה בן ירבעם דכתיב ביה יען נמצא דבר טוב והשבטים ראו שירבעם עתיד לצאת מן יוסף כמשז"ל ויעקב אע"ה ראה יותר שעתיד לצאת ממנו משיח בן יוסף והוא אביה בן ירבעם דכתיב ביה נמצא בו דבר טוב וזהו דכתיב ואביו שמר את הדבר כלומר אביה בן ירבעם דכתיב ביה דבר טוב זהו תורף דבריו ושם האריך. ודרך דרש אפשר לומר כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה סוף מכות דמי שעושה מצוה אחת כתקנה זוכה בה לחיי העה"ב. ובמ"א כתבנו בעניותנו בזה באורך. וז"ש יען נמצא בו דבר טוב מצוה אחת שלימה כתקנה שבעבורה זוכה לעה"ב. ואמר נמצא בו כי הוא דרך מציאה כי כל הבית באופן אחר וזה מציאה, עכ"ל.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

והדבר השני. כתוב בספרי (במדבר, מטות קנג) ז"ל זה הדבר, מגיד שכשם שנתנבא משה ב'כה אמר', ויאמר משה כה אמר י' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים (שמות יא:ד), כך נתנבאו הנביאים ב'כה אמר', ומוסיף עליהם משה שנאמר בו 'זה הדבר', ע"כ. וקשה כי מצינו בספר ישיעה (טז:יג) נבואה בזה הדבר: זה הדבר אשר דבר י' אל מואב מאז. ולכן פירש האלשיך בריש הפרק שם ז"ל כל עניין זה נאמר בסיני ומאז קבלתו נפש ישעיה כמאמרם ז"ל בפסוק שבשלהי נבואה זו, באומרו זה הדבר אשר דבר ה' אל מואב מאז שהוא מסיני, עיין שם. והרי לא מצאתי מאמר חז"ל כזה אלא בפירוש חומת אנך ז"ל פירוש וישעיה קבל נבואתו עד שלא בא לעולם ומשום שהיה אז בנשמה לבד בלי גוף קבל נבואתו בלשון זה הדבר שהוא מיוחד דוקא למשה רבינו ע"ה אבל בהיותו אז נשמה לבד יכול לקבל בלשון זה הדבר. מפרשים, עכ"ל. והרי לא הזכיר כלל שקבלת נבואה זו היתה בסיני (ועיין ברש"י עה"פ שכז"ל מאז, מימים רבים לפני בא הרעה עליך, נבא לו ישעיה את זאת. דבר אחר, מאז, מעת אשר שכר בלק את בלעם (ראה דברים כג:ה – ואשר שכר עליך את בלעם וגו' - הובא בישיעה שם בפירוש ר"י קרא מדרש), עכ"ל), רק שהיה לפני ביאתו לעולם. ועיין בריש ספר ירמיה (א:ה) בטרם אצורך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגויים נתתיך, וראיתי מישהו שהאריך להתפלא שדבר זה נמצא רק אצל ירמיה, והרי מצינו יותר מזה כאן אצל ישעיה [ועיין בישעיה ריש פרק מט, י' מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי]. ועיין מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים, שהקבצן העור היה זוכר אפילו מה שהיה לו בבטן אמו, ואפילו כאשר היה רק במחשבת אביו, ואפילו לא כלום. ועיין שם שרבינו חישב ופירט ח' מדרגות, המדרגה הכי נמוכה זיכרון של אחר הלידה, כשחתכו את טבורו, ועוד ז' מדרגות שלפני הלידה, כשהיה בעבור שהיה נר דולק על ראשו, כשהתחיל להתרקם הגוף דהיינו יצירת הולד, וכו' עיין שם. וי"ל שזה מא"ז, א' וז' הנ"ל (ואותו תינוק זכה לזכור לאו כלום, היינו מדרגה ט'). והוא ממש בחי' משיח שעליו נאמר אני היום ילדתיך, שהוא מעבר להזמן, וכעין זה לכאורה זכה ישעיה שהיה יכול להתנבאות בלשון זה הדבר ממה שקיבל לפני ביאתו להעולם. ולכאורה לפי דברי רבינו כאן בתנינא לב, ובפרט בצירוף להמבואר בסיפורי מעשיות הנ"ל, כל אחד כפי מה שמטהר ומקדש את עצמו, שייך לזה. יהי רצון שנזכה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בתורה שהצדיקים הם 'גם כן' קנאים גדולים, והם כותבים את הקנאות שלהם -והכתב של הצדיק הולכת וצועקת בכל העולם ובכל העולמות – אז הרי הם ממש קנאים גדולים בעולם, רק שהצדיקים מסתכלים על העולם ועל התורות שלהם, והם מבינים שהקנאות עוד יגרום ח"ו לקלקל את השלום, אז הם שורפים את התורות והקנאות היתירה שלהם!!! ובזה הש"י שורף את הלחץ של הקליפות והכפירות מעם ישראל.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שמי שנכתב בקדשה, שהוא הספרים הקדושים הנ"ל אמרה תורה ימחה בשביל להטיל שלום וכו' ספרי המינין שהם מטילין שנאה ותחרות בין ישראל וכו' על אחת כמה וכמה שימחו ויאבדו ויעקרו מן העולם, ע"ש.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה חז"ל עשו גזרה בכח קל וחומר כזו, עיין במסכת שבת קטז: א"ר נחמיה מפני מה אמרו כתבי הקדש אין קורין בהן, כדי שיאמרו, בכתבי הקדש אין קורין וכל שכן בשטרי הדיוטות, ע"כ.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שרפת ואבדת הקדושה כדי להחליש את כח הרע, וכז"ל כי ירבעם בן נבט שעשה שני עגלי זהב ואמר: אלה אלהיך ישראל (מלכים א:יב) והטעה כל ישראל אחריהם – היעלה על הדעת שהטעה עם רב בשטות כזה לעבד עגלים. אך בודאי היה בזה חכמות גדולות מאד מאד של אפיקורסות, ואם היה חס ושלום ח"ו רחמנא לצלן נמצא עתה דף אחד וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר קנאת ה' צבאות להרמח"ל ח"ב פ' ירבעם היה מיועד למשיח בן יוסף, 'כי ירבעם הלביש את הקדושה בס"א בעבודתו, וזה גרם אח"כ שהעגל היה אומר "אנכי ה' אלהיך" ע"י גחזי כמ"ש רז"ל. ובעבור זה הוכרח ר"ע וחבריו למות על קדוש השם ע"ש כל דבריו הנפלאים, שלולא היסורין שמקבל משה רבינו היה כחות הטומאה של ארמילוס הרשע מקבלים כחות לעשות פלאות ממש. והנה מבואר שמה שירבעם הטעה את עם ישראל זה לא היה רק בחכמות של פיליסופיא וכדומה, אלא על ידי נפלאות ממש. אכן בסתמא דרש הרבה חכמות של דופי להסביר פעולת הפלאות.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

אך בודאי היה בזה חכמות גדולות וכו'. הנציב בספר מטיב שיר, שיר השירים ו, כז"ל ביהודה גברה תשובה זו להקריב בבמות לשם ה', ועל כן הם מצאו מקום לפרש את המקראות באפן אחר מפרוש חז"ל, והכל משום ענג האהבה והדבקות בקדוש ברוך הוא, עד שאפלו אסא ויהושפט הצדיקים לא יכלו להפרישם מן הבמות, עד שבא חזקיהו המלך והרביץ תורה ברבים, והיה להם בנקל להשיג אהבת ה' על ידי התורה, ע"כ. והוא לשיטתו בהנהגתו בישיבות ואכמ"ל.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לג

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל אבל מי שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, שאף על פי שנשמתו גבוה מאד, אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה, ואיך אפשר לשנות זאת. נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית, עכ"ל. ע' משכ"ל תורה קט.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ועין בזה בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון עשרים ד"ה ואברהם איהו אב המון גוים (בראשית יז:ה) ותחותה אתתקפי כלהו גיורין דמתגירן. אבל עוד לא אתכלילו בתקפא דיעקב, עד זמנא דאתי. עליהו כתיב ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה (ישעיה מט:כא), דהא אלין לבר אתילידו, ולא לגו, והוו בנין לס"מ ונוקבה, ועאלו לגו לבתר וכו' אבל תא חזי, דכלא איהו בגין גופא דאתבני בבנינא מסאבא. ובזמנא דגופין יתתקנו, דכתיב וראו כל בשר יחדו (ישעיה מ:ה), כדין כלא יתתקן תקונא שלים. אבל בגין דא, לא תוכל לתת עליך איש נכרי (דברים יז:טו), עכ"ל.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לו

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

והדפין של כריכה הם מחפים וכו', עכ"ל. י"ל שאכן כאשר האדם לומד מהספר כל כך עד שהכריכה נהרסת, מסוגל מאד שיזכה לאור של הספר.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לד

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ויחד יתרו על כל הטובה – לשמוח על הטובות ביחד בשרש

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ במועד קטן דף ח: בענין אין מערבין שמחה בשמחה

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בכוונות לקריאת שמע, שמחברים 'שמע' ל'אחד', שני אותיות הראשונות של שני התיבות ביחד נעשית: אשמח, ואותיות אחרונות, עד. הרי השמחה בשורש היחוד.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לז

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסילת ישרים פרק י"ט על חסידות: אמנם ודאי שמי שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו, למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים, לחזות בנועם ה' לבקר בהיכלו ולקבל הגמול אשר בעולם הבא, לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו. אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה (-ה"ע לשון זה א"ש כמו שרבינו ענה לרבי נתן איך זוכים לענוה ולעבדוה לשמה וכו'), הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ב"ה יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו, ומצטער על כל שימעט ממנו, כי אז יעבוד עבודתו לתכלית זה, שלפחות מצדו יהיה כבודו יתברך מתגדל ויתאוה כל שאר בני האדם יהיו כמו כן, ויצטער ויתאנח על מה שממעטים שאר בני האדם וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

וכן גילה במ"א רבינו שעבודת השם מתחיל רק כאשר מרוצה אפילו בלי שום עולם הבא.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

וכ"כ הרמח"ל בעוד כמה מקומות שתכלית העבודה אינה אפילו לתיקון נשמתו אלא לשם תיקון השכינה, עיין בספר אדיר במרום (עמ' נא, הוצאת רמח"ל), ובעוד מקומות.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

גם הבנים שאינם נולדים בקדשה, הם גם כן מותרות ממש, כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ ומזה נתהוו הבנים, בחינת (אבות פרק ג) טפה סרוחה, סרחון ממש, ובבשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר שמואל (א:א:ב) כתוב, ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים, ובספר תורת משה (הפטרה יום א' דר"ה) כתב, קשה דהוה ליה למימר 'אין לה ולד'. ויש לומר דהכי פרושו דקרא, דמה שהיה אצל פנינה ילדים – לחנה לא היה נחשב ילדים, דאצלה לא היו נחשבים לבנים רק בנים טובים וצדיקים, וזה 'ויהי לפננה ילדים', ולחנה לא היו נחשבים אלו לילדים, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ישעיה כב:כד ותלו עליו (אליקים בן חלקיהו) כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן וכו'. ופרש"י ז"ל תרגם יונתן בנייא ובני בנייא. ומנחם (מחברת מנחם ערך צפע) חברו עם 'צפיעי הבקר' (יחזקאל ד:טו), למד שהוא לשון עוללים דקים היוצאים ממעי אמן, ויהיה 'צפיעי' לשון יציאה, דבר היוצא, ע"כ. ובמצודת ציון כז"ל הצפעות ענינו היוצאים מן הגוף, וכן צפיעי הבקר, שהוא דבר היוצא מן הגוף, ועל הבנות יאמר, כאלו אמר הצאצאים והצאצאות, ע"כ. הרי הבנים ובנות מכנים על שם יציאתם מהמעים כמו צואה.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

שיח שרפי קודש ג:עה כז"ל אמר: יהודי צריך לבקש מה' יתברך שיזכה שיהיו לו הרבה בנים איך שיהיו, כי כשיבוא המשיח ויתקן את כל העולם, יתקן גם את זה (-וע"ש ביידיש), ע"כ.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

גם הבנים שאינם נולדים בקדשה, הם גם כן מותרות ממש, כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ, ומזה נתהוו הבנים, בחינת (אבות ג) טפה סרוחה, סרחון ממש, ובשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף, כי 'עולל' פרש רש"י (תהלים ח) טנוף ולכלוך וכו' עיין שם. וחשוב להזכיר שרבינו הדגיש שהעיקר להביא ילדים לעולם – יהיו איך שיהיו, כי משיח יתקן את כולם.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

והבנים נקראים צאצאים – מלשון לצאת, כמו להבדיל צואה. ועכשיו למדנו בבא מציעא קז: דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה. והרמ"א באורח חיים צב:ז הביא המהרי"ל להלכה לא לנגוע בצואת האזן והאף כי אם על ידי בגד בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה. ולכאורה משום שקראן הגמרא צואה. ואיתא במדרש (קהלת ב:א:יא) א"ר לוי בר חיתא מלך בשר ודם בונה פלטין אם נתן ביבה על פתחה אינה נאה ואינה משובחת, אלא הקב"ה ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו, ואיזה זה, זה בית חוטמו והוא נואו והוא שבחו,ע"כ. ויש הרבה דעות ומדרגות בדעות בזה, כי הספר חסידים כתב שאין צריך נטילת ידים רק קינוח. ואין להאריך. ודעת הגר"א להקל, שעל כרחך אין דינם כצואה ממש, דאם כן היה צריך להרחיק מהם כמו מצואה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ונחזור לענין והניחו יתרם לעולליהם. יש להתבונן כי כאילו רק הבנים האלו הבאים מהסרחה הם עוללים וסרחון, ומה יהיה כאשר הבנים האלו יהיה להם בנים, אז זה סרחון של סרחון, וכן דור אחר דור. ואולי אין הכי נמי. ואולי יש סוד בזה, כמו עבדי הם ולא עבדים לעבדים [ונרצע העבד באזנו דייקא, ועם כל זה רק עד יובל] שיהיה השגחה מלמעלה שלעולם לא תהיה זאת בישראל. ואולי כאשר האדם מקיים פריה ורביה, על כרחך אי אפשר להחשיבו כסרחון, כי זה היה רשעתו של בלעם שאמר בלבו (רש"י בלק כד:ג) מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יתסכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמית עינו, ומידה טובה מרובה, ואם כן העוסק במצוה, אפילו לשם תאוה, ועל כל פנים מעשה מצוה הוא, על כרחך מקיים מהותו, ורק הבנים שיוולדו תלוי מאיפה המשיכם.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לט

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מי יתן והיה לנו מנהיג הדור, ורעה נאמן, שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפלו בנו, בבחינת רגלין, ידיעה והשגה הנ"ל, שנזכה לבוא אל התכלית, כמו משה רבנו ע"ה שמגדל עצם מעלתו היה יכול להאיר אפלו בפחות שבפחותים, אפלו בשפחה, כמו שאמרו רז"ל (מכילתא פ' בשלח ופירש"י שם, ועי' זוהר בשלח נה, ויקרא כב): ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביחוד היראה לרמח"ל (עמ' שח) ז"ל וגם יש בכאן סוד החלום, שהוא חיבור ע"ב וב"ן, זווג א"א בנוק', וזה עושה סוד החלום וסוד החולם. וזה היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר, אעפ"י שהיו חוטאים, ונשארו אעפ"כ דור דעה, וה"ס המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א במקומה. ותבין כי החלום מתפשט אפילו לגויים, כי הוא עומד ביחוד, ואין מורא. ואח"כ חוזר ז"א ומזדווג עמה, מה שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון, שאין התמונה בצורתה, אלא מתדמית כדרך החלום, חזר להיות מראה ממש בסוד הנבואה. והנה ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א ונוק', יען היו ערום ועריה, אך אח"כ היו הדברים מתבררים להם ע"י זו"ן, מפני כחו של משה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי הרמח"ל לכאורה העיקר היה מה שקיבלו בחי' החלום-חולם הזה, וכחו של משה היה רק להביא התלבשות הדמיון הזה למראה ממש של נבואה. ואולי זה אותו ענין המדובר כאן, לגלות השכל והתכלית בדברים בעלמא, וצ"ת.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, שער ו' – עולם התוהו, פרק כ, ז"ל כלל הדברים האור המקיף הוא למעלה מהכלי, בלי צמצום, ואור הפנימי הוא מוכרח להתצמצם ולהתכנס בצמצום רב, דוגמת הצדיקים המקטינים עצמם, אף על פי שנשמתו הוא אור הגדול ורב, כמו שמואל הקטן, וראוי היה לשרות עליו שכינה כמשה רבינו ע"ה. ומוכרח הצדיק להקטין עצמו, כדי שדורו יכולים לקבל שפע עזר אלהי מצדו, ועל זכותו נאמר: 'ובחבורתו נרפא לנו' 'אכן חליינו הוא נשא' (ישעיה נג:ה-ד), וזהו מפני שאין דורו ראוי לכך, לכן לא יכול להשרות עליו שכינה כמשה רבנו ע"ה. והבן שגם האור פנימי אינו מתרחב אלא כפי התעוררות התחתונים, ואין ספק שהיה חילוק בדורות בסוד: 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל' (זוהר שמות סד:), ולעתיד נאמר (יואל ג:ב), 'על העבדים ועל השפחות אשפוך את רוחי', אשפוך דייקא, עיין פרק יח, 'משל שופך בחוזק מכלי זה אל כלי אחר, מה שיכול להכיל נכנס בו, והשאר נופל סביבותיו ונעשה אור מקיף', עכ"ל.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

בתורה זו רבינו עירבב ב' הענינים, ידיעה השגה ונבואה, עיין מש"כ בשיחות הר"ן עו, שלכאורה מצינו חילוקים גדולים ביניהם.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ יש לנו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק מאוד, מי יתן והיה לנו מנהיג הדור רועה נאמן שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפי' בנו בבחי' רגלין ידיעה והשגה הנ"ל שנזכה לבא אל התכלית, כמו משה רבינו ע"ה שמגודל עוצם מעלתו היה יכול להאיר אפי' בפחות שבפחותים אפי' בשפחה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

צע"ק עיין בריש ספר דברים (ב:טז-יז) ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי וגו', פרש"י ז"ל אבל משילוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפ' וידבר, אלא ויאמר, ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים, לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים, אלא בשביל ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שעם כל זה משה רבינו הצליח להכניס להם דעת, ועל שם זה נקראים דור דעה. /'קר7

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מב – עיין חיי מוהר"ן אות נג ומש"כ שם.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מד

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

בענין חומרות עיין שיחות הר"ן אות רלה

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות, עליהם נאמר (ויקרא יח) "וחי בהם", ולא שימות בהם (יומא פה:), כי אין להם שום חיות כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת עבודה זרה דף ז. ר' יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל, א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה, ע"כ.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת תענית (כב:) על כולן (-הצרות הנזכרות) יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו, אמר רב יהודה אמר רב, מ"ט דרב יוסי (-אף על פי שרבי יוסי אמר טעמו, היה קשה לגמרא, מדוע משום חשש רחוק כזה אומר רבי יוסי שאין היחיד רשאי לסגף את עצמו, שמשמע שאין לו כלל רשות לזה והדבר אסו, וחולק על תנא קמא. והשיב, שמהכתוב משמע שמזהיר את האדם על שמירת בריאותו ועל הרחקת עצמו מהנזק וההפסד – דקדוקי חברים ד"ה אך ק"ק וד"ה מ"ט – מתיבתא), דכתיב (בראשית ב:ז) ויהי האדם לנפש חיה, נשמה שנתתי בך החייה, ע"כ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

בענין חכמות לא צריכים כלל –

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מובא הרבה בספרי רבינו, עיין לקמן תנינא עח. שיחות הר"ן לב, נא, קא. שבחי הר"ן יג.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י בספר משלי עה"פ (כו:י) רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים, ז"ל הקב"ה ברא את הכל ודן את הכל ככסיל כחכם אין אנו צריכין לשום חכמה, עכ"ל.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

מה שקשה ממה שרבינו כתב בתורה ס:ו שצריכים לעשות המצות עם שכל ע"ש ומש"פ.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל ובאמת אחר כל החכמות, אפלו מי שיודע חכמות באמת, אחר כל החכמות צריך להשליך כל החכמות ולעבד את ה' בתמימות בפשיטות גמור, בלי שום חכמות. וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל. כי באמת אין חכם בעולם כלל ואין חכמה ואין תבונה נגדו יתברך וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש בזה מה שמצינו בספרים הקדושים שהפרצופים של חכמה ובינה (אבא ואימא) אינם אלא מאצילות שני, דהיינו ממה שנפל בשבירה למטה בבי"ע, ואילו א"א נשאר במדרת אצילות עצמו, ולכן אבא ואימא אינם מלבישים אלא לזרועות א"א, בחי' חסד וגבורה שלו, ולא לבחינות חכמה ובינה שלו (כמבואר כל זה זה בספר פתחי חכמה ודעת, אות לו ( שערי רמח"ל קעז-ח). והרי מבואר שהחכמות עכשיו אינם בכלל חכמות. ואילו החכמה סתימאה של א"א נקראת תמים דעות (איוב לו:ד) כמבואר בספר אדיר במרום (עמוד קמג, ז"ל להיות הדעת שבו מכוסה גם כן בקרום. ונמצא שכל בחינותיה נתנים ונמסרים לשורש שהוא עתיק יומין, וזהו בחינת התמימות וכו' ע"ש). כי עיקר החכמה הוא להיות תמים, ודוק.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש בלבבי משכן אבנה על הקדמת רחובות הנהר של הרש"ש האריך להסביר שכל ענין של המוחין הם רק לאחר החטא, ובעיקר יש רק ו' קצוות. ועל כן העיקר הוא רק תמימות ופשיטות (ולא ידעתי על מה הוא סמך בזה, והוא אומר רק ו"ק, ומצינו ברמח"ל שאמר ששורש הכל הוא רק ג' – חסד גבורה ורחמים. וכן צ"ע שידענו שיש י"ס אפילו בעולמות הצחצחות, והוא דוחה את זה כי שם כתוב דלאו איהו חכמה, ולכאורה אין זה דיחוי מספיק, ושם י"ה"י"ה יוכיח). וכיון שהוא כותב שזה יסוד לימוד כל הרש"ש (והיינו היפוך ממנו ומכל הלומדים את הרש"ש בדרך כלל שהוא בעיקר חשבון וכו') אביא חלק מדבריו.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

דף ג ע"ג, עמ' צה:

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

כשנעמיק נבין ששני התפיסות הנ"ל, קומת ז"ס או י"ס מושרשים בקודם החטא ולאחר החטא. כי קודם החטא יש רק בחי' ו"ק שבכל דרגה, ואין בחי' ע"ב וס"ג, אלא הוא בחי' זו"ן שהם ו"ק, שהם רק בבחי' מ"ה וב"ן. כי עיקר הכח הוא לא כח המוחין שבאדם, אלא כח שנגלה למעלה מטעם ודעת, שהמדות שהם זו"ן הם פועלים למעלה מהמוחין. ולכן ההויה לא תפסת כעסמ"ב, שהוא כח המוחין שמנהיג את המדות, אלא נגלה רק כח המ"ה וב"ן שהם המדות שמונהגים מצד למעלה מטעם ודעת, מצד נקודת העצם, מצד הכתר.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

משא"כ לאחר החטא, נגלה מהלך של עץ הדעת, מהלך של מוחין ודעת, בחי' חו"ב. ומצד כך, הו"ק מתפרטים לי' ספירות, ונעשים עסמ"ב, והע"ב והס"ג הם מנהיגים את המ"ה וב"ן, בסוד וידעת היום והשבות אל לבבך, וידעת היום הם המוחין שמנהיגים את המ"ה והב"ן שהם בחי' והשבות אל לבבך. לפי"ז נבין את העומק של החתירה שרבינו הרש"ש חותר לבאר כסדר [כמ"ש לעיל בארוכה] שכל הבריאה היא בסוד ו"ק שהם זו"ן, ולא רק בבחי' של י' ספירות. עומק הדבר [מלבד ג' הביאורים מש"כ לעיל] הוא גילוי שלמלעה מחטא אדה"ר, כי מצד החטא הרי שמתגלה י' ספירות, גילוי של ע"ב ס"ד שמנהיג את המ"ב והב"ן. משא"כ קודם החטא, הבריאה היא בסוד זו"ן, ואין ע"ב וס"ג שהם טעם ודעת שמנהיגים את המדות, אלא הגילוי הוא האור שלמעלה מטעם ודעת.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

וא"כ אור פנימיות תורתו של רבינו הרש"ש, הוא גילוי א"ק, גילוי האור של קודם החטא. כי אדה"ר לפני בחירתו היה יכול לדבוק בערכין של א"ק שלמעלה מאבי"ע. ובבחירתו ירד לבי"ע. וא"כ האור של קודם החטא גנוז בו הכח של התדבקות בא"ק. והם הם אריכות דברינו שאור פנימיות תורתו של רבינו הרש"ש הוא לגלות את אור הא"ק, גילוי אור של קודם החטא, אור א"ס שקודם הצמצום.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

הרי נתבאר: בדברי רבינו הרש"ש שכל עולם ביחס לתחתון ממנו הוא בחי' של ג"ר, וביחס לעליון ממנו הוא בבחי' של ו"ק. ועמקן של דברים לפי מה שנת' עד השתא בארוכה, שכל הבריאה כולה, מצד ההדרגה שבה יש בה הבחנה של ג"ר וו"ק, שהעולם העליון בחי' ג"ר, והעולם התחתון הוא בבחי' של ו"ק. משא"כ מצד אור הא"ס, מצד אור ההשתוות, הרי שכל הבריאה כולה ואפי' א"ק עצמו הוא בערכין של ו"ק. ואע"פ שסוף דבר בירר הרש"ש לעיל שבערכין דא"ק שהוא ו"ק, אוי א"ס שבמחוץ לחלל שנכנס לחלל הוא בחי' של ג"ר אל הו"ק דא"ק. אך נת' לעיל שהוא לשון מושאל בלבד. כי גילוי הג"ר שנכנס בו"ק דא"ק, שהוא אור א"ס שנכנס לתוך הקו לא"ק, איננו בערכין של ג"ר שנכנס לו"ק, אלא רק ביטוי לגלות אחדות של קודם הצמצום והצמצום כמ"ש לעיל.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שעומק הדברים לחלק את העולם העליון שהוא בבחי' של ג"ר, והעולם התחתון שהוא בבחי' של ו"ק, כל זה הוא בסוד ההדרגה שבעולמות. משא"כ מצד כח האחדות שבעולמות, הרי שכל העולמות כולם, וא"ק בכללם, שהוא שרשם, כולם בבחי' ו"ק. וא"כ כל העולמות כולם, יש להם שם אחד שהוא ו"ק, כי החילוק הוא רק מכח ההדרגה, משא"כ מצד אור ההשתוות, כל הבריאה כולה אין יש בה אלא שם אחד בלבד, שכולה אינה רק בבחי' ו"ק שהם זו"ן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ועומד היסוד שכל הבריאה כולה היא בסוד ו"ק, שלפי גילוי זה כל הבריאה כולה נתפסת כהויה אחת שאין בה מוחין כלל. שהרי תוך הבריאה נאמר כולה בחכמה עשית, שהג"ר הם בבחי' של מוחין. משא"כ מחוץ לחלל נאמר לית מחשבה תפיסה ביה כלל, וא"כ הג"ר של הא"ק, שהוא גו אור א"ס שנכנס לתוך א"ק, הרי הוא לא בגדר של מוחין, אלא היא הארה שלמלעה מהמוחין. והוא העומק שאין בחי' של ג"ר תוך החלל. והבן הדברים מאד מאד.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר אנו מגדירים שיש בחי' ג"ר בתוך החלל, הרי שיש מוחין, שהוא בחי' אחר חטא עה"ד, שהוא שורש ההתפרטות שיש בחי' עסמ"ב בכל דרגה, שמוחין ע"ב וס"ג מנהיגים את המ"ה והב"ן. משא"כ מצד ההבחנה שכל הבריאה כולה היא בסוד ו"ק שהם זו"ן, מצד כך אין בבריאה בחי' של ג"ר, והג"ר שנכנס מחוץ לחלל איננו בערכין של מוחין, אלא נאמר בו לית מחשבה תפסה ביה כלל, שהוא אור א"ס.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

וא"כ העומק שגנוז בדברים שאין בבריאה ג"ר רק ו"ק, הוא גילוי האור של קודם החטא שאין מוחין כלל בנבראים, אלא בסוד המדות שלמעלה מטעם ודעת, שהוא כח התמימות והפשיטות שבנפש, שהוא נעשה כלי לאור הפשוט בתכלית הפשיטות, ובזה נכללים הנבראים בא"ס. ע"כ.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד קד:

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

ועומק הדברים שעיקר העבודה היא ע"י ישראל, שהרי נאמר בפסוק (דברים ד:ו) 'כי היא חכמתכת ובינתכם לעיני העמים', בעכו"ם נאמר בהם חכמה בגוים תאמין, משא"כ אור ביטול החכמה שהוא סוד תורה מלשון הוראה, שעבודת האדם לבטל את דעתו, בסוד חוקה חקקתי ואל תהרהר אחריה, גילוי זה קיים רק בנשמתן של ישראל שנאמר בהם אדם ובהמה תושיע ה', ערומים בדעת כאדם ומשימים עצמם כבהמה. בהמה בגי' בן כידוע. וא"כ טעם הדבר שישראל נקראין בנים, הוא מצד גילוי עבודתם של משימים עצמם כבהמה, בסוד ביטול הדעת. כח ביטול הדעת קיים רק בנשמתן של ישראל. ולכן, כיון שמהות בירור כל עולמות כולם הוא גילוי אי קיום ג"ר בחי' מוחין וחב"ד, וגילוי אור שלמעלה מטעם ודעת, לכן עבודת הבירורים הוא דייקא ע"י ישראל שמשימים עצמם כבהמה בגי' בן, שמגלים את אור ביטול הדעת. וא"כ מכיון שמהות כל הבירורים הוא ביטול אור הדעת וגילוי התמימות ופשיטות שלמעלה מאור הדעת, לכן הבירור הוא דייקא בכחם של ישראל.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן במעמד הר סיני פסקה זוהמתן, כי הזוהמא הוא בחי' של חטא עץ הדעת, בחי' החב"ד והג"ר של כל העולם, ופסקה זוהמתן הוא גילוי שכל בחי' הוא זו"ן שהם ו"ק שהוא בן, שהוא ביטול התפיסה שיש ג"ר בכל עולם. ולכן דייקא במעמד הר סיני נכנסו ישראל תחת כנפי השכינה ונקבע בהם השם של בנים אתם לה' אלקיכם. וכן עיקר תיקונם נעשה במעמד הר סיני ע"י שהקדימו נעשה לנשמע, כי סוד הנשמע הוא בסוד סברא, כאמרם ז"ל, לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי, וא"כ אם שמיע לי, סבירא לי. ובזה שהקדימו נעשה לנשמע, ביטלו דעתם לדעת קונם, והתבטלו לאור הא"ס. ובביטולם של דעתם, בזה גופא פסקה זומהתן. כי הזומהא הוא עצם הדעת, וספיקת הזוהמא נעשה ע"י ביטול הדעת. וזה שישראל בטלו דעתם לבוראם ע"י שאמרו נעשה ונשמע, עי"ז הוקבעו [בלשון יותר פנימי הוציאו מכח להפועל, את כח נשמתן] שכח הבירור הוא ע"י נשמתן של ישראל, שלנצח הם מבררים בכל דבר את המימרא שהם עצמם אמרו 'נעשה ונשמע', ביטול דעת לאא"ס.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

וא"כ לפי"ז נבין שעומק כל העבודה בכל דבר ודבר, הוא ביטל אור הדעת שבו, וגילוי אור התמימות ופשיטות שלמעלה מהידיעה, עכ"ל.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מו

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

בשם הבעל שם טוב זצוק"ל משל שמלך אחד הניח אוצר גדול במקום אחד וסבב באחיזת עינים וכו'.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

המשל נמצא בספר דגל מחנה אפרים, והובא בספר נתיב מצותיך, אמונה – שביל החמישי אות א.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מח

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

'ודע שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל' עכ"ל. גשר זה הצדיק, ומובן שהוא צר מאד מאד כמידת היסוד (וידוע שסבא ישראל אמר על עצמו שהוא הגשר בין עם ישראל לרבי נחמן). וכן כתוב אצל יעקב אבינו (וישלח לב:כד בפירוש רש"י) 'עשה עצמו כגשר'. וכן בסיפור שחלם שיש אוצר תחת הגשר, והלך לשם רק לשמוע מהשומר שיש אוצר בביתו, והנמשל שכדי לעמוד על מה שלך אתה צריך ללכת להצדיק – הגשר.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

[יש לציין עוד למה שמסופר (ר' משה גלידמאן ועוד) ר' שמואל אייזיק היה אומר על עצמו, אם אומר היום שמע ישראל (באותה כוונה) כמו אתמול, הייתי מניח עצמי וכו', וסיפרו זאת לפני מוהרנ"ת ז"ל, ואמר על זה, אותו רביז"ל הדריך על חודו של חרב ועמד בזה, אנו אחרת קבלנו מרביז"ל אם לא מתפללים ביום כיפור מתפללים בשם ה' (היינו למחרת יום כיפור קוראים שם ה' כידוע), ע"כ. הרי הגשר צר מאד לר' שמואל אייזיק היה כחודו של חרב, ואילו לרוב העולם הוא הרבה יותר רחב]

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שהגשר צר לא רק ברוחב, אלא גם יתכן שתהא צרה וקצר באורך כי מבואר למעלה בתורה זו שלפעמים האדם יהיה ממש בפתח של הקדושה וכו', וכן עי' למעלה בתורה מז (תנינא) מהקלפה הדקה. ועיין בתורה עב (קמא). וע' בתורה קלג שחיזו דהאי עלמא הוא כמטבע קטנה שעומדת לפני העין (ובמסכת סוכה דף נב ורשעים נדמה להם כחוט השערה).

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בחיי מוהר"ן (תקכב – שלא להתעקש עט) מענין היסוד ושורש העבודה שקפץ ודלג על העולם הזה והבליו. וע' תורה סד – ועל כן ישראל נקראים עבריים, על שם שהם עוברים באמונתם על כל החכמות ע"ש.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הגשר י"ל שזה ענין של עתיק, כמבואר באריכות בקל"ח פתחי חכמה, שדרך עתיק כל מעשינו בעולם הזה נחקקים לנצחיות, עיין שם. כי כן צידדנו שעיקר ענין רבינו הוא בחי' עתיק (ובהקדמת המסדר והמלקט לספר חכמה ותבונה כתוב שבפירוש אמר רבינו ז"ל שכל תורתיו הם מעתיק). ונראה שגם ענין בלבול העצה המבואר בשיחות הר"ן אות רנה, הוא גם כן ענין הספקות שיש ברישא דלא אתידע דעתיק, ודו"ק.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

ובשיחות הר"ן אות קפה רבינו גילה שכל הנהגה שהוא מצוה לעשות הוא סגלה ותקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד ולאחר ההסתלקות של האדם ולימות המשיח ולתחית המתים ולעתיד לבוא, ע"כ, מראה גם כן קצת על ענין זה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

באוצר היראה, אמת א' כתב שעקר הגשר לעבר עליו בזה העולם הוא אמת, עיין שם.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ילקוט מעם לועז אבות ו:ט – שהעולם הוא ים גדול והזמן הוא גשר עליה בלי מעקה ברוחב אמה. עיין שם.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל על פי המבואר במנחות (צט: וכן במדרש רבה ובילקוט שמעוני) שגיהנם רחבה מלמטה ופיה צר מלמעלה. הרי שאדם צריך לעבור על גשר צר, דהיינו על פיה של גיהנם, ולא לירד לעמקה ח"ו – יעו' במה שרבינו אמר בתורה קיט ז"ל אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם וכו' ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל, עכ"ל. הרי בע"כ שהאדם צריך לעבור על פיה הצר, עד שיצלח לעבור לעולם הבא.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

שלא להתפחד

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה כבר דנו החברים הרבה בדקדוק לשון רבינו לא להתפחד, ולא כתב לפחד. ואחר העיון בכל הראשונים שלפעמים גם כן כתבו והשתמשו בלשון זה של להתפחד לא נראה שיש חילוק גדול ביניהם, אלא שאולי להתפחד מדגיש שסוף סוף האדם נותן את עצמו להיות מפחד, אף על פי שהפחד בא מאליו, העיקר שלא ליתן לו קיום.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

אכן שוב שמתי לב ללשון רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה טו:ב שכתב ז"ל שהאדם מפחד את עצמו מאיזה דבר, עיין שם שרבינו גילה כל הענין של יראה נפולה, שבאמת אין בשום דבר ליתן פחד באדם רק שהיראה שהיה צריך להיות מהשם יתברך נופלת ומתלבשת בהדברים, ואזי האדם מפחד מהם. ועל כל פנים רבינו כתב ממש באריכות ענין הפחד הוא שהאדם מפחד את עצמו. וזה בכל היראות והפחדים. וידוע מה שרבינו גילה בחיי מוהרן שיש משהו באדם שנותן לו את זה, ואין כאן מקום להאריך.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

אז הכלל והעיקר לא להתפחד כלל, אינו יוצא מהמשמעות של כל הפחדים, שלא יפחד, אלא שבכל הפחדים גופא הוא ענין שהאדם מפחד את עצמו.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

וכן תראה לשון רבינו בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה מג, "על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו" - שהפחד בא מאליו - "רכי לבב הם מתפחדים" - הם נותנים קיום להפחד.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפי' על ידי מילי דשטותא וכו'.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל תורה תנינא כד, ובשיחות הר"ן אות כ'.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מט

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

והוא מעלה גדולה כשיש עדיין יצר הרע להאדם, כי אז יכול וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי עצות, התחזקות לז, שבונה מדברי רבינו כאן מה שלכאורה לא כתוב בכלל, הבאתי דבריו בסוף ספר שבחי הר"ן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בברית מנוחה, דרך האהבה, נקוד התשיעי, ז"ל כי מעלת החכם גדולה היא יותר מן המלאכים הגדולים, ומן השרפים בעלי היכלת, מה שהמלאכים אינם גופניים ולא יש בהם אברים שיתאוה תאוה, ודירתם במקום קדוש, וכל מעשיהם קדושים, ועל כן הולכים בדרך רצון מלכם אין להם שבח בזה, אבל האדם שבראו הקדוש ברוך הוא במינים רבים, וסדר בהם יסודות של תאוה ושל שכל ושל חכמה ושל דעת, והם טמאים ומדבקים בתאותם ובטמאתם, ודירתם במקום שרצים ורמשים, והוא בשכלו הטוב אשר נתן לו האלקים נדחק מן הטמאה ומדבק בהקדוש ברוך הוא, ובעבודתו, ונותן עצמו למות על קדשת שמו, וזו היא מעלה גדולה שיש לו יותר מן המלאכים, ונקרו אלו בחכמים לפי ענין הזה מרכבה בפני עצו, וארבע חיות יש להם, והם ארבע יסודות שנתאכל התערבת ונשאר הברור והאמת, ועל כן הם מרכבה בפני עצמן, עכ"ל.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נ

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל, ע"ש. כ"כ בקמא תורה רלג, וע"ש מש"כ בס"ד.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נב

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

מה שקשה קשיות על הצדיקים זהו מוכרח להיות, כי הצדיקים מתדמים ליוצרם כמובא, וכמו שקשה קשיות על השם יתברך כמו כן בהכרח שיהי' קשה קשיות על הצדיק כי הוא מתדמה אליו ית'. ובענין הקשיות שקשה על הש"י מרגלא בפומי' לומר, אדרבא, כך ראוי להיות דייקא שיהי' קשיות על הש"י, וכך נאה ויפה לו ית' לפי גדולתו ורוממותו, כי מעוצם גדולתו ורוממותו שהוא מרוממם מאד מדעתינו, ע"כ בוודאי א"א שנבין ונשיג בשכלינו הנהגתו ית', וע"כ בהכרח שיהיו עליו ית' קשיות, כי כך נאה ויפה להבורא ית' שיהי' מרומם ונשא מדעתינו, שעי"ז קשה הקשיות כנ"ל, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתינו א"כ הי' ח"ו דעתו כדעתנו, ע"כ.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות קמו, כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה, כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקושיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקודה מהאמונה הקדוש וכו' נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה. וגם על ידי הצעקה זועין לאמונה, הינו שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה כנ"ל רק שהאמונה הוא בקטנות גדול. ועל ידי הצעקה בעצמה יכול לזכות לאמונה הינו להעלות ולגדל את האמונה עד שיסתלקו הקושיות ממנו, ע"ש.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שיחות הר"ן קיח, שמעתי בשם רבנו ז"ל שאמר בלשון תמה: על השם יתברך קשה קושיות הרבה מאד. מה טוב ונעים להאיש הזה שזוכה לדעת שלם שיושב לו ורואה ויודע שאינו קשה שום קושיא כלל, והכל נכון וישר כי ישרים דרכי ה'. וכן אנכי שמעתי וכו' וכו' וכונתו היה כמתלוצץ מזה, שקשה לקצת בני העולם קושיות הרבה וגדולות על השם יתברך ח"ו. אבל באמת בודאי אסור להרהר אחרי דרכיו יתברך. כי בודאי צדיק ה' בכל דרכיו וכו'. רק שאי אפשר לשכל אנושי להבין דרכיו והנהגתו את העולם בשום אפן, ע"כ (ורא"ק ציין כאן לליקוטי מוהר"ן שלפנינו, ולליקוטי הלכות , יורה דעה, ריבית ה).

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שיחות הר"ן אות מ' על הקושיות שאינם קושיות. ובשיחות הר"ן אות לב, על הקושיות של שטות, שבאמת זאת הקושיא הוא תרוץ וכו' על כן צריך האדם לסלק מדעתו ולברח מקושיות וכו' רק לחזק את עצמו באמונה לבד כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שבודאי יש קושיות, וראוי להיות קושיות, רק שצריכים להגביר את האמונה, עד שלא יהיו אלו דברים קשים לו, ואדרבה מתוך אמונתו וידיעתו של גדולת השם יתברך, יבין שזה גופא התרוץ, דהיינו שראוי שיהיו קושיות כמבואר.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

הנה רבינו הקדוש כתב כאן על הצדיקים ועל השם יתברך, שראוי להיות קושיות עליהם. ומצאתי בספר סוד ישרים לר' גרשון חנוך מאיזביצ'א שכתב כעין זה על התורה הקדושה. ז"ל ושאינו יודע לשאול את פתח לו. היינו כמו שאמר אאמו"ר וכו' (רבינו?!) אשר מי שלומד דברי תורה ואינו קשה לו בהם שום קושיא זהו סימן מובהק שלא נגע עדיין בדברי תורה, כי מאחר שהשכל של דברי ורה הוא באמת להיפך מהשכל של זה העולם, וא"כ מהיכן ישר בעיניו כ"כ ולא קשה לו שום קושיא אלא בטח לפי שלא נגע עדיין בהם. אולם מי שקשה לו ב"ד ומייגע א"ע אח"כ לתרץ זאת הוא ד"ת, ולכן מי שאינו יודע לשאול ואינו קשה לו כלום, זה בטח לא נגע עדיין בדברי תורה, לזה את פתח לו, היינו שצריכין להשתדל עמו ולפתוח לו דרך שיהיה ג"כ יכול לשאול ולתרץ, ולזה אמרו ז"ל בגמ' לעשות פעולות במכוון כדי שישאלו התנוקות, היינו למען שיהי' חידש בעיני הרואים ויקשה, כגון חוטפין מצה מלפני התנוקות כדי שישאלו, ע"כ.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לדבריו התורה הקדושה בסוף כן מובנת, רק ראוי שיהיה מוקשה בתחלה, ואחר כך יזכה לתירוץ ולהבין את התורה. ויתכן שבזה התורה הקדושה שונה מהשם יתברך והצדיק, שמורם השם יתברך מעל על שאלה וקושיא, ואילו התורה נתנה לנו להבין ולהשכיל דייקא (וכן כתוב באדיר במרום סוף עמ' שפא מכון רמח"ל, במעלת התפילה וז"ל ואפילו התורה איננה כך, כי אין הכוונה שם אלא לדעת, ע"כ). אכן י"ל שגם בתורה, הרי תכלית הידיעה היא לדעת שלא נדע, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, שכל מה שזוכים להבין, באים להכרה יתירה שלא התחלנו להבין.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נד – הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תנינא תורה קי

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא נו

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

(– שיחות הר"ן קלט)

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

כשיש להאדם לב איך שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב וכו' נמצא מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו, כי אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל עכ"ל.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ על הקבצן בעל החטוטרת שלא זכה אלא להיות מיעוט מחזיק את המרובה.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בבראשית רבה (ה:ז) אמר להן יהושע, ממה שהחזיקו שני בדי הארון אתכם, אתם יודעים ששכינתו של הקב"ה ביניכם, הדא הוא דכתיב ויאמר יהושע בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, ע"כ.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נז

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

דע, כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה חדושים נפלאים ונוראים הוא טוב להקטנים במעלה שעל ידי זה נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאים אליו, וגם בהסטרא אחרא נתגדל אחד על ידי זה, כמו שמצינו בבלעם, כשנתן השם יתברך את התורה לישראל, באו כל האמות לבלעם (כמו שאמרו רז"ל זבחים קטז) נמצא שעל ידי נתינת התורה לישראל נתגדל בלעם, ובאו אליו כל העולם, והוא עמד עצמו על איזה פסוק ואמר להם תורה וכו' ע"ש (ולאידך גיסא, כיון שאבדה עצה מבנים – שאין חכמים גדולים בישראל, נסרחה חכמתן של אומות העולם, ואיבעית אימא מהכא ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, חגיגה ה:).

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן זה מה שאנחנו רואים בימינו עכשיו בכל מיני תוכניות רדיו ופאדקאסט וטלוויזיה, שיש מפרסמים שדורשים דרשותיהם להמון עם, ומיליונים עוקבים אחריהם לשמוע דבריהם. כי היום ברוך השם, אחר שרבינו כבר פתח לנו הקדמות ושערים, והרבה עוסקים בתורתו ומחדשים בה חידושי תורה, ולכן גם בחוץ האנשים רצים לשמוע דברי טעם והולכים לאן שהולכים.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נח

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יש בני אדם שאומרים שכשהצדיק גדול במעלה מחמת גדלתו אינו יכול להשגיח ולהסתכל על בני העולם כי הוא רחוק מהעולם, ובאמת אינו כן כי אדרבא, כשהצדיק גדול מאד הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם, וכמו שמצינו ברבן יוחנן בזן זכאי, שבודאי היה גדול במעלה מאד מאד יותר ויותר הרבה מהצדיקים שבזמן הזה, ואף על פי כן אמר: אוי לי אם אמר, אוי לי אם לא אמר (כלים יז:טז), וכו' וכו' וכו' כי הלא השם יתברך הוא מרומם ומנשא מאד מאד מן העולם, ואף על פי כן הוא משגיח וכו' כי באמת מי שהוא יש אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת אחת וכו' וכו' אבל מי שהוא אין, אין מקום שלא יהיה שם, כי אין לו מקום כלל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה להגיע לדרגה כזו, צריך לעבור הנסיון לעמוד בעולמות של טומאה. ועיין בזה בזיז שדי עמ' טז – דע כי האבות אחרי שהכירו את בוראם בעניני האצילות הקדוש בכל המדרגות ענפיה בג' עולמות, לא היה להם עדיין שלימותם עד שנכנסו להשגת הטומא ונבחנו בה ועמדו ביראתם ובאהבתם, וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הזוכה להכיר את השם יתברך באצילות, שאין זה פחות מנבואה, ובאצילות אין קיים אלא אלוהותו יתברך, והרי זה בחי' אין ומקיף כל המציאות, ועם כל זה לאו דוקא עבר עליו להתמודד עם העולמות של טומאה, רק לא התיחס להם, ועלה מעלה מעלה, עד שנתבטל לטובו יתברך, ואין רע באצילות כלל.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

ולאידך גיסא, רבן יוחנן בן זכאי לא זכה לדרגת הנביאים, והתנאים שעלו לשמים בדרך כלל מדובר רק בעולם יצירה. ועם כל זה כבר השיג ידיעות גדולות בעניני רשע כמו שהוכיח רבינו.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי תורה תנינא נח כאן מוכח דלא כמש"כ זיז שדי הנ"ל, דס"ל שאין דרך להגיע להאין סתם דרך הקדושה, ואז יגיע להתנסות בעולמות הטומאה. אלא שכדי להגיע להאין על כרחך יצטרך להתנסות כבר בעולמות הטומאה, ורק כאשר יעמוד בדביקות ובהתבטלות בהם יזכה יותר לשלמות ההתבטלות להאין סוף ברוך הוא.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נט

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

יש זריז ונשכר זריז ונפסד (פסחים נ:) וכו' ועל כן מי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו, מדרגא לדרגא, כמו שכתוב באברהם (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים – שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזהר (חיי שרה דף קכט.) כי בן שלש שנים הכיר את בוראו (נדרים לב), והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא. ומי שהוא בבחינה זו, הוא מפסיד על ידי הזריזות, כי כשהוא זריז גדול, ורץ בזריזות ממצוה למצוה, אזי הוא מפסיד על ידי זה את בחינת הקדשה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ק"ק כי בכל מקום אברהם אבינו הוא הדוגמא שממנו לומדים זריזות. ועיין במסילת ישרים סוף פרק ז' ז"ל וכן תמצא כל מעשיהם של צדיקים תמיד במהירות. אברהם כתוב בו וכו' במהירות אשר לא יתנו הפסק זמן לא אל התחלת המצוה ולא אל השלמתה, עכ"ל. ועכ"פ אינו סתירה לדברי רבינו כי יש לומר שאברהם אבינו היה זריז רק בזמן ובמקום הראוי, וכלשון רש"י במסכת פסחים (ד.) 'ומכל מקום בלילה לא הקדים.'

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בפרשת וישלח לב:כט שיעקב לא רצה להמתין לקבל הברכות, והכריח שרו של עשו לברכו מיד. ולכאורה כי ראה צורך להמלט נפשו מהסכנה כמבואר כאן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הענין של בין המצות, עיין מש"כ בתורה כב.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סא

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

ע' חיי מוהר"ן תקסח ומש"כ שם.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

כי בחלום שאז השכל נסתלק ואין לו רק כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה וכו'. ע' ענין זה ביחוד היראה לרמח"ל, פירוש מאמר הזוהר – פקודא קדמאה (עמ' שיד).

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת חולין נח: לענין הזבוב שאינו חי יותר משנה, והא יש משל עליהם שהם חיים שבע שנים והגמרא מתרצת: בשני דידהו, פרש"י רגעים הן.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סב

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

שהשם יתברך יתן לנו הרחמנות, שימסר את הרחמנות בידינו, כי אצלו יתברך יכול להיות, שגם החולא הקשה וכל היסורין הם הרחמנות שלו, כי בודאי כל מה שהשם יתברך עושה להאדם, אפלו יסורין קשים הכל הוא רק רחמנות, אבל אנו מבקשים, שיתן וימסר בידינו את הרחמנות, כי אין אנו מבינים הרחמנות שלו, וגם אין אנו יכולין לקבל אותו הרחמנות שלו הנ"ל, רק שהשם יתברך יתן בידינו את הרחמנות, שאנחנו בעצמנו נרחם עלינו, ואצלנו הרחמנות בפשיטות, להתרפא מן החלי וכיוצא בזה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

בזה פרשתי בס"ד את הפסוק (קדושים יט:יח) ואהבת לרעך כמוך אני ה', לאהוב כמוך – כמו שאתה אוהב, אני ה', אני ולא אתה, אין לך לעסוק בדרך האהבה של השם יתברך, אלא באהבה פשוטה כנ"ל.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סד

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול, עיין שם. עיין בספר כוכבי אור (הוספות לספר חיי מוהר"ן רסט) שרבינו אמר – היצר הרע כשהוא לקוח את עצמו ליהודי כשר, הוא מדביק לו איזה שגעון רחמנא לצלן, ע"כ. ויש לעיין כמה דומים ושווים יהודי כשר ועשיר בזה.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סו

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל וכו'. ע' חיי מוהר"ן אות ד"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

מחרת יום הכפורים נקרא שם ה' – עמש"כ בערך ראש השנה, שמראש השנה עד יום כיפור בונים את השיר פשוט כפול משולש מרובע, עד שנתגדל שם הצדיק נ נח נחמ נחמן מאומן, ועי"ז נתגדל שם ה', ולכן אז מברכים לכל אחד: פתקא טבא, ע"ש.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בערך מחרת יום הכפורים.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סז

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שחרבן בית המקדש הוא בחי' שקיעת האור. ולכן ביום שנחרבו הבתי מקדש (שהיה מוצאי שבת) נזדמנה בפי הלוים לשיר על הדוכן השיר של יום ד' - היום שכתוב בו יהי מארת (ערכין יא:).

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה אבל יש ח"ו וכו' בעלי שמות וקדריים שקורין 'טאטירין', ע"כ. נראה שידוע שטטרא בלשונם פירושו ארבעה. ולכן דוקא צריכים השיר פשוט כפול משולש מרובע בשם הצדיק האמיתי ראש בית, להשקיע הבעלי שמות וקדריים הנ"ל. וזה התיקון של חסידי סקוורא, שסקוור באנגלית זה מרובע, כנ"ל.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סח

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וכן להיפך: שיהיה מראה למי שהוא למעלה בבחינות שמים שהוא להיפך שהוא רחוק מאד ואינו יודע כלל בידיעתו יתברך בחינות מה חמית מה ידעת וכו', כי שם למעלה בשמים שם דייקא שואלים איה מקום כבודו, ולהיפך למי שהוא למטה בארץ ממש יהיה מראה לו כי ה' עמו כי מלא כל הארץ כבודו ע"כ.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

הרי זה מבאר הענין המובא בתנינא תורה ז', שהדרי מעלה זוכים לבחינת מה חמית, וזה תכלית השגתם, והצדיק צריך להביא אותם להשגה זו, וגם להכליל אותם בהשגת הדרי מטה. והרדי מטה, הצדיק צריך להביא אותם לתכלית השגתם שישיגו מלא כל הארץ כבודו, וגם להכליל אותם שישיגו בבחינת מה חמית.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סט

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

מה שנוהגים לתן ברכה להאיש המביא המשקה לאורחים או על החתנה וכיוצא [הינו כשנושאין יין או דבש לאורחים או על חתנה, אזי נוהגין לתן מן המשקה להשליח הנושא את המשקה, לעשות ברכה] הוא על פי מה שכתוב בזהר (פקודי רמב) שיש כמה דברים שהם נשאים ונושאים וכו' כגון המרכבה, שהיא נשאת ונושאת, וכן הארון וכו' וזה בחינת ברכה שנותנין כנ"ל כי ברכה ראשי תבות 'כי רוח החיה באופנים' (יחזקאל א) וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת בבא קמא צב: אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה, פרש"י ז"ל היין של מלך הוא, והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך, ע"כ. אמר ליה דכתיב וסמכת את ידך עליו וכו'.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ע

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שזה הולך ביחד עם מה שרבינו גילה בשיחות הר"ן אות רמז, כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר, הכבוד רחוק ממנו ביותר וכו' וכו' אבל תורה ומעשים טובים כל מה שיש לו יותר הם סמוכים אליו ביותר, ע"ש.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל מי שגדול יותר צריך להביא ממרחק שיהיה תחת ידו וסמוך לו.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן משה רבנו ע"ה שהיה גדול במעלה מאד היה צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום ביותר, עול כן הצרך לבקש לו אשה ממדין, כי מבקשו היה רחוק מחמת גדלתו, ע"כ.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנא דבי אליהו פרק ט' ז"ל וכי מה טיבה של דבורה אצל ברק, והלא דבורה במקומה וברק במקומו, אלא כך אמרו חכמים: ברק היה משמש את הזקנים בחייו של יהושע, וכן חזר ושמש לאחר מיתתו, לפיכך הביא הקב"ה אותו ונתן אותו אצל דבורה, ע"כ.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

ופרשו המפרשים שהשאלה היתה, מדוע נישאה דבורה לברק, והרי דרך השידוכים להיעשות בין בני אדם שגרים בסמיכות זה לזה (ודבורה היתה בין הרמה לבית אל שבהר אפרים באמצע ארץ ישראל, ואילו ברק היה בקדש נפתלי שהיה בקצה הצפוני של ארץ ישראל) – זקוקין דנורא אות טז, ישועות יעקב אות יח. ובמענה אליהו אות יט, פירש, שהמדרש תמה איך ארע שדבורה נישאה לברק, והלא דבורה היתה 'במקומה', כלומר, ברום מעלתה. ואילו ברק 'במקומו' השפל, שכן עם הארץ היה, כמסופר בתחילת הפרק.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה דברי רבינו קובעים את הדרישה של השידוך באיש, שהוא צריך למצוא אבידתו. ולכן לפי שני הפירושים מובן השאלה, למה היתה השידוך ממרחק. והתירוץ שברק היה לו גדלות, ולכן שידוכו מרחוק.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה עב

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

אבל זה המנהיג צריך שיהיה פרוש גדול בקדשה גדולה, ואז דוקא הוא יכול להיות מנהיג ישראל וכו' ועל כן משה רבנו שהיה קדוש ופרוש גדול מאד על פי הדבור כמו שכתוב (דברים ה:כח) ואתה פה עמד עמדי וכו' (ועמש"כ שם הענין של 'אתה פה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ש.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש הגמרא במסכת פסחים (כב: ובעוד מקומות) כדתניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע (דברים ו:יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא ר''ע ודרש את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים ע"כ. י"ל שהא דפירש, ודאי הוא הבין שאת לרבות תלמידי חכמים, אלא שהא גופא הבין למעשה שהוא הוא התלמיד חכם אז טרם שיפרש וידרוש הא מילתא, פירש, וכמו שכ' רבינו כנ"ל שצריך שיהיה פרוש גדול. עד שבא רבי עקיבא דכבר קיים בגויה את הפרישות כידוע שפירש עשרים וארבעה שנים מאשתו וכו', ודרש להדיא את לרבות תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

לקמ"ת עב: ז"ל והגרים באים מקדשת הזווג של הצדיקים כמש"כ ואת הנפש אשר עשו בחרן ואיתא (זוהר שלח לך דף קסח) שאברהם ושרה בעת שהיו עקרים הולידו מזוגם נפשות הגרים וכו' מכל שכן קדשת פרישותם עכ"ל.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ע' שער הגלגולים הקדמה לד שלידת הגרים זה מפרישות מהזיווג, וכן אברהם היה פורש משרה שהיתה עקרה (חוץ מאביי שהיה כל הנר”נ שלו מקין ע”ש), וצ"ע.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה עב: השפלות של משה משרש בכל אחד מישראל, והוא מנח ושוכב אצל כל אחד ואחד בבחינת שכיבה ומיתה. ע' מש"כ בלקוטי נ נח בערך רגש, פרק למה (לפעמים) איני מרגיש שום דבר באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן. שיש לפרש בזה הפסוק כי לא יראני האדם וחי ע"ש.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא עב: “תחיה שיהיה לעתיד יהיה רק להשפלות": בזה י"ל לשון התפילה (שמונה עשרה) מחיה מתים ברחמים רבים, י"ל שהרחמים רבים של השם יתברך, הוא זה שמנהיג את העולם בדרך כזה, שהאדם יכול להרכיש לעצמו את הענוה הזו המסותרת לגמרי, שאי אפשר להשיג אותו בעולם הזה, כי הוא חלק לעולם הבא, וכל מצוה ופעולה טובה ומחשבה טובה ולימוד לשמה רוכש להאדם חלק אלוה ממעל של ענוה. ובאמת השם יתברך ברא את העולם לגלות רחמנותו, וברא את העולם כדי שהאדם יזכה לתכלית העונג בידיעת השם יתברך ובהתאחד אתו יתברך. והרי כל זה כלול בענוה הזה האמיתי שקם לתחיה, הרי מחיה מתים ברחמים רבים.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה עד

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בריש מסכת שקלים

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

אחר פורים קורין פרשת פרה, שהוא הכנה לפסח וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

וכן המן לשון הכנה והזמנה. ובקיצור כוונות של הרמח"ל דייקא במצות של פורים מבאר הענין של הזמנת התיקון.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ. כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח, ועל כן כל המצוות הם זכר ליצאת מצרים. ועכשו... (ולא סיים), עכ"ל. עמש"כ בזה בחלק ה' מאומן בערך פורים.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ובלקוטי הלכות (או"ח ב, ברכת הריח וברכת הודאה ד:כה) כתב שהבין שהכוונה שעכשיו כל ההתחלות מפורים, ור' נתן מטבריה כתב שהוא שמע ממנו שעכשיו כל ההתחלות מרבנו.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

והנה להגיד שעכשיו כל התחלות מפורים, לכאורה זה ממש להיפוך מהמבואר שם בתוך התורה שפורים הוא הכנה לפסח. וחסר הרבה מאד, שהרי העיקר חסר.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא נלע"ד שזה עוד הוכחה למה שכתבנו במקומו, שענין רבינו הקדוש הוא דייקא לתקן בתיקונא דסיפא. והרי מובן לפי זה שלא סיים להגיד שעכשיו כל התתחלות, כי ההתחלות כבר היו, ועכשיו מתקנים את הסוף, וזה דייקא ענין של פורים, שרואים איך שהכל צפוי מראש בחכמה לטובה, אלא שבתחלה, בעת שעדיין היו עובדים על תיקונא דרישא, עוד היו לוקחים את פורים מבינת הראשי תיבות, מ'מצרים ו'לא י'ראו פ'ני ר'יקם, ללכת איתו לקראת הפנים, לתקן בתיקונא דרישא בפסח-פתח, בשער הכניסה. אבל עכשיו אנו מתקנים את הסיום, ואי אפשר לסיים אלא להבין שהכל עומד להתגלות מתוקן. (ועיין בלקוטי הלכות יורה דעה ב' הלכות בהמה טהורה ד:כה – פורים שכל ההתחלות ממנו, הוא מכח הגאולה העתידה של משיח, הרי עוד הוכחה לדברינו שכוחו של פורים מהסיפא).

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה בחי' פורים, כי פר הוא בגמטריא מנצפ"ך כידוע, והם האותיות האחרונות שמסיימים את התיבות.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

פעם פרשתי את הענין שעכשיו כל התחלות מפורים, שמפסח התחלנו לצאת מהשעבוד והעבדות לחרות, וקודם פסח היינו כל כך משוקעים בטומאה וקליפות שכל העבודה שלנו לצאת לא היה בכלל בקדושה, עד שזכינו להגאל. ומפורים ואלך זכינו שאנו כל כך קשורים בעמקי נפשינו להשם יתברך, שאפילו זה שאנו מתחילים לצעוק ולשאוב ולהשתדל לצאת לחירות, גם זה בעצמו הכיסופים וההשתוקקות וההשתדלות, זה נחשב לנו וחשוב מאד.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

נ נחמן מאומן ע"ה = פורים. אדר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ, נחמן מאומן = פר"ה, כמבואר בלק"מ (תנינא עד) ששבת פרה הוא הכנה לפסח. והרי כל התחלות מפורים, התחלה זה בחי' י', נקודה, והוא בחי' מרדכי היהודי (-יו"ד), אדר עם י' ראשי תיבות ר' ישראל דב אודסר.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

מ'מצרים ו'לא י'ראו פ'ני ר'יקם ר"ת פורים כמובא (לק"מ תנינא עד). היינו לעשות באחוריים (כי לא יראו פני) שיעלה לגמטריא ריקם שהוא עם הד' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן. וזה 'כי בו יצאת ממצרים' יצאת, י' מיני נגינה צא"ת = נ נח נחמ נחמן מאומן. [וע"ע בלק"מ תורה מט שענין אביב ופסח הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע ע"ש].

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים [ולא סיים], ומרמז שם שעכשיו ההתחלות כבר מחודש אדר ופורים.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ישעיה יט:טז ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד וכו' וכו' (יח) ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' וכו' (יט) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים וכו' (כ) והיה לאות ולעד לה' וכו' (כא) ונודע ה' למצרים וכו' (כב) ונגף ה' את מצרים נגף ורפוא ושבו עד ה' ונעתר להם ורפאם, עיין שם.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שיעבור על מצרים תהליך עצום של הכרה וקבלת עול מלכות שמים, עד 'ורפאם', בחילוף א' לי' באותיות אי"ק, פורים. גם מצר, שהוא שם הס' של עב שמות, בגמטריא פרים. וכן יש לפרש, מן המצר קראתי י"ה, המצר ע"ה בגמטריא פורים, שאז קראו להשם יתברך, בבחי' י"ה כי יד על כס י"ה, ענני במרחב י"ה, כי עוד לא זכו לאבד את עמלק לגמרי, רק זכו להרחבה.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף הפרק שם כתוב (יט:כה) אשר ברכו י"צ לאמר ברוך עמי (-בהיותו ב) מצרים, ומעשה ידי אשור (פרש"י הראיתי להם בגבורות שהפלאתי באשור, ועל ידי אותם נסים ישובו אלי, ויהיו כאלו עתה עשיתים מחדש והם יהיו) ונחלתי ישראל [תרגום יונתן: בריך עמי דאפקית ממצרים, דעל דחבו קדמי אגליתי יתהון לאתור, וכדו דתבו מתקרן עמי ואחסנתי ישראל]. הרי שנתחדשו אז לגמרי ממה שהיו במצרים. ולשון הפסוק קצת פלא, בבחי' עד דלא ידע בין ברוך לארור, ובאמת האבן עזרא פירש ברוך עמי מצרים, בעבור שיעשו מזבח לה' בפרהסיא (פסוק יט), קראם עמי, עכ"ל, וכן הרד"ק פרש ז"ל ששבו להיות עמי, ע"כ. אשר ברכו ה', כתוב ברסיסי לילה אות לג, זה טעם ברכת יצחק בריח בגדיו, שהוא מצד עלאת הריח שלהם, עיין שם. והרי השם נ"ט של עב שמות, השם שלפני מצ"ר, הוא הר"ח.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

בפסוק כד שם: ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור – שלישיה, עם הו' אותיות, בגמטריא אסתר. הסופי תיבות של: ישראל שלישיה למצרים ולאשור, בגמטריא מרדכי ע"ה.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה עח

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שלא צריכים חכמות כלל, עיין לעיל תנינא תורה מד.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פ

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

סודות התורה = ד' אמות של הלכה.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פב

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

ועקר התשובה הוא בחדש אלול, כי הם ימי רצון, שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה. והדרך שעשה משה הוא כך, שמשה קשר את עצמו אפלו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם, כמו שכתוב (שמות לב:לב): "ואם אין מחני נא". וזה פרוש (שמות ל"ה): "ויקהל משה" וכו' - שמשה היה מאסף ומיחד ומקשר את עצמו עם כל ישראל, אפלו עם הפחות שבפחותים.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ע כי הלוא הפסוק הזה, מה שמשה רבינו אמר ואם אין מחני נא היה בי"ח תמוז, ומבואר היטב ברש"י שבארבעים יום של י"ח תמוז עד כ"ט אב משה רבינו עסק בתפילה להש"י למחל ולסלוח לעם ישראל, עד שהש"י נתרצה והזמין את משה רבינו שוב לעלות אליו ונתן לו את התורה שנית. ולכן צ"ע איך רבינו לומד מזה הפסוק על ההנהגה של אלול, הלוא זה ההנהגה של תמוז שהוא עבודה אחרת לגמרי מקבלת התורה של אלול. ואפילו שנאמר שלכן רבינו הביא את הפסוק של ויקהל משה שהיה ממחרת יום כיפור, ומוכיח שמאז מי"ח תמוז עד לאחר יו"כ משה רבינו היה עוסק בזה הענין להתאחד עם אם ישראל, עדיין קשה איך מוכיח בזה במיוחד על חודש אלול.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ב בתורה זו מה שרבינו כותב כל זה שכך עשה משה, ויכולים לפרש שכך עשה משה, ולכן כיון שמשה הצליח, נמצא לפי זה שכל עם ישראל מקושרים היטב להצדיק בימים האלו, ולכן הם ימי רצון ועת מוצלח לעבודת השם, ולפ"ז אולי יש ליישב הקושיא הנ"ל שרואים שעיקר הצלחת משה רבינו להשיג מבוקשו היה בימי אלול, כמו שאמרו חז"ל, ולכן הוא עת רצון בשבילנו.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מלשון רבינו שמשה רבינו עשה דרך כבושה וכן בהתחשבות שתורה זו ממש חלק מתורה ו', לכאו' רבינו לא סתם מגלה לנו הדרך של משה רבינו, אלא מראה לנו שכן ראוי לכל אחד מישראל להתנהג כך.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי נוכל לפרש על דרך דרוש, שהנה בטענת משה רבינו מחני נא, הוכיח שהש"י עוד יתחדש התורה בנתינה השניה, והנתינה השניה יהיה עוד מקושר מאד כפי נשמות ישראל, כי כל נשמה נשרש באות מהתורה. ולכן דוקא חודש אלול שאז הש"י מסר את התורה שנית למשה רבינו, אז הוא מסוגל להתאחד עם כל אחד מישראל, כי אז כל אחד נקבע בתורה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

והנה התקשרות של משה רבינו עם כל אחד מישראל אפילו מהפושעים, לא היה שהלך לדבר איתם וכדומה, אלא שהתפלל אליהם (או כפי הדרוש הנ”ל, גם על ידי אותיות התורה), ואולי בזה שונה עבודת השם של איש פשוט, שגם עליו להתחבר לכל אחד מישראל, אבל הוא כבר צריך לעשות התקשרות גשמי (וכמו שמבואר בלקוטי הלכות שהצדיק שולח אנשיו למקומות נמוכות וכו').

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

זה הענין שדוקא בחודש אלול משה רבינו היה מקשר את עצמו לכל אחד מישראל, לכאורה הוא מענין והלכת בדרכיו, כי כן ידוע שבחודש אלול המלך בשדה ויורד כביכול אל כלל ישראל, ולכן עלינו לנהוג כן גם אנחנו.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פג

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ במסכת נדרים פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

משיח, מקומו של עולם, עיין מש"כ בערך משיח, וענני, שהוא מלך המשיח, בגמטריא מקום.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

וקדושת שבת זה בחי' תכלית הידיעה ותכלית הידיעה שלא נדע, ובשביל זה שבת נקרא תכלית שמים וארץ וכו'.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה שגילה רבינו לעיל ל:ו שעיקר התשובה על שאינו יודע, כי שבת בחי' תשובה.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

ותכלית זה בחי' (קהלת ז) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, היינו זה עיקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה. ותכלית הזה הוא עיקר המקום היינו בחי' מקומו של עולם, שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה כמ"ש (תהלים קד) כולם בחכמה עשית, ע"ש.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בספר עמק המלך (א:ב) בפירוש בראשית נמי מאמר הוא, ולכן תרגם ירושלמי 'בחוכמתא', על מלת בראשית. וכתב עוד ז"ל וגם לזה אמרו רז"ל (עיין אבות ג:ט): כל שחכמתו קודמת למעשיו, חכמתו מתקיימת, ובזה המאמר ברא ממש המקום פנוי, אשר עתידים לעמוד בתוכו שמים וארץ הרוחניים והגשמיים. וזהו כוונת פסוק: בראשית ברא וכו' ע"ש. (ולעיל שם, סוף פרק א ד"ה נמצא שאור, הביא הענין של תכלית הידיעה שלא נדע).

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור וכו' ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה – עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות צא.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור וכו'.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המידות מריבה ח"ב ה. מי שנותן עיני שכלו תמיד לחקר את ראשי הדור ומעין בהם בעינא בישא, על ידי זה נופל לרעב שלעתיד, הינו לא רעב ללחם, וזה "רעב" ע' ב'תוך ר'ב, עכ"ל

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

שעל ידי הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה וכו' ונתהפכין הזדונות לזכיות, ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים, כי נתעלין ונתהפכין לזכיות וכו' ע"ש. דבר זה פלא גדול, איך על ידי בושה של זה, מהפך נשמה נפולה לצד זכות. ואולי יש להבין את זה לפי הדרך השני שביארנו את תורה אזמרה – תורה רפ"ב, על פי הרמח"ל ע"ש.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

בשולחן ערוך, יורה דעה כח:ב הרמ"א פסק ז"ל מי ששחט פעם הראשון מברך שהחינו על הכסוי ע"כ, ובבאר היטב הביא דעות שחולקים על זה, והש"ך הניח בצ"ע למה כסוי הדם שונה מתפילין וכו' ע"ש. ואולי י"ל מצד גודל ענין המצוה של כסוי הדם שרבינו גילה כאן.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פה

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

דרך לבית א-ל מלוז – מהערף.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

בית אל עם האותיות = 448, לוז = 43, הרי 491, וזה דרך העורף, דהיינו באחוריים, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחי' לאה שהוא בעורף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

יש להאיר שבאנגלית אגו, זה האנוכית שיש להאדם, אגוז, זה לשון רבים. לוז, באנגלית, זה לאבד. אז אגוזים לוזים, זה לשון לאבד את האגו!

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

לוז בגמטריא גם – כינוי ללאה (עיין בספר עץ חיים, שער לח, פרק ה מ"ת, ובספר קהילת יעקב ערך גם). ועיין לקמן הפסוק שמוכיח כדברי רבינו כאן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

לאה שהוא בעורף שהוא נוק' ראשונה ואח"כ נכנסין לבית המקדש שהוא בחי' יעקב קראו בית אל וכו' וכו' שעל ידי בחינת לאה שהיא ראשונה יכול לבא לבחי' רחל, ע"ש.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

יש לזה רמז בתהלים (קמו) עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם. הראשי תיבות של: השמר אמת לעולם: לאה, הסופי תיבות של: בם השמר אמת לעולם ע"ה בגמטריא רחל בית אל (ע"ה בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק!).

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אדיר במרום (עמ' רמ – ספינר) כז"ל אין תיקוני הז"א הולכים אלא לרחל, אלא שלפי התיקונים שנתקנת, כך נשים הזיווגים, או בה או בענפיה. והוא סוד: ויאהב יעקב את רחל (בראשית כט:יח) מגמת יעקב הוא לרחל תמיד, אלא שיוצא משם מה שיוצא, לפעמים התעוררות רחל, ולפעמים התעוררות לאה, בכל הבחינות הפרטיות שיש. והזה זה סוד: ותצא לאה לקראתו (בראשית ל:טז), כי לאה היא תמיד היוצאת לקראת יעקב, כי כוונת יעקב אל רחל, אלא שמשם נולד התעוררות לאה היוצאת ומזדמנת לזיווגה, והבן היטב [ה"ע טעם הדבר י"ל על פי מש"כ שם עמ' כז (מכון רמח"ל) ז"ל ותדע שגם יעקב מפני כך נזדמנה לו לאה בתחילה, כי היה בורח מעשו וכו' ע"ש, כי הבריחה לאימא, ולכן ממילא מתעוררת לאה, ולפ"ז י"ל שכל פעם שמעורר לזיווג הרי מעורר את אימא, ולכן לאה תזדמנה קודם]. וזה סוד: ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וכו' (בראשית כד:סג), כי הנה יצחק הולך לתקן לרחל בכח הגבורה שלו, כנ"ל בסוד: וישב ויחפור בארות וכו'. אך מכח התקונים האלה מזדמנת אליו לאה להזדווג, שהיא רבקה שניתנה ליצחק. ונמצא לפי זה שאף על פי שאנחנו אומרים שכשבאה לאה פב"פ עם ישראל, אז נשאר מקום לרחל שעולה עד הדעת. אינו שפניית המקום יגרום זה. שהרי בלילה אינו כך. אלא אדרבא, זווג לאה עצמה נמשך מפני היות כח זה ברחל להתעלות עד למעלה, בכח חזרת תפלת שחרית כנ"ל. ולכן תפנה לה לאה מקום, והיא תבוא פב"פ בזווג, ואז נמשכת רחל למקום הראוי לה להמשך. והנה זה סוד: ויהי בעלות המנחה, והיא לאה העולה מעצמה, בסוד: ותצא לאה לקראתו, כי בעוד שהז"א מכוון לתקן רחל בכח הגבורה, עולה משם זאת המנחה שהיא לאה, עכ"ל.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ כאן רבינו: והנה בבוקר והנה היא לאה (בראשית כט:כה – ויהי בבקר והנה הוא לאה)....

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתוב (בראשית כט:ל) ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה. גם כינוי ללאה, ובגמטריא לוז כמו שהבאתי לעיל. הרי שכאשר בא אל רחל, קודם פגש בלאה, ויבא גם אל רחל.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שמונה עשרה של מנחה של שבת. אברהם יגל יצחק ירנן. יגל בגמטריא לו"ז, ירנן בגמטריא: לאה רחל לאה.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

כי על הגוף נאמר שכבי עד הבוקר שהוא עת התחי', והנה בבוקר והנה היא לאה, היינו עצם לוז שע"י נתבנה הגוף ע"ש.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה מובן הסגולה שרבינו כתב בספר המדות (ערך שנה אות ד) מי שאינו יכול לישן, יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ. כי השינה היא מה שצריכים לעשות להגוף כדי להגיע לעת התחיה כנ"ל.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

דברי רבינו בתורה זו קשה מאד לעמוד על פשוטן, כי כותב שלוז היא בחי' הקדקד וכתיפיו, וזה נחמו נחמו גמטריא קדקד, ואיך יכול להיות שהקדקד הוא בחי' ערף? ואפילו שבת נחמו רבינו כותב שזה בחי' ערף. ונראה לעניות דעתי הדברים מפותחים היטב על ידי מה שהרמח"ל גילה בספר אדיר במרום (קנד- ספינר, רנ – מכון רמח"ל) ז"ל:

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

דע כי שני ראשי הכתפין דא"א, מהם נעשה הדעת בז"א. כך כל הכתפין מתלבשים באו"א והאור נמשך בתוכם, ואחר כך מהם נעשה מוחין חו"ב בז"א. והאמת כי דעת דא"א הוא עומד כאן בין הכתפים, ועל כן מכחו נמשכים הקוצין האלה בכל תקוניהם עד כנגדו, דהיינו – עד בין הכתפים, ואז מתפשטת ההארה בכל הכתפים. ... הנה מוח הדעת ממשיך הקוצין בכל כחותם למטה כנגדו, ואז מקבלים זה האור הגדול ראשי הכתפים, שמהם יעשה הדעת בז"א, והם נקשרים בקוצין האלה מכח ההארה הזאת, עד שאחר כך אפילו בז"א עצמו יוכלו להמשיך אור הנימין האלה וכו' וכו' מכח[ו] יקבלו ההארה גם שאר ב' המוחין חו"ב, ואז יוכלו לבקוע במצח דז"א ולצאת לחוץ בסוד תפילין, וגם יחזרו לאחור ויעשו הקשר בעורף... כל מאור למטה לפי פעולותיו צריך שיהיה לו שורש בא"א, להיות נמתק ונשגב מן הס"א. והנה העורף בז"א הוא מקום יניקת הס"א, ושם צריך שיהיה לה הכפיה, והוא באמת סוד (בראשי מט:ח): ידך בערף אויביך... וכו' ... והאחור הוא המקום שאין האורות מאירים, וכך הם פנים ועורף. והס"א אינה יכולה לאחוז בפנים כלל, אלא באחור. ועל כן למטה בעורף יש יניקת הס"א כנ"ל, כי הוא המקום הראשון שהיא יכולה להתחזק, ומשם היא מתגברת לינק וכו' אך בא"א ודאי אינה יונקת, אלא שצריך ליעשות שם תיקונים לצורך מה שיהיה למטה (בז"א). והתיקון הזה יהיה לעשות שגם בעורף יהיה בחינת פנים, פירוש: המשכת האורות וכו' וכו' שסוף השערות מתקשר ברישי כתפין, זה גורם שיאירו הקוצין האלו גם בז"א בדעת שלו, והוא מכה בעורף והאור נכנס לפנים בדעת שהוא הנקשר בו בא"א. אבל נמשך גם כן בחו"ב כמו שנמשך למעלה בכתפין עצמם. ואז הם בוקעים המצח (של ז"א) ויוצאים לחוץ, ובקיעה זה עשויה להחזיק כח הקדושה הרבה, והוא ענין (דברים כח:י) וראו כל עמי הארץ וכו' וכו' ואז הבחינה הזאת חוזרת (ע"י הרצועות) עוד לעורף לכפותה, וזהו בחינה אחרת – קשר של תפילין שהוא ד', בסוד ד' דיחודא, ובכח זה מכפה את הס"א ואת האומות הרבה. והאמת: 'כי כלהו כתיבי באדרעיה' (ברכות ו:), כי תפילין של יד הם סוף התפילין של ראש, ושם (ביד) הקשר הוא יו"ד. ועל זה נאמר (בראשית מט:ח) ידך בעורף אויביך, כי התפילין דיד הם תפילין דראש בנוקבא. ונמצא זה הכח לכפות הס"א, בכח הי' והד' האלה. וכו' וכו' והנה הקשר היוצא לאחור הוא ממתק העורף כנ"ל, שהוא האחור הראשון שבפרצוף שמשם תלוים כל שאר האחוריים, וזה צריך מאד שיהיה ממותק וכו' וכו' ... עכ"ל.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כבר מבואר איך שכל הבחינות האלו של הכתפים והקדקד ולוז כולם באים מכח הערף. וזה בחי' ידך בעורף אויבך, וא"כ הרי זה גם בחי' שבת, כמו שרבינו גילה בתורה נז, שסגולת אכילת וענג שבת הוא "להשבית אויב ומתנקם (תהלים ח)".

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מבואר ברמח"ל שם (קכב – ספינר) שטל תחיה, שעל ידי תחית המתים, גם הוא בא מבחינת הערף מכח א"א (אלא שהנ"ל בא בעיקר מבחי' הדעת ומבחי' הקוצין והנימין, ואילו הטל בא מבחי' החוורתא) ז"ל עוד אור אחד נמשך מן החכמה סתימאה דרך השערות מאחורי העורף, ומגיע אל המוחין האלה שבז"א ומאיר בם. וזה אור שאינו יורד ממדרגה למדרגה כמו אותו של המזלא (-המבואר למעלה שם שעושים המוחין שלו), אלא מחבר הח"ס בסוד יו"ד ה"א וא"ו אשר שם, עם המוחין דז"א שהם גם כן יה"ו. והוא סוד: חכמות בחוץ תרונה (משלי א:כ). והנה זה הט"ל יורד מבחינת הגולגלתא, פירוש – שאינו לפי ההתפשטות האצילות הנמשך מח"ס כנ"ל, אלא מבחינת הגולגלתא שהיא שליטת הנהגת א"א כנ"ל, ולכן יורד מיד בלא התפשטות. והנה על כן אמר: ומהאי גולגלתא נטיף טלא וכו', כי הוא הטל היורד דרך השערות שהם בוקעין הגולגלתא ויוצאים, וזה יורד טיפין טיפין דרך השערות האלה. וזה הטל נקרא (ישעיה כו:יט) טל אורות, מפני שהוא מסוד הגולגלתא כנ"ל ומאיר מבחינת החוורתא. ועל זה נאמר: שראי נמלא טל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שגם טל התחיה בא דייקא מבחי' הערף.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד קטע ברמח"ל שנראה לענ"ד יביא עוד הבנה לדברי רבינו כאן.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (עמ' תפז, מכון רמח"ל) ז"ל ותבין גם כן איך עיקר גילוי ההנהגה היא בדעת, כי הוא המתגלה ומפתשט, בסוד: ובדעת חדרים ימלאו (משלי כד:ד). והאמת כי הדעת סוף הכתב, והיינו כי סוף כלי הכתר נעשה כלי לדעת, כי למוח הדעת עצמו אין יש כלי פרטי. והנה על כן תראה שהקטן אין לו דעת, וכמו שהולך וגדל יתגלה בו. כי כבר אמרתי: הכתר הוא תמיד רחמים, והוא איננו מתגלה עדיין בעיבור, ולכן אין בו דעת, ומתחיל להתגלות אחר כך, ואז יתחיל הדעת, וגם תדע כי באמת ההנהגה אינה אל בו"ק, אך מלכות הוא רק לעליתה, בסוד שבת ויום טוב. והנה היא נשרשת בכתר, בסוד: כתר מלכות, כמ"ש לך כבר. ובאמת בהתגלותה בסוד שורש זה, אז יהיה לספירות עליה. ונמצא לפי זה שבהיות הדין מתגבר יגרום לכתר להתעלם, ונשאר ממילא כמו מתעלם הדעת, ולא נשאר להנהיג בסוד הדין אלא חו"ב וו"ק, ומלכות תהיה בלא כח. ובבוא עוד אורות, הנה כן בדרך זה יתגלה הכתר, וממילא יגיעו הדברים לדעת, ואז יאיר האור לחו"ב לצורך הו"א, ואחריהם למלכות לצורך העליה, ע"ש.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שכן הענין להגיע לבית אל, שהוא בית המקדש, בחי' מלכות, וגם בחי' דעת, כי כל מי שיש לו דעת כאילו נבנה בית המקדש, על כרחך יצטרך התגלות והמשכת דעת, והנה היא לאה שעומדת במקום הדעת, ועל כרחך היא תעורר ראשונה.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ן – שבת נחמו. ש"ן זה גם כן הראשי תיבות של נחמן (בן) שמחה. ערף, זה בחי' אחורים, הרי רמז שעיקר הנחמה נ נח נחמ נחמן מאומן. ש"ן זה ג"כ בחי' חו"ב, כי יוד-הי, בגמטריא ל"ה, כפול י', הרי ש"ן (אדיר במרום עמ' תקכ, מכון רמח"ל).

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ציוני ריש פרשת ויצא הביא ז"ל למה נקרא שמו לוז א"ר אבא בר כהנא הנכנס בה טורף מצות ומעשים טובים, רבנן אמרי מה לו"ז אין לה פה כך אין אדם יכול לעמוד על פתח' של עיר. א"ר סימון אילן לוז הי' עומד על פתח' של עיר, והלוז הוא חלול ועומ' על מער' והיו נכנסין דרך הלוז למערה ומן המער' לעיר וכו' ע"ש. וי"ל עיר בחי' רחל (עיר היא בחי' מלכות, כמבואר בכ"מ ובספר אדיר במרום עמ' תעז), הרי שהדרך לרחל אינו אלא דרך לאה.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שם ז"ל בפרקי דרבי אלעזר מצאתי רב אמר אנא הוית בכרכי הים ושמענא דהוו קריין לגרמא דשדרא דאשתאר בקבר' מכל גופא, בתואל רמאה. שאילית עליה, אמרי, הוא ברישיה דחויא דאיהו רמאה וההוא גרמא הוא רמא' מכל שאר גרמין, דתניא א"ר שמעון ההוא גרמא למה אשתאיר יתירא מכל שאר גרמין משום דאיהו רמא' דלא סביל טעמא דמזוני דבני נשא כשאר גרמין, ובגיני כך הוא תקיף מכל שאר גרמי, והוא להוי עיקרא דגופא, וגופא אתבני מיניה, הה"ד בת בתואל הארמי. ותאנא אמר רבי שמעון הוא רמאי ומעולם הוא רמאי שכן יצר הרע דאיהו רמא' הה"ד בת בתואל הארמי גרמא רמא' וכו' ע"כ. והנה כבר הבאתי מהרמ"ל שרבקה בת בתואל בחי' לאה, והיא יצאה לקראת יצחק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פז

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ר"ת אלול ובאמצע תאבה האשה, עמש"כ בס"ד בתפילת שחרית – והיה עם שמוע.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה צא

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בפרשת תולדות כז:יג, שתורה זו מרומז במילים קח לי.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בתהלים ל:ב.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שמובא במדרש (ובסוטה יג:) כד מית משה רבינו צווח קוב"ה וי מי יקום לי עם מרעים, לי דייקא, בחי' חכמה עילאה וחכמה תתאה שהם בחי' למד יוד בחי' לי, היינו מי יקום ויעלה ויקשר בחי' לי היינו ח"ת עם חכמה עילאה, עם מרעים, היינו שהוא מעלה החכמה תתאה מכל הרעים ע"ש.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספרי (בהעלותך צב) ז"ל שבכל מקום שנאמר לי הרי זה קים לעולם ולעולמי עולמים, בכהנים הוא אומר, וכהנו לי (שמות כח:מא), בלוים הוא אומר, והיו לי הלוי (במדבר ח:יד), בישראל הוא אומר, כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה:נה)... במלכות הוא אומר, כי ראיתי בבניו לי מלך, בקרבנות הוא אומר, להקריב לי במועדו (במדבר כח:ב), הא בכל מקום שנאמר לי הרי זה קים לעלם ולעולמי עולמים, ע"כ.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה צג

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי בשמו, שאמר לענין המחלקת שהיו חולקים עליו. כי אמרו רבותינו ז"ל (ברכות ו:): כרם זלת לבני אדם – אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזין בהם, ומאי ניהו, תפלה. על כן מחמת שכל עסקו תפלה. כי בענין תפלה וכו' וכו' על כן בני אדם מזלזין בו ומבזין אותו וחולקין עליו, כי כל עסקו הוא תפלה, שהם דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזין בהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

הרי כמו שכל ענין של רבינו זה ראש השנה, כמו כן, כל עסקו זה תפלה. וכן לקמן בתנינא תורה צו ז"ל ואמר: שרצונו שיהיה לנו כל היום כלו התבודדות, ולבלות כל היום על זה, ע"ש. וכן בליקוטי תפילות חלק ב' תפלה כב, תפלה לזכות לבלות רוב היום והלילה כל ימות החיים בשיחה ביני לבין קוני.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי זה מובן הענין של ברסלב שהצדיק הדור עד ביאת גואל בב"א הוא רבינו הקדוש, ולא יחליף אותו ולא יהיה זולתו, רק רבינו. ועל זה גופא קבלו חסידות ברסלב הרבה התנגדות ובזיונות, וכן הרבה לא רצו להתקרב והרבה עזבו והרבה שבתוך ברסלב לא קבלו את האמת הזה והקיימו לעצמם רבנים ומשפיעים וכדומה. ולכאורה טענתם חזק, שצריכים רבי חי וכו', וכבר הארכנו על זה במקומו. אכן לפי המבואר כאן שכל עסקו של רבינו זה תפילה הרי מובן מאליו שלכן הוא לא צריך להיות פה חי, ואולי אפילו אדרבה כחו בזה יותר חזק מלמעלה. כי בכל הדורות התפקיד של הרבנים האמיתיים היה למסור וללמד לעם ישראל תורה. ולזה צריכים רבי חי, וכמו שרבינו כתב כמה טעמים על זה למה צריכים דוקא לקבל פנים בפנים מהרבי, ולא סתם מהספרים הקדושים. אבל לא כן לענין תפילה, רק שצריכים לקשר להצדיק, ברוחו ונשמתו, ואז עולים בתפילה.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כיון שרבינו גם נתן לנו התורות שלו והעצות והדרכות שאין דוגמתם, ובכל הבחינות הרבה לעשות ואזן תקן לנו הכל, ולכן יש בילבול למה הוא לא השאיר צדיק חי ללמד אותם ככל הצורך. וכל זה טעות, כי כל אלו הם כאילו בונס, תוספת טובה שהנחיל לנו, אבל עיקר הכוונה והמטרה הוא תפילה. וגם התורות של רבינו מכוונים לזה כמו שרבי נתן הסביר בליקוטי הלכות, מובא בספר השתפכות הנפש, שהם בנוים לעשות מהם תפילות. וכן הביע רבינו רצונו בפירוש.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אבניה ברזל, שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות כו, ז"ל פעם אחת אמר רבנו ז"ל שלש דברים פעלתי אצל השם יתברך, א – דאס גדלות וכו' [את הגדלות כבר שברתי מכם, איך שתתפללו יגידו, אי, הוא ברסלבר] עכ"ל. שרבינו תפס דייקא ענין התפלה שבזה יכנה חסידיו בשם ברסלב, ובזה גם יקבלו הבזיונות של כרם זלת כנ"ל.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה צה

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

'אבל כשחושב ומצפה על זה שיבכה, אזי זה וזה אינו עולה בידו וכו' הוא גם כן בחינת מחשבה זרה שמבלבלת הכונה שאינו יכול לשמע היטב וכו' כי העקר לדבר הדבור באמת לפני השם יתברך בלי שום מחשבות אחרות כלל כנ"ל. ואם יזכה לבכיה באמת – מה טוב, ואם לאו – לאו, ולא יבלבל אמירתו בשביל זה כנ"ל.'

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שגם ענין זה תלוי בהאדם (וכמו למשל חידושי תורה שרבינו התנגד למה שרוצים דוקא לחדש, ואילו לפי שש"ק רבינו צוה את רבי נתן לחדש איזה חידוש כל יום וכו'), כי יכולים לזכות שיהיה הבכיה בהישג יד. ויש שני מיני בכיות, יש בכיה מהרגשת החסרון והצער, ויש בכיה על ידי הכרה בהשם יתברך (ולכאורה זה העיקר, ולכאורה על זה כוון רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תורה לו:ד לבכות בקריאת שמע). ואפילו לאלו האנשים צריכים לשמור את הכלל שגילה רבינו פה, ולכן יש דרך טוב להתנהג ולבוא לבכיה שלא תהיה מחשבה מבלבלת, והוא שיקבע בדעתו שאין לו שום גבול של זמן או שום עיכוב משום דבר עד שהוא ישבור את לבו בבכיה לפני ה', ולא איכפת לו אם יקח זמן שיקח – יש לו כל הזמן שבעולם, ולא משנה אצלו כלל, הוא חפשי מהכל עד שישיג מבוקשתו, עד שדעתו חזק בזה וירגיש ממש בנחת בלי שום לחץ, ואז ישים אל לבו טוב הדיבורים שהוא אומר לפני ה' ויראה לעצמו להגיע למחוז חפצו.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ומי שיתרגל בזה, אפילו כאשר הוא נחוץ בזמן ובסביבה וכו', עם כל המניעות עם כל זה יצליח בקלות להשיג המוחין הנ"ל. (ומצאתי עצה שעזר לשים כמה אצבעות עמוק בפה ולנשוך….).

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה לענין להשיג הרגשה של החסרון והצער, אבל העיקר לזכות להשיג הבכיה על ידי דבקות, ומי שיזכה להתרגל לדבק עצמו חזק בהש"י (שזה בעצמו ע"כ בכל התנאים הנ"ל שיהיה משוחרר מכל הלחץ וכו') יבוא ממילא כל פעם בהתדבקותו לדמעות.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הרי חדשנו שמה שרבינו אומר לא לחשוב על הבכיה רק לשים כל הכוונה בהדיבור, אין זה להתפטר לגמרי מהתקוה של בכיה בלב נשבר, אלא ישים בלבו ובמחשבתו ובלב הדיבורים שלו העוצמה הדרושה להגיע להבכיה, וידע בנפשו כל התנאים הדרושים, שלא יהיה מעוכב משום לחץ, אז ממילא בודאי יבוא לבכיה בעזה"י. וצריכים לזכור מה שרבינו ענה על השאלה מהיכן לוקחין לב דהיינו איך זוכין שיהיו הדבורים בהתעוררות הלב (חיי מוהר"ן תמא): תאמרו לי אצל איזה צדיק קבלת התועררות הלב, העקר הוא האמירה בפה. רצונו לומר להרבות בדבורים של תחנות ובקשות בפה, והתעוררות הלב בא ממילא, ע"כ (וע' פרפראות לחכמה, רפה:א).

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ בתורה ט (קמא), שאפילו מי שבוכה הרבה לאו דוקא השיג הבחי' של שפכי כמים לבך, אז בודאי אין לעסוק סתם לבוא לבכיה, אם לא כמו שביארנו פה, שמשים עוצמה ודרישה בתפליתו והגיון לבו שיהיה עד בכיה ושברון הלב לגמרי ב"ה.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר ההבדל, שלענין שמחה רבינו אומר לעשות את הכל, לאמץ ולעשות כאילו שמח – הכל, מה שאין כן הפוך על הפוך לענין בכיה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין העוצמה של הדרישה, חשוב מאד להרגיש היטב שאתה ממש מול הא"ס ב"ה שהוא מקומו של עולם והוא שומע היטב, וכל מציאות העולם הוא רק רחמנות (כי כן ברא את העולם להראות רחמנותו), ואין מי שהשיג גודל רחמנותו. [ועיקר הרחמנות הוא דעת, והדעת הוא כבר היחוד עם הש"י]. ועוד יש דרך לראות את עצמך כנופל על האדמה ומתחנן על נפשך, ולראות את עצמך כאילו פצוע קשה ר"ל. גם יש להתיגע בתפלה, כי בזה שהאדם יגע, יותר קרוב הוא לשבור את לבו. ותמיד לדבר כפי נקודת האמת של אותו רגע, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר המדות בכיה ח"ב א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים, ע"כ. ע' תשובה נט מי שאינו יכול לבכות, הסגלה שישב במקום ששופכים שם שני נהרות ביחד, ע"כ.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ק

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ספרו לי שאמר שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות, והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן במה שרבינו אמר שזכה למה שזכה על ידי דבר אחד.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קא

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אמירת תהלים וכיוצא צריך לראות שימצא א"ע בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחינות ובקשות וסליחות וכיוצא, ובקל בפשיטות בלי חכמות יכולין למצוא א"ע בתוך כל התחינות ובקשות, ובפרט בתהלים, שנאמר בשביל כלל ישראל בשביל כל אחד ואחד בפרט, וכל אדם, כל המלחמות היצר שיש עליו וכל מה שנעשה עמו, הכל מבואר ומפורש בתהלים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת פסחים (קיז.)ת"ר כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים ר"א אומר כנגד עצמו אמרן, רבי יהושע אומר כנגד ציבור אמרן, וחכ"א יש מהן כנגד ציבור ויש מהן כנגד עצמו, האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים כנגד ציבור, ניצוח וניגון לעתיד לבא וכו', ע"כ. ובעיון יעקב (ד"ה כנגד) פירש שרבי אליעזר סבר שגם המזמורים האמורים בלשון רבים אמרם דוד בשביל עצמו, לפי שמלך דומה לרבים ועל כן אמרם בלשון רבים (-וכן דרך המכובדים לדבר בלשון רבים – ספר הדרש והעיון). ורבי יהושע סבר שאף האמורים בלשון יחיד נאמרו בשביל הציבור, משום שכל ישראל נחחשבים כאיש אחד. וחכמים סוברים שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, והאמורים בלשון יחיד אמרם דוד בשביל עצמו, והאמורים בלשון רבים נאמרו כנגד הציבור.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קח

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ח בגמטריא נ נח – שקונים עולמות בשניה אחת באמירתה – מרובה מדה טובה

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחד ספר מענין מעשה בני אדם. ענה ואמר: הלא האדם, בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור איזה תענוג יש שמאבד כל העולם הבא ח"ו, הלוא נאוף חייב מיתה אבל יש לו חלק לעולם הבא. וכן צריך ביאור איזה חטא מפסיד כל העולם הזה. ולכאורה מובן כוונת רבינו, שאינו מדבר על חטא בעלמא, אלא על מעשה בני אדם, שהאדם עלול לעשות מעשה שגעון גמור כדי למלאות להשיג איזה תענוג קטן, וכמו למשל מה ששומעים על אנשים מפרסמים מאד בעשירות או ראשי מדינה וכדומה, שפתאום בא להם ללכת ערום בפרהסיא ולעשות עניני נאוף, ובזה הורסים את כל חייהם (וענין ההפקרות הזה מצינו בדברי רבינו עיין חיי מוהר"ן תקעב - שזה יצר הרע גדול אצל כמה בני אדם ובפרט הגדולים במעלה, שבשביל דבר אחד שנדמה להם שהוא מצוה הם מפקירים הכל ובאים על ידי זה לקלקולים רבים, ובפרט כשבאים על ידי זה לידי מחלוקות וכו', ועיין שיחות נו - יש בבני אדם שיכול להפקיר הכל ולסלק כל התאוות בשביל איזה תאוה או עקשנות שהוא רוצה, ובשיחות שג - מי שמהרהר בהרהורי נאוף הוא שוטה. כי הלא אפלו איש פשוט שקורין בעל הבית הוא גם כן אינו חפץ שיהיה נתפס חס ושלום בענין זה. אפלו אם אינו ירא חטא כלל על כל פנים בודאי אינו רוצה שיהיה לו בזיון בזה שיתפסו אותו עם אשה אחרת, ע"ש). ומזה ירדו מטה מטה עד שיפסידו הכל.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

ואין זה דומה למש"כ בספר חיי מוהר"ן תמא - פעם אחת אחז רבנו זכרונו לברכה את הרב רבי שמואל אייזיק כנגד לבו ואמר לו, בשביל מעט דם כזה, הינו שבחלל הלב תאבד את העולם הזה והעולם הבא, עיין שם. ששם לא כתב 'כל', אלא שכל פעם ופעם יביא אותו לחטא ויאבד העולמות.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

שוב הראו לי שר' נחמן מטשהרין ציין למה שמובא בספר מדרש תלפיות, ענף חלקים של השעה:

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

גליא רזיא בסוד פנה אלא תפלת הע"ר ע"ר שהשעה היא תתר"ף חלקים, ורביע שעה הוא ר"ע חלקים, עיין שם באורך ובספר קרבן שבת דף צה ע"ג מה שפירש על זה.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

אמ"ה רמז לדבר ויהי ער רע בעיני ה' מלמד שלא היה ער בלתי הגון לפני ה' כי אם מנין ר"ע בלבד, שהוא ר"ע חלקים, שהוא רביע שעה, ועל זה המיתו, כי לצדיק גמור כמותו היות רביע שעה בלתי הגון דבר גדול הוא.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה נראה דזהו כוונת חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום דכתיב רק רע כל היום וכו', ההתגברות בכל יום הוא שמחטיאו כל היום ונראה בעיניו כאילו לא החטיאו כי אם מעט מזער שיעור ר"ע שהוא רביע שעה, ובזה מתגבר להחטיאו עוד, ושיעור הכתוב רק רע כל היום, רק מיעוט, כלומר מיעוט הוא בעיניו כשיעור רביע שעה, שעולה ר"ע חלקים מה שהחטיאו בכל יום, כי מה שהחטיאו כל היום חשוב בעיניו מעט כשיעור רק חלקים בלבד כמדובר.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

ואפשר דזהו רמז הכתוב בנבל בשמואל א' סימן כד, ואיש במעון וכו' ושם האיש נבל וכו' והאישר קשה ורע מעללים והוא לבי, כלומר כל כך קשה ורשע היה דבלק רביעי שעה שהוא ר"ע חלקים היה כולל בה מעללים רעים הרבה, ואל תתמה מזה משום שהוא כלבי, כלומר הוא עצמו היה היצר הרע, וכדאיתא בזוהר שהיצר הרע נקרא כלב, וזהו והוא כלבי, ירצה הוא עצמו היצה"ר, דכל כך שמע לעצתו עד שהפכו כמותו ונעשה כלו יצר הרע, וזה אינו מהתימה דברביעי שעה מנין ר"ע חלקים היה עושה מעללים רעים הרבה, דכמה כחו של יצר הרע, הרחמן לשיזבן.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

ואפשר גם כן דזהו הכונה בענין המתאוים, ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע, ונקדים קודם מאמר חז"ל בענין העגל, אמר הקב"ה שתי פנים בזעם כשאני בזעם אתה מבקש עליהם, והדבר בהפכו, לכן כשבא ענין המתאוים שראה משה שפניו יתברך בזער, ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע, מקל הענין כאילו לא חטאו כי אם רביע שעה שהוא ר"ע חלקים, ע"כ.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתב שער ואונן רק מפני חשיבותם נענשו כל כך על רבע שעה. אז צריך ביאור אם זה היה כוונת רבינו, שרק אנשים גדולים יכולים להפסיד הכל ברבע שעה, או שרבינו חולק על זה, או שרבינו מדבר על חטא יותר גרוע ממה שעשו ער ואונן. אי נמי שזה שכתב שרק מפני חשיבותם, היינו מפני שהיו קטנים, אבל מי שהגיע להיות בר עונשים, יהיה מי שיהיה, רבע שעה כבר מתחייב לגמרי.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור, אם חטא ער ואונן היה הוצאת זרע לבטלה, למה זה תלוי ברבע שעה. וי"ל לפי תוספות בסנהדרין נח: שהביא ממסכת יבמות לד: שחטא ער ואונן היה ביאה שלא כדרכה, ופירש דלא אסיר אלא שעושה כך תדיר שלא תתעבר ויכחיש יופיה אבל אם רוב תשמישו כדרכה אלא שבאקראי מתאוה לה שלא כדרכה שרי ע"כ. וי"ל שגם חומר הוצאת זרע לבטלה, שלפי מסכת כלה רבתי אין לו חלק לעולם הבא, והרי לא נמנו ער ואונן עם אלו שאין להם חלק לעולם הבא שפירטו המשניות בסנהדרין, ואולי מפני שהיו קטנים, וכן מפני שמתו קודם שהתרגלו יותר מדי בזה. [ולפי הגאונים אשת מומר אינה נופלת ליבום, שאינו חשוב אחיך, ואילו ער ואונן נחשבים אחים לשלה כמפורש בקרא].

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קט

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

שמקום גניזתם של הצדיקים אמתיים הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, (ובודאי אינו ארץ ישראל ממש), ע"ש. במכתב הרב דמעזבוז כ' שמעתי אשר אא"ז הרה"ק ה"ר נחום מטשרנובל היה על ציון הבעל שם טוב הקדוש ז"ל בימות החורף והיה אז שלג רב וכפור גדול וחזק, והוא עמד על הציון בפוזמקאות בלא מנעלים, ושאלו אותו על זה, ואמר שהוא מכוון ועומד על הרצועה של ארץ ישראל לכן אינו מרגיש את הקור, ע"כ.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במדרש לקח טוב על הפסוק (שמות ג:ה) כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, וביהושע כתיב (ה:טו) קדש הוא, לפי שארץ ישראל היתה כלה קדושה, והמקום ההוא מכלל ארץ ישראל, ואמר קדש הוא. אבל המדבר לא היה קדוש כלו אלא מקום הסנה, לפיכך אמר 'אדמת קדש הוא', מחמת המלאך שנראה במקום, עכ"ל.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת בהעלותך עה"פ (יא:יב) האנכי הריתי וכו' שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ימי שמואל [וזה ציטוט מהוצאה החדש בלי הצנזוריה] כז"ל ובפרט בפרט, ההתעוררות והבטול במציאות על ציון רבנו הקדוש, והפחד והבושה – מי שלא הרגיש אין יכולים להטעים. איני יודע אם הכהן הגדול ביום הכפורים היה לו פחד כזה והרגש ובטול, כמו השעה שהיינו על ציון הקדוש וכו' (והעקר זוכים להרגיש דוקא כשהיו קדם בארץ הקדש, כי אז יש לו כלים לאור נורא כזה שאין כמוהו), עכ"ל.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

ודבריו צריך עיון, כי הלוא לפי המבואר בתורה תנינא קט הציון בעצמו בקדשת ארץ ישראל ממש, ומה נפקא מינה להיות קודם בארץ ישראל. ודבריו גם כן קשים, כי אם העיקר זוכים על ידי להיות קודם בארץ ישראל, אז כל שכן הכהן גדול שעומד בקודש הקדשים יש לו כלים להרגיש הקדושה, והרי מבואר בספרים שהעיקר הוא הכלים, כי הרי מלוא כל הארץ כבודו, ויותר ממה שהעגל רוצה לינוק וכו'. ותכף כאשר יש כלים הם מתמלאים.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה מוכח דסבירא ליה, שמה שהציון הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל ממש, זה אינו אלא מצד הרוחני, ולכן עדיפא ארץ ישראל שקדושתה בעצם הגשמיות שבה. ולכן רק בארץ ישראל זוכים לבחינת כלים.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

אכן צריך עיון האם באמת ניחא לו לומר כן, שרבינו לא נותן כלים חס ושלום. ומה למשל עם כל המניעות להגיע אליו, הם לא נותנים כלים?

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל כוונתו, כמו שמצינו הרבה פעמים, שלומדים יסודות בתורה במקומות אחרים, ואחר כך כאשר חוזרים ללמוד רבינו, רואים שנכלל בדבריו אותם היסודות, אף על פי שלא היינו מבינים אותם היסודות לולא שלמדנו אותם בפירוש במקומות אחרים. וכן לעניננו, שיש יותר הרגשה כאשר קודם היה בארץ ישראל, אף על פי שרבינו נותן את הכל, עם כל זה יש יותר הרגשה כאשר לוקחים בפירוש את הכלים בארץ ישראל.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קי – כיצד הוא הבחירה

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה ואם אינו רוצה אינו עושה ע"ש.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לעיל תנינא תורה נד, שמבואר שרק לישראל יש להם בחירה על כל דבר ז"ל כי אצל אחרים יש דברים שהם מכרחים בהם, אבל אצל איש הישראלי כל דבר ודבר שהוא עושה, כגון לנסע לאיזה מקום וכיוצא יש בו עבודה, ועל כן יש לו בחירה על הכל ע"ש.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש דברים שנראים שלגמרי נמנעים מהאדם, אלא שגם באלו הדברים רבינו כבר גילה (תורה סו) שכל המניעות הם רק להגביר הרצון והחשק שיהיה מוכן וראוי לזה, ע"ש. וכבר הקשינו שם שיש דברים שלכאורה נראה שהם לגמרי נמנעים מהאדם, לא רק כדי להגביר חשקו. ולכן נראה לע"ד שמה שרבינו כותב שהבחירה בידו לעשותו, זה רק במחשבה – ועמש"כ רבינו בנינא תורה מט ז"ל כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה ע"כ. והנה כל דבר שבאמת יכול לעשות וכל מה שהוא נמנע מלעשותו הוא רק כדי להגביר חשקו להכשירו כנ"ל, וזה באמת רוב הדברים, הרי בדברים האלו לא יספיק מחשבתו להיות חשוב לעשיה.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדעת תבונות ח"ב של הרמח"ל (אות ז) שכז"ל אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו, עכ"ל.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

וע' במדבר רבה (יב:ט) ז"ל אין הקב"ה מקפח שכר בריה, בכל מקום שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר, אין הקב"ה מקפח שכרו, רצונך לידע, שלמה בנה בית המקדש, שנאמר (מלכים א:ו:יד) ויבן שלמה את הבית ויכלהו, ובשביל שנתן דוד נפשו על בית המקדש שנבנה שנאמר (תהלים קלב:א-ה) 'זכור ה' לדוד את כל ענותו' וגו', 'אם אבא באהל ביתי' וגו', 'אם אתן שנת לעיני' וגו', 'עד אמצא מקום לה'' וגו', ולא קפח הקב"ה שכרו, אלא הכתיבו על שמו 'מזמור שיר חנכת הבית לדוד (תהלים ל:א), לשלמה אין כתיב כאן אלא 'לדוד', הוי 'נצר תאנה יאכל פריה' (משלי כז:יח), עכ"ל. והרי אף על פי שקיימא לן שאין המצוה נקראת אלא על שם הגומרה (רש"י דברים ח:א, בראשית רבה פה ועוד מקומות במדרש רבה), דוד המלך פעל ברצונות שלו כאילו הוא בנה אותו לגמרי.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סא:ב כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג, ע"כ. וצ"ע מה הגדר של אינם חיבים כל כך, הרי רבינו כבר קבע שלכל אחד יש בחירה חפשי, לעשות או לא לעשות. וצריכים לומר שעכ"ז זה לא העבודה הדרושה מהם כל כך, בנקודה ותפקיד שלהם בעולם.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב נתברר לי הרבה ענינים בענין הבחירה על פי מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה נא ז"ל כי באחד אין שייך בחירה שהוא בחי' הטהרה, וכשהוציא הקב"ה את הבריאה מן הכח אל הפועל, אזי נתהוה תיכף בחי' הטהרה, כי כשהוציא מן הכח אל הפועל, היו שני דברים, בחי' האחד והבריאה, ואז שייך בחירה, שהוא בחי' הטהרה, שהוא ממוצע בין האחד, כי היא סמוך לו, ועדיין לא הגיע לחשבונות רבים שהיא הרע והטומאה, אך הוא רושם וסימן על ההשתלשלות, שיוכל להשתלשלש ויגיע עד שיהיה רע וטומאה ע"ש ומבואר שם לעיל ז"ל כי הרע הוא נגדיות, למשל כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ובאחד אין שייך נגדיות, אלא כולו טוב וכו' כי אמת הוא אחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הבריאה היא על ידי התורה, הסתכל באורייתא וברא עלמא, והתורה היא אמת ואחד, אלא שהיא יורדת לתוך הבריאה, ומתחיל במקום הטהרה והממוצע, וזאת תורת האדם, כידוע שהאדם הוא התורה, וכל אותיות התורה הם שרשי הנשמות, ומהתורה יש את הבחירה. והרי התורה היא סולם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, כמובא שכל המציאות אפילו בעשרה כתרין של טומאה היא רק על ידי אותיות התורה. ועל כן האדם, בכל דרגה ומצב שיהיה, יש לו שני עבודות, א' לגלות אותיות התורה, וזה על ידי כבישת היצר הרע כמבואר ענין זה בתורה לג, וזה ענין השגת טהרה, שאז מגיעים לנקודת הבחירה שתלויה באותיות התורה. ב' לצרף האותיות לטובה, כי האותיות הם בלי ניקוד כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא, וצריכים לבחור לצייר אותם לטוב, וזה על ידי כיסופין ורצונות טובות, כי רק דרך זה יכולים להשיג אחד, שלא יהיה לו רצוניות נגדיות שהם בחי' רע.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

[וכל זה מבואר בריש ספר תהלים.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי האיש אשר לא הלך.... זה בחי' כבישת היצר, שעי"ז מגלים אותיות התורה. ואז -

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם בתורת ה' חפצו.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

כי התורה היא האדם, והעיקר הוא הרצון והחפץ, וענין תורת ה' ותורתו מבואר היטב בליקוטי מוהר"ן כב.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כל הענין של עץ החיים, כי הבחירה היא בחי' צפנה לפני ה' כמש"כ בתורה נא, ורוח החיים בחי' רוח צפונית כמבואר שם].

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מה דאיתא במסכת מנחות (סוף קי.) לא אמרתי אליכם זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים שנאמר (ויקרא יט, ה) לרצונכם תזבחהו ע"כ. דהיינו שהקרבן תכליתו להשב את האדם להתורה, ענין הראשון של הבחירה, ולא בא לענין השני, לצייר האותיות לטובה בכיסופים ורצונות טובות שהם עולים אחד ברצון השם.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז י"ל ענין הבחירה של המפרסמים של שקר, שיצר הרע שלהם חזק כל כך רק בענין אחד משני עניני הבחירה, כי יצרם חזק לצייר האותיות למטרת מנהיגות שלהם, וקשה מאד להם לזכות לכיסופים טובים ישרים לצייר האותיות כראוי. אבל עדיין הבחירה עדיין בידם לגמרי בענין הא' לכבוש את יצרם להשיג טהרה.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין אלדד ומידד - שנשארו במחנה והמה בכתובים (במדבר יא:כו), שנחשדו כמפרסמים נביאי שקר. ורב כח.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

כי האריז"ל גילה (ביחודים) שהם קשורים להפסוק (שיר השירים), אמרתי אעלה בתמר אוחזה (כ"ז אותיות) בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפיך כתפוחים.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

אעלה בתמר, זה לעבור ההיכלי התמורות שמסתירים אותיות התורה. אוחזה בסבכי הבחירה של התורה, לזכות להכיוון הנכון בתורה - ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן - גו פן, להשכיל הפן והכיוון, וריח אפיך - זה הבסיס של הטהרה כידוע שהוא ענין הריח.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

כי אלדד ומידד דייקא עמדו בנסיון לא להיות מפרסמים, כמו שכתב רש"י אמרו אין אנו כדאין לגדולה זו, ונשארו במחנה, ומשה רבינו אמר עליהם מי יתן כל עם השם, שזה היה בבחינה שלא היו רבנים אלא ככל המון.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

וזה היה בזכות "ולא יצאו האהלה" ללכת אחרי האורות של התורה, אלא עסקו במחנה - מח נה, נה לשון שבירה (דניאל ב:א ושנתו נהיתה, ושם פרק ח, ובמשלי יג:יט תאוה נהיה תערב לנפש), לטהר עצמם להיות בכתובים ממש.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם (סנהדרין יז) דבר אחר תנם אל בית הכלא (ספרי צו) שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

שני הפירושים אחד, כי הבית כלא היינו הבחינה מה שרבינו גילה שהמפרסמים כמעט אין להם בחירה, ממש בית כלא, וזה מבחריו דייקא, להוציא אותם מהבחירה. וזה הטל עליהם צרכי צבור, ויצטרכו לצאת האהלה להנהיג כפי האורות החזקים עליהם, והם כלים מאליהם.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן ענין הלשון כלאם, שהוא לשון כלאים, וסוד כלאים גילה הרמח"ל באדיר במרום, כי צמר סוד הלבושים שבאים מאורות הפנימים, ואילו פשתן הם אורות חיצונים, ואסור לערבם. ונתבאר לעיל בענין הגפן, שהוא בחי' הפן והכיוון הפנימי בבחירת ציור האותיות לטובה, ואילו הבחי' הראשונה של הבחירה היא כבישת היצר הרע החיצוני שמסתר האותיות. ועל ידי הטלת צרכי ציבור ומנהיגות שמגביר היצר לצייר האותיות לרע, ילכדו גם בעירוב הנסיון החיצוני של כבישת הרע.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיא

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעולם הזה להתפלל בודאי היה מתפלל יפה יפה בכל כחו, ע"כ.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

מסופר מכמה רבנים גדולים שאמרו שהם לא דואגים ומפחדים על דין וחשבון של לעתיד לבוא בעולם האמת, על למה לא היו כמו צדיקים גדולים שחיו עלי אדמה, אלא ממה שיהיו נתבעים למה לא הגיעו למה שהיה שייך להם בעצמם. ולכאורה היה נראה שאלו דברים פשוטים וברורים. אכן פה רבינו מעורר הענין כמה המציאות האמיתי נראה אחרת ממה שאנו רואים אותו, כי לאדם מת בעלמא, אפילו היה בור עם הארץ גמור, אם היו מניחין אותו להתפלל בודאי היה מתפלל יפה וכו', והרי תפילתו היה ממש מעבר כאחד הגדולים. ועם כל זה לכאורה עדיין יכול להיות שזה יהיה רק כפי השייך לו, ואינו סותר דיבורם הנ"ל, רק מעורר הענין שאפילו לדבריהם הנ"ל יש להם להשיג גדלות גבוה מאד.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו אם דבריהם הנ"ל צודקים, עם כל זה האריז"ל גילה שאפילו מי שהשיג תכלית בחינתו ועומד ליפטר מן העולם, יש לו דרך לקבל נשמה יותר גבוה, וצ"ע אם יהיה דין וחשבון על מי שלא ניסה ולא השתדל בזה.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

בתנא דבי אליהו רבא פרק ל יש מקרה שהשם יתברך הביא מתים לעולם להתפלל ז"ל נתגלגלו רחמיו של הקב"ה (על הגולים לבבל) ועורר עליהם בני קרח שכבר מתו, ונתעטפו בבגדיהם וישבו לפניהם ואמרו עליהם קינה, עיין שם במפרשים.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיב

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

ענה ואמר: אם אתה מאמין שיכולין לקלקל תאמין שיכולין לתקן, ע"כ. הסופי תיבות של המשפט: נהל נ.נ.נ.נ.מ! (ראשי תיבות: נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קטז

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל נראית כמו שאר ארצות – עיין חיי מוהר"ן אות טו, וימי מוהרנ"ת ח"ב – נסעיתו לארץ ישראל אות ב.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק הגדול נראה כמו כולם – עיין חיי מוהר"ן אות מ.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

איש כשר נראה כשאר אנשים – עיין חיי מוהר"ן אות קסז – לאיש כשר כל העולם יגעים וטורחים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיז

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

מה שמבלבל את האדם כשנכנס לקדשה גבוהה כגון כשמתקרב לצדיק האמת וכיוצא אזי דיקא יקרה לו מקרה בלתי טהור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חזיונות של מהרח"ו, כפי זכרוני, פעם לאחר שהוא ראה קרי היה לו חזיון של האריז"ל.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

ואם אינו מחמת הרהור אזי בודאי אינו סימן רע כלל, כי אם היה ענין רע לא היו רז"ל נותנין אותו לסימן יפה לחולה (ברכות נז) וכו' ע"ש. וכן מצינו בסוף מסכת יומא (פח.) שהרואה קרי ביום הכיפורים ויצא שנתו, סימן שהוא בן עולם הבא.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן חשבו רז"ל לנס גדול מה שלא ארע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, שכמו שאמרו רז"ל (אבות פ"ה) כי מחמת שנכנס הכהן הגדול ביום הכפורים לקדשה גבוהה כזו לפני ולפנים, היה בודאי עליו קטרוגים והתגרות הרבה שמשם נמשך היצר הרע כנ"ל על כן נחשב לנס וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי מובא בסוף מסכת יומא (פח.) מהגהות היעב"ץ (ד"ה אימא) לפי פירוש רש"י שמצוה לשפשף ערב יום הכיפורים להסר כל חציצות כדי שאם יקרה לו מקרה ביום הכיפורים יכול לטבול בלי חציצה, ופירש כיון שביום זה עלול יותר לראות קרי משום חמימות היום, וגם מחמת רוב אכילה ושתיה של ערב יום הכיפורים, ועיין המפרשים ביומא דף יח..

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

שלפעמים יש באדם טמאה טמונה, שאין יודעין לה שום תקון וכו' ועל כן זהו טובה מה שארע לו כשמתקרב אל הקדשה, כי יוצא ממנו הטמאה הטמונה הנ"ל ,כי אזי כשיוצאת, יכולין למצא לה תקון, מה שאין כן מקדם כשהיתה טמונה ע"ש.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

ע' שיחות הר"ן אות עט, מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם וכו' באים עליו הרהורים וכו' ע"ש ומש"כ.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיח

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

גם אמר על מה שמובא בזהר הקדוש (תולדות קלו): פתח רבי יצחק ואמר וכו', וכיוצא בזה בשאר החבריא קדישא, אמר: פתח רבי יצחק - כשהיה רק פותח את פיו, תכף ומיד היה אומר ומגלה תורה. ואף על פי כן כבר מבאר, שטוב יותר לעין ולחשב (שקורין טראכטין) תורה:

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשמות רבה מ:א שציטט רבינו, שהיה מקפיד לא לאמר תורה בלי הכנה ע"ש.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן שמב – כל אחד יש לו מקום איפה שמתחיל, ובהשמטות רבינו אמר הוא יכול לפתוח בכל מקום.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

והנה על פי כל הדברים האלו יש להטעים תמיהת תוספות (בבא בתרא קיג. ד"ה תרוויהו, שלפעמים האמוראים לא היו בקיאים בפסוקים), כי יש להבין שהאמוראים לא פתחו את פיהם אא"כ רוח הקודש היה על לשונם, ולכן אם לא ידעו מאמר מפורש מרבותיהם ולא קבלו השראה, לא אמרו כלום כאילו לא ידעו, אפילו כאשר היה נראה שנצחו אותם המינים וכדומה.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיט

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

הנה הכל אומרים, שיש עולם הזה ועולם הבא. והנה עולם הבא - אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר: שאין נמצא שום עולם הזה כלל, עכ"ל.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בתהלים על הפסוק (צד:יז) כמעט שכנה דומה נפשי, יישוב לקושיא גדולה.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכ

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר לא לכוון את הכוונות של האריז"ל בתפילה, וכז"ל ואצל הצדיקים האמתיים הגדולים במעלה אצלם כל הכונות של האר"י ז"ל וכו' הם פרוש המלות שבפרוש המלות שלהם כלולים כל הכונות, עיין שם.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי בענין פירוש המלות, פירוש מלשון הפרשה והרחקה והבדלה, דהיינו מי שמרגיש כל כך את אימת אמיתות השם יתברך חופף עליו שהוא צריך להוציא מילים שיהיו הפרשה בעדו ובין השם יתברך, אז הוא כבר יבין את הכוונות של האר"י בפשיטות.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריכים לדעת, שכדי שהכונות יהיו פרוש המילות, ע"כ צריכים להיות מפרש כל התפלה לתוך עצמו, למשל הכנעני צריך לכוון לאותו מדה וקליפה רוחני, וכן מצרים, וכן גשם, וכן כל דבר ודבר. כי בודאי כאשר מדובר בעולם האצילות, ששם הכל באחדות פשוט של יחוד השם, בודאי לא קיים שם דברים חיצונים, ואפילו בעולם הבריאה.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

מהירות – עיין חלק ה' מאומן בערך תפילה בכוונה בלי מחשבות זרות

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שלמה קרלבך היה מספר שר' נפתלי רופשיץ (כמדומני) צוה על בניו בעודם קטנים שיתפללו את השמונה עשרה עם כל הכוונות בדקה אחת. וזה יכול להיות מהרבה סיבות (ואפילו בחיצוניות, הרי כל הכוונות הם רק התחלה), ועיין במסילת ישרים, סוף פרק ז' שמהירות מוליד להיטת הנפש בעבודת הבורא וזוכים על ידי זה ליותר זריזות מה שלא היה בידו להשיג עיין שם. וידוע (בפרט מהגר"א) שכל תיקון שעושים יותר טוב כאשר עושים מהר. והרי עיקר ושרש כל תיקון הוא למעלה מהזמן, וכל מה שמתעכב התיקון, אפילו עיכוב של הרף עין הרי פירוש והבדל עצום משרשו. וגם חודר בזה האמונה והידע חשיבות המחשבה אפילו של חלק קטן של רגע. וגם על ידי זה יש הכנה לשפע של שכל, שכל הפועל (ויש להזכיר כאן הביטוי streaming consciousness – של רוח הקודש). והקדושה – שהוא חכמה, תחילתו עבודה וסופה מתנה [דהיינו שיתכן שמהירות המחשבה עד קצה היכולת כבר סוג של מוחין אחר, אי נמי שהוא הכנה להמתנה]. ויתכן גם שעל ידי שיתרגלו לעשות את הכוונות במהירות לבם יהיה פנוי לעיקר הכוונה של הלב. וגם שיוכלו להתפלל עם הציבור (עיין במסכת ברכות דף יג: א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת, ובמהרש"א שם, שלא להפסיד תפילה בציבור. ובדברי הגמרא נראה לפרש, תו לא צריכת, לא – בחי' ביטול להאין סוף. וגם לפי זה יש רמז שעיקר הכוונות ליחד הרישא וסיפא כמו שגילה הרמח"ל ולא לעסוק כל כך בשאר הכוונות). ואכן יתכן שרצה דרך זה לקבוע את הכוונות שיהיו בבחי' פירוש המילות, שהכוונה יהיה תפיסה ראשונה שלהם.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

באיגרות הרמח"ל הוא מתיחס למה שרצו לאסור לעסוק ביחודים וטוען הלוא מכוונים באמן וכו'. והרי בענית אמן אין זמן בכלל אלא לכוון במהירות. (ויש לעיין במש"כ שהיה עושה יחוד אחר כל וכו' אין הדברים לפני ולכן איני רוצה סתם לכתוב מהזכרון).

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

משל על הצורך למהירות – כאשר עולים לכביש מהיר, צריכים ליכנס במהירות....

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר ואולי נאבד פתחתי עיון בזה שלא לכוון כוונות, כי הרי רבינו בעצמו אמר לכוון שם א-ל אלקים במלואם באמירת התהלים של תיקון הכללי, וגילה שהם בחי' חסד וגבורה וכו', ואם נחזיק שההסבר שרבינו גילה על הכוונה זו מיקים אותה להיות בכלל פירוש המלות, קשה מאד איך לא תהיו הכוונות של האריז"ל נחשבים פירוש המילות לתלמידי חכמים שלמדו אותן היטב, כאותם התלמידים של רבינו שהוא אמר להם לא לכוונם.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לע"ד בזה שיש הבדל בין כוונות פרטיות לכוונות כלליות.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשער רוח הקודש, באמצע הספר (עמוד קמב-) יחוד כ"א, כמה שמות שיש לכוון בגוף להיות מרכבה לאותן השמות. ומבואר שם להדיא בד"ה ובבחי' העינים שלו, שיש לכוון אותם אפילו בתפילת שמונה עשרה. ואילו לענין הכוונות של הלובש תפילין כתב (שער הכוונות סוף דרוש ה) ז"ל שאסור להסיח דעתו מתפילין, ואפילו בהיות מתפלל, ובכל רגע צריך לחזור ולכון בהם, זולת בעת שאתה עוסק בתורה איזה זמן שיהיה, או בעת שאתה מתפלל תפילת י"ח ע"ש. הרי שאע"פ שגם הכוונות של תפילין לכאורה הם בבחי' כללי, עכ"ז הם לא כוונות עצמיים כמו הכוונות של המרכבה המובאים בשער רוח הקודש הנ"ל שעליהם כתב לכוונם אפילו בתפילת י"ח, וכן נמצאים בסידור שערי ציון, שידוע שרבינו היה מתפלל כל תפילותיו כבר בהיותו ילד (שבחי הר"ן אות י, ואות יג).

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשבחי הר"ן אות ב' לענין שויתי ה' לנגדי תמיד.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לעיל תורה ס:ו שאולי החילוק הזה הוא היישוב למה שרבינו כתב שהמצות צריכים להיות עם שכל, ואין זה סותר ענין של תמימות ופשיטות.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בענין קריאת הזוהר שלכאורה מוכיח עוד חילוק יסודי.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שרבינו גילה העשרה מזמורים, וצוה לכוון אל"ף למ"ד וכו', לכאורה כמו כן בענין תיקון חצות, שהרי עיקר הנוסח של תיקון חצות תיקן האריז"ל, וכמו שהוא בחר המזמורים, כמו כן חקק כוונות לכוון, והרי הכוונות הם לתכלית אותם המזמורים שבחר. ולכן נראה שיש לכוונם.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר לו רבנו ז"ל שמי שאינו ראוי לזה, כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף, כי בכשוף נאמר 'לא תלמד לעשות' (דברים יח), ודרשו רז"ל (שבת עה, ראש השנה כד, סנהדרין סח): לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע למה אם כן טוב לקרוא את הזוהר הקדוש אפילו בלי הבנה, למה אין זה נחשב כמו כשוף, שעל ידי דיבורו הוא בונה ופועל בעולמות באופן סתרי בלי שהוא אפילו יודע המכוון.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מוכח שכל ההקפדה הוא רק לענין תפילה, כמו שבאמת מפורש כאן שמדובר לענין כונות בתפילה, ומבאר הטעם ז"ל כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך וכו', ע"ש, ולכן כאשר רוצה לקחת את כח התפילה לפעול בדרך הכוונות, הרי זה נחשב כמו כשוף. אבל מצוה גדול לעסוק בסתרי תורה, בין בקריאה, בין בלימוד אפילו כוונות התפילה, בין ליחד יחודים, כל זמן שגוף הענין אינו תפילה, אלא תורה, יש לכוון ככל מה שאפשר.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך, והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שלמה המלך בחנוכת בית המקדש, התפלל (מלכים א:ח:נב): להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הא דכתב פתוחות חסר, כי העיקר הוא עין טוב של א"א. אכן צרך ביאור איך פתח בענין העינים וסיים בענין שמיעה שתלוי באזנים (וראיתי בספר בן גרני פרשת נשא, שענין העינים הוא אתערותא דלעילא, ושמיעה רק על ידי אתערותא דלתתא, וע"ש שהעינים הם תמוז ואב וכו'). וי"ל שכאן רמז למה שרבינו גילה כאן שעיקר התפלה היא דבקות להשם יתברך, כי כל ענין של ראית העין הוא ענין של דבקות, כמבואר בכמה מקומות בליקוטי מוהר"ן ובספר אדיר במרום, שהדבר הנראה נצטייר בבת עין, בסוד בהר י' יראה וכו'. ולכן העיקר שיהיו עיניך פתחת, והתפלה תהיה בכל קראם, בכל לשון ולשון.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכא

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפלה שקשה מאד להתפלל, ונתן לו עצה ואמר לו שיחשב בלבו שאינו צריך להתפלל כי אם עד ברוך שאמר, כי אולי הוא צריך בגלגול זה לתקן רק חלק זה מהתפלה, כי אולי בגלגול הראשון כבר התפלל בכונה שאר חלקי התפלה, רק חלק זה עד ברוך שאמר הוא צריך עכשו בגלגול זה להתפלל בכונה, ועל כן יכניס כל כחו בזה המעט להתפלל בכונה עד ברוך שאמר, ואחר כך כשיגיע לברוך שאמר יחשב אולי צריך לתקן חלק זה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עה.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

הנה האדם שיודע שבא בגלגול לתקן חלק מסויים של התפלה, כמה זמן וכוחות היה משקיעה בה, ולכאורה מזה יכולים לראות שרבינו היה בעד ומרוצה שיתפללו שעות ארוכות, וכמו שבאמת הנהיג עם ר' שמואל אייזיק.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכב

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

לענין המחשבות זרות שבתפלה וכו' שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות, ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בלקוטי מוהר"ן קמא תורה כו, שמשמע שיש להעלותם, וי"ל.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מו) ז"ל כשיתפלל במקום שיש דברים בטלים, אם הם דיבורים של שמחה אזי יכול להעלותם, [ו]מכוח שמעלה אותם יש שמחה גדולה למעלה, ונולד בו התלהבות גדול, ואם הם דברים של עצבות קשה להעלותם, עכ"ל.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון האור החיים (שמות יט:ה): ובעת עשות האדם מפעל הרע הנה הוא מחזיק שורשו הרע, ובעת שיהיה נזהר מעשותו הנה הוא ביטולו, וכמו שפירשו במאמרם ז"ל (מדרש תהלים פצ"ב) בפסוק הנה אויביך ה' וגו', עכ"ל.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי הובא מספר נועם אלימלך בפרשת יתרו שלכאורה חולק, ז"ל דהקליפה נקרא קיר. וזהו 'ויסב פניו אל הקיר' (ישעיה לח:ב), דהיינו שהיה משגיח ומסתכל, לבלתי חס וחלילה יאחז בו הקלפה, בשום אחיזה בעולם. מכאן שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר (ברכות ה:), פרוש שלא יהיה חציצה מלהסתכל על הקיר הקלפה, שלא יהיה להם שום אחיזה בתפלתו, רק ישמר את עצמו תמיד, ע"כ.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכג

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

– מקוה אינה מזקת כלל וכו' שאין העבודות וסגופים מזיקים כלל.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה עיין בפירוש רבי משה דוד וואלי על ספר עזרא על הפסוק אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ (י:יג) ז"ל כי הפגם מחליש את הנפש שאינה יכולה לסבול פגעי הזמן ומצטערת ומתפעלת מן הכל, מה שאין כן הנפש החזקה והבלתי פגומה, שסובלת את הכל ואינה מתפעלת ואינה מרגשת. כענין אמרם ז"ל: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמאריה סייעיה. וכן אמר שלמה בחכמתו: שומר מצוה לא ידע דבר רע, שהרי אינו אומר לא יראה ולא יפגע או לא יקרה דבר רע, אלא לא ידע, כלומר: שאפילו יקרהו דבר, לא ידענו ולא ירגיש בו ולא יתפעל ממנו כלל ועיקר, כי יש לו כח לסבול אותו בנקל מפני הקדושה ששורה עליו בשמירת המצוה, עכ"ל (וכן עיין בפירושו לספר נחמיה ב:טו שהש"י נותן כח להצדיק לסבול עד שגומר מלאכתו). וע' תורה ר"נ שכל היסורין אינם אלא מחסרון דעת.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך א:מב ד"ה כשבא בניהו בינוקא, שהיה בנו של רב המנונא בא, שהוא יהוידע ומת, מפני שהשלים נשמתו באותו הזמן, וגם כן מת בקצרות שנים בזמן שהיה בניהו, מפני הסיגופים שעשה. וזה שאומר הכתוב (דה"י א:יא:כב, הקדמת הזוהר ו:) והוא ירד והכה הארי בתוך הבור ביום השלג ע"ש.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

קשה לאמר על בניהו בן יהוידע שהזיק לו העבודה והסגופים מחמת גדלות, וי"ל שכבר הוכחנו בס"ד בספר שבחי הר"ן במה שרבינו גילה שהוא עשה כל הסיגופים הכתובים בספרים, והערנו שמצינו בספרים סיגופים נוראים שלכאורה לא עשה רבינו, כי אפשר שעשה ולא נתוודע לעולם (וע"ש שאולי יש לדחוק שעשה במוח וכו'), ועל כרחך צריכים לחלק שיש שני מיני סיגופים, יש הסיגופים שרבינו קורא כאן "האריוואני" ואינם כל כך חומריות [ובאמת ביידיש של היום – הארעווען או הורווינג, פירושו יגיעה, ואינו משמע סיגוף, אלא פייניגן פירושו להתעלל ולצער וכדומה. ואם כן אינו מדובר בכלל על סיגופים ממש], ויש סיגופים חזקים שבאמת מסכנים החיים, כמו עקיצת כל הגוף על ידי דבורים ר"ל שבאמת אין לעשותם אלא בתורת עונש. וי"ל שמרוב הסיגופים של בניהו בן יהוידע הכניס את עצמו לבחי' הסיגופים הקשים, וממילא קצר חייו ר"ל.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

מקוה אינה מזקת כלל. כעין זה כתוב בראשית חכמה, בשער הקדושה, מובא בשל"ה, ריש מסכת יומא (אות טו) ז"ל והזהיר לעשות הטבילה בזמנה בודאי לא תזיקהו שום מזיק, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע, אלא אם יהיה אנוס, עכ"ל.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכד

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לזה כתבתי במסכת יבמות דף יד..

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בבא בתרא דף צא. מתריעין על פרקמטיא ואפי' בשבת, שמא יעבור העת רצון.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן תקנט. שבכל פסיעה שהאדם הולך ממקום למקום, הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים (הובא בהלכות תחומין הלכה ב), ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכה

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

ויגבה לבו בדרכי ה' – עיין קמא תורה רמו

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר לו רבנו ז"ל, הלא אצל יהושפט כתיב (דברי הימים ב:יז) ויגבה לבו בדרכי ה', שבדרכי ה' ועבודתו יתברך הגביה לבו קצת וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה א' לספר מדרש לפירושים כז"ל אם שבמדת ענוה לחזק בקצה האחרון מוזהרים, עד שלפיכך כפל התנא הדברים, מאד מאד הוי שפל רוח, כמ"ש הרמב"ם ושאר המחברים, אך זה דווקא נגד בני אדם חברי', ולא כן בעבודת הבורא ויוצר הרים, וכדומה לי ששמעתיו מאיש אומר בשם אחרים, עיין שם שמדבר בענין לימוד קבלה.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המדות

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

ע' חיי מוהר"ן אות תלד (כתיבת ספר המידות ע"י מוהרנ"ת) ומש"כ בס"ד.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

בספר המדות יש בדיוק ק"ח נושאים – בגמטריא נ נח! (שיחו בכל נפלאותיו, שגיא יוסף נ נח).

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

בחיי מוהר"ן אות שעט ז"ל ואמר על ספר האלף בית שראהו ביד רבי נפתלי הנ"ל מיין ליבער וכו' [אהובי ורעי המסור זה עשה אותי ליהודי] ע"ש. הראשי תיבות של: זה עשה אותי ליהודי, בגמטריא נ נח (שיחו בכל נפלאותיו, שגיא יוסף נ נח). המידות בגמטריא י"ז בתמוז, יום שנשברו הלוחות והאותיות (אלף בית) פורחות באויר מוכן ומזומן ליום שסבא נשבר בי"ז בתמוז, וקבל את הפתק הקדוש בחי' לוחות הראשונות שמזה נתקיים יהדות עד ביאת המשיח.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

מידות, בגמטריא ת"ס, ספר המידות, ספור את המידות שהם ל"ב מידות בהן האגדה נדרשת של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, הרי תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה: גם פקד עלינו בפרוש שכל השיך לשנים או לשלשה דברים, שנרשם אותו שתים או שלש פעמים אצל כל מדה ומדה וכו' ע"ש. והנה יש להתבונן על גאונות וחידוש דבר זה, כי עכשיו בימינו כבר כולם עושים את זה, אבל באותו זמן זה לא היה נשמע לעשות דבר כזה בכלל. למשל אם תבדוק בסידורים הישנים היו חושכים מאד בהדפסה עד כדי כך שכמה מהמזמורי תהלים שמופיעים בכמה מקומות בסדר היום, הדפיסו רק פעם אחד ובשאר המקומות הם סומכים שהקורא יחפשנו שם, והיום כל העולם כבר מורגלים מאד שהסידור יציע כל התפלה במילואו. וכן כמה דוגמאות כאלו. ורבינו כבר מאז ראה מראש שלא צריכים לחוס על הנייר ועל הלועגים, וכדאי להדפיס מה שצריך כל פעם ופעם במקומו. ובאמת היום התורה של רבינו הולך וגודל בכל העולם שמתחילים להבין איך שרבינו ממש ראה מראש בדיוק איך החיים שלנו מתנהגת. וזו דוגמא מצויינת בריש ספר המדות.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה: ז"ל והנה המדות הם שכנים אלו לאלו, על כן יכולה מדה אחת לעזר למדה אחרת שהיא שכנה אצלה, כדגמת שאמרו רבותינו ז"ל: איבר מחזיק איבר, דהינו: כשאוכל זה האיבר מהבהמה יתחזק איבר האדם, כן אצל המדות יוכל לסיע חלק מדה זו שהיא בחינת איבר המשה לאיבר מדה השכנה אצלה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המשל תמוה מאד, כי הלוא איבר בהמה שמחזיק את איבר האדם, הוא אותו האיבר, רק שזה איבר בהמה וזה איבר אדם, ולכן גילו חז"ל שעם כל זה כיון שזה אותו איבר, הרי איבר מחזיק איבר. אך בענין שלנו איך מדה אחת יעזור ויתחזק מדה אחרת על דרך זה, רק מחמת שהיא שכנה?

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שמוכרח לומר שהכוונה פה למדה השוכנת אצלה, אינה למדה אחרת, רק שבתוך אותו מידה יש כמה ענינים, וכמו שכתוב למעלה, שכשחסר לאדם איזה חסרון בהמדה נראה לו כאלו חסר כל המדה, ועל זה המשיל המשל מאיבר מחזיק איבר, שיכולים להתחזק במדה אחת מענין לענין, כי הגם שהוא ענין אחר, אבל גם הוא כח של אותה מדה, ומחזיק את המדה, וממילא יעזור גם על ענין אחר באותה המדה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה מובא סיפור איך להבחין מלאך קודש, ולאחרונה נתגלה גירסה נכונה (דפוס לולבלין התר"ע).

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת מגילה (ג.) ששואלת איך יהושע סגד להמלאך, והאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחברו בלילה חישינן שמא שד הוא. שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה'. ודלמא משקרי, גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה, ע"כ. וצ"ע הרי לפי הסיפור המובא בהקדמה יש להכיר במצחו אם הוא מצד הקדושה.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאפילו אם האותיות מאירות כראוי על מצחו עדיין יכול להיות שהוא מצד הסטרא אחרא, אלא למעשה הראש ישיבה היה בטוח שהמגיד הזה היה לגמרי רע ולא יתכן אפילו שהאותיות היו מאירות כראי.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה הנדפס כתוב:

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא תיכף לחתנו, ויאמר אליו, תדע שזה המגיד הוא מן הסטרא אחרא. והסימן הוא, כי אצל מגיד דקדושה נרשמים כל א"ב על מצחו, והאותיות של שם הוי"ה ב"ה מאירים על מצחו. ואצל מגיד מן הסטרא אחרא נרשמים גם כן אותיות הא"ב על מצחו, אך האותיות של שם הוי"ה אינם מאירים וכו' וכו' אבל אצלנו ברוך השם מאירים כל אותיות הא"ב! ותיכף מסר וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

בדפוס לובלין:

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר לו חמיו אני אמסור לך שמות וכשיבא אצלך תכווין תיכף השמות ותביט על מצחו ותראה אותיות על מצחו אם תראה א ב כסדר נכתב על מצחו ולא נחסר שום אות הוא מגיד של אמת ואם לא נכתב א ב כסדר ונחסר לו אותיות סי' שהוא מגיד של שקר וכו' וכו' ואמר אבל אני נותן לכם א"ב כסדר וזהו עכ"ל.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' יב בהוצאת מכון הרמח"ל) שכז"ל והנה כל הצבאות של המלאכים בריאתם על ידי המלכות, כי כל הבריות בסודה נבראו שהיא המעשה כידוע. אך האמת הוא, שכל הבריות בסד האותיות נבראו. אך המלאכים נמצא להם גילוי ההנהגה בסוד האותיות האלה, כי האות שממנה יצאו מאירה על ראשם ומתנוצצת, ולפי ההתנוצצותה כך הם מתנהגים. וכו' וכו' אך ההתנוצצות האות עליהם הוא בסוד היסוד, דהיינו הי' הזה של שד"י. וסוד זה הוא נפש ורוח, כי כן הנפש יש בה כ"ב אותיות, וכן הרוח וכו' ע"ש. ועוד כתב שם (עמוד יג) ז"ל ומה שלמעלה מאיר אות אחת לפי הצבא, כי כל צבא מאות אחת הוא יוצא, אך בישראל מאירים כל הד' אותיות (הוי"ה), כי מוכלם הם יוצאים וכו' ע"ש. והרי מוכח שלא כל האותיות מאירים אפילו על מלאך קדוש.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי עוד גירסא על הסיפור, ועוד לא הספקתי לעיין בו היטב.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

אמת:

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

אף על פי שספר המדות – ספר האלף בית הוא על פי סדר הא"ב, אבל בתוך כל אות ואות אינו מסודר לפי סדר האלף בית, ולכן פתח בערך אמת אף על פי שיש ערכים כמו אכילה ואהבה שהם מוקדמים לפי הא"ב. ובודאי שראוי ויאות לפתוח עם אמת כי אמת הוא ראשון ואחרון כידוע ואין להאריך פה. ועיין באות א' איך שי"ל שהוא בנוי על הפסוק אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, שזה ממש פתיחה יפה ראויה ונכונה.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

אמת א:א מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות עכ"ל.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין בספר חסידים (סימן שסג) הזהיר לדבר אמת בכל עניניו לגמרי, חלומותיו מתקיימין כנבואה ממש. ועיין בלקוטי הלכות, או"ח ב', הל' תפלת המנחה ו:ה ז"ל החפץ באמת מוסרין לו מלאך של אמת ויזכה לידע האמת, ע"ש וכן כתב בחושן חמשפט ח"ב הלכ' מתנה ומתנת שכיב מרע ג:ה ע"ש].

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בס"ד כמה בירורים חשובים בדיבור זה בליקוטי מוהר"ן תורה רמה. ועיין בליקוטי מוהר"ן סו:ג שעיקר התגלות האמת יהיה לעתיד, וממשיכים אותו עכשיו בבחי' המשכת עולם הבא בתוך עולם הזה, ע"ש.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

כמקור למשפט זה הביאו הגמרא במסכת חגיגה (יד:) ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים מים', משום שנאמר (תהלים קא:ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ. ובעין יעקב (סימן יא) כתב הכותב ז"ל מצאת בערוך וכו', שהיו עושין מעשים, ומתפללין תפילות בטהרה, ומשתמשין בכתר (-עיין מסכת אבות א:יג ברע"ב ז"ל ואני שמעתי, ודישתמש בתגא (-כתר), המשתמש בשם המפרש, חלף ואבד, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"כ), וצופין בהיכלות – היאך היכל אחר היכל והיכל פנים מהיכל, וקאמר להו ר' עקיבא אל תאמרו מים מים, פי', דאף שנראה לכם שם מים רבים, אין שם מים אלא דמות בעלמא, ואם יאמר אלו מים, נהדף כי שקר אמר, ע"כ.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה אין ספק שדברי רבינו מקבילות להכותב הנ"ל, אכן לכאורה הכותב הנ"ל לא כוון למה שרבינו גילה. כי המבואר בגמרא שם שהתנאים היו כבר נכנסים לפרדס, ורבי עקיבא הזהיר אותם שלא ידחפו על ידי אמירת שקר, ואילו לפי פשטות דברי רבינו לפי עניות דעתי, שעל ידי שמירה מהשקר זוכין לכחתחילה ליכנס ולילך מהיכל להיכל. ועוד חסר לנו סמך על זה מהיכא תיתי.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי בספר בית לוי על הספר המדות שהביא תורה נא בלקוטי מוהר"ן שמבאר שם דברי רבי עקיבא אל תאמרו מים מים (וזה יפה להתחיל הספר עם שם ספרו, כי שם מדובר על בני לוי, ולא שם לב לזה, אף על פי שיפה העיר איך שהמשפט הזה פותח את ספר המדות, ללכת מהיכל להיכל), ושם מבואר איך השקר מסיר ההשגחה, ואיך האמת אינו אלא אחד, ולכן לעתיד כאשר יתבטל השקר יהיה השם אחד. ובזה מבואר מה שרבינו כתב כאן שהדבקות תלוי בשמירה מהשקר. [ובודאי מדבר שקר – על ידי דבר שקר – תרחק, תהיה מרוחק היפוך מקירוב ודבקות, ואמת מקרב מיליה כדאיתא במסכת שבת]. ואיך זה קשור לכניסה בההיכלות, צריכים לפרש שההיכלות הם השגות באחדות השם, ולכן כאשר מגיעים לאבני שיש טהור, שהוא כאילו הדרגה הסמוכה לכניסה לאחדות השם כי טהרה הוא ראשית נקודת הבריאה, אז על ידי אמת יכולים ליכנס לההיכלות. והכל תלוי בפה, כי עכירת הדמים ונקית הדמים תלוי דייקא בפה. ונבאר עוד בעזה"י.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש להבין מתורה נא שעל ידי אמת יש תיקון העינים והשגחת השם יתברך, וזה ענין עיני השכל שעמהם רואים ההיכלות. אלא שק"ק שרבינו פירש בסוף התורה שם ז"ל ועל כן שכר עולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתיך, כי מאחר שיהי' כולו אחד, לא יהי' עין שיראה רק אלקים זולתיך, וי"ל שעם כל זה יש בחי' עיני השכל, א"נ י"ל שכל עוד שהאדם בעולם הזה ומצפה בהיכלות, בבחי' עולמך תראה בחייך, הרי עדיין השגתו אינו אלא בבחי' עינים, רק לעתיד לבוא יזכו לשלמות הראיה של עין לא ראתה. ועיין בחגיגה (ה:) ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' (ירמיה יג:יז) אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה, אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה ע"ש. הרי בתי המקדש הם בחי' היכלות, והבכיה על חורבנם הוא להנקות מהשקר כמבואר בתורה נא, וזה בחי' הגלות, היפוך הטיול בהיכלות.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בתורה נא שם בתחילתה רבינו גם כן כותב דוקא על אמירה ז"ל כי אי אפשר לדבר שקר עד שיעכר את דמיו, ואמת אי אפשר לדבר כי אם כשמזכך מקדם את הדמים. כי עקר הדבור הוא הנפש וכו' והנפש הוא הדם וכו' כשאומר שקר יש לו עכירת הדמים, ומזה באה המרה שחורה, וממותרי המחרה שחורה נתהוו הדמעות, ועל ידי זה העינים כהות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

לכן נראה לעניות דעתי לפרש בעזה"י על פי עוד הקדמות, שרבינו מביא (תורה קצד) מהתיקוני זוהר (תיקון יח) ז"ל והדבור הוא היכל המלך, כי 'היכל' גימטריא 'אדנ"י', בחינת הדבור כמו שכתוב (תהלים נא) 'אדנ"י שפתי תפתח', עכ"ל. ובלקוטי מוהר"ן תנינא תורה עז רבינו כז"ל שזה בחינת אדם העליון בחינת: שכינה מדברת מתוך גרונו, בחינת: 'אדנ"י שפתי תפתח', שבפתיחת פיו הוא בחינת אדנ"י בחינת שכינה מדברת מתוך גרונו, הינו כי כשעושה מהפה בחינת קומת אדם אזי הוא בגדר מדבר וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שעיקר היכל השם שהאדם נכנס בו, אינו אלא מדברי פיו, ומבואר שצריכים לזכות שדברי פיו יהיו מהשכינה שמדברת מתוך גרונו. ומבואר בתורה נא הנ"ל שכדי לזכות לדבר באמת צריכים לזכך את הדמים מהשקר, ולאחר שיזכה לדברי אמת, יזכה לבחי' אדנ"י שפתי תפתח הנ"ל שיכנס להיכל ה' [גם ידוע שאמת, זה תפארת, בחי' ז"א, ודיבור ותפילה בחי' אמונה, בחי' מלכות והנוקבה של ז"א].

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש שרבינו פתח את ספר המדות במשפט בנוי על: אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך. האותיות של הילתך, אותיות היכל(ו)ת!

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

לכאו' צריכים לשמור אפילו מטעות שתתקנו תוך כדי דיבור, דהלוא בעבודה זרה וקדושין חוששין אפילו לתוך כדי דיבור (ב"ב קכט-קל, נדרים פז. וע"ש בר"ן שכז"ל ולא ידענא מ"ש הני ומנא להו לרבנן הכי. ונראה בעיני דבשאר מילי דלא חמירי כולי האי כשאדם עושה אותם לא בגמר דעתו הוא עושה אלא דעתו שיכול לחזור בו תוך כדי דבור, אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמורה, ומשום הכי חזרה אפי' תוך כדי דבור לא מהני. וראיתי לרמב"ן וכו' תקנתא הוא דתקון רבנן משום תלמיד הלוקח מקח ופגע בו רבו וכו' עיין שם) ויותר מזה מצאנו שאדם לעולם לא יקרא לעבדו בנו, ואפלו אם מתקן לשונו תוך כדי דיבור לא נאמן (ע' רשב"ם ב"ב דף קכז: וחזר ואמר עבדי הוא, בין מתוך כדי דיבור בין לאחר זמן ע"כ. הרי כמו כן בכל דיבורו של אדם צריך להיות שמור בריהטת לשונו לדבר רק תכלית בהירת האמת ב"ה. וע"ע בלקוטי מוהר"ן תורה יט ששלמות לשון הקודש הוא על ידי שמתקן השגגות בחי' תרדמה. ומשמע שצריכים לתקן שאפילו ריהטת הלשון תהיה קודש.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שפרשנו שעיקר הזכיה כאן תלוי בשכינה מדברת מתוך גרונו, לכאורה פשוט שיהיה שמירה גם על טעיות.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

בענין לראות את ההיכלות. יש להעיר ממה שאיתא במסכת סנהדרין (צז.) ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב טביומי שמיה דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה ע"ש. והלוא דבר הוא הביטוי הזה "כל חללי דעלמא" שלכאורה פירושו כל הון שבעולם (ועיין במסכת שבת דף עז: ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה, פרש"י פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם), והאמת היה יותר חשוב לו מכל חללי דעלמא, ולולא אמיתתו היה ניתן לשחד מישהו עם כל חללי דעלמא לשקר, רק במידת האמת היה נאמן אפילו במשקל של כל חללי דעלמא, וממילא כבר יותר מובן שבזכות אמת כזה, זוכים לראות חללי ההיכלות.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

כי עיקר תיקון החלל, הוא על ידי הלל (כן מובא בכוונות לכוון בהלל על החלל), וזה אמיתת החלל, וכל העליות הם רק על ידי שירות ותשבחות כנודע, בחינת הלל.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

עוד ראוי לציין למה שכתוב (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כי מלאך ה"צ הוא, ע"כ, והמשמעות הוא שכיון שלא נמצא על שפתיו כלל, אפילו לא בטעות, דברי שקר, הרי הוא כמלאך, וכתיב (תהלים טו) ה' מי יגור באהלך וגו' ודובר אמת בלבבו, הרי שהוא כבן בית למעלה, ושייך לראות ההיכלות, ומיד כאשר יש שקר, צא צא אומרים כמו שדרשו רז"ל בענין רוחו של נביות (סנהדרין פט.).

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ו. על ידי שקר באים הרהורי עבודה זרה, ע"כ. ע' אות כח.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ז. על ידי אמת לא ימות קדם זמנו הקצוב, ע"כ. ע"ע חיי מוהר"ן (נח) מהבעש"ט כן על מי שעושה תשובה שלמה.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע גם מש"כ במכתבי שמואל (ב:יט) ז"ל מאמר רבינו זי"ע שאמר פעלתי אצל השי"ת שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם, ע"כ.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח. מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם, ע"כ. וציינו למש"כ (זכריה יג:ב) והיה ביום ההוא וגו' וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ, ופרש"י וגם את הנביאים, ניביא שיקרא. רוח הטמאה, יצר הרע, ע"כ.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

ויש סמוכים לזה בלקוטי מוהר"ן תורה מח, שפותחת ז"ל צירי זה בחי' וייצר, יצירה לטב יצירה לביש וכו' והיא בחינת סוכה וכו', וכז"ל אבל הדיבורים שאינם דיבורים קדושים, אזי גורם שנתעורר סוכת נוצרים, סוכת עכו"ם, כמ"ש (תהלים קמד) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר, שהוא חיבוק דס"א, וזה פירוש (תהלים לא) תצפנם בסוכה מריב לשונות, כי כשלשונות של עכו"ם גוברים ח"ו אזי השכינה היא ריב עם קוב"ה וכו' וכו'. ולעתיד לבוא שיתנסו אומות העולם ע"י מצות סוכה, אז נתקיים (צפניה ג) אז אהפוך אל כל העמים ש'פ'ה' ברורה, שפה ראשי תיבות שכר פרי הבטן, היינו בחי' סוכה כנ"ל. גם אז נתהפך ריב לשונות ולא יהיה בחי' ריב כנ"ל, ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד, ואז יתגבר אמת, כמ"ש (משלי יב) שפת אמת תכון לעד, היינו אפילו עכו"ם יחזרו לעבדו שכם אחד. וזה (בראשית ד) אם תיטיב שאת, ראשי תיבות שפת אמת תכון וכו' עיין שם. (ומבואר שם שהסוכה צריך להיות על ידי תפילה בכח, ואז הריב נעשה בחי' רבי ע"ש, וי"ל שזה בחי' משיח).

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, עיין בלקוטי מוהר"ן תורה לא:ח-ט ז"ל כשאדם משתוקק לאיזה דבר, ומוציא השתוקקותו אחר כך בהבל פיו כנ"ל אזי נעשה הנפש, והנפש הזאת היינו הרוח ממללא, הולכת באויר, ומגיע לאדם אחר, ומעוררת את האדם אחר לתשוקה הזאת, ולפי התשוקה לפי הנפש, לפי הרוח ממללא, כן נתעורר האדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה ענין זה של היצר הרע שנעשה על ידי רוח פיו של השקרן הוא נוסף על מה שרבינו גילה שם בלקוטי מוהר"ן. כי שם הנפש אינה נעשה אלא על ידי דיבור ממש, ואילו רוח פיו בעלמא של השקרן, אפילו בלי דיבור, אי נמי אפילו סתם דבריו של השקרן שאינם לטוב או לרע, מהם נעשה היצר הרע. וענין זה של עשיית היצר הרע הוא בחי' בפני עצמו מלבד הנפשות הנעשות מהשתוקקות שבדיבור.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

מרוח פיו של השקרן וכו'. נראה לפרש בעזה"י על פי המבואר בספר אדיר במרום בענין פלגותא דשערא – אורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור. שמבואר שם שההנהגה של הקליפה, הנהגת נוגה, שורשו במנצפ"ך שיוצא מהפה (מכון רמח"ל עמ' שיח). ועיין שם (שיט-שכ) ז"ל ואפרש לך עתה ענין הו' שיש בעור שאמרנו: שהוא סוד המטה העומד על הנחש לכפות אותו. ולפעמים המטה נעשה נחש, ואז הס"א שולטת. ולפעמים הנחש נעשה מטה, ואז הוא נשבר, ואז הוא סוד: [ונגה] כאור תהיה (חבקוק ג:ד). ולפעמים נשאר הנחש, והמטה עומד עליו שלא יתגבר יותר. ותדע ששורש זה הדבר, הוא ה-ו' וה-נו"ן של יאהדונה"י, כי הו' הוא סוד מטה והנ' – סוד נחש וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חיי מוהר"ן אות לו ואות רנה ז"ל היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלקים בידי (שמות יז) הינו שזכה לכבש את בחירתו בשלמות ע"ש.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה הו' הוא אות אמת (תקט"ו תפילות, תפילה קפב), וכן מבואר שם בספר אדיר במרום (מ"ר עמוד שכה) שכל הבריאה כמו בקיצור היא אדם, ובפרטות יותר הוא אמת ע"ש, שצריכים להגביר האמת, את הו' הזו (ואות ו' תמיד מורה על הרוח), ואז הנוגה יתהפך למטה, ונגה כאור תהיה. ולזה זכה רבינו כנ"ל מספר חיי מוהר"ן, ונזכה בכלליות בביאת משיח בב"א.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ט. מי שוא איש אמת, אזי הוא מכיר באחר – אם אחר דובר שקר אם לאו, ע"כ.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

ולא ברור אם הכוונה שהוא מכיר בכללי שהאחר מחפש או פונה לשקר, או בפרט, שמכיר שהוא משקר עכשיו.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין מובא בסוף ספר שיחות מתוך חיי הסבא (עמ' תמג) שסבא ישראל אמר שעיקר המתנה שהוא קיבל מה' יתברך שהוא יודע מיד להבחין בין האמת והשקר, ע"כ.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

אמת יב. תקון לפה – שיתן צדקה, ע"כ. ע' אות טו וש"נ. אות פ', אחריה אות צ'.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

אמת טו. מי שנותן צדקה שכרו שיזכה לאמת, ע"כ. ע' אות יב, כג, וצדקה לא.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

ציונו למש"כ (משלי יא:יח) וזרע צדקה שכר אמת [ובפירוש בית לוי הוסיף, כי לעיל אות יב, תקון לפה שיתן צדקה. ועוד ציין ללקוטי מוהר"ן פו, ששבת הוא בחי' אמת, ולכן עושים בה רגל שלישי, אכן עדיין צריך לתומכו על ידי צדקה שעושה בשבת].

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בכמה מקומות אמת וצדקה תלוים בהדדי, ויש לציין לבבא בתרא דף יא. מונבז המלך בזבז אוצרותיו בשנת בצורת להאכיל העניים, וטען אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף.

</div>



# Chapter ז:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/33/

# Chapter ז:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/33


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ז: צ"ע לכאורה יש סתירה מיניה וביה, שמצד אחד רבינו כותב שהדרי מעטה צריכים להאיר להם שמלוא כל הארץ כבודו, הרי משמע שהם עדיין לא השיגו את זה, ומצד שני כותב שכיון שיש להם כל כך הכרה שמלוא כל הארץ כבודו צריכים לכלול אותם בבחי' בן ליתן להם טעם של בחי' מה. וכן הדרי מעלה מצד אחד רבינו כותב שצריכים להאיר להם שלעומת כל גדולת השגתם עוד לא השיגו כלום כי מה חמית, ומצד שני כותב שכיון שהם כל כך נשגבים בהשגתם של מה חמית צריכים לכלול אותם שידעו מלוא כל הארץ כבודו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה צריכים לאמר שאפילו הבן שמשיג מדרגת מה, זה רק על ידי שהצדיק מראה לו. וכן התלמיד בהשגתו. שני הבחינות לשניהם – התלמיד והבן, שניהם על ידי הצדיק.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צ"ע לשון התורה בסוף, “כי צריך שיהיה נכלל בבחינת מה כדי שיהיה לו יראה כנ"ל" – והלוא לעיל (סוף אות ט) כ' שהתלמיד צריך להיות נכלל בבחינת מה כדי שלא יתבטל במציאות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אליעזר – בחינת בן [ולא בחי' הצדיק לכאורה, דלעיל כתוב ש"משה רבינו שהוא בחינת חכם הדור שהוא מאיר בבן ותלמיד כנ"ל על כן היה לו בן שהיה שמו אליעזר וכו''. ואגב, גם לשון זה צ"ב מש"כ שמשה רבינו בחי' חכם הדור, שמשמע שענין זה שייך לחכם הדור, ובריש התורה כ' שרק משה רבינו יש לו הרחמנות, ומשמע לא אפילו חכמי הדורות, וא"ת שמיירי בענין שיהיה לו בן ותלמיד, זה דבר ששיך לכל אחד] הביא את רבי יהושע לבחינת השגה של מה. וצ"ב דהלוא זה היה צריך להיות על ידי חכם הדור?

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ע' תורה נד שההמון עם מדביקים עצמם לעולם הבא בשנה, והחכם משיעור משנתו, ולכאורה מבואר מתורה ז' תנינא, שאותו חכם הוא רק בבחינת תלמיד. ובזה יש עיגול שלם, שהצדיק בבחינת בן חוזר להיות כמו ההמון עם, בזה שמדביק את עצמו להש"י דרך שנה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:ז וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, שזה בחינת השגה של מה, בחי' מה חמית מה פשפשת, בחינת: איה מקום כבודו, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ע' לקמן תורה יב תנינא שדווקא אלו שירדו ונשברו לגמרי צועקים איה, וכמו שכתבתי שם בס"ד שיש להם השתוות להגובהי קומה, כמבואר שם שדוקא המקומות הכי נמוכים מקבלים חיותם מאיה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום לזה: פירוש האריז"ל (רמ"ק) לספר ברית מנוחה סוף פ"ה ז"ל והנה החכמה פונה וכו' והנה יש בה ב' הפכים, גלוי ונעלם, פירוש כי אי דבר בעולם נגלה כמו חכמתו יתברך, כי אין דבר נעשה אלא בחכמה כמ"ש (תהלים קד:כד) כולם בחכמה עשית. והנעלם הוא, כי הרי השרשים העליונים – שאימתם על כל הנבראים, רוצים לעלות לה ואינם יכולים להכיר כלל, ושואלים איה מקום כבודו, באופן שהוא תכלית הגלוי ותכלית העלם וז"ש כבודו מלא עולם, הרי הגלילוי, ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו, הרי הנעלם, כי בה נאמר (איוב כח:כא) ונעלמה מעיני כל חי, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:ח זה חכם הדור הנ"ל, צריך לידע איזה מקיפים שהוא צריך להמשיכם, ואיזה מקיפים שאין צריך להמשיכם וכו' וכו' ע"כ מוכרח החכם לעשות סייג לדבריו, לדקדק וליזהר מה לגלות ומה שלא לגלות, באפן שלא ישיג רק אותן המקיפים שצריך להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג, ע"ש.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

כי בודאי כל עסקינו הוא רק להשיג מקיפים ומקיפים המקיפים עד אין סוף, כמבואר בתורה כא ובעוד כמה מקומות, ולכן דקדק שיש מקיפים שלא צריך להשיג.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:ט וצריך לכלל העולמות, עליון בתחתון ותחתון בעליון, שיהיה הבן כלול מבחינת תלמיד, וכן התלמיד יהיה כלול מבחינת בן, כדי שיהיה להם יראה, כי הבן שהוא בבחינת ההשגה של מה וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אין ספק שרבינו כולל בתורה זו כל הכוונות של אכילה. וכאן בולט רמז להכוונות של האריז"ל, וממנו נוכל להתחיל לפענח כל הכוונות בעזה"י.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ונביא כאן קיצור הכוונות של הרמח"ל:

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל בירורי המלכים היו על ידי החכמה, כמ"ש בזוהר פ' פקודי: בריר פסולת מגו אוכל במחשבה, ולכן כל כונת הבירור תהיה על ידי החכמה. וכבר ידעת כי "אכלו רעים" הם או"א עילאין, ולכן תכוין באכילה אל אות א' שסודה בינה, כמ"ש רז"ל: אלף בינה, ובציורה – אל החכמה. והענין, כי השינים הם ל"ב, בסוד הל"ב נתיבות חכמה, ובהם טוחנים המאכל, ובזה נברר, כי כל הבירורים בחכמה. וזה סוד ציור הא' בציור יו"י שהיא בחכמה (יו"ד בחי' בינה). והנה הו' צריך לחלקה לשנים דרך אורכה ויהיו שני ווי"ן, וו' אחת תתחבר עם הי' העליונה, וו' אחרת עם הי' התחתונה, כזה: יווי (עיין שם הציור), והם י"ו למלעה י"ו למטה, הרי ל"ב שינים בסוד הל"ב נתיבות חכמה שבהם טוחנים מ"ן לצדיקים. וזהו הכונה בכלל. ועתה אבאר אותה בפרט, הכל בסוד זאת האל"ף שבבינה, בציור החכמה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בתחלה תכוין כי ב' לחיים הם, וסודם או"א, לחי העליון – אבא, לחי התחתון – אימא. ותכוין שהם שני אלפין – א' למעלה וא' למטה. שבלחי העליון צורתה יו"י, ושבלחי התחתון צורתה יו"ד. ושני ציורים אלו עולים מ"ו, הוא מילוי ע"ב, כי כל הבירורים נבררים בחכמה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך תכוין שיהיה שורש האכילה באלו הלחיים, כדי שיוכלו לטחון הם המאכל. ולכן תחלק הב' אלפי"ן הנ"ל באופן אחר, והיינו שהווי"ן של הב' אלפי"ן יתחלקו לב', וציורם יהיה כך: יוו"י יוו"ד, ושניהם ביחד עולם אוכל, בגי' א"ל י"הוה. ותכוין לכלול חצי האל"ף התחתון של חכמה בחצי האל"ף התחתון של אימא, וכן תעשה בציור: יוו"ד. ואחר כך תחבר חצי האלף העליון דחכמה עם חצי העליון דאימא ותעשה הציור: יוו"י. וסוד זה: הבן בחכמה וחכם בבינה, עכ"ל. ועיין בריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל שכ' שהבן בחכמה הוא ב"ן חכם.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לכאורה מבואר שהבן והתלמיד כאן הם בחי' הב' אלפים אלו של יוו"י יוו"ד, ומה שרבינו כותב שצריכים לכולל אותם זה בזה וכו', הוא ענין המבואר של לחלק האלפים האלו ולחברם חציו של זה עם חציו של זה וכו' בסוד הבן בחכמה וחכם בבינה, שלפי רבינו אלו הם השני השגות של איה מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וכן ענין הש"ע נהורי הפנים מבואר שם בפירוש בכוונות.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ז תנינא:י ומה שמתגלה הארת הרצון בעת האכילה דווקא ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת יומא דף עו. שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה (-כמו תבואה), אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שיש לו בן אחד פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה, עמד ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום, אף ישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

שבעת האכילה יאיר לו רצון מפלג שירצה ויכסף וישתוקק להשם יתברך ברצון חזק ומפלג בלי שעור ובלי שום ידיעה, עד שלא ידע כלל מה הוא רוצה, רק רצון פשוט בכלות הנפש אליו יתברך – עיין מש"כ בתורה עו בענין צמאון.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה מה שאסור לדבר בשעת אכילה. כי על פי הפשט, סכנה שמא יחנק. ולפי רבינו י"ל כיון שבשעת אכילה יכולים לזכות לרצונות חזקות עד שלא יודע מעצמו מהו רוצה, ולכן אין לצמצם רצונותיו לאיזה דיבור. ועוד, הרי אפילו מחשבה, רבינו אמר שהדיבור יכול לאבדה.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ז:י הידים שיש בים החכמה, דהיינו הרמזים שהם בחי' ידים, כ"ש (משלי א) נטיתי ידי ואין מקשיב ופי' רש"י דהיינו רמזים, כי כשהחכם מגלה חכמתו לפעמים אומר איזה דיבור שמרמז בו רמזים לתלמידיו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין נד:-נה אמר רב חסדא אין תורה נקנית אלא בסימנין שנאמר שימה בפיהם אל תקרי שימה אלא סימנה, וכו' הצביי לך ציונים שימי לך וכו' עשו ציונים לתורה וכו' ר' אלעזר אמר מהכא אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא עשה מודעים לתורה וכו' והיינו דאמר ר' אבדימי בר חמא בר דוסא מאי דכתיב לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, לא בשמים היא שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה ואם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה, ופרש"י ז"ל והיינו דאמר ר' אבדימי, הא דאמרן דצריך לטרוח ולהעמיד סימנין ולהערים בתחבולות כדי שתתקיים התורה בלומדיה, היינו דר' אבדימי דמפרש דיוקא דקרא שאם בשמים היא צריך את לעלות אחריה, ע"כ.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ח'

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א לאו כל אדם רואי להוכיח וכו' מבאיש ריח של הנשמות וכו' וכו' קול הנגון של השיר וכו'.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנא דבי אליהו רבא פרק ה' ז"ל אלא כך אמר הקב"ה ליחזקאל, בן אדם לי ולך נאה להוכיח את ישראל. דבר אחר מה תלמוד לומר 'בן אדם התשפט התשפט' (יחזקאל כב:ב), שני פעמים, כך אמר הקב"ה ליחזקאל, אם אתה מוכיחן תוכיחן, ואם אין אתה מוכיחן, אני מוכיחן בתוכחה, אבל אי אתה דומה להן אלא כשיר הזה, מה שיר הזה עתים בני אדם שמחים בו, עתים משמחין את בעליו, שנאמר (יחזקאל לג:לב) 'והנך להם כשיר עגבים וגו' ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם' וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ח:א הרם כשפר קולך, כי נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הקול המשקה את הגן כמבואר בלק"מ (תנינא ח') שזה כשפ"ר ר"ת כפול שלול פשוט רבוע, הרם, זה ה ר"ם, גימטריא של הר"ת של נ נח נחמ נחמן מאומן. קו"ל ע"ה בגימטריא מאומן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

קול המוכיח הראוי הוא בחינת קול הנגון של השיר. בדברי הימים (א:טו:כב) כתוב: וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא, ופרש"י ז"ל יסר במשא, מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל, ע"כ. ולפי מה שגילה רבינו הקדוש פה יש לפרש שהשיר גופא היה בחינת תוכחה, ואתי שפיר ביותר לפי מה שדרש חזקיה במסכת ערכין (יא.) שלמד מזה מקור לשירת הלויים על הקרבן, ודרש אל תיקרי יסור (ישור) אלא ישיר. הרי שאותו מילה שהוא לשון של תוכחה הוא לשון של שיר.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המבואר שם (ח:א) מאמר חז"ל (תמיד כח) המוכיח את חבירו לשם שמים, מושכין עליו חוט של חסד, שנאמר (משלי כח:כג) מוכיח אדם אחרי חן ימצא [ממחליק לשון], ע"ש. והנה פסוק זה במשלי מרמז הרבה על המבואר שם, כי הענין של פשוט כפול משולש וכו' מכונה לפעמים אחוריים, וזה מש"כ אחרי חן, וחן דייקא, כי אלו האותיות באחוריים הם נ נח! וגם ס"ת של הפסוק (גם כן בחי' אחר – סוף) נחמן קיא, כי זה המבוא בתורה שם, שכדי לזכות לקול המוכיח, שהוא השיר פשוט כפול וכו', צריך תפלה בדין, והתפלה בדין עומדת בבית הבליעה של הס"א, ואזי הוא מכרח לתן הקאות ע"ש. ור' נחמן הוא זה השיר. על מרומז היטב בס"ת כנ"ל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וזמש"כ אחרי חן ימצא ממחליק לשון, כי להגיד נחמן באחורים נשמע כמגמגם, היפוך המחליק בלשונו, ועל זה מעיד הפסוק ששפיר טובא להשיג החן באחוריים מלהגיד סתם בחילוק לשון!

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וענין של אחרי, שהוא ג"כ אותיות ריח, בחי' סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא, המבואר בריש התורה שם – קול המשקה את הגן שבו גדלים כל הריחות והיראות, ע"ש.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

שעל ידי תוכחתו נתן בהם ריח טוב, בבחינת (שיר השירים א) נרדי נתן ריחו, הנאמר על מעשה העגל, עזב לא נאמר אלא נתן, כמו שפרש רש"י שם וכמו שאמרו רז"ל בגמרא (שבת פח:), ע"כ.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין (כא:) ושמא תאמר אבד סברם (-תקוותם) ובטל סיוכים, ת"ל הדודאים נתנו ריח, אלו ואלו עתידין שיתנו ריח.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי תוכחה של משה על מעשה העגל הוסיף ונתן בהם ריח טוב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שבזה י"ל גם מה שמצינו שהוכיחו את משה רבינו (תיקוני זהר חדש דף קיז, מבואר בספר אדיר במרום עמ' סז- מכון רמח"ל), וקיימא לן (יורה דעה רמב:כב) כמה זהירות צריכים בזה, ואילו החכמים בזוהר הוכיחו את משה רבינו בפירוש, לקיים מה שנאמר (משלי ט:ח) הוכח לחכם ויאהבך, וכמו שהרמח"ל מאריך להסביר כל הענין שהיו עובדים להסיר הס"א ולהאיר אור השם. והנה הפסוק הוכח לחכם, אינו רק אומר להיות בכלל האוהבים את התוכחה כדאיתא במסכת אבות, אלא כתוב בפירוש הוכח לחכם, ואינו פשוט כלל כנ"ל שיש הלכות שמורים שאסור להוכיח את החכם בפירוש. אכן נראה מדברי הזוהר הנ"ל ודברי רבינו, שכאשר התוכחה הוא בבחינת השיר פשוט כפול משולש מרובע שנותן ריח טוב, אז יכולים להוכיח בפירוש אפילו את משה רבינו. ובזה יש להוסיף ביאור על מה שאומרים סתם נ נח נחמ נחמן מאומן בלי להקדים רבי (וכבר הערכתי פרק שלם על זה), כי בבחינה זו של תוכחה שנותן ריח טוב אין חשש פגיעה בכבוד הרב.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא ח:א א'ז י'תער ש'יר פ'שוט כ'פול מ'שולש מ'רובע, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שמעתי).

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

'לאו כל אדם ראוי להוכיח' ע"ש שכל פעם ההדגשה שהאדם אינו ראוי להוכיח, ולא על אופן התוכחה, שלא יודעים איך להוכיח.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

וענין קול המוכיח הראוי שנותן ריח טוב בהנשמות, שהקול הוא בחי' השיר פכש"ר, שהוא מחידוש העולם בבחינת ארץ ישראל שכולו השגחה, הרי שהקול המוכיח הראוי ממשיך השגחה לזה שמוכיח.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח. ע' מש"כ במס' תמיד דף כח.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ תורה ל:ז שלכאו' מבואר שם דרך תוכחה להיפוך, שהצדיק מבזה והשומע דן את הצדיק לכף זכות.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח. ושור עשר אמין זה בחינת השיר שלעתיד שהוא שיר פשוט וכו' ע"ש. 'שור' בגמטריא אבגית"ץ שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות, וכמבואר בדברינו בכמה מקומות.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא ח:ט התקבצות החסדים שעל ידם יהיה חדוש העולם וכו' הוא על ידי אמונה, ע"ש. ובסיפורי מעשיות, מעשה של השבעה קבצנים יום ג' הכבד פה, האיש חסד האמת מקבץ את החסדים עיין שם.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ח:י ולעתיד יחדש הקב"ה את כל העולם כולו, בבחי' זו של א"י, כי אז יתגלה שהש"י ברא הכל, ואז יחדש כל העולם כולו בבחי' א"י, ועיקר קדושת א"י הוא ששם הוא השגחתו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר עמק המלך (שער א – שעשועי המלך פ"א ד"ה והנה אדם הראשון) ז"ל ולהיות שבימות המשיח יטוהר אויר החיצון עד קצהו, לכן אמרו ז"ל: 'עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל שיקבעו בא"י' (מגילה כט.), רצה לומר שיהיו כמו קדושת א"י, ולכן אמרינן במדרש שעתידה א"י להיות כל כך גדולה כמו העולם כולו (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקע"ג), ע"ש.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ח:י התקבצות החסדים שעל שמהם יהיה חידוש העולם והשיר שלו הוא פשוט כפול משולש מרובע הוא על ידי אמונה. וזה ממש בחי' מאומן, שמאומן בא החסד של נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר שם שעל ידי השיר חדש נתתקן הריח שהוא בחינת משיח ע"ש, ומבואר שנ נח מתקן את משיח!

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה י

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כי בשמחה תצאו (ישעיה נה:יב) שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ע' בזוהר הקדוש (במדבר עמ' קיח. הובא בחק לישראל פ' במדבר יום ב') אמר רבי יהודה והא כתיב כי בשמחה תצאו ודא היא כנסת ישראל כיון דאמר תצאו מן גלותא הוא ואקרי שמחה (פי' שלכאורה מבואר שהשכינה הנקראת שמחה היתה בגלות ורק אחר כך תצא). אמר ליה (רבי אלעזר) ודאי הכי הוא, דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי שמחה עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא התנערי מעפר וגומר קומי אורי וגומר ויתחברון כחדא (ויוקים לה מעפרא), כדין חדוותא אקרי חדוותא דכלא וכדין בשמחה תצאו ודאי (מבואר במפרשים שהכוונה שהשכינה נקראת שמחה רק מאז שהיא קרובה לצאת, כשר תפארת/קב"ה כבר מתקשר בה. ואגב עי' ריש תורה יג שחדוה היינו בחי' שמח בחלקו, שיש בזה קצת משמעות שעדיין בגלות קצת אלא ששמח בחלקו). ודו"ק בזה (ואיך תהיה האדם שמח, אם השמחה בא רק אחר הישועה). ונלע"ד מזה שרבינו מגלה שהאדם יכול ליכנס להיות מרכבה לקב"ה לשמח את השכינה, א"נ מרכבה להשכינה לקבל ולהתקשר לקב"ה ובזה תהיה שמחה, ואכמ"ל. וידוע שאין שמחה אלא בסוד הזיווג (לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות לתפלת מנחה לשבת בטעם למה לא אומרים ישמחו במלכותך כי ז"א עולה בדיקנא ואילו נוק' נשאר למטה באבא).

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה י'

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

'מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך, ואינם מתקרבים אליו יתברך, ,הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מישבין עצמן. והעיקר – להשתדל לישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואזי בודאי ישוב אל ה'' ע"כ.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ע' באיגרת הרמב"ן 'וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות טובה, ובעבור הענוה על לבך מדת היראה כי תתן אל לבך תמיד מאין באת וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שרק על ידי, וכפי מה שמסירים את הכעס ממילא כבר זוכים לענוה שהוא שורש כל הטובה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יא

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפלה ומסיעין לו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות סוף פרק אין עומדים (דף לד:) אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא (פרש"י בבקעה שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר, עכ"ל אכן עיין שם ברש"י שלפניה דיבור המתחיל חלונות ז"ל שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע, עכ"ל). ובתוספות ד"ה חציף עלי מאן דמצלי בבתקא כז"ל וא"ת הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד) י"ל דהתם מיירי בהר המוריה כדאמרי' בפסחים פרק האשה (דף פח.) לא כיצחק שקראו שדה וכו', אי נמי בקתא דהכא מיירי בבקעה במקום שרגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים, עכ"ל. והבית יוסף (סי' צה) תמה על זה שזה חשש שמא יפסיקוהו, אך למה נקרא חצוף? ותירץ המגן אברהם (סעיף ו), שחציפותו בכך שמתפלל שם ומראה שלא יתבטל מכוונתו אפילו שיעברו רבים על פניו. והב"ח ביאר שאין כוונת תוספות שלא יתפלל שם כדי שלא יפסיקוהו, אלא שהעוברים שם רואים אותו מתפלל ואין זה מקום צנוע להכניע לבו מפני השם יתברך. ועוד תירץ על קושית תוספות, שיצחק התפלל בין האילנות ולא במקום פרוץ, ולכן נאמר "לשוח, שמשמעותו בין השיחים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שדברי רבינו הולכים לפי התירוץ השני של תוספות, או תירוצו של הב"ח וכדומה. והרי שצריכים להקפיד לעשות ההתבודדות במקום צנוע ויש להדר שיהיה במקום אילנות כמו הב"ח. ואף שרבינו אמר לעשות התבודדות אפילו בין אנשים, זה ודאי בדרך מוצנע ואין זה אלא כאשר הוא בין כך ובין כך בין אנשים, אז בודאי לכולי עלמא יש להשתדל לעשות כמה שאפשר.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בתנא דבי אליהו פרק ח' ז"ל שלא יעמד אדם בבקעה להתפלל כדרך אמות העולם, ע"כ ובזית רענן על הילקוט (כי תצא תתקלד) ביאר שתפילה במקום פרוץ היא מחוקות הגוים. וכתב שיש לפרש שזה טעם הגמרא גם כן. אכן בפירוש המענה אליהו ביאר המדרש, מפני שהיא מקום שמצויים בו עובדי כוכבים.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יב

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה ועל כן ז"ל ושואל ומבקש איה מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך, מאחר שנפל למקומות כאלו רחמנא לצלן, וזה זה עקר תקונו ועליתו, בבחינת ירידה תכלית העליה המובא בספרים. כי "איה" מקום כבודו – זה בחינת הכבוד עליון של מאמר העליון, דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל, שמשם נמשך חיות למקומות האלו וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז:ז מבואר שזה השאלה של איה הוא של הדרי מעלה, הרי שאלו שנשברו לגמרי יש להם כלים ודרישה למעלות הכי עליונות, ובאמצע יש כל מיני קומות של אנשים בדרך.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה טו

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין שמצינו בנביאים, שירמיה היה מתנבא בשוק העליון וכו' וחנניה בן עזור ביא שקר היה מתנבא בלשון זה ממש להפך (סנהדרין פט), ע"ש. ע' בירמיה (כג:ל) לכן הנני על הנביאים נאם ה' מגנבי דברי איש מאת רעהו, וברש"י שם (הבאתי את לשונו במקומו בספר זה).

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יז

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

בענין כי בשמחה תצאו ע' מש"כ לעיל לקמ"ת י.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יח

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

סכנה גדולה להיות מפרסם וכו' אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין, יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח בכל פעם, בכל רגע רחמנא לצלן, עכ"ל. יש להביא סמוכים לזה מפרשת עלגה ערופה, סוף פרשת שופטים (דברים כא:ז), שזקני העיר סומכים ידיהם על העגלה ואומרים ידינו לא שפכו, ופרשו חז"ל וכי סלקא דעתך שהזקנים רצחו אותו, אלא שלא פטרוהו בלי וכו' ע"ש, וזה מה שפשעו בזה ממש נחשב שרצחו אותו, והם אחראים וחייבים על מיתתו.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה יט

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמו שהוא , לידע מהותו ומפני מה עומד במקום ההוא. כי יש משכיל ומשכל ושכל, דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם, שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם, וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם. רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף, אין להם תענוג כל כך מן החקירות, ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף, יתענגו מאד מזה. ולדעתם הרעה, עקר השגת התכלית הוא על ידי חקירות וחכמות חיצוניות שלהם. אבל באמת אצלנו עקר השגת התכלית הוא רק על ידי אמונה ומצוות מעשיות וכו' וכו' ותדע שאין הדבר כדעתם, חס ושלום. כי אם כן לא ישיגו התכלית, רק מתי מעט מעט מאד, דהינו הבעלי שכל פילוסופים. ומה יעשו קטני הערך, שאין להם שכל כזה לחקר חקירות, לדעת המשכלות, שהם רב ועקר העולם, איך ישיגו הם את התכלית ע"ש.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין זה של המחקרים שרבינו מבטל כאן, עיין בריש תורה כה שקיים את המושג של שכל הנקנה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הקושיא שרבינו מקשה לתיובתא של שיטה זו, עיין בזה בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה שהקשה כעין זה, וזה לשונו. שלא המציאה החכמה האלוקית שום דבר לבטלה. ושכל הנבראים תחת גג הירח, האדם הוא הנכבד שבהם, ושתכלית כל המין האנושי הוא, השגת המושכלות. [ו]אם כן, מדוע המציא ה' כל בני אדם שאינם משיגים מושכל. ואנחנו רואים, שרוב בני אדם ריקים ממדע, רודפי התאוות. והאדם המלומד הפרוש, נדיר ופלאי, לא ימצא אלא באחד הדורות.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

התשובה, שכל מציאות אותן הנבראים כו', לשרת את אותו היחיד כו'. ושמא יאמר אדם, והלא אנו רואים אדם טיפש וכסיל, יש לו נחת בעולם ואינו יגע בו, ואחרים משרתים אותו ועושים מלאכתו כו'? סיבת נחת אותו הכסיל, מפני שגם הוא משרת לאדם שהוא מטרת הבורא. עכ"ל.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כג

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

להפוך את המרה שחורה לשמחה – ע' שער הגלגולים הקדמה לד 'אביי גם הוא משרש קין שהוא עיטרא דגבורה וכאשר היה ממתק הגבורה ומהפכה לחסד, שאז נקראת הגבורה שמחה בסוד יין המשמח' עכ"ל.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' תמג, מכון רמח"ל) שכז"ל אך בזמן הזיווג אינו כך כלל, כי זה הוילון אינו אפילו מתגלה. וסוד הענין, כי בזמן הזיווג כתוב: ולילה כיום יאיר (תהלים קלט:יב), ותראה שאינו אומר: שאין יהיה לילה, אלא: 'לילה כיום יאיר'. והסוד: כי הזיווג הוא ממש המיתוק שנמתקות הגבורות בחסדים, ועל כן צריך שהנוקבא בבחינת עצמה תקח מיתוק החסדים. וזה הענין נתפרש במקום אחר – אין כאן מקומו – איך ירושלים היא בדרום ובית המקדש בצפון, עכ"ל – ובהגהות שם (657) הביא לשון הרמח"ל מספר משכני עליון שמפרש הענין של הבית המקדש בצפון וירושלים בדרום עיין שם.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

בזוהר הקדוש, הובא בליקוטי הלכות, אורח חיים, ברכת הודאה ו:עה בסוף, שצרוף תבת אשמח מרמז באותיות ש"מ משמע ואותיות א"ח של אחד וכו', כי צריכין לשמח בזה מאד מאד מה שאנו זוכין ליחד שמו יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת וישלח עמ' קכב. ז"ל שמ"ע אח"ד, גושפנקא 'ע"ד', נשתיירו ד' אתוון כנגד אף, חמה, משחית, עון, שהם ד' גוליירין של עשו שתיקנו לומא ב'והוא רחום' שולטנותא דיליה עון, משחית, אף, חמה, ע"כ.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

במגלה עמוקות מהדורא תנינא פרשת וירא – על שלש סאים קמח סולת כתב: שמחת ראשי תיבות שאר מוץ חמץ תבן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כד

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

בענין השמחה אפילו על ידי שטות ע"ע תנינא תורה מח, ומש"כ בשיחות הר"ן אות כ.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ע"ש (וכן ב:כה ב:מח). שמעתי כמה פעמים אנשים אומרים שזה לא רק מצוה אלא חובה, וחלילה לשנות מדברי רבינו כחוט השערה, וכל המוסיף גורע. ורק המשמעות של חובה כבר מכניס את הס"א רחמנא ליצלן כידוע שרבינו מכנה את עבודה זרה – 'חובה'. ואדרבה מצינו בחז"ל שהורו חילוק גדול בין מצוה לחובה, למשל בין נטילת ידים ראשונים מצוה למים אחרונים חובה, אפילו בשעת סכנה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו זמנים שהם למעלה משמחה, עיין בכוונות לתפילת מנחה של שבת שלא אומרים ישמחו.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בספר חיי מוהר"ן (אות שעא) ז"ל אמר לי האתה תהיה במרה שחורה. אתה מחיב להיות בשמחה תמיד [בפרוש אמר לי כן] "דו זאלסט נאך זיין אין דער מרה שחורה, דו ביסט מחיב משנה פרייליך צו זיין". ע"כ. הרי מבואר שרבינו אמר לרבי נתן שהוא חייב להיות בשמחה. אבל עם כל זה לא כן כתב בלקוטי מוהר"ן, וצריכים לחלק ביניהם, ודוחק לי לפרש שרבינו חייב רק את רבי נתן. אכן יש לומר שמי שהוא במרה שחורה אז הוא כבר מחויב להיות בשמחה, אבל סתם בן אדם מצוה להיות בשמחה (והרי זה כעין מה שכתב השאגת אריה (סי' לב והר"י פרלא ביאורו לספר המצות של הרס"ג מ"ע ז) במצות ציצית, שאין התורה אוסרת ללבוש בגד של ד' כנפות ללא ציצית, אלא שכאשר האדם לובש בגד כזה הוא מחויב להטיל בו ציצית, וכן לענינו, אין יש חיוב להיות בשמחה אלא למי שנפל למרה שחורה (אבל זה אסור - ולא דמי למה שכתבו שאין איסור ללבוש ד' כנפות בלי ציצית, אכן יש להשוות את זה, כי על כל פנים יש שנופלים במרה שחורה בעל כרחם, ובלי עבירה בידם), וכיון שנפל למרה שחורה הרי הוא חייב להיות בשמחה, אבל מי שהוא בעלמא שאינו במרה שחורה, אז אינו מחויב להיות בשמחה, אלא מצוה, ודוק.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד חידוש גדול יוצא מדיבור הנ"ל של רבינו בחיי מוהר"ן, שרבינו אמר לרבי נתן ביידיש "דו ביסט מחיב משנה פרייליך," שאתה חייב להיות משונה שמח, ואילו רבי נתן תירגם את זה, והביא את זה: אתה מחיב להיות בשמחה תמיד, דהינו שהוא תרגם את המילה משונה - תמיד. וזה חידוש גדול. והוא פושט חקירה שחקרתי בלקוטי נ נח לפני הרבה שנים, במה שאמר רבינו מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, אם זה מצוה שתמיד צריכים להיות בשמחה, או שזה מצוה להיות בשמחה תמידית, ששמחה תמידית אינו כמו סתם שמחה. ופה רואים שכך רבי נתן הבין את זה, כצד השני של החקירה, שהשמחה תמיד של רבינו פירושו שמחה משונה, שמחה תמידית כזה, והמצוה הזה בודאי יש לו תמיד.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. עיין בחק לישראל, פרשת משפטים יום שני חלק מוסר: לכן אתה בן אדם שאמרת בפיך ובלבבך לעשות תקון היסוד העבר רעה מעליך ותהיה שמח תמיד אולי תזכה שבהיותך שמח שמחה של מצוה תדבק בשכינה הנקראת שמחה ואי אתה בא לידי חטא וידעת כי שלום אהלך, עכ"ל.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. כתיב והגית בו יומם ולילה. ועיין במסכת עירובין (כא.), מבואר שהמילה הגה פירושו שמחה.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, עיין מש"כ בפרשת כי תבוא עה"פ ושמחת בכל הטוב (כו:יא), תמיד בגמטריא אך מביא ואינו קורא.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כה

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

– ענין לעשות מהתורה תפילה, עיין מש"כ בשיחות הר"ן קמה.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כט

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

'כי כל היחודים והזווגים הם בחינת בטול אסור' (ע' תורה נט). בזה י"ל הפסוק (בראשית ג:ה) והייתם כאלהים (עמש"כ בבראשית ג:ה) ידעי טוב ורע, ידעי זה בחי' זווג כידוע, שעל ידו הטוב מתחבר לרע ו'נעשה האסור כשר והתר בחינת בטול האסור', ובזה שפיר ידע גם את הרע במה שהוא יודע את הטוב, כי הרע יתבטל להטוב.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

הזיווג של היתר הוא בחי' איסור שנתבטל בהיתר. וצ"ע דהלוא אנחנו נוהגין איסור בהחתיכה עצמה?

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

(אפילו למ"ד דלא אמרינן חתיכה נעשית נבילה בשאר איסורין חוץ מבשר וחלב מ"מ חתיכה שבלעה איסור ונתוסף עליה היתר אח"כ התחתיכה עצמה נשארה באיסורה כמ"ש כל הפוסקים ביורה דעה ריש סימן ק"ו), ועוד קשה שהרי אסור לבטל איסור לכתחילה (יו"ד צט:ה, וע"ש בש"ך אם זה מדאורייתא או מדרבנן). ומדברי הרמ"א (צט:ה) מבואר שכל היכא שנודע התערובות קודם שנתבטל בהיתר, הרי זה אסור.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שאדם בחי' לח, כי כן רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה יא) שהאדם בחינת מים, ולח בלח, הרי האיסור מבוטל ומותר.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ויש כמובן הרבה לפלפל בזה, ובענין דרבנן וכו', והשם יאיר עיני בתורתו הקדושה לאמיתה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

[בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע', עמ' תפט, כז"ל דהא קדש אבריך הוא ושכינתיה מתחברן כחדא בכמה חבורין עלאין וכו' וכו' אבל כלא בגין דקבהו"ש אנו מין במינו, דהכי הוו מחברין לעלא מן קדמת דנא, ע"ש.]

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לב

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן תרז

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שכל אחד ואחד צריך לשמר את בחינת משיח שיש לו. כי כל אחד כפי קדשתו וטהרתו, כן יש לו בחינת משיח, וצריך לשמר מאד, שלא יתקלקל בחינת משיח שלו, עיין שם.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר הוכחנו מזה עוד כמה אין ראוי לאדם להשתעבד תחת איזה רב יהיה מי שיהיה.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון קצת, כי ענין של משיח הוא גבוה מאד, ורשב"י אמר שאפילו בני עלייה לא ראה אלא מעט, הרי שרוב רובא דעלמא רחוקים מאד מאד מבחינת משיח, ולא עוד, הרי ידענו מהזוהר שכיון שהאדם בא לחטוא ח"ו מיד נשמתו פורחת ממנו, ואם כן רוב בני העולם שסובלים הרבה עונות, איך בכלל שייך להם גישה לבחינת משיח, ובשלמא אם היה מגלה סתם שכל אחד יש לו נקדת משיח, נוכל להבין בפשטות שהרי נשמת משיח הוא שורש לכל נשמות ישראל, ולכן כל אחד יש לו נקודה השייך לו לשורש נשמתו במשיח. אכן הרי כתב הרבה יותר מזה, שכל אחד כפי קדשתו וטהרתו כן יש לו בחינת משיח, ומזה הלשון משמע שכל אחד במעשיו מייצר ומתיאר בחינת המשיח שלו. והוא פלא.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

והיום יא אדר תשפד, הילולא של החיד"א אבי שני דיבורים ממנו השייכים לענינינו.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מלכים א:יד:יג כתוב על אביה הבן התינוק של ירבעם, וספדו לו כל ישראל וקברו אתו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל יקוה אלקי ישראל בבית ירבעם, ובפשטות הלשון שנמצא בו דבר טוב, משמע דבר קטן בעלמא, איזה נקודה טובה, אכן הזוהר בפרשת בלק, וכן הרמח"ל כתבו שדבר טוב הזה הוא נקודת משיח. וזה לשון פירוש חומת אנך שם: ראיתי בספר ישן נושן כ"י רמזי התורה פרשת וישב שכתב אביה בן ירבעם דכתיב ביה יען נמצא דבר טוב והשבטים ראו שירבעם עתיד לצאת מן יוסף כמשז"ל ויעקב אע"ה ראה יותר שעתיד לצאת ממנו משיח בן יוסף והוא אביה בן ירבעם דכתיב ביה נמצא בו דבר טוב וזהו דכתיב ואביו שמר את הדבר כלומר אביה בן ירבעם דכתיב ביה דבר טוב זהו תורף דבריו ושם האריך. ודרך דרש אפשר לומר כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה סוף מכות דמי שעושה מצוה אחת כתקנה זוכה בה לחיי העה"ב. ובמ"א כתבנו בעניותנו בזה באורך. וז"ש יען נמצא בו דבר טוב מצוה אחת שלימה כתקנה שבעבורה זוכה לעה"ב. ואמר נמצא בו כי הוא דרך מציאה כי כל הבית באופן אחר וזה מציאה, עכ"ל.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

והדבר השני. כתוב בספרי (במדבר, מטות קנג) ז"ל זה הדבר, מגיד שכשם שנתנבא משה ב'כה אמר', ויאמר משה כה אמר י' כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים (שמות יא:ד), כך נתנבאו הנביאים ב'כה אמר', ומוסיף עליהם משה שנאמר בו 'זה הדבר', ע"כ. וקשה כי מצינו בספר ישיעה (טז:יג) נבואה בזה הדבר: זה הדבר אשר דבר י' אל מואב מאז. ולכן פירש האלשיך בריש הפרק שם ז"ל כל עניין זה נאמר בסיני ומאז קבלתו נפש ישעיה כמאמרם ז"ל בפסוק שבשלהי נבואה זו, באומרו זה הדבר אשר דבר ה' אל מואב מאז שהוא מסיני, עיין שם. והרי לא מצאתי מאמר חז"ל כזה אלא בפירוש חומת אנך ז"ל פירוש וישעיה קבל נבואתו עד שלא בא לעולם ומשום שהיה אז בנשמה לבד בלי גוף קבל נבואתו בלשון זה הדבר שהוא מיוחד דוקא למשה רבינו ע"ה אבל בהיותו אז נשמה לבד יכול לקבל בלשון זה הדבר. מפרשים, עכ"ל. והרי לא הזכיר כלל שקבלת נבואה זו היתה בסיני (ועיין ברש"י עה"פ שכז"ל מאז, מימים רבים לפני בא הרעה עליך, נבא לו ישעיה את זאת. דבר אחר, מאז, מעת אשר שכר בלק את בלעם (ראה דברים כג:ה – ואשר שכר עליך את בלעם וגו' - הובא בישיעה שם בפירוש ר"י קרא מדרש), עכ"ל), רק שהיה לפני ביאתו לעולם. ועיין בריש ספר ירמיה (א:ה) בטרם אצורך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגויים נתתיך, וראיתי מישהו שהאריך להתפלא שדבר זה נמצא רק אצל ירמיה, והרי מצינו יותר מזה כאן אצל ישעיה [ועיין בישעיה ריש פרק מט, י' מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי]. ועיין מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהז' קבצנים, שהקבצן העור היה זוכר אפילו מה שהיה לו בבטן אמו, ואפילו כאשר היה רק במחשבת אביו, ואפילו לא כלום. ועיין שם שרבינו חישב ופירט ח' מדרגות, המדרגה הכי נמוכה זיכרון של אחר הלידה, כשחתכו את טבורו, ועוד ז' מדרגות שלפני הלידה, כשהיה בעבור שהיה נר דולק על ראשו, כשהתחיל להתרקם הגוף דהיינו יצירת הולד, וכו' עיין שם. וי"ל שזה מא"ז, א' וז' הנ"ל (ואותו תינוק זכה לזכור לאו כלום, היינו מדרגה ט'). והוא ממש בחי' משיח שעליו נאמר אני היום ילדתיך, שהוא מעבר להזמן, וכעין זה לכאורה זכה ישעיה שהיה יכול להתנבאות בלשון זה הדבר ממה שקיבל לפני ביאתו להעולם. ולכאורה לפי דברי רבינו כאן בתנינא לב, ובפרט בצירוף להמבואר בסיפורי מעשיות הנ"ל, כל אחד כפי מה שמטהר ומקדש את עצמו, שייך לזה. יהי רצון שנזכה.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בתורה שהצדיקים הם 'גם כן' קנאים גדולים, והם כותבים את הקנאות שלהם -והכתב של הצדיק הולכת וצועקת בכל העולם ובכל העולמות – אז הרי הם ממש קנאים גדולים בעולם, רק שהצדיקים מסתכלים על העולם ועל התורות שלהם, והם מבינים שהקנאות עוד יגרום ח"ו לקלקל את השלום, אז הם שורפים את התורות והקנאות היתירה שלהם!!! ובזה הש"י שורף את הלחץ של הקליפות והכפירות מעם ישראל.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שמי שנכתב בקדשה, שהוא הספרים הקדושים הנ"ל אמרה תורה ימחה בשביל להטיל שלום וכו' ספרי המינין שהם מטילין שנאה ותחרות בין ישראל וכו' על אחת כמה וכמה שימחו ויאבדו ויעקרו מן העולם, ע"ש.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה חז"ל עשו גזרה בכח קל וחומר כזו, עיין במסכת שבת קטז: א"ר נחמיה מפני מה אמרו כתבי הקדש אין קורין בהן, כדי שיאמרו, בכתבי הקדש אין קורין וכל שכן בשטרי הדיוטות, ע"כ.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שרפת ואבדת הקדושה כדי להחליש את כח הרע, וכז"ל כי ירבעם בן נבט שעשה שני עגלי זהב ואמר: אלה אלהיך ישראל (מלכים א:יב) והטעה כל ישראל אחריהם – היעלה על הדעת שהטעה עם רב בשטות כזה לעבד עגלים. אך בודאי היה בזה חכמות גדולות מאד מאד של אפיקורסות, ואם היה חס ושלום ח"ו רחמנא לצלן נמצא עתה דף אחד וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר קנאת ה' צבאות להרמח"ל ח"ב פ' ירבעם היה מיועד למשיח בן יוסף, 'כי ירבעם הלביש את הקדושה בס"א בעבודתו, וזה גרם אח"כ שהעגל היה אומר "אנכי ה' אלהיך" ע"י גחזי כמ"ש רז"ל. ובעבור זה הוכרח ר"ע וחבריו למות על קדוש השם ע"ש כל דבריו הנפלאים, שלולא היסורין שמקבל משה רבינו היה כחות הטומאה של ארמילוס הרשע מקבלים כחות לעשות פלאות ממש. והנה מבואר שמה שירבעם הטעה את עם ישראל זה לא היה רק בחכמות של פיליסופיא וכדומה, אלא על ידי נפלאות ממש. אכן בסתמא דרש הרבה חכמות של דופי להסביר פעולת הפלאות.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

אך בודאי היה בזה חכמות גדולות וכו'. הנציב בספר מטיב שיר, שיר השירים ו, כז"ל ביהודה גברה תשובה זו להקריב בבמות לשם ה', ועל כן הם מצאו מקום לפרש את המקראות באפן אחר מפרוש חז"ל, והכל משום ענג האהבה והדבקות בקדוש ברוך הוא, עד שאפלו אסא ויהושפט הצדיקים לא יכלו להפרישם מן הבמות, עד שבא חזקיהו המלך והרביץ תורה ברבים, והיה להם בנקל להשיג אהבת ה' על ידי התורה, ע"כ. והוא לשיטתו בהנהגתו בישיבות ואכמ"ל.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לג

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל אבל מי שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, שאף על פי שנשמתו גבוה מאד, אף על פי כן גופו נוצר מטפה טמאה, ואיך אפשר לשנות זאת. נמצא שזה האיש שאין גופו קדוש כל כך, בפרט גר, אי אפשר לו לשמח עם גופו כשמסתכל על התכלית, עכ"ל. ע' משכ"ל תורה קט.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

ועין בזה בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון עשרים ד"ה ואברהם איהו אב המון גוים (בראשית יז:ה) ותחותה אתתקפי כלהו גיורין דמתגירן. אבל עוד לא אתכלילו בתקפא דיעקב, עד זמנא דאתי. עליהו כתיב ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה (ישעיה מט:כא), דהא אלין לבר אתילידו, ולא לגו, והוו בנין לס"מ ונוקבה, ועאלו לגו לבתר וכו' אבל תא חזי, דכלא איהו בגין גופא דאתבני בבנינא מסאבא. ובזמנא דגופין יתתקנו, דכתיב וראו כל בשר יחדו (ישעיה מ:ה), כדין כלא יתתקן תקונא שלים. אבל בגין דא, לא תוכל לתת עליך איש נכרי (דברים יז:טו), עכ"ל.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לו

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

והדפין של כריכה הם מחפים וכו', עכ"ל. י"ל שאכן כאשר האדם לומד מהספר כל כך עד שהכריכה נהרסת, מסוגל מאד שיזכה לאור של הספר.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לד

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ויחד יתרו על כל הטובה – לשמוח על הטובות ביחד בשרש

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ במועד קטן דף ח: בענין אין מערבין שמחה בשמחה

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בכוונות לקריאת שמע, שמחברים 'שמע' ל'אחד', שני אותיות הראשונות של שני התיבות ביחד נעשית: אשמח, ואותיות אחרונות, עד. הרי השמחה בשורש היחוד.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לז

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסילת ישרים פרק י"ט על חסידות: אמנם ודאי שמי שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו, למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים, לחזות בנועם ה' לבקר בהיכלו ולקבל הגמול אשר בעולם הבא, לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו. אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה (-ה"ע לשון זה א"ש כמו שרבינו ענה לרבי נתן איך זוכים לענוה ולעבדוה לשמה וכו'), הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ב"ה יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו, ומצטער על כל שימעט ממנו, כי אז יעבוד עבודתו לתכלית זה, שלפחות מצדו יהיה כבודו יתברך מתגדל ויתאוה כל שאר בני האדם יהיו כמו כן, ויצטער ויתאנח על מה שממעטים שאר בני האדם וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

וכן גילה במ"א רבינו שעבודת השם מתחיל רק כאשר מרוצה אפילו בלי שום עולם הבא.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

וכ"כ הרמח"ל בעוד כמה מקומות שתכלית העבודה אינה אפילו לתיקון נשמתו אלא לשם תיקון השכינה, עיין בספר אדיר במרום (עמ' נא, הוצאת רמח"ל), ובעוד מקומות.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

גם הבנים שאינם נולדים בקדשה, הם גם כן מותרות ממש, כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ ומזה נתהוו הבנים, בחינת (אבות פרק ג) טפה סרוחה, סרחון ממש, ובבשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר שמואל (א:א:ב) כתוב, ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים, ובספר תורת משה (הפטרה יום א' דר"ה) כתב, קשה דהוה ליה למימר 'אין לה ולד'. ויש לומר דהכי פרושו דקרא, דמה שהיה אצל פנינה ילדים – לחנה לא היה נחשב ילדים, דאצלה לא היו נחשבים לבנים רק בנים טובים וצדיקים, וזה 'ויהי לפננה ילדים', ולחנה לא היו נחשבים אלו לילדים, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ישעיה כב:כד ותלו עליו (אליקים בן חלקיהו) כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן וכו'. ופרש"י ז"ל תרגם יונתן בנייא ובני בנייא. ומנחם (מחברת מנחם ערך צפע) חברו עם 'צפיעי הבקר' (יחזקאל ד:טו), למד שהוא לשון עוללים דקים היוצאים ממעי אמן, ויהיה 'צפיעי' לשון יציאה, דבר היוצא, ע"כ. ובמצודת ציון כז"ל הצפעות ענינו היוצאים מן הגוף, וכן צפיעי הבקר, שהוא דבר היוצא מן הגוף, ועל הבנות יאמר, כאלו אמר הצאצאים והצאצאות, ע"כ. הרי הבנים ובנות מכנים על שם יציאתם מהמעים כמו צואה.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

שיח שרפי קודש ג:עה כז"ל אמר: יהודי צריך לבקש מה' יתברך שיזכה שיהיו לו הרבה בנים איך שיהיו, כי כשיבוא המשיח ויתקן את כל העולם, יתקן גם את זה (-וע"ש ביידיש), ע"כ.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

גם הבנים שאינם נולדים בקדשה, הם גם כן מותרות ממש, כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ, ומזה נתהוו הבנים, בחינת (אבות ג) טפה סרוחה, סרחון ממש, ובשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף, כי 'עולל' פרש רש"י (תהלים ח) טנוף ולכלוך וכו' עיין שם. וחשוב להזכיר שרבינו הדגיש שהעיקר להביא ילדים לעולם – יהיו איך שיהיו, כי משיח יתקן את כולם.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

והבנים נקראים צאצאים – מלשון לצאת, כמו להבדיל צואה. ועכשיו למדנו בבא מציעא קז: דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה. והרמ"א באורח חיים צב:ז הביא המהרי"ל להלכה לא לנגוע בצואת האזן והאף כי אם על ידי בגד בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה. ולכאורה משום שקראן הגמרא צואה. ואיתא במדרש (קהלת ב:א:יא) א"ר לוי בר חיתא מלך בשר ודם בונה פלטין אם נתן ביבה על פתחה אינה נאה ואינה משובחת, אלא הקב"ה ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו, ואיזה זה, זה בית חוטמו והוא נואו והוא שבחו,ע"כ. ויש הרבה דעות ומדרגות בדעות בזה, כי הספר חסידים כתב שאין צריך נטילת ידים רק קינוח. ואין להאריך. ודעת הגר"א להקל, שעל כרחך אין דינם כצואה ממש, דאם כן היה צריך להרחיק מהם כמו מצואה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ונחזור לענין והניחו יתרם לעולליהם. יש להתבונן כי כאילו רק הבנים האלו הבאים מהסרחה הם עוללים וסרחון, ומה יהיה כאשר הבנים האלו יהיה להם בנים, אז זה סרחון של סרחון, וכן דור אחר דור. ואולי אין הכי נמי. ואולי יש סוד בזה, כמו עבדי הם ולא עבדים לעבדים [ונרצע העבד באזנו דייקא, ועם כל זה רק עד יובל] שיהיה השגחה מלמעלה שלעולם לא תהיה זאת בישראל. ואולי כאשר האדם מקיים פריה ורביה, על כרחך אי אפשר להחשיבו כסרחון, כי זה היה רשעתו של בלעם שאמר בלבו (רש"י בלק כד:ג) מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יתסכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמית עינו, ומידה טובה מרובה, ואם כן העוסק במצוה, אפילו לשם תאוה, ועל כל פנים מעשה מצוה הוא, על כרחך מקיים מהותו, ורק הבנים שיוולדו תלוי מאיפה המשיכם.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה לט

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

מי יתן והיה לנו מנהיג הדור, ורעה נאמן, שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפלו בנו, בבחינת רגלין, ידיעה והשגה הנ"ל, שנזכה לבוא אל התכלית, כמו משה רבנו ע"ה שמגדל עצם מעלתו היה יכול להאיר אפלו בפחות שבפחותים, אפלו בשפחה, כמו שאמרו רז"ל (מכילתא פ' בשלח ופירש"י שם, ועי' זוהר בשלח נה, ויקרא כב): ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביחוד היראה לרמח"ל (עמ' שח) ז"ל וגם יש בכאן סוד החלום, שהוא חיבור ע"ב וב"ן, זווג א"א בנוק', וזה עושה סוד החלום וסוד החולם. וזה היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר, אעפ"י שהיו חוטאים, ונשארו אעפ"כ דור דעה, וה"ס המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א במקומה. ותבין כי החלום מתפשט אפילו לגויים, כי הוא עומד ביחוד, ואין מורא. ואח"כ חוזר ז"א ומזדווג עמה, מה שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון, שאין התמונה בצורתה, אלא מתדמית כדרך החלום, חזר להיות מראה ממש בסוד הנבואה. והנה ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א ונוק', יען היו ערום ועריה, אך אח"כ היו הדברים מתבררים להם ע"י זו"ן, מפני כחו של משה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי הרמח"ל לכאורה העיקר היה מה שקיבלו בחי' החלום-חולם הזה, וכחו של משה היה רק להביא התלבשות הדמיון הזה למראה ממש של נבואה. ואולי זה אותו ענין המדובר כאן, לגלות השכל והתכלית בדברים בעלמא, וצ"ת.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, שער ו' – עולם התוהו, פרק כ, ז"ל כלל הדברים האור המקיף הוא למעלה מהכלי, בלי צמצום, ואור הפנימי הוא מוכרח להתצמצם ולהתכנס בצמצום רב, דוגמת הצדיקים המקטינים עצמם, אף על פי שנשמתו הוא אור הגדול ורב, כמו שמואל הקטן, וראוי היה לשרות עליו שכינה כמשה רבינו ע"ה. ומוכרח הצדיק להקטין עצמו, כדי שדורו יכולים לקבל שפע עזר אלהי מצדו, ועל זכותו נאמר: 'ובחבורתו נרפא לנו' 'אכן חליינו הוא נשא' (ישעיה נג:ה-ד), וזהו מפני שאין דורו ראוי לכך, לכן לא יכול להשרות עליו שכינה כמשה רבנו ע"ה. והבן שגם האור פנימי אינו מתרחב אלא כפי התעוררות התחתונים, ואין ספק שהיה חילוק בדורות בסוד: 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל' (זוהר שמות סד:), ולעתיד נאמר (יואל ג:ב), 'על העבדים ועל השפחות אשפוך את רוחי', אשפוך דייקא, עיין פרק יח, 'משל שופך בחוזק מכלי זה אל כלי אחר, מה שיכול להכיל נכנס בו, והשאר נופל סביבותיו ונעשה אור מקיף', עכ"ל.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

בתורה זו רבינו עירבב ב' הענינים, ידיעה השגה ונבואה, עיין מש"כ בשיחות הר"ן עו, שלכאורה מצינו חילוקים גדולים ביניהם.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

וע"כ יש לנו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק מאוד, מי יתן והיה לנו מנהיג הדור רועה נאמן שיהיה לו זה הכח שיוכל להאיר אפי' בנו בבחי' רגלין ידיעה והשגה הנ"ל שנזכה לבא אל התכלית, כמו משה רבינו ע"ה שמגודל עוצם מעלתו היה יכול להאיר אפי' בפחות שבפחותים אפי' בשפחה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

צע"ק עיין בריש ספר דברים (ב:טז-יז) ויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה' אלי וגו', פרש"י ז"ל אבל משילוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפ' וידבר, אלא ויאמר, ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים, לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים, אלא בשביל ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שעם כל זה משה רבינו הצליח להכניס להם דעת, ועל שם זה נקראים דור דעה. /'קר7

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מב – עיין חיי מוהר"ן אות נג ומש"כ שם.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מד

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

בענין חומרות עיין שיחות הר"ן אות רלה

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות, עליהם נאמר (ויקרא יח) "וחי בהם", ולא שימות בהם (יומא פה:), כי אין להם שום חיות כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת עבודה זרה דף ז. ר' יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל, א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה, ע"כ.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת תענית (כב:) על כולן (-הצרות הנזכרות) יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו, אמר רב יהודה אמר רב, מ"ט דרב יוסי (-אף על פי שרבי יוסי אמר טעמו, היה קשה לגמרא, מדוע משום חשש רחוק כזה אומר רבי יוסי שאין היחיד רשאי לסגף את עצמו, שמשמע שאין לו כלל רשות לזה והדבר אסו, וחולק על תנא קמא. והשיב, שמהכתוב משמע שמזהיר את האדם על שמירת בריאותו ועל הרחקת עצמו מהנזק וההפסד – דקדוקי חברים ד"ה אך ק"ק וד"ה מ"ט – מתיבתא), דכתיב (בראשית ב:ז) ויהי האדם לנפש חיה, נשמה שנתתי בך החייה, ע"כ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

בענין חכמות לא צריכים כלל –

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

מובא הרבה בספרי רבינו, עיין לקמן תנינא עח. שיחות הר"ן לב, נא, קא. שבחי הר"ן יג.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י בספר משלי עה"פ (כו:י) רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים, ז"ל הקב"ה ברא את הכל ודן את הכל ככסיל כחכם אין אנו צריכין לשום חכמה, עכ"ל.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

מה שקשה ממה שרבינו כתב בתורה ס:ו שצריכים לעשות המצות עם שכל ע"ש ומש"פ.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל ובאמת אחר כל החכמות, אפלו מי שיודע חכמות באמת, אחר כל החכמות צריך להשליך כל החכמות ולעבד את ה' בתמימות בפשיטות גמור, בלי שום חכמות. וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל. כי באמת אין חכם בעולם כלל ואין חכמה ואין תבונה נגדו יתברך וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש בזה מה שמצינו בספרים הקדושים שהפרצופים של חכמה ובינה (אבא ואימא) אינם אלא מאצילות שני, דהיינו ממה שנפל בשבירה למטה בבי"ע, ואילו א"א נשאר במדרת אצילות עצמו, ולכן אבא ואימא אינם מלבישים אלא לזרועות א"א, בחי' חסד וגבורה שלו, ולא לבחינות חכמה ובינה שלו (כמבואר כל זה זה בספר פתחי חכמה ודעת, אות לו ( שערי רמח"ל קעז-ח). והרי מבואר שהחכמות עכשיו אינם בכלל חכמות. ואילו החכמה סתימאה של א"א נקראת תמים דעות (איוב לו:ד) כמבואר בספר אדיר במרום (עמוד קמג, ז"ל להיות הדעת שבו מכוסה גם כן בקרום. ונמצא שכל בחינותיה נתנים ונמסרים לשורש שהוא עתיק יומין, וזהו בחינת התמימות וכו' ע"ש). כי עיקר החכמה הוא להיות תמים, ודוק.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש בלבבי משכן אבנה על הקדמת רחובות הנהר של הרש"ש האריך להסביר שכל ענין של המוחין הם רק לאחר החטא, ובעיקר יש רק ו' קצוות. ועל כן העיקר הוא רק תמימות ופשיטות (ולא ידעתי על מה הוא סמך בזה, והוא אומר רק ו"ק, ומצינו ברמח"ל שאמר ששורש הכל הוא רק ג' – חסד גבורה ורחמים. וכן צ"ע שידענו שיש י"ס אפילו בעולמות הצחצחות, והוא דוחה את זה כי שם כתוב דלאו איהו חכמה, ולכאורה אין זה דיחוי מספיק, ושם י"ה"י"ה יוכיח). וכיון שהוא כותב שזה יסוד לימוד כל הרש"ש (והיינו היפוך ממנו ומכל הלומדים את הרש"ש בדרך כלל שהוא בעיקר חשבון וכו') אביא חלק מדבריו.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

דף ג ע"ג, עמ' צה:

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

כשנעמיק נבין ששני התפיסות הנ"ל, קומת ז"ס או י"ס מושרשים בקודם החטא ולאחר החטא. כי קודם החטא יש רק בחי' ו"ק שבכל דרגה, ואין בחי' ע"ב וס"ג, אלא הוא בחי' זו"ן שהם ו"ק, שהם רק בבחי' מ"ה וב"ן. כי עיקר הכח הוא לא כח המוחין שבאדם, אלא כח שנגלה למעלה מטעם ודעת, שהמדות שהם זו"ן הם פועלים למעלה מהמוחין. ולכן ההויה לא תפסת כעסמ"ב, שהוא כח המוחין שמנהיג את המדות, אלא נגלה רק כח המ"ה וב"ן שהם המדות שמונהגים מצד למעלה מטעם ודעת, מצד נקודת העצם, מצד הכתר.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

משא"כ לאחר החטא, נגלה מהלך של עץ הדעת, מהלך של מוחין ודעת, בחי' חו"ב. ומצד כך, הו"ק מתפרטים לי' ספירות, ונעשים עסמ"ב, והע"ב והס"ג הם מנהיגים את המ"ה וב"ן, בסוד וידעת היום והשבות אל לבבך, וידעת היום הם המוחין שמנהיגים את המ"ה והב"ן שהם בחי' והשבות אל לבבך. לפי"ז נבין את העומק של החתירה שרבינו הרש"ש חותר לבאר כסדר [כמ"ש לעיל בארוכה] שכל הבריאה היא בסוד ו"ק שהם זו"ן, ולא רק בבחי' של י' ספירות. עומק הדבר [מלבד ג' הביאורים מש"כ לעיל] הוא גילוי שלמלעה מחטא אדה"ר, כי מצד החטא הרי שמתגלה י' ספירות, גילוי של ע"ב ס"ד שמנהיג את המ"ב והב"ן. משא"כ קודם החטא, הבריאה היא בסוד זו"ן, ואין ע"ב וס"ג שהם טעם ודעת שמנהיגים את המדות, אלא הגילוי הוא האור שלמעלה מטעם ודעת.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

וא"כ אור פנימיות תורתו של רבינו הרש"ש, הוא גילוי א"ק, גילוי האור של קודם החטא. כי אדה"ר לפני בחירתו היה יכול לדבוק בערכין של א"ק שלמעלה מאבי"ע. ובבחירתו ירד לבי"ע. וא"כ האור של קודם החטא גנוז בו הכח של התדבקות בא"ק. והם הם אריכות דברינו שאור פנימיות תורתו של רבינו הרש"ש הוא לגלות את אור הא"ק, גילוי אור של קודם החטא, אור א"ס שקודם הצמצום.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

הרי נתבאר: בדברי רבינו הרש"ש שכל עולם ביחס לתחתון ממנו הוא בחי' של ג"ר, וביחס לעליון ממנו הוא בבחי' של ו"ק. ועמקן של דברים לפי מה שנת' עד השתא בארוכה, שכל הבריאה כולה, מצד ההדרגה שבה יש בה הבחנה של ג"ר וו"ק, שהעולם העליון בחי' ג"ר, והעולם התחתון הוא בבחי' של ו"ק. משא"כ מצד אור הא"ס, מצד אור ההשתוות, הרי שכל הבריאה כולה ואפי' א"ק עצמו הוא בערכין של ו"ק. ואע"פ שסוף דבר בירר הרש"ש לעיל שבערכין דא"ק שהוא ו"ק, אוי א"ס שבמחוץ לחלל שנכנס לחלל הוא בחי' של ג"ר אל הו"ק דא"ק. אך נת' לעיל שהוא לשון מושאל בלבד. כי גילוי הג"ר שנכנס בו"ק דא"ק, שהוא אור א"ס שנכנס לתוך הקו לא"ק, איננו בערכין של ג"ר שנכנס לו"ק, אלא רק ביטוי לגלות אחדות של קודם הצמצום והצמצום כמ"ש לעיל.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שעומק הדברים לחלק את העולם העליון שהוא בבחי' של ג"ר, והעולם התחתון שהוא בבחי' של ו"ק, כל זה הוא בסוד ההדרגה שבעולמות. משא"כ מצד כח האחדות שבעולמות, הרי שכל העולמות כולם, וא"ק בכללם, שהוא שרשם, כולם בבחי' ו"ק. וא"כ כל העולמות כולם, יש להם שם אחד שהוא ו"ק, כי החילוק הוא רק מכח ההדרגה, משא"כ מצד אור ההשתוות, כל הבריאה כולה אין יש בה אלא שם אחד בלבד, שכולה אינה רק בבחי' ו"ק שהם זו"ן.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ועומד היסוד שכל הבריאה כולה היא בסוד ו"ק, שלפי גילוי זה כל הבריאה כולה נתפסת כהויה אחת שאין בה מוחין כלל. שהרי תוך הבריאה נאמר כולה בחכמה עשית, שהג"ר הם בבחי' של מוחין. משא"כ מחוץ לחלל נאמר לית מחשבה תפיסה ביה כלל, וא"כ הג"ר של הא"ק, שהוא גו אור א"ס שנכנס לתוך א"ק, הרי הוא לא בגדר של מוחין, אלא היא הארה שלמלעה מהמוחין. והוא העומק שאין בחי' של ג"ר תוך החלל. והבן הדברים מאד מאד.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר אנו מגדירים שיש בחי' ג"ר בתוך החלל, הרי שיש מוחין, שהוא בחי' אחר חטא עה"ד, שהוא שורש ההתפרטות שיש בחי' עסמ"ב בכל דרגה, שמוחין ע"ב וס"ג מנהיגים את המ"ה והב"ן. משא"כ מצד ההבחנה שכל הבריאה כולה היא בסוד ו"ק שהם זו"ן, מצד כך אין בבריאה בחי' של ג"ר, והג"ר שנכנס מחוץ לחלל איננו בערכין של מוחין, אלא נאמר בו לית מחשבה תפסה ביה כלל, שהוא אור א"ס.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

וא"כ העומק שגנוז בדברים שאין בבריאה ג"ר רק ו"ק, הוא גילוי האור של קודם החטא שאין מוחין כלל בנבראים, אלא בסוד המדות שלמעלה מטעם ודעת, שהוא כח התמימות והפשיטות שבנפש, שהוא נעשה כלי לאור הפשוט בתכלית הפשיטות, ובזה נכללים הנבראים בא"ס. ע"כ.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד קד:

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

ועומק הדברים שעיקר העבודה היא ע"י ישראל, שהרי נאמר בפסוק (דברים ד:ו) 'כי היא חכמתכת ובינתכם לעיני העמים', בעכו"ם נאמר בהם חכמה בגוים תאמין, משא"כ אור ביטול החכמה שהוא סוד תורה מלשון הוראה, שעבודת האדם לבטל את דעתו, בסוד חוקה חקקתי ואל תהרהר אחריה, גילוי זה קיים רק בנשמתן של ישראל שנאמר בהם אדם ובהמה תושיע ה', ערומים בדעת כאדם ומשימים עצמם כבהמה. בהמה בגי' בן כידוע. וא"כ טעם הדבר שישראל נקראין בנים, הוא מצד גילוי עבודתם של משימים עצמם כבהמה, בסוד ביטול הדעת. כח ביטול הדעת קיים רק בנשמתן של ישראל. ולכן, כיון שמהות בירור כל עולמות כולם הוא גילוי אי קיום ג"ר בחי' מוחין וחב"ד, וגילוי אור שלמעלה מטעם ודעת, לכן עבודת הבירורים הוא דייקא ע"י ישראל שמשימים עצמם כבהמה בגי' בן, שמגלים את אור ביטול הדעת. וא"כ מכיון שמהות כל הבירורים הוא ביטול אור הדעת וגילוי התמימות ופשיטות שלמעלה מאור הדעת, לכן הבירור הוא דייקא בכחם של ישראל.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן במעמד הר סיני פסקה זוהמתן, כי הזוהמא הוא בחי' של חטא עץ הדעת, בחי' החב"ד והג"ר של כל העולם, ופסקה זוהמתן הוא גילוי שכל בחי' הוא זו"ן שהם ו"ק שהוא בן, שהוא ביטול התפיסה שיש ג"ר בכל עולם. ולכן דייקא במעמד הר סיני נכנסו ישראל תחת כנפי השכינה ונקבע בהם השם של בנים אתם לה' אלקיכם. וכן עיקר תיקונם נעשה במעמד הר סיני ע"י שהקדימו נעשה לנשמע, כי סוד הנשמע הוא בסוד סברא, כאמרם ז"ל, לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי, וא"כ אם שמיע לי, סבירא לי. ובזה שהקדימו נעשה לנשמע, ביטלו דעתם לדעת קונם, והתבטלו לאור הא"ס. ובביטולם של דעתם, בזה גופא פסקה זומהתן. כי הזומהא הוא עצם הדעת, וספיקת הזוהמא נעשה ע"י ביטול הדעת. וזה שישראל בטלו דעתם לבוראם ע"י שאמרו נעשה ונשמע, עי"ז הוקבעו [בלשון יותר פנימי הוציאו מכח להפועל, את כח נשמתן] שכח הבירור הוא ע"י נשמתן של ישראל, שלנצח הם מבררים בכל דבר את המימרא שהם עצמם אמרו 'נעשה ונשמע', ביטול דעת לאא"ס.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

וא"כ לפי"ז נבין שעומק כל העבודה בכל דבר ודבר, הוא ביטל אור הדעת שבו, וגילוי אור התמימות ופשיטות שלמעלה מהידיעה, עכ"ל.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מו

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

בשם הבעל שם טוב זצוק"ל משל שמלך אחד הניח אוצר גדול במקום אחד וסבב באחיזת עינים וכו'.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

המשל נמצא בספר דגל מחנה אפרים, והובא בספר נתיב מצותיך, אמונה – שביל החמישי אות א.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מח

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

'ודע שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל' עכ"ל. גשר זה הצדיק, ומובן שהוא צר מאד מאד כמידת היסוד (וידוע שסבא ישראל אמר על עצמו שהוא הגשר בין עם ישראל לרבי נחמן). וכן כתוב אצל יעקב אבינו (וישלח לב:כד בפירוש רש"י) 'עשה עצמו כגשר'. וכן בסיפור שחלם שיש אוצר תחת הגשר, והלך לשם רק לשמוע מהשומר שיש אוצר בביתו, והנמשל שכדי לעמוד על מה שלך אתה צריך ללכת להצדיק – הגשר.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

[יש לציין עוד למה שמסופר (ר' משה גלידמאן ועוד) ר' שמואל אייזיק היה אומר על עצמו, אם אומר היום שמע ישראל (באותה כוונה) כמו אתמול, הייתי מניח עצמי וכו', וסיפרו זאת לפני מוהרנ"ת ז"ל, ואמר על זה, אותו רביז"ל הדריך על חודו של חרב ועמד בזה, אנו אחרת קבלנו מרביז"ל אם לא מתפללים ביום כיפור מתפללים בשם ה' (היינו למחרת יום כיפור קוראים שם ה' כידוע), ע"כ. הרי הגשר צר מאד לר' שמואל אייזיק היה כחודו של חרב, ואילו לרוב העולם הוא הרבה יותר רחב]

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שהגשר צר לא רק ברוחב, אלא גם יתכן שתהא צרה וקצר באורך כי מבואר למעלה בתורה זו שלפעמים האדם יהיה ממש בפתח של הקדושה וכו', וכן עי' למעלה בתורה מז (תנינא) מהקלפה הדקה. ועיין בתורה עב (קמא). וע' בתורה קלג שחיזו דהאי עלמא הוא כמטבע קטנה שעומדת לפני העין (ובמסכת סוכה דף נב ורשעים נדמה להם כחוט השערה).

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בחיי מוהר"ן (תקכב – שלא להתעקש עט) מענין היסוד ושורש העבודה שקפץ ודלג על העולם הזה והבליו. וע' תורה סד – ועל כן ישראל נקראים עבריים, על שם שהם עוברים באמונתם על כל החכמות ע"ש.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הגשר י"ל שזה ענין של עתיק, כמבואר באריכות בקל"ח פתחי חכמה, שדרך עתיק כל מעשינו בעולם הזה נחקקים לנצחיות, עיין שם. כי כן צידדנו שעיקר ענין רבינו הוא בחי' עתיק (ובהקדמת המסדר והמלקט לספר חכמה ותבונה כתוב שבפירוש אמר רבינו ז"ל שכל תורתיו הם מעתיק). ונראה שגם ענין בלבול העצה המבואר בשיחות הר"ן אות רנה, הוא גם כן ענין הספקות שיש ברישא דלא אתידע דעתיק, ודו"ק.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

ובשיחות הר"ן אות קפה רבינו גילה שכל הנהגה שהוא מצוה לעשות הוא סגלה ותקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד ולאחר ההסתלקות של האדם ולימות המשיח ולתחית המתים ולעתיד לבוא, ע"כ, מראה גם כן קצת על ענין זה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

באוצר היראה, אמת א' כתב שעקר הגשר לעבר עליו בזה העולם הוא אמת, עיין שם.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ילקוט מעם לועז אבות ו:ט – שהעולם הוא ים גדול והזמן הוא גשר עליה בלי מעקה ברוחב אמה. עיין שם.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל על פי המבואר במנחות (צט: וכן במדרש רבה ובילקוט שמעוני) שגיהנם רחבה מלמטה ופיה צר מלמעלה. הרי שאדם צריך לעבור על גשר צר, דהיינו על פיה של גיהנם, ולא לירד לעמקה ח"ו – יעו' במה שרבינו אמר בתורה קיט ז"ל אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם וכו' ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל, עכ"ל. הרי בע"כ שהאדם צריך לעבור על פיה הצר, עד שיצלח לעבור לעולם הבא.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

שלא להתפחד

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה כבר דנו החברים הרבה בדקדוק לשון רבינו לא להתפחד, ולא כתב לפחד. ואחר העיון בכל הראשונים שלפעמים גם כן כתבו והשתמשו בלשון זה של להתפחד לא נראה שיש חילוק גדול ביניהם, אלא שאולי להתפחד מדגיש שסוף סוף האדם נותן את עצמו להיות מפחד, אף על פי שהפחד בא מאליו, העיקר שלא ליתן לו קיום.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

אכן שוב שמתי לב ללשון רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה טו:ב שכתב ז"ל שהאדם מפחד את עצמו מאיזה דבר, עיין שם שרבינו גילה כל הענין של יראה נפולה, שבאמת אין בשום דבר ליתן פחד באדם רק שהיראה שהיה צריך להיות מהשם יתברך נופלת ומתלבשת בהדברים, ואזי האדם מפחד מהם. ועל כל פנים רבינו כתב ממש באריכות ענין הפחד הוא שהאדם מפחד את עצמו. וזה בכל היראות והפחדים. וידוע מה שרבינו גילה בחיי מוהרן שיש משהו באדם שנותן לו את זה, ואין כאן מקום להאריך.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

אז הכלל והעיקר לא להתפחד כלל, אינו יוצא מהמשמעות של כל הפחדים, שלא יפחד, אלא שבכל הפחדים גופא הוא ענין שהאדם מפחד את עצמו.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

וכן תראה לשון רבינו בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה מג, "על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו" - שהפחד בא מאליו - "רכי לבב הם מתפחדים" - הם נותנים קיום להפחד.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפי' על ידי מילי דשטותא וכו'.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל תורה תנינא כד, ובשיחות הר"ן אות כ'.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה מט

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

והוא מעלה גדולה כשיש עדיין יצר הרע להאדם, כי אז יכול וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי עצות, התחזקות לז, שבונה מדברי רבינו כאן מה שלכאורה לא כתוב בכלל, הבאתי דבריו בסוף ספר שבחי הר"ן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בברית מנוחה, דרך האהבה, נקוד התשיעי, ז"ל כי מעלת החכם גדולה היא יותר מן המלאכים הגדולים, ומן השרפים בעלי היכלת, מה שהמלאכים אינם גופניים ולא יש בהם אברים שיתאוה תאוה, ודירתם במקום קדוש, וכל מעשיהם קדושים, ועל כן הולכים בדרך רצון מלכם אין להם שבח בזה, אבל האדם שבראו הקדוש ברוך הוא במינים רבים, וסדר בהם יסודות של תאוה ושל שכל ושל חכמה ושל דעת, והם טמאים ומדבקים בתאותם ובטמאתם, ודירתם במקום שרצים ורמשים, והוא בשכלו הטוב אשר נתן לו האלקים נדחק מן הטמאה ומדבק בהקדוש ברוך הוא, ובעבודתו, ונותן עצמו למות על קדשת שמו, וזו היא מעלה גדולה שיש לו יותר מן המלאכים, ונקרו אלו בחכמים לפי ענין הזה מרכבה בפני עצו, וארבע חיות יש להם, והם ארבע יסודות שנתאכל התערבת ונשאר הברור והאמת, ועל כן הם מרכבה בפני עצמן, עכ"ל.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נ

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ואי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל, ע"ש. כ"כ בקמא תורה רלג, וע"ש מש"כ בס"ד.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נב

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

מה שקשה קשיות על הצדיקים זהו מוכרח להיות, כי הצדיקים מתדמים ליוצרם כמובא, וכמו שקשה קשיות על השם יתברך כמו כן בהכרח שיהי' קשה קשיות על הצדיק כי הוא מתדמה אליו ית'. ובענין הקשיות שקשה על הש"י מרגלא בפומי' לומר, אדרבא, כך ראוי להיות דייקא שיהי' קשיות על הש"י, וכך נאה ויפה לו ית' לפי גדולתו ורוממותו, כי מעוצם גדולתו ורוממותו שהוא מרוממם מאד מדעתינו, ע"כ בוודאי א"א שנבין ונשיג בשכלינו הנהגתו ית', וע"כ בהכרח שיהיו עליו ית' קשיות, כי כך נאה ויפה להבורא ית' שיהי' מרומם ונשא מדעתינו, שעי"ז קשה הקשיות כנ"ל, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתינו א"כ הי' ח"ו דעתו כדעתנו, ע"כ.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות קמו, כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה, כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקושיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקודה מהאמונה הקדוש וכו' נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה. וגם על ידי הצעקה זועין לאמונה, הינו שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה כנ"ל רק שהאמונה הוא בקטנות גדול. ועל ידי הצעקה בעצמה יכול לזכות לאמונה הינו להעלות ולגדל את האמונה עד שיסתלקו הקושיות ממנו, ע"ש.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שיחות הר"ן קיח, שמעתי בשם רבנו ז"ל שאמר בלשון תמה: על השם יתברך קשה קושיות הרבה מאד. מה טוב ונעים להאיש הזה שזוכה לדעת שלם שיושב לו ורואה ויודע שאינו קשה שום קושיא כלל, והכל נכון וישר כי ישרים דרכי ה'. וכן אנכי שמעתי וכו' וכו' וכונתו היה כמתלוצץ מזה, שקשה לקצת בני העולם קושיות הרבה וגדולות על השם יתברך ח"ו. אבל באמת בודאי אסור להרהר אחרי דרכיו יתברך. כי בודאי צדיק ה' בכל דרכיו וכו'. רק שאי אפשר לשכל אנושי להבין דרכיו והנהגתו את העולם בשום אפן, ע"כ (ורא"ק ציין כאן לליקוטי מוהר"ן שלפנינו, ולליקוטי הלכות , יורה דעה, ריבית ה).

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שיחות הר"ן אות מ' על הקושיות שאינם קושיות. ובשיחות הר"ן אות לב, על הקושיות של שטות, שבאמת זאת הקושיא הוא תרוץ וכו' על כן צריך האדם לסלק מדעתו ולברח מקושיות וכו' רק לחזק את עצמו באמונה לבד כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שבודאי יש קושיות, וראוי להיות קושיות, רק שצריכים להגביר את האמונה, עד שלא יהיו אלו דברים קשים לו, ואדרבה מתוך אמונתו וידיעתו של גדולת השם יתברך, יבין שזה גופא התרוץ, דהיינו שראוי שיהיו קושיות כמבואר.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

הנה רבינו הקדוש כתב כאן על הצדיקים ועל השם יתברך, שראוי להיות קושיות עליהם. ומצאתי בספר סוד ישרים לר' גרשון חנוך מאיזביצ'א שכתב כעין זה על התורה הקדושה. ז"ל ושאינו יודע לשאול את פתח לו. היינו כמו שאמר אאמו"ר וכו' (רבינו?!) אשר מי שלומד דברי תורה ואינו קשה לו בהם שום קושיא זהו סימן מובהק שלא נגע עדיין בדברי תורה, כי מאחר שהשכל של דברי ורה הוא באמת להיפך מהשכל של זה העולם, וא"כ מהיכן ישר בעיניו כ"כ ולא קשה לו שום קושיא אלא בטח לפי שלא נגע עדיין בהם. אולם מי שקשה לו ב"ד ומייגע א"ע אח"כ לתרץ זאת הוא ד"ת, ולכן מי שאינו יודע לשאול ואינו קשה לו כלום, זה בטח לא נגע עדיין בדברי תורה, לזה את פתח לו, היינו שצריכין להשתדל עמו ולפתוח לו דרך שיהיה ג"כ יכול לשאול ולתרץ, ולזה אמרו ז"ל בגמ' לעשות פעולות במכוון כדי שישאלו התנוקות, היינו למען שיהי' חידש בעיני הרואים ויקשה, כגון חוטפין מצה מלפני התנוקות כדי שישאלו, ע"כ.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לדבריו התורה הקדושה בסוף כן מובנת, רק ראוי שיהיה מוקשה בתחלה, ואחר כך יזכה לתירוץ ולהבין את התורה. ויתכן שבזה התורה הקדושה שונה מהשם יתברך והצדיק, שמורם השם יתברך מעל על שאלה וקושיא, ואילו התורה נתנה לנו להבין ולהשכיל דייקא (וכן כתוב באדיר במרום סוף עמ' שפא מכון רמח"ל, במעלת התפילה וז"ל ואפילו התורה איננה כך, כי אין הכוונה שם אלא לדעת, ע"כ). אכן י"ל שגם בתורה, הרי תכלית הידיעה היא לדעת שלא נדע, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, שכל מה שזוכים להבין, באים להכרה יתירה שלא התחלנו להבין.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נד – הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תנינא תורה קי

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא נו

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

(– שיחות הר"ן קלט)

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

כשיש להאדם לב איך שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב וכו' נמצא מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו, כי אין שייך אצלו מקום כלל, כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל עכ"ל.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ על הקבצן בעל החטוטרת שלא זכה אלא להיות מיעוט מחזיק את המרובה.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בבראשית רבה (ה:ז) אמר להן יהושע, ממה שהחזיקו שני בדי הארון אתכם, אתם יודעים ששכינתו של הקב"ה ביניכם, הדא הוא דכתיב ויאמר יהושע בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, ע"כ.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נז

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

דע, כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה חדושים נפלאים ונוראים הוא טוב להקטנים במעלה שעל ידי זה נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאים אליו, וגם בהסטרא אחרא נתגדל אחד על ידי זה, כמו שמצינו בבלעם, כשנתן השם יתברך את התורה לישראל, באו כל האמות לבלעם (כמו שאמרו רז"ל זבחים קטז) נמצא שעל ידי נתינת התורה לישראל נתגדל בלעם, ובאו אליו כל העולם, והוא עמד עצמו על איזה פסוק ואמר להם תורה וכו' ע"ש (ולאידך גיסא, כיון שאבדה עצה מבנים – שאין חכמים גדולים בישראל, נסרחה חכמתן של אומות העולם, ואיבעית אימא מהכא ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, חגיגה ה:).

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן זה מה שאנחנו רואים בימינו עכשיו בכל מיני תוכניות רדיו ופאדקאסט וטלוויזיה, שיש מפרסמים שדורשים דרשותיהם להמון עם, ומיליונים עוקבים אחריהם לשמוע דבריהם. כי היום ברוך השם, אחר שרבינו כבר פתח לנו הקדמות ושערים, והרבה עוסקים בתורתו ומחדשים בה חידושי תורה, ולכן גם בחוץ האנשים רצים לשמוע דברי טעם והולכים לאן שהולכים.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נח

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יש בני אדם שאומרים שכשהצדיק גדול במעלה מחמת גדלתו אינו יכול להשגיח ולהסתכל על בני העולם כי הוא רחוק מהעולם, ובאמת אינו כן כי אדרבא, כשהצדיק גדול מאד הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם, וכמו שמצינו ברבן יוחנן בזן זכאי, שבודאי היה גדול במעלה מאד מאד יותר ויותר הרבה מהצדיקים שבזמן הזה, ואף על פי כן אמר: אוי לי אם אמר, אוי לי אם לא אמר (כלים יז:טז), וכו' וכו' וכו' כי הלא השם יתברך הוא מרומם ומנשא מאד מאד מן העולם, ואף על פי כן הוא משגיח וכו' כי באמת מי שהוא יש אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת אחת וכו' וכו' אבל מי שהוא אין, אין מקום שלא יהיה שם, כי אין לו מקום כלל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה להגיע לדרגה כזו, צריך לעבור הנסיון לעמוד בעולמות של טומאה. ועיין בזה בזיז שדי עמ' טז – דע כי האבות אחרי שהכירו את בוראם בעניני האצילות הקדוש בכל המדרגות ענפיה בג' עולמות, לא היה להם עדיין שלימותם עד שנכנסו להשגת הטומא ונבחנו בה ועמדו ביראתם ובאהבתם, וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הזוכה להכיר את השם יתברך באצילות, שאין זה פחות מנבואה, ובאצילות אין קיים אלא אלוהותו יתברך, והרי זה בחי' אין ומקיף כל המציאות, ועם כל זה לאו דוקא עבר עליו להתמודד עם העולמות של טומאה, רק לא התיחס להם, ועלה מעלה מעלה, עד שנתבטל לטובו יתברך, ואין רע באצילות כלל.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

ולאידך גיסא, רבן יוחנן בן זכאי לא זכה לדרגת הנביאים, והתנאים שעלו לשמים בדרך כלל מדובר רק בעולם יצירה. ועם כל זה כבר השיג ידיעות גדולות בעניני רשע כמו שהוכיח רבינו.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה לפי תורה תנינא נח כאן מוכח דלא כמש"כ זיז שדי הנ"ל, דס"ל שאין דרך להגיע להאין סתם דרך הקדושה, ואז יגיע להתנסות בעולמות הטומאה. אלא שכדי להגיע להאין על כרחך יצטרך להתנסות כבר בעולמות הטומאה, ורק כאשר יעמוד בדביקות ובהתבטלות בהם יזכה יותר לשלמות ההתבטלות להאין סוף ברוך הוא.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה נט

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

יש זריז ונשכר זריז ונפסד (פסחים נ:) וכו' ועל כן מי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו, מדרגא לדרגא, כמו שכתוב באברהם (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים – שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזהר (חיי שרה דף קכט.) כי בן שלש שנים הכיר את בוראו (נדרים לב), והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא. ומי שהוא בבחינה זו, הוא מפסיד על ידי הזריזות, כי כשהוא זריז גדול, ורץ בזריזות ממצוה למצוה, אזי הוא מפסיד על ידי זה את בחינת הקדשה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ק"ק כי בכל מקום אברהם אבינו הוא הדוגמא שממנו לומדים זריזות. ועיין במסילת ישרים סוף פרק ז' ז"ל וכן תמצא כל מעשיהם של צדיקים תמיד במהירות. אברהם כתוב בו וכו' במהירות אשר לא יתנו הפסק זמן לא אל התחלת המצוה ולא אל השלמתה, עכ"ל. ועכ"פ אינו סתירה לדברי רבינו כי יש לומר שאברהם אבינו היה זריז רק בזמן ובמקום הראוי, וכלשון רש"י במסכת פסחים (ד.) 'ומכל מקום בלילה לא הקדים.'

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בפרשת וישלח לב:כט שיעקב לא רצה להמתין לקבל הברכות, והכריח שרו של עשו לברכו מיד. ולכאורה כי ראה צורך להמלט נפשו מהסכנה כמבואר כאן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הענין של בין המצות, עיין מש"כ בתורה כב.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סא

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

ע' חיי מוהר"ן תקסח ומש"כ שם.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

כי בחלום שאז השכל נסתלק ואין לו רק כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה וכו'. ע' ענין זה ביחוד היראה לרמח"ל, פירוש מאמר הזוהר – פקודא קדמאה (עמ' שיד).

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת חולין נח: לענין הזבוב שאינו חי יותר משנה, והא יש משל עליהם שהם חיים שבע שנים והגמרא מתרצת: בשני דידהו, פרש"י רגעים הן.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סב

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

שהשם יתברך יתן לנו הרחמנות, שימסר את הרחמנות בידינו, כי אצלו יתברך יכול להיות, שגם החולא הקשה וכל היסורין הם הרחמנות שלו, כי בודאי כל מה שהשם יתברך עושה להאדם, אפלו יסורין קשים הכל הוא רק רחמנות, אבל אנו מבקשים, שיתן וימסר בידינו את הרחמנות, כי אין אנו מבינים הרחמנות שלו, וגם אין אנו יכולין לקבל אותו הרחמנות שלו הנ"ל, רק שהשם יתברך יתן בידינו את הרחמנות, שאנחנו בעצמנו נרחם עלינו, ואצלנו הרחמנות בפשיטות, להתרפא מן החלי וכיוצא בזה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

בזה פרשתי בס"ד את הפסוק (קדושים יט:יח) ואהבת לרעך כמוך אני ה', לאהוב כמוך – כמו שאתה אוהב, אני ה', אני ולא אתה, אין לך לעסוק בדרך האהבה של השם יתברך, אלא באהבה פשוטה כנ"ל.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סד

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול, עיין שם. עיין בספר כוכבי אור (הוספות לספר חיי מוהר"ן רסט) שרבינו אמר – היצר הרע כשהוא לקוח את עצמו ליהודי כשר, הוא מדביק לו איזה שגעון רחמנא לצלן, ע"כ. ויש לעיין כמה דומים ושווים יהודי כשר ועשיר בזה.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סו

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל וכו'. ע' חיי מוהר"ן אות ד"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

מחרת יום הכפורים נקרא שם ה' – עמש"כ בערך ראש השנה, שמראש השנה עד יום כיפור בונים את השיר פשוט כפול משולש מרובע, עד שנתגדל שם הצדיק נ נח נחמ נחמן מאומן, ועי"ז נתגדל שם ה', ולכן אז מברכים לכל אחד: פתקא טבא, ע"ש.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בערך מחרת יום הכפורים.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סז

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שחרבן בית המקדש הוא בחי' שקיעת האור. ולכן ביום שנחרבו הבתי מקדש (שהיה מוצאי שבת) נזדמנה בפי הלוים לשיר על הדוכן השיר של יום ד' - היום שכתוב בו יהי מארת (ערכין יא:).

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה אבל יש ח"ו וכו' בעלי שמות וקדריים שקורין 'טאטירין', ע"כ. נראה שידוע שטטרא בלשונם פירושו ארבעה. ולכן דוקא צריכים השיר פשוט כפול משולש מרובע בשם הצדיק האמיתי ראש בית, להשקיע הבעלי שמות וקדריים הנ"ל. וזה התיקון של חסידי סקוורא, שסקוור באנגלית זה מרובע, כנ"ל.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סח

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וכן להיפך: שיהיה מראה למי שהוא למעלה בבחינות שמים שהוא להיפך שהוא רחוק מאד ואינו יודע כלל בידיעתו יתברך בחינות מה חמית מה ידעת וכו', כי שם למעלה בשמים שם דייקא שואלים איה מקום כבודו, ולהיפך למי שהוא למטה בארץ ממש יהיה מראה לו כי ה' עמו כי מלא כל הארץ כבודו ע"כ.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

הרי זה מבאר הענין המובא בתנינא תורה ז', שהדרי מעלה זוכים לבחינת מה חמית, וזה תכלית השגתם, והצדיק צריך להביא אותם להשגה זו, וגם להכליל אותם בהשגת הדרי מטה. והרדי מטה, הצדיק צריך להביא אותם לתכלית השגתם שישיגו מלא כל הארץ כבודו, וגם להכליל אותם שישיגו בבחינת מה חמית.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה סט

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

מה שנוהגים לתן ברכה להאיש המביא המשקה לאורחים או על החתנה וכיוצא [הינו כשנושאין יין או דבש לאורחים או על חתנה, אזי נוהגין לתן מן המשקה להשליח הנושא את המשקה, לעשות ברכה] הוא על פי מה שכתוב בזהר (פקודי רמב) שיש כמה דברים שהם נשאים ונושאים וכו' כגון המרכבה, שהיא נשאת ונושאת, וכן הארון וכו' וזה בחינת ברכה שנותנין כנ"ל כי ברכה ראשי תבות 'כי רוח החיה באופנים' (יחזקאל א) וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת בבא קמא צב: אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה, פרש"י ז"ל היין של מלך הוא, והשותין אותו מחזיקין טובה לשר המשקה ולא למלך, ע"כ. אמר ליה דכתיב וסמכת את ידך עליו וכו'.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ע

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שזה הולך ביחד עם מה שרבינו גילה בשיחות הר"ן אות רמז, כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר, הכבוד רחוק ממנו ביותר וכו' וכו' אבל תורה ומעשים טובים כל מה שיש לו יותר הם סמוכים אליו ביותר, ע"ש.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל מי שגדול יותר צריך להביא ממרחק שיהיה תחת ידו וסמוך לו.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן משה רבנו ע"ה שהיה גדול במעלה מאד היה צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום ביותר, עול כן הצרך לבקש לו אשה ממדין, כי מבקשו היה רחוק מחמת גדלתו, ע"כ.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנא דבי אליהו פרק ט' ז"ל וכי מה טיבה של דבורה אצל ברק, והלא דבורה במקומה וברק במקומו, אלא כך אמרו חכמים: ברק היה משמש את הזקנים בחייו של יהושע, וכן חזר ושמש לאחר מיתתו, לפיכך הביא הקב"ה אותו ונתן אותו אצל דבורה, ע"כ.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

ופרשו המפרשים שהשאלה היתה, מדוע נישאה דבורה לברק, והרי דרך השידוכים להיעשות בין בני אדם שגרים בסמיכות זה לזה (ודבורה היתה בין הרמה לבית אל שבהר אפרים באמצע ארץ ישראל, ואילו ברק היה בקדש נפתלי שהיה בקצה הצפוני של ארץ ישראל) – זקוקין דנורא אות טז, ישועות יעקב אות יח. ובמענה אליהו אות יט, פירש, שהמדרש תמה איך ארע שדבורה נישאה לברק, והלא דבורה היתה 'במקומה', כלומר, ברום מעלתה. ואילו ברק 'במקומו' השפל, שכן עם הארץ היה, כמסופר בתחילת הפרק.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה דברי רבינו קובעים את הדרישה של השידוך באיש, שהוא צריך למצוא אבידתו. ולכן לפי שני הפירושים מובן השאלה, למה היתה השידוך ממרחק. והתירוץ שברק היה לו גדלות, ולכן שידוכו מרחוק.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה עב

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

אבל זה המנהיג צריך שיהיה פרוש גדול בקדשה גדולה, ואז דוקא הוא יכול להיות מנהיג ישראל וכו' ועל כן משה רבנו שהיה קדוש ופרוש גדול מאד על פי הדבור כמו שכתוב (דברים ה:כח) ואתה פה עמד עמדי וכו' (ועמש"כ שם הענין של 'אתה פה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ש.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש הגמרא במסכת פסחים (כב: ובעוד מקומות) כדתניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע (דברים ו:יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא ר''ע ודרש את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים ע"כ. י"ל שהא דפירש, ודאי הוא הבין שאת לרבות תלמידי חכמים, אלא שהא גופא הבין למעשה שהוא הוא התלמיד חכם אז טרם שיפרש וידרוש הא מילתא, פירש, וכמו שכ' רבינו כנ"ל שצריך שיהיה פרוש גדול. עד שבא רבי עקיבא דכבר קיים בגויה את הפרישות כידוע שפירש עשרים וארבעה שנים מאשתו וכו', ודרש להדיא את לרבות תלמידי חכמים.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

לקמ"ת עב: ז"ל והגרים באים מקדשת הזווג של הצדיקים כמש"כ ואת הנפש אשר עשו בחרן ואיתא (זוהר שלח לך דף קסח) שאברהם ושרה בעת שהיו עקרים הולידו מזוגם נפשות הגרים וכו' מכל שכן קדשת פרישותם עכ"ל.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ע' שער הגלגולים הקדמה לד שלידת הגרים זה מפרישות מהזיווג, וכן אברהם היה פורש משרה שהיתה עקרה (חוץ מאביי שהיה כל הנר”נ שלו מקין ע”ש), וצ"ע.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה עב: השפלות של משה משרש בכל אחד מישראל, והוא מנח ושוכב אצל כל אחד ואחד בבחינת שכיבה ומיתה. ע' מש"כ בלקוטי נ נח בערך רגש, פרק למה (לפעמים) איני מרגיש שום דבר באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן. שיש לפרש בזה הפסוק כי לא יראני האדם וחי ע"ש.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא עב: “תחיה שיהיה לעתיד יהיה רק להשפלות": בזה י"ל לשון התפילה (שמונה עשרה) מחיה מתים ברחמים רבים, י"ל שהרחמים רבים של השם יתברך, הוא זה שמנהיג את העולם בדרך כזה, שהאדם יכול להרכיש לעצמו את הענוה הזו המסותרת לגמרי, שאי אפשר להשיג אותו בעולם הזה, כי הוא חלק לעולם הבא, וכל מצוה ופעולה טובה ומחשבה טובה ולימוד לשמה רוכש להאדם חלק אלוה ממעל של ענוה. ובאמת השם יתברך ברא את העולם לגלות רחמנותו, וברא את העולם כדי שהאדם יזכה לתכלית העונג בידיעת השם יתברך ובהתאחד אתו יתברך. והרי כל זה כלול בענוה הזה האמיתי שקם לתחיה, הרי מחיה מתים ברחמים רבים.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה עד

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בריש מסכת שקלים

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

אחר פורים קורין פרשת פרה, שהוא הכנה לפסח וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

וכן המן לשון הכנה והזמנה. ובקיצור כוונות של הרמח"ל דייקא במצות של פורים מבאר הענין של הזמנת התיקון.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ. כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח, ועל כן כל המצוות הם זכר ליצאת מצרים. ועכשו... (ולא סיים), עכ"ל. עמש"כ בזה בחלק ה' מאומן בערך פורים.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ובלקוטי הלכות (או"ח ב, ברכת הריח וברכת הודאה ד:כה) כתב שהבין שהכוונה שעכשיו כל ההתחלות מפורים, ור' נתן מטבריה כתב שהוא שמע ממנו שעכשיו כל ההתחלות מרבנו.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

והנה להגיד שעכשיו כל התחלות מפורים, לכאורה זה ממש להיפוך מהמבואר שם בתוך התורה שפורים הוא הכנה לפסח. וחסר הרבה מאד, שהרי העיקר חסר.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא נלע"ד שזה עוד הוכחה למה שכתבנו במקומו, שענין רבינו הקדוש הוא דייקא לתקן בתיקונא דסיפא. והרי מובן לפי זה שלא סיים להגיד שעכשיו כל התתחלות, כי ההתחלות כבר היו, ועכשיו מתקנים את הסוף, וזה דייקא ענין של פורים, שרואים איך שהכל צפוי מראש בחכמה לטובה, אלא שבתחלה, בעת שעדיין היו עובדים על תיקונא דרישא, עוד היו לוקחים את פורים מבינת הראשי תיבות, מ'מצרים ו'לא י'ראו פ'ני ר'יקם, ללכת איתו לקראת הפנים, לתקן בתיקונא דרישא בפסח-פתח, בשער הכניסה. אבל עכשיו אנו מתקנים את הסיום, ואי אפשר לסיים אלא להבין שהכל עומד להתגלות מתוקן. (ועיין בלקוטי הלכות יורה דעה ב' הלכות בהמה טהורה ד:כה – פורים שכל ההתחלות ממנו, הוא מכח הגאולה העתידה של משיח, הרי עוד הוכחה לדברינו שכוחו של פורים מהסיפא).

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה בחי' פורים, כי פר הוא בגמטריא מנצפ"ך כידוע, והם האותיות האחרונות שמסיימים את התיבות.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

פעם פרשתי את הענין שעכשיו כל התחלות מפורים, שמפסח התחלנו לצאת מהשעבוד והעבדות לחרות, וקודם פסח היינו כל כך משוקעים בטומאה וקליפות שכל העבודה שלנו לצאת לא היה בכלל בקדושה, עד שזכינו להגאל. ומפורים ואלך זכינו שאנו כל כך קשורים בעמקי נפשינו להשם יתברך, שאפילו זה שאנו מתחילים לצעוק ולשאוב ולהשתדל לצאת לחירות, גם זה בעצמו הכיסופים וההשתוקקות וההשתדלות, זה נחשב לנו וחשוב מאד.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

נ נחמן מאומן ע"ה = פורים. אדר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ, נחמן מאומן = פר"ה, כמבואר בלק"מ (תנינא עד) ששבת פרה הוא הכנה לפסח. והרי כל התחלות מפורים, התחלה זה בחי' י', נקודה, והוא בחי' מרדכי היהודי (-יו"ד), אדר עם י' ראשי תיבות ר' ישראל דב אודסר.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

מ'מצרים ו'לא י'ראו פ'ני ר'יקם ר"ת פורים כמובא (לק"מ תנינא עד). היינו לעשות באחוריים (כי לא יראו פני) שיעלה לגמטריא ריקם שהוא עם הד' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן. וזה 'כי בו יצאת ממצרים' יצאת, י' מיני נגינה צא"ת = נ נח נחמ נחמן מאומן. [וע"ע בלק"מ תורה מט שענין אביב ופסח הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע ע"ש].

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים [ולא סיים], ומרמז שם שעכשיו ההתחלות כבר מחודש אדר ופורים.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ישעיה יט:טז ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד וכו' וכו' (יח) ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' וכו' (יט) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים וכו' (כ) והיה לאות ולעד לה' וכו' (כא) ונודע ה' למצרים וכו' (כב) ונגף ה' את מצרים נגף ורפוא ושבו עד ה' ונעתר להם ורפאם, עיין שם.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שיעבור על מצרים תהליך עצום של הכרה וקבלת עול מלכות שמים, עד 'ורפאם', בחילוף א' לי' באותיות אי"ק, פורים. גם מצר, שהוא שם הס' של עב שמות, בגמטריא פרים. וכן יש לפרש, מן המצר קראתי י"ה, המצר ע"ה בגמטריא פורים, שאז קראו להשם יתברך, בבחי' י"ה כי יד על כס י"ה, ענני במרחב י"ה, כי עוד לא זכו לאבד את עמלק לגמרי, רק זכו להרחבה.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף הפרק שם כתוב (יט:כה) אשר ברכו י"צ לאמר ברוך עמי (-בהיותו ב) מצרים, ומעשה ידי אשור (פרש"י הראיתי להם בגבורות שהפלאתי באשור, ועל ידי אותם נסים ישובו אלי, ויהיו כאלו עתה עשיתים מחדש והם יהיו) ונחלתי ישראל [תרגום יונתן: בריך עמי דאפקית ממצרים, דעל דחבו קדמי אגליתי יתהון לאתור, וכדו דתבו מתקרן עמי ואחסנתי ישראל]. הרי שנתחדשו אז לגמרי ממה שהיו במצרים. ולשון הפסוק קצת פלא, בבחי' עד דלא ידע בין ברוך לארור, ובאמת האבן עזרא פירש ברוך עמי מצרים, בעבור שיעשו מזבח לה' בפרהסיא (פסוק יט), קראם עמי, עכ"ל, וכן הרד"ק פרש ז"ל ששבו להיות עמי, ע"כ. אשר ברכו ה', כתוב ברסיסי לילה אות לג, זה טעם ברכת יצחק בריח בגדיו, שהוא מצד עלאת הריח שלהם, עיין שם. והרי השם נ"ט של עב שמות, השם שלפני מצ"ר, הוא הר"ח.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

בפסוק כד שם: ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור – שלישיה, עם הו' אותיות, בגמטריא אסתר. הסופי תיבות של: ישראל שלישיה למצרים ולאשור, בגמטריא מרדכי ע"ה.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה עח

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שלא צריכים חכמות כלל, עיין לעיל תנינא תורה מד.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פ

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

סודות התורה = ד' אמות של הלכה.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פב

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

ועקר התשובה הוא בחדש אלול, כי הם ימי רצון, שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה. והדרך שעשה משה הוא כך, שמשה קשר את עצמו אפלו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם, כמו שכתוב (שמות לב:לב): "ואם אין מחני נא". וזה פרוש (שמות ל"ה): "ויקהל משה" וכו' - שמשה היה מאסף ומיחד ומקשר את עצמו עם כל ישראל, אפלו עם הפחות שבפחותים.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ע כי הלוא הפסוק הזה, מה שמשה רבינו אמר ואם אין מחני נא היה בי"ח תמוז, ומבואר היטב ברש"י שבארבעים יום של י"ח תמוז עד כ"ט אב משה רבינו עסק בתפילה להש"י למחל ולסלוח לעם ישראל, עד שהש"י נתרצה והזמין את משה רבינו שוב לעלות אליו ונתן לו את התורה שנית. ולכן צ"ע איך רבינו לומד מזה הפסוק על ההנהגה של אלול, הלוא זה ההנהגה של תמוז שהוא עבודה אחרת לגמרי מקבלת התורה של אלול. ואפילו שנאמר שלכן רבינו הביא את הפסוק של ויקהל משה שהיה ממחרת יום כיפור, ומוכיח שמאז מי"ח תמוז עד לאחר יו"כ משה רבינו היה עוסק בזה הענין להתאחד עם אם ישראל, עדיין קשה איך מוכיח בזה במיוחד על חודש אלול.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ב בתורה זו מה שרבינו כותב כל זה שכך עשה משה, ויכולים לפרש שכך עשה משה, ולכן כיון שמשה הצליח, נמצא לפי זה שכל עם ישראל מקושרים היטב להצדיק בימים האלו, ולכן הם ימי רצון ועת מוצלח לעבודת השם, ולפ"ז אולי יש ליישב הקושיא הנ"ל שרואים שעיקר הצלחת משה רבינו להשיג מבוקשו היה בימי אלול, כמו שאמרו חז"ל, ולכן הוא עת רצון בשבילנו.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מלשון רבינו שמשה רבינו עשה דרך כבושה וכן בהתחשבות שתורה זו ממש חלק מתורה ו', לכאו' רבינו לא סתם מגלה לנו הדרך של משה רבינו, אלא מראה לנו שכן ראוי לכל אחד מישראל להתנהג כך.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי נוכל לפרש על דרך דרוש, שהנה בטענת משה רבינו מחני נא, הוכיח שהש"י עוד יתחדש התורה בנתינה השניה, והנתינה השניה יהיה עוד מקושר מאד כפי נשמות ישראל, כי כל נשמה נשרש באות מהתורה. ולכן דוקא חודש אלול שאז הש"י מסר את התורה שנית למשה רבינו, אז הוא מסוגל להתאחד עם כל אחד מישראל, כי אז כל אחד נקבע בתורה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

והנה התקשרות של משה רבינו עם כל אחד מישראל אפילו מהפושעים, לא היה שהלך לדבר איתם וכדומה, אלא שהתפלל אליהם (או כפי הדרוש הנ”ל, גם על ידי אותיות התורה), ואולי בזה שונה עבודת השם של איש פשוט, שגם עליו להתחבר לכל אחד מישראל, אבל הוא כבר צריך לעשות התקשרות גשמי (וכמו שמבואר בלקוטי הלכות שהצדיק שולח אנשיו למקומות נמוכות וכו').

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

זה הענין שדוקא בחודש אלול משה רבינו היה מקשר את עצמו לכל אחד מישראל, לכאורה הוא מענין והלכת בדרכיו, כי כן ידוע שבחודש אלול המלך בשדה ויורד כביכול אל כלל ישראל, ולכן עלינו לנהוג כן גם אנחנו.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פג

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ במסכת נדרים פט: בהספד על אחותי בת שבע רוזא ע"ה.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

משיח, מקומו של עולם, עיין מש"כ בערך משיח, וענני, שהוא מלך המשיח, בגמטריא מקום.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

וקדושת שבת זה בחי' תכלית הידיעה ותכלית הידיעה שלא נדע, ובשביל זה שבת נקרא תכלית שמים וארץ וכו'.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה שגילה רבינו לעיל ל:ו שעיקר התשובה על שאינו יודע, כי שבת בחי' תשובה.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

ותכלית זה בחי' (קהלת ז) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, היינו זה עיקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה. ותכלית הזה הוא עיקר המקום היינו בחי' מקומו של עולם, שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה כמ"ש (תהלים קד) כולם בחכמה עשית, ע"ש.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בספר עמק המלך (א:ב) בפירוש בראשית נמי מאמר הוא, ולכן תרגם ירושלמי 'בחוכמתא', על מלת בראשית. וכתב עוד ז"ל וגם לזה אמרו רז"ל (עיין אבות ג:ט): כל שחכמתו קודמת למעשיו, חכמתו מתקיימת, ובזה המאמר ברא ממש המקום פנוי, אשר עתידים לעמוד בתוכו שמים וארץ הרוחניים והגשמיים. וזהו כוונת פסוק: בראשית ברא וכו' ע"ש. (ולעיל שם, סוף פרק א ד"ה נמצא שאור, הביא הענין של תכלית הידיעה שלא נדע).

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור וכו' ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה – עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות צא.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור וכו'.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המידות מריבה ח"ב ה. מי שנותן עיני שכלו תמיד לחקר את ראשי הדור ומעין בהם בעינא בישא, על ידי זה נופל לרעב שלעתיד, הינו לא רעב ללחם, וזה "רעב" ע' ב'תוך ר'ב, עכ"ל

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

שעל ידי הבושה ושפיכות דמים השכינה מכסה דמהון באהבה וכו' ונתהפכין הזדונות לזכיות, ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים, כי נתעלין ונתהפכין לזכיות וכו' ע"ש. דבר זה פלא גדול, איך על ידי בושה של זה, מהפך נשמה נפולה לצד זכות. ואולי יש להבין את זה לפי הדרך השני שביארנו את תורה אזמרה – תורה רפ"ב, על פי הרמח"ל ע"ש.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

בשולחן ערוך, יורה דעה כח:ב הרמ"א פסק ז"ל מי ששחט פעם הראשון מברך שהחינו על הכסוי ע"כ, ובבאר היטב הביא דעות שחולקים על זה, והש"ך הניח בצ"ע למה כסוי הדם שונה מתפילין וכו' ע"ש. ואולי י"ל מצד גודל ענין המצוה של כסוי הדם שרבינו גילה כאן.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פה

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

דרך לבית א-ל מלוז – מהערף.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

בית אל עם האותיות = 448, לוז = 43, הרי 491, וזה דרך העורף, דהיינו באחוריים, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחי' לאה שהוא בעורף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

יש להאיר שבאנגלית אגו, זה האנוכית שיש להאדם, אגוז, זה לשון רבים. לוז, באנגלית, זה לאבד. אז אגוזים לוזים, זה לשון לאבד את האגו!

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

לוז בגמטריא גם – כינוי ללאה (עיין בספר עץ חיים, שער לח, פרק ה מ"ת, ובספר קהילת יעקב ערך גם). ועיין לקמן הפסוק שמוכיח כדברי רבינו כאן.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

לאה שהוא בעורף שהוא נוק' ראשונה ואח"כ נכנסין לבית המקדש שהוא בחי' יעקב קראו בית אל וכו' וכו' שעל ידי בחינת לאה שהיא ראשונה יכול לבא לבחי' רחל, ע"ש.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

יש לזה רמז בתהלים (קמו) עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם. הראשי תיבות של: השמר אמת לעולם: לאה, הסופי תיבות של: בם השמר אמת לעולם ע"ה בגמטריא רחל בית אל (ע"ה בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק!).

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אדיר במרום (עמ' רמ – ספינר) כז"ל אין תיקוני הז"א הולכים אלא לרחל, אלא שלפי התיקונים שנתקנת, כך נשים הזיווגים, או בה או בענפיה. והוא סוד: ויאהב יעקב את רחל (בראשית כט:יח) מגמת יעקב הוא לרחל תמיד, אלא שיוצא משם מה שיוצא, לפעמים התעוררות רחל, ולפעמים התעוררות לאה, בכל הבחינות הפרטיות שיש. והזה זה סוד: ותצא לאה לקראתו (בראשית ל:טז), כי לאה היא תמיד היוצאת לקראת יעקב, כי כוונת יעקב אל רחל, אלא שמשם נולד התעוררות לאה היוצאת ומזדמנת לזיווגה, והבן היטב [ה"ע טעם הדבר י"ל על פי מש"כ שם עמ' כז (מכון רמח"ל) ז"ל ותדע שגם יעקב מפני כך נזדמנה לו לאה בתחילה, כי היה בורח מעשו וכו' ע"ש, כי הבריחה לאימא, ולכן ממילא מתעוררת לאה, ולפ"ז י"ל שכל פעם שמעורר לזיווג הרי מעורר את אימא, ולכן לאה תזדמנה קודם]. וזה סוד: ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וכו' (בראשית כד:סג), כי הנה יצחק הולך לתקן לרחל בכח הגבורה שלו, כנ"ל בסוד: וישב ויחפור בארות וכו'. אך מכח התקונים האלה מזדמנת אליו לאה להזדווג, שהיא רבקה שניתנה ליצחק. ונמצא לפי זה שאף על פי שאנחנו אומרים שכשבאה לאה פב"פ עם ישראל, אז נשאר מקום לרחל שעולה עד הדעת. אינו שפניית המקום יגרום זה. שהרי בלילה אינו כך. אלא אדרבא, זווג לאה עצמה נמשך מפני היות כח זה ברחל להתעלות עד למעלה, בכח חזרת תפלת שחרית כנ"ל. ולכן תפנה לה לאה מקום, והיא תבוא פב"פ בזווג, ואז נמשכת רחל למקום הראוי לה להמשך. והנה זה סוד: ויהי בעלות המנחה, והיא לאה העולה מעצמה, בסוד: ותצא לאה לקראתו, כי בעוד שהז"א מכוון לתקן רחל בכח הגבורה, עולה משם זאת המנחה שהיא לאה, עכ"ל.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ כאן רבינו: והנה בבוקר והנה היא לאה (בראשית כט:כה – ויהי בבקר והנה הוא לאה)....

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתוב (בראשית כט:ל) ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה. גם כינוי ללאה, ובגמטריא לוז כמו שהבאתי לעיל. הרי שכאשר בא אל רחל, קודם פגש בלאה, ויבא גם אל רחל.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שמונה עשרה של מנחה של שבת. אברהם יגל יצחק ירנן. יגל בגמטריא לו"ז, ירנן בגמטריא: לאה רחל לאה.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

כי על הגוף נאמר שכבי עד הבוקר שהוא עת התחי', והנה בבוקר והנה היא לאה, היינו עצם לוז שע"י נתבנה הגוף ע"ש.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה מובן הסגולה שרבינו כתב בספר המדות (ערך שנה אות ד) מי שאינו יכול לישן, יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ. כי השינה היא מה שצריכים לעשות להגוף כדי להגיע לעת התחיה כנ"ל.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

דברי רבינו בתורה זו קשה מאד לעמוד על פשוטן, כי כותב שלוז היא בחי' הקדקד וכתיפיו, וזה נחמו נחמו גמטריא קדקד, ואיך יכול להיות שהקדקד הוא בחי' ערף? ואפילו שבת נחמו רבינו כותב שזה בחי' ערף. ונראה לעניות דעתי הדברים מפותחים היטב על ידי מה שהרמח"ל גילה בספר אדיר במרום (קנד- ספינר, רנ – מכון רמח"ל) ז"ל:

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

דע כי שני ראשי הכתפין דא"א, מהם נעשה הדעת בז"א. כך כל הכתפין מתלבשים באו"א והאור נמשך בתוכם, ואחר כך מהם נעשה מוחין חו"ב בז"א. והאמת כי דעת דא"א הוא עומד כאן בין הכתפים, ועל כן מכחו נמשכים הקוצין האלה בכל תקוניהם עד כנגדו, דהיינו – עד בין הכתפים, ואז מתפשטת ההארה בכל הכתפים. ... הנה מוח הדעת ממשיך הקוצין בכל כחותם למטה כנגדו, ואז מקבלים זה האור הגדול ראשי הכתפים, שמהם יעשה הדעת בז"א, והם נקשרים בקוצין האלה מכח ההארה הזאת, עד שאחר כך אפילו בז"א עצמו יוכלו להמשיך אור הנימין האלה וכו' וכו' מכח[ו] יקבלו ההארה גם שאר ב' המוחין חו"ב, ואז יוכלו לבקוע במצח דז"א ולצאת לחוץ בסוד תפילין, וגם יחזרו לאחור ויעשו הקשר בעורף... כל מאור למטה לפי פעולותיו צריך שיהיה לו שורש בא"א, להיות נמתק ונשגב מן הס"א. והנה העורף בז"א הוא מקום יניקת הס"א, ושם צריך שיהיה לה הכפיה, והוא באמת סוד (בראשי מט:ח): ידך בערף אויביך... וכו' ... והאחור הוא המקום שאין האורות מאירים, וכך הם פנים ועורף. והס"א אינה יכולה לאחוז בפנים כלל, אלא באחור. ועל כן למטה בעורף יש יניקת הס"א כנ"ל, כי הוא המקום הראשון שהיא יכולה להתחזק, ומשם היא מתגברת לינק וכו' אך בא"א ודאי אינה יונקת, אלא שצריך ליעשות שם תיקונים לצורך מה שיהיה למטה (בז"א). והתיקון הזה יהיה לעשות שגם בעורף יהיה בחינת פנים, פירוש: המשכת האורות וכו' וכו' שסוף השערות מתקשר ברישי כתפין, זה גורם שיאירו הקוצין האלו גם בז"א בדעת שלו, והוא מכה בעורף והאור נכנס לפנים בדעת שהוא הנקשר בו בא"א. אבל נמשך גם כן בחו"ב כמו שנמשך למעלה בכתפין עצמם. ואז הם בוקעים המצח (של ז"א) ויוצאים לחוץ, ובקיעה זה עשויה להחזיק כח הקדושה הרבה, והוא ענין (דברים כח:י) וראו כל עמי הארץ וכו' וכו' ואז הבחינה הזאת חוזרת (ע"י הרצועות) עוד לעורף לכפותה, וזהו בחינה אחרת – קשר של תפילין שהוא ד', בסוד ד' דיחודא, ובכח זה מכפה את הס"א ואת האומות הרבה. והאמת: 'כי כלהו כתיבי באדרעיה' (ברכות ו:), כי תפילין של יד הם סוף התפילין של ראש, ושם (ביד) הקשר הוא יו"ד. ועל זה נאמר (בראשית מט:ח) ידך בעורף אויביך, כי התפילין דיד הם תפילין דראש בנוקבא. ונמצא זה הכח לכפות הס"א, בכח הי' והד' האלה. וכו' וכו' והנה הקשר היוצא לאחור הוא ממתק העורף כנ"ל, שהוא האחור הראשון שבפרצוף שמשם תלוים כל שאר האחוריים, וזה צריך מאד שיהיה ממותק וכו' וכו' ... עכ"ל.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כבר מבואר איך שכל הבחינות האלו של הכתפים והקדקד ולוז כולם באים מכח הערף. וזה בחי' ידך בעורף אויבך, וא"כ הרי זה גם בחי' שבת, כמו שרבינו גילה בתורה נז, שסגולת אכילת וענג שבת הוא "להשבית אויב ומתנקם (תהלים ח)".

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מבואר ברמח"ל שם (קכב – ספינר) שטל תחיה, שעל ידי תחית המתים, גם הוא בא מבחינת הערף מכח א"א (אלא שהנ"ל בא בעיקר מבחי' הדעת ומבחי' הקוצין והנימין, ואילו הטל בא מבחי' החוורתא) ז"ל עוד אור אחד נמשך מן החכמה סתימאה דרך השערות מאחורי העורף, ומגיע אל המוחין האלה שבז"א ומאיר בם. וזה אור שאינו יורד ממדרגה למדרגה כמו אותו של המזלא (-המבואר למעלה שם שעושים המוחין שלו), אלא מחבר הח"ס בסוד יו"ד ה"א וא"ו אשר שם, עם המוחין דז"א שהם גם כן יה"ו. והוא סוד: חכמות בחוץ תרונה (משלי א:כ). והנה זה הט"ל יורד מבחינת הגולגלתא, פירוש – שאינו לפי ההתפשטות האצילות הנמשך מח"ס כנ"ל, אלא מבחינת הגולגלתא שהיא שליטת הנהגת א"א כנ"ל, ולכן יורד מיד בלא התפשטות. והנה על כן אמר: ומהאי גולגלתא נטיף טלא וכו', כי הוא הטל היורד דרך השערות שהם בוקעין הגולגלתא ויוצאים, וזה יורד טיפין טיפין דרך השערות האלה. וזה הטל נקרא (ישעיה כו:יט) טל אורות, מפני שהוא מסוד הגולגלתא כנ"ל ומאיר מבחינת החוורתא. ועל זה נאמר: שראי נמלא טל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שגם טל התחיה בא דייקא מבחי' הערף.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד קטע ברמח"ל שנראה לענ"ד יביא עוד הבנה לדברי רבינו כאן.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (עמ' תפז, מכון רמח"ל) ז"ל ותבין גם כן איך עיקר גילוי ההנהגה היא בדעת, כי הוא המתגלה ומפתשט, בסוד: ובדעת חדרים ימלאו (משלי כד:ד). והאמת כי הדעת סוף הכתב, והיינו כי סוף כלי הכתר נעשה כלי לדעת, כי למוח הדעת עצמו אין יש כלי פרטי. והנה על כן תראה שהקטן אין לו דעת, וכמו שהולך וגדל יתגלה בו. כי כבר אמרתי: הכתר הוא תמיד רחמים, והוא איננו מתגלה עדיין בעיבור, ולכן אין בו דעת, ומתחיל להתגלות אחר כך, ואז יתחיל הדעת, וגם תדע כי באמת ההנהגה אינה אל בו"ק, אך מלכות הוא רק לעליתה, בסוד שבת ויום טוב. והנה היא נשרשת בכתר, בסוד: כתר מלכות, כמ"ש לך כבר. ובאמת בהתגלותה בסוד שורש זה, אז יהיה לספירות עליה. ונמצא לפי זה שבהיות הדין מתגבר יגרום לכתר להתעלם, ונשאר ממילא כמו מתעלם הדעת, ולא נשאר להנהיג בסוד הדין אלא חו"ב וו"ק, ומלכות תהיה בלא כח. ובבוא עוד אורות, הנה כן בדרך זה יתגלה הכתר, וממילא יגיעו הדברים לדעת, ואז יאיר האור לחו"ב לצורך הו"א, ואחריהם למלכות לצורך העליה, ע"ש.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שכן הענין להגיע לבית אל, שהוא בית המקדש, בחי' מלכות, וגם בחי' דעת, כי כל מי שיש לו דעת כאילו נבנה בית המקדש, על כרחך יצטרך התגלות והמשכת דעת, והנה היא לאה שעומדת במקום הדעת, ועל כרחך היא תעורר ראשונה.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ן – שבת נחמו. ש"ן זה גם כן הראשי תיבות של נחמן (בן) שמחה. ערף, זה בחי' אחורים, הרי רמז שעיקר הנחמה נ נח נחמ נחמן מאומן. ש"ן זה ג"כ בחי' חו"ב, כי יוד-הי, בגמטריא ל"ה, כפול י', הרי ש"ן (אדיר במרום עמ' תקכ, מכון רמח"ל).

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ציוני ריש פרשת ויצא הביא ז"ל למה נקרא שמו לוז א"ר אבא בר כהנא הנכנס בה טורף מצות ומעשים טובים, רבנן אמרי מה לו"ז אין לה פה כך אין אדם יכול לעמוד על פתח' של עיר. א"ר סימון אילן לוז הי' עומד על פתח' של עיר, והלוז הוא חלול ועומ' על מער' והיו נכנסין דרך הלוז למערה ומן המער' לעיר וכו' ע"ש. וי"ל עיר בחי' רחל (עיר היא בחי' מלכות, כמבואר בכ"מ ובספר אדיר במרום עמ' תעז), הרי שהדרך לרחל אינו אלא דרך לאה.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שם ז"ל בפרקי דרבי אלעזר מצאתי רב אמר אנא הוית בכרכי הים ושמענא דהוו קריין לגרמא דשדרא דאשתאר בקבר' מכל גופא, בתואל רמאה. שאילית עליה, אמרי, הוא ברישיה דחויא דאיהו רמאה וההוא גרמא הוא רמא' מכל שאר גרמין, דתניא א"ר שמעון ההוא גרמא למה אשתאיר יתירא מכל שאר גרמין משום דאיהו רמא' דלא סביל טעמא דמזוני דבני נשא כשאר גרמין, ובגיני כך הוא תקיף מכל שאר גרמי, והוא להוי עיקרא דגופא, וגופא אתבני מיניה, הה"ד בת בתואל הארמי. ותאנא אמר רבי שמעון הוא רמאי ומעולם הוא רמאי שכן יצר הרע דאיהו רמא' הה"ד בת בתואל הארמי גרמא רמא' וכו' ע"כ. והנה כבר הבאתי מהרמ"ל שרבקה בת בתואל בחי' לאה, והיא יצאה לקראת יצחק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה פז

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ר"ת אלול ובאמצע תאבה האשה, עמש"כ בס"ד בתפילת שחרית – והיה עם שמוע.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה צא

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בפרשת תולדות כז:יג, שתורה זו מרומז במילים קח לי.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בתהלים ל:ב.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שמובא במדרש (ובסוטה יג:) כד מית משה רבינו צווח קוב"ה וי מי יקום לי עם מרעים, לי דייקא, בחי' חכמה עילאה וחכמה תתאה שהם בחי' למד יוד בחי' לי, היינו מי יקום ויעלה ויקשר בחי' לי היינו ח"ת עם חכמה עילאה, עם מרעים, היינו שהוא מעלה החכמה תתאה מכל הרעים ע"ש.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספרי (בהעלותך צב) ז"ל שבכל מקום שנאמר לי הרי זה קים לעולם ולעולמי עולמים, בכהנים הוא אומר, וכהנו לי (שמות כח:מא), בלוים הוא אומר, והיו לי הלוי (במדבר ח:יד), בישראל הוא אומר, כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה:נה)... במלכות הוא אומר, כי ראיתי בבניו לי מלך, בקרבנות הוא אומר, להקריב לי במועדו (במדבר כח:ב), הא בכל מקום שנאמר לי הרי זה קים לעלם ולעולמי עולמים, ע"כ.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה צג

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי בשמו, שאמר לענין המחלקת שהיו חולקים עליו. כי אמרו רבותינו ז"ל (ברכות ו:): כרם זלת לבני אדם – אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזין בהם, ומאי ניהו, תפלה. על כן מחמת שכל עסקו תפלה. כי בענין תפלה וכו' וכו' על כן בני אדם מזלזין בו ומבזין אותו וחולקין עליו, כי כל עסקו הוא תפלה, שהם דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזין בהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

הרי כמו שכל ענין של רבינו זה ראש השנה, כמו כן, כל עסקו זה תפלה. וכן לקמן בתנינא תורה צו ז"ל ואמר: שרצונו שיהיה לנו כל היום כלו התבודדות, ולבלות כל היום על זה, ע"ש. וכן בליקוטי תפילות חלק ב' תפלה כב, תפלה לזכות לבלות רוב היום והלילה כל ימות החיים בשיחה ביני לבין קוני.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי זה מובן הענין של ברסלב שהצדיק הדור עד ביאת גואל בב"א הוא רבינו הקדוש, ולא יחליף אותו ולא יהיה זולתו, רק רבינו. ועל זה גופא קבלו חסידות ברסלב הרבה התנגדות ובזיונות, וכן הרבה לא רצו להתקרב והרבה עזבו והרבה שבתוך ברסלב לא קבלו את האמת הזה והקיימו לעצמם רבנים ומשפיעים וכדומה. ולכאורה טענתם חזק, שצריכים רבי חי וכו', וכבר הארכנו על זה במקומו. אכן לפי המבואר כאן שכל עסקו של רבינו זה תפילה הרי מובן מאליו שלכן הוא לא צריך להיות פה חי, ואולי אפילו אדרבה כחו בזה יותר חזק מלמעלה. כי בכל הדורות התפקיד של הרבנים האמיתיים היה למסור וללמד לעם ישראל תורה. ולזה צריכים רבי חי, וכמו שרבינו כתב כמה טעמים על זה למה צריכים דוקא לקבל פנים בפנים מהרבי, ולא סתם מהספרים הקדושים. אבל לא כן לענין תפילה, רק שצריכים לקשר להצדיק, ברוחו ונשמתו, ואז עולים בתפילה.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כיון שרבינו גם נתן לנו התורות שלו והעצות והדרכות שאין דוגמתם, ובכל הבחינות הרבה לעשות ואזן תקן לנו הכל, ולכן יש בילבול למה הוא לא השאיר צדיק חי ללמד אותם ככל הצורך. וכל זה טעות, כי כל אלו הם כאילו בונס, תוספת טובה שהנחיל לנו, אבל עיקר הכוונה והמטרה הוא תפילה. וגם התורות של רבינו מכוונים לזה כמו שרבי נתן הסביר בליקוטי הלכות, מובא בספר השתפכות הנפש, שהם בנוים לעשות מהם תפילות. וכן הביע רבינו רצונו בפירוש.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אבניה ברזל, שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות כו, ז"ל פעם אחת אמר רבנו ז"ל שלש דברים פעלתי אצל השם יתברך, א – דאס גדלות וכו' [את הגדלות כבר שברתי מכם, איך שתתפללו יגידו, אי, הוא ברסלבר] עכ"ל. שרבינו תפס דייקא ענין התפלה שבזה יכנה חסידיו בשם ברסלב, ובזה גם יקבלו הבזיונות של כרם זלת כנ"ל.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה צה

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

'אבל כשחושב ומצפה על זה שיבכה, אזי זה וזה אינו עולה בידו וכו' הוא גם כן בחינת מחשבה זרה שמבלבלת הכונה שאינו יכול לשמע היטב וכו' כי העקר לדבר הדבור באמת לפני השם יתברך בלי שום מחשבות אחרות כלל כנ"ל. ואם יזכה לבכיה באמת – מה טוב, ואם לאו – לאו, ולא יבלבל אמירתו בשביל זה כנ"ל.'

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שגם ענין זה תלוי בהאדם (וכמו למשל חידושי תורה שרבינו התנגד למה שרוצים דוקא לחדש, ואילו לפי שש"ק רבינו צוה את רבי נתן לחדש איזה חידוש כל יום וכו'), כי יכולים לזכות שיהיה הבכיה בהישג יד. ויש שני מיני בכיות, יש בכיה מהרגשת החסרון והצער, ויש בכיה על ידי הכרה בהשם יתברך (ולכאורה זה העיקר, ולכאורה על זה כוון רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תורה לו:ד לבכות בקריאת שמע). ואפילו לאלו האנשים צריכים לשמור את הכלל שגילה רבינו פה, ולכן יש דרך טוב להתנהג ולבוא לבכיה שלא תהיה מחשבה מבלבלת, והוא שיקבע בדעתו שאין לו שום גבול של זמן או שום עיכוב משום דבר עד שהוא ישבור את לבו בבכיה לפני ה', ולא איכפת לו אם יקח זמן שיקח – יש לו כל הזמן שבעולם, ולא משנה אצלו כלל, הוא חפשי מהכל עד שישיג מבוקשתו, עד שדעתו חזק בזה וירגיש ממש בנחת בלי שום לחץ, ואז ישים אל לבו טוב הדיבורים שהוא אומר לפני ה' ויראה לעצמו להגיע למחוז חפצו.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ומי שיתרגל בזה, אפילו כאשר הוא נחוץ בזמן ובסביבה וכו', עם כל המניעות עם כל זה יצליח בקלות להשיג המוחין הנ"ל. (ומצאתי עצה שעזר לשים כמה אצבעות עמוק בפה ולנשוך….).

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה לענין להשיג הרגשה של החסרון והצער, אבל העיקר לזכות להשיג הבכיה על ידי דבקות, ומי שיזכה להתרגל לדבק עצמו חזק בהש"י (שזה בעצמו ע"כ בכל התנאים הנ"ל שיהיה משוחרר מכל הלחץ וכו') יבוא ממילא כל פעם בהתדבקותו לדמעות.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

הרי חדשנו שמה שרבינו אומר לא לחשוב על הבכיה רק לשים כל הכוונה בהדיבור, אין זה להתפטר לגמרי מהתקוה של בכיה בלב נשבר, אלא ישים בלבו ובמחשבתו ובלב הדיבורים שלו העוצמה הדרושה להגיע להבכיה, וידע בנפשו כל התנאים הדרושים, שלא יהיה מעוכב משום לחץ, אז ממילא בודאי יבוא לבכיה בעזה"י. וצריכים לזכור מה שרבינו ענה על השאלה מהיכן לוקחין לב דהיינו איך זוכין שיהיו הדבורים בהתעוררות הלב (חיי מוהר"ן תמא): תאמרו לי אצל איזה צדיק קבלת התועררות הלב, העקר הוא האמירה בפה. רצונו לומר להרבות בדבורים של תחנות ובקשות בפה, והתעוררות הלב בא ממילא, ע"כ (וע' פרפראות לחכמה, רפה:א).

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ בתורה ט (קמא), שאפילו מי שבוכה הרבה לאו דוקא השיג הבחי' של שפכי כמים לבך, אז בודאי אין לעסוק סתם לבוא לבכיה, אם לא כמו שביארנו פה, שמשים עוצמה ודרישה בתפליתו והגיון לבו שיהיה עד בכיה ושברון הלב לגמרי ב"ה.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר ההבדל, שלענין שמחה רבינו אומר לעשות את הכל, לאמץ ולעשות כאילו שמח – הכל, מה שאין כן הפוך על הפוך לענין בכיה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין העוצמה של הדרישה, חשוב מאד להרגיש היטב שאתה ממש מול הא"ס ב"ה שהוא מקומו של עולם והוא שומע היטב, וכל מציאות העולם הוא רק רחמנות (כי כן ברא את העולם להראות רחמנותו), ואין מי שהשיג גודל רחמנותו. [ועיקר הרחמנות הוא דעת, והדעת הוא כבר היחוד עם הש"י]. ועוד יש דרך לראות את עצמך כנופל על האדמה ומתחנן על נפשך, ולראות את עצמך כאילו פצוע קשה ר"ל. גם יש להתיגע בתפלה, כי בזה שהאדם יגע, יותר קרוב הוא לשבור את לבו. ותמיד לדבר כפי נקודת האמת של אותו רגע, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר המדות בכיה ח"ב א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים, ע"כ. ע' תשובה נט מי שאינו יכול לבכות, הסגלה שישב במקום ששופכים שם שני נהרות ביחד, ע"כ.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה ק

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ספרו לי שאמר שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות, והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן במה שרבינו אמר שזכה למה שזכה על ידי דבר אחד.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קא

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אמירת תהלים וכיוצא צריך לראות שימצא א"ע בתוך כל מזמורי תהלים ובתוך כל התחינות ובקשות וסליחות וכיוצא, ובקל בפשיטות בלי חכמות יכולין למצוא א"ע בתוך כל התחינות ובקשות, ובפרט בתהלים, שנאמר בשביל כלל ישראל בשביל כל אחד ואחד בפרט, וכל אדם, כל המלחמות היצר שיש עליו וכל מה שנעשה עמו, הכל מבואר ומפורש בתהלים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת פסחים (קיז.)ת"ר כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים ר"א אומר כנגד עצמו אמרן, רבי יהושע אומר כנגד ציבור אמרן, וחכ"א יש מהן כנגד ציבור ויש מהן כנגד עצמו, האמורות בלשון יחיד כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים כנגד ציבור, ניצוח וניגון לעתיד לבא וכו', ע"כ. ובעיון יעקב (ד"ה כנגד) פירש שרבי אליעזר סבר שגם המזמורים האמורים בלשון רבים אמרם דוד בשביל עצמו, לפי שמלך דומה לרבים ועל כן אמרם בלשון רבים (-וכן דרך המכובדים לדבר בלשון רבים – ספר הדרש והעיון). ורבי יהושע סבר שאף האמורים בלשון יחיד נאמרו בשביל הציבור, משום שכל ישראל נחחשבים כאיש אחד. וחכמים סוברים שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, והאמורים בלשון יחיד אמרם דוד בשביל עצמו, והאמורים בלשון רבים נאמרו כנגד הציבור.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קח

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ח בגמטריא נ נח – שקונים עולמות בשניה אחת באמירתה – מרובה מדה טובה

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחד ספר מענין מעשה בני אדם. ענה ואמר: הלא האדם, בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור איזה תענוג יש שמאבד כל העולם הבא ח"ו, הלוא נאוף חייב מיתה אבל יש לו חלק לעולם הבא. וכן צריך ביאור איזה חטא מפסיד כל העולם הזה. ולכאורה מובן כוונת רבינו, שאינו מדבר על חטא בעלמא, אלא על מעשה בני אדם, שהאדם עלול לעשות מעשה שגעון גמור כדי למלאות להשיג איזה תענוג קטן, וכמו למשל מה ששומעים על אנשים מפרסמים מאד בעשירות או ראשי מדינה וכדומה, שפתאום בא להם ללכת ערום בפרהסיא ולעשות עניני נאוף, ובזה הורסים את כל חייהם (וענין ההפקרות הזה מצינו בדברי רבינו עיין חיי מוהר"ן תקעב - שזה יצר הרע גדול אצל כמה בני אדם ובפרט הגדולים במעלה, שבשביל דבר אחד שנדמה להם שהוא מצוה הם מפקירים הכל ובאים על ידי זה לקלקולים רבים, ובפרט כשבאים על ידי זה לידי מחלוקות וכו', ועיין שיחות נו - יש בבני אדם שיכול להפקיר הכל ולסלק כל התאוות בשביל איזה תאוה או עקשנות שהוא רוצה, ובשיחות שג - מי שמהרהר בהרהורי נאוף הוא שוטה. כי הלא אפלו איש פשוט שקורין בעל הבית הוא גם כן אינו חפץ שיהיה נתפס חס ושלום בענין זה. אפלו אם אינו ירא חטא כלל על כל פנים בודאי אינו רוצה שיהיה לו בזיון בזה שיתפסו אותו עם אשה אחרת, ע"ש). ומזה ירדו מטה מטה עד שיפסידו הכל.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

ואין זה דומה למש"כ בספר חיי מוהר"ן תמא - פעם אחת אחז רבנו זכרונו לברכה את הרב רבי שמואל אייזיק כנגד לבו ואמר לו, בשביל מעט דם כזה, הינו שבחלל הלב תאבד את העולם הזה והעולם הבא, עיין שם. ששם לא כתב 'כל', אלא שכל פעם ופעם יביא אותו לחטא ויאבד העולמות.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

שוב הראו לי שר' נחמן מטשהרין ציין למה שמובא בספר מדרש תלפיות, ענף חלקים של השעה:

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

גליא רזיא בסוד פנה אלא תפלת הע"ר ע"ר שהשעה היא תתר"ף חלקים, ורביע שעה הוא ר"ע חלקים, עיין שם באורך ובספר קרבן שבת דף צה ע"ג מה שפירש על זה.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

אמ"ה רמז לדבר ויהי ער רע בעיני ה' מלמד שלא היה ער בלתי הגון לפני ה' כי אם מנין ר"ע בלבד, שהוא ר"ע חלקים, שהוא רביע שעה, ועל זה המיתו, כי לצדיק גמור כמותו היות רביע שעה בלתי הגון דבר גדול הוא.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה נראה דזהו כוונת חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום דכתיב רק רע כל היום וכו', ההתגברות בכל יום הוא שמחטיאו כל היום ונראה בעיניו כאילו לא החטיאו כי אם מעט מזער שיעור ר"ע שהוא רביע שעה, ובזה מתגבר להחטיאו עוד, ושיעור הכתוב רק רע כל היום, רק מיעוט, כלומר מיעוט הוא בעיניו כשיעור רביע שעה, שעולה ר"ע חלקים מה שהחטיאו בכל יום, כי מה שהחטיאו כל היום חשוב בעיניו מעט כשיעור רק חלקים בלבד כמדובר.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

ואפשר דזהו רמז הכתוב בנבל בשמואל א' סימן כד, ואיש במעון וכו' ושם האיש נבל וכו' והאישר קשה ורע מעללים והוא לבי, כלומר כל כך קשה ורשע היה דבלק רביעי שעה שהוא ר"ע חלקים היה כולל בה מעללים רעים הרבה, ואל תתמה מזה משום שהוא כלבי, כלומר הוא עצמו היה היצר הרע, וכדאיתא בזוהר שהיצר הרע נקרא כלב, וזהו והוא כלבי, ירצה הוא עצמו היצה"ר, דכל כך שמע לעצתו עד שהפכו כמותו ונעשה כלו יצר הרע, וזה אינו מהתימה דברביעי שעה מנין ר"ע חלקים היה עושה מעללים רעים הרבה, דכמה כחו של יצר הרע, הרחמן לשיזבן.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

ואפשר גם כן דזהו הכונה בענין המתאוים, ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע, ונקדים קודם מאמר חז"ל בענין העגל, אמר הקב"ה שתי פנים בזעם כשאני בזעם אתה מבקש עליהם, והדבר בהפכו, לכן כשבא ענין המתאוים שראה משה שפניו יתברך בזער, ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע, מקל הענין כאילו לא חטאו כי אם רביע שעה שהוא ר"ע חלקים, ע"כ.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתב שער ואונן רק מפני חשיבותם נענשו כל כך על רבע שעה. אז צריך ביאור אם זה היה כוונת רבינו, שרק אנשים גדולים יכולים להפסיד הכל ברבע שעה, או שרבינו חולק על זה, או שרבינו מדבר על חטא יותר גרוע ממה שעשו ער ואונן. אי נמי שזה שכתב שרק מפני חשיבותם, היינו מפני שהיו קטנים, אבל מי שהגיע להיות בר עונשים, יהיה מי שיהיה, רבע שעה כבר מתחייב לגמרי.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור, אם חטא ער ואונן היה הוצאת זרע לבטלה, למה זה תלוי ברבע שעה. וי"ל לפי תוספות בסנהדרין נח: שהביא ממסכת יבמות לד: שחטא ער ואונן היה ביאה שלא כדרכה, ופירש דלא אסיר אלא שעושה כך תדיר שלא תתעבר ויכחיש יופיה אבל אם רוב תשמישו כדרכה אלא שבאקראי מתאוה לה שלא כדרכה שרי ע"כ. וי"ל שגם חומר הוצאת זרע לבטלה, שלפי מסכת כלה רבתי אין לו חלק לעולם הבא, והרי לא נמנו ער ואונן עם אלו שאין להם חלק לעולם הבא שפירטו המשניות בסנהדרין, ואולי מפני שהיו קטנים, וכן מפני שמתו קודם שהתרגלו יותר מדי בזה. [ולפי הגאונים אשת מומר אינה נופלת ליבום, שאינו חשוב אחיך, ואילו ער ואונן נחשבים אחים לשלה כמפורש בקרא].

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קט

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

שמקום גניזתם של הצדיקים אמתיים הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, (ובודאי אינו ארץ ישראל ממש), ע"ש. במכתב הרב דמעזבוז כ' שמעתי אשר אא"ז הרה"ק ה"ר נחום מטשרנובל היה על ציון הבעל שם טוב הקדוש ז"ל בימות החורף והיה אז שלג רב וכפור גדול וחזק, והוא עמד על הציון בפוזמקאות בלא מנעלים, ושאלו אותו על זה, ואמר שהוא מכוון ועומד על הרצועה של ארץ ישראל לכן אינו מרגיש את הקור, ע"כ.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במדרש לקח טוב על הפסוק (שמות ג:ה) כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, וביהושע כתיב (ה:טו) קדש הוא, לפי שארץ ישראל היתה כלה קדושה, והמקום ההוא מכלל ארץ ישראל, ואמר קדש הוא. אבל המדבר לא היה קדוש כלו אלא מקום הסנה, לפיכך אמר 'אדמת קדש הוא', מחמת המלאך שנראה במקום, עכ"ל.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת בהעלותך עה"פ (יא:יב) האנכי הריתי וכו' שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ימי שמואל [וזה ציטוט מהוצאה החדש בלי הצנזוריה] כז"ל ובפרט בפרט, ההתעוררות והבטול במציאות על ציון רבנו הקדוש, והפחד והבושה – מי שלא הרגיש אין יכולים להטעים. איני יודע אם הכהן הגדול ביום הכפורים היה לו פחד כזה והרגש ובטול, כמו השעה שהיינו על ציון הקדוש וכו' (והעקר זוכים להרגיש דוקא כשהיו קדם בארץ הקדש, כי אז יש לו כלים לאור נורא כזה שאין כמוהו), עכ"ל.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

ודבריו צריך עיון, כי הלוא לפי המבואר בתורה תנינא קט הציון בעצמו בקדשת ארץ ישראל ממש, ומה נפקא מינה להיות קודם בארץ ישראל. ודבריו גם כן קשים, כי אם העיקר זוכים על ידי להיות קודם בארץ ישראל, אז כל שכן הכהן גדול שעומד בקודש הקדשים יש לו כלים להרגיש הקדושה, והרי מבואר בספרים שהעיקר הוא הכלים, כי הרי מלוא כל הארץ כבודו, ויותר ממה שהעגל רוצה לינוק וכו'. ותכף כאשר יש כלים הם מתמלאים.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה מוכח דסבירא ליה, שמה שהציון הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל ממש, זה אינו אלא מצד הרוחני, ולכן עדיפא ארץ ישראל שקדושתה בעצם הגשמיות שבה. ולכן רק בארץ ישראל זוכים לבחינת כלים.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

אכן צריך עיון האם באמת ניחא לו לומר כן, שרבינו לא נותן כלים חס ושלום. ומה למשל עם כל המניעות להגיע אליו, הם לא נותנים כלים?

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל כוונתו, כמו שמצינו הרבה פעמים, שלומדים יסודות בתורה במקומות אחרים, ואחר כך כאשר חוזרים ללמוד רבינו, רואים שנכלל בדבריו אותם היסודות, אף על פי שלא היינו מבינים אותם היסודות לולא שלמדנו אותם בפירוש במקומות אחרים. וכן לעניננו, שיש יותר הרגשה כאשר קודם היה בארץ ישראל, אף על פי שרבינו נותן את הכל, עם כל זה יש יותר הרגשה כאשר לוקחים בפירוש את הכלים בארץ ישראל.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קי – כיצד הוא הבחירה

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה ואם אינו רוצה אינו עושה ע"ש.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לעיל תנינא תורה נד, שמבואר שרק לישראל יש להם בחירה על כל דבר ז"ל כי אצל אחרים יש דברים שהם מכרחים בהם, אבל אצל איש הישראלי כל דבר ודבר שהוא עושה, כגון לנסע לאיזה מקום וכיוצא יש בו עבודה, ועל כן יש לו בחירה על הכל ע"ש.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש דברים שנראים שלגמרי נמנעים מהאדם, אלא שגם באלו הדברים רבינו כבר גילה (תורה סו) שכל המניעות הם רק להגביר הרצון והחשק שיהיה מוכן וראוי לזה, ע"ש. וכבר הקשינו שם שיש דברים שלכאורה נראה שהם לגמרי נמנעים מהאדם, לא רק כדי להגביר חשקו. ולכן נראה לע"ד שמה שרבינו כותב שהבחירה בידו לעשותו, זה רק במחשבה – ועמש"כ רבינו בנינא תורה מט ז"ל כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה ע"כ. והנה כל דבר שבאמת יכול לעשות וכל מה שהוא נמנע מלעשותו הוא רק כדי להגביר חשקו להכשירו כנ"ל, וזה באמת רוב הדברים, הרי בדברים האלו לא יספיק מחשבתו להיות חשוב לעשיה.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדעת תבונות ח"ב של הרמח"ל (אות ז) שכז"ל אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו, עכ"ל.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

וע' במדבר רבה (יב:ט) ז"ל אין הקב"ה מקפח שכר בריה, בכל מקום שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר, אין הקב"ה מקפח שכרו, רצונך לידע, שלמה בנה בית המקדש, שנאמר (מלכים א:ו:יד) ויבן שלמה את הבית ויכלהו, ובשביל שנתן דוד נפשו על בית המקדש שנבנה שנאמר (תהלים קלב:א-ה) 'זכור ה' לדוד את כל ענותו' וגו', 'אם אבא באהל ביתי' וגו', 'אם אתן שנת לעיני' וגו', 'עד אמצא מקום לה'' וגו', ולא קפח הקב"ה שכרו, אלא הכתיבו על שמו 'מזמור שיר חנכת הבית לדוד (תהלים ל:א), לשלמה אין כתיב כאן אלא 'לדוד', הוי 'נצר תאנה יאכל פריה' (משלי כז:יח), עכ"ל. והרי אף על פי שקיימא לן שאין המצוה נקראת אלא על שם הגומרה (רש"י דברים ח:א, בראשית רבה פה ועוד מקומות במדרש רבה), דוד המלך פעל ברצונות שלו כאילו הוא בנה אותו לגמרי.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סא:ב כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג, ע"כ. וצ"ע מה הגדר של אינם חיבים כל כך, הרי רבינו כבר קבע שלכל אחד יש בחירה חפשי, לעשות או לא לעשות. וצריכים לומר שעכ"ז זה לא העבודה הדרושה מהם כל כך, בנקודה ותפקיד שלהם בעולם.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב נתברר לי הרבה ענינים בענין הבחירה על פי מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה נא ז"ל כי באחד אין שייך בחירה שהוא בחי' הטהרה, וכשהוציא הקב"ה את הבריאה מן הכח אל הפועל, אזי נתהוה תיכף בחי' הטהרה, כי כשהוציא מן הכח אל הפועל, היו שני דברים, בחי' האחד והבריאה, ואז שייך בחירה, שהוא בחי' הטהרה, שהוא ממוצע בין האחד, כי היא סמוך לו, ועדיין לא הגיע לחשבונות רבים שהיא הרע והטומאה, אך הוא רושם וסימן על ההשתלשלות, שיוכל להשתלשלש ויגיע עד שיהיה רע וטומאה ע"ש ומבואר שם לעיל ז"ל כי הרע הוא נגדיות, למשל כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ובאחד אין שייך נגדיות, אלא כולו טוב וכו' כי אמת הוא אחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הבריאה היא על ידי התורה, הסתכל באורייתא וברא עלמא, והתורה היא אמת ואחד, אלא שהיא יורדת לתוך הבריאה, ומתחיל במקום הטהרה והממוצע, וזאת תורת האדם, כידוע שהאדם הוא התורה, וכל אותיות התורה הם שרשי הנשמות, ומהתורה יש את הבחירה. והרי התורה היא סולם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, כמובא שכל המציאות אפילו בעשרה כתרין של טומאה היא רק על ידי אותיות התורה. ועל כן האדם, בכל דרגה ומצב שיהיה, יש לו שני עבודות, א' לגלות אותיות התורה, וזה על ידי כבישת היצר הרע כמבואר ענין זה בתורה לג, וזה ענין השגת טהרה, שאז מגיעים לנקודת הבחירה שתלויה באותיות התורה. ב' לצרף האותיות לטובה, כי האותיות הם בלי ניקוד כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא, וצריכים לבחור לצייר אותם לטוב, וזה על ידי כיסופין ורצונות טובות, כי רק דרך זה יכולים להשיג אחד, שלא יהיה לו רצוניות נגדיות שהם בחי' רע.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

[וכל זה מבואר בריש ספר תהלים.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי האיש אשר לא הלך.... זה בחי' כבישת היצר, שעי"ז מגלים אותיות התורה. ואז -

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

כי אם בתורת ה' חפצו.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

כי התורה היא האדם, והעיקר הוא הרצון והחפץ, וענין תורת ה' ותורתו מבואר היטב בליקוטי מוהר"ן כב.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כל הענין של עץ החיים, כי הבחירה היא בחי' צפנה לפני ה' כמש"כ בתורה נא, ורוח החיים בחי' רוח צפונית כמבואר שם].

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מה דאיתא במסכת מנחות (סוף קי.) לא אמרתי אליכם זבחו כדי שתאמר אעשה רצונו ויעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים שנאמר (ויקרא יט, ה) לרצונכם תזבחהו ע"כ. דהיינו שהקרבן תכליתו להשב את האדם להתורה, ענין הראשון של הבחירה, ולא בא לענין השני, לצייר האותיות לטובה בכיסופים ורצונות טובות שהם עולים אחד ברצון השם.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז י"ל ענין הבחירה של המפרסמים של שקר, שיצר הרע שלהם חזק כל כך רק בענין אחד משני עניני הבחירה, כי יצרם חזק לצייר האותיות למטרת מנהיגות שלהם, וקשה מאד להם לזכות לכיסופים טובים ישרים לצייר האותיות כראוי. אבל עדיין הבחירה עדיין בידם לגמרי בענין הא' לכבוש את יצרם להשיג טהרה.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין אלדד ומידד - שנשארו במחנה והמה בכתובים (במדבר יא:כו), שנחשדו כמפרסמים נביאי שקר. ורב כח.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

כי האריז"ל גילה (ביחודים) שהם קשורים להפסוק (שיר השירים), אמרתי אעלה בתמר אוחזה (כ"ז אותיות) בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפיך כתפוחים.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

אעלה בתמר, זה לעבור ההיכלי התמורות שמסתירים אותיות התורה. אוחזה בסבכי הבחירה של התורה, לזכות להכיוון הנכון בתורה - ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן - גו פן, להשכיל הפן והכיוון, וריח אפיך - זה הבסיס של הטהרה כידוע שהוא ענין הריח.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

כי אלדד ומידד דייקא עמדו בנסיון לא להיות מפרסמים, כמו שכתב רש"י אמרו אין אנו כדאין לגדולה זו, ונשארו במחנה, ומשה רבינו אמר עליהם מי יתן כל עם השם, שזה היה בבחינה שלא היו רבנים אלא ככל המון.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

וזה היה בזכות "ולא יצאו האהלה" ללכת אחרי האורות של התורה, אלא עסקו במחנה - מח נה, נה לשון שבירה (דניאל ב:א ושנתו נהיתה, ושם פרק ח, ובמשלי יג:יט תאוה נהיה תערב לנפש), לטהר עצמם להיות בכתובים ממש.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם (סנהדרין יז) דבר אחר תנם אל בית הכלא (ספרי צו) שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

שני הפירושים אחד, כי הבית כלא היינו הבחינה מה שרבינו גילה שהמפרסמים כמעט אין להם בחירה, ממש בית כלא, וזה מבחריו דייקא, להוציא אותם מהבחירה. וזה הטל עליהם צרכי צבור, ויצטרכו לצאת האהלה להנהיג כפי האורות החזקים עליהם, והם כלים מאליהם.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן ענין הלשון כלאם, שהוא לשון כלאים, וסוד כלאים גילה הרמח"ל באדיר במרום, כי צמר סוד הלבושים שבאים מאורות הפנימים, ואילו פשתן הם אורות חיצונים, ואסור לערבם. ונתבאר לעיל בענין הגפן, שהוא בחי' הפן והכיוון הפנימי בבחירת ציור האותיות לטובה, ואילו הבחי' הראשונה של הבחירה היא כבישת היצר הרע החיצוני שמסתר האותיות. ועל ידי הטלת צרכי ציבור ומנהיגות שמגביר היצר לצייר האותיות לרע, ילכדו גם בעירוב הנסיון החיצוני של כבישת הרע.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיא

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעולם הזה להתפלל בודאי היה מתפלל יפה יפה בכל כחו, ע"כ.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

מסופר מכמה רבנים גדולים שאמרו שהם לא דואגים ומפחדים על דין וחשבון של לעתיד לבוא בעולם האמת, על למה לא היו כמו צדיקים גדולים שחיו עלי אדמה, אלא ממה שיהיו נתבעים למה לא הגיעו למה שהיה שייך להם בעצמם. ולכאורה היה נראה שאלו דברים פשוטים וברורים. אכן פה רבינו מעורר הענין כמה המציאות האמיתי נראה אחרת ממה שאנו רואים אותו, כי לאדם מת בעלמא, אפילו היה בור עם הארץ גמור, אם היו מניחין אותו להתפלל בודאי היה מתפלל יפה וכו', והרי תפילתו היה ממש מעבר כאחד הגדולים. ועם כל זה לכאורה עדיין יכול להיות שזה יהיה רק כפי השייך לו, ואינו סותר דיבורם הנ"ל, רק מעורר הענין שאפילו לדבריהם הנ"ל יש להם להשיג גדלות גבוה מאד.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו אם דבריהם הנ"ל צודקים, עם כל זה האריז"ל גילה שאפילו מי שהשיג תכלית בחינתו ועומד ליפטר מן העולם, יש לו דרך לקבל נשמה יותר גבוה, וצ"ע אם יהיה דין וחשבון על מי שלא ניסה ולא השתדל בזה.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

בתנא דבי אליהו רבא פרק ל יש מקרה שהשם יתברך הביא מתים לעולם להתפלל ז"ל נתגלגלו רחמיו של הקב"ה (על הגולים לבבל) ועורר עליהם בני קרח שכבר מתו, ונתעטפו בבגדיהם וישבו לפניהם ואמרו עליהם קינה, עיין שם במפרשים.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיב

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

ענה ואמר: אם אתה מאמין שיכולין לקלקל תאמין שיכולין לתקן, ע"כ. הסופי תיבות של המשפט: נהל נ.נ.נ.נ.מ! (ראשי תיבות: נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קטז

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל נראית כמו שאר ארצות – עיין חיי מוהר"ן אות טו, וימי מוהרנ"ת ח"ב – נסעיתו לארץ ישראל אות ב.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

הצדיק הגדול נראה כמו כולם – עיין חיי מוהר"ן אות מ.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

איש כשר נראה כשאר אנשים – עיין חיי מוהר"ן אות קסז – לאיש כשר כל העולם יגעים וטורחים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיז

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

מה שמבלבל את האדם כשנכנס לקדשה גבוהה כגון כשמתקרב לצדיק האמת וכיוצא אזי דיקא יקרה לו מקרה בלתי טהור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חזיונות של מהרח"ו, כפי זכרוני, פעם לאחר שהוא ראה קרי היה לו חזיון של האריז"ל.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

ואם אינו מחמת הרהור אזי בודאי אינו סימן רע כלל, כי אם היה ענין רע לא היו רז"ל נותנין אותו לסימן יפה לחולה (ברכות נז) וכו' ע"ש. וכן מצינו בסוף מסכת יומא (פח.) שהרואה קרי ביום הכיפורים ויצא שנתו, סימן שהוא בן עולם הבא.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן חשבו רז"ל לנס גדול מה שלא ארע קרי לכהן גדול ביום הכפורים, שכמו שאמרו רז"ל (אבות פ"ה) כי מחמת שנכנס הכהן הגדול ביום הכפורים לקדשה גבוהה כזו לפני ולפנים, היה בודאי עליו קטרוגים והתגרות הרבה שמשם נמשך היצר הרע כנ"ל על כן נחשב לנס וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי מובא בסוף מסכת יומא (פח.) מהגהות היעב"ץ (ד"ה אימא) לפי פירוש רש"י שמצוה לשפשף ערב יום הכיפורים להסר כל חציצות כדי שאם יקרה לו מקרה ביום הכיפורים יכול לטבול בלי חציצה, ופירש כיון שביום זה עלול יותר לראות קרי משום חמימות היום, וגם מחמת רוב אכילה ושתיה של ערב יום הכיפורים, ועיין המפרשים ביומא דף יח..

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

שלפעמים יש באדם טמאה טמונה, שאין יודעין לה שום תקון וכו' ועל כן זהו טובה מה שארע לו כשמתקרב אל הקדשה, כי יוצא ממנו הטמאה הטמונה הנ"ל ,כי אזי כשיוצאת, יכולין למצא לה תקון, מה שאין כן מקדם כשהיתה טמונה ע"ש.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

ע' שיחות הר"ן אות עט, מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם וכו' באים עליו הרהורים וכו' ע"ש ומש"כ.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיח

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

גם אמר על מה שמובא בזהר הקדוש (תולדות קלו): פתח רבי יצחק ואמר וכו', וכיוצא בזה בשאר החבריא קדישא, אמר: פתח רבי יצחק - כשהיה רק פותח את פיו, תכף ומיד היה אומר ומגלה תורה. ואף על פי כן כבר מבאר, שטוב יותר לעין ולחשב (שקורין טראכטין) תורה:

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשמות רבה מ:א שציטט רבינו, שהיה מקפיד לא לאמר תורה בלי הכנה ע"ש.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן שמב – כל אחד יש לו מקום איפה שמתחיל, ובהשמטות רבינו אמר הוא יכול לפתוח בכל מקום.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

והנה על פי כל הדברים האלו יש להטעים תמיהת תוספות (בבא בתרא קיג. ד"ה תרוויהו, שלפעמים האמוראים לא היו בקיאים בפסוקים), כי יש להבין שהאמוראים לא פתחו את פיהם אא"כ רוח הקודש היה על לשונם, ולכן אם לא ידעו מאמר מפורש מרבותיהם ולא קבלו השראה, לא אמרו כלום כאילו לא ידעו, אפילו כאשר היה נראה שנצחו אותם המינים וכדומה.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קיט

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

הנה הכל אומרים, שיש עולם הזה ועולם הבא. והנה עולם הבא - אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כלם מלאים יסורים גדולים תמיד. ואמר: שאין נמצא שום עולם הזה כלל, עכ"ל.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בתהלים על הפסוק (צד:יז) כמעט שכנה דומה נפשי, יישוב לקושיא גדולה.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכ

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר לא לכוון את הכוונות של האריז"ל בתפילה, וכז"ל ואצל הצדיקים האמתיים הגדולים במעלה אצלם כל הכונות של האר"י ז"ל וכו' הם פרוש המלות שבפרוש המלות שלהם כלולים כל הכונות, עיין שם.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי בענין פירוש המלות, פירוש מלשון הפרשה והרחקה והבדלה, דהיינו מי שמרגיש כל כך את אימת אמיתות השם יתברך חופף עליו שהוא צריך להוציא מילים שיהיו הפרשה בעדו ובין השם יתברך, אז הוא כבר יבין את הכוונות של האר"י בפשיטות.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צריכים לדעת, שכדי שהכונות יהיו פרוש המילות, ע"כ צריכים להיות מפרש כל התפלה לתוך עצמו, למשל הכנעני צריך לכוון לאותו מדה וקליפה רוחני, וכן מצרים, וכן גשם, וכן כל דבר ודבר. כי בודאי כאשר מדובר בעולם האצילות, ששם הכל באחדות פשוט של יחוד השם, בודאי לא קיים שם דברים חיצונים, ואפילו בעולם הבריאה.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

מהירות – עיין חלק ה' מאומן בערך תפילה בכוונה בלי מחשבות זרות

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שלמה קרלבך היה מספר שר' נפתלי רופשיץ (כמדומני) צוה על בניו בעודם קטנים שיתפללו את השמונה עשרה עם כל הכוונות בדקה אחת. וזה יכול להיות מהרבה סיבות (ואפילו בחיצוניות, הרי כל הכוונות הם רק התחלה), ועיין במסילת ישרים, סוף פרק ז' שמהירות מוליד להיטת הנפש בעבודת הבורא וזוכים על ידי זה ליותר זריזות מה שלא היה בידו להשיג עיין שם. וידוע (בפרט מהגר"א) שכל תיקון שעושים יותר טוב כאשר עושים מהר. והרי עיקר ושרש כל תיקון הוא למעלה מהזמן, וכל מה שמתעכב התיקון, אפילו עיכוב של הרף עין הרי פירוש והבדל עצום משרשו. וגם חודר בזה האמונה והידע חשיבות המחשבה אפילו של חלק קטן של רגע. וגם על ידי זה יש הכנה לשפע של שכל, שכל הפועל (ויש להזכיר כאן הביטוי streaming consciousness – של רוח הקודש). והקדושה – שהוא חכמה, תחילתו עבודה וסופה מתנה [דהיינו שיתכן שמהירות המחשבה עד קצה היכולת כבר סוג של מוחין אחר, אי נמי שהוא הכנה להמתנה]. ויתכן גם שעל ידי שיתרגלו לעשות את הכוונות במהירות לבם יהיה פנוי לעיקר הכוונה של הלב. וגם שיוכלו להתפלל עם הציבור (עיין במסכת ברכות דף יג: א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת, ובמהרש"א שם, שלא להפסיד תפילה בציבור. ובדברי הגמרא נראה לפרש, תו לא צריכת, לא – בחי' ביטול להאין סוף. וגם לפי זה יש רמז שעיקר הכוונות ליחד הרישא וסיפא כמו שגילה הרמח"ל ולא לעסוק כל כך בשאר הכוונות). ואכן יתכן שרצה דרך זה לקבוע את הכוונות שיהיו בבחי' פירוש המילות, שהכוונה יהיה תפיסה ראשונה שלהם.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

באיגרות הרמח"ל הוא מתיחס למה שרצו לאסור לעסוק ביחודים וטוען הלוא מכוונים באמן וכו'. והרי בענית אמן אין זמן בכלל אלא לכוון במהירות. (ויש לעיין במש"כ שהיה עושה יחוד אחר כל וכו' אין הדברים לפני ולכן איני רוצה סתם לכתוב מהזכרון).

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

משל על הצורך למהירות – כאשר עולים לכביש מהיר, צריכים ליכנס במהירות....

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר ואולי נאבד פתחתי עיון בזה שלא לכוון כוונות, כי הרי רבינו בעצמו אמר לכוון שם א-ל אלקים במלואם באמירת התהלים של תיקון הכללי, וגילה שהם בחי' חסד וגבורה וכו', ואם נחזיק שההסבר שרבינו גילה על הכוונה זו מיקים אותה להיות בכלל פירוש המלות, קשה מאד איך לא תהיו הכוונות של האריז"ל נחשבים פירוש המילות לתלמידי חכמים שלמדו אותן היטב, כאותם התלמידים של רבינו שהוא אמר להם לא לכוונם.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לע"ד בזה שיש הבדל בין כוונות פרטיות לכוונות כלליות.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשער רוח הקודש, באמצע הספר (עמוד קמב-) יחוד כ"א, כמה שמות שיש לכוון בגוף להיות מרכבה לאותן השמות. ומבואר שם להדיא בד"ה ובבחי' העינים שלו, שיש לכוון אותם אפילו בתפילת שמונה עשרה. ואילו לענין הכוונות של הלובש תפילין כתב (שער הכוונות סוף דרוש ה) ז"ל שאסור להסיח דעתו מתפילין, ואפילו בהיות מתפלל, ובכל רגע צריך לחזור ולכון בהם, זולת בעת שאתה עוסק בתורה איזה זמן שיהיה, או בעת שאתה מתפלל תפילת י"ח ע"ש. הרי שאע"פ שגם הכוונות של תפילין לכאורה הם בבחי' כללי, עכ"ז הם לא כוונות עצמיים כמו הכוונות של המרכבה המובאים בשער רוח הקודש הנ"ל שעליהם כתב לכוונם אפילו בתפילת י"ח, וכן נמצאים בסידור שערי ציון, שידוע שרבינו היה מתפלל כל תפילותיו כבר בהיותו ילד (שבחי הר"ן אות י, ואות יג).

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשבחי הר"ן אות ב' לענין שויתי ה' לנגדי תמיד.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לעיל תורה ס:ו שאולי החילוק הזה הוא היישוב למה שרבינו כתב שהמצות צריכים להיות עם שכל, ואין זה סותר ענין של תמימות ופשיטות.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בענין קריאת הזוהר שלכאורה מוכיח עוד חילוק יסודי.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו שרבינו גילה העשרה מזמורים, וצוה לכוון אל"ף למ"ד וכו', לכאורה כמו כן בענין תיקון חצות, שהרי עיקר הנוסח של תיקון חצות תיקן האריז"ל, וכמו שהוא בחר המזמורים, כמו כן חקק כוונות לכוון, והרי הכוונות הם לתכלית אותם המזמורים שבחר. ולכן נראה שיש לכוונם.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר לו רבנו ז"ל שמי שאינו ראוי לזה, כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף, כי בכשוף נאמר 'לא תלמד לעשות' (דברים יח), ודרשו רז"ל (שבת עה, ראש השנה כד, סנהדרין סח): לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע למה אם כן טוב לקרוא את הזוהר הקדוש אפילו בלי הבנה, למה אין זה נחשב כמו כשוף, שעל ידי דיבורו הוא בונה ופועל בעולמות באופן סתרי בלי שהוא אפילו יודע המכוון.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מוכח שכל ההקפדה הוא רק לענין תפילה, כמו שבאמת מפורש כאן שמדובר לענין כונות בתפילה, ומבאר הטעם ז"ל כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך וכו', ע"ש, ולכן כאשר רוצה לקחת את כח התפילה לפעול בדרך הכוונות, הרי זה נחשב כמו כשוף. אבל מצוה גדול לעסוק בסתרי תורה, בין בקריאה, בין בלימוד אפילו כוונות התפילה, בין ליחד יחודים, כל זמן שגוף הענין אינו תפילה, אלא תורה, יש לכוון ככל מה שאפשר.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך, והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שלמה המלך בחנוכת בית המקדש, התפלל (מלכים א:ח:נב): להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הא דכתב פתוחות חסר, כי העיקר הוא עין טוב של א"א. אכן צרך ביאור איך פתח בענין העינים וסיים בענין שמיעה שתלוי באזנים (וראיתי בספר בן גרני פרשת נשא, שענין העינים הוא אתערותא דלעילא, ושמיעה רק על ידי אתערותא דלתתא, וע"ש שהעינים הם תמוז ואב וכו'). וי"ל שכאן רמז למה שרבינו גילה כאן שעיקר התפלה היא דבקות להשם יתברך, כי כל ענין של ראית העין הוא ענין של דבקות, כמבואר בכמה מקומות בליקוטי מוהר"ן ובספר אדיר במרום, שהדבר הנראה נצטייר בבת עין, בסוד בהר י' יראה וכו'. ולכן העיקר שיהיו עיניך פתחת, והתפלה תהיה בכל קראם, בכל לשון ולשון.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכא

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפלה שקשה מאד להתפלל, ונתן לו עצה ואמר לו שיחשב בלבו שאינו צריך להתפלל כי אם עד ברוך שאמר, כי אולי הוא צריך בגלגול זה לתקן רק חלק זה מהתפלה, כי אולי בגלגול הראשון כבר התפלל בכונה שאר חלקי התפלה, רק חלק זה עד ברוך שאמר הוא צריך עכשו בגלגול זה להתפלל בכונה, ועל כן יכניס כל כחו בזה המעט להתפלל בכונה עד ברוך שאמר, ואחר כך כשיגיע לברוך שאמר יחשב אולי צריך לתקן חלק זה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עה.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

הנה האדם שיודע שבא בגלגול לתקן חלק מסויים של התפלה, כמה זמן וכוחות היה משקיעה בה, ולכאורה מזה יכולים לראות שרבינו היה בעד ומרוצה שיתפללו שעות ארוכות, וכמו שבאמת הנהיג עם ר' שמואל אייזיק.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכב

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

לענין המחשבות זרות שבתפלה וכו' שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות, ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בלקוטי מוהר"ן קמא תורה כו, שמשמע שיש להעלותם, וי"ל.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מו) ז"ל כשיתפלל במקום שיש דברים בטלים, אם הם דיבורים של שמחה אזי יכול להעלותם, [ו]מכוח שמעלה אותם יש שמחה גדולה למעלה, ונולד בו התלהבות גדול, ואם הם דברים של עצבות קשה להעלותם, עכ"ל.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון האור החיים (שמות יט:ה): ובעת עשות האדם מפעל הרע הנה הוא מחזיק שורשו הרע, ובעת שיהיה נזהר מעשותו הנה הוא ביטולו, וכמו שפירשו במאמרם ז"ל (מדרש תהלים פצ"ב) בפסוק הנה אויביך ה' וגו', עכ"ל.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי הובא מספר נועם אלימלך בפרשת יתרו שלכאורה חולק, ז"ל דהקליפה נקרא קיר. וזהו 'ויסב פניו אל הקיר' (ישעיה לח:ב), דהיינו שהיה משגיח ומסתכל, לבלתי חס וחלילה יאחז בו הקלפה, בשום אחיזה בעולם. מכאן שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר (ברכות ה:), פרוש שלא יהיה חציצה מלהסתכל על הקיר הקלפה, שלא יהיה להם שום אחיזה בתפלתו, רק ישמר את עצמו תמיד, ע"כ.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכג

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

– מקוה אינה מזקת כלל וכו' שאין העבודות וסגופים מזיקים כלל.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה עיין בפירוש רבי משה דוד וואלי על ספר עזרא על הפסוק אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ (י:יג) ז"ל כי הפגם מחליש את הנפש שאינה יכולה לסבול פגעי הזמן ומצטערת ומתפעלת מן הכל, מה שאין כן הנפש החזקה והבלתי פגומה, שסובלת את הכל ואינה מתפעלת ואינה מרגשת. כענין אמרם ז"ל: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמאריה סייעיה. וכן אמר שלמה בחכמתו: שומר מצוה לא ידע דבר רע, שהרי אינו אומר לא יראה ולא יפגע או לא יקרה דבר רע, אלא לא ידע, כלומר: שאפילו יקרהו דבר, לא ידענו ולא ירגיש בו ולא יתפעל ממנו כלל ועיקר, כי יש לו כח לסבול אותו בנקל מפני הקדושה ששורה עליו בשמירת המצוה, עכ"ל (וכן עיין בפירושו לספר נחמיה ב:טו שהש"י נותן כח להצדיק לסבול עד שגומר מלאכתו). וע' תורה ר"נ שכל היסורין אינם אלא מחסרון דעת.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך א:מב ד"ה כשבא בניהו בינוקא, שהיה בנו של רב המנונא בא, שהוא יהוידע ומת, מפני שהשלים נשמתו באותו הזמן, וגם כן מת בקצרות שנים בזמן שהיה בניהו, מפני הסיגופים שעשה. וזה שאומר הכתוב (דה"י א:יא:כב, הקדמת הזוהר ו:) והוא ירד והכה הארי בתוך הבור ביום השלג ע"ש.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

קשה לאמר על בניהו בן יהוידע שהזיק לו העבודה והסגופים מחמת גדלות, וי"ל שכבר הוכחנו בס"ד בספר שבחי הר"ן במה שרבינו גילה שהוא עשה כל הסיגופים הכתובים בספרים, והערנו שמצינו בספרים סיגופים נוראים שלכאורה לא עשה רבינו, כי אפשר שעשה ולא נתוודע לעולם (וע"ש שאולי יש לדחוק שעשה במוח וכו'), ועל כרחך צריכים לחלק שיש שני מיני סיגופים, יש הסיגופים שרבינו קורא כאן "האריוואני" ואינם כל כך חומריות [ובאמת ביידיש של היום – הארעווען או הורווינג, פירושו יגיעה, ואינו משמע סיגוף, אלא פייניגן פירושו להתעלל ולצער וכדומה. ואם כן אינו מדובר בכלל על סיגופים ממש], ויש סיגופים חזקים שבאמת מסכנים החיים, כמו עקיצת כל הגוף על ידי דבורים ר"ל שבאמת אין לעשותם אלא בתורת עונש. וי"ל שמרוב הסיגופים של בניהו בן יהוידע הכניס את עצמו לבחי' הסיגופים הקשים, וממילא קצר חייו ר"ל.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

מקוה אינה מזקת כלל. כעין זה כתוב בראשית חכמה, בשער הקדושה, מובא בשל"ה, ריש מסכת יומא (אות טו) ז"ל והזהיר לעשות הטבילה בזמנה בודאי לא תזיקהו שום מזיק, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע, אלא אם יהיה אנוס, עכ"ל.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכד

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי בשמו שאמר שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לזה כתבתי במסכת יבמות דף יד..

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בבא בתרא דף צא. מתריעין על פרקמטיא ואפי' בשבת, שמא יעבור העת רצון.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן תקנט. שבכל פסיעה שהאדם הולך ממקום למקום, הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים (הובא בהלכות תחומין הלכה ב), ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה קכה

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

ויגבה לבו בדרכי ה' – עיין קמא תורה רמו

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר לו רבנו ז"ל, הלא אצל יהושפט כתיב (דברי הימים ב:יז) ויגבה לבו בדרכי ה', שבדרכי ה' ועבודתו יתברך הגביה לבו קצת וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה א' לספר מדרש לפירושים כז"ל אם שבמדת ענוה לחזק בקצה האחרון מוזהרים, עד שלפיכך כפל התנא הדברים, מאד מאד הוי שפל רוח, כמ"ש הרמב"ם ושאר המחברים, אך זה דווקא נגד בני אדם חברי', ולא כן בעבודת הבורא ויוצר הרים, וכדומה לי ששמעתיו מאיש אומר בשם אחרים, עיין שם שמדבר בענין לימוד קבלה.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המדות

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

ע' חיי מוהר"ן אות תלד (כתיבת ספר המידות ע"י מוהרנ"ת) ומש"כ בס"ד.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

בספר המדות יש בדיוק ק"ח נושאים – בגמטריא נ נח! (שיחו בכל נפלאותיו, שגיא יוסף נ נח).

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

בחיי מוהר"ן אות שעט ז"ל ואמר על ספר האלף בית שראהו ביד רבי נפתלי הנ"ל מיין ליבער וכו' [אהובי ורעי המסור זה עשה אותי ליהודי] ע"ש. הראשי תיבות של: זה עשה אותי ליהודי, בגמטריא נ נח (שיחו בכל נפלאותיו, שגיא יוסף נ נח). המידות בגמטריא י"ז בתמוז, יום שנשברו הלוחות והאותיות (אלף בית) פורחות באויר מוכן ומזומן ליום שסבא נשבר בי"ז בתמוז, וקבל את הפתק הקדוש בחי' לוחות הראשונות שמזה נתקיים יהדות עד ביאת המשיח.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

מידות, בגמטריא ת"ס, ספר המידות, ספור את המידות שהם ל"ב מידות בהן האגדה נדרשת של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, הרי תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה: גם פקד עלינו בפרוש שכל השיך לשנים או לשלשה דברים, שנרשם אותו שתים או שלש פעמים אצל כל מדה ומדה וכו' ע"ש. והנה יש להתבונן על גאונות וחידוש דבר זה, כי עכשיו בימינו כבר כולם עושים את זה, אבל באותו זמן זה לא היה נשמע לעשות דבר כזה בכלל. למשל אם תבדוק בסידורים הישנים היו חושכים מאד בהדפסה עד כדי כך שכמה מהמזמורי תהלים שמופיעים בכמה מקומות בסדר היום, הדפיסו רק פעם אחד ובשאר המקומות הם סומכים שהקורא יחפשנו שם, והיום כל העולם כבר מורגלים מאד שהסידור יציע כל התפלה במילואו. וכן כמה דוגמאות כאלו. ורבינו כבר מאז ראה מראש שלא צריכים לחוס על הנייר ועל הלועגים, וכדאי להדפיס מה שצריך כל פעם ופעם במקומו. ובאמת היום התורה של רבינו הולך וגודל בכל העולם שמתחילים להבין איך שרבינו ממש ראה מראש בדיוק איך החיים שלנו מתנהגת. וזו דוגמא מצויינת בריש ספר המדות.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה: ז"ל והנה המדות הם שכנים אלו לאלו, על כן יכולה מדה אחת לעזר למדה אחרת שהיא שכנה אצלה, כדגמת שאמרו רבותינו ז"ל: איבר מחזיק איבר, דהינו: כשאוכל זה האיבר מהבהמה יתחזק איבר האדם, כן אצל המדות יוכל לסיע חלק מדה זו שהיא בחינת איבר המשה לאיבר מדה השכנה אצלה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המשל תמוה מאד, כי הלוא איבר בהמה שמחזיק את איבר האדם, הוא אותו האיבר, רק שזה איבר בהמה וזה איבר אדם, ולכן גילו חז"ל שעם כל זה כיון שזה אותו איבר, הרי איבר מחזיק איבר. אך בענין שלנו איך מדה אחת יעזור ויתחזק מדה אחרת על דרך זה, רק מחמת שהיא שכנה?

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שמוכרח לומר שהכוונה פה למדה השוכנת אצלה, אינה למדה אחרת, רק שבתוך אותו מידה יש כמה ענינים, וכמו שכתוב למעלה, שכשחסר לאדם איזה חסרון בהמדה נראה לו כאלו חסר כל המדה, ועל זה המשיל המשל מאיבר מחזיק איבר, שיכולים להתחזק במדה אחת מענין לענין, כי הגם שהוא ענין אחר, אבל גם הוא כח של אותה מדה, ומחזיק את המדה, וממילא יעזור גם על ענין אחר באותה המדה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה מובא סיפור איך להבחין מלאך קודש, ולאחרונה נתגלה גירסה נכונה (דפוס לולבלין התר"ע).

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת מגילה (ג.) ששואלת איך יהושע סגד להמלאך, והאמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן שלום לחברו בלילה חישינן שמא שד הוא. שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה'. ודלמא משקרי, גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה, ע"כ. וצ"ע הרי לפי הסיפור המובא בהקדמה יש להכיר במצחו אם הוא מצד הקדושה.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאפילו אם האותיות מאירות כראוי על מצחו עדיין יכול להיות שהוא מצד הסטרא אחרא, אלא למעשה הראש ישיבה היה בטוח שהמגיד הזה היה לגמרי רע ולא יתכן אפילו שהאותיות היו מאירות כראי.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה הנדפס כתוב:

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא תיכף לחתנו, ויאמר אליו, תדע שזה המגיד הוא מן הסטרא אחרא. והסימן הוא, כי אצל מגיד דקדושה נרשמים כל א"ב על מצחו, והאותיות של שם הוי"ה ב"ה מאירים על מצחו. ואצל מגיד מן הסטרא אחרא נרשמים גם כן אותיות הא"ב על מצחו, אך האותיות של שם הוי"ה אינם מאירים וכו' וכו' אבל אצלנו ברוך השם מאירים כל אותיות הא"ב! ותיכף מסר וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

בדפוס לובלין:

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר לו חמיו אני אמסור לך שמות וכשיבא אצלך תכווין תיכף השמות ותביט על מצחו ותראה אותיות על מצחו אם תראה א ב כסדר נכתב על מצחו ולא נחסר שום אות הוא מגיד של אמת ואם לא נכתב א ב כסדר ונחסר לו אותיות סי' שהוא מגיד של שקר וכו' וכו' ואמר אבל אני נותן לכם א"ב כסדר וזהו עכ"ל.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' יב בהוצאת מכון הרמח"ל) שכז"ל והנה כל הצבאות של המלאכים בריאתם על ידי המלכות, כי כל הבריות בסודה נבראו שהיא המעשה כידוע. אך האמת הוא, שכל הבריות בסד האותיות נבראו. אך המלאכים נמצא להם גילוי ההנהגה בסוד האותיות האלה, כי האות שממנה יצאו מאירה על ראשם ומתנוצצת, ולפי ההתנוצצותה כך הם מתנהגים. וכו' וכו' אך ההתנוצצות האות עליהם הוא בסוד היסוד, דהיינו הי' הזה של שד"י. וסוד זה הוא נפש ורוח, כי כן הנפש יש בה כ"ב אותיות, וכן הרוח וכו' ע"ש. ועוד כתב שם (עמוד יג) ז"ל ומה שלמעלה מאיר אות אחת לפי הצבא, כי כל צבא מאות אחת הוא יוצא, אך בישראל מאירים כל הד' אותיות (הוי"ה), כי מוכלם הם יוצאים וכו' ע"ש. והרי מוכח שלא כל האותיות מאירים אפילו על מלאך קדוש.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי עוד גירסא על הסיפור, ועוד לא הספקתי לעיין בו היטב.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

אמת:

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

אף על פי שספר המדות – ספר האלף בית הוא על פי סדר הא"ב, אבל בתוך כל אות ואות אינו מסודר לפי סדר האלף בית, ולכן פתח בערך אמת אף על פי שיש ערכים כמו אכילה ואהבה שהם מוקדמים לפי הא"ב. ובודאי שראוי ויאות לפתוח עם אמת כי אמת הוא ראשון ואחרון כידוע ואין להאריך פה. ועיין באות א' איך שי"ל שהוא בנוי על הפסוק אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, שזה ממש פתיחה יפה ראויה ונכונה.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

אמת א:א מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות עכ"ל.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין בספר חסידים (סימן שסג) הזהיר לדבר אמת בכל עניניו לגמרי, חלומותיו מתקיימין כנבואה ממש. ועיין בלקוטי הלכות, או"ח ב', הל' תפלת המנחה ו:ה ז"ל החפץ באמת מוסרין לו מלאך של אמת ויזכה לידע האמת, ע"ש וכן כתב בחושן חמשפט ח"ב הלכ' מתנה ומתנת שכיב מרע ג:ה ע"ש].

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בס"ד כמה בירורים חשובים בדיבור זה בליקוטי מוהר"ן תורה רמה. ועיין בליקוטי מוהר"ן סו:ג שעיקר התגלות האמת יהיה לעתיד, וממשיכים אותו עכשיו בבחי' המשכת עולם הבא בתוך עולם הזה, ע"ש.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

כמקור למשפט זה הביאו הגמרא במסכת חגיגה (יד:) ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא, כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו 'מים מים', משום שנאמר (תהלים קא:ז) דבר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ. ובעין יעקב (סימן יא) כתב הכותב ז"ל מצאת בערוך וכו', שהיו עושין מעשים, ומתפללין תפילות בטהרה, ומשתמשין בכתר (-עיין מסכת אבות א:יג ברע"ב ז"ל ואני שמעתי, ודישתמש בתגא (-כתר), המשתמש בשם המפרש, חלף ואבד, שאין לו חלק לעולם הבא, ע"כ), וצופין בהיכלות – היאך היכל אחר היכל והיכל פנים מהיכל, וקאמר להו ר' עקיבא אל תאמרו מים מים, פי', דאף שנראה לכם שם מים רבים, אין שם מים אלא דמות בעלמא, ואם יאמר אלו מים, נהדף כי שקר אמר, ע"כ.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה אין ספק שדברי רבינו מקבילות להכותב הנ"ל, אכן לכאורה הכותב הנ"ל לא כוון למה שרבינו גילה. כי המבואר בגמרא שם שהתנאים היו כבר נכנסים לפרדס, ורבי עקיבא הזהיר אותם שלא ידחפו על ידי אמירת שקר, ואילו לפי פשטות דברי רבינו לפי עניות דעתי, שעל ידי שמירה מהשקר זוכין לכחתחילה ליכנס ולילך מהיכל להיכל. ועוד חסר לנו סמך על זה מהיכא תיתי.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי בספר בית לוי על הספר המדות שהביא תורה נא בלקוטי מוהר"ן שמבאר שם דברי רבי עקיבא אל תאמרו מים מים (וזה יפה להתחיל הספר עם שם ספרו, כי שם מדובר על בני לוי, ולא שם לב לזה, אף על פי שיפה העיר איך שהמשפט הזה פותח את ספר המדות, ללכת מהיכל להיכל), ושם מבואר איך השקר מסיר ההשגחה, ואיך האמת אינו אלא אחד, ולכן לעתיד כאשר יתבטל השקר יהיה השם אחד. ובזה מבואר מה שרבינו כתב כאן שהדבקות תלוי בשמירה מהשקר. [ובודאי מדבר שקר – על ידי דבר שקר – תרחק, תהיה מרוחק היפוך מקירוב ודבקות, ואמת מקרב מיליה כדאיתא במסכת שבת]. ואיך זה קשור לכניסה בההיכלות, צריכים לפרש שההיכלות הם השגות באחדות השם, ולכן כאשר מגיעים לאבני שיש טהור, שהוא כאילו הדרגה הסמוכה לכניסה לאחדות השם כי טהרה הוא ראשית נקודת הבריאה, אז על ידי אמת יכולים ליכנס לההיכלות. והכל תלוי בפה, כי עכירת הדמים ונקית הדמים תלוי דייקא בפה. ונבאר עוד בעזה"י.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש להבין מתורה נא שעל ידי אמת יש תיקון העינים והשגחת השם יתברך, וזה ענין עיני השכל שעמהם רואים ההיכלות. אלא שק"ק שרבינו פירש בסוף התורה שם ז"ל ועל כן שכר עולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתיך, כי מאחר שיהי' כולו אחד, לא יהי' עין שיראה רק אלקים זולתיך, וי"ל שעם כל זה יש בחי' עיני השכל, א"נ י"ל שכל עוד שהאדם בעולם הזה ומצפה בהיכלות, בבחי' עולמך תראה בחייך, הרי עדיין השגתו אינו אלא בבחי' עינים, רק לעתיד לבוא יזכו לשלמות הראיה של עין לא ראתה. ועיין בחגיגה (ה:) ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' (ירמיה יג:יז) אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה, אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה ע"ש. הרי בתי המקדש הם בחי' היכלות, והבכיה על חורבנם הוא להנקות מהשקר כמבואר בתורה נא, וזה בחי' הגלות, היפוך הטיול בהיכלות.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בתורה נא שם בתחילתה רבינו גם כן כותב דוקא על אמירה ז"ל כי אי אפשר לדבר שקר עד שיעכר את דמיו, ואמת אי אפשר לדבר כי אם כשמזכך מקדם את הדמים. כי עקר הדבור הוא הנפש וכו' והנפש הוא הדם וכו' כשאומר שקר יש לו עכירת הדמים, ומזה באה המרה שחורה, וממותרי המחרה שחורה נתהוו הדמעות, ועל ידי זה העינים כהות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

לכן נראה לעניות דעתי לפרש בעזה"י על פי עוד הקדמות, שרבינו מביא (תורה קצד) מהתיקוני זוהר (תיקון יח) ז"ל והדבור הוא היכל המלך, כי 'היכל' גימטריא 'אדנ"י', בחינת הדבור כמו שכתוב (תהלים נא) 'אדנ"י שפתי תפתח', עכ"ל. ובלקוטי מוהר"ן תנינא תורה עז רבינו כז"ל שזה בחינת אדם העליון בחינת: שכינה מדברת מתוך גרונו, בחינת: 'אדנ"י שפתי תפתח', שבפתיחת פיו הוא בחינת אדנ"י בחינת שכינה מדברת מתוך גרונו, הינו כי כשעושה מהפה בחינת קומת אדם אזי הוא בגדר מדבר וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שעיקר היכל השם שהאדם נכנס בו, אינו אלא מדברי פיו, ומבואר שצריכים לזכות שדברי פיו יהיו מהשכינה שמדברת מתוך גרונו. ומבואר בתורה נא הנ"ל שכדי לזכות לדבר באמת צריכים לזכך את הדמים מהשקר, ולאחר שיזכה לדברי אמת, יזכה לבחי' אדנ"י שפתי תפתח הנ"ל שיכנס להיכל ה' [גם ידוע שאמת, זה תפארת, בחי' ז"א, ודיבור ותפילה בחי' אמונה, בחי' מלכות והנוקבה של ז"א].

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש שרבינו פתח את ספר המדות במשפט בנוי על: אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך. האותיות של הילתך, אותיות היכל(ו)ת!

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

לכאו' צריכים לשמור אפילו מטעות שתתקנו תוך כדי דיבור, דהלוא בעבודה זרה וקדושין חוששין אפילו לתוך כדי דיבור (ב"ב קכט-קל, נדרים פז. וע"ש בר"ן שכז"ל ולא ידענא מ"ש הני ומנא להו לרבנן הכי. ונראה בעיני דבשאר מילי דלא חמירי כולי האי כשאדם עושה אותם לא בגמר דעתו הוא עושה אלא דעתו שיכול לחזור בו תוך כדי דבור, אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמורה, ומשום הכי חזרה אפי' תוך כדי דבור לא מהני. וראיתי לרמב"ן וכו' תקנתא הוא דתקון רבנן משום תלמיד הלוקח מקח ופגע בו רבו וכו' עיין שם) ויותר מזה מצאנו שאדם לעולם לא יקרא לעבדו בנו, ואפלו אם מתקן לשונו תוך כדי דיבור לא נאמן (ע' רשב"ם ב"ב דף קכז: וחזר ואמר עבדי הוא, בין מתוך כדי דיבור בין לאחר זמן ע"כ. הרי כמו כן בכל דיבורו של אדם צריך להיות שמור בריהטת לשונו לדבר רק תכלית בהירת האמת ב"ה. וע"ע בלקוטי מוהר"ן תורה יט ששלמות לשון הקודש הוא על ידי שמתקן השגגות בחי' תרדמה. ומשמע שצריכים לתקן שאפילו ריהטת הלשון תהיה קודש.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שפרשנו שעיקר הזכיה כאן תלוי בשכינה מדברת מתוך גרונו, לכאורה פשוט שיהיה שמירה גם על טעיות.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

בענין לראות את ההיכלות. יש להעיר ממה שאיתא במסכת סנהדרין (צז.) ההוא מרבנן ורב טבות שמיה ואמרי לה רב טביומי שמיה דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה ע"ש. והלוא דבר הוא הביטוי הזה "כל חללי דעלמא" שלכאורה פירושו כל הון שבעולם (ועיין במסכת שבת דף עז: ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה, פרש"י פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם), והאמת היה יותר חשוב לו מכל חללי דעלמא, ולולא אמיתתו היה ניתן לשחד מישהו עם כל חללי דעלמא לשקר, רק במידת האמת היה נאמן אפילו במשקל של כל חללי דעלמא, וממילא כבר יותר מובן שבזכות אמת כזה, זוכים לראות חללי ההיכלות.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

כי עיקר תיקון החלל, הוא על ידי הלל (כן מובא בכוונות לכוון בהלל על החלל), וזה אמיתת החלל, וכל העליות הם רק על ידי שירות ותשבחות כנודע, בחינת הלל.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

עוד ראוי לציין למה שכתוב (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כי מלאך ה"צ הוא, ע"כ, והמשמעות הוא שכיון שלא נמצא על שפתיו כלל, אפילו לא בטעות, דברי שקר, הרי הוא כמלאך, וכתיב (תהלים טו) ה' מי יגור באהלך וגו' ודובר אמת בלבבו, הרי שהוא כבן בית למעלה, ושייך לראות ההיכלות, ומיד כאשר יש שקר, צא צא אומרים כמו שדרשו רז"ל בענין רוחו של נביות (סנהדרין פט.).

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ו. על ידי שקר באים הרהורי עבודה זרה, ע"כ. ע' אות כח.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ז. על ידי אמת לא ימות קדם זמנו הקצוב, ע"כ. ע"ע חיי מוהר"ן (נח) מהבעש"ט כן על מי שעושה תשובה שלמה.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע גם מש"כ במכתבי שמואל (ב:יט) ז"ל מאמר רבינו זי"ע שאמר פעלתי אצל השי"ת שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם, ע"כ.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח. מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם, ע"כ. וציינו למש"כ (זכריה יג:ב) והיה ביום ההוא וגו' וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ, ופרש"י וגם את הנביאים, ניביא שיקרא. רוח הטמאה, יצר הרע, ע"כ.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

ויש סמוכים לזה בלקוטי מוהר"ן תורה מח, שפותחת ז"ל צירי זה בחי' וייצר, יצירה לטב יצירה לביש וכו' והיא בחינת סוכה וכו', וכז"ל אבל הדיבורים שאינם דיבורים קדושים, אזי גורם שנתעורר סוכת נוצרים, סוכת עכו"ם, כמ"ש (תהלים קמד) אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר, שהוא חיבוק דס"א, וזה פירוש (תהלים לא) תצפנם בסוכה מריב לשונות, כי כשלשונות של עכו"ם גוברים ח"ו אזי השכינה היא ריב עם קוב"ה וכו' וכו'. ולעתיד לבוא שיתנסו אומות העולם ע"י מצות סוכה, אז נתקיים (צפניה ג) אז אהפוך אל כל העמים ש'פ'ה' ברורה, שפה ראשי תיבות שכר פרי הבטן, היינו בחי' סוכה כנ"ל. גם אז נתהפך ריב לשונות ולא יהיה בחי' ריב כנ"ל, ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד, ואז יתגבר אמת, כמ"ש (משלי יב) שפת אמת תכון לעד, היינו אפילו עכו"ם יחזרו לעבדו שכם אחד. וזה (בראשית ד) אם תיטיב שאת, ראשי תיבות שפת אמת תכון וכו' עיין שם. (ומבואר שם שהסוכה צריך להיות על ידי תפילה בכח, ואז הריב נעשה בחי' רבי ע"ש, וי"ל שזה בחי' משיח).

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, עיין בלקוטי מוהר"ן תורה לא:ח-ט ז"ל כשאדם משתוקק לאיזה דבר, ומוציא השתוקקותו אחר כך בהבל פיו כנ"ל אזי נעשה הנפש, והנפש הזאת היינו הרוח ממללא, הולכת באויר, ומגיע לאדם אחר, ומעוררת את האדם אחר לתשוקה הזאת, ולפי התשוקה לפי הנפש, לפי הרוח ממללא, כן נתעורר האדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה ענין זה של היצר הרע שנעשה על ידי רוח פיו של השקרן הוא נוסף על מה שרבינו גילה שם בלקוטי מוהר"ן. כי שם הנפש אינה נעשה אלא על ידי דיבור ממש, ואילו רוח פיו בעלמא של השקרן, אפילו בלי דיבור, אי נמי אפילו סתם דבריו של השקרן שאינם לטוב או לרע, מהם נעשה היצר הרע. וענין זה של עשיית היצר הרע הוא בחי' בפני עצמו מלבד הנפשות הנעשות מהשתוקקות שבדיבור.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

מרוח פיו של השקרן וכו'. נראה לפרש בעזה"י על פי המבואר בספר אדיר במרום בענין פלגותא דשערא – אורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור. שמבואר שם שההנהגה של הקליפה, הנהגת נוגה, שורשו במנצפ"ך שיוצא מהפה (מכון רמח"ל עמ' שיח). ועיין שם (שיט-שכ) ז"ל ואפרש לך עתה ענין הו' שיש בעור שאמרנו: שהוא סוד המטה העומד על הנחש לכפות אותו. ולפעמים המטה נעשה נחש, ואז הס"א שולטת. ולפעמים הנחש נעשה מטה, ואז הוא נשבר, ואז הוא סוד: [ונגה] כאור תהיה (חבקוק ג:ד). ולפעמים נשאר הנחש, והמטה עומד עליו שלא יתגבר יותר. ותדע ששורש זה הדבר, הוא ה-ו' וה-נו"ן של יאהדונה"י, כי הו' הוא סוד מטה והנ' – סוד נחש וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חיי מוהר"ן אות לו ואות רנה ז"ל היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלקים בידי (שמות יז) הינו שזכה לכבש את בחירתו בשלמות ע"ש.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה הו' הוא אות אמת (תקט"ו תפילות, תפילה קפב), וכן מבואר שם בספר אדיר במרום (מ"ר עמוד שכה) שכל הבריאה כמו בקיצור היא אדם, ובפרטות יותר הוא אמת ע"ש, שצריכים להגביר האמת, את הו' הזו (ואות ו' תמיד מורה על הרוח), ואז הנוגה יתהפך למטה, ונגה כאור תהיה. ולזה זכה רבינו כנ"ל מספר חיי מוהר"ן, ונזכה בכלליות בביאת משיח בב"א.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ט. מי שוא איש אמת, אזי הוא מכיר באחר – אם אחר דובר שקר אם לאו, ע"כ.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

ולא ברור אם הכוונה שהוא מכיר בכללי שהאחר מחפש או פונה לשקר, או בפרט, שמכיר שהוא משקר עכשיו.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין מובא בסוף ספר שיחות מתוך חיי הסבא (עמ' תמג) שסבא ישראל אמר שעיקר המתנה שהוא קיבל מה' יתברך שהוא יודע מיד להבחין בין האמת והשקר, ע"כ.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

אמת יב. תקון לפה – שיתן צדקה, ע"כ. ע' אות טו וש"נ. אות פ', אחריה אות צ'.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

אמת טו. מי שנותן צדקה שכרו שיזכה לאמת, ע"כ. ע' אות יב, כג, וצדקה לא.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

ציונו למש"כ (משלי יא:יח) וזרע צדקה שכר אמת [ובפירוש בית לוי הוסיף, כי לעיל אות יב, תקון לפה שיתן צדקה. ועוד ציין ללקוטי מוהר"ן פו, ששבת הוא בחי' אמת, ולכן עושים בה רגל שלישי, אכן עדיין צריך לתומכו על ידי צדקה שעושה בשבת].

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בכמה מקומות אמת וצדקה תלוים בהדדי, ויש לציין לבבא בתרא דף יא. מונבז המלך בזבז אוצרותיו בשנת בצורת להאכיל העניים, וטען אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף.

</div>



# תנינא תורה לד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/34/

# Chapter טז.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/34


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות טז. השקרן שונא עניוות, ע"כ. ע' אות מו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אמת יז: אדם ניכר על ידי משרתיו, אם הוא אוהב שקר כי זה בזה תלוי. לפעמים משרתיו נופלים לעברות על ידי שהוא שקרן, ולפעמים הוא נופל לשקר על ידי משרתיו שאינם הגונים, ע"כ. מובא בקיצור בערך אמונה סד.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למשלי כט:יב משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים, ובמצודת דוד שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בספר כוכב מיעקב, הפטרה פרשת וירא שביאר בזה את הפסוק (מלכים ב:ד:א) עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה', עקר חששת לבה היה רק על המנשך מן העבדות, שעל ידי זה ינטו מדרך הטוב והישר, ויסורו מאת ה', כי מושל מקשיב על דבר שקר, כל משרתיו רשעים, ואיתא במדרש דהנושה היה יהורם בן אחאב, ולכן הקדימה בדבריה לאמר, כי מה שהיה בעלה ירא ה' הוא מסבת שהיה עבדו של אלישע, כי מדרכי העבד ללכת בדרכי אדונו, וממנו יראה וכן יעשה, וזהו 'ואתה ידעת כי עבד', רצה לומר מחמת זה שהיה עבדך, על כן היה ירא ה', ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אמת יח. כשאין אמת אין חסד. גם אינו יכול לעשות חסד עם בני אדם, ע"כ. ע' טו, וע' אות כג.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אמת כב. כשיש אמת יש שלום, ע"כ. ועיין ערך שלום אות ו – שלום בא על ידי אמת, ע"כ. ועיין בליקוטי הלכות יו"ד רבית ה' – ומי שרוצה להציל ולמלט נפשו מאש המחלקת, שהוא גרוע מהכל, עקר הצלתו על ידי האמת, שהוא בחינת שלום, כמו שנאמר (ישעיה לט:ח) כי יהיה שלום ואמת בימי, כי כשיסתכל על האמת לאמתו, בודאי ינצל על כל פנים ממחלקת, כי אף על פי שלא יזכה להשיג ולידע היכן האמת, מחמת שלא התיגע בעבודתו כראוי, כי לזכות לעצם האמת צריכין יגיעה גדולה מאד, אבל על כל פנים אם חפץ באמת, על כל פנים לא יהיה רודף וחולק ולא יחזיק במחלקת ורדיפות חס ושלום, לרדף אחר אנשי אמת, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר שבט מיהודה, פרשת תרומה, ז"ל שלום ואמת המה בכל מקום כתרין רעין דלא מתפרשין, כנמצא כמה וכמה פסוקים בתנ"ך אמת עם שלום יחדיו, כמו כי יהיה שלום ואמת בימי (ישעיה לט:ח), דברי שלום ואמת (אסתר ט:ל), עתרת שלום ואמת (ירמיה לג:ו), האמת והשלום אהבו (זכריה ח:יט), ועוד בהרבה מקומות. והוא מפני, כי האמת של האדם היא הסבה העקרית להשלום, כי כשהאדם מכיר האמת של עצמו, עשה בטל בעצמו כעפרא דארעא, בלי מצא מקום לשום שנאה וקנאת איש על רעהו, ואומר לעצמו אנכי די שאני חי, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ברית מנוחה, דרך האבה, נקוד הראשון, מקום השלום והאמת סוד האצילות.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אמת כג: מי שרחוק מאמת, רחוק מצדקה, ע"כ. ע' לעיל אות טו, יח וע' לקוטי מוהר"ן תורה רנא.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר תנא דבי אליהו זוטא, ואין אמת אלא צדקה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אמת כח. אל ידי השקר שוכחין את הקב"ה, ע"כ. עיין לעיל אות ו לענין ע"ז. וע' אות לד לענין שכחה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אמת לב. מי שאינו אומר שקר, הקדוש ברוך הוא מושיע לו בעת צרתו גם בנים יהיו לו.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למש"כ (ישעיה סג:ח-ט) בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע, בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם. ועוד ציינו לתורה מח בליקוטי מוהר"ן, שעל ידי שפת אמת, זוכה לבנים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במשלי יא:ד לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות, ותרגם יונתן ז"ל לא מהני שקרא ביומא דרוגזא וצדקתא מפלטא מן מותא בישא. ומכלל לאו יכולים לשמוע הן, שאמת כן מהני ביום רוגז. ומה הכתוב מכנה לשקר בלשון הון, כי יש בנים שהם בחי' טינופת, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לז, בחי' שקר, שהאב רוצה להנחיל לו רכושו. וכתיב (משלי יט) בית והון נחלת אבות (עיין תורה מב וס'). וכיון שזה מצד השקר לא יועיל לו ביום עברה, אבל כשיש אמת, הרי יש הון, בנים וישועה בעת צרה. ועוד יש לפרש שמותא בישא הוא מיתה בלי בנים. וצדקה ואמת הולכים ביחד (אמת טו – מי שנותן צדקה זכרו שיזכה לאמת. כג – מי שרחוק מאמת רחוק מצדקה. ישועה יג-טו – על ידי צדקה תזכה שלא תצטרך לישועת אדם צדקה. יד. על ידי בטחון תזכה להבין, שישועתך מאת הקב"ה ולא מאדם. טו. גם על ידי אמת תזכה לזה. צדקה נ – על ידי אמת רואים את הצדקה שאתה עושה.)

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אמת לד. מי שמקשר לשוא בא לשכחה, ע"כ. ע' אות כח.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אמת מ. מתר לשנות כדי להציל את עצמו, ע"כ. ע' אות ב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אמת מו. מי שאין לו גאוה נצול משקר, ע"כ. ע' אות טז.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אמת מח. מי שהיה שקרן מגלגול העבר, עי"ז כשנתגלגל נעשה אטר יד, ע"כ. ע' שיחות הר"ן (אות קנב) שמוהרנ"ת שמע מרבינו שאטר יד בגלגול הקודם היה בעל מחלקת, ומפרש את הענין ע"ש. ומצאתי בספר חכמת היד דף י' שעל כף היד השמאלי נחקק הקוים הנוגעים למזל האדם וגלגוליו הקודמים וגם החולים שבאים בירושה במשפחתו. ואילו הכף הימין מראה אם האדם תיקן מעשיו וקורות חייו, בעבר הוה ועתיד.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ב:ג ז"ל כשאתה רואה שקרן, תדע, שגם המנהיג של האיש הזה שקרן, עכ"ל. ולעולם היה קשה לי כי יש כאלו שקרנים גדולים כידוע כי הם מפרסמים את השקר שלהם בריש כל גלי. והרי הם טוענים שהמנהיג שלהם הוא סבא ישראל, ואיך יתכן?!

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה יב זה לשונו (אות ג) אבל תלמיד חכם שד יהודי אינו רואה כל אלה ואינו שומע שמע בן אחותו. ויאמר לו אחי אתה – שלבן חושב ואומר, שגם התנא לא אמר תורתו אלא בערמימיות, ואין בה שום צד כשרות, וחושב שהוא אחיו ברמאות, שכלו רמאות, חס ושלום וכו' ע"ש. הרי מבואר הענין שכבר הוא קיים בכל הלומדי תורה בערמימיות, שעל אף שהם כאילו תלמידים של הצדיקים שהם לומדים תורתם, הם אינם תלמידים אלא של דמות שקרן שבודים מלבם. וזה כעין מה שרבינו אמר על החולקים עליו (שיחות הר"ן קפב) ז"ל עלי אין חולקים כלל, רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו, ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק. כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב, ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם, בודאי רואי לחלק. נמצא שעליו אינם חולקים כלל וכו' עיין שם. וכן הוא הדבר ממש לעניננו, שאלו השקרנים אינם תלמידים של שום צדיק, רק תלמידים לאיזה דמות שקר שהם בדו מלבם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לפי זה מה שרבינו קבע בספר המדות כאן, כשאתה רואה שקרן תדע שגם המנהיג שלו שקרן, לא כל כך פשוט, כי איך תדע באמת מי המנהיג שלו, אם זה מה שנראה בחוץ הרבי שהוא הולך אליו, או שאותו רבי באמת חף מפשע והוא אמיתי, דאילו המנהיג של השקרן הזה הוא איזה דמות שהוא חתך ובדה לעצמו. ואולי באמת בשביל זה רבינו הקדוש האריך בדיבור הזה וכתב: תדע שגם המנהיג של האיש הזה, והיה יכול לכתוב בקצרה (וקיימא לן שלעולם צריכים לקצר כידוע) תדע שגם המנהיג שלו, ולמה כפל את עצמו וכתב באריכות: המנהיג של האיש הזה, אלא שבא ללמד שזה לא הולך כפי שטחיות הראיה מי שנראה כרבו, אלא כפי מי שבאמת המנהיג והרב שלו.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח"ב ה. מי שאינו משנה בדבורו, הוא יכול להשפיל הגבוהים ולהגביה השפלים, ע"כ. המושג הזה של להשפיל ולהגביה נמצא גם בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות במעשה הרביעי של שמד, שהצלחת המלך היה מהפסל והיה תלוי בזה שהמלך ישפיל הגבוהים ולהגביה השפלים. והנה כאשר המלך לא שמר ההבטחה להשר היהודי האנוס, ולקח ממנו זכותו, הרי שקר עשה, ובודאי איבד כחו להשפיל ולהגביה, ולכן אחריו המלך נפל, ולא הצליח כלל להשפיל היהודי, ודוק.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח"ב ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ. רמז מאיוב (ד:ב) הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל. תלאה זה בחי' שקר שמלאה את אנשים, וגם תלאה משמעו תליה, והתולה עצמו בבית הכסא בא לשלשול, ועצר מוזכר.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה סא – ודואג, על ידי שלימודו היה מבחינת אלו המותרות, בבחינת הנאמר בדואג (שמואל א:כא:ח) ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני ה' ושמו דאג האדמי, ופרש"י עוצר עצמו וכו' לעסוק בתורה, כי לימודו היה מבחי' עצירות, בחי' מותרות, על ידי זה לא היה מוציא מלימודו משפטי אמת, רק משפט מעוקל, עכ"ל.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש שער הכוונות שמבואר שם ז"ל והנה מסוף הדיקנא יצא ממותרות בחינת הקליפות, ומקום יציאת המותר הזה הוא נקב האחור וכו' עיין שם (והנה מיד לפני זה כתב, שלכן אין להאשה זקן, לפי שדינין שבדיקנא הם חזקים מאד, והיה אל החיצונים אחיזה גדולה בה, והיו הדינין מתרבים לאין קץ, ע"ש. וצ"ע לענין נשים, האם לענין זה הם נשרשים בז"א או שהמותרות משערות הראש, והי"ע). ולפי זה יש לאמר שהעיקר בזקן הוא מדת ואמת (של א"א הוא מדה ז', שממנו להשני מזלות – מדה ח' וי"ג. ובז"א הוא תקון ה' – אתחזיין תרין תפוחין סומקין כוורדא), ולכן בקלקול האמת יבוא השלשול והעצירות.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח"ב ט. על ידי אמת בא הקץ, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה סו. וע' משלי יב (גם כן מובא בתורה שם). וע' לקוטי מוהר"ן תורה קיב. וע' איוב כח:ג קץ שם לחשך, חשך זה שקר.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

אמת אתה ראשון ואתה אחרון, הרי אמת הוא הקצה של ההתחלה והסוף.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ושמעתי מחברי שגיא יוסף נ"י שהס"ת של אמת בא הקץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוספתי שאותיות הנשארות בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הכנסת אורחים ב:א על ידי הכנסת אורחים – אימתו מטלת על הבריות, ע"כ. ועיין במקורות שהביאו מדרש (בראשית רבה מח:יד) הכא את אמר "והוא עמד עליהם" (בראשית יח:ח) ולהלן אמר (יח:ב) "שלשה אנשים נצבים עליו", אלא עד שלא יצא ידיהם – "נצבים עליו" כיון שיצא ידיהם – "והוא עמד עליהם" – אימתו מוטלת עליהם, מיכאל מירתת גבריאל מירתת, ע"כ.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לדייק שרבינו לא כתב כלשון המדרש, אימתו מטלת עליהם, אלא על הבריות, משמע על כל העולם, ואילו במדרש משמע שזה האימה שייך רק להאורחים שיצא ידיהם. ועיין להלן בערך אכילה ב:ג על ידי ברכת המזון נתודע השם יתברך בעולם, ע"כ. ואולי מפני זה נטיתי לפרש בתרגום אנגלית שאימתו של השי"ת מטלת על הבריות.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אהבה ב:א כשהצמחים גדלים במלואם, על ידי זה אהבה בעולם, ע"כ. רמז רחוק, מצינו בספר איוב (ה:כו) תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו, ופרש"י בכלח הוא לשון גמר בישול התבואה, כאשר בשלה כל צורכה (ובמסכת מועד קטן דף כח. דרשו בכלח בגמטריא ס', שהם ימ"י האדם בעולם). והנה כל"ח ראשי תיבות: כי לעולם חסדו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

אהבה ב:ב אהבת אשה לבעלה – ניכר בזבובים ויתושים שבבית גם על ידי אהבתם, יכולין לידע כח היצר הרע אם כבר נחלש אם לאו, ע"כ. והביאו מקור (ב"ר נד:א) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם אתו (משלי טז:ז), רבי יוחנן אמר זו אשתו, שנאמר (מיכה ז:ו) איבי איש אנשי ביתו וכו', רבי יהושע בן לוי אמר זה יצר הרע וכו', רבי ברכיה אמר 'גם' אויביו, לרבות מזיקי ביתו, כגון יתושים ופרעושים וזבובים, ע"כ.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

וע' במסכת שבת (פג:) [ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים ] וישמו להם בעל ברית לאלהים (שמו את "ברית" – היינו זבוב, לאלהים – לעבודה זרה שלהם) - (שופטים ח:לג), זה זבוב בעל עקרון, מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו כיון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה. ופרש"י ז"ל ומחבקה ומנשקה, וזהו לשון ברית אהבה וחבה אלמא אדוקים בה וע"ז היא, ע"כ.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר קרנים (מאמר יג) בענין זבוב, והבאתי כל לשונו בסיפור של הזבוב והעכביש, ומבואר שם ובפירוש שם, שזבוב כמו הרחיים, מסמל זכר ונקבה, ועל כן זה הקליפה נמנה (לשון מינוי להיות שולט) למי שמבטל או גורם ביטול מפריה ורביה או מנאף רחמנא ליצלן. (ור' שמשון מאסטריפליע הביא שם מדרש ז"ל מה הזבוב הזה במקום שלם אינו עוקץ כי אם במקום וכו' (חתך) כך עמלק, חנו ישראל ברפידים ברפיון ידים מללמוד תורה, מיד ויבא עמלק ע"ש). ועיין בניצוצי שמשון פרשת בשלח הרחבה בזה, ורואים מזה שהזבוב נמצא או שייך למקום שיש חסרון בשלום בית. אלא שרבינו כתב כאן בזבובים ויתושים, ומשמע שאינו ענין פרטי למהותו וסגולת הזבוב, אלא ענין כללי לכל הריחושי שרץ העוף האלו שהם בחי' אויבי איש כנ"ל מהמדרש אי נמי כמו שהאריז"ל גילה שכל ענין העופות שבעיקר הם נמצאים במקום היישוב כי הם נמסרים מסרים לבני אדם, כמו כן גם מציאות של השרצי העוף.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

בענין זבוב, ע"ע במסכת עירובין (יג.) דילמא אתי זבוב ויתיב אתגיה דדל"ת – יש חשש שהזבוב יהרוס את אחדות השם ח"ו לאל אחר.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין הזבוב. בקונטרס הוספות לחיי מוהר"ן אות רלא, ר' גרשון נכד המגיד מטיראוויצע זצוק"ל סיפר על רבינו שכשפניו היה לפעמים מצפה בזבובים ולא נשא ידיו להבריחם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ויש סיפור – אחר ראה אצל סבא ישראל שהיה לו זבוב על ראשו או מצחו, ובנחת העלה ידו ולקח את הזבוב באצבעותיו, והניחו על הרצפה מת.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ה. מי שיש לו הנאה מדבור של אפיקורוס אפלו שאינו מדברי אפיקורסות, על ידי זה בא להרהורי עבודה זרה, ע"כ. וכעין זה בערך הרהורים אות נו, ושם הלשון ממש כלשון הגמרא – לסוף שיכופו אותו לע"ז. עיין במסכת ע"ז טז: וברש"י שם ד"ה למינות. וע"ע במסכת שבת דף עה. והלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה, ופרש"י ז"ל מין הממשיכו לע"ז אפי' דבר תורה אסור ללמוד ממנו עכ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ספר מגיד דבריו ליעקב (סי' נב) ז"ל אל ילמד אדם בספר אדם רשע, אפילו יש בו דברי תורה כראוי, לפי שנתדבק בנשמת אדם שעשה זה הספר, ע"כ.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה י: אמונה תולה בפה של אדם, ע"כ. בפשטות הכוונה למה דאיתא בלקוטי מוהר"ן ריש תורה מד ז"ל האמונה תולה בפה של אדם בבחינת 'אודיע אמונתך בפי' (תהלים פט), הינו על ידי שמדברין האמונה בפה זהו בעצמו אמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה וכו' ע"ש. אכן ע' לקמן אמונה כד, שגם על ידי שתיקה באים לאמונה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה טו. כשנופל איזה קשיא על השם יתברך, אזי תשתק, ועל ידי השתיקה מחשבותיך בעצמם ישיבו לך תרוץ על קושיותיך, עכ. ע' לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה יח. אמונה חשוב כצדקה, ע"כ. ע"ע אות ל.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה יט. על ידי אמונה נתחכם, ע"כ (ועיין אות כ' הבא). ע' לקוטי מוהר"ן תורה צא, ותורה סד:ה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה כ. מתחלה צריך להאמין בהשם יתברך, ואחר כך יזכה להבין אותו בשכל, ע"כ. ע' מ"מ שכתבתי באות יט.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה ענין בגדי הכהן גדול, שלבש אבנט וחשב האפוד, האבנט חגר על הכתנת, ועליהם ועל המעיל לבש האפוד שחגר עם חשב האפוד (רש"י בפרשת תצוה כח:ד, כח:לא). והתרגום של אבנט – המינא, והתרגום של חשב – המין, ששינהם בחי' אמונה, אלא שהאבנט הוא יותר פינימי, וי"ל מלשון אבנתא דלבא, והוא אמונה טהורה בלי מופת (אות א). ואחר כך זוכה לכל המלבושים, וכבר זוכה להבין בשכל, וזה ענין חשב האפוד, שהוא אמונה שכבר הולידה המחשבה והשכל. (והרגום של חשב אפדתו (תצוה כח:ח) והמין תקונה, י"ל כי כיון שזכה גם לאמונה גם לדעת, כבר מתוקן, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רנה, כשהאדם הוא מאין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה ע"ש).

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה כד: אמונה בא על ידי שתיקה, ע"כ. י"ל שדמימה הוא גם כן לשון אמונה, כמו שמצינו (ויקרא י:ג) וידם אהרן, וכתיב דם לה' (וע' בזה באריכות בלקוטי מוהר”ן תורה ו).

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע אמונה י: אמונה תולה בפה של אדם.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ל. אמונה בא על ידי צדקה, ע"כ. ע' אות יח.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה לט. משיח יבוא בפתע פתאום, ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

המקורות: ר"ן מטשערין – (הושע ג:ד-ה) 'כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך, אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם – ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים', היינו שיפחדו כי פתאום ימלא בקשתם ויבא. והרבה חסר – ונשלם במקורות הבאות:

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

(ישעיה ס:ה) 'אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך', היינו כשתראי את הגאולה, אז 'ונהרת' – שיאירו הפנים מרוב שמחה, ומרוב השמחה שתבא בפתע פתאום, תפחד ותבהל וכו' (-בית לוי: כדרך כל דבר שבא בפתע, ע"כ, ואינו נכון, כי מביאים ראיה לדברי רבינו שכתב שהפחד יבוא מחמת השמחה, אכן קצת נראה שזה היה כוונת הר"ן מטשערין, כי לא היה לו המקור הבא מר' צדוק שיבוא פתאום, ורצה לסמוך את זה בפסוק זה, ופירש שע"כ ביאת המשיח יביא מכה פתאומית של שמחה שיביא הפחד, ולכאורה דוחק מאד).

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ר' צדוק – (מלאכי ג:א) 'ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים', היינו שמשיח יבוא פתאום.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש בית לוי לפרש איך משמחה בא פחד ציין למש"כ בערך פחד ב:ב ז"ל לפעמים אדם מתפחד – קודם שבא עליו איזהו טוב, ע"כ. ושם לפי המקורות פירש שיודע ומובטח שיטיבו לו, רק שאינו יודע איזה הטבה, כמה גדולה תהיה, ולכן יש לו פחד. וקצת דוחק לפרש כך שהפחד הזה מחמת השמחה כמו שכתב רבינו כאן, שם הפחד מחמת שאינו יודע איזה טוב מצפה לו, ואם זה היה הבטחה על ביאת משיח, היה לו פחד איזה טוב זה יהיה לו, אבל לא מחמת שהוא כל כך שמח יפחד איזה טוב יהיה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בדרך אחר, ששם הפחד בא לפני השגת הטוב, ואילו כאן מחמת שמחה בא הפחד. וי"ל שמכח אותו הטוב גורם שיקדים למפרע הפחד, ואולי יכולים לפרש כזה הענין של לפני כבוד ענוה, שהכבוד שישיג גורם שלמפרע יקדימנו ענוה. כמו כאשר גל גדול בא, הרי לפני הגל יתקדם נימוכה של המים. ולפי זה ניתן לפרש שמש"כ יפחדו ישראל, היינו אפילו מקודם השמחה. ואינו נראה פשוטן של הדברים.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות יש בכח ועוצמה של השמחה שיהיה פחד. והרי כתיב בריש ספר תהלים, גילו ברעדה. וי"ל שעל ידי השמחה עולים ועולים, וכבר משיגים הרגשה שעומד מול הקדושה ומול הקב"ה, או על כל פנים מרגישים ונכנס ללב תוקף ועוצמה של הדבר הזה שהנה משיח פה, ולכן יש גם פחד.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי להעיר שמצינו להיפוך, שמחמת שמחה באים לקלות ראש ח"ו, עיין בספר שמואל בחזרת הארון מהפלשתים עה"פ (שמואל א:ו:יג) ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות, ופרש"י ז"ל היו מסתכלין היאך הוא בא לבדו (-וזה היה דבר פתאומי), ומשמחתם נהגו בו קלות ראש, שלא היו מסתכלין בו באימה ודרך כבוד (תנדב"א רבא פי"א וראה סוטה לה.), עכ"ל. ויש לחלק דאותו שמחה של חזרת הארון, הוא שמחה על השגה שכבר היתה מוכר להם, כבר חיו במציאות הזה שהארון איתם. ולא כן ביאת המשיח שהוא שמחה חדשה שאינה ניכרת וידועה כל עיקר.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בתנא דבי אליהו רבא ריש פרק ג – עוד אמר דוד המלך ע"ה אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי, ע"כ. אבל המפרשים שם לא פרשו שהשמחה הביא ליראה, אלא שדאג להיות ירא אפילו כאשר היה בשמחה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מא. לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בישעיה נב:יג רמז.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ע' סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהשבעה קבצנים, במעשה של הקבצן הראשון, העור, והמבואר שם. ולכאורה שם היה ממש להיפוך כמבואר לקמן. רק הצד השוה שעיקר המעלה הוא להיות צעיר ויניק יותר.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

במראה מקומות השלם כתב: ברכות נז: והיה אחרי כן וגו' (אשפוך את רוחי על כל בשר) ונבאו בניכם ובנתיכם וזקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזיונות יראו (יואל ג:א). וידוע מאמר רז"ל חלום הוא רק אחד מששים בנבואה (ברכות נז:). ודוק היטב לשון הכתוב, שחשב ג' בחינות: נבואה, חלום, וחזיון, ועיין בזוהר, בכמה מקומות בענין זה וכו' וכו' (-שחזיון הוא דרגה פחותה מנבואה, ועכ"פ למעלה מחלום), ממילא מבוארין דבריו ז"ל, שכל הזעיר בשנים יהיה במעלה יתרה. והכונה, נראה לי כפשוטו, ע"ד שאמרו רז"ל אינו דומה הלומד ילד להלומד זקן, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק (אבות ד:כ), וכן ידוע הנהגת רבינו ז"ל בעצמו (חיי מוהר"ן תקמ"ג בסופו – וע"ש שהביא מספר המידות, תשובה ב:ד שהנערים בקל להשיב אותם להשם יתברך מן הזקנים) שעיקר עסקו היה עם בני הנעורים. (ועיין תשובה עג וז"ל שם: העבדות שאדם עובד את ד' בבחרותו כל יום ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנותו. [ה"ע ועיין שיחות הר"ן נא. גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש, ע"כ. ועמש"כ שם]) כמו כן לעתיד, מי שיהיה בזמן שיגיעו לימות המשיח, בזמן ימי הנעורים, עדיין בודאי יהיה יכול לזכות למעלה וידיעה והשגה יתרה ממה שיזכו אותן שיהיו אז כבר בימי הזקנה, ע"כ.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה הרי גם הבנות יהיו במעלה יתירה מהזקנים.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדייק מה שכתב רבינו, הזעיר מחברו בשנים, ולא כתב סתם הצעיר, הרי הדגיש שאינו מדבר על סתם צעירות וזקנות, שאלו יכולים לפרש כמו שהיה מפרש ר' שלמה קרלבך, שהוא ענין פתיחת המוח והזמנה לדברים חדשים, והיו יכולים לפרשו ככל הביאור הנ"ל של הלומד זקן למה הוא דומה, ומה שרבינו היה עוסק עם בני הנעורים, אלא רבינו דייק שזה תלוי בדוקא על שנות החיים ממש. ובסיפור של הקבצן העוור משמע שמעלתם – שכל מי שהיה יניק יותר היה זקן יותר – היינו זקן בשנים יותר (- כי אי אפשר לפרש שהוא ענין פתיחת המוח וכדומה כנ"ל, כי זה ענין מה שהוא היה באמת יניק יותר, וע"כ זקן יותר קאי על שנים ממש). אלא ששם הוא ממש הפוך, לפי הזקנה בשנים היו יותר במעלה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע לקמן בערך דעת ב:ט ז"ל חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל, ועיין מה שדנתי בזה בס"ד בשיחות הר"ן אות עו. ובתורה ל:ב שמדבר על השגת אלקות בהישג השכל, שצריכים לזה צדיק גדול וכו', והבאתי שם שבתורה תנינא ח' מבואר שצריכים הצדיק הגדול לברר הדמיון והאמונה כדי לזכות לנבואה, שלכאורה ענינה אחרת מדרך השכל (ועיין מש"כ בריש ספר המידות, ובתורה רמה, בעניני ההיכלות), והרי מצינו בזוהר שכל הנביאים לא נתנבאו אל בכוחו של משה רבינו. ולכן צ"ע המעלה של הבנים והבנות לעתיד לבוא, שביארו על פי הפסוק בספר יואל שהוא בענין נבואה, האם נבואתם תהיה רק דרך הצדיק הדור של אותו זמן. ואם ערך הנבואה יהיה כל כך גבוה יותר מהכשרתן להיות נביאים, למה מוכרח שיהיה התחלקות בין הצעירים להזקנים, האם בקריעת ים סוף היה חילוק כזה. ולכאורה מוכרח שהקטים יהיו באמת יותר מוכשרים ושייכים לנבואה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מג. אין ירושלים נפדית אלא בצדקה. ס"ת ןמת"א – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מו. לא יבנה ירושלים עד שיהיה שלום בין ישראל, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה פ.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מט. אין בית המקדש נבנה עד שיכלה גאוה, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה נז.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ח"ב ט: על ידי מעוט אמונה – נתרבו הזבובים בעולם, ע"כ. והביא מקור מהמדרש (שמו"ר ל:ה) משל למלך שהיו לו עשרה בנים ומרדו בו ובטלו י' דיוטגמאות שלו, אמר להם כשם שביטלתם שלי, כך אני משלח לזבוב (סנחרב) ויפרע מכם, ע"כ.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שהבאתי בענין זבוב, לעיל ערך אהבה ב:ב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ח"ב יז: מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים (וע' שנה אות ד). בספר לדרש אלקים הביא עוד כמה סגולות (א' ללמוד מספר. ב. יכוין בשם זה: איתי"אל ויישן מיד. ג. יכתוב על קלף כשר פסוק זה ויפל אלהים תרדמה על האדם ויישן. מי שהפיל חרדה ותרדמה על אדם הראשון הוא יפיל תרדימה ושינה על פלוני בן פלוני בשם שנתי"אל ברקיא"ל אג"ף שג"ף נג"ף ויתן תחת מראשותיו. ד. אחר קריאת שמע על המטה טרם שיישן יאמר ז' פעמים קראתי בכל לב וכו' ויכוין בכל פעם לחק אחד שהם ז' כזה הסדר: א' פרה אדומה. ב' יבום. ג' שעטנז. ד' שעיר המשתלח. ה' כרובים. ו' קרבנות. ז' מחצית השקל. ה –) ז"ל עוד אחרת יחשוב בגלי הים ויישן מיד. ואפשר לזה אומרים: בי"ם דרכך, נוטריקון ב'טוב י'לין מ'ור, והמשיב אומר: ושבילך במי"ם רבים, במי"ם נוטריקון, ב'רחמים מ'רובים י'קיץ מ'ור. ויש מקומות אומרים אחד לחבירו כשהולכים לישן הנותן בי"ם דרך שהוא נוטריקון ב'טוב י'לין מ'ור, והמשיב אומר ובמי"ם עזים נתיבה, נוטריקון ובמי"ם, ו'בישועה ב'רחמים מ'רובים י'קיץ מ'ור, ע"כ. הרי שהמחבר בעצמו מצא צד השוה לסגולה זו של גלי הים להסגולה של רבינו. ועוד י"ל על פי לקוטי מוהר"ן תורה י"ג בפירוש 'בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומיא דלא תלת מאה פרסי' ע"ש שהצדיק מקבץ הנשמות ומעלה אותם למ"ן ומתחדשים שם ומורידם עם תורה ע"ש. הרי שהגלים מרמזים על חידוש הנשמה בחיות חדשה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אכילה ו: מי שאינו מרגיש טעם באכילתו ידע שנתק ממנו השם יתברך,עכ"ל.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו הכי רבינו היה אוכל באופן שלא ירגיש הטעם כמבואר בשיחות הר"ן אות רמו ז"ל הייתי מסתכל על אכילתו, והיה מתכוין שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחיך וכו' ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ע"ש. ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן עה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר כתבנו על זה שהתם בסיפורי מעשיות היה דוקא מרגיש כל הטעמים שהיה מצפה, שתמוה מאד שלכאורה בתמימות היה צריך לוותר על כל הטעמים, ואולי העיקר בזה הוא הנמשל, ועדיין צ"ע.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בלקוטי הלכות, אורח חיים ב', הלכות ברכת הפרות (אות צג) שבמן היה כל הטעמים רק שהרשעים לא רצו להרגיש בו כל הטעמים, ולכן בזו אותו.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ובלקוטי הלכות, אורח חיים ג', הלכות יום טוב ה:ח כז"ל מלאכות אכל נפש שהוא לגלות הטעם שבהמאכל, כי הטעם הוא עקר החיות הנמשך ממנו יתברך בבחינת טעמו וראו כי טוב ה', שכל הטעמים הם טוב ה', ע"ש.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בסיפור של הקבצן החרש (יום שני), של השבעה קבצנים, שלחמו היה בו כל הטעמים.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

האור החיים עה"פ על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (בראשית לב:לב) כז"ל פי' לצד שנזדעזע הגיד ממקור הקדושה ושלט בו הקליפה בחינה זו בכל מקום שהיא נטמאה ואסרה הבורא כי הוא היודע, ותמצא סוד בזה כי גיד זה אין בו טעם, והוא סימן לבחינת הקליפה, כי אין בה טעם כיון שנעקרה קדושה ממנו עכ"ל.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז אכילת הצדיקים גדולה יותר מהקרבנות ומזווגן, ע"כ (עמש"כ לק"מ יז:ג).

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למדרש רבה (בראשית רבה סה:יט) על הפסוק (בראשית כז:כ) כי הקרה אל אלקיך לפני, ז"ל: רבי יוחנן וריש לקיש, חד מנהון אמר: אם לקרבנך המציא לך הקב"ה, שנאמר (בראשית כב:יג) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, למאכלך על אחת כמה וכמה. ואוחרנא אמר, אם לזווגך המציא לך, דכתיב (בראשית כד:יב) הקרב נא לפני היום וכו', למאכליך על אחת כמה וכמה, עכ"ל. ולכאורה אין הכרח מזה, כי הכוונה פשוטה, שאכילה יותר הכרחי לחיי האדם, ואם השם יתברך דואג על צרכיו הפחות נצרכים כל שכן ידאג שיהיה לו אוכל. ואולי משום זה אכילה יותר גדולה, כי הוא ממש מחיה את נפש הצדיק.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר בית לוי ביאר הטעם כי על ידי אכילה מעלה האוכל לבחי' מדבר, שזה ייעוד ותכלית הבריאה (ועכשיו ראיתי בספר סודי רזיי ח"ב עמו' כא, בשחקים כסא הגאוה ע"ש. ומבואר בליקוטי מוהר"ן ד:ח דברים בטלים ותולדותיהן, נמשכין מחי, גאוה ותולדותיהן, נמשכין ממדבר. והרי השחקים שוחקים מן לאכילה, שמתקן עד מדבר, ולכן שייך להם גאוה). ולכאורה אין זה טעם מספיק, כי גם בזווג מוריד נשמות שהם בבחי' מדבר. ואולי בזווג הוא תיקון פרטי, לאותה אשה ולאותה וולד הילוד, משא"כ באכילה מתקן בכללי את כל הבריאה, אבל מי יימר.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה בפשטות שהזווג הוא כדי להביא נשמות בעולם, והנשמות מעולם הבינה, ואילו אכילה, כולם בחכמה אתברירו, וכמבואר בכוונות לאכילה. והרי חכמה יותר גבוה מבינה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

אכילה ב:ג על ידי ברכת המזון נתודע השם יתברך בעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

עיין הכנסת אורחים ב:א על ידי הכנסת אורחים – אימתו מטלת על הבריות.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת חולין (פז.) מעשה שהזמין רבי את מין אחד לאכול, ובתוספות שם ד"ה או ארבעים זהובים אתה נוטל, שרבי לא רצה שהמין יברך ברכת המזון. ולולא דברי תוספות אולי היה ניתן לפרש שרבי רצה להחשיב ולהתיקר ענין הברכה לפני המין.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ג. אין צריך לאדם לדאג על פרנסת בניו, כי כשהם גדלים – גדלה פרנסתם עמהם, ע"כ. ע' לק"מ תורה סט ומשכ"ש.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

בנים יא. לפעמים מי שאין לו בנים, וכשמתפללין עליו שיהיה לו בנים הוא מת, ע"כ. במ"מ של ר' נחמן מטשהרין ציין למועד קטן דף כה: ר' חנין וכו' ולא הוו ליה בני, בעי רחמי, והוו ליה, ההוא יומא דהוה ליה, נח נפשיה וכו', ע"כ. ומבואר לפי שזה שהתפלה נענה והיה לו בן, ולא רק שהתפללו סתם, ורק אז הוא מת.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמהרהר בזנות, גם אשתו באה לידי הרהורים, וכשאשתו מהרהרת, על ידי זה הקלפיות באין עליה בחלום, ועל ידי זה הבנים שלה מתים (כעין זה בניאוף א:יז), ע"כ.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למסכת סוטה דף י. אמר ר' יוחנן כל המזנה אשתו מזננת עליו, שנאמר (איוב לא:ט) אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי, וכתיב (שם פסוק י) תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין, והיינו דאמרי אינשי, איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני (-הוא בין הדלעות הגדולות, ואשתו בין הקטנות). ובפסוק ח שם כתיב, אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן אות צה – על ידי זנות אין מגדלים בנים, ע"כ.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה הענין שהקליפות באין עליה בחלום לא פוסלתה על בעלה. בתשובת המהר"ם מלובלין סי' קטז, ובשו"ת חיים שאל סי' נג, דנו על אשת איש שבא עליה שד. ובבן יהוידע במסכת גיטין סח: הביא ראיה מהמעשה שאשמדאי בא על נשות שלמה ורצה לבוא על אמו, שעל כרחך אין בכך כלום. אכן לכאורה לפי דברי רבינו כאן, שאפילו רק בחלום הרי הוא רע וגורם למיתת בניה, כל שכן בהקץ ובמזיד.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

בנים נד. על ידי חנכה ונר שבת הוי לב בנים תלמידי חכמים, ע"כ. ע' אות צא.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ע. מי שאין לו בנים, יהא רגיל בשמן. קצת רמז מקהלת (ז:א) טוב שם משמן, שם זה בחינת בנים כמו שמצינו בישעיה נו:ה. וע"ע בדברים לג:כד ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו, שעל ידי טבל בשמן רגלו יהיה ברוך מבנים (ע' רש"י שם שאינו יודע איפה נתקיים ברוך מבנים).

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

בנים עא. ולפעמים יעקר דירה ויחיו בניו, ע"כ. קצת רמז מדברים לב:ה שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל. שמות כג:כו לא תהיה משכלה ועקרה בארצך.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בנים עב. על ידי רדיפת שלום מציל את בניו ממיתה ומגלות, ע"כ. – דיבור זה נמצא בערך שלום יז. וע"ע לקמן אות קד ואות קו.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

בנים עד. לפעמים מחמת אהבה גדולה שבין איש לאשתו אינה מולדת, ע"כ. יש סיפור מהנועם אלימלך (מובא בספר האחים הקדושים עמ' 169) שזוג אחד לא היה להם ילדים, והנועם אלימלך הבין שזה מרוב שלום שהיה ביניהם, ונתן להבעל עצה שיתקוטט קצת עם אשתו ויחזור ויעשה שלום עמה, כי כן היה עם יעקב ורחל, שרחל היתה עקרה, ואז ויחר אף יעקב ברחל, ורק אחר כך הולידה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

בנים פב. בניו של אדם מתים כשעוסק בשמות הטמאה או בכשפים או שמאמין בהם, ע"כ. ע"ע אות פז.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

בנים פז. אשה שעוסקת בכשפים, בניה מתים ונעשית אלמנה, ע"כ. ע' לעיל אות פב.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צא. גם על ידי הזהרות נרות, ע"כ. ע' אות נד.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צב. שנה שיש הרבה גשמים, סימן שנולדים בזה השנה הרבה זכרים, ע"כ. ע"ע אות קב.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צג. איש ואשתו שהם מקללים את עצמם, אין מגדלין את בניהם, ע"כ. ע"ע קללה אות א' ואות ב'.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צה. על ידי זנות אין מגדלים בנים, ע"כ.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו להושע ד:י הזנו ולא יפרצו, ופרש"י ז"ל ולא ירפצו, לא יגדלו בנים, ע"כ.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל אות כט, מי שמהרהר בזנות, גם אשתו בא וכו' ועל ידי זה הבנים שלה מתים.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צט: שם אלוה – שמירה לבנים, ע"כ. אלוה הוא שם לבוש הנשמה (זוהר שמות צו:), וכל הענין מבואר בספר עץ חיים (שער לט פרק יב), ואילו במראה מקומות כאן ציינו רק להפסוק באיוב כט:ב (והוא מובא במס' נדה ל:).

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קב. כשזכר בא לעולם – חסד בא לעולם, ע"כ. ע"ע לעיל אות צב.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קג. מי שמצער את אביו ואמו – על ידי זה אינו זוכה לגדל זכרים, ע"כ. ע' אות קח.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קד. מי שרודף שלום – עי"ז יזכה לראות בנים לבניו, ע"כ. ע' אות עב ואות עט.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קו. המחלקת זה סימן רע לבנים, ושלום זה סימן טוב לבנים, ע"כ. ע' לעיל אות עב ואות קד.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב א. מי שיש לו צער גדול בנים, יקרא בכל יום מעשה בראשית וכו', ע"כ. ע' לקמן אות ה'.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב ה. אמירת המעמדות טוב לבנים, ע"כ. ע' לעיל בנים ח"ב אות א.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב ח. הא הנעשה מכסף, מסגל לפריה ורביה, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה נג.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב ט. לפעמים בנין הבית גורם לאשה שלא תלד, כשהעצים שבבנין אינם מנחים כסדר הנתן להם מששת ימי בראשית, ואז הבית נקרא הרוס וכו', ע"כ. ע' שיחות הר"ן אות ס.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב יד. כשיש שלום מלכות, על ידי זה נולדים בישראל בעלי הוראה, ע"כ. קצת רמז ע' תהלים קיט:מו ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, ואיתא במס' ברכות (ד. וברש”י שם) שבזכות זה זכה דוד המלך לבנו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה וכו'. ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, בחי' שיש שלום ביניהם, גם ולא אבוש אותיות בא שלום, ולא אבוש מפיבשת כנ"ל.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב כב. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע' צדקה יט וש"נ.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

בית ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך, ע"כ. ע' המתקת הדין סא, וע"ע לקמן אות טו, ובנים פט.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

בית יג. מי שרוצה להכנס לבית לדור בתוכו, יאמר התורה כלה ואחר כך יכנס לדור בתוכו, ע"כ. קצת רמז משמות (יב:מט) 'תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם'.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

בית טו. יש מקום הגורם לעבר עברות, ע"כ. ע' לעיל אות ד'.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בית יז. כשנחרב אסקפת הבית או פתחיה הוא סימן רע לבית, ע"כ. ע' בנים אות קה, בית ח"ב אות ג'.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב א. לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון, ע"כ. עמש"כ בערך התנשאות יד (מי שה' אלקיו עמו יהיה לו עליה).

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

במקורות: בראשית רבה (לג:א) אמר ר' לוי משל, את הצדיקים בדירתן, ואת הרשעים בדירתן, את הצדיקים בדירתן (יחזקאל לד:יד) במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם, ואת הרשעים בדירתן שנאמר (יחזקאל לא:טו) כה אמר אדנ"י אלקים ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום, ע"כ. עוד ציינו למה שעשה השונמית בשביל אלישע (מלכים ב:ד:י) נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה (אכן במסכת ברכות י: רב ושמואל נחלקו, חד אמר עליה פרועה היתה וקרוה, וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים, ומה שכתוב עלית, פירושו מעלה שבבתים). וכן לסיפורי מעשיות (מעשה ח) מרב ובן יחיד: והיה יושב בעליה ולמד כדרך אצל הגבירים. ובלקוטי הלכות (מעקה ד:ב) ז"ל כשרצו החכמים להשיג הלכות הנעלמות מהם וכו' עלו על העליה לדרשן, כמובא בדברי רז"ל (שבת יג:) שהעלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשן כמו שאמרו – ואלו מן ההלכות שאמרו בעלית חנניא וכו' וכו' כי עקר העבודה של כל אדם הוא לילך מדרגא לדרגא לפי בחינתו ולהשיג בכל פעם בחינת הנסתר ממנו בחינת תפלה שזה זוכין בעליה יותר, כי עליה בחינת תפלה בחינת נסתר, ע"כ. וע"ע חיי מוהר"ן תקצד, מחדר לחדר ומחדר לעליה, מבואר שעליה זה יותר מחדר.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשבחי הר"ן אות י': גם היה מטמין עצמו על גבי בית אביו תחת הגג, שהיה שם כמו חדר במחצה של קנים שמחזקין שם תבן ומספוא, ושם היה מטמין עצמו, והיה אומר תהלים, והיה צועק בלחש להשם יתברך שיזכהו לקרבו אליו יתברך, ע"כ.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר שמואל (א:ט:כה) וירדו (שמואל ושאול) מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג, ופרש"י ז"ל מוכיחו ומלמדו ליראה את הקדוש ברוך הוא, ע"כ. (פוסק כו) וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגגה לאמר קומה ואשלחך וכו'.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ג. בפתח ביתו של אדם נכר אם תמו זכות אבותיו או אם חלה זכות אבותיו, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות יז.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ו. כשאדם בונה חומה ונופל כפתו ידע שזה סימן רע ח"ו לזרעו, ע"כ. ע' לקמן אות ט.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ט. הכפה של בית הוא סימן לחבורה או משפחה מה שיקרה להם, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

בושה ו. כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה, ע"כ. ע' אות לב.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

בושה ו כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה, עכ"ל. לכאורה צ"ל שעם כל זה להיות שמח על המסר והתיקון.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

בושה יג. על ידי צדקה לשם שמים תבא למדת בושה, ע"כ. ע' אות כג.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

בושה יד. כשבא על אדם איזה בושה, בידוע שאין לו בטחון, ע"כ. ע' אות טז.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

בושה טז. על ידי בטחון לא יבוא עליו בושה, ע"כ. ע' אות יד.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

בושה כג. על ידי צדקה תזכה למדת בושה, ע"כ. ע' אות יג.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

בגדים ז. מי שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, עי"ז אין לו במה ללבש, ע"כ. קצת רמז ממשלי (ד:טו) פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

בטחון יט. מי שבוטח בעכו"ם דילה דילהון, ע"כ. ע' גניבה וגזלה ח"א אות ח.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

בכיה ח"ב א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים, ע"כ. ע' תשובה נט עצה אחרת. וע"ע לקוטי מוהר"ן תורה צה בענין שלא לצפות לבכיה, ושם כתבתי כמה עצות.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה יא. סגלה לבטל גאוה, שישתתף בצרתן של ישראל, ע"כ. ע"ע ענוה א. מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה, ע"כ. ובזה יש להעמיק במה שכ' רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תורה ד:ז שמשה רבינו טען להש"י שאם לא יסלח ה"י לחטאת בני ישראל זה סימן שאין לו ענוה ע"ש.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה טו. אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל הסופר, ע"כ. ע' חיי מוהר"ן אות תקצד – אתה חושב עבור המעשים טובים שלך, רק בשביל שאני רוצה כך.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה יט. מבהילין את האדם בחלומות כדי להסיר ממנו גאוה שקועה שהוא מכסה ממנו שאינו מכיר בה, ע"כ. ע' לקמן אות כט.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה כט. כשנזדמן לך עברה בלי דעת – בודאי יש לך גאוה, ובזה מראין לך, שעדין אין אתה צדיק, ע"כ. ע' לעיל אות יט.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קסח.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ג. מי שאינו מהנה את אחרים מממונו עי"ז גזלנים באים עליו, ע"כ. ע' אות ז.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ז. מי שקופץ ידו מצדקה גזלנים באים עליו, ע"כ. ע' אות ג.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ח. מי ששם בטחונו על הגויים לסוף לוקחין משלו בעל כרחו, ע"כ. ע' בטחון ח"א אות יט.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה י: מי שמערב משקיו במים גנבים באים עליו, ע"כ. בפשטות רבינו כוון לחנוני שעל ידי זה גונב מהלוקחים ממנו. וכן בערך שרים אות א'.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ח"ב ה. על ידי אמירת תקון חצות נצול מגנבים, ע"כ. יש אומרים שלמעשה על ידי שהאדם ער וכו' מרחק הגנבים. רמז מבראשית (לא:יד-טז) שרחל ולאה נשות יעקב טוענים שהם רוצים להמלט עם כספם קודם שלבן יקחנה, רחל ולאה הן הנה שני חלקי תקון חצות. הרי שבאמירתן מצילים הממון מגנבים.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח. אדם מצטער מדבר הנראה לעינים יותר מהצער שמצער מהידיעה, ע"כ. ע' לקמן אות כא.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

דעת י. מי שרוצה להעמיק ולעיין בשכלו באיזה ענין, צריך לקשר את שכלו לבית המקדש. וסימן לדבר: "אשא דעי למרחוק" "וירא את המקום מרחוק", ע"כ.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין שבספר אדיר במרום (עמ' ע', מכון רמח"ל) מבואר ענין הרומח שהוא כלי ודרך להשגה, ומבואר שם עניני, רמח בגמטריא ח' פעמים א-ל. והנה ח' פעמים א-ל הם בחי' הח' בגדים של הכהן גדול, כמבואר באדיר במרום (עמ' ריח, ספינר). והכהן גדול אינו לובשם אלא בבית המקדש. ואלו הח' בגדים הם בחי' להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, כמבואר בספר מי השילוח.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

דעת יד. כשאדם רוצה לידע איך להתנהג באיזה דבר, יפתח ספר ויבין איך להתנהג, ע"כ. לכאורה אין לקיים העצה הזו עם תוכנית שמוציא מספר – random number generator, כי לכאורה צריכים קדושת הספר והפתיחה וכו'.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במכתב הבעש"ט לבנו שכז"ל ודע שמכח התורה שלמד אדם היום, ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות, ואינו יודע אם לעשות אם לא, יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה. ובלבד שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך, אז יזמין לו ה' יתברך תמיד שידע מכח התורה, עכ"ל.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

דעת כא. מה שרואה עין יותר נקל להבין אותו הדבר, ע"כ. ע' לעיל אות ח.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב ה (נכפל בצדקה ח"ב אות ה). על ידי מפרנסי עניים ניצולין המון עם מן המגפה – בזכותם. גם בזכותם מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות, ע"כ.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחר שהייתי עוסק במשלוח ספרי רבינו להפצה, בחי' מפרס עניים, הנחתי תפילין של רבינו תם לפני תפילין של רש"י. וחשבתי לעצמי שנתקיים בי מאמר רבינו, כי תפילין של רבינו תם בחי' מחין של חכמה שהיא גדולה מבחי' תפילין של רש"י בבינה כידוע.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להיפך היינו התרחקותם ח"ו מהשי"ת ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות כי יקויים בנו ולא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל:כ) וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בשיחות הר"ן אות עו שבעל השגה צריך להיות למדן.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב יב. על ידי גרים נתוסף הדעת בעולם, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה יז:ו.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב יד. מי שהוא גבור אין בו כל כך דעת, ע"כ. רמז מתהלים (קמז:ה) ורב כח לתבונתו אין מספר. וע' לק"מ תורה נה:ו בענין אנשים גבוהי קומה, שהם בחי' גבורים כמו שמצינו בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מבעל תפלה, שהגבורים היו "ווינגר" – גבוהי קומה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

דרך ט. כל הדרכים שאדם הולך בהן הכל מהש"י והם רצון השם. אבל אין לך אדם שיבין את דרכו אלא מי שהוא ענו, ע"כ. ע' שיחות הר"ן פה.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

דרך יד. האדם קונה מקום הלוכו, ע"כ. ע' ערך צדיק ח"א אות קפח, שכזה אמור עבור הצדיק.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

דין ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, עי"ז הפרנסה נתמעטת וכן להפך, ע"כ (וכן בממון ח"ב ד). רמז מהפסוק ראשון שבספר שופטים וע' רש"י שם, וע"ש שופטים טז:כ וברש"י.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו, ע"כ. ע' בגמרא (ערכין טז:) פורענות מזדמנת לו, ודוק בהבדל (הגמרא משמע יותר שזה יקרה, ואילו מזמנת המשמעות יותר שהוא מזומן), אולי יש כאן ט”ס.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין טו: צריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים, ע"כ. לקמן אות קא הביא רק תחילת הדיבור. וע"ע אות כג.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין יט. מי שנדר ולא שלם נדרו, הקב"ה מביא עליו יסורין. וכששותק נחשב לו כאלו שלם נדר, ע"כ. כאלו שלם נדר בעלמא ולא נדרו שנדר בתחלה.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין כא. כשאדם הולך ונופל וכו'. ע' אות נב.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין כג. כשגוזרין איזה גזר דין על האדם קדם שיודעין מזה בני אדם הוא בנקל להתהפך, ע"כ. ע' אות טו.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין לד. על ידי דעת נמשך חסד, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיט ועוד מקומות. וע' תורה יג, שעל ידי חסד זוכין לדעת.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין לה. על ידי צדקה שנותנין לאדם הגון, תזכה להמשיך חסד גם לאוהבך, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיט.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין נב כשהולך ונופל וכו'. ע' אות כא.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין נד. על ידי ישיבה במקוה תחת המים, עד שלא יוכל להחזיק בעצמו הרוח והנשימה, נמתק הדין, ע"כ [וצריכים שכל לא לסכן את עצמך ח"ו, יש אחד שעושה סעודת הודאה כל שנה כי הוא ממש מנע מעצמו אויר עד שנתעלף ר"ל, ובחמלת השם עליו מי שהוא היה שם והכיר בו והצילו. אלא ברגע שמרגיש שצריך לנשום, הרי קיים העצה, ומיד לנשום].

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שזה בחי' לידה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ס', שכי להוליד צריכים עצירת הנשימה, ורק אחר הלידה יכולים לקחת נשימה.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

באמת נלע"ד שזה עצה עצומה אפילו שלא במקוה, ובפרט כאשר ח"ו באים תאות והרהורים רעים בתוקף, עצה לא לנשום עד שממש צריך. וזה גם א"ש לפי מה שרבינו גילה שיש הבל מרשעים שנכנס בנשימת הצדיק ונותן לו הרהורים רעים ר"ל.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין סא. יש עתים ומקומות מזמנים לטובה והוא הדין להפך, ע"כ. ע' בית אות ד.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פב. אחר הגזר דין צריך להלביש את התפלה בסיפורי מעשיות, ע"כ. מבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תורה ה'.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פו. להמתיק הדין תאמר הפרשה של אחת עשרה יריעות עזים, וקטרת, ואחת עשרה ברכות שברך משה את השבטים, ומרכבה של יחזקאל, ע"כ. נראה מכאן עוד סגולה לאמירת הפתק הקדוש שיש בו י"א שורות.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת הדין (אות פו) יש כמה דברים של יא דברים שיש לאמרם להמתקת הדין, ויש ללמוד מזה ק"ו לאמירת הפתק הקדוש שהיא בת יא שורות (וע' בפרק על הפתק עוד על ענין הי"א שורות).

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פז. ופרשת נדרים ומשניות של מסכת שבועות, ע"כ. בפרשת התורה שבכתב לומר נדרים, ובתורה שבעל פה – שבועות. מסכת שבועות הוא בסדר נזיקין שהם ממש דינין ואילו מסכת נדרים בסדר נשים.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פח. על ידי הכנעה מבטל הדין, ע"כ. ע' אות קו.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין קא. צריך להודיע צערו לרבים, ע"כ. ע' לעיל אות טו שהביא גם טעם כדי שיבקשו עליו רחמים.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין קו. על ידי השפלות יוכל לבטל גזר דין, ע"כ. ע' אות פח.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת הדין קט. כיון שהגיע מדת הדין של מעלה על האדם, אף על פי שעדין אינם שולטין עליו, יכול להרגיש את מדת הדין על ידי הזבובים שבבית, ע"כ. בענין הזבוב עיין לעיל אמונה ח"ב אות ט, אהבה ב:ב, ובסיפורי מעשיות מעשה מזבוב ועכביש.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין ח"ב יב. לפעמים מסתירין את האדם ממדת הדין, בזה שהצדיק מגביה ומתפאר את עצמו על ומשפיל את זה האדם, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה רמא.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם מזדקקין עליו מלמעלה, ע"כ. ע' במראה מקומות של ר' נחמן מטשהרין שמבואר שהוא הבין שהזדקקות הזו הוא לפרעניות (ציין לישעיה כו:כ-כא לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעד וגו' – הינו ענין התבודדות – כי הנה ה' יצא ממקומו לפקד עון וכו'. ועיין במסכת עבודה זרה סוף ד. רב פפא רמי כתיב א-ל זועם בכל יום וכתיב לפני זעמו מי יעמוד, לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור, ע"כ). ואכן המעיין בהשימוש של המלה מזדקק בספרים הקדושים יראה שמשמעותו כך [אכן מצינו לפרש לטובה, כמו בסוטה לג. מלאכי השרת נזקקין לו, ובבא בתרא ט. אין נזקקין לו פרש"י לתת מעות מן הקופה, וכן כמה פעמים שם]. וכן באות ב' פה רבינו מביא תוצאה רעה על התבודדות שלא על נכון. וכן ע' ברמב"ם הלכות תשובה ד:א שהבודל מהצבור מונע מעצמו מלעשות תשובה. וכן עיין בשערי תשובה לרבינו יונה (דף ו' מובא בחק לישראל פרשת אחרי מות, יום ד') ז"ל לתאוה יבש נפרד (משלי יח) איש נפרד מכל אח וחבר, לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו למען זאת מרעהו רחקו ממנו, ע"כ. ועיין מש"כ לקמן אות ב'. וכתבתי כל זה כי ראיתי הרבה שטעו פה לפרש ההיפוך.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשיחות הר"ן אות פא, שאם בן אדם היה לבד לגמרי, אפילו אם היה לו שטף קצף של מחשבות זרות וכדומה בסוף היה מחזיר לטוב, אכן בהמשך הדברים משמע שזה רק לענין הצלה מהשפעה לרע מהסביבה.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע שיחות הר"ן עז, שהאדם כולל בתוכו ע' אומות וכו' ע”ש.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות ח"א ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס, ע"כ. ע' מש"כ לעיל אות א', הרי שני משפטים על התבודדות לגריעותא. וע' בשערי קדושה למהרח"ו חלק ד' שיש תנאים קודם שהאדם יבוא להתבודדות. ע"ש ד:א:י – שיתרחק מן האשמות והזדונות והפשעים הגורמים סילוק אור השכינה מן הנפש החוטאת וכו' ע”ש. ד:ב:א – ולכן צריך הבא להתבודד, כי תחילה יעשה תשובה מכל אשר חטא, ואח"כ יזהר שלא יוסיף לחטוא באחד מהם, ואח"כ ירגיל עצמו להסיר מעליו המדות רעות המוטבעות בו, כמו מדת הכעס, והעצבון, וההקפדה, ושיחה בטיה, וכיוצא בהן, ואחר שתתיקן חויי הנפש, הן בחטאות, והן במדות, אז אין כח ברוח הטומאה להפסיק דבקותו בעליונים, ואז ירגיל עצמו בביטול דברי החומר וכו' ע"ש. ד:ב:ה – והנה אחר שיזכה האדם אל סוד ההתדבקות הנזכר, יזכה לסוד ההשתוות, ואם יזכה לסוד ההשתוות יזכה לסוד ההתבודדות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בתענית דף ז. דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב חרב על הבדים ונואלו, חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (לשון סגי נהור) שעוסקין בד בבד בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו וכו' ולא עוד שחוטאין וכו' ע"ש. ועיין בספר ארצות החיים לר' חיים פלאגי שכ' שמה שמצינו בגמרא 'חד מיניהו כתרי מינן' מלמד שבן ארץ ישראל אינו בכלל אזהרה זו (ובמנחת שלמה תנינא סימן ק' תמה על זה). והיעב"ץ כתב שאזהרה זו היא רק על מי שיש לו רבי או חברים טובים עם מי להתחבר. ולפי זה בודאי, לא מבעי היום שהמלך בשדה ואין בנמצא חברים טובים, אבל אפילו כאשר הם בנמצא, בודאי אי אפשר בלי כמה שעות של התבודדות, שאותם שעות אין להם חליפין משום בר נש שיכול לעזור לו בזה. ובן ארץ ישראל הוא בחי' מי שהולך בעצת רבינו, ועליו לעסוק בהתבודדות כפי יכולתו. ועוד הרי בהתבודדות עושים תפילה מהתורה, וזה אינו בכלל האזהרה. אבל על כל פנים מבואר הדבר שסתם התבודדות, לפרוש מן הציבור לחשוב לבד ולחיות לבד סתם, לא מכח רבינו הקדוש, הוא מסוכן ברוחני ובגשמי חס ושלום.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות א:ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס, ע"כ. וכן כתב בערך כעס אות לה ז"ל כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי, ע"כ.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות ח"ב א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו ,השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו, ע"כ.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ישועה אות ג.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש אגדה איתא ז"ל ואם אומר להקב"ה אנה אני הולך שהרי עדיין לא הגיע ארבע מאות שנה, יכעס עלי הקב"ה, אמר לו הקב"ה כבר נתנבא להם יוסף, פקד יפקוד, כלומר מנין פקו"ד יחסר להם הקב"ה מן השעבוד (-כידוע פקד לשון חסר), ולכך נחסרו ק"ץ שנה כמו פקו"ד, והם צ' כנגד צ' של שרה אמנו שהיתה כשהולידה את יצחק, ומאה שנה שנה כנגד אברהם בעת שהוליד ליצחק, ע"כ.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שכל אותם שנים שלא היה להם ילדים בודאי היו בצער גדול, ובודאי היו שופכים שיחה לפני הקב"ה, ונעשית גאולה ממש לבניהם. [ואף על פי שאין צער על זה בשנות הילדות, הרי זה כמו תענית, שאין השעות הראשונות שונות כלל, אבל לבסוף מצטרפין].

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ז. מי שאינו מאמין בצדיק, על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך, ע"כ.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ע' שיחות הר"ן קצב. אם מאמינים בהשם יתברך צריכים להאמין שיש צדיקים גם כן. כי כמו שהש"י נמצא בודאי כמו כן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור, והבן מאד, ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יג (וכן בערך ראיה אות ט). כשאדם יוצא לשוק ומתירא שלא יבוא לידי הרהור על ידי ראיה, שיראה נשים יפות, יאמר הפסוק (ישעיה לג:ז): הן אראלם צעקו וכו' (חוצה מלאכי שלום מר יבכיון) ועל ידי זה ינצל מראות, ע"כ. ע' לקמן אות יח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל אולי שדורש אראלם, ארא – לם, ל"ם זה תאות נאוף שכלולה מהשבעים אמות, ושצריכים לצעוק שבעין קלין להנצל ממנה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה לו, וזה מלאכי שלום מר יבכיון, כי העצה להנצל מהתגברות הרהורי נאוף מבואר עוד שם בתורה לו, שזה על ידי בכיה בעת קריאת שמע וברוך שם, וי"ל עוד שמובא בתורה שם (אות ד') וזה שתרגם יונתן על פסוק (במדבר כה) והמה בוכים פתח אהל מועד – בכין וקורין את שמע, וזה לא עשו אלא כדי להנצל מהרהור של אשה זונה ע"ש. ולפ"ז יש לפרש שמלאכי שלום, היינו משה ואהרן, כי משה מכונה בשם מלאך במקרא (ודוקא משה רבינו צריך להיות יותר פרוש בענין זה כמבואר בתורה שם, וכן הוא ענין של ראית מלאך, מבואר בשבחי הר"ן שצריכים להיות אצלו איש ואשה שוין). הרי שכאשר יש סכנה של ראיה בחוץ בחי' "ארא-לם... חוצה" – שצריכים הרבה צעקה להנצל ממנה, בחי' "צעקו חוצה," וכדי להנצל מזה מלאכי שלום מר יבכיון. וזה בחי' "מר" יבכיון, כמבואר בתורה שם, כי הבכיה מוציאה את המרה שחורה (הרהורים אות יח – משמע כל בכיה מבטל הרהורי זנות, ולא רק בק"ש), בחי' מלכות הרשעה, אישה זונה שמשם נשמותיהם של ערב רב, שמשם תאות נאוף. ועוד "מר" מלשון המרה וחילופין, כמבואר בתורה שם, שיש בחירה לצייר לטוב או לרע, ורבי שמעון כאשר ראה נשים יפות היה אומר אל תפנו אל אלילים, שהיה קובע שכל התאוה ותשומת לב אליהם הוא רק הבל ואין בו כל עיקר כמו אלילים, שאין בהם כלום רק הבל.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יז. הסתכלות למזרח – מבטל הרהורי זנות, ע"כ.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

פרשתי את זה בס"ד בליקוטי מוהר"ן תורה יא:ג.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יח. הבכיה מבטל הרהורי זנות, ע"כ. ע' לעיל אות יג.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יא. מי שאינו מקבל תוכחה על ידי זה אינו נתגדל, ע"כ. ע' אות יג.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יב. התנשאות בא למי שמחזר תמיד על למודו, ע"כ. יש לראות ממה שדיבור זה בא באמצע שני דיבורים על תוכחה, שחזרה תמידית על הלימוד קשור לקבלת תוכחה. וע' לקוטי מוהר"ן תורה קכא, שמי שרואה שפלותו כל היכן שהוא פותח ספרי קודש, סימן שרצונו לעשות רצון ה'. ויתכן שהכח לחזור תמיד על הלימוד בא מזה שהוא רוצה לשמוע מהתורה הקדושה תוכחה אישית, ועי"ז מתנשא, כאות יג.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יג. התנשאות בא על ידי תוכחה, ע"כ. ע' אות יא.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יד. מי שה' אלקיו עמו, יהיה לו עליה, ע"כ. על דרך רמז, יהיה לו לעבודת השם שלו, עליה – עלית גג – מקום מיועד להתבודדות (עיין ערך בית ב:א – לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון).

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות כד. מי ששונא גזל עולה לגדלה, ע"כ. ע' אות לא.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ל. על ידי למוד אגדה בלילה מתנשא, ע"כ. וע' מריבה מח, כשבני אדם דוברים עליך, תלמד בכל לילה אגדה.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב ה. כשנותנין ממון להשר בשביל איזהו התמנות שיעביר את חברו וימנה אותו, זה כמו כשוף, ע"כ.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להשוות את זה למה שרבינו אמר על אלו שמתפללים עם כוונות האריז"ל ולא ראויים לזה - בלקוטי מוהר"ן תורה קכ - שזה כמו כשוף - כי גם בזה גם בזה האדם מצוה לכוחות עליונות לעשות כפי פקודתו, ואם הוא לא ראוי לזה הרי בעצם פקודתו לא יגע בכלל אל הקדושה, והרי הוא כמו מצוה לשרי העכו"ם השדין ולילין לעשות פקודות, וכמו הנותן להם כסף לעשות כרצונו.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

"זהו כמו כשוף" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב ו. הרהורי עבודה זרה והרהורי זנות ושפיכת דמים ולשון הרע, הם באים על מי שרגיל בנדרים, אבל נתבטלים על ידי המנהיג שבעיר, המסדר הגביות והמסים על כל אחד ואחד לפי ערכו, שיוכל לסבל, ע"כ.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

יש לדייק שבע"ז וזנות רבינו כתב הרהורי, מה שאין כן בשפיכת דמים, שמזה יכול להיות שמדובר על שפיכת דמים ממש. ועל במקור הדיבור הזה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה כז, שמאפשר בדרך אפשר, אף שאינו מסתברא, לחלק כנ"ל.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב יא. על ידי ודוי דברים זוכה להתנשאות, ע"כ. ע' הצלחה אות טו.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה ב:א מי שהוא שמח תמיד, על ידי זה הוא מצליח ע"כ.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

במקורות הביאו המדרש בראשית רבה (טו:ז) עה"פ (בראשית לט:ב) ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, ז"ל רבי ברכיה אמר גבר קפוז, ע"כ ובפירוש מתנות כהנוה, איש קופץ צוהל ושמח.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

יש לראות רמז לזה מפרשת ויגש (מז:כז) וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד. גשן בגמטריא שמחה.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לציין למה שידוע לפרש בטעם למה אסתר בקשה מאחשוירוש לעשות סעודה שניה ולא גילתה מיד בסעודה ראשונה, כי אז עדיין המן היה שמח וטוב לב, וקשה להפיל אותו.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז לזה בפרשת וזאת הברכה עה"פ (לג:יח) שמח זבולן בצאתך, פרש"י הצלח בצאתך לסחורה, ויששכר הצלח בישיבת אהליך לתורה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה ו. תכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם, ע"כ. רש"י בברכות (מב.) פרש תיכף לת"ח, המקריבו אליו ומארחו בביתו, ע"כ. וזה דומה לאות טז: הצלחה בא למי שמאכיל תלמיד חכם על שלחנו, ע"כ.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יא. מי שמגרש את אשתו אינו מצליח, ע"כ. סבא ישראל דף רנג.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יד. מי שאומר תמיד אמת הוא מצליח, ע"כ. ע' לקמן אות יז.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה טו. על ידי ודוי תצליח, ע"כ. ע' התנשאות אות יא.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה טז. הצלחה בא למי שמאכיל ת"ח על שלחנו, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הריון ז. אכילת בשר בהמה דקה ושתית שמן זית היא סגה להריון, ע"כ. רמז מהמן שלא היה לה טעם לאלו הדברים שמזיקים לאשה מעוברת, משמע שהטעם שבאמת היה לה, תהיה מועלת למעוברת. וטעמה כצפיחת בדבש, דבש בגמטריא אשה, דב"ש ר"ת בהמה דקה שמן. עוד קצת רמז מדברים לב:טו.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

הריון ח"ב א אשה שאינה יכולה להתעבר תביט על הסכין של מילה אחר המילה, ע"כ. רמז מיהושע ה:ט, היום גלותי חרפת מצרים מעליכם. ובלידת יוסף למדנו שאשה בלי ילדים יש לה חרפה, 'אסף ה' את חרפתי', ולכן י"ל שהסכין של המילה שמסיר חרפת הערלה יסיר גם את חרפת העקרה.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ודוי דברים ד. מי שאינו מתודה על עונותיו, מורא בא עליו, ע"כ. “הודה ולא בוש", בושה ויראה בחינה אחת (ע' למשל לקו"מ לח), הרי מי שלא מודה יבוא ליראה.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

זיפן ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים, ע"כ. וכן על ידי טענת זיוף, שהליצנים טוענים על הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

זכות אבות א. על ידי טבילת מקוה מזכירין זכות אבות, ע"כ. ולפ"ז בודאי ראוי לכוון עליהם. והנה האריז"ל (ספרא דצניעותא, פירוש שני, ענין המקוה) וכן מובא בתיקוני תשובה לרמ"ע, וכן בקיצור הכוונות של הרמח"ל על פסח – וכן בספר פנות המרכבה, פנה שניה של המרכבה (גנזי רמח"ל עמ' שיט – ומי שרוצה להשיג השגות גדולות יכוין וכו'), שבעת הטבילה במקוה יאמר הפסוק: ויקרא אלקים ליבשה ארץ וכו' ע"ש. ותראה (ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל) ליבשה ארץ, בגמטריא אברהם יצחק יעקב.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה ג. על ידי למוד בפה מלא בא זכירה, ע"כ. מקום הדיבור הזה בין שני דיבורים על דאגה וצער שמביאים לידי שכחה, אולי מוכיח מה שאמרו רז"ל (ברכות ס.) אשרי אדם מפחד תמיד – בדברי תורה, שמא תשתכח ממנו, שמתוך כך הוא מחזיר לשנותם תמיד.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה ד. על ידי צער בא שכחה, ע"כ. קצת רמז מתהלים לא:יג נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד .

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה יא. מי שהוא שכחן יתן צדקה, ע"כ.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי המבואר באריכות בספר שערי ירושלים ששכחת התורה בא על ידי שיש לו נפש נקבה (ועיין בליקוטי מוהר"ן נד, ששכחה גורם שאין לו בן זכר, כמש"כ אשכח בניך גם אני). ובחי' נקבה היא שמקבלת ואינו משפעת. וכן על ידי צדקה מתקן להיות משפיע ולא מקבל.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ובליקוטי מוהר"ן נד מבואר שעקר השכחה היא על ידי רע עין, עיין שם. ולפי זה מובן שתיקון לזה ליתן צדקה, שהוא בחי' טוב עין.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה יב, יג – מי שאין לו זכרון יקדש את עצמו בקדשה גדולה, על ידי שפלות תזכה לזכרון – עמש"כ בלקוטי מוהר"ן ז:ה.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

חלום ח"ב א: מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום, ע"כ (ע' בראשית רבא (פג-יב) ע"פ (בראשית לז-יא) ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. אמר ר' לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום, ע”כ). ונראה לעניות דעתי בביאור הענין, על פי מה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה ז"ל וגם יש בכאן סוד החלום, שהוא חיבור ע"ב וב"ן, זווג א"א בנוק', וזה עושה סוד החלום וסוד החולם. וזה היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר, אעפ"י שהיו חוטאים, ונשארו אעפ"כ דור דעה, והוא סוד המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א במקומה. ותבין כי החלום מתפשט אפילו לגויים, כי הוא עומד ביחוד, ואין מורא. ואח"כ חוזר ז"א ומזדווג עמה, מה שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון, שאין התמונה בצורתה, אלא מתדמית כדרך החלום, חזר להיות מראה ממש בסוד הנבואה. והנה ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א ונוק', יען היו ערום ועריה, אך אחר כך היו הדברים מתבררים להם על זו"ן, מפני כחו של משה, וזה שאמרו: “היש ה' בקרבנו" עכ"ל.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר שצריכים להביא את החלום – ולממש את החלום – ולעשות את החלום כנבואה על ידי שז"א חוזר ומזדווג עמה, ולכן היה נראה שזה הענין שגילה רבינו כאן, לכתוב את החלום וכו' כי זה בחי' זיווג ז"א עמה.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

חן ט: סגולה לחן תכתב על קלף: כסף וזהב חסד ואמת אלוף. הסופי תיבות של: כסף וזהב חסד ואמת, וכן הסופי תיבות של: וזהב חסד ואמת אלף, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמת אלוף, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

חידושין דאורייתא ח"ב ז: מחדשי אוריתא צריכים ללמד קדם החדוש פוסקים וגם אחר כך. והלמוד פוסקים הוא השמירה של החדושין, שלא יגע בהן זר. גם כשרוצה לעשות צדקה צריך לעשות כן כמו בחדושין, ע"כ.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רסב שצריכים לבכות קודם וכו', והבאתי שם מספר עונג שבת על דברי רבינו שם וכאן, שאין זה נוגע להמחדש על פי יסודות של הצדיקים אמת בני עליה ובפרט רבינו הקדוש ע"ש. ולפי דבריו גם לענין עשיית צדקה, כל זמן שתורם לעניני רבינו הקדוש, לא יצטרך ללמוד פוסקים קודם.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

חידושין דאורייתא ח"ב יא: צריך אדם לשמור מלומר דברי תורה בעת ובמקום שאינם נשמעים, ואפלו בעת ובמקום שנשמעים, צריך לשקל אותם כמה יאמר, שלא יהיה בבחינת (משלי כט:יא) 'כל רוחו יוציא כסיל', כי על ידי זה חולאת שקורין 'גישוויליכץ' (swelling, bloating), כי החולאת הזאת בא על ידי התגברות המים שבדם, וזה (איוב כח:כה) 'לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה', ע”כ (ובענין השמירה הזו, ע"ע ערך לימוד ח"ב אות ח ואות י', ובליקוטי מוהר"ן תורה קלד, ותורה ס).

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

רמז רחוק מפרשת מקץ (מא:מה) ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים, שיוסף היה מפרש הצפונות (רש"י), ועל כן יצא יוסף -בחינת תוספת ונפיחה, וכן פרע בבחי' זו, יצא על מצרים בחי' הצר, שנעשה נפוח.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, שרבינו מביא כמה פעמים שמי שיש לו יראת שמים דבריו נשמעים. ומצינו בגמרא (חולין נו:-נז.) שעל ידי חרדה פועלים לכווץ ולצמק, להכניס חזרה את המעים, וכן מצינו בגמרא (נדה לט. עא., סוטה כ:) שחרדה מסלקת את הדמים – שפחדא צמית (נדה עא. – אכן עיין שם שביעתותא – דהיינו הבהלות פתאום – מרפיא (ורש"י על התורה, סוף פרשת עקב, כתב שפחד זה על הקרובים, ולכאורה צ"ל דברי תורה לחוד ודברי חכמים לחוד)), וזה הפוך מהנפיחות והחולאת הזה של סוועלין, ודו"ק.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה משבעה קבצנים, יום חמישי הקבצן בעל חטוטרת בחי' למעלה מן המקום. והענין הוא כי לימוד תורה כראוי וכהוגן להאיר אור השם לתכליתו, הוא בחינת הליכה כמבואר בתורה א' של ליקוטי מוהר"ן אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע מהמדעים שכל מה שחפץ ממהר ומתקרב למהירות של הליכת אור speed of light, החפץ מתגדל ומתגדל.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כאשר האדם לומד תורה, שהוא אור השם, וכל מה שהוא לומד כראוי בודאי הוא נוסע במהירות עצום. אכן בשאר האדם הוא כל המציאות, אין לו איפה לנסוע אלא לעצמו, וכל איבר וגיד בגופו יאיר יותר באור השם. והמותרות שבגופו לא שייכים כלל להליכה זו. אבל האוכל שבגופו, שהוא בתהליך להיות חלק מגופו, הרי הוא שייך להליכה ונסיעה זו. וכיון שהאוכל עדיין לא נכלל לגמרי בגופו, בבחינת אדם, הרי יתגדל ויתגדל, עד שיהיה אי אפשר להמשיך. ולכן לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן, שהמן היה נבלע באיברים מיד.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מה שחז"ל גילו שרוב ת"ח סובלים מהמעים.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שבכח הרוח במשקל יכול להביא כל צלמו ודמותו במהירות של האור, אבל כיון שהוציא רוחו, שוב אינו יכול להתמודד, ויתגבר המים בהגדלה כמו שגילה כאן רבינו.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

חתון ו. מי שקשה לו למצא זווגו ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים ע"כ.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד לבאר כי הנשיאים לא נדבו להקמת המשכן כי אמרו שהם ישלימו כלמה שחסר, ובני ישראל תרמו בעין יפה יותר ממה שהיה נצרך, ולכן הנשיאים בקשו לישר עוותם והקדימו לנדב עגלות וקרבנות, כמבואר ברש"י. והנה הקמת המשכן היא בחינת זווג כמש"כ בשיר השירים (ספ"ג) ביום חתונתו וביום שמחת לבו, שיום שמחת לבו הוא הקמת בית המקדש. נמצא שמה שהנשיאים אמרו לנדב להקמת המשכן הוא בחי' קישוי למצוא זווגו, והתיקון לזה היה בהקרבת קרבניהם. ולכן מי שקשה לו למצוא זווגו טוב לו להרגיל לקרוב בקרבנות הנשיאים.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בלקוטי מוהר"ן תורה ט' שהזיווג תלוי בי"ב שערי תפלה של השבטים, ולפ"ז שפיר יש לומר פרשת הנשיאים לזכות לזווגו.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בדרך אחר לגמרי, שהרי מצינו במדרש (ילקוט שמעוני – במדבר פרק טז רמז תש"נ, ובפסיקתא רבתי – פיסקא ז ד"ה ויהי המקריב) שהנשיאים של השבטים כנחשון בן עמינדב, אליצור בן שדיאור וחבריו, היו לצידו של קרח במחלוקתו שעל משה ע"ש, וידוע גם מהמדרש (במדבר רבה יח:כ) שדרשו על הפסוק (משלי יד) "חכמת נשים בנתה בית", זו אשתו של און, "ואולת בידיה תהרסנה" זו אשתו של קרח, וכבר האריכו הספרים הקדשים בזה איך שכל כך תלוי בידי האשה להטות את בעלה לטוב או לרע. ולכן מי שקשה לו למצוא זווגו, ישים על לבו שאפילו הנשיאים לא זכו לנשות חיל שיצילו אותם מעצת קרח (ולכאורה גם לא נדבו למלאכת המשכן כשאר נשות הצדקניות, וצ"ע), ולכן אולי טוב לחכות להנכונה אשה יראת ה'.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

חתון ז השדוך שדוברים אף על פי שלא נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד עושה רשם בו ובה, ע"כ. עיין בזה באריכות בספר חיי מוהר"ן אות תקצ"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

הענין להזהר מזה, עיין במסכת סהדרין ריש פו. רש"י ד"ה של בית פלוני, ז"ל לא רצה להזכיר שמם שחשובין היו, ובזה לא היו נוהגין כדת שהיו הרבה דרין בבית אחד אנשים ונשים והיו מצויין תמיד עם נשי חביריהן, ולא שמתייחדין, ע"כ.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

טלטול ח"ב ג. לפעמים הצדיק בא לטלטולים כדי כשיבוא לעולם הבא יזכר כל המקומות שהיה בהם, ועי"ז יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ. דיבור זה נמצא בערך צדיק ח"ב ז, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

טהרה א. אשה כשרה מטהרת הבית מצרעת, ע"כ. ע' בלקוטי מוהר"ן תורה כא, שצרעת הוא בחינת סגירותא מאור עליון.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה ג. על ידי התבודדות בא ישועה, ע"כ. רמז מבמדבר (כג:ח) לבדד ישכון, ישכון בגמטריא ישועה.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה ד. על ידי נסיון עושין לו נס, ע"כ. ע' אות טז. ובערך נאוף אות כ. הבן איש חי במסכת קידושין מסביר איך שזה מדה כנגד מדה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ערך יראה יט – מי שדבוק תמיד ביראת השם וכו'.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שבט מישראל (תהלים נז:ד) כז"ל כל דבר עברה הבאה ליד האדם וכובש יצרו, הקב"ה עושה לו נס על ידי מלאכים. ובילקוט הראובני (פרשת וישב ד"ה המלאך) איתא דהמלאך המציל את האחד בזכות שמעון מתלבש בדמות שמעון, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה טז. כשאדם בא לאיזה נסיון ידע כשיעמוד בזה הנסיון שהקב"ה יעשה לו נס, ע"כ. ע' אות ד. ובערך נאוף אות כ. הבן איש חי במסכת קידושין מסביר איך שזה מדה כנגד מדה.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ערך יראה יט – מי שדבוק תמיד ביראת השם וכו'.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה יז. על ידי בטחון יזכה לשמח בחסד השם יתברך, ע"כ. ע' אות כ.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ישעוה כ. על ידי בטחון יעשה לך חסד, ע"כ. ע' אות יז.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

יראה יט. מי שדבוק תמיד ביראת השם יתברך, הקב"ה עושה לו נסים, ע"כ.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בערך ישועה ד, טז, ובערך נאוף כ, על העומד בנסיון שעושים לו נס.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד ג. מי שמבזה את עצמו בכל יום בעיני עצמו, על ידי זה יזכה ששמו אינושכוח מפי הבריות, ובני אדם יקראו את בניהם בשמו, ע"כ. וקשה אם באמת הוא מבזה את עצמו, והוא בזוי בעיני עצמו למה ירצה שיהיה עוד כמותו. וי"ל שרק בתחילה הוא מבזה את עצמו ואחר כך הוא מתקן ועולה. ועוד י"ל שזה היסוד המבואר בהרבה מקומות שענוה אמיתית זה לא ח"ו להיות שלימזיל, אלא ודאי צריכים להכיר הכח של עצמו ולהאמין בעצמו חזק, רק שצריכים לדעת שממקום אחר חסר לו, והוא עוד כל כך רחוק מהמבוקש.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד כ. צריך לתן כבוד למלכות, אע"פ שהוא עובד ע"ז, ע"כ. ע' בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מהחיגר, שהזקן חלק כבוד להמלך של השדים.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד כה. הכבוד תולה בנפש, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

כעס יד כעס אחר אכילה מזיק מאד, ע"כ. ע' אות לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

כעס יז. סגלה לכעס שיאכל פת שחרית, ע"כ. ע"ע אות לז.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

כעס יט. על ידי שקר בא כעס, ע"כ. ע' לקמן אות כא. מי שמסתכל בפני שקרן בא לידי כעס, ע"כ.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

כעס כא. מי שמסתכל בפני שקרן בא לידי כעס, ע"כ. ע' לעיל אות יט.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לה. כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי, ע"כ. ע' התבודדות אות ב'.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ. ע' לעיל אות יד ואות יז.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף א. בנים הנולדים על ידי הלחשים של שמות הטמאה או על ידי כשוף הם יהיו נואפים, ע"כ. ע' בנים אות פב.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף ב. וכל העוסק בשמות הטמאה הוא נזוק בכל דבר, ע"כ. ע' ממון אות ע.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף ג. אין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה, עד כאן.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

עיין עוד בזה בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ה' מבן מלך שהיה מאבנים טובות:

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ובא הצדיק להמלך, והיה מתפלל ולא הועיל, והודיעו לו שהוא כשוף. והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים...

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש טעמא, כי תועבת ה' כל גבהי לב, והגאוה הוא בחינת עובדת אלילים כמובא (לקוטי מוהר"ן תורה י' ועוד מקומות). ועבודה זרה כתותי מכתת שיעורי (זה דין בגמרא - עיין למשל במסכת עירובין דף פ' שעבודה זרה כמו אשרה חייב לשרפה, ולכן רואין אותה כאילו היא נשרף כבר ואין לה שיעור ומציאות של רוחב ואורך ועומק, וכמעט כמאן דליתא בכלל). אלא שעבודה זרה של ישראל אין לה ביטול, וכל היכא שהאדם יש לו גאוה הרי אחשביה (דהינו הוא כמו שני דברים שאינן ברשותן של אדם ועשאן התורה כאילו ברשותו לעבור עליהן, חמץ בפסח ובור ברשות הרבים - שהם גם כן ממש עניניו ובפרט חמץ כידוע, וכמבואר כל זה במפרשים), ורק מי שהמיך רוחו אז האנוכיות שלו כנבער מן העולם. והרי רש"י בפרשת וארא גילה בטעם למה החרטמים של פרעה לא היו יכולים להוציא את הכינים וכתב ז"ל (שמות ח:יד) שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה, עד כאן לשונו. ולכן הצדיק הענו הוא כבריה פחותה מכשעורה ולא יכול עליו שום כשוף ושדין, שנזכה גם אנחנו לענוה כזו בעזה"י.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תי"ג כתב שלמדו כישוף כדי לידע החכמה להנצל מהמכשפים. וקשה למה צריכים לדעת את החכמה, רק צריכים ענוה. ויש לומר כדי להגן בכלליות.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סנהדרין סז: אין עוד מלבדו (דברים ד:לה) אמר רבי חנינא אפילו לדבר כשפים, ההיא איתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת (-אם תצליחי לעשות לי כשוף) זילי עבידי אין עוד מלבדו כתיב [פרש"י ז"ל ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע, ואם תוכלי מאתו יצא ואני מקבלן, ע"כ], איני והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה [פרש"י ז"ל ומסרי נפשיה (\נפשייהו – רש"י שעל ע"י) משמיא לאצולי' ע"כ], ע"כ.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

משמע מפירוש רש"י שאין הבדל בין הבא להזיק על ידי כשפים לבין להזיק בידים [– וכעין מה שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן תנינא ה' ז"ל ויש להם כח אפלו להעניש את מי שאינו רוצה להכניע עצמו תחת ממשלתם וכל זה על ידי חרב הגאוה הנ"ל, ובאמת אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק, כי הן מזיקי עלמא. וזה 'קשים גרים לישראל כספחת', בחינת ספיחים שגלים מאליהם וכו' עיין שם]. וזה כל הסוגיא איך בעל בחירה, עם הבחירה שלו יכול לפגוע בחבירו, וכאן מקור להצדיקים שקבעו שבאמת אינו יכול – אבל זה רק אם נפיש זכותייהו.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה לפי זה על דברי רבינו כאן, כי למה צריך כל הדיון באותו סוגיא של פגיעה על ידי בעל בחירה, תינח ליה שבכח וצדקות ענוותנותו היה למעלה מכח של כישוף. וי"ל שזה מה שאמר ר' חנינא אי מתסייעת (-והרי זה שהביע צד שיחול הכשוף כבר אכשריה, כי הלוא אל תפתח פה לשטן וקללת חכם על תנאי של נתקיים), כי באמת מצד ענוונותו לא היה חשש שהכשוף יזיק לו, אלא שאפילו אם תצליח אין לו מה לדאוג.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מיושב קושיית העץ יוסף (על עין יעקב ד"ה איני) למה לא הקשתה הגמרא מיד על הכלל של רבי חנינא שאין עוד מלבדו אפילו לדבר כשפים – מהא דאמר רבי יוחנן שכשפים מכחישין פמליא של מעלה, ולא הקשתה עד שסיפרה המעשה שרבי חנינא אמר לההיא איתתא שאינו דואג וכו'. כי לפי דברינו י"ל שמתחילה הגמרא חשבה שהכלל של רבי חנינא הוא כח שמבטל את כח הכשוף מלפעול או שממליט ומחסה מהכשוף [– כמו שנאמר לענין ענוותנותו של הצדיק], ומדבריו לההיא איתתא רואים שאינו כן, אלא שפועל יפעל הכשוף או יתבטל, כי לא יקרה לו שום שינוי ממה שרצה הקב"ה.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי תכלית השמירה מכשוף על ידי ענוה מחייב אותו מדרגה של רבי חנינא, להיות כל כך חזק ונפיש בזכות ב'אין עוד מלבדו'.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

והרי צ"ע בלשון רבי חנינא, 'אפילו' לדבר כשפים, אם הכוונה לסתם כוחות כמו שדים, שיתכן שעוד יכול להיות נפגע מבעל בחירה – אבל לא על ידי כשוף. גם יתכן שאותו מדרגה להיות גבוה למעלה מכל הכשפים, היא כבר למעלה מהמדרגה להיות נשמר סתם מלהיות נפגע משום בריה בעולם, אלא שאפילו כשפים שמכחישים פמליא של מעלה, ויש בהם עוד יותר כח, אפילו מזה הוא נשמר.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

למוד ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו, ע"כ. עיין לקוטי מוהר"ן תורה מג.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

למוד י. כל ידיעה במשפטי התורה, הן מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שבין אדם לקונו, הידיעה הזאת בעצמה היא הצלחת הנפש, ע"כ.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שרשי המצוות לרמח"ל ריש כלל ג' (עמ' מא) ז"ל והמשכת החוט הזה בנו נעשהו על ידי העסק בתורה וההשכלה בה, כי כל מושכל שנשכיל ממנה, הוא מדריגה א' מן הבחי' הזאת הנמשכת בנו. ונלוה לזה תיקון כל הבריאה גם כן על ידי אור התורה עצמה, שהרי היא האור היותר חזק שבאורות, ע"ש.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

למוד יט. השומע מפי הרב, מסתיע מלתא טפי, ע"כ. ע' אות לה ואות לט וע' בלקוטי מוהר"ן תורה: ה, יג, יט כ קכ, קצב, רל.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

למוד לט. תועלת גדול לראות פה הרב בשעת הלמוד, ע"כ. עמש"כ בכריתות דף ו.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

למוד לה. אינו דומה הלומד מפי עצמו ללומד מי הרב, ע"כ. ע' אות לט ואות יט וש"נ.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

למוד לט. תועלת גדול לראות פה הרב בשעת הלמוד, ע"כ. ע' אות לה וש"נ. וע' לקמ”ת תורה ז.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

למוד מ. תועלת גדול ללמד אצל נהרות, ע"כ. ע' תשובה נט, שישיבה אצל שני נהרות מסגל לבכיה, וע' ספר אות ד' חשיבות לבכות קודם חיבור ספר, וע' לק"מ תורה רסב שחידושי תורה הם נהרות וצריכים להקדים להם נהרות של דמעות. וע' בריש ספר השם של בעל הרוקח שתנאי לימוד הספר שיהיה אצל נהר. וע"ע במלבי"ם ריש ספר יחזקאל (א:ג) שכז"ל והגם שהיה בארץ כשדים היה מוכן לנבואה מצד הנהר ההוא כמ''ש בכוזרי שנגלה בח''ל במקום מים, ולכן היה עליו שם יד ה', עכ"ל.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

למוד מה. כשעושה אדם את עצמו הפקר ללמד תורה לכל, התורה נתנה לו במתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן נא, גם הפקרות אין צריכים, אף על פי שבאמת אצלי אינו נקרא הפקרות כלל, אדרבא להפך, כשרודף אחר עסקי עולם הזה ורחוק מעבודתו יתברך זהו מופקר באמת, אך אף על פי כן אפלו מה שנקרא אצל העולם הפקרות דהינו מי שמפקיר כל עסקי עולם הזה מכל וכל ועוסק רק בעבדת ה', שזה אצל העולם הפקרות, גם זה אין צריכים, כי יכולים להיות איש כשר בלי הפקרות, ע"כ.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

למוד סג. מי שאינו יכול ללמד מחמת מניעות, יפרש ממשקה המשכר, ע"כ.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

בזה פרשתי הסמיכות של סיפור בסוף מסכת נדרים (פט) על אחד שלא הצליח ללמוד תורה, למסכת נזיר.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

למוד ח"ב יב. לאו בכל מקום אדם זוכה לסגל תורה ומעשים טובים, בשביל זה הקב"ה מסבב סבובים שיצא זה האדם ממקום הזה למקום אחר, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות צב.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

לשון הרע ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה דבר ששמע מאיזה אדם, גם חברו מתר לקבל דבריו ואין בו משום לשנא בישא, ע"כ.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במראה מקומות השלם שהבין שזה סתם מגדרי המזהרי מסכנה, ואף על פי שהלכה שרק חוששין, אם הם אוהבים אז יכול לקבל גם כן. ולא נראה שום רמז לזה מלשון רבינו, ובפרט מה שכתב, איזה דבר ששמע מאיזה אדם, לא משמע שמדובר דוקא על דבר סכנה.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין ברש"י עה"פ לא תלך רכיל (ויקרא יט:טז) ז"ל אני אומר על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק, נקראים הולכי רכיל וכו' ע"ש. ולפי זה מובן שאין בני אדם שאוהבים זה את זה, ומספרים מאיזה דבר ששמע, נכללים באיסור זה. אלא שמעצמינו לא היינו מוצאים חידוש כזה, כי בפשטות איסור רכילות חל על הכל, אפילו אם עצם הלשון מרמז דוקא על צורה מסויימת. ואולי דברי רבינו אינם על לישנא בישא ממש, אלא סתם דברים בעלמא, וממש כדברי רש"י היה צד שגם זה אסור, וקמ"ל שבין אהובים, ושמע האחד סתם בלי ריגול, מותר.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר מצינו בחז"ל (פסחים קיג:) שעד אחד אסור להעיד על דבר ערוה, ועובר על לאו דלא תלך רכיל, ואז אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימרא ליה לרביה (לרבו של המספר – לפי פירוש המתיבתא) למשנייה (כדי שרבו ישנא את העובר עבירה)? אמר ליה, אי ידע דמהימן לרביה כבי תרי, לימא ליה, ואי לא, לא לימא ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

ובשבלי הלקט (ח"ב סימן מז) כתב, דלאו דווקא רבו, אלא כל אדם שהוא נאמן לו כשני עדים. ובחפץ חיים (לשון הרע כלל ד ס"ק כח) כתב, שמותר לספר רק למי שהוא יודע בו שהוא איש סוד ולא יספר זאת לאחרים, וישנאהו רק לפי שעה עד שיחזור בו, אבל לאיש אחר אסור לספר אף אם נאמן עליו כשנים. [והחפץ חיים פסק שהרב לא יכול לספר אחר, ואילו באגרות משה (או"ח חלק א' סי' נג) כתב שאם השני מאמין לרבו כשנים, גם במה שמאמין למספר כשנים, מותר לרבו לספר לו.]

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא ברור במה שכתב רבינו מאיזה דבר ששמע מאיזה אדם, איפה המילתא בישא, לכאורה אי אפשר לאמר שאותו אדם סיפר להחבר הראשון מילתא בישא, כי איך יקבל לשון הרע מאותו אדם, אם לא כנ"ל שלא מדובר ממש בלישנא בישא אלא בסתם פיטפוטי דברים. וע"כ צ"ל שזה גופא המילתא בישא שאותו אדם אמר כך וכך.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ג. על ידי קריאת הלל – יושיע לך הקב"ה מאויביך, ע"כ. רבי נתן הביא את הפסוק (שמואל ב:כב:ד) מהלל אקרא ה' – ומאיבי אושע. וכן עשה יהושפט (דברי הימים ב:כ:כא) ויעץ אל העם ויעמד משררים לה' ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו לה' כי לעולם חסדו, וכן מבואר במדרש איכה רבה (פתיחה אות ל).

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בעיקר תיקון הלל משמע הכי מלשון הגמרא (פסחים קיז.) ז"ל והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן, ע"כ. והבן יהוידע (ד"ה ועל) דייק מלשון שלא תבא, שזה סגולה שלא יהיה עוד צרה אחרת. אכן יש לדייק עוד מה שלא כתוב, לכשנגאלין, אלא ולכשנגאלין, שזה משמע טובא שואו מוסיף על ענין ראשון, וכבר יש לאומר הלל כאשר בא הצרה, ואז יזכו עוד לשכנגאלין להלל על גאולתן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה יא. מי שהוא נצחן, הקב"ה שוכח אותו ומסתיר פניו ממנו, ע"כ. ע' לקמן יג.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה יג. מי שהוא נצחן, בא לידי שכחה, ע"כ. ע' לעיל יא.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה מב. כשיש לך שונאים למטה, בידוע שיש לך שונאים למעלה. וציינו לתהלים נו:ג, סנהדרין קג:, ליקוטי מוהר"ן סב:סוף אות ב'. ועוד יש לעיין בפסחים סוף מח: אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה, ע"כ. אף על פי שזה להיפוך, עכ"ז יש בזה רמז.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה מח. כשבני אדם דוברים עליך, תלמד בכל לילה אגדה, ע"כ. ע' התנשאות ל, ע"י למוד אגדה בלילה מתנשא.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה מט. שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחת, עד שיהיה להם אמת, ע"כ. עמש"כ בסוף מסכת מגילה (לב.) על מימרא דרב משרשיא שני תלמידי חכמים היושבים בעעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וכו'. ועיין בסוף מסכת סוטה מט. אחד מת ואחד גולה.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה נו. מי שיש לו שונאים, ואינו ידוע אם יפל בידם אם לאו, יסתכל אם נופל ממדרגת עבודת השם יתברך, בידוע שיהיה נמסר בידם, ע"כ. ע' אות עד, וע' לקוטי מוהר"ן כג:ג ומה ששיך לאות ג' שהובא בסוף התורה. וע"ע לקמן ח"ב אות כ.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה עד. כשדוברים על האדם, אזי יש כח ביצר הרע להגביר את עצמו על זה האדם, שדוברים עליו וצריך לבקש רחמים על זה, ע"כ. ע' לעיל אות נו.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה עו. למריבה, השכם והערב לבית המדרש ולמד תורה. או כשא"א לדון אותם, תתפלל עליהם והקב"ה יפילם, ואל תמסר אותם לשר, ע"כ. ע' לקמן אות קג.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה פד. בכל בעלי מחלקת נתגלגלים שם ניצוצין מנשמת דתן ואבירם, ע"כ. ע' בהקדמה לספר אדרת אליהו על הזהר הקדוש מר' אליהו בעל שם טוב שכותב שאנשים קמו עליו כמו קרח ועדתו, וכותם שאולי קצת מהם היו גלגולים שלו.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בענין מלחמת עמלק בסוף פרשת בשלח (יז:ט).

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

תוספות בע"ז ד: ד"ה שמע ביארו, שאף שדין המינים הוא 'מורידים ולא מעלים' (ע"ז כו:), מכל מקום אין זה ראוי לדחוק בידי שמים להעניש את מי שאינם רוצים להענישו עתה.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה, כי הבאר שבע (סנהדרין קה: ד"ה אפילו) הקשה ממה שאנו מתפללים בשמונה עשרה, 'וכל המינים כרגע יאבדו', ויישב, שזה דרך תפילה ובקשה, ולא דרך הכרח כלפי שמים – כמו שמדובר בגמרא שם שר' יהושע בן לוי בא לקלל באותו רגע של זעם ה'. ואילו לשון רבינו כאן, אין להתפלל משמע אפילו לא להתפלל על זה, וקשה מהתפילה הנ"ל. וי"ל בפשטות, שתפילה כוללת, בודאי יש להתפלל על איבוד הרשעים, ורק אין לערר על רשע פרטי להביא עליו דייקא את הדין שלא בעתו. ולפי זה נראה שאם יש כת של כמה מינים, אולי שעת האיבוד שלהם נקרא הנהגה כללי, ושפיר יש להתפלל לזה אפילו לפי דברי רבינו כאן. וכמו כן אולי כאשר בא הנגף לכמה אנשים ר"ל, ויש מין ביניהם, יש להתפלל שיאבד.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ח"ב ה. מי שנותן עיני שכלו תמיד לחקר את ראשי הדור ומעין בהם בעינא בישא, על ידי זה נופל לרעב שלעתיד, הינו לא רעב ללחם, וזה "רעב" ע' ב'תוך ר'ב, עכ"ל. (עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא פג – חמץ שבלב הדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחד תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה בבחי' חלק לבם עיין שם).

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במראה מקומות עוד סמך לזה (מדרש רבה בראשית פרשה כ"ה סי' ג' – לך לך פרשה מ' סי' ג' – תולדות פרשה ס"ד סי' ב' – עשרה שני רעבון באו לעולם וכו' ואחד לעתיד לבא, שנאמר עמוס ח:יא, הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה' עיין שם). ויש להבין את זה על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה עו, מעלת התקרבות לצדיקים, שבלי התקרבות לצדיקים האדם תמיד צמא, ומבואר הדבר שגם הצמאון ברוחניות הוא חיסרון ובחי' רעב, וכדי לצאת מהצמאון צריכים דוקא להתקרב להצדיק, ועל כן החוקר בראשי הדור ילקה בצמאון.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ב:יז מי שעושה פרוד בין איש לאשתו, הינו שהולך לאיש ומיפה את האשה בפני הבעל, והולך אל האשה ומגנה את בעלה בעיניה וכו' ע"ש. ובמראה מקומות מד"ר וישלח פג:ד שהיו מטיבין אותה לבעלה, ואח"כ טורדין אותה מבעלה ע"ש. והנה הדברים כהוויתן חסרים הבנה, מה הענין ליפות את האשה בפני הבעל כאשר כל הכוונה לעשות פירוד, ואולי סתם כי כוונתם היה לגרום צער להבעל. אכן באמת מצינו את זה הרבה, כמו החוק שתבעל להגמון תחילה (ריש מסכת כתובות), וכן באנשי דור המבול היו דוקא צדים לזנות עם הכלות המקושטות לבעליהן. (ואולי י"ל שהכוונה הוא שכאשר אומרים יפי האשה להבעל הרי כבר מראים איך שהיא פרוצה וכבר שייכת לאנשים אחרים).

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ח"ב כ. מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאות אכילה, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות נו, וע' לקוטי מוהר"ן תורה לט.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ממון טו. כשבא לאדם איזה הבנה חדשה, בידוע שכרוך בעקבו ממון רב, ע"כ. רמז מתהלים יט:יב-יג בשמרם עקב רב שגיאות מי יבין.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

ממון כו. אין הגשמים נעצרין אלא על בטול תורומות ומעשרות ומספרי לשון הרע ועזי פנים ובטול תורה ועוון גזל, ע"כ ע' אות נ' לענין תרומות ומעשרות.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

ממון לה. כזית מרור שאוכלין בפסח מסגל לפרנסה, ע"כ. ע' ברכות נו. עיף עסקך כחסא.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בערך קשוי לילד, אות ו' שאשה שהיא מקשה לילד – גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר, ע"כ. וי"ל שזה ממש מאותו ענין של הפרנסה, כי רבינו מביא (תורה קלה) את הגמרא (בכורות מה) כשם שיש צירים ודלתות לבית כך יש צירים ודלתות לאשה, ומהשתי דלתין נעשה צורת ם' סתומה, ששם נוצר הולד וכו' וצריך לחתך הם' לשני דלתין כדי שיצא הולד, והנה כמו כן מצינו שיש לפרנסה דלתות, ולכן כמו שהמרור מסגל למקשה לילד כמ"כ מסגל לפרנסה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שאותיות מרור הם ממש מרמזים לחיתוך הם', כי אות ריש דומה לאות ד' בפרט לחיתוך הם' לשנים, בודאי יש לראות את זה לשני רישי"ן, ואות ו' הוא החותך וחוצך ביניהם. וזה אותיות מרור, מ' – ם' של הדלתות הסגורות, רו"ר, שחותכים אותו לשני רישין.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שיח שרפי קודש (ב:קח) מובא שרבנו אמר: אם יאכלו בני ישראל מרור בליל פסח כבר ישבו בתשעה באב לומר קינות (ומביא שם הלשון ביידיש). והדבר כשלעצמה קשה, כי לכאורה כל חודש ניסן הוקצה לגאולה. וי"ל שהכוונה שכיון שהמרור מסוגל לפרנסה, והרי עם הכסף כבר יהיה על מה לקונן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ממון מג. מי שמיגע את עצמו יומם וליל אחר פרנסה, ואינו מוצא את פרנסתו, תקנתו – שיחזיר בני אדם בתשובה, ע"כ. (ובמראה מקומות רמז רחוק מאיוב יג:כו משיג יגע ולא יבלע). רמז מתהלים (נא:טו) אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו. (נא:טז) הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך. דמים זה ממון, פרנסה, אלהים אלהי אותיות יום לילה (כי א"ה = ו, וא' אחד יתירה), הינו שכדי שיהיה הצלה מיגיעת הפרנסה יום ולילה, אלמדה פשעים דרכיך.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

ממון מה. מי שלהוט אחר עבודת אדמה בודאי אין בו תועלת, ע"כ. ע' ח"ב אות ב.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

ממון נ. בעוון בטול תורומות ומעשרות השכר אבד וכו'. ע' לעיל אות כו.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ממון נא. מטר בשביל יחיד ופרנסה בשביל רבים. ויחיד דאלים זכותה כרבים דמי, ע"כ. ע' אות נד.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ממון נד. מטר בזכות אדם אחד ושדה אחת ועשב אחד, ובזכות הארץ וחסד ויסורין, ע"כ. ע' לעיל אות נא.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ממון סד. הצניעות מסגל לעשירות, ע"כ. רמז ממה שארז"ל (בבא בתרא כה:) הרוצה וכו' ושיעשיר יצפין, צפון משמעו גם כן כסוי ומוצנע.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ממון סז. גם כשמערב מים במשקיו, ע"כ. לכאורה הכוונה לחנוני.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ע. מי שעוסק בשמות הטמאה ובכשפים נעשה עני, ע"כ. רמז משמות (כב:יז) מכשפה לא תחיה, מלשון וחי אחיך, שענין פרנסה. וע' כשוף אות ב.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב ב. מי שלהוט אחר עבודת אדמה בא לידי אחד משלשה וכו', ע"כ. ע' ח"א אות מה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב ד. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה מתמעטת וכן להפך, ע"כ (וכן מובא בדין ב). קצת רמז מהפסוקים בתהלים לז:יז-יט. כי זרועות רשעים תשברנה וכו' אז הפסוקים מתארים פרנסה טובה להצדיקים.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב יג. הפרנסה לפי הזווג, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן ט:ב.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב יז. מי ששומר את עצמו מלעבר על "לא תחמוד" עי"ז נצו מכעס ומגאוה ומחסרון אמונה הבאה על ידי כעס וגאוה, ע"כ. ע' אגרת הרמב"ן, וע' לקוטי מוהר"ן כג:ד.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב כד. השרפות באים לעולם בשביל מעות עבודה זרה לכלות אותם, ע"כ. יתכן שנכלל בזה, שמכח השרפות יש איבוד עבודה זרה בעולם אפילו לא על ידי האש הגשמי, אלא שמכח האש יוצא כח שהולך ומכלה את העבודה זרה.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

מפלת ו. על ידי תאות אכילה ושתיה שלה היא מפלת, ע"כ. רמז מתהלים נח:ט נפל אשת, והיה צריך לאמר, נפל אשה, אלא אש"ת נוטריקון אכילה שתיה. וע"ע לק"מ תורה לט דרך השני.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

משיח ד. על ידי אמת בא הקץ, ע"כ. ע' אמת ח"ב אות ט.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

נפילה ז. כשאדם מחליק ונופל, זה על ידי שהתחזק לעבר עברה, ע"כ. ע' תהלים עג:יח.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

נהנה מאחרים ד. מי שמכביד עלו על בני ישראל, לסוף שנצרך לאחרים, ע"כ. קצת רמז מאיכה ה:ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף י, לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפלו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ונתהפך הרצון אליו, עכ"ל. עיין עוד טעמים בפירוש רמד"ו על ספר נחמיה ו:ד.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה קצת דומה למה שמבואר באריכות בספר חיי מוהר"ן אות כד, לא ליכנס בחקירות, אפילו לא בתירוצים ומהלכים של צדיקים, עיין שם.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף כ. כל הבא דבר עברה לידו ואינו עושאה, עושים לו נס, ע"כ. עיין ערך ישועה ד, טז. הבן איש חי בקידושין מסביר איך שזה מדה כנגד מדה.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ערך יראה יט, מי שדבו תמיד ביראת השם וכו'.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף לב. הרהורי נאוף באים מחמת שבירת כלי של חסד, ולפי רב הניצוצות הן רוב המחשבות של נאוף, ע"כ. ע' ח"ב אות ה.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף לו. על ידי נאוף באים לגלות תחת יד שרים לצים, ונעשה בעל חוב, ע"כ. עמש"כ שיחות הר"ן אות קיב.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נג. מי שאינו מפר ברית, עי"ז יש לו זכירה, ע"כ. בפרשת ויאמר של קריאת שמע: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו. וע' אות מ' ואות מט.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה, ע"כ. ע' לקמן ח"ב אות טו.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב ה. על ידי טובות שעושה עם בני אדם, נתבטל תאות נאוף וכן להפך, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות לב.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב אות ח כז"ל אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכר, ע"כ. וידוע שרבינו הקפיד מאד שאפילו על רשע גמור שעבר על כל התורה כולה צריכים ללמוד עליו זכות, וכבר יישבו שעל משכב זכר בודאי אין ללמד זכות, רק שצריכים להסתכל על הבן אדם מצד איזה נקודה טובה שיש לו, שעל כרחך יש לו איזה נקודה טובה, ולהסתכל עליו רק מצד הטוב, עד שמכח זה יכולים להפוך אותו לטוב.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

אכן נשאר השאלה מה נשתנה משכב זכר מכל העבירות, שרק בעבירה זו רבינו כתב שיש איסור ללמוד זכות עליה. ואגב במראה מקומות הביאו מהמדרש רבה (וירא נ:ה) רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדייה אומר, כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים וכו' ונדעה אתם (בראשית יט:ה), לתשמיש וכו' עד כאן היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם, מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם, ע"כ, הרי כשבאו לידי משכב זכור, נאסר על לוט ללמד סניגוריא עליהם, ע"כ. ומבואר שבעל המראה מקומות הבין שלא רק מי שעבר בפועל ממש בשכיבת זכר, אלא על כל הענין של משכב זכר, אסור לדון את זה לכף זכות.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

אכן זה אנחנו רואים שבכל העבירות אין תנועה של גאוה, שצריכים להתגאות בהעבירה לפני כל העולם, חוץ מעבודה זרה שגם כן מצאנו שעושים מצעדות וטכסים והכל להתגאות בהעבודה זרה, אבל חוץ מזה אין רואים על שום עבירה שדוקא צריכים להתגאות על העבירה בפרהסיא.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נראה לעניות דעתי, שבאמת התאווה של משכב זכור שונה מכל שאר התאוות לגמרי. כי כל התאוות נפש האדם מחמדתן, הוא רוצה להינות פשוט, באיזה מאכל או באיזה לבוש או באיזה זמן, ואיפלו אם הוא עושה את זה ח"ו להכעיס אבל המעשה זה מעשה הנאה. לא כן פרשת משכב זכור, על אף שנפשם חומדת התאוה של הנאוף הזה, אבל עיקר הנאה זה מהבושה. ודבר זה ראיתי כתוב מכה מהסוג הזה, וכנראה הוא דבר מפורסם, שכל אלו שח"ו לקויים בתאווה הזו מיד מרגישים בושה גדולה מאד. ולכן דוקא בגלל הבושה הזו הם מצליחים להשיג הנאה גדולה מהנאוף, כבשת גנב כי ימצא, ומים גנובים ימתקו, כל מה שהבושה יותר גדולה, יש הכשרה ויכולת להשיג כפלי כפליים הנאה. כי בעצם מה זה משנה אם האדם בא על זה או על זה, אין הבדל רק מהמחשבה והדעות שם, ולכן דוקא על ידי הבושה הם משיגים את ההנאה. אלא שזה צריך הרבה עזות פנים וחוצפה להתגבר על הבושה, ואפילו שזה עוזר להם להשיג הרבה הנאה, עם כל זה הם עוד יותר לקויים עם בושה עצומה מזה. והמציאות כנראה הוא, שלעולם הם לא מצליחים להסיר את הבושה, לא משנה אם השיגו כבוד מהנשיא, וקבלו תעודה על הנישאוין, וכדומה, הם לא יכולים להוריד ולהסיר את הבושה בזה, ולכן הם תמיד לוחמים על הגאוה שלהם.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הבושת לא מצינו בשאר עבירות, כי מי שאוכל דבר אסור או מחלל שבת, הוא צריך להתבייש מהשם יתברך, אבל אין במעשה עבירה גופא שעשה הבושת. רק במשכב זכור, עצם הענין הוא ענין של בושת.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

אכן למה יש דוקא במשכב זכר בושת בעצם העבירה. ונראה לענ"ד בזה, כי ענין הבושת בכלל ביאר הרמח"ל שהוא הרגשת החסרון מול זה ששלם יותר, שממילא בוש מפחיתותו. ומובן שזה הולך ביחד עם המידות של יראה וענוה, שכל מה שמרגישים פחות מהשלמות, נולד מזה הבושת, והיראה, וענוה, ממה שיותר חשוב ומושלם.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השם יתברך מראה לנו באלף השישי את המדה יג"ל פז"ק, יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך, ואיני יכול לכתוב כל מה שחשבתי בזה, רק זה אכתוב, שלומדים מזה שהגאות של השם יתברך תלוי ביחודו. וכן באז ישיר כתיב על השם יתברך, כי גאה גאה, ומבואר בזוהר שזה ענין שזעיר אנפין מקבל המוחין מאו"א ומא"א. וזאת אומרת שהשם יתברך בתכלית השלמות ביחודו, לא חסר כלום, ויחודו אפילו בז"א שלם עדי העטרין ושלמות המוחין מאו"א וא"א.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל אדם הוא בצלם ודמות, וכל אדם עולם קטן, שכל העולם נברא עבורו וכו', והרי כל אדם הוא מייצג כביכול את השם יתברך בזעיר אנפין. ולכן ממש אי אפשר שיהיה שום מחשבה להתחבר ח"ו עם עוד זכר, כי זה ממש קיצוץ נטיעות, ממש ההיפוך של היחוד. ולכן יש בזה ממש ההיפוך של הגאוה של יחוד השם, ועצם הענין של משכב זכור גופא הוא בושת.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הבא לדון אדם על איזה מעשה לכף זכות, הרי הוא מחזיק בטובו של השם יתברך בעולם, שהכל לטובה, ולכן גם במעשה זו הפרטי של האיש הזו שהוא מסתכל בו, אפילו שזה נראה רע, כיון שמאמינים שהכל לטובה, הרי מחויבים לראות איך שגם פה לא היה רעה, אלא טוב.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

אכן זה שבא למלא תאוות משכב זכר ח"ו, הרי הוא בא לקחת הנאה מהבושה של הדבר, מהרע שבו, כמו שביארנו למעלה, שמים גנובים ימתקו, והמיתוק הכי גדול זה על ידי הבושה, כי הבושה שייך להגניבה, כמו שכתוב כבשת גנב כי ימצא, והרי זה בא לבנות על הרע – עוצם הבושה של פגם וחסרון משכב זכור, ולקחת ממנו הנאה. אז אי אפשר לדון את זה לכף זכות, כי זה ממש הפוך על הפוך, כי תחת לדון שאין רע ויש רק טוב, ומה שנראה רע הוא טעות, במשכב זכר באים לבנות דייקא על הרע.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן לעולם אלו שנפלו לטומאה זו של משכב זכור ר"ל, לעולם ילחמו על הגאוה והכבוד שלהם, כי לעולם לא ישיגו רק בושת. ואם לא יוכלו להמלט מהבושה, לכל הפחות הם יפילו את כל העולם עד שלא יהיה להם ממי להתבייש. ולעולם אסור לדון אותם לכף זכות בזה, כי אדרבה עצם הדבר הוא שלטון של הטיה מן הזכות. רק נשאר לעשות תורת אזמרה, לא להסתכל כלל על מעשיהם, ורק למצוא איזה נקודה טובה להתיחס אליהם משם (ואכן במלאכים של לוט, שהיו עושים דין ממש, לא היה להם הברירה והיכולת להתחיל מנקודה טובה, כי היו צריכים לדון אותם על מעשיהם באותו רגע).

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

שוב הראה לי נח"ש מקור לדברי רבינו פה, והוא מהילקוט שמעוני על פרשת וירא וז"ל וקראו אל לוט ויאמרו לו. ר' יהושע בן לוי בשם ר' פדיה אמר: כל אותו הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומים, והיו מקבלין ממנו, וכיון שמארו לו: הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש, אמרו לו: "עוד מי לך פה", קרי ביה: "עוד מי לך פה", עד כאן היה לך רשות ללמד עליהם סניגוריא, מכאן ואילך אין לך רשות, עכ"ל.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב טו. על ידי זנות בא רציחה, ע"כ. ע' לעיל ח"א נז.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ב:יח הבעלי חשבונות – על פי רב הם בעלי תאות נאוף, ע"כ.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לזה בתרגום בפרשת דברים עה"פ (ב:כ) ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים, ותרגם אונקלוס, ועמונאי קרן להון חשבני, ע"כ. והרי זמזמים, לשון זימה וניאוף, ועל זה בא התרגום חשבני, כי על פי רב הבעלי חשבונות הם בעלי תאות נאוף.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ד. כשנדפס איזו ספר חדש, על ידי זה הבכיה שעל ידו נתחדש זה הספר בבחינת ושקוי בבכי מסכתי, הבכיה הזאת נתגבר כנגד גזרותיהם של האמות וכו', ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה רסב.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

סגלה ג. מי גשמים מסגלין למי שאין לו גבורת אנשים, ע"כ. רמז: משיב הרוח ומוריד הגשם.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

סגולה ז. מי שנתאלם בפתע פתאום יעבירו על פיו חלף כשר, ע"כ, וכן בערך שוחט ח"ב אות ה'. לכאורה הלשון חלף הולך על סכין של שחיטה, וכמו שמובא בערך שוחט דייקא, ולא על הסכין של מוהל, ועיין בערך הריון אות א, ובערך מוהל ב', סגולה לאשה שאינה יכולה להתעבר על ידי סכין של מוהל ע"ש.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בשיח שרפי קודש ח"ה אות דש כתבו ז"ל רבי ישראל טרהוויצער ז"ל היה אדם מורם מעם, וספרו ממנו כמה מופתים גלויים שעשה. הוא העביר פעם סכין של מילה על אחד שנתאלם וחזר ההוא לדבורו (וכמובא סגלתו בספר המדות), עכ"ל. וידוע שהספר הזה אולי ששים אחוז אמת, ואין לסמוך עליו כלל, ומן הסתם התבלבלו וחלפו את החלף לסכין של מילה.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במקורות שהביאו סמך מהפסוק שא נא כליך תליך (בראשית כז:ג) שדרשו חז"ל שהולך על השחיטה, שעל ידי זה יצחק בירך את עשו, ועוד ראיתי שכתבו שהרי בית השחיטה נראה כפתיחת פה. רמזים רחוקים.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בערך שחיטה אות ד' ז"ל הזכי הראות יכולים לראות על החלפים של השוחטים את הכלי בית המקדש, ע"כ. והרי רבינו כבר יסד בלקוטי מוהר"ן שהפה הוא ההיכל, בח' אדנ"י בגמטריא היכל, שפתי תפתח. ולכן אם יכולים לראות כלי בית המקדש על הסכין, הרי יש בו כח של ההיכל, ופותחת הפה.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז חזק נראה מהפסוק (ירמיה ט:ז) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, חץ הוא כשר לשחיטה כדלקמן, מרמה לשון להרים, שמרים את הדיבור על לשונו. ושחיטה גופא הוא לשון המשכה, להמשיך את הדיבור על הלשון. יעו' במסכת חולין (ל:) מנא הני מילי (ששחיטה הוא במשיכה) אמר שמואל דאמר קרא (הנ"ל) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, תנא דבי רבי ישמעאל ושחט, אין ושחט אלא ומשך, וכן הוא אומר (מלכים א:י:טז) זהב שחוט, ואומר חץ שחוט לשונם מרמה דבר וכו' רבא בדק גירי וכו'. הרי שחץ הוא הסמל של חלף כשר, לא מהודר, אלא כשר כלשון רבינו. והשחיטה היא מושך לשונם להרים עליו את הדיבור.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה א. מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה, ע"כ. ע' מש"כ ערך גאוה יא.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים, ע"כ. ע' לקמן אות טו.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה טו. מי שיש לו הכנעה, אין לו מורא, כאלו יושב במצור, ע"כ. ע' לעיל אות יא.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה ב:ב על ידי גאוה רבה נבעל כאשה, ע"כ. יש לעיין בזה, אם זה שיעור מסויים, שכיון שמגיעים להשיעור הזה ח"ו אז נבעל כאשה, או שככל שיש להאדם גאוה ח"ו, באותו חלק ושיעור יש בחינה שנבעל כאשה, כי לתאוה יבקש נפרד, והפרדה הוא ההיפוך של ענוה וביטול, הרי שעל שעל ידי הגאוה יזמין לעצמו להתאנות כמו אישה, ואשת איש נפש יקרה תצוד (עיין בלקוטי מוהר"ן תורה יא ותורה קל, ותורה ב:ה), אבל להיות נבעל ממש כאשה, זה לא יהיה רק על ידי גאוה רבה.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה ח"ב ג. האדם נכר בקולו אם הוא ענו או בעל גאוה, ע"כ. רמז מתהלים (סח:לד) הן יתן בקולו קול עז. שמות (לב:יח) ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע, וע' לקוטי מוהר"ן סוף תורה ל.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות ו. מי שיש לו עצבות, יסתכל על הצדיקים, ויבא לו שמחה בלבו, ע"כ. ע' אות כו. וע"ע שמחה אות ט.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות יח. על ידי עצבות נתבזה, ע"כ. ע' אות כא.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות כא. על ידי עצבות בא בזיון, ע"כ. ע' אות יח.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות כה. מי שהוא מהיר הוא עצבן. עיין חבקוק (א:ו) הגוי המר והנמהר.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות כו. קרבת הצדיקים משמח את הלב, ע"כ. ע' לעיל אות ו.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות ח"ב ד על ידי קלקול השמחה בא חלאים עליו, ע"כ. ע' משלי יח:יד, וע' לקוטי מוהר"ן תנינא תורה כד.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ענש ב. לפעמים דנין את האדם על פיו, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיג. (ולפ"ז אינו קשה כלל מה שאין אדם עושה עצמו רשע).

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ומהרנ"ת ציין לישעיה ג:ג – שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש, שמובא בחגיגה דף יג. על פי מהר"צ. ועוד רמז נראה לע"ד מהפסוק ותשועה ברוב יועץ (משלי יא:יד כד:ו), כי 'רב' זה בחי' רוח הקודש בחי' רב עוד יוסף בני חי (בראשית מה:כח) שנאמר אחר שיעקב אבינו קיבל חזרה את הרוח הקודש, שהוא בחי' ידיעת סתרי תורה (ובפרט הקץ, שיעקב עמד לגלות עד שנעלם ממנו הרוח הקודש).

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מאלו י"ל על פי משלי טו:כב הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום, שתרגומו – בטולא דמחשבתא היך דלית רזא ובסוגעא דאלין דמתמלכין עצתא תקום. ופרש"י ז"ל הפר מחשבות באין סוד, בלא עצה לא תקום מחשבה, ע"כ.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לראות יסוד זה גם במסכת סנהדרין ריש פז. ממך זה יועץ פרש"י שנחלק בעיבור השנה הקרוי סוד ועצה כדמפרש לקמן, ע"כ. הרי סוד ועצה הם באים במובן אחת.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

פחד ו. סגלה לבטל את הפחד, שתאמר ה' צבאות, ע"כ. נראה שכוונת רבינו למה שמובא בספרים סגולה לומר הג' פסוקים המוזכרים ביחד בכמה מקומות של התפלה (למשל בובא לציון). י"צ עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה (תהלים מו:ח). י"צ אשרי אדם בוטח בך (תהלים פד:יג). י' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו (תהלים כ:י).

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

פחד יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים ממך, ע"כ.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מעגלי צדק (אביחצירא, אות פ"א דמנצפ"ך, הוא על הפסוק פחדו בציון, ישעיה לג:יד) כתב להוכיח שכל הפחדים ורעדות שרשם בשם אלקים (וידוע שצריכים למתק הדינים בשרשן), וכתב שהגמטריא של אלקים, עם הה' אותיות והכולל, עולה פחד.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

פחד טו. על ידי בטחון לא יהיה לך פחד, ע"כ. ע' לעיל אות ג.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

פחד ב:ב לפעמים אדם מתפחד – קודם שבא עליו איזהו טוב, עכ"ל. עמש"כ בערך אמונה לט.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

במקורות: שם (מד"ר וירא מח:ו) אר"י בר רבי סימון, לארכיליסטוס שמרד במלך. אמר המלך, כל מי שהוא תופשו, אני נותן לו פרוקופי (שכר טוב וכבוד. פרוקופ"י עם הז' אותיות, וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). עמד אחד ותפשו וכו' והיה זה מתפחד וזה מתפחד. זה מתפחד לומר איזו פרוקופי המלך נותן לי, וזה מתפחד ואומר אי זה דין המלך דן אותיו. כך לעתיד לבא, ישראל מתפחדים ועובדי כוכבים מתפחדים. ישראל מתפחדים (הושע ג:ה) ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

עוד עיין בצדקת הצדיק קע, ז"ל כשהקב"ה רוצה להטיב לאדם ורוצה רק שיתפלל האדם על הדבר, אז מזמין לפניו צער או פחד מעין דבר זה, וכדשז"ל (יבמות סד.) מפני מה היו אמהות עקרות כו'. או רואה אחר מעונה באותו דבר ומבקש רחמים עליו כדי שיהי' הוא נענה וכמ"ש פחד פחדתי וגו'. כי כל דבר שהש"י רוצה להביא לעולם או לאדם היא מתפשטת לכמה גוונין, ויש בה ההיפך ג"כ ח"ו וכד"ש (שמו"ר פ' ל' וזח"ג רטז:) בדור המבול שהיו מעותדים לקבל תורה אלו זכו. וכן בכל דור ובכל אדם. ולכך כשמתעורר מדה זו לטובה מתעורר ג"כ ההיפך ח"ו ומרגיש פחד ומתפלל ובא הטוב. אבל לעולם הוא בא הדבר שמפתחד רק שבא ההיפך, דהיינו כל מיני טובה שבדבר זה. וזה ענין מ"ש (ב"ר פ' סו) צדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה, פי' בכל דבר וכל מדה טובה וענין טוב תחילת הכניסה בו הוא בצער כטעם כל התחלות קשות [ע"ד שא' (גיטין מג.) אין אדם עומד על ד"ת אא"כ כו'] וכד"ש פ"ק דברכות (ה.) ג' מתנות טובות כו' וכברייתו של עולם ברישא כו' (שבת עז). לפי שהעוה"ז רובו רע כידוע, ולכך כל דבר שמתעורר בו, רואה הוא מקודם כח הרע שבו ומצטער וע"י הצער ממתיקו, ומיד סופו שלוה. וכענין תלתא דפורעניתא וכו' וכו' כענין ונסתם ואין רודף, כי משרע"ה אוהב ישראל הי' בודאי לא קיללם רק בכל קללה טמון הברכה שיש בו שא"א להגיע לו רק ע"י הקללה. ובקללת הניסה שם הוא הברכה שאין רודף כלל. וכשמתעורר הארה זו להכיר שאין רודף כלל, מתעורר ג"כ ההיפך שהוא הניסה, וע"י הניסה מכיר תיכף אמיתות יחוד הש"י עד שאין רודף כלל. וכן בקללת ולא תאמין בחייך, הודיעך שאפי' בקלקלה הם קרויים חיים ולא כרשעים שבחייהם קרויים מתים. אלא שהם מגדול הפחד עד שלא יאמינו גם בכך שיש להם חיי עולם בהכירם מעשיהם. ובאותו פסוק נתגלה זה שכל ישראל יש להם חיים, דאומות העכו"ם קרויים מתים ואין להם חיים כלל להאמין בהם. וכשמתעורר פחד זה שאינו מאמין בעצמו כלל אם יש לו חלק לעוה"ב, מתעורר ג"כ ההבטחה הברורה שיש לו חלק לעוה"ב, וכן בכל דבר, עכ"ל.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים ג [רחמנות ב:א, תפלה ב:א]. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו עי"ז נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה, שיפרנס איזהו בעלי חיים, ע"כ. עיין לקמן אות י' לחם לרעבים מציל מבית האסורים.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה, ע"כ. קצת רמז מבראשית (מ:טו) וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור, וידוע שפוטיפר חמד את יוסף למשכב זכר ונסתרס, ועל כן יוסף אומר שהוא לגמרי חף ונקי מזה ואין שום סיבה שיתחייב תפיסה.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים, ע"כ. רעבים משמע דוקא בני אדם. אכן עיין לעיל אות ג': בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו עי"ז נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה, שיפרנס איזהו בעלי חיים, ע"כ. ומן הסתם יש חילוקים בין בית האסורים לתפיסה, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים יב. מי שהוא רגיל להיות מוהל, או לספק צרכי סעודת ברית מילה של עני, עי"ז נצול מבית האסורים, ע"כ. רמז מברכת המזון: ופדיתנו מבית עבדים, ועל בריתך שחתמת בבשרנו. ואגב, אותיות היסוד של 'בריתך שחתמת בבשרינו' (אותיות שלפני הסופי תיבות) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א יט. הרדוף צדקה, הקב"ה ממציא לו מעות וממציא לו בני אדם מהגנים כדי לקבל עליהם שכר, וזוכה לבנים בעלי עשר, בעלי חכמה, בעלי אגדה, ע"כ. ע"ע לקמן אות לב, וח"ב אות טו, וערך בנים אות כב.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו כאלו נתן צדקה, ע"כ. במראה מקומות של ר' נחמן מטשהרין הביא מסנהדרין (ו:) וצדקה לזה שהוציא גזילה מתחת ידו, הרי שכאלו נתן צדקה להגנב.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א יז. גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה, ע"כ. בודאי משה רבינו גם כן עשה צדקה בסתר, אלא הכוונה בכלליות של מדריגת משה רבינו. וכעין זה מצינו בעוד מקומות. למשל ע' בלקוטי מוהר"ן נו:ט שמשה רבינו לא השיג צדיק ורע לו, אף על פי שבודאי משה רבינו גם כן קיבל את הדיבור מן השמים וכו'. וע' לקוטי מוהר"ן תורה ד:ט שאפילו משה רבינו לא ידע מקום קבורתו כי נתבטל להאין סוף ע"ש.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כ. בראש השנה דנין את האדם כמה יפסיד, ואם זכה נותן זה הממון לעניים, ע"כ. ע"ע לקמן אות כו.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כה. המזמין עכו"ם בתוך ביתו ומשמש עליו, גורם גלות לבניו, ע"כ.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין (קד.) בשביל שנכרים אכלו על שולחנו (של חזקיהו) גרם גלות לבניו, מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה, כל המזמן עובד עבודה זרה לתוך ביתו ומשמש עליו, גורם גלות לבניו, שנאמר (מלכים ב:כ:יח) ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל, ע"כ. וציינו לביאורו של המהר"ל בחידושי אגדות (-כי מרצונו שעיבד את עצמו להגוי) והבן יהוידע. (מדה כנגד מדה, שהיה צריך להיות בניו סביב לשלחנו, על כן יגלו).

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקעט, מכון רמח"ל) ז"ל ענין: שנה ופירש, שהוא קשה מכול (פסחים מט:). ומשם נמשך שהחזיק בשנאה גדולה, לגזור גזירות יותר מן האחרים. כי כמו שהוא היה בפנים כדי לתקן, ואז ניתן לו כניסה הרבה, ואחר כך חזר ויצא לחוץ, נשתמש ממה שקבל – להרע. והוא ממש ענין חזקיה: שבשביל שהראה אוצרותיו לגוים, לכן גרם גלות לבניו ולממונו (ע"פ ישעיה פרק לט). כי הס"א משתמשת ממה שניתן לה כניסה בקדושה, להתנגד אליה, עכ"ל.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כו. כשהעולם אין נותנים צדקה, המלכות גוזר גזרות רעות ולוקח ממונם, ע"כ. ע' לעיל אות כ'.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א לא. גם זוכה לאמת, ע"כ. ע"ע אמת אות טו.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א לב. על ידי צדקה יהיה לך בנים, ויהיה שלום ביניהם, ע"כ. ע' לעיל אות יט וש"נ.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א לג. על ידי צדקה הפרות מצמיחין, ע"כ. ע"ע אות מט.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א מט. כשאנשים נותנים צדקה, עי"ז הפרות נתברכין והשלום בעולם, ע"כ. ע' לעיל אות לג.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"ב ו (וכן הוא בהמתקת הדין ח”ב ה'). על ידי צדקה ממתיק הדין של לעתיד לבא, הינו יום הדין לעתיד לבא, ע"כ.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

כן מבואר בספר פנות המרכבה להרמח"ל פנה ד' (גנזי רמח"ל עמ' שלא) שסוד יום הדין הוא הפשטת לבוש הנשמה שנעשה על ידי האש הגדול, ולכן יש סכנה גדולה, אבל נמצא אור אחד שיציל אותם שלא יגיעו להן תוקף האש, וזה נקרא צדקה, וע”ש שאינה רק מצלת אלא גם כן מרפא איזה מחלה שנעשית מכח האש הלוהט.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"ב יד. יש תפלות שאינם נתקבלים למעלה אלא עד שנותנים כל כך מעות לצדקה כפי מספר האותיות של התפלה השיך לזה הדבר וכו', ע"כ. ע"ע ישעיה (סג:א) אני מדבר בצדקה רב להושיע, וע' תהלים קו:ב.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"ב טו. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע"ע ח"א אות יט וש"נ.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ב. פעמים שבטולה של תורה זהו יסודה, ע"כ. צע"ק למה זה בערך צדיק, וע' לקמ"ת תורה עח.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק יג. לפעמים מראים מן השמים לצדיק דבר שאינו, ע"כ. יתכן לפרש את זה על פי מש"כ לקמן אות נז – יש נאה דורש ואעפ"כ אינו מכון אל האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק יט. מי שהקב"ה חשוב בעיניו, יכתב בספר כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, ע"כ. ע' ח"ב אות כ.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו הענין להכיר מקום הצדיקים במסכת פסחים (קיח:-קיט) שדורשת הפסוק (ישעיה כג:יח) והיה סחרה ואתננה קדש לה' לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני ה' יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק – ז"ל מאי כי ליושבים לפני ה'? אר"א זה המכיר מקום חבירו בישיבה וכו' מאי למכסה עתיק? זה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין (פרשב"ם זה הקדוש ברוך הוא), ע"ש. הרי שמדובר במי שהקב"ה חשוב בעיניו וטורח לכסות כיסויו, והוא מכיר מקום חבירו בישיבה, עיין שם כמה פירושים, ובמהרש"א פירש שהכוונה על זה שמכיר במעלת חבירו בתורה ובחכמה שיהיה מקומו לפנים ממנו ומכובד ממנו. ובחידושי המאירי (ד"ה זה) פירש כעי"ז שמכיר ערך חבירו ומפני כך משתדל להתדבק בו, אך אינו מקנא בו. ובפירוש השני בבן יהוידע ביאר שהכוונה למי שיש לו רוח הקודש שיוכל להכיר מקום חבירו בישיבה של מעלה, דהיינו להשיג שורש נשמתו ובחינתו, וכתב שהשגה זו היתה לרבינו האריז"ל.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

הרי יתכן מאד שמי שהקב"ה חושב ביניו, על ידי כתיבת שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, זוכה להיות בכלל המכסה עתיק והמכיר מקום חבירו בישיבה.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק כ. אל יקשה לך למה להם לצדיקים להנות מאחרים כדי להנהיג את בני ביתו בעשר ובכבוד, מוטב שלא להנהיג ולא להנות מאחרים, אל יקשה לך, כי כל מה שיש תענוג והרחבה לצדיק, עי"ז נתגדל נשמתו, ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקב"ה ובכן אין לבוא לבית בידים ריקניות, ע"כ. ע' אות צה, קנח, ח"ב טז.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, עיין בשולחן ערוך, יורה דעה רנא:ז חייב להקדים להאכיל הרעב מלכסות ערום, ע"כ, ולהלן רנא:ט בדין של תלמיד חכם קודם, הרמ"א פסק ז"ל ואפילו חכם לכסות ועם הארץ להחיות ואשת חבר כחבר, ע"כ, והש"ך כתב שלא מדובר על החכמים שבימינו ע"ש. ומבואר שלבושי הצדיק ואשתו יותר חשובים אפילו ממצות החייהו של בני העולם.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק לט. מוטב לקרב את עצמו לצדיק שהוא רחמן, ע"כ. ע' אות כא.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מה. בזכות קבורת הצדיקים בחוץ לארץ יזכו גם שאר המתים מגלגול [לגלגול] מחילות, עכ"ל. דהיינו שנכנס פה לכאורה טעות בדפוס, כן העיר ר' נחמן מטשהרין ז"ל, כי הגמרא בפסחים (דף סח.) מלמדת שעל ידי הצדיקים הנקברים בחוץ לארץ גם שאר המתים שם יזכו לגלגול מחילות, אז בטעות נדפס פה שעל ידי הצדיקים שאר המתים ינצלו מגלגול מחילות. וכיון שאנו יודעים שאין מקרה בעולם, אולי באמת יש פה רמז, שלאחד הצדיקים – הוא רבינו הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן – שאר המתים ינצלו מגלגול מחילות, דהיינו שעל ידי שנביא בעזה"י את הציון הקדוש של רבינו לארץ ישראל בעצמינו – קודם שיצטרך ח"ו לגלגול מחילות (שאפילו יעקב אבינו לא רצה לסבול, כדאיתא בחז"ל), גם על ידי זה כמה וכמה מתים הקבורים לידו נביא גם כן, וגם הם ינצלו מגלגול מחילות.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מז. יש צדיקים שאינם נקראים בשם רבי, ע"כ. בלקוטי נ נח ח"ד ערך אמירת נ נח, פרק איך אומרים סתם נ נח נחמ נחמן מאומן בלי להקדים רבי, הארכנו.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נ. המונע הלכה מתלמידו כאלו גוזלו מנחלת אבותיו, ואפלו עברין שבמעי אמן מקללי אותו ומנקבין אותו ככברה. ואם למדו זוכה לברכות כיוסף, וזוכה ומלמדה לעולם הבא, ע"כ. בגמרא (סנהדרין צא:) הענין האחרון נאמרה בפני עצמה – אמר רב ששת כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ומלמדה לעוה"ב.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נב. המלגלג על דברי חכמים הוא נענש מיתה, ע"כ. ע' אות פב.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נג. קרבת הצדיקים טוב – בעולם הזה ובעולם הבא, ע"כ. ציינו למסכת סנהדרין (קא.) נענה רבי טרפון אומר, טוב אתה (ר' אליעזר הגדול) לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. וביאר המהרש"א ז"ל הנגת הרב לתלמידו, שמטיב לו בעולם הזה ובעולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נד. הצדיק בדבורו יכול לפסוק לזה גן עדן ולזה גיהנם, ע"כ. עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נז. יש נאה דורש ואעפ"כ אינו מכון אל האמת, ע"כ. אולי קשור לזה אות יג.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מגיד מישרים פרשת ויקהל: אורחא בתראה הוא ברירו דמלה ומ"מ לא תמחוק קדמאה דיקריה דקב"ה סליק מיניה אף על גב דלאו קושטא איהו כיון דאיהו חריפא דוגמת נפחא דבטש בפרזלא ונצוצין מתנציצין לכל עבר: עכ"ל. - ועיין שם עוד אחד כזה.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק סה. על ידי הקבלת פני הרב לא יראה שחת, ע"כ. עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק סו. לפעמים התפלה אינה מועלת אלא בשעתה וכשפוסקין מלהתפלל עושה הקב"ה רצונו וחפצו, ע"כ. יש לעיין בענין השעה שהחסידים הראשונים היו שוהים אחר תפילתן שעדיין מוחין של התפלה קיימין (פרי עץ חיים, תפלה ז).

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק סח. אין להטריח את המקום, ע"כ. ע' אות קו, ואות עא.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק עא. אל תתפלל ואל תטריח את קונך כל זמן שאתה יכול לעשות בפעלה, ע"כ. ע' אות קו.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת דברים עה"פ כי המשפט לאלקים הוא (א:יז).

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק פב. מי שאינו מאמין בדברי הצדיקים ראוי לענש, כל שכן מלגלג, ע"כ. ע' אות נב.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק פט. דברים שאתה שומע מפי הצדיק הם מועילים יותר ממה שאתה לומד בספרים, ע"כ. ע' למוד אות יט.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק צה. גנאי הוא ושפלות לדור שכפופין לזה שאין לו מי שיעשה מלאכתו, ע"כ. ע' אות כ, וע' לקוטי מוהר"ן תורה רסט.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

קא. הצדיק הוא הצלם אלקים של הדור, ע"כ. ע' הערה שכתבתי על ספר אדיר במרום שהבאתי בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה משבעה בעטלירס, יום ב' הקבצן החרש.ז

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קד. הצדיק יכול להתענג ואינו ירא מהיצר הרע, כי תורתו מגנה עליו, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה כב:ה ושם מבואר עוד יותר, שהצדיק כל כך מזכך את גופו, שגופו יכול להזכיר לו קדושתו.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קו. אין להטריח את השם יתברך כשיכולין להועיל על ידי דבר אחר, ע"כ. ע' אות סח.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קז. לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושין לצדיק, על ידי זה זוכין לעולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר חיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קח. מי שיש לו אמונה שלמה בשם יתברך יכול לעשות נחת רוח לצדיק, ע"כ. רמז מתהלים ז:יא מגני על אלהים מושיע ישרי לב.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קט מי שאין לו שום הרהורי עבודה זרה הוא משתוקק תמיד להציל את הצדיקים, ע"כ. רמז מהפסוק הנ"ל אות קח, וע"ש הפסוק שקודם – ובחן בות וכליות אלהים צדיק – שמראה על טהרת המחשבה, וא"ש. ויש להביא רמז ממלכים א:יח שהנביא עובדיה היה ירא אלקים מאד, וידוע שיראה זה דבר המסור ללב, ומאד מורה שהיה טהור לגמרי מהרהור, והפסוקים כותבים איך שעבדיה טרח ומסר נפשו להציל הנביאים, ועבדיה בעצמו מוכיח את זה לאליהו הנביא להוכיח שרצונו לעזור.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קי. מי שרוצה לעשות טובה לצדיק הקב"ה נותן לו כח לזה, ע"כ. רמז ממלכים א:יח:מו אליהו הנביא רצה לכבד מלך ישראל (בחי' הצדיק), ולכן הש"י נתן לו כח לרוץ לפניו.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קטז. לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות, ע"כ. עיין ערך מריבה אות קג שכז"ל אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קיט. הצדיק מתר לו לפרץ גדרים של אחרים בשביל דרכו, ע"כ. אולי בכלל זה מה שמצינו שכאשר הרב מבראד בא לבקר את ר' זושא, ור' זושא רצה שהרב יטעם משהו אף על פי שהרב היה בתענית (עיין הסיפור המלא, ספר האחים הקדושים, עמ' 402).

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קכג. כל צדיק יש לו דבר עבודה, שצדיק אחר, אפלו גדול ממנו, אינו יכול להשיג, ע"כ. נראה שעם כל זה, הצדיק הדור לא רק יש לו השגה בעבדותן של כל הצדיקים, אלא שגם נכלל בו, וכמו שכתוב בתורה רפ"ב שהשליח ציבור נכלל בו כל הנקודות טובות של כולם. וקצת ראיה לזה ממה שמצינו ברש"י (ויקרא י:ג) וידם אהרן, קבל שכר על שתיקתו, ומה שכר קבל, שנתיחד עמו הדבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין, עכ"ל. ופירש בגור אריה שעל כרחך אין הכוונה שאותה פרשה דבר השם יתברך לאהרן (כמבואר ברש"י ריש חומש ויקרא, וכן בפרשת קרח, במדבר יח:א ויאמר ה' אל אהרן, פרש"י ז"ל למשה אמר שיאמר לאהרן, עכ"ל), ונתיחד אל אהרן רצה לומר שהיה הקב"ה מדבר כאלו היה אהרן נגדו, ומשה היה שליח לומר הדברים לאהרן מה שצוה לו המקום, עיין שם. ולכאורה כיון שזה ממש דיבור השם מיוחד לאהרן, על כרחך משה רבינו ידע טובו ועבודתו ממש.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר דברי רבינו יש איזה רמז בעלמא לזה מהפסוק (ויצא כח:טז) וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. כי אנכי זה בחי' אימא עילאה שהיא למעלה מקב"ה בחי' הוי"ה, וכאן יעקב עסק בעבודה קטנה של שינה, כי עד אז היה לומד י"ד שנים בלי שינה, והוא אומר שאכן הוא לא ידע שיש עבודה כזו. (וצ"ל שיעקב עוד לא היה צדיק הדור כי עדיין יצחק, אי נמי מרומז כי בבחינת אימא עילאה לא ידע, ואילו השגת הצדיק הדור הוא מהרבה למעלה).

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בקל"ח פתחי חכמה פתח ה שכז"ל הרי יש ספירות עליונות שאינן נראות אפילו מן העליונים עיין שם.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י פרשת פינחס עה"פ (במדבר כז:ז) כן בנות צלפחד דברת, שכז"ל מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה, עכ"ל (וע"ש פסוק ה' ז"ל דבר אחר ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן, עכ"ל). נראה שזה היה מיוחד, ועוד, שזה היה לפני חתימת ספר התורה. ועוד הרי בסוף כל ישראל עמדו על הענין שראו, רק שהן השיגו את זה תחילה, אכן אולי גם כל צדיק עליו לגלות ולהוציא לאור הנקודה שלו.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קמה. מה שלפעמים הקב"ה אינו שומע תפלת הצדיק כדי שידחה בזה את הרשעים שישארו ברשעותן, ע"כ. י"ל על פי לקוטי מוהר"ן תורה ע' שהצדיק הוא בחי' הארץ שמושך הכל אליה, ויש כחות המתנגדים וכו' ע"ש. וי"ל שכאשר הש"י אינו שומע תפלת הצדיק בזה הוא מבטל כח המשיכה של ימשך הרשע אליו.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין שהש"י עושה שהרשע ישאר ברשעתו, מצאנו גדולה מזו שאפילו יקח ממנו הבחירה, והארכנו קצת בזה במ"א.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קמט. ההתנגדות על הצדיקים זה בא מהתנגדות שבין הצדיקים בעצמן, ע"כ. רמז מתהלים (ז:ה-ו) אם גמלתי שולמי רע ... ירדף אויב נפשי וכו'.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנ. בשביל זה הקב"ה נותן פרנסה לצדיק על ידיהמון עם, כדי שיהיה לואיזה התחברות עמהם, וכשיזכר הקב"ה את הצדיק יזכר גם אותם, ע"כ. ע' ח"ב אות ז.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנא. ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיק, ע"כ. ע' אות קעח.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנג. מי שמקרב את עצמו לצדיק וקרבתו אינו בתמימות, עי"ז נתהפך אחר כך לרודף, ע"כ.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

כמה דוגמאות לזה בתורה הקדושה, כמו לבן ויעקב.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

בהבטחה לתיקון הכללי כתוב – ויקבל על עצמו לא לשוב לאיוולתו.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנה. הדבורים שדוברים על הצדיק, לסוף שדבריהם נהפך עליהם, ונופלים למשכב, ע"כ. ע' אות קפה.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנח. לפי רוח הקדש שהקב"ה נותן לצדיק, כן העשירים סומכין אותו, ולפי סמיכתם אותו כן יכול להחזיר את הרשעים בתשובה, ע"כ. ע' ח"ב אות טז.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קעח. על ידי כבוד שמכבדין את בני הצדיקים, נתעורר רצון אצל השם יתברך שיבוא משיח, ע"כ. ע' אות קנא.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קפה. מי שמתגרה בצדיק, לסוף הוא נתפס במצודה רעה, ע"כ. ע' אות קנה.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קפו. מי שמספר מעשיות מצדיקים, מזכירין לו צדקותיו, ע"כ. ע' אות קעד.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קפח. הצדיק – כל מקום אשר ידרך כף רגליו הוא קונה, ע"כ. ע' דרך אות יד, שכתוב כעין זה סתם על כל אדם.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

קצח. לפעמים יש אחד שמקרב בהתקרבות גדול לצדיק ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים, ידע כי אם לא היה מקרב לא היה ראוי לחיות כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן שטו – ענה ואמר אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה, ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי, ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וער (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר), עכ"ל. ועיין משכ"ש.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ר. מי שחולק על הצדיק בפניו, בידוע שאין בו יראת שמים, ע"כ. רמז משמואל א:יא:יג 'נגד ה' ונגד משיחו'.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רא. לפעמים המחלקת על הצדיק הוא הוכחה גדולה שהוא צדיק, ע"כ. רמז מהמדרש רבה (בראשית מג:ג) אמר רבי פינחס רודפיו של אבינו אברהם הרוגים היו שנאמר כי אתה אשר הכית רדפו, הדא הוא דכתיב, מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו, מי הוא זה שהעיר לבם של מזרחיים שיבואו ויפלו ביד אברהם, צדק יקראהו לרגלו. חי העולמים שהיה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך, ע"כ. ויכולים לפרש שעל ידי רדיפתם צדק יקראהו לרגלו – היה ברור ומאיר שאברהם היה בצדק.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי עוד קצת רמז מדברי יעקב אבינו (בראשית לא:מב) את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש, דהינו שהרדיפות של לבן את יעקב מוכיח צדקותו של יעקב.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רה. כשהקב"ה רוצה שהצדיק ילמד דרך את העם, מרמז לו בפרנסתו, עכ. ע' קנ, וע' קעה (פרנסה בא מאותה בחי' של יראה). רמז קצת מדברי יעקב אביו (בראשית ל:ל) כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך ה' אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי, שיעקב רואה בפרנסתו סימן להתחיל להדריך את ביתו.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב ז [טלטול ח"ב ג]. לפעמים הצדיק בא לטלטולים כדי כשיבוא לעולם הבא יזכר כל המקומות שהיה בהם, ועי"ז יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות קנ, ועיין מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך וידוי.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר מגיד תעלומה על מסכת ברכות (דף כז) שכז"ל כי אתא עולא אמר בצד תמר״ה הואי, מקפידין היו לומד ולסיים המקום כי הוא טוב לזכחן וגם אמדו בזהר מקום שאמר איזה צדיק ד״ת כשהאדם בא אל אותו המקום ומזכיר הד״ת אזי מתעורר נשמת אותו הצדיק לבוא אל המקום לכאן במקום שנעשה הרשימה מהבל תודה והנה י״ל דהה״ד במקדם שעשה איזה צדיק הלכה למעשה וע״כ היו מקפידים לידע בפרטות המקום שנעשה ע״י צדיק הלכה למעשה, עכ"ל.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

[והמעיין שם בגמרא תמצא שבתחלה העידו על הכנסת שבת שהיה בצד עמוד, וכי אתא עולא אמר בצד תמרה והיה בענין הוצאת שבת, וזה ממש הענין שרבינו מביא שתמרה היא ענין התמורות, וידוע שבפרט במוצאי שבת מתגברים ואכמ"ל]

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב יג. מי שמוסר נפשו בשביל ישראל דיניו אינם בטלים וכאשר יגזר כן יקום, ע"כ. רמז מתהלים (ב:ז-ח) אספרה אל חק ה' אמר אלי, בני אתה, אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה .

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב טז. כשהצדיק נתעשר עי"ז הרשעים חוזרים בתשובה, ע"כ. ע' שיחות הר"ן אות רפד, שלפעמים נותנין לאחד עשירות גדול, כול העולם מתקנאין ורודפין אחר הממון והעשירות ומבלים ימים ושנים על זה, והכל מחמת קנאה והסתכלות שמסתכלין על זה שנתעשר כל כך, ואחר כך אין עולה בידם כלום. וכל זה מעשי הבעל דבר שהשתדל בזה להזמין עשירות גדול לאחד כדי שהרבה הרבה יבלו ימיהם ושנותיהם ח"ו עי"ז כנ"ל ר"ל מהאי דעתא שבשתא, ע"כ. ולפי זה נמצא שכאשר הצדיק מתעשר, בני אדם ישתדלו לזכות כמוהו. אכן לפי זה תשובתם לא תהיה נקי לשם שמים.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

וע' לעיל ח"א אות כ' שבעשירות – התרחבות של הצדיק, עי"ז נתגדל נשמתו ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקב"ה, ולפי זה בודאי זה ישפיע יותר על העולם לחזור בתשובה.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר שמשמע שהחזרה בתשובה תהיה ממילא, אכן יתכן שעוד יצטרך שהצדיק יעסוק לקרבם, ע' ח"א אות רה אות קנח.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב יט. כשהולכין על קברי צדיקים, צריך לזה זכות, שיוכל לאסף רוחו ונשמתו לקבר, שיהיה כאלו הוא חי, כי אם אין זכות, אזי רוחו ונשמתו עולין למעלה לתוך שאר הצדיקים, ע"כ. עמש"כ בספר שיחות הר"ן אות קנו.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב כ. על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולין להביא שנוי במעשה בראשית וכו', ע"כ ע' לעיל ח"א אות יט.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

קללה א. על ידי הקללות בא אבלות חס ושלום, ע"כ. ע' בנים אות צג.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

קללה ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו, ע"כ. ע' בנים צג.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

קנאה ט. על ידי קנאה בא תשישות כח, ע"כ. רמזים, ע' תהלים לז:ח אל תתחר אך להרע. תהלים סט:י כי קנאת ביתך אכלתני. תהלים עג:ב-ג ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי, כי קנאתי בהוללים.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי, ע"כ. מצאתי בספר רפאל המלאך שאשה מעוברת צריכה להישמר מאכילת צנון ושאר דברים חריפים בימי הריונה.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות, ע"כ. קצת רמז מתהלים כט, שיש בו שבעה קולות על המים, והאחרונה שבהם הוא חולל אילות. והשבעה קולות הם השבעים קולות שהאשה צועקת בשעת לידה (לקוטי מוהר"ן תורה כא). ולפיכך שתיה מהשבעה מקומות של מים יעזור ללידה.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית, ע"כ. ע' מש"כ באות ב', והרי בקול השביעי (של תהלים כט) ויחשף יערות, ויער יכול לרמוז על בניו של אדם כמו שמצינו בתהלים (קמד:יב).

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ד. גם תלחש לה באזה אותיות של שם ס"ג, ע"כ. עמש"כ לעיל, והרי הראשי תיבות של "ויחשף יערות ובהיכלו כולו אמר כבוד" בגמטריא ס"ג, והשם ס"ג הוא בחי' אוזן ושורש הכבוד של השכינה, והפסוק אומרת: אמר – ללחוש אותה.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד אות ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר, ע"כ. עיין מש"כ בערך ממון אות לה.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד אות ז (אשה שהיא מקשה לילה סגולה...) גם תלחש לה באזנה אותיות פא ויו עין הא (עיין שמות א:טו ובמפרשים שם), ע"כ.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להבין למה באיכה פרק ד' הנביא הקדים אות פ' לאות ע', כי רצה לעורר את הסגולה ללידה קלה, שכל הצרות של הגלות הם בחינת חבלי לידה.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מצינו ש-פעי – הוא לשון צעקה טובא (בכורות לה.).

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ג. בשביל איבה מראין איזה קרבות לרשעים, ע"כ. רמז קצת מתהלים (עג:ג) כי קנאתי בהוללים שלום (ועם כל זה בשביל שלום) רשעים אראה (אראה איזה קרבות ושלום לרשעים).

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ו. מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע. ע' בדיבור הבא אות ז', שמוכח שמדבר אפילו על רשע שיש לו נקודות טובות, כי הוא יכול להיות שהוא 'עושה איזהו דבר כדת וכדין', ועמש"כ לקמן אות יז.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ז. אפלו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. עיין באות הקודם. ועיין לקמן ב:ה שהמעשים טובים של הרשעים מבלבלים ביותר. ועיין באמונה אות ה' מה שאין להנאות מדברי אפיקורוס אפילו אם זה לא אפיקורסות.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים יז: אל תדבר עם המסיתים אפלו להוכיחם ולקרבם, ע"כ (ובמראה מקומות מביא פסוק ממשלי ט:ז ומוכיח לרשע מומו ופרש”י מום הוא למוכיח שזה מחרפו ואינו שומע לו. זו היא אזהרה, שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה, אפילו להוכיחם ולקרבם, ע”כ. וע”ש בחידושי ר' משה דוד וואלי שגם הציע טעם פנימי). והנה צ"ע למעשה אם יש למצוא נקודה טובה בהמסית ולעבוד משם להוכיחו למוטב. כי ידוע לענין אות ז, שרבינו אוסר ללמוד זכות על רשע, שלמעשה רבינו גער באיש אחד, ואמר (חיי מוהר"ן לד) שאי אפשר לאמר על איש ישראל שהוא רשע גמור, ועל כל אחד מישראל יכולים למצוא נקודה טובה ועי"ז להפכו לטוב, וקשה כי באות ז' הנ"ל מבואר שמדבר על רשע שיש לו נקודות טובות, כמו שהוכחנו שם, ועם כל זה רבינו אוסר ללמד זכות עליו (ולא נראה בכלל לאמר שמדובר על גוי), והמפרשים רוצים ליישב שאסור ללמוד זכות מצד הרשעות, אבל בודאי יכולים לבנות על הנקודות טובות שלו. ולפי דבריהם צריך לעיין אם יכולים לעשות כן על המסית, או שמסית הוא יותר גרוע מסתם רשע גמור, שכיון שיש לו דין מסית אי אפשר אפילו להתיחס להנקודות טובות שבו (וכמו שמצוה על המסית – דברים יג:ט – ולא תחמול, לה תהפך בזכותו), וצ"ע.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים יט. נאה ומתקבל לקדושי ה' שיעשו מסך ומגן עד שממנו יברח כל איש מציק ורשע, ע"כ. עמש"כ בערך טבעת נ נח.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ב:ה הרשעים אינם מבלבלים אותנו מעבודתנו בעברות שעוברים, כמו שמבלבים אותנו במצוות שהם עושים, בשביל זה: גוי ששבת חיב מיתה, עכ"ל. ובזה א"ש אות א:ז אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין אין אנו סומכין עליו. וכן עיין באמונה אות ה' – מי שיש לו הנאה מדבור של אפיקורוס אפלו שאינו מדברי אפיקורסות, על ידי זה בא להרהורי עבודה זרה, ע"כ.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב ד. תקון חצות מסגל לחלושי הראות, ע"כ. י"ל כי תקון חצות יש בו שני חלקים, תקון רחל ותקון לאה. והנה על לאה כתיב ועיני לאה רכות, ופה יש תיקון לאה, היינו תיקון לעינים רכות. וכן י"ל לענין תקון רחל, ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב ט – עיין הרהורים ח"ב יג.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב יג. כאב עינים מזיק לעתים, ע"כ. קצת רמז מתהלים (לו:ג) כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב יד. הגנבה מזיק לעינים, ע"כ. ע' ב"ק דף עט: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן וכו' עשה עין של מטה כאילו אינה רואה וכו'.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

רפואה ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים וכו', ע"כ. יתכן שצרעת הוא בחי' של סגירותא מאור העליון כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כא).

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה ט. כשנופל לך שמחה בלבך בפתע פתאום, זהו מחמת שנולד איזהו צדיק, ע"כ. ע' לקמן אות כו. וע' עצבות ו.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה י. על ידי יראה בא התלהבות, ע"כ. רמז מבראשית (כח:יז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, וע' לק"מ תורה קנו.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה טו. כשתשמח את הצדיק, תוכל לעבד את השם יתברך בשמחה, ע"כ. ע' תהלים קה:ג.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כה. על ידי שמחה בשמחת תורה זוכה לעבד את השם יתברך באהבה, ע"כ. ע' שער הכוונות, סוכות ט, שהטעם שנקראת שמחת תורה כיון שיש זיווג עם רחל שהיתה עקרת הבית, ולפי זה י"ל שהשמח בשמחת תורה יזכה להאהבה שהיה לרחל (בראשית כט:יח).

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כו. כשהשמחה באהלאדם פתאום, בידוע שיבואלו חסד וישועה, ע"כ. ע' לעיל אות ט.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

שרים א. מי שסבאו מהול במים וכו', ע"כ. בסתמא מדובר בחנוני כמו שהערנו בערך גנבה וגזלה אות י.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

שרים ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר, ע"כ. קצת רמז מהדורון ששלח יעקב אבינו עם השבטים כדי שימצאו חן בעיני יוסף (בראשית מא:יא-יב), ורבינו גילה שעיקר הדורון היה זמר של ארץ ישראל (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג) נמצא שזה בחי' הלל, וגם הממון שהגוים לוקחים ממנו בחי' צדקה, בחי' ונוגשיך צדקה (לקוטי מוהר"ן תורה כה).

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

שבועה אות ג. למוד מסכת שבועות מסוגל לירידת הגשם, ע"כ. ויש לפרש על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס', שמהארץ יוצאים אדים שמהם נעשים או גשמים או שפיכת דמים, והשפיכות דמים מעורר הקללה של קין עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

והנה קין נתירא מחיה רעה, והשם יתברך נתן לו אות לשמרו. והנה קיימא לן (אבות ה:ט) שבעון שבועות שוא חיה רעה בא לעולם, הרי שבעון שבועות מעורר הקללה של קין. ועל כן על ידי לימוד מסכת שבועות, שהוא תיקון השבועות, יהיה תיקון שלא יעורר הקללה של קין, שהוא שפיכות דמים חלף הגשמים, אלא שירדו גשמים.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן גם מה שכתוב שם באות ו': על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה, ע"כ, כי על ידי עון השבועה מעורר הקללה של קין והשפיכות דמים שעשה כנ"ל.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל גם מה שכתוב שם באות ז': מי שעובר על השבועה בידוע שאינו מכבד יראי השם, ע"כ. כי גם זה מבואר בתורה תנינא ס' שם, שהאדים שמהם באים או גשמים או שפיכת דמים, הם באים על ידי כבוד תורה, היפוך בחי' לא נאוה לכסיל כבוד, הרי שמי שפוגע בכבוד יראי השם, הוא בשורש הבחי' של העובר על השבועה, כי הוא פוגע בסיבת כל הכבוד היפוך הקללה של קין, וזה העובר על השבועה בא ומעורר את הקללה.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

שנה ג. חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים מסגלים לבטל השנה, ע"כ.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

באמת מצינו שכל התהלים מסגל לזה, עיין במסכת יומא (יח:) שליל יום הכיפורים היו קורין לפני הכהן גדול באיוב ובעזרא ובדברי הימים, ופרש"י ז"ל שהן דברים ממשיכין את הלב לשומען, ואין שינה מחוטפתו, עכ"ל (ואילו הרש"ש פירש שאלו הספרים יש להעמיק בהם בכדי להבינם, ועל ידי כך תפוג שינתו). ובירושלמי שם (א:ו) הובאה ברייתא שקוראים לפניו במשלי ובתהלים שטעמם מפיג את השינה.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

ובמסכת גיטין פד. קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וכו' ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר, הכי השתא, התם בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים, פרש"י ז"ל ינקוב בשרו תמיד בקוץ, ע"כ.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב עצה טובה לישאר ער, לקחת נשימות קצרות תקיפות צמודות, כמי שרץ וקשה לו הנשימה. ועיין בסדר היום (דף פט: - מובא בחק לישראל, פרשת ויצא ליום הששי) ז"ל ואם רואה עצמו מבולבל ומטורף מן השינה עד שאינו יכול לעמוד על רגליו מכובד גופו, ירחץ פניו ידיו ורגליו במים קרים כדי להסיר הכבדות מעליו, וינענע עצמו מפה ומפה ולא יעמוד במקום אחד, כי הטיול וההלוך בזה עיקר גדול, ולא יסיח דעתו כלל בדבר אחר חוץ מתפלות ותחינות או לימוד התורה והמצוה ודבר נקל הוא למי שיעמוד עליו, עכ"ל. והנה אין שני מקומות שווים בבחינתם, ולכן כל העברת מקום הוא בחי' עליה או ירידה, ואולי זה נכלל בסגלת הט"ו שיר המעלות. ועוד, הרי כל מה שהאדם עולה הרי הוא רחוק מהשנה יותר כמו שרבינו גילה לעיל אות א.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

שנה ד. מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ (וע' אמונה ב:יז. ועיין בחיי מוהר"ן אות תלא – מי שרוצה לישן ואינו יכול לישן, העצה לזה לבל להכריח עצמו כל כך לישן, כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישן מתגבר עליו ביותר מניעות השנה ע"ש. ועיין בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבינו ז"ל, אות לג: רבנו זצוק"ל אמר, כששוכבים בעצימת עינים חצי שעה אף על פי שאין ישנים היא התחדשות המחין. ועיין שם עוד בענין שינה. ובספר אבניה ברזל, שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת אות מז-מח כז"ל מוהרנ"ת ז"ל היה לו ברכה מרבנו ז"ל אשר בעת שמניח את עצמו לשן יישן תכף (ובספר שיח שרפי קודש ד:תרכו כתוב שרבנו ברכו שיעור משנתו בכל עת שיחפץ בכך, ולכאורה נתבלבלו), ולכאורה מובן מזה שהיה כבר, או שעל ידי הברכה הזו כבר יהיה עוד דרך לתפוס השינה במהרה, ולכן ודאי יש מקום לדרוש ולחפש עוד עצות), ועמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קיז. ושוב הבנתי שעצה זו מרומז מקורה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה פה ז"ל כי על הגוף נאמר שכבי עד הבוקר שהוא עת התחי', והנה בבוקר והנה היא לאה, היינו עצם לוז שע"י נתבנה הגוף ע"ש ומש"כ שם. [ואולי הקדמה לעצה זו של רבינו שנכלל בהעצה, שתחלה ישים על לבו ששינה הוא אחד מששים ממות ר"ל וכו'].

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה מה שבני אדם נוהגין לשים ידיהם תחת הלחי כאשר רוצים לישון, כי לחי בגמטריא הלוז (העצם שממנה תחית המתים), וכן לחי יכולים לקרוא לחי עם צירי – לחיים. וע' באבניה ברזל אות נט, מסורה שרבינו נחמן מעולם לא אמר תורה בפירוש להסביר שלשה דברים, ואחד מהם הטעם למה בני אדם נוהגים כנ"ל. – אכן עיין במסכת פסחים (קיב.) ידא אפותא (על המצח) דרגא (סולם ודרך הוא לעלות) לשינתא, הרי סגולה ביותר לשינה לשים היד על המצח, ובאמת יש קשר בין המצח לתחיית המתים, כי קרקפתא דלא מנח תפילין אינו קם בתחיית המתים.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בעצם העצה שרבינו יסד וגילה, נראה לפרש בע"ה, על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא (תורה עב) שעקר התחיה הוא להשפלות ע"ש. ולפי זה האדם שמנסה לישון עליו להתמוקד על שפלותו ולהשיג ענוותנותו. ולפי זה בקלות יכולים להבין בהגיון איך שזה מסוגל לשכוח מעצמו ודאגותיו ולישון. והנה השינה הוא א' מששים ממיתה, והמיתה הוא כבר התהליך לקראת תחית המתים, ובמיתה כל הגדלות והחומריות נמחקת, ורק נשאר להחיות את השפלות. וכאשר האדם ישתדל להחיות את שפלותו בהעלות על מחשבתו אמונת תחית המתים, ממילא יהיה לו עזרה לימשך לישון ולבטל גדלותו וחומריותו.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש עצה לישון - לחזור במוח על הע"ב שמות, ויעו' בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון אחד עשר (ד"ה לבתר כד), שאלישע החיה את חבקוק (מלכים ב:ד:לד) על ידי שם ע"ב, וכן מבואר בספרו קנאת ה' צבאות (ח"ב אות ט – כפיית הרע תחת הקדושה) וציין שם לספר הזוהר (חלק א' דף ז:), ולכן יתכן שזה קשור להעצה של רבינו, ודוק.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בסוף קריאת שמע שעל המטה של האריז"ל כתוב בזה"ל עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר (תהלים נז:ט). ואם אינו יכול לישן יאמר פסוק זה (לא ברור אם הכונה להפסוק הנ"ל או להפסוק הבא) עד שישן, לפי שיש בו כ"ו אותיות (-בפסוק תורה צוה, אבל יש גירסא: ל' אותיות כנגד שם הוי"ה והכולל – וזה הולך על הפסוק עורה הנ"ל), ויכון לשמות האלו היוצאים מן הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב". תה"ק ושה ררל המת צהי ושע המק לנוב, ע"כ.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

[צה"י, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. המת צהי, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. צהי ושע, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה]

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בענין שינה, כתבנו בספר זה בקונטרס בעידן ריתחא (בערך נסיונות), הרגע האחרון ב:ג ע"ש.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

וחשוב לדעת, שהבא לישון עליו לשים גופו וכל איבריו באופן שאין על שום אחד מהם שום מאמץ כלל, כולם נחים לגמרי. ויעבור במחשבתו על כל איבר וחלק מהגוף, ויחשוב עליו: חזק – מאמץ, ושוב רפה ונוח לגמרי, עד שכל האברים יהיו לגמרי נחים. ולחשוב שהם גם כבדים. וחשוב שיהיה הנשימה ארוכה, להביא את האויר עד הבטן. עד שהגוף והלב לגמרי רגוע. (כעת ראיתי מובא עצה להשקיט את הלב, לסתום החוטם, ולהוציא את הנשימה בחוזק מהפה, ומה שהבנתי זה לא תרגיל, רק פעם אחת מספיק, ועוד לא עיינתי בזה).

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

ומי שרוצה להישמר לגמרי מקרי מצד הגוף (ולא יעזור מצד המחשבה) ישים לבו למנח הגוף איך לסדר הרגלים, ואי אפשר להסביר יותר כאן, וגם אין הבטחה שלא יהפוך גופו ואיבריו בתוך השינה.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, יש עצה לעכב את הדם מלזרום לברית, ולהוציא את ריבוי הדם משם [חוץ מהעצה הפשוטה לגרום איזה צער וכאב במקום אחר בגוף, על ידי הכאה או נשיכה וכדומה], והוא להתאמץ להרים משהו כבד, ובתחלה חשבתי שזה סתם בגלל שאז הגוף צריך את הדם איפה שמתאמץ ושולח את הדם שמה. אכן כעת ראיתי שיש בזה עוד ענין שעל ידי זה גורם מה שנקרא valsalva maneuver – והוא ענין של הוצאת אויר בכח שמשפיע ואולי מחזק השרירים של השדרה והבטן, הרי שיש לו יחס וקשר.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ה: כשאדם חושב כך וכך אעשה- כך וכך תעלה בידי, על ידי זה אין מחשבתו נתקיים, ע"כ. ע' מש"כ על שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה יד. כשבא צער לעולם, יחשב שבשביל חטאו בא זאת הצרה, ע"כ. רמז מקידושין מ: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי וכו' ר' אלעזר בר' שמעון אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו עשה מצוה אחת וכו' עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חוב שנאמר וחוטא אחד כו' בשביל חטא יחידי שעשה זה אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה, ע"כ.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה מו. מי שרוצה לשוב, יזהר מלהיות בעל חוב, ע"כ. ע' שיחות הר"ן אות קיב.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה נ. למוד התורה היא מכפרת, ע"כ. ע' אות צט.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

נא. מי שהוא במדרגה גדולה יכול להשיג שלמותו במעוט פעולות, ע"כ. לציין לקוטי מוהר"ן מקוצר רוח ומעבודה קשה.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה נט מי שאינו יכול לבכות, הסגלה שישב במקום ששופכים שם שני נהרות ביחד, ע"כ. ע' עצה אחרת בבכיה ח"ב א, ועמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה צה.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה סב. מי שמגלה סודותיו, אז קשה לדבר הזה להתקיים, ע"כ. לכאורה זה הענין שרבינו הזכיר בחיי מוהר"ן קצו, אחר שגילה איזה דיבור בסוד נחמן נתן, אמר שזה מעשה בעל דבר כדי שיהיה קשה וכבד ביותר אחר כך.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו סמוכים מספר משלי (טו:כב) הפר מחשבות באין סוד. ובספר בית לוי הוסיף שלרוב דברים השתיקה והצניעות יפה להם, ואין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין (תענית ח:), עיין שם. וקצת רמז מהפסוק, הולך רכיל מגלה סוד, שהמגלה סוד לא יוכל לעמוד לקיימו ויצטרך לסבב בעירות כמו רוכל.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מטעם זה האשה השונמית (מלכים ב:ד:ח-) שבנה מת, ורצתה שאלישע יחיהו, לא גילתה לבעלה למה היא הולכת אליו.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

ויש גם ענין של הוראת מעשיו לבני אדם, כמו שהזהיר הנועם אלימלך בצעטיל קטן: שלא יהיה בדיבורו שום שקר ח"ו, ושום חנופה וכו' וכו' ולא שום הראות מעשיו לבני אדם, ע"כ.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מבואר יותר בשערי קדושה (ב:ד) מובא בחק לישראל, פרשת ויקהל יום הששי, בחלק המוסר ז"ל הוראת מעשיו לבריות, ידעת מה שאמרו רז"ל ענין אותה האשה שהיתה נענשת בגיהנם על שהיתה מספרת לחברתה היום התעניתי וכו' ולא די שאינו מקבל שכר אלא שנדון בגיהנם, כי הרי מגלה דעתו שאין מעשיו כלל לשם שמים, והוא מכלל הפרושים פרוש נקפי פרוש קיזאי וכו', ואמרו רז"ל לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ויהיה כל דרכיו לשמים, ואם יכול אדם שיעשה כל דרכיו לשמים ולא יפרש לבריות אפלו אחד מהן שכרו כפול ומכפל מפני שכבוד אלקים הסתר דבר עד כאן לשונם, עכ"ל.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ע. כשאתה מוכיח אותם שלא תקנו חטאת נעורים, תכלל את עצמך עמהם, ועל ידי זה יקבלו ממך, ע"כ.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת יומא דף מג: שהכהן גדול היה חוזר וכולל עצמו שנית בוידוי השני על הכהנים.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפירוש ר"י קרא בריש ספר ישעיה על הפסוק (א:יח) לכו נא ונוכחה יאמר ה' ז"ל פתרונו לכו נא ונלך בדרך נכוחה, כך אמר ה', שאמר לכם. וכן דרך הנביאים להיות כוללים עצמם בתוכחה שמוכיחים לישראל, שאין אומר להם ישרו עצמכם, אלא כוללים עצמם ואומר נישר עצמנו. וכן הושע אמר (הושע ו:א) לכו ונשובה אל ה', לכו שובו אל ה' אינו אומר, אלא 'לכו ונשובה/. דעו ורדפו לדעת את ה' – אינו אומר, אלא (הושע ו:ג) נדעה נרדפה לדעת את ה'. וכן כלם כוללים עצמם בתוכחה, כדי שינעם תוכחה שלהם לשומעיהם, אף כאן, לכו נא ונוכחה, פתרונו לכו נא התקינו עצמכם לדבר זה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עג: העבדות שאדם עובד את ד' בבחרותו כל יום ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנותו, ע"כ. עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות נא, ומש"כ לעיל ערך אמונה מא.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עה. מה שאנו רואים שמי שמתחיל לעבד את ה' יסורין באין עליו, זה מחמת שהתחיל מתוך יראה של צדק, ע"כ. דברי רבינו פה מבוארים באריכות בלקוטי מוהר"ן תורה פז, ומבואר שאף על פי שבדרך זה יקבל יסורין, עם כל זה הוא הדרך הנכונה, כמבואר שם.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי שדברי רבינו כאן מיוסדים בסוגיא מפורשת במסכת תענית דף ח. אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו [פרש"י: שמכשיר ומקשט מעשיו] מלמטה מצדיקין עליו [פרש"י מדקדין עמו אפילו כחוט השערה יותר משאילו מקלקל מעשיו, כדי למרק עונותיו] הדין מלמעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח [פרש"י: אז] וצדק משמים נשקף [פרש"י צדקה אין כתיב אלא צדק דמשמע דין]. רבי חייא בר אין אמר רב הונא מהכא (תלהים צ:יא) וכיראתך עברתך [פרש"י: על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך, כדי למרק עונותיו]. ריש לקיש אמר מהכא (ישעיה סד:ד) פגעת את שש ועושה צדק [פרש"י: במי ששמת ועושה צדק שהן העושים כך] בדרכיך יזכרוך [פרש"י: אתה פוגע בו אם חוטא כלום, כמו ויפגע בו וימת. קרא הכי הוא – פגעת את שש ועושה צדק, והן העושין כך, בדרכיך יכזירוך, באותם דרכים שאתה מייסרן ביסורין יזכירוך לטובה, ואומרים, הן אתה קצפת, בשביל שחטאנו, בהם, עולם ונושע, בשבילם נושע לעולם הבא] הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

במ"א רבינו גילה זה בשביל שעכשיו מנקים לו מעבירות שעשה.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות עט ז"ל מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים. זה כמו למשל כלי מים שתחלה נראה כאלו המים צלולים וכו' ע"ש. ולכאורה מבואר שזה לכל המתחילים אפילו לא מתוך יראה של צדק, אכן בשיחות הר"ן רבינו לא אמר שזה יסורים ממש, אלא הרהורים ובלבולים.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עו. המתחיל לעבד את ה', הקב"ה אומר לו: יודע אני שחפצך ורצונך לעבד אותי, אבל מה הוא הבטוחות שמא למחר תעזב אותי, אם כן איך אקרב אותך בשביל הרצון שרצית, ואיך אגלה לך תכף דברים נסתרים וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע מדברי הרמח"ל ביחוד היראה (הבאתי קצת מדבריו בלקוטי מוהר"ן תנינא א:ו) שעל ידי יראת הרוממות תיכף ומיד שורה עליו החותם ומקבלים סודות אפילו גדולים אפילו לבעל עבירה ר"ל. ואולי רבינו מגלה שמי שמתחיל לעבד את ה', לא יזכה ליראה כזו, מה שאפילו יתכן שרשע בעל עבירה ישיג לאיזה שעה יראה כזו, אבל לא ישיגו המתחיל בעבודת השם, וצ"ת. [ועיין בלקוטי מוהר"ן תנינא ד:ה, שזוכין להיראה על ידי התגלות הרצון].

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה לספר ברית עולם ח"ב כ' ר' נפתלי הרץ ז"ל והנה האנשים האלה אשר יוכלו להשיג השגות רוחניות, לאו כל אדם זוכה, כמו שארז"ל (שבת צב.) אין השכינה שורה אלא על חכם גבור עשיר ובעל קומה, והוא כי אין השכינה שורה אלא על איש הבדוק ומנוסה שלא יטעו יצרו בכל אופני הפיתוי, כי יש אשר יתגאה בחכמתו, ויש בגבורתו ויש בעשרו, ויש ביפיו שהוא בעל צורה ובעל קומה, וכל המגאה אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד (ע' סוטה ה.) ולכן מי שיש לו כל המעלות והוא עניו, הוא האיש הראוי שתשרה עליו שכינה, והאיש הזה בוודאי יחפז עליו יצרו ויתגבר עליו בכל מיני התגברות, כמאמרם ז"ל (קידושין ל:) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, והאיש הזה אם יהיה לבן חיל וינצח יצרו בכל צידי התחבולות והמלחמות, איש הזה ראוי להיות מעבדי המלך מלכי המלכים הקב"ה ולכן האנשים האלה יצרם גדול מאד, וכשארז"ל (סוכה נב.) כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, כי את זה לעומת זה עשה האלקים, כי מי שיתגבר עליו כח הרע והיצר, לעומת זה יתגבר עליו כח היצר טוב והקדושה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עט. על ידי תפלה שהיא בשעוה ימחל לך הקב"ה, ע"כ. הזהר הקדוש מפרש ששעוה הוא הרמת קול ועינים.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה פד. תקון הגוף קדם תקון הנפש, ע"כ. עיין בקיצור הכוונות לרמח"ל סדר ערב יום הכפורים ז"ל כי אי אפשר להתענות ולקבל סוד האכילה הפנימית אם לא קבלנו בתחלה כל החיצוניות, ונמצא כי לצורך יום הכיפורים אנו מרבים, ולכן: כאלו התענה. וכמו שהרבה מדריגות של חיצוניות ננסרות, כנגדן צריך להרבות באכילה, עכ"ל.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' בגנזי רמח"ל קעז: בפירוש למה מביאים קרבן התמיד תחלה ואחר כך הקטרת. ז"ל כי האמת הוא שאי אפשר לעלות למדריגה העליונה עד שיתחיל בתחתונה, ע"כ.)

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בצוואת הריב"ש (אות קו) כאשר גופו חולה גם נשמתו נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי, אע"פ שהוא נקי מעבירות, לכך צריך לאדם לשמור בריאות הגופו מאוד, ע"כ.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה צט. התורה וגמילות חסדים מכפרין, ע"כ. ע' לעיל אות נ.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה א. צריך אדם להיות נכסף ומשתוקק לטוב הכללי, אף על פי שימשך לו לבד הפסד, ע"כ.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

דברים אלו לשון הכותב בפירוש העין יעקב (סימן ז') על הירושלמי (ברכות פ"ב סוף ה"א), דאיתא שם ז"ל אין דור שאין בו ליצנים, מה היו פריצי הדור עושין, היו הולכין אצל חלונותיו של דוד, ואומרים לו דוד אימתי יבנה בית המקדש, אימתי 'בית ה' נלך' (-שיר המעלות קכב), והוא אומר אף על פי שמתכוונין להכעיסני (כי לא יבנה בית המקדש רק אחר פטירתו מן העולם) – יבוא עלי (- לשון שבועה, כלומר יבוא עלי כך וכך אם לא כמו שאני אומר:) שאני שמח בלבי, דכתיב (תהלים קכב:א) שמחתי באמרים לי בית ה' נלך, ע"כ. וכתב הכותב הנ"ל ז"ל מכאן למדנו תועלת גדול, והוא שראוי לכל איש תם וישר שיהיה נכסף ומשתוקק אל הטוב הכללי, עם היות שימשך ממנו לו לבדו הפסד וצער. כמו ענין בנין הבית שאמר ה' ית', רק אתה לא תבנה את הבית כי אם בנך. וכל מי שחפץ להכעיס לדוד היה אומר בפניו טוב הוא שכבר יבנה הבית, שנראה מזה שהיה חפץ במיתתו, והיה ראוי שיכעוס דוד כנגד האומר, ולא היה עושה כן, אלא היה שמח, ע"כ.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה ברש"י עה"ת (במדבר לא:ג) וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין, פרש"י ז"ל אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר, עשה בשמחה ולא איחר (ספרי קנז), ע"כ. אכן שם היה ציווי מפורש מהשם יתברך, ועם כל זה יהושע התרשל בכיבוש וחילוק, ולא עמד בזה.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

וממקום הלימוד ניתן ללמוד שאפילו אם ההפסד הוא עד כדי מיתה ממש. אכן לכאורה זה גם כן תלויה באיכות הטוב הכללי, כי היה ממש בנין בית המקדש. ובודאי יש חשבון גדול ועמוק לשער את הדבר.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש ב:תרכ ז"ל מוהרנ"ת התבטא פעם שיש לו הרהורי חרטה על הזמן הרב שלא שהה אצל רבנו בחייו, אף על פי שעסק אז בתורה ובתפילה, כי היה צריך יותר להסתופף בצלו של רבנו ולהרבות בשמושו, ועל ידי זה היה מקבל ממנו עוד תורה הרבה, והיה זה טובה נצחית לו ולכל העולם, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות ז:) גדול שמושו של תורה יותר מלמודה, ועיין עוד בספר המדות וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר נועם אלימלך, פרשת חיי שרה (ענין הג') ז"ל וזהו 'ואברהם זקן בא בימים' וכו' וכו' 'וה' ברך את אברהם בכל', דהצדיק המושך השפעות צריך שיהיה כל כוונתו לכללות ישראל, ולא יחוש על עצמו כלל כאילו אינו בעולם, רק הש"י הוא המשגיח על הצדיק ומברכו בכללות ישראל הגם שהוא אינו משגיח על עצמו, וזהו וה' ברך כו' 'בכל' פירוש בכללות ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

מובן שזה ענין אחר ממה שרבינו קבע כאן, שאפילו איש ישראלי פשוט, עליו לדרוש טובת הכלל אפילו בהפסד לעצמו. שמה שכתוב כאן בספר המידות לאו דוקא מחייב דברי הנועם אלימלך שתמיד לא יתפלל על עצמו עם הכלל, רק לעתים ובמקרים שיש טובת הכלל בניגוד לטובתו. וכן לפי דברי הנועם אלימלך כאשר יצטרך יתפלל אפילו בהפסד לעצמו.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין חיי מוהר"ן שיד, הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד כמו של עכשיו, ע"כ, וע"ש שב, שיב, תקיח.]

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במקום אחר שהבאתי באריכות מהאריז"ל בליקוטי תורה, ומתשובת החתם סופר, שמשה רבינו ואברהם אבינו הפסידו מדרגות גדולות שהשיג חנוך להיות מלאך, כדי להתערב עם בני דורם לתקנם באמונת השם יתברך.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה יא. תפלת אחר מועיל יותר מתפלת עצמו, ואפלו צדיק צריך לתפלת אחרים, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה כג. לכל דבר שבקדשה צריך הכנה והזמנה, ע"כ. ע' לקמן אות לג.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לא. על ידי בטחון הקב"ה שומע תפלתו, ע"כ. ע' לקמן אות סח. וע' שיחות הר"ן צח ומש"כ שם.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לב. אל תתפלל בבית שבנה בעל מחלקת, ע"כ. רמז מדברי הימים (א:כח:ג) שמצאנו שדוד המלך לא היה יכול לבנות בית המקדש מחמת שלחם מלחמות.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לג. קדם התפלה תתן צדקה, ותקשר את עצמך לצדיקי הדור, ע"כ. ע' לעיל אות כג.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לד. אדם מקבל שפע וכח אלקי כפי אותו המקום שמתפלל בו, ע"כ. אות לב דיבר גם כן מהמקום, ולמה נפסק באות לג, משמע מזה שע"י צדקה והתקשרות לצדיקי הדור משתנה המקום.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לז. על כל הדברים הן על דבר גדול הן על דבר קטן, תתפלל, ע"כ. דבר זה מבואר היטב בשיחות הר"ן אות רל"ג, ועמשכ"ש.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לט מי שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא, ע"כ. ע' לקמן אות ס.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה נג. כשהקב"ה מעניש איזה רשע שיודע בו שלא יעשה עוד תשובה, והצדיק מתפלל עליו יותר מדאי, עי"ז נענש הצדיק, ע"כ. ע' לקמן אות פג.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ס. מי שאין מתפלל על צרת ישראל נקרא חוטא, ע"כ. ע' לעיל אות לט. וע' ח"ב אות א'.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה סז. מי שמציל את העני מחזק ממנו, הכח הוא בנקל באותיות התפלה, ע"כ. כ"ח זה ג"כ ענין כ"ח אותיות של מעשה בראשית וע' לקמן אות עב.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה סח. על ידי בטחון תפלתו של אדם נשמעת, ע"כ. ע' לעיל אות לא.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה עב. מי שמתפלל בכח הקב"ה שומע תפלתו, ע"כ. ע' לעיל סז.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה עו. צריך קדם התפלה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו, ע"כ.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן רצו. וערכנו בזה תפלה קצרה בחלק ה' מאומן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

מובא מכתבי האריז"ל בזה"ל דע כי כשהיה כ"ג מזכיר שם המפורש, היה השם יוצא מאליו מפיו, ולזה לא אמרו כשהיה מזכיר, אלא יוצא מפי כ"ג, כי מאליו היה יוצא, והיו כולם שומעים אותו, וז"ש בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא וכו' ולא אמר תזכיר אלא אזכיר, ר"ל אני מזכירו, ע"כ.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב א. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו, עי"ז נופל לתפיסה וכו', ע"כ. ע' ח"א אות ס.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב ב. התפילה מועילה כשפניו כלפי מעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

יש כאן קושיא, כי בגמרא יבמות קה: מבואר שהמתפלל צריך לשים עיניו למטה, ובהגהות של ר' אליהו עטייה, הביא הקושיא מר' יצחק פאלאג"י שיישב שרבינו מדבר על תפילה מיוחדת בעת צרה. והוא בעצמו יישב שאפילו בתוך התפילה הרגילה יש לפעמים להסתכל למעלה. וכל זה היה נוגע למש"כ בערך תפילה לצדיק והתקשרות, סימן א', ע"ש מש"פ בס"ד.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה ח"ב אות י: על ידי תפילה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים, ע"כ.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במועד קטן דף יח: שלכאורה מבואר שם שדברי רבינו כאן הם לא כפירוש המיוחס לרש"י, אלא כפי הר"ן, ואכן לפי זה, הגם שיכול לשנות, אין להתפלל על זה.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יא התפלה של רבים נשמעת יותר כשהם בכנופיא ממה שהם מפרדים, ע"כ. רבים הנאמר פה לכאו' אין הכוונה רק למנין, אלא תפלה של ההמונים, כי אילו הכוונה היה לסתם עשרה, אם היו מפרדים לא תהיה להם אפילו כחו של תפלה בצבור (ע' למשל ח”א אות יז), וכן לשון כנופיא מורה על ההמון.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יב. לפעמים אינה באה הישועה אלא עד שיתפללו כמה בני אדם, ולא די בתפלת יחיד, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות יא.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יד. צריך אדם להזהר בשעה שמזכיר את השם שיהיה בקדשה ובטהרה, הינו שיקדש רוח פיו כל כך שיהא בבחינת רוח נבואה, ואז הרוח הזה הולך ומפיל אותם הבוטחים בשוא ובהבל, וזהו (תהלים כ:ח-ט) "ב'שם י'הוה א'להינו נ'זכיר" (ראשי תיבות נביא) – המה כראו ונפלו, ע"כ.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לע"ד שזה מבואר היטב מהפסוק (יחזקאל לז) כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח, דהינו על ידי שאומרים ה' – שם ה' - כה, בדרך זה שמארבע רוחות באי הרוח, כמבואר בתורה ח' בלקוטי מוהר"ן. עיין שם אות ח' שרבינו מביא את הפסוק הזה, וכז"ל שעל ידי זה מכניעין הרוח סערה, שהוא הרוח של המתנגדים על הצדיקים אמתיים, שממשיכין אריכת הרוח שלהם מהרב דקליפה וכו' וכו' וזהו (איוב לח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, כי על ידי הד' כנפות, שהם בחי' הרוח חיים דקדושה, שהם בחי' הארבע ראשים הנ"ל (סוף אות ז', שהם ד' אותיות של שם ה'), על ידם וינערו רשעים, בחי' משפיל רשעים עדי ארץ ע"ש. וע"ש בכל התורה שרק הצדיק שתיקן לגמרי את כל הד' יסודות יכול לעשות את זה, וגם כל הנלוים אליו (סוף אות ה').

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

נבי"א ראשי תיבות נחמן, ישראל בער אודסר, הרבי והתלמיד.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

מה שמסורה בידינו שהסיפורי מעשיות משנים קדמוניות הם גם בשביל הגוים, אין זה סתם שהמסרים הם שייכים גם להם, אלא כמבואר בתורה ס' האמורה על הסיפורים, שהצדיק צריך את הכח שאלו שאינם ראויים לשמוע ישכחו מה ששמעו. וכנראה שדייקא בסיפורים רבינו קבע את זה, ולכן אין פחד מי לומדם.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

מעניין לראות שכמעט כל הסיפורים משנים קדמוניות מדברים על אנשים שמחפשים או מראים את עצמם לאחרים, וקצת מאלו קצת רחוקים מהענין והבאתי אותם רק לשלמות הענין. א. מאבדת בת מלך - המקום לא טוב נראית טוב. ב. ממלך וקיסר – בת הקיסר ונערותיה מתלבשים ומתחפשים כגברים. ג. מחיגר – השד נעשה ענן, וכן החילופים על ידי האבק. ד. ממלך שגזר שמד – היהודים שנשארו באותו מדינה אנוסים, בצנעא היו נוהגים דת יהודית ובפרהסיא לא היו רשאים לנהג כמו יהודים. ה. בן מלך שהיה מאבנים טובות – אבל מבחוץ היה מכוסה בעור. מעשה ו. ממלך ענו – המלך היה מטמין עצמו. ז. מזבוב ועכביש – בעניני שחוק היו מדמים ומחכים כל האמות (גם העכביש עשתה בערמה כאילו היא חוזרת, גם היפת תואר החן שלה היה על ידי הדומיט). ח. מרב ובן יחיד – השטן נדמה כסוחר. ט. מחכם ותם – התם ואשתו היו לובשים אותה פעלץ (וגם כל ענין של התם שדימה כל דבר למה שרצה, הרי שנתלבש רצונו והתחפש באותו דבר). י. מבערגר ועני – הגנב הראה את עצמו כסוחר, וגם הבת של העני התחפש כמו זכר (וגם כולם לא הכירו זה את זה). יא. מבן מלך ובן שפחה – כל הסיפור בנוי על זה שהתחלפו, וגם העבירות שלהם נדמו כבהמות. יב. מבעל תפלה – שהיה משנה ומחליף עצמו אצל כל אחד ואחד בשנוי אחר. יג. מהשבעה בעטלירס – כולם מראים את עצמן כחסרונים כאשר האמת הוא להיפוך.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מעניין איך שני סיפורים – 15% - (וגם אולי טיפה מהסיפור של החכם והתם כנ"ל) מדברים על נשים שהתחפשו לגברים, וזה ממש ענין מוכר בימינו בעוה"ר!

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

כמה רעיונות של הסיפורים כבר נמצאים בספר דברי האדון של יעקב פרנק ימ"ש:

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

היו שני אלים שם האחד דונץ והוא כולו חסד ושם השני זליג והוא עושה רע. וקרה שהיו שני מלכים רחוקים זה מזה מאתיים מילין, לאחד נולד בן ולשני בת. האל הרע החליף את הילדים והוא בעצמו הפך לחתול שחור ואמר למניקות שיגדלו את הנערה בבגדי גבר ואת הנער כאשה, ציווה ללמד את הנסיכה רכיבה על סוס, קליעה והרבה לשונות. כשגדלו הילדים נמשכה הנסיכה לגבר על אף לבושה הגברי והנסיך בבגדי אשה לא שינה את טבעו ובסופו של דבר התחתנו זה בזו. כן גם אתם, מוחלפים ומבולבלים בראשיכם מה שלמעלה הוא למטה אצלכם ומה שלמטה למעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה שניה

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

באותו הזמן שהתחיל רבנו ז"ל לעסק בספורי מעשיות אמר בפרוש בזה הלשון: "הנני אתחיל לספר מעשיות", "איך וועל שוין אן הייבן מעשיות דער ציילין" (חיי מוהר"ן קנא). וכונות דבריו היה, כמו שאומר: מאחר שאינו מועיל לכם לשוב אל השם יתברך על ידי התורות והשיחות הקדושות וכיוצא בזה וכו' על כן הוא מתחיל לעסק בספורי מעשיות, עכ"ל.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ידוע שרבינו היה לו תורות הרבה יותר גבוהות ממה שגילה בלקוטי מוהר"ן, התורות של ספר הנשרף וספר הנגנז, ועם כל זה רבינו גילה שלא עוזר אפילו כח התורה, כי יש ענין של נפילה מכל הע' פנים של התורה לתרדמה, ואז רק הסיפורי מעשיות, שמלבישים את התורה בסיפורי מעשיות, רק עי"ז יכולים לעורר ולעזור כמבואר באריכות בתורה ס'.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה ענין הכתוב (זכריה ד:ו) ולא בכח כי אם ברוחי אמר י"צ. לא בכח, אפילו כח התורה, כי זה עיקר הכח, בחי' כ"ח אתוון דמעשה בראשית כמובא בספרי רבינו, כי אם ברוחי אמר, אמר זה בחי' לבוש (כמובא בצע אמרתו), י"צ, שמלבישים את התורה שהיא כולה שמות של השי"ת ועי"ז מעוררים את הבן אדם לקבל רוח חדש.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

בענין ציורים והצגות לסיפורי מעשיות. שמענו שהחברים שמעו מפי סבא ישראל לא לעשות ציורים, ואין הכרע לענין הצגות, יתכן שאדרבה שזה טוב. ואכן גם מה ששמענו שלא לעשות, איני חושב שזה איסור על כל העולם, רק שסבא אמר לאותו חבר או לאותם חברים לא לעסוק בזה, ומן הסתם ידע ברוח קדשו שכן יצאו לאור עולם, ולא הטיל איסור וכדומה על זה.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סבא גם כן רצה שידפיסו את הלקוטי מוהר"ן בלי נקודות, והרי הנקודות הם המציירים את האותיות והתיבות (עיין לקוטי מוהר"ן תורה לו, וכן בתורה לא כתוב שבלי הנקודות אין להאותיות שום ציור), ולכאורה זה ממש אותו ענין שלא לעשות ציורים להמעשיות, אבל אין זה הקפדה מוחלטת, רק העדפה.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות הם בחי' מפורסמת של נחלת רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. ונוכל להבין בקלות איך הם מקושרים לענין רבינו, שהוא ראש השנה ותפילה. חוץ ממה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה ה' שלאחר הגזירה צריכים להלביש התפילה בסיפורים, נוכל להבין בקלות כי רבינו אמר שעל ידי סיפורי המעשיות שלו תוכל עקרה להוליד. והרי זה גופא ענין של תפילה בראש השנה, כמו שמצינו בחנה שהתפללה ונפקדה בראש השנה (ראש השנה דף י: - ועיין בשל"ה מסכת ר"ה פרק נר מצוה אות יב. אכן היא לא היתה עקרה ממש כמבואר במפרשים ריש ספר שמואל, רק לא היתה לה ילדים דייקא. ועיין בילקוט רמז עז, שתפילת חנה היתה בעצרת, וכן הביאו בספר לשון ערומים דרוש ח, ובספר בן פורת יוסף – הס, הפטרה יום א' דר"ה. והרי שבועות בחי' עתיקא קדישא, שהש"י נראה להם כזקן, וחסידים היו עוסקים בסיפורי מעשיות כל הלילה).

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה א' מאבדת בת מלך

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

'שהלא טוב יקח אותך', הלא טוב זה הטייוול – טבאל – כמו שהבאתי בס"ד במעשה ט מחכם ותם ע"ש.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

במכתבי שמואל ב:ע כתוב שהמשרת זה הגוף, והסוס זה אשתו. וע' בלקוטי מוהר"ן תורה יב, שהמשיל את הסוס להגוף. ועיין בריש תיקוני זוהר (ג:) ומאן דתקין ליה סוסיא, ובפירוש הכתר והכבוד ז"ל מי שמתקן לקוב"ה ושכינתיה סוסים לרכב עליהם, שהם עולם היצירה שנחשב סוס לזו"ן דאצילות הרוכבים ומתלבשים בו בימי החול, והשכינה בשעה שהיא מתלבשת בימי החול במלאכים שבעולם היצירה, היא נקרא סוסיא עיין שם. והביא שם מהפירוש זכון מנחם, שמתקן היצירה שהוא כמו סוס לרוכב עליהם דאיהי מרכבה דיליה מט"ט דיצירה כנודע, כי מט"ט נקרא מעשה מרכבה ואינו מרכבה כסוסוון לבני נשא, ע"כ והביא מהרמ"ק באור יקר (שער ו סימן א' עמ' קנט, והביא לעיין בפירושו לשיר השירים עה"פ לסוסתי) ענין התלבשות המלאכים שהם אינם כסא ממש אלא אור נושא הכסא.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השני למלך מצא אותה במבצר, והיה שם הכל מסודר ויפה ונאה, וזה היה המקום הלא טוב. ויש מבינים שזה בחינת היכל התמורות, שאי אפשר כמעט להבחין ביניהם להאמת כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה רמ"ה), ועם כל זה לא מבואר מה זה המקום הזה המכונה לא טוב. ושמעתי מאחד מאמריקא (פריד נ"י) לפרש שהוא מקום בלי רצון, כי הראה תראה איך שהשני למלך היה מחפש שנים בכלות הנפש, וכאשר הוא מוציא אותה הוא לא מתפעל כלום, רק סתם אוכל ויושן, והוא פלא, אלא על כרחך שזה מהות המקום הזה הלוא טוב, שאין בו רצון.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר לענין עבודת השם, שהשכינה הקדושה מונחת בתוך אי רצון, זאת אומרת כאשר העובד נופל מכל הרצונות כיסופין והשתוקקות, והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב:א, שבת קנא: אלו ימות המשיח וכו'), דוקא אז הוא עומד ליד השכינה. אלא שעכשיו השכינה עוד נסעה לההר של זהב.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בזה, שעבודת השם לשמה, בלי שום פניה וכו', על כרחך היא בלי טעם, כי לא מקבל ממנה כלום, רק עד שזוכה למדרגה כזו שמתענג מזה גופא, אבל בודאי בתחילה כאשר האדם מתחיל לעבוד את השם לשמה טהורה, לא יהיה לו שום טעם בעבודת השם, ויהיה קשה וכבד עליו מאד. וכאשר האדם עוד יש לו פניות הוא יעבוד במרץ וחשק גדול, עד שהוא מטהר את עבודתו מכל הפניות, ואז כבר אובד את כל החשק וההתלהבות שהיה לו, ונופל לאי רצון. ובאמת רק עכשיו הוא נכנס לעובי הקורה לעבודת השם באמת, ורק עכשיו הוא מתחיל.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בספר אדיר במרום (עמ' תצג, מכון רמח"ל) ענין טוב עין לעומת עין טובה, וכז"ל אך עין הרעה נמשך בקליפה מבחינת העינא סומקא דז"א, ולכן הוא קשה מאד עד שמייבש המקורות כנ"ל ומחסיר כל טוב. אבל הרע עין הוא ענין אחר, כי הנה הטוב עין (-שהוא בא"א) בהאירו, מיד נפתחים כל שערי הברכה, וגם ממנו נמשך השובע. כי בהאירו הנה כל המדרגות מתגלות זו לזו, ונעשה התדבקות של אהבה ביניהם. אך 'הרע עין' שרוצה לידמות לקדושה, גם הוא עושה מטעמים ומרבה לחם. אך בהיות שטבע הס"א הוא רק למנוע ולהחסיר, על כן הנה בעוד שהוא רוצה להאיר הפנימיות שבו בסוד הלב שהוא היוצא דרך העינים כמו שידעת, הנה הוא כמו נרתע לאחור, כי אין בטבעו להתפשט להטיב. וזהו שסיים שלמה (משלי כג:ו אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו. כג:ז -) כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך (ולבו בל עמך). כי להיות רוצה להדמות אומר: 'אכול ושתה'. אך באמת: 'לבו' – שהוא שורש הראיה – 'בל עמך', כי הוא מתחסר ונגרע ולא מתפשט ומתדבק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה א מאבדת בת מלך

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

הממונה על הרוחות. מצאתי ת"ל בספר פירוש לספר ברית מנוחה מכתב יד של מה"ר חיים וויטל (פרק יא), שהמלאך הממונה על הרוחות שמו רוחיא"ל (א"נ מחיא"ל), ותחתניו ג', חזקי"ה, עוזיא"ל, עזא"ל. והנה מוהרנ"ת בלקוטי הלכות מאריך בענין שני מלאכים בשם עזא"ל ועוזיא"ל שקטרגו על בריאת האדם, ומסביר שהם הן הקולות בתוך האדם שאומרים לו שהוא לא יצליח ולהתייאש חס ושלום. ורואים שזה הענין קשור מאד להממונה על הרוחות.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרוח האחרון בא בסוף ואמר שהוא היה עסוק להביא את הבת מלכה וכו'. והוא פלא, כי הלוא השני להמלך היה שנים על שנים מחפש אחר ההר והמבצר, ואיפה היתה הבת מלך כל אותה הזמן, אם רק עכשיו לקחה אותה הרוח שם? ועוד, הלוא כאשר השני למלך נפל לשינה הבת מלכה עברה בעגלה, הרי שהיא היתה נוסעת בעגלה, ועל כרחך שרק לאחר כל הנסיעה שלה הרוח בא והביא אותה לההר והמבצר. ורואים מזה שדוקא על ידי כוחות היאוש וההתגברות עליה,אלו המובילים את הבת מלכה למקומה, ודוק.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב כתוב שם ז"ל הי"ד מישא"ל, ממונה על כל החיות, והוא הגדול שיש אחר קטן. ע"כ. ולהלן כז"ל יחיא"ל ממונה על החיות, ותחתיו ג' שרים, פסיא"ל, גסיא"ל, חגיא"ל (ויש גרסאות, א. חויא"ל, ב. חניא"ל).

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

"והבן מלך היה מתגעגע מאד לראות אותה, ולא היה אפשר לו לראותה. פעם אחד הלך אצל כתר של אספקלריא וראה אותה ונפל חלשות". והנה צ"ב שהרי לפני זה הוא היה איתה ביחד, ואחר כך הוא היה איתה, אז למה עכשיו הוא נפל חלשות.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה החלשות הוא כענין התורה הקדושה שמתשת כחו של האדם. ומבואר בספרים שההתשה הוא רק בהתחלה, ובעיקר נוגע לחלשות הגוף והחומר, וברבות הלימוד והקדושה האדם יכול להתגבר מאד מאד דייקא על ידי התורה הקדושה, זאת התורה אדם.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן גם בסיפור פה כאשר הבן מלך כבר קיבל את עיקר השבירה ונפרד ממנה, שאז מתחיל העבודה לשמה והתיקון, אז בתחילה כאשר הוא ראה אותה נפל לחלשות, אבל בסוף הוא זכה להתחתן איתה.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

(ואולי נוכל לצרף לזה מה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן רנח) על עצמו שבתחילה הוא חושב שזה היה היצר הרע שלו שאומר לו שאין מי שיכול להנהיג את בני הנעורים כמוהו, עכשיו אני יודע בברור שאני מנהיג וכו' ע"ש. הרי שבתחילה רבינו קיבל חולשה מהשגתו, כי כפי מה שזכה להיכולת להיות המנהיג, קיבל ניסיון של בלבול מהיצר הרע, עד שהוא זכה ממש להחזיק בהיכולת ולשלוט ולידע שזה באמת ככה).

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

'והיא צותה שיביאו לה אחת עשרה בנות שרים שיהיו עמה'. ע' בלקוטי מוהר"ן תורה לא, בענין האחת עשרה ברכות להמפייס את העני, ואחת עשרה דברים שהעמיד עליהן ישעיה את כל התורה, שרבינו כתב שלכאורה היה צריך להיות שתים עשרה כנגד המזלות, אלא שרמז שהעיקר הוא אמונה. והנה גם בענין השש ברכות של הנותן צדקה רבינו כותב כנ"ל שהיה צריך להיות שבע אלא לרמז על העיקר שהוא האמונה כנ"ל, ושזה בחי' שמש בשבת צדקה לעניים. ובאמת השמש בעצמו הוא אחד מן שנצ"ל חכ"מ (הסדר הוא של שמחה), וכן כאן הבת קיסר לכאורה משלים את הי"א נערות לי"ב. וכמו שיוסף הצדיק ראה בחלום אחד עשרה שבלים וכוכבים משתחווים לו והוא הי"ב. ודוק.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

'ומצאו שם עשירות מפלג מאד שלא היה אצל שום מלך' יש להעיר שלבסוף הבת קיסר מסר את כל העשירות הזה לבן הסוחר, ולכאו' הפשטות שלא היה עולה בשם לעומת עשירות שלה, ואולי מעליותא של קיסר שאינו סתם מלך.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

'ולקחה הדפק בידה ואמרה שנשרף מחו' כאן רבינו מגלה סוד עצום, שאפילו למת יש דפק, כי על אף שכל מעשה בדיקת הדפק פה היה רק לפנים, עם כל זה מבואר שיש באמת אפשרות הכי. והנה בסיפור של השבעה בטלרס רבינו מקשר ענין ידיעת העשרה דופקים להכח להחזיר את עשרה מיני חיצים, ומבואר שם שאפילו אחר שהחץ עשה תפקידו יש כח להחזיר את החץ כאילו לא נגע בכלל במטרתו. ושם בסיפור כתוב שהבת מלכה, שנפגעה בכל העשרה חיצים נשארה חלשות, והוא רופא אותה. ולכאו' אפילו אם היתה מתה לגמרי, עדיין יש דפק ויש אפשרות להחזירה לחיים ולרפאותה. ואולי זה ענין מה שרבינו אמר שאפילו מחלות שאין להם שום רפואה הוא יכול לרפאות, אכן זכרני שיש שם איזה רמז שבכהאי גוונא רבינו עושה מחדש.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

'וכל אחד מאלו השלשה הכיר שזה צורתה והסתכלו ונזכרו ונצטערו'. אולי אלו השלושה הם רמזים כנגד השלושה סוגי חסידים של רבינו, אלו שבאים בשביל השיריים, זה המלך שנצטער על שהעבירו אותו ממלכותו על ענין האחד עשרה בנות שרים, והוא קיבל חזרה את השיריים האלו. ובן הסוחר שנצטער על הסחורה, זה בחי' אלו שבאים לשמוע תורה, טעמה כי טוב סחרה. ובן המלך שהיתה בת זוגה האמיתי, בחי' החסידים שממש אפויים בלב רבינו.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה אולי יש בזה מהבעטלר הז' של מעשה של השבעה קבצנים.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

והחיגר שלנו קיבל עשירות, וכן המשרת במעשה הראשון של אבידת בת המלך שקיבל עשירות כדי להוציא הבת מלכה.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

ובמעשה החיגר נעשו הגזלנים לצדיקים משוגעים שמאד מובן בימינו.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף החיגר הלך וראה מפלתן של השדין שענין השדין ענין עובי דמיון הגשמי שג"כ מאד מובן בימינו.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין איך האבק שמפזרין על הדרך מרפא החיגר, וכי מפזרים עכשיו אבק בכל מקום שהולך כמו שעושים להצדיקים המיוסרים?

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שהרגלין מקיימין את האדם בקומה ובחינה השייך לו, וכיון שהשיג והבחין בדרך צדיקים שוב השיג קומה גבוה שבו יש לו כח ברגליו. וכמו הבעטליר השביעי במעשה של השבעה קבצנים שלא היה לו רגלים עבור עולם הזה השפל.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שהסיפור נושא בענין תיקון עבודה זרה ופגם אמונה שזה פגם בהרגלים כמבואר בלק"מ (תורה י'). ולכן החיגר עיקש לא ללון אלא לנסוע, כי על פגם האמונה צריכים למסעות כמבואר בלק"מ (תורה מ). ואז הוא קיים בנפשו שכן ארץ ורעה אמונה בשכבו על הארץ ואכילת העשבים.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

החיגר פזר אבק של צדיקים ומשוגעים בדרך של הגנבים ועל ידי זה התחילו להתחרט ולעשות תשובה ואז הרגו זה את זה. ומעולם לא הבנתי למה השגעון הביאו להם להרוג זה את זה, שזה ממש רשעות לא רק שגעון, כי מחמת שגעון היו צריכים להשתולל ולעשות דברי שגעון אבל לא רציחה, ואפילו אם תמצא לאמר שהאבק שהוא פיזר לא היה סתם של שגעון, אלא שגעון של רשעות, למה תתגבר על הצדקות, וצ"ע.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מבואר שזה המציאות שצדיקים שמקבלים איזה שגעון הם עלולים ממש להיות רוצחים ר"ל השם ירחם.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היום נתפשט בעולם המחלה להיות woke, "הוא מונח המתייחס למודעות לנושאים הנוגעים לצדק חברתי וצדק גזעני". וראוים בחוש איך הצדקות הזה ממש מלהיב אש השנאה והקנאה וגורם להיזק ורציחה להפליא רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

כל הגנבים הרגו זה את זה עד שנשארו שנים, הראש ועוד אחד, הראש נהרג על ידי העיר, אבל מה קרה להאחרון? ולכן לא מבואר מה עשה החיגר עם כל הגנבות שהגנב מסר לו, וקשה קצת, שהעיר פסקו עונשו של הגנב למיתה, ולא תבעו ממנו הגנבות.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

וענין מה שכתוב על ראש הגנבים ששב בתשובה והיה תולש קברים, לכאו' ענינו תלישת העשבים מהקברות המוזכר בשולחן ערוך (אורח חיים תקמז:יב (קיצור שו"ע קצט:י)) עיין שם במפרשים שיש כמה סוגים בזה גופא, ועוד מראה מקומות.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו – אין אתה מתירא? ופשט עצמו ונעשה גדול מאד עד השמים ורצה לבלעו. אמר הזקן – אף על פי כן איני מתירא כלל, אך אם אני רוצה, תהיה אתה מתירא ממני, והלך והתפלל קצת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שהבאתי מהכלי יקר בספר שמואל א:ז:י – ששמואל עסק בהקרבת העולה אף על פי שהפלשתים כבר נגשו למלחמה.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין במדרש תהלים כז:א בשעה שבא שמואל למשח את דוד, והיו מלאכי השרת מקטרגים לפני הקב"ה, ואומרים רבונו של עולם, מפני מה אתה נוטל מלכות משאול ונותנה לדוד, אמר להם אני אראה לכם מה בין שאול לדוד, שאול הלך ונשאל באורים ותמים, כיון שראה את הפלשתים, אמר לכהן (שמואל א:יד:יט) אסף את ידך, ולא הספיק לגמר את הדבר, שנאמר (שמאול א:יד:יט) ויהי עד דבר שאול אל הכהן. אבל דוד בשעה שהפלשתים באין עליו בעמק רפאים, באותו שעה התחיל לשאל באורים ותמים (שמואל ב:ה:כג), ע"כ.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

ולעומת זה מצינו שיש זמנים שאינם זמן לתפילה אלא זמן עשיה בידים, כמו שכתוב (שמות יד:טו) מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, עיין שם במפרשים. וי"ל שאפילו באותם זמנים יש להתפלל קצת.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי כל התפילות האלו הם על סמך טרם יקראו ואני אענה, ולכן יש שמירה כבר מתחילת התפילה.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

[ובמסכת מגילה טז. המן אריך- המתין – עד שמרדכי סיים להתפלל].

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בספר כתר שם טוב אות רסא, שמעתי ממורי שפעם אחת נזדמן מלחמה כבדה, והיה בדור ההוא גבור עריץ והיו העם מבטחין בגבורת הגבור ולא אזרו חיל לעמד בקשרי המלחמה גם הם אתו עמו, והגבור היה לו כמה מיני כלי זין, ובתוך הזמן שהסדיר כלי זינו לפניו שיהיו מוכנים, והשונא שכנגדו התחכם בתחבולות רשע וגנב מהגבור כלי זינו אחד לאחד עד שלא היה לו במה להלחם, ע"כ. ולפי מש"פ יש לפרש שכלי זינו לא היה תפילה].

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

מלך השדים הבטיח שלא יזיקו את משפחת הזקן, ולכן מיד יביאו וכו', ולמה צריכים המהירות, והרי מלבד זה השדים לא יכולים ליכנס להעיגול. ואכן בהמשך הסיפור כתוב שהמדברים ביניהם היו מפתים את נכד הזקן וכו', כך כתוב בעברית, ובידייש כתוב בפירוש המדברים שבין השדים, ואיך הגיעו בכלל אליו? אכן כתוב שהנכד נסע לקבר הזקן, אז יש לומר שמשפחת הזקן לא נשארו שם, אלא חזרו לתוך העולם, וכמו שכתוב שהמלך של אותו מדינה שהנכד היה שם גזר על היהודים להתפלל עליו, ומשמע שמלך זו כבר לא היה אפיקורוס כמו המלך הראשון שגרם להזקן להבריח משפחתו.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

אין דרך שילך המלך יחיד ואניח אותך עם עוד אחד לכנס... ו נמצא שטוב עשה שהניח אותו עם עוד אחד לכנס וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה נמצא במסכת סוטה (יב:) לענין בתיה בת פרעה שהיתה הולכת על שפת היאר עם נערותיה והמלאך גבריאל חבט את נערותיה בקרקע, אבל כיון דלאו אורחא דבת מלכא למיקם לחודה הוא השאיר לה חדא, וזה שנשאר היא ששלחה בת פרעה לקחת את משה.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מהחיגר.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

והיו האב ואם חוזרים ופגעו באחד שהיה הולך ביחד עם בנם בתחלה, ושאל אותם: על מה אתם בוכים? וספרו לו כנ"ל, השיב להם: אני אודיע לכם וכו'.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה החבר של בנם ידע כל הזמן שאותו הבן היה נתפס והיו מענים אותו, ולא חשש להגיד לההורים, ואפילו כאשר ראה את ההורים בוכים שאל למה הם בוכים, ולא ידע מעצמו שהרי בנם נתעלם.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר בהסיפור הנ"ל: "אמר המלך שלנו: באשר שזה הנכד הנ"ל יש לו כח להשתמש עם הספר בקדושה ואינו משתמש בו, על כן נעשה לטובתו, וצוה עלי להיות שם ענן כדי שיהיה להמלך רפואה מהרפואות שלקח וכו'. והנכד הנ"ל לא ידע כלל מזה, ומחמת זה אני הייתי בכאן ענן (כל זה היה מספר הענן להשליח).... והביאו אותו למלך, וצוה המלך שיקחו הכח ויחזירו להמלך הנ"ל, והחזירו לו הכח, ואז חזר הבן של השדים הנ"ל וכו'.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש פה ג' מלכים. אחד של בשר ודם שכחו ניטל ממנו וניתן להשד. ויש שני מלכים שדים. והנה השליח היה שייך למלך אחד וצריך ביאור איך הוא נתחבר עם זה השד שנעשה ענן שהיה שייך למלך השדים הקשור להזקן שעשה את העיגול. ואם אכן זה שנעשה הענן קשור לאותו מלך השני, איך המלך הראשון יכול לצוות עליו, הרי אינו מהמלכות שלו?

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד' ממלך שגזר שמד - - מעשה נסים

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש שבעה חלקי עולם, שהעולם נתחלק לשבעה חלקים.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

בסידור שערי ציון, תיקוני תפלות ליום השבת: ברוך שמו בשעה ארצות בפי כל החיצונים שבהם ובפי כל מלאכי מיתה השופטים בהם ובפי כל מיני רוחות ושדין ולילין ומזיקים שבהם ובפי כל שטן ומקטרג וכל משרתים המשתים אותם. ומרומם זכרו בפי כל בני עולם, עכ"ל. אבל יתכן שהוא מדבר על ארצות אחרים.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

“ויש שבעה מיני מתכות, שכל אחת משבע כוכבי לכת מאיר במין מתכת אחד" – כן נמצא במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה אות פו. (אכן שם נראה שיש לו סדר אחר ממה שאביא כאן, כי מביא את הז' מתכות כסדרן מחסד עד מל', וכז"ל והם כנגד ז' כוכבי לכת שצ"מ חנכ"ל, ונמצא כי כסף חי כנגד יסוד, והוא כנגד כוכב הששי הנקרא כוכב סתם בלי שום לווי וכו' ע"ש, ואילו כאן אביא ששבתאי הוא כנגד היסוד) וכן מובא בפירוש הגר"א ז"ל לספר יצירה (פרק ד' משנה ח'. לכאורה חסד זה יה"ו ונצח זה יו"ה. וכתב שסדר הז' כוכבים במקום אחר אינו כן):

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

א. חסד דרום חכמה לבנה יום א' עין ימין מדבר איתם יו"ה כסף

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

ב. גבורה צפון עושר מאדים יום ב' אוזן ימין מדבר שור הו"י זהב

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

ג. תפארת מזרח זרע חמה יום ג' נחיר ימין מדבר סין וי"ה נחושת

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

ד. נצח מעלה חיים נוגה יום ד' עין שמאל מדבר פארן יה"ו בדיל

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

ה. הוד מטה ממשלה כוכב יום ה' אוזל שמאל מדבר צין הי"ו עופרת

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

ו. יסוד מערב שלום שבתאי יום ו' נחיר שמאל מדבר קדמות וה"י כסף חי

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

ז. מלכות היכל חן צדק שבת פה מדבר סיני ברזל

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

הקודש באמצע

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

(עיין שבת פט.: ה' שמות יש לו מדבר צין, ולא נראה שם כסדר הנ"ל).

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

"ואותו הדמות אדם לא היה מסוגל להנ"ל רק (באופן ובתנאי) שיהיה המלך משפיל גאים ומגביה שפלים" -- לכאו' היה לו להשפיל את עצמו.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב בהמעשה למה המלך לא לקח עצה מאותו דמות אדם.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סוטה סוף מז: משרבו מקבלני טובתך ומחזקני טובותיך, רבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו (פרש"י ז"ל שאין אימת הגדולים על הקטנים ואין ניכר בין גבוה לשפל) והגבוהים הושפלו ומלכות אזלא ונולא, ע"ש.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

יחזקאל כא:לא – דברי נבואה על הגלות – כה אמר י' אלקים הסיר המצנפת והרים העטרה, זאת לא זאת, השפלה הגבה והגבה השפיל. ובמסכת גיטין דף ז. פירשו (וכי) לא (אעשה) זאת להן לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל והעמידו צלם בהיכל.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

אגרת הרמב"ן כי באפו משפיל הגאים וברצונו מגביה שפלים.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

"ואותו הדמות אדם לא היה מסוגל להנ"ל רק (באופן ובתנאי) שיהיה המלך משפיל גאים ומגביה שפלים" – יש לציין למה שהובא בשם הרב יצחק דמן עכו ז"ל תלמידו של הרב יוסף גיקטילייא ז"ל ששמע מפי רבו הרב יוסף הנזכר כי האיש אשר ידבנו לבו לתקן מדותיו ולישר דרכיו ומעשיו ולרדוף אחר הענוה בתכלית השלימות להיות עלוב ולא עלוב ולא עולב, שומע חרפתו ואינו משיב, מיד תשרה עליו השכינה, ולא יצטרך ללמוד מבשר ודם, כי רוח אלקים תלמדנו, עכ"ל בשערי קדושה ח"ד (א:ג).

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר בהמעשה שהאנוס סיפר למלך כי עשה חשבון שהלוא הוא חס על עשרו ואם לא יהיה מלך וכו' ובסוף על ידו נהרג המלך וזרעו!

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד ממלך שגזר שמד, מעשה נסים. רמז רחוק, השני מזלות שהפיל את המלך, היו טלה – ניסן, ושור – אייר. ניסן זה כבר לשון נס. וכן, הראשי תיבות של ניסן – סיון (תאומים), נס.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד ממלך שגזר שמד, המלך השפיל את כל השרים, ושאל את האנוס מה השררות שלך, והנה האנוס היה לו שררות חוץ מהזכות הזה להיות יהודי בפרהסיא, והיה יכול להשפילו מצד השררות שהיה לו מצד אחר, ומבואר שבכל ענין וענין של שררות היה צריך להשפיל.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

דוקא השור והשה שהם בחי' הטלית והתפילין הם שהפילו את המלך. ויעו' בליקוטי הלכות (חושן משפט ב', הלכות גנבה ד:ה – בחי' מוחין, ה:טו – בחינת אמת) שרבי נתן כבר מפרש דין התורה של תשלומי ארבעה וחמשה על גניבה ומכירה או טביחה של שור ושה דייקא על פי זה שהם מרמזים על עיקר קדשת היהודי. ועכ"פ זה חוזר ומלמד לענין הסיפור כאן, שמה שהמלך לקח הזכות של טלית ותפילין בחי' שור ושה מהאנוס, הוא חמור יותר מהכל, כי רק שור ושה נידונים בדו"ה. והוא סימן שהגונב אותם פוגע ומזיק ביותר.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

ומלבד הביאורים של רבי נתן בליקוטי הלכות, הגמרא גילתה גם כן, שגניבת שור הוא ענין ביטול מלאכה, ושה פחות כי יש בושה בגניבתו.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

ועכ"פ יש לשים לב שכל התוכניות של קאמיוניזם communism וסושיאליזם socialism, ואפילו הרבה מהמיסים של היום, כולם בבחינה זו של להשפיל העשירים וליתן להעניים. ושיטה זו אכן מצלחת בתחלתה הרבה ומתפשטת וכובשת, עד שזה מגיע לפגוע בבחי' השור והשה – ואז יוצא שהשולטים רשעים גדולים ולבסוף נופלים לגיהנם.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ה מבן מלך שהיה מאבנים טובות

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

[שימו לב שהמלך בפשטות היה גוי ובפשטות נשוי לגויה, והרי הבן מלך מאבנים טובות – גוי.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין באיכה רבה ד:א ז"ל דבר אחר, מדבר ביאשיה, איכה יועם זהב, שהיה דומה לארנטס של זהב. ישנא הכתב הטוב, שהיה גופו דומה לאבן טובה ומרגליות. וכו' וכו' דבר אחר, מדבר באנשי ירושלים שהיו דומין לארנטס של זהב, וגופן דומה לאבן טובה ומרגליות, ואם יאמר לך אדם אין הכתוב מדבר באנשי ירושלים, אמר לו כבר כתיב [בני ציון].]

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

"פעם אחת היה הבן מלך מחתך עצים ונקף באצבעו, ורצתה הבת מלכה לכר את אצבעו" - יש להערות, שלעיל כתוב שהיא כבר היתה מקנא בו, ועם כל זה, היא עוד רצתה לעזור לו כאשר נקף אצבעו. ולפי השמוע שהסיפור מרומז על החולק שנפל למים, הרי אפשר לראות שמצד אחד היה באמת אוהב את הבן של המלך, רק הקנאה התגברה.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר, שהרי במעשה ז' שמועה שמענו שהמל שגיר מרמז לרבינו, וע"ש מש"כ. ופה הצדיק השני הכריח את המלך והמלכה הלא יהודים לקחת כל האבנים חובות שלהם, ומזה נולד להם בן שהיה מאבנים חובות. ומי יודע אם פעל בזה להוציא יקר מזולל, נקודת אמונה טהורה בהשם יתברך בנפש יהודי, ע' בלקוחי מוהר"ן יז:ו שעל ידי שהגוים עושקים את בני ישראל נכבש חוב אצלם, וכאן הכריחו את הצדיק לעשות מה שהוא בתחלה סרב, וע"ש שהחוב הזה בילודים שלהם, ודו"ק (ולפי זה יש להעמיק באיזה נקודה חלק החולק הנ"ל על רבינו).

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

"והצדיק הנ"ל היה מתפלל תמיד להשם יתברך, באשר שהוא היה מבטיח שיהיה הבן מלך כלו מאבנים טובות – ולא היה כן, והיה טוען להשם יתברך האם עשיתי זאת וכו' ועכשיו לא נתקים כמו שאמרתי" ע"ש. והנה בסוף נתברר שהבן הנולד היה באמת כולו מאבנים טובות (חוץ מהעור, ולכאורה אין העור חסרון ב"כולו" וצ"ע כי אולי י"ל שבאמת עוד לא התקיים התפלה או גזרה של הצדיק עד שנפל והוסר כל העור). ולכאורה יש ללמוד מהצדיק הנ"ל שלא להסתפק בכמה תפילות ולבטוח בהשם שכבר פעל את הצורך, אלא צריכים להתפלל עד שרואים בחוש שהתקיים. אכן יש לחלק שכאן הצדיק לא פעל את זה בתפילות רק בבחינת צדיק גוזר והשם יתברך מקיים, ומלשון הסיפור, שהצדיק היה טוען להשם יתברך האם עשיתי, [אבל אין להוכיח שזה היה על ידי גזירה, כי רבינו כבר הביא (תורה סו) את הגמרא (מגילה כז) לענין אלישע שכל הניסים שעשה היה על ידי תפילה, ושם הלשון עשיה, אכן גם שם צ"ע אם זה לא היה בבחינת גזרה, אפילו לאחר החילוק שאביא מרבינו, עדיין יתכן שהבחינה של גזרה היא בחינה של תפלה], וכבר גילה רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה רכג, כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי זמנין דשמע וזמין דלא וכו' אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן ע"ש. ועם כל זה צריך עיון קצת, לאחר שהצדיק דנן גזר, למה לא סמך והבטיח שהשם יתברך כבר קיים.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה (לז, הובא בשש"ק א:קסג. נתיב צדיק מכתב טז), שרבנו ז"ל ספר מעשה: משני נערים קטנים שהיו אהבים זה לזה מאד עד שלא היו יכולין לחיות זה בלא זה ופעם אחד נחלש אחד מהם והיה השני בצער גדול עד למאד ושאל מה לעשות שיבריא חברו ואמרו לו שיאמר תהלים והוא בתמימות התחיל לומר תהלים ובכל פעם שאמר כמה קפיטליך שאל את חברו אם הבריא והיה כך כמה פעמים ואמרו שעדין הוא חולה ואמר עוד עד שהיה לו רפואה בשלמות וכל מה שספר רבנו ז"ל בזה הורה לנו דרך התפילה בתמימות שצריכין אנו להתפלל ולהתפלל בתמימות עד שימשך הישועה בשלמות ולהאמין שבכל תפילה ממתיקין מעט מעט הדינים עד שימתיקו כל הדינים בשלמות, עכ"ל.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

ופעם כתבתי על זה קצת באריכות, כי קשה מהגמרא (ברכות לב:) א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר (משלי יג:יב) תוחלת ממושכה מחלה לב, מאי תקנתיה יעסוק בתורה וכו', ובעוה"ר נאבד לי החידשים. ושם צדדתי שיתכן שהכלל הנ"ל לא לעיין לקיום התפלה, אינו חל על הנמצא בצרה ובמצוקה שחייב את הישועה.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

ושאלה אותו אם יוכל לעשות כשוף לאדם שיהיה מצרע. אמר, הן. אמרה לו, אולי יבקש מכשף שיבטל הכשוף ויתרפא. אמר המכשף, אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלו לבטלו עוד וכו' וכו' והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כשוף, ושהשליכו הכשוף למים, ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל ענין קריעת ים סוף, סוס ורוכבו רמה בים דייקא, שביטל כל הכשפים שלהם.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במועד קטן דף יח. ואמר אביטול ספרא משמיה דרב, פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (- פירש המיוחס לרש"י: מחלוקת במס' שבת (דף עה.) חד אמר חרשי, להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות, ואידך אמר גידופי, להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני, ע"כ) שנאמר הנה יוצא המימה וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת סוטה דף יב: כיון דשדיוה למשה אמרו תו לא חזינן כי ההוא סימנא, בטלו לגזירתייהו, והם אינן יודעין שעל מי מריבה הוא לוקה. ופרש"י ז"ל כיון דשדיוה למשה במים, כל זמן שהיה ביאור אין לקות גדולה מזו ובטלה סימן של לקייה, ע"כ. וי"ל אין לקות גדולה מזו כנגד הכשפים.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

אמר המכשף: אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלו לבטלו עוד וכו' וכו' ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים ע"ש.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע הסיפור עם הרמב"ם שמכשף היה משתדל להזיקו והוא ישב באמצע אמבטיה וכך ניצל.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

ובית הפרוה, שעל גגו הכהן גדול היה טובל ביום הכיפורים, נקרא על שם מכשף (יומא ריש לה.), ולפי הר"ש (מסכת מדות ה:ג) רק בית הטבילה נקרא על שם המכשף (לא כל הלשכה), ולפי הרמב"ם אותו מכשף נהרג.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסכת סנהדרין סז: זעירי איקלע לאלכסנדריא של מצרים, זבן (-קנה) חמרא (-חמור), כי מטא לאשקוייה מיא, פשר, וקם גמלא דוסקניתא (-נעשה קורת גשר של עץ), אמרו ליה, אי לאו זעירי את, לא הוה מהדרינן לך, מי איכא דזבין מידי הכא ולא בדיק ליה אמיא.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

ובא הצדיק להמלך, והיה מתפלל ולא הועיל, והודיעו לו שהוא כשוף. והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים...

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ספר המדות, כשוף ג, ומש"כ שם.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ו' - - ממלך ענו

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שיש רמז בסיפור שהטעם שאין לנו תמונות של הצדיקים הקדמונים לא מחמת שלא היו אז מצלמות, אלא להיפוך, כל עוד שהיו מאירים פני תבל בקדושתם, היה אי אפשר לחקוק התמונה שלהם, ורק אחר שהטומאה התגברה בעולם – וכמו שהחכם גילה וקרא את כל ההשחתה והשקר – אז ניתן לקחת תמונות.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

והתחיל לשבח המלך מאד מאד, והמלך, מחמת שהיה ענו מאד, ובמקום גדלתו – שם ענותנותו, כי כן דרך הענו, שבכל מה שמשבחין ומגדלין אותו יותר – עשה קטן וענו יותר, ומחמת גדל השבח של החכם, ששבח וגדל את המלך – בא המלך בעניוות וקטנות מאד, עד שנעשה אין ממש. ולא היה יכול להתאפק, והשליך את הוילון לראות אותו החכם, מי הוא זה שהוא יודע ומבין כל זאת. ונתגלה פניו, וראה אותו החכם, והביא הפאטרעט שלו אל המלך, ע"כ.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

(ע' בספר דברי צדיקים והובא בס' מאירת עינים מאחורי צוואת הריב"ש משל שהמשיל מוהר"צ מזידיטשוב ז"ל לבה"ס קצות החושן, במה ששלחו לקחת מלך מרחוק, ובא אחד שראהו בעיניו וזה לא היה מספיק ליתן לכולם להבין עד אשר הפליא חכם אחד לעשות להביאו ולהציגו לעין כל וכו' והנמשל מובן כי הנה רשב"י וכו' פרסו וגילו בס' הזוהר וכו' והעלימו דבריהם מאד מאד עד אשר נתגלה עולם התיקון דור רבינו האר"י ז"ל וכו' אך כל דבריו וכו' בעניני האורות וכו' ולאו כל מוחא סביל וכו' עד וכו' הבעל שם טוב זי"ע הוא גילה את האלוקות גם בעולם השפל התחתון הזה בכל פרט ופרט ובפרט באדם התחתון שין בו שום דבר וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

יש להבין אם המלך נעשה אין ממש, איזה פנים ראה החכם?

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שמדת הענוה כבר גילה רבינו בתורה ד' שהוא מדת רצון הא"ס, והרי הוא שורש כל הבריאה, דהיינו התגלות כל המדות של הש"י בעולם, דהיינו בהזולת כביכול, שמדת הענוה רוצה מקום להזולת (ובזה א”ש מה שרבינו גילה במ”א שמשה רבינו חקוק בכל רמ”ח איברים שכל יהודי). וכל מה שמשבחין את המלך, הרי המדות מתגלים, וזה היה תכלית הרצון שיתגלו, אז ממילא הרצון יוצא לפועל בתכלית האין, והמדות נשארות מגולות, במקום ענוותנותו שם גדולתו. והרי עיקר ההתגלות הוא בהאדם המשבח. וע' מה שהבאתי מהאר"י ז"ל באני רן לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב', שיורדי המרכבה פותחין להם השערים ע"י השבח שהם שרים ומשבחים להש"י. ועיקר השערים אינם אלא בלב.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד בזה ע"פ משל לחבר שרואה אחד מחפציך ומשבחו מאד ולא זז ממנו להללו, אז רואים הרבה פעמים שבעל החפץ מגיש את החפץ כמתנה לחברו בשמחה, שיהנה ממנו. ונלע"ד שכן הוא אצל הש"י, כאשר עומדים על מדותיו יתברך ומרבים לשבחם, אז הש"י אומר, קח את זה במתנה!

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בענין ענוה בספר חיי מוהר"ן (אות צג) מזה שצבע חלקו שחור כאספקלריא.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

ובבהבטה זו י"ל שכל מה שהחכם פירט עוות המדינה, זה בחי' ווידוי. ומה שהניח עצמו להונות אותו, י"ל שזה בחי' ישמע בזיונו.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר קל"ח פתחי חכמה, פתח כה, מבואר שיש שני שרשים להספירות, הסרת הבלתי תכלית וי"ל שזה בחי' ענוה, וזה בחי' משה, ומשה לשון הסרה, מן המים משיתיהו, כנ"ל. והכח שהם ניתנין לראות ובזה הם שורש הדין, ויש לומר שזה בחי' גדולתו במקום ענותנותו. וי"ל שזה אדנ"י, א-דין, א' זה האור.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כאן נראה קצת היפוך שי"ל שמה שהמלך הלך ונתקטן עד שהיה אין, זה בחי' הסרת הבלתי תכלית, כי מקודם השבחים היה ממש בבחי' אין סוף, ועל ידי השבחים נהיה לבחי' אין של כתר, שהגם שהוא בחי' אין, אכן הוא כבר שייך להבריאה. והסרת הוילון הוא בחי' הכח שניתן ליראות. ועדיין צ"ת.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה כח:ב שיתכן שאמת וענוה הם תיקון ז' ותיקון ח'.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין איוב ט:כד ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפו מי הוא.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ז' – מזבוב ועכביש

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בערך יהדות זה ברסלב, וע' בערך מסורה בברסלב אות יז. ומובא שם שמסורה בידינו שהסיפור הזה מרמז על רבינו. ולכן יש להעיר בענין העכביש, שרבינו אמר (שיחות הר"ן רלב) שהעיקר הוא הדיבור, ונתן משל לגבור אחד שכבש הכל, והגיע לשער והיה סגור מקורי עכביש, והנמשל מובן שזה המניעה לא לפתוח את הפה בתפילה ושיחה עם השם יתברך (בחי' הראשי תיבות של: זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים, ירמיה כ:טז), שזה עיקר ענין של רבינו. וזה לשון זבוב, לשון דובב שפתי ישנים (עיין רש"י בפרשת וזאת הברכה עה"פ וכימיך דבאך, ז"ל וכימיך שהם טובים לך, שהן ימי תחלתך ימי נעוריך, כך יהיו ימי זקנתך, שהם דואבים זבים, עכ"ל, הרי שהד' מתחלף עם ז'. ויש כאן גם כן רמז לא להיות זקנים וקבועים, כמו קורי עכביש, אלא תמיד בהתחדשות וזרימה, ועל ידי זה יש התעוררות היצר בכל פעם). ועל ידי ספרי רבינו, שהם מפעל היהדות, יש כל מיני עצות והצלה ממניעה זו, פתחון פה למיחלים בהשם יתברך.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

ואזי היח הדף את עצמו לגמרי עד שנשארה העכביש תחתיו בחלל בין דף לדף. והיתה מתרחשת שם ונשארה מטה מטה עד שלא נשאר ממנה כלום (והזבוב לא אספר לכם מה שהיה בו), עכ"ל. נמצא לכאורה שהעכביש נדאך ונמח בין הדפים. וראה זה פלא מצאתי ת"ל לשון רבי שמשון אסטריפוליא (ספר קרנים מאמר יג אות יח) ז"ל והאי זבוב הוא שר של רחיים כדאיתא בכל המקובלים בספר עדנה כתר ישועה וכיוצא בהן, וסימניך קח זבוב ושים אותו ברחיים במקום הטחינה רחיים ורכב ולא יזיק לה כלום, לפי ששר של רחיים נק' זבוב ואינו מזיקו, ואדרבא מוסיף על גבורתו ואין להאריך בענינים אלו כי אין כאן מקום לבאר סגולות מעשיות, עכ"ל. ולהרחבת הענין אביא דברי הספר קרנים שם ז"ל ועוד יש בהן בהני זוהרין קדישין חדר הנק' זובב המבטל (בעל זבוב) אלהי עקרין שר של רחיים, ויש כאן שני מלאכים הממונים על הנחמה נקראין פמיא"ל אמדיא"ל ואלו לא היו מנחמין את ירושלים בשעת חרבן. ודע שהקליפה הממונה על רחיים נאחז היה באיוב וז"ש בס' עדינות, זבובים אכלו איוב, מרמז לזה. והאי ממונה ממונה מנוהו למי שמבטל מפריה ורביה סופו מתגלגל לזה הממונה, וגם מי שגורם ביטול או ניאוף סופו לקבל דינו מהקלפיה זו. ודע שיעקב ביטל קליפה זו בקבלת התורה הנק' טו"ב (בגמטריא זבו"ב) ותורה ממש טוב והמקור השם טוב. וכבר ידוע איוב שבעים שנה שבעה שנה, ומה שאחרי כן והנה שנותיו שבעה מהשם שהוא עליון, כמו השלישי ממש, והוא משום השתי אחיות (-עיין במפרשים מרמז שיעקב נתגלגל באיוב, ודוק לענין הסיפור שלנו), ושים הדברים האלה על לבך ובין תבין מאד מאד קח אמרי עכ"ל. וע"ש במפרשים כל מיני סודות על הזבוב.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים בסיפור כאן הדף היה מגן על הזבוב, ולכאורה לא היה כחו של הזבוב שנמח את העכביש.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

רק שזה הדף של אלו הנימוקים שמגן עליך מגן עלי. ובראש ההר היה נסר שקורין טאבליצע (של אנדרואיד או אפל אולי סמסונג. ויש אומרים שהכוונה להפתק הקדוש) והיה כתוב שם הנימוסים של הדף המגן עליו ... והיה כתוב שם, שמי שיש לו כל השיניים יכול לעלות אל ההר. ונתן השם יתברך שגדל עשב במקום שצריכים לעלות אל ההר, ומי שבא לשם היה נופל לו כל השיניים וכו' עיין שם. והמסורה בברסלב שהשפוילא זידא נפל לו השיניים, ועל כן אמר רבינו הקדוש שאין מה לפחד ממנו.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

על כן זה חשוב מאד, כדי לשמור על השיניים כדי לזכות לעלות בהר, נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא מלא שיניים. וע"ע מש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פה, שבת נחמו ראשי תיבות ש"ן – נחמן (בן) שמחה.-

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

בחכמה ותבונה של ר' אברהם בן הר"ן פירש ז"ל ונלפע"ד שאעפ"י שהשי"ת חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח ולבל יאבדו ח"ו חלושי הכח שהם בחי' זבוב המובא שם בקליפת ההבלעה אבל בכ"ז כשהביט שם המלך בעין האמת לאמתו הבין בבירור האמת האמתי שלהחזיר גם כל העולם למוטב עד שיהפך הע' אומין הנ"ל שפה ברורה וכו' אין שום אופן בכל דור ודור מסיבת המריבה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז על זבוב, ואיך זה מרמז על המלך בעצמו, בראשי תיבות של הפסוק (תהלים קו:כז) ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות, כי המלך היה ניצוץ קדוש נטמן בתוך הגוים.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד שמתי לב שבפסוק (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן. הראשי תיבות של: אימתה ופחד בגדל זרועך, עם הכולל, הם אותיות זבוב. והראשי תיבות של: זרועך ידמו, בגמטריא זבוב.)

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

בתוך כך בא אחד ורץ וצעק: רבונו של עולם! שמע תפלתי. אם זה יבוא לעולם, מה לי לעשות עוד, ועל מה בראתני? וזה היה הסמ"ך מ"ם. (הינו זה שצעק כל זה היה הסמ"ך מ"ם בעצמו). והשיבו לו: זאת הנשמה צריכה לירד להעולם בודאי, ואתה חשב לך עצה. והלך לו.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

והוליכו את הנשמה עוד דרך עולמות, עד שהביאו אותה להבית דין של מעלה כדי להשביע אותה שתרד להעולם. ואותו האיש עדין לא בא, ושלחו אחריו שליח, ובא והביא עמו זקן אחד, שהיה כפוף כדרך הזקן, שהיה מכיר עמו מכבר (הינו שהבעל דבר היה לו הכרות עם זה הזקן הכפוף מכבר), ושחק ואמר: כבר נתתי לי עצה. רשאי הוא לילך להעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

כעין כל זה כבר נדפס במכתב מהבעל שם טוב לר' צבי הירש ("אגרת ב'") ז"ל פירוש על פסוק: על מה שוא בראת, שהוא טענת היצר הרע. והיתה התשובה: כל בני אדם. כי בעת רדת נשמה קדושה מלמעלה לגוף האדם, נתעורר קטרוג מלמעלה מסמ"ך מ"ם, לומר: מעתה לא יוכל לפעול פעולתו להסטין ולפחות, מאחר שזה יחזיר העולם למוטב, ואם כן, למה נברא לריק. עד שנותנים לו נגד זה איש בליעל, תלמיד חכם, שדין יהודאין, שנברא גם כן, אשר יתלוצץ מזה האיש שלם. ומי שירצה, לו הבחירה, ידבק בזה או בזה, והבחירה חפשית. ונודע מרבותינו זכרונם לברכה, ע"כ.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בברסלב ראו בסיפור הזה רמזים על המחלוקת שהשפליע זיידא התחיל על רבינו הקדוש (כי הוא הראה לרבינו שאין לו שינים, ועל זה רבינו אמר שלכן אין מה לפחד ממנו), אע"פ שאותו התחיל בערך בשנת תקסב, כי רבינו חזר מארץ ישראל בשנת תקנ"ט ובי"ג אלול שנת תק"ס נסע עם בני ביתו ושכר דירה בזלטיפליע, והמחלקת התחיל ממעשה שהיה ביום כיפור תקס"א. ואילו סיפור של העכביש רבינו רק גילה בקיץ תקס"ז (חיי מוהר"ן נט). והוא ענין נסיעתו לנעווירטש (חיי מוהר"ן סח, קסב) שלמראה היה בשביל רפואה. עכביש ביידיש – שפין, וידוע שאות ן' מתחלף באותיות הלשון לאות ל, הרי זה קרוב לשפוילא.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו גילה שבזלאזיפאליע הוא היה עוסק בתיקון ירבעם בן נבט (חיי מוהר"ן קיד). ירבעם בן נבט בגמטריא עכביש זבוב זבוב (-שני עגלים), אי נמי, ירבעם בן נבט, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא עכביש לזבוב. והנה ירבעם בן נבט משבט יוסף, בחי' משיח בן יוסף לולא קנאתו שדוד בראש. ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ג שרבינו גילה שם שכל מחלקת של תלמידי חכם שורשו במחלקת שאול על דוד, שאול בחי' טוביה כליל בגויה, ודוד בחי' חסד דאתפשט לבר עיין שם. והרי זבוב בגמטריא טוב [ונראה לפרש מה שהזבוב מסמל את היצר הרע, כי הל"ב יש לו שני יצרים, וחז"ל דרשו את זה ממה שכתוב לבבך עם שני ב', והרי ט"ז לכל צד, וצריכים לעבוד את השם יתברך עם שני היצרים, אז עיקר היצר הרע אינו אלא כאשר מתגבר לקחת לו חלק מהצד השני, והרי זבוב, בגמטריא י"ז – עם שני ב', כי לקח אחד מהצד הטוב, ועי"ז חלק לבם. ולאידך גיסא, טוב, מראה על לב אחד להשם, כי יש לו הט"ז של הטוב, ועוד אחד מראה על שליטתו על הצד השני לטוב]. ורבינו הקדוש בחי' דוד (דו"ד עם הג' אותיות בגמטריא טוב, וכן המספר קטן של הוי"ה – אהו"ה – בגמטריא טוב, כן מצאתי בהפירושים בריש ספר קרנים ע"ש), בא לתקן ירבעם. וגם חטאת ירבעם היה מה שמנע העם מללכת ומלהגיע לירושלים, וכן רבינו הקדוש לא הצליח להגיע לירושלים, ועל כן בודאי היה לו ענין לתקן את זה.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

ושורש כל זה מצאנו ביוסף שהיה בן י"ז שנה – טו"ב, והוא נער וכו' (ריש פרשת וישב, בראשית לז:ב) ופרש"י ז"ל שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה, עכ"ל. נער עם האותיות בגמטריא ירבעם ע"ה. והנה כתוב בתהלים (קיט:קכב) ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים. וכתוב בתורה שיהודה אמר (בראשית מד:לב) כי עבדך ערב את הנער (-בנימין). והרי ערב עבדך לטוב, כאשר יוסף היה בן טו"ב נמכר להיות עבד. ויהודה ערב את הנער שלא יהיה עבד. ערב עבדך לטוב, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא זבוב עכביש! [וכן "ערב עבדך לטוב" רמז למה שכתוב בזוהר (פרשת ויחי דף רטז:) שהשם יתברך נתן ליעקב י"ז שנה בעינוגא חלף הי"ז שנים שהיה בצער, וזה ערב, לשון נשף וערב לילה, בערב ימיו, קיבל את הטו"ב. ויעקב נקרא עבדך בתורה כאשר דברו עם יוסף. וע"ע במדרש תנחומא ויקרא, מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא, לטוב זה משה וכו' ולטהור זה דוד וכו' ע"ש]. ערב עבדך לטוב, כולו תיקון של דוד כמבואר בריש ספר קרנים – דא יחודא ודרגא דדוד רזא דשמו ובודאי כן הוא וסוד אכפלתא דאכפלתא משמו הוא סוד נפלא חושבניה דע' ומאתים ותרין פשיטותיה בסוד חי קיים לעד וכו' ע"ש [ונראה לפרש כנ"ל בו"ב מרמזים על שני בתי הלב, ודוד, כל ד' הוא כפל של ב' אחד. והרי כפל של: לבב בגמטריא חיי"ם, והוא בגמטריא חל"ל כמו שדוד המלך אמר בתהלים ולבי חלל בקרבי (שעיקר שרשי התיבות, ראשי תיבות, חי קיים לעד), וד' פעמים חיים\חלל בגמטריא ער"ב. והנה מש"כ דע' ומאתים ותרין ג"כ מרמז על המילת עבד"ך – ד"ע כ"ב שהכ' נעשה מאתים. ועכ"פ עבדך בגמטריא א"ל אדנ"י, והראשי תיבות של חי קיים לעד, חקל, היא השדה כינוי לשכינה בחי' נפש דוד. ובזה א"ש המשך לשונו ז"ל והוא נשף בודאי, וקטן מגלה זה הסוד, סוד לבנה סודו מאור הקטן מסוד עבדים וכו' ע"ש. נש"ף אותיות נפש]. אל יעשקני זדים, הראשי תיבות של: יעשקני זדים, בגמטריא זבוב. והרי יוסף נמכר לפחות ד-ה פעמים כמו שפרש"י על התורה (שם לז:ג – פסים וכו') עה"פ ויעברו אנשים מדינים ז"ל והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה ע"ש, וי"ל שזה הבחי' של גוזמאות אנשים שהיו יוצאים מהדימוט ומבקשים להרוג את המלך, והפשיטו הפאטראט והשליכו הכתר לטיט וכו', בחי' ויפשיטו את יוסף מהכתנת פסים. וכן עכביש בגמטריא ת"ב, שהוא בגמטריא דב, כאשר הד' נעשה ת', וכמו שפרש"י (לז:לג) חיה רעה אכלתהו וכו' סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר (ועי' ברש"י פרשת ויחי פרק מט עה"פ מטרף בני, שפירש שזה יהודה), ועה"פ ויהי יוסף יפה תאר (לט:ו) כז"ל כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשער, אמר הקב"ה, אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וכו' ע"ש. הרי ממש נתקיים הענין שהעכביש – בחי' דב, הלך לתפוס את הזבוב – יוסף בן טו"ב שהיה מסלסל בשערו. אלא שניצל על ידי שנראית לו דמות דיוקנו של אביו (רש"י לט:יג, ובפרשת יחי פרק מט עה"פ מידי אביר יעקב), ומובא בספרים דיוקנו של אביו ראשי תיבות דשא, וזה כמו בסיפור שהעשב מסביב ההר היה מפיל שיניהם של האנשים ומונעם מלעלות על ההר. וזה הדף שהיה מגן על הזבוב. ועל ידו, אל יעשקני זדים, יעשקני בגמטריא קץ שן -שנגמר להם השיניים. זדים בחי' הגוזמאות האנשים, זדים ע"ה בגמטריא גוזמא עם האותיות. זדים, עם שני כוללים (כל שני אותיות יש כולל, כמו שכתב האבולפיא) בגמטריא דמיט.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ח' - - מרב ובן יחיד

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף הסיפור: ופגע בהדרך את הסוחר וכו' ואמר לו הלא אתה הוא שראיתיך באותו הקרעטשמע? והשיב לו: בודאי ראית אותי. ופתח פיו ואמר לו: אם תרצה, אהיה בולע אותך, ע"ש.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

דוק היטב בלשון הזה, אם תרצה אהיה, כי לעולם הבחירה ביד האדם, אפילו בשאול תחתית ביד האדם לבחור לא להיות בלוע מהרע, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ בספר החמשה כעין זה איך שאפילו כאשר השם יתברך בא לפרוע או ליתן שכר למעשים שכבר נעשה הוא מביא את זה באופן זעיר אנפין של המעשים שהיו, דהיינו שהאדם בא לשכרו או עונשו עכשיו על ידי פעולה מעין פעולותיו הראשונות.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – החכם מתארח אצל התם

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בסוף הסיפור שעסק התם במנעלים היה באמת עסק התפלה, והיה נראה שגם חבירו החכם לא היה סתם חכם, אלא בתורה. ולכן כאשר החכם חזר לעירו התם שמח כל קח לקראתו וניסה כל כך לעזרו, ובסוף התם הזמין את החכם לגור אצלו, 'וישר בעיני החכם ונכנס לביתו ועמד אצלו' וקשה מאד הלוא החכם היה עוד מחזיק את התם כמשגע, והרי הוא עוד לא מצא אכסניא כרצונו כלל, ואיך זה ימצא חן בעיניו. אלא שנראה כמבואר ברמזי המעשיות (מלקוטי עצות מהדורא בתרא, תמימות אות ה) שהבתים שקבלו מאביהם הוא האמונה הק' שהוא נחלת אבות, ולכן על אף שהחכם איבד את בית אביו, כי הוא הלך רק אחר שכלו, בכל זאת הוא מצא מנוחה באמונת התם.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד על פי לקוטי מוהר"ן תורה כח, שמה שביתו של החכם נעשה כלה ואבוד ולא נשאר ממנו כלום, זה מעשה של התולע דקליפה, ואכן החכם היה מתלוצץ מהתם, וכשיש ליראי השם חרפות ובושות מהכופרים האלו עצה על זה אנכי תולעת ולא איש וכו' (שם אות ב'), והתם – שהוא בחי' תיקון הד' אלפין שהם בגמטריא התם - היה מארחו (ובזה צ"ע כי בתורה שם מבואר שצריכים להתארח ת"ח צדיקים, ת”ח אמיתיים, וע' מה שפירשנו שם בס"ד איך שההכנסת אורחים הוא ממש בסיס להתורה ולהרמת האלפין שהם הטוב הגנוז בגוה ע"ש, ולכן י"ל שגם בהארחה יכולים לשמש תלמוד חכם מצד הנקודות אמיתיות והטוב שבו, ודו"ק). וזה בחי' התמימות והפשיטות של האלף בית המבואר בתורה זו (וא”ש זין חית, בוז משפחות, כי החכם מייצג את משפחת אביו), שעל ידי זה ממילא בונה בית אמיתי בין שמיא וארעא וכו' כמבואר שם. ונראה שמעשה התיקון גרם תשומת לב של המלך.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

ואם צדקתי שחכמת החכם היה בתורה י"ל עוד הג' חכמות שהוא למד, שבתחילה הוא למד מלאכת צורף בזהב, בחי' לימוד שלא לשמה, ושוב עשה חשבון שלזמן אחר תורה כזאת לא יהיה חשוב, ולמד מלטש אבנים טובות, בחי' לימוד בשביל עולם הבא, ושוב עשה חשבון שגם מוגבל מאד, והתחיל לעסוק ברפואה, דהינו לימוד לשמה – לתקן את השכינה. ועם כל זה כיון שהעיקר אצלו היה החכמה נפל וטעה לגמרי ה"י ר"ל.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – נסיעות החכם

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר 'ישב עצמו: מאחר שכבר אני בורשא למה לי להתקשר עם אלו אולי יש מקום טוב מהם אלך ואבקש ואראה והלך בשוק וכו' ואמרו לו שהאנשים הללו הם הגונים וטוב להיות אצלם, אך שקשה מאד להיות אצלם, מחמת שהמשא ומתן שלהם הוא למרחקים מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

וק"ק כי הלוא כל מבוקשו של החכם היה "שילך בעולם" וכן המשיך לעשות לנסוע עוד ועוד, ואם כן איך החליטו שקשה מאד להיות אצלם מחמת שנוסעים למרחקים, שאדרבה זה דייקא סיבא שיהיה טוב לו, ועל כל פנים לא קשה לו.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

והיו לו כל המאכלים וכל המשקות וכל המלבושים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר שבט מוסר פי"ד ז"ל יסתפק אדם בהכרחי, ואל יבקש המותרות, פן יסירו אותו מאחרי ה', אלא ידמה לו המועט כהרבה, וכאלו יש בידו כל הטוב שבעולם, וזהו פתח לעבד בוראו, כיון שאינו מוציא זמנו לבקש המותרות. ורמוז זה בשמואל (ב:יב:ג – במשל שנתן הנביא המשיל לדוד המע"ה) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה, דהוי ליה למימר, ולרש אין לו, מאי אין כל, אלא בא לרמז על חסידות הרש מסתפק במועט כהרבה, 'ואין' שבידו נדמה לו כאלו כל טוב בידו. וזהו 'אין כל' ירצה ה'אין' נדמה לו 'כל', ע"כ.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

וכן במלבושים, היה להם בשתפות לו ולאשתו פעלץ אחד, והיה אומר: אשתי, תן לי הפעלץ – כשהיה צריך ללבש פעלץ, כגון לילך לשוק, והיתה נותנת לו. כשהיה צריך ללבש טוליפה לילך בין אנשים, היה אומר: אשתי, תן הטוליפ, והיה נותנת לו הפעל., והיה מתענג ממנו, והיה משבח: כמה יפה הטוליפ הזה. כשהיה צריך לאקפטין, כגון לילך לבית הכנסת, היה מצוה ואומר: אשתי, תן לי הקאפטין, והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה משבח וכו', וכן כשהיה צריך ללבשי יופא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסכת נדרים סוף דף מט: דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא (-צמר) עבדה גלימא (-בגד) דהוטבי (-חשובה), כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה, וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל, פירש הר"ן ז"ל שהיה חשוב בעיניו כמעיל, ע"כ, וכן פירשו תוספות והרא"ש. והשיטה מקובצת פירש שאין זה נחשב לשקר, כיון שנקרא 'מעיל' על היותו בגד מעולה, ומכיון שבעיני רבי יהודה היה בגד זה מעולה, קראו מעיל. והמהרש"א כתב שהיה נעשה כעין מעיל.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

החכם לא הכיר את התם, מחמת שהתם עלה עכשיו לגדולה שלא היה לו מקודם, אבל התם היכר מיד החכם, כי מעולם לא ראה גדלות אצלו.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

אם כן, מפני מה שארי רצענים נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים ואתה לוקח רק חצי טאלער (הינו זהוב וחצי)? - שאלה למה היא לא אמרה טאלער תחת להגיד שלשה זהובים.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שהראשי תיבות של: שלשה זהובים מנעלים, הם הראשי תיבות של: זה מעשה שלו!

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל שהרי טאלער בגמטריא ש"י, והיה משמע כאלו הם זכו לבחי' ש"י עולמות. והתם באמת קנ"ה לו חצי.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

הלא נתחיל לחשב כמה וכמה אני מרויח במנעל זה מיד ליד: העור הוא בכך, הזפת והחוטים וכו' - בכך, ושארי דברים כיוצא בזה - בכך, לאפקיס [המילוי שבין העורות] - בכך; ועתה אני מרויח מיד ליד עשרה גדולים, ומה אכפת לי רוח כזה מיד ליד?!

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

מיד ליד מצינו לפרש לשון של מהירות ופתאומיות, עיין משלי יא:כא, טז:ה.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו פירושו ענין ישירות, עיין שולחן ערוך, יורה דעה קסח:כה ז"ל ראובן שאמר לשמעון: לקחת ממני רבית מיד ליד, ושמעון משיב: לא לקחתי, אלא על ידי עובד כוכבים, נאמן בלא שבוע, ע"כ.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי הוא ביטוי כמו, על יד על יד (מעשה ג' מהחיגר, שהיה מקבץ על יד על יד. וכן מצינו למשל ברש"י בבא מציעא מח. – ונותנין לו המעות על יד על יד כשהם מוכרים).

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

"והלך וקבל הגדלה בתקף" בתקף – אותיות בפתק.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שהתם נהיה לגאברינר - ראש המחוז - יעצו לו שכדאי לו ללמוד חכמות ולשונות להכין לפגישתו עם המלך, "ונתקבל הדבר בעיני התם ואמר: מה אכפת לי אם אלמד חכמות ולשונות?!"

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

והוא פלא כי רבינו הזהיר מאד מאד לא ללמד אותם ושהם ממש פגם הברית. והגם שרבינו גילה שהצדיק כן לומד אותם, הרי התם לא היה בחינת הצדיק - כי זה היה הבעל שם בסיפור, אכן זה כבר צ"ע בפני עצמו בחי' התם לעומת הבעל שם. ויתכן שהתם בעצמו היה באיזה בחי' צדיק הדור. ואולי לא צריכים להיות ממש צדיק הדור ליכנס ללימודים אלו, אלא כל מי שהגיע לכך, כמו התם כאן. וצריך עיון.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט' מעשה מחכם ותם

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

הממונה על האוצרות הוא תם דוקא, כי החכם אינם רוצים לעשות ממונה על האוצרות פן על ידי חכמתו ושכלו יוכל לבזבז האוצרות וכו', ע"כ. ולהלן כז"ל ועתה שנתרומם מזלו ומזל מחכים ובא לו קצת הבנה וכו', ע"כ. ולפי זה גם התם הממונה על האוצרות שהיה מרומם במזלו ע"כ היה לו קצת הבנה וכו'.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

הגאבירניר שלח להתם בגדים כי אין ראוי שיבוא לפני המלך בלבוש פעלץ. ולכאורה מבואר מזה שאף על פי שהחכם היה גר איתו בביתו, ובסתמא היה עשיר גדול כי היה אומן ורופא מומחה, התם לא קיבל ממנו לבושים, ונשאר עני מרוד כמקודם.

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם - תפקיד של הבעל שם טוב להציג את השם יתברך ותפקיד החכם להציג את העם

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

במעשה מהחכם והתם רואים איך שהתם עלה מעלה מעלה עד שהוא היה מינסטר על כל המינסטרס, ועם כל זה לא נכנס כלל לתוך התחום של הבעל שם טוב, ודוק בזה. ויש בזה לימוד גדול על ענין של הצדיק, שהצדיק הוא בכלל לא כאחד מהעם, אלא שיש לו תפקיד מאת ה'.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

ויעוין למשל בספר יחזקאל (כב:ל) ואבקש מהם איש גֹּדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי בְּעַד הָאָרֶץ לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ וְלֹא מָצָאתִי: והנה אף שהיה יחזקאל בעצמו ועוד נביאי אמת השם יתברך אומר שלא נמצא איש גדר גדר.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה מכאן שיש שני תפקידי הנהגות בעבודת השם, כי יש צדיקים שהם בחינת נביאים שעבודתם הוא כעומד ממש בצדו של השם יתברך, ואינם נחשבים בתוך כל ההמולה של העם, ולכן השם יתברך לא חישב את יחזקאל וחביריו כי הם היו לגמרי בטלים אליו יתברך וכל מעשיהם הם כמעשי השם יתברך. ויש צדיקים שאינם בבחינת נביאים, והם עומדים מצד העם. וקשה לי להאריך להסביר והמשכיל יבין לאשורו בעזה"י.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – התמימות בכל הטעמים

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

התם היה טועם כל הטעמים וכו' וצ"ע איך זה ענין תמימות, שלכאו' התמימות היה לא לשים לב כלל וכלל להטעמים, וכמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה מז) לפרש את הפסוק (דברים ח) לא במסכנות תאכל בה לחם, שלא יבקש שום מאכלים חוץ מהלחם.

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין טעמים וכל הטעמים, עיין ספר המידות, ערך אכילה אות ו. ועמש"כ בסיפור של השבעה קבצנים, הקבצן השני החרש.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – העזאזל (דהינו הטייוול)

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

הטייוול – מקור מלה זו נמצא בתורתינו הקדושה בסוף פ' וישלח [וכן עיין בישעיה ז:ו ג' פירושים ברש"י, והנכון לענינינו: אשר לא טוב בעיני המקום. ובירושלמי עבודה זרה א:א אמר רבי אבא חזרנו בכל המקרא ולא מצינו מקום ששמו טבאל, אלא שעושה טובה עם עובדיו], והרמח"ל פירשו בסוף ספר אדיר במרום ז"ל ומה שהיה טבאל, שרצה לומר לא טוב, ע"ש. וזה מה שמצינו בריש סיפור הראשון שהמלך אמר שהלא טוב יקח אותה.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – החכם לא התחתן

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

לכאו' החכם לא התחתן, ואילו היה לו אשה היה ניצול מהטבאל (כמבואר בכתבי האריז"ל עה"פ ושם אשתו – של המלך הדר – מהיטבאל, בחי' מ"ה וב"ן).

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – אחי

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

החכם אמר להתם שהשטן ששלח וקרא להם הוא אחי, ורבים תמהים הלוא מבואר להדיא בריש הסיפור שהחכם היה בן יחיד. אלא שיש לדחות שאחי פירושו חברי. ובאמת מוכח להדיא כן בהמשך הסיפור, כאשר התם בא עם הבעל שם להציל את החכמים, החכם קורא לו, "אחי ראה..." הרי מבואר להדיא שהחכם קורא לחבריו אחיו.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – בסוף – 'ואם התפלה אינה כראוי – הוא מנעל בשלשה קצוות והבן.'

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש תלפיות איתא שחנוך תופר מנעלים, ועל כל תפירה ותפירה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שוב ראיתי שכבר הקדמוני בזה בשיח שרפי קודש, והוסיפו שהיו אומרים ש'תם' ראשי תיבות, תופר מנעלים.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה י' מבערגיר ועני

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

– עמש"כ באבות ה:ח.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה י' מבערגיר ועני - לב טוב עולה על הכל

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה במעשה מהבערגיר והעני, להעני נולד בת - ומפורש בהמעשה 'בשכר שעמדה בנסיון עם היעדניראל וגם עמו' והבת היה יפת תואר וכו' וכו' והבערגיר 'בשכר שעשה דבר כזה וגם עמד בנסיון עמה נפקד ונולד לו באותה שנה בן זכר'. וצ"ע שסתם וכ' בן זכר ככאילו בלי שום מעלות, וא"כ יש לעיין א' למה לא זכה לבן מופלג כבת העני. ב' איך היה הבן הבן זוג של הבת הנפלא של העני.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

אכן רואים בהסיפור מטוב לבו של הבן, ולב טוב עולה על כולם.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

שבעה מקומות של מים: בור ומקוה ואגמים ומעין ונחלים ונהרות וימים.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תפילת האריז"ל ליום שבת, בסידור שערי ציון ז"ל ברוך שמו בפי כל בריכי מים ונהרות ופלגות ויארים ונחלים ומעינות המתברכים במבועיהם וכל אפיקי מים וכל מקוה מים וכל מבועי מים, ע"כ.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

ולכלם סימה בסוף: אבל לא עברו עליך המימות, ע"כ. וצע"ק כי הלוא אפילו בן בערגיר בעצמו לא עבר עליו המימות, רק עברו על אביו. ואולי בסוף כאשר הרוצח גנב אותה, ועברו עליה המימות, כאילו נתקיים בו, כי אשתו כגופו.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה מעשה י' מבערגיר ועני - יקרות העצים

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה בד"ה והוא הבחור הנ"ל וכו' והיו שורפים שם עצים שהיו יקרים מן זהב בישוב ע"ש. וצע"ק דלהלן והבחור הנ"ל היה דרכו לילך בכל יום ועשה לו סימן בשלשה אילנות כי היה שם אלפי אלפים אילנות ע"ש. ואם היו כל כך עצים ע"כ לא היו כל כך יקרים. ואולי הכוונה שאותם עצים אילו היו בישוב היו יקרים מאד, אבל אם כן העיקר חסר, שלמה תהיו אותם עצים כל כך יקרים בישוב, ומה בא לאמר בזה.

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מלכים (א:י:יא) וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה, וכתב הכלי יקר ר"ש לניאדו, אין זה בלי ספק אלא מהחשיבות העצי אלמגים, היותם חשובים יותר מהזהב, כיון שאני אשר נשא זהב נשאם, וממקום רחוק כאופיר. שאלו היו כשאר עצי אלמגים, נמצאים רבים מה בשאר המקומות. אם כן מכח שתי הכרחיות אלו, תבין בדעתך גדל מעלת העצי אלמגים אשר עשאם המלך מסעד לבית ה', שודאי הגמור לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה, ע"כ.

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה י - מסוחר - בערגיר - ועני

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצח אמר לה "אם אחזר ואפסיד אותך ותמנעי ממני, אין חיי נחשבים אצלי מאומה כלל וכו' כי איני שוה בעיני כלום" וי"ל בזה מה שרבינו כותב עליו, כאשר טעה בדרכו, "ומן הסתם אכלוהו חיות רעות", שק"ק למה זה מן הסתם, מה שלא קרה להבן, להבת, ולאביה, אלא כיון שהתיר את עצמו למיתה, ובפיו הזמינה, בא אליו והשיגה.

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה - סוף הסיפור -

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב במה שהלכו למדינה כדי שיתחתן עם היפת תואר, דהלוא ידעו שהיא אינה שם שנגנבה על ידי האנס הסריס.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

בערגיר: בלוט כתיב "ההרה המלט" – הינו בערגיר, וממנו נולד משיח, עכ"ל.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, עיין במסכת ע"ז דף ל. בארג בלשון פרס משובח. ומילתא בדיחה על פי לשון אנגלית בערגיר זה קציצה בשר, והרי חז"ל אמרו על לוט (מדרש רבה, לך לך מא, וירא נא), אמר רבי נחמן בר חנין כל מי שהוא להוט אחר בלמוס של עריות סוף שמאכילים אותו מבשרו, ע"כ. וממנו נולד משיח, בערגיר קינג.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יא מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

מי החליף הבנים: לפי היידיש היה על ידי "הבאבע" שלכאו' פירושו הסבתא או אולי מטפלת, ואילו רבי נתן תירגם "מילדת".

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

"וחרה להעבד מאד על אשר נמכר לעבד בשביל שעה אחת שהיה צריך לחם לאכל, כי עתה יש להם מה לאכל." אכן כל זה לפי דעתו המשובשת, כי הוא לא ידע שאיש היער רצה להרים את הבן מלך האמיתי, אז לכאורה אפילו אם הבן מלך לא הצליח מאיליו לרכוש את בן השפחה להיות עבדו, אז איש היער היה עוזר לו, ולא היה נותן לו לאכול עד שימכור את עצמו, כן נראה לעניות דעתי.

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בברסלב תמיד היו אומרים ביטוי המבוסס על זה, שלא לאבד את עולמך בשביל שעה אחת שצריכים לחם. ואילו לפי מה שכתבתי, אין דבר כזה, כי העבד בין כך ובין כך היה הולך להיות עבד, רק שאיבד את עצמו קצת יותר מהר.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יא

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

והלך ונתן מותר המעות שהיה לו עדין על האכסניא, גם המלבושים חשובים שהיה לו הניח גם כן על האכסניא.

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

בחיי מוהר"ן סימן סא כתוב שהיה לר' נתן ור' נפתלי וויכוח אם השאיר את אלו סתם, או על החוב שהיה לו איתם. ורבינו גילה להם שהניח לסתם לא בשביל חוב. ותמוה הדבר, כי הלשון שלפנינו שהניחם על האכסניא משמע שהניחם על החוב, כי אם הניחם סתם, היה לו ליכתב שהשאירם וכדומה. ועוד יש להעיר, שהמלבושים החשובים לא לקחם כי הלך לעבוד.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

המלך שהיה באמת העבד היה רודף אחר הסוס – זה ענין של רדיפת כבוד.

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

זה שהיה באמת המלך היה רודף אחר בהמות שלו – זה בחי' תאוות.

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שאצל רבינו אי אפשר להתקרב עם כבוד, אבל תאוות זה תאוות כל אחד סובל מזה (עיין שיחות הר"ן נא, באמת אין נמצא שום תאוה כלל, כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף, וגם בנים מוכרחים וכו' עיין שם. ואילו לענין כבוד, אמרו באבי הנחל ב:ה, מאוצר היראה א-ד, אי אפשר להתקרב להצדיק האמת כי אם על ידי שמבטל עצמו וכבודו ושמו וכו'.). אז הסימן על המהות האמיתי הוא על מה הוא נתפס, עם בסתם תאוות – סימן שהוא בן של מלך, ואם בתאוות כבוד – סימן שהוא עבד.

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

בלילה שמעו קול החיות, שכלם שואגים והומים בקולות משונות וכו' וכו' שזהו איך שהחמה עשה מלבוש להלבנה, ואמרו כל החיות של היער וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן אות תפא – הלבנה באתה בקבלנא לפני החמה וכו' והיתה החמה מפיסתה שתעשה לה מלבוש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

הכלי ששמים על איזה בהמה ומתחיל לנגן, רבים חושבים שהבהמה מתחיל לנגן, ובפרט כי זה הניגון של כל חיות היער בלילה, אז חושבים שגם פה הבהמה היא שמנגנת, אכן יותר נראה שזה הכלי ולא הבהמה, כי לא כתוב שהבהמה תתחיל לעשות קולות שיהיו ניגון, ועוד הרי ביידיש כתוב שאז מתחיל שפילן , ושפילן זה כמדומני שייך יותר להכלי מלבהמה, וכי היה הולך על הבהמה היה צריך להמשיך לכתוב לנגן (אף על פי שמיד אחר כך ביידיש בסוגריים כתוב אותו ניגון שהחיות של היער גשפילט, זה הלשון נגרר מה כלי).

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נפלאות הניגון היה לכאורה מחמת שכל החיות הצטרפו, ואיך זה יהיה על ידי בהמה אחת.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד בסוף הספר בתיקון הכסא אז כולם התחילו לנגן משמע שזה לא רק הבהמות שעל הכסא אלא שהכסא היה כמו הכלי וכל הכסא היה מוציא את הניגון.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסוף הסיפור כתוב זה לשונו כשהניחו הארון על הפרות התחילו לשורר והבן עכ"ל. והרי מפורש שזה לא הכלי אלא הבהמות ששרו. ואולי יש לחלק.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום בענין הנגינה של החיות: ע' ספר אדיר במרום (עמ' תעא-) בענין המלך שאול מרחובות הנהר, שמדבר על "סוד הניגונים של החיות" ומקשר את זה לענין הנ' שערי בינה, ולענין ההבדל בין שאול המלך לדוד המלך שהיה גלי מסכתא (שאולי זה קשור לענין המלכות של אותה מדינה שבקשה מלך).

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

וכששמעו שזהו נגון (-בגמטריא נ נח ע"ה), הטו אזנם יותר ושמעו שהוא נגון נפלא ונעים מאד מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

נגון נפלא ונעים מאד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! (חבר).

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

המדינה לא הניחו שום אדם לכנס כי אם מי שיחגר מתניו להחזיר את השם הראשונה – שהמלך חכם והמדינה טפשית, וצריך ביאור למה ועל מה עשו הגזירה זו. וי"ל שהרי עכשיו על כל פנים המדינה לכל הפחות חכמה, ולכן צריכים לשמור על זה ולא יכניסו אנשים זרים שאולי יורידו חכמת המדינה.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

מבין דבר מתוך דבר – בספר ברית מנוחה, דרך הבינה, מעלה העשרים וארבע (של הכ"ד מעלות הידועים במעלת הבינה), נשרש בטכסיסי"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: והוא שם יהדריא"ל (י' פעמים הוי"ה)] פעלותיו לזכר אדם כל מה שיקרא ולהבין דבר מתוך דבר, וגם הוא שם לכתב האדם יותר ממה שהוא כותב, ע"כ.

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה לספר מעשה רב – על מאמרי רבה בר בר חנה (עבור זה קניתי הספר, והפעם הראשון שפתחתי אותו לעיין בו, ראיתי שהוא כתב ספר שערי ירושלים על ז' דנחמותא – והיינו אז בתוכם, והזמנתי את הספר. ספר מעשה רב הוא סיים בשנת תמימ"ה – תצה, ויצא לאור בשנת תצו, ואלו המספרים הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם ד' או ה' כוללים), כז"ל ומה תעשה באחריתך, ביום צאתך מעולמך, שעם כל הלימוד שבידך לא יפטרוך, רק שואלים אותך על ידיעת בוראך כנודע ממדרש תהלים (א:יב), וגם מוכח בגמרא (שבת לא.) במה ששואלים אותו הבנת דבר מתוך דבר. נראה דהכי פירושו, דאדם מחוייב לידע לחבר תרין עלמין כחדא על פי היחודים (ראה זוהר ח"א – מדרש הנעלם דף קכח:), וזה נרמז במה שאמרו הבנת דבר מתוך דבר, ולא אמר דבר מדבר. כי הלא ידוע דקב"ה תפארת נקרא קול, דנפיק מקול גדול דבינה, ומלכות נקראת דבור, לכן ראוי להמשיך אור הבינה אל המלכות, וזה סוד הבנת דבר, דמלת הבנת היא סוד הבינה, ודבר סוד מלכות. כלומר אם המשיך אור הבינה במלכות לחבר שניהם יחד, בסוד התפארת בריח התיכון דמחבר לעילא בין אבא ואמא, ומחבר לתתא בסוד הדעת. וזהו שחזר לומר מתוך דבר, לומר שדבר זה תוכל להבינו מתוכיות 'דבר', כי תוכיות דל"ת ל', ותוכיות בי"ת י', ותוכיות רי"ש י' אחרת, הרי הכל בגימטריא חמשים, לרמוז אל המשכת נ' שערי בינה אל המלכות (-כן כתב הרמח"ל בספר אדיר במרום לענין ארח צדיקים כאור נגה, ארח – אלף ריש חית, אותיות האמצעיות לי"י וכנ"ל), בסודה' אור דמעשה בראשית, ויהיה חיבור זה בסוד הו"ה, כי הוא"ו סוד הדעת מחבר לשתי ההין כחדא, ואז מצדק נעשה צדקה, וזה גורם שתפשוט בגדי קדרות ותלבש בגדי מלכות. ואז וראיתיה בגוונין נהירין, בגוונין שפירין, ויימא לה מלכא מה שאלתך וינתן לך, ואיהי שאילת על פורקנא דידה ועל בניה כנז' בפ' פינחס (זוהר ח"ג דף רטו.), ומובן דעל ידי עסק הרזין יוציא שכינה מגלות דקליפות. ולכן כשהולך האדם אל בית עולמו שואלים אותו אם עסק בנסתרות, שהוא גורם שיוציא השכינה מגלות דקליפות, אז יכנס לגן עדן סוד המלכות. ואם לאו ח"ו דוחין אותו לבר ודנין אותו, עכ"ל.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם היה קשה לי שהאיש שהיה מבין דבר מתוך דבר לא היה יכול ליכנס להעיר, ומכר הענין בעד הכלי, והבן מלך ע"י הבינה שקיבל ממנו נכנס והצליח. אז למה הא' לא היה יכול?

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לדחוק שכל זה הבין הא' שלא עליו ליכנס אלא ללמד למי שהוא אחר וליקח ממנו הכלי.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה מהחילוף של בן מלך ובן שפחה – ע' במסכת חולין קכז. שיש עיר נרש שהוא מלא רשעים – אמר רב פפא בשמתא נרש, תרביה משכיה וליתיה. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' (ירמיה כב:כט) אמר רב פפא לא אבה נרש שמוע דבר ה'. אמר רב גידל אמר רב נרשאה נשקיך מני ככיך.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

ושבת אגין עלוהי כמובא (זוהר שמות קלח ועיי"ש), ושבת הוא בחינת מלך שהשלום שלו, בחינת האדם הנ"ל, שהוא מלך שהיה שלום בימיו, ועל כן עמד עצמו אצל שבת, ע"כ.

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

עיין זוהר ריש פרשת קרח (חק לישראל, יום א') תא חזי לית עלמא קאים אל על שלום, כד ברא קב"ה עלמא לא יכיל לאקתיימא עד דאתא ושרא עלייהו שלום, ומאי הוא שבת דאיהו שלמא דעלאי ותתאי, וכדין אתקיים עלמא, ומאן דפליג עליה יתאביד מעלמא, ע"כ.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יב מבעל תפלה

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

והיו קורין אותו בעולם "דער פרומר בעל תפלה" הראשי תיבות עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

מקום חוץ מן היישוב

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

הבעל תפילה היה לו מקום חוץ מן היישוב והיה מביא אנשים שם והיו עוסקים כל היום בתפילות ושירות ותשבחות וודוים, ולא כתוב תורה, והרבה כבר עמדו על זה.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שהמקום חוץ ליישוב עיקר הכוונה להתורה שלו (וכמו שרבינו גילה על כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם, דהיינו מי שבאמת טועם הנעימות של התורה כבר לא יכול לסבול העולם הזה, ועל כרחך - לפי דברינו כאן - הוא מצטרף להיות מאנשי הבעל תפילה דהיינו במקום חוץ מהיישוב) שהוא מרפסן ובוקע כל גידי העולם, ומכניס את האדם לעולם אחר לגמרי, וכמו שרבינו אמר על התורה שלו שהוא כמו ארמון שנכנסים בו ורואים חדרים והיכלות נפלאות, ונכנסים יותר ורואים שמחדר זה וכו' - כן הבעל תפילה היה מביא את האנשים לתוך תורה כזו, ושפיר נקראת מקום חוץ מן היישוב.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שמנות המקום גופא הולך על התורה שהיו לומדים, ואכן העסק שלהם, בחי' כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, שצריכים לעשות על התורה מלאכת בנין בית המקדש בתפלה ותיקונים להתחבר עם האין סוף ב"ה עד שזוכים להתבטל אליו לגמרי, ולזה היה כל עיסקם בתפילות ושירות ותשבחות וודוים.

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

הגבור והבת מלכה

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר איך שהבת מלכה מיוחס להמלכה, ולא נקראת על שם שהיא בת המלך כמו שמצוי בשאר מקומות.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לדייק איך כאשר הציעו את השידוך כתוב "מי ראוי להשיאה לו", “והיתה עצתי שיתנו לה את הגבור", “על כן ראוי שיתנו לו את הבת מלכה לאשה", “והשיאו אותה עם הגבור".

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – שערותיו של בן הגבור והבת מלכה

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

'ושערותיו היו של זהב, והיה להם כל הגונים', סבא אמר, חשבתם שצריכים לעשות את הפתק זהב, לא צריכים, הפתק בעצמו זהב. וכן סבא אמר שהפתק יש בו כל הגוונים. והפתק הוא בחי' בן, כי הספר אבי הנחל, שבנוי על הפתק הקדוש, סבא קורא עליו, ילד יולד לנו.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש להעיר בזה שאחר שהתינוק נעלם, ואביו הגבור לקח שבע משערותיו, אז לא היה לו מה לאכול, והחיה את עצמו בדוחק מעשבים וכדומה. וכן היה עם סבא ישראל אחר שקיבל את הפתק עברו עליו נסיונות של רעב.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר בדיבור הגיבור להבעל תפלה שמספר איך שהוא לקח משערות התינוק, ולא אומר לבני, רק סתם כאילו זה תינוק בעלמא.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי היום, והיה רוח סערה גדולה בעולם. והרוח סערה הזה בלבל את כל העולם כלו והפך מים ליבשה וכו'.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

מזכיר לי לשון הרמח"ל (אדיר במרום, עמ' תרפ"ח, מכון רמח"ל – בענין יובב) ז"ל בשעה שהיו הרעש באורות כמ"ש ונשארו הנבראים שהיו חלושים, שיוכל לשלוט בם הקלקול. ואז ניתן מקום לכל מיני הקלקולים וההפסדים, ונעשו ע' מדריגות של הפסד. והם הם ע' טריפות, ובסודם ע' אומות, ע' שרים, כמפורש במקומו, ע"ש.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

כת אחד חשבו שעיקר התכלית לתפוס כמה שיותר מקום בעולם, והגיבור נכנס למחניהם וכו' וצעקו יחי המלך וכו' ונעשה למלך עליהם, והמשיך לכבוש את כל העולם, אבל כוונתו היה אחרת. יש להתבונן מזה שאולי הגיע הזמן לרכוב על חב"ד.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

כת בחרו במי שיש לו שפע מזונות הרבה ואינו נזון ממזונות של שאר בני אדם, "רק ממזונות דקים (כגון חלב, כדי שלא יתגשם שכלו)"- ובחרו בתינוק, הבן של הגבור והבת מלכה שהיה יושב בים של חלב, והוטב בעיניהם מאד, כי זה האדם הוא נזון כל ימיו מחלב, ואינו נזון ממזונות של שאר העולם.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

קשה דיעו' בלקוטי הלכות יורה דעה א ביצים ה:ד שהחלב מכביד על הגוף ומחלישו. ואולי יש חילוק בין חלב של אשה מינקת לחלב בהמה.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד קשה מה היה בסוף, כי בתחלה היה תינוק וזן רק על חלב, אבל משמע בהסיפור שלא מצאו אותו עד לאחר כמה שנים, אז איך הוא המשיך להיות המלך כאשר מאכלו כשאר בני אדם.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

כת בחרו בשמחה. עיין בספר שופטים (טז:כג) וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו, ודייק הכלי יקר שהול"ל ולשמוח, ולכן פירש מה שפירש, ולפי דברי רבינו י"ל שהשמחה היה להם כאלוה.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

שם משמואל יום הכיפורים: בש"ס סוכה מח: אמר ליה האי מינא דשמיה ששון לרבי אבהו, עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי, דכתיב (ישעיה יב:ג) ושאבתם מים בששון, אמר ליה איה הוה כתיב לששון כדקאמרת, השתא דכתיב בששון, משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא. ומפי כק אבי אדמור זצללהה שמעתי, שאמר לפרש דהמין סבר כי התכלית לאדם להיות שש ושמח, והשיב לו רבי אבהו כי זה רק צרך לעבודה ולא התכלית, וזהו שמרמז משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא, ע"כ. ובענין האי סוגיא יש ללמוד ששמחה הוא כלי לקבל התורה, עיין ליקוטי מוהר"ן סה:ד.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

הכת שבחרו ביפת תאר למלך כי עקר התכלית שיהיה העולם מישב.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אשי ישראל פרק קדושת הברית עמוד קכא:

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

אצל העולם, אפילו אצל היראים – אם הריבונו-של-עולם ברא את העולם כך, אז צריך להתנהג ככה… רבינו הקדוש אומר בהמעשה של הבעל תפילה, מה'כת' שעשו את ה'בת מלכה' למלך, הם נשקעו כל כך בהתאוה, עד שנעשה להם כהיתר, שהעולם הוא ככה! עכ"ל. וצ"ת מאיפה סבא הבין את זה מהסיפור, שבפשטות משמע שמתחילה הם בחרו בזה משום שהוא עוד מצוה. ואולי שעל כרחך ההחלטה הזו בא להם מאחר שכבר נעשה להם היתר, וצ"ת.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בעיקר הענין שסבא אמר שנעשה להם כהיתר שהעולם הוא ככה, ע' בספר אדיר במרום שביאר ענין חטא עץ הדעת (עמ' תיד) וכז"ל ואחר כך נתחזק הנחש ואמר – אדרבא (בראשית ג:ה) כי יודע אלקים וכו', שאם לא כן לא היה מניח זה המכשול, אלא שכבר הוא יודע שכך יהיה, ואדרבה הכל יהיה טוב, עכ"ל.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

ובמ"א הארכתי קצת בעוד דברים כעי"ז ובמה שהבעש"ט ביאר את השם הקדוש ככ"ה שהוא ראשי תיבות כתר כל הכתרים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – הכת שבחרו בשיכרות

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

'ומצאו שהיה הולך ערל אחד בכתנת בזוי כדרכו, ונשא פלעשיל יין שרף, והלכו אחריו כמה ערלים'

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר א' מה שרק בכת זה רבינו מגלה שהיה הראש שלהם ערל ובזוי, ונראה שזה מראה עד כמה שרבינו מראה לנו איך ששיכרות לא שייך כלל ליהודים. וכן יש ללמוד מהגמרא (עירובין ריש סה.) שדורש את הפסוק (איוב מא:ז) גאוה אפיקי מגנים, שגאוה פירושו בשעת שכרות, והרי הג' סימנים של יהודים הם רחמנים ביישנים וגמ"ח, וגאוה הוא ההיפוך של בושה, ומבואר עוד שם שפטור מתפילה וכו'. וכן עיין במגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת ויצא עמ' פה, שחשיב שם הד' מלכויות כנגד הד' עבירות חמורות, וכז"ל כנגד בבל 'יין' 'ענבימו ענבי ראש (דברים לב:לב) שהוא נבוכדנצר, 'אנת רישא דדהבא' (דניאל ב:לח) בו היה פגם של אדם הראשון שחטא בע"ז, מזה הטעם אינם שותים הנשים מיין של הבדלה וכו' עיין שם. ועיין בניצוצי שמשון פרשת שלח עה"פ והימים ימי בכורי ענבם, שאותיות שלפני ענבם, הם סמא"ל (עיין רש"י בפרשת אמור כא:כ ז"ל וכן כנוהו חכמי ישראל במומי הבכור חלזון נחש ענב, ע"כ ועיין בגור אריה שם שחלזון ונחש הם אחד, ענב הוא מום אחר, ופרש הערוך שיש בעיניו כמו ענב. ועיין בברכות נו: הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר כענבים במדבר קודם שיקדמנו פסוק אחר ענבמו ענבי רוש, ע"כ, וענין זה של 'קודם שיקדמנו' שייך לכמה דברים שם, ועכ"ז לענין ענבים מדויק ביותר, להנצל מהאותיות הקודמות). ויש לדייק שהקפידה כבר על הענבים, וכמו במעשה כאן שהיו דואגים להשתמש עם כל חלק וחלק מהגפן והענבים.

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר שחוץ מהכת שבחרו כבוד, שעל כרחך לענין הכת הזה צריך לבחור במי שכבר יש לו מעריצים, אז חוץ מהם, רק השיכור הזה כבר הולכים אחריו כמה ערלים. ויש להתבונן טובא על זה, ואולי כלול בזה גם כן כמה ירוד ושפל השיכרות, ששם הוא ממש התחתית ששם מתקבץ כל הטינוף.

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

ועל אף שמפורש שהכת הכי אבוד זה הכת של עשירות, אכן יש בענין השכרות גריעותא בזה שמאבדים את הדעת לגמרי, על אף שיותר קל לתקן את השיכור שלא יעשה את זה, כל הזמן של השיכרות הוא ממש בלי דעת. ואכן הוא אינו פוגע כל כך באמונות כזביות בעת השכרות, אבל הוא ממש כבהמה בזה שאין לו דעת אפילו לפגוע (וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה כו, שצריכים להתרחק מהשכרות, להתרחק ממנו! שעל ידיה שוכחין כל המצות ע"ש). והנה כל היכא שלוקחים מנהיג ונותנים שליטה לאחד על השני, הרי שדעת האחד שולט על דעת השני, וכל מי שיכנס תחת השלטון של זה צריך להכניע דעתו אליו. אבל בשכרות, אין שום דעת, אז כולם כבר נכנעים, וכולם כבר כמו עבדים ממש.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא כתוב אצלו שהוא מחל על המלכות, רק כאשר מצאו את האוהב נאמן יושב בתוך ים של יין קבלו אותו למלך, ויתכן שהמלך הקודם לא היה בכלל צריך למחול על המלכות כי היה שיכור בלי דעת.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

הכת שבחרו בעשירות

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

הכת שבחרו בעשירות, ודוקא הם עשו ריבוי אלהות מה שלא מצינו בשאר הכיתות, ודוקא הם לא היו יכולים להיות באותו אויר של העולם. והשוה זה להבדיל להכת הקדוש והטהור שבחרו בתפלה, שדוקא הם היו הולכים ומתערבים בעולם, אכן גם הם בחרו לעצמם מקום חוץ מן היישוב. צריכים את השיקול. ר' שלמה קרלבך היה לועג על הפירוש של קדושה בעולם שאנשים חושבים זה להיות מנותק ונשגב גבוה ומורם מעם, והיה אומר מי שהוא קדוש דוקא בחי' וירד משה אל העם וכו'. והוא טעה בזה, כי מצינו בחז"ל בכמה מקומות שפירוש קדושה הוא דוקא להיות מנותק ומורם, ואכן גם את זה המדה להיות מעורב בעם יהיה להם כמו שמצינו כאן אצל כת התפלה.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

רק הכת של עשירות היו עוסקים עוד אז לעקור ממקומם כי מצאו מקום עוד יותר מסוגל, והטעם הוא ענין לחוד, והענין שהיו עוד עוקרים ממקום למקום ענין בפני עצמו, כי זה מגיע להם על ידי העבודה זרה של תאוות ממון.

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

רק הכת של עשירות לא היה להם מלך, אלא עשו אלהות כפי עשרם, אבל לבסוף קבלו עליהם את בעל האוצרות של המלך, והוא לא החליף מישהו.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

בכת העשירות כתיב:

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

והיו להם צורות ופאטרעטין [דמות דיוקן] של אותן האלקות (דהינו בעלי הממון), והיו אצל כל אחד ואחד צורות הללו, והיו מחבקים ומנשקים אותם, כי זה היה העבודה והאמונה שלהם כנ"ל.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

ולהבדיל אצל האוהב הנאמן כתיב:

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

אך אף על פי כן יש שעות, שצריכין להתפרד קצת. והיו להם צורות, שהיו מצירין צורת שניהם, והיו משעשעין עצמן באלו הצורות בעת שנפרדו אחד מחברו. והצורות האלו היו מצירין איך המלך עם האוהב נאמן אוהבים עצמן ומחבקים ומנשקים עצמן באהבה גדולה. והיה סגלה לאלו הצורות, שמי שהיה מסתכל באלו הצורות היה מגיע לו אהבה גדולה מאד (הינו שמדת האהבה באה למי שהיה מסתכל באלו הצורות).

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שמו"ר מו:ד נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל, שבשעה שבא לירושלים הביא עמו איקונין של נבוכדנצר, והיה עומד לפניו באימה וביראה כעבד, עיין שם, ומשמע שהסמל הזה היה בשביל יראה, אכן עיין במסכת סנהדרין צו: רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי, חד אמר דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו, וחד אמר אימה יתרה היתה לו ממנו, ודומה כמי שעומד לפניו. וביאר המהר"ל ז"ל למאן דאמר דמות דיוקנו, סבר כי היה אוהב את אדונו, ולכך עשה לו דמות דיוקנו, שהאוהב את אחר, דמות דיוקנו אצלו תמיד, והיה עובד מאהבה, ודבר זה הוא יותר אצל האדון. ומאן דאמר אימה יתרה היתה לו, סבר שהוא עובד מיראה, ע"כ.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

גם אמרו, שאין ראוי להם לישב כלל באוירא דהאי עלמא, ואין ראוי להם להתערב עם בני העולם, שלא יטמאו אותן, כי שאר בני העולם הם טמאים כנגדם, על כן ישבו עצמן, שיבקשו להם הרים הגבוהים ביותר מכל העולם וישבו שם, כדי שיהיו מרוממים מאוירא דעלמא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

נבוכדנצר אמר (ישעיה יד:יד) אעלה על במתי עב אדמה לעליון, פרש"י איני כדאי לדור עם בני אדם, אעשה לי עב קטנה באויר ואשב בה (תוספתא סוטה ג:ו), עכ"ל.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – אבדון של מדינת העשירות

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

הבעל תפלה סיפר להמדינה שבחרו בממון, שהוא ראה ביד את אבדון שלהם ושל המדינה של עשירות, על היד. וצ"ע שלא היה בסוף. ואין לחלק שהכוונה לאותו מדינה ששלחו להם לעזרה, כי בסוף הסיפור כתוב: כי על היד ראו ששניהם יהיו נכלין, העוזר העזור כנ"ל.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לומר שזה מה שנכנעו ומאסו בכסף בסוף, זה היה אבדון שלהם.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

בענין המאכל שהריח טוב היה כל כך טוב, בסתמא כבר העירו את זה, אבל לא אמנע כי מי יודע: הרי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שפסח הוא תיקון על תאות ממון, והרי בגמרא למדנו שהקרבן פסח היה לו ריח כל כך טוב כזה.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כתיב (בראשית ג:יט) בזיעת אפיך תאכל לחם, והנשמה בחוטם כנודע, ושורש הנפשות בעשירות, כמו שכתוב בלקוטי מוהר"ן נט:ה ובעוד מקומות. ועיין בספר אדיר במרום (עמ' תרכו, מכון רמח"ל) על תמידיות הדאגה של פרנסה, ותיקונו על ידי רוח החוטם של א"א, שהוא מע"י.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שאכלו מן המאכלים ונמאס להם הממון וכו' הגבור התגלה להם: "ואמר להם, בואו עמי! כי עתה אינכם צריכים להתירא עוד מן הגבור כי אני אני הוא וכו'" וק"ק כי בודאי לא צריכים להתירא מן הגבור, כי כל יראתם ממנו היה בגלל שהוא היה נגד אמונתם, ועכשיו שנמאס להם הממון, מה איכפת להם להכנע לו.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן, וכן מובא בלקוטי עצות, שעקר התקון של תאות ממון הוא על ידי ברית.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור, מאחר שכל תיקונו של תאות ממון הוא רק דרך החרב, למה השקיע הבעל תפילה כל כך לדבר איתם, ומשמע שהבעל תפילה לא ידע מזה, רק הגבור והחכם קבלו את הידיעה הזו מהמלך, אכן מבואר בסיפור שאפילו אחר שהממונה שמע את זה מהגבור הוא עוד ניסה לדבר עם בני המדינה ליישר אותם, ודבריו בהצטרפות לדברי הבעל תפילה עזרו קצת עד שאמרו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בשיחות של סבא הנדפסים בספר אשי ישראל, וכעת אין הספר לפני רק התרגום באנגלית, סבא אמר שרק הבעל תפילה דיבר איתם – לתקנם, לא הגבור ולא שום איש אחר, רק הבעל תפלה. וקשה כי בפירוש כתוב שגם הממונה פעל בדבריו כנ"ל, ובסוף עיקר התיקון שלהם אינו אלא מדרך החרב ולא מהדיבורים.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

מעלדיווען

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

כל פעם שהבעל תפילה רצה לפגוש עם המלך שבמדינה היה צריך "מעלדיווען" – "שיודיעו הדבר להגבור וישאלו אותו אם יתן רשות שקורין מעלדיווען".

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

ומעניין שרש"י בפרשת בלק מביא מילה לועזית דומה (במדבר כג:כז) ז"ל אולי יישר בעיניו ותקבנו לי משם, 'מלדירש' בלעז (פלובען שעלטען), עכ"ל.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – חיפוש דרך החרב וחיפוש המלך ואנשיו

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

מש"כ "והודיע הממנה הדבר הזה להגבור באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום החרב, וכונתו, אולי יזכה בדרך הלוכו למצא את המלך ואנשיו" וצ"ב מה חסר בהכוונה הגלויה למצוא את מקום החרב? ולכאו' צ"ל שהכוונה להגיע לדרך של החרב, כולל הכוונה למצוא את המלך, כי בלי המלך איך ימצאו את הדרך. ולפ"ז "ואנשיו" לאו דוקא.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

והודיע הממונה הדבר הזה להגיבור: באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום החרב, וכונתו, אולי יזכה בדרך הלוכו למצא את המלך ואנשיו וכו' וכו' וצוה הבעל תפלה לאנשים שלו שיתפללו על זה שיצליח השם דרכם, שיזכו למצא המלך עם אנשיו וכו' עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

ומדויק שהעיקר אצלם היה למצוא את המלך, ולא כל כך התעניינו בתיקון של השקועים בתאוות ממון.

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אחר כך, כאשר קבלו את החכם, כתוב שהסכימו "אלמלא לא נתבדרנו ונתפזרנו כי אם בשביל אותה המדינה להחזיר אותם למוטב היה די לנו בזה"

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שתיקונם לכאורה עוד יותר חשוב לעת עתה מלמצוא המלך, כי אפילו הפיזור מהמלך היה שוה וכדאי בשביל זה.

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שעיקר התיקון יהיה על ידי מציאת המלך, ולא בעסק תיקונם.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה - המליץ והדברן - קטנות מתבטלת לגדלות

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

והלכו ובאו למדינה אחת וכו' שהתכלית הוא הדבור וקבלו עליהם דברן בעל לשון למלך. אחר כך מצאו איש אחד, שהיה בעל לשון ומליצה ודברן מפלג מאד מאד, וקבלו אותו למלך כי המלך מחל לו את המלוכה, מאחר שהוא בעל לשון כזה ע"כ.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

והדברים נפלאים כי זה הדברן שהיה המלך שלהם בתחלה היה "איש צרפתי משגע שהיה הולך ומדבר לעצמו" ולמה יהיה מבטל את עצמו?! ורואים מזה שעל כל פנים הקטנות מתבטלת לגדלות, ודוק.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – ספור יב – מבעל תפלה – יד שהיה מפת העולם, והחכם העתיקו לעצמו

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביוצרות לפרשת שקלים, בקטע האחרון לשחרית, ז"ל נמצאת כל מדת יצירת עולמו כמלא פסת יד היא רשומו, וכקמיע ביד גבור בזרוע חותמו, עכ"ל. ומחזיק מאד את הדעה אצל כמה מהחברים שהפתק הקדוש יש לו את הכח הזה, ולכן סבא המליץ לעשות מהפתק קמיעות, שבו חותמו של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ישעיה מט:טז הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד, ופרש"י ז"ל על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור, ע"כ. ונזכר בסליחות ליום ג' לפני ראש השנה או"א אין כמדת בשר ודם, 'על יד חקוקה וטוטפת'. וידוע ששיעור קומת האדם כולל כל עולם שנה נפש. הרי מפת העולם על היד. וכן רמז להאוהב של המלך שהיו להים ציורים כדי לזכור אהבתם.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

ושאלו את החכם, אם אינו יודע מן היד של המלך, והשיב להם, שהיד הוא אצלו, אך מעת שנתפזרו על ידי הרוח סערה כנל, שאז נעלם מהם המלך וכו' כנל, מאז הוא אינו רוצה להסתכל כלל בתוך היד, כי היא שיכה רק אל המלך, רק שחקק תבנית היד על אבן, כדי שישתמש בזה קצת לצרך ענינו, אבל בהיד עצמו אינו מסתכל כלל, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

ויש הרבה להאריך בכל זה. כי יש בזה מענין מה שרבינו גילה שחכמות לא צריכים כלל בעבודת השם, אפילו חכמה אמיתית של התורה. וכן לכאורה על היד היה חקוק איפה המלך, וכל המסילות של כל הפיזור של רוח הסערה, כי הכל היה רשום. אבל תמים תהיה עם ה'.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב - מבעל תפילה - כתר המלך

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

והלכו יותר ובאו למדינה אחת וכו' אחר כך מצאו שהיה יושב בשדה זקן אחד וכתר על ראשו ע"כ.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שהלוא הבעל תפלה והגבור ספרו איך שמצאו את הכתר של המלך.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב – בת מלך למלכה

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

על הבת מלכה: 'וקבלו אותה למלך עליהם וכו' והנה נמצא שבא בעלה של המלכה וכו' ועתה יש להמדינה מלך ע"ש. ואינה מוכרחת לגמרי, אבל מבואר הדבר שאף על פי שהעיקר היתה היפת תואר שמביאה אותם להתכלית, עם כל זה בראש המדינה יעמוד המלך.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהיה כת שבחרו לעסק בתפלה תמיד להשם יתברך, ובקשו ומצאו בעל תפילה אחד ועשו אותו למלך עיין שם.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

והוא פלא איך איש אמת שבחר לעסוק תמיד בתפילה קיבל להיות מלך, על אף שידע בנפשיה שהוא עוד לא זכה כמו שצריך, והוא מחל את המלכות לבעל התפילה.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון קצת.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

החרב של הגבור: "ועל ידי חד השני מגיע להם החלי שקורין "דאר", דהינו שבשרם נכחש ונמס כידוע חלי זה רחמנא לצלן, הינו שרק על ידי התנועה שעושין באותו החרב במקום שהיא וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתהלים (כה:ט) וילמד ענוים דרכו. והנה ידוע (וכן מובא בריש ס' אדיר במרום) שהחרב הוא בחי' שם הוי"ה, כי הי' זה ראש החרב, ו' זה גוף החרב, ושני ההי"ן שני פיפיותיה. והנה עוד ידוע שחרב הוא בחי' תיקון הברית, כמו שכתוב (תהלים מה:ד) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. ועוד ידוע מלקוטי מוהר"ן (צז) שעל ידי שהאדם שוכח מהזכויות שלו ומתגבר על המחשבות זרות על ידי מחשבות קדושות, בודאי בא לידי ענוה ושפלות. ואלו הדברים הם בחי' גבורה, שאיזהו גיבור הכובש את יצרו, יצרו, זה יצורות שלו, הזכויות שלו, וגם שמתגבר לכבוש את היצר הרע, שידוע שהוא המחשבות רעות.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה א"ש לשון הפסוק וילמד ענוים דרכו, דאר-כו, כו, זה הוי"ה, זה החרב, שיש לו את הכח להפיל את האויב לדאר, ר"ל. וי"ל שזה בחינות "הודך והדרך" הנ"ל, כי הודך, זה התיקון של הודך נהפך למשחית, בחי' כל היום דו"ה, שזה הכח של פי אחד של החרב, שכולם נופלים. והדרך, זה הכח של הדאר.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות סיפור י"ב מבעל תפילה - דרך החרב ודרך המלך

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

"וכוונת הממנה היה שכשיבואו לשם יוכלו לשוב ולצאת על ידי זה מטעותם כנ"ל כי על ידי אותו הדרך שיש להחרב הזאת, על ידי זה יכולים להוציא מתאות ממון כנ"ל.... והודיע הממנה הדבר הזה להגבור, באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום החרב, וכונתו, אולי יזכה בדרך הלוכו למצא את המלך ואנשיו"

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

ממש פלא שלכאו' סותר א"ע תוך כדי דיבור, והיעב"א!

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב – תיקון תאוות ממון על ידי המאכלים

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון תאוות ממון היה על ידי המאכלים, א"ש לפי המבואר במעשה יג מהשבעה קבצנים, שדייקא הקבצן החרש היה לו חיים טובים מהלחם והמים שלו, והוא גם כן נתן מלחמו להעשירים לתקנם, ע"ש ובמה שפירשנו על פי תורה לה, שמדבר ממידת משא ומתן באמונה שהוא גם כן שייך לתיקון תאוות ממון.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב – תיקון בהרשאה

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

"וכיצאו ממדינתם עם הממנה כנ"ל, נתנו להם בני המדינה כח והרשאה, שכל מה שיעשו אלו השלוחים יהיה עשוי, וכל בני המדינה מכרחים להתרצות לכל מה שיעשו אלו השלוחים" ולכאו' זה רק למעליותא, אבל לא היה נוגע למעשה לעכב, כי בסוף הגבור נתן להם מאכלים לקחת אתם חזרה למדינתם, וממילא היה להמדינה תיקון ישירות ולא מטעם ההרשאה. ומה שהם אמרו להגבור שהם בעצמם יצאו מהתאווה אבל רצו ליתן להמדינה שכדי שהם גם כן יצאו, ורואים שמצד ההרשאה לא יעזור להוציא אותם מהתאוות כסף, וצריך לאמר שעל כל פנים יהיו מוכרחים לקבל דעתם שהוא תאווה בעלמא של הבל.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

הערות שבסוף הסיפור: גם מבאר בספרים (עץ חיים שער מ"ז פרק ב' ועיי"ש ביפה שעה ס"ק א), שכשהפעת מדה אחת עוברת דרך מדה אחרת, שכשמתעכבת שם זאת ההשפעה, אזי נקראת על שם אותה המדה, הינו שהמדה ששם מתעכבת ההשפעה של מדה אחרת שעוברת דרך שם, היא נקראת על שם אותה המדה שבא ממנה ההשפעה, ובשבעיל זה נשתנה כאן הסדר, עכ"ל.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזוהר תניינא של הרמח"ל פרשת בראשית (מאמר כ) ז"ל ות"ח כלהו אלין כוכביא בשמהן אילין אקרון כמה דאמרינן, אבל שמהן דילהון לאו אינו קביעין אלא מתחלפן לפום זמנא, דהא כגון ההיא דרגא דשלטא לעילא הכי אתחזי לתתא, וההיא דרגא דשלטא כלהו אחרנין אתמשכן אבתרה (וציין שם לשערי רמח"ל עמ' שצח), בגין כן שמהן אשתניין, הה"ד מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא (תהלים קמז:ד), קרא לא כתיב, אלא יקרא, דהא מחלף להו תדיר, עכ"ל.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג מהשבעה קבצנים

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

בכל פעם שהמלך עושה באל הוא שמחה גדולה מאד, בפרט עתה שמסר המלוכה לבנו בחייו, בודאי היה שמחה גדולה מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

כן הוא במסכת ע"ז דף י. רש"י ד"ה הא דידיה הוא דבריה, כשמעמידין בן מלך בחיי אביו להחזיקו במלוכה שמח האב ועושה אותו יום איד, ע"כ.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה, וכשתהיה בשמחה – גם אני אהיה בשמחה. גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך, כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה. אבל כשתהיה בשמחה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין במה שמצינו ששואל שהיה בחיר ה', נעצב מאד עד שגעון כאשר ראה שהמלוכה יוקח ממנו. ובשלמה המלך כאשר נתגרש ונזרק לחוץ. ודוד המלך בברחו מפני אבשלום בנו כתיב (שמואל ב:טו:ל) ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף, ועם כל זה שרתה עליו רוח נבואה שאינו אלא מתוך שמחה, ואמר תהילים על זה.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

הילדים היו בוכים ללחם, ועל ידי זה נתבקרו מהשבעה קבצנים הקדושים שהעניקו להם דרגות עצומות והכי גבוהות ברוחניות ששמענו מעולם. וצריך עיון אם יכולים ללמוד מזה שהאדם שמשליך יהבו על השם לגמרי בענין פרנסה, יכול לבוא לתכלית המעלות ברוחניות.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - מעשה יג מהשבעה קבצנים - שמחה בכיה וגעגעים

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין בתיור התחלת כל יום של השבעה ימי משתה של הזוג איך שהמשיכו עליהם את הקבצנים הקדושים, ותראה פלא, כי יום ראשון שני ושלישי כתוב שהיו בוכים, ביום רביעי כתוב שהיו מתגעגעים וכו', ויתכן שהוכו' משלים על הבכיה אף על פי שתמיד נזכר הבכיה קודם הגעגועים, דאל"כ עדיף היה לכתוב בפירוש רק את המלה מאד, אבל אין הכרח. ושוב ביום החמישי והששי לא נזכר בכיה רק געגועים, ולא זו בלבד אלא שבחמישי ובהששי כתוב "היו גם כן שמחים" שהלשון הזה אפילו קצת קשה מה זה גם כן, דלא מצינו שבימים הקודמים שמחה רק לאחר הופעת הקבצן הנדרש. וצ"ע בכל זה.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחר יום הרביעי נתקן היללות, אז אולי שוב לא ראוי להזכיר בכיה.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הראשון:

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

"והתחילו לזכר החסדים שעשה עמהם השם יתברך בהיותם ביער. והיו בוכים והיו מתגעגעים מאד"

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

ביום השני של שבעת ימי המשתה, חזרו וזכרו הזוג הזה את הבעטליר השני, הינו החרש שהחיה אותם ונתן להם לחם והיו בוכים ומתגעגעים"

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

ביום השלישי ... והיו בוכים ומתגעגים.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הרביעי:

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

"כשגמרו השמחה של אותו היום, ולנו אחרי כן, בבקר חזרו הזוג כנ"ל והיו מתגעגעים וכו' אחרי הבעטליר שהיה צוארו עקם"

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

ביום החמישי גם כן היו שמחים וזכרו הזוג את הבעטליר שהיה לו חטוטרות. והיו מתגעגעים מאד, איך לוקחים בכאן את אותו הבעטליר ההוקיר, כי אם היה הוא בכאן היתה השמחה גדולה מאד.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הששי היו גם כן שמחים. והיו מתגעגעים.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

ההסכמות שקבלו הבעטלירס

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

יש להבחין שברוב הימים ההסכמה שקבלו הבעטלר היה ממה שכבר עשו: יום א' של העור, יום ב' של החרש, כתוב שכבר תיקן את המדינה, יום ג' של הכבד פה, כבר עשה, וכן ממשיך לעשות. יום חמישי של ההויקר הוא כבר לקח ונשא אותם.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

יום ו' של החסר ידים, הוא עוד באמצע מרפא אותה.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' של הצואר העקום, משמע שהוא רק הוכיח שהוא יכול לקרב את השני ציפורים ולחברם, וקבל הוכחתו, אבל עוד לא עשה. אכן כתוב שם שרבינו דילג שם.

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - מעשה יג מהשבעה קבצנים - נשיקות

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

יום ראשון-יום הששי. הקבצן נפל עליהם ונשק אותם. משמע שגם את הכלה נשק.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע באיזה זכות זכו הבנים לקבל בסוף במתנה את כל המעלות של השבעה בעטלירס הקדושים. ויש אומרים בזכות הבכיה והגעגועים, אבל כמה כבר בכו, בתחילה כאשר כלה הלחם אצלם, אולי בכו יום יומים כל פעם, ובסוף בליל החתונה ובשבע ימי הברכות כל לילה בכו והתגעגעו, כמה זה כבר כמה שעות? שבזכות זה זכו למעלות שכמעט שום צדיק זכה להם?!

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג - מז' קבצנים – ביטול החושים

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו מגלה ענין התגברות על החושים, ונציג דברי הרמח"ל בענין זה (אדיר במרום תנט-ס) ז"ל כתוב (איוב י:ד) העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה. וזה, כי כשרצה הא"ס ב"ה להגביל ידיעת בני האדם שם החושים לנשמה, שלא לקבל הדברים אלא על ידיהם. ואז היא משקטת עצמה על החושים האלה, ואינה מציירת דברים חוץ מהם. ותראה שהנשמה מצד עצמה אינה משועבדת לחושים, ואז רואה הכל ושומעת הכל, דהיינו רואה את הנשמע ושומעת את הנראה, כמו שאמר הכתוב על העם (שמות כ:יד) רואים את הקולות, ויודעת הדברים מצד עצמם (-דבר זה מבואר שם עמוד רה”ע), לא מצד מה שמצטיירים אליה על ידי הכלים. ולכן הנביא יצא מחושיו,כדי לקבל הנבואה, ואלו הם עיני הבשר ואזני החרשים, שהם דרכים שהוגבלו לנשמה, שלא תקבל הדברים אלא בדרכים האלה. ומה שאינו נכנס בדרכים [אלו] מפני טעם מה, לא תוכל לקבל אותה. והנה בכללות העולם מתפשט מציאות אחד בסוד הטבע, שהוא כמנין אלקים, והוא מתהפך במסיבותיו, ומנהג כל עניני העולם. ואין לך דבר בעולם שאין לו פנימיות מנהיגו. ועיקר ההנהגה – בפנימיות הזה, כאשר פירשתי למעלה (עמ' רלה) כבר ענין השמש והליכותיו. אך שום אחד מאלה הדברים אינם נופלים תחת החושים, ועל כן נעלמו מן הנשמה בעולם הזה, ואינה מבינה אלא מה שרואה. ובראות בני אדם דברי העולם רק לפי חושיהם, הביא בהם מה שאינו אמת ועיקר, אלא דבר נראה לכאורה ולפנים, ואז בא כל סברותיהם הכוזבות, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג - מז' קבצנים

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

- בעטליר העור - שכל העולם כולו לא היה עולה בעיניו כהרף עין

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה הקבצן העור, שלא היה מסתכל בעולם הזה כלל, כי כל העולם הזה לא היה עולה בעיניו כהרף עין, ולכן כל מה שהיה יותר זקן היה יותר יניק. ויש להתבונן על זה, איך זה תלוי בזה. ונלע"ד שענין הזקן העור, שהיה מסתכל רק בטוב שבכל דבר, באלהות (ע' תורה א' בלקוטי מוהר"ן), וזה הענין המבואר בספרי קבלה להלעות את השם ב"ן ששולט אחר השבירה, להעלותה למ"ה של עולם התיקון ולע"ל להעלותה לס"ג. וב"ן ומ"ה ביחד גמטריא זמן כמובא. ובזה שמתנהג ככה הוא מתחדש תמיד למעלה מהזמן של חיזו דהאי עלמא.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

כל מה שהיה יותר בא בימים היה יותר צעיר, וזה הענין של משיח שעליו אמור (תהלים ב) אני היום ילדתיך [עיין בספר המדות, אמונה מא – לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה], יש לפרש שזה ענין מה שדוד המלך ע"ה אמר ואני תפילה, שכל חייו היה בבחינת תפילה אחת ארוכה להשם יתברך, והרי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה סה:ב שצריכים לעשות אחד מהתפילה, עד כדי כך שאפילו אשר עומדים בסוף התפילה עדיין עומדים בתחילת התיבה של תחילת התפילה ע"ש, והרי לפי זה כאשר חיי האדם זה תפילה אחת להשם יתברך, והוא מקיים עצת רבינו, אז אפילו כאשר הוא בזקנה מופלגת הוא עדיין ביום ראשון של לידתו.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין הבעטלר העור. שעל העובד השם לשים על לבו שיש תהליך גדול לפניו עד שיגיע לזכרון של קדושה ולהתחדשות של ממש. והנה מי שיזכה מבטו מחיזו דהאי עלמא עד כדי כך שיתחדש ויהיה אפילו צעיר כמו תינוק, ובודאי יהיה חידוש וקצת פלא במבטו, אבל בסתמא עוד לא יהיה לו ממש השגות של רוחניות. ובסתמא ידמה שלא פעל כל כך בעבודתו. עד שיזכה להגיע לזכור קודם הלידה, ואז יזכה לזכור כל התורה שלמד מהמלאך בבטן אמו. ודבר זה מוזכר בספרי ברסלב איך שהאדם יכול להיות בסף ובפתח ממש של הקדושה אז דייקא ויעבור עליו בלבולים עצומים להוציא אותו מדעתו וכאלו הוא לגמרי בחשך, כי הוא צריך לעבור על הלידה למפרע.

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר הילדים היו בוכים ובא הבעטליר הראשון כתוב ז"ל והתחילו אלו הבנים להתקרב אליו ולהיות כרוכים אחריו, ע"כ – וביידיש האבן די קינדער אן גיהובין טשעפען זיך צו איהם, און צו טולען זיך צו איהם, ע"כ. ואיני יודע יידיש, אבל טשעפען, כמדומני זה להפריע, אז איך זה הגיע למשמעות של להיות קרוב ולהיות כרוך אחריו. וב"ה מצאתי הענין מפורש ברש"י פרשת ראה (דברים יב:ל) על הפסוק השמר לך פן תנקש אחריהם, ז"ל אבל בלשון טירוף וקשקוש מצינו נו"ן – וארכבתה דא לדא נקשן (דניאל ה:ו), ואף זה אני אומר, פן תנקש אחריהם, פן תטרף אחריהם, להיות כרוך אחר מעשיהם. וכן ינקש נושה לכל אשר לו (תהלים קט:יא), מקלל את הרשע, להיות עליו נושים רבים, ויהיו מחזירין ומתנקשים אחר ממונו, עכ"ל.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

"וכן כל מי שהיה יניק יותר הוציא קדם" צריך ביאור, שהרי בתחילה כאשר הזקנים התחילו לספר מה שזכרו, כתוב, "והיה פלא אצלם שזה השני, שהוא יניק מהראשון, וזוכר מעשה ישנה יותר מהראשון" וכן לא כולם הבינו מה בכלל הזקנים היו מספרים, עד שנצרכו שהנשר הגדול פירש להם, ומשמע שהרבה מהם בכלל לא היו שייך למדרגות כאלו. ואולי כן הדבר, כיון שלא היו במדרגות כאלו לא הבחינו שגם אצלם בדקות יותר כל מי שהיה יניק יותר היה זקן יותר.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר להם: חזרו אל הספינות שלכם, שהם הגופים שלכם שנשבו, שיחזרו ויבנו, עתה חזרו אליהם, ע"כ.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

ספינה נקראת אניה, בחי' אני, עמש"כ בזה בליקוטי מוהר"ן תורה כב:ו.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף הסיפור מובא מרבינו ז"ל שבגמרא (ירושלמי) איתא מעין זה: ששמואל התפאר עצמו שהוא זוכר את כאב המילה וכו' עין שם, ע"כ.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן עצם הדבר המוזכר בסיפור שאחד זכר את הנר דלוק, נלקח מדברי איוב שאמר (איוב כט:ב-ג) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני. בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך, וכמובא במסכת נדה (ל:), והמשמעות מדבריו שהוא זוכר את כל זה. (ואולי י"ל דהנה ענין העור היה לראות רק הטוב הנצחי, וכל מה שהצרות הגבירו על איוב הכריח אותו להסתכל יותר עמוק למצוא את הטוב עד שזכה לדרגה הזו לזכור את הטוב במעי אמו).

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין שם במסכת נדה (לא.) שדוד המלך שיבח את השם יתברך על שבירר את הטוב שבטיפת הזרע של אביו, ויתכן שהוא ממש זכר את כמסופר כאן, ובירר הטוב שבטיפה הוא כבר ענין של הטעם והמראה וכו'.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם שהגמרא מביא מנבואת בלעם שהקב"ה יושב וסופר את רביעיותיהם של ישראל מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה, והרי זה מדבר כאשר עוד לא נוצר הטיפה, אלא שמחכים לו, וזה כבר מעלת הקבצן העור שזכר לא כלום.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע באיגרת הרמב"ן המובא בשערי קדושה ד:ב:יג שכז"ל כי בהתחבר האדם עם אשתו ומחשבתו נדבקת בעליונים, הרי אותה המחשבה מושכת האור העליון, והוא שורה על אותה טיפה שהוא מתכוין עליה ומהרהר בה, כענין אסוך השמן, ונמצאת אותה הטיפה נקשרת לעולם באור הבהיר, וזהו סוד בטרם אצרך בבטן ידעתיך (ירמיה א:ה), מפני שכבר נקשר אור הבהיר בטיפת אותו הצדיק בעת החיבור, לפי שהמחשבה נקשרת בעליונים והיא מושכת אור הבהיר למטה, והבן זה מאד, עכ"ל.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג - מז' קבצנים

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

הבעטליר החרש – יום שני

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה יש לעיין בענין האזנים של ארך אנפין כדי להבין ענין הקבצן החרש. והנה באדרא רבה (זוהר נשא קכט.) כתוב: ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב להיות אזניך פקוחות. שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא, לא נפיק דא מן דא, תקונא שלים. ועיין בספר אדיר במרום הביאור על זה (מכון רמח"ל מעמ' רה"ע). ומבואר שדוקא באזנים יש את הענין הזה של תקונא שלים, כמו שרבינו גילה על הבעטליר החרש שלא היה שומע החסרונות כלל. (ועיין שם ברמח"ל שמביא את הפסוק (קהלת א:טו) וחסרון לא יוכל להמנות, ומסביר שהוא קאי על כל החסרונות של מיעוט הירח, שהם החסרונות של הט' ספירות של הנוקבא, ואילו בא"א הם שלמים.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתוב שם על האזנים של א"א, תקונא יאה, תקונא שפירא, תאיב למחמי, תיאובתא וחדוותא דצדיקייא וכו' ע"ש. והרמח"ל מסביר על זה כל ענין התאוה, והרי הבעטליר החרש היה לו חיים טובים בלי כל התאוות. ואולי י"ל שאלו הג' הם כנגד הטעמים והריחות והמראה. תאיב למחמי, הרי מראה, תקונא יאה ושפירא נגד הטעם והריח.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ניצוצי שמשון פרשת ויצא שדיבר על השערות האלו וכז"ל רחל הוא סוד אוזן, בסוד השמיעה, אשר בו רצון יראיו יעשה (תהלים קמה:יט), ובסוד (קמה:טז) משביע ל'כל ח'י ר'צון ר"ת רחל. מסוד אודנין פקיחין.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הבעטליר החרש, ענין שמיעה, יש לציין למש"כ בקהלת יעקב ערך מ"ש (ד"ה משיח), שמשיח יהיה לו מדרגת ריח וכו', ומשה רבינו היה לו מדרגת ראיה – 'ויראהו ה' את כל הארץ' (דברים לד:א), ושלמה המלך היה לו מדרגת שמיעה – 'ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם ה'' (מלכים א:י:א) והיה שומע מהחיות נושאי כסאו ובהם היה דן דינו, וזה פירוש (ישעיה יא:ג) 'ולא למראה עיניו ישפוט' כמשה, 'ולא למשמע אזניו' כשלמה, ע"ש. ובמסכת עירובין (כא:) עד שבא שלמה ועשה לה אזנים (לתורה).

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו שבתקפת שלמה אין כסף נחשב למאומה, ואצל שלמה כתיב (מלכים א:ט:כה) ושלם את הבית, ומלאתי את דבריך – לענין מלוכת שלמה (מלכים א:א:יד), הרי שלמות בלי לשמוע החסרונות.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

- בעטליר החרש, אף שלא היה שומע אותם מבקש לאוכל, עם כל זה השאיר להם.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר החרש

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בלקוטי מוהר"ן תורה יט, שיראה תליא באודנין, בחי' סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא (פסוק שאומרים לפני ברכת המזון), וזה בחי' הכ"ב אותיות (חט"ה, עשאה כאוצר) שמי שזוכה לשלמות לשון הקודש ניזון רק מניצוצי האותיות, וידוע מעוד מקומות (לקוטי מוהר"ן תורה יד) שיראה הוא בחי' שלמות, ולפי זה מובן קצת הענין של הקבצן החרש שהיה לו שלמות מכל החסרונות, שזה דייקא תלוי באודנין, והיה ניזון רק מנצוצי האותיות של הלחם שלו. (ועוד, שויבן את האשה, בינה הוא בחי' האזנים כידוע).

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר החרש

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

הקבצן החרש היה לו חיים טובים. ויש להביא סמוכים לזה מלקוטי מוהר"ן תורה לה, שמבואר שם (אות ה') ועקר המוחין שמקבלין על ידי האמונה, אין מקבלין אלא מאור הפנים, כמש"כ (משלי טז) באור פני מלך חיים. חיים הם המחין, כמש"כ החכמה תחיה, ע"ש, ומבואר שם (אות ז) שצריכים לשמור את האמונה שלא יינקו ממנו החיצונים, ולזה צריכים להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה, להלביש את המלכות, והוא בחי' ודובר אמת בלבבו שמצאנו אצל רב ספרא ע"ש, וכז"ל והחשמ"ל הזה, הוא מלביש את המאור הקטן, הינו את האמונה, בבחינת אמא מסככת על בנהא. וזהו ישמש את שמעון בן ננס. כי שמיעה תליא בלבא (תיקון יח), כי 'חשמל לב' גימטריא 'שמע', כמו שכתוב (מלכים א:ג) ונתת לעבדך לב שומע. ובן ננס, בחי' אמונה, היא בחינת בן ננס, הינו המאור הקטן, עכ"ל. הרי מבואר שעל ידי בחי' שמיעה זוכים לחיים.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

ומידה זו של דובר אמת בלבבו, הוא בחי' שמח בחלקו והסתפקות, עמש"כ על מעשה יב, על המאכלים שהיו תיקון לתאוות ממון.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

חיים טובים. בקיצור הכוונות לרמח"ל, על אבינו מלכינו, כתב שכתבינו לחיים טובים – בסוד חג"ת דא"א.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

וחיים טובים שלו הוא, שהיה אוכל לחם ושותה מים, ע"כ.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת אבות ו:ד שנינו, כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, אם אתה עשה כן (תהלים קכח) אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ע"כ. ועיין במסכת סוטה מט. אמר רבי יהודה בריה דרבי חיא, כל תלמיד חכם העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת שנאמר (ישעיה ל:יט) כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך, וכתיב בתריה (פסוק כ) ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ [פרש"י ז"ל במי הכתוב מדבר במי שמזונותיו קשין עליו ואעפ"כ יושב ועוסק בתורה, ע"כ], רבי אבהו אומר, משביעין אותו מזיו שכינה, שנאמר, והיו עיניך ראות את מוריך, רבי אחא בר חנינא אמר אף אין הפרגוד ננעל בפניו שנאמר, ולא יכנף עוד מוריך, ע"כ [ובהמשך הגמרא שם מיירי בביטול טעם הפירות שהוא גם שייך לסיפור החרש].

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות אין הלחם צר ומים לחץ מפיק לאותו תלמיד חכם חיים טובים. ואפילו אם נדחק לפרש, שעל ידי שהשם יתברך נותן לו לחם צר, על ידי זה, משביעין אותו מזיו שכינה שנאמר והיו עיניך ראות את מוריך, אינו משמע שהשביע מזיו השכינה ממש תלוי בלחם.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

האריז"ל פירש את הפסוק, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, דהיינו, כי לא על הלחם, אלא, לבדו, על השם יתברך לבדו יחיה. ולפי דברי רבינו יש לפרש קצת שנוה, על הלחם, פירושו בנוסף מלבד הלחם, ופירוש הפסוק, מי שאינו אוכל אלא לחם, ולא על הלחם – לא דברים אחרים עם הלחם, לבדו יחיה האדם, יזכה לחיות חיים של דבקות לבדו יתברך. וכמו שרבינו כתב בליקוטי מוהר"ן שיכולים לחיות רק על הלחם, שהשם יתברך ישלח כל התזונתיים בתוך הלחם. וכן מסופר על ר' ישראל קרדונר שהיה אוכל רק לחם. וכן הקבצן החרש.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר החרש

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

"קלקלו את הטעם... כל מי שירצה לטעם איזה טעם יהיה טעם נבלה... וכן קלקלו את המראה, שהחשיכו את העינים כאלו יש עננים ועבים... כשבאו סמוך להמדינה התחיל להתקלקל גם אצלם הטעם ושאר הדברים, והרגישו בעצמם שנתקלקל אצלם... והרגישו בלחם ומים שלי כל הטעמים וכו' ונתתקן מה שנתקלקל אצלם."

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה מבואר שהפגם שהטילו הג' כתות עבדים, לא היה בחפצה של הפירות, אלא בהחושים של הגברא, כן משמע בפרט מהלשון 'שהחשיכו את העינים', וכן בהמשך מבואר ענין זה כי החשך יעור עיני חכמים, ומשמע להדיא שזה מקלקל את העינים, חוש הראיה, ולא הדבר שרואים. וכן ממה שאחר שאכלו מהלחם והמים שלו נתתקן אצלם מה שנתקלקל, משמע להדיא, שלא רק בלחם שלו ומים שלו ירגישו כל הטעמים, אלא שנתתקן אצלם שירגישו את כל הטעמים אפילו בלחם שלהם, כי הפגם לא היה בחפצה של האוכל אלא בחושים. (אלא שצריכים להבין, שזה לא אומרת שכל האוכל שבעולם יש את כל הטעמים, אלא האוכל של הגן, והאוכל של אלו העשירים, דהיינו שהיה להם אוצרות והיו חיים 'חיים טובים', דהיינו לכאורה שהחפצה של האוכל שלהם היה מוקדש, רק שכיון שנתקרבו לאותה המדינה נתקלקל אצלם החושים, ולא היו יכולים להרגיש הטעמים בהאוכל המיוחד שלהם, עד שנתתקן. אבל אוכל בעלמא, שלא מהגן ולא מהאוצרות, לכאורה אין בהם כל הטעמים אפילו לבעל הרגשה. ועיין במשנה סוף מסכת סוטה (ט:יג) רבי שמעון בן אלעזר אומר, הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח, המעשרות נטלו את שמן הדגן. וחכמים אומרים, הזנות והכשפים כלו את הכל, ע"ש. לכאו' מבואר להדיא שמדובר על החפצה של הפירות, ודו"ק).

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מסיפור של החכם והתם, נראה שהתם היה טועם כל הטעמים שרצה אפילו מלחם בעלמא.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תכו-ז, מכון רמח"ל) אך העיקרי בפועלת העשר ספירות הוא החיך שהוא החכמה – כי בה התחלקות החלקים והסתדרם. וזה באמת ענין הטעם מה הוא, כי באמת כתוב: וחך אכל יטעם לו (איוב יב:יא). והוא כי בטעם מתחלקים ומסתדרים הדברים ההם, ושאר המאורות שבפה מאירים בה מה שצריך. אך זה ודאי שהטעם הוא מקבל הדברים לפי מה שהוא. פירוש – כי בכל אדם הושם הטעם, שכשעולים אליו המאכלים הנה הרוח שבאדם מתיישבת בהם, וזהו תענוג המאכל, כי הרוח מתקרב אליהם, וזה בטעם לבד. ואם כל בני האדם היו נעשים בטבע אחד, הטעם היה אחד, אבל כיון שהם טבעים רבים, על כן יש טעמים רבים. ושורש זה למעלה הוא, כי החכמה שבפה מתעוררת על הדבר הנאכל ומבחנת אותה אם להתקבל ואם לדחות. כי הדבר ההוא אם הוא לפי סדר המאורות וכח ישובם, הנה הטעם יקרבהו, ואז יאירו בו כל המדרגות בנחת ובחדוה וכו' וכו'. ונמצאת למד, כי הטעם הוא קבלת הנאכלים בבחינת נאכלים, להיות הנשמה מתיישבת בהם או לאו. וזה הדבר נעשה בכח חכמה – שהוא החיך, וכפי מהות החיך כן יהיה מהות הטעם, עכ"ל.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

- הבעטליר הכבד פה – יום ג'

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת ברכות דף לב: בענין החסידים הראשונים שהיו שוהין ט' שעות בתפלה

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

איך דיבר עם הילדים

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

גישטאמפלט – כך רבינו מתאר את הקבצן השלישי, הכבד פה, בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מהשבעה בעטלירס. והנה ידוע שמשה רבינו היה כבד פה, שפרש"י מגמגם, ואכן דבר זה קצת מצוי בבני אדם, אכן כבד פה בכתיבה זה כבר חידוש שזכה בה רבינו הקדוש רבי נחמן בפתק הקדוש שחתם את שמו נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה המילה "גישטאמפלט" עם התשעה אותיות שלה בגימטריא: נ נח נחמ נחמן מאומן. וע' מש"כ בפרק רבינו מגמגם (בפרקים שלאחר הפתק הקדוש בענין נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר הכבד פה – יום ג'

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

'זה הכבד פה הולך ומקבץ כל החסדים של אמת וכו''. ע' בלקוטי מוהר"ן תנינא ח:ט ז"ל ועל ידי אמונה יהיה חדוש העולם לעתיד. כי התקבצות החסדים שעל ידם יהיה חדוש העולם בבחינות (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה, הוא על ידי אמונה וכו'' ע"ש.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר הכבד פה – יום ג'

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

'וכשעומד כנגד ההר אזי הוא רואה ראש השפוע של ההר, ששם עומד המעין. אבל תכף כשילך ויתקרב אל ההר – אזי נעלם מעיניו ראש השפוע (וזה מובן בחוש) ואזי אינו יכול לראות את המעין וכו'' ע"כ.

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

משל הזה מצינו מהבעש"ט מובא בס' צפנת פענח (דק"ב ע"ד, הובא בס' בעל שם טוב ערך עבודת ה' אות א'קל – וע”ש שלפעמים מובא בשם המגיד –- וע”ש שהביאו את המשל לענין פירוש נוסח אתה הוא ה', כשסובר האדם שהוא נוכח ה' תואר אתה, אז הוא רחוק מהשם והוא בתואר הוא נסתר, מה שאין כן וכו') – 'סולם השליבה שמסבב כשעומד למטה רואה פני המלך', ובתולדות יעקב יוסף (משפטים דס"ט ע"ד --- הובא שם) אחד שהלך לקבל פני המלך שדר בכמה מיני עליות ושליבות הסובבים ממטה למעלה כשעוד למטה רואה את המלך, וכשמתקרב יותר נסתר הוא, דהיינו כשהולך על המדרגה, ע"כ.

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

יום שלישי

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

הלב זה בחי' אמת, והמעיין זה בחי' חסד, ביחד זה חסד של אמת.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

דוד המלך שהיה בחי' נפל וקיבל שנותיו מאדה"ר והאבות כדי לתקן ב"ן (כמבואר באיגרות רמח"ל), אז נראה שהמעיין זה בחי' מ"ה, ב"ן ומ"ה בחי' זמ"ן כידוע.

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

(מכלכל חיים בחסד. חיים זה החכמה.

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

מדת ימי מה היא, מדת זה הד' אלפין כתר דלאה

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

איש חסד האמת – בסוף הסיפור רבי נתן כותב שהוא מצא רמזים לכל הענין הזה בתהלים ע"ש וז"ל חסד ואמת מן ינצרוהו (סא:ח) – זהו איש חסד האמת וכו' כי כל הזמן והימים נעשה על ידי האיש גדול וכו' והוא נותן ומוסיף בכל פעם ימים על ימי מלך, שהוא הלב הנ"ל, שהוא בחינת דוד המלך ע"ה כנ"ל,וזהו "ינצרוהו", כי הוא שומר ונוצר, שתכף כשמגיע סמוך מאד שיסתלק היום וכו' וכו' ובא ונותן יום להלב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת עירובין (פו.) הביאו את הפסוק הזה בטעם למה רבי ורבי עקיבא היו מכבדים עשירים, לפי רש"י דרשו: אימתי ישב עולם לפני אלקים – מתי מתקיים העולם, בזמן שחסד ואמת הן – שיש בו עשירים שגומלים חסד ומזמנים מזונות לעניים, והם "ינצרוהו" – שומרים על העולם. ורבנו חננאל פירש, ש"עולם" הם העשירים, שנתן להם העולם הזה, ישבו לפני אלוקים, בזמן שהם גומלים חסדים טובים. וכעי"ז פירש המהרש"א.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים – הבעטליר האלם

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה מתוך השבעה צדיקים המופיעים כקבצנים וענינם עיקר החושים וכחות של האדם, לא היה קבצן שענינו תהיה חוש הריח, ועמש"כ על הקבצן הז'. אלא שמצינו בהקבצן האלם - הכבד פה - שהיה מקבץ כל החסדים של אמת אשר מהם התהוות הזמן - וז"ל וכשצריך (הלב) לנוח קצת (מההשתוקקות להמעיין) שיהיה לו אריכת הרוח קצת (שקורין "אפ סאפין") אזי בא צפור גדול ופורש כנפיו עליו ומגן עליו מן החמה, ואז יש לו ניחא קצת, עכ"ל. והנה כח הדיבור שהבעטליר מוכיח מהסיפור של הלב והמעין הוא רק שעל ידי שהוא נותן הזמן יש הדיבורים בסוף היום, וא"כ לכאו' י"ל שגם נכלל בכחו אריכת אפים.

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה יג,

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' הקבצן עם הצואר העקום - השלכת קולות

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

איך שמעו את הבעטלר עם הצואר העקום שלא מוציא הבל בעולם הזה

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה יש בגמרא כמה פעמים (ובכללן שבועות יח:) "שקל קלא פתק ביה" דהיינו שלקח אבן או פיסת רגבים וזרק בו - בזה שאמר או שעשה מה שהוא חסר (וראיתי בספר לקוטי לוי יצחק של חב"ד שהאריך לפרש הביטוי על פי קבלה). והנה יש בזה ממש רמז על הפתק הקדוש, כי סבא אמר (ורשום בשיחות) שבפתק חתום הקול של רבינו, וזה הלשון של שקל, כי הוא מלשונות של שירה, משקל השיר (וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה סג). וזה ממש שקל קלא - השיר שהוא קול של רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן - שחתום בפתק.

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שפתק כאן פירושו זרק, יש בזה משום תיקון השני ציפורים בסיפורי מעשיות משנים של קדמוניות סיפור של השבעה קבצנים, הקבצן עם הצואר העקום, ע"ש שמחמת שהצפורים נפרדו ולא מצאו זה את זה גרמו שכל הסביבות היו מיללים, שזה ממש פגם השירה, והתיקון שצריכים להחזיר את הציפורים ביחד ע' לקוטי מוהר"ן תורה ג, וזה הקבצן עם הצואר העקום היה עושה על ידי השלכת קולותיהן זה לזה.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הצואר לכאו' הוא ממש ענין של בית המקדש כמו שמצינו בכמה מקומות בשיר השירים (פרק ד' - כמגדל דוד צוארך, פרק ז' - צוארך כמגדל השן), והשני צפורים בחי' הכרובים שבאמת לא לקחו מקום כמבואר בגמרא בבא בתרא, שלא היו מעולם הזה, ממש בחי' הבל של קדושה - רוח הקודש מבין שני הכרובים. (וידוע שפתק כתוב ג"פ עבודה כנגד העבודה בג' בתי מקדש, והשלישי - ובחיזוק עבודה תבינהו - בבנין הבית השלישי בב"א). ואולי משום זה אנשים תמיד טועים לומר שמישהו זרק את הפתק לסבא, אף שבאמת סבא קיבל אותו בתוך ספר, כי באמת הפתק הוא בחי' זריקת הקול של רבינו בשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר. עיין במסכת שקלים דף יד. (וביומא לח) הוגרס בן לוי על השיר וכו' וכשהיה נועץ גודלו בתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו כל אחיו הכהנים נזקרין (-נרתעין) לו בבת ראש, ע"כ.

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

קול התוף עם הפה - ספורי מעשיות - מעשה יג - יום רביעי - הקבצן עם הצואר העקום

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה יום רביעי - הקבצן עם הצואר העקום

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

"פעם אחת ישבו החכמים של אותו המדינה. והיה כל אחד מתפאר בנגינה שלו: זה היה מתפאר שהוא יודע לנגן על כלי שיר פלוני, וזה התפאר שיודע לנגן על כלי שיר פלוני, וזה התפאר בכלי שיר פלוני. וזה היה מתפאר שיודע לנגן על כמה כלי שיר. וזה התפאר שיודע לנגן על כל כלי שיר, וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כלי שיר פלוני, וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כלי שיר פלוני. וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר. וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו תף ממש, (שקורין פויק) כאלו מכין בתף. וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כאלו מורין בקני שרפה (שקורין אורמאטיס)" – והעיר חבר א' שמפורט פה עשר מדרגות, חוץ מהקבצן עצמו, ואמרתי לו, כמו שמאומן הוא עוד למעלה מנ נח נחמ נחמן שהם העשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

מאד מעניין ללמוד מזה שיש יותר חכמה וכשרון לעשות קול של התוף (בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) עם הפה, יותר מלעשות הקולות של כל הכלי שיר!

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

ויש פה עוד תמיה גדולה, בהיות שהקבצן לא היה מוציא שום הבל לתוך עולם הזה, איך היו (הילדים וכן החכמים) שומעים את הקולות שלו. ואולי י"ל שהקול היה משתלשל ויורד לתוך העולם. וכן דייקא באותו דרך היה לו את הכח להשליך את הקול. כי הוא היה מוציא את הקול בכלל שלא דרך עולם הזה, רק דרך הקדושה, ועל כן היה בידו לכוון איפה שהקול ישתלשל.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש עוד שני תמיהות, א' בכל הקבצנים ההתפארות שלהם היה במה שהיו לגמרי מנותקים מעולם הזה, וכן הקבצן הזה התפאר שאינו מוציא שום הבל לתוך עולם הזה, אבל בהסכמה הוא רק מראה את היכולת לעשות כל הקולות ולהשליכם, ולכאורה אינו מורה כלל שהוא מסולק מעולם הזה, ועוד ב' החכמים היו מתפארים על היכולת שלהם לעשות כל מיני קולות, והוא התפאר שהוא יכול את כולם, ועוד שהוא יכול להשליך את קולו, ואיך השלכת הקול קשור להענין בכלל. אלא שלפי הנ"ל זה גופא שהיה יכול להשליך את הקול היה מראה ומוכיח שקולו אינו בכלל הולך בהבלי עולם הזה, והיכולת שלו לעשות כל הקולות אינו סתם תוספת יכולת מהם, אלא מחמת שהכח שלו בא בכלל ממקום יותר גבוה (וכמו בשאר המעשיות, למשל הכבד פה, שהיה לו חכמה יותר מזה שהיה חכם מאיזה יום שירצה, כי הוא היה שואב משורש הימים גופא), שמשם הקולות יורדים לעולם.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

וחבר א' ציין לי על זה מה שרבינו מגלה בתורה יז:ד ז"ל על ידי הדבור של הצדיק שנחקק ונכתב בהאויר וכו' עד שהלך הדבור וכו' ונחקק ונכתב שם בספריהם וכו' ע"ש, שהדיבור של הצדיק, שהוא בקדושה עליונה, הלך ונחקק בספרי העכו"ם, וע"כ הצדיק רק פעל בקדושה, וצריכים לאמר שהצדיק פעל וכיוון דבריו שישתלשלו בצורה כזו שיחקקו בספריהם.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

יום רביעי לא מתחיל ביום הרביעי.

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

יום חמישי – ההוקיר בעל חטוטרת

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

הקבצן ההוקיר – בעל חטוטרות. וכן הקבצן בלי ידים של יום הששי, רק אצלם לא כתוב בהיידיש שנותן להם במתנה גמורה, רק מתנה, משא"כ ביום א, ב, ג, ד, אצל כולם כתוב בפירוש (בהיידיש) שהוא נותן להם במתנה גמורה.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מעשה יג – יום חמישי – הקבצן החמישי עם החטוטרת

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

יש לשים לב שהקבצן העור, היה עור לגמרי, וכן החרש, והאלם, וכן הקבצן היה בלי ידים, והקבצן בלי רגלים, ואילו קבצן עם הצואר עקום על כל פנים היה לו צואר רק שהיה עקום, וכן הקבצן עם החטוטרת היה לו על כל פנים גב, ואכן אין נראה לדייק כן, אבל מה שכן יש לדייק הוא שאפילו הקבצן עם הצואר העקום לא היה מוציא שום הבל בעולם הזה, הרי כל הקבצנים בענין שלהם גברו ועלו לגמרי מעל עולם הזה, חוץ מבעל החטוטרת שזכה לתכלית מיעוט המחזיק את המרובה, אבל לא ממש למעלה מן המקום. וצ"ת ביותר, כי באמת מצינו בדברי רבינו בכמה מקומות (לק"מ סא, לקמ"ת א), הענין שצדיקים עולים לדרגה של מקומו של עולם. ויעו' בלקוטי הלכות שמסביר איך שבחי' למעלה מן המקום הוא גבוה מבחי' למעלה מן הזמן (וע' בזה בלקמ"ת סא).

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת מנחות (כט:) דחטרי להו לגגיה דחי"ת כלומר חי הוא ברומו של עולם (ופרש"י לגגו של חית, עושין למעלה חוטר כזה, כלומר הקב"ה חי שוכן ברומו של עולם חית היינו חי), ע"כ. הרי מהגמרא שהחטוטרת מראה על מקומו של השי"ת.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סנהדרין דף צא. מעשיות עם גביהא בן פסיסא, פרש"י ז"ל כך שמו והיתה לו עקמומיות בגבו כדמוכח לקמן, ע"כ. שהתווכח שם עם בני בניו של כנען על ארץ כנען שהוא של ישראל.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

האילן שגופו אמת וכו' בבחי' למעלה מן המקום, והרי הוא בחינת הארון הקודש שלא תפס מקום בקודש הקדשים, בחי' התורה שהיא בחי' אמת. ועיין מש"כ בסר המדות ערך חדושין דאוריתא אות יא, שהלומדים תורה כראוי הולכים במהירות האור (וכמש"כ שלח אורך ואמתך המה ינחוני), וכל מה שמתקרבים למהירות האור החפץ מתגדל כידוע, ולכן ע"כ צריכים יותר ענוה (ואמונה ויראה, שהם שרשי האילן) עד שיתבטל לא להיות נתפס במקום (ועיקר הרעיון הזה לקחתי מספר Encounter, מחברו Cyril Domb r.i.p.).

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

הבעטליר החמישי – בעל חטוטרת – הויקר

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בתיקונים חדשים של הרמח"ל (תיקון ע', עמ' קסט, דף וחצי לפני הסוף) ז"ל זרקא מקף שופר הולך סגולתא, זרקא ביה (יחזקאל לו:כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'. דהא אלין דנפקין מגו חשוכא, חשיכין אינון ודאי ואצטריך לאפרשא מינייהו חשוכא דא. במאי. אלא באלין מיין עלאין דנגדין מחכמה סתימאה. בה וטהרתם מכל טומאותיכם וכו' (שם). כדין מקף שופר הולך, כלהו סחרן לההוא שופר דא משיח בן יוסף ודאי, לסלקא ביה לאתריהון לעילא. על רזא דא ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה ב:יג) וביה יסתלקון לאתריהון. מאי אתר. אלא סגולתא, אלין תלת אבהן קדישין דאינון שרשין עלאין דישראל. דכלהו צריכין לאתקשרא בהו למיהוי כלא בתיקונא שלים בחילא דהאי זוהר קדישא ותיקונין אלין קדישין דילך. זכאה חולקהון דישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי, עכ"ל (ועיין שם שמיד אחר כך מזכיר אלנא רברבא).

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

והעירוני חבר אחד (ר.ה.) שאלו דברים מאד מזכירים את הענין של הבעטליר ההויקר (והעירו עוד, דאיתא בזוהר (ח"ב דף קטו:) מגו חשוכא נפיק נהורא, ראשי תיבות נחמן). ובאמת יש בזה רמז נפלא, כי השופר צריך להיות כפוף, וזה בחי' ההויקר. ולפי זה יצא שהג' מידות של שרשי האילן, ענוה יראה ואמונה, הם בחי' אברהם (ענוה – ואנכי עפר ואפר), יראה (יצחק – פחד יצחק), ואמונה ליעקב איש תם (תמים תהיה אם ה' הוא מצוה על אמונה). והם השרשים לגוף האילן (עיין בזה בספר דרך השם, חלק שני פרק ד', 'אברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה ונקבע להיות אילן מעולה' וכו' עיין שם) המכונה ישראל, או כנסתם ישראל, כלה זרע אמת (ירמיה ב:כא, פסוק שהרמח"ל מביא הרבה), בחי' דוד המלך. וכדי להגיע להאילן קודם צריכים להטהר במדות, כמבואר בסיפור, וזה בחי' וזרקתי עליכם מים טהורים, ועל כן דוקא על ידי אחדות זכו לזה, כי באמת זה גוף האילן – ישראל גוי אחד, ואז הבעטליר ההויקר, בחי' שופר, בחי' משיח בן יוסף, יכול להעלות כולם למעלה מן המקום. וזה בחי' סגולתא, כי רבינו גילה שענין סגולה הוא למעלה מהשכל (לקוטי מוהר"ן כא:ט), וכן גילה ז"ל (לקוטי מוהר"ן תנינא פג) ותכלית הידיעה שלא נדע וכו' ותכלית הזה הוא עקר המקום, הינו בחינת מקומו של עולם, שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה וכו' עכ"ל, הרי למעלה מכל הידיעות בתכלית הידיעה הוא בחי' מקומו של עולם, וזה בחי' סגולה שלמעלה מהשכל [ויתכן עוד, שבאמת סגולה הוא עוד למעלה מהכל, כי תכלית הידיעה היא עדיין בתוך הבחינה של ידיעה, רק בתכלית הקצה, ואילו סגולה היא לגמרי למעלה יוצאה. וכן הוא הענין של ההויקר שהוא היה בתכלית המיעוט מחזיק את המרובה, ואילו האילן היה לגמרי יוצאה ומלמעלה מהמקום], ולכאורה בו עומדת האילן הזה שעומדת למעלה מן המקום. והשם יתברך יאיר עינינו להבין עוד את כל הענין הזה בתכליתו, אמן.

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

הויקאר

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

בחינת למעלה מן המקום, לכאו' זה בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פג.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בלקוטי הלכות (יו"ד ב, ערלה ד:ז) שמקומו של עולם, דהיינו שרשי נשמות ישראל, על ידי שהצדיק זוכה לבחי' זו, הוא יכול להחזיר את כולם לתשובה, עיין שם. והרי בלקוטי מוהר"ן תורה ל' רבינו גילה שעיקר התשובה הוא על הלא ידועים, והרי אתי שפיר, שמקומו של עולם הוא בבחי' הלא נדע, של תכלית הידיעה.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שלכן לעגו על זה שהתפאר שהוא מחזיק כל כך בני אדם במוחו, ומפי השמועה שהכוונה על חב"ד, כי זה ממש בבחי' ידיעה ההיפוך של התכלית שלא נדע.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שם שהוא כמו בחינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי, כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מועט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש. שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל, כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי, ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום לבחינת למעלה מן המקום, ע"ש.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ע, דהלוא יש מעלה עצומה להיות למעלה מן המקום לגמרי מלהיות רק בתכלית המעוט מחזיק את המרובה, ואיך הוא יכול להעלות את האנשים למעלה מבחינתו.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל על פי תורה פג בלקוטי מוהר"ן תנינא שמבואר שם שמקום הוא בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, ומבואר בכמה מקומות בדברי רבינו שאמונה למעלה מהדעת, על כן מי שזוכה לדעת זו, של תכלית הידיעה, עוד יהיה לו אמונה שהוא למעלה מן המקום, והאנשים הדבוקים בו יכולים לקבל פי שנים ברוחו, דהיינו לעלות באמונה שלו.

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בכוונות לקבלת שבת, וזה לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות: בהבו הראשון תכוין להוריד ג' ב"ן מי"ג תיקוני דיקנא דעשיה אל דעת דעשיה, להעלותו אל יסוד דיצירה, עכ"ל. והנה לכאורה על אף שהתיקוני דיקנא דעשיה הם למטה מעולם יצירה, עם כל זה בכחם יכולים להעלות את דעת דעשיה אל יסוד דיצירה, ודוק.

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

"אחד מהנ"ל התפאר שהמח שלו הוא בחינת מועט מחזיק את המרבה, כי הוא נושא במח שלו אלפים ורבבות אנשים על כל ההצרטכות שלהם (וכל התנהגות שלהם), וכל ההויות והתנועות שלהם, הכל כאשר לכל הוא נושא במחו וכו' ושחקו ממנו ואמרו, כי האנשים אינם כלום והוא אינו כלום וכו' הר שהיה מנח עליו הרבה זבל וטנוף וכו' כל זה ממני, כי אותו האדם היה יושב שם אצל אותו ההר, והשליך שם תמיד על אותו ההר זבל ופרש שלו מאכילה ושתיה שלו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

ק' דבלקוטי מוהר"ן תורה קצא לכאורה רבינו כן מכנה בחינה זו כמיעוט המחזיק את המרובה.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך תורה, בפרק גמרא או קבלה. וע' לקוטי מוהר"ן תורה קע, וכל אחד על ידי היסורים נושא עליו האנשים שיש לו יסורין מהם ע"ש.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

בענין מיעוט מחזיק את המרובה של חתיכת מדינה שהיא מוציאה פרות הרבה וכו' עמש"כ בחיי מוהר"ן אות תטז.

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

האילן עמד למעלה מן המקום, אז איך החיות מגיעות שם? ואולי מדובר על השרים של החיות, כמו שכתב החתם סופר לענין דיבור של הש"י אל הדג לפלט את יונה (נדרים נא: ד"ה פלטיה, וע' בכורות ח.).

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

יחזקאל יז:כג בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה.

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

יחזקאל לא:ו בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותתת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

הקבצן הששי בלי ידים

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

'כי אחד היה מתפאר שיש לו כח וגבורה בידיו שכשהוא מורה חץ הוא יכול לחזר ולמשכה אליו וכו' אם כן אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה מאחר שאין אתה יכול לחזר ולמשך כי אם מין חץ אחד וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב שלכאו' יש חילוק גדול בין כח להחזיר חץ שהאדם בעצמו ירה, מהחזרת חץ שמי שהוא אחר ירה. ולכאו' מבואר שבענין תקון השכינה כל אחד עולם כללי ובעלים כללי שלה, ודו"ק כי אכמ"ל (ומענין לענין ע"ע בלקוטי מוהר"ן תורה ח' שהצדיק יורד להמדה רעה, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

שאצל מי שהוא לוקח ומקבל ממנו – הוא נותן לו (פרוש: שבזה בעצמו הוא לקוח ומקבל – בזה הוא נותן, כי קבלתו היא נתינה, וממילא הוא בעל צדקה) ע"ש. ולא נתברר בהמשך איך זה קשור להצלת הבת מלכה, רק ענין הצדקה שצריכים הכח של כל הי' צדקות כדי להגיע למקומה. (ואולי היינו יכולים לפרש הענין על פי היסוד בעל הסולם שתכלית תיקון המלכות הוא קבלה על מנת ליתן).

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר ציינו שבש"ס מצאנו שאדם גדול יכול לקדש אישה במה שהוא מקבל ממנה, והרי זה מענין הכח להיות נותן במה שהוא לוקח. אכן יש להעיר שלכאורה אינו דומה, כי כאן משמע שזה כח בידים, ולא סתם שהלוקח יש לו הנאה מזה שהמקבל הוא אדם גדול.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מעשה יג – הקבצן הששי בלי ידים – רוחות, נגינה, גלי הים

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

'אחד התפאר שיש לו כח כזה בידיו כשיש רוח סערה הוא יכול לעכבו בידיו ולעשות בידיו לרוח משקל וכו'. שאלתי אותו, איזה רוח וכו', אם כן אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה כי אינך יכול לנגן לפניה כי אם נגון אחד וכו' ע"ש. הרי מבואר שענין הרוחות הם שורש להעשרה מיני נגינה, ויש לעיין אם הם קשורים לענין הרוחות שמעמידים גלי הים להיות חומות במבצר המים בחי' (ישעיה מח) וצדקתך כגלי הים.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

ענין עשרה מיני דופק, עיין ספר הליקוטים דף צג:, והובא בקצרה ועוד ענינים בספר תפארת אדם למהר"י צמח, פאר רביעי חלק י"ג (ומתחיל כבר בחלק יב). ועיין במעשה שני שמבואר לכאורה שאפילו מת יש לו דופק.

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מעשה יג – הקבצן השביעי – בלי רגלים

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

גמר המעשה, הינו מה שהיה ביום השביעי, הינו ענין הבעטליר שהיה בלא רגלים, וגם סיום התחלת המעשה מענין המלך הנ"ל, לא זכינו לשמעה. ואמר שלא יספרה עוד, והוא הפסד גדול, כי לא נזכה לשמעה עוד עד שיבוא משיח במהרה בימינו אמן, ע"כ.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שדוקא המושג הזה מובא בספרים הקדושים, ע' בתיקונים (תקיון סט ק"ג ע"א) ז"ל תא חזי שמענא דעובדא הוה בחד בר נש מאינו בעלי קבין וכו' אדהכי והכי אחזור רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשרביטא וכו' ע"ש. והענין מבואר באריכות מר' חיים ויטל במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה (מאות פא הלאה). אכן א"ש (אות פה) שיש נשמות גדולות מהם שאינם ראים חגרים אך הם שלמים לגמרי, ובבואם בעולם הזה ללמוד תורה לצדיקים, הם באים טעיני בחמרא, וכמעשה רב המנונא סבא בהקדמת הזוהר (ה.), אך אלו הם מארי קבין כי הם חגרים, והוא סוד משל רז"ל (סנהדרין צא.) על הנפש והגוף א' חגר וא' סומא, קרא לנפש חגר בהיותה משוללת מן לבושה, שאין יכולה ללכת בזה העולם בלתי לבושה שהוא הגוף, ובכח או הקבין קפץ ורהיט ככוכבא דשרביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום משכבו, ואז לא הוצרך ללבוש זה הלבוש הנקרא קבין ונתפשט ממנו, ואז לא היה חגר, כי אינו חוגר זולתי בבואו לעולם הזה שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש ברגליו פה בעה"ז כנזכר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

הבעטליר השביעי – בלי רגלים

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

בעטליר החיגר בגמטריא ישראל דב (שמעתי מאחד מהחברים. ואגב שמעתי מאחד שהוא בעצמו טיפל בהסבא והעיד שהרגלים של הסבא היו חזקים מאד).

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע אם מעשה מחיגר (מעשה ג') שייך לענין הבעטליר השביעי.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לעיין אם שמשון קשור להבעטליר השביעי, כי בסוף היה חיגר כדאיתא בגמרא (סנהדרין קה, סוטה י. – שפיפון עלי אורח). ועיין באגדת בראשית (פרק נב או נג או נה או נח, מובא בילקוט נחמני) שבע עקרות הן כנגד שבעת ימי בראשית וכו' הששית זו הצללפונית (-בגמטריא שבע מאות ואחד, ובגמטריא של ן'), אמו של שמשון כו', כנגד יום ששי, ומה נברא ביום ששי, אדם, ומה היה לאדם, מת ביד אשתו, שנא' ולאדם אמר וכו', ושמשון בנה מת ע"י אשתו. [השביעית זו ציון כנגד יום השביעי, ומה כתיב בו וינח ביום השביעי, וציון זאת מנוחתי וכו'], ע"ש.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן שענין הקבצן הז' הוא שייך לחוש הריח [אף שהריח נכלל קצת ביום ב' לענין הקבצן החרש]. כי הרגלים הוא היקום והממון שמעמיד האדם, כמו שרבינו מביא מחז"ל, וכן בסיפור של הבעל תפילה תיקון תאוות ממון היה על ידי הריח. וכן כחו של משיח הוא הריח. וכן הריח מיוחס לשירה כמו שרבינו מביא מחז"ל מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, שעולה ויורד בניגון.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תיקוני זהר תיקון ע' (קג:) ז"ל כמה זמנין אמרו ליה אינו חכימי דרא, וכי שלמה לא עבד קרא אחרא בקהלת (-חוץ מהפסוק הבל הבלים וכו' שהיו חוזרים עליה), על להו ההוא דאתחזי חגר בארחא לשבעה היכלין מכספא ודהבא ואבנין יקירין, ובהיכלא שבעה כורסיין דארבע חיוון ויונה תמן דכספא, ועטרה דדהבא על רישה, וכתוב בה: כל מאן דלא ידע באלין הבלים, עליה כתיב: והזר הקרב יומת וכו' וכו' וכו' עד דעאלו לחד פרדסא, והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא, והוה מתלבש בגופא אחרא דאנפוי הוו נהרין כשמשא, והוה יתיב על כורסיא דמלכותא וכו' וכו' ע"ש באריכות על ההבלים ועל הטיסות שהבעל קבין היו טסין. והוא ממש כסגנון שאר ההקבצנים שבסיפור זה, שעל אף שהיו נראים חסרים אותו חוש ואבר היו שלמים בו וכו'.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות שלאחר סיפורי מעשיות

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

אם היו יודעים כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים מהות הדבר, אף שלא ראו אותו מעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

זכורני שזה אחד מהיסודות העיקריות שעליה בנה בעל הסולם שיטתו ודרכו.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה הענין מה שהכלב תמיד בודק את האדם והבהמה בהריח את אחורו.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו שהתורה נקראת עוף, שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו (מסכת ברכות דף ה.), ע"ש, הרי שקורים את התורה על מה שאין לה.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במעשה של ההקבצן החרש שלא היה שומע החסרונות כלל.

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה חלק מגודל חשיבות של וידוי, שמזכירים החטאים – החסרונות, ובזה זוכים לעמוד בהכרה אמיתית על מצבו היכן הוא באמת, ולעתיד לבוא כל אחד נכוה מחופתו של חבירו.

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

הסיפור מצדיק שהתחזק בשמחה עד שעלה וכו'. והוא דאג שלא יתמהו העולם להיכן נעלם, ועל כרחך שהוא ממש עלה בגשמי! ואיך? דרך החלון? או שהגוף שלו לאט לאט נהיה יותר רוחני עד שנתעלם לגמרי? או שגופו נשאר, ודאג שיכירו שהנשמה שלו איננו? אכן אינו משמע כן, כי הרי הוא כבר ירד לגמרי באיזה מקום.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

עד שהגיע להשמחה שהיה למשה רבנו ע"ה בעת שעלה לקבל הלוחות.

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

יש לדייק שרק לאותו שמחה שבעת העליה לקבל הלוחות, אבל לא להשמחה של קבלתם. ויש להבין את זה, כי בקבלת הלוחות נטהר לגמרי מזוהמת הנחש הקדמוני והיה מוכן לחיות לעולם.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שחרית של שבת אומרים, ישמח משה במתנת חלקו וכו' כליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לחות אבנים הוריד בידו, ע"כ. וזה השמחה לאחר שקיבל הלחות מיוחד למשה רבינו, כמו שדייקנו בדברי רבינו.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה מבטחון – שהדפיס ר' ישראל קרדונר.

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בטחון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אי נמי, להחליף המ' של מבטחון לאות ב' באלף בית של אל בם, והרי מעשה בבטחון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

ספר חיי מוהר"ן

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה, סוף קטע הראשון: “ואמר בפה מלא שאין מי שיודע ממנו כי אם אנכי מעט" ע"כ. והנה הדיבור הזה נמצא רק בספר חכמה ובינה (אות כא, הובא כמה פעמים בשיח שרפי קודש) לדעת ממני יודעים נתן ונפתלי מעט – וויסן פון מיר ווייסט נתן נפתלי אביסעל עכ"ל ובספר ישראל סבא (פרק למעלה מהטבע) סבא ישראל הציע שני דרכים להבין את זה, א' שרבי נתן ידע ממנו, אבל נפתלי רק קצת, או שגם ידיעת רבי נתן היה קצת. אלא שאפילו בצד הראשון סבא קובע שלא היה הידיעה שלימה בכלל. ופה בהקדמה של חיי מוהר"ן לכאו' מבואר להדיא שרבי נתן תפס את הדרך השני עיקר, שהוא לא זכה לדעת מרבינו רק מעט, כמו שמוכרח לפרש על רבי נפתלי.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

וקראתי שם החבור הזה בשם חיי מוהר"ן מחמת שרבו מספר מחייו הקדושים וכו' ע"ש באריכות מהות השבח של חיי רבינו. ויש להעיר כי רבינו בעצמו פירש המעלה של "חיי" בליקוטי מוהר"ן סו:ג ז"ל וזה פירש (תהלים קמו) אהללה ה' בחיי, היינו כשאין נצרך לבריות, וזה בחיי, בחיי דייקא, היינו שאני חי מחיים שלי, שאינו נצרך לחיות שום אדם ע"ש [ועיין בגור אריה על רש"י (בראשית כט:יא) בביאור ענין עני חשוב כמת ז"ל לפי שאי לו חיות מצד עצמו, שכל החיים יש להם קיום מצד עצמם בלבד ואינם צריכים לזולתם, והענין אין לו חיות מצד עצמו רק מצד אחרים, לכך מצד עצמו הוא חשוב כמת וכו' וזהו שאמר (משלי טו:כז) ושונא מתנות יחיה, כי אחר שהוא שונא להיות חי מאחרים – אם כן יש לו חיות מעצמו, לפי שאינו מקבל החיות מאחרים. שאין ענין החיות רק החיות מעצמו, שלכך נקרא המעין שהוא נובע מעצמו ואין מקבל מאחר 'מעיין חיים' (-על פי שיר השירים ד:טו), מפני שהוא מעצמו נובע, וזהו החיים, עכ"ל. והנה רבינו הוא הנחל נובע מקור חכמה, חכמה בחי' חיים כמו שכתוב החכמה תחיה בעליה). וצ"ל שענין זה לא נצרך לבריות, הוא בכלל השבח שמוהרנ"ת כן הזכיר.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין באות ח' – שעקר החיים כשזוכין לידע ממנו יתברך וןלהשיג השגת התורה השגה אמתיות, כי הם עקר החיים באמת, כמו שכתוב (דברים ל) כי הוא חייך, אבל אין כל החיים שוין, וגם אצלו בעצמו ז"ל היה חלוק בין החיים של הזמן הקדם לחיים של עכשו, עד שהתפאר שחי היום חיים שמעולם לא חי חיים כאלה ע"ש.

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

ח. אני חייתי היום חיים שלא חייתי עדין מעולם, כי יש כמה מיני חיים, והכל נקרא חיי וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת עבודה זרה ריש ג. היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול, תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ע"ש. הרי שהגמרא תפסה שלשון וחי בהם משמעותה החיים הכי גבוהים שיכול להיות.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

שעקר החיים כשזוכין לידע ממנו יתברך ולהשיג השגת התורה השגה אמתיות, כי הם עקר החיים באמת, כמו שכתוב (דברים ל) כי הוא חייך, אבל אין כל החיים שוין, וגם אצלו בעצמו ז"ל היה חלוק בין החיים של הזמן הקדם לחיים של עכשו, עד שהתפאר שחי היום חיים שמעולם לא חי חיים כאלה ע"ש.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בהקדמה לספר חיי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

י. הכלל שכל דבר שרוצה לעשות קשה עליו מאד ומכרח לעשות במסירת נפש, ע"ש. ולאידך גיסא רבינו גילה באות צ ז"ל ואחר כך עזרני השם יתברך כי הוא יתברך עוזר לי תמיד עכ"ל.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כמו שהיה קשה לרבינו, כן מצינו (שיחות הר"ן קפה) שכל מה שצוה לעשות היה קשה מאד על האדם לעשות, ע"ש.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

יב. ואמר אז שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכין לנהג אבלות אף על פי שיודעין על פי השגות, ע"כ. עיין מש"כ במסכת יומא דף עה:. ובמסכת מועד קטן דף כ: רמז בעלמא לזה כמובא שם שידיעה ביום טוב ושבת אינו נחשב שמועה קרובה.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאנו להיפוך, שיצחק אבינו לא התאבל על יוסף כיון שידע ברוח הקודש שיוסף היה חי (רש"י עה"פ ויבך אתו אביו, וישב לז:לה ז"ל יצחק בוכה היה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל שהיה יודע שהוא חי, עכ"ל). ויש לומר שהכל להקל, ואכן יש לחלק בכמה דרכים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

יג. וספר שבתו הקטנה שנפטרה באה אליו בקובלנא רבה, כי בני ביתו היו עוסקים ברפואתה עם נכרי אחד שהיה עוסק בלחשים וסגלות. ואמר רבנו ז"ל שאף על פי שעכשו אינם שכיחים מכשפים, אבל זה העכו"ם היה מכשף גמור וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת גיטין דף מה. בנות רב נחמן היו בחשן קדרא בידייהו (מגיסין הקדרה הרותחת בידיהן) על ידי (או נראה כאילו עושין את זה, על ידי) כישוף.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

יד. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש, ואז היתה שנה מעברת וכו' ובתוך כתיבת זאת התורה באה אמו אצלו והזכירה אותו היארצייט. ותכף קרא מנין ולמד משניות ואמר קדיש והדליק נר בשבילה. ובבקר קרא גם כן מנין לחדרו שיש שם ופרס על שמע בעצמו ואמר ברכו וקדשה ואחר כך כל הקדישים וכו' וכו' ואחר כך למד משניות ואמר עוד קדיש דרבנן, עיין שם.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

משמע קצת שלא היה צם, ותמוה שהרי היה רגיל לצום כל כך אז למה לא יצום כאשר יש מצוה מיוחדת לצום. ודוחק לומר שמה ששכח מהיארצייט ולא הזכירו תענית, מחמת שבין כך ובין היה תמיד בתענית, כי אם באמת קיבל על עצמו לצום על אמו, בודאי לא היה שוכח.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מפורש שלא היה שליח ציבור בשנת אבלות על אמו.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

טו: מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא וכו'.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

וספר שבחי הר"ן (אות לד) שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן (אות קעט) קדם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן שמלבשין בהגוף. ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן, כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תז, מכון רמח"ל) ז"ל וזה סוד גדול, איך האדם מן הפעם הראשונה שנברא, בסוד זה נברא, שלא לעמוד באותה המדריגה שנברא בה, אלא להסתלק ממנה אחר כך לעלות אל מדריגה אחרת. ולכן היה ראוי להיות מיתה, כי לא כמיתה הנמצאת עתה בצער ובטומאה, אבל מיתה ודאי שהוא הסתלקות ממדריגה למדריגה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, דרך אהבה נקוד הראשון שכז"ל והמאור הרביעי הנעלם לעולם הוא עולה, ולעולם אינו עומד ואינו מתעכב במקום אחד, ואם היה מתעכב בשום מקום היה העולם נהפך, והגלגלים ממקומם מתנועעים, כי בהדר שמתפשט ממנו בעלותו כל הדברים עומדים, ועל כן נקראת המנוחה הזאת ברית עולם, הוא הברית שכרת הקב"ה עם ישראל עמו, ומה כרת עמהם, שכמו שהמאור הזה עולה ואינו עומד, ואם היה עומד העולם היה נהפך והגלגלים מתנועעים, כן ישראל כל הימים שיעלה המאור הזה ולא יעמד, שגם הם לא ירדו ממעלתם, ולא יכרת זכרם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

טו. שאלתי אותו, מה כונתכם במה שאמרתם שארץ ישראל היא גדולה כל כך, ושזה עקר נצחון המלחמה? וגער בי וענה ואמר, כונתי ארץ ישראל הזאת בפשיטות, עם אלו הבתים והדירות, ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון וכו' כונתו כפשוטו על ארץ ישראל הזאת שבני ישראל נוסעים לשם ע"ש.

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

עיין נפלאות בזה בספר ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קטז.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

טז: אני מאמין שהשם יתברך יכול לעשות מהמשלש מרבע, כי דרכי השם נעלמות, ע"ש.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בקל"ח פתחי חכמה, פתח ל, עמוד צא: לא שום גבול ולא שום מקרה אחר אפשר לשים בא" ב"ה, אלא הוא אדון הכל. והטבע הזה שאנחנו רואים אותו בעינינו בכל המוחשות שבו – הוא עשאו כך במוחשות האלה. והוא אינו מגובל תחת שום סדר או חק כלל ועיקר. אלא כל מה שאנו אומרים – אי אפשר בלאו הכי, ר"ל לפי דרך ההדרגה אי אפשר כן וכו' (וכן עיין כעי"ז בלקוטי מוהר"ן תורה נב, מאין נמשך הטעות שהעולם מחויב המציאות, אחר בריאת ישראל עיין שם).

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

יח. מאמר אמצעותא דעלמא (לק"מ כד) נאמר בקיץ וכו' ואמר אותו ביראה גדולה ובהתלהבות עצום ונשגב כל כך עד שלא יכלו השומעין להבין כלל מה הוא אומר עיין שם.

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשבחי הר"ן ח"ב סוף יח ז"ל ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור, רק לבסוף סים: כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו זכרונו לברכה היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו, ע"כ.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

כ. – ענין תורה כט – כסף נבחר לשון צדיק, סופי תיבות פרנק, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

כג. ומהרנ"ת זצ"ל בשמעו איך שמגלה לפניו ענין הזה שעשה מדעתה דנפשה, ומה שזוכין עי"ז, וגם מעצם הרגשתו בנעימות הדברים הקדושים האלה, נתבטל מגשמיותו, ויצעק בקול ואמר, גיוואלד ארוצה נא בשוקים וברחובות ואצעק אהה מה הם חושבים לנפשם. ומגדל תבערת לבבו עד שממש יצא מגדר אנושי, רצה באמת לרוץ ולצעק כנ"ל. ומיד חטף אותו אדמו"ר זצ"ל בבגדו, ואמר לו עמד כי תפעל כלל "שטייא דוא וועסט ניט פועלין", עכ"ל.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף ספר שיחות מתוך חיי הסבא (עמ' תמג) סבא ישראל אמר על זה: "אז היה ככה, אבל עכשיו אפשר לרוץ ולצעוק!"

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

כד: וכן הקשיא המובאה בעץ החיים בתחלתו שרוצה בעל ה"שערי גן עדן" לתרצה, ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתרוץ הוא ולא כלום, כי סוף כל סוף מסים שם שלמעלה משם אסור להרהר. אם כן טוב אשר יפה לתרץ הקשיא בתחלה עם זה התרוץ, שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור, ולמה לנו לכנס בחקירות של עולם התהו כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום, ע"כ. [ענין זה קצת דומה לדברי האור החיים הכתובים בספר המדות, נאוף י: לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפלו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו, ע"כ].

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה נמצא בעשרה דברים ששאל אלכנסדרוס מוקדון את זקני הנגד (מסכת תמיד ריש דף לב): אמר להן, שמים נבראו תחלה או הארץ, אמרו שמים נבראו תחלה שנאמר בראשית וכו' אמר להן אור נברא תחלה או חשך, אמרו לו, מילתא דא – אין לה פתר. ונימרו ליה (זקנים לאלכסנדר): חשך נברא תחלה דכתיב (בראשית א:ב) והארץ היתה תהו ובהו, וחשך, והדר (בראשית א:ג) ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. (ומתרצין, אין הכי נמי, דהכי הוי, אבל לא רצו להשיבו דבר, משום ד) דסברי, דלמא אתי לשיולי מה למעלה ומה למטה מהן, מה לפנים ומה לאחור (ולכך אמרו לו שאין להם פתרון. ומתוך כך ימנע מלשואלם עוד במעשה בראשית). (ושוב מקשינן) אי הכי (גם על שאלתו הקודם:) שמים (נבראו תחלה או הארץ) נמי לא נימרו ליה דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור (ואמאי בזה השיבו לו). (ומתרצין) מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא דקא משייל, כיון דחזו דקמהדר שאיל, סברי לא נימא ליה דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור, ע"כ. הרי ממש כדברי רבינו כאן ת"ל.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

כד – עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה נא שרבינו יסד שם שהאמת אינו אלא אחד.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

כז. וגם הזכיר מה שאמרו רבותינו ז"ל (נדה כה:) דרוסת איש וכו' מה שעשתה ענוה עקב לסלותא, עכ"ל הנדפס בפנינו, וטעות הוא, כי המראה מקום של מסכת נדה אינו שייך אלא למעלה לענין סנדל, וענין דרוסת איש, שהוא סוגיא במסכת כתובות לא נתברר לי איך קשורה לפה. ומה שעשתה ענוה וכו' נמצא בתנחומא ד, שיר השירים א, ירושלמי שבת א.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

כח. ספר עמם מגדל צערו ויסורים שלו הגדולים שיש לו מכל צד ומצדי צדדים והאריך בזה קצת, כי היה מלא יסורים רבים ועצומים מאד מבית ומחוץ בכל עת תמיד. ובתוך דבריו ענה ואמר, מה אתם יודעים מה גדול ועצום השבר הזה שהיה בעולם ענין הסתלקות הילד הנ"ל, כל לבבי נשבר ונתק ממקומו, והתחילו הדמעות הקדושות לירד על לחייו ותכף ומיד נשמטו מלפניו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, באבניה ברזל שיחות וסיפורים אות לב (הוספות חיי מוהר"ן רלט), משמע שהבכיה הזו נתהוה מעוד סיבה, ז"ל בעת שקבלה אשתו של רבנו זצוק"ל לפני הר' נתן והר' נפתלי על רבנו זצוק"ל, א) שאינו מסתכל על עצמו. ב) מפני מה הוא מטלטל עצמו בדרכים. ג) על שהניח שיסתלק הילד. ואמר רבנו זצוק"ל להרב ר' נתן ולהרב ר' נפתלי, אדרבה! תהיו אתם דינים, לה חבל על הילד, ונתן קולו בבכי ובדמעות שליש עד שברחו הרב ר' נתן והרב ר' נפתלי מלפניו מפני הבושה. וזאת מובא בחיי מוהר"ן ובימי מוהרנ"ת, עכ"ל.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין בענין הבכיה של רבינו, כי הלוא אצל דוד המלך ע"ה כאשר נפטר לו הילד, והאריז"ל גילה שאותו ילד היה לו נשמת נחמיה התרשתא, ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך וכו' (שמואל ב:יב:כ-כג), ויאמרו עבדיו אליו מה הדר הזה אשר עשיתה, בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם. ויאמר בעוד הילד חי וכו' ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד וכו'. אכן עיין שם ברד"ק שכז"ל כי קטן הוא, לא בן דעת שיבכה אדם על אבדתו, כי הנה דוד בכה על אמנון (ב:יג:לו), ועל אבשלום (ב:יט:א), ולא היתה בכיתו להשיבם (- כמו שטען כאן, האוכל להשיבו), אלא דרך צער ואבל, ע"כ. אכן קשה על הרד"ק שהרי היה סיבה של צער גדול מחמת גודל נשמתו, כמו שגילה האריז"ל, וכמו שרבינו בכה על שלמה אפרים. ונלע"ד ליישב שדוד המלך בכה על הילד חי, אולי יחננו ה', ונכלל בכיתו הוא על עוצם הצער של הגזירה שהילד ימות. ואחר שנתקיים הגזירה במיתת הילד, לא נותר לו אלא לקבל גזירת המקום באהבה.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

לד: בענין הסגלה להתמדה שלא לדבר על שום אחד מישראל. עיין שיחות הר"ן אות צא.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

לד: בענין לימוד זכות על רשע, ע' מש"כ בס"ד על ספר המדות, הרחקת רשעים אות יז.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

לד: אפילו בפושעי ישראל על כרחך יש לו נקודה טובה, ע' בכללים ראשונים של הרמח"ל (שהולכים עם דעת תבונות), אות לב, ענין שתי נוקבין לאה ורחל, הוא כי שני שרים יש לישראל: א' – שורש כללי לכל האומה, לרעים ולטובים, מצד היותם ישראל. ודבר זה משתרש בשרשים גבוהים בבחינת שרשי ההארות העליונות, שאינם עשויים אלא בשביל ישראל, וכו' ע"ש. ונראה שלזה השורש צריכים להשיג עבור פושעי ישראל.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

מ. אם אפשר שיהיה הצדיק גדול במעלה, עף על פי שאין רואין ממנו יגיעות ועבדות באתגליא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל אות טו לענין ארץ ישראל, ובליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קטז, לענין שניהם.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

מד. כי באמת המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו כנ"ל. רק מחמת שהמחשבה מתנענעת וחושבת תמיד ואינה נחה לעולם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תרכו, מכון רמח"ל) ז"ל וינחהו בגן עדן (בראשית ב:טו), בסוד מנוחה, כי היה מתנהג רק לפי ההארה העליונה המגעת אליו בכל רגע, ולפי מה שהוא מקבל כך הוא עושה. וכשירדו ממדריגתם ניתן להם להיות מפקחים על עניניהם, ושיצטרכו הם להיות תמיד במחשבה סובבת, אפילו על עניני העבודה. כי לא תגיע ההארה פתוחה ומגולה להם, אלא בסיתום. וזה – כי עכ"פ לא יעשה האדם אלא מה שהב"ה רוצה, אבל הניח להם מקום – שסוף דבר יהיו מחשבותיהם תמיד בתנועה, לחשוב ולדאג על הדברים – שהס"א לא תתחזק בקטרוגים ח"ו, שהם לא יטעו במעשיהם ח"ו. וסוף דבר – להיות תמיד בדאגה, שיצטרכו הם לשמור את עצמם. ומזה נולד אח"כ ענין אחר בעיניני העולם עצמו – שיצטרכו לחזור על פרנסתם וקיומם. והוא ענין (בראשית ג:יט) בזיעת אפיך תאכל לחם. וגם שם, כבר שום אחד אינו עושה יותר ממה שנגזר עליו, ושהב"ה רוצה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש ספר שיחות הר"ן (אות ב) עצה על זה, ומה שהבאתי שם מהרמח"ל – שהוא שייך לענין הנ"ל.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שהמחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם, והוא כמו האינו נח שבאבן השעות (שקורין אום רוה) [שעון] שאינו נח לעולם:

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהקדמה של ר' נפתלי הרץ לספר ברית עולם ח"ב ז"ל והנה האלקים עשה בטבע מוח האדם ועשתנותיו, אשר לא ינוחו ולא יוכלו לעמוד על מעמד ומצב אחד, רק תמיד יתחלפו מענין לענין באותו ענין, ותמיד יפסקו המשך רעיונותיו הטובים על ידי רעיון זר המפסיק ביניהם. והנה הרעיון המפסיק נקרא בשם חרב שחותך ומפסיק רעיונותיו ומפריד ביניהם, והחרב הזה הוא חרב המתהפכת, שתמיד מתהפך מענין לענין ולא ינוח כנ"ל, וזהו להט החרב המתהפכת, כי שכמו שיש בעולם כרובים ולהט החרב, כן יש באדם ג"כ כרובים ולהט החרב, והם הם ב' עניינים שביארנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

נא. בענין אסור גלוח הזקן: ויוכל למצא אחד שעל ידי חכמתו ודעתו יאמר סברא שאינה אמתית, שיתגלגל על ידי זה שיבואו להתיר חס ושלום אסור כזה חמשה לאוין בתורה, ולחזק על ידי זה עוברי עברה. אשר ראוי לכל מחבר ספר לצעק על זה בכל מיני קולות, וצעקת שבר יעורר על פרצה הזאת שנעשה בישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

ראשית כל, ברוך השם קיימתי בזה מה שראוי עלי כבעל מחבר ספר לצעק על זה. אכן צריך ביאור מה הכוונה בזה שכל מחבר ספר ראוי לצעק על זה, האם למשל מי שמחבר ספר חידושים על הש"ס ראוי לו להוסיף איזה עמוד מוקדש לזה?

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

נב. מעשה מהדרשן שהיה אוכל הרבה בשולחן של הבעל שם טוב, ובשביל ליצנות הפצירו אותו שיאמר לפניהם תורה, וז"ל והוא נהג בתמימותו והתחיל לומר בפניהם תורה, והתחילו לשחק ממנו בתוך פסת ידיהם והיה בעיניהם לאחוכא ואטלולא [לשחוק וליצנות]. והבין הדרשן שהם מתלוצצים ממנו בשביל שאוכל הרבה, ענה הדרשן ואמר, וכי אם אין יכולים לומר תורה אסור לאכל חתיכה דג. אחר כךהתסכל הבעל שם טוב וכו' ושמע תורתו של הדרשן והוטב בעיניו מאד, ואמר הבעל שם טוב שזה הדרשן אומר תורה מפי אליהו ז"ל ע"ש.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

עיין השמטות לספר חיי מוהר"ן (הוספות מספרי כוכבי אור ואבניה ברזל) אות רעט ז"ל פעם אחת היה רבנו ז"ל אצל דודו רבי ברוך ז"ל ואמר אז דודו ז"ל תורה, ורבנו ז"ל לא נתפעל מהתורה שלו וספרו להרב ר' ברוך ז"ל. ואמר הר' ברוך ז"ל ואם אין יכולים לומר תורה (איז מען שוין קיין גוטער יוד ניט) אז הוא כבר לא אדמו"ר. הלא המגיד ז"ל ממעזריטש לא ידע מהו ענין אטר יד (איז ער שוין קיין גוטער יוד ניט גיווען) אז הוא לא היה אדמו"ר. שמע רבנו ז"ל ואמר אם כן נתנו לי ליינען [לקרא משימה] שצריך אני לידע מהו ענין אטר יד. ובקרוב אמר התורה סו ושם מדבר מענין אטר יד, ע"כ. ועיין מש"כ על זה בשיחות הר"ן קנב.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

נג. שחלם לו באשר שהיו משיחים שהרפואה היא מהשם יתברך לבד כי אני ה' רופאך. ורק השם יתברך יכול לרפאות, ואמרו מי יודע שהשם יתברך רוצה, ונעה אחד משנינו (רבי נתן ורבי נפתלי) ולא רצה להגיד מי האחד, כ'י א'ני י' ר'ופאך מורה על זה, כי הוא ראשי תבות א'מן כ'ן י'הי ר'צון כנדפס בלקוטי תנינא סימן מב, ע"כ.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה של הכפילות של אני י' עם אמן כן יהי רצון, י"ל שכן מצינו בענין הרפואה של עיני ז"א. וז"ל הספר אדיר במרום (עמ' תק, מכון רמח"ל) והנה א"א תמיד רואה ז"א, והוא המיתוק העושה תמיד. ואז ז"א אינו חוזר ורואה אותו, אלא פונה להנהגת עצמו. אבל כשצריך לעשות זה התיקון, אז הוא עצמו יחזור לידבק בא"א, וההתדבקות כפול. וגם תדע שכל פעם שז"א רואה איזה מדריגה מא"א, הוא רצון ומיתוק אליו. אבל בהביטו בעין עצמו, אז הוא יותר מיתוק מפני כפל ההתקשרות, וכו' ע"ש בזוהר ובספר הנ"ל כל ענין הבטת עיני ז"א בעיני א"א שע"י בא החלב מאימא לרחוץ עיניו מהדינים.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

מובא בספרים שהראשי תיבות של: אני י' רופאך, איר, שהוא חודש מאי, ורמז שהחודש הזה מסוגל לרפואה (וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה רעז). והנה מאי, באנגלית פירושו, יהי רצון.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

נח: 'שאל האיש השליח להבעל שם טוב ז"ל איך ששמעתי מכם שכשאדם עושה תשובה שלמה בודאי לא ימות קודם זמנו. וזה האיש החוה כמדמה שעשה תשובה שלמה באמת, והוא איש כשר באמת, וכו', ע"כ. ע"ע בספר המדות ערך אמת אות ז ז"ל על ידי אמת לא ימות קדם זמנו, ע"כ.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

סא. בענין מה שהשאיר מותר מעותיו על האכסניא עמש"כ במקומו – בסיפור יא מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

סה. המעשה מענין הצדיק שנפל פעם אחת לעצבות גדול וכו' וכו' ובאותו היום לא הלך כל כך בבית כראוי לו וכו' ע"ש. בענין חשיבות כל פסיעה, עיין לקמן אות תקנט.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

פג. החזיון של תורה כ. באר מרים בגמטריא 493, וכן ברוך (בן) נריה. והוא לא מצא מנוחה זו נבואה כי עם ישראל לא היו ראוים, אבל נפשו קבל בשלל.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

ספורים חדשים – פה

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

תקס"ט א' דחנכה אחר הדלקת נר חנכה בלילה אורח נכנס לבעל הבית וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם לא הבנתי איך ולמה סיפור זה שייך ומיוחד לחנוכה. ועכשיו תשפ"ה עלה על דעתי שאולי רבינו יסד בזה נטע של קדושה לעומת השקר שנוהגים הנוצרים בתקופה זו עם האורח שלהם והמתנות שלו.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו סיפר מעשה איך שאורח מעולם העליון נתן לבעל הבית לבוש נשמה מגן עדן. ויש להשוות את זה למה שהובא בחיי מוהר"ן אות תן, שאחד מאנ"ש היה הולך עם מחשבה של עולם הבא. ויש גם לעיין בזה, כי ידוע מהספרים הקדושים בענין הארבע שנכנסו לפרדס, שצריכים לצאת בשלום, וכאן האיש הזה קיבל את הלבוש שכאילו תמיד היה בגן עדן, ולכאו' צריכים לחלק ולאמר שלהכנס ממש בנפש ורוח צריכים לצאת, אבל הנשמה, שבין כך ובין כך שייך למעלה כמבואר בספרים (כי הרוח עולה ויורד, והנפש קבוע למטה), שייך להיות תמיד לבוש בלבוש של גן עדן.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

הדפיסו סיפור מסבא ישראל: פעם יעקב עלה עם סבא במעלית וסבא הצביע אל המראה על השתקפותו ושאל, 'מי זה?', 'זה אתם סבא', הוא ענה. 'ומי זה?' הצביע סבא על עצמו, 'זה גם אתם', 'אז איך זה שאני גם שם וגם כאן', ע"כ.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

לענין שני מחשבות ביחד, עיין מש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה רלג.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

פה. תקס"ט א' דחנכה אחר הדלקת נר חנכה בלילה אורח נכנס לבעל הבית, עיין שם כל הסיפור הנפלא.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם לא ידעתי לפרש איך ולמה סיפור זה מיוחד לחנוכה. ופתאום השנה נפל ברעיוני שאולי רבינו הקדים רפואה למכה, ונטע שורש של קדושה בתקופה זו, של אורח קדוש והשגות שהוא מביא לעומת ענין סנטא.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב ענין זה, יש לציין הסיפור שהיה בליל 'ניטל', מובא בספר שש"ק ב:רפא ז"ל

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

בְּלֵיל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁהֶעְתִּיק רַבֵּנוּ מוֹשָׁבוֹ מִזְּלָאטִיפָּאלִי לָעִיר בְּרֶסְלֶב, וּבָאוּ מִבְּנֵי הָעִיר לְקַבֵּל פָּנָיו בָּאוּ גַּם הַחַזָן יוֹסֵף, שֶׁכִּנּוּ אוֹתוֹ "יוֹסֵף הַחַזָן" וְסִיַּע לְרַבֵּנוּ בְּדִירָתוֹ, כִּי רָצָה לְהַחְנִיף לְרַבֵּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָעִיר לֹא אָהֲבוּ אוֹתוֹ. אוּלָם רַבֵּנוּ לֹא קֵרְבוֹ, וּבְלֵיל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן בָּאוּ תּוֹשָׁבִים מִבְּנֵי הָעִיר אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, הָיָה בֵּינֵיהֶם גַּם הַחַזָּן "יוֹסְל חַזָּן", וְרָצָה לְזַמֵּר לִפְנֵי רַבֵּנוּ אֶת הַזֶּמֶר: "מְנוּחָה וְשִׂמְחָה". לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל, פָּתַח רַבֵּנוּ אֶת פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵי הָעוֹלָם אֶת הַתּוֹרָה, "אַקְּרוּקְּתָא" שֶׁבְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" סִימָן ג' הַמַּתְחֶלֶת: "הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִמְּנַגֵּן רָשָׁע וְכוּ'", וְתֵכֶף סָתַם הַחַזָּן אֶת פִּיו. וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, בְּסַפְּרוֹ מַעֲשֶׂה זֶה דִּיֵּק וְאָמַר, שֶׁעַל-כֵּן לֹא הִתְחִיל רַבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ בְּמַעֲלַת הַמְנַגֵּן הַכָּשֵׁר, אֶלָּא הִתְחִיל הַתּוֹרָה בְּעִנְיַן הַמְנַגֵּן הָרָשָׁע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב הַחַזָּן שֶׁעָלָיו מִתְכַּוֵּן רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא מְנַגֵּן כָּשֵׁר, וּמִשּׁוּם הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה בְּהֶכְרַח לִפְתֹּחַ בִּשְׁלִילַת הַחַזָּן, כְּדֵי שֶׁיִּסְתֹּם פִּיו. אַחַר-כָּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בִּסְעֻדַּת הַמְּלַוֶּה מַלְכָּה, הִתְחִיל לָשִׁיר לְלֹא רְשׁוּת רַבֵּנוּ, אֶת הַזֶּמֶר: "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל" וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּבוֹת: "חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי" טָעָה וְאָמַר "עוֹנַת מִטָּתִי..." וְאָמַר עַל זֶה רַבֵּנוּ: "הוּא מְגַלֶּה מַה שֶּׁהוּא..." "עֶר זָאגְט אוֹיס וָואס עֶר אִיז..." וּמֵרוֹב בּוּשָׁה, שֶׁנִּתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים, עָקַר דִּירָתוֹ מִבְּרֶסְלֶב וְנָפַל מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, עַד שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד רַחְמָנָא לִיצְלָן, וְאַחַר-כָּךְ חָזַר לַיַּהֲדוּת עַל-יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לִפְנֵי רַבֵּנוּ בְּלֵיל "נִיטְל", שֶׁסִּפֵּר אֶחָד לִפְנֵי רַבֵּנוּ מֵהַחָגָא שֶׁל הַנּוֹצְרִי הַנִּקְרָא "סָארָאג סְוַועטְיֶיע", "חַג הָאַרְבָּעִים", שֶׁפַּעַם יָשְׁבוּ אַרְבָּעִים אֲנָשִׁים בְּאֵיזֶה מָקוֹם, וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס, שֶׁמָּצְאוּ שְׁלשָׁה כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְהִסְפִּיק לֶחֶם מוּעָט זֶה לְכָל הָאַרְבָּעִים אִישׁ הַנַּ"ל, אוּלָם זֶה שֶׁסִּפֵּר זֹאת לְרַבֵּנוּ הָפַךְ הַנַּ"ל, דְּהַיְינוּ: שֶׁסִּפֵּר, שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים לְחָמִים עִם שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וְנַעֲשָׂה צְחוֹק גָּדוֹל, וְאָז נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "יוֹסְל כְּבָר חָזַר" "יוֹסְל הָאט זִיךְ שׁוֹין אוּמְגִיקֶערְט", וְאָז חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְחָזַר לְדֶרֶךְ הַיַּהֲדוּת.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי יש בבדיחה הזו מענין מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה יז, שעל ידי כתב הצדיק שמגיע לרחוק, אנשים שטמונים בתוך הטומאה מוציאים היפוך אמונתם הכוזבת, ועל ידי חוזרים בתשובה ויש גרים].

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

סיפר על אחד שהנשמה שלו נתלבש בלבוש מן הגן עדן ע"ש. עמש"כ במשלי עה"פ (ג:כג) אז תלך לבטח דרכך.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

פה – מעשה של ליל ראשון של חנוכה מלבוש של גן עדן: ומצא שם ספר והיו בו צרופי אותיות אז"ח הוא ד' וכו' עכ"ל. ותימה איך אז"ח הוא ד'? וי"ל אז"ח בגמטריא חמש עשרה כמנין אותיות של השיר פשוט כפול משולש מרובע. וזה א"ז,שהוא בחי' השיר כידוע, וח' הוא עוד למעלה, בחי' למנצח על השמינית (תהלים ו, יב), ואז יש עשור, עשרה מיני נגינה, שהם ד' כנ"ל.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

פה - מעשה של לבוש גן עדן: והיו בו צרופי אותיות וכו' והיה מציר בהספר (וכן באילן) כלים ובתוך הכלים היו אותיות, גם היה בתוך הכלים אותיות של הכלים שיכולים לעשות על ידם אלו הכלים:

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

ע' קל"ח פתחי חכמה כג:ב – לפיכך נקראת כלי אומנתו של הקב"ה, שהתורה מצד סודותיה היא נקראת דפתראות ופנקסאות, לדעת איך עושים חדרים, איך עושה פשפשים, כמ"ש במדרש (ריש בראשית רבה). אך מלבד זה יש עוד ענין כלי אומנתו ממש לעשות הפעולה, והוא בבחינתה זאת של הצירוף, כמו השמות – שפעולתם נראית איך שהיא נעשית מיד בהזכיר אותם, או בשאר דרכי השימוש בהם. ונמצא הכל בתורה, בין המחשבות ועריכת הדברים, דהיינו בסודות של המלות, בין בוציאתם אל הפועל, דהיינו בצירופי שמותיה הקדושים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

פה - המעשה של א' חנוכה, כז"ל והיה מציר בהספר כלים ובתוך הכלים היו אותיות. גם היה בתוך הכלים אותיות של הכלים שיכולין לעשות על ידם אלו הכלים וכו', ע"ש. ועוד כתב שם ז"ל עומד שם אילן של זהב עם ענפים של זהב ועל הענפים תלויים כלים כמו אלו הכלים המצירין בספר, ובתוך הכלים היו כלים שעל ידם עושים אלו הכלים ע"ש.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות שיא אמר אני יכול לעשות כלפי נפלאים מאד רק החסרון שאני בעצמי מכרח לעשות בעצמי את הכלי אמנות שקורין גיצייג, ע"כ.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

פו. חלם לו שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאד בעולם. וגזרו גזרה להרג את כל היהודים, והמנהיג נפל על עצה שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא לאמן וגלח לו הזקן עם הפאות. ואחר כך נתברר שהוא שקר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת מעילה (יז.) שפעם אחת גזרה שמד מלכות הרשעה שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם, ושיבעלו נדות, הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי [- ברוב מקומות רש"י פירש שגלח השערות שמצד פניו והשאיר שלאחריו, אבל בבא קמא כתב רש"י בשם תשובת הגאונים שגילח השער שמעל האוזן. ויש דיון גדול במפרשים על התספורת זה, יש שקבעו שהוא איסור דאורייתא ויש שכתבו שהיה מותר לקרובי מלכות ואכמ"ל] והלך וישב עמהם, אמר להם, מי שיש לו אויב יעני או יעשיר, אמרו יעני, אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו, אמרו טבית, אמר ליבטל ובטלוה, וכו', ע"ש שהוא שיכנע אותם לבטל כל הגזרות, אבל בסוף הכירו בו שהוא יהודי והחזירום, ואז החכמים שלחו את רבי שמעון בר יוחאי והוא הצליח לבטל הגזירות. וציינו שם לספר ילקוט מנחם, שהרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב אמר שנשמת רבי ראובן בן איטרובלי היה צריך לירד בזמנו לעולם הזה בענן כדי לקבל תיקון שיכול לכנוס בשער של המצוה דלא תקיפו פאת ראשכם ע"ש.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

פז: האדם גדול גופו היה מלוקט ממקומות המטנפים שקבל על עצמו לתקן, ולכן לא היו שואלים בשלומו. והנה יש לעיין, האדם הגדול הזה איך בכלל היה עובד את השם מתוך הטינופת, ויש לדחות ע"פ הספר חסידים, שמתוך הדחק מותר להרהר בדברי תורה אפילו במקומות המטונפים. ועיין במסכת ברכות (כד:) והאמר רב הונא ת"ח אסור לו לעמוד במקום הטנופת לפי שאי אפשר לו לעמוד בלי הרהור תורה, לא קשיא כאן בעומד כאן במהלך, ואולי הצדיק היה בבחי' מהלך, ודו"ק.

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין, דהנה מצינו לשון הספרים הקדושים שיש אנשים שנפלו לעומק הטומאה, בעשרה כתראה וכו', אז לכאו' תהיה אסור לדבר עמהם דברי קדושה. ובאמת כן מצינו שרבינו לא דבר עם המשכילים באומן מעניני תשובה ומעניני קדשה כלל כלל לא, רק אדרבה תמיד היה מדבר עמהם שיחת חלין וספורים בעלמא (חיי מוהר"ן בסוף, סימן תריג). אכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה עח, שדיבור הוא כמו האמא שהולכת עם בנה אפילו במקום הטנפת, ומשמע שאפילו בעומק הטומאה יש לדבר דברי קדושה, אולי לא שלום שהוא שם של השם, אבל דברי קדושה מותרים. וע"ע בספר אדיר במרום (עמ' כב) שכז"ל כי זהו כלל גדול: בעוד שהאדם תוך תגבורת הס"א אינו יכול לתקן התיקון הצריך, עכ"ל. ולאידך גיסא ידוע מה שרבי נתן כתב שהצדיק שלח לפעמים את אנשיו למקומות שפלות מאד שהוא בעצמו לא ראוי ליכנס שמה, אכן שם התיקון נעשה כל כולו על ידי הצדיק, ואילו האדם הגדול הנ"ל משמע שהוא בעצמו היה מתקן.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שבפנים היה לו מחיצה, רק כלפי חוץ כולל אחרים חוץ ממנו שם היה בחי' מקומות המטונפים מחמת גופו.

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

צא: מה שהשלכתי את ראשי אם היה אדם שעבר שמונה מאות פעמים על כל התורה כלה אם היה משליך את ראשו במרירות כזה בודאי היו מוחלין לו ע"ש.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף כוכבי אור נדפס מתוך רשימותיו של הרה"ח ר' שלמה וועקסלר ז"ל, ע"ש אות ג' ז"ל עוד סיפר (ר' אברהם): פעם א' הביאו התלמידים לפני רבינו ז"ל להתקרב סופר אחד, ואמר לו רבינו ז"ל: שלום עליכם! ובנתינת ידו הק' תיכף הרגיש מי הוא, כמובא בשיחות הר"ן בפסוק 'יד ליד לא ינקה רע', שנודע לו כל מה שעבר האיש הזה. ואח"כ אמר רבינו ז"ל להחסידים: מה הבאתם לי כאן איש שעבר ח' מאות פעמים על כל התורה כולה?! ונתפלאו מזה. ואחר זה ביום המחרת נתגלה קלונו ברבים ושאמר רבינו ז"ל האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

צב. והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

כן כתוב בשבחי הר"ן (ח"א אות טז), ע"ש ועמש"כ בפרשת בהעלותך (במדבר יא:ד).

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

צג. יום שני כ"ד איר תק"ע באומין, ספר לי חלום שחלם לו באותו הלילה. וראה בחלום שהיתה חתנה והלך גם כן אל החתנה והיה יודע שם החתן. והסתכל וראה שם אדם מעולם הבא הינו אדם מת. ויתפלא מאד ואמר בדעתו הלא אם יראו אותו העולם יהיה רעש גדול מאד. והיה יודע שם זה המת גם כן, ואמר שהשמות אלו של החתן ושל המת אינם שמות העצם רק הם שמות ממש שמרמזים למה שמרמזים כמו כל שמות הקדושים. אחר כך ראו גם העולם את המת הנ"ל ודברתי עמהם הלא זהו מת, ואמרו אף על פי כן, ולא היה אצלם שום חדוש כלל. אחר כך הוטב בעיני לילך שם לאיזה בית הכנסת באשר שמשם יהיה טוב יותר להסתכל על החתנה, וסבבתי שם (כזה) והיה מורה בעצבע איך היה מסבב, ובאתי אל הבית הכנסת והיו מזמרים שם (הינו במקום החפה) להחתן בזו הלשון: "איין בחור איז דער. איין חתן איז דער" בחור אחד הוא זה, חתן אחד הוא זה. וגם ידעתי את הנגון והיה נגון יפה, נגון של שמחה. והייתי מסתכל שם מן הבית הכנסת הנ"ל, אחר כך גם שם לא הוטב בעיני והלכתי לביתי. ובאתי לביתי ומצאתי שהחתן הוא שוכב על הארץ ונערתי אותו, הלא מזמרים לך כל כך וכו' כנ"ל ואתה שוכב כאן. (והדברים סתומים מאד, ואחר כך אמר רבנו ז"ל בעצמו שהוא פלא ששם היו מזמרים לו כל כך וכאן הוא שוכב. והדבר סתום ונעלם מאד) ואמר שבחלום נראה לו שהמקום ששם בית הכנסת יש לו שם אחר והמקום שהלך שם לביתו יש לו שם אחר (ואמר שידע ושכח, ואני מספק אם על הנגון אמר שידע ושכח אם על אלו השמות של המקומות אמר שידע ושכח, אבל שמות הנ"ל של החתן והמת אמר שהוא יודע אותם עדיין) ואמר שיש עוד בזה דברים שראה בחלום הנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן באות קצז, רבי נתן מביא שיחה ארוכה של רבינו שממנו נמשך לספר מהחלום הנ"ל, כי קודם רבינו דיבר על איך שיש לו רצון להשליך את העולם ולא לעסוק לקרבם, ונמשך לגלות שעיקר העבודה הוא הבחירה, לדעת במה לבחור, ועל זה היה לו יסורון איך לבחור, אם לעסוק בעיקר בעזרת החיים או המתים, ומזה רבינו המשיך לגלות בחירתו להיות באומן ולהיות קבור שם, ואחר כך סיפר החלום הנ"ל.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיש סמיכות גדול לפרש שהחלום קשור מאד למקום קבורתו ולענינים הנ"ל. ואולי נוכל לפרש שבית הכנסת זה בחינת ארץ ישראל, ושם בארץ ישראל רבינו נתגלה בשם החדש שלו, נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא שם ממש המרמז למה שמרמז לא סתם שם העצם. ולאחר פטירת תלמידו היקר, וגם הוא בעיקר בחתונה באומן, אבל קמו אנשים שטענו, ששניהם אחד, חתן אחד הוא זה, והיה נדמה שיותר טוב לראות את החתונה משם בארץ ישראל, אבל בסוף לא הוטב בעיניו, והרי רבינו עוד נשאר שוכב באומן. ועוד לא נגמר, כי יש עוד דברים בחלום, כי עיקר החלום של רבינו ושל כולנו להביא את הציון לארץ ישראל בב"א.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך הרבה עיון בכל זה, וכתבתי רק לפתוח את הרעיון.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

צו. שהיה רוצה לכנס בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מא ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים מאד. עניתי ואמרתי הלא לכאן בודאי טוב לכנס לשמע קול שופר ע"ש.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יש ראיה מוכחת שרבינו כן מסכים במה שהולך עכשיו באומן, כי הרבה מקטרגים שעושים עירור ועלילה שכאילו חס ושלום שזה לא לפי רוח רבינו הקדוש. אז עד שלא ימצאו מקום אחר בעולם יש את השמחה הזו בראש השנה נדע בבירור שדוקא באומן מתנהג כרצון רבינו, ושם בוחר להיות.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

צח. והטיח כל חלקו במשיחת סמנין (שקורין פאקיסט [סוג צבע]) ועשה פאקיסט שחור על כל חלקו, והפאקיסט היה כמו אספקלריא ממש, שהיו יכולין להתראות בו כמו באספקלריא ממש, והלך ותלה וילון לפני חלקו להפסיק בין חלקו ובין חלק חברו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש שהשחור הוא ענין של ענוה.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור עומק הענין נלע"ד כי על ידי ענוה והתבטלות להאין סוף זוכים לשמחה [לקוטי מוהר"ן תורה סה: על ידי הבטול שנתבטל אל התכלית, והשיג שכל היסורין הם טובות גדולות מאד, על ידי זה נתמלא שמחה, והשמחה הוא כלי אל חדושין דאוריתא עכ"ל], ושמחה הוא שלמות היראה כמובא (לקוטי מוהר"ן תורה ה', ותורה כב), כי היראה הוא הכלי וזה עול גדול וכבד ועל ידי ענוה נחלץ מזה, כי לא הוא צריך להיות הכלי אלא הכל מאתו יתברך. וזה מה שמכוונים בשמע-אחד אשמח עד. כי אז מכוונים ממש לביטול לאין סוף, וזה בחי' עד מלשון עדי וכתר בחי' אשת חיל עטרת בעלה, שהוא תכלית היחוד אין סוף בנפרדים.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ליראה את ה"א לא שאתה ירא, ויראה מילתא זוטרתא למשה ענו, אלא ליתן את היראה, שרואים בך את כל המידות שמהותן בגדרותיהם הם בבחינת יראה.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין ענוה עיין עוד לקוטי מוהר"ן תורה ד', וסיפורי מעשיות המעשה של מלך ענו.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

קא. מבואר באריכות ענין עולם התוהו, שחסיד ר' מנחם מנדל מויטפסק נשלח לחו"ל להביא מעות ארץ ישראל ונפטר בדרך, והתחיל להתגעגע מאד לסע לרבו וכו' והתחילו לשחוק ממנו ופלדחותו מזה וכו' ונתלהב בהשתוקקות נמרצץ וכו' וחזרו למנעו ולדחותו וכו' חזר ונתעורר בהתעוררות רב וגדול מאד ואמר שאינו שומע כלל שום דבר כי הוא רוצה דיקא מאד לנסע לרבו ולהפקיר הכל בשביל זה, וכל מה שאנשיו מנעו אותו בדברים וטענות ואמתלאות איך אפשר לעשות דבר כזה באמצע עסק כזה, לא שמע לדבריהם וכו' וכשראו שאין יכולים למנעו בדברים וטענות עמדו ומרדו בו ואמרו שאינם רוצים לצית אותו בדבר זר כזה, וגער עליהם שיעשו כרצונו דיקא. והם לא רצו לשמעו, והתחיל לכעס עליהם מאד על שאינם רוצים לצית אותו כי הוא הבעל הבית שלהם ומחיבים לשמע לו ככל אשר יאמר. בתוך כך הודיעו לו האמת שהוא כבבר מת ושכל אלו שנוסעין עמו הם מלאכי חבלה וכו' ענה ואמר עתה בודאי אני חפץ דיקא שתוליכו אותו מיד לרבי וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שהרבה פעמים זה בדיוק כן עם היצר הרע, שכאילו מיעץ לנו וממשיך אותו שטוב לנו איזה תאוה וכדומה, וכאשר זוכים להתגבר ולמנוע ללכת בדרכו, הוא ממשיך בזה, וכן חוזר כמה פעמים, עד שהאדם מחליט שבשום אופן יעשה דברים כאלה, ואז היצר הרע מגלה פניו, דהיינו שאז היצר הרע אינו עובד איתו כאילו שזה דבר יפה לעשות וטוב לו לעשות, אלא שעל כרחך הוא חייב לעשות, ואז יש מלחמה, והאיש צריך להיות הבעל הבית וכו'.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כמו שאמרו חז"ל שהיום אומר לו עשה כך וכו', ובתחילה היצר הרע כמו אורח וכו'.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

קב. שמעתי בשמו שספר, בירושלים יש בית הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם, ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת, ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו, כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא (זהר תרומה קמא.) וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בפרקי דרבי אליעזר פל"ד ז"ל רבי חנינא אומר כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ נפשותם נאספות לארץ שנאמר והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים. וכל המתים מן הרשעים בארץ ישראל נפשותם נשלכות בקלע חוץ לארץ וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במכתבי ר' ישראל קארדונר ברסלבר עמ' צג ז"ל כי תדעו שאור רביה"ק זורח מכאן ג"כ ויש בזה סתרי נסתרות איך שנשמת הצדיק באה תיכף אחר הסתלקותו לא"י כמבואר בכמה מקומות ממדרשי חז"ל ומדברי רביה"ק נראה ג"כ איזה רמזים מזה וכמו שאמר אחר הסתלקותו של הר' הקדוש מבא"ד זיע"א שרצו אנ"ש להעלים ממנו, ואמר הוא ז"ל איך אתם רוצים להעלים ממני שכבר יודעים מזה בא"י, וכמו שסיפר המעשה הנדפס בחיי מוהר"ן מהבית הכנסת שיש בירושלים עיין שם, עכ"ל ע"ש. [יש איזה הקלטה ששואלים את סבא, הלוא אמרת שרבינו כאן, וסבא עונה, כן אבל אנחנו לא זוכים לראות אותו. ויתכן שעל ענין זה התכוון, ושכל עוד שכולם לא זוכים לבוא בסוד השם, אפילו אלו שכן זכו (-עיין במכתב של ר' ישראל קרדונר הנ"ל "מחצדי חקלא שבין אנ"ש" שיודעים השייכות הגדול בין רבינו ורשב"י) צריכים לנסוע לאומן.]

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

קיג. ובא אליו הרב מורנו ר' צבי אריה ז"ל בעצמו ואמר לו עדין אין אתם מאמינים לי שאני רואה, אתן לכם מופת חותך שאני רואה, והתחיל עוד הפעם לומר תורה ולהוכיח לו שהוא רואה, ואז השיב לו רבנו ז"ל, הרב"ה צפו לדרש במעשה מרכבה ולא ראו אותה מימיהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגילה כד:), ע"כ.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת מגילה שם (כד:) שהפירוש הפשוט שם הוא שאע"פ שלא ראו, אבל עם כל זה הצליחו להתבוננן בו ולהשיג כפי יכולתם, וכן הבאתי משיחות וסיפורים (מג) שרבינו אמר שיכולים לפרש הזוהר בפירוש אמיתי בלי רוח הקודש. ולפי זה נראה שרבינו לא היה דוחה אותו שהיה אומר דברי טעות, אלא שדבריו לא היו מוכיחים שבאמת ראה, רק זכה לאיזה השגות מרחוק. ושם הארכתי קצת יותר.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

קטו. סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ, ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו. ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל ששפיכת היין בחי' הנאמר בדם, על הארץ תשפכנו כמים, והרי זה בחי' אזיל סומקא ואתי חוורא – בחי' חרולים בגמטריא ברסלב. עמש"כ עה"פ כסו פניו חרלים (משלי כד:לא).

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך בערב התפאר שלא התשמש עדין בזכות אבות, ומה שהיה בארץ ישראל היה אדרבא טובה להם, ע"כ.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

מה שהיה בארץ ישראל – שבחי הר"ן ב:כא ז"ל השם יתברךיודע שכל ימי חיי עדין לא הייתי משתמש מעולם בזכות אבות, רק מחמת ההכרח מכרח אני לבקש מהשם יתברך שיעשה זאת למען זכות זקני וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סנהדרין פא. דרש רב אחא בר' חנינא מא דכתיב אל ההרים לא אכל, שלא אכל בזכות (-גרסת הגר"א – בשביל) אבותיו, ע"כ.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

קכו. לא היה יושב עמנו על הסעדה שלישית כלל. רק באלו השבתים הנ"ל. אבל בכל השנה היה יושב תמיד בסעדה שלישית בחדרו לבדו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

אחד פרסם חלום (1/15/2019) שאביו היה בדרך לסעודה שלישית של רבינו, ואביו אמר לו שבסעודה שלישית רבינו מדבר מכל מה שהאנשים שלו עוברים בעולם הזה, זו התורה שלו.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להתבונן על זה שדוקא אז בסעדה שלישית רבינו מדבר על אנשיו. ונראה שזה עוד סמך למה שרואים הרבה אצל רבינו (עמש"כ בערך מסורה בברסלב אות ו, ושם נאמר) כמה הוא רצה שכל אחד יהיה אחראי על עצמו, עצמאי, ואפילו כאשר רבינו צוה על דברים הוא לא רצה שסתם יקבלו את זה, על אף שהעיקר זה תמימות ופשיטות, ולזרוק את כל החכמות וכל מה שרבינו אומר בודאי לקפוץ לעשות ולקיים בלי שום חכמות, אבל עם כל זה האדם צריך להשלים את האמונה עם דעת, ושוב להעלות את האמונה שלו עוד יותר גבוה, וזה עבודת החיים שכל אחד צריך לעשות בעצמו לבד ואף אחד יכול לעזור לו בזה, ולכן אפילו מה שרבינו מצוה האדם צריך לקבל את זה בדרך שירים האמונה והדעת שלו, ולכן כאשר רבינו אמר לרבי נתן להיות רב, רבי נתן העז לשאול את רבינו אם זה האמת, ושוב להעז ביותר לשאול אם זה האמת לאמיתו, ואז רבינו שמח והזהיר אותו להתרחק ממנו. רבינו לא רוצה לעשות ממנו חס ושלום קופים ורובוטים. ולכן בשלש סעדות הזמן הכי מעולה הוא נתן לכל אחד את המקום שלו, ובגן עדן מתפאר דייקא בזה הזמן על אנשיו.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

קכז: מסופר איך שרבינו נסע בערב שבת סמוך לשבת והסוסים לא רצו ללכת במהירות והיה פחד גדול שלא יבוא לידי חלול שבת. והנה מצינו שרבינו השתמש בקפיצת הדרך, ויש לראות מסיפור זה שלא תמיד משתמשים עם קפיצת הדרך אפילו כאשר יש סכנת חילול שבת.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

קלב. בעת נסיעתו לארץ ישראל נסע דרך ניקולאייב וחורסן לאדעס, ושבת בחג שבועות בחורסאן וכו' שהוא שומע קולות וברקים של קבלת התורה, ע"ש.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

חורסן, חורסאן, בחי' הרסן, בחינת הר סיני (שהיה במדבר סין). כי המסתכל בדרך נסיעתו לכאורה זה היה לגמרי חוץ מדרכו, אז מן הסתם שמא קא גרים לה, שרבינו בחר דייקא להיות שם בשביל שבועות.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

קלג. ומאר שגם מטעם זה הוא נוסע לארץ ישראל כי מקדם כשהיה צריך דבר מזקנו רבי נחמן ז"ל השוכב בארץ ישראל, היה שולח את הצדיק רבי ישעיה וכו' על כן הוא נוסע לארץ ישראל כדי לדבר עם זקנו ז"ל ולהעמיד עמו אפן איך יוכל לידע ממנו תמיד מה שהוא צריך לידע על ידו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון קצת, כי הלוא בתחילה רבינו רצה ללכת רק לירושלים, עיין שבחי הר"ן ח"ב אות יד: ודבר רבנו ז"ל עם החכם וכו' שיקח אותו לירושלים, כי אמר שאינו רוצה להיות לא בצפת ולא בטבריה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

אולי י"ל שרבינו חשש מתחילה שלא יזכה להגיע לירושלים, אכן אילו היה מגיע לירושלים היה פועל תיקונים עוד יותר נוראים ולא היה צריך להעמיד אפן להיות בדיבורים עם זקנו. ואולי היה משיג דרך להיות בקשר ישירות עם אבי משפחתו – דוד המלך ע"ה הקבור בירושלים.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

קלה. שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב וכו' ע"ש. ועיין מש"כ במסכת ברכות דף נז. על העומד ערום בחלום בבבל.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שיש לפרש בזה גודל ההשגה שאברהם אבינו זכה על ידי רצונו החזק להכניס אורחים בצל האמונה, כי מצינו (בראשית יח:א) בריש פרשת וירא אליו וכו' פרש"י ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים, עכ"ל. ולכאורה הכוונה שהמלאכים היו אמורים לבוא, אבל בגלל צערו של אברהם, הש"י הביא אותם בדמות אנשים. הרי אברהם אבינו זכה להשגת המלאכים בתוך לבוש שהוא מעלה עוד הרבה יותר גדול כנ"ל.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד זאת, שאילו המלאכים היו באים אליו כהוויתן לא היה נתקיים בזה כל הבחינות של מעשה אבות סימן לבנים שגילו חז"ל דייקא על מעשה הכנסת אורחים של זה. ועיין שם בפסוק (יח:ד) יקח נא מעט מים וכו' רש"י כז"ל על ידי שליח, והקב"ה שלם לבניו על ידי שליח וכו', ע"כ. וק"ק הלוא אברהם אבינו היה עוסק תמיד בהכנסת אורחים בעצמו, ולכאו' הפעם זה נקבע לדורות, אולי בגלל שזה היה פעם ראשונה אחר המילה א"נ שהמלאכים היו מכוונים כן.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקכא, מכון רמח"ל) שעד הגדלות האדם יונק מבחי' י"ה, בחי' חו"ב, מבחי' תורה, והם מתקנים אותו מבחוץ, ורק בגדלותו נעשה בר מצוה, מ"צ בא"ת ב"ש י"ה, מתלבש במוחין, ויש לו עבודת המצות של זו"נ – ו"ה. וכז"ל שאף על פי שנראה שיותר גדולה היא הארה זאת, מהארת המצוה שהיא בהתלבשות, עם כל זה אם תחשוב הכנת הז"א בגדלותו, תראה איך יותר יועילו הרבה ההארות של ההתלבשות בזמן ההוא, מן הארות האלה הבאות בגילוי בזמן הקטנות. וזה ממש בחינת זמן הגלות שאין מזכירים ו"ה כי אם י"ה, כי הי"ה פועל בסוד יניקה מבחוץ, עכ"ל.

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

קלו. ושם ראה את הצדיק המפרסם מורנו הרב מנחם מענדל מוטפסק וגלה לו ששם "אתה" מסגל על הים כמובא בספרו סימן רנו (עיין המראה מקומות שכתבתי שם) כמו שכתוב (תהלים פט) בשוא גליו אתה תשבחם. ויש עוד בזה לספר מה ששמעתי בשמו ואיני זוכר עתה וכו'. אמר המעתיק שמעתי מאיש אחד ששמע מרבי שמעון שהפרוש הוא כך, ש"אתה" ראשי תבות אל"ף תי"ו ה"א, על כן צריכין לכתב חמשה מכתבין שקורין קוויטליך [פתקים] ועל כל קוויטל יכתב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר ש"אתה" בגמטריא רבנו נחמן. גם אתה, בא"ת ב"ש אותיות תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין לדברי הספר קרנים, בריש ליקוטי שושנים שבסוף הספר, איך שמלאך אחד עם השם "אתה" מציל הצדיקים מהר"ע שבגיהנם. והראה איך שזה מרומז בפסוק, גם כי אלך בגיא צלמות (בגמטריא פת"ק חדרים בגיהנם שאינם כל כך רע) לא אירא ר"ע כי את"ה עמדי, ע"ש.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

ובשעת הרוח סערה חס ושלום ישליך חמשה קוויטליך שכתוב בהם ורב חסד לתוך הים:

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סוכה נג: דוד המלך חשש לכתוב שם ולזרקו לתהום משום איסור מחיקת שם, ורק משום פיקוח נפש התיר. ויש לדון אם הסגולה הזו הוא רק משום פיקוח נפש, או דילמא אין 'ורב חסד' נחשבת לשם השם.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

בחלק ה' מאומן הבאתי בערך מחלקת בענין המוציא שם רע שאמרו להשפולה זיידא, ובכלל דבריהם אמרו שרבינו: זרק אבן למרקולס בעת נסעו לארץ הקדושה על הים, ע"כ.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

קמ. ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה, עיין שם.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

מסופר על הבעל שם טוב שטרם שהפליג לים לארץ ישראל, אמר לאדל בתו ולמשמשו ר' הירש כי יכול לפרוש מטפחתו על המים ולעבור את הים הגדול בדרך זו. אבל בתנאי שבכל עת ישוו במחשבתם שם אחד ללא הרף. אדל הסכימה, אבל ר' הירש הסתפק ביכלתו. ומבואר שהבעל שם טוב לא היה אפילו ללכת רק עם בתו בלי שמש. אכן גם רבינו לקח שמש איתו. הרי שאין זה הנקודה.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

קמא. בהשמטות: כמדמה שאמר אז, שהוא זכה מה שלא זכו תנאים ואמוראים, ודבר אחד גלה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות קפט מההשמטות בענין גבוה יותר מרבי שמעון.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, הקדמה שלישית פ"ב ד"ה ונחזור לעניינינו, שהאריז"ל העיד על עצמו ז"ל מוסרים לי רזי וגנזי התורה אשר לא נשמעו ולא נודעו אף בזמן התנאים ע"ה, ע"כ. ושם פ"ו ד"ה וכל הדברים הביא ממרן ר' יוסף קארו שהעיד על האריז"ל ז"ל אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים, שאפילו תנא אחד לא היה יכול לומר שאמר הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ויקהל משה, שנשמת האריז"ל יותר גבוה מנשמת רבי עקיבא.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה יש להעיר שהאבודרהם קבע סדר לקיצוץ הצפרנים, ובספר ליקוטי ש"ס האריך לבאר ענין הסדר עיין שם. אכן בספר פרי עץ חיים כתב ז"ל ך- לא היה חושש לזה מורי זלה"ה, ע"כ. ובספר שער הכוונות כז"ל והיה קוצצן כסדרן ולא היה חוש ולא מקפיד אל אותו הסדר הנז' בספר אבודרהם בענין קציצת הצפרנים, ע"כ. וראיתי שמביאים שהיה לועג על זה. ופעם ראיתי שאמר שבדורות האלו כבר אין נפקא מינה. ודו"ק.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו שהאריז"ל היה יושן ביום [-ועל כל פנים היו מגלים לו רזי תורה בחלום], ובפשטות זה ודאי מטעם ירידת הדורות, כי מעיקר דין המציאות אין לישון ביום כלל, ואין ספק שרבי עקיבא היה יותר קרוב ליעקב אבינו שלא ישן כל אותם שנים שהיה לומד תורה בישיבת עבר. [ובספר המידות, שנה ב:א מי שהוא מקדש יותר הוא רחוק מהשנה יותר, ע"כ].

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

קמד. פעם אחת אחר שבא מארץ ישראל היה המגיד מטירהאוויצע זכרונו לברכה אצלו על שבת במעדוועדיווקע ואמר רבנו זכרונו לברכה אז תורה על פסוק (תהלים כ"ד): "זה דור דורשיו" שכפי הדור כן הוא הדורשים שלו וכו' למשל אתם הוא הדור ואני הדורש שלכם, ע"כ.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן אות יג) שרבי נתן אמר, מזה שאינו חושב על תכליתו האחרון מה יהיה בסופו כשיהיה שוכב על הארץ וכו', מזה אינו מדבר כלל, כי זה הוא דומה לבהמה ממש. רק מי שחושב היטב וכו' וכו' בשביל זה האיש חברתי את ספרי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

אלא על ידי הפתק הקדוש כל העולם נעשה דורו של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

קנא. ואז אמר בראש השנה שאחריו מיד שהוא ראש השנה תקס"ז, התורה פתח רבי שמעון (ס') שמדברת מספורי מעשיות וכו'. ואז באותו יום כפור היתה השרפה ר"ל פה ברסלב בעת תפלת כל נדרי, בשעה שהתחיל החזן הפיוטים שאחר ערבית שהיא יעלה וכו', ונתפזרנו כלנו להציל ביתו וכו' ואז במוצאי יום כפור אמר רבנו ז"ל שבאותו יום כפור רצה לפעל דבר אצל השם יתברך , והיה לו כמה טענות על זה שאלו היו נכתבים היו נכתבים כמה בוגין (גליונות) ועשיתי לי סדר גדול על הנ"ל. אך על ידי השרפה נתבלבל הדבר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ע שהרי אע"פ שאנו מחזיקים שרבינו עלה על כל הצדיקים, לא מצינו שיהיה נביא ממש, ואדרבה בתורה תנינא ח:ח רבינו כתב בפירוש שלא נמצא רוח נבואה עכשיו רק בחינה ממנו, ולכאורה זה הדרגה שהשם יתברך יחזר ויאמר לו התורה כמו לפני משה רבנו הוא תכלית ורום מעלת הנבואה מה שלא זכה שום נביא חוץ ממשה רבינו, ואפילו אם רבינו היה בא להתפלל לזכות לזה, ומשמע מדבריו שהיה לו טענות למעשה שבאמת ראוי שיזכה לזה, איך בא לקפוץ על כל העשר מדרגות של נבואה.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה כמו שרבינו אמר שזכה לתכלית יחידה שביחידה, שלכאורה צריכים לומר שמדובר באיזה עולם תחתון ששם שייך דבר כזה בלי ביטול כל העולם הגשמי, ועמש"כ שם, ועל כל פנים איך שהוא זכה לזה, כן שייך הבחי' זו שישמע מפי הש"י את כל התורה.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

קנד: ואמר: אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהינו חדוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי כלה ע"ש.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במדרש (הובא בשיח שרפי קודש ב:קמד) אלו היה ראובן יודע שיכתב בתורה "וישמע ראובן ויצלהו מידם" היה לוקח את יוסף על כתפו ומביאו אל יעקב אבינו.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש להעיר מהגמרא סוף מסכת סוכה, שלעתיד לבוא צדיקים נדמה להם היצר הרע שלהם כהר גבוה, ויתמהו איך הצליחו להתגבר עליה.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

קנו. אמר המקום שלי הוא רק ארץ ישראל מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ ישראל ולפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא, ע"כ.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

בכוכבי אור (שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל ו) כתוב ואמר רבנו זצוק"ל בזה הלשון און פאר וואס האב איך מיך ירופען אייזיק (ולמה קראתי לעצמי אייזיק) וכו' ולא סים (והר' אברהם ז"ל הסביר, כי כל אייזיק נקרא גם כן יצחק ופחד יצד זה ראש השנה, ורקבנו זצוק"ל אמר כי כל ענין שלו הוא רק ראש השנה), עכ"ל.

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יצחק היה עולה תמימה ואסור לצאת מארץ ישראל.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

קנח. כי יש אנשים פשוטים שאוכלים בשביל שיהיה להם כח ללמד, ויש אנשים שגבוהים במעלה והם לומדים כדי שיהיה להם דעת איך לאכל, ע"ש.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

בספר נתיב מצותיך, אמונה שביל ו אות ו' כז" ומבואר בינוקא הקדוש קודש קדשים חכימין קדישין תבעו נהמא בלא קרבא או נהמא דקרבא, דהא פתורא לא אסתלק בלא קרבא, שהשאלה היה אם רוצין לאכול הלחם בלא מלחמה של הלחם ובשלחן יתחדש חדושי התךורה ויעלו הכל, כי יש צדיקים שאינם יודעים מיחודים ואוכלין לשם שמים ואחר כך מחדשין חידושי התורה על השלחן ומעלין הכל ופתורא הוא דמאני קרבא, או נהמא דקרבא שלא תאכלו הלחם עד שתקשר הלחם בשורשו וכשתאכלו הלחם והיין בשעת אכילה בעצמה תנענעו השרשים ותמשיכו שפע ואור עםאכילות הלחם והיין בעצמו, ולדרך זה צריכין לפרש סוד לחם ויין כדי שידע לקשר בשעת אכילת הלחם בשורש של הלחם עד שפתח הינוקא וביא סוד הלחם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

קסג. שמעתי שאמר לר' שמואל מטעפליק בזאסלאב, אני אומר לך כדי שתדע שאני יודע מה שיהיה אחר כך, יש שלשה דברים שנים הם אחד, ואחד הוא אחד (כלומר שני דברים מאלו השלשה הם אחד, והאחד הנשאר הוא אחד), וכשיהיו השני דברים, לא יהיה הדבר האחד,וכשיהיה הדבר האחד, לא יהיו השנים. ואמר אני רוצה יותר וכו' ונשכח איך אמר שהוא רצונו, אם רוצה יותר שיהיו השנים או להפך, עכ"ל.

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

מזה שכתב ששמע את זה שרבינו אמר את זה לר' שמואל, משמע שזה אינו אותו הדיבור שכתוב במעשה הלחם, וצ"ע.

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

קסה. מאגרת כתיבת יד רבנו ז"ל שכתב לאחיו וכו' והיה לי צער גדול מזה איך מלאו לבם האנשים הרשעים האלה, והעזו פניהם כל כך נגדך, ותמה אני איך לא נמצא טוב לעמת רע לעמד כנגדם לבער הרע, ע"כ.

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי צורך להעיר בזה דבר פשוט, כאשר אנשים עושים דברים רעים, ויש יכולת לעצור אותם, לא עת האסף המקנא הוא חלילה לדון לכוף זכות להצדיק את הרשע, וחייבים להתערב ולהוכיח את הרשע למה תכה.

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה שריש לקיש שאמר (שבת יא) החושד בכשרים לוקה בגופו, מסופר במסכת סנהדרין (כו.) שהצטרף לר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן סוחרין שהלכו לעבר שנה בעסיא, ובדרך ראו אנשים שהיה נראה שהיו עוברים על התורה, והרבנים שהיו הולכים לעבר השנה דנו לכף זכות, אבל ריש לקיש התרעם עליהם, וקרא להרבנים חשודים על השביעית, והובא שם מספר חפץ חיים, הלכות לשון הרע (כלל ג באר מים חיים אות י) שהיה קשה לו למה ריש לקיש לא דן אותם לכף זכות, וביאר שכאשר הכף חובה יותר מכריע מהכף זכות אין לדודו לכף זכות וכו'. וצע"ג על דבריו, כי מעשים שחז"ל הביאו הם להיפוך ממש, שצריכים ודבר גדול הוא לדון לכף זכות אפילו כאשר היא רחוקה מהדעת לגמרי. ואילו מה שמסופר במסכת סנהדרין אינו קשיא בכלל, כי אדרבה, ריש לקיש רצה שיוכיחו העוברי עבירה בשעת מעשה, ואם לא יצליחו להפרישם מעבירה על כל פנים חייבים למחות, כל עוד שאין סכנה ממש, והרבנים לא רצו אלא לדון לכף זכות, ולכן שפיר קרא עליהם שהם חשודים על השביעית.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

קסז. ואמר אם אתה רוצה להיות איש כשר מה אתה דואג, כל העולם יגעים וטורחים בשבילך וכו', ע"ש (וע' שיחות הר"ן אות ש' שהכל בשביל הבחירה, ועי' לקוטי מוהר"ן תורה נד, ותנינא תורה נד, שהכל רמזים מהשם יתברך). עיין פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים של הרמח"ל (גנזי רמח"ל עמוד רעז) שכז"ל ואז ההנהגה הנראית אינה אלא "עולם כמנהגו", אבל מבפנים האמת הוא, שהכל הוא בשביל ישראל, והולך הכל לתיקונם של ישראל, ע"ש.

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קטז, שאע"פ שאיש כשר נראה בדיוק כמו שאר אנשים הוא ענין אחר לגמרי (וכן עיין לעיל אות טו ואות מ).

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

וְאָמַר אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר מָה אַתָּה דּוֹאֵג, כָּל הָעוֹלָם יְגֵעִים וְטוֹרְחִים בִּשְׁבִילְךָ, זֶה נוֹסֵעַ לִבְּרֶעְסְלָא, וְזֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ (אולי נאבד לי פה חידוש).

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לענ"ד שכן לענין אשה צנועה, כי אע"פ שכל פריצה בענין הצניעות היא מאוסה מאד, וכמו שרבינו כבר האריך וקבע שעיקר החרפה והבזיון היא דייקא בענין זה, עם כל זה הלוא הרי זה כח גדול שהשם יתברך נתן לאשה ואינה לריק חס ושלום, אלא שכל הנשים בעולם שנתפסים בהבל היופי ושקר של עולם הזה, הן הן טורחים להראות את כח זו, וממילא האשה הצנועה חפשי מליכנס ומללכלך את עצמה בזה, ודוק.

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן קעא. עוד היה לו ספר אחד שהוא גבוה עוד יותר ויותר אפלו מהספר הנשרף, והוא ספר הגנוז. ואמר שאפלו גופו סלק כשכתבו, ואותו הספר לא שזפתו עין. ואמר שהוא בחינת רזין דרזין וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

ולעולם היה קשה לי, שהלוא חנוך ואליהו עלו לשמים עם הגוף שלהם. אלא די"ל שזה היה הזדככות הרבה יותר ממה שאפשר בידי אדם, רק מתנת אלקים.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בספר ניצוצי שמשון פרשת אחרי ז"ל שאליהו וחנוך לא עלו רק לעולם המלאכים, אבל נדב ואביהו עלו עד עולם האצילות קרוב להקב"ה במאד, על כן לא יכלו לעלות עם גופם, והוצרכו למות שישאר הגוף כאן, עיין שם. ולפי זה י"ל גם לענין ספר הגנוז שזה לימוד מעולם האצילות שבשבילה צריכים התפשטות מהגוף [וכמו ערום של אדם וחוה לפני החטא, שבאמת היה להם לבוש אלא שהיה בבחי' אצילות כמבואר באריכות בספר אדיר במרום].

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה אתי שפיר גם מה שדנתי במקום אחר (ליקוטי נ נח חלק ה' מאומן, פרק מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן) בדברי האריז"ל שמשה רבינו לא זכה להיות כמו מלאך כמו שזכה חנוך. והארכתי בזה, כי לכאורה בסוף משה רבינו זכה לעלות עוד יותר, עיין שם.

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלפי זה יש בלבול גדול בכל בחירתנו, כי אין אנו יודעים מתן שכרן של מצות, אבל הלוא על כל פנים יש כללים, כמו תלמוד תורה כנגד כולם, ולעומת זה גדול המעשה, וכוליה. אבל איך ידע מה תכלית הטוב, כי לפי המבואר יתכן שדבר אחד טוב מאד, עד כדי כך שיהפוך להיות מלאך, ולעומת זה אם יהיה לו עוד מסירת נפש יתירה יבחור במשהו אחר ויקח אותו אפילו יותר למעלה. ובאמת מצינו שהתנאים אמרו לא בשמים היא, שזה ממש כעין דברינו, שמן השמים הראו להם מעלת דבר אחד, והם רצו יותר גבוה.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

קפה כי נוסע כאן נחמן ונתן ואם כן הכל שלנו... אם היו אומרים לאחד רבי נחמן נתן. ודבר אז מענין קידוש, ע"ש. במקום אחר כתבתי על זה. נחמן נתן בגמטריא מחרת, בסוד מחרת יום הכיפור שנקרא שם ה'. ואחד העיר שהגמטריא של "איש אחד איש אחד" הנאמר בשליחות המרגלים לארץ ישראל, הוא: נחמן נתן. ובגמטריא תרח"ם – ע' בשיח שרפי קודש (ב:רצט) כשספרו לרבנו מה שאמר הרה"צ מבארדיטשוב זצ"ל שבשנת תק"ע תהיה שנת הגאולה, ורמז לדבר תק"ע בשופר גדול לחרותנו, אמר רבנו: תרח"ם גם היא שנה – תרחם איז אויך א יאר. ומזה סמכו על התכלת שהתגלה באותה שנה.

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

קפט, שלב. ועכשו יש נחל נובע מקור חכמה (משלי י"ח) שאפלו העיר וקדיש צריך גם כן לקבל משם, כצפור השותה מהמעין הנובע, והבן. גם כבר נשמע שאמר על עצמו שהוא נהר המטהר מכל הכתמים, ע"כ.

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שלכאורה לענין טהרה נחל יותר מעולה מנהר, אז למה התפאר רבינו שהוא נהר המטהר, ושינה ממה שגילה על עצמו שהוא נחל. אלא די"ל גם נהר יכול להיות מעולה כמו נחל (יורה דעה רא:ב), רק שמספק אם רבו הנוטפים על הזוחלים מחמירים לא לטבול בו, אבל היכא שידוע שעקר גדולו הוא ממקום מקורו, אז יש לו דין מעין ממש. ולכן לקח התואר נהר שיש בו יותר משמעות של נקיות אפילו בגשמי.

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שהביטוי הזה "מטהר מכל הכתמים" מצאנו בספר קיצור הכוונות להרמח"ל, כוונות לקבלת שבת, לטבילת המקוה, וז"ל והוא טובל שם ונטהר מכל הפגמים עכ"ל.

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שיהיה צדיק יותר גבוה מהתנאים עיין לעיל אות קמא מהשמטות.

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

קצא. ואמר מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם, אלו אנשים מאנשינו שמתו מקדם היה להם חשש, אבל אתם מאחר שאני הולך לפניכם, אין לכם לחוש כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

[במסכת סנהדרין קד. ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא עיין שם, שבזכות הבן האב זוכה לעולם הבא, אבל הבן אינו זוכה על ידי אביו. ועל כרחך שזה באבא בעלמא, מה שאין כן כח הצדיק. ועמש"כ לקמן אות רחצ.]

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

ולאידך גיסא, עיין לקמן אות רנז: אף על פי שאתם אנשים כשרים אבל לא כך רציתי וכו' אך אני מנחם עצמי במעט אנשים שיש לי שם בעולם הבא, הינו אותן אנשים מאנשי שלומנו שכבר נפטרו, שאלו כבר הם מאנשיו בודאי. וכן שמעתי בעצמו שאותן שנפטרו כבר הם בודאי מאנשיו כי אותן שהם בחיים עדין הם בסכנה גדולה, אבל אלו שנפטרו כבר הם מאנשיו בודאי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

קצד. אמר, מי שמגלה חכמה חדשה בעולם, הינו איזה חכמה חיצונה מחכמות חיצוניות של זה העולם לסוף אין אחריתו טוב ויש לו מפלה על ידי אותו החמכה בעצמה שגלה וכו' וכו' גם בעניני התורה הקדושה שמעתי מפיו הקדוש שאינו מסכים על אלו הלומדים הוגדולים שרוצים דיקא להמציא חדשות וכו' וכו'. ע"ש.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שאכן מצינו בכמה מקומות בחז"ל (שקלים יד., תענית ח., יבמות קכא:, ב"ק נ.) גם בצד הקדושה שהקב"ה מדקדק עם החסידים כחוט השערה, ודייקא בהענין שלהם, בנקודת החסידות שלהם, נלקו. וכמו למשל נחוניא חופר שיחין, בנו נפטר בצמא.

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

הרי יתכן שכן הענין של הממציא חדשות, אף כי החדשות הם בחכמה חיצוניות, של מידה ותשמישיה לא בעצם החכם, עם כל זה, כיון שהגיעו להרעיון, להוליד רעיון חדש באותו חכמה, הרי תפסו באותו ענין, ונפלו תחתיה.

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

קצד – שאינו מסכים על אלו הלומדים והגדולים שרוצים דיקא להמציא חדשות, כגון איזה דין חדש או איזה הנהגה חדשה וכו' עיין שם. ועם כל זה מובא בשיח שרפי קודש ב-תרט שרבינו צוה את מוהרנ"ת שישתדל לחדש איזה חידוש בכל יום, וכך נהג, ופעם עבר היום ולא חידש משהו, והתפלל על זה וסחט איזה חידוש מהאצבע הקטנה עיין שם. ועיין בחיי מוהר"ן אות תקכא, ואמר, כבר נתתי לכם כח המדמה כשר וטוב, ואתם רשאים לחדש בתורה, ע"כ.

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן קצה: 'רק בעניני חיצוניות הינו בעניני מאכלים על זה אנו צריכין שמירה שלא נכשל ח"ו' ע' בספר אדיר במרום (עמ' פג) ז"ל ותדע שהנה הס"א אוחזת בבשר האדם. אך אעפ:כ אין לה רשות להכנס שם, אלא אם ניתן לה רשות דרך הפה, שמוציא מפיו דברים לא טובים. כי ודאי הפה הוא מקום הכניסה בגוף, ואי אפשר להכנס אלא בה, ע"כ.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

קצו. כשאני עושה תשובה הוא טובה גדולה יותר מעניני תשובה שלכם, כי אני עושה תשובה בפשיטות, שאני מתחרט מאד ומתביש מאד ואני מקבל עלי שלא לעשות עוד בשום אפן, ע"כ.

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שמואל (ב:יב:יג) ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' [ס – פרשה חדשה] ויאמר נתן אלא דוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות. בספר דברי אליהו (תהלים לב:ה) – פסקא באמצע פסוק, ומשמעו כי חסר כאן דברים מה שהיה דוד רוצה עוד לומר. ויש לומר כי דוד המלך עליו השלום היה רוצה לומר כל סדר הודוי וכו' וכו' והנה דוד המלך ע"ה אמר הודוי בלב נשבר כל כך, עד שבתבת חטאתי לבד כבר כלה כח המקטרג, ועל כן הפסיקו נתן הנביא באמצע הודוי ולא הניחו לגמרי, ע"כ. (ועיין בספר בית יעקב (פרשת פנחס) בענין שמיד אחר שדוד המלך אמר חטאתי נתבשר מהנביא גם ה' העביר חטאתך, ופירש כי דוד המלך ע"ה אמר חטאתי ועשה עמי כרצונך ואקבל באהבה כי צדיק אתה ה', ואילו רוב בני אדם מכוונים בוידוי שמהראוי שהשם יתברך ימחול.)

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

קצו. ואמר שעשה תשובה על זה הדבור שיצא מפיו על העגלה כשנסע עמי מענין רבי נחמן נתן כנזכר לעיל, ואמר שזה מעשה בעל דבר כדי שיהיה קשה וכבד ביותר אחר כך, ע"כ. לכאורה הטעם שיהיה קשה וכבד ביותר על פי ספר המדות, ערך תשובה סב – מי שמגלה סודותיו, אז קשה לדבר הזה להתקיים, ע"כ.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

קצז. ואמר כי כנגד רצון השם יתברך אינו נמצא אצלו שוב כבדות ויגיעה בשום עבודה ובשום ענין שבעולם. ואפלו כל היסורין שבעולם רחמנא לצלן כפי מה שהוא יודע מיסורין וכו' היה מקבל בנקל אם היה יודע שזה רצון הבורא יתברך בודאי. כי מאחר שהוא רצון הבורא יתברך הוא מרצה על הכל, ואין שום דבר ולא שום יסורין כבד עליו כלל כלל לא. אבל עקר היגיעה והיסורין שלו היא בבחינה הנ"ל בבחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה עיין בספר דעת תבונות אות קע ז"ל והנה גם זה יוליד לצדיקים זכות יותר, כי אלמלא תמיד היה האדון ב"ה מעונה את הצדיקים לבד – היה נסיון, אך לא כל כך גדול, כי על כל פנים היו מתנחמים לדעת שהם ודאי צדיקים, כיון שהם מעונים, וכל בן שכל היה בוחר באלה היסורים, שודאי אינם אלא יסורי הצדיקם, כי הרשעים אינם מיוסרים. אמנם רצה האדון ב"ה שיהיה מקום נסיון יותר גדול, שלא יוכלו בני האדם להבין בבירור מה שהקב"ה עושה בעולם עם כל איש ואיש וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה רנ ז"ל היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך, ומכל שכן שאר מיני צער ויסורין שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל, עיין שם.

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין גם כן למה שרבינו קבע בשיחות הר"ן מט ז"ל בענין קדוש השם שאמרו רז"ל (כתובות לג:) אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו', אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפלו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכו' עיין שם. והרי לפי מה שרבינו העיד על עצמו שכל היסורים שבעולם – כפי מה שהוא יודע מה זה יסורים וכו', הרי פשוט היה לו שכיון שיודע שזה רצון השם יכול לעמוד בהם.

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

ר. בענין הדברים שהוא עושה לפעמים דברים שהם בעיני האדם פליאות גדולות מאד, והעולם מטעין עצמם בענינים שלו שהוא עושה. כי כל אחד מטעה עצמו וחושב בדעתו שבשביל זה עשה זאת, וזה מטעה עצמו בטעות אחר. וכו' וכו'. ענה ואמר טוב מאד כשמוסרין את השוטה לתוך העולם, כי כל אחד משטה את אחד והאחד הוא עצמו, הינו שהוא טועה ומשטה את עצמו, ומי שנשמר שלא להטעות את עצמו אזי הוא מטעה את כל העולם, ע"ש.

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן שיסוד דבר זה הוא ענין אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים (קהלת ז:כט), עיין בספר אדיר ברמום (עמ' תרכח-ט, מכון רמח"ל), שיש עדיין ללכת בדרך הישר, בסוד הזיווגים של גילוי היחוד, רק צריך סיוע גדול בכח חזק (-וכמו שכתב לעיל, עמ' תרכו-ז שלעת עתה אחר החטא דרך המנוחה נסגרה לגמרי, כי על כל פנים יצטרך פקיחות עינים של עול תורה, וחשבונות לשמור הדרך), ודו"ק.

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רב: יש כמה תורות שנעשים על ידי חטאים וכו' (נדרים כב:) אלמלי לא חטאו ישראל לא היה להם רק הספר תורה וספר יהושע. כי שארי נביאים וכתובים לא נעשו רק על ידי שחטאו ישראל והצרכו להוכיחם כמו שפרש"י שם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ספר אדיר במרום (עמוד ל') שבאמת כל התרי"ג מצות היו שייכים לבהמות לולא החטא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בקונטרס הוספות לספר חיי מוהר"ן אות מח, הבאתיו בריש פרשת נצבים, שאם היו לומדים לשמה, בקדושה ובטהרה וביראה, והיו עושים מתורות תפילות, היו יכולים להסתפק בפחות, ע"ש, ומה שפרשתי שם, שלכן פרשיות שבסוף התורה קצרות, כי כולם מלאים מיראת השם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר, שכמו שהנביאים הוסיפו ספריהם על התורה, והכל מחמת החטאים, כן חז"ל הוסיפו דינים עם תורות שלמות מחמת החטאים, וכמו שמצינו בפרה אדומה (פרה פרק ג), שכדי להוציא מלבן של צדוקים, גזרו לעשות דוקא בטבול ים, ועל כן גזרו כל מיני גזירות של חומרות יתרות.

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

רח. במה יש לאלו הקלי עולם איזה שיכות והתקרבות אליו מאחר שבאמת הם רחוקים ומקדשתו מאד מאד בלי שעור ובלשון אשכנז וכו', והשיב לו רבנו ז"ל, במה יש לכם שיכות והתקרבות אצלי, הלא אתם אצלי רק כמו נוצות של הבגד שכשנופח עליהם מיד פורחין ונסתלקין מעליו, ע"ש.

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת המרחק הוא הרבה יותר גדול, כי הרב והתלמיד הם כמו שמש ולבנה, ולפי חכמה חיצונית, יקח יותר מס"ד מיליון לבונות למלאות השמש. וגם לפי המשקל הרי רוב המא"ס שבכל הגלקסי הוא מהשמש. וס"ד מיליון פעמים משקל נוצה אחד, כבר משקל של ששה אנשים.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

רטו. ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש וכו' וכו'. עיין ביותר אריכות בספר שיחות הר"ן אות קנג.

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין ירא ושמח, עיין מש"כ שם בשיחות הר"ן אות קנה.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רטז: על ענין חכמת השיר והמליצה הנקרא בלשונם פאזיא, אמר מי שאינו יכול פא זיא [הינו למאס תבאות המשגל כראוי] אינו יכול פאזיא ע"ש.

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

פאזיא קרוב מאד ל-פז"ק. גם פא – קרוב לענין לרוק בביזוי. עיין מה שהבאתי בזה בליקוטי מוהר"ן יא:ג.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

רכב. שבודאי באמת אין חפץ בשום אפן את הדאקטיר, רק שהוא מכרח להסכים לקרא דאקטיר מחמת העולם שאומרים להביא דאקטיר ואינו יכול לשנות דעתם. כי כן היה דרכו, אף על פי שהוא ידע בעצמו שדבר זה אין טוב לפניו, אף על פי כן אם היו אנשים מפצירים לעשות אותו הדבר לא עבר על דעתם. וכן היה בכמה דברים. והוא בעצמו חשב פעם אחד כמה דברים שעשה בשביל רצון אנשים שהפצירו בו לעשות אף על פי שידע בעצמו שלא יועיל וכו עיין שם.

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש ב:קמג שרבינו לא נתן שם לבתו חיה עד שהפצירו, ובאותו ערב בא הידיעה על פטירת אמו. ועיין ענין שלא להתעקש לקמן בהקדמה לאות תל.

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ במלכים ב:ב:יז-יח ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וכו' הלוא אמרתי אליכם אל תלכו.

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

רכג. סמוך להסתלקותו נכנס אליו רבי מאיר ותפסו בבגדו של צמר ואמר ברמיזה, אה מה חזק וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

צריכים לברר באיזה שנה החסידים החליפו ללבוש בגדי משי שלא יסתפקו באיסור שעטזנז. וידעתי מסיפור מפורסם על רבי עקיבא איגר שזה כבר היה בימיו והודה להם. ואולי כבר נהגו החסידים באותו עת, וחסידי ברסלב לא נהגו כן, או שרבי מאיר הזה לא נהג כן, וזה מה שרבי נתן מדגיש כאן, ודו"ק.

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רכה: שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם. עיין בחלק ה' מאומן ערך גיהנם, שהוא בגמטריא נ נח, ועמש"כ שם. ועיין עוד שם בחלק ה' מאומן, בערך תפילה – פרק הרחב פיך ואמלאהו, כבר כתבנו בס"ד שפאות עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי, הפאות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (וחבר אחד ר.א. דרש בפה-אות, אפילו אמר אות אחת של קדושה, וכן פה-אות בגמטריא הפאות כנ"ל. ר' שלמה קרליבך אמר שהפאות מקשרים המוח והלב). וע' לקמן אות רחצ איך שדוד המלך הוציא את אבשלום מכל השבעה מדורי גיהנם וכו'. וע' בעירובין דף יט שאברהם אבינו מציל מגיהנם כל מי שלא שיקר בבריתו ולבוא על נכרית (והנה הברית הוא סוף הגוף, כידוע בסוד שד"י שאמר לעולמו די, וכן הפאות הם הסוף הקצה של הראש). וע' בספר ברית מנוח, דרך האהבה, נקוד התשיעי ז"ל וכל אדם מישראל שנמול בבשרו וכל מה שעשה אמת שיתן דין ומשפט, ויבא באלו האשות אשר זכרתי למעלה. ועוד כאשר אחד מבני ישראל כשנכנס במקום זה, מפני רב חבה יוצא אש מלפני המציאות, ומקרר האשות לבל יתלהט בתקף האשות, ויושב שם שנים עשר חודש לא בגן עדן ולא בגיהנם, ועל כן אמרו שאין מבני ישראל יורש גיהנם ולא על צד אחר שתחשב וכו' ע"ש. וע' בפירוש לספר ברית מנוחה למהרח"ו (רמ"ק - פרק יד) שכז"ל וכל מי שנימול יוצא אש מן האצילות, והוא אש המקרר את ז' מיני אש אלו וממתקן ושם נידון, אמנם הגיהנם האמיתי הוא למטה בקליפות כנודע, ושם הוא גיהנם לאומות העולם ולפושעי ישראל שלא נימולו, ע"כ.

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ברית מנוחה, דרך השכל, שמות של שרי המשמרות השומרים משמרות כחות השם וכו' מספר לט ז"ל והממנה על יציאות הנפש שלא תכנס לגיהנם והוא מן כת השורפים וזה שמו נרגסיא"ל גבור מאד, ע"כ. נרגסיא"ל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אכן הבטחת רבינו להוציא, ואילו המשמעות של כח מלאך זו שלא יכנס כל עיקר. ועיין לקמן בענין אברהם אבינו שאינו מניח ליכנס, ורבינו מציל אפילו לאלו שכבר נכנסו, וי"ל שזה בכח מאומן.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בריש ספר אדיר במרום באריכות שמסביר מש"כ שם בעמוד כ' ז"ל ועל כן בעלות רבי שמעון בר יוחאי זללה"ה לאימא בסוד המערה כנ"ל, היה צריך להוציא כל נשמות ישראל מאחיזת התהום שהוא הגיהנם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

למה צריכים הבטחת רבינו ולא מספיק לסמוך על אברהם אבינו.

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם מספרים מעשה מבחור שרצה ליכנס לישיבת בריסק, ושאל אותו הראש ישיבה א.י. למה הוא הולך לאומן, והזכיר את ההבטחת רבינו, אז הראשי ישיבה שאלו אותו מה חסר בהבטחת אברהם אבינו, והבחור ענה לו בחכמתו, שעדיף לו להימשך על ידי הפאות. ויש להבין דבריו בכמה דרכים.

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יותר נראה שהבטחת רבינו קאי אפילו על אלו שאינם בכלל הבטחת אברהם אבינו, כי מבואר במדרש רבה (וירא פרשת מח) א"ר לוי לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה, ואותן שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם, מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ומניחן עליהן, ומירדן לגיהנם, הדא הוא דכתי (תהלים נה:כא) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, ע"כ. הרי מבואר שאברהם אבינו לא נותן ליהודי נימול אפילו ליכנס לגיהנם, ורק אם חטאה יותר מדאי אז מורידו לגיהנם. ועל אלו שהם כבר בגיהנם ר"ל קיימא הבטחת רבינו – שבהפאות יוציא אותו, יוציא דייקא, כי כבר עבר את שמירת אברהם אבינו מבחוץ, וכבר ירד לגיהנם.

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת וירא שהביא מדרש (וכן כתוב בהקמת פירוש הרוקח עה"ת) אברהם יושב על פתח גן עדן וכל הנימול מוליכהו לגן עדן, ואליעזר עבד אברהם יושב על פתח גיהנם, וכל הבועל ארמית והמושך ערלתו מגרר הוא אותו לגיהנם, 'קדקד שער מתהלך באשמיו' (תהלים סח:כב), וכדאיתא ברבה (פרשת צו ט:ה אלו בני אדם שנוהגים היתר בשפחות הקב"ה תולה אותם בקדקדיהם לעתיד לבא), ע"כ.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בזה שאלו שלא זוכים להינצל מגיהנם על ידי אברהם, הם דייקא נתלים בקדקדיהם – שזה בחי' תליה בפאות, כמו שמצינו (ירמיה מח:ה-מה) ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון (והוא כענין חזון בלעם – במדבר כד:יז ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ק"ר-ק"ר בחי' מצפ"ץ, שם אלקים מלא ביו"ד, שעל הפאות), ואיתא בכוונות, דרושי ויעבר, דרוש ז', כל א"ל הוא ה"ן וכו' ונמשכין משני פאתי הראש, הרי הם ד' א"ל העולים בגי' קדקד וכו', ע"ש. ולכן אתי שפיר שדייקא אלו שנתלו בפאות שלהם, רבינו יפלטם וימלטם בפאות.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

בתנחומא (לך לך כ) לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק (ישעיה ה:יד), למי שאין בו חק ברית מילה, עיין שם. חק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

רכה. בסוגריים: (וכן אפלו אלו שלא זכו להכיר את רבנו ז"ל בחייו, כשיבואו על קברו הקדוש ויסמכו עליו, וילמדו ספריו הקדושים וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, בודאי יש להם על מה שיסמכו, אשריהם אשרי חלקם, ולא יאשמו כל החוסים בו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במכתבי ר' שמשון ברסקי, מכתב צא, ז"ל באמת אם אינם יודעים מדעתו הקדושה, אפילו אם היו נקראים כמה שנים "ברסלבר חסיד" וגם יסעו לאומין, אין שום ממש וכוח בהתקרבות! כי עיקר בההתקרבות אל הצדיק תלוי בהרגשת דעתו הקדושה! ע"ש.

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות, חושן משפט א', הלכות מכירה אות ו' ז"ל כי בודאי אין החפוש והבקשה אחרי גוף הגשמי של הצדיק, כי אם אחרי רוח הקדש שלו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיח שרפי קודש (ב:תשלה) ז"ל כשהתאונן פעם רבי נחמן מטולטשין לפני מוהרנ"ת באמרו חבל שלא זכיתי אף אני להכיר את רבנו, אמר לו מוהרנ"ת בגערה, וכי מי הכיר את רבנו 'יוסף פרוניק'? יוסף זה היתה פרנסתו מזכיון העברת נוסעים על הגשר מעבר הנהר שבצד עיר רייריד לצד השני הקרוב לעיר ברסלב, והוא גם העביר את רבנו, והתפאר בזה, ורצה מוהרנ"ת ז"ל להדגיש שעקר הכרת רבנו אינה בראיתו גרידא, אלא כפי ידיעתו את רבנו בעומק וקיום עצותיו וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות, יורה דעה ב', בהלכות שבועות ב' – בסוף יש הלכות כבוד רבו ות"ח, אות כ', ז"ל וכל מי שנקרא על שם הצדיק הוא נכלל בו ועל ידי זה הוא נכלל בשם ה', וכו' וכו', ועל כן עקר ההתקרבות לה' יתברך הוא על ידי בחינת בטול הגאות והכבוד שהם בחינת שם ולבטל עצמו וכבודו ושמו נגד שם כבוד מלכותו כי ענוה גדולה מכלם. וכן אי אפשר להתקרב להצדיק והרב האמת כי אם על ידי שמבטל שמו וכבודו בתכלית הבטול ואז יזכה להכלל בשם הצדיק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחר שהערכתי כל הנ"ל אחשוב בס"ד לעשות סדר בדברים. והוא כי העיקר הוא להיות כלול בשם הצדיק. אלא שצריכים באמת להיות כלול בשם הצדיק, ולא סתם שיהיה נקרא "נ נח", וזה תלוי בענוה ובביטול כבודו כמו שהבאתי מליקוטי הלכות, הלכות כבוד רבו ות"ח. וזה בחי' תמימות ופשיטות, שאין צריכים שום חכמות כלל, אפילו מי שיודע חכמות באמת כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה מד (ושם הבאתי עוד כמה מקומות שרבינו דיבר על זה), הרי שהעיקר בזה הוא ענוה וביטול, בשלילות הכבוד. ומצד שני מצינו בדברי רבינו שבודאי צריכים לעבוד את השם יתברך עם שכל, כמש"כ להדיא בליקוטי מוהר"ן תורה ס:ו שעבודת השם בלי שכל הוא מוחין דקטנות בלי חיות ואינה יכולה לעלות (ועיין לק"מ רנה מאמין בצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל וכו'), ובבחינה זו צריכים לחפש את רוח הצדיק ודעתו הקדוש שגנוז בספריו (כמבואר בלק"מ תורה קצב).

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלפי דברינו צריכים לדחוק מש"כ ר' שמשון שלא הזכיר הענין של ענוה וביטול שעל ידם יכולים באמת להיות נכלל בשם הצדיק, אפילו בלי לדעת השכל הנמצא בספריו, וי"ל שכיון שבאמת אי אפשר להאדם לדעת ולשער כמה זכה לבטל כבודו ולהתבטל לצדיק, ע"כ צריכים לקבוע במה שכן יכולים קצת לשער, והוא הרגשת דעתו הקדושה.

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בתורה נט, יד ושם, השם הוא בחי' כבוד, ויד שהוא המשפט והוא הריבוע בגו העיגולא, והוא עיקר הכח כמבואר שם, ושרשו בחכמה ככתוב שם. וצריכים לדחוק שזה רק בשרשו, אבל למעשה העיקר הוא הס' שזה למעשה להלכה מה שמבטל את האיסור.

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להדגיש לאידך גיסא, שצריכים להגיע לאומן, וידוע שסבא ישראל גילה לאחד מי היה בגלגול הקודם, והוא שאל את סבא אם היה ברסלבר למה היה צריך לבוא בגלגול, הלוא רבינו פעל שלא לוקחים מאנשיו קודם גמר תיקונם, וסבא אמר לו על שלא היה באומן. ולכאורה צריכים לאמר שהיה לו את האפשרות. וגם לכאורה צריכים לאמר שהסכים לבוא בגלגול כדי להגיע לאומן, דאם לאו הלוא רבי נתן קיבל מרבינו שיש להתעקש וכו'.

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

רכו. שמעתי מרבי נפתלי שאמר באומין: כצאתי את העיר אפרש את כפי. כצאתי את ע"ה בגמטריא כתיב נ נח נחמ נחמן מאומן. העיר בגמטריא נחמן מאומן. אפרש את כפי בגמטריא הפתקא יד"א (ישראל דוב אודסר) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

כצאתי את העיר אפרש את כפי: בגמטריא לכתב נ נח נחמ נחמן מאומן נחמן מאומן פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שמעתי מעמוס לוי איך שרואים בין הי"א שורות של הפתק כדמות עשר אצבעות, וגם סבא הראה לו כעין זה לענין קשירת רצועת התפילין של יד על הזרוע [ועכשיו שמעתי ממוריס נ"י שהרבה פעמים סבא אמר להחברים לשים לב – שהשורה ראשונה היא למעלה ואחר כך יש חמש זוגות, והיה חוזר על זה כל פעם]. ואתי שפיר שהפתק שחתום מאומן, מרומז במה שרבינו אמר שביציאתו מאומן יפרוש כפיו.

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

רל. ספר רבי נפתלי שאמר רבנו ז"ל שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא, ושם ידברו יראת שמים והיה להם התבודדות וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאנו אצל רבינו וגם אצל רבי ישראל קרדונר ועוד שהקפידו מאד להסתר מהעולם יציאתם לעשות התבודדות, וכאן רבינו אמר דווקא שהבני הנעורים ילכו ביחד, ועל כרחך יש בזה כמה בחינות, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בערך התבודדות מש"כ בסכנות שיש בהתבודדות, ובפרט מה שהבאתי מספר צוואת הריב"ש להיות עם עוד חבר.

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

רלג. ואין חלוק אצלי בין זכר לנקבה, אני רואה התאוה כמו שאני רואה אותך ע"ש.

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

אין חילוק דהיינו לענין התאוה, אבל בודאי חלוקים הם לגמרי, וכן מבואר במסכת סוכה (ריש נב.) שאפילו לעתיד לבוא בזמן שאין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד (וע"ש מה שהבאתי מהמכתב מאליהו שדחק לפרש שזה רק בגלל שהורגלו בחטא), ויש איסור להסתכל בנשים אפילו בלי תאוה, ור' חיים ויטל כתב שמי שלא ראה צורת נשים מ' יום יכול לראות על כלי אם היה טבול. ועיין בריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האר"י, שכ' (נראה שהמסדר המדפיס הכניס את זה משום צדיק אחר) ז"ל כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמות אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה ההיא מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו, כמו שאסור להסתכל בנשים, שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה, סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי אף אם לא יפעל פעולה רעה. והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל תפגום הנשפ או יתקננה וכו' ע"כ. אכן יתכן שרבינו אומר שאפילו נזק כזה מהסתכלות בצורה לא יגיע לו, כי הוא מרומם מכל הצורות של עולם הזה, ויש להבין את זה בכמה דרכים.

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

רלד. אמר רבנו ז"ל שיש צדיקים ששברו התאוות, אך הוא כמו עור שמעבדין אותו ואף על פי שמעבד העור אך נשאר בו קצת ריח שאינו טוב. כמו כן הנמשל שיש ששברו התאוות אבל עדין נשאר קצת שמץ מהם ועדין התאוות כרוכים אחריהם קצתץ גם אמר כבר שצריכים לנקות הגוף מתאוות כמו שמעבדין העור ומהפכין אותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ע' תכשיטין של השכינה (רמח"ל, רזין גניזין, בושם לבשמא תכשיטין אלין, עמוד שיד) ז"ל אבל בגין דתסתלק לעילא לאתחברא בבעלה ותהא לרעוא קמיה, תיקונא אחרינא אצטריך, ורזא דא וריח שמניך מכל בשמים. דהא בתר דאתקשטת ההיא כלה, בושם אצטריך לבשמה לה. ואם תאמר אמא דא. אלא תא חזי הא אוקמוה רבנן, בושם שמשיר את השער ומעדן את הבשר (שבת פ:). דהא אע"ג דתכשיטין אתעבידו, עם כל דא ההוא רע לא אתעבר לגמרי, דהא רשימו זעיר אשתאר. רזא דיליה שער מסטרא דעשו דאיהו איש שעיר. ולית תיקונא לאעברא ליה אלא בבושם, דאיהו נהירו דנחית מאי' עילאה, דתמן הרי בשמים אשתכחו. ובזמנא דנחית לתתא אתעבר ההוא שער, ונפל לתתא לעומקא דחשוכא באתר דיליה. בגין כן שמשיר את השער. וכדין ומעדן את הבשר. דהא עד דאינון שערין אשתכחו גרמין חשוכא. ובגין דא לית עינוגא אלא לנשמתא מסטרא דלגו דתמן לית חשוכא. אבל מסטרא דגופא לא. אבל בזמנא דההוא שער אתעבר בחילא דבושם דא, כדין עינוגא אשתכח לגופא נמי. דהא ההוא שער דהוה חפי על עינא אתעבר, ויכיל לאסתכלא לכל סטר לאתענגא בנהורין עליאין. ומעדן את הבשר ודאי. בההוא זמנא אתמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחידו וגו' (ישעיה מ:ה). בשר דייקא רזא דא עינוגא דגופא כמא דאמינא, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל גילו שמלאכים שבאים לעולם הזה צריכים לטבול יותר מג' מאות פעמים (שפ"ה?) בנהר דינור כדי להסר הריח של עולם הזה כדי שיכולים לשוב למעלה.

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רלח: שאלה אותו אמו 'מה מדרגתו בעבודת השם השיב לה מה אני אמר לך אני סר מרע באמת', יש לציין שבספר סדר הדורות חדש האריך לפרש שעיקר הדרך שגילה הבעל שם טוב זה להיות סור מרע ועשה טוב ע"ש, ועי' לקמן אות תמז (וע' בפירוש רמד"ו על איוב הבאתיו בערך אחוריים, וע' בספר אדיר במרום עמ' עו).

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

רלח: אני חי עכשו רק עם החמה תחיה את בעליה (קהלת ז). ואמר לה עוד, יש אצלי אנשים כאלו שיודעים דברים כאלו שיכולים לחיות בהם בלא אכילה ושתיה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האריז"ל פירש מש"כ בפרשת עקב (דברים ח:ג) כי לא על הלחם, [אלא] לבדו [רק מהשם יתברך] יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. 'לבדו' בגמטריא מ"ו, שהוא מילוי שם ע"ב, והוא בחי' החכמה.

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

רמ. הלא כמה יגיעות צריכין לעשות מאילן סרק עב שקורין דמב לעשות ממנו כלים יפים וראויים לתשמיש אדם, ע"כ. יש להעיר ש'דמ"ב' הוא השם הס"ה של הע"ב שמות.

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

רמ: ז"ל ובסעדת שחרית היו מספרין העולם לפניו ז"ל איזה שיחות חולין ולא הוטב הדבר בעיני הרב רבי יחיאל. ובמוצאי שבת נכנס לחדרו של רבנו ז"ל ודבר עמו מזה ואמר לו רבנו ז"ל האתה זוכר כל הספורים וכו' וכו' ע"ש ע"כ. הרי איך שרבינו היה מצרף אותיות של כל הדיבורים לצירופים עליונים (וע' תורה יב ותרה רכה). אכן יש להעיר שהלוא רבי שמעון בר יוחאי השתיק את אמו מלדבר בשבת, ולא בחר לצרף הדיבורים שלה לצירופים עליונים. [ועיין בתנא דבי אליהו רבא פרק כא ז"ל מכאן אמרו יבקש אדם רחמים על עצמו ועל אשתו ועל בניו ועל בני ביתו שלא יצא אחד מהן לידי דבר מכער. ולא יראה אדם את אביו ואת אמו כשהן מדברים דברים יתרים ויחריש להם. ואם עשה כן, הוא והם אינם ממלאים ימיהם ושנותיהם, שנאמר (דברים ד:ט) רק השמר לך ושמר נפש מאד וגו' עכ"ל. ויש לחלק בכמה וכמה דרכים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע שיחות הר"ן קפא.

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

הדרך של רבינו הוא תמימות ופשיטות, ולכאורה טענת ר' יחיאל צודקת, שמפאת קדושת שבת היו צריכים להיזהר מדבר דברי חולין ובפרט בשולחנו של רבינו. ואולי יש הוכחה מזה שכיון שרבינו הדגיש שהעיקר בשבת הוא להיות בשמחה גדולה, על כן מותר קצת לדבר שיחת חולין וכדומה, ועדיין צ"ת.

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

רמא: שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות ע"ש.

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חרדים (דף ע"ב ע"א – חק לישראל פרשת שמות יום ג') שכז"ל כשאני בין העם כיון שאין רואה סתר לבבי אלא הוא לבדו ועוד אין משגיח תמיד בי להטיב לי רק הוא לבדו ואין מי שיוכל להציל אותי מצרתי זולתו לכן לא יפסיקו ביני לבינו הנבראים כי כלם כאין נגדו ואני והוא לבדו עומדים, והיינו דכתיב (מלכים ב:ה) חי השם אשר עמדתי לפניו, וכתיב (בראשית י) התהלך לפני, עכ"ל.

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם דף מח ע"א (חק לישראל מקץ יום ב) את האלקים התהלך נח, שהיינו שהיה מתבודד עם יוצרו ואין לו חברה עם בני אדם, אי נמי מרוב הרגלו בהתבודדות, אף שהיה בתוך בני אדם לא היו מטרידין דעתו, כי היו כלא היו בעיניו, והיינו דאמר המשורר, בעמדי תוך קהלך צור לרומם לך אכרע ואכוף ראש וקומה, כלומר ואין חברתם מטרדת אותי להתפרד מחשבתי ממך, כי כל העולם עדרי צאן והוא יתברך הרועה לבדו ומשגיח על כל פרטי ופרטי וכל פרטי אין לו להשגיח אלא על הרועה כי הכל שוין לפניו ואין יתרון לזה מזה, והיינו דאמר דוד המלך ע"ה (תהלים כב) ה' רועי לא אחסר כי איני חסר כי כלנו שוין, וכמו כן הוא רועה אותי בפרטות כמו לשאר ברואיו גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, ואין מי שיוכל להזיקני בלא רשותך, ומי שמכה היא רצועה ושבט שהרועה מכה אותי בה, על דרך (ישעיה י) הוי אשור שבט אפי, וכתיב (שמואל ב:טז) ה' אמר לו קלל את דוד, ואם כן שבטך ומשענתך המה ינחמוני, ע"כ.

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר צוואת הריב"ש (אות סג) כז"ל לפעמים כשהוא דבוק יכול להתבודד עצמו אפילו בבית שיש בני אדם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

רמג בהשמטות: 'שמעתי מפיו הקדוש שכל הדבורים שבאים לפניו נעשה מהם ענינים אחרים לגמרי, ואפלו מי שמספר לפניו לשון הרע, מאחר שבאו הדבורים לפניו נעשה מהם ענינים אחרים לגמרי. ושאלתי אותו: הלא אמרו רבותינו ז"ל ברית כרותה ללשון הרע וכו' השיב: וכי משום הא הוא חיוב גדול על הכל שלא לעמד בזה. הינו, כי אעפ"כ יש אחד שיכול לעמד בזה, כי אצלו נעשה מלשון הרע ענין אחר לגמרי ע"ש.

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

והנה דבר פלא זה באמת מבואר להדיא בספר אדיר במרום על האזנים של ארך אנפין, ע"ש עמ' קעא ז"ל שהאזנים סתומות בא"א מפני שאינו עומד להשתנות בהנהגתו לפי התחתונים. כי הסדר זה הוא בז"א, שיש בו חסד ודין לפעול שניהם בזמניהם. אך פעולות הא"א כבר שמעת שהוא להחזיר הדין לחסד, ולא יפעול דין לעולם. אלא אדרבה, הכל תלוי אם יתגלה הא"א או לא יתגלה, כי כל פעם שהוא מתגלה ממתק וכו' אך ודאי שמי שיזכה שיגיע אל האוזן ההיא גילוי האוזן, מיד יהיה הקול נידון לטובה ומתקבל לרצון, אפילו היו עליו קטרוגים הרבה שלא לקבל וכו' (עמ' קעב) אבל בא"א אינו כך, כי אין פקיחת אזניו אלא לטובה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

רמו. תאמרו לה שיש לה אבא שהוא כזה חדוש לא היה ולא יהיה, ע"ש. עמש"כ לקמן אותר רסז, בענין כמוני ממש.

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

רנא. ולא מבעיא ישראל קדושים אלא כל האומות העולם כלם אני יכול להחזירם להשם יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל. אך דיו לעבד להיות כרבו, ע"כ.

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בדברי הימים (ב:ו:לג) ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי. הרי המושג הזה שהגוים יהיו כעם ישראל.

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ישמח משה, פרשת יתרו: אמות העולם, אף אם היו מקבלין (-התורה), אין הועלם מתקים בקבלתן, והא דחזר ה' יתברך על כל אמה ולשון, לא שיקבלו הם לבד, רק שיקבלו גם כן בדרך טפל, כמו שיהיה לעתיד כמו דכתיב (ישעיה יד:א) וספחו על בית ישראל, והינו לשון טפל, וכמו שפרש רש"י במספחת, כמו 'ספחני נא' (שמואל א:ב:לו), כי התורה אי אפשר להקבים בם לבד, כי הם אינם ממנה, ע"כ.

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

רנב. אמר שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו, ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בפירוש מהרח"ו לספר יצירה (א:ח) שכז"ל כי רצו"א חשבון נוריאל (כמו שאיתא בזוהר, הובא בליקוטי מוהר"ן תורה יג) מצד המלכות, ושו"ב חשבון של שד"י בסוד מט"ט מצד הז"א, והוא סוד יחוד קב"ה ושכינתיה, עכ"ל. הרי שבחי' שוב יותר גבוה מבחי' רצוא.

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

רנז. אף על פי שאתם אנשים כשרים אבל לא כך רציתי וכו' אך אני מנחם עצמי במעט אנשים שיש לי שם בעולם הבא, הינו אותן אנשים מאנשי שלומנו שכבר נפטרו, שאלו כבר הם מאנשיו בודאי. וכן שמעתי בעצמו שאותן שנפטרו כבר הם בודאי מאנשיו כי אותן שהם בחיים עדין הם בסכנה גדולה, אבל אלו שנפטרו כבר הם מאנשיו בודאי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ לעיל אות קצא - ואמר מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם, אלו אנשים מאנשינו שמתו מקדם היה להם חשש, אבל אתם מאחר שאני הולך לפניכם, אין לכם לחוש כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

רסו. כל מה שמשיח יעשה טובות אני יכול לעשות רק שהחילוק היא שמשיח יגזור אמר ויקום אבל אני איני יכול לגמור עדיין ע"ש. ע' מש"כ במסכת פאה (ירושלמי פ"ח) על טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין.

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

כבר מבואר במקום אחר שנשמת רבינו הוא מחלק נשמת אדם הראשון שפרח ממנו טרם שחטא. והרי הרמח"ל כותב (אדיר במרום תקפט-תקצ, מכון רמח"ל. שפט – ספינר) ז"ל וזה הכלל יהיה בידיך: כל מה שיעשה אחר כך בימי מלך המשיח, היה יכול אדה"ר לעשותו ביום שנברא. כי רק זה היה פרי חטאתו – להאריך עליו הזמן וכו' עכ"ל. וכיון שרבינו הרי לו נשמת אדה"ר ממילא מבואר שהיה לו הכח של משיח.

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

רסז (כז): שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחידה דרוח, וכן כיוצא בזה בכלם; והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ע"כ. ע' בזה בספר קנאת ה"צ להרמח"ל ח"ב פרק עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שלכאורה יוצא שרבינו השיג להיות המעטר להמשיח (וכמו שהאבות ודוד המלך בעצמם הם יהיו מעטרים למשיח ע”ש. ודו”ק בסיפורי מעשיות, למשל לענין הקבצן החרש שמגלה את הגנני ואכמ”ל), ובזה יש להבין מה שסבא אמר (ישראל סבא פרק רק בטחון) שמשיח יהיה תלמיד של רבינו. וכן ע"ש בספר קה"צ בפרק הקלקול על ידי חטא אדה"ר והתיקון ע"י התורה ובית המקדש, שכתוב שם שאותו חלק של היחידה שיהיה מעטר להמשיח, פרח ונמלט בחטא אדם הראשון, שזה ידוע לנו על נשמת רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה בענין שורש נשמת רבינו הקדוש עיין בשער הגלגולים הקדמה ז' שבו מבואר השורש של נשמות בחי' ינוקא, ובחינות נשמות חדשות, ואיזה נשמות יכולים בחייהם להשיג תכלית נשמה לנשמה דאצילות, כי יש שנמנע מהם לגמרי, ויש שיכולים רק בקושי על ידי הפקדת נשמתם והחלפה בעת השינה, ויש שמקבלים הרוח רק בגיל י"ג והנשמה מבן כ', שבודאי רבינו השיגה בעוד בקטנותו, ואכמ"ל. אכן צ"ע ממה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (קסה) שכל אחד יכול לבוא למדרגתו להיות כמוהו ממש, שלכאורה לפי דברי האריז"ל הנ"ל ממש אי אפשר שסתם בן אדם – ורובא דרובא דבני אדם – ישיג מעלות הנר"נ, ובפרט כפי מה שרבינו גילה שהוא השיג יחידה שביחידה, שזה בעצמו צע"ג מדברי האר"י, וכל שכן פלא מופלא מאד להגיד שכל בן אדם יכול להשיגה. ולכאו' מוכרחין לומר שהכמוני ממש, זה רק לענין דברים מסויימים בשיעור קומתו ז"ל, ולכאו' לא תהיה רק בעיבור נשמת רבינו בעצמו, כמבואר בשער הגלגולים כי כן הדרך שכל דור יש כמו משה ואהרן וכו', כי נתעברין בתוך הצדיקים, אכן גם מבואר שם בריש הספר שהחלק שמתעבר זה רק דרגות שהצדיק כבר עבר עליהם. ובכל הענין הזה יכולים לפלפל הרבה ואכמ"ל. וע"ע בפירוש מה שאי' בתוספתא סוף מסכת כריתות שמלמד שמשה ואהרן היו שקולין זה כזה, שעל כרחך זה לא שיקול ממש, ולכן הוא לא נמנה במשנה שם, ועיין בזה במש"כ בס"ד בערך מסורה בברסלב סוף אות א'. ויש להעיר שרבינו גם כן אמר (בשיחות קסג) 'ואתם ורבי יעקב יוסף אם תרצו אני יכול לעשות מכם צדיקים כמוני בעצמי' הרי שודאי יש חילוק בין הכמוני ממש שכל אחד יכול, ולהכמוני הזה, או על כל פנים בדרך להשיגו. ובספר ימי מוהרנ"ת (אות סד) ז"ל מהתסלקות פלא וחדוש נורא כזה אשר לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו כאשר אמר בפרוש כנרשם במקום אחר (לעיל אות רמו), ע"כ. וע”ע בעמוד הצדיק מר' יצחק בריטר ז”ל 1080 בספר זה, שכז”ל אין להאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, ואין לו לחשוב כי כל מי שרוצה ליטול את הכתר הזה נוטל, כי זהו ענין של מפורסם של שקר שהובא בלקוטי מוהר"ן, כי אם כל אחד צריך לקבל מזה הצדיק הנתגלה בכמה דורות, ע”כ. והרי מבואר לכאו' שצריכים לפרש יותר על דרך מש"כ בערך מסורה בברסלב אות ז, שהאדם ישיג מה שישיג לפי נשמתו, אבל לא יכנס לענין של רבינו].

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי יסוד דברי רבינו הקדוש בדברי האר”י (שער הגלגולים הקדמה לו ד”ה ונחזור לענינינו) שכז”ל לפי שהיה ר' עקיבא יכול להשיג יותר ממשה לסבת הנז”ל, כי הוא מקין ומשה מן הבל וכו' אין בו יכולת להשיג רק עד כתרי אותיות וכו'. האמנם אחר כך משה רבינו ע”ה השיג הכל על ידי מעשיו העצומים עכ”ל הרי מבואר שעל ידי הגדלת המעשה אדם יכול לבוא להשיג אפילו למה שלא היה ראוי לו להשיג לפי שורש נשמתו. ואין כאן מקום להאריך בזה עוד].

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רסז (גדלת נוראות השגתו כז): שמעתי בשמו שאמר שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחיד דרוח, וכן כיוצא בכלם, והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע מהאריז"ל שאפילו משיח לא ישיג יחידה עד אחר שיצליח לגאול את עם ישראל [וכן בפשטות אפילו בהשגת חיה לא תהיה שינה, כמו דוד המלך שלא היה יושן יותר מששים נשימות]. ואולי רבינו כיוון שהשיג תכלית יחידה שביחידה בעולם הבריאה או כדומה, אבל לא משמע כן מדבריו. וכן עיין בתקונים חדשים של הרמח"ל, סוף תקון נד (עמ' שסב) שכז"ל ומשה אף על גב דלא זכה אלא לחיה, אבל סטרא דא (של היחידה) נמי הוה קאי עלה למפרק להו לישראל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שעיקר מה שצריכים להבין מדבריו, זה לא הענין שהוא ז"ל זכה למדרגה כזו שלא היה אמור להיות נזכה עד ביאת גואל, כי לא נמנע מהצדיק לזכות מה שהוא יזכה, אכן מה שצריך ביאור הוא איך העולם כמנהגו נוהג לאחר שהיה רבינו חי בו בהשגת יחידה שביחידה. עיין בספר עמק המלך (א:ד) ז"ל וממנו (-מהכתר), באה סוד יחידה לכל צדיק אחרי מותו, בגן עדן, כי העולם הזה אי אפשר לו לסבלו מפני רוב קדושתו ע"ש, ושם בהקדמה שניה פרק ה' ז"ל 'נשמתא דאמרן דא תפארת ישראל, דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא דא הוא עתיקא קדישא, וכלא אחיד דא בדא', והוא הקצה האחרון צרור החיים, י"ג נהרי אפרסמונא דכיא, שיזכה אל סודותיה הלומד החכמה הזאת. כשילך מעולם הזה להשיג סוד יחידה, המתקשרת בשאר פרצופי הנשמה, וחפפת עליה, מה שאי אפשר לו לקבלה בעולם הזה, כנודע בחטא אדם הראשון שנתכפפה קומתו, ופרחה ממנו יחידה, שאין עולם הזה יכול לסבלה, עכ"ל. ועיין בספר נפש החיים שער ב' פרק יז, ואביא כל דבריו אגב, כי יש בו הרבה מראה מקומות והוא מפרש את הדבר בפשיטות מה שהרבה מתחילים לא יודעים וטועים בהם.

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם עוד יש לאלוה מלין לפני העובד אלהים בקדושה. בבחי' יותר פרטית. והוא בבחי' שורש הנשמה היא נשמתא לנשמתא הנזכר בזוהר: ונקראת חיה. ואד''הר השיגה ולבחי' היחידה הנכללת בה סוד עולם אדם קדמאה. וכמבואר למבין בע''ח סוף שער המוחין שאד''הר זכה לבחי' חיה יחידה האמיתים במקומם העיקרי. וע' ריש גלגולים ובפי''ז שם. וזהו עיקר כוונתם ז''ל שדרשו בפסוק תוצא הארץ נפש חיה אפי' נפשו של אד''הר אפי' נפשו של משיח. כי זאת הבחי' היא סוד כ''י ארץ החיים העליונה. (היינו שרש יסור העפר מהד' יסודין שרשין קדמאין אבהן דכלהו עלמין הנזכר בזוהר וארא כ''ג ע''ב ע''ש). וע' זוהר שמות י''ב א' ובפ' שלח קע''ו ב' רזא וכתיב תוצא הארץ נפש חיה וכו'. ובפ' שמיני ל''ט ב' ואת כל נפש החיה כו'. וע' ס''פ ואתחנן במתני'. וע' רמב''ן בפסוק נעשה אדם. כי רוח ה' דיבר בו. ולכן היה אד''הר מובן לחיות לעולם. כי היא החכמ' תחי' בעליה. ולכן נקראת חיה. וזהו תוצא הארץ נפש חיה. ובחטאו נסתלקה הימנו. וע' מ''ש האר''י ז''ל בפט''ו ובריש פ' כ''א ובפ' ל''ה מהגלגולים. ומאז לא זכה עליה שום אד' בעודו בזה העולם. וחנוך כשהגיע לזאת המדרגה וירש מעלתו של אדם הראשון כמ''ש בז''ח תרומה ל''ה ע''ג ושם בשה''ש נ''ד ע''ד ע''ש וברע''מ קדושים פ''ג ובמתניתין ס''פ ואתחנן כמו שפירשם האריז''ל בפ' בראשית בדרוש אדה''ר ובגלגולים פי''ח ע''ש וכמ''ש שם פל''ה. לא הוה יכיל עלמא למסבלי' והוכרח להסתלק מזה העולם. וכן אליהו נסתלק מזה העולם כשהשיג קצת מאותה הזיהרא עלאה כמ''ש בפי''ט מהגלגולים וכמ''ש בזוהר ויגש ר''ט ריש ע''ב א''ל קב''ה כו' ועלמא לא יכיל למסבלך עם בני נשא. ואנחנו מקוים להשיגה אחר התחי' אי''ה שיערה עלינו רוח ממרום והוא בחי' שורש המחשבה של אדם. כי בחי' המחשבה הוא כשמדבק מחשבתו לחשוב איזה ענין פרטי. והוא בחי' נשמה כמ''ש ונשמת שדי תבינם (איוב ל''ב). ואז המחשבה מושגת עכ''פ להאדם עצמו המחשב. אבל שורש מקור מוצא כללית כח המחשבה. הוא טמיר ונעלם לגמרי שאינו מושג גם להאדם עצמו מאין תמצא. והוא בחי' שורש נשמתו. וזאת הבחינה הנעלמה. הוא בחי' צרופי האותיות של התיבה. שהוא שורש נשמת האותיו' וכח רוחניותיהם בשרשם העליון. ואמיתת מהות סדרי צרופם בשרש' העליון אינו מושג לנו עתה. אחר שאין אנחנו משיגי' עתה. בחי' שורש הנשמה. ואחר התחי' נתבונן בינה בסוד סדרי צרופי האותיו' בשורש קדושתם. והוא שאמרו בזוה' בהעלותך קנ''ב א' אורייתא כו' ולעלמא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא לנשמתא דאורייתא:

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

והוא בחי' שורש נשמות כלל ישראל יחד. מ''ל דאצילות לזא' נקרא' כנ''י:

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

הגהה: ונקראת בתו''הק אל אלהי הרוחות לכל בשר ע' זוהר קרח קע''ו ב' ויאמרו אל אלהי הרוחות כו' דאיהו אתר דנשמתין וכו' תמן סלקין ומתמן אתיין. רז''ל דרשו אביו ואמו כו' אמו זו כ''י. וע' זוהר במדבר קי''ט א' ובריש פ' פנחס ושם ר''מ ע''ב וברע''מ תצא רע''ז ב' ובסוף האד''ז רצ''ו א' ובז''ח רות נ''ט ב'. וע' בע''ח שער המלכי' ריש פ''ז ובפע''ח שער עולם העשי' פ''ב ובשע' הק''ש פ''ה ובשער העמידה סוף פט''ז. והוא ענין הכתוב העמוסים מני בטן וגו'. וע' בפע''ח שער ר''ח פ''ג. ולכן כלל ישראל יחד נקראין איב

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

רין דשכינתא. ע' זוהר פנחס רל''א ב' ושם רל''ח ריש ע''ב ורנ''ב סוף ע''ב. וזהו ענין הכתוב הלוך וקראת באזני ירושלים כו' זכרתי לך כו' לכתך אחרי במדבר כו'. כינה הכתוב כל ישראל בשם ירושלים. כי היא היתה כנסית כלל ישראל בעלותם ליראות פני האדון ה' ברגל. ושם קבלו כלל ישראל שפע תורה קדושה ויראה כ''א לפי שרש אחיזת נשמתו מכנ''י {מכנסת ישראל} . ולזה נקראת ירושלים של מעלה ז''ש אהבת כלולתיך ר''ל כלילות. וזהו ענין שכינה הנזכר בכל מקום פי' הפשוט של שכינה. היינו קביעות דירה. כמאמרם ז''ל (ב''ר פ''ד ובתנחומא בחקתי) מיום שברא הקב''ה עולמו נתאוה שיהא לו דירה בתחתוני' ועיקר קביעת דירתו ית''ש היה בירושלים התגלות קדושתו בלי התלבשות לבושין. והוא שאמרו ז''ל (שבת קמ''ה ב') דאתרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי. ושיחתם ז''ל צריכה תלמוד:

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ראית בדבריו שהעולם לא היה יכול לסבול את חנוך לאחר שהוא השיג מעלה זו, וכן אליהו נסתלק. אז איך העולם התקיים עם רבינו. ולכאורה צריכים לומר שרבינו גם כן השיג את המעלה איך לעשות צמצום על אורו, וכמו שכתוב בספר חיי מוהר"ן (אות רצד) ז"ל שמעתי בשמו שאמר שאם היה רוצה לגלות ולהראות היראה שלו לא היו יכולים לעמד ארבע אמות סמוך לביות, אך הוא מעלים היראה שלו בכונה, עכ"ל [– אלא שצ"ע שלפי יחידה שביחידה לכאורה לא היו יכולים לעמוד בכל העולם כולו. וע"ע אות שג, שכמה מאנ"ש היו מופקדים להסתכל ברבינו תמיד, ואילו האריז"ל הזהיר את מהרח"ו על שלושה פעמים לא להסתכל עליו מחמת השראת השכינה, ומהרח"ו ניזק בעיניו]. ואולי זה נכלל בכוונת רבינו במה שאמר שיש מדרגות שאי אפשר להשיגם בלי מחלוקת (וע' בלקוטי מוהר"ן תורה סא:ד שיש צדיקים שיש עליהם מחלקת בבחינת והוא חטא רבים נשא).

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם עוד בספר נפש החיים שער א' פרק טו ופרק טז, ואביא דרך אגב הרבה מדבריו מטעם הנ"ל.

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם בחינת הנשמה. היא הנשימה עצמה שפנימיות עצמותה מסתתרת בהעלם ומקורה ברוך כביכול בתוך נשימת פיו ית''ש. שאין עצמות מהותה נכנסת כלל בתוך גוף האדם ואדה''ר קודם החטא זכה לעצמותה ובסיבת החטא נסתלקה מתוכו ונשארה רק חופפת עליו. לבד משרע''ה שזכה לעצמותה תוך גופו ולכן נקרא איש האלקים כידוע שכל ג' עולמות בי''ע. מבחי' הנשמה דלהון ולמעלה הוא אלקות גמור (הג"ה הרמח"ל כותב שזה רק בעולם הבריאה). כמ''ש בע''ת שער הצלם פ''א. ובריש שער ציור. עולמות אבי''ע. בהקדמת הרח''ו ז''ל. ובשער השמות פ''א. וזולתו לא זכה אליה שום אדם. רק בהירות נצוצי אור מתנוצצים ממנה על ראש האדם הזוכה אליה. כל אחד לפי מדרגתו ולפום שיעורא דילי'. וע' רע''מ נשא קכ''ג ב' ויפח באפיו נשמת חיים דא איהי דיוקנא דעל ב''נ כו'. ובז''ח רות ס''ד ע''ג ואי זכי כו' כדין נחתא עלי' רבו יתיר מלעילא כו'. אתער עלי' מלעילא אתערו קדישא ושרי' עלי' דב''נ וסחרא לי' מכל סטרין. וההוא אתערו דשריא עלי' מאתר עלאה הוא ומאי שמי' נשמה שמיה ע''ש.. והיא הנותנת להאדם בינה יתירה להשכיל השכליות הפנימים הגנוזים בתוה''ק. וכמ''ש בס''ת לך לך ע''ט ב' נשמה אתערת לאינש בבינה ובז''ח רות ס''ד א' ואתער בי' בחכמתא עלאה כו'. ועיין בע''ח שער מוחין דקטנות פ''ג ז''ל אמנם לא כל אדם זוכה לזה. ודע כי מי שיש בידו כח במעשיו כו' אז יהיה לו זכירה נפלאה בתורה ויבין כל רזי התורה כו' ויתגלו לו רזי התורה כתקונן ע''כ. ועיין להלן הענין בשורשו העליון. ותבין:

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

וז''ש הכתוב (איוב ל''ב) אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם. ר''ל שבחי' הרוח הוא מתשלשל ומושפע ונכנס בתוך האדם. אבל הנשמה שהיא נשמת שדי ר''ל נשימת פיו יתב' אין עצמותה מושפע ומתגלה בתוך האדם כי היא מרומים תשכון בתוך פיו ית' כביכול רק שהיא הנותנת לו בינ' בנצוצי אורה עליו להשכילו בעמקי מצפוני התוה''ק:

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

ומ''ש בזוהר והמקובלים ז''ל שבחי' הנשמה משכנה במוח האדם. כוונתם ז''ל על הנצוצי זיו אורה המשכלת מוחו ושכלו. לא עצמותה ממש. ועיקר כוונתם ז''ל על בחי' ג''ר של הרוח סוד המוחין. שהן פעמים מתנוצצים פעמים מסתלקין ובאים בסוד תוספת למי שזוכה לזה כידוע לא על בחי' הנשמה העקרית. וכ''כ רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר''א ז''ל בביאורו על ההיכלות בהיכלא תניינא. והכל א' שבחי' התחתונה של הנשמה המתנוצצת בדעו ושכלו להשכילו. היא היא הג''ר של הרוח במוחין שלו כמ''ש לפנינו אי''ה:

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש עוד מזה בריש פרק טז.

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שמשה רבינו ע"ה זכה שנכנס בו הנשמה לגמרי, לא רק ניצוצין, והרי משה רבינו לא נסתלק מן העולם משום זה כמו חנוך ואליהו כמו שכתוב בשער ב' כנ"ל, ואולי זה הענין שכתבנו שמעלה זו שזוכים לגמרי להכניס את החיה או יחידה לגמרי בתוך הגוף, זאת אומרת שבעל הנשמה זו מצמצם את אורו נגד העולם. והאמת נראה כן, כי הלוא מבואר שזאת הנשמה הוא ממש חלק אלוה, ולכן לרוב צדיקים זה רק מתנוצץ להם מרחוק, ואם כן אפילו הצדיקים שזוכים לזה בגופם ממש, הרי זה רק בבחינת מה שהם קשורים בה, כי היא אלוקות והם בני אדם נבראים, ומשה רבינו שנקרא איש האלקים, שהוא היה האיש שבו ממש היה שורה נשמה אלוקית, ואם כן מהותו היה לצמצם את האלקות, והיעבתוהק"א.

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

אכן האמת נראה לעניות דעתי שיש טעות חמורה מאד בדברי הנפש החיים, שהוא הבין שנפש רוח נשמה דאצילות שהיה לאדה"ר כמש"כ האריז"ל הם ממש אצילות, דהינו אלוקות ח"ו, ולכן משה נקרא איש האלקים כי ממש אלקות בתוך גופו, ולא רק שאסור להגיד דבר כזה שנברא יהיה בורא, אלא בכלל אינו מובן איך יתכן דבר כזה שהאדם יהיה שניהם ויתחלק באמצע. ותמוה לי מאד איך הבין וכתב דברים כאלו. ומה שהביא מהעץ חיים שלמעלה שמנשמה ולמעלה הוא אלקות, זה רק במאורות, דהינו בספירות ולא ח"ו בנשמות חלילה (ומעניין שעמדתי על טעות החמורה הזו דוקא בלמדי לקוטי מוהר"ן תורה יז, שהצדיק מראה בספרים שלהם היפך אמונתם, והוא פלאי. כי בדבר שזדו עליהם, מה שהמתנגדים העלילו לא לעשות יותר מדי עסק כביכול מהצדיק שלא לעשותו אותו אלוה, שהוא חשש כמעט להיפוך מדברי חז"ל שהזהירו אדרבה שיהא מורא רבך כמורא שמים, ומנא בדו להם חששות כאלו, אלא שבמומם פסלו, כי הן הם שאוחזים שנשמת הצדיק הוא אלקות ח"ו. ולאחר עוד עיון בדבריו נראה שודאי הוא דייק לכתוב גם כן שזה רק במאורות כן, אלא שהוא קבע שמשה רבינו השתלט על כל הבי"ע ובזה הוא עלה להיות איש אלקים. ואילו היה אומר מצד צדיק גוזר או שאר פירוש ניחא, אבל הוא קבע שכאילו נשמתו עוד יותר וממש אלקות, ואין זה אלא תימא חמורה כנ"ל. ובכלל מכאן רואים איך שהוא ז"ל בא למסכנתו שלימוד תורה עוד יותר מתפילה והכל, כי הוא קבע שנשמת אדם בשורשו הוא ממש אלקות ח"ו והתורה נמשך ישר להאדם משורש נשמתו, אפילו שלא זוכים אלא לנפש או רוח שרק מתנוצץ לו התנוצצות של הנשמה להאיר לו את התורה כמו שהוא מאריך לבאר כאן, אבל זה בא ישירות משורש נשמתו שהוא ממש אלקות ח"ו, ולכן בודאי אין דבר יותר בטוח ויותר חזק. אבל ברגע שמבינים שאדם ונשמתו הם נבראים יש מאין ואינם אלקות ח"ו, הרי האדם תלוי עכשיו וצריך עוד לקבל את התורה מהשם יתברך, ואכן הרבה עדיף לא להתקשר קודם להשם יתברך בתפילה וכמו שר' חיים וויטל כותב מהאריז"ל החילוק בין אחרית הדורות לבין התנאים, ועוד שאר ענינים של חשיבות התפילה על הכל.).

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

אלא פירושו שנפש ר"נ בני אדם מעולם אצילות, מקבילות לאצילות, ואמנם אינם אלא תולדות זו"נ ומתחת לאצילות. וכן יש להבין ממש"כ הרמח"ל בספר אדיר במרום (תט-תי) ז"ל ותבין שהנשמות יוצאות מבריאה. אך נשמה לנשמה דאצילות נקראת בת חורין, והיא כמעט השראת השכינה עצמה וכו' ע"ש (וכעין לשון זה תמצא בספר קיצור הכוונות לרמח"ל, בסוף הספר בפרק כוונה כללית עמ' קצז-ח ז"ל בהילכ קודש הקדשים בו תלוי היחוד, כי גם הרוח שבו הוא סתום הרבה, שכמעט שהוא מבחינת האלהות עצמו, אע"פ שהוא נפרד ע"ש). הרי שהרמח"ל כותב שהחלק הכי עליון של הנשמה שהיא נשמה לנשמה דאצילות הרי היא כמעט השראת השכינה – דהיינו לא ממש נכנס כלל למלכות דאצילות. וע"ש שהמשיך ז"ל ושרשה למעלה – בסוד לבושי שאר הספירות דאצילות וכו' ע"ש, היינו שיש לנשמה שרשים באלהות, אבל בע"כ היא עצמה אינה אלא נברא.

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לראות בעוד כמה מקומות ברמח"ל, ע' בפירוש מ"א דספר יצירה (אוצרות רמח"ל עמ' ריח-) ז"ל והנה כאן שולטות נשמותיהם של ישראל בסוד "עם המלך במלאכתו ישבו שם" [ובלקוטי מוהר"ן יז:ו דיבר מענין זה, והמה היוצרים יושבי נטעים על המלך במלאכתו, ע"ש אלא שצ"ב מש"כ שם באות ח' כותב אנא בריה קלה שבים – הינו שאני למעלה מכל העולמות. ים – הינו המ"ם הוא ארבעה עולמות, יו"ד הוא בחינת החכמה שמתפשט בכל העולמות ע"ש הרי שקבע שנשמות ישראל הם למעלה אפילו מעולם אצילות, אלא שזה גופא סתירה מיניה וביה כי אז איך הוא בריה – בריאה קלה שבים, ובאמת מבאור מדברי רבינו בעצמו שאין הכוונה אלא שהם בדרגה הכי גבוה של הברואים – כמו שכתוב שם ז"ל שכמו שהדבר הקל הוא צף למעלה כן הנשמה וכו' עכ"ל הרי מדוייק שאכן הנשמה ודאי שייך להנבראים אלא שהוא צף למעלה כי היא חשובה ומעולה בכל הבריאה. ובפשטות הכוונה שנשמות ישראל מושרשים למעלה מעולם האצילות, וכמבואר בקל"ח פתחי חכמה, פתח מב. (ויתכן שהד' עולמות שהנשמה גבוה מהם אינם אלא הד' עולמות של עשיה ויצירה, שכל אחד מהם כלול מד' עולמות. ויש לציין שבאמת בבחינת היחוד הכללי, הנשמות למרות שהם נפרדים נבראים יש להם יחוד עד אין סוף ותכלית כמבואר בכוונה הכללי שגילה הרמח"ל בספר קיצור הכוונות, ועיין שם שכתב על היכל קודש הקדשים שבעולם הבריאה: שכמעט שהוא מבחינת האלהות עצמו אע"פ שהוא נפרד עכ"ל, והוא קצת פלא, כי בכל מקום כתב שאין שום הערכה ושיווי בין בורא לנברא. ואכן כן כתב בספר אדיר במרום וביתר ביאור (עמ' תח, מכון רמח"ל) ז"ל כי הנה הנשמות הן נקראות 'חלק אלוה ממעל', והן יותר מן המלאכים, כידוע. והן נגזרות מצד העצמות במציאותו כנ"ל, וכך הן צריכות להדבק בו, וזה סוף תענוגן. אך האמת הוא ג"כ, שבהיותן בסוד זה לא היו יכולות להיות בעלי בחירה, כי לא יפול בהן שינוי לפי מציאות זה, אלא השוואה בלא שום חילוף, כמו שיהיה לנצחיות לעתיד לבוא. ולכן הוצרך שיתפשטו במדרגה מקרית להן, שלא תהיינה שם לעולם. אך לעשות זה הוצרך שיוכן הדבר במאורות תחילה, ולכן הוצרך שיהיו המאורות מתלבשים במלאכים. ועיקר ענין זה הוא במט"ט, שנאמר בו 'כי שמי בקרבו' (שמות כג:כא). וכן מתפשט גם כן בשאר המלאכים. ואז ניתנה הנשמה תחת המלאכים, והוחק לה להיות מתלבשת בגוף, אמנם לא לקבע וכו' וכו' והנה אחר שעשתה הנשמה את שלה בגרותה זה, אז תשוב למקור העצמי בסוד העדן. ועם כל זה לא לעולם, כי אם לע"ל תהיה בסוד עדן לעולם, אך עתה איננו אלא לפרקים וכו' ע"ש כל דה"ק. והנה לפני זה הרמח"ל ביאר שני מציאות של הספירות, מציאות א' העצמי, שאינו מושג, והוא סוד עדן. ומציאות ב' הוא המצטייר לפי בחינת העין הרואה, והוא נקרא נהר והוא סוד ההשגה באמת ע"ש. והרי מבואר שהנשמות הם מבחי' מציאות א' של הספירות, ומובא שם לשונו בדרך ה' (ד:ב:יב) 'מעין המציאות האמיתי שלו ית' ויקר ומעלה מעין אמתת מעלתו'. ומשמע מדבריו שמה שהנשמה בחי' נפרד זה אינו אלא מקרית לזמן מסויים שהנשמות מצומצמות תחת המלאכים. ולפי זה שוב מתברר שהנשמות באמת מעלתם, בשרשם הנצחי, גבוה ממציאות ב' של הספירות. ועוד עין בספר אדיר במרום (עמ' תקיג, מכון רמח"ל) ז"ל סוד כל ענין הספירות הוא התורה, וזה ענין קידום התורה לכל. כי מה שהוקבע בנטיית הרצון (-כתר עליון, בריש ראשית כל המציאות אחר האין סוף ב"ה) היה דוקא ענין התורה, ובסודה היה הכל הולך ונעשה. והיא עצמה ענין האומה הקדושה, שנאמר בה (זוהר ח"א כד.) ישראל עלה במחשבה, כי בסוד המחשבה הזאת (-של חו"ב שלפני הצמצום) הם נמצאו ליסוד ושורש אל כל המציאות. וזה ענין אלפים שנה שקדמה התורה לעולם (בראשית רבה ח:ב) וכו' ע"ש, והרי להדיא ששורש ישראל הוא למעלה מעולם האצילות.

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להזכיר עוד נקודה שמבחינתה נשמות ישראל הם הכי מעולים, והיא שכל העולמות מתנהגים כרצונם, כמבואר בכמה מקומות, למשל באוצרות הרמח"ל עמוד רל). ועמש"כ על לקוטי מוהר"ן תורה מט.] וזה אלקי ישראל, וכל השמות הנקראים כאן אלקי ישראל מורים שהם הולכים על ענין הנשמות וכו' וכו' כך כל הנבראים כולם הם ממש שמו של הקב"ה, וזה "כל הנקרא בשמי". וזה בבחינת השראת הצורה על החומר שפירשתי למעלה, שאז חוזרים כולם להיות רק שמו של הקב"ה. ואז בבחינה זאת נרשמים למעלה בשכינה עצמה בסוד ספר וכו' וכו' וזה נקרא שם, כי זה שמו של הקב"ה, שכל צורה מן הצורות האלה הגשמיות מראה אחת מן הכחות העליונים, אך לא שהם כך, אלא שהם משל אל החות ההם וכו' וכו' נמצא לפי זה כל הנבראים אינם אלא לבושים שלובשים האורות עליונים על עצמם וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

וכן ע"ש במאמר סעודת ליל טו"ב בשבט (אוצרות רמח"ל עמוד רמא-ב, רמד) שכנסת ישראל היא עוד למטה מהשכינה.

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

והרמח"ל כותב בפירוש (פירוש הזוהר ריש משפטים, גנזי עמ' רעט) ז"ל והוא סוד "ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", כי בלא זה אי אפשר להשיג האלקות, יען אין ערך בין הנברא לבוראו כלל [!!!!!!] אבל זה הוא מציאות אחת שהמציא הרצון העליון לצורך [זה]. והנה באמת נשמתו של משה נשרשת הרבה בענין זה, והוא סוד "איה השם בקרבו את רוח קדשו", שפי' בתיקונים (תיקון סט): השם – אותיות משה" עכ"ל. הרי הרמח"ל כותב בפירוש שאין האדם משיג רוח הקודש מצד שורש נשמתו שהוא אצילות-אלוקות- כי אין הנשמה אלא נברא ולא בורא ח"ו, וגבוה ולמעלה שהיא בשורשו אין ערך בינה לבין הבורא אותה, ועיין שם באריכות איך שיש בחי' נשמתא דצדיק, שהוא אלקות מבחי' השכינה עצמה, והוא מחבר אל הבת יחידה, וממנו הרוח הקודש עיין שם באריכות ביאור הדבר הנפלא והנורא הזה.

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין שם (גנזי רמח"ל) במאמר סוד המרכבה דמות האדם והיחוד, עמ' רסא, רסב. ושם (עמ' רסג) מאמר סוד דמות אדם הכללי ז"ל יש ג' נוקבין, דהיינו שכינה, שהיא מלכות שבמאורות, כנסת ישראל, שהיא כללות הנפרדים שנקשרים בה, ועמה מזדווגים הזכר וכו' ואמנם עוד בחינה שלישית יש, ונקרא "כלת משה", והוא התפשטות מן השכינה עצמה, והיא עשויה להזדווג בה הנשמות, שהם נעשים זכרים לגבה. ובכנסת ישראל נכללין כל ישראל בדוד: ולצורך כלת משה נכללים כל ישראל במשה, והוא מזדווג עמה. והוא סוד הג' נשים שהזכירו בספר התיקונים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שמצד שורש הנשמה, אפילו יחידה דאצילות אינה ממש אצילות אלא נברא, רק שיש בחי' נשמתא דצדיק בסוד כלת משה, שהיא התפשטות של השכינה ומתחבר להבת יחידה (ואפילו מי שאין לו אלא נשמה פחותה יכול לזכות לרוח הקודש דרך מלבושים שמתלבשים נשמות יותר גדולות בו עד היחידה, ואז מתחבר נשמתא דצדיק כמבואר שם) וממנו יש רוה"ק ונותן כח להזדווג עם השכינה גופא.

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי הטעות החמורה המבואר למעלה, ממילא מובן איך באים למסקנות שח"ו כל התפילות אינו שוה לחידוש אחד של תורה וכו' כידוע בשיטתיה של הנפש החיים, כי לפי הטעות החמורה הנ"ל הרי האדם בעצמו ממש בשורשו אלקות, ואילו התפילה הוא רק תשוקתו להשם. ואילו לפי האמת כל סיכוי של האדם הנברא לזכות לאלקות בעיקר אינו אלא דרך תפילה, ועוד הרי התפילה בעצמה היא השכינה.

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר מה שהמתנגדים מאשימים את החסידים שעושים יותר מדי ענין מהצדיק ואפילו אומרים שח"ו עושים מהצדיק ע"ז, כי זה ממש בחי' כל הפוסל במומו פוסל, כי זה הטעות החמורה הנ"ל שלהם כנ"ל שהאדם בעצמו בשרש נשמתו הוא כבר אלקות ח"ו, ואדרבה רק החסידים אמונתו נכון בטוח בה' בוראם ויוצרם כי הם אינם אלא בני המקום ב"ה.

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

]שוב הראו לי מש"כ הגר"א בסוף פירושו לספרא דצניעותא ז"ל כי קודם שחטא אדם הראשון היה גופו בסוד כתנות אור, ששורשם מהאור של עולם הבריאה, ולאחר שחטא אדה"ר נעשה גופו בסוד כתנות עור

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מזה מובן יותר מה שרבינו אמר ניצחתי ואנצח, כי מאחר שהשיג את היחידה ונשאר חי וקיים בעולם, אז בודאי הוא כבר שינה לגמרי את כל מהות העולם לחלוטין.

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לפרש בזה המשך הלשון בחיי מוהר"ן רסז – והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ואמר: נמצא, שאני יודע 'מעט' וכו' ע"ש. שמאחר שהשיג היחידה, הרי השיג המעט שנחסר למשה רבינו משער החמישים כמו שאמרו רז"ל עה"פ ותחסרהו מעט מאלקים.

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

אמר: אני אשיר שיר לעתיד שזה יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים (אמר המעתיק: עי' בלקוטי מוהר"ן בהתורה בא אל פרעה חלק א' סימן ס"ד, ובלקוטי תנינא בהתורה תקעו תוכחה סימן ח), עכ"ל.

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

עיין יחזקאל ב:י.

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, שיחות וספורים אות לח הביא מהשל"ה פרשת ואתחנן וז"ל לכן אחלק לו ברבים, רצה לומר שיקח שכר כנגד כלם... ואת עצומים יחלק, פרוש הוא יקבל חלקו מהקב"ה ממש. ושאר הצדיקים יקבלו על ידיו (ע"כ). ותראה בעיניך שיש לבאר שזה (זה) מאמר רבנו ז"ל שיש לו נגון לשיר, אשר יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים (ושזה ענין מה שאמרו חז"ל שר לא נאמר אלא ישיר) כי כבר נודע ומובן... שכל שכר המקוה להצדיקים הוא באמצעות הנגון שיתער לעתיד, ע"כ.

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שצדיק יכול ליתן עולם הבא, עיין חיי מוהר"ן רח"צ ומש"כ בתענית דף כט..

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחד הרים ידיו עד כתפיו והורידם מכתפיו ולמטה ואמר כל [הצדיקים] הם אצלי מכאן ועד כאן, הינו מכתפיו ולמטה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת נדה (כד:) אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי טרפון מגיע לכתפו, ור' טרפון וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

רסח. אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור, ולא יהיה אצלי שום שנוי וכו' עיין שם. עיין מש"כ לקמן אות תצט.

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

ערב. פעם אחת יצא מפיו הקדוש על עצמו ואמר בזו הלשון, אני סבא דסבין וכו' ע"ש. שמעתי, סבא הוא רבינו נחמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה לאחרונה רבים התחילו לאמר שמזה מוכח שרבינו הוא אותו סבא דסבין שדיבר עם רשב"י בזוהר (והוא היחיד שקרא לרבי שמעון, שמעון סתם וכו', עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה יג). ולא נראה לי כלל. ובתיקונים חדשים של הרמח"ל מפורש שסבא דסבין הוא אדם הראשון (ועל זה טוענים שהלוא רבינו הוא החלק מנשמת אדם שפרח ולא חטא), והוא כן קורא לרמח"ל רבי רבי, כמו כל הנשמות והמלאכים. ובעיקר מצינו בזוהר שסבא דסבין הוא כינוי לאריך אנפין, וכמבואר טעם הכינוי בספר אדיר במרום. ולכן נראה שכל נשמה שהוא מקביל לבחי' זו של אריך אנפין יהיה נקרא סבא דסבין. (וכעין זה לקמן באות תקסג, שבימי אברהם אבינו היתה השכינה נקראת בשם שרה, ובימי יצחק בשם רבקה וכו' ע"ש, ולכן בקל יש להבין שבימי רבינו הוא הנקרא סבא דסבין, ובימי רשב"י היה נשמה אחרת. וכן עיין בפירוש הרמח"ל על סבא דמשפטים (נדפס בספר גנזי רמח"ל) שמה שכתוב בזוהר שהאבות גלגולים של אדם הראשון, אין הכוונה גלגולים ממש, אלא מקבילות לאותם בחינות, עיין שם).

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

רעג. שלא התחיל לעשות שום דבר בעולם קדם שידע הסוד, ע"ש. כל זה רק לענין הנהגות ועסקי העולם, אבל לענין מצות פשוט וברור שצריכים נעשה ונשמע, קודם לעשות באמונה ואחר כך זוכים לדעת הסוד (ע' למשל לקוטי מוהר"ן תורה צא).

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר שבחי הר"ן מסופר ז"ל בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם, ורצה לשבר תאות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן, ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו'. על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל, דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמו שהוא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המסתכל בכתבי ובכוונות האריז"ל יראה גודל הענין לטחון האוכל דק היטב היטב. וצריך לומר או שרבינו השיג כוונות אחרות כפי רצונו דוקא לבלוע, או שמעשה זה של הבליעה היה עוד בקטנותו קודם שבא למנוע את עצמו מלעשות שום דבר בלי לדעת סודו. אי נמי, כאן הסוד ברור וידוע לכל יודעי ספר, ורבינו דוקא בחר לא לעשות דרך הסוד, והוא יוצא מן הכלל.

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רה"ע (לה): העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו, לא כן הוא אפלו משיח בעצמו גם הוא ימות, ואמר זאת ברבים, ע"כ.

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

ע' תנא דבי אליהו רבא פרק ה' ז"ל אבל לאחר השעה כשיגיע ימות בן דוד ויתבטל מלאך המות בעולם הזה מן ישראל, יהיו כל אמות העולם אומרים 'אשרי העם שככה לו' וגו' (תהלים קמד:טו), שעלה גורל טוב בחלקו וכו' שנאמר (ישעיה כה:ח) 'בלע המות לנצח' וגו' אלו ימות בן דוד. ואמות העולם יהיו צועקין מבחוץ וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום עמ' קצז-ח (ספינר. עמ' שטו מכון רמח"ל) שכז"ל והנה מיד בביאת המשיח יעשה תיקון א', והוא … ולכן באותו זמן יהיה חלוק בין ישראל לאומות העולם, שלישראל אין מיתה, ואומות העולם יש מיתה וכו' ע"ש. וי"ל שהרמח"ל קובע לאלו שילודו אחר ביאת משיח (אכן כמדומני שבמגילת סתרים משמע שאפילו בדורות הבאים יהיה מיתה), ועל כל פנים מבואר ברמח"ל שיש הדרגה בעתים, עד שבסוף אפילו האומות לא ימותו. ועוד י"ל ואכ"מ כי אין לנו עסק בעתידות.

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

רפא.

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

(מא) שנת תקס"ט במוצאי שבת ענה ואמר אם היה בא אצלנו נשמה גדולה אף על פי כן היינו נראים כחשובים. ובאמת אינם חולקים עלי אלא צירו לעצמם איזה אדם, כמובא במקום אחר (בשיחות הר"ן קפב) וכו' וכו' והוא יושב בביתו. וכבר היה כן שהיו חולקים על אחד ובנה לו מגדל גבוה וישב בתוכו. והם היו נלחמים עליו והיו שולחים ורובים לו חצים ואש. אבל לא היו יכולים לעשות כלום.

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

אך שיש אבנים טובות שהם גדלים מאוירים ואדים. והיה אבן טוב שהיה גדל באויר, אך עדין לא היה לו כל השלמות לגמרי, ועל ידי שהיו רובים החצים אליו כנ"ל, על ידי זה השליכו האבן טוב ונפל על המגדל. והאבן הטוב הזה היה של חן, ותכף שנפל על המגדל אזי תכף נפלו לפניו ואמרו יחי המלך יחי המלך.

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

אך הנשמות קטנות כמותכם שנופלים על ידי המלחמות הם בבחינת (איכה ד): "תשתפכנה אבני קדש", ונקרא שפיכה מחמת שעדין אין להם כל השלמות ונופלים קדם שנשלמים. אבל הנשמה גדולה הנ"ל אבן הטוב הנ"ל הבחינה של חן היו לו בשלמות. אך שאר השלמות עדין לא היו לו ועל ידי החכם נשלם:

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

הרי דוקא אלו שהיו מתנגדים על רבינו, כאשר פתאום נופלים תחת השפעת החן, הן הם אלו שאומרים יחי המלך.

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהוספות אות רפו, שבנוגע למחלקת הזה רבינו אמר, "כמו שאלו שחולקים עלי אינם יודעים ממני, כך אלו שאוחזים ממני לא יודעים ממני."

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים, אם נגיד שהנשמה הגדולה שירד זה סבא ישראל וקבלתו את הפתק מן השמים, הרי מבואר שאף שהיה לו שלמות בענין החן עדיין היה צריך להשתלם בשאר ענינים על ידי החכם.

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

רצ. שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני יכול עכשו לומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום (ברכות נח). רק שאין לי החוץ, וחצי דבר איני רוצה לומר. פרוש כי בן עזאי אמר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום חוץ מן הקרח הזה, ואמר הוא זכרונו לברכה שיש לו כח לומר זאת שהם דומין לפניו כנ"ל, רק שאין לו החוץ לומר עליו חוץ מזה והבן. גם נראה מכונתו שיש לו בזה ענין. רק שאין יכול לגמר המאמר הנ"ל בשלמות על כן אינו רוצה לאמרו: עכ"ל.

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בקידושין (כ. וש"נ) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא וז"ל רש"י שם: אמר אביי הריני כבן עזאי. כי הוה בדיחא דעתיה הוי רגיל למימר הכי הריני פתוח ומוכן להשיב לשואלי דבר תורה כבן עזאי שהיה דר בטבריא שהיה חריף ודרשן ואמר (בכורות כח.) כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה: עכ"ל. הרי אביי לא היה לו את ה"חוץ מזה" והסתפק לומר סתם שהוא כבן עזאי. וי"ל שאכן אביי באמת לא אמר דברי בן עזאי, אלא שהוא כבן עזאי, וכן הוא מה שאמר רבינו. (ועיין בערכין ל: שלאחר שאביי אמר הכי ושאלו בטעם שמקילין בפדיון עבד עברי, ודחו הטעם שנתן, ואז רב נחמן בן יצחק נתן טעם, והגמרא מסיימת, אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן להני קראי כסיני, ע"כ). [ועיין בעירובין דף סה. אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי, דהיינו שאפילו בעבודה קלה כזה לא יהיה לו יישוב הדעת כראוי ללמוד, והרי זה כמו בן עזאי שלא רצה להתחתן עם בת רבי עקיבא אפילו בתנאי שלא אחראי].

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשער הגלגולים הקדמה לד.

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

רצ. – בסוף ההשמטות – עם דבר אחד הצלחתי וכו' – עמש"כ בשיחות הר"ן אות קסו.

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

רצד. שמעתי בשמו שאמר שאם היה רוצה לגלות ולהראות היראה שלו לא היו יכולים לעמד ארבע אמות סמוך לביות, אך הוא מעלים היראה שלו בכונה, עכ"ל צ"ע שלפי יחידה שביחידה לכאורה לא היו יכולים לעמוד בכל העולם כולו, עמש"כ לעיל בחיי מוהר"ן אות רסז.

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

רח"צ. אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע"ה לומר שמונה פעמים אבשלום בני, ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן כמו שאמרו רז"ל (סוטה י:), זה הכח יש לו גם כן, שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנם ולהכניסו לגן עדן, ע"כ.

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

[אכן עיין בתוספות שם ד"ה דאייתיה, שקשה מהגמרא בסנהדרין קד. ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא, ופירשו שהועיל תפילת אביו רק משום שכבר קיבל את עונשו בעולם הזה בכך שנהרג במיתה משונה, עיין שם. ואילו מדברי רבינו משמע שזה כח ששייך לפעול על כל אדם, וצריך עיון. ועיין לעיל קצא שרבינו אמר מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם, ועל כרחך שזה כח יותר מסתם זכות אב שאינו מזכה בנו.]

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה עיין במסכת תענית דף כט. שרבן גמליאל הבטיח לשר רומי חלק בעולם הבא, ועסקו בזה המפרשים, במירא דכיי (ד"ה א"ל) כתב שסמך על כך שהקב"ה 'צון יראיו יעשה' (תהלים קמה:יט) והיה בטוח בזכויותיו שהקב"ה ישמע לו. והיה סבור עוד, שאף אם הקב"ה לא יתן לנכרי עולם הבא מחמת זכות המצוה, ינכה הקב"ה מזכויותיו של רבן גמליאל ויתנם לאותו נכרי. ומעין זה תירץ בעיון יעקב (ד"ה אישתבע). ועיין שם תירוץ נוסף (מתיבתא).

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ספר המדות, צדיק כו, הצדיק יכול להעלות מתים – למדרגה גדולה, עכ"ל, וציינו שם למסכת ברכות (יח:) אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי. ובקונטרס התקשרות לצדיק האמת הביא על זה ז"ל ושמעתי מעשה כזאת באריכות על הבעל שם טוב ז"ל, מה שהבטיח לאחד שיעשה למענו בעלמא דקשוט, וגיסו הרב רבי גרשון ז"ל מקיטוב ידע מזה ההבטחה, ובכן לקח תקיעת כף מזה האיש – שאחרי פטירתו יבוא ויספר לו מה שנעשה אתו שם, ונפטר לבית עולמו, ואחר כך בא לרבי גרשון הנ"ל וספר לו שאמר הבעש"ט עליו, ארויף ארויף ארויף [שיעלה, שיעלה, שיעלה] – והרימוהו למעלה למעלה, ונתודע להבעל שם טוב שהמת גילה הדבר לגיסו רבי גרשון, והקפיד מאד על זה שהוא מגלה וכו', ואמר, אראפ אראפ אראפ [שירד, שירד, שירד] – והורידוהו למטה למטה, ובא המת בבכיה לרבי גרשון על מה שרגם לו. ובקש רבי גרשון מהבעש"ט ז"ל בעדו – כי הוא לא אשם בדבר, וחזר ואמר ארויף ארויף ארויף – ומיד העלוהו שוב למעלה למעלה וכו'), ע"כ.

</div>


## Segment 1392

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות, צדיק נד, הצדיק בדבורו יכול לפסוק לזה גן עדן ולזה גיהנם, ע"כ. וציינו שם למסכת סנהדרין (קד:) אמר רב יהודה אמר רב, בקשו (אנשי כנסת הגדולה) עוד למנות אחד (שאין לו חלק לעולם הבא, והוא שלמה המלך, שנאמר עליו שנשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים – מהרש"א). באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם, ולא השגיחו עליה וכו' וכו' יצאה בת קול ואמרה (איוב לד:לג) 'המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר', ופרש"י ז"ל 'המעמך ישלמנה' וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם, 'כי מאסת' שאתם נמאסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם הבא. 'כי אתה תבחר ולא אני', וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי, לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק, הלא בי הדבר תלוי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1393

<div dir="rtl" lang="he">

ובקונטרס התקשרות לצדיק האמת, הביאו עוד ציטוטים מספר המדות – (צדיק נג) 'קרבת הצדיקים טוב בעולם הזה ובעולם הבא', וכן שם (צדיק סה), 'על ידי הקבלת פני הרב לא יראה שחת', וכן שם (צדיק קז), 'לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושים לצדיק, על ידי זה זוכים לעולם הבא'.

</div>


## Segment 1394

<div dir="rtl" lang="he">

שא. אני ידעתי היצר הרע שלכם, אלו היו לוקחין מכם היצר הרע, היו הולכין ומקלחין צנורות מלאים דם, וכל העולם היה מלא דם וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 1395

<div dir="rtl" lang="he">

הראה לי בשם ר' יוסף גי'קטיליה ז"ל למה צער התשובה דומה בבחרות – למחתך בשר מגוף החי, פירוש, בהיות יצר הרע חזק בגוף בזמן הבחרות והוא מחובר ומדובק בכל איברי הגוף חיבור חזק ואמיץ, ואם בא לחזור בתשובה באותו הזמן ולהרחיק יצר הרע מגופו, הרי הוא כמחתך קצת בשרו, מאחר שיצר הרע מדובק בו דבוק חזק, וזו היה התשובה המעולה לפי שהוא בצער גדול ובקושי, ועל זה אמרו חז"ל (אבות ספ"ה) לפום צערא אגרא, ע"כ.

</div>


## Segment 1396

<div dir="rtl" lang="he">

שב. בהשמטות: שמעתי בשמו, שפעם אחת דברו מגדלת הרב המפרסם מוה"ר שלום זצ"ל מפארואבישט, ענה רבנו ז"ל ואמר: לעתיד לבוא יראו החלוק בין גדלתו ובין גדלת ר' שמואל איזיק ז"ל וכו' הר' יודל ור' שמואל איזיק ז"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 1397

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שלקמן באות שיב, כתוב: עם הקטן שבאנשי שלומנו יהיה נעשה עמו בעולם מה שלא נעשה עם הגדול שבמפרסמים של עכשו, ע"כ. וכן באות שיד: הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד כמו של עכשיו, ע"כ. ולפ"ז לכאורה לא רק שיראו החלוק מהר' שמואל איזיק אלא אפילו מהקטן שבאנ"ש. אלא שיש להעיר שלכאורה יש קצת סתירה בין אות שיב, שכתב אפילו מה שלא נעשה עם הגדול שבמפרסמים, ואילו באות שיד, כתוב בדרך של צדיק גדול. ומבואר הדבר שיש בזה הרבה חילוקים ובחינות. ולכן י"ל דוקא כיוון בר' שמואל איזיק שהיה לו כבר איזה עבודה בדומה לה"ר שלום, עליו אמר רבינו שנראה החילוק. [ועיין במסכת ברכות (ט:) שיש ענין לראות מלכי עכו"ם כדי שיכיר ההבדל ביניהם למלכי ישראל, והרי אפילו הפחות שביהודים מעולה הרבה ממלך עכו"ם, ומברך שלא עשני גוי, ומכוון אפילו על הגוי הכי מעולה ומרומם, אלא ע"כ שיש ענין להכיר בענין המלכות של מלכים].

</div>


## Segment 1398

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין לקמן אות תקיח ז"ל שמעתי בשמו שאמר: יש אצלי אנשים, שלפעמים הם מתלהבים להשם יתברך וסמוכים להשם יתברך באמת, והם אז במדרגה טובה שאפלו צדיקים גמורים אינם אוחזים בזה, אבל לפעמים נופלים מזה וכו'. מי יתן והיה לבבם זה וכו' עכ"ל ע"ש. הרי שי"ל שרבינו דוקא תפס אנשים שקנו מקומם כצדיקים גמורים ולא רק זמני לעתים.

</div>


## Segment 1399

<div dir="rtl" lang="he">

שג. אמר לענין מי שזכה להיות אצלו, שבכל פעם ופעם שזכה האדם להיות בביתו וכל הסתכלות והסתכלות שזכו להסתכל עליו הכל אינו נאבד לעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 1400

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש ב-תשלה כשהתאונן פעם רבי נחמן מטולטשין לפני מוהרנ"ת באמרו חבל שלא זכיתי אף אני להכיר את רבנו, אמר לו מוהרנ"ת בגערה, וכי מי הכיר את רבנו, יוסף פרוניק? יוסף זה היתה פרנסתו מזכיון העברת נוסעים על הגשר מעבר הנהר שבצד עיר רייריד לצד השני הקרוב לעיר ברסלב, והוא גם העביר את רבנו, והתפאר בזה, ורצה מוהרנ"ת ז"ל להדגיש שעקר הכרת רבנו אינה בראיתו גרידא, אלא כפי ידיעתו את רבנו בעומק וקיום עצותיו וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1401

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קיום דבריו של רבינו זה גופא להסתכל עליו כפשוטו.

</div>


## Segment 1402

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין כוכבי אור, סיפורים נפלאים מרבנו ז"ל, הובא גם שש"ק א-תקסז ז"ל רבנו ז"ל אמר לר' ליפא קוק מיך אן [תסתכל עלי] ומה שאיני אומר זאת להם (והראה בידו על ר' נתן ורבי נפתלי ז"ל) כי הם רואים אותי בכל פעם, ע"כ.

</div>


## Segment 1403

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפרי עץ חיים, שער קריאת שמע, סוף פרק כד, ז"ל פעם אחת חששתי אני חיים בעיני, וישבתי קרוב לב' חדשים חולה מן העינים, ושאלתי למורי זלה"ה, ואמר לי על שלא כוונתי בליל שבת בקידוש וכו' ואח"כ שאלתי לו יותר סיבת הדבר, ואמר לי שגם היה בו מציאות אחר, שפעם א' הייתי מסתכל בהרב זלה"ה בשעת התפלה, שהוא היה מכוון כוונות עליונות, ויש שם קדושה רבה מאוד והשראת השכינה מאוד, ולא היה ראוי להסתכל בו. ואמר לי, לפחות לא אסתכל בו בג' זמנים אלו – כשהיה אומר ק"ש, וכשהיה אומר ב"כ, וכשהיה אומר קדושה מעומד. כי באלו המקומות הם כוונות גדולות. וביום א' שמנעתי מלהסתכל בו בג' זמנים אלו, ונתרפא עיני מיד ברגע ההוא, עכ"ל.

</div>


## Segment 1404

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ באות רסז – שהשיג יחידה בתכלית, שעל כרחך היה מסתיר עצמו הרבה ע"ש.

</div>


## Segment 1405

<div dir="rtl" lang="he">

ד”ש: 'אני עושה תשובה בשבילכם' – ע' יומא (פו:) תניא היה ר"מ אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו, מהם לא נאמר אלא ממנו, ע"כ. ובספר חרדים (סז.) כתב הטעם ז"ל 'כי גורם שכלן יהרהרו בתשובה' ע"ש (וע' בכרך ה' מאומן, בפרק דרך חדש שהוא דרך ישן – שפחה כי תירש גבירתה, הבאתי כל דבריו), וע' לקוטי מוהר”ן תנינא תורה סו – הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל ע”ש (ועיין בתורה ח – שהצדיקים ממשיכים רוח החיים אל החסורונות ובזה מכפרין העוונות). ובספר חסד לאברהם (פרשת נשא ד"ה איש) כתב שהצדיקים אף על פי שאינם חוטאים מכל מקום עושין תשובה עבור בני ישראל, כי מחמת שהמה כוללים עצמם עם בני ישראל בתשובה על ידי זה נמחל לכל בני ישראל, וזה פירוש הפסוק (שופטים ד:ה) והיא יושבת תחת תמר דבורה וכו'.

</div>


## Segment 1406

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי הלכות (או"ח הלכות דברים הנוהגים בסעדה ד:יד) ז"ל ועקר התקון שהצדיק מגלגל עמו כל כך בדברים עד שזוכה להטות לבבו אליו יתברך עד ששב מעצמו לה' יתברך ע"ש ומה שהארכנו להסביר בזה בפרק מסורה בברסלב.

</div>


## Segment 1407

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש לחקור בזה התשובה בכמה אופנים, למשל איתא בברכות (יט.) תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה ע"ש. ולפי זה מי שרבינו הבטיח שיעשה תשובה עבורו, בודאי הוא בחזקת שעשה כבר עבורו את התשובה (והרי גם את העבירה רבינו כבר חשך ממנו את הידים והרגלים...). אלא שרבינו כבר צוה לא להרהר על אף יהודי.

</div>


## Segment 1408

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אבני זכרון (אות שפז) ז"ל בשם אדמו"ר מלובלין שפרש הפסוק [ויאמר נתן אלא דוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות – שמואל ב:יב:יג)] כמו שדרשו חז"ל (פסחים כב:) את ה' אלקיך (דברים י:כ) לרבות תלמידי חכמים. כן 'גם' שהוא לשון רבוי כאן פרוש על תלמידי חכמים וצדיקים, שיש כח בידם להעביר חטאים מן אדם, ומחבר לטהור טהור כמוהו, ע"כ. ועיין בבעל הטורים במדבר יט:ט וכשם שאפר פרה מטהרת כך תפלת הצדיקים גם כן מטהרת. וקבורת משה מול בית פעור מכפרת על מעשה פעור, סוטה יד..

</div>


## Segment 1409

<div dir="rtl" lang="he">

שה. שמעתי שפעם אחת עמד בערב ראש השנה אחר הסליחות ואמר, אנשים אחרים היו מרצים שיהיה להם ראש השנה כמו ערב ראש השנה שהיה לכם. ואמר בזו הלשון: "אנדערע וואלטן זיך גיווינטשן אזוי א ראש השנה וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1410

<div dir="rtl" lang="he">

הנה יש מסורה בברסלב שרבינו כבר מעביר את אנשיו בליל ראשון של ראש השנה, ואכן יש שמועה, שעוד לא הצלחתי לאמת ולוודאות מקורו, שרבינו כבר מעביר אנשיו בברכו הראשון (ולא משמע כן מספר ימי שמואל, שמלבד מה שרבינו היה מאריך מאד בתפילת ערבית, שיכולים לדחות שזה היה בשביל שאר כל העולם, הרי כותב שחסידי ברסלב נהגו לא לרקוד באותו עת, כי הוא עוד שעת דין, וצריכים לדחות שאע"פ שהיו בטוחים שכבר נעברו, כיון שרבינו עוד היה עוסק בשביל כל העולם לא היה ראוי לרקודים). ואם כן הוא, הרי יוצא שהדין על אנשיו כבר היה מלפני ערבית, ורבינו מצליח להעבירם בברכו. והוא פלא גדול, שהדין כבר יהיה בערב ראש השנה (והרי להלכה בפירוש שכ"ט אלול נחשב לשנה שעברה למנין המלך ולענין נדרים וכדומה. ועיין במסכת בכורות משנה ט:ה שלש גרנות למעשר בהמה וכו' רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול, ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי, מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב, לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול, ע"כ.).

</div>


## Segment 1411

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מלשון רבינו כאן נוכל כבר לחושש שבאמת בערב ראש השנה בשביל אנ"ש יש בחי' ראש השנה ממש של כל העולם. ויש סיפורים מחברים שעוררו אותי בענין זה עד שמצאתי הנ"ל.

</div>


## Segment 1412

<div dir="rtl" lang="he">

שיא. אמר אני יכול לעשות כלפי נפלאים מאד רק החסרון שאני בעצמי מכרח לעשות בעצמי את הכלי אמנות שקורין גיצייג, ע"כ. עיין לעיל אות פה, המעשה של א' חנוכה, כז"ל והיה מציר בהספר כלים ובתוך הכלים היו אותיות. גם היה בתוך הכלים אותיות של הכלים שיכולין לעשות על ידם אלו הכלים וכו', ע"ש. ועוד כתב שם ז"ל עומד שם אילן של זהב עם ענפים של זהב ועל הענפים תלויים כלים כמו אלו הכלים המצירין בספר, ובתוך הכלים היו כלים שעל ידם עושים אלו הכלים ע"ש.

</div>


## Segment 1413

<div dir="rtl" lang="he">

שיב. עמש"כ אות שב.

</div>


## Segment 1414

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב פה ארשום נקודה חשובה במעלת חסידי ברסלב אפילו על אדמו"ר חשובים.

</div>


## Segment 1415

<div dir="rtl" lang="he">

סיפר על ר' ישראל קרדונר ז"ל "רבי ישראל (קרדונר) עליו השלום, הוא התחיל לשתות בבית ורקד בבית... ואני (סבא) ראיתי שבכל רגע שעובר יותר... הוא יוצא מן העולם... לעולם אחר..."

</div>


## Segment 1416

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מובא שהדברי חיים מצאנז קודם שהתחיל לשתות בפורים הוא פנה להשם ויתברך ואמר (ואני כותב מזכרוני הקלוש רק תמצית הענין) גלוי וידוע לפניך גודל צחות ויוקר המוחין שיש לי עכשיו והנני הולך לאבדן בשתית יין כדי לקיים המצוה וכו'.

</div>


## Segment 1417

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהדברי חיים היה שותה במסירת נפש, כי השתיה היה מאבד את המוחין של גדלות שהיה לו.

</div>


## Segment 1418

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו ר' ישראל קרדונר בשתית היין היה רק עולה מעלה מעלה!

</div>


## Segment 1419

<div dir="rtl" lang="he">

אכן שוב מצאתי בספר שיח שרפי קודש ג:קלט ז"ל אמר מוהרנ"ת: סדר העבודה בעבודת השם יתברך ביום הפורים קשה עלי הרבה יותר מסדר העבודה ביום הכפורים, כי ביום הכפורים נמצאים בבית הכנסת כל היום ועוסקים אך בתפלות ובקשות, מה שאין כן ביום הפורים שצריך להרבות בשכרות, בשמחה ובאכילה וכו', ובדרך זה לעבד את ה' הרי שקשה הדבר יותר ויותר. "די עבודה פון פורים אי זמיר אסאך שווערער וויא די עבודה פון יום כפור", עכ"ל.

</div>


## Segment 1420

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שהספר הנ"ל משובש מאד ובפרט בענין חומרות יתירות וכדומה, אז יש חשש גדול אם זה נעתק נכון, אם רבי נתן בכלל אמר את זה, או מה באמת אמר. אכן אם נקבל שרבי נתן אמר את זה, היה נראה שבענין השמחה רבי ישראל קרדונר – שהיה מכונה ישראל טשאק על שם השמחה שלו, ואמרו שאפילו אם היה חי בתקופה של רבינו היה נחשב כחידוש, אז לפי השש"ק היה משמע שרבי ישראל קרדונר עלה אפילו על רבי נתן בענין השמחה. (וכן מצינו שרבי ישראל קרדונר היה רוקד כמעט כל הלילה של כל ליל שבת, כמו שרבינו גילה שליל שבת הוא כמו חתונה, ולא מצינו הנהגה זו בתמידית אצל רבי נתן). ואולי יש לדחוק, שהשתיה הוא הדבר האחרון של פורים, כי קודם מקפידים לקיים כל מצות היום כראוי, ורק אחר כך יכולים לשתות עד דלא ידע, והקושי של רבי נתן היה רק בכל קיום מצות היום עד השתיה, וכיון שהגיע לשתות – עזב כל הדאגות וכדומה ורק שמח ועלה ועלה ועלה.

</div>


## Segment 1421

<div dir="rtl" lang="he">

שיד. הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד כמו של עכשיו, ע"כ.

</div>


## Segment 1422

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ אות שב. ועמש"כ בספר המידות, תפלה א.

</div>


## Segment 1423

<div dir="rtl" lang="he">

שטו. ענה ואמר אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה, ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי, ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וער (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר), עכ"ל.

</div>


## Segment 1424

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר המדות, צדיק קצח. לפעמים יש אחד שמקרב בהתקרבות גדול לצדיק ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים, ידע כי אם לא היה מקרב לא היה ראוי לחיות כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 1425

<div dir="rtl" lang="he">

ועי' בסיפורים מר' שמואל הורוויץ, בסוף אות ג' ז"ל ופעם אחת סיפר ר' אברהם עם אנ"ש מקדושת ארץ ישראל, ואמר אתם חושבים שאני אומר רק שיש שם אנשים יראי שמים ולהם מועיל ארץ ישראל, יש שם גם חפשים (ואפיקורסים) וגם להם מועיל ארץ ישראל (שאינם כמו שהיו בחוץ לארץ), ע"כ.

</div>


## Segment 1426

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן קמג, כאשר האדם עושה עצת הצדיק ולא מצליח.

</div>


## Segment 1427

<div dir="rtl" lang="he">

שיט. רבינו אמר שהוא יעשה אותנו כתות כתות, יש בזה רמז על הפתק הקדוש, כי מה שרבינו אמר כתות יכול להיות כטות, דהיינו פעמים כט -- נח, כפול עשר (כטות כטות, אז בראשונה רק כופלים את המספר, ובשני כופלים פי עשר, כי כולם בחכמה עשית - י' ספירות) = פתק!

</div>


## Segment 1428

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות (סג:) הסכת (-ושמע ישראל – דברים כז:ט) עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה כדר' יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (ירמיה ג:לו) חרב אל הבדים ונאלו, חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד מעוסקים בתורה, ולא עוד מ שטפשים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1429

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המילה, הסכת, מלשון כסות, שכבר מבואר אצלנו שהוא בחי' תיקון הברית, כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1430

<div dir="rtl" lang="he">

שכ. אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה, בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם (כמבאר בליקוטי מוהר"ן תורה קכג), מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר, ע"כ.

</div>


## Segment 1431

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה כמה נקודות שמבוארים יותר במקומות אחרים, ענין (שיחות הר"ן נא) גם חכמות אינם כלום רק תמימות ופשיטות, גם בתמימות אסור להיות שוטה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1432

<div dir="rtl" lang="he">

ענין – (שיחות הר"ן סז) כי המשגע אם היה שומע וצית לדבר אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל.

</div>


## Segment 1433

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיכול ללמוד, עיין שיחות הר"ן עו, שיכולים להיות איש כשר בלי כל הלימוד, אכן לכאורה בדיעבד גדול, ובמקום אחר כתב שלהיות בעל השגה צריך להיות למדן.

</div>


## Segment 1434

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר משלי (כו:ט-י) חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים (פרש"י כחוח שהוא נדבק ביד שכור, כן המשל האמור למטה נדבק בפי הכסיל, להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב. וזהו המשל:). רב מחולל כל (פרש"י הקב"ה ברא את הכל, וזן את הכל ככסיל כחכם, אין אנו צריכין לשום חכמה) ושכר כסיל ושכר עוברים (פרש"י לא כבשר ודם שלא ישכור אלא פועלים בקיאים, ולא ישכור אלא העוסקים במלאכות, אבל הקב"ה מחולל כל ושוכר הכסילים ושוכר עובר דרכים הבטלנים מכל מלאכה).

</div>


## Segment 1435

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזה הם צודקים, שמוכח שלא צריכים לשום חכמה, וכמבואר הרבה בדברי רבינו ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא מד ותנינא יט, אכן אין זה להקל כמו הכסיל, אלא לחייב את כל אחד לעבוד את השם בכל היכולת שיש לו. ובתורה סב:ב כז"ל כי האמת מה שהגביל הש"י לשכל האנושי שיוכל להבין, הוא מצוה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בוריו וכו' ע"ש. ועיין בתורה ס:ד ז"ל כי עיקר יראתו של הרב הוא על ידי התבוננות גדולת הבורא ית"ש, שחוקר ודורש בשכלו, נמצא שיראתו על ידי השכל, ע"כ צריך שתהי' היראה מליאה בכל הג' מוחין, בחכמתו ובינתו ודעתו, כולם יהיו מלאים מיראת ה' ויראת התלמיד, דהיינו מורא רבך, שהוא על ידי הלימוד שמקבל מהרב, צריכה שתהי' נמשכת בכל חלקי הלימוד וכו' ע"ש. ובלקוטי מוהר"ן תנינא לט – וראוי לנו לומר זאת בבכיה בדמעות שליש, לבכות ולהתגעגע לבקש ולהתחנן לפניו ית' מתי נזכה לזה שיהיה לנו זה הדעת וכו' עיין שם. ובמק"א כתבתי על זה בס"ד.

</div>


## Segment 1436

<div dir="rtl" lang="he">

שכה. כששאלתיו אם אדבר עם בני אדם, השיב לי "שמוס יא (-כן תדבר). שאלתיו: איך ווייס אבער ניט וואס יענעם גייט אפ (-אבל איני יודע מה עובר עליו). השיב לי: דוא דארפס ניט וויסן (-אינך צריך לדעת). שאלתיו: וואס העלף איך אים (-מה אני עוזר לו). השיב: וואס האט דאס צו דיר (-מה זה נוגע אליך). והבנתי כונתו שרצונו לומר: דוא פועלסט יא (-אתה כן פועל), ע"כ.

</div>


## Segment 1437

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נו שכל אחד יש לו מלכות וצריך להתשתמש במלכות שלו להוכיח וכו', ובאות ג' שם כז"ל אך איך אפשר לו להזהיר ולהוכיח אותם, כי אניו יודע מה שצריך להם, וגם אינם אצלו להוכיח אותם, וע"כ צריכין לזה דעת, כדי לידע איך להוכיחם וכו' ע"ש. וצריך לומר שתוכחה הוא יותר מסתם לדבר מהתכלית. אי נמי יש לפרש שמבואר בתורה נו שם שעל ידי עסק התורה פועל להוכיח אותם, ולכן רבינו סמך שרבי נתן ידבר איתם תורה ועל ידי זה יוכיח אותם. ואע"פ שרבינו סיים מה זה נוגע לך, והרי אם זה מבחינת תוכחה הרי ודאי נוגע לו כמבואר בתורה נו, י"ל שאפילו לפי תורה נו האדם אינו יודע בדיוק מה פעל, כי מבואר שם שהתורה הולכת ומוכיחם, אפילו שהוא רחוק מהם.

</div>


## Segment 1438

<div dir="rtl" lang="he">

של: 'אם היה השם יתברך בעצמו רוצה, שהוא יתברך בעצמו יעבד את עצמו, עם כן לא היה צריך אותך' – הביטוי הזה שאז הש"י היה עובד את עצמו, מצאנו בס' אמתחת בנימין (על קהלת בפסוק וזרח השמש, והובא בספר בעל שם טוב א'קג, ושם ציינו לע"ע א'תרז-א'תרח, ובאות תתפט).

</div>


## Segment 1439

<div dir="rtl" lang="he">

אם הקב"ה היה רוצה שהוא יתברך בעצמו יעבד את עצמו, אם כן לא היה צריך אותך ע"ש.

</div>


## Segment 1440

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה תמצא ברמח"ל בספר דעת תבונות ח"ב אות ס: שכדי שיהיה הכח הזה לנברא הזה, צריך שיהיה לו הבחירה, מצד מה שיהיה לו כח להחזיק המניעה ההיא גם כן. שאם לא כן, אם ירצה בכך (-להסיר את המניעה), לא היה נקרא שיהיה הנברא מסיר המניעה, אלא שרצונו יתברך עצמו היה מסיר המניעה. ואז היה הכל אחד – אם לא היה משים אפילו מתחילה את המניעה הזאת ע"ש.

</div>


## Segment 1441

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע באדיר במרום (מכון רמח"ל עמ' רצ) ז"ל הב"ה רצה להיות נלחם דוקא, כדי שיתוקנו כל הדברים במדרגותיהם. כי מה שנעשה בדרך נס שלא כסדר הבריאה, לא יוכל לתקן תיקון גמור, אלא לפי שעה, כדי שאחר כך יעשה התיקון הגמור. אבל התיקון הגמור הוא, שכל המדרגה ומדרגה לפי ענין מציאותה טבעה תתוקן היטב, עכ"ל.

</div>


## Segment 1442

<div dir="rtl" lang="he">

שלב. אמר אני נהר המטהר מכל הכתמים. לכאורה יש שני דרכים לפרש את זה, א' שרבינו הקדוש עובד ופועל לטהר את עם ישראל על ידי כל מיני תיקונים שהוא עושה. ואכן יש לפרש שהכוונה כמו טהרה במקוה ממש. וע' בערך הרמח"ל שכתב לשון מעין זה על המקוה. ויש להעיר שמצינו שבבית המקדש הים של שלמה היה עומד על י"ב פרות כנגד י"ב שבטי ישראל, הרי שיש דרך טהרה דרך שורש נשמות ישראל.

</div>


## Segment 1443

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שרבינו מטהר מכל הכתמים, כל, זה הכמות, וגם באיכות, שמטהר לגמרי בשורשו, וגם במהירות, כמו התיקון הכללי שיסד, שתוך כמה דקות ספורות עבר הכתם. ואכן רבינו נולד בשנת תקל"ב, ושנתיים אחר כך גילו חומר הנקיון החזקה של קלור chlorine bleach, כי עד אז היה להם איזה סוג חומר שלקח חדשים של עיבוד, ושנתיים אחר לידת רבינו כבר היה להם חומר חזק כזה שמיד מנקה נקיון חזק.

</div>


## Segment 1444

<div dir="rtl" lang="he">

(והנה עוד חומר גילו – hydrogen peroxide, בשנת תקפ"ח, והתחילו לנקות איתו עד שנת תרמ"ב, אבל לא יצא לשימוש עולמי עד שנות תר"צ-. והנה סבא ישראל היה מפליג במספר שנות חייו, כי לכאורה לידתו היה בשנת תרנ"ז ונפטר בשנת תשנ"ה, שזה שנתיים פחות ממאה שנים, אך נשמע מסבא ישראל כמה פעמים הפלגות, והשם יודע כוונתו, ואכן נוכל להבין מזה שחייו שייכים לשנים הקדומים, וקבלת הפתק היתה בשנת תרפ"ב, והוא עוד גילוי יותר חזק ויותר מהר לנקיון).

</div>


## Segment 1445

<div dir="rtl" lang="he">

אמר אני נהר המטהר מכל הכתמים – יש פה השמטה ז"ל אמר המעתיק: פעם אחת התפאר עצמו ואמר בדרך צחות בזה הלשון (ווער ס'ע רירט זיך אן אין מיר מיט א פינגער, ווער ער זיך שוין מיט גיין זיבען וואסערן ניט אפ וואשין) מי שיגע עצמו בי אפלו בעצבע, הוא כבר יעבר אפלו שבעה מימות מבלי להרטב, ע"כ.

</div>


## Segment 1446

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל כי איך עוברים מים בלי להרטב? אלא הכוונה שיעבר על גשר, כי רבינו הוא הגשר שצריכים לעבר עליו בעולם הזה.

</div>


## Segment 1447

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה, רבינו הוא הנהר וגם הגשר, ודו"ק. נהר גשר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1448

<div dir="rtl" lang="he">

חבר אחד רצה לפרש שהדרך לעבור בלי להרטב הוא כמו בקריעת ים סוף.

</div>


## Segment 1449

<div dir="rtl" lang="he">

ואפשר ששני הדרכים נכונים, עיין בסוף ספר שבחי הר"ן המשל שאחד נהג בחכמה ועבר המדינה בלי שיבינו וכו' ואחד תפסו אותו ועינו אותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1450

<div dir="rtl" lang="he">

שמ. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בבטול גמור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1451

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באדיר במרום (עמ' צט, מכון רמח"ל) וצריך שתדע, כי כל הדברים למעלה נעשים בשיר. וכל המאורות בצאתם מן המקור, יוצאים בשיר. כי שיר הוא התדבקות המאורות ברוב הנועם והחדוה. ויש המשוררים ויש המקשיבים. והיינו, כי כל מי שהוא מוכן, הוא מתדבק בשיר ההוא, ומתדבק למעלה. והוא מ"ש בתוספתא: פתיחן אודנין. וכל אחד משורר לפי בחינתו. ותמיד יש אלה השירים, כי יש תמיד השפעות חדשות. אך בשעה שאורות של התורה מתפשטים, הם עצמם משוררים השיר שלהם, וסודו: רינה של תורה (שמות רבה מז:ה) וכו' וכו' לכן בהמשך מאורות התורה הם שולטים על הכל, וכל שאר השירים נשתקים מפני השירה. כי כולם צריכים ליתקן בכמה מקומות, אך זה במאורות היוצאים בכח: בסוד סיני ומשה כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 1452

<div dir="rtl" lang="he">

שמב. 'אמר בדברי רבותינו זכרונם לברכה מצינו שכל אחד מתחיל מן המקרא שלו, כגון מה שמצינו שמר מפיק לה מזה המקרא, ומר מאידך מקרא. כי כל אחד יש לו מקום שמשם מתחיל הלמוד והתורה שלו, וכפי אותה ההתחלה מזה המקרא כן על פי סדר זה הולך כל התורה אצלו וכו' אבל וכו' יכול להתחיל מכל מקום וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1453

<div dir="rtl" lang="he">

כי 'פתח' שהוא באמת לשון רבותינו ז"ל בתלמוד ובזוהר הרבה – פתח רבי פלוני, 'פתח' עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ולכן בודאי פתח יפתח מכל מקום.

</div>


## Segment 1454

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא קיח.

</div>


## Segment 1455

<div dir="rtl" lang="he">

שמג. ובאמת חדושים של גמרא פרוש (רש"י ו) תוספות הם קלים מאד וצריך להיות בקי בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1456

<div dir="rtl" lang="he">

קשה דקי"ל דלא ניתנה תורה שבעל פה לידרש בי"ג מדות (רש"י מסכת שבת קלב. ד"ה עקיבא עצם כשעורה הלכה). ואולי הכוונה שעל ידי בקיאות בהי"ג מדות יכולים להבין ולברר את התורה שבעל פה ממקורו.

</div>


## Segment 1457

<div dir="rtl" lang="he">

שמה. ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו, ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו, וראשות (הינו ראש ומנהיג) אין שיך לי כלל, כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל, אדרבא זהוחוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה, אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם, עיין שם.

</div>


## Segment 1458

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה נו - יש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה ובאתכסיא על הכל. ומבואר הדבר (וכן להדיא בחיי מוהר"ן אות כד) שרבינו כוון על עצמו. וע' חיי מוהר"ן (אות כד) שרבינו אמר שבאתגליא יש לו ממשלה על כל פנים על חסידיו, אז לכאו' צריכים לומר שמה שרבינו כותב שיש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה, לאו דוקא שבאתגליא אין לו שום ממשלה כלל, אלא ממשלה קטנה.

</div>


## Segment 1459

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן קצח ז"ל כי מתחלה היה קשה לי קצת מפני מה יהיה כך, דהינו שאין לנו שום חשיבות בעולם וכו'. אבל עכשו, על פי המעשה הנ"ל שוב אינו קשה לי כלל. וכבר היה מוכן לספר מעשה זו, אך אעפ"כ וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1460

<div dir="rtl" lang="he">

שנג. והתחיל לחשב, הבעל שם טוב ז"ל מבינה, והמגיד ז"ל מחכמה, אף על פי שבינה למטה מחכמה אף על פי כן [-הבעל שם טוב (כך נלע"ד)] היה אומר תורה מאותה הבינה שהוא למעלה מחכמה. רבי ברוך ז"ל מבינה שהיא למטה מאותה החכמה, ע"כ.

</div>


## Segment 1461

<div dir="rtl" lang="he">

בכתבי האר"י ידוע שפרצופי חכמה ובינה כוללים השתלשלות של עוד שני פרצופים, ישראל סבא ותבונה. והרי בינה-אימא למעלה מהחכמה שהוא ישראל סבא.

</div>


## Segment 1462

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י פרשת דברים (א:יג) ז"ל ונבונים, מבינים דבר מתוך דבר. זהו ששאל אריוס את ר' יוסי, מה בין חכמים לנבונים, חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה, וכשאין מביאין לו יושב ותוהה, נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו, הוא מחזר ומביא משלו, ע"כ.

</div>


## Segment 1463

<div dir="rtl" lang="he">

דברי רש"י יכולים לפרש שאותו בינה הוא מלמעלה למטה, דהיינו כאשר עלה כל כך בחכמה שיכול להורידו למטה. ולא שהבינה בעצמה חשובה יותר מחכמה. אכן ראיתי עכשיו מובא מספר בינה לעיתים, דרוש א' לפורים, שמפרש את הפסוק (ישעיה ה:כא) הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים, ז"ל כי המחזיק עצמו לחכם בפני וכו' אבל בהיות נגד פניו ובעיניו נבונים, שהם ממדרגה יותר גדולה מחכמים כנודע, כי הבינה יותר מהחכמה, זה הוא רחוק, עכ"ל. ולכאורה מש"כ כנודע, הכוונה לרש"י הנ"ל.

</div>


## Segment 1464

<div dir="rtl" lang="he">

ר' אברהם בן הר"ן כותב כמה וכמה פעמים שרבינו בחי' בינה. ועיין מה שהבאתי בריש דברים על רש"י הנ"ל מר' שמשון מאסטרופוליא, ששאול זכה למדרגה זו, ודוד המלך שהיה רק במלכות ביקשה מהשם יתברך אח"ת שאלתי עיין שם.

</div>


## Segment 1465

<div dir="rtl" lang="he">

שנה. כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות, עיין שם.

</div>


## Segment 1466

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כמה פעמים שמענו על נסים שכל הבית או רכב נשרף חוץ מספרי רבינו, ואף על פי שזה בודאי נס גדול (ודלא כספר רזיאל שרבינו הראה על זה שהוא בעצמו נשרף), איך לא שמר את כל הבית? עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן קמג.

</div>


## Segment 1467

<div dir="rtl" lang="he">

שסג. קודם שנתקרבתי וכו' שיתקרב אליו איש וכו' ואז היה יכול לבאר כתבי האר"י ז"ל עד שאפלו נערים יודעי ספר היו יכולין ללמד ולהבין כל כתבי האר"י ז"ל, עכ"ל. והמשמעות שזה התקיים עם התקרבותו של רבי נתן.

</div>


## Segment 1468

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין במכתב שכ' רבי אברהם קליסקר לבעל התניא (אגרות חסידים לארץ ישראל, מכתב סד) ז"ל לא מצאתי קורת רוח ממה דעייל כת"ה בחמה דנרתקה, דהיינו להלביש דברי הרה"ק ממעזריטש שהן המה דברי הרה"ק הבעש"ט בתוך דברי קדוש האר"י ז"ל. הגם שהגם שהכל הולך אל מקום א', לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, ובפרט מפני הסכנה שבעוונותינו הרבים שהגשם יורד ונוקב ולא אכשור דרא, אשר על כן ותבחר לשון ערומים וממילא אתגליין ולהבינו דרכי היראה והאהבה וכו' עיין שם. אכן מדברי רבינו כאן, וכן ממה שאמר על תורה ו' (חיי מוהר"ן אות ב) תאמרו לי איך מרמז בהתורה הנ"ל כל הכונות של אלול, וכן עוד כמה דוגמאות כאלו, מוכח שכבר יכולים לפרש את דברי רבינו על פי כתבי האר"י.

</div>


## Segment 1469

<div dir="rtl" lang="he">

שסד. פעם אחת דברתי עמו מענין קבלת האר"י ז"ל, ואמר שקבלת האריז"ל הוא לגמרי אחד עם קבלה שחבר מורנו הרב משה קורדובירו ז"ל. אחר כך איזה שנים שוב נזדמן שדברתי עמו מענין הקבלה שגלה הארי"ז ז"ל, ואמר שהקבלה שלו היא רחוק ונשגב מאד מהקבלה של בעל הפרדס ז"ל. ועמדתי מרעיד ושאלתי אותו באימה, הלא שמעתי מפיכם פעם אחד שבאמת הכל אחד. השיב, מסתמא אם אמרתי כך ידעתי מה שאמרתי. והדברים סתומים וחתומים לכאורה. אך מי שיש לו לב להבין יכול להבין מרחוק שהכל נון ודבריו חיים וקימים והכל אמת ויציב ונכון וקים וישר. כי באמת בודאי הכל אחד בפנימיות האמונה באמת לאמתו. אך עף על פי כן דרכי התגלות הסודות של האריז"ל הוא רחוק ונשגב מאד מדרכי הפרדס, אף על פי שבאמת לאמתו הכל אחד. ואי אפשר להאריך בענין זה כי כבוד אלקים הסתר דב ר והמשכילים יבינו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1470

<div dir="rtl" lang="he">

בענין החילוק בין הרמ"ק להאריז"ל. עיין קל"ח פתחי חכמה, פתח יז. ומאמר הויכוח אותיות פג-ד. ומן הסתם רבי נתן לא היה לא גישה לכתבי הרמח"ל. ויתכן שאפילו אם היה לו, היה משאיר את הדברים סתומים, ואכמ"ל. ומכאן רואים שהרמח"ל יש לו מקום חשוב למלאות הרבה מהסתימות שרבינו השאיר, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1471

<div dir="rtl" lang="he">

בעיקר הסביר שהרמ"ק דיבר רק בכללות והאריז"ל גילה ענין הפרצופים שכבר מפרש היטב בפרטיות עיין שם.

</div>


## Segment 1472

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרבה מקבלת האריז"ל סובב על ענין שבירת הכלים, שבעיקר מבוסס על פרשת ואלה המלכים אשר מלכו, ומיתת אותם המלכים היא השבירה, ואילו הרמ"ק בפרדס רימונים פירש שהמיתה היתה העלם עולם הדין.

</div>


## Segment 1473

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לראות רמז בזה מה שידוע בברסלב שרק על ידי הנפילות ושבירות זוכים לקום למעלות עליונות יותר. וכמו שרבי נתן אמר (כוכבי אור, שיחות וספורים כרך ג' – נז) שואל, עדין אין לי הנאה ממך, ושאף על פי כן אם הייתי רואה שאתה נופל ונתחזקת ונשארת על עמדך אז הייתי נהנה, ע"כ.

</div>


## Segment 1474

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בריש הקדמת ספר עמק המלך (ד:) שכז"ל ומקצתם היו מרכיבים דברי הר"מ קורדואירו עם דברי האר"י עונם גדול מנשוא כי לא לתוה"ו בראה לשבת יצרה בעולם התיקון, ע"ש (הבאתי קצת מדבריו בשיחות הר"ן לב).

</div>


## Segment 1475

<div dir="rtl" lang="he">

שסח. ואמר הלא אני יכול להחזיק אצלי הרבה מאד ואיני אומר כי אם כשהמים כבר עולים על כל גדותיו עד שיוצא לחוץ בעל כרחו, ע"ש.

</div>


## Segment 1476

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן עג ז"ל מה שרואים וצופים הם אומרים ואינם יכולים להחזיק אצלם. אבל יש צדיקים ששרשם מבחינה גבוה יותר שהוא בחינת הרחבה, הם יכולים להחזיק אצלם כל מה שרואין, ע"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 1477

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן שע: אבל נתן יש לו חלק גדול יותר וכו' שאם לא היה הוא לא היה לכם אפלו עלה אחד מהספר, ע"ש. יש רמז לזה במשנה באיזה מקומן שאומרים בשחרית, 'אם לא נתן – לא עכב', דהינו כל התורות שגילה רבינו לא היו נשארים לנו להתעכב.

</div>


## Segment 1478

<div dir="rtl" lang="he">

שעא (לג): אמר לי האתה תהיה במרה שחורה? אתה מחיב להיות בשמחה תמיד [בפרוש אמר לי כן] ("דו זאלסט נאך זיין אין דער מרה שחורה, דו ביסט מחיב משנה פרייליך צו זיין"), עכ"ל.

</div>


## Segment 1479

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צע"ג אצלי איך תרגם מהיידיש "משנה פרייליך" להיות בשמחה תמיד, לכאורה צריך להיות משונה שמח.

</div>


## Segment 1480

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צע"ק על הדיבור, כי מצינו כמה וכמה פעמים שרבינו צוה להיות בשמחה, אבל בשום מקום לא השתמש בלשון חובה, רק שמצוה ועצה וראוי וכדומה.

</div>


## Segment 1481

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן שעד – נסיעתו לארץ ישראל לו – עיין בזה בלקוטי מוהר"ן תנינא קב.

</div>


## Segment 1482

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי בשמו שאמר שכל ההשגות הגבוהות שהוא משיג אינם חושבים אצלו כל כך, רק העקר כשזוכה להכניס איזה דבור בתוך העולם. כי בכל דבור ודבור הוא מדבר בפני העולם תלויים בו כל העולמות עליונים ותחתונים, ע"כ.

</div>


## Segment 1483

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש בזה מה שמבואר מהאריז"ל שעליה הששי לתורה היא המעולה מכולם כי הוא בסוד יסוד שהוא מגולה, והשלישי שני לו, כי הוא בסוד תפארת שבו ב' שלישים מגולים. וכל שאר טפלים אליהם. וכן מצינו בעוד מקומות יתרון החסדים המגולים מעל המכוסים. עיין בלקוטי תורה, פרשת וישב, דרוש גלות מצרים ז"ל והנה צריך לבאר קושיא א', שנראה לפום ריהטא, כי אם כן מצרים היא יותר עליונה, כי היא בגרון של ז"א, וארץ ישראל שהיא רחל יותר למטה, ואם כן איך אמר הכתוב 'עלו זה בנגב', וכן אמר רדו שמה. והענין, דע, כי אין עליה וירידה רק במעלות המדרגות, וזה מבואר בסוד יוצר אור ובורא חושך, כי הבריאה להיותה סתומה, נקראת חושך, והיא גרועה מן היצירה המגולה הנקרא אור. וזהו סוד שביארנו, עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו', כי אדרבה מקום מגולה נקרא עליה, ומקום הסתום נקרא ירידה, שהוא מניעות אור וכו' עיין שם (וזה נוגע גם למש"כ במסכת מגילה בענין מעלת מרדכי).

</div>


## Segment 1484

<div dir="rtl" lang="he">

תא. הצדיק נקרא אילן. עיין רש"י פרשת שלח, במדבר יג:כ היש בה עץ פרש"י אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו, עכ"ל

</div>


## Segment 1485

<div dir="rtl" lang="he">

תב. יש מדרגות שאי אפשר להשיג כי אם על ידי מחלקת, וביאר שם שזה כמו המים שמרים את העץ. ויתכן בזה, כי רבינו אמר שהשיג תכלית יחידה שביחידה, וכבר הקשינו על זה שהרי בזוהר הקודש כתוב שעולם הזה אי אפשר סתם להכיל היחידה, ולכן חנוך הסתלק. ועל כרחך צריכים לומר שרבינו היה יכול להלביש ולהסתיר את עצמו, וכל עוד שרוצים להשיג בדרגות ובחינות כאלו שהם בתכלית יחוד השם כאשר העולם עדיין לא ראוי, אי אפשר אלא כאשר מוקף במריבה ומחלקת בחי' פירוד, חושך וענן סביבו, ועל ידי זה נותן את האפשרות שהעולם ישאר כהוויתו ולא יעכב אותו להשיג את תכלית היחוד.

</div>


## Segment 1486

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה כי השמים הוא אש ומים שני הפכים, וכן בלקוטי מוהר"ן תורה פ בענין יוסף ובחי' שלום שהוא התחברות החסדים וגבורות, אלא שצריכים מסירות נפש כדי להשיג את זה כמבואר שם, אכן כן הוא המציאות שזה שני הפכים ביחד. ולכן העובד את השם שצריך להגיע לזה בודאי ימצא את עצמו בתוך מחלקת, אלא שמצד העובד יהיה בשלום עם זה. וכן יש לעיין בתורה נו שרבינו גילה שהדעת והשלום הכי גבוה הוא במחלקת לשם שמים, ושם מדובר כאשר שני הצדדים הם לשם שמים, אכן י"ל שאפילו אם רק צד אחד הוא לשם שמים, לזה הצד יהיה לו דעת גבוה ושלום, וצ"ע.

</div>


## Segment 1487

<div dir="rtl" lang="he">

תג. אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל וכו'. כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, ע"ש. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ראש השנה זה נ נח.

</div>


## Segment 1488

<div dir="rtl" lang="he">

שלי בגמטריא נן יוד סמך נן (ניסן – עיין ליקוטי מוהר"ן תורה מט, שגם ניסן בחי' ראש השנה).

</div>


## Segment 1489

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות תקעט ז"ל ודברו אז מכל הצדיקים ומה היה עבודתם, ונשא רבנו ז"ל עיניו למעלה וסים: אבל מה הוא הענין שלי זה, זה אינו יודע שום אדם. ובלשון אשכנז: "האבער וואס מיין זאך איז דאס וויסט קיינער ניט". אחר כך אמר להאיש הנ"ל אספר לך מהו החולאת שלי וכו' ע"ש. וצע"ק שהלוא כאן גילה בפירוש שכל הענין (-יש שדקדקו שאמר ענין, דהיינו שבכל ענין וענין) שלו הוא ראש השנה.

</div>


## Segment 1490

<div dir="rtl" lang="he">

תה. ענה ואמר, הראש השנה שלי הוא חדוש גדול וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1491

<div dir="rtl" lang="he">

שלי בגמטריא נן יוד סמך נן (ניסן – עיין ליקוטי מוהר"ן תורה מט, שגם ניסן בחי' ראש השנה).

</div>


## Segment 1492

<div dir="rtl" lang="he">

תז. מספרי החקירות וכו'. בספר עבודת הקודש ג:יב להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך (ישעיה מב:ז) כי ידיעת רצונו המשג בנבואה הוא סבת החפשיות והחרות משעבוד הזמן וקורותיו שהוא המסגר. מבית כלא, הם פתויי השכל והקשיו ומופתיו, שהם מונעים השלמות מבעליו, והפתפתים אחריו בחקירותיו הם היושבים בחשך, כי אור האמת לא ישג כלל כי אם מפי האמת, ומאורו יאירו וישפעו הדברים הרצויים לו ואין תחתבולה להגיע אליהם ולדעתם כי אם בנבואה, ע"כ.

</div>


## Segment 1493

<div dir="rtl" lang="he">

תז. השמטה לענין הרמב"ם עמש"כ בחלק ה' מאומן בערכו.

</div>


## Segment 1494

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר מה שכתוב שם בספריהם "וכי אפשר שיהיה נעשה מהמשלש מרבע?", אמר רבנו ז"ל: אני מאמין שהשם יתברך יכול לעשות מהמשלש מרבע, כי דרכי השם נעלמות, עכ"ל.

</div>


## Segment 1495

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי (התחלת הרעיון והוספתי) מי.ב. שמשולש זה יה"ו, כי כל דרכיהם הוא נגד האמונה, שהיא השכינה, ה' אחרונה, ורבינו אמר, אני מאמין וכו', כי על ידי האמונה נשלם שם השם בד' אותיותיה. [ועד"ז י"ל בעוד כמה דרכים, למשל, עיין בשער הכוונות, ענין הציצית דרוש ג', שמוחין דאבא יש ד' אותיות הוי"ה ואילו של אימא רק ג', ולפי זה לעשות משלוש ארבע, זה לעשות מוחין של אבא ממוחין של אימא].

</div>


## Segment 1496

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן הענין של להביא את השיר פשוט כפול משולש – נ נח נחמ - למרובע – נחמן. כי כבר מבואר אצלינו כמה פעמים שנח"מ זה מקום קשה של דינים, בחי' צ"ח קללות וצ"ח דיינים, בחי' המשפט של אלו הצדיקים שניסו לשם שמים לעסוק בפיליסופיה רחמנא ליצלן. והתיקון שלהם רק על ידי רבינו הקדוש, השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהוא שיר האמונה, נ נח נחמ נחמן מאומן. [ואכן גם המרובע – נחמן, בחי' דין, כי מלבד הצ"ח קללות שבפרשת כי תובא, יש המ"ט שבתורת כהנים, כמובא ברש"י ריש פרשת נצבים (פסוק יב), ועם הכולל, הרי נחמ"ן].

</div>


## Segment 1497

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שבאמת בשם הוי"ה יש רק ג' אותיות, כי הה' כפולה בו. ועיין בפי' הראבד"ד לספר יצירה (א:ב) כי יש ג' אמות אמ"ש – אויר מים אש, כאשר תמזגו קצתן בקצתן יתהווה מהם יסוד רביעי הנקרא עפר וזהו טעות הפיליסופים באמרם שיש ד' יסודות ואינו אלא ג' העפר נתהווה מהג', ע"ש. הרי א"ש כמין חומר לשון רבינו שדוקא בענין זה לעשות משלוש ארבע סותרים הטעות של הפילוסיפים והמורה נבוכים.

</div>


## Segment 1498

<div dir="rtl" lang="he">

תח. כמבואר בספרים שצועקים מרה על שאמר שבארבעה פרקים הראשונים שלו מבאר כל מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אוי לעינים שכך רואות, אוי ללב שנכנס בו שום סברא רעה כזאת שהיא כנגד כל ספרי אמת שקבלנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1499

<div dir="rtl" lang="he">

כעת ראיתי בריש ספר הרזים ז"ל ומה מאד הפליא החכם השלם רבינו משה ז"ל בפירוש הדמיון הזה וכו' וכו' כידוע מדבריו בספרו הנכבד המפורסם במורה [נבוכים] אעפ"י שפנימיות פסוק זה רומז לענין נכבד ועליון שבעליונים וכו' וכו' וכו' וגם רבינו משה ז"ל כבר הביא ראיה בספרו הנכבד מפסוקים אלה שהגלגלים בעלי נפש ודעה ומכירים את בוראם ומשתוקקים למניעם תנועתם הסבובית, מה שאין צריך עתה להאריך בו והוא אמת, אולם כוונתינו בזה גבוה מכוונתו כגובה שמים על הארץ, ואל יחשדני שומע ויחשביני כמפליג וכו' וכו' אעפ"י שאנחנו מודים לרב ז"ל בקצת דברים ממה שכתב באותו פרק בענין הגלגלים והתחלתם ובפרק אחר במספרם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1500

<div dir="rtl" lang="he">

תט. ואמר שיכולין להכיר בהפנים של האדם אם למד (מורה נבוכים) כלומ שהפנים של זה הלומד זה הספר נשתנה להרע. כי בודאי הוא אובד צלם אלקים פנים דקדשה על ידי זה ,ע"כ.

</div>


## Segment 1501

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מש.א.ד. לפרש כי בספר מורה נבוכים הוא התרחק מכל תיאור אנתרופומורפי – דמוי אדם – של ה'. במקום לראות בה' ישות בעלת תכונות יזיות או רגשות, הוא מתאר במונחים של תארי שלילי, קובע מה ה' אינו, ולא מה שכן הוא. ולכן מובן שהלומד בו מאבד הצלם אלקים שהוא כולו ענין של מדותיו יתברך.

</div>


## Segment 1502

<div dir="rtl" lang="he">

תי: ... אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו, ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם... וכל מקום שזכרו רבותינו ז"ל אפיקורס, כונתם על מי שנמשך לדרכיהם ולסברותיהם. אשר על כן גם שאר רשעים גמורים שיש להם כפירה כל שהוא נקרא גם כן אפיקורוס, כי תולין הקלקלה במקלקל. כי היה פילוסוף אחד ששמו הרע היה אפיקורוס כשמו כן הוא ימח שמו וזכרו, ודעתו הרעה מפרסם בספריהם הרעים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1503

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפרשת דברים (ג:יד) כתיב יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי - ותרגם אונלקוס והמעכתי - ואפקירוס. והנה בפרשת אמור (כב:כד) אונקלוס תרגם ומעוך - ודי מריס. והיה נראה בזה שהשם האמיתי של המעכתי היה אפקירוס (כמו שמצינו למשל שאונקלס מתרגם כל פעם צוען מצרים - טנס דמצרים - עיין במדבר יג:כב), ואם כן האיש הזה שפירוש שמו הוא מעיכה וכתישה (ובפרט בביצים רחמנא ליצלן מפגמי הברית כאלו), היה חי עוד הרבה לפני תקופת חז"ל (וכן בדברים ג:טו ובהרבה מקומות בתנ"ך התרגום של המעכתי הוא אפקירוס, אכן בסוף פרשת וירא, ראומה פילגש נחור הולידה את מעכה, ושם התרגום הוא מעכה, הרי שזה היה שמו העצם). ואולי אחר כך בזמן תקופת חז"ל היה עוד אחד שהיה נקרא על שמו, וכשמו כן הוא שהיה פגום בברית קודש. אכן קצת קשה בכלל על דברי רבי נתן, כי מאחר שרואים שכן הוא פירוש המילה של אפיקורס, מנא ליה להוקים שהיה איש אחד בשם זה ועל שמו חז"ל קראו כל הכופרים, אולי חז"ל קראו כל האפקירוסים בשם זה כי מתאים להם מאד, ולאו דוקא שהיה אחד אב לכולם. וצריך לומר שמסורה בידו היתה.

</div>


## Segment 1504

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין במסכת נדה (מח:) אפקריסותן, פרש"י מעפורת, והוא סודר ותולה על דד הימין אבל בנות עניים אין להן מעפורת ע"כ. ובמסכת מועד קטן כב: ואפיקרסותו אינה מעכבת – שאבל לא צריך לקרוע אותו, ומבואר שם כמה פירושים איזה מלבוש הוא, יש אומרים סודר על הראש ותלוי על כתפו, והערוך (ערך אפיקרסין) פירש, שהוא לבוש תחתון הפתוח בכתפיו, וכשלובשו קושרו. והמאירי פירש שהוא מלבוש שעשוי להתכסות בו לצניעות בשעה שיוצא מביתו לילך דרך רשות הרבים, ועוד פירושים ע"ש)

</div>


## Segment 1505

<div dir="rtl" lang="he">

והרע"ב במסכת אבות על המשנה ודע מה שתשיב לאפיקורוס (ב:יד) כז"ל לשון הפקר, שמבזה את התורה ומחשיבה כאילו היא הפקר. אי נמי, משים עצמו כהפקר ואינו חס על נפשו לחוש שמא תבוא עליו רעה על שמבזה את התורה או לומדיה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1506

<div dir="rtl" lang="he">

תיא. גם שמעתי מפיו הקדוש שכשעוסקים בספרים אלו הוא כמו מי שהולך במדבר שמם שאין לו עם מי לפגע, כך כשנכנסין בספרים אלו הנ"ל אין מוצאין בהם דבר קדשה, והוא כמו הולך במדבר שמם שאין מוצאין עם מי לפגע, ע"כ.

</div>


## Segment 1507

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתהלים פרק מג, כי אתה אלקי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב, ובתרגום: למה חקיר איזיל, הרי שתרגם את ההליכה הקדרה שהוא בחי' הליכה בחקירה.

</div>


## Segment 1508

<div dir="rtl" lang="he">

תיב. וזה שהוא ז"ל בעצמו היה מעין לפעמים באלו הספרים, הוא בחינת סוד שהלכו ישראל במדבר שהוא מקום הס"א. ואיתא בזהר הקדוש (שמות קנז.) שבשביל זה הלכו ישראל במדבר, כי הם דרכו על הס"א בהליכתם שם. ובכונה זו הוא מעין בהם בספרים אלו שהם בחינת מדבר, והבן, ע"ש.

</div>


## Segment 1509

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע' תצא, שגילה מהות וגנות חכמה חיצוניות, וכתב ז"ל ואת מאן דאשתדל בהו דאתמר בה לא תלמד לעשות (דברים יח:ט) אבל אתה למד וכו' (שבת עה.). דדא מאן דאשתדל בהו לתפסא בהו ס"מ ונוקבא ככלבין דמתפסן בשלשלאה דעל צואריהון. ודא מאן דלא נטיל רגלוי מאוריתא, אלא קביע בה ודאי, ותב ותפס באלין כלבין. אבל מאן דאתפי אבתריהו ושביק אוריתא, אשתביק מסטר קדישא לגמרי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1510

<div dir="rtl" lang="he">

תטז. פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם, כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם וכו' ע"ש. לעולם לא הבנתי ההוכחות האלו, כי לטענה הא' יש לומר שהרגו זה את זה במלחמות או מגפות וכדומה. והטענה הב' הלוא הבני אדם באו מן הארץ והאדמה עצמה, אז במיתתם הם לא מוסיפים כלום ממה שהיה, ואדרבה, הרי שאכלו מפרי האדמה כל חייהם וחסרו ממנה. ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מהשבעה בעטלירס, יום חמישי שאחד התפאר שיש לו בחינת מועט מחזיק את המרבה, כי יש לו חתיכת מדינה שהיא מוציאה פרות הרבה, ואחר כך כשמחשבין את הפרות שהוציאה המדינה, רואין שהמדינה אינה מחזקת מקום כל כך כמו הפרות, כי אין בה מקום כל כך להחזיק כל כך פרות, נמצא שהיא בחינת מועט מחזיק את המרבה, ע"ש. הרי שמן הטבע לא יוציא הארץ יותר ממה שיכול להחזיק. אכן על זה י"ל שזה רק לשנה אחת, אבל בכל שנה יתוסף.

</div>


## Segment 1511

<div dir="rtl" lang="he">

תכ. שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה, ושם יש היכלות וחדרים, והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד, ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר ויותר, אשרי הנכנס ומטיל שם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1512

<div dir="rtl" lang="he">

ענין לטיל מהיכל להיכל, עיין ריש ספר המדות, ערך אמת אות א'. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה רמה, שכתב כעין מש"כ כאן לענין התורה.

</div>


## Segment 1513

<div dir="rtl" lang="he">

תכא. שוב אמר שגם הצדיקים של עכשו הם גם כן בבחינת התערבות עמהם (-הגוים), כי הם מנהיגים בביתם כמו מנהגי השרים וכו' ועל ידי זה אינם יכולים לומר תורה וכו' וכו' ומאחר שאינם יודעים תורה על ידי זה הם מנהיגים עצמם במנהגי השרים. כי מאחר שאינם יודעים תורה, הם מכרחים על כל פנים לנהג עצמם במנהגים הנ"ל. (כי בלא זה במה יהיה נכר מעלתם וחשיבותם מאחר שאינם בני תורה) ע"ש.

</div>


## Segment 1514

<div dir="rtl" lang="he">

עיין השמטות לספר חיי מוהר"ן (הוספות מספרי כוכבי אור ואבניה ברזל) אות רעט ז"ל פעם אחת היה רבנו ז"ל אצל דודו רבי ברוך ז"ל ואמר אז דודו ז"ל תורה, ורבנו ז"ל לא נתפעל מהתורה שלו וספרו להרב ר' ברוך ז"ל. ואמר הר' ברוך ז"ל ואם אין יכולים לומר תורה (איז מען שוין קיין גוטער יוד ניט) אז הוא כבר לא אדמו"ר. הלא המגיד ז"ל ממעזריטש לא ידע מהו ענין אטר יד (איז ער שוין קיין גוטער יוד ניט גיווען) אז הוא לא היה אדמו"ר. שמע רבנו ז"ל ואמר אם כן נתנו לי ליינען [לקרא משימה] שצריך אני לידע מהו ענין אטר יד. ובקרוב אמר התורה סו ושם מדבר מענין אטר יד, ע"כ. ועמש"כ על זה בשיחות הר"ן קנב.

</div>


## Segment 1515

<div dir="rtl" lang="he">

תכד (יח). בענין השמטות שיש ספרי מקבלים שסוברים ענין זה כמבאר בספרים, אמר רבנו ז"ל שאינו כן וכו'. וגם דעת האר"י ז"ל אינו מסכים כלל לענין השמטות וכו', עכ"ל. ועיין בהשמטות כאן ז"ל ועין בספר שבחי האר"י ז"ל הגדול המחבר לספר לקוטי הש"ס, וזה לשונו שם בדף לא. לאפוקי מהסוברים שיש שמטות ומקדם היה שמיטת החסד ועכשו הוא שמיטת הפחד, כל זה אינו אמת. ושמע מרבו, והוא הביא מדעתו סברת השמטות, והאמת אינו כך, וכו' כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1516

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר הענין נמצא בשער מאמרי רשב"י בביאור האדרא רבא קדישא דף קלה, עיין שם באריכות:

</div>


## Segment 1517

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל את שבתותי תשמורו ואמר ושמרו בני ישראל (דף ל"ז ע"א) את השבת לעשות את השבת הרי כי בכל פסוק תמצא מוזכרים שתי שבתות ביחד ובכלל הדבר הוא להודיעך ענין טעות אחד נפל בפי קצת המקובלים כמו ספר קנה וספר בעל התמונה האומרי' כי שבע שמיטות יהיו בעולם וכל שבעה אלף שנה הם שמיטה אחת וכבר עברה שמיטה ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב' הרומזת אל ספירת הגבורה וכיוצא בזה האריכו בדברים אשר לא כן ועתה אודיעך כי אין להאמין בדברים האלו וסיבת מי שהביאם לידי טעות הזה יתבאר בדברינו אלה. דע כי כאשר האציל המאציל העליון את העשר ספירות דאצילות הנה בתחילה האציל את השלש ראשונות אשר כבר ידעת כי אז הוא סוד שבת העליון. אבל כאשר האצילם לא היו בתיקון גמור כפי הצורך ולכן לא עלה בחשבון ומספר יום השבת הזה הנז' ואח"ך בשבוע השנית שהם שבעה ימים אחרים האציל שבעה מלכי' הנרמזים בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וביום השבת שבסוף השבוע הזאת נאצל המלך השמיני הנקר' הדר ושם אשתו מהיטבאל כו' ולסיבת אשר שלשה הראשונות לא היו מתוקנות לכן אלו השבעה מלכים לא יכלו לסבול אור המאציל ולכן היו כולם בחינת דינין ומתו ונתבטלו האמנם כשיצא המלך השמיני הנקרא הדר יצא יותר מתוקן מכולם כמבואר אצלנו והמלך הזה הוא בסוד היסוד הנקר' הדר כמבואר בלשון האדרא בדקמ"ב ע"א ובג"ד ובכולהו כתרים כו'. ואתבסמו תיקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד הה"ד ואלה המלכים כו' ויציאת המלך הזה היה ביום שבת השני ואח"ך נתקנו השלש הראשונות הנז"ל כנז' באדרא. ואז יצאו בשבוע השלישית שבעה ספירות תחתונות. אשר הם נקראים אצלנו בשם חסד גבורה ת"ת כו' עד ספירת המלכו' ואז ביום השבת השלישי יצתה (ד"ש ע"ג) המלכות ונמצא כי המלך השמיני שהוא נקרא הדר העליון והוא ממש יסוד נאצל בשבת שניה והוא קדם אל החסד אשר נקרא עתה אצלנו בשם ספירת החסד. ואח"כ ביום שבת השלישית נאצלה המלכות. וכבר אמרנו לעיל כי השבת העליון מכולם אשר בו נאצלו שלשה הראשונות בלי תיקון לא עלה בחשבון ונמצאו שתי שבתות אחד שבו נאצל הד"ר העליון ואחד שבו נאצלה מלכות האחרונה משבעה ספירות שנאצלו אחרי הדר העליון ואלו הם סוד שתי שבתות הנז"ל בפ' את שבתותי תשמורו ובפסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת ובזה תבין טעות המקובלים הנז' כי הם קבלו מרבותם הקדמונים ז"ל כי השבעה ספירות האלו שאנו קוראים אותם חסד וגבורה ת"ת נצח הוד יסוד מלכות אשר הם סוד שבעה אלפי שני דהוי עלמא הנה הם נאצלו אחר השבעה מלכים הראשונים הנקראים מלכי אדום ומזה טעו לומר דאם כן נמצא כי גם בז' מלכים הראשונים הנקרחים מלכי אדום היה בהם המשך שבעה אלפים שנה אחרים כמו שהיו באלו השבעה ספירות האחרות ונמצא כי כבר אנו עתה בשמיטה שניה ומזה הוסיפו עוד לטעות ולו' שכיון שיש שתי שמיטות אם כן כך יתגלגל העולם עד תשלום שבע שמיטות ואין הדבר כן. אמנם השבעה מלכים דאדום לא נמשכו רק יום שבת אחד בלבד. (ע"ב) ותכף בשבוע השנית נאצלו שבעה ספירות האחרות כנז' שהיו מתוקנות וכנגד אלו השבעה ספירות ימשך העולם שבעה אלפים שנה ואין עוד כי השבעה מלכים ראשונים אין כנגדם בחינת עולם בפני עצמו כי לא היו מתוקנים והראיה לזה כי הנה הן עצמם חזרו אח"ך ונתקנו ע"י אלו השבעה ספירות אחרות ונתבסמו כמ"ש בדף קל"ב ע"ב וז"ל וכד אתא האי דיוקנא אתגלפו כולהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו כו'. ונמצא כי לבחינת שתי שבתות הנז' שבהם נאצלו הדר ומלכות כנז' טעו המקובלים לכנותם ולקרותם בשם שתי שמיטות ולא כן הוא ודי בזה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1518

<div dir="rtl" lang="he">

עיין אגרות פתחי חכמה ודעת לרמח"ל סי' כג (שערי רמח"ל עמ' שפ) ז"ל ועכשיו יבין עליית הגוף – איך הוא עתיד להתעלות מעילוי לעילוי. הנה כל סדר שנסדר אחר הצמצום הכל נדרש בסוד ע"ס, ולכן נאמר שקיום כל דבר הוא ע"י ע"ס. כי אין שום דבר נמדד אלא במדה זאת. וע"כ גם מצבי האדם בזמניו נדרשים כן בע"ס, והוא מה שהזכיר בעל ברית מנוחה העליות עד אלף העשירי, וחתם בו. ומכאן יראה אגב אמיתת הרח"ו זללה"ה שגמר לטעות סברת התחדשות העולם בז' שמיטות, כי הרי ספר הנ"ל הוא ספר נכבד ויקר מאד, ונאמן בכל דבריו, מפרש סוף העילוי עד אלף העשירי, כמבואר שם בהקדמתו, ע"ש.

</div>


## Segment 1519

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שרשי המצוות לרמח"ל, כלל ל"ב ז"ל עוד מתיקוני השנה, שלא לעורר דין כלל על כן שמטת כספים, והעיקר כי המלכות נקשרת בגבורה ומשם כל החשך, על כן בשנה שבסודה, צריך לעשות הפך זה ולהגביר הרחמים תגבורת גדול ואז נתקנת תיקון עצום. ועוד מגיע הענין לתיקון השמיטה הכללית, שהיא שמטת הגבורה כמבואר במקומו, עכ"ל, ובהערות שם כבר ציין לדברי הרמח"ל באגרת הנ"ל והניח בצע"ג. וע"ש כלל מ"ח עמ' קיב ז"ל ונמצאו שכל מה שנמצא בהנהגה מעניני הקליפות ושליטותיהם, שרש כלו בספירות, הוא התלהטות המלכות הקדושה בדינים החזקים בסוד השמטה כמבואר במ"א, ע"כ.

</div>


## Segment 1520

<div dir="rtl" lang="he">

עיין הקדמה שלישית לספר עמק המלך פ"ה ז"ל לאפוקי מהסוברים שיש שמיטות (ספר התמונה תמונה שלישית. וכן עיין בהקדמת הקנה עמ' ה'-), שקודם היו שמיטות החסד ועתה שמיטות הפחד, כל זה אינו אמת, ושמעו מרבם שברא הקב"ה עולמות קודם לזה העולם והחריבן, והוסיפו הם מדעתם סברת השמיטות, והאמת אינו כך, עכ"ל. וכן שם בשער ו' – עולם התוהו, פרק מו, ז"ל ולקצת מקובלים נפל טעות, שכתבו שלפני העולם הזה היה עולם אחד, והיה סוד שמיטת החסד, ועתה זה העולם השני הוא שמיטת הפחד, וכן יחדש הא-ל יתעלה עולמות עד שיכלו שבע שמיטות. והם טעו מחמת ששמעו מרבם שהיה עולם אחר קודם לזה העולם, ולא חששו לשאול לרבם מה היה טבעו של אותו עולם, למה החריבו וחזר ובנאו פעם שנית, אלא תכף אמרו מדעתם שהקב"ה יחדש שבע פעמים עולמות, והועלם שעבר היה סוד שמיטת החסד, וכעת אנו עומדים בזה העולם שהוא סוד שמיטת הפחד. ולא כן דברי מורנו ורבנו האר"י זלה"ה, שאמר שמתחילה בנה הקב"ה עולם אחד ומלכו בו שבעה מלכים שהם: הדעת, חג"ת, והנצח וההוד ביחד וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1521

<div dir="rtl" lang="he">

המגלה עמקות מביא בכמה מקומות ששמיטה זו שאנחנו בו הוא מפחד יצחק.

</div>


## Segment 1522

<div dir="rtl" lang="he">

ספר הדע"ה של הלשם (ח"ב דרוש ג' נעף ז' דף כה:) ודע כי כל מה שאמרנו כאן מענין סוף כל התיקונים שהוא עד אלף העשירי, כי משם ולמעלה הוא בעולמות דא"ס כנזכר, הנה אין זה סתירה כלל (-היינו לאפוקי מהרמח"ל שכתב שהוא ראיה מוכרחת, השם יסלח לי שהבאתיו) לענין השמיטות הנמצא בדברי הראשונים ספר התמונה והקנה והרמב"ן והמערכת והרקאנטי והציוני ורבינו בחיי והרדב"ז וכן הרמ"ק ז"ל בפרדס בשער הנתיבות פ"ב ובשער פרטי השמות פ"ג האמינן ג"כ בזה, אמנם בספר שיעור קומה מיאן בזה הרבה וכן בדברי הרח"ו ז"ל בלק"ת פ' קדושים, אך הגר"א ז"ל לא דחה דברי הראשונים כלל ועשה סמוכות לדבריהם, ואמר בתיקונים תיקון ל"ו זה לשונו: מכאן משמע כדברי הראשונים דשבע שמיטות ואנן בשניה, עכ"ל (הגר"א). וכן נמצא ג"כ בדברי רבינו עזרא רבו של הרמב"ן בביאורו לשיר השירים המיוחס להרמב"ן, והוא לרבינו עזרא כנודע, ע"ש בתרי"ג מצות במצות יובל. והנה ראיתי בספר אחד שסתר את כל דברי הראשונים מספר ברית מנוחה במה שחתם את כל העליות רק באלף העשירי וכנ"ל. אך באמת אין סתירה מדברי הברית מנוחה כלל ולא קשה כלל, כי אלו הג' אלפים שהם ח' ט' י' הנה הם מהג"ר, והם בסוד מוחין וכו' וכו' והברית מנוחה מדבר מהז"ת והמוחין שהוא הקטנות וגדול דכל שמיטה ושמיטה וכו' וכו', עד כאן דברי הלשם. וכעין זה רצה אחד בדורנו ליישב, נדפסו בדבריו בהקדמה לספר ברית מנוחה הוצאה חדשה מהדורא מקוצרת, שהסדר של ברית מנוחה איירי בסדר תיקון המבואר ברש"ש (נהר שלום דף יג סע"א) פרצוף הימים שהוא בדרך עשיריות דהיינו משנה לשנה עד עשר שנים, וכן מעשר לעשר עד מאה, וממאה למאה עד אלף, ולכן אחר שית אלפי שנין ממשיך ועולה עד עשרת אלפים. אך המהלך שכתבו הראשונים שיהיו עליות משמיטה לשמיטה עד יובל, איירי בסדר תיקון פרצוף הזמנים שהוא בדרך של שמיטות ויובלות כמבואר, ע"כ.

</div>


## Segment 1523

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה גדולה שתירוצים כל כך פשוטים לא ידעו הרמח"ל ורבינו הקדוש, לדעתם המשובשת.

</div>


## Segment 1524

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי הדרך הנכון ליישב מקום הטעות, שיתכן שענין השמיטות והיובל הוא שייך דייקא לנשמות, כי כן חירות הנפש תלוי בשבע ובשמיטה, ולכן יתכן שאותם הצדיקים ידעו בנפשם השמיטות שהיו עוברים על נשמתם, וטעו לחשוב שהוא ענין כללי בהנהגת כל העולם.

</div>


## Segment 1525

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בספר תורה אור למהר"ם פאפריש בכמה מקומות, ובעיקר בפרשת משפטים כא:ו, שהביא דברי האריז"ל שביטל סברת השמטות והיובלות, ואחר כך (בדילוג) כותב ז"ל אבל אני מאמין בענין השמטות, כי לא לחנם נכתב כל סדר קבלתם שכמעט הכל סובב על יסוד הזה, וכן הקדוש קנה, וה"ר משה ליאון בעל לבנת ספיר, ור' יצחק בעל ספר מאירת עינים, והרמב"ן, כלם הסכימו ע"ז, ואם היה רבינו יצחק לוריא ז"ל בחיים, הייתי שואלו ילמדנו רבינו מאמר ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה הנאמר באדרא (אדרא רבה קלו.), שהוא על היובל הגדול, כל כל דור נ' שנה, ונ' אלף דור הם מ"ט שמטות, ודבר צוה לאלף דור כתיב. וכו' וכו' וכו' ואיני רואה מקום הזק לאמונת התורה באמונת השמטו, כי מה לי שאני מאמין שיתחדש היום ה' אלפים שנה ות"כ, או אם נתחדש היום י"א אלפים שנה, שהרי סוף סוף יצא מיש לאין וסוף יחזור הכל אל האין הראשון שיצא ממנו, ודי בזה עתה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1526

<div dir="rtl" lang="he">

שלא להתעקש על שום דבר

</div>


## Segment 1527

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות קכב – לא לדחוק את השעה. חיי רכב – אם היו מפצירים לא עבר על דעתם.

</div>


## Segment 1528

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת ברכות דף סד. אמר ר' אבין הלוי כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו מרדרבה ורב יוסף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1529

<div dir="rtl" lang="he">

אגדת בראשית (מ"ו) [מ"ז] נביאים. ויברח יעקב שדה ארם (הושע יב:יג). זש"ה לך עמי בא בחדריך וגו' (ישעיה כו:כ), לך הסתכל בחדרי לבך, וראה שלא לפי עונותיך הבאתי עליך יסורין, ואין חדריך אלא כליות, שנאמר נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן (משלי כ:כז). ואם באו עליך יסורים אל תפתח את פיך, ותקרא תגר אחר מידת הדין, אלא וסגור דלתיך בעדך (ישעיה שם), למה חבי כמעט רגע. שאין היסורין מתעכבין בעולם, עוברין הן, שנאמר עד יעבור זעם. ד"א לך עמי, בשעה שאתה רואה שעה חצופה, אל תעמוד כנגדה, אלא תן לה מקום, לך עמי וגו', התסכלו לי כביכול, בשעה שראיתי שעה חצופה בעונותיכם, נתתי לה מקום, שנאמר השיב אחור ימינו וגו' (איכה ב:ג), אף עתם לך עמי וגו', שכל מי שעמד נגד השעה נפל בידה, וכל מי שנתן מקום לשעה, נפלה בידו, נבות וכו' וכו' אברהם וכו' וברח מנמרוד מלך הכשדים וכו' ונפלה בידו שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר ויאמרו ראה ראינו וגו' וכו, יוסף וכו' בשעה שהיו מוכרין אותו לישמעאלים, ולא היה יכול למור אחיכם אני, אלא שתק ונתן מקום לשעה וכו' וכו'. יעקב וכו' וברח מפני עשו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1530

<div dir="rtl" lang="he">

תנחומא ויצא ה: בשעה שאתה רואה השעה חצופה, לא תעמד כנגדה אלא תן לה מקום שנאמר (ישעיה כו:כ) לך עמי בא בחדריך... שכל מי שעומד כנגד השעה נופל בידה, וכל מי שנותן מקום לשעה, השעה נופלת בידו... ודוד נתן מקום לשעה שנאמר (שמואל א:כ:א) ויברח דוד מנויות, וכתיב (תהלים ג:א) בברחו מפני אבשלום בנו, וכתיב (תהלים נז:א) בברחו מפני שאול במערה. וחזרה השעה ונפלה בידו, ששאול אמר לו הנה [נא] ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל.... נבות עמד כנגד השעה ונפל בידה, שאמר לו אחאב (מלכים א:כא:ב-ג) תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, מה עשה אמר: חלילה לי מה' וגו', מה נעשה לו, נפל ביד השעה, שנאמר (מלכים א:כא:יג) ויעדהו אנשי בליעל את נבות נגד העם וגו', ויסקלהו באבנים וימת.

</div>


## Segment 1531

<div dir="rtl" lang="he">

תנחומא ויחי ו: ויהי אחרי הדברים (בראשית מח:א) מה כתיב למעלה מן הענין 'ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף' (בראשית מז:כז), למי שהשעה עומדת לו, והנביא צווח 'לך עמי בא בחדריך' וגו' (ישעיה כו:כ), אמר הקב"ה, אני אמרתי לכם שתהיו מטמינין עצמכם ותתנו מקום לשעה, נבות לא נתן מקום לשעה, לכך כתיב ביה 'כי סקל נבות וימת' (מלכים א:כא:טו).

</div>


## Segment 1532

<div dir="rtl" lang="he">

משלי כא:ה מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ [פרש"י ז"ל דוחק את השעה] אך למחסור.

</div>


## Segment 1533

<div dir="rtl" lang="he">

תל. אין דרכו לדחק על שום דבר שיהיה דוקא כך וכו' גם אני יודע שכל טובות עולם הזה אין טובתו שלמה, וכל טובה מטובות עולם הזה מכרח שיתגלגל ממנה איזה דבר שאינו טוב. כי אי אפשר שיהיו טובות עולם הזה שלמות לגמרי, על כן אינו רוצה לגזר ולדחק את האדם שיעשה דוקא כרצונו, פן בסוף, כשיתגלגל איזה דבר לא טוב מזה יתרעם עליו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1534

<div dir="rtl" lang="he">

הנה דברי רבינו הקדוש פה הם ממש כמו שמצינו ברש"י סוף פרק שני של מסכת ערכין (יג: - הבאתי הלשון בערך שיר חדש – שירה חדשה) שהגמרא שם אומרת שבימות המשיח הכנור יהיה של שמונה נימין, ורק לעולם הבא יהיה של עשר ויהיה נקרא שיר חדש לשון זכר, ובפירוש רש"י ז"ל כך תשועות הללו (אפילו של ימות המשיח, הם בחי' נקבה כי) סופן לילד צרות, אבל שיר של עולם הבא לשון זכר שאינו יולד, עכ"ל.

</div>


## Segment 1535

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה, לענין השיר חדש שגילה רבינו הקדוש בפתק, נ נח נחמ נחמן מאומן, היה ראוי שיצוה דייקא עליו (אכן היה לרבינו עוד הרבה טעמים שלא גילה כמש"כ כאן). אכן מה ששייך לעולם הבא הוא כולו רצון בלי שום כפיה.

</div>


## Segment 1536

<div dir="rtl" lang="he">

ובשיחות הר"ן (קפה) רבינו גילה שכל הנהגה שהוא מצוה הוא סגלה ותקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד ולאחר ההסתלקות של האדם, ולימות המשיח, ולתחית המתים ולעתיד לבוא, ע"כ. הרי שבדבר הצואה היה לו התוקף של עולם הבא, רק עם כל זה, כאשר היא פועלת בזמנינו על כרחך יהיה משהו לא טוב מתגלגל ממנו כפי גשמיות העולם. ולפי זה י"ל גם לענין השיר חדש שגילה רבינו, שכל עוד ששרים אותו בעולם הזה בזמנינו עוד יתגלגל מהישועות שלו איזה צרות רחמנא ליצלן. אי נמי, הגם שיש בכל ציווי תוקף המגיע ומועיל ומתקן אפילו לעתיד לבוא, אינו לגמרי בשלמות של עולם הבא, ואילו השיר חדש, שהוא לגמרי בחינת עולם הבא, כי על כן נקרא שיר חדש, ולא שירה חדשה כנ"ל, אין שייך אחריו שום צרה כלל, אפילו כאשר שרים אותו בעביות עולם הזה.

</div>


## Segment 1537

<div dir="rtl" lang="he">

תלא. ואפלו בעבודת השם צריכין לפעמים זאת לבלי להכריח עצמו יותר מדי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1538

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שלא להתעקש עיין בספר מי השילוח פרשת מצורע ד"ה דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש כי יהי' כו', מה שנאמר בזה דברו אל בני ישראל משא"כ בכל טומאת הגוף שנצטוו עליהם שלא נאמר כן וכו' כי הנגעים מורים על חסרון בשורש הנקודה הישראלית ח"ו וכו' כי שם ישראל מורה לדביקות בהש"י כמו שמבואר ישר אל, אבל אבות הטומאות האלה אין להם שייכות לשם ישראל ולדבקות הש"י וכו' וכו' ואח"כ נאמר פרשת טומאת זב ונאמר בה דברו אל בני ישראל, כי הענין הזה מורה לברי לבב ועשים מעשים יקרים מאוד רק שנמצא בו טעות כחוט השערה [-והשוה זה למה שרבינו אמר לעיל באות תל, שמוכרח שיהיה איזה דבר לא טוב, על כן אי אפשר לו להכריח ע"ש] והוא כענין שנתבאר על רחבעם עיי"ש כי מזה פשטה הגמרא (סנהדרין) שרחבעם הי' זב ממה שנאמר בו (מלכים א) התאמץ לעלות במרכבה, והענין בזה כי באמת המלוכה הוא שייכת רק לזרע בית דוד, ורק שהוא היה רוצה לתקוף בחוזק קודם זמן, כי אז הי' ברצון הש"י ליתנה לירבעם לפי שעה, וע"י שהתאמץ לכך בא לו עונש הזיבה, כי זה ענין הזב שהדבר בעצמו הוא טוב רק שצריך להיות בעתו היינו לקיים מצות פ"ו (-דו"ק בזה כי זוב אינו ש"ז ואכמ"ל), וחטאו אינו רק שדוחה את הזמן, והענין שיש מן וכי יטהר עד מזובו מ"ט תיבות כנגד כל שערי הקדושה שבמ"ט ימי ספירה מפסח ועד שבועות, ועל תיבה שייך ליום מנינו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1539

<div dir="rtl" lang="he">

תלב. אמר שמה שהמלמדים דוחקים את התינוק ביותר, על ידי זה אינו יודע התינוק כלל, רק צריכין להיות אמן גדול בזה ללמד את התינוק בהדרגה בלי איום הרבה ובלי דחק יותר וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1540

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באיגרת הגר"א ז"ל ואל יכביד עליהם כי אם בנחת, כי הלימוד אינו נקבע באדם, כי אם בישוב ובנחת, עכ"ל.

</div>


## Segment 1541

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לענין חינוך הילדים, אכן כאשר האדם לומד בעצמו נראה שעיקר היישוב הוא שהלימוד יהיה בדחילו ורחימו, ודו"ק.

</div>


## Segment 1542

<div dir="rtl" lang="he">

תלד. מה שהיה יכול לעשות מיד עשה תכף וכו' ע"ש. כעין זה יש להביא סמוכין ממה שמצינו בגמרא (בכורות יג.) שדבר שיש לו רק קצת הלכות מביאים אותו מיד, כדי שאחר כך ימשיכו באריכות במה שיש להאריך.

</div>


## Segment 1543

<div dir="rtl" lang="he">

תלד: ואמר אם היה אפשר לגמר כתיבת ספר האלף בית ביום אחד הייתי חפץ מאד בזה, ע"כ. וי"ל כמו שמובא כמה פעמים בספרי רבינו כי היום הוא המידה, כמו שכתוב ומדת ימי (תהלים לט, לקוטי מוהר"ן לג, נו), ולכן ראוי היה ליכתב כל ספר המדות ביום אחד. ופעם באומן חלקו את הספר לכמה חברים שכל אחד יכתבו חלק כדי שכל הספר יהיה כתוב ביום אחד, לקיים חפצו של רבינו. וכן מדת, שהיא מילת מדה סמוכה ל'ימי", מדה של ימי, “מדה" ע"ה בגמטריא נ, "ימי" בגמטריא נח עם האותיות (נחמ בגמטריא זמן, נחמ שנית, ע' דבה”י א:יב:כג – לעת יום ביום, ודניאל ז:יב זמן ועידן, בחינת (קהלת ג) לכל זמן ועת, ן מאומן בגמטריא מקום ע”ה). כי באמת נ נח הוא הדרך לזכות "להמדות" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1544

<div dir="rtl" lang="he">

תלה. וצוה עלי וקבע לי שעורים גדולים בכל יום, והזהיר אותי שבכל יום אראה לדבר עם בני אדם איזה שיחות וספורים לפקח דעתי. ואף על פי שלא היה היום מספיק לי לגמר השעורים שצוה עלי, אף על פי כן אמר שזה מכרח לפקח דעתי בכל יום על ידי שיחה עם בני אדם איזה שעה ביום וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1545

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר מאליו שרק מי שעמוס בלימוד צריך לקיים עצה זו לפקח דעתו, אבל מי שעוסק בעסקיו אין לו שום ענין בזה.

</div>


## Segment 1546

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע בעולם בשם הגר"א שפירש המשנה באבות כדברי רבינו. כי אחד מהמ"ח דברים שהתורה נקנית בהן הוא במעוט שיחה, ובפשטות הכוונה הוא לשלול הרבה שיחה, שצריכים למעט בשיחה, והגר"א פירש שהוא ענין חיובי, לחייב על כל פנים קצת שיחה לפקח את הדעת כמו שגילה רבינו.

</div>


## Segment 1547

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בליקוטי מוהר"ן תורה לד רבינו גילה את הענין של שיחת חברים, כי כל אחד יש לו נקודה להאיר. ולא מבואר עד כמה צריכים לעסוק בזה, ורבי נתן כתב במקום אחר שלפעמים אין חברים וצריכים לקיים וקנה לך חבר, שהקנה והעט הוא החבר, ורבינו גילה בהשמטה שלפני ליקוטי מוהר"ן תנינא שכל עבודת השם מתחיל באחד היה אברהם, ועל כרחך לפעמים לא יהיו חברים, ואי אפשר לקיים ענין שיחות חברים כל יום. אבל ענין זה לדבר עם בני אדם סתם לפקח את הדעת, שפיר שייך תמיד, ורבנו צוה מוהרנ"ת שיעשה כן כל יום (ואילו היה חיוב לעשות שיחת חברים כל יום, לא הול"ל אלא לחזק אותו שיקיים שיחת חברים, ועל כרחך הרבה ימים יהיו בלי שיחת חברים, ובאותם הימים עדיין צריך שיחה עם בני אדם כן שהם, לפקח את הדעת).

</div>


## Segment 1548

<div dir="rtl" lang="he">

מעלת התבודדות

</div>


## Segment 1549

<div dir="rtl" lang="he">

תלו:

</div>


## Segment 1550

<div dir="rtl" lang="he">

כשהודיע לי רבנו ז"ל ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו דברתי עמו, הלא האדם הוא בעל בחירה. ולא השיב לי בפרוש רק כלאחר יד, כאומר אף על פי כן. כלומר אף על פי שאי אפשר לבאר לך הענין בשלמות, אף על פי כן צריכין לנהג כך. ואנכי לא יכלתי לשאל יותר כי ידעתי כי קשיא זו יכולין להקשות גם על כל התפלות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1551

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה אינו קושיא כל עיקר, כי התפלה הוא חלק מהבחירה [ואדרבה עיקר הבחירה הוא התפלה, וכמו שכבר פרסמתי לשון הרמח"ל בדעת תבונות ח"ב אות ז: אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו] – דהיינו כן להתפלל או לא להתפלל, ובכמות ואיכות התפילה, כמה כוונה ולב ובכיה וכו', וכולי האי ואולי האדם זוכה להנצל משקר והבל של העולם הזה ולעלות מעלה מעלה בהכרת האמת של מציאות התורה הקדושה. וזה הבחירה של האדם לעשות את זה, ועם כל הלב ונפש.

</div>


## Segment 1552

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הקושיא הוא רק לפי עוצם הגלות שנסתר מדעת האדם יסוד התפלה, והרי הם נאבקים יום יום לעשות איך שהוא רצון השם במיטב יכולתם כפי מיעוט שכלם, ולכן כאשר שומעים שעל ידי תפילה יכולים לנצח, הרי זה פליאה גדולה, שלכאורה זה ביטול כל מאבק הבחירה. אכן האמת הוא פשוט כנ"ל, שיסוד התפילה הוא רק ההתחלה, שמשם מתחילה עיקר המאבק של הבחירה. שהשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד מלכותו.

</div>


## Segment 1553

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כעין מש"כ כבר מבואר בספרי ברסלב, ע"ש.

</div>


## Segment 1554

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בספר שערי אורה, פרק י' על הכתר ועת רצון, נזהר מהשאלה זו. והרמח"ל ממש יישב הענין בספר אדיר במרום (עמ' שמא, מכון רמח"ל) ז"ל כי הוצרך שיהיה חוק זה שיתגלה לפעמים סוף הרצון להתגבר בכחו, עד שלפי הסדרים האלה סוף סוף ישוב כל הרע לטוב. ואל תקשה שאם כן אין תיקון הבחירה שלם, יען הוא נצרך סוף סוף לחסד ולכחו. כי האמת הוא שעם כל זה אין דבר בחסד, אלא שהמאציל ית"ש הכין כבר מצוות שכחם יהיה לגלות הנהגת א"א בזמן הצריך (כמבואר בשערי אורה הנ"ל). ונמצא שגילוי א"א לא יהיה בחסד, אלא שהמעשה עצמו הוא כמו חסד, דהיינו שאינו לפי ההכנה, אלא בתגברות כח סוף הרצון, והבן היטב, עכ"ל.

</div>


## Segment 1555

<div dir="rtl" lang="he">

תמא. תאמרו לי אצל איזה צדיק קבלתם התעוררות הלב, העקר הוא האמירה בפה. רצונו לומר להרבות בדבורים של תחנות ובקשות בפה, והתעוררות הלב בא ממילא, ע"כ. ועיין לקמן אות תקח, ובשיחות הר"ן עד-עה.

</div>


## Segment 1556

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בזה על דרך צחות מה שקי"ל (שולחן ערוך, אורח חיים א:ד) טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה, דהיינו שעל ידי שמרבים בלא כוונה משיגים את הטוב מעט עם כוונה. ועמש"כ על שמע ישראל (דברים ו:ד).

</div>


## Segment 1557

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין (נג:) רבא אמר (-לענין לימוד תורה בפה מלא) מהכא (תהלים כא) תאות לבו נתתו לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה, אימתי תאות לבו נתתה לו בזמן שארשת שפתחיו בל מנעת סלה, ע"כ.

</div>


## Segment 1558

<div dir="rtl" lang="he">

עיין הקדמת ליקוטי מוהר"ן ז"ל ובה' בטחנו שכל מי שישים עינו ולבו היטב לדברי קודש הנאמרין בספר הקדוש הזה – יתלהב לבו ויפתחו עיניו ויכסוף וישתוקק מאוד לעבודתו יתברך, עד אשר ישוב אל ה' באמת בכל לבבו ונפשו ומאודו, ע"כ.

</div>


## Segment 1559

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות, שמחה יח: על ידי תנועות הגוף בא התלהבות הלב, ע"כ.

</div>


## Segment 1560

<div dir="rtl" lang="he">

בפרפראות לחכמה רפה:א ז"ל ובתוך שיחתו הקדושה ענה אד לפניו בלשון צער וגניחה, האיך לוקחין לב כזה, גער בו מהרנ"ת ז"ל ואמר אליו: גם אתה יש לך לב כזה, אלא שאין אתה מלבב אותו (-עיין שם היידיש), כי הבחירה חפשית אצל כל אדם, וכל אחד אפילו הגרוע שבגרועים יש בכחו לזכות למדריגה הגדולה שבגדולות, ע"כ.

</div>


## Segment 1561

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסילת ישרים סוף פרק ז, ז"ל ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב) כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, (שם פד, ג) צמאה נפשי לאלקים וגו'. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (שם סג, ב) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית. אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג) ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (שם יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, עכ"ל.

</div>


## Segment 1562

<div dir="rtl" lang="he">

והמשכיל על הדבר ישים לבו לעסוק דוקא בדיבורי חשק וכיסופים להשם יתברך, ובפרט שזה דרך חזקה להביא הגאולה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא. ומה יפה לקבוע כמה דקות או יותר כל יום לעסוק בזה.

</div>


## Segment 1563

<div dir="rtl" lang="he">

עבודת השם

</div>


## Segment 1564

<div dir="rtl" lang="he">

תמד. השיב לי מה לחשש ולדאג, מאחר שיש לך על מי לסמך שוב אין אתה מתירא כלל. פרוש מאחר שיש דעה שמכשיר ואתה סומך על אותה דעה אין להתירא עוד כלל (אמר המעתיק, זה פשוט שעל דעה שאינה מסכמת להלכה בודאי אין לסמך, רק רצונו לומר שלא לחשש חששות יתרות בענין זה), עכ"ל.

</div>


## Segment 1565

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לפי הערת המעתיק מבואר שלא יקח איזה דעת יחיד לפסוק כמוהו. והרי מצינו דעות שבשעת הדחק יכולים לסמוך אפילו על דעת יחיד, ויש דברים שלעולם הולכים לקולא אפילו אם יש רק דעת יחיד, ועיין בזה בט"ז יורה דעה יז:טו, ואם כן כל שכן כאשר מבררים סוגיא ויש שיקול ככה וככה, שיכולים לסמוך על איזה צד.

</div>


## Segment 1566

<div dir="rtl" lang="he">

תמו: 'חזרתי ושאלתי אותו הלא יש גלגולים, ואולי יצטרך לו להתגלגל עוד פעם אחת בזה העולם, ואם כן מה פעל במה שנפטר עכשו מצרות עולם הזה. השיב, אם ירצה יוכל להתעקש ולטען שם שאינו רוצה בשום אפן להתגלגל וילך עוד הפעם בזה העולם. שאלתי אותו וכי יועיל זה מה שלא ירצה להתגלגל. השיב, בודאי יועיל אם יתעקש ויטען עשו עמי וכו' עכ"ל. [עיין במסכת מועד קטן כח. שרב נחמן אמר שלא היה רוצה לחזור לעולם הזה, והפירוש שהבאתי].

</div>


## Segment 1567

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הדבר תמוה, שהגם שהמת יוכל להתעקש ולטען, אבל מנא ידיע ליה להמת שיכול להתעקש, כי הלוא רואים פה איך שרבי נתן כותב "ולקחתי זאת בדעתי היטב וקשרתי אותו במחי לזכר זאת היטב היטב אולי אזכה לזכר זאת בעלמא דאתי לטען כך ...” הרי שלא פשוט בכלל שהמת יזכה ידע לטעון כך, אז מה התשובה של רבינו. אם לא שנדחוק שרבינו היה נותן את העצה הזו להמת.

</div>


## Segment 1568

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יותר נראה שרבינו רק תירץ כן ליתן את העצה לרבי נתן, דבאמת הקושיא מעיקרא כבר מתורץ בכתבי אר"י בשער הגלגולים (הקדמה ד) ז"ל ויש בזה מקום שאלה, כי כפי הנראה לכאורה, שיותר טובה הוא ליכנס לגיהנם (צע"ק כי מהרח"ו כותב כמה פעמים -ומהם בהקדמה ט- שתלמיד חכם אינו יכול ללכת לגיהנם וע"כ חייב להתגלגל) למרק תכף כל עונותיו, ולא לחזור בכמה גלגולים. והנלע"ד חיים לתרץ, כי הקב"ה צופה ומביט, כי הרשע הזה אם יחזור בגלגול יוסיף על חטאיו פשעים, וירבה בעבירות על הזכיות, ולכן בראותיו שכבר השלים אותם המצות המועטות המוכרחות לו כפי שרש נפשו, מסלקו מן העולם ומורידו לגיהנם, ומתמרקין עונותיו, ונשארים זכיותיו שלימים, כי חפץ חסד הוא. אמנם הצדיק שעונותיו מועטים מזכיותיו, הם מתמרקים על ידי כל היסורין שסובל בגלגולים, ונשארים לו זכיותיו המרובים הנוספים לו בכל גלגול עד אין קץ, וגם שכרו נפלא ע"ד מ"ש רז"ל (מכות כג:) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, עכ"ל. הרי מבואר שצדיק אין לו מה לדאוג בחזרה לעולם, שהוא קרוב לשכר. ואילו הרשע בין כך ובין כך השי"ת נותן לו כעצת רבינו שמורידו מיד לגיהנם. אכן רבינו נתן את העצה אפילו לצדיק כמו רבי נתן, כי ידוע שרבינו מובטח מהשי"ת שכל אנשיו מקבלים תיקונם מושלם בעולם הזה, ועל כן אין כדאי להם לירד שוב בגלגול, ודו"ק.

</div>


## Segment 1569

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשער הגלגולים (הקדמה ח) שכז"ל הנשמות יתגלגלו לכמה סבות: הראשונה הוא לפי שעבר על איזו עבירה מעבירות שבתורה, ובא לתקן. הב' הוא, לתקן איזו מצוה שחסר ממנו. השלישית היא, שבא לצורך אחרים להדריכם ולתקנם. והנה הראשונה היא קרוב לחטא, כיון שבתחלה חטא. והב' הוא רחוק מלחטא. והשלישית ודאי שלא יחטא, ע"כ. ובהקדמה יא (סוד"ה ודע כי האדם) כתב שמי שמתגלגל מפני חוסר מצוה שהיה יכול לקיימם אפשר שיחטא ויבואו על ידו עבירות רבות, ע"כ. וע"ש שיכולים להשלים מצוה על ידי עיבור. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1570

<div dir="rtl" lang="he">

בזה שרבי נתן התחזק לזכור את העצה הזו, מבואר שהיה בטוח שזה יכול לקרה לו, שיצטרך לבוא בגלגול להשלים צלמו. וקשה שהרי מובא (מכתבי שמואל ב:יט) שרבינו ז"ל אמר, פעלתי אצל השם יתברך שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם, ע"כ. וא"כ לכאורה לא יחסר להם שום אבר. ואולי רבינו עוד לא פעל או גילה את זה שלא יקחו מאנשיו טרם פקידתם. ועוד י"ל ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1571

<div dir="rtl" lang="he">

תמז. משל על ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1572

<div dir="rtl" lang="he">

בספר האחים הקדושים (עמוד 148) מובא בשם הנועם אלימלך ז"ל הסבה שכל האנשים צועקים אלי, ושוטחים לפני את בקשותיהם, האחד מבקש רפואה לבנו החולה, והשני מבקש פרנסה, היא מפני שחטאתי, והכרעתי את כל העולם לכף חובה, לכן צועקים אלי: ,מלך, תן פרנסה', ,מלך, תן בנים', מפני שדברים אלו נלקחו מאתנו בגללך, ואתה גרמת שהם יחסרו לנו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1573

<div dir="rtl" lang="he">

תמז. אתה עשה טוב ועסק בעבודתו באמת וכשתעסק ותתמיד בעבודתו יתברך אזי הטוב ישאר והרע ממילא יתבטל ויפול עכ"ל. פה רבינו הדגיש את העשה טוב. והנה יתכן שזה כולל גם כן סור מרע, שהוא גם כן מהעסק של עבודתו יתברך, וממילא כל הרע שבו יתבטל ויפול. אבל לכאורה יותר נראה שרבינו הדגיש את העשה טוב לחלוטין, וממילא יזכה לא רק לסור מרע ולהסיר כל הרע, וצריך עיון.

</div>


## Segment 1574

<div dir="rtl" lang="he">

ע' לעיל אות רלח, שרבינו אמר לאמו שהענין שלו הוא סור מרע. ואפילו אם ניקח את הצד השני הנ"ל שרבינו אמר שהעיקר הוא עשה טוב וממילא יזכה גם להיות סור מרע, נוכל לומר שכך רבינו הקדוש הדריך לאחרים, אבל הוא בעצמו לקח בעיקר את הסור מרע. וכן מצינו למשל לגבי שברון לב, שרבינו לקח את זה לעצמו, ואילו לאחרים הזהיר אותם לא ללכת דרכו.

</div>


## Segment 1575

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בספר אדיר במרום (עו-) שגילה שהעיקר הוא להקדים הסור מרע ורק אחר כך עשה טוב. רק לפני החטא היה להיפוך. וצריכים למימר שעכשיו הבעש"ט (הבאתי המ"מ לעיל רלח) ורבינו החזירו את זה.

</div>


## Segment 1576

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי במאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים (עמ' ריח) שכז"ל הנה ידוע פי' הפסוק שבהמשכת אלהות בעשיית הטוב ממילא יתפרדו כל פועלי און. והגם דכתיב סור מרע תחילה, ואחר כך ועשה טוב, ידוע שיש ב' מיני רע, הא' רע גמור, עבירות וחטאים דאורייתא ודרבנן, צריך לשוב מהם בחרטה ועזיבה גמורה וחלוטה טרם הכנסו לעבודת השם יתברך, ומבלעדי החרטה והעזיבה לא תהי' שום התחלה בעבודת ה' כאמור, ולרשע אמר אלקים וגו', אבל הרע שבטבע במדות ודומיהן שאינם באים לידי מעשה אינם מחיצה מפסקת כל כך שלא יוכל להתחיל בעבודת ה' קודם שיהפכם לקדושה, אלא מחמת המשכת אלהות בעשות הטוב ממלא נופלים ויתפרדו כל פועלי האון, עכ"ל.

</div>


## Segment 1577

<div dir="rtl" lang="he">

תמז. אתה עשה טוב ועסק בעבודתו באמת, וכשתעסק ותתמיד בעבודתו יתברך איז הטוב ישאר והרע ממילא יתבטל ויפול "דוא טוא אין יודישקייט, גטס וועט בלייבן או שלעכטץ וועט ממילא אראפ פאלן, ע"כ.

</div>


## Segment 1578

<div dir="rtl" lang="he">

עין במסכת תמיד (כח.) תניא רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, יאהב את התוכחות, שכל זמן שתוכחות בעול םנחת רוח באה לעולם טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם שנאמר ( משלי כד:כה) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, ע"כ. והמפרש (במקום רש"י) כז"ל עליהם תבא ברכת טוב, טובה וברכה באה לעולם, כשטובה באה לעולם רעה מסתלקת מן העולם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1579

<div dir="rtl" lang="he">

תמח. שפעם אחת היה בדרך והתפלל שחרית ונפל על פניו וכו'. שמעתי, משמע מכאן שאפילו חוץ מבית הכנסת נפל על פניו. ועמש"כ בפנים סוף ערך תיקון הראש והסוף

</div>


## Segment 1580

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, במגלה עמוקות, מהדורא תנינא פרשת וישלח עמ' קטו: כז"ל במלת ויעבור נרמז מה שאיתא בזהר פרשת ויקהל (רב: י"ג מכילין דרחמי) שצריך לומר אחר תפלת י"ח שלש עשרה מדות שהוא 'ויעבור', ואף היחיד צריך לומר י"ג מדות, עיין שם.

</div>


## Segment 1581

<div dir="rtl" lang="he">

תקס"א אחר שבועות בסמוך ספר זאת: מעשה באחד מאנשי שלומנו היה הולך כמה שנים עם מחשבה של עולם הבא, והיה רוצה לדבר עמו מזה ולא אסתיעא מלתא. ומי ידע מזה כי מי הוא נביא שידע מחשבתו וכו' ואזי בשבועות חלם לו שבאו וכו' וספר לי אותו האיש הנ"ל שבא עכשיו את המחשבה שהולך עמה האיש מאנשי שלומנו הנ"ל עיין שם.

</div>


## Segment 1582

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבינו לא ידע כלל מאותו המחשבה, ואדרבה אמר שהיה צריך נביא לדעת ממנה. רק שגילו לו בחלום. ועיין בשיחות הר"ן קפד שרבינו היה יודע כל מה שעבר על האדם תיכף וכו', וע"כ אין הכוונה אלא לרשימת עבירות וכדומה כמש"כ שם.

</div>


## Segment 1583

<div dir="rtl" lang="he">

תנג. אמר, כמו שאתם רואים אותי, רצוני לומר שבודאי אתם מחזיקים אותי לצדיק גמור, אף על פי כן אם הייתי עובר חס ושלום עברה גדולה ביותר, אף על פי כן לא היתה העברה משלכת אותי כלל, רק הייתי אחר העברה איש כשר כמו קדם, רק אחר כך הייתי עושה תשובה, עכ"ל. עיין מש"כ בהלכות עשיית עבירה.

</div>


## Segment 1584

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר שהלוא רבינו אמר שהבחירה כבר בידו. ועוד יש להעיר שהרי מצינו במשה רבינו שלא ינק מהנשים מצריות כי פה העתידה לדבר עם השכינה, וכבר הערנו בזה במקום אחר שלכאורה מזה מוכרח שגם המשיח לא יהיה בעל תשובה עם עבירות חמורות כאלו. אם לא נדחיק, שרק עד מדרגת חיה יש את העיכוב, אבל במדרגת יחידה כבר הכל בתכלית היחוד, וצ"ע.

</div>


## Segment 1585

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר מהגמרא (שבת קיח:) והאמרו ליה לרבי מאי טעמא קראו לך רבינו? אמרו להו: מימי לא נתסכלתי במילה שלי, ברבי, מילתא אחריתי הוה ביה (-אולי הכוונה בניתוסף למידה הנ"ל שהיה נמצא גם אצל רבי יוסי), שלא הכניס ידו תחת אבנטו, עכ"ל. ויש להעיר שבשלמא כמה לשונות של התפארות שם וכמה מקומות "מימי" הכוונה כפשוטו שזכו שאף פעם נכשלו בזה, אבל כאשר אמרו שהטעם שזכו, בגלל שבימי, האם זאת אומרת שאם נכשלו פעם אחת לא היו זוכים לזה, אפילו שעשו תשובה והכל? ואם כן כמו כן אצל רבינו הקדוש – רבי נחמן, אם חס ושלום היה חוטא, אפילו שהיה עושה תשובה והיה כמקדם, אבל לא היה עומד באותו תואר וזכות (אם לא שנדחיק כנ"ל שיש תשובה בדרגה של יחידה שמתקן בשורש לגמרי), וצריך עיון.

</div>


## Segment 1586

<div dir="rtl" lang="he">

רק אחר כך הייתי עושה תשובה. ראיתי אצל אחד, אולי זה היה ר' שלום מפארואבישט ז"ל שאמר שאין לו זמן לעסוק בתשובה כי יש לו עבודה אצל השם יתברך יותר חשובה ואין לו פנאי. וצריכים לעיין בדיוק בלשונו. ובאמת כן ראינו אצל יוסף הצדיק, אף על פי שיצא ממנו עשר טיפות שכבת זרע לבטלה שגרמו לעשרה הרוגי מלכות, לא מצינו שיוסף היה עוסק בתשובה על זה, וכמו שמצינו אצל ראובן למשל, ואדרבה יוסף המשיך לנהוג במלכות. אכן על כל פנים ואופן בודאי על החטא שחטא חייב לעשות תשובה, וכוונת הצדיק הנ"ל לא לאפוקי עצם התשובה על חטאים, רק ריבוי העסק. ואכן משה רבינו נקרא מרא דתשובה.

</div>


## Segment 1587

<div dir="rtl" lang="he">

תנה. מבואר שהצדיקים אמיתים עושים ישועות גדולות דרך נס בלי שידעו שזה בא מהם, ובאים המפרסמים של שקר ומראים שכאילו הם עשו את הנס והישועה.

</div>


## Segment 1588

<div dir="rtl" lang="he">

ומעניין שאהרן פץ ז"ל סיפר (סרט 1 נסיעה ב' לאמריקה 1) איך שהתחילו להפיץ קמיעות נ נח באמריקה, שבאו לביתו של איש אחד שהיה משותק ר"ל, וסבא אמר למאיר ימיני לכתוב עבורו קמיע ושיגידו נ נח נחמ נחמן מאומן עד שיקום בריא, וכך עשו, והיו אומרים נ נח ומצוים אותו לקום, וכבר ראו שרגליו התחילו לנדד, והיו בהלם ואמרו זה לזה אם ככה זה עובד וכו', ובא אשתו של המשותק ואמרה, לא, אם הוא יקום בריא זה לא מהפתק זה מהרבי יואל מסטמר, והם אמרו, אם ככה זה, אין לנו עסק פה, ועזבו. ולכאורה לפי דברי רבינו כאן, העיקר שהיה להם לרפאות הבן אדם, יהיה מה שיהיה, אפילו אם העולם יחזיק בשקר.

</div>


## Segment 1589

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה ענין עמוק בדרך והלכת בדרכיו, כי כך הקב"ה מנהיג את העולם בענוותנותו, שנותן לבריותיו להרגיש ולחשוב שהם פועלים ועושים, ואינו אלא הכל ממנו יתברך. ותימה הדבר למה לא תהיה בכלל האיסור לפני עור, שמטעים את הבריות להחשיב את השקר ודרכי השקר. ועיין בזה ברש"י בריש התורה עה"פ (א:כו) נעשה אדם, ז"ל אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן וכו' עיין שם. הרי לענין מדת הענוה כך מתנהגין, ודו"ק היטב עומק הענין.

</div>


## Segment 1590

<div dir="rtl" lang="he">

תנז. החלום ופתרונו על נפילת השניים, עמש"כ במסכת נדה דף סה..

</div>


## Segment 1591

<div dir="rtl" lang="he">

תנח. אמר מי שבקי בזהר הקדוש כל דברי הזהר הם אחד. הינו להמשיך שפע, להמשיך משח רבות קדשא, ולקשר העולמות. ולפעמים מחבר שני דברים אלו, ולפעמים שני דברים אחרים כפי הענין, ע"כ.

</div>


## Segment 1592

<div dir="rtl" lang="he">

מש"כ ולפעמים מחבר שני דברים אלו, אין הכוונה לאלו השני דברים של המשכת השפע וקישור העולמות, כי אלו תמידיים ולא רק לפעמים, אלא הכוונה ב"אלו" היינו איזה מושגים בעלמא, לפעמים אלו ולפעמים אלו – אחרים.

</div>


## Segment 1593

<div dir="rtl" lang="he">

תסא. אמר מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה (עין הוריות יג), ע"כ. בספר חלקם בחיים דרוש כו: תקשי מאי חזית דעשה פשרה (עיין ברכות י:) באפן זה, להטיל לחזקיהו על ערש דוי ולא לישעיה, וילך חזקיהו לבקר את ישעיה, אינו אלא דאין זה כבוד מלכות שילך לבקר את החולה (אע"פ שהלכה ביורה דעה שלה:ב אפי' הגדול ילך לבקר הקטן ואפילו כמה פעמים וכו'), וכאשר מצאתי הדבר מפרש להרב היפה תאר בבראשית רבה פרק עט, דכתב וזה לשונו, לאו אורחיה דמלך לבקר חולין משום כבוד מלכות, ע"כ. [וקצת קשה, שהרי השם יתברך ביקר את אברהם אבינו, וזה אחד מהמקורות להמצוה].

</div>


## Segment 1594

<div dir="rtl" lang="he">

תסה. אמר רצונו שכל אנשי שלומני לא יהיה אחד מהם מלמד, וכמה פעמים דבר מזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1595

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ שיחות רמא.

</div>


## Segment 1596

<div dir="rtl" lang="he">

גם אמר שטוב לענין פרנסה לדור בעיר גדולה. ואמר בדרך צחות שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין דבר שאין לו מקום, נמצא שכל אדם יש לו שעה. וכשעוסק במשא ובמתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין לו השם יתברך איזה הצלחה גדולה בעסק שלו שהוא עוסק, ויכול להרויח באותה השעה שלו רוח גדול. אבל כשהוא מלמד, אזי כשמגיע לו השעה שלו וכו' וכו'. וכן אין לך דבר שאין לו מקום, וכשהוא דר בעיר גדולה ששם מצויים עסקים גדולים, אזי יכול להזדמן לו איזה דבר גדול שיתעשר בו כי שם הוא מקומו, כי אין לך דבר שאין לו מקום. אבל בעיר קטנה שם יזדמן איזה דבר שבוש ופחות להרויח בו, כי הכל לפי המקום, כי אין לך דבר שאין לו מקום כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1597

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה מבואר שיש שני תנאים, עסקי האיש, ומקומו.

</div>


## Segment 1598

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ע במצבינו היום, שכל היכא שהאדם נמצא הוא יכול להיות מקושר לכל שוקי העולם הכי גדולים, האם זה מכשיר התנאי להיות במקום עיקר גדול. וכבר מצאנו כמה דברים שנראה שנשתנה המציאות מהזמן שבו היה חי רבינו, עיין בשיחות הר"ן רכא – היה מתלוצץ מאד מהלוחות וכו' שכותבים המארעות והשנויים כגון קר וחם וכו' ומש"כ שם.

</div>


## Segment 1599

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן אפילו אם נאמר כן, עכ"ז צריך התנאי שהוא מקושר לעסקים והשוקים האלו.

</div>


## Segment 1600

<div dir="rtl" lang="he">

מדברי רבינו כאן על המעלה לעסוק בעסקים ולהיות בעיר גדול, יש ללמוד לענין עסקי עבודת השם. שאם האדם עוסק בחיצוניות התורה, כאשר יהיה לו סיעתא דשמיא ויזכה לחדש חידושים ולעמוד טוב על לימודו, הרי זה זכיה קטנה לעומת מה שיכול לזכות אם היה עוסק בפנימיות התורה ותפילה והתבודדות, שאז כאשר יזכה, יפתחו לו סודות ונפלאות השם. ולפי זה נפתח מובן אחר ועמוק במה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן תקצא) לא להיות חסיד בעיר קטנה. ובאמת רבינו אמר את זה ביחד עם ענין המלמד כאן ז"ל שלשה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה! ע"כ, אכן שם המשיך ז"ל שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום, ע"כ, אבל כל זה בסוגריים, ויתכן שהוא הוספת המעתיק (וכמו שהוסיף לענין כן להתפלל לא להתפלל – בכוונה), וצריך עיון.

</div>


## Segment 1601

<div dir="rtl" lang="he">

תסח. ענה ואמר זאת הוא קנאה גדולה בודאי, שיש צדיק גדול שעוסק בעבודת השם ביגיעות ועבודות גדולות כמה שנים בגוף ונפש, ולא ינוח כלל מעבודתו יתברך וסובל כמה צרות ויסורין, ואחר כך בא רך בשנים והשיג במעט זמן כל ההשגה והמדרגה שזכה הצדיק הנ"ל שעבד כמה שנים. וכמו שמצינו במדרש (קהלת רבה פרשה ה) שרבי בון עבד לשלשים [עשרים ושמונה] שנה מה שעבד תנא אחר בכמה שנים. (ואין אני יודע כונת הדברים. כי מקדם אמר שבודאי אי אפשר שיהיה פתאום נעשה צדיק גדול בלי יגיעות וטרחות ועבודות, אף על פי שהוא בן צדיק ובן גדולים. וספר משל נאה על מפרסם אחד רך בשנים שנתפרסם פתאום, ובודאי לא כל הרוצה לטל את השם יטל. המשל היה מענין האיש שנתגדל בוואליחאי אצל היעדניראל שגדלו פתאום, וכונתו היה להכעיס להאחרים שהיה להם גדלה יתרה וכו'), ע"כ.

</div>


## Segment 1602

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה יש ליישב בקלות, שלצדיק גדול עם נשמה גדולה, בודאי יעבוד הרבה ויטרח ויגע עד שישיג כל המעלות של הצדיק הקטן ממנו, אבל בשביל הצדיק הגדול זה יהיה רק ההתחלה, ודרוש ממנו להשיג הרבה יותר.

</div>


## Segment 1603

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש ליישב עוד, שאף על פי שהכל תלוי ביגיעה, עם כל זה יש הרבה לתלות בס"ד, למשל אם יש סיעתא דשמיא מיד יבחור לעבוד על המדה שבאמת צריך להתיחס עליה מיד, ואילו בלי הסיוע, יתכן שיבזבז הרבה זמן בנסיון לתקן שאר מידות עד שיבין או עד שיגיע להמדה הנכונה. וכן בכל דבר, עם סיעתא דשמיא יכול לרוץ מנקודה לנקודה כל פעם קולע מיד אל השערה, עולה בזריזות מחיל אל חיל, ובלי הס"ד כל דרגה יכול לקחת המון זמן עד שיבחנו וישיג איך לתקנו וכו'.

</div>


## Segment 1604

<div dir="rtl" lang="he">

תעח. אמר ספר רזיאל אינו מאדם הראשון, ולא זהו הספר שנתן המלאך לאדם הראשון, ואין בו כח להציל משרפה ע"ש.

</div>


## Segment 1605

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה של המוציא לאור הראשון של ספר סודי רזיי, ר' שלום וייס, והוא בדברים אחדים של ההוצא חדשה, כתב על ספר רזיאל המלאך שנדפס באמסטרדם בשנת תס"א ז"ל ובאצם זה ספר (זה) של רבינו (-בעל הרוקח) שהעתיקו מתחילתו שמתחיל כמו זפר זה, ברוך חכם הרזים, והעתיק עד אות נ. וכן השמיט מה שכתב רבינו באמצע וז"ל: ואחרי כן אכתוב לך סוד המרכבה כפי אשר קבלתי מרבינו יהודה החסיד כאשר קיבל מאביו רבינו שמואל החסיד, וגם קבלתי אני מפי אבי מורי הרב רבי יהודה אני אלעזר הקטן וכו' עכ"ל, עכ"ל. וכן מביא שם עשרה עדים נאמנים מגדולי האחרונים שכתבו בפירוש שיסוד ספר זה הוא מבעל הרוקח. כגון מהר"י עמדין זצ"ל, והגר"א מוילנא ושאר אחרונים.

</div>


## Segment 1606

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין מה שהפתק הקדוש, לפי כמה דעות, נשרף, במקום אחר הסברנו שמן הסתם הפת"ק (בגמטריא שרף) מבחי' ספר הנשרף של רבינו.

</div>


## Segment 1607

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן תעט (שלא להתעקש וכו' אות לו) אמר שעל ידי שמספרין מעשיות מצדיקים ומגדלים ומפליאים אותם, על ידי זה נמתק הדין ונמשך חסד וכו' למשיחו וכו' למי שמשיח ומספר מזה ע"ש. וסיפור השלם של דיבור זה נמצא באבניה ברזל (סעיף נג, שיח שרפי קודש א-תקמח) מעשה מבת רבנו ז"ל וכו' היתה חולה מאד וכו' ובא אליו הבעל שם טוב ז"ל וכו' ועושה חסד – השם יתברך עושה חסד למשיחו, למי שמשיח ומספר מהם לדוד ולזרעו עד עולם, זהו רבנו ויוצאי חלצו, שבאים מזרע דוד המלך עליו השלום. וספר לה אז רבנו ז”ל מעשה מהרב המהרש”א, ונתרפאה, ע”כ. הרי שרבינו חידש עוד יותר מהבעש"ט שהחסד ימשך להמספר והמשיח בעצמו, ולא רק להשומעים שהם מזרע דוד.

</div>


## Segment 1608

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאתי בספר אהל יששכר (על האדמו"ר ישכר דוב בעריש הכהן מוואלבארז – ובספר מביאים כמה פעמים דיבורים מרבינו. ורואים שהיה נשפע מברסלב, למשל ע' שם בסדר הזמנים, נחמת ציון וירושלים שאלה רביעית, שמפרש איך שהתמיד על השגות הקודמות שתמיד באים להשגות יותר גדולות וצריכים לעשות תשובה וכו' וזה הענין מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה ו'. עמ' נט-ס) שפעם היה חולה, וביקש לשמוע סיפורי צדיקים וכו' והלה החל לספר מעשי הבעש"ט זי"ע, ותך כדי הסיפורים ניכר היה בהאדמו"ר שחלה הטבה רבה במצבו, וכשהוקל לו סח לסובבים אותו: דעו לכם כי נתגלה לי משמים (ספר חיי מוהר"ן?!!) אשר הסיפור בשבחו של הבעש"ט הוא סגולה לישועה, שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של תהלים ועצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים מה טוב, ואם לאו יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב, וכך גם קיימו אצל האדמו"ר ועד שהחלים לגמרי היו קוראים בכל יום באזניו מ"שבחי הבעש"ט" “קהל חסידים" ועוד, ע"ש.

</div>


## Segment 1609

<div dir="rtl" lang="he">

הרי האדמו"ר הנ"ל פירש עוד שועושה חסד למשיחו, המשיח מהבעש"ט שהוא בחי' משיח.

</div>


## Segment 1610

<div dir="rtl" lang="he">

תפא. הלבנה באתה בקבלנא לפני החמה וכו' והיתה החמה מפיסתה שתעשה לה מלבוש וכו' ע"ש. עיין בסיפור של הבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, שבאמת החמה עשתה מלבוש ללבנה ע"ש.

</div>


## Segment 1611

<div dir="rtl" lang="he">

תפב (לט) פעם אחת ספר עמי מענין ענוה ואיך הוא האמת וכו'. וכן ספר עמי מענין על מנת שלא לקבל פרס, והלא אף על פי כן בהכרח שאני רוצה איזה דבר וכו' וכון לי מחשבתי כי אלו הקשיות בענין ענוה ובענין זה היו עולים על דעתי והוא זכרונו לברכה בקדשתו הנפלאה כון לי מחשבתי. אך לא אמר שום ישוב ותרוץ על זה רק דבוריו היו כאומר שהוא יודע כל מחשבותי שעולים על הלב אך אי אפשר עתה לישב לי כל זה. והבנתי מדבריו שצריכין לזה רק יגיעה גדולה בעבודת השם ותפלה ותחנונים הרבה, אז נזכה לידע דרכי ענוה באמת, וכן לזכות לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס. יהי רצון שנזכה מהרה לכל זה באמת ובשלמות: ע"כ.

</div>


## Segment 1612

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בהקדמה אות י'. ונראה לעניות דעתי בהבנת הענין והשער להשגת לשמה, כי הוא דבר מצוי בעולם כאשר רואים משהו נפלא ביותר, זה יכול להיות שקיעת החמה מדהימה, או ציור, או מכונה בנויה בחכמה עצומה, עד שהאדם נשאר בלי נשימה ממש, ונשאר מהומם, וזה המצב הוא בעצמו בחינת התבטלות נקיה וגם שירה ליוצר הדבר. והתבטלות הזה הוא נקיה בלי שום נגיעת עצמי. וזה בקיצוניות, משל להבין, אמנם בכל מדרגה ומדרגה שהאדם עולה קצת הוא קונה ומרכיש לעצמו מהביטול הזה. וככל מה שהאדם זוכה להיות בביטול הזה, הרי הוא נקי מנגיעת עצמו, ועבודתו תהיה שלא על מנת לקבל פרס.

</div>


## Segment 1613

<div dir="rtl" lang="he">

והמשכיל יבין בזה עצה נכונה ועצומה בעבודת השם, לצאת מהמוחין דקטנות, שיביא את מוחו ודמיונו להתפעלות עצומה מאד, שממש יאיר לעצמו תוקף עצומה של גדלות השם יתברך ושל רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן עד שישאר ממש מהומם ומבוטל, ואולי בזה הוא יזכה להתחיל ליכנס קצת לעבודת השם באמת.

</div>


## Segment 1614

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שרבינו כיוון שאין תשובה על השאלה זו רק להתחזק מאד ויגיעה בעבודת השם, כי זה בעצמו ההתבטלות, ומה שרבינו לא אמר בפירוש שהאדם צריך להביא את עצמו להביטול כנ"ל, כי באמירת הדברים הנ"ל חל הרבה בילבול, כי איך ידע האדם מה הוא באמת התפעל בביטול להשם יתברך, ואפילו אם הצליח לבטל את עצמו באיזה מידה, איזה חלק היה לו יד בזה ויגיע שכרו, ועוד שהרי להבדיל אפילו גוים ואפיקורסים משיגים ונהנים מכמה סוגי ביטול הנ”ל, ואם כן רואים שעדיין הביטול הזה הוא כפי מידת האדם המתבטל. ובהכרח כדברי רבינו הקדוש שסוף ותכלית הדבר צריכים לברוח מכל החשבונות בענין זה, ועם כל זה נראין דברי בעזה"י שמי שלבו שלם בתשובת רבינו פה, ואינו מחפש את החשבונות, רק מוכן ליגע בעבודת השם עד שיאיר ה' לו ממרום, בודאי הוא יכול כבר להשיג קצת הבנת הענין כנ"ל (והרי הדבר תלוי במעגל האמונה כאשר ביארתי בס”ד בהקדמה), ודו”ק.

</div>


## Segment 1615

<div dir="rtl" lang="he">

תפד (מא). שמעתי מפיו הקדוש שאמר: שהוא יצר הרע גדול אצל הלומדים להמציא חדשות, הינו מה שכל אחד רוצה דיקא להמציא דין חדש - עיין שם (תקכא (עח)) כבר נתתי לכם כח המדמה כשר וטוב ואתם רשאים לחדש בתורה. ובעזה"י אביא משש"ק מה שרבינו צוה לרבי נתן לחדש כל יום, ופעם כמעט עבר היום וכו'.

</div>


## Segment 1616

<div dir="rtl" lang="he">

תפה (בגמטריא תהלים) [כשאומרים טוב מזמור תהלים הרי הוא כמו משקה טעים], עכ"ל.

</div>


## Segment 1617

<div dir="rtl" lang="he">

אין זה סתם ידיעה, אלא יש בו מסר למעשה בהנהגה ["פוליטקל" כמו מחאת כפים בתפלה וכדומה], להתיחס נכון לתפילה, כמו התם בסיפורי מעשיות משנים מקדמוניות מחכם ותם, שהתם היה עושה הנעלים, דהינו התפילות, בכלל לא בשלמות, ועם כל זה היה משבחם מאד כמבואר שם באריכות, וכן על כל הדברים שהיה מבקש מאשתו וכו' עיין שם. כן צריכים לחיות את המצות, כמו להבדיל בתענוגים ותאוות עולם הזה אנשים גונחים ונאנקים, או אה, ומשבחים וכו' על כל הנאה קלה עוברת וריקה, כן להבדיל צריכים לנהוג בדברים רוחנים.

</div>


## Segment 1618

<div dir="rtl" lang="he">

תפט. שמעתי שפעם אחת נכנס אחד אצלו, ואמר לו: בזו השעה היה אצלי השר של יון והשר של צרפת ובקשו אותי ושאלו מי מהם יכבש, והשבתי להם מי שיחזיק יותר עם ישראל הוא יכבש, ע"כ.

</div>


## Segment 1619

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שהצדיקים עסקו מאד בענין זה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1620

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר: כשרבנו הקדוש היה בארץ ישראל היה מלחמות של נפוליון. נפוליון היה רוצה להרג את כל היהודים, ורבנו הקדוש דבר אתו, עם נפוליון, איזה דבורים, ע"כ.

</div>


## Segment 1621

<div dir="rtl" lang="he">

ובשבחי הר"ן הבאתי הסיפור המלא שמצאתי באלון של חב"ד.

</div>


## Segment 1622

<div dir="rtl" lang="he">

תצ. זכר נא הפחד שיהיה לך בעת שיוליכוך להבית עלמין ותשאר שם לבדך. והכל יפרדו ממך ותהיה נשאר מנח בין המתים, הלא עכשו אתה מתירא לצאת יחיד בלילה ומה תעשה אז.

</div>


## Segment 1623

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חרדים ע"א ע"ב (חק לישראל פרשת ויחי יום א') ז"ל איך לא תתבודד עמו יתברך והנה אתה רוב זמנך יחיד בבטן אמך יחיד בעת תישן הגוף יחידי והנשמה יחידה הגוף בקבר בדד והנשמה בדד בגן עדן כל צדיק מדור לפי כבודו ובגהינם ודאי כיון דרשעים בחשך ידמו נמצאו לבדם לכן שמע בקולי לך עמו תמיד ולא תפרד רגע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1624

<div dir="rtl" lang="he">

תצ"א. תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עיין מש"כ על הפתק הקדוש, על השורה י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה.

</div>


## Segment 1625

<div dir="rtl" lang="he">

תצב. תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכאן כתוב: כן אתם נדמה לכם שצריכין דוקא לומר לרפואתכם דברים כבדים, ואין אתם מאמינים שבדבר קל שאני מצוה לכם לעשות יהיה לכם רפואה שלמה, רפואת הנפש באמת, עכ"ל.

</div>


## Segment 1626

<div dir="rtl" lang="he">

וסבא ישראל אמר: נ נח נחמ נחמן מאומן, זה דבר קל, וזה עיקר הכל.

</div>


## Segment 1627

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בלקוטי מוהר"ן, תורה פו, שכל מה שחסר האמונה צריכים עבודות יותר קשה בעבודת השם, וכל מה שהאמונה כראוי העבודה קל ביותר.

</div>


## Segment 1628

<div dir="rtl" lang="he">

תצט. פעם אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו, כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו, כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה, והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. וכו' וכו' אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר, ע"ש.

</div>


## Segment 1629

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה גם הנועם אלימלך בעצמו מודה לזה, עיין בספרו בפרשת לך לך (יג:כ) ואברם כבד מאד כו׳. נ"ל דהצדיק כשנשפע לו שפע מהשי"ת מתירא מזה מאוד ע"ד קטונתי כו׳, וע"כ הוא מתגבר יותר בעבודת השי"ת, לזה אמר "וישכם אברהם בבוקר", ר"ל דהחסדים נקראים 'בוקר', ולזאת כשהיה מגיע אצלו החסדים גדולים, אז ביותר הגביר לזרז את עצמו והלך למדריגה היותר גבוהה "וחבש חמורו" זה חומר הגוף. וזהו "ואברם כבד מאוד במקנה", ר"ל שהיה לו למשא מה שהשפיע לו השי"ת מקנה "כסף וזהב", ע"כ.

</div>


## Segment 1630

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה המשך דבריו שם הוא הסבר עבודת הצדיק כאשר קיבל השפעות של גשמיות ז"ל "וילך למסעיו" פירוש לשורשו, וזהו פירוש רש"י ז"ל "שפרע הקפותיו", דהנה אנו מברכים בכל יום 'מלביש ערומים' ו'זוקף כפופים', כי כל אדם מוקף בחיצוניות של עולם הזה, וכשהוא במדריגה גדולה אזי הוא מופשט מחיצוניות של עוה"ז ונשאר ערום, וזה אמרם 'הוי ערום ביראה', עד שמלבישין אותו בחלוקא דרבנן מעולם העליון, וזה שאנו מברכין "מלביש ערומים" אימת? כשהוא "זוקף כפופים", דהיינו שהולך לעולם העליון. וזה פירוש רש"י ז"ל "פרע הקפותיו" מלשון 'ופרע את ראש האשה', דהיינו הקפותיו שמוקף מחיצוניות, עכ"ל.

</div>


## Segment 1631

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לעיל אות רסח ז"ל אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור, ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה, נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפלו אם אקבל סך עצום בפעם אחד, אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך, כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1632

<div dir="rtl" lang="he">

תקא. מכבר אמר שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה. אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אעפ"כ טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת וכו' וכו' ואף על פי כן אמר שהעקר הוא בטחון וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1633

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שביארנו בזה בס"ד בספר שיחות הר"ן אות רלה.

</div>


## Segment 1634

<div dir="rtl" lang="he">

תקב. איך המקבלים מבקשים ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם וכו' שיש בזה עבודה ושכל איך וכו' ע"ש. עיין לקוטי הלכות, מתנה ב:ב.

</div>


## Segment 1635

<div dir="rtl" lang="he">

יש גם כן ביאור כזה מר' נפתלי רופשיץ וראיתי אותו מובא (ספר אור גנוז) בשם ר' ברוך בזה"ל: פעם אחת כשהגיע ר' ברוך ממזיבוז בברכת המזון אל המילים "לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כי אם לידך המלאה הפתוחה והקדושה והרחבה" חזר עליהן שלוש פעמים ברגש רב, וכשגמר לברך שאלה אותו בתו, "אבא, למה התפללת כל כך שלא תצטרך לקבל מתנות מידי אדם, הלא אין לך פרנסה אחרת אלא זו, שהבאים אליך נותנים לך את מתנותיהם ברצון?" "דעי בתי" השיב, "שיש שלושה מינים של מביאים ממון לצדיק, האחד אומר לעצמו: רצוני ליתן לו משהו במתנה, הריהו אדם שנותן מתנות לצדיק, עליו נאמר 'אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם', אחד אומר: מה שאני נותן לאיש החסיד יגמול לי ה', זה מבקש ריבית מן השמים, עליו נאמר: 'ולא לידי הלואתם', אבל יש גם כאלה היודעים: ממון זה נותן לי ה' כדי למסרו לידי צדיק, ואין אני אלא שליח, עליו נאמר: 'לידך' הם משמשים את ד' היד המלאה הפתוחה" עכ"ל.

</div>


## Segment 1636

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ר' ברוך פירש את הבקשה הזו לזכות שהנותנים יהיו ממש בבחינת ידי השם. ואילו רבינו הקדוש רימז שלא צריכים להיות תלוי במהות הנותנים, אלא שיכולים לזכות לשכל כזה שמכל מי שתקבל לא תהיה הקבלה בבחינת מתנת בשר ודם אלא מידי השם.

</div>


## Segment 1637

<div dir="rtl" lang="he">

תקיח. שמעתי בשמו שאמר: יש אצלי אנשים, שלפעמים הם מתלהבים להשם יתברך וסמוכים להשם יתברך באמת, והם אז במדרגה טובה שאפלו צדיקים גמורים אינם אוחזים בזה, אבל לפעמים נופלים מזה וכו'. מי יתן והיה לבבם זה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 1638

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ לעיל אות שב.

</div>


## Segment 1639

<div dir="rtl" lang="he">

עוד שמעתי בשמו בענין זה שאמר שעקר הוא הלב של ההתחלה, כי אז בהתחלת עבודת ה' מתלהב הלב מאד להשם יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1640

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר נועם אלימלך, פרשת חיי שרה (ענין הג') ז"ל והנה ידוע דאיתא בספר הקדוש חובת הלבבות 'אין לך חסידות כתחילתו', כי כל דבר בהתחלה ראשונה נעשה בחשק ואומץ רב בכל התאמצות האפשרו. וזה שפירש רש"י ז"ל 'בת ק' כבת כ' לחטא', ר"ל כמו כשהיתה בת כ' כשאז הוא דרכו של אדם לפשפש במעשה וכו' וכו' ותופש הדרך הזה בחיזוק גדול שהוא ההתחלה ראשונה כנ"ל, כך כשהיתה בת קו"ף היתה ג"כ במדריגה זאת, ע"כ.

</div>


## Segment 1641

<div dir="rtl" lang="he">

תקכ. והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה וכו' ע"ש. וכן מבואר בכמה מקומות, שאע"פ שרבינו אמר שהמחשבה עולה יותר גבוה מהדיבור, עכ"ז העיקר הוא הדיבור. ודבר זה מובן, כי האדם נברא בצלם ובדמות כל העולמות, ושבירת הכלים שהקדים בריאת האדם, אף על פי שעיקר השבירה היה באור העינים, שרש השבירה כבר בסתימת הפה של אדם קדמון (והרמח"ל בספר אדיר במרום מאריך לפרש ענין השבירה בהתיחסו לאורות הפה), ואם כן אין לך דבר יותר חשוב מלפתוח הפה העליון על ידי אור פתיחת הפה בתפילה ובתורה.

</div>


## Segment 1642

<div dir="rtl" lang="he">

תקכא. ואמר אתם יכולים להשיג בכח המדמה שלכם מה שאני יכול להשיג בשכל, ע"כ. עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עו, שרבינו כתב שם שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן, וביארתי שם בס"ד שעכ"ז יש ענין של רוח נבואה ששייך להשיג בלי למדנות, ולכאורה זה הדבר המבואר כאן.

</div>


## Segment 1643

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע כי משמע מזה שהשגות של רבינו הם כמקיפים קרובים להם, ואילו במקום אחר אמר שאפילו השיחות חולין שלו יהיה השיג עבורם בעולם הבא, וכן במקום אחר אמר שהשגות של הצדיקים בעולם הזה יכולים להיות הרבה גבוהים אפילו מהשגות של אנשים בעולם הבא, ועוד דיבורים כאלו. ולכאורה צריכים לאמר שבכח המדמה יש הרבה מדרגות, כמו שחלום הוא אחד מששים של נבואה, ולכן בדמיון בעלמא יש יכולת להשיג מה שרבינו יכול להשיג בשכל, אבל לא בדמיון חזק שהוא מקיף קרוב להשכל.

</div>


## Segment 1644

<div dir="rtl" lang="he">

תקכו. איש אחד עמד לפניו שהיה עוסק ללמד בספרי קבלה, ובאמת לא היה ראוי ללמד קבלה. והוכיח אותו שלא ילמד קבלה, ואמר לו קבלה בגימטריא נואף. ושוב שמעתי מאחד, שהיה מדבר עם איש אחד, והיה אותו האיש קובל לפניו שאין לו לב, הינו שאין לו התעוררות הלב לתפלה ועבודה, השיב לו רבנו ז"ל שזהו בשביל שלומד קבלה, כי'נאף אשה חסר לב' (משלי ו) וכו' ע"ש. – עיין שיחות הר"ן רמט על מקובל גדול שהיה איש רע.

</div>


## Segment 1645

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר הענין שקבלה בגמטריא נאוף, י"ל על פי המבואר בספר ברית מנוחה ובספר עמק המלך (וכמדומני שגם בעל התניא כתב על זה), שבעולם אצילות ולמעלה כל האורות באהבה רבה ומזדווגים זה עם זה, מה שאי אפשר להתנהג כן בעולמות הפירוד של הנבראים.

</div>


## Segment 1646

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת סנהדרין צט: ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים, ופרש"י ז"ל לומד תורה לפרקים – ואינו לומד תדיר תדיר כמי שאין לו אשה ובועל פעמים זו פעמים זו, ע"כ. הרי לפי זה יש לפרש שגם הסיפור הראשון שמי שאינו ראוי ללמוד קבלה הוה בחי' נואף ח"ו, קשור בטעם הסיפור השני שהוא ענין לימוד מנומר בלי קביעות, שהלומד קבלה ואינו ראוי, הרי אין לו קביעות בשכינה הקדושה, וע"כ לפעמים ימשיך ויקשר למקומות לא טובים.

</div>


## Segment 1647

<div dir="rtl" lang="he">

תקכז. לענין הקצים, שיש כמה גדולים שמחשבין קצים ואומרים שראוי שיבוא משיח באותו הקץ שהם אומרים וכו' ורבנו ז"ל לא היה מסכים על זה כלל, ומאר שבכל זמן שאומרים איזה קץ, אז בודאי לא יבוא משיח בשום אפן באותו הקץ שהם אומרים. וכבר מבאר בזהר הקדוש (זהר חדש בראשית יב) שמקלל מאד כל המחשבי קצין, כי אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת (סנהדרין צז.), ע"ש.

</div>


## Segment 1648

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי ראשית הדברים חשבתי שאולי יש לחלק בין קץ העתידה לבוא לבין חקיקת הוכחה שהקץ הוא עכשיו ממש, אכן כיון שסיים בתליית הדבר על הסח הדעת, לכאורה אי אפשר לחלק, כי כל מה שעוסק בקביעת זמן ביאת משיח הרי שם דעתו עליו. אלא אם כן באמת כבר התחיל הבאתו בב"א.

</div>


## Segment 1649

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לחקור בזה, אם ניתן לחשוב תקופת כמה שנים שבהם יבוא גואל. ושני משלים בימינו, א' שרוצים להוכיח שהקץ יבוא בשנת שפ"ת, אע"פ שכבר עבר שנת שפ"ת, מ"מ עדיין נשארו כמה צירופים של שפ"ת. וכן שמעתי רמז, כי חז"ל אמרו אד"ם, אדם דוד משיח, והרי דוד התחיל למלוך על ירושלים בשנת בתתצ"א, ועוד בתתצ"א שנה, הוא השנה התשפ"ב. אכן אין החשבון מוכרח להיות כפי אותה שנה שדוד התחיל למלוך בירושלים, יכול להיות שהחשבון מחצי שנותיו, והיינו שנה שלאחריה, ולפי זה יהיו עוד שנתיים, ויכול להיות באיזה שנה אחרת של ימי חייו או לשנת פטירתו, וכפיהם יהיו עוד כמה שנים לחשבון. האם חשבונות כלליות כאלו ששייכים לכמה שנים, והרי בכל שנה לא יהיו סמוכים לגמרי בדעתם שהיא השנה, האם חשבונות כאלו גם כן חשובים כביטול ההסח הדעת.

</div>


## Segment 1650

<div dir="rtl" lang="he">

תקלד. רבי שמעון פעל אצל רבנו ז"ל שיזכה לשמש אותו אחר מותו כמו ששמש אותו בחייו, ע"כ. עמש"כ בערך היכל.

</div>


## Segment 1651

<div dir="rtl" lang="he">

ע' כתובות דף קג. ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר וכו' וכו' יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי ... סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר (רש"י: שהיה מצוה שיתעסקו בקבורתו), כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה, אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר, והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהני לוה, ע"כ.

</div>


## Segment 1652

<div dir="rtl" lang="he">

תקלו. פעם אחת עמדו לפניו אנשיו, ובא ערל אחד מהאנשי חיל וכו' ודפק על החלון ושאל יש כן אחד וכו' השיבוהו לאו וכו' אחר אחר איזה שעה חזר ודפק וכו' כך הוא היצר הכרע שלכם, שבתחלה בא ודופק על האדם ושכפונין ערף ממנו ומשיבין אין כאן אחד מחילותיו ומסלקין אותו ואז הולך לו, ואף על פי כן אחר כך חוזר וכו' וצריכים לגרשו בכל פעם עד שיסתלק לגמרי. ועין במקום אחר מזה (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מח) שצריכין להיות עקשן גדול כנגדו פעם אחר פעם ואפלו מאה פעמים ויותר, ואז אם יהיה חזק כנגדו כמה וכמה פעמים יזכה לסלקו לגמרי, ע"כ.

</div>


## Segment 1653

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חסידים (סימן צג, חק לישראל פרשת קרח, יום ה') כז"ל הן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלש עם גבר, כיון ששמר אדם עצמו מן העבירה וכפה יצרו פעם ראשונה שניה שלישית מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא שומרו, ע"כ. ועיין במסכת יומא (לח:) דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר (שמואל א:ב:ט) רגלי חסידיו ישמר – פרש"י ז"ל משנהג בחסד שני רגלים כמו זה שלש רגלים (במדבר כב) פעמים, ישמור אותו מן החטא, ע"כ (ולעיל מיניה פרש ז"ל שוב אינו חוטא שנא' רגלי חסידיו ישמור, סופי חסידיו ישמור, ע"כ).

</div>


## Segment 1654

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לחלק בין עבירה להרהור עבירה.

</div>


## Segment 1655

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה מצאנו בנטילת ידים שחרית, עיין בריש שער הכוונות ד"ה ועתה נבאר סדר נט"י ז"ל ולא תרחצם יחד ג"פ כל יד, אלא פעם אחת ביד זו, ופעם אחרת ביד הב' בסרוגין, כי על ידי כן רוח הטומאה, הנקרא שיבת"א בת מלך היא, ומקפדת ודולגת וקופצת עד שנעתקת לגמרי משם, ואם לאו אינה נעתקת, וכן נמצא בזוהר בכ"י, עכ"ל.

</div>


## Segment 1656

<div dir="rtl" lang="he">

תקמג. ופעם אחת קרא אותנו עצים יבשים וכו' ע"ש. ובלקוטי הלכות (חושן משפט א', כח והרשאה ד:יג) ז"ל שלא יהיו עצים יבשים חס ושלום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1657

<div dir="rtl" lang="he">

אל תהיו עצים יבשים! הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1658

<div dir="rtl" lang="he">

תקמו. דבר לענין מלחמות המלכים שנלחמים אחד בחברו על איזה נצחון ושופכין דם הרבה בחנם וכו'. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם וכו' ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם, ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמת איך לעשת כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת (-עיין בשיחות הר"ן אות ה' – התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר ענינ חדושים שלהם וכו' שהכל מלמעלה וכו' ע"ש), וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם, ע"כ.

</div>


## Segment 1659

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בקהלת (ח:ח) ואין משלחת במלחמה, פירש המצודת דוד (שלא כפרש"י) ז"ל הנשק המוכן בעת המלחמה אין מועיל להציל מן המות, ע"כ.

</div>


## Segment 1660

<div dir="rtl" lang="he">

תקמז. ואמר על עצמו, שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך, הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון, ע"ש.

</div>


## Segment 1661

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת בבא מציעא (מב.) מאי הוה ליה למיעבד (-מה היה לו לעשות שמירה יותר טובה) אמר רבא אמר רבי יצחק אמר קרא (במעשר שני שנוטל אותם הבעלים לירושלים) 'וצרת הכסף בידך', אף על פי שצרורים יהיו בידך. ואמר רבי יצחק לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו (פרש"י ז"ל לא יפקידנו לאחרים במקום אחר, שאם תזדמן לו סחורה לשכר, יהא מזומן לו, ע"כ), שנאמר וצרת הכסף בידך, ע"כ. והנה מימרא השניה של רבי יצחק פרש"י שהוא ענין שיהא מזומן לעשות סחורה, וצריך עיון קצת, דאם כן איך למדו את זה ממעות מעשר שני שאינם מזומנים לעשות סחורה איתם. ויתכן שרבינו למד מזה כפשוטו, שיהיה ממשמש בהם בידו תמיד.

</div>


## Segment 1662

<div dir="rtl" lang="he">

תקנג. הרב המגיד הקדוש רבי דב הנ"ל שבכל הסתכלות שהיה המגיד ז"ל מסתכל ראה כל השבעה רועים, ע"ש. נראה שהענין בזה מבואר בקיצור הכוונות של הרמח"ל, שגילה שם בסוף עוד שני סדרים של כוונות נוסף על הכוונות שגילה האריז"ל, והסדר השני הוא לעשות כל הבריאה גוף להאלהות (ולא רק ענף כמו שהוא לפי סדר הכוונות על פי האריז"ל), ודבר זה שייך רק בהתקשרות להצדיקים שהמשיכו אלהותו יתברך בעולם, ובעיקר הם השבעה צדיקים ע"ש. הרי שכדי לחיות בבחינה, וכדי לפעול עוד את עיקר הכוונה שהוא הסדר השלישי לזווג הבריאה הנפרדים עם האלהות, צריך לראות תמיד השבעה צדיקים.

</div>


## Segment 1663

<div dir="rtl" lang="he">

תקנה. השם יתברך אוהב אדם מרקח "גאט האט ליעב א גיפרעגילטן מענטשן", ע"ש. הרי שרבי נתן תרגם – גיפרעגילטן - מרקח, ולכאורה זה מה שאנחנו אומרים היום מטגן יותר מדויק, וכן שמענו כמה פעמים מסבא ישראל שהיה אומר שרבינו אוהב חסיד מטוגן, כי לכאורה עיקר המשמעות של מרקח הוא שיש לו כמה גוונים וידיעות בכל מיני מקצאות ואולי אפילו מנוסה בחיים. ומטוגן משמע יותר הענין שטעם וסבל ועבר עליו הרבה. ולכאורה רבינו אמר את המשפט ביידיש, אז הכי מכוון לתרגם מטוגן. וצע"ק למה רבי נתן תרגם מרקח.

</div>


## Segment 1664

<div dir="rtl" lang="he">

והחברים כבר עמדו על זה ש"מטוגן" בגמטריא נ נח. ומצאתי שורש לזה בתורה הקדושה, כאשר הש"י הראה את עצמו למשה רבינו בסנה, ושואלים המפרשים למה דוקא בסנה, והוא להראות הענין של עמו אנכי בצרה, ויותר עמוק להראות שזה מה שהש"י אוהב, מטוגן, וזה מה שמשה אומר מיד כאשר ראה את הסנה בוער באש (פרשת שמות) אסורה נא..., נא זה לא מבושל, הפסח (גמטריא נחמן) אסור לאכול נא, ועשו בקש הלעיטני נא, דוקא רצה נא, לא מבושל, אבל רבינו אוהב שיהיה הנ"א מטוגן בנח, ננח!

</div>


## Segment 1665

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במשנה של איזהו מקומן שאומרים בשחרית – לומדים שהפסח (נחמ"ן כנ"ל) – "ואינו נאכל אלא צלי" הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נחמן. כי רבינו אוהב מטוגן!

</div>


## Segment 1666

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בערך מנחה, על הקרבן מנחה ועל הטיגון במחבת.

</div>


## Segment 1667

<div dir="rtl" lang="he">

תקנח. שהקלפות של המקרות של האיש הולכים אליה, ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן, ע"כ.

</div>


## Segment 1668

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות ערך בנים א:כט, וערך נאוף א:יז.

</div>


## Segment 1669

<div dir="rtl" lang="he">

תקנט. שבכל פסיעה שהאדם הולך ממקום למקום, הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים (הובא בהלכות תחומין הלכה ב), ע"כ. ובזה יש הבנה חדשה בענין שכר פסיעות.

</div>


## Segment 1670

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכד - שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע"ש (ורמז לזה כתבתי במסכת יבמות דף יד.).

</div>


## Segment 1671

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו שרבינו אמר על עצמו (חיי מוהר"ן קכא) בכל פסיעה ופסיעה של נסיעתי אני מכריע את כל העולם כלו לכף זכות (וכן בחיי מוהר"ן קנה). חיי מוהר"ן רי – בענין נסיעתו יש סודות נוראות בכל פסיעה ופסיעה וכו'מכל שכן בנסיעה האחרונה הזאת שנסע להסתלק שם אשר לא יכלה רעיון סודות נפלאות עצומות ונסתרות רבות שהיה בכל פסיעה ופסיעה ובכל ענין וסבה של עניני הסתלקותו. חיי מוהר"ן רצא – ואמר שבכל פסיעה ופסיעה שלהם כשנסעו אליו נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ואמרו לו הלא גם כמה יגיעות יש לנו וכמה פסיעות אנו הולכין קודם ששוכרין העגלה לנסע. השיב בודאי גם זה בכלל, כי גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה.

</div>


## Segment 1672

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחיי מוהר"ן אות סה, סיפור מצדיק שהיה לו עבודה ללכת בביתו אנה ואנה כך וכך פעמים, ופעם אחת חיסר והלך פחות פסיעות, ועי"ז נפל לעצבות. ושם הפסיעות היו הלוך ושוב, ולא להגיע לאיזה מקום אחר, ויש לעיין אם זה אותו ענין שרבינו גילה כאן בענין ההולך ממקום למקום. ועיין בליקוטי מוהר"ן צב – על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים. ועיין בשיחות הר"ן אות רפ – שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד. ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד בדרך, אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו, הינו מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד, עכ"ל.

</div>


## Segment 1673

<div dir="rtl" lang="he">

תקסז. שעיקר שם עשיה דקדשה הוא צדקה (הלכות צדקה הלכה א), ע"כ. במסכת שבת (קנו.) האי מאן דבצדק (שנולד בו), יהי גבר צדקן, אמר רב נחמן בר יצחק, צדקן במצות, ופירש רש"י ד"ה צדקן במצות, צדקה לעניים, דקרי ליה מצוה (בכל) לשון אגדה, ע"כ. ועל הגליון ציינו לספר ליקוטי אמרים תניא ח"א פרק לז שכתב ז"ל ובכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם מצוה סתם, כי כך היה הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצוה מעשיות ועול על כולנה וכו' ע"ש, עכ"ל. וע"ע בתורת חיים, במסכת ע"ז דף ד..

</div>


## Segment 1674

<div dir="rtl" lang="he">

תקסח. עקר התקוה על ידי בחינת למעלה מהזמן שמשיגים הצדיקים שהם בבחינת משיח. כאשר הבנתי מפיו הקדוש שמאר סמוך להסתלקותו שהוא הולך עתה עם המאמר שגלה (לקוטי מוהר"ן תנינא סא) על פסוק אני היום ילדתיך וכו' שהוא עוסק ביגיות גדולות כל כל לקרב נפשות רבות להשם יתברך, ועדין לא עלתה בידו כרצונו, והמחלוקות והמניעות בגשמיות וברוחניות מתגברין ומתפשטין מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד, עד אשר כשל כח הסבל, ורבים נכשלו ונפלו על ידי זה וכו' הינו שהשם יתברך יעזרו לדלג על הכל, וסוף כל סוף יתגלה האמת, וכלנו נשוב להשם יתברך באמת, והימים הראשונים יפלו, כי כל הזמן יתבטל, ויכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן, ושם יתתקן הכל וכו' (הלכות מילה והלכות עבדים הלכה ד אות יז ע"ש), עכ"ל.

</div>


## Segment 1675

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל מבאר איך שכל התיקון תלוי ברוחו של משיח (וכתב שכל התיקון היה אמור להיות ביום אחד על ידי אדה"ר, אבל חטאו גרם לאריכת הזמן), ולא שהימים הראשונים יפלו, אלא שיתהפכו לטוב. וזה לשונו בספר אדיר במרום (עמ' תקפט-, מכון רמח"ל. שפט-, ספינר): כל מיני קלקול שבעולם – כולם תולדות השבירה הם. ובעולם מתגברים תולדותיה יותר. ורוחו של משיח הוא בחינת עומדת לטהר כל העולמות כלם מכל חשך שבהם, כי הלא זה צריך ליעשות על ידי בני האדם. ותבין למה צריך שיבא משיח קודם אלף השביעי, כי ההכנות היותר גדולות הצריכות לימצא בעולמות – כולם תלוים בזה הרוח. וכו' וכו' ויש בו כח להעביר כל הפגמים בסוד סליחה. וכו' וכו' כי כל התיקונים הצריכים ליעשות מבני האדם, שכלם הולכים להעביר סוד התהו ובהו, וכלם תלוים ברוח הזה וכו' וכו' ונמצא שאע"פ שאנו אחר חטא אדם הראשון, אעפ"כ למעלה נעשה התיקון בדרך שהיה צריך ליעשות למטה ג"כ קודם חטאו. וזה סוד גדול לתקן קלקולי הגלות עצמם, שאחר כך בבוא הגאולה יתהפך הרע עצמו לטוב. כי הגלות היה באמת רק רע, אפילו שתבוא הגאולה הלא היה כחולה שנתרפא. שעל כל פנים החולי היה רע, אלא שאחר כך עבר הרע ובא הטוב. אבל הב"ה רוצה שאפילו הגלות יהיה טוב. ואז ככל קלוקלי הגלות הוא ממציא כנגדם תיקונים גדולים בבחינת גילוי היחוד העליון, עד שיהיה רווח אח"כ מהגלות עצמו וכו' וכו' ובכח רוחו של משיח לגלות היחוד העליון כבראשונה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1676

<div dir="rtl" lang="he">

תקסט – איש אחד התלונן על עצמו לרבינו כמה גרוע הוא, ורבינו ענה לו בחכמה אז אין עם מי לדבר כלל, ואז האיש כבר התחיל לדון את עצמו לכף זכות.

</div>


## Segment 1677

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי זה כתב מוהרנ"ת את הקטע בלקוטי הלכות יורה דעה ב', הלכות ראשית הגז ד:ד פירוש הפסוק (עמוס ט:ז) הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל, שהשם יתברך כאילו השוה את עם ישראל להיות ממש כגוים, כדי שעל כרחך מזה יהיה בולט וברור שאינו כן, וכל הטוב שיש על כל פנים לישראל אפילו במצבם הכי גרוע. – שוב ראיתי שרבי נתן בעצמו שם (אות ו) מביא את הקטע הנ"ל להורות שממנו למד לדרוש כן. ברוך שכוונתי....

</div>


## Segment 1678

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן תקע"ה: 'ואפילו אם ח"ו יבואו עליו היסורים זוכה על ידי זה וכו'' עמש"כ בלקוטי מוהר"ן טו:א.

</div>


## Segment 1679

<div dir="rtl" lang="he">

תקעז. שמעתי שאמר לאחד שיהדר שיהיה לו כוס נאה ויקרה לקדוש וזה מסגל לעשירות. ואמר לו אז כי כוס גמטריא אלקים. ואלקים הוא בחינת יראה. ויראה היא בחי' אשה. ואמרו רז"ל (בבא מציעא נט) אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו, ע"כ.

</div>


## Segment 1680

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו בגמרא שקידוש מעשרת, ומביאה סיפור שאשה דייקא מסרה נפשה קצת על מצות קידוש, ועי"ז נתעשרו, וסיפור שעל ידי קצת מסירת נפש חיתן בנו בעשירות.

</div>


## Segment 1681

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מגילה סוף כז: שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים וכו' ולא ביטלתי קידוש היום, אמא זקינה היתה לי, פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, תנא כשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין כשמת הוא ניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין. רב הונאה והא אסר ריתא (-חגר עצמו במין גמי) וקאי קמיה דרב, אמר ליה מאי האי, א"ל לא הוה לי חמרא לקידושא ומשכנתיה להמיינאי (-חגורה) ואתאי ביה קידוש, א"ל יהא רעוא דתיטום (-תתכסה) בשיראי (-משי), כי איכלל רבה בריה רב הונא איניש גוצא הוה גנא אפוריא אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1682

<div dir="rtl" lang="he">

תקעט ז"ל ודברו אז מכל הצדיקים ומה היה עבודתם, ונשא רבנו ז"ל עיניו למעלה וסים: אבל מה הוא הענין שלי זה, זה אינו יודע שום אדם. ובלשון אשכנז: "האבער וואס מיין זאך איז דאס וויסט קיינער ניט". אחר כך אמר להאיש הנ"ל אספר לך מהו החולאת שלי וכו' ע"ש. וצע"ק שהלוא לעיל באות תג גילה בפירוש שכל הענין (-יש שדקדקו שאמר ענין, דהיינו שבכל ענין וענין) שלו הוא רק ראש השנה. ודוחק לפרש שעוד לא גילה הענין של ראש השנה שלו אז, וגם דוחק לפרש שמה הענין של רבינו בראש השנה לא ידוע.

</div>


## Segment 1683

<div dir="rtl" lang="he">

תקפח. אחד מאנשי שלומנו היה קובל ומתנצל לפניו ז"ל באשר שיש לו צער גדול מזה שאין לו מקום מיחד לעבודת ה', כי ביתו קטן וצר מאד, ובכל פעם יושבין שם עכו"ם כמו שרגילין בבית המזיגה, ועל ידי זה דעתו מבלבלת מאד. השיב לו רבנו ז"ל מסתמא אם היה השם יתברך יודע שכל בחירתך ועבודתך תלוי בזה שיהיה לך מקום מיחד, מסתמא היה נותן לך מקום מיחד, ועכשו בודאי מסתמא אתה יכול להיות איש כשר גם בבית זה. עוד דבר עמו כדברים האלה, ע"כ.

</div>


## Segment 1684

<div dir="rtl" lang="he">

שאלתי את המפרסם מ.ס. ע"ה בענין הבטחון שמובא שצדיקים המשיכו כל מיני השפעות בכח הבטחון, והלוא אמונתינו אומרת שהכל לטובה, אז איך היו בטוחים שהש"י ישפיע להם אותם דברים לעומת האמונה שאפילו בלי אותם הדברים מצבם הכי טוב. ושאלתי עוד, הרי מצינו שהאבות חששו שמא יגרום החטא שלא יתקיים אפילו מה שהבטיח השם יתברך במפורש. והוא ענה לי שעל דבר שידעו שהם צריכים בשביל עבדותם בעבודת השם, על דבר כזה בטחו שבודאי השם יתברך יביא להם. אכן איך באמת יודעים מה רצון השם שתעבוד אותו. וכאן רבינו קבע לאותו אדם שכיון שלא היה לו חדר מיוחד מסתמא רצון השם היה שיעבדוהו בלי החדר. וי"ל שצדיקים ידעו מה באמת כל בחירתם היתה תלויה בה שיבטחו שהשם יתברך יתננה.

</div>


## Segment 1685

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן רכה שבטחון הוא על ידי שכל, ואולי זה הענין שצריכים עליו שכל.

</div>


## Segment 1686

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת חז"ל בזוהר ובגמרא כבר הורו, לפחות במקרה וסיבה אחד שבה יש לבטוח, וז"ל הגמרא (ברכות ו:) אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב''ה משאיל בו שנאמר {ישעיה נ-י} מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח, ע"כ.

</div>


## Segment 1687

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם במפרשים, וראיתי שיש שדייקו מלשון רש"י שמדובר רק לענין השכמה ע"ש. ויש לאמר שזה קאי רק לענין מצוה דרבים כמו תפילת שחרית בציבור בבית הכנסת. ועכ"פ אפילו אם נאמר שהולך על כל המצות, זה יהיה תנאו, שכבר התנהג באותו מצוה והקב"ה כביכול מחכה לו שיעשה עוד.

</div>


## Segment 1688

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בפירוש מנחה קטנה על ספר שמואל עה"פ ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וכו' (א:יח:כז) ז"ל יש מקשים איך סכן דוד עצמו להכות מאה פלשתים וזה בשביל תועלת המועיל להתחתן במלך... ואפשר לומר שכיון שנמשח דוד למלך אין כבודו להתחתן כי אם בבת מלך, וכיון שאי אפשר לבא למדרגה זו כי אם על ידי מאה ערלות פלשתים, היה מבטח שה' יסכים על ידו, כדי שישא אשה הראוי למלך, ע"כ (ובחז"ל במשנת רבי אליעזר פ"ז כתוב על זה, גבורתו היה לבטח על הקב"ה, אימתי בשעה שארס את מיכל, מה שאול מחשב ואומר, ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש (פסוק כא), אין חפץ למלך במהר ומתן (פסוק כה). ואם תאמר שלא חש, והלא קדם לכאן היה מבקש להרגו, אף על פי כן בטח בהקב"ה והלך לו, שנאמר וילך דוד הוא ואנשיו (ויכו) בפלשתים, ע"כ).

</div>


## Segment 1689

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בימי מוהרנ"ת פב ז"ל ועקר גדל עצם היסורים שלי בזה שהגיעו עד הנפש היה מחמת שלא היה לי שום חדר מיחד בשביל לעסק בו בהתבודדות, אשר זה היה מכרח לי מאד מאד, אבל לא זכיתי לזה, וגם בהיותי בנעמירוב לא היה לחד מיחד כרצוני, אף עף על פי כן מחמת שישבתי בבית אבי זקני ז"ל שהיה בית גדול מרוח, מצאתי שם ברב פעמים מקום מיחד, אבל בכאן שישבתי בשכנות היה קשה לי למצא מקום מיחד, והיו לי יסורים גדולים מזה, ואעפ"כ היו לי כמה עצות בזה בעזרת השם יתברך, כאשר כבר דברנו מזה הרבה, אך איש כמוני בודאי היה צריך חדר מיחד בפרט שהייתי צריך בכל פעם לעסק בכתיבת דבריו הקדושים וכו' שלזה צריכים בודאי חדר מיחד, אבל לא זכיתי לזה עדין, וישבתי בבית המדרש ולמדתי בתמימות פוסק ושאר ספרי קדש, ונעלם ממני ולא ידעתי שעדין אפשר גם עתה להאיר באיזה נפשות ישראל לעוררם לעבודת השם באמת כפי מה שקבלתי ממנו ז"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1690

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מש"כ "איש כמוני", אולי זה בא לאפוקי מאיש הנ"ל שרבינו אמר לו שמסתמא אין בחירתו תלויה בזה שיהיה לו חדר מיחד, ולעומת זאת רבי נתן מעיד על עצמו, שהוא בודאי היה צריך, ועכ"ז לא זכה לה מיד, ולקח לא עוד הרבה זמן עד שזכה לזה, וקודם זכה במקצת, שעשה מחיצה בתוך הבית, אבל זה לא היה מספיק, ואז התחיל לעסק לבנות לו חדר מיחד, עיין כל זה בסימן צד שם, וכז"ל וזה היה לי לישועה גדולה ונפלאה בלי שעור, ואז ראיתי בחוש כמה וכמה צריכין לקוות לה' ולבלי להתיאש מישועתו בשום דבר, אף על פי שרואין שעוברין ימים ושנים הרבה והישועה רחוקה, אף על פי כן צריכין לקוות ולחזר ולקוות עד ישקיף וירא ה' משים ע"ש.

</div>


## Segment 1691

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אף על פי שידע שמכרח לו, ובסוף באמת זכה להחדר, אבל לקח זמן וכו'. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1692

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בעקידת יצחק שער כו ז"ל וזו היא מדה שלמה בכל כיוצא בזה, כשיגיע האדם אל סוף מה שבידו לעשות – יבטח בשם ה', וישען באלקיו יגמר בעדו על ידי התפלה והתחנה אליו יתברך. והוא בהשגחתו ישמע בקולו ויגמר בעדו, ע"ש.

</div>


## Segment 1693

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סוטה במשנה מח. משחרב בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אני אמנה מישראל שנאמר הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו' (-ופירש המהרש"א שאנשי אמנה הם בבחי' חסידות). פירש רש"י ז"ל אנשי אמנה, בוטחים בהקב"ה וסומכין עליו לעשות טוב ואין דואגין לחסרון, עכ"ל. [ביאר בתפארת ציון, שבזמן בית המקדש היתה הנהגת הקב"ה בהתגלות, והיו עשרה ניסים קבועים במקדש, ולכן היה בכחם לעלולת בבטחונם עד כדי כך שלא יהיה להם הבדל אם יש להם פת בסלם למחר או לא (-לקמן מח: משמע שאפילו אנשי אמנה יש להם לפחות לאותו יום). אך לאחר החורבן, הקב"ה מנהיג את העולם בהסתר פנים, ואין בכח האדם להתגבר בבטחונו עד כדי כך שיצייר לעצמו שיהיה עזרו יש מאין, ע"כ]. ובגמרא דף מח: ופסקו אנשי אמנה, אמר רבי יצחק אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב"ה דתניא רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה עיין שם. ופרש"י ז"ל שמאמינים בהקדוש ברוך הוא, לוותר ממונם לנוי הדור מצוה ולצדקה ולהוצאת שבתות וימים טובים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1694

<div dir="rtl" lang="he">

תהלים קיט:קטז סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי.

</div>


## Segment 1695

<div dir="rtl" lang="he">

תהלים קיב:ז-ח משמועה רעה לא יירא נכון לבו (-פרש"י ז"ל נאמן לבו ליוצרו) בטח בה. סמוך לבו (פרש"י ז"ל נשען ובטוח על הקדוש ברוך הוא) עד אשר יראה בצריו.

</div>


## Segment 1696

<div dir="rtl" lang="he">

בביאור הגר"א בספר ישעיה עה"פ הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד (יב:ב) כז"ל הינו על דרך מה שנאמר (בראשית טו:ו) 'והאמן בה' ויחשבה לו צדקה'. ולכאורה קשה, מאי רבותיה קא משמע לן גבי אברהם שהאמין, הלא מלתא זוטרתיה לגביה. הענין הוא, לפי שמצינו גבי יעקב אף על פי שהבטיח לו הקב"ה 'ושמרתיך בכל אשר תלך' (בראשית כח:טו), אף על פי כן 'ויירא יעקב מאד' (בראשית לב:ח), שמא יגרם החטא (ברכות ד.), אבל אברהם לפי שחשב ההבטחה הזאת מצד הצדקה ולא מצד הדין לכן לא היה מתירא שמא יגרם החטא, כי 'חסד ה' מעולם ועד עולם' (תהלים קג:יז) אף אם יחטא. וזה שאומרים 'עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך' (תפילת נשמת) ולא מצד מעשינו, ואם כן 'אל תטשנו ה' אלקינו לנצח' אף כי חטאנו, וידוע ש'א-ל' הוא חסד. וזה שאמר 'הנה א-ל' שהוא מדת החסד, 'ישועתי' ולא מצד מעשי, 'אבטח ולא אפחד' שמא יגרם החטא חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 1697

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב שפירש שאברהם אבינו קיבל הבטחה והאמין בה מצד חסדו ולכן לא דאג שמא יגרם החטא, ואחר כך פירש בנשמת, אף בלי הבטחה, רק מצד עד הנה היה חסד, יש לקוות שימשיך אפילו אם יחטא, ואחר כך פירש הפסוק בישעיה ולא הזכיר שום הבטחה ולא אפילו ענין של 'עד הנה'.

</div>


## Segment 1698

<div dir="rtl" lang="he">

תקצא. שלשה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה! ע"כ, אכן שם המשיך ז"ל שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום, ע"כ, אבל כל זה בסוגריים, ויתכן שהוא הוספת המעתיק (וכמו שהוסיף לענין כן להתפלל לא להתפלל – בכוונה), וצריך עיון – עמש"כ לעיל אות תסה.

</div>


## Segment 1699

<div dir="rtl" lang="he">

תקצד. ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים וכו' ע"ש. עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה רמה.

</div>


## Segment 1700

<div dir="rtl" lang="he">

תקצד. גאוה טו. – אתה חושב עבור המעשים טובים שלך, רק בשביל שאני רוצה כך, ע"ש. עיין ספר המדות ערך גאוה אות טו - אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל הסופר, ע"כ.

</div>


## Segment 1701

<div dir="rtl" lang="he">

תקצד. וספר זאת לענין התחזקות שגם הצדיק הגדול מאד נפל בדעתו כמה פעמים כל כך עד שנדמה שאבדה תקותו חס ושלום, עד שהכרח להחיות את עצמו ולחזק את עצמו בזה שעל כל פנים לא יהיה ממנו ולא כלום, ע"ש.

</div>


## Segment 1702

<div dir="rtl" lang="he">

מענין שמשה רבינו שהיה ענו מכל אדם, ובבחי' מה, יכולים לנקוד את השם משה עם שורק בסוף, שתיקרא: משהו. (ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה פב, שמשה רבינו היה מקשר א"ע עם כל ישראל אפילו עם הפחות שבפחותים, ויש עוד כמה השוואות).

</div>


## Segment 1703

<div dir="rtl" lang="he">

ואז ספר לי מצדיק אחד גדול שכמה פעמים היה חושב בדעתו ואפלו אם יהיה נעשה ממני חס ושלום אפר תחת כפות רגלי הצדיקים וכו' על כל פנים אין ואפס לא יהיה ממני וכו' והנראה מדבריו שכמה וכמה פעמים החיה עצמו בזה וכו'.

</div>


## Segment 1704

<div dir="rtl" lang="he">

ועכ"ז עיין בשיחות הר"ן אות מח - עד שהוא מוכרח להיות מרוצה לעבד את ה' תמיד כל ימי חייו על מנת שלא לקבל פרס וכו' בלא עולם הבא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1705

<div dir="rtl" lang="he">

תרב. וכי שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנם, ע"ש.

</div>


## Segment 1706

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בליקוטי הלכות, הלכות שבועות ב:יז.

</div>


## Segment 1707

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בישעיה כו:ז שלכאורה מבואר ברש"י שהצדיק עוד צריך למצוא הדרך לקבל שכרו.

</div>


## Segment 1708

<div dir="rtl" lang="he">

וכי שיך שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנם. אך הצדיק הגדול מוליכין אותו אחר מותו דרך הגיהנם כדי להעלות משם נשמות כידוע (זהר ויקרא רכ:, וע"ע בישעיה עה"פ תראינה ארץ מרחקים לג:יז רש"י הביא מתרגום יונתן, תסתכל ותחזי בנחתי ארע גיהנם, ע"כ, ולעיל מיניה פרש"י ז"ל מלך ביפיו תחזינה עיניך, לך הצדיק אני אומר שתזכה לראות זיו שכינתו של מקום, ע"כ), נמצא שהצדיק הגדול הוא עובד את ה' גם אחר מותו וכו' וכו'.

</div>


## Segment 1709

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שהיה רבן יוחנן בן זכאי מתירא ומסתפק אם יוליכו אותו בגן עדן או בגיהנם כי היה חושש שיוליכו אותו דרך הגיהנם בשביל להעלות נשמות כנ"ל. (אמר המעתיק עין בהרי"ף לעין יעקב מפרש גם כן באפן זה) כל זה שמעתי בשמו, אך בענין רבן יוחנן בן זכאי נסתפקו השומעים בפרושו על פי ההקדמה הנ"ל אם הכונה שרבן יוחנן בן זכאי היה בוכה פן יוליכו אותו דרך הגן עדן מחמת שאינו גדול במעלה כל כך שיוכל לילך לגיהנם להעלות משם נשמות, נמצא שהפרוש הוא בהפך מפרוש הפשוט, או שהפרוש כפשוטו שהיה מתירא שלא יוליכו אותו לגיהנם הינו בשביל להעלות נשמות כנ"ל ואף על פי כן היה מתירא מאד ובוכה על זה, כי אף על פי שהיה צדיק גדול אף על פי כן היא עבודה גדולה להצדיק ויגיעה גדולה ופחד גדול כשצריך לילך לגיהנם בשביל להעלות נשמות, וכמובן קצת בספרים, ע"כ.

</div>


## Segment 1710

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במגלה עמוקות קיא: שב' דרכים יש לגן עדן, האחד דרך גיהנם, כמ"ש (שמואל א:ב:ו) מוריד שאול ויעל, שמשם עולין לגן עדן, כמ"ש (משלי יד:יב) יש דרך ישר לפני איש, שהוא הולך לגן עדן, אבל אחרית דרכו מות, שצריך לילך דרך גיהנם, אשר על זה אמר דוד (תהלים טז:י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת, תפלתו היתה שלא ילך בזה הדרך, וז"ש אחר כך (תהלים טז:יא) תודיעני אורח חיים, ודרך שני יש עולין למעלה מיד, ועל זה אמר שלמה (קהלת ג:כא) מי יודע רוח בני האדם העולה הוא למעלה מיד, או אם היא רוח הבהמה שהיא יורדת למטה שהוא דרך שאול. והנה בכל מקום שתלך הנשמה, העמיד הקב"ה אדם אחד מזה העולם, ועל זה אמר אנא אלך מרוחך כנגד קרח ועדתו שהוא ממונה על רוחות, ואנא מפניך הוא אתמר על שר הפנים שלמעלה שהיה גם כן בן אדם מעולם הזה, וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1711

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים לפי המגלה עמוקות עדיף לא ללכת כלל דרך גיהנם, ועל כן דוד המלך היה מתפלל להינצל מדרך זה, ולא התפלל שיהיה לו כח או כדומה, רק שלא לילך דרך גיהנם כלל. ואולי יש לדחות דמצינו כמדומני אצל ר' לייב שרה'ס, או מצדיק אחר שהיה עוסק כל ימיו בפדיון שבוים, ולא הסכים ליכנס לחלקו בגן עדן עד שנפדו כל הנשמות מגיהנם. והרי יש עוד דרכים להעלות הנשמות מגיהנם בלי לראות פניו.

</div>


## Segment 1712

<div dir="rtl" lang="he">

תרד. אמר שאצלו איש ואשה שוין, הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש, ע"כ. וכן כתוב בספר שבחי הר"ן ח"א סוף אות טז, ובעיקר באות יח.

</div>


## Segment 1713

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך וכו' ע"ש. עמש"כ בשבחי הר"ן אות יח.

</div>


## Segment 1714

<div dir="rtl" lang="he">

תרז. שיך למאמר שמי שנכתב בקדשה (ליקוטי מוהר"ן תנינא לב). זה המאמר נאמר על פי שאלה ששאל המגיד מטיראוויצע את רבנו ז"ל, באשר שהאבות ושאר הצדיקים הקדמונים בודאי חברו ספרים הרבה, והיכן הם אלו הספרים, והשיב לו רבנו ז"ל ענין הנאמר במאמר הנ"ל ששם מתרץ הדבר היטב עין שם, ע"כ.

</div>


## Segment 1715

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שאבדת הספרים קדושים פועלת לסלק ספרים של טומאה. והנה היום יש כמה ספרי ברסלב שהם תחת ידי אנשים פרטים שלא נותנים להעולם לראות אותם. וי"ל שגם זה פועל שיש ספרים של טומאה שהם תחת שליטה של ממשלות שלא נותנים להעולם לראות אותם. ודוגמא לזה ראיתי עכשיו ספר שהוחרם על ידי הCIA ורק לפני כמה שנים הוכרחו להוציאו, ועכ"ז לא שחררו אלא כעשרים אחוז מהספר. וזה הספר מקשר הרבה עניני ע"ז עם המזלות ויישובי בני אדם עתיקות. וזה הספר טוען הכפירה שחז"ל הזכירו שהכופרים טוענים שהמבול היה עקב דבר טבעי שחוזר לעולם כל 6,500 שנה. ויש בו ידיעות שלא היו ידועים לעולם המדעי עד לאחר כמה שנים שנדפס. ומי יודע מה כתוב שם שראו צורך להחרימו.

</div>


## Segment 1716

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הספרים הקדושים של הקדמונים וגניזתם, עיין בהקדמה ראשונה של ספר עמק המלך, שמזכיר כמה וכמה מהם ואיך שגנזו אותם במערות, והחשש שלא יטעו בהם, וגם חשו לכבוד מלכו של עולם, ע"ש.

</div>


## Segment 1717

<div dir="rtl" lang="he">

הוספות לחיי מוהר"ן

</div>



# Chapter טז.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/34/

# Chapter טז.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/34


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות טז. השקרן שונא עניוות, ע"כ. ע' אות מו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אמת יז: אדם ניכר על ידי משרתיו, אם הוא אוהב שקר כי זה בזה תלוי. לפעמים משרתיו נופלים לעברות על ידי שהוא שקרן, ולפעמים הוא נופל לשקר על ידי משרתיו שאינם הגונים, ע"כ. מובא בקיצור בערך אמונה סד.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למשלי כט:יב משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים, ובמצודת דוד שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בספר כוכב מיעקב, הפטרה פרשת וירא שביאר בזה את הפסוק (מלכים ב:ד:א) עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה', עקר חששת לבה היה רק על המנשך מן העבדות, שעל ידי זה ינטו מדרך הטוב והישר, ויסורו מאת ה', כי מושל מקשיב על דבר שקר, כל משרתיו רשעים, ואיתא במדרש דהנושה היה יהורם בן אחאב, ולכן הקדימה בדבריה לאמר, כי מה שהיה בעלה ירא ה' הוא מסבת שהיה עבדו של אלישע, כי מדרכי העבד ללכת בדרכי אדונו, וממנו יראה וכן יעשה, וזהו 'ואתה ידעת כי עבד', רצה לומר מחמת זה שהיה עבדך, על כן היה ירא ה', ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אמת יח. כשאין אמת אין חסד. גם אינו יכול לעשות חסד עם בני אדם, ע"כ. ע' טו, וע' אות כג.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אמת כב. כשיש אמת יש שלום, ע"כ. ועיין ערך שלום אות ו – שלום בא על ידי אמת, ע"כ. ועיין בליקוטי הלכות יו"ד רבית ה' – ומי שרוצה להציל ולמלט נפשו מאש המחלקת, שהוא גרוע מהכל, עקר הצלתו על ידי האמת, שהוא בחינת שלום, כמו שנאמר (ישעיה לט:ח) כי יהיה שלום ואמת בימי, כי כשיסתכל על האמת לאמתו, בודאי ינצל על כל פנים ממחלקת, כי אף על פי שלא יזכה להשיג ולידע היכן האמת, מחמת שלא התיגע בעבודתו כראוי, כי לזכות לעצם האמת צריכין יגיעה גדולה מאד, אבל על כל פנים אם חפץ באמת, על כל פנים לא יהיה רודף וחולק ולא יחזיק במחלקת ורדיפות חס ושלום, לרדף אחר אנשי אמת, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר שבט מיהודה, פרשת תרומה, ז"ל שלום ואמת המה בכל מקום כתרין רעין דלא מתפרשין, כנמצא כמה וכמה פסוקים בתנ"ך אמת עם שלום יחדיו, כמו כי יהיה שלום ואמת בימי (ישעיה לט:ח), דברי שלום ואמת (אסתר ט:ל), עתרת שלום ואמת (ירמיה לג:ו), האמת והשלום אהבו (זכריה ח:יט), ועוד בהרבה מקומות. והוא מפני, כי האמת של האדם היא הסבה העקרית להשלום, כי כשהאדם מכיר האמת של עצמו, עשה בטל בעצמו כעפרא דארעא, בלי מצא מקום לשום שנאה וקנאת איש על רעהו, ואומר לעצמו אנכי די שאני חי, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ברית מנוחה, דרך האבה, נקוד הראשון, מקום השלום והאמת סוד האצילות.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אמת כג: מי שרחוק מאמת, רחוק מצדקה, ע"כ. ע' לעיל אות טו, יח וע' לקוטי מוהר"ן תורה רנא.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר תנא דבי אליהו זוטא, ואין אמת אלא צדקה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אמת כח. אל ידי השקר שוכחין את הקב"ה, ע"כ. עיין לעיל אות ו לענין ע"ז. וע' אות לד לענין שכחה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אמת לב. מי שאינו אומר שקר, הקדוש ברוך הוא מושיע לו בעת צרתו גם בנים יהיו לו.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למש"כ (ישעיה סג:ח-ט) בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע, בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם. ועוד ציינו לתורה מח בליקוטי מוהר"ן, שעל ידי שפת אמת, זוכה לבנים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במשלי יא:ד לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות, ותרגם יונתן ז"ל לא מהני שקרא ביומא דרוגזא וצדקתא מפלטא מן מותא בישא. ומכלל לאו יכולים לשמוע הן, שאמת כן מהני ביום רוגז. ומה הכתוב מכנה לשקר בלשון הון, כי יש בנים שהם בחי' טינופת, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לז, בחי' שקר, שהאב רוצה להנחיל לו רכושו. וכתיב (משלי יט) בית והון נחלת אבות (עיין תורה מב וס'). וכיון שזה מצד השקר לא יועיל לו ביום עברה, אבל כשיש אמת, הרי יש הון, בנים וישועה בעת צרה. ועוד יש לפרש שמותא בישא הוא מיתה בלי בנים. וצדקה ואמת הולכים ביחד (אמת טו – מי שנותן צדקה זכרו שיזכה לאמת. כג – מי שרחוק מאמת רחוק מצדקה. ישועה יג-טו – על ידי צדקה תזכה שלא תצטרך לישועת אדם צדקה. יד. על ידי בטחון תזכה להבין, שישועתך מאת הקב"ה ולא מאדם. טו. גם על ידי אמת תזכה לזה. צדקה נ – על ידי אמת רואים את הצדקה שאתה עושה.)

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

אמת לד. מי שמקשר לשוא בא לשכחה, ע"כ. ע' אות כח.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

אמת מ. מתר לשנות כדי להציל את עצמו, ע"כ. ע' אות ב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אמת מו. מי שאין לו גאוה נצול משקר, ע"כ. ע' אות טז.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אמת מח. מי שהיה שקרן מגלגול העבר, עי"ז כשנתגלגל נעשה אטר יד, ע"כ. ע' שיחות הר"ן (אות קנב) שמוהרנ"ת שמע מרבינו שאטר יד בגלגול הקודם היה בעל מחלקת, ומפרש את הענין ע"ש. ומצאתי בספר חכמת היד דף י' שעל כף היד השמאלי נחקק הקוים הנוגעים למזל האדם וגלגוליו הקודמים וגם החולים שבאים בירושה במשפחתו. ואילו הכף הימין מראה אם האדם תיקן מעשיו וקורות חייו, בעבר הוה ועתיד.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אמת נ. השקר אינו אלא בפיו, אבל לא בכתב, ע"כ. ועל כרחך זה אינו אלא לענין סגולות מסויימות של אמת, כי הרי חז"ל הקפידו מאד על כל ענין שיהיה אמיתי. ועיין למשל בספר חסידים (סימן מז, הובא בחק לישראל עש"ק בחוקתי) ז"ל וכן אמרו חכמים הין צדק, הין שלך צדק ולא שלך צדק, וקריצותיו ורמיזותיו של אדם צדק, ואף נענוע ראשו של אדם כשהוא כופף את ראשו וכשהוא אומר לאו מנענע ראשו לצדדים, ואף האיברים כולם אמיתיים, עכ"ל. וכן הלוא מבואר גם בלקוטי מוהר"ן גוף הענין והחשיבות של דובר אמת בלבבו, והרי שאפילו בלב יש הקפדה על האמת, וכל שכן בכתב.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ב:ג ז"ל כשאתה רואה שקרן, תדע, שגם המנהיג של האיש הזה שקרן, עכ"ל. ולעולם היה קשה לי כי יש כאלו שקרנים גדולים כידוע כי הם מפרסמים את השקר שלהם בריש כל גלי. והרי הם טוענים שהמנהיג שלהם הוא סבא ישראל, ואיך יתכן?!

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה יב זה לשונו (אות ג) אבל תלמיד חכם שד יהודי אינו רואה כל אלה ואינו שומע שמע בן אחותו. ויאמר לו אחי אתה – שלבן חושב ואומר, שגם התנא לא אמר תורתו אלא בערמימיות, ואין בה שום צד כשרות, וחושב שהוא אחיו ברמאות, שכלו רמאות, חס ושלום וכו' ע"ש. הרי מבואר הענין שכבר הוא קיים בכל הלומדי תורה בערמימיות, שעל אף שהם כאילו תלמידים של הצדיקים שהם לומדים תורתם, הם אינם תלמידים אלא של דמות שקרן שבודים מלבם. וזה כעין מה שרבינו אמר על החולקים עליו (שיחות הר"ן קפב) ז"ל עלי אין חולקים כלל, רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו, ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק. כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב, ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם, בודאי רואי לחלק. נמצא שעליו אינם חולקים כלל וכו' עיין שם. וכן הוא הדבר ממש לעניננו, שאלו השקרנים אינם תלמידים של שום צדיק, רק תלמידים לאיזה דמות שקר שהם בדו מלבם.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לפי זה מה שרבינו קבע בספר המדות כאן, כשאתה רואה שקרן תדע שגם המנהיג שלו שקרן, לא כל כך פשוט, כי איך תדע באמת מי המנהיג שלו, אם זה מה שנראה בחוץ הרבי שהוא הולך אליו, או שאותו רבי באמת חף מפשע והוא אמיתי, דאילו המנהיג של השקרן הזה הוא איזה דמות שהוא חתך ובדה לעצמו. ואולי באמת בשביל זה רבינו הקדוש האריך בדיבור הזה וכתב: תדע שגם המנהיג של האיש הזה, והיה יכול לכתוב בקצרה (וקיימא לן שלעולם צריכים לקצר כידוע) תדע שגם המנהיג שלו, ולמה כפל את עצמו וכתב באריכות: המנהיג של האיש הזה, אלא שבא ללמד שזה לא הולך כפי שטחיות הראיה מי שנראה כרבו, אלא כפי מי שבאמת המנהיג והרב שלו.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח"ב ה. מי שאינו משנה בדבורו, הוא יכול להשפיל הגבוהים ולהגביה השפלים, ע"כ. המושג הזה של להשפיל ולהגביה נמצא גם בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות במעשה הרביעי של שמד, שהצלחת המלך היה מהפסל והיה תלוי בזה שהמלך ישפיל הגבוהים ולהגביה השפלים. והנה כאשר המלך לא שמר ההבטחה להשר היהודי האנוס, ולקח ממנו זכותו, הרי שקר עשה, ובודאי איבד כחו להשפיל ולהגביה, ולכן אחריו המלך נפל, ולא הצליח כלל להשפיל היהודי, ודוק.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח"ב ח. השלשול והעצירות בא על ידי שקר, ע"כ. רמז מאיוב (ד:ב) הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל. תלאה זה בחי' שקר שמלאה את אנשים, וגם תלאה משמעו תליה, והתולה עצמו בבית הכסא בא לשלשול, ועצר מוזכר.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה סא – ודואג, על ידי שלימודו היה מבחינת אלו המותרות, בבחינת הנאמר בדואג (שמואל א:כא:ח) ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני ה' ושמו דאג האדמי, ופרש"י עוצר עצמו וכו' לעסוק בתורה, כי לימודו היה מבחי' עצירות, בחי' מותרות, על ידי זה לא היה מוציא מלימודו משפטי אמת, רק משפט מעוקל, עכ"ל.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש שער הכוונות שמבואר שם ז"ל והנה מסוף הדיקנא יצא ממותרות בחינת הקליפות, ומקום יציאת המותר הזה הוא נקב האחור וכו' עיין שם (והנה מיד לפני זה כתב, שלכן אין להאשה זקן, לפי שדינין שבדיקנא הם חזקים מאד, והיה אל החיצונים אחיזה גדולה בה, והיו הדינין מתרבים לאין קץ, ע"ש. וצ"ע לענין נשים, האם לענין זה הם נשרשים בז"א או שהמותרות משערות הראש, והי"ע). ולפי זה יש לאמר שהעיקר בזקן הוא מדת ואמת (של א"א הוא מדה ז', שממנו להשני מזלות – מדה ח' וי"ג. ובז"א הוא תקון ה' – אתחזיין תרין תפוחין סומקין כוורדא), ולכן בקלקול האמת יבוא השלשול והעצירות.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ח"ב ט. על ידי אמת בא הקץ, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה סו. וע' משלי יב (גם כן מובא בתורה שם). וע' לקוטי מוהר"ן תורה קיב. וע' איוב כח:ג קץ שם לחשך, חשך זה שקר.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

אמת אתה ראשון ואתה אחרון, הרי אמת הוא הקצה של ההתחלה והסוף.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ושמעתי מחברי שגיא יוסף נ"י שהס"ת של אמת בא הקץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוספתי שאותיות הנשארות בגמטריא נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הכנסת אורחים ב:א על ידי הכנסת אורחים – אימתו מטלת על הבריות, ע"כ. ועיין במקורות שהביאו מדרש (בראשית רבה מח:יד) הכא את אמר "והוא עמד עליהם" (בראשית יח:ח) ולהלן אמר (יח:ב) "שלשה אנשים נצבים עליו", אלא עד שלא יצא ידיהם – "נצבים עליו" כיון שיצא ידיהם – "והוא עמד עליהם" – אימתו מוטלת עליהם, מיכאל מירתת גבריאל מירתת, ע"כ.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לדייק שרבינו לא כתב כלשון המדרש, אימתו מטלת עליהם, אלא על הבריות, משמע על כל העולם, ואילו במדרש משמע שזה האימה שייך רק להאורחים שיצא ידיהם. ועיין להלן בערך אכילה ב:ג על ידי ברכת המזון נתודע השם יתברך בעולם, ע"כ. ואולי מפני זה נטיתי לפרש בתרגום אנגלית שאימתו של השי"ת מטלת על הבריות.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

אהבה ב:א כשהצמחים גדלים במלואם, על ידי זה אהבה בעולם, ע"כ. רמז רחוק, מצינו בספר איוב (ה:כו) תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו, ופרש"י בכלח הוא לשון גמר בישול התבואה, כאשר בשלה כל צורכה (ובמסכת מועד קטן דף כח. דרשו בכלח בגמטריא ס', שהם ימ"י האדם בעולם). והנה כל"ח ראשי תיבות: כי לעולם חסדו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

אהבה ב:ב אהבת אשה לבעלה – ניכר בזבובים ויתושים שבבית גם על ידי אהבתם, יכולין לידע כח היצר הרע אם כבר נחלש אם לאו, ע"כ. והביאו מקור (ב"ר נד:א) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם אתו (משלי טז:ז), רבי יוחנן אמר זו אשתו, שנאמר (מיכה ז:ו) איבי איש אנשי ביתו וכו', רבי יהושע בן לוי אמר זה יצר הרע וכו', רבי ברכיה אמר 'גם' אויביו, לרבות מזיקי ביתו, כגון יתושים ופרעושים וזבובים, ע"כ.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

וע' במסכת שבת (פג:) [ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים ] וישמו להם בעל ברית לאלהים (שמו את "ברית" – היינו זבוב, לאלהים – לעבודה זרה שלהם) - (שופטים ח:לג), זה זבוב בעל עקרון, מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו כיון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה. ופרש"י ז"ל ומחבקה ומנשקה, וזהו לשון ברית אהבה וחבה אלמא אדוקים בה וע"ז היא, ע"כ.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר קרנים (מאמר יג) בענין זבוב, והבאתי כל לשונו בסיפור של הזבוב והעכביש, ומבואר שם ובפירוש שם, שזבוב כמו הרחיים, מסמל זכר ונקבה, ועל כן זה הקליפה נמנה (לשון מינוי להיות שולט) למי שמבטל או גורם ביטול מפריה ורביה או מנאף רחמנא ליצלן. (ור' שמשון מאסטריפליע הביא שם מדרש ז"ל מה הזבוב הזה במקום שלם אינו עוקץ כי אם במקום וכו' (חתך) כך עמלק, חנו ישראל ברפידים ברפיון ידים מללמוד תורה, מיד ויבא עמלק ע"ש). ועיין בניצוצי שמשון פרשת בשלח הרחבה בזה, ורואים מזה שהזבוב נמצא או שייך למקום שיש חסרון בשלום בית. אלא שרבינו כתב כאן בזבובים ויתושים, ומשמע שאינו ענין פרטי למהותו וסגולת הזבוב, אלא ענין כללי לכל הריחושי שרץ העוף האלו שהם בחי' אויבי איש כנ"ל מהמדרש אי נמי כמו שהאריז"ל גילה שכל ענין העופות שבעיקר הם נמצאים במקום היישוב כי הם נמסרים מסרים לבני אדם, כמו כן גם מציאות של השרצי העוף.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

בענין זבוב, ע"ע במסכת עירובין (יג.) דילמא אתי זבוב ויתיב אתגיה דדל"ת – יש חשש שהזבוב יהרוס את אחדות השם ח"ו לאל אחר.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין הזבוב. בקונטרס הוספות לחיי מוהר"ן אות רלא, ר' גרשון נכד המגיד מטיראוויצע זצוק"ל סיפר על רבינו שכשפניו היה לפעמים מצפה בזבובים ולא נשא ידיו להבריחם.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ויש סיפור – אחר ראה אצל סבא ישראל שהיה לו זבוב על ראשו או מצחו, ובנחת העלה ידו ולקח את הזבוב באצבעותיו, והניחו על הרצפה מת.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ה. מי שיש לו הנאה מדבור של אפיקורוס אפלו שאינו מדברי אפיקורסות, על ידי זה בא להרהורי עבודה זרה, ע"כ. וכעין זה בערך הרהורים אות נו, ושם הלשון ממש כלשון הגמרא – לסוף שיכופו אותו לע"ז. עיין במסכת ע"ז טז: וברש"י שם ד"ה למינות. וע"ע במסכת שבת דף עה. והלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה, ופרש"י ז"ל מין הממשיכו לע"ז אפי' דבר תורה אסור ללמוד ממנו עכ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ספר מגיד דבריו ליעקב (סי' נב) ז"ל אל ילמד אדם בספר אדם רשע, אפילו יש בו דברי תורה כראוי, לפי שנתדבק בנשמת אדם שעשה זה הספר, ע"כ.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה י: אמונה תולה בפה של אדם, ע"כ. בפשטות הכוונה למה דאיתא בלקוטי מוהר"ן ריש תורה מד ז"ל האמונה תולה בפה של אדם בבחינת 'אודיע אמונתך בפי' (תהלים פט), הינו על ידי שמדברין האמונה בפה זהו בעצמו אמונה, וגם על ידי זה באים לאמונה וכו' ע"ש. אכן ע' לקמן אמונה כד, שגם על ידי שתיקה באים לאמונה.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה טו. כשנופל איזה קשיא על השם יתברך, אזי תשתק, ועל ידי השתיקה מחשבותיך בעצמם ישיבו לך תרוץ על קושיותיך, עכ. ע' לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה יח. אמונה חשוב כצדקה, ע"כ. ע"ע אות ל.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה יט. על ידי אמונה נתחכם, ע"כ (ועיין אות כ' הבא). ע' לקוטי מוהר"ן תורה צא, ותורה סד:ה.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה כ. מתחלה צריך להאמין בהשם יתברך, ואחר כך יזכה להבין אותו בשכל, ע"כ. ע' מ"מ שכתבתי באות יט.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה ענין בגדי הכהן גדול, שלבש אבנט וחשב האפוד, האבנט חגר על הכתנת, ועליהם ועל המעיל לבש האפוד שחגר עם חשב האפוד (רש"י בפרשת תצוה כח:ד, כח:לא). והתרגום של אבנט – המינא, והתרגום של חשב – המין, ששינהם בחי' אמונה, אלא שהאבנט הוא יותר פינימי, וי"ל מלשון אבנתא דלבא, והוא אמונה טהורה בלי מופת (אות א). ואחר כך זוכה לכל המלבושים, וכבר זוכה להבין בשכל, וזה ענין חשב האפוד, שהוא אמונה שכבר הולידה המחשבה והשכל. (והרגום של חשב אפדתו (תצוה כח:ח) והמין תקונה, י"ל כי כיון שזכה גם לאמונה גם לדעת, כבר מתוקן, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רנה, כשהאדם הוא מאין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה ע"ש).

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה כד: אמונה בא על ידי שתיקה, ע"כ. י"ל שדמימה הוא גם כן לשון אמונה, כמו שמצינו (ויקרא י:ג) וידם אהרן, וכתיב דם לה' (וע' בזה באריכות בלקוטי מוהר”ן תורה ו).

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע אמונה י: אמונה תולה בפה של אדם.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ל. אמונה בא על ידי צדקה, ע"כ. ע' אות יח.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה לט. משיח יבוא בפתע פתאום, ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

המקורות: ר"ן מטשערין – (הושע ג:ד-ה) 'כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך, אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם – ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים', היינו שיפחדו כי פתאום ימלא בקשתם ויבא. והרבה חסר – ונשלם במקורות הבאות:

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

(ישעיה ס:ה) 'אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך', היינו כשתראי את הגאולה, אז 'ונהרת' – שיאירו הפנים מרוב שמחה, ומרוב השמחה שתבא בפתע פתאום, תפחד ותבהל וכו' (-בית לוי: כדרך כל דבר שבא בפתע, ע"כ, ואינו נכון, כי מביאים ראיה לדברי רבינו שכתב שהפחד יבוא מחמת השמחה, אכן קצת נראה שזה היה כוונת הר"ן מטשערין, כי לא היה לו המקור הבא מר' צדוק שיבוא פתאום, ורצה לסמוך את זה בפסוק זה, ופירש שע"כ ביאת המשיח יביא מכה פתאומית של שמחה שיביא הפחד, ולכאורה דוחק מאד).

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ר' צדוק – (מלאכי ג:א) 'ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים', היינו שמשיח יבוא פתאום.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש בית לוי לפרש איך משמחה בא פחד ציין למש"כ בערך פחד ב:ב ז"ל לפעמים אדם מתפחד – קודם שבא עליו איזהו טוב, ע"כ. ושם לפי המקורות פירש שיודע ומובטח שיטיבו לו, רק שאינו יודע איזה הטבה, כמה גדולה תהיה, ולכן יש לו פחד. וקצת דוחק לפרש כך שהפחד הזה מחמת השמחה כמו שכתב רבינו כאן, שם הפחד מחמת שאינו יודע איזה טוב מצפה לו, ואם זה היה הבטחה על ביאת משיח, היה לו פחד איזה טוב זה יהיה לו, אבל לא מחמת שהוא כל כך שמח יפחד איזה טוב יהיה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בדרך אחר, ששם הפחד בא לפני השגת הטוב, ואילו כאן מחמת שמחה בא הפחד. וי"ל שמכח אותו הטוב גורם שיקדים למפרע הפחד, ואולי יכולים לפרש כזה הענין של לפני כבוד ענוה, שהכבוד שישיג גורם שלמפרע יקדימנו ענוה. כמו כאשר גל גדול בא, הרי לפני הגל יתקדם נימוכה של המים. ולפי זה ניתן לפרש שמש"כ יפחדו ישראל, היינו אפילו מקודם השמחה. ואינו נראה פשוטן של הדברים.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות יש בכח ועוצמה של השמחה שיהיה פחד. והרי כתיב בריש ספר תהלים, גילו ברעדה. וי"ל שעל ידי השמחה עולים ועולים, וכבר משיגים הרגשה שעומד מול הקדושה ומול הקב"ה, או על כל פנים מרגישים ונכנס ללב תוקף ועוצמה של הדבר הזה שהנה משיח פה, ולכן יש גם פחד.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי להעיר שמצינו להיפוך, שמחמת שמחה באים לקלות ראש ח"ו, עיין בספר שמואל בחזרת הארון מהפלשתים עה"פ (שמואל א:ו:יג) ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות, ופרש"י ז"ל היו מסתכלין היאך הוא בא לבדו (-וזה היה דבר פתאומי), ומשמחתם נהגו בו קלות ראש, שלא היו מסתכלין בו באימה ודרך כבוד (תנדב"א רבא פי"א וראה סוטה לה.), עכ"ל. ויש לחלק דאותו שמחה של חזרת הארון, הוא שמחה על השגה שכבר היתה מוכר להם, כבר חיו במציאות הזה שהארון איתם. ולא כן ביאת המשיח שהוא שמחה חדשה שאינה ניכרת וידועה כל עיקר.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בתנא דבי אליהו רבא ריש פרק ג – עוד אמר דוד המלך ע"ה אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי, ע"כ. אבל המפרשים שם לא פרשו שהשמחה הביא ליראה, אלא שדאג להיות ירא אפילו כאשר היה בשמחה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מא. לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בישעיה נב:יג רמז.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ע' סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מהשבעה קבצנים, במעשה של הקבצן הראשון, העור, והמבואר שם. ולכאורה שם היה ממש להיפוך כמבואר לקמן. רק הצד השוה שעיקר המעלה הוא להיות צעיר ויניק יותר.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

במראה מקומות השלם כתב: ברכות נז: והיה אחרי כן וגו' (אשפוך את רוחי על כל בשר) ונבאו בניכם ובנתיכם וזקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזיונות יראו (יואל ג:א). וידוע מאמר רז"ל חלום הוא רק אחד מששים בנבואה (ברכות נז:). ודוק היטב לשון הכתוב, שחשב ג' בחינות: נבואה, חלום, וחזיון, ועיין בזוהר, בכמה מקומות בענין זה וכו' וכו' (-שחזיון הוא דרגה פחותה מנבואה, ועכ"פ למעלה מחלום), ממילא מבוארין דבריו ז"ל, שכל הזעיר בשנים יהיה במעלה יתרה. והכונה, נראה לי כפשוטו, ע"ד שאמרו רז"ל אינו דומה הלומד ילד להלומד זקן, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה, לדיו כתובה על ניר מחוק (אבות ד:כ), וכן ידוע הנהגת רבינו ז"ל בעצמו (חיי מוהר"ן תקמ"ג בסופו – וע"ש שהביא מספר המידות, תשובה ב:ד שהנערים בקל להשיב אותם להשם יתברך מן הזקנים) שעיקר עסקו היה עם בני הנעורים. (ועיין תשובה עג וז"ל שם: העבדות שאדם עובד את ד' בבחרותו כל יום ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנותו. [ה"ע ועיין שיחות הר"ן נא. גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש, ע"כ. ועמש"כ שם]) כמו כן לעתיד, מי שיהיה בזמן שיגיעו לימות המשיח, בזמן ימי הנעורים, עדיין בודאי יהיה יכול לזכות למעלה וידיעה והשגה יתרה ממה שיזכו אותן שיהיו אז כבר בימי הזקנה, ע"כ.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה הרי גם הבנות יהיו במעלה יתירה מהזקנים.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדייק מה שכתב רבינו, הזעיר מחברו בשנים, ולא כתב סתם הצעיר, הרי הדגיש שאינו מדבר על סתם צעירות וזקנות, שאלו יכולים לפרש כמו שהיה מפרש ר' שלמה קרלבך, שהוא ענין פתיחת המוח והזמנה לדברים חדשים, והיו יכולים לפרשו ככל הביאור הנ"ל של הלומד זקן למה הוא דומה, ומה שרבינו היה עוסק עם בני הנעורים, אלא רבינו דייק שזה תלוי בדוקא על שנות החיים ממש. ובסיפור של הקבצן העוור משמע שמעלתם – שכל מי שהיה יניק יותר היה זקן יותר – היינו זקן בשנים יותר (- כי אי אפשר לפרש שהוא ענין פתיחת המוח וכדומה כנ"ל, כי זה ענין מה שהוא היה באמת יניק יותר, וע"כ זקן יותר קאי על שנים ממש). אלא ששם הוא ממש הפוך, לפי הזקנה בשנים היו יותר במעלה.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע לקמן בערך דעת ב:ט ז"ל חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל, ועיין מה שדנתי בזה בס"ד בשיחות הר"ן אות עו. ובתורה ל:ב שמדבר על השגת אלקות בהישג השכל, שצריכים לזה צדיק גדול וכו', והבאתי שם שבתורה תנינא ח' מבואר שצריכים הצדיק הגדול לברר הדמיון והאמונה כדי לזכות לנבואה, שלכאורה ענינה אחרת מדרך השכל (ועיין מש"כ בריש ספר המידות, ובתורה רמה, בעניני ההיכלות), והרי מצינו בזוהר שכל הנביאים לא נתנבאו אל בכוחו של משה רבינו. ולכן צ"ע המעלה של הבנים והבנות לעתיד לבוא, שביארו על פי הפסוק בספר יואל שהוא בענין נבואה, האם נבואתם תהיה רק דרך הצדיק הדור של אותו זמן. ואם ערך הנבואה יהיה כל כך גבוה יותר מהכשרתן להיות נביאים, למה מוכרח שיהיה התחלקות בין הצעירים להזקנים, האם בקריעת ים סוף היה חילוק כזה. ולכאורה מוכרח שהקטים יהיו באמת יותר מוכשרים ושייכים לנבואה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מג. אין ירושלים נפדית אלא בצדקה. ס"ת ןמת"א – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מו. לא יבנה ירושלים עד שיהיה שלום בין ישראל, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה פ.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה מט. אין בית המקדש נבנה עד שיכלה גאוה, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה נז.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה סד: אדם נכר על ידי משרתיו וכו'. מבואר יותר באריכות בערך אמת יז.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ח"ב ט: על ידי מעוט אמונה – נתרבו הזבובים בעולם, ע"כ. והביא מקור מהמדרש (שמו"ר ל:ה) משל למלך שהיו לו עשרה בנים ומרדו בו ובטלו י' דיוטגמאות שלו, אמר להם כשם שביטלתם שלי, כך אני משלח לזבוב (סנחרב) ויפרע מכם, ע"כ.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שהבאתי בענין זבוב, לעיל ערך אהבה ב:ב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה ח"ב יז: מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים (וע' שנה אות ד). בספר לדרש אלקים הביא עוד כמה סגולות (א' ללמוד מספר. ב. יכוין בשם זה: איתי"אל ויישן מיד. ג. יכתוב על קלף כשר פסוק זה ויפל אלהים תרדמה על האדם ויישן. מי שהפיל חרדה ותרדמה על אדם הראשון הוא יפיל תרדימה ושינה על פלוני בן פלוני בשם שנתי"אל ברקיא"ל אג"ף שג"ף נג"ף ויתן תחת מראשותיו. ד. אחר קריאת שמע על המטה טרם שיישן יאמר ז' פעמים קראתי בכל לב וכו' ויכוין בכל פעם לחק אחד שהם ז' כזה הסדר: א' פרה אדומה. ב' יבום. ג' שעטנז. ד' שעיר המשתלח. ה' כרובים. ו' קרבנות. ז' מחצית השקל. ה –) ז"ל עוד אחרת יחשוב בגלי הים ויישן מיד. ואפשר לזה אומרים: בי"ם דרכך, נוטריקון ב'טוב י'לין מ'ור, והמשיב אומר: ושבילך במי"ם רבים, במי"ם נוטריקון, ב'רחמים מ'רובים י'קיץ מ'ור. ויש מקומות אומרים אחד לחבירו כשהולכים לישן הנותן בי"ם דרך שהוא נוטריקון ב'טוב י'לין מ'ור, והמשיב אומר ובמי"ם עזים נתיבה, נוטריקון ובמי"ם, ו'בישועה ב'רחמים מ'רובים י'קיץ מ'ור, ע"כ. הרי שהמחבר בעצמו מצא צד השוה לסגולה זו של גלי הים להסגולה של רבינו. ועוד י"ל על פי לקוטי מוהר"ן תורה י"ג בפירוש 'בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומיא דלא תלת מאה פרסי' ע"ש שהצדיק מקבץ הנשמות ומעלה אותם למ"ן ומתחדשים שם ומורידם עם תורה ע"ש. הרי שהגלים מרמזים על חידוש הנשמה בחיות חדשה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

אכילה ו: מי שאינו מרגיש טעם באכילתו ידע שנתק ממנו השם יתברך,עכ"ל.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו הכי רבינו היה אוכל באופן שלא ירגיש הטעם כמבואר בשיחות הר"ן אות רמו ז"ל הייתי מסתכל על אכילתו, והיה מתכוין שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחיך וכו' ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ע"ש. ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן עה.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר כתבנו על זה שהתם בסיפורי מעשיות היה דוקא מרגיש כל הטעמים שהיה מצפה, שתמוה מאד שלכאורה בתמימות היה צריך לוותר על כל הטעמים, ואולי העיקר בזה הוא הנמשל, ועדיין צ"ע.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בלקוטי הלכות, אורח חיים ב', הלכות ברכת הפרות (אות צג) שבמן היה כל הטעמים רק שהרשעים לא רצו להרגיש בו כל הטעמים, ולכן בזו אותו.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ובלקוטי הלכות, אורח חיים ג', הלכות יום טוב ה:ח כז"ל מלאכות אכל נפש שהוא לגלות הטעם שבהמאכל, כי הטעם הוא עקר החיות הנמשך ממנו יתברך בבחינת טעמו וראו כי טוב ה', שכל הטעמים הם טוב ה', ע"ש.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בסיפור של הקבצן החרש (יום שני), של השבעה קבצנים, שלחמו היה בו כל הטעמים.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

האור החיים עה"פ על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (בראשית לב:לב) כז"ל פי' לצד שנזדעזע הגיד ממקור הקדושה ושלט בו הקליפה בחינה זו בכל מקום שהיא נטמאה ואסרה הבורא כי הוא היודע, ותמצא סוד בזה כי גיד זה אין בו טעם, והוא סימן לבחינת הקליפה, כי אין בה טעם כיון שנעקרה קדושה ממנו עכ"ל.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ז אכילת הצדיקים גדולה יותר מהקרבנות ומזווגן, ע"כ (עמש"כ לק"מ יז:ג).

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למדרש רבה (בראשית רבה סה:יט) על הפסוק (בראשית כז:כ) כי הקרה אל אלקיך לפני, ז"ל: רבי יוחנן וריש לקיש, חד מנהון אמר: אם לקרבנך המציא לך הקב"ה, שנאמר (בראשית כב:יג) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, למאכלך על אחת כמה וכמה. ואוחרנא אמר, אם לזווגך המציא לך, דכתיב (בראשית כד:יב) הקרב נא לפני היום וכו', למאכליך על אחת כמה וכמה, עכ"ל. ולכאורה אין הכרח מזה, כי הכוונה פשוטה, שאכילה יותר הכרחי לחיי האדם, ואם השם יתברך דואג על צרכיו הפחות נצרכים כל שכן ידאג שיהיה לו אוכל. ואולי משום זה אכילה יותר גדולה, כי הוא ממש מחיה את נפש הצדיק.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר בית לוי ביאר הטעם כי על ידי אכילה מעלה האוכל לבחי' מדבר, שזה ייעוד ותכלית הבריאה (ועכשיו ראיתי בספר סודי רזיי ח"ב עמו' כא, בשחקים כסא הגאוה ע"ש. ומבואר בליקוטי מוהר"ן ד:ח דברים בטלים ותולדותיהן, נמשכין מחי, גאוה ותולדותיהן, נמשכין ממדבר. והרי השחקים שוחקים מן לאכילה, שמתקן עד מדבר, ולכן שייך להם גאוה). ולכאורה אין זה טעם מספיק, כי גם בזווג מוריד נשמות שהם בבחי' מדבר. ואולי בזווג הוא תיקון פרטי, לאותה אשה ולאותה וולד הילוד, משא"כ באכילה מתקן בכללי את כל הבריאה, אבל מי יימר.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה בפשטות שהזווג הוא כדי להביא נשמות בעולם, והנשמות מעולם הבינה, ואילו אכילה, כולם בחכמה אתברירו, וכמבואר בכוונות לאכילה. והרי חכמה יותר גבוה מבינה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

אכילה ב:ג על ידי ברכת המזון נתודע השם יתברך בעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

עיין הכנסת אורחים ב:א על ידי הכנסת אורחים – אימתו מטלת על הבריות.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת חולין (פז.) מעשה שהזמין רבי את מין אחד לאכול, ובתוספות שם ד"ה או ארבעים זהובים אתה נוטל, שרבי לא רצה שהמין יברך ברכת המזון. ולולא דברי תוספות אולי היה ניתן לפרש שרבי רצה להחשיב ולהתיקר ענין הברכה לפני המין.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ג. אין צריך לאדם לדאג על פרנסת בניו, כי כשהם גדלים – גדלה פרנסתם עמהם, ע"כ. ע' לק"מ תורה סט ומשכ"ש.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

בנים יא. לפעמים מי שאין לו בנים, וכשמתפללין עליו שיהיה לו בנים הוא מת, ע"כ. במ"מ של ר' נחמן מטשהרין ציין למועד קטן דף כה: ר' חנין וכו' ולא הוו ליה בני, בעי רחמי, והוו ליה, ההוא יומא דהוה ליה, נח נפשיה וכו', ע"כ. ומבואר לפי שזה שהתפלה נענה והיה לו בן, ולא רק שהתפללו סתם, ורק אז הוא מת.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמהרהר בזנות, גם אשתו באה לידי הרהורים, וכשאשתו מהרהרת, על ידי זה הקלפיות באין עליה בחלום, ועל ידי זה הבנים שלה מתים (כעין זה בניאוף א:יז), ע"כ.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו למסכת סוטה דף י. אמר ר' יוחנן כל המזנה אשתו מזננת עליו, שנאמר (איוב לא:ט) אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי, וכתיב (שם פסוק י) תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין, והיינו דאמרי אינשי, איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני (-הוא בין הדלעות הגדולות, ואשתו בין הקטנות). ובפסוק ח שם כתיב, אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן אות צה – על ידי זנות אין מגדלים בנים, ע"כ.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה הענין שהקליפות באין עליה בחלום לא פוסלתה על בעלה. בתשובת המהר"ם מלובלין סי' קטז, ובשו"ת חיים שאל סי' נג, דנו על אשת איש שבא עליה שד. ובבן יהוידע במסכת גיטין סח: הביא ראיה מהמעשה שאשמדאי בא על נשות שלמה ורצה לבוא על אמו, שעל כרחך אין בכך כלום. אכן לכאורה לפי דברי רבינו כאן, שאפילו רק בחלום הרי הוא רע וגורם למיתת בניה, כל שכן בהקץ ובמזיד.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

בנים נד. על ידי חנכה ונר שבת הוי לב בנים תלמידי חכמים, ע"כ. ע' אות צא.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ע. מי שאין לו בנים, יהא רגיל בשמן. קצת רמז מקהלת (ז:א) טוב שם משמן, שם זה בחינת בנים כמו שמצינו בישעיה נו:ה. וע"ע בדברים לג:כד ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו, שעל ידי טבל בשמן רגלו יהיה ברוך מבנים (ע' רש"י שם שאינו יודע איפה נתקיים ברוך מבנים).

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

בנים עא. ולפעמים יעקר דירה ויחיו בניו, ע"כ. קצת רמז מדברים לב:ה שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל. שמות כג:כו לא תהיה משכלה ועקרה בארצך.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בנים עב. על ידי רדיפת שלום מציל את בניו ממיתה ומגלות, ע"כ. – דיבור זה נמצא בערך שלום יז. וע"ע לקמן אות קד ואות קו.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

בנים עד. לפעמים מחמת אהבה גדולה שבין איש לאשתו אינה מולדת, ע"כ. יש סיפור מהנועם אלימלך (מובא בספר האחים הקדושים עמ' 169) שזוג אחד לא היה להם ילדים, והנועם אלימלך הבין שזה מרוב שלום שהיה ביניהם, ונתן להבעל עצה שיתקוטט קצת עם אשתו ויחזור ויעשה שלום עמה, כי כן היה עם יעקב ורחל, שרחל היתה עקרה, ואז ויחר אף יעקב ברחל, ורק אחר כך הולידה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

בנים פב. בניו של אדם מתים כשעוסק בשמות הטמאה או בכשפים או שמאמין בהם, ע"כ. ע"ע אות פז.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

בנים פז. אשה שעוסקת בכשפים, בניה מתים ונעשית אלמנה, ע"כ. ע' לעיל אות פב.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צא. גם על ידי הזהרות נרות, ע"כ. ע' אות נד.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צב. שנה שיש הרבה גשמים, סימן שנולדים בזה השנה הרבה זכרים, ע"כ. ע"ע אות קב.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צג. איש ואשתו שהם מקללים את עצמם, אין מגדלין את בניהם, ע"כ. ע"ע קללה אות א' ואות ב'.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צה. על ידי זנות אין מגדלים בנים, ע"כ.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ציינו להושע ד:י הזנו ולא יפרצו, ופרש"י ז"ל ולא ירפצו, לא יגדלו בנים, ע"כ.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל אות כט, מי שמהרהר בזנות, גם אשתו בא וכו' ועל ידי זה הבנים שלה מתים.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

בנים צט: שם אלוה – שמירה לבנים, ע"כ. אלוה הוא שם לבוש הנשמה (זוהר שמות צו:), וכל הענין מבואר בספר עץ חיים (שער לט פרק יב), ואילו במראה מקומות כאן ציינו רק להפסוק באיוב כט:ב (והוא מובא במס' נדה ל:).

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קב. כשזכר בא לעולם – חסד בא לעולם, ע"כ. ע"ע לעיל אות צב.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קג. מי שמצער את אביו ואמו – על ידי זה אינו זוכה לגדל זכרים, ע"כ. ע' אות קח.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קד. מי שרודף שלום – עי"ז יזכה לראות בנים לבניו, ע"כ. ע' אות עב ואות עט.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קו. המחלקת זה סימן רע לבנים, ושלום זה סימן טוב לבנים, ע"כ. ע' לעיל אות עב ואות קד.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

בנים קח. על ידי כבוד אב תזכה לבנים זכרים, ע"כ. ע' לעיל אות קג.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב א. מי שיש לו צער גדול בנים, יקרא בכל יום מעשה בראשית וכו', ע"כ. ע' לקמן אות ה'.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב ה. אמירת המעמדות טוב לבנים, ע"כ. ע' לעיל בנים ח"ב אות א.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב ח. הא הנעשה מכסף, מסגל לפריה ורביה, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה נג.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב ט. לפעמים בנין הבית גורם לאשה שלא תלד, כשהעצים שבבנין אינם מנחים כסדר הנתן להם מששת ימי בראשית, ואז הבית נקרא הרוס וכו', ע"כ. ע' שיחות הר"ן אות ס.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב יד. כשיש שלום מלכות, על ידי זה נולדים בישראל בעלי הוראה, ע"כ. קצת רמז ע' תהלים קיט:מו ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, ואיתא במס' ברכות (ד. וברש”י שם) שבזכות זה זכה דוד המלך לבנו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה וכו'. ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, בחי' שיש שלום ביניהם, גם ולא אבוש אותיות בא שלום, ולא אבוש מפיבשת כנ"ל.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

בנים ח"ב כב. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע' צדקה יט וש"נ.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

בית ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך, ע"כ. ע' המתקת הדין סא, וע"ע לקמן אות טו, ובנים פט.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

בית יג. מי שרוצה להכנס לבית לדור בתוכו, יאמר התורה כלה ואחר כך יכנס לדור בתוכו, ע"כ. קצת רמז משמות (יב:מט) 'תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם'.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

בית טו. יש מקום הגורם לעבר עברות, ע"כ. ע' לעיל אות ד'.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

בית יז. כשנחרב אסקפת הבית או פתחיה הוא סימן רע לבית, ע"כ. ע' בנים אות קה, בית ח"ב אות ג'.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב א. לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון, ע"כ. עמש"כ בערך התנשאות יד (מי שה' אלקיו עמו יהיה לו עליה).

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

במקורות: בראשית רבה (לג:א) אמר ר' לוי משל, את הצדיקים בדירתן, ואת הרשעים בדירתן, את הצדיקים בדירתן (יחזקאל לד:יד) במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם, ואת הרשעים בדירתן שנאמר (יחזקאל לא:טו) כה אמר אדנ"י אלקים ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום, ע"כ. עוד ציינו למה שעשה השונמית בשביל אלישע (מלכים ב:ד:י) נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה (אכן במסכת ברכות י: רב ושמואל נחלקו, חד אמר עליה פרועה היתה וקרוה, וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים, ומה שכתוב עלית, פירושו מעלה שבבתים). וכן לסיפורי מעשיות (מעשה ח) מרב ובן יחיד: והיה יושב בעליה ולמד כדרך אצל הגבירים. ובלקוטי הלכות (מעקה ד:ב) ז"ל כשרצו החכמים להשיג הלכות הנעלמות מהם וכו' עלו על העליה לדרשן, כמובא בדברי רז"ל (שבת יג:) שהעלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשן כמו שאמרו – ואלו מן ההלכות שאמרו בעלית חנניא וכו' וכו' כי עקר העבודה של כל אדם הוא לילך מדרגא לדרגא לפי בחינתו ולהשיג בכל פעם בחינת הנסתר ממנו בחינת תפלה שזה זוכין בעליה יותר, כי עליה בחינת תפלה בחינת נסתר, ע"כ. וע"ע חיי מוהר"ן תקצד, מחדר לחדר ומחדר לעליה, מבואר שעליה זה יותר מחדר.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשבחי הר"ן אות י': גם היה מטמין עצמו על גבי בית אביו תחת הגג, שהיה שם כמו חדר במחצה של קנים שמחזקין שם תבן ומספוא, ושם היה מטמין עצמו, והיה אומר תהלים, והיה צועק בלחש להשם יתברך שיזכהו לקרבו אליו יתברך, ע"כ.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר שמואל (א:ט:כה) וירדו (שמואל ושאול) מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג, ופרש"י ז"ל מוכיחו ומלמדו ליראה את הקדוש ברוך הוא, ע"כ. (פוסק כו) וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגגה לאמר קומה ואשלחך וכו'.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ג. בפתח ביתו של אדם נכר אם תמו זכות אבותיו או אם חלה זכות אבותיו, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות יז.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ו. כשאדם בונה חומה ונופל כפתו ידע שזה סימן רע ח"ו לזרעו, ע"כ. ע' לקמן אות ט.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

בית ח"ב ט. הכפה של בית הוא סימן לחבורה או משפחה מה שיקרה להם, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

בושה ו. כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה, ע"כ. ע' אות לב.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

בושה ו כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה, עכ"ל. לכאורה צ"ל שעם כל זה להיות שמח על המסר והתיקון.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

בושה יג. על ידי צדקה לשם שמים תבא למדת בושה, ע"כ. ע' אות כג.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

בושה יד. כשבא על אדם איזה בושה, בידוע שאין לו בטחון, ע"כ. ע' אות טז.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

בושה טז. על ידי בטחון לא יבוא עליו בושה, ע"כ. ע' אות יד.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

בושה כג. על ידי צדקה תזכה למדת בושה, ע"כ. ע' אות יג.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

בושה לב. כשחברך מבישך, תודה לדבריו, ע"כ. ע' אות ו, ואות ז.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

בגדים ז. מי שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, עי"ז אין לו במה ללבש, ע"כ. קצת רמז ממשלי (ד:טו) פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

בטחון יט. מי שבוטח בעכו"ם דילה דילהון, ע"כ. ע' גניבה וגזלה ח"א אות ח.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

בכיה ח"ב א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים, ע"כ. ע' תשובה נט עצה אחרת. וע"ע לקוטי מוהר"ן תורה צה בענין שלא לצפות לבכיה, ושם כתבתי כמה עצות.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה יא. סגלה לבטל גאוה, שישתתף בצרתן של ישראל, ע"כ. ע"ע ענוה א. מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה, ע"כ. ובזה יש להעמיק במה שכ' רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תורה ד:ז שמשה רבינו טען להש"י שאם לא יסלח ה"י לחטאת בני ישראל זה סימן שאין לו ענוה ע"ש.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה טו. אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל הסופר, ע"כ. ע' חיי מוהר"ן אות תקצד – אתה חושב עבור המעשים טובים שלך, רק בשביל שאני רוצה כך.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה יט. מבהילין את האדם בחלומות כדי להסיר ממנו גאוה שקועה שהוא מכסה ממנו שאינו מכיר בה, ע"כ. ע' לקמן אות כט.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה כט. כשנזדמן לך עברה בלי דעת – בודאי יש לך גאוה, ובזה מראין לך, שעדין אין אתה צדיק, ע"כ. ע' לעיל אות יט.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קסח.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ג. מי שאינו מהנה את אחרים מממונו עי"ז גזלנים באים עליו, ע"כ. ע' אות ז.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ז. מי שקופץ ידו מצדקה גזלנים באים עליו, ע"כ. ע' אות ג.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ח. מי ששם בטחונו על הגויים לסוף לוקחין משלו בעל כרחו, ע"כ. ע' בטחון ח"א אות יט.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה י: מי שמערב משקיו במים גנבים באים עליו, ע"כ. בפשטות רבינו כוון לחנוני שעל ידי זה גונב מהלוקחים ממנו. וכן בערך שרים אות א'.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

גנבה וגזלה ח"ב ה. על ידי אמירת תקון חצות נצול מגנבים, ע"כ. יש אומרים שלמעשה על ידי שהאדם ער וכו' מרחק הגנבים. רמז מבראשית (לא:יד-טז) שרחל ולאה נשות יעקב טוענים שהם רוצים להמלט עם כספם קודם שלבן יקחנה, רחל ולאה הן הנה שני חלקי תקון חצות. הרי שבאמירתן מצילים הממון מגנבים.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח. אדם מצטער מדבר הנראה לעינים יותר מהצער שמצער מהידיעה, ע"כ. ע' לקמן אות כא.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

דעת י. מי שרוצה להעמיק ולעיין בשכלו באיזה ענין, צריך לקשר את שכלו לבית המקדש. וסימן לדבר: "אשא דעי למרחוק" "וירא את המקום מרחוק", ע"כ.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין שבספר אדיר במרום (עמ' ע', מכון רמח"ל) מבואר ענין הרומח שהוא כלי ודרך להשגה, ומבואר שם עניני, רמח בגמטריא ח' פעמים א-ל. והנה ח' פעמים א-ל הם בחי' הח' בגדים של הכהן גדול, כמבואר באדיר במרום (עמ' ריח, ספינר). והכהן גדול אינו לובשם אלא בבית המקדש. ואלו הח' בגדים הם בחי' להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, כמבואר בספר מי השילוח.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

דעת יד. כשאדם רוצה לידע איך להתנהג באיזה דבר, יפתח ספר ויבין איך להתנהג, ע"כ. לכאורה אין לקיים העצה הזו עם תוכנית שמוציא מספר – random number generator, כי לכאורה צריכים קדושת הספר והפתיחה וכו'.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במכתב הבעש"ט לבנו שכז"ל ודע שמכח התורה שלמד אדם היום, ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות, ואינו יודע אם לעשות אם לא, יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה. ובלבד שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך, אז יזמין לו ה' יתברך תמיד שידע מכח התורה, עכ"ל.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

דעת כא. מה שרואה עין יותר נקל להבין אותו הדבר, ע"כ. ע' לעיל אות ח.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב ה (נכפל בצדקה ח"ב אות ה). על ידי מפרנסי עניים ניצולין המון עם מן המגפה – בזכותם. גם בזכותם מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות, ע"כ.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחר שהייתי עוסק במשלוח ספרי רבינו להפצה, בחי' מפרס עניים, הנחתי תפילין של רבינו תם לפני תפילין של רש"י. וחשבתי לעצמי שנתקיים בי מאמר רבינו, כי תפילין של רבינו תם בחי' מחין של חכמה שהיא גדולה מבחי' תפילין של רש"י בבינה כידוע.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להיפך היינו התרחקותם ח"ו מהשי"ת ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות כי יקויים בנו ולא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל:כ) וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בשיחות הר"ן אות עו שבעל השגה צריך להיות למדן.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב יב. על ידי גרים נתוסף הדעת בעולם, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה יז:ו.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

דעת ח"ב יד. מי שהוא גבור אין בו כל כך דעת, ע"כ. רמז מתהלים (קמז:ה) ורב כח לתבונתו אין מספר. וע' לק"מ תורה נה:ו בענין אנשים גבוהי קומה, שהם בחי' גבורים כמו שמצינו בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מבעל תפלה, שהגבורים היו "ווינגר" – גבוהי קומה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

דרך ט. כל הדרכים שאדם הולך בהן הכל מהש"י והם רצון השם. אבל אין לך אדם שיבין את דרכו אלא מי שהוא ענו, ע"כ. ע' שיחות הר"ן פה.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

דרך יד. האדם קונה מקום הלוכו, ע"כ. ע' ערך צדיק ח"א אות קפח, שכזה אמור עבור הצדיק.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

דין ב. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, עי"ז הפרנסה נתמעטת וכן להפך, ע"כ (וכן בממון ח"ב ד). רמז מהפסוק ראשון שבספר שופטים וע' רש"י שם, וע"ש שופטים טז:כ וברש"י.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו, ע"כ. ע' בגמרא (ערכין טז:) פורענות מזדמנת לו, ודוק בהבדל (הגמרא משמע יותר שזה יקרה, ואילו מזמנת המשמעות יותר שהוא מזומן), אולי יש כאן ט”ס.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין טו: צריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים, ע"כ. לקמן אות קא הביא רק תחילת הדיבור. וע"ע אות כג.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין יט. מי שנדר ולא שלם נדרו, הקב"ה מביא עליו יסורין. וכששותק נחשב לו כאלו שלם נדר, ע"כ. כאלו שלם נדר בעלמא ולא נדרו שנדר בתחלה.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין כא. כשאדם הולך ונופל וכו'. ע' אות נב.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין כג. כשגוזרין איזה גזר דין על האדם קדם שיודעין מזה בני אדם הוא בנקל להתהפך, ע"כ. ע' אות טו.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין לד. על ידי דעת נמשך חסד, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיט ועוד מקומות. וע' תורה יג, שעל ידי חסד זוכין לדעת.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין לה. על ידי צדקה שנותנין לאדם הגון, תזכה להמשיך חסד גם לאוהבך, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיט.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין נב כשהולך ונופל וכו'. ע' אות כא.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין נד. על ידי ישיבה במקוה תחת המים, עד שלא יוכל להחזיק בעצמו הרוח והנשימה, נמתק הדין, ע"כ [וצריכים שכל לא לסכן את עצמך ח"ו, יש אחד שעושה סעודת הודאה כל שנה כי הוא ממש מנע מעצמו אויר עד שנתעלף ר"ל, ובחמלת השם עליו מי שהוא היה שם והכיר בו והצילו. אלא ברגע שמרגיש שצריך לנשום, הרי קיים העצה, ומיד לנשום].

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שזה בחי' לידה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ס', שכי להוליד צריכים עצירת הנשימה, ורק אחר הלידה יכולים לקחת נשימה.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

באמת נלע"ד שזה עצה עצומה אפילו שלא במקוה, ובפרט כאשר ח"ו באים תאות והרהורים רעים בתוקף, עצה לא לנשום עד שממש צריך. וזה גם א"ש לפי מה שרבינו גילה שיש הבל מרשעים שנכנס בנשימת הצדיק ונותן לו הרהורים רעים ר"ל.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין סא. יש עתים ומקומות מזמנים לטובה והוא הדין להפך, ע"כ. ע' בית אות ד.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פב. אחר הגזר דין צריך להלביש את התפלה בסיפורי מעשיות, ע"כ. מבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תורה ה'.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פו. להמתיק הדין תאמר הפרשה של אחת עשרה יריעות עזים, וקטרת, ואחת עשרה ברכות שברך משה את השבטים, ומרכבה של יחזקאל, ע"כ. נראה מכאן עוד סגולה לאמירת הפתק הקדוש שיש בו י"א שורות.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת הדין (אות פו) יש כמה דברים של יא דברים שיש לאמרם להמתקת הדין, ויש ללמוד מזה ק"ו לאמירת הפתק הקדוש שהיא בת יא שורות (וע' בפרק על הפתק עוד על ענין הי"א שורות).

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פז. ופרשת נדרים ומשניות של מסכת שבועות, ע"כ. בפרשת התורה שבכתב לומר נדרים, ובתורה שבעל פה – שבועות. מסכת שבועות הוא בסדר נזיקין שהם ממש דינין ואילו מסכת נדרים בסדר נשים.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין פח. על ידי הכנעה מבטל הדין, ע"כ. ע' אות קו.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין קא. צריך להודיע צערו לרבים, ע"כ. ע' לעיל אות טו שהביא גם טעם כדי שיבקשו עליו רחמים.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין קו. על ידי השפלות יוכל לבטל גזר דין, ע"כ. ע' אות פח.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת הדין קט. כיון שהגיע מדת הדין של מעלה על האדם, אף על פי שעדין אינם שולטין עליו, יכול להרגיש את מדת הדין על ידי הזבובים שבבית, ע"כ. בענין הזבוב עיין לעיל אמונה ח"ב אות ט, אהבה ב:ב, ובסיפורי מעשיות מעשה מזבוב ועכביש.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

המתקת דין ח"ב יב. לפעמים מסתירין את האדם ממדת הדין, בזה שהצדיק מגביה ומתפאר את עצמו על ומשפיל את זה האדם, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה רמא.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות א. מי שמתבודד את עצמו ובודל את עצמו מבני אדם מזדקקין עליו מלמעלה, ע"כ. ע' במראה מקומות של ר' נחמן מטשהרין שמבואר שהוא הבין שהזדקקות הזו הוא לפרעניות (ציין לישעיה כו:כ-כא לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעד וגו' – הינו ענין התבודדות – כי הנה ה' יצא ממקומו לפקד עון וכו'. ועיין במסכת עבודה זרה סוף ד. רב פפא רמי כתיב א-ל זועם בכל יום וכתיב לפני זעמו מי יעמוד, לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור, ע"כ). ואכן המעיין בהשימוש של המלה מזדקק בספרים הקדושים יראה שמשמעותו כך [אכן מצינו לפרש לטובה, כמו בסוטה לג. מלאכי השרת נזקקין לו, ובבא בתרא ט. אין נזקקין לו פרש"י לתת מעות מן הקופה, וכן כמה פעמים שם]. וכן באות ב' פה רבינו מביא תוצאה רעה על התבודדות שלא על נכון. וכן ע' ברמב"ם הלכות תשובה ד:א שהבודל מהצבור מונע מעצמו מלעשות תשובה. וכן עיין בשערי תשובה לרבינו יונה (דף ו' מובא בחק לישראל פרשת אחרי מות, יום ד') ז"ל לתאוה יבש נפרד (משלי יח) איש נפרד מכל אח וחבר, לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו למען זאת מרעהו רחקו ממנו, ע"כ. ועיין מש"כ לקמן אות ב'. וכתבתי כל זה כי ראיתי הרבה שטעו פה לפרש ההיפוך.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשיחות הר"ן אות פא, שאם בן אדם היה לבד לגמרי, אפילו אם היה לו שטף קצף של מחשבות זרות וכדומה בסוף היה מחזיר לטוב, אכן בהמשך הדברים משמע שזה רק לענין הצלה מהשפעה לרע מהסביבה.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע שיחות הר"ן עז, שהאדם כולל בתוכו ע' אומות וכו' ע”ש.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות ח"א ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס, ע"כ. ע' מש"כ לעיל אות א', הרי שני משפטים על התבודדות לגריעותא. וע' בשערי קדושה למהרח"ו חלק ד' שיש תנאים קודם שהאדם יבוא להתבודדות. ע"ש ד:א:י – שיתרחק מן האשמות והזדונות והפשעים הגורמים סילוק אור השכינה מן הנפש החוטאת וכו' ע”ש. ד:ב:א – ולכן צריך הבא להתבודד, כי תחילה יעשה תשובה מכל אשר חטא, ואח"כ יזהר שלא יוסיף לחטוא באחד מהם, ואח"כ ירגיל עצמו להסיר מעליו המדות רעות המוטבעות בו, כמו מדת הכעס, והעצבון, וההקפדה, ושיחה בטיה, וכיוצא בהן, ואחר שתתיקן חויי הנפש, הן בחטאות, והן במדות, אז אין כח ברוח הטומאה להפסיק דבקותו בעליונים, ואז ירגיל עצמו בביטול דברי החומר וכו' ע"ש. ד:ב:ה – והנה אחר שיזכה האדם אל סוד ההתדבקות הנזכר, יזכה לסוד ההשתוות, ואם יזכה לסוד ההשתוות יזכה לסוד ההתבודדות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בתענית דף ז. דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב חרב על הבדים ונואלו, חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (לשון סגי נהור) שעוסקין בד בבד בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו וכו' ולא עוד שחוטאין וכו' ע"ש. ועיין בספר ארצות החיים לר' חיים פלאגי שכ' שמה שמצינו בגמרא 'חד מיניהו כתרי מינן' מלמד שבן ארץ ישראל אינו בכלל אזהרה זו (ובמנחת שלמה תנינא סימן ק' תמה על זה). והיעב"ץ כתב שאזהרה זו היא רק על מי שיש לו רבי או חברים טובים עם מי להתחבר. ולפי זה בודאי, לא מבעי היום שהמלך בשדה ואין בנמצא חברים טובים, אבל אפילו כאשר הם בנמצא, בודאי אי אפשר בלי כמה שעות של התבודדות, שאותם שעות אין להם חליפין משום בר נש שיכול לעזור לו בזה. ובן ארץ ישראל הוא בחי' מי שהולך בעצת רבינו, ועליו לעסוק בהתבודדות כפי יכולתו. ועוד הרי בהתבודדות עושים תפילה מהתורה, וזה אינו בכלל האזהרה. אבל על כל פנים מבואר הדבר שסתם התבודדות, לפרוש מן הציבור לחשוב לבד ולחיות לבד סתם, לא מכח רבינו הקדוש, הוא מסוכן ברוחני ובגשמי חס ושלום.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות א:ב. על ידי התבודדות ומפנה לבו לבטלה בא לכעס, ע"כ. וכן כתב בערך כעס אות לה ז"ל כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי, ע"כ.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות ח"ב א. השיחה שאדם משיח בינו לבין קונו ,השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו, ע"כ.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ישועה אות ג.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש אגדה איתא ז"ל ואם אומר להקב"ה אנה אני הולך שהרי עדיין לא הגיע ארבע מאות שנה, יכעס עלי הקב"ה, אמר לו הקב"ה כבר נתנבא להם יוסף, פקד יפקוד, כלומר מנין פקו"ד יחסר להם הקב"ה מן השעבוד (-כידוע פקד לשון חסר), ולכך נחסרו ק"ץ שנה כמו פקו"ד, והם צ' כנגד צ' של שרה אמנו שהיתה כשהולידה את יצחק, ומאה שנה שנה כנגד אברהם בעת שהוליד ליצחק, ע"כ.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שכל אותם שנים שלא היה להם ילדים בודאי היו בצער גדול, ובודאי היו שופכים שיחה לפני הקב"ה, ונעשית גאולה ממש לבניהם. [ואף על פי שאין צער על זה בשנות הילדות, הרי זה כמו תענית, שאין השעות הראשונות שונות כלל, אבל לבסוף מצטרפין].

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ז. מי שאינו מאמין בצדיק, על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך, ע"כ.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ע' שיחות הר"ן קצב. אם מאמינים בהשם יתברך צריכים להאמין שיש צדיקים גם כן. כי כמו שהש"י נמצא בודאי כמו כן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור, והבן מאד, ע"כ. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יג (וכן בערך ראיה אות ט). כשאדם יוצא לשוק ומתירא שלא יבוא לידי הרהור על ידי ראיה, שיראה נשים יפות, יאמר הפסוק (ישעיה לג:ז): הן אראלם צעקו וכו' (חוצה מלאכי שלום מר יבכיון) ועל ידי זה ינצל מראות, ע"כ. ע' לקמן אות יח.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל אולי שדורש אראלם, ארא – לם, ל"ם זה תאות נאוף שכלולה מהשבעים אמות, ושצריכים לצעוק שבעין קלין להנצל ממנה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה לו, וזה מלאכי שלום מר יבכיון, כי העצה להנצל מהתגברות הרהורי נאוף מבואר עוד שם בתורה לו, שזה על ידי בכיה בעת קריאת שמע וברוך שם, וי"ל עוד שמובא בתורה שם (אות ד') וזה שתרגם יונתן על פסוק (במדבר כה) והמה בוכים פתח אהל מועד – בכין וקורין את שמע, וזה לא עשו אלא כדי להנצל מהרהור של אשה זונה ע"ש. ולפ"ז יש לפרש שמלאכי שלום, היינו משה ואהרן, כי משה מכונה בשם מלאך במקרא (ודוקא משה רבינו צריך להיות יותר פרוש בענין זה כמבואר בתורה שם, וכן הוא ענין של ראית מלאך, מבואר בשבחי הר"ן שצריכים להיות אצלו איש ואשה שוין). הרי שכאשר יש סכנה של ראיה בחוץ בחי' "ארא-לם... חוצה" – שצריכים הרבה צעקה להנצל ממנה, בחי' "צעקו חוצה," וכדי להנצל מזה מלאכי שלום מר יבכיון. וזה בחי' "מר" יבכיון, כמבואר בתורה שם, כי הבכיה מוציאה את המרה שחורה (הרהורים אות יח – משמע כל בכיה מבטל הרהורי זנות, ולא רק בק"ש), בחי' מלכות הרשעה, אישה זונה שמשם נשמותיהם של ערב רב, שמשם תאות נאוף. ועוד "מר" מלשון המרה וחילופין, כמבואר בתורה שם, שיש בחירה לצייר לטוב או לרע, ורבי שמעון כאשר ראה נשים יפות היה אומר אל תפנו אל אלילים, שהיה קובע שכל התאוה ותשומת לב אליהם הוא רק הבל ואין בו כל עיקר כמו אלילים, שאין בהם כלום רק הבל.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יז. הסתכלות למזרח – מבטל הרהורי זנות, ע"כ.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

פרשתי את זה בס"ד בליקוטי מוהר"ן תורה יא:ג.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

הרהורים ח"ב יח. הבכיה מבטל הרהורי זנות, ע"כ. ע' לעיל אות יג.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יא. מי שאינו מקבל תוכחה על ידי זה אינו נתגדל, ע"כ. ע' אות יג.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יב. התנשאות בא למי שמחזר תמיד על למודו, ע"כ. יש לראות ממה שדיבור זה בא באמצע שני דיבורים על תוכחה, שחזרה תמידית על הלימוד קשור לקבלת תוכחה. וע' לקוטי מוהר"ן תורה קכא, שמי שרואה שפלותו כל היכן שהוא פותח ספרי קודש, סימן שרצונו לעשות רצון ה'. ויתכן שהכח לחזור תמיד על הלימוד בא מזה שהוא רוצה לשמוע מהתורה הקדושה תוכחה אישית, ועי"ז מתנשא, כאות יג.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יג. התנשאות בא על ידי תוכחה, ע"כ. ע' אות יא.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות יד. מי שה' אלקיו עמו, יהיה לו עליה, ע"כ. על דרך רמז, יהיה לו לעבודת השם שלו, עליה – עלית גג – מקום מיועד להתבודדות (עיין ערך בית ב:א – לדור בעליה הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדור בבית תחתון).

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות כד. מי ששונא גזל עולה לגדלה, ע"כ. ע' אות לא.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ל. על ידי למוד אגדה בלילה מתנשא, ע"כ. וע' מריבה מח, כשבני אדם דוברים עליך, תלמד בכל לילה אגדה.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות לא. התנשאות בא על ידי ששונאים שקר, ע"כ. ע' לעיל אות כד.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב ה. כשנותנין ממון להשר בשביל איזהו התמנות שיעביר את חברו וימנה אותו, זה כמו כשוף, ע"כ.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להשוות את זה למה שרבינו אמר על אלו שמתפללים עם כוונות האריז"ל ולא ראויים לזה - בלקוטי מוהר"ן תורה קכ - שזה כמו כשוף - כי גם בזה גם בזה האדם מצוה לכוחות עליונות לעשות כפי פקודתו, ואם הוא לא ראוי לזה הרי בעצם פקודתו לא יגע בכלל אל הקדושה, והרי הוא כמו מצוה לשרי העכו"ם השדין ולילין לעשות פקודות, וכמו הנותן להם כסף לעשות כרצונו.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

"זהו כמו כשוף" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב ו. הרהורי עבודה זרה והרהורי זנות ושפיכת דמים ולשון הרע, הם באים על מי שרגיל בנדרים, אבל נתבטלים על ידי המנהיג שבעיר, המסדר הגביות והמסים על כל אחד ואחד לפי ערכו, שיוכל לסבל, ע"כ.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

יש לדייק שבע"ז וזנות רבינו כתב הרהורי, מה שאין כן בשפיכת דמים, שמזה יכול להיות שמדובר על שפיכת דמים ממש. ועל במקור הדיבור הזה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה כז, שמאפשר בדרך אפשר, אף שאינו מסתברא, לחלק כנ"ל.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

התנשאות ח"ב יא. על ידי ודוי דברים זוכה להתנשאות, ע"כ. ע' הצלחה אות טו.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה ב:א מי שהוא שמח תמיד, על ידי זה הוא מצליח ע"כ.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

במקורות הביאו המדרש בראשית רבה (טו:ז) עה"פ (בראשית לט:ב) ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, ז"ל רבי ברכיה אמר גבר קפוז, ע"כ ובפירוש מתנות כהנוה, איש קופץ צוהל ושמח.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

יש לראות רמז לזה מפרשת ויגש (מז:כז) וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד. גשן בגמטריא שמחה.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לציין למה שידוע לפרש בטעם למה אסתר בקשה מאחשוירוש לעשות סעודה שניה ולא גילתה מיד בסעודה ראשונה, כי אז עדיין המן היה שמח וטוב לב, וקשה להפיל אותו.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז לזה בפרשת וזאת הברכה עה"פ (לג:יח) שמח זבולן בצאתך, פרש"י הצלח בצאתך לסחורה, ויששכר הצלח בישיבת אהליך לתורה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה ו. תכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם, ע"כ. רש"י בברכות (מב.) פרש תיכף לת"ח, המקריבו אליו ומארחו בביתו, ע"כ. וזה דומה לאות טז: הצלחה בא למי שמאכיל תלמיד חכם על שלחנו, ע"כ.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יא. מי שמגרש את אשתו אינו מצליח, ע"כ. סבא ישראל דף רנג.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יד. מי שאומר תמיד אמת הוא מצליח, ע"כ. ע' לקמן אות יז.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה טו. על ידי ודוי תצליח, ע"כ. ע' התנשאות אות יא.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה טז. הצלחה בא למי שמאכיל ת"ח על שלחנו, ע"כ. ע' לעיל אות ו'.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה יז. כשאין לך אמת, אזי נטל ממך ההצלחה ונתן לאמות, ע"כ. ע' אות יד.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

הריון ז. אכילת בשר בהמה דקה ושתית שמן זית היא סגה להריון, ע"כ. רמז מהמן שלא היה לה טעם לאלו הדברים שמזיקים לאשה מעוברת, משמע שהטעם שבאמת היה לה, תהיה מועלת למעוברת. וטעמה כצפיחת בדבש, דבש בגמטריא אשה, דב"ש ר"ת בהמה דקה שמן. עוד קצת רמז מדברים לב:טו.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

הריון ח"ב א אשה שאינה יכולה להתעבר תביט על הסכין של מילה אחר המילה, ע"כ. רמז מיהושע ה:ט, היום גלותי חרפת מצרים מעליכם. ובלידת יוסף למדנו שאשה בלי ילדים יש לה חרפה, 'אסף ה' את חרפתי', ולכן י"ל שהסכין של המילה שמסיר חרפת הערלה יסיר גם את חרפת העקרה.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ודוי דברים ד. מי שאינו מתודה על עונותיו, מורא בא עליו, ע"כ. “הודה ולא בוש", בושה ויראה בחינה אחת (ע' למשל לקו"מ לח), הרי מי שלא מודה יבוא ליראה.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

זיפן ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים, ע"כ. וכן על ידי טענת זיוף, שהליצנים טוענים על הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

זכות אבות א. על ידי טבילת מקוה מזכירין זכות אבות, ע"כ. ולפ"ז בודאי ראוי לכוון עליהם. והנה האריז"ל (ספרא דצניעותא, פירוש שני, ענין המקוה) וכן מובא בתיקוני תשובה לרמ"ע, וכן בקיצור הכוונות של הרמח"ל על פסח – וכן בספר פנות המרכבה, פנה שניה של המרכבה (גנזי רמח"ל עמ' שיט – ומי שרוצה להשיג השגות גדולות יכוין וכו'), שבעת הטבילה במקוה יאמר הפסוק: ויקרא אלקים ליבשה ארץ וכו' ע"ש. ותראה (ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל) ליבשה ארץ, בגמטריא אברהם יצחק יעקב.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה ג. על ידי למוד בפה מלא בא זכירה, ע"כ. מקום הדיבור הזה בין שני דיבורים על דאגה וצער שמביאים לידי שכחה, אולי מוכיח מה שאמרו רז"ל (ברכות ס.) אשרי אדם מפחד תמיד – בדברי תורה, שמא תשתכח ממנו, שמתוך כך הוא מחזיר לשנותם תמיד.

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה ד. על ידי צער בא שכחה, ע"כ. קצת רמז מתהלים לא:יג נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד .

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה יא. מי שהוא שכחן יתן צדקה, ע"כ.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי המבואר באריכות בספר שערי ירושלים ששכחת התורה בא על ידי שיש לו נפש נקבה (ועיין בליקוטי מוהר"ן נד, ששכחה גורם שאין לו בן זכר, כמש"כ אשכח בניך גם אני). ובחי' נקבה היא שמקבלת ואינו משפעת. וכן על ידי צדקה מתקן להיות משפיע ולא מקבל.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ובליקוטי מוהר"ן נד מבואר שעקר השכחה היא על ידי רע עין, עיין שם. ולפי זה מובן שתיקון לזה ליתן צדקה, שהוא בחי' טוב עין.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

זכירה יב, יג – מי שאין לו זכרון יקדש את עצמו בקדשה גדולה, על ידי שפלות תזכה לזכרון – עמש"כ בלקוטי מוהר"ן ז:ה.

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

חלום ח"ב א: מי שרוצה שיתקימו חלומותיו, יכתב אותם בפנקסו ואת היום ואת השעה ואת המקום, ע"כ (ע' בראשית רבא (פג-יב) ע"פ (בראשית לז-יא) ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. אמר ר' לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום, ע”כ). ונראה לעניות דעתי בביאור הענין, על פי מה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה ז"ל וגם יש בכאן סוד החלום, שהוא חיבור ע"ב וב"ן, זווג א"א בנוק', וזה עושה סוד החלום וסוד החולם. וזה היה מה שהיה מחכים את ישראל במדבר, אעפ"י שהיו חוטאים, ונשארו אעפ"כ דור דעה, והוא סוד המדבר שהיו הולכים שם לעבור הס"א במקומה. ותבין כי החלום מתפשט אפילו לגויים, כי הוא עומד ביחוד, ואין מורא. ואח"כ חוזר ז"א ומזדווג עמה, מה שהיה רק בסוד התלבשות בדמיון, שאין התמונה בצורתה, אלא מתדמית כדרך החלום, חזר להיות מראה ממש בסוד הנבואה. והנה ישראל היו מקבלים רק בסוד חיבור א"א ונוק', יען היו ערום ועריה, אך אחר כך היו הדברים מתבררים להם על זו"ן, מפני כחו של משה, וזה שאמרו: “היש ה' בקרבנו" עכ"ל.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

והרי מבואר שצריכים להביא את החלום – ולממש את החלום – ולעשות את החלום כנבואה על ידי שז"א חוזר ומזדווג עמה, ולכן היה נראה שזה הענין שגילה רבינו כאן, לכתוב את החלום וכו' כי זה בחי' זיווג ז"א עמה.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

חן ט: סגולה לחן תכתב על קלף: כסף וזהב חסד ואמת אלוף. הסופי תיבות של: כסף וזהב חסד ואמת, וכן הסופי תיבות של: וזהב חסד ואמת אלף, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ואמת אלוף, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

חידושין דאורייתא ח"ב ז: מחדשי אוריתא צריכים ללמד קדם החדוש פוסקים וגם אחר כך. והלמוד פוסקים הוא השמירה של החדושין, שלא יגע בהן זר. גם כשרוצה לעשות צדקה צריך לעשות כן כמו בחדושין, ע"כ.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רסב שצריכים לבכות קודם וכו', והבאתי שם מספר עונג שבת על דברי רבינו שם וכאן, שאין זה נוגע להמחדש על פי יסודות של הצדיקים אמת בני עליה ובפרט רבינו הקדוש ע"ש. ולפי דבריו גם לענין עשיית צדקה, כל זמן שתורם לעניני רבינו הקדוש, לא יצטרך ללמוד פוסקים קודם.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

חידושין דאורייתא ח"ב יא: צריך אדם לשמור מלומר דברי תורה בעת ובמקום שאינם נשמעים, ואפלו בעת ובמקום שנשמעים, צריך לשקל אותם כמה יאמר, שלא יהיה בבחינת (משלי כט:יא) 'כל רוחו יוציא כסיל', כי על ידי זה חולאת שקורין 'גישוויליכץ' (swelling, bloating), כי החולאת הזאת בא על ידי התגברות המים שבדם, וזה (איוב כח:כה) 'לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה', ע”כ (ובענין השמירה הזו, ע"ע ערך לימוד ח"ב אות ח ואות י', ובליקוטי מוהר"ן תורה קלד, ותורה ס).

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

רמז רחוק מפרשת מקץ (מא:מה) ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים, שיוסף היה מפרש הצפונות (רש"י), ועל כן יצא יוסף -בחינת תוספת ונפיחה, וכן פרע בבחי' זו, יצא על מצרים בחי' הצר, שנעשה נפוח.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, שרבינו מביא כמה פעמים שמי שיש לו יראת שמים דבריו נשמעים. ומצינו בגמרא (חולין נו:-נז.) שעל ידי חרדה פועלים לכווץ ולצמק, להכניס חזרה את המעים, וכן מצינו בגמרא (נדה לט. עא., סוטה כ:) שחרדה מסלקת את הדמים – שפחדא צמית (נדה עא. – אכן עיין שם שביעתותא – דהיינו הבהלות פתאום – מרפיא (ורש"י על התורה, סוף פרשת עקב, כתב שפחד זה על הקרובים, ולכאורה צ"ל דברי תורה לחוד ודברי חכמים לחוד)), וזה הפוך מהנפיחות והחולאת הזה של סוועלין, ודו"ק.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה משבעה קבצנים, יום חמישי הקבצן בעל חטוטרת בחי' למעלה מן המקום. והענין הוא כי לימוד תורה כראוי וכהוגן להאיר אור השם לתכליתו, הוא בחינת הליכה כמבואר בתורה א' של ליקוטי מוהר"ן אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע מהמדעים שכל מה שחפץ ממהר ומתקרב למהירות של הליכת אור speed of light, החפץ מתגדל ומתגדל.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כאשר האדם לומד תורה, שהוא אור השם, וכל מה שהוא לומד כראוי בודאי הוא נוסע במהירות עצום. אכן בשאר האדם הוא כל המציאות, אין לו איפה לנסוע אלא לעצמו, וכל איבר וגיד בגופו יאיר יותר באור השם. והמותרות שבגופו לא שייכים כלל להליכה זו. אבל האוכל שבגופו, שהוא בתהליך להיות חלק מגופו, הרי הוא שייך להליכה ונסיעה זו. וכיון שהאוכל עדיין לא נכלל לגמרי בגופו, בבחינת אדם, הרי יתגדל ויתגדל, עד שיהיה אי אפשר להמשיך. ולכן לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן, שהמן היה נבלע באיברים מיד.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מה שחז"ל גילו שרוב ת"ח סובלים מהמעים.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שבכח הרוח במשקל יכול להביא כל צלמו ודמותו במהירות של האור, אבל כיון שהוציא רוחו, שוב אינו יכול להתמודד, ויתגבר המים בהגדלה כמו שגילה כאן רבינו.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

חתון ו. מי שקשה לו למצא זווגו ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים ע"כ.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד לבאר כי הנשיאים לא נדבו להקמת המשכן כי אמרו שהם ישלימו כלמה שחסר, ובני ישראל תרמו בעין יפה יותר ממה שהיה נצרך, ולכן הנשיאים בקשו לישר עוותם והקדימו לנדב עגלות וקרבנות, כמבואר ברש"י. והנה הקמת המשכן היא בחינת זווג כמש"כ בשיר השירים (ספ"ג) ביום חתונתו וביום שמחת לבו, שיום שמחת לבו הוא הקמת בית המקדש. נמצא שמה שהנשיאים אמרו לנדב להקמת המשכן הוא בחי' קישוי למצוא זווגו, והתיקון לזה היה בהקרבת קרבניהם. ולכן מי שקשה לו למצוא זווגו טוב לו להרגיל לקרוב בקרבנות הנשיאים.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בלקוטי מוהר"ן תורה ט' שהזיווג תלוי בי"ב שערי תפלה של השבטים, ולפ"ז שפיר יש לומר פרשת הנשיאים לזכות לזווגו.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בדרך אחר לגמרי, שהרי מצינו במדרש (ילקוט שמעוני – במדבר פרק טז רמז תש"נ, ובפסיקתא רבתי – פיסקא ז ד"ה ויהי המקריב) שהנשיאים של השבטים כנחשון בן עמינדב, אליצור בן שדיאור וחבריו, היו לצידו של קרח במחלוקתו שעל משה ע"ש, וידוע גם מהמדרש (במדבר רבה יח:כ) שדרשו על הפסוק (משלי יד) "חכמת נשים בנתה בית", זו אשתו של און, "ואולת בידיה תהרסנה" זו אשתו של קרח, וכבר האריכו הספרים הקדשים בזה איך שכל כך תלוי בידי האשה להטות את בעלה לטוב או לרע. ולכן מי שקשה לו למצוא זווגו, ישים על לבו שאפילו הנשיאים לא זכו לנשות חיל שיצילו אותם מעצת קרח (ולכאורה גם לא נדבו למלאכת המשכן כשאר נשות הצדקניות, וצ"ע), ולכן אולי טוב לחכות להנכונה אשה יראת ה'.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

חתון ז השדוך שדוברים אף על פי שלא נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד עושה רשם בו ובה, ע"כ. עיין בזה באריכות בספר חיי מוהר"ן אות תקצ"ה.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

חתון י. מי ששומר את עצמו מללון וגם לדור שני זוגות בבית אחד, על ידי זה זוכה ללחתנותא כהנים ובני אדם חשובים גדולים, ע"כ.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

הענין להזהר מזה, עיין במסכת סהדרין ריש פו. רש"י ד"ה של בית פלוני, ז"ל לא רצה להזכיר שמם שחשובין היו, ובזה לא היו נוהגין כדת שהיו הרבה דרין בבית אחד אנשים ונשים והיו מצויין תמיד עם נשי חביריהן, ולא שמתייחדין, ע"כ.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

טלטול ח"ב ג. לפעמים הצדיק בא לטלטולים כדי כשיבוא לעולם הבא יזכר כל המקומות שהיה בהם, ועי"ז יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ. דיבור זה נמצא בערך צדיק ח"ב ז, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

טהרה א. אשה כשרה מטהרת הבית מצרעת, ע"כ. ע' בלקוטי מוהר"ן תורה כא, שצרעת הוא בחינת סגירותא מאור עליון.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה ג. על ידי התבודדות בא ישועה, ע"כ. רמז מבמדבר (כג:ח) לבדד ישכון, ישכון בגמטריא ישועה.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה ד. על ידי נסיון עושין לו נס, ע"כ. ע' אות טז. ובערך נאוף אות כ. הבן איש חי במסכת קידושין מסביר איך שזה מדה כנגד מדה.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ערך יראה יט – מי שדבוק תמיד ביראת השם וכו'.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שבט מישראל (תהלים נז:ד) כז"ל כל דבר עברה הבאה ליד האדם וכובש יצרו, הקב"ה עושה לו נס על ידי מלאכים. ובילקוט הראובני (פרשת וישב ד"ה המלאך) איתא דהמלאך המציל את האחד בזכות שמעון מתלבש בדמות שמעון, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה טז. כשאדם בא לאיזה נסיון ידע כשיעמוד בזה הנסיון שהקב"ה יעשה לו נס, ע"כ. ע' אות ד. ובערך נאוף אות כ. הבן איש חי במסכת קידושין מסביר איך שזה מדה כנגד מדה.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ערך יראה יט – מי שדבוק תמיד ביראת השם וכו'.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

ישועה יז. על ידי בטחון יזכה לשמח בחסד השם יתברך, ע"כ. ע' אות כ.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ישעוה כ. על ידי בטחון יעשה לך חסד, ע"כ. ע' אות יז.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

יראה יט. מי שדבוק תמיד ביראת השם יתברך, הקב"ה עושה לו נסים, ע"כ.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בערך ישועה ד, טז, ובערך נאוף כ, על העומד בנסיון שעושים לו נס.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד ג. מי שמבזה את עצמו בכל יום בעיני עצמו, על ידי זה יזכה ששמו אינושכוח מפי הבריות, ובני אדם יקראו את בניהם בשמו, ע"כ. וקשה אם באמת הוא מבזה את עצמו, והוא בזוי בעיני עצמו למה ירצה שיהיה עוד כמותו. וי"ל שרק בתחילה הוא מבזה את עצמו ואחר כך הוא מתקן ועולה. ועוד י"ל שזה היסוד המבואר בהרבה מקומות שענוה אמיתית זה לא ח"ו להיות שלימזיל, אלא ודאי צריכים להכיר הכח של עצמו ולהאמין בעצמו חזק, רק שצריכים לדעת שממקום אחר חסר לו, והוא עוד כל כך רחוק מהמבוקש.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד כ. צריך לתן כבוד למלכות, אע"פ שהוא עובד ע"ז, ע"כ. ע' בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מהחיגר, שהזקן חלק כבוד להמלך של השדים.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד כה. הכבוד תולה בנפש, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

כעס יד כעס אחר אכילה מזיק מאד, ע"כ. ע' אות לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

כעס יז. סגלה לכעס שיאכל פת שחרית, ע"כ. ע"ע אות לז.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

כעס יט. על ידי שקר בא כעס, ע"כ. ע' לקמן אות כא. מי שמסתכל בפני שקרן בא לידי כעס, ע"כ.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

כעס כא. מי שמסתכל בפני שקרן בא לידי כעס, ע"כ. ע' לעיל אות יט.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לה. כעס בא על ידי התבודדות שאינו כראוי, ע"כ. ע' התבודדות אות ב'.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

כעס לז. על ידי אכילה נסתלק הכעס, ע"כ. ע' לעיל אות יד ואות יז.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף א. בנים הנולדים על ידי הלחשים של שמות הטמאה או על ידי כשוף הם יהיו נואפים, ע"כ. ע' בנים אות פב.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף ב. וכל העוסק בשמות הטמאה הוא נזוק בכל דבר, ע"כ. ע' ממון אות ע.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

כשוף ג. אין הכשוף מזיק אלא לבעלי גאוה, עד כאן.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

עיין עוד בזה בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ה' מבן מלך שהיה מאבנים טובות:

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ובא הצדיק להמלך, והיה מתפלל ולא הועיל, והודיעו לו שהוא כשוף. והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים...

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש טעמא, כי תועבת ה' כל גבהי לב, והגאוה הוא בחינת עובדת אלילים כמובא (לקוטי מוהר"ן תורה י' ועוד מקומות). ועבודה זרה כתותי מכתת שיעורי (זה דין בגמרא - עיין למשל במסכת עירובין דף פ' שעבודה זרה כמו אשרה חייב לשרפה, ולכן רואין אותה כאילו היא נשרף כבר ואין לה שיעור ומציאות של רוחב ואורך ועומק, וכמעט כמאן דליתא בכלל). אלא שעבודה זרה של ישראל אין לה ביטול, וכל היכא שהאדם יש לו גאוה הרי אחשביה (דהינו הוא כמו שני דברים שאינן ברשותן של אדם ועשאן התורה כאילו ברשותו לעבור עליהן, חמץ בפסח ובור ברשות הרבים - שהם גם כן ממש עניניו ובפרט חמץ כידוע, וכמבואר כל זה במפרשים), ורק מי שהמיך רוחו אז האנוכיות שלו כנבער מן העולם. והרי רש"י בפרשת וארא גילה בטעם למה החרטמים של פרעה לא היו יכולים להוציא את הכינים וכתב ז"ל (שמות ח:יד) שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה, עד כאן לשונו. ולכן הצדיק הענו הוא כבריה פחותה מכשעורה ולא יכול עליו שום כשוף ושדין, שנזכה גם אנחנו לענוה כזו בעזה"י.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תי"ג כתב שלמדו כישוף כדי לידע החכמה להנצל מהמכשפים. וקשה למה צריכים לדעת את החכמה, רק צריכים ענוה. ויש לומר כדי להגן בכלליות.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סנהדרין סז: אין עוד מלבדו (דברים ד:לה) אמר רבי חנינא אפילו לדבר כשפים, ההיא איתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת (-אם תצליחי לעשות לי כשוף) זילי עבידי אין עוד מלבדו כתיב [פרש"י ז"ל ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע, ואם תוכלי מאתו יצא ואני מקבלן, ע"כ], איני והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה [פרש"י ז"ל ומסרי נפשיה (\נפשייהו – רש"י שעל ע"י) משמיא לאצולי' ע"כ], ע"כ.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

משמע מפירוש רש"י שאין הבדל בין הבא להזיק על ידי כשפים לבין להזיק בידים [– וכעין מה שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן תנינא ה' ז"ל ויש להם כח אפלו להעניש את מי שאינו רוצה להכניע עצמו תחת ממשלתם וכל זה על ידי חרב הגאוה הנ"ל, ובאמת אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק, כי הן מזיקי עלמא. וזה 'קשים גרים לישראל כספחת', בחינת ספיחים שגלים מאליהם וכו' עיין שם]. וזה כל הסוגיא איך בעל בחירה, עם הבחירה שלו יכול לפגוע בחבירו, וכאן מקור להצדיקים שקבעו שבאמת אינו יכול – אבל זה רק אם נפיש זכותייהו.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה לפי זה על דברי רבינו כאן, כי למה צריך כל הדיון באותו סוגיא של פגיעה על ידי בעל בחירה, תינח ליה שבכח וצדקות ענוותנותו היה למעלה מכח של כישוף. וי"ל שזה מה שאמר ר' חנינא אי מתסייעת (-והרי זה שהביע צד שיחול הכשוף כבר אכשריה, כי הלוא אל תפתח פה לשטן וקללת חכם על תנאי של נתקיים), כי באמת מצד ענוונותו לא היה חשש שהכשוף יזיק לו, אלא שאפילו אם תצליח אין לו מה לדאוג.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מיושב קושיית העץ יוסף (על עין יעקב ד"ה איני) למה לא הקשתה הגמרא מיד על הכלל של רבי חנינא שאין עוד מלבדו אפילו לדבר כשפים – מהא דאמר רבי יוחנן שכשפים מכחישין פמליא של מעלה, ולא הקשתה עד שסיפרה המעשה שרבי חנינא אמר לההיא איתתא שאינו דואג וכו'. כי לפי דברינו י"ל שמתחילה הגמרא חשבה שהכלל של רבי חנינא הוא כח שמבטל את כח הכשוף מלפעול או שממליט ומחסה מהכשוף [– כמו שנאמר לענין ענוותנותו של הצדיק], ומדבריו לההיא איתתא רואים שאינו כן, אלא שפועל יפעל הכשוף או יתבטל, כי לא יקרה לו שום שינוי ממה שרצה הקב"ה.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי תכלית השמירה מכשוף על ידי ענוה מחייב אותו מדרגה של רבי חנינא, להיות כל כך חזק ונפיש בזכות ב'אין עוד מלבדו'.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

והרי צ"ע בלשון רבי חנינא, 'אפילו' לדבר כשפים, אם הכוונה לסתם כוחות כמו שדים, שיתכן שעוד יכול להיות נפגע מבעל בחירה – אבל לא על ידי כשוף. גם יתכן שאותו מדרגה להיות גבוה למעלה מכל הכשפים, היא כבר למעלה מהמדרגה להיות נשמר סתם מלהיות נפגע משום בריה בעולם, אלא שאפילו כשפים שמכחישים פמליא של מעלה, ויש בהם עוד יותר כח, אפילו מזה הוא נשמר.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

למוד ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו, ע"כ. עיין לקוטי מוהר"ן תורה מג.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

למוד י. כל ידיעה במשפטי התורה, הן מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שבין אדם לקונו, הידיעה הזאת בעצמה היא הצלחת הנפש, ע"כ.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שרשי המצוות לרמח"ל ריש כלל ג' (עמ' מא) ז"ל והמשכת החוט הזה בנו נעשהו על ידי העסק בתורה וההשכלה בה, כי כל מושכל שנשכיל ממנה, הוא מדריגה א' מן הבחי' הזאת הנמשכת בנו. ונלוה לזה תיקון כל הבריאה גם כן על ידי אור התורה עצמה, שהרי היא האור היותר חזק שבאורות, ע"ש.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

למוד יט. השומע מפי הרב, מסתיע מלתא טפי, ע"כ. ע' אות לה ואות לט וע' בלקוטי מוהר"ן תורה: ה, יג, יט כ קכ, קצב, רל.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

למוד לט. תועלת גדול לראות פה הרב בשעת הלמוד, ע"כ. עמש"כ בכריתות דף ו.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

למוד לה. אינו דומה הלומד מפי עצמו ללומד מי הרב, ע"כ. ע' אות לט ואות יט וש"נ.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

למוד לט. תועלת גדול לראות פה הרב בשעת הלמוד, ע"כ. ע' אות לה וש"נ. וע' לקמ”ת תורה ז.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

למוד מ. תועלת גדול ללמד אצל נהרות, ע"כ. ע' תשובה נט, שישיבה אצל שני נהרות מסגל לבכיה, וע' ספר אות ד' חשיבות לבכות קודם חיבור ספר, וע' לק"מ תורה רסב שחידושי תורה הם נהרות וצריכים להקדים להם נהרות של דמעות. וע' בריש ספר השם של בעל הרוקח שתנאי לימוד הספר שיהיה אצל נהר. וע"ע במלבי"ם ריש ספר יחזקאל (א:ג) שכז"ל והגם שהיה בארץ כשדים היה מוכן לנבואה מצד הנהר ההוא כמ''ש בכוזרי שנגלה בח''ל במקום מים, ולכן היה עליו שם יד ה', עכ"ל.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

למוד מה. כשעושה אדם את עצמו הפקר ללמד תורה לכל, התורה נתנה לו במתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן נא, גם הפקרות אין צריכים, אף על פי שבאמת אצלי אינו נקרא הפקרות כלל, אדרבא להפך, כשרודף אחר עסקי עולם הזה ורחוק מעבודתו יתברך זהו מופקר באמת, אך אף על פי כן אפלו מה שנקרא אצל העולם הפקרות דהינו מי שמפקיר כל עסקי עולם הזה מכל וכל ועוסק רק בעבדת ה', שזה אצל העולם הפקרות, גם זה אין צריכים, כי יכולים להיות איש כשר בלי הפקרות, ע"כ.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

למוד סג. מי שאינו יכול ללמד מחמת מניעות, יפרש ממשקה המשכר, ע"כ.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

בזה פרשתי הסמיכות של סיפור בסוף מסכת נדרים (פט) על אחד שלא הצליח ללמוד תורה, למסכת נזיר.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

למוד צב. אין מן הל זוכה אדם ללמד, בשביל זה הולכים למרחקים ללמד, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

למוד ח"ב יב. לאו בכל מקום אדם זוכה לסגל תורה ומעשים טובים, בשביל זה הקב"ה מסבב סבובים שיצא זה האדם ממקום הזה למקום אחר, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות צב.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

לשון הרע ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה דבר ששמע מאיזה אדם, גם חברו מתר לקבל דבריו ואין בו משום לשנא בישא, ע"כ.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במראה מקומות השלם שהבין שזה סתם מגדרי המזהרי מסכנה, ואף על פי שהלכה שרק חוששין, אם הם אוהבים אז יכול לקבל גם כן. ולא נראה שום רמז לזה מלשון רבינו, ובפרט מה שכתב, איזה דבר ששמע מאיזה אדם, לא משמע שמדובר דוקא על דבר סכנה.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין ברש"י עה"פ לא תלך רכיל (ויקרא יט:טז) ז"ל אני אומר על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק, נקראים הולכי רכיל וכו' ע"ש. ולפי זה מובן שאין בני אדם שאוהבים זה את זה, ומספרים מאיזה דבר ששמע, נכללים באיסור זה. אלא שמעצמינו לא היינו מוצאים חידוש כזה, כי בפשטות איסור רכילות חל על הכל, אפילו אם עצם הלשון מרמז דוקא על צורה מסויימת. ואולי דברי רבינו אינם על לישנא בישא ממש, אלא סתם דברים בעלמא, וממש כדברי רש"י היה צד שגם זה אסור, וקמ"ל שבין אהובים, ושמע האחד סתם בלי ריגול, מותר.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר מצינו בחז"ל (פסחים קיג:) שעד אחד אסור להעיד על דבר ערוה, ועובר על לאו דלא תלך רכיל, ואז אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימרא ליה לרביה (לרבו של המספר – לפי פירוש המתיבתא) למשנייה (כדי שרבו ישנא את העובר עבירה)? אמר ליה, אי ידע דמהימן לרביה כבי תרי, לימא ליה, ואי לא, לא לימא ליה, ע"כ.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

ובשבלי הלקט (ח"ב סימן מז) כתב, דלאו דווקא רבו, אלא כל אדם שהוא נאמן לו כשני עדים. ובחפץ חיים (לשון הרע כלל ד ס"ק כח) כתב, שמותר לספר רק למי שהוא יודע בו שהוא איש סוד ולא יספר זאת לאחרים, וישנאהו רק לפי שעה עד שיחזור בו, אבל לאיש אחר אסור לספר אף אם נאמן עליו כשנים. [והחפץ חיים פסק שהרב לא יכול לספר אחר, ואילו באגרות משה (או"ח חלק א' סי' נג) כתב שאם השני מאמין לרבו כשנים, גם במה שמאמין למספר כשנים, מותר לרבו לספר לו.]

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא ברור במה שכתב רבינו מאיזה דבר ששמע מאיזה אדם, איפה המילתא בישא, לכאורה אי אפשר לאמר שאותו אדם סיפר להחבר הראשון מילתא בישא, כי איך יקבל לשון הרע מאותו אדם, אם לא כנ"ל שלא מדובר ממש בלישנא בישא אלא בסתם פיטפוטי דברים. וע"כ צ"ל שזה גופא המילתא בישא שאותו אדם אמר כך וכך.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ג. על ידי קריאת הלל – יושיע לך הקב"ה מאויביך, ע"כ. רבי נתן הביא את הפסוק (שמואל ב:כב:ד) מהלל אקרא ה' – ומאיבי אושע. וכן עשה יהושפט (דברי הימים ב:כ:כא) ויעץ אל העם ויעמד משררים לה' ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו לה' כי לעולם חסדו, וכן מבואר במדרש איכה רבה (פתיחה אות ל).

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בעיקר תיקון הלל משמע הכי מלשון הגמרא (פסחים קיז.) ז"ל והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן, ע"כ. והבן יהוידע (ד"ה ועל) דייק מלשון שלא תבא, שזה סגולה שלא יהיה עוד צרה אחרת. אכן יש לדייק עוד מה שלא כתוב, לכשנגאלין, אלא ולכשנגאלין, שזה משמע טובא שואו מוסיף על ענין ראשון, וכבר יש לאומר הלל כאשר בא הצרה, ואז יזכו עוד לשכנגאלין להלל על גאולתן.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה יא. מי שהוא נצחן, הקב"ה שוכח אותו ומסתיר פניו ממנו, ע"כ. ע' לקמן יג.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה יג. מי שהוא נצחן, בא לידי שכחה, ע"כ. ע' לעיל יא.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה מב. כשיש לך שונאים למטה, בידוע שיש לך שונאים למעלה. וציינו לתהלים נו:ג, סנהדרין קג:, ליקוטי מוהר"ן סב:סוף אות ב'. ועוד יש לעיין בפסחים סוף מח: אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה, ע"כ. אף על פי שזה להיפוך, עכ"ז יש בזה רמז.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה מח. כשבני אדם דוברים עליך, תלמד בכל לילה אגדה, ע"כ. ע' התנשאות ל, ע"י למוד אגדה בלילה מתנשא.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה מט. שני צדיקים אינם יכולים לדור בעיר אחת, עד שיהיה להם אמת, ע"כ. עמש"כ בסוף מסכת מגילה (לב.) על מימרא דרב משרשיא שני תלמידי חכמים היושבים בעעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וכו'. ועיין בסוף מסכת סוטה מט. אחד מת ואחד גולה.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה נו. מי שיש לו שונאים, ואינו ידוע אם יפל בידם אם לאו, יסתכל אם נופל ממדרגת עבודת השם יתברך, בידוע שיהיה נמסר בידם, ע"כ. ע' אות עד, וע' לקוטי מוהר"ן כג:ג ומה ששיך לאות ג' שהובא בסוף התורה. וע"ע לקמן ח"ב אות כ.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה עד. כשדוברים על האדם, אזי יש כח ביצר הרע להגביר את עצמו על זה האדם, שדוברים עליו וצריך לבקש רחמים על זה, ע"כ. ע' לעיל אות נו.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה עו. למריבה, השכם והערב לבית המדרש ולמד תורה. או כשא"א לדון אותם, תתפלל עליהם והקב"ה יפילם, ואל תמסר אותם לשר, ע"כ. ע' לקמן אות קג.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה פד. בכל בעלי מחלקת נתגלגלים שם ניצוצין מנשמת דתן ואבירם, ע"כ. ע' בהקדמה לספר אדרת אליהו על הזהר הקדוש מר' אליהו בעל שם טוב שכותב שאנשים קמו עליו כמו קרח ועדתו, וכותם שאולי קצת מהם היו גלגולים שלו.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בענין מלחמת עמלק בסוף פרשת בשלח (יז:ט).

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

תוספות בע"ז ד: ד"ה שמע ביארו, שאף שדין המינים הוא 'מורידים ולא מעלים' (ע"ז כו:), מכל מקום אין זה ראוי לדחוק בידי שמים להעניש את מי שאינם רוצים להענישו עתה.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קשה, כי הבאר שבע (סנהדרין קה: ד"ה אפילו) הקשה ממה שאנו מתפללים בשמונה עשרה, 'וכל המינים כרגע יאבדו', ויישב, שזה דרך תפילה ובקשה, ולא דרך הכרח כלפי שמים – כמו שמדובר בגמרא שם שר' יהושע בן לוי בא לקלל באותו רגע של זעם ה'. ואילו לשון רבינו כאן, אין להתפלל משמע אפילו לא להתפלל על זה, וקשה מהתפילה הנ"ל. וי"ל בפשטות, שתפילה כוללת, בודאי יש להתפלל על איבוד הרשעים, ורק אין לערר על רשע פרטי להביא עליו דייקא את הדין שלא בעתו. ולפי זה נראה שאם יש כת של כמה מינים, אולי שעת האיבוד שלהם נקרא הנהגה כללי, ושפיר יש להתפלל לזה אפילו לפי דברי רבינו כאן. וכמו כן אולי כאשר בא הנגף לכמה אנשים ר"ל, ויש מין ביניהם, יש להתפלל שיאבד.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ח"ב ה. מי שנותן עיני שכלו תמיד לחקר את ראשי הדור ומעין בהם בעינא בישא, על ידי זה נופל לרעב שלעתיד, הינו לא רעב ללחם, וזה "רעב" ע' ב'תוך ר'ב, עכ"ל. (עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא פג – חמץ שבלב הדם הוא המסית את האדם שיהרהר אחד תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה בבחי' חלק לבם עיין שם).

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במראה מקומות עוד סמך לזה (מדרש רבה בראשית פרשה כ"ה סי' ג' – לך לך פרשה מ' סי' ג' – תולדות פרשה ס"ד סי' ב' – עשרה שני רעבון באו לעולם וכו' ואחד לעתיד לבא, שנאמר עמוס ח:יא, הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה' עיין שם). ויש להבין את זה על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה עו, מעלת התקרבות לצדיקים, שבלי התקרבות לצדיקים האדם תמיד צמא, ומבואר הדבר שגם הצמאון ברוחניות הוא חיסרון ובחי' רעב, וכדי לצאת מהצמאון צריכים דוקא להתקרב להצדיק, ועל כן החוקר בראשי הדור ילקה בצמאון.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ב:יז מי שעושה פרוד בין איש לאשתו, הינו שהולך לאיש ומיפה את האשה בפני הבעל, והולך אל האשה ומגנה את בעלה בעיניה וכו' ע"ש. ובמראה מקומות מד"ר וישלח פג:ד שהיו מטיבין אותה לבעלה, ואח"כ טורדין אותה מבעלה ע"ש. והנה הדברים כהוויתן חסרים הבנה, מה הענין ליפות את האשה בפני הבעל כאשר כל הכוונה לעשות פירוד, ואולי סתם כי כוונתם היה לגרום צער להבעל. אכן באמת מצינו את זה הרבה, כמו החוק שתבעל להגמון תחילה (ריש מסכת כתובות), וכן באנשי דור המבול היו דוקא צדים לזנות עם הכלות המקושטות לבעליהן. (ואולי י"ל שהכוונה הוא שכאשר אומרים יפי האשה להבעל הרי כבר מראים איך שהיא פרוצה וכבר שייכת לאנשים אחרים).

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

מריבה ח"ב כ. מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאות אכילה, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות נו, וע' לקוטי מוהר"ן תורה לט.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

ממון טו. כשבא לאדם איזה הבנה חדשה, בידוע שכרוך בעקבו ממון רב, ע"כ. רמז מתהלים יט:יב-יג בשמרם עקב רב שגיאות מי יבין.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

ממון כו. אין הגשמים נעצרין אלא על בטול תורומות ומעשרות ומספרי לשון הרע ועזי פנים ובטול תורה ועוון גזל, ע"כ ע' אות נ' לענין תרומות ומעשרות.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

ממון לה. כזית מרור שאוכלין בפסח מסגל לפרנסה, ע"כ. ע' ברכות נו. עיף עסקך כחסא.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בערך קשוי לילד, אות ו' שאשה שהיא מקשה לילד – גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר, ע"כ. וי"ל שזה ממש מאותו ענין של הפרנסה, כי רבינו מביא (תורה קלה) את הגמרא (בכורות מה) כשם שיש צירים ודלתות לבית כך יש צירים ודלתות לאשה, ומהשתי דלתין נעשה צורת ם' סתומה, ששם נוצר הולד וכו' וצריך לחתך הם' לשני דלתין כדי שיצא הולד, והנה כמו כן מצינו שיש לפרנסה דלתות, ולכן כמו שהמרור מסגל למקשה לילד כמ"כ מסגל לפרנסה.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שאותיות מרור הם ממש מרמזים לחיתוך הם', כי אות ריש דומה לאות ד' בפרט לחיתוך הם' לשנים, בודאי יש לראות את זה לשני רישי"ן, ואות ו' הוא החותך וחוצך ביניהם. וזה אותיות מרור, מ' – ם' של הדלתות הסגורות, רו"ר, שחותכים אותו לשני רישין.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שיח שרפי קודש (ב:קח) מובא שרבנו אמר: אם יאכלו בני ישראל מרור בליל פסח כבר ישבו בתשעה באב לומר קינות (ומביא שם הלשון ביידיש). והדבר כשלעצמה קשה, כי לכאורה כל חודש ניסן הוקצה לגאולה. וי"ל שהכוונה שכיון שהמרור מסוגל לפרנסה, והרי עם הכסף כבר יהיה על מה לקונן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ממון מג. מי שמיגע את עצמו יומם וליל אחר פרנסה, ואינו מוצא את פרנסתו, תקנתו – שיחזיר בני אדם בתשובה, ע"כ. (ובמראה מקומות רמז רחוק מאיוב יג:כו משיג יגע ולא יבלע). רמז מתהלים (נא:טו) אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו. (נא:טז) הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך. דמים זה ממון, פרנסה, אלהים אלהי אותיות יום לילה (כי א"ה = ו, וא' אחד יתירה), הינו שכדי שיהיה הצלה מיגיעת הפרנסה יום ולילה, אלמדה פשעים דרכיך.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

ממון מה. מי שלהוט אחר עבודת אדמה בודאי אין בו תועלת, ע"כ. ע' ח"ב אות ב.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

ממון נ. בעוון בטול תורומות ומעשרות השכר אבד וכו'. ע' לעיל אות כו.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ממון נא. מטר בשביל יחיד ופרנסה בשביל רבים. ויחיד דאלים זכותה כרבים דמי, ע"כ. ע' אות נד.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ממון נד. מטר בזכות אדם אחד ושדה אחת ועשב אחד, ובזכות הארץ וחסד ויסורין, ע"כ. ע' לעיל אות נא.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

ממון סד. הצניעות מסגל לעשירות, ע"כ. רמז ממה שארז"ל (בבא בתרא כה:) הרוצה וכו' ושיעשיר יצפין, צפון משמעו גם כן כסוי ומוצנע.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ממון סז. גם כשמערב מים במשקיו, ע"כ. לכאורה הכוונה לחנוני.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ע. מי שעוסק בשמות הטמאה ובכשפים נעשה עני, ע"כ. רמז משמות (כב:יז) מכשפה לא תחיה, מלשון וחי אחיך, שענין פרנסה. וע' כשוף אות ב.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

ממון קג. כאב עינים סימן להזק, ע"כ. קצת רמז מהפסוק בהאזינו, שחת לו לא בניו ממום, כי השם ב"ן בעינין. ובזה גם יש לתמוך הנוסח של כאב שיניים, כי ב' וש' מתחלפים בא"ת ב"ש, והרי בניו – שניו.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב ב. מי שלהוט אחר עבודת אדמה בא לידי אחד משלשה וכו', ע"כ. ע' ח"א אות מה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב ד. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה מתמעטת וכן להפך, ע"כ (וכן מובא בדין ב). קצת רמז מהפסוקים בתהלים לז:יז-יט. כי זרועות רשעים תשברנה וכו' אז הפסוקים מתארים פרנסה טובה להצדיקים.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב יג. הפרנסה לפי הזווג, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן ט:ב.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב יז. מי ששומר את עצמו מלעבר על "לא תחמוד" עי"ז נצו מכעס ומגאוה ומחסרון אמונה הבאה על ידי כעס וגאוה, ע"כ. ע' אגרת הרמב"ן, וע' לקוטי מוהר"ן כג:ד.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

ממון ח"ב כד. השרפות באים לעולם בשביל מעות עבודה זרה לכלות אותם, ע"כ. יתכן שנכלל בזה, שמכח השרפות יש איבוד עבודה זרה בעולם אפילו לא על ידי האש הגשמי, אלא שמכח האש יוצא כח שהולך ומכלה את העבודה זרה.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

מפלת ו. על ידי תאות אכילה ושתיה שלה היא מפלת, ע"כ. רמז מתהלים נח:ט נפל אשת, והיה צריך לאמר, נפל אשה, אלא אש"ת נוטריקון אכילה שתיה. וע"ע לק"מ תורה לט דרך השני.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

משיח ד. על ידי אמת בא הקץ, ע"כ. ע' אמת ח"ב אות ט.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

נפילה ז. כשאדם מחליק ונופל, זה על ידי שהתחזק לעבר עברה, ע"כ. ע' תהלים עג:יח.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

נהנה מאחרים ד. מי שמכביד עלו על בני ישראל, לסוף שנצרך לאחרים, ע"כ. קצת רמז מאיכה ה:ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף י, לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפלו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ונתהפך הרצון אליו, עכ"ל. עיין עוד טעמים בפירוש רמד"ו על ספר נחמיה ו:ד.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה קצת דומה למה שמבואר באריכות בספר חיי מוהר"ן אות כד, לא ליכנס בחקירות, אפילו לא בתירוצים ומהלכים של צדיקים, עיין שם.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף כ. כל הבא דבר עברה לידו ואינו עושאה, עושים לו נס, ע"כ. עיין ערך ישועה ד, טז. הבן איש חי בקידושין מסביר איך שזה מדה כנגד מדה.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ערך יראה יט, מי שדבו תמיד ביראת השם וכו'.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף לב. הרהורי נאוף באים מחמת שבירת כלי של חסד, ולפי רב הניצוצות הן רוב המחשבות של נאוף, ע"כ. ע' ח"ב אות ה.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף לו. על ידי נאוף באים לגלות תחת יד שרים לצים, ונעשה בעל חוב, ע"כ. עמש"כ שיחות הר"ן אות קיב.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נג. מי שאינו מפר ברית, עי"ז יש לו זכירה, ע"כ. בפרשת ויאמר של קריאת שמע: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו. וע' אות מ' ואות מט.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה, ע"כ. ע' לקמן ח"ב אות טו.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב ה. על ידי טובות שעושה עם בני אדם, נתבטל תאות נאוף וכן להפך, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות לב.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב אות ח כז"ל אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכר, ע"כ. וידוע שרבינו הקפיד מאד שאפילו על רשע גמור שעבר על כל התורה כולה צריכים ללמוד עליו זכות, וכבר יישבו שעל משכב זכר בודאי אין ללמד זכות, רק שצריכים להסתכל על הבן אדם מצד איזה נקודה טובה שיש לו, שעל כרחך יש לו איזה נקודה טובה, ולהסתכל עליו רק מצד הטוב, עד שמכח זה יכולים להפוך אותו לטוב.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

אכן נשאר השאלה מה נשתנה משכב זכר מכל העבירות, שרק בעבירה זו רבינו כתב שיש איסור ללמוד זכות עליה. ואגב במראה מקומות הביאו מהמדרש רבה (וירא נ:ה) רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדייה אומר, כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים וכו' ונדעה אתם (בראשית יט:ה), לתשמיש וכו' עד כאן היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם, מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם, ע"כ, הרי כשבאו לידי משכב זכור, נאסר על לוט ללמד סניגוריא עליהם, ע"כ. ומבואר שבעל המראה מקומות הבין שלא רק מי שעבר בפועל ממש בשכיבת זכר, אלא על כל הענין של משכב זכר, אסור לדון את זה לכף זכות.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

אכן זה אנחנו רואים שבכל העבירות אין תנועה של גאוה, שצריכים להתגאות בהעבירה לפני כל העולם, חוץ מעבודה זרה שגם כן מצאנו שעושים מצעדות וטכסים והכל להתגאות בהעבודה זרה, אבל חוץ מזה אין רואים על שום עבירה שדוקא צריכים להתגאות על העבירה בפרהסיא.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נראה לעניות דעתי, שבאמת התאווה של משכב זכור שונה מכל שאר התאוות לגמרי. כי כל התאוות נפש האדם מחמדתן, הוא רוצה להינות פשוט, באיזה מאכל או באיזה לבוש או באיזה זמן, ואיפלו אם הוא עושה את זה ח"ו להכעיס אבל המעשה זה מעשה הנאה. לא כן פרשת משכב זכור, על אף שנפשם חומדת התאוה של הנאוף הזה, אבל עיקר הנאה זה מהבושה. ודבר זה ראיתי כתוב מכה מהסוג הזה, וכנראה הוא דבר מפורסם, שכל אלו שח"ו לקויים בתאווה הזו מיד מרגישים בושה גדולה מאד. ולכן דוקא בגלל הבושה הזו הם מצליחים להשיג הנאה גדולה מהנאוף, כבשת גנב כי ימצא, ומים גנובים ימתקו, כל מה שהבושה יותר גדולה, יש הכשרה ויכולת להשיג כפלי כפליים הנאה. כי בעצם מה זה משנה אם האדם בא על זה או על זה, אין הבדל רק מהמחשבה והדעות שם, ולכן דוקא על ידי הבושה הם משיגים את ההנאה. אלא שזה צריך הרבה עזות פנים וחוצפה להתגבר על הבושה, ואפילו שזה עוזר להם להשיג הרבה הנאה, עם כל זה הם עוד יותר לקויים עם בושה עצומה מזה. והמציאות כנראה הוא, שלעולם הם לא מצליחים להסיר את הבושה, לא משנה אם השיגו כבוד מהנשיא, וקבלו תעודה על הנישאוין, וכדומה, הם לא יכולים להוריד ולהסיר את הבושה בזה, ולכן הם תמיד לוחמים על הגאוה שלהם.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הבושת לא מצינו בשאר עבירות, כי מי שאוכל דבר אסור או מחלל שבת, הוא צריך להתבייש מהשם יתברך, אבל אין במעשה עבירה גופא שעשה הבושת. רק במשכב זכור, עצם הענין הוא ענין של בושת.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

אכן למה יש דוקא במשכב זכר בושת בעצם העבירה. ונראה לענ"ד בזה, כי ענין הבושת בכלל ביאר הרמח"ל שהוא הרגשת החסרון מול זה ששלם יותר, שממילא בוש מפחיתותו. ומובן שזה הולך ביחד עם המידות של יראה וענוה, שכל מה שמרגישים פחות מהשלמות, נולד מזה הבושת, והיראה, וענוה, ממה שיותר חשוב ומושלם.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השם יתברך מראה לנו באלף השישי את המדה יג"ל פז"ק, יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך, ואיני יכול לכתוב כל מה שחשבתי בזה, רק זה אכתוב, שלומדים מזה שהגאות של השם יתברך תלוי ביחודו. וכן באז ישיר כתיב על השם יתברך, כי גאה גאה, ומבואר בזוהר שזה ענין שזעיר אנפין מקבל המוחין מאו"א ומא"א. וזאת אומרת שהשם יתברך בתכלית השלמות ביחודו, לא חסר כלום, ויחודו אפילו בז"א שלם עדי העטרין ושלמות המוחין מאו"א וא"א.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל אדם הוא בצלם ודמות, וכל אדם עולם קטן, שכל העולם נברא עבורו וכו', והרי כל אדם הוא מייצג כביכול את השם יתברך בזעיר אנפין. ולכן ממש אי אפשר שיהיה שום מחשבה להתחבר ח"ו עם עוד זכר, כי זה ממש קיצוץ נטיעות, ממש ההיפוך של היחוד. ולכן יש בזה ממש ההיפוך של הגאוה של יחוד השם, ועצם הענין של משכב זכור גופא הוא בושת.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הבא לדון אדם על איזה מעשה לכף זכות, הרי הוא מחזיק בטובו של השם יתברך בעולם, שהכל לטובה, ולכן גם במעשה זו הפרטי של האיש הזו שהוא מסתכל בו, אפילו שזה נראה רע, כיון שמאמינים שהכל לטובה, הרי מחויבים לראות איך שגם פה לא היה רעה, אלא טוב.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

אכן זה שבא למלא תאוות משכב זכר ח"ו, הרי הוא בא לקחת הנאה מהבושה של הדבר, מהרע שבו, כמו שביארנו למעלה, שמים גנובים ימתקו, והמיתוק הכי גדול זה על ידי הבושה, כי הבושה שייך להגניבה, כמו שכתוב כבשת גנב כי ימצא, והרי זה בא לבנות על הרע – עוצם הבושה של פגם וחסרון משכב זכור, ולקחת ממנו הנאה. אז אי אפשר לדון את זה לכף זכות, כי זה ממש הפוך על הפוך, כי תחת לדון שאין רע ויש רק טוב, ומה שנראה רע הוא טעות, במשכב זכר באים לבנות דייקא על הרע.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן לעולם אלו שנפלו לטומאה זו של משכב זכור ר"ל, לעולם ילחמו על הגאוה והכבוד שלהם, כי לעולם לא ישיגו רק בושת. ואם לא יוכלו להמלט מהבושה, לכל הפחות הם יפילו את כל העולם עד שלא יהיה להם ממי להתבייש. ולעולם אסור לדון אותם לכף זכות בזה, כי אדרבה עצם הדבר הוא שלטון של הטיה מן הזכות. רק נשאר לעשות תורת אזמרה, לא להסתכל כלל על מעשיהם, ורק למצוא איזה נקודה טובה להתיחס אליהם משם (ואכן במלאכים של לוט, שהיו עושים דין ממש, לא היה להם הברירה והיכולת להתחיל מנקודה טובה, כי היו צריכים לדון אותם על מעשיהם באותו רגע).

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

שוב הראה לי נח"ש מקור לדברי רבינו פה, והוא מהילקוט שמעוני על פרשת וירא וז"ל וקראו אל לוט ויאמרו לו. ר' יהושע בן לוי בשם ר' פדיה אמר: כל אותו הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומים, והיו מקבלין ממנו, וכיון שמארו לו: הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש, אמרו לו: "עוד מי לך פה", קרי ביה: "עוד מי לך פה", עד כאן היה לך רשות ללמד עליהם סניגוריא, מכאן ואילך אין לך רשות, עכ"ל.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ח"ב טו. על ידי זנות בא רציחה, ע"כ. ע' לעיל ח"א נז.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

נאוף ב:יח הבעלי חשבונות – על פי רב הם בעלי תאות נאוף, ע"כ.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לזה בתרגום בפרשת דברים עה"פ (ב:כ) ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים, ותרגם אונקלוס, ועמונאי קרן להון חשבני, ע"כ. והרי זמזמים, לשון זימה וניאוף, ועל זה בא התרגום חשבני, כי על פי רב הבעלי חשבונות הם בעלי תאות נאוף.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ד. כשנדפס איזו ספר חדש, על ידי זה הבכיה שעל ידו נתחדש זה הספר בבחינת ושקוי בבכי מסכתי, הבכיה הזאת נתגבר כנגד גזרותיהם של האמות וכו', ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה רסב.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

סגלה ג. מי גשמים מסגלין למי שאין לו גבורת אנשים, ע"כ. רמז: משיב הרוח ומוריד הגשם.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

סגולה ז. מי שנתאלם בפתע פתאום יעבירו על פיו חלף כשר, ע"כ, וכן בערך שוחט ח"ב אות ה'. לכאורה הלשון חלף הולך על סכין של שחיטה, וכמו שמובא בערך שוחט דייקא, ולא על הסכין של מוהל, ועיין בערך הריון אות א, ובערך מוהל ב', סגולה לאשה שאינה יכולה להתעבר על ידי סכין של מוהל ע"ש.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בשיח שרפי קודש ח"ה אות דש כתבו ז"ל רבי ישראל טרהוויצער ז"ל היה אדם מורם מעם, וספרו ממנו כמה מופתים גלויים שעשה. הוא העביר פעם סכין של מילה על אחד שנתאלם וחזר ההוא לדבורו (וכמובא סגלתו בספר המדות), עכ"ל. וידוע שהספר הזה אולי ששים אחוז אמת, ואין לסמוך עליו כלל, ומן הסתם התבלבלו וחלפו את החלף לסכין של מילה.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במקורות שהביאו סמך מהפסוק שא נא כליך תליך (בראשית כז:ג) שדרשו חז"ל שהולך על השחיטה, שעל ידי זה יצחק בירך את עשו, ועוד ראיתי שכתבו שהרי בית השחיטה נראה כפתיחת פה. רמזים רחוקים.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בערך שחיטה אות ד' ז"ל הזכי הראות יכולים לראות על החלפים של השוחטים את הכלי בית המקדש, ע"כ. והרי רבינו כבר יסד בלקוטי מוהר"ן שהפה הוא ההיכל, בח' אדנ"י בגמטריא היכל, שפתי תפתח. ולכן אם יכולים לראות כלי בית המקדש על הסכין, הרי יש בו כח של ההיכל, ופותחת הפה.

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז חזק נראה מהפסוק (ירמיה ט:ז) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, חץ הוא כשר לשחיטה כדלקמן, מרמה לשון להרים, שמרים את הדיבור על לשונו. ושחיטה גופא הוא לשון המשכה, להמשיך את הדיבור על הלשון. יעו' במסכת חולין (ל:) מנא הני מילי (ששחיטה הוא במשיכה) אמר שמואל דאמר קרא (הנ"ל) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, תנא דבי רבי ישמעאל ושחט, אין ושחט אלא ומשך, וכן הוא אומר (מלכים א:י:טז) זהב שחוט, ואומר חץ שחוט לשונם מרמה דבר וכו' רבא בדק גירי וכו'. הרי שחץ הוא הסמל של חלף כשר, לא מהודר, אלא כשר כלשון רבינו. והשחיטה היא מושך לשונם להרים עליו את הדיבור.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה א. מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה, ע"כ. ע' מש"כ ערך גאוה יא.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים, ע"כ. ע' לקמן אות טו.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה טו. מי שיש לו הכנעה, אין לו מורא, כאלו יושב במצור, ע"כ. ע' לעיל אות יא.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה ב:ב על ידי גאוה רבה נבעל כאשה, ע"כ. יש לעיין בזה, אם זה שיעור מסויים, שכיון שמגיעים להשיעור הזה ח"ו אז נבעל כאשה, או שככל שיש להאדם גאוה ח"ו, באותו חלק ושיעור יש בחינה שנבעל כאשה, כי לתאוה יבקש נפרד, והפרדה הוא ההיפוך של ענוה וביטול, הרי שעל שעל ידי הגאוה יזמין לעצמו להתאנות כמו אישה, ואשת איש נפש יקרה תצוד (עיין בלקוטי מוהר"ן תורה יא ותורה קל, ותורה ב:ה), אבל להיות נבעל ממש כאשה, זה לא יהיה רק על ידי גאוה רבה.

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

ענוה ח"ב ג. האדם נכר בקולו אם הוא ענו או בעל גאוה, ע"כ. רמז מתהלים (סח:לד) הן יתן בקולו קול עז. שמות (לב:יח) ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע, וע' לקוטי מוהר"ן סוף תורה ל.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות ו. מי שיש לו עצבות, יסתכל על הצדיקים, ויבא לו שמחה בלבו, ע"כ. ע' אות כו. וע"ע שמחה אות ט.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות יח. על ידי עצבות נתבזה, ע"כ. ע' אות כא.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות כא. על ידי עצבות בא בזיון, ע"כ. ע' אות יח.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות כה. מי שהוא מהיר הוא עצבן. עיין חבקוק (א:ו) הגוי המר והנמהר.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות כו. קרבת הצדיקים משמח את הלב, ע"כ. ע' לעיל אות ו.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות לג. מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו יסורין, ע"כ. קצת רמז מבראשית (ג:יז) בעצבון תאכלנה ... ושם מתואר כל מיני קללות ויסורין.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

עצבות ח"ב ד על ידי קלקול השמחה בא חלאים עליו, ע"כ. ע' משלי יח:יד, וע' לקוטי מוהר"ן תנינא תורה כד.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

ענש ב. לפעמים דנין את האדם על פיו, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה קיג. (ולפ"ז אינו קשה כלל מה שאין אדם עושה עצמו רשע).

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה, ומהרנ"ת ציין לישעיה ג:ג – שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש, שמובא בחגיגה דף יג. על פי מהר"צ. ועוד רמז נראה לע"ד מהפסוק ותשועה ברוב יועץ (משלי יא:יד כד:ו), כי 'רב' זה בחי' רוח הקודש בחי' רב עוד יוסף בני חי (בראשית מה:כח) שנאמר אחר שיעקב אבינו קיבל חזרה את הרוח הקודש, שהוא בחי' ידיעת סתרי תורה (ובפרט הקץ, שיעקב עמד לגלות עד שנעלם ממנו הרוח הקודש).

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מאלו י"ל על פי משלי טו:כב הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום, שתרגומו – בטולא דמחשבתא היך דלית רזא ובסוגעא דאלין דמתמלכין עצתא תקום. ופרש"י ז"ל הפר מחשבות באין סוד, בלא עצה לא תקום מחשבה, ע"כ.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לראות יסוד זה גם במסכת סנהדרין ריש פז. ממך זה יועץ פרש"י שנחלק בעיבור השנה הקרוי סוד ועצה כדמפרש לקמן, ע"כ. הרי סוד ועצה הם באים במובן אחת.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

פחד ו. סגלה לבטל את הפחד, שתאמר ה' צבאות, ע"כ. נראה שכוונת רבינו למה שמובא בספרים סגולה לומר הג' פסוקים המוזכרים ביחד בכמה מקומות של התפלה (למשל בובא לציון). י"צ עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה (תהלים מו:ח). י"צ אשרי אדם בוטח בך (תהלים פד:יג). י' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו (תהלים כ:י).

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

פחד יב. על ידי שתציר שם אלקים לנגד עיניך, ילכו הפחדים ממך, ע"כ.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מעגלי צדק (אביחצירא, אות פ"א דמנצפ"ך, הוא על הפסוק פחדו בציון, ישעיה לג:יד) כתב להוכיח שכל הפחדים ורעדות שרשם בשם אלקים (וידוע שצריכים למתק הדינים בשרשן), וכתב שהגמטריא של אלקים, עם הה' אותיות והכולל, עולה פחד.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

פחד טו. על ידי בטחון לא יהיה לך פחד, ע"כ. ע' לעיל אות ג.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

פחד ב:ב לפעמים אדם מתפחד – קודם שבא עליו איזהו טוב, עכ"ל. עמש"כ בערך אמונה לט.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

במקורות: שם (מד"ר וירא מח:ו) אר"י בר רבי סימון, לארכיליסטוס שמרד במלך. אמר המלך, כל מי שהוא תופשו, אני נותן לו פרוקופי (שכר טוב וכבוד. פרוקופ"י עם הז' אותיות, וב' כוללים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). עמד אחד ותפשו וכו' והיה זה מתפחד וזה מתפחד. זה מתפחד לומר איזו פרוקופי המלך נותן לי, וזה מתפחד ואומר אי זה דין המלך דן אותיו. כך לעתיד לבא, ישראל מתפחדים ועובדי כוכבים מתפחדים. ישראל מתפחדים (הושע ג:ה) ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

עוד עיין בצדקת הצדיק קע, ז"ל כשהקב"ה רוצה להטיב לאדם ורוצה רק שיתפלל האדם על הדבר, אז מזמין לפניו צער או פחד מעין דבר זה, וכדשז"ל (יבמות סד.) מפני מה היו אמהות עקרות כו'. או רואה אחר מעונה באותו דבר ומבקש רחמים עליו כדי שיהי' הוא נענה וכמ"ש פחד פחדתי וגו'. כי כל דבר שהש"י רוצה להביא לעולם או לאדם היא מתפשטת לכמה גוונין, ויש בה ההיפך ג"כ ח"ו וכד"ש (שמו"ר פ' ל' וזח"ג רטז:) בדור המבול שהיו מעותדים לקבל תורה אלו זכו. וכן בכל דור ובכל אדם. ולכך כשמתעורר מדה זו לטובה מתעורר ג"כ ההיפך ח"ו ומרגיש פחד ומתפלל ובא הטוב. אבל לעולם הוא בא הדבר שמפתחד רק שבא ההיפך, דהיינו כל מיני טובה שבדבר זה. וזה ענין מ"ש (ב"ר פ' סו) צדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה, פי' בכל דבר וכל מדה טובה וענין טוב תחילת הכניסה בו הוא בצער כטעם כל התחלות קשות [ע"ד שא' (גיטין מג.) אין אדם עומד על ד"ת אא"כ כו'] וכד"ש פ"ק דברכות (ה.) ג' מתנות טובות כו' וכברייתו של עולם ברישא כו' (שבת עז). לפי שהעוה"ז רובו רע כידוע, ולכך כל דבר שמתעורר בו, רואה הוא מקודם כח הרע שבו ומצטער וע"י הצער ממתיקו, ומיד סופו שלוה. וכענין תלתא דפורעניתא וכו' וכו' כענין ונסתם ואין רודף, כי משרע"ה אוהב ישראל הי' בודאי לא קיללם רק בכל קללה טמון הברכה שיש בו שא"א להגיע לו רק ע"י הקללה. ובקללת הניסה שם הוא הברכה שאין רודף כלל. וכשמתעורר הארה זו להכיר שאין רודף כלל, מתעורר ג"כ ההיפך שהוא הניסה, וע"י הניסה מכיר תיכף אמיתות יחוד הש"י עד שאין רודף כלל. וכן בקללת ולא תאמין בחייך, הודיעך שאפי' בקלקלה הם קרויים חיים ולא כרשעים שבחייהם קרויים מתים. אלא שהם מגדול הפחד עד שלא יאמינו גם בכך שיש להם חיי עולם בהכירם מעשיהם. ובאותו פסוק נתגלה זה שכל ישראל יש להם חיים, דאומות העכו"ם קרויים מתים ואין להם חיים כלל להאמין בהם. וכשמתעורר פחד זה שאינו מאמין בעצמו כלל אם יש לו חלק לעוה"ב, מתעורר ג"כ ההבטחה הברורה שיש לו חלק לעוה"ב, וכן בכל דבר, עכ"ל.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים ג [רחמנות ב:א, תפלה ב:א]. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו עי"ז נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה, שיפרנס איזהו בעלי חיים, ע"כ. עיין לקמן אות י' לחם לרעבים מציל מבית האסורים.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה, ע"כ. קצת רמז מבראשית (מ:טו) וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור, וידוע שפוטיפר חמד את יוסף למשכב זכר ונסתרס, ועל כן יוסף אומר שהוא לגמרי חף ונקי מזה ואין שום סיבה שיתחייב תפיסה.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים, ע"כ. רעבים משמע דוקא בני אדם. אכן עיין לעיל אות ג': בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו עי"ז נופל לתפיסה, ותקון לתפיסה, שיפרנס איזהו בעלי חיים, ע"כ. ומן הסתם יש חילוקים בין בית האסורים לתפיסה, וצריך תלמוד.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון שבויים יב. מי שהוא רגיל להיות מוהל, או לספק צרכי סעודת ברית מילה של עני, עי"ז נצול מבית האסורים, ע"כ. רמז מברכת המזון: ופדיתנו מבית עבדים, ועל בריתך שחתמת בבשרנו. ואגב, אותיות היסוד של 'בריתך שחתמת בבשרינו' (אותיות שלפני הסופי תיבות) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א יט. הרדוף צדקה, הקב"ה ממציא לו מעות וממציא לו בני אדם מהגנים כדי לקבל עליהם שכר, וזוכה לבנים בעלי עשר, בעלי חכמה, בעלי אגדה, ע"כ. ע"ע לקמן אות לב, וח"ב אות טו, וערך בנים אות כב.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו כאלו נתן צדקה, ע"כ. במראה מקומות של ר' נחמן מטשהרין הביא מסנהדרין (ו:) וצדקה לזה שהוציא גזילה מתחת ידו, הרי שכאלו נתן צדקה להגנב.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א יז. גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה, ע"כ. בודאי משה רבינו גם כן עשה צדקה בסתר, אלא הכוונה בכלליות של מדריגת משה רבינו. וכעין זה מצינו בעוד מקומות. למשל ע' בלקוטי מוהר"ן נו:ט שמשה רבינו לא השיג צדיק ורע לו, אף על פי שבודאי משה רבינו גם כן קיבל את הדיבור מן השמים וכו'. וע' לקוטי מוהר"ן תורה ד:ט שאפילו משה רבינו לא ידע מקום קבורתו כי נתבטל להאין סוף ע"ש.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כ. בראש השנה דנין את האדם כמה יפסיד, ואם זכה נותן זה הממון לעניים, ע"כ. ע"ע לקמן אות כו.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כה. המזמין עכו"ם בתוך ביתו ומשמש עליו, גורם גלות לבניו, ע"כ.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

סנהדרין (קד.) בשביל שנכרים אכלו על שולחנו (של חזקיהו) גרם גלות לבניו, מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה, כל המזמן עובד עבודה זרה לתוך ביתו ומשמש עליו, גורם גלות לבניו, שנאמר (מלכים ב:כ:יח) ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל, ע"כ. וציינו לביאורו של המהר"ל בחידושי אגדות (-כי מרצונו שעיבד את עצמו להגוי) והבן יהוידע. (מדה כנגד מדה, שהיה צריך להיות בניו סביב לשלחנו, על כן יגלו).

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקעט, מכון רמח"ל) ז"ל ענין: שנה ופירש, שהוא קשה מכול (פסחים מט:). ומשם נמשך שהחזיק בשנאה גדולה, לגזור גזירות יותר מן האחרים. כי כמו שהוא היה בפנים כדי לתקן, ואז ניתן לו כניסה הרבה, ואחר כך חזר ויצא לחוץ, נשתמש ממה שקבל – להרע. והוא ממש ענין חזקיה: שבשביל שהראה אוצרותיו לגוים, לכן גרם גלות לבניו ולממונו (ע"פ ישעיה פרק לט). כי הס"א משתמשת ממה שניתן לה כניסה בקדושה, להתנגד אליה, עכ"ל.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה כו. כשהעולם אין נותנים צדקה, המלכות גוזר גזרות רעות ולוקח ממונם, ע"כ. ע' לעיל אות כ'.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א לא. גם זוכה לאמת, ע"כ. ע"ע אמת אות טו.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א לב. על ידי צדקה יהיה לך בנים, ויהיה שלום ביניהם, ע"כ. ע' לעיל אות יט וש"נ.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א לג. על ידי צדקה הפרות מצמיחין, ע"כ. ע"ע אות מט.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"א מט. כשאנשים נותנים צדקה, עי"ז הפרות נתברכין והשלום בעולם, ע"כ. ע' לעיל אות לג.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"ב ו (וכן הוא בהמתקת הדין ח”ב ה'). על ידי צדקה ממתיק הדין של לעתיד לבא, הינו יום הדין לעתיד לבא, ע"כ.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

כן מבואר בספר פנות המרכבה להרמח"ל פנה ד' (גנזי רמח"ל עמ' שלא) שסוד יום הדין הוא הפשטת לבוש הנשמה שנעשה על ידי האש הגדול, ולכן יש סכנה גדולה, אבל נמצא אור אחד שיציל אותם שלא יגיעו להן תוקף האש, וזה נקרא צדקה, וע”ש שאינה רק מצלת אלא גם כן מרפא איזה מחלה שנעשית מכח האש הלוהט.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"ב יד. יש תפלות שאינם נתקבלים למעלה אלא עד שנותנים כל כך מעות לצדקה כפי מספר האותיות של התפלה השיך לזה הדבר וכו', ע"כ. ע"ע ישעיה (סג:א) אני מדבר בצדקה רב להושיע, וע' תהלים קו:ב.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה ח"ב טו. על ידי צדקה זוכה לבנים, ע"כ. ע"ע ח"א אות יט וש"נ.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ב. פעמים שבטולה של תורה זהו יסודה, ע"כ. צע"ק למה זה בערך צדיק, וע' לקמ"ת תורה עח.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק יג. לפעמים מראים מן השמים לצדיק דבר שאינו, ע"כ. יתכן לפרש את זה על פי מש"כ לקמן אות נז – יש נאה דורש ואעפ"כ אינו מכון אל האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק יט. מי שהקב"ה חשוב בעיניו, יכתב בספר כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, ע"כ. ע' ח"ב אות כ.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו הענין להכיר מקום הצדיקים במסכת פסחים (קיח:-קיט) שדורשת הפסוק (ישעיה כג:יח) והיה סחרה ואתננה קדש לה' לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני ה' יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק – ז"ל מאי כי ליושבים לפני ה'? אר"א זה המכיר מקום חבירו בישיבה וכו' מאי למכסה עתיק? זה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין (פרשב"ם זה הקדוש ברוך הוא), ע"ש. הרי שמדובר במי שהקב"ה חשוב בעיניו וטורח לכסות כיסויו, והוא מכיר מקום חבירו בישיבה, עיין שם כמה פירושים, ובמהרש"א פירש שהכוונה על זה שמכיר במעלת חבירו בתורה ובחכמה שיהיה מקומו לפנים ממנו ומכובד ממנו. ובחידושי המאירי (ד"ה זה) פירש כעי"ז שמכיר ערך חבירו ומפני כך משתדל להתדבק בו, אך אינו מקנא בו. ובפירוש השני בבן יהוידע ביאר שהכוונה למי שיש לו רוח הקודש שיוכל להכיר מקום חבירו בישיבה של מעלה, דהיינו להשיג שורש נשמתו ובחינתו, וכתב שהשגה זו היתה לרבינו האריז"ל.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

הרי יתכן מאד שמי שהקב"ה חושב ביניו, על ידי כתיבת שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, זוכה להיות בכלל המכסה עתיק והמכיר מקום חבירו בישיבה.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק כ. אל יקשה לך למה להם לצדיקים להנות מאחרים כדי להנהיג את בני ביתו בעשר ובכבוד, מוטב שלא להנהיג ולא להנות מאחרים, אל יקשה לך, כי כל מה שיש תענוג והרחבה לצדיק, עי"ז נתגדל נשמתו, ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקב"ה ובכן אין לבוא לבית בידים ריקניות, ע"כ. ע' אות צה, קנח, ח"ב טז.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, עיין בשולחן ערוך, יורה דעה רנא:ז חייב להקדים להאכיל הרעב מלכסות ערום, ע"כ, ולהלן רנא:ט בדין של תלמיד חכם קודם, הרמ"א פסק ז"ל ואפילו חכם לכסות ועם הארץ להחיות ואשת חבר כחבר, ע"כ, והש"ך כתב שלא מדובר על החכמים שבימינו ע"ש. ומבואר שלבושי הצדיק ואשתו יותר חשובים אפילו ממצות החייהו של בני העולם.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק לט. מוטב לקרב את עצמו לצדיק שהוא רחמן, ע"כ. ע' אות כא.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מה. בזכות קבורת הצדיקים בחוץ לארץ יזכו גם שאר המתים מגלגול [לגלגול] מחילות, עכ"ל. דהיינו שנכנס פה לכאורה טעות בדפוס, כן העיר ר' נחמן מטשהרין ז"ל, כי הגמרא בפסחים (דף סח.) מלמדת שעל ידי הצדיקים הנקברים בחוץ לארץ גם שאר המתים שם יזכו לגלגול מחילות, אז בטעות נדפס פה שעל ידי הצדיקים שאר המתים ינצלו מגלגול מחילות. וכיון שאנו יודעים שאין מקרה בעולם, אולי באמת יש פה רמז, שלאחד הצדיקים – הוא רבינו הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן – שאר המתים ינצלו מגלגול מחילות, דהיינו שעל ידי שנביא בעזה"י את הציון הקדוש של רבינו לארץ ישראל בעצמינו – קודם שיצטרך ח"ו לגלגול מחילות (שאפילו יעקב אבינו לא רצה לסבול, כדאיתא בחז"ל), גם על ידי זה כמה וכמה מתים הקבורים לידו נביא גם כן, וגם הם ינצלו מגלגול מחילות.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק מז. יש צדיקים שאינם נקראים בשם רבי, ע"כ. בלקוטי נ נח ח"ד ערך אמירת נ נח, פרק איך אומרים סתם נ נח נחמ נחמן מאומן בלי להקדים רבי, הארכנו.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נ. המונע הלכה מתלמידו כאלו גוזלו מנחלת אבותיו, ואפלו עברין שבמעי אמן מקללי אותו ומנקבין אותו ככברה. ואם למדו זוכה לברכות כיוסף, וזוכה ומלמדה לעולם הבא, ע"כ. בגמרא (סנהדרין צא:) הענין האחרון נאמרה בפני עצמה – אמר רב ששת כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ומלמדה לעוה"ב.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נב. המלגלג על דברי חכמים הוא נענש מיתה, ע"כ. ע' אות פב.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נג. קרבת הצדיקים טוב – בעולם הזה ובעולם הבא, ע"כ. ציינו למסכת סנהדרין (קא.) נענה רבי טרפון אומר, טוב אתה (ר' אליעזר הגדול) לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. וביאר המהרש"א ז"ל הנגת הרב לתלמידו, שמטיב לו בעולם הזה ובעולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נד. הצדיק בדבורו יכול לפסוק לזה גן עדן ולזה גיהנם, ע"כ. עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק נז. יש נאה דורש ואעפ"כ אינו מכון אל האמת, ע"כ. אולי קשור לזה אות יג.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מגיד מישרים פרשת ויקהל: אורחא בתראה הוא ברירו דמלה ומ"מ לא תמחוק קדמאה דיקריה דקב"ה סליק מיניה אף על גב דלאו קושטא איהו כיון דאיהו חריפא דוגמת נפחא דבטש בפרזלא ונצוצין מתנציצין לכל עבר: עכ"ל. - ועיין שם עוד אחד כזה.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק סה. על ידי הקבלת פני הרב לא יראה שחת, ע"כ. עמש"כ בחיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק סו. לפעמים התפלה אינה מועלת אלא בשעתה וכשפוסקין מלהתפלל עושה הקב"ה רצונו וחפצו, ע"כ. יש לעיין בענין השעה שהחסידים הראשונים היו שוהים אחר תפילתן שעדיין מוחין של התפלה קיימין (פרי עץ חיים, תפלה ז).

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק סח. אין להטריח את המקום, ע"כ. ע' אות קו, ואות עא.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק עא. אל תתפלל ואל תטריח את קונך כל זמן שאתה יכול לעשות בפעלה, ע"כ. ע' אות קו.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת דברים עה"פ כי המשפט לאלקים הוא (א:יז).

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק פב. מי שאינו מאמין בדברי הצדיקים ראוי לענש, כל שכן מלגלג, ע"כ. ע' אות נב.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק פט. דברים שאתה שומע מפי הצדיק הם מועילים יותר ממה שאתה לומד בספרים, ע"כ. ע' למוד אות יט.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק צה. גנאי הוא ושפלות לדור שכפופין לזה שאין לו מי שיעשה מלאכתו, ע"כ. ע' אות כ, וע' לקוטי מוהר"ן תורה רסט.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

קא. הצדיק הוא הצלם אלקים של הדור, ע"כ. ע' הערה שכתבתי על ספר אדיר במרום שהבאתי בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה משבעה בעטלירס, יום ב' הקבצן החרש.ז

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קד. הצדיק יכול להתענג ואינו ירא מהיצר הרע, כי תורתו מגנה עליו, ע"כ. ע' לקוטי מוהר"ן תורה כב:ה ושם מבואר עוד יותר, שהצדיק כל כך מזכך את גופו, שגופו יכול להזכיר לו קדושתו.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קו. אין להטריח את השם יתברך כשיכולין להועיל על ידי דבר אחר, ע"כ. ע' אות סח.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קז. לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושין לצדיק, על ידי זה זוכין לעולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר חיי מוהר"ן אות רח"צ.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קח. מי שיש לו אמונה שלמה בשם יתברך יכול לעשות נחת רוח לצדיק, ע"כ. רמז מתהלים ז:יא מגני על אלהים מושיע ישרי לב.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קט מי שאין לו שום הרהורי עבודה זרה הוא משתוקק תמיד להציל את הצדיקים, ע"כ. רמז מהפסוק הנ"ל אות קח, וע"ש הפסוק שקודם – ובחן בות וכליות אלהים צדיק – שמראה על טהרת המחשבה, וא"ש. ויש להביא רמז ממלכים א:יח שהנביא עובדיה היה ירא אלקים מאד, וידוע שיראה זה דבר המסור ללב, ומאד מורה שהיה טהור לגמרי מהרהור, והפסוקים כותבים איך שעבדיה טרח ומסר נפשו להציל הנביאים, ועבדיה בעצמו מוכיח את זה לאליהו הנביא להוכיח שרצונו לעזור.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קי. מי שרוצה לעשות טובה לצדיק הקב"ה נותן לו כח לזה, ע"כ. רמז ממלכים א:יח:מו אליהו הנביא רצה לכבד מלך ישראל (בחי' הצדיק), ולכן הש"י נתן לו כח לרוץ לפניו.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קטז. לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות, ע"כ. עיין ערך מריבה אות קג שכז"ל אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קיט. הצדיק מתר לו לפרץ גדרים של אחרים בשביל דרכו, ע"כ. אולי בכלל זה מה שמצינו שכאשר הרב מבראד בא לבקר את ר' זושא, ור' זושא רצה שהרב יטעם משהו אף על פי שהרב היה בתענית (עיין הסיפור המלא, ספר האחים הקדושים, עמ' 402).

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קכג. כל צדיק יש לו דבר עבודה, שצדיק אחר, אפלו גדול ממנו, אינו יכול להשיג, ע"כ. נראה שעם כל זה, הצדיק הדור לא רק יש לו השגה בעבדותן של כל הצדיקים, אלא שגם נכלל בו, וכמו שכתוב בתורה רפ"ב שהשליח ציבור נכלל בו כל הנקודות טובות של כולם. וקצת ראיה לזה ממה שמצינו ברש"י (ויקרא י:ג) וידם אהרן, קבל שכר על שתיקתו, ומה שכר קבל, שנתיחד עמו הדבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין, עכ"ל. ופירש בגור אריה שעל כרחך אין הכוונה שאותה פרשה דבר השם יתברך לאהרן (כמבואר ברש"י ריש חומש ויקרא, וכן בפרשת קרח, במדבר יח:א ויאמר ה' אל אהרן, פרש"י ז"ל למשה אמר שיאמר לאהרן, עכ"ל), ונתיחד אל אהרן רצה לומר שהיה הקב"ה מדבר כאלו היה אהרן נגדו, ומשה היה שליח לומר הדברים לאהרן מה שצוה לו המקום, עיין שם. ולכאורה כיון שזה ממש דיבור השם מיוחד לאהרן, על כרחך משה רבינו ידע טובו ועבודתו ממש.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר דברי רבינו יש איזה רמז בעלמא לזה מהפסוק (ויצא כח:טז) וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. כי אנכי זה בחי' אימא עילאה שהיא למעלה מקב"ה בחי' הוי"ה, וכאן יעקב עסק בעבודה קטנה של שינה, כי עד אז היה לומד י"ד שנים בלי שינה, והוא אומר שאכן הוא לא ידע שיש עבודה כזו. (וצ"ל שיעקב עוד לא היה צדיק הדור כי עדיין יצחק, אי נמי מרומז כי בבחינת אימא עילאה לא ידע, ואילו השגת הצדיק הדור הוא מהרבה למעלה).

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בקל"ח פתחי חכמה פתח ה שכז"ל הרי יש ספירות עליונות שאינן נראות אפילו מן העליונים עיין שם.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י פרשת פינחס עה"פ (במדבר כז:ז) כן בנות צלפחד דברת, שכז"ל מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה, עכ"ל (וע"ש פסוק ה' ז"ל דבר אחר ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן, עכ"ל). נראה שזה היה מיוחד, ועוד, שזה היה לפני חתימת ספר התורה. ועוד הרי בסוף כל ישראל עמדו על הענין שראו, רק שהן השיגו את זה תחילה, אכן אולי גם כל צדיק עליו לגלות ולהוציא לאור הנקודה שלו.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קמה. מה שלפעמים הקב"ה אינו שומע תפלת הצדיק כדי שידחה בזה את הרשעים שישארו ברשעותן, ע"כ. י"ל על פי לקוטי מוהר"ן תורה ע' שהצדיק הוא בחי' הארץ שמושך הכל אליה, ויש כחות המתנגדים וכו' ע"ש. וי"ל שכאשר הש"י אינו שומע תפלת הצדיק בזה הוא מבטל כח המשיכה של ימשך הרשע אליו.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין שהש"י עושה שהרשע ישאר ברשעתו, מצאנו גדולה מזו שאפילו יקח ממנו הבחירה, והארכנו קצת בזה במ"א.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קמט. ההתנגדות על הצדיקים זה בא מהתנגדות שבין הצדיקים בעצמן, ע"כ. רמז מתהלים (ז:ה-ו) אם גמלתי שולמי רע ... ירדף אויב נפשי וכו'.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנ. בשביל זה הקב"ה נותן פרנסה לצדיק על ידיהמון עם, כדי שיהיה לואיזה התחברות עמהם, וכשיזכר הקב"ה את הצדיק יזכר גם אותם, ע"כ. ע' ח"ב אות ז.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנא. ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיק, ע"כ. ע' אות קעח.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנג. מי שמקרב את עצמו לצדיק וקרבתו אינו בתמימות, עי"ז נתהפך אחר כך לרודף, ע"כ.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

כמה דוגמאות לזה בתורה הקדושה, כמו לבן ויעקב.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

בהבטחה לתיקון הכללי כתוב – ויקבל על עצמו לא לשוב לאיוולתו.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנה. הדבורים שדוברים על הצדיק, לסוף שדבריהם נהפך עליהם, ונופלים למשכב, ע"כ. ע' אות קפה.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קנח. לפי רוח הקדש שהקב"ה נותן לצדיק, כן העשירים סומכין אותו, ולפי סמיכתם אותו כן יכול להחזיר את הרשעים בתשובה, ע"כ. ע' ח"ב אות טז.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קעח. על ידי כבוד שמכבדין את בני הצדיקים, נתעורר רצון אצל השם יתברך שיבוא משיח, ע"כ. ע' אות קנא.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קפה. מי שמתגרה בצדיק, לסוף הוא נתפס במצודה רעה, ע"כ. ע' אות קנה.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קפו. מי שמספר מעשיות מצדיקים, מזכירין לו צדקותיו, ע"כ. ע' אות קעד.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק קפח. הצדיק – כל מקום אשר ידרך כף רגליו הוא קונה, ע"כ. ע' דרך אות יד, שכתוב כעין זה סתם על כל אדם.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

קצח. לפעמים יש אחד שמקרב בהתקרבות גדול לצדיק ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים, ידע כי אם לא היה מקרב לא היה ראוי לחיות כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן שטו – ענה ואמר אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה, ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי, ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וער (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר), עכ"ל. ועיין משכ"ש.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ר. מי שחולק על הצדיק בפניו, בידוע שאין בו יראת שמים, ע"כ. רמז משמואל א:יא:יג 'נגד ה' ונגד משיחו'.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רא. לפעמים המחלקת על הצדיק הוא הוכחה גדולה שהוא צדיק, ע"כ. רמז מהמדרש רבה (בראשית מג:ג) אמר רבי פינחס רודפיו של אבינו אברהם הרוגים היו שנאמר כי אתה אשר הכית רדפו, הדא הוא דכתיב, מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו, מי הוא זה שהעיר לבם של מזרחיים שיבואו ויפלו ביד אברהם, צדק יקראהו לרגלו. חי העולמים שהיה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך, ע"כ. ויכולים לפרש שעל ידי רדיפתם צדק יקראהו לרגלו – היה ברור ומאיר שאברהם היה בצדק.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי עוד קצת רמז מדברי יעקב אבינו (בראשית לא:מב) את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש, דהינו שהרדיפות של לבן את יעקב מוכיח צדקותו של יעקב.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רה. כשהקב"ה רוצה שהצדיק ילמד דרך את העם, מרמז לו בפרנסתו, עכ. ע' קנ, וע' קעה (פרנסה בא מאותה בחי' של יראה). רמז קצת מדברי יעקב אביו (בראשית ל:ל) כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך ה' אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי, שיעקב רואה בפרנסתו סימן להתחיל להדריך את ביתו.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק רו. הצדיק כשמתפלל על האדם, הוא מבין על איזה עברה בא עליו הפרענות הזאת, ע"כ. רמז מבראשית (כ:ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה, ופרש"י ז"ל (מבבא קמא צב.) ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך, ע"כ. והנה מלשון רש"י משמע שאפילו טרם שיתפלל אברהם כבר ידע מהות חטאו של אבימלך, אכן י"ל שהידיעה והתפלה באים ביחד.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב ז [טלטול ח"ב ג]. לפעמים הצדיק בא לטלטולים כדי כשיבוא לעולם הבא יזכר כל המקומות שהיה בהם, ועי"ז יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות קנ, ועיין מש"כ בחלק ה' מאומן, ערך וידוי.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר מגיד תעלומה על מסכת ברכות (דף כז) שכז"ל כי אתא עולא אמר בצד תמר״ה הואי, מקפידין היו לומד ולסיים המקום כי הוא טוב לזכחן וגם אמדו בזהר מקום שאמר איזה צדיק ד״ת כשהאדם בא אל אותו המקום ומזכיר הד״ת אזי מתעורר נשמת אותו הצדיק לבוא אל המקום לכאן במקום שנעשה הרשימה מהבל תודה והנה י״ל דהה״ד במקדם שעשה איזה צדיק הלכה למעשה וע״כ היו מקפידים לידע בפרטות המקום שנעשה ע״י צדיק הלכה למעשה, עכ"ל.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

[והמעיין שם בגמרא תמצא שבתחלה העידו על הכנסת שבת שהיה בצד עמוד, וכי אתא עולא אמר בצד תמרה והיה בענין הוצאת שבת, וזה ממש הענין שרבינו מביא שתמרה היא ענין התמורות, וידוע שבפרט במוצאי שבת מתגברים ואכמ"ל]

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב יג. מי שמוסר נפשו בשביל ישראל דיניו אינם בטלים וכאשר יגזר כן יקום, ע"כ. רמז מתהלים (ב:ז-ח) אספרה אל חק ה' אמר אלי, בני אתה, אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה .

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב טז. כשהצדיק נתעשר עי"ז הרשעים חוזרים בתשובה, ע"כ. ע' שיחות הר"ן אות רפד, שלפעמים נותנין לאחד עשירות גדול, כול העולם מתקנאין ורודפין אחר הממון והעשירות ומבלים ימים ושנים על זה, והכל מחמת קנאה והסתכלות שמסתכלין על זה שנתעשר כל כך, ואחר כך אין עולה בידם כלום. וכל זה מעשי הבעל דבר שהשתדל בזה להזמין עשירות גדול לאחד כדי שהרבה הרבה יבלו ימיהם ושנותיהם ח"ו עי"ז כנ"ל ר"ל מהאי דעתא שבשתא, ע"כ. ולפי זה נמצא שכאשר הצדיק מתעשר, בני אדם ישתדלו לזכות כמוהו. אכן לפי זה תשובתם לא תהיה נקי לשם שמים.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

וע' לעיל ח"א אות כ' שבעשירות – התרחבות של הצדיק, עי"ז נתגדל נשמתו ואזי יש בית מנוחה לשכינת הקב"ה, ולפי זה בודאי זה ישפיע יותר על העולם לחזור בתשובה.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר שמשמע שהחזרה בתשובה תהיה ממילא, אכן יתכן שעוד יצטרך שהצדיק יעסוק לקרבם, ע' ח"א אות רה אות קנח.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב יט. כשהולכין על קברי צדיקים, צריך לזה זכות, שיוכל לאסף רוחו ונשמתו לקבר, שיהיה כאלו הוא חי, כי אם אין זכות, אזי רוחו ונשמתו עולין למעלה לתוך שאר הצדיקים, ע"כ. עמש"כ בספר שיחות הר"ן אות קנו.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק ח"ב כ. על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולין להביא שנוי במעשה בראשית וכו', ע"כ ע' לעיל ח"א אות יט.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

קללה א. על ידי הקללות בא אבלות חס ושלום, ע"כ. ע' בנים אות צג.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

קללה ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו, ע"כ. ע' בנים צג.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

קנאה ט. על ידי קנאה בא תשישות כח, ע"כ. רמזים, ע' תהלים לז:ח אל תתחר אך להרע. תהלים סט:י כי קנאת ביתך אכלתני. תהלים עג:ב-ג ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי, כי קנאתי בהוללים.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי, ע"כ. מצאתי בספר רפאל המלאך שאשה מעוברת צריכה להישמר מאכילת צנון ושאר דברים חריפים בימי הריונה.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות, ע"כ. קצת רמז מתהלים כט, שיש בו שבעה קולות על המים, והאחרונה שבהם הוא חולל אילות. והשבעה קולות הם השבעים קולות שהאשה צועקת בשעת לידה (לקוטי מוהר"ן תורה כא). ולפיכך שתיה מהשבעה מקומות של מים יעזור ללידה.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית, ע"כ. ע' מש"כ באות ב', והרי בקול השביעי (של תהלים כט) ויחשף יערות, ויער יכול לרמוז על בניו של אדם כמו שמצינו בתהלים (קמד:יב).

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד ד. גם תלחש לה באזה אותיות של שם ס"ג, ע"כ. עמש"כ לעיל, והרי הראשי תיבות של "ויחשף יערות ובהיכלו כולו אמר כבוד" בגמטריא ס"ג, והשם ס"ג הוא בחי' אוזן ושורש הכבוד של השכינה, והפסוק אומרת: אמר – ללחוש אותה.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד אות ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר, ע"כ. עיין מש"כ בערך ממון אות לה.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

קשוי לילד אות ז (אשה שהיא מקשה לילה סגולה...) גם תלחש לה באזנה אותיות פא ויו עין הא (עיין שמות א:טו ובמפרשים שם), ע"כ.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להבין למה באיכה פרק ד' הנביא הקדים אות פ' לאות ע', כי רצה לעורר את הסגולה ללידה קלה, שכל הצרות של הגלות הם בחינת חבלי לידה.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מצינו ש-פעי – הוא לשון צעקה טובא (בכורות לה.).

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ג. בשביל איבה מראין איזה קרבות לרשעים, ע"כ. רמז קצת מתהלים (עג:ג) כי קנאתי בהוללים שלום (ועם כל זה בשביל שלום) רשעים אראה (אראה איזה קרבות ושלום לרשעים).

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ו. מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע. ע' בדיבור הבא אות ז', שמוכח שמדבר אפילו על רשע שיש לו נקודות טובות, כי הוא יכול להיות שהוא 'עושה איזהו דבר כדת וכדין', ועמש"כ לקמן אות יז.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ז. אפלו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. עיין באות הקודם. ועיין לקמן ב:ה שהמעשים טובים של הרשעים מבלבלים ביותר. ועיין באמונה אות ה' מה שאין להנאות מדברי אפיקורוס אפילו אם זה לא אפיקורסות.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים יז: אל תדבר עם המסיתים אפלו להוכיחם ולקרבם, ע"כ (ובמראה מקומות מביא פסוק ממשלי ט:ז ומוכיח לרשע מומו ופרש”י מום הוא למוכיח שזה מחרפו ואינו שומע לו. זו היא אזהרה, שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה, אפילו להוכיחם ולקרבם, ע”כ. וע”ש בחידושי ר' משה דוד וואלי שגם הציע טעם פנימי). והנה צ"ע למעשה אם יש למצוא נקודה טובה בהמסית ולעבוד משם להוכיחו למוטב. כי ידוע לענין אות ז, שרבינו אוסר ללמוד זכות על רשע, שלמעשה רבינו גער באיש אחד, ואמר (חיי מוהר"ן לד) שאי אפשר לאמר על איש ישראל שהוא רשע גמור, ועל כל אחד מישראל יכולים למצוא נקודה טובה ועי"ז להפכו לטוב, וקשה כי באות ז' הנ"ל מבואר שמדבר על רשע שיש לו נקודות טובות, כמו שהוכחנו שם, ועם כל זה רבינו אוסר ללמד זכות עליו (ולא נראה בכלל לאמר שמדובר על גוי), והמפרשים רוצים ליישב שאסור ללמוד זכות מצד הרשעות, אבל בודאי יכולים לבנות על הנקודות טובות שלו. ולפי דבריהם צריך לעיין אם יכולים לעשות כן על המסית, או שמסית הוא יותר גרוע מסתם רשע גמור, שכיון שיש לו דין מסית אי אפשר אפילו להתיחס להנקודות טובות שבו (וכמו שמצוה על המסית – דברים יג:ט – ולא תחמול, לה תהפך בזכותו), וצ"ע.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים יט. נאה ומתקבל לקדושי ה' שיעשו מסך ומגן עד שממנו יברח כל איש מציק ורשע, ע"כ. עמש"כ בערך טבעת נ נח.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

הרחקת רשעים ב:ה הרשעים אינם מבלבלים אותנו מעבודתנו בעברות שעוברים, כמו שמבלבים אותנו במצוות שהם עושים, בשביל זה: גוי ששבת חיב מיתה, עכ"ל. ובזה א"ש אות א:ז אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין אין אנו סומכין עליו. וכן עיין באמונה אות ה' – מי שיש לו הנאה מדבור של אפיקורוס אפלו שאינו מדברי אפיקורסות, על ידי זה בא להרהורי עבודה זרה, ע"כ.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב ד. תקון חצות מסגל לחלושי הראות, ע"כ. י"ל כי תקון חצות יש בו שני חלקים, תקון רחל ותקון לאה. והנה על לאה כתיב ועיני לאה רכות, ופה יש תיקון לאה, היינו תיקון לעינים רכות. וכן י"ל לענין תקון רחל, ע' לקוטי מוהר"ן תורה סז.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב ט – עיין הרהורים ח"ב יג.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב יג. כאב עינים מזיק לעתים, ע"כ. קצת רמז מתהלים (לו:ג) כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

ראיה ח"ב יד. הגנבה מזיק לעינים, ע"כ. ע' ב"ק דף עט: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן וכו' עשה עין של מטה כאילו אינה רואה וכו'.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

רפואה ג. לצרעת מזיק דברים מלוחים ורפואתו מים חיים וכו', ע"כ. יתכן שצרעת הוא בחי' של סגירותא מאור העליון כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כא).

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה ט. כשנופל לך שמחה בלבך בפתע פתאום, זהו מחמת שנולד איזהו צדיק, ע"כ. ע' לקמן אות כו. וע' עצבות ו.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה י. על ידי יראה בא התלהבות, ע"כ. רמז מבראשית (כח:יז) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, וע' לק"מ תורה קנו.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה טו. כשתשמח את הצדיק, תוכל לעבד את השם יתברך בשמחה, ע"כ. ע' תהלים קה:ג.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כה. על ידי שמחה בשמחת תורה זוכה לעבד את השם יתברך באהבה, ע"כ. ע' שער הכוונות, סוכות ט, שהטעם שנקראת שמחת תורה כיון שיש זיווג עם רחל שהיתה עקרת הבית, ולפי זה י"ל שהשמח בשמחת תורה יזכה להאהבה שהיה לרחל (בראשית כט:יח).

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה כו. כשהשמחה באהלאדם פתאום, בידוע שיבואלו חסד וישועה, ע"כ. ע' לעיל אות ט.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

שרים א. מי שסבאו מהול במים וכו', ע"כ. בסתמא מדובר בחנוני כמו שהערנו בערך גנבה וגזלה אות י.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

שרים ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר, ע"כ. קצת רמז מהדורון ששלח יעקב אבינו עם השבטים כדי שימצאו חן בעיני יוסף (בראשית מא:יא-יב), ורבינו גילה שעיקר הדורון היה זמר של ארץ ישראל (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג) נמצא שזה בחי' הלל, וגם הממון שהגוים לוקחים ממנו בחי' צדקה, בחי' ונוגשיך צדקה (לקוטי מוהר"ן תורה כה).

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

שבועה אות ג. למוד מסכת שבועות מסוגל לירידת הגשם, ע"כ. ויש לפרש על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס', שמהארץ יוצאים אדים שמהם נעשים או גשמים או שפיכת דמים, והשפיכות דמים מעורר הקללה של קין עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

והנה קין נתירא מחיה רעה, והשם יתברך נתן לו אות לשמרו. והנה קיימא לן (אבות ה:ט) שבעון שבועות שוא חיה רעה בא לעולם, הרי שבעון שבועות מעורר הקללה של קין. ועל כן על ידי לימוד מסכת שבועות, שהוא תיקון השבועות, יהיה תיקון שלא יעורר הקללה של קין, שהוא שפיכות דמים חלף הגשמים, אלא שירדו גשמים.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן גם מה שכתוב שם באות ו': על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה, ע"כ, כי על ידי עון השבועה מעורר הקללה של קין והשפיכות דמים שעשה כנ"ל.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל גם מה שכתוב שם באות ז': מי שעובר על השבועה בידוע שאינו מכבד יראי השם, ע"כ. כי גם זה מבואר בתורה תנינא ס' שם, שהאדים שמהם באים או גשמים או שפיכת דמים, הם באים על ידי כבוד תורה, היפוך בחי' לא נאוה לכסיל כבוד, הרי שמי שפוגע בכבוד יראי השם, הוא בשורש הבחי' של העובר על השבועה, כי הוא פוגע בסיבת כל הכבוד היפוך הקללה של קין, וזה העובר על השבועה בא ומעורר את הקללה.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

שנה ג. חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים מסגלים לבטל השנה, ע"כ.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

באמת מצינו שכל התהלים מסגל לזה, עיין במסכת יומא (יח:) שליל יום הכיפורים היו קורין לפני הכהן גדול באיוב ובעזרא ובדברי הימים, ופרש"י ז"ל שהן דברים ממשיכין את הלב לשומען, ואין שינה מחוטפתו, עכ"ל (ואילו הרש"ש פירש שאלו הספרים יש להעמיק בהם בכדי להבינם, ועל ידי כך תפוג שינתו). ובירושלמי שם (א:ו) הובאה ברייתא שקוראים לפניו במשלי ובתהלים שטעמם מפיג את השינה.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

ובמסכת גיטין פד. קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר וכו' ורב נחמן אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר, הכי השתא, התם בדידיה קיימא, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא ולא נאים, פרש"י ז"ל ינקוב בשרו תמיד בקוץ, ע"כ.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב עצה טובה לישאר ער, לקחת נשימות קצרות תקיפות צמודות, כמי שרץ וקשה לו הנשימה. ועיין בסדר היום (דף פט: - מובא בחק לישראל, פרשת ויצא ליום הששי) ז"ל ואם רואה עצמו מבולבל ומטורף מן השינה עד שאינו יכול לעמוד על רגליו מכובד גופו, ירחץ פניו ידיו ורגליו במים קרים כדי להסיר הכבדות מעליו, וינענע עצמו מפה ומפה ולא יעמוד במקום אחד, כי הטיול וההלוך בזה עיקר גדול, ולא יסיח דעתו כלל בדבר אחר חוץ מתפלות ותחינות או לימוד התורה והמצוה ודבר נקל הוא למי שיעמוד עליו, עכ"ל. והנה אין שני מקומות שווים בבחינתם, ולכן כל העברת מקום הוא בחי' עליה או ירידה, ואולי זה נכלל בסגלת הט"ו שיר המעלות. ועוד, הרי כל מה שהאדם עולה הרי הוא רחוק מהשנה יותר כמו שרבינו גילה לעיל אות א.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

שנה ד. מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ (וע' אמונה ב:יז. ועיין בחיי מוהר"ן אות תלא – מי שרוצה לישן ואינו יכול לישן, העצה לזה לבל להכריח עצמו כל כך לישן, כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישן מתגבר עליו ביותר מניעות השנה ע"ש. ועיין בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבינו ז"ל, אות לג: רבנו זצוק"ל אמר, כששוכבים בעצימת עינים חצי שעה אף על פי שאין ישנים היא התחדשות המחין. ועיין שם עוד בענין שינה. ובספר אבניה ברזל, שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת אות מז-מח כז"ל מוהרנ"ת ז"ל היה לו ברכה מרבנו ז"ל אשר בעת שמניח את עצמו לשן יישן תכף (ובספר שיח שרפי קודש ד:תרכו כתוב שרבנו ברכו שיעור משנתו בכל עת שיחפץ בכך, ולכאורה נתבלבלו), ולכאורה מובן מזה שהיה כבר, או שעל ידי הברכה הזו כבר יהיה עוד דרך לתפוס השינה במהרה, ולכן ודאי יש מקום לדרוש ולחפש עוד עצות), ועמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קיז. ושוב הבנתי שעצה זו מרומז מקורה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה פה ז"ל כי על הגוף נאמר שכבי עד הבוקר שהוא עת התחי', והנה בבוקר והנה היא לאה, היינו עצם לוז שע"י נתבנה הגוף ע"ש ומש"כ שם. [ואולי הקדמה לעצה זו של רבינו שנכלל בהעצה, שתחלה ישים על לבו ששינה הוא אחד מששים ממות ר"ל וכו'].

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה מה שבני אדם נוהגין לשים ידיהם תחת הלחי כאשר רוצים לישון, כי לחי בגמטריא הלוז (העצם שממנה תחית המתים), וכן לחי יכולים לקרוא לחי עם צירי – לחיים. וע' באבניה ברזל אות נט, מסורה שרבינו נחמן מעולם לא אמר תורה בפירוש להסביר שלשה דברים, ואחד מהם הטעם למה בני אדם נוהגים כנ"ל. – אכן עיין במסכת פסחים (קיב.) ידא אפותא (על המצח) דרגא (סולם ודרך הוא לעלות) לשינתא, הרי סגולה ביותר לשינה לשים היד על המצח, ובאמת יש קשר בין המצח לתחיית המתים, כי קרקפתא דלא מנח תפילין אינו קם בתחיית המתים.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בעצם העצה שרבינו יסד וגילה, נראה לפרש בע"ה, על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא (תורה עב) שעקר התחיה הוא להשפלות ע"ש. ולפי זה האדם שמנסה לישון עליו להתמוקד על שפלותו ולהשיג ענוותנותו. ולפי זה בקלות יכולים להבין בהגיון איך שזה מסוגל לשכוח מעצמו ודאגותיו ולישון. והנה השינה הוא א' מששים ממיתה, והמיתה הוא כבר התהליך לקראת תחית המתים, ובמיתה כל הגדלות והחומריות נמחקת, ורק נשאר להחיות את השפלות. וכאשר האדם ישתדל להחיות את שפלותו בהעלות על מחשבתו אמונת תחית המתים, ממילא יהיה לו עזרה לימשך לישון ולבטל גדלותו וחומריותו.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש עצה לישון - לחזור במוח על הע"ב שמות, ויעו' בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון אחד עשר (ד"ה לבתר כד), שאלישע החיה את חבקוק (מלכים ב:ד:לד) על ידי שם ע"ב, וכן מבואר בספרו קנאת ה' צבאות (ח"ב אות ט – כפיית הרע תחת הקדושה) וציין שם לספר הזוהר (חלק א' דף ז:), ולכן יתכן שזה קשור להעצה של רבינו, ודוק.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בסוף קריאת שמע שעל המטה של האריז"ל כתוב בזה"ל עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר (תהלים נז:ט). ואם אינו יכול לישן יאמר פסוק זה (לא ברור אם הכונה להפסוק הנ"ל או להפסוק הבא) עד שישן, לפי שיש בו כ"ו אותיות (-בפסוק תורה צוה, אבל יש גירסא: ל' אותיות כנגד שם הוי"ה והכולל – וזה הולך על הפסוק עורה הנ"ל), ויכון לשמות האלו היוצאים מן הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב". תה"ק ושה ררל המת צהי ושע המק לנוב, ע"כ.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

[צה"י, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. המת צהי, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. צהי ושע, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה]

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בענין שינה, כתבנו בספר זה בקונטרס בעידן ריתחא (בערך נסיונות), הרגע האחרון ב:ג ע"ש.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

וחשוב לדעת, שהבא לישון עליו לשים גופו וכל איבריו באופן שאין על שום אחד מהם שום מאמץ כלל, כולם נחים לגמרי. ויעבור במחשבתו על כל איבר וחלק מהגוף, ויחשוב עליו: חזק – מאמץ, ושוב רפה ונוח לגמרי, עד שכל האברים יהיו לגמרי נחים. ולחשוב שהם גם כבדים. וחשוב שיהיה הנשימה ארוכה, להביא את האויר עד הבטן. עד שהגוף והלב לגמרי רגוע. (כעת ראיתי מובא עצה להשקיט את הלב, לסתום החוטם, ולהוציא את הנשימה בחוזק מהפה, ומה שהבנתי זה לא תרגיל, רק פעם אחת מספיק, ועוד לא עיינתי בזה).

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

ומי שרוצה להישמר לגמרי מקרי מצד הגוף (ולא יעזור מצד המחשבה) ישים לבו למנח הגוף איך לסדר הרגלים, ואי אפשר להסביר יותר כאן, וגם אין הבטחה שלא יהפוך גופו ואיבריו בתוך השינה.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין, יש עצה לעכב את הדם מלזרום לברית, ולהוציא את ריבוי הדם משם [חוץ מהעצה הפשוטה לגרום איזה צער וכאב במקום אחר בגוף, על ידי הכאה או נשיכה וכדומה], והוא להתאמץ להרים משהו כבד, ובתחלה חשבתי שזה סתם בגלל שאז הגוף צריך את הדם איפה שמתאמץ ושולח את הדם שמה. אכן כעת ראיתי שיש בזה עוד ענין שעל ידי זה גורם מה שנקרא valsalva maneuver – והוא ענין של הוצאת אויר בכח שמשפיע ואולי מחזק השרירים של השדרה והבטן, הרי שיש לו יחס וקשר.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ה: כשאדם חושב כך וכך אעשה- כך וכך תעלה בידי, על ידי זה אין מחשבתו נתקיים, ע"כ. ע' מש"כ על שיחות הר"ן סב.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה יד. כשבא צער לעולם, יחשב שבשביל חטאו בא זאת הצרה, ע"כ. רמז מקידושין מ: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי וכו' ר' אלעזר בר' שמעון אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו עשה מצוה אחת וכו' עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חוב שנאמר וחוטא אחד כו' בשביל חטא יחידי שעשה זה אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה, ע"כ.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה מו. מי שרוצה לשוב, יזהר מלהיות בעל חוב, ע"כ. ע' שיחות הר"ן אות קיב.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה נ. למוד התורה היא מכפרת, ע"כ. ע' אות צט.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

נא. מי שהוא במדרגה גדולה יכול להשיג שלמותו במעוט פעולות, ע"כ. לציין לקוטי מוהר"ן מקוצר רוח ומעבודה קשה.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה נט מי שאינו יכול לבכות, הסגלה שישב במקום ששופכים שם שני נהרות ביחד, ע"כ. ע' עצה אחרת בבכיה ח"ב א, ועמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה צה.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה סב. מי שמגלה סודותיו, אז קשה לדבר הזה להתקיים, ע"כ. לכאורה זה הענין שרבינו הזכיר בחיי מוהר"ן קצו, אחר שגילה איזה דיבור בסוד נחמן נתן, אמר שזה מעשה בעל דבר כדי שיהיה קשה וכבד ביותר אחר כך.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

הביאו סמוכים מספר משלי (טו:כב) הפר מחשבות באין סוד. ובספר בית לוי הוסיף שלרוב דברים השתיקה והצניעות יפה להם, ואין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין (תענית ח:), עיין שם. וקצת רמז מהפסוק, הולך רכיל מגלה סוד, שהמגלה סוד לא יוכל לעמוד לקיימו ויצטרך לסבב בעירות כמו רוכל.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מטעם זה האשה השונמית (מלכים ב:ד:ח-) שבנה מת, ורצתה שאלישע יחיהו, לא גילתה לבעלה למה היא הולכת אליו.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

ויש גם ענין של הוראת מעשיו לבני אדם, כמו שהזהיר הנועם אלימלך בצעטיל קטן: שלא יהיה בדיבורו שום שקר ח"ו, ושום חנופה וכו' וכו' ולא שום הראות מעשיו לבני אדם, ע"כ.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מבואר יותר בשערי קדושה (ב:ד) מובא בחק לישראל, פרשת ויקהל יום הששי, בחלק המוסר ז"ל הוראת מעשיו לבריות, ידעת מה שאמרו רז"ל ענין אותה האשה שהיתה נענשת בגיהנם על שהיתה מספרת לחברתה היום התעניתי וכו' ולא די שאינו מקבל שכר אלא שנדון בגיהנם, כי הרי מגלה דעתו שאין מעשיו כלל לשם שמים, והוא מכלל הפרושים פרוש נקפי פרוש קיזאי וכו', ואמרו רז"ל לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ויהיה כל דרכיו לשמים, ואם יכול אדם שיעשה כל דרכיו לשמים ולא יפרש לבריות אפלו אחד מהן שכרו כפול ומכפל מפני שכבוד אלקים הסתר דבר עד כאן לשונם, עכ"ל.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ע. כשאתה מוכיח אותם שלא תקנו חטאת נעורים, תכלל את עצמך עמהם, ועל ידי זה יקבלו ממך, ע"כ.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת יומא דף מג: שהכהן גדול היה חוזר וכולל עצמו שנית בוידוי השני על הכהנים.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפירוש ר"י קרא בריש ספר ישעיה על הפסוק (א:יח) לכו נא ונוכחה יאמר ה' ז"ל פתרונו לכו נא ונלך בדרך נכוחה, כך אמר ה', שאמר לכם. וכן דרך הנביאים להיות כוללים עצמם בתוכחה שמוכיחים לישראל, שאין אומר להם ישרו עצמכם, אלא כוללים עצמם ואומר נישר עצמנו. וכן הושע אמר (הושע ו:א) לכו ונשובה אל ה', לכו שובו אל ה' אינו אומר, אלא 'לכו ונשובה/. דעו ורדפו לדעת את ה' – אינו אומר, אלא (הושע ו:ג) נדעה נרדפה לדעת את ה'. וכן כלם כוללים עצמם בתוכחה, כדי שינעם תוכחה שלהם לשומעיהם, אף כאן, לכו נא ונוכחה, פתרונו לכו נא התקינו עצמכם לדבר זה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עג: העבדות שאדם עובד את ד' בבחרותו כל יום ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנותו, ע"כ. עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות נא, ומש"כ לעיל ערך אמונה מא.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עה. מה שאנו רואים שמי שמתחיל לעבד את ה' יסורין באין עליו, זה מחמת שהתחיל מתוך יראה של צדק, ע"כ. דברי רבינו פה מבוארים באריכות בלקוטי מוהר"ן תורה פז, ומבואר שאף על פי שבדרך זה יקבל יסורין, עם כל זה הוא הדרך הנכונה, כמבואר שם.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי שדברי רבינו כאן מיוסדים בסוגיא מפורשת במסכת תענית דף ח. אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו [פרש"י: שמכשיר ומקשט מעשיו] מלמטה מצדיקין עליו [פרש"י מדקדין עמו אפילו כחוט השערה יותר משאילו מקלקל מעשיו, כדי למרק עונותיו] הדין מלמעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח [פרש"י: אז] וצדק משמים נשקף [פרש"י צדקה אין כתיב אלא צדק דמשמע דין]. רבי חייא בר אין אמר רב הונא מהכא (תלהים צ:יא) וכיראתך עברתך [פרש"י: על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך, כדי למרק עונותיו]. ריש לקיש אמר מהכא (ישעיה סד:ד) פגעת את שש ועושה צדק [פרש"י: במי ששמת ועושה צדק שהן העושים כך] בדרכיך יזכרוך [פרש"י: אתה פוגע בו אם חוטא כלום, כמו ויפגע בו וימת. קרא הכי הוא – פגעת את שש ועושה צדק, והן העושין כך, בדרכיך יכזירוך, באותם דרכים שאתה מייסרן ביסורין יזכירוך לטובה, ואומרים, הן אתה קצפת, בשביל שחטאנו, בהם, עולם ונושע, בשבילם נושע לעולם הבא] הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

במ"א רבינו גילה זה בשביל שעכשיו מנקים לו מעבירות שעשה.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן אות עט ז"ל מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים. זה כמו למשל כלי מים שתחלה נראה כאלו המים צלולים וכו' ע"ש. ולכאורה מבואר שזה לכל המתחילים אפילו לא מתוך יראה של צדק, אכן בשיחות הר"ן רבינו לא אמר שזה יסורים ממש, אלא הרהורים ובלבולים.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עו. המתחיל לעבד את ה', הקב"ה אומר לו: יודע אני שחפצך ורצונך לעבד אותי, אבל מה הוא הבטוחות שמא למחר תעזב אותי, אם כן איך אקרב אותך בשביל הרצון שרצית, ואיך אגלה לך תכף דברים נסתרים וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע מדברי הרמח"ל ביחוד היראה (הבאתי קצת מדבריו בלקוטי מוהר"ן תנינא א:ו) שעל ידי יראת הרוממות תיכף ומיד שורה עליו החותם ומקבלים סודות אפילו גדולים אפילו לבעל עבירה ר"ל. ואולי רבינו מגלה שמי שמתחיל לעבד את ה', לא יזכה ליראה כזו, מה שאפילו יתכן שרשע בעל עבירה ישיג לאיזה שעה יראה כזו, אבל לא ישיגו המתחיל בעבודת השם, וצ"ת. [ועיין בלקוטי מוהר"ן תנינא ד:ה, שזוכין להיראה על ידי התגלות הרצון].

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה לספר ברית עולם ח"ב כ' ר' נפתלי הרץ ז"ל והנה האנשים האלה אשר יוכלו להשיג השגות רוחניות, לאו כל אדם זוכה, כמו שארז"ל (שבת צב.) אין השכינה שורה אלא על חכם גבור עשיר ובעל קומה, והוא כי אין השכינה שורה אלא על איש הבדוק ומנוסה שלא יטעו יצרו בכל אופני הפיתוי, כי יש אשר יתגאה בחכמתו, ויש בגבורתו ויש בעשרו, ויש ביפיו שהוא בעל צורה ובעל קומה, וכל המגאה אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד (ע' סוטה ה.) ולכן מי שיש לו כל המעלות והוא עניו, הוא האיש הראוי שתשרה עליו שכינה, והאיש הזה בוודאי יחפז עליו יצרו ויתגבר עליו בכל מיני התגברות, כמאמרם ז"ל (קידושין ל:) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, והאיש הזה אם יהיה לבן חיל וינצח יצרו בכל צידי התחבולות והמלחמות, איש הזה ראוי להיות מעבדי המלך מלכי המלכים הקב"ה ולכן האנשים האלה יצרם גדול מאד, וכשארז"ל (סוכה נב.) כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, כי את זה לעומת זה עשה האלקים, כי מי שיתגבר עליו כח הרע והיצר, לעומת זה יתגבר עליו כח היצר טוב והקדושה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה עט. על ידי תפלה שהיא בשעוה ימחל לך הקב"ה, ע"כ. הזהר הקדוש מפרש ששעוה הוא הרמת קול ועינים.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה פד. תקון הגוף קדם תקון הנפש, ע"כ. עיין בקיצור הכוונות לרמח"ל סדר ערב יום הכפורים ז"ל כי אי אפשר להתענות ולקבל סוד האכילה הפנימית אם לא קבלנו בתחלה כל החיצוניות, ונמצא כי לצורך יום הכיפורים אנו מרבים, ולכן: כאלו התענה. וכמו שהרבה מדריגות של חיצוניות ננסרות, כנגדן צריך להרבות באכילה, עכ"ל.

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' בגנזי רמח"ל קעז: בפירוש למה מביאים קרבן התמיד תחלה ואחר כך הקטרת. ז"ל כי האמת הוא שאי אפשר לעלות למדריגה העליונה עד שיתחיל בתחתונה, ע"כ.)

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בצוואת הריב"ש (אות קו) כאשר גופו חולה גם נשמתו נחלשת ואינו יכול להתפלל כראוי, אע"פ שהוא נקי מעבירות, לכך צריך לאדם לשמור בריאות הגופו מאוד, ע"כ.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה צט. התורה וגמילות חסדים מכפרין, ע"כ. ע' לעיל אות נ.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה ק. צעקה ובכיה בלילה יותר נשמעת לרחם, ע"כ. והצעקה צריך להיות אחר חצות לילה.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה א. צריך אדם להיות נכסף ומשתוקק לטוב הכללי, אף על פי שימשך לו לבד הפסד, ע"כ.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

דברים אלו לשון הכותב בפירוש העין יעקב (סימן ז') על הירושלמי (ברכות פ"ב סוף ה"א), דאיתא שם ז"ל אין דור שאין בו ליצנים, מה היו פריצי הדור עושין, היו הולכין אצל חלונותיו של דוד, ואומרים לו דוד אימתי יבנה בית המקדש, אימתי 'בית ה' נלך' (-שיר המעלות קכב), והוא אומר אף על פי שמתכוונין להכעיסני (כי לא יבנה בית המקדש רק אחר פטירתו מן העולם) – יבוא עלי (- לשון שבועה, כלומר יבוא עלי כך וכך אם לא כמו שאני אומר:) שאני שמח בלבי, דכתיב (תהלים קכב:א) שמחתי באמרים לי בית ה' נלך, ע"כ. וכתב הכותב הנ"ל ז"ל מכאן למדנו תועלת גדול, והוא שראוי לכל איש תם וישר שיהיה נכסף ומשתוקק אל הטוב הכללי, עם היות שימשך ממנו לו לבדו הפסד וצער. כמו ענין בנין הבית שאמר ה' ית', רק אתה לא תבנה את הבית כי אם בנך. וכל מי שחפץ להכעיס לדוד היה אומר בפניו טוב הוא שכבר יבנה הבית, שנראה מזה שהיה חפץ במיתתו, והיה ראוי שיכעוס דוד כנגד האומר, ולא היה עושה כן, אלא היה שמח, ע"כ.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה ברש"י עה"ת (במדבר לא:ג) וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין, פרש"י ז"ל אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר, עשה בשמחה ולא איחר (ספרי קנז), ע"כ. אכן שם היה ציווי מפורש מהשם יתברך, ועם כל זה יהושע התרשל בכיבוש וחילוק, ולא עמד בזה.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

וממקום הלימוד ניתן ללמוד שאפילו אם ההפסד הוא עד כדי מיתה ממש. אכן לכאורה זה גם כן תלויה באיכות הטוב הכללי, כי היה ממש בנין בית המקדש. ובודאי יש חשבון גדול ועמוק לשער את הדבר.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש ב:תרכ ז"ל מוהרנ"ת התבטא פעם שיש לו הרהורי חרטה על הזמן הרב שלא שהה אצל רבנו בחייו, אף על פי שעסק אז בתורה ובתפילה, כי היה צריך יותר להסתופף בצלו של רבנו ולהרבות בשמושו, ועל ידי זה היה מקבל ממנו עוד תורה הרבה, והיה זה טובה נצחית לו ולכל העולם, וכמו שאמרו חז"ל (ברכות ז:) גדול שמושו של תורה יותר מלמודה, ועיין עוד בספר המדות וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר נועם אלימלך, פרשת חיי שרה (ענין הג') ז"ל וזהו 'ואברהם זקן בא בימים' וכו' וכו' 'וה' ברך את אברהם בכל', דהצדיק המושך השפעות צריך שיהיה כל כוונתו לכללות ישראל, ולא יחוש על עצמו כלל כאילו אינו בעולם, רק הש"י הוא המשגיח על הצדיק ומברכו בכללות ישראל הגם שהוא אינו משגיח על עצמו, וזהו וה' ברך כו' 'בכל' פירוש בכללות ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

מובן שזה ענין אחר ממה שרבינו קבע כאן, שאפילו איש ישראלי פשוט, עליו לדרוש טובת הכלל אפילו בהפסד לעצמו. שמה שכתוב כאן בספר המידות לאו דוקא מחייב דברי הנועם אלימלך שתמיד לא יתפלל על עצמו עם הכלל, רק לעתים ובמקרים שיש טובת הכלל בניגוד לטובתו. וכן לפי דברי הנועם אלימלך כאשר יצטרך יתפלל אפילו בהפסד לעצמו.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין חיי מוהר"ן שיד, הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד כמו של עכשיו, ע"כ, וע"ש שב, שיב, תקיח.]

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במקום אחר שהבאתי באריכות מהאריז"ל בליקוטי תורה, ומתשובת החתם סופר, שמשה רבינו ואברהם אבינו הפסידו מדרגות גדולות שהשיג חנוך להיות מלאך, כדי להתערב עם בני דורם לתקנם באמונת השם יתברך.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה יא. תפלת אחר מועיל יותר מתפלת עצמו, ואפלו צדיק צריך לתפלת אחרים, ע"כ. ע' ח"ב אות יב.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה כג. לכל דבר שבקדשה צריך הכנה והזמנה, ע"כ. ע' לקמן אות לג.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לא. על ידי בטחון הקב"ה שומע תפלתו, ע"כ. ע' לקמן אות סח. וע' שיחות הר"ן צח ומש"כ שם.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לב. אל תתפלל בבית שבנה בעל מחלקת, ע"כ. רמז מדברי הימים (א:כח:ג) שמצאנו שדוד המלך לא היה יכול לבנות בית המקדש מחמת שלחם מלחמות.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לג. קדם התפלה תתן צדקה, ותקשר את עצמך לצדיקי הדור, ע"כ. ע' לעיל אות כג.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לד. אדם מקבל שפע וכח אלקי כפי אותו המקום שמתפלל בו, ע"כ. אות לב דיבר גם כן מהמקום, ולמה נפסק באות לג, משמע מזה שע"י צדקה והתקשרות לצדיקי הדור משתנה המקום.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לז. על כל הדברים הן על דבר גדול הן על דבר קטן, תתפלל, ע"כ. דבר זה מבואר היטב בשיחות הר"ן אות רל"ג, ועמשכ"ש.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לט מי שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש נקרא חוטא, ע"כ. ע' לקמן אות ס.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה נג. כשהקב"ה מעניש איזה רשע שיודע בו שלא יעשה עוד תשובה, והצדיק מתפלל עליו יותר מדאי, עי"ז נענש הצדיק, ע"כ. ע' לקמן אות פג.

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ס. מי שאין מתפלל על צרת ישראל נקרא חוטא, ע"כ. ע' לעיל אות לט. וע' ח"ב אות א'.

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה סז. מי שמציל את העני מחזק ממנו, הכח הוא בנקל באותיות התפלה, ע"כ. כ"ח זה ג"כ ענין כ"ח אותיות של מעשה בראשית וע' לקמן אות עב.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה סח. על ידי בטחון תפלתו של אדם נשמעת, ע"כ. ע' לעיל אות לא.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה עב. מי שמתפלל בכח הקב"ה שומע תפלתו, ע"כ. ע' לעיל סז.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה עו. צריך קדם התפלה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו, ע"כ.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן רצו. וערכנו בזה תפלה קצרה בחלק ה' מאומן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

מובא מכתבי האריז"ל בזה"ל דע כי כשהיה כ"ג מזכיר שם המפורש, היה השם יוצא מאליו מפיו, ולזה לא אמרו כשהיה מזכיר, אלא יוצא מפי כ"ג, כי מאליו היה יוצא, והיו כולם שומעים אותו, וז"ש בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא וכו' ולא אמר תזכיר אלא אזכיר, ר"ל אני מזכירו, ע"כ.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה פג. לפעמים הקב"ה אין מקבל תפלת הצדיק, כשמתפלל על איזה אדם, כי הקב"ה יודע שימשיך זה האדם לאחר זמן את הצדיק בחטאים מחטאיו, ע"כ. ע' לעיל אות נג.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב א. בשביל שאין מבקשין רחמים על חברו, עי"ז נופל לתפיסה וכו', ע"כ. ע' ח"א אות ס.

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב ב. התפילה מועילה כשפניו כלפי מעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

יש כאן קושיא, כי בגמרא יבמות קה: מבואר שהמתפלל צריך לשים עיניו למטה, ובהגהות של ר' אליהו עטייה, הביא הקושיא מר' יצחק פאלאג"י שיישב שרבינו מדבר על תפילה מיוחדת בעת צרה. והוא בעצמו יישב שאפילו בתוך התפילה הרגילה יש לפעמים להסתכל למעלה. וכל זה היה נוגע למש"כ בערך תפילה לצדיק והתקשרות, סימן א', ע"ש מש"פ בס"ד.

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה ח"ב אות י: על ידי תפילה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים, ע"כ.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במועד קטן דף יח: שלכאורה מבואר שם שדברי רבינו כאן הם לא כפירוש המיוחס לרש"י, אלא כפי הר"ן, ואכן לפי זה, הגם שיכול לשנות, אין להתפלל על זה.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יא התפלה של רבים נשמעת יותר כשהם בכנופיא ממה שהם מפרדים, ע"כ. רבים הנאמר פה לכאו' אין הכוונה רק למנין, אלא תפלה של ההמונים, כי אילו הכוונה היה לסתם עשרה, אם היו מפרדים לא תהיה להם אפילו כחו של תפלה בצבור (ע' למשל ח”א אות יז), וכן לשון כנופיא מורה על ההמון.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יב. לפעמים אינה באה הישועה אלא עד שיתפללו כמה בני אדם, ולא די בתפלת יחיד, ע"כ. ע' לעיל ח"א אות יא.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה ח"ב יד. צריך אדם להזהר בשעה שמזכיר את השם שיהיה בקדשה ובטהרה, הינו שיקדש רוח פיו כל כך שיהא בבחינת רוח נבואה, ואז הרוח הזה הולך ומפיל אותם הבוטחים בשוא ובהבל, וזהו (תהלים כ:ח-ט) "ב'שם י'הוה א'להינו נ'זכיר" (ראשי תיבות נביא) – המה כראו ונפלו, ע"כ.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לע"ד שזה מבואר היטב מהפסוק (יחזקאל לז) כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח, דהינו על ידי שאומרים ה' – שם ה' - כה, בדרך זה שמארבע רוחות באי הרוח, כמבואר בתורה ח' בלקוטי מוהר"ן. עיין שם אות ח' שרבינו מביא את הפסוק הזה, וכז"ל שעל ידי זה מכניעין הרוח סערה, שהוא הרוח של המתנגדים על הצדיקים אמתיים, שממשיכין אריכת הרוח שלהם מהרב דקליפה וכו' וכו' וזהו (איוב לח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, כי על ידי הד' כנפות, שהם בחי' הרוח חיים דקדושה, שהם בחי' הארבע ראשים הנ"ל (סוף אות ז', שהם ד' אותיות של שם ה'), על ידם וינערו רשעים, בחי' משפיל רשעים עדי ארץ ע"ש. וע"ש בכל התורה שרק הצדיק שתיקן לגמרי את כל הד' יסודות יכול לעשות את זה, וגם כל הנלוים אליו (סוף אות ה').

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

נבי"א ראשי תיבות נחמן, ישראל בער אודסר, הרבי והתלמיד.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

מה שמסורה בידינו שהסיפורי מעשיות משנים קדמוניות הם גם בשביל הגוים, אין זה סתם שהמסרים הם שייכים גם להם, אלא כמבואר בתורה ס' האמורה על הסיפורים, שהצדיק צריך את הכח שאלו שאינם ראויים לשמוע ישכחו מה ששמעו. וכנראה שדייקא בסיפורים רבינו קבע את זה, ולכן אין פחד מי לומדם.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

מעניין לראות שכמעט כל הסיפורים משנים קדמוניות מדברים על אנשים שמחפשים או מראים את עצמם לאחרים, וקצת מאלו קצת רחוקים מהענין והבאתי אותם רק לשלמות הענין. א. מאבדת בת מלך - המקום לא טוב נראית טוב. ב. ממלך וקיסר – בת הקיסר ונערותיה מתלבשים ומתחפשים כגברים. ג. מחיגר – השד נעשה ענן, וכן החילופים על ידי האבק. ד. ממלך שגזר שמד – היהודים שנשארו באותו מדינה אנוסים, בצנעא היו נוהגים דת יהודית ובפרהסיא לא היו רשאים לנהג כמו יהודים. ה. בן מלך שהיה מאבנים טובות – אבל מבחוץ היה מכוסה בעור. מעשה ו. ממלך ענו – המלך היה מטמין עצמו. ז. מזבוב ועכביש – בעניני שחוק היו מדמים ומחכים כל האמות (גם העכביש עשתה בערמה כאילו היא חוזרת, גם היפת תואר החן שלה היה על ידי הדומיט). ח. מרב ובן יחיד – השטן נדמה כסוחר. ט. מחכם ותם – התם ואשתו היו לובשים אותה פעלץ (וגם כל ענין של התם שדימה כל דבר למה שרצה, הרי שנתלבש רצונו והתחפש באותו דבר). י. מבערגר ועני – הגנב הראה את עצמו כסוחר, וגם הבת של העני התחפש כמו זכר (וגם כולם לא הכירו זה את זה). יא. מבן מלך ובן שפחה – כל הסיפור בנוי על זה שהתחלפו, וגם העבירות שלהם נדמו כבהמות. יב. מבעל תפלה – שהיה משנה ומחליף עצמו אצל כל אחד ואחד בשנוי אחר. יג. מהשבעה בעטלירס – כולם מראים את עצמן כחסרונים כאשר האמת הוא להיפוך.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מעניין איך שני סיפורים – 15% - (וגם אולי טיפה מהסיפור של החכם והתם כנ"ל) מדברים על נשים שהתחפשו לגברים, וזה ממש ענין מוכר בימינו בעוה"ר!

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

כמה רעיונות של הסיפורים כבר נמצאים בספר דברי האדון של יעקב פרנק ימ"ש:

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

היו שני אלים שם האחד דונץ והוא כולו חסד ושם השני זליג והוא עושה רע. וקרה שהיו שני מלכים רחוקים זה מזה מאתיים מילין, לאחד נולד בן ולשני בת. האל הרע החליף את הילדים והוא בעצמו הפך לחתול שחור ואמר למניקות שיגדלו את הנערה בבגדי גבר ואת הנער כאשה, ציווה ללמד את הנסיכה רכיבה על סוס, קליעה והרבה לשונות. כשגדלו הילדים נמשכה הנסיכה לגבר על אף לבושה הגברי והנסיך בבגדי אשה לא שינה את טבעו ובסופו של דבר התחתנו זה בזו. כן גם אתם, מוחלפים ומבולבלים בראשיכם מה שלמעלה הוא למטה אצלכם ומה שלמטה למעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה שניה

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

באותו הזמן שהתחיל רבנו ז"ל לעסק בספורי מעשיות אמר בפרוש בזה הלשון: "הנני אתחיל לספר מעשיות", "איך וועל שוין אן הייבן מעשיות דער ציילין" (חיי מוהר"ן קנא). וכונות דבריו היה, כמו שאומר: מאחר שאינו מועיל לכם לשוב אל השם יתברך על ידי התורות והשיחות הקדושות וכיוצא בזה וכו' על כן הוא מתחיל לעסק בספורי מעשיות, עכ"ל.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

אכן ידוע שרבינו היה לו תורות הרבה יותר גבוהות ממה שגילה בלקוטי מוהר"ן, התורות של ספר הנשרף וספר הנגנז, ועם כל זה רבינו גילה שלא עוזר אפילו כח התורה, כי יש ענין של נפילה מכל הע' פנים של התורה לתרדמה, ואז רק הסיפורי מעשיות, שמלבישים את התורה בסיפורי מעשיות, רק עי"ז יכולים לעורר ולעזור כמבואר באריכות בתורה ס'.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה ענין הכתוב (זכריה ד:ו) ולא בכח כי אם ברוחי אמר י"צ. לא בכח, אפילו כח התורה, כי זה עיקר הכח, בחי' כ"ח אתוון דמעשה בראשית כמובא בספרי רבינו, כי אם ברוחי אמר, אמר זה בחי' לבוש (כמובא בצע אמרתו), י"צ, שמלבישים את התורה שהיא כולה שמות של השי"ת ועי"ז מעוררים את הבן אדם לקבל רוח חדש.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

בענין ציורים והצגות לסיפורי מעשיות. שמענו שהחברים שמעו מפי סבא ישראל לא לעשות ציורים, ואין הכרע לענין הצגות, יתכן שאדרבה שזה טוב. ואכן גם מה ששמענו שלא לעשות, איני חושב שזה איסור על כל העולם, רק שסבא אמר לאותו חבר או לאותם חברים לא לעסוק בזה, ומן הסתם ידע ברוח קדשו שכן יצאו לאור עולם, ולא הטיל איסור וכדומה על זה.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סבא גם כן רצה שידפיסו את הלקוטי מוהר"ן בלי נקודות, והרי הנקודות הם המציירים את האותיות והתיבות (עיין לקוטי מוהר"ן תורה לו, וכן בתורה לא כתוב שבלי הנקודות אין להאותיות שום ציור), ולכאורה זה ממש אותו ענין שלא לעשות ציורים להמעשיות, אבל אין זה הקפדה מוחלטת, רק העדפה.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות הם בחי' מפורסמת של נחלת רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. ונוכל להבין בקלות איך הם מקושרים לענין רבינו, שהוא ראש השנה ותפילה. חוץ ממה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה ה' שלאחר הגזירה צריכים להלביש התפילה בסיפורים, נוכל להבין בקלות כי רבינו אמר שעל ידי סיפורי המעשיות שלו תוכל עקרה להוליד. והרי זה גופא ענין של תפילה בראש השנה, כמו שמצינו בחנה שהתפללה ונפקדה בראש השנה (ראש השנה דף י: - ועיין בשל"ה מסכת ר"ה פרק נר מצוה אות יב. אכן היא לא היתה עקרה ממש כמבואר במפרשים ריש ספר שמואל, רק לא היתה לה ילדים דייקא. ועיין בילקוט רמז עז, שתפילת חנה היתה בעצרת, וכן הביאו בספר לשון ערומים דרוש ח, ובספר בן פורת יוסף – הס, הפטרה יום א' דר"ה. והרי שבועות בחי' עתיקא קדישא, שהש"י נראה להם כזקן, וחסידים היו עוסקים בסיפורי מעשיות כל הלילה).

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה א' מאבדת בת מלך

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

'שהלא טוב יקח אותך', הלא טוב זה הטייוול – טבאל – כמו שהבאתי בס"ד במעשה ט מחכם ותם ע"ש.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

במכתבי שמואל ב:ע כתוב שהמשרת זה הגוף, והסוס זה אשתו. וע' בלקוטי מוהר"ן תורה יב, שהמשיל את הסוס להגוף. ועיין בריש תיקוני זוהר (ג:) ומאן דתקין ליה סוסיא, ובפירוש הכתר והכבוד ז"ל מי שמתקן לקוב"ה ושכינתיה סוסים לרכב עליהם, שהם עולם היצירה שנחשב סוס לזו"ן דאצילות הרוכבים ומתלבשים בו בימי החול, והשכינה בשעה שהיא מתלבשת בימי החול במלאכים שבעולם היצירה, היא נקרא סוסיא עיין שם. והביא שם מהפירוש זכון מנחם, שמתקן היצירה שהוא כמו סוס לרוכב עליהם דאיהי מרכבה דיליה מט"ט דיצירה כנודע, כי מט"ט נקרא מעשה מרכבה ואינו מרכבה כסוסוון לבני נשא, ע"כ והביא מהרמ"ק באור יקר (שער ו סימן א' עמ' קנט, והביא לעיין בפירושו לשיר השירים עה"פ לסוסתי) ענין התלבשות המלאכים שהם אינם כסא ממש אלא אור נושא הכסא.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השני למלך מצא אותה במבצר, והיה שם הכל מסודר ויפה ונאה, וזה היה המקום הלא טוב. ויש מבינים שזה בחינת היכל התמורות, שאי אפשר כמעט להבחין ביניהם להאמת כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה רמ"ה), ועם כל זה לא מבואר מה זה המקום הזה המכונה לא טוב. ושמעתי מאחד מאמריקא (פריד נ"י) לפרש שהוא מקום בלי רצון, כי הראה תראה איך שהשני למלך היה מחפש שנים בכלות הנפש, וכאשר הוא מוציא אותה הוא לא מתפעל כלום, רק סתם אוכל ויושן, והוא פלא, אלא על כרחך שזה מהות המקום הזה הלוא טוב, שאין בו רצון.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר לענין עבודת השם, שהשכינה הקדושה מונחת בתוך אי רצון, זאת אומרת כאשר העובד נופל מכל הרצונות כיסופין והשתוקקות, והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (קהלת יב:א, שבת קנא: אלו ימות המשיח וכו'), דוקא אז הוא עומד ליד השכינה. אלא שעכשיו השכינה עוד נסעה לההר של זהב.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש בזה, שעבודת השם לשמה, בלי שום פניה וכו', על כרחך היא בלי טעם, כי לא מקבל ממנה כלום, רק עד שזוכה למדרגה כזו שמתענג מזה גופא, אבל בודאי בתחילה כאשר האדם מתחיל לעבוד את השם לשמה טהורה, לא יהיה לו שום טעם בעבודת השם, ויהיה קשה וכבד עליו מאד. וכאשר האדם עוד יש לו פניות הוא יעבוד במרץ וחשק גדול, עד שהוא מטהר את עבודתו מכל הפניות, ואז כבר אובד את כל החשק וההתלהבות שהיה לו, ונופל לאי רצון. ובאמת רק עכשיו הוא נכנס לעובי הקורה לעבודת השם באמת, ורק עכשיו הוא מתחיל.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בספר אדיר במרום (עמ' תצג, מכון רמח"ל) ענין טוב עין לעומת עין טובה, וכז"ל אך עין הרעה נמשך בקליפה מבחינת העינא סומקא דז"א, ולכן הוא קשה מאד עד שמייבש המקורות כנ"ל ומחסיר כל טוב. אבל הרע עין הוא ענין אחר, כי הנה הטוב עין (-שהוא בא"א) בהאירו, מיד נפתחים כל שערי הברכה, וגם ממנו נמשך השובע. כי בהאירו הנה כל המדרגות מתגלות זו לזו, ונעשה התדבקות של אהבה ביניהם. אך 'הרע עין' שרוצה לידמות לקדושה, גם הוא עושה מטעמים ומרבה לחם. אך בהיות שטבע הס"א הוא רק למנוע ולהחסיר, על כן הנה בעוד שהוא רוצה להאיר הפנימיות שבו בסוד הלב שהוא היוצא דרך העינים כמו שידעת, הנה הוא כמו נרתע לאחור, כי אין בטבעו להתפשט להטיב. וזהו שסיים שלמה (משלי כג:ו אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו. כג:ז -) כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך (ולבו בל עמך). כי להיות רוצה להדמות אומר: 'אכול ושתה'. אך באמת: 'לבו' – שהוא שורש הראיה – 'בל עמך', כי הוא מתחסר ונגרע ולא מתפשט ומתדבק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה א מאבדת בת מלך

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

הממונה על הרוחות. מצאתי ת"ל בספר פירוש לספר ברית מנוחה מכתב יד של מה"ר חיים וויטל (פרק יא), שהמלאך הממונה על הרוחות שמו רוחיא"ל (א"נ מחיא"ל), ותחתניו ג', חזקי"ה, עוזיא"ל, עזא"ל. והנה מוהרנ"ת בלקוטי הלכות מאריך בענין שני מלאכים בשם עזא"ל ועוזיא"ל שקטרגו על בריאת האדם, ומסביר שהם הן הקולות בתוך האדם שאומרים לו שהוא לא יצליח ולהתייאש חס ושלום. ורואים שזה הענין קשור מאד להממונה על הרוחות.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרוח האחרון בא בסוף ואמר שהוא היה עסוק להביא את הבת מלכה וכו'. והוא פלא, כי הלוא השני להמלך היה שנים על שנים מחפש אחר ההר והמבצר, ואיפה היתה הבת מלך כל אותה הזמן, אם רק עכשיו לקחה אותה הרוח שם? ועוד, הלוא כאשר השני למלך נפל לשינה הבת מלכה עברה בעגלה, הרי שהיא היתה נוסעת בעגלה, ועל כרחך שרק לאחר כל הנסיעה שלה הרוח בא והביא אותה לההר והמבצר. ורואים מזה שדוקא על ידי כוחות היאוש וההתגברות עליה,אלו המובילים את הבת מלכה למקומה, ודוק.

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב כתוב שם ז"ל הי"ד מישא"ל, ממונה על כל החיות, והוא הגדול שיש אחר קטן. ע"כ. ולהלן כז"ל יחיא"ל ממונה על החיות, ותחתיו ג' שרים, פסיא"ל, גסיא"ל, חגיא"ל (ויש גרסאות, א. חויא"ל, ב. חניא"ל).

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

"והבן מלך היה מתגעגע מאד לראות אותה, ולא היה אפשר לו לראותה. פעם אחד הלך אצל כתר של אספקלריא וראה אותה ונפל חלשות". והנה צ"ב שהרי לפני זה הוא היה איתה ביחד, ואחר כך הוא היה איתה, אז למה עכשיו הוא נפל חלשות.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שזה החלשות הוא כענין התורה הקדושה שמתשת כחו של האדם. ומבואר בספרים שההתשה הוא רק בהתחלה, ובעיקר נוגע לחלשות הגוף והחומר, וברבות הלימוד והקדושה האדם יכול להתגבר מאד מאד דייקא על ידי התורה הקדושה, זאת התורה אדם.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן גם בסיפור פה כאשר הבן מלך כבר קיבל את עיקר השבירה ונפרד ממנה, שאז מתחיל העבודה לשמה והתיקון, אז בתחילה כאשר הוא ראה אותה נפל לחלשות, אבל בסוף הוא זכה להתחתן איתה.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

(ואולי נוכל לצרף לזה מה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן רנח) על עצמו שבתחילה הוא חושב שזה היה היצר הרע שלו שאומר לו שאין מי שיכול להנהיג את בני הנעורים כמוהו, עכשיו אני יודע בברור שאני מנהיג וכו' ע"ש. הרי שבתחילה רבינו קיבל חולשה מהשגתו, כי כפי מה שזכה להיכולת להיות המנהיג, קיבל ניסיון של בלבול מהיצר הרע, עד שהוא זכה ממש להחזיק בהיכולת ולשלוט ולידע שזה באמת ככה).

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

'והיא צותה שיביאו לה אחת עשרה בנות שרים שיהיו עמה'. ע' בלקוטי מוהר"ן תורה לא, בענין האחת עשרה ברכות להמפייס את העני, ואחת עשרה דברים שהעמיד עליהן ישעיה את כל התורה, שרבינו כתב שלכאורה היה צריך להיות שתים עשרה כנגד המזלות, אלא שרמז שהעיקר הוא אמונה. והנה גם בענין השש ברכות של הנותן צדקה רבינו כותב כנ"ל שהיה צריך להיות שבע אלא לרמז על העיקר שהוא האמונה כנ"ל, ושזה בחי' שמש בשבת צדקה לעניים. ובאמת השמש בעצמו הוא אחד מן שנצ"ל חכ"מ (הסדר הוא של שמחה), וכן כאן הבת קיסר לכאורה משלים את הי"א נערות לי"ב. וכמו שיוסף הצדיק ראה בחלום אחד עשרה שבלים וכוכבים משתחווים לו והוא הי"ב. ודוק.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

'ומצאו שם עשירות מפלג מאד שלא היה אצל שום מלך' יש להעיר שלבסוף הבת קיסר מסר את כל העשירות הזה לבן הסוחר, ולכאו' הפשטות שלא היה עולה בשם לעומת עשירות שלה, ואולי מעליותא של קיסר שאינו סתם מלך.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

'ולקחה הדפק בידה ואמרה שנשרף מחו' כאן רבינו מגלה סוד עצום, שאפילו למת יש דפק, כי על אף שכל מעשה בדיקת הדפק פה היה רק לפנים, עם כל זה מבואר שיש באמת אפשרות הכי. והנה בסיפור של השבעה בטלרס רבינו מקשר ענין ידיעת העשרה דופקים להכח להחזיר את עשרה מיני חיצים, ומבואר שם שאפילו אחר שהחץ עשה תפקידו יש כח להחזיר את החץ כאילו לא נגע בכלל במטרתו. ושם בסיפור כתוב שהבת מלכה, שנפגעה בכל העשרה חיצים נשארה חלשות, והוא רופא אותה. ולכאו' אפילו אם היתה מתה לגמרי, עדיין יש דפק ויש אפשרות להחזירה לחיים ולרפאותה. ואולי זה ענין מה שרבינו אמר שאפילו מחלות שאין להם שום רפואה הוא יכול לרפאות, אכן זכרני שיש שם איזה רמז שבכהאי גוונא רבינו עושה מחדש.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ב ממלך וקיסר

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

'וכל אחד מאלו השלשה הכיר שזה צורתה והסתכלו ונזכרו ונצטערו'. אולי אלו השלושה הם רמזים כנגד השלושה סוגי חסידים של רבינו, אלו שבאים בשביל השיריים, זה המלך שנצטער על שהעבירו אותו ממלכותו על ענין האחד עשרה בנות שרים, והוא קיבל חזרה את השיריים האלו. ובן הסוחר שנצטער על הסחורה, זה בחי' אלו שבאים לשמוע תורה, טעמה כי טוב סחרה. ובן המלך שהיתה בת זוגה האמיתי, בחי' החסידים שממש אפויים בלב רבינו.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה אולי יש בזה מהבעטלר הז' של מעשה של השבעה קבצנים.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

והחיגר שלנו קיבל עשירות, וכן המשרת במעשה הראשון של אבידת בת המלך שקיבל עשירות כדי להוציא הבת מלכה.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

ובמעשה החיגר נעשו הגזלנים לצדיקים משוגעים שמאד מובן בימינו.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף החיגר הלך וראה מפלתן של השדין שענין השדין ענין עובי דמיון הגשמי שג"כ מאד מובן בימינו.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין איך האבק שמפזרין על הדרך מרפא החיגר, וכי מפזרים עכשיו אבק בכל מקום שהולך כמו שעושים להצדיקים המיוסרים?

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שהרגלין מקיימין את האדם בקומה ובחינה השייך לו, וכיון שהשיג והבחין בדרך צדיקים שוב השיג קומה גבוה שבו יש לו כח ברגליו. וכמו הבעטליר השביעי במעשה של השבעה קבצנים שלא היה לו רגלים עבור עולם הזה השפל.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שהסיפור נושא בענין תיקון עבודה זרה ופגם אמונה שזה פגם בהרגלים כמבואר בלק"מ (תורה י'). ולכן החיגר עיקש לא ללון אלא לנסוע, כי על פגם האמונה צריכים למסעות כמבואר בלק"מ (תורה מ). ואז הוא קיים בנפשו שכן ארץ ורעה אמונה בשכבו על הארץ ואכילת העשבים.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

החיגר פזר אבק של צדיקים ומשוגעים בדרך של הגנבים ועל ידי זה התחילו להתחרט ולעשות תשובה ואז הרגו זה את זה. ומעולם לא הבנתי למה השגעון הביאו להם להרוג זה את זה, שזה ממש רשעות לא רק שגעון, כי מחמת שגעון היו צריכים להשתולל ולעשות דברי שגעון אבל לא רציחה, ואפילו אם תמצא לאמר שהאבק שהוא פיזר לא היה סתם של שגעון, אלא שגעון של רשעות, למה תתגבר על הצדקות, וצ"ע.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מבואר שזה המציאות שצדיקים שמקבלים איזה שגעון הם עלולים ממש להיות רוצחים ר"ל השם ירחם.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היום נתפשט בעולם המחלה להיות woke, "הוא מונח המתייחס למודעות לנושאים הנוגעים לצדק חברתי וצדק גזעני". וראוים בחוש איך הצדקות הזה ממש מלהיב אש השנאה והקנאה וגורם להיזק ורציחה להפליא רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

כל הגנבים הרגו זה את זה עד שנשארו שנים, הראש ועוד אחד, הראש נהרג על ידי העיר, אבל מה קרה להאחרון? ולכן לא מבואר מה עשה החיגר עם כל הגנבות שהגנב מסר לו, וקשה קצת, שהעיר פסקו עונשו של הגנב למיתה, ולא תבעו ממנו הגנבות.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

וענין מה שכתוב על ראש הגנבים ששב בתשובה והיה תולש קברים, לכאו' ענינו תלישת העשבים מהקברות המוזכר בשולחן ערוך (אורח חיים תקמז:יב (קיצור שו"ע קצט:י)) עיין שם במפרשים שיש כמה סוגים בזה גופא, ועוד מראה מקומות.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו – אין אתה מתירא? ופשט עצמו ונעשה גדול מאד עד השמים ורצה לבלעו. אמר הזקן – אף על פי כן איני מתירא כלל, אך אם אני רוצה, תהיה אתה מתירא ממני, והלך והתפלל קצת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שהבאתי מהכלי יקר בספר שמואל א:ז:י – ששמואל עסק בהקרבת העולה אף על פי שהפלשתים כבר נגשו למלחמה.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין במדרש תהלים כז:א בשעה שבא שמואל למשח את דוד, והיו מלאכי השרת מקטרגים לפני הקב"ה, ואומרים רבונו של עולם, מפני מה אתה נוטל מלכות משאול ונותנה לדוד, אמר להם אני אראה לכם מה בין שאול לדוד, שאול הלך ונשאל באורים ותמים, כיון שראה את הפלשתים, אמר לכהן (שמואל א:יד:יט) אסף את ידך, ולא הספיק לגמר את הדבר, שנאמר (שמאול א:יד:יט) ויהי עד דבר שאול אל הכהן. אבל דוד בשעה שהפלשתים באין עליו בעמק רפאים, באותו שעה התחיל לשאל באורים ותמים (שמואל ב:ה:כג), ע"כ.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

ולעומת זה מצינו שיש זמנים שאינם זמן לתפילה אלא זמן עשיה בידים, כמו שכתוב (שמות יד:טו) מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, עיין שם במפרשים. וי"ל שאפילו באותם זמנים יש להתפלל קצת.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי כל התפילות האלו הם על סמך טרם יקראו ואני אענה, ולכן יש שמירה כבר מתחילת התפילה.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

[ובמסכת מגילה טז. המן אריך- המתין – עד שמרדכי סיים להתפלל].

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בספר כתר שם טוב אות רסא, שמעתי ממורי שפעם אחת נזדמן מלחמה כבדה, והיה בדור ההוא גבור עריץ והיו העם מבטחין בגבורת הגבור ולא אזרו חיל לעמד בקשרי המלחמה גם הם אתו עמו, והגבור היה לו כמה מיני כלי זין, ובתוך הזמן שהסדיר כלי זינו לפניו שיהיו מוכנים, והשונא שכנגדו התחכם בתחבולות רשע וגנב מהגבור כלי זינו אחד לאחד עד שלא היה לו במה להלחם, ע"כ. ולפי מש"פ יש לפרש שכלי זינו לא היה תפילה].

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ג' מחיגר

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

מלך השדים הבטיח שלא יזיקו את משפחת הזקן, ולכן מיד יביאו וכו', ולמה צריכים המהירות, והרי מלבד זה השדים לא יכולים ליכנס להעיגול. ואכן בהמשך הסיפור כתוב שהמדברים ביניהם היו מפתים את נכד הזקן וכו', כך כתוב בעברית, ובידייש כתוב בפירוש המדברים שבין השדים, ואיך הגיעו בכלל אליו? אכן כתוב שהנכד נסע לקבר הזקן, אז יש לומר שמשפחת הזקן לא נשארו שם, אלא חזרו לתוך העולם, וכמו שכתוב שהמלך של אותו מדינה שהנכד היה שם גזר על היהודים להתפלל עליו, ומשמע שמלך זו כבר לא היה אפיקורוס כמו המלך הראשון שגרם להזקן להבריח משפחתו.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

אין דרך שילך המלך יחיד ואניח אותך עם עוד אחד לכנס... ו נמצא שטוב עשה שהניח אותו עם עוד אחד לכנס וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה נמצא במסכת סוטה (יב:) לענין בתיה בת פרעה שהיתה הולכת על שפת היאר עם נערותיה והמלאך גבריאל חבט את נערותיה בקרקע, אבל כיון דלאו אורחא דבת מלכא למיקם לחודה הוא השאיר לה חדא, וזה שנשאר היא ששלחה בת פרעה לקחת את משה.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מהחיגר.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

והיו האב ואם חוזרים ופגעו באחד שהיה הולך ביחד עם בנם בתחלה, ושאל אותם: על מה אתם בוכים? וספרו לו כנ"ל, השיב להם: אני אודיע לכם וכו'.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה החבר של בנם ידע כל הזמן שאותו הבן היה נתפס והיו מענים אותו, ולא חשש להגיד לההורים, ואפילו כאשר ראה את ההורים בוכים שאל למה הם בוכים, ולא ידע מעצמו שהרי בנם נתעלם.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר בהסיפור הנ"ל: "אמר המלך שלנו: באשר שזה הנכד הנ"ל יש לו כח להשתמש עם הספר בקדושה ואינו משתמש בו, על כן נעשה לטובתו, וצוה עלי להיות שם ענן כדי שיהיה להמלך רפואה מהרפואות שלקח וכו'. והנכד הנ"ל לא ידע כלל מזה, ומחמת זה אני הייתי בכאן ענן (כל זה היה מספר הענן להשליח).... והביאו אותו למלך, וצוה המלך שיקחו הכח ויחזירו להמלך הנ"ל, והחזירו לו הכח, ואז חזר הבן של השדים הנ"ל וכו'.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש פה ג' מלכים. אחד של בשר ודם שכחו ניטל ממנו וניתן להשד. ויש שני מלכים שדים. והנה השליח היה שייך למלך אחד וצריך ביאור איך הוא נתחבר עם זה השד שנעשה ענן שהיה שייך למלך השדים הקשור להזקן שעשה את העיגול. ואם אכן זה שנעשה הענן קשור לאותו מלך השני, איך המלך הראשון יכול לצוות עליו, הרי אינו מהמלכות שלו?

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד' ממלך שגזר שמד - - מעשה נסים

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש שבעה חלקי עולם, שהעולם נתחלק לשבעה חלקים.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

בסידור שערי ציון, תיקוני תפלות ליום השבת: ברוך שמו בשעה ארצות בפי כל החיצונים שבהם ובפי כל מלאכי מיתה השופטים בהם ובפי כל מיני רוחות ושדין ולילין ומזיקים שבהם ובפי כל שטן ומקטרג וכל משרתים המשתים אותם. ומרומם זכרו בפי כל בני עולם, עכ"ל. אבל יתכן שהוא מדבר על ארצות אחרים.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

“ויש שבעה מיני מתכות, שכל אחת משבע כוכבי לכת מאיר במין מתכת אחד" – כן נמצא במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה אות פו. (אכן שם נראה שיש לו סדר אחר ממה שאביא כאן, כי מביא את הז' מתכות כסדרן מחסד עד מל', וכז"ל והם כנגד ז' כוכבי לכת שצ"מ חנכ"ל, ונמצא כי כסף חי כנגד יסוד, והוא כנגד כוכב הששי הנקרא כוכב סתם בלי שום לווי וכו' ע"ש, ואילו כאן אביא ששבתאי הוא כנגד היסוד) וכן מובא בפירוש הגר"א ז"ל לספר יצירה (פרק ד' משנה ח'. לכאורה חסד זה יה"ו ונצח זה יו"ה. וכתב שסדר הז' כוכבים במקום אחר אינו כן):

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

א. חסד דרום חכמה לבנה יום א' עין ימין מדבר איתם יו"ה כסף

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

ב. גבורה צפון עושר מאדים יום ב' אוזן ימין מדבר שור הו"י זהב

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

ג. תפארת מזרח זרע חמה יום ג' נחיר ימין מדבר סין וי"ה נחושת

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

ד. נצח מעלה חיים נוגה יום ד' עין שמאל מדבר פארן יה"ו בדיל

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

ה. הוד מטה ממשלה כוכב יום ה' אוזל שמאל מדבר צין הי"ו עופרת

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

ו. יסוד מערב שלום שבתאי יום ו' נחיר שמאל מדבר קדמות וה"י כסף חי

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

ז. מלכות היכל חן צדק שבת פה מדבר סיני ברזל

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

הקודש באמצע

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

(עיין שבת פט.: ה' שמות יש לו מדבר צין, ולא נראה שם כסדר הנ"ל).

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

"ואותו הדמות אדם לא היה מסוגל להנ"ל רק (באופן ובתנאי) שיהיה המלך משפיל גאים ומגביה שפלים" -- לכאו' היה לו להשפיל את עצמו.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב בהמעשה למה המלך לא לקח עצה מאותו דמות אדם.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סוטה סוף מז: משרבו מקבלני טובתך ומחזקני טובותיך, רבו איש הישר בעיניו יעשה שפלים הוגבהו (פרש"י ז"ל שאין אימת הגדולים על הקטנים ואין ניכר בין גבוה לשפל) והגבוהים הושפלו ומלכות אזלא ונולא, ע"ש.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

יחזקאל כא:לא – דברי נבואה על הגלות – כה אמר י' אלקים הסיר המצנפת והרים העטרה, זאת לא זאת, השפלה הגבה והגבה השפיל. ובמסכת גיטין דף ז. פירשו (וכי) לא (אעשה) זאת להן לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל והעמידו צלם בהיכל.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

אגרת הרמב"ן כי באפו משפיל הגאים וברצונו מגביה שפלים.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

"ואותו הדמות אדם לא היה מסוגל להנ"ל רק (באופן ובתנאי) שיהיה המלך משפיל גאים ומגביה שפלים" – יש לציין למה שהובא בשם הרב יצחק דמן עכו ז"ל תלמידו של הרב יוסף גיקטילייא ז"ל ששמע מפי רבו הרב יוסף הנזכר כי האיש אשר ידבנו לבו לתקן מדותיו ולישר דרכיו ומעשיו ולרדוף אחר הענוה בתכלית השלימות להיות עלוב ולא עלוב ולא עולב, שומע חרפתו ואינו משיב, מיד תשרה עליו השכינה, ולא יצטרך ללמוד מבשר ודם, כי רוח אלקים תלמדנו, עכ"ל בשערי קדושה ח"ד (א:ג).

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר בהמעשה שהאנוס סיפר למלך כי עשה חשבון שהלוא הוא חס על עשרו ואם לא יהיה מלך וכו' ובסוף על ידו נהרג המלך וזרעו!

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד ממלך שגזר שמד, מעשה נסים. רמז רחוק, השני מזלות שהפיל את המלך, היו טלה – ניסן, ושור – אייר. ניסן זה כבר לשון נס. וכן, הראשי תיבות של ניסן – סיון (תאומים), נס.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד ממלך שגזר שמד, המלך השפיל את כל השרים, ושאל את האנוס מה השררות שלך, והנה האנוס היה לו שררות חוץ מהזכות הזה להיות יהודי בפרהסיא, והיה יכול להשפילו מצד השררות שהיה לו מצד אחר, ומבואר שבכל ענין וענין של שררות היה צריך להשפיל.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

דוקא השור והשה שהם בחי' הטלית והתפילין הם שהפילו את המלך. ויעו' בליקוטי הלכות (חושן משפט ב', הלכות גנבה ד:ה – בחי' מוחין, ה:טו – בחינת אמת) שרבי נתן כבר מפרש דין התורה של תשלומי ארבעה וחמשה על גניבה ומכירה או טביחה של שור ושה דייקא על פי זה שהם מרמזים על עיקר קדשת היהודי. ועכ"פ זה חוזר ומלמד לענין הסיפור כאן, שמה שהמלך לקח הזכות של טלית ותפילין בחי' שור ושה מהאנוס, הוא חמור יותר מהכל, כי רק שור ושה נידונים בדו"ה. והוא סימן שהגונב אותם פוגע ומזיק ביותר.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

ומלבד הביאורים של רבי נתן בליקוטי הלכות, הגמרא גילתה גם כן, שגניבת שור הוא ענין ביטול מלאכה, ושה פחות כי יש בושה בגניבתו.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

ועכ"פ יש לשים לב שכל התוכניות של קאמיוניזם communism וסושיאליזם socialism, ואפילו הרבה מהמיסים של היום, כולם בבחינה זו של להשפיל העשירים וליתן להעניים. ושיטה זו אכן מצלחת בתחלתה הרבה ומתפשטת וכובשת, עד שזה מגיע לפגוע בבחי' השור והשה – ואז יוצא שהשולטים רשעים גדולים ולבסוף נופלים לגיהנם.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ה מבן מלך שהיה מאבנים טובות

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

[שימו לב שהמלך בפשטות היה גוי ובפשטות נשוי לגויה, והרי הבן מלך מאבנים טובות – גוי.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין באיכה רבה ד:א ז"ל דבר אחר, מדבר ביאשיה, איכה יועם זהב, שהיה דומה לארנטס של זהב. ישנא הכתב הטוב, שהיה גופו דומה לאבן טובה ומרגליות. וכו' וכו' דבר אחר, מדבר באנשי ירושלים שהיו דומין לארנטס של זהב, וגופן דומה לאבן טובה ומרגליות, ואם יאמר לך אדם אין הכתוב מדבר באנשי ירושלים, אמר לו כבר כתיב [בני ציון].]

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

"פעם אחת היה הבן מלך מחתך עצים ונקף באצבעו, ורצתה הבת מלכה לכר את אצבעו" - יש להערות, שלעיל כתוב שהיא כבר היתה מקנא בו, ועם כל זה, היא עוד רצתה לעזור לו כאשר נקף אצבעו. ולפי השמוע שהסיפור מרומז על החולק שנפל למים, הרי אפשר לראות שמצד אחד היה באמת אוהב את הבן של המלך, רק הקנאה התגברה.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר, שהרי במעשה ז' שמועה שמענו שהמל שגיר מרמז לרבינו, וע"ש מש"כ. ופה הצדיק השני הכריח את המלך והמלכה הלא יהודים לקחת כל האבנים חובות שלהם, ומזה נולד להם בן שהיה מאבנים חובות. ומי יודע אם פעל בזה להוציא יקר מזולל, נקודת אמונה טהורה בהשם יתברך בנפש יהודי, ע' בלקוחי מוהר"ן יז:ו שעל ידי שהגוים עושקים את בני ישראל נכבש חוב אצלם, וכאן הכריחו את הצדיק לעשות מה שהוא בתחלה סרב, וע"ש שהחוב הזה בילודים שלהם, ודו"ק (ולפי זה יש להעמיק באיזה נקודה חלק החולק הנ"ל על רבינו).

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

"והצדיק הנ"ל היה מתפלל תמיד להשם יתברך, באשר שהוא היה מבטיח שיהיה הבן מלך כלו מאבנים טובות – ולא היה כן, והיה טוען להשם יתברך האם עשיתי זאת וכו' ועכשיו לא נתקים כמו שאמרתי" ע"ש. והנה בסוף נתברר שהבן הנולד היה באמת כולו מאבנים טובות (חוץ מהעור, ולכאורה אין העור חסרון ב"כולו" וצ"ע כי אולי י"ל שבאמת עוד לא התקיים התפלה או גזרה של הצדיק עד שנפל והוסר כל העור). ולכאורה יש ללמוד מהצדיק הנ"ל שלא להסתפק בכמה תפילות ולבטוח בהשם שכבר פעל את הצורך, אלא צריכים להתפלל עד שרואים בחוש שהתקיים. אכן יש לחלק שכאן הצדיק לא פעל את זה בתפילות רק בבחינת צדיק גוזר והשם יתברך מקיים, ומלשון הסיפור, שהצדיק היה טוען להשם יתברך האם עשיתי, [אבל אין להוכיח שזה היה על ידי גזירה, כי רבינו כבר הביא (תורה סו) את הגמרא (מגילה כז) לענין אלישע שכל הניסים שעשה היה על ידי תפילה, ושם הלשון עשיה, אכן גם שם צ"ע אם זה לא היה בבחינת גזרה, אפילו לאחר החילוק שאביא מרבינו, עדיין יתכן שהבחינה של גזרה היא בחינה של תפלה], וכבר גילה רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה רכג, כשהצדיק צריך לבקש מאת הש"י יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי זמנין דשמע וזמין דלא וכו' אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן ע"ש. ועם כל זה צריך עיון קצת, לאחר שהצדיק דנן גזר, למה לא סמך והבטיח שהשם יתברך כבר קיים.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה (לז, הובא בשש"ק א:קסג. נתיב צדיק מכתב טז), שרבנו ז"ל ספר מעשה: משני נערים קטנים שהיו אהבים זה לזה מאד עד שלא היו יכולין לחיות זה בלא זה ופעם אחד נחלש אחד מהם והיה השני בצער גדול עד למאד ושאל מה לעשות שיבריא חברו ואמרו לו שיאמר תהלים והוא בתמימות התחיל לומר תהלים ובכל פעם שאמר כמה קפיטליך שאל את חברו אם הבריא והיה כך כמה פעמים ואמרו שעדין הוא חולה ואמר עוד עד שהיה לו רפואה בשלמות וכל מה שספר רבנו ז"ל בזה הורה לנו דרך התפילה בתמימות שצריכין אנו להתפלל ולהתפלל בתמימות עד שימשך הישועה בשלמות ולהאמין שבכל תפילה ממתיקין מעט מעט הדינים עד שימתיקו כל הדינים בשלמות, עכ"ל.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

ופעם כתבתי על זה קצת באריכות, כי קשה מהגמרא (ברכות לב:) א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר (משלי יג:יב) תוחלת ממושכה מחלה לב, מאי תקנתיה יעסוק בתורה וכו', ובעוה"ר נאבד לי החידשים. ושם צדדתי שיתכן שהכלל הנ"ל לא לעיין לקיום התפלה, אינו חל על הנמצא בצרה ובמצוקה שחייב את הישועה.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

ושאלה אותו אם יוכל לעשות כשוף לאדם שיהיה מצרע. אמר, הן. אמרה לו, אולי יבקש מכשף שיבטל הכשוף ויתרפא. אמר המכשף, אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלו לבטלו עוד וכו' וכו' והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כשוף, ושהשליכו הכשוף למים, ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל ענין קריעת ים סוף, סוס ורוכבו רמה בים דייקא, שביטל כל הכשפים שלהם.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במועד קטן דף יח. ואמר אביטול ספרא משמיה דרב, פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (- פירש המיוחס לרש"י: מחלוקת במס' שבת (דף עה.) חד אמר חרשי, להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות, ואידך אמר גידופי, להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני, ע"כ) שנאמר הנה יוצא המימה וגו', ע"כ.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת סוטה דף יב: כיון דשדיוה למשה אמרו תו לא חזינן כי ההוא סימנא, בטלו לגזירתייהו, והם אינן יודעין שעל מי מריבה הוא לוקה. ופרש"י ז"ל כיון דשדיוה למשה במים, כל זמן שהיה ביאור אין לקות גדולה מזו ובטלה סימן של לקייה, ע"כ. וי"ל אין לקות גדולה מזו כנגד הכשפים.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

אמר המכשף: אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלו לבטלו עוד וכו' וכו' ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים ע"ש.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע הסיפור עם הרמב"ם שמכשף היה משתדל להזיקו והוא ישב באמצע אמבטיה וכך ניצל.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

ובית הפרוה, שעל גגו הכהן גדול היה טובל ביום הכיפורים, נקרא על שם מכשף (יומא ריש לה.), ולפי הר"ש (מסכת מדות ה:ג) רק בית הטבילה נקרא על שם המכשף (לא כל הלשכה), ולפי הרמב"ם אותו מכשף נהרג.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסכת סנהדרין סז: זעירי איקלע לאלכסנדריא של מצרים, זבן (-קנה) חמרא (-חמור), כי מטא לאשקוייה מיא, פשר, וקם גמלא דוסקניתא (-נעשה קורת גשר של עץ), אמרו ליה, אי לאו זעירי את, לא הוה מהדרינן לך, מי איכא דזבין מידי הכא ולא בדיק ליה אמיא.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

ובא הצדיק להמלך, והיה מתפלל ולא הועיל, והודיעו לו שהוא כשוף. והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים...

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ספר המדות, כשוף ג, ומש"כ שם.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ו' - - ממלך ענו

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

נראה שיש רמז בסיפור שהטעם שאין לנו תמונות של הצדיקים הקדמונים לא מחמת שלא היו אז מצלמות, אלא להיפוך, כל עוד שהיו מאירים פני תבל בקדושתם, היה אי אפשר לחקוק התמונה שלהם, ורק אחר שהטומאה התגברה בעולם – וכמו שהחכם גילה וקרא את כל ההשחתה והשקר – אז ניתן לקחת תמונות.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

והתחיל לשבח המלך מאד מאד, והמלך, מחמת שהיה ענו מאד, ובמקום גדלתו – שם ענותנותו, כי כן דרך הענו, שבכל מה שמשבחין ומגדלין אותו יותר – עשה קטן וענו יותר, ומחמת גדל השבח של החכם, ששבח וגדל את המלך – בא המלך בעניוות וקטנות מאד, עד שנעשה אין ממש. ולא היה יכול להתאפק, והשליך את הוילון לראות אותו החכם, מי הוא זה שהוא יודע ומבין כל זאת. ונתגלה פניו, וראה אותו החכם, והביא הפאטרעט שלו אל המלך, ע"כ.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

(ע' בספר דברי צדיקים והובא בס' מאירת עינים מאחורי צוואת הריב"ש משל שהמשיל מוהר"צ מזידיטשוב ז"ל לבה"ס קצות החושן, במה ששלחו לקחת מלך מרחוק, ובא אחד שראהו בעיניו וזה לא היה מספיק ליתן לכולם להבין עד אשר הפליא חכם אחד לעשות להביאו ולהציגו לעין כל וכו' והנמשל מובן כי הנה רשב"י וכו' פרסו וגילו בס' הזוהר וכו' והעלימו דבריהם מאד מאד עד אשר נתגלה עולם התיקון דור רבינו האר"י ז"ל וכו' אך כל דבריו וכו' בעניני האורות וכו' ולאו כל מוחא סביל וכו' עד וכו' הבעל שם טוב זי"ע הוא גילה את האלוקות גם בעולם השפל התחתון הזה בכל פרט ופרט ובפרט באדם התחתון שין בו שום דבר וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

יש להבין אם המלך נעשה אין ממש, איזה פנים ראה החכם?

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שמדת הענוה כבר גילה רבינו בתורה ד' שהוא מדת רצון הא"ס, והרי הוא שורש כל הבריאה, דהיינו התגלות כל המדות של הש"י בעולם, דהיינו בהזולת כביכול, שמדת הענוה רוצה מקום להזולת (ובזה א”ש מה שרבינו גילה במ”א שמשה רבינו חקוק בכל רמ”ח איברים שכל יהודי). וכל מה שמשבחין את המלך, הרי המדות מתגלים, וזה היה תכלית הרצון שיתגלו, אז ממילא הרצון יוצא לפועל בתכלית האין, והמדות נשארות מגולות, במקום ענוותנותו שם גדולתו. והרי עיקר ההתגלות הוא בהאדם המשבח. וע' מה שהבאתי מהאר"י ז"ל באני רן לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב', שיורדי המרכבה פותחין להם השערים ע"י השבח שהם שרים ומשבחים להש"י. ועיקר השערים אינם אלא בלב.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד בזה ע"פ משל לחבר שרואה אחד מחפציך ומשבחו מאד ולא זז ממנו להללו, אז רואים הרבה פעמים שבעל החפץ מגיש את החפץ כמתנה לחברו בשמחה, שיהנה ממנו. ונלע"ד שכן הוא אצל הש"י, כאשר עומדים על מדותיו יתברך ומרבים לשבחם, אז הש"י אומר, קח את זה במתנה!

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בענין ענוה בספר חיי מוהר"ן (אות צג) מזה שצבע חלקו שחור כאספקלריא.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

ובבהבטה זו י"ל שכל מה שהחכם פירט עוות המדינה, זה בחי' ווידוי. ומה שהניח עצמו להונות אותו, י"ל שזה בחי' ישמע בזיונו.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר קל"ח פתחי חכמה, פתח כה, מבואר שיש שני שרשים להספירות, הסרת הבלתי תכלית וי"ל שזה בחי' ענוה, וזה בחי' משה, ומשה לשון הסרה, מן המים משיתיהו, כנ"ל. והכח שהם ניתנין לראות ובזה הם שורש הדין, ויש לומר שזה בחי' גדולתו במקום ענותנותו. וי"ל שזה אדנ"י, א-דין, א' זה האור.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כאן נראה קצת היפוך שי"ל שמה שהמלך הלך ונתקטן עד שהיה אין, זה בחי' הסרת הבלתי תכלית, כי מקודם השבחים היה ממש בבחי' אין סוף, ועל ידי השבחים נהיה לבחי' אין של כתר, שהגם שהוא בחי' אין, אכן הוא כבר שייך להבריאה. והסרת הוילון הוא בחי' הכח שניתן ליראות. ועדיין צ"ת.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה כח:ב שיתכן שאמת וענוה הם תיקון ז' ותיקון ח'.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין איוב ט:כד ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפו מי הוא.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ז' – מזבוב ועכביש

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בערך יהדות זה ברסלב, וע' בערך מסורה בברסלב אות יז. ומובא שם שמסורה בידינו שהסיפור הזה מרמז על רבינו. ולכן יש להעיר בענין העכביש, שרבינו אמר (שיחות הר"ן רלב) שהעיקר הוא הדיבור, ונתן משל לגבור אחד שכבש הכל, והגיע לשער והיה סגור מקורי עכביש, והנמשל מובן שזה המניעה לא לפתוח את הפה בתפילה ושיחה עם השם יתברך (בחי' הראשי תיבות של: זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים, ירמיה כ:טז), שזה עיקר ענין של רבינו. וזה לשון זבוב, לשון דובב שפתי ישנים (עיין רש"י בפרשת וזאת הברכה עה"פ וכימיך דבאך, ז"ל וכימיך שהם טובים לך, שהן ימי תחלתך ימי נעוריך, כך יהיו ימי זקנתך, שהם דואבים זבים, עכ"ל, הרי שהד' מתחלף עם ז'. ויש כאן גם כן רמז לא להיות זקנים וקבועים, כמו קורי עכביש, אלא תמיד בהתחדשות וזרימה, ועל ידי זה יש התעוררות היצר בכל פעם). ועל ידי ספרי רבינו, שהם מפעל היהדות, יש כל מיני עצות והצלה ממניעה זו, פתחון פה למיחלים בהשם יתברך.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

ואזי היח הדף את עצמו לגמרי עד שנשארה העכביש תחתיו בחלל בין דף לדף. והיתה מתרחשת שם ונשארה מטה מטה עד שלא נשאר ממנה כלום (והזבוב לא אספר לכם מה שהיה בו), עכ"ל. נמצא לכאורה שהעכביש נדאך ונמח בין הדפים. וראה זה פלא מצאתי ת"ל לשון רבי שמשון אסטריפוליא (ספר קרנים מאמר יג אות יח) ז"ל והאי זבוב הוא שר של רחיים כדאיתא בכל המקובלים בספר עדנה כתר ישועה וכיוצא בהן, וסימניך קח זבוב ושים אותו ברחיים במקום הטחינה רחיים ורכב ולא יזיק לה כלום, לפי ששר של רחיים נק' זבוב ואינו מזיקו, ואדרבא מוסיף על גבורתו ואין להאריך בענינים אלו כי אין כאן מקום לבאר סגולות מעשיות, עכ"ל. ולהרחבת הענין אביא דברי הספר קרנים שם ז"ל ועוד יש בהן בהני זוהרין קדישין חדר הנק' זובב המבטל (בעל זבוב) אלהי עקרין שר של רחיים, ויש כאן שני מלאכים הממונים על הנחמה נקראין פמיא"ל אמדיא"ל ואלו לא היו מנחמין את ירושלים בשעת חרבן. ודע שהקליפה הממונה על רחיים נאחז היה באיוב וז"ש בס' עדינות, זבובים אכלו איוב, מרמז לזה. והאי ממונה ממונה מנוהו למי שמבטל מפריה ורביה סופו מתגלגל לזה הממונה, וגם מי שגורם ביטול או ניאוף סופו לקבל דינו מהקלפיה זו. ודע שיעקב ביטל קליפה זו בקבלת התורה הנק' טו"ב (בגמטריא זבו"ב) ותורה ממש טוב והמקור השם טוב. וכבר ידוע איוב שבעים שנה שבעה שנה, ומה שאחרי כן והנה שנותיו שבעה מהשם שהוא עליון, כמו השלישי ממש, והוא משום השתי אחיות (-עיין במפרשים מרמז שיעקב נתגלגל באיוב, ודוק לענין הסיפור שלנו), ושים הדברים האלה על לבך ובין תבין מאד מאד קח אמרי עכ"ל. וע"ש במפרשים כל מיני סודות על הזבוב.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים בסיפור כאן הדף היה מגן על הזבוב, ולכאורה לא היה כחו של הזבוב שנמח את העכביש.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

רק שזה הדף של אלו הנימוקים שמגן עליך מגן עלי. ובראש ההר היה נסר שקורין טאבליצע (של אנדרואיד או אפל אולי סמסונג. ויש אומרים שהכוונה להפתק הקדוש) והיה כתוב שם הנימוסים של הדף המגן עליו ... והיה כתוב שם, שמי שיש לו כל השיניים יכול לעלות אל ההר. ונתן השם יתברך שגדל עשב במקום שצריכים לעלות אל ההר, ומי שבא לשם היה נופל לו כל השיניים וכו' עיין שם. והמסורה בברסלב שהשפוילא זידא נפל לו השיניים, ועל כן אמר רבינו הקדוש שאין מה לפחד ממנו.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

על כן זה חשוב מאד, כדי לשמור על השיניים כדי לזכות לעלות בהר, נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא מלא שיניים. וע"ע מש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פה, שבת נחמו ראשי תיבות ש"ן – נחמן (בן) שמחה.-

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

בחכמה ותבונה של ר' אברהם בן הר"ן פירש ז"ל ונלפע"ד שאעפ"י שהשי"ת חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח ולבל יאבדו ח"ו חלושי הכח שהם בחי' זבוב המובא שם בקליפת ההבלעה אבל בכ"ז כשהביט שם המלך בעין האמת לאמתו הבין בבירור האמת האמתי שלהחזיר גם כל העולם למוטב עד שיהפך הע' אומין הנ"ל שפה ברורה וכו' אין שום אופן בכל דור ודור מסיבת המריבה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

עוד רמז על זבוב, ואיך זה מרמז על המלך בעצמו, בראשי תיבות של הפסוק (תהלים קו:כז) ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות, כי המלך היה ניצוץ קדוש נטמן בתוך הגוים.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד שמתי לב שבפסוק (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן. הראשי תיבות של: אימתה ופחד בגדל זרועך, עם הכולל, הם אותיות זבוב. והראשי תיבות של: זרועך ידמו, בגמטריא זבוב.)

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

בתוך כך בא אחד ורץ וצעק: רבונו של עולם! שמע תפלתי. אם זה יבוא לעולם, מה לי לעשות עוד, ועל מה בראתני? וזה היה הסמ"ך מ"ם. (הינו זה שצעק כל זה היה הסמ"ך מ"ם בעצמו). והשיבו לו: זאת הנשמה צריכה לירד להעולם בודאי, ואתה חשב לך עצה. והלך לו.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

והוליכו את הנשמה עוד דרך עולמות, עד שהביאו אותה להבית דין של מעלה כדי להשביע אותה שתרד להעולם. ואותו האיש עדין לא בא, ושלחו אחריו שליח, ובא והביא עמו זקן אחד, שהיה כפוף כדרך הזקן, שהיה מכיר עמו מכבר (הינו שהבעל דבר היה לו הכרות עם זה הזקן הכפוף מכבר), ושחק ואמר: כבר נתתי לי עצה. רשאי הוא לילך להעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

כעין כל זה כבר נדפס במכתב מהבעל שם טוב לר' צבי הירש ("אגרת ב'") ז"ל פירוש על פסוק: על מה שוא בראת, שהוא טענת היצר הרע. והיתה התשובה: כל בני אדם. כי בעת רדת נשמה קדושה מלמעלה לגוף האדם, נתעורר קטרוג מלמעלה מסמ"ך מ"ם, לומר: מעתה לא יוכל לפעול פעולתו להסטין ולפחות, מאחר שזה יחזיר העולם למוטב, ואם כן, למה נברא לריק. עד שנותנים לו נגד זה איש בליעל, תלמיד חכם, שדין יהודאין, שנברא גם כן, אשר יתלוצץ מזה האיש שלם. ומי שירצה, לו הבחירה, ידבק בזה או בזה, והבחירה חפשית. ונודע מרבותינו זכרונם לברכה, ע"כ.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בברסלב ראו בסיפור הזה רמזים על המחלוקת שהשפליע זיידא התחיל על רבינו הקדוש (כי הוא הראה לרבינו שאין לו שינים, ועל זה רבינו אמר שלכן אין מה לפחד ממנו), אע"פ שאותו התחיל בערך בשנת תקסב, כי רבינו חזר מארץ ישראל בשנת תקנ"ט ובי"ג אלול שנת תק"ס נסע עם בני ביתו ושכר דירה בזלטיפליע, והמחלקת התחיל ממעשה שהיה ביום כיפור תקס"א. ואילו סיפור של העכביש רבינו רק גילה בקיץ תקס"ז (חיי מוהר"ן נט). והוא ענין נסיעתו לנעווירטש (חיי מוהר"ן סח, קסב) שלמראה היה בשביל רפואה. עכביש ביידיש – שפין, וידוע שאות ן' מתחלף באותיות הלשון לאות ל, הרי זה קרוב לשפוילא.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו גילה שבזלאזיפאליע הוא היה עוסק בתיקון ירבעם בן נבט (חיי מוהר"ן קיד). ירבעם בן נבט בגמטריא עכביש זבוב זבוב (-שני עגלים), אי נמי, ירבעם בן נבט, עם הי' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא עכביש לזבוב. והנה ירבעם בן נבט משבט יוסף, בחי' משיח בן יוסף לולא קנאתו שדוד בראש. ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ג שרבינו גילה שם שכל מחלקת של תלמידי חכם שורשו במחלקת שאול על דוד, שאול בחי' טוביה כליל בגויה, ודוד בחי' חסד דאתפשט לבר עיין שם. והרי זבוב בגמטריא טוב [ונראה לפרש מה שהזבוב מסמל את היצר הרע, כי הל"ב יש לו שני יצרים, וחז"ל דרשו את זה ממה שכתוב לבבך עם שני ב', והרי ט"ז לכל צד, וצריכים לעבוד את השם יתברך עם שני היצרים, אז עיקר היצר הרע אינו אלא כאשר מתגבר לקחת לו חלק מהצד השני, והרי זבוב, בגמטריא י"ז – עם שני ב', כי לקח אחד מהצד הטוב, ועי"ז חלק לבם. ולאידך גיסא, טוב, מראה על לב אחד להשם, כי יש לו הט"ז של הטוב, ועוד אחד מראה על שליטתו על הצד השני לטוב]. ורבינו הקדוש בחי' דוד (דו"ד עם הג' אותיות בגמטריא טוב, וכן המספר קטן של הוי"ה – אהו"ה – בגמטריא טוב, כן מצאתי בהפירושים בריש ספר קרנים ע"ש), בא לתקן ירבעם. וגם חטאת ירבעם היה מה שמנע העם מללכת ומלהגיע לירושלים, וכן רבינו הקדוש לא הצליח להגיע לירושלים, ועל כן בודאי היה לו ענין לתקן את זה.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

ושורש כל זה מצאנו ביוסף שהיה בן י"ז שנה – טו"ב, והוא נער וכו' (ריש פרשת וישב, בראשית לז:ב) ופרש"י ז"ל שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה, עכ"ל. נער עם האותיות בגמטריא ירבעם ע"ה. והנה כתוב בתהלים (קיט:קכב) ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים. וכתוב בתורה שיהודה אמר (בראשית מד:לב) כי עבדך ערב את הנער (-בנימין). והרי ערב עבדך לטוב, כאשר יוסף היה בן טו"ב נמכר להיות עבד. ויהודה ערב את הנער שלא יהיה עבד. ערב עבדך לטוב, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא זבוב עכביש! [וכן "ערב עבדך לטוב" רמז למה שכתוב בזוהר (פרשת ויחי דף רטז:) שהשם יתברך נתן ליעקב י"ז שנה בעינוגא חלף הי"ז שנים שהיה בצער, וזה ערב, לשון נשף וערב לילה, בערב ימיו, קיבל את הטו"ב. ויעקב נקרא עבדך בתורה כאשר דברו עם יוסף. וע"ע במדרש תנחומא ויקרא, מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא, לטוב זה משה וכו' ולטהור זה דוד וכו' ע"ש]. ערב עבדך לטוב, כולו תיקון של דוד כמבואר בריש ספר קרנים – דא יחודא ודרגא דדוד רזא דשמו ובודאי כן הוא וסוד אכפלתא דאכפלתא משמו הוא סוד נפלא חושבניה דע' ומאתים ותרין פשיטותיה בסוד חי קיים לעד וכו' ע"ש [ונראה לפרש כנ"ל בו"ב מרמזים על שני בתי הלב, ודוד, כל ד' הוא כפל של ב' אחד. והרי כפל של: לבב בגמטריא חיי"ם, והוא בגמטריא חל"ל כמו שדוד המלך אמר בתהלים ולבי חלל בקרבי (שעיקר שרשי התיבות, ראשי תיבות, חי קיים לעד), וד' פעמים חיים\חלל בגמטריא ער"ב. והנה מש"כ דע' ומאתים ותרין ג"כ מרמז על המילת עבד"ך – ד"ע כ"ב שהכ' נעשה מאתים. ועכ"פ עבדך בגמטריא א"ל אדנ"י, והראשי תיבות של חי קיים לעד, חקל, היא השדה כינוי לשכינה בחי' נפש דוד. ובזה א"ש המשך לשונו ז"ל והוא נשף בודאי, וקטן מגלה זה הסוד, סוד לבנה סודו מאור הקטן מסוד עבדים וכו' ע"ש. נש"ף אותיות נפש]. אל יעשקני זדים, הראשי תיבות של: יעשקני זדים, בגמטריא זבוב. והרי יוסף נמכר לפחות ד-ה פעמים כמו שפרש"י על התורה (שם לז:ג – פסים וכו') עה"פ ויעברו אנשים מדינים ז"ל והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה ע"ש, וי"ל שזה הבחי' של גוזמאות אנשים שהיו יוצאים מהדימוט ומבקשים להרוג את המלך, והפשיטו הפאטראט והשליכו הכתר לטיט וכו', בחי' ויפשיטו את יוסף מהכתנת פסים. וכן עכביש בגמטריא ת"ב, שהוא בגמטריא דב, כאשר הד' נעשה ת', וכמו שפרש"י (לז:לג) חיה רעה אכלתהו וכו' סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר (ועי' ברש"י פרשת ויחי פרק מט עה"פ מטרף בני, שפירש שזה יהודה), ועה"פ ויהי יוסף יפה תאר (לט:ו) כז"ל כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשער, אמר הקב"ה, אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וכו' ע"ש. הרי ממש נתקיים הענין שהעכביש – בחי' דב, הלך לתפוס את הזבוב – יוסף בן טו"ב שהיה מסלסל בשערו. אלא שניצל על ידי שנראית לו דמות דיוקנו של אביו (רש"י לט:יג, ובפרשת יחי פרק מט עה"פ מידי אביר יעקב), ומובא בספרים דיוקנו של אביו ראשי תיבות דשא, וזה כמו בסיפור שהעשב מסביב ההר היה מפיל שיניהם של האנשים ומונעם מלעלות על ההר. וזה הדף שהיה מגן על הזבוב. ועל ידו, אל יעשקני זדים, יעשקני בגמטריא קץ שן -שנגמר להם השיניים. זדים בחי' הגוזמאות האנשים, זדים ע"ה בגמטריא גוזמא עם האותיות. זדים, עם שני כוללים (כל שני אותיות יש כולל, כמו שכתב האבולפיא) בגמטריא דמיט.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ח' - - מרב ובן יחיד

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף הסיפור: ופגע בהדרך את הסוחר וכו' ואמר לו הלא אתה הוא שראיתיך באותו הקרעטשמע? והשיב לו: בודאי ראית אותי. ופתח פיו ואמר לו: אם תרצה, אהיה בולע אותך, ע"ש.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

דוק היטב בלשון הזה, אם תרצה אהיה, כי לעולם הבחירה ביד האדם, אפילו בשאול תחתית ביד האדם לבחור לא להיות בלוע מהרע, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ בספר החמשה כעין זה איך שאפילו כאשר השם יתברך בא לפרוע או ליתן שכר למעשים שכבר נעשה הוא מביא את זה באופן זעיר אנפין של המעשים שהיו, דהיינו שהאדם בא לשכרו או עונשו עכשיו על ידי פעולה מעין פעולותיו הראשונות.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – החכם מתארח אצל התם

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בסוף הסיפור שעסק התם במנעלים היה באמת עסק התפלה, והיה נראה שגם חבירו החכם לא היה סתם חכם, אלא בתורה. ולכן כאשר החכם חזר לעירו התם שמח כל קח לקראתו וניסה כל כך לעזרו, ובסוף התם הזמין את החכם לגור אצלו, 'וישר בעיני החכם ונכנס לביתו ועמד אצלו' וקשה מאד הלוא החכם היה עוד מחזיק את התם כמשגע, והרי הוא עוד לא מצא אכסניא כרצונו כלל, ואיך זה ימצא חן בעיניו. אלא שנראה כמבואר ברמזי המעשיות (מלקוטי עצות מהדורא בתרא, תמימות אות ה) שהבתים שקבלו מאביהם הוא האמונה הק' שהוא נחלת אבות, ולכן על אף שהחכם איבד את בית אביו, כי הוא הלך רק אחר שכלו, בכל זאת הוא מצא מנוחה באמונת התם.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד על פי לקוטי מוהר"ן תורה כח, שמה שביתו של החכם נעשה כלה ואבוד ולא נשאר ממנו כלום, זה מעשה של התולע דקליפה, ואכן החכם היה מתלוצץ מהתם, וכשיש ליראי השם חרפות ובושות מהכופרים האלו עצה על זה אנכי תולעת ולא איש וכו' (שם אות ב'), והתם – שהוא בחי' תיקון הד' אלפין שהם בגמטריא התם - היה מארחו (ובזה צ"ע כי בתורה שם מבואר שצריכים להתארח ת"ח צדיקים, ת”ח אמיתיים, וע' מה שפירשנו שם בס"ד איך שההכנסת אורחים הוא ממש בסיס להתורה ולהרמת האלפין שהם הטוב הגנוז בגוה ע"ש, ולכן י"ל שגם בהארחה יכולים לשמש תלמוד חכם מצד הנקודות אמיתיות והטוב שבו, ודו"ק). וזה בחי' התמימות והפשיטות של האלף בית המבואר בתורה זו (וא”ש זין חית, בוז משפחות, כי החכם מייצג את משפחת אביו), שעל ידי זה ממילא בונה בית אמיתי בין שמיא וארעא וכו' כמבואר שם. ונראה שמעשה התיקון גרם תשומת לב של המלך.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

ואם צדקתי שחכמת החכם היה בתורה י"ל עוד הג' חכמות שהוא למד, שבתחילה הוא למד מלאכת צורף בזהב, בחי' לימוד שלא לשמה, ושוב עשה חשבון שלזמן אחר תורה כזאת לא יהיה חשוב, ולמד מלטש אבנים טובות, בחי' לימוד בשביל עולם הבא, ושוב עשה חשבון שגם מוגבל מאד, והתחיל לעסוק ברפואה, דהינו לימוד לשמה – לתקן את השכינה. ועם כל זה כיון שהעיקר אצלו היה החכמה נפל וטעה לגמרי ה"י ר"ל.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – נסיעות החכם

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר 'ישב עצמו: מאחר שכבר אני בורשא למה לי להתקשר עם אלו אולי יש מקום טוב מהם אלך ואבקש ואראה והלך בשוק וכו' ואמרו לו שהאנשים הללו הם הגונים וטוב להיות אצלם, אך שקשה מאד להיות אצלם, מחמת שהמשא ומתן שלהם הוא למרחקים מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

וק"ק כי הלוא כל מבוקשו של החכם היה "שילך בעולם" וכן המשיך לעשות לנסוע עוד ועוד, ואם כן איך החליטו שקשה מאד להיות אצלם מחמת שנוסעים למרחקים, שאדרבה זה דייקא סיבא שיהיה טוב לו, ועל כל פנים לא קשה לו.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

והיו לו כל המאכלים וכל המשקות וכל המלבושים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר שבט מוסר פי"ד ז"ל יסתפק אדם בהכרחי, ואל יבקש המותרות, פן יסירו אותו מאחרי ה', אלא ידמה לו המועט כהרבה, וכאלו יש בידו כל הטוב שבעולם, וזהו פתח לעבד בוראו, כיון שאינו מוציא זמנו לבקש המותרות. ורמוז זה בשמואל (ב:יב:ג – במשל שנתן הנביא המשיל לדוד המע"ה) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה, דהוי ליה למימר, ולרש אין לו, מאי אין כל, אלא בא לרמז על חסידות הרש מסתפק במועט כהרבה, 'ואין' שבידו נדמה לו כאלו כל טוב בידו. וזהו 'אין כל' ירצה ה'אין' נדמה לו 'כל', ע"כ.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

וכן במלבושים, היה להם בשתפות לו ולאשתו פעלץ אחד, והיה אומר: אשתי, תן לי הפעלץ – כשהיה צריך ללבש פעלץ, כגון לילך לשוק, והיתה נותנת לו. כשהיה צריך ללבש טוליפה לילך בין אנשים, היה אומר: אשתי, תן הטוליפ, והיה נותנת לו הפעל., והיה מתענג ממנו, והיה משבח: כמה יפה הטוליפ הזה. כשהיה צריך לאקפטין, כגון לילך לבית הכנסת, היה מצוה ואומר: אשתי, תן לי הקאפטין, והיתה נותנת לו הפעלץ, והיה משבח וכו', וכן כשהיה צריך ללבשי יופא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסכת נדרים סוף דף מט: דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא (-צמר) עבדה גלימא (-בגד) דהוטבי (-חשובה), כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה, וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל, פירש הר"ן ז"ל שהיה חשוב בעיניו כמעיל, ע"כ, וכן פירשו תוספות והרא"ש. והשיטה מקובצת פירש שאין זה נחשב לשקר, כיון שנקרא 'מעיל' על היותו בגד מעולה, ומכיון שבעיני רבי יהודה היה בגד זה מעולה, קראו מעיל. והמהרש"א כתב שהיה נעשה כעין מעיל.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

החכם לא הכיר את התם, מחמת שהתם עלה עכשיו לגדולה שלא היה לו מקודם, אבל התם היכר מיד החכם, כי מעולם לא ראה גדלות אצלו.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

אם כן, מפני מה שארי רצענים נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים ואתה לוקח רק חצי טאלער (הינו זהוב וחצי)? - שאלה למה היא לא אמרה טאלער תחת להגיד שלשה זהובים.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שהראשי תיבות של: שלשה זהובים מנעלים, הם הראשי תיבות של: זה מעשה שלו!

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל שהרי טאלער בגמטריא ש"י, והיה משמע כאלו הם זכו לבחי' ש"י עולמות. והתם באמת קנ"ה לו חצי.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

הלא נתחיל לחשב כמה וכמה אני מרויח במנעל זה מיד ליד: העור הוא בכך, הזפת והחוטים וכו' - בכך, ושארי דברים כיוצא בזה - בכך, לאפקיס [המילוי שבין העורות] - בכך; ועתה אני מרויח מיד ליד עשרה גדולים, ומה אכפת לי רוח כזה מיד ליד?!

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

מיד ליד מצינו לפרש לשון של מהירות ופתאומיות, עיין משלי יא:כא, טז:ה.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו פירושו ענין ישירות, עיין שולחן ערוך, יורה דעה קסח:כה ז"ל ראובן שאמר לשמעון: לקחת ממני רבית מיד ליד, ושמעון משיב: לא לקחתי, אלא על ידי עובד כוכבים, נאמן בלא שבוע, ע"כ.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי הוא ביטוי כמו, על יד על יד (מעשה ג' מהחיגר, שהיה מקבץ על יד על יד. וכן מצינו למשל ברש"י בבא מציעא מח. – ונותנין לו המעות על יד על יד כשהם מוכרים).

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

"והלך וקבל הגדלה בתקף" בתקף – אותיות בפתק.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שהתם נהיה לגאברינר - ראש המחוז - יעצו לו שכדאי לו ללמוד חכמות ולשונות להכין לפגישתו עם המלך, "ונתקבל הדבר בעיני התם ואמר: מה אכפת לי אם אלמד חכמות ולשונות?!"

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

והוא פלא כי רבינו הזהיר מאד מאד לא ללמד אותם ושהם ממש פגם הברית. והגם שרבינו גילה שהצדיק כן לומד אותם, הרי התם לא היה בחינת הצדיק - כי זה היה הבעל שם בסיפור, אכן זה כבר צ"ע בפני עצמו בחי' התם לעומת הבעל שם. ויתכן שהתם בעצמו היה באיזה בחי' צדיק הדור. ואולי לא צריכים להיות ממש צדיק הדור ליכנס ללימודים אלו, אלא כל מי שהגיע לכך, כמו התם כאן. וצריך עיון.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט' מעשה מחכם ותם

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

הממונה על האוצרות הוא תם דוקא, כי החכם אינם רוצים לעשות ממונה על האוצרות פן על ידי חכמתו ושכלו יוכל לבזבז האוצרות וכו', ע"כ. ולהלן כז"ל ועתה שנתרומם מזלו ומזל מחכים ובא לו קצת הבנה וכו', ע"כ. ולפי זה גם התם הממונה על האוצרות שהיה מרומם במזלו ע"כ היה לו קצת הבנה וכו'.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

הגאבירניר שלח להתם בגדים כי אין ראוי שיבוא לפני המלך בלבוש פעלץ. ולכאורה מבואר מזה שאף על פי שהחכם היה גר איתו בביתו, ובסתמא היה עשיר גדול כי היה אומן ורופא מומחה, התם לא קיבל ממנו לבושים, ונשאר עני מרוד כמקודם.

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם - תפקיד של הבעל שם טוב להציג את השם יתברך ותפקיד החכם להציג את העם

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

במעשה מהחכם והתם רואים איך שהתם עלה מעלה מעלה עד שהוא היה מינסטר על כל המינסטרס, ועם כל זה לא נכנס כלל לתוך התחום של הבעל שם טוב, ודוק בזה. ויש בזה לימוד גדול על ענין של הצדיק, שהצדיק הוא בכלל לא כאחד מהעם, אלא שיש לו תפקיד מאת ה'.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

ויעוין למשל בספר יחזקאל (כב:ל) ואבקש מהם איש גֹּדֵר גָּדֵר וְעֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנַי בְּעַד הָאָרֶץ לְבִלְתִּי שַׁחֲתָהּ וְלֹא מָצָאתִי: והנה אף שהיה יחזקאל בעצמו ועוד נביאי אמת השם יתברך אומר שלא נמצא איש גדר גדר.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה מכאן שיש שני תפקידי הנהגות בעבודת השם, כי יש צדיקים שהם בחינת נביאים שעבודתם הוא כעומד ממש בצדו של השם יתברך, ואינם נחשבים בתוך כל ההמולה של העם, ולכן השם יתברך לא חישב את יחזקאל וחביריו כי הם היו לגמרי בטלים אליו יתברך וכל מעשיהם הם כמעשי השם יתברך. ויש צדיקים שאינם בבחינת נביאים, והם עומדים מצד העם. וקשה לי להאריך להסביר והמשכיל יבין לאשורו בעזה"י.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – התמימות בכל הטעמים

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

התם היה טועם כל הטעמים וכו' וצ"ע איך זה ענין תמימות, שלכאו' התמימות היה לא לשים לב כלל וכלל להטעמים, וכמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה מז) לפרש את הפסוק (דברים ח) לא במסכנות תאכל בה לחם, שלא יבקש שום מאכלים חוץ מהלחם.

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין טעמים וכל הטעמים, עיין ספר המידות, ערך אכילה אות ו. ועמש"כ בסיפור של השבעה קבצנים, הקבצן השני החרש.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – העזאזל (דהינו הטייוול)

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

הטייוול – מקור מלה זו נמצא בתורתינו הקדושה בסוף פ' וישלח [וכן עיין בישעיה ז:ו ג' פירושים ברש"י, והנכון לענינינו: אשר לא טוב בעיני המקום. ובירושלמי עבודה זרה א:א אמר רבי אבא חזרנו בכל המקרא ולא מצינו מקום ששמו טבאל, אלא שעושה טובה עם עובדיו], והרמח"ל פירשו בסוף ספר אדיר במרום ז"ל ומה שהיה טבאל, שרצה לומר לא טוב, ע"ש. וזה מה שמצינו בריש סיפור הראשון שהמלך אמר שהלא טוב יקח אותה.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – החכם לא התחתן

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

לכאו' החכם לא התחתן, ואילו היה לו אשה היה ניצול מהטבאל (כמבואר בכתבי האריז"ל עה"פ ושם אשתו – של המלך הדר – מהיטבאל, בחי' מ"ה וב"ן).

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – אחי

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

החכם אמר להתם שהשטן ששלח וקרא להם הוא אחי, ורבים תמהים הלוא מבואר להדיא בריש הסיפור שהחכם היה בן יחיד. אלא שיש לדחות שאחי פירושו חברי. ובאמת מוכח להדיא כן בהמשך הסיפור, כאשר התם בא עם הבעל שם להציל את החכמים, החכם קורא לו, "אחי ראה..." הרי מבואר להדיא שהחכם קורא לחבריו אחיו.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ט מחכם ותם – בסוף – 'ואם התפלה אינה כראוי – הוא מנעל בשלשה קצוות והבן.'

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש תלפיות איתא שחנוך תופר מנעלים, ועל כל תפירה ותפירה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שוב ראיתי שכבר הקדמוני בזה בשיח שרפי קודש, והוסיפו שהיו אומרים ש'תם' ראשי תיבות, תופר מנעלים.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה י' מבערגיר ועני

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

– עמש"כ באבות ה:ח.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה י' מבערגיר ועני - לב טוב עולה על הכל

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה במעשה מהבערגיר והעני, להעני נולד בת - ומפורש בהמעשה 'בשכר שעמדה בנסיון עם היעדניראל וגם עמו' והבת היה יפת תואר וכו' וכו' והבערגיר 'בשכר שעשה דבר כזה וגם עמד בנסיון עמה נפקד ונולד לו באותה שנה בן זכר'. וצ"ע שסתם וכ' בן זכר ככאילו בלי שום מעלות, וא"כ יש לעיין א' למה לא זכה לבן מופלג כבת העני. ב' איך היה הבן הבן זוג של הבת הנפלא של העני.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

אכן רואים בהסיפור מטוב לבו של הבן, ולב טוב עולה על כולם.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

שבעה מקומות של מים: בור ומקוה ואגמים ומעין ונחלים ונהרות וימים.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תפילת האריז"ל ליום שבת, בסידור שערי ציון ז"ל ברוך שמו בפי כל בריכי מים ונהרות ופלגות ויארים ונחלים ומעינות המתברכים במבועיהם וכל אפיקי מים וכל מקוה מים וכל מבועי מים, ע"כ.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

ולכלם סימה בסוף: אבל לא עברו עליך המימות, ע"כ. וצע"ק כי הלוא אפילו בן בערגיר בעצמו לא עבר עליו המימות, רק עברו על אביו. ואולי בסוף כאשר הרוצח גנב אותה, ועברו עליה המימות, כאילו נתקיים בו, כי אשתו כגופו.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה מעשה י' מבערגיר ועני - יקרות העצים

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה בד"ה והוא הבחור הנ"ל וכו' והיו שורפים שם עצים שהיו יקרים מן זהב בישוב ע"ש. וצע"ק דלהלן והבחור הנ"ל היה דרכו לילך בכל יום ועשה לו סימן בשלשה אילנות כי היה שם אלפי אלפים אילנות ע"ש. ואם היו כל כך עצים ע"כ לא היו כל כך יקרים. ואולי הכוונה שאותם עצים אילו היו בישוב היו יקרים מאד, אבל אם כן העיקר חסר, שלמה תהיו אותם עצים כל כך יקרים בישוב, ומה בא לאמר בזה.

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מלכים (א:י:יא) וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה, וכתב הכלי יקר ר"ש לניאדו, אין זה בלי ספק אלא מהחשיבות העצי אלמגים, היותם חשובים יותר מהזהב, כיון שאני אשר נשא זהב נשאם, וממקום רחוק כאופיר. שאלו היו כשאר עצי אלמגים, נמצאים רבים מה בשאר המקומות. אם כן מכח שתי הכרחיות אלו, תבין בדעתך גדל מעלת העצי אלמגים אשר עשאם המלך מסעד לבית ה', שודאי הגמור לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה, ע"כ.

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה י - מסוחר - בערגיר - ועני

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצח אמר לה "אם אחזר ואפסיד אותך ותמנעי ממני, אין חיי נחשבים אצלי מאומה כלל וכו' כי איני שוה בעיני כלום" וי"ל בזה מה שרבינו כותב עליו, כאשר טעה בדרכו, "ומן הסתם אכלוהו חיות רעות", שק"ק למה זה מן הסתם, מה שלא קרה להבן, להבת, ולאביה, אלא כיון שהתיר את עצמו למיתה, ובפיו הזמינה, בא אליו והשיגה.

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה - סוף הסיפור -

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב במה שהלכו למדינה כדי שיתחתן עם היפת תואר, דהלוא ידעו שהיא אינה שם שנגנבה על ידי האנס הסריס.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

בערגיר: בלוט כתיב "ההרה המלט" – הינו בערגיר, וממנו נולד משיח, עכ"ל.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, עיין במסכת ע"ז דף ל. בארג בלשון פרס משובח. ומילתא בדיחה על פי לשון אנגלית בערגיר זה קציצה בשר, והרי חז"ל אמרו על לוט (מדרש רבה, לך לך מא, וירא נא), אמר רבי נחמן בר חנין כל מי שהוא להוט אחר בלמוס של עריות סוף שמאכילים אותו מבשרו, ע"כ. וממנו נולד משיח, בערגיר קינג.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יא מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

מי החליף הבנים: לפי היידיש היה על ידי "הבאבע" שלכאו' פירושו הסבתא או אולי מטפלת, ואילו רבי נתן תירגם "מילדת".

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

"וחרה להעבד מאד על אשר נמכר לעבד בשביל שעה אחת שהיה צריך לחם לאכל, כי עתה יש להם מה לאכל." אכן כל זה לפי דעתו המשובשת, כי הוא לא ידע שאיש היער רצה להרים את הבן מלך האמיתי, אז לכאורה אפילו אם הבן מלך לא הצליח מאיליו לרכוש את בן השפחה להיות עבדו, אז איש היער היה עוזר לו, ולא היה נותן לו לאכול עד שימכור את עצמו, כן נראה לעניות דעתי.

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בברסלב תמיד היו אומרים ביטוי המבוסס על זה, שלא לאבד את עולמך בשביל שעה אחת שצריכים לחם. ואילו לפי מה שכתבתי, אין דבר כזה, כי העבד בין כך ובין כך היה הולך להיות עבד, רק שאיבד את עצמו קצת יותר מהר.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יא

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

והלך ונתן מותר המעות שהיה לו עדין על האכסניא, גם המלבושים חשובים שהיה לו הניח גם כן על האכסניא.

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

בחיי מוהר"ן סימן סא כתוב שהיה לר' נתן ור' נפתלי וויכוח אם השאיר את אלו סתם, או על החוב שהיה לו איתם. ורבינו גילה להם שהניח לסתם לא בשביל חוב. ותמוה הדבר, כי הלשון שלפנינו שהניחם על האכסניא משמע שהניחם על החוב, כי אם הניחם סתם, היה לו ליכתב שהשאירם וכדומה. ועוד יש להעיר, שהמלבושים החשובים לא לקחם כי הלך לעבוד.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

המלך שהיה באמת העבד היה רודף אחר הסוס – זה ענין של רדיפת כבוד.

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

זה שהיה באמת המלך היה רודף אחר בהמות שלו – זה בחי' תאוות.

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שאצל רבינו אי אפשר להתקרב עם כבוד, אבל תאוות זה תאוות כל אחד סובל מזה (עיין שיחות הר"ן נא, באמת אין נמצא שום תאוה כלל, כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף, וגם בנים מוכרחים וכו' עיין שם. ואילו לענין כבוד, אמרו באבי הנחל ב:ה, מאוצר היראה א-ד, אי אפשר להתקרב להצדיק האמת כי אם על ידי שמבטל עצמו וכבודו ושמו וכו'.). אז הסימן על המהות האמיתי הוא על מה הוא נתפס, עם בסתם תאוות – סימן שהוא בן של מלך, ואם בתאוות כבוד – סימן שהוא עבד.

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

בלילה שמעו קול החיות, שכלם שואגים והומים בקולות משונות וכו' וכו' שזהו איך שהחמה עשה מלבוש להלבנה, ואמרו כל החיות של היער וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן אות תפא – הלבנה באתה בקבלנא לפני החמה וכו' והיתה החמה מפיסתה שתעשה לה מלבוש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

הכלי ששמים על איזה בהמה ומתחיל לנגן, רבים חושבים שהבהמה מתחיל לנגן, ובפרט כי זה הניגון של כל חיות היער בלילה, אז חושבים שגם פה הבהמה היא שמנגנת, אכן יותר נראה שזה הכלי ולא הבהמה, כי לא כתוב שהבהמה תתחיל לעשות קולות שיהיו ניגון, ועוד הרי ביידיש כתוב שאז מתחיל שפילן , ושפילן זה כמדומני שייך יותר להכלי מלבהמה, וכי היה הולך על הבהמה היה צריך להמשיך לכתוב לנגן (אף על פי שמיד אחר כך ביידיש בסוגריים כתוב אותו ניגון שהחיות של היער גשפילט, זה הלשון נגרר מה כלי).

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נפלאות הניגון היה לכאורה מחמת שכל החיות הצטרפו, ואיך זה יהיה על ידי בהמה אחת.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד בסוף הספר בתיקון הכסא אז כולם התחילו לנגן משמע שזה לא רק הבהמות שעל הכסא אלא שהכסא היה כמו הכלי וכל הכסא היה מוציא את הניגון.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסוף הסיפור כתוב זה לשונו כשהניחו הארון על הפרות התחילו לשורר והבן עכ"ל. והרי מפורש שזה לא הכלי אלא הבהמות ששרו. ואולי יש לחלק.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

מראה מקום בענין הנגינה של החיות: ע' ספר אדיר במרום (עמ' תעא-) בענין המלך שאול מרחובות הנהר, שמדבר על "סוד הניגונים של החיות" ומקשר את זה לענין הנ' שערי בינה, ולענין ההבדל בין שאול המלך לדוד המלך שהיה גלי מסכתא (שאולי זה קשור לענין המלכות של אותה מדינה שבקשה מלך).

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

וכששמעו שזהו נגון (-בגמטריא נ נח ע"ה), הטו אזנם יותר ושמעו שהוא נגון נפלא ונעים מאד מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

נגון נפלא ונעים מאד בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! (חבר).

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

המדינה לא הניחו שום אדם לכנס כי אם מי שיחגר מתניו להחזיר את השם הראשונה – שהמלך חכם והמדינה טפשית, וצריך ביאור למה ועל מה עשו הגזירה זו. וי"ל שהרי עכשיו על כל פנים המדינה לכל הפחות חכמה, ולכן צריכים לשמור על זה ולא יכניסו אנשים זרים שאולי יורידו חכמת המדינה.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

מבין דבר מתוך דבר – בספר ברית מנוחה, דרך הבינה, מעלה העשרים וארבע (של הכ"ד מעלות הידועים במעלת הבינה), נשרש בטכסיסי"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: והוא שם יהדריא"ל (י' פעמים הוי"ה)] פעלותיו לזכר אדם כל מה שיקרא ולהבין דבר מתוך דבר, וגם הוא שם לכתב האדם יותר ממה שהוא כותב, ע"כ.

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה לספר מעשה רב – על מאמרי רבה בר בר חנה (עבור זה קניתי הספר, והפעם הראשון שפתחתי אותו לעיין בו, ראיתי שהוא כתב ספר שערי ירושלים על ז' דנחמותא – והיינו אז בתוכם, והזמנתי את הספר. ספר מעשה רב הוא סיים בשנת תמימ"ה – תצה, ויצא לאור בשנת תצו, ואלו המספרים הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם ד' או ה' כוללים), כז"ל ומה תעשה באחריתך, ביום צאתך מעולמך, שעם כל הלימוד שבידך לא יפטרוך, רק שואלים אותך על ידיעת בוראך כנודע ממדרש תהלים (א:יב), וגם מוכח בגמרא (שבת לא.) במה ששואלים אותו הבנת דבר מתוך דבר. נראה דהכי פירושו, דאדם מחוייב לידע לחבר תרין עלמין כחדא על פי היחודים (ראה זוהר ח"א – מדרש הנעלם דף קכח:), וזה נרמז במה שאמרו הבנת דבר מתוך דבר, ולא אמר דבר מדבר. כי הלא ידוע דקב"ה תפארת נקרא קול, דנפיק מקול גדול דבינה, ומלכות נקראת דבור, לכן ראוי להמשיך אור הבינה אל המלכות, וזה סוד הבנת דבר, דמלת הבנת היא סוד הבינה, ודבר סוד מלכות. כלומר אם המשיך אור הבינה במלכות לחבר שניהם יחד, בסוד התפארת בריח התיכון דמחבר לעילא בין אבא ואמא, ומחבר לתתא בסוד הדעת. וזהו שחזר לומר מתוך דבר, לומר שדבר זה תוכל להבינו מתוכיות 'דבר', כי תוכיות דל"ת ל', ותוכיות בי"ת י', ותוכיות רי"ש י' אחרת, הרי הכל בגימטריא חמשים, לרמוז אל המשכת נ' שערי בינה אל המלכות (-כן כתב הרמח"ל בספר אדיר במרום לענין ארח צדיקים כאור נגה, ארח – אלף ריש חית, אותיות האמצעיות לי"י וכנ"ל), בסודה' אור דמעשה בראשית, ויהיה חיבור זה בסוד הו"ה, כי הוא"ו סוד הדעת מחבר לשתי ההין כחדא, ואז מצדק נעשה צדקה, וזה גורם שתפשוט בגדי קדרות ותלבש בגדי מלכות. ואז וראיתיה בגוונין נהירין, בגוונין שפירין, ויימא לה מלכא מה שאלתך וינתן לך, ואיהי שאילת על פורקנא דידה ועל בניה כנז' בפ' פינחס (זוהר ח"ג דף רטו.), ומובן דעל ידי עסק הרזין יוציא שכינה מגלות דקליפות. ולכן כשהולך האדם אל בית עולמו שואלים אותו אם עסק בנסתרות, שהוא גורם שיוציא השכינה מגלות דקליפות, אז יכנס לגן עדן סוד המלכות. ואם לאו ח"ו דוחין אותו לבר ודנין אותו, עכ"ל.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם היה קשה לי שהאיש שהיה מבין דבר מתוך דבר לא היה יכול ליכנס להעיר, ומכר הענין בעד הכלי, והבן מלך ע"י הבינה שקיבל ממנו נכנס והצליח. אז למה הא' לא היה יכול?

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לדחוק שכל זה הבין הא' שלא עליו ליכנס אלא ללמד למי שהוא אחר וליקח ממנו הכלי.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה מהחילוף של בן מלך ובן שפחה – ע' במסכת חולין קכז. שיש עיר נרש שהוא מלא רשעים – אמר רב פפא בשמתא נרש, תרביה משכיה וליתיה. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' (ירמיה כב:כט) אמר רב פפא לא אבה נרש שמוע דבר ה'. אמר רב גידל אמר רב נרשאה נשקיך מני ככיך.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

ושבת אגין עלוהי כמובא (זוהר שמות קלח ועיי"ש), ושבת הוא בחינת מלך שהשלום שלו, בחינת האדם הנ"ל, שהוא מלך שהיה שלום בימיו, ועל כן עמד עצמו אצל שבת, ע"כ.

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

עיין זוהר ריש פרשת קרח (חק לישראל, יום א') תא חזי לית עלמא קאים אל על שלום, כד ברא קב"ה עלמא לא יכיל לאקתיימא עד דאתא ושרא עלייהו שלום, ומאי הוא שבת דאיהו שלמא דעלאי ותתאי, וכדין אתקיים עלמא, ומאן דפליג עליה יתאביד מעלמא, ע"כ.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יב מבעל תפלה

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

והיו קורין אותו בעולם "דער פרומר בעל תפלה" הראשי תיבות עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

מקום חוץ מן היישוב

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

הבעל תפילה היה לו מקום חוץ מן היישוב והיה מביא אנשים שם והיו עוסקים כל היום בתפילות ושירות ותשבחות וודוים, ולא כתוב תורה, והרבה כבר עמדו על זה.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שהמקום חוץ ליישוב עיקר הכוונה להתורה שלו (וכמו שרבינו גילה על כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם, דהיינו מי שבאמת טועם הנעימות של התורה כבר לא יכול לסבול העולם הזה, ועל כרחך - לפי דברינו כאן - הוא מצטרף להיות מאנשי הבעל תפילה דהיינו במקום חוץ מהיישוב) שהוא מרפסן ובוקע כל גידי העולם, ומכניס את האדם לעולם אחר לגמרי, וכמו שרבינו אמר על התורה שלו שהוא כמו ארמון שנכנסים בו ורואים חדרים והיכלות נפלאות, ונכנסים יותר ורואים שמחדר זה וכו' - כן הבעל תפילה היה מביא את האנשים לתוך תורה כזו, ושפיר נקראת מקום חוץ מן היישוב.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שמנות המקום גופא הולך על התורה שהיו לומדים, ואכן העסק שלהם, בחי' כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, שצריכים לעשות על התורה מלאכת בנין בית המקדש בתפלה ותיקונים להתחבר עם האין סוף ב"ה עד שזוכים להתבטל אליו לגמרי, ולזה היה כל עיסקם בתפילות ושירות ותשבחות וודוים.

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

הגבור והבת מלכה

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר איך שהבת מלכה מיוחס להמלכה, ולא נקראת על שם שהיא בת המלך כמו שמצוי בשאר מקומות.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לדייק איך כאשר הציעו את השידוך כתוב "מי ראוי להשיאה לו", “והיתה עצתי שיתנו לה את הגבור", “על כן ראוי שיתנו לו את הבת מלכה לאשה", “והשיאו אותה עם הגבור".

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – שערותיו של בן הגבור והבת מלכה

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

'ושערותיו היו של זהב, והיה להם כל הגונים', סבא אמר, חשבתם שצריכים לעשות את הפתק זהב, לא צריכים, הפתק בעצמו זהב. וכן סבא אמר שהפתק יש בו כל הגוונים. והפתק הוא בחי' בן, כי הספר אבי הנחל, שבנוי על הפתק הקדוש, סבא קורא עליו, ילד יולד לנו.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש להעיר בזה שאחר שהתינוק נעלם, ואביו הגבור לקח שבע משערותיו, אז לא היה לו מה לאכול, והחיה את עצמו בדוחק מעשבים וכדומה. וכן היה עם סבא ישראל אחר שקיבל את הפתק עברו עליו נסיונות של רעב.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר בדיבור הגיבור להבעל תפלה שמספר איך שהוא לקח משערות התינוק, ולא אומר לבני, רק סתם כאילו זה תינוק בעלמא.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי היום, והיה רוח סערה גדולה בעולם. והרוח סערה הזה בלבל את כל העולם כלו והפך מים ליבשה וכו'.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

מזכיר לי לשון הרמח"ל (אדיר במרום, עמ' תרפ"ח, מכון רמח"ל – בענין יובב) ז"ל בשעה שהיו הרעש באורות כמ"ש ונשארו הנבראים שהיו חלושים, שיוכל לשלוט בם הקלקול. ואז ניתן מקום לכל מיני הקלקולים וההפסדים, ונעשו ע' מדריגות של הפסד. והם הם ע' טריפות, ובסודם ע' אומות, ע' שרים, כמפורש במקומו, ע"ש.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

כת אחד חשבו שעיקר התכלית לתפוס כמה שיותר מקום בעולם, והגיבור נכנס למחניהם וכו' וצעקו יחי המלך וכו' ונעשה למלך עליהם, והמשיך לכבוש את כל העולם, אבל כוונתו היה אחרת. יש להתבונן מזה שאולי הגיע הזמן לרכוב על חב"ד.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

כת בחרו במי שיש לו שפע מזונות הרבה ואינו נזון ממזונות של שאר בני אדם, "רק ממזונות דקים (כגון חלב, כדי שלא יתגשם שכלו)"- ובחרו בתינוק, הבן של הגבור והבת מלכה שהיה יושב בים של חלב, והוטב בעיניהם מאד, כי זה האדם הוא נזון כל ימיו מחלב, ואינו נזון ממזונות של שאר העולם.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

קשה דיעו' בלקוטי הלכות יורה דעה א ביצים ה:ד שהחלב מכביד על הגוף ומחלישו. ואולי יש חילוק בין חלב של אשה מינקת לחלב בהמה.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד קשה מה היה בסוף, כי בתחלה היה תינוק וזן רק על חלב, אבל משמע בהסיפור שלא מצאו אותו עד לאחר כמה שנים, אז איך הוא המשיך להיות המלך כאשר מאכלו כשאר בני אדם.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

כת בחרו בשמחה. עיין בספר שופטים (טז:כג) וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו, ודייק הכלי יקר שהול"ל ולשמוח, ולכן פירש מה שפירש, ולפי דברי רבינו י"ל שהשמחה היה להם כאלוה.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

שם משמואל יום הכיפורים: בש"ס סוכה מח: אמר ליה האי מינא דשמיה ששון לרבי אבהו, עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי, דכתיב (ישעיה יב:ג) ושאבתם מים בששון, אמר ליה איה הוה כתיב לששון כדקאמרת, השתא דכתיב בששון, משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא. ומפי כק אבי אדמור זצללהה שמעתי, שאמר לפרש דהמין סבר כי התכלית לאדם להיות שש ושמח, והשיב לו רבי אבהו כי זה רק צרך לעבודה ולא התכלית, וזהו שמרמז משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא, ע"כ. ובענין האי סוגיא יש ללמוד ששמחה הוא כלי לקבל התורה, עיין ליקוטי מוהר"ן סה:ד.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

הכת שבחרו ביפת תאר למלך כי עקר התכלית שיהיה העולם מישב.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אשי ישראל פרק קדושת הברית עמוד קכא:

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

אצל העולם, אפילו אצל היראים – אם הריבונו-של-עולם ברא את העולם כך, אז צריך להתנהג ככה… רבינו הקדוש אומר בהמעשה של הבעל תפילה, מה'כת' שעשו את ה'בת מלכה' למלך, הם נשקעו כל כך בהתאוה, עד שנעשה להם כהיתר, שהעולם הוא ככה! עכ"ל. וצ"ת מאיפה סבא הבין את זה מהסיפור, שבפשטות משמע שמתחילה הם בחרו בזה משום שהוא עוד מצוה. ואולי שעל כרחך ההחלטה הזו בא להם מאחר שכבר נעשה להם היתר, וצ"ת.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בעיקר הענין שסבא אמר שנעשה להם כהיתר שהעולם הוא ככה, ע' בספר אדיר במרום שביאר ענין חטא עץ הדעת (עמ' תיד) וכז"ל ואחר כך נתחזק הנחש ואמר – אדרבא (בראשית ג:ה) כי יודע אלקים וכו', שאם לא כן לא היה מניח זה המכשול, אלא שכבר הוא יודע שכך יהיה, ואדרבה הכל יהיה טוב, עכ"ל.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

ובמ"א הארכתי קצת בעוד דברים כעי"ז ובמה שהבעש"ט ביאר את השם הקדוש ככ"ה שהוא ראשי תיבות כתר כל הכתרים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – הכת שבחרו בשיכרות

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

'ומצאו שהיה הולך ערל אחד בכתנת בזוי כדרכו, ונשא פלעשיל יין שרף, והלכו אחריו כמה ערלים'

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר א' מה שרק בכת זה רבינו מגלה שהיה הראש שלהם ערל ובזוי, ונראה שזה מראה עד כמה שרבינו מראה לנו איך ששיכרות לא שייך כלל ליהודים. וכן יש ללמוד מהגמרא (עירובין ריש סה.) שדורש את הפסוק (איוב מא:ז) גאוה אפיקי מגנים, שגאוה פירושו בשעת שכרות, והרי הג' סימנים של יהודים הם רחמנים ביישנים וגמ"ח, וגאוה הוא ההיפוך של בושה, ומבואר עוד שם שפטור מתפילה וכו'. וכן עיין במגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת ויצא עמ' פה, שחשיב שם הד' מלכויות כנגד הד' עבירות חמורות, וכז"ל כנגד בבל 'יין' 'ענבימו ענבי ראש (דברים לב:לב) שהוא נבוכדנצר, 'אנת רישא דדהבא' (דניאל ב:לח) בו היה פגם של אדם הראשון שחטא בע"ז, מזה הטעם אינם שותים הנשים מיין של הבדלה וכו' עיין שם. ועיין בניצוצי שמשון פרשת שלח עה"פ והימים ימי בכורי ענבם, שאותיות שלפני ענבם, הם סמא"ל (עיין רש"י בפרשת אמור כא:כ ז"ל וכן כנוהו חכמי ישראל במומי הבכור חלזון נחש ענב, ע"כ ועיין בגור אריה שם שחלזון ונחש הם אחד, ענב הוא מום אחר, ופרש הערוך שיש בעיניו כמו ענב. ועיין בברכות נו: הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר כענבים במדבר קודם שיקדמנו פסוק אחר ענבמו ענבי רוש, ע"כ, וענין זה של 'קודם שיקדמנו' שייך לכמה דברים שם, ועכ"ז לענין ענבים מדויק ביותר, להנצל מהאותיות הקודמות). ויש לדייק שהקפידה כבר על הענבים, וכמו במעשה כאן שהיו דואגים להשתמש עם כל חלק וחלק מהגפן והענבים.

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר שחוץ מהכת שבחרו כבוד, שעל כרחך לענין הכת הזה צריך לבחור במי שכבר יש לו מעריצים, אז חוץ מהם, רק השיכור הזה כבר הולכים אחריו כמה ערלים. ויש להתבונן טובא על זה, ואולי כלול בזה גם כן כמה ירוד ושפל השיכרות, ששם הוא ממש התחתית ששם מתקבץ כל הטינוף.

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

ועל אף שמפורש שהכת הכי אבוד זה הכת של עשירות, אכן יש בענין השכרות גריעותא בזה שמאבדים את הדעת לגמרי, על אף שיותר קל לתקן את השיכור שלא יעשה את זה, כל הזמן של השיכרות הוא ממש בלי דעת. ואכן הוא אינו פוגע כל כך באמונות כזביות בעת השכרות, אבל הוא ממש כבהמה בזה שאין לו דעת אפילו לפגוע (וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה כו, שצריכים להתרחק מהשכרות, להתרחק ממנו! שעל ידיה שוכחין כל המצות ע"ש). והנה כל היכא שלוקחים מנהיג ונותנים שליטה לאחד על השני, הרי שדעת האחד שולט על דעת השני, וכל מי שיכנס תחת השלטון של זה צריך להכניע דעתו אליו. אבל בשכרות, אין שום דעת, אז כולם כבר נכנעים, וכולם כבר כמו עבדים ממש.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא כתוב אצלו שהוא מחל על המלכות, רק כאשר מצאו את האוהב נאמן יושב בתוך ים של יין קבלו אותו למלך, ויתכן שהמלך הקודם לא היה בכלל צריך למחול על המלכות כי היה שיכור בלי דעת.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

הכת שבחרו בעשירות

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

הכת שבחרו בעשירות, ודוקא הם עשו ריבוי אלהות מה שלא מצינו בשאר הכיתות, ודוקא הם לא היו יכולים להיות באותו אויר של העולם. והשוה זה להבדיל להכת הקדוש והטהור שבחרו בתפלה, שדוקא הם היו הולכים ומתערבים בעולם, אכן גם הם בחרו לעצמם מקום חוץ מן היישוב. צריכים את השיקול. ר' שלמה קרלבך היה לועג על הפירוש של קדושה בעולם שאנשים חושבים זה להיות מנותק ונשגב גבוה ומורם מעם, והיה אומר מי שהוא קדוש דוקא בחי' וירד משה אל העם וכו'. והוא טעה בזה, כי מצינו בחז"ל בכמה מקומות שפירוש קדושה הוא דוקא להיות מנותק ומורם, ואכן גם את זה המדה להיות מעורב בעם יהיה להם כמו שמצינו כאן אצל כת התפלה.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

רק הכת של עשירות היו עוסקים עוד אז לעקור ממקומם כי מצאו מקום עוד יותר מסוגל, והטעם הוא ענין לחוד, והענין שהיו עוד עוקרים ממקום למקום ענין בפני עצמו, כי זה מגיע להם על ידי העבודה זרה של תאוות ממון.

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

רק הכת של עשירות לא היה להם מלך, אלא עשו אלהות כפי עשרם, אבל לבסוף קבלו עליהם את בעל האוצרות של המלך, והוא לא החליף מישהו.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

בכת העשירות כתיב:

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

והיו להם צורות ופאטרעטין [דמות דיוקן] של אותן האלקות (דהינו בעלי הממון), והיו אצל כל אחד ואחד צורות הללו, והיו מחבקים ומנשקים אותם, כי זה היה העבודה והאמונה שלהם כנ"ל.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

ולהבדיל אצל האוהב הנאמן כתיב:

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

אך אף על פי כן יש שעות, שצריכין להתפרד קצת. והיו להם צורות, שהיו מצירין צורת שניהם, והיו משעשעין עצמן באלו הצורות בעת שנפרדו אחד מחברו. והצורות האלו היו מצירין איך המלך עם האוהב נאמן אוהבים עצמן ומחבקים ומנשקים עצמן באהבה גדולה. והיה סגלה לאלו הצורות, שמי שהיה מסתכל באלו הצורות היה מגיע לו אהבה גדולה מאד (הינו שמדת האהבה באה למי שהיה מסתכל באלו הצורות).

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שמו"ר מו:ד נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל, שבשעה שבא לירושלים הביא עמו איקונין של נבוכדנצר, והיה עומד לפניו באימה וביראה כעבד, עיין שם, ומשמע שהסמל הזה היה בשביל יראה, אכן עיין במסכת סנהדרין צו: רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי, חד אמר דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו, וחד אמר אימה יתרה היתה לו ממנו, ודומה כמי שעומד לפניו. וביאר המהר"ל ז"ל למאן דאמר דמות דיוקנו, סבר כי היה אוהב את אדונו, ולכך עשה לו דמות דיוקנו, שהאוהב את אחר, דמות דיוקנו אצלו תמיד, והיה עובד מאהבה, ודבר זה הוא יותר אצל האדון. ומאן דאמר אימה יתרה היתה לו, סבר שהוא עובד מיראה, ע"כ.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

גם אמרו, שאין ראוי להם לישב כלל באוירא דהאי עלמא, ואין ראוי להם להתערב עם בני העולם, שלא יטמאו אותן, כי שאר בני העולם הם טמאים כנגדם, על כן ישבו עצמן, שיבקשו להם הרים הגבוהים ביותר מכל העולם וישבו שם, כדי שיהיו מרוממים מאוירא דעלמא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

נבוכדנצר אמר (ישעיה יד:יד) אעלה על במתי עב אדמה לעליון, פרש"י איני כדאי לדור עם בני אדם, אעשה לי עב קטנה באויר ואשב בה (תוספתא סוטה ג:ו), עכ"ל.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – אבדון של מדינת העשירות

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

הבעל תפלה סיפר להמדינה שבחרו בממון, שהוא ראה ביד את אבדון שלהם ושל המדינה של עשירות, על היד. וצ"ע שלא היה בסוף. ואין לחלק שהכוונה לאותו מדינה ששלחו להם לעזרה, כי בסוף הסיפור כתוב: כי על היד ראו ששניהם יהיו נכלין, העוזר העזור כנ"ל.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לומר שזה מה שנכנעו ומאסו בכסף בסוף, זה היה אבדון שלהם.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

בענין המאכל שהריח טוב היה כל כך טוב, בסתמא כבר העירו את זה, אבל לא אמנע כי מי יודע: הרי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שפסח הוא תיקון על תאות ממון, והרי בגמרא למדנו שהקרבן פסח היה לו ריח כל כך טוב כזה.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כתיב (בראשית ג:יט) בזיעת אפיך תאכל לחם, והנשמה בחוטם כנודע, ושורש הנפשות בעשירות, כמו שכתוב בלקוטי מוהר"ן נט:ה ובעוד מקומות. ועיין בספר אדיר במרום (עמ' תרכו, מכון רמח"ל) על תמידיות הדאגה של פרנסה, ותיקונו על ידי רוח החוטם של א"א, שהוא מע"י.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שאכלו מן המאכלים ונמאס להם הממון וכו' הגבור התגלה להם: "ואמר להם, בואו עמי! כי עתה אינכם צריכים להתירא עוד מן הגבור כי אני אני הוא וכו'" וק"ק כי בודאי לא צריכים להתירא מן הגבור, כי כל יראתם ממנו היה בגלל שהוא היה נגד אמונתם, ועכשיו שנמאס להם הממון, מה איכפת להם להכנע לו.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן, וכן מובא בלקוטי עצות, שעקר התקון של תאות ממון הוא על ידי ברית.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור, מאחר שכל תיקונו של תאות ממון הוא רק דרך החרב, למה השקיע הבעל תפילה כל כך לדבר איתם, ומשמע שהבעל תפילה לא ידע מזה, רק הגבור והחכם קבלו את הידיעה הזו מהמלך, אכן מבואר בסיפור שאפילו אחר שהממונה שמע את זה מהגבור הוא עוד ניסה לדבר עם בני המדינה ליישר אותם, ודבריו בהצטרפות לדברי הבעל תפילה עזרו קצת עד שאמרו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בשיחות של סבא הנדפסים בספר אשי ישראל, וכעת אין הספר לפני רק התרגום באנגלית, סבא אמר שרק הבעל תפילה דיבר איתם – לתקנם, לא הגבור ולא שום איש אחר, רק הבעל תפלה. וקשה כי בפירוש כתוב שגם הממונה פעל בדבריו כנ"ל, ובסוף עיקר התיקון שלהם אינו אלא מדרך החרב ולא מהדיבורים.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

מעלדיווען

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

כל פעם שהבעל תפילה רצה לפגוש עם המלך שבמדינה היה צריך "מעלדיווען" – "שיודיעו הדבר להגבור וישאלו אותו אם יתן רשות שקורין מעלדיווען".

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

ומעניין שרש"י בפרשת בלק מביא מילה לועזית דומה (במדבר כג:כז) ז"ל אולי יישר בעיניו ותקבנו לי משם, 'מלדירש' בלעז (פלובען שעלטען), עכ"ל.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה – חיפוש דרך החרב וחיפוש המלך ואנשיו

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

מש"כ "והודיע הממנה הדבר הזה להגבור באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום החרב, וכונתו, אולי יזכה בדרך הלוכו למצא את המלך ואנשיו" וצ"ב מה חסר בהכוונה הגלויה למצוא את מקום החרב? ולכאו' צ"ל שהכוונה להגיע לדרך של החרב, כולל הכוונה למצוא את המלך, כי בלי המלך איך ימצאו את הדרך. ולפ"ז "ואנשיו" לאו דוקא.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

והודיע הממונה הדבר הזה להגיבור: באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום החרב, וכונתו, אולי יזכה בדרך הלוכו למצא את המלך ואנשיו וכו' וכו' וצוה הבעל תפלה לאנשים שלו שיתפללו על זה שיצליח השם דרכם, שיזכו למצא המלך עם אנשיו וכו' עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

ומדויק שהעיקר אצלם היה למצוא את המלך, ולא כל כך התעניינו בתיקון של השקועים בתאוות ממון.

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אחר כך, כאשר קבלו את החכם, כתוב שהסכימו "אלמלא לא נתבדרנו ונתפזרנו כי אם בשביל אותה המדינה להחזיר אותם למוטב היה די לנו בזה"

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שתיקונם לכאורה עוד יותר חשוב לעת עתה מלמצוא המלך, כי אפילו הפיזור מהמלך היה שוה וכדאי בשביל זה.

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שעיקר התיקון יהיה על ידי מציאת המלך, ולא בעסק תיקונם.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות משנים קדמוניות - ספור יב מבעל תפלה - המליץ והדברן - קטנות מתבטלת לגדלות

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

והלכו ובאו למדינה אחת וכו' שהתכלית הוא הדבור וקבלו עליהם דברן בעל לשון למלך. אחר כך מצאו איש אחד, שהיה בעל לשון ומליצה ודברן מפלג מאד מאד, וקבלו אותו למלך כי המלך מחל לו את המלוכה, מאחר שהוא בעל לשון כזה ע"כ.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

והדברים נפלאים כי זה הדברן שהיה המלך שלהם בתחלה היה "איש צרפתי משגע שהיה הולך ומדבר לעצמו" ולמה יהיה מבטל את עצמו?! ורואים מזה שעל כל פנים הקטנות מתבטלת לגדלות, ודוק.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – ספור יב – מבעל תפלה – יד שהיה מפת העולם, והחכם העתיקו לעצמו

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביוצרות לפרשת שקלים, בקטע האחרון לשחרית, ז"ל נמצאת כל מדת יצירת עולמו כמלא פסת יד היא רשומו, וכקמיע ביד גבור בזרוע חותמו, עכ"ל. ומחזיק מאד את הדעה אצל כמה מהחברים שהפתק הקדוש יש לו את הכח הזה, ולכן סבא המליץ לעשות מהפתק קמיעות, שבו חותמו של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ישעיה מט:טז הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד, ופרש"י ז"ל על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור, ע"כ. ונזכר בסליחות ליום ג' לפני ראש השנה או"א אין כמדת בשר ודם, 'על יד חקוקה וטוטפת'. וידוע ששיעור קומת האדם כולל כל עולם שנה נפש. הרי מפת העולם על היד. וכן רמז להאוהב של המלך שהיו להים ציורים כדי לזכור אהבתם.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

ושאלו את החכם, אם אינו יודע מן היד של המלך, והשיב להם, שהיד הוא אצלו, אך מעת שנתפזרו על ידי הרוח סערה כנל, שאז נעלם מהם המלך וכו' כנל, מאז הוא אינו רוצה להסתכל כלל בתוך היד, כי היא שיכה רק אל המלך, רק שחקק תבנית היד על אבן, כדי שישתמש בזה קצת לצרך ענינו, אבל בהיד עצמו אינו מסתכל כלל, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

ויש הרבה להאריך בכל זה. כי יש בזה מענין מה שרבינו גילה שחכמות לא צריכים כלל בעבודת השם, אפילו חכמה אמיתית של התורה. וכן לכאורה על היד היה חקוק איפה המלך, וכל המסילות של כל הפיזור של רוח הסערה, כי הכל היה רשום. אבל תמים תהיה עם ה'.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב - מבעל תפילה - כתר המלך

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

והלכו יותר ובאו למדינה אחת וכו' אחר כך מצאו שהיה יושב בשדה זקן אחד וכתר על ראשו ע"כ.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שהלוא הבעל תפלה והגבור ספרו איך שמצאו את הכתר של המלך.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב – בת מלך למלכה

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

על הבת מלכה: 'וקבלו אותה למלך עליהם וכו' והנה נמצא שבא בעלה של המלכה וכו' ועתה יש להמדינה מלך ע"ש. ואינה מוכרחת לגמרי, אבל מבואר הדבר שאף על פי שהעיקר היתה היפת תואר שמביאה אותם להתכלית, עם כל זה בראש המדינה יעמוד המלך.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהיה כת שבחרו לעסק בתפלה תמיד להשם יתברך, ובקשו ומצאו בעל תפילה אחד ועשו אותו למלך עיין שם.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

והוא פלא איך איש אמת שבחר לעסוק תמיד בתפילה קיבל להיות מלך, על אף שידע בנפשיה שהוא עוד לא זכה כמו שצריך, והוא מחל את המלכות לבעל התפילה.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון קצת.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

החרב של הגבור: "ועל ידי חד השני מגיע להם החלי שקורין "דאר", דהינו שבשרם נכחש ונמס כידוע חלי זה רחמנא לצלן, הינו שרק על ידי התנועה שעושין באותו החרב במקום שהיא וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתהלים (כה:ט) וילמד ענוים דרכו. והנה ידוע (וכן מובא בריש ס' אדיר במרום) שהחרב הוא בחי' שם הוי"ה, כי הי' זה ראש החרב, ו' זה גוף החרב, ושני ההי"ן שני פיפיותיה. והנה עוד ידוע שחרב הוא בחי' תיקון הברית, כמו שכתוב (תהלים מה:ד) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. ועוד ידוע מלקוטי מוהר"ן (צז) שעל ידי שהאדם שוכח מהזכויות שלו ומתגבר על המחשבות זרות על ידי מחשבות קדושות, בודאי בא לידי ענוה ושפלות. ואלו הדברים הם בחי' גבורה, שאיזהו גיבור הכובש את יצרו, יצרו, זה יצורות שלו, הזכויות שלו, וגם שמתגבר לכבוש את היצר הרע, שידוע שהוא המחשבות רעות.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה א"ש לשון הפסוק וילמד ענוים דרכו, דאר-כו, כו, זה הוי"ה, זה החרב, שיש לו את הכח להפיל את האויב לדאר, ר"ל. וי"ל שזה בחינות "הודך והדרך" הנ"ל, כי הודך, זה התיקון של הודך נהפך למשחית, בחי' כל היום דו"ה, שזה הכח של פי אחד של החרב, שכולם נופלים. והדרך, זה הכח של הדאר.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות סיפור י"ב מבעל תפילה - דרך החרב ודרך המלך

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

"וכוונת הממנה היה שכשיבואו לשם יוכלו לשוב ולצאת על ידי זה מטעותם כנ"ל כי על ידי אותו הדרך שיש להחרב הזאת, על ידי זה יכולים להוציא מתאות ממון כנ"ל.... והודיע הממנה הדבר הזה להגבור, באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום החרב, וכונתו, אולי יזכה בדרך הלוכו למצא את המלך ואנשיו"

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

ממש פלא שלכאו' סותר א"ע תוך כדי דיבור, והיעב"א!

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב – תיקון תאוות ממון על ידי המאכלים

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון תאוות ממון היה על ידי המאכלים, א"ש לפי המבואר במעשה יג מהשבעה קבצנים, שדייקא הקבצן החרש היה לו חיים טובים מהלחם והמים שלו, והוא גם כן נתן מלחמו להעשירים לתקנם, ע"ש ובמה שפירשנו על פי תורה לה, שמדבר ממידת משא ומתן באמונה שהוא גם כן שייך לתיקון תאוות ממון.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - ספור יב – תיקון בהרשאה

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

"וכיצאו ממדינתם עם הממנה כנ"ל, נתנו להם בני המדינה כח והרשאה, שכל מה שיעשו אלו השלוחים יהיה עשוי, וכל בני המדינה מכרחים להתרצות לכל מה שיעשו אלו השלוחים" ולכאו' זה רק למעליותא, אבל לא היה נוגע למעשה לעכב, כי בסוף הגבור נתן להם מאכלים לקחת אתם חזרה למדינתם, וממילא היה להמדינה תיקון ישירות ולא מטעם ההרשאה. ומה שהם אמרו להגבור שהם בעצמם יצאו מהתאווה אבל רצו ליתן להמדינה שכדי שהם גם כן יצאו, ורואים שמצד ההרשאה לא יעזור להוציא אותם מהתאוות כסף, וצריך לאמר שעל כל פנים יהיו מוכרחים לקבל דעתם שהוא תאווה בעלמא של הבל.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

הערות שבסוף הסיפור: גם מבאר בספרים (עץ חיים שער מ"ז פרק ב' ועיי"ש ביפה שעה ס"ק א), שכשהפעת מדה אחת עוברת דרך מדה אחרת, שכשמתעכבת שם זאת ההשפעה, אזי נקראת על שם אותה המדה, הינו שהמדה ששם מתעכבת ההשפעה של מדה אחרת שעוברת דרך שם, היא נקראת על שם אותה המדה שבא ממנה ההשפעה, ובשבעיל זה נשתנה כאן הסדר, עכ"ל.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזוהר תניינא של הרמח"ל פרשת בראשית (מאמר כ) ז"ל ות"ח כלהו אלין כוכביא בשמהן אילין אקרון כמה דאמרינן, אבל שמהן דילהון לאו אינו קביעין אלא מתחלפן לפום זמנא, דהא כגון ההיא דרגא דשלטא לעילא הכי אתחזי לתתא, וההיא דרגא דשלטא כלהו אחרנין אתמשכן אבתרה (וציין שם לשערי רמח"ל עמ' שצח), בגין כן שמהן אשתניין, הה"ד מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא (תהלים קמז:ד), קרא לא כתיב, אלא יקרא, דהא מחלף להו תדיר, עכ"ל.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג מהשבעה קבצנים

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

בכל פעם שהמלך עושה באל הוא שמחה גדולה מאד, בפרט עתה שמסר המלוכה לבנו בחייו, בודאי היה שמחה גדולה מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

כן הוא במסכת ע"ז דף י. רש"י ד"ה הא דידיה הוא דבריה, כשמעמידין בן מלך בחיי אביו להחזיקו במלוכה שמח האב ועושה אותו יום איד, ע"כ.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה, וכשתהיה בשמחה – גם אני אהיה בשמחה. גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך, כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה. אבל כשתהיה בשמחה וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין במה שמצינו ששואל שהיה בחיר ה', נעצב מאד עד שגעון כאשר ראה שהמלוכה יוקח ממנו. ובשלמה המלך כאשר נתגרש ונזרק לחוץ. ודוד המלך בברחו מפני אבשלום בנו כתיב (שמואל ב:טו:ל) ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף, ועם כל זה שרתה עליו רוח נבואה שאינו אלא מתוך שמחה, ואמר תהילים על זה.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

הילדים היו בוכים ללחם, ועל ידי זה נתבקרו מהשבעה קבצנים הקדושים שהעניקו להם דרגות עצומות והכי גבוהות ברוחניות ששמענו מעולם. וצריך עיון אם יכולים ללמוד מזה שהאדם שמשליך יהבו על השם לגמרי בענין פרנסה, יכול לבוא לתכלית המעלות ברוחניות.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - מעשה יג מהשבעה קבצנים - שמחה בכיה וגעגעים

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין בתיור התחלת כל יום של השבעה ימי משתה של הזוג איך שהמשיכו עליהם את הקבצנים הקדושים, ותראה פלא, כי יום ראשון שני ושלישי כתוב שהיו בוכים, ביום רביעי כתוב שהיו מתגעגעים וכו', ויתכן שהוכו' משלים על הבכיה אף על פי שתמיד נזכר הבכיה קודם הגעגועים, דאל"כ עדיף היה לכתוב בפירוש רק את המלה מאד, אבל אין הכרח. ושוב ביום החמישי והששי לא נזכר בכיה רק געגועים, ולא זו בלבד אלא שבחמישי ובהששי כתוב "היו גם כן שמחים" שהלשון הזה אפילו קצת קשה מה זה גם כן, דלא מצינו שבימים הקודמים שמחה רק לאחר הופעת הקבצן הנדרש. וצ"ע בכל זה.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחר יום הרביעי נתקן היללות, אז אולי שוב לא ראוי להזכיר בכיה.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הראשון:

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

"והתחילו לזכר החסדים שעשה עמהם השם יתברך בהיותם ביער. והיו בוכים והיו מתגעגעים מאד"

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

ביום השני של שבעת ימי המשתה, חזרו וזכרו הזוג הזה את הבעטליר השני, הינו החרש שהחיה אותם ונתן להם לחם והיו בוכים ומתגעגעים"

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

ביום השלישי ... והיו בוכים ומתגעגים.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הרביעי:

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

"כשגמרו השמחה של אותו היום, ולנו אחרי כן, בבקר חזרו הזוג כנ"ל והיו מתגעגעים וכו' אחרי הבעטליר שהיה צוארו עקם"

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

ביום החמישי גם כן היו שמחים וזכרו הזוג את הבעטליר שהיה לו חטוטרות. והיו מתגעגעים מאד, איך לוקחים בכאן את אותו הבעטליר ההוקיר, כי אם היה הוא בכאן היתה השמחה גדולה מאד.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הששי היו גם כן שמחים. והיו מתגעגעים.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

ההסכמות שקבלו הבעטלירס

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

יש להבחין שברוב הימים ההסכמה שקבלו הבעטלר היה ממה שכבר עשו: יום א' של העור, יום ב' של החרש, כתוב שכבר תיקן את המדינה, יום ג' של הכבד פה, כבר עשה, וכן ממשיך לעשות. יום חמישי של ההויקר הוא כבר לקח ונשא אותם.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

יום ו' של החסר ידים, הוא עוד באמצע מרפא אותה.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' של הצואר העקום, משמע שהוא רק הוכיח שהוא יכול לקרב את השני ציפורים ולחברם, וקבל הוכחתו, אבל עוד לא עשה. אכן כתוב שם שרבינו דילג שם.

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשיות - מעשה יג מהשבעה קבצנים - נשיקות

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

יום ראשון-יום הששי. הקבצן נפל עליהם ונשק אותם. משמע שגם את הכלה נשק.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע באיזה זכות זכו הבנים לקבל בסוף במתנה את כל המעלות של השבעה בעטלירס הקדושים. ויש אומרים בזכות הבכיה והגעגועים, אבל כמה כבר בכו, בתחילה כאשר כלה הלחם אצלם, אולי בכו יום יומים כל פעם, ובסוף בליל החתונה ובשבע ימי הברכות כל לילה בכו והתגעגעו, כמה זה כבר כמה שעות? שבזכות זה זכו למעלות שכמעט שום צדיק זכה להם?!

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג - מז' קבצנים – ביטול החושים

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו מגלה ענין התגברות על החושים, ונציג דברי הרמח"ל בענין זה (אדיר במרום תנט-ס) ז"ל כתוב (איוב י:ד) העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה. וזה, כי כשרצה הא"ס ב"ה להגביל ידיעת בני האדם שם החושים לנשמה, שלא לקבל הדברים אלא על ידיהם. ואז היא משקטת עצמה על החושים האלה, ואינה מציירת דברים חוץ מהם. ותראה שהנשמה מצד עצמה אינה משועבדת לחושים, ואז רואה הכל ושומעת הכל, דהיינו רואה את הנשמע ושומעת את הנראה, כמו שאמר הכתוב על העם (שמות כ:יד) רואים את הקולות, ויודעת הדברים מצד עצמם (-דבר זה מבואר שם עמוד רה”ע), לא מצד מה שמצטיירים אליה על ידי הכלים. ולכן הנביא יצא מחושיו,כדי לקבל הנבואה, ואלו הם עיני הבשר ואזני החרשים, שהם דרכים שהוגבלו לנשמה, שלא תקבל הדברים אלא בדרכים האלה. ומה שאינו נכנס בדרכים [אלו] מפני טעם מה, לא תוכל לקבל אותה. והנה בכללות העולם מתפשט מציאות אחד בסוד הטבע, שהוא כמנין אלקים, והוא מתהפך במסיבותיו, ומנהג כל עניני העולם. ואין לך דבר בעולם שאין לו פנימיות מנהיגו. ועיקר ההנהגה – בפנימיות הזה, כאשר פירשתי למעלה (עמ' רלה) כבר ענין השמש והליכותיו. אך שום אחד מאלה הדברים אינם נופלים תחת החושים, ועל כן נעלמו מן הנשמה בעולם הזה, ואינה מבינה אלא מה שרואה. ובראות בני אדם דברי העולם רק לפי חושיהם, הביא בהם מה שאינו אמת ועיקר, אלא דבר נראה לכאורה ולפנים, ואז בא כל סברותיהם הכוזבות, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג - מז' קבצנים

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

- בעטליר העור - שכל העולם כולו לא היה עולה בעיניו כהרף עין

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה הקבצן העור, שלא היה מסתכל בעולם הזה כלל, כי כל העולם הזה לא היה עולה בעיניו כהרף עין, ולכן כל מה שהיה יותר זקן היה יותר יניק. ויש להתבונן על זה, איך זה תלוי בזה. ונלע"ד שענין הזקן העור, שהיה מסתכל רק בטוב שבכל דבר, באלהות (ע' תורה א' בלקוטי מוהר"ן), וזה הענין המבואר בספרי קבלה להלעות את השם ב"ן ששולט אחר השבירה, להעלותה למ"ה של עולם התיקון ולע"ל להעלותה לס"ג. וב"ן ומ"ה ביחד גמטריא זמן כמובא. ובזה שמתנהג ככה הוא מתחדש תמיד למעלה מהזמן של חיזו דהאי עלמא.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

כל מה שהיה יותר בא בימים היה יותר צעיר, וזה הענין של משיח שעליו אמור (תהלים ב) אני היום ילדתיך [עיין בספר המדות, אמונה מא – לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה], יש לפרש שזה ענין מה שדוד המלך ע"ה אמר ואני תפילה, שכל חייו היה בבחינת תפילה אחת ארוכה להשם יתברך, והרי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תורה סה:ב שצריכים לעשות אחד מהתפילה, עד כדי כך שאפילו אשר עומדים בסוף התפילה עדיין עומדים בתחילת התיבה של תחילת התפילה ע"ש, והרי לפי זה כאשר חיי האדם זה תפילה אחת להשם יתברך, והוא מקיים עצת רבינו, אז אפילו כאשר הוא בזקנה מופלגת הוא עדיין ביום ראשון של לידתו.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין הבעטלר העור. שעל העובד השם לשים על לבו שיש תהליך גדול לפניו עד שיגיע לזכרון של קדושה ולהתחדשות של ממש. והנה מי שיזכה מבטו מחיזו דהאי עלמא עד כדי כך שיתחדש ויהיה אפילו צעיר כמו תינוק, ובודאי יהיה חידוש וקצת פלא במבטו, אבל בסתמא עוד לא יהיה לו ממש השגות של רוחניות. ובסתמא ידמה שלא פעל כל כך בעבודתו. עד שיזכה להגיע לזכור קודם הלידה, ואז יזכה לזכור כל התורה שלמד מהמלאך בבטן אמו. ודבר זה מוזכר בספרי ברסלב איך שהאדם יכול להיות בסף ובפתח ממש של הקדושה אז דייקא ויעבור עליו בלבולים עצומים להוציא אותו מדעתו וכאלו הוא לגמרי בחשך, כי הוא צריך לעבור על הלידה למפרע.

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר הילדים היו בוכים ובא הבעטליר הראשון כתוב ז"ל והתחילו אלו הבנים להתקרב אליו ולהיות כרוכים אחריו, ע"כ – וביידיש האבן די קינדער אן גיהובין טשעפען זיך צו איהם, און צו טולען זיך צו איהם, ע"כ. ואיני יודע יידיש, אבל טשעפען, כמדומני זה להפריע, אז איך זה הגיע למשמעות של להיות קרוב ולהיות כרוך אחריו. וב"ה מצאתי הענין מפורש ברש"י פרשת ראה (דברים יב:ל) על הפסוק השמר לך פן תנקש אחריהם, ז"ל אבל בלשון טירוף וקשקוש מצינו נו"ן – וארכבתה דא לדא נקשן (דניאל ה:ו), ואף זה אני אומר, פן תנקש אחריהם, פן תטרף אחריהם, להיות כרוך אחר מעשיהם. וכן ינקש נושה לכל אשר לו (תהלים קט:יא), מקלל את הרשע, להיות עליו נושים רבים, ויהיו מחזירין ומתנקשים אחר ממונו, עכ"ל.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

"וכן כל מי שהיה יניק יותר הוציא קדם" צריך ביאור, שהרי בתחילה כאשר הזקנים התחילו לספר מה שזכרו, כתוב, "והיה פלא אצלם שזה השני, שהוא יניק מהראשון, וזוכר מעשה ישנה יותר מהראשון" וכן לא כולם הבינו מה בכלל הזקנים היו מספרים, עד שנצרכו שהנשר הגדול פירש להם, ומשמע שהרבה מהם בכלל לא היו שייך למדרגות כאלו. ואולי כן הדבר, כיון שלא היו במדרגות כאלו לא הבחינו שגם אצלם בדקות יותר כל מי שהיה יניק יותר היה זקן יותר.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר להם: חזרו אל הספינות שלכם, שהם הגופים שלכם שנשבו, שיחזרו ויבנו, עתה חזרו אליהם, ע"כ.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

ספינה נקראת אניה, בחי' אני, עמש"כ בזה בליקוטי מוהר"ן תורה כב:ו.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף הסיפור מובא מרבינו ז"ל שבגמרא (ירושלמי) איתא מעין זה: ששמואל התפאר עצמו שהוא זוכר את כאב המילה וכו' עין שם, ע"כ.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן עצם הדבר המוזכר בסיפור שאחד זכר את הנר דלוק, נלקח מדברי איוב שאמר (איוב כט:ב-ג) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני. בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך, וכמובא במסכת נדה (ל:), והמשמעות מדבריו שהוא זוכר את כל זה. (ואולי י"ל דהנה ענין העור היה לראות רק הטוב הנצחי, וכל מה שהצרות הגבירו על איוב הכריח אותו להסתכל יותר עמוק למצוא את הטוב עד שזכה לדרגה הזו לזכור את הטוב במעי אמו).

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין שם במסכת נדה (לא.) שדוד המלך שיבח את השם יתברך על שבירר את הטוב שבטיפת הזרע של אביו, ויתכן שהוא ממש זכר את כמסופר כאן, ובירר הטוב שבטיפה הוא כבר ענין של הטעם והמראה וכו'.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם שהגמרא מביא מנבואת בלעם שהקב"ה יושב וסופר את רביעיותיהם של ישראל מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה, והרי זה מדבר כאשר עוד לא נוצר הטיפה, אלא שמחכים לו, וזה כבר מעלת הקבצן העור שזכר לא כלום.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע באיגרת הרמב"ן המובא בשערי קדושה ד:ב:יג שכז"ל כי בהתחבר האדם עם אשתו ומחשבתו נדבקת בעליונים, הרי אותה המחשבה מושכת האור העליון, והוא שורה על אותה טיפה שהוא מתכוין עליה ומהרהר בה, כענין אסוך השמן, ונמצאת אותה הטיפה נקשרת לעולם באור הבהיר, וזהו סוד בטרם אצרך בבטן ידעתיך (ירמיה א:ה), מפני שכבר נקשר אור הבהיר בטיפת אותו הצדיק בעת החיבור, לפי שהמחשבה נקשרת בעליונים והיא מושכת אור הבהיר למטה, והבן זה מאד, עכ"ל.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה יג - מז' קבצנים

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

הבעטליר החרש – יום שני

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה יש לעיין בענין האזנים של ארך אנפין כדי להבין ענין הקבצן החרש. והנה באדרא רבה (זוהר נשא קכט.) כתוב: ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב להיות אזניך פקוחות. שערא דנפיק מבתר אודנוי כוליה בשקולא, לא נפיק דא מן דא, תקונא שלים. ועיין בספר אדיר במרום הביאור על זה (מכון רמח"ל מעמ' רה"ע). ומבואר שדוקא באזנים יש את הענין הזה של תקונא שלים, כמו שרבינו גילה על הבעטליר החרש שלא היה שומע החסרונות כלל. (ועיין שם ברמח"ל שמביא את הפסוק (קהלת א:טו) וחסרון לא יוכל להמנות, ומסביר שהוא קאי על כל החסרונות של מיעוט הירח, שהם החסרונות של הט' ספירות של הנוקבא, ואילו בא"א הם שלמים.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתוב שם על האזנים של א"א, תקונא יאה, תקונא שפירא, תאיב למחמי, תיאובתא וחדוותא דצדיקייא וכו' ע"ש. והרמח"ל מסביר על זה כל ענין התאוה, והרי הבעטליר החרש היה לו חיים טובים בלי כל התאוות. ואולי י"ל שאלו הג' הם כנגד הטעמים והריחות והמראה. תאיב למחמי, הרי מראה, תקונא יאה ושפירא נגד הטעם והריח.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ניצוצי שמשון פרשת ויצא שדיבר על השערות האלו וכז"ל רחל הוא סוד אוזן, בסוד השמיעה, אשר בו רצון יראיו יעשה (תהלים קמה:יט), ובסוד (קמה:טז) משביע ל'כל ח'י ר'צון ר"ת רחל. מסוד אודנין פקיחין.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הבעטליר החרש, ענין שמיעה, יש לציין למש"כ בקהלת יעקב ערך מ"ש (ד"ה משיח), שמשיח יהיה לו מדרגת ריח וכו', ומשה רבינו היה לו מדרגת ראיה – 'ויראהו ה' את כל הארץ' (דברים לד:א), ושלמה המלך היה לו מדרגת שמיעה – 'ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם ה'' (מלכים א:י:א) והיה שומע מהחיות נושאי כסאו ובהם היה דן דינו, וזה פירוש (ישעיה יא:ג) 'ולא למראה עיניו ישפוט' כמשה, 'ולא למשמע אזניו' כשלמה, ע"ש. ובמסכת עירובין (כא:) עד שבא שלמה ועשה לה אזנים (לתורה).

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו שבתקפת שלמה אין כסף נחשב למאומה, ואצל שלמה כתיב (מלכים א:ט:כה) ושלם את הבית, ומלאתי את דבריך – לענין מלוכת שלמה (מלכים א:א:יד), הרי שלמות בלי לשמוע החסרונות.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

- בעטליר החרש, אף שלא היה שומע אותם מבקש לאוכל, עם כל זה השאיר להם.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר החרש

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בלקוטי מוהר"ן תורה יט, שיראה תליא באודנין, בחי' סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא (פסוק שאומרים לפני ברכת המזון), וזה בחי' הכ"ב אותיות (חט"ה, עשאה כאוצר) שמי שזוכה לשלמות לשון הקודש ניזון רק מניצוצי האותיות, וידוע מעוד מקומות (לקוטי מוהר"ן תורה יד) שיראה הוא בחי' שלמות, ולפי זה מובן קצת הענין של הקבצן החרש שהיה לו שלמות מכל החסרונות, שזה דייקא תלוי באודנין, והיה ניזון רק מנצוצי האותיות של הלחם שלו. (ועוד, שויבן את האשה, בינה הוא בחי' האזנים כידוע).

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר החרש

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

הקבצן החרש היה לו חיים טובים. ויש להביא סמוכים לזה מלקוטי מוהר"ן תורה לה, שמבואר שם (אות ה') ועקר המוחין שמקבלין על ידי האמונה, אין מקבלין אלא מאור הפנים, כמש"כ (משלי טז) באור פני מלך חיים. חיים הם המחין, כמש"כ החכמה תחיה, ע"ש, ומבואר שם (אות ז) שצריכים לשמור את האמונה שלא יינקו ממנו החיצונים, ולזה צריכים להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה, להלביש את המלכות, והוא בחי' ודובר אמת בלבבו שמצאנו אצל רב ספרא ע"ש, וכז"ל והחשמ"ל הזה, הוא מלביש את המאור הקטן, הינו את האמונה, בבחינת אמא מסככת על בנהא. וזהו ישמש את שמעון בן ננס. כי שמיעה תליא בלבא (תיקון יח), כי 'חשמל לב' גימטריא 'שמע', כמו שכתוב (מלכים א:ג) ונתת לעבדך לב שומע. ובן ננס, בחי' אמונה, היא בחינת בן ננס, הינו המאור הקטן, עכ"ל. הרי מבואר שעל ידי בחי' שמיעה זוכים לחיים.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

ומידה זו של דובר אמת בלבבו, הוא בחי' שמח בחלקו והסתפקות, עמש"כ על מעשה יב, על המאכלים שהיו תיקון לתאוות ממון.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

חיים טובים. בקיצור הכוונות לרמח"ל, על אבינו מלכינו, כתב שכתבינו לחיים טובים – בסוד חג"ת דא"א.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

וחיים טובים שלו הוא, שהיה אוכל לחם ושותה מים, ע"כ.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת אבות ו:ד שנינו, כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, אם אתה עשה כן (תהלים קכח) אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ע"כ. ועיין במסכת סוטה מט. אמר רבי יהודה בריה דרבי חיא, כל תלמיד חכם העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת שנאמר (ישעיה ל:יט) כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך, וכתיב בתריה (פסוק כ) ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ [פרש"י ז"ל במי הכתוב מדבר במי שמזונותיו קשין עליו ואעפ"כ יושב ועוסק בתורה, ע"כ], רבי אבהו אומר, משביעין אותו מזיו שכינה, שנאמר, והיו עיניך ראות את מוריך, רבי אחא בר חנינא אמר אף אין הפרגוד ננעל בפניו שנאמר, ולא יכנף עוד מוריך, ע"כ [ובהמשך הגמרא שם מיירי בביטול טעם הפירות שהוא גם שייך לסיפור החרש].

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות אין הלחם צר ומים לחץ מפיק לאותו תלמיד חכם חיים טובים. ואפילו אם נדחק לפרש, שעל ידי שהשם יתברך נותן לו לחם צר, על ידי זה, משביעין אותו מזיו שכינה שנאמר והיו עיניך ראות את מוריך, אינו משמע שהשביע מזיו השכינה ממש תלוי בלחם.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

האריז"ל פירש את הפסוק, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, דהיינו, כי לא על הלחם, אלא, לבדו, על השם יתברך לבדו יחיה. ולפי דברי רבינו יש לפרש קצת שנוה, על הלחם, פירושו בנוסף מלבד הלחם, ופירוש הפסוק, מי שאינו אוכל אלא לחם, ולא על הלחם – לא דברים אחרים עם הלחם, לבדו יחיה האדם, יזכה לחיות חיים של דבקות לבדו יתברך. וכמו שרבינו כתב בליקוטי מוהר"ן שיכולים לחיות רק על הלחם, שהשם יתברך ישלח כל התזונתיים בתוך הלחם. וכן מסופר על ר' ישראל קרדונר שהיה אוכל רק לחם. וכן הקבצן החרש.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר החרש

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

"קלקלו את הטעם... כל מי שירצה לטעם איזה טעם יהיה טעם נבלה... וכן קלקלו את המראה, שהחשיכו את העינים כאלו יש עננים ועבים... כשבאו סמוך להמדינה התחיל להתקלקל גם אצלם הטעם ושאר הדברים, והרגישו בעצמם שנתקלקל אצלם... והרגישו בלחם ומים שלי כל הטעמים וכו' ונתתקן מה שנתקלקל אצלם."

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה מבואר שהפגם שהטילו הג' כתות עבדים, לא היה בחפצה של הפירות, אלא בהחושים של הגברא, כן משמע בפרט מהלשון 'שהחשיכו את העינים', וכן בהמשך מבואר ענין זה כי החשך יעור עיני חכמים, ומשמע להדיא שזה מקלקל את העינים, חוש הראיה, ולא הדבר שרואים. וכן ממה שאחר שאכלו מהלחם והמים שלו נתתקן אצלם מה שנתקלקל, משמע להדיא, שלא רק בלחם שלו ומים שלו ירגישו כל הטעמים, אלא שנתתקן אצלם שירגישו את כל הטעמים אפילו בלחם שלהם, כי הפגם לא היה בחפצה של האוכל אלא בחושים. (אלא שצריכים להבין, שזה לא אומרת שכל האוכל שבעולם יש את כל הטעמים, אלא האוכל של הגן, והאוכל של אלו העשירים, דהיינו שהיה להם אוצרות והיו חיים 'חיים טובים', דהיינו לכאורה שהחפצה של האוכל שלהם היה מוקדש, רק שכיון שנתקרבו לאותה המדינה נתקלקל אצלם החושים, ולא היו יכולים להרגיש הטעמים בהאוכל המיוחד שלהם, עד שנתתקן. אבל אוכל בעלמא, שלא מהגן ולא מהאוצרות, לכאורה אין בהם כל הטעמים אפילו לבעל הרגשה. ועיין במשנה סוף מסכת סוטה (ט:יג) רבי שמעון בן אלעזר אומר, הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח, המעשרות נטלו את שמן הדגן. וחכמים אומרים, הזנות והכשפים כלו את הכל, ע"ש. לכאו' מבואר להדיא שמדובר על החפצה של הפירות, ודו"ק).

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מסיפור של החכם והתם, נראה שהתם היה טועם כל הטעמים שרצה אפילו מלחם בעלמא.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תכו-ז, מכון רמח"ל) אך העיקרי בפועלת העשר ספירות הוא החיך שהוא החכמה – כי בה התחלקות החלקים והסתדרם. וזה באמת ענין הטעם מה הוא, כי באמת כתוב: וחך אכל יטעם לו (איוב יב:יא). והוא כי בטעם מתחלקים ומסתדרים הדברים ההם, ושאר המאורות שבפה מאירים בה מה שצריך. אך זה ודאי שהטעם הוא מקבל הדברים לפי מה שהוא. פירוש – כי בכל אדם הושם הטעם, שכשעולים אליו המאכלים הנה הרוח שבאדם מתיישבת בהם, וזהו תענוג המאכל, כי הרוח מתקרב אליהם, וזה בטעם לבד. ואם כל בני האדם היו נעשים בטבע אחד, הטעם היה אחד, אבל כיון שהם טבעים רבים, על כן יש טעמים רבים. ושורש זה למעלה הוא, כי החכמה שבפה מתעוררת על הדבר הנאכל ומבחנת אותה אם להתקבל ואם לדחות. כי הדבר ההוא אם הוא לפי סדר המאורות וכח ישובם, הנה הטעם יקרבהו, ואז יאירו בו כל המדרגות בנחת ובחדוה וכו' וכו'. ונמצאת למד, כי הטעם הוא קבלת הנאכלים בבחינת נאכלים, להיות הנשמה מתיישבת בהם או לאו. וזה הדבר נעשה בכח חכמה – שהוא החיך, וכפי מהות החיך כן יהיה מהות הטעם, עכ"ל.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

- הבעטליר הכבד פה – יום ג'

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת ברכות דף לב: בענין החסידים הראשונים שהיו שוהין ט' שעות בתפלה

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

איך דיבר עם הילדים

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

גישטאמפלט – כך רבינו מתאר את הקבצן השלישי, הכבד פה, בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מהשבעה בעטלירס. והנה ידוע שמשה רבינו היה כבד פה, שפרש"י מגמגם, ואכן דבר זה קצת מצוי בבני אדם, אכן כבד פה בכתיבה זה כבר חידוש שזכה בה רבינו הקדוש רבי נחמן בפתק הקדוש שחתם את שמו נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה המילה "גישטאמפלט" עם התשעה אותיות שלה בגימטריא: נ נח נחמ נחמן מאומן. וע' מש"כ בפרק רבינו מגמגם (בפרקים שלאחר הפתק הקדוש בענין נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר הכבד פה – יום ג'

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

'זה הכבד פה הולך ומקבץ כל החסדים של אמת וכו''. ע' בלקוטי מוהר"ן תנינא ח:ט ז"ל ועל ידי אמונה יהיה חדוש העולם לעתיד. כי התקבצות החסדים שעל ידם יהיה חדוש העולם בבחינות (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה, הוא על ידי אמונה וכו'' ע"ש.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים - הבעטליר הכבד פה – יום ג'

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

'וכשעומד כנגד ההר אזי הוא רואה ראש השפוע של ההר, ששם עומד המעין. אבל תכף כשילך ויתקרב אל ההר – אזי נעלם מעיניו ראש השפוע (וזה מובן בחוש) ואזי אינו יכול לראות את המעין וכו'' ע"כ.

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

משל הזה מצינו מהבעש"ט מובא בס' צפנת פענח (דק"ב ע"ד, הובא בס' בעל שם טוב ערך עבודת ה' אות א'קל – וע”ש שלפעמים מובא בשם המגיד –- וע”ש שהביאו את המשל לענין פירוש נוסח אתה הוא ה', כשסובר האדם שהוא נוכח ה' תואר אתה, אז הוא רחוק מהשם והוא בתואר הוא נסתר, מה שאין כן וכו') – 'סולם השליבה שמסבב כשעומד למטה רואה פני המלך', ובתולדות יעקב יוסף (משפטים דס"ט ע"ד --- הובא שם) אחד שהלך לקבל פני המלך שדר בכמה מיני עליות ושליבות הסובבים ממטה למעלה כשעוד למטה רואה את המלך, וכשמתקרב יותר נסתר הוא, דהיינו כשהולך על המדרגה, ע"כ.

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

יום שלישי

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

הלב זה בחי' אמת, והמעיין זה בחי' חסד, ביחד זה חסד של אמת.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

דוד המלך שהיה בחי' נפל וקיבל שנותיו מאדה"ר והאבות כדי לתקן ב"ן (כמבואר באיגרות רמח"ל), אז נראה שהמעיין זה בחי' מ"ה, ב"ן ומ"ה בחי' זמ"ן כידוע.

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

(מכלכל חיים בחסד. חיים זה החכמה.

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

מדת ימי מה היא, מדת זה הד' אלפין כתר דלאה

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

איש חסד האמת – בסוף הסיפור רבי נתן כותב שהוא מצא רמזים לכל הענין הזה בתהלים ע"ש וז"ל חסד ואמת מן ינצרוהו (סא:ח) – זהו איש חסד האמת וכו' כי כל הזמן והימים נעשה על ידי האיש גדול וכו' והוא נותן ומוסיף בכל פעם ימים על ימי מלך, שהוא הלב הנ"ל, שהוא בחינת דוד המלך ע"ה כנ"ל,וזהו "ינצרוהו", כי הוא שומר ונוצר, שתכף כשמגיע סמוך מאד שיסתלק היום וכו' וכו' ובא ונותן יום להלב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת עירובין (פו.) הביאו את הפסוק הזה בטעם למה רבי ורבי עקיבא היו מכבדים עשירים, לפי רש"י דרשו: אימתי ישב עולם לפני אלקים – מתי מתקיים העולם, בזמן שחסד ואמת הן – שיש בו עשירים שגומלים חסד ומזמנים מזונות לעניים, והם "ינצרוהו" – שומרים על העולם. ורבנו חננאל פירש, ש"עולם" הם העשירים, שנתן להם העולם הזה, ישבו לפני אלוקים, בזמן שהם גומלים חסדים טובים. וכעי"ז פירש המהרש"א.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות יג -- ז' קבצנים – הבעטליר האלם

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה מתוך השבעה צדיקים המופיעים כקבצנים וענינם עיקר החושים וכחות של האדם, לא היה קבצן שענינו תהיה חוש הריח, ועמש"כ על הקבצן הז'. אלא שמצינו בהקבצן האלם - הכבד פה - שהיה מקבץ כל החסדים של אמת אשר מהם התהוות הזמן - וז"ל וכשצריך (הלב) לנוח קצת (מההשתוקקות להמעיין) שיהיה לו אריכת הרוח קצת (שקורין "אפ סאפין") אזי בא צפור גדול ופורש כנפיו עליו ומגן עליו מן החמה, ואז יש לו ניחא קצת, עכ"ל. והנה כח הדיבור שהבעטליר מוכיח מהסיפור של הלב והמעין הוא רק שעל ידי שהוא נותן הזמן יש הדיבורים בסוף היום, וא"כ לכאו' י"ל שגם נכלל בכחו אריכת אפים.

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה יג,

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

יום ד' הקבצן עם הצואר העקום - השלכת קולות

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

איך שמעו את הבעטלר עם הצואר העקום שלא מוציא הבל בעולם הזה

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה יש בגמרא כמה פעמים (ובכללן שבועות יח:) "שקל קלא פתק ביה" דהיינו שלקח אבן או פיסת רגבים וזרק בו - בזה שאמר או שעשה מה שהוא חסר (וראיתי בספר לקוטי לוי יצחק של חב"ד שהאריך לפרש הביטוי על פי קבלה). והנה יש בזה ממש רמז על הפתק הקדוש, כי סבא אמר (ורשום בשיחות) שבפתק חתום הקול של רבינו, וזה הלשון של שקל, כי הוא מלשונות של שירה, משקל השיר (וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה סג). וזה ממש שקל קלא - השיר שהוא קול של רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן - שחתום בפתק.

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שפתק כאן פירושו זרק, יש בזה משום תיקון השני ציפורים בסיפורי מעשיות משנים של קדמוניות סיפור של השבעה קבצנים, הקבצן עם הצואר העקום, ע"ש שמחמת שהצפורים נפרדו ולא מצאו זה את זה גרמו שכל הסביבות היו מיללים, שזה ממש פגם השירה, והתיקון שצריכים להחזיר את הציפורים ביחד ע' לקוטי מוהר"ן תורה ג, וזה הקבצן עם הצואר העקום היה עושה על ידי השלכת קולותיהן זה לזה.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הצואר לכאו' הוא ממש ענין של בית המקדש כמו שמצינו בכמה מקומות בשיר השירים (פרק ד' - כמגדל דוד צוארך, פרק ז' - צוארך כמגדל השן), והשני צפורים בחי' הכרובים שבאמת לא לקחו מקום כמבואר בגמרא בבא בתרא, שלא היו מעולם הזה, ממש בחי' הבל של קדושה - רוח הקודש מבין שני הכרובים. (וידוע שפתק כתוב ג"פ עבודה כנגד העבודה בג' בתי מקדש, והשלישי - ובחיזוק עבודה תבינהו - בבנין הבית השלישי בב"א). ואולי משום זה אנשים תמיד טועים לומר שמישהו זרק את הפתק לסבא, אף שבאמת סבא קיבל אותו בתוך ספר, כי באמת הפתק הוא בחי' זריקת הקול של רבינו בשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר. עיין במסכת שקלים דף יד. (וביומא לח) הוגרס בן לוי על השיר וכו' וכשהיה נועץ גודלו בתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר, והיו כל אחיו הכהנים נזקרין (-נרתעין) לו בבת ראש, ע"כ.

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

קול התוף עם הפה - ספורי מעשיות - מעשה יג - יום רביעי - הקבצן עם הצואר העקום

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה יום רביעי - הקבצן עם הצואר העקום

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

"פעם אחת ישבו החכמים של אותו המדינה. והיה כל אחד מתפאר בנגינה שלו: זה היה מתפאר שהוא יודע לנגן על כלי שיר פלוני, וזה התפאר שיודע לנגן על כלי שיר פלוני, וזה התפאר בכלי שיר פלוני. וזה היה מתפאר שיודע לנגן על כמה כלי שיר. וזה התפאר שיודע לנגן על כל כלי שיר, וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כלי שיר פלוני, וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כלי שיר פלוני. וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו כמה כלי שיר. וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כמו תף ממש, (שקורין פויק) כאלו מכין בתף. וזה התפאר שיכול לעשות בקולו כאלו מורין בקני שרפה (שקורין אורמאטיס)" – והעיר חבר א' שמפורט פה עשר מדרגות, חוץ מהקבצן עצמו, ואמרתי לו, כמו שמאומן הוא עוד למעלה מנ נח נחמ נחמן שהם העשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

מאד מעניין ללמוד מזה שיש יותר חכמה וכשרון לעשות קול של התוף (בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) עם הפה, יותר מלעשות הקולות של כל הכלי שיר!

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

ויש פה עוד תמיה גדולה, בהיות שהקבצן לא היה מוציא שום הבל לתוך עולם הזה, איך היו (הילדים וכן החכמים) שומעים את הקולות שלו. ואולי י"ל שהקול היה משתלשל ויורד לתוך העולם. וכן דייקא באותו דרך היה לו את הכח להשליך את הקול. כי הוא היה מוציא את הקול בכלל שלא דרך עולם הזה, רק דרך הקדושה, ועל כן היה בידו לכוון איפה שהקול ישתלשל.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לפרש עוד שני תמיהות, א' בכל הקבצנים ההתפארות שלהם היה במה שהיו לגמרי מנותקים מעולם הזה, וכן הקבצן הזה התפאר שאינו מוציא שום הבל לתוך עולם הזה, אבל בהסכמה הוא רק מראה את היכולת לעשות כל הקולות ולהשליכם, ולכאורה אינו מורה כלל שהוא מסולק מעולם הזה, ועוד ב' החכמים היו מתפארים על היכולת שלהם לעשות כל מיני קולות, והוא התפאר שהוא יכול את כולם, ועוד שהוא יכול להשליך את קולו, ואיך השלכת הקול קשור להענין בכלל. אלא שלפי הנ"ל זה גופא שהיה יכול להשליך את הקול היה מראה ומוכיח שקולו אינו בכלל הולך בהבלי עולם הזה, והיכולת שלו לעשות כל הקולות אינו סתם תוספת יכולת מהם, אלא מחמת שהכח שלו בא בכלל ממקום יותר גבוה (וכמו בשאר המעשיות, למשל הכבד פה, שהיה לו חכמה יותר מזה שהיה חכם מאיזה יום שירצה, כי הוא היה שואב משורש הימים גופא), שמשם הקולות יורדים לעולם.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

וחבר א' ציין לי על זה מה שרבינו מגלה בתורה יז:ד ז"ל על ידי הדבור של הצדיק שנחקק ונכתב בהאויר וכו' עד שהלך הדבור וכו' ונחקק ונכתב שם בספריהם וכו' ע"ש, שהדיבור של הצדיק, שהוא בקדושה עליונה, הלך ונחקק בספרי העכו"ם, וע"כ הצדיק רק פעל בקדושה, וצריכים לאמר שהצדיק פעל וכיוון דבריו שישתלשלו בצורה כזו שיחקקו בספריהם.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

יום רביעי לא מתחיל ביום הרביעי.

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

יום חמישי – ההוקיר בעל חטוטרת

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

הקבצן ההוקיר – בעל חטוטרות. וכן הקבצן בלי ידים של יום הששי, רק אצלם לא כתוב בהיידיש שנותן להם במתנה גמורה, רק מתנה, משא"כ ביום א, ב, ג, ד, אצל כולם כתוב בפירוש (בהיידיש) שהוא נותן להם במתנה גמורה.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מעשה יג – יום חמישי – הקבצן החמישי עם החטוטרת

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

יש לשים לב שהקבצן העור, היה עור לגמרי, וכן החרש, והאלם, וכן הקבצן היה בלי ידים, והקבצן בלי רגלים, ואילו קבצן עם הצואר עקום על כל פנים היה לו צואר רק שהיה עקום, וכן הקבצן עם החטוטרת היה לו על כל פנים גב, ואכן אין נראה לדייק כן, אבל מה שכן יש לדייק הוא שאפילו הקבצן עם הצואר העקום לא היה מוציא שום הבל בעולם הזה, הרי כל הקבצנים בענין שלהם גברו ועלו לגמרי מעל עולם הזה, חוץ מבעל החטוטרת שזכה לתכלית מיעוט המחזיק את המרובה, אבל לא ממש למעלה מן המקום. וצ"ת ביותר, כי באמת מצינו בדברי רבינו בכמה מקומות (לק"מ סא, לקמ"ת א), הענין שצדיקים עולים לדרגה של מקומו של עולם. ויעו' בלקוטי הלכות שמסביר איך שבחי' למעלה מן המקום הוא גבוה מבחי' למעלה מן הזמן (וע' בזה בלקמ"ת סא).

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת מנחות (כט:) דחטרי להו לגגיה דחי"ת כלומר חי הוא ברומו של עולם (ופרש"י לגגו של חית, עושין למעלה חוטר כזה, כלומר הקב"ה חי שוכן ברומו של עולם חית היינו חי), ע"כ. הרי מהגמרא שהחטוטרת מראה על מקומו של השי"ת.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סנהדרין דף צא. מעשיות עם גביהא בן פסיסא, פרש"י ז"ל כך שמו והיתה לו עקמומיות בגבו כדמוכח לקמן, ע"כ. שהתווכח שם עם בני בניו של כנען על ארץ כנען שהוא של ישראל.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

האילן שגופו אמת וכו' בבחי' למעלה מן המקום, והרי הוא בחינת הארון הקודש שלא תפס מקום בקודש הקדשים, בחי' התורה שהיא בחי' אמת. ועיין מש"כ בסר המדות ערך חדושין דאוריתא אות יא, שהלומדים תורה כראוי הולכים במהירות האור (וכמש"כ שלח אורך ואמתך המה ינחוני), וכל מה שמתקרבים למהירות האור החפץ מתגדל כידוע, ולכן ע"כ צריכים יותר ענוה (ואמונה ויראה, שהם שרשי האילן) עד שיתבטל לא להיות נתפס במקום (ועיקר הרעיון הזה לקחתי מספר Encounter, מחברו Cyril Domb r.i.p.).

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

הבעטליר החמישי – בעל חטוטרת – הויקר

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בתיקונים חדשים של הרמח"ל (תיקון ע', עמ' קסט, דף וחצי לפני הסוף) ז"ל זרקא מקף שופר הולך סגולתא, זרקא ביה (יחזקאל לו:כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'. דהא אלין דנפקין מגו חשוכא, חשיכין אינון ודאי ואצטריך לאפרשא מינייהו חשוכא דא. במאי. אלא באלין מיין עלאין דנגדין מחכמה סתימאה. בה וטהרתם מכל טומאותיכם וכו' (שם). כדין מקף שופר הולך, כלהו סחרן לההוא שופר דא משיח בן יוסף ודאי, לסלקא ביה לאתריהון לעילא. על רזא דא ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה ב:יג) וביה יסתלקון לאתריהון. מאי אתר. אלא סגולתא, אלין תלת אבהן קדישין דאינון שרשין עלאין דישראל. דכלהו צריכין לאתקשרא בהו למיהוי כלא בתיקונא שלים בחילא דהאי זוהר קדישא ותיקונין אלין קדישין דילך. זכאה חולקהון דישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי, עכ"ל (ועיין שם שמיד אחר כך מזכיר אלנא רברבא).

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

והעירוני חבר אחד (ר.ה.) שאלו דברים מאד מזכירים את הענין של הבעטליר ההויקר (והעירו עוד, דאיתא בזוהר (ח"ב דף קטו:) מגו חשוכא נפיק נהורא, ראשי תיבות נחמן). ובאמת יש בזה רמז נפלא, כי השופר צריך להיות כפוף, וזה בחי' ההויקר. ולפי זה יצא שהג' מידות של שרשי האילן, ענוה יראה ואמונה, הם בחי' אברהם (ענוה – ואנכי עפר ואפר), יראה (יצחק – פחד יצחק), ואמונה ליעקב איש תם (תמים תהיה אם ה' הוא מצוה על אמונה). והם השרשים לגוף האילן (עיין בזה בספר דרך השם, חלק שני פרק ד', 'אברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה ונקבע להיות אילן מעולה' וכו' עיין שם) המכונה ישראל, או כנסתם ישראל, כלה זרע אמת (ירמיה ב:כא, פסוק שהרמח"ל מביא הרבה), בחי' דוד המלך. וכדי להגיע להאילן קודם צריכים להטהר במדות, כמבואר בסיפור, וזה בחי' וזרקתי עליכם מים טהורים, ועל כן דוקא על ידי אחדות זכו לזה, כי באמת זה גוף האילן – ישראל גוי אחד, ואז הבעטליר ההויקר, בחי' שופר, בחי' משיח בן יוסף, יכול להעלות כולם למעלה מן המקום. וזה בחי' סגולתא, כי רבינו גילה שענין סגולה הוא למעלה מהשכל (לקוטי מוהר"ן כא:ט), וכן גילה ז"ל (לקוטי מוהר"ן תנינא פג) ותכלית הידיעה שלא נדע וכו' ותכלית הזה הוא עקר המקום, הינו בחינת מקומו של עולם, שזה התכלית הוא המקיף את כל העולם שנברא בחכמה וכו' עכ"ל, הרי למעלה מכל הידיעות בתכלית הידיעה הוא בחי' מקומו של עולם, וזה בחי' סגולה שלמעלה מהשכל [ויתכן עוד, שבאמת סגולה הוא עוד למעלה מהכל, כי תכלית הידיעה היא עדיין בתוך הבחינה של ידיעה, רק בתכלית הקצה, ואילו סגולה היא לגמרי למעלה יוצאה. וכן הוא הענין של ההויקר שהוא היה בתכלית המיעוט מחזיק את המרובה, ואילו האילן היה לגמרי יוצאה ומלמעלה מהמקום], ולכאורה בו עומדת האילן הזה שעומדת למעלה מן המקום. והשם יתברך יאיר עינינו להבין עוד את כל הענין הזה בתכליתו, אמן.

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

הויקאר

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

בחינת למעלה מן המקום, לכאו' זה בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פג.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בלקוטי הלכות (יו"ד ב, ערלה ד:ז) שמקומו של עולם, דהיינו שרשי נשמות ישראל, על ידי שהצדיק זוכה לבחי' זו, הוא יכול להחזיר את כולם לתשובה, עיין שם. והרי בלקוטי מוהר"ן תורה ל' רבינו גילה שעיקר התשובה הוא על הלא ידועים, והרי אתי שפיר, שמקומו של עולם הוא בבחי' הלא נדע, של תכלית הידיעה.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שלכן לעגו על זה שהתפאר שהוא מחזיק כל כך בני אדם במוחו, ומפי השמועה שהכוונה על חב"ד, כי זה ממש בבחי' ידיעה ההיפוך של התכלית שלא נדע.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שם שהוא כמו בחינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי, כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מועט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש. שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל, כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי, ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום לבחינת למעלה מן המקום, ע"ש.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ע, דהלוא יש מעלה עצומה להיות למעלה מן המקום לגמרי מלהיות רק בתכלית המעוט מחזיק את המרובה, ואיך הוא יכול להעלות את האנשים למעלה מבחינתו.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל על פי תורה פג בלקוטי מוהר"ן תנינא שמבואר שם שמקום הוא בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, ומבואר בכמה מקומות בדברי רבינו שאמונה למעלה מהדעת, על כן מי שזוכה לדעת זו, של תכלית הידיעה, עוד יהיה לו אמונה שהוא למעלה מן המקום, והאנשים הדבוקים בו יכולים לקבל פי שנים ברוחו, דהיינו לעלות באמונה שלו.

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בכוונות לקבלת שבת, וזה לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות: בהבו הראשון תכוין להוריד ג' ב"ן מי"ג תיקוני דיקנא דעשיה אל דעת דעשיה, להעלותו אל יסוד דיצירה, עכ"ל. והנה לכאורה על אף שהתיקוני דיקנא דעשיה הם למטה מעולם יצירה, עם כל זה בכחם יכולים להעלות את דעת דעשיה אל יסוד דיצירה, ודוק.

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

"אחד מהנ"ל התפאר שהמח שלו הוא בחינת מועט מחזיק את המרבה, כי הוא נושא במח שלו אלפים ורבבות אנשים על כל ההצרטכות שלהם (וכל התנהגות שלהם), וכל ההויות והתנועות שלהם, הכל כאשר לכל הוא נושא במחו וכו' ושחקו ממנו ואמרו, כי האנשים אינם כלום והוא אינו כלום וכו' הר שהיה מנח עליו הרבה זבל וטנוף וכו' כל זה ממני, כי אותו האדם היה יושב שם אצל אותו ההר, והשליך שם תמיד על אותו ההר זבל ופרש שלו מאכילה ושתיה שלו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

ק' דבלקוטי מוהר"ן תורה קצא לכאורה רבינו כן מכנה בחינה זו כמיעוט המחזיק את המרובה.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך תורה, בפרק גמרא או קבלה. וע' לקוטי מוהר"ן תורה קע, וכל אחד על ידי היסורים נושא עליו האנשים שיש לו יסורין מהם ע"ש.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

בענין מיעוט מחזיק את המרובה של חתיכת מדינה שהיא מוציאה פרות הרבה וכו' עמש"כ בחיי מוהר"ן אות תטז.

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

האילן עמד למעלה מן המקום, אז איך החיות מגיעות שם? ואולי מדובר על השרים של החיות, כמו שכתב החתם סופר לענין דיבור של הש"י אל הדג לפלט את יונה (נדרים נא: ד"ה פלטיה, וע' בכורות ח.).

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

יחזקאל יז:כג בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה.

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

יחזקאל לא:ו בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותתת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

הקבצן הששי בלי ידים

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

'כי אחד היה מתפאר שיש לו כח וגבורה בידיו שכשהוא מורה חץ הוא יכול לחזר ולמשכה אליו וכו' אם כן אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה מאחר שאין אתה יכול לחזר ולמשך כי אם מין חץ אחד וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב שלכאו' יש חילוק גדול בין כח להחזיר חץ שהאדם בעצמו ירה, מהחזרת חץ שמי שהוא אחר ירה. ולכאו' מבואר שבענין תקון השכינה כל אחד עולם כללי ובעלים כללי שלה, ודו"ק כי אכמ"ל (ומענין לענין ע"ע בלקוטי מוהר"ן תורה ח' שהצדיק יורד להמדה רעה, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

שאצל מי שהוא לוקח ומקבל ממנו – הוא נותן לו (פרוש: שבזה בעצמו הוא לקוח ומקבל – בזה הוא נותן, כי קבלתו היא נתינה, וממילא הוא בעל צדקה) ע"ש. ולא נתברר בהמשך איך זה קשור להצלת הבת מלכה, רק ענין הצדקה שצריכים הכח של כל הי' צדקות כדי להגיע למקומה. (ואולי היינו יכולים לפרש הענין על פי היסוד בעל הסולם שתכלית תיקון המלכות הוא קבלה על מנת ליתן).

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר ציינו שבש"ס מצאנו שאדם גדול יכול לקדש אישה במה שהוא מקבל ממנה, והרי זה מענין הכח להיות נותן במה שהוא לוקח. אכן יש להעיר שלכאורה אינו דומה, כי כאן משמע שזה כח בידים, ולא סתם שהלוקח יש לו הנאה מזה שהמקבל הוא אדם גדול.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מעשה יג – הקבצן הששי בלי ידים – רוחות, נגינה, גלי הים

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

'אחד התפאר שיש לו כח כזה בידיו כשיש רוח סערה הוא יכול לעכבו בידיו ולעשות בידיו לרוח משקל וכו'. שאלתי אותו, איזה רוח וכו', אם כן אין אתה יכול לרפאות את הבת מלכה כי אינך יכול לנגן לפניה כי אם נגון אחד וכו' ע"ש. הרי מבואר שענין הרוחות הם שורש להעשרה מיני נגינה, ויש לעיין אם הם קשורים לענין הרוחות שמעמידים גלי הים להיות חומות במבצר המים בחי' (ישעיה מח) וצדקתך כגלי הים.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

ענין עשרה מיני דופק, עיין ספר הליקוטים דף צג:, והובא בקצרה ועוד ענינים בספר תפארת אדם למהר"י צמח, פאר רביעי חלק י"ג (ומתחיל כבר בחלק יב). ועיין במעשה שני שמבואר לכאורה שאפילו מת יש לו דופק.

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי מעשיות – מעשה יג – הקבצן השביעי – בלי רגלים

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

גמר המעשה, הינו מה שהיה ביום השביעי, הינו ענין הבעטליר שהיה בלא רגלים, וגם סיום התחלת המעשה מענין המלך הנ"ל, לא זכינו לשמעה. ואמר שלא יספרה עוד, והוא הפסד גדול, כי לא נזכה לשמעה עוד עד שיבוא משיח במהרה בימינו אמן, ע"כ.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שדוקא המושג הזה מובא בספרים הקדושים, ע' בתיקונים (תקיון סט ק"ג ע"א) ז"ל תא חזי שמענא דעובדא הוה בחד בר נש מאינו בעלי קבין וכו' אדהכי והכי אחזור רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשרביטא וכו' ע"ש. והענין מבואר באריכות מר' חיים ויטל במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה (מאות פא הלאה). אכן א"ש (אות פה) שיש נשמות גדולות מהם שאינם ראים חגרים אך הם שלמים לגמרי, ובבואם בעולם הזה ללמוד תורה לצדיקים, הם באים טעיני בחמרא, וכמעשה רב המנונא סבא בהקדמת הזוהר (ה.), אך אלו הם מארי קבין כי הם חגרים, והוא סוד משל רז"ל (סנהדרין צא.) על הנפש והגוף א' חגר וא' סומא, קרא לנפש חגר בהיותה משוללת מן לבושה, שאין יכולה ללכת בזה העולם בלתי לבושה שהוא הגוף, ובכח או הקבין קפץ ורהיט ככוכבא דשרביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום משכבו, ואז לא הוצרך ללבוש זה הלבוש הנקרא קבין ונתפשט ממנו, ואז לא היה חגר, כי אינו חוגר זולתי בבואו לעולם הזה שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש ברגליו פה בעה"ז כנזכר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

הבעטליר השביעי – בלי רגלים

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

בעטליר החיגר בגמטריא ישראל דב (שמעתי מאחד מהחברים. ואגב שמעתי מאחד שהוא בעצמו טיפל בהסבא והעיד שהרגלים של הסבא היו חזקים מאד).

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע אם מעשה מחיגר (מעשה ג') שייך לענין הבעטליר השביעי.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לעיין אם שמשון קשור להבעטליר השביעי, כי בסוף היה חיגר כדאיתא בגמרא (סנהדרין קה, סוטה י. – שפיפון עלי אורח). ועיין באגדת בראשית (פרק נב או נג או נה או נח, מובא בילקוט נחמני) שבע עקרות הן כנגד שבעת ימי בראשית וכו' הששית זו הצללפונית (-בגמטריא שבע מאות ואחד, ובגמטריא של ן'), אמו של שמשון כו', כנגד יום ששי, ומה נברא ביום ששי, אדם, ומה היה לאדם, מת ביד אשתו, שנא' ולאדם אמר וכו', ושמשון בנה מת ע"י אשתו. [השביעית זו ציון כנגד יום השביעי, ומה כתיב בו וינח ביום השביעי, וציון זאת מנוחתי וכו'], ע"ש.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן שענין הקבצן הז' הוא שייך לחוש הריח [אף שהריח נכלל קצת ביום ב' לענין הקבצן החרש]. כי הרגלים הוא היקום והממון שמעמיד האדם, כמו שרבינו מביא מחז"ל, וכן בסיפור של הבעל תפילה תיקון תאוות ממון היה על ידי הריח. וכן כחו של משיח הוא הריח. וכן הריח מיוחס לשירה כמו שרבינו מביא מחז"ל מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, שעולה ויורד בניגון.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תיקוני זהר תיקון ע' (קג:) ז"ל כמה זמנין אמרו ליה אינו חכימי דרא, וכי שלמה לא עבד קרא אחרא בקהלת (-חוץ מהפסוק הבל הבלים וכו' שהיו חוזרים עליה), על להו ההוא דאתחזי חגר בארחא לשבעה היכלין מכספא ודהבא ואבנין יקירין, ובהיכלא שבעה כורסיין דארבע חיוון ויונה תמן דכספא, ועטרה דדהבא על רישה, וכתוב בה: כל מאן דלא ידע באלין הבלים, עליה כתיב: והזר הקרב יומת וכו' וכו' וכו' עד דעאלו לחד פרדסא, והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא, והוה מתלבש בגופא אחרא דאנפוי הוו נהרין כשמשא, והוה יתיב על כורסיא דמלכותא וכו' וכו' ע"ש באריכות על ההבלים ועל הטיסות שהבעל קבין היו טסין. והוא ממש כסגנון שאר ההקבצנים שבסיפור זה, שעל אף שהיו נראים חסרים אותו חוש ואבר היו שלמים בו וכו'.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות שלאחר סיפורי מעשיות

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

אם היו יודעים כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים מהות הדבר, אף שלא ראו אותו מעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

זכורני שזה אחד מהיסודות העיקריות שעליה בנה בעל הסולם שיטתו ודרכו.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה הענין מה שהכלב תמיד בודק את האדם והבהמה בהריח את אחורו.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו שהתורה נקראת עוף, שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו (מסכת ברכות דף ה.), ע"ש, הרי שקורים את התורה על מה שאין לה.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במעשה של ההקבצן החרש שלא היה שומע החסרונות כלל.

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה חלק מגודל חשיבות של וידוי, שמזכירים החטאים – החסרונות, ובזה זוכים לעמוד בהכרה אמיתית על מצבו היכן הוא באמת, ולעתיד לבוא כל אחד נכוה מחופתו של חבירו.

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

הסיפור מצדיק שהתחזק בשמחה עד שעלה וכו'. והוא דאג שלא יתמהו העולם להיכן נעלם, ועל כרחך שהוא ממש עלה בגשמי! ואיך? דרך החלון? או שהגוף שלו לאט לאט נהיה יותר רוחני עד שנתעלם לגמרי? או שגופו נשאר, ודאג שיכירו שהנשמה שלו איננו? אכן אינו משמע כן, כי הרי הוא כבר ירד לגמרי באיזה מקום.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

עד שהגיע להשמחה שהיה למשה רבנו ע"ה בעת שעלה לקבל הלוחות.

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

יש לדייק שרק לאותו שמחה שבעת העליה לקבל הלוחות, אבל לא להשמחה של קבלתם. ויש להבין את זה, כי בקבלת הלוחות נטהר לגמרי מזוהמת הנחש הקדמוני והיה מוכן לחיות לעולם.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שחרית של שבת אומרים, ישמח משה במתנת חלקו וכו' כליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לחות אבנים הוריד בידו, ע"כ. וזה השמחה לאחר שקיבל הלחות מיוחד למשה רבינו, כמו שדייקנו בדברי רבינו.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה מבטחון – שהדפיס ר' ישראל קרדונר.

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בטחון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אי נמי, להחליף המ' של מבטחון לאות ב' באלף בית של אל בם, והרי מעשה בבטחון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

ספר חיי מוהר"ן

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה, סוף קטע הראשון: “ואמר בפה מלא שאין מי שיודע ממנו כי אם אנכי מעט" ע"כ. והנה הדיבור הזה נמצא רק בספר חכמה ובינה (אות כא, הובא כמה פעמים בשיח שרפי קודש) לדעת ממני יודעים נתן ונפתלי מעט – וויסן פון מיר ווייסט נתן נפתלי אביסעל עכ"ל ובספר ישראל סבא (פרק למעלה מהטבע) סבא ישראל הציע שני דרכים להבין את זה, א' שרבי נתן ידע ממנו, אבל נפתלי רק קצת, או שגם ידיעת רבי נתן היה קצת. אלא שאפילו בצד הראשון סבא קובע שלא היה הידיעה שלימה בכלל. ופה בהקדמה של חיי מוהר"ן לכאו' מבואר להדיא שרבי נתן תפס את הדרך השני עיקר, שהוא לא זכה לדעת מרבינו רק מעט, כמו שמוכרח לפרש על רבי נפתלי.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

וקראתי שם החבור הזה בשם חיי מוהר"ן מחמת שרבו מספר מחייו הקדושים וכו' ע"ש באריכות מהות השבח של חיי רבינו. ויש להעיר כי רבינו בעצמו פירש המעלה של "חיי" בליקוטי מוהר"ן סו:ג ז"ל וזה פירש (תהלים קמו) אהללה ה' בחיי, היינו כשאין נצרך לבריות, וזה בחיי, בחיי דייקא, היינו שאני חי מחיים שלי, שאינו נצרך לחיות שום אדם ע"ש [ועיין בגור אריה על רש"י (בראשית כט:יא) בביאור ענין עני חשוב כמת ז"ל לפי שאי לו חיות מצד עצמו, שכל החיים יש להם קיום מצד עצמם בלבד ואינם צריכים לזולתם, והענין אין לו חיות מצד עצמו רק מצד אחרים, לכך מצד עצמו הוא חשוב כמת וכו' וזהו שאמר (משלי טו:כז) ושונא מתנות יחיה, כי אחר שהוא שונא להיות חי מאחרים – אם כן יש לו חיות מעצמו, לפי שאינו מקבל החיות מאחרים. שאין ענין החיות רק החיות מעצמו, שלכך נקרא המעין שהוא נובע מעצמו ואין מקבל מאחר 'מעיין חיים' (-על פי שיר השירים ד:טו), מפני שהוא מעצמו נובע, וזהו החיים, עכ"ל. והנה רבינו הוא הנחל נובע מקור חכמה, חכמה בחי' חיים כמו שכתוב החכמה תחיה בעליה). וצ"ל שענין זה לא נצרך לבריות, הוא בכלל השבח שמוהרנ"ת כן הזכיר.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין באות ח' – שעקר החיים כשזוכין לידע ממנו יתברך וןלהשיג השגת התורה השגה אמתיות, כי הם עקר החיים באמת, כמו שכתוב (דברים ל) כי הוא חייך, אבל אין כל החיים שוין, וגם אצלו בעצמו ז"ל היה חלוק בין החיים של הזמן הקדם לחיים של עכשו, עד שהתפאר שחי היום חיים שמעולם לא חי חיים כאלה ע"ש.

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

ח. אני חייתי היום חיים שלא חייתי עדין מעולם, כי יש כמה מיני חיים, והכל נקרא חיי וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת עבודה זרה ריש ג. היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול, תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ע"ש. הרי שהגמרא תפסה שלשון וחי בהם משמעותה החיים הכי גבוהים שיכול להיות.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

שעקר החיים כשזוכין לידע ממנו יתברך ולהשיג השגת התורה השגה אמתיות, כי הם עקר החיים באמת, כמו שכתוב (דברים ל) כי הוא חייך, אבל אין כל החיים שוין, וגם אצלו בעצמו ז"ל היה חלוק בין החיים של הזמן הקדם לחיים של עכשו, עד שהתפאר שחי היום חיים שמעולם לא חי חיים כאלה ע"ש.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בהקדמה לספר חיי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

י. הכלל שכל דבר שרוצה לעשות קשה עליו מאד ומכרח לעשות במסירת נפש, ע"ש. ולאידך גיסא רבינו גילה באות צ ז"ל ואחר כך עזרני השם יתברך כי הוא יתברך עוזר לי תמיד עכ"ל.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כמו שהיה קשה לרבינו, כן מצינו (שיחות הר"ן קפה) שכל מה שצוה לעשות היה קשה מאד על האדם לעשות, ע"ש.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

יב. ואמר אז שכל זמן שאין יודעים מפי אדם אין צריכין לנהג אבלות אף על פי שיודעין על פי השגות, ע"כ. עיין מש"כ במסכת יומא דף עה:. ובמסכת מועד קטן דף כ: רמז בעלמא לזה כמובא שם שידיעה ביום טוב ושבת אינו נחשב שמועה קרובה.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאנו להיפוך, שיצחק אבינו לא התאבל על יוסף כיון שידע ברוח הקודש שיוסף היה חי (רש"י עה"פ ויבך אתו אביו, וישב לז:לה ז"ל יצחק בוכה היה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל שהיה יודע שהוא חי, עכ"ל). ויש לומר שהכל להקל, ואכן יש לחלק בכמה דרכים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

יג. וספר שבתו הקטנה שנפטרה באה אליו בקובלנא רבה, כי בני ביתו היו עוסקים ברפואתה עם נכרי אחד שהיה עוסק בלחשים וסגלות. ואמר רבנו ז"ל שאף על פי שעכשו אינם שכיחים מכשפים, אבל זה העכו"ם היה מכשף גמור וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת גיטין דף מה. בנות רב נחמן היו בחשן קדרא בידייהו (מגיסין הקדרה הרותחת בידיהן) על ידי (או נראה כאילו עושין את זה, על ידי) כישוף.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

יד. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש, ואז היתה שנה מעברת וכו' ובתוך כתיבת זאת התורה באה אמו אצלו והזכירה אותו היארצייט. ותכף קרא מנין ולמד משניות ואמר קדיש והדליק נר בשבילה. ובבקר קרא גם כן מנין לחדרו שיש שם ופרס על שמע בעצמו ואמר ברכו וקדשה ואחר כך כל הקדישים וכו' וכו' ואחר כך למד משניות ואמר עוד קדיש דרבנן, עיין שם.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

משמע קצת שלא היה צם, ותמוה שהרי היה רגיל לצום כל כך אז למה לא יצום כאשר יש מצוה מיוחדת לצום. ודוחק לומר שמה ששכח מהיארצייט ולא הזכירו תענית, מחמת שבין כך ובין היה תמיד בתענית, כי אם באמת קיבל על עצמו לצום על אמו, בודאי לא היה שוכח.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מפורש שלא היה שליח ציבור בשנת אבלות על אמו.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

טו: מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא וכו'.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

וספר שבחי הר"ן (אות לד) שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן (אות קעט) קדם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן שמלבשין בהגוף. ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן, כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תז, מכון רמח"ל) ז"ל וזה סוד גדול, איך האדם מן הפעם הראשונה שנברא, בסוד זה נברא, שלא לעמוד באותה המדריגה שנברא בה, אלא להסתלק ממנה אחר כך לעלות אל מדריגה אחרת. ולכן היה ראוי להיות מיתה, כי לא כמיתה הנמצאת עתה בצער ובטומאה, אבל מיתה ודאי שהוא הסתלקות ממדריגה למדריגה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, דרך אהבה נקוד הראשון שכז"ל והמאור הרביעי הנעלם לעולם הוא עולה, ולעולם אינו עומד ואינו מתעכב במקום אחד, ואם היה מתעכב בשום מקום היה העולם נהפך, והגלגלים ממקומם מתנועעים, כי בהדר שמתפשט ממנו בעלותו כל הדברים עומדים, ועל כן נקראת המנוחה הזאת ברית עולם, הוא הברית שכרת הקב"ה עם ישראל עמו, ומה כרת עמהם, שכמו שהמאור הזה עולה ואינו עומד, ואם היה עומד העולם היה נהפך והגלגלים מתנועעים, כן ישראל כל הימים שיעלה המאור הזה ולא יעמד, שגם הם לא ירדו ממעלתם, ולא יכרת זכרם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

טו. שאלתי אותו, מה כונתכם במה שאמרתם שארץ ישראל היא גדולה כל כך, ושזה עקר נצחון המלחמה? וגער בי וענה ואמר, כונתי ארץ ישראל הזאת בפשיטות, עם אלו הבתים והדירות, ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון וכו' כונתו כפשוטו על ארץ ישראל הזאת שבני ישראל נוסעים לשם ע"ש.

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

עיין נפלאות בזה בספר ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קטז.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

טז: אני מאמין שהשם יתברך יכול לעשות מהמשלש מרבע, כי דרכי השם נעלמות, ע"ש.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בקל"ח פתחי חכמה, פתח ל, עמוד צא: לא שום גבול ולא שום מקרה אחר אפשר לשים בא" ב"ה, אלא הוא אדון הכל. והטבע הזה שאנחנו רואים אותו בעינינו בכל המוחשות שבו – הוא עשאו כך במוחשות האלה. והוא אינו מגובל תחת שום סדר או חק כלל ועיקר. אלא כל מה שאנו אומרים – אי אפשר בלאו הכי, ר"ל לפי דרך ההדרגה אי אפשר כן וכו' (וכן עיין כעי"ז בלקוטי מוהר"ן תורה נב, מאין נמשך הטעות שהעולם מחויב המציאות, אחר בריאת ישראל עיין שם).

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

יח. מאמר אמצעותא דעלמא (לק"מ כד) נאמר בקיץ וכו' ואמר אותו ביראה גדולה ובהתלהבות עצום ונשגב כל כך עד שלא יכלו השומעין להבין כלל מה הוא אומר עיין שם.

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשבחי הר"ן ח"ב סוף יח ז"ל ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור, רק לבסוף סים: כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו זכרונו לברכה היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו, ע"כ.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

כ. – ענין תורה כט – כסף נבחר לשון צדיק, סופי תיבות פרנק, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

כג. ומהרנ"ת זצ"ל בשמעו איך שמגלה לפניו ענין הזה שעשה מדעתה דנפשה, ומה שזוכין עי"ז, וגם מעצם הרגשתו בנעימות הדברים הקדושים האלה, נתבטל מגשמיותו, ויצעק בקול ואמר, גיוואלד ארוצה נא בשוקים וברחובות ואצעק אהה מה הם חושבים לנפשם. ומגדל תבערת לבבו עד שממש יצא מגדר אנושי, רצה באמת לרוץ ולצעק כנ"ל. ומיד חטף אותו אדמו"ר זצ"ל בבגדו, ואמר לו עמד כי תפעל כלל "שטייא דוא וועסט ניט פועלין", עכ"ל.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף ספר שיחות מתוך חיי הסבא (עמ' תמג) סבא ישראל אמר על זה: "אז היה ככה, אבל עכשיו אפשר לרוץ ולצעוק!"

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

כד: וכן הקשיא המובאה בעץ החיים בתחלתו שרוצה בעל ה"שערי גן עדן" לתרצה, ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתרוץ הוא ולא כלום, כי סוף כל סוף מסים שם שלמעלה משם אסור להרהר. אם כן טוב אשר יפה לתרץ הקשיא בתחלה עם זה התרוץ, שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור, ולמה לנו לכנס בחקירות של עולם התהו כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום, ע"כ. [ענין זה קצת דומה לדברי האור החיים הכתובים בספר המדות, נאוף י: לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפלו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו, ע"כ].

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה נמצא בעשרה דברים ששאל אלכנסדרוס מוקדון את זקני הנגד (מסכת תמיד ריש דף לב): אמר להן, שמים נבראו תחלה או הארץ, אמרו שמים נבראו תחלה שנאמר בראשית וכו' אמר להן אור נברא תחלה או חשך, אמרו לו, מילתא דא – אין לה פתר. ונימרו ליה (זקנים לאלכסנדר): חשך נברא תחלה דכתיב (בראשית א:ב) והארץ היתה תהו ובהו, וחשך, והדר (בראשית א:ג) ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. (ומתרצין, אין הכי נמי, דהכי הוי, אבל לא רצו להשיבו דבר, משום ד) דסברי, דלמא אתי לשיולי מה למעלה ומה למטה מהן, מה לפנים ומה לאחור (ולכך אמרו לו שאין להם פתרון. ומתוך כך ימנע מלשואלם עוד במעשה בראשית). (ושוב מקשינן) אי הכי (גם על שאלתו הקודם:) שמים (נבראו תחלה או הארץ) נמי לא נימרו ליה דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור (ואמאי בזה השיבו לו). (ומתרצין) מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא דקא משייל, כיון דחזו דקמהדר שאיל, סברי לא נימא ליה דלמא אתי לשיולי מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור, ע"כ. הרי ממש כדברי רבינו כאן ת"ל.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

כד – עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה נא שרבינו יסד שם שהאמת אינו אלא אחד.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

כז. וגם הזכיר מה שאמרו רבותינו ז"ל (נדה כה:) דרוסת איש וכו' מה שעשתה ענוה עקב לסלותא, עכ"ל הנדפס בפנינו, וטעות הוא, כי המראה מקום של מסכת נדה אינו שייך אלא למעלה לענין סנדל, וענין דרוסת איש, שהוא סוגיא במסכת כתובות לא נתברר לי איך קשורה לפה. ומה שעשתה ענוה וכו' נמצא בתנחומא ד, שיר השירים א, ירושלמי שבת א.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

כח. ספר עמם מגדל צערו ויסורים שלו הגדולים שיש לו מכל צד ומצדי צדדים והאריך בזה קצת, כי היה מלא יסורים רבים ועצומים מאד מבית ומחוץ בכל עת תמיד. ובתוך דבריו ענה ואמר, מה אתם יודעים מה גדול ועצום השבר הזה שהיה בעולם ענין הסתלקות הילד הנ"ל, כל לבבי נשבר ונתק ממקומו, והתחילו הדמעות הקדושות לירד על לחייו ותכף ומיד נשמטו מלפניו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, באבניה ברזל שיחות וסיפורים אות לב (הוספות חיי מוהר"ן רלט), משמע שהבכיה הזו נתהוה מעוד סיבה, ז"ל בעת שקבלה אשתו של רבנו זצוק"ל לפני הר' נתן והר' נפתלי על רבנו זצוק"ל, א) שאינו מסתכל על עצמו. ב) מפני מה הוא מטלטל עצמו בדרכים. ג) על שהניח שיסתלק הילד. ואמר רבנו זצוק"ל להרב ר' נתן ולהרב ר' נפתלי, אדרבה! תהיו אתם דינים, לה חבל על הילד, ונתן קולו בבכי ובדמעות שליש עד שברחו הרב ר' נתן והרב ר' נפתלי מלפניו מפני הבושה. וזאת מובא בחיי מוהר"ן ובימי מוהרנ"ת, עכ"ל.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין בענין הבכיה של רבינו, כי הלוא אצל דוד המלך ע"ה כאשר נפטר לו הילד, והאריז"ל גילה שאותו ילד היה לו נשמת נחמיה התרשתא, ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך וכו' (שמואל ב:יב:כ-כג), ויאמרו עבדיו אליו מה הדר הזה אשר עשיתה, בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם. ויאמר בעוד הילד חי וכו' ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד וכו'. אכן עיין שם ברד"ק שכז"ל כי קטן הוא, לא בן דעת שיבכה אדם על אבדתו, כי הנה דוד בכה על אמנון (ב:יג:לו), ועל אבשלום (ב:יט:א), ולא היתה בכיתו להשיבם (- כמו שטען כאן, האוכל להשיבו), אלא דרך צער ואבל, ע"כ. אכן קשה על הרד"ק שהרי היה סיבה של צער גדול מחמת גודל נשמתו, כמו שגילה האריז"ל, וכמו שרבינו בכה על שלמה אפרים. ונלע"ד ליישב שדוד המלך בכה על הילד חי, אולי יחננו ה', ונכלל בכיתו הוא על עוצם הצער של הגזירה שהילד ימות. ואחר שנתקיים הגזירה במיתת הילד, לא נותר לו אלא לקבל גזירת המקום באהבה.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

לד: בענין הסגלה להתמדה שלא לדבר על שום אחד מישראל. עיין שיחות הר"ן אות צא.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

לד: בענין לימוד זכות על רשע, ע' מש"כ בס"ד על ספר המדות, הרחקת רשעים אות יז.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

לד: אפילו בפושעי ישראל על כרחך יש לו נקודה טובה, ע' בכללים ראשונים של הרמח"ל (שהולכים עם דעת תבונות), אות לב, ענין שתי נוקבין לאה ורחל, הוא כי שני שרים יש לישראל: א' – שורש כללי לכל האומה, לרעים ולטובים, מצד היותם ישראל. ודבר זה משתרש בשרשים גבוהים בבחינת שרשי ההארות העליונות, שאינם עשויים אלא בשביל ישראל, וכו' ע"ש. ונראה שלזה השורש צריכים להשיג עבור פושעי ישראל.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

מ. אם אפשר שיהיה הצדיק גדול במעלה, עף על פי שאין רואין ממנו יגיעות ועבדות באתגליא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל אות טו לענין ארץ ישראל, ובליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קטז, לענין שניהם.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

מד. כי באמת המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו כנ"ל. רק מחמת שהמחשבה מתנענעת וחושבת תמיד ואינה נחה לעולם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תרכו, מכון רמח"ל) ז"ל וינחהו בגן עדן (בראשית ב:טו), בסוד מנוחה, כי היה מתנהג רק לפי ההארה העליונה המגעת אליו בכל רגע, ולפי מה שהוא מקבל כך הוא עושה. וכשירדו ממדריגתם ניתן להם להיות מפקחים על עניניהם, ושיצטרכו הם להיות תמיד במחשבה סובבת, אפילו על עניני העבודה. כי לא תגיע ההארה פתוחה ומגולה להם, אלא בסיתום. וזה – כי עכ"פ לא יעשה האדם אלא מה שהב"ה רוצה, אבל הניח להם מקום – שסוף דבר יהיו מחשבותיהם תמיד בתנועה, לחשוב ולדאג על הדברים – שהס"א לא תתחזק בקטרוגים ח"ו, שהם לא יטעו במעשיהם ח"ו. וסוף דבר – להיות תמיד בדאגה, שיצטרכו הם לשמור את עצמם. ומזה נולד אח"כ ענין אחר בעיניני העולם עצמו – שיצטרכו לחזור על פרנסתם וקיומם. והוא ענין (בראשית ג:יט) בזיעת אפיך תאכל לחם. וגם שם, כבר שום אחד אינו עושה יותר ממה שנגזר עליו, ושהב"ה רוצה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש ספר שיחות הר"ן (אות ב) עצה על זה, ומה שהבאתי שם מהרמח"ל – שהוא שייך לענין הנ"ל.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שהמחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם, והוא כמו האינו נח שבאבן השעות (שקורין אום רוה) [שעון] שאינו נח לעולם:

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהקדמה של ר' נפתלי הרץ לספר ברית עולם ח"ב ז"ל והנה האלקים עשה בטבע מוח האדם ועשתנותיו, אשר לא ינוחו ולא יוכלו לעמוד על מעמד ומצב אחד, רק תמיד יתחלפו מענין לענין באותו ענין, ותמיד יפסקו המשך רעיונותיו הטובים על ידי רעיון זר המפסיק ביניהם. והנה הרעיון המפסיק נקרא בשם חרב שחותך ומפסיק רעיונותיו ומפריד ביניהם, והחרב הזה הוא חרב המתהפכת, שתמיד מתהפך מענין לענין ולא ינוח כנ"ל, וזהו להט החרב המתהפכת, כי שכמו שיש בעולם כרובים ולהט החרב, כן יש באדם ג"כ כרובים ולהט החרב, והם הם ב' עניינים שביארנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

נא. בענין אסור גלוח הזקן: ויוכל למצא אחד שעל ידי חכמתו ודעתו יאמר סברא שאינה אמתית, שיתגלגל על ידי זה שיבואו להתיר חס ושלום אסור כזה חמשה לאוין בתורה, ולחזק על ידי זה עוברי עברה. אשר ראוי לכל מחבר ספר לצעק על זה בכל מיני קולות, וצעקת שבר יעורר על פרצה הזאת שנעשה בישראל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

ראשית כל, ברוך השם קיימתי בזה מה שראוי עלי כבעל מחבר ספר לצעק על זה. אכן צריך ביאור מה הכוונה בזה שכל מחבר ספר ראוי לצעק על זה, האם למשל מי שמחבר ספר חידושים על הש"ס ראוי לו להוסיף איזה עמוד מוקדש לזה?

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

נב. מעשה מהדרשן שהיה אוכל הרבה בשולחן של הבעל שם טוב, ובשביל ליצנות הפצירו אותו שיאמר לפניהם תורה, וז"ל והוא נהג בתמימותו והתחיל לומר בפניהם תורה, והתחילו לשחק ממנו בתוך פסת ידיהם והיה בעיניהם לאחוכא ואטלולא [לשחוק וליצנות]. והבין הדרשן שהם מתלוצצים ממנו בשביל שאוכל הרבה, ענה הדרשן ואמר, וכי אם אין יכולים לומר תורה אסור לאכל חתיכה דג. אחר כךהתסכל הבעל שם טוב וכו' ושמע תורתו של הדרשן והוטב בעיניו מאד, ואמר הבעל שם טוב שזה הדרשן אומר תורה מפי אליהו ז"ל ע"ש.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

עיין השמטות לספר חיי מוהר"ן (הוספות מספרי כוכבי אור ואבניה ברזל) אות רעט ז"ל פעם אחת היה רבנו ז"ל אצל דודו רבי ברוך ז"ל ואמר אז דודו ז"ל תורה, ורבנו ז"ל לא נתפעל מהתורה שלו וספרו להרב ר' ברוך ז"ל. ואמר הר' ברוך ז"ל ואם אין יכולים לומר תורה (איז מען שוין קיין גוטער יוד ניט) אז הוא כבר לא אדמו"ר. הלא המגיד ז"ל ממעזריטש לא ידע מהו ענין אטר יד (איז ער שוין קיין גוטער יוד ניט גיווען) אז הוא לא היה אדמו"ר. שמע רבנו ז"ל ואמר אם כן נתנו לי ליינען [לקרא משימה] שצריך אני לידע מהו ענין אטר יד. ובקרוב אמר התורה סו ושם מדבר מענין אטר יד, ע"כ. ועיין מש"כ על זה בשיחות הר"ן קנב.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

נג. שחלם לו באשר שהיו משיחים שהרפואה היא מהשם יתברך לבד כי אני ה' רופאך. ורק השם יתברך יכול לרפאות, ואמרו מי יודע שהשם יתברך רוצה, ונעה אחד משנינו (רבי נתן ורבי נפתלי) ולא רצה להגיד מי האחד, כ'י א'ני י' ר'ופאך מורה על זה, כי הוא ראשי תבות א'מן כ'ן י'הי ר'צון כנדפס בלקוטי תנינא סימן מב, ע"כ.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה של הכפילות של אני י' עם אמן כן יהי רצון, י"ל שכן מצינו בענין הרפואה של עיני ז"א. וז"ל הספר אדיר במרום (עמ' תק, מכון רמח"ל) והנה א"א תמיד רואה ז"א, והוא המיתוק העושה תמיד. ואז ז"א אינו חוזר ורואה אותו, אלא פונה להנהגת עצמו. אבל כשצריך לעשות זה התיקון, אז הוא עצמו יחזור לידבק בא"א, וההתדבקות כפול. וגם תדע שכל פעם שז"א רואה איזה מדריגה מא"א, הוא רצון ומיתוק אליו. אבל בהביטו בעין עצמו, אז הוא יותר מיתוק מפני כפל ההתקשרות, וכו' ע"ש בזוהר ובספר הנ"ל כל ענין הבטת עיני ז"א בעיני א"א שע"י בא החלב מאימא לרחוץ עיניו מהדינים.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

מובא בספרים שהראשי תיבות של: אני י' רופאך, איר, שהוא חודש מאי, ורמז שהחודש הזה מסוגל לרפואה (וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה רעז). והנה מאי, באנגלית פירושו, יהי רצון.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

נח: 'שאל האיש השליח להבעל שם טוב ז"ל איך ששמעתי מכם שכשאדם עושה תשובה שלמה בודאי לא ימות קודם זמנו. וזה האיש החוה כמדמה שעשה תשובה שלמה באמת, והוא איש כשר באמת, וכו', ע"כ. ע"ע בספר המדות ערך אמת אות ז ז"ל על ידי אמת לא ימות קדם זמנו, ע"כ.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

סא. בענין מה שהשאיר מותר מעותיו על האכסניא עמש"כ במקומו – בסיפור יא מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

סה. המעשה מענין הצדיק שנפל פעם אחת לעצבות גדול וכו' וכו' ובאותו היום לא הלך כל כך בבית כראוי לו וכו' ע"ש. בענין חשיבות כל פסיעה, עיין לקמן אות תקנט.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

פג. החזיון של תורה כ. באר מרים בגמטריא 493, וכן ברוך (בן) נריה. והוא לא מצא מנוחה זו נבואה כי עם ישראל לא היו ראוים, אבל נפשו קבל בשלל.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

ספורים חדשים – פה

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

תקס"ט א' דחנכה אחר הדלקת נר חנכה בלילה אורח נכנס לבעל הבית וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם לא הבנתי איך ולמה סיפור זה שייך ומיוחד לחנוכה. ועכשיו תשפ"ה עלה על דעתי שאולי רבינו יסד בזה נטע של קדושה לעומת השקר שנוהגים הנוצרים בתקופה זו עם האורח שלהם והמתנות שלו.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו סיפר מעשה איך שאורח מעולם העליון נתן לבעל הבית לבוש נשמה מגן עדן. ויש להשוות את זה למה שהובא בחיי מוהר"ן אות תן, שאחד מאנ"ש היה הולך עם מחשבה של עולם הבא. ויש גם לעיין בזה, כי ידוע מהספרים הקדושים בענין הארבע שנכנסו לפרדס, שצריכים לצאת בשלום, וכאן האיש הזה קיבל את הלבוש שכאילו תמיד היה בגן עדן, ולכאו' צריכים לחלק ולאמר שלהכנס ממש בנפש ורוח צריכים לצאת, אבל הנשמה, שבין כך ובין כך שייך למעלה כמבואר בספרים (כי הרוח עולה ויורד, והנפש קבוע למטה), שייך להיות תמיד לבוש בלבוש של גן עדן.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

הדפיסו סיפור מסבא ישראל: פעם יעקב עלה עם סבא במעלית וסבא הצביע אל המראה על השתקפותו ושאל, 'מי זה?', 'זה אתם סבא', הוא ענה. 'ומי זה?' הצביע סבא על עצמו, 'זה גם אתם', 'אז איך זה שאני גם שם וגם כאן', ע"כ.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

לענין שני מחשבות ביחד, עיין מש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה רלג.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

פה. תקס"ט א' דחנכה אחר הדלקת נר חנכה בלילה אורח נכנס לבעל הבית, עיין שם כל הסיפור הנפלא.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

מעולם לא ידעתי לפרש איך ולמה סיפור זה מיוחד לחנוכה. ופתאום השנה נפל ברעיוני שאולי רבינו הקדים רפואה למכה, ונטע שורש של קדושה בתקופה זו, של אורח קדוש והשגות שהוא מביא לעומת ענין סנטא.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב ענין זה, יש לציין הסיפור שהיה בליל 'ניטל', מובא בספר שש"ק ב:רפא ז"ל

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

בְּלֵיל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁהֶעְתִּיק רַבֵּנוּ מוֹשָׁבוֹ מִזְּלָאטִיפָּאלִי לָעִיר בְּרֶסְלֶב, וּבָאוּ מִבְּנֵי הָעִיר לְקַבֵּל פָּנָיו בָּאוּ גַּם הַחַזָן יוֹסֵף, שֶׁכִּנּוּ אוֹתוֹ "יוֹסֵף הַחַזָן" וְסִיַּע לְרַבֵּנוּ בְּדִירָתוֹ, כִּי רָצָה לְהַחְנִיף לְרַבֵּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָעִיר לֹא אָהֲבוּ אוֹתוֹ. אוּלָם רַבֵּנוּ לֹא קֵרְבוֹ, וּבְלֵיל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן בָּאוּ תּוֹשָׁבִים מִבְּנֵי הָעִיר אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, הָיָה בֵּינֵיהֶם גַּם הַחַזָּן "יוֹסְל חַזָּן", וְרָצָה לְזַמֵּר לִפְנֵי רַבֵּנוּ אֶת הַזֶּמֶר: "מְנוּחָה וְשִׂמְחָה". לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל, פָּתַח רַבֵּנוּ אֶת פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵי הָעוֹלָם אֶת הַתּוֹרָה, "אַקְּרוּקְּתָא" שֶׁבְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" סִימָן ג' הַמַּתְחֶלֶת: "הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִמְּנַגֵּן רָשָׁע וְכוּ'", וְתֵכֶף סָתַם הַחַזָּן אֶת פִּיו. וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, בְּסַפְּרוֹ מַעֲשֶׂה זֶה דִּיֵּק וְאָמַר, שֶׁעַל-כֵּן לֹא הִתְחִיל רַבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ בְּמַעֲלַת הַמְנַגֵּן הַכָּשֵׁר, אֶלָּא הִתְחִיל הַתּוֹרָה בְּעִנְיַן הַמְנַגֵּן הָרָשָׁע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב הַחַזָּן שֶׁעָלָיו מִתְכַּוֵּן רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא מְנַגֵּן כָּשֵׁר, וּמִשּׁוּם הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה בְּהֶכְרַח לִפְתֹּחַ בִּשְׁלִילַת הַחַזָּן, כְּדֵי שֶׁיִּסְתֹּם פִּיו. אַחַר-כָּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בִּסְעֻדַּת הַמְּלַוֶּה מַלְכָּה, הִתְחִיל לָשִׁיר לְלֹא רְשׁוּת רַבֵּנוּ, אֶת הַזֶּמֶר: "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל" וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּבוֹת: "חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי" טָעָה וְאָמַר "עוֹנַת מִטָּתִי..." וְאָמַר עַל זֶה רַבֵּנוּ: "הוּא מְגַלֶּה מַה שֶּׁהוּא..." "עֶר זָאגְט אוֹיס וָואס עֶר אִיז..." וּמֵרוֹב בּוּשָׁה, שֶׁנִּתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים, עָקַר דִּירָתוֹ מִבְּרֶסְלֶב וְנָפַל מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, עַד שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד רַחְמָנָא לִיצְלָן, וְאַחַר-כָּךְ חָזַר לַיַּהֲדוּת עַל-יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לִפְנֵי רַבֵּנוּ בְּלֵיל "נִיטְל", שֶׁסִּפֵּר אֶחָד לִפְנֵי רַבֵּנוּ מֵהַחָגָא שֶׁל הַנּוֹצְרִי הַנִּקְרָא "סָארָאג סְוַועטְיֶיע", "חַג הָאַרְבָּעִים", שֶׁפַּעַם יָשְׁבוּ אַרְבָּעִים אֲנָשִׁים בְּאֵיזֶה מָקוֹם, וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס, שֶׁמָּצְאוּ שְׁלשָׁה כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְהִסְפִּיק לֶחֶם מוּעָט זֶה לְכָל הָאַרְבָּעִים אִישׁ הַנַּ"ל, אוּלָם זֶה שֶׁסִּפֵּר זֹאת לְרַבֵּנוּ הָפַךְ הַנַּ"ל, דְּהַיְינוּ: שֶׁסִּפֵּר, שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים לְחָמִים עִם שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וְנַעֲשָׂה צְחוֹק גָּדוֹל, וְאָז נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "יוֹסְל כְּבָר חָזַר" "יוֹסְל הָאט זִיךְ שׁוֹין אוּמְגִיקֶערְט", וְאָז חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְחָזַר לְדֶרֶךְ הַיַּהֲדוּת.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי יש בבדיחה הזו מענין מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה יז, שעל ידי כתב הצדיק שמגיע לרחוק, אנשים שטמונים בתוך הטומאה מוציאים היפוך אמונתם הכוזבת, ועל ידי חוזרים בתשובה ויש גרים].

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

סיפר על אחד שהנשמה שלו נתלבש בלבוש מן הגן עדן ע"ש. עמש"כ במשלי עה"פ (ג:כג) אז תלך לבטח דרכך.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

פה – מעשה של ליל ראשון של חנוכה מלבוש של גן עדן: ומצא שם ספר והיו בו צרופי אותיות אז"ח הוא ד' וכו' עכ"ל. ותימה איך אז"ח הוא ד'? וי"ל אז"ח בגמטריא חמש עשרה כמנין אותיות של השיר פשוט כפול משולש מרובע. וזה א"ז,שהוא בחי' השיר כידוע, וח' הוא עוד למעלה, בחי' למנצח על השמינית (תהלים ו, יב), ואז יש עשור, עשרה מיני נגינה, שהם ד' כנ"ל.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

פה - מעשה של לבוש גן עדן: והיו בו צרופי אותיות וכו' והיה מציר בהספר (וכן באילן) כלים ובתוך הכלים היו אותיות, גם היה בתוך הכלים אותיות של הכלים שיכולים לעשות על ידם אלו הכלים:

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

ע' קל"ח פתחי חכמה כג:ב – לפיכך נקראת כלי אומנתו של הקב"ה, שהתורה מצד סודותיה היא נקראת דפתראות ופנקסאות, לדעת איך עושים חדרים, איך עושה פשפשים, כמ"ש במדרש (ריש בראשית רבה). אך מלבד זה יש עוד ענין כלי אומנתו ממש לעשות הפעולה, והוא בבחינתה זאת של הצירוף, כמו השמות – שפעולתם נראית איך שהיא נעשית מיד בהזכיר אותם, או בשאר דרכי השימוש בהם. ונמצא הכל בתורה, בין המחשבות ועריכת הדברים, דהיינו בסודות של המלות, בין בוציאתם אל הפועל, דהיינו בצירופי שמותיה הקדושים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

פה - המעשה של א' חנוכה, כז"ל והיה מציר בהספר כלים ובתוך הכלים היו אותיות. גם היה בתוך הכלים אותיות של הכלים שיכולין לעשות על ידם אלו הכלים וכו', ע"ש. ועוד כתב שם ז"ל עומד שם אילן של זהב עם ענפים של זהב ועל הענפים תלויים כלים כמו אלו הכלים המצירין בספר, ובתוך הכלים היו כלים שעל ידם עושים אלו הכלים ע"ש.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות שיא אמר אני יכול לעשות כלפי נפלאים מאד רק החסרון שאני בעצמי מכרח לעשות בעצמי את הכלי אמנות שקורין גיצייג, ע"כ.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

פו. חלם לו שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאד בעולם. וגזרו גזרה להרג את כל היהודים, והמנהיג נפל על עצה שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא לאמן וגלח לו הזקן עם הפאות. ואחר כך נתברר שהוא שקר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת מעילה (יז.) שפעם אחת גזרה שמד מלכות הרשעה שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם, ושיבעלו נדות, הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי [- ברוב מקומות רש"י פירש שגלח השערות שמצד פניו והשאיר שלאחריו, אבל בבא קמא כתב רש"י בשם תשובת הגאונים שגילח השער שמעל האוזן. ויש דיון גדול במפרשים על התספורת זה, יש שקבעו שהוא איסור דאורייתא ויש שכתבו שהיה מותר לקרובי מלכות ואכמ"ל] והלך וישב עמהם, אמר להם, מי שיש לו אויב יעני או יעשיר, אמרו יעני, אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו, אמרו טבית, אמר ליבטל ובטלוה, וכו', ע"ש שהוא שיכנע אותם לבטל כל הגזרות, אבל בסוף הכירו בו שהוא יהודי והחזירום, ואז החכמים שלחו את רבי שמעון בר יוחאי והוא הצליח לבטל הגזירות. וציינו שם לספר ילקוט מנחם, שהרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב אמר שנשמת רבי ראובן בן איטרובלי היה צריך לירד בזמנו לעולם הזה בענן כדי לקבל תיקון שיכול לכנוס בשער של המצוה דלא תקיפו פאת ראשכם ע"ש.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

פז: האדם גדול גופו היה מלוקט ממקומות המטנפים שקבל על עצמו לתקן, ולכן לא היו שואלים בשלומו. והנה יש לעיין, האדם הגדול הזה איך בכלל היה עובד את השם מתוך הטינופת, ויש לדחות ע"פ הספר חסידים, שמתוך הדחק מותר להרהר בדברי תורה אפילו במקומות המטונפים. ועיין במסכת ברכות (כד:) והאמר רב הונא ת"ח אסור לו לעמוד במקום הטנופת לפי שאי אפשר לו לעמוד בלי הרהור תורה, לא קשיא כאן בעומד כאן במהלך, ואולי הצדיק היה בבחי' מהלך, ודו"ק.

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין, דהנה מצינו לשון הספרים הקדושים שיש אנשים שנפלו לעומק הטומאה, בעשרה כתראה וכו', אז לכאו' תהיה אסור לדבר עמהם דברי קדושה. ובאמת כן מצינו שרבינו לא דבר עם המשכילים באומן מעניני תשובה ומעניני קדשה כלל כלל לא, רק אדרבה תמיד היה מדבר עמהם שיחת חלין וספורים בעלמא (חיי מוהר"ן בסוף, סימן תריג). אכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה עח, שדיבור הוא כמו האמא שהולכת עם בנה אפילו במקום הטנפת, ומשמע שאפילו בעומק הטומאה יש לדבר דברי קדושה, אולי לא שלום שהוא שם של השם, אבל דברי קדושה מותרים. וע"ע בספר אדיר במרום (עמ' כב) שכז"ל כי זהו כלל גדול: בעוד שהאדם תוך תגבורת הס"א אינו יכול לתקן התיקון הצריך, עכ"ל. ולאידך גיסא ידוע מה שרבי נתן כתב שהצדיק שלח לפעמים את אנשיו למקומות שפלות מאד שהוא בעצמו לא ראוי ליכנס שמה, אכן שם התיקון נעשה כל כולו על ידי הצדיק, ואילו האדם הגדול הנ"ל משמע שהוא בעצמו היה מתקן.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שבפנים היה לו מחיצה, רק כלפי חוץ כולל אחרים חוץ ממנו שם היה בחי' מקומות המטונפים מחמת גופו.

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

צא: מה שהשלכתי את ראשי אם היה אדם שעבר שמונה מאות פעמים על כל התורה כלה אם היה משליך את ראשו במרירות כזה בודאי היו מוחלין לו ע"ש.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף כוכבי אור נדפס מתוך רשימותיו של הרה"ח ר' שלמה וועקסלר ז"ל, ע"ש אות ג' ז"ל עוד סיפר (ר' אברהם): פעם א' הביאו התלמידים לפני רבינו ז"ל להתקרב סופר אחד, ואמר לו רבינו ז"ל: שלום עליכם! ובנתינת ידו הק' תיכף הרגיש מי הוא, כמובא בשיחות הר"ן בפסוק 'יד ליד לא ינקה רע', שנודע לו כל מה שעבר האיש הזה. ואח"כ אמר רבינו ז"ל להחסידים: מה הבאתם לי כאן איש שעבר ח' מאות פעמים על כל התורה כולה?! ונתפלאו מזה. ואחר זה ביום המחרת נתגלה קלונו ברבים ושאמר רבינו ז"ל האמת, ע"כ.

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

צב. והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

כן כתוב בשבחי הר"ן (ח"א אות טז), ע"ש ועמש"כ בפרשת בהעלותך (במדבר יא:ד).

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

צג. יום שני כ"ד איר תק"ע באומין, ספר לי חלום שחלם לו באותו הלילה. וראה בחלום שהיתה חתנה והלך גם כן אל החתנה והיה יודע שם החתן. והסתכל וראה שם אדם מעולם הבא הינו אדם מת. ויתפלא מאד ואמר בדעתו הלא אם יראו אותו העולם יהיה רעש גדול מאד. והיה יודע שם זה המת גם כן, ואמר שהשמות אלו של החתן ושל המת אינם שמות העצם רק הם שמות ממש שמרמזים למה שמרמזים כמו כל שמות הקדושים. אחר כך ראו גם העולם את המת הנ"ל ודברתי עמהם הלא זהו מת, ואמרו אף על פי כן, ולא היה אצלם שום חדוש כלל. אחר כך הוטב בעיני לילך שם לאיזה בית הכנסת באשר שמשם יהיה טוב יותר להסתכל על החתנה, וסבבתי שם (כזה) והיה מורה בעצבע איך היה מסבב, ובאתי אל הבית הכנסת והיו מזמרים שם (הינו במקום החפה) להחתן בזו הלשון: "איין בחור איז דער. איין חתן איז דער" בחור אחד הוא זה, חתן אחד הוא זה. וגם ידעתי את הנגון והיה נגון יפה, נגון של שמחה. והייתי מסתכל שם מן הבית הכנסת הנ"ל, אחר כך גם שם לא הוטב בעיני והלכתי לביתי. ובאתי לביתי ומצאתי שהחתן הוא שוכב על הארץ ונערתי אותו, הלא מזמרים לך כל כך וכו' כנ"ל ואתה שוכב כאן. (והדברים סתומים מאד, ואחר כך אמר רבנו ז"ל בעצמו שהוא פלא ששם היו מזמרים לו כל כך וכאן הוא שוכב. והדבר סתום ונעלם מאד) ואמר שבחלום נראה לו שהמקום ששם בית הכנסת יש לו שם אחר והמקום שהלך שם לביתו יש לו שם אחר (ואמר שידע ושכח, ואני מספק אם על הנגון אמר שידע ושכח אם על אלו השמות של המקומות אמר שידע ושכח, אבל שמות הנ"ל של החתן והמת אמר שהוא יודע אותם עדיין) ואמר שיש עוד בזה דברים שראה בחלום הנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן באות קצז, רבי נתן מביא שיחה ארוכה של רבינו שממנו נמשך לספר מהחלום הנ"ל, כי קודם רבינו דיבר על איך שיש לו רצון להשליך את העולם ולא לעסוק לקרבם, ונמשך לגלות שעיקר העבודה הוא הבחירה, לדעת במה לבחור, ועל זה היה לו יסורון איך לבחור, אם לעסוק בעיקר בעזרת החיים או המתים, ומזה רבינו המשיך לגלות בחירתו להיות באומן ולהיות קבור שם, ואחר כך סיפר החלום הנ"ל.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיש סמיכות גדול לפרש שהחלום קשור מאד למקום קבורתו ולענינים הנ"ל. ואולי נוכל לפרש שבית הכנסת זה בחינת ארץ ישראל, ושם בארץ ישראל רבינו נתגלה בשם החדש שלו, נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא שם ממש המרמז למה שמרמז לא סתם שם העצם. ולאחר פטירת תלמידו היקר, וגם הוא בעיקר בחתונה באומן, אבל קמו אנשים שטענו, ששניהם אחד, חתן אחד הוא זה, והיה נדמה שיותר טוב לראות את החתונה משם בארץ ישראל, אבל בסוף לא הוטב בעיניו, והרי רבינו עוד נשאר שוכב באומן. ועוד לא נגמר, כי יש עוד דברים בחלום, כי עיקר החלום של רבינו ושל כולנו להביא את הציון לארץ ישראל בב"א.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך הרבה עיון בכל זה, וכתבתי רק לפתוח את הרעיון.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

צו. שהיה רוצה לכנס בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מא ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים מאד. עניתי ואמרתי הלא לכאן בודאי טוב לכנס לשמע קול שופר ע"ש.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יש ראיה מוכחת שרבינו כן מסכים במה שהולך עכשיו באומן, כי הרבה מקטרגים שעושים עירור ועלילה שכאילו חס ושלום שזה לא לפי רוח רבינו הקדוש. אז עד שלא ימצאו מקום אחר בעולם יש את השמחה הזו בראש השנה נדע בבירור שדוקא באומן מתנהג כרצון רבינו, ושם בוחר להיות.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

צח. והטיח כל חלקו במשיחת סמנין (שקורין פאקיסט [סוג צבע]) ועשה פאקיסט שחור על כל חלקו, והפאקיסט היה כמו אספקלריא ממש, שהיו יכולין להתראות בו כמו באספקלריא ממש, והלך ותלה וילון לפני חלקו להפסיק בין חלקו ובין חלק חברו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש שהשחור הוא ענין של ענוה.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור עומק הענין נלע"ד כי על ידי ענוה והתבטלות להאין סוף זוכים לשמחה [לקוטי מוהר"ן תורה סה: על ידי הבטול שנתבטל אל התכלית, והשיג שכל היסורין הם טובות גדולות מאד, על ידי זה נתמלא שמחה, והשמחה הוא כלי אל חדושין דאוריתא עכ"ל], ושמחה הוא שלמות היראה כמובא (לקוטי מוהר"ן תורה ה', ותורה כב), כי היראה הוא הכלי וזה עול גדול וכבד ועל ידי ענוה נחלץ מזה, כי לא הוא צריך להיות הכלי אלא הכל מאתו יתברך. וזה מה שמכוונים בשמע-אחד אשמח עד. כי אז מכוונים ממש לביטול לאין סוף, וזה בחי' עד מלשון עדי וכתר בחי' אשת חיל עטרת בעלה, שהוא תכלית היחוד אין סוף בנפרדים.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ליראה את ה"א לא שאתה ירא, ויראה מילתא זוטרתא למשה ענו, אלא ליתן את היראה, שרואים בך את כל המידות שמהותן בגדרותיהם הם בבחינת יראה.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין ענוה עיין עוד לקוטי מוהר"ן תורה ד', וסיפורי מעשיות המעשה של מלך ענו.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

קא. מבואר באריכות ענין עולם התוהו, שחסיד ר' מנחם מנדל מויטפסק נשלח לחו"ל להביא מעות ארץ ישראל ונפטר בדרך, והתחיל להתגעגע מאד לסע לרבו וכו' והתחילו לשחוק ממנו ופלדחותו מזה וכו' ונתלהב בהשתוקקות נמרצץ וכו' וחזרו למנעו ולדחותו וכו' חזר ונתעורר בהתעוררות רב וגדול מאד ואמר שאינו שומע כלל שום דבר כי הוא רוצה דיקא מאד לנסע לרבו ולהפקיר הכל בשביל זה, וכל מה שאנשיו מנעו אותו בדברים וטענות ואמתלאות איך אפשר לעשות דבר כזה באמצע עסק כזה, לא שמע לדבריהם וכו' וכשראו שאין יכולים למנעו בדברים וטענות עמדו ומרדו בו ואמרו שאינם רוצים לצית אותו בדבר זר כזה, וגער עליהם שיעשו כרצונו דיקא. והם לא רצו לשמעו, והתחיל לכעס עליהם מאד על שאינם רוצים לצית אותו כי הוא הבעל הבית שלהם ומחיבים לשמע לו ככל אשר יאמר. בתוך כך הודיעו לו האמת שהוא כבבר מת ושכל אלו שנוסעין עמו הם מלאכי חבלה וכו' ענה ואמר עתה בודאי אני חפץ דיקא שתוליכו אותו מיד לרבי וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שהרבה פעמים זה בדיוק כן עם היצר הרע, שכאילו מיעץ לנו וממשיך אותו שטוב לנו איזה תאוה וכדומה, וכאשר זוכים להתגבר ולמנוע ללכת בדרכו, הוא ממשיך בזה, וכן חוזר כמה פעמים, עד שהאדם מחליט שבשום אופן יעשה דברים כאלה, ואז היצר הרע מגלה פניו, דהיינו שאז היצר הרע אינו עובד איתו כאילו שזה דבר יפה לעשות וטוב לו לעשות, אלא שעל כרחך הוא חייב לעשות, ואז יש מלחמה, והאיש צריך להיות הבעל הבית וכו'.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כמו שאמרו חז"ל שהיום אומר לו עשה כך וכו', ובתחילה היצר הרע כמו אורח וכו'.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

קב. שמעתי בשמו שספר, בירושלים יש בית הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם, ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת, ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו, כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא (זהר תרומה קמא.) וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בפרקי דרבי אליעזר פל"ד ז"ל רבי חנינא אומר כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ נפשותם נאספות לארץ שנאמר והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים. וכל המתים מן הרשעים בארץ ישראל נפשותם נשלכות בקלע חוץ לארץ וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במכתבי ר' ישראל קארדונר ברסלבר עמ' צג ז"ל כי תדעו שאור רביה"ק זורח מכאן ג"כ ויש בזה סתרי נסתרות איך שנשמת הצדיק באה תיכף אחר הסתלקותו לא"י כמבואר בכמה מקומות ממדרשי חז"ל ומדברי רביה"ק נראה ג"כ איזה רמזים מזה וכמו שאמר אחר הסתלקותו של הר' הקדוש מבא"ד זיע"א שרצו אנ"ש להעלים ממנו, ואמר הוא ז"ל איך אתם רוצים להעלים ממני שכבר יודעים מזה בא"י, וכמו שסיפר המעשה הנדפס בחיי מוהר"ן מהבית הכנסת שיש בירושלים עיין שם, עכ"ל ע"ש. [יש איזה הקלטה ששואלים את סבא, הלוא אמרת שרבינו כאן, וסבא עונה, כן אבל אנחנו לא זוכים לראות אותו. ויתכן שעל ענין זה התכוון, ושכל עוד שכולם לא זוכים לבוא בסוד השם, אפילו אלו שכן זכו (-עיין במכתב של ר' ישראל קרדונר הנ"ל "מחצדי חקלא שבין אנ"ש" שיודעים השייכות הגדול בין רבינו ורשב"י) צריכים לנסוע לאומן.]

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

קיג. ובא אליו הרב מורנו ר' צבי אריה ז"ל בעצמו ואמר לו עדין אין אתם מאמינים לי שאני רואה, אתן לכם מופת חותך שאני רואה, והתחיל עוד הפעם לומר תורה ולהוכיח לו שהוא רואה, ואז השיב לו רבנו ז"ל, הרב"ה צפו לדרש במעשה מרכבה ולא ראו אותה מימיהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגילה כד:), ע"כ.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת מגילה שם (כד:) שהפירוש הפשוט שם הוא שאע"פ שלא ראו, אבל עם כל זה הצליחו להתבוננן בו ולהשיג כפי יכולתם, וכן הבאתי משיחות וסיפורים (מג) שרבינו אמר שיכולים לפרש הזוהר בפירוש אמיתי בלי רוח הקודש. ולפי זה נראה שרבינו לא היה דוחה אותו שהיה אומר דברי טעות, אלא שדבריו לא היו מוכיחים שבאמת ראה, רק זכה לאיזה השגות מרחוק. ושם הארכתי קצת יותר.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

קטו. סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ, ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו. ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל ששפיכת היין בחי' הנאמר בדם, על הארץ תשפכנו כמים, והרי זה בחי' אזיל סומקא ואתי חוורא – בחי' חרולים בגמטריא ברסלב. עמש"כ עה"פ כסו פניו חרלים (משלי כד:לא).

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך בערב התפאר שלא התשמש עדין בזכות אבות, ומה שהיה בארץ ישראל היה אדרבא טובה להם, ע"כ.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

מה שהיה בארץ ישראל – שבחי הר"ן ב:כא ז"ל השם יתברךיודע שכל ימי חיי עדין לא הייתי משתמש מעולם בזכות אבות, רק מחמת ההכרח מכרח אני לבקש מהשם יתברך שיעשה זאת למען זכות זקני וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סנהדרין פא. דרש רב אחא בר' חנינא מא דכתיב אל ההרים לא אכל, שלא אכל בזכות (-גרסת הגר"א – בשביל) אבותיו, ע"כ.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

קכו. לא היה יושב עמנו על הסעדה שלישית כלל. רק באלו השבתים הנ"ל. אבל בכל השנה היה יושב תמיד בסעדה שלישית בחדרו לבדו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

אחד פרסם חלום (1/15/2019) שאביו היה בדרך לסעודה שלישית של רבינו, ואביו אמר לו שבסעודה שלישית רבינו מדבר מכל מה שהאנשים שלו עוברים בעולם הזה, זו התורה שלו.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להתבונן על זה שדוקא אז בסעדה שלישית רבינו מדבר על אנשיו. ונראה שזה עוד סמך למה שרואים הרבה אצל רבינו (עמש"כ בערך מסורה בברסלב אות ו, ושם נאמר) כמה הוא רצה שכל אחד יהיה אחראי על עצמו, עצמאי, ואפילו כאשר רבינו צוה על דברים הוא לא רצה שסתם יקבלו את זה, על אף שהעיקר זה תמימות ופשיטות, ולזרוק את כל החכמות וכל מה שרבינו אומר בודאי לקפוץ לעשות ולקיים בלי שום חכמות, אבל עם כל זה האדם צריך להשלים את האמונה עם דעת, ושוב להעלות את האמונה שלו עוד יותר גבוה, וזה עבודת החיים שכל אחד צריך לעשות בעצמו לבד ואף אחד יכול לעזור לו בזה, ולכן אפילו מה שרבינו מצוה האדם צריך לקבל את זה בדרך שירים האמונה והדעת שלו, ולכן כאשר רבינו אמר לרבי נתן להיות רב, רבי נתן העז לשאול את רבינו אם זה האמת, ושוב להעז ביותר לשאול אם זה האמת לאמיתו, ואז רבינו שמח והזהיר אותו להתרחק ממנו. רבינו לא רוצה לעשות ממנו חס ושלום קופים ורובוטים. ולכן בשלש סעדות הזמן הכי מעולה הוא נתן לכל אחד את המקום שלו, ובגן עדן מתפאר דייקא בזה הזמן על אנשיו.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

קכז: מסופר איך שרבינו נסע בערב שבת סמוך לשבת והסוסים לא רצו ללכת במהירות והיה פחד גדול שלא יבוא לידי חלול שבת. והנה מצינו שרבינו השתמש בקפיצת הדרך, ויש לראות מסיפור זה שלא תמיד משתמשים עם קפיצת הדרך אפילו כאשר יש סכנת חילול שבת.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

קלב. בעת נסיעתו לארץ ישראל נסע דרך ניקולאייב וחורסן לאדעס, ושבת בחג שבועות בחורסאן וכו' שהוא שומע קולות וברקים של קבלת התורה, ע"ש.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

חורסן, חורסאן, בחי' הרסן, בחינת הר סיני (שהיה במדבר סין). כי המסתכל בדרך נסיעתו לכאורה זה היה לגמרי חוץ מדרכו, אז מן הסתם שמא קא גרים לה, שרבינו בחר דייקא להיות שם בשביל שבועות.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

קלג. ומאר שגם מטעם זה הוא נוסע לארץ ישראל כי מקדם כשהיה צריך דבר מזקנו רבי נחמן ז"ל השוכב בארץ ישראל, היה שולח את הצדיק רבי ישעיה וכו' על כן הוא נוסע לארץ ישראל כדי לדבר עם זקנו ז"ל ולהעמיד עמו אפן איך יוכל לידע ממנו תמיד מה שהוא צריך לידע על ידו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון קצת, כי הלוא בתחילה רבינו רצה ללכת רק לירושלים, עיין שבחי הר"ן ח"ב אות יד: ודבר רבנו ז"ל עם החכם וכו' שיקח אותו לירושלים, כי אמר שאינו רוצה להיות לא בצפת ולא בטבריה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

אולי י"ל שרבינו חשש מתחילה שלא יזכה להגיע לירושלים, אכן אילו היה מגיע לירושלים היה פועל תיקונים עוד יותר נוראים ולא היה צריך להעמיד אפן להיות בדיבורים עם זקנו. ואולי היה משיג דרך להיות בקשר ישירות עם אבי משפחתו – דוד המלך ע"ה הקבור בירושלים.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

קלה. שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים, אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים, רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב וכו' ע"ש. ועיין מש"כ במסכת ברכות דף נז. על העומד ערום בחלום בבבל.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שיש לפרש בזה גודל ההשגה שאברהם אבינו זכה על ידי רצונו החזק להכניס אורחים בצל האמונה, כי מצינו (בראשית יח:א) בריש פרשת וירא אליו וכו' פרש"י ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עליו בדמות אנשים, עכ"ל. ולכאורה הכוונה שהמלאכים היו אמורים לבוא, אבל בגלל צערו של אברהם, הש"י הביא אותם בדמות אנשים. הרי אברהם אבינו זכה להשגת המלאכים בתוך לבוש שהוא מעלה עוד הרבה יותר גדול כנ"ל.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד זאת, שאילו המלאכים היו באים אליו כהוויתן לא היה נתקיים בזה כל הבחינות של מעשה אבות סימן לבנים שגילו חז"ל דייקא על מעשה הכנסת אורחים של זה. ועיין שם בפסוק (יח:ד) יקח נא מעט מים וכו' רש"י כז"ל על ידי שליח, והקב"ה שלם לבניו על ידי שליח וכו', ע"כ. וק"ק הלוא אברהם אבינו היה עוסק תמיד בהכנסת אורחים בעצמו, ולכאו' הפעם זה נקבע לדורות, אולי בגלל שזה היה פעם ראשונה אחר המילה א"נ שהמלאכים היו מכוונים כן.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקכא, מכון רמח"ל) שעד הגדלות האדם יונק מבחי' י"ה, בחי' חו"ב, מבחי' תורה, והם מתקנים אותו מבחוץ, ורק בגדלותו נעשה בר מצוה, מ"צ בא"ת ב"ש י"ה, מתלבש במוחין, ויש לו עבודת המצות של זו"נ – ו"ה. וכז"ל שאף על פי שנראה שיותר גדולה היא הארה זאת, מהארת המצוה שהיא בהתלבשות, עם כל זה אם תחשוב הכנת הז"א בגדלותו, תראה איך יותר יועילו הרבה ההארות של ההתלבשות בזמן ההוא, מן הארות האלה הבאות בגילוי בזמן הקטנות. וזה ממש בחינת זמן הגלות שאין מזכירים ו"ה כי אם י"ה, כי הי"ה פועל בסוד יניקה מבחוץ, עכ"ל.

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

קלו. ושם ראה את הצדיק המפרסם מורנו הרב מנחם מענדל מוטפסק וגלה לו ששם "אתה" מסגל על הים כמובא בספרו סימן רנו (עיין המראה מקומות שכתבתי שם) כמו שכתוב (תהלים פט) בשוא גליו אתה תשבחם. ויש עוד בזה לספר מה ששמעתי בשמו ואיני זוכר עתה וכו'. אמר המעתיק שמעתי מאיש אחד ששמע מרבי שמעון שהפרוש הוא כך, ש"אתה" ראשי תבות אל"ף תי"ו ה"א, על כן צריכין לכתב חמשה מכתבין שקורין קוויטליך [פתקים] ועל כל קוויטל יכתב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר ש"אתה" בגמטריא רבנו נחמן. גם אתה, בא"ת ב"ש אותיות תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין לדברי הספר קרנים, בריש ליקוטי שושנים שבסוף הספר, איך שמלאך אחד עם השם "אתה" מציל הצדיקים מהר"ע שבגיהנם. והראה איך שזה מרומז בפסוק, גם כי אלך בגיא צלמות (בגמטריא פת"ק חדרים בגיהנם שאינם כל כך רע) לא אירא ר"ע כי את"ה עמדי, ע"ש.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

ובשעת הרוח סערה חס ושלום ישליך חמשה קוויטליך שכתוב בהם ורב חסד לתוך הים:

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סוכה נג: דוד המלך חשש לכתוב שם ולזרקו לתהום משום איסור מחיקת שם, ורק משום פיקוח נפש התיר. ויש לדון אם הסגולה הזו הוא רק משום פיקוח נפש, או דילמא אין 'ורב חסד' נחשבת לשם השם.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

בחלק ה' מאומן הבאתי בערך מחלקת בענין המוציא שם רע שאמרו להשפולה זיידא, ובכלל דבריהם אמרו שרבינו: זרק אבן למרקולס בעת נסעו לארץ הקדושה על הים, ע"כ.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

קמ. ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה, עיין שם.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

מסופר על הבעל שם טוב שטרם שהפליג לים לארץ ישראל, אמר לאדל בתו ולמשמשו ר' הירש כי יכול לפרוש מטפחתו על המים ולעבור את הים הגדול בדרך זו. אבל בתנאי שבכל עת ישוו במחשבתם שם אחד ללא הרף. אדל הסכימה, אבל ר' הירש הסתפק ביכלתו. ומבואר שהבעל שם טוב לא היה אפילו ללכת רק עם בתו בלי שמש. אכן גם רבינו לקח שמש איתו. הרי שאין זה הנקודה.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

קמא. בהשמטות: כמדמה שאמר אז, שהוא זכה מה שלא זכו תנאים ואמוראים, ודבר אחד גלה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות קפט מההשמטות בענין גבוה יותר מרבי שמעון.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, הקדמה שלישית פ"ב ד"ה ונחזור לעניינינו, שהאריז"ל העיד על עצמו ז"ל מוסרים לי רזי וגנזי התורה אשר לא נשמעו ולא נודעו אף בזמן התנאים ע"ה, ע"כ. ושם פ"ו ד"ה וכל הדברים הביא ממרן ר' יוסף קארו שהעיד על האריז"ל ז"ל אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים, שאפילו תנא אחד לא היה יכול לומר שאמר הוא, ע"כ.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ויקהל משה, שנשמת האריז"ל יותר גבוה מנשמת רבי עקיבא.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה יש להעיר שהאבודרהם קבע סדר לקיצוץ הצפרנים, ובספר ליקוטי ש"ס האריך לבאר ענין הסדר עיין שם. אכן בספר פרי עץ חיים כתב ז"ל ך- לא היה חושש לזה מורי זלה"ה, ע"כ. ובספר שער הכוונות כז"ל והיה קוצצן כסדרן ולא היה חוש ולא מקפיד אל אותו הסדר הנז' בספר אבודרהם בענין קציצת הצפרנים, ע"כ. וראיתי שמביאים שהיה לועג על זה. ופעם ראיתי שאמר שבדורות האלו כבר אין נפקא מינה. ודו"ק.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו שהאריז"ל היה יושן ביום [-ועל כל פנים היו מגלים לו רזי תורה בחלום], ובפשטות זה ודאי מטעם ירידת הדורות, כי מעיקר דין המציאות אין לישון ביום כלל, ואין ספק שרבי עקיבא היה יותר קרוב ליעקב אבינו שלא ישן כל אותם שנים שהיה לומד תורה בישיבת עבר. [ובספר המידות, שנה ב:א מי שהוא מקדש יותר הוא רחוק מהשנה יותר, ע"כ].

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

קמד. פעם אחת אחר שבא מארץ ישראל היה המגיד מטירהאוויצע זכרונו לברכה אצלו על שבת במעדוועדיווקע ואמר רבנו זכרונו לברכה אז תורה על פסוק (תהלים כ"ד): "זה דור דורשיו" שכפי הדור כן הוא הדורשים שלו וכו' למשל אתם הוא הדור ואני הדורש שלכם, ע"כ.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן אות יג) שרבי נתן אמר, מזה שאינו חושב על תכליתו האחרון מה יהיה בסופו כשיהיה שוכב על הארץ וכו', מזה אינו מדבר כלל, כי זה הוא דומה לבהמה ממש. רק מי שחושב היטב וכו' וכו' בשביל זה האיש חברתי את ספרי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

אלא על ידי הפתק הקדוש כל העולם נעשה דורו של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

קנא. ואז אמר בראש השנה שאחריו מיד שהוא ראש השנה תקס"ז, התורה פתח רבי שמעון (ס') שמדברת מספורי מעשיות וכו'. ואז באותו יום כפור היתה השרפה ר"ל פה ברסלב בעת תפלת כל נדרי, בשעה שהתחיל החזן הפיוטים שאחר ערבית שהיא יעלה וכו', ונתפזרנו כלנו להציל ביתו וכו' ואז במוצאי יום כפור אמר רבנו ז"ל שבאותו יום כפור רצה לפעל דבר אצל השם יתברך , והיה לו כמה טענות על זה שאלו היו נכתבים היו נכתבים כמה בוגין (גליונות) ועשיתי לי סדר גדול על הנ"ל. אך על ידי השרפה נתבלבל הדבר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ע שהרי אע"פ שאנו מחזיקים שרבינו עלה על כל הצדיקים, לא מצינו שיהיה נביא ממש, ואדרבה בתורה תנינא ח:ח רבינו כתב בפירוש שלא נמצא רוח נבואה עכשיו רק בחינה ממנו, ולכאורה זה הדרגה שהשם יתברך יחזר ויאמר לו התורה כמו לפני משה רבנו הוא תכלית ורום מעלת הנבואה מה שלא זכה שום נביא חוץ ממשה רבינו, ואפילו אם רבינו היה בא להתפלל לזכות לזה, ומשמע מדבריו שהיה לו טענות למעשה שבאמת ראוי שיזכה לזה, איך בא לקפוץ על כל העשר מדרגות של נבואה.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה כמו שרבינו אמר שזכה לתכלית יחידה שביחידה, שלכאורה צריכים לומר שמדובר באיזה עולם תחתון ששם שייך דבר כזה בלי ביטול כל העולם הגשמי, ועמש"כ שם, ועל כל פנים איך שהוא זכה לזה, כן שייך הבחי' זו שישמע מפי הש"י את כל התורה.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

קנד: ואמר: אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהינו חדוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי כלה ע"ש.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במדרש (הובא בשיח שרפי קודש ב:קמד) אלו היה ראובן יודע שיכתב בתורה "וישמע ראובן ויצלהו מידם" היה לוקח את יוסף על כתפו ומביאו אל יעקב אבינו.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש להעיר מהגמרא סוף מסכת סוכה, שלעתיד לבוא צדיקים נדמה להם היצר הרע שלהם כהר גבוה, ויתמהו איך הצליחו להתגבר עליה.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

קנו. אמר המקום שלי הוא רק ארץ ישראל מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ ישראל ולפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא, ע"כ.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

בכוכבי אור (שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל ו) כתוב ואמר רבנו זצוק"ל בזה הלשון און פאר וואס האב איך מיך ירופען אייזיק (ולמה קראתי לעצמי אייזיק) וכו' ולא סים (והר' אברהם ז"ל הסביר, כי כל אייזיק נקרא גם כן יצחק ופחד יצד זה ראש השנה, ורקבנו זצוק"ל אמר כי כל ענין שלו הוא רק ראש השנה), עכ"ל.

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יצחק היה עולה תמימה ואסור לצאת מארץ ישראל.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

קנח. כי יש אנשים פשוטים שאוכלים בשביל שיהיה להם כח ללמד, ויש אנשים שגבוהים במעלה והם לומדים כדי שיהיה להם דעת איך לאכל, ע"ש.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

בספר נתיב מצותיך, אמונה שביל ו אות ו' כז" ומבואר בינוקא הקדוש קודש קדשים חכימין קדישין תבעו נהמא בלא קרבא או נהמא דקרבא, דהא פתורא לא אסתלק בלא קרבא, שהשאלה היה אם רוצין לאכול הלחם בלא מלחמה של הלחם ובשלחן יתחדש חדושי התךורה ויעלו הכל, כי יש צדיקים שאינם יודעים מיחודים ואוכלין לשם שמים ואחר כך מחדשין חידושי התורה על השלחן ומעלין הכל ופתורא הוא דמאני קרבא, או נהמא דקרבא שלא תאכלו הלחם עד שתקשר הלחם בשורשו וכשתאכלו הלחם והיין בשעת אכילה בעצמה תנענעו השרשים ותמשיכו שפע ואור עםאכילות הלחם והיין בעצמו, ולדרך זה צריכין לפרש סוד לחם ויין כדי שידע לקשר בשעת אכילת הלחם בשורש של הלחם עד שפתח הינוקא וביא סוד הלחם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

קסג. שמעתי שאמר לר' שמואל מטעפליק בזאסלאב, אני אומר לך כדי שתדע שאני יודע מה שיהיה אחר כך, יש שלשה דברים שנים הם אחד, ואחד הוא אחד (כלומר שני דברים מאלו השלשה הם אחד, והאחד הנשאר הוא אחד), וכשיהיו השני דברים, לא יהיה הדבר האחד,וכשיהיה הדבר האחד, לא יהיו השנים. ואמר אני רוצה יותר וכו' ונשכח איך אמר שהוא רצונו, אם רוצה יותר שיהיו השנים או להפך, עכ"ל.

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

מזה שכתב ששמע את זה שרבינו אמר את זה לר' שמואל, משמע שזה אינו אותו הדיבור שכתוב במעשה הלחם, וצ"ע.

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

קסה. מאגרת כתיבת יד רבנו ז"ל שכתב לאחיו וכו' והיה לי צער גדול מזה איך מלאו לבם האנשים הרשעים האלה, והעזו פניהם כל כך נגדך, ותמה אני איך לא נמצא טוב לעמת רע לעמד כנגדם לבער הרע, ע"כ.

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי צורך להעיר בזה דבר פשוט, כאשר אנשים עושים דברים רעים, ויש יכולת לעצור אותם, לא עת האסף המקנא הוא חלילה לדון לכוף זכות להצדיק את הרשע, וחייבים להתערב ולהוכיח את הרשע למה תכה.

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה שריש לקיש שאמר (שבת יא) החושד בכשרים לוקה בגופו, מסופר במסכת סנהדרין (כו.) שהצטרף לר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן סוחרין שהלכו לעבר שנה בעסיא, ובדרך ראו אנשים שהיה נראה שהיו עוברים על התורה, והרבנים שהיו הולכים לעבר השנה דנו לכף זכות, אבל ריש לקיש התרעם עליהם, וקרא להרבנים חשודים על השביעית, והובא שם מספר חפץ חיים, הלכות לשון הרע (כלל ג באר מים חיים אות י) שהיה קשה לו למה ריש לקיש לא דן אותם לכף זכות, וביאר שכאשר הכף חובה יותר מכריע מהכף זכות אין לדודו לכף זכות וכו'. וצע"ג על דבריו, כי מעשים שחז"ל הביאו הם להיפוך ממש, שצריכים ודבר גדול הוא לדון לכף זכות אפילו כאשר היא רחוקה מהדעת לגמרי. ואילו מה שמסופר במסכת סנהדרין אינו קשיא בכלל, כי אדרבה, ריש לקיש רצה שיוכיחו העוברי עבירה בשעת מעשה, ואם לא יצליחו להפרישם מעבירה על כל פנים חייבים למחות, כל עוד שאין סכנה ממש, והרבנים לא רצו אלא לדון לכף זכות, ולכן שפיר קרא עליהם שהם חשודים על השביעית.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

קסז. ואמר אם אתה רוצה להיות איש כשר מה אתה דואג, כל העולם יגעים וטורחים בשבילך וכו', ע"ש (וע' שיחות הר"ן אות ש' שהכל בשביל הבחירה, ועי' לקוטי מוהר"ן תורה נד, ותנינא תורה נד, שהכל רמזים מהשם יתברך). עיין פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים של הרמח"ל (גנזי רמח"ל עמוד רעז) שכז"ל ואז ההנהגה הנראית אינה אלא "עולם כמנהגו", אבל מבפנים האמת הוא, שהכל הוא בשביל ישראל, והולך הכל לתיקונם של ישראל, ע"ש.

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קטז, שאע"פ שאיש כשר נראה בדיוק כמו שאר אנשים הוא ענין אחר לגמרי (וכן עיין לעיל אות טו ואות מ).

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

וְאָמַר אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר מָה אַתָּה דּוֹאֵג, כָּל הָעוֹלָם יְגֵעִים וְטוֹרְחִים בִּשְׁבִילְךָ, זֶה נוֹסֵעַ לִבְּרֶעְסְלָא, וְזֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ (אולי נאבד לי פה חידוש).

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לענ"ד שכן לענין אשה צנועה, כי אע"פ שכל פריצה בענין הצניעות היא מאוסה מאד, וכמו שרבינו כבר האריך וקבע שעיקר החרפה והבזיון היא דייקא בענין זה, עם כל זה הלוא הרי זה כח גדול שהשם יתברך נתן לאשה ואינה לריק חס ושלום, אלא שכל הנשים בעולם שנתפסים בהבל היופי ושקר של עולם הזה, הן הן טורחים להראות את כח זו, וממילא האשה הצנועה חפשי מליכנס ומללכלך את עצמה בזה, ודוק.

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן קעא. עוד היה לו ספר אחד שהוא גבוה עוד יותר ויותר אפלו מהספר הנשרף, והוא ספר הגנוז. ואמר שאפלו גופו סלק כשכתבו, ואותו הספר לא שזפתו עין. ואמר שהוא בחינת רזין דרזין וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

ולעולם היה קשה לי, שהלוא חנוך ואליהו עלו לשמים עם הגוף שלהם. אלא די"ל שזה היה הזדככות הרבה יותר ממה שאפשר בידי אדם, רק מתנת אלקים.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בספר ניצוצי שמשון פרשת אחרי ז"ל שאליהו וחנוך לא עלו רק לעולם המלאכים, אבל נדב ואביהו עלו עד עולם האצילות קרוב להקב"ה במאד, על כן לא יכלו לעלות עם גופם, והוצרכו למות שישאר הגוף כאן, עיין שם. ולפי זה י"ל גם לענין ספר הגנוז שזה לימוד מעולם האצילות שבשבילה צריכים התפשטות מהגוף [וכמו ערום של אדם וחוה לפני החטא, שבאמת היה להם לבוש אלא שהיה בבחי' אצילות כמבואר באריכות בספר אדיר במרום].

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה אתי שפיר גם מה שדנתי במקום אחר (ליקוטי נ נח חלק ה' מאומן, פרק מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן) בדברי האריז"ל שמשה רבינו לא זכה להיות כמו מלאך כמו שזכה חנוך. והארכתי בזה, כי לכאורה בסוף משה רבינו זכה לעלות עוד יותר, עיין שם.

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלפי זה יש בלבול גדול בכל בחירתנו, כי אין אנו יודעים מתן שכרן של מצות, אבל הלוא על כל פנים יש כללים, כמו תלמוד תורה כנגד כולם, ולעומת זה גדול המעשה, וכוליה. אבל איך ידע מה תכלית הטוב, כי לפי המבואר יתכן שדבר אחד טוב מאד, עד כדי כך שיהפוך להיות מלאך, ולעומת זה אם יהיה לו עוד מסירת נפש יתירה יבחור במשהו אחר ויקח אותו אפילו יותר למעלה. ובאמת מצינו שהתנאים אמרו לא בשמים היא, שזה ממש כעין דברינו, שמן השמים הראו להם מעלת דבר אחד, והם רצו יותר גבוה.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

קפה כי נוסע כאן נחמן ונתן ואם כן הכל שלנו... אם היו אומרים לאחד רבי נחמן נתן. ודבר אז מענין קידוש, ע"ש. במקום אחר כתבתי על זה. נחמן נתן בגמטריא מחרת, בסוד מחרת יום הכיפור שנקרא שם ה'. ואחד העיר שהגמטריא של "איש אחד איש אחד" הנאמר בשליחות המרגלים לארץ ישראל, הוא: נחמן נתן. ובגמטריא תרח"ם – ע' בשיח שרפי קודש (ב:רצט) כשספרו לרבנו מה שאמר הרה"צ מבארדיטשוב זצ"ל שבשנת תק"ע תהיה שנת הגאולה, ורמז לדבר תק"ע בשופר גדול לחרותנו, אמר רבנו: תרח"ם גם היא שנה – תרחם איז אויך א יאר. ומזה סמכו על התכלת שהתגלה באותה שנה.

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

קפט, שלב. ועכשו יש נחל נובע מקור חכמה (משלי י"ח) שאפלו העיר וקדיש צריך גם כן לקבל משם, כצפור השותה מהמעין הנובע, והבן. גם כבר נשמע שאמר על עצמו שהוא נהר המטהר מכל הכתמים, ע"כ.

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שלכאורה לענין טהרה נחל יותר מעולה מנהר, אז למה התפאר רבינו שהוא נהר המטהר, ושינה ממה שגילה על עצמו שהוא נחל. אלא די"ל גם נהר יכול להיות מעולה כמו נחל (יורה דעה רא:ב), רק שמספק אם רבו הנוטפים על הזוחלים מחמירים לא לטבול בו, אבל היכא שידוע שעקר גדולו הוא ממקום מקורו, אז יש לו דין מעין ממש. ולכן לקח התואר נהר שיש בו יותר משמעות של נקיות אפילו בגשמי.

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שהביטוי הזה "מטהר מכל הכתמים" מצאנו בספר קיצור הכוונות להרמח"ל, כוונות לקבלת שבת, לטבילת המקוה, וז"ל והוא טובל שם ונטהר מכל הפגמים עכ"ל.

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שיהיה צדיק יותר גבוה מהתנאים עיין לעיל אות קמא מהשמטות.

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

קצא. ואמר מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם, אלו אנשים מאנשינו שמתו מקדם היה להם חשש, אבל אתם מאחר שאני הולך לפניכם, אין לכם לחוש כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

[במסכת סנהדרין קד. ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא עיין שם, שבזכות הבן האב זוכה לעולם הבא, אבל הבן אינו זוכה על ידי אביו. ועל כרחך שזה באבא בעלמא, מה שאין כן כח הצדיק. ועמש"כ לקמן אות רחצ.]

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

ולאידך גיסא, עיין לקמן אות רנז: אף על פי שאתם אנשים כשרים אבל לא כך רציתי וכו' אך אני מנחם עצמי במעט אנשים שיש לי שם בעולם הבא, הינו אותן אנשים מאנשי שלומנו שכבר נפטרו, שאלו כבר הם מאנשיו בודאי. וכן שמעתי בעצמו שאותן שנפטרו כבר הם בודאי מאנשיו כי אותן שהם בחיים עדין הם בסכנה גדולה, אבל אלו שנפטרו כבר הם מאנשיו בודאי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

קצד. אמר, מי שמגלה חכמה חדשה בעולם, הינו איזה חכמה חיצונה מחכמות חיצוניות של זה העולם לסוף אין אחריתו טוב ויש לו מפלה על ידי אותו החמכה בעצמה שגלה וכו' וכו' גם בעניני התורה הקדושה שמעתי מפיו הקדוש שאינו מסכים על אלו הלומדים הוגדולים שרוצים דיקא להמציא חדשות וכו' וכו'. ע"ש.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שאכן מצינו בכמה מקומות בחז"ל (שקלים יד., תענית ח., יבמות קכא:, ב"ק נ.) גם בצד הקדושה שהקב"ה מדקדק עם החסידים כחוט השערה, ודייקא בהענין שלהם, בנקודת החסידות שלהם, נלקו. וכמו למשל נחוניא חופר שיחין, בנו נפטר בצמא.

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

הרי יתכן שכן הענין של הממציא חדשות, אף כי החדשות הם בחכמה חיצוניות, של מידה ותשמישיה לא בעצם החכם, עם כל זה, כיון שהגיעו להרעיון, להוליד רעיון חדש באותו חכמה, הרי תפסו באותו ענין, ונפלו תחתיה.

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

קצד – שאינו מסכים על אלו הלומדים והגדולים שרוצים דיקא להמציא חדשות, כגון איזה דין חדש או איזה הנהגה חדשה וכו' עיין שם. ועם כל זה מובא בשיח שרפי קודש ב-תרט שרבינו צוה את מוהרנ"ת שישתדל לחדש איזה חידוש בכל יום, וכך נהג, ופעם עבר היום ולא חידש משהו, והתפלל על זה וסחט איזה חידוש מהאצבע הקטנה עיין שם. ועיין בחיי מוהר"ן אות תקכא, ואמר, כבר נתתי לכם כח המדמה כשר וטוב, ואתם רשאים לחדש בתורה, ע"כ.

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן קצה: 'רק בעניני חיצוניות הינו בעניני מאכלים על זה אנו צריכין שמירה שלא נכשל ח"ו' ע' בספר אדיר במרום (עמ' פג) ז"ל ותדע שהנה הס"א אוחזת בבשר האדם. אך אעפ:כ אין לה רשות להכנס שם, אלא אם ניתן לה רשות דרך הפה, שמוציא מפיו דברים לא טובים. כי ודאי הפה הוא מקום הכניסה בגוף, ואי אפשר להכנס אלא בה, ע"כ.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

קצו. כשאני עושה תשובה הוא טובה גדולה יותר מעניני תשובה שלכם, כי אני עושה תשובה בפשיטות, שאני מתחרט מאד ומתביש מאד ואני מקבל עלי שלא לעשות עוד בשום אפן, ע"כ.

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שמואל (ב:יב:יג) ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' [ס – פרשה חדשה] ויאמר נתן אלא דוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות. בספר דברי אליהו (תהלים לב:ה) – פסקא באמצע פסוק, ומשמעו כי חסר כאן דברים מה שהיה דוד רוצה עוד לומר. ויש לומר כי דוד המלך עליו השלום היה רוצה לומר כל סדר הודוי וכו' וכו' והנה דוד המלך ע"ה אמר הודוי בלב נשבר כל כך, עד שבתבת חטאתי לבד כבר כלה כח המקטרג, ועל כן הפסיקו נתן הנביא באמצע הודוי ולא הניחו לגמרי, ע"כ. (ועיין בספר בית יעקב (פרשת פנחס) בענין שמיד אחר שדוד המלך אמר חטאתי נתבשר מהנביא גם ה' העביר חטאתך, ופירש כי דוד המלך ע"ה אמר חטאתי ועשה עמי כרצונך ואקבל באהבה כי צדיק אתה ה', ואילו רוב בני אדם מכוונים בוידוי שמהראוי שהשם יתברך ימחול.)

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

קצו. ואמר שעשה תשובה על זה הדבור שיצא מפיו על העגלה כשנסע עמי מענין רבי נחמן נתן כנזכר לעיל, ואמר שזה מעשה בעל דבר כדי שיהיה קשה וכבד ביותר אחר כך, ע"כ. לכאורה הטעם שיהיה קשה וכבד ביותר על פי ספר המדות, ערך תשובה סב – מי שמגלה סודותיו, אז קשה לדבר הזה להתקיים, ע"כ.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

קצז. ואמר כי כנגד רצון השם יתברך אינו נמצא אצלו שוב כבדות ויגיעה בשום עבודה ובשום ענין שבעולם. ואפלו כל היסורין שבעולם רחמנא לצלן כפי מה שהוא יודע מיסורין וכו' היה מקבל בנקל אם היה יודע שזה רצון הבורא יתברך בודאי. כי מאחר שהוא רצון הבורא יתברך הוא מרצה על הכל, ואין שום דבר ולא שום יסורין כבד עליו כלל כלל לא. אבל עקר היגיעה והיסורין שלו היא בבחינה הנ"ל בבחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה עיין בספר דעת תבונות אות קע ז"ל והנה גם זה יוליד לצדיקים זכות יותר, כי אלמלא תמיד היה האדון ב"ה מעונה את הצדיקים לבד – היה נסיון, אך לא כל כך גדול, כי על כל פנים היו מתנחמים לדעת שהם ודאי צדיקים, כיון שהם מעונים, וכל בן שכל היה בוחר באלה היסורים, שודאי אינם אלא יסורי הצדיקם, כי הרשעים אינם מיוסרים. אמנם רצה האדון ב"ה שיהיה מקום נסיון יותר גדול, שלא יוכלו בני האדם להבין בבירור מה שהקב"ה עושה בעולם עם כל איש ואיש וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה רנ ז"ל היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך, ומכל שכן שאר מיני צער ויסורין שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל, עיין שם.

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין גם כן למה שרבינו קבע בשיחות הר"ן מט ז"ל בענין קדוש השם שאמרו רז"ל (כתובות לג:) אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו', אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפלו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכו' עיין שם. והרי לפי מה שרבינו העיד על עצמו שכל היסורים שבעולם – כפי מה שהוא יודע מה זה יסורים וכו', הרי פשוט היה לו שכיון שיודע שזה רצון השם יכול לעמוד בהם.

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

ר. בענין הדברים שהוא עושה לפעמים דברים שהם בעיני האדם פליאות גדולות מאד, והעולם מטעין עצמם בענינים שלו שהוא עושה. כי כל אחד מטעה עצמו וחושב בדעתו שבשביל זה עשה זאת, וזה מטעה עצמו בטעות אחר. וכו' וכו'. ענה ואמר טוב מאד כשמוסרין את השוטה לתוך העולם, כי כל אחד משטה את אחד והאחד הוא עצמו, הינו שהוא טועה ומשטה את עצמו, ומי שנשמר שלא להטעות את עצמו אזי הוא מטעה את כל העולם, ע"ש.

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן שיסוד דבר זה הוא ענין אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים (קהלת ז:כט), עיין בספר אדיר ברמום (עמ' תרכח-ט, מכון רמח"ל), שיש עדיין ללכת בדרך הישר, בסוד הזיווגים של גילוי היחוד, רק צריך סיוע גדול בכח חזק (-וכמו שכתב לעיל, עמ' תרכו-ז שלעת עתה אחר החטא דרך המנוחה נסגרה לגמרי, כי על כל פנים יצטרך פקיחות עינים של עול תורה, וחשבונות לשמור הדרך), ודו"ק.

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רב: יש כמה תורות שנעשים על ידי חטאים וכו' (נדרים כב:) אלמלי לא חטאו ישראל לא היה להם רק הספר תורה וספר יהושע. כי שארי נביאים וכתובים לא נעשו רק על ידי שחטאו ישראל והצרכו להוכיחם כמו שפרש"י שם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ספר אדיר במרום (עמוד ל') שבאמת כל התרי"ג מצות היו שייכים לבהמות לולא החטא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בקונטרס הוספות לספר חיי מוהר"ן אות מח, הבאתיו בריש פרשת נצבים, שאם היו לומדים לשמה, בקדושה ובטהרה וביראה, והיו עושים מתורות תפילות, היו יכולים להסתפק בפחות, ע"ש, ומה שפרשתי שם, שלכן פרשיות שבסוף התורה קצרות, כי כולם מלאים מיראת השם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר, שכמו שהנביאים הוסיפו ספריהם על התורה, והכל מחמת החטאים, כן חז"ל הוסיפו דינים עם תורות שלמות מחמת החטאים, וכמו שמצינו בפרה אדומה (פרה פרק ג), שכדי להוציא מלבן של צדוקים, גזרו לעשות דוקא בטבול ים, ועל כן גזרו כל מיני גזירות של חומרות יתרות.

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

רח. במה יש לאלו הקלי עולם איזה שיכות והתקרבות אליו מאחר שבאמת הם רחוקים ומקדשתו מאד מאד בלי שעור ובלשון אשכנז וכו', והשיב לו רבנו ז"ל, במה יש לכם שיכות והתקרבות אצלי, הלא אתם אצלי רק כמו נוצות של הבגד שכשנופח עליהם מיד פורחין ונסתלקין מעליו, ע"ש.

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת המרחק הוא הרבה יותר גדול, כי הרב והתלמיד הם כמו שמש ולבנה, ולפי חכמה חיצונית, יקח יותר מס"ד מיליון לבונות למלאות השמש. וגם לפי המשקל הרי רוב המא"ס שבכל הגלקסי הוא מהשמש. וס"ד מיליון פעמים משקל נוצה אחד, כבר משקל של ששה אנשים.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

רטו. ליל שבת נחמו תק"ע באומין אחר קדוש וכו' וכו'. עיין ביותר אריכות בספר שיחות הר"ן אות קנג.

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין ירא ושמח, עיין מש"כ שם בשיחות הר"ן אות קנה.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רטז: על ענין חכמת השיר והמליצה הנקרא בלשונם פאזיא, אמר מי שאינו יכול פא זיא [הינו למאס תבאות המשגל כראוי] אינו יכול פאזיא ע"ש.

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

פאזיא קרוב מאד ל-פז"ק. גם פא – קרוב לענין לרוק בביזוי. עיין מה שהבאתי בזה בליקוטי מוהר"ן יא:ג.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

רכב. שבודאי באמת אין חפץ בשום אפן את הדאקטיר, רק שהוא מכרח להסכים לקרא דאקטיר מחמת העולם שאומרים להביא דאקטיר ואינו יכול לשנות דעתם. כי כן היה דרכו, אף על פי שהוא ידע בעצמו שדבר זה אין טוב לפניו, אף על פי כן אם היו אנשים מפצירים לעשות אותו הדבר לא עבר על דעתם. וכן היה בכמה דברים. והוא בעצמו חשב פעם אחד כמה דברים שעשה בשביל רצון אנשים שהפצירו בו לעשות אף על פי שידע בעצמו שלא יועיל וכו עיין שם.

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש ב:קמג שרבינו לא נתן שם לבתו חיה עד שהפצירו, ובאותו ערב בא הידיעה על פטירת אמו. ועיין ענין שלא להתעקש לקמן בהקדמה לאות תל.

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ במלכים ב:ב:יז-יח ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וכו' הלוא אמרתי אליכם אל תלכו.

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

רכג. סמוך להסתלקותו נכנס אליו רבי מאיר ותפסו בבגדו של צמר ואמר ברמיזה, אה מה חזק וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

צריכים לברר באיזה שנה החסידים החליפו ללבוש בגדי משי שלא יסתפקו באיסור שעטזנז. וידעתי מסיפור מפורסם על רבי עקיבא איגר שזה כבר היה בימיו והודה להם. ואולי כבר נהגו החסידים באותו עת, וחסידי ברסלב לא נהגו כן, או שרבי מאיר הזה לא נהג כן, וזה מה שרבי נתן מדגיש כאן, ודו"ק.

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רכה: שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם. עיין בחלק ה' מאומן ערך גיהנם, שהוא בגמטריא נ נח, ועמש"כ שם. ועיין עוד שם בחלק ה' מאומן, בערך תפילה – פרק הרחב פיך ואמלאהו, כבר כתבנו בס"ד שפאות עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי, הפאות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (וחבר אחד ר.א. דרש בפה-אות, אפילו אמר אות אחת של קדושה, וכן פה-אות בגמטריא הפאות כנ"ל. ר' שלמה קרליבך אמר שהפאות מקשרים המוח והלב). וע' לקמן אות רחצ איך שדוד המלך הוציא את אבשלום מכל השבעה מדורי גיהנם וכו'. וע' בעירובין דף יט שאברהם אבינו מציל מגיהנם כל מי שלא שיקר בבריתו ולבוא על נכרית (והנה הברית הוא סוף הגוף, כידוע בסוד שד"י שאמר לעולמו די, וכן הפאות הם הסוף הקצה של הראש). וע' בספר ברית מנוח, דרך האהבה, נקוד התשיעי ז"ל וכל אדם מישראל שנמול בבשרו וכל מה שעשה אמת שיתן דין ומשפט, ויבא באלו האשות אשר זכרתי למעלה. ועוד כאשר אחד מבני ישראל כשנכנס במקום זה, מפני רב חבה יוצא אש מלפני המציאות, ומקרר האשות לבל יתלהט בתקף האשות, ויושב שם שנים עשר חודש לא בגן עדן ולא בגיהנם, ועל כן אמרו שאין מבני ישראל יורש גיהנם ולא על צד אחר שתחשב וכו' ע"ש. וע' בפירוש לספר ברית מנוחה למהרח"ו (רמ"ק - פרק יד) שכז"ל וכל מי שנימול יוצא אש מן האצילות, והוא אש המקרר את ז' מיני אש אלו וממתקן ושם נידון, אמנם הגיהנם האמיתי הוא למטה בקליפות כנודע, ושם הוא גיהנם לאומות העולם ולפושעי ישראל שלא נימולו, ע"כ.

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ברית מנוחה, דרך השכל, שמות של שרי המשמרות השומרים משמרות כחות השם וכו' מספר לט ז"ל והממנה על יציאות הנפש שלא תכנס לגיהנם והוא מן כת השורפים וזה שמו נרגסיא"ל גבור מאד, ע"כ. נרגסיא"ל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אכן הבטחת רבינו להוציא, ואילו המשמעות של כח מלאך זו שלא יכנס כל עיקר. ועיין לקמן בענין אברהם אבינו שאינו מניח ליכנס, ורבינו מציל אפילו לאלו שכבר נכנסו, וי"ל שזה בכח מאומן.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בריש ספר אדיר במרום באריכות שמסביר מש"כ שם בעמוד כ' ז"ל ועל כן בעלות רבי שמעון בר יוחאי זללה"ה לאימא בסוד המערה כנ"ל, היה צריך להוציא כל נשמות ישראל מאחיזת התהום שהוא הגיהנם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

למה צריכים הבטחת רבינו ולא מספיק לסמוך על אברהם אבינו.

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם מספרים מעשה מבחור שרצה ליכנס לישיבת בריסק, ושאל אותו הראש ישיבה א.י. למה הוא הולך לאומן, והזכיר את ההבטחת רבינו, אז הראשי ישיבה שאלו אותו מה חסר בהבטחת אברהם אבינו, והבחור ענה לו בחכמתו, שעדיף לו להימשך על ידי הפאות. ויש להבין דבריו בכמה דרכים.

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יותר נראה שהבטחת רבינו קאי אפילו על אלו שאינם בכלל הבטחת אברהם אבינו, כי מבואר במדרש רבה (וירא פרשת מח) א"ר לוי לעתיד לבוא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה, ואותן שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם, מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ומניחן עליהן, ומירדן לגיהנם, הדא הוא דכתי (תהלים נה:כא) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, ע"כ. הרי מבואר שאברהם אבינו לא נותן ליהודי נימול אפילו ליכנס לגיהנם, ורק אם חטאה יותר מדאי אז מורידו לגיהנם. ועל אלו שהם כבר בגיהנם ר"ל קיימא הבטחת רבינו – שבהפאות יוציא אותו, יוציא דייקא, כי כבר עבר את שמירת אברהם אבינו מבחוץ, וכבר ירד לגיהנם.

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת וירא שהביא מדרש (וכן כתוב בהקמת פירוש הרוקח עה"ת) אברהם יושב על פתח גן עדן וכל הנימול מוליכהו לגן עדן, ואליעזר עבד אברהם יושב על פתח גיהנם, וכל הבועל ארמית והמושך ערלתו מגרר הוא אותו לגיהנם, 'קדקד שער מתהלך באשמיו' (תהלים סח:כב), וכדאיתא ברבה (פרשת צו ט:ה אלו בני אדם שנוהגים היתר בשפחות הקב"ה תולה אותם בקדקדיהם לעתיד לבא), ע"כ.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בזה שאלו שלא זוכים להינצל מגיהנם על ידי אברהם, הם דייקא נתלים בקדקדיהם – שזה בחי' תליה בפאות, כמו שמצינו (ירמיה מח:ה-מה) ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון (והוא כענין חזון בלעם – במדבר כד:יז ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ק"ר-ק"ר בחי' מצפ"ץ, שם אלקים מלא ביו"ד, שעל הפאות), ואיתא בכוונות, דרושי ויעבר, דרוש ז', כל א"ל הוא ה"ן וכו' ונמשכין משני פאתי הראש, הרי הם ד' א"ל העולים בגי' קדקד וכו', ע"ש. ולכן אתי שפיר שדייקא אלו שנתלו בפאות שלהם, רבינו יפלטם וימלטם בפאות.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

בתנחומא (לך לך כ) לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק (ישעיה ה:יד), למי שאין בו חק ברית מילה, עיין שם. חק בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

רכה. בסוגריים: (וכן אפלו אלו שלא זכו להכיר את רבנו ז"ל בחייו, כשיבואו על קברו הקדוש ויסמכו עליו, וילמדו ספריו הקדושים וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, בודאי יש להם על מה שיסמכו, אשריהם אשרי חלקם, ולא יאשמו כל החוסים בו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במכתבי ר' שמשון ברסקי, מכתב צא, ז"ל באמת אם אינם יודעים מדעתו הקדושה, אפילו אם היו נקראים כמה שנים "ברסלבר חסיד" וגם יסעו לאומין, אין שום ממש וכוח בהתקרבות! כי עיקר בההתקרבות אל הצדיק תלוי בהרגשת דעתו הקדושה! ע"ש.

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות, חושן משפט א', הלכות מכירה אות ו' ז"ל כי בודאי אין החפוש והבקשה אחרי גוף הגשמי של הצדיק, כי אם אחרי רוח הקדש שלו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיח שרפי קודש (ב:תשלה) ז"ל כשהתאונן פעם רבי נחמן מטולטשין לפני מוהרנ"ת באמרו חבל שלא זכיתי אף אני להכיר את רבנו, אמר לו מוהרנ"ת בגערה, וכי מי הכיר את רבנו 'יוסף פרוניק'? יוסף זה היתה פרנסתו מזכיון העברת נוסעים על הגשר מעבר הנהר שבצד עיר רייריד לצד השני הקרוב לעיר ברסלב, והוא גם העביר את רבנו, והתפאר בזה, ורצה מוהרנ"ת ז"ל להדגיש שעקר הכרת רבנו אינה בראיתו גרידא, אלא כפי ידיעתו את רבנו בעומק וקיום עצותיו וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות, יורה דעה ב', בהלכות שבועות ב' – בסוף יש הלכות כבוד רבו ות"ח, אות כ', ז"ל וכל מי שנקרא על שם הצדיק הוא נכלל בו ועל ידי זה הוא נכלל בשם ה', וכו' וכו', ועל כן עקר ההתקרבות לה' יתברך הוא על ידי בחינת בטול הגאות והכבוד שהם בחינת שם ולבטל עצמו וכבודו ושמו נגד שם כבוד מלכותו כי ענוה גדולה מכלם. וכן אי אפשר להתקרב להצדיק והרב האמת כי אם על ידי שמבטל שמו וכבודו בתכלית הבטול ואז יזכה להכלל בשם הצדיק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחר שהערכתי כל הנ"ל אחשוב בס"ד לעשות סדר בדברים. והוא כי העיקר הוא להיות כלול בשם הצדיק. אלא שצריכים באמת להיות כלול בשם הצדיק, ולא סתם שיהיה נקרא "נ נח", וזה תלוי בענוה ובביטול כבודו כמו שהבאתי מליקוטי הלכות, הלכות כבוד רבו ות"ח. וזה בחי' תמימות ופשיטות, שאין צריכים שום חכמות כלל, אפילו מי שיודע חכמות באמת כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה מד (ושם הבאתי עוד כמה מקומות שרבינו דיבר על זה), הרי שהעיקר בזה הוא ענוה וביטול, בשלילות הכבוד. ומצד שני מצינו בדברי רבינו שבודאי צריכים לעבוד את השם יתברך עם שכל, כמש"כ להדיא בליקוטי מוהר"ן תורה ס:ו שעבודת השם בלי שכל הוא מוחין דקטנות בלי חיות ואינה יכולה לעלות (ועיין לק"מ רנה מאמין בצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל וכו'), ובבחינה זו צריכים לחפש את רוח הצדיק ודעתו הקדוש שגנוז בספריו (כמבואר בלק"מ תורה קצב).

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלפי דברינו צריכים לדחוק מש"כ ר' שמשון שלא הזכיר הענין של ענוה וביטול שעל ידם יכולים באמת להיות נכלל בשם הצדיק, אפילו בלי לדעת השכל הנמצא בספריו, וי"ל שכיון שבאמת אי אפשר להאדם לדעת ולשער כמה זכה לבטל כבודו ולהתבטל לצדיק, ע"כ צריכים לקבוע במה שכן יכולים קצת לשער, והוא הרגשת דעתו הקדושה.

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בתורה נט, יד ושם, השם הוא בחי' כבוד, ויד שהוא המשפט והוא הריבוע בגו העיגולא, והוא עיקר הכח כמבואר שם, ושרשו בחכמה ככתוב שם. וצריכים לדחוק שזה רק בשרשו, אבל למעשה העיקר הוא הס' שזה למעשה להלכה מה שמבטל את האיסור.

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להדגיש לאידך גיסא, שצריכים להגיע לאומן, וידוע שסבא ישראל גילה לאחד מי היה בגלגול הקודם, והוא שאל את סבא אם היה ברסלבר למה היה צריך לבוא בגלגול, הלוא רבינו פעל שלא לוקחים מאנשיו קודם גמר תיקונם, וסבא אמר לו על שלא היה באומן. ולכאורה צריכים לאמר שהיה לו את האפשרות. וגם לכאורה צריכים לאמר שהסכים לבוא בגלגול כדי להגיע לאומן, דאם לאו הלוא רבי נתן קיבל מרבינו שיש להתעקש וכו'.

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

רכו. שמעתי מרבי נפתלי שאמר באומין: כצאתי את העיר אפרש את כפי. כצאתי את ע"ה בגמטריא כתיב נ נח נחמ נחמן מאומן. העיר בגמטריא נחמן מאומן. אפרש את כפי בגמטריא הפתקא יד"א (ישראל דוב אודסר) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

כצאתי את העיר אפרש את כפי: בגמטריא לכתב נ נח נחמ נחמן מאומן נחמן מאומן פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שמעתי מעמוס לוי איך שרואים בין הי"א שורות של הפתק כדמות עשר אצבעות, וגם סבא הראה לו כעין זה לענין קשירת רצועת התפילין של יד על הזרוע [ועכשיו שמעתי ממוריס נ"י שהרבה פעמים סבא אמר להחברים לשים לב – שהשורה ראשונה היא למעלה ואחר כך יש חמש זוגות, והיה חוזר על זה כל פעם]. ואתי שפיר שהפתק שחתום מאומן, מרומז במה שרבינו אמר שביציאתו מאומן יפרוש כפיו.

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

רל. ספר רבי נפתלי שאמר רבנו ז"ל שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא, ושם ידברו יראת שמים והיה להם התבודדות וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאנו אצל רבינו וגם אצל רבי ישראל קרדונר ועוד שהקפידו מאד להסתר מהעולם יציאתם לעשות התבודדות, וכאן רבינו אמר דווקא שהבני הנעורים ילכו ביחד, ועל כרחך יש בזה כמה בחינות, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בערך התבודדות מש"כ בסכנות שיש בהתבודדות, ובפרט מה שהבאתי מספר צוואת הריב"ש להיות עם עוד חבר.

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

רלג. ואין חלוק אצלי בין זכר לנקבה, אני רואה התאוה כמו שאני רואה אותך ע"ש.

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

אין חילוק דהיינו לענין התאוה, אבל בודאי חלוקים הם לגמרי, וכן מבואר במסכת סוכה (ריש נב.) שאפילו לעתיד לבוא בזמן שאין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד (וע"ש מה שהבאתי מהמכתב מאליהו שדחק לפרש שזה רק בגלל שהורגלו בחטא), ויש איסור להסתכל בנשים אפילו בלי תאוה, ור' חיים ויטל כתב שמי שלא ראה צורת נשים מ' יום יכול לראות על כלי אם היה טבול. ועיין בריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האר"י, שכ' (נראה שהמסדר המדפיס הכניס את זה משום צדיק אחר) ז"ל כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמות אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה ההיא מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו, כמו שאסור להסתכל בנשים, שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה, סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי אף אם לא יפעל פעולה רעה. והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל תפגום הנשפ או יתקננה וכו' ע"כ. אכן יתכן שרבינו אומר שאפילו נזק כזה מהסתכלות בצורה לא יגיע לו, כי הוא מרומם מכל הצורות של עולם הזה, ויש להבין את זה בכמה דרכים.

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

רלד. אמר רבנו ז"ל שיש צדיקים ששברו התאוות, אך הוא כמו עור שמעבדין אותו ואף על פי שמעבד העור אך נשאר בו קצת ריח שאינו טוב. כמו כן הנמשל שיש ששברו התאוות אבל עדין נשאר קצת שמץ מהם ועדין התאוות כרוכים אחריהם קצתץ גם אמר כבר שצריכים לנקות הגוף מתאוות כמו שמעבדין העור ומהפכין אותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ע' תכשיטין של השכינה (רמח"ל, רזין גניזין, בושם לבשמא תכשיטין אלין, עמוד שיד) ז"ל אבל בגין דתסתלק לעילא לאתחברא בבעלה ותהא לרעוא קמיה, תיקונא אחרינא אצטריך, ורזא דא וריח שמניך מכל בשמים. דהא בתר דאתקשטת ההיא כלה, בושם אצטריך לבשמה לה. ואם תאמר אמא דא. אלא תא חזי הא אוקמוה רבנן, בושם שמשיר את השער ומעדן את הבשר (שבת פ:). דהא אע"ג דתכשיטין אתעבידו, עם כל דא ההוא רע לא אתעבר לגמרי, דהא רשימו זעיר אשתאר. רזא דיליה שער מסטרא דעשו דאיהו איש שעיר. ולית תיקונא לאעברא ליה אלא בבושם, דאיהו נהירו דנחית מאי' עילאה, דתמן הרי בשמים אשתכחו. ובזמנא דנחית לתתא אתעבר ההוא שער, ונפל לתתא לעומקא דחשוכא באתר דיליה. בגין כן שמשיר את השער. וכדין ומעדן את הבשר. דהא עד דאינון שערין אשתכחו גרמין חשוכא. ובגין דא לית עינוגא אלא לנשמתא מסטרא דלגו דתמן לית חשוכא. אבל מסטרא דגופא לא. אבל בזמנא דההוא שער אתעבר בחילא דבושם דא, כדין עינוגא אשתכח לגופא נמי. דהא ההוא שער דהוה חפי על עינא אתעבר, ויכיל לאסתכלא לכל סטר לאתענגא בנהורין עליאין. ומעדן את הבשר ודאי. בההוא זמנא אתמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחידו וגו' (ישעיה מ:ה). בשר דייקא רזא דא עינוגא דגופא כמא דאמינא, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל גילו שמלאכים שבאים לעולם הזה צריכים לטבול יותר מג' מאות פעמים (שפ"ה?) בנהר דינור כדי להסר הריח של עולם הזה כדי שיכולים לשוב למעלה.

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רלח: שאלה אותו אמו 'מה מדרגתו בעבודת השם השיב לה מה אני אמר לך אני סר מרע באמת', יש לציין שבספר סדר הדורות חדש האריך לפרש שעיקר הדרך שגילה הבעל שם טוב זה להיות סור מרע ועשה טוב ע"ש, ועי' לקמן אות תמז (וע' בפירוש רמד"ו על איוב הבאתיו בערך אחוריים, וע' בספר אדיר במרום עמ' עו).

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

רלח: אני חי עכשו רק עם החמה תחיה את בעליה (קהלת ז). ואמר לה עוד, יש אצלי אנשים כאלו שיודעים דברים כאלו שיכולים לחיות בהם בלא אכילה ושתיה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האריז"ל פירש מש"כ בפרשת עקב (דברים ח:ג) כי לא על הלחם, [אלא] לבדו [רק מהשם יתברך] יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. 'לבדו' בגמטריא מ"ו, שהוא מילוי שם ע"ב, והוא בחי' החכמה.

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

רמ. הלא כמה יגיעות צריכין לעשות מאילן סרק עב שקורין דמב לעשות ממנו כלים יפים וראויים לתשמיש אדם, ע"כ. יש להעיר ש'דמ"ב' הוא השם הס"ה של הע"ב שמות.

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

רמ: ז"ל ובסעדת שחרית היו מספרין העולם לפניו ז"ל איזה שיחות חולין ולא הוטב הדבר בעיני הרב רבי יחיאל. ובמוצאי שבת נכנס לחדרו של רבנו ז"ל ודבר עמו מזה ואמר לו רבנו ז"ל האתה זוכר כל הספורים וכו' וכו' ע"ש ע"כ. הרי איך שרבינו היה מצרף אותיות של כל הדיבורים לצירופים עליונים (וע' תורה יב ותרה רכה). אכן יש להעיר שהלוא רבי שמעון בר יוחאי השתיק את אמו מלדבר בשבת, ולא בחר לצרף הדיבורים שלה לצירופים עליונים. [ועיין בתנא דבי אליהו רבא פרק כא ז"ל מכאן אמרו יבקש אדם רחמים על עצמו ועל אשתו ועל בניו ועל בני ביתו שלא יצא אחד מהן לידי דבר מכער. ולא יראה אדם את אביו ואת אמו כשהן מדברים דברים יתרים ויחריש להם. ואם עשה כן, הוא והם אינם ממלאים ימיהם ושנותיהם, שנאמר (דברים ד:ט) רק השמר לך ושמר נפש מאד וגו' עכ"ל. ויש לחלק בכמה וכמה דרכים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע שיחות הר"ן קפא.

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

הדרך של רבינו הוא תמימות ופשיטות, ולכאורה טענת ר' יחיאל צודקת, שמפאת קדושת שבת היו צריכים להיזהר מדבר דברי חולין ובפרט בשולחנו של רבינו. ואולי יש הוכחה מזה שכיון שרבינו הדגיש שהעיקר בשבת הוא להיות בשמחה גדולה, על כן מותר קצת לדבר שיחת חולין וכדומה, ועדיין צ"ת.

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

רמא: שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות ע"ש.

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חרדים (דף ע"ב ע"א – חק לישראל פרשת שמות יום ג') שכז"ל כשאני בין העם כיון שאין רואה סתר לבבי אלא הוא לבדו ועוד אין משגיח תמיד בי להטיב לי רק הוא לבדו ואין מי שיוכל להציל אותי מצרתי זולתו לכן לא יפסיקו ביני לבינו הנבראים כי כלם כאין נגדו ואני והוא לבדו עומדים, והיינו דכתיב (מלכים ב:ה) חי השם אשר עמדתי לפניו, וכתיב (בראשית י) התהלך לפני, עכ"ל.

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם דף מח ע"א (חק לישראל מקץ יום ב) את האלקים התהלך נח, שהיינו שהיה מתבודד עם יוצרו ואין לו חברה עם בני אדם, אי נמי מרוב הרגלו בהתבודדות, אף שהיה בתוך בני אדם לא היו מטרידין דעתו, כי היו כלא היו בעיניו, והיינו דאמר המשורר, בעמדי תוך קהלך צור לרומם לך אכרע ואכוף ראש וקומה, כלומר ואין חברתם מטרדת אותי להתפרד מחשבתי ממך, כי כל העולם עדרי צאן והוא יתברך הרועה לבדו ומשגיח על כל פרטי ופרטי וכל פרטי אין לו להשגיח אלא על הרועה כי הכל שוין לפניו ואין יתרון לזה מזה, והיינו דאמר דוד המלך ע"ה (תהלים כב) ה' רועי לא אחסר כי איני חסר כי כלנו שוין, וכמו כן הוא רועה אותי בפרטות כמו לשאר ברואיו גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, ואין מי שיוכל להזיקני בלא רשותך, ומי שמכה היא רצועה ושבט שהרועה מכה אותי בה, על דרך (ישעיה י) הוי אשור שבט אפי, וכתיב (שמואל ב:טז) ה' אמר לו קלל את דוד, ואם כן שבטך ומשענתך המה ינחמוני, ע"כ.

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר צוואת הריב"ש (אות סג) כז"ל לפעמים כשהוא דבוק יכול להתבודד עצמו אפילו בבית שיש בני אדם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

רמג בהשמטות: 'שמעתי מפיו הקדוש שכל הדבורים שבאים לפניו נעשה מהם ענינים אחרים לגמרי, ואפלו מי שמספר לפניו לשון הרע, מאחר שבאו הדבורים לפניו נעשה מהם ענינים אחרים לגמרי. ושאלתי אותו: הלא אמרו רבותינו ז"ל ברית כרותה ללשון הרע וכו' השיב: וכי משום הא הוא חיוב גדול על הכל שלא לעמד בזה. הינו, כי אעפ"כ יש אחד שיכול לעמד בזה, כי אצלו נעשה מלשון הרע ענין אחר לגמרי ע"ש.

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

והנה דבר פלא זה באמת מבואר להדיא בספר אדיר במרום על האזנים של ארך אנפין, ע"ש עמ' קעא ז"ל שהאזנים סתומות בא"א מפני שאינו עומד להשתנות בהנהגתו לפי התחתונים. כי הסדר זה הוא בז"א, שיש בו חסד ודין לפעול שניהם בזמניהם. אך פעולות הא"א כבר שמעת שהוא להחזיר הדין לחסד, ולא יפעול דין לעולם. אלא אדרבה, הכל תלוי אם יתגלה הא"א או לא יתגלה, כי כל פעם שהוא מתגלה ממתק וכו' אך ודאי שמי שיזכה שיגיע אל האוזן ההיא גילוי האוזן, מיד יהיה הקול נידון לטובה ומתקבל לרצון, אפילו היו עליו קטרוגים הרבה שלא לקבל וכו' (עמ' קעב) אבל בא"א אינו כך, כי אין פקיחת אזניו אלא לטובה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

רמו. תאמרו לה שיש לה אבא שהוא כזה חדוש לא היה ולא יהיה, ע"ש. עמש"כ לקמן אותר רסז, בענין כמוני ממש.

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

רנא. ולא מבעיא ישראל קדושים אלא כל האומות העולם כלם אני יכול להחזירם להשם יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל. אך דיו לעבד להיות כרבו, ע"כ.

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בדברי הימים (ב:ו:לג) ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי. הרי המושג הזה שהגוים יהיו כעם ישראל.

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ישמח משה, פרשת יתרו: אמות העולם, אף אם היו מקבלין (-התורה), אין הועלם מתקים בקבלתן, והא דחזר ה' יתברך על כל אמה ולשון, לא שיקבלו הם לבד, רק שיקבלו גם כן בדרך טפל, כמו שיהיה לעתיד כמו דכתיב (ישעיה יד:א) וספחו על בית ישראל, והינו לשון טפל, וכמו שפרש רש"י במספחת, כמו 'ספחני נא' (שמואל א:ב:לו), כי התורה אי אפשר להקבים בם לבד, כי הם אינם ממנה, ע"כ.

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

רנב. אמר שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו, ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בפירוש מהרח"ו לספר יצירה (א:ח) שכז"ל כי רצו"א חשבון נוריאל (כמו שאיתא בזוהר, הובא בליקוטי מוהר"ן תורה יג) מצד המלכות, ושו"ב חשבון של שד"י בסוד מט"ט מצד הז"א, והוא סוד יחוד קב"ה ושכינתיה, עכ"ל. הרי שבחי' שוב יותר גבוה מבחי' רצוא.

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

רנז. אף על פי שאתם אנשים כשרים אבל לא כך רציתי וכו' אך אני מנחם עצמי במעט אנשים שיש לי שם בעולם הבא, הינו אותן אנשים מאנשי שלומנו שכבר נפטרו, שאלו כבר הם מאנשיו בודאי. וכן שמעתי בעצמו שאותן שנפטרו כבר הם בודאי מאנשיו כי אותן שהם בחיים עדין הם בסכנה גדולה, אבל אלו שנפטרו כבר הם מאנשיו בודאי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ לעיל אות קצא - ואמר מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם, אלו אנשים מאנשינו שמתו מקדם היה להם חשש, אבל אתם מאחר שאני הולך לפניכם, אין לכם לחוש כלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

רסו. כל מה שמשיח יעשה טובות אני יכול לעשות רק שהחילוק היא שמשיח יגזור אמר ויקום אבל אני איני יכול לגמור עדיין ע"ש. ע' מש"כ במסכת פאה (ירושלמי פ"ח) על טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין.

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

כבר מבואר במקום אחר שנשמת רבינו הוא מחלק נשמת אדם הראשון שפרח ממנו טרם שחטא. והרי הרמח"ל כותב (אדיר במרום תקפט-תקצ, מכון רמח"ל. שפט – ספינר) ז"ל וזה הכלל יהיה בידיך: כל מה שיעשה אחר כך בימי מלך המשיח, היה יכול אדה"ר לעשותו ביום שנברא. כי רק זה היה פרי חטאתו – להאריך עליו הזמן וכו' עכ"ל. וכיון שרבינו הרי לו נשמת אדה"ר ממילא מבואר שהיה לו הכח של משיח.

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

רסז (כז): שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחידה דרוח, וכן כיוצא בזה בכלם; והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ע"כ. ע' בזה בספר קנאת ה"צ להרמח"ל ח"ב פרק עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר שלכאורה יוצא שרבינו השיג להיות המעטר להמשיח (וכמו שהאבות ודוד המלך בעצמם הם יהיו מעטרים למשיח ע”ש. ודו”ק בסיפורי מעשיות, למשל לענין הקבצן החרש שמגלה את הגנני ואכמ”ל), ובזה יש להבין מה שסבא אמר (ישראל סבא פרק רק בטחון) שמשיח יהיה תלמיד של רבינו. וכן ע"ש בספר קה"צ בפרק הקלקול על ידי חטא אדה"ר והתיקון ע"י התורה ובית המקדש, שכתוב שם שאותו חלק של היחידה שיהיה מעטר להמשיח, פרח ונמלט בחטא אדם הראשון, שזה ידוע לנו על נשמת רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה בענין שורש נשמת רבינו הקדוש עיין בשער הגלגולים הקדמה ז' שבו מבואר השורש של נשמות בחי' ינוקא, ובחינות נשמות חדשות, ואיזה נשמות יכולים בחייהם להשיג תכלית נשמה לנשמה דאצילות, כי יש שנמנע מהם לגמרי, ויש שיכולים רק בקושי על ידי הפקדת נשמתם והחלפה בעת השינה, ויש שמקבלים הרוח רק בגיל י"ג והנשמה מבן כ', שבודאי רבינו השיגה בעוד בקטנותו, ואכמ"ל. אכן צ"ע ממה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (קסה) שכל אחד יכול לבוא למדרגתו להיות כמוהו ממש, שלכאורה לפי דברי האריז"ל הנ"ל ממש אי אפשר שסתם בן אדם – ורובא דרובא דבני אדם – ישיג מעלות הנר"נ, ובפרט כפי מה שרבינו גילה שהוא השיג יחידה שביחידה, שזה בעצמו צע"ג מדברי האר"י, וכל שכן פלא מופלא מאד להגיד שכל בן אדם יכול להשיגה. ולכאו' מוכרחין לומר שהכמוני ממש, זה רק לענין דברים מסויימים בשיעור קומתו ז"ל, ולכאו' לא תהיה רק בעיבור נשמת רבינו בעצמו, כמבואר בשער הגלגולים כי כן הדרך שכל דור יש כמו משה ואהרן וכו', כי נתעברין בתוך הצדיקים, אכן גם מבואר שם בריש הספר שהחלק שמתעבר זה רק דרגות שהצדיק כבר עבר עליהם. ובכל הענין הזה יכולים לפלפל הרבה ואכמ"ל. וע"ע בפירוש מה שאי' בתוספתא סוף מסכת כריתות שמלמד שמשה ואהרן היו שקולין זה כזה, שעל כרחך זה לא שיקול ממש, ולכן הוא לא נמנה במשנה שם, ועיין בזה במש"כ בס"ד בערך מסורה בברסלב סוף אות א'. ויש להעיר שרבינו גם כן אמר (בשיחות קסג) 'ואתם ורבי יעקב יוסף אם תרצו אני יכול לעשות מכם צדיקים כמוני בעצמי' הרי שודאי יש חילוק בין הכמוני ממש שכל אחד יכול, ולהכמוני הזה, או על כל פנים בדרך להשיגו. ובספר ימי מוהרנ"ת (אות סד) ז"ל מהתסלקות פלא וחדוש נורא כזה אשר לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו כאשר אמר בפרוש כנרשם במקום אחר (לעיל אות רמו), ע"כ. וע”ע בעמוד הצדיק מר' יצחק בריטר ז”ל 1080 בספר זה, שכז”ל אין להאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, ואין לו לחשוב כי כל מי שרוצה ליטול את הכתר הזה נוטל, כי זהו ענין של מפורסם של שקר שהובא בלקוטי מוהר"ן, כי אם כל אחד צריך לקבל מזה הצדיק הנתגלה בכמה דורות, ע”כ. והרי מבואר לכאו' שצריכים לפרש יותר על דרך מש"כ בערך מסורה בברסלב אות ז, שהאדם ישיג מה שישיג לפי נשמתו, אבל לא יכנס לענין של רבינו].

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי יסוד דברי רבינו הקדוש בדברי האר”י (שער הגלגולים הקדמה לו ד”ה ונחזור לענינינו) שכז”ל לפי שהיה ר' עקיבא יכול להשיג יותר ממשה לסבת הנז”ל, כי הוא מקין ומשה מן הבל וכו' אין בו יכולת להשיג רק עד כתרי אותיות וכו'. האמנם אחר כך משה רבינו ע”ה השיג הכל על ידי מעשיו העצומים עכ”ל הרי מבואר שעל ידי הגדלת המעשה אדם יכול לבוא להשיג אפילו למה שלא היה ראוי לו להשיג לפי שורש נשמתו. ואין כאן מקום להאריך בזה עוד].

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רסז (גדלת נוראות השגתו כז): שמעתי בשמו שאמר שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחיד דרוח, וכן כיוצא בכלם, והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע מהאריז"ל שאפילו משיח לא ישיג יחידה עד אחר שיצליח לגאול את עם ישראל [וכן בפשטות אפילו בהשגת חיה לא תהיה שינה, כמו דוד המלך שלא היה יושן יותר מששים נשימות]. ואולי רבינו כיוון שהשיג תכלית יחידה שביחידה בעולם הבריאה או כדומה, אבל לא משמע כן מדבריו. וכן עיין בתקונים חדשים של הרמח"ל, סוף תקון נד (עמ' שסב) שכז"ל ומשה אף על גב דלא זכה אלא לחיה, אבל סטרא דא (של היחידה) נמי הוה קאי עלה למפרק להו לישראל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שעיקר מה שצריכים להבין מדבריו, זה לא הענין שהוא ז"ל זכה למדרגה כזו שלא היה אמור להיות נזכה עד ביאת גואל, כי לא נמנע מהצדיק לזכות מה שהוא יזכה, אכן מה שצריך ביאור הוא איך העולם כמנהגו נוהג לאחר שהיה רבינו חי בו בהשגת יחידה שביחידה. עיין בספר עמק המלך (א:ד) ז"ל וממנו (-מהכתר), באה סוד יחידה לכל צדיק אחרי מותו, בגן עדן, כי העולם הזה אי אפשר לו לסבלו מפני רוב קדושתו ע"ש, ושם בהקדמה שניה פרק ה' ז"ל 'נשמתא דאמרן דא תפארת ישראל, דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא דא הוא עתיקא קדישא, וכלא אחיד דא בדא', והוא הקצה האחרון צרור החיים, י"ג נהרי אפרסמונא דכיא, שיזכה אל סודותיה הלומד החכמה הזאת. כשילך מעולם הזה להשיג סוד יחידה, המתקשרת בשאר פרצופי הנשמה, וחפפת עליה, מה שאי אפשר לו לקבלה בעולם הזה, כנודע בחטא אדם הראשון שנתכפפה קומתו, ופרחה ממנו יחידה, שאין עולם הזה יכול לסבלה, עכ"ל. ועיין בספר נפש החיים שער ב' פרק יז, ואביא כל דבריו אגב, כי יש בו הרבה מראה מקומות והוא מפרש את הדבר בפשיטות מה שהרבה מתחילים לא יודעים וטועים בהם.

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם עוד יש לאלוה מלין לפני העובד אלהים בקדושה. בבחי' יותר פרטית. והוא בבחי' שורש הנשמה היא נשמתא לנשמתא הנזכר בזוהר: ונקראת חיה. ואד''הר השיגה ולבחי' היחידה הנכללת בה סוד עולם אדם קדמאה. וכמבואר למבין בע''ח סוף שער המוחין שאד''הר זכה לבחי' חיה יחידה האמיתים במקומם העיקרי. וע' ריש גלגולים ובפי''ז שם. וזהו עיקר כוונתם ז''ל שדרשו בפסוק תוצא הארץ נפש חיה אפי' נפשו של אד''הר אפי' נפשו של משיח. כי זאת הבחי' היא סוד כ''י ארץ החיים העליונה. (היינו שרש יסור העפר מהד' יסודין שרשין קדמאין אבהן דכלהו עלמין הנזכר בזוהר וארא כ''ג ע''ב ע''ש). וע' זוהר שמות י''ב א' ובפ' שלח קע''ו ב' רזא וכתיב תוצא הארץ נפש חיה וכו'. ובפ' שמיני ל''ט ב' ואת כל נפש החיה כו'. וע' ס''פ ואתחנן במתני'. וע' רמב''ן בפסוק נעשה אדם. כי רוח ה' דיבר בו. ולכן היה אד''הר מובן לחיות לעולם. כי היא החכמ' תחי' בעליה. ולכן נקראת חיה. וזהו תוצא הארץ נפש חיה. ובחטאו נסתלקה הימנו. וע' מ''ש האר''י ז''ל בפט''ו ובריש פ' כ''א ובפ' ל''ה מהגלגולים. ומאז לא זכה עליה שום אד' בעודו בזה העולם. וחנוך כשהגיע לזאת המדרגה וירש מעלתו של אדם הראשון כמ''ש בז''ח תרומה ל''ה ע''ג ושם בשה''ש נ''ד ע''ד ע''ש וברע''מ קדושים פ''ג ובמתניתין ס''פ ואתחנן כמו שפירשם האריז''ל בפ' בראשית בדרוש אדה''ר ובגלגולים פי''ח ע''ש וכמ''ש שם פל''ה. לא הוה יכיל עלמא למסבלי' והוכרח להסתלק מזה העולם. וכן אליהו נסתלק מזה העולם כשהשיג קצת מאותה הזיהרא עלאה כמ''ש בפי''ט מהגלגולים וכמ''ש בזוהר ויגש ר''ט ריש ע''ב א''ל קב''ה כו' ועלמא לא יכיל למסבלך עם בני נשא. ואנחנו מקוים להשיגה אחר התחי' אי''ה שיערה עלינו רוח ממרום והוא בחי' שורש המחשבה של אדם. כי בחי' המחשבה הוא כשמדבק מחשבתו לחשוב איזה ענין פרטי. והוא בחי' נשמה כמ''ש ונשמת שדי תבינם (איוב ל''ב). ואז המחשבה מושגת עכ''פ להאדם עצמו המחשב. אבל שורש מקור מוצא כללית כח המחשבה. הוא טמיר ונעלם לגמרי שאינו מושג גם להאדם עצמו מאין תמצא. והוא בחי' שורש נשמתו. וזאת הבחינה הנעלמה. הוא בחי' צרופי האותיות של התיבה. שהוא שורש נשמת האותיו' וכח רוחניותיהם בשרשם העליון. ואמיתת מהות סדרי צרופם בשרש' העליון אינו מושג לנו עתה. אחר שאין אנחנו משיגי' עתה. בחי' שורש הנשמה. ואחר התחי' נתבונן בינה בסוד סדרי צרופי האותיו' בשורש קדושתם. והוא שאמרו בזוה' בהעלותך קנ''ב א' אורייתא כו' ולעלמא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא לנשמתא דאורייתא:

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

והוא בחי' שורש נשמות כלל ישראל יחד. מ''ל דאצילות לזא' נקרא' כנ''י:

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

הגהה: ונקראת בתו''הק אל אלהי הרוחות לכל בשר ע' זוהר קרח קע''ו ב' ויאמרו אל אלהי הרוחות כו' דאיהו אתר דנשמתין וכו' תמן סלקין ומתמן אתיין. רז''ל דרשו אביו ואמו כו' אמו זו כ''י. וע' זוהר במדבר קי''ט א' ובריש פ' פנחס ושם ר''מ ע''ב וברע''מ תצא רע''ז ב' ובסוף האד''ז רצ''ו א' ובז''ח רות נ''ט ב'. וע' בע''ח שער המלכי' ריש פ''ז ובפע''ח שער עולם העשי' פ''ב ובשע' הק''ש פ''ה ובשער העמידה סוף פט''ז. והוא ענין הכתוב העמוסים מני בטן וגו'. וע' בפע''ח שער ר''ח פ''ג. ולכן כלל ישראל יחד נקראין איב

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

רין דשכינתא. ע' זוהר פנחס רל''א ב' ושם רל''ח ריש ע''ב ורנ''ב סוף ע''ב. וזהו ענין הכתוב הלוך וקראת באזני ירושלים כו' זכרתי לך כו' לכתך אחרי במדבר כו'. כינה הכתוב כל ישראל בשם ירושלים. כי היא היתה כנסית כלל ישראל בעלותם ליראות פני האדון ה' ברגל. ושם קבלו כלל ישראל שפע תורה קדושה ויראה כ''א לפי שרש אחיזת נשמתו מכנ''י {מכנסת ישראל} . ולזה נקראת ירושלים של מעלה ז''ש אהבת כלולתיך ר''ל כלילות. וזהו ענין שכינה הנזכר בכל מקום פי' הפשוט של שכינה. היינו קביעות דירה. כמאמרם ז''ל (ב''ר פ''ד ובתנחומא בחקתי) מיום שברא הקב''ה עולמו נתאוה שיהא לו דירה בתחתוני' ועיקר קביעת דירתו ית''ש היה בירושלים התגלות קדושתו בלי התלבשות לבושין. והוא שאמרו ז''ל (שבת קמ''ה ב') דאתרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי. ושיחתם ז''ל צריכה תלמוד:

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ראית בדבריו שהעולם לא היה יכול לסבול את חנוך לאחר שהוא השיג מעלה זו, וכן אליהו נסתלק. אז איך העולם התקיים עם רבינו. ולכאורה צריכים לומר שרבינו גם כן השיג את המעלה איך לעשות צמצום על אורו, וכמו שכתוב בספר חיי מוהר"ן (אות רצד) ז"ל שמעתי בשמו שאמר שאם היה רוצה לגלות ולהראות היראה שלו לא היו יכולים לעמד ארבע אמות סמוך לביות, אך הוא מעלים היראה שלו בכונה, עכ"ל [– אלא שצ"ע שלפי יחידה שביחידה לכאורה לא היו יכולים לעמוד בכל העולם כולו. וע"ע אות שג, שכמה מאנ"ש היו מופקדים להסתכל ברבינו תמיד, ואילו האריז"ל הזהיר את מהרח"ו על שלושה פעמים לא להסתכל עליו מחמת השראת השכינה, ומהרח"ו ניזק בעיניו]. ואולי זה נכלל בכוונת רבינו במה שאמר שיש מדרגות שאי אפשר להשיגם בלי מחלוקת (וע' בלקוטי מוהר"ן תורה סא:ד שיש צדיקים שיש עליהם מחלקת בבחינת והוא חטא רבים נשא).

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם עוד בספר נפש החיים שער א' פרק טו ופרק טז, ואביא דרך אגב הרבה מדבריו מטעם הנ"ל.

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם בחינת הנשמה. היא הנשימה עצמה שפנימיות עצמותה מסתתרת בהעלם ומקורה ברוך כביכול בתוך נשימת פיו ית''ש. שאין עצמות מהותה נכנסת כלל בתוך גוף האדם ואדה''ר קודם החטא זכה לעצמותה ובסיבת החטא נסתלקה מתוכו ונשארה רק חופפת עליו. לבד משרע''ה שזכה לעצמותה תוך גופו ולכן נקרא איש האלקים כידוע שכל ג' עולמות בי''ע. מבחי' הנשמה דלהון ולמעלה הוא אלקות גמור (הג"ה הרמח"ל כותב שזה רק בעולם הבריאה). כמ''ש בע''ת שער הצלם פ''א. ובריש שער ציור. עולמות אבי''ע. בהקדמת הרח''ו ז''ל. ובשער השמות פ''א. וזולתו לא זכה אליה שום אדם. רק בהירות נצוצי אור מתנוצצים ממנה על ראש האדם הזוכה אליה. כל אחד לפי מדרגתו ולפום שיעורא דילי'. וע' רע''מ נשא קכ''ג ב' ויפח באפיו נשמת חיים דא איהי דיוקנא דעל ב''נ כו'. ובז''ח רות ס''ד ע''ג ואי זכי כו' כדין נחתא עלי' רבו יתיר מלעילא כו'. אתער עלי' מלעילא אתערו קדישא ושרי' עלי' דב''נ וסחרא לי' מכל סטרין. וההוא אתערו דשריא עלי' מאתר עלאה הוא ומאי שמי' נשמה שמיה ע''ש.. והיא הנותנת להאדם בינה יתירה להשכיל השכליות הפנימים הגנוזים בתוה''ק. וכמ''ש בס''ת לך לך ע''ט ב' נשמה אתערת לאינש בבינה ובז''ח רות ס''ד א' ואתער בי' בחכמתא עלאה כו'. ועיין בע''ח שער מוחין דקטנות פ''ג ז''ל אמנם לא כל אדם זוכה לזה. ודע כי מי שיש בידו כח במעשיו כו' אז יהיה לו זכירה נפלאה בתורה ויבין כל רזי התורה כו' ויתגלו לו רזי התורה כתקונן ע''כ. ועיין להלן הענין בשורשו העליון. ותבין:

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

וז''ש הכתוב (איוב ל''ב) אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם. ר''ל שבחי' הרוח הוא מתשלשל ומושפע ונכנס בתוך האדם. אבל הנשמה שהיא נשמת שדי ר''ל נשימת פיו יתב' אין עצמותה מושפע ומתגלה בתוך האדם כי היא מרומים תשכון בתוך פיו ית' כביכול רק שהיא הנותנת לו בינ' בנצוצי אורה עליו להשכילו בעמקי מצפוני התוה''ק:

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

ומ''ש בזוהר והמקובלים ז''ל שבחי' הנשמה משכנה במוח האדם. כוונתם ז''ל על הנצוצי זיו אורה המשכלת מוחו ושכלו. לא עצמותה ממש. ועיקר כוונתם ז''ל על בחי' ג''ר של הרוח סוד המוחין. שהן פעמים מתנוצצים פעמים מסתלקין ובאים בסוד תוספת למי שזוכה לזה כידוע לא על בחי' הנשמה העקרית. וכ''כ רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר''א ז''ל בביאורו על ההיכלות בהיכלא תניינא. והכל א' שבחי' התחתונה של הנשמה המתנוצצת בדעו ושכלו להשכילו. היא היא הג''ר של הרוח במוחין שלו כמ''ש לפנינו אי''ה:

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש עוד מזה בריש פרק טז.

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שמשה רבינו ע"ה זכה שנכנס בו הנשמה לגמרי, לא רק ניצוצין, והרי משה רבינו לא נסתלק מן העולם משום זה כמו חנוך ואליהו כמו שכתוב בשער ב' כנ"ל, ואולי זה הענין שכתבנו שמעלה זו שזוכים לגמרי להכניס את החיה או יחידה לגמרי בתוך הגוף, זאת אומרת שבעל הנשמה זו מצמצם את אורו נגד העולם. והאמת נראה כן, כי הלוא מבואר שזאת הנשמה הוא ממש חלק אלוה, ולכן לרוב צדיקים זה רק מתנוצץ להם מרחוק, ואם כן אפילו הצדיקים שזוכים לזה בגופם ממש, הרי זה רק בבחינת מה שהם קשורים בה, כי היא אלוקות והם בני אדם נבראים, ומשה רבינו שנקרא איש האלקים, שהוא היה האיש שבו ממש היה שורה נשמה אלוקית, ואם כן מהותו היה לצמצם את האלקות, והיעבתוהק"א.

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

אכן האמת נראה לעניות דעתי שיש טעות חמורה מאד בדברי הנפש החיים, שהוא הבין שנפש רוח נשמה דאצילות שהיה לאדה"ר כמש"כ האריז"ל הם ממש אצילות, דהינו אלוקות ח"ו, ולכן משה נקרא איש האלקים כי ממש אלקות בתוך גופו, ולא רק שאסור להגיד דבר כזה שנברא יהיה בורא, אלא בכלל אינו מובן איך יתכן דבר כזה שהאדם יהיה שניהם ויתחלק באמצע. ותמוה לי מאד איך הבין וכתב דברים כאלו. ומה שהביא מהעץ חיים שלמעלה שמנשמה ולמעלה הוא אלקות, זה רק במאורות, דהינו בספירות ולא ח"ו בנשמות חלילה (ומעניין שעמדתי על טעות החמורה הזו דוקא בלמדי לקוטי מוהר"ן תורה יז, שהצדיק מראה בספרים שלהם היפך אמונתם, והוא פלאי. כי בדבר שזדו עליהם, מה שהמתנגדים העלילו לא לעשות יותר מדי עסק כביכול מהצדיק שלא לעשותו אותו אלוה, שהוא חשש כמעט להיפוך מדברי חז"ל שהזהירו אדרבה שיהא מורא רבך כמורא שמים, ומנא בדו להם חששות כאלו, אלא שבמומם פסלו, כי הן הם שאוחזים שנשמת הצדיק הוא אלקות ח"ו. ולאחר עוד עיון בדבריו נראה שודאי הוא דייק לכתוב גם כן שזה רק במאורות כן, אלא שהוא קבע שמשה רבינו השתלט על כל הבי"ע ובזה הוא עלה להיות איש אלקים. ואילו היה אומר מצד צדיק גוזר או שאר פירוש ניחא, אבל הוא קבע שכאילו נשמתו עוד יותר וממש אלקות, ואין זה אלא תימא חמורה כנ"ל. ובכלל מכאן רואים איך שהוא ז"ל בא למסכנתו שלימוד תורה עוד יותר מתפילה והכל, כי הוא קבע שנשמת אדם בשורשו הוא ממש אלקות ח"ו והתורה נמשך ישר להאדם משורש נשמתו, אפילו שלא זוכים אלא לנפש או רוח שרק מתנוצץ לו התנוצצות של הנשמה להאיר לו את התורה כמו שהוא מאריך לבאר כאן, אבל זה בא ישירות משורש נשמתו שהוא ממש אלקות ח"ו, ולכן בודאי אין דבר יותר בטוח ויותר חזק. אבל ברגע שמבינים שאדם ונשמתו הם נבראים יש מאין ואינם אלקות ח"ו, הרי האדם תלוי עכשיו וצריך עוד לקבל את התורה מהשם יתברך, ואכן הרבה עדיף לא להתקשר קודם להשם יתברך בתפילה וכמו שר' חיים וויטל כותב מהאריז"ל החילוק בין אחרית הדורות לבין התנאים, ועוד שאר ענינים של חשיבות התפילה על הכל.).

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

אלא פירושו שנפש ר"נ בני אדם מעולם אצילות, מקבילות לאצילות, ואמנם אינם אלא תולדות זו"נ ומתחת לאצילות. וכן יש להבין ממש"כ הרמח"ל בספר אדיר במרום (תט-תי) ז"ל ותבין שהנשמות יוצאות מבריאה. אך נשמה לנשמה דאצילות נקראת בת חורין, והיא כמעט השראת השכינה עצמה וכו' ע"ש (וכעין לשון זה תמצא בספר קיצור הכוונות לרמח"ל, בסוף הספר בפרק כוונה כללית עמ' קצז-ח ז"ל בהילכ קודש הקדשים בו תלוי היחוד, כי גם הרוח שבו הוא סתום הרבה, שכמעט שהוא מבחינת האלהות עצמו, אע"פ שהוא נפרד ע"ש). הרי שהרמח"ל כותב שהחלק הכי עליון של הנשמה שהיא נשמה לנשמה דאצילות הרי היא כמעט השראת השכינה – דהיינו לא ממש נכנס כלל למלכות דאצילות. וע"ש שהמשיך ז"ל ושרשה למעלה – בסוד לבושי שאר הספירות דאצילות וכו' ע"ש, היינו שיש לנשמה שרשים באלהות, אבל בע"כ היא עצמה אינה אלא נברא.

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לראות בעוד כמה מקומות ברמח"ל, ע' בפירוש מ"א דספר יצירה (אוצרות רמח"ל עמ' ריח-) ז"ל והנה כאן שולטות נשמותיהם של ישראל בסוד "עם המלך במלאכתו ישבו שם" [ובלקוטי מוהר"ן יז:ו דיבר מענין זה, והמה היוצרים יושבי נטעים על המלך במלאכתו, ע"ש אלא שצ"ב מש"כ שם באות ח' כותב אנא בריה קלה שבים – הינו שאני למעלה מכל העולמות. ים – הינו המ"ם הוא ארבעה עולמות, יו"ד הוא בחינת החכמה שמתפשט בכל העולמות ע"ש הרי שקבע שנשמות ישראל הם למעלה אפילו מעולם אצילות, אלא שזה גופא סתירה מיניה וביה כי אז איך הוא בריה – בריאה קלה שבים, ובאמת מבאור מדברי רבינו בעצמו שאין הכוונה אלא שהם בדרגה הכי גבוה של הברואים – כמו שכתוב שם ז"ל שכמו שהדבר הקל הוא צף למעלה כן הנשמה וכו' עכ"ל הרי מדוייק שאכן הנשמה ודאי שייך להנבראים אלא שהוא צף למעלה כי היא חשובה ומעולה בכל הבריאה. ובפשטות הכוונה שנשמות ישראל מושרשים למעלה מעולם האצילות, וכמבואר בקל"ח פתחי חכמה, פתח מב. (ויתכן שהד' עולמות שהנשמה גבוה מהם אינם אלא הד' עולמות של עשיה ויצירה, שכל אחד מהם כלול מד' עולמות. ויש לציין שבאמת בבחינת היחוד הכללי, הנשמות למרות שהם נפרדים נבראים יש להם יחוד עד אין סוף ותכלית כמבואר בכוונה הכללי שגילה הרמח"ל בספר קיצור הכוונות, ועיין שם שכתב על היכל קודש הקדשים שבעולם הבריאה: שכמעט שהוא מבחינת האלהות עצמו אע"פ שהוא נפרד עכ"ל, והוא קצת פלא, כי בכל מקום כתב שאין שום הערכה ושיווי בין בורא לנברא. ואכן כן כתב בספר אדיר במרום וביתר ביאור (עמ' תח, מכון רמח"ל) ז"ל כי הנה הנשמות הן נקראות 'חלק אלוה ממעל', והן יותר מן המלאכים, כידוע. והן נגזרות מצד העצמות במציאותו כנ"ל, וכך הן צריכות להדבק בו, וזה סוף תענוגן. אך האמת הוא ג"כ, שבהיותן בסוד זה לא היו יכולות להיות בעלי בחירה, כי לא יפול בהן שינוי לפי מציאות זה, אלא השוואה בלא שום חילוף, כמו שיהיה לנצחיות לעתיד לבוא. ולכן הוצרך שיתפשטו במדרגה מקרית להן, שלא תהיינה שם לעולם. אך לעשות זה הוצרך שיוכן הדבר במאורות תחילה, ולכן הוצרך שיהיו המאורות מתלבשים במלאכים. ועיקר ענין זה הוא במט"ט, שנאמר בו 'כי שמי בקרבו' (שמות כג:כא). וכן מתפשט גם כן בשאר המלאכים. ואז ניתנה הנשמה תחת המלאכים, והוחק לה להיות מתלבשת בגוף, אמנם לא לקבע וכו' וכו' והנה אחר שעשתה הנשמה את שלה בגרותה זה, אז תשוב למקור העצמי בסוד העדן. ועם כל זה לא לעולם, כי אם לע"ל תהיה בסוד עדן לעולם, אך עתה איננו אלא לפרקים וכו' ע"ש כל דה"ק. והנה לפני זה הרמח"ל ביאר שני מציאות של הספירות, מציאות א' העצמי, שאינו מושג, והוא סוד עדן. ומציאות ב' הוא המצטייר לפי בחינת העין הרואה, והוא נקרא נהר והוא סוד ההשגה באמת ע"ש. והרי מבואר שהנשמות הם מבחי' מציאות א' של הספירות, ומובא שם לשונו בדרך ה' (ד:ב:יב) 'מעין המציאות האמיתי שלו ית' ויקר ומעלה מעין אמתת מעלתו'. ומשמע מדבריו שמה שהנשמה בחי' נפרד זה אינו אלא מקרית לזמן מסויים שהנשמות מצומצמות תחת המלאכים. ולפי זה שוב מתברר שהנשמות באמת מעלתם, בשרשם הנצחי, גבוה ממציאות ב' של הספירות. ועוד עין בספר אדיר במרום (עמ' תקיג, מכון רמח"ל) ז"ל סוד כל ענין הספירות הוא התורה, וזה ענין קידום התורה לכל. כי מה שהוקבע בנטיית הרצון (-כתר עליון, בריש ראשית כל המציאות אחר האין סוף ב"ה) היה דוקא ענין התורה, ובסודה היה הכל הולך ונעשה. והיא עצמה ענין האומה הקדושה, שנאמר בה (זוהר ח"א כד.) ישראל עלה במחשבה, כי בסוד המחשבה הזאת (-של חו"ב שלפני הצמצום) הם נמצאו ליסוד ושורש אל כל המציאות. וזה ענין אלפים שנה שקדמה התורה לעולם (בראשית רבה ח:ב) וכו' ע"ש, והרי להדיא ששורש ישראל הוא למעלה מעולם האצילות.

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להזכיר עוד נקודה שמבחינתה נשמות ישראל הם הכי מעולים, והיא שכל העולמות מתנהגים כרצונם, כמבואר בכמה מקומות, למשל באוצרות הרמח"ל עמוד רל). ועמש"כ על לקוטי מוהר"ן תורה מט.] וזה אלקי ישראל, וכל השמות הנקראים כאן אלקי ישראל מורים שהם הולכים על ענין הנשמות וכו' וכו' כך כל הנבראים כולם הם ממש שמו של הקב"ה, וזה "כל הנקרא בשמי". וזה בבחינת השראת הצורה על החומר שפירשתי למעלה, שאז חוזרים כולם להיות רק שמו של הקב"ה. ואז בבחינה זאת נרשמים למעלה בשכינה עצמה בסוד ספר וכו' וכו' וזה נקרא שם, כי זה שמו של הקב"ה, שכל צורה מן הצורות האלה הגשמיות מראה אחת מן הכחות העליונים, אך לא שהם כך, אלא שהם משל אל החות ההם וכו' וכו' נמצא לפי זה כל הנבראים אינם אלא לבושים שלובשים האורות עליונים על עצמם וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

וכן ע"ש במאמר סעודת ליל טו"ב בשבט (אוצרות רמח"ל עמוד רמא-ב, רמד) שכנסת ישראל היא עוד למטה מהשכינה.

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

והרמח"ל כותב בפירוש (פירוש הזוהר ריש משפטים, גנזי עמ' רעט) ז"ל והוא סוד "ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", כי בלא זה אי אפשר להשיג האלקות, יען אין ערך בין הנברא לבוראו כלל [!!!!!!] אבל זה הוא מציאות אחת שהמציא הרצון העליון לצורך [זה]. והנה באמת נשמתו של משה נשרשת הרבה בענין זה, והוא סוד "איה השם בקרבו את רוח קדשו", שפי' בתיקונים (תיקון סט): השם – אותיות משה" עכ"ל. הרי הרמח"ל כותב בפירוש שאין האדם משיג רוח הקודש מצד שורש נשמתו שהוא אצילות-אלוקות- כי אין הנשמה אלא נברא ולא בורא ח"ו, וגבוה ולמעלה שהיא בשורשו אין ערך בינה לבין הבורא אותה, ועיין שם באריכות איך שיש בחי' נשמתא דצדיק, שהוא אלקות מבחי' השכינה עצמה, והוא מחבר אל הבת יחידה, וממנו הרוח הקודש עיין שם באריכות ביאור הדבר הנפלא והנורא הזה.

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין שם (גנזי רמח"ל) במאמר סוד המרכבה דמות האדם והיחוד, עמ' רסא, רסב. ושם (עמ' רסג) מאמר סוד דמות אדם הכללי ז"ל יש ג' נוקבין, דהיינו שכינה, שהיא מלכות שבמאורות, כנסת ישראל, שהיא כללות הנפרדים שנקשרים בה, ועמה מזדווגים הזכר וכו' ואמנם עוד בחינה שלישית יש, ונקרא "כלת משה", והוא התפשטות מן השכינה עצמה, והיא עשויה להזדווג בה הנשמות, שהם נעשים זכרים לגבה. ובכנסת ישראל נכללין כל ישראל בדוד: ולצורך כלת משה נכללים כל ישראל במשה, והוא מזדווג עמה. והוא סוד הג' נשים שהזכירו בספר התיקונים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שמצד שורש הנשמה, אפילו יחידה דאצילות אינה ממש אצילות אלא נברא, רק שיש בחי' נשמתא דצדיק בסוד כלת משה, שהיא התפשטות של השכינה ומתחבר להבת יחידה (ואפילו מי שאין לו אלא נשמה פחותה יכול לזכות לרוח הקודש דרך מלבושים שמתלבשים נשמות יותר גדולות בו עד היחידה, ואז מתחבר נשמתא דצדיק כמבואר שם) וממנו יש רוה"ק ונותן כח להזדווג עם השכינה גופא.

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי הטעות החמורה המבואר למעלה, ממילא מובן איך באים למסקנות שח"ו כל התפילות אינו שוה לחידוש אחד של תורה וכו' כידוע בשיטתיה של הנפש החיים, כי לפי הטעות החמורה הנ"ל הרי האדם בעצמו ממש בשורשו אלקות, ואילו התפילה הוא רק תשוקתו להשם. ואילו לפי האמת כל סיכוי של האדם הנברא לזכות לאלקות בעיקר אינו אלא דרך תפילה, ועוד הרי התפילה בעצמה היא השכינה.

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר מה שהמתנגדים מאשימים את החסידים שעושים יותר מדי ענין מהצדיק ואפילו אומרים שח"ו עושים מהצדיק ע"ז, כי זה ממש בחי' כל הפוסל במומו פוסל, כי זה הטעות החמורה הנ"ל שלהם כנ"ל שהאדם בעצמו בשרש נשמתו הוא כבר אלקות ח"ו, ואדרבה רק החסידים אמונתו נכון בטוח בה' בוראם ויוצרם כי הם אינם אלא בני המקום ב"ה.

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

]שוב הראו לי מש"כ הגר"א בסוף פירושו לספרא דצניעותא ז"ל כי קודם שחטא אדם הראשון היה גופו בסוד כתנות אור, ששורשם מהאור של עולם הבריאה, ולאחר שחטא אדה"ר נעשה גופו בסוד כתנות עור

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מזה מובן יותר מה שרבינו אמר ניצחתי ואנצח, כי מאחר שהשיג את היחידה ונשאר חי וקיים בעולם, אז בודאי הוא כבר שינה לגמרי את כל מהות העולם לחלוטין.

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לפרש בזה המשך הלשון בחיי מוהר"ן רסז – והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ואמר: נמצא, שאני יודע 'מעט' וכו' ע"ש. שמאחר שהשיג היחידה, הרי השיג המעט שנחסר למשה רבינו משער החמישים כמו שאמרו רז"ל עה"פ ותחסרהו מעט מאלקים.

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

אמר: אני אשיר שיר לעתיד שזה יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים (אמר המעתיק: עי' בלקוטי מוהר"ן בהתורה בא אל פרעה חלק א' סימן ס"ד, ובלקוטי תנינא בהתורה תקעו תוכחה סימן ח), עכ"ל.

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

עיין יחזקאל ב:י.

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, שיחות וספורים אות לח הביא מהשל"ה פרשת ואתחנן וז"ל לכן אחלק לו ברבים, רצה לומר שיקח שכר כנגד כלם... ואת עצומים יחלק, פרוש הוא יקבל חלקו מהקב"ה ממש. ושאר הצדיקים יקבלו על ידיו (ע"כ). ותראה בעיניך שיש לבאר שזה (זה) מאמר רבנו ז"ל שיש לו נגון לשיר, אשר יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים (ושזה ענין מה שאמרו חז"ל שר לא נאמר אלא ישיר) כי כבר נודע ומובן... שכל שכר המקוה להצדיקים הוא באמצעות הנגון שיתער לעתיד, ע"כ.

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שצדיק יכול ליתן עולם הבא, עיין חיי מוהר"ן רח"צ ומש"כ בתענית דף כט..

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחד הרים ידיו עד כתפיו והורידם מכתפיו ולמטה ואמר כל [הצדיקים] הם אצלי מכאן ועד כאן, הינו מכתפיו ולמטה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת נדה (כד:) אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי טרפון מגיע לכתפו, ור' טרפון וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

רסח. אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור, ולא יהיה אצלי שום שנוי וכו' עיין שם. עיין מש"כ לקמן אות תצט.

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

ערב. פעם אחת יצא מפיו הקדוש על עצמו ואמר בזו הלשון, אני סבא דסבין וכו' ע"ש. שמעתי, סבא הוא רבינו נחמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה לאחרונה רבים התחילו לאמר שמזה מוכח שרבינו הוא אותו סבא דסבין שדיבר עם רשב"י בזוהר (והוא היחיד שקרא לרבי שמעון, שמעון סתם וכו', עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה יג). ולא נראה לי כלל. ובתיקונים חדשים של הרמח"ל מפורש שסבא דסבין הוא אדם הראשון (ועל זה טוענים שהלוא רבינו הוא החלק מנשמת אדם שפרח ולא חטא), והוא כן קורא לרמח"ל רבי רבי, כמו כל הנשמות והמלאכים. ובעיקר מצינו בזוהר שסבא דסבין הוא כינוי לאריך אנפין, וכמבואר טעם הכינוי בספר אדיר במרום. ולכן נראה שכל נשמה שהוא מקביל לבחי' זו של אריך אנפין יהיה נקרא סבא דסבין. (וכעין זה לקמן באות תקסג, שבימי אברהם אבינו היתה השכינה נקראת בשם שרה, ובימי יצחק בשם רבקה וכו' ע"ש, ולכן בקל יש להבין שבימי רבינו הוא הנקרא סבא דסבין, ובימי רשב"י היה נשמה אחרת. וכן עיין בפירוש הרמח"ל על סבא דמשפטים (נדפס בספר גנזי רמח"ל) שמה שכתוב בזוהר שהאבות גלגולים של אדם הראשון, אין הכוונה גלגולים ממש, אלא מקבילות לאותם בחינות, עיין שם).

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

רעג. שלא התחיל לעשות שום דבר בעולם קדם שידע הסוד, ע"ש. כל זה רק לענין הנהגות ועסקי העולם, אבל לענין מצות פשוט וברור שצריכים נעשה ונשמע, קודם לעשות באמונה ואחר כך זוכים לדעת הסוד (ע' למשל לקוטי מוהר"ן תורה צא).

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר שבחי הר"ן מסופר ז"ל בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם, ורצה לשבר תאות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן, ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו'. על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל, דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמו שהוא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המסתכל בכתבי ובכוונות האריז"ל יראה גודל הענין לטחון האוכל דק היטב היטב. וצריך לומר או שרבינו השיג כוונות אחרות כפי רצונו דוקא לבלוע, או שמעשה זה של הבליעה היה עוד בקטנותו קודם שבא למנוע את עצמו מלעשות שום דבר בלי לדעת סודו. אי נמי, כאן הסוד ברור וידוע לכל יודעי ספר, ורבינו דוקא בחר לא לעשות דרך הסוד, והוא יוצא מן הכלל.

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רה"ע (לה): העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו, לא כן הוא אפלו משיח בעצמו גם הוא ימות, ואמר זאת ברבים, ע"כ.

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

ע' תנא דבי אליהו רבא פרק ה' ז"ל אבל לאחר השעה כשיגיע ימות בן דוד ויתבטל מלאך המות בעולם הזה מן ישראל, יהיו כל אמות העולם אומרים 'אשרי העם שככה לו' וגו' (תהלים קמד:טו), שעלה גורל טוב בחלקו וכו' שנאמר (ישעיה כה:ח) 'בלע המות לנצח' וגו' אלו ימות בן דוד. ואמות העולם יהיו צועקין מבחוץ וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום עמ' קצז-ח (ספינר. עמ' שטו מכון רמח"ל) שכז"ל והנה מיד בביאת המשיח יעשה תיקון א', והוא … ולכן באותו זמן יהיה חלוק בין ישראל לאומות העולם, שלישראל אין מיתה, ואומות העולם יש מיתה וכו' ע"ש. וי"ל שהרמח"ל קובע לאלו שילודו אחר ביאת משיח (אכן כמדומני שבמגילת סתרים משמע שאפילו בדורות הבאים יהיה מיתה), ועל כל פנים מבואר ברמח"ל שיש הדרגה בעתים, עד שבסוף אפילו האומות לא ימותו. ועוד י"ל ואכ"מ כי אין לנו עסק בעתידות.

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

רפא.

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

(מא) שנת תקס"ט במוצאי שבת ענה ואמר אם היה בא אצלנו נשמה גדולה אף על פי כן היינו נראים כחשובים. ובאמת אינם חולקים עלי אלא צירו לעצמם איזה אדם, כמובא במקום אחר (בשיחות הר"ן קפב) וכו' וכו' והוא יושב בביתו. וכבר היה כן שהיו חולקים על אחד ובנה לו מגדל גבוה וישב בתוכו. והם היו נלחמים עליו והיו שולחים ורובים לו חצים ואש. אבל לא היו יכולים לעשות כלום.

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

אך שיש אבנים טובות שהם גדלים מאוירים ואדים. והיה אבן טוב שהיה גדל באויר, אך עדין לא היה לו כל השלמות לגמרי, ועל ידי שהיו רובים החצים אליו כנ"ל, על ידי זה השליכו האבן טוב ונפל על המגדל. והאבן הטוב הזה היה של חן, ותכף שנפל על המגדל אזי תכף נפלו לפניו ואמרו יחי המלך יחי המלך.

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

אך הנשמות קטנות כמותכם שנופלים על ידי המלחמות הם בבחינת (איכה ד): "תשתפכנה אבני קדש", ונקרא שפיכה מחמת שעדין אין להם כל השלמות ונופלים קדם שנשלמים. אבל הנשמה גדולה הנ"ל אבן הטוב הנ"ל הבחינה של חן היו לו בשלמות. אך שאר השלמות עדין לא היו לו ועל ידי החכם נשלם:

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

הרי דוקא אלו שהיו מתנגדים על רבינו, כאשר פתאום נופלים תחת השפעת החן, הן הם אלו שאומרים יחי המלך.

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהוספות אות רפו, שבנוגע למחלקת הזה רבינו אמר, "כמו שאלו שחולקים עלי אינם יודעים ממני, כך אלו שאוחזים ממני לא יודעים ממני."

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

על כל פנים, אם נגיד שהנשמה הגדולה שירד זה סבא ישראל וקבלתו את הפתק מן השמים, הרי מבואר שאף שהיה לו שלמות בענין החן עדיין היה צריך להשתלם בשאר ענינים על ידי החכם.

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

רצ. שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני יכול עכשו לומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום (ברכות נח). רק שאין לי החוץ, וחצי דבר איני רוצה לומר. פרוש כי בן עזאי אמר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום חוץ מן הקרח הזה, ואמר הוא זכרונו לברכה שיש לו כח לומר זאת שהם דומין לפניו כנ"ל, רק שאין לו החוץ לומר עליו חוץ מזה והבן. גם נראה מכונתו שיש לו בזה ענין. רק שאין יכול לגמר המאמר הנ"ל בשלמות על כן אינו רוצה לאמרו: עכ"ל.

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בקידושין (כ. וש"נ) אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא וז"ל רש"י שם: אמר אביי הריני כבן עזאי. כי הוה בדיחא דעתיה הוי רגיל למימר הכי הריני פתוח ומוכן להשיב לשואלי דבר תורה כבן עזאי שהיה דר בטבריא שהיה חריף ודרשן ואמר (בכורות כח.) כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה: עכ"ל. הרי אביי לא היה לו את ה"חוץ מזה" והסתפק לומר סתם שהוא כבן עזאי. וי"ל שאכן אביי באמת לא אמר דברי בן עזאי, אלא שהוא כבן עזאי, וכן הוא מה שאמר רבינו. (ועיין בערכין ל: שלאחר שאביי אמר הכי ושאלו בטעם שמקילין בפדיון עבד עברי, ודחו הטעם שנתן, ואז רב נחמן בן יצחק נתן טעם, והגמרא מסיימת, אמר רב יוסף דרשינהו רב נחמן להני קראי כסיני, ע"כ). [ועיין בעירובין דף סה. אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי, דהיינו שאפילו בעבודה קלה כזה לא יהיה לו יישוב הדעת כראוי ללמוד, והרי זה כמו בן עזאי שלא רצה להתחתן עם בת רבי עקיבא אפילו בתנאי שלא אחראי].

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשער הגלגולים הקדמה לד.

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

רצ. – בסוף ההשמטות – עם דבר אחד הצלחתי וכו' – עמש"כ בשיחות הר"ן אות קסו.

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

רצד. שמעתי בשמו שאמר שאם היה רוצה לגלות ולהראות היראה שלו לא היו יכולים לעמד ארבע אמות סמוך לביות, אך הוא מעלים היראה שלו בכונה, עכ"ל צ"ע שלפי יחידה שביחידה לכאורה לא היו יכולים לעמוד בכל העולם כולו, עמש"כ לעיל בחיי מוהר"ן אות רסז.

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

רח"צ. אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע"ה לומר שמונה פעמים אבשלום בני, ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן כמו שאמרו רז"ל (סוטה י:), זה הכח יש לו גם כן, שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנם ולהכניסו לגן עדן, ע"כ.

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

[אכן עיין בתוספות שם ד"ה דאייתיה, שקשה מהגמרא בסנהדרין קד. ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא, ופירשו שהועיל תפילת אביו רק משום שכבר קיבל את עונשו בעולם הזה בכך שנהרג במיתה משונה, עיין שם. ואילו מדברי רבינו משמע שזה כח ששייך לפעול על כל אדם, וצריך עיון. ועיין לעיל קצא שרבינו אמר מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם, ועל כרחך שזה כח יותר מסתם זכות אב שאינו מזכה בנו.]

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה עיין במסכת תענית דף כט. שרבן גמליאל הבטיח לשר רומי חלק בעולם הבא, ועסקו בזה המפרשים, במירא דכיי (ד"ה א"ל) כתב שסמך על כך שהקב"ה 'צון יראיו יעשה' (תהלים קמה:יט) והיה בטוח בזכויותיו שהקב"ה ישמע לו. והיה סבור עוד, שאף אם הקב"ה לא יתן לנכרי עולם הבא מחמת זכות המצוה, ינכה הקב"ה מזכויותיו של רבן גמליאל ויתנם לאותו נכרי. ומעין זה תירץ בעיון יעקב (ד"ה אישתבע). ועיין שם תירוץ נוסף (מתיבתא).

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ספר המדות, צדיק כו, הצדיק יכול להעלות מתים – למדרגה גדולה, עכ"ל, וציינו שם למסכת ברכות (יח:) אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי. ובקונטרס התקשרות לצדיק האמת הביא על זה ז"ל ושמעתי מעשה כזאת באריכות על הבעל שם טוב ז"ל, מה שהבטיח לאחד שיעשה למענו בעלמא דקשוט, וגיסו הרב רבי גרשון ז"ל מקיטוב ידע מזה ההבטחה, ובכן לקח תקיעת כף מזה האיש – שאחרי פטירתו יבוא ויספר לו מה שנעשה אתו שם, ונפטר לבית עולמו, ואחר כך בא לרבי גרשון הנ"ל וספר לו שאמר הבעש"ט עליו, ארויף ארויף ארויף [שיעלה, שיעלה, שיעלה] – והרימוהו למעלה למעלה, ונתודע להבעל שם טוב שהמת גילה הדבר לגיסו רבי גרשון, והקפיד מאד על זה שהוא מגלה וכו', ואמר, אראפ אראפ אראפ [שירד, שירד, שירד] – והורידוהו למטה למטה, ובא המת בבכיה לרבי גרשון על מה שרגם לו. ובקש רבי גרשון מהבעש"ט ז"ל בעדו – כי הוא לא אשם בדבר, וחזר ואמר ארויף ארויף ארויף – ומיד העלוהו שוב למעלה למעלה וכו'), ע"כ.

</div>


## Segment 1392

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות, צדיק נד, הצדיק בדבורו יכול לפסוק לזה גן עדן ולזה גיהנם, ע"כ. וציינו שם למסכת סנהדרין (קד:) אמר רב יהודה אמר רב, בקשו (אנשי כנסת הגדולה) עוד למנות אחד (שאין לו חלק לעולם הבא, והוא שלמה המלך, שנאמר עליו שנשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים – מהרש"א). באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם, ולא השגיחו עליה וכו' וכו' יצאה בת קול ואמרה (איוב לד:לג) 'המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר', ופרש"י ז"ל 'המעמך ישלמנה' וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם, 'כי מאסת' שאתם נמאסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם הבא. 'כי אתה תבחר ולא אני', וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי, לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק, הלא בי הדבר תלוי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1393

<div dir="rtl" lang="he">

ובקונטרס התקשרות לצדיק האמת, הביאו עוד ציטוטים מספר המדות – (צדיק נג) 'קרבת הצדיקים טוב בעולם הזה ובעולם הבא', וכן שם (צדיק סה), 'על ידי הקבלת פני הרב לא יראה שחת', וכן שם (צדיק קז), 'לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושים לצדיק, על ידי זה זוכים לעולם הבא'.

</div>


## Segment 1394

<div dir="rtl" lang="he">

שא. אני ידעתי היצר הרע שלכם, אלו היו לוקחין מכם היצר הרע, היו הולכין ומקלחין צנורות מלאים דם, וכל העולם היה מלא דם וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 1395

<div dir="rtl" lang="he">

הראה לי בשם ר' יוסף גי'קטיליה ז"ל למה צער התשובה דומה בבחרות – למחתך בשר מגוף החי, פירוש, בהיות יצר הרע חזק בגוף בזמן הבחרות והוא מחובר ומדובק בכל איברי הגוף חיבור חזק ואמיץ, ואם בא לחזור בתשובה באותו הזמן ולהרחיק יצר הרע מגופו, הרי הוא כמחתך קצת בשרו, מאחר שיצר הרע מדובק בו דבוק חזק, וזו היה התשובה המעולה לפי שהוא בצער גדול ובקושי, ועל זה אמרו חז"ל (אבות ספ"ה) לפום צערא אגרא, ע"כ.

</div>


## Segment 1396

<div dir="rtl" lang="he">

שב. בהשמטות: שמעתי בשמו, שפעם אחת דברו מגדלת הרב המפרסם מוה"ר שלום זצ"ל מפארואבישט, ענה רבנו ז"ל ואמר: לעתיד לבוא יראו החלוק בין גדלתו ובין גדלת ר' שמואל איזיק ז"ל וכו' הר' יודל ור' שמואל איזיק ז"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 1397

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שלקמן באות שיב, כתוב: עם הקטן שבאנשי שלומנו יהיה נעשה עמו בעולם מה שלא נעשה עם הגדול שבמפרסמים של עכשו, ע"כ. וכן באות שיד: הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד כמו של עכשיו, ע"כ. ולפ"ז לכאורה לא רק שיראו החלוק מהר' שמואל איזיק אלא אפילו מהקטן שבאנ"ש. אלא שיש להעיר שלכאורה יש קצת סתירה בין אות שיב, שכתב אפילו מה שלא נעשה עם הגדול שבמפרסמים, ואילו באות שיד, כתוב בדרך של צדיק גדול. ומבואר הדבר שיש בזה הרבה חילוקים ובחינות. ולכן י"ל דוקא כיוון בר' שמואל איזיק שהיה לו כבר איזה עבודה בדומה לה"ר שלום, עליו אמר רבינו שנראה החילוק. [ועיין במסכת ברכות (ט:) שיש ענין לראות מלכי עכו"ם כדי שיכיר ההבדל ביניהם למלכי ישראל, והרי אפילו הפחות שביהודים מעולה הרבה ממלך עכו"ם, ומברך שלא עשני גוי, ומכוון אפילו על הגוי הכי מעולה ומרומם, אלא ע"כ שיש ענין להכיר בענין המלכות של מלכים].

</div>


## Segment 1398

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין לקמן אות תקיח ז"ל שמעתי בשמו שאמר: יש אצלי אנשים, שלפעמים הם מתלהבים להשם יתברך וסמוכים להשם יתברך באמת, והם אז במדרגה טובה שאפלו צדיקים גמורים אינם אוחזים בזה, אבל לפעמים נופלים מזה וכו'. מי יתן והיה לבבם זה וכו' עכ"ל ע"ש. הרי שי"ל שרבינו דוקא תפס אנשים שקנו מקומם כצדיקים גמורים ולא רק זמני לעתים.

</div>


## Segment 1399

<div dir="rtl" lang="he">

שג. אמר לענין מי שזכה להיות אצלו, שבכל פעם ופעם שזכה האדם להיות בביתו וכל הסתכלות והסתכלות שזכו להסתכל עליו הכל אינו נאבד לעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 1400

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש ב-תשלה כשהתאונן פעם רבי נחמן מטולטשין לפני מוהרנ"ת באמרו חבל שלא זכיתי אף אני להכיר את רבנו, אמר לו מוהרנ"ת בגערה, וכי מי הכיר את רבנו, יוסף פרוניק? יוסף זה היתה פרנסתו מזכיון העברת נוסעים על הגשר מעבר הנהר שבצד עיר רייריד לצד השני הקרוב לעיר ברסלב, והוא גם העביר את רבנו, והתפאר בזה, ורצה מוהרנ"ת ז"ל להדגיש שעקר הכרת רבנו אינה בראיתו גרידא, אלא כפי ידיעתו את רבנו בעומק וקיום עצותיו וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1401

<div dir="rtl" lang="he">

והרי קיום דבריו של רבינו זה גופא להסתכל עליו כפשוטו.

</div>


## Segment 1402

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין כוכבי אור, סיפורים נפלאים מרבנו ז"ל, הובא גם שש"ק א-תקסז ז"ל רבנו ז"ל אמר לר' ליפא קוק מיך אן [תסתכל עלי] ומה שאיני אומר זאת להם (והראה בידו על ר' נתן ורבי נפתלי ז"ל) כי הם רואים אותי בכל פעם, ע"כ.

</div>


## Segment 1403

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפרי עץ חיים, שער קריאת שמע, סוף פרק כד, ז"ל פעם אחת חששתי אני חיים בעיני, וישבתי קרוב לב' חדשים חולה מן העינים, ושאלתי למורי זלה"ה, ואמר לי על שלא כוונתי בליל שבת בקידוש וכו' ואח"כ שאלתי לו יותר סיבת הדבר, ואמר לי שגם היה בו מציאות אחר, שפעם א' הייתי מסתכל בהרב זלה"ה בשעת התפלה, שהוא היה מכוון כוונות עליונות, ויש שם קדושה רבה מאוד והשראת השכינה מאוד, ולא היה ראוי להסתכל בו. ואמר לי, לפחות לא אסתכל בו בג' זמנים אלו – כשהיה אומר ק"ש, וכשהיה אומר ב"כ, וכשהיה אומר קדושה מעומד. כי באלו המקומות הם כוונות גדולות. וביום א' שמנעתי מלהסתכל בו בג' זמנים אלו, ונתרפא עיני מיד ברגע ההוא, עכ"ל.

</div>


## Segment 1404

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ באות רסז – שהשיג יחידה בתכלית, שעל כרחך היה מסתיר עצמו הרבה ע"ש.

</div>


## Segment 1405

<div dir="rtl" lang="he">

ד”ש: 'אני עושה תשובה בשבילכם' – ע' יומא (פו:) תניא היה ר"מ אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו, מהם לא נאמר אלא ממנו, ע"כ. ובספר חרדים (סז.) כתב הטעם ז"ל 'כי גורם שכלן יהרהרו בתשובה' ע"ש (וע' בכרך ה' מאומן, בפרק דרך חדש שהוא דרך ישן – שפחה כי תירש גבירתה, הבאתי כל דבריו), וע' לקוטי מוהר”ן תנינא תורה סו – הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד ישראל ע”ש (ועיין בתורה ח – שהצדיקים ממשיכים רוח החיים אל החסורונות ובזה מכפרין העוונות). ובספר חסד לאברהם (פרשת נשא ד"ה איש) כתב שהצדיקים אף על פי שאינם חוטאים מכל מקום עושין תשובה עבור בני ישראל, כי מחמת שהמה כוללים עצמם עם בני ישראל בתשובה על ידי זה נמחל לכל בני ישראל, וזה פירוש הפסוק (שופטים ד:ה) והיא יושבת תחת תמר דבורה וכו'.

</div>


## Segment 1406

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי הלכות (או"ח הלכות דברים הנוהגים בסעדה ד:יד) ז"ל ועקר התקון שהצדיק מגלגל עמו כל כך בדברים עד שזוכה להטות לבבו אליו יתברך עד ששב מעצמו לה' יתברך ע"ש ומה שהארכנו להסביר בזה בפרק מסורה בברסלב.

</div>


## Segment 1407

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש לחקור בזה התשובה בכמה אופנים, למשל איתא בברכות (יט.) תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא סלקא דעתך אלא ודאי עשה תשובה ע"ש. ולפי זה מי שרבינו הבטיח שיעשה תשובה עבורו, בודאי הוא בחזקת שעשה כבר עבורו את התשובה (והרי גם את העבירה רבינו כבר חשך ממנו את הידים והרגלים...). אלא שרבינו כבר צוה לא להרהר על אף יהודי.

</div>


## Segment 1408

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אבני זכרון (אות שפז) ז"ל בשם אדמו"ר מלובלין שפרש הפסוק [ויאמר נתן אלא דוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות – שמואל ב:יב:יג)] כמו שדרשו חז"ל (פסחים כב:) את ה' אלקיך (דברים י:כ) לרבות תלמידי חכמים. כן 'גם' שהוא לשון רבוי כאן פרוש על תלמידי חכמים וצדיקים, שיש כח בידם להעביר חטאים מן אדם, ומחבר לטהור טהור כמוהו, ע"כ. ועיין בבעל הטורים במדבר יט:ט וכשם שאפר פרה מטהרת כך תפלת הצדיקים גם כן מטהרת. וקבורת משה מול בית פעור מכפרת על מעשה פעור, סוטה יד..

</div>


## Segment 1409

<div dir="rtl" lang="he">

שה. שמעתי שפעם אחת עמד בערב ראש השנה אחר הסליחות ואמר, אנשים אחרים היו מרצים שיהיה להם ראש השנה כמו ערב ראש השנה שהיה לכם. ואמר בזו הלשון: "אנדערע וואלטן זיך גיווינטשן אזוי א ראש השנה וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1410

<div dir="rtl" lang="he">

הנה יש מסורה בברסלב שרבינו כבר מעביר את אנשיו בליל ראשון של ראש השנה, ואכן יש שמועה, שעוד לא הצלחתי לאמת ולוודאות מקורו, שרבינו כבר מעביר אנשיו בברכו הראשון (ולא משמע כן מספר ימי שמואל, שמלבד מה שרבינו היה מאריך מאד בתפילת ערבית, שיכולים לדחות שזה היה בשביל שאר כל העולם, הרי כותב שחסידי ברסלב נהגו לא לרקוד באותו עת, כי הוא עוד שעת דין, וצריכים לדחות שאע"פ שהיו בטוחים שכבר נעברו, כיון שרבינו עוד היה עוסק בשביל כל העולם לא היה ראוי לרקודים). ואם כן הוא, הרי יוצא שהדין על אנשיו כבר היה מלפני ערבית, ורבינו מצליח להעבירם בברכו. והוא פלא גדול, שהדין כבר יהיה בערב ראש השנה (והרי להלכה בפירוש שכ"ט אלול נחשב לשנה שעברה למנין המלך ולענין נדרים וכדומה. ועיין במסכת בכורות משנה ט:ה שלש גרנות למעשר בהמה וכו' רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול, ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי, מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב, לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול, ע"כ.).

</div>


## Segment 1411

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מלשון רבינו כאן נוכל כבר לחושש שבאמת בערב ראש השנה בשביל אנ"ש יש בחי' ראש השנה ממש של כל העולם. ויש סיפורים מחברים שעוררו אותי בענין זה עד שמצאתי הנ"ל.

</div>


## Segment 1412

<div dir="rtl" lang="he">

שיא. אמר אני יכול לעשות כלפי נפלאים מאד רק החסרון שאני בעצמי מכרח לעשות בעצמי את הכלי אמנות שקורין גיצייג, ע"כ. עיין לעיל אות פה, המעשה של א' חנוכה, כז"ל והיה מציר בהספר כלים ובתוך הכלים היו אותיות. גם היה בתוך הכלים אותיות של הכלים שיכולין לעשות על ידם אלו הכלים וכו', ע"ש. ועוד כתב שם ז"ל עומד שם אילן של זהב עם ענפים של זהב ועל הענפים תלויים כלים כמו אלו הכלים המצירין בספר, ובתוך הכלים היו כלים שעל ידם עושים אלו הכלים ע"ש.

</div>


## Segment 1413

<div dir="rtl" lang="he">

שיב. עמש"כ אות שב.

</div>


## Segment 1414

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב פה ארשום נקודה חשובה במעלת חסידי ברסלב אפילו על אדמו"ר חשובים.

</div>


## Segment 1415

<div dir="rtl" lang="he">

סיפר על ר' ישראל קרדונר ז"ל "רבי ישראל (קרדונר) עליו השלום, הוא התחיל לשתות בבית ורקד בבית... ואני (סבא) ראיתי שבכל רגע שעובר יותר... הוא יוצא מן העולם... לעולם אחר..."

</div>


## Segment 1416

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מובא שהדברי חיים מצאנז קודם שהתחיל לשתות בפורים הוא פנה להשם ויתברך ואמר (ואני כותב מזכרוני הקלוש רק תמצית הענין) גלוי וידוע לפניך גודל צחות ויוקר המוחין שיש לי עכשיו והנני הולך לאבדן בשתית יין כדי לקיים המצוה וכו'.

</div>


## Segment 1417

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהדברי חיים היה שותה במסירת נפש, כי השתיה היה מאבד את המוחין של גדלות שהיה לו.

</div>


## Segment 1418

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו ר' ישראל קרדונר בשתית היין היה רק עולה מעלה מעלה!

</div>


## Segment 1419

<div dir="rtl" lang="he">

אכן שוב מצאתי בספר שיח שרפי קודש ג:קלט ז"ל אמר מוהרנ"ת: סדר העבודה בעבודת השם יתברך ביום הפורים קשה עלי הרבה יותר מסדר העבודה ביום הכפורים, כי ביום הכפורים נמצאים בבית הכנסת כל היום ועוסקים אך בתפלות ובקשות, מה שאין כן ביום הפורים שצריך להרבות בשכרות, בשמחה ובאכילה וכו', ובדרך זה לעבד את ה' הרי שקשה הדבר יותר ויותר. "די עבודה פון פורים אי זמיר אסאך שווערער וויא די עבודה פון יום כפור", עכ"ל.

</div>


## Segment 1420

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שהספר הנ"ל משובש מאד ובפרט בענין חומרות יתירות וכדומה, אז יש חשש גדול אם זה נעתק נכון, אם רבי נתן בכלל אמר את זה, או מה באמת אמר. אכן אם נקבל שרבי נתן אמר את זה, היה נראה שבענין השמחה רבי ישראל קרדונר – שהיה מכונה ישראל טשאק על שם השמחה שלו, ואמרו שאפילו אם היה חי בתקופה של רבינו היה נחשב כחידוש, אז לפי השש"ק היה משמע שרבי ישראל קרדונר עלה אפילו על רבי נתן בענין השמחה. (וכן מצינו שרבי ישראל קרדונר היה רוקד כמעט כל הלילה של כל ליל שבת, כמו שרבינו גילה שליל שבת הוא כמו חתונה, ולא מצינו הנהגה זו בתמידית אצל רבי נתן). ואולי יש לדחוק, שהשתיה הוא הדבר האחרון של פורים, כי קודם מקפידים לקיים כל מצות היום כראוי, ורק אחר כך יכולים לשתות עד דלא ידע, והקושי של רבי נתן היה רק בכל קיום מצות היום עד השתיה, וכיון שהגיע לשתות – עזב כל הדאגות וכדומה ורק שמח ועלה ועלה ועלה.

</div>


## Segment 1421

<div dir="rtl" lang="he">

שיד. הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאד כמו של עכשיו, ע"כ.

</div>


## Segment 1422

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ אות שב. ועמש"כ בספר המידות, תפלה א.

</div>


## Segment 1423

<div dir="rtl" lang="he">

שטו. ענה ואמר אפלו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ועולה ממדרגתו למדרגה עליונה ממנה ביראת שמים, רק הוא עומד במדרגתו הראשונה כבתחלה, ואפלו אם הוא גרוע יותר מבתחלה, אם הוא מקרב לצדיק האמתי, ההתקרבות בעצמו הוא טוב בלי שעור וער (ואם לא היה מקרב להצדיק היה גרוע עוד יותר ויותר), עכ"ל.

</div>


## Segment 1424

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר המדות, צדיק קצח. לפעמים יש אחד שמקרב בהתקרבות גדול לצדיק ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים, ידע כי אם לא היה מקרב לא היה ראוי לחיות כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 1425

<div dir="rtl" lang="he">

ועי' בסיפורים מר' שמואל הורוויץ, בסוף אות ג' ז"ל ופעם אחת סיפר ר' אברהם עם אנ"ש מקדושת ארץ ישראל, ואמר אתם חושבים שאני אומר רק שיש שם אנשים יראי שמים ולהם מועיל ארץ ישראל, יש שם גם חפשים (ואפיקורסים) וגם להם מועיל ארץ ישראל (שאינם כמו שהיו בחוץ לארץ), ע"כ.

</div>


## Segment 1426

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן קמג, כאשר האדם עושה עצת הצדיק ולא מצליח.

</div>


## Segment 1427

<div dir="rtl" lang="he">

שיט. רבינו אמר שהוא יעשה אותנו כתות כתות, יש בזה רמז על הפתק הקדוש, כי מה שרבינו אמר כתות יכול להיות כטות, דהיינו פעמים כט -- נח, כפול עשר (כטות כטות, אז בראשונה רק כופלים את המספר, ובשני כופלים פי עשר, כי כולם בחכמה עשית - י' ספירות) = פתק!

</div>


## Segment 1428

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות (סג:) הסכת (-ושמע ישראל – דברים כז:ט) עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה כדר' יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (ירמיה ג:לו) חרב אל הבדים ונאלו, חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד מעוסקים בתורה, ולא עוד מ שטפשים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1429

<div dir="rtl" lang="he">

וזה המילה, הסכת, מלשון כסות, שכבר מבואר אצלנו שהוא בחי' תיקון הברית, כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1430

<div dir="rtl" lang="he">

שכ. אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה, בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם (כמבאר בליקוטי מוהר"ן תורה קכג), מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר, ע"כ.

</div>


## Segment 1431

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה כמה נקודות שמבוארים יותר במקומות אחרים, ענין (שיחות הר"ן נא) גם חכמות אינם כלום רק תמימות ופשיטות, גם בתמימות אסור להיות שוטה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1432

<div dir="rtl" lang="he">

ענין – (שיחות הר"ן סז) כי המשגע אם היה שומע וצית לדבר אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל.

</div>


## Segment 1433

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיכול ללמוד, עיין שיחות הר"ן עו, שיכולים להיות איש כשר בלי כל הלימוד, אכן לכאורה בדיעבד גדול, ובמקום אחר כתב שלהיות בעל השגה צריך להיות למדן.

</div>


## Segment 1434

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר משלי (כו:ט-י) חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים (פרש"י כחוח שהוא נדבק ביד שכור, כן המשל האמור למטה נדבק בפי הכסיל, להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב. וזהו המשל:). רב מחולל כל (פרש"י הקב"ה ברא את הכל, וזן את הכל ככסיל כחכם, אין אנו צריכין לשום חכמה) ושכר כסיל ושכר עוברים (פרש"י לא כבשר ודם שלא ישכור אלא פועלים בקיאים, ולא ישכור אלא העוסקים במלאכות, אבל הקב"ה מחולל כל ושוכר הכסילים ושוכר עובר דרכים הבטלנים מכל מלאכה).

</div>


## Segment 1435

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזה הם צודקים, שמוכח שלא צריכים לשום חכמה, וכמבואר הרבה בדברי רבינו ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא מד ותנינא יט, אכן אין זה להקל כמו הכסיל, אלא לחייב את כל אחד לעבוד את השם בכל היכולת שיש לו. ובתורה סב:ב כז"ל כי האמת מה שהגביל הש"י לשכל האנושי שיוכל להבין, הוא מצוה גדולה לחדד השכל להבין הדבר על בוריו וכו' ע"ש. ועיין בתורה ס:ד ז"ל כי עיקר יראתו של הרב הוא על ידי התבוננות גדולת הבורא ית"ש, שחוקר ודורש בשכלו, נמצא שיראתו על ידי השכל, ע"כ צריך שתהי' היראה מליאה בכל הג' מוחין, בחכמתו ובינתו ודעתו, כולם יהיו מלאים מיראת ה' ויראת התלמיד, דהיינו מורא רבך, שהוא על ידי הלימוד שמקבל מהרב, צריכה שתהי' נמשכת בכל חלקי הלימוד וכו' ע"ש. ובלקוטי מוהר"ן תנינא לט – וראוי לנו לומר זאת בבכיה בדמעות שליש, לבכות ולהתגעגע לבקש ולהתחנן לפניו ית' מתי נזכה לזה שיהיה לנו זה הדעת וכו' עיין שם. ובמק"א כתבתי על זה בס"ד.

</div>


## Segment 1436

<div dir="rtl" lang="he">

שכה. כששאלתיו אם אדבר עם בני אדם, השיב לי "שמוס יא (-כן תדבר). שאלתיו: איך ווייס אבער ניט וואס יענעם גייט אפ (-אבל איני יודע מה עובר עליו). השיב לי: דוא דארפס ניט וויסן (-אינך צריך לדעת). שאלתיו: וואס העלף איך אים (-מה אני עוזר לו). השיב: וואס האט דאס צו דיר (-מה זה נוגע אליך). והבנתי כונתו שרצונו לומר: דוא פועלסט יא (-אתה כן פועל), ע"כ.

</div>


## Segment 1437

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נו שכל אחד יש לו מלכות וצריך להתשתמש במלכות שלו להוכיח וכו', ובאות ג' שם כז"ל אך איך אפשר לו להזהיר ולהוכיח אותם, כי אניו יודע מה שצריך להם, וגם אינם אצלו להוכיח אותם, וע"כ צריכין לזה דעת, כדי לידע איך להוכיחם וכו' ע"ש. וצריך לומר שתוכחה הוא יותר מסתם לדבר מהתכלית. אי נמי יש לפרש שמבואר בתורה נו שם שעל ידי עסק התורה פועל להוכיח אותם, ולכן רבינו סמך שרבי נתן ידבר איתם תורה ועל ידי זה יוכיח אותם. ואע"פ שרבינו סיים מה זה נוגע לך, והרי אם זה מבחינת תוכחה הרי ודאי נוגע לו כמבואר בתורה נו, י"ל שאפילו לפי תורה נו האדם אינו יודע בדיוק מה פעל, כי מבואר שם שהתורה הולכת ומוכיחם, אפילו שהוא רחוק מהם.

</div>


## Segment 1438

<div dir="rtl" lang="he">

של: 'אם היה השם יתברך בעצמו רוצה, שהוא יתברך בעצמו יעבד את עצמו, עם כן לא היה צריך אותך' – הביטוי הזה שאז הש"י היה עובד את עצמו, מצאנו בס' אמתחת בנימין (על קהלת בפסוק וזרח השמש, והובא בספר בעל שם טוב א'קג, ושם ציינו לע"ע א'תרז-א'תרח, ובאות תתפט).

</div>


## Segment 1439

<div dir="rtl" lang="he">

אם הקב"ה היה רוצה שהוא יתברך בעצמו יעבד את עצמו, אם כן לא היה צריך אותך ע"ש.

</div>


## Segment 1440

<div dir="rtl" lang="he">

כעין זה תמצא ברמח"ל בספר דעת תבונות ח"ב אות ס: שכדי שיהיה הכח הזה לנברא הזה, צריך שיהיה לו הבחירה, מצד מה שיהיה לו כח להחזיק המניעה ההיא גם כן. שאם לא כן, אם ירצה בכך (-להסיר את המניעה), לא היה נקרא שיהיה הנברא מסיר המניעה, אלא שרצונו יתברך עצמו היה מסיר המניעה. ואז היה הכל אחד – אם לא היה משים אפילו מתחילה את המניעה הזאת ע"ש.

</div>


## Segment 1441

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע באדיר במרום (מכון רמח"ל עמ' רצ) ז"ל הב"ה רצה להיות נלחם דוקא, כדי שיתוקנו כל הדברים במדרגותיהם. כי מה שנעשה בדרך נס שלא כסדר הבריאה, לא יוכל לתקן תיקון גמור, אלא לפי שעה, כדי שאחר כך יעשה התיקון הגמור. אבל התיקון הגמור הוא, שכל המדרגה ומדרגה לפי ענין מציאותה טבעה תתוקן היטב, עכ"ל.

</div>


## Segment 1442

<div dir="rtl" lang="he">

שלב. אמר אני נהר המטהר מכל הכתמים. לכאורה יש שני דרכים לפרש את זה, א' שרבינו הקדוש עובד ופועל לטהר את עם ישראל על ידי כל מיני תיקונים שהוא עושה. ואכן יש לפרש שהכוונה כמו טהרה במקוה ממש. וע' בערך הרמח"ל שכתב לשון מעין זה על המקוה. ויש להעיר שמצינו שבבית המקדש הים של שלמה היה עומד על י"ב פרות כנגד י"ב שבטי ישראל, הרי שיש דרך טהרה דרך שורש נשמות ישראל.

</div>


## Segment 1443

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שרבינו מטהר מכל הכתמים, כל, זה הכמות, וגם באיכות, שמטהר לגמרי בשורשו, וגם במהירות, כמו התיקון הכללי שיסד, שתוך כמה דקות ספורות עבר הכתם. ואכן רבינו נולד בשנת תקל"ב, ושנתיים אחר כך גילו חומר הנקיון החזקה של קלור chlorine bleach, כי עד אז היה להם איזה סוג חומר שלקח חדשים של עיבוד, ושנתיים אחר לידת רבינו כבר היה להם חומר חזק כזה שמיד מנקה נקיון חזק.

</div>


## Segment 1444

<div dir="rtl" lang="he">

(והנה עוד חומר גילו – hydrogen peroxide, בשנת תקפ"ח, והתחילו לנקות איתו עד שנת תרמ"ב, אבל לא יצא לשימוש עולמי עד שנות תר"צ-. והנה סבא ישראל היה מפליג במספר שנות חייו, כי לכאורה לידתו היה בשנת תרנ"ז ונפטר בשנת תשנ"ה, שזה שנתיים פחות ממאה שנים, אך נשמע מסבא ישראל כמה פעמים הפלגות, והשם יודע כוונתו, ואכן נוכל להבין מזה שחייו שייכים לשנים הקדומים, וקבלת הפתק היתה בשנת תרפ"ב, והוא עוד גילוי יותר חזק ויותר מהר לנקיון).

</div>


## Segment 1445

<div dir="rtl" lang="he">

אמר אני נהר המטהר מכל הכתמים – יש פה השמטה ז"ל אמר המעתיק: פעם אחת התפאר עצמו ואמר בדרך צחות בזה הלשון (ווער ס'ע רירט זיך אן אין מיר מיט א פינגער, ווער ער זיך שוין מיט גיין זיבען וואסערן ניט אפ וואשין) מי שיגע עצמו בי אפלו בעצבע, הוא כבר יעבר אפלו שבעה מימות מבלי להרטב, ע"כ.

</div>


## Segment 1446

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל כי איך עוברים מים בלי להרטב? אלא הכוונה שיעבר על גשר, כי רבינו הוא הגשר שצריכים לעבר עליו בעולם הזה.

</div>


## Segment 1447

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה, רבינו הוא הנהר וגם הגשר, ודו"ק. נהר גשר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1448

<div dir="rtl" lang="he">

חבר אחד רצה לפרש שהדרך לעבור בלי להרטב הוא כמו בקריעת ים סוף.

</div>


## Segment 1449

<div dir="rtl" lang="he">

ואפשר ששני הדרכים נכונים, עיין בסוף ספר שבחי הר"ן המשל שאחד נהג בחכמה ועבר המדינה בלי שיבינו וכו' ואחד תפסו אותו ועינו אותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1450

<div dir="rtl" lang="he">

שמ. אלו היו שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה, היו כלם בטלים בבטול גמור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1451

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באדיר במרום (עמ' צט, מכון רמח"ל) וצריך שתדע, כי כל הדברים למעלה נעשים בשיר. וכל המאורות בצאתם מן המקור, יוצאים בשיר. כי שיר הוא התדבקות המאורות ברוב הנועם והחדוה. ויש המשוררים ויש המקשיבים. והיינו, כי כל מי שהוא מוכן, הוא מתדבק בשיר ההוא, ומתדבק למעלה. והוא מ"ש בתוספתא: פתיחן אודנין. וכל אחד משורר לפי בחינתו. ותמיד יש אלה השירים, כי יש תמיד השפעות חדשות. אך בשעה שאורות של התורה מתפשטים, הם עצמם משוררים השיר שלהם, וסודו: רינה של תורה (שמות רבה מז:ה) וכו' וכו' לכן בהמשך מאורות התורה הם שולטים על הכל, וכל שאר השירים נשתקים מפני השירה. כי כולם צריכים ליתקן בכמה מקומות, אך זה במאורות היוצאים בכח: בסוד סיני ומשה כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 1452

<div dir="rtl" lang="he">

שמב. 'אמר בדברי רבותינו זכרונם לברכה מצינו שכל אחד מתחיל מן המקרא שלו, כגון מה שמצינו שמר מפיק לה מזה המקרא, ומר מאידך מקרא. כי כל אחד יש לו מקום שמשם מתחיל הלמוד והתורה שלו, וכפי אותה ההתחלה מזה המקרא כן על פי סדר זה הולך כל התורה אצלו וכו' אבל וכו' יכול להתחיל מכל מקום וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1453

<div dir="rtl" lang="he">

כי 'פתח' שהוא באמת לשון רבותינו ז"ל בתלמוד ובזוהר הרבה – פתח רבי פלוני, 'פתח' עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ולכן בודאי פתח יפתח מכל מקום.

</div>


## Segment 1454

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא קיח.

</div>


## Segment 1455

<div dir="rtl" lang="he">

שמג. ובאמת חדושים של גמרא פרוש (רש"י ו) תוספות הם קלים מאד וצריך להיות בקי בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1456

<div dir="rtl" lang="he">

קשה דקי"ל דלא ניתנה תורה שבעל פה לידרש בי"ג מדות (רש"י מסכת שבת קלב. ד"ה עקיבא עצם כשעורה הלכה). ואולי הכוונה שעל ידי בקיאות בהי"ג מדות יכולים להבין ולברר את התורה שבעל פה ממקורו.

</div>


## Segment 1457

<div dir="rtl" lang="he">

שמה. ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו, ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו, וראשות (הינו ראש ומנהיג) אין שיך לי כלל, כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל, אדרבא זהוחוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה, אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם, עיין שם.

</div>


## Segment 1458

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה נו - יש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה ובאתכסיא על הכל. ומבואר הדבר (וכן להדיא בחיי מוהר"ן אות כד) שרבינו כוון על עצמו. וע' חיי מוהר"ן (אות כד) שרבינו אמר שבאתגליא יש לו ממשלה על כל פנים על חסידיו, אז לכאו' צריכים לומר שמה שרבינו כותב שיש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה, לאו דוקא שבאתגליא אין לו שום ממשלה כלל, אלא ממשלה קטנה.

</div>


## Segment 1459

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן קצח ז"ל כי מתחלה היה קשה לי קצת מפני מה יהיה כך, דהינו שאין לנו שום חשיבות בעולם וכו'. אבל עכשו, על פי המעשה הנ"ל שוב אינו קשה לי כלל. וכבר היה מוכן לספר מעשה זו, אך אעפ"כ וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1460

<div dir="rtl" lang="he">

שנג. והתחיל לחשב, הבעל שם טוב ז"ל מבינה, והמגיד ז"ל מחכמה, אף על פי שבינה למטה מחכמה אף על פי כן [-הבעל שם טוב (כך נלע"ד)] היה אומר תורה מאותה הבינה שהוא למעלה מחכמה. רבי ברוך ז"ל מבינה שהיא למטה מאותה החכמה, ע"כ.

</div>


## Segment 1461

<div dir="rtl" lang="he">

בכתבי האר"י ידוע שפרצופי חכמה ובינה כוללים השתלשלות של עוד שני פרצופים, ישראל סבא ותבונה. והרי בינה-אימא למעלה מהחכמה שהוא ישראל סבא.

</div>


## Segment 1462

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י פרשת דברים (א:יג) ז"ל ונבונים, מבינים דבר מתוך דבר. זהו ששאל אריוס את ר' יוסי, מה בין חכמים לנבונים, חכם דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה, וכשאין מביאין לו יושב ותוהה, נבון דומה לשולחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו, הוא מחזר ומביא משלו, ע"כ.

</div>


## Segment 1463

<div dir="rtl" lang="he">

דברי רש"י יכולים לפרש שאותו בינה הוא מלמעלה למטה, דהיינו כאשר עלה כל כך בחכמה שיכול להורידו למטה. ולא שהבינה בעצמה חשובה יותר מחכמה. אכן ראיתי עכשיו מובא מספר בינה לעיתים, דרוש א' לפורים, שמפרש את הפסוק (ישעיה ה:כא) הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים, ז"ל כי המחזיק עצמו לחכם בפני וכו' אבל בהיות נגד פניו ובעיניו נבונים, שהם ממדרגה יותר גדולה מחכמים כנודע, כי הבינה יותר מהחכמה, זה הוא רחוק, עכ"ל. ולכאורה מש"כ כנודע, הכוונה לרש"י הנ"ל.

</div>


## Segment 1464

<div dir="rtl" lang="he">

ר' אברהם בן הר"ן כותב כמה וכמה פעמים שרבינו בחי' בינה. ועיין מה שהבאתי בריש דברים על רש"י הנ"ל מר' שמשון מאסטרופוליא, ששאול זכה למדרגה זו, ודוד המלך שהיה רק במלכות ביקשה מהשם יתברך אח"ת שאלתי עיין שם.

</div>


## Segment 1465

<div dir="rtl" lang="he">

שנה. כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות, עיין שם.

</div>


## Segment 1466

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כמה פעמים שמענו על נסים שכל הבית או רכב נשרף חוץ מספרי רבינו, ואף על פי שזה בודאי נס גדול (ודלא כספר רזיאל שרבינו הראה על זה שהוא בעצמו נשרף), איך לא שמר את כל הבית? עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן קמג.

</div>


## Segment 1467

<div dir="rtl" lang="he">

שסג. קודם שנתקרבתי וכו' שיתקרב אליו איש וכו' ואז היה יכול לבאר כתבי האר"י ז"ל עד שאפלו נערים יודעי ספר היו יכולין ללמד ולהבין כל כתבי האר"י ז"ל, עכ"ל. והמשמעות שזה התקיים עם התקרבותו של רבי נתן.

</div>


## Segment 1468

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין במכתב שכ' רבי אברהם קליסקר לבעל התניא (אגרות חסידים לארץ ישראל, מכתב סד) ז"ל לא מצאתי קורת רוח ממה דעייל כת"ה בחמה דנרתקה, דהיינו להלביש דברי הרה"ק ממעזריטש שהן המה דברי הרה"ק הבעש"ט בתוך דברי קדוש האר"י ז"ל. הגם שהגם שהכל הולך אל מקום א', לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, ובפרט מפני הסכנה שבעוונותינו הרבים שהגשם יורד ונוקב ולא אכשור דרא, אשר על כן ותבחר לשון ערומים וממילא אתגליין ולהבינו דרכי היראה והאהבה וכו' עיין שם. אכן מדברי רבינו כאן, וכן ממה שאמר על תורה ו' (חיי מוהר"ן אות ב) תאמרו לי איך מרמז בהתורה הנ"ל כל הכונות של אלול, וכן עוד כמה דוגמאות כאלו, מוכח שכבר יכולים לפרש את דברי רבינו על פי כתבי האר"י.

</div>


## Segment 1469

<div dir="rtl" lang="he">

שסד. פעם אחת דברתי עמו מענין קבלת האר"י ז"ל, ואמר שקבלת האריז"ל הוא לגמרי אחד עם קבלה שחבר מורנו הרב משה קורדובירו ז"ל. אחר כך איזה שנים שוב נזדמן שדברתי עמו מענין הקבלה שגלה הארי"ז ז"ל, ואמר שהקבלה שלו היא רחוק ונשגב מאד מהקבלה של בעל הפרדס ז"ל. ועמדתי מרעיד ושאלתי אותו באימה, הלא שמעתי מפיכם פעם אחד שבאמת הכל אחד. השיב, מסתמא אם אמרתי כך ידעתי מה שאמרתי. והדברים סתומים וחתומים לכאורה. אך מי שיש לו לב להבין יכול להבין מרחוק שהכל נון ודבריו חיים וקימים והכל אמת ויציב ונכון וקים וישר. כי באמת בודאי הכל אחד בפנימיות האמונה באמת לאמתו. אך עף על פי כן דרכי התגלות הסודות של האריז"ל הוא רחוק ונשגב מאד מדרכי הפרדס, אף על פי שבאמת לאמתו הכל אחד. ואי אפשר להאריך בענין זה כי כבוד אלקים הסתר דב ר והמשכילים יבינו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1470

<div dir="rtl" lang="he">

בענין החילוק בין הרמ"ק להאריז"ל. עיין קל"ח פתחי חכמה, פתח יז. ומאמר הויכוח אותיות פג-ד. ומן הסתם רבי נתן לא היה לא גישה לכתבי הרמח"ל. ויתכן שאפילו אם היה לו, היה משאיר את הדברים סתומים, ואכמ"ל. ומכאן רואים שהרמח"ל יש לו מקום חשוב למלאות הרבה מהסתימות שרבינו השאיר, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1471

<div dir="rtl" lang="he">

בעיקר הסביר שהרמ"ק דיבר רק בכללות והאריז"ל גילה ענין הפרצופים שכבר מפרש היטב בפרטיות עיין שם.

</div>


## Segment 1472

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרבה מקבלת האריז"ל סובב על ענין שבירת הכלים, שבעיקר מבוסס על פרשת ואלה המלכים אשר מלכו, ומיתת אותם המלכים היא השבירה, ואילו הרמ"ק בפרדס רימונים פירש שהמיתה היתה העלם עולם הדין.

</div>


## Segment 1473

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לראות רמז בזה מה שידוע בברסלב שרק על ידי הנפילות ושבירות זוכים לקום למעלות עליונות יותר. וכמו שרבי נתן אמר (כוכבי אור, שיחות וספורים כרך ג' – נז) שואל, עדין אין לי הנאה ממך, ושאף על פי כן אם הייתי רואה שאתה נופל ונתחזקת ונשארת על עמדך אז הייתי נהנה, ע"כ.

</div>


## Segment 1474

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בריש הקדמת ספר עמק המלך (ד:) שכז"ל ומקצתם היו מרכיבים דברי הר"מ קורדואירו עם דברי האר"י עונם גדול מנשוא כי לא לתוה"ו בראה לשבת יצרה בעולם התיקון, ע"ש (הבאתי קצת מדבריו בשיחות הר"ן לב).

</div>


## Segment 1475

<div dir="rtl" lang="he">

שסח. ואמר הלא אני יכול להחזיק אצלי הרבה מאד ואיני אומר כי אם כשהמים כבר עולים על כל גדותיו עד שיוצא לחוץ בעל כרחו, ע"ש.

</div>


## Segment 1476

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן עג ז"ל מה שרואים וצופים הם אומרים ואינם יכולים להחזיק אצלם. אבל יש צדיקים ששרשם מבחינה גבוה יותר שהוא בחינת הרחבה, הם יכולים להחזיק אצלם כל מה שרואין, ע"ש ומש"כ שם.

</div>


## Segment 1477

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן שע: אבל נתן יש לו חלק גדול יותר וכו' שאם לא היה הוא לא היה לכם אפלו עלה אחד מהספר, ע"ש. יש רמז לזה במשנה באיזה מקומן שאומרים בשחרית, 'אם לא נתן – לא עכב', דהינו כל התורות שגילה רבינו לא היו נשארים לנו להתעכב.

</div>


## Segment 1478

<div dir="rtl" lang="he">

שעא (לג): אמר לי האתה תהיה במרה שחורה? אתה מחיב להיות בשמחה תמיד [בפרוש אמר לי כן] ("דו זאלסט נאך זיין אין דער מרה שחורה, דו ביסט מחיב משנה פרייליך צו זיין"), עכ"ל.

</div>


## Segment 1479

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צע"ג אצלי איך תרגם מהיידיש "משנה פרייליך" להיות בשמחה תמיד, לכאורה צריך להיות משונה שמח.

</div>


## Segment 1480

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צע"ק על הדיבור, כי מצינו כמה וכמה פעמים שרבינו צוה להיות בשמחה, אבל בשום מקום לא השתמש בלשון חובה, רק שמצוה ועצה וראוי וכדומה.

</div>


## Segment 1481

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן שעד – נסיעתו לארץ ישראל לו – עיין בזה בלקוטי מוהר"ן תנינא קב.

</div>


## Segment 1482

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי בשמו שאמר שכל ההשגות הגבוהות שהוא משיג אינם חושבים אצלו כל כך, רק העקר כשזוכה להכניס איזה דבור בתוך העולם. כי בכל דבור ודבור הוא מדבר בפני העולם תלויים בו כל העולמות עליונים ותחתונים, ע"כ.

</div>


## Segment 1483

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש בזה מה שמבואר מהאריז"ל שעליה הששי לתורה היא המעולה מכולם כי הוא בסוד יסוד שהוא מגולה, והשלישי שני לו, כי הוא בסוד תפארת שבו ב' שלישים מגולים. וכל שאר טפלים אליהם. וכן מצינו בעוד מקומות יתרון החסדים המגולים מעל המכוסים. עיין בלקוטי תורה, פרשת וישב, דרוש גלות מצרים ז"ל והנה צריך לבאר קושיא א', שנראה לפום ריהטא, כי אם כן מצרים היא יותר עליונה, כי היא בגרון של ז"א, וארץ ישראל שהיא רחל יותר למטה, ואם כן איך אמר הכתוב 'עלו זה בנגב', וכן אמר רדו שמה. והענין, דע, כי אין עליה וירידה רק במעלות המדרגות, וזה מבואר בסוד יוצר אור ובורא חושך, כי הבריאה להיותה סתומה, נקראת חושך, והיא גרועה מן היצירה המגולה הנקרא אור. וזהו סוד שביארנו, עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו', כי אדרבה מקום מגולה נקרא עליה, ומקום הסתום נקרא ירידה, שהוא מניעות אור וכו' עיין שם (וזה נוגע גם למש"כ במסכת מגילה בענין מעלת מרדכי).

</div>


## Segment 1484

<div dir="rtl" lang="he">

תא. הצדיק נקרא אילן. עיין רש"י פרשת שלח, במדבר יג:כ היש בה עץ פרש"י אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו, עכ"ל

</div>


## Segment 1485

<div dir="rtl" lang="he">

תב. יש מדרגות שאי אפשר להשיג כי אם על ידי מחלקת, וביאר שם שזה כמו המים שמרים את העץ. ויתכן בזה, כי רבינו אמר שהשיג תכלית יחידה שביחידה, וכבר הקשינו על זה שהרי בזוהר הקודש כתוב שעולם הזה אי אפשר סתם להכיל היחידה, ולכן חנוך הסתלק. ועל כרחך צריכים לומר שרבינו היה יכול להלביש ולהסתיר את עצמו, וכל עוד שרוצים להשיג בדרגות ובחינות כאלו שהם בתכלית יחוד השם כאשר העולם עדיין לא ראוי, אי אפשר אלא כאשר מוקף במריבה ומחלקת בחי' פירוד, חושך וענן סביבו, ועל ידי זה נותן את האפשרות שהעולם ישאר כהוויתו ולא יעכב אותו להשיג את תכלית היחוד.

</div>


## Segment 1486

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד נראה כי השמים הוא אש ומים שני הפכים, וכן בלקוטי מוהר"ן תורה פ בענין יוסף ובחי' שלום שהוא התחברות החסדים וגבורות, אלא שצריכים מסירות נפש כדי להשיג את זה כמבואר שם, אכן כן הוא המציאות שזה שני הפכים ביחד. ולכן העובד את השם שצריך להגיע לזה בודאי ימצא את עצמו בתוך מחלקת, אלא שמצד העובד יהיה בשלום עם זה. וכן יש לעיין בתורה נו שרבינו גילה שהדעת והשלום הכי גבוה הוא במחלקת לשם שמים, ושם מדובר כאשר שני הצדדים הם לשם שמים, אכן י"ל שאפילו אם רק צד אחד הוא לשם שמים, לזה הצד יהיה לו דעת גבוה ושלום, וצ"ע.

</div>


## Segment 1487

<div dir="rtl" lang="he">

תג. אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל וכו'. כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, ע"ש. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ראש השנה זה נ נח.

</div>


## Segment 1488

<div dir="rtl" lang="he">

שלי בגמטריא נן יוד סמך נן (ניסן – עיין ליקוטי מוהר"ן תורה מט, שגם ניסן בחי' ראש השנה).

</div>


## Segment 1489

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות תקעט ז"ל ודברו אז מכל הצדיקים ומה היה עבודתם, ונשא רבנו ז"ל עיניו למעלה וסים: אבל מה הוא הענין שלי זה, זה אינו יודע שום אדם. ובלשון אשכנז: "האבער וואס מיין זאך איז דאס וויסט קיינער ניט". אחר כך אמר להאיש הנ"ל אספר לך מהו החולאת שלי וכו' ע"ש. וצע"ק שהלוא כאן גילה בפירוש שכל הענין (-יש שדקדקו שאמר ענין, דהיינו שבכל ענין וענין) שלו הוא ראש השנה.

</div>


## Segment 1490

<div dir="rtl" lang="he">

תה. ענה ואמר, הראש השנה שלי הוא חדוש גדול וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1491

<div dir="rtl" lang="he">

שלי בגמטריא נן יוד סמך נן (ניסן – עיין ליקוטי מוהר"ן תורה מט, שגם ניסן בחי' ראש השנה).

</div>


## Segment 1492

<div dir="rtl" lang="he">

תז. מספרי החקירות וכו'. בספר עבודת הקודש ג:יב להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך (ישעיה מב:ז) כי ידיעת רצונו המשג בנבואה הוא סבת החפשיות והחרות משעבוד הזמן וקורותיו שהוא המסגר. מבית כלא, הם פתויי השכל והקשיו ומופתיו, שהם מונעים השלמות מבעליו, והפתפתים אחריו בחקירותיו הם היושבים בחשך, כי אור האמת לא ישג כלל כי אם מפי האמת, ומאורו יאירו וישפעו הדברים הרצויים לו ואין תחתבולה להגיע אליהם ולדעתם כי אם בנבואה, ע"כ.

</div>


## Segment 1493

<div dir="rtl" lang="he">

תז. השמטה לענין הרמב"ם עמש"כ בחלק ה' מאומן בערכו.

</div>


## Segment 1494

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר מה שכתוב שם בספריהם "וכי אפשר שיהיה נעשה מהמשלש מרבע?", אמר רבנו ז"ל: אני מאמין שהשם יתברך יכול לעשות מהמשלש מרבע, כי דרכי השם נעלמות, עכ"ל.

</div>


## Segment 1495

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי (התחלת הרעיון והוספתי) מי.ב. שמשולש זה יה"ו, כי כל דרכיהם הוא נגד האמונה, שהיא השכינה, ה' אחרונה, ורבינו אמר, אני מאמין וכו', כי על ידי האמונה נשלם שם השם בד' אותיותיה. [ועד"ז י"ל בעוד כמה דרכים, למשל, עיין בשער הכוונות, ענין הציצית דרוש ג', שמוחין דאבא יש ד' אותיות הוי"ה ואילו של אימא רק ג', ולפי זה לעשות משלוש ארבע, זה לעשות מוחין של אבא ממוחין של אימא].

</div>


## Segment 1496

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן הענין של להביא את השיר פשוט כפול משולש – נ נח נחמ - למרובע – נחמן. כי כבר מבואר אצלינו כמה פעמים שנח"מ זה מקום קשה של דינים, בחי' צ"ח קללות וצ"ח דיינים, בחי' המשפט של אלו הצדיקים שניסו לשם שמים לעסוק בפיליסופיה רחמנא ליצלן. והתיקון שלהם רק על ידי רבינו הקדוש, השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהוא שיר האמונה, נ נח נחמ נחמן מאומן. [ואכן גם המרובע – נחמן, בחי' דין, כי מלבד הצ"ח קללות שבפרשת כי תובא, יש המ"ט שבתורת כהנים, כמובא ברש"י ריש פרשת נצבים (פסוק יב), ועם הכולל, הרי נחמ"ן].

</div>


## Segment 1497

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שבאמת בשם הוי"ה יש רק ג' אותיות, כי הה' כפולה בו. ועיין בפי' הראבד"ד לספר יצירה (א:ב) כי יש ג' אמות אמ"ש – אויר מים אש, כאשר תמזגו קצתן בקצתן יתהווה מהם יסוד רביעי הנקרא עפר וזהו טעות הפיליסופים באמרם שיש ד' יסודות ואינו אלא ג' העפר נתהווה מהג', ע"ש. הרי א"ש כמין חומר לשון רבינו שדוקא בענין זה לעשות משלוש ארבע סותרים הטעות של הפילוסיפים והמורה נבוכים.

</div>


## Segment 1498

<div dir="rtl" lang="he">

תח. כמבואר בספרים שצועקים מרה על שאמר שבארבעה פרקים הראשונים שלו מבאר כל מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אוי לעינים שכך רואות, אוי ללב שנכנס בו שום סברא רעה כזאת שהיא כנגד כל ספרי אמת שקבלנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1499

<div dir="rtl" lang="he">

כעת ראיתי בריש ספר הרזים ז"ל ומה מאד הפליא החכם השלם רבינו משה ז"ל בפירוש הדמיון הזה וכו' וכו' כידוע מדבריו בספרו הנכבד המפורסם במורה [נבוכים] אעפ"י שפנימיות פסוק זה רומז לענין נכבד ועליון שבעליונים וכו' וכו' וכו' וגם רבינו משה ז"ל כבר הביא ראיה בספרו הנכבד מפסוקים אלה שהגלגלים בעלי נפש ודעה ומכירים את בוראם ומשתוקקים למניעם תנועתם הסבובית, מה שאין צריך עתה להאריך בו והוא אמת, אולם כוונתינו בזה גבוה מכוונתו כגובה שמים על הארץ, ואל יחשדני שומע ויחשביני כמפליג וכו' וכו' אעפ"י שאנחנו מודים לרב ז"ל בקצת דברים ממה שכתב באותו פרק בענין הגלגלים והתחלתם ובפרק אחר במספרם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1500

<div dir="rtl" lang="he">

תט. ואמר שיכולין להכיר בהפנים של האדם אם למד (מורה נבוכים) כלומ שהפנים של זה הלומד זה הספר נשתנה להרע. כי בודאי הוא אובד צלם אלקים פנים דקדשה על ידי זה ,ע"כ.

</div>


## Segment 1501

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מש.א.ד. לפרש כי בספר מורה נבוכים הוא התרחק מכל תיאור אנתרופומורפי – דמוי אדם – של ה'. במקום לראות בה' ישות בעלת תכונות יזיות או רגשות, הוא מתאר במונחים של תארי שלילי, קובע מה ה' אינו, ולא מה שכן הוא. ולכן מובן שהלומד בו מאבד הצלם אלקים שהוא כולו ענין של מדותיו יתברך.

</div>


## Segment 1502

<div dir="rtl" lang="he">

תי: ... אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו, ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם... וכל מקום שזכרו רבותינו ז"ל אפיקורס, כונתם על מי שנמשך לדרכיהם ולסברותיהם. אשר על כן גם שאר רשעים גמורים שיש להם כפירה כל שהוא נקרא גם כן אפיקורוס, כי תולין הקלקלה במקלקל. כי היה פילוסוף אחד ששמו הרע היה אפיקורוס כשמו כן הוא ימח שמו וזכרו, ודעתו הרעה מפרסם בספריהם הרעים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1503

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפרשת דברים (ג:יד) כתיב יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי - ותרגם אונלקוס והמעכתי - ואפקירוס. והנה בפרשת אמור (כב:כד) אונקלוס תרגם ומעוך - ודי מריס. והיה נראה בזה שהשם האמיתי של המעכתי היה אפקירוס (כמו שמצינו למשל שאונקלס מתרגם כל פעם צוען מצרים - טנס דמצרים - עיין במדבר יג:כב), ואם כן האיש הזה שפירוש שמו הוא מעיכה וכתישה (ובפרט בביצים רחמנא ליצלן מפגמי הברית כאלו), היה חי עוד הרבה לפני תקופת חז"ל (וכן בדברים ג:טו ובהרבה מקומות בתנ"ך התרגום של המעכתי הוא אפקירוס, אכן בסוף פרשת וירא, ראומה פילגש נחור הולידה את מעכה, ושם התרגום הוא מעכה, הרי שזה היה שמו העצם). ואולי אחר כך בזמן תקופת חז"ל היה עוד אחד שהיה נקרא על שמו, וכשמו כן הוא שהיה פגום בברית קודש. אכן קצת קשה בכלל על דברי רבי נתן, כי מאחר שרואים שכן הוא פירוש המילה של אפיקורס, מנא ליה להוקים שהיה איש אחד בשם זה ועל שמו חז"ל קראו כל הכופרים, אולי חז"ל קראו כל האפקירוסים בשם זה כי מתאים להם מאד, ולאו דוקא שהיה אחד אב לכולם. וצריך לומר שמסורה בידו היתה.

</div>


## Segment 1504

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין במסכת נדה (מח:) אפקריסותן, פרש"י מעפורת, והוא סודר ותולה על דד הימין אבל בנות עניים אין להן מעפורת ע"כ. ובמסכת מועד קטן כב: ואפיקרסותו אינה מעכבת – שאבל לא צריך לקרוע אותו, ומבואר שם כמה פירושים איזה מלבוש הוא, יש אומרים סודר על הראש ותלוי על כתפו, והערוך (ערך אפיקרסין) פירש, שהוא לבוש תחתון הפתוח בכתפיו, וכשלובשו קושרו. והמאירי פירש שהוא מלבוש שעשוי להתכסות בו לצניעות בשעה שיוצא מביתו לילך דרך רשות הרבים, ועוד פירושים ע"ש)

</div>


## Segment 1505

<div dir="rtl" lang="he">

והרע"ב במסכת אבות על המשנה ודע מה שתשיב לאפיקורוס (ב:יד) כז"ל לשון הפקר, שמבזה את התורה ומחשיבה כאילו היא הפקר. אי נמי, משים עצמו כהפקר ואינו חס על נפשו לחוש שמא תבוא עליו רעה על שמבזה את התורה או לומדיה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1506

<div dir="rtl" lang="he">

תיא. גם שמעתי מפיו הקדוש שכשעוסקים בספרים אלו הוא כמו מי שהולך במדבר שמם שאין לו עם מי לפגע, כך כשנכנסין בספרים אלו הנ"ל אין מוצאין בהם דבר קדשה, והוא כמו הולך במדבר שמם שאין מוצאין עם מי לפגע, ע"כ.

</div>


## Segment 1507

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתהלים פרק מג, כי אתה אלקי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב, ובתרגום: למה חקיר איזיל, הרי שתרגם את ההליכה הקדרה שהוא בחי' הליכה בחקירה.

</div>


## Segment 1508

<div dir="rtl" lang="he">

תיב. וזה שהוא ז"ל בעצמו היה מעין לפעמים באלו הספרים, הוא בחינת סוד שהלכו ישראל במדבר שהוא מקום הס"א. ואיתא בזהר הקדוש (שמות קנז.) שבשביל זה הלכו ישראל במדבר, כי הם דרכו על הס"א בהליכתם שם. ובכונה זו הוא מעין בהם בספרים אלו שהם בחינת מדבר, והבן, ע"ש.

</div>


## Segment 1509

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע' תצא, שגילה מהות וגנות חכמה חיצוניות, וכתב ז"ל ואת מאן דאשתדל בהו דאתמר בה לא תלמד לעשות (דברים יח:ט) אבל אתה למד וכו' (שבת עה.). דדא מאן דאשתדל בהו לתפסא בהו ס"מ ונוקבא ככלבין דמתפסן בשלשלאה דעל צואריהון. ודא מאן דלא נטיל רגלוי מאוריתא, אלא קביע בה ודאי, ותב ותפס באלין כלבין. אבל מאן דאתפי אבתריהו ושביק אוריתא, אשתביק מסטר קדישא לגמרי, עכ"ל.

</div>


## Segment 1510

<div dir="rtl" lang="he">

תטז. פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם, כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם וכו' ע"ש. לעולם לא הבנתי ההוכחות האלו, כי לטענה הא' יש לומר שהרגו זה את זה במלחמות או מגפות וכדומה. והטענה הב' הלוא הבני אדם באו מן הארץ והאדמה עצמה, אז במיתתם הם לא מוסיפים כלום ממה שהיה, ואדרבה, הרי שאכלו מפרי האדמה כל חייהם וחסרו ממנה. ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מהשבעה בעטלירס, יום חמישי שאחד התפאר שיש לו בחינת מועט מחזיק את המרבה, כי יש לו חתיכת מדינה שהיא מוציאה פרות הרבה, ואחר כך כשמחשבין את הפרות שהוציאה המדינה, רואין שהמדינה אינה מחזקת מקום כל כך כמו הפרות, כי אין בה מקום כל כך להחזיק כל כך פרות, נמצא שהיא בחינת מועט מחזיק את המרבה, ע"ש. הרי שמן הטבע לא יוציא הארץ יותר ממה שיכול להחזיק. אכן על זה י"ל שזה רק לשנה אחת, אבל בכל שנה יתוסף.

</div>


## Segment 1511

<div dir="rtl" lang="he">

תכ. שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה, ושם יש היכלות וחדרים, והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד, ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר ויותר, אשרי הנכנס ומטיל שם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1512

<div dir="rtl" lang="he">

ענין לטיל מהיכל להיכל, עיין ריש ספר המדות, ערך אמת אות א'. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה רמה, שכתב כעין מש"כ כאן לענין התורה.

</div>


## Segment 1513

<div dir="rtl" lang="he">

תכא. שוב אמר שגם הצדיקים של עכשו הם גם כן בבחינת התערבות עמהם (-הגוים), כי הם מנהיגים בביתם כמו מנהגי השרים וכו' ועל ידי זה אינם יכולים לומר תורה וכו' וכו' ומאחר שאינם יודעים תורה על ידי זה הם מנהיגים עצמם במנהגי השרים. כי מאחר שאינם יודעים תורה, הם מכרחים על כל פנים לנהג עצמם במנהגים הנ"ל. (כי בלא זה במה יהיה נכר מעלתם וחשיבותם מאחר שאינם בני תורה) ע"ש.

</div>


## Segment 1514

<div dir="rtl" lang="he">

עיין השמטות לספר חיי מוהר"ן (הוספות מספרי כוכבי אור ואבניה ברזל) אות רעט ז"ל פעם אחת היה רבנו ז"ל אצל דודו רבי ברוך ז"ל ואמר אז דודו ז"ל תורה, ורבנו ז"ל לא נתפעל מהתורה שלו וספרו להרב ר' ברוך ז"ל. ואמר הר' ברוך ז"ל ואם אין יכולים לומר תורה (איז מען שוין קיין גוטער יוד ניט) אז הוא כבר לא אדמו"ר. הלא המגיד ז"ל ממעזריטש לא ידע מהו ענין אטר יד (איז ער שוין קיין גוטער יוד ניט גיווען) אז הוא לא היה אדמו"ר. שמע רבנו ז"ל ואמר אם כן נתנו לי ליינען [לקרא משימה] שצריך אני לידע מהו ענין אטר יד. ובקרוב אמר התורה סו ושם מדבר מענין אטר יד, ע"כ. ועמש"כ על זה בשיחות הר"ן קנב.

</div>


## Segment 1515

<div dir="rtl" lang="he">

תכד (יח). בענין השמטות שיש ספרי מקבלים שסוברים ענין זה כמבאר בספרים, אמר רבנו ז"ל שאינו כן וכו'. וגם דעת האר"י ז"ל אינו מסכים כלל לענין השמטות וכו', עכ"ל. ועיין בהשמטות כאן ז"ל ועין בספר שבחי האר"י ז"ל הגדול המחבר לספר לקוטי הש"ס, וזה לשונו שם בדף לא. לאפוקי מהסוברים שיש שמטות ומקדם היה שמיטת החסד ועכשו הוא שמיטת הפחד, כל זה אינו אמת. ושמע מרבו, והוא הביא מדעתו סברת השמטות, והאמת אינו כך, וכו' כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1516

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר הענין נמצא בשער מאמרי רשב"י בביאור האדרא רבא קדישא דף קלה, עיין שם באריכות:

</div>


## Segment 1517

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל את שבתותי תשמורו ואמר ושמרו בני ישראל (דף ל"ז ע"א) את השבת לעשות את השבת הרי כי בכל פסוק תמצא מוזכרים שתי שבתות ביחד ובכלל הדבר הוא להודיעך ענין טעות אחד נפל בפי קצת המקובלים כמו ספר קנה וספר בעל התמונה האומרי' כי שבע שמיטות יהיו בעולם וכל שבעה אלף שנה הם שמיטה אחת וכבר עברה שמיטה ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב' הרומזת אל ספירת הגבורה וכיוצא בזה האריכו בדברים אשר לא כן ועתה אודיעך כי אין להאמין בדברים האלו וסיבת מי שהביאם לידי טעות הזה יתבאר בדברינו אלה. דע כי כאשר האציל המאציל העליון את העשר ספירות דאצילות הנה בתחילה האציל את השלש ראשונות אשר כבר ידעת כי אז הוא סוד שבת העליון. אבל כאשר האצילם לא היו בתיקון גמור כפי הצורך ולכן לא עלה בחשבון ומספר יום השבת הזה הנז' ואח"ך בשבוע השנית שהם שבעה ימים אחרים האציל שבעה מלכי' הנרמזים בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וביום השבת שבסוף השבוע הזאת נאצל המלך השמיני הנקר' הדר ושם אשתו מהיטבאל כו' ולסיבת אשר שלשה הראשונות לא היו מתוקנות לכן אלו השבעה מלכים לא יכלו לסבול אור המאציל ולכן היו כולם בחינת דינין ומתו ונתבטלו האמנם כשיצא המלך השמיני הנקרא הדר יצא יותר מתוקן מכולם כמבואר אצלנו והמלך הזה הוא בסוד היסוד הנקר' הדר כמבואר בלשון האדרא בדקמ"ב ע"א ובג"ד ובכולהו כתרים כו'. ואתבסמו תיקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד הה"ד ואלה המלכים כו' ויציאת המלך הזה היה ביום שבת השני ואח"ך נתקנו השלש הראשונות הנז"ל כנז' באדרא. ואז יצאו בשבוע השלישית שבעה ספירות תחתונות. אשר הם נקראים אצלנו בשם חסד גבורה ת"ת כו' עד ספירת המלכו' ואז ביום השבת השלישי יצתה (ד"ש ע"ג) המלכות ונמצא כי המלך השמיני שהוא נקרא הדר העליון והוא ממש יסוד נאצל בשבת שניה והוא קדם אל החסד אשר נקרא עתה אצלנו בשם ספירת החסד. ואח"כ ביום שבת השלישית נאצלה המלכות. וכבר אמרנו לעיל כי השבת העליון מכולם אשר בו נאצלו שלשה הראשונות בלי תיקון לא עלה בחשבון ונמצאו שתי שבתות אחד שבו נאצל הד"ר העליון ואחד שבו נאצלה מלכות האחרונה משבעה ספירות שנאצלו אחרי הדר העליון ואלו הם סוד שתי שבתות הנז"ל בפ' את שבתותי תשמורו ובפסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת ובזה תבין טעות המקובלים הנז' כי הם קבלו מרבותם הקדמונים ז"ל כי השבעה ספירות האלו שאנו קוראים אותם חסד וגבורה ת"ת נצח הוד יסוד מלכות אשר הם סוד שבעה אלפי שני דהוי עלמא הנה הם נאצלו אחר השבעה מלכים הראשונים הנקראים מלכי אדום ומזה טעו לומר דאם כן נמצא כי גם בז' מלכים הראשונים הנקרחים מלכי אדום היה בהם המשך שבעה אלפים שנה אחרים כמו שהיו באלו השבעה ספירות האחרות ונמצא כי כבר אנו עתה בשמיטה שניה ומזה הוסיפו עוד לטעות ולו' שכיון שיש שתי שמיטות אם כן כך יתגלגל העולם עד תשלום שבע שמיטות ואין הדבר כן. אמנם השבעה מלכים דאדום לא נמשכו רק יום שבת אחד בלבד. (ע"ב) ותכף בשבוע השנית נאצלו שבעה ספירות האחרות כנז' שהיו מתוקנות וכנגד אלו השבעה ספירות ימשך העולם שבעה אלפים שנה ואין עוד כי השבעה מלכים ראשונים אין כנגדם בחינת עולם בפני עצמו כי לא היו מתוקנים והראיה לזה כי הנה הן עצמם חזרו אח"ך ונתקנו ע"י אלו השבעה ספירות אחרות ונתבסמו כמ"ש בדף קל"ב ע"ב וז"ל וכד אתא האי דיוקנא אתגלפו כולהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו כו'. ונמצא כי לבחינת שתי שבתות הנז' שבהם נאצלו הדר ומלכות כנז' טעו המקובלים לכנותם ולקרותם בשם שתי שמיטות ולא כן הוא ודי בזה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1518

<div dir="rtl" lang="he">

עיין אגרות פתחי חכמה ודעת לרמח"ל סי' כג (שערי רמח"ל עמ' שפ) ז"ל ועכשיו יבין עליית הגוף – איך הוא עתיד להתעלות מעילוי לעילוי. הנה כל סדר שנסדר אחר הצמצום הכל נדרש בסוד ע"ס, ולכן נאמר שקיום כל דבר הוא ע"י ע"ס. כי אין שום דבר נמדד אלא במדה זאת. וע"כ גם מצבי האדם בזמניו נדרשים כן בע"ס, והוא מה שהזכיר בעל ברית מנוחה העליות עד אלף העשירי, וחתם בו. ומכאן יראה אגב אמיתת הרח"ו זללה"ה שגמר לטעות סברת התחדשות העולם בז' שמיטות, כי הרי ספר הנ"ל הוא ספר נכבד ויקר מאד, ונאמן בכל דבריו, מפרש סוף העילוי עד אלף העשירי, כמבואר שם בהקדמתו, ע"ש.

</div>


## Segment 1519

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שרשי המצוות לרמח"ל, כלל ל"ב ז"ל עוד מתיקוני השנה, שלא לעורר דין כלל על כן שמטת כספים, והעיקר כי המלכות נקשרת בגבורה ומשם כל החשך, על כן בשנה שבסודה, צריך לעשות הפך זה ולהגביר הרחמים תגבורת גדול ואז נתקנת תיקון עצום. ועוד מגיע הענין לתיקון השמיטה הכללית, שהיא שמטת הגבורה כמבואר במקומו, עכ"ל, ובהערות שם כבר ציין לדברי הרמח"ל באגרת הנ"ל והניח בצע"ג. וע"ש כלל מ"ח עמ' קיב ז"ל ונמצאו שכל מה שנמצא בהנהגה מעניני הקליפות ושליטותיהם, שרש כלו בספירות, הוא התלהטות המלכות הקדושה בדינים החזקים בסוד השמטה כמבואר במ"א, ע"כ.

</div>


## Segment 1520

<div dir="rtl" lang="he">

עיין הקדמה שלישית לספר עמק המלך פ"ה ז"ל לאפוקי מהסוברים שיש שמיטות (ספר התמונה תמונה שלישית. וכן עיין בהקדמת הקנה עמ' ה'-), שקודם היו שמיטות החסד ועתה שמיטות הפחד, כל זה אינו אמת, ושמעו מרבם שברא הקב"ה עולמות קודם לזה העולם והחריבן, והוסיפו הם מדעתם סברת השמיטות, והאמת אינו כך, עכ"ל. וכן שם בשער ו' – עולם התוהו, פרק מו, ז"ל ולקצת מקובלים נפל טעות, שכתבו שלפני העולם הזה היה עולם אחד, והיה סוד שמיטת החסד, ועתה זה העולם השני הוא שמיטת הפחד, וכן יחדש הא-ל יתעלה עולמות עד שיכלו שבע שמיטות. והם טעו מחמת ששמעו מרבם שהיה עולם אחר קודם לזה העולם, ולא חששו לשאול לרבם מה היה טבעו של אותו עולם, למה החריבו וחזר ובנאו פעם שנית, אלא תכף אמרו מדעתם שהקב"ה יחדש שבע פעמים עולמות, והועלם שעבר היה סוד שמיטת החסד, וכעת אנו עומדים בזה העולם שהוא סוד שמיטת הפחד. ולא כן דברי מורנו ורבנו האר"י זלה"ה, שאמר שמתחילה בנה הקב"ה עולם אחד ומלכו בו שבעה מלכים שהם: הדעת, חג"ת, והנצח וההוד ביחד וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1521

<div dir="rtl" lang="he">

המגלה עמקות מביא בכמה מקומות ששמיטה זו שאנחנו בו הוא מפחד יצחק.

</div>


## Segment 1522

<div dir="rtl" lang="he">

ספר הדע"ה של הלשם (ח"ב דרוש ג' נעף ז' דף כה:) ודע כי כל מה שאמרנו כאן מענין סוף כל התיקונים שהוא עד אלף העשירי, כי משם ולמעלה הוא בעולמות דא"ס כנזכר, הנה אין זה סתירה כלל (-היינו לאפוקי מהרמח"ל שכתב שהוא ראיה מוכרחת, השם יסלח לי שהבאתיו) לענין השמיטות הנמצא בדברי הראשונים ספר התמונה והקנה והרמב"ן והמערכת והרקאנטי והציוני ורבינו בחיי והרדב"ז וכן הרמ"ק ז"ל בפרדס בשער הנתיבות פ"ב ובשער פרטי השמות פ"ג האמינן ג"כ בזה, אמנם בספר שיעור קומה מיאן בזה הרבה וכן בדברי הרח"ו ז"ל בלק"ת פ' קדושים, אך הגר"א ז"ל לא דחה דברי הראשונים כלל ועשה סמוכות לדבריהם, ואמר בתיקונים תיקון ל"ו זה לשונו: מכאן משמע כדברי הראשונים דשבע שמיטות ואנן בשניה, עכ"ל (הגר"א). וכן נמצא ג"כ בדברי רבינו עזרא רבו של הרמב"ן בביאורו לשיר השירים המיוחס להרמב"ן, והוא לרבינו עזרא כנודע, ע"ש בתרי"ג מצות במצות יובל. והנה ראיתי בספר אחד שסתר את כל דברי הראשונים מספר ברית מנוחה במה שחתם את כל העליות רק באלף העשירי וכנ"ל. אך באמת אין סתירה מדברי הברית מנוחה כלל ולא קשה כלל, כי אלו הג' אלפים שהם ח' ט' י' הנה הם מהג"ר, והם בסוד מוחין וכו' וכו' והברית מנוחה מדבר מהז"ת והמוחין שהוא הקטנות וגדול דכל שמיטה ושמיטה וכו' וכו', עד כאן דברי הלשם. וכעין זה רצה אחד בדורנו ליישב, נדפסו בדבריו בהקדמה לספר ברית מנוחה הוצאה חדשה מהדורא מקוצרת, שהסדר של ברית מנוחה איירי בסדר תיקון המבואר ברש"ש (נהר שלום דף יג סע"א) פרצוף הימים שהוא בדרך עשיריות דהיינו משנה לשנה עד עשר שנים, וכן מעשר לעשר עד מאה, וממאה למאה עד אלף, ולכן אחר שית אלפי שנין ממשיך ועולה עד עשרת אלפים. אך המהלך שכתבו הראשונים שיהיו עליות משמיטה לשמיטה עד יובל, איירי בסדר תיקון פרצוף הזמנים שהוא בדרך של שמיטות ויובלות כמבואר, ע"כ.

</div>


## Segment 1523

<div dir="rtl" lang="he">

ופליאה גדולה שתירוצים כל כך פשוטים לא ידעו הרמח"ל ורבינו הקדוש, לדעתם המשובשת.

</div>


## Segment 1524

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי הדרך הנכון ליישב מקום הטעות, שיתכן שענין השמיטות והיובל הוא שייך דייקא לנשמות, כי כן חירות הנפש תלוי בשבע ובשמיטה, ולכן יתכן שאותם הצדיקים ידעו בנפשם השמיטות שהיו עוברים על נשמתם, וטעו לחשוב שהוא ענין כללי בהנהגת כל העולם.

</div>


## Segment 1525

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בספר תורה אור למהר"ם פאפריש בכמה מקומות, ובעיקר בפרשת משפטים כא:ו, שהביא דברי האריז"ל שביטל סברת השמטות והיובלות, ואחר כך (בדילוג) כותב ז"ל אבל אני מאמין בענין השמטות, כי לא לחנם נכתב כל סדר קבלתם שכמעט הכל סובב על יסוד הזה, וכן הקדוש קנה, וה"ר משה ליאון בעל לבנת ספיר, ור' יצחק בעל ספר מאירת עינים, והרמב"ן, כלם הסכימו ע"ז, ואם היה רבינו יצחק לוריא ז"ל בחיים, הייתי שואלו ילמדנו רבינו מאמר ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה הנאמר באדרא (אדרא רבה קלו.), שהוא על היובל הגדול, כל כל דור נ' שנה, ונ' אלף דור הם מ"ט שמטות, ודבר צוה לאלף דור כתיב. וכו' וכו' וכו' ואיני רואה מקום הזק לאמונת התורה באמונת השמטו, כי מה לי שאני מאמין שיתחדש היום ה' אלפים שנה ות"כ, או אם נתחדש היום י"א אלפים שנה, שהרי סוף סוף יצא מיש לאין וסוף יחזור הכל אל האין הראשון שיצא ממנו, ודי בזה עתה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1526

<div dir="rtl" lang="he">

שלא להתעקש על שום דבר

</div>


## Segment 1527

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות קכב – לא לדחוק את השעה. חיי רכב – אם היו מפצירים לא עבר על דעתם.

</div>


## Segment 1528

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת ברכות דף סד. אמר ר' אבין הלוי כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו מרדרבה ורב יוסף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1529

<div dir="rtl" lang="he">

אגדת בראשית (מ"ו) [מ"ז] נביאים. ויברח יעקב שדה ארם (הושע יב:יג). זש"ה לך עמי בא בחדריך וגו' (ישעיה כו:כ), לך הסתכל בחדרי לבך, וראה שלא לפי עונותיך הבאתי עליך יסורין, ואין חדריך אלא כליות, שנאמר נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן (משלי כ:כז). ואם באו עליך יסורים אל תפתח את פיך, ותקרא תגר אחר מידת הדין, אלא וסגור דלתיך בעדך (ישעיה שם), למה חבי כמעט רגע. שאין היסורין מתעכבין בעולם, עוברין הן, שנאמר עד יעבור זעם. ד"א לך עמי, בשעה שאתה רואה שעה חצופה, אל תעמוד כנגדה, אלא תן לה מקום, לך עמי וגו', התסכלו לי כביכול, בשעה שראיתי שעה חצופה בעונותיכם, נתתי לה מקום, שנאמר השיב אחור ימינו וגו' (איכה ב:ג), אף עתם לך עמי וגו', שכל מי שעמד נגד השעה נפל בידה, וכל מי שנתן מקום לשעה, נפלה בידו, נבות וכו' וכו' אברהם וכו' וברח מנמרוד מלך הכשדים וכו' ונפלה בידו שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר ויאמרו ראה ראינו וגו' וכו, יוסף וכו' בשעה שהיו מוכרין אותו לישמעאלים, ולא היה יכול למור אחיכם אני, אלא שתק ונתן מקום לשעה וכו' וכו'. יעקב וכו' וברח מפני עשו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1530

<div dir="rtl" lang="he">

תנחומא ויצא ה: בשעה שאתה רואה השעה חצופה, לא תעמד כנגדה אלא תן לה מקום שנאמר (ישעיה כו:כ) לך עמי בא בחדריך... שכל מי שעומד כנגד השעה נופל בידה, וכל מי שנותן מקום לשעה, השעה נופלת בידו... ודוד נתן מקום לשעה שנאמר (שמואל א:כ:א) ויברח דוד מנויות, וכתיב (תהלים ג:א) בברחו מפני אבשלום בנו, וכתיב (תהלים נז:א) בברחו מפני שאול במערה. וחזרה השעה ונפלה בידו, ששאול אמר לו הנה [נא] ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל.... נבות עמד כנגד השעה ונפל בידה, שאמר לו אחאב (מלכים א:כא:ב-ג) תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, מה עשה אמר: חלילה לי מה' וגו', מה נעשה לו, נפל ביד השעה, שנאמר (מלכים א:כא:יג) ויעדהו אנשי בליעל את נבות נגד העם וגו', ויסקלהו באבנים וימת.

</div>


## Segment 1531

<div dir="rtl" lang="he">

תנחומא ויחי ו: ויהי אחרי הדברים (בראשית מח:א) מה כתיב למעלה מן הענין 'ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף' (בראשית מז:כז), למי שהשעה עומדת לו, והנביא צווח 'לך עמי בא בחדריך' וגו' (ישעיה כו:כ), אמר הקב"ה, אני אמרתי לכם שתהיו מטמינין עצמכם ותתנו מקום לשעה, נבות לא נתן מקום לשעה, לכך כתיב ביה 'כי סקל נבות וימת' (מלכים א:כא:טו).

</div>


## Segment 1532

<div dir="rtl" lang="he">

משלי כא:ה מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ [פרש"י ז"ל דוחק את השעה] אך למחסור.

</div>


## Segment 1533

<div dir="rtl" lang="he">

תל. אין דרכו לדחק על שום דבר שיהיה דוקא כך וכו' גם אני יודע שכל טובות עולם הזה אין טובתו שלמה, וכל טובה מטובות עולם הזה מכרח שיתגלגל ממנה איזה דבר שאינו טוב. כי אי אפשר שיהיו טובות עולם הזה שלמות לגמרי, על כן אינו רוצה לגזר ולדחק את האדם שיעשה דוקא כרצונו, פן בסוף, כשיתגלגל איזה דבר לא טוב מזה יתרעם עליו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1534

<div dir="rtl" lang="he">

הנה דברי רבינו הקדוש פה הם ממש כמו שמצינו ברש"י סוף פרק שני של מסכת ערכין (יג: - הבאתי הלשון בערך שיר חדש – שירה חדשה) שהגמרא שם אומרת שבימות המשיח הכנור יהיה של שמונה נימין, ורק לעולם הבא יהיה של עשר ויהיה נקרא שיר חדש לשון זכר, ובפירוש רש"י ז"ל כך תשועות הללו (אפילו של ימות המשיח, הם בחי' נקבה כי) סופן לילד צרות, אבל שיר של עולם הבא לשון זכר שאינו יולד, עכ"ל.

</div>


## Segment 1535

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה, לענין השיר חדש שגילה רבינו הקדוש בפתק, נ נח נחמ נחמן מאומן, היה ראוי שיצוה דייקא עליו (אכן היה לרבינו עוד הרבה טעמים שלא גילה כמש"כ כאן). אכן מה ששייך לעולם הבא הוא כולו רצון בלי שום כפיה.

</div>


## Segment 1536

<div dir="rtl" lang="he">

ובשיחות הר"ן (קפה) רבינו גילה שכל הנהגה שהוא מצוה הוא סגלה ותקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד ולאחר ההסתלקות של האדם, ולימות המשיח, ולתחית המתים ולעתיד לבוא, ע"כ. הרי שבדבר הצואה היה לו התוקף של עולם הבא, רק עם כל זה, כאשר היא פועלת בזמנינו על כרחך יהיה משהו לא טוב מתגלגל ממנו כפי גשמיות העולם. ולפי זה י"ל גם לענין השיר חדש שגילה רבינו, שכל עוד ששרים אותו בעולם הזה בזמנינו עוד יתגלגל מהישועות שלו איזה צרות רחמנא ליצלן. אי נמי, הגם שיש בכל ציווי תוקף המגיע ומועיל ומתקן אפילו לעתיד לבוא, אינו לגמרי בשלמות של עולם הבא, ואילו השיר חדש, שהוא לגמרי בחינת עולם הבא, כי על כן נקרא שיר חדש, ולא שירה חדשה כנ"ל, אין שייך אחריו שום צרה כלל, אפילו כאשר שרים אותו בעביות עולם הזה.

</div>


## Segment 1537

<div dir="rtl" lang="he">

תלא. ואפלו בעבודת השם צריכין לפעמים זאת לבלי להכריח עצמו יותר מדי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1538

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שלא להתעקש עיין בספר מי השילוח פרשת מצורע ד"ה דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש כי יהי' כו', מה שנאמר בזה דברו אל בני ישראל משא"כ בכל טומאת הגוף שנצטוו עליהם שלא נאמר כן וכו' כי הנגעים מורים על חסרון בשורש הנקודה הישראלית ח"ו וכו' כי שם ישראל מורה לדביקות בהש"י כמו שמבואר ישר אל, אבל אבות הטומאות האלה אין להם שייכות לשם ישראל ולדבקות הש"י וכו' וכו' ואח"כ נאמר פרשת טומאת זב ונאמר בה דברו אל בני ישראל, כי הענין הזה מורה לברי לבב ועשים מעשים יקרים מאוד רק שנמצא בו טעות כחוט השערה [-והשוה זה למה שרבינו אמר לעיל באות תל, שמוכרח שיהיה איזה דבר לא טוב, על כן אי אפשר לו להכריח ע"ש] והוא כענין שנתבאר על רחבעם עיי"ש כי מזה פשטה הגמרא (סנהדרין) שרחבעם הי' זב ממה שנאמר בו (מלכים א) התאמץ לעלות במרכבה, והענין בזה כי באמת המלוכה הוא שייכת רק לזרע בית דוד, ורק שהוא היה רוצה לתקוף בחוזק קודם זמן, כי אז הי' ברצון הש"י ליתנה לירבעם לפי שעה, וע"י שהתאמץ לכך בא לו עונש הזיבה, כי זה ענין הזב שהדבר בעצמו הוא טוב רק שצריך להיות בעתו היינו לקיים מצות פ"ו (-דו"ק בזה כי זוב אינו ש"ז ואכמ"ל), וחטאו אינו רק שדוחה את הזמן, והענין שיש מן וכי יטהר עד מזובו מ"ט תיבות כנגד כל שערי הקדושה שבמ"ט ימי ספירה מפסח ועד שבועות, ועל תיבה שייך ליום מנינו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1539

<div dir="rtl" lang="he">

תלב. אמר שמה שהמלמדים דוחקים את התינוק ביותר, על ידי זה אינו יודע התינוק כלל, רק צריכין להיות אמן גדול בזה ללמד את התינוק בהדרגה בלי איום הרבה ובלי דחק יותר וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1540

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באיגרת הגר"א ז"ל ואל יכביד עליהם כי אם בנחת, כי הלימוד אינו נקבע באדם, כי אם בישוב ובנחת, עכ"ל.

</div>


## Segment 1541

<div dir="rtl" lang="he">

הרי לענין חינוך הילדים, אכן כאשר האדם לומד בעצמו נראה שעיקר היישוב הוא שהלימוד יהיה בדחילו ורחימו, ודו"ק.

</div>


## Segment 1542

<div dir="rtl" lang="he">

תלד. מה שהיה יכול לעשות מיד עשה תכף וכו' ע"ש. כעין זה יש להביא סמוכין ממה שמצינו בגמרא (בכורות יג.) שדבר שיש לו רק קצת הלכות מביאים אותו מיד, כדי שאחר כך ימשיכו באריכות במה שיש להאריך.

</div>


## Segment 1543

<div dir="rtl" lang="he">

תלד: ואמר אם היה אפשר לגמר כתיבת ספר האלף בית ביום אחד הייתי חפץ מאד בזה, ע"כ. וי"ל כמו שמובא כמה פעמים בספרי רבינו כי היום הוא המידה, כמו שכתוב ומדת ימי (תהלים לט, לקוטי מוהר"ן לג, נו), ולכן ראוי היה ליכתב כל ספר המדות ביום אחד. ופעם באומן חלקו את הספר לכמה חברים שכל אחד יכתבו חלק כדי שכל הספר יהיה כתוב ביום אחד, לקיים חפצו של רבינו. וכן מדת, שהיא מילת מדה סמוכה ל'ימי", מדה של ימי, “מדה" ע"ה בגמטריא נ, "ימי" בגמטריא נח עם האותיות (נחמ בגמטריא זמן, נחמ שנית, ע' דבה”י א:יב:כג – לעת יום ביום, ודניאל ז:יב זמן ועידן, בחינת (קהלת ג) לכל זמן ועת, ן מאומן בגמטריא מקום ע”ה). כי באמת נ נח הוא הדרך לזכות "להמדות" עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1544

<div dir="rtl" lang="he">

תלה. וצוה עלי וקבע לי שעורים גדולים בכל יום, והזהיר אותי שבכל יום אראה לדבר עם בני אדם איזה שיחות וספורים לפקח דעתי. ואף על פי שלא היה היום מספיק לי לגמר השעורים שצוה עלי, אף על פי כן אמר שזה מכרח לפקח דעתי בכל יום על ידי שיחה עם בני אדם איזה שעה ביום וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1545

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר מאליו שרק מי שעמוס בלימוד צריך לקיים עצה זו לפקח דעתו, אבל מי שעוסק בעסקיו אין לו שום ענין בזה.

</div>


## Segment 1546

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע בעולם בשם הגר"א שפירש המשנה באבות כדברי רבינו. כי אחד מהמ"ח דברים שהתורה נקנית בהן הוא במעוט שיחה, ובפשטות הכוונה הוא לשלול הרבה שיחה, שצריכים למעט בשיחה, והגר"א פירש שהוא ענין חיובי, לחייב על כל פנים קצת שיחה לפקח את הדעת כמו שגילה רבינו.

</div>


## Segment 1547

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בליקוטי מוהר"ן תורה לד רבינו גילה את הענין של שיחת חברים, כי כל אחד יש לו נקודה להאיר. ולא מבואר עד כמה צריכים לעסוק בזה, ורבי נתן כתב במקום אחר שלפעמים אין חברים וצריכים לקיים וקנה לך חבר, שהקנה והעט הוא החבר, ורבינו גילה בהשמטה שלפני ליקוטי מוהר"ן תנינא שכל עבודת השם מתחיל באחד היה אברהם, ועל כרחך לפעמים לא יהיו חברים, ואי אפשר לקיים ענין שיחות חברים כל יום. אבל ענין זה לדבר עם בני אדם סתם לפקח את הדעת, שפיר שייך תמיד, ורבנו צוה מוהרנ"ת שיעשה כן כל יום (ואילו היה חיוב לעשות שיחת חברים כל יום, לא הול"ל אלא לחזק אותו שיקיים שיחת חברים, ועל כרחך הרבה ימים יהיו בלי שיחת חברים, ובאותם הימים עדיין צריך שיחה עם בני אדם כן שהם, לפקח את הדעת).

</div>


## Segment 1548

<div dir="rtl" lang="he">

מעלת התבודדות

</div>


## Segment 1549

<div dir="rtl" lang="he">

תלו:

</div>


## Segment 1550

<div dir="rtl" lang="he">

כשהודיע לי רבנו ז"ל ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו דברתי עמו, הלא האדם הוא בעל בחירה. ולא השיב לי בפרוש רק כלאחר יד, כאומר אף על פי כן. כלומר אף על פי שאי אפשר לבאר לך הענין בשלמות, אף על פי כן צריכין לנהג כך. ואנכי לא יכלתי לשאל יותר כי ידעתי כי קשיא זו יכולין להקשות גם על כל התפלות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1551

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה אינו קושיא כל עיקר, כי התפלה הוא חלק מהבחירה [ואדרבה עיקר הבחירה הוא התפלה, וכמו שכבר פרסמתי לשון הרמח"ל בדעת תבונות ח"ב אות ז: אין הבחירה אלא לבחור לבקש הטוב מן הקב"ה או שלא לבקש אותו] – דהיינו כן להתפלל או לא להתפלל, ובכמות ואיכות התפילה, כמה כוונה ולב ובכיה וכו', וכולי האי ואולי האדם זוכה להנצל משקר והבל של העולם הזה ולעלות מעלה מעלה בהכרת האמת של מציאות התורה הקדושה. וזה הבחירה של האדם לעשות את זה, ועם כל הלב ונפש.

</div>


## Segment 1552

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הקושיא הוא רק לפי עוצם הגלות שנסתר מדעת האדם יסוד התפלה, והרי הם נאבקים יום יום לעשות איך שהוא רצון השם במיטב יכולתם כפי מיעוט שכלם, ולכן כאשר שומעים שעל ידי תפילה יכולים לנצח, הרי זה פליאה גדולה, שלכאורה זה ביטול כל מאבק הבחירה. אכן האמת הוא פשוט כנ"ל, שיסוד התפילה הוא רק ההתחלה, שמשם מתחילה עיקר המאבק של הבחירה. שהשם יתברך יעזרנו על דבר כבוד מלכותו.

</div>


## Segment 1553

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כעין מש"כ כבר מבואר בספרי ברסלב, ע"ש.

</div>


## Segment 1554

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי בספר שערי אורה, פרק י' על הכתר ועת רצון, נזהר מהשאלה זו. והרמח"ל ממש יישב הענין בספר אדיר במרום (עמ' שמא, מכון רמח"ל) ז"ל כי הוצרך שיהיה חוק זה שיתגלה לפעמים סוף הרצון להתגבר בכחו, עד שלפי הסדרים האלה סוף סוף ישוב כל הרע לטוב. ואל תקשה שאם כן אין תיקון הבחירה שלם, יען הוא נצרך סוף סוף לחסד ולכחו. כי האמת הוא שעם כל זה אין דבר בחסד, אלא שהמאציל ית"ש הכין כבר מצוות שכחם יהיה לגלות הנהגת א"א בזמן הצריך (כמבואר בשערי אורה הנ"ל). ונמצא שגילוי א"א לא יהיה בחסד, אלא שהמעשה עצמו הוא כמו חסד, דהיינו שאינו לפי ההכנה, אלא בתגברות כח סוף הרצון, והבן היטב, עכ"ל.

</div>


## Segment 1555

<div dir="rtl" lang="he">

תמא. תאמרו לי אצל איזה צדיק קבלתם התעוררות הלב, העקר הוא האמירה בפה. רצונו לומר להרבות בדבורים של תחנות ובקשות בפה, והתעוררות הלב בא ממילא, ע"כ. ועיין לקמן אות תקח, ובשיחות הר"ן עד-עה.

</div>


## Segment 1556

<div dir="rtl" lang="he">

יש לפרש בזה על דרך צחות מה שקי"ל (שולחן ערוך, אורח חיים א:ד) טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה, דהיינו שעל ידי שמרבים בלא כוונה משיגים את הטוב מעט עם כוונה. ועמש"כ על שמע ישראל (דברים ו:ד).

</div>


## Segment 1557

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין (נג:) רבא אמר (-לענין לימוד תורה בפה מלא) מהכא (תהלים כא) תאות לבו נתתו לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה, אימתי תאות לבו נתתה לו בזמן שארשת שפתחיו בל מנעת סלה, ע"כ.

</div>


## Segment 1558

<div dir="rtl" lang="he">

עיין הקדמת ליקוטי מוהר"ן ז"ל ובה' בטחנו שכל מי שישים עינו ולבו היטב לדברי קודש הנאמרין בספר הקדוש הזה – יתלהב לבו ויפתחו עיניו ויכסוף וישתוקק מאוד לעבודתו יתברך, עד אשר ישוב אל ה' באמת בכל לבבו ונפשו ומאודו, ע"כ.

</div>


## Segment 1559

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות, שמחה יח: על ידי תנועות הגוף בא התלהבות הלב, ע"כ.

</div>


## Segment 1560

<div dir="rtl" lang="he">

בפרפראות לחכמה רפה:א ז"ל ובתוך שיחתו הקדושה ענה אד לפניו בלשון צער וגניחה, האיך לוקחין לב כזה, גער בו מהרנ"ת ז"ל ואמר אליו: גם אתה יש לך לב כזה, אלא שאין אתה מלבב אותו (-עיין שם היידיש), כי הבחירה חפשית אצל כל אדם, וכל אחד אפילו הגרוע שבגרועים יש בכחו לזכות למדריגה הגדולה שבגדולות, ע"כ.

</div>


## Segment 1561

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסילת ישרים סוף פרק ז, ז"ל ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב) כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, (שם פד, ג) צמאה נפשי לאלקים וגו'. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (שם סג, ב) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית. אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג) ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (שם יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, עכ"ל.

</div>


## Segment 1562

<div dir="rtl" lang="he">

והמשכיל על הדבר ישים לבו לעסוק דוקא בדיבורי חשק וכיסופים להשם יתברך, ובפרט שזה דרך חזקה להביא הגאולה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא. ומה יפה לקבוע כמה דקות או יותר כל יום לעסוק בזה.

</div>


## Segment 1563

<div dir="rtl" lang="he">

עבודת השם

</div>


## Segment 1564

<div dir="rtl" lang="he">

תמד. השיב לי מה לחשש ולדאג, מאחר שיש לך על מי לסמך שוב אין אתה מתירא כלל. פרוש מאחר שיש דעה שמכשיר ואתה סומך על אותה דעה אין להתירא עוד כלל (אמר המעתיק, זה פשוט שעל דעה שאינה מסכמת להלכה בודאי אין לסמך, רק רצונו לומר שלא לחשש חששות יתרות בענין זה), עכ"ל.

</div>


## Segment 1565

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לפי הערת המעתיק מבואר שלא יקח איזה דעת יחיד לפסוק כמוהו. והרי מצינו דעות שבשעת הדחק יכולים לסמוך אפילו על דעת יחיד, ויש דברים שלעולם הולכים לקולא אפילו אם יש רק דעת יחיד, ועיין בזה בט"ז יורה דעה יז:טו, ואם כן כל שכן כאשר מבררים סוגיא ויש שיקול ככה וככה, שיכולים לסמוך על איזה צד.

</div>


## Segment 1566

<div dir="rtl" lang="he">

תמו: 'חזרתי ושאלתי אותו הלא יש גלגולים, ואולי יצטרך לו להתגלגל עוד פעם אחת בזה העולם, ואם כן מה פעל במה שנפטר עכשו מצרות עולם הזה. השיב, אם ירצה יוכל להתעקש ולטען שם שאינו רוצה בשום אפן להתגלגל וילך עוד הפעם בזה העולם. שאלתי אותו וכי יועיל זה מה שלא ירצה להתגלגל. השיב, בודאי יועיל אם יתעקש ויטען עשו עמי וכו' עכ"ל. [עיין במסכת מועד קטן כח. שרב נחמן אמר שלא היה רוצה לחזור לעולם הזה, והפירוש שהבאתי].

</div>


## Segment 1567

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הדבר תמוה, שהגם שהמת יוכל להתעקש ולטען, אבל מנא ידיע ליה להמת שיכול להתעקש, כי הלוא רואים פה איך שרבי נתן כותב "ולקחתי זאת בדעתי היטב וקשרתי אותו במחי לזכר זאת היטב היטב אולי אזכה לזכר זאת בעלמא דאתי לטען כך ...” הרי שלא פשוט בכלל שהמת יזכה ידע לטעון כך, אז מה התשובה של רבינו. אם לא שנדחוק שרבינו היה נותן את העצה הזו להמת.

</div>


## Segment 1568

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יותר נראה שרבינו רק תירץ כן ליתן את העצה לרבי נתן, דבאמת הקושיא מעיקרא כבר מתורץ בכתבי אר"י בשער הגלגולים (הקדמה ד) ז"ל ויש בזה מקום שאלה, כי כפי הנראה לכאורה, שיותר טובה הוא ליכנס לגיהנם (צע"ק כי מהרח"ו כותב כמה פעמים -ומהם בהקדמה ט- שתלמיד חכם אינו יכול ללכת לגיהנם וע"כ חייב להתגלגל) למרק תכף כל עונותיו, ולא לחזור בכמה גלגולים. והנלע"ד חיים לתרץ, כי הקב"ה צופה ומביט, כי הרשע הזה אם יחזור בגלגול יוסיף על חטאיו פשעים, וירבה בעבירות על הזכיות, ולכן בראותיו שכבר השלים אותם המצות המועטות המוכרחות לו כפי שרש נפשו, מסלקו מן העולם ומורידו לגיהנם, ומתמרקין עונותיו, ונשארים זכיותיו שלימים, כי חפץ חסד הוא. אמנם הצדיק שעונותיו מועטים מזכיותיו, הם מתמרקים על ידי כל היסורין שסובל בגלגולים, ונשארים לו זכיותיו המרובים הנוספים לו בכל גלגול עד אין קץ, וגם שכרו נפלא ע"ד מ"ש רז"ל (מכות כג:) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, עכ"ל. הרי מבואר שצדיק אין לו מה לדאוג בחזרה לעולם, שהוא קרוב לשכר. ואילו הרשע בין כך ובין כך השי"ת נותן לו כעצת רבינו שמורידו מיד לגיהנם. אכן רבינו נתן את העצה אפילו לצדיק כמו רבי נתן, כי ידוע שרבינו מובטח מהשי"ת שכל אנשיו מקבלים תיקונם מושלם בעולם הזה, ועל כן אין כדאי להם לירד שוב בגלגול, ודו"ק.

</div>


## Segment 1569

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשער הגלגולים (הקדמה ח) שכז"ל הנשמות יתגלגלו לכמה סבות: הראשונה הוא לפי שעבר על איזו עבירה מעבירות שבתורה, ובא לתקן. הב' הוא, לתקן איזו מצוה שחסר ממנו. השלישית היא, שבא לצורך אחרים להדריכם ולתקנם. והנה הראשונה היא קרוב לחטא, כיון שבתחלה חטא. והב' הוא רחוק מלחטא. והשלישית ודאי שלא יחטא, ע"כ. ובהקדמה יא (סוד"ה ודע כי האדם) כתב שמי שמתגלגל מפני חוסר מצוה שהיה יכול לקיימם אפשר שיחטא ויבואו על ידו עבירות רבות, ע"כ. וע"ש שיכולים להשלים מצוה על ידי עיבור. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1570

<div dir="rtl" lang="he">

בזה שרבי נתן התחזק לזכור את העצה הזו, מבואר שהיה בטוח שזה יכול לקרה לו, שיצטרך לבוא בגלגול להשלים צלמו. וקשה שהרי מובא (מכתבי שמואל ב:יט) שרבינו ז"ל אמר, פעלתי אצל השם יתברך שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם, ע"כ. וא"כ לכאורה לא יחסר להם שום אבר. ואולי רבינו עוד לא פעל או גילה את זה שלא יקחו מאנשיו טרם פקידתם. ועוד י"ל ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1571

<div dir="rtl" lang="he">

תמז. משל על ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1572

<div dir="rtl" lang="he">

בספר האחים הקדושים (עמוד 148) מובא בשם הנועם אלימלך ז"ל הסבה שכל האנשים צועקים אלי, ושוטחים לפני את בקשותיהם, האחד מבקש רפואה לבנו החולה, והשני מבקש פרנסה, היא מפני שחטאתי, והכרעתי את כל העולם לכף חובה, לכן צועקים אלי: ,מלך, תן פרנסה', ,מלך, תן בנים', מפני שדברים אלו נלקחו מאתנו בגללך, ואתה גרמת שהם יחסרו לנו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1573

<div dir="rtl" lang="he">

תמז. אתה עשה טוב ועסק בעבודתו באמת וכשתעסק ותתמיד בעבודתו יתברך אזי הטוב ישאר והרע ממילא יתבטל ויפול עכ"ל. פה רבינו הדגיש את העשה טוב. והנה יתכן שזה כולל גם כן סור מרע, שהוא גם כן מהעסק של עבודתו יתברך, וממילא כל הרע שבו יתבטל ויפול. אבל לכאורה יותר נראה שרבינו הדגיש את העשה טוב לחלוטין, וממילא יזכה לא רק לסור מרע ולהסיר כל הרע, וצריך עיון.

</div>


## Segment 1574

<div dir="rtl" lang="he">

ע' לעיל אות רלח, שרבינו אמר לאמו שהענין שלו הוא סור מרע. ואפילו אם ניקח את הצד השני הנ"ל שרבינו אמר שהעיקר הוא עשה טוב וממילא יזכה גם להיות סור מרע, נוכל לומר שכך רבינו הקדוש הדריך לאחרים, אבל הוא בעצמו לקח בעיקר את הסור מרע. וכן מצינו למשל לגבי שברון לב, שרבינו לקח את זה לעצמו, ואילו לאחרים הזהיר אותם לא ללכת דרכו.

</div>


## Segment 1575

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בספר אדיר במרום (עו-) שגילה שהעיקר הוא להקדים הסור מרע ורק אחר כך עשה טוב. רק לפני החטא היה להיפוך. וצריכים למימר שעכשיו הבעש"ט (הבאתי המ"מ לעיל רלח) ורבינו החזירו את זה.

</div>


## Segment 1576

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי במאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים (עמ' ריח) שכז"ל הנה ידוע פי' הפסוק שבהמשכת אלהות בעשיית הטוב ממילא יתפרדו כל פועלי און. והגם דכתיב סור מרע תחילה, ואחר כך ועשה טוב, ידוע שיש ב' מיני רע, הא' רע גמור, עבירות וחטאים דאורייתא ודרבנן, צריך לשוב מהם בחרטה ועזיבה גמורה וחלוטה טרם הכנסו לעבודת השם יתברך, ומבלעדי החרטה והעזיבה לא תהי' שום התחלה בעבודת ה' כאמור, ולרשע אמר אלקים וגו', אבל הרע שבטבע במדות ודומיהן שאינם באים לידי מעשה אינם מחיצה מפסקת כל כך שלא יוכל להתחיל בעבודת ה' קודם שיהפכם לקדושה, אלא מחמת המשכת אלהות בעשות הטוב ממלא נופלים ויתפרדו כל פועלי האון, עכ"ל.

</div>


## Segment 1577

<div dir="rtl" lang="he">

תמז. אתה עשה טוב ועסק בעבודתו באמת, וכשתעסק ותתמיד בעבודתו יתברך איז הטוב ישאר והרע ממילא יתבטל ויפול "דוא טוא אין יודישקייט, גטס וועט בלייבן או שלעכטץ וועט ממילא אראפ פאלן, ע"כ.

</div>


## Segment 1578

<div dir="rtl" lang="he">

עין במסכת תמיד (כח.) תניא רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, יאהב את התוכחות, שכל זמן שתוכחות בעול םנחת רוח באה לעולם טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם שנאמר ( משלי כד:כה) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, ע"כ. והמפרש (במקום רש"י) כז"ל עליהם תבא ברכת טוב, טובה וברכה באה לעולם, כשטובה באה לעולם רעה מסתלקת מן העולם, עכ"ל.

</div>


## Segment 1579

<div dir="rtl" lang="he">

תמח. שפעם אחת היה בדרך והתפלל שחרית ונפל על פניו וכו'. שמעתי, משמע מכאן שאפילו חוץ מבית הכנסת נפל על פניו. ועמש"כ בפנים סוף ערך תיקון הראש והסוף

</div>


## Segment 1580

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, במגלה עמוקות, מהדורא תנינא פרשת וישלח עמ' קטו: כז"ל במלת ויעבור נרמז מה שאיתא בזהר פרשת ויקהל (רב: י"ג מכילין דרחמי) שצריך לומר אחר תפלת י"ח שלש עשרה מדות שהוא 'ויעבור', ואף היחיד צריך לומר י"ג מדות, עיין שם.

</div>


## Segment 1581

<div dir="rtl" lang="he">

תקס"א אחר שבועות בסמוך ספר זאת: מעשה באחד מאנשי שלומנו היה הולך כמה שנים עם מחשבה של עולם הבא, והיה רוצה לדבר עמו מזה ולא אסתיעא מלתא. ומי ידע מזה כי מי הוא נביא שידע מחשבתו וכו' ואזי בשבועות חלם לו שבאו וכו' וספר לי אותו האיש הנ"ל שבא עכשיו את המחשבה שהולך עמה האיש מאנשי שלומנו הנ"ל עיין שם.

</div>


## Segment 1582

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבינו לא ידע כלל מאותו המחשבה, ואדרבה אמר שהיה צריך נביא לדעת ממנה. רק שגילו לו בחלום. ועיין בשיחות הר"ן קפד שרבינו היה יודע כל מה שעבר על האדם תיכף וכו', וע"כ אין הכוונה אלא לרשימת עבירות וכדומה כמש"כ שם.

</div>


## Segment 1583

<div dir="rtl" lang="he">

תנג. אמר, כמו שאתם רואים אותי, רצוני לומר שבודאי אתם מחזיקים אותי לצדיק גמור, אף על פי כן אם הייתי עובר חס ושלום עברה גדולה ביותר, אף על פי כן לא היתה העברה משלכת אותי כלל, רק הייתי אחר העברה איש כשר כמו קדם, רק אחר כך הייתי עושה תשובה, עכ"ל. עיין מש"כ בהלכות עשיית עבירה.

</div>


## Segment 1584

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר שהלוא רבינו אמר שהבחירה כבר בידו. ועוד יש להעיר שהרי מצינו במשה רבינו שלא ינק מהנשים מצריות כי פה העתידה לדבר עם השכינה, וכבר הערנו בזה במקום אחר שלכאורה מזה מוכרח שגם המשיח לא יהיה בעל תשובה עם עבירות חמורות כאלו. אם לא נדחיק, שרק עד מדרגת חיה יש את העיכוב, אבל במדרגת יחידה כבר הכל בתכלית היחוד, וצ"ע.

</div>


## Segment 1585

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר מהגמרא (שבת קיח:) והאמרו ליה לרבי מאי טעמא קראו לך רבינו? אמרו להו: מימי לא נתסכלתי במילה שלי, ברבי, מילתא אחריתי הוה ביה (-אולי הכוונה בניתוסף למידה הנ"ל שהיה נמצא גם אצל רבי יוסי), שלא הכניס ידו תחת אבנטו, עכ"ל. ויש להעיר שבשלמא כמה לשונות של התפארות שם וכמה מקומות "מימי" הכוונה כפשוטו שזכו שאף פעם נכשלו בזה, אבל כאשר אמרו שהטעם שזכו, בגלל שבימי, האם זאת אומרת שאם נכשלו פעם אחת לא היו זוכים לזה, אפילו שעשו תשובה והכל? ואם כן כמו כן אצל רבינו הקדוש – רבי נחמן, אם חס ושלום היה חוטא, אפילו שהיה עושה תשובה והיה כמקדם, אבל לא היה עומד באותו תואר וזכות (אם לא שנדחיק כנ"ל שיש תשובה בדרגה של יחידה שמתקן בשורש לגמרי), וצריך עיון.

</div>


## Segment 1586

<div dir="rtl" lang="he">

רק אחר כך הייתי עושה תשובה. ראיתי אצל אחד, אולי זה היה ר' שלום מפארואבישט ז"ל שאמר שאין לו זמן לעסוק בתשובה כי יש לו עבודה אצל השם יתברך יותר חשובה ואין לו פנאי. וצריכים לעיין בדיוק בלשונו. ובאמת כן ראינו אצל יוסף הצדיק, אף על פי שיצא ממנו עשר טיפות שכבת זרע לבטלה שגרמו לעשרה הרוגי מלכות, לא מצינו שיוסף היה עוסק בתשובה על זה, וכמו שמצינו אצל ראובן למשל, ואדרבה יוסף המשיך לנהוג במלכות. אכן על כל פנים ואופן בודאי על החטא שחטא חייב לעשות תשובה, וכוונת הצדיק הנ"ל לא לאפוקי עצם התשובה על חטאים, רק ריבוי העסק. ואכן משה רבינו נקרא מרא דתשובה.

</div>


## Segment 1587

<div dir="rtl" lang="he">

תנה. מבואר שהצדיקים אמיתים עושים ישועות גדולות דרך נס בלי שידעו שזה בא מהם, ובאים המפרסמים של שקר ומראים שכאילו הם עשו את הנס והישועה.

</div>


## Segment 1588

<div dir="rtl" lang="he">

ומעניין שאהרן פץ ז"ל סיפר (סרט 1 נסיעה ב' לאמריקה 1) איך שהתחילו להפיץ קמיעות נ נח באמריקה, שבאו לביתו של איש אחד שהיה משותק ר"ל, וסבא אמר למאיר ימיני לכתוב עבורו קמיע ושיגידו נ נח נחמ נחמן מאומן עד שיקום בריא, וכך עשו, והיו אומרים נ נח ומצוים אותו לקום, וכבר ראו שרגליו התחילו לנדד, והיו בהלם ואמרו זה לזה אם ככה זה עובד וכו', ובא אשתו של המשותק ואמרה, לא, אם הוא יקום בריא זה לא מהפתק זה מהרבי יואל מסטמר, והם אמרו, אם ככה זה, אין לנו עסק פה, ועזבו. ולכאורה לפי דברי רבינו כאן, העיקר שהיה להם לרפאות הבן אדם, יהיה מה שיהיה, אפילו אם העולם יחזיק בשקר.

</div>


## Segment 1589

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה ענין עמוק בדרך והלכת בדרכיו, כי כך הקב"ה מנהיג את העולם בענוותנותו, שנותן לבריותיו להרגיש ולחשוב שהם פועלים ועושים, ואינו אלא הכל ממנו יתברך. ותימה הדבר למה לא תהיה בכלל האיסור לפני עור, שמטעים את הבריות להחשיב את השקר ודרכי השקר. ועיין בזה ברש"י בריש התורה עה"פ (א:כו) נעשה אדם, ז"ל אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן וכו' עיין שם. הרי לענין מדת הענוה כך מתנהגין, ודו"ק היטב עומק הענין.

</div>


## Segment 1590

<div dir="rtl" lang="he">

תנז. החלום ופתרונו על נפילת השניים, עמש"כ במסכת נדה דף סה..

</div>


## Segment 1591

<div dir="rtl" lang="he">

תנח. אמר מי שבקי בזהר הקדוש כל דברי הזהר הם אחד. הינו להמשיך שפע, להמשיך משח רבות קדשא, ולקשר העולמות. ולפעמים מחבר שני דברים אלו, ולפעמים שני דברים אחרים כפי הענין, ע"כ.

</div>


## Segment 1592

<div dir="rtl" lang="he">

מש"כ ולפעמים מחבר שני דברים אלו, אין הכוונה לאלו השני דברים של המשכת השפע וקישור העולמות, כי אלו תמידיים ולא רק לפעמים, אלא הכוונה ב"אלו" היינו איזה מושגים בעלמא, לפעמים אלו ולפעמים אלו – אחרים.

</div>


## Segment 1593

<div dir="rtl" lang="he">

תסא. אמר מלך גדול מנביא על פי מצוות התורה (עין הוריות יג), ע"כ. בספר חלקם בחיים דרוש כו: תקשי מאי חזית דעשה פשרה (עיין ברכות י:) באפן זה, להטיל לחזקיהו על ערש דוי ולא לישעיה, וילך חזקיהו לבקר את ישעיה, אינו אלא דאין זה כבוד מלכות שילך לבקר את החולה (אע"פ שהלכה ביורה דעה שלה:ב אפי' הגדול ילך לבקר הקטן ואפילו כמה פעמים וכו'), וכאשר מצאתי הדבר מפרש להרב היפה תאר בבראשית רבה פרק עט, דכתב וזה לשונו, לאו אורחיה דמלך לבקר חולין משום כבוד מלכות, ע"כ. [וקצת קשה, שהרי השם יתברך ביקר את אברהם אבינו, וזה אחד מהמקורות להמצוה].

</div>


## Segment 1594

<div dir="rtl" lang="he">

תסה. אמר רצונו שכל אנשי שלומני לא יהיה אחד מהם מלמד, וכמה פעמים דבר מזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1595

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ שיחות רמא.

</div>


## Segment 1596

<div dir="rtl" lang="he">

גם אמר שטוב לענין פרנסה לדור בעיר גדולה. ואמר בדרך צחות שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין דבר שאין לו מקום, נמצא שכל אדם יש לו שעה. וכשעוסק במשא ובמתן יכול להיות שבאותו השעה שיש לו ירויח ממון הרבה מאחר שאותה השעה היא שלו. על כן יכול להיות שיזמין לו השם יתברך איזה הצלחה גדולה בעסק שלו שהוא עוסק, ויכול להרויח באותה השעה שלו רוח גדול. אבל כשהוא מלמד, אזי כשמגיע לו השעה שלו וכו' וכו'. וכן אין לך דבר שאין לו מקום, וכשהוא דר בעיר גדולה ששם מצויים עסקים גדולים, אזי יכול להזדמן לו איזה דבר גדול שיתעשר בו כי שם הוא מקומו, כי אין לך דבר שאין לו מקום. אבל בעיר קטנה שם יזדמן איזה דבר שבוש ופחות להרויח בו, כי הכל לפי המקום, כי אין לך דבר שאין לו מקום כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1597

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה מבואר שיש שני תנאים, עסקי האיש, ומקומו.

</div>


## Segment 1598

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ע במצבינו היום, שכל היכא שהאדם נמצא הוא יכול להיות מקושר לכל שוקי העולם הכי גדולים, האם זה מכשיר התנאי להיות במקום עיקר גדול. וכבר מצאנו כמה דברים שנראה שנשתנה המציאות מהזמן שבו היה חי רבינו, עיין בשיחות הר"ן רכא – היה מתלוצץ מאד מהלוחות וכו' שכותבים המארעות והשנויים כגון קר וחם וכו' ומש"כ שם.

</div>


## Segment 1599

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן אפילו אם נאמר כן, עכ"ז צריך התנאי שהוא מקושר לעסקים והשוקים האלו.

</div>


## Segment 1600

<div dir="rtl" lang="he">

מדברי רבינו כאן על המעלה לעסוק בעסקים ולהיות בעיר גדול, יש ללמוד לענין עסקי עבודת השם. שאם האדם עוסק בחיצוניות התורה, כאשר יהיה לו סיעתא דשמיא ויזכה לחדש חידושים ולעמוד טוב על לימודו, הרי זה זכיה קטנה לעומת מה שיכול לזכות אם היה עוסק בפנימיות התורה ותפילה והתבודדות, שאז כאשר יזכה, יפתחו לו סודות ונפלאות השם. ולפי זה נפתח מובן אחר ועמוק במה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן תקצא) לא להיות חסיד בעיר קטנה. ובאמת רבינו אמר את זה ביחד עם ענין המלמד כאן ז"ל שלשה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה! ע"כ, אכן שם המשיך ז"ל שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום, ע"כ, אבל כל זה בסוגריים, ויתכן שהוא הוספת המעתיק (וכמו שהוסיף לענין כן להתפלל לא להתפלל – בכוונה), וצריך עיון.

</div>


## Segment 1601

<div dir="rtl" lang="he">

תסח. ענה ואמר זאת הוא קנאה גדולה בודאי, שיש צדיק גדול שעוסק בעבודת השם ביגיעות ועבודות גדולות כמה שנים בגוף ונפש, ולא ינוח כלל מעבודתו יתברך וסובל כמה צרות ויסורין, ואחר כך בא רך בשנים והשיג במעט זמן כל ההשגה והמדרגה שזכה הצדיק הנ"ל שעבד כמה שנים. וכמו שמצינו במדרש (קהלת רבה פרשה ה) שרבי בון עבד לשלשים [עשרים ושמונה] שנה מה שעבד תנא אחר בכמה שנים. (ואין אני יודע כונת הדברים. כי מקדם אמר שבודאי אי אפשר שיהיה פתאום נעשה צדיק גדול בלי יגיעות וטרחות ועבודות, אף על פי שהוא בן צדיק ובן גדולים. וספר משל נאה על מפרסם אחד רך בשנים שנתפרסם פתאום, ובודאי לא כל הרוצה לטל את השם יטל. המשל היה מענין האיש שנתגדל בוואליחאי אצל היעדניראל שגדלו פתאום, וכונתו היה להכעיס להאחרים שהיה להם גדלה יתרה וכו'), ע"כ.

</div>


## Segment 1602

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה יש ליישב בקלות, שלצדיק גדול עם נשמה גדולה, בודאי יעבוד הרבה ויטרח ויגע עד שישיג כל המעלות של הצדיק הקטן ממנו, אבל בשביל הצדיק הגדול זה יהיה רק ההתחלה, ודרוש ממנו להשיג הרבה יותר.

</div>


## Segment 1603

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש ליישב עוד, שאף על פי שהכל תלוי ביגיעה, עם כל זה יש הרבה לתלות בס"ד, למשל אם יש סיעתא דשמיא מיד יבחור לעבוד על המדה שבאמת צריך להתיחס עליה מיד, ואילו בלי הסיוע, יתכן שיבזבז הרבה זמן בנסיון לתקן שאר מידות עד שיבין או עד שיגיע להמדה הנכונה. וכן בכל דבר, עם סיעתא דשמיא יכול לרוץ מנקודה לנקודה כל פעם קולע מיד אל השערה, עולה בזריזות מחיל אל חיל, ובלי הס"ד כל דרגה יכול לקחת המון זמן עד שיבחנו וישיג איך לתקנו וכו'.

</div>


## Segment 1604

<div dir="rtl" lang="he">

תעח. אמר ספר רזיאל אינו מאדם הראשון, ולא זהו הספר שנתן המלאך לאדם הראשון, ואין בו כח להציל משרפה ע"ש.

</div>


## Segment 1605

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה של המוציא לאור הראשון של ספר סודי רזיי, ר' שלום וייס, והוא בדברים אחדים של ההוצא חדשה, כתב על ספר רזיאל המלאך שנדפס באמסטרדם בשנת תס"א ז"ל ובאצם זה ספר (זה) של רבינו (-בעל הרוקח) שהעתיקו מתחילתו שמתחיל כמו זפר זה, ברוך חכם הרזים, והעתיק עד אות נ. וכן השמיט מה שכתב רבינו באמצע וז"ל: ואחרי כן אכתוב לך סוד המרכבה כפי אשר קבלתי מרבינו יהודה החסיד כאשר קיבל מאביו רבינו שמואל החסיד, וגם קבלתי אני מפי אבי מורי הרב רבי יהודה אני אלעזר הקטן וכו' עכ"ל, עכ"ל. וכן מביא שם עשרה עדים נאמנים מגדולי האחרונים שכתבו בפירוש שיסוד ספר זה הוא מבעל הרוקח. כגון מהר"י עמדין זצ"ל, והגר"א מוילנא ושאר אחרונים.

</div>


## Segment 1606

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין מה שהפתק הקדוש, לפי כמה דעות, נשרף, במקום אחר הסברנו שמן הסתם הפת"ק (בגמטריא שרף) מבחי' ספר הנשרף של רבינו.

</div>


## Segment 1607

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן תעט (שלא להתעקש וכו' אות לו) אמר שעל ידי שמספרין מעשיות מצדיקים ומגדלים ומפליאים אותם, על ידי זה נמתק הדין ונמשך חסד וכו' למשיחו וכו' למי שמשיח ומספר מזה ע"ש. וסיפור השלם של דיבור זה נמצא באבניה ברזל (סעיף נג, שיח שרפי קודש א-תקמח) מעשה מבת רבנו ז"ל וכו' היתה חולה מאד וכו' ובא אליו הבעל שם טוב ז"ל וכו' ועושה חסד – השם יתברך עושה חסד למשיחו, למי שמשיח ומספר מהם לדוד ולזרעו עד עולם, זהו רבנו ויוצאי חלצו, שבאים מזרע דוד המלך עליו השלום. וספר לה אז רבנו ז”ל מעשה מהרב המהרש”א, ונתרפאה, ע”כ. הרי שרבינו חידש עוד יותר מהבעש"ט שהחסד ימשך להמספר והמשיח בעצמו, ולא רק להשומעים שהם מזרע דוד.

</div>


## Segment 1608

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצאתי בספר אהל יששכר (על האדמו"ר ישכר דוב בעריש הכהן מוואלבארז – ובספר מביאים כמה פעמים דיבורים מרבינו. ורואים שהיה נשפע מברסלב, למשל ע' שם בסדר הזמנים, נחמת ציון וירושלים שאלה רביעית, שמפרש איך שהתמיד על השגות הקודמות שתמיד באים להשגות יותר גדולות וצריכים לעשות תשובה וכו' וזה הענין מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה ו'. עמ' נט-ס) שפעם היה חולה, וביקש לשמוע סיפורי צדיקים וכו' והלה החל לספר מעשי הבעש"ט זי"ע, ותך כדי הסיפורים ניכר היה בהאדמו"ר שחלה הטבה רבה במצבו, וכשהוקל לו סח לסובבים אותו: דעו לכם כי נתגלה לי משמים (ספר חיי מוהר"ן?!!) אשר הסיפור בשבחו של הבעש"ט הוא סגולה לישועה, שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של תהלים ועצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים מה טוב, ואם לאו יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב, וכך גם קיימו אצל האדמו"ר ועד שהחלים לגמרי היו קוראים בכל יום באזניו מ"שבחי הבעש"ט" “קהל חסידים" ועוד, ע"ש.

</div>


## Segment 1609

<div dir="rtl" lang="he">

הרי האדמו"ר הנ"ל פירש עוד שועושה חסד למשיחו, המשיח מהבעש"ט שהוא בחי' משיח.

</div>


## Segment 1610

<div dir="rtl" lang="he">

תפא. הלבנה באתה בקבלנא לפני החמה וכו' והיתה החמה מפיסתה שתעשה לה מלבוש וכו' ע"ש. עיין בסיפור של הבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, שבאמת החמה עשתה מלבוש ללבנה ע"ש.

</div>


## Segment 1611

<div dir="rtl" lang="he">

תפב (לט) פעם אחת ספר עמי מענין ענוה ואיך הוא האמת וכו'. וכן ספר עמי מענין על מנת שלא לקבל פרס, והלא אף על פי כן בהכרח שאני רוצה איזה דבר וכו' וכון לי מחשבתי כי אלו הקשיות בענין ענוה ובענין זה היו עולים על דעתי והוא זכרונו לברכה בקדשתו הנפלאה כון לי מחשבתי. אך לא אמר שום ישוב ותרוץ על זה רק דבוריו היו כאומר שהוא יודע כל מחשבותי שעולים על הלב אך אי אפשר עתה לישב לי כל זה. והבנתי מדבריו שצריכין לזה רק יגיעה גדולה בעבודת השם ותפלה ותחנונים הרבה, אז נזכה לידע דרכי ענוה באמת, וכן לזכות לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס. יהי רצון שנזכה מהרה לכל זה באמת ובשלמות: ע"כ.

</div>


## Segment 1612

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בהקדמה אות י'. ונראה לעניות דעתי בהבנת הענין והשער להשגת לשמה, כי הוא דבר מצוי בעולם כאשר רואים משהו נפלא ביותר, זה יכול להיות שקיעת החמה מדהימה, או ציור, או מכונה בנויה בחכמה עצומה, עד שהאדם נשאר בלי נשימה ממש, ונשאר מהומם, וזה המצב הוא בעצמו בחינת התבטלות נקיה וגם שירה ליוצר הדבר. והתבטלות הזה הוא נקיה בלי שום נגיעת עצמי. וזה בקיצוניות, משל להבין, אמנם בכל מדרגה ומדרגה שהאדם עולה קצת הוא קונה ומרכיש לעצמו מהביטול הזה. וככל מה שהאדם זוכה להיות בביטול הזה, הרי הוא נקי מנגיעת עצמו, ועבודתו תהיה שלא על מנת לקבל פרס.

</div>


## Segment 1613

<div dir="rtl" lang="he">

והמשכיל יבין בזה עצה נכונה ועצומה בעבודת השם, לצאת מהמוחין דקטנות, שיביא את מוחו ודמיונו להתפעלות עצומה מאד, שממש יאיר לעצמו תוקף עצומה של גדלות השם יתברך ושל רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן עד שישאר ממש מהומם ומבוטל, ואולי בזה הוא יזכה להתחיל ליכנס קצת לעבודת השם באמת.

</div>


## Segment 1614

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שרבינו כיוון שאין תשובה על השאלה זו רק להתחזק מאד ויגיעה בעבודת השם, כי זה בעצמו ההתבטלות, ומה שרבינו לא אמר בפירוש שהאדם צריך להביא את עצמו להביטול כנ"ל, כי באמירת הדברים הנ"ל חל הרבה בילבול, כי איך ידע האדם מה הוא באמת התפעל בביטול להשם יתברך, ואפילו אם הצליח לבטל את עצמו באיזה מידה, איזה חלק היה לו יד בזה ויגיע שכרו, ועוד שהרי להבדיל אפילו גוים ואפיקורסים משיגים ונהנים מכמה סוגי ביטול הנ”ל, ואם כן רואים שעדיין הביטול הזה הוא כפי מידת האדם המתבטל. ובהכרח כדברי רבינו הקדוש שסוף ותכלית הדבר צריכים לברוח מכל החשבונות בענין זה, ועם כל זה נראין דברי בעזה"י שמי שלבו שלם בתשובת רבינו פה, ואינו מחפש את החשבונות, רק מוכן ליגע בעבודת השם עד שיאיר ה' לו ממרום, בודאי הוא יכול כבר להשיג קצת הבנת הענין כנ"ל (והרי הדבר תלוי במעגל האמונה כאשר ביארתי בס”ד בהקדמה), ודו”ק.

</div>


## Segment 1615

<div dir="rtl" lang="he">

תפד (מא). שמעתי מפיו הקדוש שאמר: שהוא יצר הרע גדול אצל הלומדים להמציא חדשות, הינו מה שכל אחד רוצה דיקא להמציא דין חדש - עיין שם (תקכא (עח)) כבר נתתי לכם כח המדמה כשר וטוב ואתם רשאים לחדש בתורה. ובעזה"י אביא משש"ק מה שרבינו צוה לרבי נתן לחדש כל יום, ופעם כמעט עבר היום וכו'.

</div>


## Segment 1616

<div dir="rtl" lang="he">

תפה (בגמטריא תהלים) [כשאומרים טוב מזמור תהלים הרי הוא כמו משקה טעים], עכ"ל.

</div>


## Segment 1617

<div dir="rtl" lang="he">

אין זה סתם ידיעה, אלא יש בו מסר למעשה בהנהגה ["פוליטקל" כמו מחאת כפים בתפלה וכדומה], להתיחס נכון לתפילה, כמו התם בסיפורי מעשיות משנים מקדמוניות מחכם ותם, שהתם היה עושה הנעלים, דהינו התפילות, בכלל לא בשלמות, ועם כל זה היה משבחם מאד כמבואר שם באריכות, וכן על כל הדברים שהיה מבקש מאשתו וכו' עיין שם. כן צריכים לחיות את המצות, כמו להבדיל בתענוגים ותאוות עולם הזה אנשים גונחים ונאנקים, או אה, ומשבחים וכו' על כל הנאה קלה עוברת וריקה, כן להבדיל צריכים לנהוג בדברים רוחנים.

</div>


## Segment 1618

<div dir="rtl" lang="he">

תפט. שמעתי שפעם אחת נכנס אחד אצלו, ואמר לו: בזו השעה היה אצלי השר של יון והשר של צרפת ובקשו אותי ושאלו מי מהם יכבש, והשבתי להם מי שיחזיק יותר עם ישראל הוא יכבש, ע"כ.

</div>


## Segment 1619

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שהצדיקים עסקו מאד בענין זה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1620

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר: כשרבנו הקדוש היה בארץ ישראל היה מלחמות של נפוליון. נפוליון היה רוצה להרג את כל היהודים, ורבנו הקדוש דבר אתו, עם נפוליון, איזה דבורים, ע"כ.

</div>


## Segment 1621

<div dir="rtl" lang="he">

ובשבחי הר"ן הבאתי הסיפור המלא שמצאתי באלון של חב"ד.

</div>


## Segment 1622

<div dir="rtl" lang="he">

תצ. זכר נא הפחד שיהיה לך בעת שיוליכוך להבית עלמין ותשאר שם לבדך. והכל יפרדו ממך ותהיה נשאר מנח בין המתים, הלא עכשו אתה מתירא לצאת יחיד בלילה ומה תעשה אז.

</div>


## Segment 1623

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חרדים ע"א ע"ב (חק לישראל פרשת ויחי יום א') ז"ל איך לא תתבודד עמו יתברך והנה אתה רוב זמנך יחיד בבטן אמך יחיד בעת תישן הגוף יחידי והנשמה יחידה הגוף בקבר בדד והנשמה בדד בגן עדן כל צדיק מדור לפי כבודו ובגהינם ודאי כיון דרשעים בחשך ידמו נמצאו לבדם לכן שמע בקולי לך עמו תמיד ולא תפרד רגע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1624

<div dir="rtl" lang="he">

תצ"א. תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עיין מש"כ על הפתק הקדוש, על השורה י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה.

</div>


## Segment 1625

<div dir="rtl" lang="he">

תצב. תצ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכאן כתוב: כן אתם נדמה לכם שצריכין דוקא לומר לרפואתכם דברים כבדים, ואין אתם מאמינים שבדבר קל שאני מצוה לכם לעשות יהיה לכם רפואה שלמה, רפואת הנפש באמת, עכ"ל.

</div>


## Segment 1626

<div dir="rtl" lang="he">

וסבא ישראל אמר: נ נח נחמ נחמן מאומן, זה דבר קל, וזה עיקר הכל.

</div>


## Segment 1627

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בלקוטי מוהר"ן, תורה פו, שכל מה שחסר האמונה צריכים עבודות יותר קשה בעבודת השם, וכל מה שהאמונה כראוי העבודה קל ביותר.

</div>


## Segment 1628

<div dir="rtl" lang="he">

תצט. פעם אחת ספר מענין הבטחון ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו, כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו, כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה, והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו. וכו' וכו' אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר. הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר, ע"ש.

</div>


## Segment 1629

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה גם הנועם אלימלך בעצמו מודה לזה, עיין בספרו בפרשת לך לך (יג:כ) ואברם כבד מאד כו׳. נ"ל דהצדיק כשנשפע לו שפע מהשי"ת מתירא מזה מאוד ע"ד קטונתי כו׳, וע"כ הוא מתגבר יותר בעבודת השי"ת, לזה אמר "וישכם אברהם בבוקר", ר"ל דהחסדים נקראים 'בוקר', ולזאת כשהיה מגיע אצלו החסדים גדולים, אז ביותר הגביר לזרז את עצמו והלך למדריגה היותר גבוהה "וחבש חמורו" זה חומר הגוף. וזהו "ואברם כבד מאוד במקנה", ר"ל שהיה לו למשא מה שהשפיע לו השי"ת מקנה "כסף וזהב", ע"כ.

</div>


## Segment 1630

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה המשך דבריו שם הוא הסבר עבודת הצדיק כאשר קיבל השפעות של גשמיות ז"ל "וילך למסעיו" פירוש לשורשו, וזהו פירוש רש"י ז"ל "שפרע הקפותיו", דהנה אנו מברכים בכל יום 'מלביש ערומים' ו'זוקף כפופים', כי כל אדם מוקף בחיצוניות של עולם הזה, וכשהוא במדריגה גדולה אזי הוא מופשט מחיצוניות של עוה"ז ונשאר ערום, וזה אמרם 'הוי ערום ביראה', עד שמלבישין אותו בחלוקא דרבנן מעולם העליון, וזה שאנו מברכין "מלביש ערומים" אימת? כשהוא "זוקף כפופים", דהיינו שהולך לעולם העליון. וזה פירוש רש"י ז"ל "פרע הקפותיו" מלשון 'ופרע את ראש האשה', דהיינו הקפותיו שמוקף מחיצוניות, עכ"ל.

</div>


## Segment 1631

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לעיל אות רסח ז"ל אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור, ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה, נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפלו אם אקבל סך עצום בפעם אחד, אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך, כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1632

<div dir="rtl" lang="he">

תקא. מכבר אמר שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה. אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אעפ"כ טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת וכו' וכו' ואף על פי כן אמר שהעקר הוא בטחון וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1633

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שביארנו בזה בס"ד בספר שיחות הר"ן אות רלה.

</div>


## Segment 1634

<div dir="rtl" lang="he">

תקב. איך המקבלים מבקשים ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם וכו' שיש בזה עבודה ושכל איך וכו' ע"ש. עיין לקוטי הלכות, מתנה ב:ב.

</div>


## Segment 1635

<div dir="rtl" lang="he">

יש גם כן ביאור כזה מר' נפתלי רופשיץ וראיתי אותו מובא (ספר אור גנוז) בשם ר' ברוך בזה"ל: פעם אחת כשהגיע ר' ברוך ממזיבוז בברכת המזון אל המילים "לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כי אם לידך המלאה הפתוחה והקדושה והרחבה" חזר עליהן שלוש פעמים ברגש רב, וכשגמר לברך שאלה אותו בתו, "אבא, למה התפללת כל כך שלא תצטרך לקבל מתנות מידי אדם, הלא אין לך פרנסה אחרת אלא זו, שהבאים אליך נותנים לך את מתנותיהם ברצון?" "דעי בתי" השיב, "שיש שלושה מינים של מביאים ממון לצדיק, האחד אומר לעצמו: רצוני ליתן לו משהו במתנה, הריהו אדם שנותן מתנות לצדיק, עליו נאמר 'אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם', אחד אומר: מה שאני נותן לאיש החסיד יגמול לי ה', זה מבקש ריבית מן השמים, עליו נאמר: 'ולא לידי הלואתם', אבל יש גם כאלה היודעים: ממון זה נותן לי ה' כדי למסרו לידי צדיק, ואין אני אלא שליח, עליו נאמר: 'לידך' הם משמשים את ד' היד המלאה הפתוחה" עכ"ל.

</div>


## Segment 1636

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ר' ברוך פירש את הבקשה הזו לזכות שהנותנים יהיו ממש בבחינת ידי השם. ואילו רבינו הקדוש רימז שלא צריכים להיות תלוי במהות הנותנים, אלא שיכולים לזכות לשכל כזה שמכל מי שתקבל לא תהיה הקבלה בבחינת מתנת בשר ודם אלא מידי השם.

</div>


## Segment 1637

<div dir="rtl" lang="he">

תקיח. שמעתי בשמו שאמר: יש אצלי אנשים, שלפעמים הם מתלהבים להשם יתברך וסמוכים להשם יתברך באמת, והם אז במדרגה טובה שאפלו צדיקים גמורים אינם אוחזים בזה, אבל לפעמים נופלים מזה וכו'. מי יתן והיה לבבם זה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 1638

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ לעיל אות שב.

</div>


## Segment 1639

<div dir="rtl" lang="he">

עוד שמעתי בשמו בענין זה שאמר שעקר הוא הלב של ההתחלה, כי אז בהתחלת עבודת ה' מתלהב הלב מאד להשם יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1640

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר נועם אלימלך, פרשת חיי שרה (ענין הג') ז"ל והנה ידוע דאיתא בספר הקדוש חובת הלבבות 'אין לך חסידות כתחילתו', כי כל דבר בהתחלה ראשונה נעשה בחשק ואומץ רב בכל התאמצות האפשרו. וזה שפירש רש"י ז"ל 'בת ק' כבת כ' לחטא', ר"ל כמו כשהיתה בת כ' כשאז הוא דרכו של אדם לפשפש במעשה וכו' וכו' ותופש הדרך הזה בחיזוק גדול שהוא ההתחלה ראשונה כנ"ל, כך כשהיתה בת קו"ף היתה ג"כ במדריגה זאת, ע"כ.

</div>


## Segment 1641

<div dir="rtl" lang="he">

תקכ. והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה וכו' ע"ש. וכן מבואר בכמה מקומות, שאע"פ שרבינו אמר שהמחשבה עולה יותר גבוה מהדיבור, עכ"ז העיקר הוא הדיבור. ודבר זה מובן, כי האדם נברא בצלם ובדמות כל העולמות, ושבירת הכלים שהקדים בריאת האדם, אף על פי שעיקר השבירה היה באור העינים, שרש השבירה כבר בסתימת הפה של אדם קדמון (והרמח"ל בספר אדיר במרום מאריך לפרש ענין השבירה בהתיחסו לאורות הפה), ואם כן אין לך דבר יותר חשוב מלפתוח הפה העליון על ידי אור פתיחת הפה בתפילה ובתורה.

</div>


## Segment 1642

<div dir="rtl" lang="he">

תקכא. ואמר אתם יכולים להשיג בכח המדמה שלכם מה שאני יכול להשיג בשכל, ע"כ. עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עו, שרבינו כתב שם שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן, וביארתי שם בס"ד שעכ"ז יש ענין של רוח נבואה ששייך להשיג בלי למדנות, ולכאורה זה הדבר המבואר כאן.

</div>


## Segment 1643

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע כי משמע מזה שהשגות של רבינו הם כמקיפים קרובים להם, ואילו במקום אחר אמר שאפילו השיחות חולין שלו יהיה השיג עבורם בעולם הבא, וכן במקום אחר אמר שהשגות של הצדיקים בעולם הזה יכולים להיות הרבה גבוהים אפילו מהשגות של אנשים בעולם הבא, ועוד דיבורים כאלו. ולכאורה צריכים לאמר שבכח המדמה יש הרבה מדרגות, כמו שחלום הוא אחד מששים של נבואה, ולכן בדמיון בעלמא יש יכולת להשיג מה שרבינו יכול להשיג בשכל, אבל לא בדמיון חזק שהוא מקיף קרוב להשכל.

</div>


## Segment 1644

<div dir="rtl" lang="he">

תקכו. איש אחד עמד לפניו שהיה עוסק ללמד בספרי קבלה, ובאמת לא היה ראוי ללמד קבלה. והוכיח אותו שלא ילמד קבלה, ואמר לו קבלה בגימטריא נואף. ושוב שמעתי מאחד, שהיה מדבר עם איש אחד, והיה אותו האיש קובל לפניו שאין לו לב, הינו שאין לו התעוררות הלב לתפלה ועבודה, השיב לו רבנו ז"ל שזהו בשביל שלומד קבלה, כי'נאף אשה חסר לב' (משלי ו) וכו' ע"ש. – עיין שיחות הר"ן רמט על מקובל גדול שהיה איש רע.

</div>


## Segment 1645

<div dir="rtl" lang="he">

ועיקר הענין שקבלה בגמטריא נאוף, י"ל על פי המבואר בספר ברית מנוחה ובספר עמק המלך (וכמדומני שגם בעל התניא כתב על זה), שבעולם אצילות ולמעלה כל האורות באהבה רבה ומזדווגים זה עם זה, מה שאי אפשר להתנהג כן בעולמות הפירוד של הנבראים.

</div>


## Segment 1646

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת סנהדרין צט: ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים, ופרש"י ז"ל לומד תורה לפרקים – ואינו לומד תדיר תדיר כמי שאין לו אשה ובועל פעמים זו פעמים זו, ע"כ. הרי לפי זה יש לפרש שגם הסיפור הראשון שמי שאינו ראוי ללמוד קבלה הוה בחי' נואף ח"ו, קשור בטעם הסיפור השני שהוא ענין לימוד מנומר בלי קביעות, שהלומד קבלה ואינו ראוי, הרי אין לו קביעות בשכינה הקדושה, וע"כ לפעמים ימשיך ויקשר למקומות לא טובים.

</div>


## Segment 1647

<div dir="rtl" lang="he">

תקכז. לענין הקצים, שיש כמה גדולים שמחשבין קצים ואומרים שראוי שיבוא משיח באותו הקץ שהם אומרים וכו' ורבנו ז"ל לא היה מסכים על זה כלל, ומאר שבכל זמן שאומרים איזה קץ, אז בודאי לא יבוא משיח בשום אפן באותו הקץ שהם אומרים. וכבר מבאר בזהר הקדוש (זהר חדש בראשית יב) שמקלל מאד כל המחשבי קצין, כי אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת (סנהדרין צז.), ע"ש.

</div>


## Segment 1648

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי ראשית הדברים חשבתי שאולי יש לחלק בין קץ העתידה לבוא לבין חקיקת הוכחה שהקץ הוא עכשיו ממש, אכן כיון שסיים בתליית הדבר על הסח הדעת, לכאורה אי אפשר לחלק, כי כל מה שעוסק בקביעת זמן ביאת משיח הרי שם דעתו עליו. אלא אם כן באמת כבר התחיל הבאתו בב"א.

</div>


## Segment 1649

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לחקור בזה, אם ניתן לחשוב תקופת כמה שנים שבהם יבוא גואל. ושני משלים בימינו, א' שרוצים להוכיח שהקץ יבוא בשנת שפ"ת, אע"פ שכבר עבר שנת שפ"ת, מ"מ עדיין נשארו כמה צירופים של שפ"ת. וכן שמעתי רמז, כי חז"ל אמרו אד"ם, אדם דוד משיח, והרי דוד התחיל למלוך על ירושלים בשנת בתתצ"א, ועוד בתתצ"א שנה, הוא השנה התשפ"ב. אכן אין החשבון מוכרח להיות כפי אותה שנה שדוד התחיל למלוך בירושלים, יכול להיות שהחשבון מחצי שנותיו, והיינו שנה שלאחריה, ולפי זה יהיו עוד שנתיים, ויכול להיות באיזה שנה אחרת של ימי חייו או לשנת פטירתו, וכפיהם יהיו עוד כמה שנים לחשבון. האם חשבונות כלליות כאלו ששייכים לכמה שנים, והרי בכל שנה לא יהיו סמוכים לגמרי בדעתם שהיא השנה, האם חשבונות כאלו גם כן חשובים כביטול ההסח הדעת.

</div>


## Segment 1650

<div dir="rtl" lang="he">

תקלד. רבי שמעון פעל אצל רבנו ז"ל שיזכה לשמש אותו אחר מותו כמו ששמש אותו בחייו, ע"כ. עמש"כ בערך היכל.

</div>


## Segment 1651

<div dir="rtl" lang="he">

ע' כתובות דף קג. ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר וכו' וכו' יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי ... סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר (רש"י: שהיה מצוה שיתעסקו בקבורתו), כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה, אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר, והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהני לוה, ע"כ.

</div>


## Segment 1652

<div dir="rtl" lang="he">

תקלו. פעם אחת עמדו לפניו אנשיו, ובא ערל אחד מהאנשי חיל וכו' ודפק על החלון ושאל יש כן אחד וכו' השיבוהו לאו וכו' אחר אחר איזה שעה חזר ודפק וכו' כך הוא היצר הכרע שלכם, שבתחלה בא ודופק על האדם ושכפונין ערף ממנו ומשיבין אין כאן אחד מחילותיו ומסלקין אותו ואז הולך לו, ואף על פי כן אחר כך חוזר וכו' וצריכים לגרשו בכל פעם עד שיסתלק לגמרי. ועין במקום אחר מזה (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מח) שצריכין להיות עקשן גדול כנגדו פעם אחר פעם ואפלו מאה פעמים ויותר, ואז אם יהיה חזק כנגדו כמה וכמה פעמים יזכה לסלקו לגמרי, ע"כ.

</div>


## Segment 1653

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חסידים (סימן צג, חק לישראל פרשת קרח, יום ה') כז"ל הן כל אלה יפעל א"ל פעמים שלש עם גבר, כיון ששמר אדם עצמו מן העבירה וכפה יצרו פעם ראשונה שניה שלישית מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא שומרו, ע"כ. ועיין במסכת יומא (לח:) דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר (שמואל א:ב:ט) רגלי חסידיו ישמר – פרש"י ז"ל משנהג בחסד שני רגלים כמו זה שלש רגלים (במדבר כב) פעמים, ישמור אותו מן החטא, ע"כ (ולעיל מיניה פרש ז"ל שוב אינו חוטא שנא' רגלי חסידיו ישמור, סופי חסידיו ישמור, ע"כ).

</div>


## Segment 1654

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לחלק בין עבירה להרהור עבירה.

</div>


## Segment 1655

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה מצאנו בנטילת ידים שחרית, עיין בריש שער הכוונות ד"ה ועתה נבאר סדר נט"י ז"ל ולא תרחצם יחד ג"פ כל יד, אלא פעם אחת ביד זו, ופעם אחרת ביד הב' בסרוגין, כי על ידי כן רוח הטומאה, הנקרא שיבת"א בת מלך היא, ומקפדת ודולגת וקופצת עד שנעתקת לגמרי משם, ואם לאו אינה נעתקת, וכן נמצא בזוהר בכ"י, עכ"ל.

</div>


## Segment 1656

<div dir="rtl" lang="he">

תקמג. ופעם אחת קרא אותנו עצים יבשים וכו' ע"ש. ובלקוטי הלכות (חושן משפט א', כח והרשאה ד:יג) ז"ל שלא יהיו עצים יבשים חס ושלום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1657

<div dir="rtl" lang="he">

אל תהיו עצים יבשים! הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1658

<div dir="rtl" lang="he">

תקמו. דבר לענין מלחמות המלכים שנלחמים אחד בחברו על איזה נצחון ושופכין דם הרבה בחנם וכו'. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם וכו' ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם, ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמת איך לעשת כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת (-עיין בשיחות הר"ן אות ה' – התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר ענינ חדושים שלהם וכו' שהכל מלמעלה וכו' ע"ש), וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם, ע"כ.

</div>


## Segment 1659

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בקהלת (ח:ח) ואין משלחת במלחמה, פירש המצודת דוד (שלא כפרש"י) ז"ל הנשק המוכן בעת המלחמה אין מועיל להציל מן המות, ע"כ.

</div>


## Segment 1660

<div dir="rtl" lang="he">

תקמז. ואמר על עצמו, שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך, הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון, ע"ש.

</div>


## Segment 1661

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת בבא מציעא (מב.) מאי הוה ליה למיעבד (-מה היה לו לעשות שמירה יותר טובה) אמר רבא אמר רבי יצחק אמר קרא (במעשר שני שנוטל אותם הבעלים לירושלים) 'וצרת הכסף בידך', אף על פי שצרורים יהיו בידך. ואמר רבי יצחק לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו (פרש"י ז"ל לא יפקידנו לאחרים במקום אחר, שאם תזדמן לו סחורה לשכר, יהא מזומן לו, ע"כ), שנאמר וצרת הכסף בידך, ע"כ. והנה מימרא השניה של רבי יצחק פרש"י שהוא ענין שיהא מזומן לעשות סחורה, וצריך עיון קצת, דאם כן איך למדו את זה ממעות מעשר שני שאינם מזומנים לעשות סחורה איתם. ויתכן שרבינו למד מזה כפשוטו, שיהיה ממשמש בהם בידו תמיד.

</div>


## Segment 1662

<div dir="rtl" lang="he">

תקנג. הרב המגיד הקדוש רבי דב הנ"ל שבכל הסתכלות שהיה המגיד ז"ל מסתכל ראה כל השבעה רועים, ע"ש. נראה שהענין בזה מבואר בקיצור הכוונות של הרמח"ל, שגילה שם בסוף עוד שני סדרים של כוונות נוסף על הכוונות שגילה האריז"ל, והסדר השני הוא לעשות כל הבריאה גוף להאלהות (ולא רק ענף כמו שהוא לפי סדר הכוונות על פי האריז"ל), ודבר זה שייך רק בהתקשרות להצדיקים שהמשיכו אלהותו יתברך בעולם, ובעיקר הם השבעה צדיקים ע"ש. הרי שכדי לחיות בבחינה, וכדי לפעול עוד את עיקר הכוונה שהוא הסדר השלישי לזווג הבריאה הנפרדים עם האלהות, צריך לראות תמיד השבעה צדיקים.

</div>


## Segment 1663

<div dir="rtl" lang="he">

תקנה. השם יתברך אוהב אדם מרקח "גאט האט ליעב א גיפרעגילטן מענטשן", ע"ש. הרי שרבי נתן תרגם – גיפרעגילטן - מרקח, ולכאורה זה מה שאנחנו אומרים היום מטגן יותר מדויק, וכן שמענו כמה פעמים מסבא ישראל שהיה אומר שרבינו אוהב חסיד מטוגן, כי לכאורה עיקר המשמעות של מרקח הוא שיש לו כמה גוונים וידיעות בכל מיני מקצאות ואולי אפילו מנוסה בחיים. ומטוגן משמע יותר הענין שטעם וסבל ועבר עליו הרבה. ולכאורה רבינו אמר את המשפט ביידיש, אז הכי מכוון לתרגם מטוגן. וצע"ק למה רבי נתן תרגם מרקח.

</div>


## Segment 1664

<div dir="rtl" lang="he">

והחברים כבר עמדו על זה ש"מטוגן" בגמטריא נ נח. ומצאתי שורש לזה בתורה הקדושה, כאשר הש"י הראה את עצמו למשה רבינו בסנה, ושואלים המפרשים למה דוקא בסנה, והוא להראות הענין של עמו אנכי בצרה, ויותר עמוק להראות שזה מה שהש"י אוהב, מטוגן, וזה מה שמשה אומר מיד כאשר ראה את הסנה בוער באש (פרשת שמות) אסורה נא..., נא זה לא מבושל, הפסח (גמטריא נחמן) אסור לאכול נא, ועשו בקש הלעיטני נא, דוקא רצה נא, לא מבושל, אבל רבינו אוהב שיהיה הנ"א מטוגן בנח, ננח!

</div>


## Segment 1665

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במשנה של איזהו מקומן שאומרים בשחרית – לומדים שהפסח (נחמ"ן כנ"ל) – "ואינו נאכל אלא צלי" הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נחמן. כי רבינו אוהב מטוגן!

</div>


## Segment 1666

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בערך מנחה, על הקרבן מנחה ועל הטיגון במחבת.

</div>


## Segment 1667

<div dir="rtl" lang="he">

תקנח. שהקלפות של המקרות של האיש הולכים אליה, ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן, ע"כ.

</div>


## Segment 1668

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות ערך בנים א:כט, וערך נאוף א:יז.

</div>


## Segment 1669

<div dir="rtl" lang="he">

תקנט. שבכל פסיעה שהאדם הולך ממקום למקום, הוא בא בכל פעם בעולמות אחרים (הובא בהלכות תחומין הלכה ב), ע"כ. ובזה יש הבנה חדשה בענין שכר פסיעות.

</div>


## Segment 1670

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכד - שלפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשם יתברך באיזה מקום, שצריך שם באותו המקום דיקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וכו' ולא ימתין ולא יזוז ממקומו וכו' כי כשיזוז ממקומו, יכול להיות שיפסק וכו' ע"ש (ורמז לזה כתבתי במסכת יבמות דף יד.).

</div>


## Segment 1671

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו שרבינו אמר על עצמו (חיי מוהר"ן קכא) בכל פסיעה ופסיעה של נסיעתי אני מכריע את כל העולם כלו לכף זכות (וכן בחיי מוהר"ן קנה). חיי מוהר"ן רי – בענין נסיעתו יש סודות נוראות בכל פסיעה ופסיעה וכו'מכל שכן בנסיעה האחרונה הזאת שנסע להסתלק שם אשר לא יכלה רעיון סודות נפלאות עצומות ונסתרות רבות שהיה בכל פסיעה ופסיעה ובכל ענין וסבה של עניני הסתלקותו. חיי מוהר"ן רצא – ואמר שבכל פסיעה ופסיעה שלהם כשנסעו אליו נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ואמרו לו הלא גם כמה יגיעות יש לנו וכמה פסיעות אנו הולכין קודם ששוכרין העגלה לנסע. השיב בודאי גם זה בכלל, כי גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה.

</div>


## Segment 1672

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחיי מוהר"ן אות סה, סיפור מצדיק שהיה לו עבודה ללכת בביתו אנה ואנה כך וכך פעמים, ופעם אחת חיסר והלך פחות פסיעות, ועי"ז נפל לעצבות. ושם הפסיעות היו הלוך ושוב, ולא להגיע לאיזה מקום אחר, ויש לעיין אם זה אותו ענין שרבינו גילה כאן בענין ההולך ממקום למקום. ועיין בליקוטי מוהר"ן צב – על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים. ועיין בשיחות הר"ן אות רפ – שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד. ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד בדרך, אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו, הינו מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד, עכ"ל.

</div>


## Segment 1673

<div dir="rtl" lang="he">

תקסז. שעיקר שם עשיה דקדשה הוא צדקה (הלכות צדקה הלכה א), ע"כ. במסכת שבת (קנו.) האי מאן דבצדק (שנולד בו), יהי גבר צדקן, אמר רב נחמן בר יצחק, צדקן במצות, ופירש רש"י ד"ה צדקן במצות, צדקה לעניים, דקרי ליה מצוה (בכל) לשון אגדה, ע"כ. ועל הגליון ציינו לספר ליקוטי אמרים תניא ח"א פרק לז שכתב ז"ל ובכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם מצוה סתם, כי כך היה הרגל הלשון לקרוא צדקה בשם מצוה סתם מפני שהיא עיקר המצוה מעשיות ועול על כולנה וכו' ע"ש, עכ"ל. וע"ע בתורת חיים, במסכת ע"ז דף ד..

</div>


## Segment 1674

<div dir="rtl" lang="he">

תקסח. עקר התקוה על ידי בחינת למעלה מהזמן שמשיגים הצדיקים שהם בבחינת משיח. כאשר הבנתי מפיו הקדוש שמאר סמוך להסתלקותו שהוא הולך עתה עם המאמר שגלה (לקוטי מוהר"ן תנינא סא) על פסוק אני היום ילדתיך וכו' שהוא עוסק ביגיות גדולות כל כל לקרב נפשות רבות להשם יתברך, ועדין לא עלתה בידו כרצונו, והמחלוקות והמניעות בגשמיות וברוחניות מתגברין ומתפשטין מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד, עד אשר כשל כח הסבל, ורבים נכשלו ונפלו על ידי זה וכו' הינו שהשם יתברך יעזרו לדלג על הכל, וסוף כל סוף יתגלה האמת, וכלנו נשוב להשם יתברך באמת, והימים הראשונים יפלו, כי כל הזמן יתבטל, ויכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן, ושם יתתקן הכל וכו' (הלכות מילה והלכות עבדים הלכה ד אות יז ע"ש), עכ"ל.

</div>


## Segment 1675

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל מבאר איך שכל התיקון תלוי ברוחו של משיח (וכתב שכל התיקון היה אמור להיות ביום אחד על ידי אדה"ר, אבל חטאו גרם לאריכת הזמן), ולא שהימים הראשונים יפלו, אלא שיתהפכו לטוב. וזה לשונו בספר אדיר במרום (עמ' תקפט-, מכון רמח"ל. שפט-, ספינר): כל מיני קלקול שבעולם – כולם תולדות השבירה הם. ובעולם מתגברים תולדותיה יותר. ורוחו של משיח הוא בחינת עומדת לטהר כל העולמות כלם מכל חשך שבהם, כי הלא זה צריך ליעשות על ידי בני האדם. ותבין למה צריך שיבא משיח קודם אלף השביעי, כי ההכנות היותר גדולות הצריכות לימצא בעולמות – כולם תלוים בזה הרוח. וכו' וכו' ויש בו כח להעביר כל הפגמים בסוד סליחה. וכו' וכו' כי כל התיקונים הצריכים ליעשות מבני האדם, שכלם הולכים להעביר סוד התהו ובהו, וכלם תלוים ברוח הזה וכו' וכו' ונמצא שאע"פ שאנו אחר חטא אדם הראשון, אעפ"כ למעלה נעשה התיקון בדרך שהיה צריך ליעשות למטה ג"כ קודם חטאו. וזה סוד גדול לתקן קלקולי הגלות עצמם, שאחר כך בבוא הגאולה יתהפך הרע עצמו לטוב. כי הגלות היה באמת רק רע, אפילו שתבוא הגאולה הלא היה כחולה שנתרפא. שעל כל פנים החולי היה רע, אלא שאחר כך עבר הרע ובא הטוב. אבל הב"ה רוצה שאפילו הגלות יהיה טוב. ואז ככל קלוקלי הגלות הוא ממציא כנגדם תיקונים גדולים בבחינת גילוי היחוד העליון, עד שיהיה רווח אח"כ מהגלות עצמו וכו' וכו' ובכח רוחו של משיח לגלות היחוד העליון כבראשונה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1676

<div dir="rtl" lang="he">

תקסט – איש אחד התלונן על עצמו לרבינו כמה גרוע הוא, ורבינו ענה לו בחכמה אז אין עם מי לדבר כלל, ואז האיש כבר התחיל לדון את עצמו לכף זכות.

</div>


## Segment 1677

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי זה כתב מוהרנ"ת את הקטע בלקוטי הלכות יורה דעה ב', הלכות ראשית הגז ד:ד פירוש הפסוק (עמוס ט:ז) הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל, שהשם יתברך כאילו השוה את עם ישראל להיות ממש כגוים, כדי שעל כרחך מזה יהיה בולט וברור שאינו כן, וכל הטוב שיש על כל פנים לישראל אפילו במצבם הכי גרוע. – שוב ראיתי שרבי נתן בעצמו שם (אות ו) מביא את הקטע הנ"ל להורות שממנו למד לדרוש כן. ברוך שכוונתי....

</div>


## Segment 1678

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן תקע"ה: 'ואפילו אם ח"ו יבואו עליו היסורים זוכה על ידי זה וכו'' עמש"כ בלקוטי מוהר"ן טו:א.

</div>


## Segment 1679

<div dir="rtl" lang="he">

תקעז. שמעתי שאמר לאחד שיהדר שיהיה לו כוס נאה ויקרה לקדוש וזה מסגל לעשירות. ואמר לו אז כי כוס גמטריא אלקים. ואלקים הוא בחינת יראה. ויראה היא בחי' אשה. ואמרו רז"ל (בבא מציעא נט) אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו, ע"כ.

</div>


## Segment 1680

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו בגמרא שקידוש מעשרת, ומביאה סיפור שאשה דייקא מסרה נפשה קצת על מצות קידוש, ועי"ז נתעשרו, וסיפור שעל ידי קצת מסירת נפש חיתן בנו בעשירות.

</div>


## Segment 1681

<div dir="rtl" lang="he">

מסכת מגילה סוף כז: שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים וכו' ולא ביטלתי קידוש היום, אמא זקינה היתה לי, פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום, תנא כשמתה הניחה לו ג' מאות גרבי יין כשמת הוא ניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין. רב הונאה והא אסר ריתא (-חגר עצמו במין גמי) וקאי קמיה דרב, אמר ליה מאי האי, א"ל לא הוה לי חמרא לקידושא ומשכנתיה להמיינאי (-חגורה) ואתאי ביה קידוש, א"ל יהא רעוא דתיטום (-תתכסה) בשיראי (-משי), כי איכלל רבה בריה רב הונא איניש גוצא הוה גנא אפוריא אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1682

<div dir="rtl" lang="he">

תקעט ז"ל ודברו אז מכל הצדיקים ומה היה עבודתם, ונשא רבנו ז"ל עיניו למעלה וסים: אבל מה הוא הענין שלי זה, זה אינו יודע שום אדם. ובלשון אשכנז: "האבער וואס מיין זאך איז דאס וויסט קיינער ניט". אחר כך אמר להאיש הנ"ל אספר לך מהו החולאת שלי וכו' ע"ש. וצע"ק שהלוא לעיל באות תג גילה בפירוש שכל הענין (-יש שדקדקו שאמר ענין, דהיינו שבכל ענין וענין) שלו הוא רק ראש השנה. ודוחק לפרש שעוד לא גילה הענין של ראש השנה שלו אז, וגם דוחק לפרש שמה הענין של רבינו בראש השנה לא ידוע.

</div>


## Segment 1683

<div dir="rtl" lang="he">

תקפח. אחד מאנשי שלומנו היה קובל ומתנצל לפניו ז"ל באשר שיש לו צער גדול מזה שאין לו מקום מיחד לעבודת ה', כי ביתו קטן וצר מאד, ובכל פעם יושבין שם עכו"ם כמו שרגילין בבית המזיגה, ועל ידי זה דעתו מבלבלת מאד. השיב לו רבנו ז"ל מסתמא אם היה השם יתברך יודע שכל בחירתך ועבודתך תלוי בזה שיהיה לך מקום מיחד, מסתמא היה נותן לך מקום מיחד, ועכשו בודאי מסתמא אתה יכול להיות איש כשר גם בבית זה. עוד דבר עמו כדברים האלה, ע"כ.

</div>


## Segment 1684

<div dir="rtl" lang="he">

שאלתי את המפרסם מ.ס. ע"ה בענין הבטחון שמובא שצדיקים המשיכו כל מיני השפעות בכח הבטחון, והלוא אמונתינו אומרת שהכל לטובה, אז איך היו בטוחים שהש"י ישפיע להם אותם דברים לעומת האמונה שאפילו בלי אותם הדברים מצבם הכי טוב. ושאלתי עוד, הרי מצינו שהאבות חששו שמא יגרום החטא שלא יתקיים אפילו מה שהבטיח השם יתברך במפורש. והוא ענה לי שעל דבר שידעו שהם צריכים בשביל עבדותם בעבודת השם, על דבר כזה בטחו שבודאי השם יתברך יביא להם. אכן איך באמת יודעים מה רצון השם שתעבוד אותו. וכאן רבינו קבע לאותו אדם שכיון שלא היה לו חדר מיוחד מסתמא רצון השם היה שיעבדוהו בלי החדר. וי"ל שצדיקים ידעו מה באמת כל בחירתם היתה תלויה בה שיבטחו שהשם יתברך יתננה.

</div>


## Segment 1685

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן רכה שבטחון הוא על ידי שכל, ואולי זה הענין שצריכים עליו שכל.

</div>


## Segment 1686

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת חז"ל בזוהר ובגמרא כבר הורו, לפחות במקרה וסיבה אחד שבה יש לבטוח, וז"ל הגמרא (ברכות ו:) אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב''ה משאיל בו שנאמר {ישעיה נ-י} מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח, ע"כ.

</div>


## Segment 1687

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם במפרשים, וראיתי שיש שדייקו מלשון רש"י שמדובר רק לענין השכמה ע"ש. ויש לאמר שזה קאי רק לענין מצוה דרבים כמו תפילת שחרית בציבור בבית הכנסת. ועכ"פ אפילו אם נאמר שהולך על כל המצות, זה יהיה תנאו, שכבר התנהג באותו מצוה והקב"ה כביכול מחכה לו שיעשה עוד.

</div>


## Segment 1688

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בפירוש מנחה קטנה על ספר שמואל עה"פ ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וכו' (א:יח:כז) ז"ל יש מקשים איך סכן דוד עצמו להכות מאה פלשתים וזה בשביל תועלת המועיל להתחתן במלך... ואפשר לומר שכיון שנמשח דוד למלך אין כבודו להתחתן כי אם בבת מלך, וכיון שאי אפשר לבא למדרגה זו כי אם על ידי מאה ערלות פלשתים, היה מבטח שה' יסכים על ידו, כדי שישא אשה הראוי למלך, ע"כ (ובחז"ל במשנת רבי אליעזר פ"ז כתוב על זה, גבורתו היה לבטח על הקב"ה, אימתי בשעה שארס את מיכל, מה שאול מחשב ואומר, ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש (פסוק כא), אין חפץ למלך במהר ומתן (פסוק כה). ואם תאמר שלא חש, והלא קדם לכאן היה מבקש להרגו, אף על פי כן בטח בהקב"ה והלך לו, שנאמר וילך דוד הוא ואנשיו (ויכו) בפלשתים, ע"כ).

</div>


## Segment 1689

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בימי מוהרנ"ת פב ז"ל ועקר גדל עצם היסורים שלי בזה שהגיעו עד הנפש היה מחמת שלא היה לי שום חדר מיחד בשביל לעסק בו בהתבודדות, אשר זה היה מכרח לי מאד מאד, אבל לא זכיתי לזה, וגם בהיותי בנעמירוב לא היה לחד מיחד כרצוני, אף עף על פי כן מחמת שישבתי בבית אבי זקני ז"ל שהיה בית גדול מרוח, מצאתי שם ברב פעמים מקום מיחד, אבל בכאן שישבתי בשכנות היה קשה לי למצא מקום מיחד, והיו לי יסורים גדולים מזה, ואעפ"כ היו לי כמה עצות בזה בעזרת השם יתברך, כאשר כבר דברנו מזה הרבה, אך איש כמוני בודאי היה צריך חדר מיחד בפרט שהייתי צריך בכל פעם לעסק בכתיבת דבריו הקדושים וכו' שלזה צריכים בודאי חדר מיחד, אבל לא זכיתי לזה עדין, וישבתי בבית המדרש ולמדתי בתמימות פוסק ושאר ספרי קדש, ונעלם ממני ולא ידעתי שעדין אפשר גם עתה להאיר באיזה נפשות ישראל לעוררם לעבודת השם באמת כפי מה שקבלתי ממנו ז"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1690

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מש"כ "איש כמוני", אולי זה בא לאפוקי מאיש הנ"ל שרבינו אמר לו שמסתמא אין בחירתו תלויה בזה שיהיה לו חדר מיחד, ולעומת זאת רבי נתן מעיד על עצמו, שהוא בודאי היה צריך, ועכ"ז לא זכה לה מיד, ולקח לא עוד הרבה זמן עד שזכה לזה, וקודם זכה במקצת, שעשה מחיצה בתוך הבית, אבל זה לא היה מספיק, ואז התחיל לעסק לבנות לו חדר מיחד, עיין כל זה בסימן צד שם, וכז"ל וזה היה לי לישועה גדולה ונפלאה בלי שעור, ואז ראיתי בחוש כמה וכמה צריכין לקוות לה' ולבלי להתיאש מישועתו בשום דבר, אף על פי שרואין שעוברין ימים ושנים הרבה והישועה רחוקה, אף על פי כן צריכין לקוות ולחזר ולקוות עד ישקיף וירא ה' משים ע"ש.

</div>


## Segment 1691

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אף על פי שידע שמכרח לו, ובסוף באמת זכה להחדר, אבל לקח זמן וכו'. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1692

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בעקידת יצחק שער כו ז"ל וזו היא מדה שלמה בכל כיוצא בזה, כשיגיע האדם אל סוף מה שבידו לעשות – יבטח בשם ה', וישען באלקיו יגמר בעדו על ידי התפלה והתחנה אליו יתברך. והוא בהשגחתו ישמע בקולו ויגמר בעדו, ע"ש.

</div>


## Segment 1693

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סוטה במשנה מח. משחרב בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אני אמנה מישראל שנאמר הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו' (-ופירש המהרש"א שאנשי אמנה הם בבחי' חסידות). פירש רש"י ז"ל אנשי אמנה, בוטחים בהקב"ה וסומכין עליו לעשות טוב ואין דואגין לחסרון, עכ"ל. [ביאר בתפארת ציון, שבזמן בית המקדש היתה הנהגת הקב"ה בהתגלות, והיו עשרה ניסים קבועים במקדש, ולכן היה בכחם לעלולת בבטחונם עד כדי כך שלא יהיה להם הבדל אם יש להם פת בסלם למחר או לא (-לקמן מח: משמע שאפילו אנשי אמנה יש להם לפחות לאותו יום). אך לאחר החורבן, הקב"ה מנהיג את העולם בהסתר פנים, ואין בכח האדם להתגבר בבטחונו עד כדי כך שיצייר לעצמו שיהיה עזרו יש מאין, ע"כ]. ובגמרא דף מח: ופסקו אנשי אמנה, אמר רבי יצחק אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב"ה דתניא רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה עיין שם. ופרש"י ז"ל שמאמינים בהקדוש ברוך הוא, לוותר ממונם לנוי הדור מצוה ולצדקה ולהוצאת שבתות וימים טובים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1694

<div dir="rtl" lang="he">

תהלים קיט:קטז סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי.

</div>


## Segment 1695

<div dir="rtl" lang="he">

תהלים קיב:ז-ח משמועה רעה לא יירא נכון לבו (-פרש"י ז"ל נאמן לבו ליוצרו) בטח בה. סמוך לבו (פרש"י ז"ל נשען ובטוח על הקדוש ברוך הוא) עד אשר יראה בצריו.

</div>


## Segment 1696

<div dir="rtl" lang="he">

בביאור הגר"א בספר ישעיה עה"פ הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד (יב:ב) כז"ל הינו על דרך מה שנאמר (בראשית טו:ו) 'והאמן בה' ויחשבה לו צדקה'. ולכאורה קשה, מאי רבותיה קא משמע לן גבי אברהם שהאמין, הלא מלתא זוטרתיה לגביה. הענין הוא, לפי שמצינו גבי יעקב אף על פי שהבטיח לו הקב"ה 'ושמרתיך בכל אשר תלך' (בראשית כח:טו), אף על פי כן 'ויירא יעקב מאד' (בראשית לב:ח), שמא יגרם החטא (ברכות ד.), אבל אברהם לפי שחשב ההבטחה הזאת מצד הצדקה ולא מצד הדין לכן לא היה מתירא שמא יגרם החטא, כי 'חסד ה' מעולם ועד עולם' (תהלים קג:יז) אף אם יחטא. וזה שאומרים 'עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך' (תפילת נשמת) ולא מצד מעשינו, ואם כן 'אל תטשנו ה' אלקינו לנצח' אף כי חטאנו, וידוע ש'א-ל' הוא חסד. וזה שאמר 'הנה א-ל' שהוא מדת החסד, 'ישועתי' ולא מצד מעשי, 'אבטח ולא אפחד' שמא יגרם החטא חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 1697

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב שפירש שאברהם אבינו קיבל הבטחה והאמין בה מצד חסדו ולכן לא דאג שמא יגרם החטא, ואחר כך פירש בנשמת, אף בלי הבטחה, רק מצד עד הנה היה חסד, יש לקוות שימשיך אפילו אם יחטא, ואחר כך פירש הפסוק בישעיה ולא הזכיר שום הבטחה ולא אפילו ענין של 'עד הנה'.

</div>


## Segment 1698

<div dir="rtl" lang="he">

תקצא. שלשה דברים אינם חשובים בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה! ע"כ, אכן שם המשיך ז"ל שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום, ע"כ, אבל כל זה בסוגריים, ויתכן שהוא הוספת המעתיק (וכמו שהוסיף לענין כן להתפלל לא להתפלל – בכוונה), וצריך עיון – עמש"כ לעיל אות תסה.

</div>


## Segment 1699

<div dir="rtl" lang="he">

תקצד. ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים וכו' ע"ש. עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה רמה.

</div>


## Segment 1700

<div dir="rtl" lang="he">

תקצד. גאוה טו. – אתה חושב עבור המעשים טובים שלך, רק בשביל שאני רוצה כך, ע"ש. עיין ספר המדות ערך גאוה אות טו - אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל הסופר, ע"כ.

</div>


## Segment 1701

<div dir="rtl" lang="he">

תקצד. וספר זאת לענין התחזקות שגם הצדיק הגדול מאד נפל בדעתו כמה פעמים כל כך עד שנדמה שאבדה תקותו חס ושלום, עד שהכרח להחיות את עצמו ולחזק את עצמו בזה שעל כל פנים לא יהיה ממנו ולא כלום, ע"ש.

</div>


## Segment 1702

<div dir="rtl" lang="he">

מענין שמשה רבינו שהיה ענו מכל אדם, ובבחי' מה, יכולים לנקוד את השם משה עם שורק בסוף, שתיקרא: משהו. (ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה פב, שמשה רבינו היה מקשר א"ע עם כל ישראל אפילו עם הפחות שבפחותים, ויש עוד כמה השוואות).

</div>


## Segment 1703

<div dir="rtl" lang="he">

ואז ספר לי מצדיק אחד גדול שכמה פעמים היה חושב בדעתו ואפלו אם יהיה נעשה ממני חס ושלום אפר תחת כפות רגלי הצדיקים וכו' על כל פנים אין ואפס לא יהיה ממני וכו' והנראה מדבריו שכמה וכמה פעמים החיה עצמו בזה וכו'.

</div>


## Segment 1704

<div dir="rtl" lang="he">

ועכ"ז עיין בשיחות הר"ן אות מח - עד שהוא מוכרח להיות מרוצה לעבד את ה' תמיד כל ימי חייו על מנת שלא לקבל פרס וכו' בלא עולם הבא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1705

<div dir="rtl" lang="he">

תרב. וכי שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנם, ע"ש.

</div>


## Segment 1706

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בליקוטי הלכות, הלכות שבועות ב:יז.

</div>


## Segment 1707

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בישעיה כו:ז שלכאורה מבואר ברש"י שהצדיק עוד צריך למצוא הדרך לקבל שכרו.

</div>


## Segment 1708

<div dir="rtl" lang="he">

וכי שיך שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנם. אך הצדיק הגדול מוליכין אותו אחר מותו דרך הגיהנם כדי להעלות משם נשמות כידוע (זהר ויקרא רכ:, וע"ע בישעיה עה"פ תראינה ארץ מרחקים לג:יז רש"י הביא מתרגום יונתן, תסתכל ותחזי בנחתי ארע גיהנם, ע"כ, ולעיל מיניה פרש"י ז"ל מלך ביפיו תחזינה עיניך, לך הצדיק אני אומר שתזכה לראות זיו שכינתו של מקום, ע"כ), נמצא שהצדיק הגדול הוא עובד את ה' גם אחר מותו וכו' וכו'.

</div>


## Segment 1709

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שהיה רבן יוחנן בן זכאי מתירא ומסתפק אם יוליכו אותו בגן עדן או בגיהנם כי היה חושש שיוליכו אותו דרך הגיהנם בשביל להעלות נשמות כנ"ל. (אמר המעתיק עין בהרי"ף לעין יעקב מפרש גם כן באפן זה) כל זה שמעתי בשמו, אך בענין רבן יוחנן בן זכאי נסתפקו השומעים בפרושו על פי ההקדמה הנ"ל אם הכונה שרבן יוחנן בן זכאי היה בוכה פן יוליכו אותו דרך הגן עדן מחמת שאינו גדול במעלה כל כך שיוכל לילך לגיהנם להעלות משם נשמות, נמצא שהפרוש הוא בהפך מפרוש הפשוט, או שהפרוש כפשוטו שהיה מתירא שלא יוליכו אותו לגיהנם הינו בשביל להעלות נשמות כנ"ל ואף על פי כן היה מתירא מאד ובוכה על זה, כי אף על פי שהיה צדיק גדול אף על פי כן היא עבודה גדולה להצדיק ויגיעה גדולה ופחד גדול כשצריך לילך לגיהנם בשביל להעלות נשמות, וכמובן קצת בספרים, ע"כ.

</div>


## Segment 1710

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במגלה עמוקות קיא: שב' דרכים יש לגן עדן, האחד דרך גיהנם, כמ"ש (שמואל א:ב:ו) מוריד שאול ויעל, שמשם עולין לגן עדן, כמ"ש (משלי יד:יב) יש דרך ישר לפני איש, שהוא הולך לגן עדן, אבל אחרית דרכו מות, שצריך לילך דרך גיהנם, אשר על זה אמר דוד (תהלים טז:י) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת, תפלתו היתה שלא ילך בזה הדרך, וז"ש אחר כך (תהלים טז:יא) תודיעני אורח חיים, ודרך שני יש עולין למעלה מיד, ועל זה אמר שלמה (קהלת ג:כא) מי יודע רוח בני האדם העולה הוא למעלה מיד, או אם היא רוח הבהמה שהיא יורדת למטה שהוא דרך שאול. והנה בכל מקום שתלך הנשמה, העמיד הקב"ה אדם אחד מזה העולם, ועל זה אמר אנא אלך מרוחך כנגד קרח ועדתו שהוא ממונה על רוחות, ואנא מפניך הוא אתמר על שר הפנים שלמעלה שהיה גם כן בן אדם מעולם הזה, וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1711

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים לפי המגלה עמוקות עדיף לא ללכת כלל דרך גיהנם, ועל כן דוד המלך היה מתפלל להינצל מדרך זה, ולא התפלל שיהיה לו כח או כדומה, רק שלא לילך דרך גיהנם כלל. ואולי יש לדחות דמצינו כמדומני אצל ר' לייב שרה'ס, או מצדיק אחר שהיה עוסק כל ימיו בפדיון שבוים, ולא הסכים ליכנס לחלקו בגן עדן עד שנפדו כל הנשמות מגיהנם. והרי יש עוד דרכים להעלות הנשמות מגיהנם בלי לראות פניו.

</div>


## Segment 1712

<div dir="rtl" lang="he">

תרד. אמר שאצלו איש ואשה שוין, הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש, ע"כ. וכן כתוב בספר שבחי הר"ן ח"א סוף אות טז, ובעיקר באות יח.

</div>


## Segment 1713

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך וכו' ע"ש. עמש"כ בשבחי הר"ן אות יח.

</div>


## Segment 1714

<div dir="rtl" lang="he">

תרז. שיך למאמר שמי שנכתב בקדשה (ליקוטי מוהר"ן תנינא לב). זה המאמר נאמר על פי שאלה ששאל המגיד מטיראוויצע את רבנו ז"ל, באשר שהאבות ושאר הצדיקים הקדמונים בודאי חברו ספרים הרבה, והיכן הם אלו הספרים, והשיב לו רבנו ז"ל ענין הנאמר במאמר הנ"ל ששם מתרץ הדבר היטב עין שם, ע"כ.

</div>


## Segment 1715

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שאבדת הספרים קדושים פועלת לסלק ספרים של טומאה. והנה היום יש כמה ספרי ברסלב שהם תחת ידי אנשים פרטים שלא נותנים להעולם לראות אותם. וי"ל שגם זה פועל שיש ספרים של טומאה שהם תחת שליטה של ממשלות שלא נותנים להעולם לראות אותם. ודוגמא לזה ראיתי עכשיו ספר שהוחרם על ידי הCIA ורק לפני כמה שנים הוכרחו להוציאו, ועכ"ז לא שחררו אלא כעשרים אחוז מהספר. וזה הספר מקשר הרבה עניני ע"ז עם המזלות ויישובי בני אדם עתיקות. וזה הספר טוען הכפירה שחז"ל הזכירו שהכופרים טוענים שהמבול היה עקב דבר טבעי שחוזר לעולם כל 6,500 שנה. ויש בו ידיעות שלא היו ידועים לעולם המדעי עד לאחר כמה שנים שנדפס. ומי יודע מה כתוב שם שראו צורך להחרימו.

</div>


## Segment 1716

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הספרים הקדושים של הקדמונים וגניזתם, עיין בהקדמה ראשונה של ספר עמק המלך, שמזכיר כמה וכמה מהם ואיך שגנזו אותם במערות, והחשש שלא יטעו בהם, וגם חשו לכבוד מלכו של עולם, ע"ש.

</div>


## Segment 1717

<div dir="rtl" lang="he">

הוספות לחיי מוהר"ן

</div>



# Chapter נ'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/35/

# Chapter נ'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/35


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות נ' (ונמצא גם בסיפורים מר' שמואל הורוויץ אות א, ובשיח שרפי קודש ב:קכב) ז"ל סיפרו לפני רבינו ז"ל שהרב הצדיק מוואלטישסק (שהיה מחותנו של רבינו ז"ל) שאמר שארבעים שנה כבר כוסף ומשתוקק לעלות לארץ ישראל, ואמר הרה"צ מחמעלניק ז"ל (שהי' ג"כ מחותנו של רבינו ז"ל) למה צריכים כ"כ לכסוף, אם רוצים ליסע רק פותחים התיבה שמונה המעות, ולוקחים מעות ונוסעים. ואמר רבינו ז"ל שזה יסע ויבא לארץ ישראל, וזה לא, כי העיקר הוא הרצון והכיסופין, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף ספר שיחות מתוך חיי הסבא (עמ' תמ) סבא ישראל אמר למישהו שביקש סגולה לעלות לארץ ישראל "תעלה! זה הסגולה!" ע"כ. ויש לעיין אם זה דבר כללי לימינו, שהיום כבר צריכים ליסע מיד (וכמו שסבא ישראל אמר שהיום כבר יש לצעוק בחוץ, עיין חיי מוהר"ן כג), או שסבא הכיר באותו האיש פרטי שלא היה הדבר תלוי אלא שיעלה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

הוספות אות רפז** ואמר שראית מת הוא גדול ששה פעמים מנבואה. כי הלא רואין הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ע"כ. צריך עיון, עיין למשל בקל"ח פתחי חכמה, פתח ז' שכז"ל אך יש הפרש גדול, שהנשמה היא על כל פנים ברואה, ואינה אלקות, ויתכן בה צורה ודמות ותמונה דקה, אלא שתהא צורה רוחנית, שלא כצורת הגו, אך אין שום מונע לומר שיש בה צורה ותמונה דקה. מה שאין כן בספירות, שהם כחות מחשבתו של הרצון ב"ה, שאי אפשר לומר שיהיה בהם שום צורה כלל, כיון שידענו שהמאציל ית"ש בכל עניניו הוא נשגב ומשולל מכל המקרים הנופלים בנבראים ממנו, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה ליישב שהרי מצינו שנבואת יחזקאל היה רק בעולם יצירה, ואילו הנשמה בבחי' עולם בריאה, ובזה יש לפרש הלשון ששה פעמים דייקא, כי יצירה היא בבחי' שש קצוות כידוע.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יש דיבור במסורה בברסלב מרבינו, והובא במכתבים של שארית ישראל - והובא בשיח שרפי קודש (א:תקב) ז"ל:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הִנֵּה רָאִיתִי בְּמִכְתָּב הָעִתִּים מוּזֶעט הַנִּקְרָא יוּד מַה שֶּׁעַתָּה נִתְעוֹרְרוּ בְּחוּץ לַמְּדִינָה לַעֲשֹוֹת בָּאֲוִיר סְפִינָה עַל 500 אִישׁ וְלֵילֵךְ בְּשָׁעָה 150 וֶוערְסְט מַה שֶּׁזֶּה מִן הַסִּימָנִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל רַבֵּנוּ זְצַ"ל זִי"עַ קוֹדֶם בִּיאַת הַגּוֹאֵל וְאָמַר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ עֶס וֶועט זַיין אַ סַאךְ מַאשִׁינֶען אִין עֶס וֶועט זַיין אַ מַאשִׁין צוּ פָארְן אִין דֶּער לוּפְטְן אִין אַ יוּד וֶועט זַיין אֵיינְג פַארְן דַּאוֶוענְן, וֶועט עֶר זִיךְ אוֹיף זֶעצְן נָאךְ פַארְן דַּאוֶוענְן קֵיין יְרוּשָׁלַיִם פְרֶעגְן מָשִׁיחַ הַקָּדוֹשׁ אַ עֵצָה וִויא אֲזוֹי צוּ דַאוֶוענְן אִין וֶועט נָאךְ צוּרִיק קוּמֶען צוּם דַּאוֶוענְן אַ הֵיים. וְיָדוּעַ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי נַפְתָּלִי זְצַ"ל שֶׁבְּאִם יִשְׁמַע מִזֶּה הַמַּאשִׁין אָז הָיָה מְרַקֵּד בִּכְלֵיזֶמֶר בְּהַשּׁוּק. (שָׁם צד).

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וקצת פלא למה דוקא צריך להגיע אישית למשיח, ולא מספיק לדבר אליו בטלפון - ואפילו בווידיו טשאט. ואם תאמר אדרבה זה הוכחה שמשיח יהיה מהכת של הקנאים הקיצונים ולא יחזיק אפילו טלפון פשוטה, אז מה עם הרוח הקודש?

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי אם לא יגיע אישי אין סיכוי שיוכל לדבר עם המשיח, והרי המשיח יהיה מלך על כל העולם, ומי יכול סתם להתקשר ולדבר אליו, רק עם יבוא אישי אז יש סיכוי, ודוחק.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לענ"ד פשוט כי צריכים לקבל מאור פניו. (וכן אחד מהכוחות המיוחדות של משיח זה הריח, ועוד לא שמענו על ריח מרחוק, רק בקרוב, אישית).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

במעשה הלחם הסודי, הוא זכה לשני דברים לאכול בחינת המן, ואז הוא זכה להתגלות נוראה מאד, שלכאורה היה הרבה הרבה יותר חשובה מסתם אכילת המן, הגם שאכילת המן היה גם כן חשוב, אבל לא בכלל ברמה לההתגלות שהוא זכה אחר כך. ולפי זה נמצא למוד, שהצדיק הזה היה כבר ראוי לההתגלות הזה לפני כן - ובסתמא לא בא על מדרגה כזו בבת אחת, ועל כרחך לאט לאט הוא זכה למדריגות עצומות, ולא ראה ההתגלות עליהם כמו שהיה באמת ראוי, עד שהוא זכה לנהר דינור ואכילת המן, ואז פתאום הוא זכה לההתגלות שהיה כבר ראוי לו.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה הלחם, עיין ספר אדיר במרום (עמ' תנז, מכון רמח"ל) ז"ל ותורתך בתוך מעי (תהלים מ:ט), ודבר זה נתבאר במקום אחר, איך בחינת תרי"א (תור"ה) איברים נמצאים בסוד הבני מעיים, שבכח זה יכול המזון להתברר לצורך כל התרי"ג איברים של הגוף כידוע בסוד עיכול המזון. ושני איברים מן התרי"ג נמצאים בפה בסוד פה וגרון, והמאכל נכנס בדרך אלה הב', שהם כנגד: 'אנכי ולא יהיה לך' שניתנו מפי הגבורה (שמות רבא לג:ז, וכן ביחוד היראה מבואר שתורה, נשלם לתרי"ג על ידי אנכי ולא יהיה), ואחר כך נשלם הבירור בשאר המעיים, עכ"ל.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שבחי הר"ן

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הספר הזה זכיתי לתרגם לאנגלית, והרבה מראה מקומות, ביאורים, והערות כתבתי באנגלית.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יש לשער שזה הספר הראשון שהקדימו להדפיס אחר פטירת רבינו, כי רבינו כבר אמר להם שיהיה להם מה לספר ממנו ולחבר ספר כמו שבחי הבעש"ט, כל זה מובא בספר אבניה ברזל, שיחות וסיפורים מרבינו ז"ל אות ל' (ובשינוים בשיח שרפי קודש ב:רכח). ועכשיו כמדומני בשנת תשע"ח חבר שלי מצא והוציא עוד הקדמה לספר שבחי הר"ן, ובו רבי נתן כותב על רבינו הריני כפרת משכבו, שזה סימן שהיה תוך שנה לפטירת רבינו, וראיה לדברינו הנ"ל.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א. ז"ל בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם, ורצה לשבר תאות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן, ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו'. על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל, דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמו שהוא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין מה הקשר וההמשך – לפרש מהעולם ורצה לשבר תאות אכילה, או שהם שני דברים נפרדים.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שהתחיל בענין אכילה, לכאורה על דרך המדרש שהביא תוספות (כתובות קד.) עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין שרבינו היה בולע האוכל צ"ב שהרי מבואר בספר חיי מוהר"ן רעג שלא עשה שום דבר עד שידע סודו, והרי סוד אכילה דוקא ללעוס ולהדק היטב את המאכל, עיין מש"כ שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ב. היה רוצה תמיד לקים (תהלים טז:ח) שויתי ה' לנגדי תמיד, ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו בעודו ילד היה מתפלל כל התפילות שבסידור שערי ציון, ושם יש תפילות לעשות כל הגוף מרכבה לשמות הקדושים, ובכלל מאתים מאה, דהיינו שבודאי רבינו היה משתדל לכוון תמיד הרבה שמות הקדושים להיות מרכבה בהם בגופו ובנפש רוח נשמה שלו, אלא שכאן תפס המחבר לציין מה שאפילו מובא בשולחן ערוך, ושוה לכל נפש להתחזק בו לקיים. ומן הסתם גם אצל רבינו שמעבר לכל השמות שיש לכוון, השורה תחתונה שלו היה שעל כל פנים לא יגרע משויתי ה', שם הוי"ה. ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכ בענין לכוון בשאר שמות הקדושים, שלכאורה אינם בכלל האזהרה שלא לכוון כוונות האריז"ל בתפילה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין ללקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה פב ז"ל וזה פרוש מחשבה – חשב מה (זוהר בראשית כד ותיקון סט) כשתמשיך לך אלקות הוי"ה במלוי אלפין (-בגמטריא מ"ה) כשתקשר תמיד במחשבתך אלקותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר, הרי השם יתברך הוא תכלית הטוב והמיטיב, ולכן על ידי שויתי ה', האדם תמיד מסתכל על הטוב (וכן בדף שהשאיר ר' ישראל קרדונר שפירש שויתי וכו' תמ-יד, יעקב איש תם, עליה, והידים ידי עשו, ירידה), ויזכה לקיים תורת אזמרה – ליקוטי מוהר"ן רפב.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המעריך של הספר פתח כמו השולחן ערוך, שמתחיל עם ענין שבירת התאוות – יתגבר כארי לעמד בבקר וכו', וכן כאן בסימן א' מספר על בוקרו של רבינו שכבר מקטנותו רצה להתגבר על כל התאוות, ובשולחן ערוך מיד אח"כ יש הגה מהרמ"א ז"ל שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים, כי אין ישבית האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו בישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול וכו' וכו' כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו וכו' עיין שם ומביא שם המקור בסוגריים – מורה נבוכים ח"ג פ' כב, הספר שרבינו הקדוש ממש אסר וגילה שמי שקורא בו זה כבר ניכר בפניו רחמנא ליצלן. ואכן בדברי המורה הנ"ל בעיקר מדגיש ענין של יראת הרוממות, ואילו רבינו הקדוש אמר וקבע שהעיקר הוא יראת העונש. וכאן בשבחי הר"ן מבואר שרבינו לקח את הענין של שויתי כדרך שמובא שם במגן אברהם (אות ג) מהראריז"ל, פשוט לצייר תמיד מול העינים שם הוי"ה ב"ה. ומחשבתו היתה טרודה בזה, ולא בהתבוננות של יראת הרוממות המתואר במורה והרמ"א. אלא שנראה לעניות דעתי שחלק מעבודת ציור האותיות הוא גם כן עבודה של יראת הרוממות, כי צריכים להאיר האותיות במהותם שהן אור אין סוף ב"ה כמבואר בליקוטי מוהר"ן, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה הטעות של שמואל הנביא ככתוב (שמואל א:טז:ו-ז) ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו. (ז) ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם בכלי יקר ז"ל כי האיש השלם עמד לפני ה', על דרך שויתי ה' לנגדי תמיד, לא כן האיש הבליעל וכו' וכו' וזה שאמר כאן בחשבו שאליאב הגון אמר, אך נגד ה' משיחו, רצה לומר אך נגד ה' עמד, על דרך שויתי ה' לנגדי תמיד, ולא ישליך אותו אחרי גוו, ע"כ.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי מה שביארנו למעלה י"ל ששמואל היה מעריך ומחשב בחי' השויתי ה' לפי גודל יראת הרוממות, והשם יתברך ענה לו העיקר הוא התבטלות לאותיות הוי"ה עד אין סוף ב"ה. וזה מה שהשם יתברך אמר לשמואל, אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו – ענין של גודל שיעור קומת יראת הרוממות. כי לא אשר יראה האדם, האדם בחי' שם הוי"ה במילוי של אלפים, שם מ"ה, וכמו שהבאתי לעיל מרבינו ומהזוהר שצריכים מחשבה – חשב מ"ה, להמשיך אלקותו יתברך, אכן זה רק בחי' מחשבה ושכל, בחי' העינים, וזה מה שכפל, כי האדם יראה לעינים, אכן, וה' יראה ללבב, זה בחי' התבטלות להאין סוף בציור אותיות הוי"ה ב"ה כנ"ל, וזה תלוי באבנתא דלבא ממש. ובזה מיושב לשון הפסוק, כי לפי פשוטו אינו דומה ראית האדם מהעינים שלו, למה ה' רואה לב האדם (והרמח"ל בספר אדיר במרום כבר פירש זה על נכון, עיין שם), ולפי דברינו א"ש ששניהם מדברים על ראית האדם, הראיה בבחי' עינים לחשוב מ"ה, והראיה מהלב להתבטל לאותיות הוי"ה ב"ה עד אין סוף ב"ה. וי"ל שזה מש"כ רש"י כאן ז"ל כאן אני מודיעך שאינך רואה (ספרי דברים יז), עכ"ל, דהיינו שאתה צריך לראות האין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לנו דף מרבי ישראל קרדונר, שבו צייר לעצמו בענין השויתי, ה' – הטוב והמטיב. תמיד, זה תמ-יד, תם בחי' יעקב איש תם בחי' עליה, יד בחי' הידים ידי עשו, בחי' ירידה, ע"ש (נדפס בספר ישראל סבא). הרי שלקח לעצמו ענין השויתי להאמין שהשם יתברך טוב תמיד.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

הרוצה לקיים שויתי, נלע"ד שטוב לכוון את הסוד המבואר בספר אדיר במרום של הר ה' יראה, שמסוד הראיה, מה שנראה צריך להופיע בעין הרואה ע"ש באריכות, ועי"ז מה שנראה מקבל תיקון מהרואה ע"ש. ולכן יש לכוון שלא רק שהשי"ת מסתכל עליו, אלא שגם הוא נחקק בבבת עינו כביכול. וקצרתי, כי יש הרבה עוד בזה, הכל כפי מה שתבין בסוד הנ"ל.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מצאתי ענין לפעמים, לכוון על עצמו אותו אחד של הוי"ה, וללכת ככה מאות לאות.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין שויתי, עיין ליקוטי מוהר"ן סוף תורה רכא ומש"כ שם.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וענין תמיד, לכאורה אינה ענין של המשכה בלי הפסקה, אלא התמדת הפעולה עוד הפעם ועוד הפעם, אפילו שיהיה הפסק זמן של יום או שבועה בין הפעולות, כמו שמוכח מעבודות בבית המקדש שכתוב עליהם תמיד.

</div>



# תנינא תורה לו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/36/

# Chapter י':

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/36


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות י': כז"ל והיה רגיל לומר כל התחנות שאחר מעמדות (יג*) הנדפסים אחר כל יום ויום והוא היה רגיל לומר כל התחנות כלם של כל הימים בפעם אחד, ע”כ. עמש"כ בליקוטי מוהר"ן ליישב הענין של תמימות ופשיטות נגד מה שרבינו כותב שם שצריכים לעשות המצוה עם שכל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הנה המעיין בתפילות האלו יראה שכל תפילה מאד קשורה ותלויה באותו יום, ותמוה מאד איך יכולים להתפללה ביום אחר, שלכאו' אין בזה שום תמימות ואדרבה ספק בכלל אם זה נחשב תפילה [הגם שיש את הסיפור עם הבעש”ט שפגש איש יהודי שהיה קורא כל יום את כל הסידור וכו', והסיפור נדפס מחדש באריכות בספר אוצר נחמני אות עז, עם כל זה פשוט וברור שזה אך ורק בגלל שאותו יהודי לא ידע להבחין והיה עושה כל מה שהיה יכול]. ולכן נראה לעניות דעתי שמוכרח לומר שרבינו היה אומר את התפילות כמו שאנו אומרים בשבת קודש השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש, ביום הראשון היו אומרים וכו', וכך יכולים להגיד כל התפילות של כל הימים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש ליישב על פי המבואר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מהשבעה קבצנים, הקבצן הכבד פה שכתוב שם ז"ל החכמה נלקחת מאותו היום שהיה בו אותו הבריאה שממנו ההרכבה, אף על פי כן יכולים על ידי חכמה לקבץ כל אלו החכמות בשעה אחת עכ"ל. הרי מבואר שבאמת יש דרך בכל עת להכיל בו שאר הזמנים לתכליתם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להשוות את זה למה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (אות ס) שאפילו בחוץ לארץ יכולים לנטוע את הכל מהקוים שיוצאים מאבן השתיה, ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע' (עמ' תקיג) שכז"ל וכל עובדין דאתעבידו בכל שתא יומין, כלהו ברזא דאדם קימין. בגין כך בסופא כתיב נעשה אדם (בראשית א:כו). דהא כל מאי דאתברי כלא ברזא דאדם הוה, דהוה נפיק חולקא ליומא (תרגום: וכל יום היה יוצא חלק). לבתר כלא אתחבר כחדא, ואפיקו אדם שלים בכלא, עכ"ל. הרי שהאדם כולל כל הבריאה של הימים הקודמים (ובאמת כל הבריאה היה ביום ראשון, רק שכל דבר נקבע ביומו, כמבואר ברש"י ריש פרשת בראשית – א:יד).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כתבי כל הנ"ל שמתי לבי, בסידור שערי ציון יש תפילות מיוחדות מהאריז"ל לכל יום ויום של ימות השבוע. ונכלל בסופם – בסוף התפילה המיוחדת לאותו היום, התפילה מהמעמדות לאותו יום. ובסוף יום שני כתוב הוראה ז"ל אח"כ יאמר וכו' וכו' והבקשה הכתובה בסידור של מעמדות סוף יום ראשון המתחלת יר"מ כו' יוצרנו יוצר בראשית כשם וכו', עכ"ל. וכן בסוף יום ג' יש הוראה להגיד מ'אנא באש' וכו' עד שומע תפלה – וזה כולל התפלה של המעמדות ליום שני. ותמוה הדבר מאד כנ"ל, וקשה לקבל כאן את היישוב שכתבתי על התנהגות רבינו. וחשבתי לתרץ, כי יתכן שהזמן לומר התפילות האלו של האריז"ל הוא באשמורת הבקר, כי כן כתוב בסוף התפלה, ואחר כך יאמר אדון עולם, משמע שהתפילה הזו זמנה לפני תפילת הנץ. וכיון שבקרבנות הלילה הולך אחר היום, על כן יכולים עדיין לבקש על היום שעבר. ואכתי צ"ע.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

שבחי יג – ליתן צדקה הרבה פעמים. ציינתי להרמב"ם בפירוש המשנה אבות ג:טו הכל לפי רוב המעשה וכו', שכתוב בדיוק את זה, שעדיף ליתן הרבה פרוטות זה אחר זה מליתן סכום גדול בבת אחת.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר דרך צדיקים הובא בספר מאירת עינים שבסוף צוואת הריב"ש עמוד סז:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הה"ק ר' מ"מ מוויטעבסק זלה"ה קודם נסעו לאה"ק היה אצל הרה"ק ר' פנחס מקאריץ ז"ל ליקח ממנו פרידת שלום, וכמה ימים קודם בואו, היה הרה"ק ר' פנחס ז"ל מכין עצמו לקראת בואו, והיה מייפה חדריו, ואמר, הרי מלך ישראל יבא הנה לכן צריכין להכין לקבל פניו בכבוד, כיאות לפני מלך ישראל ויהי כבואו אליו, אמר אליו הה"ק ר' פנחס ז"ל בדרך הלצה, הנה מה עושים רביים כשבאים יחד, הלא מדברים לשון הרע, לכן אדבר, הנה זה הזקן (הוא הה"ק יעקב יוסף הכהן ז"ל פולנאה) הדפיס אלף ספרים, ולקח בעדם אלף אדומים, למה היה צריך זאת, והרי היה יכול להדפיס רק ספר א', והייתי אני לבדי נותן לו אלף אדומים. ובמדרש פנחס אמר שלא היה עדיין ספרים כאלו, כי הוא תורה מגן עדן, עכ"ל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בלקוטי הלכות (הלכות מנחה ו:ד מובא בעצות ישרות, צדקה ג) עוד טעם למה עדיף ליתן פרוטות, כי כאשר נותנים נדבה קטנה אין חשש של גאות ורמות רוח, כי לא יחזיק מעצמו שעשה משהו מיוחד.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע רש"י בפרשת ראה עה"פ נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך וכו' (דברים טו:י) ז"ל נתון תתן לו. אפילו מאה פעמים. לו. בינו ובינך. כי בגלל הדבר. אפילו אמרת ליתן, אתה נוטל שכר האמירה עם שכר המעשה, עכ"ל. הרי שמאותו פסוק יש לימוד ליתן אפילו מאה פעמים, ויש לימוד שגם האמירה הוא מצוה, ויש לימוד גם לעשות בצנעה איתו, וכל שכן מתן בסתר לגמרי.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יג. ענין שלא צריכים שום חכמות, עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

טו. והיה רגיל בנדרים מאד מאד, שכמה פעמים כשבא היום קבל עליו בנדר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בדוד המלך ע"ה (מדרש שמואל כו:א הובא ברש"י שמואל ב:ז:ד) רבי סימון אומר, האדם הזה שאני משלחך אצלו נדרן הוא, כענין שנאמר (תהלים קלב:ב-ג) ' אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, אם אבא באהל ביתי', שמא יאמר איני אוכל ואיני שותה עד שאעשה כך, ונמצאתי מפסידו, ע"כ (לשון המדרש: כדי שלא יהא לו בושה אצל הסנהדרין, ע"כ, והכוונה להבושה שיש בהתרת נדרים כמבואר במסכת כתובות מחלוקת עם הבעל מקפיד שלא יתבייש אשתו בזה).

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בנדרים ריש דף ח. ובר"ן שם ז"ל אלא הכי קאמר מנין שדבר הגון הוא להשבע לקיים את המצוה ואפי' כשרים שנמנעין משבועה נשבעין הן בכך, שנאמר נשבעתי ואקיימה, כלומר שהרי דוד היה עושה כן, ע"כ. אכן עיין בר"ן שם דף ט. (ד"ה כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן) שזה אינו אלא בדברי מצוה שכבר מחוייבים בהם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות טו – שאל אותו מוהרנ"ת הלא על פי הגמרא אינו נכון לנדר, והשיב: וכו' (מתכונים לשלימזלנקים כמוכם), ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הסוגיא בנדרים דף ט. שהמשנה קובעת שכשרים לא נודרים אלא מתנדבים, והגמרא שואלת שזה כאילו לא כר' מאיר שסובר שהכי טוב שלא תדור כלל אפילו מלנדור ולקיים, ור' יהודה סובר שהכי טוב לנדור ולקיים. והגמרא מיישבת שיתכן כרבי מאיר ושאני נדבה, שאפילו רבי מאיר סובר שעדיף לקיים נדבה, ופירש הר"ן דהיינו כאשר יש רצון גמור וכשר הדבר לעשות אז מיקרי נדבה, וכן הוא במה שהגמרא מיישבת לענין נזיר, היכא שמקבל עליו הנזירות באופן שכל כך כוונתו רצויה דליכא למיחש לבא לידי תקלה (-אע"פ שבאוקימתא שהביאו באמת נטמא). ואחר כך הגמרא מיישבת כעי"ז לדעת רבי יהודה, שלא אמר עדיף לקיים אלא לענין נדבה, וכנ"ל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר כוונת רבינו, שלפי הגמרא מבואר שכאשר הכוונה רצויה וחזקה, הכי טוב לידור ולקיים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשולחן ערוך, יורה דעה רג:ז שלא הביא חילוק של הגמרא, אלא סתם ז"ל מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו, הרי זה זריז ומשבח וכו' וכו' ובנדרים אלו וכיוצא בהם אמרו חכמים, נדרים סיג לפרישות, ואף על פי שהם עבודה, לא ירבה אדם בנדרי אסור ולא ירגיל עצמו בהם, אלא יפרש מדברים שראוי לפרש מהם, בלא נדר, ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בנדרים דף כ. תנא לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות (נ"א בנדרים).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בנדרים ריש כב. שפתח לו פתח להתיר נדרו, אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת, ופירש הר"ן ז"ל שמתוך שהוא נודר נראה שהוא מחזיק עצמו כחסיד שלא יכשל בנדרו, ומתוך כך מן השמים פותחים פנקס זכיותיו וממשמשין במעשיו, עכ"ל.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שמי שהוא רק חכם אמת אפלו עכו"ם, מאחר שהוא רק חכם אמת, ראוי שלא יהיה אצלו התאוה הזו נחשבת לתאוה כלל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

היום שכולם יודעים ומודים להמושג של הולי, מעט החומר שממנו נשתל ונבנה כל הבלי עולם הזה, כי הרוב אויר רק, וכמבואר ברמח"ל ובספרי קבלה שהשם יתברך נתן צורה להולי הזה לכל דבר ודבר בבריאה. ומובן שמותר האדם מן הבהמה כמעט כלום, וכן כל יופי של האשה נמחק כרגע. ואם ישתנה צורתה טיפה, היא כבר תהפוך לכעורה נמאסת. [וכל זה בנוסף למה שהחומר בעצמה מתרקבת, והיא כלי מלאה קיא צואה וכו'].

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר כי מי שהוא חכם בחכמת הנתוח ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הנתוח, ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס, ע"כ.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה מה דאיתא בקידושין פב. טוב שברופאים לגיהנם. דוקא הטוב שבהם, כי מי שהוא באמת רופא טוב דהיינו שמבין סדר האיברים וראוי לו למאס בתאוה זאת, ועכ"ז ממלא תאותו כשאר העם, הרי ראוי לגיהנם ר"ל.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והיה מרבה לדבר בענין זה, בענין בטול ומאוס תאוה זו. ואמר: שאי אפשר לדבר מזה עם אנשים שכבר נתגשמו בענין זה. כי בר נתערבו דמיהם כל כך עד שנתערב דעתם עד שאין יכולים להבין כלל, ואין נכנס בלבם כלל שאפשר למאס תאוה זו, על כן אי אפשר לדבר בזה הרבה, עכ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

בתחילה כתוב שהיה מרבה לדבר בענין זה, ומסיים, שאי אפשר לדבר בזה. וי"ל שהוא היה מרבה לדבר, כי ידע עם מי היה מדבר, או מכוחו שהיו נגד פניו, אבל אחרים אי אפשר להם לדבר בזה הרבה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ובגדר זה של השתקעות בתאוה עד שאינו מוכן להבין מיאוסו. נראה שכן מצינו בזוהר הקדוש פרשת ויצא (עמ' שמב – קמח., הובא בספר זיז שדי טז.) ז"ל נוקבא דס"מ נחש אקרי, אשת זנונים, קץ כל בשר, קץ הימים וכו' וכו' קשיטת גרמה בכמה תכשיטין כזונה מרחקא, קיימא בריש אורחין ושבילין לפתאה בני נשא. שטיא דקריב בהדה, אתקפת ביה ונשקת ליה, ומסכת ליה חמרא דדורדייא (-שמרים) דמרורת פתנים. כיון דשתי אסטי אבתרה. לבתר דחמאת לי סטי אבתראה מאורחא דקשוט, אפשיטת גרמה מכל תיקונין אינון דהוה מתקנא לגבי ההוא שטיא. דיקונין דילה לפתאה בני נשא, שערהא מתקנן סומקא כוורדא. אנפהא חוורן וסומקן. באודנהא תליין שית תקוני אטון מצרים וכו' עיין שם. הרי מבואר שבתחילה האדם אינו נפתה לזנות עד שיהיו כל או הרבה תיקונין של יופי, אבל אחר שהוא כבר סוטה אחריה, אז היא מתפשטת התיקונין, והרי האדם נמשך ולהוט אחרה אפילו שהיא נשאר קיא צואה. וזה כענין מה שרבינו אמר, שבכהאי גוונא אינו מוכן להבין מיאוס התאווה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ולא היה משגיח כלל בתחלה לשבר תאות אכילה, רק אדרבה, בתחלה היה אוכל הרבה מאד מאד, הרבה יותר משאר בני אדם, ואמר שאז היה ממשיך כל התאוות לתוך תאות אכילה, ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתוב בחיי מוהר"ן אות צב. ועמש"כ בפרשת בהעלותך ע"ה והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו גם בני ישראל לבקש בשר (במדבר יא:ד).

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אבל מאחר שיהיה לו איזה שכל בעלמא בעת הנסיון בודאי יוכל לעמד. הנה ידוע הכלל מהגמרא שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, ומובא כמה פעמים בספר ליקוטי מוהר"ן. אלא שיש לציין למה שהרמח"ל גילה בספר אדיר במרום (עמ' תרפב-ד, מכון רמח"ל) שכל עוד שיש לאדם דעת, הרי הוא דבוק לשורשו בקדושה, ואין האדם חוטא, רק כאשר נחסר הדעת לגמרי ואז הוא מנותק משורשו, אז חוטא. ע"ש.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר: שאצלו זכר ונקבה שוים, דהינו שאין לו שום מלחמה וכו' ע"ש. מבואר יותר לקמן אות יח, וכן בחיי מוהר"ן תרד.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

יז. גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה. ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורין זה ממש, כמו יסורי התינוק בשעת מילה, ע"ש.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת יומא סט: כשתפסוהו ליצר הרע תלתא יומי בנוקבא דתהומא רבא, לא היה נמצא לחולה ביעתא בת יומא, ועיין בזוהר פרשת תולדות קמ: ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא, אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה, מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם, ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור, אם יש לצדיק צער בתשמיש, מצד פחיתות המעשה, שעוסקים באברים של שתן ודם... הלוא זה מצד השכל, ולכן מובן שצדיק יסבול מזה במוחו, אבל למה תהיה לו צער כמו צער המילה, שהוא צער וכאב באבר גופו.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

שאלתי גרא"ק וטען: הצער של הצדיק אינו מוגבל לשכל, כי הצדיק חי ברגישות רוחנית כה גבוהה שכל חוסר שלמות – גם במעשה מותר וקדוש – משפיע עליו בצורה כוללת, גופנית ונפשית. הכאב של ברית מילה נבחר כדוגמה כי הוא מייצג כאב גופני שקשור לקיום מצווה, ובכך הוא משקף את החוויה של הצדיק: מעשה קדוש שדורש מגע עם הגוף, ולכן כרוך בכאב פיזי ממשי, ולא רק בהבנה שכלית של פחיתות המעשה, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

יח. ואמר: שאצלו איש ואשה שוין, הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה וכו'. כבר כתוב לעיל סוף אות טז, וכאן ממשיך לקשר את זה לענין יראה ממלאך. וכן הוא בספר חיי מוהר"ן תרד.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין שיש מלאכים בצורת אנשים ויש בצורת נשים (היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול, הובא בספר עמק המלך א:ד).

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך. ובזה יש הרבה לבאר. כי מי שיש לו עדין איזה צד פחד כל שהוא מהרהורי אשה, אפלו אם הוא נקי בזה רק שאני נקי בתכלית הזכוך, ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה, הוא צריך לפחד ממלאך, ע"ש. עיין ברש"י בספר יהושע עה"פ ויבאו הנערים המרגלים (ו:כג) שכז"ל ובלילה הראשון היו כמלאכים, ששמרו עצמן מן העברה עם רחב הזונה, לכך נקרא שם מלאכים (ו:כה), ולכך נקראו אנשים (ו:כב), מלאכים, נערים, עכ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת נדה (יג.) שרב יהודה היה מותר לאחוז באמה להשתין כיון שאימתא דמריה (הקב"ה) עליה דקרי שמאול עליה אין זה ילוד אשה, ע"כ, הרי שכיון שהיה כמלאך לא היה חשש שירגיש ויהרהר עי"ז.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יט. לכאורה מבואר שרבינו בילדותו היה הולך למקוה לפני שחרית, ולא מיד בחצות לילה. ואף על פי שיתכן שזה היה מן המכרח מחמת הקרירות, שאי אפשר לטבול במי קרח ולהיות שוב כמה שעות בחוץ, לא נראה ששום דבר כזה היה מונע רבינו מלעשות מה שהיה הכי טוב ומעולה, כי אפילו מה שהיה עושה היה בבחינת בלתי אפשרי, ועוד אם כן היה לו לפרט שבימי הקיץ כן היה נוהג.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וסבא היה מספר איך שר' ישראל קרדונר היה הולך למקוה מיד בקומו בחצות לילה (הגם שזה היה מעין של האריז"ל שהוא קר, אבל אינו דומה כלל לקרירות שיש באוקרינה).

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כא. בענין שבירת התאוות ותאות אכילה, עיין שיחות הר"ן אות קעא.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

כב. איכא אנא. מה שהביאו בשם הגר"א שהיה חכם בשם זה, לא מיישב כלום, ואדרבה זה פלא יותר גדול, איך דוקא מי ששמו אני, הוא היחיד שנשאר ענו בדור. ועל כרחך כדברי רבינו. ועמש"כ בסוף מסכת סוטה דף מט:.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

כד. בענין יסורין הארכתי באנגלית. ויש הרבה מראה מקומות, ואתחיל עם זה, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה קע. ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מבעל תפילה, ואצל אלו האנשים שקרבם להשם יתברך, היה תענית או סגוף גדול יקר יותר מכל התענוגים שבעולם, כי היה להם תענוג מתענית יותר מכל התענוגים שבעולם, ע"ש.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע"ע בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל פרשת נח, ז"ל הקליפות צעקתם בא לפני והוא מבחוץ כאשר אמרנו, כי מבפנים לא לפניו חנף יבא, ומאותה הצעקה באים היסורים על הצדיק, ואותם היסורים גורמים אהבה גדולה בין השכינה לת"ת מפני שבאותה שעה אשר החיצונים שולטים בצדיק ונותנים לו יסורים אינם צועקים לפני ה' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שהסגוף לאחז עצמו לבלי לחכך עצמו כלל, זהו הסגוף הגדול ביותר וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו כבר בגמרא שזה נקראת צערה, עיין בתענית (יד.) ז"ל ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין, ע"כ. הרי חישבה הגמרא את החיכוך ראשונה לכל המיני פורעניות.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כד. שאלה גדולה שהיה לי כמה שנים, איך רבינו אמר שעשה את כל הסיגופים, והלוא בטח הוא לא עשה דברים כמו שרבי יהודה החסיד כותב על אחד שעמד ערום לפני הדבורים וכו', כי דבר כזה אי אפשר לעשות בלי שידע השכונה.... אז דחקתי ליישב שאולי במחשבה וכו', אבל עכשיו עם יישוב הדעת בס"ד לכאורה התירוץ הנכון והפשוט הוא שכאלו דברים שצייר רבי יהודה החסיד לא כיוון עליהם רבינו כלל, והם לא בכלל סיגופים אלא בכלל תיקון על חיוב מיתה, וכמעט שמתירים את עצמן למיתה ומקבלים למות ממש, ולא זה בכלל הסיגופים שהם סתם להגביר כח הנשמה על הגוף. [ועיין במסכת תענית דף כב: על כולן (-הצרות הנזכרות) יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו, ופירש המהרש"א (ח"א ד"ה ויהי) דהיינו שמתוך כך אנשים דנים אותו כמאבד עצמו לדעת, שדינו הוא ש'אין מתעסקין עמו לכל דבר (כמבואר ברמב"ם הלכות אבל א:יא – יפה תלמוד ד"ה ואין), הרי שיש בסיגוף של תענית ספק רחוק שימות, אבל לא ספק מספיק שהתנא קמא חש לו, ועיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד].

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

סגף בא"ת ב"ש חור. חורים כפשוטו שיאיר הנשמה. חור, מלשון חירות. וי"ל שזה גם מלשון לבן – חיור (כמפורש במסכת מגילה דף יב.).

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

שבחי הר"ן ח"ב – נסיעתו לארץ ישראל

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

א. והנסיעה שלו לקאמיניץ היתה פליאה גדולה... ואחר-כך נכנס הוא זכרונו לברכה, עם האיש הנ"ל לתוך כמה וכמה בתים ועשו להם איזה שיכות לכנס שם, ובקצת בתים צוו לתן להם יין שרף וכיוצא בזה, והיו בתוך הרבה בתים מאד ואין שום אדם בעולם יודע כונתו מה עשה שם, עיין שם. וכן בספר חיי מוהר"ן ר' נתן כותב כמה פעמים שאין אחד יודע כוונת רבינו בנסיעות שלו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

והמחקרים קרוב לימינו צדדו שזה היה מקושר לענין המשיח של שקר פרנק ותנועתו (ולכאורה לא קשור למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כט כסף נבחר לשון צדיק, סופי תיבות פרנק). ויש אומרים שבאותו עיר הבעש"ט ור' נחמן מהורדנקה היה להם ויכוח עם הפרנקים (ויש אומרים שזה היה בלבוב). והחוקרים טוענים שרבינו נכנס לכל בית שהיה מהפרנקים באותו זמן של הויכוח. ועסק לתקן את זה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ואמר רבנו ז"ל: מי שיודע מפני מה היתה ארץ ישראל תחלה ביד כנען ואחר כך באה ליד ישראל הוא יודע מפני מה הוא היה תחלה בקאמיניץ ואחר כך בארץ ישראל, ע"כ. בטעם הדבר ע' זוהר פרשת נח (עג: - והוא כענין שבת שבע היתה תחילה נשואה לאוריה החתי), וזוהר פרשת לך לך (פג. – כמו שאברהם היה צריך להיות מצורף קודם במצרים), וע' לקוטי הלכות, יו"ד ב' הלכות מילה ג' (-שאם לא כן כיון שהיו חוטאים ישראל מיד היה מקיאן עולמית), ובהלכות הרשאה כתב שזה היה נגרם מחטא אדם הראשון שעל ידה הקליפה מקדמת לפרי. וע"ע זמרת הארץ, תורה לח.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר עמק המלך, שער ו' – עולם התוהו פרק מח, כז"ל וכל זה הוא לפני מלוך מלך לבני ישראל בסוד עולם היקון. וזהו סוד 'יעבור אדוני לפני עבדו (בראשית לג:יד), כי בכל מקום הרע קודם אל הטוב. ובזה תבין למה נתנה ארץ ישראל קודם לכנען, ולמה ירד אברהם למצרים קודם שנימול וקודם שנולד יצחק, ולמה ירדו ישראל למצרים קודם מתן תורה, ולמה נתנה בת שבע לאוריה קודם דוד. אבל במחשבה קדמה המוח דהיינו האור הטוב, ובמעשה קדמה הקליפה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

י. וכששאלו אותו למה אתה אומר עכשו ששמך כך ואחר כך שם אחר וכן בשם מקומך? השיב להם גם כן שכל שם ושם הוא כפי המדה והספירה שנאחז בו וכו' ואני ברוך השם כלול מכל, ע"ש.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עיין דברי רב נחמן במסכת מגילה (יב:) שמרדכי היה מוכתר בנימוסו, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

י. והשיבו לו, מחמת שבכל ערב שבת קדש הנשמה זו עולה למעלה ונשמה היתרה באה למטה, ואצלך הלכה הנשמה שלך, ונשמה יתרה אינך זוכה לקבל, על כן נשאר גופך כאבן, ע"כ.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

לא ידעתי מאיפה לקחו את זה שהנשמה של חול מסתלקת (ביצה טז. יש נשמה יתירה, זהר שמות קלו: שנשמות עולות, לא שמסתלקות אלא יש להם עליה), ואדרבה הרמח"ל כתב בפירוש (קל"ח פתחי חכמה, פתח קלב:ב עמ' שסב-ג) ז"ל נשארת הנשמה הראשונה – נבלעת ומכוסה תחת היתירה, עכ"ל (וכן לעיל מיניה כז"ל כי למטה אין הנשמה הראשונה יוצא מן הגוף, אלא שתי נשמות נמצאות כאחת, עכ"ל). וכן מצאתי להדיא בזוהר הקדוש (פרשת משפטים דף צח.) ז"ל תא חזי ביומא דשבתא בשעתא דאתקדש יומא נפקי נשמתין מגו אילנא דחיי וכו' ודא הוא נשמתא אחרא. ואף על גב דדא זמינא ליה, נשמתא דהוה ליה בקדמיתא שארה בקדמיתא כסותה וענתה לא יגרע כמה דאתמר, ע"כ. הרי שאלו המתנגדים טעו לגמרי.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מה שכן מצינו הוא בזוהר ויקהל (רד:) ז"ל בגין דבחול רוחא אחרא אזלא ושטיא ושרא על עמא, וכד בעי בר נש לנפקא מן ההוא רוחא ולאעלא ברוחא אחרא קדישא עלאה, בעי לאסחאה גרמיה למשרי עליה ההוא רוחא עלאה, עכ"ל.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

יד. אך אשת הרב דקהלת קדש חאטין שהיתה מלמדת ובכתה וצעקה כל הלילה, והתחילה היא גם כן לומר לו כאלה. מפני מה הוא דומם. וכמדמה שקלל אותה. ואמר לה: הלואי הייתם שותקים גם אתם, היה טוב לפניכם ע"ש.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

איני מכריע בזה כל עיקר, רק שצריכים לציין פה מה דאיתא במסכת סוטה דף כב. בתולה צילנית ואלמנה שובבית הרי אלו מבלי עולם, ופרש"י ז"ל ציילנית, בעלת תפלה, עכ"ל. אגב, ציילנית בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והטעם מבואר שם שמדובר בנשים מכשפים, שעושים כישוף לצער אחרים, ואז כאילו מתפללים עליהם ומסירים הכישוף. ואכן כאן לכאורה אי אפשר שהיה דבר כזה. ומכל מקום יש מושג של ציילנית שהיא מבלי עולם.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

יד. אם אתם תשתקו – ישתק הים מעליכם גם כן. וכן היה ופסקו מלצעק ושתקו, ע"כ. עיין לקוטי מוהר"ן לח:ב. ובאות ג' שם שבשעת רוח סערה אין ביכלת לדבר בדרך ישר.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד לתורה ו' בליקוטי מוהר"ן שהוא כוונות אלול, בו בזמן שזה קרה, ורבינו מפרש שם את הפסוק הנותן בים דרך וכו' וגילה את הענין שעל האדם לשתוק כאשר מביישין אותו.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ודבר רבנו ז"ל עם החכם וכו' שיקח אותו לירושלים, כי אמר שאינו רוצה להיות לא בצפת ולא בטבריה, עכ"ל.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון קצת, כי בחיי מוהר"ן אות קלג. כתוב: ואמר שגם מטעם זה הוא נוסע לארץ ישראל כי מקדם כשהיה צריך דבר מזקנו רבי נחמן ז"ל השוכב בארץ ישראל, היה שולח את הצדיק רבי ישעיה וכו' על כן הוא נוסע לארץ ישראל כדי לדבר עם זקנו ז"ל ולהעמיד עמו אפן איך יוכל לידע ממנו תמיד מה שהוא צריך לידע על ידו, עכ"ל.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אולי י"ל שרבינו חשש מתחילה שלא יזכה להגיע לירושלים, אכן אילו היה מגיע לירושלים היה פועל תיקונים עוד יותר נוראים ולא היה צריך להעמיד אפן להיות בדיבורים עם זקנו. ואולי היה משיג דרך להיות בקשר ישירות עם אבי משפחתו – דוד המלך ע"ה הקבור בירושלים.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור, רק לבסוף סים: כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו זכרונו לברכה היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו, ע"כ.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו ברבינו עצמו, עיין חיי מוהר"ן יח. מאמר אמצעותא דעלמא (לק"מ כד) נאמר בקיץ וכו' ואמר אותו ביראה גדולה ובהתלהבות עצום ונשגב כל כך עד שלא יכלו השומעין להבין כלל מה הוא אומר עיין שם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל. ואכן "קלסקאר" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

כב. עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפלו כשלא יוכל חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קדם מתן תורה, שקימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקים מצות תפלין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקיים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום, ע"ש. וכן מובא בקיצור בחיי מוהר"ן אות קמב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מה שדנתי בזה במסכת חגיגה דף ו: שלולא דברי רבינו היה מקום לאמר שרק לפני הדיבור היה יכולת כזו, ע"ש.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לעיין בזה מה חיובי מצות של יהודי שנמכר לגוי. כי עבד עברי אינו מחוייב בכל המצות, כך כתבו הראשונים והכסף משנה (אכן המלאכת שלמה במסכת ברכות ג:ג כתב שעבד עברי חייב בכל המצות כשאר ישראל אחר לבד שמותר בשפחה כנענית). בירושלמי ברכות ג:ג עבדים מניין, שנאמר שמע ישראל יא"י אחד את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא יצא העבד שיש לו אדון אחד. וראיתי אלו שתפסו שזה הטעם שייך גם לעבד עברי, אבל בפשטות הולך רק על עבד כנעני. ועוד לא מצאתי גדר חיוב מצות של יהודי שנמכר לגוי. במסכת גיטין ריש לח. מבואר בגמרא לפירוש רש"י שעובד כוכבים קונה ישראל רק למעשה ידיו שנאמר (ויקרא כה) וכי תשיג יד גר וגו' או לעקר מפשחת גר. ולפי שיטת רש"י שם גוי לעולם אינו יכול לקנות ישראל, אבל לפי תוספות (ד"ה אבל ורמב"ן רשב"א ריטב"א) גוי יכול לקנות ישראל בחזקת כיבוש מלחמה. [בפרשת בהר עה"פ לא תעשו לכם אלילם (כו:א) פרש"י ז"ל כנגד זה הנמכר לגוי, שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד עבודה זרה אף אני כמותו, והואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו, עיין שם. ומשמע שאינו חייב אלא במצות לא תעשה]. וגם צ"ב ממה נפשך, אם יוכל לקיים את המצות בדרך הקדמונים שלפני מתן תורה, למה לא לקיימם כנתינתם, למה יתנו לו לקיימם רק בדרך הקדמון. וי"ל שדרך הקדמון הוא דרך סתר ולא יבינו. ועל כל פנים לכאורה משמע שכיון שיהודי נמכר לגוי אין עליו חיוב ממש לקיים המצות, או מטעם עבדות או מטעם אנוס, ולכאורה יש נפקא מינה משני הטעמים האלה אם יש ענין להשתדל לקיים את המצות כנתינתן, כי אם הפטור הוא מחמת עבדות לכאורה אין להעבד לקיים המצות שלא מצוה בהן בפריקת עול בעליו. ואם כן, אם הטעם משום פטור של עבדות, ולא חל על העבד חיוב חלק מהמצות, יש לעיין אם יהיה ענין לקיימם בדרך קדמון.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ואם הכוונה של רבינו שיהיה נמכר לאיזה ארץ רחוקה וישיג חירות שם, למה לא תהיה חייב לקיים המצות כנתינתן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

כב. והיה שם צעקה גדולה בין הישמעאלים (המן המן דהינו גיוואלד), עכ"ל. התרגום עה"פ רגע הים ויהמו גליו (ישעיה נא:טו) דנזיף בימא והמן גלוי, הרי "המן" לשון הרמת וטירוף גלי הים.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

לד. שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה, ע"ש.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר חיי מוהר"ן אות טו: מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא וכו'.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

לו. פעם אחד שלח מלך אחד שלשה אנשים למדינה עם דבר סתר למלך אחר. והם עברו בתוך המדינות שהיו שם חולקים על המלך. והראשון נהג עצמו בחכמה וכו' ע"ש. וי"ל שזה דרך הגשר. עוד כז"ל והשני עבר לשם, ועמדו בני המדינה על הדבר, והבינו שיש לו דבר סתר ותפסו אותו וכו' ע"ש. י"ל שזה דרך קריעת המים. עמש"כ בחיי מוהר"ן שלב.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אמר המלך: להשלישי מגיע שכר יותר מכלם, כי כבר נתפס במצודתם, ובודאי גם הוא היה רוצה להעלים אך לא עלתה בידו, ונתפס בידם. וענו אותו ויסרו אותו ביסורים וענויים כאלו שאם היה מגלה סוד אחד היו הכל רצים אחריו, ואף על פי כן עמד בנסיון כזה ולא גלה דבר, על כן מגיע לו שכר יותר מכלם.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי הלכות, התחזקות לז – והוא מעלה גדולה כשיש עדין יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבד אותו יתברך עם היצר הרע דיקא. דהינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך עבודה מעבודתו יתברך. ואם אין יצר הרע לאדם, אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השם יתברך היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם, וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו יתברך. אף על פי שעל ידי התפשטותו והתגברותו כל כך הוא מביא את האדם למה שמביא לכמה עוונות ופגמים גדולים, אף על פי כן הכל כדאי אצלו יתברך בשביל התנועה טובה, מה שבתקף התגברותו של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח ממנו, שזה יקר אצלו יתברך ביותר מאלו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע. כי כל העולמות לא נבראו כי אם בשביל האדם, שכל מעלתו וחשיבותו היא מחמת שיש לו יצר הרע כזה והוא מתחזק כנגדו. על כן כל מה שהוא מפשט ביותר ויותר, כמו כן הוא יקר בעיניו יתברך יותר כל תנועה בעלמא שהוא מתחזק נגדו. והשם יתברך בעצמו עוזרו לזה, כמו שכתוב ה' לא יעזבנו בידו, עכ"ל.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין בליקוטי הלכות או"ח הלכות ברכות הריח ד:ב,ג שלפעמים עבירות מעוררים האדם לתשובה).

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה התחלתי לתרגם הספר לאנגלית ושם הוספת הרבה ביאורים והערות ויתכן לא הספקתי להעתיק אותם ללשון הקודש פה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

א. כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים (תהלים קלה:ה). דוד המלך ע"ה אמר: כי אני ידעתי, אני ידעתי דיקא, כי גדלת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו, ואפלו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו היום, וכו' וכו' ועל כן אמר 'כי אני ידעתי', אני ידעתי דיקא, כי אי אפשר לספר כלל, ע"ש.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

מה שרבינו דייק 'אני' שאי אפשר לספר לאחר, מובן, אבל קשה איך דייק שאי אפשר לספר אפילו לעצמו מיום ליום, והרי דוד המלך אמר, ידעתי, שלכאורה סובל שלושה פירושים, ידעתי כבר בעבר עד עכשיו, אי נמי, רק בעבר ידעתי – אבל אי אפשר לפרש כן אלא כאשר מפורש כן, כי בסתם לא נתבטל הידיעה. אי נמי, יודע אני עכשיו. ולפי הפירוש הראשון, הרי דוד המלך מספר איך שכבר ידע מגדולתו, ואם היות ששאר אנשים לא ידעו הגדולה, כי 'אני' דייקא, אבל לא שולל את עצמו מהידיעה עכשיו בהוה. ולכאורה אדרבה, אם דוד המלך היה אומר, אני יודע, היה ניתן לדייק, וכי לא ידע את זה כבר בעבר, ועל כרחך הידיעה של עכשיו מיוחד. (דבר זה העירני בחור אחד בכותל המערבי).

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לעיין להבין כוונת רבינו שאינו יכול לספר מיום לחבירה את הזריחה והתנוצצות, האם באותו יום הוא כן יכול להביע אומר את הזריחה והתנוצצות? כי לכאורה הפירוש של זריחה והתנוצצות הוא גופא זה שאינו ניתן לממש כלל במילים – וכמו שרבינו בעצמו אומר בהמשך ז"ל מה שאי אפשר לפה לספר ע"כ. אלא די"ל שכל עת ששורה עליו הזריחה וההתנוצצות, הוא יכול לדבר מתוך ההשראה להוציא מילים שמעידים על אותו הזריחה והתנוצצות. ועם כל זה, אותם מילים לא יספיקו לכלול בתוכם עוצם ותוקף הזריחה, כי אפשר לפה לספר, ולכן אי אפשר לספר את הזריחה ליום אחרת.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל אפילו לא היה אומר אני, רק – ידעתי, היה ניתן לדייק, שרק הוא ידע, ולא אחרים. והרי 'אני' לכאורה מיותר לגמרי. ופירוש 'אני' גילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן תורה עג, שהוא ענין התקשרות א-נ-י, אלף שהוא בחי' צדיק, נ – בחי' דיבור, י – בחי' מחשבה, והוא כלי שבו השם יתברך מוריד לו שפע, ע"ש. וי"ל שזה כוונת דוד המלך כמו שגילה רבינו כאן, 'אני ידעתי', שאותם מילים שדוד הוציא בהשראה של הזריחה והתנוצצות בידיעת גדולת השם יתברך, הם בחי' 'אני', והרי אני ידעתי, אבל רק 'אני', רק אותם המילים שהוציא מתוך ההשראה, שהם בחי' אני כנ"ל, אבל עוצם תוקף הידיעה אי אפשר לספר ולדעת מיום ליום. אכן כאשר ידעתי את זה, אני ידעתי! אני בעצמי, וכמו שרבינו פירש בליקוטי מוהר"ן תורה כב, ובחיי מוהר"ן קמז, אני זה הנשמה – ועיקר הזריחה והתנוצצות הם לבחי' הנשמה. והמילה 'אני' כאילו מיותר, כי זה מה שמספר את הידיעה, הוא מספר הבחי' של 'אני' של הכלי שעשה כנ"ל.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מיושב מה שהקשיתי לקמן, כי באמת מצינו פסוקים שמספרים גדולת השם, כי בודאי יש ענין לספר גדולת השם כפי מה שהאדם זוכה להרגיש וכפי הזריחה וההתנוצצות שזוכה, אכן השבחים יהיו רק בבחי' מה שהפה יכול לספר, ואילו כאן דוד המלך גילה שיש ידיעה מעבר ומעל מה שיכולים לספר בפה. וזה מה שרבינו אומר כאן ז"ל שמה שכתוב אחריו (תהלים קלה:ו) 'כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ' וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח 'כי אני ידעת', ע"ש.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

כי אני ידעתי כי גדול ה' וכו' דוד המע"ה אמר כי אני ידעתי. אני ידעתי דייקא, כי גדולת הבורא ית' א"א לומר לחבירו, ע"ש. באשרי (תהלים קמה:ו) כתוב ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה, הרי שהפסוק פתח בלשון רבים – יאמרו, הם יאמרו, וסיים ביחיד, שהוא בעצמו – אספרנה (אכן התרגום: ורבנותך ישתעון, תירגם גם אספרנה שהולך על הרבים, ואולי הא' יתירה, או שי"ל שמה שהוא יספר הם יספרו, ודו"ק). ויש לעיין מה הבדל בין נוראות השם ששייך לאמירת הרבים, ואילו גדולת השם כל אחד לעצמו. ואולי י"ל שעיקר גדולת השם הוא ביחודו, מה שאין כן הנוראות הם מצד הצמצומים ולכן שייך להרבים. כי צריכים להעלות בחי' אני לבחי' אין, ובבחי' זו כתיב אין אלהים (דברים לב:לט). עיין כל זה באריכות בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל שסא-).

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן באשרי כתוב שהוא באמת יספר, שלכאורה אין זה בבחינת מה שרבינו כתב שאי אפשר לספר, וי"ל שלכן לא כתיב אספר, אלא אספרנה, כאילו כתיב אספר קצת ממנה, כי על כל פנים צריכים לספר מה שיכול.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן אות ג' רבינו גילה בענין תכלית ידיעה שלא נדע, ולשון זה הוא לשון רבים, וי"ל שאכן האדם בינו ובין עצמו כן יכול להשיג ידיעה (ואע"פ שרבינו אמר על עצמו שהגיע לזה, י"ל כי כן היה מספר את זה, אבל בינו לבין עצמו מה שלא היה יכול לספר, כן היה יכול להשיג ידע). ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סה, שתפילה יכולים להשיג התכלית שהוא אחד. אלא שידיעה כזו גופא הוא בחי' לא ידע, כמבואר בתורה ד:ט, וזה גם כן בסוד אני-אין שהבאתי, כמבואר שם ברמח"ל שאפילו הי"ש הנשאר בכתר הוא בחי' אין.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין – מענין לענין, שרבינו אמר שממנו יכולים לדעת גדולת השם, עיין הקדמה לספר כוכבי אור.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר, שמה שכתוב אחריו: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ" וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח "כי אני ידעתי" וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין שגם בזוהר הקדוש (ח"ג דף קל.) מגלה שיש מקומות בתורה שענינם הרבה יותר גבוה, אע"פ שקדושת כל פסוקי התורה שוה. ועיין במפרשים על בבא בתרא (טו.) בענין הח' פסוקים האחרונים שבתורה. ובשושן סודות הרמב"ן גילה שפסוקים שיש בהם כ"ו תיבות הם מיוחדות. ועיין בשו"ת הרמב"ם רסג, בענין עמידה לשמיעת עשרת הדיברות בקריאת התורה, שכז"ל צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה ומה שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאד. ומן הראוי לסותם כל הפתחים שמביאים לזאת האמונה הרעה וכו' וכו' ואסור בשום פנים לעשות בתורה מקצתה מעולה ממקצתה וכו', עכ"ל. ואין הכרח שדברי רבינו כאן נוגעים להנידון הזה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ב. טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו. ודרכי כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו, מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר, הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו, ע"כ.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בזה רבינו ממש הראה איך לאחוז בדרך היחוד של קודם החטא ושלעתיד לבוא, עיין דברי הרמח"ל בספר אדיר במרום עמוד תיד-תטו, תטו-תיז. וזה קשור גם למש"כ בחיי מוהר"ן (אות מד) בענין תמידית המחשבה שאינה מפסקת ע"ש. וקשור מאד למה שרבינו גילה כאן בשיחות הר"ן אות רסט ז"ל לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו, שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג, ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו', ולפעמים יש להאדם בלבלולים גדולים מזה. ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל, איך שעושין – עושין, ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המספיק לעובדי ה', פרק הבטחון, ז"ל המעלה הרביעי היא מעלת ההפקדה, ופורשה דיפקיד האדם את עניניו או אחד מהם בידי השם יתעלה, ויערטל עצמו מכל צפיה ותשוקה, עד שאחת היא לו אם ישיג דבר שהוא משתוקק אליו או אם ישיג אם ההפך ממנו, ונמצא מסתפק במה שגוזר ועושה השם יתעלה. וזאת המעלה, אם אפשר למנות עם מעלות הבטחון, הריהי עליונה שבכלן, ואם אין למנותה ביניהן הריהי עליונה על כלן... ומה שנזכר במפרש על אודות ההפקדה בספרי הנביאים, הוא מאמר דוד עליו השלום (שמואל ב:טו:כה-כו), אם אמצא חן בעיני ה' והשבני והראני אתו ואת נוהו, ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו, עכ"ל.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

[ויתכן שזה הענין המבואר במסכת נדרים דף לב. אמר רבי יצחק כל המתמים עצמו הקב"ה מתמם עמו שנאמר (שמואל ב:כב) עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם, א"ר הושעיה כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנא' (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים וכתבי והיית לאב המון גוים. כי תמים פירושו לא לדרוש עתידות, כמו שפירש הר"ן שם וכמו שפרש"י עה"ת, וכהמשך הגמרא שם – כל המנחש לו נחש, וכן תמים הוא ענין הדרך של עתיק יומין כמובא ברמח"ל]

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אמונת עתיך, תקנות והנהגות אצל החברים המקרבים להצדיק האמת, א:ג כז"ל ויאמר בזה הנסח:

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי אליך בכל תנועותי ומחשבותי ודבורי ומעשי, ותנועות ומחשבות ודבורים ומעשים של בני והתלויים בי, שיהיו הכל כרצונך הטוב עלי, ובהתקשרות לרבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה רבנו נחמן בן פיגא זכונו יגן עלינו עכ"ל.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

[עוד טעות נמצא בספר שיח שרפי קודש ו:שז כז"ל נמצא בכתבי יד הרב החכם רבי יעקב רבי יעקב (הכפל שם) קלמנוביץ ז"ל שנכר שהעתיקו מאחד מגדולי אנשי שלומנו נסח תפלה הקשור לענין המבאר בשיחות הר"ן (סימן ב. קלח ע"ש) וזה לשונו:

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הריני מוסר נפשי ורוחי ונשמתי וכל התנועות, וכל העשיות, וכל העבדות וכל המחשבות וכל ההטיות וכל הכפילות, וכל מה שעשיתי בין בדבור בין במחשבה בין בראיה בין בשמיעה בין במעשה, בין בהקיץ בין בחלום בין בשוגג בין במזיד בין באנס בין ברצון בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, מנעורי ועד היום הזה ועד הרגע הזאת, שאני מבקש ומתפלל לפניך ומתחנן ומתנפל לפניך אדון כל התמלא ברחמים שיהיו הכל מסורים בידיך, ואתה ברחמיך הרבים תתקן את כלם שיהי הכל כרצונך הטוב באמת, ומעתה ועד עולם לא אסור מרצונך ימין ושמאל וכרצונך תמיד אעשה בכל עת ובכל זמן, אמן כן יהי רצון, עכ"ל.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

והמעיין יראה שלא כיוון נכון למה שרבינו אמר למסור התנועות העתידות שיהיו רק כרצון השם יתברך, ואילו כותב על ענין אחר שהמעשים שכבר עשה ושיעשה שיהיו אז מסורים בידי השם יתברך לתקנם].

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ליקוטים יקרים של המגיד (עמ' לו) שכז"ל כיון שהוא מוסר כל מחשבותיו להבורא ית', שהוא ית' ישלח לו במחשבותיו מה שהוא צריך לעשות, כמו שכתוב (תהלים נה:כג) השלך על ה' יהבך, והוא רוצה וחושק ומתאוה לאיזה דבר חסידות, מסתמא הוא צריך לאותו דבר, והשם יתברך שלח לו אותה המחשבה, עכ"ל. ועיין לקמן אות ז' בענין המחשבות של ר' נחמן הורדנקא.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ג. כי לגדולת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם, נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל. הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא. וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע, הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה וכו'.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ענין תכלית הידיעה אשר לא נדע – עיין ריש ספר עמק המלך (א:א) ז"ל נמצא שאור המאציל הכל, אינו [-אין לו] אות ודמיון כלל, והעולמות עומדים בתוך העיגול, הם כולם אותיות ודמיונים מגוונים, לבן ושחור ואדום וירוק, שסימנים "דרר" המלך שהוא ח'סד ד'ין ר'חמים. ומן העולמות אנו יודעים הפרש מה שבינם ובין המאציל-הכל, ועל ידם אנו יודעים שאין אנו יכולים לידע, וזהו התכלית, שנדע, הוא מה שלא נדע, והבן, עכ"ל. ומזכיר אותו עוד כמה פעמים. בשער ו' – עולם התוהו פרק מו, ד"ה שתי תשובות, כז"ל ולכן אומר: 'דין הניין לי, [מ]מה דלא הניין לי' [היינו בכוונת מכוון ברא הפגום]. כמו שאנו אומרים 'התכלית שנדע, הוא מה שלא נדע', כן הענין בכאן, הואיל וכוונתו יתברך להיות שורש טוב ורע בעולם, וכוונתו 'הניין ליה', ואמר 'לא אהניין ליה', שהחריב את העולמות הם הז' מלכים שמלכו, ונבראו ז' עולמות מבני אדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

תכלית הידיעה שלא נדע. נראה לענ"ד שזה מקביל לענין רישא דלא אתיידע (הג"ר של עתיק שעומדים למעלה מא"א), והספקות שתלויים בו שאי אפשר לעמדו בהם, כמבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח פו, ובספר אדיר במרום (מכון רמח"ל שג). והיא באמת הגשר להנצחיות ולידיעה שלמעלה מעולמות של הזמן שלנו, כמבואר שם.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

כי תשובה גבוה למעלה מן התורה על כן אין שום יאוש בעולם כי אם יזכה יהיו נעשין מעוונותיות ענין אחר לגמרי, וכמו שאמרו חז"ל שנתהפכין העוונות לזכיות. ויש בענין זה סתרי נסתרות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

מה שכתב שתשובה גבוה למעלה מן התורה, לכאורה הכוונה שאימא למעלה מהפרצוף של תפארת בחי' תורה, שהוא ז"א. והסתרי נסתרות לכאורה הכוונה למה שמבואר בכמה מקומות ברמח"ל ובפרט בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל שלה-), שאע"פ שהנהגת המשפט של ז"א לכאורה לא מוכרע להיות חוזר לטוב, כי הוא תלוי בבחירה, עכ"ז הוא רק השלתלשות של הנהגת א"א שמחזירו לטוב, ובסוף הכל יחזור לטוב. וזכה כל הרע יחזור לטוב (ומה שלא זכה, יתבלע לגמרי).

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לפרש שרבינו כיוון לעוד נסתרות, ויש לציין למה שמבואר בלקוטי הלכות שהצדיק שולח אנשיו למקומות שהוא לא יכול להגיע. ולמה שמבואר שלפעמים האדם חוטא כדי שזה יכריח אותו לחזור לגמרי בתשובה.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ד. עכשיו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' וכו' כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות וכו' ע"ש. עיין בבא בתרא כה: מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב, ומש"כ שם. (ומצינו בסוטה מח, ובעוד מקומות הקללות מיום שחרב בית המקדש).

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור, כי בתחילת הדיבור משמע שהוא ענין שייך לעתים הללו, ושוב מסביר שזה כבר שייך למאז שחרבה בית המקדש. ואולי המובן הוא שבעתים הללו החרבן יתירה, ולכן העשירות נפולה ביותר.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בדרך אחר על פי המבואר בספר דעת תבונות לרמח"ל, שביאר שיש להש"י שני דרכי הנהגה, אחד זה שכר ועונש, שמעשה צדיקים מביא שכר טוב, ומעשה רשע להיפוך. והאחד זה הנהגת היחוד, שהש"י מסבב את העולם כדי שיתגלה מלכותו, והדרך שהוא יתברך מראה יחודו, הוא זה שהוא נותן רשות למה שנראה רע להשתלט בכל כוחו, ואז הוא מראה איך שכל הרע הזה אדרבה רק אמצעיות לתכלית הטוב, להראות ולהשיג עוצם יחודו, שזה תכלית השלמות. והרמח"ל מבאר שם שלפי הנהגה זו של היחוד, היה מגיע לצדיקים כל הרע ולרשעים כל הטוב, וכל אחד היה בוחר לעצמו את הרע כדי שיזכה לתכלית הטוב הנצחי שצומח מזה. הרי שלפי הנהגה הראשון הצדיק יהיה לו רק טוב, ולפי הנהגת היחוד כמעט להיפוך. אכן הש"י מערבב את שני ההנהגות, ולפעמים נוהג ככה ולפעמים ככה. ואי אפשר אפילו לשום נביא לדעת בדיוק באיזה הנהגה השם יתברך מנהיג באותו זמן (דעת תבונות אות קסח) – וזה מתאים למה שרבי נתן כתב שבעולם הזה בכלל אי אפשר לדעת כל עיקר איפה אתה עומד [וזה נקרא בקבלה הספקות שיש ברישא דלא אתידע. ע' כל זה שם בכללים ראשונים אות לד]. ועל כל פנים הרמח"ל כותב ז"ל ובאחרית הגלות הקב"ה משתמש הרוב מזאת, כי הכוונה אז לתת תיקון כללי לכל העולם, ועל כן צריך שיתנהג בהנהגת היחוד, שמן ההעלם הגדול יולד הגילוי הגדול ויהיה שלימות ניתן לעולם, ע"כ. הרי מבואר שעכשיו בעתים הללו, שאנו בסוף הגלות ורבינו כבר גילה את התיקון הכללי שהוא עוסק לתקן אותנו, על פי רוב הש"י משתמש בהנהגת היחוד, ולכן קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאילו היה בית המקדש בבנינה, לא היה צורך ללכת כל כך בדרך העלמה של דרך היחוד, ולכן הא והא גרמא, חרבן הבית ועתים הללו שאנו בסוף הגלות שהכל צריך להתתקן כבר.

</div>



# Chapter י':

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/36/

# Chapter י':

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/36


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות י': כז"ל והיה רגיל לומר כל התחנות שאחר מעמדות (יג*) הנדפסים אחר כל יום ויום והוא היה רגיל לומר כל התחנות כלם של כל הימים בפעם אחד, ע”כ. עמש"כ בליקוטי מוהר"ן ליישב הענין של תמימות ופשיטות נגד מה שרבינו כותב שם שצריכים לעשות המצוה עם שכל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הנה המעיין בתפילות האלו יראה שכל תפילה מאד קשורה ותלויה באותו יום, ותמוה מאד איך יכולים להתפללה ביום אחר, שלכאו' אין בזה שום תמימות ואדרבה ספק בכלל אם זה נחשב תפילה [הגם שיש את הסיפור עם הבעש”ט שפגש איש יהודי שהיה קורא כל יום את כל הסידור וכו', והסיפור נדפס מחדש באריכות בספר אוצר נחמני אות עז, עם כל זה פשוט וברור שזה אך ורק בגלל שאותו יהודי לא ידע להבחין והיה עושה כל מה שהיה יכול]. ולכן נראה לעניות דעתי שמוכרח לומר שרבינו היה אומר את התפילות כמו שאנו אומרים בשבת קודש השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש, ביום הראשון היו אומרים וכו', וכך יכולים להגיד כל התפילות של כל הימים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש ליישב על פי המבואר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מהשבעה קבצנים, הקבצן הכבד פה שכתוב שם ז"ל החכמה נלקחת מאותו היום שהיה בו אותו הבריאה שממנו ההרכבה, אף על פי כן יכולים על ידי חכמה לקבץ כל אלו החכמות בשעה אחת עכ"ל. הרי מבואר שבאמת יש דרך בכל עת להכיל בו שאר הזמנים לתכליתם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להשוות את זה למה שרבינו גילה בשיחות הר"ן (אות ס) שאפילו בחוץ לארץ יכולים לנטוע את הכל מהקוים שיוצאים מאבן השתיה, ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע' (עמ' תקיג) שכז"ל וכל עובדין דאתעבידו בכל שתא יומין, כלהו ברזא דאדם קימין. בגין כך בסופא כתיב נעשה אדם (בראשית א:כו). דהא כל מאי דאתברי כלא ברזא דאדם הוה, דהוה נפיק חולקא ליומא (תרגום: וכל יום היה יוצא חלק). לבתר כלא אתחבר כחדא, ואפיקו אדם שלים בכלא, עכ"ל. הרי שהאדם כולל כל הבריאה של הימים הקודמים (ובאמת כל הבריאה היה ביום ראשון, רק שכל דבר נקבע ביומו, כמבואר ברש"י ריש פרשת בראשית – א:יד).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כתבי כל הנ"ל שמתי לבי, בסידור שערי ציון יש תפילות מיוחדות מהאריז"ל לכל יום ויום של ימות השבוע. ונכלל בסופם – בסוף התפילה המיוחדת לאותו היום, התפילה מהמעמדות לאותו יום. ובסוף יום שני כתוב הוראה ז"ל אח"כ יאמר וכו' וכו' והבקשה הכתובה בסידור של מעמדות סוף יום ראשון המתחלת יר"מ כו' יוצרנו יוצר בראשית כשם וכו', עכ"ל. וכן בסוף יום ג' יש הוראה להגיד מ'אנא באש' וכו' עד שומע תפלה – וזה כולל התפלה של המעמדות ליום שני. ותמוה הדבר מאד כנ"ל, וקשה לקבל כאן את היישוב שכתבתי על התנהגות רבינו. וחשבתי לתרץ, כי יתכן שהזמן לומר התפילות האלו של האריז"ל הוא באשמורת הבקר, כי כן כתוב בסוף התפלה, ואחר כך יאמר אדון עולם, משמע שהתפילה הזו זמנה לפני תפילת הנץ. וכיון שבקרבנות הלילה הולך אחר היום, על כן יכולים עדיין לבקש על היום שעבר. ואכתי צ"ע.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

שבחי יג – ליתן צדקה הרבה פעמים. ציינתי להרמב"ם בפירוש המשנה אבות ג:טו הכל לפי רוב המעשה וכו', שכתוב בדיוק את זה, שעדיף ליתן הרבה פרוטות זה אחר זה מליתן סכום גדול בבת אחת.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר דרך צדיקים הובא בספר מאירת עינים שבסוף צוואת הריב"ש עמוד סז:

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הה"ק ר' מ"מ מוויטעבסק זלה"ה קודם נסעו לאה"ק היה אצל הרה"ק ר' פנחס מקאריץ ז"ל ליקח ממנו פרידת שלום, וכמה ימים קודם בואו, היה הרה"ק ר' פנחס ז"ל מכין עצמו לקראת בואו, והיה מייפה חדריו, ואמר, הרי מלך ישראל יבא הנה לכן צריכין להכין לקבל פניו בכבוד, כיאות לפני מלך ישראל ויהי כבואו אליו, אמר אליו הה"ק ר' פנחס ז"ל בדרך הלצה, הנה מה עושים רביים כשבאים יחד, הלא מדברים לשון הרע, לכן אדבר, הנה זה הזקן (הוא הה"ק יעקב יוסף הכהן ז"ל פולנאה) הדפיס אלף ספרים, ולקח בעדם אלף אדומים, למה היה צריך זאת, והרי היה יכול להדפיס רק ספר א', והייתי אני לבדי נותן לו אלף אדומים. ובמדרש פנחס אמר שלא היה עדיין ספרים כאלו, כי הוא תורה מגן עדן, עכ"ל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בלקוטי הלכות (הלכות מנחה ו:ד מובא בעצות ישרות, צדקה ג) עוד טעם למה עדיף ליתן פרוטות, כי כאשר נותנים נדבה קטנה אין חשש של גאות ורמות רוח, כי לא יחזיק מעצמו שעשה משהו מיוחד.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע רש"י בפרשת ראה עה"פ נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך וכו' (דברים טו:י) ז"ל נתון תתן לו. אפילו מאה פעמים. לו. בינו ובינך. כי בגלל הדבר. אפילו אמרת ליתן, אתה נוטל שכר האמירה עם שכר המעשה, עכ"ל. הרי שמאותו פסוק יש לימוד ליתן אפילו מאה פעמים, ויש לימוד שגם האמירה הוא מצוה, ויש לימוד גם לעשות בצנעה איתו, וכל שכן מתן בסתר לגמרי.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יג. ענין שלא צריכים שום חכמות, עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

טו. והיה רגיל בנדרים מאד מאד, שכמה פעמים כשבא היום קבל עליו בנדר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בדוד המלך ע"ה (מדרש שמואל כו:א הובא ברש"י שמואל ב:ז:ד) רבי סימון אומר, האדם הזה שאני משלחך אצלו נדרן הוא, כענין שנאמר (תהלים קלב:ב-ג) ' אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב, אם אבא באהל ביתי', שמא יאמר איני אוכל ואיני שותה עד שאעשה כך, ונמצאתי מפסידו, ע"כ (לשון המדרש: כדי שלא יהא לו בושה אצל הסנהדרין, ע"כ, והכוונה להבושה שיש בהתרת נדרים כמבואר במסכת כתובות מחלוקת עם הבעל מקפיד שלא יתבייש אשתו בזה).

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בנדרים ריש דף ח. ובר"ן שם ז"ל אלא הכי קאמר מנין שדבר הגון הוא להשבע לקיים את המצוה ואפי' כשרים שנמנעין משבועה נשבעין הן בכך, שנאמר נשבעתי ואקיימה, כלומר שהרי דוד היה עושה כן, ע"כ. אכן עיין בר"ן שם דף ט. (ד"ה כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן) שזה אינו אלא בדברי מצוה שכבר מחוייבים בהם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות טו – שאל אותו מוהרנ"ת הלא על פי הגמרא אינו נכון לנדר, והשיב: וכו' (מתכונים לשלימזלנקים כמוכם), ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר הסוגיא בנדרים דף ט. שהמשנה קובעת שכשרים לא נודרים אלא מתנדבים, והגמרא שואלת שזה כאילו לא כר' מאיר שסובר שהכי טוב שלא תדור כלל אפילו מלנדור ולקיים, ור' יהודה סובר שהכי טוב לנדור ולקיים. והגמרא מיישבת שיתכן כרבי מאיר ושאני נדבה, שאפילו רבי מאיר סובר שעדיף לקיים נדבה, ופירש הר"ן דהיינו כאשר יש רצון גמור וכשר הדבר לעשות אז מיקרי נדבה, וכן הוא במה שהגמרא מיישבת לענין נזיר, היכא שמקבל עליו הנזירות באופן שכל כך כוונתו רצויה דליכא למיחש לבא לידי תקלה (-אע"פ שבאוקימתא שהביאו באמת נטמא). ואחר כך הגמרא מיישבת כעי"ז לדעת רבי יהודה, שלא אמר עדיף לקיים אלא לענין נדבה, וכנ"ל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר כוונת רבינו, שלפי הגמרא מבואר שכאשר הכוונה רצויה וחזקה, הכי טוב לידור ולקיים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשולחן ערוך, יורה דעה רג:ז שלא הביא חילוק של הגמרא, אלא סתם ז"ל מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו, הרי זה זריז ומשבח וכו' וכו' ובנדרים אלו וכיוצא בהם אמרו חכמים, נדרים סיג לפרישות, ואף על פי שהם עבודה, לא ירבה אדם בנדרי אסור ולא ירגיל עצמו בהם, אלא יפרש מדברים שראוי לפרש מהם, בלא נדר, ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בנדרים דף כ. תנא לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות (נ"א בנדרים).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בנדרים ריש כב. שפתח לו פתח להתיר נדרו, אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת, ופירש הר"ן ז"ל שמתוך שהוא נודר נראה שהוא מחזיק עצמו כחסיד שלא יכשל בנדרו, ומתוך כך מן השמים פותחים פנקס זכיותיו וממשמשין במעשיו, עכ"ל.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שמי שהוא רק חכם אמת אפלו עכו"ם, מאחר שהוא רק חכם אמת, ראוי שלא יהיה אצלו התאוה הזו נחשבת לתאוה כלל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

היום שכולם יודעים ומודים להמושג של הולי, מעט החומר שממנו נשתל ונבנה כל הבלי עולם הזה, כי הרוב אויר רק, וכמבואר ברמח"ל ובספרי קבלה שהשם יתברך נתן צורה להולי הזה לכל דבר ודבר בבריאה. ומובן שמותר האדם מן הבהמה כמעט כלום, וכן כל יופי של האשה נמחק כרגע. ואם ישתנה צורתה טיפה, היא כבר תהפוך לכעורה נמאסת. [וכל זה בנוסף למה שהחומר בעצמה מתרקבת, והיא כלי מלאה קיא צואה וכו'].

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר כי מי שהוא חכם בחכמת הנתוח ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הנתוח, ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס, ע"כ.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל בזה מה דאיתא בקידושין פב. טוב שברופאים לגיהנם. דוקא הטוב שבהם, כי מי שהוא באמת רופא טוב דהיינו שמבין סדר האיברים וראוי לו למאס בתאוה זאת, ועכ"ז ממלא תאותו כשאר העם, הרי ראוי לגיהנם ר"ל.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

והיה מרבה לדבר בענין זה, בענין בטול ומאוס תאוה זו. ואמר: שאי אפשר לדבר מזה עם אנשים שכבר נתגשמו בענין זה. כי בר נתערבו דמיהם כל כך עד שנתערב דעתם עד שאין יכולים להבין כלל, ואין נכנס בלבם כלל שאפשר למאס תאוה זו, על כן אי אפשר לדבר בזה הרבה, עכ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

בתחילה כתוב שהיה מרבה לדבר בענין זה, ומסיים, שאי אפשר לדבר בזה. וי"ל שהוא היה מרבה לדבר, כי ידע עם מי היה מדבר, או מכוחו שהיו נגד פניו, אבל אחרים אי אפשר להם לדבר בזה הרבה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ובגדר זה של השתקעות בתאוה עד שאינו מוכן להבין מיאוסו. נראה שכן מצינו בזוהר הקדוש פרשת ויצא (עמ' שמב – קמח., הובא בספר זיז שדי טז.) ז"ל נוקבא דס"מ נחש אקרי, אשת זנונים, קץ כל בשר, קץ הימים וכו' וכו' קשיטת גרמה בכמה תכשיטין כזונה מרחקא, קיימא בריש אורחין ושבילין לפתאה בני נשא. שטיא דקריב בהדה, אתקפת ביה ונשקת ליה, ומסכת ליה חמרא דדורדייא (-שמרים) דמרורת פתנים. כיון דשתי אסטי אבתרה. לבתר דחמאת לי סטי אבתראה מאורחא דקשוט, אפשיטת גרמה מכל תיקונין אינון דהוה מתקנא לגבי ההוא שטיא. דיקונין דילה לפתאה בני נשא, שערהא מתקנן סומקא כוורדא. אנפהא חוורן וסומקן. באודנהא תליין שית תקוני אטון מצרים וכו' עיין שם. הרי מבואר שבתחילה האדם אינו נפתה לזנות עד שיהיו כל או הרבה תיקונין של יופי, אבל אחר שהוא כבר סוטה אחריה, אז היא מתפשטת התיקונין, והרי האדם נמשך ולהוט אחרה אפילו שהיא נשאר קיא צואה. וזה כענין מה שרבינו אמר, שבכהאי גוונא אינו מוכן להבין מיאוס התאווה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ולא היה משגיח כלל בתחלה לשבר תאות אכילה, רק אדרבה, בתחלה היה אוכל הרבה מאד מאד, הרבה יותר משאר בני אדם, ואמר שאז היה ממשיך כל התאוות לתוך תאות אכילה, ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתוב בחיי מוהר"ן אות צב. ועמש"כ בפרשת בהעלותך ע"ה והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו גם בני ישראל לבקש בשר (במדבר יא:ד).

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

אבל מאחר שיהיה לו איזה שכל בעלמא בעת הנסיון בודאי יוכל לעמד. הנה ידוע הכלל מהגמרא שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, ומובא כמה פעמים בספר ליקוטי מוהר"ן. אלא שיש לציין למה שהרמח"ל גילה בספר אדיר במרום (עמ' תרפב-ד, מכון רמח"ל) שכל עוד שיש לאדם דעת, הרי הוא דבוק לשורשו בקדושה, ואין האדם חוטא, רק כאשר נחסר הדעת לגמרי ואז הוא מנותק משורשו, אז חוטא. ע"ש.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר: שאצלו זכר ונקבה שוים, דהינו שאין לו שום מלחמה וכו' ע"ש. מבואר יותר לקמן אות יח, וכן בחיי מוהר"ן תרד.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

יז. גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה. ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורין זה ממש, כמו יסורי התינוק בשעת מילה, ע"ש.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת יומא סט: כשתפסוהו ליצר הרע תלתא יומי בנוקבא דתהומא רבא, לא היה נמצא לחולה ביעתא בת יומא, ועיין בזוהר פרשת תולדות קמ: ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא, אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה, מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם, ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור, אם יש לצדיק צער בתשמיש, מצד פחיתות המעשה, שעוסקים באברים של שתן ודם... הלוא זה מצד השכל, ולכן מובן שצדיק יסבול מזה במוחו, אבל למה תהיה לו צער כמו צער המילה, שהוא צער וכאב באבר גופו.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

שאלתי גרא"ק וטען: הצער של הצדיק אינו מוגבל לשכל, כי הצדיק חי ברגישות רוחנית כה גבוהה שכל חוסר שלמות – גם במעשה מותר וקדוש – משפיע עליו בצורה כוללת, גופנית ונפשית. הכאב של ברית מילה נבחר כדוגמה כי הוא מייצג כאב גופני שקשור לקיום מצווה, ובכך הוא משקף את החוויה של הצדיק: מעשה קדוש שדורש מגע עם הגוף, ולכן כרוך בכאב פיזי ממשי, ולא רק בהבנה שכלית של פחיתות המעשה, ע"כ.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

יח. ואמר: שאצלו איש ואשה שוין, הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה וכו'. כבר כתוב לעיל סוף אות טז, וכאן ממשיך לקשר את זה לענין יראה ממלאך. וכן הוא בספר חיי מוהר"ן תרד.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין שיש מלאכים בצורת אנשים ויש בצורת נשים (היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול, הובא בספר עמק המלך א:ד).

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך. ובזה יש הרבה לבאר. כי מי שיש לו עדין איזה צד פחד כל שהוא מהרהורי אשה, אפלו אם הוא נקי בזה רק שאני נקי בתכלית הזכוך, ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה, הוא צריך לפחד ממלאך, ע"ש. עיין ברש"י בספר יהושע עה"פ ויבאו הנערים המרגלים (ו:כג) שכז"ל ובלילה הראשון היו כמלאכים, ששמרו עצמן מן העברה עם רחב הזונה, לכך נקרא שם מלאכים (ו:כה), ולכך נקראו אנשים (ו:כב), מלאכים, נערים, עכ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת נדה (יג.) שרב יהודה היה מותר לאחוז באמה להשתין כיון שאימתא דמריה (הקב"ה) עליה דקרי שמאול עליה אין זה ילוד אשה, ע"כ, הרי שכיון שהיה כמלאך לא היה חשש שירגיש ויהרהר עי"ז.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

יט. לכאורה מבואר שרבינו בילדותו היה הולך למקוה לפני שחרית, ולא מיד בחצות לילה. ואף על פי שיתכן שזה היה מן המכרח מחמת הקרירות, שאי אפשר לטבול במי קרח ולהיות שוב כמה שעות בחוץ, לא נראה ששום דבר כזה היה מונע רבינו מלעשות מה שהיה הכי טוב ומעולה, כי אפילו מה שהיה עושה היה בבחינת בלתי אפשרי, ועוד אם כן היה לו לפרט שבימי הקיץ כן היה נוהג.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

וסבא היה מספר איך שר' ישראל קרדונר היה הולך למקוה מיד בקומו בחצות לילה (הגם שזה היה מעין של האריז"ל שהוא קר, אבל אינו דומה כלל לקרירות שיש באוקרינה).

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

כא. בענין שבירת התאוות ותאות אכילה, עיין שיחות הר"ן אות קעא.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

כב. איכא אנא. מה שהביאו בשם הגר"א שהיה חכם בשם זה, לא מיישב כלום, ואדרבה זה פלא יותר גדול, איך דוקא מי ששמו אני, הוא היחיד שנשאר ענו בדור. ועל כרחך כדברי רבינו. ועמש"כ בסוף מסכת סוטה דף מט:.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

כד. בענין יסורין הארכתי באנגלית. ויש הרבה מראה מקומות, ואתחיל עם זה, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה קע. ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מבעל תפילה, ואצל אלו האנשים שקרבם להשם יתברך, היה תענית או סגוף גדול יקר יותר מכל התענוגים שבעולם, כי היה להם תענוג מתענית יותר מכל התענוגים שבעולם, ע"ש.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע"ע בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל פרשת נח, ז"ל הקליפות צעקתם בא לפני והוא מבחוץ כאשר אמרנו, כי מבפנים לא לפניו חנף יבא, ומאותה הצעקה באים היסורים על הצדיק, ואותם היסורים גורמים אהבה גדולה בין השכינה לת"ת מפני שבאותה שעה אשר החיצונים שולטים בצדיק ונותנים לו יסורים אינם צועקים לפני ה' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר שהסגוף לאחז עצמו לבלי לחכך עצמו כלל, זהו הסגוף הגדול ביותר וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מצינו כבר בגמרא שזה נקראת צערה, עיין בתענית (יד.) ז"ל ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין, ע"כ. הרי חישבה הגמרא את החיכוך ראשונה לכל המיני פורעניות.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

כד. שאלה גדולה שהיה לי כמה שנים, איך רבינו אמר שעשה את כל הסיגופים, והלוא בטח הוא לא עשה דברים כמו שרבי יהודה החסיד כותב על אחד שעמד ערום לפני הדבורים וכו', כי דבר כזה אי אפשר לעשות בלי שידע השכונה.... אז דחקתי ליישב שאולי במחשבה וכו', אבל עכשיו עם יישוב הדעת בס"ד לכאורה התירוץ הנכון והפשוט הוא שכאלו דברים שצייר רבי יהודה החסיד לא כיוון עליהם רבינו כלל, והם לא בכלל סיגופים אלא בכלל תיקון על חיוב מיתה, וכמעט שמתירים את עצמן למיתה ומקבלים למות ממש, ולא זה בכלל הסיגופים שהם סתם להגביר כח הנשמה על הגוף. [ועיין במסכת תענית דף כב: על כולן (-הצרות הנזכרות) יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו, ופירש המהרש"א (ח"א ד"ה ויהי) דהיינו שמתוך כך אנשים דנים אותו כמאבד עצמו לדעת, שדינו הוא ש'אין מתעסקין עמו לכל דבר (כמבואר ברמב"ם הלכות אבל א:יא – יפה תלמוד ד"ה ואין), הרי שיש בסיגוף של תענית ספק רחוק שימות, אבל לא ספק מספיק שהתנא קמא חש לו, ועיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד].

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

סגף בא"ת ב"ש חור. חורים כפשוטו שיאיר הנשמה. חור, מלשון חירות. וי"ל שזה גם מלשון לבן – חיור (כמפורש במסכת מגילה דף יב.).

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

שבחי הר"ן ח"ב – נסיעתו לארץ ישראל

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

א. והנסיעה שלו לקאמיניץ היתה פליאה גדולה... ואחר-כך נכנס הוא זכרונו לברכה, עם האיש הנ"ל לתוך כמה וכמה בתים ועשו להם איזה שיכות לכנס שם, ובקצת בתים צוו לתן להם יין שרף וכיוצא בזה, והיו בתוך הרבה בתים מאד ואין שום אדם בעולם יודע כונתו מה עשה שם, עיין שם. וכן בספר חיי מוהר"ן ר' נתן כותב כמה פעמים שאין אחד יודע כוונת רבינו בנסיעות שלו.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

והמחקרים קרוב לימינו צדדו שזה היה מקושר לענין המשיח של שקר פרנק ותנועתו (ולכאורה לא קשור למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כט כסף נבחר לשון צדיק, סופי תיבות פרנק). ויש אומרים שבאותו עיר הבעש"ט ור' נחמן מהורדנקה היה להם ויכוח עם הפרנקים (ויש אומרים שזה היה בלבוב). והחוקרים טוענים שרבינו נכנס לכל בית שהיה מהפרנקים באותו זמן של הויכוח. ועסק לתקן את זה.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ואמר רבנו ז"ל: מי שיודע מפני מה היתה ארץ ישראל תחלה ביד כנען ואחר כך באה ליד ישראל הוא יודע מפני מה הוא היה תחלה בקאמיניץ ואחר כך בארץ ישראל, ע"כ. בטעם הדבר ע' זוהר פרשת נח (עג: - והוא כענין שבת שבע היתה תחילה נשואה לאוריה החתי), וזוהר פרשת לך לך (פג. – כמו שאברהם היה צריך להיות מצורף קודם במצרים), וע' לקוטי הלכות, יו"ד ב' הלכות מילה ג' (-שאם לא כן כיון שהיו חוטאים ישראל מיד היה מקיאן עולמית), ובהלכות הרשאה כתב שזה היה נגרם מחטא אדם הראשון שעל ידה הקליפה מקדמת לפרי. וע"ע זמרת הארץ, תורה לח.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר עמק המלך, שער ו' – עולם התוהו פרק מח, כז"ל וכל זה הוא לפני מלוך מלך לבני ישראל בסוד עולם היקון. וזהו סוד 'יעבור אדוני לפני עבדו (בראשית לג:יד), כי בכל מקום הרע קודם אל הטוב. ובזה תבין למה נתנה ארץ ישראל קודם לכנען, ולמה ירד אברהם למצרים קודם שנימול וקודם שנולד יצחק, ולמה ירדו ישראל למצרים קודם מתן תורה, ולמה נתנה בת שבע לאוריה קודם דוד. אבל במחשבה קדמה המוח דהיינו האור הטוב, ובמעשה קדמה הקליפה וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

י. וכששאלו אותו למה אתה אומר עכשו ששמך כך ואחר כך שם אחר וכן בשם מקומך? השיב להם גם כן שכל שם ושם הוא כפי המדה והספירה שנאחז בו וכו' ואני ברוך השם כלול מכל, ע"ש.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עיין דברי רב נחמן במסכת מגילה (יב:) שמרדכי היה מוכתר בנימוסו, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

י. והשיבו לו, מחמת שבכל ערב שבת קדש הנשמה זו עולה למעלה ונשמה היתרה באה למטה, ואצלך הלכה הנשמה שלך, ונשמה יתרה אינך זוכה לקבל, על כן נשאר גופך כאבן, ע"כ.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

לא ידעתי מאיפה לקחו את זה שהנשמה של חול מסתלקת (ביצה טז. יש נשמה יתירה, זהר שמות קלו: שנשמות עולות, לא שמסתלקות אלא יש להם עליה), ואדרבה הרמח"ל כתב בפירוש (קל"ח פתחי חכמה, פתח קלב:ב עמ' שסב-ג) ז"ל נשארת הנשמה הראשונה – נבלעת ומכוסה תחת היתירה, עכ"ל (וכן לעיל מיניה כז"ל כי למטה אין הנשמה הראשונה יוצא מן הגוף, אלא שתי נשמות נמצאות כאחת, עכ"ל). וכן מצאתי להדיא בזוהר הקדוש (פרשת משפטים דף צח.) ז"ל תא חזי ביומא דשבתא בשעתא דאתקדש יומא נפקי נשמתין מגו אילנא דחיי וכו' ודא הוא נשמתא אחרא. ואף על גב דדא זמינא ליה, נשמתא דהוה ליה בקדמיתא שארה בקדמיתא כסותה וענתה לא יגרע כמה דאתמר, ע"כ. הרי שאלו המתנגדים טעו לגמרי.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מה שכן מצינו הוא בזוהר ויקהל (רד:) ז"ל בגין דבחול רוחא אחרא אזלא ושטיא ושרא על עמא, וכד בעי בר נש לנפקא מן ההוא רוחא ולאעלא ברוחא אחרא קדישא עלאה, בעי לאסחאה גרמיה למשרי עליה ההוא רוחא עלאה, עכ"ל.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

יד. אך אשת הרב דקהלת קדש חאטין שהיתה מלמדת ובכתה וצעקה כל הלילה, והתחילה היא גם כן לומר לו כאלה. מפני מה הוא דומם. וכמדמה שקלל אותה. ואמר לה: הלואי הייתם שותקים גם אתם, היה טוב לפניכם ע"ש.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

איני מכריע בזה כל עיקר, רק שצריכים לציין פה מה דאיתא במסכת סוטה דף כב. בתולה צילנית ואלמנה שובבית הרי אלו מבלי עולם, ופרש"י ז"ל ציילנית, בעלת תפלה, עכ"ל. אגב, ציילנית בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והטעם מבואר שם שמדובר בנשים מכשפים, שעושים כישוף לצער אחרים, ואז כאילו מתפללים עליהם ומסירים הכישוף. ואכן כאן לכאורה אי אפשר שהיה דבר כזה. ומכל מקום יש מושג של ציילנית שהיא מבלי עולם.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

יד. אם אתם תשתקו – ישתק הים מעליכם גם כן. וכן היה ופסקו מלצעק ושתקו, ע"כ. עיין לקוטי מוהר"ן לח:ב. ובאות ג' שם שבשעת רוח סערה אין ביכלת לדבר בדרך ישר.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד לתורה ו' בליקוטי מוהר"ן שהוא כוונות אלול, בו בזמן שזה קרה, ורבינו מפרש שם את הפסוק הנותן בים דרך וכו' וגילה את הענין שעל האדם לשתוק כאשר מביישין אותו.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ודבר רבנו ז"ל עם החכם וכו' שיקח אותו לירושלים, כי אמר שאינו רוצה להיות לא בצפת ולא בטבריה, עכ"ל.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון קצת, כי בחיי מוהר"ן אות קלג. כתוב: ואמר שגם מטעם זה הוא נוסע לארץ ישראל כי מקדם כשהיה צריך דבר מזקנו רבי נחמן ז"ל השוכב בארץ ישראל, היה שולח את הצדיק רבי ישעיה וכו' על כן הוא נוסע לארץ ישראל כדי לדבר עם זקנו ז"ל ולהעמיד עמו אפן איך יוכל לידע ממנו תמיד מה שהוא צריך לידע על ידו, עכ"ל.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

אולי י"ל שרבינו חשש מתחילה שלא יזכה להגיע לירושלים, אכן אילו היה מגיע לירושלים היה פועל תיקונים עוד יותר נוראים ולא היה צריך להעמיד אפן להיות בדיבורים עם זקנו. ואולי היה משיג דרך להיות בקשר ישירות עם אבי משפחתו – דוד המלך ע"ה הקבור בירושלים.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור, רק לבסוף סים: כך הוא עקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו זכרונו לברכה היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו, ע"כ.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו ברבינו עצמו, עיין חיי מוהר"ן יח. מאמר אמצעותא דעלמא (לק"מ כד) נאמר בקיץ וכו' ואמר אותו ביראה גדולה ובהתלהבות עצום ונשגב כל כך עד שלא יכלו השומעין להבין כלל מה הוא אומר עיין שם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל. ואכן "קלסקאר" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

כב. עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפלו כשלא יוכל חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קדם מתן תורה, שקימו כל המצוות אף על פי שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקים מצות תפלין על ידי המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקיים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום, ע"ש. וכן מובא בקיצור בחיי מוהר"ן אות קמב.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מה שדנתי בזה במסכת חגיגה דף ו: שלולא דברי רבינו היה מקום לאמר שרק לפני הדיבור היה יכולת כזו, ע"ש.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לעיין בזה מה חיובי מצות של יהודי שנמכר לגוי. כי עבד עברי אינו מחוייב בכל המצות, כך כתבו הראשונים והכסף משנה (אכן המלאכת שלמה במסכת ברכות ג:ג כתב שעבד עברי חייב בכל המצות כשאר ישראל אחר לבד שמותר בשפחה כנענית). בירושלמי ברכות ג:ג עבדים מניין, שנאמר שמע ישראל יא"י אחד את שאין לו אדון אלא הקדוש ברוך הוא יצא העבד שיש לו אדון אחד. וראיתי אלו שתפסו שזה הטעם שייך גם לעבד עברי, אבל בפשטות הולך רק על עבד כנעני. ועוד לא מצאתי גדר חיוב מצות של יהודי שנמכר לגוי. במסכת גיטין ריש לח. מבואר בגמרא לפירוש רש"י שעובד כוכבים קונה ישראל רק למעשה ידיו שנאמר (ויקרא כה) וכי תשיג יד גר וגו' או לעקר מפשחת גר. ולפי שיטת רש"י שם גוי לעולם אינו יכול לקנות ישראל, אבל לפי תוספות (ד"ה אבל ורמב"ן רשב"א ריטב"א) גוי יכול לקנות ישראל בחזקת כיבוש מלחמה. [בפרשת בהר עה"פ לא תעשו לכם אלילם (כו:א) פרש"י ז"ל כנגד זה הנמכר לגוי, שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד עבודה זרה אף אני כמותו, והואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו, עיין שם. ומשמע שאינו חייב אלא במצות לא תעשה]. וגם צ"ב ממה נפשך, אם יוכל לקיים את המצות בדרך הקדמונים שלפני מתן תורה, למה לא לקיימם כנתינתם, למה יתנו לו לקיימם רק בדרך הקדמון. וי"ל שדרך הקדמון הוא דרך סתר ולא יבינו. ועל כל פנים לכאורה משמע שכיון שיהודי נמכר לגוי אין עליו חיוב ממש לקיים המצות, או מטעם עבדות או מטעם אנוס, ולכאורה יש נפקא מינה משני הטעמים האלה אם יש ענין להשתדל לקיים את המצות כנתינתן, כי אם הפטור הוא מחמת עבדות לכאורה אין להעבד לקיים המצות שלא מצוה בהן בפריקת עול בעליו. ואם כן, אם הטעם משום פטור של עבדות, ולא חל על העבד חיוב חלק מהמצות, יש לעיין אם יהיה ענין לקיימם בדרך קדמון.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ואם הכוונה של רבינו שיהיה נמכר לאיזה ארץ רחוקה וישיג חירות שם, למה לא תהיה חייב לקיים המצות כנתינתן.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

כב. והיה שם צעקה גדולה בין הישמעאלים (המן המן דהינו גיוואלד), עכ"ל. התרגום עה"פ רגע הים ויהמו גליו (ישעיה נא:טו) דנזיף בימא והמן גלוי, הרי "המן" לשון הרמת וטירוף גלי הים.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

לד. שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה, ע"ש.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר חיי מוהר"ן אות טו: מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא וכו'.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

לו. פעם אחד שלח מלך אחד שלשה אנשים למדינה עם דבר סתר למלך אחר. והם עברו בתוך המדינות שהיו שם חולקים על המלך. והראשון נהג עצמו בחכמה וכו' ע"ש. וי"ל שזה דרך הגשר. עוד כז"ל והשני עבר לשם, ועמדו בני המדינה על הדבר, והבינו שיש לו דבר סתר ותפסו אותו וכו' ע"ש. י"ל שזה דרך קריעת המים. עמש"כ בחיי מוהר"ן שלב.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

אמר המלך: להשלישי מגיע שכר יותר מכלם, כי כבר נתפס במצודתם, ובודאי גם הוא היה רוצה להעלים אך לא עלתה בידו, ונתפס בידם. וענו אותו ויסרו אותו ביסורים וענויים כאלו שאם היה מגלה סוד אחד היו הכל רצים אחריו, ואף על פי כן עמד בנסיון כזה ולא גלה דבר, על כן מגיע לו שכר יותר מכלם.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי הלכות, התחזקות לז – והוא מעלה גדולה כשיש עדין יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבד אותו יתברך עם היצר הרע דיקא. דהינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך ממנו לתוך עבודה מעבודתו יתברך. ואם אין יצר הרע לאדם, אין עבודתו נחשבת כלל. ובשביל זה מניח השם יתברך היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם, וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו יתברך. אף על פי שעל ידי התפשטותו והתגברותו כל כך הוא מביא את האדם למה שמביא לכמה עוונות ופגמים גדולים, אף על פי כן הכל כדאי אצלו יתברך בשביל התנועה טובה, מה שבתקף התגברותו של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח ממנו, שזה יקר אצלו יתברך ביותר מאלו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע. כי כל העולמות לא נבראו כי אם בשביל האדם, שכל מעלתו וחשיבותו היא מחמת שיש לו יצר הרע כזה והוא מתחזק כנגדו. על כן כל מה שהוא מפשט ביותר ויותר, כמו כן הוא יקר בעיניו יתברך יותר כל תנועה בעלמא שהוא מתחזק נגדו. והשם יתברך בעצמו עוזרו לזה, כמו שכתוב ה' לא יעזבנו בידו, עכ"ל.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין בליקוטי הלכות או"ח הלכות ברכות הריח ד:ב,ג שלפעמים עבירות מעוררים האדם לתשובה).

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה התחלתי לתרגם הספר לאנגלית ושם הוספת הרבה ביאורים והערות ויתכן לא הספקתי להעתיק אותם ללשון הקודש פה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

א. כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים (תהלים קלה:ה). דוד המלך ע"ה אמר: כי אני ידעתי, אני ידעתי דיקא, כי גדלת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו, ואפלו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו היום, וכו' וכו' ועל כן אמר 'כי אני ידעתי', אני ידעתי דיקא, כי אי אפשר לספר כלל, ע"ש.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

מה שרבינו דייק 'אני' שאי אפשר לספר לאחר, מובן, אבל קשה איך דייק שאי אפשר לספר אפילו לעצמו מיום ליום, והרי דוד המלך אמר, ידעתי, שלכאורה סובל שלושה פירושים, ידעתי כבר בעבר עד עכשיו, אי נמי, רק בעבר ידעתי – אבל אי אפשר לפרש כן אלא כאשר מפורש כן, כי בסתם לא נתבטל הידיעה. אי נמי, יודע אני עכשיו. ולפי הפירוש הראשון, הרי דוד המלך מספר איך שכבר ידע מגדולתו, ואם היות ששאר אנשים לא ידעו הגדולה, כי 'אני' דייקא, אבל לא שולל את עצמו מהידיעה עכשיו בהוה. ולכאורה אדרבה, אם דוד המלך היה אומר, אני יודע, היה ניתן לדייק, וכי לא ידע את זה כבר בעבר, ועל כרחך הידיעה של עכשיו מיוחד. (דבר זה העירני בחור אחד בכותל המערבי).

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש לעיין להבין כוונת רבינו שאינו יכול לספר מיום לחבירה את הזריחה והתנוצצות, האם באותו יום הוא כן יכול להביע אומר את הזריחה והתנוצצות? כי לכאורה הפירוש של זריחה והתנוצצות הוא גופא זה שאינו ניתן לממש כלל במילים – וכמו שרבינו בעצמו אומר בהמשך ז"ל מה שאי אפשר לפה לספר ע"כ. אלא די"ל שכל עת ששורה עליו הזריחה וההתנוצצות, הוא יכול לדבר מתוך ההשראה להוציא מילים שמעידים על אותו הזריחה והתנוצצות. ועם כל זה, אותם מילים לא יספיקו לכלול בתוכם עוצם ותוקף הזריחה, כי אפשר לפה לספר, ולכן אי אפשר לספר את הזריחה ליום אחרת.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל אפילו לא היה אומר אני, רק – ידעתי, היה ניתן לדייק, שרק הוא ידע, ולא אחרים. והרי 'אני' לכאורה מיותר לגמרי. ופירוש 'אני' גילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן תורה עג, שהוא ענין התקשרות א-נ-י, אלף שהוא בחי' צדיק, נ – בחי' דיבור, י – בחי' מחשבה, והוא כלי שבו השם יתברך מוריד לו שפע, ע"ש. וי"ל שזה כוונת דוד המלך כמו שגילה רבינו כאן, 'אני ידעתי', שאותם מילים שדוד הוציא בהשראה של הזריחה והתנוצצות בידיעת גדולת השם יתברך, הם בחי' 'אני', והרי אני ידעתי, אבל רק 'אני', רק אותם המילים שהוציא מתוך ההשראה, שהם בחי' אני כנ"ל, אבל עוצם תוקף הידיעה אי אפשר לספר ולדעת מיום ליום. אכן כאשר ידעתי את זה, אני ידעתי! אני בעצמי, וכמו שרבינו פירש בליקוטי מוהר"ן תורה כב, ובחיי מוהר"ן קמז, אני זה הנשמה – ועיקר הזריחה והתנוצצות הם לבחי' הנשמה. והמילה 'אני' כאילו מיותר, כי זה מה שמספר את הידיעה, הוא מספר הבחי' של 'אני' של הכלי שעשה כנ"ל.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מיושב מה שהקשיתי לקמן, כי באמת מצינו פסוקים שמספרים גדולת השם, כי בודאי יש ענין לספר גדולת השם כפי מה שהאדם זוכה להרגיש וכפי הזריחה וההתנוצצות שזוכה, אכן השבחים יהיו רק בבחי' מה שהפה יכול לספר, ואילו כאן דוד המלך גילה שיש ידיעה מעבר ומעל מה שיכולים לספר בפה. וזה מה שרבינו אומר כאן ז"ל שמה שכתוב אחריו (תהלים קלה:ו) 'כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ' וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח 'כי אני ידעת', ע"ש.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

כי אני ידעתי כי גדול ה' וכו' דוד המע"ה אמר כי אני ידעתי. אני ידעתי דייקא, כי גדולת הבורא ית' א"א לומר לחבירו, ע"ש. באשרי (תהלים קמה:ו) כתוב ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה, הרי שהפסוק פתח בלשון רבים – יאמרו, הם יאמרו, וסיים ביחיד, שהוא בעצמו – אספרנה (אכן התרגום: ורבנותך ישתעון, תירגם גם אספרנה שהולך על הרבים, ואולי הא' יתירה, או שי"ל שמה שהוא יספר הם יספרו, ודו"ק). ויש לעיין מה הבדל בין נוראות השם ששייך לאמירת הרבים, ואילו גדולת השם כל אחד לעצמו. ואולי י"ל שעיקר גדולת השם הוא ביחודו, מה שאין כן הנוראות הם מצד הצמצומים ולכן שייך להרבים. כי צריכים להעלות בחי' אני לבחי' אין, ובבחי' זו כתיב אין אלהים (דברים לב:לט). עיין כל זה באריכות בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל שסא-).

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן באשרי כתוב שהוא באמת יספר, שלכאורה אין זה בבחינת מה שרבינו כתב שאי אפשר לספר, וי"ל שלכן לא כתיב אספר, אלא אספרנה, כאילו כתיב אספר קצת ממנה, כי על כל פנים צריכים לספר מה שיכול.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקמן אות ג' רבינו גילה בענין תכלית ידיעה שלא נדע, ולשון זה הוא לשון רבים, וי"ל שאכן האדם בינו ובין עצמו כן יכול להשיג ידיעה (ואע"פ שרבינו אמר על עצמו שהגיע לזה, י"ל כי כן היה מספר את זה, אבל בינו לבין עצמו מה שלא היה יכול לספר, כן היה יכול להשיג ידע). ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה סה, שתפילה יכולים להשיג התכלית שהוא אחד. אלא שידיעה כזו גופא הוא בחי' לא ידע, כמבואר בתורה ד:ט, וזה גם כן בסוד אני-אין שהבאתי, כמבואר שם ברמח"ל שאפילו הי"ש הנשאר בכתר הוא בחי' אין.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין – מענין לענין, שרבינו אמר שממנו יכולים לדעת גדולת השם, עיין הקדמה לספר כוכבי אור.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר, שמה שכתוב אחריו: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ" וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח "כי אני ידעתי" וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין שגם בזוהר הקדוש (ח"ג דף קל.) מגלה שיש מקומות בתורה שענינם הרבה יותר גבוה, אע"פ שקדושת כל פסוקי התורה שוה. ועיין במפרשים על בבא בתרא (טו.) בענין הח' פסוקים האחרונים שבתורה. ובשושן סודות הרמב"ן גילה שפסוקים שיש בהם כ"ו תיבות הם מיוחדות. ועיין בשו"ת הרמב"ם רסג, בענין עמידה לשמיעת עשרת הדיברות בקריאת התורה, שכז"ל צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה ומה שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאד. ומן הראוי לסותם כל הפתחים שמביאים לזאת האמונה הרעה וכו' וכו' ואסור בשום פנים לעשות בתורה מקצתה מעולה ממקצתה וכו', עכ"ל. ואין הכרח שדברי רבינו כאן נוגעים להנידון הזה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ב. טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו. ודרכי כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו, מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר, הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו, ע"כ.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

בזה רבינו ממש הראה איך לאחוז בדרך היחוד של קודם החטא ושלעתיד לבוא, עיין דברי הרמח"ל בספר אדיר במרום עמוד תיד-תטו, תטו-תיז. וזה קשור גם למש"כ בחיי מוהר"ן (אות מד) בענין תמידית המחשבה שאינה מפסקת ע"ש. וקשור מאד למה שרבינו גילה כאן בשיחות הר"ן אות רסט ז"ל לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו, שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג, ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו', ולפעמים יש להאדם בלבלולים גדולים מזה. ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל, איך שעושין – עושין, ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המספיק לעובדי ה', פרק הבטחון, ז"ל המעלה הרביעי היא מעלת ההפקדה, ופורשה דיפקיד האדם את עניניו או אחד מהם בידי השם יתעלה, ויערטל עצמו מכל צפיה ותשוקה, עד שאחת היא לו אם ישיג דבר שהוא משתוקק אליו או אם ישיג אם ההפך ממנו, ונמצא מסתפק במה שגוזר ועושה השם יתעלה. וזאת המעלה, אם אפשר למנות עם מעלות הבטחון, הריהי עליונה שבכלן, ואם אין למנותה ביניהן הריהי עליונה על כלן... ומה שנזכר במפרש על אודות ההפקדה בספרי הנביאים, הוא מאמר דוד עליו השלום (שמואל ב:טו:כה-כו), אם אמצא חן בעיני ה' והשבני והראני אתו ואת נוהו, ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו, עכ"ל.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

[ויתכן שזה הענין המבואר במסכת נדרים דף לב. אמר רבי יצחק כל המתמים עצמו הקב"ה מתמם עמו שנאמר (שמואל ב:כב) עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם, א"ר הושעיה כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנא' (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים וכתבי והיית לאב המון גוים. כי תמים פירושו לא לדרוש עתידות, כמו שפירש הר"ן שם וכמו שפרש"י עה"ת, וכהמשך הגמרא שם – כל המנחש לו נחש, וכן תמים הוא ענין הדרך של עתיק יומין כמובא ברמח"ל]

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אמונת עתיך, תקנות והנהגות אצל החברים המקרבים להצדיק האמת, א:ג כז"ל ויאמר בזה הנסח:

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי אליך בכל תנועותי ומחשבותי ודבורי ומעשי, ותנועות ומחשבות ודבורים ומעשים של בני והתלויים בי, שיהיו הכל כרצונך הטוב עלי, ובהתקשרות לרבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה רבנו נחמן בן פיגא זכונו יגן עלינו עכ"ל.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

[עוד טעות נמצא בספר שיח שרפי קודש ו:שז כז"ל נמצא בכתבי יד הרב החכם רבי יעקב רבי יעקב (הכפל שם) קלמנוביץ ז"ל שנכר שהעתיקו מאחד מגדולי אנשי שלומנו נסח תפלה הקשור לענין המבאר בשיחות הר"ן (סימן ב. קלח ע"ש) וזה לשונו:

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

הריני מוסר נפשי ורוחי ונשמתי וכל התנועות, וכל העשיות, וכל העבדות וכל המחשבות וכל ההטיות וכל הכפילות, וכל מה שעשיתי בין בדבור בין במחשבה בין בראיה בין בשמיעה בין במעשה, בין בהקיץ בין בחלום בין בשוגג בין במזיד בין באנס בין ברצון בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים, מנעורי ועד היום הזה ועד הרגע הזאת, שאני מבקש ומתפלל לפניך ומתחנן ומתנפל לפניך אדון כל התמלא ברחמים שיהיו הכל מסורים בידיך, ואתה ברחמיך הרבים תתקן את כלם שיהי הכל כרצונך הטוב באמת, ומעתה ועד עולם לא אסור מרצונך ימין ושמאל וכרצונך תמיד אעשה בכל עת ובכל זמן, אמן כן יהי רצון, עכ"ל.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

והמעיין יראה שלא כיוון נכון למה שרבינו אמר למסור התנועות העתידות שיהיו רק כרצון השם יתברך, ואילו כותב על ענין אחר שהמעשים שכבר עשה ושיעשה שיהיו אז מסורים בידי השם יתברך לתקנם].

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ליקוטים יקרים של המגיד (עמ' לו) שכז"ל כיון שהוא מוסר כל מחשבותיו להבורא ית', שהוא ית' ישלח לו במחשבותיו מה שהוא צריך לעשות, כמו שכתוב (תהלים נה:כג) השלך על ה' יהבך, והוא רוצה וחושק ומתאוה לאיזה דבר חסידות, מסתמא הוא צריך לאותו דבר, והשם יתברך שלח לו אותה המחשבה, עכ"ל. ועיין לקמן אות ז' בענין המחשבות של ר' נחמן הורדנקא.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ג. כי לגדולת הבורא יתברך אין שעור כי נעשים דברים נוראים בעולם, נפלאים ונוראים מאד ואין יודעים כלל. הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא. וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע, הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה וכו'.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

ענין תכלית הידיעה אשר לא נדע – עיין ריש ספר עמק המלך (א:א) ז"ל נמצא שאור המאציל הכל, אינו [-אין לו] אות ודמיון כלל, והעולמות עומדים בתוך העיגול, הם כולם אותיות ודמיונים מגוונים, לבן ושחור ואדום וירוק, שסימנים "דרר" המלך שהוא ח'סד ד'ין ר'חמים. ומן העולמות אנו יודעים הפרש מה שבינם ובין המאציל-הכל, ועל ידם אנו יודעים שאין אנו יכולים לידע, וזהו התכלית, שנדע, הוא מה שלא נדע, והבן, עכ"ל. ומזכיר אותו עוד כמה פעמים. בשער ו' – עולם התוהו פרק מו, ד"ה שתי תשובות, כז"ל ולכן אומר: 'דין הניין לי, [מ]מה דלא הניין לי' [היינו בכוונת מכוון ברא הפגום]. כמו שאנו אומרים 'התכלית שנדע, הוא מה שלא נדע', כן הענין בכאן, הואיל וכוונתו יתברך להיות שורש טוב ורע בעולם, וכוונתו 'הניין ליה', ואמר 'לא אהניין ליה', שהחריב את העולמות הם הז' מלכים שמלכו, ונבראו ז' עולמות מבני אדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

תכלית הידיעה שלא נדע. נראה לענ"ד שזה מקביל לענין רישא דלא אתיידע (הג"ר של עתיק שעומדים למעלה מא"א), והספקות שתלויים בו שאי אפשר לעמדו בהם, כמבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח פו, ובספר אדיר במרום (מכון רמח"ל שג). והיא באמת הגשר להנצחיות ולידיעה שלמעלה מעולמות של הזמן שלנו, כמבואר שם.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

כי תשובה גבוה למעלה מן התורה על כן אין שום יאוש בעולם כי אם יזכה יהיו נעשין מעוונותיות ענין אחר לגמרי, וכמו שאמרו חז"ל שנתהפכין העוונות לזכיות. ויש בענין זה סתרי נסתרות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

מה שכתב שתשובה גבוה למעלה מן התורה, לכאורה הכוונה שאימא למעלה מהפרצוף של תפארת בחי' תורה, שהוא ז"א. והסתרי נסתרות לכאורה הכוונה למה שמבואר בכמה מקומות ברמח"ל ובפרט בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל שלה-), שאע"פ שהנהגת המשפט של ז"א לכאורה לא מוכרע להיות חוזר לטוב, כי הוא תלוי בבחירה, עכ"ז הוא רק השלתלשות של הנהגת א"א שמחזירו לטוב, ובסוף הכל יחזור לטוב. וזכה כל הרע יחזור לטוב (ומה שלא זכה, יתבלע לגמרי).

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לפרש שרבינו כיוון לעוד נסתרות, ויש לציין למה שמבואר בלקוטי הלכות שהצדיק שולח אנשיו למקומות שהוא לא יכול להגיע. ולמה שמבואר שלפעמים האדם חוטא כדי שזה יכריח אותו לחזור לגמרי בתשובה.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ד. עכשיו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' וכו' כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות וכו' ע"ש. עיין בבא בתרא כה: מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב, ומש"כ שם. (ומצינו בסוטה מח, ובעוד מקומות הקללות מיום שחרב בית המקדש).

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך ביאור, כי בתחילת הדיבור משמע שהוא ענין שייך לעתים הללו, ושוב מסביר שזה כבר שייך למאז שחרבה בית המקדש. ואולי המובן הוא שבעתים הללו החרבן יתירה, ולכן העשירות נפולה ביותר.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בדרך אחר על פי המבואר בספר דעת תבונות לרמח"ל, שביאר שיש להש"י שני דרכי הנהגה, אחד זה שכר ועונש, שמעשה צדיקים מביא שכר טוב, ומעשה רשע להיפוך. והאחד זה הנהגת היחוד, שהש"י מסבב את העולם כדי שיתגלה מלכותו, והדרך שהוא יתברך מראה יחודו, הוא זה שהוא נותן רשות למה שנראה רע להשתלט בכל כוחו, ואז הוא מראה איך שכל הרע הזה אדרבה רק אמצעיות לתכלית הטוב, להראות ולהשיג עוצם יחודו, שזה תכלית השלמות. והרמח"ל מבאר שם שלפי הנהגה זו של היחוד, היה מגיע לצדיקים כל הרע ולרשעים כל הטוב, וכל אחד היה בוחר לעצמו את הרע כדי שיזכה לתכלית הטוב הנצחי שצומח מזה. הרי שלפי הנהגה הראשון הצדיק יהיה לו רק טוב, ולפי הנהגת היחוד כמעט להיפוך. אכן הש"י מערבב את שני ההנהגות, ולפעמים נוהג ככה ולפעמים ככה. ואי אפשר אפילו לשום נביא לדעת בדיוק באיזה הנהגה השם יתברך מנהיג באותו זמן (דעת תבונות אות קסח) – וזה מתאים למה שרבי נתן כתב שבעולם הזה בכלל אי אפשר לדעת כל עיקר איפה אתה עומד [וזה נקרא בקבלה הספקות שיש ברישא דלא אתידע. ע' כל זה שם בכללים ראשונים אות לד]. ועל כל פנים הרמח"ל כותב ז"ל ובאחרית הגלות הקב"ה משתמש הרוב מזאת, כי הכוונה אז לתת תיקון כללי לכל העולם, ועל כן צריך שיתנהג בהנהגת היחוד, שמן ההעלם הגדול יולד הגילוי הגדול ויהיה שלימות ניתן לעולם, ע"כ. הרי מבואר שעכשיו בעתים הללו, שאנו בסוף הגלות ורבינו כבר גילה את התיקון הכללי שהוא עוסק לתקן אותנו, על פי רוב הש"י משתמש בהנהגת היחוד, ולכן קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאילו היה בית המקדש בבנינה, לא היה צורך ללכת כל כך בדרך העלמה של דרך היחוד, ולכן הא והא גרמא, חרבן הבית ועתים הללו שאנו בסוף הגלות שהכל צריך להתתקן כבר.

</div>



# תנינא תורה לז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/37/

# Chapter ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/37


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ד - עכשיו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום ירידה גדולה מאד קודם שבא לעשירות ע"ש. י"ל שזה ממש הענין שמצינו כאשר בני ישראל באו להנחיל את ארץ ישראל קבלו בשורה בפרשת מצורע (ויקרא יד:לד) כי תבאו אל ארץ כנען וכו' ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם, ופרש"י ז"ל בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן, ע"כ. ובזוהר (תזריע נ.) ובמפרשים פרשו למה דוקא היו צריכים למצוא את האוצרות דרך טומאת נגע צרעת, ע"ש, ועל כל פנים כן הוא הדבר, כי רבינו התחיל לכבוש את ארץ כידוע, ולכן כמו אז בכיבוש הראשון, כן עכשיו בכיבוש האחרון, האוצרות של כסף מתגלים בירידה לטומאה לא עלינו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש בזוהר, שכמו שכאשר בנו המשכן על כל דבר היו אומרים מיחדים ומזמנים בפיהם לקדשה, לעומת זה העכו"ם בארץ ישראל היו מקדישים לעבודה זרה, ולכן היה שורה שם הטומאה, ולכן השם יתברך הצרעת היה בא, והיו פונים את הטומאה, ומוצאים מאותה מקום נפולה את העשירות. וא"ש כדברי רבינו פה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שנמצאים גם צדיקים ואנשים כשרים שיש להם מעות, אבל הוא כבד וקשה מאד מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שנמצאים צדיקים וכו', עיין לקוטי מוהר"ן תורה ר: הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים ובזמנים הקודמים היו רבם עניים ואביונים זה מרמז במשנה: כל המקים את התורה מעני וכו' ע"ש. והפשטות מלשונו הוא שאוחז שהם צדיקים, ולא סתם מפרסמים של שקר, כי הרי אמר שנתקיים בהם כל המקים את התורה וכו' סופו לקימה, הרי שקורא אותם מקיימי התורה. ואולי זה מה שכתב רבינו כאן "אבל הוא כבד וקשה מאד מאד" וכידוע שכל ענין הגלגול הוא ענין קשה מאד.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מה שאנחנו רואים היום לכאורה שיש אנשים כשרים עם עשירות מופלגת, יתכן שזה כבר מבחינת התנוצצות של בנין בית המקדש בב"א.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ במסכת שבת דף קיט. איך זכו העשירים המופלגים אחר החורבן לעשירותם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקלפות בבחינת ותרד פלאים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תסח, מכון רמח"ל) שעשירות תלוי בעינים, בסוד (משלי כ:יג) אל תאהב שינה פן תורש פקח עיניך שבע לחם, ע"ש. והנה רבינו כתב כמה פעמים שבית המקדש (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה סז) שבית המקדש הוא בחי' מאור העינים, ולפי זה גם כן מובן שחורבן בית המקדש הוא גרם לעוני.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אבל הוא כבד וקשה מאד מאד. וגם העשירות שיש להם לצדיקים הוא מזיק להם לעבודותם, ע"כ. עיין בחיי מוהר"ן תצט-תקא בענין ההנהגה לא להחזיק ממון מיום ליום, ושם כתוב שקשה לצדיק להחזיק ממון.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ומי שלומד חס ושלום בספרי המחקרים והפילוסופים נכנס בלבו ספקות וכפירות. כי כל אדם נולד עם רשעות, כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות, הינו אחר תאוות רעות של עולם הזה רחמנא לצלן. רק מחמת יראת הענש הוא שובר תאותו ונכנס בדרכי ה'. אבל כשלומד באותן הספרים של חקירות חס ושלום, אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירותו שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין שאכן הלכה כמו ר' אליעזר (סוטה כא:) שאומר כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תיפלות, א"ר אבהו מאי טעמא דר"א דכתיב (משלי ח:יב) אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכה באדם נכנסה עמו ערמומית, ופרש"י כאילו – שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע, ע"כ. הרי שאפילו לימוד התורה הקדושה, טבע האדם לקחת את החכמה בידי התאוה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ובכלל רבינו הזהיר שאפילו חכמה אמיתית של התורה הקדושה יכול להתעות את האדם, עי' לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ע"ח ובעוד מקומות, והזהיר ללכת רק בפשיטות ותמימות בלי שום חכמות.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם, רק הולך בתמימות וי לו יראת הענש. כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש, ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבדת ה' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה בספר עמק המלך, שבו גילה נוראות, לא התחיל הספר אלא בשער תיקוני התשובה, שמתחלת בענין יראת העונש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בענין יראת העונש ויראת הרוממות, עמש"כ בחלק מאומן – ח"ה – בערך תיקונים, פרק תיקון הראש והסוף, אות ג. וב"ה באנגלית סיכמתי יפה, איך שאדרבה ממה שרבי שמעון בכה ואמר וי אי גלינא, והרמח"ל ביאר כי השם יתברך רוצה בטהר המעשים של בני אדם, מבואר היטב כרבינו שהעיקר אינו יראת הרוממות. ונשאר רק השאלה שהלוא רבינו תמיד מגלה ומדריך אותנו לתכלית ההתקרבות להשם יתברך, ואיך מנה ממנו העיקר הזה של יראת הרוממות, ועל זה תירצנו שכל דבר במקומו, פה רבינו היה צריך לקבוע חזק את העיקר הזה, ובכמה מקומות אחרים רבינו גילה את הדרך של יראת הרוממות, והדרך של הרצון שממנו בכלל נולד היראה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כמה הערות ומראה מקומות באנגלית.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע באגרות פתחי חכמה ודעת סימן מ' (סוף ספר שערי רמח"ל) שכז"ל וצריך עתה לפרש מה ר"ל ליראה מספירה זאת או ספירה זאת. אך הענין הוא, כי יראת העונש סוף סוף אינו רע. ועוד שאפילו שיהיה רע, הוא רק אם שעובדים להקב"ה רק בעבור זאת. אבל לעבוד לעשות נחת רוח ליוצרו, ואח"כ להיות מפחדים מן העונש – אדרבה זה טוב, ועל זה נאמר אשרי אדם פמחד תמיד, ע"ש שממשיך ומסביר שהיראה במלכות דעשיה הוא יראה ממה שנראה לכאורה שליטת הרע כאילו היא רשות בפני עצמה ח"ו, ואילו היראה של מלכות דיצירה היא יראת העונש בעצמו שבא לתקן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ה. התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר עניני חדושים שלהם וכו' שהכל מלמעלה וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן תקמ"ו – ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת. וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם, ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר עניני חדושים שלהם שהמציא כל אחד ואחד מחכמיהם, אמר שהכל מלמעלה, כי לא היה אפשר להם לבוא על זה רק על ידי שהתנוצץ להם השכל בזאת החכמה, שבא לאותו החכם התנוצצות מלמעלה. כי כשהגיע העת והזמן שיתגלה אותה החכמה או התחבולה בעולם על כן שלחו להם מלמעלה בשכלם זאת התחבולה כדי שיתגלה בעולם וכו' וכו' רק באמת הכל מלמעלה, וכשבא העת שיתגלה זאת הדבר, אזי מתנוצץ לו השכל ואז בא אותו החכם על אותה התחבולה כי נשלח לו מלמעלה ממקום שהגיע לו. כי בודאי אינם מקבלים דרך הקדושה רק דרך הסטרא אחרא וזה פשוט, ע"כ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שזה בא דרך הסטרא אחרא איני רוצה להזכיר כאן הרבה שמות יוצרים והמצאותיהם, בחיפוש קל במחשב תמצא מיד המון שהודו שבא להם פתאום במוח כל הענין.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכו'.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

מוכח מזה שאפילו מהנדס וכדומה נקרא פילוספר. אוי לאותה בושה, השם ירחם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ו. מה שהתאוות עולם הזה אינם כלום, עיין לקוטי מוהר"ן תורה עב, שרבי שמעון בר יוחאי כד חזא נשין שפירין, אמר "אל תפנו אל האלילים", כם הם בחינת אלילים וכמו שהרהורי עבודה זרה הם שטות נגלה לכל העולם, כן אלו ההרהורי זנות וכו' ע"ש. ובאנגלית ציינתי לעוד תאוות. וכן ציינתי למעשה הפלומף הנדפס לאחורי הסיפורי מעשיות.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ז. טוב מאד שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיין משלי יז:ח אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל, ע"כ. ופרש"י ז"ל אבן חן, כשהאדם בא לפני הקב"ה ומפייסו בדברים ושב לו, אבן חן ומרגליות היא בעיניו: אל כל אשר יפנה ישכיל. בכל מה שיבקש ממנו מצליחו, עכ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ח. כשלומדין מלי דפורענותא כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא, אין לעין שם הרבה, כין אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו, כי המחשבה יש לה תקף גדול וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי פעם מאיזה צדיק, שכאשר רב העיר לומד היטב כל ההלכות של אותו הפרק, למשל הלכות פסח, אז ממילא לא יעוררו קושיות ושאלות וספקות בעיר בהלכות פסח. וזה קצת דומה למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה רפ, שמי שעוקר המשא ומתן מן התורה ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם, אז ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ע"ש. ולפי זה סלקא דעתך אמינא שגם בלימוד מלי דפורענותא עדיף ללמוד בעיון היטב, ועי"ז לא יבואו אותן הדברים, ועל זה רבינו מגלה שעם כל זה יצא שכרו בהפסדו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ט. לא ליתן סכין במתנה. בפשטות זה מטעם שהוא כלי השחתה. אכן הערתי באנגלית ש"סכין" אותיות נכסי, דהיינו נכס פרטי, ואולי זה הסיבה שלא ליתנה במתנה. ויש נפקא מינות גדולות בין הטעמים כמובן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שמצינו בחז"ל הובא ברש"י סוף פרשת וירא (כב:ו) ז"ל המאכלת, סכין, על שם שאוכלת את הבשר וכו' דבר אחר, זאת נקראת מאכלת, על שם שישראל אוכלים מתן שכרה, עכ"ל. הרי ענין של הסכין הוא ענין של שכר היפוך מתנה בעלמא.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

י. הרשעים מלאים חרטות וכו' כי מחמת שבא בדעתם חרטות על כן הם מתגברים ברשעתם וכו' ע"ש. ובאנגלית הערתי שעל ידי זה יכולים ללמד עליהם זכות להחזירם למוטב ע"ש.

</div>



# Chapter ד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/37/

# Chapter ד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/37


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ד - עכשיו בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר וכו' על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום ירידה גדולה מאד קודם שבא לעשירות ע"ש. י"ל שזה ממש הענין שמצינו כאשר בני ישראל באו להנחיל את ארץ ישראל קבלו בשורה בפרשת מצורע (ויקרא יד:לד) כי תבאו אל ארץ כנען וכו' ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם, ופרש"י ז"ל בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן, ע"כ. ובזוהר (תזריע נ.) ובמפרשים פרשו למה דוקא היו צריכים למצוא את האוצרות דרך טומאת נגע צרעת, ע"ש, ועל כל פנים כן הוא הדבר, כי רבינו התחיל לכבוש את ארץ כידוע, ולכן כמו אז בכיבוש הראשון, כן עכשיו בכיבוש האחרון, האוצרות של כסף מתגלים בירידה לטומאה לא עלינו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש בזוהר, שכמו שכאשר בנו המשכן על כל דבר היו אומרים מיחדים ומזמנים בפיהם לקדשה, לעומת זה העכו"ם בארץ ישראל היו מקדישים לעבודה זרה, ולכן היה שורה שם הטומאה, ולכן השם יתברך הצרעת היה בא, והיו פונים את הטומאה, ומוצאים מאותה מקום נפולה את העשירות. וא"ש כדברי רבינו פה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שנמצאים גם צדיקים ואנשים כשרים שיש להם מעות, אבל הוא כבד וקשה מאד מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

שנמצאים צדיקים וכו', עיין לקוטי מוהר"ן תורה ר: הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים ובזמנים הקודמים היו רבם עניים ואביונים זה מרמז במשנה: כל המקים את התורה מעני וכו' ע"ש. והפשטות מלשונו הוא שאוחז שהם צדיקים, ולא סתם מפרסמים של שקר, כי הרי אמר שנתקיים בהם כל המקים את התורה וכו' סופו לקימה, הרי שקורא אותם מקיימי התורה. ואולי זה מה שכתב רבינו כאן "אבל הוא כבד וקשה מאד מאד" וכידוע שכל ענין הגלגול הוא ענין קשה מאד.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מה שאנחנו רואים היום לכאורה שיש אנשים כשרים עם עשירות מופלגת, יתכן שזה כבר מבחינת התנוצצות של בנין בית המקדש בב"א.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וע' מש"כ במסכת שבת דף קיט. איך זכו העשירים המופלגים אחר החורבן לעשירותם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקלפות בבחינת ותרד פלאים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תסח, מכון רמח"ל) שעשירות תלוי בעינים, בסוד (משלי כ:יג) אל תאהב שינה פן תורש פקח עיניך שבע לחם, ע"ש. והנה רבינו כתב כמה פעמים שבית המקדש (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה סז) שבית המקדש הוא בחי' מאור העינים, ולפי זה גם כן מובן שחורבן בית המקדש הוא גרם לעוני.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

אבל הוא כבד וקשה מאד מאד. וגם העשירות שיש להם לצדיקים הוא מזיק להם לעבודותם, ע"כ. עיין בחיי מוהר"ן תצט-תקא בענין ההנהגה לא להחזיק ממון מיום ליום, ושם כתוב שקשה לצדיק להחזיק ממון.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ומי שלומד חס ושלום בספרי המחקרים והפילוסופים נכנס בלבו ספקות וכפירות. כי כל אדם נולד עם רשעות, כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות, הינו אחר תאוות רעות של עולם הזה רחמנא לצלן. רק מחמת יראת הענש הוא שובר תאותו ונכנס בדרכי ה'. אבל כשלומד באותן הספרים של חקירות חס ושלום, אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירותו שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין שאכן הלכה כמו ר' אליעזר (סוטה כא:) שאומר כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תיפלות, א"ר אבהו מאי טעמא דר"א דכתיב (משלי ח:יב) אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכה באדם נכנסה עמו ערמומית, ופרש"י כאילו – שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע, ע"כ. הרי שאפילו לימוד התורה הקדושה, טבע האדם לקחת את החכמה בידי התאוה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ובכלל רבינו הזהיר שאפילו חכמה אמיתית של התורה הקדושה יכול להתעות את האדם, עי' לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ע"ח ובעוד מקומות, והזהיר ללכת רק בפשיטות ותמימות בלי שום חכמות.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ה. ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם, רק הולך בתמימות וי לו יראת הענש. כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש, ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבדת ה' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה בספר עמק המלך, שבו גילה נוראות, לא התחיל הספר אלא בשער תיקוני התשובה, שמתחלת בענין יראת העונש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בענין יראת העונש ויראת הרוממות, עמש"כ בחלק מאומן – ח"ה – בערך תיקונים, פרק תיקון הראש והסוף, אות ג. וב"ה באנגלית סיכמתי יפה, איך שאדרבה ממה שרבי שמעון בכה ואמר וי אי גלינא, והרמח"ל ביאר כי השם יתברך רוצה בטהר המעשים של בני אדם, מבואר היטב כרבינו שהעיקר אינו יראת הרוממות. ונשאר רק השאלה שהלוא רבינו תמיד מגלה ומדריך אותנו לתכלית ההתקרבות להשם יתברך, ואיך מנה ממנו העיקר הזה של יראת הרוממות, ועל זה תירצנו שכל דבר במקומו, פה רבינו היה צריך לקבוע חזק את העיקר הזה, ובכמה מקומות אחרים רבינו גילה את הדרך של יראת הרוממות, והדרך של הרצון שממנו בכלל נולד היראה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כמה הערות ומראה מקומות באנגלית.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע באגרות פתחי חכמה ודעת סימן מ' (סוף ספר שערי רמח"ל) שכז"ל וצריך עתה לפרש מה ר"ל ליראה מספירה זאת או ספירה זאת. אך הענין הוא, כי יראת העונש סוף סוף אינו רע. ועוד שאפילו שיהיה רע, הוא רק אם שעובדים להקב"ה רק בעבור זאת. אבל לעבוד לעשות נחת רוח ליוצרו, ואח"כ להיות מפחדים מן העונש – אדרבה זה טוב, ועל זה נאמר אשרי אדם פמחד תמיד, ע"ש שממשיך ומסביר שהיראה במלכות דעשיה הוא יראה ממה שנראה לכאורה שליטת הרע כאילו היא רשות בפני עצמה ח"ו, ואילו היראה של מלכות דיצירה היא יראת העונש בעצמו שבא לתקן.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ה. התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר עניני חדושים שלהם וכו' שהכל מלמעלה וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בחיי מוהר"ן תקמ"ו – ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות בפעם אחת. וכי יש שטות יותר מזה לאבד ולהרג נפשות רבות בחנם, ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכיוצא בזה שאר עניני חדושים שלהם שהמציא כל אחד ואחד מחכמיהם, אמר שהכל מלמעלה, כי לא היה אפשר להם לבוא על זה רק על ידי שהתנוצץ להם השכל בזאת החכמה, שבא לאותו החכם התנוצצות מלמעלה. כי כשהגיע העת והזמן שיתגלה אותה החכמה או התחבולה בעולם על כן שלחו להם מלמעלה בשכלם זאת התחבולה כדי שיתגלה בעולם וכו' וכו' רק באמת הכל מלמעלה, וכשבא העת שיתגלה זאת הדבר, אזי מתנוצץ לו השכל ואז בא אותו החכם על אותה התחבולה כי נשלח לו מלמעלה ממקום שהגיע לו. כי בודאי אינם מקבלים דרך הקדושה רק דרך הסטרא אחרא וזה פשוט, ע"כ.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שזה בא דרך הסטרא אחרא איני רוצה להזכיר כאן הרבה שמות יוצרים והמצאותיהם, בחיפוש קל במחשב תמצא מיד המון שהודו שבא להם פתאום במוח כל הענין.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו התחבולות וההמצאות שהמציאו הפילוסופים בחכמתם, כגון כלי מלחמה נפלאים ושאר כלים העשויים בתחבולות על פי חכמה וכו'.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

מוכח מזה שאפילו מהנדס וכדומה נקרא פילוספר. אוי לאותה בושה, השם ירחם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ו. מה שהתאוות עולם הזה אינם כלום, עיין לקוטי מוהר"ן תורה עב, שרבי שמעון בר יוחאי כד חזא נשין שפירין, אמר "אל תפנו אל האלילים", כם הם בחינת אלילים וכמו שהרהורי עבודה זרה הם שטות נגלה לכל העולם, כן אלו ההרהורי זנות וכו' ע"ש. ובאנגלית ציינתי לעוד תאוות. וכן ציינתי למעשה הפלומף הנדפס לאחורי הסיפורי מעשיות.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ז. טוב מאד שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיין משלי יז:ח אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל, ע"כ. ופרש"י ז"ל אבן חן, כשהאדם בא לפני הקב"ה ומפייסו בדברים ושב לו, אבן חן ומרגליות היא בעיניו: אל כל אשר יפנה ישכיל. בכל מה שיבקש ממנו מצליחו, עכ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ח. כשלומדין מלי דפורענותא כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא, אין לעין שם הרבה, כין אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו, כי המחשבה יש לה תקף גדול וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי פעם מאיזה צדיק, שכאשר רב העיר לומד היטב כל ההלכות של אותו הפרק, למשל הלכות פסח, אז ממילא לא יעוררו קושיות ושאלות וספקות בעיר בהלכות פסח. וזה קצת דומה למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה רפ, שמי שעוקר המשא ומתן מן התורה ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם, אז ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ע"ש. ולפי זה סלקא דעתך אמינא שגם בלימוד מלי דפורענותא עדיף ללמוד בעיון היטב, ועי"ז לא יבואו אותן הדברים, ועל זה רבינו מגלה שעם כל זה יצא שכרו בהפסדו.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ט. לא ליתן סכין במתנה. בפשטות זה מטעם שהוא כלי השחתה. אכן הערתי באנגלית ש"סכין" אותיות נכסי, דהיינו נכס פרטי, ואולי זה הסיבה שלא ליתנה במתנה. ויש נפקא מינות גדולות בין הטעמים כמובן.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שמצינו בחז"ל הובא ברש"י סוף פרשת וירא (כב:ו) ז"ל המאכלת, סכין, על שם שאוכלת את הבשר וכו' דבר אחר, זאת נקראת מאכלת, על שם שישראל אוכלים מתן שכרה, עכ"ל. הרי ענין של הסכין הוא ענין של שכר היפוך מתנה בעלמא.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

י. הרשעים מלאים חרטות וכו' כי מחמת שבא בדעתם חרטות על כן הם מתגברים ברשעתם וכו' ע"ש. ובאנגלית הערתי שעל ידי זה יכולים ללמד עליהם זכות להחזירם למוטב ע"ש.

</div>



# Chapter יא.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/38/

# Chapter יא.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/38


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות יא. שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל אזיה עובדה שבקדושה, אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' רי, מכון רמח"ל) ז"ל דע, כי אין שום ענין של קדושה מתבטל, וכל פעולה נשארת תמיד, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

טז. דע שיכולין לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל וכו' ע"ש. וכן בחיי מוהר"ן אות רמא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזוהר (פרשת בראשית דף נ:) והובא בפירוש מהרח"ו לספר יצירה (א:ט) בזה"ל והאי קול פנימאה איהו דלא אשתמע ולא אתגלי וכו', ואיהי דקה פנימאה דלא אשתמע לעלמין, ומהכא נפקא אורייתא דאיהו קול יעקב, והאי דאשתמע נפקא מהאי דלא אשתמע. ולבתר אתאחיד דיבור בהדיה ונפיק לבר מחיליה ומתקפיה וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בצוואת הריב"ש (אות לג) ז"ל צריך האדם ללמוד ולהרגיל את עצמו שיתפלל אפילו הזמירות בקול נמוך ויצעק בלחש, ויאמר הדבר בין בזמירות בין בלימוד בכל כחו כדכתיב כל עצמותי תאמרנה וגו', עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתרגום יונתן עה"פ (מלכים א:יט:יב) ואחר האש קול דממה דקה, ז"ל ובתר משרית (-מחנה) מלאכי אשתא קל דמשבחין בחשאי, ע"כ. ובזוהר (ח"ג רכז:) תמן קאתי מלכא, כמאן דמליל עם מלכא באודנוהי בלחש וכו'. וע' בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א ריש אות ז', עמ' לה.) ז"ל וברא סביב ארץ תחתונה לאחוריו מקיפי אש ומים, אחורי האש וכו' וכו' אחוריהם דמות חיות מקיפין רצוא ושוב, אחוריהם מקיפין אומרי המולה, אחוריהם קול דממה דקה, אחוריהם אומרים קדוש, אחוריהם אומרים ברוך וכו' ע"ש. ועמש"כ שם (עמ' לז הבאתיו בחלק ה' מאומן) שיש אומרים שעולמות שבמזרח מלאים שיר חדש כתר מלכות וקול דממה דקה ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ובליקוטים יקרים אות ד' כז"ל כשהאדם הוא בדביקות ה' יכול לצעוק בלחש, אמנם מי שאינו במדרגה זו אז אדרבה הקול מעורר הכוונה, וצריך להתפלל בקול רם חוץ משמונה עשרה וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לקמן אות רצג. ועיין מש"כ בפרשת לך לך עה"פ (יב:ח) ויקרא בשם י', שהכהן גדול היה צועק שם המפורש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כ. לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות. ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר (עי' ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה כד, מח), ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בחלק ד' הארכתי בענין הזה שהוא ממש כנגד הקליפה של הפלשתים.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במשלי טו:כא אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת. וי"ל שמי שחסר לב – ועיקר השמחה בלב, אז עצתו לעשות אולת להשיג שמחה. ועוד י"ל ואיש תבונה יישר לכת, על פי המבואר בתורה ל:ה ז"ל ועיקר השמחה הוא בלב, כמ" (תהלים ד) נתת שמחה בלבי, והלב של כל השנה הם השלש רגלים, בחינות (במדבר כג) אלה מועדי ה' ר"ת אמ"י כמובא, שהיא אם לבינה, ובינא לבא, והשמחה של כל המצות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב וכו' ע"ש. הרי שעל ידי האולת שיביא שמחה, האדם יזכה ליישר לכת בבחי' עליה לרגל, שהוא להשלים השמחה בלב, בחי' תובנה ובינה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כשהאדם זוכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו שומר אותו ומציל לאותו מפגם הברית, ע"כ. וכן בליקוטי מוהר"ן קסט. ומבואר גם כן בלקמ"ת ה:יג ששמחה מביא לתיקון הברית.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה, זה ש' מחה. ש' בגמטריא ערל, שהשמחה מוחה ומבטל הערלה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כג. עיין שם באריכות שבעולם האמת, הצדיק יכול ליתן לבוש לנשמה ערומה. וכן הוא בספר עמק המלך, שער ו – עולם התוהו, פרק מג ז"ל ופעולתו שם, שעובר דרך גיהנם, ומוציא משם בכח מעשיו, לאיזה רשע מישראל אשר שם, שאין לו לבוש, והוא לוקחו תחת לבושו ומעילו, וזה גם כן עושים הצדיקים בחייהם בעולם הזה, כי הם גולים אצל האומות, כדי להוציא אותם הניצוצות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

כג. ענה ואמר אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ"ל. עיין ליקוטי מוהר"ן נח:ה ז"ל ע"י הדעת באים תלת הנ"ל, שהם אכילה ושתיה ומלבושים, כי בו כלולים בבחי' (משלי ט) לכו לחמו לבחמי, בחי' אכילה, בחי' מן הכלול בדעת התורה. שתיה כלול בדעת, בבחי' (ישעה נה) הוי כל צמא לכו למים, שהיא באר, בחי' (משלי ה') ונוזלים מתוך בארך. מלבושים, בבחי' (ישעיה ג) שמלה לכה קצין תהיה לנו, בחי' ענן, בחי' לבוש, בחי' (איוב לח) בשומי ענן לבושו ע"כ.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת סוכה דף נב. על פי חגיגה דף יד, שהלכה דומה ללחם ואגדה דומה למים, ואילו תהלים, דוד המלך ביקש שיהיה חשוב כנגעים ואהלות, ולכאורה הרי זה כמו לחם.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

כד. מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת וכו' למשל בן שנתרחק מאביו וכו' והלכו ונסעו זה לזה וכו' והבין האב בגדל הגעגועים שלו שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבל הגעגועים של אלו השתי פרסאות וכן הבן הבין וכו' וישבו עצמן להשליך לגמרי כל הגעגועים מדעתם. בתוך כך בא אחד עם עגלה וחטף את הבן והביאו לאביו במהירות גדול וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל הזמר ידיד נפש, “נפשי חולת אהבתך, אנא א-ל נא רפא נא לה" שממנ"פ אם יש ענין להיות חולת אהבה, למה מבקשים להתרפאות ממנה? ועל פי הנ"ל מבואר שהחולאת היא הגעגועים ויש השגת אורות הצחצחות שמבטלים המסך ונתקרב הצדיק להש"י.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד. – עיין שם המשל באריכות - - ואז הנמשל ז"ל וכן הצדיק שהוא בן להשם יתברך, ומחמת מסך המבדיל נתרחק מאביו יתברך. ויש געגועים כביכול לשם יתברך וכן להצדיק לחזר ולהתקרב להשם יתברך. ובתוך שהם מתקרבים זה לזה עד שהגיעו סמוכים זה לזה ואין ביניהם רק הרחק מעט כנ"ל. והבינו שלגדל הגעגועים אי אפשר לסבל עוד והסכימו להשליך הגעגועים מדעתם. כי הוא יתברך אמר: האם אין לו רק עסק זה? הלא יש לו כמה וכמה עולמות וכו'?! וכן הצדיק אמר בדעתו: וכי אין לו רק זאת? (דהינו געגועים הנ"ל) הלא יש כמה עובדות אחרות שצריך לעשות כגון ציצית ותפלין ושאר מצוות?! והסכימו להעביר הגעגועים מדעתם. בתוך כך בא איש ישראלי אחד עם עגלה. והביא להצדיק פרנסה ועל ידי זה קרבו והביאו אליו יתברך. (מד) כי "צדיק אוכל לשבע נפשו" (משלי י"ג כה) וזה בחינת "והשביע בצחצחות נפשך" (ישעיה נ"ח יא). ונמצא שהצדיק הגדול האמתי זוכה על ידי פרנסתו ואכילתו לבחינת אורות הצחצחות (מד) ועל ידי אלו הצחצחות נתבטל מסך המבדיל ועל ידי זה נתקרב הצדיק להשם יתברך. נמצא כמה וכמה תענוג גרם זה האיש שהביא פרנסה להצדיק האמתי שעל ידי זה הוא מביא ומקרב את הצדיק להשם יתברך כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן עו מבואר שגם צמאון להשם יתברך אינו מושלם, ושאלנו שם אם כל כיסופים של קדושה וגעגועים וכו' בכלל, כי יש לחלק עיין שם, ועל פי הכתוב כאן יש לחלק עוד, שבכיסופין של הצדיק יש כנגדו הכיסופין של הקב"ה, מה שאין כן בבחינת הצמאון. ואלו הכיסופין של הקב"ה י"ל בבחי' נפש עמל עמלה לו (משלי טז ועיין בסנהדרין צט) ועיין בליקוטי מוהר"ן לא שהביא מהזוהר תאבותה דנוקבא עבד נפש נוקבא ותאבותה דדכר עבד נפש דכר עיין שם. ובענין הצמאון עוד עיין בליקוטי מוהר"ן סוף תורה נ, שזה ענין צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא עיין שם.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כאן יש משמעות שגם געגועים של קדושה יש להגביל, ויתכן שזה רק בשביל שהוא במצב של התרחקות. ומבואר בתורה עו שהצדיק יודע איך להביא את העבודה לתוך הגבול והזמן, שלא יהיה צמאון. וכאן הצדיק לא מצליח, מחמת התרחקותו לכאורה, ועם כל זה הוא שומר עצמו שלא יהיה בבחי' צמאון, ועוזב את הגעגועים.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הצדיק עוזב קצת את הגעגועים לעסוק בשאר תורה ומצות (-קצת דומה למה שרבינו אמר בענין הבטחון, שמי שאינו במדרגה כל כך לזה, וילך בלי פרנסה ורק סומך על בטחון, הרי זה יתפוס כל מחשבתו, ועדיף שיתפרנס ולעסוק בכל התורה ומצותיה), אף על פי שלכאורה גם בעסק קיום התורה והמצות יש כיסופים וגעגועים, אבל על כל פנים אינו מרוכז בהם.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ואז בא מישהו ומפרנס את הצדיק ומביאו להשם יתברך וזוכה לבחי' השביע בצחצחות, שהוא בחי' למעלה מסתם כיסופים ורצונות. בחי' שאי אפשר להבין במוחין של עולם הזה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה עולה יפה למה שביארנו בתורה עו שזה מסגולת הצדיק אמת בבחינת בית המקדש, שמביאים שם הרצונות אפילו של צמאון, ומקבלים שם כיוון שמכניס אותם לתוך הגבול והזמן. וזה הענין שהאדם שבא ונתן ממון להצדיק, זה בחי' המתנדבים לבית המקדש, וכיון שהוקם הכל יבוא על שלום.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כד. מעלת ה מ. רבינו גילה הטעם שיש אנשים שאינם סובלים הספרים הקדושים, שזה מחמת מזגם הרע שנולדו ככה, ואילו אשרי אדם שנולד בקדושה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

רמז בעלמא מצאתי ליסוד זה בריש תיקוני הזהר (הקדמה דף ה.) ז"ל זאת התורה אדם דא יו"ד וכו' ובגין דא (משלי ג:לה) כבוד חכמים ינחלו, ואוקמוהו רבנן דמתניתין (אבות ו:ג) אין כבוד אלא תורה, ואית כבוד נברא, ואית כבוד נאצל, מסטרא דאוריתא דבריאה, אתמר בישראל (ויקרא כה:נה) כי לי בני ישראל עבדים, ומסטרא דאצילות (דברים יד:א) בנים אתה לי' וגומר ע"ש. הרי שהזוהר מגלה שהנשמה השייך לאצילות נקרא בן, הרי שזה תלוי בהלידה.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

כו. ודע שלעתיד מזכירין את האדם כלמה שלמד, אף עם שכח, ע"כ. רא"ק כבר ציין את הזוהר פרשת וישב עמ' קפה. ועיין בספר זיז שדי (עמ' יב) שמפרשו קצת. ועיין ספר המידות זכירה יא, שמי שיש לו שכחה יתן צדקה. והרי מבואר בכמה מקומות ומהן בפרק השותפין שמונבז גנז למעלה, שצדקה בחי' אמת, ובחי' עולם הבא.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו מחזק כאן ללמוד תורה אף על פי ששוכח. ומצינו שכן משה רבינו חיזק את בני ישראל בענין זה, כי קי"ל (נדרים לח.) בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה עד שניתנה לו במתנה, ובירושלמי (הוריות ג:ה) נתנו טעם לדבר, שהיה כדי להחזיר את הטפשים. וביאר שם הפני משה, שהכוונה בזה, שאלו הלומדים ושכוחים לא יאמרו למה לנו להתייגע וללמוד בחנם כיון שממילא נשכח, ועל זה משיבים להם ממשה שאע"פ שהיה שוכח היה חוזר ולומד עד שנתנה לו במתנה. והירושלמי קורא אותם טפשים, שאפילו אם לא זוכים לבחי' המתנה בעולם הזה, בודאי ראוי מאד מאד להתמיד בתורה, ובפרט מהטעמים שרבינו מגלה כאן.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ל. ... ועתה הוא יודע ואומר שהכל שגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה. ובאמת אי אפשר בשום אופן שיהיה הגוף נקי לגמרי ולא ישאר בתוכו כלום וכו' וכו, ע"ש. ומצאתי שהוא גמרא מפורשת במסכת מעילה (יב:) ז"ל הכא נמי לא מקיים בלא פרש – ופרש"י ז"ל לא מקיימא הבהמה בלא פרש, שלא יהא קצת פרש במעיה, וכגופה הוא וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ומכל מקום, אעפ"כ מצינו בסיפור הלחם שיש אפשרות ויש ענין לנקות לגמרי, כי לא נתנה התורה אלא לאוכלי המן וכו'.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לב. וכשאדם הולך בתמימות באמונה לבד בלי שום חקירות יכול לזכות שיעזר לו השם יתברך שיבוא לבחינת רצון שהוא למעלה מחכמה וכו' וכו' כי אמונה הוא דבר חזק מאד וכו' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות קא, שפשיטות הוא גבוה מן הכל. ולכן אין צריכים חכמות כלל רק תמימות ופשיטות ואמונה. וצריך תלמוד לשוות השני דיבורים, כי כאן משמע שאמונה היא חזקה ועל ידיה באים לרצון שהוא למעלה מהחכמה. אז מה השיווי בין פשיטות ורצון, או שהם אותו דבר, כי כן מצינו בספרים הקדושים "רצונו הפשוט". ולכאורה אצל השם יתברך הפשיטות יכול להיות רצון מתחילה ועד הסוף, ותמיד יהיה למעלה מחכמה וכל המידות, אבל אצל האדם, הפשיטות שלו עדיין לא מגיע לרצון, האמונה והפשיטות שלו היא חזק מאד, עד שיצמח ויתגדל להיות ממש רצון, ודו"ק.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במכתב של ר' אברהם קליסקר (ספר אגרות חסידים מארץ ישראל, אגרת ס"ה, שנת תקנז) שכז"ל כי התחלת הרע היא מן השכל דמיני' דינין מתערין ומרגלא בפומייהו דצדיקייא שיחת חולין על פ' (ויקרא כא:ט) ובת איש כהן כי תחל לזנות. כי ההתחלה שהיא השכל ממנו נמשך הזנות, וכמה נאבדו ונתפקרו מן השכליים. ודור המדבר שהיה דור דיעה לא היו כי אם חכמים וידועים (דברים א:טו) ונבונים לא אשכח כי פחדו ורהו (?) להתבונן בבינה יתירה (עיין מש"כ בזה במסכת עירובין דף ק:). וכמעט רגע הכריעו בדעת ישרה הוא קו היושר המכריע ועמדו רגליהם על האמונה הגדולה כאמור שהיא למעלה מן השכל. הנה כי כן היא דרך האמונה. כי המאמין לא יחוש לשום דבר שאין אחר האמונה כלום וכו' ע"ש באריכות (וכן בלקוטי מוהר"ן תורה לא: שלמות כל הדברים היא האמונה וכו').

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים מזה שאע"פ שרבינו הזהיר בליקוטי מוהר"ן תורה סא לא לזלזל בשום ספר שלא נכתב בדרך חקירות ופגם אמונה, עכ"ז יש עדיין הקפדות לבחור בדרך הטוב.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהדקמה לספר עמק המלך ז"ל ומפני שראו מקצתם, שנאספו נפטרו יודעי סודות האר"י זלה"ה, חזרו מקצתם אל בעלי עולם התוהו, ומקצתם היו מרכיבים דברי הרב משה קורדואירו עם דברי האר"י, עונם גדול מנשוא, 'כי לא תהו בראה לשבת יצרה' (ישעיה מה:יח) בעולם התיקון, וכדי שלא לעסוק בספרים כאלו וכו' ע"ש. [בענין השוואת קבלת הרמ"ק למה שגילה האריז"ל, עיין חיי מוהר"ן שסד].

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ולהלן שם כז"ל והורצה לצאת ידי חובתו הוא הלומד לשם שמים, לעשות מהבל פיו רקיעים ושמים החדשים, לא יעסוק בספרים הללו הן חדשים גם ישנים, ואין בכלל אלא מה שבפרט, ספרי המחברים של עולם התוהו לא יועילו כי תהו המה, וכוונתינו לתקן בעולם התיקון, והשומע לי ישכן לבטח וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ולהלן שם ז"ל אבל אין דעתי נוחה מן הפירושים שחיבר הרב רבי משה וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ובהקדמה שניה, פרק ב, דברי שבח על הרמ"ק אע"פ שלא ידע מסודות האר"י.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ובהקדמה שלישית פרק ו ד"ה וזה הדבר וכו' ואינם מפרשים אותו על הדרך של מורנו הר"ר משה וכו' וכו' להיות שניכרים יתרון הסודות של האר"י ז"ל, כיתרון אור השמש על אור הלבנה, והוא ניכר שעדיין לא היתה מתגלה העת רצון מלמעלה בזמן מורנן הרמ"ק ז"ל כמו בזמן האר"י ז"ל, ולא ינתן רשות לפי מדריגתו יותר לגלות. וכן מצאתי שגם הר"ר יוסף וכו' נתגלה עליו רוח הקודש מלמעלה, ובא אליו המגיד בכל יום וגילה לו סתרי תורה, והרי הוא כתב בעצמו 'ידוע מתוך דברי הפרדס שבכמה מקומות לא חש לקמחיה', ע"כ.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ושם ד"ה וכל הדברים כז"ל והאר"י ז"ל לא רצה ללמדו (-ר' יוסף קארו) ואמר שנשמתו אינה מסוגלת לקבל חכמה יותר אלא על פי הדרך של רמ"ק ז"ל. וסימן לדבר שבכל פעם שישב כבוד מרונו הר"ר יוסף קארו לפני ללמוד, תכף כשהתחיל לגלות לו סוד אחד, התחיל כבוד מורנו הר"ר יוסף קארו לישן ולהתנמנם, ע"כ. וע"ש ד"ה וכן היה שכתב שקבלת הרמ"ק בבחי' חד סמכא. וע"ש ד"ה וגם החכם מורנו הר"ר עמנואל (הרמ"ע מפאנו, הילולה שלו היום ד' אב, ערב הילולה של האריז"ל), לאחר שמסר המון כסף להשיג ספר הרמ"ק, זכה לקבלת האר"י וכ' אילו לא זכינו שבא אלינו וכו' לא זכינו לאור התורה מעולם.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

בענין קושיות על השם יתברך – עיין לקמן אות מ, קיח, קמו, ועיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נב ומש"כ שם.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

לה. ואמר שהולך אפיקורסות גדול על העולם וכו' עיין שם. ועיין לקמן אות קכו, ואות רכ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ברית מנוחה, דרך האהבה, נקוד השביעי ז"ל כי בהגיע הזמן הזה גאלה מתפשטת בכל פנות העולם ממזרח שמש עד מבואו (מלאכי א:יא) ובן דוד יוצא ממקומו לפקד את עון אדום עליו, וגם להשיב תגמולו בראשו ולשלם אליו כפעלו וכמעלליו אשר עשו לבני ישראל אחיו, ותהיה מהומה גדולה לכל הממלכות, אין שלום ליוצא ולבא, ובקרוביו יקדש לקבץ את ישראל, והמאור אשר פזרם נתפשט ממשלתו בגבורת 'יום ואשמורה' למה, מפני שכאשר האור בא, החשך מתאמץ מאד (עיין ליקוטי מוהר"ן סה – כדרך שני אנשים שמתאבקים ונלחמים ונתגברים זה כנגד זה, שכשאחד רואה שחברו מתגבר עליו, אזי הוא מתחזק מאד וכו'), ומלאכי המשחית מתפשטות בעולם, וזהו רמז הגאלה, כאשר יבא יתאמץ הגלות, ורבים מן המשכילים יכשלו בראותם בלבול הגלות והצרות גדולות, וכדי להנצל פני חרב היונה, יצאו מן הדת, וזהו שכתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל:ז), שיושיעם הקדוש ברוך הוא ברב רחמיו ולא ימאסם לכלתם להפר בריתו אתם, כי מלא רחמים הוא ויחנן שם צבאות שארית יוסף, ואשרי האדם המחזיק בתמתו ללכת בדרך הטובה ולהרחיק את עצמו מן הרעה בימים האלה, אולי ימלט מן הצרות הנקראים חבלי משיח. ובשמן הגאלה כתיב, וזכסכתי מצרים במצרים עיר בעיר ממלכה בממלכה (ישעיה יט:כ), ואחר כך יהיה שלום ושלוה ומנוחה, ע"כ.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

לו. ואמר: עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט, יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב ז"ל, ע"כ. ומובא שהיום המעשים הקטנים שלנו יש להם כח גדול וכו'.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במסכת יומא ט: אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים, א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי עף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה, אמר ליה, בירה (-בית המקדש) תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים, שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים, אמר להם תנו עיניכם בבירה, איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה, ע"כ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב ז"ל, ע"כ.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להבין את זה על פי המבואר לקמן אות מח, שכל אדם אפלו איש פשוט אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשיכול לעמד בכל זה – דהיינו מה שהביא שם מהבעל שם טוב שפעם אחת נפל בדעתו מאד מאד עד שנדמה לו שבודאי לא יהיה לו עולם הבא ח"ו ולא היה לו במה להחיות את עצמו כלל, ואמר, אני אוהב את השם יתברך בלא עולם הבא, עיין שם, וכן היה עם רבינו בעצמו, בחיי מוהר"ן צא ע"ש. והרי רבינו אמר בליקוטי מוהר"ן תנינא קח, האדם בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא – והביא שם לשון רבינו ביידיש. והיום בעוה"ר אנחנו כל כך עבדים להתאוות, כל התאוות, ויש נסיון הזה לעמוד תקיף באמונה ובאהבת השם, ואין דבר כזה סתם איש פשוט שאין לו את הנסיון העצום הזה להישאר בתמימות האמונה ואהבת השם, ולאמר יהיה מה שיהיה, חלקי רק בעבודת השם.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מ. בעניין הדריידל שרשום עליו הנג"ש עיין שם שזה בחי' תכלית הבריאה ע"ש. הנג"ש בגמטריא נ נח נחמ נחמן עם ד' כוללים. ואתי שפיר גם לפי מש"פ באריכות שענין הצדיק הוא לשמח את עם ישראל, והנה כל משחק הדריידל על שם נ נח. ובחילוף של אותיות הסמוכות, להחליף ג' עם ב', הנג"ש נעשה הנב"ש ראשי תיבות הרב נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

בענין קושיות על השם יתברך – עיין לעיל אות לב, ולקמן קיח, קמו, ועיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נב ומש"כ שם.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מד. שמעון היא צרוף עו"ן מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון וכו' ואמר שאל תטעה אם אמר לך היכן אתה מרומז, שגם אדם אחר ששמו כשמך אחיזתו גם כן שם, אל תאמר כן, ומכלל דבריו הבנו שכל אחד כפי ענינו ומדרגתו ובחינתו כן יש לו איזה צרוף ורמז וכו' ע"ש. ע' שער הגלגולים הקדמה לד סוד"ה והנה שמאי, שהצרוף של שמעון בן עזאי, ש"מ מן שמאי, ושלשה אותיות עון. ועיין במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה (אות מה) בענין שמעון שהוא בחי' גבורה ונשא דינה, והוא צורישדי אביו של הנשיא שלומיאל, והוא זמרי בן סלוא וכו' ע"ש, וכתב ז"ל וזהו סוד שמעון נוטריקון שם עון, כי שם העון שהוא הסט"א נאחז ע"ש.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בסוף פרשת בשלח, כי יד על כס י-ה, יהושע אותיות י"ה עשו, ושמעון אותיות עשו מ"ן, ושמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן, אלא שלא היה על ידו כי אם על ידי רבי נתן שהיה בחינת יהושע.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

מז. גם כבר הוכיח את אחד מאנשים כאלו שהתאוה להיות מפורסם ואמר לו: הלא לא תוכל אפלו לברך ברכת המזון באמת ע"ש.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות דף מט. אמר ליה רבי זירא לרב חסדא ניתי מר ונתני אמר ליה ברכת מזונאלא גמרינא ותנויי מתנינ' ע"ש (שלא הזכיר ברית תורה ומלכות). הרי שרב חסדא טען שכיון שלא יודע כביכול לברך ברכת המזון כמו שצריך אינו ראוי ללמדם תורה, והתליה זה בזה ממש כנ"ל בדברי רבינו.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

מח. שפעם אחת נפל בדעתו מאד מאד עד שנדמה לו שבודאי לא יהיה לו עולם הבא.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור שהרי בברסלב מספרים שזה היה כאשר הבטיח ילד לעקרה באיסטנבול בדרכו לארץ ישראל, ושמע למעלה שעבור זה יפסיד חלקו, ואילו מהלשון כאן משמע שהיה מסיבה אחרת, שהיה לו חלישות הדעת.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

עד שהוא מוכרח להיות מרוצה לעבד את ה' תמיד כל ימי חייו על מנת שלא לקבל פרס וכו' בלא עולם הבא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה מצינו בחיי מוהר"ן תקצד, ואז ספר לי מצדיק אחד גדול שכמה פעמים היה חושב בדעתו ואפלו אם יהיה נעשה ממני חס ושלום אפר תחת כפות רגלי הצדיקים וכו' על כל פנים אין ואפס לא יהיה ממני וכו' והנראה מדבריו שכמה וכמה פעמים החיה עצמו בזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

מט. ז"ל בענין קדוש השם שאמרו רז"ל (כתובות לג:) אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו', אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפלו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכו' עיין שם. לפי מה שרבינו העיד על עצמו בחיי מוהר"ן קצז, שכל היסורים שבעולם – כפי מה שהוא יודע מה זה יסורים וכו', הרי פשוט היה לו שכיון שיודע שזה רצון השם היה יכול לעמוד בהם. ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ואציין את דברי תוספות (ע"ז ג.) ז"ל שלא השתחוו לצלם. אומר ר''ת דצלם דנבוכדנצר לאו עבודת כוכבים הוא אלא אנדרטי עשוי לכבוד המלך ובהכי ניחא דנקט גבי אברהם שלא עבד עבודת כוכבים ובחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם וניחא נמי הא דאמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף לג:) אלמלי נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא ואילו היה עבודת כוכבים ממש חס ושלום כי מדאגת שום יסורין שבעולם לא היו משתחוים לצלם כר' חנינא בן תרדיון (לקמן יח.) ששמו ספוגין על לבו ליסרו ור''ע (ברכות סא:) שסרקו בשרו במסרקות פיות והיינו הא דפריך פרק מקום שנהגו (פסחים דף נג:) מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לתוך כבשן האש פירוש היה להם להשתחוות לצלם כיון שלא היה עבודת כוכבים ממש ועוד ראיה מפ''ק דמגילה (דף יב.) מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה מפני שהשתחוו לצלם וכו' הם לא עשו אלא לפנים ואם היתה עבודת כוכבים היה להם למסור עצמן על קידוש השם ולישנא דקרא נמי משמע הכי דכתיב לאלהיך לית אנן פלחין ולצלמך לית אנן סגדין משמע דתרי מילי הוו, עכ"ל.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

נ. מענין דוקטורים ורפואות הרבה לדבר עמנו מאד, והיה מגנה מאד מאד ענין רפואות ודוקטורים, ומזהיר מאד מאד וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

רא"ק בהערה צב – יש שיחה בין אנ"ש, שרביז"ל אמר שאם כן הולכים לרופא, יש ללכת אל הרופא הגדול והמומחה ביותר, עכ"ל וכעין זה בשיח שרפי קודש ב:ח – עם היידיש.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

והאמת כן מבואר להדיא בשולחן ערוך, בהלכות הרופא, יורה דעה שלו:א ז"ל נתנה התורה רשות לרופא לרפאות וכו' וכו' ומיהו לא יתעסק ברפואה אלא אם כן הוא בקי ולא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן הרי זה שופך דמים, עכ"ל.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב כיון שזה מפורש בשולחן ערוך למה רבינו ראה צורך לאמרו, וכאילו מאליו. ובפשטות נראה שכיון שרבינו ביטל כל הענין של הרופא, הוה אמינא שאין בהם כלום, ולכן היה צריך לבאר, שמי שכן הולך, כבר חוזר וחל כל הנאמר בו.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל שלפי השולחן ערוך אין קפידא רק אם יש באותו מקום, ורבינו הזהיר ללכת להמומחה הכי גדול בכל העולם.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

נא. ענין שלא צריכים שום חכמות, עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

נא. גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש, ע"כ. ועיין בספר המידות, אמונה מא ז"ל לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה, ע"כ ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

עי' בשיח שרפי קודש (ב-תקה – וגם אצל בעלי המוסר קיים כלל כזה): כשאדם הוא חסיד בצעירותו, אזי יש תקוה שבזקנותו יתנהג כבעל הבית פשוט, אולם כשהאדם בצעירותו נוהג כבעל הבית, אזי בזקנותו הוא כלום, ע"כ.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים בזה היאוש של המחבר, שאפילו מי שיודע מרבינו לא יזכה לחדש עצמו.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזוהר חדש (ח"א יג) אל הנער הזה התפללתי (שמואל א:א:כז) הוה ליה למימר, אל הבן הזה התפללתי, אלא אמרה חנה, יהי רצון שבשעה שיגדל ישתדל בעבודת המקום כמו עכשו שהוא נער. וכל אדם שיזכה להיות בזקנותו כמו בנערותו, יזכה למעלת שמואל הנביא, דכתיב (שמואל א:ב:יט) ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה, וכי תעלה על דעתך כך, אלא צדקתו וזכותו היה גדל עמו תמיד כתפלת אמו, ע"כ. ומסופו משמע שענין להיות בזקנותו כמו בנערותו, הוא בעצמו ענין להיות תמיד מתחדש ועולה.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות, תשובה עג ז"ל העבדות שאדם עובד את ד' בבחרותו כל יום ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנותו, ע"כ.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפירוש הרע"ב על המשנה במסכת אבות (ג:יב) רבי ישמעאל אומר: הוי קל לראש, ונוח לתשחרת, ז"ל פירוש אחר, הוי קל לראש, בראשיתך כשאתה בחור הוי קל לעשות רצון בוראך, ובזקנותך כשהושחרו פניך מפני הזקנה תהא נוח לו, ע"כ.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

נא. גם הפקרות אין צריכים, אף על פי שבאמת אצלי אינו נקרא הפקרות כלל, אדרבא להפך, כשרודף אחר עסקי עולם הזה ורחוק מעבודתו יתברך זהו מופקר באמת, אך אף על פי כן אפלו מה שנקרא אצל העולם הפקרות דהינו מי שמפקיר כל עסקי עולם הזה מכל וכל ועוסק רק בעבדת ה', שזה אצל העולם הפקרות, גם זה אין צריכים, כי יכולים להיות איש כשר בלי הפקרות, ע"כ.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המידות ערך למוד מה. כשעושה אדם את עצמו הפקר ללמד תורה לכל, התורה נתנה לו במתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שאין זה הפקרות לגמרי אלא לענין דבר אחד מסויים. אי נמי יש דברים מסויימים שאכן צריכים הפקרות.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

נד. השם יתברך אינו עושה שנים פעמים דבר אחד, כי אפלו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמו שהיא, רק זאת הנפש עם זה הרוח וכו' ע"ש. ונראה שכל האילן הזה של כל גלגול וגלגול נקרא על שם הנשמה שהיא בחי' אני, עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה כב.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

נו. יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאות ממון וכיוצא בזה. דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משוקע באותה התאוה, דהיינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משוקע בה כל כך עד שאפלות אות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

נראה יש רמז יפה ליסוד זה בכמה פסוקי התורה שמספרים איך העמים גרשו הענקים וישבו תחתם, למשל בפרשת דברים (ב:ט-יא) אל תצר את מואב וכו' האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורם כענקים, רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים, ע"ש, וידוע שכל אומה אחוזה במדה רעה שלה, והרי המדה רעה של מואב כבש את המדה רעה של הענקים, אף על פי שאותה מדה רעה ענקית וגדולה הרבה ממנה, עם כל זה המדה רעה יכולה לכבשה והשתלט בכל תוקף, וזה יותר גרוע, כמו שרבינו מגלה פה.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

נח: כשחושבין תורה צריך להיות חושב הדבר תורה שרוצה לחדש בה לחשב ולחזר במחשבתו אותו הפסוק או אותו הענין כמה וכמה פעמים הרבה מאד, ולהיות נוקש ודופק על הפתח עד שיפתחו לו: יש דבר שפורח במחשבה כמו זריקה. ואחר כך פורח מהמחשבה וצריך שיהיה לזה בריה ואיש חיל כנזכר לעיל, לרדף ולרוץ אחריה להשיגה (קיד): עכ"ל (וע"ע בנוגע לשיחה זו, חיי מוהר"ן אות סט).

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום דף לט ז"ל: הנה כתיב: הלא כה דברי כאש נאום ה׳ (ירמיה כג, כט). והענין כי מי שמשים עצמו להשכיל על דבר אחד ולהתבונן עליו, הנה הענין ההוא נעשה אליו בסוד ה׳ אחרונה של השם, דהיינו נוק׳, תאת שורה עליו. כי כל ההשגות והפעולות הם הכל על ידי הנוקבא תמיד. וכמו השלהבת העומדת קשורה בגחלת וכל גווניה מתקשרים בה, כי היא להם כבסיס, כך בכח ההשכלה מתלהטים אליו כל הגוונים בה׳ הזאת. וסוד הגוונים הם יה״ו, והם מתלהבים והולכים, והאדם משיג מהם מה שיוכל להשיג. והוא מה שישיג באותו הפעם בדבר ההוא. ועוד יאיר היסוד בזה הבסיס שהוא הפסוק או המאמר שזכרנו, שהוא הגחלת, ואז יתפשטו ניצוצות לכמה צדדים. וכל ניצק נקרא עולם אחד, והם כמה עולמות מתלהטים מן הפסוק ההוא, בסוד ע׳ אנפין, ובסוד מ״ט פנים טמא ומ׳׳ט פנים טהור, ומשיגים מכל אלה מה שמשיגים, עכ"ל. וע"ש (דף נא בענין הרומח) ז"ל וכשאינו משיגם היטב ישוב ויכה הכאה אחר הכאה ע"ש.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזה בספר דרך עץ חיים (הנדפס עם ספר מסילת ישרים) שכז"ל ונשוב לענין, כי האורות עומדים על האותיות, ובאותם האורות כלולות כל הבחינות הפרטיות שיש על כל אותו ואות, כאשר זכרתי. אך אין מגיע לנשמת הרואה את האותיות ההן אלא אור אחד סתום, כמו הגחלת. אך כשמתדל האדם להבין, וקורא וחוזר וקורא, ומתחזק להתבונן, הנה כל כך מתלהטים האורות ההם ויוצאים כמו שלהבת מן הגחלת בנשמה. עול זה אמר התנא (אבות ה:כב) הפוך בה והפוך בה דכולה בה, כי צריכים העוסקים להיות הופכים והופכים, עד שתתלהב כמעשה האש ממש, עכ"ל.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין זה שרבינו מתאר שהמחשבה בא לאדם ואח"כ פורח וצריכים לרדוף אחריה, נראה לע"ד שזה בחי' ביאה ראשונה שעושה כלי. (ומענין לענין ע"ע בספר אוצר החיים פ' נשא, והובא בספר בעש"ט אות א'קד, ושם א'קג, שבתחילה בעל החנות נותן לו לטעום מעט, ואח"כ הוא צריך לקנות ע"ש).

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה תמצא בלקוטי מוהר"ן תורה רסה בטעם שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך, שאז אור האחדות שלהם נתגלה בבחינת החיות רצוא ושוב, ע"ש.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שזה ענין המובא בבראשית רבה (ב:ה, סט:ז) ומבואר בספר אדיר במרום (עמ' תמד\תרעה) שכל הדברים נבראו בסוד בנוי חרוב ובנוי.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שפורח וצריך להשיגה שנית, עמש"כ רמז לזה בריש ספר יחזקאל בענין נהר כבר, שהיה כבר.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

נט. מסוגל יותר לבנים [שיתקימו אצלו] להיות רחוק מהם, לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם בכל פעם. רק לבלי להסתכל עליהם כלל, ע"כ. הסוגריים הוספתי מספר לקוטי עצות, בנים אות טו, ומבואר שהבין שהסגולה הוא שלא ימותו הבנים, ואינו ענין כללי של שיטה בדרך חינוך (וטעה בזה בשיח שרפי קודש ב:רבי ז"ל כידוע שלל רבנו מאד בחנוך הבנים, הן את ענין השעשוע עמהם, כמבואר בספר שיחות הר"ן סימן נ"ט, והן את ההכאות לילדים, ע"כ).

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות הסגולה לזכות לבנים, להולדת בנים, אלא שיתכן שאדרבה, לענין הולדת בנים דוקא מסוגל יותר לעסוק עם ילדים ולגדלם, עמש"כ בפרשת ויצא עה"פ ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה (בראשית ל:ג). ולכאורה זה מש"כ מסוגל 'יותר', דהיינו שהעולם טוענים שמי שאין לו בנים יעסוק בילדים וזה סגולה לבנים, ועל זה רבינו אומר, שיותר מסוגל להיפוך – לא לעסוק כלל עם ילדים.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ס: וגם במדינות האלו אם היו יודעין הלוך הגידים בפרטיות היטב היו יכולים לטעם גם כאן את הפרות שאינם גדלים פה, כי גם כאן אף על פי שהגיד ההולך למדינה זו הוא מסגל לפרי מיחדת, עם כל זה כל הגידין מתערבין ומתחברין יחד ע"ש.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה כענין מה שרבינו בסיפורי מעשיות לענין זמן, במעשה של השבעה בעטלירס, הקבצן הכבד פה, שאפילו החכמות השייכים לימים אחרים יכולים לקבץ לתוך שעה אחת של איזה יום ע"ש, ועמש"כ בשבחי הר"ן אות י'.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

על פי זה י"ל שיש דרכים להתקשר לכל צדיק וצדיק מכל עיר איפה שתהיה. כי הצדיקים הם בחי' אבן השתיה, כמו שארז"ל על הפסוק וישת עליהם תבל. ולפעמים זה קל לדעת, כמו בטבריה יש להתקשר למשה ואהרן דרך נשותיהם הטמונים פה. ואכן רבינו היה עושה שליח לזקנו הבעל שם טוב, ואחד מהטעמים שהלך לארץ ישראל היה לעשות דרך להיות בקשר עם זקנו ר' נחמן מהורדנקה.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

סב: דע שיש בבני אדם סגולות גדולות כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים. ואפלו היקרות חס ושלום הוא בא ממחשבות בני אדם. כי כשהמחשבה היא כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן, דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה, וכשכולם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים. וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות. אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים (כלים י"ב ו חולין כה.) ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש יוצא כו' (סנהדרין קא:)

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר ממש"כ בספר המדות (ערך תשובה אות ה') ז"ל כשאדם חושב כך וכך אעשה- כך וכך תעלה בידי, על ידי זה אין מחשבתו נתקיים, עכ"ל. הרי מבואר דרגה עוד יותר פחותה מדרך כלל, שכאשר האדם חושב בדרך כלל הוא יכול לטעות, אבל יש איזה דרך מחשבה, אולי מחשבה קלה או מחשבה של התפארות, שמחשבה כזו לא יתקיים.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל דהנה צ"ב למה מקומה של הדיבור הנ"ל בערך תשובה. וי"ל דהנה הדיבור נמצא ברש"י בסנהדרין (כו:) בפירוש מש"כ שמחשבה מועלת לדברי תורה, וראיתי מובא מהמאירי שם, ויתכן שהוא בדרך פירוש רש"י, שהכוונה בזה שצריכים לעשות מיד, ולשקד ולהשתדל ולעמל בתורה, ולא סתם לעשות חשבונות. ולפ"ז י"ל שלכן בא הדיבור הזה בתשובה בכלליות, ולא סתם בערך למוד, כי הוא שייך לכל עבודת השם. וי"ל שזה גם כן הענין של הטעות של נבט, שסמך על מה שיהיה, ואף שבודאי היה לו השגה אמיתית עם כל זה, אי אפשר לסמוך חשבונות להבא, אלא צריכים בפועל לעשות מיד. וזה הכוונה כאן בשיחות ס”ב, לחשוב את הדבר בפרטי פרטיות, דהינו שיהיה ממש בתכלית המעשה בלא שום דחיה וכלליות שבו יכול ליפול מכל מיני סיבות.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

סב. ויחשב ויציר בדעתו באיזה אפן ילמד אותם ובכמה זמן, כגון למשל שיזכה ללמד חמשה דפין וכו' וכיוצא בזה בשאר למודי התורה הקדושה כגון ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וטורים וכו' ותנ"ך וכיוצא, ויכסף וישתוקק ויחשב בזה הרבה וכו'.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

תמוה שכאן מזכיר לימוד הטורים ואילו לקמן באות עו כאשר האריך קצת לפרט כל מה שיש ללמוד כל יום, והזכיר את הש"ס עם הרי"ף והרא"ש והשולחן ערוך ולא הזכיר הטורים.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

יתכן שהכיסופים זה ההבדל וההפרש למה ששאלנו.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

סד. ומצינו במלכי ישראל שבשביל דבר אחד זכו למלוכה עד דור רביעי כמו שכתוב (מלכים ב:י:ל) "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל". ודבר זה באמת קשה להבין. על כל פנים זה הדור רביעי מכרח שיפסק אצלו הגדלה והמלוכה, ואפלו אם יעשה דבר זה שעשה זקנו ויותר ויותר מזה לא יועיל, מחמת שנגזר כבר שאצלו יפסק המלוכה. והוא צריך לסבל ענש אבותיו, עכ"ל. צריך דהלוא קיימא לן (רמב"ם הלכות יסודי התורה י:ח-י) שנבואה לרעה חוזרת. (ויש אפילו שחולקים על דברי הרמב"ם וטוענים שאפילו לטובה יכול להשתנות, רק נבואה שהוא לאות אינה יכולה, וכן מצינו במהרש"א בפסחים דף פז: מה אעשה לו שכינה אמרה לו, אף על פי שהיה מובטח כדור ג' של ד' דורות). והגם שהדוגמא כאן הוא דוקא נבואה לטובה שהיה הבטחה שיהיה לו בני רבעים, האם זה יכריח המשמעות הרעה, שלא יותר, צע"ג. אכן נראה שההוכחה פה הוא אינו מצד הנבואה אלא מצד הגזר דין, שהנביא גילה שהיה פסק דין ככה, וגזר דין על יחיד (אף על פי שהוא מלך ישראל) לא יבוטל, עיין ספר המדות ערך המתקת הדין, אות י' צעקה מועיל ליחיד דוקא קדם גזר דין, ואות יא, גזר דין שיש עמו שבועה אפלו לצבור אינו מתקרע. וצ"ע.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ברש"י פרשת בראשית על הפסוק (ד:כד) כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה ז"ל לא הרג למך כלום, ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה, לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות, אמרו מה אנו יולדות לבהלה, למחר המבול בא ושוטף את הכל, והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי, וכי אני הרתי א הבל, שהיה איש בקומה וילד בשנים, שיהא זרעי כלה באותו עון, ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות, אני שלא הרגתי לא כל שכן שיתלו לי שביעיות הרבה.וזהו קל וחומר של שטות, אם כן אין הקדוש ברוך הוא גובה את חובו ומקיים את דברו, עכ"ל. הרי שלא מלבד שרש"י תפס שהענין מובן, אלא קורא להטענה נגדו שטות. וצריך עיון.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן ע: כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי השם יתברך משליך כל עניניו וכל הגזרות וכו' ופונה עצמו רק לזה האיש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מבואר בספר אדיר במרום (רמב-ג) ז"ל ותיקון לזה הלב בדרך זה הוא ענין התפלה, כי העיקר בתפלה הוא כוונת הלב, ואז ניתן הלב להקב"ה. כי הלא באותו הזמן מסירים ההבנה מכל ענין אחר, ומישרים אותה אל הקב"ה לבד, כי צריך להסיר כל המחשבות. אך ענין התפלה לבוא לשאול דברים מה ששואלין מלפני המלך. ונמצא שהיא הסרת ההבנה משאר הדברים, והישרתה אל המלך לקבל הדברים שמבקשים. ואפילו התורה איננה כך, כי אין הכוונה שם אלא לדעת. אבל כאן לוקחים למבט חסד הקב"ה, ונמצא שאליו היא הכוונה בכל השאלות ששואלים ממנו. ועל כן גורמת תיקון זה ממש, שהלב העליון ילקח מהז"א, ויהיה כולו פונה אליו ומנושא ממנו, ואז אין הס"א שולטת עוד ומסיר ממנו העצבון, וע"ש כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר חרדים (דף סט:) שכז"ל בן אדם הלא ידעת כי ה' מודד מדה כנגד מדה הטוב בעיניך כשתקראהו בצרתך שיפנה לבו ממך כביכול גם אתה כשתתפלל תפנה לבך מעסקיך, עכ"ל.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן עא. בענין מה שכתוב בזהר הקדוש שעל פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא ח"ו וכו' אין מועיל תשובה. אמר רבנו ז"ל שאין הדבר כן, רק על הכל מועיל תשובה. ואמר שבזה המאמר זהר אין שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי בספר פתוחי חותם (לר' יעקב אבוחצירא ז"ל) בפרשת חקת על הפסוק ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער (במדבר כא:טו) שהביא את הזוהר הנ"ל והקשה שבמקום אחר כתוב בזוהר דגם בזה תועיל התשובה, וכז"ל וכתבו הראשונים ז"ל דהתשובה תלויה באמא, והפוגם בברית קדש פוגם ביסוד אבא. ותקונו הוא שיעסק בתורה הבא מיסוד אבא, ובזה נתקן, ובהכרח צריך לצרף התשובה עם עסק התורה, דאי לאו הכי מה תועיל תורתו וכו' ע"ש, עכ"ל. ומשמע מדבריו שתירוץ זה הוא ישן, ולכאורה היה כבר בנמצא עוד בחיי רבינו. וכמדומני שראיתי כעין זה מהגר"א (שפגם הברית הוא ביסוד, ואילו תלמוד תורה למעלה בתפארת. אכן זה חסר הרבה כי קי"ל שיסוד עולה עוד הרבה למעלה, וצריך לראות בפנים כל דבריו). וצ"ע בדברי רבינו שאמר שאין אחד שיודע פירוש הזוהר, האם לדעתו תירוץ זה אינו נכון, או שאינו כוונת הזוהר, אלא המצאה ודרך לתקן שלא על דרך התשובה כמו שהסבירו, ואילו הזוהר קובע שיש על זה זה תשובה?

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פרי צדיק (ויגש אות ג בשם הרה"ק מאיזביצא), שהבעל תשובה יש לו תקיפות גדול בעצמו, שאליו '(לי) דבר צור ישראל (שמואל ב:כג:ג)' ביחוד בלשון עז ותקף, 'מושל באדם צדיק', הינו רבי שמעון בר יוחאי שאמר (זוהר ח"א ריט:) על פגם הברית שלא יועיל תשובה חס ושלום, שלא ישגיח על זה. וגם 'מושל (ב)יראת אלקים' אפילו בדבר שנשמע מהשם יתברך שלא יועיל לו תשובה, כענין אחר ששמע הבת קול שובו בנים שובבים חוץ מאחר (חגיגה טו.), עם כל זה אם היה דוחק עצמו לשוב בתשובה היה נתקבל, ע"כ.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בדברי רבינו שצריכים להתעקש אפילו נגד הצדיק. וכן מצינו כאשר דוד צוה את יואב למנות את העם, ותהי ישראל שמנה מאות אלף וכו' (שמואל ב:כד:ט) איתא בפסיקתא רבתי פי"א ז"ל למה אמרו לשון נקבה, אמר הקב"ה, לא עמד אחד מכם כנגד יואב לומר לו למה אתה סופר אותי, אלא עשיתם עצמיכם כנשים, ע"כ.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

עג. יש צדיקים שמגלין ואומרים תכף מה שהם רואים. ואלו הצדיקים נשמתם הוא מבחינת אותיות מנצפ"ך. וזהו: "מנצפ"ך צופים אמרום" (קלז). אלו שהם מבחינת מנצפ"ך, שהוא בחינת צמצום כידוע (קלח), מה שרואים וצופים הם אומרים ואינם יכולים להחזיק אצלם. אבל יש צדיקים ששרשם מבחינה גבוה יותר שהוא בחינת הרחבה, הם יכולים להחזיק אצלם כל מה שרואין, ע"כ.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן שסח ז"ל ואמר הלא אני יכול להחזיק אצלי הרבה מאד ואיני אומר כי אם כשהמים כבר עולים על כל גדותיו עד שיוצא לחוץ בעל כרחו, ע"כ.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן סו כז"ל כי כל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור, כדאיתא בזהר (עיין אדרא זוטא רצד) רחושי מרחשן שפותה, ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול וכו' עיין שם. ולכאורה אפילו אלו הצדיקים שיכולים להחזיק אצלם כל מה שרואים, עכ"ז בעל כרחך בדקות גדול יבואו בתוך הדבור שלהם.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

עה. שאי אפשר להתפלל בכונה בכונה כראוי רק כל אחד ואחד אינו מתפלל כי אם קצת מהתפלה בכונה וכו' מה דאיתא בתקונים (תקון יח): דאית מארי דידין ואית מארי דרלגין וכו'. וזה בחינה הנ"ל, שכל אחד מתעורר וזוכה להתפלל בכונה חלק מהתפלה כפי בחינתו וכו' ע"ש. והנה ע' לקמן אות רלה, שכל אחד יבחר במצוה אחד להתהדר בה ע"ש. וצ"ע אם זה אותו ענין, ואם כן היה ראוי גם לענין תפילה לבחור חלק להתהדר בה. אכן בלקוטי מוהר"ן תנינא, תורה קכא, רבינו נתן עצה שבכל חלק וחלק מהתפילה לחשוב שאולי בשביל לתקן חלק זו הוא בא לעולם, עיין שם. ועכ"ז נראה שזה עצה טובה לקחת איזה חלק מהתפלה להתמקד בה ביותר (חוץ מהעצה של תורה כו – שצריכים למסור נפשו ביותר איפה שנכנסים בו מחשבות זרות).

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן עה. כי תפלה גבוה מאד מאד, וגבוה יותר מלמוד תורה, ע"כ. כן נכתב בפירוש בעוד כמה מקומות. והא דאיתא בברייתא דפאה שתלמוד תורה כנגד כולם, זה רק נגד עיון תפילה, אבל התפלה עצמה יותר גבוה. ועוד דהרי קדושת בית מדרש יותר מקדושת בית הכנסת (אלא שבאמת יש כמה דינים שמקפידים יותר על קדושת התפלה, כגון לענין הפחה, שממשיכים ללמוד אבל לא להתפלל), כי קדושת התפלה עד אין סוף ממש, ואין לה שיעור כלל, והוא בחי' סתרי תורה (ע' לק”מ תורה כב) שמחיה אפילו המקומות המטונפות (לק”מ נו, תנינא יב), ולכן במסכת שבת (פט:) בטענת יצחק אבינו לפני השם יתברך בחשבון כמה מזמן חיינו נשאר לחטא ח"ו,לוקחים חצי הזמן עבור שינה ועוד חצי מהנשאר לתפלה אכילה ובית הכסא, ורואים מזה שתפלה בכלל אינה בחשבון של טוב ורע, כי היא משהוא עיקרי ובסיסי לכל התהוות הגוף בכלל, וכהא דאיתא במסכת שבת (דף י) מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, והוא סבר זמן תפלה לחוד ע"ש, שזמן תפלה בכלל לא עולה בחשבון, ואפילו לרבא שחולק על זה, מבואר בלקוטי הלכות (הלכות ראש חדש הלכה ה', מובא בסוף ספר השתפכות הנפש אות א) שזה מיירי בתפלה על צרכי הגוף, אבל תפלה לצורך גבוה, 'היא בחינה אחת עם התורה ממש, וגם היא גבוהה מהתורה'.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

והא דקיימא לן שמי שתורתו אומנותו פטור מתפלה, ורבי נתן מפרש בלקוטי הלכות שתורתו גופא בבחינת תפלה, בבחינת תורה דעתיקא סתימאה ע"ש, והוא האמת פשוט, כי הפטור מהתפלה, הוא מהשלוש תפילות הקבועות של שחרית מנחה וערבית, אבל על עצם התפלה אי אפשר בכלל פטור, כי ממש חלק מהחיים וכמו השינה כנ"ל, ועוד הרי הרמח"ל באדיר במרום מסביר שהסודות הכי גבוהות בזוהר היה אי אפשר לדבר מהם רק בצורה של תפלה, וכמו המאמר 'ארימת ידי בצלו', שמרמז שם על מדותיו של השם יתברך שלמעלה מהצחצחות שר' חיים ויטל בכלל מסתיר, לא היה אפשר לדבר מהם בכלל ולגלות סודות כל כך גבוהות ונעלמות רק בדרך תפלה. הרי שרשב"י, שתורתו אומנותו, היה דוקא חותר ושואף דייקא לתפלה, ותכלית כל תורתו בשורשו היה תפלה, אלא שהיה פטור מהתפילות הקבועות.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו כמעט בפירוש בתורה הקדושה ענין זה, כי משה רבינו אחר שכבר למד וקיבל את כל התורה מהשם יתברך בעלותו להר סיני פעם ראשונה, עוד ביקש מהשם יתברך לראות את כבודו (כי תשא, שמות לג:יח), ופרש"י (לג:יט) ז"ל הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות, לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה וכו' ע"ש. הרי שכל מה שמשה רבינו למד וקיבל את כל התורה מהשם יתברך עוד לא הגיע לסדר התפלה.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן עו – ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים – עיין לקמן אות רלה.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

במדרש שיר השירים, הובא בליקוטי מוהר"ן תורה כא, ודגלו עלי אהבה, אל תקרי ודגלו אלא ולגלוגו. ועיין בזוהר פרשת קדושים (ויקרא פה: הובא בסוף הקדמה שניה של ספר עמק המלך) ומאן דתאובתיה למלעי באורייתא ולא אשכח מאן דאוליף ליה, והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה, ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע, כל מלה ומלה סלקא וקב"ה חדי בההוא מלה, וקביל לה סחרניה דההוא נחלא, ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל, הדא הוא דכתיב: 'באהבתה תשגה תמיד' עכ"ל.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר הקנה שכז"ל הראית בני אלו עמי הארצות דלא רדפי אחר שרשי ידיעות התורה אבל נתפשין ומדקדקים דיוק אחר דיוק מדברי חז"ל ואם דברו בזמן המנוחה והם מחליפין בזמן הגלות חילוף אחר חילוף עד שמוציאין היתר מאיסר מה שלא עלה על דעת רז"ל וחומסים וגוזלים וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן עו. בענין דרך הלימוד ע' בפנים הספר מה שביארנו באריכות בס"ד. ורק אציין פה למש"כ הרמח"ל באדיר במרום (עמ' תכא) ז"ל ואפילו במקום המותר, הודיענו מאמרם ז"ל (חגיגה יג.): אין לך עסק בנסתרות, דהיינו שהדבר שהשכל של האדם ההוא המתבונן אינו יוכל להשיג – ימנע ממנו, כי זה ראייה שאינו צריך לדעת, ואינו מתוקן בידיעתו, כי אם היה תיקון – לא היה נמנע ממנו, עכ"ל (וע' באבן שלמה ריש פרק ח', שעל האדם לקחת לימוד קל ע"ש). וזה עולה קנה אחד עם הדרך שרבינו גילה והציעה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן עולה אחד עם מה שרבינו גילה שהנסתר של התורה הוא בחי' תפילה. כי מה שאין בהשגת האדם, לפי הרמח"ל הנ"ל אין עליו לטרוח כל כך בשכלו, אלא מאי, עליו להתפלל שיעלה ויגיע להשגה זו, או על כל פנים להשגה גבוה כפי התיקון שלו, והעליה יהיה דרך תפילה ולא דרך טירחה בשכלו.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי לאיתמר שוורץ מחבר ספרים בלבבי משכן אבנה, בספר שכתבו משיעוריו על רחובות הנהר של הרש"ש, שמפרש כל ענין שבירת המלכים, הוא ענין של השגת התחתון את הראשון, כי תכלית הידיעה שלא נדע, והעליון למעלה מהשגת התחתון, ומה שהתחתון משיג את העליון ע"כ הוא שבירתו, אלא אם כן משיגו בדרך של מ"ה וכו'. ולפי זה מובן עוד יותר עצת רבינו והרמח"ל להישמר משבירה.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

שוב יצא לאור הזכרונות של יעקב שילוח עם סבא ישראל: פעם שאלתי אותו איזה פשט בליקוטי מוהר"ן 'אין יסורין בלי עוון', היה שם איזה קטע שלא הבנתי, אז הוא רתח ואמר, 'מה יש להבין?' מה שכתוב תבין. אמרתי לו, 'אולי תסביר?' לא רצה ואמר, 'מה שכתוב תנסה להבין ותאמין'. אין מילים לתאר, ע"כ.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

עו. לגמר בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וארבעה שולחן ערוך הגדולים – עמש"כ לעיל אות סב.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עו. גם לא היה מצוה לחזר תכף על למודו, רק רצונו תמיד היה ללמד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמר אותו כלו. וכן פעם אחר פעם, ע"כ.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

מי שתמיד הולך לאיזה מקום ואינו חוזר דרך שבא, רק בדרך אחר, אף על פי שכבר מכיר טוב את כל הסביבה שבדרכו, יתכן מאד שאם יראה את הדרך מכיוון השני, לא יכירו בכלל. ונראה שכן בענין הלימוד, שמי שרק חוזר על אותו לימוד עד שאפילו יודע אותו בעל פה, אבל כל ידיעתו הוא רק מצד אחד. (וכעי"ז מסופר ששני רבנים קבלו על עצמם ללמוד ש"ס משניות בעל פה, ואחד מהם קיבל מהגר"א שעדיף שישנן אותם בשפה המדוברת שלו. וכאשר הגיע איזה שאלה שמפורשת באיזה משנה, זה שהיה חוזר על המשניות בתרגום מיד הראה את המשנה, ואילו זה שהיה משנן אותם כלשונם לקח לו זמן עד שזכר המשנה. ויתכן שאפילו אם זה נכון, הרי עדיף לשנן את המשניות כלשונם). ולכן עדיף ללמוד כסדר, ובינתים ירכיש ידיעות ולימודים ממקומות אחרים, וכאשר הוא חוזר לאותו לימוד הוא כבר רואה את הענינים מתוך הבנה אחרת. ועיין בזה בלקוטי מוהר"ן (נד:ג) ז"ל וכל דבר יש לו שעה (אבות ד) וצריך לבוא בשעה זו לאדם זה שהוא משרש אחד עם אותן הניצוצות שיש בזה הדבר וכשמגיע זה הדבר לאדם זה והוא מקבל חיות מזה הדבר הינו מהאותיות הנשברים שיש שם על ידי זה נכללין האותיות הנשברים בזה האדם, בחיות שלו, ונעשה מהם קומה שלמה, ומתפשט בחיות של כל הגוף, ועל ידי זה נשלמין האותיות ויש להם שלמות, וצריך לשהות הדבר אצל זה האדם להשתמש בו עד שנפסקין האותיות והניצוצות השיכין לשרשו, ואחר כך יוצא מרשותו לאדם אחר שהגיע העת שיהיה עליה להאותיות הנשארים שהם משרש אחד עם האדם האחר, ועל כן יוצא לרשותו, ולפעמים חוזר הדבר ובא לאותו האדם שהיה שלו מתחלה כי מחמת שלא היה לו אז חלקי נפש רוח נשמה אלו לא היה יכול אז להשלים האותיות אלו עד עתה שהגיעו לו אלו חלקי נפש רוח נשמה שעל ידם יכול להשלים אלו האותיות הנשארים, ובין כך הכרח להשהות אצל אחר, וכשלמשלים האותיות אלו נתוסף לו וכו' ע"ש. והוא ממש הענין שכתבתי.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

עו. גם אמר לבל יהיה נבהל מזה שהזהיר שצריכין ללמד כל כך בכל יום, כי גם אם אינו זוכה וכו' 'ולא עליך המלאכה לגמר ואי אתה בן חורין להבטל ממנה (אבות ב:טז)', ע"ש.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה הענין מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט, שאור להביות הלב של איש הישראל הוא עד אין סוף, וכמו שהשם יתברך צמצם אלוהותו כביכול ועשה חלל פנוי כדי לגלות מלכותו, כן האדם צריך לצמצם ההתלהבות ע"ש. והרי הקב"ה ברא את העולם לעשות, דהיינו שהניח את בני אדם לגמור את תיקון העולם, וזה מה שחז"ל הורו לנו גם כן במסכת אבות הנ"ל שלא עלינו המלאכה לגמר, ודוק.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

כי גם אם אינו זוכה ללמד כל כך, אף על פי כן הוא יכול להיות איש כשר באמת, וגם כבר ספר מזה שיכולין להיות איש כשר אפילו אם אינו יכול ללמד כלל, ואפלו צדיק יכולין להיות אף על פי שאינו למדן כלל ע"ש.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בפסוקים במשלי, עיין מה שהבאתי בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה ה'.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת אבות (ב:ה) הוא (-הלל) היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד. ופירש הרע"ב ז"ל בור, ריק מכל דבר, ואפילו בטיב משא ומתן אינו יודע. והוא גרוע מעם הארץ. תרגום והאדמה לא תשם (בראשית מז), וארעא לא תבור. ולא עם הארץ חסיד, אבל ירא חטא אפשר שיהיה, שהרי הוא בקי בטיב משא ומתן, ע"כ.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

להיות בעל השגה

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

עו: בעל השגה אין יכולין להיות כי אם כשהו למדן בגמרא פרוש רש"י ותוספות, ע"כ (וע' פרפראות לחכמה על תורה כא:ה שציין לזה ולתורה נג). והנה עיין בספר המדות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל, ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה ל:ב וצריך כל אחד לבקש מאוד מלמד הגון כזה שיוכל וכו'. וצ"ע מה זה ההשגות אלקות שיהיה לעתיד שלא על ידי חכמות, האם זה גם בלי למדנות הנ"ל משיחות הר"ן. וכן מה שראתה שפחה על הים, האם זה היה בחי' השגת אלקות הזה שלעתיד שלא על ידי חכמות? ואיזה השגה יש אם לא חכמת אלקות, שהוא יתברך וידיעתו אחד. או שלא ישיגו דרך חכמות, אבל עצם ההשגה בודאי יהיה ידיעה? ועמש"כ בהקדמה לספר שגם כן הנחנו בצ"ע איך להגדיר הענין שמצינו צדיקים גדולים שלא היו ידועים כלמדנים מופלגים ע"ש.

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברבינו בחיי (בראשית מא.) שכתב שמצינו (ב"ב יב.) 'נבואה קטנה' שנתנה לשוטים ולתינוקות, והיינו שהיא דמיון אמיתי, ושייכת רק באלו שאין להם דעת ולא הטריחו חושיהן בהקיץ להש-כיל בדברים המורגשים ולעצור אותם בדמיונם וכו' ע"ש. ובספר יואל (ג:א) כתיב ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון, בחוריכם חזינות יראו. והביאו את זה למקור דברי רבינו בספר המידות ערך אמונה אות מא ז"ל לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה ועמש"כ. שם.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שהרמח"ל גילה ביחוד היראה שמיד כאשר בן אדם יראה מהש"י וכו' זוכה לידיעות, הלוא זה ידיעות.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

וספר השגת אלקות שלפני כמה שנים עיינתי בו ומסקנתי היה שהוא מדומיין לגמרי, וכמה דברים שהוא כותב שם נגד השכל וכמעט כפירה (למשל שכל רוחני הוא אלקות חס ושלום ומש"כ שם על החלל פנוי), אכן בעיקר טענתו שכל אחד יכול סתם להשיג השגה נפלאה, לכאורה אי אפשר לפסול טענתו רק ממה שרואים שהוא בכלל רחוק מלהיות למדן, והרי רבינו קבע בשיחות הר"ן הנ"ל שלהיות בעל השגה צריכים להיות למדן, שלכאורה רק מזה יצא בדאי, כי לפי הספר המדות, יתכן הדבר מאד, ואדרבה נראה שעכשיו באחרית הימים זה כבר התחיל ויפרח מאד. וצ"ע.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה טל שמערב שם שני הענינים, ידיעה והשגה ונבואה.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשער רוח הקודש ר' חיים וויטל מבאר קצת מהסוד של האותיות המופיעות במצח האדם ואיך להבין ענינם. ואחר כך כותב שם ז"ל והנה עוד היתה לו (להאריז"ל ידיעה אחרת, והוא שהיה קורא לנפש האדם, או לרוחו, או לנשמתו, והיה מדבר עמה, ושואל וחוקר אותה, והיא משיבה אותו כל מה שהיה שואל ממנה וכל מה שאירע לה, וכל פרטי הדברים. וא"ל, כי כשהוא רואה העניינים באותיות המצח, יש דברים שאיננו יוכל להבין אותם מרוב דקותם והעלמם וכיסויים והפוכם וכיוצא. אבל כששואל וחוקר את נפש האדם, אז יודע הדברים באמיתות גדול ובבירור, עכ"ל.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מזה יש ליישב היטב, שלהשיג ידיעות וקשרים רוחנים לא צריכים דוקא למדנות, ואולי נכנה את זה רוח נבואה (כי כן כתבו שראית נשמה זה כמו נבואה כי הנשמה נשמת אלוה ממעל), אבל השגות זה רק חכמה, ואפילו האריז"ל לא תמיד הצליח מחמת עומק המושג ודרך השכל בזה.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בחיי מוהר"ן אות תקכא ז"ל ואמר אתם יכולים להשיג בכח המדמה שלכם מה שאני יכול להשיג בשכל, ע"כ.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בתורה (טו) אור הגנוז, מובא בלקוטי עצות, ערך דעת, אות א' ז"ל עקר הדעת היא בלב, כי גם הגויים יש להם דעת, אבל הוא בלא לב וכו' ע"ש. והרי גם לגויים יש להם סמים, וע"כ אין זה רוח נבואה והשגה הדמיונות והתמורות שמשיגים דרכם רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

עז. – שכל העולם במחלקת וכו' ואינם שמים על לב שלמחר הם בקבר – זה כענין התרגום יונתן בן עוזיאל (בהפטרה לפרשת עקב, ישעיה נ:יא) שלעתיד לבוא האומות יאמרו שלא היה להם פנאי ללמוד תורה כי היו עוסקים במלחמה ע"ש.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

מכל שכן האדם וביתו שנכללין בהם כל האומות ונלחמין ומתגרין זה בזה כנ"ל. ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משוגע. וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האומות, והם מתגרין זה בזה והוא מוכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אומה אחרת כפי התגברות אומה על אומה שהם כולם נכללין בו לבדו. ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האומות שנכללין בו לבדו כנ"ל.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אתי שפיר מה שכתוב (ירמיה נ:לו, ועיין בתענית ז) חרב על הבדים ונואלו.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

ועל הגמרא הנ"ל שלמדו מזה איסור ללמוד לבד, הביאו מהר' חיים פלאגי מה שמצינו בגמרא ש"חד מינייהו כתרי מינן", והיינו, שאחד מבני ארץ ישראל הרי הוא כשנים מבני בבל, היינו לענין זה, שעל בני ארץ ישראל לא נאמר מקרא זה "חרב על הבדים ונואלו". ויש להפעיל דבריו לדברי שיחות הר"ן הנ"ל שהיושב בארץ ישראל או בבחינת ארץ ישראל שעוסק בהתבודדות, יכול לעלות מעל כל המלחמות שנתקיימים בין האומות. ויכול לעשות שלום בין עצמותיו, ומזה לבוא להביא שלום להעולם (על פי תורה יד).

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

עט. מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים, זה כמו למשל כלי מים, שמתחלה נראה כאלו המים צלולים, ואחר כך כששופתין ומעמידין המים אצל האש ומתחיל להתבשל אזי מתבלבל המים, ומעלה הרתיחה כל הפסלת שהיה במים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר שערי קדושה הובא בחק לישראל לערב שבת קודש פרשת לך לך בחלק המוסר. ז"ל וגם יש רשע וכו' ואחר כך שב מרשעו וכו' ונתחייב שילקה על זדונו בזה העולם וכו' התחילו היסורים לבא עליו וכו' תמהו כל רואיו ממעשיו וחשבו בלבם שמא אלו היסורים הם פרי הצדקות וכו' ועושה תשובה כבר בטלו מלשמור אותם לעולם הבא, ונידון עליהם בעולם הזה, ע"ש.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קיז ז"ל שלפעמים יש באדם טמאה טמונה, שאין יודעין לה שום תקון וכו' ועל כן זהו טובה מה שארע לו כשמתקרב אל הקדשה, כי יוצא ממנו הטמאה הטמונה הנ"ל ,כי אזי כשיוצאת, יכולין למצא לה תקון, מה שאין כן מקדם כשהיתה טמונה ע"ש.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שכל זה לענין התעוררות קצת פסולת, אכן יש עוד ענין שהרמח"ל מדגיש (עיין קל"ח פתחי חכמה, פתח מט:ב ובעוד מקומות), שעיקר מציאות הרע כנפרד בפני עצמו, לא היה ולא נתהוה בשבירת הכלים אלא רק אחר כך בהתחלת התיקון, כאשר מעולמות בריאה יצירה ועשיה, נעשו מחדש אצילות בריאה יצירה עשיה, אז נשאר התחתית של עשיה לבד, והרע עמד ונתהוה בפני עצמה. ונראה שזה מרומז גם כן בלשון המשנה (אבות ה:טו) ארבע מדות בתלמידים וכו' קשה לשמוע ומהיר לאבד זה חלק רע, עכ"ל. דהיינו שזה קורה לאנשים שכאשר התחילו כבר לתקן ולבנות בקדושה, לא שיש להם רק שבירה, אלא מתגלה בהם ממש חלק רע. ויש להם נסיון גדול לעלות מזה.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד סיבה, והוא המבואר בספר אדיר במרום (עמ' תקב – מכון רמח"ל) שבהיות החטאים גורמים לסתימת העינים של ז"א, העינים מכוסים ואין פעולה נמשכת מהם, רק כאשר יפתחו – וזה על ידי השגת גדלות, אז כל הדינים שנאספו שמה ימטירו מעטה ר"ל, וכתב שם (עמ' תקג) גם העושה תשובה יגרום פקיחת העינים, כי ימשיך בזכותו מוחי הגדלות והעין נפקח עליו לטובה. כי האדמימות ממילא הלך לו, בהמחות החטא שהיה גורם אותו וכו' ע"ש. הרי מבואר שמי שלא זכה לעשות תשובה שלמה לגמרי, הרי על ידי התשובה שהוא עושה הוא יגרום לפקיחת העינים, אבל יהיה נשאר שם דינים מהחטאים שלו, וכיון שעכשיו העינים פקוחות לא ימנעו מלבקרו ר"ל.

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לציין למה שכתב המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב הליצנות פ"א) ז"ל וישב יהודה וישראל לבטח (מלכים א:ה:ה) ויקם ה' שטן לשלמה (מלכים א:יא:יד, ובמסכת סנהדרין קו. דרשו הפסוקים כאלו הם סמוכים ע"ש אמר רבי יוחנן, כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער שנאמר וכו', והביא שני הפסוקים האלו) כי האדם כאשר האדם עצמו הוא בשלמותו ויש לו ישיבה ומנוחה, ואז השטן הוא ההעדר, שהוא השטן, כאשר ידוע כי השטן הוא ההעדר שהוא דבק בנבראים, אבל כאשר אינו בשלמות אין דבק בו ההעדר כל כך, ואלו דברים ברורים וכבר הארכנו בזה, ע"כ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר המדות ערך תשובה אות עה. ז"ל מה שאנו רואים שמי שמתחיל לעבד את ה' יסורין באין עליו, זה מחמת שהתחיל מתוך יראה של צדק, ע"כ. ודבריו מבוארים באריכות בלקוטי מוהר"ן תורה פז, ומבואר שאף על פי שבדרך זה יקבל יסורין, עם כל זה הוא הדרך הנכונה, כמבואר שם. ולכאורה כאן בשיחות מבואר שזה לכל המתחילים אפילו לא מתוך יראה של צדק, אכן י"ל שלא אמר שזה יסורים ממש, אלא הרהורים ובלבולים.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במסכת תענית דף ח. אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו [פרש"י: שמכשיר ומקשט מעשיו] מלמטה מצדיקין עליו [פרש"י מדקדין עמו אפילו כחוט השערה יותר משאילו מקלקל מעשיו, כדי למרק עונותיו] הדין מלמעלה שנאמר (תהלים פה:יב) אמת מארץ תצמח [פרש"י: אז] וצדק משמים נשקף [פרש"י צדקה אין כתיב אלא צדק דמשמע דין]. רבי חייא בר אין אמר רב הונא מהכא (תלהים צ:יא) וכיראתך עברתך [פרש"י: על מי שהוא ירא אותך אתה מחזיק עברתך, כדי למרק עונותיו]. ריש לקיש אמר מהכא (ישעיה סד:ד) פגעת את שש ועושה צדק [פרש"י: במי ששמת ועושה צדק שהן העושים כך] בדרכיך יזכרוך [פרש"י: אתה פוגע בו אם חוטא כלום, כמו ויפגע בו וימת. קרא הכי הוא – פגעת את שש ועושה צדק, והן העושין כך, בדרכיך יכזירוך, באותם דרכים שאתה מייסרן ביסורין יזכירוך לטובה, ואומרים, הן אתה קצפת, בשביל שחטאנו, בהם, עולם ונושע, בשבילם נושע לעולם הבא] הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן עד מביא הגמרא הנ"ל שעל כן המתחיל להתקרב מרחיקים אותו.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין קידושין לט: כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת, ע"כ.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן פג. ז"ל כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מתפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בברור חזק שאותו הענין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאד ממנו, כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד. כמו שאנו רואין שנמצאים כמה בני אדם שהם פחדנים גדולים שיש להם פחדים של שטות. והם בעצמן יודעים שזה הדבר אינו כלום, ואף על פי כן הם מתפחדים מאד. וכן אנו רואים שכשמפחידין את האדם מאחריו, שבאין עליו מאחוריו פתאם בבהלה בקול פחד, אזי הוא תכף מתפחד מאד קדם שמתחיל הדבר לכנס בדעתו כלל. שעדין אינו יודע כלל שום דבר כי באו עליו פתאם מאחוריו. ואף על פי כן הוא מתפחד תכף ומיד קדם שהתחיל הדתע לידע מענין הפחד. ומאחר שעדין לא התחיל דבר הפחד לכנס בהדעת כלל, אם כן איך שיך להתפחד? אך באמת עקר הפחד של האדם הוא, שיש דבר עצל האדם שמאותו הדבר הוא מתפחד, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

יסוד זה ממש מפרש את הגמרא במסכת קידושין דף כד: ת"ר הכהו וכו' כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע, אין עבד יוצא בהן לחירות, אמר רב שמן לרב אשי, למימרא דקלא לאו כלום הוא וכו' א"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה, ע"כ. פרש"י ז"ל וכי מבעית מדעתי הקא מיבעית, שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום, עכ"ל.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן פה: מבואר שדיקא כאשר האדם מתחיל לטהר את עצמו, דיקא אז הוא רואה את כל הפסולת. וע' ברמח"ל בספר פתחי חכמה ודעת (נדפס בספר שערי רמח"ל שגילה שורש ענין זה, עיין שם סי' לה, ואביא קצת מדבריו הקדושים ז"ל הנה הכלים בהיותם בפני עצמם בלא האור, לא היה השורש הוא (של הסטרא אחרא פוגם בהם, כי כבר בעצמם הם כך (-מוגבלים כדי שיוכל השורש ההוא לימצא בהם . רק בבוא האור, שהוא בבחינה מה שאין בו קליפה, אז לא יוכלו להתחבר ביחד האורות והכלים. ועל כן יצטרך שידחה מן הכלים אותו הדבר המעכב עליהם. ואז ישתוו עם האורות ויתחברו יחדיו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר עוד שם, שאפילו זה השבירה היה רק שורש להס"א, אבל עוד לא יצאה, עד עולם התיקון, כי אז הכלים שנפלו לג' עולמות בריאה יצירה עשיה, נעשו מהם ד' עולמות אצילות בי"ע, ונמצאת עשיה שניה תחתונה מהראשונה, ומסופה הרע יוצא, הרי שרק מכח הסדר שהיה נעשה בעולם התיקון, יצא מזה הסטרא אחרא.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בספר אדיר במרום (עמוד נה שמפרש שם הזוהר הקדוש (פרשת פנחס רלח: ברעיא מהימנא ז"ל אדהכי הא רעיא מהימנא נפיק מההוא סלע ואמר, בוצינא קדישא מה מועיל לי לאתטמרא מקמך וכו' ודרך המאמר הזה עמוק, כי איך נבין שירצה הרעיא מהימנא ללכת להסתתר בכל מקום אשר יוכל מלפני בוצינא קדישא, וכי היה מכריח אותו או מיצר לו? אך הענין הוא, דע כי השכינה נסתרת בתוך הקליפות. וכאשר יתעורר עליה המלך לבקש אותה, הנה לא תמציא עצמה מיד, אלא אדרבא נכנסת מקליפה לקליפה, כדי שיצטרך כביכול המלך ללכת בכל הקליפות למצוא אותה, ואז כל קליפה נכנעת לפניו ונשברת. ונמצא שכאשר יוצאה על ידו אחר כך, אינה יוצאת מקליפה א' לבד, אלא מכל הקליפות. כי בראותה עת רצון והאהבה מתחזקת בסוד היחוד, אז הוא זמן שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור (ירושלים פסחים י:ה . ולכן אפילו שלפי אותה קליפה שהיא שם לא היה צריך כל כך טורח, וכו' ע"ש כל דבריו הנפלאים.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד, למש"כ בספר המדות ערך ענש אות א', שלפעמים כאשר האדם עושה מצוה מקבל עונש על מה שהוא לא עשה אותה מקודם. אבל כאן רבינו לא מדבר על עונשין.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן פה: כשרואה אדם נסיעה לפניו אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא וכו' ע"ש כל הענין. ויש שם ציון של רא"ק אות קסד אבל לא השגתי מה כתוב שם. ואולי הוא כבר ציין שם את מש"כ בצוואת הריב"ש (סי' ג' והובא בספר בעל שם טוב א'צו) כעי"ז ע"ש.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן פז, מבאר באריכות מה דאמרי אנשי 'כל נער יש לו אשה נאה', ומבואר שפירושו בעולם הזה הוא ממש לגריעותא, שכיון שהנער לא משתמש בשכלו ומוחו, נשאר הלחות בהעצמות, וממילא כל אותו הלחות לוקחת אשתו, ומזה קונה לעצמה יופי. ואילו בקדושה יש דרך לשבח, בחי' הנה נער בוכה ביום הכיפורים, מיד ותחמול עליו, עם אתרוג יפה, ומבאר עוד שבכל הסוכות אנו עוסקים להמשיך הדעת הזו להאתרוג.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שפרשתי בזה בס"ד בפרשת לך לך עה"פ הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את (יב:יא).

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן צא: סגולה להתמדה לא לראות שום חסרון בשום ישראלי, כי כל יהודי הוא אות בתורה ע"ש, ועיין בזה בחיי מוהר"ן אות לד. ע' באדיר במרום (עמ' קי-א) שמפרש שהתורה היא התפשטות מהמאורות להוציא הנשמות. והרי מבואר שכל מהות התורה היא המצאת הנשמות, ולפי זה בודאי הזכיה בתורה ממש תלוי בהכרת מעלת כל נשמה ונשמה.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פג שכז"ל ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא וכו', ע"ש שכדי לבוא לזה צריכים לבער השאור וחמץ שבלב האדם, שהוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור, ולומר זה נאה וזה לא נאה ע"ש. והנה מסורה בידינו (וכן ראיתי לאחרונה מבערל העונג יום טוב, בהקדמה לספר שער אפרים) שתלמידי חכמים שבדור הם הננחים הפשוטים, ומבואר גודל הענין שיהיה אהבת חברים הננחים בלי להרהר אחר השני כל עיקר, וזה כדי לזכות לא רק להתמדה, השייך לכלל ישראל, אלא גם להתלהבות – וזה צריך שמירה גם על המחשבה והרהורים, כי התמדה רבינו תלה רק על הדיבור.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בחיי מוהר"ן, מובא ששאלו את רבינו מה לעשות כאשר יש רשע, ורבינו הזכיר לו הענין של הנקודה טובה, ותורת אזמרה – תורה רפ"ב. ואילו בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פג רבינו גילה שכאשר אדם גדול מתבייש, שזה בחי' שפיכות דמים, והשכינה מכסה דמהון באהבה, ונתהפכין הזדונות לזכיות, ונתעלו הנשמות הנפולות, שהן בחינת פשעים, כי נתעלין ונתהפכין לזכיות וכו' עיין שם. והוא פלא, איך הבושה של זה מהפך נשמה נפולה לצד זכות, ואולי מובן על פי הדרך השני להבין תורת אזמרה על פי הרמח"ל עמשכ"ש בס"ד.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

מובא מספר תפארת שמואל פרשת קרח – לפרש הפסוק בישעיה (כז:ה) או יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי, היינו מי שרוצה להתחזק עצמו בתורה הקדושה שנקראת עז, על דרך ה' עז לעמו יתן (תהלים כט:יא), יעשה שלום לי, צריך להיות באהבה ואחוה ורעות עם הכלל ישראל, כמו שכתבו חז"ל (ירושלמי נדרים ט:ד) ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט:יח) זה כלל גדול בתורה, ע"כ.

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

צג. דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וכו' וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות וכו' תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר וכו' כמו שכתוב (משלי יז:ט) ושנה בדבר מפריד אלוף וכו' אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך לסוף שתהנה מתלמודו (שבת סג.) וכו' ודע מי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים וכו' נעשה ממות מאות על ידי שנכנסו האלפים לתוכם וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

הנראה לעניות דעתי בזה בס"ד ובקיצור גדול, שעיקר הנקימה והנטירה הוא נגד היצר הרע, שכל פעם שהתלמיד חכם מקבל איזה התגברות של היצר הרע או מפלה ח"ו עליו לנקום ולנטור, והיינו לעשות עבודת השם יתברך יותר לשמה, נקי לשם שמים. [והנה שמעתי מר' שלמה קרלבך שכל פעם שהאדם מקבל איזה מכה מהסטרא אחרא ר"ל הוא רוצה להטמין את עצמו, ואז דייקא ר' שלמה קבע כלל, שאז דייקא עליו לצאת יותר בהפצת האמת עם אנשים. ונראה לעניות דעתי שזה לא דוקא הענין להיות יותר עם הציבור - אלא יותר בעד הציבור, דהיינו יותר לשמה, דהיינו יותר לשם השכינה שהיא כנסת ישראל].

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין של האלפים והמאות, כי האלפים בא"א והמאות באבא (ע' אדיר במרום עמוד קיז, הגם שלפעמים האלפים זה באבא כמש"כ שם ואכמ"ל), וארך אנפין זה בחי' אין, ואבא זה בחי' יש, כי אבא הוא פנימיות המהות של הספירות ואילו א"א הוא ממש המציאות שלהם בבחי' אין. ותחית המתים זה בחי' אין כמבואר בלקוטי מוהר"ן שהתחיה יהיה על הבחי' של האין עיין שם. וזה ענין לעשות ממה מאה, הוא לכאורה בנין המלכות - אדנ"י בגמטריא מאה (כמובא - בציור של הא' יו"י והנ' עם י') על ידי אבא, ובהגיע למאה אז היא ממש בבחי' אשת חיל עטרת בעלה בסוד רישא דלא אתידע, שעוד בכתר של ארך אנפין.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

צה. עמש"כ על ישעיה (סב:ב).

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

צו. כי יש מלאך גדול מאד שיש לו אלף ראשים, וכל ראש יש לו אלף לשונות וכל לשון יש לו אלף קולות, וכל קול יש לו אלף נגונים וכו' עכ"ל. עיין במסכת ערכין (י:-יא.) אמר רב מתנה אמר שמואל מגריפה היתה במקדש עשרה נקבים היו בה כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר. במתינתא תנא היא אמה וגבוה (\וגמדה) אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר, אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך, מתניתא גוזמא, עכ"ל.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן צח: אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו. כי הוא אמרם ברוח הקדש (ריז), והרוח הקדש מונח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך עליו השלום בעצמו. והוא מסוגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך, שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה'.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד (תהלים יח יט): "ויהי ה' למשען לי". ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב (שמות כא יט): "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה". וזה בחינת (ישעיה יא א): "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח שהוא דוד בחינת (איכה ד כ): "רוח אפינו משיח ה'". וזה בחינת (פסחים סח. זהר א קיד: קלה.): 'עתידין צדיקים שיחיו מתים על ידי המשענת' בחינת "ואיש משענתו בידו" בחינת "ונתת המשענת על פני הנער" עד כאן. (כל זה לא נכתב בשלמות. וחסר הרב רק מה שנתפס במח קצת נכתב).

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

יש פה נקודה מעניינת שהבטחון של אחד יכול להחיות את השני (וכעין זה מצאנו שבודאי יכולים להתפלל על יראת שמים, ע' בריש הקדמה להשתפכות הנפש, וקטני אמונה דנו הרבה בזה), ואכמ"ל.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להבין שמה שרבינו גילה כאן אינו בכלל עיון תפלה שחשוב עבירה (בבא בתרא דף קסד:) ופרש הרשב"ם שם ז"ל יש מפרשין שלאחר שהתפלל דן בלבו שישלם לו הקב''ה שכרו ויעשה הקב''ה צרכיו וישמע תפלתו לפי שהתפלל בכוונה: ע"כ. ויש לחלק בין צפית שכר לבטחון פשוטה.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע ספר המדות ערך תפלה אות לא – על ידי בטחון הקב"ה שומע תפלתו (וציינו שם לפסוק בדה”י א:ה:כ ונעתור להם כי בטחו בו). ושם אות סח: על ידי בטחון תפלתו של אדם נשמעת (וציינו שם לתהלים מ:ב קוה קויתי ה' ויט אלי וישמע שועתי). וע' במכתב טז מהספר נתיב צדיק שכז"ל ואנו צריכין להכין כלינו לקבל, והכלי שלנו הוא תפליה בטחון ואמונה, ואנו צריכין לעשות כמו שספר רבנו ז"ל המעשה משני נערים קטנים שהיו אוהבים זה לזה מאד, עד שלא היו יכולין לחיות זה בלא זה, ופעם אחד נחלש אחד מהם והיה השני בצער גדול עד למאד, ושאל מה לעשות שיבריא חברי, ואמרו לו שיאמר תהלים, והוא בתמימות התחיל לומר תהלים, ובכל פעם שאמר כמה קפיטליך שאל את חברו אם הבריא, והיה כך כמה פעמים, ואמרו שעדין הוא חולה, ואמר עוד עד שהיתה לו רפואה בשלמות, וכל מה שספר רבנו ז"ל בזה הורה לנו דרך התפילה בתמימות, שצריכין אנו להתפלל ולהתפלל בתמימות עד שתמשך הישועה בשלמות, ולהאמין שבכל תפילה ממתיקין מעט מעט הדינים עד שימתיקו כל הדינים בשלמות … וקוה וחזר וקוה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות ק: "ותתפשהו בבגדו" (בראשית לט יב), שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו, דהינו שמטריד אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו, ע"ש כל דה"ק. ויש להעמיק בזה כי לכאו' אין זה מוגבל לעולם הגשמי בלבד, אלא בכל דרגה ודרגה יש את פנימיות העבודה בדביקות להאין סוף ב"ה כמו שהוא מוצג באותה דרגה, ויש גם את הלבושים השייכים לאותה העבודה, וצריכים לא להיות נטרד מהן, אלא להתאמץ בעצם העבודה.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

וע' במסכת עבודה זרה (דף טז:) – הבאתי כל הלשון שם על מקומו ע"ש, שרש"י כתב ז"ל דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם ע"כ. והרי זה ממש הקצה האחרון במה שרבינו כתב כאן לא להיות טרוד כלל בבגדים. אכן נראה לעניות דעתי שלפי דעת רבינו יש דייקא לשמור על הנקיון של הבגדים, עיין מש"כ בפרק על הבגדים. והנה מצינו שהלבושים הם מעשה המצות, ועיין בלקוטי מוהר"ן שהביא את הגמרא (תענית ד) האי צורבא מרבנן דרתח אוריתא דקא מרתחא בה, ורבינו גילה שזה בגלל שגדלה תורתו מאד יותר ממעשיו, ועל ידי שמשוה צדקת מעשיו לתורתו יהיה דעתו נוחה עם הבריות ע"ש. והיה נראה שדברי רש"י הנ"ל שייכים לאותם שתורתם עוד שגבה הרבה ממעשיהם הטובים. רק שצע"ג כי כאן מדובר על ר' זירא, ואולי זה היה כינוי שרכש מתחילת שימושו בבית המדרש (כמו שרבינו אמר על עצמו, שבתחילה היה כעסן, עיין שבחי הר"ן אות כב).

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת שבת דף קי. האי איתתא דחזיא חיויא ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו דעתיה עילוה ואי לא לא יהיב דעתיה עילוה.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

קא. תמימות ופשיטות ואמונה. עיין מש"כ לעיל אות לב.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

קג. טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר, דהינו להאמין אפלו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם בהאמת, מלהיות חכם ולכפר בכל חס ושלום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יעקב ווינברג אח הצעיר של הסבא שלי, אמר בשם אביו, הסבא רבה שלי, שאמר בשם הבעל שם טוב, נאך (אחר) עלא (כל) מיינא גילוים (הגילויים שלי), ונאך עלא מיינא השגות (ואחר כל ההשגות שלי), בין איך א נער און גליבט, (אני נער ומאמין), אי איט שטייט (וקשה כי כתוב) פתי יאמין לכל דבר, איז דירעיבאר (לכן) שטייט (כתוב) שומר פתאים השם, ע"כ.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

קד. אם פגע בך מנול זה משכהו לבית המדרש (קדושין ל:), כי לפעמים הו(-הבעל דבר) מתפלל מתוך האדם, ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו. וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו. אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפלה כזו, כמו שאמרו רז"ל (קדושין ל:) אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ. וזהו אם פגע בך מנול זה, פגיעה לשון תפלה כמו שאמרו רז"ל (ברכות כו:), היינו כשהמנול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת, משכהו לבית המדרש, כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בבא מציעא דף כג: שבית כנסת שייך לנכרים מה שאין כן בית המדרש.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

קז – אסתר בינונית היתה לא ארכה ולא קצרה (מגילה יג), ע"ש שביאר רבינו שכיון שיצאה בזכות רחל שהיתה קטנה ובזכות שאול שהיה גבוה, יצאה בינונית. ויש להעיר, הרי קצת קשה מיניה וביה, כי מובא שמה – בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול ובשביל צניעות שהיתה בשאול וכו', הרי ששאול שהיה גבוה יצא מרחל שהיה קטנה, אז אם כן לכאורה רואים שאין קשר בין זה לזה, ומזה ששאול היה גבוה לא מעלה ומוריד על מידת רחל. ואולי י"ל שודאי גדול יכול לצאת מקטן, אבל איך קטן יצא מגדול, ואיך יצאה אסתר בינוני משאול שהיה גבוה, ועל כרחך זה מכח שזה וזה גרם, הקטנות של רחל עיכב על הגבהות של שאול עד שהיא יצאה בינונית.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר בינונית – עיין במסכת שבת דף קטז: רש"י ד"ה יומא דאסתנא, רוח צפונית שהיא בינונית ע"ש, הרי שפירש אסתנא לשון בינונית.

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

[בספר נצח ישראל פרק נה כתב שכל היוצא מן הממוצע, רע]

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

קט. שרבי שמעון קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפלו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך עכ"ל. צריך עיון מהרא"ש ראש פ"ב דמסכת ברכות שכתב שלשון ארמי יותר מגונה מכל הלשונות בעיני המלאכים ואינם נזקקים לו. וי"ל אולי שזה היה כל עוד שלא נתגלה הזוהר, אז התיקון של רבי שמעון לא היה בפועל. ועמש"כ בערך התבודדות, בפרק לדבר עם השם יתברך בלשון האם.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ר' אריה קפלן ציין למש"כ באבי הנחל על ליקוטי מוהר"ן תורה יט, וז"ל וזה ענין החלום השני של נבוכדנצר שכתב שם ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחית ואמר גודו אילנא, ומבואר בדברי רבינו ז"ל שהוא ר"ת שמעון, שקאי על רשב"י, היינו כי רשב"י חידש הלשון תרגום שחיבר ס' הזוהר ותיקונים בלשון תרגום כמובא בהשיחות, ועי"ז העלה הטוב שבתרגום שהוא הטוב שבנוגה והרע שבו נפל ונתבטל, ע"כ אמר גודו אילנא שהוא נ"נ שהוא הרע שבנוגה שנפל ונתבטל לגמרי. אבל אעפי"כ כתיב ברם עיקר שרשוהי שבוקו, שעדיין לא נתבטל לגמרי כי צריכין להעלות גם הטוב שבשאר לשונות היינו הניצוצות הקדושים שנפלו להקליפות הטמאות, כי מה שמבואר בפנים שהלשונות העכו"ם צריכין לכלותם לגמרי, היינו שאין מעלין הלשון בעצמו אל הק' כמו הלשון תרגום שצריכין לקרות התורה שמו"ת, נמצא שהלשון תרגום כמו שהוא נכלל בק', אבל שאר לשונות אינם נכללים בק' שיהי' מצוה בקריאת התורה בשאר לשונות, אבל בוודאי יש גם בשאר לשונות ניצוצי קדושה שמזה אריכת הגלות עד שיתבררו כל הנה"ק ואז יכלו ויתבטלו לגמרי, וזהו פי' המבפ"נ ושאר לשונות העמים שהם בחי' רע גמור צריכין לכלותם לגמרי, היינו על ידי שמעלין הטוב שבהם, עי"ז ממילא יכלו ויתבטלו, כי הם בעצמם רע גמור רק שנפלו נ"ק על ידי חטא עץ הדעת וחטאי הדורות, ע"כ כל זמן שלא נתבטלו עדיין שאר לשונות העכו"ם אזי ממילא קליפות נוגה לא נתבטלה לגמרי, כי עיקר יניקתם מהקדושה הוא על ידי קליפת נוגה, וע"כ כתיב ברם עיקר שרשוהי שביקו בארעא, כי אח"כ חזרה ונתגברה קליפת נוגה, כי חזר למלכותו כמקדם, רק שלא הי' רע כמקדם, כי שיבח להשי"ת כמבואר בדניאל, וזה שסיים רבינו ז"ל אבל עכשיו יש נחל נובע מקור חכמה כו' כמבואר בחיי מוהר"ן, היינו שהוא העלה גם הטוב שבשאר לשונות העמים על ידי ריבוי ההתבודדות שלו בלשון אשכנז שהוא שאר לשונות העמים, ועי"ז יכלו ויתבטלו הלשונות העמים וממילא גם הרע שבקליפת נוגה תפול ותתבטל לגמרי והטוב שבו יוכלל בקדושה ועי"ז תהי' הגאולה בבי"א, עכ"ל.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

עוד ציין ר' אריה קפלן לספר כוכבי אור אות פו, ולא מצאתי מקום כזה, ולכאורה הכוונה לחלק אמת ואמונה, אות ג' הערה ו' ז"ל לשון חכמים – ברכה, לשון חכמים – עשר, לשון חכמים – מרפא. ובאמת כל דרכי לשונותיהם שבתלמוד ומדרש קדושים בקדשת תורה שבכתב ממש, וחביבים דברי סופרים יותר מדברי תורה. ועין בשיחות הר"ן (אות כט – לכאורה טעות וצריך להיות קט שלפנינו) מה שאמר אדמו"ר ז"ל על לשון תרגום, שרבי שמעון בן יוחאי קדש כל כך את לשון תרגום, עד שגם שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר את האדם, ע"כ.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין במסכת גיטין דף יז. למימרא דארומאי מעלו מפרסאי והתני וכו' יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים עמד והגלה אותם לבבל, לא קשיא, הא מקמי דניתו חברי (רש"י פירש פרסאים וזה היה כבר בימי כורש, ובתוספות פירש ר"י אומה אחרת שבאה בימי רבי יוחנן) לבבל הא לבתר דאתו חברי לבבל, עיין שם. ולפי פירוש ר"י י"ל שאע"פ שרבי שמעון תיקן, חזר ונתקלקל.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן קיב, יש עברה שענשה של עברה ההיא שיהא בעל חוב תמיד ע"ש. ע' בספר המדות ערך ממון (עז) מי שעושה מעשיו במהירות בלי ישוב הדעת נעשה בעל חוב ע"כ. אבל זה לא מעשה עבירה ממש, ולא נעשה בעל חוב תמיד. וע"ש ערך נאוף (לו) שעל ידי נאוף באים לגלות תחת יד שרים לצים, ונעשה בעל חוב, ע"כ.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בחיי מוהר"ן אות סו, ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

קיב: לשוב מהעברה שגורם להיות בעל חוב. ע' בספר המדות ערך תשובה (מו) מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בעל חוב.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

קטז. אומות העולם יש להם הנהגות נימוסיות מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא ארינטליך. אבל ישראל עם קדוש אפלו אלה המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשל מחיב, אפלו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ, ע"ש.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בריש השיר נעים שבהקדמה לספר לקוטי מוהר"ן - נמוסי הדתות כולם לא ישוו לדתינו, חכמיהם בדו מלבם נמוסים בשכלם האנושי, ע"כ.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ במסכת עירובין סוף דף ק:

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ הרע"ב בריש מסכת אבות ז"ל אומר אני, לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה, אלא כולה מוסרים ומדות, וחכמי אומות העולם ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם, אלא עף אלו נאמרו בסיני, עכ"ל.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

קיח. בענין קושיות על השם יתברך – עיין לעיל אות לב, מ, ולקמן אות קמו, ועיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נב ומש"כ שם.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

קכו. ענין האפיקורסות שמתפשט בעולם – עיין לעיל לה ומש"כ שם, ולקמן רכ.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

קלז. [ליקוטי מוהר"ן רד]. חברך קבע עתים לתורה וקבל על עצמו חק ולא יעבר ללמד בכל יום כך וכך. אבל אתה אינך עוסק בתורה. ועל כן נותנין לחברך מעות אף על פי שעבר עברה. כי 'עברה מכבה מצות ואין עברה מכבה תורה' (סוטה כא.). "ואין "עברה "מכבה "תורה ראשי תבות מעות, ע"כ.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ישעיה לג:טו-טז כמה תנאים שעל ידם האדם זוכה שמספיקים לו כל צרכיו מן השמים. ואחד מהתנאים, ועצם עיניו מראות ברע, סופי תיבות מעות, ומובא שם מספר אמרי נועם פרשת בראשית, שעל ידי זה ממשיך העינא פקיחא דלעילא אות עי"ן, ולכן הראשי תיבות הם יעקב, בחין וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב (דברים לג:כח) עיין שם.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש, כי רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שהפרנסה של האדם בא מאשתו. וענין עוצם עיניו מראות ברע פירשו בגמרא לא להסתכל בנשים הכובסים בנהר. והרי המסתכל בנשים מחליש קשרו עם אשתו וחשיבותה, ועל ידי שעצם עיניו מראות בנשים אחרות, מחזק קשרו עם אשתו ומגביר חשיבותה, ולכן בעקבותיו יש מעות. ולפי זה נראה שהוא ענין יותר שלא להרוס סיבת השפע, ואינו כל כך ענין של זכות לזכות לשפע.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

קלט: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו'. כי הלב הוא אלקות וכו'. במקום אחר ביארנו באריכות שע"כ אינו אלקות ממש חלילה, וכן הלשון בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה נו "כי האלקות הוא בלב". ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

קמ. ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך, והזכיר מיד מאמר רז"ל כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא קטנות שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בעצמן וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה סוף מסכת סוטה מח. משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה – פרש"י ז"ל בטוח בחשיבותו ועושה מעשים מופלאים וכו' עיין שם. ודייקא ר' חנינא בן דוסא במסכת תענית כה דאג שלא יהא שולחנו מעט מרגל.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

קמא. תיקון הכלל הוא תקון גמור ותקון חדש – עיין מש"כ בחלק ה' מאומן בערך תיקון הכללי.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

קמא. ויש מי שיקרה לו על ידי רבוי אכילה ושתיה או על ידי חולשה ועיפות או על ידי שאינו שוכבר כראוי, וכל זה אינו כלום (והוא כמו תינוק שמשתין בשנה). גם יש ששומרים אותו מלמעלה ונצול מן המקרה או שהמזל שומר אותו ונצול, ע"כ. וכן איתא בגמרא (שבת קכז:) קרי בא על ידי טורח הדרך ואין בכך כלום, וזה היה עם התנא הקדוש ר' יהושע. ועם כל זה מצינו שצדיקים גדולים ניצולים מכל קרי, כמו יעקב אבינו שלא ראה קרי מימיו, וכן אלישע, כדאיתא במסכת ברכות (י:) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא (מלכים ב:ד:ט) מנא ידעה וכו' וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו, ע"כ.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

קמא. ז"ל גם לפעמים נדמה להאדם בשנה בחלום כאלו הוא נופל ואחר כך מתעורר משנתו, גם זה מן השמים שמצילין אותו מזה (קרי), עכ"ל. פעם הייתי יושן אצל רשב"י על הכסא, ובחלום הרגשתי שאני נזרק.... ובאמת נפלתי על הרצפה - הכסא התהפך.... אז האם יש פה קל וחומר, שאם מי שרק מרגיש שהוא נופל זה סימן שהצילו אותו, אז מי שבאמת נופל???

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

פעם חלמתי שהייתי ברכב עם משיהו שהיה נוהג במהירות ופחיזות גדול, והיה לי הרגש אולי כמו מי שנופל, אז האם עיקר הסימן הוא ההרגש שיש בנפילה, או שצריך להיות דוקא מנפילה?

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

קמג. (כתב יד החברים והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון):

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש שני מיני אכילת הבהמיות. דהינו שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה כבהמה והמאכל הוא מאכל אדם, ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם דהינו שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם, אלא הוא מאכל בהמה. והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת. וזה שכתוב (תהלים סו יב): "הרכבת אנוש לראשנו" דהינו כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל, אזי "באנו באש ובמים" הינו קר וחם דהינו קדחת. ואפלו הרופאים אומרים גם כן כך, שקדחת בא מן מאכל יותר. עיין שם.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת גיטין ריש דף ע. תנא והממלא כריסו מכל דבר – פרש"י ז"ל מכל דבר שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו, ע"כ, אחזתו אחילו. אמר רב פפא, אפילו מתמרי (-תמרים יביאו לחולאת הזו), פשיטא, סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר מר (פרש"י ז"ל שהתמרים יפין לגוף כל כך) תמרי משבען ומשחנן (-פרש"י מחממות) ומשלשלן ומאשרן ולא מפנקן אימא לא קמ"ל, מאי אחילו, א"ר אלעזר אש של עצמות, מאי אש של עצמות, אמר אביי אש גרמי, מאי אסותיה, אמר אביי אמרה לי אם כולהו שקייני תלתא ושבעא ותריסר, והאי עד דמתסי כולהו שקיינאי אליבא ריקנא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

קמה. לעשות מהתורה תפלה. כמבואר גם בליקוטי מוהר"ן תנינא כה.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

בזה אתי שפיר מה דאיתא במדרש שוחר טוב תהלים כה, שבשעת מתן תורה נעקר הר המוריה ובא להר סיני, ועיין בזה באריכות בספר מגלה עמוקות מהדורא תנינא פרשת ויצא עמ' פז-ח, ופירש שם המדרש רבה (ברשאית סח:ב), אשא עיני אל ההורים – למלפני ולמעבדני, דהיינו ענין של לימוד ושל עבודה זו תפילה, ולפי רבינו צריכים ממש לבנות את התפלה מעל להתורה.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

קמו. בענין קושיות על השם יתברך – עיין לעיל אות ל, מ, קיח, ועיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נב ומש"כ שם.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

קנב. שמעתי בשמו שאמר לאחד שמי שהיה בעל מחלקת בלגלול העבר אזי כשנתגלגל נעשה אטר יד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

עיין השמטות לספר חיי מוהר"ן (הוספות מספרי כוכבי אור ואבניה ברזל) אות רעט ז"ל פעם אחת היה רבנו ז"ל אצל דודו רבי ברוך ז"ל ואמר אז דודו ז"ל תורה, ורבנו ז"ל לא נתפעל מהתורה שלו וספרו להרב ר' ברוך ז"ל. ואמר הר' ברוך ז"ל ואם אין יכולים לומר תורה (איז מען שוין קיין גוטער יוד ניט) אז הוא כבר לא אדמו"ר. הלא המגיד ז"ל ממעזריטש לא ידע מהו ענין אטר יד (איז ער שוין קיין גוטער יוד ניט גיווען) אז הוא לא היה אדמו"ר. שמע רבנו ז"ל ואמר אם כן נתנו לי ליינען [לקרא משימה] שצריך אני לידע מהו ענין אטר יד. ובקרוב אמר התורה סו ושם מדבר מענין אטר יד, ע"כ [תורה סו סוף אות א. והמשמעות שם כי אטר יד הוא כמו תלמיד שמקבל פי שנים מרבו, ומבואר שם שיד ימין בחי' בכח, ויד שמאל בחי' בפועל, ומתחילה הם ביחד, וצריכים לחלקם, הרי בחי' מחלקת]. ויש להעיר שר' ברוך היה ידוע אודות הכעס הקדוש שלו וכו'.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אם אין יכולים לומר תורה אז הוא כבר לא אדמו"ר, עיין חיי מוהר"ן תכא, ז"ל שוב אמר שגם הצדיקים של עכשו הם גם כן בבחינת התערבות עמהם (-הגוים), כי הם מנהיגים בביתם כמו מנהגי השרים וכו' ועל ידי זה אינם יכולים לומר תורה וכו' וכו' ומאחר שאינם יודעים תורה על ידי זה הם מנהיגים עצמם במנהגי השרים. כי מאחר שאינם יודעים תורה, הם מכרחים על כל פנים לנהג עצמם במנהגים הנ"ל. (כי בלא זה במה יהיה נכר מעלתם וחשיבותם מאחר שאינם בני תורה) ע"ש.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חיי מוהר"ן נב מעשה מהדרשן שהיה אוכל הרבה בשולחן של הבעל שם טוב, ובשביל ליצנות הפצירו אותו שיאמר לפניהם תורה, וז"ל והוא נהג בתמימותו והתחיל לומר בפניהם תורה, והתחילו לשחק ממנו בתוך פסת ידיהם והיה בעיניהם לאחוכא ואטלולא [לשחוק וליצנות]. והבין הדרשן שהם מתלוצצים ממנו בשביל שאוכל הרבה, ענה הדרשן ואמר, וכי אם אין יכולים לומר תורה אסור לאכל חתיכה דג. אחר כךהתסכל הבעל שם טוב וכו' ושמע תורתו של הדרשן והוטב בעיניו מאד, ואמר הבעל שם טוב שזה הדרשן אומר תורה מפי אליהו ז"ל ע"ש.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך, שער תיקוני התשובה פ"ג ז"ל ומרנו ורבנו האר"י זלה"ה מסר סימן לתלמידיו שיכירו נפשות האלו (-של החוטאים הגדולים, ובכללם התתקע"ד דורות ע"ש), ואמר: כשתראו בני אדם שהם עזי פנים ואין להם בושה מבני אדם, תדעו נאמנה, בבירור, שקודם זה הגלגול היו גלגול בהמה, חיה, ועוף טמא, וכמו שלהם אין בושה, גם להם אין בושה, והם הולכים אחר לימודם הראשון, עכ"ל.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

קנג. עיין בזה בחיי מוהר"ן אות רטו.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

והתפאר בעצמו שהוא עתה בשמחה גדולה, ואמר שהוא ביראה ובשמחה. ואמר בלשון אשכנז: איך בין היינט פרום פריילך, עכ"ל, ובספר חיי מוהר"ן רטו ז"ל שהוא עתה יראה שקורין פרום, ושמח, ע"כ.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

[עיין במאור ושמש פרשת ויחי ז"ל וזהו שאמר להם יעקב אבינו 'שמעון ולי אחים כלי חמס מכרותיהם' שהם תמיד ביראה גדולה, ועל ידי כן היו בכעס על עצמם כנזכר לעיל, ויקרא בלשון אשכנז – פרום, ועל ידי כן אי אפשר להם להתערב עם הבריות כנזכר לעיל, והם בפני עצמם בהתבודדות ובסוד, וזהו 'בסודם אל תבוא נפשי' שאין רצוני בהם בהנהגתם, לפי שהוא מסטרא דמרה שחורה, והגם שמקהילים את עצמם לפעמים ביחד – גם כן הוא במרה שחורה, ואינם אז בשמחה כדמבעיא להוי, וזה 'ובקהלם אל תחד כבודי, פירוש תחד הוא לשון שמחה וחדוה וכו' עיין שם].

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן אות קנה שרבינו אמר לר' נתן שהעיקר הוא השמחה, ועל ידי השמחה מעלין את היראה, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

קנד. שמעתי שאמר, שעקר מה שהגיע למדרגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ע"ש. עיין לקמן אות קסו.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

קנה. ובתחלה שאל אותי: האתה שמח בשבת? השבתי: אני לפעמים נתעורר עלי איזה יראה בשבת שקורין (פרום). ואמרתי לו בזה הלשון: איך בין אמאל פרום. והשיב: לא כך הוא, העקר הוא שמחה: ואז הוכיח אותי הרבה להיות בשמחה דיקא בשבת. ואז אמר כל הענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן יז הנ"ל מענין מעלת השמחה בשבת. ונכלל שם שגם היראה עקר עליתה על ידי השמחה של שבת דיקא, הינו שעקר הוא רק השמחה בשבת. ואז דיקא עולה היראה שהוא בחינת מה שקורין פרום, ע"ש.

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל אות קנג, שרבינו היה בשמחה גדולה ואמר על עצמו שהוא ירא ושמח, ע"ש. והרי הקדים יראה לשמחה.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין באבניה ברזל, אות כח ז"ל מוהרנ"ת זצוק"ל כתב לרבי עוזר, שמעתי שר' עוזר איז נאר פרום (הוא רק ירא) לא כך קבלתי מרבנו זצוק"ל, דער עקר איז נאר פרייליך, און פרום אויך (העיקר הוא רק שמחה ויראה גם), עכ"ל. ומסתימת הציטוט משמע שמדבר אפילו לימות החול, ואילו כאן בשיחות הר"ן מפורש שמדובר דייקא בשבת קודש.

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש ג-קלד ז"ל מוהרנ"ת ז"ל לא היה נוהג לזמר בלילה שבת את הזמר הנקרא "דער פרומער נגון" המושר בפי אנ"ש על זמר "מעין עולם הבא", בהטעימו שמחמת קדשת ומעלת שמחת שבת, אינו חפץ לזמר נגוני התעוררות אלא רק נגוני שמחה וחדוה, אולם בסעודה שלישית עת רעוא דרעוין דביקות והתעוררות, אז היה מזמרו, ע"כ.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה תמוה מאד, כי הלוא רבינו בעצמו היה נוהג לזמרו, ותמוה מאד שרבי נתן לא יעשה מה שראה הנהגתו של רבינו (שיחות קסט – "ומי שלא ראה זאת, לא ראה טוב מעולם" ע"ש). ועוד קשה כי רבינו גילה בתורה רכו ז"ל יש נגונים של יללה ועצבות שהם מבחינת הסטרא אחרא, ודרך בני אדם למשך אחר נגונים האלה, וכשמזמרין הנגונים האלה בשבת, על ידי זה מעלין אותם, ע"כ. הרי שלפי רבינו יש ענין אפילו לשיר נגונים עצובים, ואיך ימנע לשיר שירי דבקות.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות קנו. ואמר אז שטוב כשבאים על קברי אבות לומר להמתים השוכנים סביב סביב לקבר אביהם ואמם וכיוצא שבאים אליו, לבקש מהם שיודיעו לו שבא בנם או בתם אליו וכו' וכו' ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

בספר האחים הקדושים (עמ' 293) כז"ל רבי משה טיטלבום מאוהל, בעל "ישמח משה" זכה גם הוא להצלה בזכות רבי אלימלך. היה זה כאשר בנו ר' אליעזר ניסן חלה וכו' הוא שגר שני שליחים אל קברו של רבי אלימלך בליז'נסק וכו' שכאשר יבואו אל בית החיים, יגידו: "אנחנו מנדרים פרוטה לצדקה בעד הנשמה, שתלך ותודיע לנשמת רבי אלימלך, כי באנו אל הציון שלו להתפלל לרפואת החולה". "כאשר תעשו כך", הסביר, "ירוצו בודאי כל הנשמות הנמצאות שם להודיע לרבי הקדוש, כדי לזכות בשתי הפרוטות לעלוי נשמתן", ע"כ. הרי שהישמח משה לא ידע להחזיק את הנועם אלימלך בדרגה הזה שגילה רבינו כאן.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש ללמוד מדברי רבינו שאין חשש של דורש אל המתים אפילו לאדם רגיל שאינו בבחינת צדיק, כי אם לא כן איך נתן עצה כזו לכל אדם איך להזמין ולהיות בטוחים שנשמות המת שם. ואין ההיתר מוגבל רק לצדיקים שנקראים חיים אפילו במיתתם, אלא אפילו לכל מת, והאיסור אינו אלא על הדורש דרך טומאה, וכלשון השולחן ערוך (יו"ד קעט:יג) ז"ל דורש אל המתים (דברים יח:יא) זה שמרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח הטמאה, עכ"ל (ועיין שם סעיף יד ברמ"א שיש מתירין אפילו להשביע את המת, אם אינו משביע גופו של מת רק רוחו).

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין בספר המדות ערך צדיק ח"ב יט. כשהולכין על קברי צדיקים, צריך לזה זכות, שיוכל לאסף רוחו ונשמתו לקבר, שיהיה כאלו הוא חי, כי אם אין זכות, אזי רוחו ונשמתו עולין למעלה לתוך שאר הצדיקים, ע"כ. ולכאורה מדובר בצדיק שאינו במעלה של יוצא מחדר לחדר, ולכן אינו כאלו חי, עד שיכולים לאסף רוחו ונשמתו לקבר.

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר. והמשיל אז לבתו על עצמו: כמו שאני עתה בחדר זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי. אם אתה (-לכאורה צריך להיות: את, וכן לקמן לתקן ללשון נקבה) תבוא אצל הדלת ותצעק, אבי אבי וכו' לא אשמע דבריך?!

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ק"ק מהמדרשים בענין אשת עבדיה, שבא הנושה לקחת שני ילדיה (מלכים ב:ד:א), עיין בזוהר חדש לח:, וביותר אריכות עיין בתרגום של תוספתא שהביא הרד"ק ז"ל מאתן ושתין וחמשא זמנין צוחת אתת עובדיה כהאי גונא, ולא הוה משגח ולא ידע מה למעבד, עד דאזלא לבי קבריה וצוחא, דחלא דה' דחלא דה', ואשתמע לה קלא מביני מתיא (-קול נשמע מבין המתים), מאן הדין דחלא דה' דקא בעית? ארבעה איקרו דחלא דה', אברהם ויוסף ואיוב ועובדיה. אותיבה ואמרה, לא בעינא אלא האי דכתיב ביה דחלא דה' לחדא. וכד אודעוה קבריה הוה קא מתפלשה בקבריה וקא צוחא ואמרה, מרי מרי היכא רוחציך לי בשעתא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

ואם אלישע היה שם סתם כמו שהיה בבית בחיותו, למה היתה צריכה לצעוק כל כך, ולמה יסתפקו למי היא מכוונת. ואולי י"ל שהיה מניעות מהס"א.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן קנו: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשש על זה שמא אינו שם. כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר ע"ש. והנה צ"ע בדיוק הגדר שהצדיק תמיד שם, כי מצינו בכתבי האריז"ל שבשבתות ויו"ט הצדיק לא נמצא בקברו, ועוד מצינו בהאריז"ל הקפדה שכאשר באים לקבר של צדיק שצריכים להמשיך לתוך הצדיק את הנר"נ שלו (וע' משנת חסידים, מס' היחודים א:ב). וי"ל שרבינו מכוון להקיסטא דחיי, וע' בלקוטי תורה (איוב יד:כב) ובטעמי המצות (פרשת ויחי) של האריז"ל שמקיפים של הנפש מתקשרים עם הנפש בקבר, ובשביל זה יש מצוה לעשות ציון על הקבר, וקצת קשה א"כ למה האריז"ל אומר שאין שום ענין בשבת וכו', או שרבינו כוון רק לצדיקים גבוהים מאד במעלה שלא עליהם כוון האריז"ל (או שהאריז"ל אמר לא פלוג לכבודן, כמו שמצינו ברבינו הקדוש שהסתיר ענין ביאתו לעולם אחר פטירתו).

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי משום דמצינו בחז"ל במיתת צדיקים דשבק חיים לכל חי, ואיתא בזוהר דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי, וצדיק גדול כזה, שבאמת מושג בכל מקום, הרי ההגשה לקברו אפילו בלי שום המשכת נר"ן, כבר נעשה בזה התחברות מספיקה. ובשבת י"ל שהצדיק לא מרוצה להתחבר בכה"ג.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בסוף תשפ"ד שמעתי בשם ש"ט שהיה עם סבא ישראל באומן, והוא טוען שסבא "אמר לא ללכת לרבנו בראש השנה עצמו, כי זה מפריע לצדיקים. ראש חודש וראש השנה, הוא אומר לא ללכת בראש השנה, כי הייתי איתו באומן, הוא אמר מפורש לא ללכת לרבנו, זה מפריע לו, הוא מתעסק עכשיו עם העולם, רק ערב ראש חודש. אז אין ענין ללכת בראש חודש, הוא לא נמצא שם, הוא אמר לי מפורש 'רבנו לא נמצא איתנו בראש השנה עצמו'. אותו דבר בראש חודש – צדיקים פועלים על כל העולם, ע"כ. והדברים מוזרים ואי אפשר לקבלם כפשוטן, כי איך תפילה אצלם מפריע להם, אפילו שיהיו עסוקים במה שהם עסוקים. ואם יבוא מיליארדי אנשים על הציון, זה כבר יהיה הפרעה לצדיק ח"ו. ואם זה הפרעה לאליהו הנביא להגיע להרבה בריתות בכל העולם בבת אחת. אכן לפי מש"כ יש לפרש שלא דייק במה שאמר כי הוא מתעסק עכשיו, אלא הטעם הוא שבאלו הימים אין הצדיק מרוצה להתחבר בכה"ג.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשש"ק ד-תרכו, מוהרנ"ת אמר שלולא המתנגדים היה הולך לציון רבנו ביום ראש השנה להתפלל שם (רש"ש בשם ר"מ טשנסטחובער ששמע מרבי אברהם בן ר' נחמן), ע"כ. ואולי מה שסבא אמר שזה מפריע לרבינו, הוא כוון למה שרבי נתן אמר – לולא המתנגדים, ודו"ק.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מענין לענין אביא כאן חידוש בטעם שקברי צדיקים אינם מטמאים, ולכן מיושב כמה קושיות על שיטה זו, ומבואר כוונת הטענה של למה נגרע.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת בהעלותך (במדבר פרק ט:ו) כאשר בני ישראל נצטוו להביא קרבן פסח כתוב: ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במעדו בתוך בני ישראל.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר עמדו על זה בספרים הקדושים מה הענין של טענה זו "למה נגרע" הלוא פטורים הם, ולא מצינו כמעט דבר דומה לזה.

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא נראה לפרש שהאנשים אמרו אנחנו טמאים לנפש אדם, משמעו גם בלשון תמיהה, כי לפי ר' עקיבא מישאל ואלצפן היו שהיו עוסקין בנדב ואביהו, ולפי ר' יוסי הגלילי נושאי ארונו של יוסף היו, והרי צדיקים כאלו אינם מטמאים. וכבר הביאו כמה פוסקים את זה לראיה מוכחת שבאמת אפילו צדיקים גדולים מטמאים, ואכמ"ל בדבריהם.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לעניות דעתי שצדיקים במיתתן נקראים חיים (והתורה אסרה – ויקרא כא:יא 'ועל כל נפשת מת לא יבא'. וע' רמב”ן ריש פרשת חקת, וצוין שם: רקאנטי מ,א. זהר בראשית נג:, זהר וישלח קסח.. תוספות ב”מ קיד: ד”ה מהו. כתובות קג: ד”ה אותו היום, תוס' יבמות סא., וע' בפנים יפות פח: ובכלי חמדה ריש פ' חקת), ומבואר בכתבי האריז"ל שמי שבא לקבר של צדיק צריך להמשיך נפש ורוח הצדיק לתוך גוויתו, ואכן מצינו ברבינו נ נח נחמ נחמן מאומן שאפילו אחר פטירתו הוא תמיד יהיה נמצא אצל גופו, שלא יהיה אלא כאדם ההולך מחדר לחדר, וכל מי שיבוא לקברו ויקרא לו הרי ישמע. ולשונו (שיחות הר"ן קנו) משמע שכן הוא אצל כל צדיק, שכל צדיק גדול יש בחי' כזו, ויש לעיין בזה בגדרי האריז"ל הנ"ל, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים ניתן מקום לומר שאפילו הצדיק מצד גוויתו הרי הוא כמת וטמא, אלא מצד עוצם כח נפש ורוח הצדיק מחיים את הגוויה באופן שעל כרחך אין הגוויה חשוב מת, ולא חל טומאה עליה.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל שעל כרחך לא פלוג שאפילו צדיקים מטמאים מצד גוויתן, אכן יהיה ספק או אסור להביא קרבן על טומאה זו, ולא יהיה איסור לכהן להתקרב כיון שבאמת הצדיק הוא חי, ודו"ק.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן התורה אומרת שהיו טמאים לנפש אדם, בחי' אדם השלם, והם אמרו אנחנו טמאים לנפש אדם, כנ"ל וגם בלשון תמיה, כי באמת אינם טמאים כל עיקר, כי אין הצדיק מת וטמא אלא חי.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן למה נגרע להפסיד את שום מצוה מזה, כי לעולם לא מפסידים מהצדיק.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות קנז. ואמר שכפי רבוי התורות שאמר על זה כבר היה ראוי להתרפא אך החסרון הוא מחמת חסרון אמונה של השומעים וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

כמו שבמתן תורה נתרפאו. וכן כתיב רפאות תהיה לשריך (משלי ג:ח), וכן מבואר בתורה עד שכיון שבא לחכמה נתרפא.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין באוהב ישראל (ליקוטים חדשים משפטים) ז"ל יש לומר 'והסרתי מחלה מקרבך' (שמות כג:כה), עד דרך אומרו (ישעיה יב:ו) בקרבך קדוש, הינו שהשכינה ברוך הוא שורה בתוך גופו של אדם (ראה תענית יא:), ומזה בא לו רפואה. וזה אומרו 'והסרתי מחלה' על ידי 'מקרבך' הינו ממה ששורה בקרבך, ממנו יבוא לך רפואה, ע"כ.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

קנח: ואמר שאז עדין לא היה אוחז במדרגה זו של עכשו שיוכל לדבר עם העולם ואף על פי כן יהיה דבוק בהשם יתברך ועוסק בתורה ממש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר שבחי בעל שם טוב אות עח שכז"ל שמעתי מהרב דק"ק פולנאה שהבעש"ט לא היה יכול לדבר עם בני אדם מחמת דבקותו, והיה מדבר חוץ לשיטה (נלע"ד על פי המבואר בהחוברת דרך אמונה, שהבעל שם טוב לימד את עצמו לראות בכל דבר האלקות, מה השם יתברך אומר לו, ולכן כאשר היה מדבר עם בני אדם היה מדבר כפי מה שהיה צריך לאמר להשם יתברך, וזה היה יוצא חוץ מהשיטה של מה האנשים היו מבינים, עד שזכה לדבר גם שניהם כאחת). ולמד אותו רבו שלו הידוע שיאמר בכל יום קפיטל אשרי תמימי דרך ועוד כמה קפיטלאך תהלים רשומים, והראה לו חכמה, ועל ידי כן התחיל לדבר עם בני אדם ולא נתבטלה דבקותו. והיה אומר בכל יום אותן הקפיטלעך תהלים, עכ"ל.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר דברי משה (פ' וירא ופ' חיי) כז"ל שמעתי מפי קדוש הבעל שם טוב ז"ל על מאמר רז"ל (סוכה כא:) שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימוד, והוא כי עיקר שלימות כל צדיק וצדיק הוא שלא יפסק הדביקות שלו מאתו אפילו רגע אחת, גם בכל דיבוריו כאשר יצטרך לדבר עם בני אדם דברים הצריכים לעניני העולם, יראה שידבר בענין של איפסק הדביקות חלילה כו', וזהו שכוונו רז"ל שצריך ללמוד לדבר שיחת חולין המוכרחים לדיבורו, שלא יפסק הדבקות כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו רבינו כיוון לא רק שלא יפסק הדבקות, אלא שעוד יהיה לומד ועובד השם ממש.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ באריכות בזה בלקוטי מוהר"ן תורה רלג (שאי אפשר שני מחשבות בבת אחת).

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי מוהר"ן תורה נד, שרבינו גילה שם הענין להבין שכל מחשבה דיבור ומעשה הם רמזים מהשם יתברך, ועכ"ז הזהיר לא לעסוק יותר מדי מזה, כי א' זה מקום מסוכן, ב' עיקר עבודת השם יותר גבוה.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

קס. ובאמצע השבוע ביום רביעי יצא ממנו דם וכו' ופיס אותו בחכמתו, ואמר לו: כך הדרך, שמכבידין התענית באמצע השבוע. הלא תראה ביום מחר יקל עלי ע"ש. [ויש מי שהעיר שיום רביעי בחי' נצח].

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

מובא שהרב מבראד היה מתענה תמיד משבת לשבת, והיה צריך לטעום משהו ביום ד', עיין כל הסיפור בספר האחים הקדושים (עמוד 400-). (יום רביעי הוא בחי' מלכות, זוה"ק דף כ., זוהר תניינא מאמר ה).

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

קסא. פעם אחד היה מסכן מאד מאד בליל שבת אחר התענית משבת לשבת. כי לא היה מכין לעצמו שום דבר אחר התענית משבת לשבת. כדרך העולם שמכינין לעצמן חלב ומשקאות חמין וכיוצא והוא לא הכין לעצמו כלל וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

ולקמן אות רסה הערנו שהרי רבינו הקפיד שלא יאכלו מאכלים מזיקים אפילו ביום שבת, ובזה שלא הכין לעצמו אוכל הראוי אחר התענית הרי כאילו אוכל דברים מזיקים, וע"כ שגם זה היה בכלל קבלת התענית.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן קסג: ספר לי איש אחד מזלאטיפאלע שבהיות יושב רבנו ז"ל בזלאטיפאלע וכו' והלך עמו חוץ לעיר וכו' אחר כך הלכו יותר ובאו סמוך להר אחד שקורין "מאגילא," שהיה סמוך לעיר. ושאל אותו מה זאת, וספר לו האיש ענין אותו המאגילא, ואמר לו שילך עמו לשם וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פה רבי נתן השמיט הרבה, ממש פלא, כי עכשיו ישבתי עם חבר נחמן יצחק נ"י שגידל באוקרינא כגוי, והוא סיפר לי שכולם שם יודעים מה זה, ופירושו הפשוט, קבר, ויש כמעט אצל כל עיר ועיר דבר כזה (mohyla). והענין הוא שבנו ערימה עגולה להדמות לנחש, ראשו אצל זנבו, ושם קברו, ולפעמים גם הרגו ילדים במיוחד, או מה שבא להם, ועל פי רוב שרפו את הגופים וקברו אותם שם. וזה היה כמין תקרובת להנחש. וכל פעם שעשו את זה באותו מקום, עד שהערמה עלה בגובה. ועם כל זה לא אמור להיות הר בכלל, אכן יתכן שזה עשו אותו מתחילה על הר. ומצאנו כתבה ותמונות של כלי כסף עם צורות של סוסים שמצאו במאגילא שסמוך לזלאטיפאלע. והחבר הנ"ל חושש שיתכן מאד שהנהרגים והקבורים שם היו כוזרים.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מבואר שזה לא היה סתם התבודדות רגילה, אלא תיקון מיוחד במינו.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין במבוא משך הנחל לספר ביאור הלקוטים עמ' כו-ז שרבינו היה מרבה להתבודד דוקא ביער גרעקוב הקרוב לאומן – ובקמיע מר' נפתלי כ"ץ היה כתוב בו "לך לאומאן יער גרעקוב כי שם מקומך" ומשמע שזה היה דוקא מקום של הקליפות וכו', ודוקא שם רבינו היה מתבודד.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

קסג, קסה: כל אחד ואחד … כמוני ממש. ע' מש"כ בחיי מוהר"ן אות רסז.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

קסה. בכל פעם שהיה מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד, היה אומר בכל פעם, אבל מאד יגעתי על זה וכו' ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה מקנאים עצמנו במעלתו הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע וכו' ולעבד ה' כמותו ע"ש.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך מסורה בברסלב (אות כ') שהיה לרבינו עוד דרך כללי וראשי לכל ההתנהגות, ובו הוא היה הפטרון והראש אפילו לאלו שנפלו לגמרי מכל ע' פנים של התורה, ולכאורה לכאלו אנשים אי אפשר לפרש שהתפארותו היה בשביל קנאת סופרים [ואף על פי שרבי נתן כתב בפירוש "בפנינו" לכאורה אין הכוונה שרק לפניהם התפאר, אלא שהתועלת בשביל מה שהדיבור היה בפניהם היה כך, והתועלת בשביל מה שהדיבור היה בפני אחרים היה כפי רוחם וכדלקמן]. אלא י"ל שהיה לחזק אותם שידעו ויאמינו שיש להם על מי לסמוך. ויודע אני בעצמי, שלהיות כמו רבינו לא באמת עולה על לבי – רק בשביל שרבינו אמר שיכולים – אז כיון שהוא אמר הוא יודע מה שאמר, אבל הלואי שאזכה להיות אפילו כחסידיו הנאמנים שלא נגעו אפילו באצבעות רגליו. ואדרבה מזה גופא אני ואנשים כמוני מקבלים חיזוק עצום בכל ההתפארות שרבינו גילה על עצמו, כי בזה אנו יודעים ומאמינים עוד יותר שיש לנו על מי לסמוך, ולא לסור ממנו כלל, ולהתחזק בכל דבריו. ועוד שכל פעם שרבינו התפאר הוא גילה בזה נוראות בתכלית אותו דבר, אין דוגמתו. ורבי נתן בעצמו כתב כעין טעמים האלו בחיי מוהר"ן (אות קב) ז"ל וספר זאת לענין עצם כח הצדיק האמת להציל אנשיו בעלמא דקשוט, ע"כ.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חסידים סי' תקכג – אדם מגיד לבניו או לתלמידיו כך אני עושה, כך היה אבי עושה, כך היה בי עושה, כדי שהם יעשו כך, דכתיב (שמואל ב:כב:כב) כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי מאלקי, ע"כ.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

קסה. האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי?! והקפיד רבנו זכרונו לברכה מאד על זה. ואמר: זהו החסרון שלכם, שנדמה לכם שעקר גדולת והשגת הצדיקים הגבוהים הוא רק מצד הנשמה הגבוהה שיש להם כי באמת לא כן הדבר, רק כל אחד ואחד יכול לזכות לבוא למדרגתי להיות כמוני ממש. כי העקר תלוי רק ביגיעות ועבודות באמת. וכן שמעתי גם כן כדברים האלה מפיו הקדוש כמה פעמים שהעקר תלוי רק ביגיעות ועבודות וכו' (שמ), עכ"ל.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר הדבר שהעיקר תלוי ביגיע, וטעות לומר שהוא רק מצד הנשמה, אבל בודאי זה וזה גרם, כי הצדיק בגלל נשמתו היה משתדל יותר, ומסוגל יותר, והיה ראוי יותר, אלא שעם כל זה, העיקר הולך אחר היגיעה והעבודה, וק"ל. וכן תמצא בספר עזרא בפירושו של ר’ משה דוד וואלי ז"ל, שבתחילת פרק ז (פסוק ו) הוא מפרש מעלתו של עזרא הסופר שהיה מפני שרש נשמתו ופי שנשמתו היתה מתוקנת בתיקון השלם, ואילו אחר כך (פסוק י) הוא כז"ל טעם בסמוך למה עזרא הסופר זכה שתשרה עליו השראה כל כך יקרה וחשובה. והוא, לפי שטרח הרבה ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ולפום צערא אגרא, דהא באיתערותא דלתתא איתער לעילא, וזהוא שאמר: כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורה ה’ ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט. והסוד הוא, שטרח הרבה מאד להמשיך את האורות של היסוד והת"ת דאינו רזא "דחוק ומשפט", ולכן נמשכו לו לשרות עליו בקביעות ולהיות הוא דוגמתן למטה, כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו, עכ"ל. והרי מבואר שזה וזה גרם לו, מצד נשמתו היה כבר מוכשר לזה, והוא קיים תפקידו בפעולה שלים ביגיעה וטירחא, וזכה.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה לספר עמק המלך יצא להוכיח שכמה ספרים לא נכתבו על יסוד אמת, והביא פירוש מאחד על מה שאיתא בריש ספרא דצניעותא, שרבי יהודה שאל: אי כלילין הני (-ה' פרקים של ספרא דצניעותא) מכלהו עדיפי, אמר רבי שמעון: הכי הוא למאן דעאל ונפיק, למאן דלא עאל ונפיק לאו הכי, ע"כ. ופירוש בעל הספר ההוא על לשון 'לא דמי מאן דעאל' בעולם הזה בסודות וחידושי רזין דאורייתא, מעולם הנשמות קודם בריאתו, עד שמפני זה זכה דנפק בחידושי רזין דאורייתא לעולם הבא, למאן דלא עאל ונפיק ולא הביא עמו לא לעולם הזה ולא לעולם הבא, וסברתו בזה, שזאת הסיבה למי שמתגלים לו שערי החכמה, ולמי שנשאר יתום ממנה, ע"כ הוא הביא דעת אותו הספר, ומה שהבנתי בזה, שכאילו הכל נפסק מראש, שרק נשמה שבא לעולם הזה עם הסודות יכול לזכות לעסוק בהם בעולם הזה, אבל נשמה שלא בא לעולם הזה עם סודות לא יכול לזכות להם בעולם הזה.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ועל זה כתב ז"ל אבל מעיד אני עלי שמים וארץ כי הוא נשאר יתום מזה הסוד, ואין דעתינו להאריך בענין הזה, אין כאן מקומו, יבוא ביאורו בספר גן המלך, חלק שני מזה הספר, רק צריכין אנו 'למודעי' חלק קטן ממנו, כדי שנבטל דבריו. הגם כי מי שיש לו עינים בראשו ומוח בקדקדו, יודע שענין זה אינו תלוי בבחירה, מאחר שתורתנו מוכרחת ואין זה דרך האר"י זלה"ה ודרך תורתנו הקדושה, ואינו צריך לפירוש על זה במקצת, ע"כ.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ולז"ל בשלמות את דבריו, ומה שנראה לענ"ד שהוא שולל פירוש אותו ספר כי אותו פירוש שולל את הבחירה, ודרך האר"י ודרך התורה הוא דוקא בדרך בחירה, וכל אחד שבא לעולם, איך שבא, יכול לזכות לסודות התורה.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין שם להלן שכז" ויש גם כן קצת בני אדם שנשמתם היא מעולם התוהו, ואינם מסוגלים לסודות האר"י זלה"ה, ויש לנו ראיה מרבי יוסף קארו ז"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

קסו. שמענו בשמו שאמר, העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב ז"ל מחמת זה זכיתי למדרגתי. לא כן הוא, רק עם דבר אחד הצלחתי. ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי, ע"ש. [ועיין לעיל אות קנד – שעקר מה שהגיע למדרגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו].

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכוכבי אור (בסוף מעשה מעני וחוזה בכוכבים) כז"ל ולא נתפרש שם מהו הדבר, ושמעתי שאמר כי איתא בדברי המקבלים אשר אדם הראשון בעת שאכל מעץ הדעת טעמו כל הנשמות, אבל נשמתו הקדושה זכתה שלא טעמה כלל מעץ הדעת, עכ"ל. ולא הבנתי מי אמר את זה, אכן מלשון המובא בהשמטות לחיי מוהר"ן סוף אות רצ, משמע שרבינו הקדוש בעצמו אמר את זה. וקשה שהרי איתא בשער הגלגולים על עוד כמה צדיקים שנשמתם מחלק שפרחה מאדם הראשון קודם שאכל. ועוד הרי רבינו הקפיד על אלו שתלו גדולתו על עילוי נשמתו, ואף שיכולים לחלק לא נראה. ובפשטות הכוונה למה שרבינו אמר בעצמו כמה פעמים שהוא זכה לכל מה שזכה על ידי ההתבודדות שלו עם השם יתברך בתמימות ופשיטות מפרש שיחתו לפני השם יתברך. וכן הלשון שם (לקוטי מוהר"ן תורה כה) שלא באו למדרגתם רק על ידי הנהגה זו, ע"ש. וכן עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ק ז"ל ספרו לי שאמר שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות, והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי י"ל שכל ענין אדם הראשון קודם החטא היה תמימות ופשיטות, ובמקום אחר הבאתי מספר אדיר במרום ומספר בלבבי משכן אבנה על הקדמות הרש"ש מהות העבודה הזו בלי חב"ד, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

קסז. לענין מה שאמרו רז"ל (ברכות נה: כתובות סב.) 'אנחה שוברת גופו של אדם', ספר שאצלו היה כך ממש. כי בימי נעוריו בעת שיגע בעבודת ה' היה לפעמים עושה איזה אנחה, ואחר כך היה מנסה עצמו אם יוכל להגביה ידיו ולא היה יכול אז להגביה ידיו, כי גופו היה משתבר ממש מחמת אנחתו, ע"כ.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שם במסכת שאנחה שוברת חצי גופו של אדם, הני מילי מילתא חדתי אבל במה שהורגל בו אינו אלא מחליש כחו קצת. ואכן אצל רבינו שהיה תמיד מחדש את עצמו לגמרי, הרי היה מתאנח על דבר חדש.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

קעב. הזהר מאד לכבד הטלית הזה, כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית, ע"כ. יש בזה רמז גם להשגת נ נח נחמ נחמן מאומן, כי מספר שערות, זה בחי' של מספר הגמטריא, מספר הבחינות שבונים ומקימים איזה דבר. וטלית הוא בחי' כסות, וכמו שכתוב בתורה כי היא כסותה, ומובא בשם הגר"א ש'כסותה', הכסות של הנשמה, זה הסוד של תיקון הברית (ובספר אדיר במרום עמ' עד כז"ל בסוד לבושי הנשמות שלהן שהוא היסוד ע"כ), והרי כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכסותה ענינה דבור, כמפורש בספר חרדים (דף עב. מובא בחק לישראל פרשת שמות יום ד'), וא"ש. וכן רבי נתן בלקוטי הלכות מרבה להראות איך שהציצית יש להם הכח של השיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך, הקדמה שלישית פ"ד כתב על האריז"ל ז"ל והיה מספר לתלמידיו כי על כל סוד וסוד שגילו לו מן השמים, היה בוכה דמעות כמספר שער זקנו, וכן כשרוצה לגלות סוד אחד לתלמידיו, אינם רוצים ליתן לו רשות, עד שהוא מתפלל תפילות אין מספר, ובוכה דמעות הרבה כשערות ראשו, עכ"ל.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

קעג-ד: ע"ש איך שרבינו היה עולה ועולה כל פעם, בעליה כל כך שהיה מתביש ממדרגתו הקודם. וזה חידוש ורום מעלת רבינו מה שזכה יותר מכל הצדיקים, דיעו' בספר עבודת ישראל (פ' שמיני, הובא בספר בעש"ט א'קו) ז"ל אני בעצמי פעם אחד ראיתי הריב"ש ז"ל בחלום, ושאלתי אותו מפני מה בתחילת עבודתי כאשר נכנסתי אל הצדיקים ללמוד ממעשיהם, והרגלתי את עצמי לעבודת השם יתברך, הרגשתי בעצמי שינוי לטובה מיום ליום, בעסק התורה לשמה ובכוונת התפילה ושאר מעשים, ועתה אינני מרגיש כלל השינוי, ונדמה לי כמו יום אתמול כן היום, וכמו כן יום מחר, והשיב לי בדרך משל, כשהתינוק לומד אותיות א' ב' או סדור או חומש, מדי יום בומו ניכר השינוי בו שלומד יותר ממה שלמד אתמול, למשל בשבוע העבר למד פרשה אחת חומש ועתה לומד ב' פרשיות, וכיוצא בו, מה שאין כן כשהולך ומתגדל ולומד בעצמו גמרא עם פרש"י ותוספות עם הפוסקים, והוא מפלפל גדול, אין ניכר בו שינוי יום מיומו, אמנם לפי ראות עיני השכל בודאי מה שהאדם נעתק בגדלותו יום מיומו במדריגה, הוא גדול אלף אלפים פעמים מכל המדריגות שהתינוק נעתק בכל השנה כי המה בקטנות עכ"ל ודפח"ח, עכ"ל.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

והנה התשובה שהוא קיבל מהבעש"ט לא הסתפק בו מוהר"ן, כי אילו מוהר"ן היה תמיד עולה כל כך עד שהוא ממש הרגיש והתבייש ממה שהיה קודם, והוא פלאי.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בדברי העבודת ישראל יכולים לומר שמי שזוכה לבחי' זו של 'ראות עיני השכל' הוא יכול לראות היטב איך שהוא מתקדם, ויתכן לומר שבעל ראות עיני השכל יכול להתבייש ממדרגות קדומות אפילו לפי תשובת הבעש"ט. ובודאי אפילו בכה"ג היה חידוש גדול מי שהיה זוכה לבחינה כזו, ועם כל זה אינו נראה כן מדברי רבינו כלל, אלא שרבינו ממש היה עולה כל כך, עד שהרגיש כל כולו בושה ממדרגתו הקדומה.

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

קעה. ואני יכול לעשות אפילאציע (ערעור מבית דין לבית דין וכו') עד העשרים וארבעה בתי דינים, דהינו שאני יכול לומר שאינו נראה לי המשפט של בית דין זה ואני רוצה לדון בבית דין אחר. וכן מבית דין לבית דין עד כלם ומסתמא מועיל בודאי, כי על כל פנים בין ובין כך נמשך ונדחה המשפט, וכשנמשך קל יותר הדבר. כי בתוך כך עושה אותו האדם איזה מצוה וכיוצא, ואפלו אם אינו מועיל אני יכול לעשות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

עיין סנהדרין צה. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי, בת דינא בטל דינא. ופרש"י כיון שלן דינא בטל הריב, וכן מפני שלא נכבשה בו ביום לא הצליח ממחרת, עכ"ל.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה ענין זה לעשות אנדענסעניא, דהינו לשלח הדבר להקיסר בעצמו, הוא כי הכ"ד בתי דינים הם כ"ד צירופי אדנ"י שבמצח ז"א, ושם כח הדין מתחזק, ואילו במצח הרצון של א"א כלהו משתככין קמיה. ולשון רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה רטו: אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות הרצון כמו בשבת במנחה וכו' אך אפלו הצדיקים לא כל אחד יודע זה הפדיון ולא נמצא כי אם חד בדרא שידע זה הפדיון וכו' ע"ש. ואילו כאן בענין אנדענסעניא רבינו אמר: לא ידע עדין מזה שום אדם. ולכאורה מבואר שענין האנדענסעניא עוד למעלה מהפדיון שכולל כל הכ"ד. ואף על פי שאותו פדיון הכולל כל הכ"ד גם כן כבר פועל במצח הרצון של א"א. וא"כ יש להבין שמה שרבינו אמר כאן: לשלח הדבר להקיסר בעצמו, היינו עוד למעלה מאריך אנפין. ויתכן שזה הענין שמצינו בספר אדיר במרום, כאשר מפרש את סדר הדין של הבתי דינים במצח, ומסביר שם איך הדין נחתם ויוצא לפועל על ידי שהשכינה מתלבשת במלאכים, שזה נקרא מסירת פתקין, הוא כותב ז"ל (עמ' תד-ה, מכון רמח"ל)כי עד שלא נמסרו הפתקין נקל הוא להחזיר הגזירה, אבל אחר שנמסרו, הוא קשה מאד וכו' ולהחזירו הנה צריך כח האי"ן המבליע הדבר בשרשו, וקשה לעשות זאת הפעולה. ואעפ"כ בקושי גדול תוכל להמצא, עכ"ל. ויתכן שלזה כוון רבינו, שיודע לעשות אפילו את זה.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרמח"ל ממשיך שם "אך בגליוי הרצון וכו'" שבגילוי מצח רצון א"א יש בחי' דינא יתיב, שהדין עומד במקומו ואינו מתפשט וכותב, (עמ' תו) "אף שכבר נתעורר התולדה לצאת, הנה יהיה שב להיות יושב במקומו, בלא גילוי כלל. ואז אף על פי שנתעוררה המחשבה והתחילה הטפה להנתן, תשב במקומה ושם תבלע שנית ולא תמשך למטה ע"ש כל דה"ק שמסביר הענין של הסרת כח הצמצום ע"ש.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ע בהבנת דבריו אם ההמשך בא להסביר הפעולה הזאת של "האי"ן המבליע הדבר בשרשו", כי כן הוא כותב לשון בליעה, אבל לעומת זה יש לדייק קצת מלשונו שכתב "אך", שמשמע קצת שהוא דרך אחרינא. ויתכן שאלו השני דרגות שפירט רבינו. כי מה שהרמח"ל המשיך להסביר איך שבכח רצון מצח א"א דינא יתיב, זה הדרגה שכיוון עליה רבינו בתורה רטו, שהוא פדיון הכולל כל הכ"ד וצריך עת רצון, שהוא מצח א"א. ואילו "כח האי"ן המבליע הדבר בשרשו" הוא עוד למעלה מזה, וקשה הדבר לעשותו בכלל, ורק רבינו ידע לשלוח להקיסר עצמו.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

קעו. קדם ארץ ישראל אמר, אינייכול לישן מחמת שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה, ע"כ (רא"ק ציין לאות צ – דע שכל אדם קדם השנה הוא רואה כל הנשמות של המתים של קרובים שלו או אותן שהם משרשו, כמו שקדם המיתה וכו' ע"ש. ולאות צא – וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה, כי ששים רבוא אותיו התורה וכו' ע"ש. ולאות קפה – ואמר רבנו ז"ל שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל. ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

מזכיר לי הדרגה של רבי מאיר, שאף על פי שצריכים לכתוב את המגילה מן הכתב, לרבי מאיר היה מותר אפילו בעל פה, כי היה בדרגה של "עפעפיך יישירו נגדך", עיין במסכת מגילה יח:, שהוא ענין שהתורה היה ממש תמיד לפני עיניו.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

קעט. קדם הסתלקותו אמר שכבר הוא עומד עכשו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אפן כל זמן שמלבשין בהגוף. ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמד על מדרגה אחת בשום אפן, כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר חיי מוהר"ן אות טו.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מגלה עמוקות, אופן יב, יד שהסתלקותו של משה היה כדי שישיג מה שלא היה יכול בעודו בחיים. וכן באופן ט' כז"ל כי כל מה שאפשר לשכל האנושי להשיג השגת, ע"כ.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין שם באופן יב ז"ל לכן בשביל צו את יהושע וחזקהו, בשביל זה רב לך, אי אפשר לך עתה להשיג יותר, כי יהושע לא נקרא רק בן נון בחיר"ק, מלשון בין תבין אשר לפניך (משלי כג:א), נ' שערי בינה ולא יותר, ע"ש. והוא פלא שקטנות התלמיד יעכב השגות הרב, ועכ"פ היה דין מיוחד למשה ויהושע, ואין ללמוד לאחריני].

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

בספר נזר ישראל טשורסקוב כז"ל מה עשה אלישע בנגיעה שנגעו עצמות המת בעצמותיו (מלכים ב:יג:כא) הוא, כאשר השליכוהו לקבר בנוסם מפני הגדוד, קם האיש וחי, אם כן אם יכל אלישע אחרי מותו להחיות את המת, למה לא החיה את עצמו, למה לא קם בעצמו מקברו ויחי (-ותמוה השאלה מאד, כידוע שאין חבוש מתיר עצמו, חוץ משאר דחויים), מכאן שאלו באמת יכול היה להשיג גדלות רבה יותר בחייו, היה עושה כן, אלא שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן, ועל כן העדיף אלישע להחיות את האחר, ואלו הוא עצמו נשאר מת, שכן אז משיג הוא יותר גדלות מאשר בחייו, ע"כ.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

להפשיט גופו כדי להמשיך להעלות. עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קט.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

קפא. שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה. והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה, ע"כ.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

צע"ק כי כלל יש שהקב"ה יהיב חכמה לחכימא, ואיך יבוא לגלות חכמה למי שאינו חכם. וכי למדן גדול יכול למסור חידושיו העמוקים למי שאינו בקי בלימוד. ולהבדיל, וכי יכולים למסור חידושים במתמטיקה וקוונטים פסיקה למי שבכלל לא יודע ענינים אלו ואין לו שכל מיוחד. (ובמגילת סתרים גם כן כתוב שהמשיח יתן נאומים לכל העולם ויגלה להם דברים נפלאים, אבל שם יכול להיות בהדרגה, שילמד אותם לאט לאט כפי שכלם, מה שאין כן לשון רבינו כאן משמע שמיד הוא יקח אותם לרמה גבוה כזה שמיד יהיו בטלים וכו'). [ועיין ביחוד היראה עמ' שה ז"ל כין אין החכמה מאירה כי אם בסוד הישיבות וכו' שהוא בית קיבול, וכו' ואם לאו אי אפשר לקבל החכמה, עכ"ל, ואכן שם מבואר שמי שהוא ירא באמת מיד מקבל החכמה].

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש חכמות פשוטות שהם ממש מול עינינו ולא ידענו מהם.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי החכמות האלו הם ממש בבחי' החכמה תחיה את בעליה, שהשכל בא עם החכמה, וממילא מובן שמיד יהיו בטלים להחכמה. [אבל אין לפרש שרבינו בעצמו היה נותן להשומעים חכמה, וכמו שמצינו שאמר לרבי נתן – אתה תחשוב שזה ממך וכו', וכן מצינו בעלמא בסיפורי צדיקים, כי אין הלשון כאן משמע כן כלל, רק שרבינו היה מגלה החכמה, ומהחכמה יהיו בטלים].

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים (שנט), ע"כ. [שנט – רא"ק ציין לאות צט – שהמדבר עם חבירו מקבל אור חוזר, עיין שם, ולא נראה שיש לו שום שייכות לכאן].

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן רמ (ומה שציינתי שם), מה שרבינו גילה סודות גדולות מהשיחת חולין שהיה מדברים אצלו בשבת קודש.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

קפד: שמעתי בשמו שאמר שתכף כשאחד בא אליו והוא נותן לו שלום ופושט ידו לידו (כמנהג העולם בשעת נתינת שלום) אז תכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש. ואמר רמז על זה "יד ליד לא ינקה רע" (משלי יא כא) שתכף כשפושט "יד ליד" דהינו נתינת שלום, שוב "לא ינקה רע" כי תכף נתגלה לו הכל:

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

גם כבר שמעתי קצת מזה. ועשה זאת כלאחר יד והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו'. ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה, יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה. עיין שם.

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ממה שאמר שיכולים לדעת כל זה גם על ידי חכמה, לכאורה מבואר הענין שאין הידיעה הזו על כל סיפורי חיי האדם, אלא מה שנרשם תוצאות של עבירות ומדות רעות.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

בחיי מוהר"ן אות תנ, תקס"א אחר שבועות בסמוך ספר זאת: מעשה באחד מאנשי שלומנו היה הולך כמה שנים עם מחשבה של עולם הבא, והיה רוצה לדבר עמו מזה ולא אסתיעא מלתא. ומי ידע מזה כי מי הוא נביא שידע מחשבתו וכו' ואזי בשבועות חלם לו שבאו וכו' וספר לי אותו האיש הנ"ל שבא עכשיו את המחשבה שהולך עמה האיש מאנשי שלומנו הנ"ל עיין שם.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שרבינו לא ידע כלל מאותו המחשבה, ואדרבה אמר שהיה צריך נביא לדעת ממנה. רק שגילו לו בחלום.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

קפה. וכל מה שצוה לעשות וכו' היה כבד מאד על האדם וכו' ע"ש. י"ל כי הציווי הרי הוא מכניס ומקשר את האדם לרבינו, ולרבינו בעצמו היה קושי גדול על כל דבר כמבואר בחיי מוהר"ן אות י' ע"ש.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

דיבור זה של רבינו הוא עוד מראה קצת על ענינו בבחינת עתיק, עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה מח.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות ולימוד שולחן ערוך הם הנהגות כלליות ע"ש. בספר השתפכות הנפש (אות לא ואות סא) כתב ששינהם תלוים זה בזה, ולפי מה שביאר מובן שאינם ממש תלוים בזה, וק"ל.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

קצב. אם מאמינים בהשם יתברך צריכים להאמין שיש צדיקים גם כן. כי כמו שהש"י נמצא בודאי כמו כן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור, והבן מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המידות, הרהורים אות ז: מי שאינו מאמין בצדיק, על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך, ע"כ.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ויש ליתן רמז לדברי רבינו במה שאמר רבי יוחנן (סוף מסכת מגילה לא.) כל מקום שאתה מוצא גבורתו (-במוצאי שבת הנוסח גדולתו) של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו, ע"ש. הרי כל מה שאנו יודעים מהשם יתברך הכל רק על ידי אמונה, הרי שכל מקום שאתה מוצא גבורתו – שאתה מאמין בהשם יתברך, שאם אתה מוצא ענוותנותו – זה הצדיק שהוא הענו של השם יתברך.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

קצח. כי מתחלה היה קשה לי קצת מפני מה יהיה כך, דהינו שאין לנו שום חשיבות בעולם וכו'. אבל עכשו, על פי המעשה הנ"ל שוב אינו קשה לי כלל. וכבר היה מוכן לספר מעשה זו, אך אעפ"כ וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר חיי מוהר"ן שמה ז"ל ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו, ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו, וראשות (הינו ראש ומנהיג) אין שיך לי כלל, כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל, אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה, אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם, עיין שם.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

קצט. אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר (הינו בספר לקוטי מוהר"ן) כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור, עכ"ל. ובמקום אחר רבינו גילה שרק מי שזכה לתיקון הברית בשלמות יכול להבין את תורת הצדיק. ואכן אין הכוונה אלא לתכלית הכוונה, אבל בודאי כל אחד מבין מה שהוא צריך כפי מדרגתו, כמבואר בסוף הספר, שמי שאין יכול למצא עצמו בדברי תורתו הוא אפיקורס, ע"ש.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן ריא: תורות כאלו מכון ממש לכל ענין וענין שיהיה מענינא דיומא. וכפי מה שצריכין להאנשים השומעים וכו' עיין שם באריכות. וזה דבר ידוע ומוכר בתורת רבינו איך שכל אחד רואה במה שהוא לומד ממנו את מה שקורה אז בחייו.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האמת הוא שכך היה צריך להיות בכל מקצות התורה, שכל מה שהאדם לומד היה צריך לראות בו קורות חייו, וזה לשון הבעל שם טוב (אגרת ב' לבנו): ודע שמכח התורה שלמד אדם היום, ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות, ואינו יודע אם לעשות אם לא, יוכל להבין מכח אותו הענין שלמד איך יעשה. ובלבד שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך, אז יזמין לו ה' יתברך תמיד שידע מכח התורה, עכ"ל. ולכאורה זה מענין מה שכתב רבינו בספר המדו (דעת יד) שיכולים לדעת איך להתנהג על ידי פתיחת ספר עמש"כ שם. אכן כפי מה שכתב הבעל שם טוב, זה בתנאי שיהיה תמיד דבוק בה' יתברך, ואילו סגולת התורה של רבינו הקדוש פועל בכל אחד ואחד אפילו בהרחוקים והמנותקים רחמנא ליצלן, הרי שהתורה של רבינו בבחינת דבקות תמידית לה' יתברך.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

ריט. והיה רגיל להזכיר כמה פעמים גדל עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום, שנתן לו את התורה ופתח בה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות, ע"כ.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו שבח את פתיחת התורה משום שקובע האמונה בפשיטות, אכן עיקר הטעם שהתורה פתחתה כך אינה אלא משום שרצה לקבוע זכותם של בני ישראל לארץ ישראל כמבואר ברש"י בהתחלת התורה ז"ל לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם (שמות יב:ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא:ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו', ע"ש (וירשת הארץ היא משכר המצות וחושבה כמצוה, ועיין מזה באריכות ברא"ם ויפ"ת) ורבינו בעצמו מביא את במ"א. הרי מבואר שעיקר התורה הוא המצות, ואפילו כל ענין של התחלת התורה במעשה בראשית אינה אלא להקים זכותם של בני ישראל בארץ ישראל מקום המצות.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר מזה גודל חשיבות עם ישראל, שהם חשובים אפילו יותר מהמסר שרבינו שבח, ודו"ק.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

רכ. ענין האפיקורסות שמתפשט. עיין לעיל לה ומשכ"ש. ולעיל קכו.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן רכא. היה מתלוצץ מאד מהלוחות שלנו או שלהם להבדיל, שכותבים המארעות והשנויים כגון קר וחם וכו'. ועל פי הרב אינם מכונים דבריהם כלל. ענה ואמר אם כן שיודעין, יאמרו נא השנויים שיש בעולם בכל יום ויום בעצמו. כיכמעט בכל יום ויום משתנים בעולם וכו' וכו' ומי יוכל לכון ולידע זאת? מה רבו מעשי ה' וכו' על פי חכמות חיצוניות שלהם כל השנויים הנעשים ביום אחד וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היום כבר אומרים השנויים בכל העולם בכל שעה, ובהרבה אחוזים צודקים – לא מחמת שמנחשים מה יהיה נגזר, אלא מחמת שיש להם כלים בכל העולם ובשמים למדוד האויר וכדומה עד שהם יכולים לראות מה הולך ולאיפה הולך ובאיזה מהירות הולך וכו' וכו'.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מבואר לכאורה שאנחנו בעידן חדש לגמרי מאותו עידן של רבינו. וצ"ע אם כן גם לעוד הרבה ענינים של חכמות חיצוניות, כמו ברפואה, אולי יש מקום לסמוך על כמה מהכלי מדידה שלהם [אכן הרופאים עצמם ראינו עין בעין היום כמה צדקו דברי חז"ל שטוב שבהם לגיהנם, כי ראינו במחלת השקרונה איך שהתנהגו בשקר וברשעות ובאכזריות וברציחה ממש], ודבר זה לא יפתר בעצה אחת לכולם, לא ישתוו הדעות בזה, כל אחד כפי האמת שלו. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין מש"כ בענין הצלחה בעיר גדול מקום העסקים הגדולים, אם זה שייך היום – חיי מוהר"ן תסה.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן רכה. וכן פעם אחת ראה ספר אחד שמלקט מכתבי האר"י ז"ל שאינם מצויים שמדבר מהשתלשלות והמדרגות שקדם האצילות שהוא עולם המלבוש וכו' כמו שכתוב בספר ויקהל משה וכו'. ודבר עמי מזה ונפלאתי מאד עד זה מה שיש למוד בקבלה גם למעלה מאצילות ונדמה לי שאין גבוה יותר, ושחק, ע"כ.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

הלשון צ"ע קצת, כי מצד אחד מבואר שרבי נתן הכיר טוב את עולם המלבוש וספר ויקהל משה (ועיין בעלים לתרופה סד, אכן נכתב בתקצ"ב) ואם כן מה זה שנפלאה לו. ואחד תירץ שנפלאה לו שיש למוד באלו הדברים, אכן גם זה נראה דוחק, כי הרי ידע שיש ספר שמורה עליהם, אכן י"ל שעד שלא ידע שהאריז"ל בעצמו גילה ולימד מהם לא החשיב אותו כלימוד אלא השגה פרטי. ונראה יותר, שאף על פי שידע מהם לא היו רמיא על דעתיה, ובפרט מחמת הנ"ל שלא ידע שהאריז"ל דיבר מהם, ורק כאשר הוא שמע רבינו מדבר מהם אז התחיל להבין בפועל יותר בהתפעלות עליהם.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן בשער ההקדמות, בדרושי א"ק כתוב להדיא כי א"ק הוא בחי' זו"ן, מ"ה וב"ן, בערך הקודם, עכ"ל, והרש"ש הביא את זה ובונה על זה (רחובות הנהר דף ג ע"ב).

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לקוטי תורה, שכל כתבי האריז"ל, פרשת בראשית ד"ה למה התחילה התורה בב' כז"ל ולפי שלפני א' אין רשות לדבר, שהיא נוגע במה שלמעלה ובמה שלמטה. וא' נגד עולם אצילות שהיא עולם הראשון, והיה מקום לאדם לחשוב קודם לזה מה היה, לכן התחיל התורה בב', שהוא נגד עולם הבריאה, שהוא עולם הב', להורות כי זאת התורה הוא מעולם הבריאה, לכן אמר הלשון ברא, כי בזה העולם יש רשות לדבר, ולכן התחיל התורה בב', ולפי שבעולם האצילות אין לנו רשות לדבר, וכ"ש בשלמעלה הימנו, לכן התורה שהיא נגד עולם הראשון עולם אצילות, אין שייך בו רק מחשבה, ע"ש.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

ובשטחיות נראה כאילו סותר א"ע מיניה וביה, שבתחילה כותב שרק למעלה מהא' אסור, ולכן לא התחיל עם א' כי היו שואלים מה לפניה, שמשמע שבא' עצמו יש רשות, ואחר כך כותב שבא' גופא אין רשות. וי"ל שגם בריש דבריו שכאילו מותר בא', עם כל זה לא שייך דיבור רק מחשבה כמו שסיים לבאר. אכן כל הדברים האלו תמוהים מאד, כי הלוא כל כתבי האריז"ל מדברים על עולם אצילות ואפילו למעלה. וע"כ כוונתו אינו לשטחיות הלימוד. ובלימוד אמיתי כזה אין שייך דיבור באצילות, רק מחשבה, ולמעלה מעולם אצילות אסור אפילו מחשבה, אבל יתכן שעל כל פנים לימוד שטחי אפילו בדיבור תהיה מותר, ועל כן מותר ללמוד מענין עולם המלבוש וכדומה. וקצת ראיה לדברי מסוף דבריו שם ז"ל והיינו נגד ד' עולמות, וכנגדם אמר הכתוב, אז ראה – מחשבה. ויספרה – הרהור. הכינה – דיבור. וגם חקרה – מעשה. אח"כ ויאמר לאדם, עכ"ל. הרי שלאחר כל הד' עולמות יש בחי' אמירה בעלמא שמספרת מכל מה שלפניה, ודו"ק.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

ובעיקר הגדר מה כן מותר ומה אסור, ומה שבאמת מרבים ללמוד מעולמות שהם בחי' כתר, הרמח"ל ביאר היטב בספר אדיר במרום עיין שם (ובספר זה הרמח"ל גילה יותר למעלה מכולם).

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

וכונתו היה כמו כן אפלו בידיעת האמת למעלה למעלה יש עוד גבוה מעל גבוה בלי שעור וערך וכו', כי לגדלתו אין חקר, וענין זה אי אפשר לבאר בכתב, ע"כ.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך (שער ו' – עולם התוהו – פרק כט) ז"ל הגם שיש דוגמת אחרת יותר גבוה מזה, כמו שנמצא בזוהר תרומה, שאומר: שמתוך דבריו משמע למבינים שאויר קדמון עם כל מה שבתוכו הוא בערך מלכות לגבי הגליפו, שהוא סוד אין סוף המוקף הנקרא גליפו והמלבוש, לערך זעיר, ואין לנו רשות לדבר למעלה מזה, עכ"ל.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

רכח. שמעתי בשמו שאמר: בודאי נמצאים כשרים אף על פי שאין להם התבודדות. אבל אני קורא אותם "פלייטיס" מבהלים ומבולבלים. ופתאם כשיבוא משיח ויקרא אותם יהיו מעורבבים ומבולבלים. אבל אנחנו נהיה דומים כמו האדם אחר השנה שדעתו נוחה ומיושבת היטב כן תהיה דעתנו נוחה ומיושבת עלינו בלי מהומה ובלבול, ע"כ.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב רבינו אמר שהוא קורא אותם מבהלים, משמע שעכשיו הם מבהלים, ואמר כאשר יבוא משיח ויקרא אותם, יהיו מבולבלים, משמע שרק אז. ולכאורה הענין שעמוק בעיקר עצמיותם הם מבוהלים, ויש על זה הרבה כיסוים בהנהגתם, אבל לפני משיח העצמיות מופיע בכל תוקף.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן רלב: העקר הוא הדיבור ע"ש. יש להביא סמוכין לזה מהמדרש רבה (ויצא פרשה עא) אמר רבי יצחק רחל היתה עקרו של בית, כמה שנאמר, ורחל עקרה, עקרה רחל, ע"כ. וידוע שרחל מכוונת כנגד הדיבור ולאה מכוונת כנגד המחשבה. הרי מבואר שהדיבור עיקר.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר הארכתי קצת כי מבואר שעיקר מציאות העולם שאנו נמצאים הוא בבחינת הז' הבלים של הפה העליון, עיין בזה באריכות בספר אדיר במרום (פרק כ – עמ' תרעה, מכון רמח"ל). שמחמת סתימת הפה היה שבירה וכו', ולכן בודאי העיקר הוא הדיבור.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בריש ספר לקוטי תורה של כתבי האריז"ל שהאריך לבאר כל מעשה בראשית שבתחילה נבראו אדם דבריאה ואדם דעשיה, וז"ל חוץ מיצירה, שעלה תחלה במחשבה, להיות העשיה נקבה ליצירה, וגם שלא ירדו העולמות אלא עד מלכות שביצירה, והעון גרם לירד, ע"ש באריכות. הרי שהעיקר הוא בחי' יצירה שהוא בחי' דיבור.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד כמה הוכחות שעולה על מחשבתי, ובעזה"י אכתבם בהזדמנות.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

גם ספר לי האיש הנ"ל שרבנו צוה לו שיהיה לו התבודדות שתי שעות ביום. שעה אחת שילך וישתוקק ויכין עצמו לדבר ויערך לבו לכך, אחר כך ידבר שעה אחת, ע"כ.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

בעזה"י עוד אזכה להרחיב דיבור על ענין הכנה.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הראה ענין התבודדות ממש"כ ויצא יצחק לשוח בשדה, ועיין בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת חיי שרה, שדרש כמה אופנים בתיבת לשוח, וביניהם דרש שהוא נוטריקון שעתים וחצי, וכתב שוח בגמטריא מט"ט שר היצירה (-וידוע שעולם יצירה כנגד הדיבור), שהוא העבד שיצא לקראת יצחק רבקה (=תפל"ה) עיין שם. עוד כתב שם ז"ל 'לשוח בשדה' מכאן נרמז סוד אדם שלם ר"ל – אל"ף דל"ת מ"ם הוא בגימטריא תרכ"ה מנין שו"ח בשד"ה וכו' עיין שם שזה מנין אברים החיצונים והפנימים עם כל גידים של האדם.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

רלג. ואמר לו שעל כל דבר צריכין להתפלל. הינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד יתפלל להשם יתברך שיתן לו בגד ללבש, וכן בכל כיוצא בזה דבר גדול ודבר קטן. על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשם יתברך על כל מה שיחסר לו אף על פי שהעקר להתפלל על העקר, דהינו על עבודת השם יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך, עף על פי כן גם על זה צריכין להתפלל. ואמר: שמי שאינו מתנהג כך, אף על פי שהשם יתברך נותן לו וכו' וכו'. וכן שמעתי אנכי גם כן מפיו הקדוש על דבר קטן ופחות מאד שהיה קצת מוכרח לי. אמר: תתפלל על זה להשם יתברך. ועמדתי משתומם. כי היה לי לדבר פלא בעיני להתפלל להשם יתברך על דבר פחות כזה. וגם כי לא היה מוכרח ביותר. ענה ואמר (בלשון תמה): אין זה כבודך שתתפלל להשם יתברך על דבר קטן כזה?! ואחר כך ספר מעשה קטנה מענין בטחון אפלו על דברים קטנים מאיד אחד ממז'בוז'. והכלל שעל כל הדברים שבעולם צריכין להתפלל להשם יתברך, וכן מבאר באלף בית עין שם (תפלה אות לז), עכ"ל.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

וכן ראיתי סיפור מובא על ר' פנחס קוריצר ז"ל שפעם ראו אחר שסיים שמונה עשרה שמעו שהוא ביקש מהשם יתברך למצוא שפחה עוזרת בבית. ומבין חסידיו היו מקובלים גדולים ולא מצאו ידיהם למה יכול להתכוון בזה, ושאלו אותו, וענה להם כפשוטו שאשתו צריכה עוזרת בבית כי קשה עליה וכו' ועל כל דבר צריכים לבקש מהשם יתברך.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

וברוך השם שזכינו לדיבור חשוב זה מרבינו הקדוש להאיר לנו את האמת ודרך האמת, כי כבר מצאתי מפרשים שהסתבכו בזה רחמנא ליצלן, משום דאיתא במסכת ברכות ריש דף סא. ואמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקב"ה שנאמר (קהלת ה:א) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים, ע"כ. והנה רבו המפרשים, ובאמת יש לפרש שאין זה ציווי אלא הנחה, שלהיות שהלקים בשמים ואתה על הארץ, כל מה שתדבר לעולם יחשב רק מעט. ועיין במפרשים כמה דרכים בזה, המהרש"א פירש שהוא קשור למה שמבואר למעלה, ליזהר מלערער על קורות חייו שהרי הכל לטובה. ובחידושי הרא"ה (ד"ה ולעולם) ביאר שאפילו אדם שיודע שהוא צדיק גמור לא יתפאר בכך, אלא יהא נראה בעיניו שעדיין לא הגיע אפילו לחלק אחד ממה שמחויב לעשות, וזה הכוונה שיהיו דבריו מועטין, שירגיש הוא שפל. וכעין זה פירש בספר מעון ברכות, שהאדם שהגיע למדרגה עליונה ראוי לו לעמוד לפני המקום ולהתפלל בענוה וכניעה וכו'. וכן זוכרני שהריז'נער תירץ את דרכו על פי הפסוק הזה, שכאשר יש לאדם הכרה שהאלקים בשמים והאדם על הארץ, אז אדם כזה עליו לצמצם דבריו.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם בפירוש מאמר זו גם ראיתי שכמה הוציאו מזה כמה מסכנות לא טובות רחמנא ליצלן, כאילו חס ושלום לא להתפלל הרבה, ומובא מספר בן יהוידע (ד"ה לעולם): שהתפילה שאם מתפלל על צרכיו אין בה צורך כי הקב"ה יודע הנסתרות ויודע העתידות ויודע מה שצריך לאדם יותר ממה שיודע האדם על עצמו, והצורך בתפילה הוא כדי שיתברר על ידה אמונת האדם בהשגחה העליונה [וחלילה לומר כדבריו, והרי רבינו כבר גילה שהתפילה גם כן עושה הכלים שבהם השם יתברך מוריד השפע, בסוד אני], כי כשהוא מתפלל לה' על צרכיו, נמצא שמאמין הוא שהכל מסור בידו יתרך, ואפילו הטבע, והכל נעשה בהשגחתו, ולכן אין להאריך בפרטי בקשתו [-ואילו הזוהר הקדוש הקפיד שיפרט בדיוק ומפורסם דבר זה אפילו בספר בית הלוי כאשר העמלקים באו ללחום וכו']. ועל זה הזהיר שיהיו דבריו מועטים. ומה שבמואר ליעל (נ.) שירחיב את פיו בבקשתו כמו שנאמר (תהלים פא:יא) הרחב פיך ואמלאהו, זה רק בדברי תורה, אבל על צרכיו יקצר, והקב"ה יתן כל הפרטים הצריכים לו, אפיל ושלא פירש אותם בתפילתו, עד כאן ראיתי מובא מדבריו. השם יצילנו, ויכפר בעדו כי לא זכה לדעת מרבינו כל כך (וכמו שמבואר אצלנו על פירושו במסכת סנהדרין על מה שכתוב אדם לעמל יולד). ודברי רבינו הקדוש ברורים מיללו, ומאירים לנצח.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי פירוש שני מהספר בן יהוידע הנ"ל שגם כן עדיף לא להזכירו, אמנם בסוף הוא כותב שנראה לו שכל הקפידא היא בתפילה בקול, אך בלחש מותר להאריך, ואם כן יתכן שזה מוסב גם על הפירוש הראשון שלו הנ"ל. וזה ממתיק קצת.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

רלה. כבר מבאר בלקוטי תנינא סימן מד שרבנו ז"ל הזהיר מאד לבלי להחמיר חמרות יתרות בשום דבר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת פסחים (צא:) א"ר יעקב א"ר יוחנן אין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול, ופרש"י ז"ל ידקדקו בו, משום שאינן בני תורה יחמירו עליו לדקדק ויפסילוהו על חנם, עכ"ל.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע לעיל אות עו שרבינו כתב ללמוד בלי דקדוקים ע"ש.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בענין תיקון הברית רבינו אמר לדקדק ככל האפשר.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה סב:ב שכז"ל אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, וודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והי' מדקדק מאוד לכוין את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כ"כ, ואינו מדקדק כ"כ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

ובהספד לאמא שלי הכ"מ ביארתי שמבואר שהיכא שעוצם הכרה וידיעה במציאות השם מביא האדם לדקדק, הרי זה מעולה, וזה המכוון. אבל לא להיפוך, לא לדקדק סתם אפילו כדי להשיג הידיעה, כי לא זה הדרך לבוא ולהשיג הידיעה. ולכן רבינו הזהיר נגד הדקדוקים, ואפילו אמר על עצמו שאין לו את הדקדוקים, כי כן היה דרכו לתפוס דרך הפשוט, וכמו שאמר על עצמו (חיי מוהר"ן קנח) בליל שבועות כאשר היו מביאים לו אוכל, מנה אחר מנה, והוא היה עוסק בלימוד, ואמר שהם מחזיקים בו שהוא לומד על מנת לדעת לאכול, כדרך הגדולים, ואילו הוא אוכל על מנת שיהיה לו כח ללמוד, כפשוטי העם. אכן כאשר האדם יזכה לידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו כנ"ל אז מאליו הוא כבר יעשה כל הדקדוקים, ולא יהיו נחשבים כעסק בקטנות כלל. וכמו שרבינו גילה בענין תיקון הכללי (ליקוטי מוהר"ן כט:ד) ז"ל ולתקן כל העבירות בפרטיות הם רבים מאוד, וכבד על האדם, וא"א לתקן אותם, כי יש דיקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו, בכן צריך לתקן כלליות הגידים, שהוא בחי' (דברים ד) ויגד לכם את בריתו, ואז ע"י תיקון הברית שהוא כלליות הגידין, נתתקן ממילא כל הלאווין שעבר, ונמשך להם לבנונית וכו' ויורה כחץ לבנונית ותיקונין לכל פרט ופרט כפי צורכו, ואפי' למקומות הצרים והדקים, כי יש מקומות צרים ודקים שא"א לבא לשם שום תיקון כ"א ע"י תיקון הכלל וכו' ע"ש. [והשתא דאתית להכי, נראה כאילו הדקדוקים הם מאת ה', שאדם מדביק עצמו להשם, וממילא בא לדייק. כי ודאי השם יתברך מדייק בהשגחה בתכלית הדיוק].

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בהקדמת ספרא דצניעותא (זהר פרשת תרומה קעו.) אמר רבי יהודה אי כלילן הני, מכלהו עדיפי. אמר רבי שמעון הכי הוא למען דעאל ונפק. מתלא לבר נש דהוה דיוריה ביני טורין, ולא ידע ביורי מתא, זרע חטין ואכיל חטי בגופייהו. יומא חד עאל למתא, אקריבו ליה נהמא טבא, מאר ההוא בר נש, דנא למה, אמרו נהמא הוא למיכל, אכל וטעם לחדא לחכיה, אמר וממה אתעביד דא, אמרו מחטין, לבתר אקריבו ליה גריצין דלישין במשחא, טעם מנייהו, אמר ואלין ממה אתעבידו, אמרו מחטין וכו' אמר ודאי אנא מארי דכל אלין, דאנא אכיל עקרא דכל אלין, דאיהו חטה. בגין ההוא דעתא, מעדוני עלמא לא ידע ואתאבידו מנה. כך מאן דנקיט כלל, ולא ידע בכלהו עדונין דמהניין, דנפקין מההוא כללא, ע"כ. והנה מסוף הדברים מבואר כדברינו, שצריכים להבין את הכלל כל כך עד שידע אותו לכל פעולותיו ותוצאתיו. וזה למאן דעאל ונפק, שהוא חי את התורה והסודות האלו למעשה, וזה בחי' הידיעה שרבינו דיבר עליה, שיודע בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו והקב"ה עומד וכו'. ולכן ממילא יבין מהכלל כל מה שצריך למעשה. אכן מאן דלא עאל ונפק לא ישיג את המבוקש בלימוד רק את הכללים שם, והוא יצטרך ללמוד מכל שאר המקומות, אין זאת אומרת שיעסוק בדקדוקים ופרטים ממש, אלא יצטרך לרכוש ידיעות בהפעולות והתוצאות. שצריכים לעשות כאלו, כאלו הוא חי את זה.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בספר אדיר במרום (תל-תלא, מכון רמח"ל) בענין ראית העינים, ז"ל כי הפרטים הם חלקי הכלל, ובנשמה מושרש הכל, הכלל והפרטים. והנה בכל פרט שתראה, תסתכל עליו עד שתדבקהו וכו' ואמר לך ענין הכללים איך נודעים. כי באמת מציור הפרטים בכח ההסתכלות עליהם, יצטייר גם הכלל הבונה אותם, כי שורש הכלל גם כן מושרש בנשמה. וסוד הדבר, כי אף על פי שלא נמצאים בעה"ז אלא הפרטים, אך בשורש דהיינו במאורות יש כח הכלל וכח הפרט, וכן מושרש גם כן בנשמה וכו' וכו' כי מכח הפרטים מצטייר בנשמה ציור הכלל ואז היא יודעת, ע"ש. הרי שיש כח בראית הפרטים לחזור להיות כלל.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין בזה גם כן בענין יחוד היראה של הרמח"ל שבו הוא כותב שכל מי שירא את השם יתברך ביראת הרוממות תקיפה, מיד נחתם בחותם ומגלים לו סודות ע"ש. ולפי זה צע"ק למה הקפיד במכתבו שהלוה להיחוד ז"ל הזהר והזהר מאד ושמור את נפשך, ולא תכוין זה היחוד עד שתדעהו בעל פה, ותחזור עליו כמה פעמים עד שתהיה שגורה בפיך, ותדע מקודם כל פירשו של מאמר ע"ש. אם באמת החותם והגילוים הם ממילא, למה יש כל כך הקפדה על כל הפרטים. ולכאורה הענין כמו מי שפותח סכר של הרבה מים, שמיד עצומה של מים משתחרר ושוטף בכח אדיר, וחייבים להכין היטב דרכי מסלול לזרימת המים. והרי כאשר באים מכח עוצם הכלל היטב, אז כבר צריכים לדעת לדייק ולדקדק היטב. ומענין לענין זה קרוב לענין וסביביו נשערה מאד, מה שהקב"ה מדייק עם הצדיקים, ובאשר משפטו שם פעלו (יבמות עח).

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה לשון חז"ל בריש פ"ו דמסכת אבות, ומלבשתו ענוה ויראה, כי יש דרך להשיג ענוה על ידי הליכה והנהגה תמידית של ענוה כמפורש באגרת הרמב"ן, כל דבריך יהיו בנחת, וראשך כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ וכו' ע"ש. והרי בזה האדם עוסק ללבוש את מדת הענוה. אכן על ידי לימוד תורה לשמה זוכה שהענוה מלבשתו – השראה של ענוה ויראה. ואז הלומד, מכח עוצם ההשראה יבוא לקיים כל דקדוקי הליכות ודרכי ההנהגה של ענוה ויראה.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

רלה. שאיתא שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת, שבאותה המצוה ידקדק הרבה ויקים אותה המצוה עם כל החומרות והדקדוקים וכו' ע"ש. עיין מסכת שבת (קיח:) אמר רב נחמן תיתי (תית"י ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה) לי דקיימית שלש סעודות בשבת וכו' וכו' אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה, אבוך במאי זהיר טפי וכו' ע"ש. ופרש הריטב"א [החדש] שבמצוות אלו הם דקדקו מאד לקיימם בכל פרטיהם בשלימות, וכתב שכל תלמיד חכם ראוי שיקח לו מצוה אחת לדקדק בה לקיימה בשלימות, וכך פירש בספר חרדים (סוף הפרק על חיבת ארץ ישראל), ע"ש.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

(סבא סיפר על ר' ישראל קרדונר שהיה לו הרבה חומרות על פסח, שלכאורה זה בניגוד לדרך ברסלב, ואולי זה היה המצוה שלו). ועיין לעיל אות עה, שכן מצינו בתפלה, שכל אחד מתעורר וזוכה להתפלל בכונה חלק מהתפלה כפי בחינתו, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

בציונים של רא"ק ציין לספר החסידים תקכט, ולפירוש המשנה של הרמב"ם מסכת מכות ג:טז (וכתבתי את זה, כי בטעות כתבו ג:טו). וזה לשון הרמב"ם מעקרי האמונה בתורה כשיקיים אדם מצוה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה, ע"ש.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב, ומה שביארנו שם, ומה שהבאתי מהרמח"ל, שלכל יהודי יש נקודה טובה בשורשו, וידוע כבר מהאריז"ל ששים רבוא נשמות ישראל מששים רבוא אותיות התורה, הרי פשוט שלכל יהודי יש ענין להתחזק ולהשלים נקודת שרשו בענין שלו.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין במסכת מכות (כד.) שמבואר שם בפירוש הקונטרס גישה ממש להיפוך, שחז"ל רצו להעמיד את כל התורה על אחת, כי בדורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין השני אופנים האלו מצינו בענין החזקת ממון, שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו (חיי מוהר"ן אות תצט) ורבינו היה משתוקק לזכות אותנו להגיע להנהגה הקדושה הזאת למדרגת בטחון הנ"ל (חיי מוהר"ן תק). אכן עם כל זה רבינו העדיף (חיי מוהר"ן אות תקא) שיהיה לאדם פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת בשאר עניני עבודת השם, ואעפ"כ אמר שהעקר הוא בטחון עיין שם. וממש מבואר היטב כנ"ל, שמצד אחד חז"ל רצו שיתפסו את העיקר שבו כלול הכל, ולאידך גיסא יכולים לזכות הכל דרך מצוה אחת, וזה הדרך היועץ כמש"נ.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אישה חומרה בפסח איך להתנהג וכו' וכו' כי אין צריכין לחפש אחר חומרות יתרו אפלו בפסח, וכו' וכו' בלי לחפש לחדש דוקא חומרות יתרות, רק לילך בדרך אבותינו הקדמונים וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הזכרתי לעיל שר' ישראל קרדונר שמר הרבה חומרות בפסח. ובספר מגלה עמוקות (מהדורה תנינא, פרשת וירא, סוף ד"ה ומה שאמר, כז"ל וקיים אברהם כל החומרות של אחרונים בפסח, ע"ש לעיל שתיאר הזהירות והזריזות של אברהם אבינו להישמר מחמץ.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

רלז. אמר שצריך להזהר מאד לבלי להוציא מפיו דבור של רשעות חס ושלום אפלו בדרך ליצנות וכו' ואין בלבו כלל לעשות זאת, אף על פי כן זה הדבור מזיק לו מאד ויכול להכריחו ח"ו אחר כך לעשות זאת שהוציא מפיו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

עיין באגרא דפרקא (עם ביאור הצבי והצדק, עמ' 157) ז"ל ותעיין בזה בספרי תלמידי הבעש"ט, ועיין בספר חסידים (סי' תע"ט ותרל"ז – (רלז!)) הזהיר שלא יוציא אדם מפיו שום דבר לא טוב אפילו דרך גוזמא, שכל דבור בודאי לא יצא לריק, עכ"ל.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

רמא. שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול. ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית, ע"כ [-רבינו בכלל לא רצו שאנשיו יהיו מלמדים, עיין לעיל רמ, ובספר חיי מוהר"ן תסה, תקצא].

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת גיטין ו: בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן (יואל ד:ג) ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו, וכתב ליה בלא שירטוט.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י ז"ל שהיו משתהין בארץ ישראל ומניחין נשותיהן עגונות ובטלים מפריה ורביה, שנקל בעיניהם ילדים וילדות, ע"כ.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

ותוספות פירשו ז"ל לפי שהן משתהין בארץ ישראל היו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות והיינו בזונה, בשביל מזונות, ועוד כדאמר בירושלמי עובדא הוה בחד שמכר בתו ללמוד תורה והלך ולמד, עכ"ל.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

רמג. בענין שיר השירים שכולל כל הרפואות, עמש"כ בהקדמה לשיר השירים.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

רמז. אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר, הכבוד רחוק ממנו ביותר. כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו. אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה. נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר. וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר. וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבוד ועשירות מבואר בכמה מקומות הם בחי' הנפש (עיין ליקוטי מוהר"ן נט), ועיין בפירוש הרע"ב על המשנה במסכת אבות ב:ז מרבה נכסים מרבה דאגה ז"ל וחסיד אחד היה מתפלל, המקום יצילני מפיזור הנפש. ושאלו ממנו מהו פיזור הנפש, אמר להם שיהיו לו נכסים מרובים מפוזרים במקומות הרבה וצריך לפזר נפשו לחשוב לכאן ולכאן, עכ"ל.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

רמז. כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר, הכבוד רחוק ממנו ביותר וכו' וכו' אבל תורה ומעשים טובים כל מה שיש לו יותר הם סמוכים אליו ביותר, ע"ש. ע' ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ע' ז"ל כל מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר וכו' ע"ש. ונראה שזה הולך ביחד עם מה שרבינו גילה כאן והרי כל מי שגדול יותר צריך להביא ממרחק שיהיה תחת ידו וסמוך לו.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

רמח. אמר: טוב היה להאדם שיבחר לו איזה מקום וישב שם יומם ולילה ויעסק בתורה ותפלה ועבודת ה'. וכשצריך לאכל ירוץ לתוך איזה בית ויקח שם בחפזון איזה חתיכת לחם וכיוצא להעביר רעבונו, ואחר כך יחזר לעבודתו, ע"כ.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת עירובין דף נד. א"ל שמואל לרב יהודה שיננא חטוף ואכול חטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי, ע"כ, יש לפרש על פי דברי רבינו הנ"ל. אכן מבואר שם בסוף העמוד אפילו יותר ז"ל אמר רב הונא מ"ד חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלקים, אם אדם משים עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת ואיכא דאמרי שמסרחת ואוכלת, תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו וכו', ופרש"י שדורסת ואוכלת, מיד לאחר הריגתה, שאינו מקפיד על תענוגים אלא אוכל בשר בלא תבלין, וכן שאר עינוגין. שמסרחת, בטיט, היינו נמי שאינו הולך אחר גבהות לקוץ במאכלו אם לא נתבשל כל צרכו, עכ"ל ואחר כך כתב שנראה לו לפרש בדרך אחר לפי שמצינו בכל הש"ס שדרך תלמידי חכמים להקפיד על מאכן דרך גדולה וכבוד ועל מלבושיהן ע"ש. והמהרש"א יישב שאכן ודאי דרך תלמידי חכמים להקפיד על מאכלם ומלבושיהם במתכוין, אבל שלא במתכוין לעתים אינם מקפידים על כך משום טרדתם בתורה ע"ש. ועיין מש"כ בערך בגדים, שנראה שרבינו העדיף לענין אוכל וביגוד שלא נבחר בדרך גדולה וכבוד.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

רמט. אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו'. וההי מקבול גדול ולמדן. אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד וכו' וכו' איש רע וכו'. עיין חיי מוהר"ן תקכו.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

רנה. ענין בלבול העצה, י"ל שזה בבחינת הספקות שיש ברישא דלא אתידע דעתיק, כי כן מצינו בכמה מקומות שרבינו מתיחס דייקא לבחי' עתיק (עיין מש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא מח, בענין הגשר, ובעוד כמה מקומות בס"ד).

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

רנח. הוכיח אותנו מאד לעשות מצוות הרבה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתיקוני זוהר דף ג: זכאה איהו מאן דתקין לה כרסיא (-שמתקן את הכסא שהיא השכינה) בצלותא דיליה בפקודין דיליה, ע"כ ובמפרשים כתוב דהיינו מצות מעשיות. ובלדיהן אין התפלה נשמעת.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

רנט. צמאון הוא תאוה גדולה. ולפי הבנתי, כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שההוא דבר נפלא מאד. כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים, שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו, נמצא שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מהור"ן תורה עו מעלת התקרבות לצדיקים לבל יהיה בבחי' צמאון בלא זמן ושכל.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

רסה. הזהיר מאד לבלי לאכל בצלים חיים כלל וכו' ואפלו בשבת. והלעיג על האומרים שבשבת מצוה לאכל דבר המזיק וכו' ע"ש. [והא דאמר ר' יוחנן משמיה דר' יהודה בר' אילעי (פסחים קיד.) אכול בצל ושב בצל (פירש רשב"ם אכול בצל או ירקות, ותשב בצל ביתך, ואל תצטרך למכור ביתך, ע"כ) צ"ל בצל מבושל].

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שאין אומרים בזה שומר מצוה לא ידע דבר רע, כי ההיזק קבוע, וכעין זה עיין במסכת ברכות סוף פרק שביעי (נא:) שאין לברך ברכת המזון על כוס של פורענות, ע"ש.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ביורה דעה רלד:ס אמרה קונם פרות העולם עלי, או אפלו פרות מדינה אחת, או אפלו אסרה עליה פרות של איש אחד לבדו, הוי ענוי נפש וכו', רלד:סא אפלו נדרה ממין שהוא רע לה ולא טעמה אותו מעולם, הוי ענוי נפש! עכ"ל. וכ' הבאר היטב (אות נב) ז"ל פי' הט"ז היינו ליום א' דאם לא כן לא הוי נדר כלל וכו' ע"ש. אות נג ז"ל רע, פי' שהוא מזיק לה לבריאותה אבל מ"מ יש לה חשק לאכלו דאם לא כן למה יקרא עינוי נפש, ט"ז, עכ"ל.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שבמניעת אכילת בצל חי בשבת יש עינוי נפש, והבעל ואב מותרים להפר נדר בשבת להתיר אכילתו, ואם כל זה, רבינו אומר לא לאכלו.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר ממה שכתוב לעיל באות קסא ז"ל פעם אחד היה מסכן מאד מאד בליל שבת אחר התענית משבת לשבת. כי לא היה מכין לעצמו שום דבר אחר התענית משבת לשבת. כדרך העולם שמכינין לעצמן וכו' ע"ש הרי שרבינו בעצמו אכל בדרך מסכן, אכן כל ענין התענית היה סכנה וכך קיבל על עצמו (וגילה בליקוטי מוהר"ן תורה קכג שאין העבודות וסגופים שקורין האריוואני מזיקים כלל ע"ש, ואיני יודע עם תעניתים בכלל).

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

רסח: "אֵיכָה נֶחֱרָב הָאוּלָם" וְכוּ'. "עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי" וְכוּ'. ע"ש. לפנינו נמצא בסדר הפוך.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

רסט. לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו, שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג, ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו', ולפעמים יש להאדם בלבלולים גדולים מזה. ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל, איך שעושין – עושין, ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שענין זה קשור מאד למה שרבינו גילה באות ב', למסור המעשה דיבור ומחשבה להשם יתברך, שהכל יהיה כרצונו.ובזה רבינו ממש הראה איך לאחוז בדרך היחוד של קודם החטא ושלעתיד לבוא, עיין דברי הרמח"ל בספר אדיר במרום עמוד תיד והלאה ועמ' תטז-תיז.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן רעב: איש אחד מהקלי עולם נכנס אצלו בעיר אחת והתפאר לפניו על אשר הוא מלמד בלשונות הגויים וכו' והיה רבנו ז"ל מתלוצץ ממנו על שיש לו גדול כל כך משטותים כאלו וכו' אפשר טוב יותר מה שיש לו גדלות מדברי שטות ממי שיש לו גדלות ח"ו מדברי תורה? ושתק רבנו ז"ל איזה שעה קלה. ואחר כך ענה ואמר: אדרבא נהפוך הוא וכמו שאמרו חז"ל (ברכות סא) לענין רבי עקיבא שנתפס בתפיסה שאמר לו פפוס: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה ואוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים. כי ענש הגדלות הוא תפיסה. וכמו שמבר בהתורה חותם בתוך חותם סימן כב לקוטי מוהר"ן ח"א, וע' בלקוטי תנינא סימן ס וכו' נמצא שהגדלות שענשו תפיסה כשהוא על דברי תורה טוב יותר מהגדלות על דברים בטלים, ע"כ.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע' תוספות בכתובות דף סב: ד"ה דהוה (ר' עקיבא) צניע ומעלי ז"ל והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט:) אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי, איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם וגם משום וכו' עכ"ל (וע' שו"ת רמ"ע מפאנו סג הבאתיו במסכת שבת דף קכז, ומה שדייקתי שם, כל ימי הייתי מצטער משמע שהיה לו מסירת נפש אפילו כאשר היה עם הארץ). ומבואר שר' עקיבא בהיותו עם הארץ ממש לא סבל מהגאוה של תלמידי חכמים, ובפשטות לא היה איכפת לו כל כך מסתם גאוותנים, ולכאו' זה קצת היפוך ממסקנת רבינו הנ"ל, על אף שיש לדחוק שזה רק סברת ר"ע בהיות עם הארץ. אלא נראה ששנאה חזקה כזו הוא שייך לד' דברים שאין הדעת סובלתן (פסחים קיג:) דל גאה ועשיר מכחיש וזקן מנאף ופרנס מתגאה על הציבור בחינם, שכיון שממש אין הדעת סובלתן ר"ע היה מוכן לנשוך אותם, וכן הדבר בכל אחד מהד', רק שהם דברים לא בנמצא כל כך, כיון שבאמת אין הדעת סובלתן, ולכן ר"ע התיחס להתלמידי חכמים שהיו מוכרים והאשימם בזה. אבל בודאי אין הוה אמינא שתלמיד חכם שסתם מתגאה יהיה באמת חייב בנפשו כל עיקר, ושוב יש להביא ראיה מהמעשה של פפוס, שהנדון הוא לענין סתם גאוה.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר, שרבינו בתורה ס' תנינא לא פירש שהתפיסה של ר"ע היה משום גדלות אלא משום שגילה תורה לאנשים לא מהוגנים, ויש לדחות קצת ג"כ שרבינו כותב שם שזה מה שר' שמעון חשב ואילו למעשה לא היה כן, ודוחק. ועוד שאילו אנחנו תופסים דברי רבינו בשיחות הנ"ל בפשוטן, יוצא שר' עקיבא נלכד בסוף באיזה בחינה באותו מידה שהוא כל כך שנא, והיה צודק בה עד כדי כך שאשתו הכירה בו שהוא צניע ומעלי. ובאמת אחר למדי את התוספות שאלתי את השאלה הזו, איזה גדר עשה ר' עקיבא כאשר הוא התחיל ללמוד שהוא לא יפול באותו פח, ואמרתי שאולי מזה יכולים ללמוד שעל דבר שהיה כ"כ שנאוי לו, לא היה חשש ולא היה צריך לעשות גדר. ואילו כאן בפשטות של רבינו בשיחות הרי באמת, באיזה בחינה ר' עקיבא נפל בו באותו מדה.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא הנראה בזה שר' עקיבא נתפס בעון הדור, בהגאווה של כל אותם תלמידי חכמים, ואת עוונותיהם הוא סבל ומרק, כי ידע בנפשו עד כמה הפגם שלהם מגיעים לחילול השם שנראה לעמי הארץ כדבר שאין הדעת סובלתן כלל, הרבה יותר גרוע מסתם גאוה. ור' עקיבא בעצמו נהג ממש להיפוך מהם שהוא לימד תורה בחביבות אפילו לאנשים שבאמת לא היו ראוים, ומזה נתפס כמו שרבינו קבע בתורה ס' תנינא, אבל רק מחמת חטא הגאווה של התלמידי חכמים שהיו בקצה אחרונה מתגאים על כל עמי הארץ ניגמר דינו, ולא היה ר' שמעון יכול להוציאו ממאסרו, כי ר' עקיבא קיבל עליו לתקן את ענין זה עד תכליתו. ולפי זה קשה איזה ראיה יש מדברי פפוס, הלוא ר"ע בכלל לא נתפס על גאווה שלו, ובודאי אשרי חלקו שקבל לתקן הגאוה של הלומדים. וצריך לדחות שעל כל פנים פפוס לא שיבח את ר"ע על זה שקיבל על עצמו לתקן את האחרים אלא כאילו ר"ע נתפס על עצמו, כי כיון שר"ע קיבל על עצמו לתקן הגאוה, אז כאילו הוא בעצמו פגם. וקצת סמוכין לדברינו ממה שמצינו שר' עקיבא ממש בחי' יוסף (ז"ל הרמח"ל בתקונים חדשים, תקון ארבע עשר: אבל יוסף אצטריך לה לאשתכחא תמן, בגין לאפקא לון ולאשלמא לון באתריהו כדקא יאות. ודא בעקיבא בן יוסף, בן יוסף ממש ע"ש), והנה יוסף נפטר בן מאה ועשר שנים (ויחי נ:כב) ואמרו חז"ל (ברכות נה.) שנפטר מוקדם מכל השבטים מחמת שהנהיג רבנות, (ובגמרא כת"י חילק בין בצנעא ובין בפרהסיא. וע' בריש פ”ו דכתובות בבושת ופגם האשה), ואיתא בפרקי דר"א (פרק לט) שעבור זה יוסף הקדים למות עשר שנים. והנה ר' עקיבא חי ק"כ שנה מלאים, סימן שלא ניכשל ברבנות.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

עוד צ"ע בדברי רבינו איך הביא ראיה בכלל ממעשה של פפוס, אפילו אם נאמר שיש עון חמור מאד לת"ח להתגאות, אבל עכ"פ הוא נתפס בזה שהוא למד תורה ועל זה מוציאין אותו להרגו, ואילו מי שנתפס בדברים בטלים, והוא בכלל ארבעה שאין הדעת סובלתן (פסחים קיג:) דל גאה, עד כדי כך שגרם להיתפס למיתה, יש איזה הו"א שהוא משובח. אלא שיש לדחות שעכ"פ לא היה מקום לשבח את ר"ע בלשון אשריך. ויותר נראה שגם פפוס לא סתם נתפס על דברים בטלים, אלא בדבר מצוה, וכמו שפירש הגר"א, וכן יש רוצים לאמר שפפוס זה שמסר עצמו להציל לוד (ע' תענית יח:, פסחים נ., מדרש קהלת רבה פרשה ט, וע' ילקוט שמעוני פרשת בחוקתי רמז תרעג ז"ל אחרים אומרים ושברתי את גאון עוזכם אלו הגאים שהן גאונם של ישראל כגון פפוס בן יהודה ולוליינוס ואלכסנדרי וחבריו ע"כ), והרי שניהם היה להם גרמא משובחת שעליה נתפסו להריגה ר"ל, והרי קי"ל בושת הכל לפי המבייש והמתבייש (ריש פרק החובל – ב"ק פג: ודף פו), וכל מה שהאדם המבייש יותר מכובד יש פחות בושה, ולכן אשריך ר"ע שנתפסת על דברי תורה החשובים (ואי אפשר לומר שפפוס הרי גם כן לא בחטאו נתפס, כי מסר נפשו להציל לוד, ולכן שיבח את ר”ע שמיתתו תהיה לתקן את התורה שהוא תיקון יותר גדול מלתקן לוד, כי לשון פפוס, אוי לו, מוכיח שבאמת נכשל במשהו), ושפיר יש להביא ראיה שעדיף להתגאות על דברי תורה משאר דברים בעלמא הנחשבים כולם לדברים בטלים נגדו.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דברינו יכול לסכם שדברי המקשה בשיחות הנ"ל שאולי עדיף להתגאה בשאר ענין מלהתגאות בדברי תורה, סברא זו אולי היה קיים אצל ר' עקיבא, שהוא חשב תלמוד חכם גאוותן בכלל הד' שאין הדעת סובלתן, שזה עוד הרבה גרוע מסתם בעל גאוה. אכן מסיפור של פפוס בן יהודה רואים שר"ע היה יכול לתקן את גאוה זו ועוד לקבל שבח בענין תפיסתו על דברי תורה, ואילו בתפיסה וגאוה על דברים אחרים, אפילו דברי מצוה, פפוס גינהו, אוי לו.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

רעג. כח הנגון. עיין מסכת פסחים קיז. מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה וכו' ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

רעט – כשכבר רע מאד מתבטלים לגמרי וכו' סוגרין הפה והעינים עיין שם. יש לפרש על פי המבואר בספר קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל (פתח מט ולפניה) שעולמות בריאה יצירה ועשיה אינם אלא לבושים לאצילות, רק שניתן להם ממשלה לעצמן, ואז מזה יוצא הרע עיין שם. וידועה שבריאה זה עולם המחשבה ויצירה דיבור ועשיה מעשה, והרי כדי לסתום את הרע יש לקחת את השליטה העצמאי של העולמות האלו ולהחזיר אותם להיות רק מלבושים לאצילות, וזה פועלים בהביטול הזה.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

עוד נראה בזה שהוא כענין מה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה סט ד"ה ודע שלפעמים אף שנוטל ממנו ממון, עכ"ז לא יזיק לבניו, ולא יחסר אור נפשה, כי ברוחניות הנפש מרגשת הכאב והצער הגדול שיש לה, כשזה הגזלן שהוא כמו רוצח נפשות ממש, בא לחסר אורה ולגזול נפש בניה, וע"כ היא מצמצמת אורה, וממשכת ומכווצת עצמה, ומקבצת לעצמה חלקי נפשה, כדי שזה הגזלן לא יוכל לינק ממנה ולחסר אורה וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

רעט. יסוד זה שגילה רבינו כאן מרומז יפה במגילת איכה (ה:יח) עבדים משלו בנו – פרק אין מידם, על ידי אין, התבטלות פרק מעליו שעבודם.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

רפ. לענין מה שהצדיקים הם נעים ונדים בדרך וכו'נע ונד בביתו. הינו, מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד, ע"כ.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ליקוטי מוהר"ן תורה מ – כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה. ועיין תורה צב, והמראה מקומות שם.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ במסכת יומא דף יט..

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

רפד. שלפעמים נותנין לאחד עשירות גדול, וכל העולם מתקנאין בו ורודפין אחר הממון והעשירות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

עיין רש"י במסכת יומא בענין הקטרת המעשרת (כו. ד"ה לא שכיחא) ז"ל ומסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיחא דאם לא כן נמצאו הכל עשירים, עכ"ל. הרי שדעת רש"י שרחוק או נמנע מהמציאות שכולם יהיו עשירים. ואילו בתוספות ישנים שם מפרש שבאמת יכולים, כי גם יכולים להשיג עשירות על ידי עולות נדבה.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

רצג. שכמו שהקול מעורר הכונה, כן להפך, הכונה מעורר הקול, שכשמתפלל בכונה ונזהר להכניס כל לבו ומחשבתו בתוך דבורי התפלה, אזי ממילא יתעורר קולו להתפלל בקול כראוי. וכן נראה בחוש כמה פעמים, עכ"ל.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

מעין הענין הזה עיין בשיח שרפי קודש (ה:פט) ז"ל היה פעם מוהרנ"ת ז"ל עם כמה מאנ"ש אצל הצדיק רבי גדליה מליניץ זצ"ל, והתפללו כדרכם בכחות ובצעקות. אמרו אלו מהמתפללים כהערה לצעקותיהם: הרי אמרו רז"ל המגביה קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמונה. כששמע מוהרנ"ת הערתם זאת, נענה ואמר אחר כך: מתדמים הם לרבנו? רבנו התפלל אכן בשקט כי היה בחינת שמן בחשאי, (אבל הם) טוב יותר היה שיקרעו את גרונם בתפלתם בצעקות כמו שאני קורע אותו, ע"כ.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בריש שער הכוונת ז"ל גם מעולם לא התפלל תפילתו בקול רם, אפילו סדר התפילה של מיושב, כגון הזמירות וכיוצא בהם. להורות הכנעה ואימה ויראה לפני השם יתברך. ואמנם ביום שבת, היה מרים ומגביה קולו בנעימה בתפילה דמיושב, יותר מעט ממה שהיה עושה בחול. ואף זה לא היה עושה, אלא מפני כבוד השבת, עכ"ל.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חסידים סי' לו ז"ל ברוב השתיקה יהיה המורא, הירא מאלקים השומעו ורואהו ויודעו וחוקרו והוא שותק מיראתו הוא המוסיף על המורא ואם מתנשא ומגביה קולו מפסיד את המורא כי שכח שהוא עומד לפני האלקים, הרי הוא כסומא העומד לפני המלך שמרבה דבריםואינו ירא ממנו לפי שאינו רואה מי שיש לו לירא ממנו, והמרבה לשתוק מחמת המורא לא במהרה הוא חוטא, עכ"ל.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר ליעקב שילוח, למה אתה לא מרים את הקול שלך? בתפילה צריכים לצעוק. כתוב 'בקול רשע גדול... משבחים ואומרים'.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לעיל אות טז.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

רצו. בשעת התפלה צריכין לקשר עצמו להצדיקים שבדור, כמובא בסימן ב' ובסימן ט' בלקוטי מוהר"ן ח"א ובשאר מקומות, על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפלה, הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו, ע"כ.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שיח שרפי קודש ו-רנו שגם לפני לימוד תורה צריך להתקשר לצדיק כנ"ל, ובאמת יש להתקשר בכל העתים. ובסר היום כתוב: יאמר: הרי מקשר את עצמי בתפילתי להצדיקים וכו' וציין שם בסוגריים למה שהאריז"ל צוה מהרח"ו להתדבק לצדיקים קודם התפילה, ע"ש. ובודאי עיקר הענין הוא לענין התפילה, אבל בודאי יש ענין לכל דבר כנ"ל.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

והיום כבר נהגו לאמר: לכל הצדיקים אמיתיים וכו'.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

בלילה ראיתי אחד שכתב גירסא, הריני מקשר את עצמי להשם יתברך ולכל הצדיקים. וזה ודאי אינו נכון לפי המסורה, אלא שיש לדון שדילמא הגירסא של המסורה הוא כאשר באים להתפלל או לעשות מצוה, שאז צריכים להתקשר להצדיק ולבוא עם הצדיק להתקשר להשם יתברך, אבל יתכן שאם בא סתם להתקשר להצדיק, הרי גם יש לו להתקשר להשם יתברך. אכן לא נראה לחלק כך. כי גם לענין התפילה רבינו גילה בספר המדות (תפילה עו) צריך קדם התפלה לדבק את רוחו בבורא ע"ש, אז למה באמת לא תקנו לאמר כן לפני התפילה. ולכן נראה שבודאי אין לאמר כן. וטעם הדבר נלע"ד הוא כמו האיסור הנפסק בשולחן ערוך (אורח חיים כז:יא) תלמיד בפני רבו אין דרך ארץ לגלות תפלין בפניו, ע"כ (ובשולחן ערוך הרב סימן כד הביא מספר ארחות חיים סי' כו, ז"ל שלא ישוה עצמו לרבו, ונראה כעזות פנים שהתפילין הן דרך כבוד כמו שאמר הכתוב וראו כל וגו', עכ"ל). ועיין בקיצור הכוונות של הרמח"ל בכוונה כללית, שגילה שני סדרי יחודים של התפילה יתירה מהסדר שגילה האריז"ל, והסדר השני הוא התקשרות לצדיקים, וכתב שם (עמ' קצט) ז"ל הנה החיבור של נשמה וגוף נעשה על ידי האבות ונביאים ובעלי חלומות ויוסף, יען הם היו בזה העולם בנשמה וגוף וכו', ע"ש. ועוד כתב שם (עמ' רב) ז"ל והנה כבר יש מציאות זה שהשכינה מקושרת עם האבות תמיד וכו' ע"ש. ולכן בודאי זה חוצפה ויהורא לעשות התקשרות להשם יתברך מול הזכרת והתקשרות להצדיקים שעל ידם עיקר ההתקשרות והיחוד. ולכן קודם כל עושים התקשרות להצדיקים, ואחר כך מתקשרים איתם להשם יתברך. אלא שבכללי יש הסדר הראשון של יחוד התפילה שגילה האריז"ל, וזאת אומרת, שלעולם יש ענין של מציאות השם יתברך, ושויתי השם לנגדי תמיד, ויש להתפלל תמיד אפילו בלי התקשרות להצדיקים, אלא כאשר רוצים להתפלל באמת, ולהתקשר להשם יתברך באמת, אז צריכים להתקשר להצדיקים כנ"ל , ואז לאמר: הריני מדביק רוחי בבורא יתברך כדי שמחמת הדבקות יצאו הדיבורים מעצמם מפי, ולהתפלל. ובאמת יש מדרגה להיות תמיד עם הצדיקים וכמובא בספר חיי מוהר"ן תקנג ז"ל על הרב המגיד הקדוש רבי דב הנ"ל שבכל הסתכלות שהיה המגיד זכרונו לברכה מסתכל ראה כל השבעה רועים, וע"ש מש"פ.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

רחצ. למה אתם תולים הכבדת החולאת במצוות, טוב וראוי יותר שתתלו בעברות, ע"כ.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה עד ז"ל וסימן שידע אדם אם הוא בבחינת דינא דמסאבא, ואם הוא בבחינת דינא קדישא, סימן לדבר, תפלה. כשאין בו בטול תפלה, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ה): איזהו יסורין של אהבה, כל שאין בו בטול תפלה, שנאמר (תהלים סו:כ) ברוך ה' אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי. ותפלה הוא בחי' פנים, כמו שכתוב (ישעיה לח): ויסב חזקיה פניו ויתפלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו בעצמו תלה מיתת בנו על מצוה שעשה [ועיין לקמן], וכן רבינו אמר שהוא לא יכול להגיד למישהו למסור נפשו על משהו כי יתכן שיצא איזהו משהו לא טוב מזה וכו', וכן יש כמה וכמה וכו'. אלא שכאשר האדם אינו ברור לו, ואפילו אם יודע אלא שיש אפשרות להאשים את העבירה, אפילו רק באתגליא, אז רבינו מורה לנו שבודאי זה מה שמוטל לעשות.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שכאשר עושים טוב היצר הרע והס"מ מתגברים כנגדו, ולכאורה יכולים לתלות בזה, שאין הכוונה שהדבר טוב עשה ההיזק, אלא שלא היה מספיק זכויות להגן בעד הרע שהתעורר.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה קפז.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

שא. שמעתי בשמו שאמר שעקר עבודת איש הישראלי הוא בחרף לקום בחצות לילה. ובקיץ בעת שהלילה קצר מאד (שאז אין עומדין בחצות (בחוץ לארץ) כמבאר במקום אחר) אז יזהר לעמד בבקר השכם כעלות השחר, ע"כ.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

הנה תינח לעבודת השם, שכך יש לנהוג, אבל הקושיא במקומה עומדת, מתי ואיך נעשה התיקונים הגדולים הנצרכים בעולם שבחצות לילה רחל משפעת להעולם. וגם יש זווג יעקב ולאה וכו'.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה העיקר הוא ארץ ישראל, וכל העולם מקבל ממנה. ועיין בזה בספר אדיר במרום עמ' קצא (ספינר) ז"ל וגם אפרש לך איך יהיה שבשעה שהוא לילה לחצי העולם הוא יום לחציו האחר וכך להיפך. אך סוד הענין הוא, כי המאציל ב"ה סידר הדברים בסוד עליון ותחתון. אך אין התחתון מקבל אלא מסוף העליון. ותראה שהנוקבא מקבלת השפע ביום ומחלקת בלילה, ונמצא שביום נוטלת היא, ובלילה נוטלין הענפים. ולכן הי"ב שעות הם עצמן אותן של היום ושל הלילה. והיינו כי היום אשר לחלק הב' מן העולם, בזמן שהוא לילה לחלק העליון אינו אלא התפשטות היום שהיה בחלק העליון. וכל שעה צריכה להתפשט בעליון ובתחתון. ואין ההנהגה אלא בי"ב תיקוני הדיקנא כנ"ל, אלא שהם עצמם מתפשטין בעליון ובתחתון. והתפשטם מן העליון לתחתון, הוא הלילה בעליון, וכך להיפך, והבן היטב, עכ"ל.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מה שכתב 'וכך להיפך', אינו השוואה גמורה, כי בודאי לעולם השפע דקדושה מתחלת בחצי העליון.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

שז-שח. שז: ענה ואמר: הלא אדרבא השם יתברך מנהיג עתה העולם יפה יותר מקדם! ואמר בזה הלשון אדרבא דער אייבערשטער פירט היינט שעניר דיא וועלט (מובא גם כן בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות לג). שח: השם יתברך מנהיג העולם בכל פעם יפה יותר, ע"כ. שעניר, בגמטריא נון נון חית. דיא- שיר מרובע של י' מיני נגינה.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר דעת תבונות לרמח"ל סי' מח: ואמנם בהיות הכוונה התכליתית רק גילוי היחוד, ולא העלמו, וכמו שביארנו לעיל, כי אין ההעלם הזה אלא אמצעי כדי לבא אל הסוף הזה של הגילוי, על כן אף על פי שהסתיר פניו לחדש בו דבר הנהגת הטוב ורע הזאת, שב על כל פנים והשקיף במדת טובו, ולפי חק ממשלתו, להשלים סיבוב כל ההנהגה הזאת בתיקון הכללי. וזה דבר פשוט, כי כבר שמעת איך קץ שם לחשך זה של הטוב ורע כל זמן השיתא אלפי שנין, וכבר גזר מראשית אחרית אשר תכלינה כל אלה, וישאר יחודו מגולה, וטובת העולם קבועה לנצח נצחים. אם כן, כל יום ויום שעובר, נמצא העולם קרב יותר אל שלמותו, ולא עוד, אלא שהקב"ה מסיבות מתהפך בעומק עצתו, ומגלגל גלגולים תמיד להביא העולם אל השלמות הזה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

שח. אל תאמר שהימים הראשונים טובים מאלו וכו' ע"ש באריכות. עמש"כ במסכת ראש השנה דף כה:.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

השתפכות הנפש

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה: בעת שדבר עמו אדוננו מורנו ורבנו זצוק"ל ממערת אליהו שהיה שם בעת היותו בארץ ישראל, אמר לו אדמו"ר זצוק"ל שאז בעת עמידתו שם נצטיר בעיניו מעמד אליהו שם להתפלל ולהתבודד שם ובזה הלשון אמר לו "איך האב מירא ויס גימאלט אט דא איז גישטאנין אליהו און האט זיך אויס גירעט דאס הארץ פאר השם יתברך", וספר מורנו הרב נתן זצ"ל שאז נתעורר ונתחדש ונתחזק ביותר לעסק תמיד לפרש שיחתו לפני השם יתברך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שהבאתי בענין זה בליקוטי מוהר"ן תורה קצב.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה: [והלאה טוב מאד כשמשיחין את לבו לפני השם יתברך כמו לפני חבר טוב אמתי] ע"ש, ונמצא גם בספר כוכבי אור, חלק א' אנשי מוהר"ן אות ד'.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מצינו שהקב"ה נקרא חבר של בני ישראל, כמו שכתוב במשלי (כז:י) רעך ורע אביך אל תעזב, ופרש"י ז"ל הקב"ה שנקרא רע לישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל דיבר כמה פעמים על ענין זה, ומה שראה אצל ר' ישראל קרדונר (שהרבה פעמים כיוון על עצמו), ולשונו – כמו עם חבר.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלמי מסכת ברכות ט:א ראה כמה הוא גבה מעולמו, ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפלתו, שנאמר (שמואל א:א:יג) וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, והאזין הקב"ה את תפלתה. וכן כל בריותיו שנאמר (תהלים קב:א) תפלה לעני כי יעטף, כאדם המשיח באזן חברו והוא שמע, וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאזן, עכת"ד.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (עמ' ו' טור ב') כז"ל וכשמברך יכוין את לבו שכתוב שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טוז:ח) לכן תקנו ברוך אתה ה' כאדם שמדבר לחבירו, עכ"ל.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אמרי טל מאמר כח: אדם שהוא מדבר עם מי שגדול ממנו, הלא הוא מרתיע כל גופו ונזדעזעין כל איבריו, היינו אולי לא יישר דבריו בעיני הגדול ממנו, המדבר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה שיהא מדבר באימה וביראה ברתת ובזיע, היינו מפני כי מי הוא זה אשר יחשב שבודאי יישר דבריו לפניו, לפיכך חלה חזקיהו חלי גדול שנאמר (מלכים ב:כ:א) בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו וגו', הנה אמר מפני שהיה נראה כאלו מדבר עם חברו שיכול להשיג דעתו חלה, ע"כ. ושוב מצאתי מקור דברים אלו בתנא דבי אליהו ריש פרק ח'. [ועיין בתנא דבי אליהו זוטא, סוף פרק ט, על בעל תשובה ז"ל ודברו עמי בדברי תורה כאדם המדבר עם חברו, עכ"ל, והרי על כרחך לפעמים מותר ולפעמים אסור].

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

ויש ליישב, שהתם כיון שבאו כל חיילות של סנחרב לאבד את ישראל, מן הראוי היה לקום ולהתפלל כראוי. אבל בעלמא, על דברים שבעלמא, יש לדבר עם הש"י כמו חבר.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בבא בתרא טז. חברותא כלפי שמיא.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמה: וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּסוֹף יָמָיו, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ מִקּדֶם בִּימֵי נְעוּרַי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַתָּה מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת לא הָיִיתִי מְאַבֵּד וּמַפְסִיד אֶת גּוּפִי הַיָּקָר כָּל כָּךְ בְּתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים, עכ"ל.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה קט. ויש להעיר עוד שבודאי ודבר פשוט הוא, שכח ההבל הרוחני יותר חזק מכח גשמי (ועיין דרך עץ חיים של הרמח"ל שנדפס בכמה הוצאות ביחד עם מסילת ישרים).

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר שאפילו מי שאינו עוסק בתעניתים וסגופים, על כל פנים יחליש גופו הרבה על ידי עבודת השם [ואולי משל למה הדבר דומה, לאלו שמתעמלים לבנות שרירים, ומרימים דברים כבדים וכדומה, ויש שיטה שלא ממש מרימים דברים כבדים אלא שהאדם מתאמץ בכל כוחו בינו ובין עצמו, דוחק או מושך ביד אחד נגד היד השני וכדומה, ודו"ק], וכמו שרבינו העיד על עצמו שאנחה שוברת גופו כפשוטו, וכמו שקיימא לן שתורה מתשת כחו של אדם, אלא שלא יהיה התשה יתירה.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיח שרפי קודש (ב:רחצ) סיפור שלם על זה, ובקיצור (לפי הספר הנ"ל) רבינו אמר, תעניות וסגופים הם היא דרך ומסע ישנה להתקרב על ידה לשם יתברך, תפלה והתבודדות היא דרך ומסע חדשה להתקרב על ידה לשם יתברך, אולם הכל חוזר ושב לדרך הישן.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת תענית (כב: הבאתיו גם בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד) על כולן (-הצרות הנזכרות) יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו, אמר רב יהודה אמר רב, מ"ט דרב יוסי, דכתיב (בראשית ב:ז) ויהי האדם לנפש חיה, נשמה שנתתי בך החייה, ע"כ.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר החינוך (מצוה שעד) שהקדוש ברוך הוא חפץ שתהיה בעולמו בריה משותפת מחומר ושכל, וזהו האדם, וכל מה שיוכל האדם למעט בעבודת החומר ולשים מגמתו לעבודת קוקו, אז טוב לו, ובלבד שלא יזניח את גופו לגמרי ויחריבהו, כי גם זה יחשב לו עון, מאחר שהמלך חפץ להיות לו בריה כזו. ועל זה אמר שלמה המלך (קהלת ז:טז) 'אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם', וזו היא קדושת הנזיר ומעלתו (שנקרא 'קדוש' – במדבר ו:ה) שעוזב את מלאכת החומר ושובר תאוותיו בדברים שאינם חורבן גמור לגופו, ע"כ.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מבעל תפילה, ואצל אלו האנשים שקרבם להשם יתברך, היה תענית או סגוף גדול יקר יותר מכל התענוגים שבעולם, כי היה להם תענוג מתענית יותר מכל התענוגים שבעולם, ע"ש.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהקדמה לספר עצות ישרות שכז"ל יסוד התשובה ומעלות ההתחזקות למלט נפשו משחת הוא לא בצומות וסיגופים, אלא לחזק באלו שלשה דברים: אהבת השם ואהבת ישראל ואהבת התורה, כמו שמבאר בספר "בוצינא דנהורא", שפעם אחת שאלו להבעל שם טוב, זכרונו לברכה, מהו עקר העבודה הלא אנו יודעים ואבותינו ספרו לנו, שבימים הקדמונים היו אנשי מעשה מתענין משבת לשבת, ואתם בטלתם את הדבר הזה, שאמרתם, שכל אדם שהוא מתענה עתיד לתן את הדין, שנקרא חוטא, שמענה את נפשו על כן הגידו נא לנו מה עקר העבודה. והשיב להם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה: אני באתי לעולם הזה להראות דרך אחר, שיראה אדם להמשיך על עצמו שלשה דברים הללו, הינו: אהבת השם ואהבת ישראל ואהבת התורה, ואין צריך לעשות סגופים, עין שם עוד מענין זה: עכ"ל.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

בספר השתפכות הנפש מביא מחז"ל שכאשר השם יתברך אמר למשה מי יתן והיה לבבם זה אתי ליראה וכו' היו צריכים מיד לענות - תן לנו אתה!!!! ובאוצר היראה כתוב: תן אתה. ומצינו גם לשון דומה - תן לי אתה. וכבר כתבנו על זה שתן לי עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן אתה בא"ת ב"ש - תא"צ - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

והנה תן לי אתה, יש בו הרבה משמעות לכמה דרכים - שיכולים לפרש ממש על פי המשמעות הפשוט:

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

שאתה תתן לי

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

תן לי אותך

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

תן אותי אתה - היינו שאתה תתן אותי

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

תן לי אתה - דומה להנ"ל שאתה תתן ל"י - עיין בלקוטי מוהר"ן של"י זה היחס בין הרב הגדול להתלמיד ההגון.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

תן לי אתה - תן את הקשר שיהיה לי-אתה

</div>



# תנינא תורה לט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/39/

# Chapter צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/39


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות צב (לקוטי הלכות, חושן משפט, לכות נחלות, הלכה ד)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כי סדור שבחו של מקום קודם ואחר כך שאלת צריכו הוא גם כן ענין זה כי על ידי שמזכירין בשבחיו יתברך שהוא אלקי אבותינו וכו' גומל חסדים טובים שגמל עמהם חסד ושמע תפלתם תמיד שעל ידי זה נתיחד שמו בעולם, על ידי זה נתחזק אצלנו האמונה בעצמנו שירחם גם עלינו וישמע תפלתנו בשאלת צרכינו ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברש"י (ברכות ד: ד"ה זה הסומך) שכז"ל אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי תפילות

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה קצרה שנדפס אחר התיקון הכללי

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עלת העלות וסבת כל הסבות: ע' בשער הפסוקים פ' בראשית בריש דרוש ב' ז"ל מה שכתוב בזהר (תיקוני זוהר חדש קלה:), כי יש עילת העילות ויש עילת "על כל" העילות, הענין הוא הוא כי האין סוף (פי' האדם קדמון), שהוא למעלה מעתיק יומין דעולם האצילות, הוא הנקרא עילת על כל העילות, לפי שהוא העילה הראשונה, שכל שאר העילות נמצאו ממנו והוא המציאם, וכל שאר הבחינות שלמטה מעילת על כל העילות, נקראים עילות סתם, עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ומסביר יותר בליקוטי תורה, בראשית ד"ה גם אמרו בתיקונים, ז"ל אמנם עילתת העילות, הוא צודק בהרבה מקומות, כי כל מדרגה שיהיה למטה ממנה עילות אחרות, תקרא אותה המדרגה, עילת העילות. והנה ז"א, תקרא אמא בערך שלו, עילת העילות, כי היא עילת של העילות דזו"נ, ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כפי רצון מבחר הברואים – כאן נהגו להוסיף: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הט לבי אל עדותיך – ראיתי בהוצאה אחד שכתבו: (קוראים כמו עדבותיך), וחשבתי שטעות הוא, כי הרבה פעמים בתורה כתוב חסר הו' לגמרי, וע"כ אין מבטאים את הו' רק את החולם. אכן באמת יש מילים כאלו, כמו וענתך תרבני (שמואל ב:כב:לו) וכתב במנחת שי, וענתך, בלא מאריך בנו"ן. ובתהלים (יח:לו) 'וענותך' בקריאת הוא"ו, ע"כ. וכן הוא להדיא במנחת שי בתיבה דילן, עה"פ בדרך עדותיך ששתי (קיט:יד), ז"ל הוא"ו נקראת, כן הוא בשמונה אותיות באלפ"א בית"א זאת, וסימנם פר"ץ ב"ן דמ"ה, בר מן אחד 'צוית צדק עדתיך' (קיט:קלח). ונמצאו עוד שנים אחרים במסרת. 'ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך' (דה"י א:כט:יט) 'ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך (נחמיה ט:לד). ומה שכתוב במסרת הדפוס 'בדרך עדותיך ששתי ט' מפקין וא"ו', צריך להגיה 'י' מפקין וא"ו ולהוסיף 'ולעדותיך' דנחמיה, עכ"ל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אכן נלע"ד שתפילה הקצרה אינה התהלים, רק הביא לשון הפסוק בחציו, על כן אין מוכרח שיהא מתבטא שונה מהרגלו – עדתיך.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי היותי על פני האדמה. מעניין שבתפלה קצרה, ששומרים על הקיצור, עכ"ז ראה צורך לכתוב "פני". ואולי זה תפלה אגב אורחא לזכות לעשירות (עיין רש"י בראשית מא:נו על כל פני הארץ, מי הם פני הארץ אלו העשירים. ועיין מסכת פרה ג:ט במפרשים שלומדים הזאות כנגד בית קודש הקדשים ממש"כ פני אהל מועד, ופרשו שפני לשון חשיבות, וציינו לבראשית רבה מקץ א:נו). ועוד י"ל על פני האדמה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש ללמוד מזה גם שאפילו מי שמזדרז לעשות הכל בזריזות גדול, אין לו להפריז ולהשתמט מאורח העולם לגמרי.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ימי התלאות

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בהוספות אות ז (נמצא גם בסיפורים מר' שמואל הוררויץ, בסוף אות ה) ז"ל פ"א שאל מוהרנ"ת ז"ל מה רואין אצל הרב מסווראן מגדולתו והשיבו לו שהתעוררות אצל קידוש מליל שבת שהוא בהתלהבות וכו' והתנועות שלו אז וכו' ענה מוהרנ"ת זל ואמר שזה לא אמת, שאם היה באמת לא היה תמיד זה ההתעוררות במקום א' ובזמן א' רק אצל קידוש ולא יותר, כי איך תמיד רק שם מתעורר ולא במקום אחר (הלא האדם הוא הולך ואינו במדריגה האחת ופעם הוא בהתעוררות במקום זה ופעם במקום זה אבל לא כנ"ל וכו'), עכ"ל.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ותמוה קצת, כי הלוא יכול להיות שסווראנר קיבל על עצמו דוקא אז להתאמץ ולכוון באיזה כוונות מסוימות, וכמו למשל מקובל (ובפרט מהר"ר שמלקא מניקלסבורג להתאמץ ולבכות באהבה רבה שלפני קריאת שמע), ואולי י"ל שהנה האדם המקבל על עצמו להתאמץ באיזה ענין זה הקבלה הוא רק ההתחלה, כי בודאי האיש הזה רוצה בקבלתו לזכות ליותר ויותר, רק שמקבל על עצמו שלכל הפחות באיזה ענין הוא יתאמץ, ועל כן בודאי יקרה הרבה פעמים שהאיש באמת יזכה להתלהב יותר, ועל כן הבחין מוהרנ"ת כנ"ל.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה קשה, כי ידוע שצדיקים גדולים היו מסתירים עבודתן, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה רמג ז"ל דע שיש צדיק גדול מאד שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה וכו', ע"כ. והנה צדיק כזה בודאי יכול לבחור מה ומתי הוא רוצה לגלות שום עבודה, ובידו לגלות כל פעם בדיוק מה שהוא רוצה, כי עבודתו הוא בהסתרת מעשיו ולמעלה בקודש, וקל להבין. וצריך לומר שמוהרנ"ת ידע בבירור שהסווראנר לא היה צדיק כזה גבוה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי תפילות

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה נד, רבי נתן קובע בתפילתו להתפלל לא להוציא שום דיבור רע על שום ישראל שבעולם, הן על גדולים הן על קטנים. ואז אחר כמה שורות הוא מגנה את התלמידי חכמים שאינם הגונים במעשיהם, ומתפלל שלא ישמע שום דבר מהם וכו'. אז כנראה למרות שצריכים להיזהר ולרחק מאד מלדבר רע על שום ישראל, עם כל זאת צריכים לגנות את המפרסמים של שקר.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי הלכות

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות הלכות שחיטה ריש יו"ד מוהרנ"ת מאריך להסביר למה העולם הזה נקרא על שם החולדה ע"ש. ומעניין שעכשיו (תשע"ד) חכמי אומות העולם גילה שהחולדה יש לה חרטה! וזה בעצמו טעם הגון לכנות את העולם הזה שהוא מלא חרטות, על שם חידוש זה השייך להחולדה שיש לה חרטה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין המשל לחולדה עיין בפסחים קיח: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים, עיין שם כמה פירושים בזה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א סוף אות ה', עמ' לג) ז"ל למעלה מן תבל תהום על תהום וכו' חלד, וחלד תלויה בשערה וקשור בכיפת וילון, ומלאך הממונה על חלד חלדיא"ל שמו, ולמה נקרא שמא חלד, שמחלידין אותן בני אדם במעשיהם הרעים, ואין חלד אלא הגוף. ועל חלד אדם, ובהמה, וחיה, ועוף, ודגים, ורמש, ושקץ, ורשע, וצדיק, תורה ומעשים טובים, ויראת שמים שנאמר (תהלים מט:ב) שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

הבדל בין חיה לבהמה: לקוטי הלכות יורה דעה א', הלכות סימני בהמה וחיה טהורה א:ו – שחיה מסטרא דימין, ואילו בהמה משמאל. ולכן החלב מותר בחיה וחייב בכיסוי הדם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

שם ד:לא – הבהמה מביאים לקרבן ולא חיה. כי המבהמה קרובה לטובה רק שמתגבר עליה הרע, ולכן החלב אסור.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

משכני עליון, גנזי רמח"ל קעה. הבהמות בבריאה, והעופות ביצירה, והחיות בעשיה. ומפני רוב שפלותם לא ילקח מהם לקרבן, כי שם תוקף הטומאה רב, ולא יעצרו כח לעלות אל מקום רם כזה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

בזוהר תנינא, סוף פרשת בראשית: חיון ובירן היך מתפרשאן? אלא אע"ג דכלא לבר, דא לגו מן דא אינון, בגין כן אית בעירן לגו, וקיימין בישובא, וחיון לבר במדברא, אלין דלגו לא טרפין, דלבר טרפין, דכל כמה דאתפשטו מילין לסטרא דלבר, אתתקפו בדינא יתיר וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

יורה דעה ח"ב, הלכות כלאי בהמה ד:יד-טו, ותראה שדבריו הקדושים ממש מפרשים היטב את חותם היראה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה הנדפס בסוף ספר קיצור הכוונות. פלאי פלאות, על פי מה שגילה רבינו הקדוש בספר לקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ב, ועל פי הכוונות שגילה האריז"ל לחנוכה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי הלכות, יורה דעה ב, הלכות נדרים ושבועות ד:כ כז"ל כי עקר תקון התשובה נמשך על ידי הצדיקים האמתים שזכו לקבל מרבם בחינת הארת בן ותלמיד שיודעים להוציא ישראל מעונות ע"ש. וצ"ע למי התכוון מוהרנ"ת, כי על רבינו לא ראינו ולא שמענו שהוא קבל ענינו משום רבי, ואדרבה רבינו אמר שהוא קיבל מהשם יתברך, ואולי עם כל זה הכוונה לרבינו, או שצריכים לומר שמוהרנ"ת כיוון על עצמו, מה שאינו נמצא בשום מקום שיגיד דבר כזה. וצ"ע.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות שבועות ב:יז ז"ל אי אפשר להאדם בשום אפן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז, כמו ששמעתי בשמו ז"ל: וזה מעקרי הנסיונות שלו, מה שאינו יודע היכן הוא עומד ואוחז, עכ"ל. ועי' בליקוטי הלכות, אורח חיים א', תפילין ה:מג ז"ל וגם כי אי אפשר להאדם לידע כלל בזה הגוף אם פעל בעבודת ה' אם לאו. כי אפילו אם לא פעל כי אם כחוט השערה אחת פעם אחת כל ימי חייו גם זה יקר מכל חיי עולם הזה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י ריש פרשת וישלח (פסוק יא) ז"ל קטנתי מכל החסדים, נתמעטו זיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו, עכ"ל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי בסוף ספר כוכבי אור הוצאת משך הנחל, מתוך רשימותיו של הרה"ח ר' שלמה וועקסלר ז"ל, אות ה' ז"ל ספיר (ר' אברהם בן הר"ן) בשם רבינו ז"ל, שאמר פעם אחת לתלמידיו: "איך קען אייך, והלוואי איר זאלט אייך קענען א שעה פאר דעם טויט אזוי וויא איך קען אייך אצינד" (- אני מכיר אתכם, והלוואי תכירו אתם את עצמכם שעה אחת לפני המיתה כמו שאני מכיר אתכם כעת). כלומר, כי קשה להאדם להכיר את מקומו, כי האדם כשטועה בדרכים נבוכים סובר כי הולך בדרך ישר, וכמובא בלק"מ סימן נ"ו, כי יש הסתרה בתוך הסתרה, וכל הדברים רעים דומים למישור גמור ח"ו, והכל הוא ישר בעיניו ח"ו. ה' ישלח לנו משיחו הולך תמים וינחנו בדרך הישר אכי"ר, עכ"ל.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה זה סותר קצת מה שרבי נתן כתב בהלכות שבועות שאי אפשר לדעת בזה העולם, נקודה. אכן יתכן שהדיבור הזה שהביא ר' אברהם בן הר"ן הוא הדיבור שכיוון רבי נתן עליה בהלכות שבועות, שהבין כוונת רבינו כמו שכתב שאי אפשר לדעת באמת, אלא שסמוך למיתה ממש יש איזה יכולת. [ושוב מצאתי מפירוש משפט וצדקה על תנא דבי אליהו רבא פ"ה שחילק כן]

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בחיי מוהר"ן אות תרב שעכ"פ צדיק כמו רבי יוחנן בן זכאי ידע צדקתו, אכן זה גופא היה סמוך למיתתו שאז יש איזה יכולת לכולם לדעת.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ויעקב אבינו, שלכאורה סימן היה מסור בידיו מפי הגבורה, אם לא ימות אחד מבניו בחייו מובטח שאינו רואה גיהנם (רש"י עה"פ כי ארד אל בני אבל שאלה – בראשית לז:ה. אכן יתכן שהבטחה זו היה לאחר שניצל מעשו) והיה לו הבטחה מהשם יתברך לשמרו עד שיחזור לשלום לבית אביו, עם כל זה היה ירא שמא נתקלקל בחטא ויגרם לו להמסר ביד עשו (רש"י עה"פ קטנתי מכל החסדים, בראשית לב:יא, שבת דף לב). והמשכיל לדוד (על רש"י שם) כתב שודאי היה צדיק גמור, רק מרוב ענוותנותו היה רואה את עצמו כבינוני וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע אצל אברהם אבינו (בראשית טו:א) ברש"י ז"ל אחר הדברים האלה, אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום אל תירא אברה. אנכי מגן לך, מן העונש, שלא תענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קבול שכרך, שכרך הרבה מאד, עכ"ל.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בתנא דבי אליהו רבא פ"ה ז"ל וכשסרחו במעשיהן הוציאן לבקעה והרגן, ובשעה שהיו נהרגין אמרו (יחזקאל לז:יא) אוי לנו 'יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו'. מכאן אמרו: יודע אדם בעצמו אם בן עולם הבא הוא אם לאו, ואם עשה עברות גדולות כאלו עוקר את עצמו מן העולם וכו' ע"כ. ובהערות שם ביארו שהאדם יודע בעצמו לפי ערך מעשיו אם בן עולם הבא הוא אם לאו. ובמאורי אש ביאר עוד, שישנן עבירות כמו ע"ז וכדומה, שכשהאדם אדוק בהם שוב אינו יכול להתנתק מהם, וממילא עם ידם הוא נכרת גם מן העולם הבא. וברמתים צופים (אות נו) כתב עוד, שיש לו לאדם להתבונן היטב במעשיו, ולא לסמוך ולהטעות את עצמו שבודאי הוא בן העולם הבא, וכמו שאמרו בגמרא (ברכות סא:): לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו. ובתוספות בן יחיאל כתב, שהאדם יכול לדעת ולהרגיש בנפשו אם הוא בן העולם הבא, שאם גם בשעה שהוא עובר עבירה הוא מתבלבל שוב ולבו בל עמו ונפשו עליו תאבל, זהו סימן שהוא בן העולם הבא. וכתב במשפט וצדקה, שמדבר על האדם קודם מיתתו, שאז הנפרעים ממנו יוצאים לקראתו, ולכן אמר גם באותם שהרג נבוכדנצר 'ובשעה שהיו נהרגין אמרו'. [ומצינו שלפני הפטירה האדם יש לו ידיעה מעצמו, בהערות של ר' שלמה ווקסלר אות ה, שרבינו אמר שהוא יודע אותם, ומאחל שהם ידעו מעצמם ברגע שלפני פטירתם כמו שהוא יודע מהם עכשיו (עיין בזוהר פרשת לך לך עח: בההוא יומא דאשלימו יומוי דבר נש לאפקא מעלמא ההוא יומא דגופא אתבר ונפשא בעיא לאתפרשא מניה כדין אתיהיב רשו לבר נש למחמי מה דלא הוה ליה רשו למחמי בזמנא דגופא שלטא וקאי על בוריה, וכדין קימי עליה תלת שליחן וחשבי יומוי וחובוי וכל מה דעבד בהאי עלמא, והוא אודי על כלא בפומיה, ולבתר הוא חתים וכו' ע"ש. ובתנחומא בראשית א' הקב"ה הראה לרבי אבהו לפני הסתלקותו שכרו לעולם הבא]. וברמתים צופים (אות ס) כתב, שממתי יחזקאל הוא לומד, שאם אפילו הם שהיו במדרגה נמוכה כל כך ידעו אם הם בני העולם הבא, מכאן שכל אדם באשר הוא יש לו לידע אם הוא בן העולם הבא או לא, ואז יש לו עדיין תקוה שיהיה לו תיקון על ידי הצדיק, כענין שהיה במתי יחזקאל שהביא עליהם הקב"ה את יחזקאל שיעלה אותם עמו, כמו שמפרש והולך. אבל אם האדם בעצמו אינו יודע אם הוא בן העולם הבא או לא, אזי הוא בכלל מי שאין לו דעה שאסור לרחם עליו (ברכות לג. סנהדרין צב.) ואין לו תקנה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

חושן משפט ח"ב

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות הפקר ונכסי הגר (פריקה וטעינה ד:יד)

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

"כי באמת אם היו הכל שומעים לקול הצדיקי אמת לילך בדרך זה להאמין תמיד בה' יתברך שהכל לטובה, ולתן שבח והודיה תמיד לה' יתברך בין בטובו בין בעקו, כמו שכתוב, בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר, בודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגליות לגמרי וכבר היתה גאלה שלמה. אך עקר עכוב הגאלה בכלל ובפרט הוא על ידי רבוי החולקים וכו'" עכ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות כוונתו כמו שכתב בכמה מקומות, יעו' למשל בספר עלים לתרופה, מכתב קכד ז"ל ויש לך במה להחיות את עצמך בכל עת, יהיה איך שיהיה לטובה, ולהביא תמיד תודה על העבר אפלו בעת הצרה רחמנא לצלן וכנ"ל, עכ"ל. ויבואר עוד לקמן בס"ד.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזמננו קמו אנשים שלא למדו ושמשו כל צרכן, ובדו מלבם פירוש עקום בדברים הנ"ל, #thankyouHashem , והקימו את הדברים הנ"ל לאות ומופת שיש עצה פלא לבטל כל הצרות והגלות, והוא על ידי שמשבחים ומהללים את השם יתברך על כל צרה וצרה, תיפח רוחם. והרי הגמרא כותב בפירוש, וכן מובא להדיא בלקוטי מוהר"ן ריש תורה ד', שהאידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב, ועל הרעה דין אמת, ורק לעתיד נוכל לברך על הרעה הטוב והמטיב [ומה שאומרים בשם הצל"ח הוא גם כן טעות גמורה, וז"ל הצל"ח במסכת פסחים דף נ – ולעולם הבא כלו הטוב והמטיב, פירוש שיראה למפרע שכלו הי' מדת טובה והיה לו לברך על הכל הטוב והמטיב, עכ"ל, ודבריו ברורים שעד שהאדם ישיג את השגת עולם הבא, רק אז למפרע ידע שהיה לטובה עד כדי כך לברך עליו הטוב והמטיב, אבל ח"ו להוציא מדבריו שהוא פוסק שיכולים כבר לברך הטוב והמטיב על סמך ההשגה העתידה. אכן לשון הקיצור ליקוטי מוהר"ן (תורה ד) מבואר שיכולים להשיג בעולם הזה השגה כזה לברך הטוב והמטיב על הכל, ז"ל ועל ידי זה זוכה לידע שכל מארעותיו הם לטובתו, ויברך על הכל הטוב והמטיב, שזאת הבחינה היא מעין עולם הבא, עכ"ל, וזה דרגה שלכאורה לא זכו אליה בכללי אפילו רבי עקיבא ורבו נחום איש גם זו, שהם סתם קבלו בשמחה ובאמונה את הגזירה, (ורבי עקיבא הפסיד את התרנגול והחמור אע"פ שזה היה לטובתו אבל הפסיד אותם – ובודאי גם זה היה תכלית הטוב אבל הוא לא ראה את הטוב בזה רק שעדיף לאבד אותם להינצל מהליסטים) אבל לא ממש ברכו עליה שהיא טובה], והמכחיש דברי חז"ל ודברי רבינו הקדוש בכלל אפיקורוס רחמנא ליצלן, ולא רק שמכחישים דברי חז"ל (וכן עיין במסכת מגילה דף לא ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות, ובתוספות שם פירשו משום דאמר הקב"ה אני אמרתי 'עמו אנכי בצרה' ואם כן אינו דין שיברכוני על הצרות שלהם. ועיין בשיח שרפי קודש ב:תרפד שפעם רבינו ביזה את רבי נתן, ורבי נתן המשיך לאכול, ורבינו הקפיד עליו וצוה אותו להפסיק. ועיין במסכת ברכות דף ס. שעל הרעה שיתהפך לטובה צריכים לברך ברוך דיין האמת), מכחישים את השכל, ופורקים עול מלכות שמים, שבן אדם בצער, על כרחך צריך לעשות חשבון נפש על מצבו, ולא חס ושלום לצאת מדעתו ולהשתגע ולהתחיל לשיר ולרנן [ומה שמצינו במסכת עירובין (יט.) אדם מתחייב הריגה למקום שותק שנאמר לך דומיה תהלה ולא עוד אלא שמשבח וכו', וברש"י שם נוחין לו יסורין שמקבלן באהבה, ע"כ, לכאורה היינו משום שדנו אותו בפירוט על עון מסויים, ומצוה עליו לקבל את פסק הדין, ולכן יש לו לשבח, אבל סתם יסורים מאמינים ואומרים שהם לטובה, אבל רק בעולם הבא משיגים באמת טובתם. ובזה י"ל הגמרא במסכת מגילה דף לא: אין מפסיקין בקללות, מנא הני מילי אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס, ר"ל אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות [ובתוספות ד"ה אין הביא (מהמדרש דברים רבה פד:א ומסכת סופרים (יב:א)) ז"ל וא"ר יהושע דסכנין אני אמרתי עמו אנכי בצרה ואם כן אין דין שיברכוני בני על הצרות שלהם, עכ"ל, ובמפרשים שם ביארו שעכ"פ היחיד חייב לברך גם על הרע]. אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתו"כ אבל קללות שבמשנה תורה פוסק, מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן, ע"כ. החילוק של אביי הוא שכל עוד שהיסורין הם כלליות ומן השמים אי אפשר להתיחס אליהם אלא כרעים, מה שאין כן מאחר שהם באים דרך משה, שהוא ראש סנהדרין, והם שייכים רק להיחיד, הוא בחטאו יומת, ומקבל עליו את הדין, אם כן שפיר יש היכולת להתיחס עליהם כתיקון. ושיטת הר"ן (ד"ה הללו) שדברי אביי הנ"ל אינם אלא לטעמו של ריש לקיש, שאין מברכים על הפורענות, אבל לרבי חייא בר גמדא, שיש בזה משום מוסר ה' בני אל תמאס, אין שייך לחלק. ועיין בשיחות הר"ן אות קב ז"ל ואפלו היסורין שיש לאיש כשר מחמת הצער של החרטה כשנזדמן לו איזה פגם או איזה עברה חס ושלום, אפלו אם חס ושלום עבר עברה ממש רחמנא לצלן, אחר כך כשזוכה להתחרט עליו אף על פי שיש לו צער גדול מאד ויסורים גדולים על שבא לידי מכשול או לידי עברה רחמנא לצלן, אף על פי כן גם אלו היסורין אינם יסורין כלל, כי זה הצער והיסורין שיש לו על שעבר עברה חס ושלום, אלו היסורין הם מוסיפים חיים להאדם בבחינת (משלי י:כז) יראת ה' תוסיף ימים, עכ"ל. הרי מדובר שהאדם מצטער ומתחרט על העברה שעשה, אז בודאי זה תקון ישר שאפילו בעולם הזה יש להכיר טובתו. ושוב ראיתי מש"כ בשערי תשובה (שער שני אות ד) שכאשר יקבל האדם את מוסר ה' וייטיב דרכיו ומעלליו ראוי לו שישמח ביסוריו, משום שהם מועילים לו תועלות, ויש לו להודות עליהם לה' יתברך כמו על שאר ההצלחות, שנאמר (תהלים קטו:יג – והוא בסוגיא דברכות ס:) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, (תהלים קטז:ג-ד) צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וכו' ע"ש, הרי שכתב שיש לו להודות להשם יתברך כמו על שאר ההצלחות – אבל רק לאחר כך, לאחר שקיבל את מוסר ה' והטיב דרכיו, רק אז ראוי לו שישמח, כי אם יקבל את התיקון שלהם יש לו מה לשמוח בהם שהם חלק מהמצוה של תשובה שהוא עושה, וכמשנ"ל]. וכל הצדיקים כמו נחום איש גם זו, שהיה אומר שגם זו לטובה, דהינו שקיבל את הכל שהוא לטובה, אבל לא מצינו שהוא התחיל לשיר להשם יתברך ולהודות על הצרה, וכן רבי עקיבה, וכן רבינו הקדוש בעת שביתו נשרף, הוא קיבל את זה בשמחה, אבל לא התחיל לשיר ולהודות ולרנן להשם יתברך על זה, אפילו שהיה ממש בשמחה, כי עד שממש רואים ומרגישים הטובה אין זה שבח והלל להשם יתברך לשיר עליו, וזה פשוט וברור מאד. ואין כוונת רבי נתן פה (-דהיינו אפילו אם תמצא לאמר שאין כוונתו כמש"כ להודות על הטובות) אלא לקבל את הכל באמונה שלמה שהוא לטובה, ויכול להודות להשם שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע ר"ל, ואפילו להגיד תודה על המצב שלא טוב שאתה מאמין שהכל לטובה כי גם בעולם הזה מברכים על הרע ומודים שהכל לטובה – והנוסח לזה, יכול לאמר כמו איוב (א:כא) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, או יאמר כנוסח נחום איש גם זו: גם זו לטובה, או יאמר כנוסח רבי עקיבא: כל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס:), ולשיר ולהודות להשם על כל שאר הטובות שנעשים לו בכל עת, כמו שרבי נתן כתב בכמה מקומות שכן צריכים תמיד לעשות, למצוא דברים להודות עליהם להשם יתברך, ולהודות עליהם, וכן להודות על מה שלא הגיע לא יותר גרוע כמובא, ואז יכולים להתמודד עם כל מצב שבו נמצא, לצעוק להשם עליהם לישועה (לא לאבד את השכל ולהודות על הצרה, רק להאמין שהוא לטובה ועליו לצעוק להשם לישועה).

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

(בהשגחה, אחר שכתבתי את זה, מי שהוא הראה לי ממפרסם אחר, שכתב לפני ג' שבועות, בפרשת בשלח תשע"ט שאין עושים הודאה רק על הטובה, והביא (אות טז) איך שהשכינה מצטער כאשר יש צרות בעולם, ושאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה (ב"ר ג:ו).) . ועיין במסכת שבת (קיח:) הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, ופרש"י ז"ל, שנביאים הראשונים תיקנו לומר ברפקים לשבח והודיה, כדאמרינן בערבי פסחים, וזה הקוראה תמיד בלא עתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ, עכ"ל. ומזה יכולים לדון קל וחומר ובן בנו של קל וחומר שהנותן שבחים להשם יתברך על הרעה, הוה ממש לץ גדול רחמנא ליצלן וכמחרף ומגדף, השם ירחם.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

והם מפרסמים ומבטיחים נסים על זה, ואני מאמין להם, כי זה בדיוק מה שמבואר במסכת עבודה זרה (נה.), יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני, ועל ידי סם פלוני, כיון שהגיע זמנן לצאת – הלך זה לבית עבודת כוכבים! אמרו יסורין, דין הוא – שלא נצא, וחוזרין ואומרים, וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן, אנו נאבד שבועתינו, ועיין שם שאדרבה העבודה מטעה את העולם לעבוד אותה רחמנא ליצלן בהראות להם קיום הדברים השם ירחם, וכן הוא ממש ככה, שזה רצון הסטרא אחרא להוציא בני אדם מהשכל, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה א', שרוצה לעשות אותם משוגע ממש, וזה דרך שגעון להרבות בהודאה על יסורין – ועוד לחשוב שבאמת הגעת למדרגה כזו, השם ירחם.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במסכת פסחים (נד:) ת"ר שבעה דברים מכוסים מבני אדם, אלו הן יום המיתה ויום הנחמה וכו' ע"ש ופרש"י ויום הנחמה, של כל אדם מתי יתנחם מדאגתו, ופירש הבן יהוידע (ד"ה שבעה) כיון שאם היה יודע, היה שמח בישועתו קודם שיגיע זמנה, וכיון שהקב"ה קצב לאדם מידה מסוימת של צער כדי שיתכפרו עוונותיו עד ליום ישועתו, ועל ידי ידיעתו את יום ישועתו יצטער פחות, אם כן נמצא שלא יתכפרו כל עוונותיו על ידי כך וכו' ע"ש. ובודאי על האדם להתגבר באמונה להאמין שהכל לטובה, ובזה בודאי יתכפר לו עונו. אבל על כל פנים מבואר שהאדם חייב להתיחס לגזירת השם יתברך שהוטל עליו לכפר עוונותיו. ועיין בשיחות הר"ן אות קב ז"ל אבל איש כשר מאחר שמאמין בהאמת, ועקר תקותו הוא לעולם הבא, על כן חייו טובים מאד. כי כל מה שעובר עליו הוא מאמין שהכל לטובה כדי להזכירו שישבו מעוונותיו או בשביל כפרה על עוונותיו כדי שיזכה לחיי עולם הבא לטוב הנצחי וכיוצא בזה (והמשך דבריו מה שנוגע כאן הבאתי למעלה בענין שהיסורין הם לטובה ע"ש), ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בברכות משנה ו:ג רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו, ואע"פ שאין הלכה כמותו, הרי קם בשיטתו, על אף שלא מצינו שום תנא או אמורא שחולק על הכלל שהכל לטובה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע ברש"י עה"פ (ויצא ל:לה) הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה ז"ל שנטלתי יותר מחלקי, מעתה יש לי להודות, עכ"ל. הרי שאפילו הודאה על חלקו כבר לפנים משורת הדין.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות נחלות, הלכה ד' – מובא בספר השתפכות הנפש אות צא. שקליפת ישמעאל הוא שמתפללים ומסתספקים במה שמקבלים ומתרשלים מלהתפלל לזכות לכל הטוב.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר קנאת ה"צ ח"ב להרמח"ל פרק יט, סוד החמה והלבנה, ב' בחי' הס"א: עשו וישמעאל. וכז"ל וישמעאל היא בחינתה הקרובה לקדושה המתדבקת בבחינת החסרון להמשיך לחוץ. וזה בסוד מיעוט הירח, שבעבורו היא חסירה בימי חסרונה, ע"ש.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ספר נר לצדיק, נלקט ונסדר על ידי יעקב קלמנוביץ מלמד (כך נדפס על הכריכה), על יסוד מה שר' משה ברסלבר אמר ששמע ממוהרנ"ת שנוסף על למוד משניות שנוהגם העולם לעלוי נשמת הנפטר, ילמדו גם כן איזה תורה מלקוטי מוהר"ן, ויאמרו בפרוש שלמוד זה יהא לעלוי נשמת הנפטר (שיח שרפי קודש אות קעג). והוא חלקים מלקוטי מוהר"ן מסודר על פי הא"ב כדי לקרוא וללמוד לעילוי נשמת הנפטר. נר לצדיק עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

עלים לתרופה

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

רכח: ועתה תתחזק בישועת ה' אשר עזרנו עד הנה ותצפה לישועת תמיד שיזכך לבוא לאומאן על ראש השנה הבא עלינו לטובה בלי יסורים גדולים, והשם יתברך יעזרנו לפעל בקשתינו ברחמים בראש השנה הבא עלינו לטובה, ע"ש.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שבעל כרחך יסורים יהיו, רק שמתפלל שלא יהיו גדולים. אבל לכאורה לא כן אנחנו, עלינו להתפלל להנצל לגמרי מהיסורים בזכות הפתק הקדוש. ועוד לכאורה בעל כרחך בנסיעות שלהם יסורין היו כרוכים, לא היה דרך בכלל לנסוע בלי יסורים, אבל היום ברוך השם כאשר השם יתברך עוזר יכולים לנסוע בנעימות.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה מזה עוד כמו הכלל שיסדנו בעזה"י שהדרך שרבי נתן קיבל מרבינו, הוא דרך התורה, והוא מבוסס בעיקר על יראת העונש כמו שרבינו הדגיש והזהיר בשיחות הר"ן, ולכן היה פשוט לו שיסבול יסורים ורק התפלל שלא יהיו גדולים כנ"ל. אכן אלו שפורקים עול רחמנא ליצלן, אפילו בתקופת רבי נתן לא היה צריך שיהיה יסורים בדרך, כי הלוא הדרך של החפשים לצאת לאוות נפשם לטייל ולשחק וכדומה בלי שום תכלית ואחריות, וכן היום שכאשר רוב עולם בעוה"ר אין להם לקרב לרבינו אלא בדרך זו שקיבל סבא ישראל מרבינו בהנהגתו עם החפשים והמשכילים, הרי היום יכולים לנסוע בנעימות ולתענוג בקלות.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הסתלקות מוהרנ"ת

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

עשה לך רב, ואם אין אתה יודע מי הרב, ו'קנה לך חבר', פרוש תתחבר את עצמך להקלמוס, עיין שם.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כתב בתשובת מהר"ם מינץ [סימן ס"ה], שבזמנינו שיש הרבה ספרים ופירושים על הש"ס, אין קיים חשש זה של "היושבים בד בבד", כי הספרים הם חבריו. ופירש כך את המשנה במסכת אבות "וקנה לך חבר", דהיינו שיקנה לו ספרים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

שמות הצדיקים

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

בהזכרת שמות הצדיקים נראה לע"ד שיכולים לכוון בהזכרתם, שנשמותיהם יוצאים מפה עליון, והרי הם כלי לכל המציאות כפי השגתם.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הטעם מה שנלע"ד למה לא רשם הרמח"ל כתבתי במקומו ובקיצור כיון שהיה הרבה מוציא שם רע עליו, כאילו שהיה מגלח זקנו ח"ו (ובפירוש במכתב הוא כותב שמגדל זקנו) ושהוא חוקר ח"ו וכדומה, והספרים שלו עדיין לא היו מצויים לרבים, וברסלב כבר סבלו הרבה רדיפות במלוא המידה, לא היה כדאי לעורר עוד מחלקת אפילו מהצד השני כאילו הם בעד כל הדברים האלו שהם בניגוד לדרך רבינו.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

בדפוס תקפ"א לא הוזכר ר' יעקב עמדין. באיזה דפוס אחר כך הוסיפו אותו, בסוף הקטע של האחרונים, כמה שורות אחרי אביו ר' צבי הירש אשכנזי החכם צבי (והנני נין ונכד לו).

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן נראה שרבי נתן בכוונה השמיט אותו, כי הזכיר את רבי יונתן איבשוץ, בר פלוגתו בקטע אחר החסידים בכותרת "אין מוקדם ומאוחר בתורה" – ר' יונתן מפרג. ולכאורה דייק לעשות כן כדי לא לעורר תשומת לב על השמטת ר' יעקב עמדין.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

כי בחיי מוהר"ן אות תסג כז"ל בענין המחלקת הידוע שהיה בדורות שלפנינו על הרב הגאון מורנו הרב יונתן זכרונו לברכה, והיה לפני רבנו ז"ל הספר שהיה כתוב בו הקמיעות שנתן הרב הנ"ל וכו' ואמר שמזה אין ראיה וכו' ע"ש. הרי אף על פי שאין ראיה מגוף הסיפור מה דעת רבינו, אכן עצם הדבר שרבי נתן הקפיד לכתוב כל התוארים: הרב הגאון מורנו הרב ז"ל – מוכיח צדקו. ואם כן ממש לא נראה טוב העסק להשמיצו בשבתאות. וכן ר' יעקב עמדין חצף לכתוב הרבה דברים אסורים נגד משיח השם הרמח"ל (איגרות רמח"ל קכד), ממש כאילו מדבר על עמלק שצריכים לשרש אחריו לעקר כל זכר וכו' השם ירחם, והשם יכפר בעדו. והנה משה חאגיז ראש הרודפים של הרמח"ל לא נזכר בשמות הצדיקים, אף על פי שהיה מוחזק כאחד הגדולים, ולכן נראה שרבי נתן בכוונה לא הזכיר גם את ר' יעקב עמדין.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור – סיפורים נפלאים

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

אבניה ברזל – שיחות וספורים מרבנו ז"ל – מו – פעטערבורג עברתם אבל פעטער ברוך אתם לא תעבורו עיין שם.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

הילולא של ר' ברוך בח"י כסלו, הבעל התניא יצא מהשבי בי"ט כסלו, וקבעו אותו יום חג לכת שלהם, ודו"ק.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

אבניה ברזל - שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל - א -: פעם אחת שבא למדן גדול והיו אומרים עליו שהוא יכול אלף דף גמרא בעל פה, וענה רבי עוזר ואמר, עוזר קאן טויזינט מאל זאגין רבונו של עולם (עוזר יכול לומר אלף פעמים רבונו של עולם, ע"כ.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הנה סבא ישראל סיפר (ספר סבא ישראל, פרק שתיקה אחת) ז"ל פעם אחת ספרו מגאון אחד שיודע חמש מאות דפי גמרא בעל פה, אז כלם התפלאו מאד, 'איך אפשר דבר פלא כזה?!' הם השתוממו. אז אמר להם רבי נתן: משה'לה שלי יכול להגיד חמש מאות פעמים רבונו של עולם, ע"כ.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

והשאלה אם מש"כ בספר אבניה ברזל הוא סיפור אחר או נוסח אחר - ומכאן יש עוד סמך שאין לסמוך מאה אחוז על הספר.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ומסיפור הזה רואים תוקף עוז וגבורה מרבי נתן, שלא פנה אל גדלות של הלמדן, ולראות רק את הטוב וכו', הם השתוממו, אבל רבי נתן גידע את כל הענין, לא כרע ולא השתחווה, ואמר את האמת מה שחשוב מה שעיקר מה הכוונה מה התפקיד בחיינו והרים לנס את ר' משה ברסלבר שהיה באמת גאון גדול מנעוריו ולא הראה את גאונותו ולמדנותו וכמה שהוא למד ולמדן, אלא חתר בהתבודדות בתחינה ובקשה להשם יתברך.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ד. און ווידער א קינד שלאגט מען? (ועוד לילד מכים?).

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במשלי כג:יג-יד אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות. אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל, ע"כ. וי"ל שבזמנם כבר לא היה מציאות של לא ימות, ודו"ק.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

המעשה שספר רבנו ז"ל שבזמן הבעש"ט ז"ל היה מנגן אחד שהיה עור וכו' והגביר הקמצן הזה שניהם הם במדרגה אחת ע"ש. רמז לזה בהנביא ישעיה (מב:יט – הפטרה לפרשת בראשית) מי עור כי אם עבדי וכו' מי עור כמשלם ועור כעבד ה'. כי הגביר רצה לעשות את הצדקה לשם שמים נקי בלי שום פניה, וזה שלמות המצוה, וזה מי עור כמשלם.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר עוד שבגמרא (ברכות סא.) איתא המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר (משלי יא-כא) יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם, ע"כ. והנה בודאי יש סוד בדבר כי מי שיש לו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא יהיה לו שום הסתכלות בנשים לרע, אבל איך שיהיה הפירוש כך סתמה הגמרא [ונלע"ד שמדובר במי שנתעבר בו נשמת משה רבינו].

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ובמסכת סוטה (ה.) איתא גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו וכו' ע"ש. והנה בודאי יש סוד בדבר כי גם משה רבינו צדקות השם עשה בסתר וכו', אבל איך שיהיה הפירוש, כך סתמה הגמרא.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שענין נתינת צדקה בסתר נחשב כלמעלה ממשה רבינו, וכל עוד שהאדם שייך להסתכל בנשים עדיין יכול להיות בבחינת כמשה רבינו, אכן מי שלא יסתכל כל עיקר, י"ל שזה בחי' כמו במסכת סוטה שנחשב למעלה, והרי השוואת השני מדרגות כדברי הבעל שם טוב.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון קצת מה החשיבות הזה בלא להסתכל כלל על נשים, הגם שודאי יש ענין בדבר, וידוע מרח"ו שמי שלא ראה צורת אשה ארבעים יום יכול להבחין בכלי אם נטבל, מ"מ איך זה מגיע למעלה כל כך חשובה ששוה לבעל צדקה גדול בסתר. וצע"ק גם כן הגמרא שהמסתכל בנשים שמכבסות הבגדים בנהר נקרא רשע. למה בראיה בעלמא שרואה יד אשה או קצת מרגלה יחשב לרשע?

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הענין מבואר ע"פ מה שפירש ר' שמשון מאסטרופליא על הפסוק לא ילבש, שעל ידי שמסתכל באשה מתלבש בצורתה ר"ל. ולכן מי שלא מסתכל צדקות ה' עושה (בלק"מ לז, צדקה ותענית בחי' אחת, והרי זה בחי' תענית לעינים) כי הצדקה בחי' בגד כמש"כ (ישעיה סא) בגדע ישע מעיל צדקה יעטני, וכתיב (ישעיה נט:יז) וילבש צדקה כשריון.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מיושב מה שהקשיתי במקום אחר על מש"כ בצעטיל קטן שכל פעם שרואים אשה מיד לכוון שם אדנ"י, שלכאורה לענין שמירת הברית העיקר לכוון בשם ש"די. וי"ל שלא היה מתיחס לנסיון שמירת הברית – שהרי דיבר שם אפילו על הסתכלות בתינוקת, אלא שדאג על הפגם הגדול הזה של הלבשה בצורת נקבה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

א – מעשה מעני וחוזה בכוכבים

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

יא גיוואלט און ניט גיוואלט אין פארט גגאנגען (כן רצה או לא רצה ובכל זאת הלך), וכן בכל פעם אמר רבנו בזה הלשון, ע"כ. עיין ספר חסידים סי' צח (חק לישראל יום א' פרשת חקת): אהוב את השמא ושנוא את מה בכך. פירוש אהוב לומר שמא אם אומר דבר זה או אעשה או אלך לעשות או לראות דבר זה או אשמע דבר זה נעימות זמירות או אלך לטייל משא יבא לגרום לי לידי חטא. ושנוא לומר כי מה בכך לספר חידושים ולשמוע דברי הבאי בשרירות לבי ולא אבא לידי חטא, ע"כ.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד' מעשה ממטר

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מלך שהלך לצוד חיות וכו' וכל השרי מלוכה נתפזרו וכו' עד שמצא בית כפרי אחד וכו' והלבישו ונתן לו אכילה שלו וכו' כיון שאתם לא הצלתם אותי וכו' הוא יביא אותי בעלגלה שלו ובאלו המלבושים, והוא יושיב אותי על כסא המלוכה, ע"ש.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מזכיר לי המובא בכוונות על נטילת ידים לסעודה, ז"ל הרמח"ל וצריך להעלותם אל הראש, שהוא מקומם. כי בעת שנאצל ז"א ולא היו לו אל ו"ק, חג"ת היה משמש במקום הראש, ויסוד במקום גוף, ונ"ה במקום זרועות. ואחר שנכנסו המוין בז"א, אז חג"ת ירדו ושמשו לזרועות וגוף, ונה"י לשני ירכים ואות ברית. ולכן אנו מגביהים ידינו כנגד הראש, להעלותם למדריגתם הראשונה שהיו במקום הראש, ע"כ. הרי שמתחילה הידים היו במקום הראש, רק בגלל הקטנות, ועכ"ז לכן חוזרים להחזירם ולהעלותם לראש.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ספר כוכבי אור

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ספורים נפלאים מרבנו ז"ל.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

משל מהינדיק – תרנגול הודו. שפעם אחת בן המלך נפל לשגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המשל הזה כבר חקק בספר דברי האדון של יעקב פרנק י"ש שלכאורה כוונתו היה שהיה צריך לשמור התורה ומצוות כדי להיות מעורב בין הבריות שיצאו משכלם.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וז"ל היה  סוחר אחד ולו כ־7 אניות בלב ים. בדרך כלל חוזרות האניות רק כעבור 7 שנים. חיכה אותו סוחר אחרי שבע השנים עוד שמונה שנים ולא שמע על אניותיו דבר. אף על פי שעשיר היה האיש, לא יכול היה לעמוד באבדה הגדולה ויצא מדעתו. הפשיט את בגדיו והתחיל נוהג כתרנגול: היה אוכל ושותה כתרנגול, וכשהגיע זמן קריאת התרנגול היה מכה בידיו על אחוריו כפי שעושה תרנגול בכנפיו וקרא. לא היה אף רופא שיצליח להעלות לו ארוכה עד שבא חכם אחד שהשתמש בתחבולה: התפשט מבגדיו ונכנס לאותו חדר אשר בו שהה הסוחר המטורף וגם הוא עשה את עצמו תרנגול אכל גרגירים כמו תרנגול. שאל אותו הסוחר התרנגולי מי אתה? ענה לו: אתה, תרנגול פשוט אתה, אבל אני תרנגול בר וזקן כל התרנגולים. בחצות העיר התרנגול החדש את הותיק כי הגיע זמן לקריאה. וכך קרא איתו כל פעם עד שהתרגלו זה לזה. אחר כך אמר אנו יכולים לעשות את הלחם פרורים פרורים ולאו דווקא לאכול גרגירים ובכל זאת נשאר תרנגולים, אחר כך אמר להביא מרק ואמר: אפשר להשרות את הלחם במרק ולאוכלו, ובכל זאת נהייה תרנגולים. אחר כך אמר: נוכל גם לאכול בשר ובכל זאת נשאר תרנגולים. השכיל לכל. אחר כך אמר: נוכל לישון במיטות ולהישאר תרנגולים, אך בחצות העיר אותו לקריאה אחר כך אמר אפשר לשתות גם יין טוב ולשכב במיטה ותרנגול יישאר תרנגול. שתו והסוחר נרדם שיכור. בחצות העיר אותו לקריאה והנה חזר אלי והשכל ואמר: תניח לי, תהיה אתה לבדך תרנגול אני איני רוצה עוד, ע"כ.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות וסיפורים אות ו', וכאשר עינינו הרואות באלה הדורות, שבדעת האנושי מהפכים בתכלית ההפך, שחיוב גדול לגזל מהעשירים את ממונם, להשוות כל הכיסים... שזאת היתה מטרת חז"ל בדבריהם הנ"ל בעקבות משיחא (חוצפה יסגי)... ע"ש.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת שבת קיט: אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול שנאמר (ישעיה כד:ב) והיה כעם ככהן (כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו) וכתיב בתריה הבוק תבוק (פירוש: תתרוקן) הארץ.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר חכמה ובינה מובא שרבנו התפאר על עצמו ואמר: אין לי כלל שם (איך האב גאר קיין נאמין ניט), ע"כ. אין לי כלל שם עם הכולל בגמטריא לא נ נח נחמ נחמן מאומן [ביאור הדברים, כי בודאי יש לרבינו שם, והשם הכי חשוב זה הנ נח, ועם כל זה רבינו עלה למעלה כזה שאין לו שם, ולכן זה בגמטריא לא נ נח].

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ספורים נפלאים מרבנו ז"ל – מהרש"א

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

אז ספר המרש"א וגלה לו כל הענין, היות שזה הבחור היה גלגול אחאב מלך ישראל, ומחמת זה חלק לו כבוד כל כך. ומחמת שאחאב מלך ישראל נהרג, היה מכרח הבחור להיות נהרג גם כן. ותכף שיצא לעולם זה הבחור, אזי תכף נברא משחית וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

כן תמצא בליקוטי תורה על נ"ך, מלכים א:כב:לד ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין וכו'ז"ל דע, כי אחאב גלגול קין, ונעמן גלגול למך, וכמו שלמך יצא לצוד ציד, והוא לא צדה והאלהים אנה לידו (שמות כא:יג), כן היה כאן, ע"כ.

</div>



# Chapter צב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/39/

# Chapter צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/39


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות צב (לקוטי הלכות, חושן משפט, לכות נחלות, הלכה ד)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כי סדור שבחו של מקום קודם ואחר כך שאלת צריכו הוא גם כן ענין זה כי על ידי שמזכירין בשבחיו יתברך שהוא אלקי אבותינו וכו' גומל חסדים טובים שגמל עמהם חסד ושמע תפלתם תמיד שעל ידי זה נתיחד שמו בעולם, על ידי זה נתחזק אצלנו האמונה בעצמנו שירחם גם עלינו וישמע תפלתנו בשאלת צרכינו ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברש"י (ברכות ד: ד"ה זה הסומך) שכז"ל אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי תפילות

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה קצרה שנדפס אחר התיקון הכללי

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עלת העלות וסבת כל הסבות: ע' בשער הפסוקים פ' בראשית בריש דרוש ב' ז"ל מה שכתוב בזהר (תיקוני זוהר חדש קלה:), כי יש עילת העילות ויש עילת "על כל" העילות, הענין הוא הוא כי האין סוף (פי' האדם קדמון), שהוא למעלה מעתיק יומין דעולם האצילות, הוא הנקרא עילת על כל העילות, לפי שהוא העילה הראשונה, שכל שאר העילות נמצאו ממנו והוא המציאם, וכל שאר הבחינות שלמטה מעילת על כל העילות, נקראים עילות סתם, עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ומסביר יותר בליקוטי תורה, בראשית ד"ה גם אמרו בתיקונים, ז"ל אמנם עילתת העילות, הוא צודק בהרבה מקומות, כי כל מדרגה שיהיה למטה ממנה עילות אחרות, תקרא אותה המדרגה, עילת העילות. והנה ז"א, תקרא אמא בערך שלו, עילת העילות, כי היא עילת של העילות דזו"נ, ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כפי רצון מבחר הברואים – כאן נהגו להוסיף: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

הט לבי אל עדותיך – ראיתי בהוצאה אחד שכתבו: (קוראים כמו עדבותיך), וחשבתי שטעות הוא, כי הרבה פעמים בתורה כתוב חסר הו' לגמרי, וע"כ אין מבטאים את הו' רק את החולם. אכן באמת יש מילים כאלו, כמו וענתך תרבני (שמואל ב:כב:לו) וכתב במנחת שי, וענתך, בלא מאריך בנו"ן. ובתהלים (יח:לו) 'וענותך' בקריאת הוא"ו, ע"כ. וכן הוא להדיא במנחת שי בתיבה דילן, עה"פ בדרך עדותיך ששתי (קיט:יד), ז"ל הוא"ו נקראת, כן הוא בשמונה אותיות באלפ"א בית"א זאת, וסימנם פר"ץ ב"ן דמ"ה, בר מן אחד 'צוית צדק עדתיך' (קיט:קלח). ונמצאו עוד שנים אחרים במסרת. 'ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך' (דה"י א:כט:יט) 'ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך (נחמיה ט:לד). ומה שכתוב במסרת הדפוס 'בדרך עדותיך ששתי ט' מפקין וא"ו', צריך להגיה 'י' מפקין וא"ו ולהוסיף 'ולעדותיך' דנחמיה, עכ"ל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אכן נלע"ד שתפילה הקצרה אינה התהלים, רק הביא לשון הפסוק בחציו, על כן אין מוכרח שיהא מתבטא שונה מהרגלו – עדתיך.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כל ימי היותי על פני האדמה. מעניין שבתפלה קצרה, ששומרים על הקיצור, עכ"ז ראה צורך לכתוב "פני". ואולי זה תפלה אגב אורחא לזכות לעשירות (עיין רש"י בראשית מא:נו על כל פני הארץ, מי הם פני הארץ אלו העשירים. ועיין מסכת פרה ג:ט במפרשים שלומדים הזאות כנגד בית קודש הקדשים ממש"כ פני אהל מועד, ופרשו שפני לשון חשיבות, וציינו לבראשית רבה מקץ א:נו). ועוד י"ל על פני האדמה בגמטריא ברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש ללמוד מזה גם שאפילו מי שמזדרז לעשות הכל בזריזות גדול, אין לו להפריז ולהשתמט מאורח העולם לגמרי.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ימי התלאות

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בהוספות אות ז (נמצא גם בסיפורים מר' שמואל הוררויץ, בסוף אות ה) ז"ל פ"א שאל מוהרנ"ת ז"ל מה רואין אצל הרב מסווראן מגדולתו והשיבו לו שהתעוררות אצל קידוש מליל שבת שהוא בהתלהבות וכו' והתנועות שלו אז וכו' ענה מוהרנ"ת זל ואמר שזה לא אמת, שאם היה באמת לא היה תמיד זה ההתעוררות במקום א' ובזמן א' רק אצל קידוש ולא יותר, כי איך תמיד רק שם מתעורר ולא במקום אחר (הלא האדם הוא הולך ואינו במדריגה האחת ופעם הוא בהתעוררות במקום זה ופעם במקום זה אבל לא כנ"ל וכו'), עכ"ל.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ותמוה קצת, כי הלוא יכול להיות שסווראנר קיבל על עצמו דוקא אז להתאמץ ולכוון באיזה כוונות מסוימות, וכמו למשל מקובל (ובפרט מהר"ר שמלקא מניקלסבורג להתאמץ ולבכות באהבה רבה שלפני קריאת שמע), ואולי י"ל שהנה האדם המקבל על עצמו להתאמץ באיזה ענין זה הקבלה הוא רק ההתחלה, כי בודאי האיש הזה רוצה בקבלתו לזכות ליותר ויותר, רק שמקבל על עצמו שלכל הפחות באיזה ענין הוא יתאמץ, ועל כן בודאי יקרה הרבה פעמים שהאיש באמת יזכה להתלהב יותר, ועל כן הבחין מוהרנ"ת כנ"ל.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ועם כל זה קשה, כי ידוע שצדיקים גדולים היו מסתירים עבודתן, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה רמג ז"ל דע שיש צדיק גדול מאד שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה וכו', ע"כ. והנה צדיק כזה בודאי יכול לבחור מה ומתי הוא רוצה לגלות שום עבודה, ובידו לגלות כל פעם בדיוק מה שהוא רוצה, כי עבודתו הוא בהסתרת מעשיו ולמעלה בקודש, וקל להבין. וצריך לומר שמוהרנ"ת ידע בבירור שהסווראנר לא היה צדיק כזה גבוה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי תפילות

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה נד, רבי נתן קובע בתפילתו להתפלל לא להוציא שום דיבור רע על שום ישראל שבעולם, הן על גדולים הן על קטנים. ואז אחר כמה שורות הוא מגנה את התלמידי חכמים שאינם הגונים במעשיהם, ומתפלל שלא ישמע שום דבר מהם וכו'. אז כנראה למרות שצריכים להיזהר ולרחק מאד מלדבר רע על שום ישראל, עם כל זאת צריכים לגנות את המפרסמים של שקר.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי הלכות

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי הלכות הלכות שחיטה ריש יו"ד מוהרנ"ת מאריך להסביר למה העולם הזה נקרא על שם החולדה ע"ש. ומעניין שעכשיו (תשע"ד) חכמי אומות העולם גילה שהחולדה יש לה חרטה! וזה בעצמו טעם הגון לכנות את העולם הזה שהוא מלא חרטות, על שם חידוש זה השייך להחולדה שיש לה חרטה.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין המשל לחולדה עיין בפסחים קיח: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים, עיין שם כמה פירושים בזה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א סוף אות ה', עמ' לג) ז"ל למעלה מן תבל תהום על תהום וכו' חלד, וחלד תלויה בשערה וקשור בכיפת וילון, ומלאך הממונה על חלד חלדיא"ל שמו, ולמה נקרא שמא חלד, שמחלידין אותן בני אדם במעשיהם הרעים, ואין חלד אלא הגוף. ועל חלד אדם, ובהמה, וחיה, ועוף, ודגים, ורמש, ושקץ, ורשע, וצדיק, תורה ומעשים טובים, ויראת שמים שנאמר (תהלים מט:ב) שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד, ע"כ.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

הבדל בין חיה לבהמה: לקוטי הלכות יורה דעה א', הלכות סימני בהמה וחיה טהורה א:ו – שחיה מסטרא דימין, ואילו בהמה משמאל. ולכן החלב מותר בחיה וחייב בכיסוי הדם.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

שם ד:לא – הבהמה מביאים לקרבן ולא חיה. כי המבהמה קרובה לטובה רק שמתגבר עליה הרע, ולכן החלב אסור.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

משכני עליון, גנזי רמח"ל קעה. הבהמות בבריאה, והעופות ביצירה, והחיות בעשיה. ומפני רוב שפלותם לא ילקח מהם לקרבן, כי שם תוקף הטומאה רב, ולא יעצרו כח לעלות אל מקום רם כזה.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

בזוהר תנינא, סוף פרשת בראשית: חיון ובירן היך מתפרשאן? אלא אע"ג דכלא לבר, דא לגו מן דא אינון, בגין כן אית בעירן לגו, וקיימין בישובא, וחיון לבר במדברא, אלין דלגו לא טרפין, דלבר טרפין, דכל כמה דאתפשטו מילין לסטרא דלבר, אתתקפו בדינא יתיר וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

יורה דעה ח"ב, הלכות כלאי בהמה ד:יד-טו, ותראה שדבריו הקדושים ממש מפרשים היטב את חותם היראה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה הנדפס בסוף ספר קיצור הכוונות. פלאי פלאות, על פי מה שגילה רבינו הקדוש בספר לקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ב, ועל פי הכוונות שגילה האריז"ל לחנוכה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי הלכות, יורה דעה ב, הלכות נדרים ושבועות ד:כ כז"ל כי עקר תקון התשובה נמשך על ידי הצדיקים האמתים שזכו לקבל מרבם בחינת הארת בן ותלמיד שיודעים להוציא ישראל מעונות ע"ש. וצ"ע למי התכוון מוהרנ"ת, כי על רבינו לא ראינו ולא שמענו שהוא קבל ענינו משום רבי, ואדרבה רבינו אמר שהוא קיבל מהשם יתברך, ואולי עם כל זה הכוונה לרבינו, או שצריכים לומר שמוהרנ"ת כיוון על עצמו, מה שאינו נמצא בשום מקום שיגיד דבר כזה. וצ"ע.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות שבועות ב:יז ז"ל אי אפשר להאדם בשום אפן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז, כמו ששמעתי בשמו ז"ל: וזה מעקרי הנסיונות שלו, מה שאינו יודע היכן הוא עומד ואוחז, עכ"ל. ועי' בליקוטי הלכות, אורח חיים א', תפילין ה:מג ז"ל וגם כי אי אפשר להאדם לידע כלל בזה הגוף אם פעל בעבודת ה' אם לאו. כי אפילו אם לא פעל כי אם כחוט השערה אחת פעם אחת כל ימי חייו גם זה יקר מכל חיי עולם הזה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י ריש פרשת וישלח (פסוק יא) ז"ל קטנתי מכל החסדים, נתמעטו זיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו, עכ"ל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וראיתי בסוף ספר כוכבי אור הוצאת משך הנחל, מתוך רשימותיו של הרה"ח ר' שלמה וועקסלר ז"ל, אות ה' ז"ל ספיר (ר' אברהם בן הר"ן) בשם רבינו ז"ל, שאמר פעם אחת לתלמידיו: "איך קען אייך, והלוואי איר זאלט אייך קענען א שעה פאר דעם טויט אזוי וויא איך קען אייך אצינד" (- אני מכיר אתכם, והלוואי תכירו אתם את עצמכם שעה אחת לפני המיתה כמו שאני מכיר אתכם כעת). כלומר, כי קשה להאדם להכיר את מקומו, כי האדם כשטועה בדרכים נבוכים סובר כי הולך בדרך ישר, וכמובא בלק"מ סימן נ"ו, כי יש הסתרה בתוך הסתרה, וכל הדברים רעים דומים למישור גמור ח"ו, והכל הוא ישר בעיניו ח"ו. ה' ישלח לנו משיחו הולך תמים וינחנו בדרך הישר אכי"ר, עכ"ל.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה זה סותר קצת מה שרבי נתן כתב בהלכות שבועות שאי אפשר לדעת בזה העולם, נקודה. אכן יתכן שהדיבור הזה שהביא ר' אברהם בן הר"ן הוא הדיבור שכיוון רבי נתן עליה בהלכות שבועות, שהבין כוונת רבינו כמו שכתב שאי אפשר לדעת באמת, אלא שסמוך למיתה ממש יש איזה יכולת. [ושוב מצאתי מפירוש משפט וצדקה על תנא דבי אליהו רבא פ"ה שחילק כן]

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בחיי מוהר"ן אות תרב שעכ"פ צדיק כמו רבי יוחנן בן זכאי ידע צדקתו, אכן זה גופא היה סמוך למיתתו שאז יש איזה יכולת לכולם לדעת.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ויעקב אבינו, שלכאורה סימן היה מסור בידיו מפי הגבורה, אם לא ימות אחד מבניו בחייו מובטח שאינו רואה גיהנם (רש"י עה"פ כי ארד אל בני אבל שאלה – בראשית לז:ה. אכן יתכן שהבטחה זו היה לאחר שניצל מעשו) והיה לו הבטחה מהשם יתברך לשמרו עד שיחזור לשלום לבית אביו, עם כל זה היה ירא שמא נתקלקל בחטא ויגרם לו להמסר ביד עשו (רש"י עה"פ קטנתי מכל החסדים, בראשית לב:יא, שבת דף לב). והמשכיל לדוד (על רש"י שם) כתב שודאי היה צדיק גמור, רק מרוב ענוותנותו היה רואה את עצמו כבינוני וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע אצל אברהם אבינו (בראשית טו:א) ברש"י ז"ל אחר הדברים האלה, אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי, לכך אמר לו המקום אל תירא אברה. אנכי מגן לך, מן העונש, שלא תענש על כל אותן נפשות שהרגת, ומה שאתה דואג על קבול שכרך, שכרך הרבה מאד, עכ"ל.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בתנא דבי אליהו רבא פ"ה ז"ל וכשסרחו במעשיהן הוציאן לבקעה והרגן, ובשעה שהיו נהרגין אמרו (יחזקאל לז:יא) אוי לנו 'יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו'. מכאן אמרו: יודע אדם בעצמו אם בן עולם הבא הוא אם לאו, ואם עשה עברות גדולות כאלו עוקר את עצמו מן העולם וכו' ע"כ. ובהערות שם ביארו שהאדם יודע בעצמו לפי ערך מעשיו אם בן עולם הבא הוא אם לאו. ובמאורי אש ביאר עוד, שישנן עבירות כמו ע"ז וכדומה, שכשהאדם אדוק בהם שוב אינו יכול להתנתק מהם, וממילא עם ידם הוא נכרת גם מן העולם הבא. וברמתים צופים (אות נו) כתב עוד, שיש לו לאדם להתבונן היטב במעשיו, ולא לסמוך ולהטעות את עצמו שבודאי הוא בן העולם הבא, וכמו שאמרו בגמרא (ברכות סא:): לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו. ובתוספות בן יחיאל כתב, שהאדם יכול לדעת ולהרגיש בנפשו אם הוא בן העולם הבא, שאם גם בשעה שהוא עובר עבירה הוא מתבלבל שוב ולבו בל עמו ונפשו עליו תאבל, זהו סימן שהוא בן העולם הבא. וכתב במשפט וצדקה, שמדבר על האדם קודם מיתתו, שאז הנפרעים ממנו יוצאים לקראתו, ולכן אמר גם באותם שהרג נבוכדנצר 'ובשעה שהיו נהרגין אמרו'. [ומצינו שלפני הפטירה האדם יש לו ידיעה מעצמו, בהערות של ר' שלמה ווקסלר אות ה, שרבינו אמר שהוא יודע אותם, ומאחל שהם ידעו מעצמם ברגע שלפני פטירתם כמו שהוא יודע מהם עכשיו (עיין בזוהר פרשת לך לך עח: בההוא יומא דאשלימו יומוי דבר נש לאפקא מעלמא ההוא יומא דגופא אתבר ונפשא בעיא לאתפרשא מניה כדין אתיהיב רשו לבר נש למחמי מה דלא הוה ליה רשו למחמי בזמנא דגופא שלטא וקאי על בוריה, וכדין קימי עליה תלת שליחן וחשבי יומוי וחובוי וכל מה דעבד בהאי עלמא, והוא אודי על כלא בפומיה, ולבתר הוא חתים וכו' ע"ש. ובתנחומא בראשית א' הקב"ה הראה לרבי אבהו לפני הסתלקותו שכרו לעולם הבא]. וברמתים צופים (אות ס) כתב, שממתי יחזקאל הוא לומד, שאם אפילו הם שהיו במדרגה נמוכה כל כך ידעו אם הם בני העולם הבא, מכאן שכל אדם באשר הוא יש לו לידע אם הוא בן העולם הבא או לא, ואז יש לו עדיין תקוה שיהיה לו תיקון על ידי הצדיק, כענין שהיה במתי יחזקאל שהביא עליהם הקב"ה את יחזקאל שיעלה אותם עמו, כמו שמפרש והולך. אבל אם האדם בעצמו אינו יודע אם הוא בן העולם הבא או לא, אזי הוא בכלל מי שאין לו דעה שאסור לרחם עליו (ברכות לג. סנהדרין צב.) ואין לו תקנה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

חושן משפט ח"ב

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות הפקר ונכסי הגר (פריקה וטעינה ד:יד)

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

"כי באמת אם היו הכל שומעים לקול הצדיקי אמת לילך בדרך זה להאמין תמיד בה' יתברך שהכל לטובה, ולתן שבח והודיה תמיד לה' יתברך בין בטובו בין בעקו, כמו שכתוב, בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר, בודאי היו מתבטלים כל הצרות וכל הגליות לגמרי וכבר היתה גאלה שלמה. אך עקר עכוב הגאלה בכלל ובפרט הוא על ידי רבוי החולקים וכו'" עכ"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות כוונתו כמו שכתב בכמה מקומות, יעו' למשל בספר עלים לתרופה, מכתב קכד ז"ל ויש לך במה להחיות את עצמך בכל עת, יהיה איך שיהיה לטובה, ולהביא תמיד תודה על העבר אפלו בעת הצרה רחמנא לצלן וכנ"ל, עכ"ל. ויבואר עוד לקמן בס"ד.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזמננו קמו אנשים שלא למדו ושמשו כל צרכן, ובדו מלבם פירוש עקום בדברים הנ"ל, #thankyouHashem , והקימו את הדברים הנ"ל לאות ומופת שיש עצה פלא לבטל כל הצרות והגלות, והוא על ידי שמשבחים ומהללים את השם יתברך על כל צרה וצרה, תיפח רוחם. והרי הגמרא כותב בפירוש, וכן מובא להדיא בלקוטי מוהר"ן ריש תורה ד', שהאידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב, ועל הרעה דין אמת, ורק לעתיד נוכל לברך על הרעה הטוב והמטיב [ומה שאומרים בשם הצל"ח הוא גם כן טעות גמורה, וז"ל הצל"ח במסכת פסחים דף נ – ולעולם הבא כלו הטוב והמטיב, פירוש שיראה למפרע שכלו הי' מדת טובה והיה לו לברך על הכל הטוב והמטיב, עכ"ל, ודבריו ברורים שעד שהאדם ישיג את השגת עולם הבא, רק אז למפרע ידע שהיה לטובה עד כדי כך לברך עליו הטוב והמטיב, אבל ח"ו להוציא מדבריו שהוא פוסק שיכולים כבר לברך הטוב והמטיב על סמך ההשגה העתידה. אכן לשון הקיצור ליקוטי מוהר"ן (תורה ד) מבואר שיכולים להשיג בעולם הזה השגה כזה לברך הטוב והמטיב על הכל, ז"ל ועל ידי זה זוכה לידע שכל מארעותיו הם לטובתו, ויברך על הכל הטוב והמטיב, שזאת הבחינה היא מעין עולם הבא, עכ"ל, וזה דרגה שלכאורה לא זכו אליה בכללי אפילו רבי עקיבא ורבו נחום איש גם זו, שהם סתם קבלו בשמחה ובאמונה את הגזירה, (ורבי עקיבא הפסיד את התרנגול והחמור אע"פ שזה היה לטובתו אבל הפסיד אותם – ובודאי גם זה היה תכלית הטוב אבל הוא לא ראה את הטוב בזה רק שעדיף לאבד אותם להינצל מהליסטים) אבל לא ממש ברכו עליה שהיא טובה], והמכחיש דברי חז"ל ודברי רבינו הקדוש בכלל אפיקורוס רחמנא ליצלן, ולא רק שמכחישים דברי חז"ל (וכן עיין במסכת מגילה דף לא ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות, ובתוספות שם פירשו משום דאמר הקב"ה אני אמרתי 'עמו אנכי בצרה' ואם כן אינו דין שיברכוני על הצרות שלהם. ועיין בשיח שרפי קודש ב:תרפד שפעם רבינו ביזה את רבי נתן, ורבי נתן המשיך לאכול, ורבינו הקפיד עליו וצוה אותו להפסיק. ועיין במסכת ברכות דף ס. שעל הרעה שיתהפך לטובה צריכים לברך ברוך דיין האמת), מכחישים את השכל, ופורקים עול מלכות שמים, שבן אדם בצער, על כרחך צריך לעשות חשבון נפש על מצבו, ולא חס ושלום לצאת מדעתו ולהשתגע ולהתחיל לשיר ולרנן [ומה שמצינו במסכת עירובין (יט.) אדם מתחייב הריגה למקום שותק שנאמר לך דומיה תהלה ולא עוד אלא שמשבח וכו', וברש"י שם נוחין לו יסורין שמקבלן באהבה, ע"כ, לכאורה היינו משום שדנו אותו בפירוט על עון מסויים, ומצוה עליו לקבל את פסק הדין, ולכן יש לו לשבח, אבל סתם יסורים מאמינים ואומרים שהם לטובה, אבל רק בעולם הבא משיגים באמת טובתם. ובזה י"ל הגמרא במסכת מגילה דף לא: אין מפסיקין בקללות, מנא הני מילי אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס, ר"ל אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות [ובתוספות ד"ה אין הביא (מהמדרש דברים רבה פד:א ומסכת סופרים (יב:א)) ז"ל וא"ר יהושע דסכנין אני אמרתי עמו אנכי בצרה ואם כן אין דין שיברכוני בני על הצרות שלהם, עכ"ל, ובמפרשים שם ביארו שעכ"פ היחיד חייב לברך גם על הרע]. אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתו"כ אבל קללות שבמשנה תורה פוסק, מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן, ע"כ. החילוק של אביי הוא שכל עוד שהיסורין הם כלליות ומן השמים אי אפשר להתיחס אליהם אלא כרעים, מה שאין כן מאחר שהם באים דרך משה, שהוא ראש סנהדרין, והם שייכים רק להיחיד, הוא בחטאו יומת, ומקבל עליו את הדין, אם כן שפיר יש היכולת להתיחס עליהם כתיקון. ושיטת הר"ן (ד"ה הללו) שדברי אביי הנ"ל אינם אלא לטעמו של ריש לקיש, שאין מברכים על הפורענות, אבל לרבי חייא בר גמדא, שיש בזה משום מוסר ה' בני אל תמאס, אין שייך לחלק. ועיין בשיחות הר"ן אות קב ז"ל ואפלו היסורין שיש לאיש כשר מחמת הצער של החרטה כשנזדמן לו איזה פגם או איזה עברה חס ושלום, אפלו אם חס ושלום עבר עברה ממש רחמנא לצלן, אחר כך כשזוכה להתחרט עליו אף על פי שיש לו צער גדול מאד ויסורים גדולים על שבא לידי מכשול או לידי עברה רחמנא לצלן, אף על פי כן גם אלו היסורין אינם יסורין כלל, כי זה הצער והיסורין שיש לו על שעבר עברה חס ושלום, אלו היסורין הם מוסיפים חיים להאדם בבחינת (משלי י:כז) יראת ה' תוסיף ימים, עכ"ל. הרי מדובר שהאדם מצטער ומתחרט על העברה שעשה, אז בודאי זה תקון ישר שאפילו בעולם הזה יש להכיר טובתו. ושוב ראיתי מש"כ בשערי תשובה (שער שני אות ד) שכאשר יקבל האדם את מוסר ה' וייטיב דרכיו ומעלליו ראוי לו שישמח ביסוריו, משום שהם מועילים לו תועלות, ויש לו להודות עליהם לה' יתברך כמו על שאר ההצלחות, שנאמר (תהלים קטו:יג – והוא בסוגיא דברכות ס:) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, (תהלים קטז:ג-ד) צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וכו' ע"ש, הרי שכתב שיש לו להודות להשם יתברך כמו על שאר ההצלחות – אבל רק לאחר כך, לאחר שקיבל את מוסר ה' והטיב דרכיו, רק אז ראוי לו שישמח, כי אם יקבל את התיקון שלהם יש לו מה לשמוח בהם שהם חלק מהמצוה של תשובה שהוא עושה, וכמשנ"ל]. וכל הצדיקים כמו נחום איש גם זו, שהיה אומר שגם זו לטובה, דהינו שקיבל את הכל שהוא לטובה, אבל לא מצינו שהוא התחיל לשיר להשם יתברך ולהודות על הצרה, וכן רבי עקיבה, וכן רבינו הקדוש בעת שביתו נשרף, הוא קיבל את זה בשמחה, אבל לא התחיל לשיר ולהודות ולרנן להשם יתברך על זה, אפילו שהיה ממש בשמחה, כי עד שממש רואים ומרגישים הטובה אין זה שבח והלל להשם יתברך לשיר עליו, וזה פשוט וברור מאד. ואין כוונת רבי נתן פה (-דהיינו אפילו אם תמצא לאמר שאין כוונתו כמש"כ להודות על הטובות) אלא לקבל את הכל באמונה שלמה שהוא לטובה, ויכול להודות להשם שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע ר"ל, ואפילו להגיד תודה על המצב שלא טוב שאתה מאמין שהכל לטובה כי גם בעולם הזה מברכים על הרע ומודים שהכל לטובה – והנוסח לזה, יכול לאמר כמו איוב (א:כא) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, או יאמר כנוסח נחום איש גם זו: גם זו לטובה, או יאמר כנוסח רבי עקיבא: כל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס:), ולשיר ולהודות להשם על כל שאר הטובות שנעשים לו בכל עת, כמו שרבי נתן כתב בכמה מקומות שכן צריכים תמיד לעשות, למצוא דברים להודות עליהם להשם יתברך, ולהודות עליהם, וכן להודות על מה שלא הגיע לא יותר גרוע כמובא, ואז יכולים להתמודד עם כל מצב שבו נמצא, לצעוק להשם עליהם לישועה (לא לאבד את השכל ולהודות על הצרה, רק להאמין שהוא לטובה ועליו לצעוק להשם לישועה).

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

(בהשגחה, אחר שכתבתי את זה, מי שהוא הראה לי ממפרסם אחר, שכתב לפני ג' שבועות, בפרשת בשלח תשע"ט שאין עושים הודאה רק על הטובה, והביא (אות טז) איך שהשכינה מצטער כאשר יש צרות בעולם, ושאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה (ב"ר ג:ו).) . ועיין במסכת שבת (קיח:) הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, ופרש"י ז"ל, שנביאים הראשונים תיקנו לומר ברפקים לשבח והודיה, כדאמרינן בערבי פסחים, וזה הקוראה תמיד בלא עתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ, עכ"ל. ומזה יכולים לדון קל וחומר ובן בנו של קל וחומר שהנותן שבחים להשם יתברך על הרעה, הוה ממש לץ גדול רחמנא ליצלן וכמחרף ומגדף, השם ירחם.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

והם מפרסמים ומבטיחים נסים על זה, ואני מאמין להם, כי זה בדיוק מה שמבואר במסכת עבודה זרה (נה.), יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני, ועל ידי סם פלוני, כיון שהגיע זמנן לצאת – הלך זה לבית עבודת כוכבים! אמרו יסורין, דין הוא – שלא נצא, וחוזרין ואומרים, וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן, אנו נאבד שבועתינו, ועיין שם שאדרבה העבודה מטעה את העולם לעבוד אותה רחמנא ליצלן בהראות להם קיום הדברים השם ירחם, וכן הוא ממש ככה, שזה רצון הסטרא אחרא להוציא בני אדם מהשכל, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה א', שרוצה לעשות אותם משוגע ממש, וזה דרך שגעון להרבות בהודאה על יסורין – ועוד לחשוב שבאמת הגעת למדרגה כזו, השם ירחם.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במסכת פסחים (נד:) ת"ר שבעה דברים מכוסים מבני אדם, אלו הן יום המיתה ויום הנחמה וכו' ע"ש ופרש"י ויום הנחמה, של כל אדם מתי יתנחם מדאגתו, ופירש הבן יהוידע (ד"ה שבעה) כיון שאם היה יודע, היה שמח בישועתו קודם שיגיע זמנה, וכיון שהקב"ה קצב לאדם מידה מסוימת של צער כדי שיתכפרו עוונותיו עד ליום ישועתו, ועל ידי ידיעתו את יום ישועתו יצטער פחות, אם כן נמצא שלא יתכפרו כל עוונותיו על ידי כך וכו' ע"ש. ובודאי על האדם להתגבר באמונה להאמין שהכל לטובה, ובזה בודאי יתכפר לו עונו. אבל על כל פנים מבואר שהאדם חייב להתיחס לגזירת השם יתברך שהוטל עליו לכפר עוונותיו. ועיין בשיחות הר"ן אות קב ז"ל אבל איש כשר מאחר שמאמין בהאמת, ועקר תקותו הוא לעולם הבא, על כן חייו טובים מאד. כי כל מה שעובר עליו הוא מאמין שהכל לטובה כדי להזכירו שישבו מעוונותיו או בשביל כפרה על עוונותיו כדי שיזכה לחיי עולם הבא לטוב הנצחי וכיוצא בזה (והמשך דבריו מה שנוגע כאן הבאתי למעלה בענין שהיסורין הם לטובה ע"ש), ע"ש.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בברכות משנה ו:ג רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו, ואע"פ שאין הלכה כמותו, הרי קם בשיטתו, על אף שלא מצינו שום תנא או אמורא שחולק על הכלל שהכל לטובה.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע ברש"י עה"פ (ויצא ל:לה) הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה ז"ל שנטלתי יותר מחלקי, מעתה יש לי להודות, עכ"ל. הרי שאפילו הודאה על חלקו כבר לפנים משורת הדין.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות נחלות, הלכה ד' – מובא בספר השתפכות הנפש אות צא. שקליפת ישמעאל הוא שמתפללים ומסתספקים במה שמקבלים ומתרשלים מלהתפלל לזכות לכל הטוב.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר קנאת ה"צ ח"ב להרמח"ל פרק יט, סוד החמה והלבנה, ב' בחי' הס"א: עשו וישמעאל. וכז"ל וישמעאל היא בחינתה הקרובה לקדושה המתדבקת בבחינת החסרון להמשיך לחוץ. וזה בסוד מיעוט הירח, שבעבורו היא חסירה בימי חסרונה, ע"ש.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ספר נר לצדיק, נלקט ונסדר על ידי יעקב קלמנוביץ מלמד (כך נדפס על הכריכה), על יסוד מה שר' משה ברסלבר אמר ששמע ממוהרנ"ת שנוסף על למוד משניות שנוהגם העולם לעלוי נשמת הנפטר, ילמדו גם כן איזה תורה מלקוטי מוהר"ן, ויאמרו בפרוש שלמוד זה יהא לעלוי נשמת הנפטר (שיח שרפי קודש אות קעג). והוא חלקים מלקוטי מוהר"ן מסודר על פי הא"ב כדי לקרוא וללמוד לעילוי נשמת הנפטר. נר לצדיק עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

עלים לתרופה

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

רכח: ועתה תתחזק בישועת ה' אשר עזרנו עד הנה ותצפה לישועת תמיד שיזכך לבוא לאומאן על ראש השנה הבא עלינו לטובה בלי יסורים גדולים, והשם יתברך יעזרנו לפעל בקשתינו ברחמים בראש השנה הבא עלינו לטובה, ע"ש.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שבעל כרחך יסורים יהיו, רק שמתפלל שלא יהיו גדולים. אבל לכאורה לא כן אנחנו, עלינו להתפלל להנצל לגמרי מהיסורים בזכות הפתק הקדוש. ועוד לכאורה בעל כרחך בנסיעות שלהם יסורין היו כרוכים, לא היה דרך בכלל לנסוע בלי יסורים, אבל היום ברוך השם כאשר השם יתברך עוזר יכולים לנסוע בנעימות.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה מזה עוד כמו הכלל שיסדנו בעזה"י שהדרך שרבי נתן קיבל מרבינו, הוא דרך התורה, והוא מבוסס בעיקר על יראת העונש כמו שרבינו הדגיש והזהיר בשיחות הר"ן, ולכן היה פשוט לו שיסבול יסורים ורק התפלל שלא יהיו גדולים כנ"ל. אכן אלו שפורקים עול רחמנא ליצלן, אפילו בתקופת רבי נתן לא היה צריך שיהיה יסורים בדרך, כי הלוא הדרך של החפשים לצאת לאוות נפשם לטייל ולשחק וכדומה בלי שום תכלית ואחריות, וכן היום שכאשר רוב עולם בעוה"ר אין להם לקרב לרבינו אלא בדרך זו שקיבל סבא ישראל מרבינו בהנהגתו עם החפשים והמשכילים, הרי היום יכולים לנסוע בנעימות ולתענוג בקלות.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

הסתלקות מוהרנ"ת

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

עשה לך רב, ואם אין אתה יודע מי הרב, ו'קנה לך חבר', פרוש תתחבר את עצמך להקלמוס, עיין שם.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

כתב בתשובת מהר"ם מינץ [סימן ס"ה], שבזמנינו שיש הרבה ספרים ופירושים על הש"ס, אין קיים חשש זה של "היושבים בד בבד", כי הספרים הם חבריו. ופירש כך את המשנה במסכת אבות "וקנה לך חבר", דהיינו שיקנה לו ספרים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

שמות הצדיקים

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

בהזכרת שמות הצדיקים נראה לע"ד שיכולים לכוון בהזכרתם, שנשמותיהם יוצאים מפה עליון, והרי הם כלי לכל המציאות כפי השגתם.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

הטעם מה שנלע"ד למה לא רשם הרמח"ל כתבתי במקומו ובקיצור כיון שהיה הרבה מוציא שם רע עליו, כאילו שהיה מגלח זקנו ח"ו (ובפירוש במכתב הוא כותב שמגדל זקנו) ושהוא חוקר ח"ו וכדומה, והספרים שלו עדיין לא היו מצויים לרבים, וברסלב כבר סבלו הרבה רדיפות במלוא המידה, לא היה כדאי לעורר עוד מחלקת אפילו מהצד השני כאילו הם בעד כל הדברים האלו שהם בניגוד לדרך רבינו.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

בדפוס תקפ"א לא הוזכר ר' יעקב עמדין. באיזה דפוס אחר כך הוסיפו אותו, בסוף הקטע של האחרונים, כמה שורות אחרי אביו ר' צבי הירש אשכנזי החכם צבי (והנני נין ונכד לו).

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן נראה שרבי נתן בכוונה השמיט אותו, כי הזכיר את רבי יונתן איבשוץ, בר פלוגתו בקטע אחר החסידים בכותרת "אין מוקדם ומאוחר בתורה" – ר' יונתן מפרג. ולכאורה דייק לעשות כן כדי לא לעורר תשומת לב על השמטת ר' יעקב עמדין.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

כי בחיי מוהר"ן אות תסג כז"ל בענין המחלקת הידוע שהיה בדורות שלפנינו על הרב הגאון מורנו הרב יונתן זכרונו לברכה, והיה לפני רבנו ז"ל הספר שהיה כתוב בו הקמיעות שנתן הרב הנ"ל וכו' ואמר שמזה אין ראיה וכו' ע"ש. הרי אף על פי שאין ראיה מגוף הסיפור מה דעת רבינו, אכן עצם הדבר שרבי נתן הקפיד לכתוב כל התוארים: הרב הגאון מורנו הרב ז"ל – מוכיח צדקו. ואם כן ממש לא נראה טוב העסק להשמיצו בשבתאות. וכן ר' יעקב עמדין חצף לכתוב הרבה דברים אסורים נגד משיח השם הרמח"ל (איגרות רמח"ל קכד), ממש כאילו מדבר על עמלק שצריכים לשרש אחריו לעקר כל זכר וכו' השם ירחם, והשם יכפר בעדו. והנה משה חאגיז ראש הרודפים של הרמח"ל לא נזכר בשמות הצדיקים, אף על פי שהיה מוחזק כאחד הגדולים, ולכן נראה שרבי נתן בכוונה לא הזכיר גם את ר' יעקב עמדין.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור – סיפורים נפלאים

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

אבניה ברזל – שיחות וספורים מרבנו ז"ל – מו – פעטערבורג עברתם אבל פעטער ברוך אתם לא תעבורו עיין שם.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

הילולא של ר' ברוך בח"י כסלו, הבעל התניא יצא מהשבי בי"ט כסלו, וקבעו אותו יום חג לכת שלהם, ודו"ק.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

אבניה ברזל - שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל - א -: פעם אחת שבא למדן גדול והיו אומרים עליו שהוא יכול אלף דף גמרא בעל פה, וענה רבי עוזר ואמר, עוזר קאן טויזינט מאל זאגין רבונו של עולם (עוזר יכול לומר אלף פעמים רבונו של עולם, ע"כ.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

הנה סבא ישראל סיפר (ספר סבא ישראל, פרק שתיקה אחת) ז"ל פעם אחת ספרו מגאון אחד שיודע חמש מאות דפי גמרא בעל פה, אז כלם התפלאו מאד, 'איך אפשר דבר פלא כזה?!' הם השתוממו. אז אמר להם רבי נתן: משה'לה שלי יכול להגיד חמש מאות פעמים רבונו של עולם, ע"כ.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

והשאלה אם מש"כ בספר אבניה ברזל הוא סיפור אחר או נוסח אחר - ומכאן יש עוד סמך שאין לסמוך מאה אחוז על הספר.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ומסיפור הזה רואים תוקף עוז וגבורה מרבי נתן, שלא פנה אל גדלות של הלמדן, ולראות רק את הטוב וכו', הם השתוממו, אבל רבי נתן גידע את כל הענין, לא כרע ולא השתחווה, ואמר את האמת מה שחשוב מה שעיקר מה הכוונה מה התפקיד בחיינו והרים לנס את ר' משה ברסלבר שהיה באמת גאון גדול מנעוריו ולא הראה את גאונותו ולמדנותו וכמה שהוא למד ולמדן, אלא חתר בהתבודדות בתחינה ובקשה להשם יתברך.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ד. און ווידער א קינד שלאגט מען? (ועוד לילד מכים?).

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במשלי כג:יג-יד אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות. אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל, ע"כ. וי"ל שבזמנם כבר לא היה מציאות של לא ימות, ודו"ק.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

המעשה שספר רבנו ז"ל שבזמן הבעש"ט ז"ל היה מנגן אחד שהיה עור וכו' והגביר הקמצן הזה שניהם הם במדרגה אחת ע"ש. רמז לזה בהנביא ישעיה (מב:יט – הפטרה לפרשת בראשית) מי עור כי אם עבדי וכו' מי עור כמשלם ועור כעבד ה'. כי הגביר רצה לעשות את הצדקה לשם שמים נקי בלי שום פניה, וזה שלמות המצוה, וזה מי עור כמשלם.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

יש להעיר עוד שבגמרא (ברכות סא.) איתא המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר (משלי יא-כא) יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם, ע"כ. והנה בודאי יש סוד בדבר כי מי שיש לו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא יהיה לו שום הסתכלות בנשים לרע, אבל איך שיהיה הפירוש כך סתמה הגמרא [ונלע"ד שמדובר במי שנתעבר בו נשמת משה רבינו].

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

ובמסכת סוטה (ה.) איתא גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו וכו' ע"ש. והנה בודאי יש סוד בדבר כי גם משה רבינו צדקות השם עשה בסתר וכו', אבל איך שיהיה הפירוש, כך סתמה הגמרא.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שענין נתינת צדקה בסתר נחשב כלמעלה ממשה רבינו, וכל עוד שהאדם שייך להסתכל בנשים עדיין יכול להיות בבחינת כמשה רבינו, אכן מי שלא יסתכל כל עיקר, י"ל שזה בחי' כמו במסכת סוטה שנחשב למעלה, והרי השוואת השני מדרגות כדברי הבעל שם טוב.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון קצת מה החשיבות הזה בלא להסתכל כלל על נשים, הגם שודאי יש ענין בדבר, וידוע מרח"ו שמי שלא ראה צורת אשה ארבעים יום יכול להבחין בכלי אם נטבל, מ"מ איך זה מגיע למעלה כל כך חשובה ששוה לבעל צדקה גדול בסתר. וצע"ק גם כן הגמרא שהמסתכל בנשים שמכבסות הבגדים בנהר נקרא רשע. למה בראיה בעלמא שרואה יד אשה או קצת מרגלה יחשב לרשע?

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הענין מבואר ע"פ מה שפירש ר' שמשון מאסטרופליא על הפסוק לא ילבש, שעל ידי שמסתכל באשה מתלבש בצורתה ר"ל. ולכן מי שלא מסתכל צדקות ה' עושה (בלק"מ לז, צדקה ותענית בחי' אחת, והרי זה בחי' תענית לעינים) כי הצדקה בחי' בגד כמש"כ (ישעיה סא) בגדע ישע מעיל צדקה יעטני, וכתיב (ישעיה נט:יז) וילבש צדקה כשריון.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מיושב מה שהקשיתי במקום אחר על מש"כ בצעטיל קטן שכל פעם שרואים אשה מיד לכוון שם אדנ"י, שלכאורה לענין שמירת הברית העיקר לכוון בשם ש"די. וי"ל שלא היה מתיחס לנסיון שמירת הברית – שהרי דיבר שם אפילו על הסתכלות בתינוקת, אלא שדאג על הפגם הגדול הזה של הלבשה בצורת נקבה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

א – מעשה מעני וחוזה בכוכבים

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

יא גיוואלט און ניט גיוואלט אין פארט גגאנגען (כן רצה או לא רצה ובכל זאת הלך), וכן בכל פעם אמר רבנו בזה הלשון, ע"כ. עיין ספר חסידים סי' צח (חק לישראל יום א' פרשת חקת): אהוב את השמא ושנוא את מה בכך. פירוש אהוב לומר שמא אם אומר דבר זה או אעשה או אלך לעשות או לראות דבר זה או אשמע דבר זה נעימות זמירות או אלך לטייל משא יבא לגרום לי לידי חטא. ושנוא לומר כי מה בכך לספר חידושים ולשמוע דברי הבאי בשרירות לבי ולא אבא לידי חטא, ע"כ.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה ד' מעשה ממטר

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

מלך שהלך לצוד חיות וכו' וכל השרי מלוכה נתפזרו וכו' עד שמצא בית כפרי אחד וכו' והלבישו ונתן לו אכילה שלו וכו' כיון שאתם לא הצלתם אותי וכו' הוא יביא אותי בעלגלה שלו ובאלו המלבושים, והוא יושיב אותי על כסא המלוכה, ע"ש.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

מזכיר לי המובא בכוונות על נטילת ידים לסעודה, ז"ל הרמח"ל וצריך להעלותם אל הראש, שהוא מקומם. כי בעת שנאצל ז"א ולא היו לו אל ו"ק, חג"ת היה משמש במקום הראש, ויסוד במקום גוף, ונ"ה במקום זרועות. ואחר שנכנסו המוין בז"א, אז חג"ת ירדו ושמשו לזרועות וגוף, ונה"י לשני ירכים ואות ברית. ולכן אנו מגביהים ידינו כנגד הראש, להעלותם למדריגתם הראשונה שהיו במקום הראש, ע"כ. הרי שמתחילה הידים היו במקום הראש, רק בגלל הקטנות, ועכ"ז לכן חוזרים להחזירם ולהעלותם לראש.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

ספר כוכבי אור

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ספורים נפלאים מרבנו ז"ל.

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

משל מהינדיק – תרנגול הודו. שפעם אחת בן המלך נפל לשגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר המשל הזה כבר חקק בספר דברי האדון של יעקב פרנק י"ש שלכאורה כוונתו היה שהיה צריך לשמור התורה ומצוות כדי להיות מעורב בין הבריות שיצאו משכלם.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וז"ל היה  סוחר אחד ולו כ־7 אניות בלב ים. בדרך כלל חוזרות האניות רק כעבור 7 שנים. חיכה אותו סוחר אחרי שבע השנים עוד שמונה שנים ולא שמע על אניותיו דבר. אף על פי שעשיר היה האיש, לא יכול היה לעמוד באבדה הגדולה ויצא מדעתו. הפשיט את בגדיו והתחיל נוהג כתרנגול: היה אוכל ושותה כתרנגול, וכשהגיע זמן קריאת התרנגול היה מכה בידיו על אחוריו כפי שעושה תרנגול בכנפיו וקרא. לא היה אף רופא שיצליח להעלות לו ארוכה עד שבא חכם אחד שהשתמש בתחבולה: התפשט מבגדיו ונכנס לאותו חדר אשר בו שהה הסוחר המטורף וגם הוא עשה את עצמו תרנגול אכל גרגירים כמו תרנגול. שאל אותו הסוחר התרנגולי מי אתה? ענה לו: אתה, תרנגול פשוט אתה, אבל אני תרנגול בר וזקן כל התרנגולים. בחצות העיר התרנגול החדש את הותיק כי הגיע זמן לקריאה. וכך קרא איתו כל פעם עד שהתרגלו זה לזה. אחר כך אמר אנו יכולים לעשות את הלחם פרורים פרורים ולאו דווקא לאכול גרגירים ובכל זאת נשאר תרנגולים, אחר כך אמר להביא מרק ואמר: אפשר להשרות את הלחם במרק ולאוכלו, ובכל זאת נהייה תרנגולים. אחר כך אמר: נוכל גם לאכול בשר ובכל זאת נשאר תרנגולים. השכיל לכל. אחר כך אמר: נוכל לישון במיטות ולהישאר תרנגולים, אך בחצות העיר אותו לקריאה אחר כך אמר אפשר לשתות גם יין טוב ולשכב במיטה ותרנגול יישאר תרנגול. שתו והסוחר נרדם שיכור. בחצות העיר אותו לקריאה והנה חזר אלי והשכל ואמר: תניח לי, תהיה אתה לבדך תרנגול אני איני רוצה עוד, ע"כ.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות וסיפורים אות ו', וכאשר עינינו הרואות באלה הדורות, שבדעת האנושי מהפכים בתכלית ההפך, שחיוב גדול לגזל מהעשירים את ממונם, להשוות כל הכיסים... שזאת היתה מטרת חז"ל בדבריהם הנ"ל בעקבות משיחא (חוצפה יסגי)... ע"ש.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת שבת קיט: אמר ר' יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול שנאמר (ישעיה כד:ב) והיה כעם ככהן (כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו) וכתיב בתריה הבוק תבוק (פירוש: תתרוקן) הארץ.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר חכמה ובינה מובא שרבנו התפאר על עצמו ואמר: אין לי כלל שם (איך האב גאר קיין נאמין ניט), ע"כ. אין לי כלל שם עם הכולל בגמטריא לא נ נח נחמ נחמן מאומן [ביאור הדברים, כי בודאי יש לרבינו שם, והשם הכי חשוב זה הנ נח, ועם כל זה רבינו עלה למעלה כזה שאין לו שם, ולכן זה בגמטריא לא נ נח].

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ספורים נפלאים מרבנו ז"ל – מהרש"א

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

אז ספר המרש"א וגלה לו כל הענין, היות שזה הבחור היה גלגול אחאב מלך ישראל, ומחמת זה חלק לו כבוד כל כך. ומחמת שאחאב מלך ישראל נהרג, היה מכרח הבחור להיות נהרג גם כן. ותכף שיצא לעולם זה הבחור, אזי תכף נברא משחית וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

כן תמצא בליקוטי תורה על נ"ך, מלכים א:כב:לד ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין וכו'ז"ל דע, כי אחאב גלגול קין, ונעמן גלגול למך, וכמו שלמך יצא לצוד ציד, והוא לא צדה והאלהים אנה לידו (שמות כא:יג), כן היה כאן, ע"כ.

</div>



# תנינא תורה ד'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/4/

# Chapter א.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/4


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות א. רבינו התחיל את התורה בענין להכניס כל כחו באותיות התפלה. ולכאו' בהמשך התורה עד גמירא שוב לא הזכיר ענין זה, שלא כדרכו בקודש. ויתכן שמה שרבינו כותב בהמשך התורה שעיקר התפלה הוא בארץ ישראל הוא שייך לענין זה של תפלה בכח, כי ארץ ישראל הוא על ידי כח מעשיו כמבואר כמה פעמים בדברי רבינו. אז תפלה בכח הוא בחי' תפילה בארץ ישראל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וכן נראה מתורה סב, ששם רבינו גם כן דיבר על יציאה מגלות מצרים, וגילה שהוא ענין גלות הדיבור ושדרך היציאה הוא בהתחדשות ע"ש אות ה, ועל ידי זה מוציאים כל הניצוצות הקדושה ומשלימים האמונה, ועל ידי זה יש ידיעה בלב שם שהש"י שומע תפילה ואז בודאי מתפללים בהתלהבות ובכוונה, ע"ש. וזה ממש כמו בתורה ט, שצריכים להתפלל בארץ ישראל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב אורחא קמ"ל שהתחדשות הכח לא מדובר בכח גשמי, כי אדרבא בתורה סב ההתחדשות הוא על ידי תענית, אלא התחדשות כח מעשיו.

</div>



# Chapter א.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/4/

# Chapter א.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/4


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות א. רבינו התחיל את התורה בענין להכניס כל כחו באותיות התפלה. ולכאו' בהמשך התורה עד גמירא שוב לא הזכיר ענין זה, שלא כדרכו בקודש. ויתכן שמה שרבינו כותב בהמשך התורה שעיקר התפלה הוא בארץ ישראל הוא שייך לענין זה של תפלה בכח, כי ארץ ישראל הוא על ידי כח מעשיו כמבואר כמה פעמים בדברי רבינו. אז תפלה בכח הוא בחי' תפילה בארץ ישראל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וכן נראה מתורה סב, ששם רבינו גם כן דיבר על יציאה מגלות מצרים, וגילה שהוא ענין גלות הדיבור ושדרך היציאה הוא בהתחדשות ע"ש אות ה, ועל ידי זה מוציאים כל הניצוצות הקדושה ומשלימים האמונה, ועל ידי זה יש ידיעה בלב שם שהש"י שומע תפילה ואז בודאי מתפללים בהתלהבות ובכוונה, ע"ש. וזה ממש כמו בתורה ט, שצריכים להתפלל בארץ ישראל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב אורחא קמ"ל שהתחדשות הכח לא מדובר בכח גשמי, כי אדרבא בתורה סב ההתחדשות הוא על ידי תענית, אלא התחדשות כח מעשיו.

</div>



# Chapter לה.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/40/

# Chapter לה.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/40


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות לה. אמר על איגערקעס (מלפפון) שצריכין שלא לטל קלפתם לגמרי, כי קלפתם היא קלפת נגה, וצריכין לברר ממנו הטוב. ומשמע שבכל דבר שראוי לאכל הקלפה שלו צריכים להניח קצת מהקלפה כדי לברר הטוב, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שמה שמקלפים גזר, אין בזה דין של קליפה – להצטרך להניח קצת, כי אין זה אלא נקיון בעלמא. (ומה שחותכין את הראש, אין הראש קליפה אלא חלק מהצומח שלא ניתן לאכילה).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

משל מווערדא

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

אחד נסע עם בעל עגלה (לבערלין או שאר עירות הגדולות) וכו' וכו' ושאלו מדוע עומד שם, ואמר לו ווערדא (מי כאן), והוא חושב ששואלו את שמו, ואומר לו, יוואן, והוא מכה אותו ואומר ווערדא וכו' וכו' שם נקרא ווערדא ושם נקרא יוואן, עיין שם.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו בגמרא, גיטין סוף סד: רב חיננא וורדאן, ופרש"י מאנשי וורדניא, מקום, וביאר המהרש"ל שלא נפרש וורדאן מלשון 'עדשים', שהיו בפניו כתמים ממין עדשים, שאם כן לא יתכן מה שאמר רב חסדא להלן, אישתיק וורדאן [, מאי הוה ליה למימר, כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון].

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ששון ושמחה יא – כי זה כלל גדול שכל מי שלומד תורה נביאים וכו' הוא אומר שרק אז היו מעשיות כאלה, ועכשו לא, הוא בהמה ממש. כי כל הקלקולים המובאים בהם כלם נמצאים בם היום בכמה בחינות בכלליות ובפרטיות וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בהמה ממש – עיין במסכת סוטה דף כב. לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר (ירמיה לא) וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה, ע"כ.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין אוצר היראה, גלות וגאולה יח ז"ל כי התורה היא בכל אדם ובכל זמן, וכל אחד ואחד מישראל מי שרוצה לכנס בדרך הישראלי באמת, בדרך הקדש באמת – עוברין עליו כל הגליות וכל המלחמות והספורים המבארים בכל תורה כלה ובנביאים ובכתובים, ע"כ.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות וספורים מרבנו ז"ל אות ט, שרבינו בילדותו היה עושה כאילו הוא משחק עם הנערים הקטנים, ופעם אחת נתאכסן אצל חתנו אחד מתלמידי המגיד, וספר לפניו צערו שלקח לחתן נגד הבעל שם טוב, אבל אינו לומד כלל, ואפלו העברי בודאי שכח. ואמר הוארח שבודאי אינו כן, כי ירא לדבר על נכד הבעל שם טוב. וחותנו של רבנו ז"ל התוכח אתו, עד שאמר לו האורח אם כן אתן לו ליינען והתחיל לנסות את רבנו זצוק"ל בהמשנה (בבא קמא כא:) הכלב והגדי שקפצו מראש הגג, והתחיל רבנו ז"ל ואמר: הכל והגדי שקפצו מארש (סוג ריקוד, ועיין במקומו שהארכנו בנפלאות הפירוש הזה שהוא ממש מימות המשיח), ונתביש האורח הנ"ל מאד. ויאמר לו חותנו הלא אמרתי לכם שאפלו העברי שכח. ועם כל זה לא הקפיד על רבנו זצוק"ל לפני חותנו, מפני שהיה ירא לעשות איבה ושנאה לחותנו עליו, מחמת שהוא מזרע הבעל שם טוב. אבל אחר כך פגע ברבנו זצוק"ל תחת כתל הבית בהצנע, שאלו 'היתכן כזאת? הלא אתה נכד הבעל שם טוב ונכד רבי נחמן מהארידענקא! וחותנכם פזר לנדן סך רב מחמת היחוס, ואתה לא תלמד כלל עד שאפלו העברי שכחת'. ובתוך אלו הדברי נתן לו שני פעטש הכאות על הלחי. ורבנו ז"ל בכה הרבה ולא ענה אותו דבר, עיין שם כל הסיפור.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ במסכת בבא מציעא נט. שכך נהג דוד המלך ע"ה להתבייש על תוכחה שהיה צדיק ממנו.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר כתבנו איך הפירוש הזה של הכלב והגדי שקפצו מארש, הוא ממש תורת משיח, עי' בחלק ה' מאומן בפרק על מתי רבינו זכה להשם נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני הר"ן

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה ד"ה גם (עמ' ד): 'גם נטה הכותב הרבה להגיד בסברותיו: 'שמדת אדם להטיב כפי הנגת השם יתברך עמו להטיב', אשר לא כן הוא, רק כמו שמתנהג ה' יתברך עם האדם, בין בעניות בין בעשירות – הכל בשביל הבחירה והנסיון, לזה מנסה בעניות וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

איני יודע מה כתב הכותב, אבל לפי המוצג, יותר נראים דבריו בלי שום חכמות, שעיקר ההנהגה ותכלית ההשגחה זה להיטיב, אלא שכדי להיטיב יסובב כל המדות וכן הבחירה, אבל בודאי העיקר לתפוס את ההטבה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

א – 'דרך הר"ן היה בענוה גדלה בביתו. ועלם אחד משמשו. וביתו פתוח לרוחה – בלתי שומר הסף. וגם בלכתו בדרך לא היה תפארתו בעגלת צב, ולא אנשים רצים לפניו' ע"כ. תמוה מאד איך יכתוב כן. כי ידוע שר' שמעון היה משמשו, ור' שמעון לא היה סתם עלם. ומעולם לא שמענו שביתו היה פתוח לרוחה, האמנם לא היה לו שמירה יתירה. ועל אף שהרבה פעמים רבינו נסע בהסתר ובהתחבא כאיש סוחר, לכאו' שאר נסיעותיו נסע כאדמו"ר. וכן יש לראות מהמעשה שכת חסידים התנכלו לארב את רבינו ביער, וכאשר בא עגלת צב נפלו עליה וכו'. ואם רבינו לא היה נוסע לפעמים בעגלת צב מה היה ההוה אמינא שלהם להתנפל עליה.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

לא. 'עם מראה מקומות של 'באר הגולה', וטעמו: כדי להזכיר שם המחבר שחדש אותו הדין (כן מובא בספר שיח שרפי קודש ב:ב:כה). ועל רוב נזכר הרמב"ם בבאר הגולה יותר משארי הפוסקים, ע"כ. נראה מתוך דבריו שהוא בא להתנצל על כבוד הרמב"ם (וכמו שרואים השתדלותו בזה בעוד מקומות, למשל באות עא). אכן מה שכתב שעל פי רוב נזכר הרמב"ם, חסר קצת הבנה, כי ממש סותר טעמו שענין לימוד באר הגולה הוא להזכיר שם המחבר שחדש אותו הדין, דהינו התנא או אמורא (ע' לקוטי מוהר"ן תורה קצב, ולקוטי תפילות קלא), רק שלפעמים יהיה מקור ההלכה חידוש של הרמב"ם. ונראה שכוונת המחבר פה הוא סתם להראות שרבינו רצה שיעסקו עם פירוש באר הגולה, והרי הבאר הגולה מביא הרבה מהרמב"ם, ואם כן מוכח שרבינו לא היה נגד הרמב"ם.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

נא. 'וכפי המבאר בשלחן ערוך שיזהר בשעת השתטחותו לבל ישים מגמתו נגד המתים וכו'. נכר זה ביותר אצל אנשי וכו' כי יום פטירת רבינו וכו' ואין באים אז על קברו וכו' והולכים על קברו בערב ראש השנה, ובראש השנה מתאספים בבית המדרש המיחד להם בעיר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הנה היום זה על הפנים ממש, וביאור הדברים תמצא במש"כ לפנים בספר בעזה"י בערך מסורה בברסלב אות כ.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

נב. 'עוד מתקוני הרב רבי נחמן: שאדם ישמח את עצמו רק בתכלית הנצחי וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

תמוה מאד איך כותבים כך. כי רבינו הזהיר מאד להיות שמח תמיד, וגילה בפירוש שעל פי רוב צריכים מילתא דשטותא. והגם שרבינו גם כן זלזל וביטל שמחה של הוללות ושמחה חנם, וכמו שיש לראות בסיפורי מעשיות, בסיפור של הבעל תפילה, שמדינה אחת בחרו להם את השמחה ומשתה לתכלית, וקבלו עליהם איזה שכור אחד, שהוא בשמחה תמיד, ורבינו הוכיח שהשמחה שיש בשלא עשני גוי יכול להעלות את האדם לתכלית המעלה, כל זמן שהאדם מכוון להגיע לשמחה מחמת כי כן הורה רבינו, בודאי ישמח את עצמו אפילו במילתא דשטותא (ובלבד שלא ישתכר).

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

סב. תשובת הרא"ש שחכמה חיצוניות הוא ממש ענין אחר רחוקה ואפילו מתנגדת לתורתינו הקדושה, עיין מש"כ בס"ד בהקדמת הספר אות ב'.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אבי הנח"ל

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

בענין איבה של הנחש נגד השכינה ובניה, עיין בזוהר חדש דף עא. ואכן אבי ה –נחל סגולה בטוחה נגד האיב"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אבי הנחל שהוא בעיקר מכתבים מהסבא, בעל הפתק, לנשיא מדינת ישראל, זלמן שזר ז"ל, הוא אשר קרא את הספר על שם היידיש של הסבא ישראל בער אודסר, ושילם על הדפסתו, ועזר ותמך את הסבא, וגם הגיע להקיבוץ וגרשו אותו. הוא זכה להיות על המעות קונות הכי יקר, השטר מאתים (בעת כתבי את זאת, אבל בימינו כבר החליפו בעוה"ר). והנה על כל השטרות כותבים דברי דופי, ויש מהם אפילו שבתמונה לובש כיפה. ולמשל על אחת מהם יש דרשה איך שהמגן דוד היה אתנו בכל הגלויות ועוד דברי שטות. אכן על שטר המאתים מופיע זלמן שזר בלי כיפה, ומכל דיבוריו וכתביו הרבים לא מצאו הציונם להדפיס אלא כאלו דברים, שמזכירים צדיקים ותורתם, החיוב ללמוד תורה וללמדה, חיוב אמונה ולצפות לישועה והגאולה (מדפיסים מנשיא הציונים שאין להם הדרך לגאולה!):

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

על צד א': והלא ענין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של 'ושננתם לבניך' עוד מראשית עלייתה על הבמה ההסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד-חובה לכל ילדיה: ועוד בימי ר' שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר (ע' ב"ב כ: על ר' יהושע בן גמלא), בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר, ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים], רווק ולא רווק - כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה, ע"כ.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ועל צד א': קדמונינו קבעו סימנים לבחון באמצעותם את מידת נאמנותו השורשית של היהודי השלם, העמידו אותו בפני השאלה היסודית: ציפית לישועה? כלומר, לא רק האם רצית בה או קיווית לה או האמונה בה, בכל אלה לא די, אלא האם העמדת את עצמך על החומה ובריכוז כל החושים ובכליון עינים ציפית לו, כאשר יצפה בשעת הסכנה הצופה לישועה המצילה. וצופי צפת העמידו עצמם על המצפה הרם ההוא, וצפו גם ציפו, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה פלא שכל זה על השטר מאתים, מאתים בגימטריא בדיוק, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

וגם שמעתי מאחד מהחבירים באומן לפני כמה שנים שהוא או אשתו שפעם סבלו מכמה בזיונות או כדומה ומתוך חלישות הדעת נפלו לשינה וחלמו שפייגא, אמו של רבינו, אמר לו, למה יש לכם חלישות הדעת, כל פעם שאתם אומרים נ נח נחמ נחמן מאומן מאתים אנשים מקבלים הרהור תשובה, ע"כ סיפרו לי, ואז אמרתי לו שנראין הדברים כי נ נח נחמ נחמן מאומן בדיוק בגימטריא מאתים כנ"ל.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שמעתי ממרדכי הגר באבי הנח"ל שכל המופיעים על שטרות מעות מדינת ישראל היה להם חלק בהוצאת הספר הקדוש אבי הנחל (שי אגנון, ובן צבי, והשלישי איני זוכר).

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>



# תורה מא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/41/

# תורה מא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/41


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף יח.

</div>



# תורה מב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/42/

# תורה מב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/42


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף יט.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כי התלב גונין הם האבות כנ"ל והם לבושין דשכינתא וכשהלבושין נהירין בזכות ובבהירות נקרא זכות אבות.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תוצאת חיים (חק לישראל יום א' פרשת נח) כז"ל וכל מאן דמקיים פקודא דאורייתא כאלו הוא לביש לשכינתא בלבושהא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כי שם שד"י הם האבות, כי ש' תלת ענפי האילן שהם האבות, והם שלשה שמות היחוד, ה' אלקינו ה', שהם י"ד אותיות, והם י"ד של שד"י, ור"ת של אברהם יצחק יעקב וכו'.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר סודי רזיי (עמ' ג') לבעל הרוקח, שדרש שם שד"י, ש' בגמטריא מצפ"ץ שהוא הוי"ה בא"ת ב"ש, ד"י אותיות של כוז"ו במוכס"ז כוז"ו (-אותיות שאחרי ה' אלקינו ה'), ע"ש שזה בענין המזוזה, ואח"כ בענין התפילין כתב ז"ל כי שד"י כנגד אבות. תדע יעקב יצחק אברהם ס"ת שלהם ב"ת ב"ש שד"י, והתחלתן יי"א כמנין אהי"ה וכו' ע"ש.

</div>



# תורה מג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/43/

# תורה מג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/43


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע, כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת וכו' ע"ש (ועי' בספר המדות, ערך למוד, אות ד': כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו, ע"כ). בענין דעת של הסטרא אחרא:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הס"א יש לה דעת – כתבתי על זה באריכות, ואולי נאבד בעוה"ר, וכעת מצאתי באוצרות רמח"ל על משלי עה"פ עד מתי פתאים תאהבו פתי (א:כב-כו) שכז"ל ואינו אומר שלא יש להם דעת, אלא "ישנאו", שרצונו לומר שיש להם הדעת, אבל שונאים אותו. כך ס"מ ולילי' יש להם דעת – גם הם יודעים שצריך שישפילו עצמם תחת הקדושה, אבל שונאים אותו, מפני שרוצים להיות הם ראשים, עכ"ל.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר תפארת אדם למהר"י צמח, פאר רביעי חלק יב ז"ל והנה בסטרא אחרא אין בה דעת טוב ולא בנפשות הנמשכים ממנה, וזה סוד הפסוק גם בלא דעת נפש לא טוב וכו' והביא מספר הליקוטים והתיקונים עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר אדיר במרום (עמ' תמט, ספינר) בענין בלע בן בעור (-כענין בלעם בן בעור שהוא דעת דקליפה), ופירש שהדעת נבלע ונעשה נבער מדעת וכז"ל כי הדעת אינו אלא לטוב, ע"ש באריכות (ואכן שם גופא מביא, סוף עמ' תרפד מכון רמח"ל, שיצר טוב ויצר רע בנויים מסוד חו"ג דדעת, הרי שגבורה דדעת שייך ליצר הרע). וכן בספר עץ חיים (שער הקליפות פ"ב) כתוב שזעיר דס"א יש לו רק חכמה ובינה ואין לו דעת. ובספר קהילת יעקב (קליפות אות ח) כתב ואין הכוונה שאין להם בחי' דעת כלל, שהרי סיסרא ובלעם והמן הן מבחי' דעת דקליפה, רק הכוונה שאין להם בחי' דעת המכריע בין חכמה ובינה, רק יש להם בחי' קיבוץ גבורות וחסדים למטה בין כתפין כמו נוקבא דקדושה, ובחי' זו יונק מבחי' דעת דקדשה ונקרא אצלם דעת.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וענין בלעם מבואר בכתבי האר"י, בשער הפסוקים פרשת שמות, ז"ל כי שניהם (משה ובלעם) מן הדעת דזעיר, מבחי' הבל כנזכר, כי היו מעורבים בו טוב ברע, ע"י חטאו של הבל שחטא וכו' והרע לבדו בבלעם, אלא שעדיין היה בו מעורב קצת טוב, ולכן זכה לנבואה ולרוח הקדש בתחלתו, כמ"ש ז"ל, ולכן היה שקול כמשה ממש. אלא שמשה היה בדעת הטוב של הקדושה ובו התחיל ראשית תקון הבל מבחי' הדעת, ובלעם היה בדעת הרע של הקליפה, ובו התחיל ראשית בירור הרע של הבל, מבחי' הדעת. וזמ"ש (במדבר כד) ויודע דעת עליו, כי להיות בו ניצוצות קדושה מן הדעת עצמו, וגם היה הוא דוגמתם מן הדעת של הקליפה, לכן היה נאחז בדעת עליון של הקדושה, והיה לו שם ידיעה והשגה. ונמצא, עי אעפ"י שבספר הזהר במ"ר חז"ל ביארוהו על דעת שבקליפו' עכ"ז הפשט לא יוכחש, כי מתתוכו היה נאחז בדעת דקדושה. וזהו הטעם שהיה בלעם שונא את ישראל בתכלית, כי הוא הסיגים שהפרישוהו מהם. ודע, כי גם בניו יונוסוימברוס היו מבחי' זו כ"כ. ולכן היו הראשים של הערב רב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פי' ספרא דצניעותא להר"י סרוג כז"ל וא"ת והלא בקדושה הדעת אינה נמנית לספירה כמ"ש בספר יצירה, עשר ולא אחד עשר (א:ג), והכוונה לשלול דעת מפני שדעת מתהוה מן החסדים והגבורות כנודע. וי"ל שכל נקודה של קדושה הדמות שלה קולטת הקלפיה וז"ש בזוהר שסוד הקוף היא הקליפה דכמו שהקוף כל מה שרואה היא שעושה האדם, היא נמי רוצה לעשותה, כך הקליפה כל הנקודה שהיא רואה בקדושה היא מציירת דמותה בעצמה, וכשראתה שיש דעת בקדושה היתה מציירת דמותה בעצמה, ונחשב לה לספירה בפני עצמה מפני שלא שולל הס"י לדעת כי אם בקדושה ולא בקליפה, והטעם, הואיל שאין בכל הספירות שבקליפה כח לפעול פעולה כי אם ממה שקולטת מהקדושה ואין לה תועלת בספירות שלה, אלא שמות בלבד יש לה דמיון הקדושה. וכנגד י"א ספירות שבקליפה יש י"א יריעות במשכן כדי לאכפייא לון, וכן בקדיש יתגדל ויתקדש יש י"א תיבות כדי לשבר י"א קליפות אלו, וכשקבלו ישראל התורה בהר סיני אז יצתה שלהוביתא דאשא מתחת כסא הכבוד והכתה לקליפה על ראשה כדי למעטה מקומתה ונכללו ארבעה ספירות שהם אריך וחכמה ובינה ודעת בחסד, ונעשית בסוד שבעה ספירות בלבד ומהם תלויין השבעה כתות של השדים. ואח"כ כשקבל משה הלוחות יצא שלהוביתא דאשא אחרת והכתה ג"כ על ראש הקליפה כדי למעט קומתה ונכללו גג"ת (-לכאורה חג"ת) בנצח ונעשית בה ארבעה ספירות שהם נהי"מ, ולולא שחטאו ישראל בעגל לא היה נשאר כלום. וזהו שאחז"ל שכל המוסיף גורע שמפני שהיא היתה י"א ספירות נתמעטה עד שלא נשאר לה כי אם ד' ספירות ולא שנחסר לה לגמרי שום ספירה אלא שנכללו כאמור. והיינו דקאמר 'זעירין' כלומר דנתמעטה קומתה כאמור, וגם כל ספירה וספירה שלה מצד עצמותן וכל שכן מצד כלילותן הם בסוד נקודה בלתי פרצוף משא"כ בקדושה שכל ספירה וספירה שלה הן מצד עצמותן הן מצד כללותן כל נקודה יש לה פרצוף ולזה נקראו יומין שלה זעירין. וצריך אתה לדעת שמאלה היומין זעירין של החויה מכח הדינים שבהם נוקבים מצדדי הראש מימין ומשמאל ויוצאים לחוץ כמין שערות, ומאלה השערות נמשך מה שאמר בעל ברית מנוחה בדרך עשירית בחותמות של קליפה ע"ש. והיינו דקאמר קרא קדקד שער מתהלך באשמיו (תהלים סח:כב), ר"ל אותו שמתהלך באשמיו הוא נענש מאומם השערות של החויא הנז', ודע שמאלה השערות שמארנו הדמיון שלהם בחיות, הם העזים, ולכן נקראי שעיר עזים, עכ"ל.

</div>



# תנינא תורה מד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/44/

# תורה מד-מה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/44


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף כ.

</div>



# תורה מד-מה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/44/

# תורה מד-מה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/44


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף כ.

</div>



# תנינא תורה מו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/46/

# תנינא תורה מו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/46


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בשם הבעל שם טוב זצוק"ל משל שמלך אחד הניח אוצר גדול במקום אחד וסבב באחיזת עינים וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

המשל נמצא בספר דגל מחנה אפרים, והובא בספר נתיב מצותיך, אמונה – שביל החמישי אות א.

</div>



# תורה מז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/47/

# תורה מז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/47


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

מדבר על מז(ון)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הנותן אמרי שפר (בראשית מט:כא) ראשי תיבות אשה. עיין בבעל הטורים בפרשת במדבר על הפסוק בני נפתלי תולדתם למשפחתם (א:מב) שכז"ל בכולן אומר לבני לבד מנפתלי שהוא אומר בני לפי שבשבט נפתלי היו בנות יותר מבנים. ולכך רמז בברכת נפתלי אש"ה, א'ילה ש'לוחה ה'נותן ראשי תיבות אשה, ולפיכך בפרשת פנחס כתיב בכולן "בני" לפי שמתו האנשים ונתרבו הנשים ולכך לא אמר "לבני".

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא מבואר בתורה מה השייכות לאשה, שתבוא הרמז של התפלין מהראשי תיבות של אש"ה. ואולי י"ל על פי מה שהרמח"ל גילה בספר קנאת ה' צבאות ח"ב, בפרק (כ) התורה בסוד ג' וז' וניתנה בסוד ו' וז' (הוצאת מכון רמח"ל עמוד פה) ז"ל כי המלכות נחשבת רביעית לאבות בסוד חגת"ם (-חסד גבורה תפארת מלכות), וזה בבחינת המרכבה וכו' אך סוד הענין כי בסוד התפארת בעצמו יש שרש לשכינה, ולא לכלי לבד אחריו. והנה בזאת הבחינה נקראת: בת יחידה (זהר ח"ג דף רפא:). ותבין עתה שיש ב' בחינות שבת, יש ש' – תלת אבהן, ובת – מלכות, רביעית להם, ויש עוד בחינה אחרת בסוד המלכות עצמה שהיא בת בבחינת ש', שהוא התפארת לבדו, שהוא בעצמו כולל ענין ג' אבות. וזה בחינת שבת דליל שבת, שהיא עצמה בת בסוד התפארת שהוא ש', ובזאת הבחינה עצמה היא שביעית וכו' ע"ש (ועיין בספר אדיר במרום עמ' תסד בסוד מגדל עז שם י', ומבואר שירידת המלכות להיות רק שביעי מחסרון הלבנה, וזה ג"כ מקושר להתורה פה, כי זה בחי' וחפרה הלבנה).

</div>



# תנינא תורה מח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/48/

# תורה מח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/48


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת פסחים דף כא:-.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות, אמת ח, מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם, ע"כ. וכמעט מבואר בתורה זו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

"והדבורים שאדם מדבר בכח הם עצמן הדבורים של הקב"ה.” ולכן הסופי תיבות של "אדני שפתי תפתח" בגמטריא כ"ח.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וע' תורה קיב, שכן דברי אמת הם אור ה' בעצמו. ובתורה קכד שבהתבודדות השם יתברך שולח לו דיבורים לכאו' אינו מוכח שהוא עד כדי כך שזה כמו דיבור השם יתברך בעצמו, רק שנשלח ממנו יתברך.

</div>



# תורה מח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/48/

# תורה מח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/48


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת פסחים דף כא:-.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ספר המדות, אמת ח, מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם, ע"כ. וכמעט מבואר בתורה זו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

"והדבורים שאדם מדבר בכח הם עצמן הדבורים של הקב"ה.” ולכן הסופי תיבות של "אדני שפתי תפתח" בגמטריא כ"ח.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וע' תורה קיב, שכן דברי אמת הם אור ה' בעצמו. ובתורה קכד שבהתבודדות השם יתברך שולח לו דיבורים לכאו' אינו מוכח שהוא עד כדי כך שזה כמו דיבור השם יתברך בעצמו, רק שנשלח ממנו יתברך.

</div>



# תנינא תורה מט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/49/

# תורה מט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/49


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש על נ נח נחמ נחמן מאומן לפי תורה מט, עיין ערך גילוי – התגלות מלכות דקדושה בכל תוקף.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף כא. ומש"כ במסכת קינים פרק או"ב.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה נט:א שגם שם רבינו מדמה ומשוה עניני הלב לפעולות השם יתברך.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"פ בפסחים דף מא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א כי לפי אור להביות הלב של איש הישראלי אי אפשר להתגלות מהמדות, כי אור להביותו הוא עד אין סוף, הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה אי אפשר בשום פנים ואופן להגיד על נברא שהוא אין סוף ח"ו, ואפילו היחידה שביחידה נברא הוא ואין שום השתוות לה ובין אלוהות של הבורא (אלא בדמיון כדלקמן) [וכן תמצא בכמה מקומות שרבינו בעצמו אמר כן, כמו בחיי מוהר"ן אות רפד ז"ל שאמר שעל ידו יכולין להבין קצת גדלתו יתברך, הינו על ידי שרואין גדלת השגתו עד היכן עד היכן זכה להשיג פלאי פלאות גדולות ונוראות שלא השיג שום נברא וכו' ואף על פי כן, מה אני, הלא אף על פי כן אני רק חתיכת אדם, מזה יכולין להבין וללמד אלפים קל וחמר לגדלת הבורא יתברך עכ"ל], והרמח"ל כתב את זה בפירוש וכבר הארכתי בזה במקום אחר בס"ד. ואפילו הספירות אינם בגדר אין סוף, כמו שכתוב בפירוש כאן, שהספירות אינם אלא מדות, והאין סוף מרומם מהם, והרי נשמת האדם הוא עוד מתחת הספירה התחתונה, אז אי אפשר שתהיה אין סוף ממש. אלא פשוט וברור שאין הכוונה לאין סוף ממש, אלא השווה, כמו שהזוהר גילה שהצדיקים דומים ממש ליוצרם, כן רבינו קובע שיש בחינה שנשמת הישראלי הוא דומה ממש להאין סוף ב"ה. וכן מבואר להדיא בספר מגיד מישרים, פרשת בראשית ז"ל: ותא חזי איך מבשרי אחזה אלוה דכי היכי דא"ס אפיק עשר ספירין עילאין ועשר ספירין אנהירו ואפיקו. שכינתא וכולא איהו ייחודא חדא. הכי קב"ה בעובדא דאדה"ר נפח באפיו נשמת חיים דהוי רמז לאין סוף ומההוא נשמת חיים אנהורה גופא דאיהו דוגמת עשר ספירין עלאין ומגופא דאדם איתבניאת נוקבא, עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה נו שכז"ל כי האלקות הוא בלב וכו' ואצל השם יתברך נאמר וכו' נמצא מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל ע"ש. ומדוייק שהאלקות הוא בלב, וזה מספיק ליתן את המהות הזה להלב. ואילו בשיחות הר"ן (אות קלט) כאשר מביא את התורה הזו כז"ל כי הלב הוא אלקות עכ"ל, ולא דק בדבר הזה, ולכאורה משום שהוא דבר פשוט ומוכרח מאד שלא יעלה אפילו על הדעת שאנשים יכשלו בו חלילה, ועל כל פנים מבואר להדיא שהלשון לא מדוייק, והעיקר שהאלקות שוכן בלב. וכן מבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן תורה קצא ז"ל איך המועט מחזיק את המרובה, שחתיכת לב קטן כזה וכו' וזה רק מחמת שנמצא שם האלקות, כי עיקר האלוקות הוא בהלב כמבואר במקום אחר, ומעתה בין וחכם אם בהלב שנמצא שם רק בחינות אלקות, שאינו כביכול חלק אחד מאלפי אלפים מהשגחת הבורא ב"ה כמה גדול ערכו, שיכול לתפוס במקומו המועט, עולמות אין מספר, ואפי' על עכו"ם נאמר ולב מלכים אין חקר וכו', ומעתה הוי דן אלפי אלפים ק"ו, לשער בדעתו מגדולות הבורא ב"ה ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בכוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבנו אות סז, שמעתי מר"נ שאמר אדמו"ר התורה סימן כ"ב מענין תורת ה' ותפלת ה', אמר שצריכין לבא לבטול כזה עד שיזכה לתורת ה' ולתפלת ה' ושיוכל לומר יהי רצון מלפני עכ"ל. היינו שיתבטל לגמרי להשם יתברך שיהיה שכינה מדברת מתוך גרונו, או שיתבטל עצמו לגמרי להא"ס ב"ה, ולא שהאדם הנברא מתהפך להיות אלקים, ופשוט וברור [ענין התבטלות להאין סוף מבואר בליקוטי מוהר"ן סה:ד ז"ל אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הבטול כי אם כן יצא מגדר אנושי, ועל כן מכרח שיהיה הבטול בבחינות רצוא ושוב, עיין שם, ומבואר יותר בתורה ד' עיין שם].

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר חיי מוהר"ן הוספות אות רפז** שכז"ל ואמר שראית מת הוא גדול ששה פעמים מנבואה. כי הלא רואין הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ע"כ. וצריך עיון, דהלוא עיין למשל בקל"ח פתחי חכמה, פתח ז' שכז"ל אך יש הפרש גדול, שהנשמה היא על כל פנים בריאה, ואינה אלקות, ויתכן בה צורה ודמות ותמונה דקה, אלא שתהא צורה רוחנית, שלא כצורת הגו, אך אין שום מונע לומר שיש בה צורה ותמונה דקה. מה שאין כן בספירות, שהם כחות מחשבתו של הרצון ב"ה, שאי אפשר לומר שיהיה בהם שום צורה כלל, כיון שידענו שהמאציל ית"ש בכל עניניו הוא נשגב ומשולל מכל המקרים הנופלים בנבראים ממנו, ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה ליישב שהרי מצינו שנבואת יחזקאל היה רק בעולם יצירה, ואילו הנשמה בבחי' עולם בריאה, ובזה יש לפרש הלשון ששה פעמים דייקא, כי יצירה היא בבחי' שש קצוות כידוע.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בלקוטי מוהר"ן, תורה רס, שכתב ז"ל כשהנפשות עולות למעלה ע"י מסירת נפש, אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו, כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש, שהם חלקי השכינה ממש, בבחי' העמוסים מני בטן (ישעיה מו), וכשהם חוזרים להשכינה, אזי השכינה מתפארת חזי במה ברא קאתינא לגבך, ואזי מתעורר השתוקקת עליון ונעשה יחוד כידוע, עכ"ל. והרי מבואר מיניה וביה שהלשון "חלקי השכינה ממש" על כרחך אינה ממש אלוהות.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בלקוטי מוהר"ן בתורה רז כתוב זה לשונו: וכן התלמיד חכם הוא בעצמו התורה כמו שאמרו רז"ל (מכות כב:) כמה טפשאי וכו' דקימי מקמי אוריתא וכו', עכ"ל. ובתורה רו כתב ז"ל והתורה הוא השם יתברך בעצמו, עכ"ל. ואין זה אלא מה שרבינו מביא מחז"ל כמה פעמים שקב"ה וישראל ואורייתא אחד, אבל אין ספק שישראל הם נבראים, והתורה רק שמותיו של השם יתברך, והשם יתברך הוא ה' אחד בתכלית היחוד למעלה מכל הישג של זמן ומקום או שום מידה, שכל המידות הוא יתברך המציא.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אולי י"ל שרבינו לא התכוון על דרך המשל של המגיד מישרים, ומה שכתב שאור להביות הלב של איש הישראלי הוא עד אין סוף, היינו מחמת שאיש הישראלי יכול להיות מרכבה לאלוקותו יתברך, וכמו שהבאתי לשון רבינו בתורה נו, כי האלקות הוא בלב, ועל כן באמת התשוקה של איש הישראלי באמת יכול להגיע עד אין סוף ממש. ובאמת בעיקר היחוד (שהרמח"ל מסביר בכוונה כללית של התפלה ובעוד מקומות, והבעל שם טוב הרבה לדבר עליו) שהוא בין הבורא והנבראים, על כרחך יש יחוד בין האדם להאור אין סוף. אף על פי שבפשטות הוא בדילוג גדול ועצום, אולי עם כל זה כבר מאפשר לאיש הישראל להשיג תשוקה עד אין סוף ממש. אכן לפי זה יקשה לפרש דברי רבינו כאן, כי מי שזוכה כבר להשיג האלקות בלב עד אין סוף, לכאורה כבר מתוקן הוא שלא תצא מזה יצירה לביש, לפחות באופן כללי, ואילו כל התורה כאן רבינו מגלה דרך כללי לעם ישראל. ויש לדחות, שהדברים לצדדים, שאיש ישראלי או להביות לבו יכול להיות עד אין סוף, ולכן אפילו בעלמא כאשר אינו כן, עם כל זה הוא חזק ביותר וצריך לצמצמו, וזה כמו שפירש המגיד מישרים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א בבחינת צור לבבי, ובבחינת: ולבי חלל בקרבי, שבתוך החלל יתגלו פעלותיו וכו' וזה פרשו (תהלים פז) ושרים כחוללים וכו'. ושרים – זה בחינת התגלות מלכות, בחינת: שרה על העלם כלו (ברכות יג), בחינת (זכריה יד): והיה ה' למלך וכו', כחוליים כל מעני בך – הינו לפי החלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שהשם הל"ב של ע"ב שמות: וש"ר, שהוא שר"ה עם הכולל (והוא בגמטריא אבגית"ץ, עמש"כ במקומו).

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א ויאת יצירה לטב, לטב ולביש (גירסת תשפ"א), כמ"ש חז"ל (ברכות סא) וייצר בשני יודין וכו', והם שני יצרין, יצר טוב ויצר הרע, היינו מחשבות טובות הם יצר טוב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הגמרא שם דוחה מלפרש שוייצר מלמד על שני יצרין, וממשכת לפרש שמרמז אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי ע"ש ובמפרשים (ובמהרש"א וייצר, וי צ'דיק וי' רשע), שעל כל פנים מהפסוק שם ומהדרוש שכן דורשת עדיין מקיימת השני יצרין.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וכל הדרשה הזו של הגמרא סובבת על מה דתנן במשנה שם (נד.) בכל לבבך, בשני יצריך, ועל זה דרש רב נחמן שברא הקב"ה יצר טוב ויצר רע, ובהגהות רבי אלעזר משה הורוויץ (ד"ה דרש) כתב שצריך להיות פיסקא כך בגמרא. וזה כמו שרבינו כותב פה שהלב עושה היצירה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א כדאי להזכיר כמה הקדמות פשוטות. האלקות – בחי' עולם אצילות. בריאת האדם, הכוונה לנשמה, בחי' עולם הבריאה. ואימא, שממנה יש היצירה לטוב ולביש, מקננת בעולם הבריאה. המחשבות והיצרין בחי' מלאכים, בחי' עולם יצירה. והמלכות בחי' עולם עשיה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפירוש מהרח"ו לספר יצירה (א:יב) ז"ל שבא לו לז"א כח הבחינות בהיותו בבינה שיהיה הוא בורא לעולם הבריאה, וכן עד"ז ביצירה ועשיה ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א וצריך לצמצם ההתלהבות. ע' מה שפירשנו בזה בס"ד בשיחות הר"ן סוף עו, את הענין של לא עליך המלאכה לגמר (אבות ב:טז).

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ג וזה בחי' ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחחזרת ונעשית ה"א וכו' וכו' וזה בחינת השיר שיתער לעתיד וכו'.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

מכ"ד קישוטי כלה החתומים בסוף הכ"ד ספיר קודש, הקישוט של שיר השירים (לפי סדר הרמח"ל באוצרות הרמח"ל הוא השישי) ד"י ה"י. ושל תהלים (הוא הי"ט) ה"ה י"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מט:ד בינה לבא היא בחינת ביתא עלאה וכו' ומלכות היא בחינת ביתא תתאה ע"ש. ענין לב אחד, ח' פעמים ד' עולה ל"ב, ד' זה בחי' מלכות, וח' זה בחינת בינה כידוע.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

מי עם זאת עולה. נראה לענ"ד שזה בחי' הזיווג של סדר שני שגילה הרמח"ל בקיצור הכוונות. כי שני שמות אלקים ואדני משולבים, שהם בעצמן לכאורה בחי' אימא ונוקבא של עולמות בי"ע מזדווגים עם כתר חכמה בינה של עולמות הצחצחות, ומזה נולד השראת הש"י ישירות לתוך נשמות הצדיקים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז תורת ה' תמימה. שהיא תורה דעתיקא, שהיא תמימה עדין, שעדין לא השיגו ממנה כלום, עכ"ל. בספר מאור עינים (ע"מ אבות ד"ה מאד מאד כו') כז"ל אמר הבעש"ט תורת ה' תמימה כי היא תמימה שלא התחיל בה אדם והיא שלימה, עכ"ל. וכן בקונטרס מאמרים טהורים בס"ס אמרות טהורות מקאברין ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל תורת ה' תמימה, זיא איז נאך גאהר גאנץ (- היא עדיין שלמה לגמרי), אשר לא נגע בה שום אדם אף בקוצו של יוד, ועד הנה תמימה לגמרי, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה דאיתא במסכת יומא (עב:) שלשה זירים הן וכו' של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח ע"כ. ששני הזירים נטלו, ואינם נשארים לקחת, אבל הזר של התורה אי אפשר להינטל, כי התורה נשארת תמימה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב מה זה שלא השיגו ממנה כלום, הלוא על כל פנים משהו זכינו במאות הדורות של צדיקים וחידושיהם, ואפילו שהתורה היא בלי סוף, על כל פנים איך זה לא נחשב ככלום. ונלע"ד לפרש דרך משל, מי שהוא שלומד מגילת אסתר ומוציא בס"ד חידוש שראשי תיבות יבא המלך והמן היום הם שם הוי"ה, ומוסיף ליתן פירושים על זה כפי כוחו. והרי האמת הוא כן אבל האמת לאמיתו כבר גילה האריז"ל כללות השמות הרמוזים במגילת אסתר: ז' וה"ו, ויה"ו א', ה' הה"ה, י"ב הויות וכו', והאיש הנ"ל כל הפירוש שלו מצומצם מאד כי לא ראה בכלל את התמונה השלמה, רק זוית קטנה אחת, ולפי התמונה הגדולה לא אפילו התחיל להבין הענין. ולפי זה מובן שכן הוא אפילו כפי כל ההתגלות הנוראות של הצדיקים האמיתיים, כלפי עוצם גדולות התורה עוד לא התחילו כלום לנגוע בתמונה השלמה, והרי כל הפירושים וההשגות שלהם כאפס נחשבו, באשר שהם מצומצמים בלי הכירות והתיחסות לכל התמונה באמת.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין, שכמו תמימה מורה שעוד לא השיגו ממנו כלום, כמו כן לאידך גיסא כ' הרשב"א (תשובות החדשות סי' שסז), אם ישתכח אפילו אחד מפרטי דקדוקי מצוותיה, הרי היא כאילו נשתכחה כולה, וזה סותר דברי הבעל שם טוב, כי לפי הבעש"ט אפילו כאשר נדע כל דקדוקי המצות עוד לא השגנו כלום. והרשב"א מפרש שאפילו מה שניתנה לנו יש לה בחינת תמימה שצריכים לשמור. וי"ל שזה סיום הפסוק, תורת השם תמימה משיבת נפש, משיבת מרמז על רבי ישראל בעל שם – שי"ב, שפירושו בחי' נפש – יתירה על הרשב"א, והיא משיבת נפש בחי' שבת וינפש כמו שפירש רבינו כאן. ולפי הרשב"א י"ל משיבת נפש על פי המבואר במסכת סוכה (כ. שהרשב"א מסביר) שבתחלה כשנשכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל, ועל זה פירש הרשב"א כנ"ל שהשכחה היה רק חסרון קטנה מאד שכבר נחשב פגם בתמימות התורה, וזה גרם למשיבת נפש, שישובו לארץ הנפשות לארץ ישראל. וכן הנפש בנוי מרמ"ח ושס"ה כמו הגוף (כמו שאומרים בהלשם יחוד של הטלית) ושלימותה תלוי בתמימות התרי"ג מצות הנתונות ומושגות לנו.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז תכלת, כלה, עשרה מיני נגונא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל כ' להשקות את הגן (בראשית ב) ראשי תיבות לאה וסופי תיבות גי' תכלת שהם ז' מרגילאן, ע"כ. והנה הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן, הוא בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע (ריש ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח), בחי' עשרה מיני ניגונא. ועיין עוד בתורה לב בענין הכלה ולאה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז וז"פ (במדבר כח) ועשירית האיפה סלת למנחה וכו', עיין שם. ומבואר שזה מסוד השיר חדש שלעתיד. והרי איתא במדרש (בראשית מד:יז) שהשם יתברך הראה לאברהם אבינו כל הקרבנות חוץ מעשירית האיפה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז – בסוף – עד שיבלו שפתותיכם וכו' היינו שבלו פיהם מלומר די וכו' ע"ש. ד"י הוא דל"ת עם יו"ד כמבואר שם. ובזה יישבנו שאלת המפרשים (עיין במסכת שבת דף לב:) שאותיות ד"י אינם מהשפתים, ואיך יבלו השפתים מלומר אותם, אלא כיון שהשיר פשוט כפול משולש מרובע הוא: נ נח נחמ נחמן מאומן, שפיר יבלו.

</div>



# תורה מט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/49/

# תורה מט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/49


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש על נ נח נחמ נחמן מאומן לפי תורה מט, עיין ערך גילוי – התגלות מלכות דקדושה בכל תוקף.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במעילה דף כא. ומש"כ במסכת קינים פרק או"ב.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בתורה נט:א שגם שם רבינו מדמה ומשוה עניני הלב לפעולות השם יתברך.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"פ בפסחים דף מא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א כי לפי אור להביות הלב של איש הישראלי אי אפשר להתגלות מהמדות, כי אור להביותו הוא עד אין סוף, הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה אי אפשר בשום פנים ואופן להגיד על נברא שהוא אין סוף ח"ו, ואפילו היחידה שביחידה נברא הוא ואין שום השתוות לה ובין אלוהות של הבורא (אלא בדמיון כדלקמן) [וכן תמצא בכמה מקומות שרבינו בעצמו אמר כן, כמו בחיי מוהר"ן אות רפד ז"ל שאמר שעל ידו יכולין להבין קצת גדלתו יתברך, הינו על ידי שרואין גדלת השגתו עד היכן עד היכן זכה להשיג פלאי פלאות גדולות ונוראות שלא השיג שום נברא וכו' ואף על פי כן, מה אני, הלא אף על פי כן אני רק חתיכת אדם, מזה יכולין להבין וללמד אלפים קל וחמר לגדלת הבורא יתברך עכ"ל], והרמח"ל כתב את זה בפירוש וכבר הארכתי בזה במקום אחר בס"ד. ואפילו הספירות אינם בגדר אין סוף, כמו שכתוב בפירוש כאן, שהספירות אינם אלא מדות, והאין סוף מרומם מהם, והרי נשמת האדם הוא עוד מתחת הספירה התחתונה, אז אי אפשר שתהיה אין סוף ממש. אלא פשוט וברור שאין הכוונה לאין סוף ממש, אלא השווה, כמו שהזוהר גילה שהצדיקים דומים ממש ליוצרם, כן רבינו קובע שיש בחינה שנשמת הישראלי הוא דומה ממש להאין סוף ב"ה. וכן מבואר להדיא בספר מגיד מישרים, פרשת בראשית ז"ל: ותא חזי איך מבשרי אחזה אלוה דכי היכי דא"ס אפיק עשר ספירין עילאין ועשר ספירין אנהירו ואפיקו. שכינתא וכולא איהו ייחודא חדא. הכי קב"ה בעובדא דאדה"ר נפח באפיו נשמת חיים דהוי רמז לאין סוף ומההוא נשמת חיים אנהורה גופא דאיהו דוגמת עשר ספירין עלאין ומגופא דאדם איתבניאת נוקבא, עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה נו שכז"ל כי האלקות הוא בלב וכו' ואצל השם יתברך נאמר וכו' נמצא מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל ע"ש. ומדוייק שהאלקות הוא בלב, וזה מספיק ליתן את המהות הזה להלב. ואילו בשיחות הר"ן (אות קלט) כאשר מביא את התורה הזו כז"ל כי הלב הוא אלקות עכ"ל, ולא דק בדבר הזה, ולכאורה משום שהוא דבר פשוט ומוכרח מאד שלא יעלה אפילו על הדעת שאנשים יכשלו בו חלילה, ועל כל פנים מבואר להדיא שהלשון לא מדוייק, והעיקר שהאלקות שוכן בלב. וכן מבואר להדיא בלקוטי מוהר"ן תורה קצא ז"ל איך המועט מחזיק את המרובה, שחתיכת לב קטן כזה וכו' וזה רק מחמת שנמצא שם האלקות, כי עיקר האלוקות הוא בהלב כמבואר במקום אחר, ומעתה בין וחכם אם בהלב שנמצא שם רק בחינות אלקות, שאינו כביכול חלק אחד מאלפי אלפים מהשגחת הבורא ב"ה כמה גדול ערכו, שיכול לתפוס במקומו המועט, עולמות אין מספר, ואפי' על עכו"ם נאמר ולב מלכים אין חקר וכו', ומעתה הוי דן אלפי אלפים ק"ו, לשער בדעתו מגדולות הבורא ב"ה ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בכוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבנו אות סז, שמעתי מר"נ שאמר אדמו"ר התורה סימן כ"ב מענין תורת ה' ותפלת ה', אמר שצריכין לבא לבטול כזה עד שיזכה לתורת ה' ולתפלת ה' ושיוכל לומר יהי רצון מלפני עכ"ל. היינו שיתבטל לגמרי להשם יתברך שיהיה שכינה מדברת מתוך גרונו, או שיתבטל עצמו לגמרי להא"ס ב"ה, ולא שהאדם הנברא מתהפך להיות אלקים, ופשוט וברור [ענין התבטלות להאין סוף מבואר בליקוטי מוהר"ן סה:ד ז"ל אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הבטול כי אם כן יצא מגדר אנושי, ועל כן מכרח שיהיה הבטול בבחינות רצוא ושוב, עיין שם, ומבואר יותר בתורה ד' עיין שם].

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר חיי מוהר"ן הוספות אות רפז** שכז"ל ואמר שראית מת הוא גדול ששה פעמים מנבואה. כי הלא רואין הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ע"כ. וצריך עיון, דהלוא עיין למשל בקל"ח פתחי חכמה, פתח ז' שכז"ל אך יש הפרש גדול, שהנשמה היא על כל פנים בריאה, ואינה אלקות, ויתכן בה צורה ודמות ותמונה דקה, אלא שתהא צורה רוחנית, שלא כצורת הגו, אך אין שום מונע לומר שיש בה צורה ותמונה דקה. מה שאין כן בספירות, שהם כחות מחשבתו של הרצון ב"ה, שאי אפשר לומר שיהיה בהם שום צורה כלל, כיון שידענו שהמאציל ית"ש בכל עניניו הוא נשגב ומשולל מכל המקרים הנופלים בנבראים ממנו, ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה ליישב שהרי מצינו שנבואת יחזקאל היה רק בעולם יצירה, ואילו הנשמה בבחי' עולם בריאה, ובזה יש לפרש הלשון ששה פעמים דייקא, כי יצירה היא בבחי' שש קצוות כידוע.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בלקוטי מוהר"ן, תורה רס, שכתב ז"ל כשהנפשות עולות למעלה ע"י מסירת נפש, אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו, כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש, שהם חלקי השכינה ממש, בבחי' העמוסים מני בטן (ישעיה מו), וכשהם חוזרים להשכינה, אזי השכינה מתפארת חזי במה ברא קאתינא לגבך, ואזי מתעורר השתוקקת עליון ונעשה יחוד כידוע, עכ"ל. והרי מבואר מיניה וביה שהלשון "חלקי השכינה ממש" על כרחך אינה ממש אלוהות.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בלקוטי מוהר"ן בתורה רז כתוב זה לשונו: וכן התלמיד חכם הוא בעצמו התורה כמו שאמרו רז"ל (מכות כב:) כמה טפשאי וכו' דקימי מקמי אוריתא וכו', עכ"ל. ובתורה רו כתב ז"ל והתורה הוא השם יתברך בעצמו, עכ"ל. ואין זה אלא מה שרבינו מביא מחז"ל כמה פעמים שקב"ה וישראל ואורייתא אחד, אבל אין ספק שישראל הם נבראים, והתורה רק שמותיו של השם יתברך, והשם יתברך הוא ה' אחד בתכלית היחוד למעלה מכל הישג של זמן ומקום או שום מידה, שכל המידות הוא יתברך המציא.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אולי י"ל שרבינו לא התכוון על דרך המשל של המגיד מישרים, ומה שכתב שאור להביות הלב של איש הישראלי הוא עד אין סוף, היינו מחמת שאיש הישראלי יכול להיות מרכבה לאלוקותו יתברך, וכמו שהבאתי לשון רבינו בתורה נו, כי האלקות הוא בלב, ועל כן באמת התשוקה של איש הישראלי באמת יכול להגיע עד אין סוף ממש. ובאמת בעיקר היחוד (שהרמח"ל מסביר בכוונה כללית של התפלה ובעוד מקומות, והבעל שם טוב הרבה לדבר עליו) שהוא בין הבורא והנבראים, על כרחך יש יחוד בין האדם להאור אין סוף. אף על פי שבפשטות הוא בדילוג גדול ועצום, אולי עם כל זה כבר מאפשר לאיש הישראל להשיג תשוקה עד אין סוף ממש. אכן לפי זה יקשה לפרש דברי רבינו כאן, כי מי שזוכה כבר להשיג האלקות בלב עד אין סוף, לכאורה כבר מתוקן הוא שלא תצא מזה יצירה לביש, לפחות באופן כללי, ואילו כל התורה כאן רבינו מגלה דרך כללי לעם ישראל. ויש לדחות, שהדברים לצדדים, שאיש ישראלי או להביות לבו יכול להיות עד אין סוף, ולכן אפילו בעלמא כאשר אינו כן, עם כל זה הוא חזק ביותר וצריך לצמצמו, וזה כמו שפירש המגיד מישרים.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א בבחינת צור לבבי, ובבחינת: ולבי חלל בקרבי, שבתוך החלל יתגלו פעלותיו וכו' וזה פרשו (תהלים פז) ושרים כחוללים וכו'. ושרים – זה בחינת התגלות מלכות, בחינת: שרה על העלם כלו (ברכות יג), בחינת (זכריה יד): והיה ה' למלך וכו', כחוליים כל מעני בך – הינו לפי החלל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שהשם הל"ב של ע"ב שמות: וש"ר, שהוא שר"ה עם הכולל (והוא בגמטריא אבגית"ץ, עמש"כ במקומו).

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א ויאת יצירה לטב, לטב ולביש (גירסת תשפ"א), כמ"ש חז"ל (ברכות סא) וייצר בשני יודין וכו', והם שני יצרין, יצר טוב ויצר הרע, היינו מחשבות טובות הם יצר טוב וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

הגמרא שם דוחה מלפרש שוייצר מלמד על שני יצרין, וממשכת לפרש שמרמז אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי ע"ש ובמפרשים (ובמהרש"א וייצר, וי צ'דיק וי' רשע), שעל כל פנים מהפסוק שם ומהדרוש שכן דורשת עדיין מקיימת השני יצרין.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וכל הדרשה הזו של הגמרא סובבת על מה דתנן במשנה שם (נד.) בכל לבבך, בשני יצריך, ועל זה דרש רב נחמן שברא הקב"ה יצר טוב ויצר רע, ובהגהות רבי אלעזר משה הורוויץ (ד"ה דרש) כתב שצריך להיות פיסקא כך בגמרא. וזה כמו שרבינו כותב פה שהלב עושה היצירה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א כדאי להזכיר כמה הקדמות פשוטות. האלקות – בחי' עולם אצילות. בריאת האדם, הכוונה לנשמה, בחי' עולם הבריאה. ואימא, שממנה יש היצירה לטוב ולביש, מקננת בעולם הבריאה. המחשבות והיצרין בחי' מלאכים, בחי' עולם יצירה. והמלכות בחי' עולם עשיה.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפירוש מהרח"ו לספר יצירה (א:יב) ז"ל שבא לו לז"א כח הבחינות בהיותו בבינה שיהיה הוא בורא לעולם הבריאה, וכן עד"ז ביצירה ועשיה ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

מט:א וצריך לצמצם ההתלהבות. ע' מה שפירשנו בזה בס"ד בשיחות הר"ן סוף עו, את הענין של לא עליך המלאכה לגמר (אבות ב:טז).

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ג וזה בחי' ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחחזרת ונעשית ה"א וכו' וכו' וזה בחינת השיר שיתער לעתיד וכו'.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

מכ"ד קישוטי כלה החתומים בסוף הכ"ד ספיר קודש, הקישוט של שיר השירים (לפי סדר הרמח"ל באוצרות הרמח"ל הוא השישי) ד"י ה"י. ושל תהלים (הוא הי"ט) ה"ה י"ה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

תורה מט:ד בינה לבא היא בחינת ביתא עלאה וכו' ומלכות היא בחינת ביתא תתאה ע"ש. ענין לב אחד, ח' פעמים ד' עולה ל"ב, ד' זה בחי' מלכות, וח' זה בחינת בינה כידוע.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

מי עם זאת עולה. נראה לענ"ד שזה בחי' הזיווג של סדר שני שגילה הרמח"ל בקיצור הכוונות. כי שני שמות אלקים ואדני משולבים, שהם בעצמן לכאורה בחי' אימא ונוקבא של עולמות בי"ע מזדווגים עם כתר חכמה בינה של עולמות הצחצחות, ומזה נולד השראת הש"י ישירות לתוך נשמות הצדיקים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז תורת ה' תמימה. שהיא תורה דעתיקא, שהיא תמימה עדין, שעדין לא השיגו ממנה כלום, עכ"ל. בספר מאור עינים (ע"מ אבות ד"ה מאד מאד כו') כז"ל אמר הבעש"ט תורת ה' תמימה כי היא תמימה שלא התחיל בה אדם והיא שלימה, עכ"ל. וכן בקונטרס מאמרים טהורים בס"ס אמרות טהורות מקאברין ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל תורת ה' תמימה, זיא איז נאך גאהר גאנץ (- היא עדיין שלמה לגמרי), אשר לא נגע בה שום אדם אף בקוצו של יוד, ועד הנה תמימה לגמרי, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה דאיתא במסכת יומא (עב:) שלשה זירים הן וכו' של מזבח זכה אהרן ונטלו, של שלחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח ע"כ. ששני הזירים נטלו, ואינם נשארים לקחת, אבל הזר של התורה אי אפשר להינטל, כי התורה נשארת תמימה.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ב מה זה שלא השיגו ממנה כלום, הלוא על כל פנים משהו זכינו במאות הדורות של צדיקים וחידושיהם, ואפילו שהתורה היא בלי סוף, על כל פנים איך זה לא נחשב ככלום. ונלע"ד לפרש דרך משל, מי שהוא שלומד מגילת אסתר ומוציא בס"ד חידוש שראשי תיבות יבא המלך והמן היום הם שם הוי"ה, ומוסיף ליתן פירושים על זה כפי כוחו. והרי האמת הוא כן אבל האמת לאמיתו כבר גילה האריז"ל כללות השמות הרמוזים במגילת אסתר: ז' וה"ו, ויה"ו א', ה' הה"ה, י"ב הויות וכו', והאיש הנ"ל כל הפירוש שלו מצומצם מאד כי לא ראה בכלל את התמונה השלמה, רק זוית קטנה אחת, ולפי התמונה הגדולה לא אפילו התחיל להבין הענין. ולפי זה מובן שכן הוא אפילו כפי כל ההתגלות הנוראות של הצדיקים האמיתיים, כלפי עוצם גדולות התורה עוד לא התחילו כלום לנגוע בתמונה השלמה, והרי כל הפירושים וההשגות שלהם כאפס נחשבו, באשר שהם מצומצמים בלי הכירות והתיחסות לכל התמונה באמת.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין, שכמו תמימה מורה שעוד לא השיגו ממנו כלום, כמו כן לאידך גיסא כ' הרשב"א (תשובות החדשות סי' שסז), אם ישתכח אפילו אחד מפרטי דקדוקי מצוותיה, הרי היא כאילו נשתכחה כולה, וזה סותר דברי הבעל שם טוב, כי לפי הבעש"ט אפילו כאשר נדע כל דקדוקי המצות עוד לא השגנו כלום. והרשב"א מפרש שאפילו מה שניתנה לנו יש לה בחינת תמימה שצריכים לשמור. וי"ל שזה סיום הפסוק, תורת השם תמימה משיבת נפש, משיבת מרמז על רבי ישראל בעל שם – שי"ב, שפירושו בחי' נפש – יתירה על הרשב"א, והיא משיבת נפש בחי' שבת וינפש כמו שפירש רבינו כאן. ולפי הרשב"א י"ל משיבת נפש על פי המבואר במסכת סוכה (כ. שהרשב"א מסביר) שבתחלה כשנשכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל, ועל זה פירש הרשב"א כנ"ל שהשכחה היה רק חסרון קטנה מאד שכבר נחשב פגם בתמימות התורה, וזה גרם למשיבת נפש, שישובו לארץ הנפשות לארץ ישראל. וכן הנפש בנוי מרמ"ח ושס"ה כמו הגוף (כמו שאומרים בהלשם יחוד של הטלית) ושלימותה תלוי בתמימות התרי"ג מצות הנתונות ומושגות לנו.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז תכלת, כלה, עשרה מיני נגונא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל כ' להשקות את הגן (בראשית ב) ראשי תיבות לאה וסופי תיבות גי' תכלת שהם ז' מרגילאן, ע"כ. והנה הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן, הוא בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע (ריש ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח), בחי' עשרה מיני ניגונא. ועיין עוד בתורה לב בענין הכלה ולאה.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז וז"פ (במדבר כח) ועשירית האיפה סלת למנחה וכו', עיין שם. ומבואר שזה מסוד השיר חדש שלעתיד. והרי איתא במדרש (בראשית מד:יז) שהשם יתברך הראה לאברהם אבינו כל הקרבנות חוץ מעשירית האיפה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

מט:ז – בסוף – עד שיבלו שפתותיכם וכו' היינו שבלו פיהם מלומר די וכו' ע"ש. ד"י הוא דל"ת עם יו"ד כמבואר שם. ובזה יישבנו שאלת המפרשים (עיין במסכת שבת דף לב:) שאותיות ד"י אינם מהשפתים, ואיך יבלו השפתים מלומר אותם, אלא כיון שהשיר פשוט כפול משולש מרובע הוא: נ נח נחמ נחמן מאומן, שפיר יבלו.

</div>



# תנינא תורה ה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/5/

# Chapter ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/5


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי הזווג שגורם בתפלתו כן זוכה לזווגו, והתפלה הם שתים עשרה נסחאות, לפיכך הזווג כקריעת ים סוף.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה הזווג שגורם לא משנה מאיזה נוסח התפלל, כי הנוסח זה רק השער, והזווג נגרם מעבר לשער, ולא משנה מאיזה שער ניכנס לגרום אותו. ולפי זה עיקר הקישוי למצוא הזווג הוא בענין למצוא הנוסח והשער השייך לו, ולא בעצם התפלה שהוא צריך להתפלל - וכמו לשים כל כחו כנזכר כבר באיש התורה, זה שייך לעצם התפלה ולא למציאת הנוסח השייך לו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו לענין - וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפלתו כן נותנים לו פרנסתו - לכאורה זה קאי על כח תוצאת התפלה ולא במציאת הנוסח הנכונה. ולפי צריך ביאור למה אם כן - מזונות נתחלק לשנים עשר שבילים לפי שתים עשרה תפלות שבטי י"ה. וי"ל שהשפע נשפע רק דרך השביל והנוסח שגרמה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

שלא תתרחק תפלתו ממטה שלו. לכאורה הלשון מוזר, כי הול"ל שיכניס התפלה דרך המטה שלו, ואו התפלה תיכנס או שלא תיכנס, ומה ענין שלא תתרחק?

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מטה לשון זווג. לפי זה למדים שאין השערים - הנוסחאות - סתם דרך ושביל שמובילים לפנים ששם נעשה הזיווג. אלא שכל שער הוא זווג פרטי. וממילא מיושב שני הדיוקים הנ"ל. שהפרנסה כפי השער והנוסח דיקא. ואין הענין דוקא להכניס התפילה בשער, אלא השער הוא גופא הזווג, והענין לזכות להיות כמה שיותר סמוך ולא להתרחק.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שכ"ם שפל, כוכב, מלאך, כי כל זה זכה על ידי תפלתו ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ג' עולמות אלו נזכרים במגלה עמוקות (מהדורא תנינא, פרשת וירא ד"ה גם רמז) ז"ל שרצה הקב"ה להשליט את אברהם בג' עולמות, עיין שם שהם עולם המלאכים, עולם הגלגלים, עולם השפל, ע"כ. וכן הזכירם שם ד"ה אבל הענין הוא ידוע שג' עולמות הם, מתחילה השליט הקב"ה את אברהם על כל עולם השפל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הג' עולמות הם נזכרים במהרש"א סוף מסכת סוטה סוף מט. בפירוש ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, כנגד הג' עולמות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ט

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג כשאדם בא להתפלל אזי באים מחשבות זרות וקלפות ומסבבים אותו וכו' והדיבור האמת מאיר לו וזוכה למצוא הפתח. וצ"ב שמסתימת הלשון משמע שאינו מדבר על השערים של השבטים, אבל בסוף הקטע כותב ז"ל כי מתחלה לא היה יכול לדבר מחמת החשך הסובב אותו. ועל ידי שיוצא מתוך החשך ומתפלל היטב, על ידי זה הוא מתקן תחתים שנים ושלישים, הינו עולם השפל ועולם הגלגלים ועולם השכל עכ"ל, ומשמע שמדבר על השכ"ם – ש'פל כ'וכב מ'לאך שיעקב אבינו זכה על ידי תפילתו, שיעקב אבינו היה כלול כל השנים עשר שבטים והיה יודע כל מטה ומטה בשרשו

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאו' מבואר שיש ב' מדרגות, א' לצאת ממי המבול החושך הסובב, וזה על ידי האמת. ואז עדיין צריך להתפלל היטב, בכל כחו – דרך השער השבט שלו, שזה ענין קריעת ים סוף.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן ההשמטה בסוף אות ג' מכתב יד החברים שאי אפשר להתפלל רק כשלומד תורה, ורבינו לא כתב על זה אע"פ שמבואר לקמן בהתורה שכן הוא – שהו רחוקים ח' פרסאות. כי עיקר הענין של התורה הוא האמת שרבינו היה כותב עליה, שעל ידי האמת רואים הפתחים לצאת מהחשך.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן הסדר של רבה בר בר חנה שקשרו את עצמם להצדיק הדור, והוא אמר להם שהם רחוקים ח' פרסאות, דהיינו ה' חומשים וג' תפילות. והם למדו, והוא אמר להם שהם רחוקים רק הג' תפילות. שקודם צריכים האמת, לראות את הפתח לצאת מן החשך, ואז צריכים להתפלל היטב

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן מה הסימן שהצדיק היה צריך ליתן להם שהם עדיין לא הגיעו למדרגה של שפכי כמים, כי מאחר שכבר היו מתפללים באמת והיו יוצאים מהחשך, היה מקום לטעות שכבר היו מכוונים בשער של השבט שלהם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג אבל כשאדם עומד להתפלל אזי באים מחשבות וכו' ע"ש, וכן כתב בתורה ל:ז ובעוד מקומות. ויש להעיר שאכן בשורש לשון להתפלל, יש "פלל" שהוא לשון של מחשבה (רש"י ריש פרשת ויחי פסוק יא). וע"ע בספר איוב (א:כב) בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלקים.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ג. ודע שיש פתחים הרבה בחשך לצאת משם ... הבא לטמא פותחין לו - יש לו פתחים הרבה. נמצא שיש פתחים הרבה בחשך גם לצאת וכו'.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מובן ומדויק רק כפי מה שרבינו הסביר למוהרנ"ת בתורה קיב. כי לכאורה קשה דברי רבינו כי חז"ל דקדקו בדבריהם שרק הבא לטמא פותחים לו, ואילו הבא לטהר מסייעין לו, ואין מוכח כלל שיהיו כל הפתחים לצאת מהחשך. אלא שכבר מדויק פה שרבינו הסביר, שהפתחים הם בנפילת חברו. ואתי שפיר שכבר התורה מוכח מתוכו התירוץ שרבינו הסביר רק מחמת קושיא אחרת.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שכתבתי את זה הדפיסו את הלוקטי מוהר"ן של דפוס רבי נתן שנת תקפ"א ושם כתוב יש לי, ועמש"כ לפרש את זה בתורה קיב.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ג. על ידי אמת הקב"ה חומד מלמעלה לשכן עם האדם וכו' התבה היוצאת באמת היא תשים לך פתח בחשך. צריך ביאור, אם האמת כבר מראה להאדם הדרך לצאת מן החשך, והקב"ה חומד לשכן אצלו, למה אינו כבר מראה להאדם המטה שער ונוסח תפילתו.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה גם כן כמו שפרשתי כבר שיתכן שהאמת של חלון זה לעלות דרך הנפילה של חבירו ואילו האמת של אבן טוב זה לעלות למעלה מרגל הה' שלו, עיין שם, ואם כן י"ל כמו כן כאן, שהאמת של חלון שהוא דרך חבירו אינו מספיק רק להוציא אותו מהקליפה אבל אינו מכוון אותו כפי שורש נשמתו, בשבט שלו, מה שאין כן האמת של האבן טוב הוא דיקא מה שרבינו גילה באות ד שצריכים להתקשר תפלתו לצדיק הדור.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד כמה אנן מרחקינן ממיא, מבחי' (איכה ב:יט) שפכי לבך כמים נוכח פני ה' ע"ש. בפסוק כתוב שפכי כמים לבך. ועיין בתנא דבי אליהו רבה (ריש פרק יח) שדרש על פסוק זה ז"ל כל תלמיד חכם שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה, הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה עמו וכו' מה להלן פניהם של אלו נכח פניהם של אלו, ופניהם של אלו כנגד פניהם של אלו, אף כאן וכו' ואלולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו, וכל האומרו היה חיב מיתה, עכ"ל (ע' בתורה נד, פני ה' הוא חידושי תורה).

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ט

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד ז"ל והראה לנו סימן על זה שעדין לא הגענו למדרגה זאת שנתפלל כל כך בכוונה עד שנשפך לבנו לפניו כמים, והא ראיה אפכית וכו', עכ"ל. והנה איזה ראיה צריכים לדעת עם הגיעו לבחינת שפכי כמים לבך, לא ידעו אם היו בוכים ממש או לא בוכים? אלא לכאו' מבואר שאע"פ שהיו ממש בוכים הרבה בתפלה עם כל זה הראה להם שזה היה עדיין עבודה שטחי ולא ממש בכוונה להיות בגדר של שפכי כמים לבך. וע' לקמ”ת תורה צה בענין לא לעסוק להביא הבכיה, ולפי מש"כ פה מובן ביותר, כי אפילו אם יביא את עצמו לבכיה, בסתמא לא זו תהיה הבכיה הדרושה של שפכי כמים לבך, רק בכיה חיצוני, ורבינו כותב שם שהמחשבה להביא את הבכיה נחשבת עוד כמחשבה מבלבלת, ואינה בכלל חלק מעבודת השם, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו שרבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תורה נא) שהבכיה מוציא את המרה שחורה מעכירת הדם של האדם שנתהוה על ידי שקר, שאי אפשר לדבר שקר עד שיתעכר הדם ע”ש כי אי אפשר לדבר אמת כי אם כשמזכך מקדם את הדמים. הרי שמי שמתחיל להשתדל דיבורי אמת על כרחך יבכה הרבה, וכל הבכיה הזו הוא רק להוציא את השקר והעצבות שהוא תפוס בו בדם שלו, ועוד לא הגיע ממש לדיבורים אמיתים באמת. ועל זה שאלו ההוכחה לדעת אם הדמעות והבכי היה רק לאכשורי את הדם לטהר מהשקר, או כבר הגיעו לדיבורים אמיתים, והבכיה היא כבר אמיתי מצד עצמה. וממש אתי שפיר לשון הכתוב שפכי כמים לבך נוכח פני ה', כי זה ממש הענין המבואר בתורה נא שדובר שקרים לא יכון לפניו יתברך, הרי שבחי' שפכי כמים לבך, הוא בחי' של בכיה של אמת אחר שהדם כבר נזכך מעכירת השקר. וצריך תלמוד בכלל איזה מין בכיה זה, כי בתורה נא שם רבינו גילה שלאחר שהאדם מנוקה מהשקר שבדם, אז שוב לא יבכה, ולכן לעתיד לבוא יתבטל הדמעות כמו שכתוב ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים. ואולי י"ל שכל זמן שיש שקר בעולם אפילו הצדיק אמיתי, שאין לו שום שקר, יכול לבכות, ובכיתו תהיה בחי' שפכי כמים לבך, אבל כיון שיתבטל השקר לגמרי מהעולם, שבכהאי גוונא דיבר רבינו בתורה נא, אז בכלל לא יהיה שייך בכיה בשום אופן, וצ"ע. א"נ בכיית הלב הוא בכיה אחרת לגמרי, וצ"ע.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וההוא טיעא הוכיח להם – והא ראיה אפכית כמו שכתוב (תהלים פט) אף תשיב צור חרבו ולא הקמותו במלחמה, כי כל התפלות הם בחי' חרב וכו' ע"כ. ונראה שהראה להם בחי' קליפת נגה בחי' להט החרב המתהפכת. וכענין המבואר בתורה נא שם, שהעינים כהות ומטעין את האדם.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה קיב, תורה ט - לעשות תשובה באמת - פתחי תשובה

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה אור ליום ד' פרשת בלק תשע"ג ברשב"י

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת בלק כד:ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים, ובבא בתרא (ס.) איתא ז"ל מה ראה ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה אמר ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה, וע' בפרש"י ז"ל ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין, ראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אהל חבירו, ותהי עליו רוח אלהים, עלה בלבו שלא יקללם, ע"כ. וע' בבעל שם טוב עה"ת שפירש פתחיהם לשון דיבוריהם דהיינו שאין כוונתם בפלפולם להתנגד ולקנטר זה כנגד זה רק כוונתם להודות על האמת. ובלקוטי הלכות פירש פתחיהם האמת שלהם, שלא שופטים את הזולת בהאמת שלו, כי האמת הפשוט של רב בני אדם אינו ברור וזך עדין כל כך עד שיהיה מאיר בעצמו רק שהוא בבחינת חלון ופתח שדרך שם נכנס האור ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מוהרנ"ת נזהר בזה לפרש ישר על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קיב שפירושו של פתח הוא פתח חרטה ותשובה, כי אם נפרש על פי תורה קיב יצא שבלעם ניבא על עם ישראל שבכללות זכו כל אחד להאמת של אבן ולא רק של חלון, ולולא דמסתפינא, כיון שאנו מדברים על דור דעה, שרבינו בלקוטי מוהר”ן כותב עליהם שבודאי זכו להשגות בביטול אין סוף על ידי משה רבינו, וכן מבואר בספרים הקדושים על עוצם מעלתם בדעה את ה', ראוי לנו לפרש אפילו כזה, שזכו לבחי' אבן, ומה שמוהרנ”ת לא רצה לפרש כן, זה כי רצה להוציא משפטי אמת הנהגות למעשה להורות לעמינו היום, אז פירש בדרך השייך לנו. ולכן אפרשו בעזה"י דהנה בסוף תורה קיב מוהרנ"ת מביא ששאל את רבינו איך האמת מאיר כל הפתחים בהטומאה לצאת מהם, הלוא לא יוצאים דרך שנפל בתחתית הה' אלא למעלה בין הגג להרגל ורבינו אמר לו שיפה שאל ותירץ כלאחר יד שיוצא דרך הנפילה של חבירו, שלעומתו יהיה עליה. והנה מה שרבינו תירץ כלאחר יד, נלע"ד שבאמת רבינו ביאר למוהרנ"ת ענין של החלון, כי רבי נתן אף ששאל יפה לענין כלליות התשובה, הוא לא הבין מעיקרא מה שרבינו אמר בענין חלון, כי חשב שמה שהאדם זוכה לחלון לקבל אור האמת מהזולת, האור הזה יאיר ממש בנקודה שלו, ורבינו ענה לו שהענין של חלון הוא שמקבל את האור והאמת של חבירו, שזה הנפילה שהחבר כבר בירר ועלה ממנו, עכשיו יאיר לו. מה שאין כן ענין של האבן, בחי' אבנתא דלבא, פנימיות האמת, זה מאיר ממש בנקודת האיש בעצמו. ומי שזוכה לאבן הבוחן הזה, הרי הוא כבר יצא דרך הפתח העליון של ה' בין הגג להרגל. וזה דבר מוכרח להבין בתורה קיב, מיניה וביה, כי האמת לאמיתו אינו רק אלא אחד, ובפרט כאשר מדברים על אמת כזה, שהוא אור ה' ממש, שרבי נתן כותב שם בתורה קיב ז"ל והמשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו שיזכה פעם חד כל ימי חייו לדבר דבור אחד של אמת לפני ה' כראוי עכ"ל, אז מי שזוכה לאמת כזה, איזה פתחים הוא צריך לחפש לצאת מהטומאה, אי אפשר בכלל שהוא נתפס בשום טומאה כלל ח"ו, כי מי יתן טהר מטמא לא אחד כמבואר בתורה נא, וממש מאיר לו ה' בעצמו, אז בודאי הכוונה במה שכתב רבינו שיאיר לו הדרכים לצאת מהטומאה, העיקר קאי על החלון, ואילו לענין האבן הלשון מהדוייק הוא, שהדרך שבו הוא סולל להגיע להאמת הזה מאיר לו הדרך – לא הדרכים – אלא הדרך של הפתח העליון של הה' כנ"ל. כי הדרכים שמאירים על ידי האמת, זה דרך החלונות, וגם מן הסתם בדרך להאמת של האבן יעבור ויעזר דרך חלונות.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שניבא בלעם, שראה שאין פתחיהם זה כנגד זה, דהיינו שזכו לאור של האבן, ולא צריכים לחלונות, וכמו שכ' רש"י ז"ל שלא יציץ לתוך אהל – פירוש אור כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו – חבירו, אז א"כ שזכו לאמת של האבן, בודאי אין ראוי לקללם, וראוי שהשכינה תשרה בם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון דאתין לידן תורה קיב כדאי לציין שמדה השביעי בי"ג מדות, ואמת, בי"ג מדות של רחמים של מיכה (שהם במקומם באריך, והי"ג שבתורה הקדושה הם כאשר נתלבשים בז"א) היא "ישוב ירחמנו", ונלע"ד בזה רמז, שואמת הוא חלון בז"א, ועצם האמת הוא ממש תשובה ברחמים באור ה' (וי”ל שאבן בחי' פנים, כי ב' מתחלף בפ').

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד לפי זה דידוע מה שדרשו חז"ל והשיב לא נאמר אלא ושב, שהש"י בעצמו כביכול חוזר איתנו בתשובה. והנה לפי מה שרבינו ענה לרבי נתן נמצא שבאופן של תשובה של חלון האדם כאלו חוזר בתשובה עם חבירו, שזה מעין תשובה שלמה של בחי' אבן, שאז כאילו חוזר עם הש"י, ודוק.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

תורה י'

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו מגלה שהצדיקים הקימו את התפילה, ממושג רחוק לדבר שביד כל אדם, אפילו להעכו”ם שהם בחי' גאוה וגדלות (עיין תורה יא). ועכשיו עלינו להיות שמחים עם זה, לרקוד, ועי"ז אנו מעוררים עוד יותר את רוח של הצדיק, לעשות יחוד קב"ה ושכינתיה וממתיקים את הדינים. ולאידך גיסא, המפרסמים של שקר בחי' אבימלך, אוחזים כאילו הם מקימים את התפילה, והגאוה שלהם מביא חרון אף ודינים לעולם.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתורה שם מבואר שהסתרי תורה, הם בחי' אסתר בחי' אשה, ושזה עוד יותר חשוב מבחי' הידים, בחי' תורת הנגלה, בחי' מרדכי. וזה ידוע מרבינו שתפלה, זה בחי' סתרי תורה, וידוע שתפלה זה בחי' מלכות בחי' אשה, וידוע מרבינו שתפלה זה יותר חשוב מתורה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלפי רבינו האשה עוד יותר חשוב מהאיש. אבל יש תנאי גדול על זה, שהאשה תהיה בסתר, בחי' אסתר, בחי' מה ירך בסתר. ואז, ורק אז, היא ממש בחי' כתר.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הערה בתורה, שרבינו כותב שעל ידי הגברת רוחו של הצדיק מבטל חרון אף. ועם כל זה רבינו אומר שרק על ידי הרקודים, היחוד קב"ה ושכינתיה הדינים נמתקים. הרי שהמתקת הידינים זה עוד יותר מביטול חרון אף, ולהמתיק את הדינים צריכים יחוד קבהו"ש (שזה ע"י הרקודים עם הידים והרגלים). ונראה כי הדינים הם באמת שורשן בקדושה, והמתקת הדינים זה בשרשן, ועל כן צריכים כח התורה בסתר ובגלוי, שדייקא בהתקשרותם נמצאים המתקה לשורש הדין, (והבן, כי זה ממש כמו שממתיקים הנגלות ע"י הסתרי תורה כנלע"ד). משא"כ החרון אף, צריכים רק להעביר על ידי ביטול העבודה זרה והגאוה, ע"י רוח של הצדיק.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

תורה י'

</div>



# Chapter ב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/5/

# Chapter ב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/5


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי הזווג שגורם בתפלתו כן זוכה לזווגו, והתפלה הם שתים עשרה נסחאות, לפיכך הזווג כקריעת ים סוף.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לכאורה הזווג שגורם לא משנה מאיזה נוסח התפלל, כי הנוסח זה רק השער, והזווג נגרם מעבר לשער, ולא משנה מאיזה שער ניכנס לגרום אותו. ולפי זה עיקר הקישוי למצוא הזווג הוא בענין למצוא הנוסח והשער השייך לו, ולא בעצם התפלה שהוא צריך להתפלל - וכמו לשים כל כחו כנזכר כבר באיש התורה, זה שייך לעצם התפלה ולא למציאת הנוסח השייך לו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו לענין - וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפלתו כן נותנים לו פרנסתו - לכאורה זה קאי על כח תוצאת התפלה ולא במציאת הנוסח הנכונה. ולפי צריך ביאור למה אם כן - מזונות נתחלק לשנים עשר שבילים לפי שתים עשרה תפלות שבטי י"ה. וי"ל שהשפע נשפע רק דרך השביל והנוסח שגרמה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

שלא תתרחק תפלתו ממטה שלו. לכאורה הלשון מוזר, כי הול"ל שיכניס התפלה דרך המטה שלו, ואו התפלה תיכנס או שלא תיכנס, ומה ענין שלא תתרחק?

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מטה לשון זווג. לפי זה למדים שאין השערים - הנוסחאות - סתם דרך ושביל שמובילים לפנים ששם נעשה הזיווג. אלא שכל שער הוא זווג פרטי. וממילא מיושב שני הדיוקים הנ"ל. שהפרנסה כפי השער והנוסח דיקא. ואין הענין דוקא להכניס התפילה בשער, אלא השער הוא גופא הזווג, והענין לזכות להיות כמה שיותר סמוך ולא להתרחק.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שכ"ם שפל, כוכב, מלאך, כי כל זה זכה על ידי תפלתו ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ג' עולמות אלו נזכרים במגלה עמוקות (מהדורא תנינא, פרשת וירא ד"ה גם רמז) ז"ל שרצה הקב"ה להשליט את אברהם בג' עולמות, עיין שם שהם עולם המלאכים, עולם הגלגלים, עולם השפל, ע"כ. וכן הזכירם שם ד"ה אבל הענין הוא ידוע שג' עולמות הם, מתחילה השליט הקב"ה את אברהם על כל עולם השפל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הג' עולמות הם נזכרים במהרש"א סוף מסכת סוטה סוף מט. בפירוש ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, כנגד הג' עולמות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ט

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג כשאדם בא להתפלל אזי באים מחשבות זרות וקלפות ומסבבים אותו וכו' והדיבור האמת מאיר לו וזוכה למצוא הפתח. וצ"ב שמסתימת הלשון משמע שאינו מדבר על השערים של השבטים, אבל בסוף הקטע כותב ז"ל כי מתחלה לא היה יכול לדבר מחמת החשך הסובב אותו. ועל ידי שיוצא מתוך החשך ומתפלל היטב, על ידי זה הוא מתקן תחתים שנים ושלישים, הינו עולם השפל ועולם הגלגלים ועולם השכל עכ"ל, ומשמע שמדבר על השכ"ם – ש'פל כ'וכב מ'לאך שיעקב אבינו זכה על ידי תפילתו, שיעקב אבינו היה כלול כל השנים עשר שבטים והיה יודע כל מטה ומטה בשרשו

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאו' מבואר שיש ב' מדרגות, א' לצאת ממי המבול החושך הסובב, וזה על ידי האמת. ואז עדיין צריך להתפלל היטב, בכל כחו – דרך השער השבט שלו, שזה ענין קריעת ים סוף.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן ההשמטה בסוף אות ג' מכתב יד החברים שאי אפשר להתפלל רק כשלומד תורה, ורבינו לא כתב על זה אע"פ שמבואר לקמן בהתורה שכן הוא – שהו רחוקים ח' פרסאות. כי עיקר הענין של התורה הוא האמת שרבינו היה כותב עליה, שעל ידי האמת רואים הפתחים לצאת מהחשך.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן הסדר של רבה בר בר חנה שקשרו את עצמם להצדיק הדור, והוא אמר להם שהם רחוקים ח' פרסאות, דהיינו ה' חומשים וג' תפילות. והם למדו, והוא אמר להם שהם רחוקים רק הג' תפילות. שקודם צריכים האמת, לראות את הפתח לצאת מן החשך, ואז צריכים להתפלל היטב

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן מה הסימן שהצדיק היה צריך ליתן להם שהם עדיין לא הגיעו למדרגה של שפכי כמים, כי מאחר שכבר היו מתפללים באמת והיו יוצאים מהחשך, היה מקום לטעות שכבר היו מכוונים בשער של השבט שלהם.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ג אבל כשאדם עומד להתפלל אזי באים מחשבות וכו' ע"ש, וכן כתב בתורה ל:ז ובעוד מקומות. ויש להעיר שאכן בשורש לשון להתפלל, יש "פלל" שהוא לשון של מחשבה (רש"י ריש פרשת ויחי פסוק יא). וע"ע בספר איוב (א:כב) בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלקים.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ג. ודע שיש פתחים הרבה בחשך לצאת משם ... הבא לטמא פותחין לו - יש לו פתחים הרבה. נמצא שיש פתחים הרבה בחשך גם לצאת וכו'.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מובן ומדויק רק כפי מה שרבינו הסביר למוהרנ"ת בתורה קיב. כי לכאורה קשה דברי רבינו כי חז"ל דקדקו בדבריהם שרק הבא לטמא פותחים לו, ואילו הבא לטהר מסייעין לו, ואין מוכח כלל שיהיו כל הפתחים לצאת מהחשך. אלא שכבר מדויק פה שרבינו הסביר, שהפתחים הם בנפילת חברו. ואתי שפיר שכבר התורה מוכח מתוכו התירוץ שרבינו הסביר רק מחמת קושיא אחרת.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שכתבתי את זה הדפיסו את הלוקטי מוהר"ן של דפוס רבי נתן שנת תקפ"א ושם כתוב יש לי, ועמש"כ לפרש את זה בתורה קיב.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ג. על ידי אמת הקב"ה חומד מלמעלה לשכן עם האדם וכו' התבה היוצאת באמת היא תשים לך פתח בחשך. צריך ביאור, אם האמת כבר מראה להאדם הדרך לצאת מן החשך, והקב"ה חומד לשכן אצלו, למה אינו כבר מראה להאדם המטה שער ונוסח תפילתו.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה גם כן כמו שפרשתי כבר שיתכן שהאמת של חלון זה לעלות דרך הנפילה של חבירו ואילו האמת של אבן טוב זה לעלות למעלה מרגל הה' שלו, עיין שם, ואם כן י"ל כמו כן כאן, שהאמת של חלון שהוא דרך חבירו אינו מספיק רק להוציא אותו מהקליפה אבל אינו מכוון אותו כפי שורש נשמתו, בשבט שלו, מה שאין כן האמת של האבן טוב הוא דיקא מה שרבינו גילה באות ד שצריכים להתקשר תפלתו לצדיק הדור.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד כמה אנן מרחקינן ממיא, מבחי' (איכה ב:יט) שפכי לבך כמים נוכח פני ה' ע"ש. בפסוק כתוב שפכי כמים לבך. ועיין בתנא דבי אליהו רבה (ריש פרק יח) שדרש על פסוק זה ז"ל כל תלמיד חכם שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה, הקב"ה יושב כנגדו וקורא ושונה עמו וכו' מה להלן פניהם של אלו נכח פניהם של אלו, ופניהם של אלו כנגד פניהם של אלו, אף כאן וכו' ואלולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו, וכל האומרו היה חיב מיתה, עכ"ל (ע' בתורה נד, פני ה' הוא חידושי תורה).

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה ט

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ט:ד ז"ל והראה לנו סימן על זה שעדין לא הגענו למדרגה זאת שנתפלל כל כך בכוונה עד שנשפך לבנו לפניו כמים, והא ראיה אפכית וכו', עכ"ל. והנה איזה ראיה צריכים לדעת עם הגיעו לבחינת שפכי כמים לבך, לא ידעו אם היו בוכים ממש או לא בוכים? אלא לכאו' מבואר שאע"פ שהיו ממש בוכים הרבה בתפלה עם כל זה הראה להם שזה היה עדיין עבודה שטחי ולא ממש בכוונה להיות בגדר של שפכי כמים לבך. וע' לקמ”ת תורה צה בענין לא לעסוק להביא הבכיה, ולפי מש"כ פה מובן ביותר, כי אפילו אם יביא את עצמו לבכיה, בסתמא לא זו תהיה הבכיה הדרושה של שפכי כמים לבך, רק בכיה חיצוני, ורבינו כותב שם שהמחשבה להביא את הבכיה נחשבת עוד כמחשבה מבלבלת, ואינה בכלל חלק מעבודת השם, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו שרבינו גילה (לקוטי מוהר"ן תורה נא) שהבכיה מוציא את המרה שחורה מעכירת הדם של האדם שנתהוה על ידי שקר, שאי אפשר לדבר שקר עד שיתעכר הדם ע”ש כי אי אפשר לדבר אמת כי אם כשמזכך מקדם את הדמים. הרי שמי שמתחיל להשתדל דיבורי אמת על כרחך יבכה הרבה, וכל הבכיה הזו הוא רק להוציא את השקר והעצבות שהוא תפוס בו בדם שלו, ועוד לא הגיע ממש לדיבורים אמיתים באמת. ועל זה שאלו ההוכחה לדעת אם הדמעות והבכי היה רק לאכשורי את הדם לטהר מהשקר, או כבר הגיעו לדיבורים אמיתים, והבכיה היא כבר אמיתי מצד עצמה. וממש אתי שפיר לשון הכתוב שפכי כמים לבך נוכח פני ה', כי זה ממש הענין המבואר בתורה נא שדובר שקרים לא יכון לפניו יתברך, הרי שבחי' שפכי כמים לבך, הוא בחי' של בכיה של אמת אחר שהדם כבר נזכך מעכירת השקר. וצריך תלמוד בכלל איזה מין בכיה זה, כי בתורה נא שם רבינו גילה שלאחר שהאדם מנוקה מהשקר שבדם, אז שוב לא יבכה, ולכן לעתיד לבוא יתבטל הדמעות כמו שכתוב ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים. ואולי י"ל שכל זמן שיש שקר בעולם אפילו הצדיק אמיתי, שאין לו שום שקר, יכול לבכות, ובכיתו תהיה בחי' שפכי כמים לבך, אבל כיון שיתבטל השקר לגמרי מהעולם, שבכהאי גוונא דיבר רבינו בתורה נא, אז בכלל לא יהיה שייך בכיה בשום אופן, וצ"ע. א"נ בכיית הלב הוא בכיה אחרת לגמרי, וצ"ע.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וההוא טיעא הוכיח להם – והא ראיה אפכית כמו שכתוב (תהלים פט) אף תשיב צור חרבו ולא הקמותו במלחמה, כי כל התפלות הם בחי' חרב וכו' ע"כ. ונראה שהראה להם בחי' קליפת נגה בחי' להט החרב המתהפכת. וכענין המבואר בתורה נא שם, שהעינים כהות ומטעין את האדם.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה קיב, תורה ט - לעשות תשובה באמת - פתחי תשובה

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה אור ליום ד' פרשת בלק תשע"ג ברשב"י

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת בלק כד:ב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים, ובבא בתרא (ס.) איתא ז"ל מה ראה ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה אמר ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה, וע' בפרש"י ז"ל ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין, ראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אהל חבירו, ותהי עליו רוח אלהים, עלה בלבו שלא יקללם, ע"כ. וע' בבעל שם טוב עה"ת שפירש פתחיהם לשון דיבוריהם דהיינו שאין כוונתם בפלפולם להתנגד ולקנטר זה כנגד זה רק כוונתם להודות על האמת. ובלקוטי הלכות פירש פתחיהם האמת שלהם, שלא שופטים את הזולת בהאמת שלו, כי האמת הפשוט של רב בני אדם אינו ברור וזך עדין כל כך עד שיהיה מאיר בעצמו רק שהוא בבחינת חלון ופתח שדרך שם נכנס האור ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מוהרנ"ת נזהר בזה לפרש ישר על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה קיב שפירושו של פתח הוא פתח חרטה ותשובה, כי אם נפרש על פי תורה קיב יצא שבלעם ניבא על עם ישראל שבכללות זכו כל אחד להאמת של אבן ולא רק של חלון, ולולא דמסתפינא, כיון שאנו מדברים על דור דעה, שרבינו בלקוטי מוהר”ן כותב עליהם שבודאי זכו להשגות בביטול אין סוף על ידי משה רבינו, וכן מבואר בספרים הקדושים על עוצם מעלתם בדעה את ה', ראוי לנו לפרש אפילו כזה, שזכו לבחי' אבן, ומה שמוהרנ”ת לא רצה לפרש כן, זה כי רצה להוציא משפטי אמת הנהגות למעשה להורות לעמינו היום, אז פירש בדרך השייך לנו. ולכן אפרשו בעזה"י דהנה בסוף תורה קיב מוהרנ"ת מביא ששאל את רבינו איך האמת מאיר כל הפתחים בהטומאה לצאת מהם, הלוא לא יוצאים דרך שנפל בתחתית הה' אלא למעלה בין הגג להרגל ורבינו אמר לו שיפה שאל ותירץ כלאחר יד שיוצא דרך הנפילה של חבירו, שלעומתו יהיה עליה. והנה מה שרבינו תירץ כלאחר יד, נלע"ד שבאמת רבינו ביאר למוהרנ"ת ענין של החלון, כי רבי נתן אף ששאל יפה לענין כלליות התשובה, הוא לא הבין מעיקרא מה שרבינו אמר בענין חלון, כי חשב שמה שהאדם זוכה לחלון לקבל אור האמת מהזולת, האור הזה יאיר ממש בנקודה שלו, ורבינו ענה לו שהענין של חלון הוא שמקבל את האור והאמת של חבירו, שזה הנפילה שהחבר כבר בירר ועלה ממנו, עכשיו יאיר לו. מה שאין כן ענין של האבן, בחי' אבנתא דלבא, פנימיות האמת, זה מאיר ממש בנקודת האיש בעצמו. ומי שזוכה לאבן הבוחן הזה, הרי הוא כבר יצא דרך הפתח העליון של ה' בין הגג להרגל. וזה דבר מוכרח להבין בתורה קיב, מיניה וביה, כי האמת לאמיתו אינו רק אלא אחד, ובפרט כאשר מדברים על אמת כזה, שהוא אור ה' ממש, שרבי נתן כותב שם בתורה קיב ז"ל והמשכיל המבין יש לו להתפלל כל ימיו שיזכה פעם חד כל ימי חייו לדבר דבור אחד של אמת לפני ה' כראוי עכ"ל, אז מי שזוכה לאמת כזה, איזה פתחים הוא צריך לחפש לצאת מהטומאה, אי אפשר בכלל שהוא נתפס בשום טומאה כלל ח"ו, כי מי יתן טהר מטמא לא אחד כמבואר בתורה נא, וממש מאיר לו ה' בעצמו, אז בודאי הכוונה במה שכתב רבינו שיאיר לו הדרכים לצאת מהטומאה, העיקר קאי על החלון, ואילו לענין האבן הלשון מהדוייק הוא, שהדרך שבו הוא סולל להגיע להאמת הזה מאיר לו הדרך – לא הדרכים – אלא הדרך של הפתח העליון של הה' כנ"ל. כי הדרכים שמאירים על ידי האמת, זה דרך החלונות, וגם מן הסתם בדרך להאמת של האבן יעבור ויעזר דרך חלונות.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שניבא בלעם, שראה שאין פתחיהם זה כנגד זה, דהיינו שזכו לאור של האבן, ולא צריכים לחלונות, וכמו שכ' רש"י ז"ל שלא יציץ לתוך אהל – פירוש אור כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו – חבירו, אז א"כ שזכו לאמת של האבן, בודאי אין ראוי לקללם, וראוי שהשכינה תשרה בם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון דאתין לידן תורה קיב כדאי לציין שמדה השביעי בי"ג מדות, ואמת, בי"ג מדות של רחמים של מיכה (שהם במקומם באריך, והי"ג שבתורה הקדושה הם כאשר נתלבשים בז"א) היא "ישוב ירחמנו", ונלע"ד בזה רמז, שואמת הוא חלון בז"א, ועצם האמת הוא ממש תשובה ברחמים באור ה' (וי”ל שאבן בחי' פנים, כי ב' מתחלף בפ').

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד לפי זה דידוע מה שדרשו חז"ל והשיב לא נאמר אלא ושב, שהש"י בעצמו כביכול חוזר איתנו בתשובה. והנה לפי מה שרבינו ענה לרבי נתן נמצא שבאופן של תשובה של חלון האדם כאלו חוזר בתשובה עם חבירו, שזה מעין תשובה שלמה של בחי' אבן, שאז כאילו חוזר עם הש"י, ודוק.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

תורה י'

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו מגלה שהצדיקים הקימו את התפילה, ממושג רחוק לדבר שביד כל אדם, אפילו להעכו”ם שהם בחי' גאוה וגדלות (עיין תורה יא). ועכשיו עלינו להיות שמחים עם זה, לרקוד, ועי"ז אנו מעוררים עוד יותר את רוח של הצדיק, לעשות יחוד קב"ה ושכינתיה וממתיקים את הדינים. ולאידך גיסא, המפרסמים של שקר בחי' אבימלך, אוחזים כאילו הם מקימים את התפילה, והגאוה שלהם מביא חרון אף ודינים לעולם.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתורה שם מבואר שהסתרי תורה, הם בחי' אסתר בחי' אשה, ושזה עוד יותר חשוב מבחי' הידים, בחי' תורת הנגלה, בחי' מרדכי. וזה ידוע מרבינו שתפלה, זה בחי' סתרי תורה, וידוע שתפלה זה בחי' מלכות בחי' אשה, וידוע מרבינו שתפלה זה יותר חשוב מתורה.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שלפי רבינו האשה עוד יותר חשוב מהאיש. אבל יש תנאי גדול על זה, שהאשה תהיה בסתר, בחי' אסתר, בחי' מה ירך בסתר. ואז, ורק אז, היא ממש בחי' כתר.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הערה בתורה, שרבינו כותב שעל ידי הגברת רוחו של הצדיק מבטל חרון אף. ועם כל זה רבינו אומר שרק על ידי הרקודים, היחוד קב"ה ושכינתיה הדינים נמתקים. הרי שהמתקת הידינים זה עוד יותר מביטול חרון אף, ולהמתיק את הדינים צריכים יחוד קבהו"ש (שזה ע"י הרקודים עם הידים והרגלים). ונראה כי הדינים הם באמת שורשן בקדושה, והמתקת הדינים זה בשרשן, ועל כן צריכים כח התורה בסתר ובגלוי, שדייקא בהתקשרותם נמצאים המתקה לשורש הדין, (והבן, כי זה ממש כמו שממתיקים הנגלות ע"י הסתרי תורה כנלע"ד). משא"כ החרון אף, צריכים רק להעביר על ידי ביטול העבודה זרה והגאוה, ע"י רוח של הצדיק.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

תורה י'

</div>



# תנינא תורה נ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/50/

# תורה נ'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/50


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בסוף מס' קינים. ובענין הזוהר על ועצם לא תשברו בו עמש"כ בפרשת בא (יב:ו).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שאחז"ל (תענית יא) צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא, כי בוודאי הצדיק אכילתו הוא יקר הערך, כי משביע את נפש דקדושה, כמ"ש (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו, והאי צורבא מרבנן דמרעיב את נפשו, ואין יודע להשביע נפשו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שגם זה שייך לפסח, כי קרבן פסח נאכל על השובע, ולכן ועצם לא תשברו בו, רק לכלב שלא יודע שובע, תשליכון אותו. [ויש לזכור מה שרבינו גילה בריש ליקוטי מוהר"ן תנינא שפסח הוא תיקון תאות ממון, והרי שכל ענין של פסח הוא השובע, ששמח בחלקו].

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה יש להבין יותר היסוד שרבינו גילה לעיל בתורה יט, שעל ידי שלמות לשון הקודש על ידי תרגום, מקררים את החמימות הגוף שמסער את הגוף לניאוף ר"ל, וזוכים להיות ניזון מניצוצי האותיות הקדושים. וזה מה שכתוב (במדבר כד:ח) א-ל מוציאו ממצרים וכו' יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ, ופרש"י ז"ל מנחם פתר (שלחן!) בו לשון שבירה וכו' ואני אומר, לשון עצם הוא, שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים, ומעמיד העצם על ערמימותו, ע"כ. ורק בזה שמעמיד את העצם בשלימותו, משביע נפשו מעצם האותיות הקדושים. וזה מה ששנינו במשנה (שקלים יג.) בית גרמו על מעשה לחם הפנים, כי כדי לזכות לבחי' לחם הפנים על ידי שלימות לשון הקודש שעל ידי זה מתנוצץ הפנים כמבואר בתורה יט, לזה צריכים בחי' בית גרמו, בחי' ועצמותיהם יגרם כנ"ל. וזה מה שרבינו מביא שם (יט:ה) חם לבי בקרבי וכו' דברתי בלשוני, שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקודש, בבחי' זאת הפעם עצם מעצמי [ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה] מכאן שנתקררה דעתו בחוה ע"ש, הרי שהעצם הוא בחי' לשון הקודש, והבשר, כל טהור יאכל בשר. ואם לא אוכלים את הבשר, ויתיב בתעניתא, גם בזה לא יודע שובע לנפשו, וחרוח סוערת, והכלב שובר (אותיות בשר) העצמות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

היינו שהתאוות מסערים רוחו של אדם לחפש ולרדוף עוד ועוד אחר החיצוניות, ובזה שובר עצמותו, וצריכים לאכול לשובע, מעצמיות שחסר לו, שמביא ומקשר מה שראוי לו, וזה בחי' שמירת הברית. וכל עוד שרוחו סוער ומתאוה לניאוף ר"ל, לא ידע איך להשביע נפשו, כי כל מה שיאכל לא ישביע לו, עד שישבר גם את העצמות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כלבא נחת ואכל קרבנו (עיין תקוני זוהר, תיקון כא דף מה, ודף סב:) וכו' וכו' וזה שאמרו חז"ל (תענית יא:) צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פתח עינים (ד"ה ליכול) ביאר בשם המקובל כמהר"ר בנימין הכהן, על פי המבואר בזוה"ק (ח"ג לב:), שכאשר ישראל עושים רצונו של מקום אזי האש שעל גבי המזבח רבוצה כארי, אולם כשאינם עושים רצונו של מקום היא רבוצה ככלב, והרי שולחנו של אדם הוא כמו מזבח (ברכות נה.), והתענית היא כמו קרבן, שאש התענית ממעטת את חלבו ודמו, וממילא תלמיד חכם היושב בתענית הרי אינו עושה רצונו של מקום, ולכן ליכול כלבא לשירותיה, והיי שבגללו האש נראית ככלב ולא כארי, ע"כ מובא במתיבתא.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

תשיו עצמות

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מר' שמשון אסטרופוליא – במקובלים, תשי"ו עצמות יש לאדם בקדושה, וכנגדן בטומאה גם כן, כמנין 'ושתי' 'יתוש'. וכו' וכו' שמסיטרא של תשי"ו עצמות בקליפות באים הכלבים עזי נפש שיונקים מאלו תשי"ו עצמות וגם סגולה מרב פפא למי שסבבוהו כלבים שיאמר להנובחים יש בי תשי"ו עצמות דקדושה, יבטלו תשי"ו עצמות דטומאה. ר"ל שתשי"ו שלי יבטלו שלכם קליפות, ואז לא יזיקוהו הכלבים וכו' ולדעתי לזה כיון דוד המלך ע"ה בתהלים (כב:יז) סבבוני כלבים עדת מרעים וגו', ר"ל מה אעשה, אספרה כל עצמותי, ר"ל כמה הם עצמותי תשי"ו, 'כל עצמותי המה' גימטריא תשי"ו, ואז המה יביטו יראו בי, ולא יזיקוני, עיין שם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

רב פפא אמר סגולה למי שסבבוהו כלבים, לשון רבים, ולכאורה זה רק לרבותא דכל שכן שיועיל נגד כלב אחד. והנה סיבוב משמע אפילו שתים, כמו הזאה סביב למזבח בשני מתנות. תרי כלבים בגמטריא אשתי ע"ה. [בעולם אומרים שהכלב הוא החבר הכי טוב של האדם, ולהבדיל יש אומרים על נשותיהם או בעליהם שהן\הם החברים הכי טובים שלהם. ובאמת נקראים רעים אהובים, ואהבת לרעך].

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השני סימנים שנתן על הסכום תשו"י, ושתי, יתוש, לקמן אראה שושתי מענין פורים ואסתר, אי נמי, מלשון ושתי את גבול. והסימן של יתוש, המפרשים הביא את הגמרא (שבת עז:) כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה, וכו' זבוב לצרעה, יתוש לנחש (-יתוש רפואה לנשיכת נחש), והראה שיתוש בגמטריא פעמיים נחש וכו'. ונראה לפרש עוד, כי תזריע בגמטריא תשי"ו ע"ה [ועיין מה שהביאו מספר אמרי נועם הטעם שנקרא בשם עצמות דקליפה, כי כחם על ידי קרי הבא מצד הזכר לבד שהוא מזריע הלובן וממנו נולדו עצמות (נדה לא.), ואתי שפיר לשון כי תזריע וילדה זכר]. ורש"י הביא שם, אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף, ע"כ, ובמסכת סנהדרין (לח.) איתא דבר אחר שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית, ע"כ, ועל כן שפיר יש לסמן שלמות האדם בתשי"ו עצמות ביתוש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו קשר בין תשי"ו לכלבים, כי ביעקב כתיב (בראשית ל:מ) וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן. ואיתא במדרש רבה ובילקוט שמעוני, רבי אבא בר כהנא אמר מאה ותרתין רבון שבעה אלפים מאתן עדרין הוו ליה לאבינו יעקב. רבי לוי אמר ששים רבוא כלבים, רבנן אמרי מאה ועשרין רבוא, ולא פליגי, מאן דאמר ששים רבוא, לכל עדר ועדר חד כלב, מאן דאמר מאה ועשרים רבוא, לכל עדר תרין כלבין, ע"כ. והרי שיעור קומה שלמה של ששים רבוא לכלבים.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה נ' – שהוא בנוי על תהלים כב – הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית אין יכול להתפלל בבחי' כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה), וכשאין מתפלל בבחי' כל עצמותי, אזי כלב נחית ואכיל קורבנו, היינו תפלתו, וכשמתפלל וטועם מתיקות בדיבורי התפלה, זאת הבחינה נקראת כל עצמותי תאמרנה. ואין יכול לטעום מתיקות בתפלה אלא כשתיקן פגם הברית, כי ממין מתיקין זה בחי' מיין דדכיין, זרע קודש וכו', וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזנו, כמ"ש (ברכות טו) השמע לאזנך וכו' אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך עצמותיו וכו' בחי' כל עצמותי תאמרנה, ואז ארי' נחית ואכיל קורבנו, כי עצם זה בחי' ארי' (כ"ש בתיקונים תיק ג' בה"א תקונים האחרונים), אבל מי שפגם בבריתו, הוא בבחי' מיין מרירן וכו' וכו' ואז כלבא נחית, שהוא בחי' מיין מרירן שצווח הב הב, והוא בחי' מרה דאית לה תרי פיות, והוא בחי' חרב פיפיות, בחי' גיהנם דאית לה תרי בנות שצווחין הב הב וכו' וכו' וזה שנצטוינו בקרבן פסח (שמות יב) ועצם לא תשברו בו (וכתו' בזהר (בא מא:) שהיו מקיימין בעצמות לכלב תשליכון אותו, וזה היה קשה מאוד להמצרים ע"ש) כדי שיבחינו כ"א מישראל א"ע אם בריתו על תקונו, כי בפסח כתיב בו (שמות יב) וכל ערל לא יאכל בו, כי עקר הפסח תלוי במצות מילה וכו' וכו' בכן מי שפגם בבריתו ישמור א"ע מכלבים ומחרב, עיין שם.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מה שדוד המלך אמר (תהלים לב:ג) כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום, וקשה למה 'החרשתי' הלוא המתפלל צריך להשמע לאזנו כנ"ל, ועל כרחך פירושו שהחריש הכלבים של הסטרא אחרא, וזה 'החרשתי' ע"ה בגמטריא זרא (-פירושו חרב, עיין ברש"י עה"פ והיה לכם לזרא – במדבר יא:כ) תשי"ו. כי שאגה הוא של אריה, ולכן, בלו עצמיו, מלשון בלילה, בחי' דשנת בשמן הנ"ל. ובתהלים לז כתיב אלה עשית והחרשתי. עשית, ע' מתחלפת לא' באותיות אחה"ע, והרי אשתי, אי נמי, ע'צם שית ע"ה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי כל זה מובן היטב למה כלב קיבל את חברון. כלב בן יפנה, בן יפנה, עם הב' תיבות והכולל בגמטריא עצם. הרי כלב בן יפנה בקדושה של ויש"ת נגד הכלבים. וחברון היא עיקר שהוקצה לקברות כמו שאמרו חז"ל, בחי' עצמות, וכן חברון יש בו אותיות חרב, כנ"ל בתורה נ, והן אותיות חרב לשון יובש, וכן חר פירושו יבש (עיין ישעיה כד:ו) והוא כענין ארץ הנגב כמו שאפרש לקמן. וכן חברון, חוץ מאות ר' – חבון, אותיות נובח – של כלב, והר' בגמטריא עצם. וכן חבו"ן בגמטריא ויש"ת, והר' בגמטריא עצם [וכן בסוף תורה נ' הנ"ל האי צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכל כלבא שירותא, שירותא בגמטריא חברון ע"ה]. והוא פלא.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתב הר"ש ז"ל לכן אמר (ויצא כט:כא) הבה את אשתי כי מלאו ימי וגו', והלא קל שבקלים לא יאמר כן, כמו שפירש רש"י בחומש. אבל דע כי יש ד' קליפות, א'חימן ש'שי ת'למי י'לידי (במדבר יג:כב) ר"ת אשתי. ו'אשתי' גימטריא תשי"א. וזהו שאמר ואבואה אליה, ר"ל אביא עוד ה' אל 'אשתי', ויהיה תשי"ו, והיה כוונתו להעביר גילולים מן הארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ארץ ישראל כשיעור קומת אדם, והארץ בחי' נקבה קרקע עולם, וכתיב (שמות כג:לא) ושת"י את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך [ויש להתבונן שהקמת מדינת ישראל בשנת התש"ח בגמטריא תשי"ג, משמע תיקון של העברת קצת מן גילולי הארץ, ועוד ג' שנות ערלה שחה לארץ. תש"ח בגמטריא, ישראל יא"י אחד, שהם ה' תיבות – כנגד ה' אלפים. תש"ח בגמטריא ח"ן, ואולי בחי' כי עת לחננ"ה, ועיין לקמן בענין כעצמים בבטן המלאה, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מוסיף פלאות על מה שכתבנו על כלב, כי כלב הוא זה שהעביר הקליפות האלו מן הארץ כמו שכתוב בספר יהושע (טו:יד-טו) וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק. ולכן מיד אחר כך כתיב: ויעל משם אל ישבי דבר, ושם דבר לפנים קרית ספר. (והנה דבר, בגמטריא רו, ועם ה'ריש' בגמטריא תשיו. עיין במנחת שי שכז"ל במקצת ספרים שניהם חסרים יו"ד, ולא ידענא מאי אידון בהון, עכ"ל, ועיין במנחת שי על מלכים א:ו:טז ויבן לו מבית לדביר, במדיקים מלא יו"ד, וכן הוא לפי המסורה האומרת לדביר ב', אחד מלא ואחד חסר, וסימן 'ומחשבון עד רמת וכו' עד גבול לדבר' (יהושע יג:כו – הדביר היא המחצה המפסקת בין ההיכל לבית קדש הקדשים) ודין, קדמאה חסר, ע"כ. והנה דבר היכל מקדש ע"ה בגמטריא תשי"ו). והנה מובא במפרשים על ר"ש הנ"ל ש'קרי' מלא – קוף ריש יוד, בגמטריא תשי"ו. ובזה י"ל קרית ספר, שצריכים להאיר התשי"ו, כמו שכתוב, אספרה כל עצמותי המה, כנ"ל (וכמו שכתב אחד מהמפרשים שם). ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה. ושאל שלא כהגן (ויק"ר לז:ד) והרי בא לתקן את בחי' 'אשתי', שגם יעקב דיבר בזה שלא כהוגן, כנראה זה התיקון הצריך להעביר קליפות אלו. על כן שני בנות של כלב בן חצרון, עזובה אשה ואת יריעות (דברי הימים א:ב:יח) אינן אלא אשתו מרים, שכל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה, כמבואר במדרש רבה שמות א:יז. והן הן חלא ונערה (דברי הימים א:ד:ה) כמבואר במדרש רבה שם. היפוך בנות עלוקה האומרים הב הב. ועל כן כאשר עכסה באה לבקש מאביה, כתיב (יהושע טו:יח) ותסיתהו לשאול (ולשון ותסיתהו שייך ליין, כמו שכתוב (ויחי מט:יא) ובדם ענבים סותו, כמו שפרש"י שם. וי"ל עכסה, נוטריקון עין כוס, היפוך מה שכתוב בשיכור (משלי כג:לא), כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים. כי 'ישר' זה כלב כמובא במדרש רבה שם), וכאילו עתניאל שאל, אף על פי שבהמשך כלב ענה לה, מה לך ותאמר וכו'. וכתיב (דברי הימים א:ב:יט) ויקח לו כלב את אפרת, תיבת לו מיותר, וכאילו לקח 'לו' ואת אפרת, לו אפרת בגמטריא תשי"ו ע"ה. וממנה בא דוד כמבואר במדרש רבה שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מה עשה הקב"ה זמן לו את אחיו ולכדה (ויק"ר). עתניאל קנז, חסר ב' של הב' תיבות, בגמטריא תשי"ו. (טו:יח) ויהי בבואה, בבוא ה' כנ"ל ביעקב, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור וכו' (-סופי תיבות רחל, כי יעקב כיוון על רחל כאשר אמר הבה את אשתי) ותאמר תנה לי ברכה (תנה לי ברכה בגמטריא התשי"ו ע"ה) כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים וכו'. כי זה התיקון של העצמות במיין מתיקין כמבואר בתורה נ הנ"ל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין של בני קנז דייקא, כי זוכים למדה זו של כל"ב על ידי זק"ן, כמו שכתוב (בראשית כד:א) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו וכו'. הרי כיון שהגיע לזק"ן בא לבחינת בכ"ל (והנה יצחק היה עוסק אז להביא קטורה לאביו. ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת, רש"י בראשית כה:א, קטורת ע"ה בגמטריא תשי"ו). ויש אומרים שבכל הוא בת. וזה בחי' הבת של כלב. וזה 'את אברהם בכל' עם הי' אותיות בגמטריא אשתי. שעוד צריכים לתקנה עם הה'. תשי"ו מקנז\מזקן בגמטריא בראשית.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

[בראשית, ב' פעמים ראשית, אותיות ר' אשתי, ר' בגמטריא עצם, אשתי, ועם הה' אותיות, הרי תשי"ו עצם, וב' פעמים, כי יש בקדושה ובטומאה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל בראשית, אותיות רב אשתי, כי יוסף בא מאשת יעקב – בר אשתי, ועליו אמר רב עוד יוסף בני חי. אשתי בחי' י"ה כמבואר בהאריז"ל יוד פעמים הי, יוד פעמים הה, יוד פעמים הא, הרי כתר, ועוד צ"א של, יוד-הי יוד-הה יוד-הא, הרי אשת"י. ואז מוסיפים המילוי של י"ה – וד יאה, בגמטריא כו, הרי שלהבת, ואז מוסיפים הכולל, ויש בחי' שלח נא ביד תשל"ח]

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במפרשים על ר"ש הנ"ל שהעירו ויש"ת בגמטריא פעמיים נחש\משיח. והביאו מהזוהר (בשלח סה.) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו וכו' מבין סטרא דלהון נפיק מתקיפותא דלהון דאקרי כלב, ודא חציפא מכולהו, ע"כ ואותיות האמצעיות של 'שור וחמור' בגמטריא כלב, והביאו מהמגלה עמוקות (ע"א) חבל על שמש גדול שנאבד מן העולם, שאלמלי לא נתקלל נחש הקב"ה היה מזמן לו לאדם שני נחשים, והיה משגרו אחד לצפון ואחד לדרום, והיה מביא לו אבנים טובות וסנדלפונים וכו'. ויש להקשות פתח בנחש ומסיים בנחשים. אבל רזא דמלה נרמז בסוד נחש, שהוא מסוספיתא דנחשא, ותקועים בנחש תרין סטרין, מימין 'חמור' ח' של 'נחש', משמאל 'שור' ש' של נחש כדאיתא בזוהר בלק (רז.), וזהוא שמאר אלמלי לא נתקלל נחש, היו סטרין אלו התקועין בו היו כולם משרתים לאדם לטוב ולא לרע, אחד משגרו לצפון, הוא שור משמאל שהוא צפון, ואחד משגרו לדרום הוא חמור מימין, ע"כ. והרי הכלבים באים משני הנחשים אלו – שור וחמור ביחד. ולכן ענין הכלבים תשי"ו.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד בזה, כי האות האמצעי של התורה היא ו' רבתי של גחון, כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע וכו' (שמיני יא:מב). גחון בגמטריא תשי"ו ע"ה (ן = ת"ש). והוא נזכר באותו פרק של תהלים (כב. והוא המזמור שאומרים בפורים, שבו תפילת אסתר בהכנסה להיות אשת אחשווירוש (– וי"ל שלכן כתיב ואני ונערותי אצום כן, ולא כתיב נצום, כי אצום אותיות מוצא – ומוצא אני מר ממות את האשה וכו' – קהלת ז:כו ברכות ח), ולכן שפיר נתן סימן – 'ושתי') שהביא הר"ש – כי סבבוני כלבים וכו' אספרה כל עצמותי המה וכו' (פסוק יז), לעיל מיניה (פסוק י) כתיב, כי אתה גחי מבטן וכו'. וי"ל בזה כלב, ב' פעמים כל (בגמטריא מאה, וכן הכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' מאה, כי – ה' פעמים ב' פעמים ה' פעמים ב', בגמטריא ק. וזה מש"כ לכלב תשליכון וכו', תשליכון אותיות תשי"ו לכ"ן – בגמטריא מאה), בחי' שני כליות, כי התורה נקראת עצות, והכליות יועצות [ובעצות שפיר חל הלשון לשית עצה, ועל ידי השת"י כליות בונים הו' שהוא עץ חיים, כמבואר בריש ספר אדיר במרום, ביחוד הגן דרך האהבה, ואכמ"ל]. חצי הראשון וחצי השני של התורה. וכן 'כל' הם אותיות האמצעיות של הא"ב. וזה גחי מבטן, כי גחי בחי' גח"ו של חצי הראשון, מבט- מסתכל אל – ן' של גחון. וזה ויש"ת עליהם תבל. וישת ע"ה בגמטריא גחון, תבל זה הת'ורה (-תבלין) שמתחלת ומסיימת עם אותיות ב"ל. ודרשו חז"ל שזה הצדיק בחי' אבן שתי"ה. ועל התורה כתיב (משלי טז) נפש עמל עמלה ע"ה בגמטריא וישת. הרי פעמיים עמל.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השתי כליות, שהם שתי פעמים כל (-בגמטריא חכם לב וכו' כדאיתא בספר אדיר במרום), בספר יצירה הם אותיות ו"ט, בגמטריא י"ה, בחי' המוחין, כי הם יועצים. והשם הט"ו בע"ב שמות, הר"י, אותיות י"ה ואות ריש בגמטריא עצם, וכן הוא לשון הריון. וזה בחי' הולך על גחון, גחון הוא הבטן, ג"כ בגמטריא תשי"ו – אמצע התורה, ומי הולך על גחון – עובר במעי אמו. וזה מה שכתוב בקהלת (יא:ה) כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמם בבטן המלאה וכו' ופירש הרי"ד עצמים קורא העברים, וכן פירש האבן עזרא ז"ל וענינו גוף הילוד טרם יולד, וקראו עצמים כי הם מוסדי הגוף, כי הבשר והעור כמו מלבוש. והמלאה היא ההרה. ויתכן שיהיה המלאה תאר לאשה, ותהיה מלת בטן סמוכה וכו' עיין שם. וכבר הביאו (ואביא לקמן) מהרי"ץ חיות שעל כרחך פירוש תשי"ו עצמות אין הכוונה לסתם אברים שהם רמ"ח, ולכן עולה יפה עם פירוש עצמים. [והנה בבטן, בגמטריא התש"ח שנת הקמת מדינת ישראל – ארץ ישראל בטיבור העולם, בא נראה מה יהיה כאשר תגיע התשפ"ט - המלאה]. ולכן עצמים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא תשי"ו כל כל.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ ויתרצצו הבנים בקרבה (תולדות כה:כב), ויתרצצו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא עצמים. ובקרבה של רבקה – שכתוב בה (פסוק כד) וימלאו ימיה, בחי' המלאה, היו ממש השני בחי' של תשי"ו, של קדושה ושל בחי' כלב.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן הגמרא הראה רעת הכלב דייקא באשר היא פוגעת את העובר על ידי מה שנובח, כדאיתא במסכת שבת (דף סג: בבא קמא פג.) ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא, נבח בה כלבא, איתעקר ולדה, אמר לה מרי דביתא לא תידחלי דשקילי ניביה ושקילין טופריה, אמרה ליה שקולא טיבותיך ושדיא אחיזרי, כבר נד ולד. (וי"ל זה לשון אחיזרי, זרא לשון חרב כנ"ל).

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אנו מוזהרין, אל תטוש תורת אמך, תטו"ש ע"ה בגמטריא תשי"ו, שזה דייקא במעי האמא.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שכר פרי הבטן (תהלים קכז:ג) שכר זו נגד שכר של היין – שאפרש לקמן, שהוא י' פעמים כל"ב, ועזי נפש כנ"ל. כי הבטן בגמטריא תשי"ו כנ"ל, ענין הוולדות במעיה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מצאנו בשיר השירים (ז:ג) בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים, ערמת ע"ה בגמטריא אשתי. שמא תאמר הרי חסר ה' של העברת הקליפות, תלמוד לומר סוגה בשושנים, סוג ה' - בשושנים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל התשי"ו עצמות בחי' צלם אלקים שלם. והם מבחי' י"ה כנ"ל. ולכן: צלם י"ה ישראל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במפרשים הביאו מספר אמרי נועם, ביאר הטעם שנקרא בשם 'עצמות' דקליפה, יען כי כחם על ידי קרי ח"ו הבא מצד הזכר לבד (וכבר הראו ש'קרי' במילואו קוף ריש יוד, בגמטריא תשי") שהוא מזריע הלובן, וממנו נולדו עצמות, כמאמר חז"ל (נדה לא.), ע"כ. ולפי כל מה שהבאתי, לא נראה כלל שזה תלוי רק בזכר. ומצינו בגמרא שותא דינוקא בשוקא מאבא ואמא, הרי השותא תלוי באב ואם. והרי עצם בגמטריא לאה במילואה, למד אלף הי [שוב ראיתי לקמן בפרשת ויחי כתב שגם 'אדם' בגמטריא זהו יעקב א"נ זה יעקוב – כי 'אד' פעמים 'ם', וזה בגמטריא עצם]. ואדרבה לזאת תיקרה קרי, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רכו – מה שהרשעים על פי רוב הם מזמרים ניגונים של יללה ועצבות, כי הם בחי' נשמת ערב רב, ואמא דערב רב היא לילית שהיא מיללת תמיד, וכו' וכו' כי יניקתם מבחי' ועיני לאה רכות (בראשית כט), מבחי' קילקול הראות, בבחי' מארת חסר, כמ"ש (בראשית א) יהי מארת חסר דא לילת (ת"ז ת מד ד' עט:), וכו' עיין שם. וידוע שהיא המחטיא בני אדם בטומאת קרי ר"ל. וכן, יללה מארת, בגמטריא תשי"ו. והרי המילוי של לאה, מד לף י, עם החמש אותיות, וישראל, וחמש אותיותיו, והכולל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ולא זכיתי לבוא בסוד הדבר, אבל אולי י"ל שחשבון תשי"ו עצמות, אינו כחשבון רמ"ח, כי הם מבחינת לאה, ולאה מעולם לא היתה מחוברת בז"א, וכל הנסירה של לאה ביום ראשון של ראש השנה, מבואר בכוונות שזה רחל שלקחה מקום לאה, ולכן בנוגע לרחל, יש רמ"ח אחד בשבילה ובן זוגה, ושס"ה גידין לכל אחד, כמבואר בליקוטי תורה של האריז"ל, אבל לאה שאינה שייך לגופו ממש של ז"א, יתכן שלכן יש לה חשבון אחרת של שתי"ו ביניהם. ובפשטות אין זה עולה יפה עם מה שפירש הרי"ץ חיות שהוא לחשבון מ"ה ותרע"א, כי לכאורה תרע"א ברחל, ועכ"פ על כרחך גם בלאה יש תרע"א. ועל דרך זה, שבועה במלך עצמו, עצמות ממש של רמ"ח, ו'הנודר כאלו נודר בחיי המלך', עם הה' תיבות בגמטריא אשת"י ע"ה, בחינת בינה, שזה בחי' לאה. והיע"בתא.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ר"ש כתב שיעקב ביקש להביא ה' ל'אשתי' [וכן עיין בשיר השירים ב:ד הביאני 'אל בית היין ודגלו עלי אהבה', עם הכ"א אותיות בגמטריא אשת"י, שצריך לה'ביאני, וזה דייקא בבית היין ששייך להעצמות כנ"ל, וכן הביאני, אותיות הבא יין. ומיד אחריו כתיב, סמכוני באשישות, באש תשי"ו, וי"ל באש עם הג' אותיות בגמטריא אשה]. עיין בליקוטי מוהר"ן תורה לב, שכל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלה (זהר בא דף לח:), גימטריא ש"ך דינים, וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א, שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה וכו' עיין שם שזה ענין הריקודין ופירש בזה מש"כ (בראשית בט) וישא יעקב את רגליו, והרי וישא, האלף מתחלף לת' בא"ת ב"ש, והרי תשי"ו, ומסיים שם ז"ל וזה דאיתא במדרש (בראשית ע) כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא, לרמז ליעקב הא לאה (זהר ויצא קנד), היינו כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב וכו' ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה"א מהלב, וזה הא לאה, שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכל וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

דוד המלך, מגזע כלב ומרים, ביקש (תהלים כז:ד) שבתי בבית ה' וכו'. בבית, זה ב' פעמים בית – ד', בחי' הד' קליפות. ד' עם שבתי בגמטריא שתי"ו. ואע"פ שיכולים לדרוש 'שבתי' בפני עצמו [וכמו שאמר עזרא (פרק ט) בשת"י ונכלמתי], עם הד' אותיות, ככה זה עדיף, כי שבתי בגמטריא אשתי ע"ה, כי הוא כבר התחיל התיקון, רק היה צריך להשלים עוד ד'.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

וכן דוד המלך אמר (תהלים עג:כב) ואני קרבת אלקים לי טוב שתי באדנ"י אלקים (הוי"ה בניקוד אלקים) מחסי לספר כל מלאכותיך. ואני, זה דוד, בגמטריא י"ד, עם קרב"ת, בגמטריא שתי"ו. קרבת דייקא כנ"ל בענין בטנה של רבקה. לי טוב. לי' הוא טוב, כי דוד בקש, רפאה נפשי, רפאה נפש י', רפאה נפש בגמטריא שתי"ו. שתי באדנ"י הוי"ה, בחי' שתי"ו כמו שפירש הרי"ץ חיות, כי הלוא רמ"ח אברים של עצמות יש, ועל כרחך השתי"ו עצמות בחינה אחרת, וכתב שהוא שם אדנ"י במילואו אלף-דלת-נון-יוד בגמטריא תרע"א, עם שם הוי"ה במילוי מ"ה. (רק בדרך כלל הוי"ה בניקוד אלקים אינו מרמז לשם מ"ה). וזה לספר, כמו שפירשו הבאתיו למעלה, שצריכים להאיר ולספר השתי"ו.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אנו מתפללים בשמונה עשרה וכסא דוד מהרה לתוכה תכין, מהרה לתוכה, בגמטריא אשתי. וצריכים להוסיף לה ה', וכן צריכים להוסיף ה' לתכין שתהיה בגמטריא 'תהלים', וזה על ידי כסא דוד, כסא שלם, עם ו"ה, שני פעמים ה' עם הכולל.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל אמרו אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. 'אלא למה שבו בקנקן' בגמטריא שתי"ו עם הכולל.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו (ישעיה כד:ט). ישתו, לשתי"ו. שכר בגמטריא י' פעמים כלב, ובגמטריא עזי נפש, עם הב' תיבות והכולל. כי היין מזיק או מקיים העצמות, עיין במסכת נדה כד: תניא אבא שאול אומר, קובר מתים הייתי, והייתי מסתכל בעצמות של מתים, השותה יין חי עצמותיו שרופים, מזוג (-במים יותר מהראוי), עצמותיו סכויין (-שחורין), כראוי, עצמותיו משוחים. וכל מי ששתייתו מרובה מאכילתו עצמותיו שרופין. אכילתו מרובה משתייתו, עצמותיו סכויין, כראוי, עצמותיו משוחין, ע"כ. משוחין בחי' וכשמן בעצמותיו (תהלים קט:יח), וזה בחי' ושמועה טובה תדשן עצם (משלי טו כנ"ל בתורה נ).

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחריו כתיב (כד:יא) צוחה על היין בחוצות, ופירש ספר אהל יעקב (שמות) היינו שהגזלן שותה יין בשמחה, על דרך מאמר 'ויין ענושים ישתו' (עמוס ב:ח), והנגזל עומד כנגדו בקול צוחה ויללה, עיין שם. הרי זה בחי' הכלבים עזי נפש.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ובקדושה כתיב (בראשית כז:כה) ויבא לו יין וישת.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש להבין בענין שתי"ו שהוא לשון דיבור, כמו שכתוב שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, ובגמרא שותא דינוקא בשוקא מאבא ואמא, ואתי שפיר כמו שפרשנו למעלה שמדובר מבחי' י"ה של המוחין, בחינת אבא ואמא. ואיתא בספר חרדים ולפעמים יתגלגל בעל לשון הרע בכלב. וכן מצינו שהקול של אדם נמשל לנביחת הכלב, במסכת שבת קנב. כלבוהי לא נבחין, פירוש רש"י קולי אינו נשמע, ע"כ. ובסוף פרק ג' של מסכת נדה לא: מפני מה קולה של אשה ערב וכו' ממקום שנבראת ופרש"י עצם כשמכין בו קולו נשמע אבל קרקע כשמכין בו אין קולו נשמע, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בספר גלגולי נשמות ז"ל גחזי ושלשה בניו הם ארבעה מצרעים, והם ענק ושלשה בניו אחימן ששי תלמי, ע"כ [ועיין בזוהר פרשת שלח קנט. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו, זרעא הוו מאינו נפילין דאפילו לון קב"ה בארעא וכו' וכו' אנשי השם אחימן ששי ותלמי, עיין שם, דהיינו שהם מצאצאי עז"א ועזא"ל שמבואר בזוהר בראשית כג. שקטרגו שלא לברוא את האדם משום שעתיד למחטי קמך באתתא דיליה, ובסוף הם בעצמם נפלו בזה. ובפירוש הרמ"ז שם כבר נתן סימן לשלוש אלו, נפל אש"ת בל חזו שמש עיין שם, נמצא שהר"ש לא חידש את הסימן של אשתי – רק הי' של ילידי. ונמצא שענינם מאדם קשור ללשון הרע, ביאת הארץ, ואשת. ולהלן שם בזוהר דף קס. יש ענין אחר באלו הג'. ובביאור הגר"א לספרא דצניעות ה:ח כתב שבעולם הבריאה שהוא עולם הפירוד, נבראו ארבע חיות הקודש, שהם ארבעה ראשים לכל העולמות, וכנגדם הם ארבעה נפילים דקליפה, שהם גם כן ארבעה ראשים בעולם הזה, והם שורש ארבעת הענקים הנקראים אחימן ששי ותלמי יחד עם אביהם]. ולכאורה הן הם הקליפות שצריכים להעביר מן העולם על ידי הבאת הה' לאשתי. וכלב שהורישם, אשתו מרים, היתה מצורעה ז' ימים.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכתבי האריז"ל מבואר שצרעת בא כאשר המוחין דאימא מאירים בנקבה, קודם שיכנסו מוחין דאבא בז"א, אז יש אל החיצונים אחיזה בהארתה היוצאת לחוץ (שער הפסוקים ובעוד מקומות). ולפי זה לכאורה ענין 'ואבואה אליה' אביא עוד ה', אביא – אותיות אבא שהוא י'. הוא שמביא הה' הזאת שעל ידו אין אחיזה לחיצונים. [שוב ראיתי להלן בפרשת מקץ עה"פ וא-ל ש"די יתן לכם רחמים כז"ל הנה בסוד סבא דסבין שהוא אבא קדישא, י' חכמה, הבאים מכוחו ונקראים בנים, אין סטרא אחרא מסאבא סוד כלב (-בגמטריא בן) היוצא משור וחמור (זהר ב סה.. אותיות הפנימיות ו'מו בגמטריא כלב) אין יכול להזיקו. ומי שאינו פוגם באבא פנים קדישין פנים מאירים, לא יהיה לך אלהים אחרים על 'פני' (שמות ב:ג) כנודע 'פן י' וכו', ונקרא 'בן' גימטריא 'כלב, לכן אין כלב יכול להזיקו. והוא בסוד (שמות יא:ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו וגו', ישראל דייקא, הוא סוד אבא קדישא פנים עליונים. והם היו לו לבן, לכן לא לט עליהם 'כלב' מספר 'בן' וכו', עכ"ל.]

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הבחינות הנ"ל נמצאים בפסח, כי פסח אותיות ספח – מלשון מספחת שהוא נגע צרעת. ויש הד' כוסות של יין, כוסות נגד סכויין הנ"ל. ובחינת דיבור, שאומרים הגדה בקול, בחי' ויגד לכם את בריתו, הגדה לשון גיד, כמבואר בתורה כ' ותורה כט, וככל המבואר בתורה נ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד טעם וקשר להרבה מזה נמצא בליקוטי מוהר"ן תורה נו, שהמלכות דסטרא אחרא, בחי' עמלק, ענינו תאות ממון, וידוע שפסח הוא תיקון לתאות ממון (לקמ"ת א). ומבואר במפרשים כאן שעמלק בחי' כלב, כמו שר של אדום, והכלבים באים מהנחשים. והכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' תאות ממון. ומבואר בתורה נו שצריכים לטהר הידים מהנחש, בחי' עצבות, ועצבות בחי' ממון (תורה כג). [ואי קשיא לך שהרי בתורה נ' היקמנו משום פגם הברית, וכאן משום תאות ממון, י"ל כמו שביאר מוהרנ"ת ליישב הסתירה מה הכי חמור וכו', וביאר שודאי הכי חמורה זה פגם הברית, אלא שבהתחזקות והתגברות הפגם נופל עוד לתאות ממון שאי אפשר לצאת ממנה אלא דרך החרב וכו'.]

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ערב פסח תשפד התקררתי, והייתי מתעטש פעם אחר פעם, והיה פלא כי בימים אלו שהרחבתי לכתוב על הענין לספר את התשי"ו – ובפרט בזמן הקרבן פסח, כל עטישה יצא כאמירת התשי"ו.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כך בערב שבת, יום בריאת האדם, נדבק בבגדי כחמש עשרה יתושים, זכרון יתו"ש קדמך.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

בשבת קבלתי עליה לתורה, ושמתיך בנקרת הצור. בנקרת הצור, עם הט' אותיות, בגמטריא אספרה תשי"ו, וכן תיבת, ושמתיך, יש בו אותיות תשי"ו, ואותיות הנשארות, מ"ך עם הכולל בגמטריא אני. ויש עוד כמה רמזים כאן ולא אאריך.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מש"כ בענין התשי"ו ששלמותם בהבאת ה' ל'אשתי' זה תיקון על ידי פרצוף אבא, כמו בצרעת, שוב מצאתי בפירוש להלן בפרשת מקץ שעל ידי אבא קדישא נקרא 'בן' וניצל מ'כלב' וזה ענין לא יחרץ כלב לשונו, שהיה בפסח.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד טעם וקשר להרבה מזה נמצא בליקוטי מוהר"ן תורה נו, שהמלכות דסטרא אחרא, בחי' עמלק, ענינו תאות ממון, וידוע שפסח הוא תיקון לתאות ממון (לקמ"ת א). ומבואר במפרשים כאן שעמלק בחי' כלב, כמו שר של אדום, והכלבים באים מהנחשים. והכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' תאות ממון. ומבואר בתורה נו שצריכים לטהר הידים מהנחש, בחי' עצבות, ועצבות בחי' ממון (תורה כג). [ואי קשיא לך שהרי בתורה נ' היקמנו משום פגם הברית, וכאן משום תאות ממון, י"ל כמו שביאר מוהרנ"ת ליישב הסתירה מה הכי חמור וכו', וביאר שודאי הכי חמורה זה פגם הברית, אלא שבהתחזקות והתגברות הפגם נופל עוד לתאות ממון שאי אפשר לצאת ממנה אלא דרך החרב וכו'.]

</div>



# תורה נ'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/50/

# תורה נ'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/50


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בסוף מס' קינים. ובענין הזוהר על ועצם לא תשברו בו עמש"כ בפרשת בא (יב:ו).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שאחז"ל (תענית יא) צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא, כי בוודאי הצדיק אכילתו הוא יקר הערך, כי משביע את נפש דקדושה, כמ"ש (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו, והאי צורבא מרבנן דמרעיב את נפשו, ואין יודע להשביע נפשו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שגם זה שייך לפסח, כי קרבן פסח נאכל על השובע, ולכן ועצם לא תשברו בו, רק לכלב שלא יודע שובע, תשליכון אותו. [ויש לזכור מה שרבינו גילה בריש ליקוטי מוהר"ן תנינא שפסח הוא תיקון תאות ממון, והרי שכל ענין של פסח הוא השובע, ששמח בחלקו].

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה יש להבין יותר היסוד שרבינו גילה לעיל בתורה יט, שעל ידי שלמות לשון הקודש על ידי תרגום, מקררים את החמימות הגוף שמסער את הגוף לניאוף ר"ל, וזוכים להיות ניזון מניצוצי האותיות הקדושים. וזה מה שכתוב (במדבר כד:ח) א-ל מוציאו ממצרים וכו' יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ, ופרש"י ז"ל מנחם פתר (שלחן!) בו לשון שבירה וכו' ואני אומר, לשון עצם הוא, שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים, ומעמיד העצם על ערמימותו, ע"כ. ורק בזה שמעמיד את העצם בשלימותו, משביע נפשו מעצם האותיות הקדושים. וזה מה ששנינו במשנה (שקלים יג.) בית גרמו על מעשה לחם הפנים, כי כדי לזכות לבחי' לחם הפנים על ידי שלימות לשון הקודש שעל ידי זה מתנוצץ הפנים כמבואר בתורה יט, לזה צריכים בחי' בית גרמו, בחי' ועצמותיהם יגרם כנ"ל. וזה מה שרבינו מביא שם (יט:ה) חם לבי בקרבי וכו' דברתי בלשוני, שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקודש, בבחי' זאת הפעם עצם מעצמי [ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה] מכאן שנתקררה דעתו בחוה ע"ש, הרי שהעצם הוא בחי' לשון הקודש, והבשר, כל טהור יאכל בשר. ואם לא אוכלים את הבשר, ויתיב בתעניתא, גם בזה לא יודע שובע לנפשו, וחרוח סוערת, והכלב שובר (אותיות בשר) העצמות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

היינו שהתאוות מסערים רוחו של אדם לחפש ולרדוף עוד ועוד אחר החיצוניות, ובזה שובר עצמותו, וצריכים לאכול לשובע, מעצמיות שחסר לו, שמביא ומקשר מה שראוי לו, וזה בחי' שמירת הברית. וכל עוד שרוחו סוער ומתאוה לניאוף ר"ל, לא ידע איך להשביע נפשו, כי כל מה שיאכל לא ישביע לו, עד שישבר גם את העצמות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כלבא נחת ואכל קרבנו (עיין תקוני זוהר, תיקון כא דף מה, ודף סב:) וכו' וכו' וזה שאמרו חז"ל (תענית יא:) צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פתח עינים (ד"ה ליכול) ביאר בשם המקובל כמהר"ר בנימין הכהן, על פי המבואר בזוה"ק (ח"ג לב:), שכאשר ישראל עושים רצונו של מקום אזי האש שעל גבי המזבח רבוצה כארי, אולם כשאינם עושים רצונו של מקום היא רבוצה ככלב, והרי שולחנו של אדם הוא כמו מזבח (ברכות נה.), והתענית היא כמו קרבן, שאש התענית ממעטת את חלבו ודמו, וממילא תלמיד חכם היושב בתענית הרי אינו עושה רצונו של מקום, ולכן ליכול כלבא לשירותיה, והיי שבגללו האש נראית ככלב ולא כארי, ע"כ מובא במתיבתא.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

תשיו עצמות

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מר' שמשון אסטרופוליא – במקובלים, תשי"ו עצמות יש לאדם בקדושה, וכנגדן בטומאה גם כן, כמנין 'ושתי' 'יתוש'. וכו' וכו' שמסיטרא של תשי"ו עצמות בקליפות באים הכלבים עזי נפש שיונקים מאלו תשי"ו עצמות וגם סגולה מרב פפא למי שסבבוהו כלבים שיאמר להנובחים יש בי תשי"ו עצמות דקדושה, יבטלו תשי"ו עצמות דטומאה. ר"ל שתשי"ו שלי יבטלו שלכם קליפות, ואז לא יזיקוהו הכלבים וכו' ולדעתי לזה כיון דוד המלך ע"ה בתהלים (כב:יז) סבבוני כלבים עדת מרעים וגו', ר"ל מה אעשה, אספרה כל עצמותי, ר"ל כמה הם עצמותי תשי"ו, 'כל עצמותי המה' גימטריא תשי"ו, ואז המה יביטו יראו בי, ולא יזיקוני, עיין שם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

רב פפא אמר סגולה למי שסבבוהו כלבים, לשון רבים, ולכאורה זה רק לרבותא דכל שכן שיועיל נגד כלב אחד. והנה סיבוב משמע אפילו שתים, כמו הזאה סביב למזבח בשני מתנות. תרי כלבים בגמטריא אשתי ע"ה. [בעולם אומרים שהכלב הוא החבר הכי טוב של האדם, ולהבדיל יש אומרים על נשותיהם או בעליהם שהן\הם החברים הכי טובים שלהם. ובאמת נקראים רעים אהובים, ואהבת לרעך].

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השני סימנים שנתן על הסכום תשו"י, ושתי, יתוש, לקמן אראה שושתי מענין פורים ואסתר, אי נמי, מלשון ושתי את גבול. והסימן של יתוש, המפרשים הביא את הגמרא (שבת עז:) כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה, וכו' זבוב לצרעה, יתוש לנחש (-יתוש רפואה לנשיכת נחש), והראה שיתוש בגמטריא פעמיים נחש וכו'. ונראה לפרש עוד, כי תזריע בגמטריא תשי"ו ע"ה [ועיין מה שהביאו מספר אמרי נועם הטעם שנקרא בשם עצמות דקליפה, כי כחם על ידי קרי הבא מצד הזכר לבד שהוא מזריע הלובן וממנו נולדו עצמות (נדה לא.), ואתי שפיר לשון כי תזריע וילדה זכר]. ורש"י הביא שם, אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף, ע"כ, ובמסכת סנהדרין (לח.) איתא דבר אחר שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית, ע"כ, ועל כן שפיר יש לסמן שלמות האדם בתשי"ו עצמות ביתוש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו קשר בין תשי"ו לכלבים, כי ביעקב כתיב (בראשית ל:מ) וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן. ואיתא במדרש רבה ובילקוט שמעוני, רבי אבא בר כהנא אמר מאה ותרתין רבון שבעה אלפים מאתן עדרין הוו ליה לאבינו יעקב. רבי לוי אמר ששים רבוא כלבים, רבנן אמרי מאה ועשרין רבוא, ולא פליגי, מאן דאמר ששים רבוא, לכל עדר ועדר חד כלב, מאן דאמר מאה ועשרים רבוא, לכל עדר תרין כלבין, ע"כ. והרי שיעור קומה שלמה של ששים רבוא לכלבים.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה נ' – שהוא בנוי על תהלים כב – הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית אין יכול להתפלל בבחי' כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה), וכשאין מתפלל בבחי' כל עצמותי, אזי כלב נחית ואכיל קורבנו, היינו תפלתו, וכשמתפלל וטועם מתיקות בדיבורי התפלה, זאת הבחינה נקראת כל עצמותי תאמרנה. ואין יכול לטעום מתיקות בתפלה אלא כשתיקן פגם הברית, כי ממין מתיקין זה בחי' מיין דדכיין, זרע קודש וכו', וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזנו, כמ"ש (ברכות טו) השמע לאזנך וכו' אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך עצמותיו וכו' בחי' כל עצמותי תאמרנה, ואז ארי' נחית ואכיל קורבנו, כי עצם זה בחי' ארי' (כ"ש בתיקונים תיק ג' בה"א תקונים האחרונים), אבל מי שפגם בבריתו, הוא בבחי' מיין מרירן וכו' וכו' ואז כלבא נחית, שהוא בחי' מיין מרירן שצווח הב הב, והוא בחי' מרה דאית לה תרי פיות, והוא בחי' חרב פיפיות, בחי' גיהנם דאית לה תרי בנות שצווחין הב הב וכו' וכו' וזה שנצטוינו בקרבן פסח (שמות יב) ועצם לא תשברו בו (וכתו' בזהר (בא מא:) שהיו מקיימין בעצמות לכלב תשליכון אותו, וזה היה קשה מאוד להמצרים ע"ש) כדי שיבחינו כ"א מישראל א"ע אם בריתו על תקונו, כי בפסח כתיב בו (שמות יב) וכל ערל לא יאכל בו, כי עקר הפסח תלוי במצות מילה וכו' וכו' בכן מי שפגם בבריתו ישמור א"ע מכלבים ומחרב, עיין שם.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מה שדוד המלך אמר (תהלים לב:ג) כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום, וקשה למה 'החרשתי' הלוא המתפלל צריך להשמע לאזנו כנ"ל, ועל כרחך פירושו שהחריש הכלבים של הסטרא אחרא, וזה 'החרשתי' ע"ה בגמטריא זרא (-פירושו חרב, עיין ברש"י עה"פ והיה לכם לזרא – במדבר יא:כ) תשי"ו. כי שאגה הוא של אריה, ולכן, בלו עצמיו, מלשון בלילה, בחי' דשנת בשמן הנ"ל. ובתהלים לז כתיב אלה עשית והחרשתי. עשית, ע' מתחלפת לא' באותיות אחה"ע, והרי אשתי, אי נמי, ע'צם שית ע"ה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי כל זה מובן היטב למה כלב קיבל את חברון. כלב בן יפנה, בן יפנה, עם הב' תיבות והכולל בגמטריא עצם. הרי כלב בן יפנה בקדושה של ויש"ת נגד הכלבים. וחברון היא עיקר שהוקצה לקברות כמו שאמרו חז"ל, בחי' עצמות, וכן חברון יש בו אותיות חרב, כנ"ל בתורה נ, והן אותיות חרב לשון יובש, וכן חר פירושו יבש (עיין ישעיה כד:ו) והוא כענין ארץ הנגב כמו שאפרש לקמן. וכן חברון, חוץ מאות ר' – חבון, אותיות נובח – של כלב, והר' בגמטריא עצם. וכן חבו"ן בגמטריא ויש"ת, והר' בגמטריא עצם [וכן בסוף תורה נ' הנ"ל האי צורבא מרבנן דיתיב בתעניתא ליכל כלבא שירותא, שירותא בגמטריא חברון ע"ה]. והוא פלא.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתב הר"ש ז"ל לכן אמר (ויצא כט:כא) הבה את אשתי כי מלאו ימי וגו', והלא קל שבקלים לא יאמר כן, כמו שפירש רש"י בחומש. אבל דע כי יש ד' קליפות, א'חימן ש'שי ת'למי י'לידי (במדבר יג:כב) ר"ת אשתי. ו'אשתי' גימטריא תשי"א. וזהו שאמר ואבואה אליה, ר"ל אביא עוד ה' אל 'אשתי', ויהיה תשי"ו, והיה כוונתו להעביר גילולים מן הארץ, ע"כ.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ארץ ישראל כשיעור קומת אדם, והארץ בחי' נקבה קרקע עולם, וכתיב (שמות כג:לא) ושת"י את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך [ויש להתבונן שהקמת מדינת ישראל בשנת התש"ח בגמטריא תשי"ג, משמע תיקון של העברת קצת מן גילולי הארץ, ועוד ג' שנות ערלה שחה לארץ. תש"ח בגמטריא, ישראל יא"י אחד, שהם ה' תיבות – כנגד ה' אלפים. תש"ח בגמטריא ח"ן, ואולי בחי' כי עת לחננ"ה, ועיין לקמן בענין כעצמים בבטן המלאה, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מוסיף פלאות על מה שכתבנו על כלב, כי כלב הוא זה שהעביר הקליפות האלו מן הארץ כמו שכתוב בספר יהושע (טו:יד-טו) וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק. ולכן מיד אחר כך כתיב: ויעל משם אל ישבי דבר, ושם דבר לפנים קרית ספר. (והנה דבר, בגמטריא רו, ועם ה'ריש' בגמטריא תשיו. עיין במנחת שי שכז"ל במקצת ספרים שניהם חסרים יו"ד, ולא ידענא מאי אידון בהון, עכ"ל, ועיין במנחת שי על מלכים א:ו:טז ויבן לו מבית לדביר, במדיקים מלא יו"ד, וכן הוא לפי המסורה האומרת לדביר ב', אחד מלא ואחד חסר, וסימן 'ומחשבון עד רמת וכו' עד גבול לדבר' (יהושע יג:כו – הדביר היא המחצה המפסקת בין ההיכל לבית קדש הקדשים) ודין, קדמאה חסר, ע"כ. והנה דבר היכל מקדש ע"ה בגמטריא תשי"ו). והנה מובא במפרשים על ר"ש הנ"ל ש'קרי' מלא – קוף ריש יוד, בגמטריא תשי"ו. ובזה י"ל קרית ספר, שצריכים להאיר התשי"ו, כמו שכתוב, אספרה כל עצמותי המה, כנ"ל (וכמו שכתב אחד מהמפרשים שם). ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה. ושאל שלא כהגן (ויק"ר לז:ד) והרי בא לתקן את בחי' 'אשתי', שגם יעקב דיבר בזה שלא כהוגן, כנראה זה התיקון הצריך להעביר קליפות אלו. על כן שני בנות של כלב בן חצרון, עזובה אשה ואת יריעות (דברי הימים א:ב:יח) אינן אלא אשתו מרים, שכל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה, כמבואר במדרש רבה שמות א:יז. והן הן חלא ונערה (דברי הימים א:ד:ה) כמבואר במדרש רבה שם. היפוך בנות עלוקה האומרים הב הב. ועל כן כאשר עכסה באה לבקש מאביה, כתיב (יהושע טו:יח) ותסיתהו לשאול (ולשון ותסיתהו שייך ליין, כמו שכתוב (ויחי מט:יא) ובדם ענבים סותו, כמו שפרש"י שם. וי"ל עכסה, נוטריקון עין כוס, היפוך מה שכתוב בשיכור (משלי כג:לא), כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים. כי 'ישר' זה כלב כמובא במדרש רבה שם), וכאילו עתניאל שאל, אף על פי שבהמשך כלב ענה לה, מה לך ותאמר וכו'. וכתיב (דברי הימים א:ב:יט) ויקח לו כלב את אפרת, תיבת לו מיותר, וכאילו לקח 'לו' ואת אפרת, לו אפרת בגמטריא תשי"ו ע"ה. וממנה בא דוד כמבואר במדרש רבה שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מה עשה הקב"ה זמן לו את אחיו ולכדה (ויק"ר). עתניאל קנז, חסר ב' של הב' תיבות, בגמטריא תשי"ו. (טו:יח) ויהי בבואה, בבוא ה' כנ"ל ביעקב, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור וכו' (-סופי תיבות רחל, כי יעקב כיוון על רחל כאשר אמר הבה את אשתי) ותאמר תנה לי ברכה (תנה לי ברכה בגמטריא התשי"ו ע"ה) כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים וכו'. כי זה התיקון של העצמות במיין מתיקין כמבואר בתורה נ הנ"ל.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין של בני קנז דייקא, כי זוכים למדה זו של כל"ב על ידי זק"ן, כמו שכתוב (בראשית כד:א) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו וכו'. הרי כיון שהגיע לזק"ן בא לבחינת בכ"ל (והנה יצחק היה עוסק אז להביא קטורה לאביו. ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת, רש"י בראשית כה:א, קטורת ע"ה בגמטריא תשי"ו). ויש אומרים שבכל הוא בת. וזה בחי' הבת של כלב. וזה 'את אברהם בכל' עם הי' אותיות בגמטריא אשתי. שעוד צריכים לתקנה עם הה'. תשי"ו מקנז\מזקן בגמטריא בראשית.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

[בראשית, ב' פעמים ראשית, אותיות ר' אשתי, ר' בגמטריא עצם, אשתי, ועם הה' אותיות, הרי תשי"ו עצם, וב' פעמים, כי יש בקדושה ובטומאה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל בראשית, אותיות רב אשתי, כי יוסף בא מאשת יעקב – בר אשתי, ועליו אמר רב עוד יוסף בני חי. אשתי בחי' י"ה כמבואר בהאריז"ל יוד פעמים הי, יוד פעמים הה, יוד פעמים הא, הרי כתר, ועוד צ"א של, יוד-הי יוד-הה יוד-הא, הרי אשת"י. ואז מוסיפים המילוי של י"ה – וד יאה, בגמטריא כו, הרי שלהבת, ואז מוסיפים הכולל, ויש בחי' שלח נא ביד תשל"ח]

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במפרשים על ר"ש הנ"ל שהעירו ויש"ת בגמטריא פעמיים נחש\משיח. והביאו מהזוהר (בשלח סה.) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו וכו' מבין סטרא דלהון נפיק מתקיפותא דלהון דאקרי כלב, ודא חציפא מכולהו, ע"כ ואותיות האמצעיות של 'שור וחמור' בגמטריא כלב, והביאו מהמגלה עמוקות (ע"א) חבל על שמש גדול שנאבד מן העולם, שאלמלי לא נתקלל נחש הקב"ה היה מזמן לו לאדם שני נחשים, והיה משגרו אחד לצפון ואחד לדרום, והיה מביא לו אבנים טובות וסנדלפונים וכו'. ויש להקשות פתח בנחש ומסיים בנחשים. אבל רזא דמלה נרמז בסוד נחש, שהוא מסוספיתא דנחשא, ותקועים בנחש תרין סטרין, מימין 'חמור' ח' של 'נחש', משמאל 'שור' ש' של נחש כדאיתא בזוהר בלק (רז.), וזהוא שמאר אלמלי לא נתקלל נחש, היו סטרין אלו התקועין בו היו כולם משרתים לאדם לטוב ולא לרע, אחד משגרו לצפון, הוא שור משמאל שהוא צפון, ואחד משגרו לדרום הוא חמור מימין, ע"כ. והרי הכלבים באים משני הנחשים אלו – שור וחמור ביחד. ולכן ענין הכלבים תשי"ו.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד בזה, כי האות האמצעי של התורה היא ו' רבתי של גחון, כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע וכו' (שמיני יא:מב). גחון בגמטריא תשי"ו ע"ה (ן = ת"ש). והוא נזכר באותו פרק של תהלים (כב. והוא המזמור שאומרים בפורים, שבו תפילת אסתר בהכנסה להיות אשת אחשווירוש (– וי"ל שלכן כתיב ואני ונערותי אצום כן, ולא כתיב נצום, כי אצום אותיות מוצא – ומוצא אני מר ממות את האשה וכו' – קהלת ז:כו ברכות ח), ולכן שפיר נתן סימן – 'ושתי') שהביא הר"ש – כי סבבוני כלבים וכו' אספרה כל עצמותי המה וכו' (פסוק יז), לעיל מיניה (פסוק י) כתיב, כי אתה גחי מבטן וכו'. וי"ל בזה כלב, ב' פעמים כל (בגמטריא מאה, וכן הכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' מאה, כי – ה' פעמים ב' פעמים ה' פעמים ב', בגמטריא ק. וזה מש"כ לכלב תשליכון וכו', תשליכון אותיות תשי"ו לכ"ן – בגמטריא מאה), בחי' שני כליות, כי התורה נקראת עצות, והכליות יועצות [ובעצות שפיר חל הלשון לשית עצה, ועל ידי השת"י כליות בונים הו' שהוא עץ חיים, כמבואר בריש ספר אדיר במרום, ביחוד הגן דרך האהבה, ואכמ"ל]. חצי הראשון וחצי השני של התורה. וכן 'כל' הם אותיות האמצעיות של הא"ב. וזה גחי מבטן, כי גחי בחי' גח"ו של חצי הראשון, מבט- מסתכל אל – ן' של גחון. וזה ויש"ת עליהם תבל. וישת ע"ה בגמטריא גחון, תבל זה הת'ורה (-תבלין) שמתחלת ומסיימת עם אותיות ב"ל. ודרשו חז"ל שזה הצדיק בחי' אבן שתי"ה. ועל התורה כתיב (משלי טז) נפש עמל עמלה ע"ה בגמטריא וישת. הרי פעמיים עמל.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השתי כליות, שהם שתי פעמים כל (-בגמטריא חכם לב וכו' כדאיתא בספר אדיר במרום), בספר יצירה הם אותיות ו"ט, בגמטריא י"ה, בחי' המוחין, כי הם יועצים. והשם הט"ו בע"ב שמות, הר"י, אותיות י"ה ואות ריש בגמטריא עצם, וכן הוא לשון הריון. וזה בחי' הולך על גחון, גחון הוא הבטן, ג"כ בגמטריא תשי"ו – אמצע התורה, ומי הולך על גחון – עובר במעי אמו. וזה מה שכתוב בקהלת (יא:ה) כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמם בבטן המלאה וכו' ופירש הרי"ד עצמים קורא העברים, וכן פירש האבן עזרא ז"ל וענינו גוף הילוד טרם יולד, וקראו עצמים כי הם מוסדי הגוף, כי הבשר והעור כמו מלבוש. והמלאה היא ההרה. ויתכן שיהיה המלאה תאר לאשה, ותהיה מלת בטן סמוכה וכו' עיין שם. וכבר הביאו (ואביא לקמן) מהרי"ץ חיות שעל כרחך פירוש תשי"ו עצמות אין הכוונה לסתם אברים שהם רמ"ח, ולכן עולה יפה עם פירוש עצמים. [והנה בבטן, בגמטריא התש"ח שנת הקמת מדינת ישראל – ארץ ישראל בטיבור העולם, בא נראה מה יהיה כאשר תגיע התשפ"ט - המלאה]. ולכן עצמים, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא תשי"ו כל כל.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ ויתרצצו הבנים בקרבה (תולדות כה:כב), ויתרצצו, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא עצמים. ובקרבה של רבקה – שכתוב בה (פסוק כד) וימלאו ימיה, בחי' המלאה, היו ממש השני בחי' של תשי"ו, של קדושה ושל בחי' כלב.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן הגמרא הראה רעת הכלב דייקא באשר היא פוגעת את העובר על ידי מה שנובח, כדאיתא במסכת שבת (דף סג: בבא קמא פג.) ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא, נבח בה כלבא, איתעקר ולדה, אמר לה מרי דביתא לא תידחלי דשקילי ניביה ושקילין טופריה, אמרה ליה שקולא טיבותיך ושדיא אחיזרי, כבר נד ולד. (וי"ל זה לשון אחיזרי, זרא לשון חרב כנ"ל).

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אנו מוזהרין, אל תטוש תורת אמך, תטו"ש ע"ה בגמטריא תשי"ו, שזה דייקא במעי האמא.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שכר פרי הבטן (תהלים קכז:ג) שכר זו נגד שכר של היין – שאפרש לקמן, שהוא י' פעמים כל"ב, ועזי נפש כנ"ל. כי הבטן בגמטריא תשי"ו כנ"ל, ענין הוולדות במעיה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מצאנו בשיר השירים (ז:ג) בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים, ערמת ע"ה בגמטריא אשתי. שמא תאמר הרי חסר ה' של העברת הקליפות, תלמוד לומר סוגה בשושנים, סוג ה' - בשושנים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל התשי"ו עצמות בחי' צלם אלקים שלם. והם מבחי' י"ה כנ"ל. ולכן: צלם י"ה ישראל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במפרשים הביאו מספר אמרי נועם, ביאר הטעם שנקרא בשם 'עצמות' דקליפה, יען כי כחם על ידי קרי ח"ו הבא מצד הזכר לבד (וכבר הראו ש'קרי' במילואו קוף ריש יוד, בגמטריא תשי") שהוא מזריע הלובן, וממנו נולדו עצמות, כמאמר חז"ל (נדה לא.), ע"כ. ולפי כל מה שהבאתי, לא נראה כלל שזה תלוי רק בזכר. ומצינו בגמרא שותא דינוקא בשוקא מאבא ואמא, הרי השותא תלוי באב ואם. והרי עצם בגמטריא לאה במילואה, למד אלף הי [שוב ראיתי לקמן בפרשת ויחי כתב שגם 'אדם' בגמטריא זהו יעקב א"נ זה יעקוב – כי 'אד' פעמים 'ם', וזה בגמטריא עצם]. ואדרבה לזאת תיקרה קרי, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רכו – מה שהרשעים על פי רוב הם מזמרים ניגונים של יללה ועצבות, כי הם בחי' נשמת ערב רב, ואמא דערב רב היא לילית שהיא מיללת תמיד, וכו' וכו' כי יניקתם מבחי' ועיני לאה רכות (בראשית כט), מבחי' קילקול הראות, בבחי' מארת חסר, כמ"ש (בראשית א) יהי מארת חסר דא לילת (ת"ז ת מד ד' עט:), וכו' עיין שם. וידוע שהיא המחטיא בני אדם בטומאת קרי ר"ל. וכן, יללה מארת, בגמטריא תשי"ו. והרי המילוי של לאה, מד לף י, עם החמש אותיות, וישראל, וחמש אותיותיו, והכולל, בגמטריא תשי"ו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ולא זכיתי לבוא בסוד הדבר, אבל אולי י"ל שחשבון תשי"ו עצמות, אינו כחשבון רמ"ח, כי הם מבחינת לאה, ולאה מעולם לא היתה מחוברת בז"א, וכל הנסירה של לאה ביום ראשון של ראש השנה, מבואר בכוונות שזה רחל שלקחה מקום לאה, ולכן בנוגע לרחל, יש רמ"ח אחד בשבילה ובן זוגה, ושס"ה גידין לכל אחד, כמבואר בליקוטי תורה של האריז"ל, אבל לאה שאינה שייך לגופו ממש של ז"א, יתכן שלכן יש לה חשבון אחרת של שתי"ו ביניהם. ובפשטות אין זה עולה יפה עם מה שפירש הרי"ץ חיות שהוא לחשבון מ"ה ותרע"א, כי לכאורה תרע"א ברחל, ועכ"פ על כרחך גם בלאה יש תרע"א. ועל דרך זה, שבועה במלך עצמו, עצמות ממש של רמ"ח, ו'הנודר כאלו נודר בחיי המלך', עם הה' תיבות בגמטריא אשת"י ע"ה, בחינת בינה, שזה בחי' לאה. והיע"בתא.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ר"ש כתב שיעקב ביקש להביא ה' ל'אשתי' [וכן עיין בשיר השירים ב:ד הביאני 'אל בית היין ודגלו עלי אהבה', עם הכ"א אותיות בגמטריא אשת"י, שצריך לה'ביאני, וזה דייקא בבית היין ששייך להעצמות כנ"ל, וכן הביאני, אותיות הבא יין. ומיד אחריו כתיב, סמכוני באשישות, באש תשי"ו, וי"ל באש עם הג' אותיות בגמטריא אשה]. עיין בליקוטי מוהר"ן תורה לב, שכל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלה (זהר בא דף לח:), גימטריא ש"ך דינים, וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א, שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה וכו' עיין שם שזה ענין הריקודין ופירש בזה מש"כ (בראשית בט) וישא יעקב את רגליו, והרי וישא, האלף מתחלף לת' בא"ת ב"ש, והרי תשי"ו, ומסיים שם ז"ל וזה דאיתא במדרש (בראשית ע) כשנשא יעקב את לאה, בשעה שהיו מרקדין היו מזמרין היא ליא, לרמז ליעקב הא לאה (זהר ויצא קנד), היינו כי לאה היא עלמא דאתכסיא, שהוא בחינת לב וכו' ומשם המתוק של הדינים כשממשיכין ה"א מהלב, וזה הא לאה, שצריך להמשיך מלאה האלפין כדי להמתיק ולתקן את הכל וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

דוד המלך, מגזע כלב ומרים, ביקש (תהלים כז:ד) שבתי בבית ה' וכו'. בבית, זה ב' פעמים בית – ד', בחי' הד' קליפות. ד' עם שבתי בגמטריא שתי"ו. ואע"פ שיכולים לדרוש 'שבתי' בפני עצמו [וכמו שאמר עזרא (פרק ט) בשת"י ונכלמתי], עם הד' אותיות, ככה זה עדיף, כי שבתי בגמטריא אשתי ע"ה, כי הוא כבר התחיל התיקון, רק היה צריך להשלים עוד ד'.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

וכן דוד המלך אמר (תהלים עג:כב) ואני קרבת אלקים לי טוב שתי באדנ"י אלקים (הוי"ה בניקוד אלקים) מחסי לספר כל מלאכותיך. ואני, זה דוד, בגמטריא י"ד, עם קרב"ת, בגמטריא שתי"ו. קרבת דייקא כנ"ל בענין בטנה של רבקה. לי טוב. לי' הוא טוב, כי דוד בקש, רפאה נפשי, רפאה נפש י', רפאה נפש בגמטריא שתי"ו. שתי באדנ"י הוי"ה, בחי' שתי"ו כמו שפירש הרי"ץ חיות, כי הלוא רמ"ח אברים של עצמות יש, ועל כרחך השתי"ו עצמות בחינה אחרת, וכתב שהוא שם אדנ"י במילואו אלף-דלת-נון-יוד בגמטריא תרע"א, עם שם הוי"ה במילוי מ"ה. (רק בדרך כלל הוי"ה בניקוד אלקים אינו מרמז לשם מ"ה). וזה לספר, כמו שפירשו הבאתיו למעלה, שצריכים להאיר ולספר השתי"ו.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אנו מתפללים בשמונה עשרה וכסא דוד מהרה לתוכה תכין, מהרה לתוכה, בגמטריא אשתי. וצריכים להוסיף לה ה', וכן צריכים להוסיף ה' לתכין שתהיה בגמטריא 'תהלים', וזה על ידי כסא דוד, כסא שלם, עם ו"ה, שני פעמים ה' עם הכולל.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל אמרו אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. 'אלא למה שבו בקנקן' בגמטריא שתי"ו עם הכולל.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו (ישעיה כד:ט). ישתו, לשתי"ו. שכר בגמטריא י' פעמים כלב, ובגמטריא עזי נפש, עם הב' תיבות והכולל. כי היין מזיק או מקיים העצמות, עיין במסכת נדה כד: תניא אבא שאול אומר, קובר מתים הייתי, והייתי מסתכל בעצמות של מתים, השותה יין חי עצמותיו שרופים, מזוג (-במים יותר מהראוי), עצמותיו סכויין (-שחורין), כראוי, עצמותיו משוחים. וכל מי ששתייתו מרובה מאכילתו עצמותיו שרופין. אכילתו מרובה משתייתו, עצמותיו סכויין, כראוי, עצמותיו משוחין, ע"כ. משוחין בחי' וכשמן בעצמותיו (תהלים קט:יח), וזה בחי' ושמועה טובה תדשן עצם (משלי טו כנ"ל בתורה נ).

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחריו כתיב (כד:יא) צוחה על היין בחוצות, ופירש ספר אהל יעקב (שמות) היינו שהגזלן שותה יין בשמחה, על דרך מאמר 'ויין ענושים ישתו' (עמוס ב:ח), והנגזל עומד כנגדו בקול צוחה ויללה, עיין שם. הרי זה בחי' הכלבים עזי נפש.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ובקדושה כתיב (בראשית כז:כה) ויבא לו יין וישת.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש להבין בענין שתי"ו שהוא לשון דיבור, כמו שכתוב שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, ובגמרא שותא דינוקא בשוקא מאבא ואמא, ואתי שפיר כמו שפרשנו למעלה שמדובר מבחי' י"ה של המוחין, בחינת אבא ואמא. ואיתא בספר חרדים ולפעמים יתגלגל בעל לשון הרע בכלב. וכן מצינו שהקול של אדם נמשל לנביחת הכלב, במסכת שבת קנב. כלבוהי לא נבחין, פירוש רש"י קולי אינו נשמע, ע"כ. ובסוף פרק ג' של מסכת נדה לא: מפני מה קולה של אשה ערב וכו' ממקום שנבראת ופרש"י עצם כשמכין בו קולו נשמע אבל קרקע כשמכין בו אין קולו נשמע, ע"כ.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בספר גלגולי נשמות ז"ל גחזי ושלשה בניו הם ארבעה מצרעים, והם ענק ושלשה בניו אחימן ששי תלמי, ע"כ [ועיין בזוהר פרשת שלח קנט. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו, זרעא הוו מאינו נפילין דאפילו לון קב"ה בארעא וכו' וכו' אנשי השם אחימן ששי ותלמי, עיין שם, דהיינו שהם מצאצאי עז"א ועזא"ל שמבואר בזוהר בראשית כג. שקטרגו שלא לברוא את האדם משום שעתיד למחטי קמך באתתא דיליה, ובסוף הם בעצמם נפלו בזה. ובפירוש הרמ"ז שם כבר נתן סימן לשלוש אלו, נפל אש"ת בל חזו שמש עיין שם, נמצא שהר"ש לא חידש את הסימן של אשתי – רק הי' של ילידי. ונמצא שענינם מאדם קשור ללשון הרע, ביאת הארץ, ואשת. ולהלן שם בזוהר דף קס. יש ענין אחר באלו הג'. ובביאור הגר"א לספרא דצניעות ה:ח כתב שבעולם הבריאה שהוא עולם הפירוד, נבראו ארבע חיות הקודש, שהם ארבעה ראשים לכל העולמות, וכנגדם הם ארבעה נפילים דקליפה, שהם גם כן ארבעה ראשים בעולם הזה, והם שורש ארבעת הענקים הנקראים אחימן ששי ותלמי יחד עם אביהם]. ולכאורה הן הם הקליפות שצריכים להעביר מן העולם על ידי הבאת הה' לאשתי. וכלב שהורישם, אשתו מרים, היתה מצורעה ז' ימים.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכתבי האריז"ל מבואר שצרעת בא כאשר המוחין דאימא מאירים בנקבה, קודם שיכנסו מוחין דאבא בז"א, אז יש אל החיצונים אחיזה בהארתה היוצאת לחוץ (שער הפסוקים ובעוד מקומות). ולפי זה לכאורה ענין 'ואבואה אליה' אביא עוד ה', אביא – אותיות אבא שהוא י'. הוא שמביא הה' הזאת שעל ידו אין אחיזה לחיצונים. [שוב ראיתי להלן בפרשת מקץ עה"פ וא-ל ש"די יתן לכם רחמים כז"ל הנה בסוד סבא דסבין שהוא אבא קדישא, י' חכמה, הבאים מכוחו ונקראים בנים, אין סטרא אחרא מסאבא סוד כלב (-בגמטריא בן) היוצא משור וחמור (זהר ב סה.. אותיות הפנימיות ו'מו בגמטריא כלב) אין יכול להזיקו. ומי שאינו פוגם באבא פנים קדישין פנים מאירים, לא יהיה לך אלהים אחרים על 'פני' (שמות ב:ג) כנודע 'פן י' וכו', ונקרא 'בן' גימטריא 'כלב, לכן אין כלב יכול להזיקו. והוא בסוד (שמות יא:ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו וגו', ישראל דייקא, הוא סוד אבא קדישא פנים עליונים. והם היו לו לבן, לכן לא לט עליהם 'כלב' מספר 'בן' וכו', עכ"ל.]

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הבחינות הנ"ל נמצאים בפסח, כי פסח אותיות ספח – מלשון מספחת שהוא נגע צרעת. ויש הד' כוסות של יין, כוסות נגד סכויין הנ"ל. ובחינת דיבור, שאומרים הגדה בקול, בחי' ויגד לכם את בריתו, הגדה לשון גיד, כמבואר בתורה כ' ותורה כט, וככל המבואר בתורה נ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד טעם וקשר להרבה מזה נמצא בליקוטי מוהר"ן תורה נו, שהמלכות דסטרא אחרא, בחי' עמלק, ענינו תאות ממון, וידוע שפסח הוא תיקון לתאות ממון (לקמ"ת א). ומבואר במפרשים כאן שעמלק בחי' כלב, כמו שר של אדום, והכלבים באים מהנחשים. והכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' תאות ממון. ומבואר בתורה נו שצריכים לטהר הידים מהנחש, בחי' עצבות, ועצבות בחי' ממון (תורה כג). [ואי קשיא לך שהרי בתורה נ' היקמנו משום פגם הברית, וכאן משום תאות ממון, י"ל כמו שביאר מוהרנ"ת ליישב הסתירה מה הכי חמור וכו', וביאר שודאי הכי חמורה זה פגם הברית, אלא שבהתחזקות והתגברות הפגם נופל עוד לתאות ממון שאי אפשר לצאת ממנה אלא דרך החרב וכו'.]

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ערב פסח תשפד התקררתי, והייתי מתעטש פעם אחר פעם, והיה פלא כי בימים אלו שהרחבתי לכתוב על הענין לספר את התשי"ו – ובפרט בזמן הקרבן פסח, כל עטישה יצא כאמירת התשי"ו.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כך בערב שבת, יום בריאת האדם, נדבק בבגדי כחמש עשרה יתושים, זכרון יתו"ש קדמך.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

בשבת קבלתי עליה לתורה, ושמתיך בנקרת הצור. בנקרת הצור, עם הט' אותיות, בגמטריא אספרה תשי"ו, וכן תיבת, ושמתיך, יש בו אותיות תשי"ו, ואותיות הנשארות, מ"ך עם הכולל בגמטריא אני. ויש עוד כמה רמזים כאן ולא אאריך.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

מש"כ בענין התשי"ו ששלמותם בהבאת ה' ל'אשתי' זה תיקון על ידי פרצוף אבא, כמו בצרעת, שוב מצאתי בפירוש להלן בפרשת מקץ שעל ידי אבא קדישא נקרא 'בן' וניצל מ'כלב' וזה ענין לא יחרץ כלב לשונו, שהיה בפסח.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד טעם וקשר להרבה מזה נמצא בליקוטי מוהר"ן תורה נו, שהמלכות דסטרא אחרא, בחי' עמלק, ענינו תאות ממון, וידוע שפסח הוא תיקון לתאות ממון (לקמ"ת א). ומבואר במפרשים כאן שעמלק בחי' כלב, כמו שר של אדום, והכלבים באים מהנחשים. והכלבים עזי נפש צועקים הב הב, בחי' תאות ממון. ומבואר בתורה נו שצריכים לטהר הידים מהנחש, בחי' עצבות, ועצבות בחי' ממון (תורה כג). [ואי קשיא לך שהרי בתורה נ' היקמנו משום פגם הברית, וכאן משום תאות ממון, י"ל כמו שביאר מוהרנ"ת ליישב הסתירה מה הכי חמור וכו', וביאר שודאי הכי חמורה זה פגם הברית, אלא שבהתחזקות והתגברות הפגם נופל עוד לתאות ממון שאי אפשר לצאת ממנה אלא דרך החרב וכו'.]

</div>



# תורה נא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/51/

# תורה נא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/51


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ ריש מסכת תמיד. ועיין ריש ספר המידות ערך אמת אות א.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אל תאמרו מים מים, שהוא אזהרה על שקר (כמו שסיים שם שנאמר דובר שקרים לא יכון וכו') מים מים, הם בחי' שקר שהוא בחי' דמעות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

במ"א כתבתי עוד פירושים בענין מים מים שהוא שקר. ויש לציין עוד למש"כ במשלי (כ:י) אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם. הרי שהכפל בעצמו מרמז על השקר שבו, שלא כתוב שם מה שכתוב בתורה (דברים כה:יג) לא יהיה בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

וזהו אל תאמרו מים מים, שהוא השקר, שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ע"כ. כי העינים דוחים את השקר כמבואר לעיל שזה ענין הדמעות. ובינתיים הדמעות משקרות העינים ומכהין העינים, ובודאי לא יזכה לראיה אמיתית.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

כי אמת הוא אחד, למשל, על כלי כסף כשאומרים עליו שהוא כלי כסף, הוא האמת, אבל כשאומרים עליו שהוא כלי זהב, הוא שקר, נמצא שהאמת הוא אחד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברש"י כתובות נז. ד"ה מאי קמ"ל. שביאר שלא בכל מחלוקת בהלכה ניתן לומר אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כגון אם נחלקו שני חכמים איך אמר פלוני החכם - שבמחלוקת זו אחד מהם אומר שקר ואין כאן דברי אלוקים חיים. ועיין ברשב"א בחולין (צב: ד"ה הא דאמר לגבי נותן טעם בגידין) ז"ל מן התימה, וכי נחלקו במה שיעיד עליו החיך? וכו' ואין זו דרך למחלוקתן של חכמים וכו' ע"ש. ובר"ן שם (מב.) ז"ל והיאך נחלקו חכמי ישראל בדבר שאפשר לעמוד עליו, ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וזה סוגיא שלמה וארוכה מאד, עיין למשל בשדה חמד (קונטרס הכללים, מערכת המ"ם כלל קסד – מהדורת קה"ת, כרך ג', עמ' 1090 – תקמו). ובספר משנת בנימין (לרב בנימין מוילקומיר – סוף ח"א, קונטרס אחרון, מעשרות ה:ח אות טו, עם הוספות האדר"ת).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בארוכה בספר חיי מוהר"ן אות כד שרבינו אמר שאף על פי שנמצא בספרי מקבלים תרוץ על קשיא הזאת וכיוצא בזה וכו' וכו' באמת אלו התרוצים אינם כלום למבין קצת וכו' וכו' רק לסמך על אמונה לבד. וכשבא חס ושלום בדעתו איזה קשיא בעניניםאלו צריך לידע שאי אפשר לתרצה, כי אי אפשר לנו לדעת ולהשיג בשכלנו האנושי דרכי ה' וכו', רק לסמך על אמונה לבד, להאמין שבדואי באמת הכל נכון וישר, רק שבשכלנו אי אפשר להבין דרכי השם וכו' וכו' וכן על שאר קשיות כיוצא באלו כגון הידיעה והבחירה שמובא גם כן שרוצים לתרצה וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך עיון אם דברי רבינו שם הולכים גם על מחלוקת במציאות, דאם כן, אפילו לפי מה שחקק כאן בתורה נא שהאמת אחד, הרי אי אפשר לדעת אותו אחד בעולם הזה, כי יתכן לעינינו שני הפוכים בבת אחת באותו מציאות, ושניהם אמת, אף על פי שבעולם האמת, בודאי שניהם כאחת מציאות אחת של אמת, אבל לעינינו ניתן נראה כשנים, ולא נוכל לדעת שהוא אמת.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נא אמר רבי עקיבא ותורה מז ואכלתם אכול ושבוע.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כי אמת הוא אחד ע"ש. וי"ל בזה מה דתנא במשנה סוף מסכת סוטה (ט:ה) משמת יוסי בן יועזר וכו' בטלו האשכולות. פי' הרע"ב איש שהכל בו. כלומר תורתם אמת מבלי דופי עכ"ל. וצ"ב מה הקשר בין שהכל בו – לאמת. אכן יעו' בתורה מז שמצינו שהולכים ביחד, כי אמת הוא מדת תפארת שיש בו כל הגוונים, וכן הוא אור הפנים שיש בו כל הגוונים. ולפי זה אתי שפיר שעל ידי האמת בלי דופי זכה לבחי' שהכל בו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כל מה שהוא נגד רצונו של אדם הוא רע, ע"כ. והרצון לעשות רע, נגד עיקר רצונו. ועוד י"ל שאפילו ההתנגדות לרצונו הרע, הוה בחי' רע. וכח שפועל רע בלי בחירה, כמו פרעה באותם פעמים שניקח ממנו הבחירה, הרי זה כח שפועל באחדות. וזה דעתו של רבי נחמיה שקבע שפרעה נשאר מהם ולא מת כדי לספר גדולתו של הקדוש ברוך הוא.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אבל כשכולו אחד אין שם בחי' חשבונות רבים, שהוא עיקר הרע והטומאה, כי הטהרה היא בחי' הממוצע בין הקודש והטומאה, שעל ידו נתתקן הטומאה, כמ"ש (יחזקאל לו) וטהרתים מכל טומאותיכם, והוא בחי' הבחירה, שהוא ממוצע בין שני דברים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר רבינו גילה שכל הבריאה היתה רק בשביל הבחירה. ובזה מבואר הפסוק (קהלת א:יג) ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלקים לבני האדם לענות בו.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בתורה רלד, בענין צפנה לפני ה', שגילה האריז"ל צפנה בגמטריא בחירה, בחי' הבחירה שצפונה בהדיעה. והרי רוח צפון חסר.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין הבחירה עמש"כ בס"ד באריכות בתנינא תורה קי.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

כי טהור אין שייך אלא כשיש טומאה. זוהר פרשת חקת (קפ:, חק לישראל יום א') דהא טהור לא אקרי אלא מן סטרא דמסאב בקדמיתא.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בחגיגה (כו:) דאמר ר"ל מאי דכתיב השלחן הטהור מכלל שהוא טמא (-מקבל טומאה).

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

וכשהוציא הקב"ה את הבריאה מן הכח אל הפועל, אזי נתהוה תיכף בחי' הטהרה ע"ש.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

בשער הכוונות בענין ברכת השחר, בביאור ברכת אלקי נשמה כז"ל ואמרו טהורה היא (!): כנגד עולם האצילות, אשר משם נשמה לנשמה. אתה בראת: כנגד חלק הנשמה, הבאה מן הבריאה, ע"כ. וצ"ע כי אצילות הוא אלהות קדמון לכל הבריאה ובחינת הטהרה שנעשה רק מהבריאה כמו שמבואר כאן [ואילו בקיצור הכוונות של הרמח"ל כז"ל נשמה שנתת בי – הוא סוד נשמה לנשמה, אתה בראת – נשמה ע"ש. וא"ש שטהורה קאי על הבריאה. ואגב ידוע בשם הגר"א שהוכיח מלשון ברכה זו שעצמיות האדם אינה הנשמה, אלא 'בי'. ולפי הרמח"ל מופרך. בליקוטי מוהר"ן כב – עצמי היא הנשמה, שהיא עצם האדם, כי עקר עצמיות האדם, מה שנקרא אצל האדם אני, הוא הנשמה, שהיא עצם הקים לעד, עכ"ל. ועיין שיחות הר"ן נד – כל פעם שנפש יורד לעולם הוא בצירוף חדש של נפש ורוח ע"ש]. וי"ל כמו שפרשנו באריכות במ"א שכל הבחינות של הנשמה, אפילו כאשר מדובר על נשמה דאצילות, אין הכוונה ח"ו שהנשמה ממש מאצילות, כי הנשמה הוא נברא ולא בורא, ולכן גם בנשמה לנשמה שייך ענין טהרה שלמטה מאצילות.

</div>



# תנינא תורה נב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/52/

# תורה נב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/52


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במס' תמיד דף כז..

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין מעלת הלילה, עמש"כ במס' יומא דף כט..

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהשם יתברך הוא לבד מחויב המציאות, אלא שלאחר שהוא ברא את עם ישראל הרי הכל כבר מחויב המציאות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלשון הרמח"ל בסוף דעת תבונות ח"ב (סימן סד) ז"ל כי רצה המאציל ב"ה לעשות פעולה גדולה – להחזיר כל רע לטוב, והרע היותר גדול ועיקרי יתוקן גם כן להיות טוב. ודבר זה יצא בסוף הכל, כמו שתשמע עוד בס"ד. אך הנה אם נחשוב כל רע גמור שיהיה, לא נחשוב רע שלא ימצא מציאות וטוב נגדו, דהיינו: המאציל ב"ה שהוא מחויב המציאות, ועל כן אין צריך שילכו הדברים בדרך רע ולא טוב כלל, אפילו לפי הבחירה (-היינו אף על פי שיש בחירה לעולם לא ילך הכל לרע), כי באמת זהו כבוד השם יתברך, שכח טובו לא יניח שום רע בלא תיקון. לכן לכל נשמה ימצא איזה ראשית טוב, כי הטוב מחויב המציאות, וגם אם מסתיר פניו לתת מציאות לרע, לא יסתיר פניו לגמרי – שלא יהיה טוב נמצא, כי הרע עצמו לא יהיה לו קיום, אלא כי ירשה האדון יתברך שמו להניח המצאו. אם כן צריך לקחת הדברים כחוק אשר בם נמצאים, והיה ראשית הטוב והבחירה להיות כחו – חוק להשיב כל רע אל טוב, שזה כח המאציל יתברך שמו – שרק חיוב המציאות יחייב כל רע לחזור לטוב, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וגם צריכין שיהיה ההתבודדות במקום מיחד דהינו חוץ מהעיר בדרך יחידי, במקום שאין הולכים שם בני אדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בספר ראשית חכמה, שער הקדשה ו:טז ז"ל עוד צריך לקנית הקדשה קדשת המקום, כמו שמצינו שנזכר בתורה, פרשת אחרי מות (ויקרא טז:כד) 'מקום קדוש'. ויש בזה שתי בחינות: או היות המקום מקדש על ידי עסק התורה וכו', או קדוש – מקום מבדל ומפרש מבני אדם. ומקום בדד מבני אדם הוא הכנה גדולה לדבקות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם אות יט שכז"ל ואם אפשר שיהיו שתיהם כאחת, כגון התבודדות האדם בבית מדרשו או בבית הכנסת – מה טוב חלקו, כי בודאי יקנה קדשה יתרה בנפשו עיין שם. ותמיד היתה השאלה הזו קיימת אצל ציון רבינו הקדוש, אם עדיף לעזוב הציון ללכת ליער לעשות התבודדות, או לנצל את ההזדמנות להיות בציון (שיח שרפי קודש ו-צב רבי מתתיהו כהן הי"ד לא היה הולך להתבודד ביער, וכל תפלותיו והתבודדותו היה עורך בציון רבנו ז"ל (-אכן יש להעיר שגם מסופר שהיה הולך לרופאים), וכן רבי שמואל הורביץ זצ"ל בשהותו באומן נהג כן בטוענו, 'שדות יש לי גם בארץ ישראל', וכל זמן שאני באומן רצוני להשתטח וכו').

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חובת הלבבות (שער הפרישות פרק ג) דיש כת מתבודדים שהולכים למדבריות כל השבוע, ואוכלים עשב השדה, והולכים עם בגדים בלויים, כדי שלא יצטרכו לחפש אחר פרנסה. ודרך זו היה דרך קיצוני ולא ממוצע, ואין התורה רוצה בדרכים אלו, כמ"ש (ישעיה מח:יח): לא תוהו בראה לשבת יצרה, ולעומת זה יש אלו שעוסקים בישובו של עולם, וגם דואגים לצרכי גופם ההכרחיים, אבל כוונתם לשם שמים, וזו הדרך המובחר והמעולה. אבל דרך הממוצע הוא שפורשים בבתיהם ולא במדבריות, ולא עוסקין ביופיו של עולם, ודואגים רק למה שדרוש להם לצרכי גופם, כגון מטה כסא וכו', עיין שם (כנראה זה סיכום של הראשית חכמה, ולא לשון החובת הלבבות).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר הבאתי מהרמח"ל שרוב סודות הזוהר היו על הדרכים, כי השכינה בגלות, ורבינו הקל בהכרעתו שמספיק ללכת ליער או לשדה הקרובה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שאחר שהאדם מבטל את כל ישותו הוא נכלל בהאין סוף ברוך הוא. אכן עיין בתורה ד', שאפילו אחר שהאדם ניצל מכל המדות רעות כולל גאות, עדין צריך להגיע לוידוי דברים לפני הצדיק כדי להעביר המלכות שלו לשרשו בהאין סוף. רק הצדיק כאשר הוא מבטל ישותו נכלל מיד בהאין סוף, אבל שאר בני אדם צריכים להעביר בחי' המלכות שלהם באש על ידי הוידוי.

</div>



# תורה נב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/52/

# תורה נב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/52


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במס' תמיד דף כז..

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין מעלת הלילה, עמש"כ במס' יומא דף כט..

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהשם יתברך הוא לבד מחויב המציאות, אלא שלאחר שהוא ברא את עם ישראל הרי הכל כבר מחויב המציאות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלשון הרמח"ל בסוף דעת תבונות ח"ב (סימן סד) ז"ל כי רצה המאציל ב"ה לעשות פעולה גדולה – להחזיר כל רע לטוב, והרע היותר גדול ועיקרי יתוקן גם כן להיות טוב. ודבר זה יצא בסוף הכל, כמו שתשמע עוד בס"ד. אך הנה אם נחשוב כל רע גמור שיהיה, לא נחשוב רע שלא ימצא מציאות וטוב נגדו, דהיינו: המאציל ב"ה שהוא מחויב המציאות, ועל כן אין צריך שילכו הדברים בדרך רע ולא טוב כלל, אפילו לפי הבחירה (-היינו אף על פי שיש בחירה לעולם לא ילך הכל לרע), כי באמת זהו כבוד השם יתברך, שכח טובו לא יניח שום רע בלא תיקון. לכן לכל נשמה ימצא איזה ראשית טוב, כי הטוב מחויב המציאות, וגם אם מסתיר פניו לתת מציאות לרע, לא יסתיר פניו לגמרי – שלא יהיה טוב נמצא, כי הרע עצמו לא יהיה לו קיום, אלא כי ירשה האדון יתברך שמו להניח המצאו. אם כן צריך לקחת הדברים כחוק אשר בם נמצאים, והיה ראשית הטוב והבחירה להיות כחו – חוק להשיב כל רע אל טוב, שזה כח המאציל יתברך שמו – שרק חיוב המציאות יחייב כל רע לחזור לטוב, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וגם צריכין שיהיה ההתבודדות במקום מיחד דהינו חוץ מהעיר בדרך יחידי, במקום שאין הולכים שם בני אדם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בספר ראשית חכמה, שער הקדשה ו:טז ז"ל עוד צריך לקנית הקדשה קדשת המקום, כמו שמצינו שנזכר בתורה, פרשת אחרי מות (ויקרא טז:כד) 'מקום קדוש'. ויש בזה שתי בחינות: או היות המקום מקדש על ידי עסק התורה וכו', או קדוש – מקום מבדל ומפרש מבני אדם. ומקום בדד מבני אדם הוא הכנה גדולה לדבקות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם אות יט שכז"ל ואם אפשר שיהיו שתיהם כאחת, כגון התבודדות האדם בבית מדרשו או בבית הכנסת – מה טוב חלקו, כי בודאי יקנה קדשה יתרה בנפשו עיין שם. ותמיד היתה השאלה הזו קיימת אצל ציון רבינו הקדוש, אם עדיף לעזוב הציון ללכת ליער לעשות התבודדות, או לנצל את ההזדמנות להיות בציון (שיח שרפי קודש ו-צב רבי מתתיהו כהן הי"ד לא היה הולך להתבודד ביער, וכל תפלותיו והתבודדותו היה עורך בציון רבנו ז"ל (-אכן יש להעיר שגם מסופר שהיה הולך לרופאים), וכן רבי שמואל הורביץ זצ"ל בשהותו באומן נהג כן בטוענו, 'שדות יש לי גם בארץ ישראל', וכל זמן שאני באומן רצוני להשתטח וכו').

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חובת הלבבות (שער הפרישות פרק ג) דיש כת מתבודדים שהולכים למדבריות כל השבוע, ואוכלים עשב השדה, והולכים עם בגדים בלויים, כדי שלא יצטרכו לחפש אחר פרנסה. ודרך זו היה דרך קיצוני ולא ממוצע, ואין התורה רוצה בדרכים אלו, כמ"ש (ישעיה מח:יח): לא תוהו בראה לשבת יצרה, ולעומת זה יש אלו שעוסקים בישובו של עולם, וגם דואגים לצרכי גופם ההכרחיים, אבל כוונתם לשם שמים, וזו הדרך המובחר והמעולה. אבל דרך הממוצע הוא שפורשים בבתיהם ולא במדבריות, ולא עוסקין ביופיו של עולם, ודואגים רק למה שדרוש להם לצרכי גופם, כגון מטה כסא וכו', עיין שם (כנראה זה סיכום של הראשית חכמה, ולא לשון החובת הלבבות).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר הבאתי מהרמח"ל שרוב סודות הזוהר היו על הדרכים, כי השכינה בגלות, ורבינו הקל בהכרעתו שמספיק ללכת ליער או לשדה הקרובה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שאחר שהאדם מבטל את כל ישותו הוא נכלל בהאין סוף ברוך הוא. אכן עיין בתורה ד', שאפילו אחר שהאדם ניצל מכל המדות רעות כולל גאות, עדין צריך להגיע לוידוי דברים לפני הצדיק כדי להעביר המלכות שלו לשרשו בהאין סוף. רק הצדיק כאשר הוא מבטל ישותו נכלל מיד בהאין סוף, אבל שאר בני אדם צריכים להעביר בחי' המלכות שלהם באש על ידי הוידוי.

</div>



# תורה נג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/53/

# תורה נג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/53


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בערכים, ערך עסק הצדיק ואנשיו, פרק בענין פעולת הנחמנים, מה שפרשנו בתורה זו, למה פירש רבינו שהצדיקים מיגעים כדי להשלים דעתם, הלוא פשוט צריכים לקרב את העולם להשם יתברך, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"פ במסכת יומא דף ל..

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שהצדיקים כל כך מיגעים עצמם לקרב הרחוקים כדי להשלים דעתם עד שיכולים לינוק דעת מבחי' הה"א, ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שזה הענין של דרשת חז"ל (רש"י פרשת פינחס – במדבר כו:לו) כי אתם המעט (דברים ז) ה"א מעט, חמשה אתם חסרים ממשפחות כל העמים. דהיינו צריך להשלים את הה"א לברר את הניצוצות מאומות העולם והרחוקים שנפלו שמה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזה (ברכות נז:) שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם, אשה נאה ודירה וכלים וכו' וכשיש לו כל אלו הכנות, יכול לבוא לשלימת הדעת, ע"כ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה א"ש כמין חומר הכתוב בתהלים (צ:ג) תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. כי דכ"א ראשי תיבות דירה כלים אשה, וכאשר יש לו אלו הכנות, אז יבוא לשלימות הדעת על ידי שמחזיר אנשים בתשובה ומקרבם להשי"ת.

</div>



# תנינא תורה נד – הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/54/

# תורה נד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/54


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ בס"ד ביומא דף עא.: ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת ת"ח וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והקב"ה מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו, ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום, ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה שמזמין לו, רמזים כדי לקרבו לעבודתו, בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה, ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך, הן מלאכה או משא ומתן וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זו רימז הנביא (ישעיה ה:יב) ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. שצריכים לשים לב לכל פעולות ה'. ומיד אחר כך כתוב (פסוק יג) לכן גלה עמי מבלי דעת, עיין שם. כי על האדם להבין את הרמזים שהשם יתברך נותן לו במקומו ממש, כי השם יתברך מצמצם אלקותו עד נקודת האדם במקום שהוא, וכיון שאינו מעמיק מחשבתו להבין את הרמזים יצטרך לצאת לגלות ללמדם ממרחקים, כי באמת החכמה רחוקה כידוע.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שלשון הפסוק הוא ענין של ראיה – יביטו, ראו, לשונות כאלו שייכים גם כן לענין עין השכל במחשבה, כמבואר כאן בתורה נד, שכל מחשבה נשלח מהאין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פעל ה', פירש רש"י מהתרגום הוא התורה (שעל ידי התורה פעל וברא העולם – קהילת יעקב ערך פו). מעשה ידיו, אלו הצדיקים שנבראוי בשתי ידים (שוחר טוב, תהלים קלט:ה).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ב מחמת שזאת הקדושה המלובשת בעסקי העולם הזה הוא בחי' רגלין, ע"ש. עיין במדבר רבה י:א שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו וכו' וכו' שוקיו עמודי שש וגו', שוקיו זו תורה שנאמר (משלי ג:ח) ושקוי לעצמותיך.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ב אסור להרבות בעסקי העולם הזה אפילו למי שיודע ומבין הרמזים הנ"ל, מחמת שני הטעים הנ"ל, א' מחמת שזאת העבודה בעסקי העולם הזה הוא מקום מסוכן מאד וכו' כנ"ל. והב' מחמת שיש קדושה ועבודה גבוה מזה, דהיינו קדושת התורה והמצוות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא ד:ג שכל עסקי האדם בעולם הזה הם בחי' מלאכת המשכן, ועם כל זה הוא רק בחי' התעכבות החסד, וכאשר זוכים השם יתברך משפיע חסדו בלי שום עבודה שלנו, והרי מבואר שכל עסקי העולם טפלים מאד מהמבוקש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כפי מיעוט זכרוני, מבואר בחוברת עיקרי אמונה, שעיקר עבודתו של הבעל שם טוב, וההתבודדות שלו בהתחלה היה להשיג משהו קרוב להענין שרבינו מפרש פה, להבין איך שכל מה שהוא מרגיש ורואה וכו' הכל רמזים לו מהשם יתברך. ואם כן בתורה זו רבינו ממש מחדש לפרוש מדרך הבעל שם טוב. ואכן נראה שרבינו תיקן את הענין הזה, שנוכל לקיימה בלי ליכנס לסכנה ובלי להפסיד העבודות היותר חשובות. וזה הענין שרבינו רצה שנילך עם התורות שלו, כמבואר באריכות בכמה מקומות. כי התורות של רבינו באמת בבחי' עתיק ובבחינת גשר לכל הרוחניות, וכן רואים את החיים, כל אחד ואחד, בתוך התורה שהוא לומד מרבינו. ולכן דרך התורה של רבינו האדם יכול לעסוק להבין כל הרמזים שהשם יתברך שולח לו, ולא יהיה בזה סכנה כי הוא עוסק בתורה הכי גבוה, וכן לא יהיה נפסד משום עבודה יותר חשובה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בתורה א' רבינו כבר הורה שאיש ישראלי צריך להסתכל תמיד בשכל בכל דבר וכו', ולכאורה מוכח כמש"נ שרבינו המציא את הדרך הנכון והבטוח לחיות כפי הרמזים בלי סכנה ובלי הפסד.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג ותורה, הוא בחי' ההסתפקות הנ"ל וכו' ע"ש. היינו מה שביאר לעיל ז"ל ואפילו מי שיודע ומבין בזה, היינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו הש"י בכל דבר, וא"כ ירצה לעסוק רק בזה, היינו שיעסוק רק בעסקי העולם הזה וכו'צריך האדם שיהי' לו הסתפקות, להסתפק מזה העולם, רק מה שצריך לו בהכרחיות מזה העולם וכו' ע"כ. ומבואר שם כי עבודה גבוה מזו. והיה נראה בזה שאצל ההמון עם שההסתפקות שלהם הוא התורה, גם להם יש עבודת השם גבוה ממנה, וצ"ל שהוא פנימיות התורה ותפלה על רוחניות (כי תפלה על חיי שעה אינו אלא בחי' הוד והדר כמבואר שם).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אי נמי י"ל שאצל החכם שעוסק ברמזים להתקרב להשם, ההסתפקות שלו הוא לעזוב הרמזים ולדבק כל כולו בתורה ומצות ממש. כן אצל ההמון עם, שעסקם עם הרמזים, בחי' הוד והדר, היא על ידי תפלה שהיא חיי שעה, ועל תפלה כזו צריכים להסתפק, ולעסוק בתורה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לפי שני הדרכים הנ"ל צריכים עוד ליתן צדקה מההסתפקות, ורבינו כתב שזה בחי' משא ומתן. והנה לפי הדרך השני שהלומד תורה מסתפק בעזיבת העולם הזה כדי לעסוק בלימוד תורה, י"ל שבחי' משא ומתן שמשלים האותיות, הוא בחי' לימוד פנימיות התורה ותפילה על הרוחניות. ולפי הדרך הראשון, הרי כבר עוסק בפנימיות התורה ותפילה לקיים בחי' הסתפקות, וצריך לומר שהצדקה הוא בחי' שמקדש עבודתו לשם שמים לשם השכינה, לייחד הצדיק וכנסת ישראל.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באות ו' רבינו כתב שהשונה הלכות, אף שיש בהם ג"כ טוב שהם דברי תורה, שהם בחי' שובע, אך מחמת שהרע יותר מהטוב ע"כ הרע גובר והטוב נתבטל, וכח המדמה שולט ומדמה מילתא לימלתא ע"ש. ומשמע מזה שלא מספיק להיות שונה הלכות, והקליפות חזקים נגדם, וזה ממש כמו הדרגה של החכם שעובד השם על פי הרמזים, שרבינו כתב שצריכים להסתפק בזה כי הוא מקום סכנה וגם מחמת שיש עבודה יותר גבוה. ולכאורה כן מוטל על ההמון עם חיוב להיות שמור מזה. אכן החכם היה לו עצה לעזוב הרמזים ולעסוק בתורה, אבל אצל ההמון עם, בתורה שלהם גופא יש את הסכנה הזו. וצריך עיון אם העצה להם לזה הוא בחי' הצדקה והמשא ומתן, ואולי זה גופא בחינת העצה שרבינו נותן אחר כך איך להכניע את המדמה, שהוא בירור הרוח טובה בעליות וירידות של ידי השמחה בניגון.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת משמע שהדרגה עליונה של ההמון עם במשא ומתן, שמשלימים האותיות כפי הנר"נ שלהם באותו עת, הוא כעין עבודת החכם עם הרמזים, שהוא מכוון לדיוק מה שנוגע לו, רק שהמון עם עוסקים בזה בלי ידיעתם, בתוקף גובה עבודת השם שלהם – או להיפוך ממש בירידה מעבודת השם שלהם, שהכוונה במשא ומתן הוא עסקים גרידא לעסוק בפרנסה, רק שעל ידי זה עושים הבירורים ומתקשרים להצדיק וכנסת ישראל, ונעשה הייחוד ממש כפי הבחינות שביררו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג וכשמשלים האותיות אלו, נתוסף לו הארה בנפש רוח נשמה שלו, מחמת הארות אותיות אלו שהגיעו אליו ונשלמו אצלו, וע"י הארה זו מאיר בשורש נר"נ שלו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביומא (עג:) למה נקרא שמן אורים ותומים, אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג ויחוד של צדיק וכנס"י נעשה על ידי משא ומתן, כי כל דבר שבעולם יש בו ניצוצות הקדושה שנפלו בשעת שבירה, ושבירה הוא בחי' אותיות וכו' וכל דבר יש לו שעה, וצריך לבא בשעה זו לאדם זה, שהוא משורש אחד עם אותן הניצוצות שיש בזה הדבר וכו' עד שנפסקין האותיות והנצוצות השייכין לשרשו, ואח"כ יוצא מרשותו לאדם אחר, שהגיע העת שיהי' עליה להאותיות הנשארים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ענין "הגלגולים" של משא ומתן בספר שרשי המצוות לרמח"ל כלל נד! הבאתי קצת מדבריו הקדושים בחלק ה' מאומן, בערך הרמח"ל, והוא מזכיר על ענין זה הביטוי תיקון כללי.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ד פעם אחת נפתחה מערה מתחתי, מערה הינו בחי' דבקות בחי' כמער איש וליות, מתחתי, הינו בחי' אמת וכו' ע"ש. דבקות היינו לאדבקא מחשבתי' בעלמא דאתי (אות ב), ובחינת אהבה של וקמץ הכהן. ואמת זה הפך המדמה.

</div>



# תורה נד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/54/

# תורה נד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/54


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"פ בס"ד ביומא דף עא.: ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת ת"ח וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והקב"ה מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו, ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום, ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה שמזמין לו, רמזים כדי לקרבו לעבודתו, בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה, ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך, הן מלאכה או משא ומתן וכו', עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עבודה זו רימז הנביא (ישעיה ה:יב) ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. שצריכים לשים לב לכל פעולות ה'. ומיד אחר כך כתוב (פסוק יג) לכן גלה עמי מבלי דעת, עיין שם. כי על האדם להבין את הרמזים שהשם יתברך נותן לו במקומו ממש, כי השם יתברך מצמצם אלקותו עד נקודת האדם במקום שהוא, וכיון שאינו מעמיק מחשבתו להבין את הרמזים יצטרך לצאת לגלות ללמדם ממרחקים, כי באמת החכמה רחוקה כידוע.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שלשון הפסוק הוא ענין של ראיה – יביטו, ראו, לשונות כאלו שייכים גם כן לענין עין השכל במחשבה, כמבואר כאן בתורה נד, שכל מחשבה נשלח מהאין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פעל ה', פירש רש"י מהתרגום הוא התורה (שעל ידי התורה פעל וברא העולם – קהילת יעקב ערך פו). מעשה ידיו, אלו הצדיקים שנבראוי בשתי ידים (שוחר טוב, תהלים קלט:ה).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ב מחמת שזאת הקדושה המלובשת בעסקי העולם הזה הוא בחי' רגלין, ע"ש. עיין במדבר רבה י:א שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו וכו' וכו' שוקיו עמודי שש וגו', שוקיו זו תורה שנאמר (משלי ג:ח) ושקוי לעצמותיך.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ב אסור להרבות בעסקי העולם הזה אפילו למי שיודע ומבין הרמזים הנ"ל, מחמת שני הטעים הנ"ל, א' מחמת שזאת העבודה בעסקי העולם הזה הוא מקום מסוכן מאד וכו' כנ"ל. והב' מחמת שיש קדושה ועבודה גבוה מזה, דהיינו קדושת התורה והמצוות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא ד:ג שכל עסקי האדם בעולם הזה הם בחי' מלאכת המשכן, ועם כל זה הוא רק בחי' התעכבות החסד, וכאשר זוכים השם יתברך משפיע חסדו בלי שום עבודה שלנו, והרי מבואר שכל עסקי העולם טפלים מאד מהמבוקש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כפי מיעוט זכרוני, מבואר בחוברת עיקרי אמונה, שעיקר עבודתו של הבעל שם טוב, וההתבודדות שלו בהתחלה היה להשיג משהו קרוב להענין שרבינו מפרש פה, להבין איך שכל מה שהוא מרגיש ורואה וכו' הכל רמזים לו מהשם יתברך. ואם כן בתורה זו רבינו ממש מחדש לפרוש מדרך הבעל שם טוב. ואכן נראה שרבינו תיקן את הענין הזה, שנוכל לקיימה בלי ליכנס לסכנה ובלי להפסיד העבודות היותר חשובות. וזה הענין שרבינו רצה שנילך עם התורות שלו, כמבואר באריכות בכמה מקומות. כי התורות של רבינו באמת בבחי' עתיק ובבחינת גשר לכל הרוחניות, וכן רואים את החיים, כל אחד ואחד, בתוך התורה שהוא לומד מרבינו. ולכן דרך התורה של רבינו האדם יכול לעסוק להבין כל הרמזים שהשם יתברך שולח לו, ולא יהיה בזה סכנה כי הוא עוסק בתורה הכי גבוה, וכן לא יהיה נפסד משום עבודה יותר חשובה.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת בתורה א' רבינו כבר הורה שאיש ישראלי צריך להסתכל תמיד בשכל בכל דבר וכו', ולכאורה מוכח כמש"נ שרבינו המציא את הדרך הנכון והבטוח לחיות כפי הרמזים בלי סכנה ובלי הפסד.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג ותורה, הוא בחי' ההסתפקות הנ"ל וכו' ע"ש. היינו מה שביאר לעיל ז"ל ואפילו מי שיודע ומבין בזה, היינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו הש"י בכל דבר, וא"כ ירצה לעסוק רק בזה, היינו שיעסוק רק בעסקי העולם הזה וכו'צריך האדם שיהי' לו הסתפקות, להסתפק מזה העולם, רק מה שצריך לו בהכרחיות מזה העולם וכו' ע"כ. ומבואר שם כי עבודה גבוה מזו. והיה נראה בזה שאצל ההמון עם שההסתפקות שלהם הוא התורה, גם להם יש עבודת השם גבוה ממנה, וצ"ל שהוא פנימיות התורה ותפלה על רוחניות (כי תפלה על חיי שעה אינו אלא בחי' הוד והדר כמבואר שם).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אי נמי י"ל שאצל החכם שעוסק ברמזים להתקרב להשם, ההסתפקות שלו הוא לעזוב הרמזים ולדבק כל כולו בתורה ומצות ממש. כן אצל ההמון עם, שעסקם עם הרמזים, בחי' הוד והדר, היא על ידי תפלה שהיא חיי שעה, ועל תפלה כזו צריכים להסתפק, ולעסוק בתורה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לפי שני הדרכים הנ"ל צריכים עוד ליתן צדקה מההסתפקות, ורבינו כתב שזה בחי' משא ומתן. והנה לפי הדרך השני שהלומד תורה מסתפק בעזיבת העולם הזה כדי לעסוק בלימוד תורה, י"ל שבחי' משא ומתן שמשלים האותיות, הוא בחי' לימוד פנימיות התורה ותפילה על הרוחניות. ולפי הדרך הראשון, הרי כבר עוסק בפנימיות התורה ותפילה לקיים בחי' הסתפקות, וצריך לומר שהצדקה הוא בחי' שמקדש עבודתו לשם שמים לשם השכינה, לייחד הצדיק וכנסת ישראל.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באות ו' רבינו כתב שהשונה הלכות, אף שיש בהם ג"כ טוב שהם דברי תורה, שהם בחי' שובע, אך מחמת שהרע יותר מהטוב ע"כ הרע גובר והטוב נתבטל, וכח המדמה שולט ומדמה מילתא לימלתא ע"ש. ומשמע מזה שלא מספיק להיות שונה הלכות, והקליפות חזקים נגדם, וזה ממש כמו הדרגה של החכם שעובד השם על פי הרמזים, שרבינו כתב שצריכים להסתפק בזה כי הוא מקום סכנה וגם מחמת שיש עבודה יותר גבוה. ולכאורה כן מוטל על ההמון עם חיוב להיות שמור מזה. אכן החכם היה לו עצה לעזוב הרמזים ולעסוק בתורה, אבל אצל ההמון עם, בתורה שלהם גופא יש את הסכנה הזו. וצריך עיון אם העצה להם לזה הוא בחי' הצדקה והמשא ומתן, ואולי זה גופא בחינת העצה שרבינו נותן אחר כך איך להכניע את המדמה, שהוא בירור הרוח טובה בעליות וירידות של ידי השמחה בניגון.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת משמע שהדרגה עליונה של ההמון עם במשא ומתן, שמשלימים האותיות כפי הנר"נ שלהם באותו עת, הוא כעין עבודת החכם עם הרמזים, שהוא מכוון לדיוק מה שנוגע לו, רק שהמון עם עוסקים בזה בלי ידיעתם, בתוקף גובה עבודת השם שלהם – או להיפוך ממש בירידה מעבודת השם שלהם, שהכוונה במשא ומתן הוא עסקים גרידא לעסוק בפרנסה, רק שעל ידי זה עושים הבירורים ומתקשרים להצדיק וכנסת ישראל, ונעשה הייחוד ממש כפי הבחינות שביררו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג וכשמשלים האותיות אלו, נתוסף לו הארה בנפש רוח נשמה שלו, מחמת הארות אותיות אלו שהגיעו אליו ונשלמו אצלו, וע"י הארה זו מאיר בשורש נר"נ שלו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביומא (עג:) למה נקרא שמן אורים ותומים, אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן, ע"כ.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ג ויחוד של צדיק וכנס"י נעשה על ידי משא ומתן, כי כל דבר שבעולם יש בו ניצוצות הקדושה שנפלו בשעת שבירה, ושבירה הוא בחי' אותיות וכו' וכל דבר יש לו שעה, וצריך לבא בשעה זו לאדם זה, שהוא משורש אחד עם אותן הניצוצות שיש בזה הדבר וכו' עד שנפסקין האותיות והנצוצות השייכין לשרשו, ואח"כ יוצא מרשותו לאדם אחר, שהגיע העת שיהי' עליה להאותיות הנשארים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ענין "הגלגולים" של משא ומתן בספר שרשי המצוות לרמח"ל כלל נד! הבאתי קצת מדבריו הקדושים בחלק ה' מאומן, בערך הרמח"ל, והוא מזכיר על ענין זה הביטוי תיקון כללי.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

נד:ד פעם אחת נפתחה מערה מתחתי, מערה הינו בחי' דבקות בחי' כמער איש וליות, מתחתי, הינו בחי' אמת וכו' ע"ש. דבקות היינו לאדבקא מחשבתי' בעלמא דאתי (אות ב), ובחינת אהבה של וקמץ הכהן. ואמת זה הפך המדמה.

</div>



# תורה נה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/55/

# תורה נה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/55


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ ריש מסכת נדה דף ו. ועיין רמזים יפים לתורה זו במש"כ על ישעיה כו:יא.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הרמב"ם בהלכות פרה אדומה כותב פתאום תפילה קצרה שנזכה במהרה להפרה העשירי, ומאד מעניין מה שהכניס פתאום תפילה בתוך ההלכה, אלא שכל ענין הפרה אדומה הוא ענין התפלה בסוד ונשלמה פרים שפתינו כמבואר כאן בתורה נה באריכות.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ג כי הרשעים ממשיכים בחי' רע עין על שונאיהם, בחי' (ברכות ז:) ולא עוד אלא שרואה בשונאיו, והאדם ניצל מרע עין הזה, ע"י לימוד זכות שלמד על הרשע, כי גם הקב"ה מלמד זכות על הרשע, בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ענין הלימוד זכות הזה אינו הענין של לדון לכף זכות בעלמא, כי (ספר המידות, הרחקת רשעים ו) מי שמלמד זכות על רשע גם הוא נקרא רשע, ע"כ (וראיתי ממפורסם אחד שפירש שרשע זה מדבר רק על המסית). אלא הכוונה ללמד זכות למצבו של הרשע שמגיע לו עוד שנים ארוכים וטובים. וכן מצינו שאברהם אבינו התפלל על סדום, שלא מגיע להם להיות נכרתים, כי שמא יש בתוכם צדיקים וכו', וכן כל זכות שיכולים ללמוד להם שיתן להם זכות קיום והצלחה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

קטני הקומה שאין לבם מכיל שכלם, אולי זה בחינת מה שמצינו בעץ חיים (שער נ' שער קיצור אבי"ע פרק ג, ובארבע מאות שקל כסף עמ' רסב -ג) שעל ידי חטא אדם ירד הדעת למטה בין תרין כתפין, וזה נקרא שהדעת ירד בהתרחבות וגורמת שהגבורות מתפשטות תחלה ע"ש. כי עיקר קומת האדם הוא הדעת, ואם הדעת ירד כנ"ל, הרי זה מקטני הקומה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ה וזהו נקרא תפלה בצבור, כי אותיות צבר ראשי תבות צדיקים בינונים רשעים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עי' בספר חרדים סז: (חק לישראל פרשת וישב יום ה') ז"ל ויהיו רמ"ח אבריך ושס"ה גידיך צבור בעיניך, והלב והלשון שליח צבור ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נה:ו ארז זה בחינת קול כסיל ברב דברים, ברב ההנהגות ואמונות כוזבות שהם בחינת דרכי האמורי וכו' אשר כגבה ארזים גבהו, והגבוהי קומה על לפי הרב הן כסילים, כי מחמת גבה קומתו העשנים העולים מהלב אל המח להתבשל במח ולהתהוות מהם מחשבות העשנים האלו נחלשים ברב הדרך שיש מלהב אל המח וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בתנא דבי אליהו רבא פרק ב' קול ה' שבר ארזים (תהלים כט:ה) אלו בני אדם שהם פקחין בדברי העולם הזה במשא ומתן ובכל מלאכות, ואין בהם דברי תורה, אינם משולים אלא כארז, מה אז זה אינו מוציא פרות, כך כל מי שאין בו דברי תורה נמשל הוא כארז, שנאמר (עמוס ב:ט) ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם, אשר כגבה ארזים גבהו, ואומר (תהלים שם) וישבר ה' את ארזי הלבנון, אלו בני אדם שהיו בבית ראשון, שהיו מפקחין ועומדין במקומם, ולא היה בהם דברי תורה, לכך נאמר 'וישבר ה' את ארזי הלבנון', ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף, “וזה בחי' כלליות מלאך סנד"ל במלאך מט"ט שר הפנים כלליות עשיה ביצירה, על ידי שכופלין הפסוק כל הנשמה וכו' ובפרט שצריך להלל ולהודות לה' שהציל אותו מעין הרע הזאת וכו' ע"ש, ובמפרשים בענין השם כה"ת. ונראה שזה ענין מה שהשם הזה יוצא מהפסוק "תצא כצאת העבדים"

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בעירובין יח: ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל י"ה הללוי"ה. ובמפרשים שם, פירשו שנשמה מלשון שממה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: ועל ידי עין הרע נכפל הנשימה, כנראה בחוש כשיש לאדם עין הרע אזי מגהק ופותח פיו לקבל נשימה כפולה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברד"ק על הפסוק ויאמר אל אביו ראשי ראשי (מלכים ב:ד:יט) ז"ל היה לו כאב הראש, ודרך הכואבים או הנוהם לכפל דבריהם. וכן, מעי מעי אוחילה (ירמיה ד:יט), ע"כ. ועיין בספר אהבת יהונתן בהפטרת פרשת וירא, ז"ל חבקוק מת מפני שאמר 'את חבקת בן' (שם פסוק טז) והיא מסטרא דמותא, ואולם מאין השרש זה החטא, מחוה שנתנה לאדם פרי עץ הדעת, ומאיכות זה החטא אמר הקב"ה 'הוא ישופך ראש' (בראשית ג:טו), וזהו שרמז באמרו 'ראשי ראשי', ע"כ.

</div>



# תורה נו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/56/

# תורה נו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/56


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף ז.:, ובמסכת מגילה דף טז:.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה ובאתכסיא על הכל. ומבואר הדבר (וכן להדיא בחיי מוהר"ן אות כד) שרבינו כוון על עצמו. וע' חיי מוהר"ן (אות כד) שרבינו אמר שבאתגליא יש לו ממשלה על כל פנים על חסידיו, אז לכאו' צריכים לומר שמה שרבינו כותב שיש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה, לאו דוקא שבאתגליא אין לו שום ממשלה כלל, אלא ממשלה קטנה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחיי מוהר"ן שמה ז"ל ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו, ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו, וראשות (הינו ראש ומנהיג) אין שיך לי כלל, כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל, אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה, אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם, עיין שם ומש"כ שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ג אך איך אפשר לו להזהיר ולהוכיח אותם, כי אינו יודע מה שצריך להם, וגם אינם אצלו להוכיח אותם וכו'.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר חיי מוהר"ן אות שכה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נו:ג – הסתרה שבתוך הסתרה – המושג הזה תמצא בספר תולדות יעקב יוסף (פ' צו, והובא בספר בעל שם טוב א'קא) ז"ל א. שאינו הולך בדרך טוב ואינו מרגיש בו, זהו בנוקבא דתהומא רבה, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ג כי לבוא לאריכות ימים הוא על ידי עסק התורה, כי אוריתא שמא דקב"ה וכו' ועל כן מזהר המלך על עסק התורה ביותר מכל העולם מחמת שהוא צריך לקרות את האריכות ימים לתוך המלכות כנ"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' תקסג, מכון רמח"ל) ז"ל וצריך שתדע, כי נגד נר"ן – יש בישראל: קהל עדה וישראל (פסחים ה:ה), וסודם חב"ד חג"ת ונה"י, וקשרם במ'וח ל'ב כ'בד, וסוד זה מלך. וזהו בחינת המלך שבישראל – שהוא ממש החיים של העם. וג' המדריגות נקשרת בו, ונמצאים החיים יורדים בבית המקדש ומקבל אותם המלך, ומן המלך מתפשטים אל כל מדריגות העם, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נו:ה

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

"כי מרדכי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת חיל בלע ויקאנו, ועושה מזה תורה, שנקראת אשת חיל" בלע ויקאנו בגמטריא מרדכי ע"ה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ז על ידי התגלות הדעת נתפשט נאמנות השם יתברך. אולי זה ענין של בטחון, שרבינו גילה בתורה רכה שבטחון הוא דוקא על ידי השכל, ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ז שעל ידי נתינת התורה נפתח המאמר ונתגלה הדעת. והנה שני קטעים להלן כותב שתכף שיצאו ממצרים נתגלה הדעת. ואולי יש לפרש שהחילוק הוא שרק במתן תורה נתפשט נאמנותו. הגם ש"מן" מורה גם על התפשטות הנאמנות, אולי הא גופא החילוק שמתחילה לא היה להם מן ממש אלא טעם מן כמו שרבינו מפרש בחי' הדעת של מחלוקת לשם שמים, ויש לומר שזה גופא הגם שהוא דעת גבוה מכל מקום חסר בהתפשטות הנאמנות כי הלוא ורעם גבורותיו מי יתבונן, כמבואר שם שהן אלה קצות דרכיו יתברך שלא מבינים בהם, הרי שחסר בהם עדיין התפשטות הנאמנות, וכמבואר במקום אחר בלקוטי מוהרן בענין התגלות ההשגחה כאשר יתגלה ענין צדיק ורע לו וכו'.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה צריכים לומר שכבר בחמשה עשר באיר כאשר התחיל המן לירד, כבר היה מתחיל מעין התפשטות הנאמנות שבאמת התחיל רק במתן תורה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ח

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שהדעת והשלום הכי גבוה זה מחלקת לשם שמים, ותני במסכת אבות (ה:יז), איזהו מחלקת לשם שמים, מחלקת הלל ושמאי. גם מובא בלק"מ שמשה זה ר"ת מחלקת הלל שמאי. ורבינו הוא בחי' משה רבינו, והוא כולל הלל ושמאי. הלל, זה בחינות ההילול ושבח להש"י, ושמאי ע"ה בגמטריא נב"ש - נחמן בן שמחה, גם שמאי, זה שם א-י, השם שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע (שביחד עולים לי'. ובשער הגלגולים, הקדמה ל', שמאי בסוד קפ"ד קס"ו, אחוריים של ע"ב ס"ג).

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

יש לחקור כאשר צד אחד הוא לשם שמים והצד השני טועה או במזיד רב איתו, האם הצד שהוא לשם שמים בבחי' דעת גבוה. עיין מש"כ בחיי מוהר"ן אות תב.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ט כי הידים הן בבחינת שמים כנ"ל, ושם כל הדבורים, ע"ש. עיין זוהר פרשת בלק (קצה:) ז"ל הרימותי ידי אל ה' אל עליון ומתרגמינן ארימית ידי בצלו, דהא אצבעאן דידין מלין עלאין אית בהו עכ"ל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

נו:ט וכן על ידי שנעשים האיברים עוד יותר כבדים נחלש הרוח הדופק עוד יותר ויותר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

כן כתוב במסילת ישרים סוף פרק ז' ז"ל אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו, עכ"ל.

</div>



# תנינא תורה נז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/57/

# תורה נז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/57


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

-ע' מש"כ במסכת נדה דף ח:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ושני כוחות האלו, הינו כח שיש למלאך לקבל וכח להשפיע, מכנים בבחינת ידים, ביד ימין מקבל חיותו, וביד שמאל משפיע עיין שם כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה פליאה גדולה, כי קיימא לן להלכה שתמיד עושים המצוה ביד ימין, וכאשר נותנים צדקה נותנים עם יד ימין, ותימא הוא למה לא נדמה ולעשות כמו המלאכים וניתן את הצדקה, ההשפעה, ביד שמאל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר כי איש ישראל הוא עוד למעלה מהמלאכים הנקראים עומדים, ואילו איש ישראל הוא תמיד מהלך ועולה מעלה מעלה, ומבואר בתורה כב שהוא צריך תמיד להעלות את הנעשה שלו לנשמע, והרי באותה מעשה צדקה שהוא נותן הוא צריך כבר לקשר אותו להרים אותו להנשמע לשמוע ולקבל עוד יותר מהשם יתברך, ואילו המלאך מספיק לו בכל שליחות שלו כל פעם שיעביר את מה שקיבל כהוויתו ותו לא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נז:א אם סר מדרך דברי רבנן לימין, בזה סר ימין המלאך, ואין לו כח לקבל, ואם סר לשמאל, בזה סר יד שמאל מהמלאך, ואין לו כח להשפיע ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעמיק בזה, כי לולא רבינו כתב כן בפירוש היה מקום לומר להיפך, שעל ידי שסר לשמאל, הרי קלקול את כח הימין. אכן לפי האמת סטייתו לשמאל אינו שייך לצד הימין, אלא קלקול מיניה וביה בצד שמאל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ידור נדר ויקים מיד. י"ל נדרים בגמטריא ש"ד, ולכן צריכים לקיים מיד, בחי' י', להשלים מש"ד לשד"י.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ידור נדר [רוצה לומר: ויקים מיד, עין בהשמטות].

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה לא יהני לקיים מיד, כי קי"ל להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה רג:א) כל הנודר אף על פי שמקימו נקרא רשע ונקרא חוטא, ע"כ. אלא כמו שרבי נתן כותב (לקוטי הלכות אוחר חיים ג', שבת ו:יז) שרי ליה לאינש למנדר לזרוזי נפשיה (שם רג:ו), אבל סתם לנדור נקרא רשע. וי"ל שכיון שנודר לקיים מיד כדי לקיים דברי רבינו כדי להשיג אמונתם חכמים הוה בכלל לזרוזי נפשיה. [ועיין בהלכות נדרים שם רו:ד, כנדרי כשרים ככר זה עלי אינו כלום, ואפלו אמר כנדרי כשרים ככר זה עלי קונם, ופירש הש"ך מובא בבאר היטב ז"ל דמה שתולה בכשרים בטל את הקונם, דכשרים לא נדרי כלל אלא נודבין, ע"כ. ומבואר שאפילו מה שנודר לזרוזי נפשיה, כאשר יכול לתפוס לשון נדבה בלי אחריות, לא יתפוס בלשון נדר].

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ויעקב הוא בחינות נדר, שהוא ראש לכל הנודרים כמ"ש (בראשית כח:כ) וידר יעקב נדר, ע"כ. עיין שם בבעל הטורים ז"ל וידר, ג' במסרת וכו' לומר שהצדיקים היו נודרים, והראשון שנדר היה יעקב. וזהו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב (תהלים קלב:ב), למה אמר אביר יעקב (שרבינו מפרש לעיל אות א), לפי שהוא פתח בנדרים תחלה (בראשית רבה ע:א), ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נז 'אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וכו' כי אכילת שבת נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל.' ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בס' שירי קודש פירוש ר"י סרוק על זמירות האריז"ל על המילים 'נזמין לה השתא' כז"ל פי' עתה צריך האדם לומר נזמן מפני שכל דבר שבקדשה הוא עלול שלא יתדבקו בו הקליפות כגון ברכת המזון שמצד הזוהמא יש לקליפה שייכות להדבק כמ"ש זוהר דברים בהאי ינוקא ולזה צריך הזמנה וכן בחליצה שיש בקליפה שייכות להתדבק באותו רוח שהולך ערטילאה בעולם בלי בנים צריך ג"כ הזמנה. ועכשיו שמכח שמחת תענוג שבת באכילה ושתיה ועונג יש לקליפה שייכות להדבק בקדושה אבל אינם יכולין לאיש היודע סוד זה מפני שאדרבה משליכם בנוקבא דתהומא רבא, אבל מ"מ הדינין מתעוררין בעת הזאת מפני שהוא עת המשכת הקדושה מעתיק לז"א ומז"א לנוק' ולהוטים הם לקבל כח ותגבורת אע"פ שהם עתה ממותקים היום בשבת, מ"מ הדינין מתעוררי' בעת הזאת, והם כמו הנחש הישן שכיוצא חוץ לחורו מזיק אף שבשבת אין להם יכולת לקטרג אבל רוצין ליהנות וליקח תגבורת (ס"א ה"ג) בליל זה כדי שכשיצא שבת יצאו גבורות ויגרמו כמה רעות ח"ו לעם קדוש למתים אשר כבר מתו עם החיים אשר עודנה חיים, לכן בזאת ההזמנה של השולחן שורה השכינה בכח גדול ושפע מעוטר מחסדים של א"א ושל או"א ושל ז"א ואינה מנחת שום דין שיהנה לכן צריך הקפה בתרי מדאני אסא וכו' ע"ש.

</div>



# תורה נז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/57/

# תורה נז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/57


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

-ע' מש"כ במסכת נדה דף ח:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ושני כוחות האלו, הינו כח שיש למלאך לקבל וכח להשפיע, מכנים בבחינת ידים, ביד ימין מקבל חיותו, וביד שמאל משפיע עיין שם כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה פליאה גדולה, כי קיימא לן להלכה שתמיד עושים המצוה ביד ימין, וכאשר נותנים צדקה נותנים עם יד ימין, ותימא הוא למה לא נדמה ולעשות כמו המלאכים וניתן את הצדקה, ההשפעה, ביד שמאל.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר כי איש ישראל הוא עוד למעלה מהמלאכים הנקראים עומדים, ואילו איש ישראל הוא תמיד מהלך ועולה מעלה מעלה, ומבואר בתורה כב שהוא צריך תמיד להעלות את הנעשה שלו לנשמע, והרי באותה מעשה צדקה שהוא נותן הוא צריך כבר לקשר אותו להרים אותו להנשמע לשמוע ולקבל עוד יותר מהשם יתברך, ואילו המלאך מספיק לו בכל שליחות שלו כל פעם שיעביר את מה שקיבל כהוויתו ותו לא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נז:א אם סר מדרך דברי רבנן לימין, בזה סר ימין המלאך, ואין לו כח לקבל, ואם סר לשמאל, בזה סר יד שמאל מהמלאך, ואין לו כח להשפיע ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעמיק בזה, כי לולא רבינו כתב כן בפירוש היה מקום לומר להיפך, שעל ידי שסר לשמאל, הרי קלקול את כח הימין. אכן לפי האמת סטייתו לשמאל אינו שייך לצד הימין, אלא קלקול מיניה וביה בצד שמאל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ידור נדר ויקים מיד. י"ל נדרים בגמטריא ש"ד, ולכן צריכים לקיים מיד, בחי' י', להשלים מש"ד לשד"י.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ידור נדר [רוצה לומר: ויקים מיד, עין בהשמטות].

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה לא יהני לקיים מיד, כי קי"ל להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה רג:א) כל הנודר אף על פי שמקימו נקרא רשע ונקרא חוטא, ע"כ. אלא כמו שרבי נתן כותב (לקוטי הלכות אוחר חיים ג', שבת ו:יז) שרי ליה לאינש למנדר לזרוזי נפשיה (שם רג:ו), אבל סתם לנדור נקרא רשע. וי"ל שכיון שנודר לקיים מיד כדי לקיים דברי רבינו כדי להשיג אמונתם חכמים הוה בכלל לזרוזי נפשיה. [ועיין בהלכות נדרים שם רו:ד, כנדרי כשרים ככר זה עלי אינו כלום, ואפלו אמר כנדרי כשרים ככר זה עלי קונם, ופירש הש"ך מובא בבאר היטב ז"ל דמה שתולה בכשרים בטל את הקונם, דכשרים לא נדרי כלל אלא נודבין, ע"כ. ומבואר שאפילו מה שנודר לזרוזי נפשיה, כאשר יכול לתפוס לשון נדבה בלי אחריות, לא יתפוס בלשון נדר].

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

נז:ב ויעקב הוא בחינות נדר, שהוא ראש לכל הנודרים כמ"ש (בראשית כח:כ) וידר יעקב נדר, ע"כ. עיין שם בבעל הטורים ז"ל וידר, ג' במסרת וכו' לומר שהצדיקים היו נודרים, והראשון שנדר היה יעקב. וזהו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב (תהלים קלב:ב), למה אמר אביר יעקב (שרבינו מפרש לעיל אות א), לפי שהוא פתח בנדרים תחלה (בראשית רבה ע:א), ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נז 'אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וכו' כי אכילת שבת נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל.' ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בס' שירי קודש פירוש ר"י סרוק על זמירות האריז"ל על המילים 'נזמין לה השתא' כז"ל פי' עתה צריך האדם לומר נזמן מפני שכל דבר שבקדשה הוא עלול שלא יתדבקו בו הקליפות כגון ברכת המזון שמצד הזוהמא יש לקליפה שייכות להדבק כמ"ש זוהר דברים בהאי ינוקא ולזה צריך הזמנה וכן בחליצה שיש בקליפה שייכות להתדבק באותו רוח שהולך ערטילאה בעולם בלי בנים צריך ג"כ הזמנה. ועכשיו שמכח שמחת תענוג שבת באכילה ושתיה ועונג יש לקליפה שייכות להדבק בקדושה אבל אינם יכולין לאיש היודע סוד זה מפני שאדרבה משליכם בנוקבא דתהומא רבא, אבל מ"מ הדינין מתעוררין בעת הזאת מפני שהוא עת המשכת הקדושה מעתיק לז"א ומז"א לנוק' ולהוטים הם לקבל כח ותגבורת אע"פ שהם עתה ממותקים היום בשבת, מ"מ הדינין מתעוררי' בעת הזאת, והם כמו הנחש הישן שכיוצא חוץ לחורו מזיק אף שבשבת אין להם יכולת לקטרג אבל רוצין ליהנות וליקח תגבורת (ס"א ה"ג) בליל זה כדי שכשיצא שבת יצאו גבורות ויגרמו כמה רעות ח"ו לעם קדוש למתים אשר כבר מתו עם החיים אשר עודנה חיים, לכן בזאת ההזמנה של השולחן שורה השכינה בכח גדול ושפע מעוטר מחסדים של א"א ושל או"א ושל ז"א ואינה מנחת שום דין שיהנה לכן צריך הקפה בתרי מדאני אסא וכו' ע"ש.

</div>



# תנינא תורה נח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/58/

# תורה נח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/58


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בענין תלת נפקין מחד, דחד הוא זכותו של משה רבינו. ר"ת תלת נפקין מחד ע"ה בגמטריא נ נח נמ נחמן מאומן, ונ נח נחמ, הם תלת שנפקין מחד (שמעתי מחבר).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בו ביום ששמעתי מא"א שהרמב"ם פוסק שיש מצות עונג ביום טוב מהפסוק לקדוש ה' מכובד, שרישא של הפסוק וקראת לשבת עונג, והרי על ידי העונג מכבדים את יום טוב. מיד אחר כך בבקר למדתי בלקוטי מוהר"ן תורה נח אות ז-ט, שעל ידי עונג שבת, שהוא בחי' אהבה בתענוגים, ויש תשובה מאהבה, ואז כל הכשרים שבדור נתרפאים בבחי' ושב ורפא לו, "וגם נעשים מכבדים בעיני הבריות, בבחינת (שיר השירים ז) מה יפית ומה נעמת, על ידי אהבה בתענוגים" וכו' עיין שם כל דבריו הקדושים. הרי שעל ידי עונג שבת מכבדים את הכשרים שבדור (והרי קיימא לן שצדיקי הדור הם בחי' יום טוב, הרי מכבדים את היום טוב).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נח:ה ז"ל ע"י הדעת באים תלת הנ"ל, שהם אכילה ושתיה ומלבושים, כי בו כלולים בבחי' (משלי ט) לכו לחמו לבחמי, בחי' אכילה, בחי' מן הכלול בדעת התורה. שתיה כלול בדעת, בבחי' (ישעה נה) הוי כל צמא לכו למים, שהיא באר, בחי' (משלי ה') ונוזלים מתוך בארך. מלבושים, בבחי' (ישעיה ג) שמלה לכה קצין תהיה לנו, בחי' ענן, בחי' לבוש, בחי' (איוב לח) בשומי ענן לבושו ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות כג. ענה ואמר אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ"ל.

</div>



# תורה נח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/58/

# תורה נח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/58


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בענין תלת נפקין מחד, דחד הוא זכותו של משה רבינו. ר"ת תלת נפקין מחד ע"ה בגמטריא נ נח נמ נחמן מאומן, ונ נח נחמ, הם תלת שנפקין מחד (שמעתי מחבר).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בו ביום ששמעתי מא"א שהרמב"ם פוסק שיש מצות עונג ביום טוב מהפסוק לקדוש ה' מכובד, שרישא של הפסוק וקראת לשבת עונג, והרי על ידי העונג מכבדים את יום טוב. מיד אחר כך בבקר למדתי בלקוטי מוהר"ן תורה נח אות ז-ט, שעל ידי עונג שבת, שהוא בחי' אהבה בתענוגים, ויש תשובה מאהבה, ואז כל הכשרים שבדור נתרפאים בבחי' ושב ורפא לו, "וגם נעשים מכבדים בעיני הבריות, בבחינת (שיר השירים ז) מה יפית ומה נעמת, על ידי אהבה בתענוגים" וכו' עיין שם כל דבריו הקדושים. הרי שעל ידי עונג שבת מכבדים את הכשרים שבדור (והרי קיימא לן שצדיקי הדור הם בחי' יום טוב, הרי מכבדים את היום טוב).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נח:ה ז"ל ע"י הדעת באים תלת הנ"ל, שהם אכילה ושתיה ומלבושים, כי בו כלולים בבחי' (משלי ט) לכו לחמו לבחמי, בחי' אכילה, בחי' מן הכלול בדעת התורה. שתיה כלול בדעת, בבחי' (ישעה נה) הוי כל צמא לכו למים, שהיא באר, בחי' (משלי ה') ונוזלים מתוך בארך. מלבושים, בבחי' (ישעיה ג) שמלה לכה קצין תהיה לנו, בחי' ענן, בחי' לבוש, בחי' (איוב לח) בשומי ענן לבושו ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות כג. ענה ואמר אשרי מי שזוכה לאכל כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, עכ"ל.

</div>



# תנינא תורה נט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/59/

# תורה נט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/59


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

היכל – יכ"ל בגמטריא ס'. קישוטי כלה של ספר דברים – הדכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף ט.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נט:א והכבוד זה בחי' היכל וכו' והיכל הקודש הזה מושך את עצמו תמיד לשרשו, היינו ללבו של עושיהו, כי שם שרשו, כי מחמת הדברים שיצאו מעומק לבו של האיש הכשר, נכנסו בלבם, וחזרו להשי"ת, והיכל הקודש הזה, שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשרי כי הרוח הוא בלב, בבחי' (יחזקאל יח) ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' קו, מכון רמח"ל) ז"ל ותדע שהחיק הוא נקרא היכל הלב. והיינו כי הלב הוא העומד להנהגה, והיכלו הוא החיק. ויש איזה מאורות ראויים להמצא בהיכל ההוא – כגון הריאה והמזרקים. והנה על כן צריך להחזיק הידים על הלב, לצורך בחינה זו של עשיה זאת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נט:א והיכל הקדש הזה שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר וכו' ועקר הלבשתו לרגלי הרוח, בבחינת (ישעיה מב) ורוח להלכים בה, כי ברוח הזה יש קומה שלמה, כי מבחינת רגלין נתעורר להישיר את בני אדם לעבודת השם יתברך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לעניות דעתי שזה על דרך מה שרבינו גילה בתורה מט, שלב איש ישראלי הוא אין סוף כמו השם יתברך, והוא צריך לעשות צמצום וכו', כי כן אצל השם יתברך רבינו גילה בתורה נד:ב שרק בחינת הרגלין נתלבש בתוך עולם הזה שמהם האדם מבין רמזים איך לעבוד את השם יתברך.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מש"כ כאן ז"ל ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהפנשות אשר היו רחוקים עד הנה, ויש קלפות רבות השונים סביבם וכו' ואפשר עכשו, כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל, אפשר שיתאחזו חס ושלום החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה. עצה על זה – שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב וכו', ע"ש. הרי שרבינו דייקא מכנה את ההתלהבות הלב בשם מלאכים, כמו שהוא אצל השם יתברך, שהשם יתברך פועל על ידי מאלכים, כן רבינו מדמה את האדם ליוצרו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יכולים להבין עוד השוות כאן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ג עגולא ורבוע דלגו עגולא. י"ל שמצינו דבר זה בים של שלמה (מלכים א:ז:כג) כדאיתא במסכת עירובין (יד:) שלש תחתונות מרבעות ושתים עליונות עגלות, הרי הפנימיות שלו היה מרובע, מתחת העיגול.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ובתועלות הרלב"ג שם כז"ל והנה היה מרבע מלמטה ועגל מלמעלה, כי הטמאות תהיינה מצד החמר אשר יסודותיו ארבעה, והטהרה תהיה מצד הצורה וההתבוננות בה כמו שבארנו בספר ויקרא (יד:יט), והצורה היא קושרת יסודות החמר ומקיפה בהם ולזה היה העגול מעיר עליה, עכ"ל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ה כל הנפשות שרשם בעשירות, בבחי' (דברים כד) ואליו הוא נושא את נפשו, ע"כ. וכן האדם נברא בחותם כמטבע של כסף, עיין רש"י בפרשת בראשית א:כז.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב בזיעת אפיך תאכל לחם (בראשית ג:יט), והנשמה בחוטם. וי"ל שעל כן תיקון מדינת העשירות היה דוקא על ידי ריח המאכלים, ע"ש במעשה של הבעל תפילה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נט – כי עשירות וכבישת כעס בחינה אחת וכו' כמש"כ (ירמיה א) מצפון פתחת הרעה, וכתיב (איוב לז) מצפון זהב יאתה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בספר יצירה (ד:ט) המליך אות ג' בעושר, ושקר לו כתר, וצרפן זה בזה וצר בהם מאדים בעולם, יום שני בשנה, ואוזן ימין בנפש, זכר ונקבה, עכ"ל. העיר עושר בבחי' מאדים.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שהאבות היו מגירים גרים, כמו שכתוב גבי אברהם וכו' וכתיב (בראשית לא) וישב יעקב בארץ מגורי אביו, ואיתא במדרש (ב"ר פד:ד) 'מלמד שיצחק גיר גרים', וזה (בראשית לז:א): 'מגורי אביו'. וכתוב ביעקב וכו'.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בפרי צדיק פרשת עקב, ז"ל אברהם אבינו שעסקו היה לגיר גרים היינו להמשיך כל העולם לקדשה, ולהכירם שידעו את מי שאמר והיה העולם. ויצחק לפי מדתו שהיה בחינת צמצום, לא גיר רק מתי מספר, ונרמז ברמז 'מגורי אביו', כמו שאמרו בבראשית רבה. וירבעם היה בהפך ממנו וכו', ע"כ.

</div>



# תורה נט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/59/

# תורה נט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/59


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

היכל – יכ"ל בגמטריא ס'. קישוטי כלה של ספר דברים – הדכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף ט.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נט:א והכבוד זה בחי' היכל וכו' והיכל הקודש הזה מושך את עצמו תמיד לשרשו, היינו ללבו של עושיהו, כי שם שרשו, כי מחמת הדברים שיצאו מעומק לבו של האיש הכשר, נכנסו בלבם, וחזרו להשי"ת, והיכל הקודש הזה, שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשרי כי הרוח הוא בלב, בבחי' (יחזקאל יח) ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמ' קו, מכון רמח"ל) ז"ל ותדע שהחיק הוא נקרא היכל הלב. והיינו כי הלב הוא העומד להנהגה, והיכלו הוא החיק. ויש איזה מאורות ראויים להמצא בהיכל ההוא – כגון הריאה והמזרקים. והנה על כן צריך להחזיק הידים על הלב, לצורך בחינה זו של עשיה זאת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נט:א והיכל הקדש הזה שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר וכו' ועקר הלבשתו לרגלי הרוח, בבחינת (ישעיה מב) ורוח להלכים בה, כי ברוח הזה יש קומה שלמה, כי מבחינת רגלין נתעורר להישיר את בני אדם לעבודת השם יתברך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לעניות דעתי שזה על דרך מה שרבינו גילה בתורה מט, שלב איש ישראלי הוא אין סוף כמו השם יתברך, והוא צריך לעשות צמצום וכו', כי כן אצל השם יתברך רבינו גילה בתורה נד:ב שרק בחינת הרגלין נתלבש בתוך עולם הזה שמהם האדם מבין רמזים איך לעבוד את השם יתברך.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מש"כ כאן ז"ל ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהפנשות אשר היו רחוקים עד הנה, ויש קלפות רבות השונים סביבם וכו' ואפשר עכשו, כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל, אפשר שיתאחזו חס ושלום החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה. עצה על זה – שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב וכו', ע"ש. הרי שרבינו דייקא מכנה את ההתלהבות הלב בשם מלאכים, כמו שהוא אצל השם יתברך, שהשם יתברך פועל על ידי מאלכים, כן רבינו מדמה את האדם ליוצרו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יכולים להבין עוד השוות כאן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ג עגולא ורבוע דלגו עגולא. י"ל שמצינו דבר זה בים של שלמה (מלכים א:ז:כג) כדאיתא במסכת עירובין (יד:) שלש תחתונות מרבעות ושתים עליונות עגלות, הרי הפנימיות שלו היה מרובע, מתחת העיגול.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ובתועלות הרלב"ג שם כז"ל והנה היה מרבע מלמטה ועגל מלמעלה, כי הטמאות תהיינה מצד החמר אשר יסודותיו ארבעה, והטהרה תהיה מצד הצורה וההתבוננות בה כמו שבארנו בספר ויקרא (יד:יט), והצורה היא קושרת יסודות החמר ומקיפה בהם ולזה היה העגול מעיר עליה, עכ"ל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

נט:ה כל הנפשות שרשם בעשירות, בבחי' (דברים כד) ואליו הוא נושא את נפשו, ע"כ. וכן האדם נברא בחותם כמטבע של כסף, עיין רש"י בפרשת בראשית א:כז.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב בזיעת אפיך תאכל לחם (בראשית ג:יט), והנשמה בחוטם. וי"ל שעל כן תיקון מדינת העשירות היה דוקא על ידי ריח המאכלים, ע"ש במעשה של הבעל תפילה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נט – כי עשירות וכבישת כעס בחינה אחת וכו' כמש"כ (ירמיה א) מצפון פתחת הרעה, וכתיב (איוב לז) מצפון זהב יאתה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וכן עיין בספר יצירה (ד:ט) המליך אות ג' בעושר, ושקר לו כתר, וצרפן זה בזה וצר בהם מאדים בעולם, יום שני בשנה, ואוזן ימין בנפש, זכר ונקבה, עכ"ל. העיר עושר בבחי' מאדים.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שהאבות היו מגירים גרים, כמו שכתוב גבי אברהם וכו' וכתיב (בראשית לא) וישב יעקב בארץ מגורי אביו, ואיתא במדרש (ב"ר פד:ד) 'מלמד שיצחק גיר גרים', וזה (בראשית לז:א): 'מגורי אביו'. וכתוב ביעקב וכו'.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בפרי צדיק פרשת עקב, ז"ל אברהם אבינו שעסקו היה לגיר גרים היינו להמשיך כל העולם לקדשה, ולהכירם שידעו את מי שאמר והיה העולם. ויצחק לפי מדתו שהיה בחינת צמצום, לא גיר רק מתי מספר, ונרמז ברמז 'מגורי אביו', כמו שאמרו בבראשית רבה. וירבעם היה בהפך ממנו וכו', ע"כ.

</div>



# Chapter ג.

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/6/

# Chapter ג.

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/6


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג. כי אברהם קראו הר, ויצחק קראו שדה וכו' ויעקב קראו בית ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל עמוד סב-) ז"ל כי בגן עדן עצמו יש כמה מיני מדרגות (ע' מה שהבאתי בתורה ג'). ויש סוד בית, והיכל, וחצרות, ויש בחינת שדה. ושדה או בסוד צמיחת האורות הנזרעים שם וכו' וכו' ואם בבית יהיה, צריך להחזיר הבית לבחינת 'שדה', ובלא זה לא יהיה זה הגילוי, ע"ש. ומבואר שם הענין שצריכים ללכת לשדה, וכמו שרבינו הורה בהבתבודדות.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

י:ג אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה (פסחים פח) ושדה הוא יותר משג ונצרך להעולם מהר, ויעקב קראו בית שהוא מקום ישוב לבני אדם יותר משדה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מבואר במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה אות יט ז"ל כי בית נקרא מקום מושב בני אדם, והוא מקום מושב הספירות בעצמם, אך מן אחורי זעיר אינו נקרא בית זולתי שדה, כי יצא מכלל מדבר שממה ונכנס לכלל שדה הראויה לזריעה (ה"ע וכן ביצחק כתיב (בראשית כו:יב) ויזרע יצחק), בסוד אסתר קרקע עולם היתה (מגילה כג:), ולכלל בית לא באה, עד היותה פנים בפנים ואז תקרא בית, ואין כח בזה זולתי ביעקב, אשר הוא המזווגם פנים אל פנים, ונמצא כי בית ושדה ומדבר, ג' כנויים אלו הם במלכות. אמנם בית תקרא בהיות פנים בפנים כנגד נה"י, ולכן נקראת בית כי צורת הבית [כאן יש ציור של ג' קוים, שנים _ - אחד למעלה ואחד למטה, והשלישי בצד שמאלם l] ג' קוים, א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע, והוא היסוד האוחז בנצח הוד, וכו' וכו' ובהיותם אחור באחור כנגד נה"י דידיה אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים, אז נקראת שדה הראוי לזריעה, אך עדיין אין בו ישוב, ואז נקרא חק"ל תפוחין קדישין וכו' וכו' בהיותה אחור באחור אז הוא שדה עפר הראוי לזריעה, ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות, ומקומם שם נקרא מדבר, אשר העפר שלו נקרא אבק שאינו ראוי לזריעה בסוד ויאבק איש עמו בפרשת וישלח (זוהר קע.). ואמנם נקראת שדה על שם שעומדת אחרי הש' שהוא נה"י דידיה, והוא סוד ד' דשדה, והיא מתקשטת בקישוטיה הוא הארת פני הנה"י עצמן מצד פנים ששם הם סוד ג' ווין כנ"ל, ונעשית מכחם ה' שצורתה ג' ווין, כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד, אינה ראויה לזווג ונקראת ד', ואחר כך נתוסף בה בחינת ו' דיסוד ונעשית ה' ראויה לא הזיווג, ואחר כך חוזרת פנים בפנים ונעשית בית כנזכר עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ובהערות שם של בעל שמן ששון (ריש עמ' לח) כז"ל כי בית ושדה ומדבר ג' כינויים אלו הם במלכות. וצ"ע דמדבר הוא מקום הקלי' ואיך כינוי אל המלכות, ועיין שער הכוונות סד"ג ע"ג לקמן סע"ג ובכ"מ, ולע"ד נראה להגיה כי בית ושדה ב' כינוים אלו הם במלכות ומלת ומדבר ליתא, וכן נראה מתחילת דבריו שכתב ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה וכו' ולא כתב והזכירת מלת מדבר כלל, עכ"ל. ולפי דברי רבינו כאן מובן היטב שמדבר הכוונה בחי' הר שהיה על ידי אברהם אבינו.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מגיד דבריו ליעקב של המגיד ממזריטש (פסוקים מלוקטים עמ' צ) ז"ל לכו ונלכה אל הר ה' וגו' לא כאברהם שקראו הר וכו' הר הוא המשכה מקום גבהות שנמשך מלמטה ממקום השוה ופעולתו שנתרבה שטח הקרקע וגם העומד עליו ניתוסף ראייתו שטח גדול ורואה למרחוק, שדה הוא מקום מוכן לחרוש ולזרוע ונמשך ממנו פירות, בית הוא מקום שמתקנים בו הפירות, וכן בעת בריאות העולמות היה מוכרח להיות על ידי ג' אבות, תחילה נתעורר אהבה מלמטה למעלה עד דרך ישראל עלה במחשבה תחילה, ואח"כ הוצרך להיות צמצום שיוכלו העולמות לסבול, ואח"כ היה המשכה לתוך העולמות כנגד מדת יעקב וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

י:ד כי עקר התפלה אינם יודעים כי אם צדיקי הדור, כי יש בעלי גאוה שאינם רוצים שילכו לצדיקים ואומרים שהן בעצמם יכולים להתפלל ומנעים גם אחרים כשיש להם צער או חולה לילך לצדיקים, עליהם נאמר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ראיתי סיפור כזה (תורה ועבודה עמ' לה): מוכסן בא לפני רבי דובער, המגיד ממזריטש, ובקשה בפיו: הפרנסה איננה מצויה. שאלו המגיד: ומה אתה רוצה ממני? (ענה) שיתפלל עבורי. ענענה רבי דובער ואמר: מוטב שתבקש ממני שאלמדך להתפלל ולא תזדקק לי יותר, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה הוא פלא, שהלוא העיקר הוא תפילת הצדיק. ונראה לפרש שעל דברים של היום יום, בודאי מוטל על האדם התפילה, וכן מצינו במסכת חולין (פד:) ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו, והוא תלוי במי שאמר והיה העולם, ע"כ. הרי מפורש בגמרא שפרנסת בני ביתו מוטל עליו דייקא. ועל כרחך רק כאשר יש משהו יוצא מן הכלל, חולי או צרה ל"ע, אז העיקר הוא תפילתן של צדיקים.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

סוף אות ח: מבואר שפורים הוא בחינת ספירת העומר, הכנה לשבועות, ובמקום אחר (תנינא עד) רבינו גילה שפורים הוא הכנה לפסח.

</div>



# תורה ס

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/60/

# תורה ס

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/60


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

תורה זו מפרשת הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, עיין ערך זיווג.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף י. ועמש"כ בספר שמואל א:ג:יא.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ס:א דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד וכו' ע"ש. עיין בחיי מוהר"ן אות תקצד, שרבינו אמר לרבי נתן ז"ל ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי ע"ש. ועמש"כ בתורה רמה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ס:א דע שיש שבילי התורה וכו' שא"א לבא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות, ע"ש. רמז לזה בתהילים מ:ט – ותורתך בתוך מעי, והמעיים בחי' מעות, כמבואר בשיחות הר"ן קפג.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ס:א דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד, שא"א לבא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות, כמו שבפשוטי אורייתא, אם אין קמח אין תורה (אבות פ"ג), וצריך שיהיה לו על כל פנים פרנסה, כמו כן להתבוננות הזאת וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לעיל תורה ל:ד ולבא להשכל התחתון הזה, אי אפשר כ"א ע"י שונא בצע, שישנוא הממון בתכלית השנאה וכו' ע"ש. וכאן רבינו קורא תאותם סיבובים שמביאים להמכוון, בחי' פסולת ובחי' עשירות.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המדות, ערך ממון אות טו: כשבא לאדם איזה הבנה חדשה, בידוע שכרוך בעקבו ממון רב, ע"כ. וגם במסכת אבות תנן, אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח, הרי שמשני הצדדים קשורים זה בזה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במלכים א:י:כג שבזה פירשנו למה הקדים הפסוק עשירות לחכמה, כי רק על ידי העשירות זוכים להתבוננות להשיג החכמה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ההקדמות שמקדם הם בחינת פסלת. ע' תורה כא בענין שכל המכנה בשם קדם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ב קשר בין יראת שמים ועשירות, עיין בישעיה ס:ה (הפטרה פרשת כי תבוא) אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך, ותרגם יונתן ז"ל בכן תחזין ותנהרין ותדחלין ויפתי לביך בדחלת חטאין ארי יתחלף ליך עותר מערבא נכסי עממיא יתעלון לגויך.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ס'.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כל מי שעבר דרך ידם התורה, היה להם עשירות גדול מאד. דהינו משה רבנו וכו' וכן רבי וכו' וכן רב אשי וכו' כמו שאמרו רבותיני ז"ל (גטין נט ועין בבא מציעא פה), ע"כ. עיין סנהדרין לו. מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו' מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו'.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

מזמן היה קשה לי על המבואר שכל הצדיקים שהתורה עברה על ידם היו עשירים, ולא מצינו זה אצל הרשב"י האריז"ל והבעש"ט מוהר"ן, ואפילו משיח נחשב כעני. והשנה – תשע"ד – באומן, שמעתי אחד דורש (ז.) והמשמעות שזה היה אחד מה'תורות' שלו, והוא טען שכל אלו שהיו מוסרים את הנסתר שבתורה גם עשרם היה בהעלם ובבחי' בכח, והזכיר את הסיפור המובא במדרש רבה פרשת פקודי: מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בן יוחאי שיצא חוצה לארץ ובא עשיר והיו התלמידים רואין אותו ומקנאין בו והיו מבקשים הן לצאת לחוצה לארץ וידע ר"ש והוציאן לבקעה אחת של פגי מדון ונתפלל ואמר בקעה בקעה מלאי דינרי זהב התחילה מושכת דינרי זהב לפניהן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ב כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות. וי"ל בזה מש"כ בלקוטי מוהר"ן (רד) ובשיחות הר"ן (קלז) סיפור שאחד אע"פ שעבר עבירה מכל מקום היה לו פרנסה על ידי שקבע עתים לתורה, כי ואין עבירה מכבה תורה ר"ת מעות ע"ש. כי מבואר בתורה נו שעל ידי לימוד התורה קוראין חי החיים ע" ש וממילא מובן שיש להלומד חיים וזוכה על ידי זה לקבל מעות. אבל עשירות, מבואר כאן בתורה ס', לזה צריכים בחי' זקנה בחי' שמרחיב ומאריך ימיו כל פעם יותר ויותר.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ובחי' זקן, דהיינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדושה בכל פעם כנ"ל, הוא על ידי יראה וכו' וכו' יראת ה' היא אוצרו, בחי' עשאה כאוצר, שהוא קצר מלמעלה ורחב מלמטה וכו' כי עשירות והבל היופי הם שני הפכים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת סנהדרין (ק:) אמר רב יוסף מילי מעלייתא דאית ביה (בספר בן סירא) דרשינן להו, אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלקים תנתן, אשה רעה צרעת לבעלה, מאי תקנתיה יגרשנה וכו'. אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים, ע"כ. וקשה איך אשה יפה מאריך ימי בעלה כפלים, הלוא היופי הוא היפוך יראת שמים שמאריך ימים.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג ענין הבל היופי, וכן עיין לקמן תורה עב שרבינו כותב כמה פעמים שאין בתאוה הזה שום ממשות, והיא בחי' אלילים כמו עבודה זרה שאין בה ממש. וכן בשבחי הר"ן (אות טז) כתב שמי שהוא חכם בחכמת הניתוח ויודע סוד האיברים של האדם וכו' ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס, ע"כ.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש עוד שחומר = matter, של כל העולם כולו, אם תדחוק את כולו לגוש אחד בלי רוח בין האטומים – atoms, לא יהיה אלא כדור קטן. ובן אדם, אין בו חומר אלא כמו כמה נקודות קטנות ביותר, והרוב הוא אויר רק בין האטומים. וענין של המקום והאויר רק הזה הוא ענין ההבל של עולם הזה, מה שנקרא בגמרא חיזא דהאי עלמא, שהכל דמיון גדול, כי ההבל מיקים את האטומים ככה, ואינם כמעט כלום, רק שההבל עושה אותם ככה. וכענין הכתוב (איוב לח:יד) תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש, שבקלות מתחלף למשהו אחר.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג וע"כ מי שחומד יופי הנשים, נמצא שמקבל בחי' הפסק הנשימה, וע"כ הוא בהיפך מעשירות, שהוא בחי' אריכות הנשימה, כי כל מיני עשירות, דהיינו כל מיני דגן וכל האילנות ועשבים וכל מיני מתכות, כם רק ע"י גשמים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אולי יש רמז לזה גם בזוהר הקדוש (פרשת מקץ דף קצו: עה"פ ראה חיים עם אשה אשר אהבת – כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה (קהלת ט:ט-י)) ז"ל דבר אחר, בכחך, דא היא אשה דקאמרן, דאיהי חילא לאתתקפא בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, ובעי בר נש למזכי בה בהאי עלמא בהאי חילא וכו' וכו' תא חזי, יוסף זכה בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי, בגין דבעא לאתאחדא באשה יראת ה', כמה דאת אמר (בראשית לט:ט) וחטאתי לאלהי"ם, וגין כך זכה למשלט בהאי עלמא, וזכה לון לישראל. מה כתיב (בראשית מז:יד) וילקט יוסף את כל הכסף, והכי אתחזי, דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק איהו לקיט כלא, וכל עותרא ביה קיימא, ודא היא רזא דכתיב (בראשית א:יז) ויתן אתם אלקים ברקיע השמים, וכלא איהו כדקא יאות, דודאי יוסף באי למשלט על מלכותא, עכ"ל.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיוסף לא נכשל בהבל היופי ואתתקף באשה יראת השם, וזכה לעשירות.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ג כי בשעת יציאת הטיפה זרעיות, אזי צריך להיות הפסק הנשימה, מב' טעמים, א' כדי שלא יתקרר הטיפה, ע"י הנשימה שהוא אויר הקר, במקבל בכל רגע מבחוץ, כי צריכה לצאת בחמימות, כדי שתהיה ראוי להולדה, ע"כ.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש להבין המילה: קרבן – קר בן, והוא כענין מה שגילו חז"ל שכאשר האשה זורעת תחילה יולדת זכר, היינו כאשר האבא משהה עצמו בקרירות יהיה לו בן.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ד כי כל העשר אשר הציל אלקים מאבינו לנו הוא ולבנינו, הינו שכל העשירות הוא רק בשביל נשים וקטני הדעת כמונו, ע"ש. צע"ק איך שייך לשון זה על האמהות הקדושות שהיו גם נבואות, הגם שנשים דעתן קלות וכמבואר בהאריז"ל וכו'. ואכן רבי שמעון בר יוחאי אמר כן הלכה למעשה על אשתו, כמסופר במסכת שבת (לג:), שלכן חשש שרומאים יצערו לה והיא תגלה להם איפה היו מתסתתרים.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ו כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם, כי נשאר כל עבודתם למטה, ואין יכול להתרומם ולהתעלות למעלה, כי עיקר החיות הוא השכל, כמו שכתוב (קהלת ז) החכמה תחי' את בעליה, וכשהעבודה היא עם שכל, משימין בה חיות שתוכל להתעלות, אבל כשנופל לבחי' מוחין דקטנות, בחי' שינה, אין יכול להתעלות למעלה, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הזהיר כמה וכמה פעמים והוכיח שלא צריכים חכמות כל עיקר בעבודת השם, אפילו חכמה אמיתי, רק לעבוד את השם יתברך בתמימות ופשיטות (עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד, ושם הבאתי עוד ה' מקומות). והנה תורה ס' כולו בנוי על התבוננות, שבודאי זה השגה גדולה של חכמה. וכאן באות ו' רבינו כותב להדיא שבכל עבודת השם צריכים שכל, ובלי שכל הוא חסר מאד.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה ביאור הדברים, שהחכמות שרבינו הזהיר עליהם הם המצאות שהאדם בודה, או אפילו חכמות אמיתיות שהם למעלה ממדרגתו, ולכן בשבילו הם גם כן בבחינות 'חכמות' והמצאות. אכן יש בכל מצוה שכלים של השקפה ראשונה, של מהות המצוה וענינה, וכמו שצריכים לעשות את המצוה למעשה גם צריכים לעשות בדיבור ובמחשבה. משל להקורא בלי לשים לב למה שהוא קורא, אפילו לפירוש המילות לא מכוון, לבין מי שקורא בכוונה והבנה.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ועדיין צע"ק בכל הענין הזה, יעויין בספר שבחי הר"ן אות י', שמשמע שענין תמימות ופשיטות הוא לזרוק את השכל לגמרי, אכן באמת אין לנו מושג מה שרבינו היה משיג בשעת מעשה כאשר עסק בעבודתו המוזכר שם, ומן הסתם שכלו היה מאיר מאד.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר הערנו בריש התורה כאן שצדיקים הולכים בשבילי התורה ובשבילי השכל ובשבילי האמונה והבטחון, וזה התמימות ופשיטות שלהם.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש ליישב כמו שביארתי לקמן בתורה תנינא קכ, שיתכן שאע"פ שרבינו אסר לרוב העולם לכוון הכוונות של האריז"ל בתפילה, עכ"ז היה להם לכוון את הכוונות האישיות להיות מרכבה לשמות השם, וזה בכלל או קרוב לענין של שויתי ה' לנגדי תמיד, ע"ש [ועמש"כ שם שלכאורה ההקפדה לא לכוון הכוונות שהוא כמו כשוף, שייך רק בשעת התפילה]. הרי שהמכוון בכוונות הנוגע להמצוה שהוא עוסק בו, זה קרוב לפגום בהתמימות ופשיטות, מה שאין כן כאשר מכוון רק על אישיותו להיות מרכבה לשמות השם יתברך. והכא נמי עיקר השכל בעשיית המצוה הוא להיות דבוק בעת עשייתו במוחין דגדלות להשם יתברך, ואין זה פגימה בתמימות ופשיטות.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי מה שרבינו כתב בספר המידות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להיפך היינו התרחקותם ח"ו מהשי"ת ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות כי יקויים בנו ולא יכנף עוד מוריך (ישעיה ל:כ) וכו' עכ"ל. והנה על כרחך החכמות שרבינו כותב עליהם אינם חכמות של תחבולות שרבינו הזהיר מאד שלא צריכים אותם [ואין לחלק שחכמי הדור צריכים גם חכמות כאלו, כי רבינו הראה בעצמו שהתרחק מהן], ועל כרחך הכוונה לכעין מה שכתב כאן בתורה ס:ד ז"ל כי עיקר יראתו של הרב, הוא על ידי התבוננות גדולת הבורא ית"ש, שחוקר ודורש בשכלו וכו' ע"כ, וכמו שכתב כאן באות ו' שצריכים את השכל. וצריכים ליישב את זה כנ"ל. אכן מבואר עוד שלעתיד יבוא גם החכמות האלו שבאמת צריכים אותם, יהיו בטלים. ועיין מה שהבאתי בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד שלעתיד לבוא הספירות יעמדו רק על הו' קצוות של המידות בלי חב"ד. אכן אם כן הרי שייך לחיות ולקיים הנהגה זו גם עכשיו כמו שהרמח"ל כתב בענין הדרך של עבודת השם לפני החטא של עץ הדעת וכו', והרי יכולים גם עכשיו לקיים תמימות ופשיטות לגמרי בלי שום שכל, וצריכים לאמר שמה שרבינו כתב כאן בתורה ס' ובספר המידות הנ"ל שצריכים שכל וחכמות, היינו רק לפי הרוב שאינם מנסים ללכת בדרך עץ החיים בתמימות ופשיטות גמורה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ס:ז שלא יהיו דבריו נכתבין בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון, רק יהיו נשכחין ממנו, עיין שם.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא לח. שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל, למדונו תורתכם, קראו ושנו ושלשו ובשעת פטירתן וכו'. ובירושלמי ד:ג אמרו שעד שהגיעו למקום סולמא דצור שכחו כל הדינים שלימדום.

</div>



# תנינא תורה סא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/61/

# תורה סא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/61


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ב צריך לראות שלא להסמיך אותם, שלא לתן להם תקף ועז, שלא יהיו מכנים בשם רבי. כי הם עצמן אינם חיבים כל כך, כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם. אך צריך לשמר מאד, שלא לתן להם תקף ועז, כי אלו הנותנים להם תקף ועז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין לתן דין וחשבון ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אצל אבימלך שהרג שבעים אחיו בני גדעון, כתוב (שופטים ט:נו) וישב אלקים את רעת אבימלך וכו', ואילו אנשי שכם שהמליכו את אבימלך והחזיקו בו כתוב (שופטים ט:נז) ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלקים וכו'. וכתב הכלי יקר, גדול המחזיק במחלקת וחוטא ולא לו הכבוד – מהחולק עצמו, כמו שלמדו חז"ל מקרח ... ובזה אבין גבי אמרו גבי אבימלך וכו', רצה לומר כל הרעה תלויה באנשי שכם וקולר תלוי בצוארם, שהם החזיקו ביד אבימלך להרג אחיו וגדול עונם מנשא יותר מאבימלך עצמו, דבשלמא אבימלך היה רודף אחרי השררה, אמנם אנשי שכם מה לי שימלך עליהם אבימלך או זולתו מאחיו הקטנים ממנו, ואחיו הקטן יכיח על כלם. זה שאמר 'ואת כל רעת אנשי שכם' שכל הרעה הם עשו אותה, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ב כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג, ע"כ. עיין מש"כ בתנינא תורה קי.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה, ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וכו' דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם, ותכף אחר כך אינן יודעין כלל, רק יודעין שהסוד אצלנו, ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שעכ"פ בשעה שמודיעין באמת יודעים רק שתכף אחר כך נעלם מהם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש (ב:נד, ושם עם סיפור על מקורבים חדשים – ד:שפט) ז"ל רבנו אמר: אני סוד, ואפלו כשאני כבר מגלה את הסוד, אף על פי כן אני נשאר סוד (רבי נפתלי גלנט). – אמר: עניני הוא סוד, אולם הוא סוד כזה, שאפלו כשאני כבר מגלה את הסוד, אף על פי כן הוא נשאר סוד... עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות הכוונה שאפילו בשעה שמגלה את הסוד הוא בבחי' סוד, אבל לאור מה שמבואר כאן בתורה סא, אולי י"ל שכאשר רבינו מגלה סודו, בשעת הגילוי יש באמת ידיעה, רק שתכף אחר כך נעלם ונשאר סוד.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' קיח-קיט, מכון רמח"ל) על הא דאיתא באדרא על רבי שמעון: גלי ברזא, ופירש ז"ל כי אפילו הגילוי צריך שיהיה בסוד. ותדע שזאת היא כוונה אחת בסוד ברית אש (-בראשית). והוא כי הנה היסוד נקרא סוד, והוא ע'. והוא צריך להיות נסתר ונעלם, וצריך לכוין להמשיך הסתר זה לבחינת גילוי. וזה כי הנה חכמם ז"ל אמרו: מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר (מועד קטן טז:). והוא כי היסוד נקרא ירך והוא נסתר בסוד, כנ"ל. וצריך להחזיר אותו בבחינת גילוי כנ"ל, וזה בכח שם יג"ל פז"ק שעולה כמנין יר"ך, וסוד: יגל'ה פ'דיון ז'רע ק'דושים (תיקוני זוהר חדש ספרא תנינא). תמצא שהוא ממש בבחינת הגילוי של היסוד. ולכן צריך לכוין להמשיך הגילוי בכח שם זה. ועם כל זה צריך שיהיה מגולה רק לצדיקים ולא לרשעים, כי לא יהיה חלק בגילוי זה לס"א ח"ו. ולכן צריך להעביר בחי' הסוד, אלא [שצריך] להמשיך הגילוי בסוד בתוך הסוד, וזהו: גלי ברזא. וזה כי תחבר הע' של הסוד עם הר"ל, ויהיה ש'. וסוד זה ברית אש (בגמטריא מוהר"ן), כי צריך להמשיך דבר בסוד אש של גבורה – להרחיק הס"א. והוא האש של מתן תורה. וצירך לכוין כי זה האש הוא אלקים דיודי"ן (-גמטריא ש'), והוא נגד הערלה (ער"ל – ש') שהיא גם כן בסוד אלקים דיודי"ן, אלא שהיא בסוד הנחש. וכשיש זה האש, אז לא תקרב הערלה אל היסוד. והנה הע' של סוד הם כמה בחינות של ע' שיש ביסוד וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה, ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה מזכיר לי חידוש נפלא שכתוב בספר מי השילוח סוף פרשת בהעלותך שכאשר השם יתברך גער באהרן ומרים על מה שדברו על משה רבינו, והשם יתברך הסביר להם גדולת נבואת משה רבינו, באותו דיבר שהשם יתברך אמר להם ראו מפורש האור וההשגה של משה רבינו עין בעין עיין שם. וכז"ל וגם אח"כ נשאר בלבם זאת ההשגה שהי' משיגים לפעמים כהשגות משה רבינו ע"ה אך שהי' יודעים שזה אין שייך להם רק למדרגות משה רבינו ע"ה עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ולא עמדתי טוב על דברי רבינו כאן אם כוונתו שממש מודעים להגוים את החכמה ורק שאחר כך נעלם מהם לגמרי וכאילו לא ידעו אותה כל עיקר, וזה כעין מה הדרך הנ"ל שכתב המי השילוח, רק שהוא כתב שלאחר כך לפעמים גם כן היה להם השגות כאלו רק שידעו שזה מאצילות של משה וכו', או שכוונתו שאפילו כאשר מראים להם החכמה הוא רק באופן שהם רק מבינים טוב שיש לנו את החכמה אבל לא משיגים אותו, ואחר כך אפילו זאת נעלם מהם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג כפי הזדככות הגוף כן יכולה לקבל נשמה יותר גדולה. ע' פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים לרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רעג) ושם הוא גילה שבעיקר יש שני סוגי גופים בחינת בן ובחינת עבד, ואף על פי שאינו אפשר להכיר ולהבחין את זה אבל זה שבבחינת בן יש לו גוף אחר! עיין שם.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדרשות הרן שהביא פסוקים והוכיח מסברא שמשה רבינו היה בריאה מיוחד בפני עצמו.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ח "כי חבקוק אמר נבואה זו על רבי עקיבא וחבריו שמתו על ידי שלא היה בהם אהבה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות סב:) ע"כ. לכאורה טעות וצ"ל תלמידי רבי עקיבא.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: ועל ידי פגם אמונת חכמים שהוא בחי' הולך רכיל ע"ש, וצריך ביאור.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל דבתחילת התורה הביא שאמונת חכמים זה לא תסור ימין או שמואל. כי צריכים להאמין ולתפוס חזק בצדיק האמת, וממילא כל מה שמסתכלים בצדדין ומרגלין – רכילות – זה סתירה מן אמונת חכמים.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד למש"כ רבינו בתורה כא:ב ז"ל ויהיה לואמונת חכמים התלוי באדנין בבחינת (משלי כב) שמע דברי חכמים וכו' והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וכו' וזה בחינת (משלי ט) הוכח לחכם ויאהבך, זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין, בבחינת שמע דברי חכמים עכ"ל. הרי גם שם יוצא שרכילות תהיה פגם באמונת חכמים.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין יש לציין למה שרבינו גילה בתורה יז שכאשר יש אהבה בין אנשים, אז האויר נח ודברי הצדיק האמת הולכים למרחוק עד שאפילו העכו"ם מוצאים בספריהם הפך אמונתם. הרי גם לפי זה יוצא שדבר רכילות יהיו סתירה לאמונת חכמים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעמיק בזה בענין הבעטליר החרש מהשבעה קבצנים בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, שהוא לא שמע כלל כל הקולות של החסרונות של עולם הזה – שבכלל זה רכילות, והיה לו חיים טובים אמיתים על ידי הלחם והמים שלו.

</div>



# תורה סא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/61/

# תורה סא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/61


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ב צריך לראות שלא להסמיך אותם, שלא לתן להם תקף ועז, שלא יהיו מכנים בשם רבי. כי הם עצמן אינם חיבים כל כך, כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם. אך צריך לשמר מאד, שלא לתן להם תקף ועז, כי אלו הנותנים להם תקף ועז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין לתן דין וחשבון ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אצל אבימלך שהרג שבעים אחיו בני גדעון, כתוב (שופטים ט:נו) וישב אלקים את רעת אבימלך וכו', ואילו אנשי שכם שהמליכו את אבימלך והחזיקו בו כתוב (שופטים ט:נז) ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלקים וכו'. וכתב הכלי יקר, גדול המחזיק במחלקת וחוטא ולא לו הכבוד – מהחולק עצמו, כמו שלמדו חז"ל מקרח ... ובזה אבין גבי אמרו גבי אבימלך וכו', רצה לומר כל הרעה תלויה באנשי שכם וקולר תלוי בצוארם, שהם החזיקו ביד אבימלך להרג אחיו וגדול עונם מנשא יותר מאבימלך עצמו, דבשלמא אבימלך היה רודף אחרי השררה, אמנם אנשי שכם מה לי שימלך עליהם אבימלך או זולתו מאחיו הקטנים ממנו, ואחיו הקטן יכיח על כלם. זה שאמר 'ואת כל רעת אנשי שכם' שכל הרעה הם עשו אותה, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ב כי הם עצמן אינם חיבים כל כך כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג, ע"כ. עיין מש"כ בתנינא תורה קי.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה, ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וכו' דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם, ותכף אחר כך אינן יודעין כלל, רק יודעין שהסוד אצלנו, ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שעכ"פ בשעה שמודיעין באמת יודעים רק שתכף אחר כך נעלם מהם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש (ב:נד, ושם עם סיפור על מקורבים חדשים – ד:שפט) ז"ל רבנו אמר: אני סוד, ואפלו כשאני כבר מגלה את הסוד, אף על פי כן אני נשאר סוד (רבי נפתלי גלנט). – אמר: עניני הוא סוד, אולם הוא סוד כזה, שאפלו כשאני כבר מגלה את הסוד, אף על פי כן הוא נשאר סוד... עכ"ל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות הכוונה שאפילו בשעה שמגלה את הסוד הוא בבחי' סוד, אבל לאור מה שמבואר כאן בתורה סא, אולי י"ל שכאשר רבינו מגלה סודו, בשעת הגילוי יש באמת ידיעה, רק שתכף אחר כך נעלם ונשאר סוד.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמ' קיח-קיט, מכון רמח"ל) על הא דאיתא באדרא על רבי שמעון: גלי ברזא, ופירש ז"ל כי אפילו הגילוי צריך שיהיה בסוד. ותדע שזאת היא כוונה אחת בסוד ברית אש (-בראשית). והוא כי הנה היסוד נקרא סוד, והוא ע'. והוא צריך להיות נסתר ונעלם, וצריך לכוין להמשיך הסתר זה לבחינת גילוי. וזה כי הנה חכמם ז"ל אמרו: מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר (מועד קטן טז:). והוא כי היסוד נקרא ירך והוא נסתר בסוד, כנ"ל. וצריך להחזיר אותו בבחינת גילוי כנ"ל, וזה בכח שם יג"ל פז"ק שעולה כמנין יר"ך, וסוד: יגל'ה פ'דיון ז'רע ק'דושים (תיקוני זוהר חדש ספרא תנינא). תמצא שהוא ממש בבחינת הגילוי של היסוד. ולכן צריך לכוין להמשיך הגילוי בכח שם זה. ועם כל זה צריך שיהיה מגולה רק לצדיקים ולא לרשעים, כי לא יהיה חלק בגילוי זה לס"א ח"ו. ולכן צריך להעביר בחי' הסוד, אלא [שצריך] להמשיך הגילוי בסוד בתוך הסוד, וזהו: גלי ברזא. וזה כי תחבר הע' של הסוד עם הר"ל, ויהיה ש'. וסוד זה ברית אש (בגמטריא מוהר"ן), כי צריך להמשיך דבר בסוד אש של גבורה – להרחיק הס"א. והוא האש של מתן תורה. וצירך לכוין כי זה האש הוא אלקים דיודי"ן (-גמטריא ש'), והוא נגד הערלה (ער"ל – ש') שהיא גם כן בסוד אלקים דיודי"ן, אלא שהיא בסוד הנחש. וכשיש זה האש, אז לא תקרב הערלה אל היסוד. והנה הע' של סוד הם כמה בחינות של ע' שיש ביסוד וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה, ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ענין זה מזכיר לי חידוש נפלא שכתוב בספר מי השילוח סוף פרשת בהעלותך שכאשר השם יתברך גער באהרן ומרים על מה שדברו על משה רבינו, והשם יתברך הסביר להם גדולת נבואת משה רבינו, באותו דיבר שהשם יתברך אמר להם ראו מפורש האור וההשגה של משה רבינו עין בעין עיין שם. וכז"ל וגם אח"כ נשאר בלבם זאת ההשגה שהי' משיגים לפעמים כהשגות משה רבינו ע"ה אך שהי' יודעים שזה אין שייך להם רק למדרגות משה רבינו ע"ה עיין שם.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ולא עמדתי טוב על דברי רבינו כאן אם כוונתו שממש מודעים להגוים את החכמה ורק שאחר כך נעלם מהם לגמרי וכאילו לא ידעו אותה כל עיקר, וזה כעין מה הדרך הנ"ל שכתב המי השילוח, רק שהוא כתב שלאחר כך לפעמים גם כן היה להם השגות כאלו רק שידעו שזה מאצילות של משה וכו', או שכוונתו שאפילו כאשר מראים להם החכמה הוא רק באופן שהם רק מבינים טוב שיש לנו את החכמה אבל לא משיגים אותו, ואחר כך אפילו זאת נעלם מהם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ג כפי הזדככות הגוף כן יכולה לקבל נשמה יותר גדולה. ע' פירוש מאמר הזוהר ריש משפטים לרמח"ל (גנזי רמח"ל עמ' רעג) ושם הוא גילה שבעיקר יש שני סוגי גופים בחינת בן ובחינת עבד, ואף על פי שאינו אפשר להכיר ולהבחין את זה אבל זה שבבחינת בן יש לו גוף אחר! עיין שם.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בדרשות הרן שהביא פסוקים והוכיח מסברא שמשה רבינו היה בריאה מיוחד בפני עצמו.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

סא:ח "כי חבקוק אמר נבואה זו על רבי עקיבא וחבריו שמתו על ידי שלא היה בהם אהבה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות סב:) ע"כ. לכאורה טעות וצ"ל תלמידי רבי עקיבא.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: ועל ידי פגם אמונת חכמים שהוא בחי' הולך רכיל ע"ש, וצריך ביאור.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל דבתחילת התורה הביא שאמונת חכמים זה לא תסור ימין או שמואל. כי צריכים להאמין ולתפוס חזק בצדיק האמת, וממילא כל מה שמסתכלים בצדדין ומרגלין – רכילות – זה סתירה מן אמונת חכמים.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד למש"כ רבינו בתורה כא:ב ז"ל ויהיה לואמונת חכמים התלוי באדנין בבחינת (משלי כב) שמע דברי חכמים וכו' והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וכו' וזה בחינת (משלי ט) הוכח לחכם ויאהבך, זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין, בבחינת שמע דברי חכמים עכ"ל. הרי גם שם יוצא שרכילות תהיה פגם באמונת חכמים.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ומענין לענין יש לציין למה שרבינו גילה בתורה יז שכאשר יש אהבה בין אנשים, אז האויר נח ודברי הצדיק האמת הולכים למרחוק עד שאפילו העכו"ם מוצאים בספריהם הפך אמונתם. הרי גם לפי זה יוצא שדבר רכילות יהיו סתירה לאמונת חכמים.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעמיק בזה בענין הבעטליר החרש מהשבעה קבצנים בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, שהוא לא שמע כלל כל הקולות של החסרונות של עולם הזה – שבכלל זה רכילות, והיה לו חיים טובים אמיתים על ידי הלחם והמים שלו.

</div>



# תנינא תורה סב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/62/

# תורה סב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/62


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ויסב אלקים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תורה זו ממש מפרשת חתימת נ נח נחמ נחמן מאומן, על כן נקראת על שם סבא – ויסב. כי בתורה זו רבינו גילה שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה, והרי ידענו (תורה קכט) שצריכים להיות נאכל להצדיק, הוא רבינו הקדוש. ורבינו גילה כאן שכדי לזכות לאכילה כזו צריכים אמונה בשלימות, בחי' מאומן, וכדי לזכות לאמונה בשלמות צריכים להעלות ניצוצי אותיות הדיבור (אות ד), ועיקר הרמז לנפילת אותיות הדיבור הוא נ' כפופה שמסמן את הנפילה של הה' מוצאות הפה וכמו שהיה במצרים שכל ענין גלות מצרים היה גלות הדיבור, ומתחיל בגנות, בנ' כפופה ומסיים בשבח בן' פשוטה, וזה ענין של ניסן ושל נחמן. וכדי להעלותן צריכים להפוך את הדיבור ע"ש באריכות שזה ענין אחוריים, כמו החתימה של נ נח נחמ נחמן. ובזה חוזרים כל הניצוצות וכל העולם לאמונה, הרי מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סב:א דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קב"ה ושכינתיה אפין באפין, ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הכוונות של הרמח"ל לליל הסדר, כז"ל שלחן עורך – בסוד הזיווג, ע"כ. וציינו שם למש"כ בספר פתחי חכמה ודעת (אות צז, שערי רמח"ל עמ' רלא) ז"ל ויש עוד השפעה אחרת (מלבד השפעת הכח שמתחלקת בלילה לקיום הבריות, והשפעה התמידית לחיותם), והוא סוד הסעודה. וזה כי מהזיווג הנעשה, יוצא הארה לבד לעולמות, והיא הסעודה, וזמנה עד שש שעות, שעד שם מגיע הזיווג הראשון, ומשם ואילך כבר נשלם ענין הזיווג הזה, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך (שער ו' – עולם התוהו, פרק לו) כז"ל ובזה נברר אוכל מתוך הפסולת, בסוד זיווג הפה העליון של א"א, ומשם מקבלים הארה אבא ואמא, וממנו מזדווגים, והזווג הזה הוא מכונה בלשון אכילה, ע"ש (וזה מש"כ בכוונות – אכל י"ה שת י"ה).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, וודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והי' מדקדק מאוד לכוין את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כ"כ, ואינו מדקדק כ"כ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ באריכות בשיחות הר"ן רלה, שבזה הדרך שפיר יש לדקדק, אבל לא להיפוך – לא לדקדק כדי לבוא לידיעה או השגה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב, ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

שיצר טוב ויצר רע בנויים מסוד חכמה וגבורה דדעת – אדיר במרום עמ' תרפד – ע"ש שכל הדביקות תלוי בדעת, וציינו שם למש"כ הצמח בספר אדם ישר, ענין צלם האדם, ולעץ חיים שער נ פ"ג, ושער ההקדמות דף צג:.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב כי על ידי השלום יודע להשיב על אפיקורסית שבלבו, ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שלפני זה רבינו הסביר שעל ידי לימוד הפוסקים הוא נתקשר להשלום שבקדושה, ומתקן המחלקת שבקדושה, אזי ממילא נתבטל מחלוקת היצר הרע וכו' ע"ש. הרי שהתיקון של השלום הוא לבטל האפיקורסית שבלבו, ולא נשאר, וכז"ל ואז יוכל לעבוד את ה' בכל לבבו בשני יצרים, ונפתחו לו שערי השכל שיודע להשיב לאפיקורסית, עכ"ל, ולכאורה שם הכוונה לאפיקורסית שבאה מאנשים חוץ ממנו, כי לבו כבר נקי והוא כבר עובד את השם יתברך בכל לבבו, ואיך מסיים רבינו – אפיקורסית שבלבו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב וזה (תהלים קיט) אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך – לבב דיקא, בשני יצרין. אימתי כד למדי משפטי צדקך, הינו על ידי למוד הפוסקים, עכ"ל. והנה ראיתי באיזה ספר קדמון שדוד המלך אמר את זה כאשר נגלה לו שם המפורש. ומצינו בכמה מקומות שהלכה משמעה ג"כ בחי' רזין, יעו' למשל בתורה יא:ז , רזין הוא בחי' הלכה (במסכת סוטה כב. הלכה זו משנה).

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סב

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל ואינו יכול לדבר שום דיבור לפני ה' יתברך, ועל ידי התענית שמרעיב את עצמו הוא ממשיך מימי החסדים וכו' כי הוי"ה אלקים בחינת אחורים – מספר רעב [ע"ש בסוגריים ענין האחוריים]. וירד אברם מצרימה – הינו הורדות מימי החסדים ללחלח מצר הגרון, להוציא את הגרון מבחינת נחר גרוני, בבחינת הלוך ונסוע הנגבה, ללחלח הנגיבה, להתקים (ישעיה נח): קרא בגרון אל תחשך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש לפי זה מש"כ בפרשת לך לך (יג:ג) וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי. שהלך מנגב, מהנגיבה ע"י בחי' הרע"ב – השמות הקדושים באחוריים, בחינת נ נח נחמ נחמן מאומן – גמטריא (ע"ה) -- ועד בית. גם הס"ת של בית אל ובין העי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – והראשי תיבות – אוהב! אשר היה שם, – ה'ם' וה'י' ביחד זה נ' – אז יוצא מהאותיות – ראש השנה! 'אשר היה שם אהלו בתחלה בין' הס"ת מירון (בצירוף שני ההין ליוד)! רמז על הראש שנה של רבינו שהיה כמה שנים במירון! וגם אש'ר היה שם אהל'ו רהיהשםאהל – בגמטריא ירושלים, כי כמה שנים סבא נסע לירושלים קודם שאומן נפתח. והסופי תיבות של 'שם אהלו בתחלה בין' בגמטריא אומנה. זה בחי' עכשיו שראש השנה באומן – בחי' בית אל. ועוד בעזה"י נביא את הציון לארץ ישראל ואז ראש השנה יהיה בעי בחי' ירושלים הבנויה בב"א. ויהי רצון שנזכה לזה ולא לפירוש אחר שיכולים לפרש בין בית אל ובין העי – שבין בית המקדש הבנויה בב"א ובין החרבה ראש השנה יהיה רק באומן. כי גם הראשי תיבות והסופי תיבות של סוף הפסוק – אל ובין העי – בגמטריא אומנה. ונזכה להביא את הציון ולקיים את הגמטריא של המילים האחרונים של הפסוק "בית אל ובין העי" בגמטריא ירושלים!

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ו ומחמת שרואים מגלוי, שהנהגת העולם הוא על ידי מערכת המזלות, נפלו בטעיות כל אחד לפי טעותו, ויש חושבים שהכל על פי הטבע, עולם כמנהגו נוהג, ויש חושבים שצריך לעבד את האמצעי כמו שטעו בעגל שרצו לעשות העגל אמצעי בינם לבין השם יתברך וכו'רבים נכשלים ועושים את הסבות אמצעי בינם לבין השם יתברך, הינו שמאמינים בהשם יתברך, אבל מאמינים גם כן באמצעי ואומרים שצריך לסבות, הינו שמאמינים למשל בהסבה של פרנסה שהוא המשא ומתן ואומרים הסבא של משא ומתן עקר כאלו ח"ו בלא הסבה של משא ומתן אין יכלת ביד השם יתברך לתן להם פרנסה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ביחוד היראה (עמוד שכ) כז"ל ואומר לך מהו התולדה מכל זה בהנהגה. כי בהתעלם עילת כל העילות, ונשארו הדברים בחוקות הטבע, כי הספירות אינם פועלות בבחי' כל יכול, אלא אדרבא, בדרך סיבות פרטיות שצריכות להמציא כדי להוציא התולדה שלהם וכו' וזה מראה סוד האורות העליונים שהם מוציאים התולדות, אבל הם עצמם מורכבים, צריכים להתגלות ולהתקשר ולהתחבר כמו שצריך לענינם. ובני אדם שמתנהגים כך, נדבקים בדרכי הטבע, ובוטחים הכל בהשדלות שלהם – להשתדל לתקן הסיבות שיצאו מהם הפעולות, ועל כן אינם מתעלים במחשבתם להבין רוממותו ית"ש. ובאמת הם רחוקים ממנו ית"ש, כי אינם רואיים אפילו להזכר בפניו. אבל בשעה שמעלים מחשבתם אליו, אדרבה זה נקרא שמתגלה להם מה שבתחילה מתעלם בתוך ענין הספירות, וזהו ענין "דנחית ליה במחשבתיה לאתריה", עכ"ל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ו אבל כשאתה מבטל רצונך בשביל רצון הצדיק, כשאחז"ל (מ"ק טז:) הקב"ה גוזר וצדיק מבטל, אזי ידעו מהגלוי על הסתום, כשרואים שמערכת המזלות מחייבים איזה גזירה, וצדיק מבטל, אזי ידעו שיש אלקי נמצא, שהוא עושה רצון הצדיק ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין דברים רבה (י"ב) שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו... ברא הקב"ה את החרף שיהא חרף, ואת הקיץ שיהא קיץ, בא אליהו עושה את החרף קיץ, שכן כתיב (מלכים א:יז:א) חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. בא שמואל ועשה את הקיץ חורף שכך כתיב (שמואל א:יב:יז) הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר, ע"כ.

</div>



# תורה סב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/62/

# תורה סב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/62


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ויסב אלקים

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תורה זו ממש מפרשת חתימת נ נח נחמ נחמן מאומן, על כן נקראת על שם סבא – ויסב. כי בתורה זו רבינו גילה שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה, והרי ידענו (תורה קכט) שצריכים להיות נאכל להצדיק, הוא רבינו הקדוש. ורבינו גילה כאן שכדי לזכות לאכילה כזו צריכים אמונה בשלימות, בחי' מאומן, וכדי לזכות לאמונה בשלמות צריכים להעלות ניצוצי אותיות הדיבור (אות ד), ועיקר הרמז לנפילת אותיות הדיבור הוא נ' כפופה שמסמן את הנפילה של הה' מוצאות הפה וכמו שהיה במצרים שכל ענין גלות מצרים היה גלות הדיבור, ומתחיל בגנות, בנ' כפופה ומסיים בשבח בן' פשוטה, וזה ענין של ניסן ושל נחמן. וכדי להעלותן צריכים להפוך את הדיבור ע"ש באריכות שזה ענין אחוריים, כמו החתימה של נ נח נחמ נחמן. ובזה חוזרים כל הניצוצות וכל העולם לאמונה, הרי מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סב:א דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קב"ה ושכינתיה אפין באפין, ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הכוונות של הרמח"ל לליל הסדר, כז"ל שלחן עורך – בסוד הזיווג, ע"כ. וציינו שם למש"כ בספר פתחי חכמה ודעת (אות צז, שערי רמח"ל עמ' רלא) ז"ל ויש עוד השפעה אחרת (מלבד השפעת הכח שמתחלקת בלילה לקיום הבריות, והשפעה התמידית לחיותם), והוא סוד הסעודה. וזה כי מהזיווג הנעשה, יוצא הארה לבד לעולמות, והיא הסעודה, וזמנה עד שש שעות, שעד שם מגיע הזיווג הראשון, ומשם ואילך כבר נשלם ענין הזיווג הזה, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך (שער ו' – עולם התוהו, פרק לו) כז"ל ובזה נברר אוכל מתוך הפסולת, בסוד זיווג הפה העליון של א"א, ומשם מקבלים הארה אבא ואמא, וממנו מזדווגים, והזווג הזה הוא מכונה בלשון אכילה, ע"ש (וזה מש"כ בכוונות – אכל י"ה שת י"ה).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, שמלא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, וודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והי' מדקדק מאוד לכוין את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כ"כ, ואינו מדקדק כ"כ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ באריכות בשיחות הר"ן רלה, שבזה הדרך שפיר יש לדקדק, אבל לא להיפוך – לא לדקדק כדי לבוא לידיעה או השגה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב, ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

שיצר טוב ויצר רע בנויים מסוד חכמה וגבורה דדעת – אדיר במרום עמ' תרפד – ע"ש שכל הדביקות תלוי בדעת, וציינו שם למש"כ הצמח בספר אדם ישר, ענין צלם האדם, ולעץ חיים שער נ פ"ג, ושער ההקדמות דף צג:.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב כי על ידי השלום יודע להשיב על אפיקורסית שבלבו, ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שלפני זה רבינו הסביר שעל ידי לימוד הפוסקים הוא נתקשר להשלום שבקדושה, ומתקן המחלקת שבקדושה, אזי ממילא נתבטל מחלוקת היצר הרע וכו' ע"ש. הרי שהתיקון של השלום הוא לבטל האפיקורסית שבלבו, ולא נשאר, וכז"ל ואז יוכל לעבוד את ה' בכל לבבו בשני יצרים, ונפתחו לו שערי השכל שיודע להשיב לאפיקורסית, עכ"ל, ולכאורה שם הכוונה לאפיקורסית שבאה מאנשים חוץ ממנו, כי לבו כבר נקי והוא כבר עובד את השם יתברך בכל לבבו, ואיך מסיים רבינו – אפיקורסית שבלבו.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ב וזה (תהלים קיט) אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך – לבב דיקא, בשני יצרין. אימתי כד למדי משפטי צדקך, הינו על ידי למוד הפוסקים, עכ"ל. והנה ראיתי באיזה ספר קדמון שדוד המלך אמר את זה כאשר נגלה לו שם המפורש. ומצינו בכמה מקומות שהלכה משמעה ג"כ בחי' רזין, יעו' למשל בתורה יא:ז , רזין הוא בחי' הלכה (במסכת סוטה כב. הלכה זו משנה).

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תורה סב

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל ואינו יכול לדבר שום דיבור לפני ה' יתברך, ועל ידי התענית שמרעיב את עצמו הוא ממשיך מימי החסדים וכו' כי הוי"ה אלקים בחינת אחורים – מספר רעב [ע"ש בסוגריים ענין האחוריים]. וירד אברם מצרימה – הינו הורדות מימי החסדים ללחלח מצר הגרון, להוציא את הגרון מבחינת נחר גרוני, בבחינת הלוך ונסוע הנגבה, ללחלח הנגיבה, להתקים (ישעיה נח): קרא בגרון אל תחשך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וא"ש לפי זה מש"כ בפרשת לך לך (יג:ג) וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי. שהלך מנגב, מהנגיבה ע"י בחי' הרע"ב – השמות הקדושים באחוריים, בחינת נ נח נחמ נחמן מאומן – גמטריא (ע"ה) -- ועד בית. גם הס"ת של בית אל ובין העי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – והראשי תיבות – אוהב! אשר היה שם, – ה'ם' וה'י' ביחד זה נ' – אז יוצא מהאותיות – ראש השנה! 'אשר היה שם אהלו בתחלה בין' הס"ת מירון (בצירוף שני ההין ליוד)! רמז על הראש שנה של רבינו שהיה כמה שנים במירון! וגם אש'ר היה שם אהל'ו רהיהשםאהל – בגמטריא ירושלים, כי כמה שנים סבא נסע לירושלים קודם שאומן נפתח. והסופי תיבות של 'שם אהלו בתחלה בין' בגמטריא אומנה. זה בחי' עכשיו שראש השנה באומן – בחי' בית אל. ועוד בעזה"י נביא את הציון לארץ ישראל ואז ראש השנה יהיה בעי בחי' ירושלים הבנויה בב"א. ויהי רצון שנזכה לזה ולא לפירוש אחר שיכולים לפרש בין בית אל ובין העי – שבין בית המקדש הבנויה בב"א ובין החרבה ראש השנה יהיה רק באומן. כי גם הראשי תיבות והסופי תיבות של סוף הפסוק – אל ובין העי – בגמטריא אומנה. ונזכה להביא את הציון ולקיים את הגמטריא של המילים האחרונים של הפסוק "בית אל ובין העי" בגמטריא ירושלים!

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ו ומחמת שרואים מגלוי, שהנהגת העולם הוא על ידי מערכת המזלות, נפלו בטעיות כל אחד לפי טעותו, ויש חושבים שהכל על פי הטבע, עולם כמנהגו נוהג, ויש חושבים שצריך לעבד את האמצעי כמו שטעו בעגל שרצו לעשות העגל אמצעי בינם לבין השם יתברך וכו'רבים נכשלים ועושים את הסבות אמצעי בינם לבין השם יתברך, הינו שמאמינים בהשם יתברך, אבל מאמינים גם כן באמצעי ואומרים שצריך לסבות, הינו שמאמינים למשל בהסבה של פרנסה שהוא המשא ומתן ואומרים הסבא של משא ומתן עקר כאלו ח"ו בלא הסבה של משא ומתן אין יכלת ביד השם יתברך לתן להם פרנסה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ביחוד היראה (עמוד שכ) כז"ל ואומר לך מהו התולדה מכל זה בהנהגה. כי בהתעלם עילת כל העילות, ונשארו הדברים בחוקות הטבע, כי הספירות אינם פועלות בבחי' כל יכול, אלא אדרבא, בדרך סיבות פרטיות שצריכות להמציא כדי להוציא התולדה שלהם וכו' וזה מראה סוד האורות העליונים שהם מוציאים התולדות, אבל הם עצמם מורכבים, צריכים להתגלות ולהתקשר ולהתחבר כמו שצריך לענינם. ובני אדם שמתנהגים כך, נדבקים בדרכי הטבע, ובוטחים הכל בהשדלות שלהם – להשתדל לתקן הסיבות שיצאו מהם הפעולות, ועל כן אינם מתעלים במחשבתם להבין רוממותו ית"ש. ובאמת הם רחוקים ממנו ית"ש, כי אינם רואיים אפילו להזכר בפניו. אבל בשעה שמעלים מחשבתם אליו, אדרבה זה נקרא שמתגלה להם מה שבתחילה מתעלם בתוך ענין הספירות, וזהו ענין "דנחית ליה במחשבתיה לאתריה", עכ"ל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

סב:ו אבל כשאתה מבטל רצונך בשביל רצון הצדיק, כשאחז"ל (מ"ק טז:) הקב"ה גוזר וצדיק מבטל, אזי ידעו מהגלוי על הסתום, כשרואים שמערכת המזלות מחייבים איזה גזירה, וצדיק מבטל, אזי ידעו שיש אלקי נמצא, שהוא עושה רצון הצדיק ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין דברים רבה (י"ב) שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו... ברא הקב"ה את החרף שיהא חרף, ואת הקיץ שיהא קיץ, בא אליהו עושה את החרף קיץ, שכן כתיב (מלכים א:יז:א) חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. בא שמואל ועשה את הקיץ חורף שכך כתיב (שמואל א:יב:יז) הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר, ע"כ.

</div>



# תורה סג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/63/

# תורה סג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/63


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ההערות שלי על תורה זו נאבדו בעוה"ר, יה"ר שאזכה עוד להרבה חידושים והשגות בתורה זו ובכל התורה כולה, אמן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ובשתים יכסה פניו, זה בחי' מגלה טפח ומכסה טפח אצלו עצמו, כי פנים לשון כעס כמ"ש (שמות לג:יד) פני ילכו, וגם פנים לשון רצון והשגחת הש"י, כמ"ש (במדבר ו) יאר ה' פניו אליך, ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

צע"ק כי מש"כ פני ילכו והנחתי לך, לכאורה הוא לשון של רצון ולא של כעס, שנתרצה לבקשת משה רבינו. ואולי רבינו מפרש את הפסוק – הפנים של כעס שלי ילכו ויסתלקו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

– יש נחש וכו' ופעמים מעופף וכו'. עיין ישעיה יד:כט כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף, הרד"ק פירש מדלג ממקום למקום, ומצודות דוד פירש הדולג במהירות כעפיפת העוף. ובישעיה ל:ו פרש"י שרף מעופך מין נחש הוא, ולא שיהיו לו כנפים לעוף, אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו, עכ"ל. זוהר חדש רות לט: פירש כפול (כמו מגילה עפה). התרגום: מפריח. בפירוש הרי"ד כז"ל שאינו נזחל על הארץ כדרך הנחשים, אלא דולג ומקפץ על האדם כעוף הפורח, ע"כ. באבן עזרא פירש ז"ל הוא קשה בשרפים – ובפירוש הדר עזר על זה כז"ל והוא המלך שבנחשים שהוא עף ונכנס באדם מעבר ויוצא מגבו, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע בעולם המדע נחש שמעופף מהאילנות, נמצא בדורם ודרום מזרח אסיא בשם:

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

Chrysopelea paradise – the paradise tree snake.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

מעניין שנקראת על שם גן עדן, שהנחש גרם הגירושין ממנו וכל הגברת הרע שנותן לו לעופף כמבואר בתורה זו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בשתים יעופף

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אצל הש"י צריך להיות בחי' מגלה ומכסה וכו', כי צריך לדבק ולקרב עצמו להש"י, כאלו כביכול הש"י נגלה ומתקרב אליו, אבל כל מה שמתקרב יותר להש"י, צריך להתרחק יותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזה הענין של עפיפה, ההתקרבות והתרחקות הם שני צדדים של פעולה אחד. ואילו בענין בשתים מכסה רגליו, רבינו פירש, שיש שני פעולות, מה שהצדיק מכסה והוא להלביש עצמו כדי שיוכל להיגלות, ויש שממש מכסה שלא להיגלות. ואכן שניהם שייכים להכיסוי. ובענין בשתים יכסה פניו, רבינו פירש שני פעולות, מה שהצדיק מגלה פנים של רצון ומכסה פנים של כעס, ולפעמים מכסה פנים של רצון והשגחה, ומשמע כמו לענין כיסוי רגליו, שבשני הפעולות יש כיסוי. והרי רק לענין עפיפה לא פירט רבינו שיש שני פעולות של כיסוי.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והצדיק הוא לפעמים מקבל על עצמו יסורין בשביל העולם והוא כמו חלוף שמחליף עם השם יתברך ההשפעה וההשגחה שאינו רוצה זאת ההשפעה וההשגחה ומכסה פני השגחה זו, ומקבל על עצמו יסורין כי הוא בוחר בהשפעה והשגחה רוחניות וכו' ע"ש. וכן מבואר במקום אחר שצריכים להיות חכם לבחור בהשגות רוחניות.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש ליישב הקושיא המפורסמת על מה שאנו מתפללים בשמונה עשרה: ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך וכו', ושואלים שבודאי השם יתברך יתן שכר הראוי, ולמה צריכים להתפלל על זה ומה יועיל התפלה להרבות שכרו מהראוי. אכן לפי המבואר כאן י"ל שמתפללים שיקבלו את השכר בהשפעה והשגחה רוחניות וכו'.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מהמוהל באקר, נמלה מלשון נימול – מילה. וכדי להבין קשר ענין הנמלה לראשית התורה בענין ברית, ר"ל שענין הנמלה הוא כנגד מציצה בפה, והוא כנגד הערב רב, ובזה ר"ל איך המילה נמצא במקום טמא [גם הזכיר שאולי יש להשוות הג' קולות של תורה נה, קול כסיל של דרכי אמורי, קול ענות של הפילוספים שאין לבם מכיל חכמתם, וקול מחרף ומגדף של השונאים, ור"ל על פי דרכו שהם נגד מילה פריעה ומציצה. ולפי דרכינו י"ל שדרכי אמורי הוא לעומת התפשטות חכמתם הטיפשית להעולם. קול ענות הפילוספיא, לעומת מהירות ועומק שכל עצמם, וקול מחרף ומגדף, לעומת כמה שחכמתם נכנסת לעומק מוח ולב העולם, ועמש"כ לקמן]. אכן לכאורה רבינו הראה הקשר שבתחלה דיבר על כנפי הקדושה, שהם ו' שנחלקים לשלש וכו', ושוב מסביר ענין הכנפים של הנחש, שהם גם כן נחלקים לשלש. וזה לעומת זה, בחי' בשתים יכסה פניו, שהוא ענין מה שהצדיק מגלה טפח ומכסה טפח אצל עצמו ובוחר באיזה השפעה שרוצה, בטומאה הוא ענין מה שכלם מעופף במהירות ונפתח להם חכמתם מאד. ובחי' בשתים יכסה רגליו, שהוא ענין מה שהצדיק מגלה ומכסה נגד העולם, בטומאה הוא ענין התפשטות חכמתם בעולם [ולפי ההשואה להג' קולות כנ"ל, הרי תיקון קול כסיל ברוב דברים זה דוקא להבין שיש להתכסות בצל יד ה']. ובחי' בשתים יעופף, שהוא ענין מה שהצדיק מתקרב ומתרחק מהש"י, בטומאה הוא ענין ההיזק לאחרים בהעמקות שנכסת לתוך המוח והלב שלהם – וזה היפוך של הקדושה שענינו בשימוש עבודת השם, כי חכמתם מתחיל בנפרדים דייקא, ודוק. ועיין לעיל שי"ל שענין זה של העפיפה הוא כנגד קול מחרף ומגדף המבואר בתורה נה, ושם בתורה נה מבואר התיקון לזה הוא אסיפה, לראות את עצמו בהיכל השם, ששם כולו אומר כבוד, והרי זה תכלית שימוש ועבודת השם.

</div>



# תנינא תורה סד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/64/

# תורה סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/64


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברמב"ם הלכות ע"ז ב:ג איסור מינות מהפסוק (במדבר טו:לט) ולא תתרו אחרי לבבכם, ולהלן בהלכה ה' שמדבר על עבודה זרה, כותב על האפיקורסים שאסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל, שנאמר (משלי ה:ח) ואל תקרב אל פתח ביתה, ודייקו שעל מינות יש דין של דע מה שתשיב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ב נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם, והש"י שהוא סובב כל עלמין, מסבב גם על החלל הפנוי, וע"כ שייך לומר ממלא כל עלמין, היינו כל הבריאה, שנברא בתוך החלל הפנוי, וגם סובב כל עלמין, היינו שמסבב גם על החלל הפנוי, ובאמצע מפסיק החלל הפנוי, שכביכול צמצם משם אלקותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתב בספר עמק המלך (א:ב ד"ה והדין הזה) הכדור הזה יהיה מקום הראוי, להבראות תוכו כל העולמות. נמצא שחלק אין סוף שבתוך השיעור ההוא הנזכר, הוא מוקף, והאין סוף אשר הוא סביב אל החיקיה הוא מקיף, נמצא לפי מה שאמרנו האין סוף יתברך שמו הוא מקיף ומוקף, ע"ש, ומבואר עוד יותר שם א:נז.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם וכו' ע"ש. ועכ"ז ביום ראשון כתוב יום אחד, שכולו אחד, ולא התחיל החלוקה אלא ביום שני.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בריאת העולם ע"י חלל הפנוי כנ"ל וכו' ובתוכו ברא את כל הבריאה, היינו הימים והמדות, ע"י הדיבור, וכו', וכ"א מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחוא בחינות צמצום האור לצדדין, שבו הוא בריאת העולם על ידי הדיבור כנ"ל, כי כל הדברים שכ"א מהם מדבר, הכל הם רק בשביל בריאת העולם שנעשה על ידם בתוך החלל הפנוי שביניהם ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שת"ח הם מרכבה לבחי' הסובב כל עלמין, והם בונים העולמות שזה בבחי' ממלא כל עלמין. והרי בני העולם חיים במציאות זה של אלו העולמות. והם צריכים ליזהר מאד לבלי ליכנס לבחי' החלל פנוי.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלא כן היה ברבי שמעון בן גמליאל – בעל המימרא של המשנה (אבות א:יז) כל ימי גדלתי, [והוא פלא שרבינו לא מזכיר ששמו (-והרי רבינו הדגיש שצריכים לראות בעל המאמר כדאיתא בירושלמי וכו'), ואולי כי הדגש על בחי' החלל פנוי שאין בו שמות], כי רבי שמעון אומר שהוא לא גדל בתוך אותם העולמות שהת"ח בנו ובונים, אלא הוא היה חי בחלל הפנוי, ובנה לעצמו את העולמות. וכיון שהיה נמצא בבחינת החלל פנוי היה צריך לשתיקה, כמו שאמר ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, ועכ"ז היה מגדל ימיו ומדותיות בבחי' בריאת העלם, וכמו שאמר כל ימי גדלתי. והרי רשב"ג היה שותק לבחי' החלל פנוי, ועכ"ז היה מדבר ובונה עולמות.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בריאת העולם על ידי חלל הפנוי כנ"ל, כי בלא זה היה הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם וכו' כי אלו היו כל הת"ח אחד, לא היה מקום לבריאת העולם, רק על ידי המחלוקת שביניהם, והם נחלקים זה מזה, וכ"א מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחינות צמצום האור לצדדין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מן הסתם כבר כתבו את זה ועכ"ז לא אמנע מליכתב כי לא מצאתי מיד, ולכן ראוי לכתוב כאן במקומו.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה זה הענין של השבעים סנהדרין שהיו יושבין בעגול כלבנה, כמו שדרשו רז"ל (סנהדרין לז) עה"פ (שיר השירים ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (ועיין בזה בליקוטי הלכות או"ח תפילין ה:יח). עיין בזה בספר יחוד היראה ז"ל והנה הי"ח אלה כשיורדים הם בוררים ה' אורות לכל הצדדים, והוא ממש ענין הע' זקנים, שנבררים ע"ב לחשבון שוה, ונשארים ע' וכו', ע"כ, שזה ממש הסוד של צורת מחנה ישראל בי"ב שבטים מקיפים מחנה השכינה והארון – שהיה למעלה מן המקום, וז"ל ותראה סודם בארון וד' דגלים, והקב"ה סידר ישראל בזה הסדר, כי עד שרצה לכלול בהם החכמה עד שהיו נקראים דור דעה, שהרי הוכנו להיות כדוגמא של מעלה, ולכן יוכלו לקבל החכמה, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ב וע"כ ישראל נקראים עבריים, ע"ש שהם עוברים באמונתם על כל החכמות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

וכן משה רבינו קבור בהר העברים (דברים לב:מט – עלה אל הר העברים הזה הר נבו), ועיין ברש"י עה"פ (חקת כא:יא) ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר וכו' ז"ל העברים, דרך מעבר העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען, שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה – כי על ידי שאחז במדרגה זו בבחי' שתיקה כמו שאמר שאין טוב משתיקה, על כן היה מגדל ימיו ומדותיו שם בחלל הפנוי, כי אסור לכנס שם כי אם מי שהוא בבחי' שתיקה ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין בזה, דשתיקה הוא בחלל הפנוי והדיבורים שהם מדות וימים הם דוקא בנין עולמות על ידי דיבור דייקא ולא שתיקה. ומשמע מזה שכדי להיות מבוני העולמות צריכים קודם, הדרגה הזו של שתיקה, ועל ידי זה יכול ליכנס ולדבר ולבנות העולמות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וכן לכאו' מבואר בתורה מט באריכות. כי מה שמבואר שם שצריכים לצמצם האור אין סוף שבלב, זה בעצם תיקון החלל בשתיקה.

</div>



# תורה סד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/64/

# תורה סד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/64


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברמב"ם הלכות ע"ז ב:ג איסור מינות מהפסוק (במדבר טו:לט) ולא תתרו אחרי לבבכם, ולהלן בהלכה ה' שמדבר על עבודה זרה, כותב על האפיקורסים שאסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל, שנאמר (משלי ה:ח) ואל תקרב אל פתח ביתה, ודייקו שעל מינות יש דין של דע מה שתשיב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ב נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם, והש"י שהוא סובב כל עלמין, מסבב גם על החלל הפנוי, וע"כ שייך לומר ממלא כל עלמין, היינו כל הבריאה, שנברא בתוך החלל הפנוי, וגם סובב כל עלמין, היינו שמסבב גם על החלל הפנוי, ובאמצע מפסיק החלל הפנוי, שכביכול צמצם משם אלקותו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתב בספר עמק המלך (א:ב ד"ה והדין הזה) הכדור הזה יהיה מקום הראוי, להבראות תוכו כל העולמות. נמצא שחלק אין סוף שבתוך השיעור ההוא הנזכר, הוא מוקף, והאין סוף אשר הוא סביב אל החיקיה הוא מקיף, נמצא לפי מה שאמרנו האין סוף יתברך שמו הוא מקיף ומוקף, ע"ש, ומבואר עוד יותר שם א:נז.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם וכו' ע"ש. ועכ"ז ביום ראשון כתוב יום אחד, שכולו אחד, ולא התחיל החלוקה אלא ביום שני.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בריאת העולם ע"י חלל הפנוי כנ"ל וכו' ובתוכו ברא את כל הבריאה, היינו הימים והמדות, ע"י הדיבור, וכו', וכ"א מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחוא בחינות צמצום האור לצדדין, שבו הוא בריאת העולם על ידי הדיבור כנ"ל, כי כל הדברים שכ"א מהם מדבר, הכל הם רק בשביל בריאת העולם שנעשה על ידם בתוך החלל הפנוי שביניהם ע"ש.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שת"ח הם מרכבה לבחי' הסובב כל עלמין, והם בונים העולמות שזה בבחי' ממלא כל עלמין. והרי בני העולם חיים במציאות זה של אלו העולמות. והם צריכים ליזהר מאד לבלי ליכנס לבחי' החלל פנוי.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שלא כן היה ברבי שמעון בן גמליאל – בעל המימרא של המשנה (אבות א:יז) כל ימי גדלתי, [והוא פלא שרבינו לא מזכיר ששמו (-והרי רבינו הדגיש שצריכים לראות בעל המאמר כדאיתא בירושלמי וכו'), ואולי כי הדגש על בחי' החלל פנוי שאין בו שמות], כי רבי שמעון אומר שהוא לא גדל בתוך אותם העולמות שהת"ח בנו ובונים, אלא הוא היה חי בחלל הפנוי, ובנה לעצמו את העולמות. וכיון שהיה נמצא בבחינת החלל פנוי היה צריך לשתיקה, כמו שאמר ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, ועכ"ז היה מגדל ימיו ומדותיות בבחי' בריאת העלם, וכמו שאמר כל ימי גדלתי. והרי רשב"ג היה שותק לבחי' החלל פנוי, ועכ"ז היה מדבר ובונה עולמות.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ודע כי מחלוקת היא בחינות בריאת העולם, כי עיקר בריאת העולם על ידי חלל הפנוי כנ"ל, כי בלא זה היה הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם וכו' כי אלו היו כל הת"ח אחד, לא היה מקום לבריאת העולם, רק על ידי המחלוקת שביניהם, והם נחלקים זה מזה, וכ"א מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחינות צמצום האור לצדדין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מן הסתם כבר כתבו את זה ועכ"ז לא אמנע מליכתב כי לא מצאתי מיד, ולכן ראוי לכתוב כאן במקומו.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה זה הענין של השבעים סנהדרין שהיו יושבין בעגול כלבנה, כמו שדרשו רז"ל (סנהדרין לז) עה"פ (שיר השירים ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (ועיין בזה בליקוטי הלכות או"ח תפילין ה:יח). עיין בזה בספר יחוד היראה ז"ל והנה הי"ח אלה כשיורדים הם בוררים ה' אורות לכל הצדדים, והוא ממש ענין הע' זקנים, שנבררים ע"ב לחשבון שוה, ונשארים ע' וכו', ע"כ, שזה ממש הסוד של צורת מחנה ישראל בי"ב שבטים מקיפים מחנה השכינה והארון – שהיה למעלה מן המקום, וז"ל ותראה סודם בארון וד' דגלים, והקב"ה סידר ישראל בזה הסדר, כי עד שרצה לכלול בהם החכמה עד שהיו נקראים דור דעה, שהרי הוכנו להיות כדוגמא של מעלה, ולכן יוכלו לקבל החכמה, ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ב וע"כ ישראל נקראים עבריים, ע"ש שהם עוברים באמונתם על כל החכמות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

וכן משה רבינו קבור בהר העברים (דברים לב:מט – עלה אל הר העברים הזה הר נבו), ועיין ברש"י עה"פ (חקת כא:יא) ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר וכו' ז"ל העברים, דרך מעבר העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען, שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

סד:ד ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה – כי על ידי שאחז במדרגה זו בבחי' שתיקה כמו שאמר שאין טוב משתיקה, על כן היה מגדל ימיו ומדותיו שם בחלל הפנוי, כי אסור לכנס שם כי אם מי שהוא בבחי' שתיקה ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין בזה, דשתיקה הוא בחלל הפנוי והדיבורים שהם מדות וימים הם דוקא בנין עולמות על ידי דיבור דייקא ולא שתיקה. ומשמע מזה שכדי להיות מבוני העולמות צריכים קודם, הדרגה הזו של שתיקה, ועל ידי זה יכול ליכנס ולדבר ולבנות העולמות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וכן לכאו' מבואר בתורה מט באריכות. כי מה שמבואר שם שצריכים לצמצם האור אין סוף שבלב, זה בעצם תיקון החלל בשתיקה.

</div>



# תורה סה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/65/

# תורה סה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/65


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג. כי זה אנו רואים בחוש, כשאדם רוצה להסתכל על דבר שהוא רחוק ממנו אזי סותם את עיניו ומצמצם ומכוץ הראות כדי לכון הראות אל הדבר הרחוק שרוצה לראות, וזה מחמת הראות הוא משרת ושליח של המח להביא הדבר שרואה לתוך המח וכו' וכו' אין כח בהראות לילך לשם ולהביאו לתוך המח מחמת שהדברים אחרים שרואה מן הצד מבלבלים אותו, וכן מחמת הפזור שנתפזר הראות, על ידי זה נקלש, ואין בו כח להביא הדבר שרואה לתוך המח, על כן צריך לסתם עיניו, ולצמצם הראות ולכונו אל הדבר שצריך וכו' וכו', כמו כן כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההתסתכלות אל התכלית, כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם, ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין, שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה מאד אף גם לדחקם בהאצבע וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה בסתרי תורה של הזהר ריש פרשת וירא (דף צז. – ונדפס בדף צט:) הורמנותא (-צוואת, רשות) דמלכא אתחזי בתלת גוונין, גוון חד, חיזו דאתחזי לעינא מרחיק, ועינא לא יכיל לקיימא בברירו דחזי, בגין דאיהו מרחוק, עד דנטיל עינא חיזו זעיר בקמיטו דיליה, ועל דא כתיב (ירמיה לא:ב) מרחוק הוי"ה נראה לי (רא"ג ומפרשים בפירוש מתוק מדבר: כשהנביא מקבץ כל ראותו והשגחתו מעניני העולם, ואינו משאיר רק ההכרח בצמצום, ופונה כל מגמתו אל ההשכלה ההיא, זה נקרא קמיטא דעינא). גוון תניין, חיזו דהאי (נ"א דחד) עינא בסתימו דיליה, דהאי גוון לא אתחזי לעינא בר בסתימו זעיר דנקיט, ולא קיימא בברירו, סתים עינא ופתח זעיר ונקיט ההוא חיזו (מתוק מדבש: שצריך הנביא לסלק ראיתו לגמרי מכל עניני העולם ולפנות רק אל המושכלות), וגוון דא אצטריך לפתרונא, לקיימא על מה דנקיט עינא, ועל דא כתיב ((ירמיה א:יא) מה אתה רואה. גוון תליתאה, הוא זהר אספקלריא דלא אתחזי ביה כלל, בר בגלגולא דעינא, כד איה וסתים בסתימו ומגלגלין ליה בגלגולא, ואתחזאי בהאי גלגולא אספקלריא דנהרא (מתוק מדבש: מלבד סתימת העין שהכונה סילוק פניותיו מכל עניני העולם, יצטרך עוד אל גלגול העין דהיינו להשכיל במושכלות ולעלות מעלה עד שיכין עצמו שיוכל להשיג מבוקשו), ולא יכיל לקיימא בהוא גוון, בר דחזי זוהר מנהרא בסתימו דעינא, ועל דא כתיב (יחזקאל לז:א) היתה עלי יד הוי"ה, ויד הויה"ה עלי חזקה (יחזקאל ג:יד), וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר תורת נתן, לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל פירוש ז"ל בקמיטו, היינו שמפנה דעתו מכל דבר ומכוין אל מקום נבואתו לבד, אע"פ שנגד דעתו ענין אחר, אינו מכוין לו, ואז צופה בחסד, וכד סתים ופתח דצופה בגבורה, היינו שרואה בלבו ונח מעט מלשון כי נלאה, וכד סתים ומגלגל גלגל עינו למעלה שצופה בת"ת היינו שסגר העולם בעד שכלו לגמרי, ואין נגדו ענין אחר כלל לאסתכלא לעילא בת"ת במקומו, ולא בהתראותו במלכות, והסתכלות שאר נביאים אפי' במקום הגלותו במלכות חוזים בו קצת, ולא יכלי לקיימי כי כבדה וחזקה ראייתו עליהם כדכתיב ויד ה' עלי חזקה, היינו ת"ת המתגלה ביד שהוא מלכות, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כי עקר הראיה היא הידיעה, דהינו לידע מהות הדבר שרואה, והידיעה היא במח. וכשרוצה המח לידע זה הדבר שעומד כנגדו, אזי הוא שולח את הראות, והראות הולך ורואה הדבר, ומביאו לתוך המח, ואזי יודע מה שרואה. ועל כן כשמעבירין דבר לפני אדם במהירות גדול, אינו יודע מהות הדבר, אף שבאמת ראה הדבר בעיניו ממש, עם כל זה מחמת המהירות, לא היה פנאי להביא הדבר לתוך המח. ועל כן כשהדבר רחוק ממנו, אין כח בהראות לילך לשם ולהביאו לתוך המח, מחמת שהדברים אחרים שרואה מן הצד מבלבלים אותו. וכן מחמת הפזור שנתפזר הראות, על ידי זה הוא נקלש, ואין בו כח להביא הדבר שרואה לתוך המח, עכ"ל.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אע"פ שרבינו כותב שהמוח שולח את הראות, הרי מבואר ברמח"ל שהראות יוצא מהלב. ובאמת משמע מהרמח"ל שהוא דבר אוטמטי של התפשטות הנשמה בכל העולם. אכן צ"ל שזה בכללי, ויש במצומצם כאשר האדם פועל את הראות.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וצ"ע בראות של בהמות וחיות (ודגים בכלל הרי העינים שלהם בבחי' עין אחד פקיחא דא"א), כי אין להם נשמה שממלא כל העולם וכו', והאם הראות שלהם פועל אחרת לגמרי מראות בני אדם. והנה ידוע שהריפלקסים והתנועות של בעלי חיים הם במהירות עצומה הרבה יותר מבני אדם, ויש מהם שרואים במרחק גדול, ויש שרואים בלילה, ועכשיו שמעתי שניסו קופים, שהראו להם מספרים לחלק רבע של שניה, והיו זוכרים באחוז גבוה, הרבה יותר גבוה ממה שזוכרים אנשים חכמים. הרי רואים מכמה צדדים שרבינו צידד להסביר למה אנשים לא יכולים ולוקח זמן, ואילו בבהמות לא קיים העיכובים האלו, ולכאורה סימן שהראות שלהם באמת אחרת משלנו. וצ"ע.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

סה:ד והשמחה הוא כלי אל חידושין דאורייתא, כמו שאמרו רז"ל (שבת פח) בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע וכו' ועתיד הקב"ה להחזירן לנו, שנאמר ושמחת עולם על ראשם ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך (א:ב) ז"ל ומרוב השמחה שחשב בהצדיקים, היה משתעשע ומתענג איך יהיה לו עם קדוש, ומזאת התנועה נולדה כח דכח של הדין [היינו] קימוץ האותיות, אשר נולדו מן הנקודות שברשימו הנשאר בתוך העיגול, כי כל אות ואות יש לו גבול על הנייר. וכדי לשבר את האזן אמשול לך משל וכו' האדם הגשמי כשיש לו איזה שמחה, או יחשוב שיבוא לידו ריוח גדול, הוא משתעשע בעצמו וכו' מתנועע, וידוע כי השחוק באדם הגשמי בא לו מן הטחול, והטחול כולו מותרי הדם וכו' כח הדין וכו' וכו' כן אין סוף יתברך שמו היה מתנועע בעצמו, ומבהיק ומבריק בהעיגול, מתוכו אלא תוכו, ואותו הנענוע נקרא שעשוע. ומאותו השעשוע מחלקי עצמו אל עצמו, נולד ממנו כח שיעור החקיקה של האותיות היא התורה, הנמצאת בכח גנוז בהאלפא ביתות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

סה:ד והשמחה הוא כלי אל חידוין דאורייתא, כמו שאמרו רז"ל (שבת פח) בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע וכו' ועתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר ושמחת עולם על ראשם, עיין שם.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש להוכיח מהגמרא במסכת סוכה מח: אמר ליה ההוא מינא דשמיה ששון לרבי אבהו, עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי, דכתיב ושאבתם מים בששון (ישעיה יב:ג), אמר ליה, אי הוה כתיב לששון כדקאמרת, השתא דכתיב בששון, משכיה דההוא גברא משוינן ליה גודא, ומלינן ביה מיא, ע"כ. וכתב החתם סופר (דרוש לשבת הגדול) יתפרש הקרא, כי הששון והשמחה בעבודת ה', הוא הכד ששואבים בו המים החיים ממקור מעיני הישועה, ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

סה:ד וזה פירוש ויאמר בועז אל רות, בועז, הוא השכל, כמ"ש (קהלת ז) החכמה תעוז לחכם, רות, היא בחי' הנפש, שממנה יוצא הדיבור של התפילות והשירות והתשבחות וכו'. וכו' וכו'. וזה בחי' הגן עדן, בחי' משה ואהרן, גן, הוא בחי' הנפש, בחי' (ירמיה לא – פסוק יא) והיתה נפשם כגן רוה, עדן, הוא בחי' התכלית, כי עדן עין לא ראתה (כמו שאמרו רז"ל ברכות לד:) בחי' ביטול כנ"ל, ע"ש (וענין זה מפורש מהמעתיק ספר קיצור ליקוטי מוהר"ן ז"ל נראה לפי עניות דעתי לבר שכונתו בזה כי הם בעלי השדה והגן עדן שיכולים להביא נשמות ישראל אל התכלית, כי אהרן הוא בחינת הגן בחינת והיה פנשם כגן רוה שמסים שם הכתוב (ירמיה לא – פסוק יג) ורויתי נפש הכהנים דשן. ומשה הוא בבחינת העדן בטול אל התכלית, כמש"כ בסימן ד' שמשה בטל כל ישותו וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

משה ואהרן בגמטריא רות ע"ה. אע"פ שרות בחי' נפש, בחי' אהרן – בגמטריא רנ"ו ליעקב (ירמיה לא – פסוק ו), גם עדן משפיע ונחית לתוך הגן.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח – נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הז' תיבות, בגמטריא רות.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

כדרך שני אנשים שמתאבקים ונלחמים ונתגברים זה כנגד זה, שכשאחד רואה שחברו מתגבר עליו, אזי הוא מתחזק מאד וכו' – עיין ברית מנוחה שהבאתי בשיחות הר"ן לה.

</div>



# תנינא תורה סו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/66/

# תורה סו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/66


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ מעליה דף טו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אטר יד, עיין שיחות הר"ן קנב ומש"כ שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בעוה"ר נאבד לי החידושים שכתבתי על תורה זו, ובכללים דנתי על מה שגילה רבינו הרוח דלעילא של הצדיק לא יכול להשאר למטה ולכן הצדיק צריך להסתלק, ואם כן צ"ע איך רוח הזה נשאר בפי שנים אצל התלמיד.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתבתי על מה שמצינו במכתב מהבעל שם טוב איך שהוא טרח והשתדל מאד לבקר צדיק נסתר אחד, עד שבסוף הגיע למסקנה שהוא נמנע מזה מהאין סוף ב"ה, ואפילו בענין הנסיעה של הבעל שם טוב לארץ ישראל, העולם מספרים שהאור חיים אמר שלא יצליח, זאת אומרת לא יעזור כמה שישתדל ויכסוף וכו' לא יצליח. ואם כן הרי מצינו מניעה שאינו רק להגביר החשק.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת, מלבד המקרים הנ"ל כמו של הבעש"ט, יש דברים שהם בכלל אי אפשר בדרך הטבע, לא רק בבחינת מניעה אלא שהם אי אפשר (דהיינו יש דברים שהם אי אפשרי על דרך טבע, ועם כל זה יתכן שישתנה המצב ויהיה אפשר, למשל אם האדם אסור או שיש שעת מלחמה שלא מאפשר נסיעתו, יתכן שבכח רצונו ותפילתו ומחשבתו שיפעול שיתירו אותו ושהמלחמה תסתיים או תעבור למקום אחר וכדומה, ואפילו אם יש עליו גזירה מן השמים, יתכן שיפעול על ידי רצונו לעשות תשובה ולהיות פנים חדשות ויתירו לו. אבל יש דברים שהם בכלל לא אפשר על דרך טבע, למשל אם הוא רוצה להגיע מיד לארץ ישראל והוא רחוק, הרי בלי נס גלוי וגמור אי אפשר הדבר, ויש דברים שכמעט אפילו עם נס לא יעזור כי יחייב שינוי גמור במעשה בראשית). וצריך להגדיר שעליהם לא כיוון רבינו, וזה הפשטות. ואולי שעם כל זה, אפילו הכי יכולים להשיג הכל דרך מחשבה, עמש"כ בתנינא תורה קי, בענין הבחירה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי ת"ל בספר לקוטי הלכות, אורח חיים ב', הלכות ברכת המזון ד:כ שדן בזה, וכתב שרבינו לא התכוון לדברים שאי אפשר בטבע (ואפילו אם זה לא מחייב שינוי הטבע, רק שבמצבו אי אפשר, כמו מי שאסור בבית אסורים או שעת מלחמה, וכבר צידדתי לעיל שבכה"ג שפיר יכולים להבין שהמניעה עוד להגביר הרצון), והיכא שאי אפשר אז הנסיון הוא רק להשאר בתוקף הרצון, עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת כתובות דף קג: ההוא יומא דאשכבתיה דרבי (רש"י – יום פטירתו) נפקא בת קלא ואמרה, כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"ש. באשל אברהם ביאר הטעם, שכל מי שהשתתף בהלוויתו והספדו, היה שותף יקרא דאורייתא שנתרבה על ידי כבוד שמים וכבוד התורה, ולכך זכו לעולם הבא. בנחל יצחק כתב שהוא ענין המובא במדרש רבה שלכך קוראים בפרשת מיתת בני אהרן ביום הכפורים, לומר לך דכשם שיום כפור מכפר אף מיתת צדיקים מכפרת (ושיטת רבי שיום כיפור מכפר אפילו לא עשה תשובה).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ שם בענין הכובס שלא היה באשכבתיה ונפל מהגג להארץ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו, כי מחמת שאז יורד ונגלה למטה הרוח דלעילא, נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו שאמרו רז"ל (חגיגה ה:), על פסוק ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו, אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת חגיגה שם שהמשיכה, כל שכן בחייהם, וקשה לפי פירוש רבינו, שאדרבה כל הענין הוא דוקא בשעת מיתתם, עמש"פ שם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א אך כמה בחי' יש בתלמידים, ומי שמקושר מאוד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש, דהיינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק, אע"פ שאינו אצל הצדיק, כי ראוי לו להתלמיד להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק, אם הוא מקושר באמת כראוי, כמו ענפים באילן, כי הענפים מרגישים כל העליות וירידות שיש להאילן וכו' עיין שם (וכעין זה בתורה כב:ו שהחכם האמת, שהוא בחינת הנשמה להעם שהם למטה ממנו, הוא בחינת עצם, והעם הם נגדול בחינת בשר, וכשהם בבחינת בשר, כמו בשר הגוף בעצם האדם, הם שומעים הקול אנחה, הינו קולו של החכם, ושוברת גופה וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (כי תשא לג:ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, והקשו המפרשים שהלוא כבר נאמר לעיל מיניה (פסוק ד) ולא שתו איש עדיו עליו. וראיתי מובא מהמלבי"ם לפרש כך – כבר באר האר"י ז"ל הטעם שאמרו בני הנביאים לאלישע, 'הידעת כי היום ה' ולקח את אדוניך מעל ראשך, ויאמר גם אני ידעתי, החשו' (מלכים ב:ב:ג). למה חשבו בני הנביאים שאלישע לא יודע. כי כמו שבהאסף רוח החיים מן הגוף, ירגישו תחלה האיברים הרחוקים מן הלב, והאיברים הקרובים אל הלב עוד כחם אתם ולא ירגישו עד הרגע האחרון. כך גם האסף אור האלקי מן האיש הישראלי, ירגישו ההמונים שהם במדרגת האיברים הרחוקים מן הלב תחלה, ורק באחרונה ירגישו האצילים והנביאים. ועל כן בעת שאמר ה' למשה 'כי לא אעלה בקרבך' שמאז נסתלקה שכינה מן העם, הרגישו 'העם' שהם ההמון, תחלה, ולא איש עדיו עליו. אבל 'בני ישראל' שהם הגדולים והנביאים, לא הרגישו עדין הסתלקות האור והאלקות מנפשם, ולכן התנצלו את עדים באחרונה, ע"כ. וקצת קשה על פירוש המלבי"ם שהולך אם ההוה אמינא, כי למעשה אלישע כן הרגיש, וכן מבואר כאן בתורה סו שהתלמיד הקרוב ביותר ירגיש כל הירידות וכו'. וי"ל שבענין העדי לא מדובר בקשר להרב, ואדרבה אצל משה רבינו לא נסתלק האור כידוע בכוונות של ישמח משה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק אם הוא מקשר באמת.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

לפני שאליהו הנביא עלה בסערה לשמים היו הרבה נביאים שקולים כמותו בנבואה והכל בזכותו, כך גילו חז"ל. ואליהו הלך ובחר את אלישע, ואלישע זכה להתקשר היטב לאליהו עד שזכה לפי שנים כמבואר כאן, באותו זמן ששאר הנביאים אבדו מעלתם. ויש לעיין, עד שעדיין היה להם נבואה השקולה לאליהו, האם היה להם ירידות ועליות, או כיון שהם היו מקבלים בזכות אליהו, הרוח היה תמיד שוה אצלם. ר' נתן אמר שעבורו היה יותר קשה ממנו לבחון ולהכיר מעלת רבינו מעל כל הצדיקים שבזמנו, אבל על כל פנים היה הבדל עצום, אבל אולי רוח הנבואה היה שוה, וכמו שמספרים המון סיפורים נפלאים מהם. וגם רבינו היה נמנע מלעשות נסים.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב וצריך לראות להוציא מכח אל הפועל וכו' ובתחילה שני יודי"ן אלו הם נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם, ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפועל הם נפתחין ונבדלין כנ"ל, וזה בחי' הואו שבתוך האלף, שהוא בחי' פתח וכו' וכו' וזהו פותח את ידך ס"ת חתך כמובא, היינו בחי' שהידים נפתחין ונחתכין וניכר בין ימין לשמאל וכו' וזה חת"ך בגימטר' ב' פעמים רוח (כמובא בפע"ח שם), היינו בחי' שני הרוחות הנ"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך א:ס ז"ל ונחזור לעניינינו. והאור שעשתה הפעולה הזאת שחתך את המלבוש לשנים, הוא מסוד הגבורות המנתוצצת למטה, ויצאו הויות מסוד ע"ב ס"ד מ"ה ב"ן, ויצאו מצורפים ומחוברים עמהם כ"ז אותיות, האלפא ביתא, עם מנצפ"ך, הכפולות שהם דין, ומהם יצאו אותיות אלקים, כל אותו לקח לו מילוי אחת של שם הויה. והכ"ז אויות הנזכרים עולים שב"ת כמנין פסקנית עם ב' כלילות של שני חצאי המלבוש פנים ואחור, וזה הוא סוד רוח-פסקנית (-בחז"ל פסקונית), כי זה הרוח היה פוסק וחותך את המלבוש לשנים, ויורד ליצירה בסוד ע' שמות של מטטרון, והוא באמצע הע' שמות [-עיין סו:ג וצריך להמשיך לבחינות יצירה שהוא בחי' ימי החול, את בחינות א"ל הוי"ה, שהוא בחינות עלמא דאתי, בחינות שבת, וזה בחינות מלכות פה ע"ש]. וידוע שהנער הזה יש בידו הק"ך אלקים, דהיינו החרב שלו, והוא גם כן חותך את הדין הזה לשנים, דהיינו לששים ששים, דהיינו ששים גבורים סביב לה לשמרה מן הקליפות, ודיוע שהי"ג הויות אשר בתוך כ"ז הויות הנזכרים הם השרשיים, ואחר כך הם כפולים, כך יש י"ג אותיות של במילוי אלקים ביודין שמילואו עולה רו"ח ובגימטריא חנוך בן יר"ד. וזה הוא סוד רוח-פסקנית, וזהו סוד אמרם ז"ל בבבא בתרא ובסנהדרין פרק נגמר הדין דף מד: - אמרה רוח פסקנית לפני הקב"ה (-ע"ש ג' שמות יש לו – פיסקון – שפוסק דברים כלפי מעלה, איטמון – שאוטם עונותיהן של ישראל, סיגרון – כיון שסוגר שוב אינו פותח, ואולי י"ל שהם כנגד הג' של זמן ציור מקום, ורש"י פירש שהוא גבריאל. וע"ע מדרש תנחומא, סוף פרשת וזאת אות ו), ונקרא פסקנית בזה הלשון, לומר שכח אלו הגבורו פסקו המלבוש לשנים, עכ"ל, וע"ש לעיל פרק נח שענין עולם המלבוש הוא להוציא מכח אל הפועל, ובפרק נט, להמתיק חרון אף ולהאריך אף שאז נתגלו הי"ג הנ"ל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב כי בחינת שתי הרוחות הנ"ל, נעשין על ידי המתקת חרון אף וכו' הוא בחינות עשן וכו' מזיק לעינים וכו' בחינת פרנסה וכו' וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף, דהינו להמתיק העשן ולבררו, עד שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח. דהינו רוח אוירי, שנעשה מהתבררות העשן. וזה הרוח, שהוא המתקת העשן של החרון אף, הוא בחינת משיח, בחינת רוח אפינו משיח ה' וכו', וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים, עדין הוא קדם ההויה וכו', ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים, עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל, הם שניהם ביחד עדין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה הדבר תמוה מאד שרוחו של משיח שרשו בחרון אף. והנה רבינו כבר גילה בתורה נט שכל הנפשות שרשם בעשירות, ועשירות וכבישת כעס בחינה אחת, וחומה ושל עשירות וחמה וכעס שניהם מסטרא דשמאלא וכו' עיין שם. ולכאורה צריכים לפרש שברירת העשן של הכעס מגלה עיקר השורש בעשירות.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב לידי עברה דיקא, כי עקר העברה חס ושלום נעשה על ידי בחינות הידים הנ"ל. ובתחלה העברה בכח, שכחושב לעשותה חס ושלום, ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה חס ושלום, אזי הוא רשע גמור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין במה שמצינו (פרשת מטות, במדבר ל:ו) בספרי הובא ברש"י ז"ל וה' יסלח לה, במה הכתוב מדבר, באשה שנדרה בנזיר, ושמע בעלה והפר לה, והיא לא ידעה, ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים, זו היא שצריכה סליחה, ועף אל פי שהוא מופר, ע"ש. דהיינו שאף על פי שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (עיין תורה לא, ועיין בתנינא תורה יז), אם יש גם מעשה בידים, שחשב ועשה מה שחשב שהוא עבירה, רק שלא היה עבירה כי הבעל הפר את הנדר, עדיין נחשב למעשה עבירה. ויתכן כי העיקר הוא שיש עשייה בידים, ידי עבירה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לענין עשיית מצוה, אפילו בכי האי גוונא שהאדם יחשוב וירצה לעשות מצוה, ויעשה את המעשה מצוה, אם יתברר למפרע שלא היה קיום מצוה במעשיו, הרי עוד יש לו לכסוף ולהתגעגע ולרצות ולהשתדל לקיים את המצוה, ולא להסתפק אם הכאילו, ואף על פי שיש לו גם את המחשבה וגם את הידים. וי"ל שעבירה עושה פגם בכל העולמות רחמנא ליצלן, אבל אינה לנצח, כי בסוף יתגלה שהכל היה רק כפי רצון השם יתברך, ובתכלית היחוד, ולכן כיון שפגם במחשבה ובידים הרי כבר יש כל צורת העבירה, אפילו אם לא עבר למעשה. אבל מצוה היא נצחית, מקושר ומאוחד עם השם יתברך, כמובא שאותיות מ"צ בא"ת ב"ש הם י"ה, והרי מצוה: י"ה ו"ה, ולכן אין להסתפק בהכאילו עד שיזכה לגמרי.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מסופר על סבא ישראל שפעם אחת היו אצל זרם קטן של מים והוא ז"ל פשט את בגדיו והשכיב את עצמו בזרם, ושאלו אותו על מה זה, הרי אין הזרם הקטן בכלל מספיק לטהרו, והוא ז"ל ענה, העיקר הוא הרצון. ועיין לקמן שהבאתי מהשיחות הר"ן שאף על פי שכאן רבינו הקדוש קובע לא להסתפק עם הרצון, עד שזוכין להמצוה והדבר שבקדשה בעצמה, עם כל זה העיקר הוא הרצון, אכן בסיפור הנ"ל בזאת הפעם סבא לא זכה למקוה טהרה (אולי ממעשיו הוא עוד זכה על ידי זה, אבל באותו העת ורגע לא זכה), ואם העיקר הוא הרצון, אז טוב לו לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע למקוה טהרה, אבל מה מועיל מעשיו לפשוט בגדיו ולשכב בזרם קטן של מים, זה לא רצון וזה לא קיום. ולכאורה מוכח מהסיפור הנ"ל שגם לענין מצוה ודבר שבקדשה יש בחינה כנ"ל לענין עבירה, הרצון לעשות והמעשה גם כן – כאשר המעשה אינו קיום הדבר, שאף על פי שהמעשה לא קיום הדבר, עם כל זה נחשב באיזה בחי' לידים של הדבר.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג ולהוציא מכח אל הפועל, הוא על ידי שלימות הדיבור, וצריך שיהיו אותיות הדיבור בשלימות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

בדיבור יש ג"כ בחינת חיתוך, וכדקיימא לן שהמתפלל צריך לחתוך בשפתיו (ברכות לא:), וי"ל שהלשון בין השפתים הוא בחי' הו' שבין שני היודי"ן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג כי עיקר מפלת הרשעים לעולם הבא, הוא על ידי האמת שיתגלה אז, כמ"ש (משלי יב) שפת אמת תכון לעד, כוננת לעד לא כתוב אלא תכון, כי לעתיד לבא יתגלה האמת, וכו' וכו' וע"כ כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל, על ידי זה נתגלה בחי' הפנים כנ"ל, ואזי ממשיכין בחי' עולם הבא בתוך העולם הזה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן יותר מה שרבינו גילה בריש ספר המדות, אמת א:א - מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות עכ"ל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג מפלה לרשעים גם בעולם הזה, וזה נעשה על ידי אמת, ע"ש.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה צח – נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, דהיינו שמגלה לרשע מה שפגם, ואין ענש גדול מזה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ידוע שהמבול היה צריך להיות ברכה, רק כיון שהיו רשעים נתהפך לרע. ונח וביתו ניצלו בתיבה. ושם לא אמרינן שמהתיבה יצא השצף, כי התיבה בחי' אמת, כמבואר בתורה קיב – צהר תעשה לתיבה, ומבואר שם ז"ל כי הדיבורים המאירים, היינו דיבורי אמת כנ"ל, הם מראין לו הפתח וכו' לצאת מהחשך ע"ש. כי שם מדובר על איש פרטי הנמצא בחשך שצריך להתפלל באמת, והאמת מאיר לו. ואילו מפלת הרשעים על ידי האמת המבואר כאן בתורה סו, מבואר שצריך להיות שכולם מדברים האמת.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג וזה פירש (תהלים קמו) אהללה ה' בחיי, היינו כשאין נצרך לבריות, וזה בחיי, בחיי דייקא, היינו שאני חי מחיים שלי, שאינו נצרך לחיות שום אדם ע"ש. עיין ביאור הגור אריה שהבאתי בהקדמה לספר חיי מוהר"ן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהקדמה לספר חיי מוהר"ן מה שמוהרנ"ת פירש על "חיי". וקראתי שם החבור הזה בשם חיי מוהר"ן מחמת שרבו מספר מחייו הקדושים וכו' ע"ש. ולא הזכיר ענין זה שלא נצרך לאחר, כי זה בכלל מה שכן ביאר שם.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד כי כל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור כדאיתא בזהר (עיין אדרא זוטא רצד) רחושי מרחשן שפותה ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול, כי כל מחשבה שבעולם שיש לאדם כלם מכרחים לבוא בתוך הדבור בשעת המחשבה, רק שהוא בדקות מאד, ולכן כל עשיה שעושה האדם צריכה לבוא בתחלה בתוך הדבור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן עג.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמוד קטו, מכון רמח"ל) על דרבי שמעון פתח ואמר הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר, ז"ל כי [מי] שרוחו מיושב, וקיים הדבר שלוקח, מיישבו במקומו ומכסה אותו בתוך כליו, והוא ענין (הנאמר במן): נבלע באיברים. אך אם רוחו אינו רוח מיושב, אינו ממשיך, אלא דוחה עד שמוציא אותו לחוץ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

עיין זוהר חדש, שיר השירים, דף כ. ז"ל תא חזי, כל גוונין דלגו, וכל מחשבין ורעותין דעלמא דאינו גו לבא, כולהו אתחזון באנפין. ובאנפין אשתמודעא בר נש מאן איהו, אי עובדוי לטב, אי עובדוי לביש, (כדבר אחר? – כמו שנאמר) הכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג:ט), ע"כ. וידוע שהפה הוא המלכות של הפנים.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד כי אין להאדם לפטר את עצמו ולמצא לעצמו תרוץ על ידי המניעה לומר שהוא חפץ לעשות אותו הדבר רק שאי אפשר לו מחמת המניעה והאנס, ועל כן יהיה נחשב לו כאלו עשאה וכו' כל זה נאמר על מי שרוצה לצאת בזה אזי יוצא בה וכו' אבל מי שאינו רוצה לצאת, רק שהוא רוצה המצוה בעצמה וכו' הוא חפץ בהדבר עצמו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות יד, שמביא הדברים פה וכותב שעם כל זה העיקר הוא הרצון.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד וזהו (ביצה לב:) כיון שנצרך לבריות עולם חשך בעדו, חשך לשון מניעה, כמ"ש (בראשית לט) ולא חשך ממנו, ולא חשכת את בנך וכו' (בראשית כב), היינו כשנצרך לבריות, אזי יש לו מניעות, וזה עולם חשך בעדו, היינו כשהוא בין העולם אזי יש לו מניעות, וקשה לו להתפלל באמת כנ"ל, כי כשנצרך לבריות נוח וטוב לו יותר להתפלל ביחיד כנ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

יש לשים לב שרבינו כותב שאז נוח לו יותר להתפלל ביחיד, ולא אמר להגביר החשק על המניעה ולהתפלל עם העולם. ועוד יש לשים לב שהלוא עיקר המניעה הוא בינו לבין עצמו שאין לו את תוקף האמת שלא להשתנות לפני העולם, והעולם אינו אלא חיצוני שמעורר רפיון האמת שלו.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

והמשמעות הוא שעיקר התכלית הוא להתפלל איך שהוא, רק שלא ישקר ממש, ואם בציבור ישקר, הרי אין לו שום ענין להתפלל בציבור, כי אין תפילת בציבור בחי' בפני עצמו אלא דרך להגביר כח תפילתו. אי נמי צריכים לפרש שאין שום דרך להתגבר על המניעה זו של העולם שמביאים אותו לשקר, וע"כ יותר טוב ונוח לו להתפלל ביחיד.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

סו:בסוף – מעשה בחסיד אחד שהקניטתו אשתו והלך ולן וכו' ושמע שתי רוחות שמספרות זו עם זו, וספורם היה על אודות פרנסה, כמובא שם בגמרא שהקניטתו, זה בחינת חרון אף וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

זה היה בראש השנה שבו יש החתיכה – חת"ך. וכן עוסקים לבטל החרון אף, עם הג' תקיעה שברים תקיעה, שהם כ"ז טורמיטין, ג"פ עולה א"ף, ומבטלין הא"ף קשה בשם י"ה אדנ"י שעולה א"ף, וט"ל דמ"ה ומ"ב דס"ג. וכן תר"ת, ג"פ עולה א"ף טורמיטין, אף רפה, ומבטלין על ידי מ"ה ול"ו דב"ן, וט"ל דמ"ה ומ"ב שלו, כדאיתא בכוונות.

</div>



# תורה סו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/66/

# תורה סו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/66


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ מעליה דף טו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אטר יד, עיין שיחות הר"ן קנב ומש"כ שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בעוה"ר נאבד לי החידושים שכתבתי על תורה זו, ובכללים דנתי על מה שגילה רבינו הרוח דלעילא של הצדיק לא יכול להשאר למטה ולכן הצדיק צריך להסתלק, ואם כן צ"ע איך רוח הזה נשאר בפי שנים אצל התלמיד.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד כתבתי על מה שמצינו במכתב מהבעל שם טוב איך שהוא טרח והשתדל מאד לבקר צדיק נסתר אחד, עד שבסוף הגיע למסקנה שהוא נמנע מזה מהאין סוף ב"ה, ואפילו בענין הנסיעה של הבעל שם טוב לארץ ישראל, העולם מספרים שהאור חיים אמר שלא יצליח, זאת אומרת לא יעזור כמה שישתדל ויכסוף וכו' לא יצליח. ואם כן הרי מצינו מניעה שאינו רק להגביר החשק.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת, מלבד המקרים הנ"ל כמו של הבעש"ט, יש דברים שהם בכלל אי אפשר בדרך הטבע, לא רק בבחינת מניעה אלא שהם אי אפשר (דהיינו יש דברים שהם אי אפשרי על דרך טבע, ועם כל זה יתכן שישתנה המצב ויהיה אפשר, למשל אם האדם אסור או שיש שעת מלחמה שלא מאפשר נסיעתו, יתכן שבכח רצונו ותפילתו ומחשבתו שיפעול שיתירו אותו ושהמלחמה תסתיים או תעבור למקום אחר וכדומה, ואפילו אם יש עליו גזירה מן השמים, יתכן שיפעול על ידי רצונו לעשות תשובה ולהיות פנים חדשות ויתירו לו. אבל יש דברים שהם בכלל לא אפשר על דרך טבע, למשל אם הוא רוצה להגיע מיד לארץ ישראל והוא רחוק, הרי בלי נס גלוי וגמור אי אפשר הדבר, ויש דברים שכמעט אפילו עם נס לא יעזור כי יחייב שינוי גמור במעשה בראשית). וצריך להגדיר שעליהם לא כיוון רבינו, וזה הפשטות. ואולי שעם כל זה, אפילו הכי יכולים להשיג הכל דרך מחשבה, עמש"כ בתנינא תורה קי, בענין הבחירה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי ת"ל בספר לקוטי הלכות, אורח חיים ב', הלכות ברכת המזון ד:כ שדן בזה, וכתב שרבינו לא התכוון לדברים שאי אפשר בטבע (ואפילו אם זה לא מחייב שינוי הטבע, רק שבמצבו אי אפשר, כמו מי שאסור בבית אסורים או שעת מלחמה, וכבר צידדתי לעיל שבכה"ג שפיר יכולים להבין שהמניעה עוד להגביר הרצון), והיכא שאי אפשר אז הנסיון הוא רק להשאר בתוקף הרצון, עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו ע"ש.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת כתובות דף קג: ההוא יומא דאשכבתיה דרבי (רש"י – יום פטירתו) נפקא בת קלא ואמרה, כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העולם הבא, ע"ש. באשל אברהם ביאר הטעם, שכל מי שהשתתף בהלוויתו והספדו, היה שותף יקרא דאורייתא שנתרבה על ידי כבוד שמים וכבוד התורה, ולכך זכו לעולם הבא. בנחל יצחק כתב שהוא ענין המובא במדרש רבה שלכך קוראים בפרשת מיתת בני אהרן ביום הכפורים, לומר לך דכשם שיום כפור מכפר אף מיתת צדיקים מכפרת (ושיטת רבי שיום כיפור מכפר אפילו לא עשה תשובה).

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ שם בענין הכובס שלא היה באשכבתיה ונפל מהגג להארץ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו תלמידו, כי מחמת שאז יורד ונגלה למטה הרוח דלעילא, נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו שאמרו רז"ל (חגיגה ה:), על פסוק ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו, אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת חגיגה שם שהמשיכה, כל שכן בחייהם, וקשה לפי פירוש רבינו, שאדרבה כל הענין הוא דוקא בשעת מיתתם, עמש"פ שם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א אך כמה בחי' יש בתלמידים, ומי שמקושר מאוד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש, דהיינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק, אע"פ שאינו אצל הצדיק, כי ראוי לו להתלמיד להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק, אם הוא מקושר באמת כראוי, כמו ענפים באילן, כי הענפים מרגישים כל העליות וירידות שיש להאילן וכו' עיין שם (וכעין זה בתורה כב:ו שהחכם האמת, שהוא בחינת הנשמה להעם שהם למטה ממנו, הוא בחינת עצם, והעם הם נגדול בחינת בשר, וכשהם בבחינת בשר, כמו בשר הגוף בעצם האדם, הם שומעים הקול אנחה, הינו קולו של החכם, ושוברת גופה וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב (כי תשא לג:ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, והקשו המפרשים שהלוא כבר נאמר לעיל מיניה (פסוק ד) ולא שתו איש עדיו עליו. וראיתי מובא מהמלבי"ם לפרש כך – כבר באר האר"י ז"ל הטעם שאמרו בני הנביאים לאלישע, 'הידעת כי היום ה' ולקח את אדוניך מעל ראשך, ויאמר גם אני ידעתי, החשו' (מלכים ב:ב:ג). למה חשבו בני הנביאים שאלישע לא יודע. כי כמו שבהאסף רוח החיים מן הגוף, ירגישו תחלה האיברים הרחוקים מן הלב, והאיברים הקרובים אל הלב עוד כחם אתם ולא ירגישו עד הרגע האחרון. כך גם האסף אור האלקי מן האיש הישראלי, ירגישו ההמונים שהם במדרגת האיברים הרחוקים מן הלב תחלה, ורק באחרונה ירגישו האצילים והנביאים. ועל כן בעת שאמר ה' למשה 'כי לא אעלה בקרבך' שמאז נסתלקה שכינה מן העם, הרגישו 'העם' שהם ההמון, תחלה, ולא איש עדיו עליו. אבל 'בני ישראל' שהם הגדולים והנביאים, לא הרגישו עדין הסתלקות האור והאלקות מנפשם, ולכן התנצלו את עדים באחרונה, ע"כ. וקצת קשה על פירוש המלבי"ם שהולך אם ההוה אמינא, כי למעשה אלישע כן הרגיש, וכן מבואר כאן בתורה סו שהתלמיד הקרוב ביותר ירגיש כל הירידות וכו'. וי"ל שבענין העדי לא מדובר בקשר להרב, ואדרבה אצל משה רבינו לא נסתלק האור כידוע בכוונות של ישמח משה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

סו:א להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק אם הוא מקשר באמת.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

לפני שאליהו הנביא עלה בסערה לשמים היו הרבה נביאים שקולים כמותו בנבואה והכל בזכותו, כך גילו חז"ל. ואליהו הלך ובחר את אלישע, ואלישע זכה להתקשר היטב לאליהו עד שזכה לפי שנים כמבואר כאן, באותו זמן ששאר הנביאים אבדו מעלתם. ויש לעיין, עד שעדיין היה להם נבואה השקולה לאליהו, האם היה להם ירידות ועליות, או כיון שהם היו מקבלים בזכות אליהו, הרוח היה תמיד שוה אצלם. ר' נתן אמר שעבורו היה יותר קשה ממנו לבחון ולהכיר מעלת רבינו מעל כל הצדיקים שבזמנו, אבל על כל פנים היה הבדל עצום, אבל אולי רוח הנבואה היה שוה, וכמו שמספרים המון סיפורים נפלאים מהם. וגם רבינו היה נמנע מלעשות נסים.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב וצריך לראות להוציא מכח אל הפועל וכו' ובתחילה שני יודי"ן אלו הם נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם, ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפועל הם נפתחין ונבדלין כנ"ל, וזה בחי' הואו שבתוך האלף, שהוא בחי' פתח וכו' וכו' וזהו פותח את ידך ס"ת חתך כמובא, היינו בחי' שהידים נפתחין ונחתכין וניכר בין ימין לשמאל וכו' וזה חת"ך בגימטר' ב' פעמים רוח (כמובא בפע"ח שם), היינו בחי' שני הרוחות הנ"ל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר עמק המלך א:ס ז"ל ונחזור לעניינינו. והאור שעשתה הפעולה הזאת שחתך את המלבוש לשנים, הוא מסוד הגבורות המנתוצצת למטה, ויצאו הויות מסוד ע"ב ס"ד מ"ה ב"ן, ויצאו מצורפים ומחוברים עמהם כ"ז אותיות, האלפא ביתא, עם מנצפ"ך, הכפולות שהם דין, ומהם יצאו אותיות אלקים, כל אותו לקח לו מילוי אחת של שם הויה. והכ"ז אויות הנזכרים עולים שב"ת כמנין פסקנית עם ב' כלילות של שני חצאי המלבוש פנים ואחור, וזה הוא סוד רוח-פסקנית (-בחז"ל פסקונית), כי זה הרוח היה פוסק וחותך את המלבוש לשנים, ויורד ליצירה בסוד ע' שמות של מטטרון, והוא באמצע הע' שמות [-עיין סו:ג וצריך להמשיך לבחינות יצירה שהוא בחי' ימי החול, את בחינות א"ל הוי"ה, שהוא בחינות עלמא דאתי, בחינות שבת, וזה בחינות מלכות פה ע"ש]. וידוע שהנער הזה יש בידו הק"ך אלקים, דהיינו החרב שלו, והוא גם כן חותך את הדין הזה לשנים, דהיינו לששים ששים, דהיינו ששים גבורים סביב לה לשמרה מן הקליפות, ודיוע שהי"ג הויות אשר בתוך כ"ז הויות הנזכרים הם השרשיים, ואחר כך הם כפולים, כך יש י"ג אותיות של במילוי אלקים ביודין שמילואו עולה רו"ח ובגימטריא חנוך בן יר"ד. וזה הוא סוד רוח-פסקנית, וזהו סוד אמרם ז"ל בבבא בתרא ובסנהדרין פרק נגמר הדין דף מד: - אמרה רוח פסקנית לפני הקב"ה (-ע"ש ג' שמות יש לו – פיסקון – שפוסק דברים כלפי מעלה, איטמון – שאוטם עונותיהן של ישראל, סיגרון – כיון שסוגר שוב אינו פותח, ואולי י"ל שהם כנגד הג' של זמן ציור מקום, ורש"י פירש שהוא גבריאל. וע"ע מדרש תנחומא, סוף פרשת וזאת אות ו), ונקרא פסקנית בזה הלשון, לומר שכח אלו הגבורו פסקו המלבוש לשנים, עכ"ל, וע"ש לעיל פרק נח שענין עולם המלבוש הוא להוציא מכח אל הפועל, ובפרק נט, להמתיק חרון אף ולהאריך אף שאז נתגלו הי"ג הנ"ל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב כי בחינת שתי הרוחות הנ"ל, נעשין על ידי המתקת חרון אף וכו' הוא בחינות עשן וכו' מזיק לעינים וכו' בחינת פרנסה וכו' וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף, דהינו להמתיק העשן ולבררו, עד שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח. דהינו רוח אוירי, שנעשה מהתבררות העשן. וזה הרוח, שהוא המתקת העשן של החרון אף, הוא בחינת משיח, בחינת רוח אפינו משיח ה' וכו', וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים, עדין הוא קדם ההויה וכו', ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים, עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל, הם שניהם ביחד עדין וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה הדבר תמוה מאד שרוחו של משיח שרשו בחרון אף. והנה רבינו כבר גילה בתורה נט שכל הנפשות שרשם בעשירות, ועשירות וכבישת כעס בחינה אחת, וחומה ושל עשירות וחמה וכעס שניהם מסטרא דשמאלא וכו' עיין שם. ולכאורה צריכים לפרש שברירת העשן של הכעס מגלה עיקר השורש בעשירות.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ב לידי עברה דיקא, כי עקר העברה חס ושלום נעשה על ידי בחינות הידים הנ"ל. ובתחלה העברה בכח, שכחושב לעשותה חס ושלום, ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה חס ושלום, אזי הוא רשע גמור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יש לעיין במה שמצינו (פרשת מטות, במדבר ל:ו) בספרי הובא ברש"י ז"ל וה' יסלח לה, במה הכתוב מדבר, באשה שנדרה בנזיר, ושמע בעלה והפר לה, והיא לא ידעה, ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים, זו היא שצריכה סליחה, ועף אל פי שהוא מופר, ע"ש. דהיינו שאף על פי שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (עיין תורה לא, ועיין בתנינא תורה יז), אם יש גם מעשה בידים, שחשב ועשה מה שחשב שהוא עבירה, רק שלא היה עבירה כי הבעל הפר את הנדר, עדיין נחשב למעשה עבירה. ויתכן כי העיקר הוא שיש עשייה בידים, ידי עבירה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לענין עשיית מצוה, אפילו בכי האי גוונא שהאדם יחשוב וירצה לעשות מצוה, ויעשה את המעשה מצוה, אם יתברר למפרע שלא היה קיום מצוה במעשיו, הרי עוד יש לו לכסוף ולהתגעגע ולרצות ולהשתדל לקיים את המצוה, ולא להסתפק אם הכאילו, ואף על פי שיש לו גם את המחשבה וגם את הידים. וי"ל שעבירה עושה פגם בכל העולמות רחמנא ליצלן, אבל אינה לנצח, כי בסוף יתגלה שהכל היה רק כפי רצון השם יתברך, ובתכלית היחוד, ולכן כיון שפגם במחשבה ובידים הרי כבר יש כל צורת העבירה, אפילו אם לא עבר למעשה. אבל מצוה היא נצחית, מקושר ומאוחד עם השם יתברך, כמובא שאותיות מ"צ בא"ת ב"ש הם י"ה, והרי מצוה: י"ה ו"ה, ולכן אין להסתפק בהכאילו עד שיזכה לגמרי.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מסופר על סבא ישראל שפעם אחת היו אצל זרם קטן של מים והוא ז"ל פשט את בגדיו והשכיב את עצמו בזרם, ושאלו אותו על מה זה, הרי אין הזרם הקטן בכלל מספיק לטהרו, והוא ז"ל ענה, העיקר הוא הרצון. ועיין לקמן שהבאתי מהשיחות הר"ן שאף על פי שכאן רבינו הקדוש קובע לא להסתפק עם הרצון, עד שזוכין להמצוה והדבר שבקדשה בעצמה, עם כל זה העיקר הוא הרצון, אכן בסיפור הנ"ל בזאת הפעם סבא לא זכה למקוה טהרה (אולי ממעשיו הוא עוד זכה על ידי זה, אבל באותו העת ורגע לא זכה), ואם העיקר הוא הרצון, אז טוב לו לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע למקוה טהרה, אבל מה מועיל מעשיו לפשוט בגדיו ולשכב בזרם קטן של מים, זה לא רצון וזה לא קיום. ולכאורה מוכח מהסיפור הנ"ל שגם לענין מצוה ודבר שבקדשה יש בחינה כנ"ל לענין עבירה, הרצון לעשות והמעשה גם כן – כאשר המעשה אינו קיום הדבר, שאף על פי שהמעשה לא קיום הדבר, עם כל זה נחשב באיזה בחי' לידים של הדבר.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג ולהוציא מכח אל הפועל, הוא על ידי שלימות הדיבור, וצריך שיהיו אותיות הדיבור בשלימות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

בדיבור יש ג"כ בחינת חיתוך, וכדקיימא לן שהמתפלל צריך לחתוך בשפתיו (ברכות לא:), וי"ל שהלשון בין השפתים הוא בחי' הו' שבין שני היודי"ן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג כי עיקר מפלת הרשעים לעולם הבא, הוא על ידי האמת שיתגלה אז, כמ"ש (משלי יב) שפת אמת תכון לעד, כוננת לעד לא כתוב אלא תכון, כי לעתיד לבא יתגלה האמת, וכו' וכו' וע"כ כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל, על ידי זה נתגלה בחי' הפנים כנ"ל, ואזי ממשיכין בחי' עולם הבא בתוך העולם הזה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן יותר מה שרבינו גילה בריש ספר המדות, אמת א:א - מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות עכ"ל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג מפלה לרשעים גם בעולם הזה, וזה נעשה על ידי אמת, ע"ש.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה צח – נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, דהיינו שמגלה לרשע מה שפגם, ואין ענש גדול מזה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ידוע שהמבול היה צריך להיות ברכה, רק כיון שהיו רשעים נתהפך לרע. ונח וביתו ניצלו בתיבה. ושם לא אמרינן שמהתיבה יצא השצף, כי התיבה בחי' אמת, כמבואר בתורה קיב – צהר תעשה לתיבה, ומבואר שם ז"ל כי הדיבורים המאירים, היינו דיבורי אמת כנ"ל, הם מראין לו הפתח וכו' לצאת מהחשך ע"ש. כי שם מדובר על איש פרטי הנמצא בחשך שצריך להתפלל באמת, והאמת מאיר לו. ואילו מפלת הרשעים על ידי האמת המבואר כאן בתורה סו, מבואר שצריך להיות שכולם מדברים האמת.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ג וזה פירש (תהלים קמו) אהללה ה' בחיי, היינו כשאין נצרך לבריות, וזה בחיי, בחיי דייקא, היינו שאני חי מחיים שלי, שאינו נצרך לחיות שום אדם ע"ש. עיין ביאור הגור אריה שהבאתי בהקדמה לספר חיי מוהר"ן.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בהקדמה לספר חיי מוהר"ן מה שמוהרנ"ת פירש על "חיי". וקראתי שם החבור הזה בשם חיי מוהר"ן מחמת שרבו מספר מחייו הקדושים וכו' ע"ש. ולא הזכיר ענין זה שלא נצרך לאחר, כי זה בכלל מה שכן ביאר שם.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד כי כל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור כדאיתא בזהר (עיין אדרא זוטא רצד) רחושי מרחשן שפותה ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול, כי כל מחשבה שבעולם שיש לאדם כלם מכרחים לבוא בתוך הדבור בשעת המחשבה, רק שהוא בדקות מאד, ולכן כל עשיה שעושה האדם צריכה לבוא בתחלה בתוך הדבור וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בשיחות הר"ן עג.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (עמוד קטו, מכון רמח"ל) על דרבי שמעון פתח ואמר הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר, ז"ל כי [מי] שרוחו מיושב, וקיים הדבר שלוקח, מיישבו במקומו ומכסה אותו בתוך כליו, והוא ענין (הנאמר במן): נבלע באיברים. אך אם רוחו אינו רוח מיושב, אינו ממשיך, אלא דוחה עד שמוציא אותו לחוץ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

עיין זוהר חדש, שיר השירים, דף כ. ז"ל תא חזי, כל גוונין דלגו, וכל מחשבין ורעותין דעלמא דאינו גו לבא, כולהו אתחזון באנפין. ובאנפין אשתמודעא בר נש מאן איהו, אי עובדוי לטב, אי עובדוי לביש, (כדבר אחר? – כמו שנאמר) הכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג:ט), ע"כ. וידוע שהפה הוא המלכות של הפנים.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד כי אין להאדם לפטר את עצמו ולמצא לעצמו תרוץ על ידי המניעה לומר שהוא חפץ לעשות אותו הדבר רק שאי אפשר לו מחמת המניעה והאנס, ועל כן יהיה נחשב לו כאלו עשאה וכו' כל זה נאמר על מי שרוצה לצאת בזה אזי יוצא בה וכו' אבל מי שאינו רוצה לצאת, רק שהוא רוצה המצוה בעצמה וכו' הוא חפץ בהדבר עצמו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן אות יד, שמביא הדברים פה וכותב שעם כל זה העיקר הוא הרצון.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

סו:ד וזהו (ביצה לב:) כיון שנצרך לבריות עולם חשך בעדו, חשך לשון מניעה, כמ"ש (בראשית לט) ולא חשך ממנו, ולא חשכת את בנך וכו' (בראשית כב), היינו כשנצרך לבריות, אזי יש לו מניעות, וזה עולם חשך בעדו, היינו כשהוא בין העולם אזי יש לו מניעות, וקשה לו להתפלל באמת כנ"ל, כי כשנצרך לבריות נוח וטוב לו יותר להתפלל ביחיד כנ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

יש לשים לב שרבינו כותב שאז נוח לו יותר להתפלל ביחיד, ולא אמר להגביר החשק על המניעה ולהתפלל עם העולם. ועוד יש לשים לב שהלוא עיקר המניעה הוא בינו לבין עצמו שאין לו את תוקף האמת שלא להשתנות לפני העולם, והעולם אינו אלא חיצוני שמעורר רפיון האמת שלו.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

והמשמעות הוא שעיקר התכלית הוא להתפלל איך שהוא, רק שלא ישקר ממש, ואם בציבור ישקר, הרי אין לו שום ענין להתפלל בציבור, כי אין תפילת בציבור בחי' בפני עצמו אלא דרך להגביר כח תפילתו. אי נמי צריכים לפרש שאין שום דרך להתגבר על המניעה זו של העולם שמביאים אותו לשקר, וע"כ יותר טוב ונוח לו להתפלל ביחיד.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

סו:בסוף – מעשה בחסיד אחד שהקניטתו אשתו והלך ולן וכו' ושמע שתי רוחות שמספרות זו עם זו, וספורם היה על אודות פרנסה, כמובא שם בגמרא שהקניטתו, זה בחינת חרון אף וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

זה היה בראש השנה שבו יש החתיכה – חת"ך. וכן עוסקים לבטל החרון אף, עם הג' תקיעה שברים תקיעה, שהם כ"ז טורמיטין, ג"פ עולה א"ף, ומבטלין הא"ף קשה בשם י"ה אדנ"י שעולה א"ף, וט"ל דמ"ה ומ"ב דס"ג. וכן תר"ת, ג"פ עולה א"ף טורמיטין, אף רפה, ומבטלין על ידי מ"ה ול"ו דב"ן, וט"ל דמ"ה ומ"ב שלו, כדאיתא בכוונות.

</div>



# תנינא תורה סז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/67/

# תורה סז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/67


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים וכו', ובהמשך רבינו את הגמרא בבא קמא (קיט.) הגוזל את חבירו כאלו גוזל ממנו נפש בניו ובנותיו. [ולשון הגמרא: א"ר יוחנן כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר וכו' וכו' וכ"ת נפש דידיה אבל נפש בניו ובנותיו לא ת"ש וכו' ע"ש]. וצ"ע למה רבינו לא פתח עם הגמרא ולהמשיך לפרשו, ואיך שייך הלשון דע, שהוא כאילו ידיעה חדשה על מאמר חז"ל [בשש"ק ה-קלח כתוב שפעם אמר המגיד מטרהויץ ז"ל בצחות: היכן שהשתמש רבנו במאמריו בלשון ודע, הרי הוא כהבזק מעולם האצילות ע"ש].

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תמצא ליישב שיש לדחות שמלשון הגמרא משמע שזה רק כאילו גוזל הבנים (ופרש"י ז"ל ודומה לך כאוכל בניך ובנותיך לפי שאין לך שוב במה לפרנסם, עכ"ל), ואילו רבינו כותב שממש גוזלם, וכן ראיתי מי שדייק מכפל הלשון של רבינו – הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים, שבא להדגיש שממש גוזלם ולא רק בבחינת, ואיני יודע למה צריך כפל לשון לזה, כבר מספיק במה שכתב שהוא גוזל ממנו בנים, ועל כל פנים לכאורה מבואר שרבינו מגלה שממש גוזל הבנים, ואילו הגמרא כתבה כאילו. אכן לפי זה ק"ק שהגמרא משמע שזה רק כאילו. ואולי יש לדחות, שרק על נוטל נשמתו הגמרא כתבה כאילו, מה שאין כן הבנים. ולכן הגמרא אינו סותר הידיעה שרבינו הוסיף. אכן רבינו מביא את הגמרא באופן שהכאילו קאי על הבנים. וכותב שסוד הדברים הוא מה שכתב, ואם כן חוזר השאלה למה לא פתח עם דברי הגמרא. ודוחק לומר כי הגמרא כתבה רק כאילו, שהרי רבינו בעצמו כתב שסוד הגמרא הוא מה שכתב.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר דוד לקח את בת שבע וגרם למיתת אוריה, הש"י שלח נתן הנביא שהוכיחו עם משל מעשיר שלקח הכבש של העני, ודוד המלך פסק כי בן מות הוא (שמואל ב:יב:ה) ופרש"י ז"ל כי בן מות, הגוזל את העני, כאלו נוטל את נפשו, (משלי א:יט) את נפש בעליו יקח, ע"כ. וקשה שהרי בגמרא ר' יוחנן אמר סתם, הגוזל את חבירו שוה פרוטה, משמע אפילו הגוזל מעשיר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שורש כל הנפשות, וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד שהוא שורשה, בבחי' כבוד ה' יאספך וכו' ע"ש. וצריך לראות שיהיה פנים אל הכבוד וכו'.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שלכן אחר שמונה עשרה כאשר אנו מתוודים מוסרים את עצמינו למיתה, אומרים הי"ג מידות של רחמים, בחי' הפנים של הכבוד (ועיין בכוונות שהוא בחי' זווג ישראל ולאה למעלה מן החזה).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אות ו. וע"כ על ידי הפירוד שבין השונאים, על ידי זה יש להם אריכת זמן וקיום ביותר, כי הם יונקים עד שיכלה כל המותרות שבמוח, ואזי כשיכלה המותרות, והיה הדעת צח וצלול, אי יפלו, כי לא יהיה להם עוד יניקה, ועל ידי הפירוד שיש ביניהם, אין להם כח לינק הרבה, ויונקים מעט מעט, וע"כ על ידי זה מאריכין זמן יותר, עד שיגמרו לינק כל המותרות, אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה, ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ"ל. וזה בחי' שערות קלועין שנמצאין בבני אדם שקורין קאלטיניס, שהעולם חוששין לקצצם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה בסנהדרין עא: פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו', ע"כ. ובפירוש עוטה אור כתב שהרישא אתי שפיר לפי המבואר כאן, כי הנאה להם שמאריכין זמן, והנאה לעולם, כי אינם יונקים הרבה. וק"ק אם זה כל כך טוב לעולם, למה מעדיפים הכינוס של הרשעים כמבואר כאן. וכן לא נחית לפרש המשך המשנה שכנוס לרשעים רע להן ולעולם, ואילו לפי המבואר כאן, העולם מעדיפים הכינוס כדי שינקו מהר ויכלו ויאבדו, ולכן חוששין לקצץ הקאלטיניס, כי מעדיפים שינקו הרבה מהם ויכלו ויאבדו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח – ולפעמים יש עייפות אל הנפש, על ידי שנתרחקה מאמה, דהיינו הכבוד כנ"ל וכו' היינו כשמתפללין בלא לב וכו' וכו' וכו' שגרם הסתלקות החכמה מן הזקנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יש להתבונן ההבדל בין התרחקות הזה, שגורם הסתלקות החכמה מן הזקנים, לבין מה שנתבאר בריש התורה, שעל ידי תאוות אכילה אין פנים להכבוד, ואז הכבוד נופל לידי העזי פנים של הדור, וכאשר מחזירים הכבוד, היא חוזרת להמביני מדע.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין האם כאשר יש הסתלקות החכמה מן הזקנים, האם הכבוד יורד להעזי פנים. וכן לאידך גיסא, כאשר הכבוד נופל לידי העזי פנים, האם זה גם גורם להסתלקות החכמה מן הזקנים. או שזה דוקא ריחוק הנפש מן הכבוד שגורם להסתלקות החכמה, ואכן הכבוד שלם ולא יפול להעזי פנים, רק כאשר הכבוד אינו שלם, כי אין לו פנים, אזי תיפול להעזי פנים, ועכ"ז יתכן שיהיה הנפש עדיין קרוב להכבוד, ולא תגרום הסתלקות החכמה מן הזקנים.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח – וזה החילוק שבין הלומד מן הספר לשומע מפי צדיקי אמת, כי כשלומד מן הספר, אינו יודע השיעור שצריך ללמוד להחיות נפשו, אבל כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחי' מים קרים לפי הראוי לו, לפי מדרגתו, על ידי בחי' הרעמים כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מעיקרא דיבר על זקן ששכח תלמודו, ועכשיו מדבר על צדיק אמת, ומעיקרא דיבר על מה שהכבוד שעושים להזקן נעשה כאש בתוך הענן שמביא רעמים, ועכשיו כותב שהצדיק עושה כן לכולם.

</div>



# תורה סז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/67/

# תורה סז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/67


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דע שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים וכו', ובהמשך רבינו את הגמרא בבא קמא (קיט.) הגוזל את חבירו כאלו גוזל ממנו נפש בניו ובנותיו. [ולשון הגמרא: א"ר יוחנן כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר וכו' וכו' וכ"ת נפש דידיה אבל נפש בניו ובנותיו לא ת"ש וכו' ע"ש]. וצ"ע למה רבינו לא פתח עם הגמרא ולהמשיך לפרשו, ואיך שייך הלשון דע, שהוא כאילו ידיעה חדשה על מאמר חז"ל [בשש"ק ה-קלח כתוב שפעם אמר המגיד מטרהויץ ז"ל בצחות: היכן שהשתמש רבנו במאמריו בלשון ודע, הרי הוא כהבזק מעולם האצילות ע"ש].

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תמצא ליישב שיש לדחות שמלשון הגמרא משמע שזה רק כאילו גוזל הבנים (ופרש"י ז"ל ודומה לך כאוכל בניך ובנותיך לפי שאין לך שוב במה לפרנסם, עכ"ל), ואילו רבינו כותב שממש גוזלם, וכן ראיתי מי שדייק מכפל הלשון של רבינו – הוא גוזל ממנו בנים, היינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים, שבא להדגיש שממש גוזלם ולא רק בבחינת, ואיני יודע למה צריך כפל לשון לזה, כבר מספיק במה שכתב שהוא גוזל ממנו בנים, ועל כל פנים לכאורה מבואר שרבינו מגלה שממש גוזל הבנים, ואילו הגמרא כתבה כאילו. אכן לפי זה ק"ק שהגמרא משמע שזה רק כאילו. ואולי יש לדחות, שרק על נוטל נשמתו הגמרא כתבה כאילו, מה שאין כן הבנים. ולכן הגמרא אינו סותר הידיעה שרבינו הוסיף. אכן רבינו מביא את הגמרא באופן שהכאילו קאי על הבנים. וכותב שסוד הדברים הוא מה שכתב, ואם כן חוזר השאלה למה לא פתח עם דברי הגמרא. ודוחק לומר כי הגמרא כתבה רק כאילו, שהרי רבינו בעצמו כתב שסוד הגמרא הוא מה שכתב.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר דוד לקח את בת שבע וגרם למיתת אוריה, הש"י שלח נתן הנביא שהוכיחו עם משל מעשיר שלקח הכבש של העני, ודוד המלך פסק כי בן מות הוא (שמואל ב:יב:ה) ופרש"י ז"ל כי בן מות, הגוזל את העני, כאלו נוטל את נפשו, (משלי א:יט) את נפש בעליו יקח, ע"כ. וקשה שהרי בגמרא ר' יוחנן אמר סתם, הגוזל את חבירו שוה פרוטה, משמע אפילו הגוזל מעשיר.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שורש כל הנפשות, וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד שהוא שורשה, בבחי' כבוד ה' יאספך וכו' ע"ש. וצריך לראות שיהיה פנים אל הכבוד וכו'.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שלכן אחר שמונה עשרה כאשר אנו מתוודים מוסרים את עצמינו למיתה, אומרים הי"ג מידות של רחמים, בחי' הפנים של הכבוד (ועיין בכוונות שהוא בחי' זווג ישראל ולאה למעלה מן החזה).

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

אות ו. וע"כ על ידי הפירוד שבין השונאים, על ידי זה יש להם אריכת זמן וקיום ביותר, כי הם יונקים עד שיכלה כל המותרות שבמוח, ואזי כשיכלה המותרות, והיה הדעת צח וצלול, אי יפלו, כי לא יהיה להם עוד יניקה, ועל ידי הפירוד שיש ביניהם, אין להם כח לינק הרבה, ויונקים מעט מעט, וע"כ על ידי זה מאריכין זמן יותר, עד שיגמרו לינק כל המותרות, אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה, ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ"ל. וזה בחי' שערות קלועין שנמצאין בבני אדם שקורין קאלטיניס, שהעולם חוששין לקצצם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

במשנה בסנהדרין עא: פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו', ע"כ. ובפירוש עוטה אור כתב שהרישא אתי שפיר לפי המבואר כאן, כי הנאה להם שמאריכין זמן, והנאה לעולם, כי אינם יונקים הרבה. וק"ק אם זה כל כך טוב לעולם, למה מעדיפים הכינוס של הרשעים כמבואר כאן. וכן לא נחית לפרש המשך המשנה שכנוס לרשעים רע להן ולעולם, ואילו לפי המבואר כאן, העולם מעדיפים הכינוס כדי שינקו מהר ויכלו ויאבדו, ולכן חוששין לקצץ הקאלטיניס, כי מעדיפים שינקו הרבה מהם ויכלו ויאבדו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח – ולפעמים יש עייפות אל הנפש, על ידי שנתרחקה מאמה, דהיינו הכבוד כנ"ל וכו' היינו כשמתפללין בלא לב וכו' וכו' וכו' שגרם הסתלקות החכמה מן הזקנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

יש להתבונן ההבדל בין התרחקות הזה, שגורם הסתלקות החכמה מן הזקנים, לבין מה שנתבאר בריש התורה, שעל ידי תאוות אכילה אין פנים להכבוד, ואז הכבוד נופל לידי העזי פנים של הדור, וכאשר מחזירים הכבוד, היא חוזרת להמביני מדע.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין האם כאשר יש הסתלקות החכמה מן הזקנים, האם הכבוד יורד להעזי פנים. וכן לאידך גיסא, כאשר הכבוד נופל לידי העזי פנים, האם זה גם גורם להסתלקות החכמה מן הזקנים. או שזה דוקא ריחוק הנפש מן הכבוד שגורם להסתלקות החכמה, ואכן הכבוד שלם ולא יפול להעזי פנים, רק כאשר הכבוד אינו שלם, כי אין לו פנים, אזי תיפול להעזי פנים, ועכ"ז יתכן שיהיה הנפש עדיין קרוב להכבוד, ולא תגרום הסתלקות החכמה מן הזקנים.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אות ח – וזה החילוק שבין הלומד מן הספר לשומע מפי צדיקי אמת, כי כשלומד מן הספר, אינו יודע השיעור שצריך ללמוד להחיות נפשו, אבל כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחי' מים קרים לפי הראוי לו, לפי מדרגתו, על ידי בחי' הרעמים כנ"ל, ע"ש.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מעיקרא דיבר על זקן ששכח תלמודו, ועכשיו מדבר על צדיק אמת, ומעיקרא דיבר על מה שהכבוד שעושים להזקן נעשה כאש בתוך הענן שמביא רעמים, ועכשיו כותב שהצדיק עושה כן לכולם.

</div>



# תנינא תורה סח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/68/

# תורה סח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/68


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נח:

</div>



# תורה סח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/68/

# תורה סח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/68


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נח:

</div>



# תנינא תורה סט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/69/

# תורה סט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/69


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נח:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וע' ספר המדות ערך בנים אות ג.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פני יוסף להחכם ישעיה יוסף פונטרימולי מאיזמיר (נפטר כד אב תר"ל) בפרשת וישב אות ח' מביא עיקר דברי תורה סט ומפרש בזה הפסוקים שם ומאריך ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

דע שהגוזל את חבירו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, וכו' וכו' ואת כל היקום אשר ברגליהם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו (פסחים קיט) וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן ביותר דברי רש"י בפרשת שלח (יד:לח) עה"פ ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם וכו' ז"ל ויהושע וכלב חיו, מה תלמוד לומר 'חיו מן האנשים ההם', אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה נתפס למשל, אילן אחד עם ג' ענפים וכל ענף מיוחד לו שראוי להוציא ב' פירות, נמצא שראוי שיהיה לו ששה בנים, וכן נאמר למשל שכל ענף הוא בבחי' וערך שיהיה לו מאה אדומים, נמצא שראוי להיות לו שין אדומים ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לשולחן ערוך (יורה דעה – הוא החלק השני – ב' בנים) סימן שס"ג (שין אדומים, ו' בנים, ג' ענפים) – ששם יש את ההלכה שטוב להביא את קברי הצדיקים לארץ ישראל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וזה סוד כוונת הגמרא (ב"ק קג) הגוזל את חבירו שוה פרוטה יוליכנו אחריו אפילו למדי, והוא פליאה נשגבהה מאד, למה תפסו מדי דווקא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אגרא דפרקא אות צד כז"ל שמעתי הטעם דכתיב גבי מדי (ישעיה יג:יז) הנני מעיר עליהם (-על בבל) את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו, הנה נראה דבמדי אינו חשוב כל כך כסף וזהב, ומכל שכן פרוטה לא נחשב שם לכלום, קמשמע לן דאפילו הכי צריך להוליך אחריו אפילו למדי, כן שמעתי, עכ"ל. והוא דברי צחות בעלמא, כי המסתכל בפסוקים יראה הכוונה שכל כוונתם להרג ולהנקם בבבל, אבל בעלמא ודאי מתאווים לכסף.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה ודע שלפעמים אף שנוטל ממנו ממון, עכ"ז לא יזיק לבניו, ולא יחסר אור נפשה, כי ברוחניות הנפש מרגשת הכאב והצער הגדול שיש לה, כשזה הגזלן שהוא כמו רוצח נפשות ממש, בא לחסר אורה ולגזול נפש בניה, וע"כ היא מצמצמת אורה, וממשכת ומכווצת עצמה, ומקבצת לעצמה חלקי נפשה, כדי שזה הגזלן לא יוכל לינק ממנה ולחסר אורה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כן מצינו בספרי קבלה, למשל בספר באדיר במרום (עמ' נב, מכון רמח"ל) כז"ל האור כדי שלא ימסר לס"א, אינו מתפשט, בסוד: השיב אחור ימינו מפני אויב (איכה ב:ג).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה גם כן כענין העצה שרבינו גילה בשיחות הר"ן רעט ז"ל וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי. ושאלתי אותו, איך מבטלין עצמו? והשיב סוגרין הפה והעינים והרי זה בטול, עיין שם.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וזה בחי' ירושה ששייך לבנים וכו' כי כשהבנים יוצאים לעולם, יוצא תיכף עמהם בת זוגם וממונם ובניהם וכו' ע"ש. עיין במסכת נדה (לא:) ואמר ר' יצחק אמר רבי אמי בא זכר בעולם בא ככרו בידו, זכר – זה כר, דכתיב (מלכים ב:ו:כג) ויכרה להם כרה גדולה, נקבה אין עמה כלום, נקבה – נקייה באה, עד דאמרה מזוני לא יהבי לה, דכתיב (בראשית ל:כח) נקבה שכרך עלי ואתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

"ובאמת לא היה ראוי לחלק הירשה בשוה, כי בודאי אינו שוה חלקי אורם. אבל אי אפשר למסר משפט זה לבית דין שלמטה, כי אין יודע חלוקים אלו, כי אם היודע תעלומות, והוא באמת מסדר אחר כך כראוי, ונוטל מזה ונותן לזה."

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון גדול בזה עם יכולים ללמוד מזה לכל התורה כולה, שמה שציוותה התורה בלית חילוק כי כן אי אפשר למסר ולהודיע בדיוק לכל אחד, אלא שהשם יתברך יסובב שלכל אחד יגיע לו כמו שצריך. ויש לחלק בין כל מיני מצות, למשל אם הם בחפצה או בגברא וכדומה הרבה חילוקים, אבל מי יקבע אם בכלל ראוי ללמוד כן, ואם כן ראוי עד היכן, והשם יאיר עיני. [ובעת שאני כותב את זה אני חושב למשל על ענין אסתוותא והרפואה של מצה, והקשו ותרצו בזוהר שהתיקון בז' ימים ותו לא צריך, והרי יתכן שלאחד יצטרך אורכא ויתר זמן, ואז השם יתברך יסבב שבעל כרחו יאכל רק מצה עוד יום וכדומה].

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שעל ידי זה שגוזל את חבירו הוא בא להרהורים וכו' לאשת חבירו ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן הגזירות של פעם (עיין ריש כתובות ובעוד כ"מ) תבעל להגמון תחילה, מחמת שאלו ההגמונים היו חומסים את העם הגיעו גם לתאב בכל הנשים (חוץ ממה שאנו מדברים על רשעים של אומות העולם שלהוטים בעריות, אבל גם זה היה בעוכריהם).

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: על כן אליהו ממנה על זה לענשו, כי הוא בעל שער שממנה על זה על בחי' שערות... אליהו כופתו והקב"ה רוצעו... כופתו בחי' מחין... רוצעו זה בחי' מותרי מוחין ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שמתחיל וכותב שאליהו ממנה על המותרי מוחין, ובסוף כותב על המוחין עצמן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי בעל השערות זה דייקא המוחין שורש וממציא השערות וכמו איש האלקים ואיש נעמי לשון בעלים.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש עוד שבקליפות עצמן רק הש"י בעצמו מתקן בחי' אני ולא מלאך.

</div>



# תורה סט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/69/

# תורה סט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/69


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נח:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וע' ספר המדות ערך בנים אות ג.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בספר פני יוסף להחכם ישעיה יוסף פונטרימולי מאיזמיר (נפטר כד אב תר"ל) בפרשת וישב אות ח' מביא עיקר דברי תורה סט ומפרש בזה הפסוקים שם ומאריך ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

דע שהגוזל את חבירו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים, וכו' וכו' ואת כל היקום אשר ברגליהם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו (פסחים קיט) וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן ביותר דברי רש"י בפרשת שלח (יד:לח) עה"פ ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם וכו' ז"ל ויהושע וכלב חיו, מה תלמוד לומר 'חיו מן האנשים ההם', אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים, עכ"ל.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה נתפס למשל, אילן אחד עם ג' ענפים וכל ענף מיוחד לו שראוי להוציא ב' פירות, נמצא שראוי שיהיה לו ששה בנים, וכן נאמר למשל שכל ענף הוא בבחי' וערך שיהיה לו מאה אדומים, נמצא שראוי להיות לו שין אדומים ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

רמז לשולחן ערוך (יורה דעה – הוא החלק השני – ב' בנים) סימן שס"ג (שין אדומים, ו' בנים, ג' ענפים) – ששם יש את ההלכה שטוב להביא את קברי הצדיקים לארץ ישראל.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וזה סוד כוונת הגמרא (ב"ק קג) הגוזל את חבירו שוה פרוטה יוליכנו אחריו אפילו למדי, והוא פליאה נשגבהה מאד, למה תפסו מדי דווקא וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אגרא דפרקא אות צד כז"ל שמעתי הטעם דכתיב גבי מדי (ישעיה יג:יז) הנני מעיר עליהם (-על בבל) את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו, הנה נראה דבמדי אינו חשוב כל כך כסף וזהב, ומכל שכן פרוטה לא נחשב שם לכלום, קמשמע לן דאפילו הכי צריך להוליך אחריו אפילו למדי, כן שמעתי, עכ"ל. והוא דברי צחות בעלמא, כי המסתכל בפסוקים יראה הכוונה שכל כוונתם להרג ולהנקם בבבל, אבל בעלמא ודאי מתאווים לכסף.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה ודע שלפעמים אף שנוטל ממנו ממון, עכ"ז לא יזיק לבניו, ולא יחסר אור נפשה, כי ברוחניות הנפש מרגשת הכאב והצער הגדול שיש לה, כשזה הגזלן שהוא כמו רוצח נפשות ממש, בא לחסר אורה ולגזול נפש בניה, וע"כ היא מצמצמת אורה, וממשכת ומכווצת עצמה, ומקבצת לעצמה חלקי נפשה, כדי שזה הגזלן לא יוכל לינק ממנה ולחסר אורה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כן מצינו בספרי קבלה, למשל בספר באדיר במרום (עמ' נב, מכון רמח"ל) כז"ל האור כדי שלא ימסר לס"א, אינו מתפשט, בסוד: השיב אחור ימינו מפני אויב (איכה ב:ג).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שזה גם כן כענין העצה שרבינו גילה בשיחות הר"ן רעט ז"ל וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי. ושאלתי אותו, איך מבטלין עצמו? והשיב סוגרין הפה והעינים והרי זה בטול, עיין שם.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ד"ה וזה בחי' ירושה ששייך לבנים וכו' כי כשהבנים יוצאים לעולם, יוצא תיכף עמהם בת זוגם וממונם ובניהם וכו' ע"ש. עיין במסכת נדה (לא:) ואמר ר' יצחק אמר רבי אמי בא זכר בעולם בא ככרו בידו, זכר – זה כר, דכתיב (מלכים ב:ו:כג) ויכרה להם כרה גדולה, נקבה אין עמה כלום, נקבה – נקייה באה, עד דאמרה מזוני לא יהבי לה, דכתיב (בראשית ל:כח) נקבה שכרך עלי ואתנה, ע"כ.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

"ובאמת לא היה ראוי לחלק הירשה בשוה, כי בודאי אינו שוה חלקי אורם. אבל אי אפשר למסר משפט זה לבית דין שלמטה, כי אין יודע חלוקים אלו, כי אם היודע תעלומות, והוא באמת מסדר אחר כך כראוי, ונוטל מזה ונותן לזה."

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון גדול בזה עם יכולים ללמוד מזה לכל התורה כולה, שמה שציוותה התורה בלית חילוק כי כן אי אפשר למסר ולהודיע בדיוק לכל אחד, אלא שהשם יתברך יסובב שלכל אחד יגיע לו כמו שצריך. ויש לחלק בין כל מיני מצות, למשל אם הם בחפצה או בגברא וכדומה הרבה חילוקים, אבל מי יקבע אם בכלל ראוי ללמוד כן, ואם כן ראוי עד היכן, והשם יאיר עיני. [ובעת שאני כותב את זה אני חושב למשל על ענין אסתוותא והרפואה של מצה, והקשו ותרצו בזוהר שהתיקון בז' ימים ותו לא צריך, והרי יתכן שלאחד יצטרך אורכא ויתר זמן, ואז השם יתברך יסבב שבעל כרחו יאכל רק מצה עוד יום וכדומה].

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שעל ידי זה שגוזל את חבירו הוא בא להרהורים וכו' לאשת חבירו ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן הגזירות של פעם (עיין ריש כתובות ובעוד כ"מ) תבעל להגמון תחילה, מחמת שאלו ההגמונים היו חומסים את העם הגיעו גם לתאב בכל הנשים (חוץ ממה שאנו מדברים על רשעים של אומות העולם שלהוטים בעריות, אבל גם זה היה בעוכריהם).

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף: על כן אליהו ממנה על זה לענשו, כי הוא בעל שער שממנה על זה על בחי' שערות... אליהו כופתו והקב"ה רוצעו... כופתו בחי' מחין... רוצעו זה בחי' מותרי מוחין ע"ש.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב שמתחיל וכותב שאליהו ממנה על המותרי מוחין, ובסוף כותב על המוחין עצמן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי בעל השערות זה דייקא המוחין שורש וממציא השערות וכמו איש האלקים ואיש נעמי לשון בעלים.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לפרש עוד שבקליפות עצמן רק הש"י בעצמו מתקן בחי' אני ולא מלאך.

</div>



# תנינא תורה ז'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/7/

# Chapter ט:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/7


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט: ואנחה ברישא דרומחא, בחינת רוח מ', ולפי זה אתי שפיר לשון אנחה, כמבואר בתורה ח', שעל ידי אנחה ממשיכים הרוח.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מש"כ באות י' שפורים זה בחי' אסתר ברוח הקודש כמו שכתוב כשעירים עלי דשא שהוא לשון רוח, עיין שם בתורה ח' ועיין בזוהר הקודש פרשת תרומה רלא.

</div>



# Chapter ט:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/7/

# Chapter ט:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/7


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט: ואנחה ברישא דרומחא, בחינת רוח מ', ולפי זה אתי שפיר לשון אנחה, כמבואר בתורה ח', שעל ידי אנחה ממשיכים הרוח.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מש"כ באות י' שפורים זה בחי' אסתר ברוח הקודש כמו שכתוב כשעירים עלי דשא שהוא לשון רוח, עיין שם בתורה ח' ועיין בזוהר הקודש פרשת תרומה רלא.

</div>



# תנינא תורה ע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/70/

# תורה ע

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/70


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נט:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב. וזה שאנו רואין כשאדם נוסע להצדיק, כל מה שמתקרב למקום הצדיק יותר, יש לו חשק יותר, מחמת שמתקרב יותר להכח המושך, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן תורה עב שמבואר לכאורה להיפוך, שאחר שמתחיל לנסוע יצרו מתגבר עליו לאבד חשקו, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ג. וזה בחי' משכן וכו' להמשיך אלקות למקום וכו' עיין שם. בתחילת התורה רבינו כתב שהמשכה לכל הדברים שבעולם, וכן לכל ההשפעות, ומכאן ואילך רבינו מבאר שעיקר ההמשכה הוא לאלקות, ועיין מש"כ באות ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה. כי כשהצדיק צריך לקרות את ראשי העם, הוא קורא אותם בזה שהוא מקים את המשכן, ששם הכבוד כנ"ל, ועל ידי זה קורא אותם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלת התורה רבינו כתב שהצדיק מושך כל מה שבעולם אליו, וראוי לכולם לבוא אליו לולא כח המכריח. ואולי קריאה הוא עוד יותר מסתם המשכה. ונראה עוד כמו שהערנו באות ג', שכבר מאות ב' רבינו מבאר שכח המושך הוא להמשכת אלקות. ולכן נראה שמאיזה טעם לפעמים [-כי מבואר בסוף אות ב' שאנשים באים לצדיק, ורצים אליו, על ידי כח ההמשכה] הצדיק לא מפעיל או לא סומך על הפעלת ההמשכה שכל העולם, רק המשכת אלקות, ולכן צריך לקרוא את ראשי העם על ידי הקמת המשכן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן בתורה עב, שיתכן שעל עיקר כח המושך של הצדיק, שהאדם נמשך להצדיק, יתכן שעל זה יתגבר יצרו עליו ויהיה להאדם נסיון להמשיך לרצות ולנסוע. ולפי זה י"ל שלכן הצדיק קורא אותם בדרך הקמת המשכן לקבל גדולה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כי כשהצדיק צריך לקרות את ראשי העם הוא קורא אותם בזה שהוא מקים את המשכן, ששם הכבוד כנ"ל, ועי"ז קורא אותם, כי כולם באים אליו לקבל הכבוד ממנו, עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה נח איך שהצדיק משפיע גדלה וכבוד לכשרי הדור על ידי שמשפיע לחם משנה ביום השבת, עיין שם.

</div>



# תורה ע

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/70/

# תורה ע

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/70


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת נדה דף נט:

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

אות ב. וזה שאנו רואין כשאדם נוסע להצדיק, כל מה שמתקרב למקום הצדיק יותר, יש לו חשק יותר, מחמת שמתקרב יותר להכח המושך, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לקמן תורה עב שמבואר לכאורה להיפוך, שאחר שמתחיל לנסוע יצרו מתגבר עליו לאבד חשקו, עמש"כ שם.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ג. וזה בחי' משכן וכו' להמשיך אלקות למקום וכו' עיין שם. בתחילת התורה רבינו כתב שהמשכה לכל הדברים שבעולם, וכן לכל ההשפעות, ומכאן ואילך רבינו מבאר שעיקר ההמשכה הוא לאלקות, ועיין מש"כ באות ה.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה. כי כשהצדיק צריך לקרות את ראשי העם, הוא קורא אותם בזה שהוא מקים את המשכן, ששם הכבוד כנ"ל, ועל ידי זה קורא אותם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלת התורה רבינו כתב שהצדיק מושך כל מה שבעולם אליו, וראוי לכולם לבוא אליו לולא כח המכריח. ואולי קריאה הוא עוד יותר מסתם המשכה. ונראה עוד כמו שהערנו באות ג', שכבר מאות ב' רבינו מבאר שכח המושך הוא להמשכת אלקות. ולכן נראה שמאיזה טעם לפעמים [-כי מבואר בסוף אות ב' שאנשים באים לצדיק, ורצים אליו, על ידי כח ההמשכה] הצדיק לא מפעיל או לא סומך על הפעלת ההמשכה שכל העולם, רק המשכת אלקות, ולכן צריך לקרוא את ראשי העם על ידי הקמת המשכן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין לקמן בתורה עב, שיתכן שעל עיקר כח המושך של הצדיק, שהאדם נמשך להצדיק, יתכן שעל זה יתגבר יצרו עליו ויהיה להאדם נסיון להמשיך לרצות ולנסוע. ולפי זה י"ל שלכן הצדיק קורא אותם בדרך הקמת המשכן לקבל גדולה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

כי כשהצדיק צריך לקרות את ראשי העם הוא קורא אותם בזה שהוא מקים את המשכן, ששם הכבוד כנ"ל, ועי"ז קורא אותם, כי כולם באים אליו לקבל הכבוד ממנו, עיין שם.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה נח איך שהצדיק משפיע גדלה וכבוד לכשרי הדור על ידי שמשפיע לחם משנה ביום השבת, עיין שם.

</div>



# תנינא תורה עב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/72/

# תורה עב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/72


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א. לפעמים בא לאדם הרהור תשובה, ונעשה באותו שעה איש כשר וכו' רוצה לנסע להצדיק, ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחלה. ואחר כך כשבא להצדיק, מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד חשקו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כבר העיר בפירוש עוטה אור שהרי לעיל ע:ב כתב ז"ל וזה שאנו רואין כשאדם נוסע להצדיק, כל מה שמתקרב למקום הצדיק יותר, יש לו חשק יותר, מחמת שמתקרב יותר להכח המושך, ע"כ. והיה לו להקשות אפילו ממה שכתוב כאן שרוצה לנסע לצדיק באשר שנתעורר לבו לתשובה, ואילו לפי המבואר בתורה ע', אפילו בלי התעוררות לתשובה, כיון שעל כל פנים אין בו כח מכריח נגד הצדיק, כבר ימשיך אחר הצדיק. ואכן באמת זה מה שנראה ממש"כ בהמשך ז"ל כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו, אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו, כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה, ואחר כך כשרוצה לנסע מתגבר עליו יצר הרע אחר וכו', עכ"ל הרי מבואר דילוג כאן, שאחר שעשה תשובה ונתבטל יצרו הרע, עוד לא קיבל התנגדות מהיצר הרע השני עד שכבר רצה לנסע – וכאילו לא היה שום מונע והתנגדות מהיצר הרע על עצם הרצון לנסוע, רק לאחר שכבר רצה לנסע אז מתגבר עליו. וקשה הרי כאשר בא לצדיק, המית את יצרו עוד הפעם, והוא אובד כל חשקו – אין לו שום רצון, ואילו כאן כאשר המית יצרו בהרהורי תשובה – כן יש לו רצון לנסוע. ויש לדייק עוד, שבסוף הקטע כתב בענין שעת הנסיעה ז"ל ואחר כך כשרוצה לנסוע, מתגבר עליו יצר הרע אחר וכו' ע"כ אם אינו מתחזק נגדו, אזי מתגבר עליו זה היצה"ר החדש, ונופל מתשוקתו שהי' לו תחילה וכו', ע"כ. ומבואר שהיצה"ר החדש אינו מפילו מהרצון – רק אם אינו מתגבר נגדו. ולכן בודאי רצונו יתגבר כל מה שמתקרב להצדיק, ובתנאי שיתגבר ולא יתן היצר הרע החדש להפילו – וזה כתירוץ הפירוש הנ"ל שאביא לקמן. ומבואר מזה שמה שכתב בראש הקטע סתם שרואים שבשעת הנסיעה נופל מתשוקתו, וכאשר מגיע להצדיק אובד כל תשוקתו, זה מה שרואים למעשה, אבל אינו כן באמת, 'כי דע שזה נמשך מחמת וכו'' דהיינו שהיצר הרע מתגבר להפילו, אבל הוא יכול לעמוד נגדו ולא ליפול מרצונו. [דהיינו שמתחילה היינו סבורים שחלק ממציאות היצר הרע הוא הפלה ואבדת הרצון, ואינו כן, הרצון קיים, והיצר הרע מתגבר נגד הרצון]. ולפי זה גם כאשר הגיע להצדיק, יכול להיות חזק ולעמוד בחשקו נגד היצר הרע החדש שמתגבר לקחת את זה ממנו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לדון גם כן בענין עמידה נגד התגברות היצר, אם זה נחשב גם כן כהורג היצר הרע ויקבל יצר הרע גדול ממנו. ובזה יתכן שרק כאשר ממש עושה עובדא חדש, וזה מביא לעוד חילוק לתרץ הקושיא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

דהנה בתחלה רבינו כותב שאחר התשובה רצה לעשות עבדא, ומשמע קצת שהתשובה אינה עבדא, אלא ז"ל ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר נתעורר לבו לתושבה בכן רוצה לנסע, ע"כ. ואילו אחר כך כותב בפירוש שהתשובה נחשבת עבדא ז"ל כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה ואחר כך וכו', ע"כ. והיה נראה בזה שעצם הרצון לנסוע להצדיק עוד נמשך לו מהתשובה, ואולי הוא פרי מיתת היצר הרע, ורק כאשר לרצות לנסוע ממש, אז יתגבר היצר הרע החדש. וכיון שהוא נוסע, כל זמן הנסיעה אינו עושה פעולה ועבדא חדשה, ועם כל זה מתקרב להצדיק ומתגבר הרצון כמו שמבואר בתורה ע', עד שמגיע ממש להצדיק, הרי זה פעולה ועבדא חדשה, והרי זה ממית יצרו ומתגבר יצרו החדש, ואובד חשקו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועל עיקר הקושיא הנ"ל אם החשק מתגבר או נאבד, הרי זה קשה רק אם נאמר שכל פעם ופעם שנוסעים לצדיק מתגברים המניעות והיצר הרע, דאילו לשון תורה עב מדבר על נסיעה מיוחדת של החוזר בתשובה, וניתן לומר שכן כל נסיעה מיוחדת, אבל יתכן שתורה ע' מדבר על אדם הרגיל להמשך ולנסוע לצדיק שאין לו התגברות היצר הרע בנסיעה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שהעבדא שהבעל תשובה רוצה לעשות, אינו רק לנסוע להצדיק, אלא גם לעשות על פי הצדיק, וכן מדוייק במש"כ ז"ל ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו, ע"כ, הרי שהחשק שלו היה עוד לעשות על פי הצדיק. ואם כן יש לאמר שלעולם יתחזק ברצונו והמשכתו להצדיק, והנידון על איבוד חשקו מדובר רק על העובדא שרוצה לעשות על פי הצדיק. ולפי זה צריכים לדחוק מה שכתוב "ואחר כך כשרוצה לנסע מתגבר עליו יצר הרע חדש" היינו על ענין העבדא.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ובפירוש הנ"ל יישב ששניהם נכונים כאחד. שמצד אחד מתגבר הכח המושך והתשוקה, ומצד היצר הרע מתגבר כח המכריח ע"ש. אבל אם רק על ידי נצחון היצר הרע יזכה להמשיך בנסיעה, עכשיו שתהיה לו יותר חשק אינו אלא בשביל שנצח יצרו ועלה למעלה, ואיך קבע רבינו בתורה ע' שזה בשביל שהתקרב יותר. ויש לדחות, שזה גופא שמנצח את יצרו היה בסיוע של התחזקות החשק מחמת קרבתו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לעיל ע:ה בענין שמלבד כח המושך הרגיל יש להצדיק כח המושך דרך הקמת המשכן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לדייק מהלשון כאן 'ונופל מתשוקתו שהיה לו תחלה' משמע שמדובר על התשוקה הראשונה בלבד, ולמה אין לו כבר יותר תשוקה. ועוד כתב רבינו ז"ל כי צריך התגברות חדש ביותר נגד זה היצר הרע החדש שבא לו כנ"ל, עד כאן. והלוא כיון שהתחילה לנסוע כבר כח המושך יותר חזקה. ועוד מבואר במקום אחר שכל מה שיותר חשוב יש עליו יותר מניעות כדי לבנות החשק הנדרש. הרי מצד אחד יש כח המושך של הצדיק, ומצד שני יש התגברות היצר הרע והתגברות המניעות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך כשבא להצדיק, מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד חשקו וכו', ע"כ. ר' שמואל הורוביץ כותב איך שכאשר בא לציון של צדיק גדול כמו רשב"י תיכף רוצים כבר ללכת.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש כמה בחינות ביצה"ר, כי יש בני אדם נמוכים מגושמים, שהיצה"ר שלהם הוא ג"כ יצה"ר נמוך ומגושם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור מה רבינו בא להסביר עכשיו. למעלה כתב שכל פעם שהורגים היצר הרע ועולים למדרגה יותר גדולה מקבלים יצר הרע יותר גדול, ולכאורה היצר הרע החדש הגדולה על פי רוב יהיה מאותה בחינה של היצר הרע הקודם, רק במקרים רחוקים יש צדיקים שעולים במעלה כל כך שיקבלו יצר הרע מבחינה גבוה. אז יתכן שרבינו בא לרבות שענין שזה של הריגת היצר הרע בהחלטה לנסוע להצדיק קיים בכל מעלות ובחינות של היצר הרע, אפילו באלו שהיצר הרע שלהם בחי' מלאך.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן לפרש בדרך אחר, כי לעיל ביאר שהיצר הרע הזה שמתגבר הוא ביטול הרצון והתשוקה, ורוב העולם, אף על פי שבודאי סובלים מחסרון רצון ותשוקה, אבל התגברות היצר הרע אצלם הוא ממש רתיחת הדמים לחטוא ממש. וכל זה רבינו מפרש, שאכן כן הוא אצל רוב העולם, אבל קיים בחינות של יצר הרע שכל תוקפה הוא בענין דק, כתר עליון אוכמא איהי לגבי עילת העילת, ואיש אפילו מגושם שרוצה לנסוע להצדיק, ובזה הורג יצרו ומקבל יצר הרע חדש, אותו יצר הרע חדש תהיה בבחי' היצר הרע של הצדיק, שאינו אלא דק, שאובד את הרצון וצריך לבחור להיות טוב, אמרו צדיק כי טוב.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וזה חידוש גדול, שלפי זה כאשר האדם לא מתגבר נגד היצר הרע החדש בנסיעתו להצדיק, ואובד תשוקתו, לאו דוקא שמיד יפול ממש לרע – לתאוות וכו'. אכן לפי הפשט הפשוט, שעלה סתם במדרגה ומקבל יצר הרע קצת יותר גבוה מהרגיל שלו, יש לפרש שכיון שעכשיו הנסיון שלו הוא בענין גבוה של הליכה להצדיק, זה כל הנסיון, אם תהיה בתשוקה או שיאבד תשוקתו עד שאפילו אולי לא ילך או יחזור מיד, ואם כל זה אינו עומד בנסיון מידית של תוקף התאוות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שנאמר בדוד לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת הינו שלא המתיק הגבורות על כן לא זכה לבנות הבית. ואף שמלחמת ה' נלחם עם כל זה למעלה למעלה בתכלית המעלה במקום שצריך להכלל הינו באין סוף שם כלו טוב וצריך להיות רק טוב בלי שום דינים כלל, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יש להבין מה שאומרים בשם רבינו שמשיח יכבוש את העולם בלי יריית כדור אחד (שיח שרפי קודש ב:סז, והגם שאין לסמוך על הספר הנ"ל כל עיקר, הרי בלקוטי הלכות, אורח חיים ג, יום ה:ט כתוב שמשיח יכבש העולם בלי מלחמה כלל, וכן מובא באוצר היראה), כי אפילו מלחמת השם לאבד את הרשעים יש בזה איזה בחינת דינים בשרש עליון המעכבים את בנין בית המקדש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יש שהקשה על דברים הנ''ל של הנביא ושל רבינו הקדוש ממה שאיתא במדרש:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אם דוד המלך יבנה את המקדש- המקדש לא יחרב לעולם, ואז ה' יצטרך להיפרע מישראל עצמם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו דוד: "ולמה איני בונה אותו?"

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שאם אתה בונה אותו, הוי קיים ואינו חרב."

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו: "והרי יפה!"

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו הקב"ה: "גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא, ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין" שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך, הואיל וחשבת לבנותו, אף על פי ששלמה בנך בונה אותו- לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד":

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שאכן מה שדוד היה בונה לא היה נחרב, ואכן לא נתנו לו מן השמים לבנות, כי לא זכה להמתיק את הגבורות ולייסד תיקון נצחי כזה לבנות בית המקדש לנצח, כמבואר במדרש. נ נח

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך ביאור, מה באמת היה לו לדוד המלך לעשות אם לא להרוג את הרשעים במלחמת מצוה?! ויש לומר אילו היה זוכה היה נתקיים אצלו הנאמר במשיח צדקנו (ישעיה יא:ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, וצריכים לומר שיש הפרש גדול בין עוצם הדינים שיש בהריגה בידים להריגה בשפתים, ואף על פי שרבינו אמר (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה) על הרבנים שמזיקים במאמר פיהם שהם מזיקים ממש, יש לחלק, ואכמ"ל. ועוד יתכן ענין של נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות (ברכות נח ושם נאמר) עיין ענינו מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה צח.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא היצר הרע הזה, הוא אצלו שטות גדול ושגעון, ואין צריך שום התגברות לנצח אותו, ואפלו מה שנחשב בעיני ההמון לנסיון גדול, כגון הנסיון של תאות נאוף, הוא אצלו שטות, ולא נחשב לו לשום נסיון כלל (ע' שבחי הר"ן סי' טז ושיחות הר"ן נא), כי מי שיש לו שום דעת ויודע מעט מגדלת אדוננו הבורא יתברך שמו כמו שכתוב (תהלים קלה) כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל אלקים' ואי אפשר להסביר זה לא בכתב ולא בעל פה (ע' שיחות הר"ן א), כי גדלת השם יתברך הוא רק לכל חד לפום מה דמשער בלבה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח:) שורש אהבה לאהבה את ה', שהנפש מלאה אהבת ה', וקשורה בעבותות אהבה בשמחה רבה, ואותה שמחה מברחת מלבו הנאות גופו ותענוגי העולם, ואהבת שמחה עזה מתגברת עליו, ומחשב בכל עת איך אעשה רצון הקב"ה, ושעשועי ילדיו וטיולי אשתו כאין נגדו לאהבת בוראוי. ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא על אשתו ומתאוה אליה ולבו בוער לבא עליה, ומרוב תאותו כשבא עליה וזרעו יורה כחץ ומזה נהנה מאוד, כל זה כאין נגדו לעשות רצון הבורא ולזכות אחרים ולקדש שמו ולמסור עצמו באהבתו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר מונח כלל בידינו, שמי שהוא חכם אמת קצת, אינו נחשב אצלו זאת התאוה לשום נסיון, ע"ש.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר פרי הארץ, פרשת שופטים שכז"ל באם העדר האהבה זו הרי הוא (הצדיק) ככל האדם בעניני הגשמיים: פעם במדות פעם בחוץ פעם ברחוב – "כחץ יעוף יומם" מחשבות כאלו לאלפים לכל צדיק וצדיק, והנה בהיותו במדה זו – הוא הוא כאותו אדם, ובמדה זו – הרי כאותו בעל תאוה, עכ"ל. ומשמע מדבריו שלא השיג דרגה זו שרבינו כותב "חכם אמת קצת", שמשמע שרק מצד החכמה לא יהיה לו שום נסיון מהתאוה כשאר בני אדם.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שהיצר הרע של רב העולם, שהוא עכירת הדמים הוא שטות ושגעון וסכלות גדול וכו' וכו' שידוע לכל מי שנלכד בזה ויש לו אלו המחשבות, רחמנא לצלן שהוא שטות ושגעון גדול והא רק מעכירת הדמים, מעכירת ובלבול המח, כי זה ידוע לכל שעבודה זה אין בה ממש, ואף על פי כן קשה לו מאד לסלק מחשבתו מהם וכו' וכו' בפרט כשרואה בעיניו כגון בעת שנזדמן לפניו אשה וכו' וכו' ובאמת מי שיש לו דעה, הוא אצלו שטות גדול וכו' וכו' שרבי שמעון בר יוחאי כד חזא נשין שפירין, אמר אל תפנו אלא האלילים (זהר קדושים פד, ואילו במסכת שבת קמט. דרשו מזה לא להסתכל בדיוקני ע"ז, אל תפנו א-ל מדעתכם, ופירשו אלילים מלשון חללים, חלל לבבכם), כי הם בחינת אלילים, וכמו שהרהורי עבודה זרה הם שטות נגלה לכל העולם כן אלו ההרהורי זנות כוו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה במסכת נדרים נא. שדרש בר קפרא לפני רבי, מאי זימה, זו מה היא, ורבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו – עצת חטאין).

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה מש"כ בתורה ס' על הבל היופי.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

בכתבתי האריז"ל, טעמי המצות פרשת בראשית, סוף ד"ה בענין הזיווג, כז"ל בליל טבילה, היה נוהג מורי זלה"ה להיות נעור עד חצות הלילה, ועוסק בתורה ואחר כך משמש מטתו, וקורא ק"ש, וכל זה כדי שלא יבא לידי הרהור כלל, ואולי ח"ו יבא לידי קרי, עכ"ל. קצת קשה, שמסורה בידינו שהאריז"ל היה מחמשה גדולי הדורות וכו', ולפי דברי רבינו כאן הרי כל התאווה בעיני הצדיקים הוא שטות גדול וכו', ואפילו הנסיונות של יוסף ודוד אינם כפשוטם, אלא ענין של המתקת הגבורות. וצ"ע במעשים המובאים בסוף מסכת קידושין שהיצר הרע כמעט הכשיל את רבי עקיבא ורבי מאיר על ידי דמות אשה יפה, אם היה נסיון של נאוף ממש. ועל כל פנים חז"ל אמרו שטיפות יצאו מיוסף, אז באיזה אופן שהיה הנסיון שייך הרהור וקרי, וחיוב שמירה ממנו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו ששמעתי מעשה באחד שבשעה שעמד להתפלל, היה מזדמן ועומד לפניו בדמיונו עכו"ם ערל, והיה לו יסורים גדולים מזה, וכל מה שרצה להתגבר ולסלק המחשבה, התגברה עליו יותר. ויעץ לו חכם, שלא יכפת לה, ויעמד העכו"ם, ואף על פי כן יעשה את שלו ויתפלל, ובזה יסתלק ממנו. אך זה עצה לפי שעה, כל זמן שלא נתקדש גופו עדין. והעקר לקדש ולטהר עצמו כנ"ל, וילך לחכם, ויתן לו עצה נכונה על כל דבר כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי כעין זה בספר התניא פרק כח ז"ל והוא כמשל אדם המתפלל בכונה, ועומד לנגדו ערל רשע, ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו. שזאת עצתו בודאי, שלא להשיב לו מטוב ועד רע, ולעשות עצמו כחרש לא ישמע, ולקים מה שכתוב, אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה. כך אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה, כי המתאבק אם מנול מתנול גם כן. רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו, ויסירם מדעתו, ויוסיף אמץ בכח כונתו, ע"כ. אלא ששם ממשיך ז"ל ואם יקשה לו להסירם מדעתו, מפני שטורדים מחשבתו מאד בחזקה, אזי ישפיל נפשו לה' ויתחנן לו וכו' עיין שם, שלא סיים שצריכים לבוא להצדיק. וצ"ע אם מש"כ וכמו ששמעתי, הכוונה למש"כ בתניא הנ"ל ולא רצה להזכיר את הספר.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי סיפור מהבעל שם טוב – והוא תיקון לדבר זה, בחינת השורה האחרונה – וילך לחכם ויתן לו עצה נכונה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ראשית הסיפור הבאתי בתורה קסב, מה שהבעל שם טוב היה נמצא בשני מקומות בבת אחת. והנה ההמשך:

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי זה קרה לי מקרה רע. בכל פעם שאמרתי את הפסוק; "שמע ישראל" עמדה לנגד עיניי צורה לא טהורה שגרמה לי צער, ולכן קיבלתי על עצמי תעניות, אבל זה לא הועיל. בעל כרחי נכנסתי אל הבעש"ט הקדוש וספרתי לו מה שקרה לי, ואמר שאקבל עליי תענית הפסקה אחת משבת לשבת. (ממוצאי שבת עד ליל שבת) והלכתי לביתי ועשיתי כדבריו.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

בליל מוצאי שבת לא אכלתי כלום , וביום ראשון התגברה עליי תאוות האכילה עד מאד והיתה לי חולשה גדולה, וחשבתי שלא אצליח בשום אופן להמשיך את התענית , כי הרעב גבר עליי מרגע לרגע. אחריי כמה דקות של מאבק נפשי החלטתי: גם אם אני אמות, לא אפסיק את התענית. והנה, ברגע שהסכמתי בליבי, סר ממני רגש הרעב, והרגשתי שבע כאילו אכלתי סעודה טובה וכך היה בכל יום מימות השבוע.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ובליל שבת, כאשר אכלתי את הסעודה הראשונה של שבת קודש, תיכף סר מעליי הציור הלא טוב ומאז מחשבותיי חזקו להיות זכים וטהורים והבנתי כי כל זה פעולת הבעש"ט הקדוש ונדבקתי בו מאד... וכשסיים הזקן את דבריו הבין האברך כי רבו הקדוש- רבי ברוך ברח לו עם העגלה , כדי שישמע מהזקן את גודל קדושת הנפלאות והנוראות של הבעש'ט הקדוש, כדי שיבין שכל הנפלאות שראה אצל רבו הקדוש, לא הגיעו עוד למעשיי הבעש"ט זיע"א...

</div>



# תורה עב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/72/

# תורה עב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/72


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א. לפעמים בא לאדם הרהור תשובה, ונעשה באותו שעה איש כשר וכו' רוצה לנסע להצדיק, ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחלה. ואחר כך כשבא להצדיק, מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד חשקו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כבר העיר בפירוש עוטה אור שהרי לעיל ע:ב כתב ז"ל וזה שאנו רואין כשאדם נוסע להצדיק, כל מה שמתקרב למקום הצדיק יותר, יש לו חשק יותר, מחמת שמתקרב יותר להכח המושך, ע"כ. והיה לו להקשות אפילו ממה שכתוב כאן שרוצה לנסע לצדיק באשר שנתעורר לבו לתשובה, ואילו לפי המבואר בתורה ע', אפילו בלי התעוררות לתשובה, כיון שעל כל פנים אין בו כח מכריח נגד הצדיק, כבר ימשיך אחר הצדיק. ואכן באמת זה מה שנראה ממש"כ בהמשך ז"ל כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו, אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו, כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה, ואחר כך כשרוצה לנסע מתגבר עליו יצר הרע אחר וכו', עכ"ל הרי מבואר דילוג כאן, שאחר שעשה תשובה ונתבטל יצרו הרע, עוד לא קיבל התנגדות מהיצר הרע השני עד שכבר רצה לנסע – וכאילו לא היה שום מונע והתנגדות מהיצר הרע על עצם הרצון לנסוע, רק לאחר שכבר רצה לנסע אז מתגבר עליו. וקשה הרי כאשר בא לצדיק, המית את יצרו עוד הפעם, והוא אובד כל חשקו – אין לו שום רצון, ואילו כאן כאשר המית יצרו בהרהורי תשובה – כן יש לו רצון לנסוע. ויש לדייק עוד, שבסוף הקטע כתב בענין שעת הנסיעה ז"ל ואחר כך כשרוצה לנסוע, מתגבר עליו יצר הרע אחר וכו' ע"כ אם אינו מתחזק נגדו, אזי מתגבר עליו זה היצה"ר החדש, ונופל מתשוקתו שהי' לו תחילה וכו', ע"כ. ומבואר שהיצה"ר החדש אינו מפילו מהרצון – רק אם אינו מתגבר נגדו. ולכן בודאי רצונו יתגבר כל מה שמתקרב להצדיק, ובתנאי שיתגבר ולא יתן היצר הרע החדש להפילו – וזה כתירוץ הפירוש הנ"ל שאביא לקמן. ומבואר מזה שמה שכתב בראש הקטע סתם שרואים שבשעת הנסיעה נופל מתשוקתו, וכאשר מגיע להצדיק אובד כל תשוקתו, זה מה שרואים למעשה, אבל אינו כן באמת, 'כי דע שזה נמשך מחמת וכו'' דהיינו שהיצר הרע מתגבר להפילו, אבל הוא יכול לעמוד נגדו ולא ליפול מרצונו. [דהיינו שמתחילה היינו סבורים שחלק ממציאות היצר הרע הוא הפלה ואבדת הרצון, ואינו כן, הרצון קיים, והיצר הרע מתגבר נגד הרצון]. ולפי זה גם כאשר הגיע להצדיק, יכול להיות חזק ולעמוד בחשקו נגד היצר הרע החדש שמתגבר לקחת את זה ממנו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לדון גם כן בענין עמידה נגד התגברות היצר, אם זה נחשב גם כן כהורג היצר הרע ויקבל יצר הרע גדול ממנו. ובזה יתכן שרק כאשר ממש עושה עובדא חדש, וזה מביא לעוד חילוק לתרץ הקושיא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

דהנה בתחלה רבינו כותב שאחר התשובה רצה לעשות עבדא, ומשמע קצת שהתשובה אינה עבדא, אלא ז"ל ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר נתעורר לבו לתושבה בכן רוצה לנסע, ע"כ. ואילו אחר כך כותב בפירוש שהתשובה נחשבת עבדא ז"ל כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה ואחר כך וכו', ע"כ. והיה נראה בזה שעצם הרצון לנסוע להצדיק עוד נמשך לו מהתשובה, ואולי הוא פרי מיתת היצר הרע, ורק כאשר לרצות לנסוע ממש, אז יתגבר היצר הרע החדש. וכיון שהוא נוסע, כל זמן הנסיעה אינו עושה פעולה ועבדא חדשה, ועם כל זה מתקרב להצדיק ומתגבר הרצון כמו שמבואר בתורה ע', עד שמגיע ממש להצדיק, הרי זה פעולה ועבדא חדשה, והרי זה ממית יצרו ומתגבר יצרו החדש, ואובד חשקו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועל עיקר הקושיא הנ"ל אם החשק מתגבר או נאבד, הרי זה קשה רק אם נאמר שכל פעם ופעם שנוסעים לצדיק מתגברים המניעות והיצר הרע, דאילו לשון תורה עב מדבר על נסיעה מיוחדת של החוזר בתשובה, וניתן לומר שכן כל נסיעה מיוחדת, אבל יתכן שתורה ע' מדבר על אדם הרגיל להמשך ולנסוע לצדיק שאין לו התגברות היצר הרע בנסיעה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שהעבדא שהבעל תשובה רוצה לעשות, אינו רק לנסוע להצדיק, אלא גם לעשות על פי הצדיק, וכן מדוייק במש"כ ז"ל ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו, ע"כ, הרי שהחשק שלו היה עוד לעשות על פי הצדיק. ואם כן יש לאמר שלעולם יתחזק ברצונו והמשכתו להצדיק, והנידון על איבוד חשקו מדובר רק על העובדא שרוצה לעשות על פי הצדיק. ולפי זה צריכים לדחוק מה שכתוב "ואחר כך כשרוצה לנסע מתגבר עליו יצר הרע חדש" היינו על ענין העבדא.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ובפירוש הנ"ל יישב ששניהם נכונים כאחד. שמצד אחד מתגבר הכח המושך והתשוקה, ומצד היצר הרע מתגבר כח המכריח ע"ש. אבל אם רק על ידי נצחון היצר הרע יזכה להמשיך בנסיעה, עכשיו שתהיה לו יותר חשק אינו אלא בשביל שנצח יצרו ועלה למעלה, ואיך קבע רבינו בתורה ע' שזה בשביל שהתקרב יותר. ויש לדחות, שזה גופא שמנצח את יצרו היה בסיוע של התחזקות החשק מחמת קרבתו.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ לעיל ע:ה בענין שמלבד כח המושך הרגיל יש להצדיק כח המושך דרך הקמת המשכן.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לדייק מהלשון כאן 'ונופל מתשוקתו שהיה לו תחלה' משמע שמדובר על התשוקה הראשונה בלבד, ולמה אין לו כבר יותר תשוקה. ועוד כתב רבינו ז"ל כי צריך התגברות חדש ביותר נגד זה היצר הרע החדש שבא לו כנ"ל, עד כאן. והלוא כיון שהתחילה לנסוע כבר כח המושך יותר חזקה. ועוד מבואר במקום אחר שכל מה שיותר חשוב יש עליו יותר מניעות כדי לבנות החשק הנדרש. הרי מצד אחד יש כח המושך של הצדיק, ומצד שני יש התגברות היצר הרע והתגברות המניעות.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך כשבא להצדיק, מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד חשקו וכו', ע"כ. ר' שמואל הורוביץ כותב איך שכאשר בא לציון של צדיק גדול כמו רשב"י תיכף רוצים כבר ללכת.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כי יש כמה בחינות ביצה"ר, כי יש בני אדם נמוכים מגושמים, שהיצה"ר שלהם הוא ג"כ יצה"ר נמוך ומגושם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור מה רבינו בא להסביר עכשיו. למעלה כתב שכל פעם שהורגים היצר הרע ועולים למדרגה יותר גדולה מקבלים יצר הרע יותר גדול, ולכאורה היצר הרע החדש הגדולה על פי רוב יהיה מאותה בחינה של היצר הרע הקודם, רק במקרים רחוקים יש צדיקים שעולים במעלה כל כך שיקבלו יצר הרע מבחינה גבוה. אז יתכן שרבינו בא לרבות שענין שזה של הריגת היצר הרע בהחלטה לנסוע להצדיק קיים בכל מעלות ובחינות של היצר הרע, אפילו באלו שהיצר הרע שלהם בחי' מלאך.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן לפרש בדרך אחר, כי לעיל ביאר שהיצר הרע הזה שמתגבר הוא ביטול הרצון והתשוקה, ורוב העולם, אף על פי שבודאי סובלים מחסרון רצון ותשוקה, אבל התגברות היצר הרע אצלם הוא ממש רתיחת הדמים לחטוא ממש. וכל זה רבינו מפרש, שאכן כן הוא אצל רוב העולם, אבל קיים בחינות של יצר הרע שכל תוקפה הוא בענין דק, כתר עליון אוכמא איהי לגבי עילת העילת, ואיש אפילו מגושם שרוצה לנסוע להצדיק, ובזה הורג יצרו ומקבל יצר הרע חדש, אותו יצר הרע חדש תהיה בבחי' היצר הרע של הצדיק, שאינו אלא דק, שאובד את הרצון וצריך לבחור להיות טוב, אמרו צדיק כי טוב.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

וזה חידוש גדול, שלפי זה כאשר האדם לא מתגבר נגד היצר הרע החדש בנסיעתו להצדיק, ואובד תשוקתו, לאו דוקא שמיד יפול ממש לרע – לתאוות וכו'. אכן לפי הפשט הפשוט, שעלה סתם במדרגה ומקבל יצר הרע קצת יותר גבוה מהרגיל שלו, יש לפרש שכיון שעכשיו הנסיון שלו הוא בענין גבוה של הליכה להצדיק, זה כל הנסיון, אם תהיה בתשוקה או שיאבד תשוקתו עד שאפילו אולי לא ילך או יחזור מיד, ואם כל זה אינו עומד בנסיון מידית של תוקף התאוות.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שנאמר בדוד לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת הינו שלא המתיק הגבורות על כן לא זכה לבנות הבית. ואף שמלחמת ה' נלחם עם כל זה למעלה למעלה בתכלית המעלה במקום שצריך להכלל הינו באין סוף שם כלו טוב וצריך להיות רק טוב בלי שום דינים כלל, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בזה יש להבין מה שאומרים בשם רבינו שמשיח יכבוש את העולם בלי יריית כדור אחד (שיח שרפי קודש ב:סז, והגם שאין לסמוך על הספר הנ"ל כל עיקר, הרי בלקוטי הלכות, אורח חיים ג, יום ה:ט כתוב שמשיח יכבש העולם בלי מלחמה כלל, וכן מובא באוצר היראה), כי אפילו מלחמת השם לאבד את הרשעים יש בזה איזה בחינת דינים בשרש עליון המעכבים את בנין בית המקדש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יש שהקשה על דברים הנ''ל של הנביא ושל רבינו הקדוש ממה שאיתא במדרש:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

אם דוד המלך יבנה את המקדש- המקדש לא יחרב לעולם, ואז ה' יצטרך להיפרע מישראל עצמם.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו דוד: "ולמה איני בונה אותו?"

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שאם אתה בונה אותו, הוי קיים ואינו חרב."

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו: "והרי יפה!"

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו הקב"ה: "גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא, ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין" שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך, הואיל וחשבת לבנותו, אף על פי ששלמה בנך בונה אותו- לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד":

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לומר שאכן מה שדוד היה בונה לא היה נחרב, ואכן לא נתנו לו מן השמים לבנות, כי לא זכה להמתיק את הגבורות ולייסד תיקון נצחי כזה לבנות בית המקדש לנצח, כמבואר במדרש. נ נח

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צריך ביאור, מה באמת היה לו לדוד המלך לעשות אם לא להרוג את הרשעים במלחמת מצוה?! ויש לומר אילו היה זוכה היה נתקיים אצלו הנאמר במשיח צדקנו (ישעיה יא:ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, וצריכים לומר שיש הפרש גדול בין עוצם הדינים שיש בהריגה בידים להריגה בשפתים, ואף על פי שרבינו אמר (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה) על הרבנים שמזיקים במאמר פיהם שהם מזיקים ממש, יש לחלק, ואכמ"ל. ועוד יתכן ענין של נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות (ברכות נח ושם נאמר) עיין ענינו מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה צח.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא היצר הרע הזה, הוא אצלו שטות גדול ושגעון, ואין צריך שום התגברות לנצח אותו, ואפלו מה שנחשב בעיני ההמון לנסיון גדול, כגון הנסיון של תאות נאוף, הוא אצלו שטות, ולא נחשב לו לשום נסיון כלל (ע' שבחי הר"ן סי' טז ושיחות הר"ן נא), כי מי שיש לו שום דעת ויודע מעט מגדלת אדוננו הבורא יתברך שמו כמו שכתוב (תהלים קלה) כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל אלקים' ואי אפשר להסביר זה לא בכתב ולא בעל פה (ע' שיחות הר"ן א), כי גדלת השם יתברך הוא רק לכל חד לפום מה דמשער בלבה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח:) שורש אהבה לאהבה את ה', שהנפש מלאה אהבת ה', וקשורה בעבותות אהבה בשמחה רבה, ואותה שמחה מברחת מלבו הנאות גופו ותענוגי העולם, ואהבת שמחה עזה מתגברת עליו, ומחשב בכל עת איך אעשה רצון הקב"ה, ושעשועי ילדיו וטיולי אשתו כאין נגדו לאהבת בוראוי. ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא על אשתו ומתאוה אליה ולבו בוער לבא עליה, ומרוב תאותו כשבא עליה וזרעו יורה כחץ ומזה נהנה מאוד, כל זה כאין נגדו לעשות רצון הבורא ולזכות אחרים ולקדש שמו ולמסור עצמו באהבתו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וכבר מונח כלל בידינו, שמי שהוא חכם אמת קצת, אינו נחשב אצלו זאת התאוה לשום נסיון, ע"ש.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר פרי הארץ, פרשת שופטים שכז"ל באם העדר האהבה זו הרי הוא (הצדיק) ככל האדם בעניני הגשמיים: פעם במדות פעם בחוץ פעם ברחוב – "כחץ יעוף יומם" מחשבות כאלו לאלפים לכל צדיק וצדיק, והנה בהיותו במדה זו – הוא הוא כאותו אדם, ובמדה זו – הרי כאותו בעל תאוה, עכ"ל. ומשמע מדבריו שלא השיג דרגה זו שרבינו כותב "חכם אמת קצת", שמשמע שרק מצד החכמה לא יהיה לו שום נסיון מהתאוה כשאר בני אדם.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שהיצר הרע של רב העולם, שהוא עכירת הדמים הוא שטות ושגעון וסכלות גדול וכו' וכו' שידוע לכל מי שנלכד בזה ויש לו אלו המחשבות, רחמנא לצלן שהוא שטות ושגעון גדול והא רק מעכירת הדמים, מעכירת ובלבול המח, כי זה ידוע לכל שעבודה זה אין בה ממש, ואף על פי כן קשה לו מאד לסלק מחשבתו מהם וכו' וכו' בפרט כשרואה בעיניו כגון בעת שנזדמן לפניו אשה וכו' וכו' ובאמת מי שיש לו דעה, הוא אצלו שטות גדול וכו' וכו' שרבי שמעון בר יוחאי כד חזא נשין שפירין, אמר אל תפנו אלא האלילים (זהר קדושים פד, ואילו במסכת שבת קמט. דרשו מזה לא להסתכל בדיוקני ע"ז, אל תפנו א-ל מדעתכם, ופירשו אלילים מלשון חללים, חלל לבבכם), כי הם בחינת אלילים, וכמו שהרהורי עבודה זרה הם שטות נגלה לכל העולם כן אלו ההרהורי זנות כוו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה במסכת נדרים נא. שדרש בר קפרא לפני רבי, מאי זימה, זו מה היא, ורבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו – עצת חטאין).

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בזה מש"כ בתורה ס' על הבל היופי.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

בכתבתי האריז"ל, טעמי המצות פרשת בראשית, סוף ד"ה בענין הזיווג, כז"ל בליל טבילה, היה נוהג מורי זלה"ה להיות נעור עד חצות הלילה, ועוסק בתורה ואחר כך משמש מטתו, וקורא ק"ש, וכל זה כדי שלא יבא לידי הרהור כלל, ואולי ח"ו יבא לידי קרי, עכ"ל. קצת קשה, שמסורה בידינו שהאריז"ל היה מחמשה גדולי הדורות וכו', ולפי דברי רבינו כאן הרי כל התאווה בעיני הצדיקים הוא שטות גדול וכו', ואפילו הנסיונות של יוסף ודוד אינם כפשוטם, אלא ענין של המתקת הגבורות. וצ"ע במעשים המובאים בסוף מסכת קידושין שהיצר הרע כמעט הכשיל את רבי עקיבא ורבי מאיר על ידי דמות אשה יפה, אם היה נסיון של נאוף ממש. ועל כל פנים חז"ל אמרו שטיפות יצאו מיוסף, אז באיזה אופן שהיה הנסיון שייך הרהור וקרי, וחיוב שמירה ממנו.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו ששמעתי מעשה באחד שבשעה שעמד להתפלל, היה מזדמן ועומד לפניו בדמיונו עכו"ם ערל, והיה לו יסורים גדולים מזה, וכל מה שרצה להתגבר ולסלק המחשבה, התגברה עליו יותר. ויעץ לו חכם, שלא יכפת לה, ויעמד העכו"ם, ואף על פי כן יעשה את שלו ויתפלל, ובזה יסתלק ממנו. אך זה עצה לפי שעה, כל זמן שלא נתקדש גופו עדין. והעקר לקדש ולטהר עצמו כנ"ל, וילך לחכם, ויתן לו עצה נכונה על כל דבר כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי כעין זה בספר התניא פרק כח ז"ל והוא כמשל אדם המתפלל בכונה, ועומד לנגדו ערל רשע, ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו. שזאת עצתו בודאי, שלא להשיב לו מטוב ועד רע, ולעשות עצמו כחרש לא ישמע, ולקים מה שכתוב, אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה. כך אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה, כי המתאבק אם מנול מתנול גם כן. רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו, ויסירם מדעתו, ויוסיף אמץ בכח כונתו, ע"כ. אלא ששם ממשיך ז"ל ואם יקשה לו להסירם מדעתו, מפני שטורדים מחשבתו מאד בחזקה, אזי ישפיל נפשו לה' ויתחנן לו וכו' עיין שם, שלא סיים שצריכים לבוא להצדיק. וצ"ע אם מש"כ וכמו ששמעתי, הכוונה למש"כ בתניא הנ"ל ולא רצה להזכיר את הספר.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

מצאתי סיפור מהבעל שם טוב – והוא תיקון לדבר זה, בחינת השורה האחרונה – וילך לחכם ויתן לו עצה נכונה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ראשית הסיפור הבאתי בתורה קסב, מה שהבעל שם טוב היה נמצא בשני מקומות בבת אחת. והנה ההמשך:

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי זה קרה לי מקרה רע. בכל פעם שאמרתי את הפסוק; "שמע ישראל" עמדה לנגד עיניי צורה לא טהורה שגרמה לי צער, ולכן קיבלתי על עצמי תעניות, אבל זה לא הועיל. בעל כרחי נכנסתי אל הבעש"ט הקדוש וספרתי לו מה שקרה לי, ואמר שאקבל עליי תענית הפסקה אחת משבת לשבת. (ממוצאי שבת עד ליל שבת) והלכתי לביתי ועשיתי כדבריו.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

בליל מוצאי שבת לא אכלתי כלום , וביום ראשון התגברה עליי תאוות האכילה עד מאד והיתה לי חולשה גדולה, וחשבתי שלא אצליח בשום אופן להמשיך את התענית , כי הרעב גבר עליי מרגע לרגע. אחריי כמה דקות של מאבק נפשי החלטתי: גם אם אני אמות, לא אפסיק את התענית. והנה, ברגע שהסכמתי בליבי, סר ממני רגש הרעב, והרגשתי שבע כאילו אכלתי סעודה טובה וכך היה בכל יום מימות השבוע.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ובליל שבת, כאשר אכלתי את הסעודה הראשונה של שבת קודש, תיכף סר מעליי הציור הלא טוב ומאז מחשבותיי חזקו להיות זכים וטהורים והבנתי כי כל זה פעולת הבעש"ט הקדוש ונדבקתי בו מאד... וכשסיים הזקן את דבריו הבין האברך כי רבו הקדוש- רבי ברוך ברח לו עם העגלה , כדי שישמע מהזקן את גודל קדושת הנפלאות והנוראות של הבעש'ט הקדוש, כדי שיבין שכל הנפלאות שראה אצל רבו הקדוש, לא הגיעו עוד למעשיי הבעש"ט זיע"א...

</div>



# תורה עג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/73/

# תורה עג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/73


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע הוא, כי מי שמקבל תענוג מאחר נקרא נוקבא. רוצה לומר לגבה. ונמצא כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפלתן, כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ע הרי בכל זווג הזכר מתאווה ומקבל תענוג מהנקבה, ולא נהפך להיות נקבה על ידי זה. ועיין תורה לא אות יד ז"ל כי על ידי הכסופין נעשה זווג, כי על ידי מה שהוא נכסף אל הדבר, נעשה נפש. ועל ידי מה שהוא נכסף לדבר, חוזר הדבר וכוסף אליו ומזה נתהוה גם כן נפש. והנפשות מזדוגין, ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה. וזהו ענין הכתוב בזהר הקדוש (לך לך דף פה: - ואין לפנינו את הלשון הזה) תאבותיה דנוקבא עבד נפש נוקבא, ותאבותיה דדכר עבד נפש דכר. כי מה שהוא נכסף, הוא בחינות תאבותיה דנוקבא, והוא עבד נפש נוקבא. ומה שהדבר חוזר ונכסף אליו, הוא בחינות תאבותיה דדכר, ועבד נפש דכר. ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה, כמו שכתוב בזהר שם, עיין שם.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר לכאורה שהתאווה לנקבה עושה נפש נקבה – אכן התאווה של הנקבה להזכר עושה נפש זכר. ואילו כאן רבינו מדבר על קבלת התענוג, והמקבל הוא ממש בחינת נקבה. ואולי י"ל שלעולם אין כוונת רבינו שהשם יתברך נעשה בחינת נקבה, אלא כענין תורה לא, שמחמת הכיסופים והתענוג מתפילת הצדיקים נעשה בחי' נפש נקבה, וזה הנפש נקבה היא גופא בחי' התורה, וכעין מה שכתב העמק המלך, שאותיות התורה נוצרו על ידי השמחה שהיה להשם יתברך כאשר צפה ועלה על דעתו כביכול המעשים טובים של הצדיקים לעתיד, עיין שם. ולפי זה אתי שפיר שדייקא זוכים להתגלות סתרי תורה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ומיושב גם הקושיא דלקמן, שבשלמא הקב"ה באשר הוא מקבל נעשה בחי' נקבה, אבל איך יחשבו הצדיקים לבחי' זכר בתפלתם שכולו בחי' נקבה. דאין הכי נמי, לעולם הקב"ה הזכר המשפיע, רק שמוציא בחי' נפש נקבה, ולעומתו הצדיקים מוציאים נפש זכר כמבואר לכאורה בתורה לא.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

דהנה התורה סתים וגליא, והקב"ה ג"כ סתים וגליא וכו' והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו וכו' ונמצא כשהשי"ת מקבל תענוג מישראל מתפלתן, כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל וכו' וכו' ונקבה תסובב גבר וכו' א"כ מהפנימיות נעשה חיצוניות, עיין שם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ביאור, דתינח שכביכול הש"י נעשה בחי' נוקבא כי מקבל התענוג, אבל האם על ידי זה ישראל נעשים בחי' זכר, בעודם מתפללים ומתחננים שזה ממש בחי' נוקבא.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל שזה שמתפלל כל כך יפה עד שהש"י מתאוה לתפילתו, הרי עולה לבחינת כתר (- שזה גם בחי' ונקבה תסובב גבר, ודו"ק), ובכה"ר שפיר זכר, כי הכתר המשפיע (הרמח"ל כותב את זה כמה פעמים). והוא כבר דומה להמתפלל על חבירו שנענה תחילה, ופירש רבינו בתורה כב, שהוא בבחינת אין, ואין בחי' כתר כידוע, כי החכמה מאין תמצא.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי יש לפרש בזה מה שהש"י שמע לתפילתו של יצחק שהיה צדיק בן צדיק, ולא לתפילת רבקה שהיתה בת רשע, כי התפילה בחי' נוקבא, וצריכים לעלות עד הכתר, וזה שני קפיצות, כי צריכים לעבור על כל הספירות שהם בחי' זכר, ולעלות עוד עליהם עד הכתר, ולאלו השני עליות זכה דייקא על ידי שהיה צדיק בן צדיק.]

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת נראים הדברים, כי רבינו גילה שבתפילה כאוי האדם מתבטל לגמרי להש"י, עד כדי כך שמתפלל יהיה רצון מלפני. וידוע שהכתר הוא סוד המלכות והמלכות סוד הכתר.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מובן גם הדילוג, שרבינו ביאר שעל ידי תפילה לשמה זוכים להתגלות סתרי התורה, כי הש"י כביכול נעשה בחי' נוקבא וכו'. ולמה אין האדם זוכה להתגלות השם יתברך? אלא שבתפילה עצמה זוכה להתבטל ולהתאחד עם השם יתברך, ובאותה הבחינה השם יתברך בבחי' נוקבא וממילא התורה הקדושה שכולה שמותיו של הש"י מתגלה סתריה.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והאדם בחינת תורה, זאת תורת האדם, והתפילה שמתפלל לשמה, שמקשה המחשבה אל הדיבור של התפלה בקשר אמיץ וחזק, זה בחי' הנשמה בהגוף, ומבואר בזוהר אחרי מות דף עג (-דייקא כתורה זו) שלקב"ה והתורה והאדם, לכולם יש סתים וגליא עיין שם. וכן יתגלה לו התורה הקדושה, הקב"ה בתוך התורה, הסתרים בתוך הנגלה. [ולא תימא שהכל מתהפך].

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

'והכלי הנ"ל נעשה על ידי כל אחד מישראל, כשמתפלל וכו' והשפע יורד ע"ש. ע' באדיר במרום (עמ' קסג) ז"ל ואז כשהתפלה ראויה להתקבל וכו' וימשך מלמעלה שפע מה שצריך להשלים בקשת אותה התפלה. ואז הקול ההוא עצמו ימלא מן השפע וחוזר ויורד למטה למקום שצריך לו, עד שיגיע אל האדם עצמו ותנתן לו שאלתו, ונמצאת התפלה היא העולה והיורדת והעושה את הכל, ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בחלק ה' מאומן, בפירוש מה זה אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עג

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

'כשהשם יתברך מקבל תענוג מישראל מתפלתן כביכול נעשה נוקבא לגבי ישראל', יש להעיר ש'הקב"ה' בחילוף ה' לנ', כי כולם בחכמה עשית כידוע שכל דבר כלול בעשר, נעשה הקב"ה אותיות נקבה.

</div>



# תנינא תורה עד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/74/

# תורה עד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/74


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחלק ה' מאומן על הפיוט יגדל

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

[בשלהי שנת תשפ"ג הייתי לומד תורה זו, ואחר שחזרתי מאומן הייתי חולה כמה שבועות לא אכלתי עד שמחת תורה בבוקר, נהיתי כל כך חלש בלב ידעתי שאי אפשר להמשיך כך, ואז הרגשתי שאני יכול כבר לאכול, והתחלתי להתרפאות. וכן כתוב בתורה זו שכיון שבא שמחת תורה יש רפואה. מן הסתם קצת לפני שאכלתי כבר התחיל הפרעות ע"י הארורים מעזה. ואולי זה ענין שרק אז התחלתי לאכול, וכענין שדוד המלך קם מתעניתו לאחר שמת ילדו, בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד, ועתה מת למה זה אני צום וכו', כמסופר בספר שמואל (ב:יב:כב-כג)].

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בכתב של רבי נתן

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלה – כי צריך כל אדם לרפאות נפשו, דהיינו להעלות למקום שורשה, וזה על ידי שמתיגע בהתורה עד שזוכה לידע אותה ולהבינה, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יגיע זה לא הוזכר בכתבי החבר [גם להבינה לא כתוב, רק סתם שיבוא לחכמה, שהיא תורה]. ואינו מוכרח כלל. רק שהיה קשה לו איך יבוא האדם מבחי' מדבר בגמגום לבחי' מדבר בצדקה, דיבור בידיעה. אכן פלא גדול שהוסיף מנפשיה (-אולי רצה לפרש לשון הזה, דלעי באורייתא, כאילו כתוב עם א' שהוא לשון של חולשה על ידי רוב היגיע), וצע"ג.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שערבי נחל הם בחי' דיבור בלא דיעה, וזהו בחי' הו"ר (הושענא רבה), שהוא בחי' דין, בחי' פחד יצחק שנמשך ממוחין דקטנות, וע"כ הדיבור בלא דעת עדיין, אבל שמחת תורה הוא בחי' דיבור בדיעה, והוא החיות של הנפש וכו' בחי' אני ה' המדבר בצדקה ורב להושיע (ישעיה סג:א אני מדבר בצדקה רב להושיע), כי הנפש שהי' מקודם בבחי' דין בבחי' צדק בבחי' מוין דקטנות בחי' דיבור דלא דעה, כשעולה מצדק לצדקה, זהו המתקתה וישועתה, בחי' מדבר בצדקה ורב להושיע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הושענא רבה בגמטריא אברהם יצחק יעקב ע"ה, וי"ל שרק בכח הושענא רבה זוכין גם ליעקב למחרת בשמחת תורה. הושענא רבה, עם הט' אותיות בגמטריא מחרת (בגמטריא נחמן נתן, ובגמטריא תרחם שהוא מידת יעקב), ועם הכולל, בגמטריא רב להושיע.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וכן - בצדקה, עם הה' אותיות בגמטריא יצחק, שרק על ידי יצחק בחי' צדק, זוכין ליעקב בחי' צדקה, ומדבר בצדקה.

</div>



# תורה עד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/74/

# תורה עד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/74


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בחלק ה' מאומן על הפיוט יגדל

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

[בשלהי שנת תשפ"ג הייתי לומד תורה זו, ואחר שחזרתי מאומן הייתי חולה כמה שבועות לא אכלתי עד שמחת תורה בבוקר, נהיתי כל כך חלש בלב ידעתי שאי אפשר להמשיך כך, ואז הרגשתי שאני יכול כבר לאכול, והתחלתי להתרפאות. וכן כתוב בתורה זו שכיון שבא שמחת תורה יש רפואה. מן הסתם קצת לפני שאכלתי כבר התחיל הפרעות ע"י הארורים מעזה. ואולי זה ענין שרק אז התחלתי לאכול, וכענין שדוד המלך קם מתעניתו לאחר שמת ילדו, בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד, ועתה מת למה זה אני צום וכו', כמסופר בספר שמואל (ב:יב:כב-כג)].

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בכתב של רבי נתן

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

בהתחלה – כי צריך כל אדם לרפאות נפשו, דהיינו להעלות למקום שורשה, וזה על ידי שמתיגע בהתורה עד שזוכה לידע אותה ולהבינה, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

יגיע זה לא הוזכר בכתבי החבר [גם להבינה לא כתוב, רק סתם שיבוא לחכמה, שהיא תורה]. ואינו מוכרח כלל. רק שהיה קשה לו איך יבוא האדם מבחי' מדבר בגמגום לבחי' מדבר בצדקה, דיבור בידיעה. אכן פלא גדול שהוסיף מנפשיה (-אולי רצה לפרש לשון הזה, דלעי באורייתא, כאילו כתוב עם א' שהוא לשון של חולשה על ידי רוב היגיע), וצע"ג.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שערבי נחל הם בחי' דיבור בלא דיעה, וזהו בחי' הו"ר (הושענא רבה), שהוא בחי' דין, בחי' פחד יצחק שנמשך ממוחין דקטנות, וע"כ הדיבור בלא דעת עדיין, אבל שמחת תורה הוא בחי' דיבור בדיעה, והוא החיות של הנפש וכו' בחי' אני ה' המדבר בצדקה ורב להושיע (ישעיה סג:א אני מדבר בצדקה רב להושיע), כי הנפש שהי' מקודם בבחי' דין בבחי' צדק בבחי' מוין דקטנות בחי' דיבור דלא דעה, כשעולה מצדק לצדקה, זהו המתקתה וישועתה, בחי' מדבר בצדקה ורב להושיע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הושענא רבה בגמטריא אברהם יצחק יעקב ע"ה, וי"ל שרק בכח הושענא רבה זוכין גם ליעקב למחרת בשמחת תורה. הושענא רבה, עם הט' אותיות בגמטריא מחרת (בגמטריא נחמן נתן, ובגמטריא תרחם שהוא מידת יעקב), ועם הכולל, בגמטריא רב להושיע.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

וכן - בצדקה, עם הה' אותיות בגמטריא יצחק, שרק על ידי יצחק בחי' צדק, זוכין ליעקב בחי' צדקה, ומדבר בצדקה.

</div>



# תורה עה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/75/

# תורה עה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/75


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה, ומהיכן בא מדה זו, מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שפרשתי בזה בס"ד את הפסוק (תהלים נא:טז) הצילני מדמים אלקים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל גילה שהוא זכה להפוך כל דמיו לבחי' חלב. והוא ענין תיקון הברית, בחי' דם נעכר ונעשה חלב כמבואר בתורה כט, ולידת המוחין כמבואר בתורה כא, שהוא בחי' בושה, אזל סומקא ואתי חורא. ובתורה ו' רבינו מבאר ענין זו של הלבנת פנים, והעיקר שידום ויקבל בזיונו עיין שם. והנה קבלת הבושה בשתיקה הוא ממש היפוך מדת הניצחון, ובזה הוא זוכה לעבוד את השם יתברך בכל דמיו לגמרי, כי הרי כולם הפכו ללבן טהור, והרי גיטו וידו באים כאחת.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת בשלח עה"פ מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, מה שאולי מספיק לפרש את השני דברים שרבי נתן כתב שלא זכה להבינם, עיין שם. ועיקר הכלל שגם העם לגבי הצדיק, צריכים להתבטל לאפס. וזה ענין הקהילות שעשו משה ודוד, והם היו מחשבה לדברי העם. וכן שותא דינוקא בשוקא, השוק הוא שני בחי' אלו, הקהילה וגם המחשבה של חמוקי ירכיך, עיין שם.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בתפילת שחרית, עזרת אבותינו – וצדקתך עד אפסי ארץ.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי השבירה נפלו נצוצות בכל הדברים, במאכל ובמשתה ובמלבוש ובכל התענוגים שבעולם, כי התענוג שיש בהדבר שאוכל ושותה וכיוצא בזה, הוא מהצוצות שנפלו לשם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיחות הר"ן רמו – הייתי מסתכל על אכילתו, והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך. רק היה מכניס בין שניו, והיה לועסו שם בלי סיוע החך עיין שם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מבואר שהניצוצות שבמאכל טעים יצטרפו להאוכלם אפילו אם אינו מרגיש אותם, ואדרבה, כדי להעלותם, עדיף שלא להרגיש אותם, ומש"כ בספר המידות, אכילה ו ז"ל מי שאינו מרגיש טעם באכילתו ידע שנתק ממנו השם יתברך, ע"כ אינו מחייב שירגיש ממש, אלא שביכולתו לטעום. (ואם אין האוכל טעים, לא יהיה בו כל כך ניצוצות, ורווח יהיה להאוכל בשבירת תאוותיו, אבל לא ירוויח הניצוצות. ובזה יש לחקור במה שמסופר על איזה רב או אדמו"ר שהיה שם גוזמא של תבלינים על האוכל שלו כדי שלא יאכל לתאווה. ולעגו עליו, שעדיף שלא ישים שום תבלין ושום מלח, כלום וכו'. אכן לפי המבואר, יש צד לחזק הנהגתו).

</div>



# תורה עו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/76/

# תורה עו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/76


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בספר ישעיה עה"פ ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה (יז:ז).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הצמאון, עיין שיחות הר"ן כד ומש"כ שם. ועיין סוף תורה נ – והאי צורבא מרבנן דמרעיב את נפשו, ואין יודע להשביע נפשו, בשביל זה ליכול כלבא שירותא, ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שהסתכלות עושה כלי, דהינו גבול וזמן. כי מקדם ראותו הדבר, הוא בלא גבול. וכשרואה הדבר, נעשה לו גבול, עכ"ל. והנה דבר זה למדו חכמי האומות לאחרונה בקוונטם פיזקס, חכם בשם הייזינברג, כנראה היה או היה צריך להיות חסיד רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

The Heisenberg Uncertainty Principle says that something exists in all possible states until it is observed.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיין לקמן שרבינו כותב, כי על ידי ההסתכלות בבטחון גם כן עושה כלי, שמשמע שרק הסתכלות בבטחון עושה כלי, ולא כל הסתכלות בעלמא. כי יתכן על פי תורה מט, שלב איש ישראלי הוא עד בלי סוף עיין שם, וידוע שהראות מקורו מהלב כמבואר במקומו, וכמה פסוקים מעידים על הראות שהוא אין סופי, וכמו שכתוב (קהלת א:ז) לא תשבע עין לראות. ולכן יתכן שרק הסתכלות של בטחון, שקובע לעצמו שהישועה כבר סגור, וזה כבר ראיה בבחינת גבול וזמן, ולכן עושה גבול וזמן. אבל בלי הבטחון, ההסתכלות לא יעשה מה שאין לה בעצמה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מי שיש לו צמאון (-יש שמערבים הדברים, שהצמא הוא כמו הבוטח, ואינו מוכרח כלל), אינו יכול לעשות גבול וזמן, רק על ידי התקרבות להצדיק או לבוא לבית המקדש והתחדשות המוחין כמבואר לקמן.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הפרפראות לחכמה הציע שני דרכים להבין פעולת הראיה שעושה כלי, ולפי שניהם זה רק על ידי האור חוזר, ולא כפי שצדדי לעיל שרק על ידי האור ישר כבר עושה כלי.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש הראשון פירש ז"ל על ידי שמסתכל בכיוון על ההשפעה שרוצה לקבל (כגון על מזונות או מלבוש או דירה וכיוצא), והסתכלות הזה הוא בחינת אור הישר, ומגיע הראות והבטחון ומכה כביכול בבחינת ההשפעה הזאת, ואז חוזר הראות אליו בבחינת אור החוזר, ועל ידי זה הוא ממשיך עמו גם ההשפעה הזאת בעתו ובזמנו, ע"כ. ולכאורה לא דק במה שכתב שהאדם מסתכל אל ההשפעה שרוצה, כי דברי רבינו ברור מללו, וכתב שהאדם בוטח בה', לבד - נקי. ובהסתכלותו אל ה' נעשה גבול וזמן להשפע. ויתכן בזה שעל ידי האור ישר בלבד, כבר פועל לעשות גבול להשפע. ומדברי הפרפראות משמע שהבין שהשפע יורד דרך האור חוזר, וגם זה צריך עיון מה הכריחו לזה, כי אפילו אם נאמר שצריכים האור חוזר כדי לעשות הגבול וזמן, זה רק הכשיר השפע שיבא, אבל יבוא באורחות ושבילין שלו. ומצינו לשון מזון אצל ראית העינים, ובפרט בראית השכינה, אבל זה בשפע רוחני השייך לעינים, אבל בהשפע גשמי מי יאמר ויכריח כן, וצריך עיון.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי דברינו הסתכלות עושה כלי, מה שלא היה גבול וזמן, עושה גבול וזמן, אבל שפע שכבר נכנס לתהליך של הגבול וזמן, מי יאמר שיפעול עוד בזה. והרי לכאורה עולמות של עשיה ויצירה (- חוץ מפנימיות נשמת יצירה שכבר אלקות) הם בתוך הזמן. ויתכן שמסתכל בהשם יתברך, אבל הסתכלותו אינו מגיע רק לעולמות של עשיה ויצירה, ואיפה שזה מגיע, משם עושה כלי. כיון שזה סוף הבטתו יש הכאה בין הראיה להאמונה. וכל זה צריך עיון.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והרי לפי הפרפראות האדם בבטחון שלו ממש משיג איזה השגה שהוא הכאת האור ישר בו, שחוזר אליו.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אפילו נבואת משה באצילות, דאיהו וגרמי חד, על כל פנים משה הוא נברא, ועל כרחך ראיתו יעשה כלי, אבל אם נאמר שצריך אור חוזר, והרי משה ניבא בבחי' לא יראני, שאין לנו השגה כלל בזה ורק נידון בשטחי שלכאורה אין אור חוזר בראיתו (-אכן גם היה לו נבואה של תמונת ה' יביט, אבל כאן דנין על נבואתו של לא יראני), אולי לא היה עושה כלי. ואולי זה מעליותא של נבואת משה בזה הדבר.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש השני כז"ל בחינת אור ההשפעה בהשגחתו יתברך הוא בחינת אור ישר, אך הוא עדיין בבחינת למעלה מגבול וזמן, על ידי שהאדם המקבל ההשפעה מסתכל ומצפה להשם יתברך בבטחון לקבל ההשפעה שזה בחינת אור חוזר שמצד המקבל בחינת נוקבא כידוע, ועל ידי זה נעשה כלי לקבל ההשפעה בגבול וזמן, עכ"ל, ולכאורה פירוש זה עולה יפה בענין סוד 'יראה' עם צירי, של מצות עלית הרגל, להצטייר בעין של מעלה.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הראות עמש"כ לעיל סה:ג.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

ודע, שהסתכלות עושה כלי, דהינו גבול וזמן. כי מקדם ראותו הדבר, הוא בלא גבול. וכשרואה הדבר, נעשה לו גבול, עכ"ל.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

בסדר המ"ב מסעות שהדפיסו מהמקובלים בריש הגדה של פסח, אצל כמה מהמסעות כתוב שלא ידעו לאיפה יסעו, אי למקום פלוני או פלוני, עד שהוחלט הדבר – כד נטלו ישראל מרעמסס לא ידעון אי ינטלון לסכות או לקהלתה או למסרות, ופקדי מדברנא דעמיה דינטלו לסכות, עיין שם. הרי שהיה ענין שישראל נוסעים ומסתכלים אולי שם אולי שם, עד שמוחלט אחד מהמקומות.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

וזהו בחי' מעלת הבטחון, כי הבטחון הוא בחי' הסתכלות, שמסתכל וצופה בעיניו להשם יתברך לבד ובוטח בו וכו' עושה כלי, דהיינו גבול וזמן, כי ההשפעה יורדת מלמעלה תמיד, אך שהוא בלא זמן, כי לפעמים דבר שצריך לו עכשיו, יבוא בב' או ג' שנים, אך על ידי הסתכלות בבטחון, עושה לההשפעה גבול וזמן וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

משמע שבטחון מועיל רק על שפע קיים, אבל אין עוזר לחדש שפע או איזה דבר טוב [ועיין בספר המדות ערך ישועה, אות יד – על ידי בטחון תזכה להבין שישועתך מאת הקב"ה ולא מאדם, ע"כ]. ויש לדחות שעל כל פנים סופו של דבר, אפילו אם זה יהיה רק בגאולה, השם יתברך ישפיע כל הטוב שהעולם יכול לסבול, ולכן על ידי בטחון יכולים לפעול עבור הכל.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' מעלת התקרבות לצדיקים, כי יש בחי' צמאה נפשי, דהיינו כמו מי שהוא צמא מאד ששותה אפי' מים הרעים, כמו כן גם בעבודת הבורא ית', יש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון, ולומדים ועובדים עבודתו תמיד, והם תמיד בבחי' צמאון, כי נפשו שוקקת תמיד לעבודת השי"ת, אך שהוא בלא זמן ושכל, כי לפעמים ביטולה של תורה היא קיומא (מנחות צט) כמה שכתוב (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתיך, וזהו מעלת התדבקות בצדיקים כי הם עושים גבול וזמן לבל יהיה בבחי' צמאון, ע"כ.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מה שפירשנו בזה את הגמרא במסכת תענית דף ז. בענין תלמוד שאינו הגון.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

עיין שיחות הר"ן רנט ז"ל צמאון הוא תאוה גדולה. ולפי הבנתי, כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שההוא דבר נפלא מאד. כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים, שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו, נמצא שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון וכו' ע"ש. וזה פירוש של רבי נתן שהבין שהכיסופין של קדושה הם בחינת צמאון. ולולא דבריו היינו יכולים לפרש שמה שרבינו אמר שצמאון הוא תאוה גדולה, זה לגריעותא (-מן הסתם רבינו אמר מה שאמר ביידיש, וצריכים לדעת המשמעות), וכמבואר כאן בתורה עו. ואינו דומה לכיסופין דקדושה, מן הסתם מכמה טעמים. כי הצמאון הוא מחמת שהאדם אין לו מה לחיות כלל, ואילו הכיסופין דקדושה נבנה מעוצם הטוב והחיות שכבר יש לו, ומה שיש לו הם בבחי' לא – כטוב בחינת רכוש רוחניות אמיתי, ולכן משתוקק יותר ויותר לעוד בחי' לא. [והרי כללתי שני טעמים ביחד]. וראיה לדבר, בתורה עו רבינו מסביר ז"ל כמו מי שהוא צמא מאד ששותה אפי' מים הרעים, כמו כן גם בעבודת הבורא ית', יש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון וכו', ע"כ. והרי מבואר שצמאון מביא לבחור לקבל אפילו מים הרעים, ואילו המשתוקק לקרבת אלקים, אדרבה, תמיד משתדל ליותר טהרה וכדומה. ויתכן שזה החילוק הוא ענין של פעולת הצדיק והבית המקדש כמו שנבאר לקמן, שעל ידם יש כוון להצמאון, שזה בחי' גבול וזמן.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מדוייק כאן בתורה עו שכתב שיש בני אדם שהם תמיד בבחי' צמאון, שהבעיא הוא שתמיד הם בצמאון.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא ז – שבעת האכילה יאיר לו רצון מפלג שירצה ויכסף וישתוקק להשם יתברך ברצון חזק ומפלג בלי שעור ובלי שום ידיעה, עד שלא ידע כלל מה הוא רוצה, רק רצון פשוט בכלות הנפש אליו יתברך, כי כל אכילתו נמשכת מהמקיפים, שהם גם כן בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע וכו' עיין שם. ועל כרחך זה דבר טוב ומעולה מאד. ועל כרחך כנ"ל או משום שזה רק לזמן קצוב, או שיש הבדל בין תשוקה כזו לבין צמאון כנ"ל, ואתי שפיר, כי פירשנו שעל ידי בית המקדש יש כוון להצמאון, שזה הכוון כבר בחי' שכל. והרי האוכל בקדושה, ורואה כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו, הרי אכילתו כמו אכילת קדשים בבית המקדש, ולכן אפילו שיהיה לו רצונות עד אין סוף וכו' כנ"ל, עם כל זה יש להם כוון ואינם בכלל צמאון.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בספר המידות מריבה ב:ה בענין הרעב שלעתיד על ידי עין בישא ברבנים. ועיין בספר המידות תשובה צב – הצמאון הוא תקון דברים בטלים.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' מעלת התקרבות לצדיקים, כי יש בחי' צמאה נפשי וכו' וכו' אך שהוא בלא זמן ושכל, כי לפעמים ביטולה של תורה היא קיומה (מנחות צט) כמה שכתוב (תהלים קיט) עת לעשות לה' הפרו תורתיך, וזהו מעלת התדבקות בצדיקים, כי הם עושים גבול וזמן לבל יהיה בבחי' צמאון, עכ"ל.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

בפשטות רבינו אינו מגלה איך הצדיקים עושים את זה. ובספר פרפראות לחכמה מפרש בהמשך התורה שיש ליתן שני דרכים לבטל הצמאון. הא' תלוי בקרבת צדיקים, וזמש"כ מתי אבוא ואראה פני אלקים, כי הצדיקים הם אנפי השכינה. ב' על ידי הסתכלות והבטחון. וזה בחי' פני אלקים וז"ל כי אלקים הוא בחינת דינים ומוחין דקטנות שמזה בא בחינת צמאון הנפש, ופני אלקים הוא בחינת שם הקדוש אכדט"ם שהוא השם של בטחון בסוד (ישעיה כו) בטחו בה' עדי עד כידוע, והסתכלות ובטחון הוא בחינת העבודה שהוא בבחינת גבול וזמן, וזוכה על ידי זה להתחדשות המוחין בכל פעם שזה בחינת מוחין דגדלות, ועיין בפרי עץ חיים בכוונות פסח ותבין, ע"כ [ה"ע במסכת סנהדרין צד. אחד משמות של חזקיה – עד – ובהערות של מתיבתא אות לב – שנתרחק מבנין בית המקרדש שנקרא עדי עד (תהלים קלב:יד)]. ולא מבואר מדבריו בפירוש איך הצדיקים מבטלים הצמאון, לא בדרך א', ובדרך הב' אולי מפרש עבודת הצדיקים, שבעיקר רק הם יכולים לעשות הסתכלות ובטחון זו. והרי אם דוד המלך מתפלל לזכות עוד לזה, לכאורה בעיקר שייך לצדיקים.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שכל דבריו כאן דחוקים. כי דחוק לפרש שדוד המלך היה מתפלל לראות פני הצדיקים, והרי הוא היה צדיק הדור עם שמואל הנביא ושאר הנביאים ולא היו נמנעים ממנו מאומה, והיה יכול ללכת לקברי אבות בחברון איפה שהוא מלך. ודוחק לפרש שזה רק תפילה בשביל הדורות העתידות. וכן דוחק לפרש שהיה מתפלל בשביל מוחין דקטנות (אכן עיין בכתבים שהם גם ה' גבורות דגדלות). ודוחק בכלל לפרש 'אלקים' בפסוק על מוחין דקטנות, באשר רישא של הפסוק – צמאה נפשי לאלקים לא-ל חי, א-ל חי זה בחי' יסוד, ואלקים, או שחוזר על חי, והוא בחי' אלקים חיים בחי' בינה, או שהוא מידת המלכות שצמודה ומקושרת ליסוד. וכן בפסוק כאיל תערוג על אפיקי מים כן וכו' לך אלקים, פרשו במפרשי הזוהר בפרשת אחרי מות, שהוא מידת המלכות. וכן מה שפירש שההסתכלות והבטחון הוא עבודה בגבול ובזמן, נראה שרוצה לערבב הבטחון שעושה כלי, לכל שאר עבודת השם שלא תהיו בצמאון. וכבר כתבתי שרבינו נזהר מלכתוב כן – על כל פנים לא בפירוש.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לשים לב גם, כי בתחילת התורה רבינו מפרש שראיה הוא בחי' האור ישר, אבל בסוף התורה כאשר רבינו מדבר על ראיה, לכאורה כוונתו כפשוטו, על כל בחינות הראיה, ישר וחוזר. [ועדיפא מזה מצינו בחז"ל בענין גרב וילפת, כשסמוך גרב אצל חרס קורא לילפת גרב, וכשהוא סמוך אצל ילפת קורא לחרס גרב (רש"י ויקרא כא:ו מבכורות מא.), כל שכן הכא וק"ל]. ועוד, והראיה של סוף התורה הוא ראיה שכלי, ואילו בתחילת התורה אינה דוקא שכלי, כי הצמאון והבטחון קשורים לרצון ואמונה. וצריכים להבין איך עוברת מבחי' רצון ואמונה לבחי' שכל.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד בפשטות כמו שכל המפרשים פירשו שם, מתי אבוא ואראה, עם צירי תחת האלף, מוכח שמדבר על המצוה של לראות פני ה' בעליה לרגל, וכן הוא בהמשך הפסוקים עיין שם. והוא ענין שדוד המלך מזכיר כמה פעמים בתהלים. וזה הלשון של 'פני', האמור במצות עליה לרגל. ומש"כ פני אלקים, נראה כי פני אלקים בגמטריא ריבוע שם אדנ"י (א, אד, אדנ, אדנ"י) בגמטריא קכו, עם השם אדנ"י בגמטריא מאה (כמובא מהאריז"ל, כי הא' יו"י והנ' יש לו י'), שהוא סוד מקדש אדנ"י כננ"ו ידיך, כוננות של בית המקדש (כמדומני שכבר הזכרתי זה בספר החמשה). והרי אלקים בגמטריא אדנ"י אהי"ה, שיחוד שני שמות אלו הם סוד מי זאת עולה, מי (אהי"ה) עם זאת (אדנ"י) עולה, וכמו שדרשו (תענית ה) על הפסוק (הושע יא) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים שלמעלה עד שיבנה ירושלים שלמטה, כמובא כל זה בתורה מט. [ובית המקדש גם כן בחינת בטחון, עיין בבעל הטורים עה"פ וישבתם לבטח (ויקרא כה:יח) ז"ל בטח בא"ת ב"ש שנ"ס כחשבון שנ"ס עמד הבית וישבו בטח, ע"כ].

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בתהלים סג:ב-ג – צמאה לך נפשי כמה לך בשרי וכו' כן בקדש חזיתך לראות עזך וכבודך. מתחיל עם הצמאון, ומסיים עם הראיה בבית המקדש (רש"י פירש – במקדש משכן שילה).

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

הרי בביאור הפסוק מתי אבוא ואראה פני אלקים, הפירוש הפשוט הוא מצות ראיה בעלייה לרגל לראות פני האדון ה', וכאשר דורשים 'פני אלקים' שזה שם אכדט"ם, אז פירושו להיפוך, מתי אבוא ממוחין דקטנות של שם אכדט"ם לבחי' ראיה, כמבואר כאן בתורה עו. ועיין בתורה סב ורלד מבואר שצריכים אמונה כל כך חזק שיהיה כאילו רואה בעיניו

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שהעיר הפרפראות שפני אלקים משמע שם אכדט"ם שהוא שייך למוחין דקטנות ב'. עולה יפה עם פשט הכתוב שהכוונה על בית המקדש. כי מצינו בכמה וכמה מקומות שבית המקדש מרומז בצואר (ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו (בראשית מה:יד), ופרשו חז"ל שבכיות אלו היו על בית המקדשות. ובזוהר ויגש רט: מה צאור כל תקוני האשה תלוים בו, כך בית המקדש כת תקוני העולם תלוים ושורים בו וכו' והיופי של כל העולם וכו' כיון שנשחת, נשחת עמו כל הגוף וכו'. ובשיר השירים ז:ה צוארך כמגדל השן, מכוון על בית המקדש, שהוא חזקן ומבצרן של ישראל. וכן באריכות במדרש רבה שם פרשה ד'. ועוד מקומות. וכן תראה בברית מנוחה, במרכבת הבינה, דרך החמדה, השם בן כ"ב אותיות של ברכת כהנים, שהוא בחי' בכל מקום שאזכיר שמי בחי' בית המקדש, כנגד הצואר. ולפי זה מש"כ ובין כתפיו שכן, שדרשו על בית המקדש, ודרשו מקום כחו של שור, אינו שולל לפרשו על הצואר שגם כן בין הכתפים אע"פ שעל פי דרשה זו למדו שמקומו במקום קצת יותר נמוך, ודוק). ומבואר בכוונות לברכה ראשונה של שמונה עשרה שצריכים לכוון בתיבת הא-ל, שירדו המוחין דקטנות בגרון. והרי הגרון הוא בצואר. ולכן ניתן לומר, שהראשון לבנין בית המקדש הוא המוחין דקטנות, עד שיבואו המוחין דגדלות, ואז יהיה הבית הגדול והקדוש, וזה על ידי תשובה מאהבה כמבואר בתורה. ואלו המוחין דקטנות באו מהתחדשות המוחין. וזה מה שרבינו כתב שצריכים לחדש את המוחין כל יום כדי לזכות לראיה זו.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ואלו המוחין דקטנות בבחינת אחר הדברים, כי הם בצואר מאחורי ולמטה מהפה, אבל כאשר זוכין למוחין דגדלות, אז המוחין דקטנות יורדים עוד למטה, והמוחין דגדלות שולטין מהראש עד למטה, וזה בחי' והאלקים נסה את אברהם כמבואר בתורה.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף התורה כאשר רבינו מפרש הענין של מוחין דגדלות, שגדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות, לכאורה זה גם כן בחינת בית המקדש, כמבואר במסכת ברכות (לג. הובא בתנינא תורה עז) כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו, דעה נתנה בין שתי אותיות מקדש נתן בין שתי אותיות. וע"כ שהראיה של המוחין דגדלות תלויה בבית המקדש שהוא בעצמו הבסיס בקטנות. וכן הוא באמת שבבת העין, הוא הקטן בתוך העין, ובו מתקיים הסוד של יראה עם צירי.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פשט וסוד התיבה 'ואראה' שהוא יצטייר כביכול בעיני ה' – וכאילו כתיב ואראה אל פני אלקים (-כן מצאתי מפורש בביאור אחד). ורבינו דרשו כראיה בעלמא, שדוד ביקש שתהיה עבודתו בבחי' ראיה. ולפי הפרפראות, לא רק ראיה בעלמא, אלא ראית צדיקים או ראיה של בטחון. וי"ל שאדרבה לפי הפרפראות נמצא הדרשה קרוב להפשט, כי הפרפראות למד בענין שהסתכלות עושה כלי, שזה רק על ידי האור חוזר, ובפרט לפי הדרך השני שלו, שהאור ישר מאת ה', וההסתכלות של הבטחון בחי' אור חוזר, והרי זה דומה לענין סוד יראה.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שבית המקדש, הוא מה שלוקחת הצמאון נפשי, ומכוונו לשכל, בתחילה מוחין דקטנות ואחר כך לגדלות. וזה מה שרבינו כתב שצריכים כל יום להתחדשות המוחין. [ומה שדוד המלך התפלל מתי אבוא ואראה, העיקר שיבוא, וממילא כבר יהיה בחי' ראיה. אי נמי, שעוד היה צריך להתפלל על זה, מתי אבוא לבית המקדש, ועוד אזכה לבחי' ראיה]. וכן זה פעולת הצדיק, שרבינו סתם וכתב שהם עושים גבול וזמן, ולא פירש יותר, וגם מבואר שאינו סתם שהם נותנין דעת או מוחין. אלא כאשר הצמא מגיע אליהם, הם עושים לו גבול וזמן – דהיינו כיוון, והכיוון הוא כבר שכל. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה א' – אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהיה בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש, אין הכונה ח"ו שנתצמצם שם אלקותו יתברך וכו' וכו' רק מחמת שהיה שם דברים נאים, כי בבית המקדש היה ציורא דעבדא דבראשית וכו' עיין שם. ובבית המקדש כתיב (מלכים א:ט ועיין בזה בלקמ"ת פג) והיה עיני ולבי שם. (ועיין בספר המדות, דעת י', מי שרוצה להעמיק ולעין בשכלו באיזה ענין צריך לקשר את שכלו לבית המקדש וכו').

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתחילה – מיד אחר הפירוש של מתי אבוא ואראה, כתוב – ע"כ בכל יום ויום צריך התחדשות המוחין, ואילו בסוף אחר שביאר השני הדרגה של ראיה במוחין דגדלות כתב – ובכל יום יום יכול להתחדש מוחו, ע"כ. ובספר פרפראות הבין שרק מי שזוכה למוחין דגדלות יכול לחדש מוחו. ולפי כל מה שפירשנו, גם הראיה של מוחין דקטנות, מדובר אחר שניצל מצמאון, וכבר שייך להתחדשות המוחין. ולכן בתחילה כתב בכלל, שצריכים כל יום התחדשות המוחין, שלא להשאר בצמאון נפשי, אלא לבוא לראות. וכיון שזכה לזה, וכיון שהגיע אפילו למוחין דגדלות, אז יתכן שיש לדייק כנ"ל אין צורך ממש לחדש המוחין, והיכולת בידו כטוב בעיניו.

</div>



# תנינא תורה עח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/78/

# תורה עח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/78


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת ברכות דף ג.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עח. בענין הדיבור של קדושה אפילו במקום הטנפת עמש"כ על חיי מוהר"ן אות פז.

</div>



# תורה עח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/78/

# תורה עח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/78


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ במסכת ברכות דף ג.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עח. בענין הדיבור של קדושה אפילו במקום הטנפת עמש"כ על חיי מוהר"ן אות פז.

</div>



# תנינא תורה ח'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/8/

# Chapter ט:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/8


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט: כשמתקרב את עצמו לצדיקים וכו' ועל ידי זה נשבר הגאוה והעבודה זרה ואז מכירים אפלו הם שהם מסטרא דמותא את גדולת הבורא יתברך שמו עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון שלכאורה לא זה מה שפירש בתחלה שהצדיק יש לו תפלה בשלמות בחינת בית שעל ידי זה יש גם לעכו"ם - סטרא דמותא- השגה ואתיקר שמא עלאה. כי עכשיו מפרש שהצדיק מבטל בחי' העבודה זרה והסטרא דמותא בזה שמתקרב אליו, וזה על ידי כח רוח התורה ולא על ידי העלאת התפלה מהר ושדה לבחינת בית.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה בעזה"י שיש כח של בחינת בית להאיר אפילו לעכו"ם רק שהגאוה מעכבת, כי הגאוה פוגמת בבחינת בית באמרה שאין צורך, ועיקר המעלה של בחינת הבית הוא הצורך, כמו שכתוב למעלה, "ושדה הוא יותר משג ונצרך להעולם". ולכן על ידי הגאוה בטל המעלה והכח של בחינת בית. והתיקון לזה הוא על ידי הרוח של הצדיק, ששוברת הגאוה, ומסרת את הפגם, וממילא בחינת בית והצורך שלה חוזרת לתקפה, ושוב מאירה אפילו לעכו"ם. (ולשון התורה הנ"ל קיצר "ועל ידי זה נשבר הגאוה והע"ז [וממילא חוזרת תוקף בחינת בית] ואז מכירים אפלו הם שהם מסטרא דמותא את גדולת הבורא י"ש [על ידי בחינת בית]).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה נבוא בעזרת הש"י ליישב עוד כמה פליאות בתורה לפנינו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שעל ידי הידים והרגלים יש התגלות של רוח התורה דבנגלה ובנסתר לשבור את הגאוה, וזה נפעל על ידי רקודים והמחאת כף, אכן אחר כך באות י' בפירוש דברי חז"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - השוו אשה לאיש וכו' כתב שצריך להשוות, הינו ליחד קדשא בריך הוא ושכינתה, שהוא בחינת אשה ואיש, בחינת מרדכי ואסתר עכ"ל, דהינו לא רק שצריכים להפעיל הידים והרגלים כל אחד בפעולותו הראויה לו, אלא שצריכים ליחד הידים עם הרגלים.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד פליאה שמבואר בהתורה שבחינת רגלין היא למעלה ויותר חשובה ועיקרי מבחינת הידין, וכותב שיש על זה תשובה וכמו שמצינו שהתנאים בחי' רגלין והאמוראים בחי' ידין. אכן לפי זה איך יכול לפרש שצריכים ליחדם ולזווגם בבחינת אשה ואיש ובבחינת מרדכי ואסתר, הלוא בזווג אשה ואיש ומרדכי ואסתר העיקר הוא האיש!

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שפירשנו למעלה ניחא, דלענין ביטול הבעלי גאוה העיקר הוא הרוח הקודש בחי' שעירים של אסתר כי הם יסודם של הסערה של הגאוה. וכל זה להשלים הפגם של הגאוה בבחינת הצורך של הבית. אבל לענין להראות להעכו"ם אלוהותו יתברך, העיקר הוא נגלה כמו שכתוב במקום אחר שהכל צריכים למרי חטיא, והכל צריכים תורה שבכתב אפילו העכו"ם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן לענין ביטול הגאוה, הידין והרגלין שניהם טובים בבחינת רוח התורה דנשיב בהם (והרגלים יותר עיקרי, אבל שניהם טובים), אכן לפעולת הבית להראות להעכו"ם בכח הצורך שיש לו, צריכים עוד לזיווג הידין עם הרגלין, בבחינת אשה ואיש. ובזה הידין שהם בחי' איש יהיו יותר עיקרים.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה י'

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה ד"ה והנה מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים וכו' ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה וכו' הוא ענין שכתוב בזהר: תנאים בשוקין ואמוראים בידין. ואף שהתנאים למעלה מאמוראים, מכל מקום הם במקום שהוא למטה ממקום האמוראים וכו' וכבר מבאר על זה תרוץ ע"כ. והנה ביאור הענין נמצא מהאריז"ל שאלו הרגלין שהם בחי' התנאים הם בעולם למעלה מהעולם שבו הידין שהם בחי' האמוראים. אכן אכתי צ"ב למה סידרו את הדבר כן, לדבר על הרגלין שמעולם עליון וידין מעולם תחתון ממנו. ואולי זה כענין שקוראים את שמע בעולם הבריאה כי אין לנו היכולת בזה בעולם האצילות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר יצירה שאותיות הו"ז הם רגל ימין, כוליא ימין, רגל שמאל. ועוד איתא שם שאות ה' הוא בקו האלכסון שבין כתר לחכמה, אות ו' בקו שבין כתר לבינ, ואות ז' בין חכמה לגבורה. הרי ממש ערך הפוך, שמצד אחד אלו האותיות הם ברגלין ומצד שני הם הקוים שברישא. וידוע שכפי עובי הכלים כן היכולת לקבל יתרון האור (אחד מכללים העיקרים של בעל הסולם), ואכמ"ל.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בספר מגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת ויצא עמ' סח: ז"ל סוד ארבעה דורות זה אחר זה המבוארין באילן שאכל אדם הראשון שהיה אתרו"ג (בראשית רבה טו:ה) נוטריקון אמוראים תנאים רבנן וסבוראי גאונים, ואף על פי שהתנאים הם ביתר שאת יותר מן האמוראים, כבר תירץ הפרדס בשער ערכי הכינויים (פרק א' ערך אמורים, עי' מה שכתוב בתיקונים שחג"ת נקרא אמורים ונה"י נקרא תנאים), שהוא כמו חכם ונבון, נבון הוא יותר טוב מחכם אע"פ שהחכם הוא יותר במעלה גבוה מנבון, עכ"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תורה י' --- אגב – בענין הר, שדה, בית. בציון רבינו הקדוש באומן רואים שלושה הבחינות, כי הציון מחולק לשלושה חלקים. חצי הציון הוא בית מדרש מתוקן, בחינת בית – ורואים שהגוים שבאים לבקר באים דוקא לבית המדרש. שליש מיועד עבור נשים, בחינת שדה כידוע ששדה בחינת אשה. ושליש מהציון קצת נטוש, אין ריצוף והתקרה אינה שלימה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יא

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בפנים בלקוטי נ נח ערך כבוד השם, איך שכל התורה יא מרומז בנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יא לבוא לתבונות התורה צריכים שלמות כבוד ה' בדיבור של מלכות פה, ואין כבוד בלי ואו, שעי"ז יש אור בחי' טל אורות, בחי' יוד הא ואו, ע"ש. והנה ידוע מה ששנינו במס' אבות שבן ארבעים לבינה. דהיינו לאחר שזוכים לט"ל אורות, יכולים להגיע לבן מ' - לתבונות התורה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב אך לדבור שיאיר לו, אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבוד, הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות, שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מצינו באחד מיסודי הקבלה שהקו האיר ברשימו של הצמצום רק בדרך וצד אחד, והרמחל ביאר הענין (ע' פתחי חכמה לדעת סוף סימן עט ובעוד מקומות) שהקו האיר רק לגלות מלכותו יתברך, שהוא כבודו.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב כי על ידי הגאות, הוא בחינת עבודת אלילים (סוטה ד:) ובעבודת אלילים כתיב: פסילי אלהיהם תשרפון באש (דברים ז), וכל העומד לשרף כשרוף דמי, וכתותי מכתת שעורה כמובא בגמרא (ראש השנה כח) לענין שופר של עובדת אלילים, וכיון שמכתת כתית שעורה אין לו כלי הדבור לדבר עמהם, ע"כ. לענין כלל הזה של כתותי מכתת שעורה, עיין במסכת עירובין דף פ. ור' שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשירה – שאע"פ שמכתת שיעוריה עדיין משמשת להכיר הדרוש לעירוב (ראב"ד על הרמב"ם שבת יז:יב). ובתוספות שם ד"ה אבל קורה כתותי מכתת, שעכ"פ יש בו ממשות רק לענין להיחשב שיעור חשוב אמרינן כתותי מכתת.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ג כתב ז"ל וכבוד בשלימות אינו כי אם על ידי וא"ו שימשיך לתוכה, כי בלא וא"ו נשאר כבד פה, ועל ידי וא"ו הוא בבחי' (תהלים ל) כבוד ולא ידום, כי כל מקום שנאמר וא"ו הוא מוסיף, היינו בחי' תוספות קדושה, היינו שמירת הברית, כמאמר חז"ל כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, כי זה תלוי בזה, גיאות וניאוף, כמו שאחז"ל (סוטה ד:) על פסוק ואשת איש נפש יקרה תצוד, ועל כן ברית מכונה בשם שדי, כמו שכתוב (בראשית לה) אני אל שדי פרה ורבה, כי שדי הוא בחי' שיש די באלהותי לכל בריה, וכשאינו שומר הברית, היינו על ידי גיאות, הוא עושה לעצמו ע"א, הוא מראה שאין די לו באלהותו, עד שצריך ע"א, ועל כן פוגם בשדי, שיש די באלהותו לכל בריה, וכששומר הברית הוא זוכה לאור המאיר לו לתשובה כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין עוד למה שאמרו חז"ל (סנהדרין סג:) יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא, ע"כ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לעניות דעתי שבכלל סוד דברי רבינו הוא שכל תאות ניאוף הוא מתוספת הדמיון, כמו שרבינו גילה במקום אחר שמי שקצת בקי בחכמת הניתוח כבר לא צריך להיות לו שום תאות ניאוף, ואדרבה הצדיק יש לו צער כמו מהמילה, כי עצם הפעולה שכל בני העולם להוטים אחריה אין בה באמת שום שכל שיהיה תאוה, אלא שהקב"ה השקיעה באותה מעשה הרבה תאוה, ועל יסוד התאוה זו שהש"י הטביע בו, הדמיונות בונים בנינים, ופורחים ועולים ומשוטטים ומשעבדים את כל העולם. וכל אלו הדמיונות הם ממש בחינת תוספות מיותרות.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ולעומת כל השקר והדמיון הזה יש שם שדי, שיש די באלוהתו יתברך נקי, עצם האמת של יחוד השם, ומזה יש בנין האמת.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

והכלי שמכשיר את האדם להיות פונה וחי עם הדמיונות האלו הוא הגאוה, כי בתוספת רוחו להחזיק את עצמו במה שאינו, ואין די לו בעצם אלהותו יתברך ר"ל, אז הוא מכשיר את עצמו לכל ריבוי הדמיונות ההולכים בעולם.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה הנועם אלימלך מביא בצעטיל קטן שכאשר רואים אישה, לצייר שם אדנ"י ע"ש. וזה לכאורה כדי להגן שלא יבנו הדמיונות מאותו ראיה, אלא יראה ויבין רק את עצם האמת ומהותה בכח שם השרש של כל הונקבא.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מכח דברי רבינו הקדוש פה (ואפילו מכח מה שידוע מהגר"א שעיקר פגם ניאוף הוא בינו לבין עצמו) העיקר הוא להתחזק בשם שדי, שיחזיק את עצמו בעצם אלהותו יתברך שדי לו באלוהותו יתברך, אז ממילא ומאיליו כל מה שיראה ויסתכל יהיה בשם העצם, ואם תהיה נקבה כבר מעצמו שם אדנ"י. ואף שזה מדרגה גדולה לזכות לאמת כזה, נראה שאפילו בהתחלת העבודה להרחוקים מאד, כן הוא הדרך להתחזק יותר בכיוון הזה. [ועיין שכתבתי בספר כוכבי אור בענין מה שסיפר הבעל שם טוב על המנגן בחתונות שעשה עצמו כמו עוור כדי לא להסתכל בנשים, שהוא במדרגה של המנדב הגדול בסתר, שצ"ב, וכן צ"ב למה נקרא רשע בהסתכלות קטנה. ולכאורה הוא ענין של הלבשה בצורת נקבה, וי"ל שזה עיקר דאגת הצעטיל קטן, כי על תינוקת אין חשש הרהור רק כנ"ל.]

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה מה שכתב בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל עה"פ (בראשית ג:כ) ויקרא האדם שם אשתו חוה וכו', הראשי תיבות של: האדם שם אשתו חוה, בגמטריא שד"י, והסופי תיבות בגמטריא יאהדונה"י, כי אדם ואשתו משלימים הזיווג של ת"ת ומלכות דאינון יאהדונה"י, ע"כ. וזה חיזוק גדול למש"כ שהעיקר לכוון בשם שד"י אפילו נגד האשה, ובזה יזכה לזווג אפילו הוי"ה אדנ"י. וצריכים לדעת כי עטרת היסוד היא ראשית מציאות הנוקבא (אדיר במרום עמ' קלד, ספינר. ועיין שם עמ' שס ז"ל כי כל נוק' בתחלה יש בה כל בחינותיה בעצמה, דהיינו בסוד שרי כנ"ל, ואז היא בתולה סתומה שאין לה לקבל מאחרים. אחר כך נעשית כלי, והיינו שהחצי ממנה נשאר בסוד עטרת היסוד של הזכר, ואז היא כלי פתוח לקבל ממנו וכו' ע"ש), וה' אחרונה של הוי"ה שהוא המלכות, יכולים לפרשה על עטרת הברית, וכן הם' של אלקים (אדיר במרום עמ' רח, ספינר), (וכעת שמעתי מבעל לבבי שטוען שכל מקום שרבינו כותב מלכות הכוונה לעטרת היסוד, ובנה זה על ליקוטי מוהר"ן תורה ב' תהילתי אחטם לך).

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי מהחיד"א בספר פתח עינים (ברכות דף כ.) שכז"ל ואיבעית אימא עין שלא רצתה לזון ממה שאינה שלו וכו' ואפשר לרמוז כי הוא תיקן יסוד ולכן שם שד"י שהוא ביסוד מגין עליו שלא ישלוט בו עין הרע, ולכן ראשי תיבות בן פורת יוסף בן פורת עלי עין גימטריא שד"י. ואפשר שכבש יצרו בכח שם שד"י כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל כי יצר במילוי: יוד צדי ריש, סופי תיבות שד"י, ולכן ניצול מעין הרע, ע"כ. ושוב מצאתי עוד בתפילה לתיקון פגם המחשבה שבזכות שם הקדוש שדי"ה שהוא עולה בגמטריא "ביצר הטוב" תזכני לדבוק ביצר טוב, ותסייע ליצר הטוב להתגבר תמיד על היצר הרע, ותטהרני מכל מיני מחשבות רעות וזרות. ותזכך ותצחצח את מחשבתי שתהיה זכה וברה. ובמחשבתי תמיד תשרה הקדשה. ותתקן ברחמיך הכתר העליון וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי עוד בפירוש קרן הצבי על ספר קרנים (סוף מאמר ד') ז"ל חושבן לילית לשבר כחה ברוק, ודא תשכיל בר"מ דראה אותה אשה יפה ורק בפיו, כאמור בגמר, כי כן המבטא בפיו של אדם כשהוא רק איהו ת"פ, ואני שמעתי וראיתי מקדישין שאומרים סגולה לרואה אשה וחמד יופיה בלבו יזכור השם פז"ק [-שהוא במידת היסוד – יג"ל פז"ק. פז"ק בגמטריא עט נ נח, א"נ: ט"ל נחמן] וזה אצלי נראה שבלשון ערבי קורין לרוק פז"ק וד"ל, עכ"ל. הרי הוא פירוש שהוא ענין רוק, אכן יתכן שהעיקר בסגולה זו שהוא תופס ביסוד. וידוע שהוא נוטריקון פדיון זרע קדושים. ועיין בספר חיי מוהר"ן אות רטז ז"ל על ענין חכמת השיר והמליצה הנקרא בלשונם פאזיא, אמר מי שאינו יכול פא זיא [הינו למאס תבאות המשגל כראוי] אינו יכול פאזיא ע"ש. פאזיא קרוב מאד ל-פז"ק. גם פא – קרוב לענין לרוק בביזוי.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המידות, ערך הרהורים ח"ב אות יז ז"ל הסתכלות למזרח – מבטל הרהורי זנות, ע"כ. במקורות ציינו למדרש רבה (בראשית ע:יב) שאנשי מזרח גדורים מן הערוה, ומזה ראו סמך למש"כ רבינו שעוזר להסתכל למזרח, והוא קלוש מאד. ונלע"ד ע"פ האריז"ל בספר עץ חיים שאדם הראשון נברא הזכר פניו למזרח ובאחוריו נקבה פניה למערב וז"ס שכינה במערב. וכפי דברינו פה העיקר להסתכל ולהתחזק במידת היסוד ולשאף כוחות משם, ולכן ההסתכלות דרך מזרח יבטל הרהורי זנות. וכן בליקוטי הש"ס כתוב ז"ל ועל מטתי שתא נתונה בין צפון לדרום דע כי הפירוש הוא היפך הפוסקים, אלא ראשה למזרח בסוד ממזרח אביא זרעך שהוא הדעת העליון ורגליו למערב בסוד וממערב אקבצך (ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תורה לא, שהוא בחי' הנותן צדקה והמקבל, ולכן עיקר התנועה הוא ממערב למזרח וכו' ע"ש) שהם יסוד המלכות, ורוחב המטה בין צפון לדרום כי שמאלו תחת לראשי והדר וכו' ע"ש. ולכן הפניה וההסתכלות למזרח הוא להפוך פניו מהמלכות, ולהתחזק בדעת וביסוד].

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שהשם שד"י שומר על גוף ועצם אמיתת המציאות, נקי מדמיונות (וכן עיין בריש ספר אדיר במרום שהאור משם א"ל נצטייר על ידי שם שד"י). כי הדמיונות הם בחי' השדים. ויעויין ביאור יפה מאד על זה בהקדמה של ר' נפתלי הרץ לספר ברית עולם ח"ב ז"ל ותנאי הצורה הדמיונית הוא ג"כ ביטול הטבע, אבל אינו כמו ביטול הטבע דצורה השכלית, כי שם הוא ביטול הטבע ממש, ואין לו עסק עם הטבע כלל, רק עסקו ורצונו להתבטל ולקבל הצורה השכלית, משא"כ בצורה הדמיונית, שאדרבה כל עסקיו אל הטבע, רק שחשקו ורצונו יותר מלפי כחו, ועי"ז מרוב החשק לטבעי עצמו במעלה היותר גדולה, אשר אין כח בחלקיו לקבלו, על ידי זה יתבטלו טבעי עצמו ויקבל צורה הדמיונית, והם הם ברואים כאלה אשר החומר הזה שנברא בעולם אינו מספיק להם לרוב חשקם ותאוותם בענייני העולם הזה הגשמי, ואינם יכולים להתדבק אל החומר, כי תיכף בהתדבקם אליו יתבטל החומר מכל וכל לרוב חולשתו לקבל הצורה ההיא, ונשארה הצורה ההיא חופפת על החומר, ותמיד חשקה להתחבר על החומר ואינה יכולה, והיא הצורה הדמיונית כנ"ל, והם הם השדים [וה"ס משרז"ל (ברכות ו.) וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא כמובן] שאוכלים ושותים כבני אדם ורפים ורבים כבני אדם וכל התאוות כבני אדם, וכל כחותם הכל בדמיון, כי אין להם חומר לפי ערכם כנ"ל, ולכן ניתן החומר לבני אדם שהוא לפי ערך תאוותם, וכאשר האדם שיש לו חומר יתחזק לו תאוותו וימשוך אחריהם יכנס לתוך גבולם, וסוף כל סוף יפסיד חומרו כמו שגם הם אין להם חומר, וז"ס הגיהנם, והם הם הכרובים שאצל פתח ג"ע, והבן כי הצורה הדמיונית היא בין הצורה הגשמית לצורה השכלית, ע"ש.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שדייקא שד"י הוא התיקון להש"ד (גמטריא ערלה, כמבואר בריש ספר אדיר במרום, שהוא טמטום הלב, ומבואר שם שעד שהוא רק ש"ד הוה בחי' שם אלקים, שהוא בחי' טבע, ועל ידי י' של שד"י הוו שמות הוי"ה ע"ש).

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מש"כ בירמיה (כה:ל – תיקון חצות) שא"ג ישא"ג על נוהו. ומש"כ בפ' כי תבוא (דברים כז:ב) והקמת לך אבניך גדלות וש"דת אתם בשי"ד.

</div>



# Chapter ט:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/8/

# Chapter ט:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/8


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ט: כשמתקרב את עצמו לצדיקים וכו' ועל ידי זה נשבר הגאוה והעבודה זרה ואז מכירים אפלו הם שהם מסטרא דמותא את גדולת הבורא יתברך שמו עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

צריך עיון שלכאורה לא זה מה שפירש בתחלה שהצדיק יש לו תפלה בשלמות בחינת בית שעל ידי זה יש גם לעכו"ם - סטרא דמותא- השגה ואתיקר שמא עלאה. כי עכשיו מפרש שהצדיק מבטל בחי' העבודה זרה והסטרא דמותא בזה שמתקרב אליו, וזה על ידי כח רוח התורה ולא על ידי העלאת התפלה מהר ושדה לבחינת בית.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה בעזה"י שיש כח של בחינת בית להאיר אפילו לעכו"ם רק שהגאוה מעכבת, כי הגאוה פוגמת בבחינת בית באמרה שאין צורך, ועיקר המעלה של בחינת הבית הוא הצורך, כמו שכתוב למעלה, "ושדה הוא יותר משג ונצרך להעולם". ולכן על ידי הגאוה בטל המעלה והכח של בחינת בית. והתיקון לזה הוא על ידי הרוח של הצדיק, ששוברת הגאוה, ומסרת את הפגם, וממילא בחינת בית והצורך שלה חוזרת לתקפה, ושוב מאירה אפילו לעכו"ם. (ולשון התורה הנ"ל קיצר "ועל ידי זה נשבר הגאוה והע"ז [וממילא חוזרת תוקף בחינת בית] ואז מכירים אפלו הם שהם מסטרא דמותא את גדולת הבורא י"ש [על ידי בחינת בית]).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה נבוא בעזרת הש"י ליישב עוד כמה פליאות בתורה לפנינו.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו גילה שעל ידי הידים והרגלים יש התגלות של רוח התורה דבנגלה ובנסתר לשבור את הגאוה, וזה נפעל על ידי רקודים והמחאת כף, אכן אחר כך באות י' בפירוש דברי חז"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - השוו אשה לאיש וכו' כתב שצריך להשוות, הינו ליחד קדשא בריך הוא ושכינתה, שהוא בחינת אשה ואיש, בחינת מרדכי ואסתר עכ"ל, דהינו לא רק שצריכים להפעיל הידים והרגלים כל אחד בפעולותו הראויה לו, אלא שצריכים ליחד הידים עם הרגלים.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד פליאה שמבואר בהתורה שבחינת רגלין היא למעלה ויותר חשובה ועיקרי מבחינת הידין, וכותב שיש על זה תשובה וכמו שמצינו שהתנאים בחי' רגלין והאמוראים בחי' ידין. אכן לפי זה איך יכול לפרש שצריכים ליחדם ולזווגם בבחינת אשה ואיש ובבחינת מרדכי ואסתר, הלוא בזווג אשה ואיש ומרדכי ואסתר העיקר הוא האיש!

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי מה שפירשנו למעלה ניחא, דלענין ביטול הבעלי גאוה העיקר הוא הרוח הקודש בחי' שעירים של אסתר כי הם יסודם של הסערה של הגאוה. וכל זה להשלים הפגם של הגאוה בבחינת הצורך של הבית. אבל לענין להראות להעכו"ם אלוהותו יתברך, העיקר הוא נגלה כמו שכתוב במקום אחר שהכל צריכים למרי חטיא, והכל צריכים תורה שבכתב אפילו העכו"ם.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן לענין ביטול הגאוה, הידין והרגלין שניהם טובים בבחינת רוח התורה דנשיב בהם (והרגלים יותר עיקרי, אבל שניהם טובים), אכן לפעולת הבית להראות להעכו"ם בכח הצורך שיש לו, צריכים עוד לזיווג הידין עם הרגלין, בבחינת אשה ואיש. ובזה הידין שהם בחי' איש יהיו יותר עיקרים.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה י'

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף התורה ד"ה והנה מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים וכו' ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה וכו' הוא ענין שכתוב בזהר: תנאים בשוקין ואמוראים בידין. ואף שהתנאים למעלה מאמוראים, מכל מקום הם במקום שהוא למטה ממקום האמוראים וכו' וכבר מבאר על זה תרוץ ע"כ. והנה ביאור הענין נמצא מהאריז"ל שאלו הרגלין שהם בחי' התנאים הם בעולם למעלה מהעולם שבו הידין שהם בחי' האמוראים. אכן אכתי צ"ב למה סידרו את הדבר כן, לדבר על הרגלין שמעולם עליון וידין מעולם תחתון ממנו. ואולי זה כענין שקוראים את שמע בעולם הבריאה כי אין לנו היכולת בזה בעולם האצילות.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר יצירה שאותיות הו"ז הם רגל ימין, כוליא ימין, רגל שמאל. ועוד איתא שם שאות ה' הוא בקו האלכסון שבין כתר לחכמה, אות ו' בקו שבין כתר לבינ, ואות ז' בין חכמה לגבורה. הרי ממש ערך הפוך, שמצד אחד אלו האותיות הם ברגלין ומצד שני הם הקוים שברישא. וידוע שכפי עובי הכלים כן היכולת לקבל יתרון האור (אחד מכללים העיקרים של בעל הסולם), ואכמ"ל.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בספר מגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת ויצא עמ' סח: ז"ל סוד ארבעה דורות זה אחר זה המבוארין באילן שאכל אדם הראשון שהיה אתרו"ג (בראשית רבה טו:ה) נוטריקון אמוראים תנאים רבנן וסבוראי גאונים, ואף על פי שהתנאים הם ביתר שאת יותר מן האמוראים, כבר תירץ הפרדס בשער ערכי הכינויים (פרק א' ערך אמורים, עי' מה שכתוב בתיקונים שחג"ת נקרא אמורים ונה"י נקרא תנאים), שהוא כמו חכם ונבון, נבון הוא יותר טוב מחכם אע"פ שהחכם הוא יותר במעלה גבוה מנבון, עכ"ל.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

תורה י' --- אגב – בענין הר, שדה, בית. בציון רבינו הקדוש באומן רואים שלושה הבחינות, כי הציון מחולק לשלושה חלקים. חצי הציון הוא בית מדרש מתוקן, בחינת בית – ורואים שהגוים שבאים לבקר באים דוקא לבית המדרש. שליש מיועד עבור נשים, בחינת שדה כידוע ששדה בחינת אשה. ושליש מהציון קצת נטוש, אין ריצוף והתקרה אינה שלימה.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יא

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בפנים בלקוטי נ נח ערך כבוד השם, איך שכל התורה יא מרומז בנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יא לבוא לתבונות התורה צריכים שלמות כבוד ה' בדיבור של מלכות פה, ואין כבוד בלי ואו, שעי"ז יש אור בחי' טל אורות, בחי' יוד הא ואו, ע"ש. והנה ידוע מה ששנינו במס' אבות שבן ארבעים לבינה. דהיינו לאחר שזוכים לט"ל אורות, יכולים להגיע לבן מ' - לתבונות התורה.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב אך לדבור שיאיר לו, אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבוד, הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות, שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מצינו באחד מיסודי הקבלה שהקו האיר ברשימו של הצמצום רק בדרך וצד אחד, והרמחל ביאר הענין (ע' פתחי חכמה לדעת סוף סימן עט ובעוד מקומות) שהקו האיר רק לגלות מלכותו יתברך, שהוא כבודו.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ב כי על ידי הגאות, הוא בחינת עבודת אלילים (סוטה ד:) ובעבודת אלילים כתיב: פסילי אלהיהם תשרפון באש (דברים ז), וכל העומד לשרף כשרוף דמי, וכתותי מכתת שעורה כמובא בגמרא (ראש השנה כח) לענין שופר של עובדת אלילים, וכיון שמכתת כתית שעורה אין לו כלי הדבור לדבר עמהם, ע"כ. לענין כלל הזה של כתותי מכתת שעורה, עיין במסכת עירובין דף פ. ור' שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשירה – שאע"פ שמכתת שיעוריה עדיין משמשת להכיר הדרוש לעירוב (ראב"ד על הרמב"ם שבת יז:יב). ובתוספות שם ד"ה אבל קורה כתותי מכתת, שעכ"פ יש בו ממשות רק לענין להיחשב שיעור חשוב אמרינן כתותי מכתת.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

יא:ג כתב ז"ל וכבוד בשלימות אינו כי אם על ידי וא"ו שימשיך לתוכה, כי בלא וא"ו נשאר כבד פה, ועל ידי וא"ו הוא בבחי' (תהלים ל) כבוד ולא ידום, כי כל מקום שנאמר וא"ו הוא מוסיף, היינו בחי' תוספות קדושה, היינו שמירת הברית, כמאמר חז"ל כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, כי זה תלוי בזה, גיאות וניאוף, כמו שאחז"ל (סוטה ד:) על פסוק ואשת איש נפש יקרה תצוד, ועל כן ברית מכונה בשם שדי, כמו שכתוב (בראשית לה) אני אל שדי פרה ורבה, כי שדי הוא בחי' שיש די באלהותי לכל בריה, וכשאינו שומר הברית, היינו על ידי גיאות, הוא עושה לעצמו ע"א, הוא מראה שאין די לו באלהותו, עד שצריך ע"א, ועל כן פוגם בשדי, שיש די באלהותו לכל בריה, וכששומר הברית הוא זוכה לאור המאיר לו לתשובה כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין עוד למה שאמרו חז"ל (סנהדרין סג:) יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא, ע"כ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לעניות דעתי שבכלל סוד דברי רבינו הוא שכל תאות ניאוף הוא מתוספת הדמיון, כמו שרבינו גילה במקום אחר שמי שקצת בקי בחכמת הניתוח כבר לא צריך להיות לו שום תאות ניאוף, ואדרבה הצדיק יש לו צער כמו מהמילה, כי עצם הפעולה שכל בני העולם להוטים אחריה אין בה באמת שום שכל שיהיה תאוה, אלא שהקב"ה השקיעה באותה מעשה הרבה תאוה, ועל יסוד התאוה זו שהש"י הטביע בו, הדמיונות בונים בנינים, ופורחים ועולים ומשוטטים ומשעבדים את כל העולם. וכל אלו הדמיונות הם ממש בחינת תוספות מיותרות.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

ולעומת כל השקר והדמיון הזה יש שם שדי, שיש די באלוהתו יתברך נקי, עצם האמת של יחוד השם, ומזה יש בנין האמת.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

והכלי שמכשיר את האדם להיות פונה וחי עם הדמיונות האלו הוא הגאוה, כי בתוספת רוחו להחזיק את עצמו במה שאינו, ואין די לו בעצם אלהותו יתברך ר"ל, אז הוא מכשיר את עצמו לכל ריבוי הדמיונות ההולכים בעולם.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה הנועם אלימלך מביא בצעטיל קטן שכאשר רואים אישה, לצייר שם אדנ"י ע"ש. וזה לכאורה כדי להגן שלא יבנו הדמיונות מאותו ראיה, אלא יראה ויבין רק את עצם האמת ומהותה בכח שם השרש של כל הונקבא.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מכח דברי רבינו הקדוש פה (ואפילו מכח מה שידוע מהגר"א שעיקר פגם ניאוף הוא בינו לבין עצמו) העיקר הוא להתחזק בשם שדי, שיחזיק את עצמו בעצם אלהותו יתברך שדי לו באלוהותו יתברך, אז ממילא ומאיליו כל מה שיראה ויסתכל יהיה בשם העצם, ואם תהיה נקבה כבר מעצמו שם אדנ"י. ואף שזה מדרגה גדולה לזכות לאמת כזה, נראה שאפילו בהתחלת העבודה להרחוקים מאד, כן הוא הדרך להתחזק יותר בכיוון הזה. [ועיין שכתבתי בספר כוכבי אור בענין מה שסיפר הבעל שם טוב על המנגן בחתונות שעשה עצמו כמו עוור כדי לא להסתכל בנשים, שהוא במדרגה של המנדב הגדול בסתר, שצ"ב, וכן צ"ב למה נקרא רשע בהסתכלות קטנה. ולכאורה הוא ענין של הלבשה בצורת נקבה, וי"ל שזה עיקר דאגת הצעטיל קטן, כי על תינוקת אין חשש הרהור רק כנ"ל.]

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה מה שכתב בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל עה"פ (בראשית ג:כ) ויקרא האדם שם אשתו חוה וכו', הראשי תיבות של: האדם שם אשתו חוה, בגמטריא שד"י, והסופי תיבות בגמטריא יאהדונה"י, כי אדם ואשתו משלימים הזיווג של ת"ת ומלכות דאינון יאהדונה"י, ע"כ. וזה חיזוק גדול למש"כ שהעיקר לכוון בשם שד"י אפילו נגד האשה, ובזה יזכה לזווג אפילו הוי"ה אדנ"י. וצריכים לדעת כי עטרת היסוד היא ראשית מציאות הנוקבא (אדיר במרום עמ' קלד, ספינר. ועיין שם עמ' שס ז"ל כי כל נוק' בתחלה יש בה כל בחינותיה בעצמה, דהיינו בסוד שרי כנ"ל, ואז היא בתולה סתומה שאין לה לקבל מאחרים. אחר כך נעשית כלי, והיינו שהחצי ממנה נשאר בסוד עטרת היסוד של הזכר, ואז היא כלי פתוח לקבל ממנו וכו' ע"ש), וה' אחרונה של הוי"ה שהוא המלכות, יכולים לפרשה על עטרת הברית, וכן הם' של אלקים (אדיר במרום עמ' רח, ספינר), (וכעת שמעתי מבעל לבבי שטוען שכל מקום שרבינו כותב מלכות הכוונה לעטרת היסוד, ובנה זה על ליקוטי מוהר"ן תורה ב' תהילתי אחטם לך).

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי מהחיד"א בספר פתח עינים (ברכות דף כ.) שכז"ל ואיבעית אימא עין שלא רצתה לזון ממה שאינה שלו וכו' ואפשר לרמוז כי הוא תיקן יסוד ולכן שם שד"י שהוא ביסוד מגין עליו שלא ישלוט בו עין הרע, ולכן ראשי תיבות בן פורת יוסף בן פורת עלי עין גימטריא שד"י. ואפשר שכבש יצרו בכח שם שד"י כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל כי יצר במילוי: יוד צדי ריש, סופי תיבות שד"י, ולכן ניצול מעין הרע, ע"כ. ושוב מצאתי עוד בתפילה לתיקון פגם המחשבה שבזכות שם הקדוש שדי"ה שהוא עולה בגמטריא "ביצר הטוב" תזכני לדבוק ביצר טוב, ותסייע ליצר הטוב להתגבר תמיד על היצר הרע, ותטהרני מכל מיני מחשבות רעות וזרות. ותזכך ותצחצח את מחשבתי שתהיה זכה וברה. ובמחשבתי תמיד תשרה הקדשה. ותתקן ברחמיך הכתר העליון וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי עוד בפירוש קרן הצבי על ספר קרנים (סוף מאמר ד') ז"ל חושבן לילית לשבר כחה ברוק, ודא תשכיל בר"מ דראה אותה אשה יפה ורק בפיו, כאמור בגמר, כי כן המבטא בפיו של אדם כשהוא רק איהו ת"פ, ואני שמעתי וראיתי מקדישין שאומרים סגולה לרואה אשה וחמד יופיה בלבו יזכור השם פז"ק [-שהוא במידת היסוד – יג"ל פז"ק. פז"ק בגמטריא עט נ נח, א"נ: ט"ל נחמן] וזה אצלי נראה שבלשון ערבי קורין לרוק פז"ק וד"ל, עכ"ל. הרי הוא פירוש שהוא ענין רוק, אכן יתכן שהעיקר בסגולה זו שהוא תופס ביסוד. וידוע שהוא נוטריקון פדיון זרע קדושים. ועיין בספר חיי מוהר"ן אות רטז ז"ל על ענין חכמת השיר והמליצה הנקרא בלשונם פאזיא, אמר מי שאינו יכול פא זיא [הינו למאס תבאות המשגל כראוי] אינו יכול פאזיא ע"ש. פאזיא קרוב מאד ל-פז"ק. גם פא – קרוב לענין לרוק בביזוי.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר המידות, ערך הרהורים ח"ב אות יז ז"ל הסתכלות למזרח – מבטל הרהורי זנות, ע"כ. במקורות ציינו למדרש רבה (בראשית ע:יב) שאנשי מזרח גדורים מן הערוה, ומזה ראו סמך למש"כ רבינו שעוזר להסתכל למזרח, והוא קלוש מאד. ונלע"ד ע"פ האריז"ל בספר עץ חיים שאדם הראשון נברא הזכר פניו למזרח ובאחוריו נקבה פניה למערב וז"ס שכינה במערב. וכפי דברינו פה העיקר להסתכל ולהתחזק במידת היסוד ולשאף כוחות משם, ולכן ההסתכלות דרך מזרח יבטל הרהורי זנות. וכן בליקוטי הש"ס כתוב ז"ל ועל מטתי שתא נתונה בין צפון לדרום דע כי הפירוש הוא היפך הפוסקים, אלא ראשה למזרח בסוד ממזרח אביא זרעך שהוא הדעת העליון ורגליו למערב בסוד וממערב אקבצך (ועיין בזה בליקוטי מוהר"ן תורה לא, שהוא בחי' הנותן צדקה והמקבל, ולכן עיקר התנועה הוא ממערב למזרח וכו' ע"ש) שהם יסוד המלכות, ורוחב המטה בין צפון לדרום כי שמאלו תחת לראשי והדר וכו' ע"ש. ולכן הפניה וההסתכלות למזרח הוא להפוך פניו מהמלכות, ולהתחזק בדעת וביסוד].

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר שהשם שד"י שומר על גוף ועצם אמיתת המציאות, נקי מדמיונות (וכן עיין בריש ספר אדיר במרום שהאור משם א"ל נצטייר על ידי שם שד"י). כי הדמיונות הם בחי' השדים. ויעויין ביאור יפה מאד על זה בהקדמה של ר' נפתלי הרץ לספר ברית עולם ח"ב ז"ל ותנאי הצורה הדמיונית הוא ג"כ ביטול הטבע, אבל אינו כמו ביטול הטבע דצורה השכלית, כי שם הוא ביטול הטבע ממש, ואין לו עסק עם הטבע כלל, רק עסקו ורצונו להתבטל ולקבל הצורה השכלית, משא"כ בצורה הדמיונית, שאדרבה כל עסקיו אל הטבע, רק שחשקו ורצונו יותר מלפי כחו, ועי"ז מרוב החשק לטבעי עצמו במעלה היותר גדולה, אשר אין כח בחלקיו לקבלו, על ידי זה יתבטלו טבעי עצמו ויקבל צורה הדמיונית, והם הם ברואים כאלה אשר החומר הזה שנברא בעולם אינו מספיק להם לרוב חשקם ותאוותם בענייני העולם הזה הגשמי, ואינם יכולים להתדבק אל החומר, כי תיכף בהתדבקם אליו יתבטל החומר מכל וכל לרוב חולשתו לקבל הצורה ההיא, ונשארה הצורה ההיא חופפת על החומר, ותמיד חשקה להתחבר על החומר ואינה יכולה, והיא הצורה הדמיונית כנ"ל, והם הם השדים [וה"ס משרז"ל (ברכות ו.) וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא כמובן] שאוכלים ושותים כבני אדם ורפים ורבים כבני אדם וכל התאוות כבני אדם, וכל כחותם הכל בדמיון, כי אין להם חומר לפי ערכם כנ"ל, ולכן ניתן החומר לבני אדם שהוא לפי ערך תאוותם, וכאשר האדם שיש לו חומר יתחזק לו תאוותו וימשוך אחריהם יכנס לתוך גבולם, וסוף כל סוף יפסיד חומרו כמו שגם הם אין להם חומר, וז"ס הגיהנם, והם הם הכרובים שאצל פתח ג"ע, והבן כי הצורה הדמיונית היא בין הצורה הגשמית לצורה השכלית, ע"ש.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שדייקא שד"י הוא התיקון להש"ד (גמטריא ערלה, כמבואר בריש ספר אדיר במרום, שהוא טמטום הלב, ומבואר שם שעד שהוא רק ש"ד הוה בחי' שם אלקים, שהוא בחי' טבע, ועל ידי י' של שד"י הוו שמות הוי"ה ע"ש).

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל בזה מש"כ בירמיה (כה:ל – תיקון חצות) שא"ג ישא"ג על נוהו. ומש"כ בפ' כי תבוא (דברים כז:ב) והקמת לך אבניך גדלות וש"דת אתם בשי"ד.

</div>



# תנינא תורה פ

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/80/

# תנינא תורה פ

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/80


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סודות התורה = ד' אמות של הלכה.

</div>



# תנינא תורה פב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/82/

# תנינא תורה פב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/82


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ועקר התשובה הוא בחדש אלול, כי הם ימי רצון, שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה. והדרך שעשה משה הוא כך, שמשה קשר את עצמו אפלו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם, כמו שכתוב (שמות לב:לב): "ואם אין מחני נא". וזה פרוש (שמות ל"ה): "ויקהל משה" וכו' - שמשה היה מאסף ומיחד ומקשר את עצמו עם כל ישראל, אפלו עם הפחות שבפחותים.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ע כי הלוא הפסוק הזה, מה שמשה רבינו אמר ואם אין מחני נא היה בי"ח תמוז, ומבואר היטב ברש"י שבארבעים יום של י"ח תמוז עד כ"ט אב משה רבינו עסק בתפילה להש"י למחל ולסלוח לעם ישראל, עד שהש"י נתרצה והזמין את משה רבינו שוב לעלות אליו ונתן לו את התורה שנית. ולכן צ"ע איך רבינו לומד מזה הפסוק על ההנהגה של אלול, הלוא זה ההנהגה של תמוז שהוא עבודה אחרת לגמרי מקבלת התורה של אלול. ואפילו שנאמר שלכן רבינו הביא את הפסוק של ויקהל משה שהיה ממחרת יום כיפור, ומוכיח שמאז מי"ח תמוז עד לאחר יו"כ משה רבינו היה עוסק בזה הענין להתאחד עם אם ישראל, עדיין קשה איך מוכיח בזה במיוחד על חודש אלול.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד צ"ב בתורה זו מה שרבינו כותב כל זה שכך עשה משה, ויכולים לפרש שכך עשה משה, ולכן כיון שמשה הצליח, נמצא לפי זה שכל עם ישראל מקושרים היטב להצדיק בימים האלו, ולכן הם ימי רצון ועת מוצלח לעבודת השם, ולפ"ז אולי יש ליישב הקושיא הנ"ל שרואים שעיקר הצלחת משה רבינו להשיג מבוקשו היה בימי אלול, כמו שאמרו חז"ל, ולכן הוא עת רצון בשבילנו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מלשון רבינו שמשה רבינו עשה דרך כבושה וכן בהתחשבות שתורה זו ממש חלק מתורה ו', לכאו' רבינו לא סתם מגלה לנו הדרך של משה רבינו, אלא מראה לנו שכן ראוי לכל אחד מישראל להתנהג כך.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי נוכל לפרש על דרך דרוש, שהנה בטענת משה רבינו מחני נא, הוכיח שהש"י עוד יתחדש התורה בנתינה השניה, והנתינה השניה יהיה עוד מקושר מאד כפי נשמות ישראל, כי כל נשמה נשרש באות מהתורה. ולכן דוקא חודש אלול שאז הש"י מסר את התורה שנית למשה רבינו, אז הוא מסוגל להתאחד עם כל אחד מישראל, כי אז כל אחד נקבע בתורה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

והנה התקשרות של משה רבינו עם כל אחד מישראל אפילו מהפושעים, לא היה שהלך לדבר איתם וכדומה, אלא שהתפלל אליהם (או כפי הדרוש הנ”ל, גם על ידי אותיות התורה), ואולי בזה שונה עבודת השם של איש פשוט, שגם עליו להתחבר לכל אחד מישראל, אבל הוא כבר צריך לעשות התקשרות גשמי (וכמו שמבואר בלקוטי הלכות שהצדיק שולח אנשיו למקומות נמוכות וכו').

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

זה הענין שדוקא בחודש אלול משה רבינו היה מקשר את עצמו לכל אחד מישראל, לכאורה הוא מענין והלכת בדרכיו, כי כן ידוע שבחודש אלול המלך בשדה ויורד כביכול אל כלל ישראל, ולכן עלינו לנהוג כן גם אנחנו.

</div>



# תנינא תורה פג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/83/

# תורה פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/83


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שיש בהאלף-בית ששה פאין, ושש פעמים פ' גימטריא ת"פ, כמנין לילית, ע"ש. והנה שש פעמים פ"א עם השש פעמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וי"ל שזה מרומז במה שרבינו גילה בסוף על הפסוק (משלי כא) מתן בסתר יכפה אף, כי מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש ד' אותיות עם פ' בסוף המילוי: אלף, כף, ךף, קוף, ביחד הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם ו' כוללים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ששה פאין. ששה צדדים זה בחינת תלת מיומד של מקום, ואכן יש עוד שני מיומדים (דימנטשינס), זמן וטוב ורע, שסך הכל יעלו ל"ב מיומד (ר' אריה קפלן בפירושו לספר יצירה). פ' כפול ל"ב בגמטריא 2560, ואין כאן מקום להאריך, אבל לדוגמא זה בגמטריא (בראשית ו:טז) ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הופך האף ונעשה פא – עיין ענין האופן שהבאתי מספר המלכות בערך אומן.

</div>



# תורה פג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/83/

# תורה פג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/83


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

שיש בהאלף-בית ששה פאין, ושש פעמים פ' גימטריא ת"פ, כמנין לילית, ע"ש. והנה שש פעמים פ"א עם השש פעמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וי"ל שזה מרומז במה שרבינו גילה בסוף על הפסוק (משלי כא) מתן בסתר יכפה אף, כי מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

יש ד' אותיות עם פ' בסוף המילוי: אלף, כף, ךף, קוף, ביחד הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם ו' כוללים.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ששה פאין. ששה צדדים זה בחינת תלת מיומד של מקום, ואכן יש עוד שני מיומדים (דימנטשינס), זמן וטוב ורע, שסך הכל יעלו ל"ב מיומד (ר' אריה קפלן בפירושו לספר יצירה). פ' כפול ל"ב בגמטריא 2560, ואין כאן מקום להאריך, אבל לדוגמא זה בגמטריא (בראשית ו:טז) ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

הופך האף ונעשה פא – עיין ענין האופן שהבאתי מספר המלכות בערך אומן.

</div>



# תנינא תורה פה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/85/

# תנינא תורה פה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/85


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

דרך לבית א-ל מלוז – מהערף.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

בית אל עם האותיות = 448, לוז = 43, הרי 491, וזה דרך העורף, דהיינו באחוריים, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחי' לאה שהוא בעורף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

יש להאיר שבאנגלית אגו, זה האנוכית שיש להאדם, אגוז, זה לשון רבים. לוז, באנגלית, זה לאבד. אז אגוזים לוזים, זה לשון לאבד את האגו!

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

לוז בגמטריא גם – כינוי ללאה (עיין בספר עץ חיים, שער לח, פרק ה מ"ת, ובספר קהילת יעקב ערך גם). ועיין לקמן הפסוק שמוכיח כדברי רבינו כאן.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

לאה שהוא בעורף שהוא נוק' ראשונה ואח"כ נכנסין לבית המקדש שהוא בחי' יעקב קראו בית אל וכו' וכו' שעל ידי בחינת לאה שהיא ראשונה יכול לבא לבחי' רחל, ע"ש.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

יש לזה רמז בתהלים (קמו) עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם. הראשי תיבות של: השמר אמת לעולם: לאה, הסופי תיבות של: בם השמר אמת לעולם ע"ה בגמטריא רחל בית אל (ע"ה בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק!).

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אדיר במרום (עמ' רמ – ספינר) כז"ל אין תיקוני הז"א הולכים אלא לרחל, אלא שלפי התיקונים שנתקנת, כך נשים הזיווגים, או בה או בענפיה. והוא סוד: ויאהב יעקב את רחל (בראשית כט:יח) מגמת יעקב הוא לרחל תמיד, אלא שיוצא משם מה שיוצא, לפעמים התעוררות רחל, ולפעמים התעוררות לאה, בכל הבחינות הפרטיות שיש. והזה זה סוד: ותצא לאה לקראתו (בראשית ל:טז), כי לאה היא תמיד היוצאת לקראת יעקב, כי כוונת יעקב אל רחל, אלא שמשם נולד התעוררות לאה היוצאת ומזדמנת לזיווגה, והבן היטב [ה"ע טעם הדבר י"ל על פי מש"כ שם עמ' כז (מכון רמח"ל) ז"ל ותדע שגם יעקב מפני כך נזדמנה לו לאה בתחילה, כי היה בורח מעשו וכו' ע"ש, כי הבריחה לאימא, ולכן ממילא מתעוררת לאה, ולפ"ז י"ל שכל פעם שמעורר לזיווג הרי מעורר את אימא, ולכן לאה תזדמנה קודם]. וזה סוד: ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וכו' (בראשית כד:סג), כי הנה יצחק הולך לתקן לרחל בכח הגבורה שלו, כנ"ל בסוד: וישב ויחפור בארות וכו'. אך מכח התקונים האלה מזדמנת אליו לאה להזדווג, שהיא רבקה שניתנה ליצחק. ונמצא לפי זה שאף על פי שאנחנו אומרים שכשבאה לאה פב"פ עם ישראל, אז נשאר מקום לרחל שעולה עד הדעת. אינו שפניית המקום יגרום זה. שהרי בלילה אינו כך. אלא אדרבא, זווג לאה עצמה נמשך מפני היות כח זה ברחל להתעלות עד למעלה, בכח חזרת תפלת שחרית כנ"ל. ולכן תפנה לה לאה מקום, והיא תבוא פב"פ בזווג, ואז נמשכת רחל למקום הראוי לה להמשך. והנה זה סוד: ויהי בעלות המנחה, והיא לאה העולה מעצמה, בסוד: ותצא לאה לקראתו, כי בעוד שהז"א מכוון לתקן רחל בכח הגבורה, עולה משם זאת המנחה שהיא לאה, עכ"ל.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ כאן רבינו: והנה בבוקר והנה היא לאה (בראשית כט:כה – ויהי בבקר והנה הוא לאה)....

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד כתוב (בראשית כט:ל) ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה. גם כינוי ללאה, ובגמטריא לוז כמו שהבאתי לעיל. הרי שכאשר בא אל רחל, קודם פגש בלאה, ויבא גם אל רחל.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

בתפילת שמונה עשרה של מנחה של שבת. אברהם יגל יצחק ירנן. יגל בגמטריא לו"ז, ירנן בגמטריא: לאה רחל לאה.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

כי על הגוף נאמר שכבי עד הבוקר שהוא עת התחי', והנה בבוקר והנה היא לאה, היינו עצם לוז שע"י נתבנה הגוף ע"ש.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

לפי זה מובן הסגולה שרבינו כתב בספר המדות (ערך שנה אות ד) מי שאינו יכול לישן, יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ע"כ. כי השינה היא מה שצריכים לעשות להגוף כדי להגיע לעת התחיה כנ"ל.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

דברי רבינו בתורה זו קשה מאד לעמוד על פשוטן, כי כותב שלוז היא בחי' הקדקד וכתיפיו, וזה נחמו נחמו גמטריא קדקד, ואיך יכול להיות שהקדקד הוא בחי' ערף? ואפילו שבת נחמו רבינו כותב שזה בחי' ערף. ונראה לעניות דעתי הדברים מפותחים היטב על ידי מה שהרמח"ל גילה בספר אדיר במרום (קנד- ספינר, רנ – מכון רמח"ל) ז"ל:

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

דע כי שני ראשי הכתפין דא"א, מהם נעשה הדעת בז"א. כך כל הכתפין מתלבשים באו"א והאור נמשך בתוכם, ואחר כך מהם נעשה מוחין חו"ב בז"א. והאמת כי דעת דא"א הוא עומד כאן בין הכתפים, ועל כן מכחו נמשכים הקוצין האלה בכל תקוניהם עד כנגדו, דהיינו – עד בין הכתפים, ואז מתפשטת ההארה בכל הכתפים. ... הנה מוח הדעת ממשיך הקוצין בכל כחותם למטה כנגדו, ואז מקבלים זה האור הגדול ראשי הכתפים, שמהם יעשה הדעת בז"א, והם נקשרים בקוצין האלה מכח ההארה הזאת, עד שאחר כך אפילו בז"א עצמו יוכלו להמשיך אור הנימין האלה וכו' וכו' מכח[ו] יקבלו ההארה גם שאר ב' המוחין חו"ב, ואז יוכלו לבקוע במצח דז"א ולצאת לחוץ בסוד תפילין, וגם יחזרו לאחור ויעשו הקשר בעורף... כל מאור למטה לפי פעולותיו צריך שיהיה לו שורש בא"א, להיות נמתק ונשגב מן הס"א. והנה העורף בז"א הוא מקום יניקת הס"א, ושם צריך שיהיה לה הכפיה, והוא באמת סוד (בראשי מט:ח): ידך בערף אויביך... וכו' ... והאחור הוא המקום שאין האורות מאירים, וכך הם פנים ועורף. והס"א אינה יכולה לאחוז בפנים כלל, אלא באחור. ועל כן למטה בעורף יש יניקת הס"א כנ"ל, כי הוא המקום הראשון שהיא יכולה להתחזק, ומשם היא מתגברת לינק וכו' אך בא"א ודאי אינה יונקת, אלא שצריך ליעשות שם תיקונים לצורך מה שיהיה למטה (בז"א). והתיקון הזה יהיה לעשות שגם בעורף יהיה בחינת פנים, פירוש: המשכת האורות וכו' וכו' שסוף השערות מתקשר ברישי כתפין, זה גורם שיאירו הקוצין האלו גם בז"א בדעת שלו, והוא מכה בעורף והאור נכנס לפנים בדעת שהוא הנקשר בו בא"א. אבל נמשך גם כן בחו"ב כמו שנמשך למעלה בכתפין עצמם. ואז הם בוקעים המצח (של ז"א) ויוצאים לחוץ, ובקיעה זה עשויה להחזיק כח הקדושה הרבה, והוא ענין (דברים כח:י) וראו כל עמי הארץ וכו' וכו' ואז הבחינה הזאת חוזרת (ע"י הרצועות) עוד לעורף לכפותה, וזהו בחינה אחרת – קשר של תפילין שהוא ד', בסוד ד' דיחודא, ובכח זה מכפה את הס"א ואת האומות הרבה. והאמת: 'כי כלהו כתיבי באדרעיה' (ברכות ו:), כי תפילין של יד הם סוף התפילין של ראש, ושם (ביד) הקשר הוא יו"ד. ועל זה נאמר (בראשית מט:ח) ידך בעורף אויביך, כי התפילין דיד הם תפילין דראש בנוקבא. ונמצא זה הכח לכפות הס"א, בכח הי' והד' האלה. וכו' וכו' והנה הקשר היוצא לאחור הוא ממתק העורף כנ"ל, שהוא האחור הראשון שבפרצוף שמשם תלוים כל שאר האחוריים, וזה צריך מאד שיהיה ממותק וכו' וכו' ... עכ"ל.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כבר מבואר איך שכל הבחינות האלו של הכתפים והקדקד ולוז כולם באים מכח הערף. וזה בחי' ידך בעורף אויבך, וא"כ הרי זה גם בחי' שבת, כמו שרבינו גילה בתורה נז, שסגולת אכילת וענג שבת הוא "להשבית אויב ומתנקם (תהלים ח)".

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מבואר ברמח"ל שם (קכב – ספינר) שטל תחיה, שעל ידי תחית המתים, גם הוא בא מבחינת הערף מכח א"א (אלא שהנ"ל בא בעיקר מבחי' הדעת ומבחי' הקוצין והנימין, ואילו הטל בא מבחי' החוורתא) ז"ל עוד אור אחד נמשך מן החכמה סתימאה דרך השערות מאחורי העורף, ומגיע אל המוחין האלה שבז"א ומאיר בם. וזה אור שאינו יורד ממדרגה למדרגה כמו אותו של המזלא (-המבואר למעלה שם שעושים המוחין שלו), אלא מחבר הח"ס בסוד יו"ד ה"א וא"ו אשר שם, עם המוחין דז"א שהם גם כן יה"ו. והוא סוד: חכמות בחוץ תרונה (משלי א:כ). והנה זה הט"ל יורד מבחינת הגולגלתא, פירוש – שאינו לפי ההתפשטות האצילות הנמשך מח"ס כנ"ל, אלא מבחינת הגולגלתא שהיא שליטת הנהגת א"א כנ"ל, ולכן יורד מיד בלא התפשטות. והנה על כן אמר: ומהאי גולגלתא נטיף טלא וכו', כי הוא הטל היורד דרך השערות שהם בוקעין הגולגלתא ויוצאים, וזה יורד טיפין טיפין דרך השערות האלה. וזה הטל נקרא (ישעיה כו:יט) טל אורות, מפני שהוא מסוד הגולגלתא כנ"ל ומאיר מבחינת החוורתא. ועל זה נאמר: שראי נמלא טל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שגם טל התחיה בא דייקא מבחי' הערף.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד קטע ברמח"ל שנראה לענ"ד יביא עוד הבנה לדברי רבינו כאן.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (עמ' תפז, מכון רמח"ל) ז"ל ותבין גם כן איך עיקר גילוי ההנהגה היא בדעת, כי הוא המתגלה ומפתשט, בסוד: ובדעת חדרים ימלאו (משלי כד:ד). והאמת כי הדעת סוף הכתב, והיינו כי סוף כלי הכתר נעשה כלי לדעת, כי למוח הדעת עצמו אין יש כלי פרטי. והנה על כן תראה שהקטן אין לו דעת, וכמו שהולך וגדל יתגלה בו. כי כבר אמרתי: הכתר הוא תמיד רחמים, והוא איננו מתגלה עדיין בעיבור, ולכן אין בו דעת, ומתחיל להתגלות אחר כך, ואז יתחיל הדעת, וגם תדע כי באמת ההנהגה אינה אל בו"ק, אך מלכות הוא רק לעליתה, בסוד שבת ויום טוב. והנה היא נשרשת בכתר, בסוד: כתר מלכות, כמ"ש לך כבר. ובאמת בהתגלותה בסוד שורש זה, אז יהיה לספירות עליה. ונמצא לפי זה שבהיות הדין מתגבר יגרום לכתר להתעלם, ונשאר ממילא כמו מתעלם הדעת, ולא נשאר להנהיג בסוד הדין אלא חו"ב וו"ק, ומלכות תהיה בלא כח. ובבוא עוד אורות, הנה כן בדרך זה יתגלה הכתר, וממילא יגיעו הדברים לדעת, ואז יאיר האור לחו"ב לצורך הו"א, ואחריהם למלכות לצורך העליה, ע"ש.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שכן הענין להגיע לבית אל, שהוא בית המקדש, בחי' מלכות, וגם בחי' דעת, כי כל מי שיש לו דעת כאילו נבנה בית המקדש, על כרחך יצטרך התגלות והמשכת דעת, והנה היא לאה שעומדת במקום הדעת, ועל כרחך היא תעורר ראשונה.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ן – שבת נחמו. ש"ן זה גם כן הראשי תיבות של נחמן (בן) שמחה. ערף, זה בחי' אחורים, הרי רמז שעיקר הנחמה נ נח נחמ נחמן מאומן. ש"ן זה ג"כ בחי' חו"ב, כי יוד-הי, בגמטריא ל"ה, כפול י', הרי ש"ן (אדיר במרום עמ' תקכ, מכון רמח"ל).

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ציוני ריש פרשת ויצא הביא ז"ל למה נקרא שמו לוז א"ר אבא בר כהנא הנכנס בה טורף מצות ומעשים טובים, רבנן אמרי מה לו"ז אין לה פה כך אין אדם יכול לעמוד על פתח' של עיר. א"ר סימון אילן לוז הי' עומד על פתח' של עיר, והלוז הוא חלול ועומ' על מער' והיו נכנסין דרך הלוז למערה ומן המער' לעיר וכו' ע"ש. וי"ל עיר בחי' רחל (עיר היא בחי' מלכות, כמבואר בכ"מ ובספר אדיר במרום עמ' תעז), הרי שהדרך לרחל אינו אלא דרך לאה.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שם ז"ל בפרקי דרבי אלעזר מצאתי רב אמר אנא הוית בכרכי הים ושמענא דהוו קריין לגרמא דשדרא דאשתאר בקבר' מכל גופא, בתואל רמאה. שאילית עליה, אמרי, הוא ברישיה דחויא דאיהו רמאה וההוא גרמא הוא רמא' מכל שאר גרמין, דתניא א"ר שמעון ההוא גרמא למה אשתאיר יתירא מכל שאר גרמין משום דאיהו רמא' דלא סביל טעמא דמזוני דבני נשא כשאר גרמין, ובגיני כך הוא תקיף מכל שאר גרמי, והוא להוי עיקרא דגופא, וגופא אתבני מיניה, הה"ד בת בתואל הארמי. ותאנא אמר רבי שמעון הוא רמאי ומעולם הוא רמאי שכן יצר הרע דאיהו רמא' הה"ד בת בתואל הארמי גרמא רמא' וכו' ע"כ. והנה כבר הבאתי מהרמ"ל שרבקה בת בתואל בחי' לאה, והיא יצאה לקראת יצחק וכו' ע"ש.

</div>



# תורה פו

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/86/

# תורה פו

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/86


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות תצב, ומשכ"ש.

</div>



# תנינא תורה פז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/87/

# תורה פז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/87


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע הוא כי אי אפשר לבוא לאמונה (-יראת הרוממות) רק על ידי יראת העונש, כי מחמת שהוא ירא מהעונש מאמין שהשם יתברך הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, ומזה בא לאמונה יותר גדולה, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין קצת מראה מקומות לזה ומה שכתבנו בזה באריכות בערך תיקון הראש והסוף אות ג.

</div>



# תורה פז

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/87/

# תורה פז

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/87


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע הוא כי אי אפשר לבוא לאמונה (-יראת הרוממות) רק על ידי יראת העונש, כי מחמת שהוא ירא מהעונש מאמין שהשם יתברך הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, ומזה בא לאמונה יותר גדולה, ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין קצת מראה מקומות לזה ומה שכתבנו בזה באריכות בערך תיקון הראש והסוף אות ג.

</div>



# תורה פח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/88/

# תורה פח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/88


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וצריך הצדיק כזה לגנוז האהבה והיראה, כדי שלא יקטרגו המקטרגים עליו, ויגזלו ממנו ההשפעות וכו'.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר אדיר במרום להרמח"ל (עמוד לז) ז"ל אך כשמגיעים להקצר והיינו לצאת מן הנוקבא לתחתונים, הנה שם נאמר: לפתח חטאת רובץ (בראשית ד:ז), והס"א מתחזקת לקחת זה האור. ואם לא יש מי שיודע לקצור השדה כראוי, הנה האור כדי שלא ימסר לס"א, אינו מתפשט, בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב (איכה ב:ג). אך מי שמקבל עליו ענין תיקון השכינה, אז הוא מתעלה לקחת האור במקום שאין הס"א מגעת שם, ומביא אותה למטה. וכיון שנלקח מן האדם הוא שמור, כי כל הסכנה הוא בהתפשטות מן המלכות לאדם. וזהו באמת ענין מה שהיו תמיד יוצאים בדרכים בני הישיבה של הרשב"י ע"ה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה צ"ב דברי רבינו מאיזה בחי' הוא מדבר ששם יש חשש שיגזלו ההשפעות.

</div>



# תורה פט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/89/

# תורה פט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/89


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

הסיפור השייך לתורה זה נמצא מכתב יד הרב מטשערין מובא בספר כוכבי אור, בסיפורים השייכים לסיפורי מעשיות אות י (מובא בשיח שרפי קודש א:רלג).

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

'הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה' – תולדות יעקב יוסף פ' וארא, והובא בספר בעל שם טוב (א'קכב, ושם א'תשנט).

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פט: אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד שם יתברך בשמחה, לכך צריך להשיב בעצמו: מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה, מתוך כך בא לשמחה גדולה, ע"ש.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ולא זכיתי להבין, מי שבאמת כאב לו צער השכינה, מה איכפת לו הכבוד הזה שהשם יתברך בעצמו מספר לו, הלוא השכינה בצער?!

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וב"ה במקום אחר כתבנו יישוב על זה.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שהשם יתברך מסתתר כדי לזכות להשגה עוד יותר גדולה מאילו היה תמיד בנמצא, ויכולים להאמין שהחסרון ההסתר הוא ממש מראה ומלמד על השגה יתירה. ועוד, הרי מלמד על המציאות איך זה נראית בלי המצאו, וזה בעצמו גדולת ההכרה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

תורה פט: הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם, הן ברוחני הן בגשמי, החסרון הוא בשכינה וכו' וכו' כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכו' ע"ש. ע' ביחוד היראה לרמח"ל (ד"ה והנה עד כאן, עמ' שיב) ז"ל אבל לפי היראה כך היא ההשפעה. מי שירא מן היראה רעה, שהיא קליפת נגה, הנה הוא נמסר בידה, כבן שנמסר ביד שפחה לגדל אותו ולישר דרכיו, היא מלקה אותו כמו שצריך לו להטיב מעשיו. כך כנגד זה אין לו ידיעה אלא בדברי הטבע בהבלים של העולם, או בחכמות חיצוניות, שכולם דרך חול. ונמצא שאע"פ שלא יהיה טמא, יהיה חול, ולא יוכל לקבל מן הפנימיות. אבל מי שמחזיק ביראה הרוממות, אז השכינה עצמה מיסרת אותו לפי סדר הישיבות וכו' ע"ש. ומבואר שרבינו תפס בפשטות לדבר על דרך יראת הרוממות.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה, מתוך כך בא לשמחה גדולה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

מזה יכולים לשים על הלב היטב כאשר זוכים לאיזה השגה או הארה בקרבת אלקים, שמה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי גדולתו. מי שבא לחכם, האם החכם יתחיל להראות לו חכמתו סתם, ובפרט איש עם שכל נמוך או ילד קטן שבא לחכם, איזה ענין יש להחכם להראות לו חכמתו. ואיש או ילד כזה שבא לעשיר גדול ולמלך, היתכן שהמלך בעצמו יפנה אליו ויקח אותו ויראה לו גדולתו?! ואפילו משה רבינו נגד הבורא ית"ש, כמה עזות דקדושה היה לו להפליא לבקש מהשם יתברך הראני נא את כבודך. והוא דבר פלא איך שאדרבה השם יתברך משרה שכינתו דייקא על האדם, ודייקא מבשרי אחזה אלוה. וכענין במקום גדולתו שם ענוותנותו. עמוד והתבונן. ;

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

בעלים לתרופה (מכתב רבי) רבי נתן כז"ל עקר המרה שחורה והעצבות שלך היא מרבוי האמת, מחמת שאתה יודע האמת כמה אתה רחוק, וכמה רבו פגמיך וכו', אבל מחמת שהאמת הזה רוצה להרחיק חס ושלום או להחליש הדעת, על כל פנים צריכים להשליך אמת כזה וכו' וכו' ע"ש. וצע"ק למה להשליכו ולא לעשות עצת רבינו שגילה כאן.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כעין זה יש לעיין במה שרבינו גילה בתורה צח בענין נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, שכאשר מגלים עצימת עיני הרשע לראות מה שפגם, אין עונש גדול מזה ע"ש, וקשה הלוא מה שמגלים לו הפגם יכול להביאו לשמחה גדולה כמו שרבינו גילה כאן. אף על פי שיש לדחות שבמקרה הזה לא ידע החוטא לעשות כן, נראה יותר שיש עבירות כאלו שלא נותנים להאדם להבין זאת.

</div>



# Chapter ג:

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/9/

# Chapter ג:

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/9


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות ג: כי זה תלוי בזה גאות ונאוף כמו שאמרו חז"ל (סוטה ד:) על פסוק (משלי ו): ואשת איש נפש יקרה תצוד עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ובה"ד נראה כמו שרבינו מבאר כאן שהגאוה הוא עבודה זרה, שמכחיש שיש די באלוקותו יתברך ח"ו, כן הוא מביא את האדם לעבור על אשת איש, שכל מהותו הוא בחינת יחוד השם כידוע, כי האדם ואשתו בבחינת קב"ה ושכינתיה. ועוד שהרי רבינו מגלה כאן שתיקון הברית בחינת שד"י הוא בחינת הסתפקות בשני בחינות, יחודא תתאה ויחודא עלאה, והרי הגאוה שהיא מכחשת בחי' שד"י - שאין מספיק לו אלוקותו ח"ו, הרי לא יספיק לו יחוד דקדושה ויחמוד מה שאינו שלו ואינו ראוי לו.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד ב"ה שכל דבר יש לו זכר ונקבה, ולכן ברמות רומא, שקנה לעצמו רוח של הבל, הרוח הזה דיקא יחפש להזדווג בהבל טמאה כמותו.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין בכלי יקר פרשת קרח עה"פ וישמע משה ויפול על פניו שחשדוהו על אשת איש, שפירש שהענין הוא שבעל גאוה רוצה להשתלט על כולם, והנראה לי כתבתי.)

</div>



# תנינא תורה צא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/91/

# תורה צא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/91


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל וכו' ע"ש. עיין בחיי מוהר"ן אות רעג, שרבינו לא התחיל לעשות שום דבר בעולם קדם שידע הסוד, ואילו כאן מבואר שהדרך להגיע להידיעה הוא רק על ידי שעושים באמונה. אכן החילוק הוא פשוט, שבמצוה צריכים נעשה ואז יש הנשמע, אבל בהנהגות ועסקי העולם רבינו לא עשה עד שידע.

</div>



# תורה צא

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/91/

# תורה צא

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/91


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל וכו' ע"ש. עיין בחיי מוהר"ן אות רעג, שרבינו לא התחיל לעשות שום דבר בעולם קדם שידע הסוד, ואילו כאן מבואר שהדרך להגיע להידיעה הוא רק על ידי שעושים באמונה. אכן החילוק הוא פשוט, שבמצוה צריכים נעשה ואז יש הנשמע, אבל בהנהגות ועסקי העולם רבינו לא עשה עד שידע.

</div>



# תורה צב

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/92/

# תורה צב

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/92


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו וכו'. כבר העירו החברים שבלשון עברית (ולא בלשון הקודש של התורה – ויקרא יא:כט) צב זה turtle, שהולך נע ונד בתוך ביתו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין תורה מ – כל הנסיעות של אדם הוא בשביל קלקול האמונה.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן אות רפ בענין נע ונד בתוך ביתו ובדרך. ועמש"כ בחיי מוהר"ן אות תקנט.

</div>



# תנינא תורה צג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/93/

# תורה צג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/93


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כל העושה משא ומתן באמונה, מקיים מצות עשה של ואהבת, שהיא שורש לכל מצות עשה כמ"ש בתיקונים ת"ך על פסוק ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפקודין דעשה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הפסוק הנ"ל הולך על קרבן פסח כידוע מחז"ל, שאותו יום של הברכות היה ערב-ליל פסח. והרי שדייקא בפסח נתגלה התיקון הזה של ואהבת, שהוא תיקון תאוות ממון בעשיית המשא ומתן באמונה, כי פסח הוא תיקון תאוות ממון, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א.

</div>



# תורה צג

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/93/

# תורה צג

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/93


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כל העושה משא ומתן באמונה, מקיים מצות עשה של ואהבת, שהיא שורש לכל מצות עשה כמ"ש בתיקונים ת"ך על פסוק ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפקודין דעשה וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הפסוק הנ"ל הולך על קרבן פסח כידוע מחז"ל, שאותו יום של הברכות היה ערב-ליל פסח. והרי שדייקא בפסח נתגלה התיקון הזה של ואהבת, שהוא תיקון תאוות ממון בעשיית המשא ומתן באמונה, כי פסח הוא תיקון תאוות ממון, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א.

</div>



# תורה צד

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/94/

# תורה צד

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/94


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

– מבואר מה שמבואר במקום אחר, שרק על ידי העינים נברא הצמצומים ויש אותיות להכיל.

</div>



# תנינא תורה צה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/95/

# תורה צה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/95


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחריו (יומא כב:), וזה פרוש סוד שמובא בעץ החיים (שער אריך אנפין פרק יב) אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה, פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו, על ידי זה מחזיק עצמו בבחינת מה ואפס ואין, וכשמסיר ממנו מה וכו' נשאר פה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שים לב שזה בעצמו לשון חז"ל קפה. כי אותיות האחרונות הן 'פה', ואות ק' הוא מאה, שהוא בחי' מה, כמו שדרשו חז"ל אל תקרי מה אלא מאה.

</div>



# תורה צה

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/95/

# תורה צה

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/95


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחריו (יומא כב:), וזה פרוש סוד שמובא בעץ החיים (שער אריך אנפין פרק יב) אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה, פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו, על ידי זה מחזיק עצמו בבחינת מה ואפס ואין, וכשמסיר ממנו מה וכו' נשאר פה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

שים לב שזה בעצמו לשון חז"ל קפה. כי אותיות האחרונות הן 'פה', ואות ק' הוא מאה, שהוא בחי' מה, כמו שדרשו חז"ל אל תקרי מה אלא מאה.

</div>



# תורה צח

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/98/

# תורה צח

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/98


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות וכו' כלומר שיהיה רואה בעיניהם של צדיקים וכו' דהינו שהוא רואה מה שפגם, שהיה נסתר ממנו מקדם, ואין ענש גדול מזה, כשאדם רואה מה שפגם, ע"כ. עיין תורה סו:ג ענין מפלת הרשעים ע"י אמת.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בבראשית רבה (יט:ו) ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם (בראשית ג:ז), וכי סומים היו, רבי יודן בשם רבי יוחנן בן זכאי ורבי ברכיה בשם רבי עקיבא אמר משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין, ותפשם במקלו ושיברן, עמד ותפשו, אמר ליה ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, לא בא ואראה לך כמה טובות איבדת, כך הראה להן כמה דורות איבדו, וידעו כי ערומים הם, אפילו מצוה אחת שהיתה בדין נתערטלו הימנה, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במסכת ברכות (דף נח.) שרב ששת שהיה סומא נתן עיניו בו בההוא צדוקי ונעשה גל של עצמות, והמהרש"א כתב או שהיה נס שתפקחו עיני רב ששת כדי לעשות את זה, או שפירושו שקיללו. ולפי פירוש רבינו כאן רבינו ניחא.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צח: ענין נתן עיניו בו – מובא באגרת נא לרמח"ל ז"ל הוא בשם זה כה"ת שסודו בעינים, בסוד "לא כהתה עינו", והוא ענין הגברת הדינים בחוזק רב, בסוד ראיה זאת, והענין ארוך וכו' ודי לומר שהוא שם של גבורה בסגולתו לפעול בענין זה, ע"כ.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך אמר לאברהם (בראשית יב:ג), ואברכה מברכיך ומקללך אאר. בקללה שינה מלומר אקלל, ושמעתי מפרשים שיאיר להם האמת. ולפי דברי רבינו י"ל יאיר להם כמה פגומים הם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת בבא בתרא דף עה, רבי יוחנן נתן עיניו בו. והנה רבי יוחנן הוא דאמר (ברכות כ:) שהוא מזרע יוסף שלא שלטא בו עין הרע, ואם לא שלט בו עין הרע מן הסתם לא היה מסתכל באחרים בעין הרע, ולכן יפה לפרש שנתן עיניו בו, אינו ענין של רע עין, אלא כפירוש של רבינו כאן.

</div>



# תורה צט

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-4/99/

# תורה צט

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-4/99


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

כי בעת שיתפלל בדבקות כראוי אזי יעלה כל התפלות עם התפלה ההיא שהתפלל כראוי. ע' כעין זה בנתיב מצותיך נתיב אמונה שביל ג' אות כה סיפור על מו"ה יוסף מיאמפלא בן הקדוש הרב מוהר"ר מיכל מזלאטשוב שעלה לשמים והפריחו את כל התפילות שלו ולא נשאר רק ה"א אחת וכו' והבעש"ט טען שהוא כן יכול להתפלל בלב שלם ואמת וקרא אותו ואמר לו התפלל בני כאן לפני יוצר כל, ויושע לך, והתחיל להתפלל, ומתוך גודל כוונת התפלה התחיל למטה הגוף להזיע, ובתפלה הזאת העלה כל התפלות להיותם מאירים ובהירים וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אגרא דפרקא (עם ביאור הצבי והצדק, עמ' 157) ז"ל והנה אם מתפלל האדם שלא בכוונה, ח"ו לומר שתהיינה מוצא שפתיו לריק, ומבואר בזהר (ויקהל רא ע"ב) שאותן האותיות נתונים המה בשימור תחת יד ממונה אחד עד בא זמן אשר יתפלל האדם תפלה כזאת בכונה, אזי יעלה גם את התפלות הקודמות, ע"כ.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

בתפלה זכה שלפני יום כיפור: ועל ידי זכות התפלות שנתפלל ביום הקדוש הזה, יעלו ויבואו ויגיעו ויצטרפו עמהם כל התפלות שהתפללנו בכל השנה בלא כונה, ויהיו כלן נכללות בתפלות היום הזה, ע"כ.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

תורה צט כי בעת שיתפלל בדבקות כראוי אזי יעלה כל התפלות עם התפלה ההיא שהתפלל כראוי ע"ש. ונראה לעניות דעתי שכמו שהמתפלל צריך לכוון כנגד ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, קודש הקדשים, כל זה במקום, וכן בבחינת זמן ונפש צריך לכוון כנגד עת רצון, וכנגד שורש נשמות ישראל שזה בעיקר הצדיק בחי' משה משיח.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

וזכורני בספר אחד כתב המחבר שהיה מכוון תפילתו דרך קודש הקדשים ואז דרך רבינו הקדוש, ויפה כיוון אכן לכאו' עירבב שני בחינות שלאו דוקא תלוים זה בזה, כי בית המקדש זה בבחינת מקום, והצדיק בבחי' נפש, ויכולים לכוון שניהם כהדדי, וכן לכוון ביחד שיהיה עת רצון. אלא שכוונתו לכאו' היה שאפילו בענין קודש הקדשים נפש הצדיק הוא שורשה, כידוע שעיקר בית המקדש צריך להיות האדם עצמו כמו שכתוב ושכנתי בתוכם, וכתוב היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

וב"ה ארחיב ביאור הענין בפרק על התקשרות לצדיקים בתפילה (700).

</div>



# Introduction

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/1/

# Introduction

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/1


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד Simcha Nanach:

</div>


## Segment 2

naanaach@gmail.com


## Segment 3

Naanaach.blogspot.com


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ליקוטי נ נח

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

תרי"ג

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

מאומן

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק הקדוש, תפילה, מועדים, ערכים

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

באר היטב

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בתורתינו הקדושה (פרשת כי תבוא כז:ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב, ואיתא במס' סוטה ריש פרק אלו נאמרין בכל לשון (דף לב.) שבאר היטב זה בשבעים לשון, וכתבו המפרשים (יעו' בתוספות יו"ט שם) כי היטב בריבוע, ה- הי- היט- היטב, בגימטריא שבעים. וגם מפורש בליקוטי מוהר"ן (תורה כז:ה) שענין באר היטב, שבאר הוא ר"ת וירא בצר להם ב'שמעו א'ת ר'נתם ע"ש, ועל כן רציתי גם לכתוב על אבן לבי לפרש קצת עיקר הר"נה הוא ר'בינו נ'חמן, נ נח נחמ נחמן, הוא נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה, שיורד לעמקי הקליפות ע' האומות להשקות נשמות צמאות, ובתוך התהום מכלה הפרוטה מהכיס, ופריטא שפתיה בפרסומי ניסא ותהום כל העיר, בא"ר היט"ב!

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

ותשוב לב האבן ללב בשר, ברסלב, נ נח אמיתי.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

כולל

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

שאלות ותשובות

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מאתי ב

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה בן ר' משה שליט"א ולהבחל"ח חוה ברכה ע"ה הכ"מ

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

מחבר ספרים דברים חדים על מרובה הג"ע ושבועת העדות, ספר החמשה על בראשית, פתחו לי על הרמח"ל ועוד.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות תמיד בשמחה (פצפצי”ה)

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

שנת גולל אור מפני חשך (תשפ"ד)

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מפתחות

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק הקדוש

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נתן, קרוב להסתלקותו אמר (מובא בספר עלים לתרופה) ז"ל כשעזרא הסופר מסתלק וטרפה-פסול מתגבר כמו שיש היום אלפים ורבבות טרפה-פסול. אבל אני מקוה שדף אחד מספרי רבנו יהיה תקון לכל, ע"ש. ויש בזה רמז חזק על הפתק הקדוש – שהוא דף אחד של רבינו, הוא עיקר התקוה של ישראל. דף אחת עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף הספר סיפורי מעשיות: עוד מה שספר בשבת חנכה ונשכח, מבן מלך שנתרחק מאביו וכו', והיה מתגעגע מאד מאד וכו' וכו', והגיע לו כתב מאביו, והיה משתעשע בו מאד מאד, והיה מתגעגע עדין מאד, והיה מתגעגע על כל פנים שיושיט לו יד, ואם היה מושיט לו יד, היה מחבקה ומנשקה. אחר כך ישב עצמו: הלא זה הכתב הוא כתב יד המלך בעצמו, ואם כן הוא יד המלך וכו' וכו', (כל זה לא נכתב כראוי, כי נשכח, כי לא נכתב בזמנו), עכ"ל.

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

רואים בזה רמז חזק על הפתק הקדוש. וע' בספר אדיר במרום (עמ' תקכט, מכון רמח"ל) ז"ל כי י"ד על כס י"ה (שמות יז:טז), כי ה-י"ה סודו י"ד [אותיות] כזה: יוד ואו דלת, הא אלף. ולעתיד לבוא: והיו לאחדים בידך (יחזקאל לז:יז), שהתרין משיחין מתחברים בסוד י"ד הזאת וכו' ע"ש. יוד ואו דלת – הא אלף, עם הכולל, בגמטריא הפתק!

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

סבא אמר שאנשים שואלים איזה גוון היה הפתק, והאמת שיש להפתק כל הגוונים, הרי שסבא גילה שהפתק הוא בסוד הקשת, וכן סבא אמר שהפתק הוא הקול של רבינו, שזה סוד הקש"ת, בסוד קול השופר. הפתק נתקבל בהתרפ"ב, לאחר גמר מלחמת עולם הראשון שבו נרצחו בערך 37 מיליון אנשים, מבול של דם, אז רבינו הראה את האות ברית שיאיר הבטחתו עד ביאת המשיח.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת פליאה על אנ"ש שלא שמו לב להפתק, ורק התיחסו אליה כעוד סוד מרבינו, והרי בפתק רבינו כותב שזה היה קשה לו לעשות, אז בטח זה דבר חשוב ונצרך לנו, ולא סתם עוד השגה וגילוי תורה, רבינו היה יכול לגלות בחלום או בדרך אחר, לא – רבינו בחר לכתוב פתק שהיה קשה לו לעשות, אז היינו צריכים לעצור ולאסוף ולהתבוננן ולדבר על זה, מה המסר, מה כל כך חשוב שרבינו רוצה שנדע. ועוונותינו גרמו לנו שלא עשו כן, כן נכון הם קבלו את הפתק וספרו עליה כמה חידושים, אבל חוץ מסבא הם לא התפעלו עליה כראוי, להבין שהפתק הוא מחדש את הכל לגמרי. שהש"י יעזור לנו מכאן ולהבא להתפעל ולהתחשב כראוי וכיאות מהפתק הקדוש, שהוא השטר שחרור מכל השקר והדמיון של העולם הזה [ורמז לדבר במשנה (ז:ג) במסכת גיטין: זה גטך אם מתי, אם מתי – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – זה גטך. והמשנה ממשיך: זה גטך אם מתי מחלי זה, אם מתי מחולי בגמטריא הפתק – זה גטך].

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק המקורי לא ידוע איפה היא, ויש אומרים שנשרף. ועל כל פנים סבא אמר בפירוש שהצילום של הפתק זה ממש אותו דבר כי רואים את האותיות וכו'. ויש להעיר שאף על פי כן, בודאי אין הצילום ממש כמו המקורי, יעו' בתיקונים חדשים של הרמח"ל, תיקונא תנינא שגילה הטעם למה אומרים "וזאת התורה אשר שם משה (דברים ד:מד)" בשעת קריאת התורה, כדי להמשיך מקודשת הספר תורה שמשה רבינו כתב, שאף על פי שבודאי כל ספר תורה יש בו קדושת ספר תורה בכל תוקף, עם כל זה אינו דומה להס"ת שכתב משה, וצריכים לעורר את קדושת הס"ת של משה רבינו, ע"ש. ולכאורה כן הדבר בפתק הקדוש, שאע"פ שהצילום יש לו כל תוקף של הפתק, עם כל זה בודאי אינו ממש כמו הפתק המקורי, וצריכים לעורר את המקורי. נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ואם קשה איך יכול להיות שנשרף, והלוא הפתק הוא שמירה, ואיך הוא בעצמו נשרף (כמו שרבינו הוכיח על הספר של רזיאל המלאך)? ראשית, מצינו שאפילו ספר תורה שכתב עזרא הסופר הצליח רשע לפסול. שנית, הנראה לעניות דעתי בזה שהפתק הוא בחי' ספר הנשרף של רבינו הקדוש, וכן פתק בגמטריא שרף! ויש עוד הוכחות בעזה"י נכתב אותם.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

האם גדולי חסידי ברסלב קבלו את הפתק?

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בספר ישראל סבא עמ' שכ', שהביאו שם צילום של דף א' מ'פנקס חבר' וכתבו עליה: 'תקנות אלו נתקנו ע"י כ"ד חסידי ברסלב שהיו בארץ ושבאו מאומן בשנת תרצ"ב. התקנות כוללות סדר עצום בעבודת השם ע"י הנהגות רבנו הקדוש, כגון קימת חצות הליכה על קיברות צדיקים, לימוד בליקוטי מוהר"ן בעיון והליכה עם התורה (התבודדות, תפילות, ריקודים, שיחת חברים) ועוד. וכן נקבע כי לא ניתן לשנות את התקנות אפילו בהסכת כל החברים החתומים עליו עד כי יבוא שילה. בנוסף הייתה מטרת הישיבה להספיק ולהחזיק ידי אנ"ש העניים באומן ובכלל, שהחליטו לפרוש עצמם מכל וכל מהעוה"ז ולעסוק רק בעבודת השם במסירות נפש עצומה. יש לציין כי כל החתומים מטה האמינו בפתק הקדוש וחלקם אף טענו כי יש להביאו לפרסום בפני העולם, כמו רב שלמה וועקסלער, רב יחיאל גרינוואלד, רב נתן בייטעלמאכער, רב גדליה בערגער, רב נפתלי כהן ועוד, עכ"ל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בישראל סבא שמספר איך שהוא הראה את הפתק לר' נפתלי כהן ולר' שלמה ווקסלר ז"ל.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שהסבא שלח הפתק לפולניא וקיבל אותו בחזרה קודם מלחמת העולם. והנה מי שיודע קצת מהחיים של חסידי ברסלב שהיו סובלים כל מיני בזיונות עצומות ורדיפות וחוסר פרנסה וכו' וכו', לא יהיה לו שום ספיקות, שאם חששו שיש בזה שום שקר או ליצנות ח"ו, לא היו שולחים אותו בחזרה, ולכל היותר היו שמים אותו בגניזה. ומזה ששלחו אותו בחזרה, חוץ מעצם הדבר שבאמת הגיע וקבלו בחזרה קודם המלחמה, אין לך הסכמה גדולה מזו. [ואעפ"כ נאמנים דברי הסבא שאילו היו מקבלים את הפתק כראוי היו ניצולים מהשואה, וק"ל].

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

וז"ל הסבא (יש"ס קסג): הוא היה מונח בארון ואחר כך עבר עליו בסכנות גדולות כאלו. הוא היה בפולניה, וזה היה לפני מלחמת העולם השניה. הם שמעו מזה, אז הם בקשו ממני לשלח להם שהם יוכלו לראות את הפתק. והם הפולנים, דבר שלא נראה להם היו קורעים את זה וקוראים לי: “אל תהיה שוטה, אתה מחלל השם, איך בדורות האלו אפשר שיהיה נסים כאלה, בדורות האלו, בחשך הזה?” ברוך השם אנחנו צריכים להודות לשם שהם החזירו אותו וקבלתי את זה בחזרה מהדאר. זה היה נס, נס. הם קבלו. אם לא, אז היו קורעים את זה. כן, הם היו אנשי אמת וכו' ע"ש כדה"ק.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

אכן הגם שמוכח שגדולי ברסלב האמינו בפתק הקדוש, אם כל זה לא קבלו אותו כראוי רק כ"עוד" תורה מרבינו, הגם שהתורות של רבינו הם ממש אתחלתא דגאולה, לא הבינו בכלל שהפתק זה מה שהוא חדש לגמרי שרבינו טרח במה שהיה מאד קשה לו לעדכן את העולם. וממש כמו ההבדל של שם ועבר שהיו לומדים תורה אפילו מלמדים להאבות [ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה קמב שכז"ל ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים, ולא היה לו ממי ללמד ולא היה לו רק הלב, שחשק מאד לעבודת הבורא וכו' ע"ש, הרי שרבינו לא חישב את שם ועבר להיות מורי דרך לאברהם אבינו], אבל רק האבות הבינו את התורה כראוי למעשה, שצריכים להפוך את העולם עם התורה. כמו כן עם הפתק הקדוש, רק סבא הבין לאשורו, ואילו היו זוכים לקבל את הפתק כמו סבא אז היו ניצולין ומצילים את כל העולם מכל התהפוכה והשחתה שבא באותה תקופה, ה"י בזכות הפתק!

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סבא ידע שכל הגאולה תלוי בפתק הקדוש, אמנם כיון שראה שאין עם מי לדבר, ומה לעשות? וכמו שרבינו פעם אמר לר' נתן להיות רב (עיין ימי מוהרנ"ת אות ח – בחרף תקס"ה צוה עלי לנסע לחתני וכו' לבקש מאתו שיתן לי איזה רבנות באיזה עיר וכו', וברוך השם שנצלתי מזה. ובשיח שרפי קודש ד-תרכו ז"ל ושאלו מוהרנ"ת: 'האם קבלת הרבנות הוא האמת והנכון?' ענה לו רבנו: 'כן, זהו האמת'. ושאלו שוב מוהרנ"ת: 'האם הוא האמת לאמתה?' ענה לו רבנו בניחותא: 'אם אתה רוצה את האמת לאמתה, אל תהיה רב', עיין שם.), ורבינו ידע וגם גילה שלולא ר' נתן לא היה נשאר זכר מכל התורה שלו, והתורה של רבינו זה כל הגאולה, ואם ר' נתן היה מקבל עליו הרבנות בודאי לא היה לו הפנאי והאפשריות לחבר רוב הספרים שבהם הוא חקק דעת רבינו לדורי דורות, ועם כל זה רבינו הציע ויעץ את ר' נתן להיות רב, כי רבינו ידע שאם אין לר' נתן העזות דקדושה והאמת לעמוד על אמיתת דעתו להתרחק מהרבנות אז בכלל אינו ראוי להיות מיקים דברו ודעתו לדורות, וע' בענין החשוב הזה מש”כ בפרק הבא “מסורה בברסלב” (אות ו'). וכן סבא האמין בה"י וחיכה וצפה לישועתו. אז הוא ישב במושב זקנים קצת רחוק מן היישוב, ואז היה קצת התעוררות בעולם לתשובה, וכמה צעירים התחילו לקרב לברסלב וחיפשו חסידים מדור הישן להאיר ולהכיר הדרך של רבינו. ובאיזה יום נכנס לסבא נכנס בעל תשובה חדש לבקר את סבא, ויכולים לשער שכאשר סבא שמע ששמו אהרן פץ, פ"ץ כמו שכתוב בפתק הוא כבר היה מתלהב בפנים ומקוה לראות ישועת ה' (ומעניין שמצאנו שלעבר היה בן וקרא לו פלג בנבואה שבימיו נפלגה הארץ, שלכאורה זה היה פורעניות גדולה, ואילו כאן ציפו להתיקון הגדולה על ידי פ”ץ, התיקון של פ- ל' פעמים ג' = ץ). וכאשר סבא הראה לו את הפתק, אהרן פץ ז"ל כמעט יצא מהכלים, ותמה מאד על סבא איך הוא יושב במושב זקנים כאילו בטל מן העולם כאשר יש בידו את הפתק של הגאולה ממש. ואז סבא שמח מאד שכבר יש מי שהוא שיש לו קצת שכל להבין מה זה הפתק הקדוש. וסבא אמר בפירוש שהשם של אהרן פ"ץ מרומז בפצפצי"ה שבפתק, ואמר בפירוש שבזכות אהרן פץ הוא התחיל את כל ההפצה והפרסום של הפתק ושל הגאולה.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הסכמת רבי משה פיינשטיין ז"ל

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הובא בספר י"ש עמ' קנח.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

לכבוד אחינו בני ישראל, בברכת שלום וברכה וכט"ס.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

באתי בזה להמליץ על הגאון ר' ישראל דוב אדעסער שליט"א, שבא לכאן מארצנו הקדושה, ופגשתי עמו לפני חג הפסח, וראיתי פתק סודי שיש לו, דבר נפלא מאד.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

הוא איש חשוב מאד, ויש לו ידיעות גדולות בחכמת הקבלה, וכדי לקבלו בכבוד הראויה, ולתומכו כפי שאפשר, בפרט ברצונו להדפיס מספרי האדמו"ר רבינו נחמן מברסלב זצ"ל, וכל אלו שיעזרו, יתברכו בכל הברכות.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ועל זה באתי על החתום לכבוד התורה, בז' אייר שדמ"ת.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

משה פיינשטיין

</div>


## Segment 43

I am writing on behalf of a most unusual individual, Rabbi Yisroel Dov Odesser shlita, from Israel. This individual is a Goan in Torah. I had the pleasure of recently meeting with him and was inspired by a secret document which he possesses.


## Segment 44

Rabbi Odesser is soliciting funds to enable him to print Rabbi Nachmans seforim, and it is a great mitzvah to assist him in this endeavor. Hashem will reward all those that so assist him.


## Segment 45

Rabbi Moshe Feinstein


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ודברתי עם המנהלים את ישיבת ר' משה ז"ל - תפארת ירושלים (פגשתי אותם בכותל המערבי ואכמ"ל), ושאלתי אותם אם הם מודים ומקיימים הדבר שיצא הסכמה זו מר' משה, והם אמרו שכנראה כן היה, ואין להם שום עירור על הכתוב.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ויש אומרים שאין בהסכמה הוכחה כל כך, כי זה דרכו של אותו צדיק לתמוך ולעזור לכל מי שצריך וכו'. והנה אפילו לפי טענה זו, עכ"פ מבורר שלדעת ר' משה אין נזק ח"ו מהפתק.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת מי שרוצה לראות את האמת, יבין לאשורו, שאין ספק שר' משה החזיק מהפתק, כי למה לו להזכירו, היה יכול לכתוב סתם שמצוה לעזור להסבא ויברך כל מי שיעשה כן. ועוד הלוא הסבא אמר בפירוש איך שר' משה קיבל את הפתק ונתלהב ממנו.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בהסכמה הזו חידוש גדול, מלבד מה שהסכים בפירוש על הפתק וכותב עליו שהוא נפלא מאד, והוא מה שכותב על הסבא שיש לו ידיעות גדולות בחכמת הקבלה. כי מי שיודע קצת מדרכו של ר' משה יודע שהוא כמעט לא מזכיר חכמת הקבלה כל עיקר. ולענ"ד בכל ספריו הקדושים, שו"ת וחידושים על הש"ס ודרושים, לא מזכיר קבלה כלל (רק שזוכרני שיש לו תשובה מתי לומר בריך שמיה, שהוא תפלה מהזוהר. וגם יש תשובה לענין כאשר הנגלה בניגוד להקבלה). ולמה פה בהסכמה להסבא ראה צורך ותועלת לכתוב כן (ובאמת בהתרגום לאנגלית, השמיטו את זה). ובאמת זה פליאה גדולה, שפגישתו עם הסבא וראיית הפתק גרם לו את זה.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

וגם ידוע לנו שר' משה קרא לאשתו לקבל ברכה מהסבא, ולא שמענו על זאת אצל שום גדול אחר שבא לבקר ר' משה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ויש שואלים, שאם באמת ר' משה קיבל את הפתק, למה הוא לא התחיל להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן וכו' [אכן באמת שמעתי מכמה אנשים שר' משה התחיל ללבוש את הקמיע הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן]. והנה באמת לא צריכים להתיחס לשאלה זו, כי הרי ר' משה נתן הסכמתו, שניתן לפרסם לכל העולם, ומה יותר ראיה והוכחה צריכים מזה. ומ"מ ניתן תשובה בדבר, א' שהלוא מבואר כנ"ל שמבואר מתוך הסכמות שר' משה היה ידען גם בחכמת הקבלה (כי איך יעיד על הסבא במה שהוא בעצמו אינו מכיר, אלא ע"כ כנ"ל), והנה כל מי שבא קצת בחכמת הקבלה, יודע היטב מאד שבימינו כבר צריכים ללמוד קבלה בריש כל פומבי, ולא צריכים להסתיר הלימוד וכו' וכו'. ומ"מ ראינו שר' משה כן היה מסתירו, אז רואים שהיה לו איזה טעמים להסתיר הפנימית שהוא החזיק בהם, ואולי היה לו איזה נדר על דעת רבים וכדומה, וא"א לדעת. וגם אם תשאל לי, האם אתה באמת מאמין שמאז שר' משה פגש עם הסבא והסכים להפתק, הוא התחיל להגיד תמיד להגיד בסתר נ נח נחמ נחמן מאומן ולהתמיד ולשקוד רק על ספרי מוהר"ן? יכול להיות [וכדאי לזכור שהרופאים כבר אמרו לר' משה שהוא קרוב מאד למיתה קודם פגישתו עם הסבא, ור' משה כבר הפסיק ליתן אנשים לבקרו חוץ ממשפחתו וכדומה, ובמצב כזה הוא ראה את הפתק ובקש לפגש עם הסבא, והסבא ברך אותו, והוא חי עוד כשנתיים וחצי], וגם אם לא, אינו קשה לי, כי מי שבא בצרכי ציבור, מכיר שהרבה פעמים אור גדול בא מן השמים, ורואה איך שאנשים תופסים ונשפעים ממנו כל אחד כפי ענינו. ובודאי נתרשם ממנו, והחזיקו וברכו ועזרו במה שהיה אפשר, ואז החזיק בדרכו להצליח כמו שהוא היה מלומד [וכן כאשר הסבא פגש עם הבבא סאלי, והראה לו את הפתק, והבבא סאלי קיבלו, אבל לא עשה שום רעש, חוץ מזה שכל מי שהיה שם ראה הסכמתו]. ובאמת יש בזה קצת מדרך הפתק, שמעודד כל אחד כפי שהוא, לפי שורש נשמתו (וכן נלע"ד הפשט במה שהסבא היה אומר פיינשטיין נתן הסכמה וכו' ולא היה קורא אותו רבי, שאפילו שאין רבנים היום כמו שיתבאר לקמן, עם כל זה לקרות למי שהוא רבי הוא כבוד בעלמא כמובן. והפשט הפשוט הוא, כי צריכים להבדיל ולשים הכרה שר' נחמן מברסלב, בחיר הצדיקים, לא צריך שום הסכמה מכל דהוא, כ"ש מרב שבזמנינו, ולכן הסבא הדגיש זה. אכן נראה לפ' יותר, כי מספר על ר' משה שכך היה קורא את עצמו לפני אחרים, פיינשטיין (ואכ"מ להביא הסיפורים), וכיון שהסבא נכנס לשורש הבריאה, לשרש הנשמות, כאשר הוא היה מדבר על מי שהוא, הוא היה מדבר ממש כפי אותו האיש). ואם תומר שלפי דברי אני זכיתי להבין יותר ממנו. תדע, שגם אתה, אם תחזיק ברבינו ותרוממהו תבין שכן זכית, ויתבאר עוד לקמן בחיבורנו בעזה"י. אבל באמת ההסכמה שר' משה נתן, הוא דבר גדול מאד, כמו שהסבא האריך והעריך עליו, ע' בישראל סבא.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ויש רמז לשנה זו במילת בראשית, ב' ראשית, בשביל ראשית וכו', שהוא מאמר סתום שכולל כל התורה, בראשית בא"ת ב"ש הוא שגתבמ"א, שהוא: בשדמ"ת.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

שלושה פתקים:

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שיש ג' שבתים - שבת בראשית, שבת של מתן תורה, ושבת של לעתיד לבוא. והנה על שבת בראשית כלל ישראל קבלו את הפתק של "ברוך שאמר והיה העולם", ועל שבת של מתן תורה מעיקרא קבלו את שני לוחות הברית שנשתברו והאותיות פרחו באויר, וחזרו בפתק של נ נח נחמ נחמן מאומן (כידוע מהשפת אמת, שאילו האותיות היו חוזרות לשמים זה היה נס עוד יותר גדול ממתן תורה, ולא מצינו שום רמז על נס כזה, אז על כרחך האותיות נשארו לנו, והם נתלבשו בפתק שסבא קבל בהכנה מי"ז תמוז, יום שנשתברו הלוחות). ועל שבת של לעתיד לבוא סבא קבל פתק "זמן הגאולה קרוב מאד".

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב ראיתי בכוונות של האריז"ל על מה שאומרים ח"י פסוקים של יהי כבוד ה' אחר ברוך שאמר, ע"ש כל הכוונות, וגילה שם שהראשי תיבות של כל הפסוקים הם בגמטריא תרפ"ז – שזה בעצם השנה שסבא קיבל את הפתק - התרפ"ב! הרי שסדר נוסח התפילה ממש מראה את הענין הנ"ל שברוך שאמר קאי על בריאת העולם, ושוב משבחים את ה' עם הפתק של התרפ"ב.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע שם בכוונות ענין של הח"י שהוא ענין שיהי כבוד ה' שרו של עולם אמרו, שהוא מט"ט, ט"ט בגמטריא ח"י. וזה בחי' השם פצפצי"ה שמופיע בפתק שהוא אחד מהשמות של מט"ט. וח"י זה בחי הצדיק. ועע"ש שאסור להפסיק בין ויהי כבוד לאשרי, אשרינו לגמרי! אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה, עוד יהללוך מרמז על לעתיד לבוא, כנגד הפתק השלישי.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק הקדוש וספר הנשרף

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

כבר קבעתי בס"ד יסודות חזקות לייסד שענין הפתק הקדוש הוא דרך שהיה לרבינו הקדוש איך שהיה מתנהג עם המשכילים באומן, שדרך זה לא מסר לרבי נתן, ורבי נתן תמה עליו מאד ולא זכה לעמוד עליה. והארכנו על זה במקומו. והנה אולי זה הדרך של ספר הנשרף, שאילו רבי נתן היה צריך להסתלק ולעלות לרבינו כדי ללמוד ממנו (כך מסופר בשיח שרפי קודש (ב:תרלב, ד:תרכו) על חלום של רבי נתן קצת לפני פטירתו) ואילו לסבא ישראל רבינו טרח לרדת ללמדו. כי יש כמה השוויות בין הפתק הקדוש לספר הנשרף.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

א. שר"ף זה בגמטירא פת"ק. פת"ק בא"ת ב"ש – וא"ד בחינת הלוא זה אוד מוצל מאש, וכן בראשי תיבות של הפסוק ותקם את דבריך כי צדיק אתה, וא"ד, גם הסופי תיבות עם האותיות בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ב. וכן יש רגליים לדבר שהפתק הקדוש נשרף, שהוא באמת פליאה גדולה, כי הרי רבינו בעצמו (חיי מוהר"ן תעח) הכחיש בספר רזיאל המלאך שהעולם היו מיחסים לאדם הראשון, והביא ראיה שהרי הספר בעצמו נשרף, ואם כן תמוה מאד איך הפתק הקדוש שהוא מגן וצינה לכל חוסי ה' ישרף?! אלא אם הפתק הקדוש הוא בחי' נובלות של הספר הנשרף מובן היטב, כי כן הוא הדרך גם בגלגולי אדם, שאם בגלגול הקודם נהרג על קידוש השם אז עלול גם בגלגולו להירג על קידוש השם ר"ל, וכמו שרבינו סיפר באחד מהסיפורים על המהרש"א ומבואר בכתבי מהרח"ו, ואם כן שפיר נשרף הפתק!

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ג. ספר הנשרף רבינו שלח אנשים לכל העיירות לקרוא ממנו דף אחד (כוכבי אור, אותות ומופתים מרבינו כה), וזה ענין הפתק, שהוא עיקר ההפצה. אכן גם את דפי לקוטי מוהר"ן היו משאירים.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ד. מבואר הדבר ששריפת הספר הנשרף היה להסיר עוצם טומאת קליפת האפיקורסות בעולם (פרפראות לחכמה תורה רפב), וכן היום עיקר המלחמה נגד האפיקורסות הוא על ידי הפתק, וכן ייסדנו שענין הפתק הוא הדרך שהיה לרבינו לקרב האפיקורסים ולהחזירם בתשובה.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ה. מכל הכתוב בספר הנשרף נשאר לנו לדעת רק שבתוכו דיבר גם על עוצם מצות הכנסת אורחים והצעת המטה בשבילם, וכן מענין גודל ענין סעודת ראש חודש. והנה ענין הכנסת אורחים תלמידי חכמים מבואר בלקוטי מוהר"ן שהוא סוד קרבן התמיד ותיקון הד' אלפין של התורות הנפולות, הרי שזה ממש הענין להקים תלמיד כשר, תלמיד היקר סבא ישראל. וכן ענין ראש חודש מבואר בכמה וכמה מקומות שהוא ענין התלמיד, הלבנה שמקבל מהצדיק בחי' השמש. הרי אלו הנקודות נשמרו לנו בהשגחה לדעת חשיבותם, וחזרו ונתחזקו בפתק הקדוש.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

ו. בספר חיי מוהר"ן (אות קעד) כתוב ז"ל הספר השני הנשרף היו בו ארבעה חלקים ע"כ. וי"ל שלכן גם הפתק הקדוש יש בו ד' מסרים. א' מאד היה וכו' להגיד לך וכו'. ב' נ נח נחמ נחמן מאומן. ג' ובזה אגלה לך סוד וכו'. וסימן וכו'.

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל שהפתק השלישי של זמן הגאולה קרוב מאד, זה בחי' ספר הגנוז.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בחלק ג' נחמ, בערך כתבי האריז"ל, מה שהבאתי מסידור שערי ציון שהמלאך שרפיא"ל יש לו ק"ח רבבן שרי רתיכא.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

פתק עולה למספר מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עמש"כ סוף פרשת בא (שמות יג:טז).

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

כבר פירשתי במקומו שרבינו התחיל לתקן חטא של ירבעם בן נבט כאשר השפוילה זיידא- סבא, הצית התנגדותו עליו. וסבא ישראל נפטר בח"י חשון שהוא בחג הסוכות של ירבעם – באותו יום של חג הסוכות שבו נפטר רבינו. ובמסכת סנהדרין דף קב. איתא ז"ל וירבעם יצא מירושלים, אמר ר' חנינא בר פפא שיצא מפתקה של ירושלים, ע"כ. פרש"י ז"ל מפתקה של ירושלים, מכללה, שלא לחזור בה לעולם ולא ליטול חלק בעבודה. מפתקה, כגון (ב"ה פו.) נפל פתקה מרקיעא, כלומר מחזקת (י"ג מחזקה) של ירושלים הכתוב וחתום בה, ע"כ. ולכן בתיקון ירבעם סבא התחיל חוץ מירושלים, והיה צריך פתק. ובו כתוב, ובחיזוק העבודה תבינהו, שהעבודה שייך לירושלים בחזקה, כמש"כ רש"י.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

פתק – בחי' פת שחרית, עמש"כ בערכים שם.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

פתק זה אותיות פת ק', פת זה ענין של שבירה כמו שכתוב בתורה הקדושה במצות קרבן מנחה (שהוא אותיות וענין של נחמן כמבואר במ"א, ובענין פת ע"ע בלק"מ תורה פג) וק' צריכים לשבור אותה לעשותה ה' כמבואר בזוהר הקדוש (פנחס רנב:). וכבר כתבנו במ"א שענין הפתק הוא האותיות של הלוחות הראשונות, ומבואר שהיום אין לנו כלים ראוים לאותיות האלו, רק שברון הלב, ששברי לוחות היו נשמרים בארון הקודש על האבן שתיה לב העולם. כי שברון לב הוא כלים להאין סוף כמובא בספרים הקדושים. ועל כן בזכות השבירה של סבא ישראל הוא זכה לקבל את הפתק, ובתיקון הק' לה', דהיינו שמוסיפים על הפת, השברון, אות ה', שהיא אות המסמנת את התשובה והשיר פשוט כפול משולש מרובע, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה מט), אז יש פתה – שהוא בגמטריא של תהלים (שבגמטריא נ נח נחמ נחמן מאמן, או תהלים עם האותיות וכו'), שעל מספר זה רבינו גילה סוד השמות לכוון בתיקון הכללי.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

פתק בא"ת ב"ש אותיות או"ד, הלוא זה אוד מוצל מאש – האש שלי תוקד עד ביאת המשיח. וזה או"ד מאודסר, והס"ר זה ר"ת רבינו סבא, דהיינו רבינו ששלח את הפתק – אוד, לסבא. (עוד י"ל כי אוד מוצל מאש, זה הסנה שבו התתגלה השם יתברך למשה רבינו שס"ר לראות).

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

ועם מחליפים רק הק' של הפתקא לד' (וכמו שרש"י עה"ת מביא מחז"ל שקטורת בגמטריא תרי"ג, כי ק=ד בא"ת ב"ש), אז יוצא ש'הפתדא' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

באז ישיר (בשלח – שמות טו:טז) עם זו קנית, זו קנית עם האותיות והכולל בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

פתק בגמטריא תסמכני כמש"כ בתהלים (נא:יד) ורוח נדיבה תסמכני.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

פתק, בגמטריא בבשר ויין, כי קיימא לן שאין שמחה אלא בבשר ויין (פסחים קט., ספר המצות עשה נד, חינוך תפ"ח), והפתק עיקר מקור השמחה.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

הרמב"ם בסוף פרק ד' של הלכות יסודי תורה כותב ז"ל ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר. ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות וכו' ואפשר שידעם הכל קטן וגדול איש ואשה בעל לב רחב ובעל לב קצר עכ"ל [ומבואר להדיא שלא צריכים ללמוד גמרא בכלל, שהרי הרמב"ם פסק שאשה לא תלמוד גמרא, וגם בהקדמה להלכות שלו הרמב"ם כותב שהגמרא זה בעיקר רק בשביל בעלי לב רחב, וגם ע"כ קטן לא יכול להיות בקי בכל הגמרא]. הגמטריא של "בשר לחם" - "פתק"!!! יוצא שעיקר התנאי לטייל בפרסד זה לדעת את הפתק הקדוש. נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

יש בגמרא כמה פעמים (ובכללן שבועות יח:) "שקל קלא פתק ביה" דהיינו שלקח אבן או פיסת רגבים וזרק בו - בזה שאמר או שעשה מה שהוא חסר (וראיתי בספר לקוטי לוי יצחק של חב"ד שהאריך לפרש הביטוי על פי קבלה). והנה יש בזה ממש רמז על הפתק הקדוש, כי סבא אמר (ורשום בשיחות) שבפתק חתום הקול של רבינו, וזה הלשון של שקל, כי הוא מלשונות של שירה, משקל השיר (וכמובא בלקוטי מוהר"ן תורה סג). וזה ממש שקל קלא - השיר שהוא קול של רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן - שחתום בפתק.

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה שפתק כאן פירושו זרק, יש בזה משום תיקון השני ציפורים בסיפורי מעשיות משנים של קדמוניות סיפור של השבעה קבצנים, הקבצן עם הצואר העקום, ע"ש שמחמת שהצפורים נפרדו ולא מצאו זה את זה גרמו שכל הסביבות היו מיללים, שזה ממש פגם השירה, והתיקון שצריכים להחזיר את הציפורים ביחד ע' לקוטי מוהר"ן תורה ג, וזה הקבצן עם הצואר העקום היה עושה על ידי השלכת קולותיהן זה לזה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין הצואר לכאו' הוא ממש ענין של בית המקדש כמו שמצינו בכמה מקומות בשיר השירים (פרק ד' - כמגדל דוד צוארך, פרק ז' - צוארך כמגדל השן), והשני צפורים בחי' הכרובים שבאמת לא לקחו מקום כמבואר בגמרא בבא בתרא, שלא היו מעולם הזה, ממש בחי' הבל של קדושה - רוח הקודש מבין שני הכרובים. (וידוע שפתק כתוב ג"פ עבודה כנגד העבודה בג' בתי מקדש, והשלישי - ובחיזוק עבודה תבינהו - בבנין הבית השלישי בב"א). ואולי משום זה אנשים תמיד טועים לומר שמישהו זרק את הפתק לסבא, אף שבאמת סבא קיבל אותו בתוך ספר, כי באמת הפתק הוא בחי' זריקת הקול של רבינו בשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

פתק, פת-ק. פת, מובא בספרים שהיא בגמטריא של האחוריים של השמות הקדושים ע"ב – קפ"ד, ס"ג – קס"ו, מ"ה – ק"ל. וק' – קוף – בגמטריא אחוריים של השמות הקדושים, ב"ן – קמ"ד, אהי"ה – מ"ד. ואכן בפתק מופיע השם של רבינו הקדוש באחוריים.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

פתק בגמטריא שעיר, עמש"כ במסכת שבת פט: (ועה"פ ידי עשו).

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

פתק בחי' תקוה, עמש"כ בערך תקוה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

פתק – ענין שהפתק קשור דוקא לנ נח נחמ נחמן מאומן, בגמטריא תצ"א, עמש"כ בבראשית לח:כה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק (סגול תחת הה') לשון קיבוץ – משנה סוף פרק ב' עבודה זרה.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

כ"ג תמוז

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

א. הסבא קיבל הפתק בכג תמוז. וע' ביומא (ד:) שהגמ' שואלת לפי ר' יוסי הגלילי שהענן כיסה את ההר שבעה ימים היינו שכיסה את משה רבינו. א"כ הרי מ"ז ימים היה בהר, וכלים בכ"ג תמוז ולא בי"ז. ומתרץ שהז' ימים נכללים בהמ'. וע"ש ענין הז' ימים, ימי הכנה.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים שהיה הוה אמינא שירידת משה רבינו מההר עם הלוחות היה בכ"ג תמוז.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי להתבונן, שנפילת הסבא לי"ז תמוז ואכילתו קשור מאוד לשבירת הלוחות שהיה בו ביום, והאותיות פורחות באויר. ואחר שבעה ימים קיבל פתק שהוא ספר שלם מרבינו הקדוש.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ במסכת אבות ה:ח הכתב והמכתב. וגם חידשתי שם שלכאורה הפתק נכתב בכ"ב, כי סבא קבלו מיד בכניסת כג.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד ראוי להתבונן, דידוע שסבא היה חסיד קרלין, והאדמו"ר השני של קרלין, ר' שלמה, היה עומד בתפלה בי"ז תמוז כאשר הקוזקים יש"ו ירו בו, וששה ימים הוא שכב חולה עד שנפטר בכ"ב תמוז. ובעולם החסידי אומרים שהוא היה בחי' משיח בן יוסף וכו'. וסבא בטח ידע טוב מהמעשה הזה, וסבא נתקע בי"ז בתמוז, וסבא הדגיש שהוא שכב ששה ימים כמו מת [אבל קבלת הפתק היה בערב וכבר היה כ"ג בתמוז].

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

(והנה ב1881 כשבע שנים לפני לידת סבא, קרלין הכתירו את ר' ישראל הינוקא מסטולין להיות הרבי, האבא שלו נפטר צעיר והשאיר אותו כבן 4, וחיכו להכתיר אותו עד הבר מצוה, והוא נפטר בראש השנה תרפ"ב – כעשרה חודשים לפני שסבא קיבל את הפתק!).

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

כ"ג תמוז יום הילולא של הרמ"ק שנולד בשנת הרפ"ב – ת' שנים לפני קבלת הפתק. והרמ"ק מסר להם שזה שיראה עמודא דנורא בהסתלקותו הוא הממשיך. נמצא שאור האריז"ל התחיל לנהל את העולם בכ"ג תמוז. ועיין בהקדמה לספר עמק המלך שתורתו של הרמ"ק בחי' עולם התוהו, ואילו תורת האריז"ל בחי' עולם התיקון. וכמו כן יש לראות ההבדל בעת שהפתק נתקבל בעולם, ממה שהיה מלפניו.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

ב. מנין הימים בין י"ז בתמוז לראש השנה הוא ע"ב, מנין חסד, שיר של חסד המתנגן על ע"ב נימין - נ נח נחמ נחמן מאומן, ע"כ (קונטרס אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עמוד לו).

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ג. פתק הוא ראשי תיבות פ"ד תעניתים (כי הק' מתחלף לד' כמו שרש"י כותב בפירוש עה"ת שקטרת בגמטריא תרי"ג, כי הק' מתחלף לד'), והענין מבואר שאף שסבא שגה במה שהוא אכל בי"ז תמוז, יש ענין (גמטריא ננננ"מ) שנתהפך הכל לטובה, והרי אכילתו לא פחות מאכילת סעודת פדיון הבן שעולה כפ"ד תעניתים! והנה פ"ד ימים אחר י"ז בתמוז, אנו חוגגים חג הסוכות (סוכות = נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה) - והחשבון לזה כי ידוע (רש"י עה"ת) שמשה רבינו, אחר ששבר את הלוחות בי"ז בתמוז, עלה בי"ח שנית, והיה שם פעמיים מ' יום, עד שהוא ירד ביום כיפור עם הלוחות השניות, הרי ששמונים יום -זה יום כיפור (-אכן באמת יום כיפור היה יום פ"א כמבואר להדיא ברש"י תענית ל: ד"ה שניתנו בו לוחות אחרונות), ועוד ד' - הר"ז (ערב) סוכו"ת! וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעי' ד:ה-ו) - ולעתיד לבוא בעזה"י נזכה לשבת בסוכה של לויתן - לויתן זה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם התיבות) - זה רבינו הקדוש - הדג הראשי! גם הר"ת של וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

ד. עגלה ערופה (פרשת שופטים – דברים כא:ו) עם הכולל בגמטריא יז תמוז.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

ה. סבא קיבל את הפתק בסוף יום כג (שהיה יום רביעי, ועמש"כ בפרשת פנחס עה"פ (כג) ויסמך את ידיו) אור ליום כד, סמוך לשקיעה לפני צאת הכוכבים לכאורה, והוא המשיך לרקוד כל הלילה. והנה כן היה דרך רבינו למסור את התורה שלו דייקא בבין השמשות, עיין בספר חיי מוהר"ן אות קכו: בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה וכו' ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה וכו' ע"ש. וכן מבואר שם באות ריט: כי אמירת התורה בראש השנה ובשבועות היתה תמיד בין השמשות של יום השני הינו שהתחיל בסוף יום הראשון דיום טוב ונמשך הרבה לתוך ליל השני, ע"כ.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

התרפ"ב

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו נפטר בשנת תקע"א בגיל ל"ח, ואם היה חי עד תרפ"ב היה בן 149. הרי 148 משלימים את השם נחמן, וכאשר נכנס לשנת 149, לקח לעצמו את השם חדש באותם מספרים – 491 בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

התרפ"ב עם הכולל בגמטריא זכר צדיק לברכה.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

כאיש גבורתו, שמואל הורוביץ ז"ל התחיל להתחזק מאד בעבודת השם בשנת תרפ"א (ימי שמואל מו) ומצא לפעם הראשונה את ספרי רבינו הקדוש והתיקון הכללי בשנת התרפ"ב, אותה שנה שסבא ישראל קיבל את הפתק הקדוש. ואולי זה היה בבחי' הרמה המבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כה), שע"י שהוא קיבל ונכנס לענין של רבינו המקובל דור דור ממוהרנ"ת, הרים את סבא ישראל שיקבל כבר את דרך הפתק הקדוש מרבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

July 19, 1922 – כג תמוז התרפ"ב - זה התאריך שסבא קיבל את הפתק הקדוש. ה' ימים אחר כך –

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

יום ב' שבת חזון כ"ח תמוז התרפ"ב – July 24, 1922 –הצהרת בלפור שהאומות (בעלות הברית) כבר אישרו את ונכללה במנדט הבריטי על פלסטין, אושר רשמית על ידי חבר הלאומים (League of Nations formally approved of the Balfour Declaration which was previously endorsed by the Alied powers)!

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

1 November 1922 – י' חשון תרפג (מחרת הילולא של ר' ישראל קרדונר בט' חשון) - ביטולה הרשמי של הסולטנות העות'מאנית בוצע על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, הסולטן הוכרז כפרסונה נון גרטה מהארצות שבה שלטה השושלת העות'מאנית מאז 1299.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

March 3, 1924, הסתיים ממשלת האיסלם – Ottoman Caliphate, ששלטה בעולם משנות ה1300, וכבשו יותר מהעולם מהרומנים, והצליחו לרצוח ולאבד יותר ממאתים ושבעים מיליון אנשים. ואולי זה חלק ממה שסבא אמר לא ליתן את הננח לערבים. וכן מצינו שכשנתיים אחר לידת רבינו התחיל המרד לעצמיות של אמריקה.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש להבין ענין של בלפור – שבו ההשגחה האלקי מרמז לנו על הסכנה והטומאה של בעל פעור. שלמה קרליבך תמיד אמר שהשם יתברך בנה את ארץ ישראל על ידי החילונים כדי שיהיה ברור שהוא מתנת חנם ולא משום שום זכות [אכן מאד מעניין שבבנין בית המקדש השני, עזרא הסופר דוקא העלה עמו לארץ ישראל את כל הפסולים – קידושין סט.:]. אכן יותר מזה רואים, שהקימו בסמכות בעל פעור, והרי רק משה רבינו מציל את העולם מטומאת בעל פעור, בהיותו קבור מול בית פעור. פעור בגמטריא ושמ"י ה' לא נודעתי להם (וארא ו:ג), הרי עיקר המלחמה להכניע בעל פעור על ידי שמו של הצדיק שהוא משותף בשם ה' (כדאיתא בירושלמי תענית פרק ב' ובעוד כמה מקומות – עיין לקמ"ת תורה סו), משה ע"ה בגמטריא שמו. ומפני שמי נחת הוא (מלאכי ב:ה), נחת בגמטריא בעל פעור. וזה דברי חכמים בנחת נשמעים כמבואר לקמן. וקבורת משה רבינו לא ידע איש מקומו, ובמקומו ניתן לנו את קבורת רבינו הקדוש באומן. והרי כל קיום ישיבתנו בארץ ישראל נגד הבעל פעור, אינו אלא על ידי רבינו באומן, וצריכים להביא את הציון לארץ ישראל.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל שהרי מבואר בליקוטי מוהר"ן ובליקוטי הלכות שהטעם שהצדיקים קבורים בחוץ לארץ ומול בית פעור, שהם עומדים בבית הבליעה של הס"א ומכריחים אותו ליתן הקאות. ואולי זה הענין של בלפור, מה שנכרח הס"א לעשות הקאה.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

התורה הראשונה בליקוטי מוהר"ן – דע כי על ידי התורה, נתקבלים כל התפילות וכו' והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי, כי עכשיו בעו"ה חן וחשיבות האמתי של ישראל נפל וכו' כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל וכו' עיין שם באריכות, ורבינו גילה שם הדרך לזכות להרים החן והחשיבות ביסוד של דברי חכמים בנחת נשמעים. נחת בגמטריא בעל פעור. רמז לבלפור כנ"ל שהאומות קבלו הצהרתו. וזה דברי – ראשי תיבות רבי ישראל דוב בער. דברי חכמים לבלפור בגמטריא תרפ"ב. נשמעים בגמטריא שיר, השיר שנתגלה, נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות של דברי חכמים בנחת נשמעים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין שהראשי תיבות של פסוק (ריש פרשת שלח ט) למטה בנימן פלטי בן רפוא, בבלפר, רפוא אותיות פעור, בחילוף הא' לע'. והרי בנימין על שם לידתו בארץ ישראל.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

בשנת התשע"ז העריכו CBS שהיו 14.1 מיליון יהודים בעולם, כשנת התרפ"ב.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

מגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת ויצא צח-צט, ז"ל 'כי הייתה עזרת"ה לי' במלת עזרת"ה נרמז חשבון שם של כ"ב שהוא אלף תרפ"א, בסוד ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט:ג), ישראל שהוא יעק"ב אשר 'בך' הוא שם של כ"ב שעולה אתפא"ר, אל"ף תרפ"א, בחזרת הגלגל, שמן 'אלף' נעשה 'אחד', הוא תרפ"ב כמנין עזרת"ה, זהו סוד 'קומה עזרת"ה לנו ופדנו למאן שמך' (תהלים מד:כז), בפסוק זה נרמז סוד שיעור קומה שלמעלה שהוא 'סולם' כלל ג' שמהון יחד מג' אבות שהן המרכבה, עזרת"ה הוא שם כ"ב, 'לנו' שהוא שם של מ"ב משם של אלקים שהוא יצחק וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ בערך תקעא.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

נוסח הפתק

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

מאד היה קשה לי לרדת אליך

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

תלמידי היקר להגיד לך כי נהנתי

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

מאד מעבודתך ועליך אמרתי

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

מיין פייעריל וועט טליען ביז

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

משיח וועט קומען חזק ואמץ

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

בעבודתך

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אגלה לך סוד והוא:

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

מלא וגדיש מקו לקו (פצפציה)

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ובחזוק עבודה תבינהו וסמן

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

נ"א תיבות, ר"ח אותיות.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

האותיות של ראשי השורות של הפתק עד החתימה של נ נח, מ,ת,מ,מ,מ,ב,נ – בגמטריא ברית, והסופי שורות בגמטריא רז. וראשי השורות הנשארות בגמטריא אנ"י ע"ה, וכן הסופי שורות בגמטריא אני! וי"ל בבחי' ואני זאת בריתי. וע' במקום אחר מה ששמענו שראשי כל השורות בגמ' תרע"ד, השנה שסבא פגש את ר' ישראל קרדונר והתקרב לרבינו.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

מאד היה קשה

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

כוונתי בס"ד למה שהחברים כבר חידשו לפני הרבה שנים, שהראשי תיבות הק"ם השם שממליכים מלכים כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה רלד), והם הוסיפו שלכן יש אחד עשרה שורות בפתק כנגד האחד עשרה אלומות שבתוכם קמ"ה אלומת יוסף (ובענין הי"א שורות עמש"כ בספר המדות, המתקת הדין פו).

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

מאד היה קשה לי:

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של ראשי שורות של הפתק: מאד, תלמידי, מאד, מיין, משיח, בעבודתך, נ, ובזה, מלא, ובחזוק, יז: מתמממבנומוי, בגמטריא: תרע"ד, זה השנה שסבא התחיל להתקרב לרבינו הקדוש ופגש והתחבר לר' ישראל קרדונר (שמעתי).

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

מאד היה קשה לי לרדת – (עם האותיות) בגמטריא ראש בני ישראל – אליך תלמידי היקר וכו'. גם 'מאד היה קשה ל' בגמטריא צבאו"ת ע"ה שהוא הנעלם של השם שד"י בחי' הסתלקות המוחין כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה'. והנה עיין שם בלקמ"ת שע"י השבעה רועים יש אמרות טהורות משיבי טעם, והנה הרועים הם בחי' זקנים דקדושה בחי' ע', והרי שבעה פעמים ע' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (וע"ש בענין שבעתים, והוא בגמטריא י, ז, שד'י, נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

מא'ד הי'ה קש'ה לי' לר'דת אל'יך: האותיות השניות "ישראל" (שמעתי).

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

השאלה המפורסמת כתוב בפתק מאד היה קשה לי לרדת אליך, למה היה קשה לרבינו לרדת אל סבא (וע' מש"כ בפרשת וישלח – בראשית לב:יד, ובערך מסורה בברסלב אות כ)? ובפרט יש להערות שהלוא בין כך ובין כך רבינו יורד להציל אפילו רשעים גמורים. ואם תמצא לאמר שקשה קאי על הכל, דהיינו שהיה קשה לעשות הכל, לרדת ולהגיד וכו', אי אפשר לפרש כן, דיעו' בישראל סבא עמ' קמב שהסבא מפרש שעצם הירידה היה קשה, ועדיין הוה מצי למימר דירידה באופן כזה שהוא להגיד – כמפורש שם בספר ישראל סבא, שלהגיד זה משמעות לא סתם אמירה וידיעה בעלמא אלא פנים אל פנים ('אל פנים' בא”ת ב”ש – תכוטמי עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), וירידה כזו היה קשה, לפי זה הדרא קושיא לדוכתא על מה שהסבא אמר (שם בי"ס) שזה בושה גדולה עליו (הסבא) שהיה קשה לרבינו לרדת אליו, למה זה בושה כל כך? הלוא אפילו לרבי נתן, ר' נחמן אמר שההבדל בינו לבינו הוא כמעט כמו המרחק שבין ר' נחמן להמשכילים הכופרים, וא"כ לרדת באופן של פנים אל פנים תהיה קשה לכולם, ולמה זה כל כך בושה גדולה להסבא?

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

והנלע"ד נכון וברור לאמיתה של תורה בעזה"י (וראיתי כבר מה שכתבו בפשטות, אבל מה שכתבתי פה יפרש ביותר בעזה"י) שבאמת אין שום עבודה שהוא קשה להצדיק לעשות בשביל השם יתברך ותורה הקדושה ובני ישראל עד כדי כך שאין להצדיק בכלל בחירה על עבודה כמבואר בלקוטי מוהר"ן, ועיקר הבחירה של הצדיק אינו אלא בדעת – לקבוע מה יהיה רצון ונחת להשם יתברך וכו' כמבואר כל זה היטב בלק"מ לענין הג' דברים שמשה רבינו עשה מדעת ע"ש (תורה קצ, וחיי מוהר”ן קצז).

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז מובן שמה שהיה קשה לרבינו לרדת להסבא לא היה עצם הירידה לעזוב מקומו בגן עדן וכו' וכו', אלא שהיה לרבינו צדדים בדעתו שעדיף לא לרדת ולגלות הפתק. ויש הרבה סיבות שעולים על הדעת למה להעדיף לא לגלות את הפתק, וכדומה יכולים להמציא עוד כמה וכמה טעמים שיכולים היו לבלבל הדבר ולעכב רצון רבינו מלגלות הפתק. ועל כן היה קשה לרבינו להחליט שכן ראוי לעשות.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

ועל זה הסבא אמר שהוא בושה גדולה עליו שהיה קשה לרבינו לרדת אליו, וזה מראה שהוא (סבא) משוקע בעמקי תהום. כי דעת הסבא מבואר בכמה מקומות שכל המדרגות והקדושות תלוים בההתקרבות לרבינו. ועל כן אם הסבא היה באמת מקורב מאד לרבינו בביטול כראוי לרבינו, למה תהיה הדבר קשה לרבינו, אפילו יהיו הרבה צדדין לא לגלות, אבל אם הוא באמת קרוב מאד ובטל לרבינו לא יעלו בחשבון, כי הוא ממש לידו ובטל לו, ואם היה קשה לרבינו, על כרחך זה מחמת שהיא ירידה לרבינו לגלות לו, כי הוא (הסבא) רחוק מרבינו ואינו בטל לרבינו כראוי, ולכן אמר הסבא שוא צריך להתבייש מאד על זה.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ותכף אחר כך רבינו כותב, תלמידי היקר. והוא דבר פלא שאחר שהוא כותב שהוא רחוק כל כך עד שהיה מקום וכוח לטעמים וסיבות למנוע מלגלות הפתק, רבינו קורא לו תלמידי היקר.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בפרשת ויגש – בראשית מד:לד בס"ד.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

נהנתי מאד מעבודתך:

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי היום מאחד מהחבירים שבפתק כתוב שלוש פעמים המלה עבודה: א. נהניתי מאד מעבודתך, חזק ואמץ בעבודתך, ובחיזוק עבודה תבינהו. עבודה זה רמז לבית המקדש ששם עיקר העבודה. והרי הג"פ עבודה כנגד השלש בתי מקדש. ולכן אצל השלישי כתוב תבינהו, שיבנה בבית המקדש במהרה ב"א בזכות רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. שוב שמעתי מעמוס לוי נ"י שלכן בתחילה כתוב מעבודתך, לשון עבר, ואח"כ, והכי חשוב ההוה – חזק ואמץ בעבודתך, ואח"כ בלשון עתיד, ובחיזוק עבודה תבינהו, לעתיד שיבב"א. וכן רבינו גילה (ריש לק"מ) הענין של יוחא"י, כי' לא' תשכח' מפי' זרעו' – לעתיד, ורבי שמעון בעצמו, ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית, בעבר. ועכשיו, עכשיו דייקא בההוה, יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

נ'הנתי מ'אד מ'עבודתך ו'עליך א'מרתי – שמעתי – ר"ת מאומן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ועליך אמרתי ...

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

בפתק כתוב: מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומעין

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

פרפראות לחכמה סא:ח: מיין פייעריל וועט טליאן ביז משיח וועט קומעין

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן אות מו: מיין פייערל וועט שוין טלוען

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן אות רכט: מיין פייערל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומין

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים אות ג', כז"ל מכרח בכל זאת לכל אחד מאנשי שלומנו להמציא לזה אתערותא דלתתא בכל ימי חייו. כי כפי עצם פרוש טלואין בלשוננו, יש בזה לצדד בפרושים שונים, כי גם אם לא נשאר מהתבערה והמוקדה, רק ניצוצות קטנות ומעטות נקרא זאת בלשוננו בשם טלואין, ע"כ.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עכשיו הדפיסו – כשסבא היה מבקש מהשמש להדליק את הנר תמיד היה מדריך אותו שיעשה פתיליה קצרה שהשלהבת תהיה קטנה. ככתוב בפתק 'ועליך אמרתי מיין פיערל וועט טליען', ע"כ.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

חזק ואמץ: חזק זה אותיות חק ז', חק בגמטריא נ נח, וז' אותיות הנשארות, נחמ נחמן. ואמץ, גמטריא מאומן.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

חזק ואמץ בעובדתך, שמעתי משה בן דוד נ"י בעבודתך גי' חצות.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יעו' בספר ישראל סבא עמוד תקכב, הפתק הקדוש בכתב ידו של הסבא, והנה בסוף הפתק במילים "ובחזוק עבודה תבינהו" הסבא כאלו כתב ובצחוק עבודה תבינהו! (וע' מש"כ בפנים בקונטרס ב"ענין השגעון" אות ו) ויכולים אפילו לומר שהק' של צחוק הוא ת' ע"ש, והרי עוד רמז שעיקר העבודה זה חצות.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

בעבודתך – משמאל לימין: כת דוב (-ישראל דוב אודסר) ע"ב (-י' י"ה י"הו י"הוה). ויותר נראה, כת דוב בע'. היינו ישראל דוב בער אודסר.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

חזק ואמץ בעבודתך נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

הש"י הוא בוחן לבבות, בוח"ן ר"ת חזק ואמץ בעבודתך נ נח נחמ נחמן מאומן, המלים הנמצאות בלב הפתק. וכן בוחן לבבות בגמטריא תקו, שזה הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות. (ועי' עלים לתרופה קע: ובוחן לבבות הוא יודע שרבנו הקדוש ז"ל מוליך אותנו בדרך הישר והאמת בתמימות ובפשיטות ובשכל נפלא וכו'). [עוד י"ל ע"פ ישעיה לב:ד עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם, פרש"י בית מקדשי שהיה להם למבצר ע"ש]

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

בפרק הבא נרחיב על תחימה זו.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

ט"ו אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן, סימן על שלמות הלבנה, בחי' ותרב חמת שלמה, ותרגומו ואתרביאת סהרא, דהינו שנתמלא פגימת הלבנה (והלבנה הוא התלמיד היקר שאליו נכתב ונתגלה), כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה צא, ובעוד מקומות.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

וכן על ידי הט"ו אותיות נשלם הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא תצ"א למספר תק"ו (השנה שנפטר הרמח"ל), שהוא הגמטריא המפרסם של השם הראשון של אבגית"ץ (והארכנו בזה במקומו על תפילת אנא בכח), ובגמטריא שור וכו'.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן מאומן

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

בפתק חתום נחמן מאומן, ובפתק שמצאו לא מזמן לפני כשלוש שנים, מכתב קצר שרבינו כתב לביתו על גביית איזה חוב, רבינו חתם את שמו נחמן מאומאן, וסימן לדבר, הפתק מן השמים חתום, מן, כמו מן מהשמים. והכתוב בארץ חתום מאן (איש).

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן מאומן בגמטריא רפ"ה, ובליקוטי מוהר"ן קמא יש רפ"ו תורות. עיקר הענין של רבינו הוא תפילה, בחי' ונשלמה פר"ה שפתינו. רפ"ה בגמטריא א' פעמים א', ב' פעמים ב', ג' פעמים ג', ד' פעמים ד', ה' פעמים ה', ו' פעמים ו', ז' פעמים ז', ח' פעמים ח', ט' פעמים ט'. ועוד גילה ר' שמשון אוסטרופוליא ששם אדם, הוא ג' פעמים י"ה, ובחטא של חוה היא הוסיפה פ' על כל אחד, שהיא הוסיפה מ"ר, הרי סה"כ רפ"ה, ועיין שם עוד.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

מאומן. חבר כתב, מאומן בא"ת ב"ש יתפיט – בגמטריא ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. והרי הוא גם בגמטריא: נ נח נחמ נחמן מאומן חי!

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, ט"ו אותיות (שמשלים הגמטריא לשם אבגית"ץ – רבי נחמן בן פיגא). י"ל על פי הפסיקתא דר"כ ה:יב, אמר רבי ברכיה, החדש הזה לכם (שמות יב:ב), סימן הוא לכם, כירח יכון עולם (תהלים פט:לח), כהדין סיהרה מלא ופגים, אם זכיתם הרי אתם מונים למלאתו, ואם לאו הרי אתם מונים לפגמו. אברהם יצחק יעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון סלמן בעז עובד ישי דוד שלמה, וישב שלמה על כסא ה' למלך (דהי"א כט:כג), הא סיהרה על מלאיה. הרי אתם מונים לפגמו, רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו יואש אמציהו עזיהו יותם אחז יחזקיהו מנשה אמון יאשיהו צדקיהו, ואת עיני צדקיהו עור (מלכים ב:כה:ז), הא סיהרה על פגמה, ע"כ. הרי נ נח בט"ו אותיות שלו, בחי' סיהרה על מלאיה.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אגלה לך סוד והוא:

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

חידוש מספר לראות באבי הנחל (עמ' נד) ז"ל נראה שמרמז על סוד העיבור שעל ידו נמשך קדושת ראש חודש (ע' לקוטי הלכות, הלכות ראש חודש ז' בהתחלה) וזה שסך אותיות של הפתק עולה ר"ח רמז על ראש חודש. התחדשות וכו' (ע"ש בלקוטי הלכות) וגם ע' בלקוטי מוהר"ן ס"ב על ענין התחדשות בהתקרבות לצדיק שצריך כל הזמן לחזור אחורה להתחיל מחדש, בחינת התענית והשם באחוריים ע"ש. "קו ירוק מחדש חדשים" ("מקו לקו"), ע"כ. וע"ש (עמ' נו) שר"ח גימטריא 'צעטיל' (פתק).

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

עוד חידש שם – ובזה אגלה לך סוד והוא, שלכאו' והוא מיותרת, והביא מר' אברהם בן הר"ן ש'הוא' – הי ויו אלף בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

יש סרט ממאיר ימיני זצ"ל בו הוא אומר שבזה אגלה, הכוונה בבזיונות.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

מלא וגדיש מקו לקו

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

אהרן פץ ז"ל שמע מסבא שמש"כ בפתק: מלא וגדיש מקו – בגמטריא – ישראל. לקו – בגמטריא – עכו"ם.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש להבין את זה בשתי דרכים, א' כמו שסבא אמר שצריכים למלאות העולם עם ספרי רבינו, והיינו גם להגוים העכו"ם. ויש לפרש גם באופן ב' שזה לכלות את העכו"ם, וכמו שאביא ב"ה משער הכוונות. ושניהם נכונים, וק"ל.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשער הכונות ח"א דרושי תפלת שחרית בהגה"ה שכז"ל א"ש בזה אני מבאר מ"ש ישעיה הע"ה (ישעיה כח:י, יג), כי צ"ו לצו, פי': צו של הקדושה, מבער צ"ו של הקליפה, שהיא ע"ז. קו לקו, והוא יסוד של הקדושה, מבער את קו תהו ואבני בהו. זעיר שם זעיר שם, זעיר של הקדושה מבער את זעיר של הקליפה, ע"כ. והנה הסופי תיבות של קו לקו זעיר שם זעיר שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי ממשה בן דוד (יעקב יצחק מצפת) שכמו שנ נח נחמ נחמן גימ' שנד כמנין ימות שנת הלבנה, כן מ מנ מנח מנחם גימט' 366 כמנין ימות שנת החמה. וגימ' נחמן מנחם עם התיבות רפ"ח ניצוצין. (עי' בילקוט שמעוני פרשת בראשית, פרשה מב: ויולד בן, מפני מה לא אמרו בשמו כקינן כמהללאל כירד כחנוך? מלמד, שמתושלח חכם גדול היה, והיה מזהיר לאביו שלא יקראנו בשמו, שאנשי דור המבול מכשפים הן, שמא יהרגוהו בכשפים, וכיון שנולד הוא קראו נח, ולאביו אמר: קרא אותו מנחם, שהוא מנחם את דורו ע"כ. ולפי זה השם מחנם הוא מוכן לפורעניות, שיחול עליו כל הכשפים של הרשעים ר"ל, משל לשעיר המשתלח... ויש את השעיר (בגמטריא פתק כידוע, וידוע שההוא מנחם רצה לגנוב את הפתק) לה' – נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

וזה פי' מש"כ בפתק, ובזה אגלה לך סוד והוא מלא - דהיינו למלאות באחוריים כנ"ל, וגדש - דהיינו הגימטריא כנ"ל, מקו לקו, קו אחד זה נ נח נחמ נחמן מאומן, וקו אחד זה מאומן גימטריא ע"ה מנחם, ועל כן מקו לקו עם האותיות בגימטריא רפ"ח. וענין מנחם שהוא שם של משיח (מנחם בן חזקיה – סנהדרין צח:).

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין המגן דוד שהם שני משולשים כזה: נ מנחם

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

נח מנח

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

נחמ מנ

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן מ

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

ע"כ שמעתי (ואז שמע שר' פלוני אמר שמשיח מסתובב עם מגן דוד).

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להוסיף דלכאורה מקור להמגן דוד הוא מש"כ בשיר השירים, תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף, תורי זהב נעשה לך ר"ת עם הד' אותיות גימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותור פירושו במשניות משולש, וא"כ תורי, הרי הוא רמז למגן דוד [והנה בכמה מקומות מצאינו שמג"ן בגמטריא ג' פעמים א"ל, הרי בחי' משולש, וא"ל שני אותיות, הרי שני משולשים. ובענין המגן ע"ע מש"כ בתהלים יח:לו]. וזה זה"ב דאיתא בזהור הקדוש שזהב, הוא י"ד, ז' בעליה וז' בירידה [ועד"ז י"ל י"ל י"ז בתמוז, דהיינו יוד ז' תמו – ז' ואכמ"ל]. 'נעשה לך' בגימטריא 475 כמנין 'ביז בתמוז' ע"ה. והראשי תיבות של הפסוק תורי זהב וכו' ת, ז, נ, ל, ע, נ, ה בגימטריא ברי"ת, שהוא גימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הנקודות דייקא כנ"ל (וכן תרי חסר, עם הג' אותיות), וכמו שכ' עם נקודות הכסף! וכמו שהסבא אמר, '(הפתק הוא) פלא נס ופלא כזה בדור החושך הזה (מה זה הנקודות?) הנקודות? הנקודות הם סודות גדולות האותיות עם הנקודות אי אפשר לקרוא נחמן בלי נקודות? יש נקודה על נַ פתח וכו' עכ"ל. והשתא נפלאים דברי הסבא שאמר ז"ל (ישראל סבא עמוד קן) יכולים גם כן לעשות את הפתק עם זהב. לא צריכים זהב - זה בעצמו זהב, עכ"ל.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להוסיף עוד, דמבואר בתלמוד עה"ס ח"ב ענין מרובע ומשולש, דמרובע הוא על פי הד' בחינות, חכמה בינה ז"א מלכות, ומשולש נעשה ע"י שמלכות עלה לבינה, בצמצום ב', ונשאר רק ג' בחינות. וא"כ י"ל שהתור הא' שבסיסו רחב בארץ רמז לשלמות בצמצום ב', וצריכים להגדילו לשלמות אפילו בצמצום א', וזה ע"י התור העליון.

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ועפ"ז יש להעמיק במה שאמר הסבא ז"ל יבוא זמן שכל העולם ישאלו איפה הפתק ואיפה בעל הפתק ויהיה תור ארוך מאד ואני אשב בארמון שלי'... ודו"ק כי אכמ"ל.

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בסוד ההיכלות.

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

מלא וגדיש מקו לקו – יש מוקלט בסרט שסבא אומר שרבינו צוה למלאות את העולם עם הספרים של רבינו. והפשטות שהיה מכוון למילים האלו, שאינם רק מתארים ומפרשים הסוד, אלא שהם צוואה, ואחד אמר שזה מש"כ אחר כך בפתק ובחזוק עבודה תבינהו, שרבינו כבר מצוהו שזה העבודה שלו.

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

מקו לקו:

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לראות באבי הנחל (עמ' נח) שפעמיים קו בגמט' רבי. מקו לקו בגמטריא רפב (תורת אזמרה) כי זה ענין המלאך פצפצי"ה למצוא הזכויות.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

מקו לקו, קו טלפון וקו אינטרנט.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

בפתק, המילם מקו לקו, נראה קצת כאילו כתיב, כוקו ריקו. ואולי מזה כל השוטים מתנבאים בסגנון אחד כאשר אומרים נ נח נחמ נחמן מאומן, הם עונין קוקו ריקו. ואיתא בתנא דבי אליהו רבה (פ"ז הובא בלקט קדמונים, ישעיה כח:יג) שמדבר בענין מכת צפרדע וכז"ל הצרפדעים היו נכנסין לתוך מעיהם ומקרקרין, והיה נשמע קולם: קו לקו קו לקו, ע"כ, ומבואר במפרשים שקול הצפרדעים שמקרקרין נשמע כמין הברות כאלו. ובספר יורה דרך פירש בזה הפסוק בישעיה, והיה להם דבר ה' צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו וכו', שהנביא מוכיחם איך דבריו נכנסים בלבם, וממאנים לשמע ולא יחוש לדבריו כלל, כאדם השומע קרקורי צרפדע. ובלקוטי מוהר"ן פירש צפרדע, ציפור דעה, וידוע שהדעת ימלא כל העולם.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

פצפצי"ה

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שיחות מתוך חיי הסבא (עמ' קח, עוד על סוד מלאך ראש השנה) מובא לשון סבא ישראל: כשיש ספר איך להתחיל את הפסר פצפצי"ה, פ-צ-פ-צ-י-ה זה סוד, סוד תקיעת שופר, אסור לזלזל בזה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן שמתי השם הקדוש הזה על שער הספר. ואולי כמו שבראש השנה הספרים נכתבים, כמו כן השם הזה שייך להספרים. ובפרט כי פצפ"צ בגמטריא ספר.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

פצפצי"ה אחד מהע' שמותיו של מט"ט. חנוך בן ירד, עם הג' תיבות וב' כוללים.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

פצפצי"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. עוד קישור ביניהם, כי נ' זה בחי' מלכות פ"ה, בחי' פ. ונח בגמטריא אזן, בחי' צ', כי אמונת חכמים תליא באודנין כמבואר בלק"מ, וגם מבואר בכוונות לקידושא רבא של שבת בבוקר, שג' י"ה נמשכים מאזן דא"ק הם צ', כי הם במילוי ההי"ן, הרי שצ' הוא הכח של אזן דא"ק. (ואכן זה המלאך הממונה על תקיעת שופר שמצוה לשמוע). וי"ל עוד ש'נחמ' זה מרומז בהפ"צ השני, כי פ' באותיות אי"ק בכ"ר זה ח', הר ח"ץ, בגמטריא נחמ.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

הנה ץ בגמטריא תשע מאות, פץ בגמטריא תשע מאות ושמונים, ועם האותיות הרי תתקפ"ב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (אי נמי, לכתוב בפץ, ב' רמז על כפלות הפ"ץ).

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

פצפצי"ה בגמטריא פרעה, וידוע בזוהר שכמה פעמים מפרשים שזה בחי' אימא עלאה. ועוד איתא בזוהר (לך לך פא:) ופרעה הקריב, דאיהו אקריב להו לישראל לתיובתא, וכן עיקר התשובה באחרית הימים הוא רק על ידי הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

פצפצי"ה בגמטריא מחשבה (ומובא הרבה יחוד לטהרת המחשבה, שמחשבה היא חשב מ"ה, ה' פעמים שם מ"ה, ושם מ"ה באחוריים). ואכן פץ הוא לשון דיבור (ואילו י"ה מכוון למחשבה), ואכמ"ל.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בערכים, ערך פיצה.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

ובחזוק עבודה תבינהו

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

הענין כמו ענוה ועבודת השם שלא על מנת לקבל פרס שאי אפשר להבינה, כמו שרבי נתן שאל את רבינו (חיי מוהר"ן תפב) ז"ל והבנתי מדבריו שצריכין לזה רק יגיעה גדולה בעבודת השם ותפלה ותחנונים הרבה, ודו"ק.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אתי שפיר מה שסבא ישראל אמר שאם הוא יגלה פירוש של שני מילים של הפתק יתבטל הבחירה, כי הסוד של הפתק בבחינת סוד הבחירה הנ"ל.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מתאים למה שכתבנו בס"ד בענין אני נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה הדרך למצוא ולבנות העצמיות של האדם, האנוכיות האמיתי. כי כל הבחירה מסתובב עליה.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם בחינת מה שרבינו אמר שכל הענין שלו זה ראש השנה, כי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה א, שהצדיק שיש לו בחינת מקומו של עולם יכול לעשות ראש השנה, כי חז"ל הזהירו אל תדין את חבירו עד שתגיע למקומו, ולכן זה הצדיק שיש לו בחי' מקומו של עולם יכול לעשות ראש השנה, כי הוא מכיר המקום של כל אחד, והרי מקומו של כל אחד זה אמיתת המציאות והאנוכיות שלו. ולכן בגילוי הסוד בפתק רבינו הזכיר את המלאך פצפצי"ה, שהוא בגמטריא שנ"ה, שנה סתם, כי רבינו יכול לעשות את הראש השנה, ועדיין צריך תלמוד.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל שעל ידי העבודה לחזק אחרים, הוא יתן לעוד אחרים להבין את זה. וזה התקיים על ידי הספר אבי הנחל.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

וסימן

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

וסמן יז בתמוז יאמרו וכו', וסמן זה המילה האחרונה שבשורה העשירי – השורה שלפני השורה האחרונה. השורה אחרונה זה בחי' מלכות, אז השורה שלפניה זה בחי' יסוד (גם נראה שסימן בחי' יסוד – בחי' אות, וגם ת”ח נאמן בטביעת עין ואכמ”ל). והנה רבינו כתב וסמן חסר בלי יוד, בגמטריא יוסף בחי' יסוד. ואם נכפל את הו' של וסמן עם הי' (שבין כך ובין כך יש לעשות את זה כי כולם בחכמה עשית וכן כל דבר כלול מעשר ספירות) יוצא שהאותיות מ"ס של וסמן ב'נס' עומדים! עיין בזה בלקוטי מוהר"ן תורה ז'.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

וסימן י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה (וגם מה שהסבא אמר שמשמע שהפתק כבר נכתב מקודם): בחיי מוהר"ן אות תצא (עבודת השם מח) שהוא הסימן בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כז"ל בשנת תקס"ו בין כסה לעשור יצא רבנו ז"ל מהמקוה ואמר שנתגלה לו בעת הזאת מן השמים איך יתנהגו אנשי שלומנו בעניני תעניתים כל ימי חייהם כמה תעניתים צריך כל אחד ואחד מאנשי שלומנו להתענות בכל שנה ושנה, ואיך ומתי יתענו. ואחר הימים טובים נכנסנו אליו כל אחד ואחד ביחוד ומסר לכל אחד ואחד צעטל [פתק] מתי יתענה. והיה כתוב אצלו צעטל בכתיבת ידו הקדושה איזה דברים ואיני יודע מה, כי לא נתן לראות בתוך גוף הצעטל רק כשישבתי אצלו לקבל הצעטל וכו' אחר כך כשבא מלבמברג צוה עלינו שלא להתענות כלל. ואמר הלא מי שאינו זוכה להיות אצלי על ראש השנה הוא אין לו להתענות כלל כנ"ל, ומי שזוכה להיות על ראש השנה הוא בודאי אין צריך להתענות כלל מאחר שזוכה להיות אצלי על ראש השנה והבן, ע"ש.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

הרלב"ג בספר מלכים (י:יז:א) כז"ל ומצאנו גם כן שלא מת (אליהו) בעת אשר לקח מעל ראש אלישע, וזה כי אחר זה בא מכתב אליהו אל יהורם בן יהושפט כמו שנזכר בספר דברי הימים (ב:כא:יב), והנה יתבאר כי זה היה אחר זה, לפי שאלישע לא היה נביא כי אם אחר שלקח אליהו מאתו, כאמרו (מלכים ב:ב:טו) נחה רוח אליהו על אלישע (ה"ע לא הבנתי הראיה, כי אז זכה לפי שנים, ואיך זה שולל היותו מנבא לפני כן), והנה מצאנו כי אלישע נבא בימי יהושפט, כאמרו (מלכים ב:ג:יא) חי ה' אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט אני נשא וגו', וזה לאות כי אליהו היה חי אחר זה. ואם אמר אומר כי כבר כתב זה אליהו קדם מותו, ובא המכתב ליורם אחר מות אליהו. אמרנו לו בלתי אפשר הוא זה, כי כבר נכללו בדברים ההם ענינים לא יתכן שיאמרם הנביא קדם היותם, והוא מה שגנהו על שלא הלך בדרכי אבותיו הטובים והלך בדרכי מלכי ישראל, והרג את אחיו בית אביו הטובים ממנו, ויעד אותו שישיגהו ענש נפלא על זה כמו שנזכר שם. וזה לא יתכן שיעיד בו הנביא קדם העשות החטאים, כי אף על פי שיראה הנביא באיש אחד שכבר יחטא חטא מה, הנה האיש ההוא יוכל להשמר שלא יחטא, כי ה' יתברך לא יכריח האדם שיחטא, ושמהו בעל בחירה כדי שימלט מהרעות הנפשיות והגופיות כמו שבארנו בשלישי מספר מלחמות ה'. והנה אם לא היה יוכל להמלט מזה לא היה ראוי שיענש עליו כי הוא אנוס בעשית החטא ההוא וזה מבאר מאד, ולזה הוא מבאר כי לא מת אז אליהו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לא כן אכילת סבא, שא' לא נענש עליו, ואדרבה קיבל שכר, הרי שפיר יכול להיות שהכל היה אונס, ותו, אכילתו היה באמת בהיתר כי חשב שהוא צריך לאכול, ואם כן הדין עמו לאכול, ואפילו שגג בזה, הרי לפי כמה פוסקים שגג בדרבנן אין בזה שום שמץ ורושם של עבירה, ולכן שפיר יכול להיות שהפתק היה כתוב לפני כן.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

בתמוז ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן, ובסימן י"ז שם רבינו גילה שהצדיק יכול לשלוח פתק למי שהוא.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

בי"ז בתמוז בטל התמיד (ערכין יא:), וכן הוה אצל סבא ישראל, שבי"ז בתמוז נתבטל אצלו קיום פקודת רבינו הקדוש מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

י"ז – נראה רמז להקפדת רבינו שלא נהיו עצים יבשים (חיי מוהר"ן תקמג – ופעם אחת קרא אותנו עצים יבשים על שאין אנו מולידים נפשות שיתקרבו להשם יתברך על ידינו, עכ"ל, ולקוטי הלכות, חושן משפט א', כח והרשאה ד:יג – כל אחד לפי בחינתו שלא יהיו עצים יבשים ח"ו כמון בדברי אדמו"ר ז"ל כמה פעמים, וכן מובא במכתב סז באבי הנח"ל), כי הזוהר בפרשת בלק (רב. – יום ה' בחק לישראל) כותב שמאן דאשתדל באורייתא יומם ולילא לא ליהוי כאעא יבישא אלא כעץ שתול על פגלי מים, מה אילן אית ביה שרשין ואית ביה קליפין ואית ביה מוחא ואית ביה ענפין ואית ביה טרפין ואית ביה פרחין ואית ביה איבא, שבעת זינין אלין סלקין לשבעה עשר לשבעין, ע"ש. הרי י"ז זה בחי' עשר פעמים שבעה, ובחי' עץ שתול על פלגי מים, שאינה יבשה. ובאמת עיקר ההפצה ועשיית נשמות נצמח מהפתק הקדוש.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

יז בתמוז יאמרו וכו'. בפתק הת' של בתמוז נראה קצת כמו פ'. והרי פ"מ ראשי תיבות משה פיינשטיין שנתן הסכמה להפתק, שהוא סימן חזק לכל העולם על אמיתתו. ור' משה נפטר גם ביום צום – תענית אסתר, וזה פ"מ ו"ז – י"ג אדר. אי נמי, בפמו"ז, מ"פ – משה פיינשטיין כנ"ל, שחתם את ההסכמה שלו על הפתק בז' אייר, שהוא החודש הב'. והנה הראשי תיבות של: (ב)תמוז יאמרו שאינך מתענה, בגמטריא השדמ"ת עם הכולל, השנה שר' משה נתן ההסכמה. ובזה מיושב לשון העתיד של יאמרו.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יז תמז בגמטריא בעל השם (עיין פסחים דף פו: - אמרו ליה מאי טעמא קרית לך רב הונא, אמר להו בעל השם אני. להו בעל השם, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – אני).

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה רמזים בפסוקים, למשל עיין תהלים מד:ה.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

יאמרו וכו'. לשון עתיד, או לשון של הוה תמידית. כתבנו על זה במ"א.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

ולעיל על 'יז בתמוז' כתבנו עוד יישוב דרך רמז, ע"ש.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

בענין האכילה בתענית י"ז בתמוז שכל כך שבר את סבא, ותמוה הדבר מאד, כי לא היה בזה שום איסור, ואפילו שוגג בדרבנן להרבה פוסקים אינו כלום, וכאן היה מותר ואולי חייב לאכול כפי מה שהרגיש חלשות. כתבנו פירושים על זה במ"א, ועיין בפרק מסורה בברסלב אות יח.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

וכעת נראה לי אולי לפרש בפשטות שזה לא היה כל כך על החטא שבו, אלא בדרך מה שחז"ל אמרו (שבת קה וש"נ) שכך אומנתו של יצר הרע שהיום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, כי סבא מרבה לספר בסיפור של נפילתו איך שהוא היה רגיל אפילו לא לשתות מים מחצות לילה עד אחר התפילה ולעשות תעניות, וזה נותן את המשמעות, שאילו אם לאחר כל עבודתו הנ"ל לא עמד לו, ופתאום בא לו לאכול בזמן שאסור לאכול, ואפילו אם יש איזה היתר, אבל על כל פנים הוא רואה שהוא עדיין כאילו לא פעל כלום בכל העבודה שלו, שהרי פתאום יכול לבוא לאכול בזמן שלא היה מרוצה בכלל לאכול. וזה באמת מכאיב מאד מאד, וצרור ביאוש גדול מאד, כי אם כן מה מהני כל העבודת השם חס ושלום.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

מקורות ומראה מקומות

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בערך שיר חדש, מקורות כללית בחז"ל על השיר חדש שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע, ובכללם ההקדמה של לקוטי מוהר"ן שמרמז חזק שזה שייך דוקא לשם רבינו כזה: נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

אבי הנחל, מכתבים שמזכיר ומכנה רבנו הקדוש בשם נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

פד, פח, צה, קא, קח. חלק שני, עד.

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

בקונטרס אני נ נח נחמ נחמן מאומן כז"ל: כשרבי ישראל זיע"א היה על הציון של רבי נחמן זיע"א באומן אמר: 'אני שומע את רבינו מתבודד וצועק נ נח נחמ נחמן מאומן...', ע"כ.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

'ורבנו הקדוש כבש כל העולם, נ נח נחמ נחמן מאומן, זה תורה של רבנו הקדוש, מי ידע מזה בעולם? שום צדיק לא גלה את זה, לא ידע מזה. לא רשום בשום גמרא מה זה נ נח. רק רבנו הקדוש בעצמו גלה את זה, שהוא נחמן, זה פרוש נ נח נחמ נחמן, תכלית השלמות! שום צדיק לא ידע מזה, מה זה נחמן, עכשיו רבנו הקדוש מגלה לנו מה זה נחמן - נ נח נחמ נחמן מאומן, בזה תלוי כל התורה וכל האמונה וכל האמת וכל האורות!

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

רבנו הקדוש הוא בעצמו גלה זה, עוד לא היה שום התגלות מזה בעולם, עכשיו הוא בעצמו גלה מי הוא זה - נ נח נחמ נחמן, אתם יודעים מי אני? אני נ נח נחמ נחמן מאומן...יש כבר 'לקוטי מוהר"ן', 'ספורי מעשיות', 'לקוטי הלכות', עכשיו הגיע זמן הגאלה, התחיל להתעורר קצת פרסום רבנו. משהוא שמע דבר כזה, פתק מן השמים? לא שמענו אם יש בעולם פתק כזה, 'עליך אמרתי'. נו, זה דבר חדש, נגון חדש בעולם - נ נח. כל בני ישראל, כל ארץ ישראל שואלים 'מה זה נ נח?' הם לא יודעים מה זה, אבל ברוך השם אנחנו יודעים שרבנו הקדוש גלה את זה - שהוא זה נ נח!

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

כלם יתפלאו 'מה זה נ נח?' כל החכמים, החילוניים, החילוניים כל העולם, לא יודעים מה שזה - נ נח. ולאט לאט הם ידעו, הם ישאלו: 'מה זה, אני רוצה לדעת מה זה נ נח, איזה נגון זה?' וכשהם ידעו ויתקרבו לרבנו, יהיה נעשה עולם חדש!

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

יש חדש, כל העולם שואל: 'מה זה נ נח, עוד לא שמענו נגון כזה'. הלומדים, החסידים, הם מקשים: 'מה זה, מה זה נ נח?'

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלים, מאה שערים וכל העולם ישאלו: 'אנחנו רוצים לדעת מה זה נ נח, יש לך נגון כזה, נגון פלא כזה, מה זה?'

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

זה נגון עולמי - נ נח נחמ נחמן מאומן, זה 'מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד', הנגון הזה הוא בלי סוף. כל העולם משוררים את זה, כל העולם, אפילו גויים משוררים את זה. רואים שכל העולם מקבלים את הנגון הזה, אנשים באים ומספרים: 'שמענו נגון כזה, נ נח', מתמלא כל צרפת וכל אנגליה בנ נח. איטליה, סין, וכל המדינות, הם ישאלו: 'מה זה נ נח?' אין להם שום שאלה לשאל, רק על נ נח: 'מה זה נ נח?'

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

זה הנגון, אתם יודעים מה זה נגון נ נח? זה נגון שהוא מסגל לרפאות כל המחלות, הוא יכול כל דבר!

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

כן, כן, נ נח, להגיד בתמימות, בפשיטות, באמונה. נ נח נחמ נחמן מאומן, זה קל מאד להגיד. הם רואים בעיניהם מחלה כזה שאין לה רפואה, סרטן, סרטן כזה.. ורבנו הקדוש אומר למחלה 'תלכי מכאן!' אז החולה נעשה חדש!

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

'מה זה, מה קרה, איפה הלכה המחלה?'

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ואנחנו משוררים נ נח....' (ישראל סבא קעז-ח).

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

א] ידוע העיקר ותכלית הבריאה כולה מראש ועד סוף הכל היה בשביל שמו יתברך שהוא כבודו כמו שכ' (ישעיה מב) אני ה' הוא שמי וכבודי וכו', וכתיב 'וברוך שם כבודו וכו' וכן הרבה. ובשביל זה ברא כל העולם בשביל לגלות שמו וכבודו כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא לח, וע' ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה יב ובעוד מקומות) כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו שנא' (ישעיה מג:ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, והכבוד הוא השם כנ"ל (ליקוטי הלכות, או"ח הל' ברכות השחר ג:לב, וע"ש באריכות נפלא איך שתמצית הכל תלוי רק בזה לפרסם שם ה' השם דייקא ואכמ"ל). וז"ל הסבא – ר' ישראל דב אודסר ז"ל (ספר ישראל סבא פרק נס הפתק עמוד קמז) ככה רבנו כתב בהתורה ח' חלק ב', הוא מגלה 'שם השם משתף בשם הצדיק. אם שם הצדיק מתפרסם בעולם - מתפרסם השם יתברך בעולם'. זה הכל תלוי בפרסום שם הצדיק! ופה הוא חותם שהוא זה הצדיק של השיר פשוט כפול משלש מרבע, הוא בעצמו - הוא זה השיר. על ידי הפרסום של רבנו הקדוש - יתגלה ויתקדש שם השם עכ"ל. וע' בלק"מ תנינא תורה ס"ז שכז"ל כי יש צדיק שהוא היופי הפאר והחן של כל העולם כולו ... כשזה הצדיק נתגלה ונתפרסם בעולם זה בחינת שם, דהיינו שמתפרסם ויש לו שם בעולם, ובתוך זה השם של הצדיק אמת, מלובש ומשותף שמו של השי"ת, ע"ש. וע' בספר המדות (ערך צדיק קמז) השבח שמשבחין את הצדיקים כאלו משבחין את הקדוש ברוך הוא. וע"ש ערך נגינה, ז"ל כשהצדיקים נתפרסמים בעולם, על ידי זה נתחדשים נגונים בעולם, עכ"ל, וכעת זכינו לדעת שהשם של הצדיק, נ נח נחמ נחמן מאומן הוא בעצמו התחדשות הנגונים בעולם, כי הוא מקור כל השירה, הוא זה השיר, שיר פשוט כפול משולש מרובע!

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש ג"כ מה דאיתא בריש אותיות דר"ע (אות א) ז"ל אמר הקב"ה שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי, ומנין שלא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה שנא' הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו וכו' עכ"ל. כי השירה היא התוצאה של פרסום הצדיקים, והעיקר בשם הצדיק, שעי"ז יש פרסום והתגלות שם ה"י בעולם. [ויש להתבונן איך שמציאות כבוד השי"ת ופרסום הצדיקים דוקא ממשמש בשירה, וכמו שמצינו בכמה מקומות, למשל בלכה דודי, התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי עורי עורי שיר דברי כבוד ה' עליך נגלה, שבהשראת כבוד השם יתברך מתחילים לשיר, וכן יהיה לע"ל בגן עדן, שהשי"ת יעשה מחול לצדיקים וכו', ואכמ"ל]. והרי פשוט וברור מאד שבצדק יכולים לומר שתכלית בריאת העולם היה בשביל לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בליקוטי הלכות או"ח ג' הל' שבת ה:ט, י. ז"ל עיקר הכח ללחום בעמלק למחות שמו וזכרו מן העולם הוא על ידי שבת שהוא שמא דקב"ה כנ"ל.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

כי עיקר מלחמת עמלק שבכל דור, הוא כנגד שם ה' שהוא שם הצדיק האמת שהוא שם ה' כי שמו משותף בשם הצדיק. אשר הצדיק הזה האמת הוא הפאר והיופי וההידור של כל העולם הוא החן האמת של כל העולם, הוא בחי' יסוד הפשוט בחי' נהר היוצא מעדן וכו' אשר ממנו נמשכין כל הד' יסודות שהוא כלליות כל העולמות כולם שכולם נמשכין ממנו וכל חיותם נמשך על ידו אשר כל מי שנכלל בשם האמת של זה הצדיק הוא מסתכל על עצמו בכל הארבעה יסודות שהם כל המדות וזוכה לחזור בתשובה להשם יתברך וכו' כמבואר שם במקומו בהתורה הזאת ע"ש ואם זה הצדיק האמת שבכל דור היה נתגלה בעולם, וכל העולם היו מקורבים אליו באמת היה העולם כבר מתוקן ...

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת הקליפה הרעה שהוא המן עמלק כל תחבולותיו וכל מלחמתו הוא להסתיר ולהעלים שם הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית האמתי. כי קליפת עמלק מרוצה שיתקרבו ישראל לכל הראשים שבעולם. לא מבעיא הראשים של הסטרא אחרא ממש שהם עיקר שם הטומאה כמו ראשי הכתות של הפילוסופים והאפיקורסים. כי גם אצלם יש להם ראשים עליהם שלומדים אצלם אלו החכמות החיצוניות הנבוכות העוקרות אותם מן העולם. ולצודד נפשות לקרבם לאלו הראשים ימח שמם בוודאי הן הוא משוש דרכו. ועל זה מניח עצמו בודאי לאורכו ולרחבו. אלא אפילו ראשים שיש להם חלק בקדושה שהם אנשים כשרים קצת ואפילו אם הם צדיקים רק שיש בהם עדיין איזה אחיזת הרע ואין להם כח להוציא את ישראל מרע לטוב. על כן מרוצה עמלק שכל אלו הראשים יהיו גדולים ומפורסמים בשם גדול בעולם. ויהיה להם התנשאות גדול. וכל כוונתו הרעה רק כדי להעלים על ידי זה שם הראש בית האמתי שהוא הראש של כל הראשים שבעולם וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

(ואפילו תמצא כאלו דברים בספרם, יעו' בריש ספר פתחי שערים לר' יצחק אייזיק חבר ז"ל תלמיד תלמידו של הגר"א, בפתח א' ז"ל ועוד אמר הנביא כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. והיינו, שרצונו יתברך הוא שמו כמש"י בסמוך בס"ד. ולכן רצו"ן עולה בגימטריא שמ"ו. והצדיק העובד אותו יתברך, ומשלים רצונו לרצון בוראו, הרי נקרא שמו יתברך עליו ממש, ונעשה הכל רצון אחד. ולכן ארז"ל שצדיקים נקראים על שמו של הקב"ה עכ"ל).

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וגודל מעלת הזכרת שמות הצדיקים ע' בהקדמה הארוכה לספר שמות הצדיקים. וע"ש שאפילו הזכרת העיר שבו נמצא הצדיק מזכיר זכותו לפני השי"ת, שעל כן כל בוקר בבית המקדש היה מזכירין חברון סתם, כדי לעורר זכות אבות - בבית המקדש! ורק על ידי שמזכירים שם הצדיק ניתן להזכיר שם השם כמבואר ברש"י פרשת חקת (במדבר כ:כא) שמסביר איך בני ישראל שרו שירה להשם יתברך ולא הזכירו שמו?! וכז"ל משל למלך שהיו מזמנין אותו לסעודה, אמר אם אוהבי שם אני שם, ואם לאו (-והרי משה רבינו לקה על הבאר ולכן לא נזכר בשירה) איני הולך (תנחומא כא), עכ"ל [ועיין שם בלשון רש"י שהתחיל והקשה למה לא הזכיר שם של משה, ואחר שתירץ כנ"ל, אז המשיך לפרש שמשום זה לא הזכיר שם של השם יתברך, אבל עיקר הקושיא של רש"י מתחילה היה על שלא נזכר שמו של משה!]. ויש להוסיף שגם מעלה עצומה בכתיבת שמות הצדיקים, שזה באמת לשון הספר מדות 'מי שהקב"ה חשוב בעיניו יכתוב בספר כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, עכ"ל (אות צדיק יט). וכן מצינו בריש פ' תצוה, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון (פסוק יב), ופרש"י ז"ל שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם, עכ"ל (ועמש"כ בפרשת וזאת הברכה על הפסוק ובין כתפיו שכן (לג:יב) לענין כתפיו). והנה עיני ה' תמיד בארץ ישראל, ועל כן בודאי טוב לכתוב בכל הארץ את השם הקדוש הזה נ נח נחמ נחמן מאומן לזכרון לפניו יתברך. וכן מצינו בדברי הסבא (ישראל סבא עמוד קמט) יכתבו – נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

ג] והנה גודל מעלת מצות תלמוד תורה הוא גופא מצד זה שכל התורה כולה שמותיו של השם יתברך (זוה"ק, הקדמת הרמב"ן לפירושו עה"ת, ועוד. ויוע' בליקוטי מוהר"ן שאדם הקורא בתורה הוא קורא את השם יתברך אליו כמו מי שקורא מישהו בשמו. ובספר תניא מדבר על זה), שע"י הקריאה והלימוד בה, מאירין שמותיו של השי"ת (ואפילו להשיטה שלומדים תורה בשביל ידיעת התורה (ר"ל) היינו לרכוש ידיעה בזאת התורה שהיא שמות השם יתברך, וזה אינו אלא ענין של הארת ופרסום שם השם).

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

והאריז"ל הדגיש מאד למהרח"ו ז"ל שהעיקר לעסוק ביחודים (דהיינו ליחד כל הדיבורים וכל התורה בשורשן בשמותיו של הש"י), שיש בהם מעלת היחודים וגם תלמוד תורה. וכן מבואר ברבינו בחיי (בפירושו לאבות פ"א) ז"ל מצוות התלוית בלב, כגון האמונה והיחוד, מעלתן גדולה מן המצות התלויות בפה, שהיא התורה. וכן מצוות התלויות בפה, מעלתן גדולה מן המצות התלויות במעשה. לפי שהעבודה בהן יותר שכלית וכו' ע"ש. ובפירוש עה"ת עה"פ שמע ישראל וכו'(דברים ו:ד) כז"ל ודע כי לא נברא גן עדן וכל מעלותיו, כי אם לאותם המיחדים בכוונה. כי המודה ביחוד, כופר בעבודה זרה, וכל המודה בעבודה זרה, כופר ביחוד. וגיהנם ושבעה מדוריו לא נבראו אלא לעובדי עבודה זרה, עכ"ל. ובמכתב שהבעש"ט כתב לגיסו שכ' איך שמשיח א"ל שהוא יבוא 'בעת שיפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך וכו'' כותב שם ז"ל 'שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מיחד יחודים למטה על ידי תורתיהם הקדושה'. וכעת ראיתי מפירוש הגר"א על התיקונים שללמוד על מנת לעשות היינו לעשות יחודים. [ובפרט בענין היחודים רואים איך ששמות הצדיקים הם ממש משותפים בשם ה', למשל ע' במכתב הקדוש של ר' שמשון מאסטרופולייא ז"ל שנדפס בכמה ההוצאות של ההגדה של פסח בתחלה וז"ל וזה שכתב האר"י ז"ל והשם שפו אמר והכה אותם במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות רמז לרבי יוסי הגלילי, כי רב"י יוס"י הגליל"י בגימטריא שפו. ומה שכתב שבו אחז דוד בן יש, רמז גם כן דוד בן ישי גימטריא שם שפו, שבאותו השם דוקא בא דוד בן ישי וכו' ע"ש].

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

ובעזה"י נאריך הדיבור בזה להורות איך שמהנ"ל פשוט ומובן מה צריך להיות תכלית הלימוד שאנו לומדים, מה ללמוד ולשם מה (ערך תורה, פרק ענין שיהא עיקר הלימוד רק בספרים הקדושים של נ נח, ובפרקים הנמשכים שם).

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

ד] וזה היה דרכו של אברהם אבינו שהיה בונה מזבח וקורא בשם השם, ופירשו המקובלים (הובא בספרי הרא"ק ז"ל) דהיינו כפשוטו שהיה מבטא שם המפורש. וזה היה פועל לתכליתו לפרסם שם ה' כפשוטו. וכן היה עבודת כהן גדול ביום הכיפורים בקודש הקדשים, לבטא שם השם.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לא כל אדם ולא כל זמן ומקום מוכשר לזה, ואי' בגמ' (ע"ז יז:) שר' חנניא בן תרדיון מהעשרה הרוגי מלכות נתיסר על זה שהיה מבטא שם המפורש, ואע"פ שבודאי היה נוהג בקדושה ובטהרה יתירה לשם שמים וכו'. (וע' בספרי רבינו אברהם אבולפיא זלה"ה שעצתו דוקא להגות את השם ע"ב ע"ש, וע' בשער רוה”ק תקון ג' שצריכים שני תנאים כדי להשתמש בשמות, אפר פרה ליטהר מכל הטומאות, ולהיות נקי מכל עון. וגם צריכים לדעת השמות לאמיתתן. וע' בהקדמה לשערי אורה).

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כיון שכלל גדול בידינו, מהמקרא ומחז"ל בכמה מקומות, ובפרט בספרי רבינו הקדוש ששם הצדיק משותף בשם ה', בודאי אין ספק שאין לנו עבודה גדולה להגיד ולפרסם שם של הצדיק, שעי"ז פועלים לתכלית כל (שוב ראיתי שכעי"ז כתוב בקונטרס אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ע"ש עמוד קנח).

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ה] והנה גם כל הפגמים הנעשים ע"י עבירות ח"ו, היינו שפוגמים בשמותיו של השי"ת כמו שמצינו במפורש בלשון הווידוים, ובתיקונים ויחודים שנתן לנו הארי"זל. וגם אלו הפגמים נתקנים דוקא על ידי מה שמתבטלים ונכללים בהצדיק כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ד' ע"ש.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

ו] בענין זה שיהא עיקר עבודתינו לפרסם שם השם עיין בספר חובת הלבבות, שער אהבת השם פרק ו' ז"ל וראוי לך אחי לדעת כי זכיות המאמין אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתקון נפשו לאלהים ית' ואלו היה קרוב למלאכים במדותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו אינם כזכיות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומישר הרשעים אל עבודת הבורא, וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי לציין להכתוב בהקדמה לשו"ת חתם סופר יו"ד, 'פיתוחי חותם' (וכמדומני שהראש ישיבה של א"א שליט"א קבל מהדבר אברהם לציית לו) שמאריך שם בזה, ומוכיח שאברהם אבינו עזב עבודתו הרוחני, כדי לקרב את העולם להשם יתברך, ותמצא העתק דבריו בסוף ספר זו [אכן רבינו הקדוש גילה בלקוטי מוהר”ן (תורה נג) שאדרבה, אברהם אבינו וכל הצדיקים היו מיגעין את עצמן ורודפים אחר בני אדם לקרבם לעבודתו יתברך כדי להשלים דעתם, בבחינות (מכות י) ומתלמידי יותר מכללם ע”ש, (ובאמת תמוה מאד איך החתם סופר כתב על אברהם אבינו כזה, ונראה שדבריו הם בחינת מה שרבינו גילה בספר המדות, יש נאה דורש ואף על פי כן אינו מכוון אל האמת). ואם כן כל שכן וכל שכן זה העבודה המוטלת על הבני עלייה].

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בכתבי האר"י, בליקוטי תורה סוף פרשת נח ממש כדברי החתם סופר, ולכן אביא עיקר דבריו ודברי האר"י.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל החתם סופר: מי לנו גדול מחנוך אשר מעוצם תשוקתו ודביקתו בה', נתפרדה החבילה חברת ארע היססודות, חדל מהיות אדם ונתעלה להיות כאחד מצבא מרום במרום העומדים את פני המלך לשרתו. ולא מצינו באברהם אע"ה שנזדכך עפרוריותו כל כך – אך לא מצד פחיתות וחסרון נפשו לא הגיע אל המעלה הזו, לא, כי אם אאע"ה הי' עושה כאשר עשה חנוך, להתבודד עצמו מחברת בני אדם, התעלה גם הוא להיות ממלאכי א-ל, ואשר לא עשה כן, הוא כי התבונן בחכמתו כי לא באלה חפץ ה' שישלים האדם את נפשו לבד, ואת אנשי דורו ישאיר אחרו תרבות אנשים חטאים וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ז"ל הליקוטי תורה סוף פרשת נח: ויתהלך. דע, כי כשמת חנוך, היה יותר גבוה ממדרגת משה, כי הוא רבו של משה, והוא מלאך זגזגנא"ל. וגם כי הוא השיג חיה, ומשה נשמה, אך משיח ישיג יחידה. וראוי היה משה שיזכה למלאך, אך שגרם החטא, בעבור ערבונות ערב רב, שהיה רוצה לתקנם ולא תקנם. וחנוך לא היה רוצה לתקן דורו, כי קודם מתן תורה לא היו ערבים זה בזה. אך אליהו לא רצה בערבות, והיה מקנא, ורוצה להורגם, ונסתלק מערבות, ונכנס תחתיו אלישע, עכ"ל. [-הרמח"ל גילה שאע"פ שמשיח יהיה במעלה יותר ממעלת משה רבינו, גם משה רבינו יעלה עוד יותר].

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שהערנו מאברהם אבינו עדיין קיים, כי אברהם אבינו היה לפני מתן תורה ולא היה ערבות, ועכ"ז מבואר בליקוטי מוהר"ן שהיה צריך לרדוף אחר הרחוקים לקרבם כדי להשלים דעתו. ושמא זה רק מבחינת דעת, ואולי מבחינת דעת אברהם אבינו עלה מעל למדרגת חנוך, והרי מדרגת חנוך מבחינת חיה הוא בחינת חכמה. ויתכן שכדי להשיג יחידה צריכים השלמת הדעת שאי אפשר אלא על ידי התערבות עם הדור, ולכן פירש רש"י עה"פ (בראשית ה:כב) ויתהלך חנוך וכו' ז"ל צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו (ב"ר כה:א) וכו' עיין שם. ולעולם היה קשה לי, אם היה צדיק כל כך, שהיה אפילו למעלה ממדרגת משה רבינו, איך היה כל כך קל בדעתו לשוב להרשיע? אכן לפי הנ"ל מבואר, שכדי להעלות ממדרגתו בחיה למדרגת יחידה, היה צריך כבר להתערב עם הבריות, וזה מעולם לא ניסה ולא הצליח בזה אלא בהתבודדות לבד, ולכן בזה קל היה בדעתו לשוב להרשיע.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

[שוב ראיתי במדרש תהלים קיח, ד"ה ה' לי בעוזרי ז"ל חמשה צדיקים עמדו בעולם. נח ועבר ושם ואשור ואברהם. נח לא הקפיד לעבור אלא עמד ונטע לו כרם. ושם ועבר הטמינו את עצמן. אשור אמר היאך אני דר בין הרשעים הללו, הלך לו שנאמר (בראשית י:יא) מן הארץ ההוא יצא אשור. אברהם צדקתו עומדת לעד, אינו מניח להקב"ה, ואף הקב"ה לא הניחו, שנאמר (בראשית טו:ז) אני ה' אשר הוצאתיך, עכ"ל. והנה לכאורה רואים בזה שני הנקודות היסודות במעלות האבות, להיות מעורב לקרב הבריות, ולא להניח את הקב"ה כל עיקר. אכן קשה למה לא הזכיר את חנוך וגם מתושלח היה צדיק. ולכאורה המדרש מציין ד' מידות (כי עבר ושם הם שנים במידה אחת) ניקיות, ושאר הצדיקים יש להם עירוב של אותן הד'. וחנוך על אף שהיה מתבודד לעצמו, על כרחך לכאורה היה לו קצת ממידת אברהם, כי לולא כן היה אי אפשר שישיג דרגת חיה שהיא נשמה המקיף את הכל.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר נראה לחלק ולומר שהמדרש אינו מדבר אלא על הצדיקים מתקופת נח עד אברהם, וכאילו קובע למה אברהם הוא העיקרי אחר נח. ועיין בדרך ה' ח"ב פ"ד שקבע שעד דור הפלגה המין האנושי כלו היה צריך עדין שיקבע ענינו כראוי על ידי תיקון השורש, אבל כיון שלא זכו, רק אברהם נבחר, עיין שם באריכות. והנה נח חי עד אלפיים ושש לבריאת העולם, וההפלגה היה כבר לפני י' שנה – 1996, הרי כל הצדיקים שהמדרש הזכיר חיו עד לאחר ההפלגה. מה שאין כן חנוך. אכן לכאורה אי אפשר לחלק ככה לענין ההפלגה, כי הרמח"ל כתב שם ב:ד:ג ז"ל והנה כל אותו הזמן לא חדלו צדיקים דורשים האמת לרבים, כגון חנוך מתושלח שם ועבר, ומזהירים אותם שיתקנו את עצמם, עיין שם. ועכ"ז עדיין יש לחלק כנ"ל שהמדרש מדבר רק מנח עד אברהם. וענינם של הדורות שלפני נח הוא מה שהוא אחר לגמרי.]

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מוכרח הדבר, כי לפי החובות הלבבות הנ"ל והחתם סופר, שיש יותר זכות לעסוק בקירוב נפשות אפילו מלהיות מלאך (-לשון החובות להבבות – קרוב למלאך), בודאי עולים למדרגה יותר גבוה, אף שלא יזכה לזה מיד כיון שלא הכשיר גופו.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ניצוצי שמשון פרשת אחרי שכז"ל שאליהו וחנוך לא עלו רק לעולם המלאכים, אבל נדב ואביהו עלו עד עולם האצילות קרוב להקב"ה במאד, על כן לא יכלו לעלות עם גופם, והוצרכו למות שישאר הגוף כאן, עיין שם. ועמש"כ על זה בחיי מוהר"ן קעא.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהקדמה לספר ליקוטי נ נח שכבר נפתח שם הסוגיא במה עוסקים הצדיקי אמת, כי מצינו צדיקים גדולים שלא היו ידועים כלמדנים גדולים. וכן יש להתבונן על חוני המעגל שהשם יתברך היה מקיים דבריו, למה לא האריך להתפלל שיעלה בידיעת התורה מעבר ולמעלה. והבאתי מה שמצאתי שעיקר עסק הצדיקים הוא התפשטות האמונה עיין שם.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

מתי ר' נחמן ז"ל קיבל את השם נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת בראשית על הפסוק ויקרא את שמו נח (ה:כט) הבאתי מכתבי האריז"ל שלמך לא קרא שם לנח בנו עד אחר שנגדל ע"ש. וכן לכאורה כאן, רבינו לא השיג מיד את השם הפלא הזה נ נח נחמ נחמן מאומן, עד לאחד שגדל.

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שאחר פטירתו של האדם מעוה"ז באים מלאכי חבלה ושואלים אותו את שמו, ואם אינו יודע רק את השם שהיו מכנים אותו בעוה"ז מכים אותו עד שיזדכך לדעת שמו המבוקש (ע' בספר ראשית חכמה שער היראה). ויכולים לשאול גם על שם זה, מתי נקרא עליו. ויש לחלק. ואיני יודע. אכן יש רמז מהסבא, שכאשר מוהר"ן היה בארץ ישראל כבר השיג את השם הקדוש הזה נ נח נחמ נחמן מאומן, ע' בספר ישראל סבא עמ' רנא: כשרבנו הקדוש הגיע לארץ ישראל, הוא הגיע עם התלמיד הראשון שלו, והוא בא על ציונו הקדוש של הרשב"י, אז הרשב"י הוא שאל את רבינו: 'מי-רון, מי?'

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

אמר לו רבנו: 'אני רון! רבי נחמן, נ נח נחמ נחמן מאומן!'

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

מירון - מי זה רון?

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

אז אמר רבנו: 'מירון .. אני! רבי נחמן! מי רון - רבי נחמן! אני!', ע"כ.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

ומכאן מוכח שכבר היה מוכר שרבנו כבר היה שר שיר שהיה מעורר את העליונים, ומשמע קצת מהסבא שכבר אז התחיל לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

(והנה זה שקרא את עצמו על שם אומן, ולא הגיע לאומן עד סוף ימיו, אין ראיה, כי מוהר"ן אמר שאומר היה מקומו המיועד מששת ימי בראשית).

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

וכעת יצא לאור (בחיי מוהר"ן הוצאת נקודות טובות) מסורת סיפור הדברים מה שהיה בתוך המערה של הרשב"י, שרבינו ניגן את השיר של ע"ב נימין, ע"ש ודו"ק.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

ויועו' עוד בלקוטי הלכות (או"ח הלכות דברים הנוהגין בסעודה ד:ו) שעיקר הגדלת השם הוא בארץ ישראל, וא"כ א"ש אם רבינו השיג ההגדלה של נ נח נחמ וכו' בביאתו לארץ ישראל.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשבת פ' ויחי תשע"ב עשיתי הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן, כאשר הן' שוה 700, הרי הוא 1791, רבינו נפטר בשנת 1811 בגיל 38 או 39, הרי בשנת 1791 רבינו היה כבן 18, ואולי אז התחיל ליכנס לסוד נ נח, ובעשר שנים של הכוללים של העשר אותיות זכה להשלמת הידיעה (רבינו היה כבן 27 כאשר היה בארץ ישראל). וי"ל שידיעת 'מאומן' היה רק כאשר רבי נתן נתקרב להיות חסיד רבינו בערך בשנת 1800.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

(ועוד יתכן שמאז שחמיו של רבינו נתן להצדיק המבקר לבחון את מוהר"ן, ומוהר"ן אמר לו הפירוש הנפלא – הכלב והגדי שקפצו מארש (בבא קמא משנה ב:ג, ועמש"כ שם משנה א) – שהוא ממש בחי' “משיח תורה" שגר דוב וגדי ביחד וכו'. שרבינו כבר אז זכה לדעת מהריקודים שיהיו כאשר ימלא כל העולם דעה את ה').

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב יש להעיר שהגמטריא של נ נח נחמ נחמן מברסלב הוא – התרפ"א, ולכן א"ש שמיד אח"כ בשנת התרפ"ב סבא קיבל את הפתק שרבינו כבר קבע את שמו נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ובשבת בראשית תשע"ו שמתי לב להיודין שמכתירים הנונין, שידוע שר' שלמה ווקסלר ז"ל אמר שרק על היוד שעל הנון הראשון של נ נח בפתק הוא יכול לכתוב וכו', והנה לכאו' יש ד' יודין על ראשי הנוני"ן, כי על 'נחמן' לא נראה שיש יוד אלא על הן' סופית. והנה הגמטריא של ינ ינח ינחמ נחמין מאומן, דהיינו נ נח נחמ נחמן מאומן עם הד' יודין (והנה בכבתי האריז"ל עושים את הגמטריא של שם אדנ"י בצירוף חשבון של הי' על הנ', ע' בפע"ח שער הברכות רפ"א, ובעוד מקומות, אז בודאי ניתן לעשות את זה), הוא – תקל"א שזה השנה שרבינו נולד (או עם הכולל שנת תקל"ב)!

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בישעיה עה"פ (סב:ב) וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי ה' יקבנו.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכל הספר זכיתי לדרוש דרכים בפירוש נ נח נחמ נחמן מאומן, וככל הנראה רבינו השיג את השם הזה הרבה לפני פטירתו, ורבינו גילה איך שבסוף ימיו היה עולה מהר מאוד למדרגות עליונות עד כדי כך שהיה מתבייש מהשגותיו הקודמות, ולכן פשוט לנו מה שסבא ישראל אמר (ספר לראות באבי הנחל עמ' כד) שרבינו בעצמו למעלה מנ נח.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עכשיו בטבת שנת תשע"ט אחד מהחברים מ.ג. הביא את בנו בבריתו של אברהם אבינו על הציון הקדוש של רבינו, והכריזו, ויקרא שמו בישראל: נ נח נחמ נחמן מאומן. והאיר אחד מהחברים ש.א.א. שבזה גם היה קריאת שם של רבינו רישמי, כתיקונו, ששמו בישראל הוא: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו מגמגם!

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

א] הרבה מתלוצצים על נ נח, ואומרים שהוא גמגום, ומעולם לא התיחסתי להליצנות הזה, כי מלבד כל הפירושים המופיעים בספר זה ועוד נזכה להם בעולם הזה ובעולם הבא, הייתי אומר שמשה רבינו היה מגמגם. וכן עמוס (ע' נדרים לח.) היה עמוס בלשונו, דהינו מגמגם. וע' מש"כ על הקבצן הכבד פה (השלישי), שבסיפור השבעה קבצנים, מסיפורי מעשיות משנים קדמוניות. וכל אלו הם גמגום בפה, מציאות מצוי בעולם, אבל גמגום בכתב?! רק אצל רבינו!

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כעת מצאתי סמך לפרש ש נ נח הוא כעין גמגמום והוא ע"פ מש"כ בחיי מוהר"ן (חלק: להתרחק מחקירות אות ח) ז"ל גם אנכי שמעתי ממנו גם כן בבית ר' נחמן נתן באומין אחר סעדת ערבית, ונשארתי עמו לבדו אחר ברכת המזון. וישב בשתיקה, אחר כך ענה ואמר באימה וביראה גא גא גאט. הינו שבתחלה דבר במרתת ומזדעזע להוציא שמו יתברך בשלמות ואמר רק חצי התבה מחמת הרתת והזיע. ואחר כך יצא מפיו הקדוש באימה וביראה גדולה תבת גאט בשלמות כחץ מיד גבור. וכונתו הפשוטה היה להכניס בנו עצם אימת הבורא יתברך שמו, שראויין לרעד ולחיל מאימת שמו יתברך המלא כל העולם ועומד עלינו תמיד וכו' וכו' ע"ש ובזה יש לפרש גם כן אופן כתיבת נ נח.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ועל פי זה יכולים להבין דברי פליאה מה שכתוב בלקוטי הלכות (יורה דעה ב') הל' שבועות (ב:כא) שרבי נתן כותב שכמו שיש איסור להזכיר שם שמים לבטלה, כן יש להזהר לא להגיד את שם של הצדיק הגדול [ז"ל וזה בחינת העלמת שם רבו שאסור להזכירו בשמו, כי שמו הוא דעתו שהוא נעלם וסתום ממנו בתכלית ההעלם, כי שם רבו נכלל בשם ה' שנאמר עליו 'זה שמי לעלם' – 'לעלום (לעילום)' וכנ"ל. וביותר האסור בשם של פלא, זה רמז כי יש רבי ששמו פלא הפלא ופלא בבחינת "ויקרא שמו פלא יועץ" (ישעיה ט:ה), שעצות שלו הם נפלאות תמים דעים בבחינת (ישעיה כה:א) "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן". ועל כן אסור להזכיר שמו ביותר, כי עליו נאמר (שופטים יג:יח) "למה זה תשאל לשמי והוא פלאי", עכ"ל], ודבריו ממש לא מובנים, כי באמת הסברא לכאו' להיפוך, דהינו שכל תכלית ותפקיד הצדיק הוא להשלים את הענין הזה, שאף שאסור להזכיר שם השם עכ"פ יכולים להזכיר שמו של הצדיק (ע' מש"כ בזה בענין שאברהם אבינו היה ממש קורא בשם המפורש, מה שהכהן גדול היה יכול לעשות רק בהכנה רבה ביום כיפור), ורבינו הרבה ללמד שעלינו לפרסם מאד את שם הצדיק, שכל הגאולה בפרטיות וכלליות תלוי בזה, ואיך רבי נתן כותב להעלים?! והרי בברסלב לא מצינו בכלל קפידא על זה, ואדרבה מרבים לקרוא שם רבינו להאיר אורו. ועוד קשה שהרי רואים שרבי נתן מרמז על רבינו הקדוש שהוא פלא יועץ, אבל באמת אין השם נחמן פלאי שיחול עליו האיסור.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

אלא נלע"ד דהנה כמעט ברור שמוהרנ"ת ידע מהשם הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן, כמובן מההקדמה להשיר הנעים המופיע בריש לקוטי מוהר"ן, ועוד הוכחות, ובסתמא כל מי שהיה באמת חסיד ברסלב אז ידע קצת מהשם הקדוש הזה, כפי מה ששער בלביה. אכן בתקופתו זה היה עדיין סודי, פלאי, וכן הוא כותב שיש רמז לשם פלא זה בהלכה זו של שם הרבי הפלאי, והרי אז היה עדיין בעילום ובסתר, ואסור להזכירו בפירוש. והיה אסור לגלות, ועל כן עיקר כוונתו של מוהרנ"ת באיסור להזכיר שם הצדיק היה על השם הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בחיי מוהר"ן (להתרחק מחקירות אות יג) ז"ל יש כמה דברים שהם בתחילה סוד, ואחר כך שוב אינו סוד, כגון קצת סודות הקבלה שקדם רבי שמעון בר יוחאי והאר"י ז"ל היו אלו הדברים בסוד גדול, ולא היו מדברים מזה כי אם בסוד גדול מאד, ואחר כך, בימי רבי שמעון בר יוחאי והאר"י ז"ל, שוב לא היה סוד, והתירו לגלות הסוד קצת. וכן יש כמה וכמה דברים שהם עכשו סוד, ואחר כך בימים הבאים לא יהיו סוד, עכ"ל, וע' מש"כ בזה בההקדמה.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שמהיראה מוליד שמחה (כידוע, ממש"כ בתהלים וגילו ברעדה, וע' בלקוטי מוהר"ן תורה כב, ובעוד מקומות), והגיע הזמן לגלות ולפרסם את השם הקדוש הזה, נ נח נחמ נחמן מאומן! כי לאחר שרבינו גילה בפירוש בפתק הקדוש שזה שמו, אז אדרבה כבר צריכים לפרסמו בכל היכולת. וכן מבואר בכל ההלכה שם שיש איסור שבועת שוא לקיים אמת הפשוטה הברורה, ורבי נתן מוסיף על זה שכעין זה אסור ללמוד מרב שרק מלמד את מה שהוא פשוט וברור בלי חידוש עיין שם, כי אין זה הדרך לנצח את הבחירה לטוב לגלות את האמונה והשם יתברך. ולפי זה כאשר השם הפלא הוא שיר חדש, שהוא חדש לגמרי כל פעם (וכן סבא אמר על הפתק הקדוש שכל יום הוא חדש), אז בודאי זה עיקר הדבר שצריכים להרבות להזכיר כדי לחדש את האמת והאמונה.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ג] והנה במ"א בעזה"י אפרש דרך להבין נ נח נחמ נחמן מאומן ע"פ תורה ס' בלקוטי מוהר"ן, ומבואר שם שזה ענין של להתיר פה אלמים, והרי זה מחנך הדיבור, ולפי"ז ניחא שיהא בגמגום, ומבואר שם יותר שזה בחי' עשאה כאוצר צר מלמעלה ומתרחב כשופ"ר למטה.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר אדיר במרום (עמוד שעג-) הרעיצה ורציצה שהיו באותיות הכתב, והיו צריכים חיזוק, וזה התיקון היה בלוחות הברית וכמאמר הכתוב (ישעיה ב:יט) מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ. וכשחטאו ישראל אבדו את זה, ועזרא הסופר חזר והעמידן, ע"ש. וכבר העמדנו שהפתק הוא בבחי' הלוחות, עמש"כ ביומא דף ד: ובאבות ה:ח).

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

ד] וע"ע מש"כ בס"ד על מסכת תמיד דף כח: שמבואר שיש יותר חן בהגמגום של נ נח ממחליק לשונו.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ עה"פ (שמות ד:י) כי כבד פה וכבד לשון אנכי, ומש"כ בריש פרשת נח על הפסוק צהר תעשה לתבה (פסוק טז).

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד למסכת ברכות (דף כב:), היה קורא בתורה ונזכר שהוא בעל קרי אינו מפסיק עולה אלא מגמגם וקורא, ומובא שם פירושים שפרשו שהכוונה היא שקורא בלא אזכרות שם שמים. ובמקום אחר פירשנו שזה הסגלה של שמות הצדיקים, שבהיות שאי אפשר סתם לקרוא בשם השם, יכולים להזכיר תמיד שמות הצדיקים.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

האם מוהרנ"ת ידע מהשם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

אין ספק שמוהרנ"ת הבין על בוריו ששמו של ר' נחמן ז"ל הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, וזה בולט מהרבה מקומות, ובאמת כותב כן בפירוש בריש ליקו"מ בהקדמה שכ' להשיר נעים של מוהר"ן שבו הוא כופל משלש ומרבע את שמו, וכן כותב מוהרנ"ת שם ז"ל: וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשויעיו לכל הזוכים אליהם, והשיר שיתער לעתיד, וכו' ושמו קדש, ושם אביו חתום בראשי החרוזות, כפול ומשלש ומרבע, עכ"ל. רק לא נתברר אם הוא זכה ג"כ למילה 'מאומן'.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ומעניין שר' נתן תמיד חותם את עצמו שהוא בן ר' נפתלי הירץ, נפתלי בגמטריא פתק, והירץ אותיות שירה (בחילוף ץ- לש).

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

וכיון שמטה לידינו השיר הנעים שבראש ספר לק"מ, אצטט חידוש ששמעתי בשם המפיץ שמשוני נ"י על מש"כ שם: מרירת הצרות איך להשקות הם דנו, נסבל עולם עד יבוא עני, בן י'חפש ב'גנזי א'ביו, נזר עטרת נעטר בבן חביב, שיר חדש אז נשיר, עכ"ל, שמרומז בר"ת ישראל בער אודסר, שהוא בחי' בן, שעל ידו שיר חדש נשיר.

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

מה פירוש 'אני נ נח נחמ נחמן מאומן', ואיך אומרים כן, האם אתה ר' נחמן?

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

א] כמו שאומרים כמה פעמים בכל יום אני ה', אני ה' אלקיכם וכדומה, שהוא ע"י שיש לנו נשמת אלקים ממעל, ואנו שייכים להשי"ת ומתבטלים אליו ומעידים בשבילו על יחודו יתברך, יכולים לומר אני ה' (וע' ברש”י בפ' וירא עה”פ שוב אשוב אילך כעת חיה והנה בן לשרה וכו' (יח:י) ז”ל לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום אמר לו כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אף כאן וכו' ע”כ. ובהמשך של רש”י מביא מחז”ל מה שאלישע הבטיח לאשה השונמית למועד הזאת וכו' והיא השיבה אל תכזב בשפחתך אותן המלאכים שבשרו את שרה אמרו למועד אשוב, אמר לה אלישע אותן המלאכים שהם חיים וקימים לעולם אמרו למועד אשוב אבל אני בשר ודם שהיום חי ומחר מת, בין חי ובין מת למועד הזה ע”ש, שרואים שהמלאכים לא סתם אמרו בשליחותו של מקום אלא מצד שהיה להם באמת הכח להיות האמצעית לאותו שליחות, מה שאלישע לא ראה בעצמו. וע' ברש”י שם עה”פ מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה (יט:כב) ז”ל זה עונשן של מלאכים על שאמרו כי משחיתים אנחנו ותלו הדבר בעצמן לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן, ע”כ, הרי שהבחינו חז”ל במה שהמלאכים אמרו משחיתים אנחנו שלא אמרו כן בהתבטלות להש”י ובשליחותו (ויתכן כי הלשון רבים לא שייך ליחודו של הש”י, ועוד כי כן רש”י בריש פ' וירא מדייק שרק מלאך אחד היה בשליחות של הש”י להפוך כלשון יחיד בפסוק לא אוכל, והרי זה הודאה על שליחות מהאדון יחיד שלא יכול לשנות ממנה). כמו כן יכולים אנו לומר שאנו באים מכחו של רבנו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. וע' במסכת סוכה דף נג. תניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה, אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן, ופרש"י ז"ל אם אני כאן הכל כאן, דורש היה לרבים שלא יחטאו, בשמו של הקב"ה, אם אני כאן הכל כאן, כל זמן שאני חפץ בבית הזה ושכינתי שרויה בו וכו' ע"ש, הרי שהלל היה מדבר סתם בשמו של הקב"ה ואומר, אני וכו' – ומיד אחר כך הגמרא ממשיכה, הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי ע"ש, וכאן אני חוזר על הלל עצמו, הרי שלפעמים היה אומר אני והכוונה היה להשם יתברך, ולפעמים אמר אני וכיון על עצמו.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הלוא אם מישהו שואל אותך מי אתה, לאיזה זרם אתה שייך, הלוא מובן מאד התשובה, אני נחמן, שמבינים שאתה חסיד ברסלב, כמו כן מובן הדבר באמרך, אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

שוב שמעתי (ראש השנה תשע"ה) ממשה שושן נ"י שסבא אמר לו פעם שרבינו נחמן מדבר מתוך גרונו (זה היה לאחר שסבא אמר למשה לעזוב אותו ולחזור לארץ, ומשה היה מתמרמר למה הוא לא זוכה להישאר עם סבא, וסבא הרגיש בזה והתנצל כנ"ל). וכן כחודשיים אח"כ יצא לאור ספר לראות באבי הנחל, והוא מעצמו כתב את זה, וז"ל (עמ' קמח) מה שדיבר אני נ וכו', היה נעלם מאד, כי תמיד הייתי רגיל לשמוע ממנו דיבורים בלשון כזה, כמו 'אני מקנא בכם שיש לכם רבי כמוני וכו'', והיה נראה שהוא כל כך מבוטל לרבי שרבנו מדבר בתוך רבי ישראל, כי כשהיו חוזרים על כוונת הדיבורים, היה מצטער ומקפיד להגיד שרבינו הוא הרבי ואנחנו חברים המקבלים זה מזה, זה לא דרכינו, ברסלב זה שפל ברך ענווה ע"ש.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

הנה עבודה גדולה לבני אדם למצוא את עצמם האנוכית והעצמית שלהם, כי באמת יכולים לדעת את זה רק ברוה"ק בחסד עליון, וע' בלקוטי עצות (תשובה לב, הובא בהשתפכות הנפש) שעל ידי התהלים כל אדם מוציא הדרך שלו המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ד' – שיש לכל אחד דרך מיוחד כפי שורש נשמתו המיוחד. וע' בספר פנות המרכבה לרמח"ל איך שכאשר כל אחד יתקשר לשרשו אז יתבטל הקנאה, וזה הענין הרמח"ל קורא לב בשר, כמו המדרש שרבינו הביא שלעתיד כולם יהיו חסידי ברסלב בחי' לב בוסר דהיינו ממאס חלק חבירו, עיין שם נפלאות ברמח"ל הבאתי הרבה מדבריו בספר זה במקומו, הרי מבואר שזה הענין ממש שייך לעיקר נקודה של ברסלב, ולכן בודאי יש להוכיח כן במשפט הזה של אני נ נח. וע' בספר חזיונות ובשער הגלגולים כמה טרח מוהרח"ו ז"ל בזה וכן מצינו בכמה ספרים קדושים עצות על זה ואכמ"ל. וע"ע בליקוטי מוהר"ן תורה לד, כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר שהוא בחינת נקדה מה שאין בחברו וצריך להאירו ע"ש וע' בליקוטי הלכות הלכות גנבה (ה:ז) ז”ל שתלך לך לעצמך דהינו לעצם האמת שלך המשרש בך שרק זה נקרא 'אני' כשהאדם מדבר על עצמו וכו' ע”ש באריכות. ויותר מזה צריך האדם להאמין בעצמו וכמו שרבינו אמר למוהרנ"ת (שיחות הר”ן אות קמ). ואשרי מי שזוכה לדעת ששורשו הוא נ נח נחמ נחמן מאומן, ויחזק לדעת ענינו על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן. שכל פעם שאומרים שם הקדוש הזה מתחזקים באישיות ואופי העצמאית והאמונה בעצמו (וע”ע מש"כ במסכת אבות פרק א' על הפסוק עשה לך רב והסתלק מן הספק).

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לענ"ד לפרש עוד, כי נ נח זה השיר פשוט כפול שיתעורר לעתיד, ומבואר (לקוטי מוהר"ן תנינא ח:י) שזה ענין של השגחה, שנראה ממש את ההשגחה בכל דבר. ודבר זה ממש תלוי כל אחד כפי מי הוא באמת. כי כל אחד רואה את כל העולם כפי נשמתו. ולכן זה הולך ביחד, הידיעה על עצמיותו וראיית ההשגחה פרטית.

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

וזה דייקא אנ"י נ נח, כי רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שאנ"י הוא הדיבור של התפלה בהיותו הכלי של שפע האלקי, עיין לקוטי מוהר"ן תורה ע"ג (ובספר אדיר במרום שהבאתי שם) בענין אנ"י שהוא הכלי של התפלה, א' – הוא הצדיק, נ' – הדיבור, י' – המחשבה ע"ש. כי עיקר האדם מה שנקרא אני, הוא נשמתו, בחי' הבל פיו יתברך, בחינת דיבור, וכל מה שהאדם נשתלשל למטה מדרגה אחר מדרגה ומתעבה ומתגשם, יסתר ממנו ההשגחה. וכל מה שהוא אוחז בשורש נשמתו, ומתעבר נשמתו בדיבור התפילה, הרי יתחדש לו השגחה פרטית ברורה נוקבת בבהירות האמת לאמיתו.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ באריכות בערך מסורה בברסלב, אות ח והלאה. ועמש"כ במסכת ברכות לא: על הא דשמואל הורה הלכה לפני עלי רבו.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

ובעצם זה יסוד של חסידות ברסלב, כי רבינו אמר שלעתיד כולם יהיו חסידי ברסלב והזכיר את המדרש על הפסוק והסרתי לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר, שהמדרש דורש לב בשר ללב בוסר, שכל אחד יהיה בוסר בחלקו של חברו, דהיינו יהיה ממאס חלק חבירו, יהיה איך שיהיה, אפילו חלקו של חבירו יותר חשובה, לא יעיין אותו כלל, וימאס אותו, אלא ירצה רק חלקו. וזה ממש הנקודה הנ"ל. והרמח"ל האריך בזה בספרו פנות המרכבה (נדפס בספר גנזי רמח"ל) ע"ש ובמש"כ שם.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן לא תגנוב בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, לא תגנוב בעשרת הדיברות מיירי בגנבת נפשות, אל תקח דמות אישיות אחר לעצמך.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב בזה נתיישב מה שהעולם שואלים בליצנות מה צריכים לעשות להיות נחשב ננח. והתשובה הוא כנ"ל שכל עוד ששואלים את זה, אז אין אתה נ נח, ברגע שאתה חזק בדעתך שאתה נ נח, אז כבר אין שאלה.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בהקדמת השיר נעים של רבינו בהקדמה לספר לקוטי מוהר"ן שכז"ל והשיר שיתער לעתיד וכו' יודיע להאדם מגודל כחו, אשר בידו וכחו לזכות לכל אלה, כשופר ירים קולו וכו' כפול משולש ומרובע, עכ"ל, הרי מבואר שבנין ידיעת האדם מעצמו הולך ביחד עם התעוררות השיר שיתער לעתיד כשופר – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם נקודה של רצון, שנ נח נותן לבן אדם הכח ללכת אחר רצונו הטוב (כמבואר בלק"מ וגם אצל בעל הסולם שבאמת כאשר לב האדם אחד ברצון זה בודאי לטוב. ועמש"כ בישעיה עה"פ וקרא לך שם חדש (סב:ב) שהשם חדש הוא “חפצי בה”), שזה אופן של חיות למעלה למשכיל, וזה בטח בא עם סכנות שעד שיזכך ויתיחד לבו לרצון טוב יהיה נוטה לשגויים (וכמו שרבינו אמר בפירוש שאיש כשר, השטן עובד עליו לשגע אותו באיזה ענין), אכן מכאן מתחיל הדרך האמת בעבודת השם יתברך. [ועיין שיחות הר"ן נא – את זה תקבלו מאתי, שלא להניח עצמו להעולם להטעות, שלא יטעה אותו העולם וכו'. ובכוכבי אור – שיחות וספורים מרבנו אות כו שפעל שמפרסמים של שקר לא תסתכלו עוד בפניהם].

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

(ויתכן שפיתוח האישיות והבטחון עצמי זה מבחי' האותיות של נ נח, והכח להרצון הטוב זה מהנקודות, וגם זה עולה יפה עם מש”כ במסכת אבות על המשנה עשה לך רב (א:טז) שנ נח מצייר את האור לטוב, שזה קאי על הניקוד כמבואר בלק”מ תורה לו).

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן אני בגמטריא 61, וכאשר כופלים בעשרה (כי כל אחד בנוי מעשר ספירות ובסוד כולם בחכמה – י' – עשית), הרי 610, ועם השלושה אותיות של אני, הרי 613, שזה שיעור קומה של האדם ברמ"ח איברים ושס"ה גידים כידוע, ובגמטריא משה רבינו ותרי"ג מצות, ובסוד הדעת בד' מילוי שם אהו"ה והשם בעצמו, וכן ע' ברמזים שנ נח עם הניקוד והכוללים עולה 613. וכן "אני אני נ נח נחמ נחמן מאומן" בחי' אני אני הוא, בגמטריא תרי"ג.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה הענין שכל אחד חי בתכלית אישיותו ולא של הזולת, זה עיקר היחוד. כי על ידי זה כולם מתאחדים באמת. והבן את זה טוב [ולכן אחד, זה: א' חד, דהיינו א' ועוד חד, זה עדיין אחד כידוע, אכן יש ב'חד, שחד וחד נעשים ב', שיש כבר פירוד לשנים, וזה אותיות חב"ד. וזה ג"כ הענין שחב"ד, שהוא ר"ת חכמה בינה דעת, ג"כ ראשי תיבות חייב בית דין, דכיון שיש שנים כבר צריכים עוד אחד להכריע, כידוע בהלכות דיינים. ולכן חב"ד ראשי תיבות: חייבים ברסלב דחוף!]. ודבר זה מבואר גם בלקוטי מוהר"ן תורה רנא (גם נא) ועל כן קדב"ה ואוריתא וישראל כלא אחד, כי השם יתברך אמת, ותורתו אמת, וישראל אמת... – זה הענין שכל אחד כאשר הוא עצמו שומר ומקיים אישיותו, זה עיקר האמת והשלום.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שזה ענין הבחינת משיח שיש לכל אחד, שכל אחד צריך לתקן ולשמור את הבחינת משיח שלו, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה עח, תנינא לב).

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שיש לראות יסוד זה גם בסיפור המובא על ר' משה ברסלבר – באחת הפעמים שר' משה הגיע כהרגלו לשוחח עם ר' אברהם בער לא מצאו וחשב לסוב על עקבותיו. היה שם חותנו של ר' אברהם בער, ר' דוב (בער), שהיה מחסידיו של רבי נחמן, ביקש ר' דוב (בער) מר' משה: דבר עמי. ר' משה עמד ביראת כבוד ואמר: מה אני יכול לומר לך על עבודת ה'? הרי אתה הכרת את הרבי עצמו! השיב ר' בער: האמן לי! מה שלמדת אתה מרבי נתן על רבנו, הוא יותר ממה שאני יודע על רבנו מהיכרותי עם רבנו עצמו! ע"כ.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

והעיר חבירי מ.ג. שעל כל פנים רואים דעתו של ר' משה ברסלבר, שזה שזכה להיות חסיד של רבינו בעצמו כבר לא צריך אותו. ומן הסתם ר' משה ברסלבר כבר ידע מאז שכל המסורה של ברסלב תלוי בו, כמו שבאירנו בארוכה במקום אחר, ועם כל זה ברוב ענוותנותו לא ראה עצמו מופקד להאיר לר' דוב. כי מן הסתם היה לו השגה בזה העיקר של רבינו, אני נ נח נחמ נחמן מאומן, שכל אדם מושרש ברבינו וככל מה שנתבאר למעלה, ועל כן היה פשוט לו שזה שהיה חסיד של רבינו, אז בודאי רבינו כבר הכניס אותו וקשר אותו לתכלית התיקון הזה שתלוי רק בו. וכן לאידך גיסא, אע"פ שהוא החזיק בזה שר' דוב בהיותו חסיד של רבינו בעצמו לא צריך אותו, הוא (רמ"ב) גם כן לא ראה צורך לדבר איתו לקבל ממנו – כמו שהוא בא לדבר רק עם חתנו, ולא חשב אפילו להישאר לדבר עם ר' דוב.

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וי"ל שדוקא הסבא הוא שאמר אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כי 'ישראל דוב' בגימטריא 553, שהוא גימטריא 'אני נ נח נחמ נחמן מאומן' ע"ה!

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

ג] בס' זה ינחמנו (פ' זה ינחמנו סי' 17, עמ' 171) כז"ל אני נ נח. 'כי שמי בקרבו' (שמות כג) אומר רש"י 'מטטרו"ן גימטרייא שד"י'. מכאן חיזוק לחיפוש קשר מספרי ורמזי הצירופים המחברים בין שם השם לשמות הצדיקים. כתוב בספר 'קהילת יעקב' כי בגלל ששם השם בקרבו, מותר למט"ט לומר 'אני ה''. לפי זה, מי שיזכה ששם הצדיק יהיה בקרבו, כדוגמת הסבא, גם הוא יוכל לומר 'אני נ נח נחמ נחמן מאומן'. וממה שכתוב לגבי יוסף: 'ה' אתו', על זה פרש רש"י 'שם שמים שגור בפיו'. מכאן נכון להקיש לשם הצדיק, ומי שיזכה שיהיה שגור בפיו, ממילא יהיה גם הצדיק אתו, ע"כ. – שוב שמעתי חידוש מחבר, מט"ט-רון, מט"ט, עם הג' אותיות בגמטריא אני, רו"ן. כידוע הסיפור שסבא סיפר, כאשר רבינו ביקר את הציון של רשב"י במירון, רשב"י שאל אותו מירון – מי רון, מי זה רון? ורבינו ענה לו, אני רון, אני רבי נחמן. נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שם בספר הנ"ל (פרק נצח ישראל סי' 4 'אני נ נח'), תחת הכותרת אני נ נח, מביא מליקוטי מוהר"ן תורה קכט – 'ארץ אוכלת יושביה', כי כשנכנס לארץ, שהיא בחינת אמונה, נאכל אצלה, היינו שנתהפך למהותה. היינו, כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחי' ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש, ע"כ.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ד] ע' בספר הקדוש אדיר במרום (עמוד רל) שכז"ל אמנם עיקר הכוונה הוא האנ"י לחזור לאי"ן ע"ש כל ביאור הדברים. ורואים בהדיבור הזה של סבא התיקון הזה. כי מתחילים עם אנ"י ומסיימים במאומן, אומן, זה בחי' אמונה, ובחי' אין, כי ה'מו' זה בחי' יסוד אבא כמבואר שם (עמוד רכא), בחי' יוד, הרי – אין. והנה מבואר שם ז"ל ואז יהיה אין אלהים עמדי, כי שם האלהים בהיותו נכלל בסוד האי"ן, הנה לא יתפשט עוד, ולא יצא משם הס"א, כי נאסף הכל בשורש בסוד שם הוי"ה ב"ה, ע"ש. ולכן 'נחמן, בגמטריא אלהים אין ע"ה, בחי' התכללות שם אלהים באין. אכן עד שנזכה לזה יש עוד לתקן כמבואר שם בהמשך דבריו, כי עוד יש בחי' מש"כ מחצתי ואנ"י ארפא, ע"ש. ועל כן 'נחמ' שהוא באמצע, בגמטריא ח"ץ (וכמבואר במ"א בחיבורנו בס"ד). ויש לפרש על פי דרכנו את 'נ נח' שהוא התחלת העלאת המלכות, וכמו שהרמח"ל מפרש שם (עמוד רלא) בענין הנ' כפופה שהיא נפילת השכינה שצריכים להעלותה, שתהיה מלאה, וזה בחי' נח, כי החית, זה בחינת אלהים, בחי' חיתת אלהים. וגם יש לפרש שברישא גם כן יש את השלמות של של אלהים כלול בשם הוי"ה כנ"ל, כי נ נח עם האותיות והכולל בגמטריא יב"ק – הוי"ה אלהים.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

ה] וע"ע לקמן לפרש מה שהסבא אמר אני ראשי תיבות נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שהרי במספרים של הרומנים מקדימים מספר קטן לגדול לחסר אותו מספר הקטן מהגדול, למשל

</div>


## Segment 318

V = 5, I = 1, IV = 4,


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

ועל דרך זה יכולים ליתן עוד פירוש למה שסבא גילה ש"אני" הוא בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן, כי א"נ לפי הנ"ל עולה 49, וכפול י' של אני, הרי 490, ועם הכולל, הרי נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

ו] דברים א:יח ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון, פרש"י אלו עשרת הדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות ע"כ.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל רמז במה שסבא אמר אני נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אני זה הנפש והנשמה (לקוטי מוהר"ן כב:ה), מאומן, אותיות ממונא, והרי בין דיני נפשות - אני, לדיני ממונות - מאומן, עשרת הדברים - עשרה מיני נגונא - נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

ז] אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה בגימטריא אחרון אחרון חביב, וזה מובן היטב עם מה שפירשנו בכמה מקומות בקונטרס שדרך הקודש של נ נח הוא תיקון הסיפא.

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ח] רבינו נחמן מאומן בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. רבנו נחמן בן פיגא בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. נחמן בן שמחה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ט] במספרים של הרומנים מקדימים מספר קטן לגדול לחסר אותו מספר הקטן מהגדול, למשל

</div>


## Segment 325

V = 5, I = 1, IV = 4,


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

ועל דרך זה יכולים ליתן עוד פירוש למה שסבא גילה ש"אני" הוא בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן, כי א"נ לפי הנ"ל עולה 49, וכפול י' של אני, הרי 490, ועם הכולל, הרי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

****

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מאד חשוב לדעת היטב שבאמת לא זכינו להבין כלום בעיקר הסוד של רבינו ושמו נ נח נחמ נחמן מאומן. ובפרט שלפי רבינו, סוד הוא דבר שאפילו לאחר שנתגלה עדיין נשאר סוד, ואפילו לאותו בעל הסוד הוא בבחי' סוד (כמו שרבינו גילה בריש ספר שבחי הר"ן על אני ידעתי כי גדול השם ע"ש). וכל מה הפירושים שכתבנו הם רק אוזנים וידים לתפוס בידינו איזה רמזים ודרכים, וכמו שנצטוינו לעסוק בדברי תורה לעמל בתורה לחפש ולדרוש סודותיה. אבל באמת היא למעלה למעלה מהשגתינו, ולא כל מי שרוצה ליטול את השם יטול.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן במשך השנים פגשתי בכמה אנשים שכבר מתגאים שהם יודעים הסוד (וכאילו יש בזה רק סוד אחד, ולא אין סוף סודות ח"ו), והוא כך וכך, וכולם צריכים לקבל את זה מהם וכו' וכו'. ובאמת זה כפירה בסודות התורה. וכבר יש משל על זה בקונטרס הוספות לספר חיי מוהר"ן אות עז מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו. ומחמת חשיבות הענין ולהקל על הקורא אצטט פה כל הענין:

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת היתה מדינה, שהנימוס היה, שכל שלש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האפן: היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר (קבצן) אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלולם, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלבש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאד אם זה חלום, הלוא הוא זוכר שהיה מטל באשפה. והכה באצבעו, שיכיר אם זה חלום או לא, וראה שאין זה חלום. על כן חשב שהוא באמת מלך, ורק שהוא בעטליר היה חלום. אבל הוא זכר, שהוא התקטוטט עם בעטליר אחר ונעשתה לו חבורה, ראה שעכשו יש החבורה, וראה ששניהם אינו חלום, ונתבלבל מזה. ובא על המצאה חדשה, שילך לבית האחר שיש שם ספרים ויראה אם מבין בספרים – זה סימן שהמלך הוא אמת והבעטליר הוא חלום, ואם לא – אינו יודע מה הוא. ולקח הספרים, ולא הבין הכתוב בהם. ונתישב בדעתו ואמר: אמת הוא שאני מלך, ומה שאינני מבין – מפני שהכל אינם מבינים, והספרים אינם אלא רק לתכשיט.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

וסים רבנו ז"ל: כך הוא בהמפרסמים של שקר, שרואים שעושים להם כבוד כזה ואינם מבינים מפני מה, ומתבלבלים בדעתם אם באמת הם מפרסמים או זה חלום, ואם אמת הוא כך, מדוע אינם משיגים שום דבר? ומתישבים בדחק, שבאמת הם צדיקים, ומה שאינם משיגים – מפני ששום צדיק אינו משיג ויודע. וזה פוגמים באמונת חכמים, עכ"ל.

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

וכן הוא הדבר לענינינו, יש אנשים שבאמת מסרו נפשם וחייהם בשביל הפצת ספרי רבינו, ונדמה להם שבשביל זה מגיע להם לדעת הסוד של הפתק ושל נ נח. אבל לא יודעים. ולכן הם תופסים איזה שטות ואומרים שזה הסוד.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

השם ירחם ויציל. נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

להבין מה שהסבא אמר 'אני ראשי תיבות נ נח נחמ נחמן מאומן' (וע' בפנים בקונטרס בכותרת 'מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן וכו''):

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

א. עלינו לדעת כיון שהוא אמר כן, באמת כן הוא שאני הוא ראש, היינו מוקדם לנ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ב. כבר מבואר בחיבורנו שנ נח נחמ נחמן מאומן הוא השיר של חס"ד של ע"ב נימין, שהוא מרומז לשם ע"ב. וידוע שאף ששם אנ"י הוא באמצע ממש (37) אבל חשיב ראש כמו שתנו במתני' אנ"י וה"ו הושיעה נא (כידוע ש וה"ו הוא השם הראשון של ע"ב, ובמשנה הקדים השם אנ"י). וזה פירוש נפלא. וכן רמז לאמיתת פשט זו, מה שאמר הסבא 'אבל לגלות שאני הוא זה רק בפתק הזה'. וכן יש לעיין בפתק 'ובחזוק עבודה תבינהו', שכתוב באותיות רש"י, וסוף רגל ה'ת' אינו ניכר עד שיכולים לקרוא 'אבינהו', וכן ה'ב' יכולים לקרוא 'נ', וה'נ' יכולים לקרוא 'ו' ע"ש, ונמצא שיכולים לקרוא: ובחזוק עבודה אנ"י וה"ו!!. (ואגב, “ובחזוק עבודה תבינהו", שיש דיון איזה עבודה מיוחדת, “עבודהתב" עם הכוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ונשאר ינה"ו שעם הכולל בגמטריא ע"ב. וע"ע מש"כ בענין מה שסבא אמר שהוא קבל את הפתק בלי בו"ל, אכן אולי הוא קיבל דרך יונ"ה – ינה"ו!).

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

ג. אני, אותיות: אלף נון יוד בגימטריא 237 ועם הג' כוללים = 240 שזה הגימטריא של הר"ת נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

ד. עוד י"ל שהסבא כיון לעצמו, דהיינו הראשי תיבות של שמו, יד"א (שזה ג"כ בחי' אני, כי הד' מתחלפת בנ' בסוד אותיות הלשון דטלנ"ת), שהי' הוא עשרה מיני זמרה, והד' הוא הפשוט כפול שלוש רבוע, והא' הוא מאומן. (שאלו הבחי' הם ג"כ בחי' ראשי תיבות, דהיינו ראש הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה ג"כ מש"כ בפנים ש'ישראל דוב' בגימטריא 'אני נ נח נחמ נחמן מאומן' ע"ה).

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ה. עוד י"ל ש'אני ישראל דב' שעם הג' תיבות בגימטריא 611 שהוא בגימטריא כשופר עם ה' אותיות, ומבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח', כשפר, ר"ת פשוט כפול שלוש רבוע.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ו. השם אדנ"י כאשר מסדרים את האותיות אנ"י שבו להיות בראש התיבה, הרי אני – ד', הד' זה השיר פשוט כפול משולש מרובע. אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

מה הענין להגיד רק נ נח?

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

יש בזה כח חזק ומשמח, והסבא אמר שהשי"ת יודע לסיים המשפט. ויש כמה סברות להבין את זה, ובפשטות מובן שנ נח זה כבר מוכר ומספיק להיות יד לכל השם נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן רבינו אמר (חיי מוהר"ן תג): כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, ע"ש. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. ראש השנה זה נ נח. אכן אכתי צ"ת.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כבר הבאתי בערך שיר חדש, שקיים שם קדוש: ננח, ואולי סמכינן על זה. וכן תמצא בשם ע"ב שהבאתי מספר חיי עולם הבא, שהשם שלפני ננח, הוא: בפה, הרי בפיך לעשותו ולאמר ננח. ומבואר בספר אדיר במרום (עמ' שכח, מכון רמח"ל) שהשני נוני"ן הם קוב"ה ושכנתיה, שמזדווגים ע"י בינה שעל גבם, ובינה היא ח'.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לא אמנע לכתוב כמה רעיונות בזה בעזה"י, אבל בפשיטות יש טעם חזק מאד, כי כתוב בסוף פרשת בשלח (יז:טז) כי יד על כס י"ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר, ופרש"י ז"ל ומהו כס ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה, שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו, יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר האויב תמו חרבות לנצח (תהלים ט:ז), זהו עמלק שכתוב בו ועברתו שמרה נצח (עמוס א:יא). וערים נתשת אבד זכרם המה (תהלים שם), מהו אומר אחריו, וה' לעולם ישב, הרי השם שלם, כונן למשפט כסאו, הרי הכסא שלם, עכ"ל. והנה הנצח ששמרה לאבד את עמלק הוא נחמ"ן, בגמטריא נצח, ושמו, נ נח בגמטריא כסא הוי"ה עם הכולל, הרי הכסא שלם והשם שלם על ידי נ נח (וי"ל שזה הענין של השם חנני"ה כמש"כ במקומו).

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע ברמזים (דוד המלך בגמטריא נ נח ע”ה, גמטריא של ר"ת מי האיש החפץ חיים, ועוד). והנה עוד איזה רעיונות להתחשב בהם.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

והוא על פי המבואר בספר הכוונות של האריז"ל בענין יום הכיפורים (דרוש ב') שמבואר שם שיש ב' אכילות של אבא ואמא, אכילה לג' ראשונים, ואכילה לז' תחתונים שלהם, וכן יש שני שתיות של זעיר אנפין ונוקביה, לג"ר וו' קצוות. ויעו' שם שמגלה איך שהם שני שפעים שבאים מאריך אבל נפרדים לגמרי. ועוד מבואר בכוונות שם שהשפעות ומזונות שבאים מפנימיות אימא הם בחי' קולות, חמש קולות, ומאלו ניזונים ביום הכיפורים שכנגדם נתיסדו חמש תפילות וחמש עינוים וצומות (צום = קול), ואילו בשאר ימות השנה ניזונים מחיצוניות אימא באכילה ושתיה ממש. והנה האכילה הב' הנ"ל היא בחי' ה' קולות של פנימיות אימא, וממנה נמשך השתיה הא' לצורך ג"ר דזו"נ. ונמצא שרק השתיה הב' שייך לימות השנה, כל זה מבואר באריכות שם.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שהשיר פשוט כפול משולש מרובע הוא בחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן (ע' לקמ"ת תורה ח'), וידוע מהזוהר הקדוש, שפשוט זה הכתר, וכפול זה חכמה ובינה, נמצא שהנ נח בגמטריא חק לישנא דמזונא (וחק דא צדיק וכמש”א וחק בבשרו שם), שבא ליזון את העולם, כאשר הם לבד, הרי הם מייציגים בחינות השפע של החמש קולות של פנימיות אימא. ולכן בודאי יש חלות ופעולה חזקה רק באמירת נ נח, אמנם זה יהיה השפעה עליונה ששייך יותר להשם יתברך שהוא יגמר עליו, ואילו כדי להאיר עד גשמיות עולם הזה ממש, כדאי לשיר כל השיר: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כתיב ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני ה' למשמרת לדרתיכם (שמות טז:לג) קח בגמטריא נ נח, צנצנת אחת ע"ה בגמטריא נ נח, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן (הרי פעמיים נ נח – נ נח נחמ נחמן מאומן). והוא כענין שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי (ראש השנה ט.:). כי צנצת זו ממש לפני ה' בחי' יום הכיפורים.

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להזכיר ש'נ נח' עם האותיות והכולל בגמטריא יב"ק שהוא שלמות התיקון, יעו' מש"כ בפירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לראות שיכולים לסמוך על נ נח במקום כל הננננ”מ, כי יהושע הוכיח את עם ישראל שנתיים לפני פטירתו, כאשר היה בן קח כמנין נ נח, כי עיקר התוכחה צריך להיות דוקא בבחינת השיר כפול שלוש מרובע כמבואר היטב בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח', ועל כן כיון שיהושע ידע שלא יגיע לגיל ארבע מאות תשעים ואחד, סמך על הנ נח!

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד תראה שנ נח עם הניקוד (פתח פתח שוא 6,6, 20) בגמטריא ע' ע', בחי' עינים, הסתכלות אמיתי.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שוב מצאתי בפירוש עץ החיים עה"פ (שופטים טז:כח) ויקרא שמשון אל י' ויאמר אדנ"י י' זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלקים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים – אמר בבקשתו שני פעמים 'נא', כמו שאמר משה רבינו ע"ה בתפלתו על מרים אחותו 'א-ל נא רפא נא לה' (במדבר י:יג), שני פעמים תבת נא. וזה סוד שלמד אותו משה רבנו ע"ה ממלאך חברו בשמים שהתפלה והבקשה שיש בה שני פעמים תבת 'נא' אינה חוזרת ריקם, עכת"ד. ובזה א"ש הענין להגיד נ נח, כי זה פעמים נא נא עם עוד ח'. גם 'נא נא' עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח. גם הראשי תיבות של 'נא וחזקני נא אך' ע"ה בגמטריא נ נח, והראשי תיבות של 'נא וחזקני נא' עם הג' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה. ומבואר שהשני פעמים הם בשביל נקמה אחת על שתי עיניו (עיין שם במפרשים, כי רש"י מביא מהירושלמי שבקש רק שכר של עין אחת ושכר השני ישאר לו לעולם הבא. ובפירוש ר"י קרא, תרגם 'שתי' שאינו מספרים שתים, אלא לשון יובש), ובזה אתי שפיר שהנון ראשונה בא אות אחת, ובמקום אחר בספר הארכנו בענין קליפת הפלשתים.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מדרש רבא, שיר השירים א:י – רבי איבו ורבי יהודה, רבי איבו אמר שיר חד, השירים תרין ע"ש. איבו – בחי' י'שראל ב'ער א'ודסר. ושם בסוף: רבי שמעון בשם רבי חנין דצפרין אמר שיר כפול. רבי סימון אמר כפול ומכפל.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לציין מה שכתוב בספר הפליאה שהגמטריא של נח הוא ה-ה"ו-הו"ה-הוה"י, הרי כיון שכבר מזכירים נ נח כבר מעוררים את השיר מתתא לעילא.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ בערך משיח על ענני. וכן מצינו בדברי הימים (א:ב:נב, נד, לפי קצת פירושים) השם חצי, השייך להיחוס של דוד המלך, והוא בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ במסכת ברכות ריש דף נז. הרואה הונא, שהוא נ' אחד, נעשה לו נס, חנינא וכו' שהם שני נוני"ן נעשהו לו נסי נסים.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן סה:ד ובערך רות – נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן בחי' משה ואהרן, ע"ש.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

ובהקדמה למסכת נדה כתבתי איך – דם נדה תיקונו נ נח. כי דם – נ, נדה – נח, עיין שם.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא, פרשת חיי שרה ד"ה לכן אמר, עמ' לט כז"ל לשו"ח בשד"ה מכאן נרמז סוד אד"ם שלם ר"ל אל"ף דל"ת מ"ם, הוא בגימטריא תרכ"ה מנין שו"ח בשד"ה, ולכן הוצרכו ישראל להיות במדבר תרכ"ה אלפים, הא כיצד שהיו בני ישראל במדבר תר"ג אלף, ובני לוי היו כ"ב אלף, סך הכל תרכ"ה, לקיים קרא אתם קרוים אדם (ע"ז ג.), שהיו ישראל מספר אד"ם שלם, וכן ג"כ אברים של אדם החיצונים והפנימים עם כל גידים שלו הם מנין אד"ם שלם [ג"כ תרכ"ה], הא כיצד רמ"ח אברים יש באדם ושס"ה גידין הרי תרי"ג, ובזהר פרשת ויקהל (רא., היינו י"ב אברים) איתא שיש לאדם תריסר שייתין פנימאין, תצרף י"ב עם תרי"ג הרי תרכ"ה, נמצא שיש לאדם אברים כמנין אד"ם שלם, 'הכרת פניהם ענתה בם' (ישעיה ג:ט – הכרת – תרכ"ה), עכ"ל. והרי תרכ"ה, עם החמש כוללים של – אלף דלת מם שוח שדה, בגמטריא נון נון חית, המילוי של נ נח, כמו שבא אדם במילואו, ושלימות האדם על ידי התבודדות – שוח שדה.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

[ולעיל מזה המגלה עמוקות כתב, שוח נוטריקון שנתים וחצי, השנים שנחלקו ב"ש וב"ה במסכת עירובין (יג:) ונמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, והיה ראוי להיות עולם שמם וחרב, עיין שם יותר באריכות ועוד רמזים, וכנראה התיקון לכל זה בהתבודדות, לשוח בשדה, שעל ידי התבודדות מחייב מציאות העולם כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה נב – הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו, ורציתי להזכיר את זה בהספדי אתמול כ"ג טבת תשפ"ג את אחותי בת שבע רוזה, ולא הסתפקתי, ומישהו אחר מהמספידים הזכיר בקצרה מאד את המאמר הנ"ל, אז כנראה הוא ממש נוגע, שוח נוטריקון שבי (כך היו קוראים לאחותי) וחוה (אמי חוה ברכה שנפטרה לפני ח' חדשים). וכן תשפג, ת"ש נוטריקון בת שבע, תשות הגוף – ג"פ, פ"ג הדף יומי במסכת נדרים שמזכיר דיקבר יקברוניה, ואמי היתה מתנדבת בחברה קדישא וזכתה להיקבר בהר הזיתים, ואחותי שקברה קרובה אליה, וכן ענין בש"ר שהוא ראשי תיבות בת שבע רוזה שנמרקה גופה – ג"פ (בגפו יבוא בגפו יצא) – ביסורין, שעל ידי זה זוכים לבחי' בשר המבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא פ"ג, שהוא בחי' שב"ת ובחי' שבה כבשרו הנאמר במשה רבינו שנטהר ידו מצרעת, בחי' גוף קדוש מגן עדן, בחי' יצר טוב, בחי' מצא אשה מצא טוב, כמבואר כל זה שם. וכן החזיון של רבינו השייך במיוחד לתורה כ' בליקוטי מוהר"ן ובכלל לכל תורה ותורה של רבינו, נמצא דייקא באות פ"ג בספר חיי מוהר"ן. תנצב"ה.]

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

רמזים

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

א. המספר קטן של נ נח נחמ נחמן מאמן ע"ה = 72 (נ-5*6=30, ח- 8*3=24, מ- 4*4=16, א =1, כולל = 1, =72) (ששמעתי מחברי אב"י פראטא"ר נ"י).

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

123 כפול 4 (לארבע רוחות. ויש פלגי מים, ביחוד הגן בריש ספר אדיר במרום כתב שיש שני פלגים, כנגד רחל ולאה, ולכאורה יש לומר שיש עוד שנים, כי ד' אמהות, פלגי בגמטריא 123. וכן ענג בגמטריא 123) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה! [ויש להעיר עוד ע"פ המבואר בספר אדיר במרום עמוד רח, שיש שני דרכים לחשוב את הדמות אדם לתרי"ג דרך שם הוי"ה של ז"א שהוא חילוק התורה במצותיה, ויש את הדרך של אימא בנוי משם אלהים, שזה חילוק התורה לחמש ספריה. והנה 613 מחולק לחמש, כל חלק הוא כמעט 123!] (ועיין בסוף מסכת נדרים הספד על אחותי בת שבע רוזא, שמה ד' פעמים השם של אמי – חוה ברכה, חוה ברכה בגמטריא פעמים 123, והוא חצי מספר נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

השם היחיד הנמצא בתורה פשוט כפול משולש מרובע הוא נחמן. כי נ' יש בפרשת ויהי בנסוע הארון, נח בפרשת נח, נחמ, בפרשת בשלח, ולא נחם אלקים, נחמן, בס"פ בראשית (ה:כט) זה ינחמנו (שמעתי מי"ש נ"י).

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן י' פעמים (כי כולם בחכמה עשית, וכלולים בי' כידוע) בגמטריא אלף ת"פ, האלף חוזר לא' ועם הי' פעמים, תצ"א – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

נ, זה המלכות הנוקבא, נח, בחי' זכר ונקבה (ח' בחי' חכמה ושמש שמשפיע כמבואר בלק"מ תורה א), נחמ, מוסיף ארבעים יום של יצירת הולד. נחמן, ן' זה בחי' חיבור של אימא, דהיינו בחי' והיו לבשר אחד על ידי הוולד. מאומן, בחי' הגדלת הוולד, בחי' ויהי אומן את הדסה.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

נ' – שיר פשו"ט הוא הנשמ"ה. והנ"ח שיר כפו"ל – קו"ל, דבו"ר בגמטריא נ נח נחמ עם הו' אותיות.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח, נ' זה נפילה כמובא (ברכות ד:), נח עם האותיות בגמטריא ס' שהוא הסמיכה של הנ' כמובא (שם), נחמ, עם האותיות בגמטריא מאה ואחד, שהוא עיקר הסמיכה של הלימוד, כמובא שאינו דומה השונה לימודו וכו', נחמן בגמטריא קמח, שהוא גם כן עיקר הסמיכה של הלימוד, כי אם אין קמח אין תורה (אם אין קמח אין, סופי תיבות נחמן, אלחנן נ נח). מאומן, כי הכל, עליות מהנפילה, והלימוד, והפרנסה, הכל בדעת, ודעת הוא תולדת התפשטות האמונה.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נ נח נחמ נחמן מאומן, בגמטריא שבת ע"ה, הבאתי כמה גמטריאות בספר לזה, והוא בגמטריא: משה משיח, שבעה רועים, כי זה משה האיש, שמעון בר יוחאי, נחמן בר שמחה.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

י"א פעמים אהי"ה עם י' פעמים הוי"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות – איך שכל ברכה מראה שהמצוה היא קומה שלמה של עולם שנה נפש, עמש"כ בלקוטי מוהר"ן ה:ב.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

כל ברכה יסוד לדבקות על פי ליקוטי מוהר"ן נד:ד ז"ל פעם אחת נפתחה מער' מתחתי, מערה, היינו בחי' דביקות, בחי' כמער איש ולויות (מלכים א:ז). מתחתי, היינו בחי' אמת, בבחי' (תהלים פה) אמת מארץ תצמח, כי טוב עין הוא יבורך (משלי כב), והברכות הם בחי' אמת, כ"ש (ישעיה סה) המתברך בארץ יתברך באלקי אמן, ע"ש.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך – נוטריקון בור כרה [עיין בזוהר, בשלח סג:, חק לישראל יום ג: כל בר נש דבעי בעותיה קמי מלכא בעי לכוונא דעתא ורעותא מעיקרא דכל עיקרין לאמשכא ברכאן מעמקא דבירא בגין דינגיד ברכאן ממבועא דכלא, ע"ש], וכן מלשון בריכה (ספר ניצוצי שמשון, ליקוטים עמ' רסד.). כי מבואר בכוונות, באמירת ברוך יסוד אימא מאיר לחסד גבורה תפארת – 'אתה ה' אלקינו' – להעלותם אליה, ואז היא נקראת מלך העולם. מלך בחי' ג' כלול ג', ועם המלכות, עשרה. הרי כאילו אימא כרה בור, שהתרוקנה העולם ממציאת חג"ת, עד שהיא מחזירם תיכף בסיום הברכה להתגלות במלכות. ולכן יש ברכות של, בורא, שהוא תיקון הבור עם א'. ובכל הברכות 'אתה' בגמטריא ב' פעמים באר. ועיין באריכות מש"כ בריש מסכת בבא קמא, כי בור בחי' יקב, והרי יעקב ראשי תיבות של הד' עולמות, וכמו שאנו מזכירים בקידוש לבנה – ברוך יוצרך ברוך עשך ברוך קונך ברוך בוראך.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

אמן: ראשי תיבות אלקי נחמן מאומן. וע"ע מש"כ בתהלים עב:כ.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

אמן נצח סלה ועד. עמש"כ בעירובין נד.

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

קדיש. רבינו אמר כל הקדישים ביארצייט של אמו – חיי מוהר"ן יד.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

ח"ק – חצי קדיש, ח"ק בגמטריא נ נח – שהוא חצי – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

שחרית

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

בגמטריא תפלה ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח ע"ה. רש"י ריש פרשת קרח, טז:טו כז"ל ותרגום אנקלוס, שחרית, לשון ארמי, כך נקראת אנגריא של מלך (-דבר שנטל לעבודת המלך – רש"י בבא מציעא עח.), שחוור, עכ"ל. אנגריא של מלך בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך: והנני ממשיך להדביק מחשבתי בעלמא דאתי, בדעת, באמת, ובאהבה דוקמץ הכהן. על פי ליקוטי מוהר"ן תורה נד, ועיין בערך תפלה, תפילה שלמה לזכות לקיים כל התורה הזאת.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות השחר

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

אשר יצר: נקבים נקבים חלולים, ראשי תיבות נ נח.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

אלקי נשמה שנתת בי טהורה וכו'. יש לכוון בזה שזה הנקודה טובה היסודית שלך, השורש הטוב שלך בצדיק ובתורה ובהשם יתברך, עיין דברי הרמח"ל שהבאתי בלקוטי מוהר"ן תורה רפב.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

אלקי נשמה וכו' טהורה – עמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה נ.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

פוקח עורים, בקיצור כוונות לרמח"ל כז"ל הם ס"ג ומ"ה שהיתה חסרה מהם הארת הע"ב בלילה, שע"ב מאיר לב"ן, ואז היו עורים, בי בחינת הראיה לא היתה מאירה בהם. ובזמן שחוזרת להאיר נקרא שנפקחים, ע"כ. והנה ס"ג ומ"ה הם ק"ח של פוקח, וי"ל פ"ו (בגמטריא אלהי"ם) הוא שם ע"ב עם האותיות וד' אותיות שם הוי"ה. והנה נ נח, בגמטריא ק"ח, נחמ נחמן בגמטריא ע"ב ב"ן ע"ב ב"ן עם השני כוללים, השני זמנים, א' שהע"ב מאיר ישר ורק לב"ן וב' שע"ב מאיר לכולם.

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

מתיר אסורים. ראסורים בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן - מתי?!

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

רוקע הארץ על המים. הארץ על המים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

שתרגילנו בתורתך ודבקנו במצותיך. תורה לפני מצות. וכן אחר שמונה עשרה, באלקי נצור, פתח לבי בתורתך ואחרי מצותיך תרדוף נפש. וכן מברכים, לתורה לחופה ולמעשים טובים. אבל בשבת בשמונה עשרה, קדשנו במצותיך שים חלקנו (או ותן חלקנו) בתורתך. עיין מש"כ בהקדמה ללקוטי ננח בענין שאף על פי שיש כלל שהתלמוד עיקר כי התלמוד מביא לידי מעשה ולא להיפוך, עם כל זה מצאנו שדייקא לפי המעשה האדם זוכה לתורה.

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא. אדון עולם אשר, עם הג' תיבות, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. אדון עולם אשר מלך, עם הי"ד אותיות בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. כל יציר בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, בגמטריא פתקא.

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא ואחרי ככלות הכל לבדו ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

יגדל אלקים חי.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

מובא בשם האריזל שאין לומר את הפיוט יגדל אלוקים חי בבקר, והוכיח את זה כי הרי אלוקים הוא מידת הדין, אז איך נאמר ונבקש להגדיל את מידת הדין?

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ומעולם לא הבנתי, כי הרי דוד המלך בעצמו אמר את זה בתהלים (ע:ה) 'ויאמרו תמיד יגדל אלקים', וכתיב (סט:לא) 'אהללה שם אלקים בשיר ואגדלנו בתודה'.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

וכעת חשבתי שאולי ההוכחה הוא שאין לאמר את זה בבקר, כי הבקר הוא בקר דאברהם של חסד, ורק במשך היום ולעת מנחה שהוא מדת יצחק בחי' דין אז היה שייך לאמר את זה. ועוד הרי אלו שאומרים את זה, אומרים אותו צמוד להפיוט אדון עולם, וידוע שאחד מהטעמים שקבעו לאמר אדון עולם בתחילת תפילת שחרית כי אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית, ואברהם אבינו הוא שהמליך את השם יתברך על העולם. והרי מודגש ביותר ההוכחה הנ"ל.

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

[אכן אפילו לפי מה שבארתי עדיין יש מקום דוקא לאמרה, כי יש לפרש כעין מה שמבאור בליקוטי מוהר"ן תורה עד, שצריכים לגדל מדת אלקים, שהוא בחי' מוחין דקטנות, דיבור בלא דעה, בחי' יצחק, לבחי' יעקב, בחי' הוי"ה, תורה, מוחין דגדלות, דיבור בדעה עיין שם. וכן המשמעות, יגדל אלקים – ח"י – הם המוחין כידוע. 'וישתבח' זה בחי' אברהם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה טו – אם לא היה בחסדי השם יתברך לא היה כדאי לקרא ולכנות את השם יתברך בתארים ושבחים ותבות ואותיות, אבל זה הכל חסד של השם יתברך, וזה: שתין בתי – זה בחינת חסד, בחינת אברהם וכו' עיין שם].

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת יש בזה ענין של נ נח שהוא שיר של חסד שבא על ידי תפלה הדין כמו שרבינו גילה בלקוטי מוהרן תנינא תורה ח'. יעו' בספר אדיר במרום (עמ' רנו) בענין אלקים חיים, כאשר כותבים את האות ה' של אלקים בציור של ג' ווי"ם, בגמטריא ח"י, הרי אלווו, בגמטריא מ"ט, והוא בחי' של מ"ט פנים טהר ומ"ט פנים טמא, בגמטריא צ"ח, שהוא בחי' דינים (ד' בתי דינים יש, של ע"א, כג, ג', א' בגמטריא צח, כמנין הקללות שבתורה ע"ש) והוא הגמטריא של נחמ, כמו שכתבנו במקומו. ועל כן צריכים עוד להגדיל את "אלקים חי" הנ"ל וישתבח, להפכו להשיר ושבח של השם יתברך, שהוא השיר של העתיד נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, אחר הנחת תפילין אומרים – ומחכמתך א"ל עליון תאציל עלי, ומבינתך תבינני, ובחסדך תגדיל עלי, ובגבורתך תצמית אויבי וקמי וכו'. ואילו בתהלים (קמג:יב) כתיב – ובחסדך תצמית איבי.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה שלפני פרשת עקדת יצחק

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

או"א זכרנו בזכרון טוב מלפניך ופקדנו בפקדת 'ישועה ורחמים משמי שמי קדם וזכר לנו' ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

אתה הוא ה' אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת בשמי השמים העליונים והתחתונים: הארץ מתחת, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות של מתחת השמים העליונים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

קבץ נפוצות, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

נפוצות קויך מארבע כנפות הארץ, נפוצות קויך מארבע, אי נמי קויך מארבע כנפות, ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כנפות הארץ, ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

כנפות בגמטריא אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

יכירו וידעו כל באי עולם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

כי אתה הוא האלקים לבדך לכל ממלכות הארץ, הסופי תיבות של "הוא האלקים לבדך לכל ממלכות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות של ממלכות הארץ ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

רבון העולמים אתה צויתנו להקריב קרבן התמיד במועדו ולהיות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם. ועתה בעונותינו חרב בית: הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

קטרת

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך כיפה נ נח – מה הענין ללבוש כיפה שכתוב עליה נ נח נחמ נחמן מאומן, אות ג.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

אתה הוא י"א שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קים. הסופי תיבות של: קטרת הסמים בזמן, אי נמי של: הסמים בזמן שבית, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

תנו רבנן פטום הקטרת כיצד. הסופי תיבות של: רבנן פטום הקטרת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

כמנין ימות החמה מנה בכל יום מחציתו בבקר. הסופי תיבות של כמנין ימות החמה מנה בכל עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות של ימות החמה מנה בכל יום מחציות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

מלא חפניו ביום הכפורים מחזירן למכתשת בערב יום הכפורים כדי לקים מצות דקה מן הדקה. חפני בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של הכפורים מחזירן למכתשת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות למכתשת בערב יום הכפורים כדי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הסופי תיובת של הכפורים כדי לקים מצות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. דקה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

החלבנה. אחד עשר סמנים, י"ל י' מהם כנגד עשרה מיני נגינה – נ נח נחמ נחמן, ועשתי עשר – החלבנה (מלכות, וכנגד פושעי ישראל) – כנגד – מאומן. א"נ יש לפרש הלבונה (בחי' אור מקיף), בגמטריא אומן ע"ה.

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

קציעה. במסכת כריתות (ו.) למדנו שהיא קדה. קדה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

וכרכם - בחי' נצח (גם פירוש כרכם בגמרא - מצור, וי"א שכרכום זה זפרן - שהוא בגמטריא מצור ע"ה). וכרכם בגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק, מלח סדומית רובע וכו'. יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בו את הצפרן כדי שתהא עזה וכו'.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שיין קפריסין לכתחילה יותר טוב מחמר חורין, ועם כל זה משמע שחמר חורין באותו שיעור של היין קפריסין, דלא תימא שכיון שהוא אינו טוב כמו היין קפריסין יצטרך ליותר לעשות את הפעולה. ולכאורה מבואר שהעזות של החמר חורין שוה לזה של הקפריסין, ומן הסתם הטעם שלכתחילה מביאין של קפריסין הוא רק משום שהוא אדום [ולפי פרש"י קפריסין פירושו מקפריסין שהוא חו"ל, על כרחך יש עדיפות חזק בזה היין שמעדיפים אותו מיין של ארץ ישראל]. אכן תוספות בכריתות ו. הביא מר' משה כהן שהיו נותנים מלח רק כאשר לא מצא יין קפריסין. ולפי שיטה זו לא ראוי העזות של החמר חור כהיין קרפיסין, ואף על פי שדיו באותו שיעור, אבל צריך את המלח. ומובן שאין זה לכתחילה. והמשנה למלך (כה"מ ב:ג) דקדק מדברי הרמב"ם שהמלח מביאין מצד עצמו, ולא כדי לתקן דבר אחר.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

תניא רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. - הדק בגמטריא נ נח ע"ה (והסופי תיבות של היטב היטב הדק מפני שהקול יפה, בגמטריא נחמן ע"ה) - פטמה לחצאין כשרה, לשליש ולרביע לא שמענו. א"ר יהודה זה הכלל, אם כמידתה כשרה לחצאין, ואם חסר אחת מכל סממניה חיב מיתה.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

בזה מרומז הסוד של נ נח. שהוא הקול המשקה את הגן כמבואר בתורה תקעו תוכחה (תנינא ח), שעל ידו נותנים ריח טוב להנשמות – וכן עי' במסכת מנחות (מג:) רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלא להו (-המאה ברכות) באיספרקמי ומגדי, ופרש”י שאיספרקמי הם מיני בשמים, איספרקמ, א”נ אספרקמי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה ענין השחוק. וזה ענין לחצאין - שהוא כפול, לשליש, ולרביע וכו' (שוב מצאתי בליקוטי הלכות חו"מ בהל' חכירות וקבלנות הלכה א' בענין המקבל למחצה לשליש ולרביע שפירש שהוא רמז להשיר פכש”מ). כמידתה בגי' נ נח נחמ נחמן מאמן. כשרה, כמבואר בלק"מ ששרה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע. [ושרה בחי' אשת חיל עטרת בעלה, עטרה ע"ה בגמטריא נחמן מאומן, והוא ענין הכובע של הצדיק כדלקמן].

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

ולעיל בענין הכיפה של נ נח, כתבנו עוד שזה מה שר' יהודה אמר לשליש ולרביע לא שמענו, כי עדיין לא נתגלה (ואף שגם למחצה לכאו' לא נתגלה, מ"מ מצינו שחז"ל היה להם איזה תפיסה בננח כמו שמצינו ברא"ש במס' מגילה כמובא אצלינו).

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש ממש מה שר' נתן אומר אף כפת הירדן כל שהיא, אף זה ענין הריח כנ"ל, כפת, זה הפת"ק (בחילוף הק' לכ', ואחד אמר לי שזה ר"ת תיקון כללי ופרטי. גם 'אף כפת' בגמטריא פתקא) הירדן, ר"ת רבינו נחמן וישראל דוב, כי הפתק זה הקשר ביניהם. ועיין בלק"מ תורה יד איך שרבינו מפרש רמא כפתא בירדנא, בענין הפשטת הבגדים הצואים ע”י שמחזירים בעלי תשובה וגרים ואכמ”ל. ושם ירדנא עם א' נוספת, א'ודסר. (וכפת עוד רמז על לבישת הכיפה של נ נח).

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

תני בר קפרא

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

בר קפרא עם התיבות בגמטריא הפתק, אחת לששים או לשבעים שנה, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והראשי תיבות בגמטריא רבי נחמן עם התיבות. וסבא קיבל את הפתק בשנת התרפ"ב שזה מאה וחמישים שנה אחר לידת רבינו בהתקל"ב, בחי' אחת לששים- המספר הכי גדול של ששים – ס"ט, או לשבעים – המספר הכי גדול של שבעים – ע"ט – ביחד הם בגמטריא נחמן, ועם השני כוללים בגמטריא ק"ן – מאה חמישים! וכן להיפוך – אם תיקח המספר הכי קטן השייך לששים, דהיינו חמישים ואחד – שכבר יצא מחמישים ועולה לששים, וכן המספר הכי קטן השייך לשבעים – דהינו ששים ואחד, ביחד הם יב"ק, עם התקע"א של שנת פטירתו של רבינו, עולה התרפ"ב עם הכולל.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

היתה באה של שירים לחצאין. שירים – זה בחי' שיר, לא רק שזה אותם אותיות, אלא שגם השיר רבינו גילה שהוא נבנה מהשיריים מבחי' אזמרה לאלקי בעודי. לחצאין, חצאין – בגמטריא נחמן י' – דהיינו נחמן בבחי' הי' מיני נגינה, בי' אותיות של נ נח נחמ נחמן. והסופי תיבות עם הכולל בגמטריא מא(ו)מן.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד תני בר קפרא: אלו היה נותן בה קרטוב של דבש, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא התשמ"ד עם הכולל, השנה שר' משה פינשטיין נתן הסכמה לסבא ועל הפתק הקדוש, שסבא אמר שאילולא הסכמה זו לא היינו יכול לעמוד נגד ההתנגדות – בחי' אין אדם יכול לעמד מנפי ריחה. וכן "היה נותן בה קרטוב" עם הי"ד אותיות בגמטריא משה פינשטיין.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

כי התורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'. נראה שיש בזה רמז למה שסבא אמר שאילו היה מגלה הסוד של שני מילים של הפתק היה מתבטל הבחירה. ועוד, "שאר וכל דבש" בגמטריא ראש השנה עם התיבות, לא תקטירו – לא להפסיד – ממנו – אותיות מ(א)ומן – אשה לה' – ללכת לירושלים. עד שנזכה להביא את הציון הקדוש אל המנוחה ואל הנחלה בב"א.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

כימי עולם וכשנים קדמוניות. הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

אביי הוה מסדר:

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

וקטרת לאברים ואברים למנחה ומנחה, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

לאברים ואברים למנחה ומנחה לחבתין וחבתין לנסכין ונסכין למוספין ומוספין לבזיכין ובזיכין, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בכח

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה: אבגית"ץ, שהוא שם של חסד בעולם היצירה כידוע. וביותר דייקנות הוא חסד שבגבורה, כי הוא השם הראשון של מ”ב, והשם של מ”ב הוא בגבורה [ובזה א”ש ממש ענין הנ נח כדלקמן, שהוא בחי' תפילה בדין, ועם כל זה הוא שיר של חסד]. (אבגית"ץ בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות).

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

אבג"י, זה רמז לשיר פשוט - א, כפול - ב, משלש - ג, מרובע - י', כידוע שא' ב' ג' ד' = י' (וכ"כ בס' רזיאל, שלכן שם הוי"ה מתחיל בי' רמז לאבג"ד, ואח"כ ה"ו), שלכן יש י' אותיות נ נח נחמ נחמן. תץ ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! [ועיין בתיקוני זוהר חדש קיח. ז"ל ונשמתה (דמשה רבינו) גניזא בגי"א (-דברים לד:ו ויקבר אותו בגיא) מן אב"ג ית"ץ, ת' תורת משה, צ'פונה בצד"י דאיהו ץ', דצד"י אריכא מסטרא דעלמא דאתי, מתמן (תמן ע"ה = נ נח נחמ נחמן מאומן) הוא טוב לצדיקים לעלמא דאתי. בגי"א, אב לי"ג מכילין, דאנון וא"ו וכו', ע"ש].

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

נראה לפרש עוד למה דוקא בכולל, שת"ץ הוא לשון הירוס, וכמובא בהיחודים של האריז"ל לכוון אבגא (לשון שטן) תץ. וגם בגימט' פתי וכו' (וידוע שבלשון הקדוש מלה משתמשת לשני המשמעות). ונ נח נחמ נחמן מאומן יתירה אחד, בגימט' תצא, ושם הוי"ה ככה: שין מם יוד-הה-וו-הה = תצב, לשון מצבת, לשון תקומה הפך הירוס התץ (גם גימטריא שק"ץ). וזה ענין המבואר בליקוטי מוהר"ן שהצדיק מש"ה עומד בין שמ"ד לרצו"ן. [ובענין תצ"ב יש לדרוש הרבה על פי המשנה באבות (ה:ו, וע' בפסחים נד) שצבת בצבת עשויה – בין השמשות כמו מקום קבורת משה, וע' בחיי מוהר"ן שטז-שיז, ובברכות ו: ושבת דף ל, כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

והר"ת של הז' שמות של אנא בכח, א, ק, נ, ב, ח, י, ש בגימטריא תע"א שהוא הגימטריא של י"ז תמוז ע"ה (ובסתמא שייך להשם הקדוש היוצא מהר”ת של “תפול עליהם אימתה ופחד”).

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

והסופי תיבות בגמטריא כשרה ע"ה, שרה, בחי' השיר פשוט כש"מ כמבואר במקום אחר.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

והראשי תיבות והסופי תיבות ביחד הם בגמטריא אבגית"ץ נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

שוב שמעתי מי"ס נ"י שאי' בס' ליקוטי הגר"א שהסוד של שמירת הברית בפסוק כי הוא כסות"ה לבדה, בגימטריא תצ"א (ונלע"ד, שזה רמז על ההוצאה והכנסה שבמדת יסוד. וע”ע מש”כ בס”ד על לקוטי מוהר”ן תורה כט: בסוף שייך לאות ח). והגרי"א חבר, הראה לשם אבגית"ץ, שתצ"א הוא בסוד שמירת הברית, ונשאר בג"י, רמז לג' אבות וי"ב שבטים (הרי שגם הם מורים ששמירת הברית תלוי בצדיקים דוקא). וי"ס נ"י אמר לי שיכולים לפרש שבג"י הם הט"ו אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בעזה"י בפרשת ואתחנן (דברים ג:כט) ונשב בגיא מול בית פעור. מול-בי, עם השני תיבות בגימטריא צ', הרי בגי"א צ"ת – אבגיתץ, ונש"ב ראשי תיבות נחמן בן שמחה. בית פעור, הראשי תיבות והסופי תיבות – תרפ"ב, השנה שסבא קבל את הפתק.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לראות בשם אבגית"ץ שבחילוף האותיות ב"ג בא"ת ב"ש לש"ר, יוצא שיר תצ"א – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

(אבגית"ץ בגמטריא אהבת חנם, אבל עוד לא מצאתי בחז"ל ביטוי כזה שהוא המצאה של הרבנים ונראה שהוא נגד התורה הקדושה. יש אהבה שאינה תלויה בדבר זה מהתורה. הרי שלכאו' זה הגמטריא מראה שאהבת חנם הוא כח וענין בדיוק ליהפך מהקדושה והשם הקדוש אבגית”ץ).

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

אבגית"ץ בגמטריא תק"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות, ובגמטריא רבי נחמן בן פיגא (- בגמטריא רבי ברסלב). תק"ו הוא השנה שהרמח"ל נפטר.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בכח גדלת, אנא גדלת עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, הרי: בכח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

השם של מ"ב הרשום בהראשי תיבות של אנא בכח, שבע שמות של ו' אותיות (כנזכר בלק"מ תורה מא), הס"ת של הו' שמות – מחסד עד יסוד צדיק: ץ,ן,ש,ג,ע,ק, בגימטריא – נבע נ נח נחמ נחמן מאומן (כידוע שרבינו הוא נחל נובע מקור חכמה).

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו מקומן – עמש"כ במסכת זבחים פרק ה (דף מז:-נז:).

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

ובוש פנים לגן עדן. עמש"כ אבות ה:כ.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

יהי רצון וכו' שתבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך לעשות חקי רצונך ולעבדך בלבב שלם (נוסח ספרד עדות המזרח). הסופי תיבות של: בימינו ותן חלקנו בתורתך לעשות חקי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הסופי תיבות של: לעשות חקי רצונך ולעבדך בלבב שלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שאמר

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שאמר היא פתק שקבלנו מן השמים, ולכן בודאי יש הרבה קשרים בינה לבין הפתק הקדוש. עיין למשל מש"כ בענין השלושה פתקים, בפרק על הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

תחפץ\חפצת בגמטריא פז נ נח נחמ נחמן מאומן – קשר הפתק של ברוך שאמר שהוא פז תיבות להפתק של נ נח. והוא בגמטריא "ורפא ירפא (ריש פרשת משפטים פסוק יט)" – ועיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ג' ש"ורפא ירפא" עם התיבות בגמטריא פדיון נפש. ואכן בנוסח הפדיון כתוב, על ידי פלא עליון וכו', ואנו נוהגים לאמר על ידי פתק עליון.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך חי העולמים – עמש"כ בישתבח.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

יהי כבוד

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

מה שמובא בכתבי האר"י שהראשי תיבות בגמטריא תרפ"ז עמש"כ בענין השלושה פתקים, בפרק על הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

ישתבח

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

ומעולם עד עולם אתה א"ל – הראשי תיבות בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

בשש"ק ב-קיט אמר: איני מתערב בענין נוסחאות התפלה וכו' רק זאת שבסיום ברכת ישתבח צריך לומר רק 'הבוחר בשירי זמרה מלך יחיד חי העולם' ללא תיבת א-ל, כמו שבברכת 'ברוך שאמר' שבהתחלת פסוקי דזמרה אומרים 'יחיד חי העולמים' ללא תיבת א-ל, ע"כ.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באחד מהתיקונים של הרמח"ל הוא כותב הנוסח עם א-ל.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות קריאת שמע

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

המאיר לארץ ולדרים עליה, ראשי תיבות: עולה, וזה הברכה בעולם הבריאה, שהיא עולה בעולם המחשבה. וכן עולה בגמטריא נ נח עם האותיות. וכבר מבואר אצלינו על פי לקוטי מוהר"ן תורה כח, שסוד העולה בסוד השם של חסד אבגית"ץ הוא ממש סוד של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

מחדש בכל יום תמיד מעשה, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

והמתנשא מימות עולם אלקי עולם: הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מימות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד א"ל וקדשתו תתברך י"א בשמים ממעל ועל הארץ, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

הארץ מתחת, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הכוונות של הרמח"ל לתפילת שחרית – לסוף ברכה ראשונה של קריאת שמע – לאל ברוך נעימות יתנו למלך וכו' כז"ל לאל ברוך – היכל נוגה, והוא בנצח. והעשרה שבחים בסוד הי' ספירות, וכדי להשלימם אומרים "מרום וקדוש" (-- אגב, מרום וקדוש בגמטריא שבת), עכ"ל. לאל ברוך בגמטריא נחמן מאומן עם התיבות. "נעימות עם האותיות בגמטריא פתקא. וראוי להתבונן שהר"ת של אל ברוך נעימות יתנו – אבנ"י, גם כן סימן על השיר פשוט כפול (א-ב), שמתחילים עם נ' וחוזרים עד י' אותיות. יתנו עם האותיות בגמטריא יז תמוז.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: ברוך נעימות יתנו למלך א-ל חי וקים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ביארצייט של האמא שלי בד' אייר תשפ"ג דרשתי בס"ד, לא-ל ברוך נעימות יתנו, ר"ת לבני, דהיינו אני. למלך א-ל, ר"ת לא, ומרמז להמוסר שנתן בת שבע לבנה שלמה המלך כמובא בספר משלי בפרק אחרון (לא) – דברי למואל (-ע"ה בגמטריא נ נח) מלך משא אשר יסרתו אמו, מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי, אל תתן וכו', אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין (גם לפי עדות המזרח, למלך א-ל, הלמד בפתח, ובמסכת נדרים המשמעות בזה הוא לשון לא, עיין בר"ן יג., הרי לא למלך – אל למלכים למואל). ומוסר זה היה למחרת חנוכת בית המקדש, שהיה נעור כל הלילה וישן למחרת עד ארבע שעות כדאית' בפסיקתא והיו מפתחות בית המקדש תחת מראשותיו וכו' – ולכן שייך כאן בברכת קריאת שמע של שחרית.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ושם אמי מרומז בראשי תיבות – נעימות יתנו למלך א-ל, ראשי תיבות Elaine, חי וקיים, ראשי תיבות חו'ה, וברכה כבר הוזכר – לא-ל ברוך.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

אהבה רבה וקריאת שמע וברכה שלאחריה, על פי לקוטי מוהר"ן תורה יב. אהבה רבה – בחי' החיבוק, ואחר כך השמחה, בחי' אשמ"ח של שמע-אחד, ואח"כ בונים הנוקבה בחכמה בברכה שלאחר ק"ש.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

והאר עינינו בתורתך. אור פירושו השם יתברך, כמו שכתוב לדוד ה' אורי (תהלים כז:א), והיה לך ה' לאור (ישעיה ס:יט). והרי כל התורה הוא שמותיו של השי"ת כידוע, רק מחמת כל הצמצומים לא רואים ולא מבינים ולא יודעים, ולכן מבקשים שיאיר השם יתברך מציאותו לעינינו בשמותיו בתורתו. [וכן שים לב לנוסח ברכת התורה שמבקשים שנהיה כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה, כי זה תכלית הלימוד לדעת את השם יתברך ולהאיר מציאותו. וכן עיין בפרקי דרבי אליעזר פרק מז ז"ל ראו עליונים שמסר הקב"ה שם המפורש למשה, וענו, ברוך אתה ה' חונן הדעת, עכ"ל].

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

למען לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

קצת קשה שהרי קי"ל (בבא בתרא עה, ליקוטי מוהר"ן כא, ובעוד מקומות) שכל מהות של עולם הבא – כל צדיק וצדיק נכוה מחפתו של חבירו. ואפילו אם הכוונה כאן הוא שלא נבוש מעבירה ממש, איך מתפללים סתם שלא נבוש אם זה ממש מהות עולם הבא.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על זה הגדיר – לעולם ועד. לעולם ועד זה בחי' זעיר אנפין (-עולם של ו' קצוות) ונוקביה, או מלכות לבדה (-כמו בכוונות של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד). וידוע ששכר עולם הבא מתחיל מאבא ואימא (עיין קל"ח פתחי חכמה).

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת שמע תמצא במקומו בפרשת ואתחנן.

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

שמע ישראל – עמש"כ בפרק מה ענין תגובת שמע ישראל.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמת הקנה כז"ל והנה מלת שמע ומלת אנכי שניהם רומזים בחסד וכו', א"ל רבי מה לו לשמע עם מלת אנכי, א"ל בני שמ"ע אנכ"י עולה תצ"א [-נ נח נחמ נחמן מאומן], והכי אמר כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלקיך והוא חסד ועלים ע"ב [-השיר נ נח, שיר של חסד על ע"ב נימין], א"ל אם כן ישראל מה טיבן כאן וכו' עיין שם. והרי האריז"ל כבר גילה ישראל, שיר א-ל, השיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון: ואיתא במדרש רבה (וישלח פ:ז) שלשה אהבות הן, חפיצה דביקה אהבה, ויש אומרים דביקה חפיצה דיצה וכו' וזהו הסוד בגמרא (ברכות סא:) יצתה נשמתו ב'אחד' ר"ת א'הבה ח'פיצה ד'ביקה ד'יצה וכו', ע"כ. הרי מקור לאלו שרוצים להאריך בד' דאחד, ויוצא להם כאילו אומרים ד'ד.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

[ברוך] שם כבוד מלכותו לעולם ועד, הראשי תיבות והסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וי"ל שעם ב"ך של ברוך, הרי אך נ נח נחמ נחמן מאומן, בבחי' רק הכסא אגדל ממך, ששם הצדיק כסא להשם יתברך ומשותף בשם השם (שמעתי מד.ל. נ"י).

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת והיה אם שמוע – ע' פרשת עקב.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת והיה אם שמוע של קריאת שמע, יש בכוונות לכוון שם ע"ב, והרי שלושה מילים עם השמות שכנגדם: אחרים – סא"ל, והשתחויתם – ער"י, להם – עש"ל. והנה השם הראשון והאחרון ביחד הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וביניהם הם השם ער"י, שהוא לשון של התעוררות ותשוקה, וזה נעשה על ידי הצדיק בבחי' משה, נ נח נחמ נחמן מאומן – וכמו שגילה רבינו (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה פז) ז"ל וזה שאמר אברהם לאליעזר (בראשית כד) ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך וכו' ראשי תבות פסוק זה הם אותיות 'אלול', ובאמצע הם תבות תאבה האשה, כי על ידי בחינת אלול, הינו סוד כונות אלול (- והוא ממש קשור לענין של משה רבינו, כמבואר שם בתורה פב, ובתורה ו' בלקוטי מוהר"ן קמא), על ידי זה תאבה האשה, כי על ידי זה נעשה בה רצון אליו וכו' ע"ש. ולכן הכא נמי יש לראות את זה, שהער"י נעשה על ידי הנ נח נחמ נחמן מאומן. (ועוד תראה שקודם אליעזר אמר לאברהם אבינו אולי חסר, דהינו אלי כמו שפרש"י שם, ואילו הוא היה בכלל ארור, וכן כאן המילים הולכים ההשתחוה לאחרים).

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בריש פרשת והיה על המילים תשמעו – שם על"ם, אל – מה"ש, מצותי – לל"ה. על"ם ומה"ש (דהיינו עם הו' אותיות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, לל"ה עם האותיות בגמטריא אלול ע"ה.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

עזרת אבותינו

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

אתה הוא מעולם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דר ודר, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

וצדקתך עד אפסי ארץ – יש לפרש היטב על פי ליקוטי מוהר"ן תורה עה, צדק הוא הדיבור בתורה ותפלה, שצריכים לדבר כל כך עד שזוכים לעשות אפס מהארציות, כמבואר שם.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

ומלך גבור לריב ריבם לאבות ובנים. לריב ריבם בגמטריא ברסלבר.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

לריב ריבם לאבות ובנים אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

כל בכוריהם הרגת ובכורך ישראל גאלת וים סוף להם בקעת. הסופי תיבות של בכוריהם הרגת ובכורך ישראל, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות של ובכוך ישראל גאלת וים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

וזדים – טבעת וידים עברו ים ויכסו. סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

אחד מהם לא – נותר על זאת שבחו אהובים ורוממו, סופי תיבות בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

מגביה שפלים עד מרום מוציא אסירים. ראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

יחד כלם הודו והמליכו ואמרו ה' ימלך לעולם ועד. המליכו ואמרו הוי"ה ימלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

שמונה עשרה

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

תפילת י"ח (ואחר כך הוסיפו ולמלשינים, י"ט, והזוהר חשבה לכ' ופרשו שזה עם ברכת כהנים) בחי' נ נח לפי בעל הרוקח - בספר סודי רזיי (עמ' לו:) ז"ל וכן ג' תפילות מתפללים ביום. והתפילה י"ח ברכות, המתפלל אותם בכוונה ינצל מגיהנם שהיא י' אלפים אמות וח' מאות (-בטור הביא בשם דורשי רשומות, שהראשי תיבות של הי"ח (-יט) ברכות הם בגמטריא אלף ת"ת, עיין בזה במגלה עמוקות מהדורא תנינא פרשת ויצא עמ' עא) אמות של הקב"ה כמנין גיהנ"ם מאות אמה. זהו (ישעי' ה:יד) פערה פיה לבלי חק. וינצל מי"ח טריפות, ויכנס בעדן שהוא י"ח מאות אלף שנה עין לא ראתה אלקים זולתך, כמו שאין אדם יכול לראות י"ח חוליות שבשדרה. וכתיב (דניאל יב:ז) וישבע בחי העולם, י"ח אלף עולמות יש להקב"ה שדואה בהן בכל יום והם נעלמים. על כן לעלם י"ח בקרייה שכתיב לעלם חסר שהן נעלמים וכו' ע"ש. וצריך תלמוד איך משוה ח"י שהוא 18 לנ נח שהוא 108.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

בטור אורח חיים (סימן קיג או קרוב לו) הביא מאחיו ה"ר יחיאל בשם דורשי רשומות, שבג' ברכות הראשונות יש ק"ז תיבות, הרי עם הכולל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של הברכות ט-טו, ברך – תקע – השיבנו – ולמלשינים – על הצדיקים – ולירושלים – את צמח, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

ברכה ראשונה – אבות

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

יש שואלים שאם רבינו עבר על כל הצדיקים למה לא מזכירים אותו בשמונה עשרה. ואיתא בחלק (סנהדרין ריש דף קז.) ז"ל אמר לפניו רבונו של עולם מפני מה אומרים אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואין אומרים אלקי דוד, אמר אינהו מינסו לי ואת לא מינסית לי, אמר לפניו רבש"ע בחנני ונסני וכו' ע"ש שדוד המלך ביקש להיות מנוסה וכביכול לא עמד בנסיון, ואילו רבינו הקדוש ידוע שבקש מהש"י כמה פעמים לנסיונות ועמד כל פעם בנסיון (ע' חיי מוהר"ן חלק נסיעות לארץ ישראל אות רלב, ובשבחי הר"ן אות טז), וא"כ בודאי היה ראוי להזכירו (וע' לקמן ממסכת מגילה). אז ב"ה בדקתי את זה, ויצאה לי שדוקא במילים "וזוכר חסדי אבות" מזכירים את רבינו, כי 'חסדי אבות' בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן ממשיכים, ומביא גואל לבני בניהם, רמז לסבא ישראל – עמש"כ בסוף ערך משיח שהבאתי מר' נתן שפירא כמה ראשי תיבות של מביא מרמז על משיח בן יוסף (צדיקים שהיה להם הבחינה שהיו יכולים להיות משיח), ואכן הוא ראשי תיבות משיח ישראל דוב אודסר, למען שמו, שמו דייקא, גם ל"מעןשמו" בגמטריא אבגית"ץ שהוא ממש הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן כמבואר לעיל (אות טז). וגם א"ש כי האריז"ל גילה לכוון במילת באהבה – למען שמו באהבה, שאימא עילאה מסתלקת מז"א כדי ליכנס לנוקבא לבנות אותה, במלך עוזר מושיע ומגן. הרי רמז נפלא שאחר ההתגלות של השם הקדוש של נ נח יש כאילו הפסקה במנהיגים עד שנזכה למלך המשיח בב"א.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין במס' מגילה דף יז: ת"ר מנין שאומרים אבות שנאמר (תהלים כט) הבו לה' בני אלים, ופרש"י ז"ל הבו לה', הזכירו לפניו את אילי הארץ עכ"ל. הבני אלים בגימטריא נחמן, רמז שהעיקר להזכיר לפני השי"ת את ר' נחמן. וע' לקמן על "וזוכר חסדי אבות".

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב הא-ל. בכוונות, הא-ל, ה' פעמים א-ל עיין שם. הנה ה"פ א"ל עם הכולל בגמטריא יוסף.

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

וזוכר חסדי אבות:

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

יש שואלים שאם רבינו עבר על כל הצדיקים למה לא מזכירים אותו בשמונה עשרה. ואיתא בחלק (סנהדרין ריש דף קז.) ז"ל אמר לפניו רבונו של עולם מפני מה אומרים אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ואין אומרים אלקי דוד, אמר אינהו מינסו לי ואת לא מינסית לי, אמר לפניו רבש"ע בחנני ונסני וכו' ע"ש שדוד המלך ביקש להיות מנוסה וכביכול לא עמד בנסיון, ואילו רבינו הקדוש ידוע שבקש מהש"י כמה פעמים לנסיונות ועמד כל פעם בנסיון (ע' חיי מוהר"ן חלק נסיעות לארץ ישראל אות רלב, ובשבחי הר"ן אות טז), וא"כ בודאי היה ראוי להזכירו (וע' לעיל בריש הברכה ממסכת מגילה). אז ב"ה בדקתי את זה, ויצאה לי שדוקא במילים "וזוכר חסדי אבות" מזכירים את רבינו, כי 'חסדי אבות' בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן ממשיכים, ומביא גואל לבני בניהם, רמז לסבא ישראל, למען שמו, שמו דייקא, גם ל"מעןשמו" בגמטריא אבגית"ץ שהוא ממש הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן כמבואר לעיל (במקומו בתפלה). וגם א"ש כי האריז"ל גילה לכוון במילת באהבה – למען שמו באהבה, שאימא עילאה מסתלקת מז"א כדי ליכנס לנוקבא לבנות אותה, במלך עוזר מושיע ומגן. הרי רמז נפלא שאחר ההתגלות של השם הקדוש של נ נח יש כאילו הפסקה במנהיגים עד שנזכה למלך המשיח בב"א.

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

למען שמו באהבה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

מלך עוזר ומושיע ומגן – פירשנו שעוזר כנגד אצילות דאמציעתא, מושיע זה היחוד השני של הא"ס בהצדיקים, והצדיקים אנפי השכינה בחי' ש"ע, וכן ביחוד של אור זרוע לצדיק ס"ת ש"ע. ומגן הוא היחוד הג' תכלית היחוד של הא"ס עם הנפרדים. וזה לשון מגן, מלשון מסירה גמורה – אשר מגן צריך בידך. ולכן מגן בגמטריא מ"ם וא"ו – שהוא סוף ותכלית יחוד היראה, כמבואר שם שהוא בגמטריא מאה על ידי הכוללים, וכן ומגן עם הכולל, וזה סוד אדנ"י (א – יו"י ד ינ י) בגמטריא מאה. ולכן מגן, זה ג"ם ן' שערי בינה. וכן מגן, הג' גמטריא קטן של ש' והן' גמטריא גדול של ה', הרי משה.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

עוזר. בכוונות, זה חב"ד. אותיות החיצוניות הם ר"ע, בחי' אבא ואימא – חכמה ובינה, תרין רעין דלא מתפרשין, ולכן אותיות הפנימיות הם ו"ז, בחינת יסוד ומלכות בזיווג תמידי.

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

עו – בגמטריא של הראשי תיבות: אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד. זר – בגמטריא אור, ראשי תיבות ז' רועים. והנה עוזר, עם השני כוללים, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

ברכה שניה – מחיה המתים:

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

אתה גבור לעולם אדנ"י מחיה (שמונה עשרה, ברכה שניה), אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) תולני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות (א"נ תולנ"י ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן).

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

משיב הרוח ומוריד הגשם. (עיין ספר המדות ערך סגלה אות ג). וכבר פירשו, משיב הרוחניות ועל ידי זה מוריד שליטת הגשמיות.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

משיב - אותיות מיבש, מי=נ, נבש = ראשי תיבות: נחמן בן שמחה, שצריכים לחפש את הרוח של רבינו. ומוריד - זה ראשי תיבות ומורינו רבי ישראל דוב - שאנו ממש חיים היום עד ביאת גואל בזכותו - וזה מוריד הגשם, גשם ממש.

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

משיב הרוח ומוריד הגשם - ראשי תיבות מהוה - מ' מתחלף עם י' בא"ת ב"ש, הרי יהו"ה.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

סומך נופלים. סומך בגמטריא יפול. בגמטריא אדנ"י בריבוע. הראשי תיבות ס"ן בגמטריא תש"ס, בגמטריא כתר חכמה בינה, שור חמור. ובגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

ו"מי דמה לך" - איתא בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה נב, וכן בכמה ספרי קודש) שהצדיקים דומים ליוצרם. ולפי זה י"ל מי = נ, דמה = חמ (ע"ה), לך = ן. נחמן!

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

ומי דומה לך – עיין במקום אחר שהארכנו בזה, ובפרט על פי תורה ו'.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

ממית ומחיה. לפי מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תנינא עב) שתחית המתים הוא לבחינת השפלות שלהאדם, הרי בזה שהשם יתברך ממית את האדם, ומשפילו לגמרי עד עפר, בזה גופא הוא מחיה אותו נצחי.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה זה גם כל הענין של מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים ורופא חולים וכו', שכל החסרונות, אדרבה משם השם יתברך מחיה.

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

ממית ומחיה וכו' אתה חונן וכו' עיין מש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה ו' אחר אות י' בענין הדמימה.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

חונן הדעת

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

חכמה בינה ודעת. יש ל"ב נתיבות חכמה, נ' שערי בינה, כ"ו דרכי דעת, ביחד בגמטריא נ נח. שוב מצאתי חשבון זה בביאור הגר"א עה"פ לכו נא ונוכחה יאמר י' אם יהיו חטאיכם כשנים כגלש ילבינו וכו', ז"ל ילבינו, הוא סוד שלשים ושתים נתיבות, וחמשים שערים, ועשרים ושש דרכים דחכמה בינה דעת, והן שלש אותיות של שם בשלש דרכים, ב' גלופן ופשוט, ע"כ.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

חכמה בינה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן. חכמה ודעת, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

השיבנו

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה לה - דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם וכו' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה, ע"ש ומבואר בהמשך (אות ה) שהחכמה מקבלים מאור הפנים, בחי' באור פני מלך חיים, בחי' חכמה, ע"ש.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יש לפרש מה שאנו מתפללים בשמונה עשרה בברכת השיבנו אבינו לתורת וכו' והחזירנו בתשובה שלמה לפניך, שהתשובה שלנו יגיע לאור הפנים - להחכמה - לאתר דאתנטילת משם. ויש לכוון עוד שנזכה להיות בחי' פני ה', כמו שכתוב אצל אברהם אבינו התהלך לפני, וזה, אפילו רק לחשוב קצת במוח לשער את הענין, הוא איום ... שנזכה להכל בזכות רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במקום אחר הערנו על הזהר שגילה ענין זרקא, שרבינו מביא שזה ענין לחזור בתשובה לאתר דאתנטילת שהוא חכמה, שלכאורה תשובה היא בחי' אימא עילאה בחי' בינה, וזה חידוש פלא שבינה ירים את האדם למעלה ממנה לבחי' חכמה. וכבר הראנו עוד מקומות שמצינו כזה (כמו בקבלת שבת בהבו לה' בני אלים, שהי"ג תיקוני דקנא דעשיה מעלים את חכמה דעשיה לנצח שיצירה, ובסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מהקבצן החטוטרת שהיה בחי' תכלית מיעוט המחזיק את המרובה היה גשר לבחי' למעלה מן המקום). ואכן בסיום הברכה של השיבנו - חותמין: הרוצה בתשובה. ורצון זה בחי' כתר, וכבר מבואר בספרים, את הקשר המיוחד שיש לבינה וכתר, עיין שם. והרי מצד אחד האדם החוזר בתשובה בא בכח בינה, ומצד שני הוא מעורר ממש את הכתר, הרוצה בתשובה, עד שהוא יזכה לעלות לחכמה. שנזכה בעזה"י.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

והחזירנו בתשובה שלמה לפניך, פני ה' זה הצדיק שהוא אנפי השכינה, ועל ידי זה מגיעים לרצון אין סוף כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ד', וזה ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה, בחי' רצון, ואז סלח נא, כי על ידי זה יש סליחה וכפרה כמבואר שם.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

תקע – קיבוץ גליות

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

חירותנו עם האותיות בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק. ובשמונה עשרה: תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס וכו'. תקע עם הכולל – תקע"א הוא השנה שרבינו נפטר. שופר, הוא בחי' השיר פשוט כפול שלוש רבוע (ר"ת כשפר – לקמ"ת ח). שא, גמטריא מוהר"ן.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

והנה תקע בגמטריא שער, ובארמית שער הוא תרעא, וסוד התרעא מובא שהוא בגמטריא י"ב אותיות של מילוי שם אדנ"י, תרע"א עם י"ב (בחי' ז"ה שע"ר השמים), בגמטריא תרפ"ב עם הכולל.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

מקבץ נדחי עמו ישראל, עם האותיות תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

השיבה שופטינו

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה והסר ממנו יגון ואנחה ומלך – ד' נונין, שהם ראשי תיבות נ נח נחמ נחמן, ואותיות לב סולח, שעם הכולל בגמטריא מאומן. ואותיות היסוד של: ואנחה ומלך עלינו מהרה אתה, בגמטריא התרפ"ב ע"ה, השנה שדבה קיבל את הפתק הקדוש. ואותיות היסוד של: אתה י' לבדך בחסד וברחמים בצד, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה ,

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

והסר ממנו יגון ואנחה ,

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

ומלך עלינו מהרה "אתה ה' לבדך" – בגימטריא (עם הג' תיבות) נ נח נחמ נחמן מאומן! – בחסד וברחמים וצדקנו בצדק ובמשפט. והנה פה יש משמעות וראיה חזקה למש"כ בס"ד בערך מסורה בברסלב אות ח, שצריכים מלך שלא לוקח המלוכה מהשי"ת אלא אדרבה דרכו ממש כל אחד מקבל עול מלכותו יתברך ע”ש, כי כל הרבנים הם עושים את העם לעבדים, בכל מיני בחינות כלליות ופרטיות, והרבנים בעצמם עבדים להעם, וזה ממש הגלות בעצמו, המציאות שיש רבנים היום. ואילו הצדיק האמיתי הוא בחי' מ"ה, שאינו חוצץ כלל, שעל ידי שמקבלים אותו ומקשרים בו ומצייתים לו, האדם ממליך רק את השם יתברך על עצמו, כי הצדיק לא לוקח אותו לעבד, ואדרבה הוא משחרר את האדם ומעלהו לזה שהאדם יכול להמליך על עצמו ועל כל העולם רק את השם יתברך, כי זה מה שמתפללים פה, שנזכה למנהיגים כבתחלה שדרכם יהיה "ומלך עלינו מהרה אתה ה' לבדך"!

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה אתי אפילו שפיר יותר על פי תורה ח' בלקוטי מוהר"ן שעל ידי אנחה ממשיכים רוח חיים מהצדיק האמת, אבל הרשעים ממשיכים מהרבנים בחי' רברבי עשו, ואילו הצדיק האמת יכול להפיל אותם והצינורות שלהם, משפיל רשעים עדי ארץ, הראשי תיבות של הד' יסודות, ואילו הצדיק מפריד כל הרע של הד' יסודות וזוכה להשרש הטוב שלהם שהם ארבע אותיות הוי"ה עיין שם כל זה באריכות.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מדויק בברכה זו, 'והסר ממנו יגון ואנחה', דהינו אנחה שהוא בחי' יגון, שממשכת החיות מהרוח סערה של רברבי עשו (וי"ל שיגון הוא הפך גן דאורייתא שבו גדלין הנפשות), 'ומלוך עלינו אתה הוי"ה לבדך' היינו ארבע אותיות הוי"ה השרש הטוב הנקי של הד' יסודות. וי"ל עוד שזה 'לבדך' אותיות לב, ששם הרוח חיים, ד' מארבע רוחות באי הרוח כמבואר שם. ושית פרקין דדרועין ושית דרגלין, הרי ארבעה פעמים שש = דך.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן מיד אחר כך מברכים על השמדת הרשעים, כי מפלתם על ידי הצדיק האמת ואנשיו, כמבואר שם (לקוטי מוהר"ן תורה ח).

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

ולמלשינים. בלקוטי מוהר"ן תורה רמא מדת הדין אין לה כח לכלות את האדם, אבל אדם אחר כן יש לו את הכח ע"ש. ולפי זה מובן סדר הברכות בשמונה עשרה בבחי' לא זו אף זו, כי בברכת השיבה שופטינו אנו מבקשים והסר ממנו יגון ואנחה, וכבר מצוין בכמה סידורים שאלו הן ס"מ ולילי"ת - - וכמה ראוי לכוון היטב במילים אלו לזכות להנצל מהס"א ! (ובמקום אחר כבר כתבנו איך שמבואר מברכה זו שהרבנים של שקר הם המונעים ל"ומלוך עלינו אתה ה' לבדך – "ועל כן אנו מבקשים השיבה שופטינו כבראשונה וכו' - שרק על ידי צדיקים אמיתים אנו יכולים לזכות לזה, שעל ידי מרותם נזכה שהש"י בעצמו מולך עלינו, ולא סתם להיות עבדים לאיזה בן אדם ח"ו) ותכף אחר כך אנו מבקשים – ולמלשינים אל תהיה תקוה וכל המינים וכו', כי יותר מכל מה שהס"א יכול להזיק אותנו – שעל זה כבר ביקשנו בברכה שלפניה – אנו צריכים עוד ישועה נגד האנשים שכוחם עוד יותר חזק ח"ו להזיקינו.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

על הצדיקים וכו' ברוך אתה י' משען ומבטח לצדיקים. תשכון בתוך ירושלים – זה הנוסח של עדות המזרח, הסופי תיבות של: משען ומבטח לצדיקים תשכון – נחמן. ואפילו לפי שאר הנוסחאות, כאשר עונים אמן אחר, משען ומבטח לצדיקים, הרי נשלם נחמ"ן בהסופי תיבות. שמעתי מחברים.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

ותן שכר טוב לכל הבוטחים וכו' השאלה המפורסמת למה צריכים להתפלל על זה ומה יועיל התפלה להרבות שכרו מהראוי יישבנו ת"ל בלקוטי מוהר"ן תורה סג, שיזכו לשכר טוב רוחני דייקא, ולא יסתפקו בשכר גשמי.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באמת קשה על כל תפילותינו יום יום, כמבואר במסכת נדרים ריש דף מט: כמאן מצלינן על קצירי (-חולים) ועל מריעי (-חלשים) כמאן כר' יוסי, ופירש הר"ן ז"ל דאמר בפ"ק דר"ה (טז.) אדם נדון בכל יום, דאילו לרבנן דאית להו דנדון בר"ה כיון שנגמר דינן אין תפלה מועלת להן, עכ"ל. וכבר הקשו הראשונים תימה גדול לאמר שלרבנן אין ענין להתפלל יום יום חס ושלום. ודוחק לפרש כנ"ל שהתפלה יום יום הוא רק על הרוחניות. אכן י"ל כדלקמן שכל שפע צריך לבוא דרך תפילה, אפילו אם כבר גזור שיבוא. וכן י"ל כדלקמן שהתפילה הוא שיהיה ניכר הדברים. ועיין בתוספות שם, ששאני תפילה בציבור דהיינו על הציבור, ויש בזה גם כן הרבה לפלפל. ולפי ר"ת לרבנן אין להתפלל שלא יחלה רק שיתרפא מהר ויש בזה אריכות במפרשים, והיעב"ץ פירש שלא נגזר מתי יתרפאו – היינו על ידי בקשת רחמים, כי נדונו רק במצב שלא יתפללו [ונלע"ד שי"ל זה דומה לפירוש הר"ן ריש השותפין (נדרים מה:) שפסקינן כר"א בן יעקב בהשותפין שנדרו הנאה זה מזה, שזה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו, וקשה דהלא קי"ל שמדאורייתא אין ברירה, ורבינו תם תירץ שהלכה כראב"י ולא מטעמיה דיש ברירה אלא משום דוויתור מותר, והר"ן פירש שהקנין של השותפין הוא כל אחד יש לו מעיקרא קנין גמור בזמן שהוא בורר ובוחר להשתמש בו, עייין שם, וכן כאן יש רפואה מעיקרא לעת שיברר ויבחר לו על ידי תפילה]. והחיד"א (פתח עינים שבת יב:) חילק בין יסורים שרישומן ניכר שגם זמן רפואתם קבועים כבר לרבנן רק יש להתפלל על מיחושים בעלמא, ואולי זה הולך טוב לפי פירוש בעל הנתיבות לקמן, ותוספות במסכת שבת (יב: ד"ה רבי יהודה, שיפה צעקה לאדם אף לאחר גזר דין), ובמאירי בנדרים שם (-תפילת אדם על עצמו או תפילת רבים על איזה פרט מועיל), ובמהר"ל (חידושי אגדות לר"ה שם – על העבירות שנעשו אחר ראש השנה), יערות דבש (ח"ב דרוש יד, שרק בזמן סנהדרין שהיה דין למטה לא היו דנים כל יום מן השמים), ספר אמת ליעקב לבעל הנתיבות (שבת לב.) לכל אדם יש ענינים בינו ובין שמים, לעוררו בתשובה וכדומה, ועל כרחך צריכים להתעסק בזה בתפלה, ורבנן שחולקים על ר' יוסי אינו אלא לענין עונשים.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד קי"ל בזה, שכל דבר צריכים דייקא על ידי תפלה כמבואר בכמה מקומות, ובשיח שרפי קודש (ו:נא) מביא שרבי יצחק בנו של מוהרנ"ת שאל את אביו אם גם על ענין ידידותו עם רבי מרדכי הוא צריך לבקש מהשם יתברך, וענה לו: אם מתפלל אתה על הדבר להשם יתברך הרי מקנא אני בך ואם לאו לא [ועמש"כ בחלק א' נ – בפרשת בא עה"ה יא:ב דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו]. ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה פג ז"ל וכשהקב"ה רוצה לטעום ממצות עשה של איש ישראלי שהוא צדיק, אזי היא בחי' אבר מן החי שהוא אסור באכילה, וצריך שחיטה להתירה, ע"כ צריך שיבא עליו בושה שהוא שפיכת דמים בחי' שחיטה שהיא מטהרת האבר מן החי, ואזי יוכל הש"י לטעום מהמצוות עשה שלו בין מצות עשה אחת בין מצוות רבות, ע"ש. ושחיטה היא בחי' תפילה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נה:ו, בחי' ביטול אמונת כסילים ע"ש, ועל ידי בחי' תפילה והסרת הטפשות, זוכה שיתגלה הבושה על פניו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן לח:ה. אכן אם היינו באים רק מכח טעם זה, לא תהיה אלא כתפילה על טל, דקי"ל (רמב"ם הלכות תפלה פרק י) ואם לא הזכיר טל אין מחזירין אותו שאין הטל נעצר ואין צריך בקשה, ודו"ק.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל בפשטות שהתפלה שיהיה ניכר הדבר, שיכירו וידעו כולם. ודבר זה מצינו בתפילת שלמה המלך בחנוכת בית המקדש (מלכים א:ח:-), שהתפלל שכל התפילות יתקבלו, ואמר (מלכים א:ח:מ) למען יראוך כל הימים וכו', ועיין במפרשים שם, שעל ידי זה יראו שלא היה במקרה, ויכירו שהחטאים גרמו רע, הרי שהתפלל שיהיה ניכר ההשגחה בעולם, וכן לענינינו י"ל כן. (אכן מה שהקשו המפרשים שם פסוק כה, למה היה צריך שהשם יתברך ישמור ויקיים הבטחתו, לכאורה אין ליישב כן, כי שמירת ההבטחה גופא הוא גילוי ההשגחה).

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

קצת יוצא מן הכלל לפתוח הברכה עם "את", אכן את-צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

את צמח דוד, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. "תצמיח" עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

עננו – לתענית. ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחנתנו היה נא קרוב וכו'. הראשי תיבות של: ממנו ואל תתעלם מתחנתנו היה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה (לפי גירסת ספרד).

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

רצה בגמטריא ברסלב עם הכולל, היינו תפילה שכל עם ישראל יהיו ברסלב בב"א, ולתפלתם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן הנ נח נחמ נחמן מאומן, היינו אלו שכבר ננחים ואלו שיהיו בב"א.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

המחזיר שכינתו לציון. שכינתו עם האותיות והכולל בגמטריא קבר נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי וסופי תיבות של: ברוך אתה י"ה המחזיר שכינתו – בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים. שהוא הצריך להחזיר לציון במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

מודים

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

מודים אנחנו לך שאתה הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

על נסיך שבל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת וכו'.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדייק שלכאורה נפלאות הם יותר שייכים לנסים והוה ליה לכלליה בהדיה: על נסיך ועל נפלאותיך וכו', ולמה צירף את הנפלאות להטובות. ויש לדחות. אכן יש לראות בזה מה שתמיד אמרו בברסלב (וציינתי המראה מקומות בהקדמה לשבחי הר"ן) שהנס הכי גדול, חשוב, ועיקרי, זה מה שרבינו מצליח להוציא אותנו משיני הסטרא אחרא ומקרב אותנו לתורה ולעבודת השם יתברך ולדבקה בו. ולכן כלל הנפלאות האלו עם הטובות, כי טובות זה על שם הצדיק כמו שכתוב, אמרו צדיק כי טוב.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

נאה להודות, הראשי וסופי תיבות, עם הד' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

שים שלום – ברכנו אבינו וכו' באור פניך, כי באור פניך נתת לנו וכו' ושלום בא"י המברך את עמו ישראל בשלום. מבואר בתורה כז: שאי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא על ידי הארת פנים ע"ש.

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

תחנון

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

בתחנון הארוך של שני וחמישי:

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו שוב מחרון אפך. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הזה ואל רשעו ואל חטאתו שוב מחרון, זאעאתוו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: חטאתו שוב מחרון אפך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

הביטה דל כבודנו בגוים ושקצונו כטמאת הנדה, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

ולמען ישראל אבינו אל תעזבנו אבינו ואל תטשנו מלכנו ואל תשכחנו יוצרנו. הראשי וסופי תיבות של: ישראל אבינו אל תעזבנו אבינו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 1הראשי וסופי תיבות של: ואל תטשנו מלכנו, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

כי נאמו גוים אבדה תקותם כל ברך לך תכרע וכל קומה לפניך תשתחוה. הראשי וסופי תיבות של: תקותם כל, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ברך לך תכרע וכל קומה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

לא למעננו אלא למנך פעל ואל תשחת את זכר שאריתנו. הראשי תיבות של: פעל ואל תשחת את, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לך מיחלות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לך מיחלות עינינו כי א-ל מלך עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

עשה עמנו חסד ואל תאחר, ונראה לפרש ש'חסד' הוא שם הוי"ה באחוריים כמנין חס"ד כידוע. ואל, זה בחי' הצדיק כמו שאיתא במדרש הובא בלקוטי מוהר"ן שהשי"ת קרא ליעקב אל. תאחר, לעשות אותו באחוריים. דהיינו שאנו מתפללים שהשי"ת יעשה בשבילנו את הצדיק באחוריים, דהיינו נ נח נחמ נחמן מאומן (וכן גם הר"ת ע'מנו ח'סד ו'אל ת'אחר ע"ה, בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאמן).

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

ובא לציון גואל:

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

ובא לציון וכו' – עי' ישעיה נט:כ-

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בפרק בענין שיהיה עיקר הלימוד בספרי רבינו מה שהערתי שחז"ל תיקנו את זה ללימוד יומי לכל ישראל, הרי שהעדיפו לימוד המרכבה דייקא.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי וכו'. הראשי תיבות של: ואמרין קדיש בשמי' בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

קדיש על ארעא עובד גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא. הראשי וסופי תיבות של: ארעא עובד גבורתה קדיש, עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: קדיש לעלם ולעלמי, עם השש אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע וכו'. הראשי תיבות של: ושמעית בתרי קל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: קל זיע ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

דה"י א:כט י' אלקי אברהם וכו'.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

וחיי עולם נטע בתוכנו, בתוכנו עם האותיות וכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

ולעבדו בלבב שלם: עם הכולל בגמטריא לבב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

שלם למען לא ניגע לריק ולא נלד, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' תיבות.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

אין קדוש כה' – ע' מש"כ שמואל א:ב:ב

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

אין כאלקינו:

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: אין כמלכנו אין כמושיענו מי כאלקינו מי כאדננו מי כמלכנו מי כמושיענו נודה לאלקינו נודה לאדוננו נודה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

א"ר אלעזר א"ר חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום וכו' – עמש"כ בברכות סד.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

עלינו לשבח: בגמטריא שו"ר – בגמטריא אבגית"ץ, עמשכ"ל על אנא בכח.

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

ברכות הנהנין וברכות המצות ושאר ברכות

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך אתה י', ראשי תיבות בא"י – ראשי תיבות: ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

שהכל נהיה בדברו, ר"ת נב"ש, נחמן בן שמחה - נשמע מהסבא (מיעקב שילוח מצפת. שוב ראיתי חידוש זה מובא מתוך עלון אוצרות ד. ברסלבר, בשם רבי נפתלי כהן, כאשר נחלה, לבקשת אשתו לגם מעט חלב, כשקודם לכן הוא מברך בהתלהבות ודבקות ברכת 'שהכל', אחר הוסיף כי הראשי תיבות וכו' בהטעימו שרבינו הקדוש השיג את "דבר ה'" שמשם באות כל הרפואות שבעולם (ע"פ ליקוטי מוהר"ן תנינא א), ע"כ). (גם ר"ת נ' שערי בינה). [על נטילת ידים, ר"ת גימטריא שם מ"ה באחוריים כמובא בכוונות, והס"ת בגימטריא י"ז תמוז]. גם שהכל הוא בגימטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. נהיה בדברו ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. ב'רוך א'תה י'ה-ו- ר"ת ישראל בר אודסר.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

בורא פרי הגפן. בו-'רא פרי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

ברכת המזון

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

המזון – בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

נודה לך וכו' ועל תורתך שלמדתנו ועל חקיך שהודעתנו. צ"ב איזה חקים אינם כבר נכלל בתורתך שלמדתנו, ועיין במהר"ל מה שפירש. אכן רש"י על התורה הקשה כעין זה ותירץ ז"ל (אחרי מות יח:ג) ובחקתיהם לא תלכו, מה הניח הכתוב שלא אמר? אלא אלו נימוסות שלהן, דברים החקוין להם, כגון טרטיאות ואצטדיאות. רבי מאיר אומר אלו דרכי האמורי שמנו חכמים, עכ"ל. והנה ביהדות אין נימוסין, כמו שרבינו הוכיח, אבל יש לעומתן דרכי הנהגה, וגם דרכי אמונה נגד דרכי האמורי. וע"ע שם רש"י בפסוק ה' ז"ל ושמרתם את חקתי, לרבות שאר דקדוקי הפרשה שלא פרט הכתוב בהם, ע"ש. והרי חק בגמטריא נ נח. שלא נזכר בפירוש בתורה, והוא דרך האמונה ודרך המצות ודרך ארץ.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

רחם נא י"א וכו', הרמב"ם מביא נוסח: נחמנו ה' אלקינו בירושלים. וזה בקשה לעשות אותנו נחמנים, וגם להביא את ציון רבינו הקדוש לירושלים בב"א. וכן כתב שם, וחותם בה בונה ירושלים או מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים, ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה. וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד, עכ"ל.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו. ובנה ירושלים, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבי שמעון!

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

עיר הקודש - זה רבי שמעון, כי רבינו גילה בריש ספר לקוטי מוהר"ן, שרבי שמעון הוא עיר וקדיש...!במהרה - בחי' במירון!

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

בימנו (כתוב חסר) בגמטריא נ נח!

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

אי נמי. במהרה בימינו, עם הי"א אותיות, בגמטריא ל"ג לעומר, עם הב' תיבות!

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

יבשר לנו בשורות טובות, יבש"ר - ר"ת ישראל בער (בן) רבקה שינדל זצ"ל זיע"א.

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

יבשרנו - בשר"נ - ר"ת רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ג"כ מש"כ ויהי בישורון מלך, ישורון, זה רמז לרבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

גם בישורון, רמז לסבא ישראל - י'שראל ב'ר (בן) ר'בקה ש'ינדל.

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

על המחיה

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

על הפתק ועל בעל הפתק ועל הופעות בחתונות ועל כל הגרפיטי חמודה וטובה שרצית וננחת למפיצך....

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

כי אתה י-ה-ו"ה טוב (על המחיה, אכן בנוסח עדות מזרח לא אומרים שם ה', ואגב כדאי לדעת את זה במקרה שאומרים כי אתה וכו' וזוכרים רק אז להזכיר שבת או ראש חודש, אז מנהגי בכהאי גוונא שבפעם השני אני כבר לא מזכיר שם ה' בכי אתה) עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שמעתי עכשיו ממכאל נ נח.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

תפילת ערבית

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בערך מעריב

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

בברכה ראשונה של קריאת שמע ערבית, לפי נוסח החסידי, פותח שערים בתבונה משנה עתים, ר"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

אמת ואמונה. ואמונה בגמטריא נ נח. אמת ואמונה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

ה' צבאות שמו א-ל חי וקים. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

חי וקים. בגמטריא הוי"ה נחמן.

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

וקים תמיד ימלוך עלינו. הראשי תיבות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

אהבת עולם:

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

עולם בית ישראל עמך, הסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו, סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

קידוש לבנה

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

קדוש לבנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם התיבות והכולל).

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

עניני שבת מועדים וחגים

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן, כדאיתא בזוהר שהצדיק הוא השבת וכו'.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

שבת נקראת יום מנוחתנו (-רצה בברכת המזון), יום מנוחה וקדושה לעמך נתת (שמונה עשרה מנחה), ובכל התפילות – רצה נא במנוחתנו. וי"ל כי שבת בת זוגו של ישראל (ב"ר יא:ח), והשידוך וזיווג בחי' מנוחה כמש"כ במגילת רות (א:ט) יתן ה' לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

קבלת שבת

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

בואי כלה בואי כלה, בגמטריא נחמן (חבר). מלכתא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

ערבית

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

ושמרו – ע' שמות לא:טז.

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

שמונה עשרה של שבת קודש

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

ישמחו במלכותך – על פי לקוטי מוהר"ן תורה יב: מלכותך בחי' מלך, בחי' לב, בחי' חיבוק, כמבואר בסוף התורה, ובינה זה בחי' יין המשמח, כמבואר בפנים.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

שמח נפשנו בישועתך, ר"ת נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

והנחילנו ה' אלקינו באהבה וברצון שבת קדשך, ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

קידוש ליל שבת – חיי מוהר"ן טו.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

זמירות ליל שבת

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

שלום עליכם מלאכי השרת. שלום עם הראשי תיבות של 'עליכם מלאכי השרת', עמ"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: השלום מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

צאתכם לשלום, קשה למה להוציא המלאכים. יש לומר שבקידוש אנחנו ממש בוראים מחדש את העולם (וכידוע מהאדמור מזוויל שזה עת רצון לפעול בגדול מחמת זה) ובבריאת העולם היה יום אחד לבד, כי המלאכים לא נבראו עדיין. נ נח!

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

רבון כל העולמים, אדון כל הנשמות, אדון השלום. נראה דהיינו עולמות, נשמות, ואלקות, שצריכים ליחד, כמו שהבעל שם טוב גילה במכתבו, והארכנו במ"א.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

רבון כל העולמים אדון כל הנשמות אדון השלום. סופי תיבות הנשמות אדון השלום ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

רבון כל עולמים, ובעוד מקומות מצינו שהשי"ת נקרא 'מלך אביר', וזה רמז להאי צדיק, מאן מלכי רבנן (גיטין סב., לקוטי מוהר"ן קלה) שראשי תיבות שמו למפרע אבי"ר – ר' ישראל בער אודסר. וכן השם יתברך מכונה אדיר במלוכה, אדי"ר ראשי תיבות למפרע – ר' ישראל דוב אודסר!

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

מלך סומך נופלים מלך עשה מעשה בראשית. הסופי תיבות של: סומך נופלים מלך עשה מעשה בראשית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

מלך תמים דרכו מודה אני, הראשי תיבות עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן: תמים דרכו מודה אני לפני י', הראשי תיבות עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות עמי ועם כל בני, סופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

אותי ואת כל בני ביתי וכל, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה ומתוך, הסופי תיבות עם הז' אותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל לחיים. הסופי תיבות של: ביתי וכל עמך בית ישראל, וכן של: עמך בית ישראל לחיים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עמך בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

ונהיה מכבדים בעיניך ובעיני כל רואינו כי וכו'. 'ובעיני כל רואינו, עם הכ' שלפניה או הכ' שלאחריה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

כל רואינו כי אתה, אותיות היסוד (אלו שלפי הסופי תיבות) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

מלכי המלכים צוה למלאכיך מלאכי השרת, הסופי תיבות עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

למלאכיך מלאכי השרת משרתי עליון, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

לכבוד יום השבת ובאתי לביתך להפיל תחנתי לפניך. הסופי תיבות של: השבת ובאתי לביתך להפיל תחנתי לפניך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: לביתך להפיל תחנתי לפניך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

אגיד גדלתך ברנה ושויתי י' לקראתי שתרחמני עוד בגלותי לגאלני ולעורר לבי, הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

ואז אשמור פקודיך וחקיך בלי עצב ואתפלל כדת כראוי וכנכון. הסופי תיבות של: פקודיך וחקיך בלי עצב ואתפלל כדת כראוי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואתפלל כדת כראוי וכנכון ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

אתקינו סעודתא – אזמר בשבחין: הראשי תיבות של ראש השורות: אני יצחק לוריא בן ש שלמה. הרי באמצע: בנ"ש, ראשי תיבות נחמן בן שמחה. ולפניה: ריא"ב, רבי ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

אסדר לדרומא מנרתא דסתימא ושולחן, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

חדי סגי ייתי ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי וברכאן דנפישין. הראשי תיבות של תרתי לה ימטי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

רשימין וסתימין ... "עתיק יומין הלא בטיש" הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

כל מקדש שביעי:

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא. הסופי תיבות של: המאחרים לצאת מן, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מן השבת וממהרים לבוא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

ככלה בין רעותיה משבצה, טהורים יירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה, הסופי תיבות של: משבצה טהורים יירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

נוטרי ליום השביעי זכור ושמור להקם שמחם. הסופי תיבות של: ליום השביעי זכור ושמור להקם, וכן הסופי תיבות של: השביעי זכור ושמור להקם שמחם, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

צדקתם תצהיר. הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

שבעת הימים ה' אלקי ישראל. הסופי תיבות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

הימים ה' אלקי ישראל אהבת, הסופי תיבות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אלקי ישראל אהבת תמים ה', הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אלקי ישראל תשועת עולמים, הסופי תיבות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

מנוחה ושמחה:

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

שמור לקדשו מבואו ועד צאתו שבת קדש יום חמדתו. הראשי תיבות של: צאתו שבת קדש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

יזכו לרב טוב כל המתענגים בה בביאת גואל לחיי העולם הבא. הסופי תיבות של יזכו לרב טוב כל המתענגים בה בביאת עם האותיות, וכן הסופי תיבות של: בה בביאת גואל לחיי העולם הבא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של המתענגים בה בביאת גואל לחיי עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

כי אשמרה שבת:

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

הנה לדור ראשון נתן קדושי. דור ראשון של חסידות ברסלב – רבי נתן – קדושי!

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

על כן אכבס בו לבי כבורית. בספר דברי יחזקאל מובא בשם הר' צבי הכהן מרומאנוב, דלכאורה היה צ"ל בבורית בבי"ת. כי הבורית הוא המפעיל לנקות ולטהר מכל חלודה וכתמים. ופירש שצריכים לכבס את הלב כל כך עד שהלב יפעול גם כן כבורית ויוכל לטהר אחרים. ובזה פירש את הפסוק (ישעיה א:טז) רחצו הזכו. [ומצאנו לרע בישעיה ט:יח ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו, ופירש במצודת דוד, כמו הדבר הנאכל באש שהעץ שנאחז בו האש מדליק את העץ האחר, כן העם הזה איש אל אחיו לא יחמלו וכו', עיין שם].

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

פירושו יפה, אבל תימה ופליאה עליו שלפי פשוטו אינו דיוק כלל, כי כן לשון הקרא, עיין שם בישעיה פסוק כה, ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך, ותרגם יונתן – כמא דמנקן בבוריתא, ופירש הרד"ק ז"ל כמו שהבורית מוציא כל כתם, כך אוציא אני סיגיך ובדיליך, ע"כ. ושם בכלל אין לפרש כפירושו, לעשות הסיגים כבר. ועל כרחך שבלשון הקודש כך נופל הלשון. ושפיר נקט הזמר את הלשון כראוי, ואילו היה נקט בבורית, רק אז היה לנו לדייק למה שינה.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

מחל מלאכה בו סופו להכרית. והרבה משנים את הנוסח – מענג נפשו בו סופו לשארית. ונשארת השאלה למה בחר הפייטן לשון דין לזמר. וי"ל כי מבואר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה מבעל תפילה, שלא מועיל שום דבר להציל אלו שנפלו לתאוות ממון, רק דרך החרב, אפילו אחר התגלות כל אנשי המלך עיין שם. ועכ"ז יש לשנות לעונג, כי מבואר שם בסגולת הריח הקדוש ניצלים.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

ידיד נפש: נכסף' נכספתי' לראות', ס"ת ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

שחרית של שבת

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

האדרת והאמונה:

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

העז והענוה. פה רואים מה שמובא כמה פעמים בספרי ברסלב שעזות דקדושה הולכת ממש ביחד עם ענוה.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

נשמת כל חי:

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

נשמת כל חי תברך את שמך י', הראשי תיבות בגמטריא התשפ"ד – השנה שלנו שבו כל העולם מרוכז מאד על היהודים ובעזה"י כולם יהללו ויברכו את שמו יתברך.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד, הראשי תיבות של, כל בשר, כ"ב, תפאר ותרומם זכרך מלכנו, ראשי תיבות תמוז, עם ו', זכרך מלכנו תמיד, ראשי תיבות תמז, בלי ו' – עיין ענין תמז חסר בליקוטי מוהר"ן ריז. כי אע"פ שסבא ישראל קיבל את הפתק בכ"ג תמוז, הוא קיבל אותו ממש בכניסת כ"ג בערב, כפי מה שסיפר, ולכאורה על כרחך נכתב ביום כ"ב. ועיין מש"כ במסכת אבות ה:ח הכתב והמכתב.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

כ'ל ע'צמותי ת'אמרנה (תהלים לה:י), ר"ת בגימטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

שועת עניים אתה תשמע צעקת הדל תקשי ותושיע. הראשי תיבות של: אתה תשמע צעקת, את"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, הסופי תיבות של: ה' וכל קרבי את שם קדשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

הא-ל בתעצמות עזך. הראשי וסופי תיבות של: בתעצמות עזך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

שוכן עד מרום... צדיקים תתברך, הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל. הראשי וסופי תיבות של: עמך בית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

לא-ל אשר שבת:

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

כבודו תפארת עטה. הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

שמונה עשרה:

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

ישמח משה במתנת חלקו וכו'. עיין מש"כ בשיחות שלאחר סיפורי מעשיות במעשה מהצדיק שהגיע להשמחה שהיה למשה רבינו בעת שעלה לקבל התורה.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

ישמח, זה שמי שמחה, משה, שם אבי נ"י, במתנת חלקו, ראשי תיבות כראשי תיבות חוה ברכה, שם אמא שלי ע"ה.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

חמדת ימים, בגימטריא רשבנ, ר"ת רבי נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

מוסף של שבת

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

תכנת שבת וכו': בחרו אז מסיני. רמז שצריכים לבחור מפלגת כולנו חברים נ נח.

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

בשמונה עשרה סידרו חז"ל נוסח בראשי תיבות תשר"ק, ת'כנת ש'בת ר'צית וכו', וזה בחי' אור חוזר. ובסוף אנו מבקשים ב'חרו א'ז, וחשבתי מה זה לבחור א"ז, אולי זה רמז לבחור בהשיר חדש של נ נח, שהוא בחי' א"ז ישיר משה, ואז מיד בא על דעתי דהנה האותיות שקבלו מפלגת כולנו חברים נ נח הנה הם ףץ (– שהם האותיות הכי גבוהות, כי אחרי שמונים עד ת' בגמטריא ארבע מאות, אז מונים םןץףך, ף – שמונה מאות, ץ – תשע מאות, אז ודאי יש ענין שיהיה להם רמז בסוף תשר"ק), והמספר קטן של ףץ הוא א"ז, כי ףץ בגמטריא 170, אובדים את ה0, ונשאר 17 – א"ז! אבל שמא תאמר שזה סתם גמטריא בדוי, אז ממשיכים בתפילה, בחרו אז מסיני, שזה מסיני! מסיני בגמטריא ףץ!

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

תכנת שבת רצית קרבנותיה צוית פירושיה עם סידורי נסכיה. הבית יוסף בשם שיבולי הלקט ובעורך השלחן פירש, צוית כל המפורש בקרבנותיה, עם סידורי נסכיה, מלשון קשות הנסך, והכוונה לסידור שש המערכת של הלחם הפנים שהתרגום שית סידרין, ובפרשת הלחם פנים כתוב צו. והעורך השלחן כ' ויותר היה נראה לומר 'פירושיה' בשין שמאלית, פרישת לחם הפנים על השלחן. ולא ידעתי למה לא מפרשים שמדובר על נסכי הקרבנות.

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יכולים לפרש פירושיה מלשון פרישות, שמצווים לפרוש מכל מלאכות. ולפי זה יכולים לפרש בדוחק גם כן שזה לשון נסכיה, כמו שפרש"י (שמות כה:כט) שהיו עליו כמין סכך וכסוי, והרי רש"י פרש (שמות לה:יב) כל דבר המגין בין למעלה בין מכנגד קרוי מסך וסכך וכו'. והכוונה לסדר כל ההלכות של שמירת שבת.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

להקריב בה קרבן מוסף שבת כראי, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם ואת מוסף, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

כמו "שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה" הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

שיר הכבוד

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

בשיר הזה יש הרבה רמזים על הכיפה של נ נח. וכמה פעמים כתוב צבי תפארה וכדומה, שהראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

צבי תפארה אמתו, ראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

סגלתו תהי בידו עטרת וצניף מלוכה צבי תפארת. הסופי תיבות של בידו עטרת וצניף מלוכה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

רוצה בעמו ענוים יפאר יושב תהלות בם להתפאר. הראשי תיבות של בעמו ענוים יפאר יושב תהלות, אי נמי, ענוים יפאר יושב תהלות בם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

מחולל ומוליד צדיק כביר, הראשי וסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

מחולל בגמטריא נ נח, ומוליד – עם האותיות בגמטריא נחמ עם האותיות והכולל, ומו"ליד צדי" בגמטריא נחמן. צדי"ק כבי" עם האותיות בגמטריא מאומן.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

יערב נא שיחי עליך כי נפשי תערג אליך. הראשי תיבות של: נא שיחי עליך כי נפשי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

זמירות ליום שבת

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

אזמר בשבחין:

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

קריבו שושבינין עבידו תקונין לאפשא זינין ונונין עם רחשין. הראשי תיבות של: קריבו שושבינין עבידו תקונין לאפשא זינין ונונין עם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך אדנ"י:

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

שבטי י"ה לישראל עדות בצרתם לו. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא יטש ה' את עמו. הראשי וסופי תיבות של: י' את עמו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

ממלאים כרסם מעדני עזרתו עמי לסמוך את אדני ולא נטשתני כל ימי עדני.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

ממלאים כרסם, עם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כרסם מעדני בגמטריא דרך כוכב מיעקב.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מעדני עזרתו עמי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: לסמוך את אדני ולא נטשתני כל ימי עדני בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

יחשב לו בבצרה תקלוט כבצר ומלאך כאדם בתוכה, וכן: לו בבצרה תלקוט כבצר ומלאך כאדם בתוכה ינצר, הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

ויזכו לראות בנים ובני בנים. הסופי תיבות של לראות בנים ובני בנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך א-ל עליון.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כל סוכה שוכן בערפל נחלה לו יזכה. הראשי תיבות של: כפל מאת כל סוכה שוכן בערפל נחלה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מאת כל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כפל מאת, ושל מאת כל, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

כתר הלומים על ראשם יצור צור העולמים רוחו בם נחה. הסופי תיבות של: יצור צור העולמים רוחו בם נחה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

צ"ב איזה כפל יש.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן נח, ובזה שהכניע קלפת עמלק ותקן הברית זכה לבחינת (שמות טז) והיה לחם משנה על אשר ילקטו יום יום, ויוסף שזכה לברית כתיב בה (בראשית מא) וירכב אותו במרכבת המשנה, הינו משנה על אשר ילקטו יום יום, שעל ידי ברית זוכה לשפע כפולה. וזה: תרין ינקין לחד שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה, הינו משנה תורה (דברים יז), בחינת (משלי ח) ואהיה שעשועים יום יום, ועיין שם עוד בהמשך בענין הכפל הזה.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה מ, יש בחינת שפע כפול שעל ידו יכולים להשביע תאוות ממון, מה שאין אדם מת וחצי תאותו בידו. ובשבת יש שביעה, כמו שמתפללים בשבת, כולם ישבעו ויתענגו, שבענו מטובך].

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש על פי לשון ספר כתר שם טוב, מר' אברהם בן אלכסנדר מקולוניא תלמיד בעל הרוקח, ז"ל כי העולם הבא שהוא כפול כמו גן ועדן בראו ביו"ד שהוא שני ההי"ן, עיין שם. נמצא שאלו שמחכים לשכר גן ועדן, מחכים לשכר כפל.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתנא דבי אליהו רבא פרק כח – ששכר האוהב שני חלקים ושכר הירא חלק אחד. ופירשו שם כי אצל אהבה כתיב (שמות כ:ו) עשה חד לאלפים לאהבי, ואילו אצל שמרי מצותיו כתיב (דברים ז:ט) לאלף דור. ובספר דברי ישראל, אחרי, בהגהות ישא ברכה פירש על פי הזוהר (ח"א יא:) שהעובד מאהבה – בשלימו דתרין סטרין וכו' בין בדינא בין בטיבו, ולכן שכרו כפול.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתנא דבי אליהו זוטא פרק יד ז"ל וכך היתה רוח הקדש מבשרת את התלמידי חכמים וכו' שיהיה לכם שכר גדול וכפול ומכפל וכו' שנאמר (זכריה ט:יב) 'שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך', ואומר וכו' ואומר (ישיעה סא:ז) תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם (-תחת אשר עד הנה תמיד עמי היו רוננים כלמה חלקם, יש רנה שהוא אבל – רש"י) לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם'. הא למדנו שיאכלו לישראל לימות בן דוד כפלים, ע"כ.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

וזה נזכר בקינה מא לט' באב – הזה תשלום כפליך.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

-עיין בספר ישעיה מ:ב כילקחהמיד ה' כפלים בכל חטאתיה, ופרש"י ז"ל ארי קבילת כס תנחומין מן קדם ה' כאילו לקח על חד תרין בכל חטאתהא (תרגום יונתן). ולפי פשוטו יתכן לפרש, כי לקחה פרענות כפלים. ואם תאמר היאך מדתו של הקב"ה לשלם לאדם כפלים בחטאו, מצינו מקרא מלא 'ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם (ירמיה טז:יח), ע"כ. ובאוצר מפרשי רש"י הביא מהעטרת צבי, מה הוסיף רש"י ליישב עם הפסוק מירמיה, וכתב לפרש שהכפליים הוא משום שהבנים נענשים בעון אבותיהם כאשר אוחזים במעשה אבותיהם, ולכן נענשים תרתי.

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

מנחה של שבת

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת אמת ואמונה, מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח, מנוחה שלמה שאתה רוצה בה. נראה שזה עשרה בחינות מנוחה, כנגד העשרה מיני נגינה ואותיות של נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

בזמירות לסעודה שלישית – יסוד צדיק בשבעה נעלם. יסוד בגמטריא פ', הרי ףץ.

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

זמירות למוצאי שבת

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

מוצאי ע"ה בגמטריא נחמן. שבת ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

'חדש ששוני': פדותך לעמך בקרוב תגלה ציון תמלא מעם אלה. פדות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בקרוב תגלה ציון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של ציון תמלא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

'אגיל ואשמח בלבבי': ולציון גואל תביא איש צמח תצמיח. הראשי תיבות של: תביא איש צמח, וכן של איש צמח תצמיח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: לכן בעמים יחד תפול אימה ופחד לבם יפחד בעת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים יסעדנו: ביום הששי זבח קדש הלול ושבח. זבח קדש הלול, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

אלי חיש גואלי. הראשי תיבות של החרוזים: נחמן.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

יפה את כלך. את כלך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

נופת תטפנה שפתי בני יונה כי בא. הראשי תיבות ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

אדיר איום: עשה למען שמך', כונן' בית' מכונך' ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

קרב קץ 'נחמה רחם אום לא רוחה יי' איש מלחמה, ר"ת נראלרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

תמיד א-ל מחוללנו יי מלכנו, ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

איש חסיד היה. זהיר כבר נשוק הלא תצא לשוק. נשוק הלא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

כצאתי לבשת ולכלמה מבלי כסות ושלמה . כסות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: ולכלמה מבלי כסות ושלמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

תגר קנאו באהבים בשמונה מאות אלף זהובים. הראשי תיבות בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

תבעו מה מלאכתך אם בבנין חכמתך. הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מלאכתך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

שוע בחצי הלילה לעזרה ואז השם יתברך שלח מלאכים שהשלימו את כל המלאכה. אז השאלה היא למה חיכה עד חצות לילה לעזרה. ואולי כי חצות לילה הוא עת רצון ועד חצות לילה אינה הזמן לעורר רחמים. ואולי באמת נהג איתו האדון שהלכו לישון כדרכו של עולם (אמנם כבר "יום ראשון במפעלים פעל עם פולעים), אז בחצות הלילה, זמן הקימה, מיד צעק להשם יתברך.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

כל זה כתבתי בתחילה. אכן כעת (ערב חנוכה) באמת נראה לעניות דעתי שיש בו יסוד גדול, כי הלוא יש להקשות עוד, למה אליהו הנביא לא סתם הראה לו איזה אוצר, ועיין בש"ס (קדושין מ.) אתא אליהו קבליה אמר ליה אטרחתן ארבע מאה פרסי אמר ליה מי גרם לי לאו עניותא, יהב ליה שיפא דדינרי, עכ"ל. אכן כאן אליהו הנביא דוקא רצה להשתתף עם החסיד, ודוקא רצה למכור את עצמו, ודוקא רצה לעבוד בשביל החסיד הזה, ורק אחר שהוא טעם את טעם העבודה, ופעל עם הפועלים, אז בודאי כבר צעק והתפלל להשם יתברך לעזרו, כי צדיק יאחז דרכו.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

כי לטובה כונתי. כונתי עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

כלולת מגדלים נאים לפי הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמןמאומן.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

כנאמת לענין שחרור. נאמת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

אמר יי ליעקב אל תירא עבדי יעקב. הראשי תיבות של 'יעקב אל תירא עבדי יעקב' יאתעי – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בכל הזמר, הראשי תיבות של אל תירא עבדי יעקב ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. והראשי תיבות של אל תירא עבדי יעקב, עם יעקב שתמיד בא לפניה, אלא שלפעמים כתוב ליעקב או ביעקב, אבל תמיד כתוב יעקב, והי' שלו משלים הראשי תיבות של אל תירא עבדי יעקב לגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

סלח נא לעון יעקב, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

המבדיל בין קודש לחול: קוצותי רסיסי לילה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

אליהו הנביא:

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

איש כלכלוהו העורבים ולא מת לשחת. הראשי וסופי תיבות של העורבים ולא מת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

איש טל ומטר עצר שלש שנים, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

איש נענה באש משמי גבוהים איש סחו אחריו י' הוא האלקים. הראשי תיבות של: באש משמי גבוהים איש סחו אחריו ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

ישמחנו בנים על אבות במוצאי, הסופי תיבות עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

שלח לכם את אליה. לכם את בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

רבון העולמם אב הרמים: ופתח לנו וכו' שערי... שערי... שערי.... יש לכוון שער"י בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

ראש חודש:

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

ראש חודש, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

שמונה עשרה

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

חדשים לעמך נתת זמן, אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

כפרה לכל תולדותם בהיותם מקריבים, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

לכלם יהיו ותשועת נפשם מיד שונא, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

מזבח חדש בציון תכין ועולת: 'תכין ו' להכין את הצדיק (ו), עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

בעירך האמורים לפני מזבחך אהבת, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך, הסופי תיבות עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם ואת מוסף, הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי, הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

לחיים טובים ולשלום למחילת חטא ולסליחת עון ויהי. הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

טובים ולשלום, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

צרותינו תחלה, הראשי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

מכל האמות וחקי ראשי חדשים, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

ראשי חדשים להם קבעת, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

סעודת ראש חודש:

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שרבינו גילה גודל ענין סעודת ראש חודש, וזה דבר יאה לו, כי ענין ראש חודש הוא שהמלכות עולה לנצח, ונצח זה הענין של רבינו.

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

תפילת מוסף לג' רגלים

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

גלה כבוד מלכותך עלינו, אותיות היסוד (אלו שלפני הס"ת) עם ה' כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

תשרי

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

ימי הדין בעיקר הם ראש השנה - הכתיבה, יום כיפור - החתימה, והושענא רבה - מסירת הפתק. והרי רבינו הקדוש בחר לעצמו ראש השנה, וגילה שכל הענין שלו הוא רק ראש השנה, ועל רבי נתן אומרים שהוא מכוון כנגד הסליחה של יום כיפור, וסבא ישראל (שנימול בז"ך כסלו – בחנוכה, שהוא ממש הזמן של סוף ההעתק ומסירת הפתקים, וכמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז:יא שחנכה נעשה על ידי הסלח נא של יום הכיפורים) קיבל את הפתק!

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

ראש השנה

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך שופר

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הנסיעה לרבינו שעוזבים את האשה והמשפחה עיין ערך בנות

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

א. ראש השנה ע"ב ימים אחר י"ז בתמוז, עמש"כ בפרק על הפתק.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

ב. רבינו אמר כל הענין שלו זה ראש השנה, וכוונתו במה שאמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, גילה בפתקא שכיוון לסבא. וסימן לדבר… הלכות ראש השנה מתחיל בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן פתק"א.

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחר הבאתי לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות שראש השנה היא תיקון כללי.

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שם ז"ל ועוד יש כונות אחרות בפרטיות הברכה, והם בחי' של גבורה בסוד רי"ו. וזה כי כיון שכל עליות היום בגבורה, לכן כל המדרגות שעולה נוק' בהם, מאירים הרבה שמות שעולים למנין רי"ו, וכן צריך רי"ו אחרים כנגדם, להעלות נוק' שם, עכ"ל. רי"ו בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

עוד חשוב לדעת, כי בראש השנה נברא האדם, ובו ביום קבל את שמו, ויקרא האדם שם אשתו חוה (ג:כ), ויקרא האדם שמות לכל הבהמה (ב:כ), וגם נולדו קין והבל, וקבלו שמותיהם. והרי מבואר ששם חדש מאד מקשר לראש השנה, ועיקר השם חדש הוא השיר חדש של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד, שעשרה ימים מראש השנה עד יום כיפור, עשרת ימי תשובה, בונים את העשר אותיות של השיר פשוט כפול משולש מרובע, שתמיד חוזרים מהתחלה, בחי' תשובה, לבנות אותו.

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן מחרת יום כיפור נקרא שם ה' כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סו, כי דייקא אז נגדל שם ה' על ידי הגדלת שם הצדיק.

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אחר יום כיפור מברכים לכל אחד: פתקא טבא – להזכיר זכות הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

ראש השנה, יש לדרוש ראש מלשון רש, כמו במשלי (ו:יא ובא כמהלך ראשך, כמש"פ רש"י שם). היינו למעט בשינה.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

ובכן צדיקים וכו'. הראשי תיבות של: תקפץ פיה וכל הרשעה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: תעביר ממשלת זדון מן הארץ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

עשרת ימי תשובה – עמש"כ לעיל בערך ראש השנה שבי' ימים האלו בונים את השיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

סליחות של יום כפורים – חיי מוהר"ן יג.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

שם ה' – מחרת יום כיפור – ליקוטי מוהר"ן תנינא סו

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

עמשכ"ל בערך ראש השנה שמראש השנה עד יוה"כ בונים את השיר פכש"מ וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

שם השם בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

מחרת (כמו שכתוב שמות יח:יג ויהי ממחרת, ופרש"י מוצאי יום הכפורים), בגמטריא י' פעמים ו' פעמים נ נח, ובגמטריא נחמן נתן, ע' חיי מוהר"ן אות קפה – ז"ל כי נוסע כאן נחמן ונתן ואם כן הכל שלנו... אם היו אומרים לאחד רבי נחמן נתן. ודבר אז מענין קידוש וכו' ע"ש. והוא בגמטריא, שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל "איש אחד איש אחד" (א"ס). וידוע שכל נסיעותיו של רבינו היו רק לארץ ישראל (חיי מוהר"ן קנו). ובאחד מהכתבים סבא ישראל חותם: החותר ומרגל לתכלית האמת.

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

סוכות

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ על מסכת סוכה

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

א. סכות, עם הד' אותיות וכולל, גימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויש בסכות עוד הרבה רמזים, כי בלק”מ מבואר שסוכה הוא לשון שרה שהיא בחי' השיר פכש”מ, וגם לויתן בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן [ובזה י”ל מה דאיתא במס' שבת (עז: והובא ברשב”ם באגדתא דרבה בר בר חנה) שאימת הכילבית על הלויתן, כי כילבית בגימטריא י”ז בתמוז!], והארכנו בזה בס"ד במ"א (כתבתי תורה שלימה בעזה"י לכבוד סכות התש"ע).

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בסוכה יש נ, שהסכה הוא שבעה על שבעה ומשהו (ע' ברש"י מס' סוכה ואכמ"ל), (והוא ענין הלוית"ן שהוא ד"ג, וזה שבע כפול שבע = 49 פעמיים = נח"מ. (ובלק"מ כב, שנחמו נחמו אלו המקיפים)), נח עם הנקודות והכולל בגמטריא סכה.

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

ג. סוכות פ"ד ימים אחר הפת"ק, עמש"כ בפרק על הפתק.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

ד. צא מדירת קבע. צא, זה בחי' תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, תצ"א זה בחינת הוצאת ניצוצי הקדושה מהקליפה כמבואר בהכתובה של הרמח"ל, עמשכ"ש. וזה דירת קבע, קבע לשון גניבה, וגם היפך הרחמנות, כמו שארז"ל העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים.

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

סכך: במעשה מבעל תפלה כתוב ז"ל וכן היה להמלך אוהב נאמן, שהיה אוהב את עצמו עם המלך באהבה נפלאה ונוראה מאד מאד, עד שלא היה אפשר להם כלל שלא יראו זה את זה איזה שעה, אך אף על פי כן יש שעות שצריכים להתפרד קצת, והיו להם צורות, שהיו מצירין צורת שניהם, והיו משעשעין עצמן באלו הצורות בעת שנפרדו אחד מחברו. והצורות האלו היו מצירין איך המלך עם האוהב נאמן אוהבים עצמן ומחבקים ומנשקים עצמן באהבה גדולה, הוהי סגלה לאלו הצורות, שמי שהיה מסתכל באלו הצורות היה מגיע לו אהבה גדולה מאד (הינו, שמדת האהבה באה למי שהיה מסתכל באלו הצורות), עכ"ל.

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שאולי הסכך יש בחינת הצורה הזו, כי ידוע שסכך בגמטריא מאה שהם שני הקומות של קב"ה ושכינתיה, וכל ענין הסוכה הוא זכרתי אהבת נעוריך.

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

מעט נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא אתרוג

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

דלת מינים ע"ה בגמטריא הפתק

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

שלש הדסים בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

הושענא רבא – עיין מש"כ בשבועות בענין ההבדל להיות ער וכו'.

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

שמיני עצרת: עצרת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עיין מש"כ בחג שבועות.

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

שמיני עצרת חג בפני עצמו עם ו' ענינים, פז"ר קש"ב, עם הו' כוללים, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה.

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

שמיני עצרת עם האותיות והכולל בגמטריא צחק נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

חשון

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

החודש שמארח הילולא של ר' ישראל קרדונר (ט') שהדריך את סבא ישראל בעל הפתק בדרך רבינו, והילולא של סבא ישראל בח"י בו. וגם כל הענין של רבינו זה לעסוק הרבה בהתבודדות שהוא ענין לעשות חשבון הנפש, וידוע שסוכות הוא ראשון לחשבון עונות, אז עכשיו ממש מתחיל ענין חש'ב'ון והתבודדות. ולכן זה ממש החודש של רבינו ח'כם ש'מחה-ס נ'חמן, ח-ו כמנין אותיות נ נח נחמ נחמן מאמן. [וכן ר' שלמה קרלבך היה תמיד מספר שמרחשון מלשון שפתותיו מרחשין, שהשפתים עוד מרחשין ודובבות מכל ריבוי התפילות של הסליחות וימים נוראים, והרי מעיקר הענינים של רבינו זה לדבר הרבה דברי קדושה בתפלה ותורה].

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

חש - ון, חש זה לשון למהר, כמו שכתוב מהרה חושה אל תאחר. ון, זה ששה נונים, רמז ל - נ נח נחמ נחמן מאומן שיש בו ששה נונים!

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

ניסן

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בחודש אדר בענין החדש הזה לכם

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

ראש חודש ניסן יום הולדת רבינו יום גנוסיא דמלכא וכו' (ליקוטי מוהר"ן תורה יז). כי ניסן הוא חודש הגאולה שבא על ידי שמחה בחי' חודש אדר. וזה נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

ראש חודש ניסן, שמיני למלואים, שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם (פרק ז. רש"י ריש פרשת שמיני – ויקרא ט:א). ורבינו גילה התיקון הכללי של עשר מיני נגינה.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

ובליקוטי מוהר"ן תורה מט, רבינו כתב שגם ניסן בחי' ראש השנה. ובחיי מוהר"ן אות תג אמר שהראש השנה שלי עולה על הכל, ובאות תה, הראש השנה שלי חדוש גדול. והנה "שלי" בגמטריא ניסן במילואו: נן יוד סמך נן.

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

ניסן מתחיל עם נון כפופה ומסיים עם נון פשוטה, בבחינת מתחיל בגנות ומסיים בשבח, וכן נחמן – נ נח נחמ נחמן מאומן. ובאמת ניסן כולו מראה על ן'. כי גם האותיות הפנימיות – י"ס, י' פעמים ס' הם ת"ר, ועם השני נוני"ן, הרי ת"ש בגמטריא ן'. וכן האותיות הפנימיות של נחמן, ח"ם, עם השני אותיות בגמטריא ן'. (ועיין במקומו שאותיות הפנימיות של נחמן נתן, הם חמת, בסוד וחמת המלך שככה).

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

בגמטריא נחמן, ועיין רש"י בפרשת בא עה"פ פסח הוא לה' (יב:יא) דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי פסח, וגם פשק"א לשון פסיעה, עכ"ל (שוב ראיתי גירסאות פסק"א). והנה דרך דילוג וקפיצה הוא בחי' שיר כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' כמש"כ מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות, ע"ש, פשק"א עם הי' מיני נגינה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

פסח לשון דילוג. והרי הוא כענין מש"כ בליקוטי מוהר"ן סד:ב ז"ל וע"כ ישראל נקראים עבריים, ע"ש שהם עוברים באמונתם על כל החכמות וכו' ע"ש. ועיין בספר שרשי המצוות לרמח"ל, כלל המ"ב – בקרבן פסח שכז"ל והכלל, שקרבן פסח הוא תיקון כנסת ישראל, והבדל ישראל משאר האומות, והתחברם בשכינה ליעשות בה אומה קדושה, ע"ש. והרי מבואר שפסח ממש תואר לעם ישראל כמו עברי. ולכן כתוב (מגילת אסתר ד:יז) ויעבר מרדכי, ופרש"י על דת להתענות בי"ט ראשון של פסח ע"ש. [ועיין בספר מלכים א:ה:ד – כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו מסביב. שלום דייקא, ראשי תיבות ודע מה שתשיב לאפיקורוס, שהוא בעניני החכמה שיש עליהם יישוב, מכל עבריו מסביב, ולא מאלו החכמות שצריכים לעבור ולפסוח עליהם בעזות דקדושה בכל מלכי עבר נהורא].

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

חג המצות – בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

א. מצת, מ' שאכלו מ' יום, צ"ת ע"ה בגימטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם ע' בפנים בסוף הקונטרס בענין אמירת נ נח בלבד. שמצ"ה בגימטריא כפו"ל וכו'.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

ב. נחמן = פסח. מאומן ע"ה = חמץ, רמז לשבועות שמביאים שתי הלחם מחמץ (מאמן בלי ו' עם הד' אותיות = מצה).

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

נ'חמ'ן, מ"ח גימטריא יוב"ל, סוד השבעה שבועות שסופרים מפסח לשבועות כנ"ל (שנחמן גימ' פסח, ואומן בחי' שבועות), שהוא סוד ן' כידוע. וכן ביובל מצוה לתקוע בשופר, שהוא ענין השיר כשפ"ר.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

נ'- לברוח לשער נ' כידוע בס' ליל פסח וכו'. וזה נח - בחי' תיבת נח, כמבואר כל זה בריש ספר אדיר במרום. וכן בסוכה יש נ, שהסכה הוא שבעה על שבעה ומשהו (ע' ברש"י מס' סוכה ואכמ"ל).

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

פסח, אחד מהפירושים, דילוג. הדילוג מפ' לס', הוא כ', והדילוג מס' לח', הוא ב"ן. כב"ן, אם כבנים, בגמטריא ע"ב, והוא השם שיוצא מהג' פסוקים ויסע ויבא ויט, בדילוג מריש הפסוק של הראשון לסוף הפסוק השני, לריש הפסוק הג'. ואילו פרעה אמר (שמות יד:ג) נב"כים הם בארץ סגר עליהם המדבר.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

פסח, הס' מתחלף עם ז', באותיות השיניים זסשר"ץ, הרי אותיות חפז, החפזון של יציאת מצרים.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

פסח, בא"ל ב"ם – ודק. ומזה רואים כמה שמדקדקים בפסח. ועוד נראה לפרש שזה לשון דוק בככי ותשכח בניגרי (שבת קנב. פרש"י אכול הרבה ותמצא האכילה בפסיעותיך שיחזק כחך דוק כמו אכל מדקה (דניאל ז) לשון כוסס, עכ"ל).

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

לפי הכוונות אין החמץ רע, אלא בחי' מוחין דקטנות שבהן אוחזים החיצונים, ועם כל זה מצינו בכוונות של ביעור חמץ ובעוד הרבה מקומות בחז"ל שהחמץ והשאור שבעיסה בעצמו רע. ולפעמים י"ל שבפסח תיכף כשיש חמץ מיד נאחז ונתפס בטומאה ולכן חשיב רע. ולפעמים נראה שיש בחינות שהחמץ בעצמו רע.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

חמץ במשהו:

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

בפסח צריכים להזהר ממשה"ו חמץ, זאת אומרת ליזהר ממשה ו', דהיינו משה רבינו ועוד צדיקים, צריכים להיות מקושר רק להצדיק הדור בחי' משה רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן, ולהזהר מה'ו' - המוסיף, כי כל המוסיף גורע, כידוע בסוד היום עשתי עשר (שע"י שמוסיפים הע' הי"ב נעשה י"א, ע' בזה באריכות נפלא בספר הקדוש אדיר במרום להרמח"ל).

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

חמץ – מצה. ידוע, ששניהם יש אותיות מ"צ ואין ההבדל אלא ברגל הח'. וי"ל שאותיות מ"צ בגמטריא ק"ל הם בחי' שם א"ל, כי הק' חוזר לא'. ועיין בספר אדיר במרום (עמ' שמז-שמט, מכון רמח"ל) באריכות, שיש בדיקנא י"ג א"ל, ה' תיקונים הראשונים הם בסוד הה' א"ל של החסדים, ה' אותיות של אברהם, ואח"כ ח' אחרים, בסוד הרמ"ח היוצא מהם, והוא להתפשטות יאהדונה"י. והה' הם כנגד הוי"ה הראשונה בג' הויות וחד דכליל לון שעושים הי"ג, והיא סוד הנהגת אריך אפנין לבד בסוד החסד, והי"ה דכליל שהיא מזל ונקה. ובאמת א"ל עצמו דהיינו התיקון הראשון הוא בסוד ונקה, וד' האחרים בסוד הד' אותיות של הוי"ה הא', והם העומדים להימתק באור האורחין (סוף עמ' שמח – כולם תיקונים המניחים שפע החוטם והפה להגלות בסוד הארחין). ע"ש כל זה באריכות, ועכ"פ מבואר החילוק בין הה' והח'.

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

ליל ראשון של פסח – בריחה לאימא עלאה, ואחר כך צריכים לבנות בהדרגה. מובא כמה וכמה פעמים. וכן מבואר בספר אדיר במרום עמ' כב בענין רשב"י. וכן הוא יסוד התחלת ספר צדקת הצדיק.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

ירקות בסדר של פסח, י"ל כי ירקות נקראות אורות (מלכים ב:ד:לט ויצא אחד אל השדה ללקט ארת, ובתרגום יונתן ללקטא ירוקנין ובפרש"י ז"ל ויש שפותרין ארת – ירקות, כמו 'כחם צח עלי אור (ישעיה יח:ד), ע"כ.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

הגדה של פסח:

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

הגדה של פסח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הד' כוללים של השיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

הגדה של פסח ע"ה בגמטריא תצו(ה), כי השם יתברך אמר למשה מי אשר חטא אמחנו מספרי, ואמרו חז"ל שעכ"פ נתקיים בפרשת תצוה שלא נזכר שם של משה, וכן בהגדה של פסח שמו של משה נזכר רק פעם אחת בדרך הפסוקים. ולפי זה הגדה של פסח ממש נקרא "ספרי" הספר של השם יתברך, ואכן ספרי בגמטריא המשה.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

ובדומה לזה יש לפרש, שאחר שקראנו את המגילה בפורים שאינו מזכיר במפורש את שם השם, והרי הצדיקים מתדמים להשם יתברך, ועל כן משה רבינו בחר לעצמו להעלים את שמו בהגדה של פסח.

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עיקר הטעם שלא נזכר שמו של משה כבר פירשתי במקום אחר, כי הגדה של פסח מפי אליהו הנביא, שהוא הפה של משה רבינו כמובא בספרי קודש (עיין למשל בספר אדיר במרום עמ' תש ז"ל סוד אליהו שהרג זמרי, והוא העתיד להיות לפה למשה ולהחזיר התורה על תיקונה, ע"כ), ולכן כיון שמשה רבינו הוא הוא המדבר, לא היה חוזר על שמו, וזה פשוט וברור, וממש היפוך מהטועים והמבולבלים. כי כל הגאולה של ליל פסח היה להגיע אל משה שהתחיל להוציא אותם ממצרים. ולכן בכל דור ודור כאשר אנו נזכרים ונעשים פעולות גאולתינו ופדות נפשינו, אנו קוראים בקולו של משה רבינו ומתקרבים ומתקשרים ומתבטלים אליו.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: הגדה של פסח, השף - אחד מהשמות של השם יתברך שלא כולם מכירים, פה השף הגדול יתברך שמו מבשל ענינים, וכמו ששיבח יתרו (שמות יח:יא) עתה ידעתי וכו' כי בדבר אשר זדו עליהם, בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו (סוטה יא, הובא ברש"י עה"פ).... להפוך לכל העמים שפ"ה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. (ואגב יש להזכיר שמצאנו בספר עמק המלך ובעוד מקומות ששלמה המלך ע"ה בעת גלותו היה שף ועי"ז התחתן עם נעמה).

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

כאן הבן שואל. כ"אן הבן" בגמטריא נ נח, היינו שואלים כננח.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

לבן ביקש לעקור את הכל:

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון, לפורים, במדרש שלחה אסתר למרדכי ביד התך, אמור לי מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כליה. שלח לה מפני שנעשו ישראל מך ורש. כששמעה אסתר זאת אמרה אלי אלי למה עזבתני וכו' וכו' עיין שם, שפירש שנלקח אותיות אל"י ממלאך שר ישראל מיכאל, ונשאר מך, ומ'ישראל' ונשאר 'רש'.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש בזה מה שאומרים בהגדה של פסח, לבן ביקש לעקור את הכל, כי לבן בגמטריא פעמיים אל"י. אכן בעוד שיעקב אבינו היה אתו, לא היה שמו ישראל אלא יעקב, ואין לעקור משמו אלא י', ועם אל"י של מיכאל, הרי כ"ל ע"ה, וזה שביקש לעקור את הכל. ולפי זה יש לפרש המשך ההגדה, וירד מצרימה, כמו שהקשה הריטב"א, ועיין בחתם סופר גיטין יז., ובציץ אליעזר כב:כז:ו פירש על פי התרגום יב"ע שוירד מצרימה חוזר גם על לבן, שהוא בלעם עיין שם. ולפי מש"כ י"ל שהרי השפיל שרו של ישראל מיכאל, והי' של יעקב, ונשאר מכ-עקב בגמטריא ע"ה אבי וירד, מלשון וירדו בדגת הים (בראשית א:כו) שהכניסו תחת ממשלת שר מצרים.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

ובמסכת יומא פג:ב רבי מאיר דייק בשמיה דבעל הפונדק, אמר לו מה שמך, אמר להו כידור, אמר ש"מ אדם רשע הוא שנאמר כי דור תהפוכות המה. כידר בגמטריא, אבי וירד ע"ה, הנ"ל. ועיין בספר ניצוצי שמשון שפירש כל הפסוק, אסתירה פני – לקיחת אל"י מישראל, ונשאר ש"ר, דור תהפוכות, הופכו ל-ר"ש.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

בהגדה של פסח שרים דיינו על כל מיני טובות שהשם יתברך עשה לנו, עוד ועוד, שאילו עשה חסד זה ולא זה דיינו. ואז אומרים, על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום - כפולה מכופלת זה מרובע, הרי אחד, כמה, כפול, וכמה טובה, משולש, כפולה ומכופלת - מרובע, למקום - מקומו של עולם, עלינו - מול רבינו הקדוש שמקומו מאומן. הרי: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים – דצ"ך עד"ש באח"ב, ע"כ. דצ"ך עד"ש, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן י"ל דצ"ך עד"ש ב"א, בגמטריא נ נחנחמ נחמן מאומן, ח"ב הם העשרה מיני נגינה, שהם ח'יי ב'רסלב. וכן נעוץ סופו בתחילתו, באח"ב ד"צ, עם הכולל בגמטריא נ נח. ובלי הצ' – הצדיק, יש רק חב"ד (עמש"כ בערכו).

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

האותיות האמצעיות עדשב, בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

רבי יהודה על שם יהודה בן יעקב שנתן לתמר ג' דברים לערבון, והיא הציגה אותם לו כסימנים להכיר. וזה היה לתקן מה שרימה את יעקב אבינו בהכר נא הכתנת בנך, ויעקב רימה את יצחק אביו כאשר קיבל הברכות, והסימנים שמסר לרחל, מסרה אותם ללאה, ועי"ז ראובן היה ראשית אונו ולא יוסף. ואנחנו נוהגים ליתן סימנים בראש השנה, ראש בגמטריא דצ"ך עד"ש באח"ב, וכל ענין של רבינו הוא ראש השנה, ושמו של רבינו, נ נח נחמ נחמן עם הכולל, בגמטריא פצפצי"ה, המלאך הממונה על תקיעת שופר, ורבינו נתן סימן על זה בשורה תחתונה של הפתק. והפתק הוא ערבון על הגאולה. וקי"ל שהקץ לא יאוחר מו' אלפים שנה, ו' אלפים חסר ערב"ן – התרע"ח – אחר ד' שנים בתרפ"ב כיון שעוד לא הגיע הגאולה, רבינו שלח לסבא ערבון וסימן, וזה מה שהפתק הקדוש מתחיל: מאד היה קשה לי, וכבר זכינו לכמה פירושים יפים להבין הקישוי בדבר, ולפי דברינו פה נוכל לפרש בעזה"י, מאד, זה מא'-ד', שרבינו חיכה ד' שנים לתוך שנות הערבון, שנים של קישוי הגלות, וכיון שעוד לא בא, רבינו נכנס בעצמו לעובי הקורה, ונתן סימן וערבון.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

סימנים על המכות, נלע"ד שי"ל כי ידוע שמצרים נקראת כור הברזל, שמצרפים המתכת. והנה כתיב (יחזקאל כב:כב) כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה, ותרגם יונתן: כאיתמסאה כסף בגו כורא כן תתמסון בגוה, ע"כ. הרי שענין ההיתוך בכור הוא המסאה או מסון, קרוב ללשון סימן. וכן בגמרא מצינו (יבמות מ.) אסמייה, שפירושו למחוק.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

מצה שמן זית בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן אמתי, ועם הכולל בגמטריא רשות היחיד.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

פסח – שבועות – עיין מש"כ בערך להביא את ציון רבינו לירושלים.

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

חולו של מועד

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

הימים האלו בבחינת חולו של מועד.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בליקוטי הלכות הל' חול המועד (ד:ג) מבואר שהשיר פשוט כפול משולש וכו' בחי' השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, שזה השיר התגלה בליל פסח - עכ"ז אף לאחר ההתגלות, עדיין לא יצאו לחירות אלא נפלו שוב תחת הצקת פרעה עד אחרון של פסח, ואז הכריחו את פרעה להקאות הכל - ומבואר שם שעכ"פ עם השיר הזה יצאו שלא שבו רק לבחי' חול המועד, וזה בגלל דבר האבודים שמלאכת אבודה מותר בחול המועד, ע"ש.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאו' ניתן להבין מזה, שזה ממש בבחינתינו היום, ובאמת מוהרנ"ת כתב כן בפירוש שם (אות ו), שכבר נתגלה השיר פשוט כפול משולש ומרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן, ואף שעדיין הוא סוד, עכ"פ באיזה בחינה נתגלה להדיא שזהו השיר כשפ"ר. גוט מועד!

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

ספירת העומר:

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

כוונות:

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העמר:

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: מלך העולם אשר קדשנו במצותיו, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של: קדשנו במצותיו וצונו, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

ספירת, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

העמר, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

הסופי תיבות של: על ספירת העמר, בגמטריא נון נון חית. (והראשי תיבות בגמטריא קל"ה, בסוד נשים דעתן קלות, ה' גבורות, ה' פעמים הוי"ה עם הה', והוא מידת העזרת נשים קל"ה על קל"ה אמה. כי מנחת העומר משעורים כמנחת הסוטה. ועל ג' מצות נשים צריכים להיזהר, נ'דה נ'ר ח'לה).

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ט ימים, כל אחד כלול בי', ועם שבועות, הרי 491, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

איר. ראשי תיבות רבי ישראל אודסר, איר ע"ה בגמטריא רבי. איר ראשי תיבות אני י' רופאיך – על ידי רבינו ורבי ישראל אודסר. ואכן מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רעז, שאייר הוא ענין רפואה שבא על ידי שלום, ולכן אייר ראשי תיבות איבי ישובו יבשו רגע (כמובא בדן ידין מאמר ז ובמגלה עמוקות אופן קכא), ועמש"כ על התאריך של הסכמת רבי משה פיינשטין להפתק הקדוש.

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

אייר, ר"ת אין יאוש יש רבינו (אלחנן נ נח).

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

פסח שני. פסח בגמטריא נחמן. שני בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

סיון. עיין ערך תאומים.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בפסחים סח:

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות נקראת עצרת. עצרת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והוא היום שנולד ונפטר דוד המלך ע"ה, בחי' זה יעצר בעמי (שמואל א:ט:יז – וריש הפסוק: ושמואל ראה את שאול וה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך, עכ"פ מבואר שהוא ענין מלכות כמש"פ רש"י שם, ימשל ע"ש. אמרי שאול, שבועות. והנה עצרת אותיות צרעת, ובאמת דוד המלך נלקה בצערת, כדאיתא במסכת סנהדרין קז. ובמדרש).

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

כבר כתבנו בספירות העומר, מ"ט ימים, כל אחד כלול בי', ועם שבועות, הרי 491, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

זמן מתן תורתינו. מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכל מתן תורה היה בקול שופר, שופר בגמטריא הפתקא, ובחי' הרם כשפר קולך, שיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

ספר כוכבי אור, שיחות וספורים מרבנו ז"ל מט. בשבועות העקר הוא להיות ער, ובהושענא רבה העקר הוא האמירה, ע"כ.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

הנראה בזה, כי מבואר בליקוטי מוהר"ן עד, שהושענא רבה היא בחינת דיבור בלא דעה, והביא על זה הזוהר (קדושים פה) אית מאן דלעי באוריתא ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע, כל מלה ומלה סלקא לעלא, וקב"ה חדי בהאי מלה ונטע לה סחרנין דההוא נחלא וכו' עיין שם. ומבואר בתורה עד, ששמחת תורה בחי' דיבור בדעה, עיין שם. ונראה ששבועות, זמן מתן תורה, צריך להיות בבחינת שמחת תורה דיבור בדעה. והנה מבואר בזוהר הנ"ל שהדיבור בתורה בדעה, אזלא ושטא בעלמא וסלקא לעילא וכו' ואתסחי בנהרא דבעלמא דאתי דנגיד ונפיק מעדן עיין שם. ומבואר החילוק הגדול שרק אלו הדיבורים נטבלים מה שאין כן הדיבורים בלא דעה, רק נטעים מסביב הנחל. וידוע מליקוטי מוהר"ן תורה נו מעלת הטבילה במקוה בליל שבועות, שהוא שער נ'. וזה חשיבותה של הדיבור בדעה, שבני ישראל כולה זרע אמת (ירמיה ב), כמו שהספרים הקדושים מביאים אין מספר פעמים. ולכן העיקר בשבועות רק להיות מוצבים בעצמנו, וליטהר במקוה.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

ספר שיח שרפי קודש

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

ב–תרסז אַחַר "שבועות הַגָּדוֹל", שֶׁהָיוּ אֵצֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כִּשְׁמוֹנִים אֲנָשִׁים עוֹבְדֵי ה' גְּדוֹלִים מֵאַנַ"שׁ, וְהָיְתָה אָז הִתְעוֹרְרוּת נִפְלָאָה עַד שֶׁכִּנּוּ אַנַ"שׁ אֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה בַּשֵּׁם: "שָׁבוּעוֹת הַגָּדוֹל", "דֶּער גְּרוֹיסֶער שבועות". אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאַנַ"שׁ שֶׁנָּסְעוּ וְנִפְרְדוּ מֵאִתּוֹ: "נוּ, אַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מֵעַתָּה שֶׁלֹּא לַעֲשֹוֹת "עגל", כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמַתַּן-תּוֹרָה, ע"כ.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

לכאורה דיבור הזה הוא סתם לפום ריהטא שיגרא דלישנא וביטוי בעלמא, כי לכאורה אין קיים אותו נסיון בכל דור, שמחכים להחזרה של משה רבינו, ודוקא ביום הארבעים. ועם כל זה יתכן שכיון שחטאו, כבר יש סימן ורשימה, והוה זמן מוכן לפרעניות ולנסיון עברה.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

חנוכה

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

סיפור האורח ולבוש גן עדן עיין חיי מוהר"ן פה. ועמש"כ שם ובענין ליל ניטל.

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

פך שמן – עיקר נס חנוכה – פך שמן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

נרות חנכה, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

חנוכה הוא ענין של נ נח כידוע, שהוא פרסומי ניסא באמונת חכמים, וכן מהדרין מן המהדרין מדליקין אחד שנים וכו', והשם פצפצי"ה הוא שם של חנו"ך. וע' במס' מגילה בהרא"ש דף ד: (ויש שם טעות בדפוס – מקום נקי מכתב, שממש מראה מקום להדיבור הנצרך!) דנר חנוכה יומא קמא מברכין נ נ"ח וכו'. וע"ש שבפורים מברכים מנ"ח אותיות נחמ.

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

(ויש שני קושיות שהא' מתרצת השניה. דהיינו א' למה כתבו רק נ נח, וב' הלוא רק ר' נחמן זכה לדעת הסוד הזה של נ נח נחמ נחמן מאומן. ובזה השנית י"ל הראשון שבאמת שלפני ר' נחמן לא זכו לדעת את הסוד של נ נח נחמ נחמן מאומן רק שמץ מינייהו ורק לאיזה רגעים, ולכן כאשר התחילו לכותבו ונעלם ממנו, לא הספיקו לכתוב רק נ נח, ועל כן כתב הרא"ש וכו'). והנה הרא"ש הוא ממש בחי' רבינו, בבחי' ראש בני ישראל. והנה ההילולא של הרא"ש בט"ו חשון [שוב ראיתי שברוב מקומות כתוב ט' חשון, והוא יום הילולה של ר' ישראל קרדונר], והוא ההילולא של מתתיהו כהן גדול! הרי מובן שהרא"ש זכה ביותר בהשגת חנוכה. והרי מתתיהו כהן גדול עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

והרא"ש הוא רבינו אשר, ועיין בפרשת וזאת הברכה רש"י עה"פ (לג:כד) ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו טבל בשמן רגלו, שכז"ל שהיו בנותיו נשואות לכהנים גדולים הנמשחים בשמן זית, עכ"ל.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ענין יום הילולה של מתתיהו כהן גדול בט"ו חשון, נראה לפרש, כי ירבעם לא רצה לעלות לבית המקדש לרגל, ולכן עשה חג סוכות שלו בחשון (מלכים א:יב:לב), והרי מתתיהו כהן גדול זיכה לבני ישראל חג חדש של ח' ימי חנוכה, ולכן נקבע הילולה שלו באותו יום שבדה ירבעם להיות חג חדש. וידוע שחנוכה שתמיד חל בפרשיות התורה של מכירת יוסף מאד מקושר לענין של יוסף, כמו שירבעם היה אמור להיות משיח יוסף [-ולפי הדעה שהרא"ש נפטר גם בט"ו אתי שפיר, שהרי חטאתו של ירבעם היתה שרצה להיות הראש]. והנה במקומו פרשתי שהילולה של סבא ישראל בח"י חשון, ביום ד' של סוכות של ירבעם, מקביל להילולה של רבינו הקדוש ביום ד' של סוכות, ח"י תשרי, כי רבינו עסק בתיקון של ירבעם דייקא כאשר סבל מהרדיפות של השפוילה זיידא (-הסבא השפל). והנה סבא נולד בכ' כסלו וזאת אומרת שהברית מילה שלו היה בג' חנוכה. (פעם שמעתי מא"א שאמר בשם איזה ספר בענין השלמת ימי הצדיקים שנפטרים ביום לידתם, שיש לעשות החשבון [גם] מיום המילה).

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה בענין פרסומי ניסא יש לדיין טובא, כי הב"ח והפרי מגדים ( או"ח תרע"ט:א) כתבו (ושורש הדבר בנוי על הרמב"ן) שעיקר מצות נר חנוכה הוא שממונו ידלק, וא"כ לו יצוייר שכל הענין שכותבים נ נח על הקירות היה רק מדין פרסומי ניסא אז יש לדון עם מספיק שהחומר כתיבה הוא ממונו ולא הבית או הקיר שנכתב (ועיין בפרק שנשאנו בענין כתיבת נ נח על רכוש של אחרים, שאולי יש בזה מדין כח מעשיו הגיד לעמו – דהיינו דין כיבוש, ואז יש לדון עוד טובא כמובן), אכן וודאי יש עוד הרבה ענינים גדולים ודברים העומדים ברומו של עולם בכתיבת נ נח כמובן קצת מרחוק לכל המעיין בספרינו. וגם כעת שמעתי שיעור מר' אשר ווייס של העדה החרדית, שרצה לחדש דרך אחר בסוגיא בענין מה הקשר בין נר שבת לנר חנוכה, שהלוא נר שבת זה מדין עונג וכבוד ונר חנוכה זה מדין פרסומי ניסא, ועוד שאלות בסוגיא, והוא העלה שאין הדין של פרסומי ניסא דין בממונו, רק דין שרובצת על הנמצא, אם זה יחיד אז מוטל עליו ואם זה רבים נמצא המצוה חל על כולם שאחד יעשה בשביל כולם, ולפי זה יכולים לומר שהמצוה לפרסם נ נח חל על כולם, ושפיר יכולים להצטרף ולקיים כתיבת נ נח אפילו על רכוש של מי שהוא אחר, וכל זה כתבתי רק לרווחא דשמעתא, כי הלכה למעשה זה הכל חכמות, ועלינו לעשות כל מה שביכולתינו לפרסם שם של רבינו להאיר אור השם יתברך בעולם.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין עוד בענין פרסומי ניסא, שהטורי אבן (ריש פ"ב מסכת מגילה דף יז. ד"ה היה) נקט שאפילו לפי הדעה שמצוות אינן צריכות כוונה, מכל מקום קריאת מגילה צריכה כוונה, ואם קרא בלא כוונה לא יצא, ובשפת אמת (ד"ה היה) ביאר הטעם משום שבמגילה עיקר המצוה היא לפרסם את הנס, ובקריאה בלי כוונה אין פרסום הנס. אכן כאשר הנידון הוא בשם הצדיק אין ספק שיש פרסום אפילו בלי כוונה.]

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צ"ב דבחנוכה חוזרים באחוריים שמונה פעמים, משא"כ בשיר הגאולה חוזרים באחוריים רק עד מרובע. ונראה שבחנוכה כיון שלא עושים האחוריים במכה אחת, רק בימים שונים זה אחר זה, צריכים להגיע ממש להסכום הנדרש של עשרה. ובזה יוצא לנו חידוש עמוק, שבכלל החשבון של עשרה יש השמונה נרות השמש והמדליק, שגם המדליק בעצמו בא בחשבון. (ולכאו' נרות חנוכה הם האור של הצדיק, והשמש, אלו הנחמנים המשמשים את הצדיק ומביאים את האור להעולם, אכן גם במדליק יש הנקודה שלו, איך שאור הצדיק מאיר בו וממנו). ולכן קוראים ליום שמיני של חנוכה "זאת חנכה" (ולא "זאת חנוכת" – כלשון הקריאה בתורה), שהיא בגמטריא, נ נח נחמ נחמן מאומן (א.ל.) [והנה ח' (כנגד יום השמיני של חנוכה) פעמים הוי"ה בגמטריא יצחק, השם הסודי של רבינו, וכן "נ נח נחמ" עם שני כוללים בגמטריא יצחק, נחמן מאומן]. (מצינו ח' שהוא י', בספר ישעיה ט:ה ויקרא שמו פלא יועץ וכו', ח' שמות, ובביאור הגר"א כתב שהשם האחרון, שלום, כולל ג' דרגין, כי ג' שלומות הן (ברכות נו:), הרי כאן יו"ד.)

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

ח' ימי חנוכה י"ל כנגד הח' שמות של חזקיה, וכמו שמסיימים הפיוט מעוז צור, חשוף זרוע קדשך, ראשי תיבות חזק של חזקיה, שהיה ראוי להיות משיח לולא שלא שר לי"ה [חזקיהו בן אחז נכד עוזיהו שביקש גם כהונה, היפך החשמנאים כהנים שביקשו מלכות השייך לבית דוד]. דאיתא בסנהדרין צד. אמר הקב"ה יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות, ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות. חזקיה דכתיב (ישעיה ט:ה) כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום, והאיכא חזקיה, שחזקו י"ה, דבר אחר חזקיה שחזק את ישראל לאביהם שבשמים. סנחריב דכתיב וכו' וכו' והאיכא סנחריב, שסיחתו ריב, ע"כ. הרי ח' שמות, ושם חזקיה כנגד השמש. ולכן השני שמות הראשונים, פלא יועץ, ראשי תיבות פ"י בגמטריא חנוכה ע"ה. וחזקיהו היה נוחח לדורו כשמן (רש"י שם בישיעה י:כז עה"פ וחבל עול מפני שמן), בחי' אור האמת שהוא ענין חנוכה, ענין שלמות הדיבור על ידי אמת, וללכת אחר הרבים לקבוע הלכה בשלום, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב', וכן בקמא תורה יד ענין של חנוכה הוא שלום עולמי, היפוך סנחריב שסיחתו ריב. (לשון יוונית, השפה, היה מותר בבבל. אבל אסרו לחלוטי לשון יווני בחידות ובלשון סתום וכו'). וזה המשך הפסוק, למרבה המשרה, לשון שמן משחת קודש – משח רבות קודשא. וזה הכפלת ילד ילד בן, כי הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים (שבת כג:), יל"ד בגמטריא מ"ד נרות שמדליקים בחנוכה, עם חישוב השמש כנ"ל. ילד ילד בגמטריא פ"ח שמן. ילד לנו, לנו בחי' יון, כי הל' ג' קוצים של היו"ד. גם 'לנו' נוטריקון ל"ו נרות.

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שכתוב בפסוק ותהי המשרה על שכמו, כי ידוע ששלטון היוונים בא מיחוסם ליפת, וכוחו של יפת בזכות ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם (בראשית ט:כג).

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

קיצור הכוונות לרמח"ל – ענין חנוכה: הנה חנוכה הוא בסוד הנצח, וספירה זו היא השולטת, והוא ענף החכמה, ולכן נעשה הנס בשמן. והתיקון הוא בהוד. ור"ל לפי שבימי היונים גזרו על המילה, והיו רוצים בזה לעכב התפשטות הה' חסדים היוצאים מן היסוד, בכח הערלה הסותמת. וכשיש הערלה שמכסה על היסוד, אז הס"א לקוחת כח, כין אין כחה אלא מן הסיתומים, ומתאחזת בספירות לינק מהם, וכל אחיזתה אינה אלא בספירת הוד, בסוד: כל היום דוה. ונמצא שהיו רוצים לפגום הוד. וכשגברו בית חשמונאי, אזי נתבטל הקטרוג, ונתקן הפגם. ולכן התיקון הוא בהוד. כי הוא הנתקן על ידי מתתיה ובניו, כי היו ה', בסוד הה' חסדים היוצאים מן היסוד. שכשהם מתגברים, הס"א נחלשת ואינה יונקת. ועל כן אומרים על הניסים במודים, שהוא בהוד כידוע, עכ"ל.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בליקוטי מוהר"ן תורה כט:י ז"ל והנה הכלל, שצריך לתקן תחלה תיקון הכללי, ועל ידי זה ממילא יתוקן הכל בפרט, ואף שתיקון הכללי הוא גבוה ומרומם יותר מתיקון כל דבר בפרט, עם כל זה מחמת שתיקון כל דבר, תלוי בהמוח, דהיינו להמשיך לבנונית מן המוח בבחי' ונוזלים מן לבנון, ולרומם המוח אי אפשר כי אם על ידי תיקון הכללי, בבחי' כנשר יעיר קנו כנ"ל, ע"כ צריך לילך מתחלה אל המדריגה היותר עליונה מזה, דהיינו תיקון הכללי, כדי לתקן ולרומם המוח, ועל ידי זה נתקן הכל ממילא, עכ"ל.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

להדליק נר חנוכה, ראשי תיבות נח"ל כמובא מהאריז"ל, ורבינו הקדוש הוא נחל נובע מקור חכמה. גם נחל אותיות לחן – ניגון, שרבינו הוא השיר פשוט כפול שלוש מרובע. ואות ל' מתחלף באות נ' – באותיות הלשון (דטלנ"ת, וכמו שרש"י מפרש בתורה), הרי ננ"ח.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

המנורה של חנוכה, ארבע קנים לכל צד, יוצא בהרבה מקרים, כמו ד' נונין הקטן בתוך הגדול ממנו. לצד ימין לשני עבריה. והם הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן. והשמש באמצע, מייצג את – מאומן.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

טבת בגמטריא תי"א תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. יסוד טבת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

עשרה בטבת, הילולא של רבי נתן. בשנת 2015- - התשע"ה, ראש השנה של הגוים נפל בי' טבת [לפי הבינה מלאכתית, זה קרה בשנת 1946, ויקרה בשנת 2084]. ואז רבינו היה על ראש השנה האמיתי שלנו, ותלמידו על של הגוים. ויש עוד שנים שנופל ראש השנה שלהם בט' טבת, נמצא שסוף היום בי' טבת. וענין רבי נתן הוא יום כיפור, וכמה פעמים הראש השנה שלהם נופל בתוך י' ימים של י' טבת.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

לאחרונה מסופר שמתנגדיו היו מתריסים בו ואומרים לו כי ביום שיפטר מן העולם הם יעשו חגיגה גדולה ומשתה.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

ואילו רבי נתן ענה להם: ביום שאסלק מן העולם..כוס מים לא תשתו! וכך קרה..רבי נתן נפטר בצום עשרה בטבת.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

אכן לא מצאתי מקור לזה, ואדרבה סיפור כזה מסופר על החוזה מלובלין, לאחר שנפל מן החלון כאשר פעל להחיש את הגאולה (-ורבינו הקדוש לא הסכים לזה כידוע), והמתנגדים שמחו ורצו לחוג ולשתות יין, אז החוזה אמר, כשאצא מן העולם אלו לא ישתו אפילו כוס מים, וכן היה כעשרה חודשים מאוחר יותר נפטר החוזה בתשעה באב.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הדיבור יותר מתאים לתשעה באב שהוא צום גם בלילה.

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

גם הסיפור שמסופר על רבי נתן שאם יפסקו לו גיהנם, הוא יפתח ליקוטי מוהר"ן, מצינו שכבר יש סיפור כזה בחסידות לפני רבי נתן, כמש"כ במקומו.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

שובבי"ם ת"ת. שובבים בגמטריא רבי נחמן. שובבים תת, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב, עם הה' תיבות.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

שבט. בגמטריא רב נ נח ע"ה. שבט בגמטריא איש, אלף יוד שין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שבט, אות ט' מתחלף באות נ' באותיות הלשון דטלנ"ת, הרי שב"נ – נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

באר את התורה, באר בגמטריא היטב באחוריים, כמובא.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן (אות תקסב - ליקוטי הלכות ענין אברע פרשיות הלכה א): שמעתי מרבנו ז"ל שזמן נתינת הצדקה של ארץ ישראל הוא באדר.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

אדר, ר"ת ראש דברך אמת (השמטות שיחות הר"ן), ועל כן הוא בגמטריא (ע"ה) נ נח נחמ – ראש דברך. וזה מה שרבינו אמר שבתחילה כל ההתחלות היו מפסח ועכשיו... ולא סיים והמשמעות היה שעכשיו כל ההתחלות הם מפורים. כי פסח זה בגמטריא נחמן, אז כל ההתחלות היו מפסח, אבל עכשיו רבינו כבר גילה את הסוד שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן, אז עכשיו ההתחלות מאדר – נ נח נחמ.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד בפירוש מה שאדר הוא ראשי תיבות ראש דברך אמת, ראש פירושו לפני, כמו הראשון אדם ויום הראשון הנאמר אצל ערב פסח, והרי לפני הדיבור צריכים אמת. והענין, כי ניסן הוא בחי' הפה, כידוע שגלות מצרים הוא כבד פה בגלותא, ולכן באדר כבר מכינים ומחנכים את הפה, והעיקר בזה הוא אמת, כמבואר בריש ספר המידות שיש להשיג מידת האמת כל כך עד שלא יצא מהפה שום שקר אפילו בטעות. ועוד י"ל שאות ד' מתחלף לאות מ', בעשיריות, והרי אדר – אמר.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

אדר ראשי תיבות אומן ד' ראשי שנה, כדאיתא בריש מסכת ראש השנה שארבעה ראשי שנים יש. וכל ענין של רבינו הוא ראש השנה. וזה רמז להנ"ל שעכשיו ההתחלות מאדר.

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

אדר, ראשי תיבות, רבי (ישראל) דוב אודסר.

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

משנכנס אדר מרבים בשמחה. מתי זה מתחיל משנכנס. י"ל אפילו מערב ראש חודש, כי 'שנכנס' עם הה' אותיות וב' כוללים (-מצינו הרבה פעמים באריז"ל שני כוללים, ומובא מכללי האבולעפיא כל שני אותיות יכול לקבל כולל), בגמטריא ערב אדר.

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

משנכנס אדר מרבים בשמחה. ושואלים הלוא תמיד צריכים להיות בשמחה. אלא שעיקר התורה נתנה להננחים. וכאשר בא חודש אדר, הרבה רוצים להצטרף, אז מרבים במספרינו, בשמחה. וכאשר מגיע חודש אב, רבים נמנעים ממנו, אז ממעטין מספרינו, בשמחה. כי תמיד בשמחה נהיה בעזרת השם, בין אם הרבה יסכימו או יפרשו.

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

השמחה תמיד ביציאה, כמו שכתוב כי בשמחה תצאו, ולכן כאשר כבר נכנסת, משנכנס אדר, צריכים לתפוס בה ולהרבות בה, ולכן מרבים בשמחה.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

אדר אותיות ארד – אני ירד, כי על פי רוב צריכים לרדת לעשות כל מיני שטות כדי להיות בשמחה.

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

בענין אדר הסמוך לניסן תמיד חסר, עמש"כ במסכת בכורות דף נז:-ח.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

אדר, ז' אדר, פורים (תשפ"א):

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

כ' במגלת אסתר ד:טו ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הענין הוא, כאשר המלך בא לבקר מישהו בהפתעה, בעל הבית יהיה עמוס בהכרת קטנותו, מי הוא בכלל שהמלך בא לבקרו, אכן אין לו לחשוב הרבה על זה, כי הרי המלך בא לבקרו, והוא צריך לארח את המלך, ובודאי אם המלך בחר לבקרו זה בגלל שחושב שאצלו ימצא קורת רוח, ועל בעל הבית להתאמץ בשמחה רבה ועלוזה, כדי להמציא להמלך מבוקשו. ובהיות זה הדרישה כאשר המלך בא לבקר, על אחת כמה וכמה כאשר האדם בא לבקר את המלך, כמה וכמה הוא צריך להתאמץ ברוב שמחה ועוז, שהמלך יהנה ממנו ויקבלו. וזה מה שאסתר הבינה ואמרה כאן, ועכשיו נראה יותר באריכות איך זה מדויק בפסוק.

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

אבדתי אבדתי, זה בחי' אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות – א"נ הכפל לשון הוא לרבות, ולרבות זה בחי' (בראשית מה:כח) רב עוד יוסף בני חי, ופרש"י ז"ל רב לי עוד שמחה וחדוה ע"ש. [וכן אבדתי, רמז להשיר פשוט כפול משולש מרובע שעולה י' – אבד (והג' הוא הג' אותיות) שעולה י', והת' הוא המלכות, בחי' שם העיר, בחי' מאומן]. וי"ל ששפיר מרמז על השמחה מתוך לשון איבוד, כי באמת על פי רוב, רבינו גילה, צריכים לאבד קצת – לעשות מילתא דשטותא כדי להגיע להשמחה, אלא שכל התאבדות הזה אינו אלא לרבות כנ"ל.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאמרה אשר לא כדת, כי כדת הוא בחי' חודש ניסן, כמו שאביא, 'החדש הזה לכם' -שהוא חודש ניסן, בגמטריא כד"ת. כי ניסן הוא ענין הגאולה, אבל אסתר היתה צריכה השמחה שמביא את הגאולה כמו שרבינו גילה, כי בשמחה תצאו, וכן עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה:י-יא, וכן עיין במסכת פסחים (קיז.) שבתחילת הלימוד פותחים בשמחה ולבסוף יתיב באימתא ע"ש, והיא היתה צריכה את השמחה של אדר. וכן מצאנו שבאמת כך עשתה, ותלבש אסתר מלכות, ופרש"י שלבשתה רוח הקודש, והוא ענין השמחה הנ"ל של יעקב אבינו (וכן מבואר בריש ספר שער הכוונות ובעוד הרבה מקומות שעיקר רוח הקודש תלוי בשמחה).

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין שהמן שמח על הפור כיון שבז' אדר נפטר משה רבינו, ז' אדר בגמטריא רי"ב שהוא כח השכחה [וכן נשתכח מישראל הרבה הלכות באותו היום], כמו שאביא לקמן, והוא לא ידע, שבז' אדר נולד משה רבינו (מגילה יג:), והרי פעמים רי"ב בגמטריא כד"ת שהוא בגמטריא משיח בן דוד, והוא הכח שמנצח את הרי"ב. והוא הרב"י האמיתי.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין כל זה בספר ליקוטי שושנים שנדפס בסוף ספר קרנים (אות ה') כז"ל איתא בציוני וז"ל קליפה אחת נק' רי"ב ועמה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת שע"ר, וקלפה זו רי"ב ממונה להשכיח ולעקור תורתו של ת"ח בשעת חיילותן ושוכח תלמודו, והשם הגדול הנקרא כד"ת [ה"ע בגמטריא ריב ריב] הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותה קליפ' רי"ב עם חיילותיה תר"ה וכו' עכ"ל (ספר ציוני). ולדעתי זה סוד גדול איתא בגמרא ר' אלעזר חלש כד אתפח (עיין גירסא אחרת במסכת שבת דף קמז: ועמש"כ שם כי רבי אעלזר בן ערך הלך לאמאוס בגמטריא נ נח! ורבי עקיבא איגר ציין שם לפה) הוה קרי החדש הזה לכם – החרש היה לבם. וצריך לדעת למה דוקא טעה טעות כזה. וסודו כי הוא קרא מהדל"ת רי"ש, ומהזי"ן יו"ד, ומכ"ף ב', הרי אותיות רי"ב, שטעה לרמז שהקליפה הנקרא רי"ב היא גרמה לשכחה. ויש לדעת, החרש היה לבם גי' תר"ה, הרי גם תר"ה חיילות מרומזים. ומ"ש השם כד"ת שכתוב על מצח בן דוד מבטל כל אלו הקלפיות, לדעתי החדש הזה לכם (בגמטריא) כד"ת, לרמז שאם ביושר הכתוב לא בטעות מבטל הקליפה הנז'. ויש לדעת כד"ת גי' משיח בן דוד, ואנו מתפללים עשה למען דתך, והענין פלא וה' יכפר בעדי, עכ"ל. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה קיא מש"פ.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שכל זה תלוי בלב, שלא יהיה החרש היה לבם, ותלוי באותיות האמצעיות שהם בלב התיבות. וזה הענין של ברסלב, שיסד רבינו נחמן בן שמחה, ועיין בחיי מוהר"ן (קטו) סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ, ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו, ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים, ושם זה לא ישתקע לעולם וכו'. וזה היה אחר נפילת הכוס הראשונה של הרי"ב שהוא השכחה, נתקיים לדורות השם על ידי הכוס השניה של הרב"י. ולעתיד כולם יהיו ברסלב, בהסרת לב האבן, החרש היה לבם, ויזכו ללב בשר.

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

[נמרד נמר-ד (בגמטריא ברסלב) אמרפל פול הפיל פור. קמואל אבי ארם [-בחי' אברם, אב ארם, כי רק אחר כך היה ארהם – אב המון גוים] ואת כשד (בארמית ש' נעשה ת – כתד, כד"ת). קמואל - לכשיפל השער הזה של ארם ויבנה ויפל ויבנה ויפל (-אבדתי אבדתי) ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא (סנהדרין צח - ליקוטי מוהר"ן תורה נז). משיח נקרא בר נפלי (סנהדרין צו:-צז.)]

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש כאשר אבדתי אבדתי, הוא כענין מה שכתוב (דברים יב:ב) אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים, ופרש"י ז"ל אבד, ואחר כך תאבדון, מכאן לעוקר עבודת גלולים שצריך לשרש אחריה, ע"ש. וי"ל שאסתר ראה צורך לחדש את עצמה לגמרי, ועוד י"ל על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ח', שהצדיק כדי להפיל הרשע שהשעה משחקת לו צריך להיות נקי לגמרי מכל התאות והמדות רעות, אפילו מבחי' הבכח, שלהם, וזה ענין לשרש אחריה. ואז היא תוכל להפילו את המן ולהציל את עם ישראל. וזה פירוש 'אשר לא כדת' היינו ענין לרדת לתוך הצינור של הרשע.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

פורים

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בתהלים פב:ד עה"פ פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו. ועמש"כ במסכת מגילה, ובמגילת אסתר

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

ענין אדר ופורים ופרשת פרה, עיין לקוטי מוהר"ן תנינא תורה עד ומש"כ שם.

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בערך זמן, פירוש על נ נח נחמ נחמן מאומן בענין של פורים.

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

פורים קטן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר שעכשיו כל ההתחלות מפורים, והנה השולחן ערוך (חלק אורח חיים) מסיימת עם הלכות פורים. להגיד שנ נח נחמ נחמן מאומן מתחיל איפה שכולם כבר גמרו.... ועל הכל תזכור הלכה האחרונה להחמיר בענין טוב לב משתה תמיד! הר"ת והס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

פורים צירוף רי"פ מו. רי"פ באנגלית rest in peace, כמו נ"ע – נשמתו עדן, רמז למה שהמן בחר באדר שבו נפטר מו- משה רבינו.

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

פורים – תיקון של רפידים, שם רפו ידיהם מדברי תורה. וחלף ה-י"ד יש ו' בפורים, שהוא תפארת בין שני הידים, קיימו וקבלו.

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

פורים, אותיות החיצוניות פ"ם בגמטריא מסך, ששמים בחוץ, ובפנים רו"י לשון שכרות. אכן רי"ו רמז שם ע"ב, כל שם ג' אותיות. ומכוונים אותו בפרשת והיה אם שמוע, ומלפניה היסו"ד של שמע, פ', ואחריה המ' אותיות של י' פעמים אהי"ה. גם משה רבינו גאל את עם ישראל בגיל פ' והלך איתם מ' שנה.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת מנחות דף מח. תודה ששחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשו ארבעים מתוך שמונים. ואינו מובן למה בחר שמונים, כי אין כאן שום ענין של כפל הארבעים, רק לשון גוזמא, אז למה לא מאה. ואולי הפרשנים ימצאו איזה ענין לשיעור כפל, וקרוב יותר שיש סוד בדבר. הרי פ' ומ'. [ועיין בליקוטי הלכות הלכות בית הכנסת ו:ט ז"ל אשר גם עתה כל הכופרים הגדולים נקראים על שמם פ"מ כידוע, ע"כ, ולא ברור אם כוונתו להפריי מיסנז, או פרנקסט משיחיסטים, או היינו הך. וכן עיין בליקוטי הלכות אבן העזר הלכות קידושין ג:כ שמזכיר כת רע שנתפשט הנגע מיום ליום עד שזה סמוך באה בגבולנו בעוונותינו הרבים והעמידו בית פסל ומסכה על פי עצת הרשע ראש הקשר הרע הזה שאסור להזכירו בשם ישראל, שמו ימחה וכו' עיין שם, ורימז בחכמה בדבריו לפ"מ – פסל ומסכה].

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל דף תרכב) אדם וחוה הם נעשים לפי בחינת ההעלם, וחוה יותר עיקרית בזה כי היא הסוף אפילו של בחינה זאת, לכן הלך הנחש אליה. ועוד היות שכון להעלים העלם גדול – הראש מן הסוף, ואז נתעוררו פ"א מדריגות של טומאה שהם הנקראים זוהמת החנש. ועמדו הדברים ונשארו הדברים בשיקול, אם חוה תשמע או לא תשמע אליו – להעביר או להניח ח"ו זה האף. ואפרש לך עתה ענין ה-פ"א מדריגות. הנה שרש כל הזוהמא ההיא, היה סו ק"כ צירופי אלקים, שמשם היה מתאחז הנחש, ומשם היתה הזוהמא נמשכת לינתן בזכר ובנקבה. והנה אלה היו נחלקים כך, פ' לנקבה ומ' לזכר, שהרי הנקבה היא יותר קשה מהזכר. ועוד, שהנקבות הם בסוד שניים – לאה ורחל – והזכר אחד. ואלה הם שהביא הנחש בתחלה, כי הוא בא אצל חוה ולא היה לו שייכות עם הזכר, רב הביא א' יותר, והוא היה עומד להיות מעבר מחוה אל אדם, כי כך היה – שהוא נטמא ע"י חוה, דכתיב (בראשית ג:ו) ותתן גם לאישה [עמה] ויאכל וכו'. ואז כשטמאה חוה נדבקו בה הפ"א האלה, וכשטמא אדם אז נדבקו בו המ' , דהיינו ל"ט באמת הם הנדבקים ממש, וסודם ט"ל מלאכות דחול, ט"ל מכות של מלקות. ועכ"ז הם יוצאים מן הא' יותר הנמצא למעבר מן האשה אליו, והם נקראים מלקות ארבעים, שמהם החטאים, וצריך להפרידם במלקות, וכן מ' מלאכות חסר א'. וכו' וכו'. אך באמת בהתחברם יחד בסוד הזיווג בקדושה, אז נתקן זה הא' שביניהם, בכח א' של יחוד העליון. וז אדם נשלם בסוד המ' שבו, שהמ' ראוים ליתקן כולם על ידו, והוא העיקר וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו בכמה וכמה מקומות, ובפרטי בכוונות לראש השנה, אותו יום של חטא עץ הדעת בעצת הנחש, שאותיות ור"י מציירים אות א'. והרי פורים ממש מרמז לסוד הזה של תיקון היחוד העליון, ושלא יחשיך ויסתום הפ"מ את הרישא. כי ור"י הם א, הרי פורים: פ-א-מ, תיקון הא' כראוי כמש"כ הרמח"ל. והפ' קודם כי היא כפול כמש"כ הרמח"ל, וכן חודש אדר, צירופו ההי"ו, ב' ההין קודמין. ולכן דייקא במגילת אסתר יש צווי לנשים ליתן יקר לבעליהם, להיות כל איש שורר בביתו.

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא רבה ט:ז לע"ל כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו מתבטל. ובדרש משלי (ט) כל המועדים עתידים ליבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם.

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה רואים איך שכל מילה ומילה בספר ליקוטי מוהר"ן נכתבה ברוח הקודש. כתוב בליקוטי מוהר"ן תנינא סוף תורה עד, כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, וע"כ כל המצות הם זכר ליציאת מצרים, ועכשיו (ולא סיים), עכ"ל (שלכאורה היה צריך לסיים ועכשיו כל ההתחלות מפורים). סיים – זה פ"ם. לכן לא סיים, כי זה תיקון הרישא שאין סתימה עליה מהסיפא.

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מעלת פורים שהוא כיום כיפור, למעלה מכל הימים, אבל פסח עת מועד של הזמנים דייקא, וכ"ח עתים יש, והרי פ"מ וכ"ח בגמטריא פסח.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

שתיה בפורים: נח ניסה לשתות ואיבד כמעט הכל. נדב ואביהו ניסו לשתות ומתו. רק בזכות מרדכי ואסתר וקבלת התורה ברצון נוכל ומצוה לשתות. ואכן עכשיו כל ההתחלות מפורים, ועכשיו כל ההתחלות מרבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בחיי מוהר"ן אות שיב, ההבדל בין ר' ישראל קרדונר להדברי חיים.

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

קויך לא יבושו\לא יבושו קויך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

עסק של עמלק בבחינת אשר קרך - לשון קרי - בדרך ויזנב בך כל הנחשלים, שהיה חותך המילות וכו'.

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' פור (כמנין הסימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. ועמש"כ בתהלים (קיט:קי) עה"פ נתנו רשעים פח לי), י"א פעמים הוי"ה כי רצה לחסר שבט יוסף הצדיק, בחי' שיר חד"ש, י"ב פעמים הוי"ה. ועל כן סמך שזה נפל בחודש אדר הוא חודש הי"ב. ואדר לשון אדרת אליהו, שהוא בחי' כסותה, בחי' תיקון הברית, כמבואר במקום אחר, כסותה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אדר הוא נוטריקון רד העד בעם וכו' שמשה רבינו נתן להם גבולות והפרישן מן האשה, וידוע התרגום של אונקלוס שהפרישן בכלל מצד האשה.

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

אכן הפור שלו נהפוך לפורינו דייקא על ידי אדר, כי אדר עם פור בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ועיין בישעיה כד:יט פור התפוררה ארץ, פוררה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). כי פור בגמטריא נחמן מאומן ע"ה, ואדר בחינת ר"ה - ראש השנה שזה כל ענין של רבינו שכבר מתקן כל השנה בראש השנה, וכן אדר בחי' אדי"ר - ר' ישראל דוב אודסר.

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

פורים. ם = 600, י * ם = ו' אלפי שנה של העולם. קח מהו' אלף – פו"ר, הרי שנת התשי"ד – 1953-54.

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

בשנת 1953 החזירו את השה של איראן להיות המנהיג. וגם המליכו את אליזבת השני על אנגליה. בשנת 1954 בישראל עשו חק לזכויות נשים בעבודה.

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

פורים. ידוע שדולר, וכן מרק, בגמטריא עמלק, בחי' המן. אכן אחשוורוש מלך מהודו ועד כוש, בהודו המעות נקראת רופי, הוה אומר – פורי"ם.

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

פרים בגמטריא חכם הרזים. וכענין ש"ל נעליך, וכראשי תיבות לב שמחה.

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

פרים פרים ע"ה בגמטריא אסתר.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר היא הדסה בגמטריא עד, כי במקום סתר נשים יכולות להעיד כמובא בליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

אסתר ירקרקת היתה, ובזוהר חדש פרשת תרומה איתא ז"ל ושמא דיליה איקרי זהב ירקרק, ורזא דא אוקמוה חברייא, אסתר ירקרקת היתה, גוון אתרוג, וכולא חד, זהב דא וכו', ע"כ. ולפי זה י"ל ירקרקת היינו צהובה, וכצבע תירס – אותיות א'סתר.

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

ג' פור – גופר היא פירשע (רע"ב כלים יב:ח) ע"ה בגמטריא אסתר.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

ר' ישמעאל כהן גדול ראה אכתריא"ל י"ה י"הוה צבאות. אכתריא"ל בגמטריא אסתר ע"ה. ובשמן המשחה כתיב (פרשת כי תשא) קח לך בשמים ראש מר. ראש זה בחי' ראשית גוים עמלק – בגמטריא מר. דרור - י"ה פעמים הוי"ה, עם הי"ה בגמטריא דרר ע"ה. חמש מאות – צבאו"ת ע"ה.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

מגילה טו. אמר רב התך זה דניאל. דניאל פרים, בגמטריא התך.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

מרדכי, בגמטריא פורים. כי ד"כ של מרדכי, ד' פעמים כ' הוא פ', ונשאר אותיות רים, הרי פרים.

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

פירוד הוא הפוך היחוד של השם יתברך. וצריכים לעשות הד' של פירוד לאות ם', שהוא שני דלתו"ת, לעשות מפירוד, פורים. וזה על ידי ד' מצות בפורים שמתחילים עם אות מ'. משלוח מנות, מתנות לאביונים, מקרא מגילה, משתה.

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

הנס של פורים היה בהסתר, זה אור פנימי. ולכן פ"א-ורים, מהנסתר של הפ' והלאה כתוב אורים.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

ימי הפורים בגמטריא את. כנגד עין רע ע"ה, ד' מאות אנשי עשו, וכנגד ד' מאות עולמות של כיסופים של צדיקים. את, זה מורא תלמידי חכמים, וזמש"כ (אסתר ט:ג-ד) כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי וכו' ושמעו הולך בכל המדינות וכו'.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

יש ששה כוונים. ואם יש נייחא בכל כיוון – 'נח' כפול שש בגמטריא שמח. ובגמטריא זה פורים.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

חמת המלך. בין השני נונין של נחמן, יש ח"מ, ובין הנוני"ן של נתן – ת', הרי חמת. וחמת המלך בגמטריא נחמן נתן ע"ה. ואולי זה חלק מהסוד הגדול שרבינו גילה בענין רבי נחמן נתן.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם אבינו בתפילתו על סדום אמר, ואנכי עפר ואפר. והנה עפר נאמר על כמות של גרגרי חול, בחי' רבים, אבל אפר מרמז על מה שהיה לפני השריפה שנתבטל והופר, ולכן אפר בחי' אחד, ובגמטריא אחד היה אברהם (יחזקאל לג:כד, ועיין בהשמטה לפני ליקוטי מוהר"ן תנינא, ועיין בישעיה נא:ב הביטו אל אברהם וכו' כי אחד קראתיו). וזה רמז לאפר פרה אדומה, שהוא הכנה לפסח, כמו שאנו קוראים פרשת פרה לפני פסח, וכן הוא הכנה ליום הכיפורים, והוא יום של היחיד, וכל אדם לא יהיה וכו' (אחרי טז:יז), וכל אדם עומד לבד בדין. עפר בגמטריא כפרים, ועיקר פורים אינו אלא עם חברים, כי השמחה הוא עם אחרים, וכן המצות של פורים עם אחרים, וכן קיימו וקיבלו, ברבים.

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון, לפורים. מדרש פלאיה, פתחיה זה מרדכי (שקלים ה:א) הדא הוא דכתיב (איוב) ח:ז והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד, עיין שם שפירש שחצי 'פתח' בגמטריא 'מרד', וזה ראשית והתחלת השם באופן מצער שקוצרו לחצי, ובהיפוך לאותיות האחרונות, ישגה מאד, והרי י"ה כפול בגמטריא כ"י. וקצת קשה למה תהיה הכפל ישגה מאד, ואילו לחצוצו לחצי סתם מצער.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לפרש שמרדכי נרמז בפסוק זה, כי ראשית שמו של מרדכי בראשי תיבות של, ראשיתך מצער – מ"ר. וסוף שמו של מרדכי, בסופי תיבות של סוף הפסוק, ואחריתך ישגה מאד – כאשר כותבים ה"ה במילואו בגמטריא י', הרי דכ"י, ולכן שפיר כתוב מאד, כי כאן צריכים את המילוי כנ"ל.

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

(כאן קצת דחוק, אבל לא אמנע מלכתוב שלא יהיה חסר לגמרי, ובעזה"י עוד אזכה לעמוד על הנכון. וכן פתחיה רמוז, אותיות הראשונות בתיבת מצער, כי מצ – דהיינו מ'האות צ' עד ע', יש רק פ' ביניהם, הרי פ', מצער בגמטריא ת', הרי פ"ת של פתחיה. ואחריתך, האותיות האחרונות של פתחיה, גם כאן אות אחת תבוא במילואו כפי מש"כ מאד, והיינו אות ח"ת שנמצא באותיות של תיבת ואחריתך, וכן לקחת את הי', ושאר האותיות אור"ך כענין ישגה – להיות ארוך, וסוף תיבות ישגה, ה', הרי חי"ה, מסוף הפסוק, מבחי' ואחריתך ישגה מאד.)

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להתבונן, כי אם יש ראשית ואחרית לכאורה יש אמצע, והרי ג' פעמים 'פתחיה זה מרדכי' בגמטריא כל הפסוק 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד' – עם ב' כוללים. והרי זה סימן שהם שווים.

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

כמה אנשים עמדו על הענין שחג חנוכה יותר מפורסם ומקובל בעולם – כולל הגוים, מחג פורים. ונתנו כמה רעיונות קטנות. אכן לכאורה עיקר הטעם פשוט וברור, כי נר חנוכה מדליקים להאיר בחוץ לכולם.

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד ענין פה, שאנשים מפחדים ונמנעים מאד מאור גדול, שמחה גדולה, מהתחדשות אמיתי. ולכן נר חנוכה קטן, טוב להם, הם מקבלים את זה, להאיר להם טיפה. אבל פורים דורשת שמחה עליזה וכו' (ועי' מש"כ בשנה שעברה כמה שמחה היתה אסתר צריכה כדי ליכנס לאחשווירוש, ק"ו ממלך שבא לבקר מישהו, וכאן היא אפילו מעיז ליכנס אליו). ודבר כזה אין רוב העולם רוצים. ואפילו המעט שאומרים שרוצים ומשתדלים, אינם באמת מפותחים לזה. (ועיין במ"א שהערנו על ההבדל בין ר' ישראל קרדונר שסבא מעיד עליו שעל כל שתיה של יין בפורים היה עולה מעלה מעלה, ואילו צדיקים כמו הדברי חיים שתו לשם שמים למרות שאמרו שזה הורס את יקרות המוחין שהיה להם, שלולא המצוה היה פשע גדול מאד). וכן מעוצם ימי הפורים רבים מתיהדים.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

משה רבינו אמר להשם יתברך (שמות ד:יג) שלח נא ביד תשלח, שלח בגמטריא בפורים. ונפרש בעזה"י.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

ומיד כתיב אחר כך (פסוק יד) ויחר אף ה' במשה, פרש"י (זבחים קב.) רבי יהושע בן קרחה אומר, כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם, וזה לא נאמר בו רושם, ולא מצינו שבא עונש על ידי אותו חרון, אמר לו רבי יוסי אף בזו נאמר בו רושם, הלא אהרן אחיך הלוי, שהיה עתיד להיות לוי ולא כהן, והכהונה הייתי אומר לצאת ממך, מעתה לא יהיה כן, אלא הוא יהיה כהן ואתה הלוי וכו', ע"כ. וי"ל שלפי רבי יהושע בן קרחה אין להחשיב את זה כרושם של עונש כלל, כי זה גופא מה שביקש משה רבינו שלח נא ביד תשלח, ותרגם יונתן ביד פנחס, כי הוא מוכן לשליחות של עתיד, כי פנחס הוא אליהו (של"ה, ועיין בזה באריכות במגלה עמוקות אופן קיא), וזה נ"א ראשי תיבות נדב אביהו, שעיקר מדריגות של פנחס היו על ידי נשמתם שנתעברו בו.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י על 'שלח נא ביד תשלח' כתב שני פירושים, א' הכוונה למי שהשם יתברך רגיל לשלוח, דהיינו אהרן. ב' הגואל שעתיד לשלוח לגאולה השלמה. ואם הכוונה לפינחס כנ"ל, הרי שני הפירושים קרובים זה לזה, בחי' או דודו או בן דודו יגאלנו.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

כי משה רבינו פחד מהאף והחמה (דברים ט:יט) וגם באהרן התאנף ה' להשמיד בניו והתפלל עליו (דברים ט:כ), והועיל תפלתו לחצי בניו, ולא הספיקו להציל את נדב ואביהוא (רש"י). ובמגילת אסתר כתוב וחמת המלך שככה (ז:י), שככה בגמטריא משה, היינו בזכותו. כי מתן בסתר יכפה אף (משלי יד כא:יד), ולכן נשא ונתן עם הקב"ה כאשר הסתיר פניו במראה הסנה, כדי לכפות אף, והגמרא (בבא בתרא ט) אומרת שגדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו וכו'. אף על פי שבודאי משה רבינו עסק גם בזה וכנ"ל, כי עד אז לא זכה במדה זו עד תכליתה, כמבואר במס' סנהדרין קיא. וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו (שמות לד:ח), מה ראה משה, ר' חנינא בן גמלא אמר ארך אפים ראה וכו' וכו' אמר לפניו רבונו של עולם ארך אפים לצדיקים, אמר לו אף לרשעים וכו'. כי רק משיח יבטל החרון אף, ולכן נקרא רוח אפנו (איכה ד), כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה סו. ולכן ביקש 'נא' על נ'דב א'ביהו ששניהם ביחד בגמטריא אף. וגם משה הוא משיח כדאיתא בזוהר, ואכן משה בגמטריא חרון אף, שמבטלו, וכמו שראינו שבסוף התפלל אפילו על הרשעים. וזה פורים, אותיות פ"א ירום [וכן פורים, פ"ו ירום, פ"ו בגמטריא אלקים, בחי' יגדל אלקים (תהלים ע:ה, ובודאי זה טוב להגיד, ומה שאומרים בשם האריז"ל לא לאמרה, כבר פרשתי במקומו שעל כרחך הכוונה לא לאמרה בשחרית שהוא כנגד מידת אברהם). וכן פ' בגמטריא יסוד, שכל ענין פורים הוא ענין יסוד אבא, הוה אומר יסוד ירום]. ולכן פורים ע"ה בגמטריא אהרן נדב אביהוא. (וכן אהרן הכהן בגמטריא פורים. והנה חנוכה ופורים הם בנצח והוד, ולכן אומרים על הניסים בהודאה. ואהרן הוא בהוד. ובהוד יש את השם חקב"טנע, ח"ק (בגמטריא נ נח) – ב' פעמים בגמטריא רי"ו, ועם טנ"ע, בגמטריא משה, שהוא בנצח. ובחישוב גם את האות ב', הרי שמ"ז, בגמטריא הפורים, עם הו' אותיות, אי נמי שמ"ז עם הכולל בגמטריא שמח, בגמטריא זה פורים). [ועיין במקום אחר (ויחי מח:כ) שפירשנו פרים, כמו אפרים, שזה בחי' משיח בן אפרים].

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שלח נא ביד תשלח, הראשי תיבות של שלח נא ביד, הן הם הראשי תיבות של נחמן בן שמחה. נא ראשי תיבות אני נחמן (שהוא הכין הכל בשביל משיח שיצא מיוצאי חלציו). הראשי תיבות של, שלח נא תשלח, וכן של תשלח, עם הי"ב אותיות של מילואו, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, רבינו נחמן מברסלב. בפורים, ם' בגמטריא ו' מאות, הרי סה"כ בגמטריא תתצב, ועם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שאוכלים אזני המן, כי אות פ"א נגד האזן שמאלי, בספר יצירה. [והיום למדנו בבא מציעא כג: דרבה בר רב הונא מחתיך ליה אתלתא קרנתא, פרש"י עושה החתיכה בת ג' קרנות כזה: - ▼ תמונה של משולש – (שני פינות למעלה פינה אחד למטה – וזה הסימן שאוהדי המחבלים חמס שמים על הכתביות שלהן – בצבע אדום). ומבואר שעשה כן כדי שלא יחליפנו הנכרי בבשר אחר האסור באכילה, ופירש תוספות זה מספיק רק כששולחין על ידי נכרי, אבל בישראל החשוד צריך שתי חותמות. וידוע בענין השלח מנות שמראים בזה כל אחד שסומך על כשרות חבירו. ובסוף הדף נזכר פוריא. בתחילה כתוב אנפוריא ופירש רש"י שהוא נוטריקון – אין פה ראיה, והיינו כלים שלא שבעתן העין. ובסוף לשון פוריא לשון תשמיש (שוב ראיתי שהמרש"א מפרשו ממש על פורים, שדרך התלמידי חכמים שאף שלא נתבסם כל כך, מ"מ משנה ואומר שאינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי), ואולי על דרך טוב מראה עינים מהלך נפש וכו' כמו שדרשו חז"ל. ועיין באדיר במרום (מכון רמח"ל סוף עמ' פא) ז"ל ונכללים בצדיק שהוא עצמו צ'. ועדיין אין בו כח לתת פרי, אלא כשיאיר עליו אור העינא פקיחא דעתיקא, שהוא המשגיח על יוסף וכו' עיין שם. ויוצא מזה שיכולים לפרש פורים נוטריקון פה רואים, שמתוך כל ההסתרה יש פורים].

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

והנה נדב ואביהוא הורו הלכה לפני רבם, אבל פינחס נזהר מלקנאות בזמרי עד שמשה רבינו צוהו קריינא דאיגרתא וכו'. ועל כל פנים רואים גם בפינחס הענין לעשות מעבר ממה שהורה משה רבינו. והרי כולם חייבים בכבודו וביראתו של משה רבינו לחלוטין, וכל זמן שההנהגה בידו, אין לזוז כחוט השערה מפקידתו חס ושלום. ולא יתכן דרך אחרת, הס מלהזכיר. אבל לכאורה לא כן יהיה עם משיח, שהוא יהיה עוד ירום ונשא וגבה מאד ממשה רבינו. וכל אחד יש לו נקודה של משיח (ליקוטי מוהר"ן), ועל ידי רוחו של משיח כל אחד ישתחרר לגמרי לעבוד את השם יתברך כפי הנקודה שלו. וזה מה שמשה רבינו רצה כבר מראש, ועל כן סירב שבע ימים, וביקש שלח נא ביד תשלח.

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

וזה שלח, בגמטריא בפורים, ביד תשלח, בהמן ששלח ידו ביהודים (ח:ז). (ח:ח) ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם – בעיניכם של כל אחד ואחד. אי נמי, ביד תשלח, כדלקן, באותם שנפלו וכבר שלחו בעירם לרעות בטומאה, שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו (תהלים נה:כא), דוקא אלו מוכנים להקים רצון ה'.

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

וכן ביום הכיפורים כתיב ושלח ביד איש עתי (ויקרא טז:כא), והוא בגורל כמו ענין פורים. וביום הכיפורים הכהן גדול היה נכנס לקודש הקדשים, ובהיכלות מצינו שלפני היכל קודש הקדשים יש היכל הרצון. ויום טוב היה עושה כהן גדול כאשר יצא בשלום.

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הנקדה שמתעורר בפורים, שקיימו וקיבלו ברצון את התורה, כי במתן תורה על כרחך היה בכפיה, כי על כרחך, מדין תורה גופא, היו יראים וחייבים לשמוע ולקבל. וכמו שתלמיד בפני רבו אין מדרך ארץ לגלות תפילין בפניו (בית יוסף אורח חיים סימן כז, שלא ישוו עצמם לרבותם בפניהם ונראים כעזי פנים וכו'). אבל בפורים כאשר הגיעו לירידה כזו, שהיו בגלות ונהנו מסעודת אחשווירוש, פרקו עול, ועל ידי זה קבלתם של התורה מחדש היה מרצון שלהם. (נזכרתי שמסופר על ר' יוסף חיים זוננפלד (זה שהראה שהסופי תיבות של תתן להם ילקטן תפתח, הם נחמן, רמז ללקוטי מוהר"ן) לא היה מצטרף לסעודות שבת אצל רבו, כי לא רצה שיראת רבו יפריע ויעכב משמחת שבת, וידוע שרבינו אמר שבשבת העיקר הוא השמחה לא היראה). [וכעין זה מצינו בספרים שהיחוד של קריעת שמע אנו עושים בעולם הבריאה, כי אין לו היכולת לעשות אותה בעולם האצילות].

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

והנה משה רבינו הוא רבן של כל ישראל לעולם ועד, וזה בכלליות, אבל בפרטיות משה רבינו נקרא אב הנביאים, כי הוא הורה דרך עבודת השם לדורות שהיו ראוים לנבואה, וכל נבואה הוא מרוחו של משה רבינו כמו שכתוב בזוהר. אכן בימי פורים כבר נתדלדל הנבואה, ומגילת אסתר נכתב ברוח הקודש ולא בנבואה ממש. וכן הלכו הדורות ונתדלדלו עד שאין אתנו יודע עד מה, כמבואר באריכות בריש ספר אדיר במרום, שאז השם יתברך הקים לנו את רבי שמעון בר יוחאי שהיה ניצוץ של משה רבינו, ואפילו הוראתו היה נסתר עד לאחר אלף שנה כמבואר במקומו. ועל כל פנים, ההנהגה הפרטית של משה רבינו כבר לא היה כל כך שייך אז בתקופת פורים. והרי זה קצת התבטלות של מציאות וחיוב מורא הרב. ועל כן ביותר היה מוכשר להיות העת לקבל את התורה ברצון כנ"ל. ולכן כל ענין קביעת זמן הגזירה והנס של פורים היה על יום פטירת משה רבינו.

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הנקודה שאנו מאירים ומעוררים בפורים, נקודת משיח, שמצד אחד מראים את עצמינו נטולי עול – מופקרים, ובתוך כך מקבלים ברצון עצמינו טהור. וזה פורים נוטריקון, פורק יראה מעלהו. וכילד שאביו מלמדו לרכוב באופניים, ואביו אוחז בשניהם, והילד דוחה את אביו כדי להראות שהוא יכול כבר לבד.

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

וזה (תהלים קכח:ג) אשתך כגפן פוריה. אשתך, עם סגול, השתיה שלך, כפרחת עלתה נצה (בראשית מ:י).

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שרבינו אמר שמתחילה כל ההתחלות היו מפסח, ועכשיו, ולא סיים והמשמעות מתוכן דבריו שעכשיו מפורים, אבל לא אמר בפירוש, נתן לכל אחד לסיים-להתחיל מעצמו, כי ההתחלה מפורים, שמשם עמדו על רצון עצמם להיות כרצון השם.

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

פורים התשפ"ה.

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

פור, עם עוד ע' בסוד כל המוסיף גורע, בסוד עשתי עשרה, הרי פעור. משה רבינו קבור מול בית פעור. והרי פורים הו יום המילה של משה רבינו.

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

הענין כי מדת עמלק הוא ויבז עשו את הבכורה, ובזיון הזה בא ממדת עשו שאמר יש לי רב, בחינת מותרות, שזה הבחינה שבה היו עובדים את בעל בפעור – עם המותרות. וזה עשו. כי ש"ו בגמטריא ערלה ע"ה, וע' הוא האות שמוסיפים לגרוע, כל ההולך אחר עיניו נופל בגיהנם ר"ל.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

צריכים לראות ולדעת שאין מותרות, הכל בהשגחה. ואז נהפך הפור לפורינו.

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן בפורים יש רק לשמוח, כי בענין השמחה, יעקב אבינו אמר רב לי עוד שמחה וחדוה (בראשית מה:כח וברש"י שם).

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

שושן פורים

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש, אחד מעיקר מסריו להעולם, שהוא הדגיש, וכפל ושילש, וצעק, הוא שאין שום יאוש בעולם כלל. וכן הרמח"ל גילה נוראות בענין הזה בדרוש הקווי, שהיסוד של כמעט כל כתבי האריז"ל שהקו אין סוף נכנס לחלל הפנוי ובנה כל העולמות, אותו קו מלשון תקוה, וכל אדם איפה שהוא נמצא ברוחני או בגשמי ר"ל יכול להמשיך לעצמו הקו אין סוף על ידי תקוותו, עיין שם נוראות, וכן הרמח"ל ליקוט פסוקים בענין זה לאמרם כסדר. ולעומת זה משרתי הסטרא אחרא, חכמי ועבדי הטבע עובדים יומם ולילה להרוס ולחשך את התקוה. ואחד מהדברים שהם הצליחו מאד בעבודתם הרע הוא בענין מולדת העולם, שהם רוצים שנאמין חס ושלום שהעולם קיים מילארדי שנים, והם מבלבלים את העולם עם כל מיני ראיות על זה. ואפילו עכשיו – במגפה של כובד-קורונה – שכל העולם ראו עין בעין שהם רשעים ואין להם שום נאמנות, והם מזייפים המדע כפי רצונם הרע, אפילו שעל ידי זה המיתו מיליוני אנשים ר"ל, לא איכפת להם לרגע. ואפילו כאשר נתפסו ברשעתם הם לא מתחרטים כלל. ועם כל זה, בענין מולדת העולם הם כבר הצליחו לבלבל הרבה מהעולם ר"ל. והאמונה כוזבת הזה מחליש התקוה באדם, כי חושב בדעתו שאינו חשוב כלל, מהו בכלל, ומה מעשיותיו חשובים בתוך מילארדי שנים של אבאלוטציא. והנה עוד היום החכמים הכי גדולים במדע אין להם מושג איך המצרים בנו כמה דברים, וכדומה. אבל בזה הם ממהרים לקבוע דעתם המשובשת. ועיין בספר קנאת ה' צבאות לרמח"ל ז"ל אבל אם ח"ו היה מתחלל, כמו שהיה נמשך מחטא ירבעם, היה זה קלקול גדול, והוא כי הנה אותו האיש נידון בצואה רותחת, והיא הזוהמה היותר טמאה שבקליפה. ואם היה צריך משיח בן יוסף להתחלל, היה צריך להתלבש הוא שם ח"ו בדרך נצרי עצמו היה מקבל איזה כח מן התלבשות הזה. ואז היה בא הוא ומתלבש בארמילוס הרשע. ובכח שהיה מקבל מן ההתלבשות הזה, היה עושה דברים נפלאים בעולם, כמו שהיה אומר עגלו של ירבעם, וזה היה קלקול גדול עד מאד, וצער ח"ו לישראל שאין כמוהו, ומשיח בן יוסף עצמו, אחר קבלו המשיחות, היה צריך למות לתקן הענין הזה ע"י ארמילוס עצמו שהיה בא בכחו, וזה ג"כ חילול אליו. וכמה צרות על צרות היו מתחדשות, עד שהניצולים היו אחד מעיר ושנים ממשפחה וכו' עיין שם. ומבואר שכאשר הקדושה מלוכד בטומאה, יש כח להטומאה להתפשט ולעשות אותות ומפותים. וכן מצינו בעוד מקומות ואכ"מ.

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כעין רשעות הזה, לקבוע שהעולם יותר מתשפ"ד שנים, שזה לגמרי מייבש ועוכר תקוות האדם. כן יש בספרי קבלה ענין היובלות (ובאמת יש שמיישבים שיטת חכמי הטבע על ידי ענין זה של היובלות), והאריז"ל ורבינו הקדוש קבוע שזה טעות גדול, וחלילה לסור מדבריהם. וחכם אחד מתלמידי תלמידי האריז"ל, אף על פי שהודה שהאריז"ל אמר שהוא טעות, כתב ז"ל (תורה אור, משפטים כא:ו) ואיני רואה מקום הזק לאמונת התורה באמונת השמטות, כי מה לי שאני מאמין שיתחדש היום ה' אלפים שנה ות"כ, או אם נתחדש היום י"א אלפים שנה, שהרי סוף סוף יצא מיש לאין וסוף יחזור הכל אל האין הראשון שיצא ממנו, עכ"ל. וכיון שלא ראה היזק ללכת נגד קבלת האריז"ל (שעל זה סמך עצמו לכתוב פירוש על דברי הרמב"ן שהסברא בו אולת), וחטא באמונת חכמים (ר' נתן האריך לבאר היטב שעיקר קליפת עמלק הוא שהאדם יאמין לכל הרבנים והחכמים, רק שלא יקבל וישמע להצדיק האמת שבדור), טעה בדעתו לכתוב שאין היזק בדבר הזה כלל, וכבר ביארתי כמה אבן נגף האמונה הכוזבת הזה. כי האדם שמתבונן על כל מה שהיה בבריאה, שבתוך ו' אלף שנה, יתפעל מאד על הנעשה, וכמו שרואים שברוך השם כמעט חצי מבני ישראל כבר חזרו לארץ ישראל, הרי יראה קרבת הגלגל שהקב"ה כבר סגר תוך זמן מועט של קיום העולם, עד שרק כמה שנים היו בהסתר.

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

ואחשוב שכעין זה היה אצל שאול המלך, שטעה בתרתי במה שלא הקשיב לשמואל לחכות לו. כי א' חטא באמונת הנביא, וב' חטא בהשערתו שאין היזק אם יחכה יום אחד להרוג את אגג ולטפל בשלל. והנה עמלק בגמטריא י' פעמים כ"ד שעות של היום, וכתיב ביומו תתן שכרו, ויש לפרש כהאי לשון שכתוב אצל בלעם (במדבר לא, ברש"י ובילקוט) נתו לו שכרו משלם (-וכן הלשון נמצא ברש"י של הדף יומי של היום, וכן עגלה ערופה ופרה). וכן שושן, ש' פעמים ן' בגמטריא י' פעמים 1500 דקות שיש בכ"ה שעות, כי תמיד אנחנו מוסיפים על הימים טובים. ורש"י על התורה (שמות יז:ט) פירש, בחר לנו אנשים, שיודעין לבטל כשפים (-עיין בסיפורי מעשיות מעשה ה' מבן מלך שהיה מאבנים טובות מה שכתבנו. והרי כישוף בגמטריא רבינו נחמן), לפי שבני עמלק מכשפים היו, ובבעל הטורים (שמות כב) כז"ל במדרש יש שעמלקים מכשפים היו ועשו עצמם כדמות בהמות למלט עצמם, לכך צוה הקב"ה וכו' וזה בשביל חכמה שהיה בהם ורצו להחיות עצמם בחכמתם, צוה הכתוב לא תחיה כל נשמה ומכשפה לא תחיה, ע"כ. ודייק לכתוב שזה היה מעשה של חכמה. ובמדרש בעת שהלך שאול להרוג את עמלק, עשה אגג כישוף ונהפך שור שמן והפך את אשתו פרה, וחמדו אותו לקרבן, ובאותה לילה עיבר אגג את מדתא ופרחה. והוא בעת שבקש לפרוח אחזו אותו וכפתוהו וכו' (פירוש רבינו נתנאל בן ישעיה). [ובזה אתי שפיר מה שפרשת פרה באת אחר פורים].

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה שמטעים העולם לטעות אחרי מראית עיניהם. וזה ענין העגל, לשון עין גל, לגלות העינים שזה שקר. עגל מסכה בגמטריא זה עמלק. וכן עגל מסכה, בחילוף אות ג' לאות ב' באותיות הסמוכות, הרי אותיות: בלעם סכה (-לשון יסכה, שסכה ברוח הקודש). כי בלעם השתבח בתואר זו של גילוי עינים.

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שעמלק בא על עון משקלות הסמוכה לפרשתו (קידושין תוספות לג:).

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אסתר בקשה להוסיף יום אחד להלחם בעמלק בשושן, שושן עם הד' אותיות והכולל בגמטריא אסתר. כדי להוסיף היום אחד ששאול סמך עליו. ואסתר בינונית היתה (ופירש רבינו, כי היתה מרחל הקטן ומשאול שהיה משכמו ולמעלה גבוה), ועל כן שני אמות – קני מידה באורך אמה – היו בבית מקדש השני בשושן הבירה – בית בנוי על גובה השער ומצוייר עליו שושן הבירה – אמות בינונית של משה, אלא שאחד ארוכה יותר אצבע ואחד חצי אצבע [וי"ל אצבע ידוע שהוא שם אהו"ה במילואו, והוא שם הדעת, ונשים דעתן קלות, שיש להן חצי הויות כמנין ק"ל, ולכן חצי אצבע מרמז לדעת אסתר]. וכל זה להשתלט על טעות המידות. כי אמה, א' פעמים מ', מ' פעמים ה', בגמטריא עמלק.

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה שכל מה שכתבנו מרומז בתיבת שושן, שהוא ראשי תיבות, שמואל ו' – אלפים שנה, שאול נ' – יובל [וכן שושן – שמיטה ו' שמיטה, הרי ז' שמיטות, ואז יש – ן' יובל]. כי ההבדל בין שמואל לשאול אינו אלא מ'. והיינו יוד אחת עם ג' קוציו, כל קוץ י' הרי מ' (ועיין בספר אדיר במרום עמ' שיד – ספינר, בסוד המקוה, דרך אחר איך הי' נעשה מ'). בסוד הקוץ שמאחורי הדלת, בסוד ה' אחד ולא אחר ח"ו. והרי אות ר' של אחר, עם היוד הזה שהוא מ', בגמטריא עמלק [וי"ל שזה ענין חמור של משיח, כי חמר, בעשות מ"ר לאות ד', הרי משיח אדם – א' הרוכב על חד, אחד]. שבא לעשות פירוד (ועיין בפרפראות לפורים, שצריכים להפוך הד' של פירוד למ', והרי אותיות פורים). ואותו יוד הוא הצדיק כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה י'. והשלו"ם שלו, ולא לשאול. ולכן (שמואל א:טו:לג) וישסף שמואל את אגג, פרש"י חתכו לארבע. וטעות של שאול הגיע לו מחמת רמת מעלתו כמו שגילה ר' שמשון מאסטרופוליא ז"ל ולא מצינו בר נש דזכה חולקיה למעלה ממעלת שאול שמדרגתו היתה ממעלת בינה שלמעלה מהז' (-מידות חסד גבורה וכו'), בסוד (שמואל א:ט:ב) משכמו ומעלה גבוה מכל העם וכו' עיין שם. ובינה בחי' יובל. ובאותו טעות של שאול כתיב (שמואל א:טו:ה) ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל, ודרשו רז"ל (יומא כב: - ברש"י שם) על עסקי נחל רב ודן את עצמו, ומה בשביל נפש אחת אמרה תורה ערוף עגלה בנחל, בשביל כל הנפשות האלו וכו' עיין שם [ויש לפרש בזה לשון משלוח מנות, למה צריכים להיות משלוח דוקא, אלא שבא לתקן ענין העגלה ערופה, שלא פטרנוהו בלא מזונות, כי בזה נכשל גם יונתן בן שאול בשלחו את דוד. ובזה הצטיין יוסף הצדיק ואכמ"ל]. 'וירב' בגמטריא 'בירה', וזה שושן הבירה. וכן שושן, בחילוף אות ש' לאות א' כמו שמצינו בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה א', אותיות נואש. כי זה חשיבות נחיצות הענין הזה שהכל יגמר ביום אחד, והכל יגמר בשבוע אחד של ו' אלף שנה, שלא יהיה שום יאוש בדבר.

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שמואל היה שופט, ושאול היה מלך – נשיא, וזה מש"כ הנשא שפט, הנשא-ש' בגמטריא שושון, פ' זה פורים, פ"ט – חנוכה. ולעיל מיניה כתיב, א-ל נקמות ה' (שהוא תיקון למכירת יוסף), עם הג' תיבות בגמטריא שושן ע"ה. וזה הכפל, א-ל נקמות הופיע, כי בשושן עשו שני ימים של נקמה, הופיע, ה"ו – המן ועשרה בניו, פי"ע בגמטריא עץ.

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ בברכת קריאת שמע, בורא – רפואות נורא תהילות אדון הנפלאות, ראשי תיבות בגמטריא שושן, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית – שהתיקון של כל יום ביומו, שזה נגד הכ"ד של עמלק שמטיל ספק במולדת העולם, כאמור לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו, סופי תיבות בגמטריא הפורים. בא"י יוצר – המאורות – בגמטריא בשושן.

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ (שיר השירים ח:י) אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום. אני חומה, בחי' שושן שקבעת הדין לכל ערי חומה, ושדי כמגדלות, מלשון שוד ושבר, דהיינו הריסת הגדולים, הם המן ובניו, א"ז, הם הח' מאות איש שהרגו בשושן, חמש מאות בי"ד ועוד ג' מאות בט"ו. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, בחינת התיקון למה ששאול עשה הרע בעיני ה' (שמואל א:טו:יט), להשיג השלום של שמוא"ל.

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

שושן. ו' פעמים נ' בגמטריא ש'. הרי ששש. ג' שבתון. ובגמטריא ץ.

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שרבינו אמר לרבי נתן ששושן פורים גם כן פורים. כי מלחמה לה' בעמלק מדור דור – הרבי מוסר את זה לתלמיד. נחמן ונתן, עם הב' תיבות, בגמטריא שושן. ורבינו אמר שיש סוד גדול בזה – נחמן נתן, ואח"כ עשה תשובה על שגילה הדבר אף על פי שהוא סתום לגמרי.

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

תמוז

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

לפי המפרשים בספר יצירה, האות של תמוז הוא אות ח' (ועיין תורה כח שפירש חי"ת לשון חרף ובזיונות), ומזלו סרטן – מאכל אסורה של הים (דגים בחי' עין של א"א, ובחי' בן פורת יוסף, הילולה שלו בא' תמוז. ועיין בספר אדיר במרום, עמ' תנט – מכון רמח"ל – ואל תקשה אם הדגים הם בבחינה כל כך גדולה איך יש דגים טמאים? כי האמת הוא: שגם את זה לעומת זה עשה האלקים (קהלת ז:יד), וכמו שיש דגים בקדושה כך יש דגים בס"א. ובכאן למטה הם ביחד בים, אבל מדריגותם מובדלות זה מזה וכו' ע"ש), ושבטו ראובן (-חיבור הרבי והתלמיד, אותיות: ר"ן וב"א – רבי נחמן וישראל בער אוסדר), והוא כנגד יד ימין. וי"ל שזה מה שכתוב בתהלים קלז, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, כי הובקע העיר בתמוז שהוא כנגד יד ימין (ועוד י"ל שהרי בית המקדש בחלקו של בנימין, וראובן ערב בעדו, את שני בני תמית אם לא אביאנו (בראשית מב:לז), בבית ראשון ובבית שני). ולכן כותבים תמז בלי ו' שהוא כנגד שבירת הלוחות שהולידה השכחה, כמו שגילה רבינו ז"ל.

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

י"ז תמוז, בגמטריא גינת אגוז, כמש"כ בשיר השירים (ו:יא), אל גנת (- עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) אגוז ירדתי (-ירדתי, עם האותיות בגמטריא נון נון חית) לראות (-לראות דייקא, כי תמוז כנגד העינים והראיה) באבי הנחל (-הספר שכתב סבא ישראל) הפרחה (-פרחה ע"ה בגמטריא ברסלב, ובגמטריא נחמן בן פיגא) הגפן הנצו הרמנים. שעל ידי י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה, סבא זכה שרבינו ירד אליו למסור לו את הפתק הקדוש מרבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

בין המצרים

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך אצבעות, בפרק על חותמים נ נח עם הידים, אות ח'.

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

ראש חודש אב

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

אב ראשי תיבות אומן ברסלב (שמעתי), אומן בא. וראשי תיבות ברוך אלקים, דידוע שאלקים זה מדת הדין, וידוע שבאב אנו סובלים ממדת הדין, וגם ידוע שכשם שמברכים על הטוב כך מברכים על הרע, אז באב התכלית זה להגיע לברוך אלקים, להמדרגה שמברכים בשמחה אפילו על הדינים שהש"ית מודד לנו. כי הכל הוא עושה לנו כרחם אב על בנים.

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

המזל של חודש אב – אריה, בגמטריא נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

הילולא של אהרן הכהן ור' אהרן ברסלבר. א' אב, זה בחינת פשוט כפול, נ נח. ואהרן, לשון רינה ושירה, נפטר בן 123, בחי' פשוט כפול משולש, על הר ההר, הר עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ. בשנת הארבעים בחינת מרובע, לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחי' מאומן.

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

וכתיב(מסעי לג:לח) וימת שם בשנת, 'שם' זה השם, 'בשנ' - ראשי תיבות נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

משכנס אב ממעטין בשמחה, ושואלים הלוא מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. ופירשו (הייתי תמיד שומע את זה מהמנוח י.א.) ממעטין – מגיעים לענוה, על ידי שמחה. ויש להוסיף, משנכנס אב – זה החכמות בחי' אב בחכמה, אז צריכים מיד וכו' כנ"ל. ויש ליישב עוד כמו שפרשנו בערך אדר ע"ש.

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בערך אבל הענין מה שאסור בשמחה.

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

קינה לט לט' באב

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

אל המערה לכי, צרחי במר ובכי, ענו בניך בנותיך וניניך. שרה כשמעה לקולך, גם מבכה עלי בנים ארש נשבו אל כל שכניך. רחל ולאה בכו, בלהה וזלפה הלא קוננו, וקראו בקול, בחי בפניך, עכ"ל.

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

אל המערה לכי, היינו למערת המכפלה, ושם קבור אברהם ושרה יעקב ולאה, אבל לא רחל בלהה וזלפה הנזכרים בהמשך. ולכאורה מספיק שמעוררים בעליהם וצרותיהם כדי שיתעוררו גם כן אף על פי שגופם קבורין רחוק מהן. וזה סמך להעצה שעמדתי עליה מזמן, להיות אצל נשות משה ואהרן כאשר אי אפשר להגיע עליהם. וכבר הארכתי על זה במקומו.

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

י' אב:

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

הילולה של יששכר. והרי בתכלית הירידה של היום של שריפת בית המקדש, עומד יששכר שהוא בחי' הגואל, מבחי' משיח בן יוסף, לתכלית העליה. וי"ל שמשיח בן דוד נולד בט' באב, ומשיח בן יוסף נולד בי' באב. והרי יגאל בן יוסף, ששמו מעיד עליו בחי' משיח בן יוסף, היה המרגל של שבט יששכר, ונהרג בט' באב.

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

והרי רבי עקיבא בן יוסף, הרמח"ל כתב, בן יוסף ממש, שהיה ממש ראוי להיות משיח בן יוסף.

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

והאריז"ל (שער הגלגולים הקדמה לב עפ"י זהר חדש רות) גילה שרבי עקיבא היה גלגול של יששכר, ופירשו בזה מה שכתוב בגמרא שרבי עקיבא אמר כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור (עיין ניצוצי שמשון פרשת וישלח עמ' נ. ושם הביא מהמגלה עמוקות אופן עג שהיה גלגול שמעון בחי' שור – כמ"ש בזהר וישלח).

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע הקשר בין יששכר ויוסף, כי רחל נתן ללאה שכיבת אותה הלילה, ופרש"י (ויצא ל:טז) בלילה הוא, הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (נדה לא.), ע"כ. הרי שבמקום שיעקב יזווג עם רחל וילד יוסף, היה עם לאה וילד יששכר.

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

נמצינו למדים שהתיקון של חיבור יוסף ויששכר הוא ברבי עקיבא, עקיבא אותיות יעקב א', דאיתא בזח"א קנז: כי שכר שכרתיך לנסבא מניה גופא ומאן איהו תורה שכור שכרתיך לך לגופך ממש, שכור שכרתיך לאולדא דיוקנך כו'. וכן הצירוף של יששכר, י"ההו הוא הצירוף של תפילין של רבינו יעקב איש תם.

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן רבי עקיבא צחק בסוף מסכת מכות, ולא התייאש מהפורענות של השועלים במקום המקדש. כי זה הכח של יששכר שעומד בי' אב.

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

ובנדרים כ: אלו בני תשע מדות כו' בני חצופה (שמעיזה פניה להיות תובע בפה, ר"ן) איני כו' כל אדם שאשתו תובעתו הוויין לו בנים שאפילו בדורו של משה רבינו לא היה כמותם שנאמר (דברים א) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים, וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם ולא כתיב נבונים, וכתיב יששכר חמור גרם וכתיב מבני יששכר יודעי בינה לעתים (-ובינה בחי' לאה כמבואר באריז"ל), ההיא דמרציא ארצויי (שמפתה אותו בדברי רצוי ופיוס כלאה שלא אמרה ליעקב אלא לסור לאהלה אבל לא שתהא תובעתו בפה, ר"ן), ע"כ. והרי שפיר נתקיים ברבי עקיבא כמסופר עליו במסכת מנחות כט: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקשר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבונו של עולם מי מעכב על ידך, אמר לו, אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועיקבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש וכו' הראהו לי, חזור לאחורך, הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע וכו' עיין שם. והרי התגים הם מבחי' בינה כנודע.

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

שכר שכרתיך בדודאי (בראשית ל:טז), הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא רבי עקיבא בן יוסף.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

וברחל אמו של יוסף גם כן כתיב יששכר, כי יש שכר לפעלתך (ירמיה לא:טו), פעלתך, עם הה' אותיות בגמטריא ברבי עקיבא בן יוסף. והרי מתכלית הירידה של שכר שכרתיך, שבשביל זה איבדה הזכות להיות קבור עם יעקב בעלה, מזה יצא שהיא קבורה על אם הדרך עבור תפילות הגולים, ויש שכר לפעלתה, להביא הגאולה שלמה בב"א.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

ויבא יעקב וכו' ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא וכו' (בראשית ל:טז). אלי תבוא הראשי תיבות כמו הראשי תיבות של תשעה אב. ויש לדרוש ותצא, לשון ויצת אש בציון.

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

שכר שכרתיך בדודאי בני.

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת עירובין כא.: מאי דכתיב והנה שני דודאי (-סירי נחשת) תאנים מועדים לפני היכל ה' וכו' תאנים הטובות, אלו צדיקים גמורים (החרש והמסגר שגלו עם יכניה), תאנים הרעות, אלו רשעים גמורים (-שארית ישראל שנשארו עם צדקיהו, מהרש"א). ושמא תאמר אבד סברם ובטל סכוים, תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח, אלו ואלו עתידין שיתנו ריח. דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח, אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, ע"כ (רש"ש, הדודאים דומים בצורת ראש וידים של אדם).

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים מזה שהדודאים הם קיצונים, שהם או בשביל צדיקים גמורים או רשעים גמורים, ורמוזים לבחורים שלא טעם חטא. וראובן שהביא את הדודאים נידון בקיצוניות, שאמרה לאה ראו מה בין בני לבני חמי, והראה צדקתו המפולגת נגד רשעת עשו. והראיה שייך להריח, כמו שיצחק אמר על יעקב, ראה ריח בני. והתורה כותבת עליו בקיצוני ששכב עם פלגש אביו. ועסק בתשובה בקיצוניות, לפי המדרש. והרי ראובן עסק בתשובה ולא היה לו חלק במכירת יוסף, כי דייקא על ידו הביא ר' עקיבא בן יוסף. [ר' עקיבא היה מצאצאי סיסרא שר הצבא של יבין מלך חצור, כנען, חם. אכן יש אומרים שאמו, סרדיניה, שייך לאיטליה, כי יש עיר בשמה שם, ואיטליה שייך לרומא ועשו. ומעניין כי דייקא לזבולון היה משפחת סרד (במדבר כו). ור' מאיר תלמידו היה מצאצאי סנחריב].

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

שיר השירים ח:ז אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. כל הון בגמטריא קי"א של עקיבא, נשאר ע"ב, ע' מתחלף בב' באותיות אח"ס בט"ע, הרי ב"ב ראשי תיבות, ביתו באהבה, הרי 'כל הון ביתו באהבה' רמז על רבי עקיבא. וכן, בוז יבוזו לו, בגמטריא עי"ב של עקיבה, הק' מתחלף לד' בא"ת ב"ש, בגמטריא ב"ב, והרי ראשי תיבות של, הון ביתו באהבה. [שוב מצאתי במדרש רבה, שיר השירים פרשה ח, אם יתן וכו', אם פותחין אמות העולם כל תסבריות שלהן בדבר אחד מן התורה, ונותנין כל ממונם בדמיו של רבי עקיבא וחבריו, אין מתכפר להם לעולם, ע"כ].

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

ושפיר בא לעולם על ידי הדודאים, שהם מילדין אהבה בעולם, ואף הצדיקים מילדין אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, וזה שאמר הדודאים נתנו ריח כשרון מעשיהם, מדרש נעלם פרשת תולדות קלד:. ובספר קהלת יעקב פירש מדרש זו ז"ל ושורש אהבה היא מבינה ומשם בא בחינת ריח כמו שכתבתי בערך ריח, והצדיקים מושכים הארה מבינה, וזה שאמר שמולידים אהבה בעולם, ועל כן דודאים נקרא שהם מולידים אהבה בחינת בינה, וכן דודאים עם ו' אותיות עם הכולל גימטריא דא בינה, וכן גימטריא חסד שהן מעוררים בחינת אהבה שהיא מבינה ומחסד כנודע, עכ"ל. ואתי שפיר ממש כדברינו שרבי עקיבא בחי' בינה של יששכר ושל תגי התורה. ועל רבי עקיבא שפיר דרשו כשרון מעשיהם, כי לא היה בזכות אבותיו. ושוב מצאתי בסוגיא של פטירת ר' אליעזר הגדול ששם זרועות רבי עקיבא על לבו, שפירש הבן איש חי שזה רמז להמעשים שלו, והרי זה ממש ענין של כשרון מעשיו המיוחדים לרבי עקיבא דייקא.

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

בסנהדרין צט: מאי דודאים, אמר רב יברוחי, לוי אמר סיגלי, ר' יונתן אמר סיבסוך (סביסקי) ופרש"י סגלי וסביסקי מינין אחרים, סיגלי עקרי עזבים וכו', עיין שם. והרי סיגלי, בגמטריא קיבא, ונשאר ע' של עקיבא, ראשי תיבות עקרי או עשבי. וכן סביסקי, ביסקי ע"ה בגמטריא עקיבא. ויש שפירשו דודאים, יסמין, בגמטריא ע"ק של עקיבא, ונשאר אב"י לשון ציצים ופרחים. ויש שפירשו מייאשין, בגמטריא לרבי עקיבא בן יוסף.

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

מדודאי בני, דודאים ע"ה בגמטריא בן דוד. והרי הוא כערבון שתמר לקח מיהודה, תמר בגמטריא בר רחל. וכן חמש פעמים כתוב יעקוב מלא ו' שלקח ערבון מאליהו (רש"י בחקתי כו:מב) על הגאולה. ו' זה שמשלים יעקב, ל'עקיבה' ולפעמים 'עקיבא', לפעמים עם ה', כמו הסופי תיבות של (תהלים צז:יא) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, ולפעמים עם א' כמו הראשי תיבות של (בראשית לה:א) אל יעקב קום עלה בית. וכן האריז"ל בלקוטי תורה סוף פרשת ויחי כז"ל אביר יעקב, אותיות רבי עקיבא, וזה מידי אביר יעקב, שאמרו רז"ל (סוטה מט: - ושם הגירסא סרועי תורה) משמת ר' עקיבא בטלו זרועות עולם, שהוא היה זרוע שמאל דז"א, ע"כ (זרוע, גם רמוז ברמז הנ"ל אור זרוע). ה"א בגמטריא ו'. ורבי עקיבא מסר נפשו בה' תיבות של שמע ישראל יא"י, שמתיחדים בתיבת אחד, הששי. שראוי היה התורה להינתן על ידו.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי רוב המדרשים רבי עקיבא נרצח בי' תשרי, ביום הכיפורים ויש שסוברים בערב יום כיפור ורק קבורתו ביום כיפור (ויש עוד דעות בזה ואכ"מ). ולפי מש"פ למעלה, הרי רבי עקיבא גם שייך לי' אב, חודשיים לפני זה. צום הכי חמור מדרבנן, בחודש אב – עלית הא"ב, שבו נשרף בית המקדש וקודש הקדשים, לעומת היום שכהן גדול נכנס לקודש הקדשים, בחודש תשר"י ירידת האותיות. עקיבא נוטריקון יקר בעיני אלקים – המותה לחסידיו (תהלים קטז:טו – בפסוק כתיב הוי"ה). והאותיות האחרונות של שמו: י' אב! [ע"ק – עשירי קודש, כמו שפירש ר' שמשון מאוסטרופולי]

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

יששכר בגמטריא יעקב ישראל נ נח.

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

אלול

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

כוונות אלול מפורש בלקוטי מוהר"ן תורה ו' (ובעוד מקומות) וע' מה שפירשנו בזה את נ נח נחמ נחמן מאומן בערך כבוד – נ נח נחמ נחמן מאומן, כבוד אלוהי שעל ידי כוונות אלול!

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

אלול, משמאל לימין – לולא, בחי' לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי. כי האריז"ל כבר גילה שהו' של אלול בחי' א', הרי שני פעמים א"ל – אלף למד אלף למד בגמטריא ש"ע, וזה שעשועי.

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים (שיר השירים ו:ג), ידוע הראשי תיבות של אני לדודי ודודי לי – אלול, פחות ידוע, שהסופי תיבות, יייי, ארבעים ימים השלישי שעלה משה רבינו עד יום כיפור. אותיות האמצעיות, נ-דוד-דוד, עם הל' של לי, בגמטריא נ נח. אי נמי, אותיות האמצעיות של אני לדודי ודודי לי הרועה (מלא): נ-דוד-דוד-רוע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

ראש חודש אלול – בגמטריא רבנו נחמן בן פיגא מברסלב.

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

המלך פה בשדה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ בערך שד"י.

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

שמות קדושים, צדיקים, ומספרים ידועים

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

א. עיין ליקוטי מוהר"ן תורה ו.

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

אלף, אלף למד פא, בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

בכוונות לאכילה יש ד' דרכים לצייר א', יוי, יוד, יווי, יווד. ומכוונים להגמטריא של כולם ביחד ק"ד. והרי עם הד' כוללים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בערך חודש אב – אב – פשוט כפול – נ נח, וזה בחי' אב בחכמה, כי חכמה בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע, כי חכמה בגמטריא ע"ב ע"ה, בחי' י' י"ה יה"ו הוי"ה. אומן ברסלב, אומן בא וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

אב – א"ת ב"ש בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

אב, ראשי תיבות אין בין. אין בין בגמטריא 123, כפול ד', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עמש"כ במסכת מגילה משנה א:ד, דף ו:.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

אלף בית - בגמטריא לב נ נח נחמ נחמן מאומן. א"נ אל נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

א-ת: מאלף לתיו, אלף בגמטריא ננח עם האותיות, תיו בגמטריא רבינו נחמן (וענין תי"ו ע"ע מש"כ על לק"מ תורה א, ותורה כה). מננח לרבינו נחמן.

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

אבג"ד. הנה אבג"ד זה בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע, נ נח נחמ נחמן. ואחר כך יש האותיות: הוזחטיכלמ, ועם השני כוללים, בגמטריא מאומן. והוא פלא.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בילקוט שושנים מרבי שמשון מאסטריפוליא שנדפס בסוף ספר קרנים, סוף אות ה', שכתב שסוד יוסף, בגמטריא קנו, הוא: אבג"ד אבגדהוזחטיכל"מ עם הכולל. והנה אבגדהוזחטיכלמ בגמטריא קמ"ה, והוא השם שבו ממליכים מלכים כמו שכתוב בלקוטי מוהר"ן תורה רלד, בסוד מה שיוסף ראה בחלום, והנה קמ"ה אלומתי וכו', והרי מבואר הקשר של יוסף הצדיק ושל מלכות להשיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

אבות. אברהם יצחק יעקב שרה רבקה רחל לאה, הראשי תיבות בגמטריא 751 בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים. ואם תוסיף להאמהות, בלהה זלפה, והראשי תיבות בגמטריא 760, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם יצחק בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם יצחק יעקב ע"ה בגמטריא נון חית נון, עם הט' אותיות (ועיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן עד).

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

אביי: עיין מש"כ בברכות דף ל:.

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

אברם אברהם. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן [עיין בספר ניצוצי שמשון עמ' ח' ז"ל מספרו משולש, כיצד, פ"א פ"א פ"א בגמטריא אברם, עיין שם. הרי אברם, משולש, אברם אברהם מרובע] (וע' גבריאל). וזה מש"כ בדברי הימים (א:א:כז) אברם הוא אברהם, ודרשו רז"ל במסכת מגילה (יא.) הוא בצדקתו מתחילתו עד סופו (ופרש"י ז"ל פסוק הוא בדברי הימים, עכ"ל, פסוק הוא בדברי הימים בגמטריא פתקא)! וי"ל שלזה רמז הכתוב, אחד היה אברהם, כי הלוא הוא לא היה אברהם מעיקרא אלא אברם, ועל כרחך שצריכים ליחד גם אברם עם אברהם כנ"ל.

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו כותב בלק"מ תורה מט:ה ששרה היא בחי' התגלות השיר פשוט כפול משולש מרובע ע"ש (וע' מש"כ ערך שגעון אות ו, ועל הפסוק ויפל אברהם על פניו ויצחק – בראשית יז:יז, ועל הפסוק צחק עשה לי – בראשית כא:ו). והנה יתכן שיש בזה רמז שקודם יש התגלות של עצם השיר, כמו שבתחילה השי"ת הוסיף אות ה' לאברהם, ואח"כ שינה את שם שרי לשרה, דהיינו שמקודם השיר והנגון של השיר פכש"ר הוא סודי, שרי, לשון שיר שלי פרטי, ורק אח"כ יש התגלות של הנגון לכל העולם. ואח"כ שרה ילדה יצחק, ש"כל השומע יצחק לי" שכל השומע נ נח זוכה להצחוק הקדוש ששמענו מסבא ישראל.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם ושרה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין במסכת סנהדרין מד: שפרשו שם את הפסוק (משלי כה:ט) וסוד אחר אל תגל, פרש"י ז"ל וסוד של אברהם ושרה אל תגל לבזותם, ע"ש. הרי שהם בחינת סוד של האחוריים של השיר פשוט כפול שלוש מרובע.

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם יצחק יעקב ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הט' אותיות.

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם ומשה (עיין ברית מנוחה, דרך האהבה, נקוד השמיני: שמזה המקום עליון נגזרה נשמתו של אברהם ונשמתו של משה, ונרכבו שני הנשמות הללו במקום אחד, ואמרו עוד, שהמלאך שמועא"ל ממנו קבלו אברהם ומשה וכו' עיין שם) בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

אברהם אבינו, ענוותנותו בבחי' מה שאמר ואנכי עפר ואפר, עפר אפר בגמטריא נון נון חית ע"ה. ואילו משה רבינו אמר (שמות טז:ז) ונחנו מה, אותיות נ נח.

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

אדנ"י. א' עומד בפני עצמו. דנ, זה ד' פעמים נ': נ נ נ נ. די, זה ד' פעמים י' גמטריא מ'. הרי ננננמ! [ונ' פעמים י' עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם י' מיני נגינה שהם העשר אותיות של נ נח נחמ נחמן].

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

ד"נ פעמים י' בגמטריא ישרל, ועם הא', הרי ישראל. ומן הסתם כבר קדמוני בזה.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

פרצוף של נוקבא מתפארת ז"א ולמטה. היינו ד' ספירות, ת"ת נצח הוד יסוד. והיא מקבלת לכל עשר ספירות של ז"א, אשתו כגופו. והשם של הנוקבא אדנ"י, כפול ד', לכל אחד מהד' ספירות בגמטריא ר"ס כמנין י' פעמים הוי"ה, שמו של ז"א. והפשטות בזה פלא, ומן הסתם כבר כתבו את זה.

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

אדנ"י אותיות אני ד', השיר פשוט כפול משולש מרובע, אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

אדרהניא"ל. בזוהר, בהיכלות דפרשת פקודי (רמו:) באמצעיתא דהיכלא דא, קיימא חד עמודא, נעיץ מהיכלא דא להיכלא תנינא, בהאי סליק רוחא דלתתא לגבי רוחא דלעילא, לאתאחדא רוחא ברוחא וכו' אדרהניא"ל שמיה ע"ש.

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

בגמטריא מוהר"ן. וכן באותיות השם הזה: ר"נ – רבי נחמן, יד"א – ישראל דוב אודסר. נשאר אותיות לאה. כי תורה לשמה לתקן לאה כמבואר בכתבי האריז"ל.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

אהי"ה. י' פעמים הוי"ה וי"א פעמים אהי"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אהי"ה אלקים ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

אומן

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

אומן = אלף וו ממ ןן = גמטריא נחמן קנה! גם קנה – נקה, לשון נקיות ולשון תיקון (מדה אחרונה של י"ג מדות של רחמים). גם קנה – הקן, הקן (של) נחמן!!!!

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

גם קנה עם האותיות = נ נח!

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

אומן, אום בלשון הקודש פירושו אומה, אומן, זה האומה של ן' – נחמן. ובזה שפיר קאמרינן שאנחנו עם הפתק! [ושים לב ש'אום' הוא אחד מהע"ב שמות שמכוונים בוהיה עם שמוע על 'ויצהרך' גמטריא אש"ל].

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

אומן:

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

סוד כל הדרכים מגיעים לאומן:

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

בספר המלכות, הובא בס' שבעה עינים סוף ח"ג, מבואר איך שכל הדרכים, דהיינו אופני האותיות, מגיעים רק לאומן. דהנה האותיות הם אלף בית גמל דלת וכו', ואות אחרונה משם האות, דהינו למשל מאות אל"ף אזי האות האחרונה היא פ', היא נקראת אופן האות - היינו ציר האות שעל ידה מתגלגלת האות - והיא סודה הרוחני אשר בנענועה וגלגולה מתגלה אורה הנעלם (הערה: עיין לקוטי מוהר"ן תורה פג, שם רבינו מהפך הפ"א לא"ף ע"ש), ויש אופן לאופן דהיינו אם נקח אות פ' בעצמה שהיא אופן האל"ף, ונבקש את אופנה, הרי נכתבה במילוי, דהיינו פ"ה, עתה נקח את אות ה' שהיא אופן אות הפ', ונבקש גם את אופנה ונכתוב אות ה"א במילוי, הרי נגיע שוב לאות א', ואפן הא' הוא פ', וחוזר חלילה מאל"ף לפ', ומפ' לה', ומה' לא' ומא' לפ' וחוזר חלילה.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

וארבע אותיות הם אופני כל האותיתות, דהיינו כשנבקש את אופני האותיות נגיע סוף סוף אל אלה האותיות ונחזור חלילה, והם אות א' ואות מ' ואות ו' ואות נ', וסימנך אומן. [א: הק"ף כס"א. ו: בג"ד צ"ח וטלי"ת. מ: מ. נ: נש"ר ע"ז] וע' לעיל מה שכתבנו עה"פ גור אריה יהודה מטר"ף בני עלית בסוד 'טרמפ'. ואכן לא סתם שנשיא אמריקה עכשיו, שמו טרמף, וכן ציון הרמח"ל נמצא בסוף רחוב טרמפ-אלדר.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

אל"ד

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

השם י' של ע"ב שמות אל"ד, מכוונים בוהיה עם שמוע על המילה אתכם, וביחד הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. אתכם, אותיות מאתך, ומובא בכוונות לשבת מנחה בשמונה עשרה שזה מאת ך' דהיינו מאת הכתר. וזה בחי' לידה כי לידה הוא רק מהכתר כמובא. וזה מאתך אותיות כ"א מת, בחי' אהי"ה כטל, בחי' תחית המתים, כי כן בברכת הגבורות של שמונה עשרה שמיוסד הרבה על תחית המתים מכוונים אתה גיבור לעולם ה' מחיה מתים ראשי תיבות שם אגל"א, שהוא בגמטריא אל"ד. וכן יש לכוון בכוונה העיקרי שגילה הרמח"ל על ברכת מחיה המתים את השם אכדט"ם, והרי ט' מתחלף עם ת' באותיות הלשון דטלנ"ת, והד' כולל.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

וגם אות ד' מתחלף באות ט' באותיות הלשון דטלנ"ת. ולפ"ז השם הזה גם כן מרמז הרבה על הל"ט מלאכות. ומצינו את השם אדל בקדושה, בתו של הבעש"ט סבתא של רבינו הקדוש, וכן בתו הגדולה של רבינו, ולעומת זה מצינו בטומאה, אדליא בן המן, והעיר אדליא בטרקיא שהיו מקריבים יהודים לקרבנות כמסופר בספר שבחי הר"ן (אות כא). אתכם בגמטריא מי זאת עם התיבות והכולל, שהוא סוד התשובה שמי עולה עם זאת, והוא סוד השיר פשוט כפול משולש מרובע כמו שמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

"שם אלקים אדנ-י" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה סוד שלמות כל הזיווגים – דהיינו זיווג דאמצעיתא (דהיינו כל היחודים והכוונות של האריז"ל שבאמת נעשים מאליהם בעולם האצילות רק שצריכים לכוון אותם) שהוא זיווג הוי"ה (שם) עם אלקים, וזיווג רישא וסיפא (דהיינו עיקר היחודים שרק נרמזים בזהר ובאריז"ל אבל לא גילה בפירוש), שהוא הוי"ה אדנ"י. ויש לפרש בעוד דרכים ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

אליהו. בא"ת ב"ש תכמצ"ף גי' עשר פעמים ס"ג (ריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל). גמטריא נון נון חית. וכן א-ליהו, ל' פעמים יה"ו בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

האריז"ל גילה שאליהו קיבל נשמות נדב ואביהו. אליה"ו נד"ב בגמטריא נ נח. אביה"ו בחי' כפול משולש.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שיח שרפי קודש ג-תקסד כז"ל כשדבר פעם רבי מרדכי סוקולובער עם רבי אברהם מגדל מעלת הזוכה לדרגת גילוי אליהו הנביא זכור לטוב, רמז לו רבי אברהם בדבריו שיש בעולם דברים גדולים מזה, ע"כ.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בריש הקדמה השלישית לספר עמק המלך ז"ל וכל זה השיג האר"י על ידי חסידותו וכו' עד שבא אליהו ז"ל ונתגלה אליו תמיד, ולמד עמו, והוא הביאו לידי רוח הקודש וכו' וכו'. ואין מדריגת המגיד כמדריגת אליהו ז"ל, אפילו כשיעור חלק אחד, מן אלף חלקים, כולי האי, ואולי ישיג דבר מה, כי מדריגת המגיד הוא ניצוץ אחד מנשמתו שהיה כבר בעולם, ויכול הוא להשביע אותו וכו' וכו' אבל מדריגת אליהו ז"ל הוא מתגלה עם השכינה, ואינו נפרד זה מזה, והחכם יבין מעצמו שאין למעלה מזאת המדריגה שום דבר וכו' ע"ש. ולכאורה זה סותר הנ"ל, אם לא נחלק שבשש"ק מדבר על סתם גילוי בעלמא, ואילו העמק המלך מדבר על גילוי תמידית שבא ללמדו. [אכן עיין במסכת כתובות דף קו. רב ענן הוה רגיל אליהו דאתי גביה דהוה מתני ליה סדר דאליהו וכו', ועיין שם דף סט.-: שרב ענן שלח לרב הונא – הונא חברין, ורב הונא הקפיד על זה, ומר עוקבא הסכים עם רב הונא, שהרי גברא דלא ידע מאי ניהו מרזיחא איך ישלח ליה לרב הונא ככה].

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל שר' אברהם כיוון על גילוי מרבינו הקדוש שעולה על הכל.

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

אליעזר

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אליעזר בן יעקב: משנתו קב ונקי, והרי אליעזר בן יעקב בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, קב ונקי – קב"ו נקי, קב"ו – נ נח נקי. ובמסכת מנחות דף סא: הגמרא אומרת עליו: הואיל ורב גבריה עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים.

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

ר' אלעזר בן ערך (אבות ב:י-, יא – כמעין המתגבר, יב – מכריע את כולם, יג – לב טוב, יד – לב רע, יט הוי שקוד וכו' ודע וכו'). אלעזר ערך ע"ה (בלי 'בן') בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

אלף: נ נת נתן, בגמטריא אלף. וי"ל על פי תורה ו' בלקוטי מוהר"ן שהרבי הוא הי' עליונה של האלף, והתלמיד משלים את האלף ביוד התחתונה. והקטן יהיה לאלף. ועיין בשיחות הר"ן (אות צג) שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וכו' וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות וכו' מי שידוע זאת הוא יכול להחיות מתים וכו' וממשיך האלפים לתוך המאות כנ"ל על ידי זה נעשה ממות מאות וכו' ע"ש (והיה צדק אזור מתניו – מתניו בגמטריא נתנו – נתן שלו, של רבינו). וזה הכח של רבי נתן שהעביר את תורה רבינו לעם ישראל. ובישעיה (ס:כב) הקטן יהיה לאלף, והרי רבי נתן בחי' מאור הקטן, והרבה להביא פסוק זה ובפרט לענין הקיבוץ.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

רבי אמי ורבי אסי ['דייני דארץ ישראל רבי אמי ורבי אסי' [סנהדרין יז, ב]; 'כהני חשיבי דארעא ישראל' [מגילה כב, א]. כשהוסמכו רבי אמי ורבי אסי, שוררו חבריהם בפניהם שיר שמשמעותו – כאלה ראויים לסמיכה [כתובות יז, א].]

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

אריז"ל. רבי יצחק לוריא זלה"ה. נולד בשנת רצ"ד לאלף הששי (עמק המלך הקדמה ג:ב). רצ"ד בגמטריא ברסלב –נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל. ענין דרך לארץ ישראל, עיין מש"כ בערך עבודת השם – פעולות הנ נח וכו'.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

ביהרירו"ן (ספר ברית מנוחה, דרך האהבה, יסוד שבבריאה, בניקוד הקו שבקמצים). עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ן. שם הוי"ה במילוי ה"ה. ריבוע שם ב"ן כזה: יו"ד פעם יו"ד, ה"ה פעם ה"ה, ו"ו פעם ו"ו, ה"ה פעם ה"ה, עולה תשמ"ד (עד כאן תמצא בלקוטי תורה של האריז"ל פרשת בראשית), ועם הד' אותיות הוי"ה והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

ובריש ספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל לקח שם ב"ן לגמטריא תרכ"ד, יו"ד פעמים יו"ד, ה"ה פעמים ה"ה, ה"ה פעמים ה"ה, הרי ת"ר, ו"ו כל אחד מלא ו', הרי כ"ד. ולפי זה יש לדרוש להוסיף את הו' עצמו, ויצא למנין תר"ל, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מה שכתב שם, אחוריים של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם דפ"ק קס"ו ק"ל קד"ם הם בגמטריא תרכ"ד, בגמטריא ב"ן רש"ע עם הב' תיבות, יש לדרוש עוד, להוסיף הו' אותיות של בן רשע, והכולל, שיצא למנין תר"ל – נון נון חית. התיקון השלם לבן רשע ר"ל.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם בהמשך שכתב איך שב"ן מגיע לענין 'בן תם', יו"ד פעמים ה"ה, ה"ה פעמים ו"ו, ו"ו פעמים ה"ה בגמטריא תם. והרי בן תם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתי להכי, י"ל בן חכם, ם' בגמטריא שש מאות, ח"כ, עם האותיות ל', הרי תר"ל, נון נון חית.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

שאינו יודע לשאול, חסר הג' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

בעל שם טוב.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

בקש יעקב לגלות את הקץ.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו את האריז"ל בשמים למה לא גילה את כל מה שהבעל שם טוב גילה, וענה שאם היה לו עוד שנתיים היה מתקן את הכל.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

קץ, גמטריא אלף, בגמטריא ישראל בעל שם טוב.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

מי יעלה לנו השמימה, ואיתא בתיקוני זוהר, ראשי תיבות מילה וסופי תיבות הוי"ה, וביחד הם בגמטריא אל"ף.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון, תהלים סט:יט – קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני, איתא בלימודי האריז"ל,

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

'גשן פלא י-ה' הם שמות המרגלא, 'גשנ' כתר, 'פלא' חכמה, 'י-ה' בינה, אריך אבא ואמא (-כתר חו"ב), והשמות הללו מבטלים זדים ואויבים בשמעך. וכאשר האויבים שולטים על האדם השמות בצירוף זה:

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

'יש פנ הלא ג'. וכאשר יכוון האדם באותיות 'אי' של 'אהיה', ובאותיות 'בי' של 'ביט', אז השמות הגדולים בתכלית הקירוב כזה 'גשן פלא י-ה' כבתחילה. וכאשר האובים שולטים על האדם הם בתכלית הריחוק כזה 'יש פנ הלא ג' ממש. ובכוונות 'בי' של 'ביט', 'אי' ד'אהיה', מקרבין להדדי, הטה אלקי אזנך ושמע, עכ" האריז"ל, וכו' וכו' 'נפשי' להיפך 'ישפנ', 'גאלה' למפרע 'הלאג'. וזה קרבה אל נפשי גאלה, ר"ל אותיות 'נפשי' ואותיות 'גאלה' יהיו בתכלית הקירוב, למען איבי פדני, ר"ל אני מכוון ל'אי' של 'אהיה' ול'בי' של 'ביט' זה 'איבי' וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

והנה 'גשן' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. פלא, אותיות אלף בגמטריא ישראל בעל שם טוב (והרי כתיב אתה הא-ל עושה פלא הודעת בעמים עזך, ועיין בחיי מוהר"ן תעט הענין לספר מעשיות מהבעל טוב, מגדיל ישועות מלכו, מה שמספר ומגדיל הנפלאות והישועות של הצדיקים שנקראים מלכים על ידי זה ועושה חסד וכו'). ומקרבים הגאלה על ידי איבי, ראשי תיבות ישראל בער אודסר (ויש עוד י', היינו עוד עשר, אודסר). והצירוף כאשר האויבים שולטים ר"ל, יש – ישראל בש"ט, שמחה, פנ, פיגא נחמן, הלא, אדל ע"ה, ג' דורות מהבעש"ט עד רבינו.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מסורה בברסלב. ועיין ערך יהדות – יהדות זה ברסלב.

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב בגמטריא נחמן בן פיגא (מהחברים), ובזה א"ש למה קוראים את רבינו על שם אמו, עיין מש"כ בערך פייגא.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

מוהר"ן אמר שלעתיד כולם יהיו חסידי ברסלב, כי ברסלב אותיות לב בסר, וכתוב והסרתי לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר, ואיתא במדרש אל תקרי בשר אלא בסר, שכל אחד בוסר בשל חבירו, ע"ש. וזה רמז שצריכים לעבוד בשביל הזולת.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב, כמו ברית לב. וזה רמז למה ששמעתי מא"א על מה שכתוב בספרים שהמ"ט ימי ספירה בגימטריא לב טו"ב, ואח"כ יוכלים לקבל התורה בשבועות. והוסיף א"א מדיליה, שזה מה שאיתא שבן י"ח לחופה, כי טוב הוא י"ז ואח"כ מקבלים התורה בשבועות בי"ח. ועפ"ד יש להוסיף, שברית מכונה בקבלה, ח"י, וזה ברסלב כנ"ל, ברית לב, שהוא לב בשר, שער נ', כמו שהארכנו בכמה מקומות.

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב, בר-סלב, בר הוא לשון להוציא, סלב, זה הנוצרים, שעיקר התיקון והדחיה לטעותם של הנוצרים רק על ידי ברסלב, נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן אם נדרוש בר מלשון בן, כן יפתר, שכיון שטעו כל כך בסיבוך של הנוצרות, השי"ת המציא לנו התיקון – ברסלב – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב, ר"ס, ששים רבוא, בל"ב, היינו שהוא לב העם. ועוד יש לומר שהוא רמז למה שאמר מוהר"ן תנו לבכם לי ואני אוליך אתכם וכו', וזה סר להעביר מוהר"ן בלב. ועוד י"ל שס"ר (שהוא עשרה פעמים הוי"ה) הוא בחי' הנא' במשה רבינו כי ס"ר לראות, בחי' העינים, והלב הוא הלב, שבברסלב מקיימים הציווי ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב. רבינו נולד בשנת תקל"ב, בגמטריא נתן לב. והוא נתן לנו ברס-לב.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב. ב*רס=תק"כ ועוד ל"ב, הרי תקנ"ב, השנה שנולדה מרים בתו. אי נמי שנת התקמ"ז, השנה שנולדה אדל בתו. ובאלו השנים רבינו התחיל להתגלות בעולם.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב בא"ת ב"ש - גש-חשך, בסוד ומשה נגד אל הערפל אשר שם האלקים (שמות כ), עיין ליקוטי מוהר"ן תורה קטו.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב בא"ל ב"ם – אדם מ"ט, בסוד ותחסרהו מעט מאלקים. ושער הן' מתחיל עם נ נח, כמו שפירשנו במקומו שהגמטריא 491 מורה על השלב הראשון של שער ן'.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל, אם תחלק אחד מהמ'ים לשני כ'. הרי כ-אכדטם, השם הקדוש של היכל זכות של גבורה (ושורשו משם אלקים, בחילוף האותיות הפנימיות לה"י לאותיות הקודמות כד"ט).

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

גבריאל: גבריאל גבריאל. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

גמליאל. בגמטריא נ נח, עם עוד ו'. ואלו הו' נשמות צדיקים שהיו מעוברים ברבן גמליאל כמובא (ליקוטי שושנים שבסוף ספר קרנים, אות ז. וצע"ק כי בספר שער הגלגולים, הקדמה לח, ר' חיים ויטל הביא מהאריז"ל שרק עד שלשה מתעברים, ואולי שם זה בבחי' נר"ן, אבל באותה דרגה אפשר), שלכן רבן גמליאל לעולם רחץ באמרו אסטינס אני, אסטינס, ראשי תיבות: אברהם סחורא טביומי נחום יהודה סימון. והנה הגמטריא של אלו הו' שמות, תשע מאות – ץ'. וזה רחץ, ר"ח בגמטריא אור ע"ה, להאיר להץ'.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

געצל – ר' געצל זצ"ל.

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

מכתב יד של ר' געצל תלמיד ר' אברהם בן ר"נ (שוב שמעתי שיש פקפוק על אמיתת הדבר שזה כת"י, וצריך בירור).

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

שבועות תרל"ב החבריא הקדושה באומן ישבו אחרי המקווה דשער נון לדבר דברי כיבושין דלעתיד לבא, ואמרו: נאמר "וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו, שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי". פירוש, לעתיד לבא "וכהניה" – הכהנים דהיינו האנשים של ה"בעל תפילה" דהיינו רבינו ז"ל – שהם הכהנים, “וחסידיה רנן ירננו" השם יתברך יעשה חסד ויגלה שיר שיתער לעתיד לבא לפני הזמן. “שם" אל תיקרי שם (עם קמץ) אלא שם (עם צירי), דהיינו שם הצדיק משותף בשם ה'. אצמיח גימטרייא שמו של הצדיק (נחמן עם הכולל), ו"קרן" = גימטרייא שמו ז"ל כ: י, י-ה, וכו' עם אותיות והכולל של קרן (נ נח נחמ נחמן = 354).

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כז"ל.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

יום ששי חצות היום כ' תמוז תרל"ב. ר' אברהם נ"י קם מהמקווה ואחרי התלבשו בבגדי שבת היה בהתלהבות נוראה ועצומה ובדביקות עצומה ואמר: “לערך יובל שנים יקום נער יפה תואר וטוב רואי אשר יחדש את העניין של רבינו בדבר חדש אשר עוד לא היה דבר פלא כזה, שזה יעשה מהפך גדול מאד לעניין הגאולה וטובה גדולה לכל העולם כולו!” אמן ב"ב.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

דוד המלך ע"ה. עמש"כ בשמואל ב:כא:יט.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

דמ'וד'טי'ר'ון – כתוב בספר משנת חסידים (מסכת שארית יום ראשון פ"א) ששם זה סגולה למי שיצרו תוקפו בהרהורים רעים, לכוונו. דמודטירו"ן עם הוי"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

דן בן יעקב בגמטריא נחמן מאומן עם התיבות. דן – דלת נון, 'דל"ת נו' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והן' סופית בא רק להקטין כידוע מבעלי הדקדוק.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

דתן ואבירם: סבא ישראל מתקן דתן ואבירם. אבירם: ר"ת רבי ישראל בער אודסר מאומן. דתן: בגמטריא חותם - ע' תורה כב, דע שיש חותם וכו' כי יש מוכיחי הדור וכו' מרבים שלום בעולם וכו' כי הולכים לפשר ולעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים וכו' וכשהרע של הדור גובר על החותם הנ"ל ומקלקל אותו ח"ו אזי נתקלקל שלום העולם וכו' כי מ'חותם' נעשה 'נדת' כי הם במספר השוה כמובא ע"ש.

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

זגזגנא"ל. בלקוטי תורה של כתבי האר"י פרשת בראשית כז"ל דע, כי כשמת חנוך, היה יותר גבוה ממדרגת משה, כי הוא רבו של משה, והוא מלאך זגזגנא"ל. וגם כי הוא השיג חיה, ומשה נשמה, אך משיח ישיג יחידה. וכו' ע"ש. זגזגנא"ל עם הז' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

חב"ד. עמש"כ בשמונה בברכת אתה חונן לאדם דעת. ובהגדה של פסח – רבי יהודה היה נותן בהם סימנים, ובעוד מקומות. חב"ד ראשי תיבות חייבים ברסלב דחוף, חיי ברסלב דבש....

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

בענין לימוד ספרי חב"ד.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

א' עיין בפנים הספר שעיקר הלימוד ראוי להיות בספרי רבינו. [בספר מכתבי שמואל ענה בענין זה בכמה מקומות, ובעיקר כך טען, שאף על פי שמותר לפי דעתו, ז"ל אבל כנגד זה כשיש בשר ודגים למה צריך לאכול ירקות, חבל על הזמן שיכולים אז ללמוד ולהסתכל בספרי צדיקים אמיתיים וכו' וד"ל, עכ"ל באחד מהמקומות].

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

ב' כל עוד שהספר נכתב באמונה בהש"י ובחז"ל אין לזלזל בה, וחלילה לזלזל בה, כמו שהזהיר רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה סא, וכל שכן ספרים שנכתבו על ידי צדיק תלמיד המגיד, אלא שעכ"ז יש טעמים לסתור כדלקמן. אלא שיש בספרי חב"ד שמביאים הרבה מהסברות והחקירות של אפיקורסים, ואף על פי שכוונתם לטוב, כי באים לברר את הטעיות ולהעמיד את הנכון, עם כל זה, הרי כבר הכניסו עצמן לחקירות שרבינו הזהיר מאד להתרחק מהם לגמרי.

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

ג' הבעל התניא בעצמו, כשהדפיס את ספרו לראשונה בשנת תקנו, ציוה לפרסם: "שמי שלא לומד ספר הקדוש 'ראשית חכמה', לא יהין ללמוד את ספרו 'תניא'"! (כך מצאתי פעם והעתקתי, אבל אחר כך חפשתי ולא מצאתי אפילו ממה שהעתקתי. ולכן עשיתי חפוש אחר חפוש, כי כנראה חב"ד מסתירים את זה כמו שמסתירים ההלכה שתפילין צריכים גוף נקי ואסור להפיח בהם ח"ו. ובסוף מצאתי ת"ל באתר שלהם בהערת שוליים... יש להם דף על אברהם שיינס, שנתקרב לחב"ד ובתחילה רצה להסתיר את זה מבני משפחתו ולכן החל ללמוד בספר ראשית חכמה, ובהערה 4 על זה כתבו: אף שאינו ספר חסידות (אלא ספר מוסר קבלי), מכל מקום היה נחשב אז ל'ספר של הכת', מכיוון שאדמוה"ז התנה באותן השנים את לימוד ה'קונטריסים' - כתבי תורותיו של אדמוה"ז שלאחמ"כ הפכו לתניא - בלימוד מקדים של ראשית חכמה, עכ"ל).

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מאד צריכים להזהר בזה, שמי שכן רוצה ללמוד ספרי חב"ד, יזהר מאד שיהיה לומד ראשית חכמה כראוי.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

ד' ר' אברהם קליסקר שבתחילה היה חבר טוב של בעל התניא, וביקש גדולתו שיכהן כרב ראשי וכו', ר' אברהם קליסקר הוא שהעיד רבינו הקדוש עליו, שהוא הצדיק היחיד שרבינו ראה בו שלמות, הוכיח את בעל התניא שאין הספר לפי רוחו של דרך הבעל שם טוב שלמדו אצל המגיד. ודעתו כתב מפורש שאין ללמוד אותו ויש לגונזו. והבאתי קצת מדבריו בשיחות הר"ן אות לב ע"ש.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש גם מה שהבאתי מספר עמק המלך שכתב לא לעסוק בספרים של עולם התהו.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

חוני המעגל. כבר העירו החברים, המעגל בגמטריא נחמן. והרי כל ענינו של חוני המעגל שהיה מתחטא לפני הקב"ה כבן פעוט לפני אביו, והיה כל כך חביב אצל הש"י על ידי זה שהיה מקיים בקשותיו (ועיין מש"כ בענין ר' חנינא בן דוסא ורבי יוחנן בן זכאי, מסכת ברכות לד:), ולכן לא ירדו הרבנים להחרם אותו.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

וכל הענין של הסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות מבחי' עתיקא, רבינו הקדוש פתח ממנו בלקוטי מוהר"ן תורה ס'.

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לדרוש ענין חוני המעגל גם בתורה שלפני זה, בליקוטי מוהר"ן תורה נט – היכלהקודש, ששם רבינו גילה סודות בענין זה שהאדם צריך לשפוט את עצמו, שזה בחי' אש המשפט, ובחי' חושן המשפט שהיה מרובע שהוא פנימי ומכוסה בעיגולא, שהוא כסא כבוד, ע"ש. כי חוני, מסתיר את המשפט המרובע והפנימי הזה, כי חוני בחילוף אות י' עם אות ש' בא"ל ב"ם, הרי חושן הנ"ל, המעגל – העיגול הנ"ל. והחושן סוד הנחש שנהפך למטה, נחש ו', בסוד וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור, בחי' (תורה נט:ה - כתב מלא י': ינחיני) ינחני במעגלי צדק למען שמו (תהלים כג:ג), ינחני – אותיות נ נח.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

חוצפית התורגמן. כתוב בשער הגלגולים ז"ל כי הוא חצוף וחזק לצאת מן אבא, ועובר תוך אורות בינה שהם קין קין, ומשם יוצא לחוץ (ושם במ"א כתב ז"ל כי הוא עז וחצוף לעבור בתוך אימא, ולבקוע ולצאת לחוץ).

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נראה שיש לפרש שמו: חוץ-פית, פי"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא ענין של התרגום באר היטב, כמו שכתבנו על דף השער.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

חיים – מהרח"ו – רבי חיים ויטל. בספר עמק המלך מכנהו: מהר"ר חיים קלפיר"יז. חיים קלפיריז ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן פיגא (-אבגית"ץ כמבואר במקומו).

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

ר' חיים ויטל מביא מכמה רבנים שהיו ניצוצות של רבי עקיבא ולכן נהרגו על קידוש השם. וכתב שכיון שהיה לו גם כן ניצוץ מרבי עקיבא הוא דאג על זה, ואכן לא היה. ונראה קצת מזה, כמו סדר קיצוץ הצפרנים שהאריז"ל אמר שכבר בימיו לא צריכים לחשוש כלל. ואע"פ שאמרו על האריז"ל שנשמתו גבוה מרבי עקיבא וכו', עם כל זה לא היה שייך לסדר של אפילו קטני האנשים בתקופת האמוראים. וכן לענינינו, למרות שנשמתו של ר' חיים ויטל היתה יקרה מאד מאד, כבר בתקופתו העולם מתנהג בחשך ואפלה.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

וכן נראה לע"ד מה שקיימא לן (קידושין לח. ובעוד כ"מ) שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים וכו' דהיינו שהם מתים באותו יום שנולדו, לא מצינו את זה אצל גדולי הצדיקים באחריות הימים. הבעל שם טוב אומרים שנולד בח"י אלול ונפטר בו' סיון, ורבינו הקדוש נולד בראש חודש ניסן ונסתלק בח"י תשרי.

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

חיפה. יש דיבור מסבא ישראל שחיפה זה היפוך מהאמת, ואנו מקווים שהיום כבר נתתקן, והרי כבר ג' שנים התחילו להפיץ שם הננחים. חיפה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

חלום:

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

מובא שהרואה עצמו בחלום מתפלל, סימן טוב. והרואה עצמו בחלום מחלל שבת סימן רע. עוד מובא שמי שמתפלל שמונה עשרה בשבת והתחיל בטעות עם נוסח של ימות החול, סימן רע לאותו השבוע הבא. אז נשאלתי, הרואה עצמו בחלום מתפלל בשבת ובטעות מתחיל עם נוסח של ימות החול, מה לחשביה. ונראה לע"ד שהעיקר הוא התפילה. ואין דומה טעות של התחלה כמו חילול שבת ממש, וכיון שהוא בחלום בודאי אין רע, ולכן העיקר שהיה מתפלל, וזה סימן טוב.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

חנוך. חנוך בן ירד בגמטריא רב נחמן, ועם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. חנוך בן ירד הוא מט"ט (עיין בזה במגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת ויצא עמ' צ).

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

חנינא. אותיות נ נח, י' עשרה מיני נגינה, א' – מאומן. וע' בסוף ספר מגלה עמוקות (אופן רנב) ז"ל ועל זה התפלל משה ואתחנן מורה על חנינא, שביקש משה על משיח שנקרא חנינא

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

חנניה

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

השם חנניה, מהאמצע, משמאל לימין, נ נח (גם יוחנן, יש בו נ נח משמאל לימין), שהוא כנגד האותיות י"ה בשם הויה. וי"ל עוד שחנניה, זה ננח י"ה, דהיינו הט"ו אותיות של כל המשפט נ נח נחמ נחמן מאומן (ואם כותבים חנניא, י"ל י"א כנגד עשרה מיני נגינה של נ נח נחמ נחמן, וא' כנגד מאומן). ונראה עוד על פי המבואר בפרק מה הענין להגיד רק נ נח (בפרקים על נ נח נחמ נחמן מאומן, שמאחרי הפרקים על הפתק הקדוש), שיש בחי' שמספיק להגיד רק נ נח, ושם ביארנו על פי מאמר חז"ל שאין הכסא שלם ואין השם שלם עד שימחה עמלק, כי עד אז כתוב, כי יד על כס (חסר א) י"ה (חצי השם הוי"ה), והרי נ נח בגמטריא כסא הוי"ה עם הכולל, בחי' כסא שלם והוי"ה שלם, הרי שהשם חנניה מסמן על שלמות השם י"ה על ידי נ נח.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיין במס' עירובין שיש נידון בכמה מקומות אם המשנה או ההלכה כחנניא (למשל דף ו:, יא:, ל:, ובעוד מקומות ובאיזה מקומות כתוב חנניא).

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי י"ל כי עירובין, אותיות עיון רב"י, דאיתי בלקו"מ שרב"י ראשי תיבות ראש בני ישראל, א"נ רשעים בחושך ידמו, והבדל הוא בין ברוך מרדכי לארור המן. ומובא בספרים שהמן תמיד מתחפש ונראה כמרדכי, וכמו שמצינו שעשו הטעה את יצחק אבינו ע"ה. ועל כן צריכים עיו"ן להבחין ביניהם (ועל כן יש הספק לאיזה צד לקבוע את העירוב). וזה ענין המשניות שם שעד כאן גבול שבת. והגימ' של נ נח נחמ, עם הו' אותיות הוא רב"י. ועל כן איתא במס' מגילה דף כא, שעל מקרא מגילה מברכין מנ"ח, אותיות נחמ. ובענין "נחמ" עיין מש"כ בסוף פרשת נח עה"פ וימת תרח בחרן (בראשית יא:לב), ובמסכת שבת (קג.).

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

ט. טית, בגמטריא צדיק הדור. ט' פעמים י', עם הת' והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

טבריא. רקת זו טבריא (מגילה ה:), רקת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

י': י' המילוי והמילוי של המילוי: י, יוד, יוד וו דלת, 496, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

יב"ק – הוי"ה אלקים. ז' פעמים יב"ק ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

יהודה – רבי יהודה החסיד. עמש"כ בערך ירושלים.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

יהודי: מלא- יוד הא וו דלת יוד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

'אני יהודי פשוט' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (שמעתי).

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

י-ה-ו-ה

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן – מרומז בשם הוי"ה ב"ה. כי תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון סוף פרשת יתרו. נשאלתי ממרחקים, על מה דכתב הקדוש מוהר"ן מגלה עמוקות (בספרו אופן צו) ששם הויה עולה כמנין 'תמים' ת"ץ, כזה, י' פעמים 'הוה', ק"ס. י"ה פעמים 'וה' גימטריא קס"ה. 'יהו' פעמים ה', ק"ה. הרי 'תמים' ת"ץ, וכל גאוני ארץ עונים ואומרים שהרי ק"ס קס"ה ק"ה גימטריא ת"ל, וחסר ששים. והשבתי לפום רהיטא כי החשבון הנ"ל הוא ת"ל, וכתוב ת"ל במילואו כזה, תיו למד, עולה ת"ץ. אבל האמת הוא כזה. י' פעמים 'הוה', ק"ס, ה' פעמים 'יוה', ק"ה. ו' פעמים 'יהה', ק"כ. ה' פעמים 'יהו', ק"ה. הרי ת"ץ תמים. והאמת יורה דרכו. והוא סוד 'סלת', שבשם זה נתן הקב"ה תורתו, שהוא כמנין 'תמים' ממש. מסוד 'בינה' שעולה 'חטים', סלת חטים. ותו אסור לגלות. והא-ל הקדוש יכפר, עכ"ל.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה כה:ד, והם בחינת כותל, כו תל (זהר משפטים קטז) כ"ו זה בחינת שם הקדוש, שהוא בחינת גונין כמו שכתוב (תהלים כז) ה' אורי, שהוא אורות הגוונין, 'וישעי' שהוא בחינת בגדי ישע הנ"ל, והוא תל שהכל פונין לו, ותאבין להסתכל בו, עיין שם. הרי תל, תיו למד בגמטריא ת"ץ כנ"ל שהוא תוצץ ושובר את הפתח – שהוא המדמה כמבואר באריכות שם. וכן הוא ענין הבגדי ישע, כי ש"ע במילואו, שין עין, בגמטריא תץ.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

יהושע בן נון: יהושע נן בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם נחמן עם הד' אותיות בגימטריא בן נן.

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

יוחנן. הג' אותיות אחרונות, משמאל לימין: נ נח. ועיקר בר פלוגתא דר' יוחנן, ריש לקיש, ריש אותיות שיר, לקיש אותיות שקיל – משקל השיר. רבי שמעון בן לקיש – בן לקיש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

ר' יוחנן הסנדרל. יוחנן, משמאל לימין: נ נח. הסנדלר ע"ה בגמטריא רב נחמן. הסנדלר, עם הו' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

הילולה של ר' יוחנן הסנדלר בכ"ט תמוז, עם יוצאי חלציו רש"י. רש"י אותיות שיר, והשיר הוא רבינו. גם השם הסודי של רבינו, יצחק, הרי רבינו יצחק\נחמן (בן) שמחה.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

יוחצצבירו"ן. אותיות האחרונות: בירון – אותיות רבינו. וכן עיין בספר ברית מנוחה, ניקוד התשיעי – חכמה דבריאה, בקמץ שתחת הה', דרך השלום הוא שם יוחצצבירו"ן, והניקוד תחת הב' הוא צירי, והניקוד תחת הר' הוא פתח – מתאים לניקוד של רבינו. יח"צ בגמטריא נ נח. נשאר ו"צ ע"ה בגמטריא אומן. אי נמי, צ' סתם הוא הצדיק רבינו נחמן.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא כב. כתבתי: וסימן שר' יוחנן הוא שאמר אשו משום חציו, הוא שם המלאך הג' ממאורות המתפשטים מנהר פרת, בפעולות מרכבת התפארת של עולם הבריאה, שגילה בספר ברית מנוחה, ושמו יוחצצבירו"ן, יוח' – זה יוחנן, ואז יש ח"צ (חצץ זה גם כן לשון חץ, כמו שמצינו בכמה מקומות, למשל בתהלים עז:יח. ועיין בבא בתרא קלג מובא ברבינו חננאל חצצתא זה בית הקברות), וכן הד' אותיות הראשונות, הם אותיות חצי"ו. ואותיות בירו, הם גם כן ענין אש, כמובא כאן, דהדליק את הבירה. הרי אשו משום חציו שהדליק את הבירה.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף. עמש"כ בערך א' – אבג"ד.

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

ינחיא"ל. מלאך הנרמז באות ראשון של שם יב"ם, שם ע' של שם ע"ב, כמובא בספר הפרדס, ובספר פרישת המלאכים של הרמ"ק, ובשערי קדושה ד:ג:א. בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

יעקב אבינו: ע' מש"כ בישעיה נב:ג.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

יעקב במילוי: יוד עין קוף בית, ע"ה, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

יעקב בן אשר בעל הטורים. נפטר יב תמוז, בערך בשנת הק"ג בגמטריא נ נח. אביו הרא"ש מקושר מאד לננח כמש"כ במקומו. יעקב (בן) אשר ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

יפת. עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובלקוטי תורה פרשת נח ז"ל כשבאו מוחין דגדלות, והג' אלקים מלאים: א' ביודין עולה ש'. והב' אלקים עם ה' אותיותיו, והמילוי שהם י"ג אותיות, הרי פ"ו וי"ג וה', הרי כולם ק"ד. והג' אלקים לבד בלי מנין אותיותיהן, הרי גימטריא יפ"ת, ע"כ.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

יצחק. יצחק ע"ה בגמטריא אני נחמן. ויצחק תיקן תפילת מנחה אותיות נחמן (ה' כפול י' בגמטריא ן), ויצחק בחי' ראש השנה והשופר של ראש השנה. השם אייזיק הוא שם של רבינו כמבואר בספר כוכבי אור, שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל ו' עיין שם.

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

בפתק הקדוש יש ר"ח אותיות כמנין יצחק.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

יצחק, הג' אותיות ראשונות – יצח, בגמטריא נ נח. והב' אחרונות, חק – בגמטריא נ נח. והאמצעיות – צח, בגמטריא נחמ.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלים. בכל התורה כתוב חסר י': ירושלם, וידוע של"ם הם הש"ע אורות של הפנים, שהם אל"ף למ"ד בכל פן. ולכן יש לפרש שגם יר"ו הם לשני הפנים, ואכן יר"ו בגמטריא נ נח – נ נח.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלים בגמטריא שיר אלקים. רבי יהודה החסיד שנולד בשנת 1150 – דתתק"י, בגמטריא י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, גילה ברוח הקודש שנות שחרור ירושלים.

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

ישי: בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל:

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל בגמטריא צ' ישמעאל, דהיינו צ' יותר מישמעאל. והענין כי אנחנו אומרים כמה וכמה פעמים בכל יום, שמע ישראל, מקבלים עול מלכות שמים ומיחדים שם השם על דעת ישראל, על דעת הצדיק. וכמו שביאר ר' נתן. אבל אצל ישמעאל, שגם כן מאמינים שהשם אחד, אין להם צדיק, וכל אחד מקבל לעצמו, וכיון שדעתן קלות, יוצא להם להגיד ח"ו אללה עכבר, לפי קטנות שכלם. אבל אנחנו מקבלים כפי דעת הצדיק שיודע קצת מגדולת הבורא.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

[ולכן אנחנו מזכירים קודם את הצדיק. ועיין במסכת סנהדרין צו. שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים (ישעיה לט:א) וכו' שלמה למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא וכו' נבוכדאצר ספריה דבלאדן הוה, ההיא שעתא לא הוה התם, כי אתא מאר להו היכי כתביתו, אמרו ליה הכי כתבינן, אמר להו קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף, אמר אלא הכי כתובו, שלם לאלהא רבא, שלם לקרתא דירושלם, שלם למלא חזקיה וכו' עיין שם. ויש להעיר א' שאין מוכח מהגמרא שנבוכדנאצר צדק, אף על פי שקבל רוב שכר מחמת כוונתו ופעולתו ליתן כבוד לה'. תדע, שהרי הוא הקדים את ירושלים לחזקיהו, ולכאורה פשוט שמעלת אדם השלם למעלה ממעלת מקומו של ירושלים (-אכן בנוסח של יעלה ויבוא של עדות המזרח מקדימים זכרון ירושלים לפני זכרון משיח. אכן בשמונה עשרה כולי עלמא מקדימין הצדיקים לירושלים). אכן אפילו אם נאמר שנבו' צדק, הרי זה דוקא לענין נתינת שלום. ועיין במסכת ברכות דף מט. הוא הדין דאפילו בונה ירושלים לא בעיא (להזכיר מלכות, כי היא סמוכה לחברתה) אלא איידי דאמר מלכות בית דוד, לאו אורח ארעא דלא אמר מלכות שמים (ולכך צריך להשלים ולומר מלכות בברכה שאחריה). ועיין באבודרהם בהלכות ברכת הלחם ז"ל י"א ומלכותך ומלכות בית דוד משיחך וגם אומ' אבינו מלכנו רענו וטעות הוא שאין להזכיר בברכה זו מלכות שמים, כי בברכת הטוב והמטיב מזכיר ג' מלכיות ואחד מהם כנגד ברכה זו כמו שנפרש לקמן, ואע"פ שכיון שהזכיר מלכות בית דוד היה ראוי שיזכיר מלכות שמים, אלא שאינו מן הדין להזכי' מלכות הארץ אצל מלכותך שמים כדי שלא להשוותן וכתב הראב"א כי מזה הטעם כשאומ' כאן יעלה ויבא בימי טובי' ובראשי חדשי' אין לומ' בסופו כי א-ל מלך חנון ורחום אתה, ע"כ. וכן הוא בשולחן ערוך הרב או"ח קפח ז"ל צריך להזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד, ואין להזכיר שם ומלכות אחר, והאומר ומלכותך ומלכות בית דוד משיח טועה, שאין להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא וכו', ע"כ. ולפי זה גם כן צריכים לעיין בנוסח המכתב הנ"ל].

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת ויחי הביא מספר יונת אלם לרמ"ע מפאנו, דאלפא ביתא דא"ל ב"ם היא המקור לשם ישראל שעלה במחשבה תחילה, ואין לי את הספר כעת. ועוד האריך שם בענין אות ט'. והנה י"ש של ישראל, הם זוג של אותיות א"ל ב"ם, וכן א"ל. ונשאר רק אות האמצעי, ר' – שבן זוגו לאות ט', שעליו אמרו חז"ל טובו גנוז בגויה, ולכן מייצג בן זוגו, ר'.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל דוב אודסר

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל דוב בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה – שמעתי מחבר.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

אודסר, לשון עוד-עשר, שעל ידו נתגלה תיקון הכללי של עשר אותיות, נ נח נחמ נחמן, שוב ראיתי שכבר הקדמוני בזה בס' זה ינחמנו (סי' 10).

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

יש סיפורים איך שסבא טבל שי טבילות במים קרים עד שגופו היה כחול וכו' וכן במים רותחים.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

חשבתי שאדם רגיל שהיה מנסה את זה, מן הסתם הגוף שלו היה נכנס לשוק ולטראומה. וסבא מצד גודל בטחונו וגבורת לבו לא היה מתרשם ומתפעל מגודל הלחץ ורק היה צריך לסבול את רוב הצער נקי.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

ח"י חשון - הילולה

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

הילולא של סבא ישראל בח"י חשון מכוון ממש להילולא של רבינו הקדוש בח"י תשרי, כי ח"י תשרי הוא יום ד' של סוכות, וידוע (חיי מוהר"ן קיד) שרבינו כאשר ישב בזלאטיפאליע וקם עליו הקטרוג של השפיילא זיידא, רבינו עסק אז בתיקון חטא ירבעם בן נבט (וזה ענין זל זלאטיפאליע, שהכסף – זלאטי – חשוב כאבנים – פאליע, שזה היה בימי שלמה אחר שהוא כבר התחיל לחטוא, וירבעם הוכיחו, וראוי היה להחזיר את העטרה ליושנה, אלא שהוא חטא יותר). והנה ירבעם בן נבט עשה חג סוכות בחשון 'בחדש אשר בדא מלבו' (מלכים א:יב:ל-לג) להספיק לעמו שלא ירצו לצאת לירושלים, נמצא שסבא ישראל נפטר ביום ד' של חג הסוכות של ירבעם. 'בדא' ראשי תיבות דוב בער אודסר, ולפניה כתיב אשר, ועם המ' של 'מלבו' – מ = ל"י, הרי ישרא"ל, הרי ישראל דוב בער אודסר, תיקון לחודש הזה. וכנראה היה בפטירתו גם כן תיקון של השפיילא זיידא וירבעם בן נבט (והרי ירבעם מלך בעיר תרצה, וכן בעשא, ואלה בנו, וזמרי ועמרי, שכולם הלכו בחטאת ירבעם, כמו שפירש יוסף באור בשיר השירים (ו:ד) עה"פ יפה את כתרצה. והנה תרצה בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. וע"ע בספר אהבת ישראל פרשת לך לך, בחדש חשון היה התחלקות מלכות בית דוד, לסבת הגאות ותאות הכבוד של ירבעם ר"ל, והתקון לזה ענוה ושפלות הרוח, כמש"כ (תהלים ח:ב) ה' אדנינו מה אדיר שמך וכו' ע"ש. אדיר, ראשי תיבות רבי ישראל דוב אודסר, והשם הס"ג – כמנין סבא, של ע"ב שמות, הוא: ענו), וכבר יש אזנים להבין ענין הטעות שכמה טועים אחרי סבא ולא הולכים לאומן, ודוק (עוד רמזים בתאריך הילולא של סבא ישראל עמש"כ על אדיר במרום עמ' י-טו שח"י חשון הוא התחלת המ' יום של המבול, ועה"פ שלח נא ביד תשלח - שמות ד:יט).

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

רבי ישראל קרדונר. קורדנאה זה מהררי אררט – חולין נד.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

רבי ישראל קרדונר, ראשי תיבות קי"ר, ועיין שיחות הר"ן אות לט, ראוי שירגיש צרת יחיד וכל שכן צרת רבים חס ושלום בלב... ואם אינו מרגיש צריך להכות הראש בקיר, בקירות לבבבו ע"ש. ומסופר עליו (שיח שרפי קודש ו-קיח) שמעו את רבי ישראל מקארדאן ז"ל איך שמחזק ומנחם עצמו לפני פטירתו ואומר: 'ברוך ה' שאני הולך ועוזב את העולם הזה כשאני עטור בזקן ופאות', ע"כ [בסיפורים מר' שמואל הורוביץ אות ג' – רבינו ז"ל אמר, מה יש לאיש הישראלי לדאוג כשהו מונח עם רגליו לדלת (היינו קודם פטירתו) עם זקן ופאות – ע"ש ביידיש]. ושלמה קרליבך הסביר שהזקן ופאות מקשרים המוח להלב.

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

יששכר. בגמטריא יעקב ישראל נ נח – עמש"כ בערך י' אב – הילולה של יששכר.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

כצתיא"ל. מלאך הנרמז באות ראשון של שם כו"ק, של ל"ה של הע"ב שמות, כמובא בספר הפרדס, ובספר פרישת המלאכים של הרמ"ק, ובשערי קדושה ד:ג:א. עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

ליקווד או לייקווד – העיר באמריקה, עמש"כ במסכת ברכות דף נז. הנכנס לאגם בחלום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

ם. בגמטריא ת"ר. ובגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

מאיר – רבי מאיר בן אליקים, בשנת הת"א – 1641, נתכהן לרב העיר פילא בגרמניה (כ50 מיל צפון מעיר פוזן). הת"א בגמטריא 11 פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. מאיר בן אליקים, מינוס הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא פלא.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ב. שם מ"ב עיין מש"כ באנא בכח בקרבנות לתפילת שחרית.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל על פי ההלכה בשולחן ערוך, יורה דעה רמה:טו כ"ה תינוקות, מספיק להם מלמד אחד, היו יותר על כ"ה עד מ' מושיבין אחר לסיעו בלמודם, ובנושאי כלים הביאו דעת הראש והטור שרק ממ' עד נ' דרוש מסיע, ועל כל פנים לכולי עלמא מ' תלמידים צריכים מלמד אחד ועוזר אחד. הרי מ"ב.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה י"ל שמ' תלמידים כל אחד כלול בי' הרי ת', והמורה שקול כנגד כולם, הרי מ"ם, והעוזר הוא כמו הרגל הרביעי של כסא ושולחן בני ד' רגלים, ורביע של מ' הוא י', הרי: ת' מ"ם י' והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ה. מם פעמים ה' במגטריא ת'. עם, מם הה והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

מהרש"א: רבינו שמואל אליעזר הלוי איידלס. רבינו סיפר ג' סיפורים ממנו, נדפסו בכוכבי אור.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

המהרש"א עם הכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

מחבחביא"ל. מלאך הנרמז באות האחרון של שם ע"ב, כמובא בספר הפרדס, ובספר פרישת המלאכים של הרמ"ק, ובשערי קדושה ד:ג:א. עם הח' אותיות בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

מט"ט

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

עיין חיי מוהר"ן אות קיג.

</div>



# Chapter 2

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/2/

# Chapter 2

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/2


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

2. ספר החשק: ע' שמות של מט"ט: כ:פצפצי"ה בגי' שנ"ה. להודיעך כי הוא היה בשר ודם. והיה בן ירד (ה"ע וזה חנוך, אותיות נח כ"ו, כמו נח מ"ן שמ"ן הוא (ע"ה) בגימטריא הוי"ה אדנ"י). ושני חיי חנוך שס"ה שנים. כי שנות החמה הם שס"ה ימים (ה"ע ע' מש"כ בענין מנחם ונחמן). ושס"ה חלונות הם ברקיע. ובכל יום יוצא החמה בחלון אחר. והוא מושל עליהם. ובגי' ש"ם י"ה. לפי שהוא נקרא על שם הקב"ה. ובגי' הקר"ן (ה"ע וזה ענין של 'הקרן של ר' ישראל', וצמיחת קרן, ועכשיו ב"ה יש בחי' עריכת נר לבן ישי משיחך). לפי שכשישראל תוקעין בקרן בשופר, מיד הוא מוציא זכיותיהן של אברהם ויצחק. ואז הקב"ה מתמלא עליהם רחמים וגוער בשטן המקטרג עליהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

מט"ט = נח, רו"ן, הוא שר נח, ועכשיו זכינו לשיר נ נח.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

מטטרו"ן ראשי תיבות: רבינו נחמן טהר טינוף מעשי. אי נמי, טהר טינוף מעשה נפשי רוחי ונשמתי\ומחשבתי. עוד י"ל רבינו נחמן מאומן טוב ומיטיב טבריה.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר לכמה צדיקים לא כך רואים מט"ט, עיין חיי מוהר"ן קיג.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

מירון

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

רשב"י שאל את רבינו מי רן? ורבינו השיב, "אני ר"ן", ר"ן ר"ת רבי נחמן, אני רן, גמטריא איש – אלף יוד שין – ב-גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ושמעתי מהמנוח מתתיהו ספרין ז"ל שהוא ביקר את סבא ישראל, וסבא ישראל אמר לו, אל תקרי לקוטי מוהר"ן, אלא לקוטי מירון (-כמו שהחסידים לא מבטעים את השורוק אלא כמו חיריק). וא"ש כי שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

מצרים

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו מביא בכמה מקומות (לק"מ תורה א, ז, ט) מהבראשית רבה (טז) שכל הגלויות נקראים על שם גלות מצרים. והרי עיקר הגלות הוא תאות נאוף, בחי' ערות מצרים. ולכן מצרים הוא בגמטריא שד"י אדנ"י – בחי' זווג יסוד ומלכות, עם עוד א', בחי' הע' של ערוה, בחי' הע' של עשתי עשר, שמוריד הי"ב לי"א, בבחי' כל המוסיף גורע, וכל מקום שאתה מוצא קדושה שם אתה מוצא גדר של ערוה (ועם הע' הזה יש פש"ע לעומת שפ"ע).

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

וד' גלויות הם, ותכליתם גלות אדום של עשו, ועל כן מצרים בגמטריא עשו ד'. שזה גם כן הוראה על זווג יסוד ומלכות, כי עשו בגמטריא שלום בחי' יסוד, וד' היא המלכות. עשו בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

ובעצם מצרים גופא מורה על זה, כי מצר בחי' יסוד שהוא צר, וים בחי' המלכות כנודע (א"נ י' זה הזרע, ום' זה המלכות).

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

מרים. עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב [ובערך ברסלב. ב*רס=תק"כ ועוד ל"ב, הרי תקנ"ב, השנה שנולדה מרים בתו של רבינו]. מרים, בליקוטי מוהר"ן תורה כ', נפש שסובלת, מלשון מרה. אבל יש לפרש מר לשון טפה, והרי מרים, טיפה מן הים. וכעין שפרש הרשב"ם מרזב, בבבא בתרא נח:, שהטיפות זבות ממנה. ובאנגלית מרין – שייך לים. וכן מרים, אותיות מים ר'יש, שיר מים, שמרים שרה על קריעת ים סוף. וכן הבאר נקראת על שמה. באר חפרוה שרים (במדבר כא) שרים בגמטריא מרים עם י' פעמים הוי"ה, אי נמי המ' של מרים נעשה ב' בא"ל ב"ם, וב' נעשה ש' בא"ת ב"ש. כי הבאר בזכות אברהם אבינו שאמר (בראשית יח:ד) יקח נא מעט מים, טוב מעט לצדיק, אפילו טפה. וכן דמעה בגמטריא מעט, והיא טפה אחת של מים מרה. ואחר פטירת מרים, כאשר משה הכה את הסלע, לא הוציא אלא טיפין, לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע (רש"י במדבר כ:יא), וכן מרים, כאילו חסר א' ולשון אמירה. וכן הגלות היה צריך להיות ארבע מאות שנה, ובלדת מרים, נכבד הגלות כדי שיעלו אותם פו או פז שנים, וזה טוב מעט לצדיק, כי לצדיק דלי צ"ק – להוריד או להרים הק"צ שנה שהיו צריכים להשלים על רד"ו. וזמש"כ הן גוים כמר מדלי. ויש לפרשו על שבט ואדר, כי דלי מזל של שבט, שבו מסר משה רבינו את משנה התורה, מר בגמטריא עמלק, בחי' חודש אדר שבא לאחר שבט. וכן מרים, אותיות מצרים חסר הצ', כי הצדיק הוא הזכר. והצ' בגמטריא מים, וינצלו את מצרים אמר רבי אמי (מי-ם) מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן. וריש לקיש אמר, עשאוה כמצולה שאין בה דגים (ברכות ט:).

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

משה רבינו

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

משה, ראשי תיבות, מחלוקת שמאי הלל. מחלוקת ע"ה בגמטריא הפתק. שמאי הלל, בגמטריא רבנו נחמן. מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים (אבות ה:יז), שסופה אהבה. וזה משה על שם, כי מן המים משיתיהו, המחלקת נקראת מים (ליקוטי מוהר"ן). ואילו קרח ועדתו, צריכים להעלותם מן האדמה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

הרמב"ם בהלכות תשובה (ה:ב) כז"ל כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו, ע"כ. וביאר האריז"ל שזה על ידי שיתעבר בו נשמת משה רבינו. [אכן עיין בליקוטים יקרים, דברי המגיד הקדוש עמ' ב' סי' ז' שכז"ל כל אדם יכול לבוא למדרגה של משה רבינו ע"ה בהזדככות, ולא כמשה ממש (אלא) במדרגת משה, כי משה עלה אל ה' למעלה באצילות, אלא ר"ל למשל אם נשמתו מעשיה דעשיה [היינו] ממלכות דעשיה (דעשיה) שהיא מדרגה התחתונה, יכול לזכות שיוכל לבוא למדרגת משה לאצילות דעשיה, וכן אם נשמתו מעולם אחר, עכ"ל. וע' מש"כ במה שרבינו אמר שהוא השיג תכלית יחידה שביחידה ואכמ"ל].

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

בסיפורים מר' שמואל הורוויץ מסופר ז"ל שאלה אותו אדיל את הרב מסווראן שמעתי שאתם חלוקים (אצ"ל חולקים) על אבי ז"ל. השיב לא רק על התלמיד (מוהרנ"ת ז"ל) שהוא אמר שאביכם גדול כמו משה רבינו, והשיבה לו מה החילוק משה רבינו ז"ל האט אבאפ גברענגט די תורה אין?? פאטער בריינגט מען זאל זיא מקיים זיין, ע"כ (עיין לקוטי הלכות, חושן משפט ב, נזיקין ד:כג – כי באמת כל דיני והלכות התורה כבר קבלנו בימי משה רבינו ואסור לחדש דבר מעתה, ועיקר קבלת התורה מחדש בכל שנה הוא לזכות לקבל ולהמשיך שכליות אמתיים ותמימים כאלה שנזכה על ידם לקיים את התורה באמת וכו' ע"ש. ועיין שם בהלכות מתנה ה:כד – כי לא המדרש עיקר אלא המעשה ועל כן אפי' כשהצדיק משיג איזה השגה גבוה ונסתרת מאד אינה נחשבת אצלו כל זמן שאינו מבין על ידה איך להביא את בני אדם לידי מעשים טובים עי"ז להחזירם בתשובה ולחזקם וכו' כאשר הבננו כל זה ממנו ז"ל. וזהו בחי' מעלת משה רבינו ע"ה שזכה לקבל את כל מצות התורה והורה לנו איך לקיים את כל המצות, ועל כן הוא עולה על כל הצדיקים שהי' לפניו, כי אף על פי שגם האבות והצדיקים שלפניו השיגו השגות וכו' ע"ש. ועיין שם ביורה דעה ב', הלכות כבוד רבו ות"ח אות כב ז"ל בהלימוד של קיום התורה שלזה צריכן שימוש הרבה, כי לבעל בחירה קשה מאד לעזור. ועל כן הצדיקים הקדושים שהאירו בנו כל דיני והלכות התורה הק' אבל כשבאו להארי ולהוכיח את תלמידיהם שיזהרו לקיים את התורה, היו מצטערים הרבה, והיו קובלים וצועקים בכמה לשונות, מחמת שידעו שזה קשה מאד להכניס בהעולם מחמת הבלי העולם הזה ותאותיו וטרדותיו. ובפרט משה רבינו שנתן לנו כל התורה בכל פרטי', ואח"כ בכל ספר משנה תורה צעק הרבה בתוכחתו על ישראל על שידע שיהי' הרבה מאד שלא יקיימו את התורה וכו', ע"כ). וע"ע מכתבי שמואל א:ז. ועיין בלקוטי הלכות שהוא חלק שני של ספר השתפכות הנפש (אות יג) שכז"ל הימים טובים הם זכר ליציאת מצרים שהוא הגאלה הראשונה שהיה על ידי משה, שזכינו על ידה לקבלת התורה, אבל בחינת עלית התפלה בשלמות לא נתברר אז עדין עד שיבוא משיח שעל ידו תהיה הגאלה האחרונה, כי בכלליות העולם גאלה ראשונה ואחרונה הם בחינת משה ודוד שזה בחינת תורה ותפלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה עיין בספר כוכבי אור, אנשי מוהר"ן אות ה ז"ל אמר פעם אחת בזה הלשון: הלמוד של דיני התורה נתן לו השם יתברך על ידי משה רבנו ע"ה, והלמוד של קיום התורה נתן לנו השם יתברך על ידי אדמו"ר זצ"ל. ועל זה מרמז הפסוק (ישעיה יב) ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, ומתרגם יונתן: ותקבלון אלפן חדת בחדוה מבחירי דצדיקיא, עכ"ל. (ועיין במסכת סוטה יג.: וכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה וכו' מה דרכו של מת להלך עם שכינה, אמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה).

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין במדרש רבה בא טז:ד בוא וראה כמה בין משה לשמואל, משה היה נכנס ובא אצל הקב"ה לשמע הדבור, ואצל שמואל היה הקב"ה וכו' עיין שם שמבואר כי שמואל היה הולך אצל ישראל בעירות].

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אדיר במרום (עמוד תשא, מכון רמח"ל) ז"ל כי משה הוריד התורה לארץ, ודוד צריך להעביר הרע מן העולם, ולהחזיר כל האומות אליו. ונמצא דוד ומשיח הם הם שלימותו של משה, ע"ש. [ושים לב שמשה רבינו שייך לפורים, כי נולד בז' אדר מהול, ועכ"ז יום המילה שלו בפורים, שבו קימו וקבלו – יותר משבועות, ואילו דוד המלך בשבועות].

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

אכן הרמח"ל גילה במקום אחר, שאף על פי שלפי האריז"ל משיח במעלה יתירה ממשה רבינו, לאחר שיתגלה משיח ויזכה למדרגתו הנעלה, משה רבינו יעלה עוד יותר. וזה מתאים ממה שקבלנו מסבא ישראל שמשיח יהיה תלמיד של רבינו.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, שיחות וספורים אות לח, הביא מהשל"ה פרשת ואתחנן, שמצא כתוב בשם המקבל מורנו הרב ר' חיים תלמיד מבהק של האר"י ז"ל ... בכל דור בא משה בסוד העבור וכו' ע"ש וכתב ר' אברהם שם ז"ל נראה מבאר גם כן בפרוש הכתוב 'ולא קם' וכו' כנ"ל שבכל דור (הולך שהוא דור שבא עד כל הששים רבוא נשמות ישראל) לא נמצא ולא קם עוד מישראל כמשה, אבל הוא בעצמו נתעלה מדור לדור יותר ויותר ממדרגה למדרגה (ואם חסר), ע"כ.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

משה רבינו. רבינו, אותיות בו ינ"ר. היינו בו ס' רבוא, כי משה שקול כנגד כל ישראל כידוע.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

משה בן מימון – הרמב"ם. משה מימון בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן [והנה יום ההילולה שלו – כ' טבת הוא גם ההילולה של ר' יעקב אבוחצירה, ואיני בקי בזה, אבל יתכן ש"אבו" הוא תואר תוספת בערבית כמו "אבן" והרי עיקר השם שלו יעקב חצירא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!). וי"ל כי נ נח הוא השיר שיתער לעתיד לבוא, והרי מובא (שיח שרפי קודש ב:נו) שרבנו אמר: אף על פי שלעתיד כשיצטרכו לידע איזו הלכה, יפתחו ויעינו ברמב"ם אעפ"כ וכו' ע"ש. (ובמכתב של ש. כתב שנמצא בהוספות לספר חיי מוהר"ן שלעתיד תהיה הלכה כרמב"ם, וזה יותר ממה שכתוב בשש"ק. אכן עיין בהשמטות לחיי מוהר"ן תז ז"ל ואמר רבנו ז"ל, שמה שמובא בספר הגלגולים שהרמב"ם היה פאת שמאל של משה רבנו, אינו יודע אם יצאו דבורים אלו מפי האר"י ז"ל, ולדעתו, אינו מפי האר"י ז"ל, ע"כ. ואם רבינו באמת החזיק שלעתיד ההלכה תהיה כהרמב"ם למה לא תוכל להיות בפאה שמאל, ואולי שעכ"ז לא יתכן שיהיה ברמה כל כך. ובהמשך ההשמטה כתוב ז"ל ופעם אחת ספר, שחלם לו שהיה מתקוטט עם הרמב"ם על שכתב דברים כאלו כנ"ל, ע"כ. ולשון הזה משמע שהיה לו כבוד להרמב"ם, רק התקוטט עמו.). הרי שעיקר הכח של הרמב"ם שייך להעתיד כאשר יתער השיר נ נח נחמ נחמן מאומן (כאשר יהיה נעשה משולש מרובע, עמש"כ בחיי מוהר"ן תז).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שמובא (ימי שמואל ב:קסז ) שלעתיד לבוא הלכה תהיה כבית שמאי [לכאורה המקור לזה מה שמובא בשם האריז"ל בספר אמרי יוסף על פרשת תולדות ד"ה ויהי יצחק, ובפרי צדיק לר' צדוק הכהן הלכות חנוכה, שהלכה כבית הלל כי אין העולם בתקיים במדת הדין, אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין, כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להתנהגת מדת החסד, תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין. והרי המהרי"ק בתשובה קסה:ד כתב ז"ל דכללי ההוראה שנאמר מחז"ל... לא נאמרו אלא בשביל הענינים הנוהגים בזמן הזה, ולא בשביל דברים שהם הלכתא למשיחא, ע"כ (והחיד"א שער יוסף וביעיר אוזן מערכת ה' אות יג מבאר שלכן הרי"ף לא פסק בעניני קדשים שדעתו שלעתיד לבוא ישתנו כללי ההלכה, ולא כן דעת הרמב"ם), ודיבור זה מובא באיזה ספר ועליה כתב ר' ראובן מרגליות ז"ל הטעם משום דלעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי וממילא אנן אחרי הבת קול דהלכה כבית הלל אין לנו להכריע לע"ל, ע"כ. ועיין בחוברת אור ישראל, שנה יז חוברת א, מאמר מר' ישראל דנדרוביץ, ומביא שם מספר חלק שמעון בשנת תמז, ומספר ויקהל משה שנת תנטיערות דבש ב:ח, אגרא דכלה פרשת קרח, ועוד הרבה מקומות], ולכאורה צריכים לאמר שיהיו תקופות, תקופה של הלכה כרמב"ם, ובהמשך הגאולה העברה להלכה כבית שמאי.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ובמקום אחר כתבנו איך שקוראים אתר של רבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו ורב אמי ורב אשי על שם הרמב"ם להזכיר לנו להביא את קברי הצדיקים לארץ ישראל, ובפרט רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שרשי השמות של הרמ"ז, אות ל סימן נג, עיין שם שש שמות, החמישי: מימון. ופירש ז"ל פעולה מחכמות חיצוניות וכו', ובאות מ סימן צז הביא ד' שמות: מימון גייפס עשתרות חצרמות, ופירש ז"ל שמות אלו הם מפעולות מחכמות חיצוניות, ע"כ.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

ר' משה ברסלבר. עיין מש"כ בפרק מסורה בברסלב. ובפרק מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן, סוף אות א.

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

מנסעפצק עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועמש"כ באות א' אבג"ד.

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

מתיא בן חרש בגמטריא כח נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

נחמיה. בספר שבחי רבי חיים וויטאל עמ' כ. – חלמתי למורי ז"ל שהיה אומר לי, ידעת למה היה דוד מצטער כל כך על בן ראשון שנולד לו מבת שבע, אמרתי לו איני יודע. אמר לי, דע, כי זה הבן נתגלגל אחר בנחמיה התרשתא, שהיה מזרע דוד והיה אדם גדול. גם דע, לפי שבתחלה מת קדם שנמול ועדין לא זכה שיקראו לו שם, גם אחר כך נטפל ספרו לספר עזרא ולא נזכר על שמו, ע"כ.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

והרי עוד הוכחה למה שכבר הוכחנו במקומו שבחינת נחמ, היא בחי' דינים וקושי. וכמו ששם נחמיה בבחי' העלם, כן שמו של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן היה בהעלם.

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גם לרבינו, נולד לפניו אח, ישראל מת, שכמעט מת, ואמו, פייגא, שם אותו על ציון הבעל שם טוב, ומתוך הצעקות הנוראות שעשתה הבעל שם טוב מיהר ליתן לו איזה נשמה כל שהוא, ונתן לו נשמה של נפטר, עיין הסיפור בשש"ק ב-רכה (נראה שיש גירסא אחרת של הסיפור). "ורבנו הקדוש היה אחריו, כיון שהוא שמו נחמן זה משמעות נ נח נחמ נחמן מאומן (לשון של סבא בקלטת 95a)." והרי שלמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח, ואחיו הגדול שנפטר, בחי' נחמ.

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אתי שפיר מה שכתוב אצל הילד הזה לשון נ נח ונחם, עיין שם (שמואל ב:יב:כב) ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד - וחנני דייקא, אותיות נ נח. וכן כתיב ביה (שמואל ב:יב:כד) וינחם דוד את בת שבע וכו'. ועל הילד הזה אמר דוד המלך – (שמואל ב:יב:כג) האוכל להשיבו עוד, אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי!

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן, נון חית מם נון, בגימטריא תשי, ויש בזה הרבה לדבר, כמו שכתוב צור ילדך תשי, וכתיב בראשית, בראש שית. ועוד תש הוא 'ן', אז תשי זה ין, ועם העשר אותיות של נ נח נחמ נחמן, הרי יין, וזה מה שרבינו המשיל תורתו ליין הונגרי.

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מליטאי אחד: נ, זה רמז להצדיק נון, אבי יהושע. נח, זה נח איש צדיק תמים, נחמ, נחום איש גמזו, ועוד כמה צדיקים בשם נחם (ובדברי הימים א:ד:יט יש נחם אבי קעילה הגרמי). נחמן, זה רבנו הקדוש.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

. 7 * 7 = 49 * 9 בחי' התשע ספירות מכתר עד יסוד – בחי' הזכר = 441 = אמת. כי אמת הוא בחי' הזכר, שהוא מדת יעקב אבינו כמש"כ תתן אמת ליעקב, והוא בחי' מש"כ זרע אמת, שנוטים באדמה – המלכות. והנה צדק כד אתחברת באמת נעשה אמונה, ויש אמונה עילאה של אימא, שהיא נ' נוסף לאמת = 491 = נ נח נחמ נחמן מאומן. (ובזה מובן היטב איך נ נח הוא ממש תיקון הברית, וכמש"כ הגר"א שסוד תיקון הברית היא כסות"ה לבדה...).

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

וזה בחי' 7 * 7 * 10 – כל הספירות כולל המלכות, והכולל = 491 = נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד, הנה נ' שערי בינה, כל אחד כולל י', הרי 500, והנה עד 490 שייך לשער מ"ט, והרי 491 הוא השער הראשון של הנ' שערי בינה. וכן תהלים עם האותיות, בגמטריא 490, כי תהלים כולל המ"ט שערים, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא צג). ולכן תיקון הכללי, שהוא העשרה מיני נגינה של התהלים, מסגול לעורר את השיר פשוט כפול שלוש מרובע, דהיינו נ נח נחמ נחמן מאומן, 491, הכניסה לשער נ' (וכעין מה שהבעטלר ההויקר הוא מעבר בין מיעוט המחזיק את המרובה לבחי' למעלה מן המקום).

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן מאומן. בגמטריא רפ"ה, ובלקוטי מוהר"ן קמא יש רפ"ו תורות. ועוד הרבה רמזים בכל הספר ת"ל.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד מצאתי בסוד מספר זו בלקוטי שושנים בסוף ספר קרנים (אות ד') שהוא כמנין א פעמים א, ב פעמים ב, ג פעמים ג, ד פעמים ד, ה פעמים ה, ו פעמים ו, ז פעמים ז, ח פעמים ח, ט פעמים ט, וביאר שם שאד"ם בגמטריא אבגדהוזחט, שהוא ג' פעמים י"ה, וחוה בחטאה הוסיפה פ' על כל י"ה, הרי עוד מ"ר (שהוא הגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן, בחי' ראשית גוים עמל"ק) לאד"ם, בגמטריא רפ"ה, ע"ש. ולכן יש לראות שרבינו הקדוש מתקן את הקלקול הזה של מרמ"ה, עם שמו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

ר' נחמן מהארידענקא. האבא של אבי רבינו רבי נחמן. ויש אומרים (ז:שט בשיח שרפי קודש) שזה היה השם משפחה של רבינו (בלי המ'). מהארידענקא, עם הי' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

נפתלי. שיח שרפי קודש ח"ב א:קלז רבנו אמר פעם לרבי נפתלי אע"פ ששמך "נפתלי" שהוא אותיות תפילין, אעפ"כ ענינך הוא ציצית ע"ש. והנה תפילין בגמטריא פתק, וציצית הוא בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע כמו שמוהרנ"ת מאריך טובא בלקוטי הלכות.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

נתן – רבי נתן. עמש"כ בערך אלף.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון פרשת לך לך הביא מספר קרניים (מאמר ו) טבת הוא סוד הטובה. והמת בו נדבק בשכינה הנקראת אתי, כמו שמוכח מפסוק גדלו לה' אתי. וכו' עיין שם כל המאמר ופירושו של ר' שמשון מאוסטרופוליא.

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

ודבר זה יפה התקיים אצל רבי נתן שנפטר בעשרה בטבת, והוא הגבר שהדפיס את ליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא, שיש בהם תי"א תורות.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מה נמלצו לפה מה שמובא ששאלו את מוהרנ"ת מה יעשה אם כאשר יגיע לבית דין של מעלה יפסקו לו גיהנם? ואמר שהוא יתחיל ללמוד תורה מליקוטי מוהר"ן ויבואו כל הצדיקים, וממילא יתהפך להיות גן עדן. (ועייין בפרק נ נח מציל גיהנם שמצאתי כעי"ז מר' ברוך).

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד י"ל בזה עוד דיבור של רבי נתן שסיפרו לפניו שר' שמאול אייזיק היה אומר על עצמו, אם אומר היום שמע ישראל [באותה כוונה] כמו אתמול, הייתי מניח עצמי וכו', ואמר על זה: אותו רבינו ז"ל הדריך על חודו של חרב ועמד בזה, אנו אחרת קבלנו מרבינו ז"ל, אם לא מתפללים ביום כיפור מתפללים בשם ה' (היינו מחרת יום כיפור הנקראת שם ה' כמובא בליקוטי מוהר"ן), ע"כ (סיפורי ר' משה גלידמאן, שיח שרפי קודש ג- קעג). הרי שרבי נתן תפס לדוגמא את תפילה יום כיפור, שעליה נאמר 'בזאת יבוא אהרן', בזאת בגמטריא ת"י. ובכל כתבי הקבלה, בזאת היא השכינה. אז שמא תאמר ח"ו מי שלא זכה בזא"ת אבד תקותו, על זה יש מחרת יום כיפור – המספר שאחריו – את"י, בשם השם דייקא, ששמו יתברך משותף בשם הצדיק. והנה ביום כיפור הכהן גדול היה מתודה על השעיר החי את כל עונות בני ישראל ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה (ויקרא טז:כא). ופירש רש"י איש אתי, המוכן לכך מיום אתמול (יומא סו:), ע"כ. וי"ל שכמו שמצותו להכין למחרת, כן עבודתו ביום הכיפור יצא לו להשלים למחרת.

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

דהנה ביום כיפור כמה עבודות, הרואה את זה לא ראה את זה, ולא מפני שאינו רשאי, אלא שהיתה דרך רחוקה, ומלאכת שניהן שוה כאחת (משנה ז:ב, ועיין בתוספות יום טוב שהביא את הגמרא, כי המשלח מעיקרא משמע עיין שם), ובודאי זה שיצא עם השעיר לא היה רואה שאר עבודת היום, כי התרחק וישב לו תחת סכה אחרונה עד שתחשך (משנה ו:ו), והרי האיש עתי, נתפס בעבודתו, ומה יעשה, יש לו למחרת שם ה', אתי.

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה נפלאות איך שזה רמוז בפסוק (שמות כב:כא) אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. אם ענה תענה, בחי' יום כיפור, ויש כיתות כיתות כנ"ל כל אחד עוסק בעבודתו, כי אם צעק יצעק, בחי' איש עתי שהביא את השעיר לצוק (-ומנין שבצוק ת"ל גזירה, יומא סז:), וזה לשון 'יצעק' בגמטריא ריס, ומרמז עוד באותיותיו, קו"ף בגמטריא מקום, י' סוכות ע'שו בצ' ריס, כמבואר במסכת יומא ריש סז.. שמע, בגמטריא ת"י שהוא השמיעה של יום כיפור בזא"ת, אשמ"ע בגמטריא את"י שהוא שהתפילה של שם השם למחרת יום כיפור.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שפרעה אמר (שמות ה:ב) מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח. אשמ"ע תי"א כנ"ל, והסופי תיבות של 'לא ידעתי את' – את"י, כי כיון שלא ידע את שם ה', הרי נמנע ממנו השמיע של מחרת יום הכיפורים בחי' את"י. הסופי תיבות של: וגם את, מ"ת, ועם הח' של אשלח, חסר רק אות ר' לעשות 'מחרת', וזה תיבות:ישראל לא, יש את הר', ונשאר ישאלאל, בגמטריא השם הוי"ה ע"ה.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ס"ג מ"ה - שמות השם (על שם הגמטריא של מילוי האותיות של שם הוי"ה) ס"ג מ"ה (דייקא אלו שנסתלקים בשינה) בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשערי קדושה ד:ג:ב – מ"ה בגטריא ג"פ י"ה, ס"ג בגמטריא ג"פ יה"ו. והרי ג"פ י' בגמטירא ל' עם ג"פ הוי"ה בגמטריא ע"ח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ב - שם ע"ב (ויסע – ויבא – ויט)

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

(עוד עיין מש"כ בפרשת והיה אם שמוע של שחרית. ועיין אל"ד. ועמש"כ על לקוטי מוהר"ן תנינא ה').

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה בשבת קודש (פרשת שמות ע”ג) סיפרתי את זה שידוע שסבא גילה לאחד שהסוד של הפתק הוא שקיבל מכתב כזה בלי בול! ויש הרבה פירושים למילה בול [כוונתו הפשוטה למה שנקרא באנגלית סטאמף שקונים מהדואר ושמים על המעטפה. בלשון המדוברת פירושו שקר, בלי בול – בלי שקר. בלשון תנ"ך בול הוא חודש השמיני, חשוון, החודש שבו סבא ישראל נפטר, והוא מלשון יבול, או בלה – נובלין וכומשין, או לחתוך חתיכה, גם מלשון מבול חסר המ'. בלשון המשנה, מצינו פרוזבול (שביעית י:ד) פרוז – תקנה, בול – עשירים, בלי בול – בלי עשירות] .... ותדעו ש"בול" מרמז על השם ע"ב - שם המפורש של השי"ת, כי בול, זה ב' פעמים ו"ל, הרי ע"ב (וכן שם ע"ב הוא ע"ב שמות כל אחד בת ג' אותיות, ושנים מהם הם: לו"ו וו"ל, וזה מרומז בו"ל). אז סבא גילה שהפתק הוא עוד יותר גבוה אפילו מהשם ע"ב!!!! אז נכון זה בלי בול, אבל עם הרבה לא"ו (שם הי"א וי"ז)....... אז מי שהוא אמר לי שאולי הוא קבל את זה על ידי יונה, כמו שהיה שולחים מכתבים פעם. וראיתי שזה חכמה גדולה, כי יונ"ה זה גמטריא ע"א, אז יכול להיות שזה היה כוונת סבא, שהוא קבל את הפתק בלי בול - של הע"ב שמות, אז נשאר ע"א שמות - יונ"ה! וכן המלאך פצפצי"ה בחי' ציפור, בחי' ובעל כנפים יגיד וכו'. אז עשיתי שאלת ספר, פתחתי לקוטי מוהר"ן לתורות רמה-רנא. ושם בתורה ר"נ רבינו מזכיר את הניסים שעשה אלישע, והנה רבינו מדבר על אלישע הנביא, אכן יש בגמרא אלישע בעל כנפים שהיה לו נס שהתפילין שלו נהפכו להיות כנפי יונה... אז נראה שיש בזה איזה נקודת אמת, ועדיין צ"ת והש"י יאיר עינינו בתורתו הקדושה!

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, שע"א שמות, זה רי"ג אותיות, בגמטריא רבי ע"ה.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין מש"כ בפנים בענין אני נ נח, “בחזוק עבודה תבינהו" אותיות "עבודה תב" עם הכוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ונשאר אותיות יונ"ה!

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

שמות ח-י: כה"ת הז"י אל"ד עם הט' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

וכן הסופי תיבות של השמות אכ"א כה"ת הז"י אל"ד לא"ו הה"ע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

הח"ש – השם 51, עם עמ"מ – השם 52, ביחד הם אותיות: עם שמחה.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ננא – השם 53, א' מתחלף עם ח' באותיות אחע"ה של הגרון, הרי ננח! (ועיין במקום אחר, על הכתב יד מהזוהר שנתגלה לא מזמן, שהזכיר שיש שם קדוש, ננח).

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

מב"ה פו"י נמ"מ יי"ל – 55-58, אם נחשוב כל שם למאה שנה, מב"ה מרמז לעד הת"ק וזה היה בזמן ממשלת הבעל שם טוב במ'זב'ץ. פו"י על עד שנת הת"ר, פ"ו פעמים י' בגמטריא פלשתים גם פא"י התחילה בערך התר"פ. נמ"מ – בתרפ"ב סבא קבל הפתק ממו"ר נחמן מאומן. יי"ל תיקון י' מיני נגילה ויללה, ובעזרת השם יובל, נ נח (הגמטריא והמספר בע"ב).

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

פו"י השם 56 של הע"ב שמות. פ*ו בגמטריא ת"פ, ועם הי' והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

יי"ל – בגמטריא נ' והוא השם הנ"ח, הרי נ נח

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

שמות סט-ע רא"ה יב"ם. אותיות אברהם י' (י"ל הי' של שרי, שנחצץ ביניהם – ה"ה). ואח"כ היי – מברכת כלתו רבקה.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

שם ע' – יב"ם. ראשי תיבות משה בן יוכבד, משיח בן יוסף. והנה משה רבינו שקול כנגד ע' סנהדרין. וראיתי לפני הרבה שנים מר' ראובן מרגלית על סנהדרין, ומו"ם אין בך, כי בסנהדרין היו ע"א, ואילו מו"ם הוא שם ע"ב.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

השם האחרון של ע"ב שמות: מו"ם.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בפרשת בהעלותך עה"ק (במדבר יב:ג) והאיש משה ענו מאד מכל, בר"ת אותיות מו"ם אבל לא כסדר, ע"ש.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל שזה ענין הביטוי perfect to a fault (מושלם לתקלה?). וזה הענין מצינו אצל השם יתברך בשם ע"ב, כי בקידוש של ויכלו השמים של ליל שבת יש לכוון הע"ב שמות. ועיין ברש"י עה"פ ויכל אלקים ביום השביעי ז"ל ר' שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו, נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום, ד"א מה העולם חסר, מנוחה וכו' עכ"ל, ופשטות דבריו שממש נכנס בו בתוך שבת, וזה מתוך שלמותו, הוה אומר כלך יפה רעיתי ומום, ודו"ק.

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית מ:טו כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור.

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

לא עשיתי, לא' – לאלופו של עולם הוא הקב"ה, אלף – פל"א עליון, עשיתי מאומה – היינו שלמות הע"ב שמות שמסתיים בשם מו"ם, כי שמו, השם שלו, אתי, עמי, בבור, בעולם הזה שהוא בחי' בור כמו שכתבתי בס"ד בחידושים על בבא קמא, כי אצילות הוא הבורא, עם א'. וזה הראשי תיבות של, לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור. א' כל שם ע"ב. 'פה לא', זה השם הכ' של ע"ב – פה"ל (וכן בראשי תיבות הנ"ל – עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור, שם ע"ב כ). והפלאה הוא בחי' יוסף שהיה נזיר אחיו, לשון (במדבר ו:ב) כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה'. וכן כתוב בישעיה כז:יד לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר, הוי המעמיקים מה' לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם וכו'. המעמיקים בחי' בור. יוס"ף להפליא. הפלא ופלא, אל"ף.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

גנב גנבתי בחי' נבואה של איוב, כמו שכתוב (איוב ד:יב) ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו. ופרש"י לפי שאין רוח הקודש נגלה על נביאי עובדי כוכבים בפרהסיא וכו' וכו' אבל בנביאי ישראל כתיב 'פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות' (עיין במדבר יב:ח), ע"ש. מארץ העברים, עברים לשון התגלות כמו שכתוב (שמות יב:יב) ועברתי ותרגם אונקלוס ואתגלי. והוא גם ענין של שם ע"ב היוצא מהפסוקים ויסע ויבא וכו', שעבר מאחורי מחנה ישראל ללפניהם. וזה מש"כ כאן 'פה לא' אותיות 'אל פה', מאומה, ממ"ה בגמטריא פה. וא' פה, היינו פה להקב"ה, אל פה – פה של יוסף. היינו, פה-לא, אל פה של יוסף, עשיתי פה להקב"ה.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

שם הראשון של ע"ב שמות, וה"ו בגמטריא יוסף בן י"ז היה נער את אחיו ונמכר, וכן בהוולדו היו ו"ה בנים ליעקב, ועוד ו' נפשות, יעקב וד' נשיו ודינה. יל"י האריז"ל הראה שזה ראשי תיבות י' לאורך ימים, ובנידון דידן, זה התוכנית הארוכה של מכירת יוסף למען החיותינו כיום הזה, סי"ט ראשי תיבות סר יין (-המשקים) טבחים, אי נמי ס' – סריס פרעה הוא פוטיפר. על"ם העלמה בחי' ולא זכר וכו' את יוסף וישכחהו. מה"ש ראשי תיבות מלאכי השרת, כמבואר במדרש שכל אשר היו עושי"ם יוסף היה עוש"ה, וכן זכה לבחי' פה אל פה, כעין מדרגת מש"ה כנ"ל. לל"ה ראשי תיבות (בראשית מז:יב) לחם לפי הטף. וגם רמז לקץ, בחי' שומר מה מלילה שומר מה מליל. כי ל' – למ"ד, הד' היא המלכות, אז העיקר ל"מ, בחי' שבע שנות השבע, ושבע שנות הרעב, וכיון שבא יעקב נהפך ה' שנות הרעב לשובע.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

מו"ם, נוטריקון מותר ומותר. דהיינו יש דבר שהוא מותר, ויש ספק ספקא שהוא מותר. כי מ' פעמים ו' בגמטריא ספק\עמלק, ו' פעמים מ' בגמטריא ספק. הוה אומר ספק ספקא, מותר.

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

בשם ע"ב של ישר ישר ישר שמכוונים בפרשת ויאמר: נו"ת מל"ה פא"י נק"ם יר"ל (כנגד המילים: קדשים לאלקיכם א"ני ה' אלקיכם) נותמ – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. פאינקםי"ר – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

בשם ע"ב ישר חוזר ישר: 'חה"ו נת"ה הא"א י' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

דרוש למ"ג- שמות האחרונים של שם ע"ב, מאברהם אבינו עד ביאת גואל

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

ל – או"ם, ו' מתחלף לאות ב' באותיות השפתיים בומ"ף. אברהם היה אב המון הגוים (בעברית או"ם זה united nations). וכן ו' מתחלף לאות ר', באותיות אח"ס בט"ע ומ"ר, הרי ארם, שבתחילה אברהם היה מלך רק על ארם. והנה אברהם אבינו קיים כל התורה (גם עשו סייג וכו' כענין אום אני חומה), ם' בגמטריא ת"ר ועם א"ו והג' אותיות והכולל, בגמטריא תורה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

לא – לכ"ב, ל"כ ב' פעמים, הרי לך לך. והשם לכ"ב בגמטריא בן, וכן ב' פעמים ל"כ בגמטריא בן מאה שנה אברהם הוליד את יצחק. וה' ברך את אברהם בכ"ל (בראשית כד:א).

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

לב. – וש"ר, שרה ע"ה.

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

לג. יח"ו. כ"ד חדשים לגמילת יצחק (רש"י בראשית כא:ח, גיטין עה:). עם הג' אותיות והכולל, הרי עוד ד' – יחדו, וילכו שניהם יחדו (כן כתוב בתורה בפרשת העקדה, בראשית כב:ו). גם יח"ו בחינת חוה, כי ה' – ד"ו נעשה י', כי יצחק נולד עם נשמת חוה.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

לד. לה"ח. אותיות החל. עיין בבראשית רבה כו:ד ויהי כי החל האדם (בראשית ו:א), אמר רבי סימון בשלשה מקומות נאמר בלשון הזה, לשון מרד (בראשית ד:כו), אז הוחל, ויהי כי החל, (בראשית י:ח) הוא החל להיות גבר בארץ וכו'. ובזוהר פרשת תולדות (סוף קלז:) ויצא הראשון אדמוני וגו' ואיהו זינא דיצחק דאיהו דינא קשיא דלעילא ונפק מניה עשו דינא קשיא לתתא דדמיא לזיניה, וכל זינא אזיל לזיניה, ועל דא רחים ליה לעשו יתיר מיעקב כמה דכתיב (בראשית כה) ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, כתיב הכא כי ציד בפיו, וכתיב התם (בראשית י) על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני י'. הרי על יצחק היה לתקן הפגם של החל הנ"ל. ולכן הל"ו (כי שם ל"ה עדיין קשור לעקידת יצחק כמבואר שם) אותיות נמרד – חסר הר' – חסר הרישא בחי' החל, כי כבר תקנו. ועקידת יצחק היה התחלה, בחי' עתה ידעתי כי ירא וכו', בחי' ראש השנה, ובחי' מתן תורה (-עיין אדיר במרום). ובעקידת יצחק פרחה נשמתו שהיתה נשמת חוה, וזה לה"ח ראשי תיבות לפנים היה חוה.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

לה. כו"ק. עם הכולל בגמטריא חיי שרה מאה כ"ז שנה. שנפטרה תכף אחר עקידת יצחק. כו"ק ע"ה בגמטריא אלמון (עיין בליקוטי תורה בענין ותסר בגדי אלמנותה, שאלמנה בגמטריא שם אדנ"י בריבוע), שאברהם נשאר אלמון, עד שהלך יצחק והחזיר לו את הגר – קטורה. והנה איתא בספר המדות, ערך אלמן ז"ל מי שמתה אשתו יאמר בכל יום פרשת אשם עד שישא אשה אחרת, עכ"ל. והרי כו"ק במילואו, כף ואו קוף, עם הח' אותיות, ועם ל"ה – שהוא שם ל"ה, בגמטריא אשם ע"ה. ועוד איתא בספר המידות ערך אלמן ח"ב שעל ידי שקר מאלמן חס ושלום כמה נשים, וזה גם רמוז כאן, כי ו"ק זה ו' פעמים ק' בגמטריא שקר, והכ', כף הדמיון, דזה שאברהם אבינו נעשה אלמן, הוה כאילו שיקר. וזה ענין השם הבא, השם הל"ו מנ"ד (באותיות אלו יש אותיות אלמון, חסר הא'), כי רבינו גילה בספר המידות ח"ב ז"ל כשמתה אשתו של אדם, אזי כאלו נחסר לו עצם מעצמיו, אבל הצדיק, אף על פי שאשתו מתה, אינו נחסר לו עצם, וזהו: אלמן אותיות – א'חת מ'הנה ל'א נ'שברה. והנה הראשי תיבות של (שמר כל) עצמותיו אחת מהנה לא נשברה, עם הה' אותיות בגמטריא קצה, והנה השני שמות כו"ק מנ"ד, כ"ו זה אלף שציורו יו"י, ועם קמנ"ד הרי קצה. הרי שעם הויה הצדיק זוכה לאחת מהנה לא נשברה.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

לו – מנ"ד, מ"נ היינו מיין נוקבין בסוד הבארות שחפר יצחק, והתורה ספרה על ד' מהם, עשק, שטנה, רחבות, שבעה (בראשית פרק כו). וכן המזבחות מעלים מ"נ, ד' מזבחות בנה אברהם אבינו (בראשית יב:ז, יב:ח, יג:יח, ואחד בהר המוריה), ומ"נ עצמה כנגד המזבח שבנה יצחק (בראשית כו:כה).

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

ויצחק תיקן ד'ם מ'ילה נ'דה (כי בתחלה היה לו נשמת חוה).

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

(ועיין לעיל מנ"ד תיקון של נמרד)

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

מנ"ד – ד' פעמים נ', ראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן, מ' – מאומן.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

לז – אנ"י. השם הל"ז ראשי תיבות למה זה – אנכי, שאמרה רבקה אנכי, אבל בעת שצוותה ליעקב לקחת את הברכות אמרה אני, ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך (בראשית כז:ח), ואז גם יעקב אמר אני, אני עשו בכורך, אתה זה בני עשו ויאמר אני. [ולפני זה לא מצאנו בתורה, חוץ מהשם יתברך בעצמו, מי שאמר אני, חוץ מאברהם בלכתו לעקדת יצחק, ואני והנער נלכה עד כה. (והרי יעקב פדה את אברהם (ישעיה כט:כב)), ואליעזר עבד אברהם בלכתו לקחת רבקה ליצחק]. ועקידת יצחק היה בבחינת מתן תורה, והיה כאשר יצחק היה בן לז, בחי' וי"ו ה"י של שם הוי"ה כמבואר באריכות בספר אדיר במרום. אנ"י נוטריקון יצחק ב'ן אברהם, וכן ראשי תיבות יעקב נכד אברהם. ויעקב נולד ליצחק כאשר היה בן ששים שנה, ועם הכולל בגמטריא אני. וכן אנ"י עם ב' כוללים בגמטריא שם ס"ג, שמילוי הוי"ה בגמטריא ל"ז.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

לח – חע"ם, בחילוף אות ע' לאות א', יש את האותיות שהם למטה מאותיות בט"ן. כי בטן רשעים תחסר (משלי ט), ויעקב עשה כן בבטן אמו רקבה, שחיסר לעשו, כאשר כבר בחר אז למעט בעולם הזה ולהרבות בעולם הבא שהוא בחי' י' זעיר, וזה חע"ם חסר א' ממע"ט. וזה כי נעים כי תשמרם בבטנך (משלי כב:יח), בתוך הבטן, היינו האותיות למטה מהם כנ"ל. ולכן 'יעקב חע"ם' עם הז' אותיות בגמטריא רבקה. וכן התורה נקנית במ"ח דברים וזקן שקנה חכמה בן ע', אותיות חע"ם.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבקה היתה עקרה והולידה, ונס זה בחי' ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים. הצור אגם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבקה אם. הראשי תיבות של: מים חלמיש למעינו מים, בגמטריא חע"ם.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

לט – רה"ע. יעקב אבינו בחי' התורה, בחי' הבן העובד ושונה מאה וא' פעמים (חגיגה ט:), ולכן חיסר מעש"ו, הבן שלא עבדו, ק"א ובזה הכניע הר"ע, וזה שם רה"ע עם ק"א בגמטריא עש"ו. וכן המילה ע"ר אחד מהמילים שמשמעו בחיוב ובשלילה, היינו לעקור, ער ואונה, ערו ערו עד היסוד, או לנטוע. וזה שייך גם למש"פ בשם ער"י, שישראל בגמטריא פעמיים ר"ע עיין שם. [עיין בישעיה כב:ו וקיר ערה מגן, ופירש רש"י ז"ל תרגם יונתן, ועל שור דבקו תריסין, והוא כמו ערות על יאור (ישעיה יט:ז)]

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ובכן בברכת קריאת שמע אנו מבקשים, ה'מרחם ר'חם ע'לינו, ראשי תיבות רה"ע.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

מ – יי"ז. י"ז בגמטריא גיד, וסתם גיד זה המילה, וי' זה הזרע, ושם זה יפה מרומז ביעקב שלא ראה קרי מימיו. ומטתו היתה שלמה. ולכן י' פעמים י' פעמים ז', בגמטריא ז' מאות, ועם היי"ז וג' אותיות, תש"ל, שהם שס"ה גידים של האיש והאשה, כמו שגילה האריז"ל בספר ליקוטי תורה בענין מצות עשה שהזמן גרמא. כי השס"ה גידים הם בשביל הליכת הדמים, שהם נקראים י"ז, כמו שכתוב ויז נצחם, וי' סימן על קדושתם, ותיקון הכללי של הדמים והגידים בעשרה מיני נגינה.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ראשי תיבות, מאת י' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מ' של מאת, הוא שם המ'. י' היתה זאת היא, בגמטריא יי"ז, נ' פלאות (כמו שכתוב בזוהר), י' פעמים י' פעמים ז' בגמטריא ן'. בעינינו, שני עיני"ן, כי יי"ז, שני יודי"ן פעמים ז', הם שני עיני"ן.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

מא – הה"ה, השם מא, בחינת האמהות. וה' היא הרחם, בחי' הא לכם זרע. וכל נשי יעקב, לאה בלהה וזלפה יש להם ה' בשמותן, חוץ מרחל שלא היתה לה רחם, על כן בהורדת המ' של רחם לאות ל', יש רחל. ותולדתם של צדיקים הם מעשים טובים, ועיקר שכר האישה על מה שמחזקת בעלה או בניה בתלמות תורה, וזה אות למד, ל"ד מ', לידת המ', ובסוף זכתה ללידה ממש.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

הה"ה, ה' פעמים ה' פעמים ה', בגמטריא קכ"ה, ועם הה', הרי ק"ל שנה ליעקב, ועם י"ז של השם שלפני זה, שם המ' – יי"ז, הרי קמ"ז שנים. והנה חז"ל אמרו על שבט לוי, למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן, ואם כן כל שכן אביו, וכל שכן כאשר התורה מספר על מעשיו בבטן אמו, וזה הי' השני של יי"ז, בגמטריא ט' חדשי העיבור (בראשית כה:כד – וימלאו ימיה, עיין ברש"י) עם הכולל. ובזה אתי שפיר, ששנות יעקב באמת נחשבים לקמ"ח שנים, כי יעקב מדת התורה, ואם אין קמח אין תורה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לפרש ענין קכה, כי יעקב קיבל שכרו מלבן בלשון כה, כמו שכתוב לא:ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וכו' ואם כה יאמר עקדים וכו'. הרי שעצם השכר נחשבת לכ"ה, ולבן החליף משכרתו עשרת מנים (לא:ז), דהיינו ק' פעמים, הרי קכה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

הה"ה בגמטריא ט"ו, ה' לשון זרע, והם עיקר התולדות של יעקב, י"ב שבטים, מנשה ואפרים – לפי האריז"ל הטפות האלו שייכים ממש ליעקב אבינו כאשר היה עם בלהה, וכשבלבל ראובן יצועי אביו, אז אותן הטפות נכנסו בבטן אסנת וילדה אפרים ומנשה (ליקוטי תורה פרשת ויחי עה"פ אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי) ודינה.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

הה"ה רמז לט"ו שיר המעלות, דאיתא במדרש (בראשית רבה סח:יא) כל עשרים שנה שעמד (יעקב) בביתו של לבן לא שכב. ומה היה אומר, ר' יהושע בן לוי אמר, ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים, מאי טעמיה (תהלים קכד:א) שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו – יאמר נא ישראל, ישראל סבא, ע"כ [ועיין בספר המידות ערך שינה אות ג, חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים מסגלים לבטל השינה]. והנה הראשי תיבות של 'יאמר נא ישראל' בגמטריא של השם הבא, שם מב – מי"כ.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

מב – מי"כ, ראשי תיבות מי כעמך ישראל, כי כאן מתחילים לראות רמזים על בני ישראל.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

מג – וו"ל, בחי' לוי. כי לוי בחי' ליווי בחי' ג"ם, והשם וו"ל עם הכולל בגמטריא גם. גם השם הבא יל"ה עם הכולל בגמטריא לוי. ואלו השמות מ"ג ומ"ד ביחד פז. והרי יעקב תבע את לבן בשביל אשתו להביא ילדים בעולם כאשר היה בן פ"ד, וזה יעק"ב עם הד' אותיות בגמטריא פ"ד בני"ם, ולכאורה ראובן נולד לו כאשר היה בן פה, שמעון – פו, ולוי כאשר היה בן פ"ז כמנין מג-מד (וגם כאן רואים לוי כנגד יוסף דכתיב ביה ויפזו). כי אחד כנגד הלוים ואחד כנגד הכהנים. ולכן שני השמות, וולילה בגמטריא זה כהן. וכן מ"ג ביצים וחומש, מספר שבין מ"ג-למ"ד חייב בחל"ה לכהן.

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

מד – יל"ה, עיין לעיל שם מג. י' פעמים ל"ה בגמטריא ש"נ בגמטריא יעקוב ויוסף. יעקב יוסף, עם הח' אותיות וב' תיבות בגמטריא שמ"ח, וזמש"כ (בראשית מה:כה) רב עוד יוסף בני חי, וכתב רש"י רב לי עוד שמחה וכו'. י' פעמים ל' פעמים ה', ע"ה בגמטריא תק"ב שנות חייהם של הג' אבות.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ה – סא"ל, בחילוף א' לאות ת' באותיות א"ת ב"ש, הרי סלת, בחי' מנחה, בחי' יצחק. ונולד לשרה בת צ'. גם בגמטריא בסבך (בראשית כב:יג – והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו), עם ב' כוללים. ס' ר'בוא א'ותיות, בחי' ישרא"ל. יעקב היה בן צ"א כאשר נולד יוסף, יוסף הוא המשביר, ולכן מכוונים סא"ל בפותח' את' ידך' שם חת"ך בחינת ברית, בא"ת ב"ש שם סא"ל, סל הפרנסה. מ"ה עם סא"ל בגמטריא קול, הקל קול יעקב.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ו – ער"י, בחי' יעקב, כי י"ע הם שווים בשניהם, ק"ב של יעקב, היינו ק' פעמים ב' בגמטריא ר', הרי ער"י. וכן כתוב (שיר השירים א:ח) צאי לך בעקבי הצאן ורעי, עקבי אותיות יעקב – ורע"י. וכן כמו שיעקב הוא – י' על עק"ב עשו, כן ער"י בחי' י' על ר"ע. וזה בחי' בק"ע לגולגולת (ריש פרשת פקודי), כי הגולגולת בחי' י', והבקע הוא חצי שקל, שצריך חבר ור"ע וכדלקמן. וזמש"כ (שיר השירים ב:ג) כתפוח בעצי היער, בעצי בגמטריא עקב, תפוח בחי' י', היע"ר, י' על הר"ע כנ"ל. והנה כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו, נקרא רע וכו'. ויעקב אבינו מדת התורה. וזה ענין שיעקב נקרא ישראל, כי פעמיים רע ע"ה בגמטריא ישראל, וזה ענין השם ער"י, כי י' הוא הברית, ואז חצי לו וחצי לה', כל אחד נקרא רע. וזה ויעקבני זה פעמיים. ולכן הכתוב מכפיל היופי אצל רע"יתי בפסוק (שיר השירים ב:טו) הנך יפה רעיתי הנך יפה. וזכה לשם זה דייקא כאשר התגבר על שרו של עשו אחיו, וניתק ממנו אז זכה להתחבר ברעות עם השם יתברך. וזה מש"כ במשלי (כז:י – כז פעמים י' בגמטריא רע) רעך ורע אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק. וזה בחי' זכה לדברים הרבה, כי הב' של הרבה מתחלף לע' באותיות אח"ס בט"ע, ושני ההין נעשים י', הרי שם ער"י, כי כ"ז אותיות התורה כוללים הכל, וכולם בחכמה עשית בחי' כפול י', הרי כז פעמים י' בגמטריא רע. וכעין מה שדרשו חז"ל עמש"כ וישכב במקום ההוא, וישכב, יש כ"ב. כי י"ש בגמטריא קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. והאבנים היו לו לכ"ר תחת ראשו.

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל, אותיות של ארי. ובחילוף הא' לע' באותיות הגרון אחה"ע, הרי, של ער"י.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ז – עשל, בגמטריא ארבע מאות שנה של גזירת גלות (בראשית טו:יג).

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ח – מי"ה, מ' פעמים י"ה בגמטריא ו' מאות, שבארץ מצרים פרו וישרצו לו' מאות אלף (גם בחילוף אות י' לאות ש' באותיות א"ל ב"ם, הרי משה, מ' פעמים ש' פעמים ה' בגמטריא ו' רבוא, והכל כפול י', הרי ס' רבוא שהיה משה רבינו שכול . גם, מ' פעמים ה', בגמטריא מאתים, ועם הי', הרי רד"ו שנים של שעבוד מצרים. וזה המתקה גדולה להכריז מראש את קץ הגלות, כמבואר ברמח"ל, מי"ה ראשי תיבות הוא יציאת מצרים.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

מ"ט – וה"ו בחי' ותחת רגליו – השני ווין – כמעשה לבנת הספיר (שמות כד:י) ופרש"י (שם ובפרק כ) היא היתה לפניו בשעת השעבוד. ובמצרים היו במ"ט שערי טומאה. גם וה"ו, הו' מתחלף לאות פ' באותיות א"ת ב"ש, ו' שני מתחלף באותיות אח"ס בט"ע וכו' ומ"ר, לר'. ה' מתחלף באות ך' באותיות אי"ק בכ"ר וכו' הנ"ך. הרי אותיות פרך.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

שם החמישים בע"ב שמות – דנ"י, כי איתא בזוהר בכמה מקומות (תיקון ו, דף כב., בראשית מז, ועוד) שנ' פעמים בתורה נזכר יציאת מצרים, והרי על יציאת מצרים השם יתברך הבטיח בברית בין הבתרים (בראשית טו:יד), וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול. ולכן השם שמיד אחריו, שם הנ"א – הח"ש, שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין (רש"י שמות יב:מא). והשם שלאחריו, שם הנ"ב – עמ"ם, י"ל כי השכינה יצא עמם, וי"ל ע' רמז למשה רבינו שהיה שקול כע' סנהדרין, ועלה פעמיים מ' יום לקבל לוחות הראשונים ושניים, שלפי רבי שמעון בר יוחא (שקלים טז:) עשרים נכתבו על כל לוח, הרי מ', בחי' מ'זה ומ'זה הם כתובים. רבי סימאי אמר, שעל כל לוח ארבעים, הרי – מ"ם.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

שם הב"ן – עמ"ם. בגמטריא ק"ן, (האזינו לב:ו) הלא הוא ביך קנך, פרש"י שקנאך, שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה, שתקנך בכל מיני תקנה, ע"כ. עמ(ר)ם. בן עמ"ם בגמטריא רב, רב לך אל תוסף.

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

שם הנ"ג, ג"ן פרשיות התורה שהוריד מהר סיני – ננ"א, כי צריכים לשנות הלימוד מאה ואחד פעמים, גם רמז ליהושע בן נון, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו', שיהושע לא ימוש מתוך האהל שהוא בחי' הו' שבתוך הא', ולכן לבחינתו יש לראות שעיקר הא' הוא הו' שבו, הרי אותיות נון, ננ"א עם הכולל בגמטריא בן. ויש עוד וקצרתי. שם הנ"ד - ני"ת, אותיות יתן, כי התחילו בנדבת המשכן. שם הנ"ה – מב"ה ראשי תיבות מלאכת בית המקדש. שם הנ"ו – פו"י, נוי בגדי כהונה, ובפרט ה'מצנפת שש (=ו) ו'את פ'ארי ה'מגבעת שש (שמות לט:כח). פו"י בגמטריא צ"ו, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות וכו' כדאיתא ברש"י ריש פרשת צו. גם רמז לתצוה, ולכן השם הנ"ז, נ'ר ז'ך – נמ"מ ראשי תיבות נר מאור מצוה. ולכן השם השם הנ"ח, (שגם ראשי תיבות נ'ר ח'נוכה) יי"ל, בגמטריא חמישים, כי המנורה ענינה שער הנ'. וכן רמז להטבת חמש נרות לבד והטבת שני נרות לבד. וצריכים ליתן שמן שתהא דולקת מערב ועד בוקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכין (רש"י כמות כז:כא), והרי חצי לוג, ג' ביצים, כפול לז' קני המנורה, הרי י"י עם הכולל ביצים, ל' – ללילה. והשם הנ"ט – הר"ח, רמז לקטורת שנקטר בזמן הטבת והדלת הנרות. וכל זה עד שהגיעו לגבול ארץ ישראל, וזה השם הס' – מצ"ר. ומ"ב מסעות היה – השם הס"א. כיון שהגיעו לארץ ישראל, השם הס"ב – יה"ה, קרוב לשם הויה ב"ה. ובתנאי השם הסב"א – ענ"ו. ואם לא ח"ו, השם הס"ד – מח"י. ורמז לקנין התורה במ"ח דברים. ורמז לכל אותם שנים מביאתם לארץ ישראל עד בנין בית המקדש, מ"ח פעמים י' הם השמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וכו' ויבן הבית לה' (מלכים א:ו:א). על ידי שלמה המלך - השם הס"ה דמ"ב ראשי תיבות משיח בן דוד. וזה היה מנוחה (כמש"כ דברים יב:ט כי באתם עד עתה אל המנוחה וכו'), השם הס"ו – מנק, בחילוף הק' לאות ח' באותיות א"ל ב"ם, וכן שם היו הק'רבנות שהם מ"ן – מיין נוקבין. אבל החטא גרם לא"ף וחלוקת ארץ ישראל, וזה השם הס"ז – אי"ע בגמטריא אף, וראשי תיבות ארץ ישראל וע' אומות, אי נמי, ארץ ישראל נקרא (ישעיה כ:ו) האי (כי היא על גבול הים – רד"ק), ובחילוף אות ה' לאות ע' באותיות הגרון אחה"ע, הרי אי"ע. וראשי תיבות אפרים יהודה עצים (יחזקאל לז:טז) קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה וכו' ולקח עץ אחד וכתוב על ליוסף עץ אפרים). וזה השם הס"ח – חב"ו, לשון חובה ועבודה זרה. והשם הס"ט ראה, אותיות ארה וקללה. והשם הע' יב"מ ראשי תיבות משיח בן יוסף, ראשי תיבות, מי יעלה בהר וכו' ישא ברכה מאת י'. והשם הע"א היי, קיום ברכת רבקה את היי, וגם רמז להשם י"ה"י"ה. והשם הע"ב מו"ם, ראשי תיבות מלך מלך וימלוך. ובגמטריא אלקים. וראשי תיבות ושחט מלאך מות.

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

עשפיא"ל. מלאך זו רמוז בע' של שם עמ"מ – שם נב של שם ע"ב, כמובא בספר הפרדס, ובספר פרישת המלאכים של הרמ"ק, ובשערי קדושה ד:ג:א. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בחי' בן חביב (שיר נעים הקדמה של לקוטי מוהר"ן).

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא – רבי עקיבה

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת ברכות דף סא: אמר להם כל ימי הייתי מצטער וכו', משמע שהיה לו מסירת נפש אפילו בהיותו עם הארץ, ועמש"כ בשיחות הר"ן רעב, ובמסכת שבת קכז

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך י' אב – ר' עקיבא גלגול יששכר וגם בחי' משיח בן יוסף

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ בערך פיגא בהערת שוליים – תקס"ד פעמים נזכר בש"ס ורבי נתן התקרב כמה ימים לפני תקס"ג.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבה, בחילוף ב' לש' באותיות א"ת ב"ש, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עקיבא, בחילוף הק' לד' והא' לת' באותיות א"ת ב"ש, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

האריזל גילה שלהוציא ולהעלות הניצוצי קדושה מהקליפה של עולם העשיה יכולים רק בכח ראש הרוגי מלכות - רבי עקיבא.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שרבי עקיבא הוא הגשר מתכלית מטה עד גובהי מרומים.

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא ראשי תיבות: קליפה, עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, עתיק.

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

רבי עקיבא, ראשי תיבות ר"ע (ועיין לקמן יותר רמזים בזה), ולכן רבי עקיבא דייקא אמר ואהבת לר"עך כמוך זה כלל גדול בתורה, דהיינו שרבי עקיבא הוא כלל גדול בתורה. וכן לרעך בגמטריא רבי נ נח. וכן י"ל שזה הענין שכל העולם מספרים ממה שרבי למד את הא"ב, כי יש כ"ז אותיות, וכולם כלולים בי' בבחי' כולם בחכמה עשית, הרי ר"ע, ראשי תיבות רבי עקיבא.

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

כתב הגאון המקובל מהר"ש מאוסטרופולי: מובא בספר גליא רזיא תקס"ד פעמים מוזכר רבי עקיבא בכל הש"ס (ובשנת התקס”ד רבינו היה כבן ל”ב שנה). והלכה כמותו שע"ה פעמים, וזהו ש"השעה " עומדת לו, וברמז "מסוף עולם ועד סופו" גימט' תקס"ד, ורבי עקיבא נקרא אוצר בלום {תוס' גיטין סו}וברמז אוצר בלום גימט' שעה שהלכה כמותו שעה פעמים!

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

והרי בעולם אומרים שעקיבא ראשי תיבות יש קונה עולמו בשעה אחת.

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן בן שמחה עם האותיות והכולל בגמטריא תקס"ד. וכבר הארכנו בזה במ"א (בסוד פעמים פ"ר - מנצפ"ך). ואולי יש בזה ממה שרבינו אמר שאפילו רבי שמעון בר יוחאי צריך לשתות מהנחל נובע מקור חכמה, כי הרי רבי עקיבא היה רבו של רשב"י. ויש עוד רמזים פה ואכמ"ל.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

עקיבא - ע פעמים ק = 7000 שנות העולם, יב"א - ר"ת אין יאוש בעולם, וכמה העולם ע"ק - 7000 כנ"ל. ויכולים לראות כל העולם בפתק הקדוש! ועוד ע"ק – זה עתיקא קדישא, בחי' סבא (כי ז"א זה הבן, ואבא ואימא ההורים, ואריך אנפין הוא עתיקא קדישא הוא הסבא) יב"א ר"ת ישראל בער אודסר!

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר, שסבא ישראל עשה תקיעת כף עם ר' ישראל קרדונר על יד ציון ר' עקיבא והרמח"ל שלא ילכו יום ולילה בלי להתראות זה עם זה (לא ברור לי, אבל קצת משמע שהתחייבו שיהיה פעם ביום ופעם בלילה. ומזה ההתקשרות צמחה גאולה לעם ישראל, כי על ידי שר' ישראל האיר לסבא בכל כוחו אור של רבינו, כן זכה סבא להמשיך ולהתחזק ברבינו עד שזכה לקבל את הפתק הקדוש ולהמשיך לעלות ולעלות, עד שרואים היום שרוב ההפצה בזכות סבא ישראל. והרי השם עקיבא בעצמו מעיד על ההתקשרות הזה, ע' – זה עין, ענין להתראות, ק"י, ראשי תיבות ישראל קרדונר, יב"א ראשי תיבות ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

עוד קשר בין רבינו ורבי עקיבא, בתהלים פו שאומרים בסוף שחרית: והצלת נפשי משאול תחתיה אלקים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי. הר"ת של נפשי משאול תחתיה אלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והר"ת של זדים קמו עלי ועדת גמטריא עקיבא.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

וגם ראוי לציין שפה הבאתי שר' עקיבא הוא אוצר בלום, ורבינו גילה על עצמו שהוא אוצר של יראת שמים!

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

והאריז"ל פקד את מהרח"ו לאמר עשר פעמים עקיבא לפני כל תפילה, כמו שהבאתי למעלה (620:4) וי"ל שבזה היה מעורר את העשר מיני נגינה.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי עקיבה. הראשי וסופי תיבות עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

הראשי תיבות של רבי עקיבא, ר"ע, וכן הראשי תיבות של רבי עקיבא אומר, רע"א, עיין באריכות בספר אדיר במרום בענין ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור (עמ' שיט במכון רמח"ל – והוא זה הר"ע שהוא תיקון הנוגה, וע"ש עמ' שכאב ענין א' יותר מהר"ע). כי יש שני בחי' רע, אחד מנצפ"ך חסר הי' של אור י', והוא ממש רע, ותיקון הר"ע הזה על ידי הר"ע שהוא י' (בחי' חכמה) פעמים כ"ז אותיות. ושורש כל הנוגה הזה הוא א' למעלה, וכל הר"ע הזה מתחיל עם הדיבור (מנצפ"ך וכל האותיות), הרי רבי עקיבא אומר, רע"א (בגמטריא אור נוגה) דייקא, פתח דבריו מאירים מהא' למעלה. וכנראה רבי עקיבא היה מתקן את הנוגה, ולכן סרקו את עורו, כמבואר שם, עו"ר, זה בא לתקן הנוגה. ולכן אצל רבי מאיר תלמידו כבר היה כתוב כתנות אור.

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פעמיים עו"ר בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

בשנת תשפ"ד דודי ג. היה חולה על הרגל, והיה אמור להגיע לירושלים, אז חשבתי שזה יהיה רפואה, כי כתוב בשיר המעלות, עומדות היו רגלינו בירושלים, שיהיה תקומה בשבילו. אבל אז חשבתי שהרי כשהרגל שלי היה חולה, והגעתי לירושלים, ובאמת כבר התחיל להתרפאות טיפה, אבל לא היה לי רפואה שלמה, עד שהלכה לרבי עקיבא והרמח"ל, והגעתי ערב שלפני ערב סוכות, וכבר ביום ראשון של סוכה היה לי רפואה נפלאה. ואז שמתי לב, שהראשי תיבות של פסוק זה, בחילוף הר' לק' כמו שאבאר לקמן, הם עקיבה. כי אות ק' הוא ר' עם רגל שבורה, ז'. וכן ק' הם המאה אדנים, שהיו הבסיס להעמודים - קרשי המשכן. כי שק"ר אין לו רגלים, ועל ידי האדנים העמידו קר"שים. ואם נחלק שר-ק, ולכן חלק נוסיף פ"ו כמנין אלקים. הרי ירושלי"ם קו"ף. וכל זה חידשתי בס"ד בפרשת עקב – אצל ר' עקיבה.

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

פייגא

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שיח שרפי קודש (א:תיד) מביא מספר חכמה ובינה ז"ל רבנו ז"ל הזהיר לכל אשר יבקש בזכותו שיזכירנו על שם אמו, "רבנו נחמן בן פייגא," ולא כשאר נפטרים אשר יזכרו על שם אביהם, ע"כ. ואולי י"ל על פי המבואר בספר הגלגולים (הקדמה י) ז"ל דע, כי האב הוא נותן חלק מנשמתו אל בניו, ואותה החלק נעשה לבוש אל נשמת הבן, ומסייעו ומדריכו בדרך הטובה, ולסבה זו חייב הבן בכבוד אביו (וכן מבואר בלקוטי תורה פרשת וירא ד"ה ונחזור לענין, כי א"א). ואמנם אם אין חלוק בין נשמת האב לנשמת הבן, רק פחות מת"ק מדרגות, הנה אז נשאר חלק נשמת האב עם נשמת הבן אפילו לימות המשיח. אבל בתחית המתים או לעולם הבא, כל דבר חוזר לשרשו, ונפרדים לגמרי. האמנם אם יש הפרש ביניהם שעור ת"ק מדרגות, או יותר מת"ק, אז מתבטלת הגרועה בגדולה, ומתחברים חבור גמור לעולם, ועד לא יפרדו, ושניהם הם בשרש אחד, ע"כ: ומשמע שלא משנה מי אלים, האב או הבן, אם יש הפרש יותר מת"ק מדרגות הרי מתחברים חבור גמור, והגרוע מתבטלת בגדולה. ולפי זה י"ל כיון שרבינו עלה על כל הצדיקים הרבה, ובודאי עלה יותר מת"ק מדרגות על אביו, הרי אביו נתבטל בו, ולכן הזהיר להזכירו על שם אמו.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש לומר עוד, שעל ידי הזכרת שם אמו מזכירים זכות הבעל שם טוב, שהיא היתה בת בתו.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד, פייגא עם האותיות בגמטריא נ נח ע"ה. ועוד נחמן בן פיגא בגמטריא ברסלב, ורבינו אמר שמאותו היום נטענו שם ברסלביר וכו' (חיי מוהר"ן קטו).

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הרי "בר נש" בן אשה – היא פיגא, ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה (-על שם האבא), ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

ביום הילולא של פיגא אמו של רבינו הקדוש, יט אדר (האמת שכבר התפללתי ערבית של יום כ', אבל עוד היה יט אדר בשביל הרבה) התשפ"ב, ראיתי כתוב דרך לזכור שיש למייל - mile 5280 פייט feet. ושמתי לב שזה ממש מרומז בשם רבינו בראשי תיבות נחמן בן פיגא: נב"פ, נ – 50 ומורידים האפס, נשאר 5, ב – 2, פ – 80, הרי 5280!

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת חמש אלפים, חוזרת להיות חמש יחידות (אלף נעשה א'), הרי פרה (-השבוע פרשת פרה), בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בקונטרס הוספות לספר חיי מוהר"ן אות עו משל על ערל שומר היער שהציל את המלך ע"ש באריכות, ומה שנוגע לנו בסוף: ואמר לו המלך, בשכר שהצלת אותי ממות כל כך, בקש ממני איזה דבר ואעשה לך. ובקש ממנו דבר שטות: באשר שביתו לאדעס מהלך רב, כמה מאות פרסאות, ובניו מולכים סחורה לאדעס, ויש להם טרחה גדולה, כי הדרך הוא רב ומעלה להם ימים ושנים, והרוח הולך על הדרך, ולא נשאר להם כלום כי אם רוח מעט, על כן מבקש אני שיצוה לעשות הדרך יותר קצרה. והבטיח לו המלך, וצוה שיעשו הפרסאות ארכות, למשל, אם היה פרסה עשרים קילומטר, יעשו עכשו מפרסה ארבעים קילומטר, ועל יהיה הדרך קצרה, כי במקום שהיה ארבעים פרסאות, יהיה עכשו רק עשרים פרסאות. ועיין שם הנמשל.

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

צבאו"ת. נמצא בתוך השם הזה "בו" בו בתוכו, כי אות הוא בצבא שלו. ושאר האותיות צא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, בחי' ברית עילאה (ע' לקוטי מוהר"ן תורה לא). והנה קי"ל בריש פ"ב דקדושין מצוה בו יותר מבשלוחו (דף מא. וע"ש מש"כ). צא"ת בגמטריא מצוה שלוחו, ב"ו, שמצוה בו יותר.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

והשם צבאו"ת בבחי' מדות נצח והוד כידוע. ובא"ת ב"ש הוא השתפ"א שהוא השם השייך להיכל נוגה של מדת נצח (בגמטריא נחמן וכו' כידוע, וע"ע מש"כ בתפילת ישתבח, ש"נצח" מכוונים בבחינת תיקון ז' של הדיקנא, שהוא מדת ואמת (בא"ת ב"ש – פתי"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), והרי השתפ"א לשון שפ"ת אמת תיכון לעד, ועמש"כ בסוד פסוק זה במ"א). השתפ"א בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

צמרכ"ד. שם קדוש נמצא בכוונות לברכת כהנים (וכן בלקוטי תורה, פרשת בראשית, יוצא מס"ת הפסוקים הראשונים של התורה: הארץ', המים', אור', החשך', אחד', ופי' צמ"ר שהוא כתר, שנאמר רישיה כעמר נקי, מאיר את כ"ד צרופי אדנ"י. ועיין עמק המלך א:נה השם הנ"ל עם ראשי תיבות של הפסוקים, דהיינו: בווווצמרכ"ד בגמטריא יש"ע ע"ש. ועיין ריש ספר המפואר לר' שלמה מלכו, ד"ה דע כי מבראשית וכו' והוא שמו של הקב"ה ועולה בחשבונו ד"ן ברחמי"ם. וכשתיקח ראשי אלו הפסוקים תמצא ו' ו' ו' ו' ב' (צ"ב למה שם הב' בסוף), שהן ד' ווי"ן ובי"ת אחד, שהוא במניין כ"ו. וזה להודיענו, כי כשעלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין הקידמה הבי"ת, לרמוז שאי אפשר להתקיים אם יבראנו במידת הדין ורמזה 'ברחמים' וכו' עיין שם, ועמש"כ בערך הגדה של פסח ראשי תיבות הש"ף – והרי זה בישול הדין והרחמים ביחד. ועיין במגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת וישלח עמ' קלב: - שהוא נקרא שר הכנף, והוא כתריס לפני החרב שלא יזיק אדם, וזה סוד וישלח, וישלח בגמטריא צמרכ"ד, וכן נקרא חרב בלשון שלח וכו' ע"ש), בגמטריא נ נח נחמ נחמן (שמחה ע"ה), עמש"כ בערך אצבעות, מה שחותמים נ נח בידים, אות א. השם הזה הוא שורש של ד' כנפים של הפנה שניה של המרכבה (גנזי רמח"ל עמ' שיח) ועמש"כ באריכות על ספר פנות המרכבה של הרמח"ל.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

בשיחות הר"ן אות ה' כתוב שהעיקר הוא יראת העונש, וכבר הארכנו ב"ה בענין יראת העונש נגד יראת הרוממות, ועדיין יש לעיין למה יראת הענש ולא מדת האהבה, והיום דייקא רואים כמעט שבכלל אין לנו מושג של יראה, כי ב"ה אין היום כל כך מורא של מלכות וכדומה, ואיש הישר בעיניו עושה חפשי, והיה נראה מזה, וכן כמה כבר באו למסקנה - שתוך האוירא כזו העיקר הוא מדת האהבת השם יתברך, שבעיקר זה מה שימשך את האדם לעבודתו יתברך, ולאט לאט בעזה"י הוא ירכיש את היראה. וי"ל שכיון שרבינו קבע שהעיקר הוא היראה, אז כן הוא באמת, וצריכים לשלוח את כל החכמות והדעות שלנו, אפילו מה שאנו רואים בחוש כנ"ל, ולקבל שבאמת זה מה שקובע היראת העונש, אפילו אם מהחוץ נראה כל כך יפה מדת האהבה בפעולה, צריכים להבין שזה הכל חיצוני, ומה שבאמת קובע הוא שיש בפנים עוד יותר גרין וטיפה של יראה וזה מה שבאמת פועל. ועיין גם בלקוטי מוהר"ן תורה ה', שהעיקר הוא היראה, ושע"י בא האהבה, כי דרכו של איש וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי, שכמה דיבורים של רבינו וכן הוא בכל התפילות של רבי נתן, שקוראים להשם יתברך "רבונו של עולם" הרי זה בנוי על יסוד דברי רבינו כאן שהעיקר הוא היראה. ולכן כל פעם קוראים להשם יתברך בשמו הזה שהוא רבונו של עולם שצריכים ליראה מלפניו. ואע"פ שבעולם החסידי כבר מאד התחילו לקרוא להשם יתברך בשם "הילגע רחמים (רחום קדוש)” - כדי שכל פעם יעוררו את רחמי השם יתברך ולא מדת הדין, עם כל זה בברסלב לא נטו אחריהם, והחזיקו בעיקר ב"ריבונו של עולם".

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יתכן מאד, שכל זה לפי הדרך של התורה שרבינו הנחיל לנו ומסר לנו דרך רבי נתן, אבל לא כן היה דרכו עם המשכילים שהיה משחק איתם, הרי לכאורה כאן על כרחך זה היה הכל בבחי' ימין מקרב, בחי' חסדים גדולים ורחמים. ולפי מה שכתבנו שבקבלת הפתק הקדוש סבא ישראל קיבל מרבינו את הדרך הזה איך שרבינו היה מנהל ומתנהג עם המשכילים, שהיום בעוה"ר ומחמת עונות הדור ומה שהולך בכל העולם כולנו כמעט נתפס בבחינה זו השם ירחם, אז יתכן שהעיקר בדרך זו הוא מדת האהבה (-וכן אם כן יראת הרוממות יותר מתאים, כמובא בספרים הקדושים שיראת הרוממות הוא בבחי' אהבה).

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה, גם עיקר השם, מה שקוראים להשם יתברך בתפלה, יש לבחור שם של מדת רחמים, ובאמת הרבה פעמים בשיחות של סבא הוא קורא להשם יתברך "אבא" וקורא "אבא רחם עלי" – מה שלא מצאתי כזה בכל הלקוטי תפילות שהיה שגור מאד בפי סבא כל חייו. ובודאי מזה אל נניח ידינו חס ושלום מלקרוא ולצעוק את כל הלקוטי תפילות ימים ולילות בלי הרף, אבל כבר יש לנו גם כן דרך בהתבודדות שלנו ובשיחות שלנו לקרוא להשם יתברך בשמות של רחמים.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

כן נראה לעניות דעתי, והשם יתברך יכפר בעדי אם שגיתי, וכל ערום יעשה בדעת, בביטול דעתו לרבינו הקדוש שכל התפילות הוא מעלה ובונה מהם את בית המקדש אתר השכינה הקדושה.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

רבקה יעקב, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

רושיא"ל. מלאך הנרמז באות אחרון של שם מצ"ר, שם ס' של שם ע"ב, כמובא בספר הפרדס, ובספר פרישת המלאכים של הרמ"ק, ובשערי קדושה ד:ג:א. עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

רות. על שם שיצא ממנה דוד שריווה להקב"ה בשירות ותשבחות (בבא בתרא יד:). וכל התהלים כלולים מעשרה מיני נגינה, ששורשם בעשר אותיות של השיר פשוט כפול משולש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן. וסבא אמר שמספיק לאמר, נ נח. והרי, נ נח חסר ז' אותיות של המשולש מרובע. אז, נ נח, ז', נ נח נחמ נחמן מאומן, בגמטריא רות. ועוד י"ל נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הז' תיבות, בגמטריא רות. רות ע"ה בגמטריא משה ואהרן שעל ידיהם בחינת גן עדן, עיין ליקוטי מוהר"ן סוף סה:ד.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

רחל מבכה על בניה מאנה להנחם, אבל בודאי בשם שלה מרומז התיקון שלה, שעל ידי התיקון שלה תנחמה.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

רחל - ריש חית למד.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

ריש - אותיות שיר.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

חית למד - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שעל ידי השיר נ נח נחמ נחמן מאומן נתתקן רחל!

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

רחל, ר"ח ראשי תיבות, ראה חיים, ואז הל' – למד עם הכולל בגמטריא ראשי תיבות - ע'ם ה'אשה.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

ריש לקיש. עיין מש"כ בערך רבי יוחנן.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

רמח"ל – רבינו משה חיים לוצאטו זצללה"ה זיעוכי"א.

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במפתחות של הספרי קודש, ספרי הרמח"ל ומש"כ שם. וע"ע מש"כ ריש מסכת מכות. וע"ע ריש פרשת תזריע. ועמש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה רסו בענין יום הסתלקותו ביום א"ם לעומר.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הכללי – לפי הרמח"ל

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

הביטוי 'תיקון הכללי' נמצא הרבה פעמים בכמה ספרים של הרמח"ל.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר קיצור הכוונות ז"ל יוצר האדם ומנהיג העולם, הוא ברא כל הבריות ובראשם האדם, ומסר בידו התיקון הכללי של העולם, והבריות גם כן, כמו שכתוב 'וירדו בדגת הים' כידוע. וזה בכח העבודה שמסר בידו, שבה יוכנו המשרתים לקבל השפע מאת המלך. וזה סוד הקרבן, שסודו לשון קריבות, והיינו לקרב כל הענפים אל שרשם, להיות מושגחים מהם. וזה היה נעשה בבהמה וכו' וכו' אבל עתה התפלה היא במקום הקרבן, כמו שכתוב 'ונשלמה פרים שפתינו', ששניהם הולכים לתכלית אחת כפי הזמן. פירוש – כי לא הסדרים והדרכים שהיו משתמשים מהם בזמן הבית לצורך העבודה הם מה שיוכלו להועיל עכשיו בתפלה, כי ההנהגה נתחלפה, וכמה דברים נתקלקלו, כמה חוזק לקחה הס"א בעה"ר, ועל כן צריך להשתמש מדברים אחרים, ההולכים בסדר אחר ממה שהיה בזמן בית המקדש, אלא שכל אחד לפי סדר ההנהגה הזמנית, הולך אל תכלית אחת. ואנשי כנסת הגדולה בחכמתם סידרו התפלה בסדר אמיתי ונכון, שידעו שזה יוכל להועיל לפעולה הזאת, כמו שאבאר בס"ד, עכ"ל.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בספר דעת תבונות הרמח"ל מרבה להשתמש בביטוי זה "תיקון כללי\הכללי", וכבר רשמתי כולם ונמחקו, ריש מד, סוף אות מח, סוף אות נב, נג, תחילת נד, סוף קכד, קע ד"ה ובמדרשו וד"ה כללו, קעא. וכן בכללים הראשונים השייכים לדעת תבונות, ע' אות לד שכז"ל ובאחרית הגלות הקב"ה משתמש הרוב מזאת, כי הכוונה אז לתת תיקון כללי לכל העולם, ע"ש. ומבואר היטב שהרמח"ל ידע מהתיקון הכללי שיהיה באחרית הגלות.

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

ועי' בקיצור כוונות הרמח"ל לשמונה עשרה של ראש השנה שכז"ל וכונת המקיפים וכו' יכולים לכוין אותה גם בכל יום, לפי שאין יש בכונה זו שום דבר פרטי לראש השנה וכו' אלא שבראש השנה צריך לכוין המקיפים לפי שהוא תיקון כללי, והיה חסרון לתיקון אם לא היו מכונים אותה, ע"כ. הרי מבואר שראש השנה, שהוא כולו ענין של רבינו, הוא ענין התיקון כללי.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בפירוש מאמר הזוהר ריש משפטים (הנדפס בספר גנזי רמח"ל) מזכיר (עמ' רעד) “הגלגול הסובב עד סוף התיקון הכללי,” (עמ' רעח:) “ובסוף הכל כשיקובץ תיקון כל ענף לתכלית התיקון הכללי, כבר ישארו כל הנשמות לפי מה שעבדו בבחינת 'בת יחידה'" ועוד שם: "ונתקן החטא הכללי לתיקון כללי."

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר אוצרות רמח"ל ריש פרשת נצבים: לפי שהיסוד נקרא "כל", שכולל הכל, ובסוד זה עשה תיקון כללי, עכ"ל.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר קל"ח פתחי חכמה, פתח א:א "שסובבת והולכת עד שישלים הכל בתיקון גמור וכללי."

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר אדיר במרום (עמ' תקמד, מכון רמח"ל) כז"ל ואחר כך יתגלגלו גלגולים בסוד עמון ומואב, עד שתצאנה רוח ונעמה, העומדות בסוד המשיח שהוא התיקון האחרון הכללי. כי לא לישראל לבד אלא לכל הבריאה, שכל הרע חוזר לטוב, עכ"ל.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

אדיר במרום עמ' תעז (ספינר, עמ' תשיח – מכון רמח"ל). המלך הח' הוא המלך הדר, והוא התיקון הכללי לכל קלקולי השבירה וכו'.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

ספר שרשי המצוות, הקדמה כוללת ד"ה ואמנם גם החז"ל המצותיהם הנה לפעמים יביטו אל הכונות הפרטיות שבמעשים שבמצוה, להשלים ענינם ביותר דקדוק ושלימות. ולפעמים אל התיקון הכללי אשר למצוה, מצד היותה מצוה, ע"ש.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

שרשי המצוות, כלל ג', ד"ה ואמנם יש בתורה עצמה מדריגות מדריגות וכו' וכו' יש בנביאים יש בכתובים יש במשנה וכו' וכו' נמצא א' עליון מחבירו, ונפקא מינה להרבות בא' יותר מחבירו. אך כלם צריכים כשיעורם, להיות התיקון כללי לכל הבריה ע"ש.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

שרשי המצוות, כלל לו, ז"ל ונצטוינו לתת כל א' מחצית השקל בהשנה, ומהם יבואו הקרבנות ושאר עניני הציבור, וזה הליות כל א' מתחבר בכלל כנסת ישראל, ויהיה לו חלק בתיקון הכללי, ובזה צריך שישתוו כל ישראל בלי הפרש כלל, ע"כ.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

שרשי המצוות, כלל הל"ח – בעבודת התמיד ומוספין, כז"ל שרש המצות האלה הוא ענין העבודה שעל ידי הקרבנות שזכרנו לעיל. וזה כי הנה התמיד הוא מה שצריך לתיקון הכללי דבר יום ביומו. והמוספים מה שצריך להוסיף וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

שרשי המצוות, כלל מג, ז"ל אך בסוף הסיבוב כלו דהיינו השמטה, אז צריך שיהיה הקהל כללי לכל הבחינות, והיינו אנשים ונשים וטף, ואז נמצאת כנסת ישראל בכל בחינותיה וכו'. שהרגלים סובבים מניסן והאחרון הוא סוכות, ונמצא שאעפ"י שבבחי' השנים בתשרי כבר הוא ' לשבוע (-שמיטה) הב', הנה בבחי' הרלים עדיין רגלי השמטה לא נשלמו אלא בחג הסוכות, לכך נקרא שנת השמטה, והוא ממש מוצאי שמטה כי הוא סופה בבחי' הרגלים, והנה אז נתקן תיקון כללי בסוד השלמת השמטה הא' והתחלת הב', עכ"ל.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

שרשי המצוות, כלל הנ' – בגניה וגזילה, כז"ל והתיקון הכללי להיות כל א' שמח בחלקו וחפץ בו, ולהיות בוסר בחלק חבירו, שכן יהיה לע"ל כמ"ש ז"ל (ב"ר לה:ט) על פסוק (יחזקאל לו:כו) ונתתי לכם לב בשר, ע"ש. וזה ממש הענין של ברסלב – אותיות לב בשר כמבואר במקומו, וזה כלל הנ' – נ נח.

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

שרשי המצוות, כלל נד ד"ה ונמצא שכל, כז"ל ואולם מלבד מה שהצדיקים צריכים לנהג עולמות שלהם כל א' בפ"ע, הנה יש עוד מציאות התחברם שכלם משתוים כאחד לתיקון כללי, שאינו נעשה אלא על ידי קיבוץ כלם, ובהמשך ענין זה לגשמיות נמשך ענין העסק המדיני והמשא והמתן שבין זה לזה שהוא ענין מתגלגל ביניהם, ובזה נכלל סוד הענין המתגלגל ברוחניות בין הנשמות ונתקן מקיבוצם, ע"ש (ובענין הגלגולים של משא ומתן עיין ליקוטי מוהר"ן תורה נד:ג).

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לציין שהספר שאולי הכי חשוב של הרמח"ל אדיר במרום, נכתב בשנת נ נח נחמ נחמן מאומן – תצ"א וה' אלף. והראשי תיבות אדיר במרום ה' הם הר"ת של ישראל בר אודסר בעל הפתק. וכן הר"ת בפסוק שם, אדירים משברי ים אדיר במרום י', כבר גילה האריז"ל שהם אמ"י אב"י, וזה בחי' רבינו הקדוש, כמו שסבא ישראל אמר, רבינו זה האבא, רבינו זה האמא!

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

ובאותה שנה של נ נח נחמ נחמן מאומן, הרמח"ל חיבר תפלה לאמרה על קברי צדיקים בערב ראש השנה (נדפס בספר קיצור הכוונות לרמח"ל), כי מציון תצ"א תורה! [וכן הראשי תיבות והסופי תיבות של מציון תצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי שבכ"ג חשון התצ"א הרמח"ל עזב את העיר פאדובה והלך לגור באמסטרדם, והנה תראה פלאי פלאות, שפאדובה בגמטריא אומן (ע"ה), ואמסטרדם בגמטריא נ נח נחמ נחמן (הרי שלא סתם, בלי הננח הם נפלו לסמים), הרי שהרמח"ל בהגיעו לאמסטרדם היה כבר במציאות של נ נח נחמ נחמן (-אמסטרדם) – מאומן (פאדובה)!

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

(וכעין הביטוי שרבינו אמר על עצמו שהוא נהר המטהר מכל הכתמים, עיין שם בכוונות לקבלת שבת, לטבילת המקוה, וז"ל והוא טובל שם ונטהר מכל הפגמים עכ"ל).

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר שהרמח"ל כתב "מסכת ראש השנה" ארוכה (11 דפים בספר), וגם הכוונות שהוא העריך לראש השנה (34 דפים) הם חלק חשוב (יותר 17%) מהספר (ובחשבון עם המסכת ראש השנה, 22%). הרי שנתן חשיבות גדול לראש השנה, שלא שמענו כמוהו עד שבא רבינו ואמר שכל הענין שלו הוא רק ראש השנה.

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר שבספר קיצור לקוטי מוהר"ן, תורה א', מביא ישר מהמסילת ישרים מה שכמעט אינו עושה כן לשום ספר חוץ מדברי חז"ל (מצינו בספרי רבינו, בספר המידות דיבור הנמצא באור החיים, וכן מביא המגלה עמוקות, ועשרה מאמרות). ועצם הדבר שהוא מביא, שיש שני חסרונות בחשך ואפילה, א' שאינו רואה כלל, הוא כח הכסילות וכו', והב' שמטעהו, והוא כח התאוה כמו שכתוב (ישעיהו ה:כ) האמרים לרע טוב וכו', ע"כ, עיין ליקוטי מוהר"ן נד:ה וצריך לשמור את העין מכח המדמה, ואפי' מי שהוא טוב אין, צריך לשמור מזה, כמו שאנו רואים, כי אפי' מי שיש לו ראיה יפה, יכול לטעות, ע"י שרואה מרחוק ונדמה לו להיפך מן האמת, ע"ש.

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין הרמח"ל, מבואר במכתב (ח' ניסן הת"ץ. אגרות רמח"ל נ' ונמשך בנ"ג, אוצרות רמח"ל יג, טז. וע' בזה בריש ספר אדיר במרום שמפרש שכן עשה רשב"י, ובעמ' טז, והנה זה סוד צהר תעשה לתיבה ע"ש. צהר תעשה, ראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם ענין של לב בשר עמ' עב שהוא ברסלב, הוא ענין התגלות לב העליון של בינה על הלב שהוא מלכות ע"ש), שהיה מתקן מתחת לקליפות כאדם מזוין העומד בבטן הארי וקורע אותו מבפנים, וכן הם בתיקונים אשר מלגו ירבו אור ותיקון, עד זמן אשר יאמר 'אז יבקע כשחר אורך', כי יהיה ממש בוקע ויוצא. ובאמת יותר כח יצטרך הרבה לתיקון החיצוניות מלתיקון הפנימיות, על כן השיג האר"י זלה"ה יותר ממני הרבה מאד, וגם יותר ממני הרבה פרישות ע"ש (ועיין ברזין גניזין, בריש מערכה א' על הפסוקים לא יסור שבט מיהודה – הנה ישכיל עבדי שכז"ל דמשיח בן דוד בזמנא דאיהו בין קליפין, איהו בהאי קיים עלמא, ובירורא דיליה בדרגא דלבר וכו' אבל משה דבינייהו אתבלע, בירורא דיליה דברגא דלגו וכו' דהא איהו קאים תמן, כגוונא דהאי תולעתא דאיהו גו איבא, דאכיל מיניה מאי דאשתכח לגו, ולא אשאיר מיניה אלא קליפה דיליה וכו' ע"ש. אכן עיין שם במערכה ג' עה"פ ויאהב יעקב, דרוש ט, עמ' פז, שכותב על משיח בן דוד ז"ל אינון ישתארון כפיתין תחותיה, בגין דאיהו אשתכח תמן כאדם המזויין במעי הארי ע"כ). וכתב עוד ז"ל כן ימצא איש אשר יזכה להשגות על ידי סיגופים ופרישות, הוא יהיה לקרוע הס"א ולצאת כנ"ל, ע"כ. והנה 'כשחר' – שאז בוקע האור של כל התיקונים של הרמח"ל, עם האותיות בגמטריא תקל"ב, שזה השנה שנולד רבינו הקדוש, והתחיל לתקן הכל, פנימיות וחיצוניות (ומעניין שהרבי של הרמח"ל, ר' ישעיה באסאן, זה כמו בשן – וכמו במכתב נו מכנים אותו באש"ן, ר"ת נחמן בן שמחה).

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הרמח"ל בכמה מקומות (קה"צ, קה"כ, יחוד היראה) מגלה שצריכים להאיר את היוד העליונה שאדם הראשון חישך על ידי החטא, וכיון שידוע שרבינו הוא מבחינת נשמת אדם הראשון שלא חטא (ע' בשיחות שלאחר סיפורי מעשיות, ובעוד מקומות), וידוע שהנשמה פורחת מהאדם קודם שחוטא, לכן נראה מאד שבעצם הרמח"ל מדבר על נשמת רבינו הקדוש!

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לקבוע, שהרמח"ל חיבר תפילות בסגנון התהלים (בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) שרבינו אהב והשריש בעם ישראל כמבואר בלקוטי מוהר"ן. ועוד חיבר ספר תקט"ו תפילות, ועוד כמה תפילות, נערכות כתפילות שנעשות מתורות, שזה הענין היה במחשך דרכו לא ידעו רבים, ורבינו תפס אותו (לקוטי מוהר"ן תנינא, תורה כה, וע' השתפכות הנפש אות ב', ואות פד), וקבע אותו, ונחשב מהעיקרים של ההנהגות שלו. וע' בשיחות הר"ן (אות קמה) איך שרבינו הראה לרבי נתן את הספר יד הקטנה כדוגמא על זה, לעשות תפילות על התורה, ורבינו לא הראה לרבי נתן את התפילות של הרמח"ל, והוא הדבר שמצינו שכמה וכמה דברים של רבינו רמוזים כבר ברמח"ל בלי להזכיר שמו, ושמו של הרמח"ל אפילו לא נזכר בשמות הצדיקים, ועמש"כ בזה.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, שהספר הראשון שהרמח"ל חיבר, עוד לפני שזכה להשגותיו, היה על דיקדוק, אבל לאחר שהוא זכה למה שזכה הוא מרבה לשבח את הכללים. והוא עסק הרבה בזה בכמה מחיבוריו להראות את הכללים והיסודות בניגוד להדקדוקים. ובקיצור הכוונות, הוא באמת חתך ריבוי הכוונות, עד שהעמיד הכוונות על תכליתם היסודי בלי שום יתורים. וזה ממש להיפוך מהדרך והשיטה של המקובלים, שלא בלבד שאין מניחים שום פרט מריבוי הכוונות שגילה האריז"ל, הם עוד עוסקים להגדיל הפרטים של כל כוונה וכוונה, כידוע (ובפרט אלו שעוסקים בתורת הרש"ש). ואילו הדעת שהרמח"ל נותן לנו להבין, הוא שכל הכוונות האלו של האריז"ל הם נעשים ממילא וכמעט אין צורך לכוונם, רק בהעברה בעלמא כדי להעמיד ולהקים הרקע לכוון עיקר הכוונה שהוא סדר התקשרות להצדיקים האמיתים, שעי"ז ממש ממליכים השראת השכינה בעולם, וסדר השלישי, שהוא ממש הכוונה התכלית, כוונת המח והלב וכל העצמות והגידין והוורידין והדם, והכל, בזיווג כל העולמות הנפרדים כלולים ביחד בהיכל קודש הקדשים דבריאה עם השי"ת. ומבואר שכל ריבוי העסק בדקדוקים של כוונות האריז"ל יכולים לעכב מאד את האדם מלהגיע בכלל להכוונה האמיתי. וכבר כתבנו במקום אחר שלפי זה מובן הכח של רבינו שהזהיר מאד לא לעסוק ולהיתפס בדקדוקים, והזהיר מאד שלא לכוון את כוונות האריז"ל, רק מי שזה ממש פירוש המילות עבורו, אלא לכוון ממש מהלב.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

ספר פנות המרכבה נראה שכולו נכתב על הפתק, נ נח, ברסלב-לב בשר, והגואלה שלמה, עיין במפתחות של דברי חז"ל מש"כ במקומו באריכות בס"ד.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל במכתבו אל ר' עמנואל כלבו (רמח"ל ובני דורו עמ' 60, ירים משה עמ' קמא) כז"ל אמת הדבר כי משנת תפ"ז חנני אלהים לשלוח לי אחד קדוש, מן שמיא נחית, והגד יגיד לי יום יום סודות גדולים, הכל בכתב לסדר הימים כתבתי באר היטב, ואחר רוב תיקונים שנתן לי לעשות אמר שאזכה לשמוע מפי אליהו ז"ל וכו' וכו' ע"ש עכ"ל. הרי שעיקר התחלת הגילוים של הרמח"ל שיש להם חלק גדול בהגאולה, כידוע שרבינו צוה לכמה אנשים ללמוד ספרו, וכידוע שכמה נ נח התקרבו על ידו, הכל התחיל בשנת התפ"ז שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש להעיר שכמו שמצינו שרבינו התחיל להחזיר בתשובה אפיקורסים ממש, כן מצינו אצל הרמח"ל (באגרת לב כז"ל וכאן עשה פרי טוב, כי ברגע אחד נתהפך כל הקהל לתשובה וכו' והרבה באו לקבל תיקוני התשובה ועזבו עבירות גדולות ת"ל. באגרת לג כז"ל זכני רצנו יתברך להשיב רבים מעון פה פאדובה העיר, ולקרבם לתורה לדעת גדולת ה', ולהסיר דברי חטאים רוגנים באהליהם על מאמרי רז"ל, ע"כ, ובמקום אחר הוא מזכיר בפירוש שם של אחד שהיה מוחזק שסר לגמרי מהדרך).

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כמו שהמשכילים העריצו מאד את רבינו והספרים והסיפורים שלו [למשל, יוסי יזרעאלי: רבי נחמן מברסלב, ספר המעשיות שלו, ובעיקר מעשה משבעת הקבצנים, מהווה עבורי את פסגת היצירה העברית המודרנית, ע"כ. פנחס שדה: הגעתי להכרה, אשר אף לא שיערתיה קודם לכן, כי אפשר שרבי נחמן לא זו בלבד שהוא אולי גדול הסופרים העברים בעת החדשה אלא אחד מיוצרי המופת בתולדות ספרות העולם, ע"כ], כן העריצו את הרמח"ל [למשל עיין הקדמה למעשה שמשון, ובתוך דבריו כז"ל שבו נתגלה באמת כשרון יוצר דרמתי ממדרגה גבוהה, ע"כ].

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

אחיה של התורה (שיחות הר"ן רכג ע"ש). רש"י – שי"ר.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

רבי שלמה יצחקי, עם הי"ב אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. שלמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח. שלמה בן יצחק ע"ה בגמטריא נון נון חית, עם הג' תיבות.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ש. שין, בגמטריא רבי נחמן.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

שד"י

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

שד"י א"להים הוי"ה אדנ"י בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שמעתי.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (עמוד מה, ספינר), שדה הוא בת זוגו של שד"י (בספר ברית מנוחה, סוף דרך השכל כז"ל וכל שדה סתם זהו הכסא). שד"י ושד"ה ע"ה בגמטריא נון נון חית. (לפני כמה שנים כתבתי: שד"י שד"ה בגמטריא תרכ"ג. ונראה בפשטות כי השיעור קומה של אדם שלם הוא תרי"ג, ויש עוד שבע מצות דרבנן שנכנסין לחשבון להשלים את הכת"ר. וכיון שיש את שני היסודות ביחד, כבר יש את הג' טיפין, הרי תרכ"ג. אי נמי תרי"ג עם העשרה מיני נגינה של נ נח נחמ נחמן מאומן (שהוא בעצמו עם נקודותיו והכוללים בגמטריא תרי"ג כמש"כ במקום אחר)). וי"ל ננח, נ"נ אלו הם בחי' עטרת היסוד של הזכר ויסוד הנוקבא, כמו בסוד ה' של אברהם שלקח משרי, והרי יסוד ומלכות, וח' ספירות שעל גבם.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

של"ה – מחבר ספר שני לוחות הברית. שני לוחות הברית, הם י' דברות. וזה בחינת עד יגדל שלה, י' גדל של"ה. וע' בספר עץ הדעת טוב למהרח"ו שזה בחי' משיח, בחי' עד כי יבוא שילה. בספר דברי הימים בכור שלה, ער, והוא לשון בן חריף בחכמים, כמו שדרשו במסכת סנהדרין פב. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה (בועל את הגויה) ער ועונה וכו' לא יהיה לו ער בחכמים, ואולי מפני זה לא קראו יהודה ותמר שם ער, כי יהודה בעלה בחזקת שהיא גויה. ושלה הקים שם אחיו הבכור, ואילו הבנים של יהודה ותמר לא נקראו על שמו. אחד מהדברים הכי מפורסים של השל"ה הוא תפילתו, ועיקר התפילה לקיים פריה ורביה ברוחני ובגשמי.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

שלום: בגמטריא הוי"ה אדנ"י נחמן מאומן (שמעתי מחבר ר.ש.). שלום בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

שמאי, בגמטריא רב נחמן ע"ה. [שמאי בגמטראי א, ב, ג, ד, וכו' וכו' עד כו – הוי"ה, עיין בזה בספר ניצוצי שמשון פרשת שמות].

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל. שמואל בגמטריא שלום ע"ה, ולכן עיין מש"כ בערך שלום.

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

בגמרא (שבת נג.) קוראים לשמואל, בר פלוגתא דרב, אריוך, ופרש"י לשון ריכא מלך ע"ש. והנה בתורה כתיב (בראשית יד:א) אריוך מלך אלסר, מלך אלסר ע"ה בגמטריא שמואל, עם הה' אותיות. ושמוא"ל, לשום א"ל, היפוך א"ל סר ח"ו.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שמואל אייזיק. לכאורה בכמה בחינות הוא עלה על רבי נתן. וצ"ע אם זה כענין מה שמצינו שמרדכי הצדיק לא היה אפילו מהראשונים שבסנהדרין, שהוא בעצמו תמוה והרחבתי בזה קצת במסכת מגילה דף טז:.

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ על התורה גשר צר מאד – חודו של חרב.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל הורוביץ – ר' שמואל הורוביץ.

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

מכתב משמואל הורוויץ

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

בס"ד

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה יום השישי פר' שמות כ"א טבת תשט"ו פעיה"ק ירושלים ת"ו:

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי כנפשי ולבבי הרה"ח המשתוקק לעבודת ה' באמת להתקרבות לצדיק באמת אשר זאת הוא העיקר מכל העיקרים. השי"ת יזכהו לזה שיזכה למה שהאדם יכול לזכות בזה העולם העובר כהרף עין ובזכות הצדיק האמת שמתפלל תפילה בבחינת דין שיש לו את הקול המוכיח שיוציא את כל הניצוצות מהפלונית ויחזיר אותם למקום קדושתם אמן.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

אחדהש"ט באהבה רבה משלומינו הודות להשי"ת והנה ב"ה אנו עוסקים בהתורות של רבינו ז"ל בעיון כפי שהסברתי לך במכתבים הקודמים ונמצאים כעת בהתורה ח' חלק ב' תקעו תוכחה ונזדמנו הרבה מאנ"ש בישיבתנו הק' שיצטרפו בהתורה הזאת והיו דיבורים ק' בתכלית והיו רגעים אשר הרגשנו ממש שמתבטלת הבחירה לגמרי מאיתנו מרוב החיות וההתלהבות ודביקות בהצדיק האמת אשר הוא ממשיך עלינו אורו ומשפיע עלינו את יראתו הק' כמובא בחיי מוהר"ן בהמעשה עם ר' שמעון ז"ל.

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

וכך הרגשנו ממש זוהי הגדולה של הצדיק. הצדיק הולך כל פעם אין סוף שמזה אי אפשר בכלל לדבר אפשר לדבר מעניין השכינה זוהי הרי אלוקות שיש בעולם שיש בכללל ישראל שיש בבני האדם. השכינה היא הרי הרי גבוהה מכל המלאכים מכל בני האדם אבל ההשגה הגבוהה ביותר מהשי"ת בעצמו על זה הרי נאמר כי לא יראני אדם וחי ולכן אי אפשר להשיגה כי אם ע"י הצדיק האמת הגדול בתכלית שהוא בעל השדה שיש לו קול המוכיח שהצדיק גוזר וקב"ה מקיים בבחינת השערות שבראש (עיין באידרא מהאלף עולמות שבשערות) שאין אדם השיג זאת כי אם הצדיק האמת.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אתחיל לומר לך אחי חביבי כפי שביקשת ממני שנגיד לך מהדיבורים והחידושים המתחדשים בדעת רבינו ז"ל. והנה מובא בהתורה שעיקר שלימות התפילה בבחינת דין של הבעל כח הנ"ל היה רק סמוך למיתתו של משה וע"כ הצדיק אינו מוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה כשפרש"י על הפסוק ויהי בארבעים שנה וכו' דברים – שלא הוכיחן משה אלא סמוך למיתתו. כי מיתת הצדיק זהו בחינת תפילה בעצמו בבחינת דין של הבעל כח כי המיתה בעצמה היא בבחינת דין.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר הכנעת עקב עשו שהוא מזונא דגופא הוא הידיים דייקא בבחינת 'וידו אוחזת בעקב עשו' וידו דייקא

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת עיקר ההכנעה הוא ע"י קדושת הידיים

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

כי כל הבחינות הנאמרות בהתורה הזאת כולם נמשכים ע"י בחי' הידיים

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

כי עיקר המשכת מימי הדעת הוא ע"י תפילה של הבעל כח ועיקר בחינת כח הוא בידיים כידוע בבחינת 'כח ידיהם' (איוב ל) כי עיקר כח של הבעל כח שמתפלל תפילה בבחינת דין עיקר התכלית הוא שיזכה לכל הבחינות כדי שיזכה לגלות חידוש העולם בעולם שידעו ויאמינו כל באי העולם בהאמת לאמיתו וזהו הפעולה של העניין השיר החדש שמתחדש כל רגע ורגע.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

והנה השי"ת סיבב בעולמו שהגיעו ר' נפתלי ור' אברהם יעקב ור' אייזק ב"ר נתנאל ור' דוד ב"ר אברהם ועסקנו בהתורה הנ"ל יומם ולילה כמו שהורה לנו ר' אברהם בן רב נחמן שכשיש מניעות בהבנת עניין רבינו ז"ל לא לעזוב את אותו עניין עד שרבינו ז"ל בעצמו יפתח את אוצרו הטוב.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן עמדנו על כמה נקודות כגון

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

ביאת המשיח

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

וקול המוכיח

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

והשיר שיתער לעתיד והנהגת הצדיק וכו' וכו'

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

ואכתוב לך מעט מן המעט משום שההשגה שהגענו בו אי אפשר לומר בפה וכ"ש בכתב לכן אומר לך את הקיצור הנדרש.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו ז"ל כותב וכשיהיה חידוש העולם לעתיד אז יתנהג העולם ע"י נפלאות היינו ע"י השגחה שהיא בחינת נפלאות שלא כדרך הטבע וכו' והוא מזכיר העניין של א"י וכח מעשיו הגיד לעמו וכשהקב"ה יחדש את עולמו בחי' א"י ויתקיים הנאמר תמיד עיני ה' אלוקיך בה שזה תלוי רק באמונה ואז יתער שיר חדש בבחינת שירו לו שיר חדש. והשיר הזה יהיה שיר פשוט כפול משולש ריבוע שעולה ע"ב שהוא שיר של חסד שעל ידו יהיה חידוש העולם בבחינת הרם כשופ"ר קולך

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא שע"י תפילה זוכין לבחינת קול שאפשר להוכיח כי ע"י תפילה הנ"ל נעשה גרים ונתגלה הכבוד ועי"ז זוכין לאמונה ועי"ז העולם מתחדש וחידוש העולם הוא בחינת א"י ואז יתער השיר של השגחה ונפלאות והשיר הזה הוא בחינת קול יוצא שהשיר הזה הוא כלליות גדול מאוד כמובא בחיי מוהר"ן מעניין הבתים והקשר לשיר חדש. ועניין השיר הוא כי ידוע שרבי אברהם אמר (כוכבי אור חכמה ובינה) שרבינו הוא בסוד בינה

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

והאר"י הקדוש כותב בשער המצוות פר' תזריע "נודע שהבינה היא הדוחה את החיצונים בסוד התכלת".

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

דהיינו שהצדיק הגדול במעלה יש לו את הכלים דהיינו השיר החדש כדי לדחות את החיצונים מהקליפה ע"י תפילה בבחינת דין וכו'

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בסוף ע"ח בכללי הרח"ו שבינה עומדת בגרון דהיינו שהבינה – רבינו יש לו כח של הקול שהוא קול המוכיח המשקה את הגן וכן כתוב בשער מאמרי רשב"י שבינה מתפשטת עד הוד [ב]לבד

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

דהיינו שזה בגדר של שבח והודאה דהיינו בחי' השיר

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

יוצא השיר יש בו כח לחידוש העולם שזה ביאת משיח דרך התלבשות לצדק האמת. כתוב בפרע"ח שער חנוכה פ"ד "כל הגאולות הראשונות היו בסוד ההוד דהיינו שלא היו יכולים ליגאל כי אם ע"י בחי' השיר שיתער לעתיד שיתגלה לפני זמנו כדי לגאול עם ישראל

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן כל השירות הם בלשון נקבה וע"י נקבה דאיהי בהוד ואפילו גאולות מצרים היה ע"י בתיה בת פרעה ולפיכך כתיב ונתת מהודך עליו וכן גאולת סיסרא היה ע"י דבורה ואשת יעל וכן גאולת יון ע"פ בת מתתיהו והיה אז בתיקון הוד ופורים היה ע"י אסתר אבל לעתיד לבוא יהיה הגאולה מצד נצח דהיינו שזה ימשך בחינת שיר אבל מצד נצח דהיינו רבינו הקדוש שזה חייב להיות על ידו עניין השיר החדש שיתער לעתיד לבא משום שהגאולה העתידה ב"ב שאז תהיה הישועה זה יהיה ע"י בינה עילאה באמצעות הגבורה.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

ובינה נקראת שיר שורקת שזה יהיה נקמה בגוים דהיינו קול השופר המתהלך בגן ויורד לעולם בבחינת המוכיח ונעשה כולו חסד ורחמים בבחינת שיר פשוט כפול שלוש רבוע שזה בחי' שם הויה באחוריים בחינת דין אבל כולו מטרתו לחד ורחמים משום שהשיר הוא משותף בצדיק עד שנכלל עצלו ונהיה לבשר אחד כאיש אל אשתו משום שהשיר הוא רחמים וחסד כי הוא הגאולה העתידה ומצד שני הוא דין בחינת מוכיח שהוא באחוריים

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

וכן הצדיק יש לו תפילה בחינת דין ומצד שני הוא הכלי לקבלת השיר שכלי זה בינה רוב חסד מדין ולכן הם משפיעים אחד מהשני בתורה ותפילה כאיש ואשה כחכמה ובינה ומכל הכינויים שיש בעולם שם הע"ב הוא הגדול מכולם מצד המשפיע שאורה גדול כ"כ אשר אין שום כלי שלא נשפע ממנו וזה צריך הצדיק הגדול במעלה שיקבל זה השיר שיוכל להוריד הנשמות העשוקות בתוך הקליפה שנמצאת למטה מהשאול ולכן זה השם הוא באחוריים כי בהתחלה הוא י שיורד עד למטה בתכלית התחתון אח"כ עולה חזרה וחוזר מהתחלה עם הכוחות הראשונות וחוזר עוד יותר למעלה עם יותר כח י – יה אח"כ יורד וכו' וכו' עד שמתקן את כל הנשמות מימילא כולם נשפעים ואין שום כלי שלא נשפע ומקבל מזה האור ולכן המלכות נקראת משיח כי הצדיק מתהפך ונהיה מלכות משום שעיקר המלכות הוא כשאר הוא מתקן נשמות עם ישראל והטעם שהיא יונקת מן החכמה ששם משח רבות ונקראת קרן מצד הבינה עיין מה שכתב ר' געצל בכתביו בענין התחלתא דגאולה. עכשיו ידוע לנו שאדם הראשון הקב"ה נתן בו בינה יתירה כדי לקרא את החיות והבהמות בשמם הראוי להם מה שייך בינה יתירה? אלא הענין הוא מה שהיה צריך להכיר במעשיהם כדי (ל)תן שמם אז רואים שהמושג "שם" הוא דבר גדול מאוד. הרמ"ק כותב בספר האילימה מעין ג עין רואי תמר ו פרק כ"ח שהשם הוא קיבוץ אותיות אשר מגביל ומגדיר המצאות המוגבל פירוש המלכות נקראת שם ואפשר כי עולה במספר קטן שהיא כלולה מהשבע בהיותם כלולות בכללות גדול דהיינו ש' שלש מאות שלוש אבות כנודע ומם ארבעים דהיינו נצח והוד יסוד ומלכות וגם אם ימצא שבינה כוללת לפי דעת המפרשים ירצה ש' שלש אבות ומם סתומה על גביהן שזה בינה ועם כל זה היותר צדק במלכות ושם מלשון שימה אפשר שהיא במלכות שהיא החונה על העולם והיא נקראת שכינה והשכינה אינה יכולה לרדת למטה מעשרה טפחים אבל כשהיא מתדבקת במלכות שבבינה דהיינו תבונה היא יכולה. דהיינו כשהצדיק יורד למטה להביא נשמות העשוקות בתוך הקליפה זה כבר לא רק צדיק אלא זה הצדיק והשכינה מתדבקים ביחד כגוף אחד והצדיק נכלל באין סוף ודווקא ע"י הכלי שהוא השיר שיכול לקבלו ע"י הקול המוכיח אזי מעלה את כל הנשמות העשוקות אבל זה אי אפשר כי אם ע"י השם של הצדיק כפי שראינו משום שהפעולה שהשכינה יכולה לירד למטה מעשרה טפחים ולהתדבק לצדיק זה נעשה רק ע"י השם משום ששם הצדיק משותף בשם השם ואזי יכול לירד וכשנעשה פעולה כזאת שזה חסד ודין אזי הקול המוכיח שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע שנכלל בשם של הצדיק בפעולה כזאת מעלה את כל הנשמות העשוקות אבל אין התמזגות בין הדין לרחמים וזה יכול לגרום שבירת הכלים משום שאין הרבה מזוג משום שהחסד טבעו לעולם להתפשט וטבע הדין להיפך ובלא דין יתפשט החסד והרחמים יותר מדאי ולא יהיה קיום לעולם ועוד לא יודע (יוודע) מעלת הרחמים מריבויו שכל דבר שבא בלי טורח ובריבוי אינו חביב כלל ובהתתפות הדין לא יתפשטו הרחמים ויהיה חביב וגם חשוב אבל בתאי שזה יהיה בהתמזגות וזה לא יכול ליקראות התמזגות כי אם ע"י שם הצדיק משום שהשם מורה על מעשיו כנ"ל ויוצא שהשיר חדש כדי שיהיה קול המוכיח המשקה את הגן צריך שיעורר הפעולה מראשית נקודה העליונה עד תכלית דיוטא התחתונה וזה אין אדם בעולם יכול לעשות זאת כי אם הצדיק מוכח שהשיר עצמו הוא שם הצדיק כין פעולה עיוולת יוצאת מהשי"ת ח"ו משום שאם שם הצדיק זה לא השיר אז אין התמזגות ויצא שאין מלכות וכשאין מלכות מי שימלוך על העולם מצד תיקון הנשמות אזי אין בינה דהיינו באין צדיק כי הצדיק היגיע רק לתיקון העולם וזה לא יכול להיות כי כל הפעולה הוא רק ע"י הצדיק בעצמו לכן מוכח שהשיר עצמו הוא שם הצדיק מה שיוצא לנו עד עתה הוא ענין סיבת המשפיע וענין סיבת הנפשע דהיא המקבל א"א לשמוע את קול המוכיח אא"כ הוא מאמין באמונה שלימה בהצדיק ובכליו דהיינובהשיר בחי' השופר כמובא בהתורה אצלינו שעיקר הכח הוא בידיים כמ"ש (כח ידיהם) וידם זה בחי' אמונה כמ"ש ויהי ידיו אמונה נמצא שעיקר הוא לגלות האמונת חידוש העולם וזה נעשה ע"י בחי' כח מעשיו הגיד לעמו דהיינו הכ"ח אתוון דפסוק בראשית שהוא עצם התחלת מעשה בראשית וזה תלוי באמונה כמובא ברש"י אמר ר' יצחק וכו' וזה מה שכל פעם חוזרים מהתחלה מחדש שזהו בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע דהיינו אחורים שכל פעם חוזרים לאחור וע"כ הקול המתהליך בגן ומשקהו שזה בחי' אף ידי יסדה הארץ שהעולם מתקים משום שהאדם מתחדש אף ידי ידי דייקא דהיינו אמונה שזה תלוי באמונה מצד הנשפע. ר' יצחק אחי חביבי התעורר נא אחי כנפשי האם עולה על דעתך מה שעולה בראשי היסמרו שערותיך אני מרגיש בשרי חידודין חידודין אני כמה אתה מרגיש בהתנוצצות התורות של רבינו ז"ל כפי שראיתי איך שלמדנו בזמנו אז אבל עכשיו חבל על דאבדין ולא משתכחין אני צריך להמשיך לך את הדיבורים הק' שדיברנו עם אנ"ש עוד ועוד כי תלי תלין של הלכות יש כאל הלכה למעלה כפי שלימד אותנו מוהרנ"ת שכל התורות צריך שיצא מזה הלכה למעשה אך כעת אין פנאי כלל להאריך היגיע עת השבת ק' אשר הוא מטרוניתא דמלכא שהצדיק מתגלה מהדא בעולם והשי"ת יאיר עיננו באור תורתו שנזכה לילך הרבה עם התורות של רבינו ז"ל כפי שציווה לנו ולקיים כל הנאמר בה במסירות נפש עד ביטול הבחירה ממש ובכן כל אחד ואחד נאמר זה לזה חזק ונתחזק בהתחדשות שלא כדרך הטבע כלל. ותראה תיכף בכל עיקר שנמצא מאנ"ש הידועים לנו בלבד להראות מכתבי זה ושאר המכתבים המדברים מהתורות כפי שכתבתי לך אשר ביקשת ממני אשר דברי הק' נובעים ממבועי הנחל אשר כל מימות העולם שיעברו לא יעמדו כנגדה ובפרט בתורתו האחרונה שאמר בחייו ועיין בפרפראות אשר היא גבוהה מכל התורות מי יפתח פה! מי יפתח פה! ידידו דורש שלומו הטוב מאחלם כט"ס

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל הורוויץ

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

שמות קודש.

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ב קס"א אלקים ס"ג מ"ה אדנ"י בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה (שמות האלו מובאים בספר מגלה עמוקות מהדורא תנינא, פרשת ויצא צו-צז, לכוון אותם בברכות ראשונות של שמונה עשרה, אלא ששם אין מכוונים אלקים פשוט, אלא במילואו שהוא בגמטריא ש').

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

שמות הצדיקים

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

שמות הצדיקים הקצר – הניתן לאמר כל יום ויום

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

אדם, הבל, שת, חנוך, מתושלח, נח, שם, עבר, אברהם, יצחק, יעקב – ישראל. (שרה, רבקה, רחל, לאה, בלהה, זלפה). אליעזר (עבד אברהם). [מזרח] יהודה (י-ה-ו"ה), יששכר (י-ה-ה"ו), זבולון (י-ו-ה"ה), [דרום] ראובן (ו-י-ה”ה), שמעון (ו-ה-י”ה), גד (ו-ה-ה"י), [מערב] אפרים (ה-י-ו"ה), מנשה (ה-י-ה"ו), בנימין (הוי"ה), [צפון] דן (הוה"י), אשר (ה-ה-י"ו), נפתלי (ה-ה-ו"י), לוי. קהת, עמרם, (יוכבד), משה (נ”ה), אהרן (מרא דמטרניתא פנים דחו”ב), (מרים), נדב, אביהוא, אלעזר, איתמר, פנחס, נחשון בן עמינדב. יהושע בן נון (יסוד\אחוריים דחו”ב נוק'), כלב בן יפנה, בצלאל בן אורי בן חור, אהליאב בן אחיסמך.

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

אלדד ומידד, עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, שמגר בן ענת, (דבורה הנביאה), ברק בן אבינעם, גדעון (בן יואש), תולע בן פואה, יאיר הגלעדי, יפתח, אבצן, אילון הזבולוני, עבדון בן הלל הפרעתוני, שמשון הגיבור, עלי הכהן, שמואל הנביא ((נצח) בן אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף), (חנה הנביאה).

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

שאול, יונתן, דוד בן ישי (שפ”ו), בניהו בן יהוידע, שלמה, אסא, יהושפט, יהואש, עוזיהו, יותם, יחזקיהו, יאשיהו, צדקיהו.

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

אחיה השילוני (אחוריים דנ”ה), אליהו (אחוריים דהוד), אלישע, עדו החוזה, שמעיה הנביא, נתן, גד החוזה, ישעיה, ירמיה, יחזקאל, ברוך בן נוריה, הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, חנניה, מישאל, עזריה, נחמיה בן חכליה,מרדכי הצדיק, בלשן, זרובבל, עזרא הסופר. מתתיהו כהן גדול חשמונאי ובניו. שמעון הצדיק.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

אנטיגנוס איש סוכו (מן העלייה), יוסי בן יועזר איש צרידה – יוסי בן יוחנן איש ירושלים. יהושע בן פרחיה – נתאי הארבלי. יהודה בן טבאי – שמעון בן שטח. שמעיה – אבטליון. הלל – שמאי. ר' יונתן בן עוזיאל. ר' יוחנן בן זכאי. שמעון בן הלל הזקן. ר' נחוניה בן הקנה (היכלות דיצירה). ר' אליעזר הגדול (תק”ל), ר' יהושע, ר' יוסי הכהן, ר' שמעון בן נתנאל, ר' אלעזר בן ערך, ר' עקיבא (בן יוסף. אשצ”ה). ר' ישמעאל, ר' מאיר (בעל הנס) ר' יהודה, ר' יוסי, ר' שמעון בר יוחאי. ר' אלעזר ב"ר שמעון. ר' פנחס בן יאיר, רב המנונא סבא, רב ייבא סבא, רב נהוראי סבא, ר' אבא. חוני המעגל, ר' חנינא בן דוסא, אלישע בעל כנפים, ר' נחמיה, ר' אלעזר בן שמוע, שמעון בן עזאי, בן זומא, עקביא בן מהללאל, מתיה בן חרש, ר' צדוק, ר' ישבב הסופר, חוצפית המתרגמן, רבי חנינא בן חכינאי, ר' יהודה בן דמא, ר' יהודה בן בבא, ר' יהודה בן בתירא, ר' יהודה בן תימא, ר' אלעזר בן יעקב, ר' חנניה בן תרדיון, ר' טרפון, ר' יוסי הגלילי (שפ”ו. פאה שמאלית – א”ל שד”י – בכתף שמאלי), ר' יוחנן בן ברוקה (ע”ב ב”ן, קד”ם – אחוריים דב”ן חסר הוי”ה עצמה וה'), ר' יוחנן בן נורי (אמת ע”ה), ר' יוחנן הסנדלר. אדמון, סומכוס, ר' גמליאל הזקן, ר' שמעון בנו, ר"ג בנו, ר"ש בנו, רבנו הקדוש ר' יהודה הנשיא. רבי אפס, ר' חנינא בן חמא, ר' חייא

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

רב, שמואל, רבי ינאי, בר קפרא, רב תחלפתא, ר' יוחנן, ריש לקיש, ר' יהושע בן לוי, ר' עמרם, אלפס, ר' הושעיא. רב פפא, רב אידי בר אבין, רב כרוספדאי, רבי ירמיה, ר' יחזקאל, ר' אלעזר, ר' אלעזר בן פדת, ר' אדא בר אהבה, אמימר, מר זוטרא, ר' זירא, רב משרשיא, רב זביד, ר' יצחק, ר' יעקב, ר' אלעאי, רב ספרא, רב חסדא, רב הונא, רב יהודה, רב נחמן, רב כהנא. רבה בר בר חנה. רמי בר חמא (נ"ר, שער נ' – דעת עליון בשרש קין), רבה, רב יוסף, אביי, רבא, רבינא, רב אשי, מר בר רב אשי, ר' אמי, ר' אסי, רב דימי, ר' אבין. ר' תנחומא. רבה יוסי, רב אחאי מבי חתים, רב רחומי, רב שמואל בריה דרב אבהו, רב סימונא, רב עינא.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ר' אחאי גאון, בה"ג, סמ"ג, רב נטוראי גאון, רב שרירא גאון, ר' סעדיא גאון, רב האי גאון, רבינו גרשום, רבינו חננאל.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

(פוסקים – בחי' ז"א אחר שנתקן ע"י וא"א) רי"ף, ר"י מגש, רמב"ם, ראב"ד, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן (נסים), נמוקי יוסף, ר' יוסי גי'קטיליה, ר' אברהם גלנטי, ר' מאיר אבן גבאי, חייט, ר' נתן בעל הערוך, רי"ץ גאות, ר"ש, ר"י, רבינו תם, רש"י, ר' אלעזר בעל רוקח. תרומות (ר' ברוך בר יצחק), עיטור (ר' יצחק). ר' יהודה החסיד. רבינו יונה. מהר"ם מרוטנברג. אור זרוע (ר' יצחק). אגודה (ר' שמואל בר' צדוק), אבודרהם, רבינו בחיי. מרדכי. ר' עבדיה ברטנורה, מנורת המאור – ר' יצחק אבוהב, בעל המאור, תרומת הדשן, מהרי"ל, רא"ש (ר' אשר). (ר' יעקב) בעל הטורים. ר' ירוחם. מהרש"א, מהרש"ל, מהר"ל, ר' יוסף קירו, ר' משה איסרלס, לבוש (ר' מרדכי יפה), סמ"ע (ר' יהושע פאלק), ב"ח (רב יואל בר' שמואל), ש"ך (ר' שבתי כהן), ט"ז (ר' דוד הלוי), מגן אברהם, בית שמואל, רמ"ק (ר' משה קורדבירו), ראשית חכמה (ר' אליהו), ר' בצלאל אשכנזי, ר' יצחק לוריא –אריז"ל, ר' חיים וויטל, ר' שמשון אסטראפאלר, של"ה (ר' ישעיה סגל בר' אברהם), רמ"ז, מגלה עמוקות (ר' נתן נטע), ר' משה חיים בן יעקב חי לוצאטו – רמח"ל, ר' רפאל עמנואל חי ריקי בן אברהם (משנת חסידים), אלשיך, חכם צבי, אור החיים, חסד לאברהם.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

ר' ישראל בעל שם טוב, ר' צבי, (ר' דב בער) מגיד ממזריטש, ר' אברהם מלאך, ר' שלום שכנא, דגל מחנה אפרים, ר' ברוך, תולדות יעקב יוסף, ר' מנחם מנדל וויטפסקר, ר' אברהם קליסקר, נועם אלימלך, ר' פנחס קורצר, ר' נחמן הורדענקר, ר' יחאל מיכל מזלאטשוב, יושר דברי אמת, ר' צבי הירש זידיטשוב. דברי חיים. הר"ר שמעלקא מנקלזבורג. חוזה מלובלין. יוד הקודש, אפטר רב (ר' אברהם יהושע העשיל), ר' לוי יצחק בן שרה סשיא. ר' מאיר מפרמישלן. בעל התניא. ר' אהרן קרלינר, ר' שלמה קרלינר. מי השילוח, בית יעקב. ר' צדוק הכהן. ר' ישראל מקאזיניץ. בני יששכר (ר' הירש אלימלך). חתם סופר, ר' עקיבא עיגר, נתיבות משפט. רש"ש – ר' שלום שרעבי, חיד"א, ר' שלום שבזי, בעל הסולם, שלמה קרלבך.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש רבי נחמן בן שמחה – נ נח נחמ נחמן מאומן, ר' נתן, ר' שמואל אייזיק, ר' יצחק יהודה מטעפליק, ר' יודל, ר' נחמן מטשהרין, ר' נחמן מטולטשין, ר' אברהם בנו, ר' משה ברסלבר, ר' ישראל קרדונר, ר' ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה. האבא של רבינו הקדוש, עמש"כ בערך פייגא.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

שמעון עם כ"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וי"ל דהנה הש"י הבטיח וברך את אברהם אבינו (בראשית טו:ה) כה יהיה זרעך, וי"ל דעיקר הזרע הוא מה שהאדם מקיים בו מצות פריה ורביה, ולפי בית שמאי (יבמות סא:) המצוה מחייב שני בנים, הרי לפי בית שמאי יעקב אבינו לא קיים את המצוה של פריה ורביה אלא בלידת שמעון, וקיימא לן שלעתיד הלכה כבית שמאי, ולכן לענין השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהוא השיר לעתיד אזלינן כבית שמאי, ולכן דייקא הברכה של כ"ה חל על שמעון, להשיג נ נח נחמ נחמן מאומן. ואכן שמעון היה השמש של רבינו.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שניאור זלמן – בעל התניא. בכתבה של יהושע מונדשיין כתב מה ששמע מאברהם זלצמן ע"ה ז"ל שמשום מה לא הסכים רבינו (=בעל התניא) ללון בביתו של רבי נחמן, אלא דוקא בעגלת מסעו. ומוהר"ן אמר, שבוודאי חפץ רבינו להשיח באזני הבעל עגלה בענייני 'עתיק ואריך', עכ"ל.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ע נהורי פנים, לי"ב שבטים כל אחד כלול עשר ספירות = קכ, והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

שרה: עיין מש"כ בערך אברהם.

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

שת. כי הושתת ממנו כל העולם (בראשית ה: רמב"ן, אור החיים). שת, עם אותיות והכולל, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

ת. תיו בגמטריא רבינו נחמן. ועיין בספר עמק המלך שער ב' פרק ז' ובעוד מקומות, שכל הרשימות שלמטה הם באות ת', עד שנרשמו בכל מצח בן אדם עיין שם.

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

תרי"ג – משה רבינו

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

א. נ נח נחמ נחמן מאומן גימטריא 491. הנקודות (כל פתח - ו' = 6. כל נקודה - י' = 10. קמץ הוא צירוף ו"י = 16, כן הוא בכללי הגימטריא) בגימטריא 116. התיבות - 5. והכולל - 1.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

613!

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

(גימטריא משה רבינו, וכן גימטריא תרי"ג מצות, וע”ע מש”כ בפרק לפרש אני נ נח).

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד שנ נח נחמ נחמן מאומן חסר מתרי"ג מנין קכב, והוא בחי' יב"ק (יחוד ברכה קדושה, שזה יחוד של אהי"ה הוי"ה אדנ"י) שזה היחוד שהרשב"י פעל במערה י"ג שנים, שעי"ז זכה לחבר את הזוהר, כמבואר בריש ספר אדיר במרום. כי מבואר בכוונות למקוה, לכוון בראשי תיבות של ולמקוה המים קרא ימים, קכ"א שהוא בגמטריא יב"ק עם התשעה אותיות של הוי"ה אלקים, והרי קכא ע"ה בגמטריא קכב, ונשלם עם נ נח נחמ נחמן מאומן לתרי"ג.

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

ב. ידוע שהצדיק מדמה עצמו ליוצרו, ועל כן כמו שהשם יתברך אמר בתורה הקדושה, אני אני הוא, כן יש לראות ש"אני אני נ נח נחמ נחמן מאומן" בגימטריא תרי"ג (שהוא בגמטריא משה רבינו כידוע).

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

בעולם ובחדשות

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

אבל. ע"ע ערך שמחה.

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

בשולחן ערוך, יורה דעה שצא:א, כז"ל אבל אסור בשמחה, לפיכך לא יקח תינוק בחיקו כל שבעה שמא יבא לידי שחוק, עכ"ל. הרי מבואר מיניה וביה שאין הכוונה ח"ו שאסור לו להיות שמח, דאם כן הול"ל שלא יקח תינוק בחיקו שמא יביא לו שמחה, אלא שהאיסור הוא לעשות דברים של שמחה ולהתנהג בשמחה. אבל מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. והגמרא כבר חילק (חגיגה ה:) ומי איכא בכיה קמיה הקב"ה וכו' הא בבתי גוואי הא בבתי בראי, ע"ש, והרי האדם נברא בצלם אלקים ויש לו להחזיק שני בתים אלו, ולעולם יהיה שמח. וכן המפרשים העירו מנבואת ירמיה על החורבן, אף על פי שאין נבואה שורה אלא מתוך שמחה (ועיין בזה בספר יד המלך, לרבי אלעזר לנדא ז"ל נכד הנודע ביהודה, הלכות יסודי התורה ז:ד), שבודאי היה שמח באלהיו (וק"ק מיונה שאפילו ביקש למות בעוד שהוא מתנבא, ועל כרחך הדברים אינם כפשוטם, כי אם כן ח"ו עשית נביא השם פחות מהדיוט, ומיתת צדיקים לפי הזוהר הוא ענין הסתלקות מדרגה לדרגה). וכשם שמברכים על הטוב כך מברכים על הרע.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

אדם. (עיין משלי יח:ד מש"כ על: איש, אלף יוד שין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה). מובא שהמילוי של אותיות אד"ם, הם אותיות מתפלל. שזה עיקר ענין של רבינו - תפילה. מתפלל בגמטריא פתק. אלף דלת מם, עם הח' אותיות, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות.

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

בר נש (עיין עירובין כד. כגו דין בר נש פרש"י אדם גדול), ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה. ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ועיין מש"כ בערך פיגא, שרבינו נקרא על שם אמו.

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

אהבת חברים:

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה לאחרונה החברים כבר הוציאו ספר שלם על אהבת חברים, ועם כל זה לא אמנע מלהביא קצת לקט על הנושא שהוא כל כך יסודי בדרך נ נח.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן (מעלת המתקרבים אליו אות ב) ז"ל ענה ואמר העולם ראוי שיתמהו עצמן על האהבה שבינינו, ע"כ. וע"ש אות תעא.

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי עצות (כד) אלו האנשים הנוסעים ובאים לצדיקי אמת, ראוי שיתוסף בהם אהבה זה לזה, ויעוררו ויזכירו זה את זה בעבודת השם. וזה סימן שהיה כונתם רצויה בעת שהיו אצל הצדיק והתחילו להתחדש לטובה, ע"כ. וע"ע בתורה לד איך שחברים צריכים לדבר זה עם זה ביראת השם.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בקיצור לקוטי מוהר"ן תורה לג:ב 'יסבל מחברו אף אם יש לו איזה יסורין ממנו, וישתדל לדונו לכף זכות ולמצא בו טוב, ולהפך הדבר לטובה, לומר בדעתו שלא כון חברו לרעה כל כך כמו שהוא סובר, וכיוצא בזה הרבה, ישתדל לחפש ולבקש אהבה ושלום עם חבריו וכל ישראל, ועי"ז יזכה לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו הן בעקו, ויהיה לו שלום עם הכל, ע"ש.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

בספר נתיב צדיק הרבה לכתוב על חשיבות אהבת חברים ואי אפשר להביאם אבל נקי בלי כלום לא אהיה על כן אביא משהו. במכתב קיב כז"ל ואם הייתם פה הלילה הייתי מנשק אתכם מכף רגל ועד כף ראש שזכיתם להיות נקראים על שם רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש ע"ש. ובמכתב קלט כז"ל יש לי יסורים מזה שכתבת לי שיש לך מחלוקת עם... כי אני רוצה שיהיה שלום בין אנשי שלומנו בזכות רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש שהזהירו מאד על אהבה ושלום, ואיך יכולה לשרות ברכה עליכם שבכל פעם נמצא ביניכם מחלוקת אחר, ולא מצא הקב"ה כלי ברכה מחזיק לישראל אלא השלום, וצריכין הרבה להתפלל על השלום, כי שנוי המחלוקת וגדול השלום, וכל אבידת החולקים הוא מחמת שאין בינינו השלום ואהבה באמת שיהיה על כל פשעים תכסה אהבה, ואני מתפלל על זה להשם יתברך שיהיה אהבה, וגם אתם כולכם צריכין להתפלל הרבה להש"י, כי אהבה שלנו אינו דבר ריק כי יכולין להתוועד יחד ולהזכיר את רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש ולהזכיר שמם הוא תיקון לנפש רוח ונשמה כי הם נצחי, ע"כ. וע' מכתב קנג, וקס.

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא (עמ' תד-): אוי יוי יוי.. האר"י הקדוש היה לו תלמידים קדושים, גאונים ובעלי מקבלים, והוא הזהיר אותם מאד על אהבת חברים. וגם רבי שמעון בר יוחאי הזהיר את החבורה שלו שיחזיקו עצמם באהבה גדולה. ורבנו הקדוש, הוא ותלמידו הקדוש רבי נתן, הם מדברים כל כך על אהבת חברים.

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

וכן אנחנו, אנחנו צריכים לשמר עצמנו מאד שלא תפגם האהבה ח"ו אפלו כחוט השערה, כי ראוי לנו לאהב עצמנו ביתר שאת ויתר עז מחמת שזכינו שיהיה לנו איזה חלק בפרסום והתגלות אור הצדיק האמת בעולם, אשר בזה תלוי תקון העולם בשלמות. צריכים לשמר מאד מקלקול האהבה ומפרוד לבבות ח"ו. רק להשתדל להוסיף ולהרבות אהבה ואחדות זה לזה כגוף אחד, שנוכל להתחבר ולהצטרף יחד תמיד, כדי שעל ידינו יתגדל ויתרבה מאד מאד עד אין מספר בניני הבתים הנפלאים של הצדיק האמת, עד שכל ישראל יתקבצו ויתאספו יחד לכנס בהם. ואפלו השוכבים בחוץ ואפילו אמות העולם יתקבצו ויתכנסו לתוך הבתים הקדושים של הצדיק האמת. גם ראוי לנו להתגעגע להתראות.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

והענין של רבנו הוא רבי, ותלמידים. כל החסידים - גדולים וקטנים, אין גדולים ואין קטנים, כלנו חברים.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

נו ברוך השם אצלנו יש אהבה, אבל יש אהבה ויש אהבה. אני ראיתי מה זה אהבה, רבי ישראל קרדונר ע"ה הוא נתן את כל נפשו עלי, אולי הוא יצליח להאיר בי איזה אור להתנקות מתאוות העולם הזה וכו' (ה"ע קשר הדברים מבואר שזה עיקר האהבה. ועוד י"ל כדלקמן מה שהבאתי מאגרות פ"ח מבעה"ס עמ' נד ע"ש).

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

אז בטבריה היה שני משגעים - ר' ישראל קרדונר וישראל בער, היו שנים. ואנחנו רקדנו בליל שבת ברקודים כאלה, בשמחה כזו, וכלם היו מתנגדים. וכו'.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמע דבר כזה, איפה יש דבר כזה בעולם, איפה רואים מסירת נפש כזה בשביל איזה ילד לא שלו (וע' באותו פרק לעיל גודל הפלגת המס"נ שהיה לו, שעזב אשתו ובני ביתו, ואת הרשב"י והכל רק בשביל בחור צעיר). דבר כזה לא היה ולא רואים בעולם משום צדיק משום בן אדם. זה רואים רק אצל רבנו הקדוש! ונעשה מה שנעשה, נעשה מזה בנין לדור דור, לעולם, לנצח, בריאת עולם מאין ואפס....

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

וכו'

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

העולם חושבים 'מה, המסירות נפש זה דבר שהוא יהיה כדאי? צריכים להיות למדן, כשרוני', ובזה רבי ישראל היה יחיד, איש אחר לא היה לו קשר כזה אתי. אפילו אברהם בר נחמן, אם אני הייתי מתקרב אליו הוא היה מדבר אתי, אבל לא באפן כזה - כמו רבי ישראל, שהיה בינינו קשר כזה.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' תנח: (ר' ישראל נשאל לאפן ההפצה לגבי אדם מסים) הענין של רבנו ז"ל הוא לקרב, לא לרחק. אם יהיה לאותו האדם חלישות הדעת והוא יתביש, זה לא טוב, ע"כ.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' שטו: מה זה 'יחד'? אחדות ואהבה. יחד, שנתקבץ יחד בשלום, באהבה, אז יתגלה רבנו בעולם [- ספר המדות אמונה נ': ע"י אחדות שיהיה בישראל יבוא משיח, ע"כ].

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

שש"ק ה:פד. כז"ל בתחלת התקרבותו של מוהרנ"ת ז"ל היה מרבה לדבר עם חבריו אנשי שלומנו שבברסלב והיה מעוררם ומלהיבם מאד, ורבנו היה תדיר שואלו בשלום החבורה שבברסלב, אולם לאחר זמן כשראה מוהרנ"ת ז"ל שאין לבם בוער כמותו, כי היו אנשים סוחרים מוכרי כלים וכדומה, חדל מעט מחמת כן מלדבר ולהתעסק עמהם. כשבא אחר כך לרבנו לא ספר לו לרבנו מזה, אולם רבנו כבר ראה ברוח קדשו והבין הנהגתו. וכשנכנס לבית רבנו ראה פתקה רשומה בכתב ידו של רבנו שהיה כתוב בה 'מה אמר לכם, המנין שלכם היה בוקע רקיעים'. והיתה זאת לו לתשובה על הנהגתו, וחזר למנהגו הראשון לדבר עמהם בעבודת השם יתברך כבתחילה וביתר שאת, כי הבין לנכון רצון רבנו ז"ל שמהנכון לעדדם ולחזקם ולהתחבר עמהם ואף שנראה לכאורה שיש לו הפסד הרי שבחשבון הכללי תועלתו רבה ביותר, ע"כ.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בזה בחיי מוהר"ן אות שלא 'מי יודע מה היה אם היה מתקים דבר המנין שלכם' ע"ש.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הביא שם ז"ל פעם אחת היה רבי נפתלי ז"ל מנגן איזה מזמור בבית המדרש בלילה עם עוד אנשים מאנ"ש, ורבנו ז"ל שכב כבר על מטתו וקם רבנו ז"ל ממטתו ונכנס אליהם לשמע את נגינתם. ואחר כך אמר להם תדעו שהנגינה שלכם היתה בוקעת רקיעים וכו', תוכלו לשער עצמכם אשר כבר שכבתי על מטתי, והנגינה שלכם משכה אותי ממטתי לכנס אליכם וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בימי שמואל (ח"ב פרק קמח) שהאריך לכתוב איך היה להם באותו תקופה אהבת חברים חזקה תקיפה, וחשיבותה. [וע' בשער הגלגולים הקדמה לח שכז"ל ובפרט אהבת החברים שלנו צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים האלו. ולמאד הזהירני מורי ז"ל בענין זה, ואם איזה חבר ח"ו שעומד בצרה, או יש לו איזה חולהבביתו, או בבניו, ישתתף בצערו ויתפלל עליו, וכן בכל דבריו ישתתף לכל חבריו עמו, עכ"ל, וכעי"ז בריש ספר שער הכוונות באד"ה קודם].

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בשיחות הר"ן אות צא.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

אוטו, רכב: - ענין טנדר נ נח עמש"כ בחלק א' בפרשת נשא על השש עגלות צב של הנשיאים (במדבר ז:ג).

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

האנדא = אני, עודאתי = נ נח נחמ נחמן מאומן! ( - Honda Odessy -אחד מהרכבים הכי נרכשים על ידי משפחות חרדים באמריקה).

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

פאתאט (Volkswagen Passat) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרארי – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (והנה כאשר פרסמתי את החידוש על פאתאט כתבתי בסוף את החידוש של הפרארי בסוגריים, כי החידוש על הפרארי היה מזמן, אבל החברים לא זכרו אותו, ותמהו איך תפסתי בעיקר את החידוש על הפאתאט, ובתחילה כתבו זה היה השפעת ארץ ישראל עלי לא להתיחס לכבוד הפרארי, ואח"כ חבר כתב שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, ועם כל זה אחד רצה לדחות שזה לא טעם מספיק להקדים לחידוש, והוציא עוד סברה שאולי כיון שהוא לא בנמצא כל כך, לא רואים אותו כל כך. ואז כתבתי להם שהלוא לעולם הפשט (פאתאט) קודם).

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

פיאט = (fiat)פיאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

תאיעוטה (Toyota) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

תסלא (Tesla) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תסלא נוטריקון, תיסע לאומן.

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

אום. באנגלית ען. בגמטריא 770. כי יש ע' אומות וכלל ישראל כנגד כולם. וכן הז' מאות מרמז על השבע מצות בני נח, שהם על השבעים. אכן כל זה בלי הראש בית שהוא על כולם, כי צריך להיות 1700, כמנין פעמיים תכלת, וכמנין אותיות הגאולה האחרונה ףץ, כמבואר במקום אחר. וזה התיקון – אן. ועם הכולל בגמטריא שבת, ועם הב' אותיות בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

אונן. לפי הרבה פוסקים עדיף שלא יקרא תהילים. עצתו לקרוא שמות הצדיקים (זא"ח).

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

אורות. טל אורות עיין לקוטי מוהר"ן תורה יא, ועמש"כ בערך כבוד.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

אזנים. אזן אזן עין עין. בגמטריא רבינו נ נח. אזן אזן עין עין חטם פה, בגמטריא תקיח (כמובא בנתיב מצותיך, היחוד, בכוונות לאכילה, בגמטריא השלך על ה' יהבך), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והכ"ז אותיות, אי נמי הוי"ה והכולל.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

אזן, א"ז בחי' שיר, בחי' אז ישיר, ן' – נ נח נחמ נחמן מאומן. אזנים בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

אחד: שכם אחד – עיין ערך גוים.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

אין אך אחת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

אחוריים:

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ במנחות דף לא: בענין קובה.

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, כתיבת השם באופן זה נקרא אחוריים, ולכן רוב פרשני השיר הקדוש הזה דורשים בענין האחוריים, ואף שאחוריים הוא מדרגה קטנה (ובאמת שירה הוא מסטרא דלוי, צד שמאל, גבורה), הם מפרשים שאדרבה זה מראה איך שרבינו מוריד את עצמו לתקן ולהציל אפילו הדיוטא התחתונה. וכעין זה יעו' בלקוטי מוהר"ן תורה מט, אות ג' ואות ה', ז"ל וזה בחינת השיר שיתער לעתיד, והוא שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע, והם עשרה מיני נגונא. זה בחינת הא, שהיא דלת (לשון דלה ועניה דלית לה כלום – אות ג) עם יוד. דל"ת, זה בחינת שיר שפוט, כפול, משלש, מרבע. יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא. וזה על ידי התגלות מלכותו, וכו', ע"ש כדה"ק, ומזה יכולים לפרש שמצד האחוריים היא דלה ומצד העשרה אותיות, עשרה מיני נגינה הכל מתקדשת (וזה א"ש לפי מה שהסביר בעל הסולם שנגינה זה הכח של זכרון דברים בלי הרגשת הצער שהיה צריך כדי לרכוש אותם דברים). על כל פנים לענ"ד הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, שכל הגאולה תלויה בה הוא הרבה והרבה גבוה מענין של אחוריים, ורבינו בעצמו גילה שענין השיר הזו הוא כשפ"ר, ובשופרו של השי"ת כתוב ויהי קול השפר הולך וחזק מאד ופרש"י מנהג הדיוט כל זמן שהוא מאריך לתקוע קולו מחליש וכוהה אבל כאן הולך וחזק מאד ולמה, מתחלה לסבר אזניהם מה שיכולין לשמוע, משה ידבר, כשהיה משה מדבר ומשמיע הדברות לישראל וכו' והקב"ה מסייעו לתת בו כח להיות קולו מגביר ונשמע ע"ש. וזה היה נראה ממש בפשטות הענין של נ נח שהולך ומתגבר ואחר שהגיע לנחמן הולך ואור יותר בעזרת השי"ת מאומן. ולזאת פרשתי בס"ד בתוך הקונטרס שהוא ענין של יחוד ההיכלות ויחוד וזיווג אצילות עם בי"ע, וכן פרשתי בס"ד שהוא הרוח חיים שממלא הרוח הצפון, ועוד דרכים שחנני ה"י ברוב חסדו. ועכ"פ האופן של הכתיבה הוא נקרא אחוריים. ולכן ראוי להביא קצת פירושים מה הענין של אחוריים. וכאן אביא בעזה"י קטע מר' משה דוד וואלי ז"ל תלמיד חבר של הרמח"ל, ובפרט שבקטע הזו הוא מסביר שכלל האחוריים של השכינה הוא ב'ג'ד, שזה ממש ענין של השיר א'ב'ג'ד', ובפרט לאור הסוד שגילה רבינו בענין הפנטשר – שהתיקון הכללי הוא כבגד הגנה והמשכיל יבין [שוב ראיתי בספר חרדים, הובא בחק לישראל ליום ג' פרשת מקץ, שע”י שירה ששרים להשי”ת עושים לו יתברך כביכול בגד ע”ש].

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אוצרות חיים שער יעקב ולאה פרק ד' שהתגלות אחוריים של אימא לא יהיה עד ימות המשיח, והרי רבינו הוא בחינת בינה, וכמו שהאירך להוכיח ר' אברהם בן הר"ן בספריו כוכבי אור, ובינה זה אימא, ונ נח נחמ נחמן זה האחורים, והרי זה השיר הגאולה שאמור להתגלות לעתיד לבוא, והרי זה גילוי אחוריים של אימא! נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת מקץ (בראשית מג:יד) וא"ל שד"י יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי. אחר פרש"י ז"ל רוח הקודש נזרקה לו (ב"ר צא:ז) לרבות יוסף, עכ"ל, ובקריאת שמו, רחל אמרה, יוסף ה' לי בן אחר.

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

מגלה עמוקות

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

[רבנו נתן נטע שפירא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ונ נח נחמ נחמן מאומן]

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

אופן קמח [-נחמ"ן]

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

רצה משה ליכנס לארץ ישראל ולהשיג סוד ה' אלהיך אל קנ"א (שמות כ ה), ורזא עילאה הוא הענין שהקב"ה מנהיג עולמו במדת דין קשה שהוא אלהים, ובמדת הדין הרפה שהוא שם של אדני, שניהם יחד הוא סוד אל קנ"א. ולכן רצה משה לבא לארץ ישראל, להמתיק הדינים שהם קשה ורפה. והנה סוד זה הראה הקב"ה למשה כשביקש הודיעני נא את דרכיך (שמות לג יג), השיב לו הקב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו (שמות לג כג), והנה ה' אחוריים יש, סוד המבואר בכנפי יונה חלק ראשון על פסוק (דברים כ יט) כי תצור אל עיר ימים רבים, והענין שרבוע שם של הוי"ה כזה י' י"ה יה"ו יהו"ד עולה ע"ב, ורבוע שם של ע"ב עולה קפ"ד, ורבוע ס"ג עולה קס"ו, ורבוע מ"ה עולה ק"ל, ורבוע ב"ן עולה קד"ם. הנה ד' רבוע הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, חשבונם תרכ"ד, ועם רבוע הוי"ה הפשוט שהוא ע"ב, תצרף ע"ב עם תרכ"ד, הרי תרצ"ו כמנין ב' בתי דינים אלו קשה ורפה, שכן קש"ה ורפ"ה בגימטריא תרצ"ו, ומהם היתה יניקת בלעם, כמה שכתוב ויקר אלהים אל בלעם (במדבר כג ד), שהיתה יניקתו מן ק"ר, נוטריקון קש"ה רפ"ה, וכן כחות של בלעם הם תרצ"ו, שכן מילוי בלעם כזה בי"ת למ"ד עי"ן מ"ם, בגימטריא תרצ"ו, ומשם המשיך צרו"ת על ישראל, אשר עליהם אמר משה (במזמור (תהלים) לא ח) כשהתפלל על בלעם ידעת בצרו"ת נפשי לא הסגרתני ביד אויב (תהלים לא ט), שהוא בלעם. לכן נקרא ב"ן בעו"ר, בהיפוך אתוון רבו"ע ב"ן, שהוא היה ענף יניקתו מן רבוע הויות שהוא סוד אחוריים. ולפי שה' רבוע הם להוי"ה כמ"ש, ולזה התחיל משה לסדר תפילתו ולתקן את אחוריים, כי כל הדינים באים מצד אחוריים, כמ"ש אליהו ואתה הסבות את לבם אחורנית (מלכים א' יח לז), וכן הוא אומר נאצו את קדוש ישראל (ישעיה א' ד), ר"ל כשהם מנאצים את הקב"ה, אזי נזורו אחור שהם יונקים מצד אחוריים. לכן אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, ה' דייקא, על ה' אחוריים שמהם היתה יניקתו של בלעם ב"ן בעו"ר, שהוא בגימטריא בע"ת, לכן התחיל ה' אלהים ב' בתי דינים אלו, אדני הוא מדת הדין הרפה, הוי"ה בנקודת אלהים כנגד מדת הדין הקשה, שהוא בינה דמתמן מתערין דינין בסוד פועל גבורות, שהגבורות הקשות מתעוררים מבינה. והתפלל מאחר שאתה החלות להראות בסוד וראית את אחורי, שהם סוד ה' אחוריים שיניקתם מדת הדין הקשה והרפה שממנו יניקת בעור, לכן רוצה אני לעבור לארץ ישראל להעביר אחוריים. וזה נרמז במלת אעבר"ה בה' יתירה, אעבור ה' אחוריים, אעבר"ה בגימטריא רבו"ע, שממנו יניקת בעו"ר שהוא בלעם בן בעור שהיתה יניקתו מן תרצ"ו כחות, לכן אמר אעבר"ה נא ואראה א"ת האר"ץ, שהוא חשבון תרצ"ו, לקיים קרא אתהלך לפני ה' בארצות החיים (תהלים קטז ט), ה' דייקא, כי מתחילה החלות להראות לי את עבדך זו היא מדת טובך, כמ"ש אני אעביר כל טובי על פניך (שמות לג יט), ולא השגתי בה רק מצד אחוריים, כמ"ש וראית את אחורי (שם), ז"ש את ידך החזקה שרמז על אחוריים, אבל ופני לא יראו, ז"ש אשר מי אל, שסוד אל הוא הפנים, שכן א"ל מלא היינו אל"ף למ"ד, בגימטריא הפני"ם, זה לא השגתי במדבר, ועתה כשאכנוס לארץ ישראל אתהלך לפני ה' (עיין דב"ר פי"א ה'), אז יהיה השגתי להשיג גם כן פני ה', זה נרמז במלת בארצות החיים, ר"ל א' שבארצות הוא סוד הפנים, כמו שהאריך בזה בספר הפליאה שסוד א' הוא סוד הפנים, נמצא שבאות א' שבארצות שהוא סוד הפנים, ימתיק האחוריים שהם תרצ"ו, נמצא במלת ארצו"ת נרמז המיתוק של הפנים על האחור, ובזה יתפשט הטוב בעולם. זה שאמר ההר הטוב הזה, וממה יבא הטוב, מן סוד ה' פנים המאירים מלמעלה, שהוא סוד א'. השיב הקב"ה רב לך, כבר גליתי לך סוד א' שהוא כתר, שכן א"ת אחר"י חסר ו' כתיב, בגימטריא כת"ר, שבשעת מתן תורה קיבל משה כתר תורה תר"ך אותיות שבעשרת הדברות, נמצא שכבר זכית מה שאפשר לאדם להשיג, לכן אל תוסף דבר אלי עלה ראש הפסגה, וכאן אתה עולה לראשו כתם פז (שיר השירים ה יא) שהוא נקרא ראש הפסגה, צו את יהושע וחזקהו לגלות לו סוד אחוריים, ואמצהו לגלות לו מה שקבלת מן הפנים המאירים, עכ"ל.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המחבר הראה ה' אחוריים, של הוי"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. והם בגמטריא תרצ"ו בגמטריא רבי נחמן מברסלב, עם ב' כוללים.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

ועם נוסיף אחוריים של אדנ"י. הרי בגמטריא תתכ"ב בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה ע"ה.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

גם האחוריים של: הוי"ה ע"ב ס"ג מ"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן – רבנו נחמן בן פיגא.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

גם האחוריים של: ע"ב ס"ג מ"ה, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

גם האחוריים של: ע"ב ס"ב ב"ן, חסר הג' שמות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

גם האחוריים של: ע"ב ס"ג, בגמטריא ש"ן – והוא בגמטריא ערף, בחי' אחוריים, והוא ענין מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה פה.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

קנ"א, עם הכולל, בגמטריא נחמן עם הד' אותיות.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

אסתיר הוי"ה (פני) בגמטריא תרצ"ו ע"ה. והשואה התחילה בכל תוקף בשנת תרצ"ט.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

נתיב מצותיך – קמארנא. חלק היחוד, שביל ג' אות א': בלתי התועררת, השפע הוא לקיום העולם, הוא הדין נקבה תלד, וכשאדם הצדיק עובד ומייחד לבוראו במסירות נפש נתחדש ונתוסף שפע ואור חדש ואז המחדש בטובו – עם הצדיק – מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, להמשיך אור חדש מה שלא הי' כלול במעשה בראשית, וכלל הדברים שכל שפע שנגזר מששת ימי בראשית זה נקרא דין אחוריים ונקבה, וכל שפע שנתוסף בכל עת ורגע באצילות ע"י מעשה הצדיקים זה נקרא אור חדש, אור זכר, אור רחמים בפנים נהירין, ודע כי אין ספק כי לעולם השחות השפעות המאציל אינו נפסק אפילו ורגע אחד מכל ברואיו טובים ורעים, ובפרט בנאצלים , ואף גם בעת היות פגם בתחתונים שאז נמצא ניצוצי עליונים מחזירין פניהם מן התחתונים ומסתלקים מהם ועולין למעלה, על כל זה השגחת הארה עליונה המוכרחת להחיות התחתונים די סיפוקם הכרחי אינה נפסקת כלל וכו' וכו' ואמנם כשרצון בעליונים ויש כח בתחתונים ושלימות לקבל האור העליון של המאציל, אז האורות העליונים חשקם וחפצם להאיר למטה והופכין פניהם למטה להמקבלים לירד להאיר בהם דרך פנים בפנים מאירין, והאמנם כשאין שלימות בתחתונים והאורות מסתלקין והופכים פניהם אל המאציל לחזור לבחינות אין ממש לעלות שם ומחזירין את אחוריהם דרך המקבלים התחתונים, ואז אותה הארה שמאירין בתחתונים בעת ההוא באה דרך אחוריהם, ומאחוריהן מקבלים התחתונים הארה המוכרחת להם כדי חיותם ולא יותר. והנה האור הנמשך דרך ירידה, שכל היורד יורד במרוצה הוא אור ישר, רחמים פנים פנימוות זכר, ואור הבא להם בעת שחוזרין האורות נקרא אור אחור ודין ונקבה, כי כשאין התחתונים רואים ועל ידי כן האורות הם מסתלקים וחוזרין למעלה לבחינות אין, ואינם רוצים להאיר למטה, ועם כל זה לא יחפוץ המאציל בהשחתות העולם ומאיר לתחתונים שיעור חיות ומזון ושפע הראי לעצמן בלב די חיותן אבל אין בזה כח להוציא נשמות ואורות חדשים וכיון שהשפעות אור זה הוא בלתי רצונו יתברך שלא היה שום התעוררות ממעשה התחתונים והנה הוא ממשיך עליהם אור מחיציונותו בלבד שהוא אור מספיק לחיות העולמות די הכרחי ולא יותר, על כן נקרא אור חיצונית נקבה דין אור האחור שהוא הופך פניו בכעס עמהם ומאיר להם אור הכרח עם היותו מסתלק ואינו נותן להם השפע אלא בהפיכות אחוריים אל התחתונים, ונקרא זה אור דין אור נקבה כטבע הנקבה שמקבלת ואינה משפעת ואין כח באור הזה להוליד נשמות אלא בחינות המזון בלבד ותתן טרף לביתה. – אות ב' – עוד יש חילוק אחר שאור ישר הזכר כמעט שהוא נפרד ממקומו כדי לרדת ולהשפיע לתחתונים והוית שלו פשוטים ומלאים כולם הם הוית באותיות נפרדות זה מזה, ואור הנקבה והדין הם ברבוע א א"ל א"לה א"להי א"להים שתמיד האותיות הם מחוברים להורות שהאורות שלהם נתעלו ונתחברו עד שנתחברו עם שורשם ומאצילם, ולכן הכלי שלהם שנשאר קמיט בגרמיה בחיבור ונתעטפו ונתקשרו זה בזה שלא ירדו ויפנו למטה, ולכן האור שבא משם הוא אור מיעוט ודין נקבה, עכ"ל.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

מגלה עמוקות

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

ביאור ספר איוב לרבי משה דוד וואלי

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

א:א איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלקים וסר מרע.

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

הנה כבר ידוע שהיסוד הוא היורד בתוך הקליפות כדי להוציא מהן כל הניצוצות על ידי הבירור שנשלם על ידו. ואז הוא סובל כמה צרות רבות ורעות, בגין דאתרא הוא דקא גרים. אבל כשיוצא מתוכו וחוזר למנוחתו, אז להפך הוא נוחל כמה הנאות ותענוגים למשנה ממה שהיה לו בתחלה. והוא סוד הנאמר כאן בספר איוב בסופו: ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה, כי איוב הוא רמז אל היסוד, ולכן עולה י"ט כמילוי מ"ה שהוא הגוף, דהא גוף וברית חשבינן חד. וצרותיו של איוב מובנות יפה ברזא דאמרן, וברזא דכתיב: ה' צדיק יבחן, שהרי אי אפשר בלאו הכי, ואין צדיק בלא נסיון, מן הטעם שפירשנו. ולפי שידוע גם כן שכל עצמות של היסוד אינו אלא כדי להזדווג במלכות, כי לכך נתהוה ונוצר למלאות חסרונה דלית לה מגרמא כלום, לפיכך כתיב: איש היה בארץ עוץ, הויתו "בארץ עוץ" דיקא שהיא המלכות שנקראת כך לפי שנוטלת כל ההשפעות העליונות שנקראים עצות מרחוק, גם נקראת "ארץ עוץ " לפי שהמלכות מקבלת מן האחוריים דבינה משם ס"ג, שריבועו ואחוריו עולים כמנין עו"ץ. ודע לפי זה, כי יש ג' בחינות שהם אחוריים זו לזו: בינה לאה ודינה, כי לאה אחוריים של בינה, ודינה אחוריים של לאה . ועוד תדע כי לאה נקראת גם כן גינה, בסוד: אל גינת אגוז ירדתי, ולכן תראה שבהיות אלו הג', אחוריים זו לזו ממש, גם נרמזו בג' אותיות רצופות בראש תיבה ב'ינה ג'ינה ד'ינה, שבאות זו אחר זו ממש, כשם שאלו הג', אחוריים זו לזו. וכבר אמרו רז"ל: שאשתו של איוב דינה בת יעקב, לרמוז אל האחוריים היותר חצונים שמזדווגין לו לאדם בעת צרותיו. ונחזור לעניננו שאמר: והיה האיש ההוא תם וישר, לרמוז אל היסוד שמקבל מן הת"ת שהוא "תם". ועולה גם אל הדעת שהוא "הישר", בסוד ישראל לי ראש. וירא אלקים, ביראת הרוממות שהיא בינה שכינתא עילאה דשרייא עליה. וסר מרע, שהיה משתדל להתרחק מן הרע בכל כחו כדי להתקרב אל הטוב שהוא היסוד דאיהו דרגא דיליה. גם "וסור מרע" בסוד הבירור של חו"ג מתוך הרע של הקליפה שנשלם על ידו, והם עשר הויו"ת שעולים כמנין ס"ר, כמו שכתב האר"י זצוק"ל בענין" וירא ה' כי סר לראות. ב. ויולדו לו שבעה בנים ושלש בנות

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

דרוש מספר עוד יוסף חי (דרשות) מהבן איש חי

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

(פרשת בלק) ז"ל: לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי לעשות קטנה או גדולה. נ"ל בס"ד, דאיתא במסכת ע"ז דף י"ב ת"ר לא ישתה אדם מים בלילה מפני סכנת שברורי, ואי צחי למשתי נימא שברור"י ברור"י רור"י ור"י ר"י י', ופירש רש"י ז"ל שד הממונה על מכת סנורים שמו שברורי, וכששומע השד המעטת אותיות שמו אות אחר אות בורח ע"ש, וידוע מכלל הן אתה שומע לאו, דאם יוסיפו באותיות השם פעם אחר פעם, שמרבין אותו אחר אות מתגבר בעל השם. והנה כאן א"ל בלק לכה נא קבה לי את העם הזה, וקבה הוא לשון המעטה, וכמ"ש באה"י קב לשון מארה והמעטה, ע"ד לא קבה אל עכ"ל, וכן הוא בדברי חז"ל שאמרו משנת ראב"י קב ונקי, והיינו קב ר"ל מעט וכנז' בערוך ז"ל, על כן י"ל מ"ש לו קבה לי את העם הזה, רצה ממנו שיזכיר שמם בדרך המעטה והקטנה, כמו שברירי הנז"ל שיזכיר שם שברירי בדרך הקטנה, וכן כאן שיאמר שם ישראל בדרך הקטנה שהוא ישראל שרא"ל רא"ל א"ל ל', ובזה יחלש כוחם לפי דעתו, כי כוחו של אדם באותיות שמו, וז"ש קבה לי את העם הזה, כלומר תעשה הקטנה והמעטה בשמם שבזה אתגבר עליהם, ואז מדבריו מובן ממילא להגביר את מואב ע"י שיזכיר שמם להיפך, שיאמר מ' מ"ו מו"א מואב, שבזה יהיה תגבורת למואב, ולכן אחר שא"ל קבה לי את העם הזה, שרמז לו שיזכיר שם ישראל בדרך הקטנה והמעטה כמו ענין הזכרת שברורי הנז"ל, לזה א"ל בלעם דבר זה שאתה מבקש ממני לעשות קטנה, ר"ל הקטנה בשמם כמו שברורי, או גדולה, ר"ל הגדלה בשם מואב כדי להגביר אותם לא אוכל לעשות בלתי רשות ה' אלקי, דגם בדבר זה צריך אני ליטול רשות מה' אלקי, עכ"ל.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

[ואציין למש"כ בספר לדרש אלקים (שמצאתי מביא בשער ב פרק ב:א מלקוטי מוהר"ן – להוריד דמעות בקריאת שמע, ועוד מביא בשער ד: פרק ד:ו מספר המדות מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים) כמה פעמים ענין זה של הורדת האותיות כנ"ל מהגמרא. בשער ה, פרק ג:ח בענין השבעת שר החלום לכתוב: מאברית, אברית וכו'. ובשער ו' פרק ג' כז"ל ראיתי נוהגים לכתוב לעקרב סדורים אלו ולא ידעתי עניינם ואפשר שכך קבלה בידם או שכך מצאו באיזה ספר, עכ"ל ואז הוא מסדר שורה אחר שורה משלוש מילים, כל שורה פוחת אות כנ"ל: אפיקורוס: אפילוגמא: אפיריריטא.... – שורה אחר שורה עד גמירא – ואז כז"ל סגולת לחש זה לכתוב אותו וליתן אותו אחורי הפתח החצר ולא יכנס שוב עקרב לבית, ע"כ. ובאלו שפיר מובן שמחלישים בזה. אכן ע”ש בשער ה' פ”ג אות ט”ל ז”ל ע”א הכתוב על על כף ירך השמאלית זה השם כסדר הזה וישיבו לו בע”ה מס”ח וז”ת: אדונירם (שורה תחתיו) דונירם וכו', עכ”ל ויש לדחות ואכמ”ל].

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

עיין עוד בפרש"י בפרשת פנחס עה"פ ומנחתם ונסכיהם לפרים (במדבר כט:יח) ז"ל פרי החג שבעים הם, כנגד שבעים אמות, שמתמעטים והולכים, סימן כליה היא להם, ובימי המקדש היו מגנין עליהם מן היסורין (סוכה נה), עכ"ל. והנה בזה שבימי המקדש היו מגנין עליהם, אע"פ שהיו פוחתין והולכין, יש קצת ראיה שבאחורים של הקדושה יש שמירה, ודלא כסברת בלק לפי הבן איש חי הנ"ל שלהוריד האותיות מישראל יזיק להם.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

איכות או כמות:

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

מה עדיף להגיד הרבה פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, או האם טוב יותר מעט בכוונה?

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

עצם החקירה הזו שחוקרים בפרט כת מסויימת מראה שבכלל לא הבינו הענין. תגיד איפה שאתה רוצה, תגיד בשמחה ב'כיף', תשיר את זה, תרקוד את זה, ותברוח מכל החכמות והעצבות, וע' במ"א בחיבורנו זה על החוקרים בתורה בלי לב. שוב זכיתי לחדש בענין הכלל שמובא להלכה, שטוב מעט בכוונה וכו', שמעט בגמטריא ניגון, כי העיקר הוא כמו שכתבנו לחיות את התורה, ורחמנא ליבא בעי (ארבע פעמים מעט, עם ה12 אותיות, וה3 אותיות של מעט, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכלל איכות האמירה, יש להדר לומר קול רם, כי אף על פי שלגבי תורה ותפלה מספיק בלחש, אבל לענין שירה יש להדר שיהיה בקול רם, וכן כיון שיש בו הכח להפר הקללות והשמטות, ומצינו בהלכות נדרים (ריא:א) שהש"ך קבע שלפי הרא"ש משמע שביטול נדר צריך להיות דוקא בקול רם בפרהסיא, ולכן בודאי טוב להדר לומר נ נח נחמ נחמן מאומן בקול רם בפרהסיא, ובפרט שיש בזה משום פרסומי ניסא, עמש"כ בערך חנוכה [עיין שם שלפי כמה דעות פרסומי ניסא צריך כוונה, אפילו למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה. אע"פ שבודאי בענין שם הצדיק לא צריכים כוונה, ולכאורה בפשטות בכח הצדיק יהיה גם פרסומי ניסא בלי כוונה].

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה לענין אמירה, אכן לענין כתיבה לפרסם לרבים, לכאורה פשוט שהעיקר הוא הכמות או הגודל של הכתיבה ולא המחשבה והכוונה.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

איש – עיין מש"כ במשלי יח:ד. ועי' ערך אדם. שיעור חלה הוא שי"א אצבעות מרובעות (לפי החשבונות שכתב הרמ"א ביורה דעה שכד:א – כלי המחזק עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום שלש אצבעות ותשיעית אצבע בקרוב הוא שיעור חלה, וכן מדה שיש בה ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע על ז' פחות ב' תישיעיות אצבע ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע הוא העומר, וכל האצבעות אלו הם רוחב גודל של יד (רמב"ם פרק ו' דביכורים), עכ"ל).

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

אכילה

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה מהכוונות של אכילה קרובים לנ נח, ובעזה"י אכתוב על זה.

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

אחר האכילה מרבים בהודאה להשם יתברך. ונראה דהנה רבינו גילה שכמעט אי אפשר לצאת נקי מהאכילה מבלבולי המוחין (לק"מ תורה יז), ולאידך גיסא, ג"כ גילה שצדיקים אכילתן יותר גבוה מזיווגן (ספר המדות אכילה ו). וגם כן גילה (לקוטי מוהר"ן תורה כה) אי אפשר להכניע הקליפות, הינו הדמיונות והמחשבות והתאוות והבלבולים והמניעות שבמדרגה, אלא על ידי גדלות הבורא. כמובא בכונות של 'הודו לה' קראו בשמו." ולפי זה מובן היטב למעשה חשיבות הענין והתועלת הגדולה להרבות בהודאה אחר האכילה, להינצל ולהכרית הקליפה שנתחדשה.

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

אכל מזבח - נ נח

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לפני אכילה

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם אתה מתפאר בעמך ישראל, ובשביל ההתפארות הזה בראת כל העולם, ועל ידי ההתפארות מתגלה יראתך על כל הבריאה ובפרט בעת האוכל נאמר גושי הלום, ובפרטיות אתה מתפאר בי, וכן בתוך האוכל יש טוב טמון שתתפאר בו, ולכן תעזרני לאכול ביראת שמים להיות אושפזינא, איש פום זה, לשכינה, שהפה שלי יהיה שיעור קומה של אדם, ועוד זכני לעלות להיות אדם עליון שהשכינה מדברת מתוך גרונו, וזכני לאסוף את הטוב שבאוכל ולדחות את כל החיצוניות ולא להיות נתפס בסכלות ח"ו, ועל ידי זה זכיני להשלים שכלי כדי שאזכה לאור הצדיק נ נח נחמ נחמן מאומן שמגלה יראתך ואהבתך ורצונך, וזכני להשלים פגמי המזבח ובפרט על ידי עשיית צדקה.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ושמרני לא להיות עצל חס ושלום, וזכני להיות איש חיל לאכול בשמחה, ולאכול ביראה עילאה ובחכמה עילאה ובאמונה עילאה שעל ידי זה זכני להארת הרצון של אור הפנים, ש"ע נהורין, ישא ה' פניו אלי, אנפין באנפין, ברצונות וכיסופין עד אין סוף כלולים מבחי' בן ותלמיד, בחינות איה מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו, והטה הידים ברחבה ברמזים של חכמה בים הגדול, פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, וייטב לבי בל"ב אלקים דמעשה בראשית, ועל ידי זה זכני לברר את כל האוכל במחשבה בחכמה ובאמונה, ויקוים בי ישלח' עזרך' מקודש' ומציון יסעדך. וזכני לשלמות לשון הקודש על ידי תרגום שהוא שלמות שמירת ותיקון הברית בקדושה ובטהרה שעל ידי זכני שיהיה עיקר ניזוני מניצוצי אותיות שבאוכל, ויהיה כל אכילתי בבחי' אכילת מן ולחם הפנים, ויקוים בי צדיק אוכל לשובע נפשו, והשביע בצחצחות נפשך.

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני להשתמש עם כל הכח שאקבל מהאוכל לתפילה וללמוד תורה, להיות עמו יתברך משותף בבריאת עולמות.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לאכול במתינות, בדרך ארץ, בבושה ממך, ובדבקות. ולשדד הבהמיות ולדקדק מכזית עד כביצה.

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לברך כל הברכות בכוונה רצויה עצומה.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

ותזמין לי פרנסתי ומזונותי כל מה שצריך לי ולהבריאות שלי תמיד בעתו בלי שום טירחא ויגיעה כלל, ותשמרני ממאכלות אסורות, מזיקות, ואכילה יתירה. וכוונתי באכילתי תהיה רק כנ"ל ושתהיה לי כח ובריאות לעבודת השם ולהשלים תיקון הבריאה דומם, צומח, חי, מדבר, יהודי, נ נח.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה לפני אכילה

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם, היילעגא רחמים, מן הראוי שאטרח בגופי, ובזמן, ובממון להשיג אורחים להאכילם ולהחיותם, אבל בעה"ר איני זוכה כעת בזה, ולכן לכל הפחות הנני מתפלל עבור כל עם ישראל שתזמין לכל אחד כל צרכו די מחסורו ומחיתו ברווחות, אוכל ביגוד ודירה. – ולומר כמה פרקי תהלים, או לכמה דקות תהלים.

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה לפני אכילה על פי תורה סז

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

זכני להיות מדקדק מכזית עד כביצה, ולכבוש תאוות אכילה, וישא ה' פניו אלי, לזכות לאור הפנים של כתר מלכות השולחן, ועל ידי זה תן הממשלה למביני מדע. רבונו של עולם, אתה מושל בכל, ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק, זכני ליתן צדקה בשני ידים, ליתן תקומה ורגל להצדק והכבוד להנצל מהעזי פנים, ותוולד כבוד חדש ותתגדל הנפש המלובשת בו בלי שום קישוי, כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף. וזכני תמיד להתפלל בכוונת הלב, שתהא נפשי מכוונת ומקורבת להכבוד, ולא אשכח כלום מלומדי, וזכני להבריאה ולהחיותה עם מים קרים שבאים על ידי שמכבדים הזקנים ששכחו תלמודם, שעל ידי זה נעשו רעמים, והגשם יורד לכל כפי מדתו, וחוזר ונתגלה חכמתם. מים קרים על נפש עייפה ושמועה טובה מארץ מרחק. שמועה טובה תדשן עצם. וזכני להרגיש דיבורי התפילה בכל עצמותי, כל עצמותי תאמרנה, ומוח עצמותיו ישוקה.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

מאכלים

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

בירה. אותיות - הרבי! בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. ועמש"כ בערך בירה.

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

זעתר, ראשי תיבות: רבינו! תמחה זכר עמלק.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

לאקשין, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

פיצה, ביארנו באריכות במקום אחר, עגול, בחי' שיר פשוט, שני קומות, כפול, חתוך למשולשים, בקופסא מרובע. ובבחי' פצפצי"ה.

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

פיתא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

קאטשאף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

קוקה קולה, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

קוגל – בגמטריא אל נ נח. והחסידים מבטאים: הקיגל, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

קוגל, סוד המנחה בגמטיריא נ נח. כי המנחה בסוד לאה כידוע, לאה = לו, ובסוד ק"ג עולמות (כמבואר בשער הכוונות, דרושי תפילת המנחה, דרוש ב'), הרי ק"ג עם ל"ו – קוג"ל.

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן יש לחבר לאה ורחל, לאכול קב קוגל, כי ק"ב סוד רחל (מילואי ע"ב ס"ג מ"ה), ועל ידי זה בל"ע המות לנצח (-כמבואר בספר אדיר במרום תקלג, מכון רמח"ל).

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הסופי תיבות של (תהלים נט) ואתה ה' תשחק למו תלעג לכל גוים, תשחק' למו' תלעג' לכל' – אותיות קוגל. ת-לעג, לעג, ק"ג.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

אי נמי לאה קב ע"ה, קב בחי' רחל, כמבואר שם (עמ' תקלב). אי נמי בחי' גילוי הקו אין סוף.

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

קרנפליקס: בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

קעשייא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

קשיו

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

התרגום של קרי הוא קשיו (עיין למשל בפרשת בחקתי עה"פ ואם תלכו עמי קרי – ואם תהכו קדמי בקשיו), ושמעתי בשם מש"ש שלקח מזה שטוב לאכול קשיו. אכן העיקר לכוון שקשיו בגמטריא רבינו נחמן. וכן צורת הקשיו כצורת השופר, בבחינת מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה, ועיקר תיקון של המתקת הדינים על ידי השופר הוא דייקא מצורתו כמבואר בספר קיצור הכוונות של הרמח"ל, וכידוע שכל ענין של רבינו הוא ראש השנה. והיא לבנה. ואל תהיה קשה לך לשון קושי בראש השנה שאנו משתדלין בענין סימנא מילתא לא להזכיר דינים וקושי, כי מילת קשה משמעותה גם לשון היקש, שמדמים דברים להדדי, וכן לקושש, לשון ללקט. והרי קש הוא חלל כמו שופר – ולא כמו הקשיו. ועוד ק"ש ראשי תיבות – תקיעה שברים. שברים ולא תרועה, כי שברים תיקון של לאה דינא קשה כמבואר בכוונות. וכן ק"ש ראשי תיבות – קול שופר, והראשי וסופי תיבות של קול שופר בגמטריא נון נון חית. (ובמסכת כתובות מצאתי קש פירושו זקנה).

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שספרתי את זה לאחד, הוא התחיל לכנות אותי רבי קשיו. והרי רבי קשיו, עם הב' תיבות בגמטריא נון נון חית. רבינו קשיו בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

שוארמה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

שניציאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (אראלא שטיינפלד נ"י).

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

תאנה. בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל, תאנה גי' החלוקא דרבנן, ע"כ. תאנה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

אלף.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל בערכי השמות אות א.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

אלף – 1000 – בגמטריא – לא להיות קרוי רב. והרי זה אלוף.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

אם, אמא. סבא חיזק אותנו שרבינו הקדוש הוא האבא והוא האמא, וכן מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ד' ובעוד מקומות. והנה יש י"ב שבטים, י"ב פעמים א"ם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה. עם הה' אותיות והכולל בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

אוצר פתגמים ושיחות, עמוד 20, ברנדסדורפר, יחזקאל שרגא:

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

מי שמאמין קל לו בלב. על הפסוק איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם, אומר רש"י: מלמד שהיו אפיקורסים. הראיה לזה אומר רבי נחמן מברצלב זצ"ל: האפיקורס תמיד יש לו ספיקות ולוחץ לו בלב, לעומת המאמין לו לו בלב והוא שבע רצון מהכל, ע"כ.

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

אמירת נ נח

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך כמות או איכות, וערך רגש. ועיין מה שכתבנו בענין להגיד רק נ נח ולא כל המשפט. ועמש"כ בערך כבוד לפרש נ נח על פי תורה יא, שהוא ענין הארת הדיבור על ידי שלמות הכבוד ע"ש. ועיין ערך לשון הקדוש בענין נ נח הוא שלמות לשון הקודש, על פי תורה יט. ועיין מש"כ בערך מהפך הכח ועוצמה של אמירת נ נח להפוך הכל לטובה.

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחלק ד' – נחמן, מש"כ על ספר אבי הנחל, ושם הבאתי חלום שספרו לי ליד הציון של רבינו שכל פעם שאומרים נ נח נחמ נחמן מאומן, מאתים אנשים מקבלים הרהור תשובה, ומיד עניתי שאכן "מאתים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ע"ש.

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל קבעו (מובא ברש"י בראשית כד:מב) יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים. הרי שכבר מצינו דיבורים שנחשבים יותר מלימוד הרגיל. בהיותם שייכים להצדיקים האמיתים.

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

רואים נסים על ידי אמירת נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך רגש – למה לפעמים לא מרגישים. וע' ערך נס, וערך טבע.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קנו: 'שצריכים לפרסם פלאות השם, שהפתק יכול לעשות נסים מלבש בדרך הטבע. השם יתברך סבב סבות והרגשתי לפרסם אותו בכל העולם, שיקבל מי שיקבל, מי שלא יקבל - לא יקבל. צריכים לפרסם!'

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קנט-ס

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

(וע' י"ס עמ' קנא 'וזה הפתק הגיע אלי בדרך נס מלבש בדרך הטבע'. עמ' קנו: 'ואנחנו רואים שזה נס, איך הם לא מתלוצצים בכנסת מהפתק' וכו' ע"ש).

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

איך יכול להיות שרק באמירה גרידא יתקן הכל?

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

כח הדיבור הוא כח של עם ישראל, וכמו שארז"ל שלכן בלק שכר את בלעם לקלל את בני ישראל, וע' מה שהבאתי בחיבורנו זה מבן איש חי מספרו עוד יוסף חי, וכלל ישראל מקדשים את השם יתברך כל יום באמירת שמע ישראל וכו', ובזכותו ניצולים ומצליחים במלחמה וכו' וכו', ואין כאן מקום להאריך בזה. וע' באריכות בסה"ק השתפכות הנפש בפרט בסימנים צה- צו (אגב ראוי לציין מה שמוהר"ן אמר שידוע שיש מלה שאומרים לקנה שרפה שמונעה מלירות).

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עדיין תקשה, שתינח בהרבה דיבור של תפלה ותורה, אבל רק להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן, וזהו, הכל כבר מתוקן? הלוא איתא במס' סנהדרין שאדם לעמל יולד, והגמרא מסקת שזו עמל הפה בתורה ותפלה (ומה שפירש הבא"ח שם נלע"ד שמחמת שכבר היה אור רבינו בעולם ולכן לא היה יכול להסתפק בדרך של הבעש"ט, אבל בודאי היה נוח ליה לפרש שקאי על עשית תפלה מתורה כדרך רבינו ז"ל ואכמ"ל), הרי מבואר שצריכים עמל. וכן מצינו במס' אבות שלפום צערא אגרא (אכן ע' בחיי מוהר"ן (תצב, עבודת השם מט) שמה שצריכים לעשות לאו דוקא הוא הכי קשה, וכמו שמצינו בנעמן (וראיה זו מובא גם באבן שלמה ד:טז בהגה"ה), ואכמ"ל).

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

והאמת כבר ביארנו לעיל מהרמח"ל שלאדם יש בחירה ללכת בדרך הישר, בדרך אדם הראשון קודם החטא, בדרך עתיק יומין, אלא שלאחר החטא יש לו נסיון גדול לקיים את זה, אבל הבחירה בידו. ומי שמחפש את ה'אגרא' השכר, בודאי צריך לעמל טובא. אבל מי שאינו מחפש ומבקש השכר, רק שרוצה את המצוה בעצמה, בחי' שכר מצוה מצוה [כמבואר בלק"מ תורה ה], שהוא רוצה רק להתאחד עם השי"ת ועם הצדיקים ועם התורה הקדושה והשכינה הקדושה, הוא לא צריך לכל הצער ועמילות הזו. ויהיה שמח וטוב לב בטוח בה' אלוהיו ובצדיקו. וכן מצינו בדברי רבינו ז"ל (לקמ"ת תורה פו) ז"ל דע, שעל ידי שהועלם הם מקטני אמנה, על כן הם צריכים לתענית (שעי"ז בונים הדיבור כמבואר במ"א), דהינו עבודות קשות. כי בודאי ידוע שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר וכו' ע"ש כדה"ק.

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

ומקרא מלא דיבר הכתוב בקהלת: עמל הכסיל תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר (וע' בזה בריש דעת תבונות ב' להרמח"ל).

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שעיקר התיקון לא צריך להיות קשה, לא צריכים תמיד לשבור את הדלת, יכולים לפתחו. וכמו שאלישע נתן לנעמן תיקון לטבול בירדן, וכמעט לא שמע לו כי קטן בעיניו לעשותה, עד שאמרו לו הלוא מוכן היית לשמוע אליו אפילו לעשות דברים קשים ביותר, ועכשיו שהוא אומר לך לעשות דבר קטן לא תשמע אליו? ושמע ועשה ונתרפא. וכן הדבר בכל ענין התיקון הוא לעשות מה שצריך, לאו דוקא מה שיותר קשה, רק מחמת חסרון האמונה גורמים ההכרח למסירת נפש כמבואר בלק”מ שם (תנינא תורה פו). ולפי מדרגת האדם, כדי לעשות מה שצריך יהיה לו נסיונות ועמלות, ואצל הצדיקים ובפרט לאלו שהולכים בדרך הישר לא תצטרכו לעמלות כלל, רק עיקר הנסיון שלהם תהיה לדעת מה באמת רצון השם יתברך לעשותו, וכמבואר כל זה היטב בליקוטי מוהר"ן (תורה קצ) דורשהו משם. וע' לקמן.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

וז"ל הסבא (ישראל סבא רעג) אנחנו לא יודעים כלל מה שיש בעולם, מה שרבנו הקדוש כבר גלה. לא צריכים לעמל, הוא מאיר כברץ הוא יכול להודיע לכלם שיזכו לראות מה זה התורה שלנו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שיש דרך לעבוד את השי"ת ביחודים בלי שום מעשה (וכמו שע"כ צריך לומר שהיה ברשב"י ובנו במערה, בחי' לויתן וכו' (שהוא בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) וכו', כן ביאר הבעל התניא ואכמ"ל). וכן ידוע שעבודת צדיק גדול כל ימי חייו יכולים לעלות רק להיות אות אחד (כמסופר מכדמוני האח של ר' יחיאל מיכל זלדטשב), וידוע ממכתבי ר' מנחם מנדל ז"ל לתלמיד חבר שלו ר' אברהם קלסקר ז"ל שר' אברהם כתב שהלואי שיזכה להתפלל תיבה אחת כראוי, ורמ"מ כתב שכל מגמתו שיזכה להוציא אות אחת כראוי (כמסופר יפה ע"י ר' שלמה קרלבך). ובאמת האמונה הקדושה בהאין סוף ב"ה הוא למעלה לגמרי מהאותיות, וא"כ אין בזה שום תמיה כלל, שמספיק להגיד פעם אחת כראוי נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אעפ"כ דרכו של רבינו הקדוש הוא תמימות ופשיטות ורצה והשתוקק ובחר דוקא לעבוד את השי"ת בכל לבבו נפשו ומאדו, ונתן לנו לקום בחצות שהוא באמת עבודה קשה. ואולי זה בחי' בן שעובד אביו אפילו בעבודות שעבד לא היה עושה, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

(ע"ע בס' זה ינחמנו, פרק אחד היה אברהם אות 5, עמוד 119)

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

עוד ענין חשוב מבואר על פי מש"כ בספר המדות ערך צדיק חלק ב' אות ז, ז"ל לפעמים הצדיק בא לטלטולים כדי כשיבוא לעולם הבא, יזכר כל המקומות שהיה בהם, ועל ידי זה יבואו טובות לאלו המקומות, ע"כ.

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

והנה נ נח זה השיר שיתער לעתיד לבוא, בחי' עולם הבא, והאומרו הוא בחי' צדיק, ועל כן יכולים ללמוד מזה הלכה למעשה, שקודם אמירת נ נח, להזכיר איזה וידוי דברים של כל המקומות הנמוכות שנפלת אף פעם והגעת, ואז באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן תביא תיקונים חזקים לכל אותם המקומות בעזה"י.

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

אם רק צריכים להגיד נ נח, למה אין יכולים לעשות כל מה שהיצר הרע מהסת, ולשוב להגיד נ נח? וכן מקשים על גודל ענין הנסיעה לציון ר' נחמן באומן ואמירת תיקון הכללי.

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

א] זה באמת שטות גדול, כי אין שום היתר לעשות דברים אסורים, והרי זה בכלל האומר אחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (וכבר כתב כזה בליקוטי הלכות יו"ד סימני בהמה וחיה טהורה ד:מב, ע"ש). אלא שכל פעם שאומרים נ נח נחמ נחמן מאומן מרימים ומנשאים ומשנים הכל לטוב.

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון הסבא שסובל כמה מהטעמים שכתבתי כאן: כלם, כל העולם רחוקים מזה. אני לא אסכים לזלזל בזה. להזהר לזלזל בזה. העולם מזלזלים בזה, הם לא רוצים לקבל. יגיע הזמן שכלם יראו האמת. צריכים אמונה באמת. רבנו הקדוש גלה מי הוא, הוא נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא הרבי של כל ישראל. הוא יתקן כל העולם, יתקן כלם. אבל אף על פי כן צריכים לשמר עצמו, כי אפלו בהתקונים יש גם כן חלוקים (וע' ליקוטי הלכות הלכות יו”ד רבית ה:יב), העולם לא הפקר, לעשות חס ושלום מה שרוצה ואחר כך ירצה כבוד ופרסום? עכ"ל (יש"ס קנז).

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי שרבי נתן ג"כ דיבר לענינינו (לקוטי הלכות או"ח הלכות ברכות הריח ד:ב,ג) כי הוא מסביר איך שלפעמים רק ע"י שהאדם ר"ל עובר עבירות ונופל מאד רק על ידי זה הוא מתעורר לעשות תשובה ע"ש, והביא מרבינו ז"ל וכן שמעתי מרבינו ז"ל שלפעמים עבירה מביאה את האדם לידי תשובה, היינו ע"י שנלכד באיזה עבירה גדולה ר"ל, עי"ז נתמרמר לבו ונתעורר בתשובה עד שנעשה בעל תשובה גמור ע"ש כל דה"ק איך שלא רק עושה תשובה, אלא שגם גורם להכריח את הס"א להקיא עוד נצוצות קדושות ואפילו מעצמות הס"א, ונמצא שגרם לטובה גדולה, ולכן כותב מוהרנ"ת ז"ל (ד:ג) אבל בוודאי אין שום אדם יכול לסמוך על זה ח"ו, כי האומר אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה, כי מי יודע אם יהיו לו כח לעמוד שם, כי לפעמים מתגברת הס"א גדולה כ"כ עד שבולעת אותו לגמרי ח"ו, כמו שמצינו כמה אנשים שעברו עבירות גדולות ולא שבו בתשובה לבסוף, כי יש בזה ענינים רבים לאין קץ, והם מסוד סתרי דרכי הבחירה, שנתן הש"י לכל אדם, שאין מי שיעמוד עליהם. אבל אחרי שכבר עבר מה שעבר ח"ו, צריך לידע ולהאמין שאין שום ייאוש בעולם כלל וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ועוד מי שיגיד נ נח בודאי ירצה פחות ללכת אחרי עצת היצר הרע.

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ועוד מי שעושה דבר רע ח"ו, לא בקלות יזכה להגיד נ נח, ואפילו הוא יגיד, אבל אמונתו ירדה קצת, ויהיה לו נסיון להחזיק בו. ויותר יכולים לראות את זה בענין הנסיעה לציון הקדוש של מוהר"ן, שירט עליו הדרך ויסבול הרבה מאד עד שיזכה להגיע, וכמו שאומרים, יקבל תיקון גדול עד שיגיע, אם באמת יזכה ויצליח להגיע, ויתחרט היטב על מעשיו הרעים ויעשה תשובה שלימה. וגם כתוב בספרים שהלוא צריכים לחשוש שימות מיד בעוד שעושה הדבר לא טוב, ולא יזכה כלל לחזור לצד הטוב ח"ו.

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

ד] אכן באמת כל הענין הוא להיפך, שבאמת לתקן כל העבירות וכו' לא צריכים לעשות כלום. יעו' משכ"ל בקטע אלקים עשה את האדם ישר, (וכעין ע"ד מה שהגר"א כותב והובא בקיצור באבן שלמה (ג:ב) ז"ל ומי שלבו טוב במדת הבטחון, אע"פ שעובר עברות חמורות, הוא יותר טוב ממי שמחסר בטחון, שעי"ז בא לידי קנאה ושנאה, אע"פ שעוסק בתורה ובגמילת חסדים, שכל זה אינו אלא לעשות לו שם, ע"כ) רק להגיע להאמונה והידיעה בהשי"ת הנכונה ושם לא יגורך רע. רק בני אדם בפרט אלו שחטאו לא מבינים את זה וכו' וכו'. ועל כן באו צדיקים ונתנו הבטחתם על איזה עבודה שעל ידיה חוזרים לדעת את זה, והבן.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ומזה תבין עוד במה שהעולם מקשים למה צריכים את הצדיק ולא הולכים ישר להשי"ת (וכבר כתבנו על זה (לקמן בכותרת – מה ענין תגובת שמע ישראל), שא' בלי הצדיק כל אחד מדמה ועושה אלהות לעצמו ח"ו, וב' שענין הצדיק אינו אלא הקשר גופא להשי"ת ע"ש) ועפ"ד מבואר שמצד ישר-אל (השי"ת) באמת אין שום דבר לעשות. רק מצידנו, שאין אנו תופסים בזה, צריכים לאיזה עובדות, ודו"ק.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ולפ"ז י"ל ששמע ישראל הוא כעין תפלה לזכות לישר - א"ל דהיינו לזכות שאצלו יהיה באמת ה"א ה' אחד ולא יצטרך שום עובדא כלל. אבל עצם התפלה ע"כ הוא מצד ישראל בחי' הצדיק ושורש נשמות ישראל כנזכר במקומו.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

כמה פעמים צריכים להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

א] כבר נתבאר שלא צריכים לעשות כלום.

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

לפני כמה שנים לא היה בכלל הידיעה והיכולת להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן, היית בוכה מתחנן מבקש מפצר וכו', לא היה. היית משלם מליון דולר בליון דולר, כל הכסף שבעולם לא היה, עכשיו הוא כבר נתגלה, כבר יכולים, אשרי מי שיגיד, אפילו פעם אחת בחיים, את השם הקדוש הזה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תשאל כמה פעמים ראוי להגיד, כבר אמר הסבא (י"ס עמ' קמט, שיג) אין סוף, להגיד תמיד בלי קץ נ נח נחמ נחמן מאומן, אם תזכה.

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

בענין מאנטרא mantra – בודאי הוא טוב מאד, אכן אפילו לאמר פעם אחת נ נח עצום מאד, וזה כמו פצצה אוטמי שלא צריכים פצצות הרבה cluster bomb – אכן יש אין סוף להשיג, אז בודאי לאמר נ נח ככל מה שאפשר. ובודאי לתפוס נ נח עיקר, ולא כמו שכתוב בהרבה ספרים על מדיטציה לאמר שמע ישראל, כי להלכה אסור לאמר שמע ישראל פעמים. ועיין במסכת שבת (סו:) ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני (פרש"י כל לחישות, ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני) דמפרשי (-כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו) כדמפרשי, ודלא מפרשי ארבעין וחד זימני, ע"כ. והרי מפרש שנ נ נח זה בלי סוף, אז לאמר בלי סוף נ נח נחמ נחמן מאומן (פרש בגמטריא פתק, והי' הוא עד אין סוף).

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר דכבר מצינו עבודה שלימה בהזכרת שמות הצדיקים פעם אחר פעם, וכמו שאנו מזמרים על הרשב"י שעות שלמות, ומזכירים את שמו מאות פעמים. ועי' בסידור תפלה ישרה קודם סדר הבדלה כז"ל יאמר אליהו התשבי ל' פעמים, אליהו הגלעדי ל' פעמים, אליהו הנביא ל' פעמים. אח"כ כ"א פעמים. אח"כ אליהו הנביא ד"פ, וכל פעם שיאמר אליהו יכוין בשם וכו' ע"ש. ובספר עטרת תפארת (פרק כתר מלכות) הבן איש חי כותב שביום פורים יש להזכיר מאה ועשרים פעמים השם מרדכי, ועשרים וארבע פעמים את השם אסתר. וכל צדיקי וצדיק שאתה יודע היום שנפטר בו, תזכיר שמו אותו היום. וע' בס' המדות (צדיק יט) מי שהקב"ה חשוב בעיניו יכתוב בס' כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון, ע"כ. והנה זה יקח כמה שעות רק להזכיר שמותם, והסבא אמר שכולם נמצאים ברבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מקרא מלא הוא בישעיה (סב:ו) על חומותיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם, ותרגם יונתן ב"ע ז"ל הא על עובדי אבהתך צדיקיא קרתא דירושלם מתקנין נטרין קדמי כל יממא וכל ליליא תדירא לא פסקין מתאמר דכרן טבותיך קדם ה' לא פסיק לכון, והובא שם בפרש"י ז"ל וי"ת חומותיך אבות הראשונים המגינים עלינו כחומה. הפקדתי שומרים, לכתוב ספר זכרונות שלא ישתכח זכותם מלפני. לא יחשו, מלהזכיר זכותם לפני. המזכירים את ה', את זכות האבות. אל דמי לכם, אל תחרישו, ע"כ. הרי מבואר להדיא שזה עסק ועבודה שלמה להזכיר תמיד בלי הפסקה זכות האבות, וכל שכן השם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן שכולל כל הצדיקים (פרק זה בישעיה מצאנו בו עוד כמה רמזים, ע"ש).

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

ב] והנה נלע"ד רמז נפלא על החשיבות להגיד בפה נ נח נחמ נחמן מאומן ממה שכתוב בפתק מיד אחריו, ובזה אגלה לך סוד והוא מלא וגדש מקו לקו פצפצי"ה ובחזוק עבודה תבינהו. דיש להבין שהשם הקדוש פצפצי"ה (שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע”ה), הוא פה צדיק פה צדיק, היינו להגיד בפה את הצדיק עוד הפעם ועוד הפעם – מלא וגדש מקו לקו (שוב ראיתי כעי"ז בס' זה ינחמנו, פרק זה ינחמנו אות 12, עמ' 170, וע""ש שפי' מקו לקו, ש'קו' גימטריא 'נון' דהיינו מנ' הראשונה של נ נח, לה'ן' אחרונה).

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

וכן י"ל מה שיש נקודות על נ נח נחמ נממן מורה על הענין לומרו בפה.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

ועל פי מש"פ שזה ענין של הסוד מלא וגדש, יובן קצת שגם על אותה שורה יש נקודות, כי מרמז לא רק על מילוי העולם המעשה בספרים, אלא גם בדיבורים. ובזה י"ל שגם מצינו נקודות בשורה התחתונה 'ביז בתמוז' נקוד תחת ה'בת', כי מעולם היה קשה לי שה'בת' נראים באמת כ'צפ' ע"ש, וזה הענין שפירשנו להגיד הצדיק בפה, וכן נשאר מתמוז, מוז, שהוא ביידיש, 'צריך', יאמרו. שצריכים להגיד הצדיק בפה. ועל ידי אמירה זו, יאמרו שאינך מתענה, שממתיק כל הצרות והעינויים.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

ג] כתוב בתורה הקדושה, ודברת בם, ואמרו רז"ל שזה מצוה לדבר תמיד בדברי תורה ולא לדבר דברים בטלים. והנה שמעתי מאבי פראטאר נ"י שב"ם, בית מם, בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ע"ה)! הרי שמצוה גדולה להגיד תמיד רק נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מה שכתוב בתורה הקדושה למעלה מזה, ושננתם לבניך (שעליו דרש זלמן שזר על השטר של מאתי"ם כמש"פ במ"א), וש"נ -נת"ם, נת"ם עם הכולל בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וש"נ, זה ר"ת שם רבינו נחמן, ואביו שמחה.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

ד] כתיב והיו עיניך רואות את מוריך, וע' בהשמטות לחיי מוהר"ן (אות רצ) ז"ל אמר לר' ליפא:(קוק מיך אן) תסתכל בי! ומה שאינו אומר זאת להם (והראה בידו על ר' נתן ור' נפתלי ז"ל) כי הם רואים אותו בכל פעם, ע"כ. וכן מה שמסופר על האיש שבנה והביא כסאות לר' נחמן, ומוהר"ן שאלו כמה זמן עבד עליהם כל יום שנמצא כל אותו זמן היה חושב עליו. וע' בחיי מוהר"ן (אות תקנג) ז"ל ופעם אחת ספרו לפניו מצדיק אחד שאמר על הרב המגיד הקדוש רבי דב הנ"ל שבכל הסתכלות שהיה המגיד מסתכל ראה כל השבעה רועים. והשיב רבנו ז"ל: על המגיד ז"ל יש להאמין הכל, ע"כ. וע"ש אות רצה ז"ל שמעתי בשמו שאמר אלו היינו רואין אוצר היינו רצים בודאי אליו והיינו חופרים ומלכלכים עצמנו ברפש וטיט בשביל לחתר אחריו ולמצאו. והלא אני אוצר של יראת שמים ומדוע לא יהיו להוטים ורצים אחרי לקבלו. ושאלו אותו איך אפשר לקבל והשיב עם הפה והלב צריכין לחתר ולבקש (מיטן פיסק און מיטן הארץ) בפיך ובלבבך לעשותו, ע"כ.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שעלינו להשתדל לראות את רבינו בכל פעם, ולכל הפחות בפינו, להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן, תמיד.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

איך אומרים סתם נ נח נחמ נחמן מאומן בלי להקדים רבי:

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

א] ראשית כל כך קבלנו מהסבא, וכך הוא היה אומר [ושוב נדפס בספר לראות באבי הנחל (עמ' כא-כב) שתי נכדים של רבינו הקדוש ניגשו לר' ישראל ואחד מהם שאל למה כתוב בפתק נ נח נחמ נחמן מאומן בלי 'רבי' (ולכאו' טעות הוא בספר, כי למה רבינו יחתום את השם שלו רבי, ולכאו' הם שאלו כשאלתינו בפרק זה), ור' ישראל השיב: אתה שואל שאלות כאלו אתה לא הנכד של רבינו, ע”כ]. רק כדי לסמוך את הענין נכתוב סמוכין לזה.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ע' ספר המדות צדיק אות מז ז"ל יש צדיקים שאינם נקראים בשם רבי. ובמ"מ ציינו לב"מ פו. - לדידי חזי לי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה, שמואל ירחינאה חכים יתקרי רבי לא יתקרי ע"ש.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

ג] נ נח נחמ עם אותיות גימ' רבי (שוב ראיתי שכבר הקדמוני בזה בס' זה ינחמני סי' 27, ועוד כ' שם שזה גימטריא זה"ר).

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

ד] מצינו שהאריז"ל צוה את מוהרח"ו להגיד לפני כל תפילה עשרה פעמים עקיבא סתם בלי לומר רבי, ולא פירש כלום [שער הגלגולים הקדמה לו ז"ל גם אמר לי כשהלכתי עמו לטבריא במערת ר' עקיבא, כי א"ל ר' עקיבא, שאזכור עשרה פעמים את ר' עקיבא זה אחר זה, קודם כל תפילה מן השלשה תפלות, ערב בקר וצהרים, ועל ידי זה יתעבר בי, וסייעני מאד. ואמר לי שאין צורך לומר ר' עקיבא, אלא עקיבא בלבד, עכ"ל (ואולי כיון שרבי עקיבא ממש מתעבר בו לא שייך לקרוא לו רבי, כי הוא כחלק ממנו), ועמש”כ בערך רבי עקיבא].

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

ה] בתוספתא עדיות (ג:ד) תנא ז"ל מי שיש לו תלמידים קורין אותו רבי, נשתכחו (-יש גרסא באגרת השני של רב שרירא גאון: נשתבחו) תלמידיו קורין אותו רבן, נשתכחו (\נשתבחו) אלו ואלו קורין אותו בשמו עכ"ל, ופירש המנחת בכורים ות"ב שם ז"ל עי' ברמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים דפי' שמי שהיה חשוב בעיני רבי שאין למעלה ממנו קורא אותו בשמו, כמו הלל ושמאי, ומי שהיה בעיניו למטה מן המעלה זה קרי אותו רבן, כמו רבן יוחנן בן זכאי וכדומה, ומי שהיה בעיניו למטה מן המעלה זה קרי אותו רבי, כמו ר' מאיר ור' יהודה. ועל פי זה כוונת התוספתא, מי שיש לו תלמידין פירוש באותו הדור שתלמידיו חיין: נשתכחו תלמידיו, היינו בדור הקדום: אלו ואלו, היינו דור הקדום לקודם [ולפי זה א"ש מה שרבינו לא גילה מיד את שמו נ נח נחמ נחמן מאומן, כי צריכים לחכות לפחות עד דור שלישי כדי שיקראו לו בשמו בלי שום תואר של רבי], ולפי דברי הרמב"ם אתי למימר דהתוספתא לדוגמא בעלמא נקט לענין תלמידין והכוונה בענין החשיבות לבד ע"ש, עכ"ל. וכן ציין המצפה שמואל שם לדברי הרמב"ם. וכן ציין החסדי דוד שם, והוא ציין לעוד מראה מקומות (ערוך השלם ערך אביי, תחלת ספר הליכות עולם. וכן עיין בספר יד יוסף פרשת נח דרוש א, שפירש בזה השקלא וטריא של דוד המלך עם אבני (שמואל א:כו:טו) ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל, ולכן מה שקראו סתם בשמו אינו אלא לשבח ע"ש). ועל כל פנים מבואר לפי הרמב"ם בסמיכות להתוספתא שהמעלה הכי גדולה לרב וגדול בישראל כאשר קוראים אותו בשמו בלי שום תואר רב, רבי, רבן וכדומה. (ומעניין, לפי הטעם הזה, ולפי עיקר הטעם באות הבא, שאלו שמחפשים את הכבוד בתוארים, בכלל אין להם שכל או כלים לרצות את הכבוד הכי גדול הזה להיות נקרא בשמם לבד).

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

ו] המפרשים עה"ת כתבו ששם שהוא חלק בהתורה שונה דינה (בפרט לענין שמצינו שקוראים את האבות ואת הנביאים סתם בשמן), וכמו שאנו אומרים שמותיהם סתם, כמו למשל עמרם, שהוא היה אחד מראשי כל עם ישראל, וכן הרבה פעמים אנו אומרים משה סתם וכוונתינו לראש הנביאים רבן של כל ישראל לכל הדורות [וע' למשל בריש ספר דברים ברש”י פסוק יא ז”ל אמרו לו, משה, אתה נותן וכו' עכ”ל הרי שאפילו כאשר דברו בני ישראל ישר למשה רבינו לפניו קראו אותו סתם בשמו, והוא באמת קצת פלא אם לא נאמר ככל המבואר פה]. ושמע ישראל אמרו השבטים לישראל אביהם, והוא השירה של ישראל (לשון הרמח”ל) ממש הענין של ננח.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

ז] במסכת יומא (פז.) הקשה התוספות ישנים (ד"ה קאזיל) לפירוש הערוך (ע"ש) איך רב הונא תלמידו של רב היה קורהו בשמו – אבא, ותירץ, שרב הונא כינהו 'אבא' בדרך כבוד, וכלשון הכתוב, אבי אבי רכב ישראל (מלכים ב:ב:יב). וביאר השפת אמת, שכיון ששמו היה שם של חשיבות, היה מותר לרב הונא לקראו בשמו, ע"ש.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן י"ל גם כן לענין נ נח נחמ נחמן מאומן, ואפילו נחמן, שכבר השם הזה בעצמו יש בו חשיבות עצומה, ולכן מותר לאמרו סתם.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

יש לציין שכן מצינו במסכת שבת (קכט.) אמר להו רב נחמן בר יצחק לרבנן, במטותא מינייכו, ביומא דהקשה אמרו לביתייכו, נחמן אקלע לגבן (פרש"י הרבו בסעודה כאילו אני סועד אצלכם עכ"ל), ע"כ. הרי שפשטות לשון הגמרא שאמר להם שיאמרו סתם "נחמן", אכן מפרש"י משמע שלא היו אומרים את הלשון הזה כלל.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח בענין הוכח לחכם ויאהבך.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

אמת: ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן = 3437 = (אלפים חוזרים ליחידות) 440 = שם, ועם הכולל = אמת (כמו שמובא באריז"ל ז' פעמים ס"ג (בינה – שהוא הבחי' של רבינו כמו שר' אברהם בן הר"ן האריך להוכיח) בגמטריא אמת).

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ניצוצי שמשון פרשת כי תצא

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ. פירש שאם אין לו חטא, תלה מיתתו על חטא עץ הדעת. והביא שהיערות דבש ב:ט כתב שהאריז"ל אמר כן בהספדו על הרמ"ק. וצריך לעיין בספרי קמארנא בהקדמה לספר נתית מצותיך, ובפרקים על היחוד ד:ד ובספר היכל הברכה דברים קס: שכותב איך כחות הטומאה היו באים לרמ"ק ולא היה יכול לסובלם והיה הורגם עם שמות קודש. ואין הספרים לפני, ויתכן שכותב באיזה מקום שכל זה היה מחמת שהיה בעל תשובה.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

והביא שם מהש"ך עה"ת שפירש להיפוך שאמר שלפרש כנ"ל הוא נבלה כי בודאי אין יסורים ומיתה בלי חטא. גם זה הספר אינו לפני, והרי מחלקת הוא בגמרא אם אין יסורין בלי עון (רבינו הקדוש תמיד מביא סתם שאין, אבל במחלקת שנויה), וכן ד' מתו בעטיו של נחש, צריך לומר לפי השך שרק מרוח הקודש יכולים לומר דבר כזה.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי הלכות, אורח חיים ב, תפלת המנחה ו:ה ז"ל כי החפץ באמת מוסרין לו מלאך של אמת ויזכה לידע האמת.

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בחושן משפט ב, הלכות מתנה ומתנת שכיב מרע ג:ה.

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר, אם רוצים אמת, אז השם יתברך נותן לנו מלאך של אמת והוא מלמד אותנו על כל דבר על כל יום תמיד. המלאך תמיד נמצא בלב והוא מלמד אותו הכל. מלאך, מלאך, מלאך...

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתב בכמה מכתבים בספר אבי הנחל.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאורה מקורו בתנא דבי אליהו זוטא פרק ג', ז"ל וכיצד יעשה, אלא אם עושה אדם את עצמו צדיק ולדבר אמת, מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך צדיקים ומדבר אמת, ועיין שם שעל כל דרך שהאדם מברר ובוחר לעצמו, מוסרין לו מלאך על זה, בין לטוב בין לרע ר"ל.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

אצבעות.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

חותמים נ נח בידים (ננח סווייף):

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

בשביל שכנעני זה הראה באצבעו גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות – סוטה מו: - ומרובה מידה טובה

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

א] כבר ידוע איך לסמן נ נח בידים, בהפשטת הגודל והשני אצבעות הראשונות, כצורת נ וח', והוא כעין ברכת כהנים בשרשו (כי בברכת כהנים עושים עם כל האצבעות כמו שי"ן, ובנ נח עושים את זה בשלש הראשונות. והמעיין בהכוונות לברכת כהנים תמצא כמה רמזים לנ נח. בתחילה מכוונים את השם צמרכ”ד שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן (עיין ערכו בערכי השמות), ואח”כ השם אנקת”ם שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם עוד ק' ברכאין, שהוא שם אדנ”י כידוע – יוידיני, א”נ אדנ”י ול”ד אותיות של המילוים. ואח”כ את השם פסת”ם שהוא בגמטריא פתק. והשם פספסי"ם בחי' פצפצי"ה. והנה הארבעה שמות העיקרים של ברכת כהנים שהם אנקת”ם פסת”ם פספסי"ם דיונסי”ם ביחד הם בגמטריא אלף תר”פ, שזה תרפ”א כמו שגילה האריז”ל בשער רוח הקודש, יחוד יז למהר”י גדליה – עמוד ק. ועם הכולל זה תרפ”ב השנה שסבא קבל את הפתק). ובזה אתי שפיר הג' אצבעות כי הם רמז לברכת השכל, חכמה בינה דעת, שצריכים להמשיך בברכת הידים, יעו' בליקוטי מוהר"ן תורה כד. ויש אומרים שנ נח רמוז בו כי הגודל והאצבע הראשון כמו נו"ן ועושים את זה פעמים ובין האצבע הראשונה והשניה כמו חי"ת. ויש אומרים שהשי"ן רמז לרבינו רבי נתן והסבא, ויש לי עוד דרושים בזה ת"ל (יום חמישי לפרשת שמות תש”ע למדתי שהוא ממש כורת הסמל של הפ.מ. ימ”ש שהם חותמים עם השתי אצבעות הראשונות ביחד). ועכ"פ מבואר בליקוטי מוהר"ן שהרמזים שהצדיק עושה בידים מביא פרנסה לעולם, ולכן בודאי ע"י שמסמנים הסמל של נ נח, שהוא ראש הצדיקים, מביאים פרנסה לעולם.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

ב] שוב שמעתי מאברך אחד מהכולל נקודה טובה שרוצה בעילום שמו, שמצא שורש לחתימת נ נח ביד מהגמ', יעו' במס' שבת דף קו. שמפרש השיעור של שני סיט, רב יוסף מחוי כפול ורב חייא בר אמי מחוי פשוט, פירוש, רב יוסף הראה בידו ההפרש שבין האצבע לאמה, שזה שיעור של סיט, וצריכים כפול זה להשיעור של המשנה. ורב חייא הראה בידו ריוח בין הגודל לאצבע, שהיא שיעור פשוט ששוה לפעמיים הריוח של בין האצבע להגודל.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

וכעין זה ממש מנחות דף לה: בענין שיעור אורך רצועות של ראש אחר הקשר (לפי רש"י) עיין שם, רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט.

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר היטב שהגמרא קוראת להסימן של נ נח שאנו חותמין בידינו, פשוט (נ) כפול (נח)! ורב יוסף ורב חייא בר אמי סימנו אותו בידיהם הקדושים!

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

ג] כתוב וביד הנביאים אדמה, בפשטות אדמה מלשון דמיון, אבל יכולים לפרש שהוא לשון של דממה ושקט. ובזה יכולים ללמוד שבעתים שצריכים להחיש ולשקוט, אז הדברים נתקיימים בידים, לחתום נ נח! (והנה יש בזה לימוד שלם, דהלוא גם הס"ת הם דמ"ה, או הדם, מלשון והארץ הדם רגליו, שמידים באים לרגלים ואכמ"ל).

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ד] במס' אבות (ה:כב), בן בג בג אומר הפך בה הפך בה דכולה בה. ב"ג – בית גמל, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ב"ג זה חמשה (כמבואר שם בתוספות יו”ט, וגם ע”ש פירוש שלא האריך ימים, וי”ל ע”ד רבינו שזכה לא להיות זקן), מחולק לב-ג, זה רמז על הדרך שחותמין נ נח באצבעות הידים, שני אצבעות הקטנות כפופים לכף היד, ושני אצבעות הגדולים הגודל פשוטים מכוונים חוצה. ב"ג ב"ג, זה עם שני הידים ככה (ועוד רמז, בג בא"ת ב"ש – שר, שיר הגאולה). וזה הפך בה – הפך ב-ה', חצי אבצבעות פשוטים, וחצי אצבעות הפוך – כפופים. הפך, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. פ"ך פ"ך זה מאתים = נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

ה] מה שעושים נ נח עם האצבעות – נ נח סוויף – השתי אצבעות הקטנות עושים את הס' והגודל והשתי אצבעות הגדולות עושים את הש', כי ש"ס בלילה לשמה תיקון הנגינה (לקוטי מוהר"ן תורה ג) – נ נח נחמ נחמן מאומן. וזה ממש ההיפוך של הש"ס אחר, בחי' הגמטריא של תלמוד – לילי"ת ימשו"ז (כי ש”ס, שהוא ג"כ בגמטריא נשג"ז, הוא ג' פעמים ק”כ, שהם הצירופים של השם אלקים בחי' דינים, ותלמו”ד גמטריא ד' פעמים ק”כ, ואז כבר צריכים את השיר פשוט כפול משולש מרובה. כי ש”ס זה ששה סדרים, שהכוונה בעצם על המשנה, כי שם יכולים להשמר במשנה בלבד בסוד כפול, הגיעני כפול הנאמר בלחם המשנה שהם שני מערכות ו”ו כנגד הי”ב שבטים, שהם הי”ב שערים שממתיקים את הג' פעמים ק”כ בסוד שריון קשקשת ואכמ”ל).

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה א"ש מה שקי"ל בפסחים דף נ. כי הא דרב יוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד כי הדר אמר ליה אבוה מאי חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה אמר לו בני עולם ברור ראית ואנן היכי התם כי היכי דאיתו אנן הכא הכי איתינן התם ושמעתי שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן וכו' ע"ש שעתיד ירושלים להיות נרחב, כי יש אומרים שאומן יהיה בתוך הגבול.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

עולם הפוך, הפוך זה גמטריא נ נח עם האותיות. ויש שיטה בהננח סוויף (זה שחותמים נ נח עם העצבאות) שתחילה מעמידים את האצבעות זקופות למעלה ואח"כ מסבבים אותם למטה, בחי'עליונים למטה.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ששמע אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, לכאן בגמטריא אומן עם האותיות (גם אש'רימישבאל'כאן בגמטריא אותיות בא ירשלים, בב"א), גם 'מי שבא לכאן' בגמטריא חותם, ותלמודו בידו דייקא, ותלמודו בגמטרא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, וגם הוא בחי' ש"ס כנ"ל, והיינו שחותם נ נח בידו!

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

ו] בשיר השירים (פרק ה) קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול, תראה איך שבין שני התיבות מור כתוב ואצבעתי, והוא רמז נפלא, כי פעמים מו"ר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, ואצבועתי ע"ה בגמטריא פתק. גם אצבעתי, מיעוט עצבעתי שנים. הרי רמז חזק שכל להחזיק את כל ענין של הפתק של נ נח נחמ נחמן מאומן בחתימת נ נח בהאצבעות!

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

ז] עמש"כ על הפסוק המלמד ידי לקרב אצבועתי למלחמה (תהלים קמד).

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

ח] ש"ש – שין שין. הרבה כבר מכירים איך שחותמים עם אצבעות הידים נ נח, עם הגודל ושני אצבעות הגדולות, באופן שזה נראה כאות ש', ועם שני ידים, הרי ש"ש ושמח. ובימים של בין המצרים, מובא בכוונות לכוון ב' פעמים שין (בחתימת הג' ברכות הראשונות ג' שמות טדה"ד כוז"ה מצפ"ץ בגמטריא שין, וברצה, רצ"ה בגמטריא אלהי"ם במילוי ה"ה עם אדנ"י, הרי שי"ן שני שנמתק על ידי הראשון, ובשים שלום מכוונים שהוא ראשי תיבות שין שין, וכן שים שלום בגמטריא שין שין וו' שכולל הו' שמות). והנה עם הידים אנו נותנים ושמים שלום בחי' שים שלום אחד להשני, ומה יותר טוב עם האצבעות של נ נח שהם בצורה של שים שלום?! והרי שעיקר תקוותינו ונחמתינו בזמן אבילות החרבן הוא נ נח.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

ח] אצבעות בגמטריא ע"ח נ נח נחמ נחמן מאומן, ע"ח בגמטריא ג' פעמים הוי"ה, על כן נכון לייצג הג' פעמים הוי"ה עם הג' אצבעות שמכריזים נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

ט] מסכת ביצה דף יג: כיצד מולל, אביי משמיה דרב יוסף אמר חדא אחדא, ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר חדא אתרתי ע"ש.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

פרש"י חדא אחדא, בין גודל לאצבע. חדא אתרתי, בין גודל לשתי אצבעותיו, ע"כ.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

זה בחי' מה שחותמים נ נח בידים, שהוא בעיקר פשיטת הגודל ושני האצבעות, ויש נוהגים קודם לפשוט רק הגודל והאצבע, ואחר כך שלשתם.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מולל, עם ב' כוללים, של חדא אחדא, בגמטריא נ נח. ומלילה בבחי' נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד מי מילל לאברהם הניקה בנים שרה.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

י] יד, אותיות אלו סימן על הג' אצבעות שפושטים לסמן נ נח.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

יא] שמות האצבעות: בוהן, אצבע, אמה, קמיצה, זרת. לפי הראשי תיבות: ב, א, א, ק, ז. נמצא כאשר האדם משאיר לעצמו השנים האחרונים, ק"ז, עם הכולל בגמטריא נ נח. ופושט – א, א, ב. שזה בחי' שיר פשוט, פשוט כפול, בחי' נ נח.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

ארגמן. בגמטריא ברסלב. ועיין במגלה עמוקות (מהדורה תנינא, פרשת וירא ד"ה וסעדו לבכם) ז"ל מגערתך 'אלקי יעקב' (תהלים עו:ז), שהוא בגימטריא כרוב, 'נרדם ורכב וסוס', נרד"ם הוא סוד מרכבה של נמד"ר שהוא לקביל ארגמן בקדושה נוטריקון נאמן רוח מכסה דבר, ע"כ. והרי נמ"ר ראשי תיבות רבינו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תנינא – ב:ה רבינו גילה הענין שצריכים לקשר המרכבה בחי' ארגמן, קודם השינה, ע"ש. והרי א"ש שארגמן לקביל נרד"ם.

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

אריה: בגמטריא נ נח נ נח. הרמעמ"פ האריך למצוא פתרון איך האריה שהוא בהמה טמאה פינה במרכבה. אכן גם בחילוף הא' לע' – לשון ערוה, מצינו כמה זיווגים שאסורים בעולמינו בחומר איסור ניאוף, ואילו בעולמות הרוחני הם עיקר הזיווגים המקיימים כל העולמות.

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ארך אפים. עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ומבואר בלקוטי מוהר"ן שזוכים לארך אפים על ידי אמונה, הרי: מאומן.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל. ענין להביא את הציון הקדוש של רבינו לארץ ישראל, עיין בערך ציון הקדוש של רבינו.

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ כנען: ארץ כנען עם האותיות התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין בכוכבי אור, חכמה ובינה אות מו, שהמילוי של ארץ ישראל = אלף ריש צדיק יוד שין ריש אלף למד במספר נחמן עם הכולל נון חית מם נון).

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

אש. בגמטריא מוהר"ן. וכן שרף בגמטריא פתק. והנה מצינו לשון אש ושריפה – הצתה, כמו שכתוב באיכה ויצת אש. והרי צת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

אש בא"ת ב"ש תב, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

אשה. עמש"כ בערך בנות.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

בריש ספר המפואר לר' שלמה מלכו, ד"ה ועתה נפרש סוד הפסוקים בבריאת האדם כז"ל וחזר ואמר 'בצלם אלקים ברא אתו', לומר שלאדם לבד נתן הכוח והממשלה הזאת ולא לאישה. זהו שאמר 'ברא אתו'. ואחר כך אמר 'זכר ונקבה ברא אתם'. לומר לאדם לבד הממשלה והאישה אניה כי אם לקיום המין להרבות ולהפרות (-עין במסכת כתובת נט: דתני רבי חייא אין אשה אלא ליופי אין אשה אלא לבנים ועוד תני רבי חייא אין אשה אלא לתכשיטי אשה. ועיין ביבמות סג. ואמ רבי חייא דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא). ואם תאמר, והכתיב בתריה 'ויברך אתם וגו' ומלאו את הארץ וכבשה, כבר אמרו רז"ל 'וכבשה' כתיב, לשון יחיד. ועוד, כי הברכה להפרות ולהרבות ניתנה לאדם ולאשתו לפי שאי אפשר בלא שניהם. אבל הממשלה המכונה לרבים (-ורדו), היא לזכרים. פירוש, כשירבו בני אדם ירדו בבעלי חיים. ראיה לדבר, כשאמר הכתוב 'נעשה אדם' וגו' ועדיין לא נזכרה נקבה [ב:א] אמר 'וירדו' וגו', עכ"ל.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

והוא פליאה גדולה. [והרי מצינו בפרשת נח ט:ב ותחתכם פרש"י ז"ל ואגדה, לשון חיות (שבת קנא:) שכל זמן שתינוק בן יומו חי, אין אתה צריך לשומרו מן העכברים, עוג מלך הבשן מת, צריך וכו' וכו' כל זמן שאתם חיים, ע"כ. ואין חילוק בזה בין תינוק זכר לנקבה].

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה בזה שאין הכוונה כשטחיות ההבנה שאין לנקבה צלם אלקים. אלא שהצלם שלה תלוי בזכר. – ואיך שתבין את זה, דבר זה מפורש בכתבי האריז"ל בהקדמה לטעמי המצות שנמצא בליקוטי תורה סוף פרשת בראשית ד"ה ועתה נבאר הטעם למה נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא וכו' וכו' דנוקבא אתכלילת בדכורא, אם כן בעשות הזכר את המצוה, אין מהצורך שגם הנשים תעשנה לבדה, כי כבר נכללת עמו בעת שעושה אותה המצוה, כי רמ"ח אברים שלה נכללים ברמ"ח אברים שלו, ומהם נעשים. אבל מצות ל"ת, הם נגד שס"ה גידיו, ויש לו שס"ה בפני עצמו, ולה בפני עצמה שס"ה, כי הם נבדלים, אותם דדכורא מאותם דנוקבא, ואינם מחוברים, רק בבשר העליון והחיצון של רמ"ח אברים, ולכן גם היא חייבת בהם בפני עצמה, עכ"ל. ועיין שם באריכות, וגילה חשבון 'שמי' עם י"ה בגמטריא שס"ה, יוד ה(דו) ה(די) בגמטריא דם, י"ז פעמים (י"ה עם הב' אותיות) בגמטריא תשמח, שהוא פעמים שס"ה ועוד גי"ד. הרי פעמיים שס"ה, אחד לזכר ואחד לנקבה. והחשבון של 'זכרי' עם ו"ה בגמטריא רמ"ח. ואו הא = יט, י"ג פעמים (כמנין ו"ה עם הב' אותיות) והכולל בגמטריא רמ"ח – הרי רמ"ח אחד לזכר ולנקבה. ויתכן שעד הבגרות שלה היא מתקיימת על ידי רמ"ח אביה.

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

[לפני כשנה ראיתי בשו"ת של איזה מקובל מדור שעבר ששאלו אותו – שכחתי בדיוק הבחינות אבל משהו כעין זה, איך האשה מסתדרת קודם החתונה].

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

א"ת ב"ש. על השואלים מה יותר אלים, לכתוב נ נח בא"ת ב"ש או לכתוב בלעז, עניתי שאלות מחלל הפנוי או משבירת הכלים.

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בא"ת ב"ש – תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ב"ן (ע' בספר אדיר במרום (עמ' תרעט, מכון רמח"ל שמה שנזכר שם העיר אצל כמה מהמלכין קדמאין מורה על קביעות שנקבע שם לצורך ההנהגה במלכות. והג' ראשונים מרמזים על מה מה שנעשה עד שליטת ב"ן, ובד האחרים – כל פעולת הב"ן, ע"ש).

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

אתה יאהדונה"י (- הוי"ה ואדנ"י בשילוב) = נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות וכולל (וע' מש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה א). [וי"ל כי נ נח זה אני, וע"י אני מכירים שאתה ה'.]

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

אמת. א אמ אמת, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה, שמעתי מחבר.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

בגדים

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

מלבוש:

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

הנה אביא כאן קצת מקומות שרואים החשיבות שצריכים לנהוג בבגדים שלובשים. ובאמת בכל דבר של יהדות בודאי תמצא ששרשם עליון מאד וכו', על כן אחר כל הדברים צריכים לדון מה באמת צריכים לעשות, כי גם הענין ללכת בענוה וכו' שרשה גבוה מאד אין לשער. וזה באמת עיקר דרכינו כמו שראינו בסיפורי מעשיות מבעל תפילה, שמשמעה שקאי ממש על דורותינו שמתעורר ענין רבינו הקדוש בעולם, לעזוב הבלי עולם הזה ולעסוק רק בתפלה. ושם מבואר שעל לבושים לא היה שמים לב בכלל, רק שלפעמים הבעל תפלה היה נותן תיקון פרטי לאיזה עני ללבוש בגדי זהב וכדומה או להיפך (וע' במס' שבת (קמה.) מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין? לפי שאינן בני תורה וכו' ר' יוחנן אמר וכו' לפי שאינן בני מקומן דאמרי אינשי במתא שמאי בלא מתא תותבאי). ועם כל זה נשים על לבנו לדעת קצת ממעלת הלבושים וגם ממעלת שלא לשים לב עליהם.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן אות סב: המעשה של הבעל תפלה התחילה אחר שספר עם החזן רבי יוסף דפה ואנחנו עמדנו לפניו והחזן הנ"ל היה מלבושו קרוע. ענה ואמר להחזן הלא אתם בעל תפלה שעל ידה נמשך הכל (הינו כל ההשפעות) ומדוע לא יהיה לכם מלבוש (שקורין קאפטין). ובתוך כך התחיל לספר בזה הלשון, כבר היה מעשה כזאת שהיה בעל תפלה, וספר כל המעשה.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן אות רא ז"ל לענין מלבושי כבוד, שצריך לאיש כשר להדר שיהיה מלבש כראוי אם אפשר לו ולא יהיה בזוי, כי גם הלצדיק אין מקרבין עצמן רק על ידי מלבשיו, שרואין שהוא מלבש בכבוד על ידי זה הוא נחשב בעיניהם להתקרב לו, ואם לא היה מלבש לא היה נחשב כלל בעיניהם, ע"ש.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בקונטרס ההוספות והשמטות שיצא לאור ע"י נקודות טובות שהובא שם שרבינו הקפיד מאד על אנ"ש שישמרו בגדיהם.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן אות שלה, ז"ל הלא כשאני רואה איזה עבודת ה' בעני שבעניים שהולך בכובע קרוע ומלבושים קרועים ונעלים קרועים הוא יקר אצלי עד מאד כמו שאני הייתי עושה דבר זה וכו'.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן אות תכב, בענין המלבוש בארץ אשכנז, מחמת שלא היה להם ספר הזוהר, ע"ש. הרי מבואר שרבינו החשיב לבוש ארוך. אכן צ"ע אם הקפיד על זה ממש – אם בעל התפילה של הסיפורי מעשיות היה מקפיד על זה.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו כן יש לדון בענין ימין על שמאל, שהחסידים של ימינו מאד מקפידים על זה, עד כדי כך שאדמו"ר אחד (צ"ק) האשים את השואה על שהיו לובשים שמאל על ימין. האם הבעל תפילה של הסיפורי מעשיות היה מקפיד על זה? ובכלל יש לדון בסברותיהם, כי אפילו כאשר מעבירים השמאל על הימין, הלוא הכפתור של הימין עולה על כולם, והרי סוף סוף זה שליטת הימין על השמאל. ועוד, בפשטות היינו סוברים שעדיף שהשמאל תהיה למעלה בצד חוץ, שומר על הימין, כמו שמצינו במלבושי המשכן (שמות כו:א) ואת המשכן תעשה עשר יריעות (פרש"י להיות לו לגג וכו'), שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב וכו', זו היתה הקורה התחתונה והחשובה של המשכן, וכיסו אותה מלמעלה עם יריעות עזים, ופרש"י (שמות כו:יג) ז"ל למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה, עכ"ל. ולפי זה מסתבר שהימין יהיה קרוב לגוף, ותהיה השמאל מכסה עליו מבחוץ.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות ק: ותתפשהו בבגדו, שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו, דהינו שמטריד אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו. כי טרדת הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם ומונעים אותו על ידי זה מעבודת השם יתברך. וזהו ותתפשהו בבגדו. אך מי שהוא בעל נפש ולבו חזק בה' אינו משגיח גם על זה אף על פי שאין לו בגד ללבש, אף על פי כן אינו מטריד עצמו בזה ואינו רוצה להניח עצמו לבלבל בזה. וזהו וינח בגדו אצלה וינס וכו', שמניח בגדו ומלבושו ונס ובורח מהם ואינו משגיח כלל על זה. רק עושה את שלו בעבודת ה' כפי מה שיכול, ע"כ. וע"ע בליקוטי הלכות חושן משפט. וע"ע במסכת עבודה זרה דף טז: בענין פתיא אוכמא ומש"כ שם בס"ד, ומש"כ בשיחות הר"ן אות ק – במקומו.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן אות רמח במה שרבינו אמר שטוב לאדם להיות כולו עסוק בתורה ותפלה ועבודת השם וכשצריך לאכל ירוץ וכו' ויקח שם בחפזון וכו', והערנו ממסכת עירובין סוף דף נד. שכן אתי שפיר לפי הפירוש הראשון של רש"י, אבל רש"י כתב שם שנראה לו לפרש בדרך אחר ז"ל לפי שמצינו בכל הש"ס שדרך תלמידי חכמים להקפיד על מאכלן דרך גדולה וכבוד ועל מלבושיהן כדכתיב (משלי ח:לו) (ולמשנאי) [כל משנאי] אהבו מות, עכ"ל. והבאתי שם דברי המהרש"א שיישב שכן באופן עיקרי התלמיד חכם מקפיד, אבל לפעמים מרוב טרדתו שהוא מושקע בלימודו ישכח מכל זה. אכן מדברי רבינו בשני הענינים, אכילה וביגוד, נראה שרבינו העדיף שלא נבחר בדרך גדולה וכבוד על המאכלים והבגדים.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

אגרת הפורים:

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

(לוי יצחק): שמעתי פעם מר' אברהם ב"ר נחמן, שאצל ר' נחמן מטולשין היה פעם קרוע קצת המלבוש, ר' נתן אמר לו: "ר' נחמן תתקן את המלבוש." ר' נחמן אמר לו: "אלך קודם לציון של רבינו ואח"כ אתקן את המלבוש." אמר ר' נתן: "לא! קודם תתקן! אם הולכים עם מלבוש קרוע לא מצייתים לרבינו!!... רבינו לא אחז מבגדים קרועים!!... לא ללכת מלובש בחשיבות – אבל קרוע ג"כ לא... מימילא שלא תלך לפני כן לרבינו."

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כל דבריו הם בחזקת ספק גדול על אמיתתן. ואכן העלה נקודת מחשבה. ולכאורה בפשטות הכל לפי מצב האדם, וכמו שר' ישראל קרדונר לא היה נכנס לציון רשב"י עם נעלים ובלי מקוה, ואילו לכולי עלמא בודאי אין להם ענין כזה. וכן היה גאון אחד שהיה מקפיד לחזור על כל השולחן ערוך כל פעם שהגיע מחדש לציון רבינו. וכמו כן יתכן שלרוב בני אדם העיקר זה להגיע ישר לרבינו ואחר כך להתמודד בכמה זוכים לשמור ולעשות, ורק ליחידים יהיה להם חשבון הזה לא לגשת לרבינו עד שקיימו כראוי.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

בשש"ק ה-צז אמר פעם מוהרנ"ת ז"ל 'להיות נקי כרבנו איני יכול' כי רבנו ז"ל היה נקי ומסדר כל כך במלבושיו שאפלו קש דבוקה תחת מנעליו לא מצאו אצלו, ע"כ. ובמקום אחר מספר מבת רבנו.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

עיין במדרש תהלים קי:א ארח ברגליו לא יבוא (ישעיה מא:ג) רבי יהודה הכהן בר אבין בשם רבי ביבי, תינוק הולך בביתו רגליו מתלכלכות בעפר, אפילו כן לא נתלכלכו רגליו של אברהם, ע"כ.

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

רוקח מובא בחק לישראל ד' ויצא, שבעל תשובה ישנה מלבושו.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

בגדי לבן:

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

מצינו כמה נ נח שנמשכין ללבוש בגדי לבן. ומקרא מלא דיבר הכתוב (קהלת ט:ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ומבואר בלקוטי מוהר"ן שפנימיות הכוונה לתיקון הברית שהוא תיקון הכללי. והרמ"ק כותב שיש בצבע הבגדים חשיבות גדולה מאד, ולא לזלזל בזה כלל. ומובן שהצבע לבן הוא גוון של קדושה וטהרה וכו'. וכן צמר שהוא לבוש, הוא הסמל של לבן, עיין מש"כ על הפסוק, לכו נא ונוכחה וכו' כשלג ילבינו וכצמר יהיו (ישעיה א:יח). ועיין ברש"י במסכת יבמות (ריש מו: ד"ה דלמא נקיות בעלמא) לענין מתן תורה שכתוב וכבסו שמלותם (שמות יט:י) ז"ל שיהיו בגדיהם לבנים והגונים לקבל פני שכינה, ע"כ.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בזוהר הקדוש מקפיד שבשבת קודש לא ללבוש שחור כלל, וללבוש לפחות ארבעה בגדי לבן. ורבינו הקדוש היה לובש לבן בשבת קודש. ומשה רבינו שימש כל ז' ימי המלואים בחלוק לבן (תענית סוף דף יא).

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי חשבון שנות העולם, הרי אנו כבר לאחר חצות היום של יום הששי, הזמן שכבר לובשים בגדי שבת, ובפרט שכבר יש רבינו בעולם שספרו הוא אתחלתא דגאולה, וגם יש לנו את הפתק ושיר הגאולה, נ נח נחמ נחמן מאומן, בודאי יכולים כבר ללבוש בגדי לבן. וגם עיין לעיל מה שהבאתי מהליקוטי הלכות שהימים האלו הם בחי' חולו של מועד.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בארץ ישראל כבר לפני מאות שנים היהודים כבר הסירו בגדי האבל השחורים ללבוש בגדים מאירים. וע' לעיל בחיבורנו במה שהסברנו שבדורות יש לנו להתנהג בשמחה ולא באבלות ע"ש.

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

ומעשה שאירע לי שהלכתי לבית של מי שהוא, וכאשר חכיתי לו, בתו הקטנה אולי כבת ארבע, הייתה אומרת עלי, “מגעיל", ואמה הייתה מתביישת מאד, ולאחר קצת זמן שמעתי האמא מסביר לה שאף על פי שהוא לובש שחור זה לא אומר שהוא מגעיל, הרי יש הרבה יהודים שלובשים שחור, רק שאין זה ההנהגה בשכונתם וכו'. והנה בשעת המעשה הזה כבר הזמנתי והייתי מחכה להקפטן הירושלמי, אמנם אז הבנתי טוב, שאם ילדה קטנה מרגישה עצבות וגעולה מבגדי שחור, יש להקפיד מאד ללבוש בגדי לבן, להפיץ השמחה לכל העולם, נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

קידושין דף עב. דומים למלאכי השרת, פרש"י ז"ל לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת, וכתיב (יחזקאל ט) והאיש לבוש הבדים וכו' ובנדרים (כ😊 נמי אמרינן מאן מלאכי השרת, רבנן, ואמאי קרי להו מלאכי השרת משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים, ע"כ.

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

בגדים של נ נח

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

כבר כתבנו בענין הכיפה, והנה לענין שאר הבגדים בודאי מה טוב שיהא שם רבינו כתוב עליהם. וידוע מה שרבינו אמר שהצדיק יכול ליתן לבוש לנשמות ערטילאין (ערומות) בעולם האמת, וידוע שכל חפץ צועק שם בעליו בסוד הפסוק אבן מקיר תצעק (חבקוק ב:יא), אז אם יש כבר בגדים שצועקים השם של רבינו בודאי יש להשיג ולעשות לעצמינו.

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לי שהעיקר והכי חשוב שיהא כתוב על החולצה על החזה, כמו שהכהן גדול היה לובש שם החושן משפט עם השמות של שבטי י-ה, ולפ"ז גם כל הכתפים ראוי מאד.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

בונוס:

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

יש ביטוי, קמת בבוקר (תן תודה), והשאר בונוס. ויש לפרש סוד בדבר, כי חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהקימה הוא באמונה. והרי אותיות שאחר אותיות אמ"ן, הם בנ"ס – בונוס. הרי שאחרי הקימה באמונה, ממשיכים למה שאחריה, והרי זה בונוס.

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

בור. עיין מש"כ בערך התפילות בהתחלה במטבע של ברכה, ועיין הקדמה למסכת בבא קמא.

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

בבא מציעא קח. פתיא – הוא מעיין או בור של מים, והסביר במסכת ב"ב ח. ד"ה לכריא, שהבור נקרא פתיא על שם הכלי שמונח בו תמיד לשתות ממנו עוברי דרכים, שנקרא פתיא בלשון ארמית. אבל הרי"ף ור"ח פירשו פתיא לשון רוחב, ומודבר שם לתקן רחבה של עיר, עיין שם, פתיא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

בושה (עוד עיין נהמא דכסופא): אחד מהסימנים של אומה היהודי (יבמות עט.) שהם ביישנין – בישן זה ראשי תיבות נחמן בן שמחה ישראל בער.

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

הענין שהספירות הם לא יורדים ישר זה למטה מזה, אלא שהחכמה נוטה לימין, ביאר הרמח"ל מחמת בושה.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

אחד שאל מה ההבדל בין בושה – כלימה – וחרפה. אז בלי לחשוב הרבה עניתי:

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

בושה – זה לא להיות ברסלב. חרפה – זה להיות מתנגד על נ נח. כלימה – כאשר לא איכפת לך כלל.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

אז ההוא הגיב: עכשיו זה אלול לא אדר.

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

אז עניתי לו: לפי הנ"ל זה בושה עם קצת חרפה.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

מתוך רשימותיו של הרה"ח ר' שלמה וועקסלר ז"ל (נדפס בסוף כוכבי אור):

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

עוד סיפר (ר' אברהם) שאמר רבינו ז"ל למוהרנ"ת ז"ל (בענין התורה סי' ו' קרא את יהושע, שהוא מכוונת אלול ועל ענין הבושה מלפני השי"ת) בלשון שאלה בלשון אשכנז: 'ווערסט דיא אמאל ריץ רוט פאר השי"ת?' (-האם אתה פעם מסמיק עד למאד מלפני השי"ת?) כלומר שצריך להתבייש מאד לפני הי"ת עד שיתאדם פניו מאד, בבחי' מאחז"ל המלבין פני חבירו ברבים כשופך דמים דאזיל סומקא ואתי חוורא, ע"כ.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ביחוד היראה של הרמח"ל ותבין שזה שער גדול.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

בחירה. עמש"כ בפרק מסורה בברסלב אות ו, ובריש פרק בעידן ריתחא. לק"מ רלד. מעשה ח.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

בטן. ב' מתחלף למ' באותיות א"ל ב"ם. ט' פעמים נ' הם ת"נ עם המ' והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והיינו דקי"ל במסכת תענית (כה:-כו) שאין אומרים הלל אלא על נפש שבעה וכרס מלאה.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

בטן, מצינו (המשך חכמה מביא את זה מבעלי דקדוק הראשונים) שן' הוא להקטין, הרי עיקר המילה בט, וי"ל מלשון הבטה. וזה מה דקי"ל (יומא עד: מובא בליקוטי מוהר"ן יג, עו, רעו) סומא עין לו שבע.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

בט בא"ת ב"ש שן. על ידי השיניים האוכל נטחן בשביל הבטן.

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

ביאה. בספר עמק המלך א:מב כז"ל הנון כפופה שהיא כביכול נגד מקום התפוח באשה ע"ש. הרי נ'. נח, בחי' היסוד כידוע שעושה נייחא. נחמ, מוסיף המ' של המיין דוכרין ונוקבין. נחמן, מוסיף ן' בחי' או"א שעליהם עלה המ"ן ומהם יורד השפע. ואז כבר צריכים מאומן, לבקר ולאמן את הוולד, א"נ זה השותף השלישי בוולד, האין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

בינה. ר' אברהם בן הר"ן כתב הרבה בענין זה שרבינו בבחינת בינה. ואכן רבינו אמר כן על הבעש"ט וכו' ואכמ"ל.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

כתר חכמה בינה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חכמה ובינה, עם הב' תיבות בגמטריא נחמן. חכמה בינה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

בינה מלאכותית. מוסר השכל. Ai – אלו הם נקודות, רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שהנקודות הם רצונות, והעיקר הוא הרצון.

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

צריכים לבחור מוח להשתמש בו, ויש מוח אחד שהיה עובד הרבה יותר טוב מכולם. זה בחי' לבחור בצדיק, ויש צדיק שעולה על כולם – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו אמר בחיי מוהר"ן רצג - אין אתם צריכים כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים ונוראים, ע"ש. וזה מה שרואים בבינה מל'.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

ביקור חולים: כל פעם שמבקרים את החולה לוקחים ממנו אחד מששים ממחלתו, אז לפי זה י"ל שנ נח – זה כבר שני ביקורים מרבינו – אז כבר הוריד את מחלתינו ל-נ"ח – 58 מששים. נ נח!

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

בירה. בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. אותיות הרבי!

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

קראתי פעם בספר סיפורי צדיקים שהכותב כתב מעצמו ליתן טעם למה לא אומרים לחיים על בירה, כי הוא מלשון ביעור, היפוך חיים. ומזה למדתי עכ"פ שלא אומרים לחיים על בירה. וכנראה הוא יותר קרוב לבור מבאר. והנה שכר בכמה מקומות נחשב חמר מדינה (עיין פסחים קו: בתוספות ושם קז. ובעוד הרבה מקומות), והרי הוא ממש שייך להמדינה. והנה האריז"ל גילה יחוד עה"פ בפ' חקת (במדבר כ:יז) נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך, והייתי לומד אותו במטוס ובדיוק באו והגישו לי בירה. וחשבתי הלוא עכשיו אני במצב של אל נשתה מי באר, והביאו לי בירה, וע"כ כנ"ל שבירה אינה בחי' באר, ואדרבה נראה שעל ידי הבירה יכולים להוציא הניצוצות של אותו מדינה. בדומה למה שרבינו הקדוש גילה (ליקוטי מוהר"ן תורה כז) שעל ידי באר – ראשי תיבות בשמעו את רינתם, שעל כן כשיש חס ולשום איזה גזרה וצרה לישראל מאיזה עכו"ם אזי טוב לנגן הנגון של אותה העכו"ם שמצר להם, והקב"ה רואה מי מצר ע"ש. ואולי גם לפי הבירה של אותה עכו"ם יכולים לפעול את זה, והרי אין שירה אלא על היין.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במדרש רבה (לך לך לט)אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם ע"ש. והנה המשל לא היה צריך לפרט שהיה עובר ממקום למקום, ורואים שיש קשר בין הבירה להולכים דרכים, וכמו בפסוק הנ"ל מפרשת חקת – לא נשתה מי באר כאשר רצו לעבור דרך אדום, והיו מוכנים לשתות בירה ולא מי באר. מי באר זה בחי' אברהם, כדאיתא בהיחוד של האריז"ל הנ"ל, שגילה לכוון מי באר, בחילוק הי' לשני ההין, הוה אותיות, אברהם ה'.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תורה י', בראש חודש הגיהנם של הרשעים אינה אלא בושה (רא"ק כותב שכל הגיהנם הוא הבושה, ואינו משמע כן). והנה מצינו שגם הצדיקים בגן עדן יש להם בושה, כל אחד נכוה מחפתו של חברו. ומאי שנא. ויש שטענו שהרשעים יש להם בושה על שעבר, ואילו בגן עדן זה בושה בגדר על העתיד. אכן לכאורה בעולם הזה כלולים ביחד, ומבואר בתורה ו' שעל ידי שמקבלים בושה הרע באהבה, זוכים לבושה הטוב.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

בית הכסא

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

האם מותר לכנס לשירותים עם כיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

א] השאלה אם מותר להכניס הכיפה של נ נח לשירותים, כי לכאו' דברים החקוקים יש להקפיד על קדושתם, ויש בהם מדין מחיקת השם וצריכים גניזה, אלא שיש מקום להקל כי בודאי לא תהיה זה חמור מהדפוס, ששיטת הרוקח שדפוס אינו נחשב לכתיבה, ולכאו' כ"ש בחקיקה הנעשה בדפוס, ואולי יש לחלק ואכמ"ל. ואפילו להט"ז ושאר פוסקים שדפוס חשוב נחשב לכתב, ואפילו הוא הדין בדפוס של חקיקה, היום העולם מקילים הרבה בזה, אכן זה גופא צע"ג במנהג העולם, ובודאי ירא שמים ישתדל לכבד ככל היותר בכל אופן הכתיבה. ולכן קיים השאלה הגדולה האם ליכנס לשירותים עם הכיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת שבת (סא😊 שנינו שקמיע שיש בו דברי תורה וחייב בגניזה, חולה שיש בו סכנה מותר להכניסו עמו לבית הכסא. וכיון שקיימא לן (ספר חסידים) שמותר אפילו להרהר בדברי תורה בבית הכסא כדי להינצל ממחשוב רעות, הרי יש כבר שני סיבות להתיר להכניס עם נ נח לשירותים. משום פיקוח נפשות ברוחני ובגשמי. ואיני סומך על זה, כי יש לפלפל הרבה בזה, והעיקר כדלקמן.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

פעם עשינו שאלת ספר על זה, ופתחנו לתורה רע"ג. וזה בעצמו היה חידוש, כי רע"ג כידוע הוא ר"ת ראשית גוים עמלק, וידוע מה שמוהר"ן אמר כי שבע יפול צדיק וקם, ס"ת עמלק, וזה בחי' ואחריתו עדי אובד (-ליקוטי נ נח בגמטריא רגע!). אבל איפה מצינו בר"ת, שזה יהיה התיקון כמו שכתוב בתוה"ק ראשית גוים עמלק? ב נ נח נחמ נחמן מאומן, ר"ת בגימט' עמלק. וגם התיקון נכלל בזה, כי שבע יפול, זה בחי' שע"ב יפול צדיק וקם, היינו הירידות ועליות בניגון של ע"ב נימין, השיר של חסד, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש בתורה שמבואר שהתולדות של הצדיק הם למעלה מהששים רבוא נשמות, ואינם שייכים לעוה"ז כלל, דהיינו שאפילו שהם בעולם אינם נתלבשים בעולם הזה כלל ע"ש. והנה זה החבר שפתח את הספר טען ששם אצבעו על המילות אינם נתלבשים, וזה התשובה, לא להלבישו במקומות המטונפים. אכן במחילת כתה"ר נלע"ד פשוט וברור שהתשובה הוא ש נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא למעלה לגמרי מעולם הזה, ואפילו שתשים אותו איפה שתשים, כאילו לא נתלבש שם כלל [ובזה נתקיים דברי רח"ו בנפש החיים שיבואו חסידים ויכניסו התוה"ק לתוך השירותים, בטענת שהתורה למעלה מהצמצום וכו'].

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה עוד לפי זה שיתכן מאד שיכולים להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן אפילו קודם ברכת התורה (רק לא לפי שיטת הגר"א שצריכים לברך ברכת התורה אפילו על הרהורי תורה, ובטח מי שיאמר נ נח יתנוצץ מוחיו בצחצחות של אור התורה אז מצד זה יהיה צריך לברך תחילה. אכן באמת רוב העולם בכלל לא נוהג כזה, לא מבעיא לפי האריז"ל שמברכים כל ברכות השחר עם הכוונות לפני ברכת התורה, אלא גם להלכה שיכולים לאמר פסוקים דרך תפלה, ולא חיישינן בכלל), וצ"ע. ולמעשה נוהגין להקל, מצד חומרת הענין, שתמיד יכולין וטוב להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

ב] מלבד הנ"ל נראה שהלוא מוהר"ן בעצמו היה הולך לשירותים, ושזה כל ענין של הצדיק, שהוא שלוחו של השי"ת להוציא את בנ"י אפילו מאותם מקומות. וע' מש"כ בענין שאלת שלום במקומות המטונפות, ובחלומו שהיה למוהר"ן וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ועכ"פ נראה שאין לעיין על הכתב של נ נח בשירותים, כי בודאי יבוא בזה להכניס תורה לתוך הצמצום ולתוך המקום המטונפת, ורק אם זה על הראש, ולא רואים הכתב, מה טוב.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

ד] והנה ידוע מה שפסק ר' יהודה החסיד (וכן הוא בשערי תשובה לר' יונה) שמי שיש לו הרהורים במקומות המטונפות יכול וטוב לו שיחשוב בתורה (והוא דייקא נקרא חסיד וספרו נקרא ספר חסידים!).

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היום ידוע שמה שאנשים הולכים כמעט ערומים זה סימן שהקב"ה מגלה את עצמו בלי לבושים. והלבושים הם הצמצומים שעושים ההגדרות שפה זה מלבוש טהור ופה זה מלבוש לא טהור.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע (תורה נו ועוד מוקמות וע' בדברינו לעיל בענין תפלה תפלה תפלה) שמקומות המטונפות מקבלים חיותם מסתרי תורה וכו'. כי הסתרי תורה לא מצומצמים להגדרות והלבושים הלוא טהורים וכו'.

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

נמצא, מי שהוא במקומות המטונפו– - בגשמיו– - ויש לו הרהורי– - איסור ברוחניו– - הוא שייך לתורה גבוה מאד, למעלה מהלבושים וכו'. ומותר וטוב לו להרהר בתורה.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

ה] מוהרנ"ת בלקוטי הלכות הרבה לפרש איך שציצית מרמזים להשיר פשוט כפול משולש מרובע, שהיום כבר נתגלה שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה קדושת ציצית היא קדושה מקפת, כמו שאנו מקיפים את הגוף עם הציצית, כן באמת הציצית קדושה עליונה מאד למעלה ומקיף. ולכן מותר אפילו ליכנס לשירותים עם הציצית (רק ציצית שהם מזומנים עבור תפילה ועבודת השם, הרי מצד קדושה זו אסור להכניסם (ולענין תקיעת שופר, ע' בביאור הלכה סימן תקפח, וע' בלקוטי מוהר"ן תורה כב בפירוש התוקע בבור וכו' יצא ואם קול הברה שמע לא יצא, ואכמ"ל)), והבלוים של ציצית לא חייבים גניזה. וזה למעלה מקדושת תפילין, שהם מוחים, ואפילו לא תמיד אנו יכולים להשיג את רמת המוחין של התפילין, כמו בשבת, שלפי ההתעלות שיש לנו בשבת אין לו היכולת להשיג עוד את המוחין של התפילין. ולכן צריכים לשמור מאד על כל פרטי הלכות תשמישי קדושה (וזה בחי' הפתק בכללות, פתק בגמטריא תפילין). לא כן הטלית, שאנו צריכים תמיד ללכת מעוטף בו, בכל מקום ובכל זמן.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה כו) שמשה רבינו ע"ה מלובש בכל רמ"ח איברים של איש ישראלי, שזה בחי' התלבשות הדעת בחסדים ע"ש. ומשה הוא בחי' התפילין – שקרן אור פניו, בחי' תפילין. אכן רבינו הקדוש הוא בחי' הטלית! וזה מה שסבא אמר רבינו זה האבא רבינו זה האמא (- שמו שהאם הולכת תמיד עם בניה וכו' אפלו במקום הטנפת – תורה עח), בחי' מקיפים. ולכן מתאים להבגדים שהם מהמקיפים שיהיה כתוב עליהם נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין מש"כ בספר מלכים (ז:יז) בענין הכיפות שהיו על העמודים יכין ובועז, כמה דמיות להכיפה נ נח).

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כאשר רבינו הגיע לארץ ישראל אחד מהגדולים הפציר בו מאד לגלות איזה טיפה מענין בואו, כמובא כל זה בספר שבחי הר"ן (לא), עד שבסוף רבינו היה מוכרח לענות לו, ע"ש איך שרבינו התלהב מאד, ואז "והשליך הכובע עליון מעל ראשו" – כי הכובע עליון זה עוד שייך לגוף הקדושה, וכמו טלית המיועד לתפילה, שעוד שייך לגוף הקדושה והמעשים של האדם, ועל כל פנים בזה רבינו כבר הראה דרך לזרוק את הכובע, וע' בפרק הקודם. "והתחיל לדבר בלשון זה: הידעתם סוד כונות התפלין? השיב לו הנ"ל קצת כונות. אמר לו: לאו, לא זו הדרך של כונת תפלין, וכיון שאינכם יודעים סוד כונות תפלין, אינכם יודעים סוד ארבע רוחות של ארץ ישראל," כי קדושת ארץ ישראל הוא גם בבחינת טלית, כי ארץ ישראל מקפת אותנו, ועד שבאים להשיג כוונת התפילין איך יכולים להשיג סוד הארבע רוחות של המקיפין? [אכן ק"ק לכולי עלמא, למה לא הקשה רבינו אם הוא יודע כוונת הטלית, שלכאורה הרבה יותר שייך לסוד ארבע רוחות של ארץ ישראל כמבואר בכ"מ, ואולי מחמת שהגדול הזה ביקש להבין בשכלו, אז רבינו היה צריך לנסות להראות לו דרך המוחין והיעב"א]. "ועכשו אתחיל לגלות לכם איזה רמז מזה. ויהי כאשר התחיל לדבר, התחיל לצאת דם מגרונו." דם מגרונו, כי ידוע שרבינו בבחי' עתיק, והגרון של עתיק הוא כתר ושורש של אבא ואימא, שהם המקיפים הנ"ל.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ביפה שעה בשער הכוונות ריש דרוש א' בענין ציצית, שכתב הקדמה לענין ציצית וביאר שטלית קטן וציצית שלו הם, הטלית בחי' יחידה – מקיף ישר, והציצית בחי' חיה – מקיף אור חוזר של העיבור בחי' נפש, וטלית גדול, יחידה וחיה של יניקה בחי' רוח, וכיון שאין לנו שום השגה בהם לכן אין בהם שום קדושה, ואינם נקראים תשמישי מצוה, רק הציציות יש בהם דין תשמישי מצוה. אבל לא זכינו כל עיקר לבחינת טלית וציצית – יחידה וחיה לבחינות גדלות של נשמה חיה יחידה. ואכן רבינו העיד על עצמו שהוא השיג תכלית יחידה שביחידה, ולכן יש כבר להבין שהכיפה עם השם שלו הוא כבר בחי' מקיפים אלו של נשמה ונשמה לנשמה. ויש כבר להבין בענין מה שהכיפה נלבש דוקא על הראש ויש בו רק ציצית אחת באמצע, כי הטלית גדול עד החזה והד' ציצית לשון נקבה מקפת הנוקבה שם, ואילו הציץ על המצח עם הפתילות כמו כובע על הראש, ואילו הכיפה על הראש ממש וציץ אחד עולה מאמצעו, ויעו' בשער הכוונות בריש הדרוש השני בענין הציצית שכז"ל דע, כי מרישא דא"א נמשך חד קוצא דשערי דתליא עד רישא דז"א, כנזכר באדרת נשא בדף קכט ע"א וקלא ע"ב, והנה הוא מאיר במוחין דז"א, ומוציא הארתם לחוץ כנודע, וגם בז"א נמשך מן רישיה חד קוצא דשערי ותליא עד רישא דנוקבא וקוצא דשערי דא"א, הם שערות לבנות (כמו הכיפה של נ נח). ושל ז"א, הם שערות שחורות. כנזכר באדרת נשא בדף קמ"ח ע"ב. ושם בפרשת שלח לך ביאורו, דאית ציץ ואית ציצית. כי ציץ הוא דכורא, והוא קוצא דשערי דא"א ונקרא ציץ דכורא, משום דאיתפשט עד רישא דז"א (והרי האדם הלובש הוא לעומת פרצוף של ז"א), דהוי דכורא וכו', ויעו"ש להלן ד"ה ונחזור לענין ראשון שמבאר ענין המקיף של השערות של מוחין דגדלות דרישא דז"א, ז"ל הם קצרים, והם זקופים מעומד, ואינן כפופים ותלוים וכו' ע"ש ואילו הציצית אינם אלא מבחינת הקוצין שהם מבחי' עיבור דז"א, ויעו"ש להלן ד"ה והנה כיון שכז"ל והם סוד אור מקיף הב' הפנימי, א"כ היה ראוי שהציציות יהיו תלוין באמצעו של הטלית, במקום שמשימין אותו על הראש, ולא שיהיו תלוין בקצוות הטלית הנוגעים על החזה החזה דז"א, אבל הטעם הוא, כי כיון שאור המקיף הזה הוא קטן מן האחר, ולכן הוא פנימי ממנו, ולכן לא נתגלו ממנו אלינו אלו ד' ציציות מלמעלה, אלא בסיום הטלית ע"ש. הרי מבואר שמצד גדלות המוחין דז"א (וידוע שכל מה שז"א מתגדל קונה דמיון יותר לא"א, עד שהט' תיקונים שלו נעשים י"ג מדות) ראוי ציץ אחד, קצר וזקוף, באמצע המקיף את הראש, וזה ממש כדוגמת הכיפה של נ נח, שלא היינו ראוים לו כל עיקר כמבואר שם, רק בכח ובזכות רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

בית המקדש. חורבן הבית ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

בית חדש

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

הקפיד רבנו שלא יבנה שום ב ר ישראל לעצמו בית חדש בחוץ לארץ, וכן נהגו אנ"ש שלא בנו לעצמם בית חדש בחוץ לארץ וכו' (שיח שרפי קודש ב:ב:לה, ג:ב:תקלא, ג:ב:לה).

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בפרשת כי תצא כתוב כי תבנה בית חדש וכו' והרמח"ל בספר אוצרות רמחל מפרש שזה סוד ראש השנה שבונים את המלכות מחדש.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בברסלב יש מנהג שאסור לבנות בית חדש בחוץ לארץ, כולל אומן. אז יש לנו עוד טעם להביא את ציון רבינו לירושלים כבר, כדי לקיים כי תבנה בית חדש דהיינו ראש השנה בירושלים, במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

בני אדם: ע"ה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

בנים. הבנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

בנות:

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

בת בגמטריא: ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

אשה – בא"ת ב"ש תב"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

נשים - הם' מתחלף לב' באלף בית של א"ל ב"ם. הרי י' נב"ש נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

שכל הבנות יהיו נ נח:

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מדוד קופר נ"י מקנדה, שבעת התבודדות בניאגרא פלז (מפלי ניאגרא – גודל הענין ללמוד אצל נהר, עיין ספר המידות ערך למוד, אות מ', ומש"כ שם) שהיה חוזר על לימודו באנציקלופדיה ג'ודיקא, והיה לומד הענין (מס' שבת פ"ב) על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר, והשי"ת הבריק לו שהר"ת של אלו השלושה הם נ'ר שבת, נ'דה, ח'לה = נ נח! וזה רמז חזק שכל הבנות צריכים להיות נ נח!

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשו"ת רב פועלים של הבן איש חי, סימן ט' בטעם למה נשים לא אומרות תיקון חצות, הביא מהרש"ש (נהר שלום דף ע"ב בענין יוה"כ) ששורש הנשים ממלך בעל חנן (-והוא אינו יורד לברר העולמות). והנה חנן אותיות נ נח.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד רמז לזה, ש"בנות יהודה" (עם התיבות והכולל) בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (הבנות נחמן עם התיבות בגמטריא תורה). וגם בפסוק כתוב ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך ה', הסופי תיבות התהןךה עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועמש"כ עה"פ צאינה וראינה בנות ציון (שיר השירים ג:יא).

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד רמז מצאתי, דאיתא בירושלמי (שבת ה:ד) מנין שאשתו קרויה עגלה וכו' ע"ש, והרי עגלה בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל ננח ראשי תיבות נשים נקיון חמץ. כידוע הקפדת נשים צדקניות לנקות בקיצוניות בשביל פסח.

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

נשים יש להם רנ"ב איברים (ד' יותר מהאיש שיש לו רמח), רנ"ב ראשי תיבות רבינו נחמן ברסלבר.

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הבנים הם ממילא נ נח, כי הבנים ע"ה בגימטריא נ נח.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

לבן ובת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

בענין הנסיעה לרבינו, שעוזבים את האשה והמשפחה, ורבים כאילו כואב להם איך עושים דבר כזה, אף על פי שבשביל כסף ופרנסה וכדומה אין שום בעיא שהאיש יעזוב ביתו לזמן ערוך, ואם כן בודאי ראוי לו לילך לזכות בדין ראש השנה. [ואכן עליה לרגל, חיוב רק על הגברים, יראה כל זכורך, ומן הסתם הרבה נשים נשארו לבד בבית]. אכן באמת ראש השנה הוא יום דין, ויש למנוע בתשמיש המטה, ואין זה איסור ממש כמבואר בפוסקים עיין שם, אבל על כל פנים זה לא הזמן. והטעם על פי פשט כי זה יום דין, ועל פי הפנימיות, הרי בראש השנה הראשון, נברא אדם עם חוה, והיא ננסרה ממנו – נתפרד ממנו. ועוד באותו היום היו צריכים לחכות עד הלילה, שהיה ליל שבת, ורק אז להזדווג, והם חטאו והזדווגו כבר בראש השנה, ועל ידי זה בא הנחש וקנא וחשק בחוה, ונתן עצתו ופיתה את חוה לאכול מהעץ הדעת, והיא נתנה לאדם הראשון – וזה היה הסעודה המשפחתית הראשון בעולם, שגרם מיתה וקללה בעולם. על כן בודאי ראוי לנשים לתקן את זה מידה כנגד מידה, ולוותר על המשפחתית הזו בראש השנה, ולשלוח בעליהם לאומן, להצדיק שיש לו הרוח חיים.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

בקור חולים. כל פעם שמבקרים את החולה לוקחים ממנו אחד מששים ממחלתו, אז לפי זה י"ל ש"נ נח" – זה כבר שני ביקורים מרבינו – אז כבר הוריד את מחלתינו ל – נ"ח – 58 מששים.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

ברי ושמא ברי עדיף. עמש"פ בפרשת קרח עה"פ ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה (במדבר יז:יג), ברי אותיות רבי וכו', כי הצדיק עדיף כמבואר ברש"י שם. ועוד כתבנו שם, ברי שמא בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

עוד י"ל ברי, זה בחי' דעת, שמא זה בחי' אמונה, ורבינו ביאר שהאמונה מתחלת מאיפה שהדעת סיים, ואז על ידי הגברת האמונה זוכים לדעת יותר גבוה. הרי, ברי ושמא על גביו, יזכה לברי עדיף.

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

ברכה

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

האם מותר לברך בשם ומלכות שעשני נ נח

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

יותר מפעם אחת שמעתי מי שהוא מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שעשני נ נח. ועיין בפוסקים בטעם למה אנו מברכים בשלילי, שלא עשני גוי, עבד, אשה ולא מברכים שעשני יהודי או ישראל, ואם זה היה מחייב מטבע הברכה להיות, שלא עשני מתנגד וכדו', ויש לפלפל טובה גם על פי הקבלה, כי האשה מברכת שעשני כרצונו, כרצונו זה בכתר, ונ נח זה בכתר. ואף על פי שרבי נתן היה אומר וכותב שאינו יכול לומר רק שהוא אינו מתנגד על רבינו, כי מי יכול לאמר ממש שהוא זכה להיות עם רבינו, ואם כן בודאי נוסח הברכה היה צריך להיות בשלילי, שלא עשני מתנגד, כי אי אפשר בחיובי, עם כל זה נראה לעניות דעתי, שהיום בשבילנו ובפרט בכח הפתק הקדוש עם השם נ נח נחמ נחמן מאומן, בזה באמת כל אחד יכול וצריך להתפאר שהוא נ נח ממש. אכן לכאורה אסור לנו לקבוע ברכה חדשה מעל הברכות שתקנו חז"ל. ואולי יש מקום להתיר את הברכה מדין ברכת שעשה לי נס במקום זה. ולפי זה בודאי יש לברך בחיוב, שעשני נ נח בחיובי.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

ברכת שלום. עיין ערך שאלת שלום.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

בשר. ראשי תיבות: רבינו בן שמחה. ובכמה מקומות הארכנו יותר בזה.

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

גאוה דקדושה

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו כתב (לקוטי מוהר"ן תנינא קכה) שיש בחי' של ויגבה לבו, וכן מצינו בחז"ל שמותר שמינית שבשמינית, וכתיב יפאר ענוים בישועה, וכתיב גדלו לה' איתי. ונלע"ד שהדבוק בהש"י יאיר בו גאות ה', והוא יהיה מרכבה ממש לזה (וע' בספר פנות המרכבה של הרמח"ל שלבוש הגאוה של השם יתברך נעשה על ידי החסידות, ע"ש. ועיין ביחודים של האריז"ל על הפסוק ה' מלך גאות לבש, ורבי נתן מזכיר גם כן את האריז"ל שהגאות על ידי המוחין), וכן מצינו בספר חזיון של ר' חיים וויטל שהיה מתגאה בהשגתו, וכן מצינו בספר ההיכלות שקראו לר' ישמעאל כהן גדול בן גאים, ולכן דוד המלך ע"ה התפלל (תהלים לו:יב ועמש"פ שם) אל תבואני רגל גאוה (ושמעתי מא”א שליט”א שמובא בספרים שהר”ת אתרוג), פירוש הרגל של גאוה, כי הדבקות בהא"ס ב"ה הוא רק ברצוא ושוב כמו שגילה רבינו בתורה ד', והוא ע"כ בחי' חדשה כל פעם, ובהיותה ממש חדש בחידושו בדביקות להא"ס ב"ה אז שפיר קאי, רק הסכנה שימשיך בהגאוה, היינו שיתרגל. א"נ י"ל שהתפלל להנצל מהרגלים של גאות ה', כי ה' גאה גאה ומהפך את הבריאה בהגאוה שלו, אבל זה רק בבחי' הרגלים של הגאוה שלו יתברך. וי"ל אל תבואני רגל גאוה, גאוה שאנשים ירגלו ויספרו עליה, כי כבוד אלקים הסתר דבר כבוד מלכים חקר דבר, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו', שאם הכבוד הוא של השם יתברך אין בני אדם חוקרים אחריה, אבל אם האדם תופס כבוד לעצמו אז העולם חוקרים עליה, ולכן זה דייקא הנקודה הנ"ל שדוד המלך העמיד את תפילתו להנצל מגאוה כזו שהוא כבוד מלכים חקר דבר. ועוד י"ל אל תבואני רגל גאוה, דהיינו שכחה, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק ורם לבבך ושכחת, שעל ידי הגאוה בא שכחה, ודוד המלך התפלל, שאפילו אם לא ינצל לגמרי מגאוה, על כל פנים של ילקה בשכחה ח"ו.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

גאולה

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

בכמה מקומות רבינו גילה שעיקר הגאולה זה דעת (לקוטי מוהר"ן תורה כ, כא, נו) והביא את הפסוק (שמות ו) וידעת כי אני ה' המוציא אתכם. ויש לציין להפסוק (שמות ב:כה) וידע אלקים, שתרגם אונקלוס ז"ל ואמר במימרה למפרקהון ה'.

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

כל הגאולה תלויה ב נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא שטז-שיז. נ נח נחמ נחמן מאומן, זה החתימה הוא הידיעה, הוא מודיע לנו את זה. עוד לא היה חתימה כזו בחיי רבנו, זה רק נתגלה בהפתק הזה, זה התגלות חדש שהוא הוא השיר שיתגלה לעתיד, פשוט כפול משלש מרבע, נ נח נחמ נחמן מאומן. זה התגלות חדש, זה הגאולה, כל הגאלה תלויה בו!

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

אם אנחנו היינו אומרים את זה, אז מי אנחנו? אבל מה שרבנו הקדוש גלה, זה עוד לא אפילו כטפה מן הים, הוא גלה רק מועט מחזיק את המרבה וכו', ע"כ. ועע"ש עמ' קנא ד"ה אוי.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

קונטרס אני נ נח נחמ נחמן מאומן עמ' ס': 'אז הוא מגלה כאן בפשטות, שהוא העיקר הגאולה'

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

'העיקר הוא נ נח נחמ זה דבר קל להגיד וכשאומרים נ נח אז מחזיקים בהשורש של כל הבריאה ושל כל התורה ושל כל הצדיקים, כן נכנסים בעולם אחר רק כשמזכירים שם רבינו ר' נחמן כמו שחתום בחתימה בפתק הזה נ נח נחמ נחמן מאומן'

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

'שיזכיר בכל עת צרה ובכל עת ובכל שעה נ נח, שישיר את זה בשיר בשמחה (איך) זה דבר קל וזה העיקר הכל כי העיקר הוא רבינו ר' נחמן נ נח נחמ נחמן זה פשוט כפול משולש מרובע ועשרה אותיות הם עשרה מיני נגינה שגילה עשרה מיני נגינה שגילה בזה תלוי הכל כל הגאולה רק להגיד בבוקר נ בפה נ נח לשיר בשמחה נ נח ועל ידי זה יתקרבו כולם לרבינו, וזה זה הגאולה, עיקר הגאולה זה רבינו זה השם נ נח זה עיקר הגאולה, נ נח נחמ נחמן מאומן בזה תלוי עיקר הגאולה זה מסוגל לכל אחד בכלל ובפרט כל אחד שיתפלל ויגיד בפה זכות רבינו הקודש יגן עלינו על כל ישראל זכות זכות נ נח נחמ נחמן מאומן....'

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

עוד שם עמ' ס"א: 'נ נח נחמ נחמן מאומן זהו ממתיק כל הצרות וכל הדינים!'

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

'נ נח נחמ נחמן מאומן? מהפך את הכל לטובה!'

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

עוד שם עמ' סב: אנחנו לא יודעים מה זה שזכינו בדורות הללו, זכינו לדעת כזה, לדעת מזה, מהסוד הזה, נ נח נחמ נחמן מאומן יש הרבה לדבר, אבל אני לא יכול לדבר!'

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

'זה כח חדש שלא היה מעולם אבל אנחנו לא זוכים לקבל את זה באמת כראוי, אבל אף על פי כן ה' יתברך גדול מאד ורק להזכיר את השם....'

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

'פלא כזה שלא היה מעולם חדש לגמרי, אם היה כבר, לא היה חדש! זה חדש לגמרי!'

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

'אשרי מי שמאמין בה' ובתורה, אנחנו לא מבינים אבל מאמינים, מאמינים בה' בתורותינו ובתורה, קודם כל רק מה שמאמינים ומזכירים את השם הקדוש הזה, זה ממתיק כל העוונות וכל הכפירות וכל הנפילות, כן, ומחדש חדש הוא עושה אותנו חדש לגמרי!..'

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

'מה? אנחנו שרוים מאד! אנחנו משוקעים בטומאה! אבל דיבור אחד מרבינו הוא מהפך הכל, רק להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן זה מספיק לנו לרפאות אותנו להחיות אותנו לחדש אותנו אם יש ח"ו איזה צער אז תכף לך להגיד השם הקדוש הזה נ נח נחמ נחמן מאומן הוא מהפך הכל כל הכפירות וכל העוונות הכל הוא מהפך אשרינו אנחנו יהודים שאנחנו מאמינים בתורה ובצדיקים.'

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

'מה שיש ח"ו איזה יסורים איזה דבר לא טוב אז זה רבינו הקדוש מהפך הכל רק לטוב, הוא מהפך הרע לטוב! אני לא כלום העיקר, העיקר הצדיק, הצדיק, להגיד רק נ נח נחמ נחמן מאומן זה מספיק להחריב כל הסטרא אחרא כל החושך, זה ענין חדש לגמרי שרבינו הקדוש זכה לזה, בשם הזה מרומז כל מה שעובר על כל אחד מישראל והוא מהפך הכל לטוב!'

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

'יש איתך ח"ו איזה דבר לא טוב זה הכל לטוב נ נח תגיד נ נח נחמ נחמן מאומן, שוין (מילה ביידיש), הוא כבר מהפך הכל באופן אוטומטי רק מזכירים את השם נ נח נחמ נחמן מאומן זה באופן אוטומטי הוא מהפך הכל לטוב, כל הרע וכל העונות וכל הכפירות וכל דבר הוא מהפך לטוב, אל תשכח את זה, תמיד יהיה לך במוח בלב נ נח נחמ נחמן מאומן הוא מהפך הכל'....

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב יש לו תוכניות לגאול את עם ישראל, והשלב הראשון עד העשיר– - זה על ידי שמו הקדוש בשיר כפול פשוט משולש מרובע שהוא השורש של עשרה מיני נגינה, ולכן "נחמן שלב א”י" בגמטרי“ "בשמא נחמן" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

גהנם

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח מציל מגהנם!

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע ששאלו את מוהרנ"ת מה יעשה אם כאשר יגיע לבית דין של מעלה יפסקו לו גיהנם? ואמר שהוא יתחיל ללמוד תורה מליקוטי מוהר"ן ויבואו כל הצדיקים, וממילא יתהפך להיות גן עדן (י"ש תיא, ועיין לקמן, ועיין מש"כ בערך רבי נתן). וכמו כן עכשיו שנתגלה השיר פשוט כפול משולש מרובע, נוכל להיות בטוחים שבכל מקום וזמן שנשיר ונרקוד אותו יתהפך הכל לטובה, ונזכה על ידו להתענג על ה'.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כתבי זה, מתוך מעשה שהיה, הבנתי הענין ביותר עמוק, כי שמא 'האינו מאמין' תומר, מה אפסיד, בשרירות לבי אילך, ואם בסוף אצטרך ח"ו, הרי אז אגיד ואשיר נ נח.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מתוך הנסיון הבנתי שאינו כל כך פשוט. כי הנסיון גופא הוא שלא יהיה האפשרות לומר ולשיר ולרקוד נ נח. תצייר לעצמך שח"ו המשטרה לוקחים בן אדם וצועקים ומאיימים עליו וכו', האם הוא יכול אז להעז לומר ולשיר ולרקוד נ נח. וק"ו ובן בנו של ק"ו בעוצם הדין של גיהנם לא יעלה על דעתו שביכולתו לצאת חפשי אם יתגבר בעזות עצומה וישיר נ נח. אך המאמין באמת, שהלך והצליח כבר בדרכו של השיר הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, גם בעתים החשוכים, יתחזק וישיר וירקוד נ נח, ויצא מצרה לרווחה ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

התרגום באיוב פרק ב' או ג' כותב שחבריו של איוב נתפטרו מגיהנם על ידי שבאו להשתתף בצערו. והרי רבינו התפלל שירגיש הצער של הזולת כמוהו ממש. ורבינו זכה להכח להוציא אנשים מגיהנם.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

כתוב בספר שיח שרפי קודש ה:צד שרבי נתן אמר שאם פוסקים לו גהינם ח"ו הוא יקרא לקוטי מוהר"ן ויבואו כל הצדיקים לשמע המאמר ויהיה שם הגן עדן, והביא שם אפילו הלשון ביידיש, וכבר חקרנו אם כאשר הוא מביא את היידיש זה נותן יותר נאמנות למה שכתוב. אכן רעיון הסיפור הוא נמצא בעולם עיין בספר שיח שרפי קודש – השייך לחסידות קאצק וגור (עמוד 11 ה ראקוץ, תכנת אוצר החכמה) שכז"ל גם סיר הגה"ק החי' הרי"ם זצוקלה"ה בשם הרבי ר"ב (ברוך) זצללה"ה הנ"ל שאמר שאם יפסקו לו בעולם העליון לגיהנם אזי יעלה על גג של הגיהנם ויאמר שמה תורה, ואז יעלו שמה כל הצדיקים שבג"ע לשמוע ויהי' שמה הג"ע עכלה"ק. ועיין מש"כ בערך רבי נתן, איך שזה שייך ביותר לו.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

גיהנם, בגמטריא נ נח. כי נ נח מציל מגיהנם. ועמש"כ בחיי מוהר"ן רכה שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם. עיין בספר סודי רזיי (ח"א ריש אות ו', עמ' לג) ז"ל והם שומרים מה שבלוחות שהן ו' טפחים, ועליהם ו' סדרים משנה ניצולים מגיהנם שכתיב בו (איוב י:כב) צלמות ולא סדרים. הלוח ו' טפחים על ו' טפחים, תעשה ו' רצועות יהי' כל אחד ארוך ו' ורחבו טפח, תעשה כל רצועה לו' חלקים הרי ל"ו טפחים, ועוביין ג' טפחים, ג' פעמים ל"ו הם ק"ח כמנין גיהנם שינצלו ממנה, עכ"ל. וכבר כתבנו במקומו שהכתב והמכתב רמוזים על הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

ושם בספר סודי רזיי (עמ' לו:) ז"ל וכן ג' תפילות מתפללים ביום. והתפילה י"ח ברכות, המתפלל אותם בכוונה ינצל מגיהנם שהיא י' אלפים אמות וח' מאות אמות של הקב"ה כמנין גיהנ"ם מאות אמה. זהו (ישעי' ה:יד) פערה פיה לבלי חק. וינצל מי"ח טריפות, ויכנס בעדן שהוא י"ח מאות אלף שנה אין לא ראתה אלקים זולתך, כמו שאי אדם יכול לראות י"ח חוליות שבשדרה. וכתיב (דניאל יב:ז) וישבע בחי העולם, י"ח אלף עולמות יש להקב"ה שדואה בהן בכל יום והם נעלמים. על כן לעלם י"ח בקרייה שכתיב לעלם חסר שהן נעלמים וכו' ע"ש. וצריך תלמוד איך משוה ח"י שהוא 18 לנ נח שהוא 108.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

בענין גיהנם, לעולם היה קשה לי, מאחר שכל רגע שם הרבה יותר קשה מכל היסורים שבעולם, מה פשר דבר שרשע יפול שם לנצח. ובשלמא להמפרשים שאינו ממש יסורים אלא ענין של בושה שיותר קשה בושה זו בעולם האמת הרבה יותר מכל יסורי עולם הזה, יכולים להבין שלנצח יהיה להם הבושה, אבל יש הרבה מקומות שמשמע שהם יסורים ממש (רבינו כותב שבראש חודש הגיהנם הוא בושה, ומשמע שבשאר ימים הוה יסורים ממש, ומעשה ברבי עקיבא ועוד מוכיחים כן), ואיזה השוואה העונש למעשה רשעות של כמה ימים אפילו שנים.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע"ד שהנפש בעולם הזה הוא גמר השתלשלות משרשו העליון. ולא סתם עושים מעשים בעולם עשיה. ולא כל מי שרוצה לעשות משהו יכול להוציא אותו בפועל. והרשע שמצליח ברשעותו, זה אינו סתם שגוף זה עשה הרשע, אלא ע"כ כל חבל נפשו עד לשרשו רע. וממילא מובן שרשע כזה אין מקומו לנצח אלא בגיהנם.

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

גיהנם. בגמטריא נ נח, ושם הצדיק משותף בשם השם יתברך. ומבואר בכמה מקומות בכתבי ברסלב, למשל ליקוטי מוהר"ן תורה ו, ותנינא ז:ז שאפילו בשאול תחתית השם יתברך נמצא להיות קרוב אליו. והרי כתוב עמו אנכי בצרה, אפילו בצרה של גיהנם. אכן מצאנו שזה עוד יותר מזה, בספר שארית ישראל (קאזניז, על שיר השירים ב:א, הובא בניצוצי שמשון תהלים כג) אמר ר' ראובן אילו לא היה הדבר כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול כי באש ה' נשפט (ישעיה סו:טז) ה' שופט אין כתיב כאן, אלא נשפט. הוא שאמר דוד ברוח הקדש (תהלים כג:ד) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי. (וכבר מצאנו שהשם יתברך אמר הביאו עלי כפרה על מיעוט הלבנה, וכן טענת אליהו הנביא (מלכים א:יח:לז) ואתה הסבת את לבם אחרנית). וכתב המגיד על זה: כמו שכתב בכתבי הר"ש שחקוק זה השם 'אתה' על מצד הצדיקים, שסימן זה מורה שהוא יתברך אתם, ויודע טוב מחשבות בני ישראל. והגם שחלילה באים לידי חטא, הוא מחמת הדחק. כמו שהובא באריכות המשל בספר כתר שם טוב עם הטבעת (הובא בספר בעש"ט על התורה פי' ואתחנן אות ט'), עכ"ל.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אצלנו בכתבי הר"ש כתוב שעל ידי השם 'אתה' הצדיק שצריך לעבור אפילו בהר"ע חדרים חמורים של גיהנם לא ינזק. ואיך המציא המגיד מה שכתב בשמו. ולכאורה המגיד הבין שהצדיק עובר באותם חדרים כדי לתקן ולהעלות נשמות של רשעים, ומזה יש סכנה שינזק, והשם אתה מורה גם על אותו אדם שנוכחו וקורא אותו על עצמו – כאילו הצדיק קורא לו 'אתה', מתייחס אליו, והוא ענין שמלמד זכות עליו שלא חטא אלא מחמת הדוחק.

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

גוים:

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חיי מוהר"ן (אות רנא) כז"ל ולא מבעיא ישראל קדושים אלא כל האמות העולם כלם אני יכול להחזירם להשם יתברך, והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל. אך דיו לעבד להיות כרבו, עכ"ל. ועיין שם אות ו, ז"ל עוד אמר אז כמה דברים וכו' ואז נשבר השלחן מרב העולם שדחקו עצמן עליו. והקפיד ואמר וכי גויים יושבים אצלי על השלחן, וכי עכשו ימות המשיח ישתקרבו גויים לצדיקים כמו שכתוב (ישעיה ב) 'ונהרו אליו כל הגוים', וזה הפסוק שיך להתורה רבי יוחנן משתעי הנ"ל עין שם, כי כך היו דרכו שכל שיחתו וכו' עכ"ל. ומוכח מזה שבסוף הימים הגויים יתקרבו לרבינו, ואם יתקרבו בטח הוא יתקן אותם ויוליכם סמוך לדת ישראל כנ"ל.

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

האם הפתק והשם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן שייך גם להגויים?

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ על הכתוב בפתק מלא וגדיש מקו לקו, מה שאהרן פץ ז"ל שמע מסבא שזה מישראל לעכו"ם.

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בספר ישראל סבא עמ' קמו: ופה רואים בפרוש, בברור, שרבנו הקדוש מגלה כאן שהוא העקר, ומגלה את זה לכל העולם, גם ליהודים וגם לגויים. כי הוא זה, הוא בעצמו זה השיר שיתגלה לעתיד'.

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

ע' ישראל סבא עמ' קמח: נ נח נחמ נחמן מאומן הוא משמח הכל, ישמח כל העולם, רק את הגויים לא. רבנו הקדוש אומר בתורה ב'לק"מ' שהגויים אינם בני אדם כלל, רק חמורים. יש מהם שיודעים מלאכת החשבון ועוד ועוד, אבל אומר רבנו שכלם בהמות, חמורים, הם לא בני אדם, רק עם ישראל הם בני אדם. זה נכתב בספר 'לק"מ', שידעו שהם חמורים.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

'רבנו הקדוש גלה את זה, נ נח נחמ נחמן מאומן, בשביל מי הוא גלה את זה אם לא בשבילנו? הוא גלה את זה בשביל גויים? בשביל בהמות, בשביל חמורים? הוא גלה את זה בשבילנו! הגוים אין להם כלים להבין ולדבר מזה, אולי יהיה להם איזה נגיעה בעלמא, הגוי אין לו כלום, הם לא בני אדם, הם כמו בהמה, פטורה מהכל. בני אדם זה רק אנחנ– - יהודים. כל הגויי– - בהמות! ככה אומר רבנו. הגויים לא מאמינים בשם ובתורה. לא צריכים לדבר אתם, לא צריכים להודיע להם מהשם של רבנו, ע"כ.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קנא: '...יהיה להם כח להתגבר ולעבד השם באמת ולחזר בתשובה, אפילו הגויים. כי רבנו רבי נחמ– - בו תלוי כל הגאולה, והתקון של כל עם ישראל ושל כל העולם. ככה הוא אמר', וע"ש קנב, שע"י ספרי ר' נחמן נעשים מבהמה לאדם.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קס: היה נס. גויה אחת הלכה ללדת, אז הילד לא רצה לצאת, אז היתה שמה אשה יהודיה והיא אמרה לה שתגיד נ נח נחמ נחמן מאומן... והיא אמרה, ותכף נולד הילד!

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

היה מעשה, זה היה בעתון באמריקה. כושית אחת שהיתה חברה באו"ם היא רצתה לראות את הבן שלה והיא היתה מגרשת ולא היה אפשרות. אז אמרו לה שתגיד נ נח, אז היא אמרה. היא אמרה נ נח.. והוא בא. מח– - מחרתיים הוא בא!

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קעח: 'אפילו גויים משוררים את זה'.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' שח: אני הרבי נ נח נחמ נחמן מאומן, אני הרבי של ישראל, אבל לא של גויים. אתם לא שומרים תורה, אתם לא מהאנשים שלי, לכו מכאן!'

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' תטז: יש בזה ענינים נעלמים מאד, אבל עכשיו אנחנו רואים שכל העולם, אפילו חכמי הגויים באוניברסיטה, הם מתפלאים מאד על רבנו רבי נחמן מברסלב, אפילו גויים!

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' תכ: רבנו הקדוש הוא העקר היסוד של כל היהדות, של כל חד ואחד מישראל, וגם כן הוא יתקן כל העולם, אפלו הגויים, זה פלא כזה....ע"כ.

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

והשיטה שלקחתי לעצמי, שאיני אומר או מגלה את השם הקדוש הזה לערבים, רק אם הוא לטובתי. למשל אם ח"ו מתחילים אתי אני אומר להם נ נח (והיה לי כמה ישועות גדולות עי"ז ת"ל). וסתם גוים, איני נמנע מלפרסם השם הקדוש של רבינו, כי רבינו יתקן את כולם, רק שהעבודה שלנו זה לקרב את עם ה', אבל יש גם ענין של תיקון העולם, ולא מבעיא אם אני רואה שהגוי באמת רוצה לדעת מנ נח, ואיני עסוק עם יהודים, בודאי טוב לי ללמדו דעת ה', אפילו סתם לפרסם בגוים, טובה הוא לעולם בודאי.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

שוב נדפס ספר ראות באבי הנחל וכתוב שם (עמ' כה) ז"ל הגויים שואלים למה שרים כל כך נ נח, וצריך להשיב להם שידעו כשיתייהדו ויתגיירו, ע"כ.

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

שכל העולם יעבדו את השם יתברך שכם אחד

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר בליקוטי מוהר"ן (תורה כז) ז"ל כי למשך את כל העולם לעבודתו לעבדו שכם אחד, וכלם ישליכו אלילי כספם וזהבם ויתפללו אל השם יתברך לבד – זה הדבר נעשה בכל דור ודור לפי השלום שבדור וכו' וכו' ואי אפשר לבוא לבחינת שלום אלא ע"י הארת פנים וכו' זה בחינת דרושי התורה שהתורה נדרשת בשלש עשרה מדות וכו' ולפי ההזדככות חכמתו בי"ג מדות אלו הנ"ל, כן הזדככות קול רנתו, זקן – זה קנה חכמה (קידושין לב), הקנה מוציא קול (ברכות סא, זוהר פנחס דף רלב רלד רלה:) וכו' וכשנזדכך קולו אזי על ידי השמעת קולו לבד, בלא דבור הקב"ה מושיעו בעת צרתו בבחינת (תהלים קו) וירא בצר להם בשמעו את רנתם – על ידי שמיעת קולו הקב"ה רואה מי שמצר לו, איזהו עכו"ם מצר לנו. וזהו (דברים כז): באר היטב – בשבעים לשון, שפרושים ודרושי התורה, שמשם תוצאות הקול, על ידם היטיב לנו בכל הלשונות ובכל העכו"ם, בבחינת: ב'שמעו א'ת ר'נתם, ראשי תבות באר, ובאר הוא לשון פרוש ודרוש. ולהדרת פנים הנ"ל אי אפשר לבוא אלא על ידי תקון הברית וכו' ומבחינת קול זוכה לשלום, בבחינת (שה"ש א:א) שיר השירים אשר לשלמה – להמלך שהשלום שלו. ובשביל זה תכף אחר קול רנה של שירת הים זכו לשבת שלום, כמו שכתוב (שמות טו) ויבאו מרתה, ושבת במרה נצטוה (סנהדרין נו). וזה (שמות טו): ו'תען ל'הם מ'רים ש'ירו לה' – ראשי תבות שלום, שעל ידי שירה זכו לשלום. ודוקא במרה קבלו שבת שלום, כי כן דרך השלום להתלבש במרה, בבחינת (ישעיה לח): הנה לשלום מר לי מר – כמו שכל הרפואות הם בסמים מרים, כן השלום וכו' וזה פרוש (בכורות ח) רציצא – בחי' קנה רצוץ, שהם העכו"ם וכו' דמית בביעותה – הינו להמית ולבטל בעותם וצלותם מלבקש עוד מאלהים אחרים, אלא לקרא כלם בשם ה'. היכא נפק רוחא – הינו זאת הבחינה א"א אלא על ידי תקון ברית וכו'. בהינו דעל – בזה שנכנס בו רוח וכו' בחי' תשובת המשקל (איכה ה) זקנים משער שבתו, בחורים מנגינתם, ע"כ.

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שכדי לבוא לשלום צריכים חכמה, ושעל ידי החכמה זוכים לבחינת באר היטב, שהשם יתברך לא צריך לשמוע מילים, רק קול בעלמא, ובזה א"ש מה שמובא במפרשים (מובא בתוס' יו"ט במס' סוטה) שבאר היטב, שדרשו חז"ל בשבעים לשון, כי היטב ברבוע: ה הי היט היטב, בגימטריא שבעים. דהיינו שאפילו כאשר יש בחינת גמגום שאין מילים ברורים רק קול, ה"י עונה ומקשיב, וזה ע"י חכמה דייקא, כי ידוע שאף ששורש האותיות הם באין סוף ב"ה, מציאותם הם בחכמה, וכמו שכתוב, כולם בחכמה עשית, דהיינו ע"י הכ"ב אותיות (שהם ע"י ל"ב נתיבות חכמה). וזה נרמז בהריבוע, שמתחיל באות אחד לבד, בחי' חכמה, וממשיך לבנות את המלה בבחי' קול ושיר פשוט כפול עד שלא השתלשל לבינה שמצרף את האותיות באופן מובן. וכעין זה מבואר בלק"מ תורה ל' ז"ל כי על ידי פתיחת פה של המוכיח נתגלה חכמה, ועל ידי זאת החכמה נתגלה החסד וכו' ע"ש שהחסד הוא ע"י התוכחה, שמבואר בלקמ"ת תורה ח' שהשיר פשוט כפול שלוש רבוע הוא בחי' תוכחה, הרי מבואר שבפתיחת הפה בעלמא, באות אחד, בבחי' חכמה, מתחיל התוכחה, של הריבוע (רק שבתורה ל' שם מיירי בתוכחה שיכול לבזות שומעיו, משא"כ השיר פכש"ר, ועדיין צ"ת).

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

[וי"ל שענין השירה, שרבינו מפרש שע"י השירה מגיעים לשלום שכולם מדברים זה עם זה עד שעובדים את הש"י שכם אחד, יתכן שאנשים מדברים זה עם זה עדיין יש הפירוד שכל אחד אומר את שלו, למעלה ממנו שירה שכבר הם אומרים ביחד אותו דבר, וזה ממש בחי' שלום, שכם אחד.]

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

הרי ש'נ' זה בחי' נ' שערי בינה, בחינה הדרת פנים זקן, ושעל ידיה יש קול השירה של הריבוע, ועל ידי השירה יש שלום. וזה בחי' 'נח'.

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

וכדי להגיע לכל זה צריכים תיקון הברית, וצריכים לעשות תשובת המשקל, וזה בחינת 'נחמ' בחי' וינחם ה' לשון חרטה ותשובה. ואז יש בחי' 'נח-מן' שהיכא נפק רוחא בהינו דעל, שמעלים את הקדושה ומכניסים השלום. ועל ידי יש זה כולם באמונה אחת, 'מאומן'.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

וזה 'הנה לשלום מר לי מר' שמוסיפים מר לי' – להיוד, ועוד מר, מר לי' מר, מרימר, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

גוף ונשמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

גיוס. עיין חיילים.

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

גילוי

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

התגלות מלכות דקדושה בכל תוקף

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטיי מוהר"ן תורה מט רבינו גילה ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע שהוא בחי' תשובה, מי עם זאת עולה, שהד' נעשית ה', ה' בחי' ד' עם י', ד' זה שיר פשוט כפול משולש מרובע, וי' זה עשרה מיני נגינה. וזה הכבוד של השכינה בחי' שרה על כל העולם. וזה בחי' תכלת ובחי' נעים זמירות ישראל, שמצד אחד התכלת אכלי כלא ושצי כלא, כי על ידי התגלות מלכות דקדשה יתבטל מלכות דסטרא אחרא, אבל ישראל הדבוקים בה יקבלו חיותם ע"ש.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כבר כתבתי ב"ה כמה רמזים יפים ששרה מראה על השיר של נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ש (פרשת וירא יח:י ועוד).

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

והנה התשובה של מי זאת עולה – מי עם זאת עולה: מי = נ, עם ע"ה בגמטריא נ נח עם האותיות. זאת בחי' נחמ כמש"כ זאת נחמתי. עולה, זה נחמן, כי הנ' עולה להיות ן' (גם עולה בגמטריא נ נח עם האותיות). והאותיות שקודמים להסופי תיבות, מעאל, עם הכולל, בגמטריא מאומן עם האותיות.

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

מי עם זאת, אותיות עז תמימא, תמימא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, גם ע– - שהוא בחי' הצדיק (לקוטי מוהר”ן כז:ו), ע' פעמים ז' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד, מי זאת לב – כי אלו בחינות של הלב, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והתיבה עם, של מי עם זאת, בא"ת ב"ש, ז"י, שזה החלל ימין של הלב ועוד אחד שמתגבר על צד השמאלי.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו מפרש שם את הפסוק (במדבר כח) ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעית ההין. בלולה – בגמטריא סבא

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

גלות. בילקוט תהלים על הפסוק (תהלים ט:יד) חננני ה' ראה עניי משונאי (הובא בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא סוף פרשת חיי שרה), ג' נוני"ן על ג' גליות, שכל נ' מורה על גלות אחד, עיין שם. ולפי זה, הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן, הם מרמזים על הד' גליות, והן' על גלות מצרים שהיא ראש לכל הגלויות.

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

גמטריה. גמטריה ע"ה בגמטריא רבינו, אי נמי, רבינו ע"ה בגמטריה בגמטריה.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

אחר שCNN הראו כמה דקות של ההפצה של הנחמנים בגבול לבנון, נפל במוחי שאם קוראים אותם מימין לשמאל י– - נ נח. (גם לבנון, משמאל לימין, ן', ונב = נח, היינו ל נ נח).

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

גן עדן

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

רבנו הקדוש אמר 'יש לי נגון לזמר לעתיד לבוא, שהוא יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים' (חיי מוהר"ן אות שמ, ועיין שם עוד). והסבא אמר שזה השיר נ נח נחמ נחמן מאומן! [דהיינו איך שתאמר את זה הוא שיר, וכמו שמצינו שהתורה הקדושה נקרא שיר ורנה, ואיך שתאמרה את התורה נחשב לשירה]. נמצא שכאשר אומרים נ נח נחמ נחמן מאומן זה בעצמו בחי' עולם הבא!

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

עדן - בריש ספר זיז שדי, עדן בגמטריא קכ"ד עיין שם. ומה שכתב שהוא בגמטריא ע"ב ב"ן, עיין ביחוד היראה לרמח"ל שב' שמות אלו הם סוד החלום וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב:י), ובריש תהלים כתיב והיה כעץ שתול על פלגי מים, הרי שאותו נהר בחי' פלגי מים. פלגי ע"ה בגמטריא עדן. וכבר כתבתי על מספר זה במקומות אחרים (ובכללם, פעמיים פלגי בגמטריא שם אמי, חוה ברכה, נשמתה עדן. ועוד כפליים וכו').

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

גרפיטי. עיין ערך כתיבת נ נח.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

דבור. עיין ערך אמירת נ נח.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

דביר. הוא המחיצה, אמה טרקסין המפסקת בין ההיכל לקודש הקדשים (מלכים א:ו:טז ברש"י, מלכים א:ו:כ). והרי רק דרכו נכנסים לקודש הקדשים, וכמש"כ (מלכים א:ח:ו) ויבאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אלא קדש הקדשים, וזה מה שסבא ישראל – רבי ישראל דוב בער, ראשי תיבות דבי"ר, אמר שהוא הגשר לרבינו הקדוש, קודש קדשים.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

דופק

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח דופק ומזכיר לאדם עבודת השם יתברך!

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

על פי תורה קס בלקוטי מוהר"ן ז"ל הדפק דופק ונוקש באדם: לפעמים הוא נוקש באדם ומזכיר אותו לעבודת השם יתברך,בבחינת (שיר השירים ה): "קול דודי דופק", ולפעמים הוא מזכיר את האדם לעברה, חס ושלום, כי הדפק בא מן הנשימה, והנשימה בא מן האויר על-ידי הדבור, וכפי הדבור כן נעשה הדפק אם לטוב או להפך, עכ"ל.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה דפק, זה שם ע"ב באחוריים, קול ע"ה גמטריא מאומן, דודי, זה בחי' שהד' נעשית ה– - דו, ויש את השיר כפול משולש מרובע שהם י– - די. והרי הסוד של קול דודי דופק הוא נ נח נחמ נחמן מאומן! אם זוכים לדיבור הזה, אז זוכים לקול דודי דופק לטובה.

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

דין. האריז"ל גילה שיש שני סוגי דינים ש"ך ופ"ר. ולפעמים אנו עוסקים להמתיק שני הסוגים ביחד, כמו בריש שמונה עשרה באדנ"י שפתי תפתח, מכוונים שהשפתים הם המוציאים את ההברה של אותיות בומ"ף, בומ"ף בגמטריא פעמיים די– - "דין דין" דהיינו הש"ך דינין והפ"ר דינין. ויש להמתיק שניהם על ידי רבינו.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ך בגמטריא רבי נ נח. פ"ר, עם הה' אותיות מנצפ"ך, בגמטריא נחמן מאומן.

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל דהרי ש"ך ופ"ר ביחד עולים ת"ר. ועוד י"ג תיקוני דיקנא, שהם התיקונים של הפנים, וי"ל שהדינים לא שולטים על הפנים אלא הי"ג תיקוני דיקנא. והרי ביחד תרי"ג.

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן (גם כן עולה תרי"ג, בצירוף הנקודות והכוללים).

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

דמיון – עיין מש"כ בתהלים צד:יז. ועיין חלק ה' מאומן ערך מטריקס.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

דעת. ידוע שדעת כולל כל הג' מוחין. ולכן ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, בגמטריא אלף תע"ג, האלף חוזר להיות א', הרי דע"ת.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

דף יומי

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

לפני כמה שנים קבלתי רשימות שכתב איזה חבר ממה ששמע מסבא ישראל, וראיתי כתוב שם שסבא ישראל אמר לו שהוא יכול ללמוד דף אחד של גמרא כל יום. וקצת חשוב לדעת בדיוק באיזה שנה זה היה, כי נפקא מינה גדולה יש, אם באותה עת יצאו כבר איזה הוצאה של ביאור הגמרא כמו שיש היום – ומן הסתם כבר התחילו הביאורים לצאת לאור קצת, וגם היה אפשר להשיג הקלטות של שיעורי הדף יומי. כי כבר הארכתי במקומו שלפי הרמב"ם ולפי המקובלים אין ענין לרוב העם לעסוק ולטרוח בבירור הסוגיות, אלא עליהם מוטל ללמוד ההלכות הנצרכים להם. אכן כיון שיש ביאורים שמאד מקילים את הלימוד, ובודאי כל הסוגיא שייך גם להלכה למעשה, הרי כבר יש ענין לכולם ללמוד קצת את הגמרא עצמה. ועל זה סבא הגדיר שדף אחד ליום הוא מדה סביר.

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סדר הדף יומי התחיל בשנת התרפ"ג ע"י ר' מאיר שפירא, שנה אחרי שסבא ישראל קיבל את הפתק הקדוש בכ"ג תמוז התרפ"ב אצל רבי מאיר בעל הנס. מאיר מאיר לגזירה שוה, שפרא בגמטריא פתקא. והענין כי רבי נתן אמר (עלים לתרופה) בשעת הסתלקותו, ז"ל כשעזרא הסופר מסתלק וטרפה פסול מתגבר כמו שיש היום אלפים ורבבות טרפה פסול, אבל אני מקוה שדף אחד מספרי רבנו יהיה תקון לכל ע"ש. עזרא הסופר הוא שתיקן וקבע עתים לתורה (נוסף על תקנות של משה רבינו). ודף אחד של רבינו יהיה תקון לכל, ולאחר שסבא קיבל הפתק הקדוש, בודאי זה עיקר הדף, אבל כל דף במשמע. וסבא ישראל אמר שיהיו ישיבות שילמדו רק ספרי רבינו – שוב מצאתי שזה כבר אמר מוהרנ"ת בסוף ספר אבניה ברזל ז"ל אמר, אברהם אבינו ע"ה כשישב עם אנשים שקרבם תחת כנפי השכינה, היה אומר להם, תדעו שכל הארץ הזאת ינחיל השם יתברך לזרעו. כן אני אומר לכם, תדעו כשיבא משיח צדקנו יהיה נעשה ישיבות מספרי רבנו ז"ל, עכ"ל. וכבר הארכתי לבאר במקומו שלפי דעת רבינו העיקר בתלמוד תורה הוא הפנימיות להשיג ידיעה והכרה בהשם יתברך, וזה צריך לקחת כל כוחות האדם, עד שיצטרך ללימוד הגמרא לבחינת שינה ונייחא להמוחין. ולכן לאחר שסבא ישראל כבר קיבל את הפתק הקדוש שהוא הדף העיקרי של ספרי רבינו, אז לשנה האחרת התחילו וקבעו לימוד וסדר הדף יומי. כי על ידי הפתק הקדוש יש יכולת גם היום – ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ (הושע ו:ג), ויבא כמו הגשם, שהפתק רבינו הוריד מן השמים, ועל ידו אנו יכולים לרדוף אחרי ידיעת השם, ואז כמלקוש יורה ארץ, מלקוש הוא הגשם המאוחר, מלקוש עם האותיות בגמטריא תלמוד ע"ה, בחינת הוראה, יורה ארץ, ארץ בחינת הלכה למעשה בארץ. ומילת לנו הולכת על כמלקוש, שהוא בחי' לינה ושינה, אחר הגשם שהוא עיקר השגת פנימיות התורה, בחי' כשחר נכון מוצאו, לא בחי' תלמוד בבלי שהוא בחי' לילה, בבחי' במחשכים הושיבני כמתי עולם [ובמסכת סנהדרין ק: כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד].

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

דרישת שלום. עיין ערך שאלת שלום.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

הגזמה. אל תגזים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

הגנה

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המידות, מריבה קא – בשעת מלחמה צריך להכין כלי מלחמה כנהוג, והקדוש ברוך הוא יעשה מה שברצונו, ואין לסמוך על הנס, ע"כ.

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור, ראשי פרקים מן האותו והמופתים שנראו מאדמו"ר זצ"ל יד – פעם אחת בנסיעת רבנו ז"ל ממעז'יבוז' לברסלב וכו' בהודע הדבר להמתנגדים, ובכן ביום זה יצאו מחוץ לעיר ומקלות בידם בכדי להכותו. כששמעו אנשי שלומנו דבר זה עשו גם המה כמותם ומקל איש בידו בכדי להציל את רבנו ז"ל מידיהם. ושתי החבורות עמדו על הדרך וכו' עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור כו – המעשה מאלכסנריווקי וכו' שפעם אחת היה רבנו ז"ל בחרף על ברית מילה ובא איש אחד וקבל לפניו אודות בתו אשר פתה אותה ערל אחד להמיר דתה רחמנאלצלן ונאבדה, וכבר חפש אותו בכל הכפרים ולא מצאה. ויאמר לו רבנו ז"ל שנמצאת אצל הכמר דעירו, אשר לא עלה על דעתו שהכמר יעשו לו זאת, יען כי חי אתו בטוב מאד, ואמר אל רבנו ז"ל איך הולכים לבקשה. והשיב לו שיסעו שני אנשים תכף עם עגלת החרף סמוך לבית הכמר ובתו תעמד בחוץ, וכשתראה אותם תכף תתרצה לנסע עמם לביתה. וכך הוה. ואדמו"ר ישב עוד על סעדת ברית מילה. וכשנודע הדבר להערלים דשם, לקחו מקלות וקרדמות לילך ללחם עם היהודים אשר לקחו את נערה מבית הכמר ולקחת בחזרה בחזקה, ונפל על היהודים פחד גדול. ואמר רבנו ז"ל שלא יפחדו רק יקחו בידם גם כן מקלו ולצאת כנגדם ויפחוד הערלים מהם וילכו להם, וכך הוה. כשראו הערלים את מעט היהודים יוצאים כנגדם גם כן במקלות הלכו להם, אף שלא היה שום דרך הטבע לזה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בשני המעשיות האלו מספר כוכבי אור, יש בהם מענין שמד (כי כאשר המתנגדים הולכים להכות את רבינו, בחינת משה רבינו שעומד בין שמד לרצון, בודאי יש בזה משום שמד).

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע בעולם הישיבות בשם ר' אלחנן וסרמן ההבדל בין פורים, שהיתה גזירה על הגוף, ולכן היהודים לא התכוננו ללחום (-רק בסוף כאשר ניתן להם רשות), לבין חנוכה, כאשר הגזירה היתה על הנפש, להעביר על הדת, זה 'מעשה שטן' ולא 'מעשה ה'' ואז יש ענין של מסירת נפש לצאת וללחום ממש. ור' אלחן סיפר בשם החפץ חיים – 'יהודים שגו, בשעה שהתחילו גזירות היבסקים, היו היהודים חייבים לצאת נגדם למלחמה במסירות נפש. נכון, יהודים רבים היו נהרגים. אבל כוחו של השטן היה נחלש. אך כאשר לא מצא מי שימסור נפשו במלחמה, נתחזקו היבסקים', והם האריכו בזה. אכן הקמת היבסקים 1918? לכאורה היה קצת אחר שנפטר ר' ישראל קרדונר, וסבא ישראל היה עוד בחינוכו בדרך לקבל את הפתק הקדוש בשנת 1922. והם היו בארץ ישראל. ובכלל חסידי ברסלב היו בדעה חזקה כבר אז שעל כולם לעלות לארץ ישראל. ולכן אין סיבה ללחום נגד השמד, אלא לברוח לארץ ישראל.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ראיתי בשם ר' מנחם זמבה בזה"ל 'לא היינו צריכים ללכת בעצמנו אל ה'אומשלגפלץ', שממנו שילחו יהודים לטרבלינקה. השלינו את עצמו בדמיונות שווא. היינו צריכים להזעיק את העולם, ועכשיו אנחנו צריכים להתנגד.' ועוד אמר 'יש דרכים שונות לקידשו השם. בזמן שניסו להכריח יהודים להשתמד, להמיר את דתם, עצם מיתתם הייתה קידוש השם. אבל היום הדרך היחידה לקידוש השם היא ההתנגדות החמושה.' ניצול שואה אחר שמע אותו אומר – 'צריך להתקומם, להתנגד במעשה, בנשק ביד'. הרב גם תרם כסף רב לוועד ההתגוננות שקם בגטו, ע"כ ראיתי מובא בשמו, ותמוה הוא, כי כל יהודי שנהרג אפילו לא על שמד, רק משנאה וכדומה, נחשב קידוש השם, כידוע. וגם לכאורה הדברים סותרים הכלל הנ"ל מר' אלחנן, שדוקא כאשר יש סכנת שמד אז יש ללחום. אכן בענין המרידה והמלחמה שהקימו היהודים בגטו ורשה, גם האדמו"ר מראדזין נכנס בעובי הקורה, עד שהלשינו עליו, ומסר עצמו להירג הי"ד.

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

שיח שרפי קודש ב-תשעב – בשנות המחלקת הגדולה, היה פעם בראש השנה שהתפללו אנ"ש כשתריסי בית הכנסת סגורים, לרוב פחדם מזריקת אבנים וכדומה, לאחר התפלה הבחין מוהרנ"ת שאין אנ"ש הולכים לביתם כנהוג, ושאלם מוהרנ"ת על זה, אמרו לו, שמפחדים לצאת החוצה מחמת שנסאספו המתנגדים בחוץ לעשות שפטים במתפללים, מוהרנ"ת היה נוהג בראש השנה להניח תחת המעיל את השטריימל של רבנו ולהתפלל עמו, הלביש מוהרנ"ת את השטריימל של רבנו ויצא לחוץ, ותיכף ברחו המתנגדים, ויכלו אנ"ש ללכת לדרכם, ע"כ.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורי ר' משה גלידמאן: ר' שמעון תלמיד רבינו ז"ל היה כידוע מתבודד גדול והיה הולך ביער כדרכו תמיד והיה לוקח איזה סכין קטן, פעם כשהלך ליער עמד לפניו דוב כדרך הדובים כשעומדים מול אדם לפני שהורגים אותו, ור' שמעון היה אז באמצע התבודדות ולא ירד ממנו אז הישוב הדעת (כי התבודדות זה סגולה לישוב הדעת) ופשט את הפעלץ (בגד חורף), וסובב על ידו וידו נהיית עבה וחשב בכך הדוב לא יכול להזיקו בפרט שיש לו סכין וכך הווה הדוב קפץ עליו והכניס ר' שמעון מיד את ידו לתוך פיו ועם הסכין שבידו חתך לו את הפה וחלק מפניו של הדוב עד שנפל ומת, בהגיעו לא"י והמשיך דרכו מאז ומתמיד להתבודד התנפלו כנופיית ערבים והצליח להתגבר עליהם אך מהמכות נחלה ומת, ע"כ. אכן ראיתי ביקורת מאנ"ש שלא היה לו לצאת עם סכין, וזה גרמא לו שהיה צריך להשתמש בו.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

ימי שמואל א:סד – פעם אחד הלך רבי ישראל דב בעצמו לטבל שם, ובאו שני בחורים ערבים והתחילו למרוט זקנו ולהכותו, אבל בין כך באתי גם אני, והכיתי אותם עד שברחו, ע"כ.

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

הוה: עמש"כ בערך זמן.

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

היזק

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך כתיבת נ נח – גרפיטי.

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

האם מותר להפריע ולהעיר אנשים ע"י אמירת נ נח?

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

הענין של נ נח, הוא ענין של השופר של משיח (וכמו שמפורש בליקוטי מוהר”ן עה”פ הרם כשפ”ר קולך, ר”ת פ'שוט כ'פול ש'לוש ר'בוע), וכמו שבודאי מוטל על משיח לתקוע שופרו, כן העיקר שכולם ישמעו השיר הזה בכל אופן. ושמענו סיפורים מסבא ישראל שאמר שדייקא הוא רוצה להעיר את העולם. ובמקום אחר כתבנו שיש בזה מצוה של והלכת בדרכיו, כי הקב"ה מכונה המעורר ישנים והמקיץ נרדמים. וכל הקולות – הן של צעקה, הן של אנחה, הן קול שופר, הן קול זמרה, כלם הם בחינת עזות (לקוטי מוהר"ן תורה כב). ועם כל זה, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, וכל ערום יעשה בדעת.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

והנה למשל בכותל המערבי, שיש כמה מנינים קיימים בכל עת, ורוב האנשים מתפללים דיקא בדרך שבו יצטרכו אחרים לעבור עליהם, וכו' וכו', לא תהיה אמירת ושמיעת נ נח להפרעה גדולה מכל מה שבחרו. אבל במקום שיש אנשים שהקפידו להתפלל בלי הפרעות, יש לומר נ נח רק בזמנים שלא יעכב כוונתם, וק"ל.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

ועכ"פ ע"י נ נח נחמ נחמן מאומן, מעלים כל התפילות, ולכן אפילו שיחשבו שזה מפריע ויקפידו, באמת זה חשוב מאד להם ועוזר להם הרבה, ורק ע"י הנ נח תפילתם ועבודתם עולה מעלה.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בליקוטי הלכות (או"ח בית הכנסת ו:ט) שכז"ל ועל כן כל מי שעוסק בבנין הבית המדרש ותקונו וקיומו, או כל אלו הנכנסין לבית המדרש וכונתו בשביל עצמו בשביל כבודו ח"ו, הוא פוגם מאד כנ"ל, בפרט כשבאים ח"ו לכלל מחלקת על ידי רדיפת הכבוד של כל אחד ואחד שכל אחד רוצה שהוא יהיה מראשי הקרואים לספר תורה ויעלה לששי וכו' וכו', כמצוי הרבה כל זה בעוונותינו הרבים, מכל שכן וכל שכן כשחולקים על יראי ה' האמתיים הנמצאים בכל בית המדרש החותרים ומתיגעים להתפלל בכונה עד שמכרחים להגביה קולם לעורר הכונה, ושאר העם לא די שאינם מיגעים עצמם בזה להתפלל בכונה והם טרודים במחשבתם בשעת התפלה בכל מיני שטותים ובלבולים שלהם במשא ומתן וכו', כאשר הם יודעים בנפשם, אף גם הם חורקים שנם וגוערים על המתיגעים להתפלל בכונה ומבלבלים אותם מן הכונה, והם עוסקים בדברים בטלים ושיחות חלין בשעת התפלה ובשעת קריאת התורה וכו' ומבלבלים התפלה. ועוד הם מחציפים פניהם ואומרים שאלו היראים המגביהים קולם בתפלה הם מבלבלים אותם מבלבול מחשבות רעות שלהם. וכל אלו וכיוצא בהם הם בכלל מחריבי הבית הכנסת ובית המדרש וכו', כי עיקר חרבן בית המקדש היה על ידי שנאת חנם שנתרבה על ידי רדיפת הכבוד של כל אחד וכו' ועל ידי זה כל אריכת הגלות, עכ"ל. וכמדומני שדיבר על זה בעוד מקומות.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

ואיני מקנא כלל למי שאומר שדברי קדושה מפריעים לו, ולא תהיה חלקי עמהם חס ושלים, יהיה איך שיהיה (דהיינו שאפילו לפי מה שמבואר בליקוטי מוהר"ן שלפעמים אפילו קול דקה מאד יכול להאביד המחשבה, עם כל זה לא טוב הוא שיתלונן על זה שהיה דיבור של קדושה), ובפרט השיר הקדוש הזה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

היכל בשש"ק ב:עד כז"ל רבנו אמר שכשיחפשו אותו בעולם האמת ידעו שהיכלו שוכן מול היכלו של הרב הקדוש רבי ברוך, אולם היכלו משנה את גווניו בכל עת, כי כפי התורות שאומר כך משתנה ומתחלף מראה וגון ההיכל, עכ"ל. והנה הספר הזה מוחזק להיות מלא דברים כוזבים, ואפילו הדברים הנכונים נכתבו בצורה מוכזבת. והדיבור הזה צריך למצוא מקור נאמן לדייק מה בדיוק רבינו אמר, כי רבינו עלה למעלה לגמרי מכל בני דורו, ואם היכלו נמצא ביניהם זה אינו אלא כמין השתלשלות למטה ממקומו. וצ"ע. ואם באמת כן, למה נשתלשל רק עד מקומו של ר' ברוך ולא יותר למטה. ואולי י"ל כי ר' ברוך לחם נגד "הרב", וע"כ רבינו היה צריך לקבוע מקומו למעלה מהנ"ל (ועיין ליקוטי מוהר"ן סב:ב על השתלשלות היצר הרע ממחלוקת דקדושה).

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

אכן הרי רבי שמעון פעל אצל רבנו ז"ל שיזכה לשמש אותו אחר מותו (חיי מוהר"ן תקלד), וצ"ע שהרי אפילו שרבי שמעון זכה למה שזכה, אבל לכאורה לא השיג צדקות כזה בבחינה של רבינו שעבר ועלה על כל הצדיקים שבכל הדורות, ועם כל זה זכה שיהיה משמש לרבינו בעולם האמת, ולכאורה ע"כ כנ"ל שענין של רבינו משתלשל ויורדת למקום שגם שייך לשימוש של רבי שמעון.

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה קצא ז"ל דע שאפשר שישב אחד אצל חבירו במקום אחד בג"ע, ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות, וחבירו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג, ע"ש. וקשה להשוות הדברים, כי תורה קצא לכאורה מדובר באקראי, אבל בקביעות לא יתכן שישבו ביחד שנים שאינם שווים זה לזה. ועוד שבתורה קצא מדובר בהשגה של הלב ע"ש, כי ולב מלכים אין חקר ע"ש, אבל כאן אינו מדובר אלא בההיכל [ואע"פ שהיכל הקדשה שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב – ליקוטי מוהר"ן נט, עכ"ז אינו הלב עצמו אלא בית לו. וכן בכתבתי האריז"ל הלב כנגד אוהל מועד הנקרא היכל ומקדש – כי שם המנורה והשלחן והמזבח להקטורת].

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

הלכה

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שמוהר"ן היה מקפיד ונזהר מאד על קיום השו"ע והזהיר וציווה שילמדו הלכה כל יום חק ולא יעבור יהיה מה שיהיה כי זה השארה לעוה"ב וכו'. וגם פעם שמע מוהר"ן שני אנשים מפלפלים בתורתו וחייך וא"ל תאמרו מה שתרצו אך לא תטה כחוט השערה מהשו"ע. והנה בחיי מוהר"ן (שמג. מעלת תורתו ד') כז"ל אמר אלו לא היה יוצא זה הספר לעולם, הינו הספר לקוטי מוהר"ן, היה נעשה ענין אחר, כי כבר היה לו חשק כמה פעמים לעשות הלכות פסוקות על השו"ע לבאר כל דין ודין בהלכה פסוקה או להציג הלכה כדברי מי מהפוסקים אצל כל דין ודין. אך עכשיו שיצא זה הספר לעולם לא יהיה ענין הנ"ל ע"כ. ולא ביאר הענין כלל, ולמה תלוי זה בזה.

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות היה נלע"ד ע"פ המחל' במס' שבת אם עתידה תורה להשתכח מישראל ח"ו, והרשב"י הבטיח (לשון רש"י עה"ת, וכן ע' בריש ס' ליקוטי מוהר"ן ובמפרשים שם) שלא ישתכח, והגמרא שואלת א"כ איך יפרש הפסוק וכו' ומיישבת שלא ימצאו הלכה ברורה וכו' ע"ש. נמצא שמי שמקים ההבטחה שלא ישתכח תורה מישראל מן ההכרח שמפסיד בענין זה שלא יכול להמציא ההלכה ברורה, והבן [ומזה כבר יש לנטות קווים להבין למה אין הלכה תמיד כמו רבי שמעון אף על פי שהוא מרא דספר הזוהר, ועוד יבואר לקמן שבאמת היה צריך להיות הלכה כיחיד – כהצדיק, אבל בגלות צריך להיות הלכה כרבים]. אכן אכתי צ"ב בהבנת הדברים.

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

ובעזה"י אולי נוכל לפרש - ובהקדם דברי הרמח"ל בהקדמה להע' תיקונים שלו (שהם להשלמת הע' תיקונים של התיקוני זוהר, כי התיקו"ז הם על בראשית - מעילא לתתא, והתיקונים של הרמח"ל הם לעיני ישראל - מתתא לעילא (וזה הסוד של הסבא - ישראל בר-אשית)) ע"ש עמ' ח' ד"ה ואית רבים מסט' דתלת אבהן וכו' כדין אתמר בה אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה (ברכות ח.) ורזא דמלה יחיד ורבים הלכה כרבים (ברכות ט), דצדיק איהו יחיד, ובזמנא דגלותא איהו לא יכיל לאקמא לה לשכינתא וכו' אצטריך צדיק לאתטמרא מינה דלא לאתחזאה וכו' ולזמנא דאתי טוב שכן קרוב (משלי כז:י) דא צדיק, דביה וה' שוכן בציון (יואל ד:כא) דכדין איהו קרוב. אבל השתא יוה"כ וכו' ע"ש, ובעמ' ט' ד"ה ועוד כז"ל ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א:יח:יד) דגלי מסכתא (עירובין נג.) וגרים לצדיק לאנהרא לשכינתא, דבג"כ וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום (סנה' צג:) ודא שכינתא דאתמר בה הלכה כרבים ואלין אבהן, ואיהו צדיק יחיד דשקול כרבים, דאיתמר ביה שקול זה כנגד כל העולם כולו (ברכות ו:), ע"כ [ואולי זה הסוד במה שאמר רב יוסף במסכת עירובין (עה:) מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי, ודוק]. שוב מצאתי בספר ראש יוסף (קיטן תע"ז, שבת לא., רבי יוסף ב"ר יעקב מפינטשוב אב"ד סעלץ וטיקטין) שכז"ל ח"ו שתורה מוחלפת, אך הפירוש הפסק הלכה יהיה להיפוך מה שאנו פוסקים היום ארבים דכתיב אחרי רבים להטות, ואחר כך יהיה הפסק כיחיד כמו למעלה כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

והנה דוד המלך ע"ה אמר בתהלים 'ואני תפלה' שמהותו תפלה, וא"כ ע"כ גם תורתו שגלי מסכתא, והלכה כמותו וכו' נובע מתפלה. וזה ע"ד שאי' במס' ברכות (כא.) הלואי שיתפלל אדם כל היום [דקי"ל להלכה בכמה מקומות, למשל לענין מי שיש לו ספק אם התפלל או טעה, אומרים להתפלל עוד הפעם, דהלואי שיתפלל כל היום, וכן בעוד כמה מקומות], וזה הלכה פסוקה שהיא גופא אינה אלא תפלה - הלואי וכו', ודו"ק היטב.

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נתן כתב כמה פעמים שהתורה של רבי שמעון בר יוחאי הוא בחינת עתיקא סתימאה, שזה בחינת תפילה.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ידוע שעיקר הענין של מוהר"ן הוא תפלה (ליק"מ תנינא סי' צג), וכן אמר פעם שבגלל זה כל המחלקת עליו דאי' בברכות (דף ו:) כרם זלות לבני אדם (תהלים יב:ט) וברש"י שם שתפלה היא דבר העומדת ברומו של אדם ובני אדם מזלזלין בה. ולכן הס"ת של כרם זלות לבני אדם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע' בסה"ק השתפכות הנפש באריכות.

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

ושם אות פו הביא מס' ליקוטי הלכות (הלכות אונאה ג:ד) ז"ל אמרו רז"ל (תנחומא פ' שופטים, ילקוט ישעיה תצט) גאולה הראשונה היה אחריה הפסק. אבל גאולה אחרונה לא יהיה אחריה הפסק. כי גאלה ראשונה הוא בחי' תורה, כי אז זכו ישראל לקבל את התורה, וגאולה אחרונה הוא בחי' תפלה, שזה עיקר בחי' דוד ומשיח. וזה כל ענין החמשה ספרים שבתהלים שהם כנגד חמשה חומשי תורה (ואגב הס"ת של הפסוק הראשון שבתהלים, בחילוף הך' לב', הוא בראשית). כי כל תפלותיו של דוד, שהוא ספר תהלים, שכלול מכל תפלות ישראל, הכל הוא רק בשביל שיזכה לקיים את התורה בשלמות, ורק עי"ז זוכין לגאולה שלמה שאין אחריה גלות, ע"כ.

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בס' חיי מוהר"ן (אות שמו) ז"ל: נשמע מפיו הקדוש שאמר שהספר הקדוש שלו ליקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה וכו' ע"ש. והנה בסוף ספר השתפכות הנפש מבואר איך שדוקא ע"י התורה של מוהר"ן יכולים לזכות לעשות תפלה מכל התורה. כי זה שהאדם לומד איזה דינים וכדומה ונפשו כוספת ומשתוקקת לזכות לקיימם כתיקונם זה תפלה מצומצם מאד, משא"כ ע"י התורה של מוהר"ן שמגלה הבחינות של המצות וקשריהם זה בזה ופעולותיהם ותוצאותיהם וכו' וכו' נותן דרכים בלב האדם לכסוף להגיע מבחינה זו לבחינה אחרת ושעי"ז יזכה למדה פלוני התלוי בידיעה פלוני וכו' וכו'. ויכול להאריך מאד בתפילה להשי"ת לשלמות נקודת לבו.

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

ועכ"פ מבואר שהסה"ק ליקוטי מוהר"ן שהוא אתחלתא דגאולה, ע"כ יש לו הכח של הלכה כיחיד כמו שכ' הרמח"ל בתיקונים שלעתיד לבוא וכו', וזה הכח היה לדוד המע"ה והוא בחי' תפלה וכו' וכמשנת"ל. ולכן מובן מה שאמר מוהר"ן שאחר שכבר יצא הסה"ק ליקוטי מוהר"ן כבר לא יוציא שולחן ערוך. כי בפרט לפי תיקון הסיפא בודאי היינו צריכים בעיקר את כל פרטי ההלכות. ואם היינו חושבים סתם לדעת כל ההלכות על בוריים היתה התורה נשתכחת ח"ו, וכמו שקמו אנשים זה כמה שנים והמציאו דרכים חדשים ועצות איך לעשות סימנים וסדרים כדי לזכור הלימוד, כי הבינו שכמעט מן הנמנע לקיים המצוה ושננתם שיהיו מחודדים בפיך שאם ישאל אותך וכו'. דעד תקופתינו אנשים עדיין האמינו בכח הקדושה והטהרה, בחי' אור הרישא, שיכולים לזכות שהשם יתברך ילמד ויקיים בו כל התורה כולה, וכמו שהנפש החיים מסביר שמי שזוכה לבחי' רוח, הוא כבר מתעלה מאד בידיעת התורה, ומי שזוכה לבחי' נשמה נעשה כמעיין המתגבר וכו' וכו'. אכן היום שנתייאשו מכל אלו, מחפשים דרכים חיצונים לרכוש התורה, ובאמת התורה היא כולה פנימי. ולכן ע"י רבינו הקדוש, צדיק יסוד עולם, נהפוך מצבינו, שהוא כולו פרטי ומצומצם, להאיר בו אור תורתו הקדושה, ולא נפיל תורתו ח"ו ללמדו ולעסוק בו כדרך חכמה חיצונית לשם ידיעתו החיצוני. רק נעשה מכל התורות תפלה, כמבואר בלק"מ שעיקר הסוד הוא התפלה וכבר הארכנו בזה בחיבורינו שסוד הוא כל אחד כפום מה דמשער לבו, והשערת הלב, היינו עצם נקודתו הוא בחי' ואני תפלה, אני נ נח נחמ נחמן מאומן (כי כן תפלה, אותיות ל- תפה, שהוא בגימט' תהלים, שהוא בגימט' נ נח נחמ נחמן מאמן). ולכן ע"י שנקיים הלכה זו שהיא גופא תפלה, שהלואי שיתפלל אדם כל היום, וזה דייקא ע"י תורתו הקדושה של מוהר"ן, נזכה לתקן תיקון הסיפא כראוי (וע' מש"כ בחיבורינו בענין מה שאמר הסבא - תפלה תפלה תפלה, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

והנה גמר התיקון, בהראות היחוד הגמור של השם יתברך זה ע"י ההיכלות. וקשה עלי הכתיבה כי הרמח"ל האריך, וידוע שהרמח"ל לא כותב מלה יתירה, וגם בקיצור הכוונות להרמח"ל האריך בזה תחת הכותרת כוונה כללית על התפלה, ואשתדל בעזה"י לקצר ולעלות אל מחוז חפצי.

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

הנה זה ידוע ופשוט שתכלית הכל הוא היחוד והרמח"ל מסביר שיש ג' סדרים לזה (ועיין בהערה בפרק על מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, אות ג', שסדרתי איך הג' סדרים הם הג' יחודים שמשיח אמר להבעש"ט שהם בנקל ללמוד ולפרש ויביאו המשיח). דהנה בעולם האצילו– - שהוא כולו אלהות ע"כ אין חסר מהיחוד כלל וזפו"ב. רק בעולמות בריאה, יצירה, עשיה יש בהם העבודה להראות בהם היחוד. ולכן הסדר הא' הוא לכוון להיחוד שכבר יש בעולם האצילות ועולמות בי"ע ככנפים ל– - וכל כוונות האריז"ל להתפילות הם עד"ז.

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

סדר הב' כבר עושה פעולות להראות היחוד בבריאה יצירה עשיה, ומכוונים שעולם אצילות היא כנשמה המזדווגת עם הגו– - בי"– - וזה 'נעשה על ידי האבות ונביאים ובעלי חלומות ויוסף יען הם היו בזה העולם בנשמה וגוף'.

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

סדר הג' הוא הזיווג דרישא וסיפא, שהאצילות בגוף ונשמה שלו יזדווג בבי"ע בגוף ונשמה שלהם. ובזה מראה היחוד הגמור אפילו בתכלית הנפרדים. וסדר הכונ– - בסוד ההיכלות, היינו לקרב כל הרוחין והנפשי– - שהם נפרדים, עד שיעשו אחד, ויתחברו בנשמה, שהיא אלהות. ואחר כך היא תזדווג עם האצילות בכללות כל התחתונים נכללים בה.

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אמרתי בעזה"י שאולי זה נרמז ב נ נח נחמ נחמן - שהוא התקשרות ההיכלות זה בזה כמבואר שם באריכות. ומאומן זה האמונה - הכבוד השוכן בהיכל ק"ק בהתיחדם כאחד, ועי"ז יש היחוד רישא וסיפא (וקצת רמז בגימטריא נשמה - שהוא היחוד של ההיכלות ע"ש בגי' 395 ועם ד' אותיותיה והכולל 400- ת', וי-ה-ו"ה אדנ"י שהוא היחוד של הרישא וסיפא - 91 הרי 49– - נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד יש לפרש, דהנה יחוד דאמציעתא הוא היחוד של הכינוי, אלהי”ם, ויחוד של הרישא וסיפא, יחוד שם השם בעצמו הוי”ה ואדנ”י, והגמטריא של "שם אלהים אדני" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). (ודבר זה הוצעתי לפני שני גדולי מפורסמי מקובלי הדור, וקבלו אותה בשתיקה).

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי זה החידוש של מוהר"ן, כי הרמח"ל כותב שא"א לכוון זיווג רישא וסיפא בלי להקדים הכוונות של זיווג האמצע. אכן רבנו הקדוש אמר לנו לסמוך על כחו, ולא לכוון בתפלה בכוונות האריז"ל (אלא אם כן הכוונה הוא פשוטו), שעל ידי מוהר"ן מתחברים כל פרטיותינו בכל מקומותינו, ומתיחדים בההיכלות וכו', כי הרי בהתקשרות לרבינו כבר מקימים את הסדר הב' בתכלית, ורבינו פעל שיכולים להתקשר אליו אפילו בלי כל סדר הא'.

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

כל זה עלה על דעתי בעזה"י ליתן איזה תפיסה בעלמא להבין מרחוק דברי הצדיקים האמיתים, שלא נהיה פטורים בלא כלום. ושנזכה להשתעשע בם ובתורתם. כי הם חיינו ואורך ימינו וכו'. והלואי שנמצא חן בעיניהם שיאירו לנו סודם, וכמו שמוהרנ"ת היה מתפלל בתיקון חצות, רבונו של עולם אתה יודע רזי עולם, אתה יודע הסוד של רבנו הקדוש שהוא סוד העולם, תאיר בי אורו ונשמח בך ובצדיקך ובתורתך ובעמך ובשכינת עוזך.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כעת למדתי ת"ל ליקוטי הלכות חו"מ הלכות פריקה וטעינה הלכה ד' שמאריך שם בעיקר ע"פ תורה ב' בליקוטי מוהר"ן תניינא איך שמתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות ע"ש באריכות ובפרט שמסביר שזה ע”י השיר פשוט כפול שלוש מרובע. וזה ממש ענין תיקונא דסיפא, וזה סעוד וסמך גדול לדברינו ת"ל.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

הפסק

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

האם מותר לומר נ נח נחמ נחמן מאומן בתוך התפלה?

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

יש בזה חילוקי דעות. ובאמת הכל לפי המשמעות כמה זה נוגע לך, שכפי שזכית להתכלל בה, כן תהיה חלק בתפלתך וכדומה. ואם יש לך ספקות בזה, לא כן אלו שאומרים אותו שהם ודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי. ועל כל פנים בכלליות, עד ברוך שאמר, בודאי יכולים להגיד ככל חפץ לבך. ובשמונה עשרה הלכה שיכולים להוסיף על כל שאלה, אז יכולים למשל לומר בזכות רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן חננו מאתך דעה בינה והשכל. ואחר נט"י קודם המוציא, בודאי בדיעבד אין זה הפסק.

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

עכ"פ זה ודאי, שטוב להגיד לפני התפלה נ נח נחמ נחמן מאומן, ולא רק מצד הקפידה של מוהר"ן שצריכים להתקשר להצדיק כדי שהתפלה יהיה נשמעת, וכמו שצוה האריז"ל את מוהרח"ו זצ"ל לומר עקיבא עשר פעמים לפני התפלה, כי זה שורש נשמתו, ועכשיו שגלוי לנו שעיקר שורש נשמתינו הוא נ נח נחמ נחמן מאומן, ודאי עלינו לומרה לפני התפלה (וגם יש צד לומר שדוקא לא צריכים עשר פעמים, כי כחה יותר חזק). אלא משום דקי"ל אין עומדים להתפלל אלא מתוך דבר הלכה, וכבר מבואר בחיבורנו שזה הלכה פסוקה: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להזכיר שעיקר תפילת העמידה של שבת בשחרית, שהוא מהתפילות הכי חשובות, הוקדש לדבר ממשה רבינו.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

הפצה

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

אם מותר להרויח בהפצה, עמש"כ בערך כסף.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

אם הפצה יותר חשוב מקימת חצות, עמש"כ בערך חצות.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

למלאות כל העולם עם נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הפתק, ועם ספרי מוהר"ן:

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קמד: ובזה אגלה לך סוד והוא מלא וגדיש מקו לקו פצפצי"ה (לשון הפתק), זה סוד נורא, זה ענינים נסתרים מה שאי אפשר לדבר מזה. זה סוד, וגם כן זה לא סתם סוד, הוא סוד כזה שאי אפשר לדבר מזה ואי אפשר להסביר. על כל פנים רק בדרך כלל, המשמעות מה שאנחנו יכולים להסביר, להבין, לדבר מזה הסוד, שצריכים למלאות כל העולם בספרי רבנו כמו יותר ממלוי, 'מלא וגדיש מקו לקו', למלאות העולם בספרי רבנו מסוף העולם ועד סופו. 'מלא וגדיש', 'מלא– - לא רק מלא, גם כן 'וגדיש'. אבל יש עוד יותר ממלא וגדי– - 'מקו לקו'. 'מקו לקו' זה ענין נעלם כזה שהוא יותר מדרכי, יותר מ'מלא וגדיש'. וגם כן 'מלא וגדיש מקו לקו' הוא מלא נקדות, נקדות הרבה. נו, אני לא מבין הכל. רבנו הקדוש כותב: 'בחזוק עבודה תבינהו', אם אני אחזיק בעבודת הש– - 'תבינהו'.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קמט: 'כלם ידפיסו את זה (הפתק) וכו' כל העולם יקנה את זה!'.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל עמ' קנ: מיליונים, להדפיס מיליונים בכל יום ולמכר, כל העולם יקנו את זה, בכל בית בכל מקום, יתמלא כל העולם, כלם יקנו! יהיה רעש בכל העולם, יהיה רעש, 'יש לך הצלום של הפתק? הו .. כמה זה עולה, אני רוצה לקנות!' וכו' וכו' צריכים להדפיס עוד ועוד מן המכתב, למלאות כל העולם עם פלאות כאלה ויהיה נעשה עולם חדש. רואים בעינים פלאות כאלה וכו'. צריכים להדפיס כדי שיהיה לנו לחלק לכל אחד, זה צריך כל אחד. זה צריך להיות בכל מקום, בכל הרחובות, בכל חנות, בכל בית, בכל דלת. יש דל– - צריך נ נח!

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

צריכים שיהיה מלא כל העולם בנ נח!

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

זה חשוב מאד, צריכים למכר, למכר, להפיץ, שיהיה בכל בית, בכל בית כנסת, בכל ישיבה. זה צריכים שיהיה כמו מים, שיהיה בכל מדינה, בכל מקום, בכל העולם יהיה את זה, כן.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

יש היום חברים שהם עושים שלטים עם השם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. הם יודעים המלאכה, יודעים טוב איך לחבר ולעשות. זהו נגון של פשוט כפול משלש מרבע, יהיה זמן שכל העולם יעשו נ נח. כן, בכל השוקים בכל מקום איפה שיל– - יזמרו נגון נ נח, כי כל הנגונים סובב נ נח, כל הנגונים שבעולם!'.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

י"ס עמ' קעח: '.. רואים שכל העולם מקבלים את הנגון הזה וכו' מתמלא כל צרפת וכל אנגליה בנ נח. איטליא, סין, וכל המדינות, הם ישאלו: 'מה זה נ נח?'....

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה. תצליח בגמטריא אהי"ה הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

השגחה

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח – ממשיך השגחה שלימה עליך ועל כל העולם!

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

יעו' בליקוטי מוהר"ן תורה יג ז"ל להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאות ממון, ושבירתה הוא על ידי צדקה, כי איתא בזהר: רוחא נחת לשכך חמימא דלבא, וכד נחת רוחא, לבא מקבל לה בחדוה דנגונה דליואי. רוחא זה בחינת צדקה, שהיא רוח נדיבה, על ידו מקררין חמימות תאות ממון וכו'. נגונא דליואי זה בחינת משא ומתן באמונה, ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר, כי הנגינה זה המשא ומתן, כמו שכתוב: שאו זמרה ותנו תף וכו' ויוע"ש בהמשך התורה שעל ידי שנשתכך תאות ממון נתבטל חרון אף ונתמשך חסד ועל ידי חסד יש דעת, ועל ידי הדעת הצדיק יכול לקבץ הנפשות בחי' לקח נפשות חכם, ועל ידי שכל שני הצדיק מעלה את הנפשות בבחינת מיין נוקבין שעל ידי זה גורם יחוימטרי אשויך הוא ושכינתה, ועל ידי זה נולד התורה, ויורד עז מבטחה. וההשגחה נעשה על ידי שקרובים לתורה ע"ש.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ה'נ' הראשון של נ נח, זה בחי' משא ומתן באמונה, כדאי' בסוף מס' פאה ונקבע להלכה שמי שיש לו מאתים זוז אסור לקחת צדקה וכן מי שיש לו רק חמישים זוז והוא נושא ונותן בהם, הרי שנ' מסמן על זה שעוסק במשא ומתן ואינו אץ להעשיר.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

'נח' זה בחינת רוחא נחת לשכך חמימא דלבא. והנה הס"ת של נ נח נחמ נחמן מאומן, דהיינו נחמןן ע"ה בגימטריא צדקה, כמו שכתוב זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד, שעיקר הצדקה אינו אלא בסוף. ורוח הנדיבה, שהוא מאסף כל הנקודות טובות, בגימטריא (עם התיבות והכולל) רפ"ח ניצוצות שצריכים להעלותם, ובגימטריא עיבו"ר שמבואר בתורה שם שהוא ע"ב רי"ו (חסד – גבורה) שהוא שכוך החמימות (אות ה').

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

'נחמ' זה בחי' המיין נוקבי– - מ”ן, וח– - השכל שיש להחכם לקבץ הנפשות.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

'נחמן' זה הכח שיש להצדיק להוריד הנפשות עם התורה.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

'מאומן' זה בעל הבירה המשגיח.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בהתורה הנ"ל מאמר דרבה בר בר חנה, אשתעו לי נחותי ימא, בין גלא לגלא תלת מאה פרסי, ורומיא דגלה תלת מאה פרסי, וע"ש הענין של התלת מאה פרסי, וזה שיש ששה נונין בנ נח נחמ נחמן מאומן, שהם בגימטריא שלש מאות, והם דוקא בין גלא לגלא, בראש התיבות ובסוף התיבות. וע"י הרוח נדיבה והרוח של נגינה יש חכמה לקבץ הנפשות ולהורידם עם התורה, ועי"ז יש השגחה שלמה. וכל שיש יותר נשמות יש יותר השגחה שלמה בעולם עד שיתבטל הענין של צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, ויהיה ברור לעין כל השגחת השי"ת.

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות:

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

"לבדו יחיה האדם!" (פרשת עקב, דברים ז:ג)

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

גודל ענין וחשיבות התבודדות איני צריך לכתוב עליה, רק חשבתי שכדאי לציין הסכנה שיש בדבר כמובא בס' אבניה ברזל (הובא בשש"ק א:תשא): אמר ר' נחמן מטולטשין ז"ל לאחד, שהיה משבח מאד דוקא את הפרנסה עם איזה משרה ביער, מחמת גדל יקרת ההתובדדות על פי דרך רבנו ז"ל: בענין ההליכה והשהיה לבד ביער, או שאפשר לזכות ולהיות על ידה יהודי כשר על ידי התבודדות כראוי, או שאפשר להיות על ידה פוחז ורק חס ושלום (ע"ש ביידיש– - על ידי מחשבות והרהורים רחמנא לצלן, ע"כ. וע"ע בספר המדות ערך התבודדות (ורבים מן הסתם לא יבינו שהלשון מזדקקים, משמעותה לא לטובה. אכן שוב מצאתי שיכולים לפרשו לטובה, כמו בסוטה לג. מלאכי השרת נזקקין לו). ובמשלי (יח) כתוב, לתאוה יבקש נפרד, ופרש רבינו יונה (שערי תשובה דף ו, מובא בחק לישראל פרשת אחרי מות, יום ד') שיש לפרש ז"ל איש נפרד מכל אח וחבר לתאוה הוא מבקש, ובעבור שמבקש ללכת אחר רצונו למען זאת מרעהו רחקו ממנו וכו' עכ"ל. וע"ע ברבינו יונה על המשנה במסכת אבות (ג:ד) רבי חנניא בן חכינאי אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו (שעל משנה זו רבינו גילה בליקוטי מוהר"ן תורה נב גודל הענין של התבודדות) ז"ל מפני שהם שעות רצויות, אין לו לחשב בהן כי אם דברים רצויים לפני המקום ב"ה אלו הן דברי תורה, שאותן שעות כמה הם חשובות וראויות למחשבת התורה כי אין לו מלאכת לעשות ואיננו שומע קולו בני אדם. ואם יפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו שמפסיד זמן, כי תוכל להיות לו מחשבה ברורה ונכונה ומסירה אותו מהרהור דברי תורה, ע"כ. ומבואר מזה שהאדם שזוכה לצאת לעשות התבודדות, יש לו אחריות יותר גדול לשמור על הזמן ועל המחשבה שיהיו מוקדשים לרצון השם, ואם לאו ח"ו מתחייב בנפשו.

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בחידושי אגדות של המהר"ל על מה דאיתא שיוסף מת קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות (סוטה יג:), וביאר שכאשר אדם מנהיג עצמו ברבנות ובשררה נבדל הוא מן הכלל ומחשיב עצמו כאדם יחיד ופרטי בעצמו, ואינו מרגיש עצמו בתוך הכלל, והלא ידוע שהפרט אין כוחו כמו שהוא בתוך הכלל, וכמו מים שעומדים ומקווים בעצמם ממהרים לקבל הפסד, ואילו המים שבנהר מתקיימים, כך אף האדם שמנהיג עצמו ברבנות מעל הכלל, נבדל מהכלל ואין לו אריכות ימים, ע"כ.

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד, עיין בצוואת הריב"ש אות סג שכז"ל כשרוצה להיות בהתבודדות צריך להיות עמו עוד חבר אחר, אבל אדם אחד לבד הוא בסכנה, אלא יהיו שנים בחדר אחד [ובהגהות שם הביאו מנתיב מצותיך שהסכנה הוא יציאת הנפש מרוב דבקות, ולא נראה כלל מכה טעמים, א' שהמגיד כתב סתם לכולם לא רק לבעלי השגה, ב' אפילו בעלי השגה אינם בסכנה כל פעם שעושים התבודדות ומה יעזור עם החבר מעבר לחדר שקוע בהתבודדות, ג' רבינו כבר כתב שיש סכנות ממש], וכל אחד יתבודד בעצמו עם הבורא ית', עכ"ל. ולא נראה כן כלל דעת רבינו, שציווה ללכת לבד כפשוטו. ואכן במקום אחד (חיי מוהר"ן אות רל) רבינו אמר שטוב ללכת עם בני הנעורים וכו' ע"ש ומשכ"ש.

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

אכן עכ"ז ע' בשיחות הר"ן (אות פא) 'ודע אם היה האדם לבדו וכו' אע"פ שגם אז היו באים על האדם כל הבלבולים וכו' וכו' היה מטה עצמו לדרך החיים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת אבות (ב:יא) רבי יהושע אומר, אין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם, ופירש הרמב"ם הובא ברע"ב ד"ה ושנאת הבריות, ז"ל שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחיד, ע"כ. ועיין ברע"ב אבות ב:יג ואני שמעתי, אל תהי רשע בדבר זה שתפרש מן הצבור ותעמד בפני עצמך, ע"כ.

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ראשית חכמה, שער הקדשה ו:יט ז"ל ומכל מקום טוב ההתבודדות על ידי קנית חבר, שהרי אמרו ז"ל (ברכות סג:) 'חרב על הבדים ונאלו וגו' (נ:לו), כמו שיתבאר בע"ה. ואמרו ז"ל בספרי (נצבים שד, ילקון קהלת תתקעא, אדר"נ ח) על פסוק (קהלת ד:ט): 'טובים השנים מן האחד' – מכאן אמרו: יקנה אדם חבר לעצמו, להיות קורא עמו ושונה עמו ואוכל עמו ומגלה לו סתריו, עכ"ל.

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

הצלחה בהתבודדות על ידי שצף קצף דיבורי כיסופים

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

בסיפור ההתקרבות סבא סיפר איך שמצא ספר השתפכות הנפש והתחיל לעשות התבודדות וז"ל וראיתי פעם הראשון בחיי שהכח של הספר הזה – איזה כח של התבודדות, זה הורג כל המשחיתים, כל המזיקים, כל מיני מחלות רעות, כל מיני מעשים, כל מיני תאוות, ע"כ.

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר אני התחלתי לעשות התבודדות, לא ראיתי שום ישועות בזה ואדרבה אפילו בשעת ההתבודדות כמעט נהפך עלי לרעה, וכמו שהרחבתי כאן על הסכנות המעורבות בזה. אכן כאשר התחלתי להשתדל כמה דקות כל יום של כיסופין של קדושה (כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה לא, שעל ידי כיסופין דקדושה בכח ובפועל נתהוו נפשות שיוצאות ומתגלגלים בעולם ומחזירים העולם בתשובה, ומסורה בברסלב שזה אחד מהדרכים החזקים להביא את הגאולה, וכמו שכתוב בלקוטי עצות ערך התבודדות, ועל ידי זה יכולין להחזיר כל העולם למוטב, ע"כ. ובסיפור הראשון של סיפורי מעשיות משנים קדמוניות מעשה מאבידת בת מלך, השני למלך היה צריך להוציא על ידי שנה של כיסופים. ושים לב שהפרק בתהלים שעם ישראל בחר בו יותר מכולם, להגיד תמיד בכל פעם על כל צרה שלא תבוא, הוא פרק קל – שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. הפרק יש בו ח' פסוקים, בשלושה מהם יש דברי כיסופים להשם יתברך בפירוש. פסוק ה' קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי – קויתי, קותה, הוחלתי. פסוק ו' נפשי לה' משמרים לבקר משמרים לבקר – משמרים פעמיים ממש געגועים. פסוק ז' יחל ישראל. ולכן גם התחלת הפרק – ממעמקים קראתיך ה', נראה שהוא לשון כיסופים. והרי או שנביאי או חכמי ישראל ידעו לבחור לעם ישראל את הפרק הזו, או שעם ישראל בעצמם בחרו בו, ומזליהו קא חזי גודל וחשיבות הענין של כיסופים, ונפשם השתוקקו לזה ובחרו בו) באמת ראיתי ישועות. ועיקר ההבדל הוא שטף קצף של דיבורים [ע' בשיחות הר"ן קכט מובא בהקדמה להשתפכות הנפש – אפילו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם, צועקין וצועקין וצעוקין, ואמר בזה הלשון וכו' והגביה ידיו קצת ולא אמר יותר, ע"כ. צועקים וצועקים וצועקים! [דברי הצמות וזעקתם – אסתר ט:לא] ובספר שבחי הר"ן י' – גם היה רגיל לפעמים לומר בתהלים רק הפסוקים המדברים מתחנות ובקשות וצעקה להשם יתברך, והיה אומר רק פסוקים אלו והשאר לא היה אומר. והיה אומר כל הפסוקים האלו מכל ספר תהלים בפעם אחד, ע"כ. ובספר אבניה ברזל, סיפורים מרבינו אות ט, איך שתלמיד מהמגיד הוכיח את רבינו על מה שנדמה שהוא מבטל זמנו וכו', ואחר כך נסע דרך היער ושמע קול צעקה, ויאמר להבעל עגלה שיטה אזנו, והטו אזניהם ושמעו שהוא קול אדם, והטה הוא אזנו יותר ושמע שזה קול תפלה. וירד האיש מן העגלה והלך אחר הקול, ובא עד מקום רבנו זצוק"ל ומצאו מעטף בטלית ותפלין וצועק בקולי קולות עד לב השמים, וסביבו היה כמו נהר מן הדמעות והבכיות, והתפלל הללויות בפסוקי דזמרה, ונתבהל מאד, ע"כ. ועד סוף ימיו מצאו את רבינו שוכב על הארץ בפישוט ידים ורגלים בוכה להשם יתברך. ויש כמה סיפורים מסבא גם שסיפר על עצמו איך היה צועק בקולי קולות עד לב השמים. ופעם ביום כיפור אצל רשב"י היה צועק בכל כוחו שעות על שעות, קולות משונות מרוב התאמצות, עד שהתעלף וקיבל דלקת ריאות ר"ל, וסבל מזה כל ימי חייו.

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שש"ק ב-קכ הביא שרבנו אמר: אף שהנכם אנשים כשרים, אבל לא לזאת התכונתי, התכונתי שיהיו לי אנשים כאלו, שינהמו להשם יתברך לילות שלמים כחיות ביער, ע"כ – ועיין שם הלשון ביידיש.

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הביאו שם ב-תרמו\תרלב שלרבי נתן היו תלמידים עובדי השם כאלו שהיו שוהים לילות שלמים חוץ לעיר ושואגים בתפלתם כאריות.

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ימי שמואל פרק רב תיאר קצת ד' כתות שהיו באומן, ועל הכת הד' כתב ז"ל הם מסורים לגמרי בלב ונפש, רק לשבר התאוות ומידות, ולעשות העבודות בכל היגיעות והטרחות במסירות נפש ממש ובמצוי הנפש. והם עוסקין העיקר בווידוי דברים על ציון הקדוש, כמו אש שלהבת ממש, רוב היום והלילה, ומשברים הגוף לגמרי, והניעור בלילה ביערות בצעקות במסירות נפש, ותפלה בכוחות במצוי הנפש, חמש שש שעות וכ''ו. ומשברים את עצמם מכל התאוות, ואינם מניחים לעצמם שום תאווה וכו' וכו' הם צועקים רוב הלילה על הציון הקדוש, ואחר כך ביערות, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

ושלמה קרלבך היה מספר כמדומני מר' אשר מסטולין ששאל את אביו ר' אהרן מקרלין, אם אדם מתפלל וצועק ומתחנן כאילו חרב חדה מונחת על צוארו, האם זה מספיק, וענה לו בודאי – להתחלה, אבל בהמשך צריך הרבה יותר. עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו – איוב ב:ד. ויש לציין עוד לתפילת רבי עקיבא כאשר היה מתפלל בינו לבין עצמו, אדם מניחו בזוית זו, מוצאו בזוית אחרת מפני כריאות והשתחוויות – ברכות לא.), והבנתי שעד אז כל ההתבודדות היתה יותר מדי עצלות וחכמות. כי רבינו חיזק אותנו שלפעמים האדם אינו יכול לפתוח פיו – ולכן כבר היה לי רשות לא לדבר כל כך. ורבינו גילה שהדיבורים הם נשלחים מהשם יתברך והם בחינת רוח הקודש, אז כבר רציתי חכמות. ורק כאשר באתי לקיים הענין להוציא בפה הכיסופין שבכח, והייתי צריך לדבר הרבה בלי הפסקה, שכל מילה הולך בעולם להחזיר בתשובה וכו', רק אז התחלתי לטעום המכוון. [ודברי רבינו הנ"ל בודאי נצרכים מאד בפני עצמן, עד שהאדם יזכה וידע להתגבר בדיבורים, וכן שייכים לאיש שבאמת מרגיש עצמו עומד לפני השם יתברך, וכל כולו תפוס בהשם יתברך, מה שעוד לא זכיתי כל כך, והעצלות מתגבר ונשארים בלי כלום]. הרצון בחי' כתר, שהוא למעלה מהכל. וכן תראה למעשה ההבדל בין אמירת אהבה לאמירת חשק ותשוקה.

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

ושים על לבך שאנחנו מאמינים שהשם יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, והוא יתברך תכלית הטוב. ואיך לא נצעק עד שנדעהו. משל למה הדבר דומה, חבר מתקשר אליך ואומר שהוא רואה אותך דרך איזה מצלמה, והוא רואה שממש לידך יש אבנים טובות יקרות מאד, ואתה בטוח שהוא לא משחק איתך, הלוא תשתגע עד שתמצא אותם [ועיין חיי מוהר"ן רצה – והלא אני אוצר של יראת שמים ומדוע לא יהיו להוטים ורצים אחרי לקבלו. ושאלו אותו איך אפשר לקבל והשיב עם הפה והלב צריכין לחתר ולבקש].

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

מה שעושים בעולם הזה ממשיכים לעשות בעולם הבא, וכאשר צועקים להשם יתברך אהבתו ויראתו, זה חלק טוב לנצח, שגם לאחר הפטירה יצעק כן.

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

לצייר שם הוי"ה לפניך, וכן שאר השמות כפי היכולת – ובפרט השמות המבוארים בספר ברית מנוחה (-וגירסת הרמח"ל), כי כולו ענין של הנקודות שענינם כיסופים כמבואר בתורה לא. ויש לשלב את שמך הפרטי כחלק מהשכינה ושם אדנ"י.

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תורה כב מבואר ז"ל תכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו וזהו קול ההברה שיוצא מקול הקדשה וכו' עיין שם. ולכן אחר שצועקים להשם יתברך, כדאי לסיים עם בקשה להנצל מקול ההברה.

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

וכדי להוציא שטף קצף של כיסופים, הנה כמה ביטוים שיש לחזור עליהם כמה שיותר:

</div>


## Segment 761

Say repeatedly with conviction, scream as much as possible even if only in the mind (as Rabbainu explained elsewhere) work yourself into a frenzy (see Sichos Huran 74).


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

אבא רחמנא, רבונו של עולם. אדון עולמים. אדון האדונים. אבי שבשמים, מלך מלכי המלכים, אבי ומלכי, מלכי ואלהי, בוראי יוצרי עושי וקוני, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין (ממלא וסובב אותי, גופי נפשי וכו') באהבתך (אהבה רבה, אהבת עולם, אהבה שאינה תלוי בדבר, אהבה עצומה בלי סוף ותכלית) ברחמיך ובחסדיך הרבים והעצומים האדירים הנצחים, בחמלה גדולה ויתירה, בורא הכל יש מאין כל רגע, לית אתר פנוי מיניה ומאהבתך ומרחמיך וחסדיך הרבים והעצומים הנצחים.

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

Won’t You (יו) have mercy on me, pity, compassion, cleanse, fix me to be neman to You….

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

בבחינת בכל ביתי נאמן הוא

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

נקני מהרגל עבירה – ולתקן צירופי אותיות שנשתבשו בחטא ונתקנים על ידי וידוי לפני הצדיק.

</div>


## Segment 766

Your mercy is unfathomable in magnitude – certainly You can mercy on me…


## Segment 767

There’s nowhere else for us to go, You are my only address…. Have mercy…


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

גודל הרחמנות עלי...שכינה היא אש בוערת עד לב השמים... – עיין בהקדמה

</div>


## Segment 769

-see intr– - oblivious, senseless, clueless – like a donkey


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

מל את לבבי לאהבה וליראה את שמך, יחד לבבי לאהבה וליראה את שמך. Breakthrough to me…

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

תן אתה, תן לי אתה לאהבה וליראה את שמך, ולדעת את שמך, ולדבקה בך, ולהתבטל אליך, בכל לבבי ובכל נפשי ומאודי, בכל נימי נפשי, עד כלות הנפש, עד אין סוף ותכלית. לעד ולנצח נצחים.

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

לאור נפשי באור החיים, באור האין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

לדעת אותך כל רגע בידיעה נצחית.

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

חנני. חוס עלי, רחם עלי, חמול עלי, הצל אותי, והושיע. פדני, גואלני, קדשני, טהרני, קרבני, למדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום (תהלים כה:ה-ו) זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה.

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי (תהלים כה:יח). ראה בעניי... הצל לקוחים למות (רוחני).

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בריה קלה שבים, מלמעלה מכל העולמות, המה היוצרים ישבי נטעים עם המלך במלאכתו, בתחילת המחשבה, ממני נמלך ונתיעץ בבריאת עולמו, והשתא אזלינא לפמא דלויתן... מכסא הכבוד נחצבה נפשי ועתה... איה מקום כבודו. איה קדשתי. מתי תבוא אלי.

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

רחם על נפשי רוחי ונשמתי, על גופי ואברי ובשרי ועצמי. בטרם אלך ואינני.quickly, before it’s too late, before it’s all over.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים (תהלים סג:ב). נפשי כארץ עיפה לך סלה (תהלים קמג:ו).

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

נפשי אויתיך בלילה (גם ביום) אף רוחי בקרבי אשחרך (ישיעה כו:ט).

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

קולי שמעת אל תעלם אזנך לרווחתי לשעוותי.

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך (סליחות).

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

חמול על מעשה ידיך.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

אנא כנה, עורי נא, התעוררי נא, עמדי נא, התיצבי נא, קומי נא, חלי נא, בעד הנפש חני נא, פני דר עליון (יוצר ליום הכיפורים, ועיין ליקוטי תפילות ס).

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

אל תעזבני, ואל תטשני, ואל תשכחני, ואל תזנחני, אל תסתר פניך ממני, אל תתעלם ממני, אל תדיחני, אל תרחיקני, אל תרחק ממנ– -

</div>


## Segment 785

Not for a second, not for an instant, not for a bechina, not for anything, not now, not ever


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

Without You I am helpless, hopeless, You are everything to me, You are everything period – from beginning to end. You are the mitzious. You are life itself - חי החיים

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני (חסדך ואמתך תמיד יצרוני – תהלים מ:יב) – don’t withhold Yourself from me, don’t withhold Your life/Torah/goodness/Tzadik/mercy/presence from me, don’t close me dow– - shut me off from You

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

חושה לעזרתי. מהר להצילני. ענני. אל תעמוד מנגד.

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

רצה ה' להצילני, להושיעני, לקרבני, לנקני, לתקנני, ללמדני וכו', לחכמני וכו'. תחפוץ בי ותתרצני (ברכת עבודה נוסח עדות המזרח)

</div>


## Segment 790

let it be Your Will and Desire…


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

ואם צריך פתח כחודו של מחט הרי הוא...

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

תיקר נא נפשי לפניך (מלכים ב:א:יג – שרי אחזיה בן אחאב לאליהו)

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

אל תבישני משברי (תהלים קיט:קטז)

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

I need You (when saying multiple times, best to drop the I or be mechaven א"י), I need You so much, I want You so much. Miss You.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

[יש בזה יחוד של ג' שמות, אהי"ה, אדנ"י אותיות נאיד, שם הוי"ה בניקוד הנמצא בספר ברית מנוחה לחסד שבבריאה, שוא תחת היוד ואות ו' במלאופום.]

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

נפשי בכפי.

</div>


## Segment 797

I’m screaming to/for You, I’m begging You, crying, pleading, I’m imploring. Desperate for You, I need You desperately, urgently. Craving, longing, yearning. Thirsting, hungry, starving for You. Now, quickly, hurry.


## Segment 798

Have mercy and pity and compassion on me. Won’t You have mercy… [You have to have mercy…].


## Segment 799

I need to feel You loving me, to feel Your love… Embrace. To lose myself in You.


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

To love You…. Endlessly, infinitely. From the deepest depth of my heart, soul, and being. With all my heart, בכל נימי נפשי with all my soul, with all my being, with all my consciousness, with everything I got. To fear You. To surrender to You completely, to give myself over to You completely, to be completely Yours. To fill my whole consciousness with You, all my imagination and fantasy, all my מחשבות and הרהורים, with You, מלך אסור ברהטים ברהיטי המוחין, with You, only You, always You. To be with You more and more, closer and closer, deeper and deeper, mamash in Your presence – נוכח פני השם. פנים בפנים – פנים אל פנים. In awe, fear, trepidation, shame and embarrassment, of all my failings, shortcomings and inadequac– - קטנות, and utter ignorance of Torah, and bitul Torah on top of everything, דבר ה' בזה, all the worlds I was pogem, damaged, destroyed, all the worlds of hevel and sheker I created hiding the glory of the Shechina and prolonging the exile, and love, burning love and desire for You, and חפץ, חשק, תשוקה, חמדה, תאוה, רעוה דרעווין – עד כלות הנפש, עד אין סוף ותכלית לעולם ועד....

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

To fill all my limbs and veins and arteries and bones and flesh and all my senses with awareness of You, with love for You, with fear and trepidation of You, with awe from You, with התפארות בך, with התבטלות אליך.

</div>


## Segment 802

Duch and duch – through and through.


## Segment 803

To be consumed with love for You, infatuated, engulfed.


## Segment 804

To bask in Your love.


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

על מה שוא בראתני (ע"פ תהלים פט:מח) – if no– - To know You intimately, passionately. Desire You.

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

To You, with You, for You, from You, by You. Engulfed, immersed, surrounded, engrossed in You, possessed by You, obsessed with You. Bound up to The Ain Sof. Wrapped up. Set, embedded, cleaving, clinging שקוע, מיוסד, תקוע, מקושר, דבוק, בלול ומעורב

</div>


## Segment 807

I need to feel You beating in my heart, pulsing and coursing through my veins and arteries, I need to feel You in my lungs on my tongue on my lips on my breath, I need to taste You, and hear You, smell You, and feel You, more and more…


## Segment 808

I don’t want to/can’t be without You anymore. Don’t leave me to stagnate like this bereft, cut off, from You. I’m helpless without You. You are everything. Life itself.


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

Don’t forsake, abandon, desert, ignore, reject me. Don’t turn me away, don’t turn away from me. Pick me up. פנה אלי וחנני, האר פניך ואושעה, באור פני מלך חיים...

</div>


## Segment 810

Don’t give up on me, don’t let me give up ever.


## Segment 811

Please… Rescue, help, save, redeem, fix, me.


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

Cleanse me from all the disgusting things I thought and did, all the לכלוך וטינוף, from all my sins שחטאתי שעויתי ושפשעתי לפניך. Remove the בגדים צואים תלבישני חלוקא דרבנן צח ומצוחצח.

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

-buried in זוהמא…

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

Return me בתשובה שלמה לפניך, heal me, fix me to be נאמן לפניך. קדשני טהרני….

</div>


## Segment 815

You are perfect and untouchable, You created space and time, and all that is in them, wisdom and mercy, You don’t need us and we can’t effect You. But we need You for everything, and that’s before we sinned. Now that I buried myself in zuhama, and tinuf, and licluch, and niuf… now I am utterly desperate for You….


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

I’m still here, waiting for You, hoping for You – לך ה' קויתי, חיכיתי, חיליתי, ציפיתי...אקוה, אחכה, איחל, אצפה..

</div>


## Segment 817

It’s been too long…


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה כמו שאנשים לוקחים את הכלבים שלהם ללכת קצת להסתובב, כמובן שיש צורך גדול לזה ומועיל ועוזר מאד, ואכן גילו חז"ל בגמרא שיש אלפים ורבבות שדין שמקיפין את האדם, אז כמה נפלא העצה של רבינו שבן אדם יקח את כל השדין האלו כל יום קצת להסתובב ביערות ובש"דה.... נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות משורש בד בבד, ומצינו לשון בדא, ענין המצאה, כדאיתא במסכת נדרים דף . ר"ש בן לקיש אמר (כינויין) לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בן, וכן הוא אומר (מלכים א:יב – בחג שעשה ירבעם בן נבט, ועיין במ"א שהוא כנגד חג סוכות שבו הילולה של רבינו, ובאותו יום לעומתו בחג של ירבעם הילולה של סבא ישראל) בחדש אשר בדא מלבו, ע"כ. ויש להבין מזה שעל ידי התבודדות האדם יכול להמציא את עצמו באופן שרוצה, ודו"ק.

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

עמק המלך, שער ו, פרק נא, עמ' 262, ז"ל בן הדד, שהוא בן ישראל, שנאמר בו (במדבר כג:ט) הן עם לבדד ישכן, שישראל עולה במספר קטן י' כמנין בדד. ובעולם התוהו ראוי למנות מספר קטן, כדי להקטין רב כמות הדינים, ע"כ.

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

שעה התבודדות בגמטריא: אלף מאתים ושתים. רמז לי"ב שערי התפילה של הי"ב שערים, שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שצריכים לזכות לכוון בשער הנכון, וזוכים לשער הנכון על ידי שעה התבודדות (ועוד בענין מספר זה ששיך לשערי שמים, עיין ריש ספר אדיר במרום בענין ארנון, א"ר זה אלף מאתים, נו"ן, והוא י"ב אותיות של מילוי שם אדנ"י וכו' ע"ש). והוא בגמטריא באר (אל"ף ר"ב). ולכן נראה שהוא סגולה לשידוך, כמו שגילו חז"ל שיעקב ומשה הלכו לבאר למצוא זווגם.

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל אמרו (מדרשים בראשית ובעוד מקומות) שאדם הראשון היה חלתו של עולם. והנה בעל הבית לוקח אחד מכ"ד. ולכן ראוי להקדיש שעה אחת מכ"ד שעות קודש להתבודדות. [ולפי זה י"ל שאדם שכולו קודש לצרכי ציבור יכול לקחת רק חצי שעה להתבודדות, כחלתו של נחתום אחד ממ"ח]. חית למד, וכן: חת למד הה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות – לדבר עם השם יתברך בלשון האם

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תנינא כה, ותנינא קכ, ושיחות הר"ן רכט, ושבחי הר"ן אות י'.

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת סוטה דף לג. תפלה, פרש"י ז"ל דקתני מתני' בכל לשון, לא צריך קרא, דהא רחמי נינהו, וההוא לישנא דידע לכוון לבו ליצלי, עכ"ל. ומבואר הפשטות שעדיף בשפת האם, אלא שהגמרא מגרעת לשון ארמי (לא לפסול אותה לגמרי, אלא שאינה לכתחילה, כמבואר במאירי), ולכן לפי השיטות בראשונים שרק לשון ארמי נגרע, נשאר עדיפות לשפת האם, כמו שפירש רש"י הנ"ל.

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ברי"ף במסכת ברכות ריש פרק ב' שכז"ל והא דקתני תפלה בכל לשון הני מילי בצבור אבל ביחיד לא, דאמר רב יהודה אמר רב (שבת יב.) לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית, ע"כ.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

וכתב רבינו יונה שם ז"ל כיון דאסיקנא דתפלה ביחיד אינה נאמרת אלא בלשון הקודש, תימה הוא על המנהג שנהגו בכל העולם שהנשים מתפללות בשאר לשונות, שכיון שחייבות בתפלה לא היה להן להתפלל אלא בלשון הקודש. ורבני צרפת ז"ל רוצים לתת טעם למנהג ואומרים כשהיחיד מתפלל התפלה בעצמה שמתפללין אותה הצבור כמו תפלת צבור דיינינן לה, ויכול לאומרה יחיד בלשון אחרת, ומאי דאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, זהו כשואל צרכיו כגון שמתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו וכיוצא בזה, אבל תפלה שהיא ידוע לצבור אפילו כשמתפלל אותה בביתו כמתפלל בצבור דמי, ואם אינו יודע לשון הקודש יכול לצאת. והטעם שצרכי צבור שואלין בכל לשון מה שאין כן בצרכי יחיד מפני שהצבור אינן צריכין מליץ אצל הקב"ה אבל היחיד צריך אליו כענין שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ וגו' ומלאכי השרת אינן נזקקין אלא ללשון הקודש, עכ"ל. ואילו הרא"ש פירש ופסק שההקפידה היא רק על לשון ארמית דיקא, מה שאין כן שאר לשונות שרי [וכל הדעות האלו מובאים בשולחן ערוך, אורח חיים קא:ד, אכן לענין תפילה על חולה פסק כהרי"ף עיין מש"כ על לקיטי מוהר"ן קעד. ועיין בפסחים דף סא. שלשון ארמי נקראת לשון סורסי, ולכאורה זה גנאי גדול כמו סירוס]. אכן לפי רבני צרפת יוצא ממש להיפוך מהדרך האמת שגילה רבינו הקדוש. וכן הטעם הוא להיפוך, כי רבינו הקדוש גילה שכאשר יחיד פונה להשם יתברך באופן אישי, הרי השם יתברך כביכול בכבודו ובעצמו פונה אליו, ואין צריך למלאכי מליצה ומלאכי שרת כל עיקר (ועיין בזה במסכת שבת (יב:) שלכן רבי אלעזר התפלל בלשון ארמית כאשר ביקר חולים, כי השכינה מראשותיו). [ובאמת מצינו לפחות בשני מקומות שרבינו לעג על לשון צרפת, בהמעשה מהשבעה קבצנים, שהמשוגע שהיה מדבר הרבה לעצמו היה צרפתי, וכן בלקוטי מוהר"ן תורה כט:י עיין במפרשים שם בגנות לשון צרפת. והיה מקום לומר בבדיחותא, שרבני צרפת בהכירם את לשון מדינתם, דימו שאר הלשונות כלשונם, ופסלם]. ויתכן על פי מה שביארנו בערך מסורה בברסלב שאחר פטירת רשב"י היה גזירת גלות והסתרת פנים לאלף שנה, ולכן סברו רבני צרפת שלא היה שייך אז לייחד הדיבור אישית עם השם יתברך בכל לשון.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כן נראה שצריכים לחלק בדברי הרא"ש הנ"ל שכתב שלשון ארמי מגונה ביותר ("אלא לשון זה מגונה בעיניהם (של המלאכים) להזקק לו"), ותימה הוא, כי הלוא רבינו גילה (שיחות הרן קט) שרבי שמעון קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפלו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך עכ"ל, ואם כן איך יתכן שבעיני המלאכים לשון ארמי היא כל כך מגונה. ולפמש"כ י"ל שכל עוד שלא נתגלה הזוהר בהעולם, באלף שנים של גזירת גלות, עוד לא קיבל ארמי את התיקון של רבי שמעון בפועל.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בזוהר פרשת תרומה דף קלא. – חק לישראל יום ד', לעינין קדושה, שתרגום הוא דוקא ליחיד ואסור לרבים, ולשון הקודש דוקא לרבים ואסור ליחיד).

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בלקוטי מוהר"ן תורה יט – תפלה לחבקוק, שמובא שם ומבואר שם שארמית הוא בבחינת קליפת נוגה, ואילו שאר לשונות העכו"ם הן בחינות קליפות גמורות, ולפי זה עדיין קשה, שאפילו לפני התיקון של רבי שמעון בר יוחאי, למה תהיה לשון ארמי יותר גרוע בעיני המלאכים משאר הלשונות, הרי אדרבה ארמית יותר קרוב אל הקדושה. וי"ל על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן שם: כי עקר פגם הברית, שהוא רע הכולל, בחינת לשונות העמים, יניקתם על ידי לשון תרגום, שהוא בחינת נגה, שעל ידי זה הם עולים לינק מלשון הקדש, מברית קדש כנ"ל, כי עקר המתקלא והנסיון והבחירה הוא בבחינת נגה, שהוא בחינת תרגום, כי נגה נקרא תקלא כנ"ל. וזהו: אדם הראשון משוך בערלתו היה, אדם הראשון בלשון ארמית ספר, כי הא בהא תליא, כי עקר פגם הברית, בחינת משוך בערלתו, נמשך על ידי לשון ארמית, שהוא לשון תרגום, כשאין מעלין אותו ללשון הקדש כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

[בריש פרשת ויחי עה"פ ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי (פסוק כב), אונקלוס תירגם מידא דאמוראה (ועי' ברש"י פירוש אחד שהוא לשון אמירה) בצלותי ובבעותי, ואילו רש"י פירש ז"ל: היא חכמתו ותפלתו, עכ"ל. וי"ל שכאשר מדברים בשפה המדוברת, אז זה הכל תפילה, בצלותי ובבעותי, אבל כאשר מקפידים לדבר רק בלשון הקודש, אז זה כבר חכמתו ותפלתו.]

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר שהענין לדבר עם השם יתברך דוקא בלשון האם, הוא שייך לתיקונא דסיפא, כי התיקון של הרישא ע"כ אינו אלא בלשון הקודש.

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

בפרשת וזאת הברכה כתיב (לג:כח) וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב, ורש"י פירש ז"ל בדד, כל יחיד ויחיד, איש תחת גפנו ותחת תאנתו מפוזרין, ואין צריכין להתאסף ולישב יחד מפני האויב. עין יעקב, כמו ועינו כעין הבדולח, כעין הברכה שברכם יעקב, לא כבדד שאמר ירמיה בדד ישבתי (ירמיה טו:יז), אלא כעין הבטחה שהבטיחם יעקב, והיה אלקים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם (בראשית מח:כא), עכ"ל. ולפי זה מבואר שהישיבה בארץ אבותיכם הוא בחי' התבודדות.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

בשדה או ביער

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי מוהר"ן נב הניעור בלילה וכו' ומתבודד ומפרש שיחתו וכו' והמהלך בדרך יחידי וכו' במקום שאין בני אדם הולכים שם כנ"ל, כי אזי הוא עיקר שלימות ההתבודדות.

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי מוהר"ן תנינא א:יא ויצא יצחק לשוח בשדה, שתפילתו היתה עם שיח השדה, שכל שיח השדה חזרו כחם ונתנו אותם בתוך תפילתו שהיא שורשם. [בספר החשק ערך כד כז"ל מטטרו"ימטרי אשושו"ח לפי שהוא ממונה לקבל התפלות ובגימטריא השד"ה, לפי שאין תפלה כי אם בשדה כמו שכתוב ויצא יצחק לשוח בשדה, ע"כ, והובאו דבריו בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא פרשת חיי שרה, בתוספת דיליה כדרכו בקודש].

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי מוהר"ן תנינא יא – כשהאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפילה ומסייעין לו וכו' שנקראת התפילה שיחה בחי' שיחה השדה וכו' ויצא יצחק לשוח בשדה וכו' יבול ר"ת וכו'.

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי מוהר"ן תנינא כה – להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה.

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן רל – שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שידע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא, ושם ידברו וכו' כי בשדה ויער טוב מאד להתבודדות.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות קסג – לך עמי לטיל, והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים וכו' אם הייתה זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות וכו' וטוב מאד ביניהם לעבד את ה' ביראה, עיין שם ומש"כ בסוד התיקון שעשה במאגילא.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

עלים לתרופה לה – שזכיתי אותו שיהיה לו כל פעם התבודדות בשדה בין הרים ומחלות עפר, והלך בדרך הישר בדרך התורה כל ימיו וכו'.

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור – בהקדמה על ר' אברהם בן הר"ן כתוב שהיה הולך ביער.

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור – שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל סו – ללכת תמיד לבד בתוך יער או שיכול על ידי זה להעשות יהודי כשר, או להפך וכו'.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור – אנשי מוהר"ן יז – ר' שמעון ז"ל היה איש עוסק במשא ומתן וכו' הרבה מאד בהתבודדות וכו' על פני השדה וכו' וקבע דירתו באיזה קרעטשמי שהיתה סמוכה לעיר כדי שיהיה לו בנקל לילך בכל עת להיער להתבודד ולפרש שם שיחתו. וגם בבואו לארץ ישראל בחר לו שם איזה מקום בקצה העיר הסמוך לשדה, במקום שאין בני אדם מצויים כל כך וכו'.

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי הלכות, חושן משפט ב' – מתנה ומתנת שכיב מרע ד:יד – מדבר על יעקב אבינו – בתוך שדות ויערים בתוך חרב וחמימות גדול ובעת הקר וכו'.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

השתפכות הנפש, הקדמה – על רבינו – והתבודדות בשדות וביערים.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שמואל ב:כא:יט ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי וכו', ובמדרש רבה (רות רבה ב:ב) ויך אלחנן – זה דוד שחננו הקדוש ברוך הוא, בן יערי – בן שהיה גדל ביער, ארגים שעסק בפרכת וכו' ע"כ. – חנן אותיות נ נח.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ברית מנוחה, סוף דרך השכל כז"ל וכל שדה סתם זהו הכסא, ועמש"כ בערך שד"י.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

משנה סוף מסכת קידושין פב. הגמלין רובן כשרים, פרש"י ז"ל שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום, ע"כ. הספנין רובן חסידים פרש"י ז"ל שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין, ע"כ.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

תנא דבי אליהו רבא פרק כח ז"ל שאינו נותן את התורה אלא למי שמצטער עליה, שנאמר (ישעיה כא:יג) משא בערב ביער בערב, אין ערב אלא לשון ערל, ואין יער אלא לשון צער, לכך נאמר (ישעיה כא:יד) משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים וגו', למה ישראל דומין בעולם הזה לפני אביהם שבשבמים, למלך בשר ודם שהיו לו שני עבדים, ונתן להן שני עצים, ואמר להן, הביאו לי את האור, המצער גופו לפני המלך מביא האור לפני המלך, ושאין מצער גופו לפני המלך אין מביא האור לפני המלך, ע"כ.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

גם יש להתבונן שרגלי הסולם שראה יעקב בהיותו כבר במקום אבן השתיה, היו בבאר שבע (רש"י ריש פרשת ויצא פסוק יז) אצל יצחק, ועכ"ז שער השמים היה באמצע שיפוע הסולם אצל יעקב. ולכאורה מי שרוצה לעלות בסולם צריך להתחיל ברגליו, היינו בשדה – בחי' יצחק. רק מלאכים יכולים לקפוץ, וכן השכינה בעצמה שורה בישרות מכוון מלמעלה מבית המקדש שלמטה.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בברכות לד: אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא, פרש"י ז"ל בבקעה, שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר, ע"כ. היינו שבקעה הוא לא מקום צנועה, אלא פתוח [ועי' בתענית כג: מובא ומפורש בליקוטי מוהר"ן יג, במעשה דר' יונה כד הוה איצטריך עלמא למיטרא אמר איזיל ואייתי בזוזא עיבורא, והוי קאי באתרא עמיקי באתרא צניעא וכו'] . וע"ש בתוספות ובמש"כ, והעיקר בשבילנו מה שיישבו תוספות שההקפדה לא להתפלל בבקתא הוא רק כאשר רגילין שם בני אדם לעבור והולכי דרכים, והרי כל הענין של הזוהר והרמ"ק והרמח"ל ורבינו הקדוש שדייקא צריכים לצאת לשדה, הוא דייקא לשדה שאין עוברים שם בני אדם, וניחא.

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל עמוד סב-) ז"ל ותדע שמקום גילוי השער (-של גן עדן) ראוי להיות בשדה, ולכן היו הם הולכים בשדות ושם זוכים להשגה זאת. וסוד הענין (בראשית כז:כז) כריח שדה אשר ברכו ה', כי כשנכנס גן עדן עם יעקב נאמר כך. והוא כי בגן עדן עצמו יש כמה מיני מדרגות (ע' מה שהבאתי בתורה ג'). ויש סוד בית, והיכל, וחצרות, ויש בחינת שדה. ושדה או בסוד צמיחת האורות הנזרעים שם, ושם הוא מקום קבלת האור הזה שאמרנו. והאמת כי שדה הוא בת זוג של שד"י, וסוד זה: י"ה באיש ואשה. וזה התיקון הראשון שצריך לתקן – סוד – שדה אשר ברכו ה'. וסוד הענין כי ברכ"ה הם [בגמטריא] עסמ"ב, שהם עצמם ד' אותיות הוי"ה. וצריך להמשיך כל זה בסוד שד"י ומשם לשדה בת זוג שלו. ולכן צריך להתחזק בסוד שד"י כמפורש במקומו, שמתפרש בסוד: א'ור מ'ים ר'קיע וק' ברכאן, שהם עצמם עסמ"ב. וכל זה צריך שיתקן בסוד שדה. וזה כשתעשה הה' בסוד ד"ו אז תהיה י' כמו שד"י, וכל האורות המאירים בשד"י יאירו בשד"ה. רק שהי' של שדה היא בסוד ה' כנ"ל. ואם בבית יהיה, צריך להחזיר הבית לבחינת 'שדה', ובלא זה לא יהיה זה הגילוי וכו' ועיין שם באריכות .

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אור נערב של הרמ"ק ז"ל הסגולה השמינית, היא מה שנסיתיו אני וזולתי בענין הגרושים, שהיינו מתגרשים השדה עם האלקי כמהר"ר שלמה בן אלקביץ הלוי נר"ו לעסוק בפסוקי התורה פתאום בלי עיון, והיו הדברים מתחדשים דברים שאי אפשר להאמין ענין זה אלא מי שראה או נסה הענין פעמים רבות, ומתנות שקבלתי בגרושים ובאו לחלקי בחמלת ה' עלי אעתיק אותם בקונטרס בפני עצמו, ונחלק וכו' עכ"ל – ועיין בזה ב'ספר גירושין' שלו. ועיין עוד בתומר דבורה.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שעתים התבודדות – עיין שיחות הר"ן סוף רלב ומשכ"ש.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

ענין התבודדות בציון או לצאת חוץ לעיר – עיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן נב.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

התנגדות

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך מחלקת

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

העם יבחר

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ בערך פוליטיקה – ברסלב לאומי.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

א] ישראל סבא (עמ' תלט-מ) העקר צריכים לפרסם את שם רבנו שכלנו וכל העולם תלוי בו. העקר והיסוד שהכל תלוי בו הוא להתקרב להצדיק האמת, לרבנו הקדוש. אם אנחנו לא נסתכל על הרבנים והשקר, העם בעצמו יבחר ברבנ– - זה מספיק. זה התקון לכל הרבנים, לכל השקר, תקון גמור ונצא מהגלות ונזכה לגאלה שאנחנו מקוים. עכשו הוא סוף הזמן, סוף הזמן וכו', ע"כ, ועע"ש עמ' תעב.[וי"ל ע"ד צחות שז"פ מה דאי' (עירובין עה:) אמר רב יוסף מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי!].

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וזה המבואר אצלנו במ"א שסוף הזמן, הוא זמן המלכות של כל אחד ושל כל דבר לעצמו. והשי"ת מראה יחודו, עי"ז גופא, שכל הנפרדים, כל אחד בפנ"ע מראה יחוד ה', מה שהרמח"ל מכנה בשם הזוה"ק, תיקונא דסיפא, וגם ענין מה שמבואר בלק"מ שלכן הלכה כרבים.

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר בזה היטב מה שמוהר"ן אמר שיש לו השגה כזו בהשי"ת שעל ידה הוא יכול להביא משיח, אבל הוא הניחה לטפל באנשיו להחזירם בתשובה כי זכאה מאן וכו'. כי כבר הבחין וקבע שהתיקון לא תהיה דרך הרישא אלא תהיה תיקונא דסיפא. [ואם צדקנו בפירוש זה, יוצא חידוש גדול שבהתקן הסיפא באמת כבר יש הכח לתקן דרך הרישא, רק שאז כבר ראוי יותר לתקן תיקונא דסיפא, ודוק, וה' יאיר עיני בתורתו הקדושה].

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

ג] והנה הענין מה שבימינו כל העולם כבר מקבלים את ברסלב וכו', מה שלא היה מעולם, כי תמיד היה רוב העולם מתנגדים על ברסלב וכו'. כי היום, הגם שרוב העולם מושקעים יותר בתאוות, וירדנו מטה מטה, אבל גם יש הרבה יותר אמת ותמימות (וכן שמעתי מר' נפתלי פרידלר ז"ל בשם ר' דסלר בעל המכתב מאליהו, בהבדל בין בחורים מיורופה, שידעו הרבה יותר וכו', לבחורים מאמריקה ואכמ"ל), והנה אנשים שאינם מתביישים לעשות מה שהם עושים ברבים וכו' וכו', גם כשרוצים לדעת את האמת, אינם מתביישים, ומבקשים ומוצאים את האמת לאמיתו בנ נח. (וע' לעיל בכותרת 'מפרסמים של שקר' מה שהבאתי מס' אבניה ברזל ומליקוטי הלכות שעיקר המעכב הוא הכבוד).

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

מוהר"ן אמר שהחולקים כאשר אינם יכולים לדבר ולהתחיל עם הצדיק, מדברים על חסידיו

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

[ספר המדות, צדיק קלז: יש רשע שהוא בוש לכפור בצדיק עצמו, ומדבר רעות על אלו שהם תחת הצדיק.]

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' רע"ג 'איי, יתגלה בעולם אורות כאלה, יש כבר אור רבנו הקדוש בעולם, אנחנו לא יודעים כלל מה שיש בעולם, מה שרבנו הקדוש כבר גלה. לא צריכים לעמל, הוא מאיר כבר. הוא יכול להודיע לכלם שיזכו לראות מה זה התורה שלנו וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' שנד: אנחנו עם ישראל, אנחנו יחידים בעולם. אנחנו אין לנו עבודה, רק צריכים לרקד ולשמח מאד שאנחנו יהודים [וע"ש עמוד ריג: יהיה שמח מאד כשיבוא משיח וכו' בכל מקום, בכל רחוב, בכל בית, כלם ירקדו וישמחו. יהיה רק עבודה אח– - ירקדו וישמחו!]. כשזוכרים שאנחנו יהודי– - השם יתברך רחם עלינו ונתן לנו תורה כזה, קדשה כזה, טוב כזה. העקר הוא רק התורה והמצוות והשבת, 'הם חיינו וארך ימינו'. זה חיים!

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' תנט: ... נסע בכל ארץ ישראל כל היום וכל הלילה עם רמקול ונשמיע נגונים ונעשה רע, נעשה רעש שיש רבי נחמן מברסלב בעולם. וגם מי שיודע לנגן, נגונים זה טוב מאד, רק העקר הוא האמת. אמת ואמונה. וגם כן אנחנו יכולים לרקד בכל הרחובות, בכל מקום, בכל עיר, בכל כפר. ברמזורים כשיש אור אדם אז נעמד גם כן ונרקד.

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו צריכים לשמח ולרקד בכל מקום, זה העקר של הכל, עקר היסוד והשרש של הכל, זה התקון!

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו ישנים, מדוע שנישן? צריכים להודיע, לפרסם את האמת, זה מתקבל. נקבל נפשות אמתיים שיבואו ונרקד ונשורר ונזמר. ישנו גם כן פקיד שהוא מקרב לרבנו ועל ידו אנחנו יכולים לעשות בטלויזיה מה שאנחנו רוצים. כן, אולי הוא נברא בשביל זה!

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

כל אחד צריך לעשות מה שהוא יודע, מה שהוא יכול. הוא מחיב! כל אחד מישראל, כל עם ישרא– - הוא חיב! אם ל– - אז נחשב כמו שהוא עשה כל הצרות, העכוב הגאלה וכל הצרות שאנחנו סובלים. כן, אם הוא יודע לעשות ולא עושה, אז זה דומה כאלו הוא הרג והוא הביא את היטלר וכל הצרות שבעולם. ואם הוא עוש– - אין גבול לשכר, השכר בא אחר כך.

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

נו, מה שיודעים צריכים לעשות, כן.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

נתיעץ ונתישב להעמיד כח גדול איך לעשות דברים ולפרסם ולקדש את האור של רבנו פה בארץ וגם בכל העולם. זה ענין הגאלה, אז לכל היהודים איפה שנמצאים הם ידעו.

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

נתפלל להש"י שיתן לנו אנשים אמתיים, נאמנים ואמת וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש בהמשך בענין הדפסת ספרי רבינו, ומי שיעסק בזה יהיה לו חלק בהגאלה.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שעבודת הנחמנים, בעיקר להפיץ את האור של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן, וללכת בדרכיו הקדושים.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

(אגרות פרי חכם עמ' קמג: מאד הומה לבי עליך יקירי, לזרוק לבית בליעתך טפה של אמת, אשר אין לה אף חובה אחת בכל תרי"ג אברים של גוף בנין האנושי, וכמה פעמים הבנת זאת מפיך ועם כל זה, בכל עת שאקרב לפניך דבר אמת, תלחם עמי בכל כחך. אמנם כן טבע הרוחניות, אשר הדבוק בה' מרגיש את עצמו בבחינת אינו דבוק, ודואג ומהסס על זה וכו' ע"ש. וע"ש במכתב הראשון (והוא כענין המשל שהמשיל מוהר"ן שכאשר מטהרין מים, בתחילה עולה כל הפסולת, וכן בעבודת השם, כאשר מתחילים לעבוד על איזה מידה, רק אז מתחילים לראות ולהראות כמה שקוע לרע היית באותו מדה)).

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

מחלקת על ברסלב

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש אמר (ספר המדות, צדיק קלו) אין לך צדיק שאין עליו מחלקת ומחקרים (אע"פ שמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו' שכבוד אלקים הסתר דבר, ורק כאשר יש כבוד מלכים חקור דבר, תמיד יש מקומות לקטרג וק"ל, ועוד שהצדיק בעצמו יבחר בזה), ועוד אמר שיש מדרגות והיכלות כאלו שאי אפשר לבא אליהם רק על ידי מחלקת (חיי מוהר"ן אות תב), ועוד גילה הרבה דברים בענין גודל הענין של מחלקת, שעל כן הוא בחר לעצמו ולחסידיו שיהיו חולקים עליהם.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בשנת תקלב החסידות היה תחת המגיד ממזריטש, ועל אף שהיה הרבה התנגדות המגיד הקפיד שלא יגיבו. אמנם באותו שנה הגיעה ההתנגדות לעוצמה יתירה, כאשר זרקו את משפחת הרב ר' לוי יצחק מברדטשיב על הרחוב, הרסו את הבית, בזזו את תכולתו, וגם שמו רב אחר במקומו. זה היה בערב שבת, ור' לוי יצחק היה אצל המגיד וקבלו מכתב עם כל הסיפור הנ"ל לפני שבת ולא הספיקו להודיע את זה להמגיד לפני שבת. אז החברה קדישא החליטו לקרוא את המכתב בסעודת שבת, וכן עשו בכל הסעודות, אבל המגיד לא הגיב. אז החברה קדישא, שנמנו לעשר – עם הבעל התניא עשו חרם על המתנגדים, ואז המגיד בא אליהם ואמר להם שעי"ז גרמו לפטירתו, ואולם מאידך גיסא יצא הפסדכם בשכרכם. שכן, מכאן ואילך, בכל התמודדות ומחלוקת אשר יתגלעו בין החסידים ומתנגדיהם, תהיה יד החסידים תמיד על העליונה.”

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

והנה איני בקי בתאריכים של הקורות הנ"ל, אבל זאת ידעתי שרבינו נולד בראש חודש ניסן תקל"ב (לפי רוב הדעות). אז באותו זמן שהחסידות לא היו מוכנים לסבול את עוצם הרדיפות והמחלוקת, נקבע מקומם- ושוב, בענין שלהם ידם תהיה תמיד על העליונה, והש"י העביר את נקודת מלחמת האמת לרבינו, ודוק.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

[בעולם מספרים בשם הגר"א שהכ"ח עיתים בקהלת ג, יש לחלקם להו' אלפי שנה של העולם, ויוצא לכל עת קצת יותר מרי"ד שנים 214.28, והרי העת הכ"ז עת מלחמה הסתיים עכשיו בשנת התשפ"ה – בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי עת לשנוא, העת הכ"ו (הוי"ה) היה בשנות השנ"ז – התקע"א (4.)– נמצא שחיי רבינו, שנפטר בריש התקע"א, הם השנים האחרונים של אותו העת לשנוא].

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה (קמה) ממש כדברי ז"ל ומה שאנו נחשבים הצדיקים והחסידים הראשונים שהיה להם רדיפות בסכנות נפשות כל החסידים שהיו בימי הבעל שם טוב ובימי המגיד, ורבנו ז"ל החזיר עטרה לישנה שצריכים לעבד השי"ת במסירות נפש וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

התקשרות. עיין ערך תפילה: תפלה עם הצדיק.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

וידוי

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

והדריכני לדעת סוד הודוי והתודה וההודאה (תפילת האריז"ל ליום שני, סידור שערי ציון)

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

בליקוטי מוהר"ן תורה ד' רבינו גילה שוידוי הוא פרשת דרכים. ובנדרים מצינו ענין של פתח חרטה. ורבי נתן נתן עצה לפתוח התבודדות עם הודאה להשם יתברך, ומצינו שהודאה הוא גם כן ענין של וידוי, למשל בביכורים שצריכים לעשות וידוי על כל הטובה. וביכורים בחי' ראשית, התחלה. ביחוד היראה של הרמח"ל מתחלת: בתחלה תתבודד לבדך ותתודה אם אינו [יש הוצאה שהדפיסו נוסח אחר – אם [הוא] יום שנופלים] יום שנופלים על אפים.... אז תזכור חטאיך בלבך ותבוש ממנו, וכו' וכו' אז תבוש מלפני רוממותו יתברך שמו, ולא תרים פניך כלל, אלא תסגור עיניך ותכוין להמשיך יותר הארתו. אזי תזכור חטאיך בלבך, ותבוש ממנו, עיין שם. כי כן הוא המציאות בעולם האמת כל אחד נכוה מחופתו של חבירו. והנה השם יתברך יחיד, ויחודו שולט על הכל. ואין השלשלת יותר חזק ממקום הכי חלש שבו, ולכן הבא להכיר את השם יתברך צריך להתיחס דייקא לחסרונות ועבירות שלו, שהם כאילו עיכובים וסתימות על טובו יתברך, ולבוא להכרה שיחודו יתברך אינו נפגע כלל חלילה, שלא נגע בו כלל, למרות מעשיו הרעים, ויחודו שולט על הכל.

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות שלאחרי סיפורי מעשיות, שאם יודעים חסרונות הדבר יודעים מהותו. וחטא פירושו חסרון כידוע. ועל כן על ידי וידוי יכול האדם לעמוד יותר טוב על מהותו, מלבד שאר התיקונים הגדולים שנעשים על ידו.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן שאור הבושה הוא בחי' תפארת ואמת. והבן היטב, שאין ענין הבושה תוצאה צדדי, אדרבה הוא העיקר שעל ידו מאיר מהות האדם ודרכה שורה אור השם. ואולי י"ל שאלו הם בחינות מ"ה וב"ן, מ"ה שהוא מהות האין, הטוב, וב"ן אור העינים שמחפשים החסרונות, ועתיד לחזור לס"ג וזה בחי' אור הבושה.

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מצד אחד האדם מחפש ומתרכז על חסרונות, ומאידך גיסא הוא מחוייב לחפש ולהתייחס רק לנקודות טובות.

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

בימי שמואל פרק רב מנה ותאר ד' כתות של עובדי ה' באומן, מתתא לעילא, ז"ל כתה ד' הם העובדים כמו רבי צבי אריה וכו' וכו' והם עוסקין העיקר בווידוי דברים על ציון הקדוש, כמו אש שלהבת ממש, רוב היום והלילה, ומשברים הגוף לגמרי, והניעור בלילה ביערות וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

ובתחילה רבינו היה מצוה למקרביו שיתודו לפניו, ועל שם זה היו נקראים 'די ודוי'ניקעס' – הודויניקים, עיין בספר כוכבי אור, אנשי מוהר"ן כד, אבניה ברזל ו, ובטובות זכרונות ה. ומסופר איך שרבינו היה נותן לאנשים לזכור הכל, ועיין מש"כ עה"פ (דברים ד:לה) אתה הראת לדעת, שצריכים להביא כל הזכרונות שלך לפני השם יתברך.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

זבוב

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ישראל סבא – למעלה מהטבע: הדין היה גאון ולמדן ואיש כשר וירא שמים וחכם, וישראל בער לא כלום, כמו זבוב. אבל זה הזבוב היה לו כח כזה שהוא יכול לעמד כנגד כל העולם. אנחנו עושים ברכה בכל יום 'ברוך הנותן ליעף כח'. נו, אני הייתי יתוש קטן, אבל הם נתבטלו, ע"כ.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מעשה מהזבוב והעכביש. ועיין ספר המדות ערך אהבה ב:ב.

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

זיווג

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

זיווג דנשיקין וזיווג דגופין

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

ע' היטב בתורה ס' באריכות, ובפרט באות ט שמפרש בפירוש התהליך להעיר בני האדם בבחי' שופר, שידוע שזה בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע (ר"ת כשפ"ר), וזה ענין להתיר פה אלמים (ר"ת אלף, שזה בחי' ראש השנה ורבינו), שזה ע"י בחי' יראה, שהיא בחי' עשאה כאוצר שצר למעלה ומתרחב למטה – שזה ממש ענין של נ נח שהולך ומתרחב. והדיבור בחי' זיווג דנשיקין שעי"ז מקבלים הבוטחים בה', דהיינו הכלי הולדה, כח, שעי"ז יש זיווג דגופין, והרי הבוטחים, זה בחי' אומן. הרי מבואר שנ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא חינוך הדיבור ביראת השם, הוא בחי' זיווג דנשיקין, ומאומן, בחי' הכליות הבטוחות, זה בחי' זיווג דגופין.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

זכות. בלי זכויות = אין חובות (עם הח' אותיות) - (על דרך הר"ז מתחייב בנפש– - תורה נב). דבר זה כתבתי לתקן פרסומת אחד של מפלגה פוליטקא, שכתבו בבלבול – בלי חובות אין זכויות, אז הבנתי שצריכים לתקן כנ"ל.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

זכר.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

יש מילה באנגלית – אימאשכולייט, להסר מגבר את הבחינות של זכר, להשאירו כמו נקבה. והעולם בתהליך הזה כמה מאות שנים, וכמו שרבינו סיפר שלפני כמה מאות שנה התחילו גברים לגלח זקנם, והרי הזוהר הקדוש כותב שגבר בלי זקן בבחינת אשה (ר' אביגדר מילר אמר שהגדלת הסנטר נותן אופי של זכר, ולכן בתמונות הציירים היו עושים כן). ואיש (ויקרא יג:מ) לרבות את הזקן (רע"ב נגעים י:ט). והיום זה התפשט בלי שיעור וגבול. והמדעים אומרים שמנין הטסטוסטרון בזרע הזכרים היום הוא נמוך מאד, ויש בזה כמה וכמה סיבות ואין להאריך. וחלק מהמחלה הזה הוא משכב זכר, ולכן יכולים לאמר שהוא משותף עם עמלק, שהיה חותך מילות וכו', ורצה לטמאות עם ישראל במשכב זכר (מדרש תנחומא כי תצא פט, מובא ברש"י כה:יח), אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחד ממידות היסוד הוא 'משכיל', לדוד משכיל, ובמשיח כתוב, הנה ישכיל עבדי ירום וכו'. ותראה שהוא בדיוק ההיפוך של -אי"משכולייט.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

וגם יש לראות שהנחשלים, שעליהם התגברו עמלק, ההבדל בין אותיות של שכל לאותיות של חשל, הוא כ-ח. כ' זה כתר, ח' זה חכמה. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

זמן:

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

זמן: כבר דברנו על הענין ש'נחמ' גימטריא זמ"ן עם הכולל, ולכן זה המקום הוא קשה כי בו תלוי כל התיקונים של מלחמת הזמן, שמ"ה מתקן הב"ן. וזה הענין של השם נח-מן, היינו ניחא במ"ן, מהזמן, שהוא ז-מן: זין – כלי מלחמה, מ"ן.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

עת אבגדה"ו (אהי"ה). בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

"עתה הוה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והרי זה לענין זמן, שנ נח הוא ממש ההוה, ועיין מש"כ על הפסוק ואתה פה (דברים ה) אשר הוריתי איך שנ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא אתה פה, ,והרי ענין אני ואנחנו, יוצא שנ נח שולט על כל השלושה בחי' של זמן, מקום, ונפש.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח בגמטריא קח, כפול י' בסוד כולם בכחמה עשית, הרי תתרפ חלקי השעה (גם נ"ח עם האותיות כמנין השניות), נחמ – בגמטריא זמן ע"ה, זמן בגמטריא ד' פעמים כ"ד ע"ה, כי עיקר הזמן נמדד מיום הרביעי שאז השי"ת קבע את המאורות עבור זה, כמו שכתוב והיו לאתת (נ' – אות אחת) ולמועדים (נח- שלא ניתנו המועדים אלא למנוחה) ולימים (נחמ – זמן, והוא כבר יום ד') ושנים (נחמן, נחמן בן שמחה). נחמן – זה בחי' הי"ב שעות של היום ולילה והי"ב חדשים, כי י"ב כפול י"ב בגמטריא קמ"ד (ב"ן באחוריים) וכאשר מראים שזה כלול בד' אותיות הרי קמ"ח – נחמן. מאומן, זה בחי' הגדלת הזמן, בחי' ויהי אומן את הדסה, לשון לגדל, וכן הדסה בגמטריא ע"ד שהוא גבול הזמן.

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל הענין של הפור של פורים, מבואר בלקוטי הלכות (יורה דעה ח"ב, הלכות מילה ד) שהוא מה שהמן רצה לשעבדם תחת הזמן, ומרדכי היה מעלה למעלה מהזמן. נחמן מאומן ע"ה בגמטריא פור. וכן מבואר שם באריכות שזה מעלת המשיח שהוא בחי' אני היום ילדיתך שמשיג למעלה מהזמן, וכן נ נח נחמ נחמן עם הד' כוללים בגמטריא משיח.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מה שכתוב בישיעה (מב:יט) מי עור כי אם עבדי, כי הבעטלר העור הוא זה שהשיג למעלה מהזמן, מ-יעור- בגמטריא נחמן מאומן ע"ה, כי אם עם התיבות בגמטריא סבא, עבדי, ע"ב שיר של חסד שהוא בחי' ד"י כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שעולה עשר.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

שעה. ע"ה בגמטריא רבינו נ נח.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

תתר"פ חלקים בשעה. תתר"פ בגמטריא י' פעמים נ נח.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

זמנים. ר' יהודה החסיד נולד בי' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן – עיין ערך ירושלים.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

ב11 פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן, הת"א, נתכהן רבי מאיר בן אליקים לרב, כמו שכתבנו בערך שלו ע"ש.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

הספר אדיר במרום נכתב בשנת נ נח נחמ נחמן מאומן, ועי' באריכות בזה במקומו.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

בינו שנות דור ודור, החל ממאה העשרים למנינם, השנים כפי הפסוקים – בחי' והיו ימיו מאה ועשרים שנה

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

תרנ"ז לדתו של סבא ישראל בכ' כסלו.

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת קדושים

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

תרס"א – תרס"ג ר' ישראל קרדונר הדפיס הרבה ספרי רבינו בלעמבערג

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

1901 יט:א וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

1902 יט:ב דַּבֵּ֞ר אֶל-כָּל-עֲדַ֧ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָֽמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדשִׁ֣ים תִּֽהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

1903 יט:ג אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת-שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

תרס"ד-תרע"ג ר' ישראל קרדונר עלה לארץ ישראל והדפיס ספרי רבינו בירושלים

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

1904 יט:ד אַל-תִּפְנוּ֙ אֶל-הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

1905 יט:ה וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַֽה' לִֽרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ:

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

1906 יט:ו בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵֽאָכֵ֖ל וּמִֽמָּֽחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד-י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף:

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

1907 יט:ז וְאִ֛ם הֵֽאָכֹ֥ל יֵֽאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵֽרָצֶֽה:

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

1908 יט:ח וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֹנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי-אֶת-קֹ֥דֶשׁ ה' חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ:

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

1909 יט:ט וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת-קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָֽׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט:

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

1910 יט:י וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּֽעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

עם התפשטות תנועת הצופים, הוקדשה תשומת לב לפעילות למען הקהילה ולעזרה לנזקקים ולזרים, בהד לרעיון של שמירת זכויות העניים והגר כפי שמודגש ב־'ולא תלקט' של התורה, אם כי לא כחוק חקלאי מחייב.

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

1911 יט:יא לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹֽא-תְכַֽחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא-תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּֽעֲמִיתֽוֹ:

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

בעשור הראשון של המאה ה-20 חלו רפורמות בתחומי מסחר, חוזים ובנקאות, שהדגישו שקיפות, יושר והגנה על הקונה והציבור.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

1912 יט:יב וְלֹֽא-תִשָּֽׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת-שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י ה':

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

תרע"ד הנסיעה אחרונה של ר' ישראל קרדונר לאומן ראש השנה. הלך לטבריה וחינך את סבא ישראל ה' שנים

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

1913 יט:יג לֹא-תַֽעֲשֹׁ֥ק אֶת-רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא-תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד-בֹּֽקֶר:

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

מלחמת עולם א'

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

1914 יט:יד לֹֽא-תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּֽאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י ה':

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

1915 (שני) יט:טו לֹא-תַֽעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹֽא-תִשָּׂ֣א פְנֵי-דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ:

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

1916 יט:טז לֹֽא-תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַֽעֲמֹ֖ד עַל-דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י ה':

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

בשנים שלפני ההסלמה במלחמת העולם הראשונה ובמהלכה המוקדמים, נפוצו שמועות וסיפורי זוועות מוגזמים בין קהילות ואומות, שהובילו להסלמה במתחים, לפגיעה במוניטין ואף למותם של רבים, בעוד רבים עמדו מנגד ולא מנעו את שפיכות הדמים.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

1917 יט:יז לֹֽא-תִשְׂנָ֥א אֶת-אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֨יחַ֙ אֶת-עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹֽא-תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא:

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

מלחמת עולם הראשונה!

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

1918 – פטירת ר' ישראל קרדונר, ט' חשון תרע"ט – Tuesday, 15 October

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

יט:יח לֹֽא-תִקֹּ֤ם וְלֹֽא-תִטֹּר֙ אֶת-בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵֽעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה':

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

עם סיום מלחמת העולם הראשונה והפרוץ של מגפת השפעת הספרדית, מיליונים מתו באותו זמן, ותחילת מאמצי פיוס בין אומות (כמו ועידת פריז וייסוד חבר הלאומים) סימנו ניסיון למנוע נקמה ולהקים מסגרות שלום, תוך הדגשת אחריות הדדית על חיי אדם.

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

1919 יט:יט אֶת-חֻקֹּתַי֘ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹֽא-תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָֽׂדְךָ֖ לֹֽא-תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֨יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַֽעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ:

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

אחר חתימת חוזה ורסאי, החלו חקיקות ראשוניות באירופה ובארצות הברית בתחום החקלאות והטקסטיל — כולל פיקוח על זרעים היברידיים ועל תיוג בדים מעורבים — במטרה להבטיח איכות, סדר ובטיחות, בהקשר של חידוש החיים לאחר מלחמת העולם הראשונה.

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

1920 יט:כ וְ֠אִישׁ כִּֽי-יִשְׁכַּ֨ב אֶת-אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת-זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶֽחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהָפְדֵּה֙ לֹ֣א נִפְדָּ֔תָה א֥וֹ חֻפְשָׁ֖ה לֹ֣א נִתַּן-לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּֽהְיֶ֛ה לֹ֥א יֽוּמְת֖וּ כִּי-לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה:

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

נשים זכו לזכות הצבעה בארצות הברית, ועוד.

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

1921 יט:כא וְהֵבִ֤יא אֶת-אֲשָׁמוֹ֙ לַֽה' אֶל-פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם:

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

1922 – מתן הפתק הקדוש

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

יט:כב וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י ה' עַל-חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח ל֔וֹ מֵֽחַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא:

</div>


## Segment 955

<div dir="rtl" lang="he">

1923 (– - שלישי) יט:כג וְכִֽי-תָבֹ֣אוּ אֶל-הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל-עֵ֣ץ מַֽאֲכָ֔ל וַֽעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת-פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵֽאָכֵֽל:

</div>


## Segment 956

<div dir="rtl" lang="he">

1924 יט:כד וּבַשָּׁנָה֙ הָֽרְבִיעִ֔ת יִֽהְיֶ֖ה כָּל-פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַֽה':

</div>


## Segment 957

<div dir="rtl" lang="he">

1925 יט:כה וּבַשָּׁנָ֣ה הַֽחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת-פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבֽוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 958

<div dir="rtl" lang="he">

1926 יט:כו לֹ֥א תֹֽאכְל֖וּ עַל-הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַֽחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ:

</div>


## Segment 959

<div dir="rtl" lang="he">

1927 יט:כז לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹֽאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ:

</div>


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

1928 יט:כח וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י ה':

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

1929 יט:כט אַל-תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת-בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹֽא-תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָֽלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה:

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

1930 יט:ל אֶת-שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י ה':

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

בעקבות המשבר הכלכלי הגדול, הוקמו תנועות עולמיות לקידום יום מנוחה שבועי לעובדים (אע"פ שגוי ששבת ח"מ).

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

1931 יט:לא אַל-תִּפְנ֤וּ אֶל-הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל-תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

פרשות כמו זו של May Otis Blackburn סביב 1931 שימשו תזכורת מודרנית לסכנות שבהליכה אחר מתקשרים ומנהיגים רוחניים מזויפים, ולפוטנציאל של הונאה וניצול רוחני המתחזים לאמונה.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

1932 יט:לב מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָֽדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּֽאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י ה':

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

ברקע המשבר הכלכלי של ראשית שנות ה־30, שנת 1932 הדגישה במיוחד את פגיעותם של קשישים ואת האחריות החברתית כלפיהם, והפכה את כבוד הזקן מדין מוסרי מופשט לשאלה קיומית של דאגה, רווחה ואחריות אנושית.

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

1933 (– - רביעי) יט:לג וְכִֽי-יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ:

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

עם עליית הנאצים ב־1933 החלה זרימת פליטים יהודים מאירופה, בעוד שהעולם התקשה להיענות; מאמצי סיוע מוגבלים של ארגונים הומניטריים הדגישו את הפער בין האידיאל של אי־דיכוי הזר לבין המציאות של גבולות סגורים ואפליה.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

1934 יט:לד כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר | הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָֽהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי-גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

חלק מהחוקים המפליגים בתנאי ההתאזרחות והדגישה את הצורך במתן יחס הוגן למהגרים, בהדהוד רעיוני למצווה לאהוב את הגר ולזכור את יגורנו בארץ מצרים.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

1935 יט:לה לֹא-תַֽעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה:

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

בעידן של משבר כלכלי עולמי, שמירה על יושר במסחר ובמדידה נותרה סוגיה מרכזית, כאשר מדינות רבות הרחיבו פיקוח על משקלים, מידות ומטבעות כדי למנוע עוול ולחזק אמון כלכלי, בהדהוד רוחני למצווה לא לעול במשפט ובמידה.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

1936 יט:לו מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי-צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

חקיקת ה-Robinson-Patman Act בארצות הברית חיזקה אכיפה נגד אפליית מחירים ותחרות בלתי הוגנת, והדגישה יושר ומידה הוגנת במסחר — בהדהוד הרעיוני של “מֹאזְנֵי צֶדֶק… וְהִין צֶדֶק”.

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

1937 יט:לז וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי֙ וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַ֔י וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י ה': (פ)

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

ויקרא פרק-כ

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

1938 (חמישי) כ:א וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

מלחמת עולם ב'

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

1939 כ:ב וְאֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֘ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן-הַגֵּ֣ר | הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן:

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

שואה.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

1940 כ:ג וַֽאֲנִ֗י אֶתֵּ֤ן אֶת-פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת-מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת-שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי: שואה.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

1941 כ:ד וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת-עֵֽינֵיהֶם֙ מִן-הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ: שואה.

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

1942 כ:ה וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת-פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת | כָּל-הַזֹּנִ֣ים אַֽחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַֽחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם:

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

1943 כ:ו וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל-הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנֹ֖ת אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וְנָֽתַתִּ֤י אֶת-פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ:

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

1944 כ:ז וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִֽהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

1945 (שישי) כ:ח וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת-חֻקֹּתַ֔י וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֥י ה' מְקַדִּשְׁכֶֽם:

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

1946 כ:ט כִּי-אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת-אָבִ֛יו וְאֶת-אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ:

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

1947 כ:י וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת-אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת-אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מוֹת-יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ף וְהַנֹּאָֽפֶת:

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיה נ:א כה אמר ה' איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה וכו', ועכשיו הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה, החלה דרך למעשה החזרת עם ישראל לארצו לאחר גלות.

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

1948 הקמת מדינת ישראל [491 – נ נח נחמ נחמן מאומן, 148 – נחמן]

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

כ:יא וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת-אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יו גִּלָּ֑ה מוֹת-יֽוּמְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם:

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

1949 כ:יב וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת-כַּלָּת֔וֹ מ֥וֹת יֽוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם:

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

1950 כ:יג וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֤ב אֶת-זָכָר֙ מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֔ה תּֽוֹעֵבָ֥ה עָשׂ֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם:

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

בעקבות פרסום דוח קינסי על התנהגות מינית (1948), הציבור והעיתונות בעולם המערבי נחשפו לנתונים על נטיות והעדפות מיניות שונות, כולל יחסים הומוסקסואליים, שגררו דיונים חריפים בממסדות דתיות על מוסר, עבירה והגדרות של “תועבה”.

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

1951 כ:יד וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת-אִשָּׁ֛ה וְאֶת-אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא-תִֽהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתֽוֹכֲכֶֽם:

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

1952 כ:טו וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכָבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת-הַבְּהֵמָ֖ה תַּֽהֲרֹֽגוּ:

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

1953 כ:טז וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תִּקְרַ֤ב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה֙ לְרִבְעָ֣ה אֹתָ֔הּ וְהָֽרַגְתָּ֥ אֶת-הָֽאִשָּׁ֖ה וְאֶת-הַבְּהֵמָ֑ה מ֥וֹת יוּמָ֖תוּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם:

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

1954 כ:יז וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר-יִקַּ֣ח אֶת-אֲחֹת֡וֹ בַּת-אָבִ֣יו א֣וֹ בַת-אִ֠מּוֹ וְרָאָ֨ה אֶת-עֶרְוָתָ֜הּ וְהִ֨יא-תִרְאֶ֤ה אֶת-עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֹנ֥וֹ יִשָּֽׂא:

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

1955 כ:יח וְ֠אִישׁ אֲשֶׁר-יִשְׁכַּ֨ב אֶת-אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלָּ֤ה אֶת-עֶרְוָתָהּ֙ אֶת-מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕וא גִּלְּתָ֖ה אֶת-מְק֣וֹר דָּמֶ֑יהָ וְנִכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם:

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

1956 כ:יט וְעֶרְוַ֨ת אֲח֧וֹת אִמְּךָ֛ וַֽאֲח֥וֹת אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּ֧י אֶת-שְׁאֵר֛וֹ הֶֽעֱרָ֖ה עֲוֹנָ֥ם יִשָּֽׂאוּ:

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

1957 כ:כ וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת-דֹּ֣דָת֔וֹ עֶרְוַ֥ת דֹּד֖וֹ גִּלָּ֑ה חֶטְאָ֥ם יִשָּׂ֖אוּ עֲרִירִ֥ים יָמֻֽתוּ:

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

1958 כ:כא וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת-אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִֽהְיֽוּ:

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

1959 כ:כב וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי֙ וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַ֔י וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא-תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ:

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

1960 (שביעי) כ:כג וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ בְּחֻקֹּ֣ת הַגּ֔וֹי אֲשֶׁר-אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֤י אֶת-כָּל-אֵ֨לֶּה֙ עָשׂ֔וּ וָֽאָקֻ֖ץ בָּֽם:

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

1961 כ:כד וָֽאֹמַ֣ר לָכֶ֗ם אַתֶּם֘ תִּֽירְשׁ֣וּ אֶת-אַדְמָתָם֒ וַֽאֲנִ֞י אֶתְּנֶ֤נָּה לָכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֹתָ֔הּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֲנִי֙ ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר-הִבְדַּ֥לְתִּי אֶתְכֶ֖ם מִן-הָֽעַמִּֽים:

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

1962 (מפטיר) כ:כה וְהִבְדַּלְתֶּ֞ם בֵּין-הַבְּהֵמָ֤ה הַטְּהֹרָה֙ לַטְּמֵאָ֔ה וּבֵין-הָע֥וֹף הַטָּמֵ֖א לַטָּהֹ֑ר וְלֹֽא-תְשַׁקְּצ֨וּ אֶת-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֜ם בַּבְּהֵמָ֣ה וּבָע֗וֹף וּבְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְמֹ֣שׂ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר-הִבְדַּ֥לְתִּי לָכֶ֖ם לְטַמֵּֽא:

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

1963 כ:כו וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י ה' וָֽאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן-הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי:

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

1964 כ:כז וְאִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה כִּי-יִֽהְיֶ֨ה בָהֶ֥ם א֛וֹב א֥וֹ יִדְּעֹנִ֖י מ֣וֹת יוּמָ֑תוּ בָּאֶ֛בֶן יִרְגְּמ֥וּ אֹתָ֖ם דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם: (פפפ)

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

פרשת אמור

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

1965 כא:א וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל-הַכֹּֽהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא-יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו:

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

1966 כא:ב כִּ֚י אִם-לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו:

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

1967 כבישת ירושלים והרחבת ארץ ישראל

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ג וְלַֽאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹא-הָֽיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא:

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

1968 כא:ד לֹ֥א יִטַּמָּ֖א בַּ֣עַל בְּעַמָּ֑יו לְהֵ֖חַלּֽוֹ:

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

1969 כא:ה לֹֽא-(יקרחה) יִקְרְח֤וּ קָרְחָה֙ בְּרֹאשָׁ֔ם וּפְאַ֥ת זְקָנָ֖ם לֹ֣א יְגַלֵּ֑חוּ וּבִ֨בְשָׂרָ֔ם לֹ֥א יִשְׂרְט֖וּ שָׂרָֽטֶת:

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

1970 כא:ו קְדשִׁ֤ים יִֽהְיוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ שֵׁ֖ם אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּי֩ אֶת-אִשֵּׁ֨י ה' לֶ֧חֶם אֱלֹֽהֵיהֶ֛ם הֵ֥ם מַקְרִיבִ֖ם וְהָ֥יוּ קֹֽדֶשׁ:

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

1971 כא:ז אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַֽחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵֽאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי-קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵֽאלֹהָֽיו:

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

1972 כא:ח וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי-אֶת-לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדשׁ֙ יִֽהְיֶה-לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י ה' מְקַדִּשְׁכֶֽם:

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

1973 מלחמת יום כיפור

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

כא:ט וּבַת֙ אִ֣ישׁ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תֵחֵ֖ל לִזְנ֑וֹת אֶת-אָבִ֨יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף: (ס)

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

1974 כא:י וְהַכֹּהֵן֩ הַגָּד֨וֹל מֵֽאֶחָ֜יו אֲֽשֶׁר-יוּצַ֥ק עַל-רֹאשׁ֣וֹ | שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ וּמִלֵּ֣א אֶת-יָד֔וֹ לִלְבֹּ֖שׁ אֶת-הַבְּגָדִ֑ים אֶת-רֹאשׁוֹ֙ לֹ֣א יִפְרָ֔ע וּבְגָדָ֖יו לֹ֥א יִפְרֹֽם:

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

1975 כא:יא וְעַ֛ל כָּל-נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא:

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

1976 כא:יב וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א יֵצֵ֔א וְלֹ֣א יְחַלֵּ֔ל אֵ֖ת מִקְדַּ֣שׁ אֱלֹהָ֑יו כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָ֖יו אֲנִ֥י ה':

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

1977 כא:יג וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח:

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

1978 כא:יד אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַֽחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת-אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם-בְּתוּלָ֥ה מֵֽעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה:

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

1979 כא:טו וְלֹֽא-יְחַלֵּ֥ל זַרְע֖וֹ בְּעַמָּ֑יו כִּ֛י אֲנִ֥י ה' מְקַדְּשֽׁוֹ: (ס)

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

1980 כא:טז (שני) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

1981 כא:יז דַּבֵּ֥ר אֶֽל-אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹֽרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו:

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

1982 כא:יח כִּ֥י כָל-אִ֛ישׁ אֲשֶׁר-בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א יִקְרָ֑ב אִ֤ישׁ עִוֵּר֙ א֣וֹ פִסֵּ֔חַ א֥וֹ חָרֻ֖ם א֥וֹ שָׂרֽוּעַ:

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

1983 כא:יט א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר-יִֽהְיֶ֥ה ב֖וֹ שֶׁ֣בֶר רָ֑גֶל א֖וֹ שֶׁ֥בֶר יָֽד:

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

1984 - סבא בארצות הברית

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

כא:כ אֽוֹ-גִבֵּ֣ן אוֹ-דַ֔ק א֖וֹ תְּבַלֻּ֣ל בְּעֵינ֑וֹ א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת א֖וֹ מְר֥וֹחַ אָֽשֶׁךְ:

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

1985 כא:כא כָּל-אִ֞ישׁ אֲשֶׁר-בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֨רַע֙ אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת-אִשֵּׁ֣י ה' מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב:

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

1986 כא:כב לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו מִקָּדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וּמִן-הַקֳּדָשִׁ֖ים יֹאכֵֽל:

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

1987 כא:כג אַ֣ךְ אֶל-הַפָּרֹ֜כֶת לֹ֣א יָבֹ֗א וְאֶל-הַמִּזְבֵּ֛חַ לֹ֥א יִגַּ֖שׁ כִּי-מ֣וּם בּ֑וֹ וְלֹ֤א יְחַלֵּל֙ אֶת-מִקְדָּשַׁ֔י כִּ֛י אֲנִ֥י ה' מְקַדְּשָֽׁם:

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

1988 כא:כד וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶֽל-אַֽהֲרֹ֖ן וְאֶל-בָּנָ֑יו וְאֶֽל-כָּל-בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: (פ)

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

1989 כב:א וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

1990 כב:ב דַּבֵּ֨ר אֶֽל-אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל-בָּנָ֗יו וְיִנָּֽזְרוּ֙ מִקָּדְשֵׁ֣י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יְחַלְּל֖וּ אֶת-שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֨ר הֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים לִ֖י אֲנִ֥י ה':

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

5751 = 1991 – חצות יום – חשבון שעה [500/12=41.66=1]

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

1991 כב:ג אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כָּל-אִ֣ישׁ | אֲשֶׁר-יִקְרַ֣ב מִכָּל-זַֽרְעֲכֶ֗ם אֶל-הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיקֹוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י ה':

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

1992 כב:ד אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַֽהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֨וּעַ֙ א֣וֹ זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֨עַ֙ בְּכָל-טְמֵא-נֶ֔פֶשׁ א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר-תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת-זָֽרַע:

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

1993 כב:ה אוֹ-אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִגַּ֔ע בְּכָל-שֶׁ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא-ל֑וֹ א֤וֹ בְאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא-ל֔וֹ לְכֹ֖ל טֻמְאָתֽוֹ:

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

1994 – פטירת סבא ישראל ח"י חשון תשנ"ה – Sunday 23 October 1994

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

כב:ו נֶ֚פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּֽגַּֽע-בּ֔וֹ וְטָֽמְאָ֖ה עַד-הָעָ֑רֶב וְלֹ֤א יֹאכַל֙ מִן-הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֛י אִם-רָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּֽיִם:

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

1995 כב:ז וּבָ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְטָהֵ֑ר וְאַחַר֙ יֹאכַ֣ל מִן-הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֥י לַחְמ֖וֹ הֽוּא:

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

1996 כב:ח נְבֵלָ֧ה וּטְרֵפָ֛ה לֹ֥א יֹאכַ֖ל לְטָמְאָה-בָ֑הּ אֲנִ֖י ה':

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

1997 כב:ט וְשָֽׁמְר֣וּ אֶת-מִשְׁמַרְתִּ֗י וְלֹֽא-יִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא וּמֵ֥תוּ ב֖וֹ כִּ֣י יְחַלְּלֻ֑הוּ אֲנִ֥י ה' מְקַדְּשָֽׁם:

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

1998 כב:י וְכָל-זָ֖ר לֹא-יֹ֣אכַל קֹ֑דֶשׁ תּוֹשַׁ֥ב כֹּהֵ֛ן וְשָׂכִ֖יר לֹא-יֹ֥אכַל קֹֽדֶשׁ:

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

1999 כב:יא וְכֹהֵ֗ן כִּֽי-יִקְנֶ֥ה נֶ֨פֶשׁ֙ קִנְיַ֣ן כַּסְפּ֔וֹ ה֖וּא יֹ֣אכַל בּ֑וֹ וִילִ֣יד בֵּית֔וֹ הֵ֖ם יֹֽאכְל֥וּ בְלַחְמֽוֹ:

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

2000 כב:יב וּבַ֨ת-כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִֽהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל:

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

2001 כב:יג וּבַת-כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִֽהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶ֘רַע֘ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל-בֵּ֤ית אָבִ֨יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכָל-זָ֖ר לֹא-יֹ֥אכַל בּֽוֹ:

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

2002 כב:יד וְאִ֕ישׁ כִּֽי-יֹאכַ֥ל קֹ֖דֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְיָסַ֤ף חֲמִֽשִׁיתוֹ֙ עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן לַכֹּהֵ֖ן אֶת-הַקֹּֽדֶשׁ:

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

2003 כב:טו וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ אֶת-קָדְשֵׁ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ת אֲשֶׁר-יָרִ֖ימוּ לַֽה':

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

2004 כב:טז וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֹ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאָכְלָ֖ם אֶת-קָדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י ה' מְקַדְּשָֽׁם: (פ)

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

2005 כב:יז (שלישי) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

2006 כב:יח דַּבֵּ֨ר אֶֽל-אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל-בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן-הַגֵּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֤יב קָרְבָּנוֹ֙ לְכָל-נִדְרֵיהֶם֙ וּלְכָל-נִדְבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר-יַקְרִ֥יבוּ לַֽה' לְעֹלָֽה:

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

2007 כב:יט לִֽרְצֹֽנְכֶ֑ם תָּמִ֣ים זָכָ֔ר בַּבָּקָ֕ר בַּכְּשָׂבִ֖ים וּבָֽעִזִּֽים:

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

2008 כב:כ כֹּ֛ל אֲשֶׁר-בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א תַקְרִ֑יבוּ כִּי-לֹ֥א לְרָצ֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם:

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

2009 כב:כא וְאִ֗ישׁ כִּֽי-יַקְרִ֤יב זֶֽבַח-שְׁלָמִים֙ לַֽה' לְפַלֵּא-נֶ֨דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כָּל-מ֖וּם לֹ֥א יִֽהְיֶה-בּֽוֹ:

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

2010 כב:כב עַוֶּרֶת֩ א֨וֹ שָׁב֜וּר אֽוֹ-חָר֣וּץ אֽוֹ-יַבֶּ֗לֶת א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת לֹֽא-תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַֽה' וְאִשֶּׁ֗ה לֹֽא-תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל-הַמִּזְבֵּ֖חַ לַֽה':

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

2011 כב:כג וְשׁ֥וֹר וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵֽרָצֶֽה:

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

2012 כב:כד וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽה' וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

2013 כב:כה וּמִיַּ֣ד בֶּן-נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת-לֶ֥חֶם אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם מִכָּל-אֵ֑לֶּה כִּ֣י מָשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵֽרָצ֖וּ לָכֶֽם: (ס)

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

2014 כב:כו וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

2015 כב:כז שׁ֣וֹר אוֹ-כֶ֤שֶׂב אוֹ-עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמּ֑וֹ וּמִיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ וָהָ֔לְאָה יֵֽרָצֶ֕ה לְקָרְבַּ֥ן אִשֶּׁ֖ה לַֽה':

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

2016 כב:כח וְשׁ֖וֹר אוֹ-שֶׂ֑ה אֹת֣וֹ וְאֶת-בְּנ֔וֹ לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּי֥וֹם אֶחָֽד:

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

2017 כב:כט וְכִֽי-תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח-תּוֹדָ֖ה לַֽה' לִֽרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ:

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

2018 כב:ל בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י ה':

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

2019 כב:לא וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֹתַ֔י וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י ה':

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

2020 כב:לב וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת-שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י ה' מְקַדִּשְׁכֶֽם:

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

בשנה זו למדו בדף יומי מסכת שבת, והיה שביתה בכל העולם מחמת עלילת השקרונה

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

2021 כב:לג הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י ה': (פ)

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

2022 פרק כג א וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

2023 כג:ב דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מֽוֹעֲדֵ֣י ה' אֲשֶׁר-תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מֽוֹעֲדָֽי:

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

2024 כג:ג שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא-קֹ֔דֶשׁ כָּל-מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיקֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם: (פ)

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

בשבת בשמחת תורה (סוף שנת 2023) היה הטבח. רובם ואולי כמעט כולם מחללי שבת וכו' ונהרגו על קידוש השם, ובזכות זה השם יתברך נתן למדינת ישראל להכניע כל ארגוני המחבלים מסביב.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

2025 כג:ד אֵ֚לֶּה מֽוֹעֲדֵ֣י יְקֹוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמֽוֹעֲדָֽם:

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

2026 כג:ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַֽיקוָֹֽה: [והרי הוא כבר בין הערביים, עיין בחשבון בחצות יום – 1991]

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

חטי – עולה נ נח, כי ח' נשאר ח', ט, הכוונה א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט בגמטריא מ"ה, וכן י' הכוונה, א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, בגמטריא נ"ה, הרי סך הכל, נ נח. ובזה י"ל אשר נשיא יחטא, נשיא בגמטריא רבי נחמן עם עוד א', וכן יחטא, נ נח עם עוד א.

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

חולם

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

הרמ"ק באור יקר בביאור על ספר יצירה (דף קע) חילק את האלף בית לפי חמש נקודות, קמץ (- חסד י': א, ד, ו, ז, כ, ל, ס, ע, צ, ת) צירי (- גבורה ז': ב, ה, ח, ט, מ, פ, ר) חולם (- ת"ת ב': י, ק) חיריק (- נצח ב' ג, ש) שורק (- הוד: נ.

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

הרי האותיות של חולם, מידת התפארת, הם ק"י בגמטריא נ נח, עם הב' כוללים. הרי נ נח תפארת לעושיה.

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

חטה. כ"ב אותיות. ח*ט*ה בגמטריא רבי נחמן. חטים עם הד' אותיות בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

חיילים.

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

ספר ישראל סבא עמ' תנז: בשביל מה? שיהיה חיל אצל רבנו. כל מה שיהיה מקשר יותר לרבנו וילך בדרכי רבנו, אז הוא יביא יותר הרבה חילים לרבנו.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

כשיבוא משיח יהיה חתונה יפה, יהיה שמחה כזו, יספרו מכל אחד מה שעבר עליו. התלמידים של רבנו הם חילים כאלה, הם גבורים כאלה.. הם נלחמים עם כל העולם. גבורים! וגם כן רבנו הקדוש אמר: 'להתקרב אלי (והראה רבי ישראל בכף ידו על לבו) זה קשה מאד, זה יותר מחצות!' ע"ש (וע' חיי מוהר"ן אות שיח: לכנס אצלי ולהתקרב אלי הוא דבר קשה מאד, ואפלו בני עצמם וכו').

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קנט: זה דבר קל להגיד נ נח, וזה עוזר בכל עת צרה, בכל זמן. וגם כן שכל החילים שהולכים למלחמה במקום סכנ– - שיגידו רק נ נח, שהחיל יגיד בנגון נ נח.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

חכמה. כתר חכמה ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברלסב. כתר חכמה בינה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חכמה ובינה, עם הב' תיבות בגמטריא נחמן. חכמה בינה, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

חכמות. עיין ערך תמימות.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

חשבונות רבים. עיין ערך תמימות.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

חל. חית למד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

חלב: נתפרסם שחלב ראשי תיבות חייב להיות ברסלב (וע' לקמן תקנב), אז שמתי לב שהמשמעות שהוא עוד לא ברסלב אלא שהוא עוד חייב להיות ברסלב. וזה מתאים למה שידענו שברסלב הוא לב בשר, וכן בשר ראשי תיבות רבינו בן שמחה, הרי שברסלב הוא בשרי, אז החלב אינו ברסלב אלא עוד חייב להיות ברסלב, ואכן עם הארץ לא יאכל בשר.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

חן. עיין לקוטי מוהר"ן תורה א' ומה שפרשנו בזה את נ נח נחמ נחמן מאומן בערך תפלה, שעל ידי נ נח נתקבלים כל התפלות והבקשות, והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

חסד. ח חס חסד, בגמטריא נחמן, שמעתי מחבר.

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

חסידים

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך עבודת השם – עבודת הנחמנים. וע' ערך התנגדות.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

מי זוכה להתקרב לנ נח?

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

א] ליקוטי הלכות או"ח הלכות ברכת הריח ד:כג ע"ש באריכות וז"ל: אבל מחמת שבחינה זאת אי אפשר להבין בשכל אנושי כלל איך ה' יתברך מתגלגל עם כל אדם לקרבו אליו, שזהו סוד סתרי הבחירה וכנ"ל, על כן נקראים ישראל 'עם סגלה' (דברים ז:ו) מחמת שאי אפשר להבין זאת מפני מה בחר בישראל מכל העמים, כמש"כ רבנו ז"ל בהתורה 'עתיקא טמיר וסתים' בסי' כא (אות ט), שבשביל זה נקראים ישראל עם סגלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

'כי זה הענין אי אפשר להבינו כלל. וכמו כן בכל דור ודור אי אפשר להבין מפני מה זכו אלו להתקרב להצדיק האמת יותר משאר אנשים, כי כל זה הוא בחינת סגלה שאי אפשר להבין כלל, אבל באמת צדיק ה' בכל דרכיו ולא עולתה בו. ובודאי גלגל ה' יתברך בהעלם גדול עם כל אחד שיזכה להתקרב אל האמת (- כמו שביאר לעיל בדבריו שכן היה במתן תורה, שהשי"ת סיבב בכל האומות ושאל אותם וכו' היינו שהאיר להם הרהורי תשובה משרש קדשת התורה, אבל הם לא רצו להתעורר ע"ש). וכפי ההתעוררות של כל אחד כן הוליך אותו ה' יתברך לרחק או לקרב כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות י:) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. רק שאי אפשר להבין זאת עכשו בשום שכל. ועל כן נקראין ישראל עם סגלה כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בחיי מוהר"ן (סי' עח, אות יט בשיחות השיך וכו') אי' שמוהר"ן אמר על אחד שהיה מקורב להחולקים שיש לו בחירה להתקרב אליו. וע"ע בשיחות הר"ן (אות מ) בענין בחירה לאלו שנולדו במזג רע, עכ"ז יש להם בחירה לבחור בספרים הקדושים, ע"ש.

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וא"ת איך יכולים לומר שיודעים יותר טוב מכל 'הגדולים'? א' זה לא אנחנו אומרים כן, זה ר' נחמן שאמר כן, ואנחנו רק מקיימים דבריו.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

ואיך אנו יודעים להאמין למוהר"ן שהוא הוא מי שאמר שהוא, דהינו שעלה על כל הצדיקים וכו'. אולי צריכים להאריך בזה, אבל בקיצור, לאחר שרואים מספריו ותלמידיו אמיתתו וקדושתו, הרי מוכרח ומוחזק שמוהר"ן אינו שקרן ח"ו וגם שאינו עבד לדמיונות כזבים והבל. ולכן חייבים לשמוע ולקבל כל מה שהוא אומר אפילו בדברים שאותו הפעם אינך רואה ומבין אמיתתם. וא"ת שמצינו שגם צדיקים גדולים עשו טעיות וכו'. א' כיון שהצדיק הוחזק אסור לנו לחקור ולומר שבאלו דברים נקבל ובאלה דברים נומר שהצדיק טעה. אכן יותר מזה מוכח, דאי אפשר להגיד על צדיק גדול שהוא היה טועה לגמרי וכו', והנה מוהר"ן בעצמו היה משתעשע במה שהיו אומרים עליו שאו שהוא חידוש גדול שהעולם עדיין לא טעם, או שהוא בעל דמיון ומופקר וכו' ח"ו. דהיינו שאצל מוהר"ן אין דרך אמצעי להגיד שהוא היה צדיק גדול, ואולי היה קצת טועה ומדמיין ח"ו. כי למשל מי שיגיד שיש לו מאה דולר, אולי הוא טועה, שהוא חשב שיש לו, ואין לו. אבל מי שיגיד שיש לו אלפי בליוני דולר, לא יכול להיות שהוא טעה קצת בדמיונו, אלא או שהוא שקרן לגמרי או בעל דמיון לגמרי. ולכן אצל מוהר"ן שמוכח שלא היה ח"ו שקרן ובעל דמיון, ע"כ צריכים לקבל כל דבריו הקדושים, שהוא עלה וזכה למה שהוא זכה, עין לא ראתה וכו'.

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד זאת תדע, שבדברי איש נתגלה מהותו, למשל אם ילדים מתווכחים שכל אחד אומר על עצמו שהוא עשיר מכולם, יש להבין מתוך דברים מה בכלל המושגים שלהם. כי ילד אחד יגיד שיש לו מאה אופנים ורכבים וכו', וילד שני יגיד שיש לו בנינים ואוירונים בנקים וכו' וידבר על רכשים שהילד הראשון לא יודע מהם. והרי בענין השגה כאשר הצדיק מדבר על עצמו נתגלה מהו דרגתו והשגתו בכלל.

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מלבד זה שלא מצינו ברוב הצדיקים והגאונים שיאמרו על עצמם שלא היה כמוהם, ואדרבה וכו'. למשל הגאון מווילנא גלה על עצמו שברגע אחד הוא משיג אלפי פירושים מן השמים, ושהוא למד עם הרשב"י והאר"י וכו'. אבל לא אמר על עצמו שהוא אין כדוגמתו. וכן תלמידיו אמרו שח"ו להגיד שהוא אפילו כאמורא. והרמח"ל כותב על עצמו שהוא זכה ללמוד תורה ממט"ט ומרעיא מהימנא וכו', ושיש לו רשות לשאול ולהבין בכל התורה כולה וכו', וכותב על עצמו 'ולי דומיה תהלה', ויותר מזה מה יכולים לומר עליו, ועם כל זה הוא כותב בכמה איגרות שהוא לא השיג אפילו שליש ורביע מהשגות ודרגת האר"י ז"ל. ורק אצל יחידי הדורות כמו משה רבינו ודוד המלך ורבי שמעון שאמרו על עצמם שכל היהדות וממלכת השם יתברך תלוי עליהם. [חוץ מהשקרנים כמו ש"צ ימ"ש והרבי מלובביץ, שאם אמר בפירוש כאשר שמעתי מכמה אנשים או שלא אמר בפירוש, החזיק במסורה שהיה בידו שהרבי הז' של חב"ד הוא משיח ח"ו. ובכל אלו וכיוצא בהם האמת ברור לעין כל ששקר וכזב דיברו].

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

הרי עוד זאת מצינו שכל צדיק שמאמריו והסיפורים שמספרים עליו מגלים מי הם כנ"ל. ולמשל מספרים על האדמו"ר מקאמרנא שהוא בחר לעצמו אלף מילים שידע היטב ליחד על ידם שם ה', ועל כן השתמש רק בהם. והנה לגודל מדריגה כזו אין לנו מושג, אבל גם מבואר שלא היה לו היכולת לדבר כל המילים מתי שירצה וליחדם כראוי. ואולי יש קצת הוכחה מכאן שאין כוחו מספיק בשבילנו היום, שאין אנו יודעים כלל ליחד השם יתברך בשום מלה (דהיינו בודאי שאנו מקבלים ממנו מוסר וחיזוק להשתדל ליחד את השם יתברך בכל דברינו, ולהאמין יותר בכח הצדיקים שכל חייהם היה ביחוד עם השי"ת, אבל ליקח לעצמו דרך ממש בעבודת השם, לא כ"כ מושג לנו על ידו). ולעומת זו מורנו נ נח נחמ נחמן מאומן גלה שכל מי שפונה עצמו בהתבודדות עם השם יתברך, דיבורו עם השי"ת הוא ממש רוח הקודש! (ואמר שכן משיג התורה בשלש סעודות, שהוא מתחיל לדבר עם השי"ת, ואח"כ נוטה אזניו למה שאומר ומתפלא וכו'. וכן הענין שמוהר"ן היה מוסר כל יום כל תנעותיו וכו' להשי"ת) וכל מי שיש לו קצת מוח בקדקדו יכול לראות מרחוק גודל מעלה זו שגלה מוהר"ן, ואיך דוקא ע"י גדולת השגתו וקדושתו של מוהר"ן היה יכול לעזור לנו, איך ואיפה שאנחנו.

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תומר סוף סוף הלוא 'הגדולים' לא קיימו דברי מוהר"ן, ואיך אנו יכולים לחלוק עליהם. באמת הפליאה הוא עליהם, ולכן הוצרכנו לפרש למעלה איך בכלל יכולים להיות נחשב כגדול בלי ההליכה וההכנעה למוהר"ן. ואקיים מה שהסבא אמר תמיד, שהוא ראה גדולים ומפורסמים שהיו גאונים אדירים, ובעלי מדות טובות וגמילות חסדים, והכל, והוא היה ילד פשוט, אבל הוא הכיר את האמת והחזיק בו. והיה זה לו לנסיון גדול להחזיק ולהקים האמת נגד כולם. ומשל למה"ד לענין הגדולים שבימינו שמתירים פאה נכרית, ולא צריכים להיות חכם כלל לדעת האמת, ולא זאת אומרת שאתה יותר חכם מהם או יותר צדיק וכדומה, רק שבענין זה מכיר אתה את האמת שאי אפשר בשום אופן שכן הוא דרכי נועם של התורה שאשת איש תתנהג ככה. וכמ"כ יכולים בקלות להכיר אמיתת ענינו של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן (וע"ע במש"כ בחיבורנו בענין שאלו שכבר התחילו לעלות בהר אין יכולים לראות מה שבראשו, ע"ש).

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

ג] והנה מצינו צדיקים גדולים שלא זכו להתקרב לברסלב, ואפילו חלקו [וגם בכלל זה נראה להביא הקדושת לוי שאמר (חיי מוהר"ן שלג): תאמין לי, אם הייתי יודע שהעולם ישמעו בקולי אז הייתי צועק בקול גדול מסוף העולם ועד סופו, שכל מי שרוצה להיות איש כשר וצדיק ועובד השם באמת, יהיה זהיר וזריז להתקרב להרב הקדוש הר"ר נחמן מברסלב, אך ידעתי נאמנה כי לא די לי שלא ישמעו בקולי, אף גם יתעורר עי"ז מחלקת גדול גם עלי. ואולי יש אחד שמהרהר בתשובה ע"י ,ואפסיד גם את זאת על כן מכרח לשתק בענין זה, ע"ש. ויעו' בספר ישראל סבא עמוד תי ז”ל ואפלו רבנו הקדוש שבח אותו, את הרב מברדיטשוב, אבל אם הרב מברדיטשוב היה יודע מרבנו – הוא היה כמו רבי נתן, תלמיד רבנו בתכלית הבטול, ע”כ. (וע”ע בכוכבי אור שרבינו הקפיד על אחד שלא האמין שרבינו היה חדוש אפילו אם היה בתקופת התנאים, ואמר אם לא מאמינים בי למה נוסעים אלי)]. ויש צדיקים ששמענו שהיו מנהיגים את כל העולם ברוח קדשם. ואיך יכול להיות שהיו חסרים יסוד עיקרי להיות נאמנים לרבנו נחמן ז"ל.

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מוהר"ן כבר אמר על עצמו, כאשר גלה תורה נו בליק"מ שהוא המלך והמנהיג את כל העולם כולו באתכסיא אף שבאתגליא לא נראית וכו' ע"ש. ונראה לפרש ע"פ המבואר בספר אדיר במרום (עמ' רעח) בענין האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. שיש רוה"ק בבחי' העינים, בבחי' פקיחת העינים, שהעינים אינם מסתירים ומחסכים מה שהנשמה משגת. אבל עכ"ז ההשגה הוא רק מה שתצטייר בעינים אבל דוד המלך ע"ה היה מתפלל גל עיני שישיג בלב ע"ש. ואפילו שמואל הנביא ע"ה א"ל השי"ת שלא ראה ללבב.

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז היה נראה לפרש שענין מוהר"ן וענין נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא ענין פנימיות הלב, ולא יראה ולא ימצא אפילו לבעלי רוה"ק ואפילו לנביאים, עד שיזכו שהשי"ת יאיר אמת הזה בלבם, ומי יזכה לזה וכו' ככל מה שכ' מוהרנ"ת כנ"ל.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי הלכות הלכות רבית (יו"ד רבית ה') באריכות שאפילו מדת האמת אינו משיג האמת של הצדיק האמתי, וביאר שם שזה הענין שמשה רבינו ע"ה שבר את הלוחות כענין שהשי"ת השליך האמת ארצה ע"ש כל דהקהטו"נ.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

ומצאתי כמה וכמה הוכחות שענין של רבינו זה בחינה של עתיק, ולכן הוא ענינו נעלם. ומהבחינות של עתיק מבואר ברמח"ל שהוא הגשר, המעביר כל הנעשה בזה העולם להנצחיות (וזה בחי' כל העולם כולו גשר כמש"פ במקומו).

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בקל"ח פתחי חכמה פתחים פא-פו, בענין הרישא דלא אתידע, שהוא ענין החיבור של מ"ה וב"ן שהיא שורש ההנהגה האמיתי, והוא בע"כ נעלם, עיין שם באריכות. וכבר ידוע שמ"ה וב"ן בגמטריא אומן. והוא פלאי.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

ד] רבי ישראל נשאל ישנם אנשים שזוכים להתקרב לרבנו, וישנם אנשים שאינם זוכים? - ישראל סבא עמ' תמ:

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

בחירה! בעולם יש בחירה. יכולים להיות צדיק ויכולים להיות רשע. יש בחירה, השם יתברך ברא את העולם עם בחירה.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נתן הוא היה גאון וצדיק, גאון כזה.. והחותן שלו היה גאון עולמי - דוד צבי. והוא היה רב על שטח גדול ברוסיה שיותר גדול מארץ ישראל.

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

נו, הוא היה גאון, ורבנו הקדוש אמר לרבי נתן: 'החותן שלך הוא גאון וצדיק, הוא לא גאון בשביל עצמו, לא בשביל שם וכבוד', ואעפ"כ הוא לא ידע מרבנו!

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

האבא שלי היה חסיד בחסידות מסימת וברוך השם אני זכיתי בזכות רבנו לצאת מזה לגמרי. כי אין רבי, אין רבי - רק רבנו הוא הרבי! ע"כ.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

ה] עוד ראוי לציין מה שכתוב אצל דוד המלך (שמואל כב) וַיִּֽתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל -אִישׁ מָצוֹק וְכָל -אִישׁ אֲשֶׁר -לוֹ נֹשֶׁא וְכָל -אִישׁ מַר -נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וכעין זה מצינו אצל יפתח (שופטים יא) וַיִּֽתְלַקְּטוּ אֶל – יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּֽוֹ. ונראה שדוקא אנשים שבורים מבינים למעשה שצריכים לעזוב את הכל להיות מחובר להצדיק האמת שבדור. (ולשון לקוט הוא ממש ענין זה כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה').

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

ו] עוד ראוי להתבונן שגם בענין מקום הבית המקדש, הכי קדוש, עזבו. בשנת 1967 הציונים כבשו את הר הבית, והשאירו את המקום הכי קדוש להאויב, ובשביל היהודים הסתפקו עם הכותל המערבי. רואים מזה שאפילו בחיפוש האמת אנשים מסתפקים באיזה אמת ועוזבים את הדרוש להגיע להאמת לאמיתו. מגיעים לאומן לרבינו אבל להגיע לנ נח לא זוכים.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

חסרון. ע' לקוטי מוהר"ן תורה ח' ומש"כ לפרש על פי זה נ נח נחמ נחמן מאומן בערך תפלה – נ נח הרחב פיך ואמלאהו.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

חצות

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך מעריב.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור לקוטי מוהר"ן, תורה קמט כז"ל זמן חצות הוא תמיד אחר שש שעות מתחלת הלילה, בין בקיץ בין בחרף, ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה, דהינו שתי שעות, ע"כ (וע' שיחות הר"ן אות שא).

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת זה לשון המקדש מלך בריש פרשת ויגש (רו עמוד א) ז"ל הרב בסידור זמן הקימה בין בקיץ בחין בחורף הוא אחר שש שעות וכן פי' בזוהר פ' ויגש דפי' שתין נשמי היינו שש שעות כנגד ו' קצוות זעיר עכ"ל.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

וב"ה שזכינו לרבינו הקדוש להדריכנו בתמימות ובפשיטות, וניצלנו מכל הדעות שעקמו ועוותו בזה הרבה.

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

חצות בשעה שלוש

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, אנשי מוהר"ן אות כא, ר' דב הנ"ל היה רוצה לקום בחצות והיה מצוה לנכרי להקיץ אותו, וכשהקיצו הנכרי והלך לו שוב היה ישן. וראה כי זאת אינו עצה, על כן נתישב בדעתו וצוה להנכרי שלא ילך ממנו עד שיקום ממטתו וילבש את עצמו במלבושו, וכן עשה. ומחמת זה נתבלבל קצת והיה לו כאב ראש והיה לו יסורים גדולים ממש שמעט שיצא מדעתו. ואחר כך כשנתקרב לאדמו"ר זצ"ל התנצלה אמו לפני רבנו ז"ל עליו על שנתבלב ממעוט השנה, ואמר לו רבנו זצ"ל ... (תישן ותאכל רק תשמר את הזמן), ולאחר זמן תבא עוד הפעם אלי ותשאל ממני איך להתנהג (וכן היה). ואמר לו אז שיקום בכל לילה בשעה שלש, ואמר לו בזה הלשון... (זמן חצות שלך יהיה בשעה שלש), וכן הוה וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה סומכים על זה היום לעצמם, שעל כל פנים לקום בשלוש. ותראה בספר שערי קדושה של מהרח"ו ג:ז שמפרט את העבודת השם הדרושה כדי לזכות להשגת רוח הקודש, כתב ז"ל ובקימת חצות לילה או פחות מעט, עכ"ל. וצריך תלמוד מה הכוונה והענין של פחות מעט, ואם הכוונה סמוך ממש לחצות לילה או בהפרש שעה שעתיים או שלוש.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יש לראות מענין החצות של שלוש, ראיה למה שהוא פשוט שענין קימת חצות הוא להתחיל את היום בחצות.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

מה יותר חשוב קימת חצות לילה או הפצה?

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

בשיחות הר"ן (שא) כתוב שעקר עבודת איש הישראלי הוא לקום בחצות לילה. אכן מובן שכל עבודת איש הישראלי תלוי בהתקשרות לרבינו, אז נשארת השאלה, מה יותר חשוב לקרב אנשים לרבינו או לקום חצות? והנה בספר ישראל סבא (פרק ששים גבורים, והובא פה בערך חיילים) סבא מדבר על החילים של רבינו ש'נלחמים עם כל העולם. גבורים! וגם כן רבנו הקדוש אמר, "להתקרב אלי, זה קשה מאד, זה יותר מחצות!" וכן עובדא למעשה, אף שסבא מאד הדגיש שצריכים מסירת נפש לקום חצות, עם כל זה הוא היה מקדים בחשיבות את ההפצה מעל קימת חצות.

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשיח שרפי קודש (ו:מז) ז"ל ידוע הדבר שבעת שהגיע ובא אל מוהרנ"ת ז"ל מקרב חדש, היה מוהרנ"ת ז"ל מדבר עמו הרבה ומרחיב עמו בדבוריו הקדושים, ואף מונע עצמו מללכת לישן כדרכו תכף בתחלת הלילה עבור זה (והיה אומר רבי לוי יצחק ז"ל בזה, שזה אינו דרך לכל אחד בפרט לאנשים קטני ערך, כי למוהרנ"ת ז"ל היה כידוע ברכה מיחדת מרבנו שתכף שהניח עצמו לישן נרדם תכף, על כן היה יכול למנע עצמו קצת משנתו כדי להוציא יקר מזולל ולקרב את המקרב החדש הבא להתקרב, מה שאין כן אנשים קטנים במעלה יכול הנהגה כזו למנע אותנו מסדר הקימה לגמרי. ואין נכון לבטלו, כי כבר אמרו רז"ל 'חייך קודמים' (ב"מ סב.), ומה אם לדברים הגשמיים אמרו כן, כל שכן לדברים הרוחניים. ועל כן צריך כל אחד לשפט היטב דרכו איך להתנהג בזה). עכ"ל.

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שאפילו לדעת הנ"ל יותר חשוב לקרב אנשים לרבינו מלקום חצות, רק שהוא לוקח לחשבון, שאם בפעם אחת תבלבל את הסדר שינה ויהרס את כל הסדר שינה וכו', אז קיים דין של חייך קודמים, אבל בעקרון ההפצה יותר חשובה.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

חצי שיעור. עיין מש"כ במסכת יומא דף עג: - חצי בגמטריא נ נח, שיעור בגמטריא הפתקא וכו'.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

חק. בגמטריא נ נח. חק פירושו סוג מצוה, וגם לישנא דמזונא, גם לשון חקיקה. ובהקדמה לספר דרך הקודש על ספר ברית מנוחה. חק בגמטריא ד' פעמים הוי"ה עם הד' פעמים. ובספר עמק המלך (א:נו) בפרצופים של הרל"א שערים, חק הוא בחינת נצח – המידה של רבינו נחמ"ן.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

חקירות וחכמות חיצוניות ופיליסופיה. ע"ע ערך מפרסמים של שקר.

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

חשבון הנפש.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

האדם חייב לחיות בהכרת ההשגחה במידה כנגד מידה על מעשיו, שכאשר עושה טוב מטיבין לו וכן להיפך, וכאשר יש יסורין ח"ו להבין אם הם של אהבה או לאו, ומה המסר שלהם.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

אכן היום כפי ריבוי העוונות היה מגיע רק יסורין ר"ל, ורבינו תמה עלינו איך נוכל לעשות תשובה בכלל, עד שקבע שהוא יעשה תשובה בשבילנו וכו'.

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה קצת קשה, כי האדם שסובל ומשתדל לשפר מעשיו, אפילו שיצליח הרבה, הלוא עם כל זה, הלוא עוד לא הגיע למדרגה כזה שחי לגמרי בזכותו, ועדיין בעצם היה חייב הרבה לולא רחמי השם יתברך ובזכות רבינו. ואפילו שישגיחו עליו כפי מדרגתו, וכיון ששיפר מעשיו יטיבו לו, הרי זה יהיה רק לזמן קט, כי תכף כאשר הגיע למדרגה החדש שלו, כבר יתחילו לדון אותו כפי אותו מדרגה, שבעצם חייב הרבה והוא תלוי הרבה ברחמים הנ"ל. ונמצא שתמיד כמעט - עד שיזכה לתשובה נפלאה מאד - תמיד יהיה תחת עול גדול של דינים. וכמה שיעלה עוד יצרך להתמודד בחיובו ולסמוך רק על החסדים ורחמים הנ''ל.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

חשיבות. עיין לקוטי מוהר"ן תורה א' ומה שפירשנו בזה את נ נח נחמ נחמן מאומן בערך תפלה, שעל ידי נ נח נתקבלים כל התפלות וכל הבקשות, והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם.

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

חתיכה נעשית נבילה. ראשי תיבות נ נח (שמעתי מא.ש. בחברון לפני הרבה שנים). הדין הוא שחתיכת איסור שנתערבה בהיתר ואין שיעור בהיתר כדי לבטלה, נחשבת כל התערובת כאיסור עצמו. והנה כלל גדול שמרובה מידה טובה, ויש ללמוד מזה כח נקודה טובה להפוך מהות האדם להיות כולו טוב. אכן יש לגדר שכח זה לא יהפוך רע לטוב. אלא מה שאינו רע יחשב לטוב. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב במה שרבינו גילה בסוד הפסוק ועוד מעט ואין רשע, שעל ידי שמוציא נקודה טובה נופל הרע, ופרשנו שם על פי המבואר בספר תומר דבורה, שיתכן שכל עיקרו ועיקר תיקונו של אותו בן אדם הוא אותה נקודה טובה.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

חתף (-פתאום, אולי מגזירת חטף - לתפוס מהר). עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

ט'. טית חסד (עיין בזוהר ובליקוטי מוהר"ן שיש שני בחינות ט' שטובו גניז, וחסד), בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

ט', ו-ב*ע = ק"מ, הרי קמט, בגמטריא נחמן ע"ה. טבע, טית ב"ע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

הנה שורש הטבע מבואר בספר סוד היחוד של הרמח"ל (גנזי רמח"ל רסח-ט, ועיין אדיר במרום תרעח, מכון רמח"ל. (ובענין הטבע, ע"ע ריש הקדמה כוללת של הרמח"ל לספרו שרשי המצוות, ובספר דעת תבונות)), כי כאשר יצאו הקולות מפה של אדם קדמון, וכדי להביאם אותם למה שצריכים להנהגת העולם, קודם היה סתימת הפה, ואז מ-קו"ל, ע"ב נשאר בפנים, וס"ג נשאר בחוץ, וכנגד זה יש בזקן התיקון של מלך בלע. עוד נתחשך ס"ג בסוד שברים תרועה, שהיה פיסוק וחולשה בקול, וכנגד זה יש בזקן התיקון של מלך יובב. ואז ז"ל והיה מתחשך הרבה כנ"ל, ואז מה שבתחלה היה עומד כולו בכח הראוי, עתה נחלק לב', לפשוט ומילוי, והפשוט נעלם, והמילוי נראה יותר, וסודו – הבל. ואז הוקבע שיהיה להנהגת העולם שתי הבנות, אחת – שטחית, והיא הנדונת מן החושים, והיינו הטבע, והיא הבל שאינה אמיתית, ואחת – פנימית, שהיא אמת, שהיא לפי התורה. אך כמו שהפשוט נסתר, כך אמת נסתרת, ובני אדם אינם רואים אותה, ומשתקעים בדברי ההבלים של העה"ז, עכ"ל, וכנגד זה יש בזקן התיקון של המלך השלישי, חושם התימני.

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

חושם בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בלע יובב חושם, עם הי"א אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח:י שגילה בענין השיר שיתחדש לעתיד לבוא – נ נח נחמ נחמן מאומן. ז"ל וכשיהי' חידוש העולם לעתיד, אז יתנהג העולם ע"י נפלאות, היינו ע"י השגחה לבד שהיא בחי' נפלאות שלא כדרך הטבע וכו' וכו' אז יתנהג כל העולם כולו על ידי השגחה לבד כמו ארץ ישראל, ואז יתבטל הטבע לגמרי, ויתנהג העולם ע"י השגחה לבד שהיא בחי' נפלאות שלא כדרך הטבע, ואז יתער שיר חדש, בחי' (תהלים צח) שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה, היינו השיר שיתער לעתיד שהוא ניגון של השגחה בחי' נפלאות וכו' כי יש ניגון של בחי' דרך הטבע וכו' וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר ישראל סבא עמ' קנו: 'שצריכים לפרסם פלאות השם, שהפתק יכול לעשות נסים מלבש בדרך הטבע. השם יתברך סבב סבות והרגשתי לפרסם אותו בכל העולם, שיקבל מי שיקבל, מי שלא יקבל - לא יקבל. צריכים לפרסם!'

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

וע' י"ס עמ' קנא 'וזה הפתק הגיע אלי בדרך נס מלבש בדרך הטבע'.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

טבעת נ נח

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

(שלחן ערוך, אורח חיים שג:יח ז"ל ויש מי שאומר שבזמן הזה שנהגו האנשים לצאת בטבעת שאין עליה חותם, הרי הוא להם כתכשיט ושרי (אפילו ברשות הרבים בשבת), עכ"ל. וכיון שנ נח דינו כקמיעה מומחה, בודאי יש להקל)

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

יוסף הצדיק קבל הטבעת של פרעה, וחז"ל גילה שיוסף הצדיק זכה לזה בסוד ויפזו זרעי ידיו (ויחי מט:כד ברש"י), שזהו נתינת הטבעת. והנה פ"ז זה בחי' הפ"ז תיבות של ברוך שאמר, וידוע שברוך שאמר קבלנו פתקא מן השמים, ולכן יש רגלים לדבר לשים טבעת של הפתק של נ נח נחמ נחמן מאומן. ובזה יקיים (ויקרא ז:ל) 'ידיו תביאנ'ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הב' כוללים. 'הטבעת' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה בתורה כתוב כמה פעמים (שמות כה:כו, כז ועוד) הטבעות, חסר ו', והרי יש בזה רמז על שני טבעות.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר המדות (ערך הרחקת רשעים א:יט) ז"ל נאה ומתקבל לקדושי ה' שיעשו מסך ומגן עד שממנו יברח כל איש מציק ורשע, ע"ש. ונכון הדבר ויציב ויקיים אצל הננחים שלובשים כיפת נ נח למסך, ולמגן יש את הקמיע, אלא שבזה נראה שעדיף טבעת למגן, כי עיין במקורות לספר המדות הנ"ל שהראו להבונה במס' שבת שמיירי שם על עוקצין שהיו עושים בגג המקדש שלא ינוחו הצפורים. והידים הם בחי' קצות הגוף, כידוע, שמרימים אותם עוד למעלה מהראש. והטבעת הוא ממש בחי' מגן, כידוע ליודעי ח"ן. וע"ע בספר חרדים (דף סח: הובא בחק לישראל פרשת ויגש ליום הששי) שכז"ל כתיב (תהלים) ובשם אלקינו נדגל, שצריך שישא דגל ה' בימינו ושם השם חקוק עליו, כי מלחמת היצר היא מלחמת ה' וכו' ע"ש, והרי אין דרך יותר טוב לקיים את זה מטבעת שחקוק עליו נ נח נחמ נחמן מאומן שמשותף בשם ה'.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שהמגן והמסך הם הטבעת והקמיע דיעו' בפרשת מקץ (מא:מב) ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו. רואים מזה שביחד עם הטבעת יוסף זכה לבגדי שש ורביד הזהב. רביד (אף שבתורה כתוב חסר, ניתן לידרש מלא) ראשי תיבות רבי ישראל דוב בער. והוא ענין הקמיע שלובשים על הצואר (שבו הקמיע, שסבא אמר שהוא בגוון זהב).

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל עוד – י"ם החכמה, 'ם' – זה טבעת כדאיתא בזוהר, והרי י' עם טבעת – הם', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

במסכת נדרים דף לג. בעי רב פפא, סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו (-אם נחשב הנאה המביאה לידי מאכל), ופירש הר"ן ז"ל ליראות בה כדי שיראה כאדם חשוב כשירכוב על סוס ותהא טבעת על ידו ובשביל זה יתנו לו מנה יפה, כי האי גוונא גרמא בעלמא הוא, עכ"ל. אדם חשוב בגמטריא רבי נחמן ע"ה. מנה יפה, מנה ראשי תיבות הוא נחמן מאומן (יפה בגמטריא פיגא ע"ה).

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי שהמלחים – sailors, נהגו ללבוש נזמים בשווי ארון לקבורה, שאם ימותו במקום נכר לפחות יהיה מעות לקברם. ולפי זה כמה ראוי ללבוש טבעות של נ נח, כדי שלפחות יהיה נ נח...

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

טבעת נ נח – הוצאה בשבת

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

שיטת רבינו תם (ספר הישר חידושים סי' רד) שאנשים מותרים לצאת בטבטעות שיש בהם חותם, שכתשיט הוא להם, ולפי שיטה זו, היה מקום להתיר לאנשים לצאת עם טבעת נ נח, אף על פי שאינו חותם כשאר טבעות חותם, אכן הוא חתימה של רבינו, ובודאי הוא תכשיט גדול [ובשולחן ערוך אורח חיים שא:י פסק שהאותיות צריכים להיות חקוקות, וכן הם בטבעות נ נח שיש לי]. אכן משום זה גופא הוא אסור, כי קיימא לן (שבת סא.: שלא יקשרנו – לקמיע – בשיר (צמיד) ובטבעת ויצא ברשות הרבים משום מראית העין, ולא נראה לחלק להתיר כאשר הטבעת גופא היא הקמיע, ובפרט כי המאירי (נז. ד"ה וסוף) מפרשת שזה גופא המדובר בגמרא (כי לכל החולקים על שיטת רבינו תם הרי אסור לצאת בטבעת, ובמה מיירי הגמרא). דהיינו שאף על פי שהטבעת של נ נח הוא תכשיט האמורה להיות מותר, אסור משום מראית עין. ואפילו לשאר הראשונים – חוץ מהמאירי ורבינו תם הנ"ל, שסוברים שהגמרא (סא:) שאסרה לקשור הקמיע בשיר וטבעת, שלולא האיסור של מראית עין, היה מותר ללבוש הטבעת כי בטלה היא להקמיע, וכיון שקמיע מומחה מותר היה מותר גם הטבעת הבטלה אליה, כיון שסוברים שטבעת אסור, הרי אין מקום להתיר האיסור משום מראית עין.

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רב סבר (שבת דף סד) שכל מה שאסרו משום מראית עין אסור גם בחדרים חדרים, ויש מחלקת במפרשים ומחלקת הסוגיות אם סובר כן אפילו כאשר האיסור אינו אלא מדרבנן. אכן בנידון דידון, אלא רק שהאיסור הוא מדרבנן, כל החשש (לפי כמה דעות) הוא רק שנראה כהוצאה, ואם כן נלע"ד בודאי לא תהיה אסור היכא שאין איסור הוצאה. ועל כל פנים לשון הברייתא וכן הוא בשולחן ערוך (אורח חיים שא:כה) שהאיסור אינו אלא להוציא את הקמיע הקשורה לטבעת (-שיש שפירשו זה הטבעת גופא כנ"ל) לרשות הרבים. ולא מצינו לאסור אפילו בחצר המעורבת וכל שכן ברשות היחיד פרטי.

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

טורנטו. עיר ואם במדינת קנדה. טו – באנגלית פירושו שנים, וכן הוא קרוב למילת דו שפירושו שנים. יש טו' בתחילה ובסוף, הרי ד', ובאמצע אותיות רן, לשיר, וכן ראשי תיבות רבינו נחמן, הרי השם טורנטו מרמז לשיר את רבנו נחמן בשיר פשוט כפול שלוש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

טיף – tip: תיף ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

טל אורות. מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יא. ועמש"כ בערך כבוד.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

טלפון: במירון ראיתי בשירותים על הקיר שאיפון זה אותיות ניאוף. קצת אח"כ באמצע אמירת תהלים, בעל נהרות בבל (קלז, אחד מהתיקון הכללי) בפסוק אחרונה: אשרי שיאחז ונפץ את עולליך, שמתי לב במילים ונפץ את, ונפ - צאת, ונפ, אותיות פון, צאת, גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והפסוק משבח, אשרי שיאחז פון של נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

טריפות. בשולחן ערוך יורה דעה ריש סימן כט כז"ל שמונה מיני טריפות וסימנם ד"ן חנ"ק נפ"ש, ע"ש (ובערך שמונה עשרה ובערך גיהנם הבאתי מסודי רזיי – ח"י טריפות).

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

והנה חנ"ק מפריד בין ד"ן (-שהוא התיקון של המט"ה ששולטת על הנחש, כמבואר בספר אדיר במרום) לבין נפ"ש. כי דן-נפש, עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וחנ"ק הוא בחי' המתנגד שמפריד אלוף, וכמו שפרשנו בליקוטי מוהר"ן תורה רכא, שהמתנגד עומד ומפריד בין, הוי"ה לתמיד, שביחד עם אותיותיהם ותיבותיהם והכולל הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

ידים. עמש"כ בערך אצבעות, בענין חתימת נ נח עם הידים – הננח סווייף.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

נטלת ידים, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

ר' ישראל קרדונר היה נוטל כל יד ד' פעמים, וכבר הרבה נהגו כן. ולעולם חשבתי שזה סתם לאיזה תוספת. ויתכן שעשה כן לתכלית פרקטי למעשה, כי יש כוונות להג' פעמים, ולא רצה לכוון שמות קודש כל עוד שידיו מסאבות, ולכן תחילה עשה נטילה בעלמא, ורק אחר כך עשה הג' פעמים עם כוונותיהם כראוי.

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

יהדות

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

יהודים. ע"ע ערך התנגדות – העם יבחר.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

יהדות זה ברסלב

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

(יש שיר יפה כזה הידוע בינינו)

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

א] מוהר"ן אמר 'אך שיגיע גם אתרוג לפה, וואס דא איז דיא פאבריק פון יודישקייט (החומר\בד של יהדות), זהו דבר נפלא' וגם אמר שלעתיד לבוא כולם יהיו חסידי ברסלב, כי ברסלב זה אותיות לב בשר וכו', וכתיב והסרתי לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר. מאלו הדיבורים ועוד דומיהם, לומדים אנחנו שברסלב אינו סתם חסידות שמתחזקים ומקדשים עצמם על עבודת השם, אלא שחסידות ברסלב הוא עצם נקודת היהדות, ודבר זה אפרש לקמן בעזה"י (ויבואר גם כן שלא מספיק להיות כ'שבט לוי' שהרמב"ם פוסק שכל מי שרוצה לנדב לבו וכו', כמו שתראה לקמן שאפילו עם שבט לוי כמעט קט היה עיקר האמונה ולכן שלח השי"ת את משה. ובימינו שירדנו לנ' שערי טומאה, עמוקה מגלות מצרים שהיו רק במ"ט וכמו שאביא לקמן מהאו"ח, שלח השי"ת את רבנו הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן, וע"י יתקיים עיקר יסוד האמונה ויהדות).

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עם ישראל נקראים עברים, והראשון שזכה לתואר זה, הוא אברהם אבינו העברי, ועיקר היהדות מתחיל במתן תורה, ושוב מצינו התואר יהודי, כמו אצל מרדכי היהודי (ע' מגילה דף יז, ובלקוטי מוהר"ן תורה יז ויח). אמנם רבינו הקדוש נותן כמה רמזים שהיהדות שלו, ושהוא הנחיל לעמו ישראל, הוא חתר לשורשו בעצמו. כן משמע מכמה דיבורים שרבינו אמר, למשל (שיחות הר"ן קנט, שבחי הר"ן לג) שתמה איך זוכין להיות יהודי (וכן בהקדמה להשתפכות הנפש ע"ש כאילו מתחיל לילך בקדושת ישראל), (חיי מוהר"ן טו) מי שרוצה להיות יהודי דהינו לילך מדרגא לדרגא וכו', (חיי מוהר"ן שי) המתקרבים אלי נשתנה פניהם ובא עליהם פנים של יהודי, מה שרבינו אמר שספר המדות עשה אותו ליהודי (חיי מוהר"ן שעט), וכן קבע רבינו ז"ל (הקדמה להשתפכות הנפש) שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש ישראלי כי אם על ידי התבודדות. וכל אלו הדיבורים מרמזים שרבינו לא הסתפק בירושת קדושתו יהדותו עם סגולה, אלא חתר והשריש את עצמו וכל ישראל אחריו - בהשם יתברך עוד יותר. וכן משמע מהסיפור של שנים קדמוניות שגילה רבינו מעשה מהעכביש, שיש מסורה בברסלב שהמלך מרמז על רבינו, כי על רבינו הס"א לא רצה שיתנו לו לרדת לעולם הזה עד שבא על העצה להצית עליו מחלקת. והדבר תמוה, כי המלך בסיפור הוא בכלל היה נכרי שהתגייר, ואילו רבינו מיוחס מכל הצדדין לדוד המלך עליו השלום (ואכן דוד בא מגיורת), ונולד בקדושה, ואיך נרמז במלך נכרי שהתגייר. אלא משמע כנ"ל שרבינו לא הסתפק בירושת קדושת יהדותו, אלא חתר מחדש עד שהשריש את עצמו וכל ישראל עמו עוד עמוק וגבוה בהשם יתברך. כן נראה לעניות דעתי.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בישראל סבא (עמ' תכ) ז"ל … רבנו הקדוש הוא העקר היסוד של כל היהדות, של כל אחד ואחד מישראל, וגם כן הוא יתקן כל העולם וכו', עכ"ל. וע"ע שיחות מתוך חיי הסבא 'שישימו את ליבם לכל הדיבורים שלומד אותנו, איך להיות יהודי, להתנקה, להטהר, איך לחיות... להדפיס ולהפיץ! צרכים כל דברי רבינו, כל דברי רבינו הם לומדים אותנו, מעוררים אותנו, על הכל... זה רבינו הקדוש הוא הרבי של כל ישראל... ע"ש כל השיחה (עמ' 348 בקובץ). וכן ע”ש (עמ' 367) ז"ל והוא האיר בנו בכל דיבור שלו כל התורה איך להיות יהודי. כל התורה היא איך להיות יהודי. ורבינו ז"ל היה לו התבודדות והתפלל לה' יתברך ובכה לה' יתברך, 'איך זוכים להיות יהודי?' זה עיקר העבודה שלנו וכו' ע"ש כל השיחה וכן בעוד מקומות בספר.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לראות באבי הנחל (עמ' כח) כז"ל אבא של ר' ישראל לא היה רואה כלום בשני עיניו והיו לו ייסורים גדולים וכו' ואמר לו לא להיות ברסלב כי אף אישה לא תתחתן איתו, ור' ישראל השיב שהוא יקבל עליו הכול, להישאר בלי אישה, בלי בנים, העיקר להיות ברסלבר. ואביו תמה ואמר: “אי אפשר להיות יהודי בלי ברסלב?” ע"כ (וע"ש (עמ' מא) בשביל מה להביא ילדים אם לא בשביל רבינו, ותמוה מאד הלוא מסורה מרבינו שהעיקר להביא ילדים איך שהוא ומשיח יתקן את הכל. ויש לדחות שהכוונה שבשביל מה סבא יטרח בתפלה ולשנות הטבע אם לא בשביל רבינו).

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

ב] יש מקשים על מה שבארנו בענין האמונה שהכל יפה אבל מנא לן שרבינו נחמן הוא הרב"י – ר'אש ב'ני י'שראל (לק”מ קיא), שצריכין להאמין דוקא בו. והנה באמת רבינו בעצמו גילה מי הוא, שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן, שום צדיק גילה את זה, ופשוט וברור שזה גילה את זה הוא זה. כמו מי שבוחר חתימה, אז זה החתימה שלו, ואם מי שהוא אחר יחתום אותו יהיה זיוף, אבל אם רק הוא חותם ע"כ זה חתימתו (וזה אחת מההוכחות נגד הליצנים שאומרים שהולדת הפתק היה ע"י לץ, כי ע"כ זה שחתם את זה לראשונה הוא הבעלים שלו, ואי אפשר לומר שהלץ הזה הוא נ נח נחמ נחמן מאומן..וידוע מה שהבריסקר רב אמר לפרש רש"י בריש פרשת תולדות, שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה (הפלשתים היו ליצנים כדאיתא במסכת ע"ז ריש יט. והארכתי במ"א), שמה הועילו בליצנותם, עיקר הנס היה ששרה היתה בת תשעים, לא שאברהם בן מאה שנה הוליד. ותירץ שזה ענין הליצנות כאילו הנס היה בשביל אבימלך. וכן כאן הנס – עוצם המסר והגילוי של הפתק הוא עצום ורב פלא נוראה, אז באים הליצנים ואומרים שנס הזה היה על ידי איזה לץ. אכן אי אפשר כנ”ל כי איך הלץ השיג קלסתר פנים של נ נח נחמ נחמן מאומן, כי עוד לא היה בעולם, ורק נ נח בעצמו היה יכול לחתום ככה כנ”ל). והרי כל תורה ותורה שרבינו גילה, כל תורה עדות על זה שגילתה שהוא יודע ממנה, שהוא השיג ידיעתה וגילתה לעולם. משל למה הדבר דומה לילדים קטנים שמתווכחים מי יותר חכם, ואחד אומר שהוא הכי חכם כי הוא יודע לספור עד עשר, ואחד אומר שהוא יותר חכם שהוא יודע ספר שלם בעל בפה, ואחד אומר שהוא יודע עשרים ספרים בעל פה, וכו', והנה בודאי זה שאומר שהוא יודע עשרים ספרים בעל פה יותר חכם מזה שמתפאר שודע לספור לעשר, שהרי הוא כבר גילה שהוא יודע לספור לעשרים. והנה אם היה קם ילד ויתפר שהוא יודע ממחשבים, מאלגברא וקלקלוס וסטאטיסטכת ופיזקת ועוד ועוד, הרי הוא מזכיר ומגלה מושגים ששאר הילדים לא התחילה להתמודד אתם, ובדיבורו לבד הוכיח שהוא יודע יותר מכולם. וכן רבינו בכל תורה שגילה הראה שהוא עלה על כל הצדיקים, שלא מצינו משום צדיק אחר גילוי תורה גבוה כמותו.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

שמא תאמר שאין לנו האפשרות למדוד ולשער בין צדיקים לדעת חשיבותם, ואין כח לאדם להכיר אלא במה שיש לו בעצמו (ויוע' בספר מי השילוח, שכאשר השי"ת הוכיח את מרים ואהרן על דברתם במשה רבינו ע"ה, ע"כ הטעימם מנבואת משה ע"ש), ואיך נדע אמיתת הצדיק? אחר שמוכיחים הצדקות של הצדיק, שהוא באמת צדיק, חייבים להאמין בו ולשמוע אליו. והרי רבינו העיד על עצמו שהוא הרב"י, ואין כאן מקומו להביא כל הגדולות שרבינו הקדוש העיד על עצמו ששום צדיק התפאר בהם, ורק מעין כמותו ביחידי סגולה בצדיקים האמיתים הכי גדולים שבדורות. למשל הרמח"ל באחד ממכתביו לאחר שכותב על עצמו גדולות כותב שעליו דומיה תהלה, זאת אומרת שבכלל אין לנו שכל להבין ולהשיג גדולתו, ועם כל זה הרמח"ל כותב בפירוש שהוא לא הגיע לשליש ולרביע של האריז"ל. והגדולות של הרשב"י ידועים. ולא מצינו אצל שאר צדיקים התפארות כמותם, ואולי לפעמים איזה דיבור אבל לא בכל התוקף כנ"ל [שאל דיבורים בודדים מסתמא הכוונה לאיזה בחינה, אבל ברבות הדיבורים והגילוים ע”כ מראה ומוכיח הענין]. אלא שהיו כמה בבחי' ר'שעים ב'חשך י'דמו, שהתפארו בשקר, שמו יש"ו וש"צ ימש"ו ועוד ואחרון שהתפאר שהוא משיח, אבל כל אלו סופם מעיד עליהם יותר ממאה עדים שכל ענינם שקר וכזב. ועל כן כיון שרואים צדיק מוחזק בצדקות וביראת שמים ובחסידות, בודאי חייבים להאמין לו ככל אשר יאמר. ורבינו בעצמו היה חוזר על מה שהעולם היו אומרים עליו, שאו שהוא צדיק וקדוש שהעולם עוד לא ראה כדוגמתו, או שהוא וכו' ח"ו, והרי כל מי שמעיין קצת בדבריו הקדושים צריך להודות על אמיתתם, ועל כן על כרחך צריכים לקבל ולהודות לכל דבריו הקדושים, ולקבל שהוא הוא מה שאמר על עצמו. ועלינו לציית לו ולקבלו כראוי.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

יובל. עמש"כ על פסח אות ב.

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

ים החכמה (לקוטי מוהר"ן תורה ה, לה, ב:ז): י"ם החכמה, ה"ם" זה טבעת (כדאיתא בזוהר הקדוש), ועם הי' זה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

יסודות

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, תיקון הד' יסודות וביטול להאין סוף ב”ה!

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי ליקוטי מוהר"ן תורה ד' ששם רבינו גילה שכדי להוציא את המלכות מגלות צריכים להנצל מארבע דרגות של מדות רעות. א. דומם - עצבות, זה כנגד נ, שהיא עצם המלכות, בחי' דומם, וגם מלשון נע, שהוא תיקון על העצבות שמכביד על הבן אדם שאינו יכול לזוז, כמבואר בלק"מ שם במשל התינוק שרואה את אמו, שזה כראית פני הצדיק. ב. צומח - תאוות רעות, כנגדו יש נח, דהיינו נייחא מהתאוות, וכמבואר בלק"מ במשל התינוק שרואה את אמו שמניח את כל התאוות שלו, וכן לענין ראית פני הצדיק. ג. חי - דברים בטלים, כנגדו יש נחמ, אותיות חנם. וכן הוא לשון נחום אבלים על המיתה של דברים בטלים ודבה רעה כמבואר בלק"מ שם. ד. מדבר - גאוה, כנגד נחמן (גם מוהר"ן גימטריא אש), שהלכה כמותו - הלכתא כרב נחמן, ומבואר בלק"מ (קמה) שע"י שהלכה כמותו אין אדם נחשב למת, וזה תיקון להגאוה שנחשב למת כמבואר בלק"מ שם.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

מאומן, זה הביטול לאין סוף המבואר בתורה שם, והכל ע”י הצדיק כמבואר שם, וא”ש שהכל נכלל בננננ”מ. ד' יסודות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (א”ו נ”י).

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

יצר הרע: עמש"כ בערך נסיונות.

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

יראת שמים:

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

העולם מספרים, אנשים הלכו להתפלל על גשם, ואחד הביא מטריה. וזה משל נאה בכלל, שהכל הולך לפי ההכנה. ומי שרוצה לזכות להשגת אלקות, יחשוב מראש כמה יראוי וכמה אימה יש בדבר, וילבש אימה ויראה, וממילא כפי היראה שלו כן יזכה תיכף בהכרת השם יתברך, כמבואר ביחוד היראה לרמח"ל [והרי זה כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן לא – וינפש, וי אבדה נפש, ומתחילין להתגעגע אחריה, ועל ידי זה בעצמו שאנו מתגעגין אחר הנפש מזה בעצמו נתהוה הנפש היתרה, עיין שם].

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

ישר, יושר. עיין ערך תמימות.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

ישראלי. רבינו בהרבה מקומות מכנה ליהודים: ישראלים, איש ישראלי, וכמעט לא נמצא בספרים כזה (וראיתי שהקמארנא לפעמים גם כן מכנה כן, כמו בספר נתיב מצותיך, אמונה שביל ג'). וזה ממש הענין שלו שכבר כבש את ארץ ישראל בשביל עם ישראל.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

יתומים. עמש"כ בתהלים כז:י.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

כיפת ברזל (המכשיר שהציל את ישראל מהטילים של האויבים) בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן (וברחוב הם אומרים שהוא גמטריא של טז,לב,מא,מב,נט,עז,צ,קה,קלט,קנ – מספר הפרקים של התיקון הכללי). גם ברזל זה היה שם משפחה של סבא ישראל. ובענין כפת, שהוא ענין כפת הירדן, ואותיות פתק וענין של כיפה נ נח, עיין לעיל אות י'. גם נ נח גמטריא חמס (כמו ששמעתי מאחד אצל רשב”י), שמגן מהחמס בעזה"י.

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

כבוד

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

כזו חולקים כבוד לרב – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, כבוד אלוהי שעל ידי כוונות אלול!

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי ליקוטי מוהר"ן תורה ו'. רבינו מביא מהגמרא סנהדרין מג, זובח תודה יכבדנני, ורש"י מפרש שהשני נונים הם רמז להשני עולמות, ועל פי רבינו בתורה הנ"ל זה שני תשובות, תשובה על תשובה. שהתשובה ראשונה זה לשמוע חרפתו ולשתוק. וי"ל שזה רמז בננח, שהשני נונים כנ"ל וחית זה לשון בזיון כמבואר בלק"מ במקום אחר. נחמ, בגימטריא צ"ח, שזה ההפרש בין ס"ג לקס"א, דהיינו הבקיאות של הנקודה תחתונה בירידה - ס"ג, והבקיאות של הנקודה העליונה בעליה – קס"א [והנה בכמה מקומות ראינו ש'נחמ' זה המקום הקשה, וכמובן שהוא בגמטריא צ”ח שהם הקללות, וכתוב בתורה בס”פ וארא (פסוק כו) רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד, בר”ד זה גמטריא של נ נח נחמ, גשן ע”ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אכן שוב מצאתי בשער רוח הקודש, עמוד עב, יחוד ערוך על הפסוק נעברה נא בארצך (פרשת חקת כ:יז), שהגמטריא של הראשי תיבות הוא כל הנ נח כסידורו, והוא פלא כמו שכתבתי שם במקומו, ועל אותן ראשי תיבות שיוציא מספרם 'נחמ' האריז”ל נתן לכוון שהם מילוי של ע”ב דיודין שהוא בגמטריא מו עם שם ב”ן שהוא בגמטריא צח, והם סוד מים זכרים ומים נקבות ע”כ. ואגב ע”ש עמ' ס' כונה כ”ה שמביא שס”ג וקס”א בגמטריא דרך, ולכוונם במילת אליך, של אליך ה' נפשי אשא ע”ש. ועוד שם עמוד סח כתב ז”ל ובתיבת ע”ץ תכוין אל כללות הבינה ששם האותיות עצמם, ושם הוא אהי”ה דיודי”ן, שהוא בגימטריא עץ (ע”ה). והנה פרטיות שם זה, הוא בחו”ב של אימא, כי בז' תחתונות שבה, הוא שם ס”ג כנודע. והרי נתבאר, כי אותיות שב”א סגול, הם בכתר דאימא, שהם ת”ג על חו”ב שבה, ששם הוא אהי”ה דיודין, שהוא בגי' ע”ץ, תגעץ: ת”ג על ע”ץ עכ”ל והרבה יש להתחשב עם זה להעמיק בתורה ו' שכולו מדבר על עשיית הכתר והסגול והשב קס”א וס”ג ועל האדם בצל"ם שהוא ע”ץ ואכמ”ל]. נחמן זה לשון תשובה. מאומן, זה להיות אדם היושב על הכסא.

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח – טל אורות שמשלים כבוד ה"י ומאיר הדיבור להורות תשובות המשקל ולהשיג תבונות התורה!

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

על פי לקוטי מוהר"ן תורה יא - אני י' (ראשי תיבות י"א).

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

הנה בפשטות יש ללמוד מתורה יא, שהזמירות מכנף הארץ, שלכאו' זה כולל גם העשרה מיני נגינה, זה רק בבחי' יחודא תתאה (וכן ידוע שהזמירות הם בבחי' עולם יצירה), ומאומן – בגמטריא קבלה, הוא בחי' יחודא עלאה. אכן אם נעיין יותר נראה בעזה"י שכל התהליך של תורה יא, דרך תשובה והשגת תבונות התורה מושרש בנ נח.

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

מבואר שכדי לבוא לתבונות התורה צריכים דיבור של תורה המאירה איפה לעשות תשובת המשקל. תבונות התורה זה 'נ' בחי' נון שערי בינה.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

וכדי לזכות לדיבור המאיר צריכים ענוה - לראות שכבוד ה"י בשלמות. וזה בחי' 'נח' וכמו שרבינו פירש בסוף התורה ז"ל ובענין לנחותי - לשון שפלות, הינו להיות שפל וענו - ומבואר שזה הנייחא - נח.

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

ואור הזה הוא בחינת טל אורות הכלולים בוא"ו של כבוד בבחינת (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, זה בחי' נחמ, שזה פעמים שלש - וכן גבר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ!

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

והרי האור הזה רק על ידי שמירת הברית, וע"ש לשון רבינו ז"ל ועל שם זה נקרא ברית – בועז (תיקוני זוהר תיקון לא) בו עז בו תקפא, עכ"ל. ושם מבואר שאז זה פעמיים ט"ל ע"ש. והנה כבר מבואר אצלינו ש'עז' בחינת נ נח נחמ נחמן מאומן, כי ע' פעמים ז' עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובו תקפ"א – אותיות פתקא!

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

ויש בזה שני בחינות יש מי שזווגו בששת ימי החל ואף על פי כן הוא שומר את בריתו על פי התורה, שאינו יוצא מדיני התורה, ויש מי שהוא שומר הברית שזווגו משבת לשבת וכו' ע"ש. וזה בחי' נחמן - כי נחמן זה בחי' קדושת שבת שהמן (שהוא פנימיות של הטל, כי המן היה בא מאורז בהטל) לא היה יורד בשבת - וזה נח-מן.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

וזה גם כן בחי' 'מאומן' כי מבואר שם שקדושת שמירת הברית של שבת קודש הוא בחי' קבלה - גמטריא מאומן. וכן ט"ל - טית למד חסר השני כוללים של התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה נשלם המעגל לעשות דיבור המאיר לתשובת המשקל, בחי' זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת (שורש טל) מתמן (תמן ע"ה = נ נח נחמ נחמן מאומן) - בחי' מאומן - בחי' לך לאומן שעשאני (תענית כ:).

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בהר"ת של הריעו לה' כל הארץ, יוצאת הלכה כסדרה. אבל בהר"ת של השתחוו לה' בהדרת קדש יוצאת קבלה בסדר הפוך. ויעו' בסוף התורה ז"ל וכבודי לאחר לא אתן, זה בחינת כבוד בשלמות, ע"כ. והנה לא אתן, זה גם בחי' לו אתן, שכבוד ה' הוא ע"י האחוריים, מאומן. לו אתן עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

כוונה. עיין ערך איכות או כמות.

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי לכת: שצ"ם חנכ"ל. םחנ – נחמ – כ"ל = ן. הרי נחמן. ש"צ שליח ציבור כמבואר בתורה רפב. ועיין תורה סב בלקוטי מוהר"ן שתפילת הצדיק משדד מערכת המזלות, עיין שם.

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו נולד שבת ראש חודש ניסן תקלב – April 4, 1772.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

יום ג' ט"ז אדר תקמא – March 13, 1781, מצאו את הכוכב לכת אורונס – (אורנוס קרוי על שם הטיפוש אורנוס במיתולוגיה היוונית והרומית - אורנוס היה אל השמיים, אביו של סטורן וסבו של יופיטר).

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

אז כאילו הוא השמיני, נמצא כאשר רבינו היה בן ח'. ולפי הגוים נחשב לכוכב הלכת הז' – בחינת שבת.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

(נמצא על ידי Sir Willian HERSCHEL).

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

בשנת 1789 – תקמט – כאשר רבינו היה בן י"ז. המציאו uranium – שנקרא על שם הכוכב לכת. על ידי Martin Klaproth – קלפ – זה מכה, רס – לשון כעס – wrath. והמציא אותו בממלכת בהמיה – לשון בהמה.

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להתבונן הרבה בזה, למשל, ארנ – זה האלקי רבי נחמן. ובלע"ז u – זה כמו יו, שזה כמו הוי"ה. ובסוף רבינו הודיע דרך סבא ישראל – אני נ נח. הרי בתחילה u – ובסוף I. ויש להזכיר ש'אתה' בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

כיפה נ נח

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

אם מותר ליכנס עם כיפה נ נח לשירותים, עמש"כ בערך בית הכסא.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

מה הענין ללבוש כיפה שכתוב עליה נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

א] כל ענין של רבינו הוא הראש, וכמו שאיתא בלק"מ שצריכים להביא את הראש שלך בראש השנה לראש בני ישראל, ולכן מובן שהמקום הראוי לשים את השם של רבינו, זה על הראש.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

ב] פשוט, לפרסם שם הצדיק, ולהראות שאתה תחת הנהגתו.

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

ג] איתא בזוהר הקודש, והובא בחק לישראל ליום ד' פרשת ויקהל בזה הלשון: אמר רבי שמעון, אי בני נשא (אם בני אדם) הוו ידעי (היו יודעים) כמה עלאה (כמה גבוה) איהו עבדא דקטרת (עבודה של הקטרת) קמי קדשא בריך הוא (לפני הקדוש ברוך הוא) הוו נטלי כל מלה ומלה מניה (היו לוקחין כל מלה ומלה שלו) והוו סלקי ליה עטרה על רישייהו (והיו מעלין אותו להיות עטרה על ראשיהם) ככתרא דדהבא (ככתר של זהב), עכ"ל. ומזה נלמד שהשם הקדוש הזה, נ נח נחמ נחמן מאומן שעולה על כל סודות התורה [ובפרט בסוד הקטרת, עיין מה שפירשנו (בתפילת שחרית – פטום הקטרת) על מה שאמר רבי נתן כשהוא שוחק אומר הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים (ממש הענין המבואר על השיר פשוט כפול וכו' בלקמ"ת תורה ח), פטמה לחצאין כשרה, לשליש ולרביע לא שמענו – כי זה לא נתגלה עדיין!!! וזה מה שתני בר קפרא, ששמו עם השני תיבות בגמטריא הפתק, אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים, מלשון שירה, וכן הסופי תיבות של אחת לששים או לשבעים שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם ששים ושבעים זה מאה ושלושים שהוא שם מ”ה באחוריים. ובזה א”ש מה שמובא מהאריז"ל (שעה"כ דף יד ע"ב, עוד יוסף חי מקץ ד) בכמה סידורים לאמר אחר בר קפרא את הפסוק קחו מזמרת הארץ (בראשית מג:יא), בחי' השיר של ארץ ישראל, ועמש"כ שם על הפסוק] כמה ראוי לקחת כל מיליה ולהעלות אותם לעטרה על ראשינו, בכיפה של נ נח!!! ולכן ר' נתן הבבלי אומר אף כיפת הירדן... ירד"ן זה ענין של הפתק – כפת – ר"ת רבינו נחמן (ו)ישראל דוב. וברמזים הנ"ל הארכנו קצת יותר (אמנם יש לפרש את הזוהר הנ”ל שהכוונה לשים כתר על כל מלה של הקטרת).

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

ד] ויש להוסיף שהוא באמת כיפה יפה מאד, ועליה מרמז הנביא ישעיה (נט:יז, וכן באנעים זמירות) חבש כובע ישועות בראשו. וכן אומרים, “וחק על מצח כבוד שם קדשו" ח"ק בגימטריא נ נח. תגא (כתר בארמית) פז, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם תג, תו גימל, עם הב' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וכמו שהערנו בספר שמואל ב:ח:א, בענין מתג האמה שהוא גת ובנותיה, עיין שם).

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

ה] וע' בס' המדות גודל הענין ללבוש הכובע של צדיק. ואיתא שם שהוא מסוגל לענוה, אז הלואי שכל המתגאים והמלעיגים היו לובשים את הכיפה של נ נח!

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

ו] כבר כתבנו למעלה איך שרבינו רמז על נ נח בריש ספרו הקדוש לקוטי מוהר"ן, בסוד דברי חכמים בנחת נשמעים. שע"י בנין מלכות דקדושה בחי' אות נ', מאיר החכמה והשכל של כל דבר בחי' ח', ועל ידי זה נעשה בחי' ת', לשון חקיקה ורשימה. והנה רבינו כותב שם שהחקיקה נעשה בלב, אמנם בפסוק שהוא הביא להוכיח ש'תו' הוא לשון חקיקה שם החקיקה היה על המצח (ואין זה קשה על דה"ק, כי שם פירט שהיה על המצח ולא קובע שלעולם התו תהיה על המצח, ועוד שחכמת אדם תאיר פניו, ואינו נחקק על המצח אלא מה שבלב). וחבירי י"ס נ"י העיר שזה בחי' רשימת נ נח על המצח, שאנו מקיימים עם הכיפה של נ נח (ועיין לקמן אות ח). והנה זה לשון הפסוק (יחזקאל ט:ד) ויאמר ה' אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות העשות בתוכה (פרש"י ורשמת רושם על מצחות האנשים הצדיקים כדי להיות לאות של יפגעו בם המשחיתים עכ"ל). וכבר הבאנו מרש"י על התורה שלפעמים יש אות א' מיותרת, והרי כמעט בפירוש שהננחים מקבלים רשימו לטוב על מצחם, ומה טוב ללבוש כיפה של נ נח להיות מרכבה להרשימו.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

ויעו' עוד במס' שבת (דף נה.) שדורש את הפסוקים שם ביחזקאל, ומסקת שכיון שהאנשים הכשרים לא מיחו, גם הם נדונו למיתה, ואדרבה מהם התחיל הפרענות, והגמרא דורשת עוד שהפרענות התחיל מהמקום שאומרים שירה (כי כתוב בפסוק להתחיל ממזבח הנחשת, וכבר לא היה מזבח נחשת בבית המקדש, וע"כ זה מרמז על כלי השירה שהיו מנחשת). והנראה בזה שרק על ידי הכח של השיר פשוט כפול משולש מרובע, שהוא הדרך היחיד הראוי להוכיח בני אדם, וכאשר היה רשום על ראשם, היה יכול להמתיק את כל הדינים.

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

ו] הכיפה הוא בחי' כתר שהוא בחי' עטרה, ועטרה הוא בחי' הצדיק שהוא היסוד, ודי בזה למבין (והוא כמו ברית מילה במוח. ב"ה זה כבר כמה שנים שזכיתי להבין שהכיפה של נ נח בחי' ברית מילה על המוח - בחי' ניתוח "לובוטמי"... אבל רק עכשיו זכיתי לירד יותר לעומק טעם הדבר. דהנה יש כלל בחז"ל "כל המוסיף גורע", וכן "כל היתר כניטל דמי", אז זה שאנו לובשים את היתרון הגדול הזה של הכיפה של נ נח עם הפומפום, זה הוספה שכאילו מל את המוח!).

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

ז] ע' בכוכבי אור חלק ספורים נפלאים, המשל מהתבואה, שכאשר כל העולם משתגע העצה היעוצה לעשות סימן על מצחות החברים שכאשר מסתכלים זה בזה, לפחות ידעו שהם משוגעים.

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

ח] איתא במס' שבת (שבת פ"ח – וע' בלק”מ תורה כב): בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע, ירדו ששים רבוא מלאכים ונתנו שני עטרות בראש כל אחד וכו', וכשחטאו נלקחו וכו', ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירם להם, שנאמר: "ושמחת עולם על ראשם", ע"ש. והנה נעשה ונשמע בגמטריא תתצא, שזה בגמטריא "ת - תמים" ע"ה, או "ת - נ נח נחמ נחמן מאומן”. וענין ת'תמים ע' בספר אדיר במרום (עמוד קמג) ז"ל והנה זה אחד מן התיקונים הגדולים אשר באצילות, כי הוא הקרום הזה שאמרנו שהוא נעלם ואינו נודע כלל, לא הוא ולא סבוביו ולא הליכותיו. אלא שהוא רושם רשום בראש האצילות, כמו התי"ו שבראש אנשי חיל, המורה על מלכם. כך ניתן תי"ו זה בראש א"א לרמוז אל העתיק, ולמען דעת איך הוא שורש הכל, ואז חוזרת אליו ההנהגה הפנימיית והעיקריית כנ"ל. והנה תי"ו ר"ל תמים, בסוד: תמים תהיה עם ה' אלהיך (דברים יח:יג). והסוד הוא, כי הח"ס נקראת: תמים דעות (איוב לו:ד) להיות הדעת שבו מכוסה גם כן בקרום. ונמצא שכל בחינותיה נתנים ונמסרים לשורש שהוא עתיק יומין, וזהו בחינת התמימות. ובאמת מזה נמשך שהיא סתומה ושוקטת, הכל כנ"ל, והבן היטב, עכ"ל (ועמש"כ על לק"מ תורה כה סוף לשון רבינו). וכל אחד כפום מה דמשער ליביה יכול להבין מזה קצת ענין של רבינו נחמן – בגמטריא תי"ו! שאפילו צדיקים גדולים ברמה ברוח הקודש והשגות אלהות לא עמדו על ענין של רבינו, כי ענין של רבינו הוא ממש רשימו וסימן לעתיק יומין כנ"ל. ובהיות ששני הכתרים של נעשה ונשמע הם ממש ענין של "ת" סימן ומראה ל"תמים" - “נ נח נחמ נחמן מאומן", בודאי ראוי וזכות גדול ללבוש כיפה של נ נח נחמ נחמן מאומן! ושזה ממש מענין שעתיד הקב"ה להחזיר להם כמו שכתוב ושמחת עולם על ראשם!

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה כב:ח-ט שאי אפשר להתקרב להצדיק האמת כי אם על ידי עזות דקדושה, וזוכים לעזות דקדושה על ידי השמחה של הנ"ל של נעשה ונשמע, בחי' ושמחת עולם על ראשם. והנה מבואר בכמה מקומות בספרי ברסלב שעזות דקדושה היא בחי' ענוה שנמשכת מהבושה (תורה כב, ליקוטי הלכות, אורח חיים ג', עירובי תחומין ד:ג, ז, יורה דעה א, ביצים ד:א, בשר בחלב ד:ג-ד, חושן משפט א, הלוואה ג:ד-ה, ח), והרי עזות מלכותא בלא תגא (סנהדרין קה, מובא בתורה סז), והיפוכו עזות דקדושה ובושה, הרי הבושה אור הפנים (תורה מז, ועוד וכמו שדרשו ז"ל בנדרים כ. בעבור תהיה יראתו על פניכם, זו הבושה, ופכי שהיא נקראת 'בושת פנים' – מהרש"א), וי"ל שעזות דקדושה התגא בעצמה. והוסיף ש.ר. נ"י שי"ל עוד על פי תורה כב, שאותיות נ נח בכיפה בחי' נעשה, והפמפם בחי' נשמע. [ויש ענין בהלכה ללבוש שני כיסוים, וכן באלו נתקיים שני עדיים של בחינות של נעשה ונשמע].

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שהכיפה של נ נח ממש בחי' עזות דקדושה שאוחזים בהצדיק האמת והוא כתר על ראשינו, בחינת נעשה ונשמע, ובחינת ושמחת עולם על ראשם.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

ט] עוד רמז מלקוטי מוהר"ן תורה ט' שרבינו גילה ששכ"ם ר"ת שפל כוכב מלאך. והנה עם לוקחים מאלו המילים את האותיות כוב"ל – שהם נוטריקון כובע לבן, נשאר אותיות שפכמלאך – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

י] תג, פירושו כתר. תג במילואו, תיו גמל עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן תג בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. וכן תג, עם האותיות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן. אז מה נעים לעשות תג על ראשינו עם הכתב נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה בתפילין שלנו וכן בתפילין של הש"י יש ת"ג אותיותיו, ותפילין בגמטריא פתק ועוד רמזים כמש"כ.

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

יא] עוד רמז נפלא מה שצונו הש"י בתורה הקדושה, וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. ס"ת של וקשרתם לאות על ידך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הס"ת של ידך והיו לטטפת בין עיניך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. לאות על ידך עם האותיות בגמטריא פתק. וכן ידוע שתפילין בגמטריא פתק. והנה ט' בא"ת ב"ש, זה נ'. ופ' באי"ק בכ"ר נתחלף לח', הרי על דרך זה טטפ"ת נעשית ננחת [וב"ה ממש למחרת כתבי זאת מצאתי מהאריז"ל, בשער רוה"ק עמ' סה, שממש דורש את המילה המפיל - אות מ' בא"ת ב"ש והאות שלאחריה – פ' – מחליף לח'!] – ואם תחליף כל האותיות בא”ת ב”ש – ננוא, נוא ע”ה = נח, הרי נ נח!, בין עיניך – בראש.

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

יב] ע' שיח שרפי קודש (ח-שכח) מעשה עם הבעל התניא שרצה לקבל הסכמה על השלחן ערוך שלו מהמגיד, והניח את הספר לפניו, והמגיד שאל אותו מי כתבה, וענה אני, ונתגלגל הדבר במלון שאחד קם על הפונדקית והיא תפסה את הכיפה שלו, והלך האנס ולקח את הכיפה של בעל התניא, ולכן חשדו אותו, והוא היה מכחישם באמרו 'אני לא' והוכיח להם שבכיפה שלו יש קמיע וכו' ע"ש. הרי מבואר עוד מקור הכיפה יחזיק קמיע וסגולות, ודוקא בזה יתקן את סוד 'אני', ומאחר שנ נח נחמ נחמן מאומן הוא סוד 'אני' כמבואר אצלינו בפרקים 260-70, ראוי שהכיפה יפרסם בגלוי את הסגולה באותיות ברורות נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

יג] כתוב, ושמן על ראשך אל יחסר. שמן על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי שדוקא נ נח צריך להיות על ראשך. ועיין הפנה הראשונה של פנות המרכבה לרמח"ל ומש"כ שם עוד רמזים. וע"ש שביחד עם השמן יש את הלבונה סוד הליבון, ולכן עדיף כיפה לבן.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

יד] כתר שם טוב, השם הכי טוב של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן להיות בכתר הראש.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

טו] במסכת שבת (עז:) סודרא (פרש"י ז"ל דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר), סוד ה' ליראיו (תהלים כה:יד), ע"כ. והרי רבינו הקדוש אמר שהוא סוד מכל העולם, ולכן ראוי לקיים סוד ה' ליראיו, עם שם רבינו על הסודרא שלנו, שהוא הכיפה.

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

טז] סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני (תהים כב:יג). אביר ראשי תיבות רבי ישראל בער אודסר, בי' מיני נגינה של: בשן ראשי תיבות נחמן בן שמחה, כתרוני, יהיו לי לכתר.

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

יז] בשיח שרפי קודש (ב-קכד) רבנו אמר: ראיתי שכל אנשי יהיו עניים – ובכן פעלתי אצל הקב"ה שיזרק ביניהם "א מיצעל" ("מיצעל" בלע"ז – הוא כנוי לעשיר ההולך לבוש בכובע יפה) וכו' ע"ש. ולכן כל אחד מאנשי רבינו יכול לזכות להיות לבוש בכובע היפה הזה – יופי וחן אמיתי של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

– בענין שהכיפה היא לבן --

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך בגדים, בענין בגדי לבן. ועיין לעיל אות יג.

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

א"א שליט"א העיר שאולי צבע הכיפה תלוי במחלוקת ראשונים איזה צבע היו ירעות העזים שעל המשכן, שבפשטות הצמר היה לבן, אבל יש דעות אחרות. ובאמת על ידי שכותבים נ נח נחמ נחמן מאומן על הכיפה, שהיא השיר פשוט כפול משולש מרובע, שכולל כל העשרה מיני נגינה, שזה בחי' כל הגוונים, הרי מקיימים גם כן את בחינות הכיסוים האחרים של המשכן, הכיסוי התחתונה שהיה תכלת וארגמן וכו', והכיסוי של עורות אילים ותחשים.

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

בצורת הכיפה הרגילה של נ נח, יש לראות בזה סמוכים להכיפות שעשה שלמה המלך לשני עמודי האולם – יכין ובועז – עיין בספר מלכים (א:ז:טז-יז) ושתי כתרת (-כמו כתר, עטרות) עשה לתת על ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית. (יז) שבכים (-דומה כמין כפה שקורין קויפ"א – רש"י) מעשה שבכה (-מוקפות היו צורות של לולבי דקל – רש"י. וי"ל עוד מלשון סבך, כמו סבך האילן שנתפס בו אילו של עקידת יצחק) גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית.

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

כי השני עמודים היו גבוהים ח"י אמות וחלולים וכו', ומובא (ליקוטים מפרדס פרשת ויקהל) שזה רמז לאדם שהוא דומה לעמוד חלול, שיעמד חי וזריז בעבודת בוראו וכו'. חמש אמות, זה בחי' חמש תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן נחשת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ומעשה שבכה, זה מהות המוכר בכיפות נ נח, שנראה כמו אריגה, כעין משבצות, וכעין מה שנקרא באנגלית waffle, אבל יותר כמו אריגה בשרשרות. והגדילים הם ה חוטים העולים מנקודת המרכז של ראש הכיפה, שנקראת tassle, או pompom.

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

והנה המפרשים (בעל הטורים - דברים כב:יב, יפה ללב א"ח סי' כד, תיבת משה פרשת כי תצא) פרשו מה שכתוב גדלים, גזרה שוה לגדלים של ציצית. וציצית הם ממש בחי' השיר פשוט כפול שלוש מרובע כמבואר במקומו. הרי עוד קשר בין הכיפה להציצית להשיר פכש"מ. ויש לאמר עוד שיש בזה רמז למה שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן סוף תורה כט, שעל ידי שבעה גלדי עינא מתקנין בחינת שבע מחלפות ראשו. כי שבכים וכן גדלים – בחי' ציצית, בחי' ציצית ראשי (יחזקאל ח:ג), בחינת שערות, וכן הם תיקון לעינים, כידוע מסגולת הציצית מלשון מציץ מן החרכים, וכן גדלים, כמו מגדל עוז שם השם, שמגדל, הוא ע' ז', שהוא סוד תיקון העינים, עיין באריכות בזה בספר אדר במרום. וגדלים אותיות גלדי העין. ושני העמודים האלו, יכין ובועז, כנגד שתי העינים (מדרש פנחס בן יאיר פ"ב). ושבעה לכתרת, בחי' כתר, בחי' חילוף, כי מאן דאשתמש בתגא, בכתר, חלף.

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שהננח אינם מקפידים ללבוש כובע וסומכין על הכיפת נ נח (או עכ"פ שני כיפות נ נח)

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

ע' מש"כ בענין מה שנ נח הוא בחי' הדרך לארץ ישראל שרבינו השליך ממנו כל טכסיסי כבוד וכדומה והיה הולך בלי לבוש עליון ואפילו יחף. אכן עוד יותר מזה מצאנו שכאשר רבינו התחיל לגלות את מטרתו הרוחני בעלייתו לארץ ישראל (שבחי הר"ן אות לא) “מיד התחיל רבנו, זכרונו לברכה, להתלהב מאד ברשפי רשפי שלהבת י"ק ופניו נבערו ונתלהבו כלפידים ממש. ומחמת ההתלהבות תסמר שערות ראשו, והשליך הכובע עליון מעל ראשו, והתחיל לדבר בלשון זה: הידעתם סוד כונות התפלין? השיב לו הנ"ל קצת כונות. אמר לו: לאו, לא זו הדרך של כונת תפלין, וכיון שאינכם יודעים סוד כונות תפלין אינכם יודעים סוד ארבע רוחות של ארץ-ישראל" וכו' ע"ש. הרי מצאנו שבענין השגת המטרה של רבינו לבוא לארץ ישראל יש ענין דייקא להשליך את הכובע... (גם מה שיצא ממנו דם מהגרון, מובן לכל מי שמעיין בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שזה מאד קשור לענין נ נח ואכמ”ל. ובענין השלכת הכובע רק הש”י יודע כוונתו אכן הוא באמת מן הצורך כדי ללבוש תפילין). וכן מצינו בעוד מקומות שרבינו הלך בלי כובע, עי' בשבחי הר"ן אות י' ואות יב, ובחיי מוהר"ן קלט, וע"ש אות קיז איך שפעם רבינו התפלל חגור בפאטשיילע לבד, ומשמע בלי כובע עליוןוע"ש אות שלה איך שרבינו אמר שהוא מחבב את העבודת השם אפילו בעני שבעניים שהולך בכובע קרוע).

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בזה בערך בית הכסא (אם מותר להכניס הכיפה לשירותים - אות ה) בס"ד.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

יש דיבור מסבא ישראל (ספר סבא ישראל) כאשר הוא דיבר על חינוך הילדים, הוא אמר, "צריכים לעשות לילדים כובעים חזקים שלא יפלו, יפים וחזקים, כן," ע"ש.

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

שני כסויים – שני כיפות נ נח. מובא בספרים ענין ללבוש שני כסויים על הראש, ובודאי טובים השנים מהאחד לזכות ללבוש שני כיפות נ נח. אחד המליץ, בהיות שהכתב על הכיפה של נ נח אינו מגיע בסביבות כל הכיפה ונשאר קצת מהכיפה רק בלי כתב, אז יש לשים הכתב של הכיפה שני במכוון להשלים באותו מקום. והרי ידוע שבכמה וכמה בחינות רבינו הקדוש הוא בחי' עתיק (הגשר לפי הרמח"ל), ובעתיק זו"נ הם פנים ואחור. אכן קיים סברא, שכמו שבכיפה העליונה יש לשים את הכתב קדימה – פונה לפנים, כן יש לקיים בתחתונה.

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

כסא י-ה-ו-ה ע"ה בגמטריא נ נח. וכבר הארכנו בזה בס"ד בפרק על אמירת נ נח לבד בלי כל המשפט.

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתהלים עה"פ טוב מעט לצדיק, מעט בגמטריא כס, כי דיו לעבד להיות כרבו ואין הכסא שלם וכו'.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

כלב. עיין בליקוטי מוהר"ן תורה נ ומש"כ שם באריכות בענין תשי"ו עצמות.

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

כליות

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ברית מנוחה, דרך החמדה, מרכבת הבינה, הכליות יועצות, הימין בשם: יהועזרירו"ן, והשמאל: יהוצפרירו"ן. שני השמות שווים בג' אותיות הראשונות וחמש אחרונות, יהורירון. בגמטריא תפ"ז, ועם הד' כוללים, של הד' קבוצות הנ"ל הרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עיקר הזהות של הימין – עז, ושל השמאל – צפ. וזה בחי' עזות דקדושה, כי עיקר העזות הוא בפנים, כמו שאומרים עז פנים. והרי האריז"ל הראה שאותיות צפ, צדי פא, בגמטריא קפה, שהם פן אחד של הפנים שיש בהם ש"ע נהורין (וכן 'פנים', עם הד' אותיות והכולל בגמטריא קפה).

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

[בליקוטי מוהר"ן ס' מבואר שהכליות צריכים להיות קרובים לכלי הדיבור, ובתורה ל' מבואר שמהעזות יש תורה ולפי העזות יכולין לידע את התפלות שהיא גם על ידי עזות עיין שם].

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

כסף:

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

האם מותר להרויח ולהתפרנס מהפתק ומהשם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

יש בזה חילוקי דעות. ולעניות דעתי מותר, וכן משמע מדברי הסבא (ישראל סבא קמט) 'יהיה הרבה שיהיה להם פרנסה מזה, הם ידפיסו וימכרו. מליונים וכו' ע"ש. ושם עמ' קנ, 'מי שיעסק בזה וילך וימכר הוא ימכר הרבה מאד. כן, כל אחד יקנה בזול, כל אחד יקנה דבר פלא כזה. יכולים גם כן לעשות את הפתק עם זהב וכו' ע"ש (וגם אמר שם, 'יכולים לשלם לממשלה שלא יתנו לאחרים להדפיס - רק לבעל הפתק. צריכים רשיון, יש זכיות על זה רק לבעל הפתק!'). וע' לקמן לענין להרויח על הספרים והפצה בכלל.

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

האם מותר לקבל כסף או רווחים בהפצה?

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

סבא הקפיד מאד על כל פרוטה שילך להדפסת ספרי רבינו. סבא חי בצמצום כדי שכל מה שהוא יכול לחסוך כסף בשביל רבינו. והוא לחץ על החברים לתרום משלו על כל ההוצאות של ההפצה ולא לשלם ההוצאות מהצדקה. והיה לו הרבה עזות דקדושה והקפדה בזה כידוע.

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

לעומת זה סבא אמר בפירש שאנשים ירוויחו הרבה כסף מהפתק.

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

בנסיעת מוהרנ"ת לארץ ישראל הוא מכר ספרי רבינו כדי לשלם על ההוצאות של הדרך.

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

היום בקרן שנתיסד לקיים הצואה של סבא יש הרבה מיפיצים שמקבלים כסף. (והנה עכשיו ראיתי בספר זה ינחמנו שהוא כותב (בפירוש על הפתק – יז בתמוז יאמרו... ובעוד מקומות) שהתיקון של ההפצה הוא בשביל שהוא בהתנדבות בלי לקבל רווח).

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

וע' לעיל לענין להרויח על הפתק ועל נ נח.

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שלפעמים בודאי עדיף להרויח אם זה יגרום ליותר הפצה, כי ראיתי הרבה פעמים שמחמת שלא מקבלים כסף על זה נמנעים להפיץ ובפרט בעתים הקשים, כמו בערב שבת, שאם היו מרויחים קצת היו מפיצים, אבל כיון שלא מקבלים כסף הם פונים לעשות הכנות שבת וכדומה, אז בכהאי גוונא בודאי עדיף היה ליתן איזה תשלום להמפיצים כדי שימשיכו להפיץ.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד ראיתי שאנשים שמרויחים בהפצה מוכרים את הספרים הקדושים הרבה יותר זול מאלו שלא מרויחים, אז כנראה זה משתלם וכדאי להרויח כדי להפיץ יותר וביותר זול.

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

כפירה.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

מי שאינו מאמין בפתק או בנ נח נחמ נחמן מאומן, האם הוא חשוב כאפיקורס וכופר?

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

במקום אחד כתוב שהסבא אמר: אני לא אמרתי זה, אבל בהרבה מקומות משמע שכן אחז. ובה"ד לכאו' פשוט על פי המבואר בלק"מ (וגם בשם הבעל שם טוב) שאפילו חסרון אמונה הוא בחי' עבודה זרה ר"ל, ולכן מי שאינו מאמין בפתק, בודאי חסר באמונה, והרי זה בחי' אפיקורסות.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

כתיבת נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

גודל ענין כתב ידינו שבכתיבה ממשיכים אוירא דארץ ישראל עיין ליקוטי מוהר"ן תורה סא

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, ונתגלה דייקא בכתב (וכבר הערנו במקום אחר שמשה רבינו היה מגמגם בפה, ואילו כאן יש בחינה של גמגום בכתב). ענין זה מצאנו בספר ישעיה לח:ט מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו, ותרגום יונתן, כתב אודאה על נסא דאתעביד לחזקיה מלך שבטא דבית יהודה כד מרע ואתסי ממרעה, ע"כ. ובבעל הטורים על אז ישיר (שמות טו:א) כז"ל ישיר, י' שיר, שיו"ד שירות יש. ים, באר (במדבר כא:יז), האזינו (דברים לב:א), יהושע (יהושע י:יב), דבורה (שופטים ה:א), חנה (שמואל א::ב:א), דוד (תהלים יח:א), שלמה (תהלים ל:א), חזקיה (ישעיה לח:ט, מב:י), ושירה לעתיד (אגדת בראשית נט, ועיין מכילתא מס' דשירה א), ע"כ, הרי שהחשיב שיר זה שבכתב לאחד מהי' שירות, וסמך ליה להשיר שלעתיד, שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע שנתגלה בכתב.

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

ענין כתיבת נ נח נחמ נחמן מאומן על הקירות [גרפיטי].

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך היזק. וע"ע ערך תפלה – נ נח הרחב פיך ואמלהו, הענין למלאות את הצפון על ידי כתיבה.

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ במסכת בבא בתרא נג: ונד. שקונים בנכסי הגר על ידי ציור על הקירות, וככה רב קנה הגינה ליד הבית מדרש, ויש עדיפות שיהיה יותר מאמה על אמה, ויש עדיפות שיהיה כנגד הפתח. עיין שם. ועיין שם דף ס: אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה – משום אבלות.

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

א] כבר הבאנו מקורות על זה שאין זה דבר חדש שהצדיקים היו כותבים על הקירות, וכמו היד אצל בלשצר, וכמו דוד המלך שכתב על הקירות כדי להציל נפשו, בגוף ונפש כנ"ל (וז"ל המדרש: והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים). וכן הבאנו מכתיבת שמות הצדיקים על האבני זכרון. וכן כתבו כל התורה על אבנים גדולות 'באר היטב' (כי תבוא כז:ח) כדי שהאומות יוכלו לקרוא וללמוד אותה (וזה דוקא קשור להשיר פשוט כפול שלוש מרובע כמו שדרשו רז"ל ה, הי, היט, היטב בגימטריא ע' לשון כמו שפירשנו במקומו). וזה ענין הפסוק (ישעיה מד, הפטרה פרשת ויקרא) זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה' ובשם ישראל יכנה [שלשם ה' הוא כותב, ומה הוא כותב הוא מכנה בשם ישראל, שהוא השיר פשוט כפול וכו' כמש"פ במקומו. וע”ש בישעיה (פסוק ז) ואותיות ואשר תבאנה יגידו למו, 'תבאנה יגידו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן]. ועמש"כ בענין כתיבת נ נח על קרשי המשכן כמרומז במס' שבת. וכן יש סמך מהפסוק בחבקוק (ב:יא) אבן מקיר תזעק וכמו שכתבנו שם, וכן יש ענין של וטמא טמא יקרא כל שכן לטובה עמש"כ במסכת שקלים (ג.), ומן הסתם הכותב בכלל מה שאמרו חז"ל במסכת כתובות (נ.) הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד רב הונא ורב חסדא חד אמר זה הלומד תורה ומלמדה וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים. וע"ע מש"כ בזה בענין הביגוד.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

ויעו' בליקוטי הלכות הלכות אומנין (חושן משפט ח"ב, ד:יב) שמסביר שהמבול היה מחמת שכל העולם היה מלא רצונות וכיסופין רעים ועל כן לא היה עצה רק לשטוף את הכל ונח הוצרך להסתר מהם בתבה. ואין ספק שמה שכותבין נ נח על הקירות מטהר את האויר מכל זוהמא, גשמי ורוחני [ויותר מזה רואים, כי הרבה מהאויר מזוהם והגשם החומצן תולדה מריבוי הפלסטיק וחומר כדומה, שהחומר הזה מפסיק את הנשימה, ועל כן עיקר התיקון הוא הנשימה וההבל של כיסופין טובים. ועיקר היסוד בזה, כי הזוהמא אינו אלא מחמת עירוב הרע באויר. והרי נ נח הוא השיר שלעתיד שהוא ענין של גילוי ההשגחה, ולאור ההשגחה כל רע יש לו תפקידו לטוב ושוב אין שום בלבול ממנו לעכר את האויר]. ויעו"ש (אות כב-כג) שעיקר ההיזק בא מהנפשות הנעשות מהרצונות והכיסופין והבלים רעים והכנעתם על ידי הצדיק, ועל כן נקרא הצדיק צופה ושומר ע"ש. ויוצא מזה שבפרט בירושלים יש לקיים הכתוב, על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים, לכתוב נ נח על כל חומותיו. ובכל עיר ועיר ליתן להם שומרים בציפוי של נ נח.

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כתוב בפרשת שמע ובפרשת והיה אם שמע, “וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך” שהסופי תיבות של וכתבתם על מזזות ביתך ע”ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן אותיות היסוד (אלו שלפני הס”ת) של על מזזות ביתך ובשעריך עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן וכתבתם, שדרשו חז”ל שהוא שני מילים כתב תם, תיו מם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. [ובענין פרסומי ניסא, עיין מה שפלפלנו בזה במקומו על חנוכה בס"ד]. ואגב, בראשי"ת בגמטריא כתב נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

ב] אלא שיש דואגים משום איסור גניבה והיזק, ועיין בשולחן ערוך, חושן משפט שכט:ב אסור לגזול אפלו על מנת לשלם דבר יפה ממנו, ויש מי שאומר {דהיינו שכן ראוי לפסוק} דהיינו אם אין התשלומין באין שאם הם בעין כיון שהם יפים מהדבר שלוקח זכות הוא להם ויזכה אותם לבעלים על ידי אחר, עכ"ל. והנה כל זה לענין גזילה שממש לוקחים דבר ממי שהוא, וחכמים גזרו לאסור בכל אופן לגמרי, אפילו לשחוק או לשום מטרה אסור כמבואר בשולחן ערוך, ועם כל זה השולחן ערוך כותב כנ"ל שכיון שמשלמין יותר מהשיווי מותר. אז לכאו' בהיזק באופן כזה, שלא גונבים כלום, ובאותו רגע שמזיק הוא משפיר טובא, לכאו' בכגון זה וודאי אין ספק שהוא מותר. ועל כן לכתוב נ נח, שמשפיר טובא את החפץ ואת כל הסביבה, לכאו' יש להתיר.

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מסכנתינו בסוגיא זו:

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

בארץ ישראל ברשות הרבים נפסק שלא רק שמותר, אלא שמצוה לכתוב וכדומה השם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. אולם בחו"ל יש דין של דינא דמלכותא דינא, וצריך לעי' בחוקותיהם.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

על רשות היחיד, אף שאין ספק שזה מעלה השיווי והיופי, וכמו למשל שתולים יהלומים על דלתו, וכמו שהבאנו לעיל, שהדבר הכי יקר במשכן ובבית המקדש היו האבני זכרון בחשן ובאפד, ודוקא עליהם היו חוקקים (לא רק סתם צבע שיכולין להעביר וכדו') שמות הצדיקים, ולכן הדעת נוטה שמי שאכפת ליה – בטלה דעתיה, שקיימא דין זה להלכה, עם כל זה יש צדדין לאסור, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ויש מסמיכים שהיום, מבואר בספרים, שכמעט בלי יוצא מן הכלל זה לא הפעם הראשונה שבאנו להאי עלמא, וכל אחד צריך הרבה לתקן לא רק מחייו הפעם, אבל גם מפעמים הקודמים, ובסתמא הרבה נתפסו בגניבה שנפשו של אדם חומד וכו',ובאמת כל העבירות מכונים בשם גניבה כמש"כ במשלי גונב אביו ואמו, וקי"ל שיש ברירה מדרבנן, דהיינו שהצדיק יש לו הכח לברור החלק השייך לו. ולכן מובטחים שבאותו מקום שכותבים נ נח, בודאי החלק הזה לא היה שייך לזה שאומר הוא בעליו, ואדרבה איסור היה בידו. והצדיק מחזיר אותו לבעליו, וצ"ע לדינא.

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

ד] כתוב בליקוטי מוהר"ן תנינא (תורה עח) ז"ל 'כי ישראל עם קדוש באים לפעמים במקומות שהיו רחוקים מאד מאד מקדשת ישראל, כגון במקום שהיה מתחלה של עכו"ם וגם עכשיו הוא ברשות מי שהוא רחוק מאד מקדשת ישראל, וישראל באים לשם וכובשים המקום, ומקדשין אותו שיהיה מקום ישראלי, שזהו גם כן בחינת ארץ ישראל. והיו יכולים לומר גזלנים אתם, שכבשתם זה המקום שאינו שלכם, אך על ידי כח מעשיו, בחינת עשרה מאמרות, על ידי זה יש לנו רשות לכבש כל העולם ולקדשו בקדשת ישראל, כי הוא יתברך בראה, וברצונו נתנה לנו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באמת דבריו הקדושים צריכים עיון, מה זה שיכולים לומר גזלנים אתם, כאשר בני ישראל גרים באיזה מקום הלוא קונים אותה בכסף מלא, ואיך שייך לשון כיבוש וגזילה. ולכן נראה שמרומז פה שלפעמים יש באמת על בני ישראל לעשות כיבוש ממש בבחינת העשרה מאמרות בבחינת כח מעשיו, ואם כן אין לך דבר יותר מוכשר לזה מכתיבת נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה אפילו משאיר את המקום לבעליו הראשונים, רק מראה שהוא באמת של הקב"ה, ברצונו נתן אותה להם, אבל הכל במאמרו, ואכן 'כח מעשיו הגיד' עם האותיות תיבות וכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועכ"פ מבואר להדיא בליקוטי מוהר"ן שזה הטענה של גזילה, הוא טענה ישנה שהחולקים והמתנגדים טענו על עם קודש, ולא אל חנם, כי באמת בני ישראל היו לוקחים בצורה שהיה נראה כגזילה ח"ו, רק כיון שהכל של השי"ת היה מותר ומצוה. ולכן אין ראוי לחולק ומתנגד על דרך הקדושה של הנ נח להיות כל כך בטוח שהאמת אתו שאסור, וכמעט נוכל להגיד שהמוציא מחבירו עליו הראיה, שעכ"פ קודם כל המתנגד צריך להוכיח שהוא מסטרא דקדושה ואז נחשוב דבריו.

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

ד] אכן אחר הדברים הנ"ל יש מה שהוא יותר חשוב והוא ענין הצלות נפשות, וכידוע שפיקוח נפש דוחה הכל. משל למי שהיה טובע בים, ויש חבל להצילו אבל בעליו עומדים עליו ואוסרים לנגוע בו, אין ספק שלוקחין את החבל בע"כ [ויש דינים בזה, שמי שצריך לגנוב בשביל פק"נ, שיגנוב הכי פחות שיכול כמובן, ויכוון שיזכה להשיב מה שגנב], וכמו כן לענינינו שראה ראינו פעמים אין מספר שזה ממש כמו קו חיים [וזה ענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, שמאריכים ופושטין השם להגיע להנדחים], הצלת נפשות ממש, ולא רק ברוחניות גם בגשמיות, הצלת הגוף ממש, כי הרבה אנשים בימינו נפלו למקומות שהיצה"ר התגבר עליהם לא רק ברוחניות אלא כבר עומד עליהם להרגם ממש, בעצבון עד כדי איבוד ח"ו ה"י, ובסמים ושיכרות יותר משכרותו של לוט וכו', וע"י שרואים הכתיבה על הקירות תופסים ובוחרים בחיים, ואלו להרואים, וגם מצל נפש וגופו של הכותב, וכמו שמצינו להדיא אצל דוד המלך כנ"ל.

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ואפילו אם לא תהיה פיקוח נפש רק הצלה פורתא וכדו', יש מקום לא להאשים, ואדרבה לכבד מאד אילו שלא מסתכלים על האיסור ומוסרים נפשם לכתוב השם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן על הקירות אפילו ברה"י, דהנה זה סוגיא ארוכה בעירובין (לב:) בבעיא שלא איפשטא אם מוטב לעשות עבירה קלה להציל אחר מעבירה חמורה, ע"ש וריש מס' שבת בענין רדיית הפת בשבת, ובעוד מקומות (ובפרט עי' בסה"ק מי השילוח ובית יעקב וכו', וע' בתשובה אחרונה בשו"ת נחלת שבעה שמתיר לחלל שבת כדי להחזיר אדם לדת תורה. ועי' מחלקת רשב"ג ורבי בנדה ס. אם תולים לקלקל קצת כדי לא לקלקל האחת כלל) ובאמת קי"ל להדיא בסוף מס' ברכות (סג.), רבא אומר בכל דרכיך דעהו, אפילו לדבר עבירה.

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

והנה משל למה הדבר דומה להלכה פסוקה שאסור לעורר אדם מן השינה חוץ לקריאת פסוק ראשון של קריאת שמע, והנה הרבה ראינו שמעוררים את האדם כדי לזכותו בגשמי או ברוחני, ואפילו אם בסוף האדם שהיה יושן מרוצה בדבר, זה עוזר רק למפרע לבטל את ההקפדה שהיה לו, וראיתי מובא שהאדמו"ר מזויל לא היה מעורר שום פעם מהשינה (יתכן אפילו לא לפסוק ראשון של ק"ש) ופעם הוא בטא שזה טעמו כנ"ל. ועם כל זה רוב העולם אין להם שום טענות על המעוררים. ואם כן לא תהיה התעוררות האדם לכל טוב של העולם הזה והעולם הבא עם הכתיבה של נ נח נחמ נחמן מאומן פחות מסתם התעוררות של השינה.

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת יש מצוה גדולה ללכת בדרכי השם יתברך, ובמסכת סוטה (יד.) אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב אחרי ה' אלקיכם תלכו וכו' להלך אחר מדותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערום דכתיב וכו' אף אתה הלבש ערום, הקב"ה ביקר חולים וכו' אף את בקר חולים, הקב"ה ניחם אבלים וכו' אף אתה וכו' ע"ש. והרי בנשמת כל חי מפורט עוד מידה של השם יתברך: המעורר ישנים – והמקיץ נרדמים! וא"כ לכאורה יש מצוה גם בהנהגה זו של והלכת בדרכיו, והדרך הכי טוב לקיימה הוא דרך נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ויש מקשים שאם באמת כתיבת נ נח נחמ נחמן מאומן הוא פיקוח נפש, למה לא תהיה מותר לכותבו בשבת קודש (אע”פ שאפשר לעשות בחול)? [ובספר נחלת שבעה, תשובה אחרונה – פג – פסק שמחללים שבת אפילו להצלה רוחני, להחזיר אדם בתשובה]. ואינו קשה מידי, כי הענין של כתיבת נ נח הוא להביא קיום שבת, ונ נח הוא בעצמו בחי' שבת, כמו שהוא רשום בשורה השביעי של הפתק. ועל כל פנים נלע"ד שאם ח"ו מי שהוא יכתוב נ נח בשבת, יהיה בכלל 'טעה ועשה מצוה' שפטור מחטאת, ודוק.

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי במפרשים, שהרי כאשר דוד ברח משאול והגיע לנוב, ואחימלך נתן לו לחם הפנים חם, ולפי הכלי יקר בספר שמואל שם בשם מדרש ילמדנו (ולפי הסידור של ר' יעקב עמדין בשם הלבוש, ובקונטרס סוד לישרים בספר רב פעלים להבן איש חי), זה היה בשבת, ומיד אחר כך ברח לאכיש, ושם היה צריך לשנות את טעמו, ואיתא במדרש ז"ל - והיה כותב על הדלתות: אכיש מלך גת חייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים, ע"ש (ועיין בסבא דבי אתונא – ליקוטי מוהר"ן כג), הרי מטעם פיקוח נפש לא הסתפק בשאר מעשה שגעון, וראה צורך גם לכתוב את הגרפיטי על הקירות בשבת.

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש פוסקים שהאיסור דאורייתא לכתוב בשבת אינו אלא על אותיות אשורית ויונית, עיין בדרכי משה והרמ"א שו"ע אורח חיים שו:יא (ובפרי מגדים שם א"א סק"כ, יש סדר למשנה שבת יב:ג, לב חיים ב:קד), ולפי זה אם דוד כתב אותיות של לשון גת בשבת, אין זה אלא איסור דרבנן. והרי בכתיבת נ נח יש דעות שעדיף לכתוב בסגנון כתב יד של הפתק, ואף על פי שאינו כתב אשורית, לכאורה קרוב מספיק. ואילו לכתוב נ נח באותיות של לשון אחר, בודאי יש ענין אבל אין בו את העוצמה, ועל כל פנים לפי שיטה זו לא יהיה אלא איסור דרבנן. ואולי אפילו מותר על ידי אמירה לגוי, כמו שאמרינן לענין קנין בית בארץ ישראל, שבכה"ג לא גזרו רבנן, וכל שכן כתיבת נ נח שהוא ממש קנין ודרך ארץ ישראל.

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

[וע"ע בכף החיים הל' שבת (שא:קלח) ז"ל מעשה באיש אחד שמצא סגולה אחת בס' כ"י מאדם גדול מהראשונים למי ששתה סם המות לכתוב לו ותיכף מקיא האדם וחוזר לבריאותו. ואירע כמה פעמים שאיזה נער או מר נפש בכעסו שתה סם המות וזה האיש כתב קמיעא זו ועשה והצליח שהקיאו אותו והבריאו. ויהי היום ליל ש"ק אירע שנערה ישראלית ששתתה סם המות והתחילו להדבקי מיתה, ובאו אצל האיש הזה בליל שבת וקם וכתב הקמיעא לנערה ותיכף הקיאה ועמדה על בוריה, אי שפיר עבד. עיין ברכי יוסף או' ו' מה שהאריך בזה וסיים כיוון דכוונתו היה להציל נפש וע"י הסגולה הוייא הצלה נראה דלית ביה דרך איסור אפי' מדרבנן ולמפרע מצוה גדולה עשה יעו"ש. ועיין להזרע (אברהם או אמת) ח"ג יו"ד סי' קכג מאי דשקלא וטריא בדברי הברכי יוסף הנז' ומה שהוסיף להביא ראיה לדבריו יעו"ש. והב"ד הפתח הדביר או' ט' וכתב דאם אין הרפואה בדוקה נראה פשוט דאין להתיר איסור דאורייתא יעו"ש, עכ"ל. וע' בשדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' ג:כד (חלק ט עמוד 16). וע"ע בהלכות שבת סוף סימן שו, שמי שבתו נמצאת ח"ו אצל הכומרים מותר לצאת חוץ מהתחום בשבת (אפילו למ"ד שתחומין דאו') כדי להצילה, ואם הוא לא רוצה כופין אותו, ועוד לא הסתפקתי לעיין כראי בסוגיא, כי המעיין שם יראה שהכל מלא בצ”ע, כי בדברים כאלו זה קרוב להלכה ולא מורין כמובן].

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בבא קמא דף קא בסוגיא דשבח סמנין אם חזותא מילתא.

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

כתר. כתר חכמה ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברלסב. כתר חכמה בינה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

לבוש. עמש"כ בערך בגדים.

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

לולא רבינו רחת עלינו (רחת פירושו השחתה ואבדון), משפט שהעולם אומרים, י"ל על פי המבואר בלקמ"ת תורה צד שיש ג' ראשים (ראש בני ישראל, ראש השנה, ראש ושכל שכל אחד), ולולא רבינו היה חסר הג' ראשים האלו, והיו חסרים ח"ו מהתורה הקדושה, תור"ה זה גימטריא תרי"א, חסר ג', זה רח"ת, ושפיר קאמרי שלולא רבינו רח"ת עלינו. ואחד מהחברים הוסיף שכן מצינו שתרח שבא לפני הג' אבות [כי הג' אבות הם בחי' הג' ראשים, אברהם בחי' המוח בחי' מוחין חוורין ככספה ובחי' שב לימיני, יצחק בחי' ראש השנה, יעקב בחי' ראש בני ישראל].

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

לידה

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן – בחי' העובר יוצא מרחם אמו לאור עולם, ומיד מאומן על ידי אמו. ולכן נ, נח, נחמ, כולם לשון של דינים, נ' בחי' נפל ונפילה, נח, פירושו מיתה בארמית, ולא מחזקינן וולד קיימא עד לאחר ל' יום, נחמ, בחי' צ"ח קללות, ורק אחר שיוצא הוולד, יש נחמן ומיד מאומן. וזה בחי' יציאת האורות מפה של א"ק, שחזרו ונכנסו וחזרו ויצאו, עד שעשו נ' נפש, נח' רוח', נחמ' נשמ'ה, נחמן' – חיה, מאומן – יחידה.

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שעיקר תולדותיהם של צדיקים זה מעשיהם הטובים, ומה שהם פרים ורבים בתורה. והרמח"ל כבר ביאר שזה כמו מה שכתוב בתורה (בראשית ב:כד) ודבק באשתו והיו לבשר אחד, ופרש"י ז"ל הולד נוצר על ידי שניהם, ושם נעשה בשרם אחד, עכ"ל. וכן לענין דבקות בהשם יתברך, מהדבקות נולד המציאות שבאותו הוולד האדם אחד עם השם יתברך. והנה זה הוולד, נ נח נחמ נחמן מאומן. ולכן בשר אחד בגמטריא שירה.

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

וענין ועבודה זו הבאתי בהקדמה לספר ליקוטי נ נח בחלק ראשון - חלק נ – על התורה.

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

לשון. אותיות של הלשון, לפי ספר היצירה: דטלנ"ת – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה! ומבואר חשיבות של הלשון, שהחיים והמות ביד הלשון וכל מאמרי התורה וחז"ל. ודורשי רשומות אמרו, דטלנ"ת ראשי תיבות דורש טוב לעמו ננחים תהיו.

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

לשון הקודש

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן הוא שלמות לשון הקודש!

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

דבר זה מבואר מתוך דברי רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה יט. ששלמות לשון הקודש הוא דייקא על ידי התרגום, בחי' מן ארם ינחני בלק (אות ד). אר"ם זה הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, ראשי תיבות בחינת ראש מסבי (אות ה), וזה ינח"ני שהוא היה הולך ממש בהיפוך מהננ"ח. וזה בחי' ארמי אובד אבי, אבי דייקא בחי' ראש בני ישראל, אבי אבי רכב ישראל, אב"י ר"ת ישראל בר אודסר שעל ידו נתגלה הנ נח. הרי שלשון ארמי הולך לאבד את הנ נח ח"ו.

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נ נח, מתחיל עם נ' שהוא נפילה (כדאיתא בגמרא שלכן באשרי אין פסוק מתחיל עם נ' רק סומך ה' לכל הנופלים), בחינת לשון נופל על לשון, כי מתחילים להפיל את הרע של ארם.

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אחר הנ' יש נח, בגמטריא נגה, שבנגה יש את הטוב והרע, שצריכים להפיל הרע ולהרים את הטוב. ולתקן את המן ארם ינח"ני בלק כנ"ל. ולכן נ נח בגמטריא גלעד ע”ה, השם שיעקב נתן לתקן היגר שהדותא של לבן הארמי. ויש כאן כל הענין של תיבת נח שהיה ממש התיקון של לשון הקודש מול לשון ארמית, כי המבול הוא ממש בחי' בבל ושם ננערו כל מתי המבול (רש"י נח ו:יז). (ולכן האדם בגמטריא נ', ובני נח, אותיות נ נח י"ב – י"ב רמז לי"ב שבטים שזה הבן נח נתוסף באיזה בחינה לעם ישראל, וגם יש עוד י"ב אותיות להשלים הנ נח – נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

נחמ: בחינת נחמה על הרע, בחינת אסף ה' את חרפתי, ועל כן נחמ בגמטריא "יגדל נא" – כח אדנ"י, שכבר מתנוצצין האותיות של לשון הקודש. (וזה גם כן בחי' לשון הקודש, בחי' לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים – בחי' עקם התורה כמה אותיות שלא להוציא לשון מגונה).

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן – זה אחר שכבר ניזון מהתנוצצות האותיות זוכה להארת הפנים, - נא כח אדנ"י – עם התיבות והכולל בגמטריא נחמן. ונחמן מראה על האנפין באנפין (וכן 'פניו' עם שני כוללים אחד לכל ב' אותיות כמובא מר' אברהם אבולפיא, בגמטריא נחמן), אנפין חשוכין מול האנפין מאירים – נ' מול ן', ובאמצע יש ח"מ, בחינת חם לבי בקרבי וכו' דברתי בלשוני, שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקדש (אות ה').

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

מאומן – זה הענין לשמוע את התורה ממי ששמע אותה מהשם יתברך – האומן.

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא פי שנים ע"ה (ע' פרשת נח ז:ט, ובפרק מה הענין להגיד רק נ נח). כי פי שנים זה בחינת שנים מקרא, בחינת שלמות לשון הקודש. ובחי' שנים מקרא ואחד תרגום ראשי תיבות שמות – כי דייקא בזה השם הקדוש הכלול בד' שמות זוכים לשלמות לשון הקודש. ולכן מאומן – שהוא בחוץ לארץ, בחי' תרגום, תופס ה' אותיות, ונ נח נחמ נחמן, שהוא ממש שם רבינו הקדוש בעצמו, תופס י' אותיות – פעמיים ה' – בחי' שנים מקרא ואחד תרגום!

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נ נח נחמ נחמן הולך ומתרחב בחי' עשאה כאוצר של יראת שמים שע"י זוכים לשלמות לשון הקודש.

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן נ נח הוא התיקון של עמל שפתימו יכסמו (אות ה) כי השפתמו – אותיות שם הפתו, הפת"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן לב שמח ייטב פנים (אות ט), הר"ת ש"י עם כל התיבה האחרונה פני"ם והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! ועוד 'לב שמח ייטב פ'נים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (זה השני חדשתי בס"ד לכבוד תורה ל' - 133).

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

מאכלים. ע' בערכים: פיצה, פיתא.

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

מגלה זיו השכינה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

מגן דוד. ע"ה בגמטריא נ נח. ובמקום אחר פירשנו את הפסוק בשיר השירים, תורי זהב, שכל תור הוא משולש, הרי תורי שני משולשים, זהב בגמטריא דוד כדאיתא בזוהר, הרי תורי זהב בחי' מגן דוד. תורי זהב בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

מדינה: בגמטריא נ נח ע"ה. בספר קהילת יעקב כז"ל מדינה, והוא מלכות ע"ש שיונקת מדין (פרדס בשער פרטי השמות פ"ח) וי"ל שהמ' הוא אדנ"י גי' ס"ה ויונקת מרבוע אהי' שבבינה גי' מ"ד. מ"ד וס"ה גי' מדינה. ונודע בחי' רבוע אהי' ה"ס הדין שמתער מבינה, וז"ס דבינה איהי רחמי רק דדינין מתערין מבינה דאהי' הוא שם של רחמים רק דינין מתערין מינה בסוד הרבוע, וזהו יונקת המ' מבינה בחי' רבוע זה, וזהו מדינה אותיות מדין ה', שיונקת מדין ה' עלאה שהוא הבינה, גם המ' עיקר בנינה מה"ג וזהו מדין ה', מה' דינים נבנית, ע"כ.

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ענין נ נח, שיונקת מאומן. הרבוע מהתיבה הה'.

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

"מה יהיה איתי" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם התיבות). שנזכה להיות בבחי' מ"ה, שנזכה להיות נ נח!

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

מהפך

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

יש ענין שנתהפך הכל לטובה (עלים לתרופה ריב, ריג, תעו). יש ענין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

אמירת נ נח נחמ נחמן מאומן - מהפך הכל לטובה!

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

סגולה גדולה לכל דבר לומר נ נח נחמ נחמן מאומן, ובודאי עדיף הרבה לשיר אותו באיזה ניגון. והכי טוב לרקוד לניגון נ נח נחמ נחמן מאומן. ובאמת זה הרבה יותר מסגולה, כי זה בעצמו הוא נ נח נחמ נחמן מאומן, בחי' 'זה הדבר' זהו (ע' תורה ה' בלק"מ. ושוב יצא לאור ספר לראות באבי הנחל וכ' (עמ' נז) לפרש מש”כ בפתק ובזה אגלה לך סוד, שזה בחי' משה כנ”ל, אגלה, אגל”א בתורה הנ”ל). לא צריכם להגיע לשום דבר אחר, כי זה בעצמו הוא העולם הבא, ששרים להשי"ת. ומי שאומר נ נח נחמ נחמן מאומן בעוה"ז יכול לומר נ נח נחמ נחמן מאומן בעוה”ב, אבל מי שלא אמר נ נח נחמ נחמן מאומן בעוה"ז לא פשוט שיזכה לומר בעוה"ב.

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קמח:

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן הוא השרש שלנו ושל כל העולם. בו ובשמו נ נח נחמ נחמן מאומן, זה השרש של כל הבריאה, של כל התורה ושל הכל. וזה מסגל לחזר בתשובה ולכל הישועות. צריכים להבין שזה מסגל, כי הוא השרש של הגאלה והשרש של כל נפשות ישראל, להחזירם להוציאם ממקומות כאלו.. כל אחד מהיכן שנפל לשם. להוציא את כל העולם מהצרות. הצרות הם התאוות והכסף ותענוגי העולם הזה. ולא צריכים את הכל, צריכים לאכל חתיכת לחם. בשביל מה כל הכסף והבנינים?

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

רבנו הקדוש רבי נחמן, נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא כלליות כל התורה וכל הצדיקים שהיו מיום בריאת העולם. הוא משה רבנו, הוא אברהם, יצחק ויעקב, הוא כל הצדיקים! בחיר הבריאה.

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן - כלול בזה כל הצדיקים וכל התורה! זה דבר קל להגיד, ומי שאומר נ נח, אז הוא מחזיק, הוא נכנס בהשרש של הבריאה, בהשרש של כל התורה ושל כל הצדיקים, נכנסים בעולם אחר!

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

רק כשמזכירים שם רבנו רבי נחמן, ככה כמו שחתום בחתימה בפתק הזה - נ נח נחמ נחמן מאומן, זה ממתיק כל הצרות וכל הדינים וכל העוונות וכל הנפילות וכל הכפירות של העולם. זה מספיק להחריב כל הסטרא-אחרא, כל החשך, הכל, מהפך הכל! שזה כח כזה.. כח חדש שלא היה מעולם!

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא משמח הכל, ישמח כל העולם וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קמט:

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח, זה יש לו כח, זה פותח כל השערים, כל השערי רחמים, כל השערי תפלה, כל השערי תשובה, כל התורה!

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

העקר הוא נ נח נחמ נחמן מאומן! נ נח נחמ נחמן מאומן זה כל העולם, זה כל התורה, כל החכמות. זה ענין סודי .. סוד מכל העולם!

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

יכתבו - נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

מהר. מהר מהר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' שמות כב:טו – וכי יפתה וכו' מהר ימהרנה לו לאשה).

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

מזל. נחמן זה ענין להיות למעלה מן המזל והמזלות (ע' בלקוטי מוהר"ן תורה לא:ט) כי האותיות שעל גבי מזל – מ-ז-ל הם נ-ח-מן.

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

בספר סודי רזיי לבעל הרוקח, ח"א אות י' (עמ' מז.) ז"ל וכל מזל ומזל ברא לו חיל שהם ש"ס חיילות, וכל חיל וחיל ל' ריהטון שהן רבוא ות"ת וכו' ע"ש. והרי ש"ס בגמטריא רבי נחמן. רבוא ות"ת הוא מאה פעמים נ נח.

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

מחלקת. עיין ערך התנגדות.

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

איך התחיל השנאה של השפאלע זיידא והאסיפה לעשות חרם.

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן קיד ע"ש באריכות - ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע (ה"ע מבואר בהמשך שהיה עוסק בתיקון ירבעם בן נבט).... ונכנס להעיר בלי שום ידיעה מאנשי הקהלה, כי לא שאל את פיהם מקדם כלל, רק שכר לו דירה שם וקבע דירתו שם פתאום. אבל אף על פי כן קבלו אותו אנשי הקהלה בכבוד גדול. ובראש השנה נתקבצו שם אצלו אנשים רבים.... ויהי היום, התפלל אחד נעילה לפני העמוד ביום כפור שלא ברצון רבנו ז"ל, ונשתקל מלולו באמצע התפלה ולא היה יכול לפתח פיו בשום אפן, עד שהכרח להסתלק בחרפה גדולה ועמד אחר תחתיו. ואחר כך במוצאי יום הכפורים אמר רבנו ז"ל דברי צחות נאה כדרכו על ענין הבעלי תפלה של אותו יום כפור, ואמר שהוא מטבע של אברהם אבינו זקן וזקנה מצד אחד, בחור ובתולה מצד אחד (בבא קמא צז:). כי בתחלה התפלל חותנו של הבעל נעילה הנ"ל, ואחר כך חתנו הנ"ל, ושניהם התפללו בשביל נשותיהם כדי להתכבד בעיניהם וכו'. ואמר אז שהוא היה רוצה לעסק אז בתפלתו אודות הפריפינאציע (הינו מה שהאדונים לקחו המזיגה מיד המוכסנים) ואם אתם יודעים איך הסמך מם עומד כנגד דבר שבקדשה ואיך הוא מתגבר למנע ולבלבל ובא זה ועמד להתפלל ודחיתי אותו.

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

ומחמת זה התרעם על רבנו זכרונו לברכה האיש הזה הנ"ל, והלך ונסע לקהלת קדש שפליע והלשין על רבנו זכרונו לברכה בפני הזקן הידוע דשם, עד שעשה מחלקת גדול על רבנו זכרונו לברכה. ומאז והלאה נתעורר המחלקת הגדול מאד עד שכמעט כל העיר כלה חלקו על רבנו זכרונו לברכה. וגדל עצם המחלקת שהיה עליו שם, וגדל היסורין שהיו לו שם, אי אפשר לשער ולספר כי ישב שם כמו על קוצים ממש. ואחר סכות נסע לשם הזקן הנ"ל ופער פיו לבלי חק עד שעשה שם מחלקת גדול עליו. ובתחלה היה לו אהבה עם רבנו זכרונו לברכה, והיה הזקן כפוף ונכנע מאד לפניו, אך מעת הנ"ל שנכנס רבנו זכרונו לברכה לזלאטיפאליע סמוך לגבולו שתי פרסאות, וגם על ידי רבוי המלשינות כנ"ל, על ידי זה נתעורר המחלקת הגדולה, עד שבדו עליו כזבים אשר לא עלתה על דעתו, עיין שם באריכות.

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

ספר מאורות הגדולים (אהרן ציילינגאלד, בילגורייא תרעא), קדושת הרה"ק ר' לוי יצחק מבא"ד (-מבארדיצוב), מדף ו- 11:

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

בעיר שדה לבן היה איש למדן מופלג ובעל מקובל, רק שמו לא היה מפורסם בעולם לכן נתקנא מאוד על מעלת הרב הצדיק ר' נחמן מברעסלאוו בעה"מ לקוטי מהר"ן ועוד כמה ספרים, כי שמו הולך וגדול מאד. והוציא האיש הלמדן הנ"ל קול על הרב הקדוש מוהר"נ כי הוא משתמש בשמות הקדושים, ולקח קלף וחתך לחתיכות קטנות, ועשה מהן קמעות וחלק לאנשים ריקים, ובא אל הרב הצדיק הנקרא שפאלער זיידע אשר הי' מפורסים מאוד לצדיק הדור, והלשין על הרב מוהר"נ, והעמיד להעדים את האנשים הריקים, והם אמרו כי הרב מוהר"נ נתן להם הקמעות. וכאשר שמע זאת השפאלער זיידע רגז על הרב מוהר"נ והתחיל לחלוק עליו, כי זאת הי' אחר המחלוקת הידוע של הרב הג' הצדיק רבנו יהונתן עם הגאון מהר"י יעב"ץ אשר נתהו' המחלוקת מחמת הקמעות שחלק הגאון מהר"י (-עיין מה שרבי נחמן יישב על הקמיע של ר' יהונתן). והנה המחלוקת הלכה והתגברה, ויאסוף הרב הצדיק שפאלער זיידע אסיפה גדולה מצדיקי הדור אל בית הרב הצדיק מבארדיטשוב, וחפצו לגזור נידוי שמתא על הרב מוהר"נ, אחר שחקרו ודרשו את העדים, והנה האיש המקנא עוד הוסיף סרה להעמיד עדים אשר הרה"צ מוהר"נ זרק אבן למרקולס בעת נסעו לארץ הקדושה על הים (ה"ע עיין בחיי מוהר"ן על נסיעת רבינו לארץ ישראל, אות קלו - ובשעת הרוח סערה חס ושלום ישליך חמשה קוויטליך שכתוב בהם ורב חסד לתוך הים), וע"י המלשינות הזאת כמעט שעל' בידו שאסיפת הצדיקים ידונו את הרב מוהר"נ לחרמה. והנה בתוך הצדיקים האלה אשר ישבו לאסיפה הי' ג"כ הרה"צ ר' ברוך ממעזיבעז נכד הבעש"ט, ואמר להרה"צ משפאלע, למה קורים כל העולם את מעלתכם זיידע ולא באבע?! אמר לו הרה"צ משפאלע לולי הזיידע (- הבעל שם טוב) מאין הי' הנכדים. והרבנית אשת הרה"צ מבא"ד ישבה בחדר מן הצד, ויהי כאשר שמעה כי רוצים לנדות את הרה"צ מוהר"נ, אז קפצה אל הבית אשר שם נאספו הצדיקים, ואמרה להם אל תגעו במשיחי ואל תרעו, הן אנחנו מתפללים זכור לנו ברית אבות ואיך אתם שכחתם את ברית אבותיו של הרה"צ מוהר"נ אשר הוא נכד של הרה"ק הבעש"ט ונכד הרה"ק ר' נחמן מהרדענקע ז"ל, ואנו אומרים בכל יום לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, והנה חכז"ל דרשו על וזרע אין לה, אין לי אלא זרע, זרע זרעה מניין, ת"ל וזרע אין לה, עיין לה, ואתם לא תעיינו על הי' שבתוכו. ויהי כאשר שמע הרה"צ משפאלע את דברי', אמר, מימי לא נצחני אדם, אלא פעם אחת אשה, ונתפרדו משמה כל הצדיקים ולא עשו מאומה.

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

אך המחלוקת בין החסידים לא רפתה, עד אם פגעו חסידי שפאלע עם חסידי בערעסלאוו רגמו זה לזה באבנים. והנה עד היום בעיר אומן פלך וואהלין אשר מנוחתו של הרה"צ מוהר"נ שמה עוד לא שככה חמת המחלוקת. והנה בנו שס בית הכנסת על קבר הרב מוהר"נ ומתפללים שמה ונמצאו גם עתה חסידים שוטים אשר ישליכו שמה אבנים, לכן מוכרחים היו חסידי מוהר"נ לעשות שם גדר גדול וגבוה סביב בביה"כ אשר לא יוכלו לזרוק שמה אבנים, גם אינם מניחים שמה לילך איש אשר לא מאנשי שלומם. גם בין חסידי מוהר"נ נמצאו אנשים שוטים אשר שרפו איזה חתיכות נייר או פסת בלוי סחבות ואומרים כי בזה המה שרפו את נשמת הרה"צ משפאלע, כ"כ גדול כח היצר הרע הנתהו' מכח המחלוקת. ומי גרם כל זאת, הוא האיש משדה לבן אשר התימר ללמדן ומחמת קנאתו להרב מוהר"נ הולך רכיל והלשין אותו לפני הצדיקי הדור:

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת העלילו על אחד מהעדים אשר העיד לפני הרה"צ משפאלע אשר הרה"צ מוהר"נ נתן לו הקמיע, שהוא סוחר עם שטרות מזויפות, ואסרו אותו במאסר, ולאחר ערבון גדול יצא לחפשי עד החקירה והדרישה. וכאשר שמע הרה"צ מבארדיטשוב, יצא בכל העולם, לכן נסע זה האיש לבא"ד להתפלל עליו שיצא נקי מזה המשפט, וישבע לפני הרה"צ כי נקי הוא מכל פשע, רק עלילה התגוללו עליו. אז אמר לו הרה"צ, רואה אנכי כי אתה עשית עבירה גדולה עם זיוף, כי במדה שאדם מודד מודדין לו, אז הבין זה האיש כי הרה"צ יודע הכל, והודה לפני הרה"צ כי הקמיע נתן לו האיש משדה לבן למען בא בעלילה על הרב מוהר"נ, ובקש אותו להעיד עדות שקר בפני הצדיקי' על הר' מוהר"נ, ובאמת הוא בעצמו כתב הקמיע ונתן לו. וכאשר שמע הרה"צ מבא"ד את הדברים האלה, אז אמר כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו. ועתה לך ממני כי אתה בנידוי ובשמתא, אז אמר הרה"צ בשם הבעש"ט על המשנה הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפורעניות. ויש להבין מה ענין זה אצל זה, ואמר כי החטא והעונש באין כאחד, כי יש בכתבי שו"ת הרמב"ם ששלחו מדינה אחת להרמב"ם וחתמו על שאלה זו שבעים אלף אנשים וכתבו לו בזה"ל ילמדנו רבנו מאחר שאין תחית המתים מפורש בתורה רק בש"ס רמזו ודרשו מהוכחות שלהם, וא"כ גם לנו יש להוכיח ולדרוש איפכא וכו'. והרמב"ם לא רצה בעצמו להשיב, וציוה לתלמידו למהר"י אבן תבון לכתוב תשובתם, ותוך ענין תשובתם הוא זה. אבאר לכם מאחר שנמשך לכם ספק זה, א"כ אין נשמתם מבני אברהם יצחק ויעקב רק מאנשי סדום ועמורה, כי יש נשמות הנמשך משמים וארץ ושבעה כוכבי לכת וכיוצא, ויש לשאול על עיקר הבריאה הא כל מעשה בריאת העולם לצביונם נבראו כדרשת חז"ל על קרא דויעש אלקים וגו', ע"כ מה טעמא לא רצה ארץ להיות בחי' שמים, וצ"ל שלא נותן דעת בארץ שידע בחי' שמים, וזכותו שיתאו' להיות בחי' שמים, והטעם כי גם בחי' ארץ צריך שיהי' בעולם וכיוצא בזה וכל הנבראים וז"ש לצביונם נבראו, וגם בחי' אדם צריך שיהי' כת רשעים כת בינונים וכת צדיקים כיתרון האור מן החשך, ר"ל שנמשך תועלת מהחלק ממעשה רשעים נדע מעלת הצדיקים, וכל אחד נבראו לצביונם ברצונם, וכי תימא א"כ תקשה לכם הקושי' בחי' הידוע עם הבחורה מאחר שאתם כופרים בדרשת חז"ל, א"כ איך אתם משיגים קושי' זו, והנה נפש האדם הוא דם הנעשה מברירת המאכלים, ויש כמה מיני בירור, בתחלה ע"י שזורקת המרה טיפה למאכל שבתוך מעיו נברר הגס והעב ונעשה צואה ויצאה לחוץ. בירור ב' יוצא למי רגלים. בירור ג' נעשה זיעה . ד' נעשה שערות וצפורניים. בירור ה' הדם נבלע בכבד וטחול וכו' ויבחר הכל נכנס בלב ואח"כ במוח ומזה נעשה השכל והדעת מדבריכם נראה שאתם כופרים בדברי חז"ל א"כ לא נזהרתם מאכילת איסור ודברים טמאים, והשכל והדעת שלכם נעשה מדמים של מאכלי טרפות, והשכל והדעת שלכם נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו נעשה, וא"כ איך תוכלו להכריע בהשכל שלכם נגד רבותינו חכמי התלמוד אשר רחוב לבם רחבה מני ים, ותדעו באמונה מאחר שירדו לספק זה בכפירה זה שהפורענות קרובה לכם, וכך עלתה להם שבא עליכם מלך והרגם והשמידם, ורצו להמיר דתם ולא קבלו אותם מאחר שכפרו בתחית המתים והאומות ג"כ מאמינים בסוד הגילגול והתחי' כמ"ש הפוליסיף — מעט מזער נמלטו להרמב"ם וחזרו בתשובה והנה רוח ה' דיבר בו שעלתה להם כך. אך לבאר הטעם איך ידע מזה שירדו לכפירה זו שהפורענות קרובה אליהם כמ"ש החסיד מהר"י יעבץ כי הדבק בו ית' מושגח ממנו ולא יניחנו למקרה, כאשר סר ממנו הדביקות סר ממנו השגחתו ית' כמ"ש הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה וכו'. ובזה יובן המשנה הנ"ל הרחק משכן רע, הרחק שלא יאכל דברים טמאים ומאכלות אסורות שאז גורם ששוכן רע במוחו ושכלו ועי"ז גורם שדעתו ושכלו נוטה להתחבר לרשע במעשיו ואז ידע כי הפורענות קרובה אליו. וככלות הרב מבא"ד את המאמר הזה, פנה שכמו מהאיש המעיד שקר על הרב מוהר"נ ואחריתו הי' מר מאד כי נגמר משפטו להיות אסור בגדוד אסורין ומת שם בתפיסה. ועל האיש משדה לבן אמר הרה"צ מבא"ד יכרית ה' כל שפתי חלקות אשר אמרו ללשונינו נגביר וכו' אשר תפס את מדת הנחש ארור הוא מכל הבהמה וחית השדה. והנה כאשר האיש הלזה הי' גביר גדול התחיל לירד מנכסיו עד כי הי' לאיש אביון ותמת עליו אשתו ושני בניו, ומחמת עג"נ יצא מדעתו ונחה עליו רוח שגעון ונעשה נואף גדול, וכאשר הלך בחוץ רגמו כל העם אותו באבנים עד כי הוכרח לילך מעיר מולדתו וסבב בכפרים ובעירות וביקש לחם מערלים האכרים וישן על האשפה. פעם אחת הלך בכפר וראה כפרית ערלית וביקש ממנה פת לחם ושקלה ובעלה הערל ראה זאת והכה אותו מכת רצח, ונאספו כל האוכרים בני הכפר והכו אותו מכות אכזריות וכאשר עמד על נפשו נשך את אחד מהם  וטיכסו עצה מה עונש לעשות על אשר העיז לנשוק את אחד מהם, וגזרו עליו שיחתכו את שפחותיו, וכן עשו, וחתכו את השפתים שלו עד כי זוב ממנו דם רב, והניחו אותו, והוא ברח אל השדה ונפל מעצמת מכאוביו, וישן שם עד בא הלילה, ובלילה הריחו הזאבים הטורפים אותו, וגזרו אותו לגזרים, ולקקו את דמו, ולא הניחו ממנו רק את הראש, ואח"כ הל חייט יהודי אל הכפר ההוא ויספרו לו את אשר עשו ליהודי והלך לחפש אותו ולא מצא כי אם הראש והביא את הראש אל העיר וקברו אותו בקבר ישראל, ע"כ.

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

מחר: עיין מש"כ בעירובין כב.

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

מחשבה דבור מעשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. מחשבה קול בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – וזה מלמעלה, עבד (\מול) מעשה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, זה למטה. דבור, בגמטריא קול עבד. כל זה שמעתי מע.ל. נ"י.

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

מטריקס – matrix: - עיין מש"כ בספר משלי עה"פ צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת (יד:לד). ובענין להנצל מעולמות של דמיון עיין מש"כ בתהלים צד:יז. וצריכים לציין למה שרבינו אמר על עולם התהו.

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

הרמח"ל בחיבורו הנפלא יחוד היראה (נדפס כעת בספר קיצור הכוונות עמ' שיג):

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

“וכלא קמיה כלא חשיבי (זוהר פרשת בראשית יא:)” - הוא מה שנתפרש בסוד הידיעה והבחירה, שכל מציאות העולמות אינם אלא כמי שחולם חלום ויראה דבר בדמיון, כך הכח השלם של אין סוף ב"ה שאין בו זמן – נראה לפי דר הזמן, וכשרוצים להסיר מזה הדמיון – הרי אין המציאות כלום, וסוד זה (תהלים עג:כ), “כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה,” כי אין מעשה הס"א כלום, כי כבר עובר דמיון זה ואינו כך, וזהו "כלא חשיבי". והוא סוד: “כל הגוים כאין נגדו", כי אינם נמצאים אלא בבחינת "לא" זה. ובאמת ישראל אינם כך, כי הם לפי שורש הטוב, שהוא טובו יתברך שמו הנמצא בפועל ממש. כלל הענין הזה – כמו מי שיסתום חלון חדר אחד בזכוכית בעל גוונים, והשמש מכה בו לפי עצמו בלי שינוי – ונראים בחדר עמה מיני גוונים וריקומים יוצאים מניצוצי השמש עצמו כאלו הוא מרוקם כך. ומי שהוא בחדר לא יוכל לראות אלא כך, ואי אפשר להבין הניצוץ ההוא בדרך אחר. כן האין סוף ב"ה פועל בדרך שלמותו, ושם לפניו מסך הצמצום, שבו תלויים כל הגוונים האלה, והם כל חוקות הטבע מראש ועד סוף. וכל הדברים האלה הם לפי האין סוף ב"ה בדרך אחר ממש, שאי אפשר לנו להבין אותם איך הם, אלא זה ידענו, שכל אלו הדברים הנראים לנו במציאות שהם כך – אין זו ענין הדברים ההם כלל, כי אם ענין נעלה מזה הרבה. אלא לפי הזכוכית הסותם השמש – הוא נראה לנו כך. כך ענין הזמן איננו כלל אלא מה שאנו מדמים הטבע כמו שנראה לנו לפי הצמצום. הלא נראה – בחלום עצמו יראה לנו שעברו ימים ושנים בתוך חלום אחד, והחולם נראה לו שהוא כך ממש. כך אנחנו בהקיץ בעניני הטבע אנו משערים מה שאנו רואים, וקרואים לזו השיעור – זמן, כאלו יכול להיות שעה אחת או רגע אחד, כשני החלום שהם באמת רגע אחד, והבן היטב. עכ"ל.

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

וראה זה פלא, הלילה אחר שכתבתי את זה ביום, נזדמן לי לעיין במסכת סנהדרין (לג.) וראיתי רש"י שם ד"ה האם שלה שכז"ל בית הריון ונקראת טרפחת ושלפוחית ובלעז מטריצ"ה, עכ"ל. והשתוממתי כי רק עכשיו כתבתי על המילה הזו "מטריצה"- שהיום הוא התרגום של matrix (שבאמת פירושו הסביבה וכדומה, ולכן שפיר יש להבין שענינו בית הריון - וכמו הבדיחה על המכחישים מעשה בראשית, על שני עוברים במעי האימא ואחד טוען להשני שזהו זה, והשני מבטיח שיש עולם מלא מחוץ, והשני צוחק עליו). ורק אז שמתי לב שהמילה הזו "מטריצה" הוא בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן!! (שהוא השיר של הצדיק שמתקן אפילו בתוך החלל הפנוי כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה סד)!! מאומן!

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

סיפרתי את זה לחברים, והם אמרו לי שעוד לפני שיצא הסרט the matrix, אהרן פץ ז"ל פגש עם מוצאי הסרט וסיפר להם על נס הפתק ועל הזוהר שמספר על שני אנשים שקבלו פתק. אז יכול להיות שכל הסרט הזה היה מעשה ידי הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

מלא. לענין למלאות החסרונות עיין לקוטי מוהר"ן תורה ח. ועמש"כ לפרש נ נח נחמ נחמן מאומן בערך תפלה – נ נח הרחב פיך ואמלאה.

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

מלאך המות. נ נח מבריח מלאך המות, עיין ישראל סבא עמ' שסא.

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

מלכות

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

התגלות מלכות דקדושה, עיין ערך גילוי.

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

מלך ישראל בגמטריא נון נון חית ע"ה.

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

השכינה המלכה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

להעלות המלכות וחכמה תתאה על ידי חסד לקבל חיות מאור הפנים

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן תורה ל מבואר שצריכים להציל את המלכות שבגלות על ידי תוכחת הצדיק שהוא בחי' חסד שקוצר את המלכות, והמלכות הוא בחי' ד' ע"ש, וצריכים עוד להביא חיות להמלכות בחי' חכמה תתאה, וזה ע"י שמעלין אותה בשלש רגלים, והשלש רגלים יש להם הבחי' של אור הפנים, כי כל שמחת המצוות מתקבצין לתוך הרגלים וכו' והם הלב של השנה בח' א'לה מ'ועדי ה'' וכו' ולב שמח יטב פנים (שיש במילים אלו שני דרכים להגיע להגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן ע' סוף 126 על תורה יט) ע”ש, ועקר החיות הוא מאור הפנים כמש"כ באור פני מלך חיים עיין שם כל זה באריכות.

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שהשיר פשוט כש"ר הוא בחי' תוכחה, אלא שכאן המוכיח יכול לבייש ממש הפוך מענין השיר פשוט כש"ר, ועיין מה שפירשנו בזה שם בחלק אני רן, שלכאורה כאן השומע יש לו התפקיד של עזות דקדשה ולבנות את השיר. ולכן נראה לפרש סדר העליה מפשוט לכפול וכו' בסדר הפוך, ודו"ק.

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

עצם החיות, פשוט. אור הפנים, פנים זה שנים כידוע (ש"ע נהורין אלף-למד בכל צד), שלוש רגלים, משולש. המלכות בחי' ד', מרובע. א'לה מ'ועדי ה'' אמי, בחי' אומן. כמו שכתוב (במדבר יא:יב) כאשר ישא האמן את הינק.

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

ממון. עמש"כ בערך כסף.

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

מנחה, קרבן מנחה:

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

מנחה, זה אותיות נחמן, כי ה' כפול עשר (כי כולם בחכמה עשית, חכמה בחינת י') זה ן. וכן תפילת מנחה, נגד יצחק, שם הסתר של רבינו, ובחי' ראש השנה. וכן עיקר ענין של קרבן מנחה, בחי' תפילת העני, שהוא ממש ענין של רבינו, וכמו שמאריך בזה מוהרנ"ת מאד.

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

והמנחה בא סלת, עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כי נ נח, זה בחי' סלת של נחמן, כי השם נחמן שייך להרבה אנשים ומהם גם צדיקים גדולים, ונחמן בגמטריא קמח, אבל הסלת (קמח נקי ומנוקה), זה רק רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

וכן נחמן בגמטריא פסח, והמנחה לא תאפה חמץ. חוץ משבועות, לאחר שסופרים שבע שבועות, בחי' שבע כפול שבע, וכולם בחכמה כנ"ל, הרי 490, ונכנסים להכולל של שבועות הרי 491, כמנין נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

ולוקחים מהמנחה קומץ, קומץ עם הארבע אותיות בגמטריא ר"מ, והוא כמנין הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן - קמיצה...

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

וביום המשח הכהן, וכן כהן גדול בכל יום מביאים מנחה: פרשת צו (ויקרא ו:יד) על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחה פתים תקריב ריח ניחח לה'. והנה ידוע שמחב"ת רמז למתן תורה שהיה בשנת ב' אלפים תמ"ח. בשמן, בחי' דעת, ראשי תיבות מנחמן בן שמחה. הס"ת של על מחבת בשמן תעשה, בגמטריא תהלים, ואותיות היסוד של על מחבת בשמן תעשה מרבכת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואותיות היסוד של 'תביאנה תפיני מנחה' – נ נח! 'מרבכת' בגמטריא תיקון הכללי ע"ה. 'תביאנה' ראשי תיבות: תיקון הכללי נחמן ישראל בער אודסר. 'תפיני' מילה מרכבת תפי-ני, תפי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ני ע"ה – אני. 'פתים' ע"ה בגמטריא מנ נח נחמ נחמן מאומן. והנה מרכבת היתה מטגן, שזה דייקא כמו שרבינו אוהב חסיד מטוגן, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת שקלים (כ:) תופיני, רבי יסא בשם ר' חנינה, מטגנה ואח"כ אופה אותו, רבי אחא בשם ר' חנינא, אופה אותה ואח"כ מטגנה. אתיין אלין פלגוותא כהינין פלגוותא. תופיני – תאפנה נא, רבי אומר תפיני נאה, רבי יוסי רבה אמר, תופיני רבה. מאן דאמר "תופיני נא" כמ"ד מטגנה ואחר כך אופה, מאן דאמר תופיני נאה, כמ"ד אופה אותה ואח"כ מטגנה, ע"ש. ומבואר, שתופיני נא, פירושו לאפות אותו כאשר הוא נא – היינו מטוגנת מעט, כלשון התורה בקרבן פסח, אל תאכלו ממנו נא, שפירושו מקצת צלייה. ולפי זה יש לפרש נ נח, נ – זה נא, מגטוגן במקצת, נ נח, היינו מטוגן כל צרכו, ולכן הגמטריא מטוגן כנ"ל.

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

מסורה בברסלב

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

א] ע' באריכות בספר מדרכי הצדיק, מביא ומאריך להסביר ההשתלשלות של הצדיקים מהאבות הקדושים למשה רבינו, שהוא היה אבי הנביאים והנהיג את כלל ישראל בדרך הנבואה עד שכל הנביאים נקראים ממש תלמידיו אפילו אלו שהיו אלף שנים אחרי מותו (וכן מבואר בזוהר וברמח"ל שרוח הנבואה שכל הנביאים נמשך ממשה רבינו. וע"ע במסכת ערכין טו: אמר רב יהודה אמר שמואל כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו מכאן ואילך לא). וכאשר הנבואה לוקחה מישראל שלח השי"ת את הרשב"י שהוא נשמת משה רבינו להורות ולהנהיג את כלל ישראל, אכן אז היה גזירה של גלות אלף שנה כדאי' בגמ' (עיין זהר פקודי רכז:, ועיין תקונים חדשים של הרמח"ל ריש תקון נט וש"נ). ועיקר העסק בעבודת הש"י היה טמון באתכסיא [ויתכן שזה הטעם לשיטת רבני צרפת מובא ברבינו יונה ריש פרק ב' דמסכת ברכות שאין להיחיד להתפלל אלא בלשון הקודש, שהוא לכאורה היפוך דרך האמת שהורה רבינו הקדוש בשיחות הר"ן רכט, ובשבחי הר"ן אות י', ובלקמ"ת כה וקכ, כמו שפרשנו שם ע"ש], עד הרבנן סבראי שהשלימו הזוהר ומאז נתגלתה הזוהר הק' בימי הראשונים. וכל מבקש השם באמת היה מוצא בו כפי דרישתו. ועם כל זה היה סתום הרבה (וז”ל הרמח”ל באגרת טו: והנה אחרי הרשב”י ע”ה חזרה הס”א וסיתמה, כי לא היה תיקון אלא לשעה. וסוד הענין: כי התיקונים הנעשים לפי ההכנה שנשלמה במקבלים – זה יעמד וכו' אבל יש יש פעמים שלפי המדרגה המתעוררת – תתגבר הארה העליונה, ומבלי הכנת התחתונים תתגבר ותעבור ותעשה הדבר ההוא. ואז לא תעמוד הרבה, כי תסתלק אחר כך. אלא שתיקונה ישמר לימים ארוכים להתגלות וכו' ועל כן אחר רשב”י נסתמו הדברים. ואחר כך בהגיע מדרגות הארות להאיר נראו תיקונים אחרים. עד שבא האר”י זלה”ה, ואז האירה הארה מבחינת ההארה הראשונה, שהאירה בזמן הרשב”י ע”ה וכו' ע”ש), עד שהשי"ת שלח לנו את הארי"זל, נשמת משה רבינו, והוא הראה לפתוח שער בזוה"ק, ואיך לעבוד את השי"ת. ולא השלים להורות ולקבוע דרכו והלך לעולמו. וקודם פטירתו אמר שאילו היה לו אפילו תלמיד אחד שהיה שובע רצון ממנו היה נשאר בחיים, ואכמ"ל בזה. ועוד צוה לכל תלמידיו שלא ילמדו התורה שגלה כי לא הבינו כראוי, ושרק מוהרח"ו ז"ל הבין לאשורו ורק הוא יכול ללמוד וללמד ולהורות את התורה והדרכים שגלה (וכעת שמעתי ולא בררתי אמיתתו, שמוהרח"ו קבל סמיכה מהבית יוסף ובו כתוב שרק הוא, מוהרח"ו מבין אותו, הבית יוסף, ושמעתי שהרבנים משתדלים להעלים את זה). ואז תלמידי האריז"ל, בכו לפניו איך הוא אוסר ומונע מהם טוב הנצחי והדרכים ברוח הקודש וכו' שגלה, עד שהאריז"ל אמר להם מי שזוכה אבוא אליו ללמדו, ושאלו אותו איך, ואמר להם אין לך עסק בנסתרות, מי שזוכה ידע. והנה האריז"ל לא אמר להם יפתח בדורו כשמואל בדורו, אין לך שופט אלא שבימיך, וכדברים האלו, והרי באמת היו בין תלמידיו אנשים צדיקים גבוהי הקומה, והאלשיך, שהיה לו גילוי אליהו באופן רגיל היה רק בכת השלישית של תלמידיו. והאריז"ל אמר להם שבאמת הם צריכים רק אותו, ואפילו לאחר שיפטור מהעולם הזה אין להם שום עצה רק לזכות שהוא יבוא ללמדם, וכן הבטיח למוהרח"ו שימשיך ללמדו. ולפ"ז מבואר היטב שהענין של אין לך שופט אלא שבימיך הוא מוגבל, ואין נוגע לנו בענין זה למצוא אור השי"ת והתורה האמיתי והדרך הישרה והנכונה אליו יתברך, ואכ"מ להגדיר דינו (וע"ע בשיחות הר"ן רעח ובמ"מ שם, שהרבה מהזוהר גלה ר' שמעון לאחר פטירתו). ואז שלח השי"ת את הבעל שם טוב ולו ששים גיבורים שהדריך בדרך אמת לעבוד את השי"ת (ומה שהם היו מנהיגים העם היה בהתבטלות גמורה להבעש"ט עד כדי כך שא"א לקרות שמם כלל. ולכאו' זה כוונת ר' שמואל הורוביץ ז"ל שכתב במכתבו על מה שהמגיד ממזריטש היה רבי אחר הבעש"ט שזה היה מחמת שפגם קצת לפי ערכו בכבוד חולו של מועד כמובא, ולכאו' מה תירץ הלוא סוף סוף רואים שהיה רבי, ואין רבנים, אלא נלע"ד שכוונתו כנ"ל שע"י שפגם קצת כנ"ל היה נראה קצת הנהגתו עצמית ולא כהתבטלות גמורה להבעש"ט, ועדיין צ"ע. וע”ע במכתבי שמואל כא מש”כ על תלמידי הבעש”ט שהכל היה בכח הבעש”ט וכו' ע”ש). ולאחר פטירתו כמאה שנים כבר נשתכך אורו קצת (ע' בחיי מוהר"ן שיחות השיך וכו' אות יט, א"נ סימן עח הכללי, כי בתחלת ימי רבנו ז"ל כבר התחילו החסידים להתקרר וכו' ע"ש, וע' בחיי מוהר"ן מעלת המתקרבים אליו אות מה על הנוסעים לרביים ואינם יודעים למה, ובעוד מקומות, גם הובא גם בשם השינוור רב, וגם האדמו"ר מסטמר, היו אומרים שהחסידות של הבעש"ט היה בתוקפו רק כמאה וחמישים שנה. והדברי חיים סבר שבכלל לא היה שייך דרכו של הבעל שם טוב רק לתקופה קצרה). ואז שלח לנו השי"ת רבינו נחמן שהוא הקים עול הדת, והאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, שממנו עד משיח אין מקום למי שהוא לבוא לחדש לנו עבודת הש"י, רק משיח צדקנו יבוא וילמד העם בפועל ממש לקיים דרך עבודת הש"י שלימד רבינו נחמן (וכן איתא בקצרה בספר כוכבי אור בסוף חלק ספורים נפלאים. ושוב נזדמן לי עכשיו תשע”ו מכתב ר' געצי מאומן שמסביר על פי תורה י' בלקוטי מוהר”ן שהאריז”ל פעל בחי' הר, הבעש”ט בחי' שדה, ורבינו הקדוש בבחי' בית ע”ש).

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

[ב"ה בענין למה הרמח"ל אינו מן המנין הנ"ל, באמת יש לתמוה עוד יותר למה דוד המלך אינו בכלל?! והנראה לעניות דעתי על דרך אפשר כי דוד המלך הוא בחי' משיח צדקינו בעצמו, כמו שאמרו חז"ל או דוד או בן דוד, אז כל מה שקבלנו מדוד המלך הוא בחי' אור חוזר מה שאנו מרויחים כל אחד בנשמה. ובזה י"ל שהרמח"ל שכתב את עצמו שהוא כולל שני המשיחין (לא רק משיח בן יוסף) לא בא בחשבון הנ"ל. ועוד י"ל שהרמח"ל כותב שהוא לא השיג אפילו שליש או רביע של השגות של האריז"ל, ולכן כל מה שהוא גילה נכלל במנינו של האריז"ל. (ומה שהרמח"ל לא נזכר בשמות הצדיקים של מוהרנ"ת, על אף שרבינו הקדוש בעצמו צוה לכמה מאנ"ש ללמוד ספרו, י"ל עקב המחלקת שהיה עליו עד אותו היום, שכמה אדמורי"ם דיברו מוצא שם רע עליו).]

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

כל זה כתבתי בקיצור נמרץ כי אין כאן מקום להאריך בזה, רק כל זה כתבתי שזה יהיה מונח, דברי קבלה ומסורה לנו שהם חמשה צדיקים שהיה להם כל הבחינות של משה רבינו ותפקידו בלך נחה העם [לך בגימטריא נ, והרי רמז שעיקר ההנהגה הוא – נ נח את העם! (וזה היה התשובה של השי”ת על מה שאמר משה רבינו ע”ה ואם אין מחני נא מספרך, שבו רמז אני נחמן מאומן, ע"ש בפרשת כי תשא לב:לב)], דהיינו שכל אחד נשלח מהשי"ת להקים דרך מיוחד בעבודת השי"ת שעל פיה ימשכו בני ישראל. ולכאו' עיקר יסוד מסורה זו (שמובא גם בספרו של ר' יצחק ברייטר ז"ל חלוקי הנחל, יסוד השביעי) הוא בחיי מוהר"ן (אות לט) ז"ל שמעתי בשמו שאמר מן רשב"י שהיה חדוש כמפרסם היה העולם שקט עד האר"י ז"ל הינו שמרשב"י עד האר"י ז"ל לא נתגלו חדשות כמו שנתגלו ע"י רשב"י עד שבא האר"י ז"ל שהיה חדוש כמפרסם והוא גלה חדשות לגמרי שלא נמצא מי שיגלה חדשות כאלה עד האר"י ז"ל. ומן האר"י ז"ל עד הבעש"ט ז"ל היה ג"כ העולם שקט בלי חדוש עד שבא הבעש"ט ז"ל שהיה חדוש נפלא וגלה חדשות ומן הבעש"ט ז"ל עד עתה היה גם כן העולם שקט בלי חדוש כזה והיה העולם מתנהג רק על פי ההתגלות שגלה הבעש"ט ז"ל עד הנה עד שבאתי אנכי ועתה אני מתתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי וכו', ע"כ. וע"ע בספר מדרכי הצדיק שהאריך להביא מעלות הצדיקים הנ"ל להפליא (ובכללים מר' אברהם בן הר"ן איתא שכל ריבוי המעלות של הצדיק הנזכרים בליקוטי מוהר"ן קאי רק על גדולי הצדיקים של כל הדורות, לאו דוקא צדיק הדור. וכן הוא בספר חלוקי הנחל של ר' יצחק ברייטר ז"ל ביסוד השביעי ע"ש).

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

ואפילו אהרן הכהן שאיתא בפירוש בחז"ל שהיה שקול כמרע"ה, עכ"ז לא היה לו המעלה והכח של משה רבינו, לא בנבואה כמו שמעיד התורה וכמו שהשי"ת הראה לו ולמרים שלקתה וכו', ולא בכח של ויקהל משה, להקהיל את כל העם אליו, ולא את הכח להקים את המשכן וכו' וכו'. [וע"ע כל זה באריכות בספר מכתבי שמואל ח"א מכתב כא עמ' פו, ע"ש, וגם במכתב אחר כותב שאפילו יעקב אבינו לא היה יכול לתקן יהודה, ויהודה היה צריך לחכות למשה רבינו וכו', ע"ש. ושוב מצאתי בספר תורה תמימה ריש פרשת וארא על הפסוק (שמות ו:כו) הוא אהרן ומשה, שמביא את התוספתא סוף מס' כריתות שמלמד שמשה ואהרן שקולין זה כזה, וכותב שהלוא פשוט הוא שמשה רבינו היה במעלה הרבה יותר, ומראה שכן במשנה שם בכריתות (דף כח) לא מונה את השיקול הזה, כי על כרחך זה אינו שיקול ממש, רק לדברים מסויימים, והוא מציע שהיה שיקול רק לענין השליחות לפרעה, ויש במדרשים משמעות כזה. וע”ש בתוספתא שהשמים והארץ שקולים, ומשמע שהשיקול זה הוא כמו שותפות, או כענין מה שרש”י כותב בריש ספר בראשית שלא יהיה קנאה במעשה בראשית הימים היו שוים בבריאתם לעליונים ובבריאתם לתחתונים, וזה לעומת זה עשה ה', אבל כמעט אי אפשר להשוות אותם בכלל. וב”ה שוב מצאתי כעי”ז בשיר השירים רבה (פרק ד' פסוק ה') שמדמה משה ואהרן לשני שדיך שם, וע”כ נצח במעלה מהוד (ועיין בשער הפסוקים, פרשת שמות, שמשה ואהרן מחליפים מקומם, שמשה לוקח הוד ואהרן נצח, ע"ש). ועע”ש מובא מרס”ג ששניהם נביאים וכו', וע”כ זה השווה בעלמא, כי התורה מעידה שאין נבואת אהרן בדרגה של משה. ובפרט בלשון רש”י עה”פ הוא משה ואהרן שכז”ל שקולין כאחד, ע”כ, משמע שהם היו ביחד ממש כאיש אחד, ומצאתי שכבר פירשו כן. וע' מש”כ על חיי מוהר”ן אות רסז (ואולי בדוחק גדול יכולים לפרש בזה 'כמוני ממש' שיהיו ממש עם רבינו כאיש אחד). וע”ע באבות ד:יב וכבוד חבירך כמורא רבך, וברע”ב הביא המקור דא”ל אהרן למשה בי אדוני, ואחיו הגדול ממנו בשנים היה וקרי ליה אדוני, ע”כ, ואם תתמה הגם שאהרן האח הגדול הלוא משה רבינו רבו ממש, מפרש התוספות יום טוב, שזה ממש דין של התורה לכבד את האח הגדול, ומביא פסק הרמב”ם שהאב אינו מכבד בנו רבו, אכן אח שאינו מפורש בתורה רק אתיא מדרשא, ולכן שייך עליו הדין של כבוד אחיו שהוא רבו, ועל כל פנים יש שיקול ביניהם להחשב חברים].

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ועוד ראוי לציין שמובא בספרים שאילו היה לתלמידי האריז"ל תורת הבעל שם טוב היה נתבטל מהם הבחירה. וכן אילו היה לתלמידי הבעל שם טוב תורת מוהר"ן היה נתבטל מהם הבחירה (בספר כוכבי אור, דבורים ממוהרנ”ת אות יד ז”ל דבר פעם אחת מהחבריא הקדושה של הבעש”ט זצ”ל ואמר, שכפי תבערת הלבבות שהיה להם, אם היה להם גם השיחות והדבורים שלנו – היה נתבטל אצלם כח הבחירה, אבל עכשו בדורות הללו ההתגברות גדולה כל כך, שאחר כל הדבורים שלנו עדין התגברות כח הבחירה גדול ועצום מאד ע”כ, וכעין זה עיין בחיי מוהר"ן סוף אות שעא. ומענין זה ע”ע בהקדמה של ספר ויקהל משה שהביא לשון הרב הגאון מוהר”ר יעקב גר צדק בעל הג”ה אוצרות חיים ועץ חיים בהקדמת ספרו אשר חיבר וקראו רנו ליעקב, לולי חכמה זאת עתה בדורינו הדורות גרועי' אין אנו יכולין לעמוד ולקיי' בגלות המר הזה אבל החכמה הזאת היא לנו עזר וסעד ומין לאחוז בלב שלם באבינו שבשמי' כי באותן דורות הראשוני' היו אנשי מעשה וחסידי' ומעשיה' הטובי' היו מצילין אותם מכל המקטרגי', ועתה אנו רחוקי' משורש עליון כמו שמרי' תוך החביות מי יגן עלינו אם לא קריאה ולימוד מחכמה העמוקה והנפלאה הזאת, בפרט על דרך מ”ש הרב ק”ק האר”י זללה”ה שהנסתרות בזמן הזה הם כמו נגלות כי בדור הזה מושל הקנאה והמלשינות ולשון הרע ושנאה שבלב ואז נתפשט הקליפה באופן שמתבייש האדם לנהוג בדברי חסידות לכן לימוד בקבלה היא שמירה מעולה מכל הקליפות ומכל המקטרגים אפילו לא יוכל לנהוג מילתא דחסידות וה' יגן עלינו וימחול עונותינו אמן כן יהי רצון זה דברי הרב ז”ל, עכ”ל – ומדבריו יכולים אנו ללמוד לעצמינו ק”ו ובן בנו של ק”ו כמה אנו צריכים היום את הדרך הקדוש של רבינו הקדוש שנתגלה מחדש ביתר שאת בפתק הקדוש). וכן נוכל לומר שאילו היה מוהר"ן מתגלה לתלמידיו שהוא זה השיר של הגאולה נ נח נחמ נחמן מאומן היה נתבטל מהם הבחירה [אך בלקוטי הלכות רבי נתן כתב שלפני זמנו אין כלים עבור השיר חדש והיה ריבוי אור שגורם שבירת הכלים ע"ש]. והרבה שואלים מה היה קודם נ נח, והרי מבואר הענין להדיא בחיי מוהר"ן (סי' רצט, מעלת המתקרבים איליו אות ט): פעם אחת דבר עמי מענין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור (ה"ע וכמו שכ' הבעש"ט במכתבו. ומוהרנ"ת מאריך מאד בזה בספריו הקדושים, שזה עיקר הנסיון והמלחמה בעוה"ז ואכמ"ל). ענה ואמר קדם שנמצא הצדיק האמת בעולם יכולים להתקרב להשם יתברך מעצמו. אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אפן כי אם כשזוכין להתקרב אליו וכו', ע"כ. ובימינו יש שני הבחינות, יש הבחינה שלא נתגלה צדיק הדור, ולכן כל אחד צריך לעבוד את השי"ת מעצמו, ויש הבחינה שיש לנו רבנו הקדוש ואורו נ נח נחמ נחמן מאומן, ואי אפשר להיות איש כשר באמת רק על ידו. וע' בזה בליקוטי הלכות (יו"ד יין נסך ג:ט) ז"ל ועכשיו אין לנו כהן ולא אורים ותמים ואין לנו ממי לשאל עצות כי אם על ידי הספרים הקדושים של התורה שנתרבין וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ועוד ראוי לציין דברי האור החיים בפ' ויחי, שמה שבני ישראל היו במצרים במ"ט שערי טומאה ולא היו יכולים להשאר שם אפילו עוד רגע אחד, זה רק בגלל שעדיין לא קבלו התורה הקדושה. אבל לאחר קבלת התורה יש בכחן של בני ישראל לירד תוך נ' שערי טומאה. והנה להוציא כלל ישראל ממ"ט שערי טומאה שלח השי"ת את משה רבינו והראה להם והאיר להם תורתו. וכדי להוציאם מהגליות המאוחרות העמוקות יותר בודאי צריך התגלות יתירה של נשמת משה רבינו. עד שעכשיו שירדנו למקומות כאלו שמעולם לא ירדו להם כלל ישראל, וכמו שכ' בתפלה שלאחר תיקון הכללי ע"ש, וכבר זה התחיל מאז, כמו שאמר מוהר"ן (חיי מוהר"ן אות שי) ז"ל כמה צלם אלקים היו מנחים ברפש שאני הוצאתים מהרפש והטיט שהיו שם, ועל ידי נתקרבו אליו יתברך בהתקרבות כזה שאין להם להתבייש מצדיקים גדולים וכו'. כי נראה בחוש שהמתקרבים אלי נשתנה פניהם, ובא עליהם פנים של יהודי בחינת צלם אלקים. הלא יש אצלי אנשים שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די להם, כי גם השאול תחתיו היה קטן לפניהם, שאם היה אפשר להם לחתר תחת שאול תחתית היו חותרים, ועל ידי נתקרבו וכו', ע"כ, ובמ"א כ' שמוהר"ן אמר לחסידיו, אני יודע היצה"ר שלכם שיכולים למלאות נהרות מדמו. ולכן א"א להסתפק עם תורת הבעש"ט והאריז"ל והרשב"י, אלא דוקא צריכים התורה שגלה לנו מוהר"ן, ורק על ידו נוכל לנצח לנצח נצחים. וכמו כן עכשיו שנתגלה הפתק בעולם והשיר חדש, מי שהוא חכם בעיניו וחושב שהוא מבין בתורת מוהר"ן ואינו צריך להפתק והשיר חדש, אינו אלא מטעה את עצמו וכו'. כי היום אין לנו רק את השיר הזאת לנחמנו ולרוממנו, ובעזה"י נרחיב הדיבור על זה לקמן.

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשער הכוונות בענין ברכת המינין (ענין כונות העמידה דרוש ו' עמ' רכט.) ז"ל ולהיות כי יש עוד בחי' אחרת, והוא הכתר דז"א, אשר גם הוא בא בסוד תוספות. וקודם שקלקלו המינין, היה בא מעצמו שלא על ידינו, וזה לרוב גדולתו ומעלתו. אבל אחר שרבו המינין, ונתקלקלו, בזמן ר"ג, ונתרבו הקליפות, אז נסתלק בעון הדור אז הוצרכו לתקן ברכת המינין. ועל ידי ברכה זו הוא בא גם הכתר דז"א, על ידי תפלתינו ומעשינו, עכ"ל. הרי שכתר דז"א שהוא בחי' הנסתרות לה' (כי כן הוא בחי' הכתר בחי' במופלא ממך אל תדרוש כידוע) מעיקרא היה שורה בהעלם מאליו, עד שפגמו המינין והגיע הפגם לכתר (וכמש"כ להדיא בכוונות הרמח"ל), ואז היה צורך לתקן ברכת המינים לתקן הכתר. וכן יש ללמוד לענינינו שהתגלות הפתק היה בעתו ובזמנו כיון שהתקלקל העולם והתחילו לפגום במקום כל כך גבוה, שוב נתתקן את התיקון בשורשו עם הפתק של נ נח נחמ נחמן מאומן. [ואולי נוכל לומר שהנ נח הוא כברכה על תפילין של רבינו תם, ודו"ק].

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

ד] והנה משה רבינו מסר ההנהגה ליהושע, והפקידו על בני ישראל וכל הממרה את פיו חייב מיתה. וכן מדור לדור בסדר המסורה נתחייבו לשמוע לכל נביא. ואח"כ ע"י הרשב"י גם כן היה הקפדה גמורה על אלה אנשים צדיקים שבחר בהם הרשב"י כמבואר בזוה"ק ואכמ"ל. ואח"כ האריז"ל הקפיד מאד שמסר החכמה רק למוהרח"ו וכל המבקש ודורש הש"י יכול לקבל רק ממנו. ואפילו אלו האנשים שהאריז"ל לימד בעצמו (והאלשיך הקדוש שהיה אליהו הנביא רגיל אצלו, היה נמנה רק מהכת השלישי), אמר עליהם שלא הבינו ככל הצורך, והם נצרכים וכפופים לציית למוהרח"ו ז"ל. ובאמת לא הסתמך האריז"ל אפילו על מוהרח"ו, כי כאשר בכו לפני האריז"ל ושאלו אותו איך הוא עוזב אותם ואיך ישיגו אורחות חיים וכו', הוא ענה להם שמי שזוכה הוא יבוא וילמדו, ושאלו איך וכו', ומבואר היטב שאין דרך אחרת למי שרוצה לזכות לדרך האמת באמת אלא לבוא להצדיק בחי' משה רבינו בעצמו, ואם הוא כבר לא נמצא בחיים בדורו, צריך לזכות שיבוא אליו באיזה דרך.

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

ואח"כ הבעש"ט הנהיג את העם, והקים להם גיבוריו, אבל גם הוא בעצמו שטט בעם ולימד להם דעת, עד שנתפרשה ונתפסה שיטתו בכל הארץ. ואח"כ מוהר"ן מסר לנו שלימות הדרך בעבודת השם יתברך. ואף על פי שאמר בפירוש שרק מוהרנ"ת ידע ממנו כמש"כ בהקדמה לס' חיי מוהר"ן, ולולא מוהרנ"ת לא היה נשאר ממנו אפילו דף שמות, וכאלו דברים (וע' חיי מוהר"ן סי' שלג, שמוהר"ן אמר שר' נתן כבר 'גוטער יוד' שהיה כינוי לצדיק גדול ואדמו"ר. וע"ע חיי מוהר"ן, מעלת תורתו כד, כט, ל-), מ"מ לא הפקידו להיות כממלא מקומו. כמו שהיה לפנים בישראל. ומצינו פעמים אחדים ממש שמוהרנ"ת לקח קצת מההנהגה לעצמו, וכמו שמצינו פעם שלבש בשלחן אחד מבגדי מוהר"ן. אבל בדרך כלל לא לקח שום שררה לעצמו. וכן ר' שמשון ברסקי ז"ל שהיה ממונה על הבעל הבתים באומן, כמובא בשילהי ספר ימי שמואל, לא היה נוהג שום שררה וכבוד וכדומה ח"ו – והנה לאחרונה יצא לאור מכתב ממנו בדיוק על נקודה זו, והוא כל כך חשוב אעתיק את כל המכתב פה:

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה ג' בהעלותך תרצ"ב אומין

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

להנכבד ידידי וחבירי מאז יצחק מאיר נ"י קארמאן

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

מכתבך הנשלח לי ע"י ר' אברהם סופר קבלתי ומה שאתה כותב כי מניעת כתיבתך אלי הוא מחמת קיצור תשובתי על השאלות הנשאלין מאתי, התירוץ על זה כתבתי בשבוע העבר במכתבו לידידנו יצחק ברייטער, כי גם הוא כתב אלי כי מניעת כתיבתו הוא מחמת הנ"ל, ואעפי"כ אכתוב לך ג"כ קצת ממה שכתבתי לידידינו יצחק הנ"ל.

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת באם תסתכלו היטב כראוי בתשובותי הקצרות תמצאו בם טעם יותר הרבה, משמוצאים בהתשובות הגדולות משאר אנ"ש הכותבים באריכות גדול, כי לא המדרש עיקר,

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

אבל אני יודע את אנ"ש מפולין כי הם אוהבים מכתבים עם דרשות רבות ורוצים שיכתבו להם מהשגות גדולות ועליונות, ואינם מסתכלים בעצמם אם הם מוצאים בהמכתבים עם הדרשות והשגות הנ"ל ידיעות פשוטות ואמיתיות לידע איך להתנהג לעובדא ולמעשה בין בטובו ובין בעיקו, בין במילא דעלמא בין במילא דשמייא, בין בעלי' בין בירידה, אשר זה עיקר המכוון מכל הדרשות ומכל השגות,

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

ואני איני סובל הדרך הנ"ל לכתוב ולדבר מהשגות גדולות ונפלאות כי אם לדבר מתמימות ופשיטות אשר שם כלול כל הנצרך לכל אדם בכל דרגא ובכל זמן, וכן מובא ומבואר בכל ספרי אדומו"ר ז"ל לכל מי שמסתכל בם בעין אמת ובביטול שכל עצמו וזה הוא תוכן המכוון של אדומו"ר ז"ל כי העיקר לעובדא ולמעשה לכל אדם.

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

ומעניין הקיבוץ שאתה כותב לי שמתקרבים מכל מדינת פולין למקום אחד על ר"ה ומתנהגים בכל העובדות טובות כמו באומין על ר"ה בוודאי זה דבר יקר מאד, אבל יש בענין זה ג"כ סכנה גדולה שלא יצמח מזה ח"ו איזה התמנות לאיזה איש מהקיבוץ אשר זה גרוע מהכל וכל אחד מהקיבוץ צריך ליזהר בזה מאד שלא יהיו גורם לזה ח"ו ושלא יהי' לו חלק בזה באיזה ענווה פסולה... כי עד ביאת משיחנו אסור לקבל על עצמו שום התמנות ומנהיגות של שום אדם אפילו אם הוא מאנ"ש רק דעתו הקדושה של אדומו"ר ז"ל הגנוז בספריו הקדושים הוא הראש והמנהיג, של כל מי שרוצה להתקרב אל האמת.

</div>


## Segment 1392

<div dir="rtl" lang="he">

ובוודאי מי שבקי יותר בתוכן כוונתו של אדומו"ר ז"ל השי"ת זיכהו בכוח יותר להסביר דבריו של אדומו"ר ז"ל, ולעורר בזה למי שציית לדבריו להתקרב אל האמת, בוודאי צריכין לקבל ממנו ביותר, אבל הכל בדרך ריע וחבר, לא בדרך ראש ומנהיג ח"ו.

</div>


## Segment 1393

<div dir="rtl" lang="he">

ואודות זוגתך הצריכה לרפואה בל"נ כשאזכה להיות על הציון הק' אזכיר אותה לטובה השי"ת ישלח לה רפואה שלימה בתשח"י ובזה אסיים דברי.

</div>


## Segment 1394

<div dir="rtl" lang="he">

ידידך הדו"ש בגו"ח (-לכאורה צ"ל בגו"ר) שמשון יחיאל אספאלין בארסקי

</div>


## Segment 1395

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, מבואר כאן עוד נקודה, שלא רק שאין היום רבי ומנהיג חוץ מרבינו, אלא שגם התואר של רב ורבי או משפיע וכדומה אינו ראוי לנו כלל, והוא בכלל (אבות א:י) ושנא את הרבנות. בליקוטי מוהר"ן תורה סא רבינו גילה כמה רעה ליתן תואר רבי למי שאינו ראוי, וכאן לומדים שהיום כולם לא ראוי להם. וכן מבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה פ – כי לא מצינו בדור הזה שיהא כוונתו לשם שמים עיין שם. ובברסלב אמרו, מפורסם – של שקר. דהיינו שהיום אי אפשר הדבר להיות מפורסם של אמת. וכן סבא צחק על אחד ששאל אם יכול להיות הדבר. ועכשיו יצא חוברת – קונטרס תוארי כבוד במשנתה של ברסלב, (שרובו מהספר בעקבי הצאן), ט' עמודים, של הוכחות בענין זה, ואולי כדי לצרף אותו לספר זה. [מראה מקומות מהחוברת. שש"ק ב:תשכב – מוהרנ"ת, שש"ק ד:קא – הלואי שנגיע להשם שלנו, שש"ק ה:שסה – ר' אלטער מטפליק, שש"ק ג:שסו הרב מטשעהין – את הרבנות השארתי בטשערין, וע' בצוואה שלו אות יד – שלא ישבחוני בשום תאר וכו'. שש"ק ד:תקיח, ו:קנז - ר' אלחנן ספקטור. גם לא בכתב – עונג שבת, מכתב מיום עש"ק ויחי תרצ"ה. ר' שמואל שפירא – תמימי דרך, מכתב סה. לוי יצחק בנדר – תמימי דרך מכתב כ, סד, יח. לא על הנפטר – ר' שלמה וועקסלר – שש"ק ה:שלה. צוואה הנ"ל. מצבה של המגיד מטרהוויץ – שש"ק ג:רלג, ר' נפתלי – שש"ק ג:קפד. ר' נחמן מטולטשין – שש"ק ג:שטו, ג:שה. ר' אברהם בן ר' נחמן – שש"ק ג:תקע. ר' געצ'י שש"ק.] (וע"ע בסיפורים מר' שמאול הורוויץ אות ד' (-לא בחלק הראשון, אלא בפנים) – הר' יודיל כשנתקרב לרבינו ז"ל והוא כבר היה זקן ומפורסם גדול בעולם, והוא הי' תלמיד מובהק של הרה"צ ר' פינחס מקאריץ זצ"ל. ורבינו ז"ל היה קורא אותו בשמו בלי ר', כמו שהי' קורא לשאר התלמידים, והקפיד ע"ז, ורבינו ז"ל כשראה שיש לו חלישות דעת מזה קרא לו ר' יודיל, ואח"כ כשנודע לו גדולת רבינו ז"ל היה רוצה מאד שרבינו יקרא אותו בשמו יודיל כמו שקרוא לר' נתן, אבל רבינו ז"ל לא רצה, ע"כ.) אכן בספר עלים לתרופה מצינו שרבי נתן היה קורא לכולם רבי. ואולי מפני שכולם היו תלמידיו היה ברור שאין הכוונה לרבנות אלא סתם דרך ארץ. ואחד העיר שאפילו נחמן נתן (שהיה רשע מפרסם – ימי מוהרנ"ת נא), קראו לו רבי נחמן נתן (חיי מוהר"ן קפה, קצו, רג, רח, ובעוד מקומות) ולכאורה רואים שזה היה סתם כינוי ליהודי.

</div>


## Segment 1396

<div dir="rtl" lang="he">

ומאז שנפטר רבינו ז"ל כבר היו חסידי ברסלב קרואים ביידיש - הטויטא חסידים, היינו החסידים של נפטר. והיה חסיד אחד צדיק ישר וירא אלקים שהתחיל לשים עצמו כמנהג, ונשתתק, כמובא בהשמטות לחיי מוהר"ן. וגם על מוהרנ"ת היו אלו שחששו בו, והיה עליו קצת מחלוקת. כי התורה שמסר מוהר"ן הוא לכל אחד בשוה, שכל אחד צריך לראות את עצמו כתלמיד מובהק של מוהר"ן לשמור ולעשות ככל אשר יורוהו. וכן מוטל על כל אחד לעשות עוד נפשות לקרבם לתורה, דהיינו להרבי האמיתי של כל בני ישראל, רבינו נחמן. [ע' בשיח שרפי קודש ד:שעט ז"ל מגדל האמת שהיה ברבי ישראל מקארדאן ז"ל היה מקרב הרבה לרבנו, אולם לא היה מטפל בהם ולא הנהיג אותם לאחר שנתקרבו, ולאחר שהצליח להביא אותם בין אנ"ש שבאומן לאומן, היה משאירם שם ושיחפשו כל אחד את דרכו בין אנ"ש, והיה אומר לו: מעתה והלאה השתדל נא להסתדר בעצמך, ע"כ]. (וע"ע בליקוטי עצות קח, ובעוד כמה מקומות בליקוטי תפילות כנ"ל שהיום אין לנו מנהיג אמיתי).

</div>


## Segment 1397

<div dir="rtl" lang="he">

והסבא אמר (ישראל סבא עמ' תה) והענין של רבנו הוא רבי (מוהר"ן) ותלמידים. כל החסידים - גדולים וקטנים, אין גדולים ואין קטנים כלנו חברים, עכ"ל (ועמש"כ על הזוהר ח"ג קסח. – מאן דאיהו זעיר איהו רב) וע"ש שמדבר שם על גודל האהבה שהיה בינו ובין ר' ישראל קרדונר ז"ל, שבאמת בכמה מקומות מכנהו רבו, וכאן מגלה דעתו, שאם שבאמת ר' ישראל קרדונר לימד אותו והדריך אותו עד שראוי לכנותו רבו, וכמו שאי' במשנה באבות ולהלכה, עם כל זה, לא זה היה ההתיחסות ביניהם לעשות הוא הרב והוא התלמיד, אלא ששניהם היו חסידים לפני הרבי, וע' מש"כ בענין אהבת חברים.

</div>


## Segment 1398

<div dir="rtl" lang="he">

(ויש לציין עוד, שכאשר אומן היה סגור ומוסגר, היה חלוקי דעות אם לקבוע הקיבוץ במירון או בירושלים. הדעה הראשונה לעשותה אצל רשב"י הוא כבר מבוסס גם על מסורה בברסלב, שסבא מספר וכן להבדיל קעניג כותב באריכות בלשון ארמית - ומתורגם לעברית על הכריכה בפנים של חיי מוהר"ן עם השמטות - שרבינו ורשב"י עשו הסכם שכאשר לא יכולים להגיע לרבינו יבואו לרשב"י. ור' ישראל קרדונר כותב במכתב - נדפס על ידי הקרן של סבא ישראל - ולאחרונה גם בספר אמונה אומן - שכאשר אי אפשר להגיע לאומן אז הכי טוב להיות אצל רשב"י כי ידוע ליודעים שיש קשר גדול ביניהם, ועל ידי רשב"י יכולים להתקשר לרבינו הקדוש. וכן סבא ישראל קיבל מר' ישראל קרדונר. אז לעולם היה תמוה אם כן, איך למעשה מצינו שאחר כך סבא התחיל לעשות ראש השנה בירושלים (עד שנפתח אומן, ואז עד סוף ימיו היה הולך לאומן). ובספר החדש הנ"ל סבא מסביר את עצמו, שכך ר' ישראל קרדונר אמר לו - שאם סבא רואה עושה, אומר משהו שאנ"ש אומרים אחרת, שהוא ישמע אליהם. ולכן בענין ראש השנה כאשר כל זקני אנ"ש, וביניהם ר' נפתלי כהן ור' שלמה ווקסלר וכו' (הוא מפרט אותם עיין שם) אמרו לו פה אחד שהעיקר לעשות בירושלים, ולכן הוא שמע עליהם.

</div>


## Segment 1399

<div dir="rtl" lang="he">

וזה חידוש נורא מאד, כי סבא ישראל תמיד מדגיש שעל אף שהוא גם קיבל הרבה מכל זקני אנ"ש אבל העיקר והיסוד היה ר' ישראל, ורק על ידי ר' ישראל הוא זכה גם לקבל מהם. ולפי זה היה צריך לעשות כמו שהוא קיבל מר' ישראל, והוא לא עשה כן, אלא ביטל דעתו לדעת אנ"ש).

</div>


## Segment 1400

<div dir="rtl" lang="he">

ויש על זה הרבה להתבונן, וכרגע איני יכול להאריך יותר. והשם יתברך יאיר עינינו בתורתו הקדוש שנזכה לעשות כרצונו בנאמנות.

</div>


## Segment 1401

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ודבר זה צריך להבין היטב. כי באמת כל יהדות נבנה על אמונת חכמים צדיקים, ולא רק על חכמים של דורות הקודמים אלא בכל דור [ומ"מ יעו' בכללים של ר' אברהם בן הר"ן, שכותב שגודל הפלגה של הצדיק המוזכר בלקו"מ לא תהיה רק בצדיקי הדורות, ולא בכל דור. והרמח"ל כ' שאפילו משיח בעצמו, קודם שיתגלה לא תהיה לו רק מדרגת נשמה. ויש להעיר גם כן שהתם בסיפורי מעשיות, אף לאחר שהיה מינסטר על כל המינסטרים, וחכם מופלג, וכו', עם כל זה לא היה במעלת הבעל שם ע"ש, שרואים מזה שענין הצדיק הוא ענין אחר לגמרי]. ואיך אמרינן שלאחר פטירת מוהר"ן אין שום הנהגה של רבנים (ונראה שזה התחיל אפילו כבר מהבעש"ט כנ"ל, שהיה כזה וכזה. וכן מצינו הלכה למעשה בדין הערמה, כותב המגיד משנה בהלכות שבת כג:ג, שהיום – דהיינו לפני שש מאות שנה, אין צורבא מדרבנן מצוי, ובבאר היטב בשולחן ערוך א”ח הלכות שבת שלט:ח כותב בלשון מוחלטת שהיום אין תלמיד חכם! שוב מצאתי שהחיד”א האריך יותר בזה (בספרו דבש לפי מערכת ת' אות מא והוא גם נדפס כהקדמה לספרו יוסף לחק – לפנינו בספר חק לישראל) וז”ל ואלו המתגאים יתנו אל לבם מה שכתבו הפוסקים דבזמננו לא יש תלמידי חכמים. ואם זה כתב מהרי”ל זכרונו לברכה בזמנו שיש יותר מש”ן שנה שנפטר זלה”ה, מה נאמר בדור הזה, עכ”ל)?

</div>


## Segment 1402

<div dir="rtl" lang="he">

ו] וצריך לדעת שהשי"ת ברא כל מה שברא בשביל האדם, בראשית בשביל ישראל הקרויים ראשית. ומלאכים יש להשי"ת אין סוף, אבל לא בשבילם כל הבריאה, רק בשביל אדם. ומהו אדם, אדם הוא בעל בחירה בצלם ודמות בוראו [ובאמת האדם נברא להתענג על השם, כמפורש במסילת ישרים (שרבינו אמר ללמדו), אלא לא תהא תענוגיו חסר מבחינת נהמא דכסופא צריך לזכות להם. אלא שקשה למה השי”ת ברא המושג של בושה, מבואר בספר דרך השם, שהתענוג הכי גדול הוא ידיעה והתאחדות בהשי”ת, וכל מה שזה אינו מושג חל בחינת בושה, נמצא שכל מה שהאדם אינו בעלים על בחירתו, שזה עיקר הצלם ודמות, חסרון הוא בתכלית בריאתו ויבוש ויכלם ר”ל]. הנה בחירה יש לכל בני אדם כפשוטו שכל אחד יכול לעשות הטוב ולא נמנע ממנו. אכן יש שעבודתו הוא עדיין במלחמה עם תאוות הגוף, בעכירת הדמים שמגררו ומסיתו אחר הבלי תאוות המגושמים, ויש יצר הרע שאינו מגשם כל כך, שאינו מעכירת הדמים, אך הוא בחינת קלפה דקה. וגם זה היצר הרע אינו היצר הרע של הקדושים בעלי חכמה ודעת, כי הצדיקים כבר ניקו עצמם לגמרי מהבלי עוה"ז, ואין בהם שום משיכה אחריה ושום ניסיון, ועבודתם במלחמה עם היצר הרע הוא מלחמה עם מלאך ממש (לק”מ תורה עב), וענין מלאך הוא ענין רוחני שאין לנו מושגים בזה. ותכלית העבודה הזו ראינו אצל משה רבינו שהיה צריך לחדש מדעתו ג' דברים, וזה מבואר בלק"מ (ק"צ) ואכמ"ל (ואולי זה הענין במה שהאריז”ל היה צריך לחדש בתורה, שיהיה חלקו בתורה, ודו”ק). ונמצינו למדים שכל אחד יש לו עבודתו ובחירתו, והרבי שלו אינו בשביל לקחת ממנו הבחירה, כי זה אינו בנין אלא הירוס, להוציא אותו מלהיות בן אדם כנ"ל. אלא שהרבי היה מדריך תלמידיו כל אחד כפי ענינו. ולפעמים בשעת הכושר היו גם לוקחים הבחירה מהתלמיד, אבל הכל באופן להקים את התלמיד להיות בן אדם העובד את השי"ת כפי ענינו ובחירתו. [וע' בחיי מוהר"ן אות של ז"ל וכן אמר לאחד אם הייתי מעביר ידי על עיניך היית רואה גדולות ונפלאות אבל איני רוצה בזה רק שאתה בעצמך תיגע בעבודת השם עד שתזכה למה שתזכה. וכן אמר לי פעם אחת בענין זה אם היה השם יתברך בעצמו רוצה, שהוא יתברך בעצמו יעבד את עצמו, אם כן לא היה צריך אותך (כלומר שהצדיק יכול להמשיך רצון השם יתברך שיעזרהו בעבודתו אף על פי שעשה מה שעשה וראוי לרחקו אף על פי כן יכול הצדיק לעורר רחמי הש"י עליו שיקרבהו לעבודתו אבל לא שהשם יתברך יעשה הכל בעצמו), ע"כ וע"ש.

</div>


## Segment 1403

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במכתבי שמואל מה שהביא שא' שמע מהבעש"ט שיהיה לו נכד שיכול לעזור לבעל בחירה, והסתובב אצל צאצאי הבעש"ט ושמע מכולם שלא היו יכולים, עד שבא למוהר"ן ושמע ממנו שהוא כן יכול, ע"ש באריכות. ובתהלים כה כתיב יורנו בדרך יבחר, שהאדם בוחר, רק בתוך הבחירה שלו מקבל הוראה ועזרה [ולפרש הדבר קצת בעזה"י - כי לכאו' הבחירה אינה כדעת ההמון שיש כח חמישים אחוז לטוב וחמישים אחוז לרע. דא"כ מה הנסיון, למה ואיך יש ביכולתו להבריח את עצמו לטוב (ובפרט מה נאמר בילד שקבל היצה"ר בלידתו, והיצר הטוב אינו בא עד בר מצוה). אלא שהבחירה הוא מלחמה של הנשמה על הגוף - פנימיות על החיצוניות. ולזאת - ע"פ הסבר של הספר הנ"ל הכח של הצדיקים לעזור לאנשים בכפיה, היינו שהאירו נשמתם במדה שכבר לא היה ויכוח מהחיצוניות, כי נתבטל מהאור שהאירו. מה שא"כ הכח של מוהר"ן שהוא ז"ל מעורר נשמת האדם בעצמו, וזה כענין המשל שכתבנו להעיר להבן מלך שהוא המלך. ונראה שזה ענין מה שהסבא אמר (י"ס תקלג) 'אני אודיע לכם מי אני: אני נ נח נחמ נחמן מאומן זהו אני!, ועוד דיבורים כאלו, ובפרט מה שאמר שאני זה ר"ת נ נח נחמ נחמן מאומן, שמבואר מזה שלא סתם אמר על עצמו, אלא שזה שייך לכל אחד מי הוא, מי אני? אני נ נח נחמ נחמן מאומן. היינו עצם האנוכיות של הבן אדם - נקודה הזאת הוא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן כתבנו בקיצור במקומו (פרק מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן, בפרקים על נ נח נחמ נחמן מאומן שלאחרי הפרקים על הפתק הקדוש). (וע"ע מש"כ בחיי מוהר"ן אות קכו). וע"ע בליקוטי הלכות (או"ח הלכות דברים הנוהגים בסעדה ד:יד) ובתוך דה"ק כז"ל ובודאי יש כח ביד הצדיק לטל הבחירה מהאדם ולהחזירו בתשובה. אבל אין זה תקון מאחר שאינו עושה תשובה בבחירתו. ועקר התקון שהצדיק מגלגל עמו כל כך בדרכים נפלאים עד שזוכה להטות לבבו אליו יתברך עד ששב מעצמו לה' יתברך ע"ש (וע"ע חיי מוהר"ן אות ד"ש ומש"כ שהצדיק יכול לעורר כל העולם לתשובה). וכיון שהארכתי קצת פה בנושא, אציין עוד למש”כ הרמח”ל בספר אדיר במרום (עמוד תב) שלא היה שלימות בהיחודים העליונים, כי לא היה היחוד עצמי אלא מצד המחשבה שהיתה ממשיכתו אחריה, עד ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה, שהוא בחי' השליטה ששולטת הנשמה בגוף ומזככת אותו, שמכאן בא הדיבור באדם, וזה תיקון עצמי, שהנשמה מתחזקת ומתגלית מתוכו, והוא נטהר על ידיה, ע”ש. ונלע”ד שבזה מרומז למש”כ, כי זה הבחי' של הדיבור של האדם, שבזה הוא מרומם מבהמה, זה בחי' הבחירה, ואפילו שהמחשבה עליונה יפעיל עם האדם תיקונים ויחודים גדולים לא יהיו עצמיים, ורק האדם בעצמו עם הבחירה שלו, ובפרט בכח הדיבור, יכול לתקן וליחד ממש].

</div>


## Segment 1404

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היום בדורנו, מה שבני אדם עושים לעצמן רבנים (וכמו שאי' בליקוטי מוהר"ן (ס"א) שעיקר האשמה בזה שעושים רבנים, אינו על המפורסם בעצמו, כי יש לו תאווה גדולה לזה וכמעט שאין לו בחירה, אלא עיקר האשם על אלו שמכתירים אותו), בעיקר זה משום שרוצין לסלק מהאחריות שמוטל עליהם לפתור הקושיות בחייהם ובעבודתם. ועל כן רוצים לבנות לעצמם בטחון של שקר, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1405

<div dir="rtl" lang="he">

ודרכו של רבינו הקדוש רחוק מאד מזה כנ"ל, וע' בחיי מוהר"ן (תל, ריש פ' שלא להתעקש על שום דבר) כז"ל אין דרכו ליעץ את האדם ולגזר עליו בדוקא שיעשה דוקא כמו שהוא מצוה, רק הוא מיעצו בדרך עצה טובה אם יעשה יעשה ואם לאו לאו. אף על פי שרצונו שיעשה כך, אף על פי כן אין דרכו לדחק על שום דבר שיהיה דוקא כך, אלא אם יהיה יהיה ואם לאו לאו. ויש לי כמה טעמים על זה וכו' ע"ש. וידוע שאפילו כאשר אנשיו שאלו אותו אם צריכים להיות עמו בראש השנה למרות גודל המניעות, אמר להם לשוב הביתה, ומוהרנ"ת כותב שאעפ"כ, העקר והרצון אמיתי של רבינו הוא להתגבר על המניעות, ואפילו על המניעה הזו שהוא בעצמו אמר לשוב, עד שמוהרנ"ת כאשר היה עליו מניעות גדולות, היה מתחבא מרבינו עד סמוך לכניסת החג, שלא יצוה עליו לחזור, והיה מתחזק עם חביריו שיזכו להיות עם רבינו וכו'. ויעו' בסה"ק עצות ישרות (ערך עצה אות ג') שכז"ל ידוע מאמר רז"ל: בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ומזה באים כל העצות המקולקלות, שנדמה לו כי מאת השם הם או שהצדיק יעץ לו כך, ובאמת הכל ממנו בעצמו, כמו שכתוב: אולת אדם תסלף דרכו וכו', כי כמו ששואלין את הצדיק, כן הוא משיב על כן מי שרוצה לחוס על עצמו באמת, צריך לבקש מאד בתחנונים רבים את השם יתברך ואת הצדיקי אמת, שישמו לבם היטב על מה שנעשה עמו וירחמו עליו באמת באפן שיתנו לו עצה אמתית, שיצליח על ידה לנצח באמת, עכ"ל. ואין כאן מקום להאריך בזה. ועמש"כ לעיל בסוף הפרק "האם גדולי חסידי ברסלב קבלו את הפתק?”

</div>


## Segment 1406

<div dir="rtl" lang="he">

ז] ומי שהוא באמת עובד את השם יתברך, וכבר עובד היטב על כל הדברים הידועים לנו מחז"ל, ובפרט ככל התורה הקדושה שמסר לנו מוהר"ן, ואם לאחר כל עבודתו הוא יצטרך למורה דרך, כמו שבאמת יצטרך, כמו שבעל הסולם כותב שאפילו מי שלומד כל היום בדיוק הלימוד לפי שורש נשמתו וכן כל עבודתו, עד שיבוא להצדיק הרי הוא מבטל לגמרי את זמנו (וכן ע' בליקוטי הלכות הודאה ה:ח, הובא בעצות ישרות צדיק ח)- בודאי איש כזה יזכה למורה דרך. ויעו' בהקדמה לס' ביאור הליקוטים לר' אברהם בן ר' נחמן מטולטשין (הוצאת משך הנח"ל עמוד כט) אודות השאלה המפורסמת מה כל התפלות בליקוטי תפילות להגיע להצדיק, ומבואר ומוכח מתוך הרבה מהם שמדבר על צדיק הדור ולא ענין של הארה ממוהר"ן עצמו, והלוא ידוע שעד שיבוא משיח צדקינו בב"א אין רבנים (וכן עי' במכתב של ר' נחמן מטולטשין הנדפס בסוף ס' עלים לתרופה, שכ' שהצדיק הדור הוא רבנו הקדוש, וכ"כ במכתבי שמואל, מכתב ד' ז"ל עכ"פ העיקר הוא התקרבות ואהבת והתקשרות להצדיק האמת שבדורינו הוא רבינו ז"ל וכו' ע"ש. וע"ש במכתב ו' שמרבינו עד משיח אין ולא יהיה רק הכל מונח בתורתו וספריו הקדושים, וע"ש גם במכתב ה' ובעוד כמה מקומות. וכן מבואר מתוך מש"כ בליקוטי הלכות יו"ד הל' עבודת אלילים ג:יח שכ' שיש צדיק בכל דור ודור בחי' מרדכי, ויש רשע בכל דור בחי' המן, ומובן שכמו שלא רואים ההמן בכל דור כמ"כ לא רואים המרדכי. וכן ע' בליקוטי תפילות על לק"מ תורה [ב] ד. ועיין היטב בלק”מ תורה כב:ג ,ע”י הארה משבעה רועים שהם כלליות של כל מנהיגי הדור .. וכל עיקר אמונת ישראל ממשיכין הם להדור וכו' כי יש רועים של הסטרא אחרא וכו' ואכמ”ל). והיה התשובה למצוא צדיקים נסתרים, שהם יודעים מרבינו, ולמצוא משיח (וכן מפורש בליקוטי תפילות, תפילה ד, ד”ה אנא ה' רחמן ז”ל ואם אמנם בודאי אין דור יתום ובודאי יש צדיקים אמתיים גם בדור הזה, אך הם בהעלם ובסתר מעינינו, ואין אנו זוכים לידע מהם ולהתקרב אליהם, ע”כ). כי אפילו המורה דרך שיזכה בודאי יהיה נוהג רק כפי מוהר"ן. וכן מצינו שהסבא, ר' ישראל בער אודסר ז"ל זכה לזה. כי הוא אמר שמורה דרכו ר' ישראל קרדונר ז"ל היה אחד מהל"ו צדיקים, והוא זכה ע"י עבודתו ותפלתו וצעקתו להשי"ת, שהש"י שלח לו מורה דרך אחד מהצדיקים הנסתרים. ואפילו הכי שניהם לא התנהגו באופן של רבי ותלמיד אלא כשני חסידים של הרבי כנ"ל. [וראוי לציין שר' ישראל קרדונר ז"ל היה ידוע בברסלב כעובד ה' גדול, וגם אצל שאר העולם היה ידוע. ואפילו אמרו עליו שאילו היה חי בזמן ובדורו של מוהר"ן, היה נחשב כחידוש. ועם כל זה לא מצינו חוץ מהסבא מי שהוא שהכיר גודל מעלתו שהוא אחד מהל"ו צדיקים. כי רק מצינו בהסבא שגלה לנו שעבודתו מצא חן בעיני ה' עד שזכה לכך].

</div>


## Segment 1407

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בתפילת שחרית רמז יפה מאד בהבנת כוונת הברכה ראשונה של שמונה עשרה לתקופתינו, שלא יהיה מנהיג עד שיבוא משיח בב"א.

</div>


## Segment 1408

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במכתבי שמואל (מכתב כא) ז"ל ובפרט לנו העיקר הוא רבינו ז"ל שהוא קרוב לדורותינו והאש שלו תוקד עד ביאת משיח וכל חיות העולם תלוי בו דייקא ואפילו שאינם יודעים ממנו (ואפילו המתנגדים עליו) מקבלים חיותם ממנו בהעלם, ובוודאי הוא פגם להתקרב לאיזה איש אחר (ובפרט שכעת ההסתרה הוא גדול כ"כ שאיננו יודעים מהצדיקים שבדור הזה והם נעלמים מעינינו, כי אין לשטות את עצמו שהמפורסמים הם צדיקים אמיתים כי אע"פ שיש הרבה כשרים בישראל, אבל צדיק הוא ענין אחר לגמרי ובפרט להנהיג נפשות צריך לידע שורשן וקלקולם ותיקונם וכו') באמת אני צריך להאמין בהטוב שיש בכל איש ולדונו לכף זכות ולמצוא טוב אפי' בהגרוע שבגרועים שאין גרוע ממנו, אבל להתקרב ובפרט לקבל מרותו ולהסמיכו לרבי אפילו קצת דקצת כגון כול שירים או לישב על שולחנו או לשמוע חדושיו בוודאי הוא קלקול באמונת והתקשרות והתקרבות וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 1409

<div dir="rtl" lang="he">

ח] ויש כלל גדול מה שהיה הוא שיהיה, ואין חדש תחת השמש (קהלת). ומציאות זה שאין רבנים בישראל כבר היה. כי כן מצינו בזמן השופטים, בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה (ע' סוף ספר שופטים ובעוד מקומות. ורש"י עה"ת פירש, איש הישר בעיניו – היינו שיקריבו נדבות ולאפוקי קרבנות חובה, ודו"ק. וע' סוף פ"ק דבבא בתרא (טו:) ז"ל וא"ר יוחנן מאי דכתיב ויהי בימי שפוט השופטים, דור ששופט את שופטיו (פרש”י שהיו השופטין עצמן מקולקלים, והיה פתחון פה לנשפט להוכיח את מוכיחו, שאם אמר לו השופט טול קיסם מבין עיניך הסתלק ופרשו מעבירה קטנה שבידך, יכול זה לומר טול קורה מבין עיניך פרוש מעבירה חמורה שבידך), אומר לו טול קיסם מבין עיניך אומר לו טול קורה מבין עיניך וכו', ע"כ. והנה יש עוד כמה השוויות בין תקופתינו לתקופת השופטים, וכמו ענין עבירה לשמה, שבזמן השופטים היה עסק גדול ועבודה שלימה, כידוע ומפורש (וע”ע בנועם אלימלך פרשת וארא שמשה רבינו עשה עבירה לשמה במה שהראה את עצמו אלהים ממש לפרעה). וכפי הבנתי בהגדרת הרמח"ל ורמזיו בענין עבירה לשמה, שכתב שהיא שייך רק על פי רוח הקודש וכו', והיום הוא סוד, כי היום הוא בא רק שלא בידיעה, למשל מי שלא ידע שמעשיו אסורים ופועל ועוסק בתמימותו בכוונה נכונה דברים אסורים והבן. וע' בזה במס' יבמות (קיג-ד) רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה (אבד) מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא, אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל דבר טלי וטליא (הנהג תינוקות זכרים ונקבות) וליטיילו התם (שיחקו שם) דאי משכחי להו מייתי להו, אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו וכו' ע"כ. וע' במ"א בקונטרס זו שביארתי קצת יותר בעזה"י. והיום זה ממש מצוי מאד, ויש לי סיפורים נפלאים בזה ואני נמנע מלכותבם. ועכ"פ רואים שבשני התקופות האלו השי"ת רצה שהעבודה יהיה בלי גבול, אלא שבכל ענין, בין במצוה בין בעבירה (כמו שאמר רבא בסוף מס' ברכות בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה) וכו' נעבדוהו ונקדש שמו). ואי' בגמ' מאן מלכי רבנן. דהיינו שכל אחד בישראל היה עובד כפי שורש נשמתו וכפי הבנתו בתורת משה רבינו. כי משה רבינו עבד ה' מת, וכל רוח הנבואה באה על ידו (כמבואר בחומש ובפרש"י ובעוד מקומות, וכן מבואר להדיא בליקוטי מוהר"ן), וכולם היו משתדלים בדרכו שהנהיג והשאיר להם. דהיינו לעשות קשר מיוחד עם השי"ת וכו', והמעיין בספר שיש לנו ממרע"ה, וכמו שמעיד עליה הרמ"ק, שעל דרך משל דומה לדרכו של ר' אברהם אבולפיא יבין את זה. שר' אברהם כותב בספריו אילו אלחיש מפי לאזנך אלף שנים לא תבין וכו' ואם תעשה כדרכי תזכה ברגע אחד להבין מה שלא יספיקו אלף ספרים. ודרכו הוא להצליח עליך רוח ה' וכו' אכמ"ל. והנסיונות בדרך זה רבו כמו רבו ועצומים הרוגיה. ולכן לא עמדו בזה כלל ישראל, והצטרכו לשופטים ולמלך למלאות מקומו של משה רבינו עליו השלום. ובסוף באה הדיבור מהשי"ת הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו. וכידוע שכאשר בטלו תאות ע"ז נתבטל באותו זמן הנבואה. וידוע מהזוה"ק וספרים קדושים שקודם ביאת משיח יתחדש הנבואה, וקטנים יקומו ויעידו וכו'. וכמו כן מבואר בספרים הקדושים עוצם החושך וגודל ההסתר והנסיונות שיהיה קודם ביאת המשיח. והיום כל אחד כמלך ממש, שיש לו הכח והבחירה ללכת ולעשות מה שאפילו מלכים גדולים לא היה בידם לעשות. לשמוע מוזיקא בדיוק מה שרוצה באיכות עצומה, לראות בדיוק מה שרוצה, ללכת לאיזה מדינה שרוצה תוך כמה שעות, כמה רכבים פרטים, מתקלחת פרטי עם מים חמים מתי שרוצה וכו' וכו' וכו'. ורק תורתו של מוהר"ן ממש מדבר אלינו כפי דורנו זה שהוא חידוש כנ"ל. ולהיות שכל אחד כמלך, וכמו שמוהר"ן לימד בלק"מ תורה נו, והוא ז"ל מלך על כל העולם בהסתר, בהסתר דייקא, וכמו אז בימי השופטים שמשה רבינו כבר נפטר, ועל כל אחד היה העבודה להיות רבי לעצמו (וכמו שפירש מוהר"ן בתורה ג' בלק"מ את המשנה עשה לך רב, שעשה את עצמך לרב, לבנות את המלכות שלך ע"י נגינה ע"ש. וע"ע בתורה עח, ובתנינא תורה לב, שכל אחד צריך לתקן ולשמור על בחנית משיח שלו, ע"ש, וע"כ הבחינת משיח שלו אין עליו שום רב, רק הרבי הכולל את כל הבחינות של המשיח) על פי תורת משה. וחטא גדולה היה נחשב להם כאשר ביקשו מלך, כמבואר בס' שמואל, וכמעט נתחייבו בכליה, ונאמר עליהם אותי מאסו מילמלוך עליהם. ואף שהמפרשים האריכו בזה להבין איזה חטא חטאו לשאול מלך שהוא מצוה בתורה הקדושה. כבר בדורנו נתבאר הענין לעינינו, כי מה שהיה הוא שיהיה, ורואים שהשי"ת נתן לנו לכל אחד המלכות שלו, עם הנסיונות שלו וכו' וכו', ולכל אחד יש העבודה לעשות בעבודת השם, בעסק התשובה ותפלה ותורה, וככל התורה שהשאיר לנו מוהר"ן. ותורתו יתגבר ויתפשט בכל עם ישראל, ואז יבוא משיח ונכתירו עלינו וע"י נזכה לקיים באמת כל התורה הקדושה. וזה שגעון גדול ח"ו למאוס ולהתייאש מתפקידנו ולומר להשי"ת רק משיח רק משיח. ואיזה משיח יהיה זה? ונראה שזה הענין שכ' בשיחות הר"ן אות קיא: 'מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי, אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם' ע"ש (ואגב, אולי זה ענין של הקליפה 'בת מלך' שמסירין ע”י נטילת ידים, דהלוא הנשמה נקראת בת מלך, ודו”ק). וע' בשיח שרפי קודש ג:רסז 'כשהרגיש רבי נחמן (מטולטשין) בדבר אמר לו אח"כ: מה הנך מחקה אותי? קוף מחקה', ע"ש. כי משיח כזה הם רוצים, שיכולים לחקות כל עבודתו החיצוני. ואפילו אם משיח היה פה, היו עדיין בגלות של העבדות, כי מה תועלת יש להם מהמשיח, רק לרפאות את החולים, וליתן עצות על פרנסה, ואיך ללבוש וכדומה, או אפילו להצלחה בלימודים, וכי זה גדולת משיח? שאנשים ימשיכו לחיות חייהם, רק שיהיה להם איזה רב לומר להם תעשה ככה ותעשה ככה. אדרבה זה ההיפוך של משיח, זה מוריד את העם ח"ו ממש לעבדות גמורה. ובזה תראה ההבדל הגדול בין עבודה חיצוני לפנימי, דהרי אצל הנחמנים כמעט שלא ראינו שנים שדומים זה לזה באופן ההלבשה וכו', רק כל אחד כפי סגנונו וכו'. אבל בזה גופה תשלום עבודה פנימי, דהיינו באמונת האמת שכל אחד צריך להיות כפי אמיתתו, וזה השלמתו הצלם ודמות של השי"ת, ובזה מראים יחוד השי"ת, שכל אחד, הוא הוא בעצמו ולא אחר (וכעין זה כתב רבינו בתורה רנא ז"ל וע"כ קוב"ה ואורייתא וישראל כולא חד, כי הש"י אמת, ותורתו אמת, וישראל אמת, וכיון שכולם אמת, הכל אחד, עכ"ל. וע' בלקוטי הלכות הלכות שומר שכר ב:י, שהאריך במה שתלמידי הבעש”ט והמגיד כולם ינקו מרב אחד, ועם כל זה היו שונים הרבה בדרכם בעבודת השם, וזה עקר שעשועיו יתברך, שכל אחד יש לו דרך ונתיב כפי שרשו ברצון העליון וכו' ע”ש), ובזה הוא דומה לגמרי לחברו. משא"כ בעבודה שטחי שרוצים להתדמות בחיצוניות, ובפנימיות כל אחד חושב מחשבות וכו'. (וע' בקונטרס איש פלא שהאריך קצת בענין חטאת ישראל בשאלם מלך ככל הגוים, שיקל להם בגשמיות שלא יצטרכו להשען על השם, משא"כ 'וביקשו את ה' אלוהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טוב' שהוא הדרך שכל אחד מישראל הוא ממש מקדש ומרכבה לשכינה הקדושה, וכל חסיו בו. וי”ל שזה הענין שרק מלכי דוד מותרים לישב בעזרה (וע' מש”כ בזה בס”ד במסכת תמיד דף כז), כי על ידם האדם עצמו בחי' העזרה. וע”ע מש"כ בתפילת שחרית, בשמונה עשרה על הברכה השיבה שופטינו רמז נאה ליסוד הזה שצריכים ראש ומנהיג שאינו לוקח המלוכה מהשי”ת. ועמש”כ על לקוטי מוהר”ן יז:ה, וסוף תורה רלד).

</div>


## Segment 1410

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל מה שאיתא בחיי מוהר"ן (אות רלח, יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' אות ט) שרבינו אמר "אני סר מרע באמת", ובתפיסה הראשונה מפורשים שסר מדברים רעים, אכן מצינו בסוף פ"ק דבבא בתרא (טו:) שהגמרא דורשת מהכתוב שאיוב היה סר מרע שאיוב היה וותרן בממונו, ופירש רבינו גרשום (ד"ה וסר) דהיינו שלא היתה מידתו כמדת רעיו בני אדם, וכמו כן בדברי רבינו י"ל כן, שהוא היה באמת סר מדרך רעיו. וכן מצינו בדוד המלך, יעו' בתהלים (סוף מזמור פח) הרחקת ממני אהב ורע מידעי, הס"ת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1411

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה י"ל מה שרבינו אמר שהוא יכול לעשות חסיד שלו "כמוני ממש" דהיינו לא לחכות אותו רק שתאיר ענינו העצמי וכמשנ"ל (הוספה מש”ק נ”י. וע' מש”כ על חיי מוהר”ן רסז).

</div>


## Segment 1412

<div dir="rtl" lang="he">

וזה ממש ענין הגדלת השם על ידי השיר נ נח נחמ נחמן מאומן, ויובן עוד על פי מש"כ בצדקת הצדיק (קפד) ז"ל עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה (ב"ב עה:). כי התורה כולה שמותיו של הקב"ה, וזהו מצד תורת ה'. וגם שמותן של ישראל, כנודע דיש ששים רבוא אותיות לתורה, וזה מצד תורתו. ולכך פתיחת ספר שמות שהוא ספר מתן תורה ב'ואלה שמות בני ישראל'... כי פתיחת כל ספר ופרשה הוא צורתא דשמעתא של אותו ספר ופרשה, וכך קריאת שם השישים שמות על שם שמות בני ישראל, שזהו כללות התורה, כי השם יסוד הדבר. ולכך אדם הראשון קרא שמות והמלאכים לא ידעו, כמו שאמרו ז"ל (ב"ר יז), דמלאכים אין להם שם דלפי שליחותו נקרא (כמ"ש שם עח). והוא על דרך שכתבו הקדמונים כי מנהג מצרים גם כן וארץ הקדם שהאדונים יקראו לעבדיהם שמות כרצונם, להורות כי אינו רשות ובעל בחירה בפני עצמו כלל. וכפי השגת המלאכים שאין להם בחירה, כך תפיסתם בכל הנבראים, ומי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק, אם כן אין לשום דבר שם מיוחד. רק האדם שנברא בבחירה, הוא משיג הנבראים מצד כח בחירתו, כח טבעם המוטבע כאלו הוא דבר נפרד ונבדל ועומד בפני עצמו בטבעו, לכך יש לו שם. וההתחלה לדברי תורה הוא מצד הבחירה, זה נקרא שמות בני ישראל, והסיום שמותיו של הקב"ה. וצדיקים נקראו בשמותיו של הקב"ה, כי שמות בני ישראל הם עצמם שמות הקב"ה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1413

<div dir="rtl" lang="he">

ט] וזה הענין של הפתק כמו שהסבא אמר (י"ש עמ' קמג-ד) 'מאד היה קשה לי לרדת אליך' מה זה 'אליך'? לא רק אלי, הכונה לכל העולם, אליך ואליך ולכל ישראל. כל הפתק הוא נכתב לכל אחד מישראל ומדבר לכל אחד ואחד!

</div>


## Segment 1414

<div dir="rtl" lang="he">

'להגיד לך כי נהניתי מאד מעבודתך, תלמידי היקר' - זה נכתב בלי שם, זה לכל אחד שלומד ספרי רבנו באמת וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 1415

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע מש"כ בזה בפרק – מה פירוש אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1416

<div dir="rtl" lang="he">

י] - [וי"ל בזה מה דאיתא בחגיגה דף ג. ת"ר מעשה בר' יוחנן בן ברוקא ור"א בן חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין, אמר להם מה חדוש היה בבה"מ היום, אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. א"ל אעפ"כ א"א לבה"מ בלא חדוש וכו' וכו' טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן. א' להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני, ע"כ. וידוע פי' המשך חכמה כי אמו של ר"י היתה מביאו לביה"מ. וי"ל עוד, וקצת יש לדייק הלשון לאבדה ממני, דלכאו' הול"ל להסתירה או להעלימה. לכן י"ל שכל עיקר הענין של ראית פני הרב אינו סתם בשביל ללמוד או לשמוע- כאנשים ונשים בהקהל. אלא כדי לתן שכר למביאיהן. שהשי"ת נותן הכח והיכולת בבני אדם להיות כמותו להביא ולייצר ולחנך חיים ובני אדם בעולם וכמבואר בכ"מ וביניהם בכתובות ריש דף ח. שברכת חתנים מברכים יוצר האדם על ראשית יצירתו ואח"כ מברכים אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד – שקאי על האשה שממנה יקים דורות שעל זה נקרא צלם ודמות השי"ת. הרי לענין הקהל. ולענין קבלת פני הרב - שהתלמידים בעצמן יאמרו תורה, וזה נותן הוראה על המביא אותם לכך, על רבם והתורה שגדלם והכשירם לומר תורה (וע' ריש ספר חיי מוהר”ן איך שרבינו חינך מוהרנ”ת לחדש תורה וצוה אותו להשלים תורה ו' ע”ש). וא"כ כל זמן שלא אמרו תורה היה כאילו ר"י היה מאבד ביאתם. ובזה יובן גם המשך הגמ' ועוד דרש (דברים כו) את ה' האמרת היום וה' האמירך היום. אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם דכ' שמע ישראל הא"ה אחד. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנא' (דב"י ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, ע"כ. כי זה רצון השי"ת להראות יחודו בנו, שנקנה צלם אלקים ע"י בחירתינו, וגם זהו עיקר היחוד בעולם כאשר כל אחד פועל ממש כרצונו הטוב] – וע"ע בספר אדיר במרום (עמוד תנ) ז”ל כן אין הנשמה מתדבקת דביקות גמור בשכינה, אלא אחר שיצאה ההארה שנולדה כנ”ל, ע”ש.

</div>


## Segment 1417

<div dir="rtl" lang="he">

יא] ונחזור לענינינו שבודאי הרינו מחכים בכליון עינים לביאת משיח, אבל כל הענין של משיח הוא שנזכה להיות בני אדם, היינו עם משהו בפנים, ועל כן לא נדרשהו בדרך שהוא לגמרי חיצוני, אלא כל מה שאנו עוסקים בתשובה ותפלה ומעשים טובים ולימוד התורה הקדושה, כל זה הוא עיקר הדרך להביא משיח צדקנו, שאנו מעוררים את השם יתברך לרחם עלינו ולהשלים מלכותו בעולם. וכל מה שמחפשים רבנים ומשיח (באופן חיצוני) זה דרך התפקרות מהעול והאחריות לקיים כל אחד מה שכבר יודע בנפשו תפקידו. ובודאי באים לכל אחד ספיקות עצומות למעלה ממנו לגמרי, אבל זה מה שהשי"ת מבקש ממנו עכשיו כעת עתה, שיעשה כפי יכולתו. ולא יואיל כלל, ואדרבה מקלקל טובא מה שרוצה אחרים שיפתרו בעיותיו. [וכמו שאמר מוהר"ן, 'מה עושין כאשר ביער', דהיינו מי שחולה במקום רחוק מהיישוב ואין שום בן אדם לעזור לו, בודאי אין לו אלא לצעוק להשי"ת שישלח לו רפואה, כמו כן מי שמבין שאלו הרופאים מסכנים ביותר את חייו, ירחק מהם ויצעק רק להשי"ת. וכן בענין עבודת השם וק"ל]. אלא כל עסקו יהיה לקיים התורה הקדושה כפי אשר הורה לנו מוהר"ן, להתבודד עם השי"ת ולהתפלל ולהתחנן על כל ידיעת דבר טוב שהוא צריך כאשר ילמד בספרי מוהר"ן. וה' הטוב בעיניו יעשה.

</div>


## Segment 1418

<div dir="rtl" lang="he">

יב] והנה התפקיד של הרבי להורות לכל אחד תפקידו בעולם, ובפרט הצדיקים אמיתים כמו הרשב"י האריז"ל (שער רוה"ק ובעוד הרבה מקומות) הרמח"ל (אגרות) ורבינו הקדוש (ע' שיחות הר"ן קפה, ובחיי מוהר"ן שכא), הרבו לומר לכל אחד תיקונים פרטים תפקידן המיוחד בעולם. והנה בכלליות העבודה אשר יש לנו מהאריז"ל, פירשה כולה באופן פשוט בעל הסולם, שהכל ענין להתדמות הצורה ליוצרה, להפוך את הרצון לקבל, לא להיות מקבל אלא להיות משפיע כמו השי"ת, ולקבל טובתו יתברך ע"מ להשפיע נחת רוח אליו יתברך. ונראה לענ"ד שעל זה כיוון מוהר"ן באומרו (חיי מוהר"ן מעלת תורתו כג) שצריכין לעשות פירוש לספר עץ חיים אבל פירוש כפשוטו לא צריכים [ובמ"א (שיחות הר"ן אות רכה) אי' שאחד שאל את מוהר"ן אם יכולין להבין העץ חיים בלי תעניתים וסיגופים, וענה שעיקר הטעם שקשה להבין העץ חיים הוא מחמת שלא נכתב כסדר וכו' ע"ש, והנה כבר בימיו היה ספר משנת חסידים וספרי הרמח"ל, וע"כ לא חשב אלו פירוש מספיק על דרך פשוטו]. [ונלע"ד שעוד רמז על זה מוהר"ן במה שאמר (לק"מ תנינא נה), מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם ואין צריך על זה הוצאות משלו שקורין "אויש - לאג"!]. כי בתקופת האריז"ל שכל הגאולה היתה תלויה בתורתו כמו שצווחו כל הצדיקים האמיתים, בני אדם היו חזקים ברצונם, וכאשר היו לומדים דעת ורצון השם, היו תקיפים לקיים ולעשות הנדרש. אבל כבר אז בזמן מוהר"ן נתמעטו הלבבות, ועל כן אפילו שילמדו דעת שכל הסודות של העץ חיים הוא רק זה להתחסד עם קונו, מי גבר יחיה ויקום להוציא בפועל הנדרש ממנו. ומשל לספינה המשטת על פי הרוח ששמים וילון שהרוח דוחפתו, ועם רוצים ללכת בכוון נגד הרוח א"א כי אם ללכת לצדדין בדרך אלכסון, דהיינו אם נוסע צפונה, א"א ללכת ישר לצפון, רק צריכין לצדד מזרחה צפונה, ואח"כ מערבה צפונה. והנמשל כי אז בשעתו כאשר גילה האריז"ל דרכו להבין תורת ה', היה להם היכולת ללכת ישר נגד התאוות וכו'. אבל במשך הדורות נתקטנו הלבבות עד שא"א לעשות כן, וצריכים גילוי תורה יותר גבוה שיכולים ליישר אפילו אנשים המתעקמים בעבודת ה' (ועמש"כ בענין שמחה).

</div>


## Segment 1419

<div dir="rtl" lang="he">

יג] וכמו כן מצינו (הובא בס' שארית יצחק) שיהודי אחד מחלל שבת נכנס לשטיבל ברסלב, והיו שם אנשים גדולים מאד, וניגש לא' ואמר לו שהוא מחלל שבת ורוצה לעשות תשובה, מה לעשות, וענה לו, איני יודע להדריך אותך, תלך בעצמך ותתבודד עם השי"ת ותמצא עצה להציל נפשך. ולא היה אחד בשטיבל שראה עצמו מוכשר ליתן עצה טובה מזה. ותצייר לעצמך אילו היה מגיע לאחד מהגדולים שבזמנו אז, היו נותנים לו ספרים שלמים של עצות והדרכה. אבל בברסלב הבינו, שהיום לא חסר עצות ורבנים, מה שחסר הוא שהאדם צריך למצוא את עצמו. ולמשל, רבינו כותב שלפעמים אדם נקי מתאווה חמורה, וזה רק בגלל שהוא שקוע מאד באיזה תאוה קטנה, ומי ידע זאת להבחינו. ומי ידע לשקול עבירה חמורה בעבירה קלה, שכעת אנו משוקעים בכל מיני תאוות ועבירות קטנות ואי אפשר ברגע אחד להיות צדיק מושלם, ומי יכול, ובאמת אסור להורות שזה חמור מזה וכו', וע' בזה בחיי מוהר"ן אות תצב וראוי היה להביאם לולא האריכות. וע"כ אין שום עצה אלא שכל אחד יתחיל בהעבודה שמסר לנו מוהר"ן. ואין מקום לרבנים. רק מי שיזכה שבאמת הוא מוכשר לרבי, שכבר הוא מוכן לקבל ולקיים מרבי אמיתי, אז בודאי בוא יבוא ויגאלנו בגאולה פרטית, וכמו שהסבא היה אומר אני זכיתי לראות משיח, ראיתי ר' ישראל קרדונר. ואולי מה שבדורות הקודמים היו כמה מדריגות מאחר שאדם זכה להגיע להרבי אמיתי למדרגה זו של גאולה פרטית, נראה על פי הנ"ל שכעת מי שמסדר חייו על דרך מוהר"ן, לא חסר לו אלא משיח, ולכן כאשר יזכה לרבי אמיתי, זה בעצמו הגאולה פרטית. וע' בלק"מ תורה ד', שיש מדרגות, ראיית פני הצדיק, דהיינו לצאת מהעצבות ועצלות והתאוות הגשמים. נתינת צדקה להצדיק, דהיינו השלמת הדיבור בקדושה ולצאת מהגאוה. ורק אז זוכים באמת להגיע להתכלל בהצדיק, ורק אז הצדיק ידריכנו כפי שורש נשמתו. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1420

<div dir="rtl" lang="he">

וכדאי להזכיר שבעל הסולם כותב שעיקר צורך של רבי הוא בהיות שכל עבודת השם הוא, לפי דרך בעל הסולם, לעבוד שלא על מנת לקבל פרת, וכל מדה ומדרגה שהאדם עדיין לא השתחרר מרצון עצמית קשה לו מאד להשיג שיש דרך לצאת ולעבוד רק לרצון השם, וזה כל הטעם שהוא צריך רבי, לראות לפניו בן אדם שכן מצליח לעבוד את השם שלא על מנת לקבל פרס, ע"כ ת"ד כפי זכרוני. ויעו' בספר יושר דברי אמת שהמחבר למד גם אצל המגיד ממיזריטש, ועם כל זה הוא כותב שם שכל מה שהוא למד וקבל מרבותיו, הוא כבר ידע, אלא שכאשר הוא שמע מהם הוא קיבל את זה כאלו הוא שמע את זה ממארי מתניתין (כך בזכרוני), ויש להאריך הרבה להסביר כמה נקודות חשובות היוצאים מדבריו ואכ"מ, אבל לכל הפחות רואים שעיקר הדרכה (חוץ מהתיקונים הפרטים וק"ל) הוא להאיר בהתלמיד מה שהוא כבר יודע, שהוא ידע את זה אחרת לגמרי. וכן משמע מהסבא שכמה פעמים דיבר על ר' ישראל קרדונר ואמר שהוא היה מהל"ו צדיקים, והסבא קורא אותו רבו וכו' וכו', והסבא היה אומר שכל עסקם ביחד היה רק להאיר דברי וענין רבינו הקדוש, האמונה בהשם וכו'. ואולי במקום אחר אזכה להרחיב הביאור על זה כי אכ"מ.

</div>


## Segment 1421

<div dir="rtl" lang="he">

יד] נחזור לענינינו, שעיקר המסורה הוא ע"י מוהרנ"ת. והגם שברור כנ"ל שמוהרנ"ת לא היה בשום פנים ואופן כממלא מקום של מוהר"ן, גם כן פשוט שאין כמוהו שהבין וידע דרכו ורצונו של מוהר"ן, וכמו שהעיד מוהר"ן בעצמו. ולכן פשוט שעיקר המסורה של התורה הקדושה אינו אלא על ידו.

</div>


## Segment 1422

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מצינו בעיקרון שני צדיקים ששמשו וקבלו ממוהרנ"ת יותר מכל החסידים [וראיתי עכשיו בספר לראות באבי הנחל, מכתב ב' (עמ' קנב) שכז”ל לפי הלקוטי הלכות שלוחין שתמיד נשאר אחד או כמה שקבלו מהרבי, ואנ”ש אמרו 'אחד' זה רבי נתן, 'או כמה' זה אחרי רבי נתן, ע”כ], והיינו ר' נחמן מטולטשין ור' משה ברסלבר (שוב שמעתי שבעיקרון היו לרבי נתן חמשה תלמידים עיקרים, אבל רק מאלו השנים נשאר השארה והמשכה). ובאמת שניהם היו נסתרים. דהנה ר' נחמן מטולטשין, אף שהיה גלוי לפני כל מסירת נפשו ונפשות אשתו וביתו בשימושו את מוהרנ"ת (ע' באריכות בס' כוכבי אור כרך ג'), עם כל זה היה נראה כאיש פשוט, ובנו ר' אברהם בעל ביאור הליקוטים כותב (הובא בכוכבי אור) שמחמת שאביו היה יתום בלא אב ואם לא עלה כל כך במעלת הלמוד [ובהשמטות לחיי מוהר"ן הובא שבתחילת התקרבותו למוהרנ"ת צוה עליו מוהרנ"ת לא ללמוד גמרא, וע' מש"כ על זה במקומו]. וכותב (באות מז) ז"ל ואם הייתי זוכה בימי חייו הקדושים להכיר ולידע כל כך מחשיבותו ומעלתו, כאשר שמתי אל לבבי זה ערך שלשה שנים וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1423

<div dir="rtl" lang="he">

שאלו את סבא ישראל (זה מוקלט) האם זה נכון שר' משה ברסלבר היה התלמיד הכי גדול של רבי נתן, וסבא ישראל אמר בודאי!

</div>


## Segment 1424

<div dir="rtl" lang="he">

ור' משה ברסלבר שנתגדל בביתו של מוהרנ"ת (שזכו הוריו לזה ע"י מס"נ של אביו, ע' שיח שרפי קודש ה:צד, ובהשמטות לחיי מוהרן) 'וגדלם לשם ולתפארת, כידוע מעלת קדשתם ולמדנותם הגדולה'. ומוהרנ"ת סיפר לו איזה מעשה ורמז לו כל מה שיעבור עליו כל ימי חייו (שש"ק ד:קב). ואחר שנתגדל ע"י מוהרנ"ת היה מגיע הרבה אליו וגם נוסע אתו (כוכבי אור שם). ורבי נתן התפאר עליו "משה'לה שלי יכול להגיד חמש מאות פעמים רבונו של עולם..." כידוע הסיפור. כמעט אין בידינו שום שארית ממנו, מעשים, תורות, וכדומה, חוץ מהספר נר לצדיק (עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן). ומה שנראה לענ"ד טעם ע"ז אכתוב לקמן בעזה"י [ועיין בחיי מוהר"ן אות רבי, שיש צדיקים אמתיים שנתעלם שמם דהינו שאין להם שם ופרסום כראוי להם שזה בחי' (שמות ג) 'זה שמי לעלם', וחברי שגיא י.ג. חידש, שהרי נעלם בתוך 'זה שמי' אותיות משה דייקא. ועיין בכוונות האריז"ל לקריאת שמע על המטה על הפסוק נעברה נא בארצך וכו' לא נשתה מ'י ב'אר דר'ך, שיש שם קדוש: רמ"ב, והרי רמב ראשי תיבות רבי משה ברסלבר! (ומעניין שסימן רמב ביורה דעה: חייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר מבשל אביו, וברמ"א אביו שהוא רבו מבהק קורא אותו בדברו רבי)]. אך שהוא השאיר תלמיד שממנו נשאר לנו עיקר המסורה כמו שאתבאר בעזה"י.

</div>


## Segment 1425

<div dir="rtl" lang="he">

טו] דהנה לאחר התקופה של ר' נחמן מטולטשן היו קצת חדשות בהוצאות חיבורים כמו ליקוטי עצות וכדומה. וע' בימי שמואל ח"ב פרק רב איך שהוא מחלק החסידים שהיו באומן אז לד' כתות ע"ש. אבל לפי רוב הכתבים והדיבורים שיש בידינו בולט ביותר דמותו של ר' אברהם בן ר' נחמן זצ"ל, שהסבא אמר עליו שהוא איש אמת. כי ר' שמואל הורביץ ז"ל מסר נפשו להציל ולהדפיס ספריו וכותב על גודל נחיצותו וכו', וע' בימי שמואל ח"ב פרק רכה. וגם משום שראו בו, שהוא בן ר' נחמן מטולטשין, שהוא עיקר המשכת המסורה – ואף שבאמת ר' אברהם אמר בעצמו שלא קבל ממש מאביו, כי רק שלש שנים אחר פטירת אביו הוא הבין שאביו לא היה סתם וכו' כנ”ל, והרי באמת שדחוק מאד לומר שעיקר המסורה ירד דרכו. ור' אברהם בעצמו היה בורח מאד מכבוד, והיה מתנהג כעני מורד מאד, לובש בגדים קרועים ויושן בספסל בבית הכנסת. ואין צורך כלל להאריך ולהוכיח צדקתו [אבל אגב נוכל ללמוד ממנו ממה שמסופר שפעם הוא היה עומד לעשות קידושא רבא להוציא העולם, והיה קצת רעש, ור' ישראל קרדונר ז"ל התחיל להשתיקן כדי שישמעו הקידוש, ור' אברהם הקפיד על זה, ואמר לו, מה אתה חושב שעכשיו אתה תכבד אותי, ואח"כ אני אכבד אותך?]. אבל אחריו התחילו לקום אנשים אשר רוח אחרת בהם, שהתחילו לקחת בידם ההנהגה וכו'. ואכ"מ לדבר עליהם, ובפרט שאיני מכירם ואיני רוצה לדעת מהם (שוב שמעתי שהראש שלהם לי"ב שעשה עצמו כאילו הוה הראש ובעל מסורה של ברסלב, היה רווק כל השנים שהיה עם ר' אברהם בן הר"ן, ור' אברהם בן הר"ן הקפיד מאד לא למסור שום דברים פנימים למי שלא היה נשאוי, וממילא נתברר שלא קיבל מר' אברהם בן הר"ן, ואין לו שום מקום בעיקר המסורה של ברסלב, ובימי שמואל הוא נמצא כמדומני בכת שלפני האחרון מהד' כתות של עובדי השם באומן, וזה חוץ ממה שסבא העיד עליו שהוא שקרן גדול וכו' וכל הצדקה שהוא אסף היה בשביל הנכדים שלו וכו' וכו'. ואילו התלמיד המובהק של ר' אברהם בן הר"ן הוא ר' ישראל הכהן בעל ספר אבניה ברזל שנהרג בשואה הי"ד ואין ממנו תלמיד ממשיך) . רק שהם שמו עצמם כעיקר בעלי המסורה, וכממשיכי ר' אברהם בן ר' נחמן מטולטשין ז"ל שהיה תלמיד מובהק מוהרנ"ת. ועל ידם, וגם ע"י ר' שמואל הורוביץ ז"ל שפירש עצמו מהם, נהיה הדבר, שכנראה בלית ספק כלל שיש להם עיקר המסורה על דרך הנ"ל, והם עסקו הרבה מאד בלשונות כאלו, [ואת חטאי אני מזכיר, כי זה עסקי פה, וה' הטוב יכפר בעדי], שהוא היה המנהיג הדור, הוא היה הצדיק הדור וכדומה (וכן עי' בשיח שרפי קודש ה-שסא שבברסלב קצפו על ר' לי”ב “נו אתה רוצה כבר לעשות כאן רביים... אין דבר זה נוהג אצלנו!” וזה היה כאשר הוא תמה איך קוראים לר' אלטער טעפליקער בשמו הפרטי בלי שום תואר ע"ש. וע' שש”ק ח-ס ז”ל אמר (רלי”ב) סבת הדברים שעל ידו התחילו להתפרסם שיחות שאינן מדויקות וכו' ע”ש. ויש שקר בולט בשש"ק ג:רעט שהביא בשם ר' מיכל שר' נחמן טולטשינר בזמנו היה ראש בית, שדבר זה הוא ממש נגד כל יסודות ברסלב שהוכחנו, והרי בספר עלים לתרופה, בסוף, יש מכתב שר' נחמן טולטשינר בעצמו כותב לר' מיכל, שכבר מונח כלל בידם שרבינו הוא הצדיק הדור עיין שם. וכן יש מכתב מרבי שמשון ברסקי שהזהיר מאד שהצדיק הדור הוא רק רבינו ואין שום מקום לרבנים כל עיקר).

</div>


## Segment 1426

<div dir="rtl" lang="he">

[וראוי לציין מה שר' אברהם בן הר"ן כותב שעד לאחר ג' שנים מפטירת אביו לא הכיר גדולת אביו, שרק אז שם לבו למה שזכה אביו על ידי שימושו הגדול במסירת נפש ובעבודתו בתמימות ובפשיטות. (וחוץ ממה שמבואר מזה לענינינו איך לחשוב עיקר דרך המסורה, וגם מוכיח איך שר' נחמן מטולטשין לא הלך בגדולות וכו' והתנהג בפשטות עד שאפילו בנו, שהיה בעל רוח הקודש, לא הרגיש בו), אין כאן מקום להאריך, אכן פטור בלי כלום לא אהיה, ע' במלכים ב' פרק ב' בענין פטירת אליהו הנביא ז"ל, ובפסוק ג' שם דיברו בני הנביאים אל אלישע, 'ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לקח את אדניך מעל ראשך', ופרש"י ז"ל את אדוניך, ולא אדונינו, מלמד שהיו שקולים כאליהו, עכ"ל. ועם כל זה מבואר שם (רש"י פסוק טז) 'אפשר אמש אמרו לו הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך, ועכשיו נעלם מהם היכן הוא, מלמד מיום שנגנז אליהו, הלכה ונסתלקה רוח הקודש מן הנביאים, ושוב לא היתה רוח הקודש מרובה בישראל', ועם כל זה, אלישע שהיה טפל להם, אדרבה קיבל פי שנים מרוחו של אליהו, והבן].

</div>


## Segment 1427

<div dir="rtl" lang="he">

והנה זה עתה ע"י שיחת חברים נתברר לי יותר השתלשלות המסורה לימינו. שדרכו של ר' אברהם בן הר"ן ועיקר נקודת עבודתו הגבוה היה בלימוד תורת רבינו בעיון וללכת בהתורות ולחיות בהם, וכמו שמסופר עליו טובא, והיה מפורסם בגאונותו וידעותיו בכל התורה כולה. ור' שמאול הורביץ זצ"ל המשיך בעיקר בדרך זו, וגם כן היה ידוע לגאון. ולעומת זה עיקר המסורה בברסלב שיש לנו היום שנבאר לקמן מר' ישראל קרדונר להסבא זצללה"ה, אין כל כך הדגשה בלימוד העיון בספרי רבינו [ולא אפילו שום הדגשה לקיים הענין שרבינו צוה ללכת עם התורות וכו'], אלא במסירת נפש בתמימות ופשיטות להחזיק בכל העבודות שנתן לנו רבינו הקדוש. דהיינו לקום בחצות ולעסוק הרבה בכל ספרי ברסלב ובהתבודדות ותפילות, ושאר דברים. ובודאי שני הענפים הנ"ל הצטיינו זה בזה, שגם ידוע שר' ישראל היה לו יד ושם בכל התורה כולה וכן הסבא מסופר עליו גדולות, וגם ר' אברהם בן הר"ן ידוע שעסק הרבה מאד בהתבודדות וכו', אבל עיקר ההדגשה ומה שבולט ומה שאנשים לקחו מסר ללמוד מהם הוא כנ"ל, כנלע"ד (ולכן מצאנו במכתב מר' זוסמן שקיבל מהגרימ”ח שר' ישראל קרדונר היה יותר חשוב מר' אברהם בן הר”ן והוא תמה על זה שיתכן בעבודה אבל לא בהשגה, כי היה קשה לו להבין שע”י עבודה בפשיטות ותמימות זוכים להרבה יותר). ולכאו' מזה נשתלשל הענין שלאחר שני דורות ההולכים בדרכו של ר' אברהם בן הר"ן בחרו במפרסמים, וק”ל. [וראי לציין שיש כת אחד שקוראים את עצמן ברסלב, אבל יש להם מנהיג לעצמן כמו החסידיות האחרות, ויש להם הרבה פשרות בעבודת השם שלא מצינו ידינו ורגלינו בחסידי ברסלב שיתנהגו ככה (למשל לקצץ את הזקן באמריקה) ודרך המסורה שלהם דרך ר' אברהם שטיינהרץ ז"ל, והוא דרכו של ר' נחמן מטשהרין ז"ל שבפירוש אמר על עצמו שלא זכה להתבטל כראוי לקבל מרבי נתן, והם מסרבים לפתוח שום ספר מר' אברהם בן הר"ן (ואילו סבא שיבח מאד את ר' אברהם בן הר”ן, הלשון שלו וכו', ואמר שהוא היה צדיק גדול וצריכים להדפיס כל דיבור שלו – ספר לראות באבי הנחל, מכתב ב' עמ' קנא)].

</div>


## Segment 1428

<div dir="rtl" lang="he">

וע' לקמן אות יח שהסבא אמר שהקשר שהיה לו עם ר' ישראל קרדונר לא היה אפשרי אפילו עם ר' אברהם בן הר"ן, ושמעתי מחברים שהסבא הסביר יותר, שר' אברהם לא היה לו המסירת נפש לעסוק עם הסבא – כמו המסירת נפש של ר' ישראל שעזב משפחתו ועבודתו והכל כדי ללמד להאיר ולהורות להסבא את הדרך של רבינו.

</div>


## Segment 1429

<div dir="rtl" lang="he">

ושוב עמדתי על עוד נקודה שבו יכולים אולי להבחין את ההבדל והמעליותא של דרך סבא ישראל על כולנה (כי בודאי על כל אחד להתחשב הרבה במה זכה סבא ואיך, כי בזה תלוי השאלה של מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי, כמפורש בריש ספר מסילת ישרים), כי מצאתי בהקדמה של כוכבי אור (והובא ג"כ בשש"ק א:רמט) ז"ל שמעתי מאבי, הריני כפרת משכבו, שיש לעסק בספרי מוהרנ"ת ז"ל יותר מבספרי אדמו"ר זצ"ל בעצמו, כי בימינו אלה, שעובר על כל אחד ואחד מה שעובר בגוף ובנפש, צריך להיות עקר הלמוד בספרי מוהרנ"ת ז"ל על אשר על ידו היה ביכלת אדמו"ר זצ"ל להוריד את דבריו הנוראים ולעורר ולחזק בהם גם אנשים מגשמים ומנחים בעמק השאול תחתיות כמונו. גם כי באמת כל דברי מוהרנ"ת ז"ל מראש ועד סוף, הכל מאדמו"ר זצ"ל מעצמו, הן באתגליא, כאשר שמעתי מאבי הרי כפרת משכבו, ששמע מפיו הקדוש שאמר פעם בזה הלשון: “מיום שנתקרבתי לאדמו"ר זצ"ל, לא מבעיא דבור של תורה איני יכול לומר רק מהשרש בדבריו הקדושים [הן הכתובים וכו'], רק אפלו דברי צחות [בעסקי חל], איני יכול לומר רק המשרש בדברי אדמו"ר זצ"ל, והן באתכסיא וכו' עכ"ל. והנה הדברים פליאים מאוד, ותמהני פה קדוש איך הוציא דברים כאלו, והוא כמעט להיפוך ממש מכמה תורות של רבינו, שהצדיק האמת, כל מה שהוא יותר גבוה, יותר יש בכחו לעזור ולהאיר ולהציל להרחוקים ביותר, ויסוד זה חוזר בכמה צורות כמה וכמה פעמים בספרי ברסלב. ועוד ידוע שיש הבדל עצום בין אלו התורות שיש לנו שהם בעצם לשון של רבינו ובין אלו התורות שהם בלשון של מוהרנ"ת, אפילו שכיוון להאמת ורבינו ראה והסכים, עם כל זה יש הבדל עצום, וכמו שכתוב בחיי מוהר"ן (אות שמח, ואות שסב) שמה שנכתב בלשונו צריכים לדקדק בו כמו במקרא וכו' ע"ש. ואפילו שמוהרנ"ת ידע ממגילת סתרים מה שיהיה עד ביאת גואל בב"א, רחוק היה מאד מאד ממעלת רבינו, שהעיד עליו (עלים לתרופה שנ) שרבינו יודע היטב בכלליות ובפרטיות כל מה שנעשה עם כל הנפשות בכל דור ודור מיום ברוא אלהים אדם על הארץ עד הנה ועד הסוף האחרון, ויודע כל התקונים של כל אחד ואחד ע"ש. ועל כן ברור ופשוט מאד, שעל אף שלימוד ספרי מוהרנ"ת נחשב ללימוד תורת רבינו, חלילה לנו ליתן לה שום עדיפות ממה שיש לנו מרבינו בעצמו (שגם זה היה בזכות מוהרנ"ת). ונגיד על דרך אפשר שר"נ מטולטשין מרוב מה שהוא קיבל ישירות ממוהרנ"ת היתה קצת כחסיד של מוהרנ"ת, ואולי מזה השתלשל שלאחר כמה דורות כבר התחילו לעשות מהמורה דרך להיות אדמו"ר, כי זה בעצם ענין דיבורים של אלו שעשו להם אמצעים בינם לבין רבינו (ובענין אמצעים עי' תורה ס"ב והתורה ראשונה שבכ"י לקוטי מוהר"ן) לאמר שכדי להבין את רבינו לאשורו צריכים לקבל דרך האדמו"ר שלהם, השם ירחם, וזה לא כל כך רחוק מהנ”ל שצריכים ללמוד יותר ממוהרנ”ת ממרבינו. ובאמת כבר התחילו לקרוא למוהרנ"ת אדמו"ר, למרות שידוע שמוהרנ"ת הקפיד מאד וגער באלו שאפילו דימו לעשות אותו כרבי, ועם כל זה הם עקבו דוקא אחר זה, ולמשל בהמכתב המפרסם שכתבו אנ"ש מברסלב לאנ"ש שבעיר טשעהרין (נדפס בשש"ק א:קצא והלאה) כותבים: אדמו"ר רבי נתן זצ"ל, ואמר אדמו”ר לר' דוד. ולפ"ז מבואר היטב העדיפות במסורה מר' משה ברסלבר, על אף שר' אברהם בן הר"ן החליט שאביו ר' נחמן שימש יותר את מוהרנ"ת אפילו מר' משה ברסלבר, יכול להיות שזה היתרון המעט שהיה לר' נחמן, הוא זה שאנו תמהין עליו כנ"ל, שלכאורה נבע ממה שהחשיב את מוהרנ”ת להאדמו”ר שלו, ואילו ר' משה ברסלבר שגם כן קיבל כל הדרך של רבינו הקדוש ממוהרנ”ת לא עשה את מוהרנ”ת להאדמו”ר שלו רק למורה דרכו בדרך רבינו. ואין דיבורי כאן רק לעורר לתכלית חיפוש האמת לאמיתו בעבודת השם, כי תורה היא וללמוד אני צריך, וח"ו אין רצוני להטיל שום מום בקדשים ובטוב שמו של ר' נחמן מטולטשין זצ"ל שזכה וזיכה, ואפילו אם צדקתי יראתי לכתוב סתם את הנ”ל על קדוש ומזכה הרבים כמוהו. ואבקש מחילתו, וה' יסלח בעדי. ושוב הראו לי משיחות המוקלטות של סבא ישראל, ששאלו את סבא: רבי משה ברסלבר הוא היה התלמיד הכי טוב של רבי נתן? וסבא ענה: כן, וודאי! ע"כ ובתחלה כאשר התחילו לדבר על ר' משה ברסלבר סבא אמר: אבל הוא (ר' משה ברסלבר) היה חבר עם כולם, ע"כ. ושוב יצא לאור ספר לראות באבי הנחל, ושם (עמ' קנב) אחד שאל את סבא למה ר' ישראל קרדונר לא התקרב לרב נחמן מטולטשין, וסבא השיב שרי"ק גם התקרב אליו וכו' הוא קיבל מכולם.

</div>


## Segment 1430

<div dir="rtl" lang="he">

טז] ועכשיו ניחס המסורה ע"י ר' משה ברסלבר ז"ל. וכבר כתבנו שהוא היה איש נסתר. והראיה הכי גדולה כי ידוע היה ומפורסם שנתגדל לשם ולתפארת ע"י מוהרנ"ת בעצמו, והיה למדן גדול וכו', והיה אפילו החזן לקצת תפילות באומן, ולא נשאר לנו כמדומני אפי' חמשה סיפורים ממנו. וזה פלא גדול. אבל מה שכן השאיר לנו, הוא ר' ישראל קרדונר ז"ל וסיפור התקרבות ר' ישראל לר' משה ברסלבר מובא בשש"ק (ג:שנג) ז"ל בתחלת התקרבותו של רבי ישראל מקארדאן ז"ל, הלך לשמוע ולקבל דברי התעוררות מהרב מטשערין ז"ל, לאחר כמה ימים שנהג כן הפסיק מעצמו הרב לדבר עמו, וכששאלו רבי ישראל על זה, ענה לו הרב כשדמעות בעיניו, ואמר לו: אני לא זכיתי לשמש הרבה את מוהרנ"ת בחייו, ומשום כן אין לי דבורים בשבילך, אולם לך למחותני רבי משה ברסלבר שזכה לשמש החליט הרבה את מוהרנ"ת ושמע ממנו, ומאז דבק רבי ישראל מקארדאן ברבי משה ז"ל ונהפך לתלמידו המובהק, עד שהיה מכנהו 'רבי ומורי רבי משה', והיה שומר מדי שנה את יום ה'יארצייט' שלו כבן על אביו, ע"כ. וע"ש (ה:שסו) שרבי ישראל לרב התקשרותו לר' משה ברסלבר ז"ל היה מכנהו בשם 'אבא'. ויש גם מוקלט מסבא ישראל מזה שר' ישראל קרדונר היה מחזיק את היאר צייט של ר"מ, והיה מתענה ולמד משניות ומדליק נר כמו אחרי אבא (מ.ג. העיר שאומרים שהילולה של ר' משה בראש חודש שבט, ולא צמים בראש חודש).

</div>


## Segment 1431

<div dir="rtl" lang="he">

יז] וגודל צדקתו ופועלותיו של ר' ישראל קרדונר ז"ל אכמ"ל (שוב הראו לי שיחה מוקלטת מסבא שבו סבא אמר שהוא חושב שר' ישראל עלה במדרגה יותר מר' משה ברסלבר), ודרשם משש"ק ומשאר ספרים, וממש"כ בחיבור זה עליו. והוא ז"ל נשאר נסתר, כי מצינו שרק הסבא הבין לאשורו שר' ישראל הינו אחד מהל"ו צדיקים. והסבא אמר (ספר י"ס עמ' שפה, והוא עבד השם בסתר גם ממני, רק לפעמים קצת זכיתי לראות, לא הכל וכו' ע"ש ובעמ' תמה: זה זכות גדולה, זה ענין פלא גדול שאני זכיתי להכיר את רבי ישראל, כמה שזכיתי זה טוב, הוא היה נעלם גם ממני. אנשי רבנו היו נעלמים כמו רבנו, הוא היה נעלם מכל העולם וכו' ע"ש. [ולא מצאתי שום דיבורים ממנו כאלו שפלוני היה גדול הדור, מנהיג הדור וכדומה, רק כל עסקו, כמו שהסבא היה תמיד מספר, היה להאיר בו אור רבינו הקדוש].

</div>


## Segment 1432

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כעת יצא לאור והשגתי את הספר אוצר נחמני הזכרונות ני"ב, ומחמת שהספר לא כל כך בנמצא אביא כל דבריו שם באות קיג ז"ל: הרב הגאון מורנו הרב ר' נחמן מטשעהרין ז"ל האריך פעם בדברי רבנו ז"ל בספורי מעשיות סוף מעשה ז' מזבוב ועכביש, וז"ל "ולקח שבויים, ובתוכם היתה יפת תאר שהיה לה כל מיני חן שבעולם, ומחמת זה נדמה שיש לה כל מיני חן" וכו'. וקשר זאת הרב הנ"ל לענין מה שאמר רבנו ז"ל פעם אחת "אין יעדן דור וועט זיך געפינען א יונגערמאן וואס וועט באשיינען מיין זאך מיט א חן" (בכל דור ימצא אברך שייפה את עניני עם חן), והזכיר אז הרב מטשערין מאמר חז"ל המובא בתורה א' בלקוטי מוהר"ן שהתורה נקראת יעלת חן – שמעלה חן על לומדיה. והדבר הזה סובב הולך גם על מעלת ההתקרבות לרבנו ז"ל שהוא הפאר והחן והיפי של כל העולם כמובא בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס"ז, והוא מעלה חן על המתקרבים אליו באמת. ואחר כך כשבא אליו החסיד רבי ישראל קארדונער להתקרב לרבנו ז"ל ושהה אצלו כמה ימים וראה אז תארו ויפיו והדרת זקנו ופאותיו ותשוקת ותבערת לבו בעבודת השם והוא כלי מפאר מלא חן, וגם אחר כך ראה עוד כמה פעמים צורתו והדרו וחן נסוך על פניו ,,ושמע שמעו הטוב והתעסקותו לקרב נפשות לעבודתו יתרך, אמר: “עס קען זייער זיין אז דער רבי האט גימיינט [אזא איינעם וויא] איהם" (יתכן מאד שרבנו התכון עליו), כי הוא קדש שם רבנו ז"ל בעולם אשר נתן חנו בעיניהם. וידוע שכל מי שראה אותו והסתכל בהתנהגותו ובאפן למודו ותפלתו ודבורו עם בני אדם שהיה בכל מיני חן נתפעל מאד ממנו להתעורר בתשובה לאהבה וליראה את השם יתברך. וכל פעם שהיה בא רבי ישראל קארדונער לטשעהרין היו מכבדים אותו כראוי. ויש הרבה לספר ממנו עכ"ל (ושם מביא ממי הוא שמע).

</div>


## Segment 1433

<div dir="rtl" lang="he">

ואם אמת הדבר שיש בכל דור אברך שייפה את ענין רבינו, הרי מבואר פה, שאחר מוהרנ"ת היו ר' נחמן מטולטשין ובנו ר' אברהם, ובעיקר היה ר' משה ברסלבר, ר' ישראל קרדונר, וסבא ישראל דב אודסר כדלקמן. (והדיבור הזה שיהיה אחד שייפה ענין רבינו, דומה לעוד דיבור שגם כן לא מבורר במאה אחוז, שבשנת תרל"ב ר' אברהם בן הר"ן יצא מן המקוה עש"ק בחודש תמוז, ולבש בגדי שבת ואמר שבעוד חמישים שנה וכו' הבאתיו 1120, והוא כמו נבואה קטנה על סבא שקיבל את הפתק הקדוש בדיוק חמישים שנה אח"כ).

</div>


## Segment 1434

<div dir="rtl" lang="he">

יח] ור' ישראל קרדונר ז"ל מסר כל חייו להיות ביחד עם הסבא, ר' ישראל בער אודסר, והיה להם ברית שלא ילכו יום או לילה בלי להתראות זה עם זה. וכו' וכו', ע' באריכות בספר ישראל סבא. והסבא אמר, והבאנו דבריו בענין אהבת חברים ע"ש, שהקשר שהיה בינו ובין ר' ישראל, לא היה יכול להיות אפילו עם ר' אברהם (עמ' תו) – ועכשיו ראיתי המשך והסבר הענין בספר לראות באבי הנחל, מכתב ב' (עמ' קנא) 'כי אצלו החכמה היה עיקר ואצל רבי ישראל קורדונר העיקר המסירת נפש'. וע"ע בישראל סבא עמ' קצ-קצב ובעוד כמה מקומות.

</div>


## Segment 1435

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר חשיבותו של ר' ישראל בער אודסר ז"ל כעיקר בעל המסורה של ברסלב [ואצלו מצינו כבר שהוא קורא את ר' ישראל משיח, כמו שאמר, אני ראיתי את משיח, אני ראיתי את ר' ישראל וכו' ע"ש. אבל גם אלו הדיבורים כמדומני היו רק לאחר שהתחיל לפרסם את הפתק ושם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, וקודם לכן לא הכניס את עצמו כלל לדבר כזה. וגם על ר' ישראל ורבו ר' משה לא היה אומר שהם היו המנהיגים וכדומה]. וגם הוא היה הזקן שבדור, שהוא חי כמאה שנים.

</div>


## Segment 1436

<div dir="rtl" lang="he">

ולולא דמסתפינא נראה שסבא ישראל ידע בנפשיה שעיקר המסורת של רבינו הקדוש תלוי בו כבר מאז שקיבל מר' ישראל קרדונר – וכן משמע מדברי סבא עצמו (ישראל סבא עמ' קצב) 'הקשר שלי ושל רבי ישראל זה היה ענין פלא כזה שזה היה התחלת הגאולה' - וזה היה הסיבה שלקה ונפל כל כך כאשר אכל בי"ז בתמוז. כי הדבר תמוה מאד, כי הרי הצום של י"ז בתמוז הוא רק מצוה דרבנן, שלפי הרבה דעות העובר על מצוה דרבנן בשוגג אין בזה שום רושם עבירה כלל, אז באמת צ"ע למה אכילתו הפילו כל כך (וב"ה כתבנו על זה עוד יישובים במ"א). אכן כאשר נבין שסבא ישראל כבר הבין שעיקר המסורת של ברסלב תלוי בו, והרי הוא כמייצג את כל עם ישראל [ועמש"כ תוספות במסכת מגילה דף כב ד"ה לן, שהמנהג הוא שהיחידים אין אומרים 'עננו' אלא בתפילת המנחה, כי שמא ימצא שקרן בתפילתו שלבסוף לא יוכל להתענות מחמת אונס, אך השליח ציבור אומרה אף בשחרית כדי להזכיר לציבור שהיום הוא יום תענית. וכתב הטור (סי' תקסה) שאין בכך חשש שימצא שקרן, כי ודאי שיהיו לפחות מעט מהציבור שיתענו כל התענית. וכעין זה לענינינו שסבא היה לו בחינה זו של שליח ציבור], כבר מובן את גודל האחריות לשמור על הצום ככל מה שסבא הסביר, שהיא אחד מהד' צומות החמורות שכלל ישראל חייבים לשמור לזכור חורבן הבית, ואין בזה שום תירוץ רק בשמירתה להקים את הזכרון לעם ישראל, ודוק.

</div>


## Segment 1437

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש אולי להבין מה שידוע (ועכשיו נדפס בספר לראות באבי הנחל) שסבא למד את הש"ס בעל פה כבר באותה תקופה, כי מסתברא הדבר ומתאים שמי שכל המסורה של עם ישראל תלוי בו שידע את התורה שבעל פה, ודוק.

</div>


## Segment 1438

<div dir="rtl" lang="he">

יט] והנה בתרפ"ב (1922 למנינם) נתגלה עוד שעיקר המסורה בברסלב אינו אלא על ידי הסבא, כאשר קבל פתק מר' נחמן שמכנהו 'תלמידי היקר', וכתוב בו שעל ידו האש של ר' נחמן תוקד עד ביאת המשיח.

</div>


## Segment 1439

<div dir="rtl" lang="he">

ובימינו כבר רואים את זה בממשות. כי עיקר הדפסת הספרים אינו אלא על ידי הקרן שהסבא יסד, או על ידי האוחזין בו ומאמינים בפתק הקדוש ובשם רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, כמו הוצאות של נקודות טובות, שמדפיס ספרי מוהר"ן בהידור ויופי גדול אשרי לו ויישר כחו. (כי המפרסמים עוסקים בעיקר רק בהדפסת ספריהם ונשותיהם וכדו', ורק כאשר יעשה מי שהוא איזה פירוש על הספרים העיקרים, או מתרגמן, או משום איזה סבה מיוחדת, אבל חוץ מאלו עיקר ההדפסה כנ"ל רק ע"י המאמינין בפתק ובשם רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן יש אחד שכל מה שמוציא מרבינו הקדוש הוא להוכיח להעולם איך שהוא צודק בהשקפתו ופעולתיו, ועל כן הוא עסוק הרבה בהפצת דבריו, והוא ממש הפך הקערה וכו', כי העיקר הוא להיפך, להשליך השכל, וכל פעם ללמוד מחדש ולהבן מחדש מה שרבינו הקודש מלמד אותנו, והבן).

</div>


## Segment 1440

<div dir="rtl" lang="he">

וגם עיקר ההפצה של הספרים הקדושים, נעשה על ידי הנחמנים (והרבה לא מקבלים גרוש על זה), שהולכים בית בית, דלת דלת למכרם, ולהפיץ דעת ואור רבינו הקדוש, בארץ ישראל ובכל העולם (ולא בשביל לאסוף כסף וכו'). ויש להם כמה חנויות וטנדרים בכל רחבי הארץ, ובמקומות קדושים, במערת המכפלה ואצל הרשב"י. ובמארעות, כמו הילולא של צדיק ובחתונות, הולכים ומוכרים הספרים בזול. ומרימים קרן ישראל, משברים חושך שעבוד המלכיות ודרך ארץ וכו', יראו רבים עבודתם התמה, ומתחילים להבין שלא צריכים ח"ו ללכת בדרכי הגוים חקות העמים והערב רב, ויכולים לעזוב כל השקר, ויכולים לבטוח בה' ולקחת עוז לו בו. ולהשליך כל השטויות ולחיות חיי רבינו הקדוש להיות עובד ה' במלוא מובנו.

</div>


## Segment 1441

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה הנחמנים מצליחים בעזה"י בלי שום תמיכה וכדומה ח"ו בשום מפרסם חס ושלום. ובאמת זה בעצמו מה שהם מפיצים כנ"ל שצריכים להיות נאמן לר' נחמן ולקיים עצותיו, ולא לנטות אחר הכבוד והכסף והתאוות והמפרסמים. ובעזה"י נפרש הדרך בחיבור זה.

</div>


## Segment 1442

<div dir="rtl" lang="he">

כ] שוב האיר השם יתברך את עיני להבין שכל דברינו עד כה לברר את שלשלת המסורה בברסלב כולו אינו מדבר אלא על המסורת איך שרבינו הנהיג והדריך ומסר לעם ישראל השומרים את התורה והמצות. וב"ה הצלחנו להוכיח ולהראות איך שכל המסורה הזו תלויה בסבא ישראל. אכן יש עוד הדרכה והנהגה שהיה לרבינו הקדוש איך שהוא הדריך והנהיג את אלו שפרקו עולו של תורה ומצות, ומהם היו אפיקורסים ממש שעשו ליצנות ולעג על האמונה רחמנא ליצלן. כי גם את אלו רבינו הדריך והחזיר בתשובה. וכתוב בכוכבי אור (ספורים נפלאים) ז"ל רבינו ז"ל היה נזהר לבלי לומר להם תורה, וכשהיו באים לפניו, היה מסבב דבוריו לדבר אחר וכו' ופעם אחת אמר לו רבנו ז"ל (למוהרנ"ת) שיספר להם מעשה מהבעל שם טוב ז"ל, ונתפלא מוהרנ"ת ז"ל בלבו הלא שמע מרבנו ז"ל שיזהרו מלומר תורה לפניהם וכו', ע"כ (וצריכים לומר שזה היה בדרך כלל, ואולי רק קודם שהתחילו לחזור בתשובה, כי התורה של ראש השנה האחרונה של חיי רבינו ר' נתן כתב דייקא בעזרת הירש בער כמובא שם). וע"ש בספורים נפלאים ז"ל פעם אחת שחקו אצל רבו ז"ל במשחק השאח והדרך שבעת המשחק שוכחים את חרדת הכבוד (און מ'ווערט היימיש) ולא היה להם כל כך חרדת הכבוד ממנו ז"ל, ובאמצע באו הר' נתן והר' נפתלי אל הבית באימה וביראה כנהוג, וכשראו את זאת נפל להם חלישות הדעת. ענה ואמר להם רבנו ז"ל: אתם אינכם מהחיל שלי. וספר להם מעשה, שמלך אחד לקח פעם אחת את ידידו לחדר מיחד ושחק עמו בהשאח, והדרך וכו' כנ"ל. ושכח המלך שהוא מלך, וכן הידיד שכח שהוא שוחק עם המלך ושחקו כשני אנשים פשוטים, פעם נצח המלך ופעם נצח הידיד וכו', ושכח מעט היראה. ובעת הזאת היו נצרכים להמלך איזו שרי המלוכה, ונכנסו אליו באימה וביראה כנהוג. והתחיל הידיד להביט על עצמו הלא הוא שוחק עם המלך, ולא שחק בטוב מכיון שלא ינצח את המלך. ויאמר לו המלך מה זה? זה אין ענין שלך, עמם אני מנהיג מדינות, ואתך אני שוחק בשאח – מיט זיי פיר איך לענדער און מיט דיר שפיעל איך שאח. וכן הראה רבנו ז"ל בידיו על מוהרנ"ת ורבי נפתלי ז"ל ואמר, עמם אני מנהיג מדינות, ואתכם אני שוחק בהשאח, עכ"ל.

</div>


## Segment 1443

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אתי שפיר הענין שרבי נתן קבור בברסלב, העיר והאם של החסידות, כי הוא הבסיס והקרקע של החסידות בדרך התורה. ואילו רבינו אי אפשר להגבילו, מלבד ממה שהוא תמיד עולה ועולה, גם יש דרך של תפילה ודרך ארץ ששייך לקרב אפילו אנשים שיצאו מכל גדרי התורה, וזה הראה כוחו באומן.

</div>


## Segment 1444

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שכמו שיש מסורה לכל הדרך שהראה רבינו הקדוש בדרך קיום התורה שנמסר לנו מהשרים שעמם רבינו היה מנהיג מדינות, צריך להיות גם כן מסורה שלימה לכל הדרך שרבינו הנהיג עם "הדידים" שלו, אלו ששחק עמם שאח ונזהר מלומר להם תורה. והנה חוץ מסיפורים בודדים לא נשאר לנו שום מידע על המסורה הגדולה הזו.

</div>


## Segment 1445

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סבא מספר (ישראל סבא – אין שום יאוש בעולם כלל!) ז"ל המשמעות של הפתק הוא התחזקות גדול כזה לכל אחד, לקבל פתק מאת רבנו זה פלא שעדין לא היה מעולם, זה חדוש גדול ונורא כמו שאומר רבנו: “חדוש כמוני עדין לא היה בעולם.” לקוטי מוהר"ן – מלא התחזקות, כל התורות יש בהם רק התחזקות: לא להתיאש ולהתחיל בכל רגע מחדש. נו, ואני יודע מזה, אני לומד את זה, אני הלכתי עם זה, ופתאום נפסק ממני כל הכח הזה על ידי הנפילה, על ידי האכילה של שבעה עשר בתמז ולא עזר לי שום דבור מרבנו. ואני נפלתי בחשך כזה שלא היה לי שום רפואה, וזה הפתק היה לי רפואה וכו' ע"ש. [ויש להבין את זה יותר על פי המבואר בלקוטי הלכות, הלכות אונאה, מובאה בהשתפכות הנפש אות פז, כי מהתורה יכולים ח"ו ליפול, אבל מהתפלה יכולים להיות קיימים לנצח, והרי אפילו שסבא ידע היטב מה שרבינו גילה שאין שום יאוש בעולם, הרי ידע אותו רק מבחינת התורה, וכאשר נופלים מהתורה, אז יש נפילה בזה גופא, אבל בפתק סבא קיבל בבחינת תפילה – שהיא בחינת מקום ומציאות העולם – שאין שום יאוש בעולם כלל, נ נח נחמ נחמן מאומן, בבחינת תפילה, ומזה אי אפשר ליפול ב"ה].

</div>


## Segment 1446

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שסבא נפל למצב שהיה לו שייכות לאלו "הידידים" שאפילו התורות של רבינו לא היה מספיק להם, ולכן רבינו הנהיג אותם בדרך ידידות כנ"ל, ולולא דמסתפינא היה נראה זה מה שקרה בנס הפתק, שכדי לחזק ולהדריך את סבא ישראל כפי מצבו, רבינו היה צריך להנהיג אתו בדרך הידידות – וכמו שכתוב בפתק “תלמידי היקר” “נהנתי מאד מעבודתך”. ולפי זה מובן היטב לשון רבינו "מאד היה קשה לי לרדת אליך" שכבר כתבנו באריכות לחתור לטעם למה תהיה קשה לרבינו, ואכן לפי מה שנתבאר כאן אתי שפיר כמין חומר, כי בשלמא המשל שרבינו המשיל למלך ששוחק עם ידידיו, שכמו כן רבינו שיחק עם המשכילים, מובן הדבר שלמרות גודל ורום מעלות רבינו הקדוש עד אין סוף ותכלית, עם כל זה היה לבוש בגוף בשר ודם ובזה היה יכול להשתוות כביכול לשחק כידיד עם שאר בני אדם [וכן תמצא בחיי מוהר"ן אות שיז שכז"ל וכל זה יש להם איזה שיכות עם הצדיק מצד שהוא מלבש בגוף, אבל מצד הנשמה הוא ענין אחר לגמרי וכו' עכ"ל]. אכן לאחר שרבינו עזב גופו ועלה כל כולו לגבוהי מרומים, איך יכול בכלל להתנהג כידיד עם אדם שפל בעולם הזה?! וזה גדול עוצם הכח של נ נח נחמ נחמן מאומן, שאפילו מן השמים הוא יכול לשחק איתנו כידידים (ובאמת מצינו שהשם יתברך בעצמו יש לו הנהגה כזו, כמו שפרש”י על הפסוק (בלק כג:כא) ותרועת מלך בו, שהוא לשון של חברים), ודו"ק (ועמש”כ בפרק להבין מה שסבא אמר אני ראשי תיבות נ נח, שסבא אמר שסוד הפתק הוא שקבל אותו בלי בו”ל, והרי בו”ל זה האות הראשון, אמצעי, וסוף של התורה הקדושה, ודו”ק. ועיין במסכת שבת דף סז: שבול פירושו מלא אגרוף).

</div>


## Segment 1447

<div dir="rtl" lang="he">

[ובמקום אחר הארכתי קצת בס"ד שבזה י"ל שבפתק: “מאד" הא' הוא כתב רש"י והתיבה האחרון בשורה "אליך" הא' הוא כתב אשורית, עם היודין מודגשות מאד. כי מא"ד זה אותיות אדם כידוע (הי"ה בגמטריא חוה, קשה – ראשי תיבות קין שת הבל, כמו שחידש בספר מצפון הפתק. ואדם חז"ל אמרו היה מין בחטאו, וכ"ש חוה וקין), ואדם החשיך את הנהגת הכתר עליון, בחי' הי' עליונה של הא' (כמבואר ביחוד היראה של הרמח"ל ובעוד מקומות), ו'אליך' הוא כמו 'אליך' שבתחנון, שאז עושים את היחוד של השני יודין. ולכן, כמו שסבא הראה, 'אליך' ירודה מכל השורה, בחי' נפילה של תחנון, אבל דייקא אז אנו זוכים להאיר היוד עליון. הרי שעד הפתק היה הנהגה של חכמה, ומהפתק מתחיל הנהגה של כתר בעזה"י.

</div>


## Segment 1448

<div dir="rtl" lang="he">

ולאחר שנתברר שבודאי היה לרבינו דרך שני כולל וראשי, דהיינו שבודאי לכל מה שרבינו עשה היה לו אלפי ורבבות טעמים, אבל זה הדרך שהיה לו להיות הראש ומנהיג אפילו להמשכילים שיצאו מכל הפנים של התורה, על כרחך זה דרך כולל וראשי, ולפעמים יצא מזה קצת שינוים מהדרך הרגיל, כמו זה גופא – לדבר ולקרב הכופרים הגמורים – מה שרבי נתן בעצמו היה לוחם הרבה נגדם ונזהר מלהתקרב אליהם, גם יש לראות בכל מעשה ודיבור ותורה של רבינו פנים חדשים, להבין אותו באור הדרך הזה. ולמשל עיין מש"כ בשיחות הר"ן אות קסה]

</div>


## Segment 1449

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הכללי, רבינו גילה שהוא סוד שריון, שריון פירש הערוך שנעשה על ידי טבעות ועל כל טבעת תולים קליפה של ברזל לכסות החור. כי טבעת נקראת שיר, כמו במסכת שבת הסוס יוצא בשיר. ועיין בליקוטי הלכות, יו"ד א' תולעים ד:י שהשיר שיתגלה לעתיד בחי' חומות המים, שריון של צדקה, כי צדקה הוא בחינת השכל של החלל הפנוי שיתגלה לעתיד וכו' עיין שם. והרי אנחנו מאמינים שהשם נ נח שסבא קיבל בפתק הוא השיר שלעתיד, והרי הוא הוא השכל של החלל הפנוי שעל ידו רבינו היה מתקן אפילו אפיקורסים גמורים.

</div>


## Segment 1450

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שהמסורה של ברסלב, איך שרבינו הנהיג והדריך את אלו החסידים שלא היו שומרי תורה ומצות, לא נשאר כמעט כלום, ורק סבא ישראל קיבל את המסורה זו בשלימותה בפתק הקדוש (וע' 1120 בענין דבר חדש, ולעיל אות יז, וע' לקמן כב). וזה מלבד מה שנתבאר לעיל, שאפילו המסורה של ברסלב שנמסר לנו בעיקר דרך מוהרנ"ת, המשך המסורה תלוי בסבא ישראל.

</div>


## Segment 1451

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בימינו, שאפילו אצל השומרי תורה ומצות, לדאוון ליבנו אנו רואים שכמה וכמה מצות אינם נשמרים כראוי בכלל, כמו תפלה וקריאת שמע בזמנה. וזו בלבד כל אלו אחינו בני ישראל שנשבו בין הגוים שאנו עוסקים לקרבם לתורה הקדושה ולהאמונה הקדושה, ומאד מאד נצרך הדרך הזה של רבינו הקדוש עם "הידידים" שלו. ועל כרחך צריכים לקבוע פה את מה ששמענו וראינו וקבלנו מסבא ישראל, שרק הוא בעל המסורת בזה.

</div>


## Segment 1452

<div dir="rtl" lang="he">

אכן היום הדרך הזה של ההתנהגות שהיה עבור אלו שנפלו לגמרי מהיהדות גם כן שייך למעשה בכמה וכמה ענינים אפילו להשומרי תורה ומצות. ולמשל, היום כמעט אין מי שנמנע מלבוא להציון הקדוש בשבת קודש ובימים טובים. ואין מי שנמנע לעשות הג' תפילות פה, ולאכול פה וכו'. וכל אלו הדברים חדשים הם טרם נודעו, ולא רק שמוהרנ"ת וחסידים הראשונים היו נמענים מלעשותו, היו מורים שזה אסור, כי כן הלכה בענין בית הקברות. ואף שיש הלכה של בונים בית המדרש על מצבו, לא נהגו כן כל עיקר. ובשבת ויום טוב האריז"ל כתב בפירוש שהצדיק בכלל לא נמצא בקברו. ואילו היום כולם מציינים מה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן רצז וע"ע לק"מ קסז) שהשבתים ששובתים אצלו הם גדולים וטובים יותר משבעה פעמים תענית משבת לשבת. ואין זה כי אם שע"כ היום יש גישה לרבינו למעלה ממסורה של מוהרנ"ת, ועל הגישה הזו נסמך סבא ישראל בפתק הקדוש. [כמה חדשים אחר כתבי זאת, והייתי מהסס אם זה דוגמא טובה, ואז יצא לאור ספר תיקוני הר"ן, ושמחתי לראות שהוא ממש מדגיש את הנקודה הנ"ל איך שחסידי ברסלב ממש לא היו נוהגים כמונו היום. וז"ל (אות נא) וכפי המבאר בשלחן ערוך (או"ח הל' ראש השנה סי' תקפ"א בבאר היטב בשם מהרי"ל) שיזהר בשעת השתטחותו לבל ישים מגמתו נגד המתים וכו'. נכר זה ביותר אצל אנשי הרב רבי נחמן, ביותר מתוך פעלתם, כי העקר אצלם לעורר בלבם רשימות דעתו. כי יום פטירת הרב רבי נחמן היה בח"י לחדש תשרי, ואין באים אז על קברו. רק עקר אסיפתם על ראש השנה בעיר אומן, מחמת שאצלו היה עקר העת לעורר את העם בתשובה – בראש השנה, כמבואר בחיי מוהר"ן (סי' תו. ובכ"מ בלק"מ ח"א סי' ס"א, רי"א, ע"ש). והולכים על קברו בערב ראש השנה, ובראש השנה מתאספים בבית המדרש המיחד להם בעיר אומן הסמוך לבית הכנסת דשם, עכ"ל. והרי היום אין לדבריו קיום וכו' ואדרבה לפי מש”כ הוא מחייב פירוש על מנהגינו היום, וצדקתי להביא זה לדוגמא ת”ל. ושוב מצאתי כעי”ז גם בשיח שרפי קודש (ח-קסב) ז”ל פעם כשפגשו כמה מאנשי שלומינו את אחד מהחסידים ששהה בבית ציונו של רבנו ז”ל עם התפלין שבראשו, גערו בו בגערות קשות שיצא לחוץ ושוב לא יחזר על מעשיו וכדין הפשוט שבשלחן ערוך, ע”כ. והיום לכתחילה כולם לובשים תפילין ומתפללים ולא מתיחסים בכלל לדין בית הקברות, ולא רק בחדר של בית הכנסת שנבנה על הציון שסומכים בזה מצד דין בית מדרש קבעו על קברו, אלא בכל ההר].

</div>


## Segment 1453

<div dir="rtl" lang="he">

כא. והנה רבינו אמר (חיי מוהר"ן מו) שהיו כמה גדולים שכל אחד עשה ותקן מה שתקן ואחר כך נפסק הארתם, אבל אנו צריכים לעשות דבר שלא יפסק לעולם, שאלו אנשים יעשו אנשים אחרים, והם יעשו עוד אנשים וכן לעולם. וכן שמעתי כבר שהמקרבים שלנו בהכרח שיאירו בחריהם ותלמידיהם. וכל אחד מכרח שיעשה איזה פעלה ויאיר בחברו, וחברו בחברו. כי יש ענפים להאילן ומאלו הענפים יוצאים עוד ענפים וכן להלן יותר וכו'. וכבר נרשם במקום אחר (רכט, שו) מה שאמר שהאש שלי תוקד לעולם לא תכבה ע"ש. ועל כן עלינו, כל אחד כפי נקודתו, יש לו חלק במסורה של רבינו. ובפרט היום שיש שינוים גדולים בעולם מה שלא היה, שאין לנו שום דוגמא מדורות הקודמים. למשל, רבינו אמר (שיחות רעג) טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה נגון וכו' ע"ש. ואז לא היה אפשרות לשמוע למוזיקא, ואפילו בימי סבא לא היה כל כך בנמצא ממש כמו היום שכל אחד בקלות יכול להחזיק בידו איזה כלי שמשמיע מוזיקא. ונראה פשוט שכן בודאי צריכים לעשות היום לפי דברי רבינו. וע' בחיי מוהר"ן (י) ז"ל וספר שבכל יום כשעומד בבקר ורוצה להתפלל אינו יכול לפתח פיו כלל, ואין לו במה להחיות את עצמו, ואזי הוא רוצה לזכר לעצמו על כל פנים איזו נגון כדי להחיות את עצמו באיזו נגון, וגם זה נמנע ממנו, כי אינו יכול להזכיר את עצמו שום נגון, עד שאינו יודע כלל איך לעמד ולהתפלל. ואף על פי כן הוא עומד להתפלל, אחר כך כשבא בתוך התפלה אז מזכיר את עצמו איזה נגון שבא על דעתו ממילא ע"ש. ואילו היום לא צריכים לבוא לזה לנסות לזכור נגון (ולא צריכים ללכת לחתונות כדי לשמוע מוזיקא ברמה ולרקוד, וכמו שמוהרנ”ת היה נוהג אחר פטירת רבינו, למתק היגון וצערו האנושה), יכולין להדליק את הנגן (אלא שבסתמא יכול להיות מניעות גם על זה, פתאום נאבד, אין חשמל וכו', אבל זה כבר מניעות יתירות ממש, בפרט אם מקפידים על חשיבות הענין). הרי מזה רואים ברור איך שהננחים היום צריכים להיות פקחים לא להיות סתם חסידים זקנים, אלא לחדש כל ענין של רבינו לאור היום, ובודאי לשמור על טהרת המסורה כמובן, אבל להבינו למעשה. ומשל חזק נתתי, ויש עוד המון דברים, כמו מה שרבינו אמר (חיי מוהר"ן רל) שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא וכו' ע"ש. בפשטות היום יותר טוב שיהיה לאדם אופניים או רכב (ויש מקום לחשוש שיש עדיפות בבעל חי, אכן גם אם כן יש ענין, פשוט שאפילו הכי במצב שבו נמצא האדם, עדיף לו רכב). ותן לחכם ויחכם עוד.

</div>


## Segment 1454

<div dir="rtl" lang="he">

כב. ויש בזה עוד נקודה חשובה, מה שאנחנו רואים שעיקר קיום דברי רבינו אינו אלא בימינו. למשל מה שרבינו מגלה בתורה נו שכל איש יש לו מלכות שעל כל פנים הוא שורר בביתו וכו', ואם לא באתגליא הרי יש לו באתכסיא ע"ש. דבר זה לא היה נראה באתגליא כל כך עד קרוב לימינו, שעכשיו ממש רואים איך שאפילו דלית העם יש להם מלכות ממש, שעל כל פנים יש להם בית וכל מיני בגדים וכל מיני מכשירים וכו'. וכן מה שרבינו דיבר על תכלית הירידות ורשעות, כמו למשל בחיי מוהר"ן (ספורים חדשים אות צא) דיבר על תיקון למי שח"ו עובר על כל התורה כולה שמונה מאות פעמים, דבר כזה לא היה כל כך במצוי באותם ימים, כי על אף שהיה להם עזי פנים שחרפו וגידפו, אבל לא היה כמו היום אנשים שממש עוברים בפרהסיא על כל התועבות של התורה בגאוה ושאט בנפש, שבאותם ימים עוד לא היה הדבר בנמצא לעבור כל כך בתועבות כאלו. והנה מוהרנ"ת בתפילות שחיבר מפרש היטב ענין תכלית הירידות וטומאה, ואין ספק שהוא היה עוסק לתקן אפילו בדיוטא התחתונה, ובטח הוא הכיר את הענין, אבל איני חושב שבפועל ממש הוא פגש באנשים שעברו ממש על כל התועבות כמה וכמה פעמים כנ"ל, רק שמוהרנ"ת היכר בה"בכח" של הענין, או אולי בתפקידו של המשכת ענין רבינו בעולם הוא אפילו עסק בפועל ממש עם עבריין כזה, זה היה דבר נדיר מאד ושמר על סודה (וכמו שמצינו בספר הרוחות מספרות שהצדיקים ידעו מהתעובות החמורות שהיו נעשים, ולפעמים היה איזה סיפור מאיזה רשע שהגיע לתוקף הטומאה), ולא כמו היום שבעוה"ר מצוי מאד, בפועל ממש טומאה חמורה והנהגה של רשעות ואבדון לגמרי, שבו רואים ממש קיום מצב שתוארו בספרי ברסלב.

</div>


## Segment 1455

<div dir="rtl" lang="he">

עוד דוגמא חזקה יש בענין הכמות שרבינו הרעיץ את יישוב ארץ ישראל, דבר שלא יצא לפועל ממש עד קרוב לימינו.

</div>


## Segment 1456

<div dir="rtl" lang="he">

(השמטה)

</div>


## Segment 1457

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שזה לא סתם שענין רבינו פרח בימינו, ממה שהיה שקט מאד מהשואה, כי היום התחיל הדבר להתגלות לעין כל איך שדברי רבינו ממש מתארים המצב של ימינו להדריך ולהארות.

</div>


## Segment 1458

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי לפי זה יש להבין קצת מההנגות של סבא ישראל, ובזה קשה עלי הכתיבה, והיעב"א.

</div>


## Segment 1459

<div dir="rtl" lang="he">

מפרסמים של שקר

</div>


## Segment 1460

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך צדיקים.

</div>


## Segment 1461

<div dir="rtl" lang="he">

טרם נתחיל לפתוח הנושא, עלי ליתן טעם איך בכלל באנו לכך לדבר על המפרסמים, והלוא רבי נתן התפלל טובא על זה (לקוטי תפילות קלד) שהוא לא רוצה מצוות כאלו של מחלקת עיין שם. ושיח שרפי קודש כתבו יותר שבברסלב לא היה להם זמן ופנאי בכלל לדבר מאחרים. ולאור הנ"ל שאלו אותי איך סבא דיבר כמה וכמה פעמים לגנות את המפרסמים. והענין פשוט וברור, שבזמן מוהרנ"ת בברסלב לא היה אפילו איש אחד ירד לחרפה הזו להראות את עצמו כרב בשום אופן, ואדרבה היו עושים כל מה שביכולתם להמלט ולהתרחק מזה. וכל הרבנים היו חוץ מברסלב, ועל פי רוב היו ממש מתנגדים על ברסלב, ולפעמים הרבה יותר גרוע. ולכן כל הדיבור בהנושא היה ממש דיבור נגד המתנגדים החולקים, ולכן רבי נתן לא רצה בכלל ליכנס לזה, ובברסלב לא היה להם שום זמן ופנאי בכלל ליכנס לזה, כי לא היה בזה שום תועלת ותכלית חוץ מלהחזיק בהמחלקת על החולקים. אכן בימי סבא ישראל כבר פשתה המספחת בתוך ברסלב, שלאט לאט ענין של רבנים התחיל להשתרש בתוך ברסלב עד שפרע ראש לגמרי. ועל כן הדיבור נגדם היה צורך גדול מאד, כי זה כבר היה מעשה שלנו, להעמיד חסידות ברסלב על מכונו כמו שהקימו רבינו הקדוש, וכמו שרבינו כן דיבר על המפרסמים כמה וכמה פעמים, והזהיר מאד עליהם וגם אמר שאנשיו כבר לא יטעו אחריהם, וגילה תורות שלמות עליהם, כבר הגיע אז הזמן והצורך לחזור ולהקים את דברי רבינו על בורים. וזה פשוט וברור. (וכיון שזה הגיע עד כה, שכבר בברסלב היו כאלו שהחזיקו לעצמם איזה מעמד בבחינת רבנות, ואנשים כבר הכשירו בזה שגם הרבנים שחוץ מברסלב באמת מבוססים על איזה אמיתות והם בבחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכדומה כל מיני בילבולים שחבל להזכירם, ובכלל נתקטנו הדורות והמוחין, ואפילו אלו שיודעים מרבינו ומחזיקים את עצמם כחסידי ברסלב אינם שקועים כל כולם בעצותיו הקדושים אפילו חלק ממה שצריכים, ולכן כבר נטו ליתן איזה צדק להרבנים בכל מיני טעמים של הבל כנ"ל, מה שלא היה בכלל בזמן מוהרנ"ת, שמי שזכה ליכנס לענין רבינו, כבר לא היה לו שום בילבול בזה שיש משהו בעולם חוץ מרבינו ששוה לחשוב עליה כל עיקר, ולכן ודאי בלי ספק יש צורך להוכיח בבירור תוקף הרע שכרוך בכל ענין המפרסמים של שקר (וכן לענין העכו"ם ואכמ"ל).

</div>


## Segment 1462

<div dir="rtl" lang="he">

א] ע' בערך מסורה בברסלב, שכבר פירשנו קצת הענין שכיום אין רבנים מפרסמים. וחיישינן משום ביקוש הכבוד, כסף, תאוות, וכדומה. ושכל הענין היום, ובפרט בסגולת השם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, להרוס כל בנין השקר שקיים בחיי הקהילה. שאנשים משתעבדים עצמן לחוקות של שקר. למשל כדי לקנות בית בקהילה צריכים הרבה כסף שאין להם, ובשביל זה צריכים לקבל עבודה הרבה עם כל ההפסדים ברוחניות ובגשמיות שיש בזה, וגם שהאישה עובדת, וגם לוקחין משכנתא, והילדים נשארים בפיקוח של זרים, וכו'. וכן השעבוד של דרך הישיבות, וכן הרבה דברים. ולפעמים הרב בעצמו היה רחוק מכל התאוות הדורשות, אבל הקהילה מכתירים אותו, והוא נעשה המכשיר והרשיון להם לקיים דרך השקר. והיום ברוך השם הרבה כבר התחילו להמלט מעול ושעבוד כל השקרים האלו, והתחילו לחיות כפי אמיתות ענינם (ויש להזכיר מה שראינו בסמוך הקיום במש"כ בליקוטי מוהר"ן שע"י שנותנים כבוד לרבנים שאינם ראוים גורם גירושין מישובי ארץ ישראל).

</div>


## Segment 1463

<div dir="rtl" lang="he">

[ואגב בנקודה זו של בניית קהילה על עמודי שקר, כדאי להביא כאן משש"ק ג:רצו, כשבנה רבי סענדער בשנת תרכ"ו מחדש את הקלויז, בנה למטה עשרה חדרים ברצותו שידורו בו עשרה בטלנים מאנ"ש שלא יעסקו בשום משא ומתן, רק ישבו על התורה והעבודה, ולא הסכים עמו רנ"ט, באמרו 'רבנו לא אוחז מחילים שכירים (ע"ש ביידיש). רנ"ט בעצמו דר שם אחר כך, מחמת נהולו את משרת הגבאות של הקלויז, ע"כ. ואגב זה כדאי להזכיר ג”כ שמנהג חסידי ברסלב היה שלא לבנות בית חדש בחוץ לארץ, והנה היום השנאה מקלקלת את השורה שלרבינו גופא, תחת להביא את הציון הקדוש לארץ ישראל הם בונים בנינים חדשים שם].

</div>


## Segment 1464

<div dir="rtl" lang="he">

ב] והנה צריכים להגדיר מי נופל בגדר של מפרסם של שקר (וע' בסוף החיבור שהבאתי כללים מר' יצחק ברייטר בשם 'עמוד הצדיק' ע"ש אות יט), כי בודאי כל היהדות בנוי על נתינת כבוד זה לזה, ובפרט למלמדי תורה ועוסקים בצורכי ציבור, ומדת עמלק הוא לזלזל בכל דבר ובבני אדם. מלבד שאר האיסורים של לשון הרע וכו'. ובאמת אי אפשר לעשות כללים גמורים, אלא כל ערום יעשה בדעת, כי כמעט יש כלל לתלות הדבר על נתינת עצות, שכבר כתבנו למעלה שאנ"ש לא היו רואים את עצמן ראוים לזה. רק ליתן העצה הכללית לחפש העצה בספרי מוהר"ן ולקיימה (וע' בנספחים על אהבת חברים מה שהבאנו מבעל הסולם שלא יאמרו לאחרים ה'דברי תורה' שלהם, וכן הוא לשון הליקוטי עצות (אות נה): מי שאומר תורה ואינו ראוי לזה, על ידי זה יוכל להתגבר עליו תאות נאוף, ח"ו. כי היא עברה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד מכל שכן לרבים, עכ"ל) . אכן גם בזה כמובן יש הרבה יוצא מן הכלל.

</div>


## Segment 1465

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ובאמת אפילו המפרסמים של שקר, לא נאמר עליהם שהם לגמרי רעים, ע' בחיי מוהר"ן (סי' תכא, להתרחק מחקירות וכו' (!) אות טו) ז"ל אמר, הצדיקים אפילו אלו הצדיקים של עכשיו (ה"ע וזה כולל צדיקים שהיו צדיקים אמיתים כמו שהעיד עליהם מוהר"ן במ"א), הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך. ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם, ההולכים ומנהיגים עצמם דיקא בדרכי העכו"ם, והולכים בדרכי החקירות וחכמות, וכונתם דיקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשו בעוונותינו הרבים. ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו, על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקרבים אליהם. כי מאחר שמדקדקים לבלי להניח שער אחורי פאות הראש, ממילא אינם מגדלים בלורית שקורין ביי האר, וממילא הם רחוקין ממנהגי העכו"ם ומכת הפילוסופים והמחקרים שמנהיגים עצמם בדרכים כאלו. וזהו דבר גדול מאד, כי דרכי החקירות והפילוסופיה הוא הרעה הגדולה שבכל הרעות ואין רע מזה, אשרי מי שרחוק מהם, עכ"ל, אכן ממשיך באות שלאחריו ז"ל שוב אמר שגם הצדיקים של עכשו הם גם כן בבחינת התערבות עמהם, כי הם מנהיגים בביתם כמו מנהגי השרים והאדונים. כמו שאומרים עכשיו על הצדיקים שהם מנהיגים עכשיו כמו שרים, ועל ידי בחינה זו נחשב גם כן שהם מערבים עמהם, ועל ידי זה אינם יכולים לומר תורה. אף על פי שאומרים קצת מה ששיך להעולם, אעפ"כ תורה גמורה אין יכולין לומר. ומאחר שאין יודעין תורה אין יודעין כלל וכו' וכו' ומאחר שאינם יודעים תורה עי"ז הם מנהיגים עצמם במנהגי השרים. כי מאחר שאינם יודעים תורה, הם מכרחים על כל פנים לנהג עצמם במנהגים הנ"ל (כי בלא זה במה יהיה נכר מעלתם וחשיבותם מאחר שאינם בני תורה) וזהו בחינת (איכה ב) 'מלכה ושריה בגוים אין תורה, גם נביאיה לא מצאו חזון מה'', עכ"ל.

</div>


## Segment 1466

<div dir="rtl" lang="he">

ד] וע"ע בחיי מוהר"ן (סי' תקיד, עבודת השם אות עא) שמבואר שלפעמים יש אפילו צדיקים אמתים גדולים, אבל עם כל זה אינם ראוים להנהיג קהילה, ודימה את זה למה דאיתא בהקדמת הזוהר שהשי"ת אמר להאותיות, נאה אתה ויפה אתה מאד, אבל איני רוצה לברוא בך את העולם (ושמעתי שכך השיב הליכווטשר לבעל התניא), ע"ש, ובמ"א ראיתי שדימה את זה להא דאי' כאשר מינו את ר' אלעזר בן עזריה, ושם פורט על כמה צדיקים שלא רצו למנות כל אחד מאיזה סיבה, ר' עקיבא שהיה בן גרים וכו'.

</div>


## Segment 1467

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בחיי מוהר"ן (שם תקעא) שמצינו לפעמים פעולות ותוצאות טובות מהמפרסמים, ז"ל: שיש טילא [מקום סגור] שנלכדו בה כמה גדולי הדור, ועל כן לפעמים מתפללים כראוי כדרך הגדולים, וגם עושים טוב הרבה ואעפ"כ לפעמים להפך חס ושלום וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1468

<div dir="rtl" lang="he">

ה] וע' בחיי מוהר"ן (שם סי' תקלז): כי על הבעל דבר קשה מאד לטרח עם כל העולם להטעותם מדרך הישר, על כן העמיד מפרסם אחד במקום פלוני ומפרסם אחד במקום פלוני. ואמר על מפרסם אחד שהוא עקר ראש אלף אנשים, שבודאי לא יקומו בתחית המתים, ע"כ.

</div>


## Segment 1469

<div dir="rtl" lang="he">

ו] וע' במכתב מהבעש"ט שפי' שכאשר נשמה גדולה יורדת להעולם השטן טוענת על מה שוא בראת אותי וכו', והתשובה כל בני אדם, שהשי"ת נותן לו להוריד תלמיד חכם ש-ד יהודאי לחלוק עליו וכו', וכמבואר בסיפורי מעשיות מהזבוב והעכביש ע"ש (וע' בשש"ק שאנ"ש אמרו שבזה הסיפור מרומז ר' ישראל קרדונר ז"ל). וע' בליקוטי הלכות יו"ד הלכות בשר בחלב ה', שאריכות הגלות הוא בגלל מה שמסתפקים וסומכים על צדיקים בעלמא, ולא על הצדיק ראש בית וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1470

<div dir="rtl" lang="he">

ז] ואין כאן מקום להביא ולדון על כל המקומות הרבים שמדובר על הנושא הזה, ובאמת אין זה עסקינו אדרבא רוצים אנו להסיח דעת מכל הענין ולעבוד את השם בפשיטות ותמימות נקי מכל הענין. אכן סוף דבר צריכים עכ"פ לדעת שכך הוא המסורת שלנו שעד שיבוא משיח צדקינו אין להכתיר רבנים בשום פנים ואופן בלי יציאה מן הכלל. ומי שיזכה למורה דרך, יהיה בדרך סתר כנ"ל.

</div>


## Segment 1471

<div dir="rtl" lang="he">

ח] ואל תתבלבל מרבנים שיודעים הרבה וכדומה (וכידוע שאחד מעיקר לימודיו של הבעש"ט ותלמידיו היה שלא להתפעל ושלא להתקרב מאנשים גאונים וכדומה שנמשכו אחר חוקות הגויים. ואפילו צדיק כשמעי בן גרא רבו של שלמה המלך, שכל זמן שהוא חי שלמה המלך לא חטא, מרד במלכות דוד בחיר ה' ונתחייב מיתה (ועיין במנחות דף קט, אמר רבי יהושע בן פרחיה שהיה נשיא, בתחילה קודם שנתמניתי כל האומר לי "עלה לגדולה" אני כופתו ונותנו לפני הארי, עתה משכבר עליתי לגדולה, כל האומר לי לירד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין – שהרי שאול המלך ברח ממנה (מן הגדולה, שלא רצה להיות מלך), וכשעלה לגדולה ונתמנה למלך, ביקש להרוג את דוד שבא ליטול ממנו את המלוכה). וע' בסנהדרין (דף כו) שחזקיה דאג משבנא שהיה דורש תורה למאה ושלשים אלף אנשים, והיה רשע שמסר את עם ישראל ובית המקדש להשמד, והשם יתברך אמר לחזקיה לא לחשש ממנו כל עיקר. וע' בלקוטי מוהר”ן תורה סא שרבינו גילה שכל תורתו של דואג היה בחינת מותרות – בחי' מה שעוצרים את הרעי בגוף. ודואג היה מגדולי התלמידי חכמים שבדור. ודואג הוא שמנע שאול מלהרוג את אגג (רש”י בשמואל א:טו:כד), ורואים איך שהמפרסמים של שקר הם ממש בבחינת עמלק. ודואג הרג את נוב עיר הכהנים, והתנגד על מלכות בית דוד וכו'. ולפ”ז אתי שפיר מה שחז”ל קראו לו “הדיוט” כאשר מנו אותו באלו שאין להם חלק לעולם הבא, כדי לא לחלק לו שום כבוד בתאר רבי כמבואר לקוטי מוהר”ן שם גודל האיסור. וע”ע מש”כ במסכת ברכות דף ד. לא מפיבושת שמו), שאם אינם הולכים באור דרכו של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן רחמנא ליצלן מהם. ובאמת היו צדיקים גדולים בעלי רוה"ק גבוה שחששו שכל השגותם ומדרגותם היה מהקליפה, וכמסופר על מוה"ר צבי הירש זידיטשוב ז"ל. ואפילו מוהר"ן אמר על עצמו (חיי מוהר"ן אות רנח) ז"ל הייתי סבור שהיצה"ר שלי אומר לי שאין מי שיוכל להנהיג את בני הנעורים כמוני, עכשו אני יודע בברור שאני מנהיג הדור יחיד בעולם ואין מנהיג כמוני, ע"כ. וכן יש לציין אלו הצדיקים שהיו רוצים להוכיח למוהר"ן שהשיגו מט"ט, והוכיחם שטעו. והאריז"ל הורה שלא לקבל רוה"ק עד שמוכרח בעל כרחו (וע”ע בזה בלק”מ תורה רמה). וכל שכן אנשים היום, שכבר בדורנו אין להם את השכל והאמת להבין שצריכים להתבטל וללכת בדרך רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. וע' לקמן, בערך צדיקים, בפרק איך מתיחסים לצדיקים שבאמת נראים וכו'.

</div>


## Segment 1472

<div dir="rtl" lang="he">

ט] וע' בלקו"מ תורה יח בטעם שהצדיקים מסתירים עצמן (שם אות ב', ע"י מיעוט אמונה שיש בישראל וכו' ע"ש), וכ' שם (אות ג) ולפעמים חושב אדם בעצמו שיש לו רחמנות על העולם ורוצה בהנהגתו, ובאמת זהו הרודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו ברחמנות, ובאמת הוא רחוק מרחמנות הזה. כי כל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו, בודאי אין לו לקבל המלוכה וההנהגה וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1473

<div dir="rtl" lang="he">

י] והסבא אמר (י"ש רס) אני ראיתי גדולים, גאונים, שהיה להם שם ופרסום והיו חשובים בכל העולם. היה רב אחד שהוא היה גאון ומפרסם בעולם והיה לו שם של גאון וצדיק והכל, ואני ראיתי את החיים שלו לפני שנתקרבתי לרבנו, ואחרי שזכיתי להכיר את רבי ישראל ראיתי שאותו הרב הוא בחוץ לגמרי, לא יודע מה זה התורה, מה זה אמונה, ע"כ.

</div>


## Segment 1474

<div dir="rtl" lang="he">

[וע' מכתב צח מרמח"ל ז"ל וגם שרית גדולה מגינובא, והיא צרפתית, שלחה לקחת אותי בויניציאה בתחנונים גדולים, והיא חכמה מחוכמה, לדבר עמי על הקבלה הקדושה הזאת לשמוע אם היא אמת אם לאו. והיא יודעת באמת כל דברי האר"י זלה"ה מראש ועד סוף, שנפלאתי מאד לשמוע אותה, ע"כ.]

</div>


## Segment 1475

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בישראל סבא (עמ' קצה-) וז"ל ואני למדתי בישיבה ואני קדשתי את השם, אני הייתי יחיד, יחיד, הכי גרוע והכי קטן, ואני עשיתי להם מחלת לב לכל הגדולים האלו. אני לא ידעתי כלום, אני רק חפשתי והלכתי בדרכי רבנו, התפללתי כמו שראיתי, כמו שרבנו הקדוש מלמד אותנו מה זה תפלה, איך להתפלל להש"י בכל הכח, בכל לב. ובודאי הם היו אנשים כשרים והם היו לומדים תורה ורצו, אבל לא היה להם כלים, כי הם היו מתנגדים, אז לא היה להם כלום. אבל באמת, אם הם היו אנשים כשרים באמת, אז הם היו בורחים מאמונות כזביות לרבנו הקדוש והיו זוכים לראות את האור של רבנו ולא היו מתנגדים. כמו הדיין, בסוף הוא בטל וכו' וכו'.

</div>


## Segment 1476

<div dir="rtl" lang="he">

אני זכיתי לראות מה זה העולם של גדולי תורה וחסידות ועובדי השם, ומה זה ברסלב, מה שזה. והיה לי נסים, אני למדתי אצלם ואני ראיתי שהם היו גדולי תורה והם היו הרבנים שלי, אבל הם היו רודפים אחר הכבוד ואחר הכסף של העולם, ואני זכיתי להבחין ולהשיג ולהבין איפה האמת ואיפה השקר, ראיתי שיש אמת אחד בעולם: רק ברסלב!'

</div>


## Segment 1477

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קעח: אני ראיתי מה זה, ראיתי רבנים מפרסמים, וראיתי אחד, בן אדם אחד - רבי ישראל קרדונר!

</div>


## Segment 1478

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' שמב: רבי ישראל נשאל מענין רב מפרסם בכל העולם... 'העיקר הוא רבנו הקדוש רבי נחמן! זה העקר והיסוד של כל התורה, של כל אחד מישראל. לתקנו, לעזרו, לכל הישועות. הוא העקר. יש כבר רבנו הקדוש - יש כבר הכל! לא צריכים לחפש במקום אחר. העקר הוא רבנו. אין לא כלום, רק רבנו! זה אמת כזה שעדין לא היה בעולם, פלא כזה עדין לא היה בעולם.

</div>


## Segment 1479

<div dir="rtl" lang="he">

גם אם רוצים באמת, אם מתפללים להש"י באמת - אז זוכים, זוכים לדברים נפלאים!

</div>


## Segment 1480

<div dir="rtl" lang="he">

השם נתן לי מתנות טובות שאני יודע איזה דברים פלאיים שאי אפשר לדבר עם כל אחד. יש דברים שהם מסתירים את האמת. העולם הזה מסכן מאד, צריכים לרחמים רבים ולהתפלל להשם יתברך תמיד שנזכה לדעת האמת. יש בעולם הרבה שקרנים שהם מחריבים את העולם. יש הרבה מפרסמים של שקר, כן. אבל השם יתברך גדול מאד וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1481

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא (עמ' תה): והענין של רבנו הוא רבי, ותלמידים. כל החסידים - גדולים וקטנים, אין גדולים ואין קטנים, כלנו חברים, ע"כ, וע' בכמה מקומות בספר ישראל סבא איך שר' ישראל קרדונר, שהיה נשוי עם ילדים, והיה ככפלים מגיל של הסבא, והיה צדיק ומפרסם כעובד ה' גדול וכו'- היה מתנהג עם הסבא, ואכמ"ל, ועמש"כ בחלק אהבת חברים, ובחלק על המסורה.

</div>


## Segment 1482

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא (עמ' תז): העולם לא יודעים שרבנו הקדוש הוא סוד כזה, פלא כזה. אפלו אחד מחסידי ברסלב המפרסמים, הוא אומר שהוא חסיד ברסלב, אבל הוא חושב: 'חסיד ברסלב צריך שיהיה למדן, גמרא, פוסקים. אבל 'לקוטי תפלות', 'לקוטי מוהר"ן', 'לקוטי הלכות', זה לא למדן, זה חסידות' (וע' עוד מזה שם עמוד תטז).

</div>


## Segment 1483

<div dir="rtl" lang="he">

עוד אמר שם: אוי יוי יוי, אשרי האזנים ששומעים דבורים כאלה, אין בעולם. לא נמצא בעולם דבורים כאלה שאני קבלתי במס"נ מרבי ישראל ומכל אנשי שלומנו הזקנים, אנשי אמת. לא כמו היום, אנשים פשוט רצים אחרי כבוד וכסף, זה חשך, כן.

</div>


## Segment 1484

<div dir="rtl" lang="he">

אני לא מכון שאני סוד, אדרבא אני מכון לאמת, שאני במדרגה כזה שאני מתביש אפלו לדבר, ורבנו הקדוש כמו שכתוב בהלל: 'מאשפות ירים אביון', אביון זה ממש אביון מן התורה, ממעשים טובים, מהכל. וכו'.

</div>


## Segment 1485

<div dir="rtl" lang="he">

נו, אני היה קשה לי לקבל 'תלמיד היקר' וגם כן 'עליך אמרתי', בזמן שמצאתי את הפתק היה זקנים אנשי שלומנו בירושלים, רב שלמה וקסלר, רב נפתלי כהן ורב נתן בן רב פנחס ישעיה שלקח את גיטל'ה לאשתו לאחר הפטירה של רבי ישראל, הוא היה ברסלב אמת לא סתם ברסלב. היו זקנים, כן. ואני הראיתי לרב שלמה וקסלר את הפתק, אני רואה את זה כמו עכשו, אנחנו היינו עם רב נפתלי, ואנחנו ישבנו אחד ליד השני ליד הארון ספרים, והיה מרחק גדול בינינו, אני הייתי כלום ורב שלמה וקסלר היה בעל מח גדול והיה לו כח גדול, הוא היה איש קדוש. אני אכלתי אצלו, ראיתי איך הוא אוכל בקדשה כזו, לא רגיל כמו שאנחנו אוכלים, הוא היה ענין אחר. אני היה לי פלא, 'איך הוא חי? איך הוא נמצא בעולם? איך יש לו קיום?"

</div>


## Segment 1486

<div dir="rtl" lang="he">

אני קבלתי דבורים מרב שלמה ואני ראיתי פלאות מהדבורים של רב שלמה שהוא בעצמו לא ידע. אבל אף על פי כן היה בו טבע המדינה של גרמניה, הוא היה משם, ושמה יש להם ענינים כמו עקשנות, הם עקשנים בדעתם ואי אפשר לשנות אותם. על כל פנים אפלו מגרמניה יכולים לטעות, הוא לא נסע לרבנו, הוא היה יכול לנסע, היה לו כסף, אבל הוא היה למדן גדול, הוא היה בקי בכל חדרי התורה והוא היה אצלו תכלית דין, דין תורה שאסור לצאת מארץ ישראל.

</div>


## Segment 1487

<div dir="rtl" lang="he">

נכון, אסור לצאת מארץ ישראל, אבל יש ענינים. כתוב בפרוש שאם יש לו בחו"ל רבי מיחד יותר מבארץ ישראל - אז הוא יכול לצאת חוץ לארץ ישראל. אבל אני הייתי ביחד אתו ואני ידעתי שיש לו חסרון אבל אי אפשר להוציא אותו מזה, אז לא התוכחתי אתו. אני יושב אתו ביחד ומקבל צעקות, ומה שאני הבנתי שזה לא נכון, שלא צריכים לקבל, אז לא קבלתי, לא היה לזה שום ערך.

</div>


## Segment 1488

<div dir="rtl" lang="he">

ובהפתק רואים התחזקות כזה שרבנו הקדוש כמו אצל הש"י כתוב, יש פסוק 'אשכן את דכא' - מי שהוא מדכא אפלו עד דכא, אז 'אשכן עד דכא'. ורבי נתן הוא היה אצל רבנו בתכלית הבטול. רבי נתן ראה את האור של רבנו, את הקדשה של רבנו, אז הוא היה בעניוות כזה, הוא החשיב את עצמו כאפס ואין, כי אי אפשר להיות בלי רבנו. הוא ראה את גדלת רבנו אז הוא נתבטל לגמרי.

</div>


## Segment 1489

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נתן לא היה לו שום מחשבה של כבוד, של גאוה, הוא יכל לחשב 'אני תלמיד רבנו הקדוש, אני זוכה לשמע תורות כאלו, מעשיות כאלו'. לא, הוא היה אפס ואין, הוא הבין שהוא רחוק מהשם יתברך לגמרי נגד רבנו. הוא היה ענו, זה גדלה, זה חכמה גדולה, איש כזה יהיה אפס ואין? איך? זה למעלה מן הטבע, זה רבנו הקדוש האיר עליו, רבנו הקדוש היה צריך כלי כזה, 'אשכן עד דכא', שיהיה אצלו אפס ואין, אם לא - אז איך אפשר לקבל מרבנו?

</div>


## Segment 1490

<div dir="rtl" lang="he">

הוי רבי נתן היה גאון, אבל אני לא כלום. אני אפס ואין ממש, אני ממש כלום! עכ"ל. [אגב: ע' באגרות פרי חכם שכז"ל קבלתי פא"פ וכו' שקטן וגדול שוים הם לפני ית'. וכל הבריות מוכנים להשראת שכינתו בלבבם וכו', עכ"ל].

</div>


## Segment 1491

<div dir="rtl" lang="he">

שש"ק ג:שלג רבי אברהם שטרנהרץ ז"ל, קבל על עצמו את משרת המלמדות לבני רבי 'בוניא' מעיר קרימנטשוק, שהיה עשיר גדול, והיה רבי בוניא שולח עבורו עגלה מהודרת כדרך העשירים מדי תחלת שבוע שתביאהו לקרימנטשוק ותחזירו בחזרה בסוף השבוע, פעם כשראהו הרב מטשערין חוזר עם העגלה המהדרת, אמר לו בקפידא בלשונו הצח: 'אה, אשר בחר בנו', והדגיש את תיבת 'בנו' כאומר 'בוניא', כי לא מצא חן בעיני הרב ז"ל נסיעתו במרכבה הדורה כזו המנקרת עיני האנשים, והקפיד עליו מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 1492

<div dir="rtl" lang="he">

וע' באבניה ברזל (הובא בשש"ק א:תרנב): אמר מוהרנ"ת ז"ל עבור ענין רבנו זצוק"ל צריכין להיות נקי מן הקנאה והתאוה והכבוד מכל וכל לגמרי, אך מה יכולין לעשות אם האדם מקנא או נכשל בתאוה, הלא אנוס הוא, ועל כן אעפ"כ מקרב אותו רבנו זצוק"ל, אולם כשרוצה עוד גם כבוד, אם כן עמוד בצד. וכן אמר פעם בלשון אחר: אם יש בך קנאה ותאוה, הרבי מקבל אותך, אבל את כבודך את מכרח לזרק, ע"כ.

</div>


## Segment 1493

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי הלכות (נטילת ידים ו:עד) שהתקרבות לצדיק אמת אי אפשר כי אם על ידי שיבטל כבודו. וע' לקמן מש"כ בכותרת העם יבחר.

</div>


## Segment 1494

<div dir="rtl" lang="he">

חיי מוהר"ן (סוף אות עח, שיחות השיך וכו' אות יט): וכדבר רבנו ז"ל עמי מאיש הנ"ל שלא קבל דבריו התחלתי להמליץ עבורו ואמרתי איך אפשר לו להתקרב והלא הוא כבר מקרב (הינו לאחד מהחולקים). השיב הוא ז"ל אם כן יש לו נסיון גדול, כלומר וכי מה בכך וכי מפני זה אי אפשר לו להתקרב, רק שהנסיון שלו גדול. ובודאי הוא צריך לעמד בנסיון ולשבר כל המניעות ולהתקרב, ע"כ.

</div>


## Segment 1495

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי הלכות סימני בהמה טהורה ד:כד, מי שמחפש את האמת, אפילו אם הוא נכשל באיזה מפורסם של שקר, בסוף אם כוונתו לשם שמים, אינו נענש כי כעת הוא עושה מה שהוא מבין הוא רצון השם יתברך, ובסוף יזכה להאמת, ע"ש. וע' בריש סה"ק אבי הנחל ז"ל כי בודאי אין החפוש והבקשה אחרי גוף הגשמי של הצדיק, כי אם אחרי רוח הקדש שלו, שעי"ז עיקר תקונו. וזה צריכין לחפש ולבקש תמיד, כי ממה נפשך: אם לא מצאו עדין כלל – בודאי הוא צריך לילך על ידיו ועל רגליו לבקשו ולחפשו בכל כחו, בכל העולם, מקצה ועד קצה, כל ימיו אשר הוא חי על פני האדמה, אולי יוכל למצא חיי נפשו לנצח, על כל פנים יום אחד או שעה אחת לפני מותו. ואם כבר נדמה לו שמצא את הצדיק האמת – בודאי זה צריך לבקש ולחפש עוד יותר ויותר. כי יכול להיות שהוא אצל הצדיק, אורו חשוך אצלו ואינו מרגיש נעימות אמתת עצותיו הקדושים, ומחמת זה הוא רחוק מתקונו, ולזה צריך יגיעה גדולה וחפוש הרבה עד שימצא, ואם יחפש באמת, בודאי ימצא, עכ"ל.

</div>


## Segment 1496

<div dir="rtl" lang="he">

זוה"ק בראשית דף כה.

</div>


## Segment 1497

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ש ה' חלקי הערב רב, וסימנך נג"ע רע. (וע"ע ליקוטי הלכות יו"ד הל' תערבת ה:ו בענין שכל הגלות הוא לתקן הערב רב, והם מתגרים ומתקנאים כל כך עד שקשה לעמד כנגדם ע"ש. וציינו שם (כג) זוהר בשלח מה. ת"ז תי' יב, כז. זוהר פנחס רלב. זוהר ואתחנן רסג

</div>


## Segment 1498

<div dir="rtl" lang="he">

רמח"ל על הרבנים המפרסמים של שקר

</div>


## Segment 1499

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במכתב שהבאתי לעיל בחלק על סדר הלימוד, שכותב שרוב הרבנים בדורו לומדים בשביל כבוד וכסף.

</div>


## Segment 1500

<div dir="rtl" lang="he">

מכתב קיח מרמח"ל לרי"ב:

</div>


## Segment 1501

<div dir="rtl" lang="he">

...הנה האשכנזים שלימים וכן רבים ת"ל, כי בפראנקפורט לבדו יהיו בה כשלש מאות ת"ח בני הישיבה, ולב רחב להם להבין ולהשכיל. והנה הם מכלים ימיהם בפלפוליהם המהבילים וריח חסידות אין בהם, והלואי היה די בזה. ואם יש בכל מדינת אשכנז אשר עברתי בה ובכל מדינת הולנדה אשר אני יושב בקרבה אנשים חרדים אל דבר ה' ומבקשים לדעת ליראה את ה' ולאהבה אותו ולהתחסד עם קונם, ודאי נער יכתבם. איטליא, כבר ידעה הכ"ת יותר ממני. ולעת כזאת אין משכיל דורש את אלקים, כי אם תוהו ובוהו וחשך שליטים המה בעיר, ואפילו פירושא דקרא 'מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה' לא יבינו ולא ישכילו. הלא על זה צווח ככרוכיא רשב"י ע"ה 'ווי לון לבני עלמא דאינו סתימי לבא אטימי עיינין, כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה, אין מנהל לה מכל בנים ילדה, צווחין ואמרין הב הב'.

</div>


## Segment 1502

<div dir="rtl" lang="he">

וכו'

</div>


## Segment 1503

<div dir="rtl" lang="he">

ואל יטריד לבו הטהור לחשוב בעניני זה, כי ידעתי שלא יוכל לעמוד על בוריו, וכל חכמי ישראל יחדיו לא יוכלו לברר הדבר הזה, על כן יותר ייטב לבלתי חשוב עד בדבר הזה ולבלתי דבר בו. והיה אם ירצה האדון יחיד להודיע האמת יודיעהו, ואם אין, הלוא הוא יודעו, ודי בזה. ואם לא ידענוהו בעולם הזה, נדעהו בעה"ב, ותו לא מידי.....

</div>


## Segment 1504

<div dir="rtl" lang="he">

מכתב קמו מרמח"ל לרי"ב:

</div>


## Segment 1505

<div dir="rtl" lang="he">

... אמנה כי לא עת פזר העת, אלא המשכיל יבין וידום, אשר הליכות החסידות נסתמו מן (כלומר: בגלל) הבצע, ותאות הכבוד גדרה דרכי היראה וענוה צדק ודעת קדושים במתי מעט ימצא. בימים הראשונים היו אומרים : מחצדי חקלא זעירין אינון. אך עכשיו אחשוב שנוכל לומר: מחצדי חקלא אן אינון. מה נעשה? נתקיימו דברי אוריהו נתקיימו דברי זכריהו (ע' סוף מס' מכות)....

</div>


## Segment 1506

<div dir="rtl" lang="he">

חתם סופר הקדמה לשו"ת יו"ד כז"ל חוששני מקללת חז"ל נגד שמא אבד שמי', כאשר אירע לרוב מחברי ספרים, עכ"ל.

</div>


## Segment 1507

<div dir="rtl" lang="he">

מופתים של המפרסמים של שקר

</div>


## Segment 1508

<div dir="rtl" lang="he">

א] מוהר"ן סיפר על זה שני משלים. א' אחד היה ביער ופגש בשועל ופחד מאד, והרים מקלו כמו אקדח, והיה מי שהוא מרחוק עם נשק אמיתי וירה והרג השועל. כן נדמה שהמפרסם של שקר פעל מופת, והאמת שהכל היה על ידי צדיק אמיתי.

</div>


## Segment 1509

<div dir="rtl" lang="he">

ב] משל שני. גנב נכנס לבית וגנב רוב חפצי הערך, ואח"כ הצית את הבית באש, וכאשר נתפס היטב, צעק והעיר המשפחה ועזרה למלט מהבית ולהציל איזה חפצים שנשארו. והשמפחה היתה מודה לו מאד שהציל נפשם וקצת רכושם. והאמת הוא להיפך ממש. וכן המפרסמים של שקר נדמה שהם עוזרים קצת, והאמת הוא שהם החריבו וקלקו וסיכנו את הכל מתחילה.

</div>


## Segment 1510

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ע' חיי מוהר"ן אות ק' (סיפורים חדשים כ') שכז"ל שמעתי בשמו לענין המפרסמים בעלי מופת, ספר מעשה שמלך אחד היו לו שני בנים אחד היה חכם ואחד היה שוטה. ועשה את השוטה ממנה על האוצרות, והחכם לא היה לו שום התמנות רק ישב אצל המלך תמיד.

</div>


## Segment 1511

<div dir="rtl" lang="he">

והיה קשה להעולם מאד שזה שאינו חכם יש לו כל התמנות והכל באין ונכנסין אצלו להכניס או להוציא מן האוצרות. וזה החכם אין לו שום התמנות כלל.

</div>


## Segment 1512

<div dir="rtl" lang="he">

והשיב להם המלך וכי זה הוא מעלה מה שהוא לוקח אוצרות מוכנים וחולקם להעולם כי זה החכם יושב אלי וחושב מחשבות ובא על עצות חדשות שאיני יכול לבוא עליהם. ועל ידי אלו העצות אני כובש מדינות שלא הייתי יודע מהם כלל, אשר מאלו המדינות נמשכים ובאין כל האוצרות שלי.

</div>


## Segment 1513

<div dir="rtl" lang="he">

אבל זה הממנה לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם להעולם. על כן בודאי גדלה ושגבה מאד מעלת החכם על הממנה אף על פי שנראה שאין לו שום התמנות. כי ממנו נמשכים כל האוצרות הנ"ל ע"כ.

</div>


## Segment 1514

<div dir="rtl" lang="he">

וביאור דבריו הקדושים נמצא בספר פרי חכם לבעל הסולם (חלק א' קצג-ד, ואגב ע"ש עמוד קלז איך שמכנה המפרסמים כסילים וכו') ז"ל בעלי הקבלה המעשית פועלים פעולות שלא כדרך הטבע, שהוא מתוך חזרתם אחורנית לאותם המדרגות הראשונות שנמצאים בהם הרבה נועם ומתיקות, אשר מתוך זה, מתרבים מאד רוח החיוני שבהם, בדוגמה שתראה אצל אנשים פשוטים, אשר בעל הרצון החזק מפעיל את בעל הרצון החלש הימנו, ומכריחו לפעולות כרצונו, ובלי שום כח שכלי או הבנה, או תועלת בשבילו, הוא הולך ומציית לו לכל אשר ירצה, ע"כ.

</div>


## Segment 1515

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ד' ששורש חכמת הטבע הוא מצח הנחש שיונק מהזקנים שאין מוסיפים קדשה בכל יום מימי חייהם, ע"ש. וע' בנועם אלימלך סוף פרשת וארא (ז"ל האדם המלומד בניסים שהשי"ת עושה לו נס בכל עת אזי הוא תמיד חידוש ונפלא בעיניו הגם שרואה שהשי"ת עושה לו תמיד ניסים אעפ"כ הוא מפליא הדבר לחידוש גדול, אבל העושה דבר חידוש פעם אחד ע"י כישוף וכדומה אזי בפעם שנית אין חידוש בעיניו לכלום מאחר שעשה בעצמו פעם אחד. וזהו שאמר השי"ת ב"ה כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת פי' שתעשו מופת כזה שגם לכם יהי' למופת ולחידוש זה יהיה ודאי דבר ה' וכו', ע"ש).

</div>


## Segment 1516

<div dir="rtl" lang="he">

החקירות והחכמות של המפרסמים

</div>


## Segment 1517

<div dir="rtl" lang="he">

א] צריך לדעת שעל פי רוב, המפרסמים לא קבלו כלל או על נכון דרך האמיתי בעבודת השם, ומשלימים אי ידיעתם כפי ראות עיניהם שהם קוראים 'דעת תורה' רחמנא ליצלן. ולמשל אם יש אחד שצועק מאד בתפילותיו, הם יחקרו בחכמתם אם זה כראוי, ואולי יביאו ראיות מפה ושם, וכה יפסקו לכל שומעי לקחם, שלא טוב לצעוק כל כך, או כדומה. והרבה פעמים אפילו הנ נח הכי פשוט יכוון הרבה יותר אל האמת כפי שדרש ולימד ואזן וחקר רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 1518

<div dir="rtl" lang="he">

ב] עוד צריך לדעת שקיים היום כמה מפרסמים שיש להם פילוספיה שנבנה הרבה על פי ספרי חב"ד וקצת על שאר ספרי קודש. והוא ענין השרי (מתחיל) ביחודא וסיים בפירודא. כי הם דורשים שהלוא כל הנבראים הם רק בטלים באחדות הבורא יתברך, ולכן על כרחך הכל טוב והכל אחד. וכמו שיהיה לעתיד לבוא (כמבואר בגמ' ובליקוטי מוהר"ן) כך הם כבר דימו לעצמם שכבר זכו להכיר מציאות זה. ועל ידי סברותיהם המשובשת שמים חשך לאור וכו' וכו' וכו' ומחזירים את העולם לתוהו ובוהו ח"ו.

</div>


## Segment 1519

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת אדרבא מה שהם רואים הכל אחד הוא מחוסר דעת, וכמו שאיתא בגמ' אם אין דעת הבדלה מנין, ואי' בעירובין ובכתובות שכל תלמיד חכם שאין לו שונאים בעיר ראיה שאינו מוכיחם. ואיני צריך להאריך להסביר איך שדרכם מסוכן מאד ורחוק מאד מעבודת השם אמיתי. ובאמת גם התפארותם בדרכם הוא ממש בחי' קטנות, כי מבואר בליקוטי מוהר"ן שמעלת הדעת הוא בחי' מחלקת לשם שמים.

</div>


## Segment 1520

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כעת קצרתי.

</div>


## Segment 1521

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ואולי שורש טעותם הוא מבוני המגדל שגם כן התאחדו למטרתם, וע' מש"כ מוהרנ"ת על זה בליקוטי הלכות או"ח בית הכנסת (ו:ט) ומכנה אותם הכופרים הגדולים הנקראים פ"מ (שלכאו' הכוונה לfree masons ׂ) ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1522

<div dir="rtl" lang="he">

ד] ונלע"ד שאולי מחמת שבזמנינו הפילספיה הזאת כ"כ חזקה, על כן הכריע מוהר"ן שהיום עיקר יראת ה' צריך להיות יראת העונש, אע"פ שבזוה"ק מגנה יראת העונש, וע' ביחוד היראה להרמח"ל שמאריך להסביר הענין וכותב שכמעט יכולים לומר שעדיף לא וכו', עם כל זה היום שקיים חזק הראיון הזה של כח היחוד, שהוא מנובלות יסוד יראת הרוממות, בודאי העיקר להחזיק ביראת העונש כפשוטו, ורק אז יכולים לזכות ליראת הרוממות אמיתי מהשם יתברך. שוב זכיתי לכתוב באריכות בביאור העדיפות של יראת העונש, ע' בערך תיקון הראש והסוף אות ג.

</div>


## Segment 1523

<div dir="rtl" lang="he">

מסוה. מסוה בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות. ועי' בעטרא תרין ועשרין של הע' עיטרין לכבוד המלך (רזין גניזין עמ' רמט) שהמסוה של משה רבינו הוא בחי' עיבור של משה רבינו לעולם להשלם תיקונו ע"ש. וע"ש עטרא חמשין ושיתא, שהמסוה הוא בחי' משיח בן יוסף שמכסה על משה רבינו ועי"ז יכול לגלות סודות התורה.

</div>


## Segment 1524

<div dir="rtl" lang="he">

מעריב – תפילת ערבית

</div>


## Segment 1525

<div dir="rtl" lang="he">

עיין לעיל בסדר התפילות

</div>


## Segment 1526

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שרבינו גילה שעיקר העבודה של יהודי זה לקום חצות (זאת אומרת לישון בחצי הלילה ולקום מהשינה בחצות, ועיקר העבודה זה הקימה והתחלת היום בחצות).

</div>


## Segment 1527

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שבין אנ"ש אמרו שמהעיקר לקום בחצות, זה ללכת לישון מוקדם, והיו אפילו קצת מאנ"ש שהיו אומרים המפיל בבית הכנסת אחר ערבית, כדי שלא יהיה להם שום מעכב מללכת לישון מיד.

</div>


## Segment 1528

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אנחנו היום לפעמים מתעכבים, או על כל פנים בערב כבר אין לנו כח כלל להמשיך, ואין כח להתפלל ערבית בכוונה ועוד להספיק לישון, ולכן נשאלת השאלה, להזדרז לישון מיד כדי לקום בחצות ואז להתפלל ערבית ולהתחיל היום.

</div>


## Segment 1529

<div dir="rtl" lang="he">

ומי שיעשה כן, יש ספק גדול על איזה ברכות השחר אם הוא יכול שוב לברכם, כי אלהי נשמה לדעת כמה פוסקים ולכאו' כן ההלכה, נפטרת בברכת מחיה המתים של שחרית, ולכאורה תיפטר גם בברכת מחיה המתים של ערבית אחר השינה, ובפרט ערבית אחר חצות לילה, ודוק. והרי אולי שמי שבא להתפלל ערבית אחר השינה כנ"ל עליו לברך תחילה ברכת השחר.

</div>


## Segment 1530

<div dir="rtl" lang="he">

ומכל זה יצא בלבול גדול מאד (ואפילו בלי אמירת ברכת השחר קודם ערבית), כי תפילת ערבית כולה בנויה על לפני השכיבה, וכמו שמברכים בפירוש אז, השכיבנו, וכמבואר היטב בכתבי האר"י. ולכן נלע"ד שדרך הישר והתמים בזה, שעדיף להתפלל ערבית - איך שהוא, ולחטוף כמה של קריאת שמע על המטה ככל מה שיכול, ולישון, מלשנות סדרי התפילה, להתפלל ערבית אחר חצות לילה אחר השינה.

</div>


## Segment 1531

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת מעיקר דין התפילה, מי שאינו יכול להתרכז היטב פטור לגמרי מהתפלה, וכמו שנפסק שהחוזר מהדרך פטור כמה ימים עד שיחזור ליישוב דעתו, ולפי זה הרי מי ש"גמור" ואין לו כח להתפלל ערבית כלל, באמת פטור, ואין שום שאלה הנ"ל מה עדיף, הרי אתה הוא פטור לגמרי, ובעזה"י כאשר יזדרז לישון ולקום בעוד לילה, והרי דעתו יהיה מיושב שוב להתפלל, ויתחייב (בתפלת רשות) בערבית, אז יתפלל. אם כל זה נראה לע"ד, שהיום כיון שאנחנו לא נוהגים כן, אלא מתפללים כפי מה שאנחו יכולים, וכן כל החתנים מתפללים בליל חתונתם וכו', ולכן גם כאן אין להתחשב בהאין יכולת, אלא יתפלל כפי מה שיכול אפילו בחטיפה קצת, ורק אז לישון. אכן לאור הנקודה זו, יש על כל פנים שיקול הדעת, שמי שבאמת רואה שח"ו תפילתו יהיה חטופה לגמרי, יש לו ברירה לישון קודם ולהתפלל אחר חצות.

</div>


## Segment 1532

<div dir="rtl" lang="he">

והנה איתא בכתבי האריז"ל שאחר תפילת שמונה עשרה של כל התפילות הרי יש הקמת המוחין לאורך שלוש שעות, ולכן אין לישון. ונראה לע"ד פשוט שכמה מגורי האריז"ל שהיו הולכים לישון בפקודתו עם פסוקים ליחד קודם השינה, היו הולכים לישון תוך השלוש שעות האלו כדי לקום בחצות, ולא היו מסתפקים בשנים-שלוש שעות שינה כל לילה, הגם שמצינו כמה וכמה צדיקים שהיו מסתפקים בזה, אכן מצינו הרבה צדיקים גדולים מאד שהיו ישנים כנוהג בעולם, ועל כל פנים ארבעה שעות (וכן בגמרא מצינו ר"א שהיה שוכב במטה אם בת אחותו, ואם היה מסתפק במיעוט שנה כל כך, למה היה מכניס את עצמו לזה, בקלות היה יכול לסדר שהמטה יהיה מיוחד בשבילו על איזה זמן קצר. אכן באמת איני נראה שזה ראיה מוכרחת, כי על צדיק כמותו בודאי היה לו הרבה עצות, ובהכרח היה עושה את זה בדוקא, ויש דברים בגו, ואכמ"ל). ואפילו אם נאמר שהשלוש שעות, אינם אלא שעה לפני, ושעת התפילה, ושעה שלאחרי ערבית, אפילו הכי אין זה דרך של ברסלב כנ"ל שהרבה הולכים לישון מיד אחר תפילת ערבית. ונראה שאולי באמת לפי האריז"ל אין זה הדרך לישון מיד, אלא כיון שנתקטנו הדורות, וכמו שהאריז"ל בעצמו היה יושן ביום בגלל זה, אף על פי שלהלכה אין לישון כל עיקר ביום, ולכן כיון שעיקר היהדות הוא לקום בחצות, ואין לנו כח להסתפק במיעוט שינה כל כך (וגם המוחים שאנו מקבלים בערבית אינם כמו שהיינו צריכים בעוה"ר), ועל כן אנחנו סומכים על המפיל, במסירת המוחין לפקדון, ולא מפסידים כלום.

</div>


## Segment 1533

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לענ"ד שזה עוד מקום שרואים את הכלל הגדול של רבי נתן שהובא בשיח שרפי קודש ח"ב תקלה, ש"לא את הכל אפשר לקים על פי דברי האר"י ז"ל.”

</div>


## Segment 1534

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה, מצות

</div>


## Segment 1535

<div dir="rtl" lang="he">

כמה מצות מקיימים באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1536

<div dir="rtl" lang="he">

עוד לא הסתפקתי לעשות חשבון, אבל יש הרבה מצות, מצות אמונה בהשם (לאותם הראשונים שמונים אותו בכלל התרי"ג) – כי רבינו כבר חקק (שיחות קצב) שמי שמאמין בהשם ע"כ מאמין שיש צדיקים, ומי שאינו מאמין בצדיק על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך (ספר המדות, הרהורים ז), ודבקת בו, הוכח תוכיח (כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח), ודברת בם (בי”ת מ”ם), עזוב תעזוב, וחי אחיך, המצוה הגדולה להיות בשמחה, ישוב ארץ ישראל, תפלה (שלכל הדעות הוא דאורייתא בעת צרה...), ועוד.

</div>


## Segment 1537

<div dir="rtl" lang="he">

מצח. בגמרא מסכת ע"ז (כו.) זה פותא, פותא עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1538

<div dir="rtl" lang="he">

מצח הרצון, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. (ועיין בספר דרך הקודש פרק לא, מצח הרצון הוא היפוך, נח"ש סמא"ל)

</div>


## Segment 1539

<div dir="rtl" lang="he">

מקום. בגמטריא צ"ח צ"ח – הרי נחמ נחמן, בגמטריא מקום ן' – מאומן. אלקנה בגמטריא מקום. ובעיקר לימד לעם ישראל החשיבות לעלות לרגל לבית המקדש. הקב"ה קיפל כל ארץ ישראל תחת יעקב (רש"י ריש פרשת ויצא – כח:יג), רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו (רש"י שם – חולין צא:), וקרא לו אל (בחזרתו), הרי אלקנה.

</div>


## Segment 1540

<div dir="rtl" lang="he">

מקומות המטונפות. עיין ערך בית הכסא.

</div>


## Segment 1541

<div dir="rtl" lang="he">

מרגלית. ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 1542

<div dir="rtl" lang="he">

משוגע. עיין ערך שגעון.

</div>


## Segment 1543

<div dir="rtl" lang="he">

משיח

</div>


## Segment 1544

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן, עם הד' כוללים, בגמטריא משיח.

</div>


## Segment 1545

<div dir="rtl" lang="he">

ענני – מבואר בספר דברי הימים א:ג (עיין רש"י פסוק יא, ותרגום יונתן בן עוזיאל ג:כד) שענני הוא מלך המשיח.

</div>


## Segment 1546

<div dir="rtl" lang="he">

ענני בגמטריא נ נח ע"ב, כי נ נח נחמ נחמן מאומן הוא השיר של משיח שינגן על ע"ב נימין.

</div>


## Segment 1547

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בפסוק הנ"ל כתוב וענני, בגמטריא מקום. וזה מתאים לבחינת הצדיק האמת שצריך להיות לו בחינת מקומו של עולם, עיין לקוטי מוהר"ן תנינא א, ועיין תנינא פג, שמשיח נעשה בן חורין ובא לקדשת שבת שהוא בחי' מקומו של עולם.

</div>


## Segment 1548

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר בענין ענני ממה שכתוב (שמות יט:יט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול, ודרשו במסכת ערכין (יא.:) על עסקי קול, שהיה מצוהו לשורר לפי שמשה לוי היה (רש"י). והנה יעננו אותיות וענני, שהוא משיח שיגלה את השיר.

</div>


## Segment 1549

<div dir="rtl" lang="he">

בזוהר במדבר קעג: תו פתח ואמר (ישעיה מ) על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו' וכו' דא איהי חפצי בה, אתתא דנתן בר דוד, אימא איהי דמשיחא, מנחם בר עמיאל וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1550

<div dir="rtl" lang="he">

מנחם בר עמיאל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ש.א.ד.).

</div>


## Segment 1551

<div dir="rtl" lang="he">

בספר דרך אמת פירוש על הקדמת תיקוני זוהר דף ד: כתב על פי הזוהר חדש פרשת וישב, אלף תק"מ וכדין יתער פורקנא דישראל, באר"ץ מחזורי הלבנה (י"ט שנים) נשלמים בשנת ה' תק"ל ולא יעבור מחזור רצ"ב הנשלם בשנת ה' תקמ"ט עד שיבוא משיח בן דוד, ע"כ. רבי נחמן נולד בשנת ה' תקלב.

</div>


## Segment 1552

<div dir="rtl" lang="he">

שנת תקסו – בגמטריא משיח בן יוסף. יש טוענים שדוקא בשנה זו – ובשנה שלפניה כהכנה, רבינו עסק הרבה בענין משיחות.

</div>


## Segment 1553

<div dir="rtl" lang="he">

תקס"ה –

</div>


## Segment 1554

<div dir="rtl" lang="he">

חשון – רבינו עשה נשואין לבתו מרים.

</div>


## Segment 1555

<div dir="rtl" lang="he">

סמוך לר"ח ניסן – לדתו של ר' שלמה אפרים.

</div>


## Segment 1556

<div dir="rtl" lang="he">

סיון – התחלת התגלות הענין של הי' פרקי תהלים שהם תקון למרה לילה ח"ו – תיקון הכללי.

</div>


## Segment 1557

<div dir="rtl" lang="he">

תקס"ו –

</div>


## Segment 1558

<div dir="rtl" lang="he">

בין ר"ה ליו"כ נתגלה לרבינו ענין תעניות פרטיות לאנ"ש (חיי מוהר"ן תצא).

</div>


## Segment 1559

<div dir="rtl" lang="he">

בתחלת השנה – 'ספר הגנוז' כבר נגמר.

</div>


## Segment 1560

<div dir="rtl" lang="he">

סיון – פטירת בנו ר' שלמה אפרים.

</div>


## Segment 1561

<div dir="rtl" lang="he">

ה' אב – רבינו גילה את כל סדר ביאת המשיח בב"א, ונכתב ברמיזא במגלת נסתרים

</div>


## Segment 1562

<div dir="rtl" lang="he">

(כמה מקומות שסבא דיבר או הזכיר משיח, ויש עוד הרבה מקומות. ומתוכם יכולים להבין בקלות שאין איתנו יודע מה בענין המשיח ולא בענין השיחות של סבא לעמוד על כוונתו. ותפח רוחם של מחשבי הקצים, וכ”ש של אלו שקבלו על עצמם להחליט מי זה צריך להיות משיח לפי קטנות שכלם המשובש. וגם מה שרבנו גילה שגם המשיח בעצמו ימות, מבואר הדבר בתכלית הפשטות שקודם שימות הוא יתגלה לכל העולם וימלוך כמלך המשיח, ואחר מותו הבן שלו יקבל המלכות, ואח”כ בן בנו כמו שרבינו גילה במפורש במגילת סתרים. וחז”ל כתבו בפירוש שכיון שנהרג בר כוכבא ידעו בהחליט שהוא אינו משיח (וכעין זה מצינו בעוד מקומות למשל, ע' מדרש רבה פרשת ויחי פרשה צח ז”ל לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסבור בו שהוא מלך המשיח, כיון שראה אותו שמת, אמר אף זה מת, לישועתך קויתי ה', ע”כ. (והא שכת מסויימת מביאים ראיה מדרך אחד של רש"י בסנהדרין, לכאורה זה הדרך הוא לפי המאן דאמר בגמרא שם שמשיח כבר בא, שאין הלכה כמותו ואסור להחזיק כדעתו)). וכדי שהאדם יהיה מוחזק להיות משיח, דהיינו שעוד לא מבורר בודאי רק שהוא בחזקת משיח, צריך להיות ממש מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה').

</div>


## Segment 1563

<div dir="rtl" lang="he">

(משיח = שם חי (זה ינחמנו 200). בגמטריא שם האחד, תורת נתן. בחי' שמ-ח"ה)

</div>


## Segment 1564

<div dir="rtl" lang="he">

י"ס קה

</div>


## Segment 1565

<div dir="rtl" lang="he">

י"ס קיז

</div>


## Segment 1566

<div dir="rtl" lang="he">

י"ס קנט: נו, אולי יהיה ביאת המשיח השנה (צוחק).

</div>


## Segment 1567

<div dir="rtl" lang="he">

י"ס עמ' קעח: 'עכשיו אנחנו קרובים וסמוכים אל הגאלה, עד היום הגאלה היתה 'משיח משיח', היום הוא משתנה. עד היום היה הדבור: 'משיח משיח משיח', והיום הוא נ נח! (צוחק), עכ"ל. {ולכן אומר אני המחבר, אל תשאל עד מתי,אלא: ממתי?! בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן}

</div>


## Segment 1568

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הנראה לעניות דעתי בזה, כי רבים טועים במה שהאריז"ל גילה שמשיח יהיה במדרגה יותר גדול ממשה רבינו, ואין הכוונה אלא להמדרגה שהיה למשה רבינו בעבר, אבל לעתיד משה רבינו עוד יעלה. הרמח"ל כותב את זה בפירוש בדרושים שלו. ובכמה עיטורין של הע' עיטורין לכבוד המלך (רזין גניזין) הרמח"ל כותב בפירוש איך שהמשיחין מקבלים ממשה רבינו, ותלוים בו. ולכן נראה שכל זמן שעם ישראל היו מכירים מעלת משה רבינו אז הגאולה היתה 'משיח משיח', אבל כיון שעם ישראל התחיל לשכוח ממעלת משה רבינו, ולקחו לעצמם שהעיקר הוא משיח, אז היום הוא נ נח – הכח של משה רבינו.

</div>


## Segment 1569

<div dir="rtl" lang="he">

י"ס עמ' קעט: רבנו הקדוש היה לו בן אחד שהיה משיח וכו' הוא היה משיח, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף וכו'.

</div>


## Segment 1570

<div dir="rtl" lang="he">

סבא אמר שנ נח נחמ נחמן מאומן הוא השם של כל הצדיקים והוא שם של משיח, כי הוא השם של רבינו שכולל כל הצדיקים. ומבואר הדבר שהוא לא כיוון כל עיקר להגיד שנ נח הוא משיח, וזה עוד בחי' שמצאו הטועים להכשל בו חזק, השם ירחם.

</div>


## Segment 1571

<div dir="rtl" lang="he">

שם:איזה עולם יהיה כשיבוא משיח. רבנו הקדוש כבר גלה הקץ, יש ספר אצלנו מרבנו הקדוש והשם שלו 'מגלת סתרים', בו גלה רבנו הקדוש באיזה שנה, באיזה חדש ובאיזה יום יבוא משיח, ואיך יהיה הביאה שלו ומה יהיה כשיבוא, הכל. זה סוד מכל העולם, זה סוד נורא מאד, סוד הגאלה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1572

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' קפ: 'עד ביאת המשיח', אז אני מחכה עד ביאת המשיח, בשביל זה אני פה, לא שמה. נחכה ונראה! אני רואה שזה לא הפקר, עכשיו הוא זמן הגאלה, רבנו הקדוש אמר לי במכתב 'ועליך אמרתי האש שלי תוקד עד ביאת המשיח', כנראה בזה שאני אהיה בביאת המשיח, אני אחיה! אני אחיה עד שיבוא משיח! אחר כך אני גם כן אחיה. אז אני צריך להיות עד הסוף, משיח יבוא ויקבל את המכתב..., ע"כ. [וברשימות של יעקב מצפת 'יש לי הרבה יסורים, הנפש רוצה לצאת בכל פעם ואני לא מניח אותה, לא מבין אבל רבינו אמר 'עליך אמרתי מיין וכו''. בספר לראות באבי הנחל (עמ' כח) כז"ל ואחד הקשה שכתוב בפתק "ועליך אמרתי וכו' עד ביאת משיח" ור' ישראל השיב שאכן כתוב והוא לא מבין.. עכ"ל. וע”ש (עמ' קסט) ז”ל ובאמת אמר לי שכל הזמן נדמה לו שנשמה שלו צריכה לצאת והקשיתי לו אבל כתוב בפתק..? ואמר לי: נכון כתוב עליך אמרתי וכו' (אבל לא אמר שלא יסתלק). אחד סיפר שדיבר מהסתלקותו וזה הקשה לו אבל כתוב בפתק? ור”י השיב לו: נו, צריכין להאמין. לפני הסתלקותו (כמה ימים) אמר לאחד בחלישות כח, אני רוצה לחיות, וזה השיב, אתם תחיו עד ביאת משיח כתוב בפתק. ור”י אמר, לך תקרא אלי את המשיח, והוא אמר לו, תגידו לי מי זה ואני אביא אותו, אבל הוא לא הבין מה שהשיב ר”י בחלישות כח ע”ש].

</div>


## Segment 1573

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רטז: 'אני נהר המטהר מכל הכתמים', מי, איזה צדיק אמר דבר כזה, אם לא משיח!

</div>


## Segment 1574

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' רנג

</div>


## Segment 1575

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' שח: איזה משיח זה? הוא לא רוצה להסתכל בפנים שלנו!

</div>


## Segment 1576

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' שמב: אנחנו מדברים ממשה רבנו, ממשיח, מאורות כאלה, ורבנו עולה על הכל וכו'.

</div>


## Segment 1577

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תי: ורבנו הקדוש אמר: 'משיח יגיד פרוש על הלק"מ' שום צדיק לא אמר ככה וכו'.

</div>


## Segment 1578

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תיא: כשיבוא משיח יהיה הרבה ספורים מהפלאות של ברסלב - איך היה ברסלב בעולם וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1579

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תיז: (רבי ישראל נשאל מתי יבוא משיח). אם יש כבר רבנו הקדוש בעולם - כבר יש משיח! ע"ש.

</div>


## Segment 1580

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תנז: כשיבוא משיח

</div>


## Segment 1581

<div dir="rtl" lang="he">

עמ' תסז: מדפיסים, מדפיסים וקונים, זה סימנים על העתיד. אבל הבחירה עדין ישנה, משיח עוד לא בא. רק אומרים משיח בא, אבל כשיבוא משיח אז יהיה עולם אחר, עולם כזה.. עולם חדש. רבנו הקדוש יתגלה בעולם ויהיה עולם חדש לגמרי, עולם של רבינו, ע"כ. וע"ש עוד בענין הגאולה.

</div>


## Segment 1582

<div dir="rtl" lang="he">

אהרן פץ ז"ל שמע מסבא (וסיפר בכמה סרטים, ובמיוחד בסרט 5) שמשיח יהיה בן ארבע שידע כל התורה כולה, ויהיה מושלם בכל החכמות כולל כל החכמות חיצוניות של פיסיקה וכו' ויבחנו אותו בתקשורת וכו', והוא יקח את רבינו חי מאומן ויקחו מטוס וילכו להר הבית ויכנס למקום קודש הקדשים, ומשיח יצא וכולם יצעקו זה גאולה, זה גאולה.

</div>


## Segment 1583

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר אדיר במרום (מכון רמח"ל עמ' סב) שכז"ל כי כל אותם שעומדים בזה התיקון של הסוד הממשיכים אותו למטה, נקראים 'ילדים אשר אין בהם כל מום' (דניאל א:ד). כי הם כולם עומדים בבחינת אותו הרוח (של משיח) שנקרא, הבן הילוד. והם עצמם המשכילים וכו' והיינו להיות כולם נכללים ברוח זה של משיח, שהוא 'בן הילוד' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1584

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח:י התקבצות החסדים שעל שמהם יהיה חידוש העולם והשיר שלו הוא פשוט כפול משולש מרובע הוא על ידי אמונה. וזה ממש בחי' מאומן, שמאומן בא החסד של נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 1585

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר שם שעל ידי השיר חדש נתתקן הריח שהוא בחינת משיח ע"ש, ומבואר שנ נח מתקן את משיח!

</div>


## Segment 1586

<div dir="rtl" lang="he">

בספר תורת נתן (ר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל) עמ' לב. כז"ל מביא: ראשי תיבות, 'מתן בסתר יכפה אף' (משלי כא:יד). והוא גם כן ראשי תיבות מדי בבל יון אדום. והוא ראשי תבות משיח בן יוסף אביא. והוא ראשי תבות 'מלך במשפט יעמיד ארץ' (משלי כט:ד). והוא אותיות נעץ קנה בימא רבא וכו' (זוהר ח"ג רנא:). משיח יונה בן אמתי, משיח חזקיה בן אחז, משיח אביה בן ירבעם, עכ"ל (יב"א ראשי תיבות יונה בן אמתי, אביהו בן ירבעם, במגלה עמוקות רנב). ולפי זה י"ל משיח ישראל דוב אודסר [שבסוף לא היה משיח, כמו כל אלו שהביא ר' נתן]. ועמש"כ בתפילת שמונה עשרה, וזוכר חסדי אבות, חסדי אבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ולפי זה שפיר ממשיכים, ו"מביא" גואל לבני בניהם למען שמו!

</div>


## Segment 1587

<div dir="rtl" lang="he">

בראשית רבא צח:ט אמר רב חנין, אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא, שנאמר (ישעיה יא:י) אליו גוים ידרשו – לא ישראל, אם כן למה מלך המשיח בא ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל, ולתן להם שלשים מצות, עכ"ל.

</div>


## Segment 1588

<div dir="rtl" lang="he">

בעל המימרא רב חנין, אותיות יננח (ידוע מר' שלמה ווקסלר שהנ' של נ נח, יש על גביו י', כמו שהאריז"ל גילה על הנ' של אדנ"י). ומימרא זו מאד מתאים למסורת ברסלב, שרבינו כבר הכין הכל בעבור משיח וכו'.

</div>


## Segment 1589

<div dir="rtl" lang="he">

משיחה:

</div>


## Segment 1590

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י פרשת תצוה כל המשיחות היו בצורת כ"ף יוניות שהוא כמו אות נ' שלנו (אלא שרש"י בריש פרשת כי תשא פסוק כו, כתב שהמשיחה של מלכים היה אחרת - כמו נזר, ועם כל זה, הרי - נ' - נזר. ועוד יש להעיר שיש 6 נוני"ן בנ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל זה בגמטריא אש, ומבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ד' ששרש מלכות הוא אש עיין שם, וכן מוהר"ן בגמטריא אש), והרי נ נח נחמ נחמן מאומן, שכבר כתבנו במקום אחר איך שהוא ענין מלכות בגמטריא משה הק"ם שהוא השם שממליכים המלכים כמבואר בלקוטי מוהר"ן, והרי הראשי תיבות ננננ, רמז על משיחת ארבעה כתרים, כתר תורה, כתר מלכות, כתר כהונה, וכתר שם טוב על כולם, ובעזה"י נזכה להרחיב ביאור על זה. נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1591

<div dir="rtl" lang="he">

באותו זמן שכתבתי החידוש הנ"ל עשו באומן בקרית ברזל מול הציון הקודש גרפיטי ענק של נ נח, ושמו כתר על כל נ' ראשון חוץ מהשני.

</div>


## Segment 1592

<div dir="rtl" lang="he">

משלים

</div>


## Segment 1593

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ק פ' וישב תשס"ה

</div>


## Segment 1594

<div dir="rtl" lang="he">

סיפור ממלך שנתעלם [ואולי מטעם שאין תענוג בתמידיות ועולם כמנהגו היה נוהג על כן נתעלם] והלך בתוך העולם. וכיון שנתעלם הרבה מהעולם נתפקרו והלכו בשרירות לבם הרע וכו' וחלק מהעם החזיקו לנהוג במשפט שהיה ידוע להם ונתרגלו בה. [חסר כמה מילים – כנראה בענין שקמו אנשים ורצו לגנוב אוצרות המלך] וכסניף מכת זה היו כאלה שג"כ כוונו שעי"ז המלך יחזור. והלעשות כדבר הזה, כי הגם שהיה מצוי ביניהם עובדות שפילות אבל עד כדי כך להעז לגנוב חרב המלך, לא היה מיושב כלל על דעתם. והאיש השתיק אותם ואמר אסביר לכם, אתם יודעים שעכשיו שהמלך איננו ואנשים זרים שולטים ושולחים יד בכל אשר לו, על כן לא טוב שיהיה להם את חרבו. משא"כ אני כל חפצי לראות את המלך והצלחתו בודאי טוב שיהיה לי לשמור את חרבו, וכאשר המלך יחזור אלך לקראתו ואמסור לו חרבו, וזה יהיה כבוד גדול לו. והיו נושאים ונותנים בזה, והיה מוצא חן בעיניהם. בין כך ובין כך קם אחד וענה ואמר שהוא בתחבולות גנב חותם המלך והיה רעש כנ"ל והכל כנ"ל. וכן אח"כ קם אחר והודה על שגנב השעון של המלך הכל כנ"ל. וכן עוד כמה אנשים כנ"ל.

</div>


## Segment 1595

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתוך כך שראו כל אלו החפצים של המלך העלו בכיה גדולה על אבדון של המלך, אך בהשתעשעם בראיית החפצים נתהפך לשמחה גדולה שאמרו בודאי לאחר שכל החפצים האלו בידם בודאי יזכו לראות המלך ולהחזיר את הכל לו. ונעשה שמחה גדולה מאד והיו רוקדים וכו'. והמלך רקד איתם ושמח איתם. ובגלל עוצם השמחה המלך רצה להתגלות להם, והתאפק. כי לא היה הדבר של התגלותו בעתו ובמקומו. על כן קם והכריז שבעזה"י הוא יביא להם העטרה של המלך. ונעשה רעש גדול איך יחשב להצליח בזה, כי בודאי העטרה שמור בכל מיני שמירות וכו'. ענה להם בהיות שידוע לו שם של המלך על כן עי"ז יכול להצליח, שכל אחד מהנמצאים ילכו בעיר המלוכה ויצעקו שם של המלך והוא ג"כ יצעק שם של המלך, ויכנס להארמון ויקח העטרה, כי אין אדם מעיז פני בעל חובו ובשמעם השם של המלך יאבדו עזותם ופקחותם ויתן לו כח להתאמץ לקחת העטרה. וכן עשו והצליחו. וכאשר בא העטרה לידו לבשה, ומיד ראו כולם והכירה שהוא הוא המלך, והיה שמחה גדולה ועצומה מאד.

</div>


## Segment 1596

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1597

<div dir="rtl" lang="he">

עש"ק ד' סיון תשע"ט

</div>


## Segment 1598

<div dir="rtl" lang="he">

ספינה נושאת נשק מסוכן, ובו חילים של הצבא עובדים להנהיגה, והוזהרו לא לקרב ולא לנגוע בנשק. אחד עבר ופתח את החדר של הנשק. אז אמרו לו, הרי עכשיו יצא סכנה וצריכים לטפל להכילה ולעוצרה, ועכשיו אתה צריך ללמוד את כל הענין וליכנס בעובי הקורה. וכן בעבודת השם, שהעיקר לעבוד את השם בתמימות ופשיטות, אבל כאשר האדם פוגם ונוגע במה שהיה אסור, יתכן שעכשיו יתחייב ללמוד כל הסוגיא של המדרגות הגבוהות ולעלות לעבוד השם בהם. ועם כל זה אפילו אז יהיה עיקר העבודה רק בתמימות ופשיטות.

</div>


## Segment 1599

<div dir="rtl" lang="he">

יום הששי, Oct. 6, 2017

</div>


## Segment 1600

<div dir="rtl" lang="he">

היה מלך שהיה תמיד שמח מאד וכו'. ובין עבדיו היו עצבות ודכאון ומרה שחורה וכיוצא, והתלוננו שלא ראוי למלך לנהוג כן. ענה המלך, כל זמן שאתם עבדי, בודאי אהיה בשמחה...

</div>


## Segment 1601

<div dir="rtl" lang="he">

משל- ראיתי סרט, ציפור משתדל לפרוח, לא יכולה לנתק, כי נדבקה בעמוד מחמת הקור הגלידה. ובא אחד וחימם בידיו ונמח הגליד ופרחה הציפור. וכן בעבודת השם, יכולים לפעמים לעשות מעשים חזקים ולימוד תורה והכל, אבל לא יעלה עד שתנתק, ותינתק רק עם החמימות וכו' (וכעין זה ידוע מהבעל שם טוב שראה שכל הבית מלא עם כל התפילות או לימוד שלא עלו).

</div>


## Segment 1602

<div dir="rtl" lang="he">

משל, אחד שאל במכשיר מה הטמפרטורה – מעלות החום, וקיבל תשובה גבוה, אז הוא שם את המכשיר בקרח, ושוב שאל וקיבל אותו תשובה, אז החליט שבודאי המכשיר דפוק ואינו עובד. ובאמת השאלה נשלחה למרחוק ומשם החזירו התשובה, כנודע. והנמשל, אנשים רוצים להבין את הצדיק כפי הכלים והבדיקות שלהם, ואינם מבינים שהצדיק קדושתו רחוק משכליהם.

</div>


## Segment 1603

<div dir="rtl" lang="he">

משל, מישהו מראה לצבא איפה האויב, ובכל מקום שהוא מביא הצבא, הם יורים להשמיד האויב. אז האיש הזה צריך לפנות מיד שלא יעמוד ביניהם. וכעין זה בעבודת השם, כל פעם אנחנו מגיעים למקומות והשגות, ואז צריכים להשליט שם את השם יתברך בכל, ולא לעמוד ולחצוץ. ונראה לע"ד שזה יכול להיות נקודת היראת הרוממות, מה שהאדם מבין שהוא עומד באמצע, ואפילו אם הוא עד נאמן על יחוד השם, זה עדות נורא מאד שהוא נתפס בתוכו.

</div>


## Segment 1604

<div dir="rtl" lang="he">

משפטים נחמדים:

</div>


## Segment 1605

<div dir="rtl" lang="he">

אני משפט ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1606

<div dir="rtl" lang="he">

משפטים: מי אמר למי – אוצרות הפתק

</div>


## Segment 1607

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק!!!! חחחחחחחח

</div>


## Segment 1608

<div dir="rtl" lang="he">

והפתק....

</div>


## Segment 1609

<div dir="rtl" lang="he">

העולם מספרים על הפתק.... אני ראיתי את הפתק!

</div>


## Segment 1610

<div dir="rtl" lang="he">

כולם הודו והמליכו ואמרו שהכל בזכות הפתק!

</div>


## Segment 1611

<div dir="rtl" lang="he">

כמו שנתברכו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, אבל הכל?! - הכל בזכות הפתק!

</div>


## Segment 1612

<div dir="rtl" lang="he">

הוא אמר לו: יפה, יפה מאד [זער זער שין, very very nice /good/beautiful] , הוא אמר לו... נ נח נחמ נחמן מאומן!!!

</div>


## Segment 1613

<div dir="rtl" lang="he">

הוא אמר לו: בסדר, בסדר, בסדר גמור! מאה אחוז... אבל מה עם הפתק?! (זאת אומרת, הכל טוב ויפה... אבל...).

</div>


## Segment 1614

<div dir="rtl" lang="he">

הוא אמר לו... הוא רצה לומר לו...

</div>


## Segment 1615

<div dir="rtl" lang="he">

בעצם, בעצם, בעצם הכל בזכות הפתק.

</div>


## Segment 1616

<div dir="rtl" lang="he">

תפסת מרובה לא תפסת, תפסת נ נח אז איר איז גאונגכפט.

</div>


## Segment 1617

<div dir="rtl" lang="he">

צריכים ללמוד מהפתק, להיות גבור כמו הפתק. הפתק לא אוכלת לא יושנת, כל היום כובשת בשביל רבינו. הפתק צועקת בכל העולם, בכל העולמות, נ נח נחמ נחמן מאומן! הפתק בוערת!!!

</div>


## Segment 1618

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו.... הפתק צוחקת!!! חחחחחחחח.

</div>


## Segment 1619

<div dir="rtl" lang="he">

אי אפשר להשתיק את הפתק, אין הגנה נגד הפתק, אין כיפת ברזל נגד הפתק. אין עצה ואין תבונה נגד הפתק. אין פתרון. לא יעזור שום דבר. אין מה לעשות. שירימו ידים.... ואם מרימים ידים כבר, שירקדו נ נח.

</div>


## Segment 1620

<div dir="rtl" lang="he">

היוצא לפי דבריך. מה שהבנתי מתוך (בין) כותלי דבריך... שבעצם כולם צריכים להיות נ נח.

</div>


## Segment 1621

<div dir="rtl" lang="he">

אור כזה! חידוש כזה! באאאאאאאא! איפה רואים דבר כזה?! אין בכל העולם....

</div>


## Segment 1622

<div dir="rtl" lang="he">

אני רוצה לדעת, איך יכול להיות דבר כזה? סך הכל הפתק (אני ראיתי את הפתק) זה חתיכת נייר קטן. אז בסדר, יש פתק ויש בעל הפתק, אז מה??? אז כולם צריכים להשתגע (להתבטל)?!?! כולם צריכים להיות נחמנים?!?!

</div>


## Segment 1623

<div dir="rtl" lang="he">

איך הרבנים נותנים להפתק להרוס את כל השקר שלהם?! כל הרבנים היו צריכים ל... באמת כך היה, ש. רצה … אז באו והגידו לו איך אתה בא... הלוא הגדול שלכם, ר' משה פיינשטין נתן הסכמה על הפתק, אז חקרו ובדקו ומצאו שאמת נכון הדבר, ר' משה פיינשטיין נתן הסכמה. הסכמה של ר' משה פיינשטיין זה נצחתי ואנצח.

</div>


## Segment 1624

<div dir="rtl" lang="he">

חסר ניירות בעולם?!?!

</div>


## Segment 1625

<div dir="rtl" lang="he">

זה עולה על כל הפלאות של רבינו, חתיכת נייר קטן כובש את כל העולם!!!

</div>


## Segment 1626

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו עם של הפתק! ראוי לנו להיות שמחים וטוב לב! למי רבינו כתב את הפתק, אם לא בשבילנו, היהודים?! זה יתקן גם את הגוים, אבל בשבילנו הוא כתב, אנחנו עם הפתק?!

</div>


## Segment 1627

<div dir="rtl" lang="he">

נו. דברת עם הפתק?! מה הפתק אומר??? ואס זאגט דא פתק?!צריכים לטכס, לקחת עצה מהפתק.

</div>


## Segment 1628

<div dir="rtl" lang="he">

פתאום זה הגיע, הופיע הפתק! לא שאל שאלות, לא בקש רשות, מאף אחד לא בקש רשות. פתאום זה הגיע הפתק, הופיע הפתק! לא שאל שאלות, לא בקש רשות, מאף אחד לא בקש רשות! פתאום הגיע הופיע הפתק, אמר הנני! הנה באתי, מאד היה קשה לי לרדת אליך, אבל באתי להגיד לך כי נהניתי מאד מעבדותיך...

</div>


## Segment 1629

<div dir="rtl" lang="he">

שהפתק תהיה בריא. – אדרבה …

</div>


## Segment 1630

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי פתק עליון שהוא חסדים גדולים ורחמים גמורים ופשוטים שאין בו תרעובת דין כלל.

</div>


## Segment 1631

<div dir="rtl" lang="he">

זכות הפתק יגן עלינו ויגן בעדינו. זכות נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1632

<div dir="rtl" lang="he">

איפה הפתק?!

</div>


## Segment 1633

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי אחר הדברים האלה והפתק כבש את כל העולם. ויהיה שלום ונ נח בכל הארץ, ובכל הגוים נתגדל ונתרומם של השם יתברך. וליהודים היתה …

</div>


## Segment 1634

<div dir="rtl" lang="he">

ויבא.... הפתק!

</div>


## Segment 1635

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי בימי הפתק, הוא הפתק הקדוש המולך בהודו לה' בכל טוב, מאה וארבעים ושמונה מזמירה.

</div>


## Segment 1636

<div dir="rtl" lang="he">

ויהי בימי הפתק הקדוש הוא רבינו הקדוש המולך את סבא ישראל שהודה ולא בוש, שבא ושרים נ נח ברחובות באורות.

</div>


## Segment 1637

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי העם יודעי נ נח, נחמ נחמן מאומן (דניאל ל.)

</div>


## Segment 1638

<div dir="rtl" lang="he">

פעם הוא היה שמח מאד כי הוא היה שיכור מאד, עכשיו הוא מאד מאד שמח, כי הוא מאד מאד נ נח.

</div>


## Segment 1639

<div dir="rtl" lang="he">

פתק שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה, אם כוון לבו יצא.

</div>


## Segment 1640

<div dir="rtl" lang="he">

הקצין...

</div>


## Segment 1641

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק הוא חדש לגמרי, הפתק לא היה, אם זה היה כבר, אז לא היה חדש, הפתק לא היה, הוא חדש, חדש לגמרי.

</div>


## Segment 1642

<div dir="rtl" lang="he">

כל היום הפתק הוא חדש, לא כאילו הוא בא לפני תשעים שנה.

</div>


## Segment 1643

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק – יכולה היא לרחם עליך.

</div>


## Segment 1644

<div dir="rtl" lang="he">

דרכי להודות להשם יתברך תמיד שנתן לנו את הפתק. ועלינו להודות ולהלל לשבח לפאר לרומם לעלה ולקלס..

</div>


## Segment 1645

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק איתנו!!!!!!

</div>


## Segment 1646

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו לא יתומים – נ נח נחמ נחמן מאומן זה הורים!

</div>


## Segment 1647

<div dir="rtl" lang="he">

הגדת הפתק:

</div>


## Segment 1648

<div dir="rtl" lang="he">

אם לא היה הפתק, ח"ו, חלילה, לא עלינו, הס להזכיר.... היינו אנו ובנינו ובני בנינו משעובדים היינו למפורסמים של שקר!

</div>


## Segment 1649

<div dir="rtl" lang="he">

לפיכך אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את הפתק, מצוה עלינו לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן. וכל המרבה לשיר ולרקוד נ נח נחמ נחמן מאומן הרי זה משבח.

</div>


## Segment 1650

<div dir="rtl" lang="he">

מעשה בכמה נ נח שהיו שרים ורוקדים נ נח כל אותו הלילה, עד שבאו בחורי ישיבה ואמר, רבותינו! הגיע זמן של נ נח!!!

</div>


## Segment 1651

<div dir="rtl" lang="he">

סיפורים כאלו אין בכל העולם. מעשיות כאלה אין בכל העולם, רק אצל הנחמנים, הברסלבים יש מעשיות כאלו...

</div>


## Segment 1652

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה אנחנו לא מתנגדים על הפתק... קשה להעלות על הדעת, ח"ו היינו יכולים להיות....

</div>


## Segment 1653

<div dir="rtl" lang="he">

מה חשבת שזה סטנדרד רגיל אורדינר עוד דבר?

</div>


## Segment 1654

<div dir="rtl" lang="he">

עוד לא טעמנו את הפתק, עוד לא ינקנו את החלב של הפתק, עוד נשתה מהיין של הפתק... אז נהיה שמח....

</div>


## Segment 1655

<div dir="rtl" lang="he">

נו... גם אני רוצה להיות נ נח!

</div>


## Segment 1656

<div dir="rtl" lang="he">

אדר א נ נח, אדר א גלח (ח"ו)!

</div>


## Segment 1657

<div dir="rtl" lang="he">

לולא רבינו רחת עלינו, לולא נ נח היית בפח!

</div>


## Segment 1658

<div dir="rtl" lang="he">

נפשינו כצפור נמלטה מפח יוקשים, נשבר הפח – ואנחנו נ נח!

</div>


## Segment 1659

<div dir="rtl" lang="he">

אל תתיאש, רבינו יש!

</div>


## Segment 1660

<div dir="rtl" lang="he">

אל תדאג, רבינו נ נח על הגג!

</div>


## Segment 1661

<div dir="rtl" lang="he">

יכולים להיות שמח, עם רבינו נ נח!

</div>


## Segment 1662

<div dir="rtl" lang="he">

דער רבי אליין איז גיווען נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1663

<div dir="rtl" lang="he">

לפני מאה שנה לא היה נ נח, היית צועק, בועט, בוכה, מרעיש את כל העולם, לא היה עוזר, לא היה נ נח! היית משלם מליון דולר, מליארד דולר, כל הכסף שבעולם, לא, אין, לא היה נ נח!!! ועכשיו ב"ה יש נ נח!!! וזה חנם!

</div>


## Segment 1664

<div dir="rtl" lang="he">

צריכים להסביר להמורות, להמחנכים, זה לא כל כך יפה מה שצועקים עלינו, זה לא בדיוק נותן לנו שכל, אבל כל פעם שאנו זוכים להגיד את השם הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן – כבר יותר חכמים! מקבלים שכל מרבינו!!!

</div>


## Segment 1665

<div dir="rtl" lang="he">

אין חנות שמוכר שכל, שכל זה דבר יקר, בסתמא הייתי מהראשונים לקנות, אבל אין, אין חנות שמוכר שכל, אין איפה להשיג שכל. אבל כל פעם שאנו אומרים נ נח נחמ נחמן מאומן, מקבלים שכל! שוה!!!

</div>


## Segment 1666

<div dir="rtl" lang="he">

אמעל איז גיצילט איז גיגנגין א נ נח, איז איר איז גשטופט א נ נח, איז אוס גיגנגין דער נ נח, קומץ צו יענע נ נח, א בזונדר נ נח – להבדיל...

</div>


## Segment 1667

<div dir="rtl" lang="he">

להתפלל הרבה, להעתר בתפלות לזכות להרבה הרבה ננח, יכולים לזכות להרבה, צמידים של נ נח, חולצה של נ נח, כיפה של נ נח....

</div>


## Segment 1668

<div dir="rtl" lang="he">

הצמיד של נ נח, זה שיא הטכנלג'קא, שיטה מיוחדת, מכניס את הנ נח טיפ טיפ לזרם....

</div>


## Segment 1669

<div dir="rtl" lang="he">

השורה התחתונה – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1670

<div dir="rtl" lang="he">

מוכן ומזומן, בכל עת ובכל זמן: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1671

<div dir="rtl" lang="he">

בשבתך בביתך, הפתק יאיר לך. נ נח יקח אותך, כי רבי נחמן אוהב אותך!!!

</div>


## Segment 1672

<div dir="rtl" lang="he">

נק נק, מי זה? נ נח. כן שמענו אבל מי זה נ נח?

</div>


## Segment 1673

<div dir="rtl" lang="he">

אל תסתיר! שים נ נח יפה על הקיר!

</div>


## Segment 1674

<div dir="rtl" lang="he">

איזהו עשיר? השמח בפתק. איזהו עשיר? הכובש את אומן. ואמירת נ נח נחמ נחמן מאומן כנגד כולם, דברי רבי נחמן. והלכה כרבי נחמן (שמעתי).

</div>


## Segment 1675

<div dir="rtl" lang="he">

יא יא, איך האב גיזאן דפתק... איז א גער ריכטיגע זאך. גאר ליכטיג!!!

</div>


## Segment 1676

<div dir="rtl" lang="he">

הבוחר בתורה … ובנביאי האמת והפתק. (על פי יוסף בן אסתר).

</div>


## Segment 1677

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק צוחקת מתוך גרונו!!! (י.ל.ו.)

</div>


## Segment 1678

<div dir="rtl" lang="he">

הנותן ליעף נ נח!

</div>


## Segment 1679

<div dir="rtl" lang="he">

שלושה שאמרו נ נח כאחד, ויש ביניהם את הפתקא, ראוים הם לשיר נ נח באומן בראש השנה!

</div>


## Segment 1680

A Nanach said makes the klipa/evil dead


## Segment 1681

<div dir="rtl" lang="he">

לא קנאיך אך לא ציונים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1682

<div dir="rtl" lang="he">

אל תשאל עד מתי, אלא: ממתי?! (בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן)

</div>


## Segment 1683

<div dir="rtl" lang="he">

הדף יומי שלנו הוא הפתק!

</div>


## Segment 1684

<div dir="rtl" lang="he">

והבור רק אין בו נ נח, אבל נחשים מפורסמים של שקר יש בו. כמו ששנינו לא עם הארץ נ נח, ולא בור ברסלבר.

</div>


## Segment 1685

<div dir="rtl" lang="he">

בבא קמא – השער הראשון:

</div>


## Segment 1686

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק אינו שן ואין רגל, אינו בור, ואינו קרן... הפתק אשששששששש!!!!! (אברהם ו. ננח)

</div>


## Segment 1687

<div dir="rtl" lang="he">

בבא מצעיא – השער האמצעי:

</div>


## Segment 1688

<div dir="rtl" lang="he">

אלו מצעיאות שלו, הפתק, ואלו חייבים להכריז: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1689

<div dir="rtl" lang="he">

בבא בתרא – השער האחרון:

</div>


## Segment 1690

<div dir="rtl" lang="he">

הפתק זה ה- final solution!!!

</div>


## Segment 1691

<div dir="rtl" lang="he">

השותפין שרצו לעשות נ נח בחצר... מקום שנהגו.

</div>


## Segment 1692

<div dir="rtl" lang="he">

גיטין:

</div>


## Segment 1693

<div dir="rtl" lang="he">

המביא פתק מר' מאיר שעל הים. צריך לומר מאומן נכתב ובנ נח נחתם.

</div>


## Segment 1694

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי מי שבא לכאן עם הפתק בידו.

</div>


## Segment 1695

<div dir="rtl" lang="he">

חסל סידור הפתק כהלכתו, ככל הננח שחתום בו. כאשר זכינו לשיר אותו. כן נזכה לרקוד בו. לשנה הבא ציון רבינו הקדוש בירושלים!

</div>


## Segment 1696

<div dir="rtl" lang="he">

מתן תורה

</div>


## Segment 1697

<div dir="rtl" lang="he">

בסידורים, אחר תפילת שחרית יש שש זכירות, וז"ל כתבו המקובלים לאמר בכל יום שש זכירות, ויהיה מובטח שהוא בן עולם הבא, ע"כ.

</div>


## Segment 1698

<div dir="rtl" lang="he">

הזכירה השניה, זכירת מעמד הר סיני: רק השמר לך ושמר נפשך מאד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני י' אלקיך בחרב (וכו' אשר ילמדון ליראה אתי וכו' ותקרבון ותעמדון תחת ההר, וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל. וידבר ה' אליכם מתוך האש, קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול, ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים), ע"כ.

</div>


## Segment 1699

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ישעיה מח:טז קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדנ"י י-אלקים שלחני ורוחו, ופרש"י ז"ל ומדרש אגדת רבי תנחומא (יתרו יא) פרש, שמעו זאת, תורת מ שה שנאמר בה (דברים ד:מד) זאת התורה (ראה ע"ז ב:), לא מראש דברתי – בסיני, והנביא אומר מעת היותה לאותו דבר שהוא אומר 'שם אני', ולמדנו מכאן שכל הנביאים עמדו בסיני, ועתה שלחני, להנבא אליהם, ע"ש. הרי שורש כל הנבואה ממעמד הר סיני.

</div>


## Segment 1700

<div dir="rtl" lang="he">

מתן תורה הוא למעלה מן הזמן והמקום, כי הש"י הראה שהוא יחיד אין עוד מלבדו.

</div>


## Segment 1701

<div dir="rtl" lang="he">

כל בר דעת יקח דקה כל יום לדמין לעצמו שהוא שומע השני דברות הראשונות, אנכי ולא יהיה, ששמענו מהשם יתברך. יקריא אותם בדעתו כאילו שומע אותם. כי אין זמן, ומה שהשם יתברך השמיע אותם לנו פעם אחת, זה לנצח. (בספר הכשרת אברכים האריך מאד בענין לעשות דמיונות כאלו, ואיני זוכר מה שכתב ואין הספר לפני). ואף על פי שבתוך מסגרת הזמן שאנו נמצאים עיקר הקולות והדיברות לא יהיו אלא בזמן מתן תורתינו (בבחי' והימים האלו נזכרים ונעשים וכו' ולכן קבעו ברכת שהחיינו בזמני תקופות השנה וכו'), וכן העידו ר' לוי יצחק מברדיטשב ורבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן איך שהיו שומעים אז הקולות והברקים, כיון שכתיב (דברים ה:יט) קול גדול ולא יסף, ומתרגמינן ולא פסק, וכן נצטוינו לזכור אותו כל ימינו, בודאי יש גישה לזה בכל יום ובכל עת.

</div>



# Chapter נ'

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/3/

# Chapter נ'

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/3


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אות נ' מרמז ומסמל על נפילה ויאוש, ולכן באשרי שהפסוקים לפי הא"ב מדלגים על נ', ועכ"ז מיד סומכים אותה בס', סומך ה' לכל הנופלים (ברכות דף ד:). ואכן כבר פרשנו במקום אחר, שכן עושים עם נ נח. כי "נח", עם האותיות בגמטריא סמך, והרי נ נח, הוא ענין שמיד סומכים את הנון. אכן עכ"ז צ"ב שהרי כל המשפט והשיר הזה של נ נח נחמ נחמן מאומן, בנוי על הנ', ואיך יתכן שהכל בנוי על הנפילה, מה שבאשרי מדלגים כמעט לגמרי עליה. והנה הרשב"א (ח"א מט) הקשה על הגמרא הנ"ל שהרי מצינו דברים לא טובים בשאר אותיות, והצל"ח הוסיף למה לא יש הקפדה בשאר המזמורים לדלג על הנון. ובעל הנתיבות משפט (שהנני מיוחס אליו) ביאר בספרו אמת ליעקב, שבסוף כל ספר בתהלים נאמר אשרי כנגד אחד הגאולות, ומזמור תהלה לדוד נאמר על גאולה העתידה, ולכן נאמר בשבחים שבתחילתו וסופו "לעולם ועד" לומר שאין אחריה מפלה אחרת, ולפיכך רק בו לא הוזכר פסוק באות נ' המרמזת לנפילה בלי תקומה. והנה כל זה שייך רק עד שיתגלה הקימה, וכיון שנ נח, הוא השיר חדש שמעורר וומקים את הגאולה, ודאי ראוי לו להתחיל מהנפילה ולעלות (וכמו שניסן, חודש הגאולה, מתחיל עם נון כמש"כ במקומו).

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

נביא אמת: האותיות נאמ"ת, בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ונשאר אותיות אב"י ר"ת ישראל בער אודסר.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

נדבות הוי"ה עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

נהמא דכסופא:

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

בספר ניצוצי שמשון, ליקוטים עמ' רנד, וקודם שנברא העולם היו רחמים פשוטים גמורים, כענין עולם המלאכים שנבראו ברחמים. וכולו היה חסד ורצון. אך באשר ראה הקב"ה לזכות את האדם ולהביאו למחצב יותר קדוש מאשר שורש ממנו, וזה בעבור עבדו באמת את ה' ולאהבה אותו, ועל ידי כך יזכה למתן שכר. ואם כן כשיהיה כולו רחמים לית עונש ושכר, כי העולם ומלואו היו נוהגים כמנהגם בטבע רחמים גמורים, והיו עושין רצון קונם בלי צוואת מה, כי כן יסודם. (וזה ענין (ב"ק פח.) גדול המצווה ועושה [ממי שאינו מצווה ועושה] וכו'). ועל כן רצה הקב"ה לזכותם ולברא במדת הדין, ועל ידה יזכו לשכר גדול חפץ צורם וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מעולם למדנו (ירושלמי ערלה א:ג, הובא בדעת תבונות יח) מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה, וכפי מה שכתב בספר מגיד מישרים פרשת בראשית ז"ל דנשמתין עד לא אתו לעלמא דמו למאן דאכיל נהמא דמלכא בלא פולחנא ומשום דא אמרו נוח לו לאדם שנברא כלומר דנשמתן מיכספן מגרמייהו למיכל נהמא דמלכא בלא פולחנא ומשום הכי מתאוות למיתי לעלמא ונוח להם להבראות כדי למיפק מההוא כיסופא בעי למיתי להאי עלמא למתעסק בתורה ובמצות לעבדה ולשמה ויכלון נהמא בלא כיסופא, עכ"ל – והמשיך ז"ל ותו דנשמתן דעסקי בתורה ובמצות כד נפקין מהאי עלמא סלקין בדרגין עילאין ממאי דהויין בקדמייתא דהא אינון חצובות מתחת כסא הכבוד, ובתר הכי מתעלין בצרור החיים את ה' אלקיך, ע"כ.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

והרי ר' שמשון, לא נקט הטעם של נהמא דכיסופא, ותפס שגם לפני שנברא העולם על כרחך הנשמות עובדות את השם יתברך, והרווח והצורך בעולם הזה הוא רק כאילו כפי ההמשך של דברי המ"מ כדי שיזכו לעשות מתוך צוואה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לעיין בזה, דהרי חז"ל אמרו שאדם הראשון לא היה לו אלא מצוה אחת, ומבואר בספר אדיר במרום שלולא החטא, התרי"ג מצוות היו מתקיימין על ידי הבהמות, ואם כן לכאורה הנשמות קודם שנברא העולם לא היה להם מצוה קיומית אלא בהא גופא – להנות מזיו השכינה (ויותר ממה שהעגל רוצה לינק וכו'), והרי לפי זה על כרחך אין שייך כלל המושג של נהמא דכיסופא, כי עצם הדבר שיונקים ממנו יתברך הוא בחי' קיום מצוה ואין בו בושה.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

נהר דינור. דינור ראשי תיבות רבי נחמן וישראל דוב. ואכן במדרש רבה, איכה רבתי פרשה ג' מדמה אותו להירדן, אותיות דין כאותיות דין. וע"ש נטר הוינא בבית פעור והדין ירדנא כמה דמהלך ביממא כך מהלך בליליא. ועוד שם ז"ל ומנין אותו נהר דינור נפיק, אמר ליה מן זיעתהון דחיותא ממה דטעונין בכורסיא (ובעשרה מאמרות מבואר – שכסא הכבוד מכביד עליהם בעת רעה, כי אמנם בעת רצון הוא נושא את נושאיו ואין לחיות עמל ויגיעה, לפיכך נהר דינור הנמשך מזיעתן יחול על ראש רשעים הגורמים להם כן), ע"כ. ועיין רש"י בישעיה על הפסוק וסוכה תהיה לצל וגו' (ד:ו) מזרם ז"ל אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיה כג), במסכת חגיגה, ע"כ. ובמסכת חגיגה יג: ור' ירמיה בר אבא אמר אלף אלפין ישמשוניה לנהר דינור, שנאמר (דניאל ז:י) נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון, מהכין נפיק, מזיעתן של חיות, ולהיכן שפיך, אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב על ראש רשעים שעל התתקע"ד דורות) וכו'. ובדף יד שם ז"ל אמר ליה שמואל לחייא בר רב בר אריא תא אימא לך מילתא מהני מילי מעליותא דהוה אמר אבוך, כל יומא ויומא נבראין מלאכי השרת מנהר דינור ואמרי שירה ובטלי שנאמר (איכה ג:כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך ופליגא דר' שמאול בר נחמני (שהוא אומר שמלאכים נבראים בדבור המקום ולא מנהר דינור – תוספות) וכו', ע"כ. ובמסכת ברכות נח: עוקצא של מזל עקרב מנח בנהר דינור שמתשת כח העקרב. ובפירוש רבינו חננאל סוף מסכת ברכות (נג:) ז"ל אמר הקב"ה לישראל כשם שאני קדוש ומשרתי שברקיע מטהרין וטובלין בנהר דינור לבקרים כשיבואו לקלסני, כך אתם, כשתבואו לקלסני תהיו קדושים וטהורים ונקיים בגופכם, עכ"ל.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חסד לאברהם: וסוד אש גיהנם, הוא כי החיות שהם מיכא"ל גברי"אל אורי"אל רפא"ל, וכל חיילי הקדושה שתחת ממשלתן הם יונקים הדין ואש הגבורה מלמעלה, וקיומם באש שהם מן האש, ומזונם אש, ומתמציתם דהיינו השמרים הדין הנשפע לחיצונים נעשה נהר דינור, שהם כחות הדין משתלשלים אלו מאלו עד יתקרב אל הסתר פנים מקום שאינם קדושים, שאין אור הקדושה שופע עליהם, ואלו הם יצר הרע וגיהנם, והצדיקים טובלים בנהר דינור ולא בעומקו בסוד שאול ותחתיות וכיוצא, אלא בסוד כניסתם לקודש עוברים דרך שם לטבילה הנזכר, ואינם מצטערים אלא כשיעור הנאתם מן הגשמי, והיינו אומר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע וגו', אמנם הרשעים מפני דבקותם ברשע ועול וחמס אין בנפש וכו' ע"ש. ועוד כז"ל וכן פירשו בפ' בלק בעובדא דינוקא, שהיו תופסין בו הכרובים ולהט החרב שומרי דרך עץ החיים, הוא סוד הכניסה דרך ההיכלות אל ג"ע העליון. וסוד להט החרב, היינו סוד נהר דינור שטובלות הנשמות, כדפי' בהיכלות פקודי, ע"כ ומזכירו עוד שהוא בסוד הגבורות הנכלל בקדושה והתפשטות חרון אף. ובעשרה מאמרות מבואר שנהר דינור עובר בגיהנם עליון.

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עץ הדעת טוב – והוציא את הדשין אל מחוץ למחנה אשר הוא מחוץ לנהר דינור הסובב מחנה שכינה כנודע. ועוד שם ז"ל אש המלאכים הוא למטה מאש השכינה שהוא אש תוכלת שאר כל האשים. וכמ"ש בספר הזוהר פרשת צו כי כשהקב"ה רוצה להפיל שר איזה אומה מעבירה בנהר דינור אש אוכלה ונשרף שם ובזה יובן איך גם המלאכים נשרפים עם היות שהם רוחניים.

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר פרי עץ חיים כז"ל וצריך הכנה גדולה שתעלה נשמתו למעלה בלילה, שהרי מלאך הבא בשליחות לעולם הזה, כשחוזר צריך לטבול בנהר דינור שס"ה טבילות כמנין ימות החמה, וז"ס עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, ר"ל עובר באש לוהט של נהר דנור, המלהטת אותן כדי שיעלו, ואשרי הצדיקים שעם היותן עה"ז, ישבחם להקב"ה, ע"כ.

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

במעשה הלחם, ולא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן וכו' וכו' שקודם אכילת המן היו מתענים ביום שלפניו כדי למרק אכילה שבמעיהם וכו' ולקח איין נעמיניש ולא היתה לו רחמנות על עצמו וכו' ושלשל אותו הרבה מאד עד שיצאה היציאה כמו שנכנס. אחרי כן התחיל להצטער מאוד על דם התמצית שנשאר בו עדיין בין המאכלים מכבר, כי כשמתענים נמתמרק גם דם התמצית. ונצטער על זה ונתיגע מאוד על זה וכו' וכו' ובא אצלו עוד פעם זקנו ואמר לו אתה מצטער על דם התמצית, בא עמי ואוליכך אל הנהר דינור ותפטור גם את דם התמצית. והלך עמו. בדרך ראה כמה חידושים נפלאים, כשבא לשם אל הנהר דינור ונכנס לתוכו היה סבור שלא ישאר ממנו אפילו איבר אחד, ואחרי כן טבל שם ויצא בשלום, כשיצא משם ראה עולם חדש והקיץ, ע"ש.

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

בשם האדמו"ר ישראל מרוז'ין האדם צריך ג' דברים, א' לטבול בנהר דינור בעוד שהוא שוכב במטה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אנחנו בעוה"ר רחוקים מאד מהשגה זו. אכן נראה לע"ד שעם כל זה יש לצייר במחשבתו כאילו. וחלק מזה הוא לקרב למחשבה מה ענין האש ולכאורה האש כולל ענין שכל גבוה מהירה וחזקה (כמו שרבינו כתב בלק"מ שמהירת תנועת המחשבה מוליד חום), וענף מזה הוא אש הבושה, כי השכל הוא המוכיח הגדול ומתביישים ממנו (וע' מש"כ בערך בושה). ויש לשים לב על התוצאה – להתחזק בדעתך שמכאן ואילך כמה מרוכז, טהר ודבוק אתה בהש"י.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

ניגון

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

אוצר אגדות החסידים, עמוד 42 ז. גוטמן, מנחם:

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

ויביאם אל גבול קדשו. חסידי ברסלב סיפרו לרבי נחמן מנסיעתו של הרב מברדיצוב ליאסי, ואיך שאסף שם ממון הרבה.

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

האמינו לי שניגון טוב מארץ ישראל טוב מכל ממון שבעולם, ע"כ.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

נס - ניסים

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך מפרסמים של שקר. וע' בערך חנוכה קצת בענין פרסומי ניסא. ועיין בערך אמירת נ נח – רואים נסים וכו'. ועיין ערך טבע.

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נס, מבואר בספר אדיר במרום (עמ' תסד) שהוא ענין שהס' סומכת את הנ' ע"ש. ארבעה פעמים נ"ס – לכל הצדדים (בגמטריא אמת, שהוא באמת נס ומופת, שהאמת מעיד על אמיתותו), ועוד ן' – שכבר עומדת לבד בלי סמיכה, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

נסיונות

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ על הברכה ראשונה של שמונה עשרה.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

נלע"ד שכמה פעמים הנסיון בא להוציא את אותו בחי' של היצר הרע להיות מיצר רק מבחוץ, כידוע שלפני חטא עץ הדעת הנחש היה מפתה רק מבחוץ, ואחר החטא היצר הרע מיצר מבפנים.

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים בשעת נסיון, האדם כבר מחליט להתיאש ולעבור העבירה, ומה שמציל אותו, להתגבר לנצח יצרו, כי עושה כן בשביל עם ישראל, כי מצד עצמו הוא כבר היה מוכן לוותר על הטוב הנצחי שלו עבור אותו רווח זמני, אבל בשביל טובת עם ישראל הוא לא יוותר. אכן בעקידת יצחק הנסיון אדרבה הנסיון היה שכאילו בא להשמיד עם ישראל.

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

בעידן ריתחא

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

איתא במסכת ברכות (דף סג.) דרש בר קפרא איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה {משלי ג-ו} בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך אמר רבא אפילו לדבר עבירה . ופרש"י ז"ל בכל דרכיך, אפילו לעבור עבירה, עכ"ל (והנה חבר אחד, עופיר ל. נ”י העיר שראשי תיבות בכל דרכיך דעהו הם ר”ת בדד, וע' תפלה קנב לרמח”ל שבד”ד הוא בחי' עשר קלפות, הרי שאפילו בעשרה כתרא דטומאה צריכים לדעת את ה”י). והנה בפשטות רבא מדבר על עבירה לשמה, אבל לכאורה יש בדבריו גם כן להורות שיש לדעת איך לעבור עבירה בכלל (וגם זו שעבירה שנעשה מחמת אונס שהיה אי אפשר לכייף את ייצריה, לכאורה זה גופא עבירה לשמה, ויש לדון בזה, ונפקא מינה לכאו' בענין אם יצטרך לעשות תשובה, ואכמ”ל).

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו במסכת קידושין (מ.) אמר רבי אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא איני והתניא כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם מה היא רבה אומר זה המסתכל בקשת רב יוסף אומר זה העובר עבירה בסתר לא קשיא הא דמצי כייף ליצריה והא דלא מצי כייף ליצריה, ע"ש. ובפשטות, וכן לפי פרש"י רבי אלעאי אומר שיש לפעמים מצבים תקיפות היצר הרע דאי אפשר להנצחו, ואז יש הלכה שבכגון דא על כל פנים צריך להקפיד לעשות את העבירה בצנעא ובצורה של ילבש שחורים. וכן למשל הריטב"א כותב בפירוש שכך מוכח. אלא שהר"ח ועוד קצת ראשונים דוחקים את המשמעות ומפרשים שעל ידי שיעשה כל זה בסוף ימלט מלעשות את העבירה (ועיין בקידושין דף פ: שרבנן סברי כרבי יצחק שאפילו בשעת אנינותו של אדם יצרו מתגבר עליו, ורק אבא שאול סבר בשעת אנינות תביר יצריה). ובמאירי כתב שלא יכול לעשות עבירה ממש אלא מעשה מכוער. [ואולי יש לפרש שמרמז שעל האדם לילך לישון, כי בלי קריאת שמע האדם ההולך לישון מלביש את נפשו במלבושים שחורים, והולך למקום שאין מכירים אותו, ואז ממילא יהיה נעשה בו מה שיעשה, אבל בבחי' מקרה בלי ידיעה, ודוק].

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ובפשטות היה נראה שדעת רבינו ברור מללו בלקוטי מוהר"ן (תנינא קי) ז"ל שמעתי שאיש אחד שאל אותו: כיצד הוא הבחירה השיב לו בפשיטות שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה – עושה, ואם אינו רוצה – אינו עושה. ורשמתי זאת, כי הוא דבר נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מרגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה הם שאין להם בחירה ח"ו, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה, והבן הדברים מאד, עכ"ל. ולפי זה מוכרח לפרש את הגמרא שאדם שרואה שהוא נוטה לעשות רע, יש לו עצה להתגבר ולבחור בטוב, אע"פ שבאמת אפילו בלי העצה הזו האדם היה בידו לעמוד בנסיון, או שזה הבחירה שלו לקחת את עצת הגמרא שעל ידו ימלט נפשו מעשות רע (וזה קשה לפרש ככה, כי מה יהיה אם אדם שאי אפשר לו לקיים את העצה, יצא לפי זה שאין לו את הבחירה, ויש לדחות ואכמ"ל). אכן באמת אפילו להמפרשים שיתכן שהאדם לא יכול לכוף את ייצריה חייבים לומר שיש להאדם בחירה, ובחירה זה כמו שגילה רבינו ז"ל, אז על כרחך צריכים לומר שאפילו שיש בחירה כנ"ל יתכן שלא יהיה ביכולתו לכייף את יצרו, וזה לא יהיה נקודת הבחירה שלו אם לעשות את המעשה או לו, אלא נקודת הבחירה שלו יהיה איך להמתמודד עם המעשה, וככל מה שאנו מבארים פה בעזה"י. וכן ע' בחיי מוהר"ן (קצ"ז) שעיקר הבחירה זה רק במה שלא מצוה בפירוש ע"ש, ולפי זה מה שהאדם יודע בפירוש עליו לעשות, ואם הוא מוכרח מיוצרו לעשות משהו, יתכן שזה לא בכלל עיקר הבחירה כנ"ל.

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

וע' במסכת עבודה זרה דף ד: וא"ר יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר מי תן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וגו' והיינו דא"ר יוחנן וכו' עיין שם. ובפרש"י כז"ל כלומר גבורים ושליטים ביצר היו, ולא הי' ראוי' להתגבר יצרם עליהן, אלא גזירת מלך היתה לשלוט בם כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה, שאם יאמר החוטא לא אשוב שלא יקבלני, אומרים לו צא ולמד ממעשה העגל שכפרו ונתקבלו בשתובה, ע"כ. [ועיין בפירוש מאורי אש על תנא דבי אליהו רבא ב:יז שפירש שאין זה שהשם יתברך הכריחו, אלא כיון שאלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו, והקב"ה לא עזרו, ממילא התגבר יצרו עליו ר"ל].

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשער הגלגולים (הקדמה לח עמ' קכז ד"ה גם א"ל) שכתוב שם על ר' חיים ויטאל שנכשל בחטא ובהכרח שהיה מוציא קרי לבטלה מחמת שנקשר על ידי כישוף ט' חדשים. ומשמע שזה היה לגמרי בעל כרחו בלי שום בחירה. וע"ש (עמוד קסא טור ב) שכז"ל וא"ל מורי ז"ל כי גם אני להיות שנשמתי בתכלית הגדולה והקדושה, הניחני הקב"ה ביד היצה"ר שלי, שאלולי גודל נשמתי היה היצה"ר שלי יכול לאבדני ח"ו מן העולם, לכן אין עונותי שקולים א' מני אלף, כמו לאנשים אחרים, כי נסתלקה מהם בחירתם, לסבת חולשת נפשם. אמנם אני שעומד עתה בתחלת נקיון, אין עונותי נחשבים לכלום בפני עונות אחרים, כי זו היא הפעם הא' שיצאתי מן הקליפות ובאתי לעולם וכו' עכ"ל וע”ע שם ז”ל הקב”ה מניחו ביד יצה”ר להרבות שכרו לראותו שנשמתו גדולה ולא יוכל הרע עמו, וכן אפילו שיעשה איזה דבר אשר לא טוב, לא אשם בזה ע”ש כדה”ק. והרי מבואר מאידך גיסא שהרבה לוקח מהם הבחירה לעשות רע. ואילו מי שבאמת יש לו בחירה לעשות את הרע, יהיה לו בזה נסיון כל כך גדול ובפרט מחמת שבסתמא יהיה מוקף מהקליפות, עד כדי כך שכמעט מן ההכרח שיחטא, ולא יחשב לו כל כך לעון כמבואר שם באריכות [וע"ע ביחזקאל (ב:כה-ו) וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם, ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני ה'. ופרש"י ז"ל חקים לא טובים, מסרתים ביד יצרם להכשילם במתנותם, מתנות שחקקתי להם לקדש כל בכור לי, מסרתים ביד יצרם להעבירם למולך, עכ"ל. וע"ע בדברי אליהו הנביא (מלכים א:יח:לז) ואתה הסבת את לבם אחרנית. ובשמואל (א:ב:כה) ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ ה' להמיתם. וכן האריכו המפרשים במה שהשם יתברך קיים לכבד את לב פרעה. וע"ע בבבא בתרא (קסד:) אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום, ובמהרש"א שם, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בלקוטי הלכות (או"ח הלכות ברכות הריח ד:ב,ג) שמסביר איך שלפעמים רק ע"י שהאדם ר"ל עובר עבירות ונופל מאד רק על ידי זה הוא מתעורר לעשות תשובה ע"ש, והביא מרבינו ז"ל וכן שמעתי מרבינו ז"ל שלפעמים עבירה מביאה את האדם לידי תשובה, היינו ע"י שנלכד באיזה עבירה גדולה ר"ל, עי"ז נתמרמר לבו ונתעורר בתשובה עד שנעשה בעל תשובה גמור ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי עצות, התחזקות לז, ובשביל זה מניח השם יתברך היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם וכו' אף על פי שעל ידי התפשטותו והתגברותו כל כך הוא מביא את האדם למה שמביא לכמה עוונות ופגמים גדולים, אף על פי כן הכל כדאי אצלו יתברך בשביל התנועה טובה, מה שבתקף התגברותו של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח ממנו וכו' עיין שם. ולכאורה הוא ענין המשל שבסוף ספר שבחי הר"ן – להשלישי מגיע שכר יותר מלכם, כי כבר נתפס במצודתם וכו' עיין שם.]

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים בודאי יש שיטות חשובות בראשונים שפירשו בפשטות כנ"ל, שיתכן לפעמים מצב שהיצר יתקף בתקיפות כזה שאי אפשר לעמוד נגדו רחמנא ליצלן, ובכהאי גוונא יש הלכות איך לעבור את העבירה. [ואפילו שהיה מוכרח בעל כרחו יצטרך אחר כך לעשות תשובה (ואין הכרח ממש"כ הריטב"א ונמקוטי יוסף במועד קטן דף יז שההוא צורבא מרבנן שעשה כר' וענין התשובה נבאר בעזה"י]. וכל שכן מי שיבוא לעשות עבירה ממש, בלי שום התירא, ראוי מאד לעיין בהלכות אלו.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן בעזה"י הנני רוצה לעיין בהלכות האלו של הרגע אחרונה, מה יכולים לעשות ומה צריכים לעשות. ובעזה"י יבואר הלכות עשיית עבירה, שהוא איך לעשות את העבירה, והלכות רתיחת הדמים, והוא עצות הלכה למעשה למי שממש עומד להכנע להתגברות היצר הרע ר"ל שעל ידם אולי עוד יצלח להמלט בעזה"י.

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות עשיית עבירה

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

א. אסור לעשות שום עבירה בין במעשה בין בדיבור ובין במחשבה, וכל העובר עבירה, אפילו בחדרי חדרים מחלל את השם ח"ו וגם ענוש יענש. אלא שיש לפעמים שחייבים לעשות עבירה וכגון להציל נפש בישראל שאז העבירה הותרה לגמרי וכמבואר במקומו. ולפי פשטות הגמרא (קדושין מ.) וכדעת כמה ראשונים, לפעמים בלית ברירה האדם לא יכול לעמוד נגד יצרו הרע ובעל כרחו יוכרח לעשות עבירה, ובודאי לא הותרה העבירה בשורשו, ולפי דעה אחד (נמוקי יוסף מועד קטן יז. וע' בריטב”א שם שכתב “מתנחם” ואכמ”ל) חטא ועונש על העבירה עדיין יש רק שאינו עובר על חילול השם ולכן בתנאים שיבארו לקמן ב"ה יוכל לעשות מה שמוכרח.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

ב. האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא ח:ט). ופרש בגמרא (יומא פז.) שזה דייקא ככפל הלשון, שעבר ושנה בעבירה, דאז נעשה לו כהיתר, אבל בפעם אחת שפיר מספיקין בידו [וצ”ע עם הפעם שניה צריך להיות באותו עבירה, או אפילו שום עבירה בעלמא כבר מראה שנעשה לו כהיתר באופן שהוא מקבל לעשות אח”כ תשובה]. וכן אפילו במה שאין מספיקין בידו לעשות תשובה בודאי עדיין יש יכולת לעשות תשובה, וחייב לעשות תשובה, ואין לו ברירה רק לעשות תשובה, אלא שיהיה הרבה יותר קשה. ואין החוטא מחמת אונס יצרו שדעתו בודאי לעשות תשובה לאחר שישתחרר מתוקפיה של היצר, בכלל הלכה זו של האומר אחטא ואשוב, שהכוונה בהאומר אחטא ואשוב שהשתא מרצון דנפשיה יהנה מהעבירה בלי דאגה כי לאחר זמן הוא יעשה תיקון על זה, ואילו האנוס מיצרו אינו רוצה כלל לעשות את העבירה עכשיו ונוסף לזה הוא גם מצפה לעשות כבר תשובה על אונס מעשיו. ובכהאי גוונא כל מה שהאנוס יחשוב לעשות תשובה יעזור לו ויקל מהעבירה ככל המבואר פה.

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

ג. קודם שבאים לעשות את העבירה, מדינא של הגמרא עליו ללבוש בגדים שחורים ולהתעטף בבגדים שחורים, ויש בזה כמה טעמים שבהם נפקא מינה להלכה.

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

טעם א' כי בלבישת השחורים יכנע לבבו הערל, וימנע מלעשות את העבירה. והנה לפי טעם זה, היום שקיימא לן שעיקר רוח השטות לעבור דבר ה' היא על ידי עצבות (ובאמת זה היה המציאות גם מאז, אלא ששם הציעו המפרשים מדובר שעל ידי רוב הוללות בא לחמוד איזה עבירה), ובלבישת השחורים עלול רק לירד יותר לעצבות, לכאו' צריכים קודם כל להשתדל להתחזק מאד בשמחה, להשתדל לשיר ולרקוד (אכן ע' מש”כ טעם ה' בס”ד), אמנם אם נפל כל כך שהוא כבר לא מוכן לנסות לשמח את עצמו, אז בודאי עליו לקיים דינו של הגמרא, כי אפילו אם העצבות גופא גרם ליה ליפול ברע, הגמרא אומרת שאם יעשה מעשה אבלות של לבישת השחורים יתכן שיכנע לבבו.

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן לפרש שיזכור יום המיתה, הכוונה לא סתם לזכרון בעלמא, אלא ממש להטעים להגוף שירגיש צער ממש, ולפי זה יש להבין עוד כמה טעמים בעצה זו, גם להסיח דעת מהיצר מרוב שהדעת תפוס בהצער, ועד"ז יכול להמלט אפילו כאשר כבר התחיל ליפול בידי העבירה ממש, ואכמ"ל. ושוב מצאתי ת"ל גמרא מפורשת (שבת נה:) איך שראובן מנע את עצמו מלחטוא: זכרת עונשו של דבר, חלית עצמך חולי גדול – פרש"י ז"ל להתאפק לכבוש יצרך ע"כ, פירשת מלחטוא, ע"כ. ועיין בזוהר (חק לישראל פ' ראה יום א), שואלת הלוא הס"א היא גופא המלאך המות ואיך הזכרת יום המיתה ישבר אותה, אלא שהוא כדי לשבר לב האדם עיין שם, ועל פי דרכינו יש להעמיק, כי בהיות ששורה הס"א התיקון הכי גדול שישלוט באופן המועיל.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בזוהר (פרשת מצורע נה. – חק לישראל ג' שופטים) שכאשר האדם או הבית טמא, אז הרוח טומאה מעוררת ומזמין טומאה יתירה, ואז מעבירים את שניהם, ע"ש. ואם כן, על האדם להתחכם, כאשר מתגברת עליו רוח טומאה, להאכילה מדילה גופא.

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

טעם ב' שלא יכירו אותו, ועל ידי זה חושך מהחילול השם (כנראה שעל ידי זה שאין בעלים ידועים על העבירה יש הרבה פחות חילול השם, וצ"ע).

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

טעם ג' כדי שיהיה נראה בזוי ואחרים שיראו אותו לא ירצו ללמוד לעשות כמוהו.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

טעם ד' להנות הכי פחות מהעבירה. ודבר זה מבואר בכמה מקומות בספרי ברסלב.

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בשיח שרפי קודש (ב:לח, ד:תרכו, וע”ש ו:שכג) אָמַר רַבֵּנוּ: "אוֹמְרִים הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה: אֶחָד, שֶׁאוֹכֵל חֲזִיר לְכָל הַפָּחוֹת, שֶׁיִּזַּל שׁוּמָן הַחֲזִיר עַל זְקָנוֹ... וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת לֹא יִזַּל עַל הַזָּקָן... "דִּי וֶועלְט זָאגְט אַז אֵיינֶער עֶסְט שׁוֹין חֲזִיר זָאל אִים חָאטְשׁ רִינֶען אוֹיף דִּי בָּארְד... אוּן אִיךְ זָאג, זָאל חָאטְשׁ נִישְׁט רִינֶען אוֹיף דִּי בָּארְד..." כְּאוֹמֵר, שֶׁהָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה רַע, אַל יִהְיֶה צָבוּעַ וְיַסְתִּיר מַעֲשָׂיו, אֶלָּא טוֹב שֶׁיְגַלֶּה וְיִרְאוּ הַכֹּל אֶת נִכְלוּתוֹ, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת יִתְבַּיֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו הַמְגֻנִּים, וְלֹא יְגַלֶּה מַעֲשָׂיו בָּרַבִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁכַּוָּנַת הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמּוֹנֵעַ הָאָדָם עַצְמוֹ מִלַּעֲשׂוֹת רַע בְּעֵת חֶטְאוֹ אֲפִלּוּ מְעַט זֶה גַּם הוּא טוֹב. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת לֹא יִזַּל מִשּׁוּמְנוֹ עַל זְקָנוֹ. [עיין במסכת סנהדרין (כו:) עדיפות אפילו בבעל עבירה שעל כל פנים חושב שהוא עושה מצוה או שמקבל עונש על מעשיו].

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

באבי הנחל א:ח (וכן בשיח שרפי קודש א:תקיח) רבנו אמר שלושה דברים פעלתי אצל השם יתברך: ב) אֵיין עֲבֵרָה וֶועט אַייךְ קְרֶענְקֶען, עֶס וֶועט אַייךְ שׁוֹין נִיט בַּאקוּמֶען. אֲפִלּוּ אִיהר וֶועט טָאהן וֶועט דָאס זַיין אָהן הֶענט אוּן אָהן פִיס (עֲבֵרָה תַּעֲלֶה לָכֶם בְּיִסּוּרִים, לֹא תִּגְרֹם לָכֶם שׁוּב נַחַת רוּחַ. אֲפִלּוּ תַּעֲשׂוּ עֲבֵרָה, תְּהֵא בְּלִי יָדַיִם וּבְלִי רַגְלַיִם). [ועיין בליקוטי מוהר"ן רעד – דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן וכו' כי הנקדה הקדושה של קדושת ישראל שיש עדין בתוכם וכו' היא מבלבלת אותם, ומביאה בהם הרהורי תשובה וכו' ומחמת זה אין להם תענוג מהעברות והתאוות שלהם וכו' עיין שם].

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי הטעם הזה, וכן לפי הטעם הראשון, אפילו אם ח"ו עבר את עבירה, לא ימהר לעברו שנית מחמת המרירות יתירה שהתנהג בה. ובאמת לפי כל הטעמים יש בזה משום מניעה לעבור שנית, כי על ידי שהוא טרח אפילו בעשיית העברה של לפרוק עול לגמרי, ימצא בעצמו נקודה טובה שעליה הוא יכול לבנות תקוה להוושע לגמרי בעזה"י.

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר תולדות יעקב יוסף פרשת כי תצא שפירש בענין עבירה לשמה שאי אפשר אלא בתנאי שאינו מתהניא מהעבירה רק אדרבה מתבייש מהעבירה שהיא רעה אצלו ע"ש, ונראה שאפילו מי שאינו בא אלא מכח אונס יצרו, כל מה שהוא ממעט בהנאה ומתבייש ממנה, הרי זה מקרב מעשיו להיות בחי' עבירה לשמה, כי עכ"פ גם אונס היצר זה בא מהשם יתברך, אלא שעליו מוטל להתגבר, אז כל מה שהוא כופה יצרו כנ"ל, הרי מקרב מעשיו לקיים רצון השם יתברך על צד היותר טוב, ככל מה שהוא מצליח.

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

ותדע שאפילו צדיקים גדולים שקבלו מן השמים לעשות עבירה לשמה, עשו כן במסירת נפש, כי אפילו מצוה, לאחר חטא אדם הראשון, כמעט אי אפשר לעשות לגמרי במאה אחוז לשם שמים (ויפה פירש השירת דוד שלכן פינחס זכה לברית שלום של אליהו הנביא, כי הוא כוון במאה אחוז, שזה בחי' קודם החטא הראשון שנקנסה מיתה), וכל שכן אי אפשר לעשות עבירה נקי לשם שמים, והצדיקים האלו ידעו את זה, ואם כל זה מסרו נפשם לעשות את העבירה שהיתה נדרשת מהן. ולפי זה עבירה לשמה גם כן על פי רוב אינו לגמרי נקי לשם שמים, ועל כן שפיר יש מקום ללמוד ממנו לזה שבא מחמת אונס יצרו להשתדל כנ"ל, לקרב מעשיו לשם שמים.

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

טעם ה' נראה לעניות דעתי, שהגברת התאוה על האדם הוא סימן שיש עליו דינים קשים, והנה האדם צריך להיות תמיד בשמחה אפילו בתשעה באב, אלא כמו בתשעה באב צריכים להתנהג כפי הדינים השרוים בעולם, וצריכים להתאבל, וכיון שהאדם נוהג כראוי לפי השראה מלמעלה בודאי ראוי לו להיות שמח (וע' חגיגה דף ה: עוז וחדוה במקומו, לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי – וע”ע שם ריש דף יג, ונחלקו הראשונים באיזה ואכמ"ל), ועצבות הוא ממש הס"א וסכנה גדולה כידוע מהזוהר ומהאריז"ל והבעש"ט ורבינו הקדוש, והשער והפתח לכל הקדושה הוא השמחה, ועל כן זה שרואה שיצרו מתגבר עליו, צריך להתנהג כפי השראת הדינים עליו, וליתן להם חלקם, וילבש שחורים ואפילו יגלה את עצמו למקום שאין מכירים אותו, ועל ידי זה בעזה"י הוא ישתחרר בפנימיות מהדינים ואז עליו להתחזק להיות בשמחה. וכן נראה לעניות דעתי נכון ועיקר לפי דעת רבינו הקדוש (ומה שלא מצאתי מפורש כזה בראשונים, נראה מפני שהוא טעם פנימי, שעוד בתקופתם לא היו מורים הלכה כפנימיות כידוע, אבל מזמן האריז”ל כבר התחילו לנהוג הלכה כפנימיות).

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי שאולי כוונתי בזה להבעל שם טוב, עיין בספר כתר שם טוב, ריש חלק שני (אות רמט) בפירוש המדרש ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים ויהי בקר אלה מעשיהם של צדיקים ואיני יודע באיזה מהם חפץ, כשהוא אומר וירא אלקים את האור כי טוב וכו' והוא תמוה וכו' אמנם כשנתגברה חולי המרה שחורה על ידי עצבות וסיגופים וכיוצא אז צריך לאחוז במדת הרשעים לאכול ולשתות ולשמוח להסיר החולי הנ"ל. ולפעמים כשרואה שיצר הרע מתגבר בו ילבש שחורים ועצבות. וכל זה צריך לשקול במאזני שכלו, ע"ש כל דבריו הקדושים.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בפרשת וישב עה"פ ויהי יוסף יפה תאר (לט:ו) שרש"י כתב שהנסיון של אשת פוטיפר היה מחמת שהיה עוסק ביופי כאשר יעקב אביו היה מתאבל, וכאשר נראה לו דמות דיוקנו של אביו, הרי הבין בצערו של אביו והשתתף בצערו וינס החוצה, ונמלט מהנסיון.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

ג:ב בכלל הענין של ילבוש שחורים, הוא לבחור הדרך הפחות שאפשר, וכמו שתראה לקמן אות ד' הענין למעט באיסורא, כן ימעט בכל ענין. למשל אם יש לו שני סוגי בגדים שחורים, יבחור הגרועים. אם הולך להסתכל ח"ו בדברים אסורים, ויש לו משקפיים ישנים או מסך ישן וכדומה, על כל פרט ופרט לבחור באופן הכי גרוע.

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו בענין הסוטה (סוטה ט., הובא ברש"י במדבר ה:יז) היא השקתה את הנואף יין משובח בכוסות משובחים לפכיך תשתה מים המרים במקידה בזויה של חרס, הרי שיש לה חומר עון במה שהשתמשה בכלים משובחים.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

וכן כאשר דוד ברח משאול, ובא לעיר נב וביקש לחם מאחימלך, (שמואל א:ה:כא) ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה, ופרש"י ז"ל בקשי אני מאכילן לזרים, אך זה אי אפשר שאאכילנו לטמאים, עכ"ל. ובאמת תמהו שם המפרשים על קפידתו בזה, שעל זרות, שענשו מיתה בידי שמים, היה מוכן לוותר, אבל לא על טומאה, שהוא קצת יותר חמורה בעונש כרת. ושמא טומאה היוצאת מן הגוף חמורה לו (עיין מאירי מסכת סוכה כא., שמבואר בתוספתא שהיו מגדלים אותם לשם עד בני שבעה או שמונה, בכדי שאין בהם חשש לראיית קרי, ואע"פ שלא היו חוששין אלא לטומאת מת, שמא טומאה היוצאת מן הגוף חמורה להם. וכן מובא להלכה לענין אכילת חלה בזמן הזה, יורה דעה שכב:ה. ובבאר היטב שם שעג:ד ז"ל ואף שאיזה פוסקים כתבו שגם בזמן הזה חיי אדם לטהר עצמו ברגל, לאו מטומאת מת ושרץ קאמרי, אלא מטומאה היוצא מגופו של אדם וכדומה, וגם מרמזת הטהרה על טהרת הנפש. כי על ידי טהרת הגוף מעורר ומזכך טהרת הנפש כדאיתא בכמה מקומות בראשית חכמה ובשל"ה, וזה ברור, ע"כ).

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

ויש על זה עוד טעמים, למשל, כי בזה שהאדם מגדיר את עצמו, הגבולות האלו יעזרו לו לצאת, ואם לא בפעם הזה שנכשל, הרי אולי יעכבו אותו מליפול שנית או מלהמשיך וכדומה.

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

ד. הבא לעשות עבירה ח"ו עליו למעט באיסורא, לפגום כל כמה פחות שיכול (בכמות ובאיכות), וכן ע' במסכת שבועות סוף דף יח. כי פריש מיד (מבעילת אשה שאמרה שראתה עכשיו נדה) אמאי חייב (הרי הוא אונס) שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה. וזה סוגיא ארוכה של הקל הקל תחילה (יומא פג. וש"נ), וכן ע' בשו”ע או”ח שכח:יד, והגם שתנינן באבות ריש פ”ב שצריכים להזהר מקלה כבחמורה שאין אנו יודעים מתן שכרן של מצות, ומטולטלין אינו שבילי דאורייתא (ילק”ש), ויעו”ש שעל כל פנים על הלא תעשה ידוע דרגות החומרה רק לא ידוע בביטול עשה ולא ידוע מתן השכר אפילו של הל"ת, ע' דרכים בזה בראשונים שאכמ”ל, כי באמת האדם צריך לברוח משום עברה כמפורש שם באבות (ד:ב), ועבירה גוררת עבירה, וכך הוא דרכו של יצר הרע היום אומר לך עשה כך ולמחר אומר לך עבוד ע”ז (שבת קה:, זהר חדש נח). על כל פנים מי שודאי הולך לעבור ח”ו ודאי עליו להשתדל לפגם בהכי קל.

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בפירוש הרע"ב על המשנה (אבות ד:ב) ועברה גוררת עברה ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה, בפירוש השני, כז"ל והשכר וההנאה שמגעת לו לאדם בעשיית העבירה נחשב לו כעבירה בפני עצמה, ולוקה על העבירה שעשה ועל השכר וההנאה שמקבל בעשייתה, עכ"ל.

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לע”ד עצה טובה, שאפילו בדברים שאין מי שיחייב מה יותר גרוע, למשל מי שהחליט שהוא חייב לראות איזה סרט, עליו לעשות לעצמו גדרים למשל שלא יראה סתם סרט של ליצנות גמור, רק יראה איזה סרט שיהיה לו איזה נקודה טובה ממנה, וחוץ ממה שהוא ירויח מיד על ידי זה, גם יעזור לו להתחיל להכיר ולמאס בהבליהן עד שיזכה לפרוש לגמרי. וע' בגמרא מסכת ע”ז דף כה תא חזי מה בין גנבי בבל ללסטים דארץ ישראל, ופרש”י שפגעו בתלמידי רבי עקיבא ספרו בשבחו ואע”פ שסתם לסטים פריצים מגנבים להודיעך שבחה של ארץ ישראל, עכ”ל, הרי הגמרא מציין את הנקודה הזו שמצא ברשעים שתלמידי ר”ע חיכמו וניצלו מהם ועם כל זה שבחו אותם ואילו הגנבים בבבל כאשר החכמים הערימו אותם בעטו וקראו אותם רמאים. והרבה יש ללמוד מזה שאפילו שנופל למה שנופל עדיין יש להשתבח בטוב ולא ליפול יותר להכחשת האמת לגמרי. וכן מבואר להדיא בספר שיחות הר"ן אות קב ז"ל גם מי שהוא איש אמונה התשובה שלו היא יותר קלה, כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל, דהינו שכפי התענוג שהיה לו מהעברה כן יהיה לו ממש צער ויסורין. ומאחר שיש לו אמונה על כן לא היה תענוגו בשלמות בשעת העברה חס ושלום, רחמנא לצלן, כי היה מערב ביגון כי ידע כי מרה תהיה באחרונה, כי יהיה לו ענש קשה ומר רחמנא לצלן, רק שלא היה יכול להתגבר על תאותו. על כן תשובתו קלה יותר, כי אין צריך לסבל יסורי התשובה כל כך מאחר שגם בשעת העברה לא היה תענוגו בשלמות כנ"ל). למשל המהרהר בזנות ר"ל, עליו לכל הפחות להרהור על זנות שהיה מותר לו, לדמיין שהוא נשוי לאשה כשרה שאינה נדה, שפחה, גויה, או זונה ח"ו. ולא יהרהר בכלל ח"ו על משכב זכר ומשכב בהמה ר"ל. וכן לענין עשיית עבירה בדיבור ומעשה ח"ו, אפילו שנפל למקום שנפל צריך להקפיד להסתפק בעבירה הכי קל, וזה חוץ מהענין למעט בהנאותיו כמבואר לעיל אות ג'.

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

ודבר זה מצינו מקור מפורש בגמרא (סוטה מח סע"א) אמר רב יוסף זמרי גברי ועני נשי פריצותא זמרי נשי ועני גברי כאש בנעורת למאי נפקא מינה לבטולי הא מקמי הא ופרש"י ז"ל כאש בנעורת. לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמר לענות אחריו ונמצאו האנשים נותנים לבם לקול הנשים וקול באשה ערוה כדכתיב השמיעני את קולך (שיר ב) ומבעיר את יצרו כאש בנעורת אבל זמרי גברי ועניין. נשי קצת פריצות יש דקול באשה ערוה אבל אינו מבעיר יצרו כל כך שאין המזמרים מטים אזנם לקול העונים: לבטולי האי מקמי האי. אם אין שומעין לנו לבטל את שניהם נקדים לבטל את זה שהוא כאש בנעורת: עכ"ל.

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין עשיית עבירה קלה להציל חבר מעשיית עבירה חמורה, סוגיא עמוקה היא (ע' עירובין דף לב, ובגיטין לח, שבת ד).

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

והנה למעט בעבירה צריכים להקפיד כמה שיכולים לא לשלם על העבירה שיהיה על כל פנים 'חינם', כי חנם זה הסטרא דילה, ולא תהיה ח”ו הפגם העצום באגרא – שכר שמשלמין, כי אז יש כח ח”ו להס”א לעשות פירות. וזה השבח הגדול של עם ישראל מה שמשלמין במלאה על המצות [וגם על אהבת חברים, וזה הביטוי "אהבת חנם" הוא המצאה של עמי הארץ ובמיוחד כת אחת וכו', אבל לא מצאנו שום מקום בחז"ל שימוש בביטוי זה, ואדרבה הזוהר הקודש מגנה מאד את סטרא דילה, השם ירחם, ויש במשמעותה גם ע"ז וגם נאוף וגם שפיכות דמים ר"ל, ועצם הדבר שהיום לא הסתפקו בכל התורה של חז"ל ובאו לבדות ביטוים חדשים שאולי זה היה בחי' האהבה בתקופת אחאב שהיו עובדים ע"ז, והוא פגם גדול ח"ו]. נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

וזה לשון הרמח"ל (אגרת נ) כי הנשמות תולדות הקדושה הנה, ולתקן השרש להוציא פירותיו נקל להן. אך להשראת גילוי אז צריך אגר שלים (זוהר ח"ב קכח.:), כי להרחיק הס"א צריך אגר שלים, אשר מהר היא מזדמנת לשרות ולטמא, וצריך אגר שלים להרחיקה, ולקבל השראת הקדושה. כנגד זה להפך הוא בס"א, יען אין הנשמות תולדותיה, רק שניתן לה רשות לטמא. ועל כן לשרות תמהר, כי הקדושה מסתלקת בכל חשש רע. אך להוציא פירות ממנה, כגון בקסם וכשפים, יען רחוקות הנשמות, אי אפשר אלא בדלא למיחס על ממונא, עכ"ל.

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בהרהורי עבירה צריכים למעט בחומר העבירה, כי הכל יבוא בחשבון, ואם ח"ו האדם מרגיש מחוייב לחשוב בניאוף ר"ל, אז לפחות שיחשוב באופן שיהיה מותר לו, באשה יהודיה פנויה על ידי חופה וקידושין. ועיין בזה בספר עמק המלך, שער תיקוני התשובה, פרק עשירי, שהכל הולך אחר המחשבה ע"ש.

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

ה. עוד מדינא של הגמרא, הבא לעשות עבירה ר"ל עליו ללכת למקום שלא מכירים אותו. והעיקר בטעם הדבר הוא לחשוך מחילול השם, וא"כ אם יכול לעשות באופן שלא יראה אותו שום אדם בכלל, אפילו שזה יהיה בסמוך למקומו, לא צריך ללכת הלאה. אמנם יש בזה גם כן מהטעמים הנ"ל שבטלטול מקומו יכנע לבו וכנ"ל, ולפי הטעמים האלו הרי אפילו יכול לעשות בסמוך לו בלי אשר יראה שום חי, אם כל זה עליו לטלטל את עצמו ללכת למקום אחר שאין מכירים אותו. ובמצב שבמקום רחוק יתכן שיראו אותו בני אדם ואילו יעשה בסמוך לו יוכל לשמור שלא יראה אותו שום בן אדם, נראה שהעדיפות והעיקר הוא שלא יראה אותו שום חי.

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

ותדע שבפשטות מה שהעבירה שהגמרא מדברת עליה זה זנות עם אשה (ויש הרבה לדון בזה ואכמ"ל), שעל כרחך יראהו מישהו, ועל כן על כרחך צריך ללכת למקום אחר, אבל עבירה שבינו ובין המקום ב"ה, לא מחייבת הליכה למקום שאין מכירים אותו, אלא העיקר שלא יראו אותו כנ"ל.

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

ו. מצינו בחז"ל שאדם שעובר עבירה ר"ל נסתלקים ממנו כל מיני חלקים של נשמתו הקדושה והטהורה וכל מיני אורות ומדרגות שהשיג על ידי מעשיו הטובים, וכן כל כמה שהוא השיג ועלה במדרגה כן יפגום יותר ח"ו. ועל כן ראוי מאד לפני עשיית העבירה להכריז שהוא מוסר כל נשמתו ומדרגותיו ושכרו והכל הוא מוסר לרבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, ועל ידי זה ימעט במה שהוא פוגם למעלה, וגם כל מה שהשיג יהיה שמור אצל רבינו, ויתכן שרבינו יחזיר לו את המדרגות (כפי שמבואר זה הענין בכתבי האריז"ל בכוונות לברכת על הצדיקים בשמונה עשרה עיין שם (ומצינו בפירוש שכלב ויהושע קבלו חלקן של המרגלים), וכן ע' בפרי עץ חיים בפירוש ישמח משה של תפילת שחרית של שבת).

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

ז. אחר עשיית עבירה ר"ל, יש סכנות של עבירה גוררת עבירה, ושל טמטום הלב (יומא לט.), ועוד הרבה סכנות, ואכן יש עבודה שלמה בעבודת השם. ע' בחיי מוהר"ן (אות תנג) ז"ל (י) אמר, כמו שאתם רואים אותי רצוני לומר שבודאי אתם מחזיקים אותי לצדיק גמור, אף על פי כן אם הייתי עובר חס ושלום עברה גדולה ביותר, אף על פי כן לא היתה העברה משלכת אותי כלל רק הייתי אחר העברה איש כשר כמו קדם, רק אחר כך הייתי עושה תשובה "האט וויא איר זעהט מיך איך זאל חס ושלום עובר זיין דיא גרעסטע עברה, וואלט דאס מיך גאר ניט אראפ גיווארפן, איך וואלט נאך דעם גיווען אזוי איין ערליכער יוד וויא פריר, דער נאך וואלט איך תשובה גיטאן": שלמ. [וע"ע בשער הגלגולים (הקדמה לח) לא לתמוה אם רואים אדם גדול עושה עובר עבירה חמורה, כי זה מחמת הקליפות העושקות נשמתו וכו' ע"ש].

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר אוצר נחמני (אות רב) הביא מרבי שלמה יהודה אפרים הופמן הי"ד שרבינו אוהב "א פרייליכער בעל עברה" (בעל עברה שמחה) והסביר על פי דברי מוהרנ"ת (הלכות בכור בהמה טהורה ו:כט) שהבעל דבר אינו מתכון כל כך לעברה, כמו לעצבות והמרה שחורה שאחריה, שאז הוא מכשילו ביותר ומפיל אותו לגמרי כדי שלא יעשה תשובה על העברה מחמת יאושו, ועל כן צריך להתחזק בשמחה אפלו אחר העברה כדי שיוכל לעשות תשובה שלמה מתוך ישוב הדעת. להיות שמח על זה שהוא יכול לשוב בתשובה שלמה לפניו יתברך אף על פי שעבר מה שעבר רחמנא לצלן. ע"כ.

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

[וחבר אחד ציין לראשית סיפור השבעה קבצנים, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות יג, ז"ל וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו, היות שאני חוזה בכוכבים, ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה, וכשתהיה בשמחה, גם אני אהיה בשמחה, גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך, כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה, אבל כשתהיה בשמחה, אזי אהיה בשמחה יתרה מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

ודוק בזה בנוסחאות שהבאתי למעלה ובהערות, אם זה: רבינו אוהב, או השם יתברך אוהב.

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בלקוטי הלכות ברכת הריח ד:ב – לפעמים האדם עושה עבירה ועל ידי זה נופל כל כך למרירות שמביא אותו לעשות תשובה (וע"ע בנושא זה בשער הגלגולים, הקדמה כז ד"ה וכבר הודעתיך).

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

וראוי לציין פה גם מה שמצאתי בספר החזיונות של ר' חיים ויטאל (המכונה גם כן שבחי ר' חיים ויטאל) מה שכתב ז"ל ליל שבת כ"ז לניסן משנת השל"ז ראיתי קרי בחלו' ואיקץ ואצטע'' מאוד על המראה וחזרתי לישן וארא למורי ז"ל ויאמר לי הנה עדיין לא הגיע הזמן וכו' ע"ש, הרי אפילו אחר שהוא ראה קרי, מיד אח"כ זכה לראות את מורו האריז"ל בחלום שדיבר עמו והדריך אותו (ועוד יש לציין למה שאיתא במס' שבת (קמ:) ופסקיה ברי"ף שם, שרב חסדא אומר שבר בי רב לא יתן בגדיו לפונדקית לכבס, כי שמא תימצא בו קרי, וכמדומני שראיתי מובא על זה שהרי לתלמידי חכמים יותר שכיח שיראו קרי וכו').

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לדעת ולהאמין שהשי"ת ידיעתו אינו לוקח ממנו הבחירה, והוא יודע מראש את העבירות שנעשה, וכך היה רצונו, ודבר זה האריכו בו המפרשים.

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

הרגע האחרון

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר התאוות מתגברים על האדם לגמרי, ואין לו שום עצה איך להמלט, ונראה לו שהוא לגמרי אחרי יאוש, וזה גופא צריך האדם לשנות לעצמו בשעת מעשה שלולא היה מתחזק ומקוה לטובו יתברך בודאי היה שמח מאד [-ועקר התגברות התאוה הידוע דהינו תאות המשגל הוא רק מחמת עצבות ומרה שחורה – שיחות הר"ן קכט], והיה מלא רצונות טובים ומשתדל לעשות טוב ולבנות ולא להרוס, וינסה מאד להתחזק באמונה ובבטחון בהשם יתברך שברגע קטן יתהפך מצבו לתכלית הטוב יותר ממה שהיה יכול לדמות, ושזה אפשרי וקרוב מאד שידע את השם יתברך באופן אישי להפליא, וקרוב הדבר מאד ובפרט אם יצליח לנצח את הנסיון. וכן אם ישים על לבו מעט מגדולת אדונינו הבורא יתברך שמו וכו' בוודאי אצל זה אינו נחשב שום דבר לנסיון, ואין צריך שום התגברות על זה (ליקוטי מוהר"ן עב). אכן אם היאוש מתגבר עליו ח"ו ומדמה כי אין שום סיכוי שינצל מעוצם שצף קצף היצר הרע, – ואין לו את הכח או הרצון לקרוא בקול גדול "נורא בי עמרם" שיבואו אנשים לראות (כמסופר במסכת קידושין, והנפש החיים מביא דעה של חסיד אחד שלא רצה למנוע מעשיית דבר לא נכון מחמת בושה מאחרים רק מיראת השם טהורה) –- אז הנה כמה עצות מה לעשות בעזה"י. ואף על פי שבשעת נסיון, ועיקר הנסיון הוא גופא שלוקחים את הדעת מהמנוסה, עם כל זה נשאר לו מספיק דעת להתחזק בו, והחכם יכין עצות לעצמו. ובאמת כל אחד צריך ויצטרך להמציא עצות חדשות לעצמו מה שלא נמצא בשום ספר, כי זה גופא חלק מתהליך נצחון הנסיון שהאדם עצמו עולה לבחינת צדיק, ולא סתם מקבל עצות מאחרים, אלא ממציא עצות. ולכן אין מנוס בריבוי העצות, רק לקחת אותם לעזרה כל אחד לפי כחה ולענינה, עד שכבר ידע איניש לנפשיה תכסיסיה מלחמה.

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן אף על פי שבודאי העיקר הם עצות של רבינו, עם כל זה, לא נמנעתי מלהביא עצות אחרות, כי באמת מוטל על כל אדם בכל זמן להמציא עצות. ואכן לאידך גיסא אפילו הרבה מהעצות של רבינו הקדוש הם בבחינת הרחבת הענין, וכמו שכתוב בסוף לקוטי מוהר"ן (תנינא תורה קא) ז"ל כי אף על פי שנמצאים כמה עצות טובות בספרי רבנו ז"ל, שהם מלאים עצות להתקרב לה' יתברך, אף על פי כן, על פי רב, קשה להאדם לקים העצה בעצמה. על כן העקר הוא תפלות ותחנות ובקשות. יהיה איך שיהיה, על כל פנים ידבר בפיו באיזה בחינה שהוא, ויבקש מהשם יתברך תמיד, שיוציא אותו מחשך לאור ויחזירהו בתשובה שלמה באמת וכו' ע"ש כל דבריו הקדושים שרק זה הוא עקר כלל ושרש ויסוד של כל העצות ע"ש.

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן צריכים לזכור שבאמת האדם לא יכול בעצמו להתגבר על יצרו וכמו שאמר רבי שמעון בן לקיש (סוכה נב:) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז:לב) צופה רשע לצדיק ומבקש המיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמר (תהלים לז:לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו, ע"כ. אכן על האדם לעשות את הכל שיכול ואז בודאי השם יתברך יעזרו ויצילו. וכן מבואר בשיחות הר"ן נא ז"ל ענה ואמר: או שצריכין לזה רחמנות מהשם יתברך, או יגיעות ועבודות, או שצריכין שניהם, שיהיה לו יגיעות גדולות בעבודת ה' וגם רחמנות מאתו יתברך, קדם שזוכין שיעמדו וישקטו שמרי המח למטה, עד שלא ירצה שום דבר בעולם, ויהיה הכל שוה אצלו, עיין שם. ובודאי -

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

א. עיקר העצה הוא מה שאמר רבינו ז"ל (שיחות שב) דער עיקר איז מבטן שאול שועתי. כי סוף סוף צריכים עזרת ה', ואין יותר חזק מתפלה, והיא עיקר הכלי זין ונשק. והצעקה מסוגל לעוד כמה עצות כמו שיתבאר לקמן בעזה"י.

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בשיחות הר"ן קכט: ואמר: אפלו כשנופלין לפעמים לתוך רפש וטיט שקשה לו מאד לצאת משם, צועקין וצועקין וצועקין, ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון (אין אפלו אז מעפלט אין אה בלאטי אריין שרייט מען אין מע שרייט אין מע שרייט) והגביה ידיו קצת ולא אמר יותר, ע"כ.

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

ב. צריכים לדעת שהאדם מקושר ומחובר או לקדושה או לטומאה, והקישור הזה הוא המכונה ברית. כי ברית זה מה שמיחד בין שני פלגים. וזה ענין שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי דעת (שהוא יחוד עם השם יתברך), על כרחך הוא קודש, כי דעת אמיתי הוא רק מהשם יתברך ומאמיתת מציאותו בבריאה [וי”ל שזה הבחי' שכוון עליו ריש לקיש כנ”ל שהקב”ה עוזר לו], ועל כן כל זמן שיש להאדם אפילו טיפה של דעת לא יחטא. וכ' בשבחי הר"ן (אות טז, חיי מוהר"ן רלב, וע' בלק”מ עב ובעוד מקומות) ז"ל כי היה חזק בדעתו שבודאי לא ימרד כנגד השם יתברך. כי איך אפשר שיעשה עברה חס ושלום, ויעבר על רצון השם יתברך אם לא שיהיה נעשה משגע חס ושלום, בעת הזאת. אבל מאחר שיהיה לו איזה שכל בעלמא בעת הנסיון בודאי יוכל לעמד, לפי גדל חזק לבו שהיה חזק בה' מאד. ואף על פי כן, בעת שבא עליו הנסיון היה בסכנה גדולה מאד והיה צועק להשם יתברך מאד, עד שזכה להתגבר על יצרו ולהנצל ע"ש. וע' שיחות הר"ן אות מז ז"ל ומחמת שאין האדם מישב עצמו ואין לו דעת, ואפלו אם יש לו לפעמים איזה ישוב הדעת, אין הדעת המיושב מאריך זמן אצו ותכף ומיד חולף ועובר הדעת ממנו וגם אותו המעט הדעת שיש לו אינו חזק ותקיף אצלו. מחמת זה אין מבינים שטות העולם הזה. אבל אם היה להאדם שכל מיושב חזק ותקיף היה מבין שהכל שטות והבל, ע"ש הרי מבואר שעץ חיים להנצל מהנסיון, לתפוס איזה שכל ודעת כל שהוא ולהיות תקיף וחזק בו, ואדרבה עיקר הנסיון הוא מחמת שאז לוקחים מהאדם הדעת (וכעין מש"כ רבינו לענין יסורין בלק"מ תורה רנ). אז בשעת הנסיון מה טוב אם יוכל לתפוס את עצמו וליישב את דעתו, אם אפשר. וגם לצעוק לה', כי הצעקה הוא לידת המוחין (ע' לק”מ תורה כא). וגם לשבח את הצדיקים ומקים ומרומם את הדעת (לק"מ כט:ב). וכאשר ישיג איזה מוחין יכול לעמוד חזק בעזה"י.

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באמת רבינו פתח את ספרו הקדוש לקוטי מוהר"ן בעצה ומזמה איך להתגבר על היצר הרע, וז"ל הקיצור לקוטי מוהר"ן אות ז': איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך ידי אותו הדבר, כי עקר החיות שיש בכל דבר הוא רק השכל והחכמה, כמו שכתוב: “החכמה תחיה וכו'” (קהלת ז:יב). והשכל הוא אור גדול ומאיר להאדם בכל דרכיו כמו השמש, ואפלו כשבא האדם לפעמים למקום שהוא אפל וחשך חס ושלום, אף על פי כן כשזוכה להסתכל על השכל והחיות שיש בכל דבר, אזי מאיר לו השכל ומקרב אותו להשם יתברך, שזה בחינת מה שזכה יוסף לעמד בנסיונו על ידי שהסתכל על השכל שיש בכל דבר, וע"ש איך זוכין לזה, וע' מש”כ שם שכל תאות נאוף הוא דמיון חיצוני שאין לה שום טעם וסמיכות מצד השכל.

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע שם אות יא. ז"ל היצר הרע הוא רוצה לעשות את האדם משגע ממש חס ושלום, כי בעל עברה הוא משגע, כמו שאמרו רז"ל: 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג). אך איך יבוא להאדם ויעשנו פתאם משגע חס ושלום? על כן דרך היצר הרע להתלבש תחלה במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה, ואחר כך הוא מטעהו ומסיתו עוד יותר, עד שבא לעברות גמורות בזדון חס ושלום. וזה ממש כמו בחינת השגעון של המשגע שנתבלבל ונטרף דעתו, עד שאומר לרע טוב וכו', אך אף על פי כן עדין יש בו איזה ניצוצי השכל והדעת, מה שאפלו לפי שטות וחסרון דעתו הוא מבין ויודע גם כן שאין לעשות דברים כאלו, ואף על פי כן הוא עושה אותם עד שמחמת זה צריכים שתי תחבולות לרפואת המשגעים, הינו להכותם בכדי להכניע רשעת זדונם שלא יהיה נוחה להם על כל פנים בשגיונותם, ולא יעשו על כל פנים הדברים שהם בעצמם מבינים גם כן שהם שגעון ושטות, וגם צריכין לשום עליהם שמות וקמיעות בכדי לגרש מהם הרוח רעה שמבלבל ומטריף דעתם חס ושלום, עד שמהפכין ארחות ישר ואומרים לרע טוב וכו'. וכמו כן לענין רפואת האדם משגעוני היצר הרע הוא צריך גם כן לשתי בחינות הנ"ל, הינו להכניע תחלה רשעתו וזדונו שלא יעשה על כל פנים מה שהוא בעצמו מבין ויודע שהוא רע ועברה גמורה חס ושלום, וגם צריכין עוד לגרש ממנו הרוח רעה רוח שטות שמתלבש עצמו במצוות ומטעה אותו כאלו מסיתו לעשות מצוה כנ"ל, וכל זה זוכין בשלמות רק על ידי עסק התורה [בכח] שכלולה משתי מיני תחבולות הנ"ל, ע"כ. [ובאות יב כז"ל עקר התקשרות אל השכל דקדשה הנ"ל הוא על ידי תמימות שזה בחינת ויעקב איש תם, כי יעקב זכה לאור השכל הנ"ל בשלמות, ע"כ.]

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר העצה ללמוד תורה בכח, בבחינת שמעורר שמות השם יתברך [ויתכן שיש בזה רמז ג"כ להעצה שאביא לקמן להעלות את האהבה נפולה ליחודים של קדושה]. {ויש פה ג"כ רמז ללבוש הקמיע של נ נח}.

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בודאי צריכים להיות מלומד בעוד טכסיסי מלחמה נגד היצר הרע כי לפעמים היצר מתגבר ואין נותן להאדם ללמוד תורה בכלל, וכמו שאיתא במס' ברכות (ה.) אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה, ע"כ.

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

אלא שכל עוד שמשתדל לראות את השכל שבכל דבר, יש להינצל, וכמו שכתוב בצוואת בצוואת הריב"ש (דף יא, מבוא בבעש"ט עה"ת פרשת לך לך אות יד) ז"ל אם הסתכל בפתע פתאום על אשה יפה יחשוב במחשבתו מנין לה זה היופי, הלא אם היתה מתה לא היה לה עוד זה צורת הפנים, אם כן מנין לה זה היופי, על כרחך זה בא מכח אלהי המתפשט בה, הוא נותן לה כח היופי והאדמימות [וע"ש דף יב: ז"ל רק הנאות שזרע האב נמשך מאבא עילאה עולם האהבה וזרע האם נמשך מאמא עילאה עולם היראה, וזהו היופי שלה], נמצא שורש היופי הוא כח אלוקי ולמה לי למשוך אחר החלק הלא טוב לי להתדבק בשורשא ועיקרא דכל עלמין ששם כל היפוים [בדף יב: ומוטב לדבק באהבת ויראת הבורא ברוך הוא. וכשנמאס בעיניו העבירה ההוא, נמאסים בעיניו כל העבירות, כי מכוחה נוצר האדם, והאדם יש בו שס"ה גידים מרומזים על שס"ה מצוות לא תעשה, ונתבטלו התאוות של כל השס"ה לא תעשה] עכ"ל.

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ב והנה בכלל העצה הזו, שהוא תקיפת הדעת, יש עצה למעשה ממש, והוא המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא ח:יב שהג' תפילות, שחרית מנחה וערבית הם כנגד הג' מוחין, והם ג' מחיצות פרוסות נגד תאוות ניאוף ע"ש, הרי בעת תקיפת היצר הרע יש להקפיד על כל פנים להתפלל מיד את התפלה מהג' תפילות השייך לאותו הזמן, כדי לקבל את ההגנה שלה.

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

ב:ג לפעמים כדי לשמור על הדעת והשכל שלך עיקר ההגנה זה שינה. ראשית כל, שבינתיים ממילא לא עושים רע, והרי ממש בפשטות כדי שיהיה כח ללחום נגד היצר הרע, להיות חזק במחשבות טהורות ולא לסור אחרי פתויו, ויותר מזה, כי הרי בשינה, חדשים לבקרים רבה אמונתך, מקבלים אמונה חדשה, ומוחין חדשים, וזה עיקר ההגנה נגד השטות והפתויות של היצר הרע.

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל יזכור יום המיתה, רמז ללכת לישון, שהוא אחד מששים של מיתה.

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת עבודה זרה (יח:) שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות ולקרקסיאות ולא עמדתי בקנגיון אלך ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגה יומם ולילה, ע"כ, הרי שנגד כוחות הטומאה אין מספיק לסור מהם אלא שצריכים לעסוק בתורה, אבל כאשר כבר ניסה ללכת לבית המדרש ולא ניצחו, ועומד ח"ו ללכת לעשות לא כשורה, אז כבר כדאי ללכת לישון.

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

אלא האדם שהוא תחת עוצם התגברות שצף וקצף של היצר הרע, מבול של מחשבות רעות שיורים בתוך מוחו כל שניה ורגע, קשה לו מאד לשכב ולישון, כי אין לו שום מנוחה (ובמקום אחר בספר זה כתבנו קצת עצות לשינה ע”ש). (ופעם היה כתוב בליקוטי נ נח, בספר המדות ערך שנה אות ד' עצה איך לשים הרגלים, אבל עכשיו נשמט). ולאלו שזוכים לקיים מה שרבינו גילה שעיקר עבודת השם זה תפילה ודביקות, השינה שהם צריכים לזה הוא לימוד גמרא, ובודאי לא יבוא להם בנקל וכמו שגילה האריז”ל (ע' לקמן אות ו), ואם הוא סתם שוכב לישון הוא בסכנה עוד יותר גדול, שהוא בלי שום הגנה ועלולה למשוך אחר ההרהורים חס ושלום. וחיי מוהר"ן תקלג לפעמים שיחות חולין עם בני אדם הי אכמו שנה שהי ניח להמחין.

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

ובחיי מוהר"ן תלא ז"ל מי שרוצה לישן ואינו יכול לישן, העצה לזה לבל להכריח עצמו כל כך לישון. כי כל מה שמכריח עצמו יותר לישן, מתגבר עליו ביותר מניעות השנה ע"ש.

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור, שיחות וסיפורים מרבינו ז"ל אות לג – רבנו זצוק"ל אמר כששוכבים בעצימת עינים חצי שעה, אף על פי שאין ישנים היא התחדשות המחין. (וכו' ואמר שצריכין לשמר השנה וכו' עיין שם), ע"כ. וזה חיזוק עצום שאפילו אחר היאוש למי שח"ו לא יכול לישון, עם כל זה יש לו תקוה להתחדשות המוחין.

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

על כן מצאתי עצה לזה ב"ה, והוא לחזור במחשבה על האלף בית, ולנסות לראות את האותיות בעין השכל (- כידוע שזה בעצמו דבקות להאין סוף ברוך הוא), כי זה לא לוקח הרבה כח בכלל (ויכולים לצייר האות פעמיים – לפני כל עין), ומאד פשוט, ויכול לתפוס את כל המחשבה בזה, ולחזור עוד הפעם ועוד הפעם הכב-כז אותיות הקדושות, עד שתצליח ליפול לשינה ב"ה.

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

ועל דרך זה יש עוד עצה ב"ה.

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

והוא כי מבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה לו) בזה הלשון: כי תאות נאוף היא באה מעכירת דמים, הינו מטחול, שהיה לילית, שהיא שפחה בישא, אמא דערב רב (הקדמת התיקונים, ובתיקון ג' מתקונים אחרונים), שהיא מלכות הרשעה. ומלכותא דשמיא הוא בבחינת גבירתא, אשה יראת ה', שהיא בבחינת ים של שלמה, העומדת על שנים עשר בקר, שהם שנים עשר שבטי י"ה (זוהר ויחי דף רמא). וכשאדם מקבל עליו על מלכות שמים באלו הפסוקים, שכולל את נשמתו בשנים עשר שבטי י"ה, ומפריש את נשמתו מנשמת ערב רב, הבאים מאשה זונה, שהיא שפחה בישא, שהיא בבחינת (בראשית טז): מפני שרי גברתי אנכי בורחת. שהתאוה בורחת ונפרדת ממנה, ואם אינו משתדל לגרש את האשה זונה, אזי הוא בבחינת (משלי ל): שפחה תירש גברתה, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יוצא עצה חזקה מאד ב"ה, לחשוב על שמות הי"ב שבטי י"ה.

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

ואולי יש ענין לעבור ולחזור במוח את הע"ב שמות. ויכול להיות שזה קשור להעצה של רבינו בספר המדות (ערך שנה ד) מי שאינו יכול לישן יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים, ועמש"כ שם.

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים, בזמן שמעיק היצר, העצה על פי מה שרבינו גילה שתיקון הברית הוא בסוד השם שד"י שיש די באלוקותו יתברך, ובמקום אחר הארכתי יותר על זה, ובמה שהרמח"ל גילה (ריש ספר אדיר במרום) שהמילה אות (בגמטריא רבנו נחמן ע"ה) בגמטריא א"ל שד"י א"ל הוי"ה ה', ואכמ"ל, וכן עוזר מאד לקיים דיבור עם האיברים וכל חלקי הגוף, אפילו לא בפה רק במחשבה, לצוות לכל איבר וחלק להיות ענו ושפל, מאמין, וירא שמים (בסוד אא"י של חותם היראה כמש"כ בענין הקבצן ההויקר בענין האילן שגופו אמת וכו' ע"ש. ויחוד של קריאת שמע שעל המטה – ה' ה"ו י"ה, עוזר למנוחה, בבחינת מאתך – מאת ך' היא מנותחם. (וכן י' ניקודי שם הוי"ה של עולם הבריאה, שגילה הרמח"ל לפי ספר ברית מנוחה), ולחזור במסלול של מחשבות טובות כאלו).

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר לקיים הדרך של דוד המלך ע"ה (תהלים ו:ז) אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי, כמו שגילה רבינו בשיחות הר"ן אות סח, שאז היה עקר התבודדות של דוד המלך, בעת ששכב על מטתו וכסה עצמו בסדין, אז היה מדבר ומשיח כל לבו לפני השם יתברך, ארי מי שירגיל עצמו לקים הנהגה זו העולה על הכל, ע"ש.

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד דע שחז"ל כבר גילו שהמאכל מביא את השינה (משנה מסכת יומא יח., גם בליקוטי מוהר"ן תורה ס רבינו כותב בפירוש שיש מאכלים שמביאים את השינה). ידוע 'שהחלב מכביד את הגוף להיות נרדם' (רש"י ספר שופטים ד:יט), ושמעתי שמאכלים של חטה כמו לחם נטפלים לשינה. ולאחרונה מצאתי שבוטנים וכן חמאת בוטנים עוזרים הרבה, ובדקתי וראיתי שכן טוענים בעולם ויש להם הסברים על זה (וי"ל כי בוטנים, מלשון בטן, והרי מבואר במפרשים בספר יצירה פרק ה', שהשינה היא מדת הקיבה). ולקצת אנשים קצת שכר מועיל לשינה, אבל להרבה להיפוך וצריכים להיזהר מאד אפילו מקצת שיכרות. ועוד עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה ז"ל כי השנה על ידי הראה, כי הראה היא קר ולח ועל ידי קר ולח על ידי זה עקר השנה, ועל כן בשעת גשמים אז הוא זמן שנה, כי עז ערב לאדם השנה מאד וכו' ע"ש. וע"ע בספר יצירה (ה:יג) ז"ל המליך אות ס' בשינה, וקשר לו כתר, וצרפן זה בזה, וצר בהם (קשר) קשת בעולם, וכסליו בשנה, וקיבה בנפש, זכר ונקבה, עכ"ל.

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

(שנת תשפ"ה שמעתי ממומחה גוי על פי חכמה חיצונה שמועיל, כאשר העינים סגורות, להסתכל מצד זה לצד זה, ובתנאי שהנשימות כראוי).

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

וכן צריכים לדעת שתקנו קריאת שמע על המטה להרוג כל המחבלים והמזיקים שבאים, ולפעמים יכולים להרגיש את בחוש שטף והתקפה של כל מיני מחשבות טמאות השם ירחם. ואילולא הקב"ה עוזרו לא יכול לו. ועוד, שמואל הורוביץ כתב איך שכמה וכמה פעמים הוא היה כל כך מלא כיסופים להשי"ת הוא לא הצליח לישון והיה ער כל הלילה בכיסופים. ומזה נוכל ללמוד שמי שאינו זוכה לקדש מחשבתו, יכול ח"ו ליפול חזקים לכיסופים לתאוות, שאין על זה שום עצה רק להפוך אותם לכיסופי דקדושה כמבואר במקום אחר.

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים לקחת בחשבון גם כן, שזה בעצמו מה שאינו יכול לישון הוא סיגוף גדול ותיקון גדול שממרק עונות, וזה לא סתם שהולך ומאבד את הזמן והורס את המחר, אלא עושה תיקונים גדולים כמו המתענה בצום.

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר אמונת עתך, בסוף, חשבון הנפש בערב עבור מארי דחושבנא, אות א', ז"ל אל תדמה כי החבלי שינה הנופלים עליך הם דרך הטבע, כי שלוחים הם ממרום, למען נסותך בעצם קטנות ובלבול מחשבתך, ועיפות גופך אם תחזק לחשב בגדולות השם וממשלתו ותכנע אליו להכין את עצמך לכנוס ולבקר בהיכלו, בהמסר נפשך עליו באמת, אז תזכה על ידי עבודות האלו, גם אז ביום האחרון להשלים נפשך בהתקונים אשר תצטרך אז ולמות בקדשת השם ע"ש.

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

בתחילת הצעטיל קטן של הנועם אלימלך כתב ז"ל בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה, ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר, או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן, יהיה מהרהר במצות עשה זו של "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים, והוא בשביל קדושת השם יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל, רק מקיים מצות עשה דאורייתא, עכ"ל.

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מי שמתגבר עליו מחשבות והרהורים רעים רחמנא ליצלן, מן הסתם אינו יכול להתחיל לחשוב ולצייר לעצמו כל הציור הזה של קידוש השם, ואולי ברצוא ושוב יכול לתפוס רגע ועוד רגע ומצוה גוררת מצוה, ואכן בצעטל קטן שם יש לו עצות אחרות למי שבא לו הרהורים רעים ע"ש. אכן יש עצה שבקלות יכולים להכריח את עצמו לחשוב על קידוש השם, והוא פשוט לעצור לנשום, ואז כאשר יהיה יצטרך ממש לנשום, יחשוב ויכוון שהוא מנתק את עצמו מחבל הטומאה וממשיך את הנשימה רק בשביל חיות דקדושה של השם יתברך. והעצה הזה אזכיר עוד בעזה"י וכמה סמוכים לה בדברי רבינו.

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

ג. וכאן נדבר על עצה הכי יעוצה, והיא ברית הלשון, להיות מקושר להשם יתברך בדיבור. כי 'העקר הוא הדבור. שעל ידי הדבור יכולין לכבש הכל ולנצח כל המלחמות' (שיחות הר"ן רלב). וברית הלשון מכוון נגד ברית המעור, ומי ששומר את זה יהיה שמור מזה (ועל כן קי”ל בספר המדות ערך נבול פה, מי שמדבר נבול פה בידוע שלבו חושב מחשבות און, וחמור האומר בפיו מן העושה מעשה). ועיקר כלי זיין של משיח הוא תפילתו, ומשיח נקרא על שם משיח עם קונו (והשיחה שאדם משיח בינו לבין קונו, השיחה הזאת נעשית אחר כך גאלה וישועה לבניו – ספר המדות התבודדות ח"ב א).

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

והנה האדם פלגא גופא תמיד מחפש זיווגו, ואם זוכה הוא ישתלם בדיבורי קדושים שהם בחינת אשתו ממש, כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה יט) ע"ש באריכות, ויוציא כל חמימות היצר בדיבורים קדושים להשם יתברך, וז"ל מי שיש לו שלמות לשון הקדש, מקרר את חמימותו בלשון הקדש בבחינת (תהלים לט) חם לבי בקרבי וכו', דברתי בלשוני. שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקדש וכו' ע"כ. ולשון הקודש כולל כל דיבורים שמדברים אל הש"י, וכל מה שמדברים ביותר נקיות וטהרה והתקשרות מועיל טפי, עד שיזכה להפיל תבערת התאוות של השבעים לשונות כמבואר בתורה שם ע”ש. וע"ע בתורה עה שכז"ל וצריכין לדבר בתורה ותפלה עד שיהיה הגוף בטל ואפס, וזהו בחינת (בראשית ב') והיו לבשר אחד – שיהא הגוף אחד עם הדבור (שהוא בחי' חוה, כמש"כ (תהלים יט) ולילה ללילה יחוה, כמבואר במקום אחר (תורה יט:ג, ובתנינא פב) שהיא בחינת הצלע הנ"ל, בחינת, ויבן את הצלע, שעל זה נאמר: והיו לבשר אחד) דהינו שיתבטל הגוף גמרי כאין וכאפס על ידי דבורי תורה ותפלה ולבוא לזה, לבטל הגוף לגמרי, הוא על ידי יראה, כמו שאמרו רז"ל (ב"ב י): גוף קשה, פחד שוברו ע"כ [ולפי זה גם טוב מאד האנחה ששוברת את הגוף, כמו שאכתבנה עצה בפני עצמה ב”ה].

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בודאי זה עבודה של כל החיים לדבר כל כך דיבורי תפלה עד שיתבטל הגוף לגמרי, אבל כל פעם מתבטל יותר ויותר, וכן יכול להוציא את החמימות של היצר למטרת זיווג של קדושה בדיבורי קודש כנ"ל.

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד זאת כתוב בלקוטי מוהר"ן עח - ומאין יוצאות נפשות ישראל, מעולם הדבור. וזהו (שיר השירים ה): "נפשי יצאה בדברו", הינו שנפשות ישראל יוצאות מעולם הדבור. והדבור הוא בחינת מלכות, כמו שאמר אליהו: 'מלכות פה'. ובחינות שכינה גם כן, כי שוכנת אתם תמיד בלי הפסק רגע, כמו שכתוב (ויקרא ט"ז): "השוכן אתם בתוך טמאותם" (עיין יומא נז ומ"ר נשא פז) והוא בחינת (תהלים קיג): "אם הבנים". הינו, כמו שהאם הולכת תמיד עם בניה, ואינה שוכחת אותם. כן הדבור, שהוא בחינת שכינה, הולכת עם האדם תמיד. וזהו (ירמיה ל"א): "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו", הינו כמו שאמרנו, שהדבור זוכרת אותו תמיד, והולכת עמו אפלו במקום הטנפת, ע"כ.

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שם ז"ל גם מבאר מתורה זאת, שהדבור הולך עם האדם אפלו למקומות המטנפים, כמו האם ההולכת עם הולד לכל מקום שהוא הולך, ועל כן נקרא הדבור "אם הבנים". וזהו: "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד", הינו שאפלו אם האדם מנח, חס ושלום, במקום שהוא, אפלו בשפל המדרגה מאד, אפלו במקומות המטנפים, אף על פי כן על ידי הדבור יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך. דהינו, שאפלו אם הוא במקום שהוא, אם יתחזק גם שם לדבר על כל פנים דבורים קדושים של תורה ותפלה והתבודדות, יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך, אפלו שם במקומות הנמוכים, שהם בחינות מקומות המטנפים, אפלו אם נפל למקום שנפל, כי הדבור אינו מניח אותו לשכח את השם יתברך. בבחינות: "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד", שכל זמן שיש בו הדבור של השם יתברך, שהוא הדבור דקדשה, זה הדבור אינו מניח אותו להיות נשכח מהשם יתברך, כי הדבור זוכר ומזכיר אותו להתחזק בהשם יתברך במקום שהוא. והבן הדבר היטב, מגדל כח הדבור. והוא עצה נפלאה ונוראה למי שחפץ באמת, לבל יאבד עולמו לגמרי, חס ושלום, עכ"ל.

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכלל הדיבורים קדושים שמאד חשוב לדברם בשעת רתיחת היצר כנ"ל, בודאי יש להרבות בתחנונים וצעקות להש"י להינצל, אכן גם יש להתחזק בדיבורי אמונה, שעיקר האמונה נקנית דייקא על ידי הדיבור (שיחות הר"ן קמב), וע"י האמונה יזכה לדעת וינצל. ועוד יש ענין למאס בפה מלא את התאווה שלפניו ולגנותו ולבזותו (ע' חיי מוהר"ן תקצא. וע' לשון הגמרא במס' שבת קנב. ז”ל אמר רב כהנא, מאי דכתיב (תהלים לג:יט) כי הוא אמר ויהי? זו אשה, פרש"י אם לא על פי גזרת המלך לא היתה ראויה להתאוות לה, שהיא כחמת מלאה מיאוס, והכל רצים אחריה, עכ"ל, וכו' תנא אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם והכל רצין אחריה [ועיין במסכת שבת (דף סב: ודומה לו בעוד מקומות) שדורש כל המחלות שיבוא להנשים הפרוצות תחת וחילף היופי שלהם, ובסוף דרשו, כי תחת יופי, ויש שפירשו ש"כי" הוא קיא תחת היופי, ועיין שם שהוא גם כן כענין שכתבנו פה לחדר ההבל של היופי). וע' בס' מי השילוח שאין לך גנות יותר מזה, שהרי בשמים כך זלזלו במשה רבינו, מה לילוד אשה. וע' במסכת ברכות דף כ. שרב גידל אמר דמיין באפאי כי קאקי חיורי, ורש”י פירש אווזים לבנים, אמנם היום יש משמעות יתירה במילים אלו איך זה מגנה מראה הנשים), וזה חשוב לעשות בכל פעם, ובפרט בשעת הנסיון. [ואיתא בזוהר הובא בלק"מ תורה לו: כד חזי רבי שמעון נשי שפירין, אמר: אל תפנו אל אלילים, ע"ש]. וידוע שהבעלי תאווה, בפרט בשעה שממלאים תאוותן, הם מרבים לשבח ולעשות כל מיני קולות של הנאה, שזה מוסיף להם תאוה והנאה, ועל כן בודאי יש כח להיפוך, להרבות בדיבורים וקולים של מיאוס וגנאי על התאווה ובעזה"י יועיל מאד שבאמת יהיה מאוס לו. [וזה כבחינת הסור מרע מענין העשה טוב להשתדל לראות מאיפה הגיע התאווה הזו].

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

ומי שיש לו שום שכל בודאי יראה וילמוד מזה שלעולם בשום פנים ואופן יצא שום שבח על איזה תאוה כי זה יהיה לעוכרו ח"ו.

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד דיבורי אמת הם מאירים לאדם הדרך לצאת מהקליפות כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ט' וקי"ב ע"ש.

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

ד. להתאנח, ע' בלקוטי מוהר"ן תורה קט שאנחה הוא יותר טוב מכמה סגופים ותעניות. כי בתענית אינו משבר רק הגוף לבד, אבל באנחה משבר כל הגוף וגם מחליף את הנפש והחיות שלו מרע לטוב, כי ההבל של האדם הוא חבל המקשר הנשמה למקום שרשה, לטוב או להפך ח"ו, וכשמתאנח הוא בבחינת: תוסף רוחם יגועון, ואזי נפסק מהחבל שהיה מקשר מתחלה, ונתקשר לחבל אחר כפי האנחה וכו' ע"ש (ובחיי מוהר”ן לז. ועמש"כ בספר המדות, המתקת דין נד, שרבינו כתב שתחת המים במקוה להחזיק בעצמו הרוח והנשימה,שונראה שזה עצה אפילו חוץ למקוה, ועיין לקמן העצה לסתם את הפה שגם יכולים לפרש הכי – ומענין לענין, זה כעין מה שכתבנו לעיל בהלכות עשיית עבירה אות ג' בטעם הראשון של ילבש שחורים, שיש עצה להסיח דעת לגמרי מהיצר הרע והרהורי עבירה אפילו לאחר שכבר נתפס לגמרי והתחיל ליפול ח"ו – והיינו להביא איזה צער וכאב גדול ועוקץ שתופס כל מחשבתו ומחייב כל תשימת לבו). ולעיל כבר הבאתי את דברי הלקוטי מוהר"ן בתורה ע"ה בענין גוף קשה פחד שוברו, שזה צריכים להכניע את הגוף להיות אחד עם הדיבור ע"ש.

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

ומרוב חשיבות עצה זו אצטט לשון מכתב יא בספר נתיב צדיק ז"ל ואודות מה שכתב לי וכו' שלפעמים הוא שוכח אם הוא בן מלך, תדעו שמי שהיה כי אם פעם אחת על ציון רבנו ז"ל, או שעוסק בדברי רבנו ז"ל בודאי הוא בן מלך! רק הוא עדין מגודל אצל העבד, עד שבסוף יבוא לגדולתו, והזמן לפניך הוא בעת קריאת שמע על המטה קודם השנה אז תתאנח על כל פנים חצי שעה, וכשתעסוק בזה על כל פנים חדש אחד ברציפות, בודאי אם ירצה השם יהיה לך איזה שנוי ברצון, ע"כ. ומה נענה אבתריה, כי הלואי שנזכה אפילו לדקה אחת או שתים של אנחות, ואכן רבינו סיפר על עצמו (שיחות הר"ן קסז) שעוד בנעוריו שבאיזה אנחה אחת כבר הרגיש איך שגופו נשבר. ולכן על כל פנים בשעת הנסיון, שלא תבוא, להיות חזק להתאנח. ובפרט (כמו שכתבתי בס"ד בערך תפילה בפרק נ נח הרחב פיך ואמלאהו, ובמגילת איכה א:י) שלשון רבינו בכ"י "נאנח" ממש בחינת נ נח!

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

[אכן צריכים ליזהר באנחות, כמו שכתבתי בתורה כב:ה ע"ש].

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

ה. בשיחות הר"ן (אות רעט): פעם אחת אמר (רבי נחמן) לי (רבי נתן) בזו הלשון: אין אז עס איז שוין גאר שלעכט. איז מין זיך גאר מבטל (וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי). ושאלתי אותו: איך מבטלין עצמו? והשיב מע פאר מאכט דאס מויל און דיא אויגין איז בטול (סוגרין הפה והעינים והרי זה בטול). מזה מובן עצה, שכשהבעל דבר מתגבר מאד מאד על האדם ומבלבל דעתו מאד בכמה מיני הרהורים רעים ובלבולים הרבה שקשה לו מאד לנצחם, אזי יבטל האדם עצמו לגמרי. כי כל האדם יכול לבטל עצמו לגמרי לפעמים. דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל. רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי (תס):

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר זמרת הארץ הסביר שענין זה מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה סד וז"ל היינו כנ"ל כשגוברין עליו מבוכות ובלבולים כאלו שאי אפשר לו להתגבר עליהם ולנצחם בשום אופן. ידע כי אולי הבלבולים האלו (הם) נמשכים מבחי' חלל הפנוי כפי בחינתו. ע"כ אין חכמה ואין עצה וכו' כ"א לבטל עצמו לגמרי אליו ית' בביטול גמור כנ"ל, עכ"ל. וע"ש שממשיך להסביר לפי התורה ס"ד שם, שמבואר שיקדים הרפואה קודם למכה, שתמיד ידבר דברי אמונה, ואפילו כאשר האדם ח"ו מונח בחלל הפנוי בשאול תחתית יש שם השיר של אמונה של הצדיק, ע"ש. ועל כן מבואר הדבר שעצה נכונה לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הספר הנ"ל מפרש שהתגברות התאווה והבלבולים הם מחלל הפנוי ולכן רבינו נתן את העצה היעוצה לבחינת חלל הפנוי, שהוא השתיקה או השיר של הצדיק. אכן עוד נראה שתוקף התגברות התאווה והבלבולים יכולה להיות מקורה ממקום אחר כמו מאהבה נפולה, או מארך אנפין דקליפה, ולכאורה לפי סברת הספר הנ"ל עצת רבינו כאן לא יועיל בכהאי גוונא רק כאשר הסיבה הוא מחמת החלל הפנוי (וי”ל שאם יש לו כח נגד החלל הפנוי כ”ש יש לו כח נגד שאר הסיבות).

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש לציין להמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו' שהיצר הרע בתוקף בדם שבחלל השמאלי שבלב, וסובלים ממנו בושות וחרפות, והתיקון להפוך את הדם לדם – לשון שתיקה ולשון המתנה בחי' דום לה' והתחולל לו. הרי שאיך שיהיה היצר הרע התיקון להכניע אותו בשורשו על ידי דום לה', וכדאי לכוון על כל התורה שם שמבאר את התהליך להגיע להכרה לדון את הכל לכף זכות ע"ש (אות ד') וכשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה צריך להיות בקי בהלכה, וצריך להיות לו שני בקיאות , הינו בקי ברצוא בקי בשוב וכו'. ולכל הפחות לכוון את השם אהי"ה באחוריים בגמטריא ד"ם, והוא הפתחות הא' בהוא"ו של שם מ"ה – אד”ם, כי לית אדם בלא אלף, ונעשה אדם לשבת על הכסא, ע"ש.

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כעין עצה הנ"ל נמצא בחיי מוהר"ן (אות תמט. שלא להתעקש על שום דבר ואין לדחק את השעה אות ו') ז"ל אמר לאחד על מה שספר לפניו שהיה מרגל בעברות גדולות, עד שכמעט לא היה ביד עצמו למנע עצמו מלעשותם. השיב לו שיש בחינת התקשרות לקשר ולחבר עצמו יחד בהתקשרות חזק, ועל ידי זה יכולין להתגבר ולהנצל. ולא באר הענין. ואף על פי כן אפשר להבין הענין קצת והיא עצה נפלא (ועין בלקוטי הלכות, הלכות ראש חודש הלכה ו), עכ"ל.

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סוגרים את הפה, יש לפרש שהכוונה לא לנשום, וכעין מה שכתבתי לעיל בענין אנחה כעין מה שמצינו בספר המדות ערך המתקת דין להשאר תחת המים במקוה עד שצריכים לנשום, ע"ש.

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

ו. מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה לד אות ז ז"ל וכשהלב, הינו בחינת ואו, בחינת לוחות, הוא משקע באהבות רעות. הינו חרפות ובזיונות, הנקרא ערלת לב (דברים ו). אזי הוא בבחינת שברי לוחות. וחרפה הוא בחינת ערלה, כמו שכתוב (בראשית ל"ד): "לא נוכל לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו". והוא בחינת אהבה נפולה ושבורה, כי ידוע שהיצר הרע והקלפות נתהוים מן שבירת כלים. ומובא ב"עץ חיים" (בהיכל הנקדים שער שבירת הכלים פרק ג'): כי שבירת כלי החסד נפלו אל בינה דבריאה, הינו בינה לבא (פתח אליהו). והאור החסד נשאר ביסוד דאצילות, שהוא בחינת (משלי י): "צדיק יסוד עולם". נמצא שאהבות רעות באים משבירת כלי החסד, וזה שתרגם אנקלוס: "כי חרפה היא לנו", 'ארי חסודא היא לנא'. כי החרפה, הינו ערלת לב, הינו אהבות רעות, נעשה משבירת כלי החסד. כי זה נראה בחוש, ש"על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י). אפלו אם אחד פושע נגד חברו, אזי אינו מחרפהו, כי האהבה מכסה על כל פשעים. וכשמתקלקל ברית האהבה ביניהם, הינו בחינת שבירת כלי החסד, אזי מחרפהו, כי החרפה הוא משבירת כלי החסד כנ"ל. וכשהלב הוא משקע בחרפה, הינו בערלת לב, בחינת שברי לוחות, הינו "חרפה שברה לבי". וכשמקשר הלב, הינו בחינת ואו כנ"ל, להיוד, הינו נקדה, שהוא בחינת צדיק. ששם האור האהבה הקדושה שורה, כי אור החסד נשאר ביסוד דאצילות. אזי נתבטל האהבות רעות, הינו החרפות, הינו ערלת לב. כי הצדיק שהוא נקדה, ששם שורה האהבה הקדושה, יאיר להואו שהוא בחינת לב. ונתבטל החרפה, הינו ערלת לב. כי על כל פשעים תכסה אהבה, כי שם שורה אהבה הקדושה, עכ"ל.

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

ז. והנה זה מה שרבינו כ' דרך להעלות את האהבה נפולה, מצינו דומה לזה עצה מהבעל שם טוב לעסוק ביחודים (ואין הספרים מצויין אצלי כעת ובעזה”י עוד אזכה להביא לשונם הקודש פה), וקצת מזה כבר הבאתי למעלה שהוא נכלל במה שרבינו כ' בתורה א' להסתכל על השכל של כל דבר, והענין מתרחב להיות כולו עוסק ביחוד העולמות, ומסופר מהסבא של רבינו, ר' נחמן מהורדנקא שסיפר על עצמו שפעם התגבר מאד עליו היצר הרע, והוא הלך לטבול בנהר שהיה קר מאד מאד, ולא עזר [-והעיקר בטבילה גילה רבינו זה לישאר תחת המים עד שצריכים לנשום, ולעשות ש"י טבילות, ולעורר זכות אבות], עד שלקח לעצמו לקיים העצה הזו להעלות וליחד בעליונים (שבחי הבעש"ט סי' צו).

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

וזוכרני שכמה ספרים קדושים הזהירו סתם בני אדם לבחור בדרך זה. אכן נראה שמי שמרגיל את עצמו בדרך של רבינו (שיחות הר"ן קסח) שהיה מתביש מהשם יתברך והיה מרגיש ממש הבושה על פניו, והיה מרגיש כמו מי שמתביש מחברו מאד. כי היה מרגיש שמתחילין מראה פניו להשתנות לכמה דונין כדרך המתבישין ממש וכו' ע"ש, וע' בלקוטי מוהר"ן תורה לח, עד שהבושה תהיה על פניך ממש, וע' ספר נחת השולחן (או"ח סימן תע"ב) ז"ל וזה לפני ה' אלקינו, זה בחי' המשכת המוחין לידע ולהרגיש במוחו ולבו אלהותו ית' כאלו רואהו עין בעין ועומד לפניו ית'. שזה בחי' שויתי ה' לנגדי תמיד. וזה כאשר צונו. כי באמת צונו לקיים המצוות רק באופן זה, עכ"ל. והרי מי שמרגיל את עצמו בדרך זה, בודאי יהיה לו בית מנוס מהתאוות, ולא ימשך אחריהם כל עיקר, וכמה שהם יהמו ויתגברו וירצו להמשיך אותו ח"ו להוציא אותו לאיזה הנאה להשלמת יצרו, ידע בנפשו שתחת למכור נפשו לרע, ירווח ויהנה מדביקותו להש"י (כי הבושה הנ”ל הוא ממש מעין עולם הבא כמבואר בתורה ו' ובעוד כמה מקומות), ואז איש כמוהו בודאי יכול אז לעסוק ביחודים כרעות נפשיה, ויעלה את האהבה הנפולה ביחוד שמות השם יתברך.

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

[ונראה ששני בחינות ומדרגות אלו רמוזים במסכת שבת דף קי. האי איתתא דחזיא חיויא וכו' מאי תקנתה תשמש קמיה איכא דאמרי כ"ש דתקיף ליה יצריה, ע"ש].

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להזכיר פה גם כן מהאריז"ל (שער הכוונות ח"ב ענין ראש השנה) ז"ל וזה היחוד הנזכר, הנה כאשר מתגרה היצר הרע באדם, ושולטין עליו סמאל ונחש הנקראים מצולות ים, כי מצולות הם אותיות: צ"ל, מו"ת, דכורא ונוקבא כנז' בספר הזהר. וצריך תמיד לכוין בזה השם שנכתוב, ובפרט בעת שהאדם עוסק בתורה אל יליז מעיניו שם הזה, ועל ידי כן לא ישלטו עליו מצולות ים הנזכר, ולא יתגרה בו היצר הרע (- הערה – מבואר להדיא שהלימוד בעצמו אינו בית מנוס מהיצר הרע, שאפילו אם האדם יברח ויתאמץ בלימוד יכול ח"ו להתגבר עליו היצר הרע, ואדרבה, עיקר היצר הרע מתחיל כאשר האדם מתחיל ללמוד).

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

'וזה ענין השם הנזכר, דע כי שורש כל הדינים והגבורות הם ב' שמות: אלהי"ם, אדנ"י כי גם הגבורות הם ב' בחינות, זכרים ונקבות. והזכרים הם חמשה אותיות מנצפ"ך והם שם אלהי"ם. והנקבות, הם שכ"ה דינים, שהם בגמטריא נע"רה. והם שם אדנ"י כמבואר אצלינו וע"ש היטב.

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

'והנה אלו השרשים של מצולות הדינין ואלו הם סוד התיקון הט' של י"ג תיקוני דיקנא, הנרמז במלת לאלפים כמבואר בכוונת ויעבור, וי"ג מדות של רחמים. ושם ביארנו, כי הם ענין אותם השערות דלא תליין, והם עומדים באמצע, בין התיקון הח' אל תיקון הי"ג, הנקראים מזלא עילאה ותתאה.. והם נקראים מצולות ים העליונים, בסוד הי"ג מדות שהזכיר מיכה המורשתי באמרו מי א"ל כמוך כו', ותשליך במצולות ים כו'..

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

'והנה ב' שמות אלו, של שם אלהי"ם ואדנ"י, הם (עם הט' אותיות והכולל) בגמטריא קס"א, ומקורם ושרשם הוא שם אהי"ה במיוי ההין שעולה בגמטריא קנ"א ועם י' אותיות הם קס"א. כמנין ב' שמות הנזכרים. גם מלת לאלפים הוא בגמטריא קסא, גם נקרא זה התיקון הט' לאלפים על שם ג' שמות הנזכרים המתחילין באות אלף, והם: אהי"ה, אלהים, אדנ"י. וזהו מלת לאלפים.

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

'וענין מה שצריך לכוין הוא, להמשיך מן המזל העליון, תיקון הח' הנקרא נוצר חסד, שהוא שם הוי"ה במילוי יודין, שהוא בגמטריא חסד, כמנין ע"ב. וממנו תמשיך ותשפיע הארה אל התיקון הט', הנקרא לאלפים, שהוא שם אהי"ה במילוי ההין, אשר הוא בגמטריא קנ"א, ועם י' אותיות הוא קס"א כמנין לאלפים. ואז תכוין להמתיק עם זה את ב' שמות, אלהי"ם אדנ"י, הנקראים מצולות ים כנזכר. והם ג"כ בגמטריא לאלפים. ועל ידי כן, ותשליך במצולות ים כל חטאתם, שהוא התיקון הט' גם כן, של מי אל כמוך כנ"ל.

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

'ואז אותם החטאות שחטא האדם ועשה אותם מעשה ממש, כנודע משז"ל כל העובר עבירה א' קנה לו קטיגור א', כי ממש נבראים מלאכים רעים וקטגורים על ידי אותם החטאות כנודע. ואלו הקטיגורים הנקראים חטאתם, יורדים ונשלכים במצולות ים דסמאל ונחש, ואינם עולים משם, לפי שכבר נמתק שרשם, שהם ב' שמות אלהי"ם ואדנ"י, ואינם משפיעים בהם.

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

'ונודע, כי מוכרח הוא, שבאותם הקטיגורים יתערבו עמהם נצוצות הקדושה, בסוד טוב ברע, בכח החטא שחוטא האדם. ולכן בהגיעך אל תיקון הי"ג, שהוא ונקה, אשר הוא שם של אהי"ה במילוי יודין כנ"ל, בסוד י"ג מדות של ויעבו"ר, וגם הוא עולה קס"א, אז תכוין להעלות אותם הניצוצות של קדושה, ולבררם ולנקותם משם, ולהוציאם על ידי שם זה של אהי"ה דיודין. וזהו מלת ונקנה לשון ניקוי.

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

'ותמיד יהיו בין עיניך סדר השמות האלו, ובפרט בעת שתעסוק בתורה, תכוונם תמיד במחשבתך, אם תראה שהיצר הרע מתגרה בך. ובפרט אם האדם עושה תיקון שכבת זרע לבטלה, שהוא תיקון טיפות ניצוצות הקדושה שנשפעו ונתערבו בקליפות, כי אז החיצונים מתגרים באדם מאד.

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

'עוד יחוד ב' על הנ"ל, וז"ל, תיקון אחר כתבנו למי שמתגרה בו היצר הרע, ובפרט בעת שעוסק בתורה, שיכוין בנוצר חסד לאלפים, לשם אדנ"י ואלהי"ם ששניהם מתחילים באלף, וזהו לאלפים גם יכוין ששניהם עולים בחשבון לאלפים.

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

'ודע, כי מי שהוא משורש קין, צריך שיכוין שם אלהים הנזכר, במילוי אלפין, שהוא בגמטריא אר"ץ, כזה: אלף למד הא יוד מם. וסוד הענין הוא, לפי שקין הביא מנחה זרע פשתן, שמכחיש את הארץ, כמבואר אצלנו במקומו, וגרם שהמלכות הנקראת ארץ תחזור להיות יבשה, ולכן נתקלל נע ונד תהיה בארץ. והנה המלכות בהיותה נקראת ארץ, יש בה שם אלהי"ם דמילוי אלפין, העולה בגמטריא ארץ. ולכן תכוין תמיד כל היום בשם הזה, שעולה ארץ. ותכוין לתקן פגם קין, שהחזירה יבשה על ידי הפשתן, ואתה מתקנה על ידי השם הנזכר ונעשית ארץ. ודע, כי כל החיצונים נדבקין בקליפת רע, שנדבק בקין, וכולם רוצים וחושקים לאחוז ולינק מן אות אלף שבמילוי ההא של אלהי"ם דמילוי אלפין הנזכר, ואינן יכולין להשיגה. עכ"ל.

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

(וכיון דאתי לי במדרשא, אצטט פה דרוש שכתבתי בענין מה שבעוה"ר הרבה מהעולם נכשלים בעיניהם בנאוף ממש שאי אפשר להמלט ממנה רק בהתפשטות הגשמיות ולהתדבק למעלה: - שוב החלטתי שאין כאן מקומו).

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

ח. והנה עוד בדרך של היחודים יש לכלול עוד שני נקודות חשובות, שיהיה בעצה הזו לפחות ג' כוחות. ב' ידוע שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות (סוטה ג:), ורבינו העיד (שבחי הר"ן טז) שעל ידי שיש 'איזה שכל בעלמא' יכולים להיות שמור לגמרי מהחטא, ומבואר בלקוטי מוהר"ן (קט"ז) שעל ידי שמקבלים דעת ניצול מלבוא לידי עברה. ג' רבינו גילה בתורה ו' שאפילו מי שהוא סג אחור לגמרי, יכול לחיות את עצמו בקדושה ודביקות להשם יתברך על ידי השם ס"ג (יו"ד ה"י וא"ו ה"י) ומבואר שם איך שהס"ג מנוקד כולו בחיריק. והנה הגמטריא של חיריק אחד הוא עשר, כפול בעשר אותיות שם ס"ג, וגם את השם ס"ג, הרי קס"ג, והוא הגמטריא של השם אהו"ה במילוי יודי"ן (אל"ף ה"י וי"ו ה"י), והנה על השם הזה הרמח"ל בקיצור הכוונות כותב שיש לכוונו בפסוק ראשון של שמע ישראל, 'שהוא כללות המוחין בסוד הדעת'.

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שיצא לנו עצה מרבינו למי שנפל ונסוג אחור לגמרי לכוון שם ס"ג בניקוד כולו חיריק (ובודאי יואיל יותר כפי בקיאתו בתורה ו', ובפרט שכל התורה ו' תיקון על רתיחת הדמים וכמו שהארכנו בחידושנו ע"ש) ולדבק עצמו חזק על ידי זה להשם יתברך, ולכוון עוד בזה שמקבל דעת אמיתי מכח שם הקדוש של השם יתברך, אהו"ה דיודין.

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

וכן יש על דרך זה עוד עצה מרבינו להנצל מהתגברות התאווה, והיינו להתפלל שחרית מנחה או מעריב, כי מבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא ח) הג' תפילות נמשכין מהג' מוחין והם ג' מחצות פרוסות נגד התאוות.

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

ט. בסידור האר"י מובא בזה"ל ואם יצרו תוקפו יכוין השם שמספרו יצ"ר הטו"ב עם שבע אותיות והוא דמודטירו"ן (שבא תחת הד' הראשון, ווי"וים עם חולם, ט' עם חיריק).

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

י. כל פעם שמתגברים על בן אדם מחשבות רעות להפליא, יש לבדוק עם צריך לנקביו, כי יתכן מאד שהצואה בגופו גרמא לו. וע' בספר המדות (הרהורים כה) שכז"ל להרהורי זנות סגולה שישתה סם המשלשל. וע' בזה בהצעטיל קטן מהנועם אלימלך אות טו ז"ל ויקבל אז (בשעת אכילה) במחשבתו שתיכף ומיד כשירגיש שיצטרך לנקביו לא ישהה את הפסולת בקרבו לטמא ח"ו את מוחו ולשקץ את נפשו להשהות את הצואה והשתן בקרבו אפילו רגע א', ע"כ. ולפעמים, ובפרט לכמה בני אדם, הצואה יכול להיות עצור בגופו ולא יצא בקלות, ועל זה חז"ל לא בושו מלתת כמה עצות איך להתחכם להוציאה, ומהם גם כן מובאים בהלכות שבת, ואכמ"ל (ונלע"ד שיש ללמוד מהגמרא שיש למצוא עצות על זה, ובמעשה הלחם מסופר שלקח תרופות לזה. וידע איניש לנפשיה, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

ולפעמים לא רק צואה ממש אלא אפילו רוח מלמטה יכול לטמא את האדם ח"ו, ובסתמא אצל צדיקים גדולים הם כבר נזהרים מהקליפות של האוכל מתחילת העיכול או אולי אפילו מלפני זה, אבל לכל מי שנכנס בעבודת השם בודאי ראוי הוא לדעת להשמר על כל פנים מצואה ממש ורוחה.

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

ומצאתי בס"ד רמז לזה ממעשה של יוסף הצדיק שכתוב (וישב לט:יב) ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה, כי ענין יציאה לחוץ מצאנו בפרשת כי תצא (דברים כג:יג-יד) ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ, ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך, ואקצר ורק אזכיר שכסית ע”ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא בפירוש ענין של תיקון הברית כמובא על הפסוק כי היא כסותה (תפילת שחרית – אנא בכח), הרי רמז בתורה שבבריחה מהעבירה יש לעסוק בנקיות. ובספר חמשה פירשתי קצת בדרך אחר, שמצינו (ברכות נז:) שלושה דברים הם מעין עולם הבא, שבת שמיש ותשמיש וקס"ד שתמיש הוא תשמיש המטה, אכן הא מכחש כחיש, אלא תשמיש נקבים. הרי שיש עצה להחליף את הנאת התמשיש שמכחיש, ולעסוק בתענוג מעין עולם הבא של נקיות.

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

וזה נקודה חשובה מאד להתחשב ולהקפיד עליו, ועל כן הארכתי פה קצת. וידוע שרבינו גילה שאפילו בהסיפורים של העולם העתיקים יש בהם סודות גדולות, רק שלא נאמרו כסדרן ולא נאמרו על נכון, ולכן נראה לעניות דעתי שהסיפור המפרסם של הבת מלכה ועדשה (The Princess and the Pea) שהיא היתה אכסניא באיזה מקום ולא היתה יכולה לישון, לא היה נוח לה, אז שמו עד עשר מזרונות ולא עזר, ובסוף גילו שהיה עדשה קטנה תחתן, והנמשל הוא שצדיק יכול להיות מבולבל על ידי צואה קטן מאד.

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן החסידים היו עוסקים הרבה בנקיות, אכן רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן אמר שכל העסק זה טעות גדול (שיחות הר”ן ל, חיי מוהר”ן תצח), רק כאשר צריכים הולכים, אבל צריכים להדגיש שגם לרבינו, כאשר צריכים אז זה חשוב מאד. ובאמת רבינו גילה בסיפור הלחם ע"ד לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן שיש ענין להיות לגמרי נקי מכל הצואה, על אף שבמראה מקומות הנ"ל רבינו אמר לא לעסוק בזה והוא מן הנמנע, אז אי אפשר לנו ללמוד למעשה מהסיפור הלחם, אבל על כל פנים מבואר הדבר שבאמת יש ענין להיות נקי לגמרי מהצואה ולהשתדל על כל פנים לשמור על מה שכן בידו לעשות.

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

יא. וע"ע בצעטיל קטן באות ה' ז"ל כשיתחיל להתעורר בו מדה רעה ח"ו ממדות רעות שהוא רגיל בהם כגון עקשנות ובושת של גאוה ועצלות ובטלה המביאה לידי שיעמום וכיוצא בהם יאמר תיכף ומיד בזה הלשון ובכל כחו, הכנעני החתי האמורי הפריזי החיוי והיבוסי והגרגשי וינצל, ע"כ. ובאות ו' ז"ל כשיבא לו ח"ו מחשבה רעה מניאוף יאמר כמה פעמים ונשמרת מכל דבר רע ויהרהר אז בדרשות חז"ל שדרשו עליו שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה ולא יניח ח"ו לשהות המחשבה רעה במוחו שלא לטמאות שכל העליון ח"ו, ע"כ.

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

יב. ספר המדות (ערך נאוף ח"ב אותה ה') ז"ל על ידי טובות שעושה עם בני אדם נתבטל תאות נאוף וכן להיפך, ע"כ.

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

יג. ליתן צדקה. וע' לקוטי מוהר"ן רמב – דע שיש בחי' ארך אנפין בקלפה ומי שפגע באשה מבחי' זו קשה לו להנצל מהרהור, ואף אם יעצים עיניו .. ודע שצדקה הוא סגלה גדולה.

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע לעיל בהלכות עשיית עבירה אות ד', שכדי להרחיק את הס"א צריכים לשלם כסף על מצוות.

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

יד. בלקוטי מוהר"ן תורה לו כז"ל באות ג, כי תקון של הרהורי זנות שבא לאדם – שיאמר 'שמע' ו'ברוך שם'. כי תאות נאוף היא באה מעכירת דמים, הינו מטחול, שהיא לילית, שהיא שפחה בישא, אמא דערב רב, שהיא מלכות הרשעה, ומלכותא דשמיא הוא בבחינת גבירתא, אשה יראת ה', שהיא בבחינת שם של שלמה, העומדת על שנים עשר בקר, שהם שנים עשר שבטי י"ה (זהר ויחי דף רמא), וכשאדם מקבל עליו על מלכות שמים באלו הפסוקים, שכולל את נשמתו בשנים עשר שבטי י"ה, ומפריש את נשמתו מנשמת ערב רב, הבאים מאשה זונה, שהיא שפחה בישא, שהיא בבחינת (בראשית טז) מפני שרי גברתי אנכי ברחת, שהתאוה בורחת ונפרדת ממנה. ואם אינו משתדל לגרש את האשה זונה, אזי הוא בבחינת (משלי ל): שפחה תירש גברתה. כי בשני פסוקים אלו יש שתים עשרה תבות, נגד שנים עשר שבטי יה, וארבעים ותשע אותיות, כנגד ארבעים ותשע אותיות שבשמות שבטי יה. ובקבלת על מלכות שמים, הוא בחינת ים של שלמה, הוא נפרד מנשמותיהן דערב רב, שהיא שפחה בישא, אישה זונה, ונכלל בנשמות שבטי יה, בחינת אשה יראת ה', אזי הוא בחינת סגירת עינים בשעת קבלת על מלכות שמים, להורות שעל ידי קבלת על מלכות שמים הוא בבחינת עולימת שפירתא דלית לה עינין, שהיא התאוה שכוללת המדות רעות של שבעים לשונות (וענין סגירת העינים שייך לעוד עצה מרבינו שכתבנו באות לפני עצמו ע”ש). ובאות ד כז"ל וכל זה כשיש לו לאדם הרהור באקראי בעלמא, אזי די לו באמירת שני פסוקים הנ"ל, אבל אם הוא חס ושלום רגיל בהרהור של התאוה הכלליות, רחמנא לצלן, ואינו יכול להפריד ממנה, אזי צריך גם כן להוריד דמעות בשעת קבלת מלכות שמים, כי איתא שהדמעות הם ממותרות המרה שחרה, ומרה שחרה היא טחול (תקון נו), שהיא בחינת מלכות הרשעה, אשה זונה, שמשם נשמותיהן דערב רב, וכשמוריד דמעות, אזי נדחין ויוצאין לחוץ המותרות, הינו התאוות נאוף, הבאים מעכירת דמים של טחול ומהמותרות, וכולל נשמתו במלכות שמים, ע"ש.

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

ובסוף התורה שם כז"ל ובשביל זה מובא בזהר (קדושים פד) כד חזי רבי שמעון נשי שפירין אמר: אל תפנו אל אלילים, כי נאוף היא עריות, אלהים אחרים, מלכות הרשעה. ובשביל זה סגלה לבטל הרהורי נאוף לקרא שמע וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

טו. כמה ידיעות חשובות ועצות מספר חסידים (סימן קעב-קעג, ונמצא בחק לישראל פרשת עקב יום ו', ובפרשת ראה) ז"ל שלשה יצרים רעים הם הלוחצים את האדם על דברי האשה, שנאמר (הושע ז:ד) כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה וגו' (ז:ו) כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אופיהם בקר הוא בוער כאש להבה כלם יחמו כתנור. שלשה תנורים בפרשה – שלשה יצרים על האשה. יצר לראות ולראות, יצר הרהור של תאוה וחמוד של חמום. ויצר לב בוער ולא יכבה, שהלב חושב כל שעה אחר האשה ומשתגע אחריה עד שיהא אצלה. וזהו קשה מכלם. יש שנעשה על ידי כשפים, ואפלו לא ראה אותה מעולם. ומה שאמרו חכמים אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות, זה יצר מוד של חמום התאוה, אבל יצר שהלב בוער אחר אשה בלא ראיה, ענין זה כאדם המשתגע וכאשה מעברת שמתאוה לאכל שום דבר ויומם וליה היא מהרהרת אחר אותו דבר ושוכחת שאר דברים בעבור זה. כך זה הדבר, כל היום בתוך לבו, ואפלו ישמע דברים ממנה לבו שמח, ואם יראה עבד או שפחה מאותו בית ישמח. והדבר על ידי כשוף, ויש בלא כשוף.

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

(קעג) כלל גדול ותקנה לשלשה יצרים. להיות בעיר אחרת רחוק משם שאין שירות מצויות לבוא משם.

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

ותקנה לראיה, אל יהא מצוי אצל נשים, וירחיק הליכתו מהן, ויעצר רוחו מלראותן כשהן אצלו, כי העקר מניח מפני הבשת להתקרב אליהן ולדבר מאותן דברים. אבל ראיה שאחרים עושים ורגילים בנשים, מזה יעצר רוחו.

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

וכל עברה ועברה שתבוא לידו, יחשב אם היו גוזרים עליו גזרה, היה נהרג על קדוש השם, ויאמר זה הדבר קשה יותר שלא אוכל לעמד בו, כל שכן זה הקל שלא אחטא.

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

ועל הרהור אשה בעת שהוא בא להרהר על אשה בתפלה יתקע גודלי אצבעות רגליו בארץ ויתלה גופו עליהן ולא יסמך ידיו לכתל, וזה הדבר מבטל ממנו כל מיני הרהורים (וכן הובא בשערי תשובה לר' יונה דף ו:. ומקורו במסכת סוטה דף לו: ויפוזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו, ופרש"י ז"ל שנעץ אצבעותיו בקרקע, ונסמך עליהן כדי שיתייסר ויטרד בצערו ויעבור תוקף יצרו, ע"כ). ואם ישב ואינו יכול לעמד מפני בני אדם, ינעץ גודליו בחזק בארץ. [ה"ע עיין מש"כ בספר המדות, ערך שנה אות ד' עצה לקחת זרם הדם מהברית על ידי הרמם דבר כבד].

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

ועל יצר שלישי – אהבת לבו ואוהב אשה ביותר ואינו חושש באשה אחרת ולא באהבת בנים ובנות בעבור אהבת האשה הזאת, תקנתו לצאת מן המדינה ההיא. ואם עברה בא לידו יתפלל עליה בכל לבו שלא יכשל בה, שהרי על יסורי שעה אדם מתפלל עליהן, על יסורי עולם - שלהן אין סוף ואין חקר, כל שכן שיבכה ויתפלל מאד עליהם. ואם עמד בדבר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

שלשה מיני יצר הרע הם, השנים בין בזקן בין בבחור והשלישי נוהג רק בבחור. אלו הם:

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

אדם מתאוה לראות, ואף אם יחפץ לעצם עיניו מראות לא יוכל ויראה בעל כרחו.

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

והשני, האדם בוער כתנור אש אחריה ולא יוכל להסירה מדעתו. אלו נוהגים בין בבחור בין בזקן.

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

והשלישי נוהג רק בבחור שמתאוה שתתקשה אמתו

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

מנין לנו שכך הוא, שכן מצינו בנאוף שלשה תנורים, ויצר הרע דומה לאש, שנאמר כל הלילה ישן אופיהם בקר הוא בוער כאש להבה. שלשה תנורים, שנאמר (הושע ז) כלם מנאפים כמו תנור כי קרבו כתנור לבם. ונאמר כלם יחמו כתנור.

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

ש' שהיא עקר תבת האש, שי"ן בגמטריא יצר. ש' יש לה ג' פצולים, וג' פעמים מונה אש בפסוק (שיר השירים ח) רשפיה רשפי אש שלהבתיה.

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

יצר הרע דומה לחכוך, אם יחכך בשרו יעלה שחין, ואם יעצר ויסבל לא יעלה.

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

טז. מספר המלאך המשיב כ"י הובא בספר לדרש אלקים (שער ו' פ"ב) ז"ל (אות) 'ה' סודה וסגולתה רם ונשא לברוח מן העבירה ומיצר הרע אמור יתיה ס' פעמים, ואח"כ תאמר יהי רצון מלפניך השם הגדול יה יה יה יה היוצא מאות ה' ומפסוק כי ביה ה' צור עולמים, שתרחיק ממני ומפני כל יצר הרע וכל הרהור עבירה יתרחקו מרמ"ח איברים שלי, ואל ישלוט בי יצר הרע לעשות שום דבר עבירה לא בדיבור ולא בהרהור, ולא בשום אבר מאברי, לא באונס ולא ברצון, לא בשוגג ולא במזיד מעתה ועד עולם אמן נצח סלה ועד. ויאמר אחר כך פסוק זה, ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלים הלא זה אוד מוצל מאש בשם קרע שטן יהיו לרצון אמרי פי וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב שם ז"ל (אות) 'ט' סודה וסגולתה אמור יתיה צ' פעמים ואחר כך תאמר יהי רצון מלפניך השם הגדול היוצא מאות טי"ת שתטהר לבי ורעיוני, תאמר לב טהור ברא לי אלקים וכו' ל"ב פעמים ותראה פלא, ע"כ.

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ראוי לשים לב לכח של האלף בית, וכידוע מהסיפור של הבעש"ט, שאפילו כאשר היה כמעט אבוד לגמרי רק בהזכרת הא"ב נחזר לו כל כוחותיו וניצל. וכן גם בפשיטות גמור, כאשר מתגברים מחשבות זרות ואין איפה להימלט, יכולים לחזור על הא"ב לציירם זה אחר זה [ויכולים לצייר האות לפני כל עין], פעם אחר פעם, ועוזר גם כאשר מנסין לישון והמחשבות מטרידות.

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

יז. נראה לעניות דעתי סגולה חזקה להדליק נר לכבוד רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, כי ידוע שרבינו בעצמו היה לפעמים מדליק נר להמתקת הדינים, וכן ידוע שהדלקת נרות זה מסוגל לבנים, וכמו שכתוב בספר המדות. וא"כ בודאי יש בזה שמירה מקרי שהוא פגם בבנים, וכל עוד שהאור דולק יאיר נרו ויתוסף כחו.

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

יח. מספר שערי תשובה לרבינו יונה (דף ו: הובא בחק לישראל פ' אמור יום ג) ז"ל ועל כל עבירה ועבירה שתבא לידו יחשוב חס ושלום אם גוזרים עליו המרה (לשון להמיר דת) יהרג על יחוד ה'. וכי זה דבר הקשה שלא יוכל לעמוד בו, יסבול עבור יחוד שמו, אז כל עבירה יקל עליו להעבירה ממנו, ומיד כשאדם בא ליטהר מסייעין לו מן השמים, עכ"ל.

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לציין פה שהרבה צדיקים היו מייסרים את עצמן כדי להינצל מתבערת היצר, בגמרא יש סיפורים על אלו שקפצו לתוך תנור או קפצו מהגג, וזה היה בשעת הנסיון ממש, והחתם סופר היה מקיז דמו, להחליש את היצר. וגוף קשה פחד שובר, לפעמים לא צריכים עד כדי כך, אפילו לעשות איזה בעיטה או נשיכה בבשר הגוף להרגיש קצת כואב יכול לעזור הרבה לשכוח קצת מתבערת היצר.

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

יט. מסדור ר' שבתי ז"ל (הובא בספר בעל שם טוב, ענינים, ערך תפילה אות א'תתז) לטהר המחשבה, קבלתי ממורי נר"ו (הבעש"ט) לכוון בשם כוז"ו וכתב מו"ה מ"פ ששם זה בחכמה, ששם המחשבה, והוא בחינת דין, ושם זה במלואו, כזה כ"ף וא"ו זי"ן וא"ו גמטריא טפטפי"ה שם המחשבה, עד כאן.

</div>


## Segment 177

<div dir="rtl" lang="he">

עוד חומר השייך להנ"ל בעזה"י.

</div>


## Segment 178

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן קמב

</div>


## Segment 179

<div dir="rtl" lang="he">

שיך למה שאמר רבנו זכרונו לברכה על פסוק (תהלים פט ב): "אודיע אמונתך בפי" שעקר האמונה תולה בפה של האדם וכו' ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ד:

</div>


## Segment 180

<div dir="rtl" lang="he">

ראה זה מצאתי מכתב יד החברים בבאור יותר קצת וזו לשונו: כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא יתברך שמו יאמר בפה מלא: אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון. כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין ויש גבורות דקדושה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה והדבור הוא בחינת גבורות דקדושה כמו שכתוב (תהלים קמה יא): "וגבורתך ידברו". נמצא כשיאמר אני מאמין כנ"ל הוא גבורות דקדושה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא בחינת גבורה דקלפה. וזהו שאמרו בגמרא (ברכות ה.):

</div>


## Segment 181

<div dir="rtl" lang="he">

'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע', דהינו שבגבורות דקדושה ממתיק גבורות דקלפה. וזהו שאמרו בגמרא (רפג): שמי שרוצה שלא יהיה רגזן - יהיה דבורו בנחת, נמצא שהדבור בנחת הוא אינו כל כך רגז. והשתיקה משתק הרגז. אבל הדבור בפה מלא הוא בחינת רגז שהוא בחינת גבורה כנזכר לעיל:

</div>


## Segment 182

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי מוהר"ן תורה עב – יצר הרע מעכירת הדמים ויצר הרע בבחירה

</div>


## Segment 183

<div dir="rtl" lang="he">

לכתוב לזכרון כמו ר' ישמעאל וכדי לעשות וידוי ותשובה

</div>


## Segment 184

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן רעג, להחיות עצמו עם איזה ניגון

</div>


## Segment 185

<div dir="rtl" lang="he">

גר"א - - אי אפשר להפסיק באמצע עבירה רק על ידי אחרים

</div>


## Segment 186

<div dir="rtl" lang="he">

נענע. הרבה מדמים את זה לנ נח (והרי ע' או ה' מתחלפים בח' באותיות אחע"ה של הגרון). ומצאתי עוד סמכים לזה. כי הרע"ב (נדה ו:ח) כתב שנענע הוא מינטא בלע"ז, והרי מינט בגמטריא נ נח ע"ה. ובמשנה ובגמרא יש הדנדנה (נדה נא:) שהוא נענע (הרע"ב הנ"ל) דנדן בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 187

<div dir="rtl" lang="he">

נפוליון. סבא אמר: כשרבנו הקדוש היה בארץ ישראל היה מלחמות של נפוליון, נפוליון היה רוצה להרג את כל היהודים, ורבנו הקדוש דבר אתו, עם נפוליון, איזה דבורים... עכ"ל. וקשה קצת, כי לכאורה עיקר הסכנה עם נפוליון היתה התבוללות רוחני [ועיין בשיח שרפי קודש ג:רל, בעת מלחמת נאפוליון והצאר בשנת תקפ"ז אמר רבי שמואל אייזיק: "או אני או הוא", כאומר או שאני אסתלק מהעולם או הצד השני, ולא הבינו על מי מתכון אם על הצאר או על נאפוליון, ובאותה השנה עלה הצאר לשלטון, שהיה גוי מאמין וחורש רע על ישראל, וקבל את המלוכה, משום שהביס את צבא נאפוליון, ובאותה השנה נפטר רבי שמואל אייזיק, ע"כ], ואולי לזה כוון סבא.

</div>


## Segment 188

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הסיפור מלא על הפגישה מצאתי בעלון של חב"ד, עם כמה טעיות מוכרות בודאי, והדפסתי מה שמצאתי (חסר הטעיות) באנגלית.

</div>


## Segment 189

<div dir="rtl" lang="he">

נצח. ידוע מהאריז"ל שאות צ' הוא אות י' על אות נ', והרי נצח, אותיות נ נח י' – בעשרה מיני נגינה, נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 190

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור (ח"ג – חכמה ובינה אות לה, וכן בכמה מקומות) פטירת רבינו היה ביום רביעי של חג הסכות לאשפיזת משה רבנו ע"ה, שמדתו נצח שהיא הספירה הרביעית, ועל כן גם עליתו לתורה היה תמיד בפרשת רביעי שהוא כנגד נצח. ועל כן גם נצח במספר נחמן.

</div>


## Segment 191

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בריש ספר הרזים ד"ה למנצח הוא מלשון נצח, כתב ז"ל ובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר קע) סוף השכינה הוי ג"כ נצח, והיינו לנצח נצחים, נצח חד נצחים תרי הרי תלתא, והיא היא מדתו של דוד, הוא כחו והוא תהלתו והוא אלקיו וכו' ע"ש. וידענו שרבינו אחז במידות של דוד המלך כמו שכתוב בספר חיי מוהר"ן (אות רלו) שמחמת שמשפחתו באה ממלכות בית דוד על כן על פי הרב הם הולכים בלב נשבר וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 192

<div dir="rtl" lang="he">

ואכן מצינו בכמה מקומות שמשה רבינו הוא משיח, ולשון המגלה עמוקות (אופן רנב) שמשה הוא משיח בן דוד.

</div>


## Segment 193

<div dir="rtl" lang="he">

נקיון. ע"ע שטיפת מוח.

</div>


## Segment 194

<div dir="rtl" lang="he">

נשים. עמש"כ בערך בנות.

</div>


## Segment 195

<div dir="rtl" lang="he">

נשיקה. עם הכולל בגמטריא ליקוטי מוהר"ן, כי על ידי לימודו, מתדבק רוח ריבנו הקדוש ברוחו, בבחי' נשיקין, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה יב.

</div>


## Segment 196

<div dir="rtl" lang="he">

סבטיון. נהר סבטיון (כך נקראת בגמרא סנהדרין סה:) שמאחורה נמצאים השבטים שגלו בראש, סבטיון בגמטריא מאומן.

</div>


## Segment 197

<div dir="rtl" lang="he">

ונהר סבטיון עדות ש"מרי צבי" (שהרבונו של עולם חפץ ובחר) בשבת (סנהדרין שם). מרי צבי, עם התיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וע' בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שהשיר פשוט כפול משולש מרובע הוא בחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן.

</div>


## Segment 198

<div dir="rtl" lang="he">

סווייף: בענין הננח סווייף – מה שחותמים נ נח עם האצבעות, עמש"כ בערך אצבעות.

</div>


## Segment 199

<div dir="rtl" lang="he">

סוכר: בגמטריא רפ"ו סימנין שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. והנה כמה שעות אחר שכתבתי זה למדתי רש"י על משלי כו:י ז"ל ומדרש אגדה ושוכר כסיל מלשון וסכרו מעינות תהום (בראשית ח) ולשון עושי שכר (ישעיה יט), הקב"ה סוכר מזל כסיל המשמש בימות החמה מתשרי ויאלך ומאז הוא סוכר וסוגר כל עוברי הים מלילך בו עד הפסח ע"ש. סוכר כסיל בגמטריא רבנו נחמן.

</div>


## Segment 200

<div dir="rtl" lang="he">

סכנה. ספר ישראל סבא עמ' קנט: זה דבר קל להגיד נ נח, וזה עוזר בכל עת צרה, בכל זמן. וגם כן שכל החילים שהולכים למלחמה במקום סכנה - שיגידו רק נ נח, שהחיל יגיד בנגון נ נח.

</div>


## Segment 201

<div dir="rtl" lang="he">

סל"ת, ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ושוב כתבתי על זה באריכות בפנים ב"ה על פי לק"מ תורה מט.

</div>


## Segment 202

<div dir="rtl" lang="he">

סמים

</div>


## Segment 203

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר וכל תכלית היותינו בעולם הזה הוא דעת - לדעת, לידע ולהודיע את מציאת השם יתברך, יחודו וטובו יתברך. ועל כן פשוט מאד שכל דבר שמפסיד את הדעת הוא תכלית האסור ומסוכן מאד וצריכים להתרחק ממנו. וכן הכת השיכורים בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מבעל תפילה, הכת היחיד שהמליך דוקא מה שרבינו מכנה "נכרי" זה כת השיכורים. כי זה ממש לא שייך ליהודי לאבד את הדעת לגמרי על ידי שתיה רחמנא ליצלן. וכן ידוע שסבא ישראל אמר שסמים זה גרוע יותר מניאוף, והרי נאוף זה מעשה אחד או כמה פעמים חס ושלום שנכשל, אבל הסמים ממש מאבדים את הדעת. ובנוסף, הרי רבינו גילה בכמה מקומות שעיקר הנסיון האמיתי בעולם הזה הוא הבחירה, ועיקר הבחירה, ובפרט אצל צדיקים, זה נסיון לדעת אמיתית רצון השם יתברך, ורבי נתן כותב שבעולם הזה באמת אי אפשר לדעת איפה אתה עומד, ואם כן איך בכלל אפשר לזרוק את השכל לדמיונות של סמים ולהמנע מהאפשרות בכלל לעמוד על דעת אמיתת קורות חייו.

</div>


## Segment 204

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה רמה:

</div>


## Segment 205

<div dir="rtl" lang="he">

דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים, ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר, כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים, וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים, והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד - אשרי חלקו. אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעמת זה עשה אלקים. ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה, אף על פי כן, גם שם יש חדושים נאים שנדמין להשגות.

</div>


## Segment 206

<div dir="rtl" lang="he">

וכולו וכולו

</div>


## Segment 207

<div dir="rtl" lang="he">

ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת, צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות, אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו, לסבר שכבר בא אל ההשגה הראוי, כי אם יסבר כן ישאר שם חס ושלום, אבל כשידע שעדין לא התחיל לכנס לחדרי תורה האמתיים, אזי יתחזק בעבודת השם, וירבה בתפלות, ויפציר עד שיפתחו לו שערי הקדשה באמת, ואז יראה ההפרש. ואפלו אם עשה עבדות ותעניתים וסגופים בשביל השם יתברך, ואחר כך זכה לחדושין, אף על פי כן אל יעמד על זה לסבר שהם השגות של אמת הנ"ל, כי אפלו להדמיונות של היכלי התמורות צריך עבדות ותעניתים, ואפלו בתאוות עולם הזה יש דגמא לזה, וכו' וכו'.

</div>


## Segment 208

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר היטב איך אפילו בדרך הקדושה האדם צריך לעבור את היכלי התמורות, שלא ידע מה תורה אמיתי ומה דמיונות שוא והבל וקליפה רחמנא ליצלן, ואם כן איך יעלה על הדעת שיכול להגיע לשום אמת אם אפילו נוגע בקצה של סמים?!

</div>


## Segment 209

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הרי שנינו (סנהדרין ע.) אמר רב חנן (-ננח!) לא נברא ייון בעולם אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים שנאמר (משלי לא:ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש, עד כאן. ופירש רש"י ז"ל לשלם שר לרשעים שמתעדנין בו בעולם הזה ומקבלין בו שכר מצוה שעושין בעולם הזה. לאובד, היינו רשע שנטרד והולך לו, עד כאן לשונו.

</div>


## Segment 210

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מבואר שהשיכרות - זה שלוקח את דעתו ורגישתו של האדם חוץ ממציאות של העולם הזה עולה לו ח"ו לשכרו לעולם הבא, ומפסיד את הנצחיות של שכר המעשים טובים שלו ח"ו. והוא נקרא אובד - רשע, רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 211

<div dir="rtl" lang="he">

בענין פוט- מריוונא- השיש - גראס. יש מסורה שסבא אמר עליה שהיא יותר גרוע מנאוף.

</div>


## Segment 212

<div dir="rtl" lang="he">

יש סיפור שאחד סיפר לסבא איך שפוט עוזר לו בעבודת השם, וסבא התחיל לפרט לו כל מיני דברים שזה נותן לו, התלהבות וחשק וכו' וכו', ועל כל דבר האיש אמר כן כן! ואז סבא אמר לו, אז אתה מאנס את השכינה, רחמנא ליצלן, ע"כ שמעתי באריכות מג.ל. נ"י.

</div>


## Segment 213

<div dir="rtl" lang="he">

והרי כהן ששתה רביעית יין ונכנס למקדש חייב מיתה (ויקרא י:ט).

</div>


## Segment 214

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מובא (לב"ה מא) בעל תשובה אחד שאל אותו פעם על עשון סם הנקרא חשיש, ור' ישראל נבהל מהשאלה, וכשהגיעו הביתה צוה לפתח את כל החלונות, כי יש ריח של חשיש, ואחר כך הוכיח אותו ואמר לו שזה עקר תאוות נאוף, ע"כ.

</div>


## Segment 215

<div dir="rtl" lang="he">

(ואחד מהחברים רצה לפרש בזה ענין המקום "הלא טוב" בסיפור הראשים של המעשים ששנים קדמוניות של אבדת בת מלך, שלא מבואר מה לא היה טוב באותו מקום, אלא שהא גופא, שהיתה שם בעל כרחה, ועמש"פ שם.

</div>


## Segment 216

<div dir="rtl" lang="he">

בענין לקחת פוט כדי להנצל מעשיית עבירה כמו הוצאת ז"ל ח"ו, מי שאף פעם לקח בודאי אין זה הזמן. ואם הוא כבר מכור ורגיל בפוט רק שהתחיל לעבוד את השם קצת באמת ומנסה לגמול ממנו, ובא לידי נסיון עבירה וחושב שאם יקח פוט ינצל, זה שאלה מפורסם, והוא מעולם התוהו, וכל ערום יעשה בדעת, דהיינו אי אפשר לקבוע הלכה בדבר כזה במקום כזה, והאדם בעל הנסיון צריך לדעת לעצמו, שאם יקח עכשיו הוא ימשיך לקחת, בודאי אין כסילות גדול מזה לחשוב שהוא מציל את עצמו מעבירה בזה שהורס כל חייו לנצח נצחים השם ירחם. ואכן נלע"ד שיש שיקול שהאדם במצב כזה יכול לדעת לעצמו התוכנית והמסלול שהוא גומל עצמו מהסמים, ויתכן באיזה מקרים שאולי עדיף לו לנצח לא לעבור על העבירה אפילו אם זה על וויתור של איזה שעה של הגמילה שלו. השם ירחמנו ויצילנו ממקומות כאלו.

</div>


## Segment 217

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מאחד שרק על ידי לקיחת פוט פעם אחת נפתחו לו תאות משכב זכר רחמנא ליצלן. וזה בפעם אחת, על לקיחה כמה פעמים, הרבה מעידים, השם ישמור ויציל. והרמב"ן כבר הזהיר על זה (דברים כט:יח) שכאשר ממלאים התאות אז כבר נתחדשים עוד תאות ע"ש.

</div>


## Segment 218

<div dir="rtl" lang="he">

וכל האזהרות וטעמיהם שרבינו הזהיר על עישון ואפילו להריח הטבק, בודאי וכל שכן הם אזהרות על הסמים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 219

<div dir="rtl" lang="he">

ספק. במקום אחר כתבנו שיש להנצל מכל הספקות, בחי' עמל"ק, על ידי אמירת נ נח נחמ נחמן מאומן (והראשי תיבות בגמטריא ספק, בחי' ראשית גוים וכו'). ספק ראשי תיבות סבא קבל פתק. אכן כאשר עומד 'בספק ספקא' – עם הח' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 220

<div dir="rtl" lang="he">

סקוור - חסידות סקוור – עיין מש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה סז.

</div>


## Segment 221

<div dir="rtl" lang="he">

עבודת השם:

</div>


## Segment 222

<div dir="rtl" lang="he">

עבודת הנחמנים:

</div>


## Segment 223

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך חסידים.

</div>


## Segment 224

<div dir="rtl" lang="he">

עסק הצדיק ואנשיו

</div>


## Segment 225

<div dir="rtl" lang="he">

דע שכמו שיש מושג בספרים הקדושים של אהבה נפולה ויראה נפולה, דהיינו שהשי"ת ברא העולם עם מדת אהבה שנאהב אותו יתברך, וכאשר אצלנו מדה זו נופלת ח"ו, האהבה מתלבשת בדברים מושפלים, והאדם נופל לתאוות הבלי עוה"ז, ועבודתו להרים האהבה שוב להשי"ת, וממילא יצא מאיסוריו. וכן במדת היראה, שהשי"ת ברא את העולם עם מדת היראה, שנירא ממנו יתברך, וכאשר אצלנו נופלת מדה זו ח"ו, היראה מתלבשת בדברים מושפלים, ומתחילים ליראה ולפחד מבהמות או בני אדם או שאר דברים, והעבודה הוא להרים ולהחזיר המדה ליראה רק את השם יתברך, ועי"ז ניצלים מכל היראות והפחדים (וע' בזה בליק"מ תורה טו). כמו כן יש מדת העונג, שהוא באמת המדה הכי גבוה כדאי' בספר יצירה אין למעלה מענג, ולעומתו אין למטה מנגע, ונגע זה ענין צרעת, מישכא דחויא, עור הגוף ותענוגיו, שהם בעיקרון עצבות ועצלות. וזה היום נקרא ENTERTAINMENT BUSINESS שכולל שירי נכרים ועגבים המכונים על שם בעליהם לילי"ת, מלשון יללה, וכל הסרטים, אפילו 'הכשרים' שפועלים בשקר הדמיון עולם התוהו שהוא גרוע הרבה יותר מגיהנם ר"ל (ובאמת כלל ישראל קדושים לא היה להם אפילו להסתכל חוץ מארבע אמות, כמובא בכל הספרים הקדושים, רק כיון שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, לא נהגו ככה. וזה ענין רע מאד מה שעכשיו לא מלבד שדוקא מסתכלים החוצה, אלא שמחפשים דרכים לעשות תמונות מהחיצוניות ולעסוק בסרטים, ה"י (משא"כ שמיעה לא מצינו (חוץ מסיפורי מעשיות) הקפדה שלא לשמוע כלום, אלא שישים את עצמו כחרש ויאטם אזניו שלא לשמוע דברים מסויימים, ולכן העינים יכולים לסגור מאיליהם, והאזנים רק בעזרת האצבעות, והיזק ראיה סוגיא ארוכה בש"ס משא"כ היזק שמיעה רק במקומות מסויימות (כמו אשתו דברנית, וכמו חנות שבחצר), ואכמ"ל)), והעיתונים (גם הכשרים) וכל הספרים החיצונים וכו', וכל ה'ספורט' משחקי ילדים שהוא באמת שגעון עצום כל הכתות והדגלים שבו, שמסטה את האדם כדאי' בפירוש במס' סוטה, וכו' וכו'. והנה העסק הזה כמדומני היום הוא יותר גדול הרבה מכל שאר העסקים, והוא מליוני מליונים - כמה טרליון דולר - בשנה. והכל הוא מנפילת המדה זו של ענג. ובאמת העסק הזה הוא העסק של הצדיק כידוע. ויש הארכה גדולה בזה בספרי ברסלב, ובפרט בליקוטי הלכות מוהרנ"ת מאריך בזה מאד, שזה עסק הצדיק להוציא העצבות ועצלות מישראל, ולהכניס בהם שמחה, ואכמ"ל [וכן הוא מביא מה שהזוהר הקדוש מכנה לדוד המלך ע”ה הבדחן של השי”ת, ומאריך בכל זה כנ”ל, וע' בהלכות נפלת אפים ד, שעקר השמחה אי אפשר להיות כי אם על ידי מילי דשטותא וכו' וזהו הענין מה שהיו נוהגין כל הצדיקים הגדולים המפרסמים שהיו בימינו, שעל פי רב היו להם אנשים שהיו כמו בדחנים, והיו עושים לפניהם כל מיני צחוק ושטות כמפרסם – והכל בשביל שמחה, כי אין דבר מזיק לעבודת ה' כמו העצבות ע”כ]. ועכ"פ מבואר היטב, שכל מי שהוא שייך ונקרא על שם רבינו הקדוש, שכל הנהגת העולם על פי תורתו דייקא, צריך להכניס עצמו לעבודה זו, להרים רוח העם בכלל ובפרט, וכל מה שנצליח להביא השמחה של קדושה של מוהר"ן בעולם, נצליח לגרש ולהוריד ולהשפיל העסק של נגעים ששולט ומשתולל בעולם עכשיו בעוונותינו הרבים. ונזכה להתענג על ה'.

</div>


## Segment 226

<div dir="rtl" lang="he">

[ונהניתי מאד באומן לראות אנשים נגשים אל הציון, ולוקחים שקל בידם, שמים השקל לצדקה, ומיד פותחים ואומרים העשרה מזמרים של תיקון הכללי ברוב חיות ועונג, וחוזרים עוד הפעם ולוקחים שקל וכו', והיה נדמה קצת להבדיל בין הקודש וטהור להטמא ומתעב וכו', והמשכיל יבין. וכן מכל הנ”ל יכולים להבין גודל ענין השירה והריקודים שאנו נוהגים להקים בין העליות של קריאת התורה, כי משם נשתלשל להבדיל ה”אינטרמישין” שהגוים עושים ובפרט במשחק הפוטבל, וד”ל].

</div>


## Segment 227

<div dir="rtl" lang="he">

וצריכים להבין ולשים לב, שכל ענין של התיקון הכללי, הוא לעורר העשרה מיני נגינה, דהיינו להיות שמחים מאד, וכמובא בתפילה שלאחר התיקון, והייתי צריך לכפול דבר זה עוד הפעם ועוד הפעם, שזה כל הענין של התיקון הכללי וכו' והבן.

</div>


## Segment 228

<div dir="rtl" lang="he">

ואגב, זה מה שמוהר"ן צוה בספרו, מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, תמיד ממש, אפילו בתשעה באב (כן אמר הסבא בפירוש). כי שמחה הוא סטרא דקדושה וכו', ועצבות הוא הסטרא אחרא. ובדרך כלל רק על ידי שמחה גדולה יכולים לבוא לשברון לב, וכן להיפך על ידי שברון לב באים לשמחה. אבל שברון לב יכולים להסתפק בשעה ביום, אבל שמחה צריכים תמיד. ועוד נדבר על זה בעזה"י.

</div>


## Segment 229

<div dir="rtl" lang="he">

בענין פעולות הנחמנים, ובפרט בענין הרקדה ברחובות ופרסום ורעש, ומה שיש טוענים שזה חילול ה', ובמה שיש אומרים שזה שגעון.

</div>


## Segment 230

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע חיי מוהר"ן אות צו ובמש"כ שם. וע"ע ערך ריקודים.

</div>


## Segment 231

<div dir="rtl" lang="he">

א] ראשית עלינו להביט לאברהם אבינו מה היה דרכו לקרב העולם להשי"ת, וכמו שצווח הנביא ישעיה, וכמו שנצטוו מפי חז"ל (תנא דבי אליהו) חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב, והרמח"ל כותב שצריכים להתבונן על זה תמיד ובעזה"י נרחיב דיבור על זה. וכבר הבאנו שאברהם אבינו היה קורא בשם ה' כפשוטו, אבל בודאי לא היה יכול לעשות את זה ברחובות העיר לקבץ הולכי הדרך ויושבי השוק אחריו. וכך רבינו הקדוש אמר (חיי מוהר"ן אות שצה):

</div>


## Segment 232

<div dir="rtl" lang="he">

'אברהם אבינו היה לו גם כן יסורים גדולים כאלו (כלומר כמו ענין המעשיות והיסורים שעוברים עליו) כי אברהם אבינו היה גם כן מקרב בני הנעורים להשם יתברך. כי היה מגיר גרים כידוע (ב"ר לט.).

</div>


## Segment 233

<div dir="rtl" lang="he">

'ודרכו היה שהיה בא בתוך העיר, והיה רץ בתוך העיר, והיה צועק הוי הוי (ה"ע נלע"ד שבזה יש שם הוי"ה ב"ה), גוואלד גוואלד (ה"ע גם בזה קריאה להשם יתברך, כי הראש תוך וסוף של המלה אותיות גאד, ונשאר וו"ל שהוא אחד מהע"ב שמות, וסופי תיבות מבטנו יורישנו אל, שהוא ענין קביצת הנדחים כידוע). והיו רצים אחריו כמו שרודפים אחר המשגע, והוא היה טוען עמהם הרבה שהם כלם בטעותים גדולים, כי היה בקי בכל השכליות והסברות של דרכי העבודה זרה שלהם, כי העבודה זרה של הקדמונים היו להם בזה כמה סברות ושכליות של טעות. ואברהם אבינו עליו השלום היה בקי מאד בכל סברותיהם ודרכי טעותיהם. והיה מוכיחם ומראה להם שהכל טעות, וגלה להם האמונה הקדושה האמתית. ונמשכו אחריו קצת בני הנעורים, כי זקנים לא היה מקרב, כי זקנים כבר נשרשו בטעותיהם הרבה וקשה להשיבם מדרכם עוד (ה"ע עכ"ז מצינו במדרש שאיזה זקנים ג"כ קירב), רק בני הנעורים נמשכו ורצו אחריו. והיה הולך מעיר לעיר והם רצו אחריו. והיו אביהם ונשותיהם חולקים עליהם, על אלו בני הנעורים, כי אמרו עליהם שיצאו לתרבות רעה ונשתמדו, עד שהיו מרחקים אותם מאד. עד שקצת בני הנעורים חזרו לסורם מחמת היסורים שהיו להם מביתם מחותנם ומאביהם ומנשותיהם וכיוצא, וקצתם נשארו אצלו ונדבקו בו.

</div>


## Segment 234

<div dir="rtl" lang="he">

'והיה אברהם אבינו עוסק בזה הרבה לגלות האמונה הקדושה בעולם. והיה מחבר ספרים הרבה מאד על זה, אלפי ספרים. והיו לו בנים הרבה, ומסתמא מאחר שהיו בניו, היו כלם הולכים בדרך הישר, כי אפלו ישמעאל עשה תשובה (ב"ב טז:). אך אחר כך כשרצה אברהם אבינו להשאיר ספריו וחכמתו בעולם, היה חוקר ומתבונן בעצמו למי מבניו יניח ספריו וחכמתו, עד שנסכם אצלו להניח הכל ליצחק אבינו, ומסר לו הכל.

</div>


## Segment 235

<div dir="rtl" lang="he">

'ואחר כך היה יצחק גם כן הולך בדרך זה, והיה מגיר גם כן גרים הרבה וחבר גם כן ספרים הרבה מאד בענין חזוק האמונה הקדושה. והיה מתבונן גם כן למי מבניו יניח ספריו וחכמתו, כי גם עשו הוטב בעיניו והטעה אותו עד שהיה אוהבו, כמבאר במקרא כמש"כ (בראשית כה) 'ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו' כמו שפרש"י שם שהיה מרמה את אביו בדבריו, והיה שואלו אבא איך מעשרין את המלח וכו'. אבל אעפ"כ התבונן יצחק בדעתו עד שנתברר לו שהעקר הוא יעקב ומסר לו הכל.

</div>


## Segment 236

<div dir="rtl" lang="he">

'וכן יעקב היה גם כן עוסק בזה לקרב בני הנעורים להשם יתברך, וחבר כמה אלפים ספרים בענין האמונה כי הוא חבר ספרים הרבה מאד בענין האמונה הקדושה, גזמאות ספרים. והוא למד עם כל בניו דרכי האמונה הקדושה, כי היו כלם צדיקים. אך אעפ"כ חקר בדעתו למי למסר כל חכמתו, עד שמסר כל חכמתו ללוי, ולכלם מסר ראשי פרקים. ועל כן שבט לוי היו דבוקים וחזקים בהאמונה הקדושה יותר מכלם. ועל כן שבט לוי לא טעו בעגל, וגם לא היה עליהם שום עבודת מצרים (ה"ע שיתבאר לקמן שלפי הזוהר הקדוש והאר"י זלה"ה והרמח"ל זאת אומרת השעבוד ללמוד דרך הפשט של ק"ו וג"ש), כי שבט לוי היו חזקים בהאמונה הקדושה יותר מכלם. ואחר כך דבר מענין עצה להאדם שיזכה לבוא אליו אחר מיתתו וכו' ע"כ (ה"ע ומבואר מאד סמיכת הענין שאחר שמוהר"ן הסביר איך שאבות העולם קירבו העולם להשי"ת, הורה לתלמידיו עצה שלא יתפרדו ממנו, וכמו שיתבאר בעזה"י שהצדיק הוא השגריר של השי"ת והעיקר להיות אצלו אתו כלומר עמו ולהתנכל לכך אפילו לאחר המיתה).

</div>


## Segment 237

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה במ"א הארכתי לבאר בס"ד מה היה ענינו של אברהם אבינו שהשם יתברך בחר בו, יותר משם. וכעי"ז שואל הרמח"ל באדיר במרום, מה כל הרעש על הרשב"י שכל תיקון העולם וכל העולמות עד אין סוף רק על ידו וכהנה דברים הנאמרים עליו, וז"ל (עמ' יב-ג) כי אין ידיעת האחרונים קרויה ידיעה, יען הדברים אינם לעיניהם בבירור כראשונים. כי רשב"י זללה"ה היו תמיד כל הדברים ברורים לפניו, כאיש הרואה בעיניו דבר ונצטייר בלבבו, ולא היה בידיעתו שום ערבוב ומחשך. אך קודם לו, מאחרי החורבן, נאמר: ולא אתנו יודע עד מה (תהלים עד), ועד מה הוא כמו בלי מה. פי' - אין מי שיודע מה הדבר שיהיה, והיינו לא כלום. ותראה שאין אומר: ולא בנו, אלא: ולא אתנו. וזה כי באמת אעפ"כ לא חסרו לגמרי איזה חכמים גדולים מישראל. אך הענין הוא כמו מנח ועד אברהם, כי הנה היו אנשים צדיקים כגון שם ועבר ובית דינם, אך לא היו מתערבין עם שאר הדור, ולא נמצא לדורם מהם תועלת גדול, כי היו עומדים לעצמן ולא נשפע טובם לאחרים [ע' בריש ספר ברית מנוחה, ששם ועבר דוקא קרבו הרבה אנשים על הדרך שהוא מפרש, ואילו הרבה מחז"ל לא זכו לעמוד כראוי על סודה עיין שם (ועמש"כ במסכת ברכות דף לד:), והספר הזה היה לפני הרמח"ל, וצ"ל שהרמח"ל לא חישב את ה"הרבה אנשים" לכל כך הרבה. וע' לקוטי מוהר"ן תורה קמב שכתב שאברהם אבינו לא היה ממי ללמוד, הרי שלא החשיב את שם ועבר. ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק כ' ז"ל לא גלגל הקב"ה להביא אברהם לעולם אלא בשכרו של שם, שנתנבא ארבע מאות שנה על כל הארצות שבעולם ולא קבלו ממנו, ע"כ. ועיין לקמן דברי הראב"ד ומש"כ]. כך משפסקה הנבואה מישראל, הנה עכ"פ נשארו הרבה חכמים. כי הלא בזמן התנאים היתה חכמה רבה בישראל, ועכ"פ היו יודעים כל אחד מהם סודות, אך לא נתיישבו בלבותם הדברים היטב, כי אם [נ"א כי אין] כל אחד יודע מה שהשיג, והיו הדברים כדברי ספר החתום. כי מי שלא עמד על תוכן הדבר באמת, הנה הדברים סתומים הם מאד, כי נסתרה דרכם משכל בני האדם. והנה כן תראה גם אחר עלות רשב"י זללה"ה לבית מנוחתו, שהיו החכמים הבאים אחריו מגמגמים בלשונם ולא אמרו בפה מלא. ועכ"ז הנה חכמים גדולים רשומים היו ויודעים הקבלה על מתכונתה, אך לא קבעו ישיבה לעשות חיבור גדול כספר הזהר אשר נכנסו בו עליונים ותחתונים. רק היו עומדים לעצמם ולא מתחברים לאחרים, ונמצא כל העולם חסר ידיעה זאת. לכן אמר: ולא אתנו יודע עד מה, כי מה שיש אתנו, אין יש יודע עד מה, כי אין נקרא שיודעין כלום וכו' ע"ש כל דה"ק (וע"ע בשער מאמרי רשב"י להאריז"ל בפ' משפטים על הזוהר דף ק, וע' בריש ס' מתן תורה עמ' י, ובמש"כ א' אמור כ"ו לעומר ס"ד. וע"ע בהקדמה לספר ברית מנוחה. וענין של ידיעה ברורה על מתכונתה והתישבות על הלב, פעם המשלתי משל, שיש פרופסר גדול שיודע פיסקז ויודע כל ענין של נוכליר פיסקז היטב וכו', ואם תביא לו האטו שלך שבור, יש להפרופסר שתי ידים שמאלים ובאמת למעשה אינו מבחין טוב מה נעשה תחת מכסה האטו. ואם תביא את זה להשחור בתוך הרלם, שלא הלך לבית ספר כלל, תוך כמה דקות האטו שלך כבר ילך מאה מיל לשעה. והנמשל להבדיל וכו' וכו' שהתנאים רבותיו של רשב"י ורבי רבותיו יכולים היו לדעת סודות התורה עד אין סוף, וכל אחד קיבל מרבו רק ככלב הלוקק מהים, אבל רק הרשב"י זכה שכל ידיעותיו לא היו חוץ ממנו כלל, אלא הפעיל והנהיג את הגן כולו וכו', והבן כי אכמ"ל).

</div>


## Segment 238

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה בשאלה הגדולה הזו, מה עשו אברהם יצחק ויעקב שהיה כל כך חשוב ויקר וחביב אצל השם יתברך שעל כן בחר בהם, ומהם מתחיל עם היהודי? בפשטות הפסוק (בראשית יח:יט) מודעת: כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט (אכן יש במפרשים פירושים שונים ע"ש). וזה כדרך שהבאתי מרבינו ושאביא מהרמב"ם, שבכך הצטיינו האבות יותר משם ועבר, כי הם היו מקרבים את העולם להשם יתברך.

</div>


## Segment 239

<div dir="rtl" lang="he">

ואם כן תמוה מאד מה שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה נג ז"ל ובשביל זה אברהם ושרה טרחו את עצמן לגיר גרים, כי על ידי זה השלימו דעתם, ונתקרבו לה"א הזאת הינו לדעת השם יתברך וזכו לבנים, כי על ידי גרים נתגדל דעתם וכו' וכו' וזה הטעם שהצדיקים מיגעים את עצמן ורודפים אחר בני אדם לקרבם לעבודתו יתברך, אין זה כדי להרבות כבודם חס ושלום, אלא כדי להשלים דעתם בבחינות ומתלמידי יותר מכלם וכו' ע"ש. וקשה למה צריכים לתלות הטעם בהשגת שלמות הדעת, ולא תימא כפשוטו כי זה התכלית ועיקר גדולתם של האבות שהיו מקרבים את העולם להשם יתברך, למה אין זה תירוץ מספקת והנכונה?

</div>


## Segment 240

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד, באגרת הרמב"ן שמובא בספר שערי קדושה של ר' חיים וויטל, ד:ב:יג כז"ל ותבין ממנו סוד גדול בענין אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב (וכו'), וכן בשעה שהיו עוסקים במאכל ומשתה ומשגל, ובשאר עסקי הגוף, הקשו רז"ל ואמרו ג"כ תורה מה תהא עליה (קידושין סו.), והיתה התשובה כי גם בכל עסקי הגוף כל כוונתם היתה לשם שמים (- הגמרא שם מסקת מתוך שחסידים היו תורתן משתמרת), ולא היתה מחשבתם נפרדת מן האור העליון אפילו רגע אחד, ומתוך כך זכה יעקב להוליד י"ב שבטים, כי כולם היו צדיקים תמימים, אין בהם נפתל ועיקש, וכולם היו ראויין להיות כדמיון סדר עולם נושאי כלי ה', לפי שלא היתה מחשבתו נפרדת מן הדבוק העליון, אפילו בעת החיבור והתשמיש, והבן זה מאד, ולכן אמר שלמה המלך ע"ה במשליו הנמרצים, בכל דרכיך דעהו וכו' ע"ש. ומשמע שעיקר חשיבות האבות היה בענין דבקות דעתם בהשם יתברך [ואילו תוספות במסכת ברכות דף מ: כז"ל אבל אלקי אברהם הוי כמו מלכות דאברהם אבינו המליך הקב"ה על כל העולם שהודיע מלכותו ע"כ וע"ש בתוספות דף מט – הרי שהעיקר הוא להודיע להעולם לא הדבקות. וכן במסכת סוכה איתא, אלקי אברהם שהיה תחילה לגרים]. וכן מפורש עוד בספר חסידים (סימן קסח, חק לישראל פרשת עקב, יום ד) ז"ל ולמה אוהב הקב"ה את האבות מפני שכל היום וכל הלילה לא היה לבם פונה מלהרהר אחר חפצי שמים, שנאמר (משלי כג) כי אם ביראת ה' כל היום וכו' וכו' ארבעה ועשרים פסוקים אברהם יצחק ויעקב בפסוק אחד על הסדר וכו' כי היו כל ארבעה ועשרים שעות שלא היה להם פנאי מחפצי שמים אפלו בחלום, שנאמר (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך, וכתיב הקיצתי ועודי עמך, עכ"ל.

</div>


## Segment 241

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לע"ד בזה, וכן זה המבואר בענין הצטיינו של הרשב"י, כי הרשב"י לא מצינו הולך וצועק ברחובות וכדומה לקרב את העולם להשם יתברך, ואכן ביאר הרמח"ל שבאמת עשה כן בפנימיות, שבזהר הקדוש הוא הוציא את כל הנשמות מגיהנם וכו' – ואכן הרשב"י לא בא אלא לתקן השורשים, ולא בא להשלים תיקון העולם, כי כבר היה גזרה של גלות אלף שנה כמו שהבאתי (מהזוהר פקודי, ותיקונים חדשים ריש תיקון נט, ושם בהערות עוד מקורות), וספר הזוהר היה נעלם מן העולם, ולכן לא היה לו לעסוק בפועל עם אנשים בעלמא. ואכן הבעל שם טוב היה לו עסק עם המון עמי הארץ [אלא שהיה לו גם עסק אחר להורות דרך השם להצדיקים הראוים. ואילו רבינו הקדוש, תורה אחת היה לו לכולם, ודוק]. וכן מצינו בבעל שם טוב, כמבואר בקונטרס עקרי אמונה, שראשית כל הבעל שם טוב השיג מדרגה כזו שהיה תמיד רק עם השם יתברך, ועיין בשער קדושה חלק ד' שקודם שמגיעים לעבוד על זה צריכים קודם להשיג השתוות, זאת אומרת השגה שהכל מהשם יתברך, אפילו מה שבני אדם עושים בין טוב ובין רע, הכל שוה אצלו ומובטח לו שהכל רק מהשם יתברך, ומזה האדם יכול לעבוד על דבקות, עד שיגיע להיות מהמתבודדים, שחיים בדרגה כזו שהם רק עם השם יתברך, כי כל מה שסביבם, כל האדם וכל החי וכל היקום, הכל רק השם יתברך. ובודאי איש כזה כולל בתוכו כל הבריאה, ומעלה את כל הבריאה, והוא עיקר הבריאה וקומת השכינה. ועל כן מה שהוא מקרב את העולם להשם יתברך, העיקר כמו שרבינו כותב, כדי להשלים דעתו, כי הם חיצוניות נגררים אחריו.]

</div>


## Segment 242

<div dir="rtl" lang="he">

וע' ברמב"ם הלכות ע"ז סוף פ"א שכותב שם על אברהם אבינו ז"ל: והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא, שנ' ויקרא שם בשם ה' אל עולם: וכיון שהיו העם מתקבצין לו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם. ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו וכו' ליעקב וכו' ללוי וכו' ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה זרה וכו' וכמעט קט היה והעיקר ששתל אברהם נעקר וחזרו בני יעקב לטעות העמים ותעייתם ואהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו ורבן של כל הנביאים ושלחו וכו' ע"ש כל דבריו (והיה כדאי להאריך בזה, וע' לעיל מה שהבאתי מחיי מוהר"ן איך שמוהר"ן לימד את הענין).

</div>


## Segment 243

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים שאע"פ שלוי קבל העקר מיעקב, ושמעולם לא עבד לוי ע"ז, מ"מ כותב הרמב"ם שכמעט קט העקר, והיה צורך לעשות ולשלוח משה רבינו (ויש בזה שני דינים, שהוא רבינו של כל ישראל והוא רבן של כל הנביאים. כי עיקר הדרך שמשה רבינו לימד את העם בני דורו היה דרך הנבואה, אכן הוריד ומסר לנו כל התורה אף לדורות הבאים שכבר אינם זוכים לדרך הנבואה, ויצטרכו התגלות חדש של נשמת משה רבינו שיהיה להם רבי כפי הדרך החדש שהם צריכים, כנלע"ד וכמו שביארנו במ"א), ומזה יכולים להבין קצת שענין האמונה הוא דבר נעלם מאד ועמוק מאד וגדול מאד. ושרק האבות הקדושים ומשה רבינו בכוחם להאיר אותו לעם ישראל. ואין מספיק להיות פרושים לעבודת השם יתברך בקצת אמונה כאשר היה בשבט לוי, אלא שצריכים משה רבינו להאיר את אור האמונה בהשי"ת בכל תוקף, וזה פשוט וברור (וזה לפי דעת הרמב"ם, שלפי הגר"א לא זכה אפילו לדעת פנימיות התורה. אכן לפי רבינו אברהם אבולעפיא שגבה הרמב"ם בחכמת הקבלה וסוד דרכי פנימיות התורה ורוה"ק וכו' מאד מאד, וכן הוא דעת קאמרנא. אבל עכ"פ מוהר"ן הכריע שלא זכה הרמב"ם לדעת החכמה על בוריה ומתכונתה, ומשום זה עדיף לא ללמוד המקומות שהוא מדבר עליה, ואכמ"ל). ובזה מובן מה שסבא ישראל אמר "אמונה זה א פאך, א פאך" (-אמונה זה אמנות)!

</div>


## Segment 244

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע"ש בהשגת הראב"ד (על מש"כ הר"מ ז"ל והיה מהלך וקורא וכו' עד ויקרא שם בשם ה' אל עולם) שכז"ל: א"א תמה אני שהרי היו שם ועבר איך לא היו מוחים, ואפשר מוחים היו ולא אירע להם שישברו את צלמיהם לפי שהיו מתחבאים מהם עד שבא אברהם ושבר את של אביו, עכ"ל.

</div>


## Segment 245

<div dir="rtl" lang="he">

והנה דברי הראב"ד דומים קצת למש"כ הרמח"ל ששם ועבר לא היו מתערבין עם שאר הדור, ולא נמצא לדורם מהם תועלת גדול וכו' (וע' בלקוטי מוהר"ן תורה קמב שכתב שאברהם אבינו לא היה ממי ללמוד). ויתכן שכן כוונת הרמב"ם במה שהיה עם שבט לוי. ועכ"פ מבואר שלא היה מקרה מה שנזדמן רק לאאע"ה לשבר צלמיהם וכו'. אלא שאברהם אבינו מחמת ידיעתו השלימה בעיקר האמונה, ידע [שצריכים ו]איך להאיר אותו בכל העולם. והיה נוהג כנ"ל ללכת ברחובות ולצעוק ולקבץ המונים (וכמש"כ בריש ספר משלי, חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה, עד מתי פתאים וכו', ובעזה"י נאריך בזה במ"א), ושוב דיבר לכל אחד כפי ידיעתו, היינו כפי שורש נשמתו, וקרבן להשי"ת.

</div>


## Segment 246

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת הדרך שאברהם אבינו היה מקרבם היה בקדושה ובטהרה מאד וכמו שארז"ל שאברהם היה מקרב האנשים ושרה את הנשים, ויעו' בזוה"ק פ' וירא (דפו"י קב:) ז"ל מאי טעמא אעסק אברהם לדכאה לבני נשא בגין דאיהו טהור ואקרי טהור וכו' ע"ש ותא חזי אילנא נטע אברהם בכל אתר דדיוריה תמן ולא הוה סליק בכל אתר כדקא יאות בר בשעתא דדיוריה בארעא דכנען ובההוא אילנא הוה ידע מאן דאתאחיד ביה בקב"ה ומאן דאתאחיד בע"ז, מאן דאתאחיד בקב"ה אילנא הוה פריש ענפוי וחפי על רישיה ועביד עליה צלא יאה, ומאן דאתאחיד בסטרא דע"ז, ההוא אילנא הוה אסתלק וענפוי הוו סליקין לעילא, כדין הוו ידע אברהם ואזהיר ליה ולא אעדי מתמן עד דאתאחיד במהינותא דקב"ה. והכי מאן דאיהו דכיא מקבל ליה אילנא מאן דאיהו מסאב לא מקבל ליה, כדין ידע אברהם ומדכי לון במיא ומעינא דמיא הוה תחות ההוא אילנא ומאן דצריך טבילה מיד מין סלקין לגביה ואילנא אסתלקין ענפוי כדין ידע אברהם דאיהו מסאבא ובעי טבילה מיד ואם לאו מיד נגיבן כדין ידע דבעי לאסתאבא ולאסתמרא שבעה יומין. תא חזי דאפילו בשעתא דאזמין לון למלאכין אמר לון והשענו תחת העץ בגין למחמי ולמבדק בהו! עכ"ל.

</div>


## Segment 247

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר מדברי הזוהר הרבה אחרת ממה שקבלנו בבית ספר, שאברהם היה סתם מגיש לכל אורח כל תאוות לבו, אלא שברגע שהאדם הגיע לאברהם אע"ה, היה אברהם עוסק בתיקון נשמתו באופן נפלא מאד, ומיד היה טובלו במעין וכו' וכו', עד שהיה מכניס האורח בצלא דמהימנות, באמונת יחוד השם עצומה מאד.

</div>


## Segment 248

<div dir="rtl" lang="he">

ב] הרי מבואר היטב בס"ד שני דברים, א' שגדולי האבות ומקימי האמונה והיהדות היו צועקים ברחובות ועי"ז היו מקרבים את העולם להשי"ת, שזה ההיפך מחילול השם. וב' שגדולי הצדיקים דוקא היה להם קשר ושייכות להעם. ולפ"ז לא קשה להבין למה כל כך חשוב הריקודים שהם מתאחדים כל העולם.

</div>


## Segment 249

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אין כל חדש תחת השמש, שכבר היה המעשה הזה שהחסידים היו רוקדים ברחובות והמתנגדים אמרו שזה חילול השם וכו', וזה היה אחד מהסיבות שהחרימו אותם, אכן היום יש רק אחדים ממש שמעיזים לדבר נגד החסידים של הבעש"ט, וא"כ אינו ראוי להם לעולל על הריקודים של הנחמנים. (וגם בהיומן של הפיאסטסנא רבי – האש קודש – הוא מסביר ומתאר ההרגשים והתהליך מה שהביא אותו לעשות תהפוכה ברשות הרבים). וע' בספר נתיב צדיק (מכתב קיב) שכז"ל ולפי שלמדתי בלילה הזה הלכות ברכת הריח הלכה ד' על התורה תקעו ב' אין אני יודע על מה שאין אנו מרקדים ברחובות ובשווקים ע"ש. ועוד כדאי לשים לב שכדומה לעלילות אלו התלוננו על הרמח"ל ע' נספח א'.

</div>


## Segment 250

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הסגולה של נ נח נחמ נחמן מאומן הוא להחזיר האדם לנקיות ופשיטות כתינוק, ודרך של ילדים קטנים שאינם תחת סבל ושיעבודי החברה וכדומה, לפרוץ בריקודים בכל עוז וחדוה.

</div>


## Segment 251

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מצינו אצל דוד המלך שהיה רוקד בכל עוז לכבוד ארון ברית השם, ובעיני מיכל בת שאול היה נראה מוזר וזילזול ופחיתות במלכותו, ומן המשים ענשוה שלא תהיה לה בנים, מדה כנגד מדה, שענין החירות לרקוד בשמחה בלי צמצומים וכדומה זה ענין קדושת ילדים.

</div>


## Segment 252

<div dir="rtl" lang="he">

והנה איתא במס' מגילה (והובא בכתבי מוהר"ן, תורה ד' ובעוד מקומות) כמה טפשאי אלו שעומדים לכבוד התורה ואינם עומדים בשביל התלמידי חכמים. נמצא למדים ק"ו שאם רוקדים בכל עוז לפני התורה הקדושה בודאי צרכים לרקוד לכבוד הצדיק ראש בית [ואגב יש להבין היטב למה הצדיק מקומו הוא לפני התורה, כי כל התורה שאנו לומדים אינו אלא כפי השגת הצדיק וכפי מה שמוריד לנו, כי הלוא אם איש אחד מאד מגושם יאמר איזה דבר תורה, הרי הוא מבונה על פי הבנתו ותאוותיו וכו' (ור' זירא התענה מ' יום כדי לשכוח התורה שלמד בחוץ לארץ, דלפי הבעש"ט פירושו מה שלא למד בדביקות וכו'. וע' בחיי מוהר"ן (שנג) '...אפילו אם בא אצלי תורה מאלו המקומות איני רוצה בהם...' ע"ש), משא"כ כאשר הצדיק אומר תורה, ממשיך בקדושה ובטהרה דברי אלקים חיים, הרי מובן שכל התורה כולה תלוי כפי הצדיק. ואם תאמר הלוא עצם התורה במקומה, לזה צריכים לדעת שנשמות ישראל בשרש בריאתן קדמה לשרש התורה, ובאמת התורה תלוי בם, כן הבנתי מספרים הקדושים, והשם יתברך הטוב ישמרני מכל מכשל חטא ועון]. וכמו שמצינו שמחה אצל התורה הקדושה, כן מצינו שמחה אצל הצדיקים, וכמו שכ' אור צדיקים ישמח ועוד הרבה מקומות. והריקודים הם גם כן לכבוד התורה ובכח התורה (ע' ליק"מ תורה י'). וגם המעיין בספרי מוהר"ן בסגולת הריקוד ומחאת כפים, שהוא המתקת הדינים ויחוד השם וכו' וכו', וגודל ענין הנגינה שבימינו שהוא עיקר הדביקות וע"י ממשיכים רוה"ק ומלקטים כל הניצוצות הקדושות, וע"י נתברר רוח האדם מרוח הבהמה ונעשים בני אדם, וכ' בליק"מ שכל רועה בהמות צריך מאד את הנגינה לשמור עליו שלא יפול למדרגת אלו שהוא שומר עליהם (וע' לקמן בכותרת שני דרכים ראשיים לקרב העולם בתשובה) וכו' וכו', וגודל ענין השמחה עד שציוה ופקד ולמד והורה שמצוה גדולה להיות בשמחה תמיד כידוע ומפורסם, והרבה להורות על זה בכל ספריו הקדושים (ולמשל ע' בחיי מוהר"ן אות פד, ספורים חדשים ד, 'ואז אמר אם אין אתם שמחים איני יודע מה לכם כלומר שראוי לנו לשמח על כל פנים מאד תמיד כשזכינו לטעם אורות נוראות כאלו וכו'. ואחר שספר המעשה הזאת אמר שאתם יכולין לומר עליה תורה כל ימי חייכם, וגער בנו על שאין אנו שמחים, ואמר שראוי לנו לשמח מאד מאד') עיין בהם ויתברר לך שאלו שאוחזין במוהר"ן אין להם דרך אחרת רק לשמוח בו ובכחו ובתורתו שהוא אור השם. ומוהר"ן אמר על ספרו ליקוטי מוהר"ן שהוא אתחלתא דגאולתא (וידעו שהגר"א לא רקד בחתונת בתו, ואמר שהוא ירקוד כאשר יבוא משיח), ושצריכים לעסוק רק בה (ובעזה"י נרחיב הדיבור על זה), ועכשיו שהוא גילה שהוא זה השיר פשוט כפול משולש מרובע שהיה מעותד לנו שיתער לנו להשיב רוחנו ולהחזירנו להשי"ת, בודאי ואין ספק נשירה ונזמרה ונתעדן בה, וישמעו רחוקים ויצטרפו ויצרפו לבם אל ה"י [ואלו העומדים בחוץ בחושך גשמיות תאוות והבלי עולם עשיה דעשיה, ואינם שומעים קול הנגינה של הצדיק, יחשבו הרוקדים למושגעים.

</div>


## Segment 253

<div dir="rtl" lang="he">

ואלו שטוענים שהרוקדים והמפיצים הם שיכורים והם על סמים ח"ו, [וכבר חשבה אלי את חנה לשיכורה (ש"כ נ"י), וגם היא זכתה בעבודה זו לבנים כנ"ל] תדעו נאמנה שאמנם יש כמה וכמה חוזרים בתשובה שהקדישו ימיהם וכספם להפצת דעת רבינו הקדוש, לתקן עולם במלכות ש'די, והם באים ממקומות חשוכים מאד, וכמו שרבינו אמר שיש לי חסידים שאפילו שאול תחתית לא היה מספיק להם אלא שהיו חותרים מטה וכמו שדיברנו במ"א בחוברת, ויש מהם שעדיין לא יצאו לגמרי מאיפה שבאו, ולפעמים נופלים שוב לשכרות וכדומה ה"י, אכן הדבר הוא הפוך ממש מההלשנה עליהם, כי אדרבה בעת שנופלים ר"ל לשכרות וכדומה לא נמצאים בהפצה הקדושה, ואין להם אז את הכח הרצון היכולת והזכות לצאת ברקודים של מצוה להאיר פני תבל באור השם, כמובן, אלא נופלים למקומות חשוכים וכו'. ובחסדי השם שבע יפול צדיק וקם, מתחזקים בדרכו ובתורתו של רבינו, ויותר מזה מתחזקים ברבינו בעצמו – נ נח נחמ נחמן מאומן, וחוזרים בתשובה ומחזירים אתם הרבה בתשובה. וראוי לציין פה מה שרבינו אמר שאם רואים מי שהוא מקורב לצדיק עושה דברים רעים, תדע נאמנה שאם הוא לא היה מקושר להצדיק היה הרבה יותר גרוע. ועוד ראוי לציין להפרק שכ' לקמן בס"ד על מי ראוי להתקרב לנ נח (ע”ש בסוף, וע"ע משם והלאה, עבודת הנחמים, אות ו), והבאנו שם מש"כ אצל יפתח ודוד המלך ע"ה שדוקא אנשים שבורים וריקים נתלקטו עליהם.

</div>


## Segment 254

<div dir="rtl" lang="he">

ואפרש יותר בעזה"י, דהנה אחד מהכללים היסודים של בעל הסולם הוא שאין כפיה ברוחניות. וגם כן מצינו בפרש"י עה"ת שכאשר השי"ת היה מצוה ליקח מישהוא, מפרש"י לקחת אותו בדברים, ולא שיקח אותו בידים ממש (וכמו שמצינו לפעמים, כמו הנפת הלויים). וכן ע' בזוה"ק ריש ספר דברים. והבן הדברים כי אין ברצוני להאריך כאן בביאור הדברים. ועכ"פ מובן שבקירוב בני אדם לדרך השם, לא תהיה בדרך כפיה וכח, כי אם ברוח וכו'. וכידוע שזה ענין כח המושך של הצדיק וכן של המשכן וכן של כל דבר שבקדושה. ולכן מהדברים הכי חשובים להמשיך בני אדם הוא על ידי נגינה, שמוהר"ן אמר שעיקר הדבקות עכשיו אינו אלא על ידי נגינה, ומוהר"ן אמר שאלו היו שומעין תורה אחת ממנו עם הנגינה וכו' היו מתבטלין לגמרי.

</div>


## Segment 255

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ועוד כבר ביארנו (לקמן ב'ענין השגעון' בסוף – אות יג) שנראה לעניות דעתינו שהדרך של נ נח הוא הדרך לארץ ישראל (וכמו הראשי תיבות של י'שראל ד'וב א'ודסר, ד'רך א'רץ י'שראל) שידוע שרבינו הקדוש זכה ליכנס לארץ ישראל רק על ידי שהוריד את עצמו למעשה קטנות, והיה שוחק ברחובות כמו ילד קטן. ובאמת יש לשאול, איך לא חש רבינו לחילול השם, שהרבי של כל ישראל, של כל התורה כולה, ינהג עצמו בקטנות? ובאמת זה שאלה טובה, אכן אדרבה ממנו לומדים שכאשר אדם עוסק בעבודת השם, כל מה שהוא צריך לעשות בעבודתו אינו צריך לחשוש לחילול השם (במידה שאינו עובר על התורה כמובן, וכמו שעכשיו כמה מפורסמים ממש חיללו את השם יתברך בכל העולם ר”ל), כי אם הוא באמת משתדל לעשות רצון השם יתברך על כרחך זה לא יהיה לחילול השם. ומבואר בליקוטי מוהר"ן (תורה לא) שכמו שיש בתורה סם חיים וסם מות, שיכולים ללמוד תורתינו הקדושה וח"ו תוציא ממנו דרכי מות, כמו כן אצל הצדיקים האמיתים, צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם, שיש מקום לטעות בהם בגאוה ובוז ח"ו. וכן תיראה בליקוטי מוהר"ן (תורה ח) שלפעמים צדיק גמור מוריד את עצמו לתוך מדה רעה, על כן הרואה יכול לחשוב ולדון כפי ראות עיניו שח"ו הצדיק נפל לרעה, אבל לא בשביל זה הצדיק ימנע מלעשות העבודה הצריכה והדרושה להכניע אותה המדה. ולכן גם הנחמנים שמרימים הדרך של רבינו להכין ארץ ישראל אין להם לשים לב ולחוש כלל להמלעיגים וכל הטענות והערעורים, רק להתחזק בדרך הקדושה של נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 256

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה נפלאות, כי בני ישראל נכנסו לארץ ישראל בשנת ב' אלפים תפ"ט, והנה כל אלף חוזר לא' בגמטריא, הרי שבני ישראל נכנסו לארץ ישראל ממש בנ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 257

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד סמך להיסוד הנ"ל שרבינו הוא הדרך לארץ ישראל, בסוף פרשת ויצא כאשר יעקב חוזר לארץ ישראל כתיב, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים. ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים, ופרש"י מחנים, שתי מחנות, של חוץ לארץ שבאו עמו עד כאן. ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו, ע"כ. מחנים, בגמטריא נחמן (וע”ע מש"כ בפרשת ויצא – בראשית לב:ג). וכדאי להזכיר מה שראיתי מהחברים על מש"כ בפרשת מטות, 'נחנו נעבור חלוצים', שמדוייק הראשי תיבות (שלא כתוב אנחנו) נ נח! ועמש"כ על הספר אדיר במרום (עמוד י) שבאירנו שם שבאמת רבינו כבש את ארץ ישראל, ונ נח נחמ נחמן מאומן הוא תיקון הערב רב.

</div>


## Segment 258

<div dir="rtl" lang="he">

ומה נפלא הדבר שחמשה ימים אחר שסבא קיבל הפתק האו"ם הסכימו שמגיע ליהודים מדינת ישראל! [ובדרך צחות יכולים לומר שאחר שר' מטל סלונמר גמר את החקירות שלו והודה על אמיתת הפתק, אז גם האו"ם הודו להמנדט של פלסטין]. Saba received the Petek on Wednesday the 23rd of Tamuz 5682 – July 19, 1922. 5 days later, on July 24, 1922, the Council of the League of Nations confirmed the Mandate for Palestine!

</div>


## Segment 259

<div dir="rtl" lang="he">

שוב זכיתי ללמוד ליקוטי הלכות בסוף הלכות בית הכנסת (הלכה ה' המבוסס על לקמ"ת עח) שמבואר שם שעיקר הענין של ראש השנה הוא ארץ ישראל, שכל ראש השנה השם יתברך נותן לעם ישראל את ארץ ישראל, ע"ש, ומסביר שהעשרת ימי תשובה הם עשרת מדרגות בקדושת ארץ ישראל, ונשלמים ביום הכיפורים בחי' קודש הקדשים שאז הכהן הגדול מקטיר לפני ולפנים על האבן שתיה ממש. רק שמבואר שם שלמעלה מזה יש סוכות, שיש כח לקדש חוץ לארץ בקדושת ארץ ישראל.

</div>


## Segment 260

<div dir="rtl" lang="he">

ומבואר שם שהשינה, בחי' הסתלקות המוחין, שהוא בחי' ראש השנה כידוע, הוא הבחינה המבואר בלקמ"ת עח של פרסטוק, שהוא בחי' תמימות ופשיטות, שזה בחי' הדרך לארץ ישראל שהוא על ידי מתנת חנם, בדרך העשרה מאמרות, הדרך שקדמה לתורה. והשופר הוא בחי' המוחין והתורה, שע"י לידת המוחין מתחילים לעלות בעשרה קדושות של ארץ ישראל, ובענין המוחין והורה כבר אין להמון עם שום שייכות להצדיק, ע"ש כל דהקו"נ.

</div>


## Segment 261

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שהשיר פשוט כפול וכו' ר"ת כשפר (לקמ"ת ח). נמצא שזה בחי' בנין המוחין שהוא בחי' המבואר שם (בלקמ"ת עח ובליקוטי הלכות הנ"ל) עשר מדרגות קדושה בא"י גופא, לא רק הדרך לארץ ישראל. וי"ל שמאומן, זה בחי' הפרסתיק שצריכים אחר כך, בחי' סוכות כנ"ל, שזה הכח אפילו לקדש חו"ל, בחי' אומן, בקדושת ארץ ישראל (וזה א"ש למה שכתבנו במקום אחר בכמה הוכחות ש'מאומן' הוא עוד גבוה מנ נח).

</div>


## Segment 262

<div dir="rtl" lang="he">

מה מוטל חובה על מי שרואה את עצמו נ נח?

</div>


## Segment 263

<div dir="rtl" lang="he">

[ע"ע ערך שמחה, שגעון, תורה – שיהיה עיקר הלימוד בספרי רבינו]

</div>


## Segment 264

<div dir="rtl" lang="he">

א] עצם שאלה זו היא בלבול גדול. וע' בשיחות הר"ן (אות רסט) ז"ל לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו, שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג, ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו'. ולפעמים יש להאדם בלבולים גדולים מזה. ענה ואמר: מה צריכים להתבלבל, איך שעושין - עושין, ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום. וויא מען טיט. טיט מען. אביא מעטיט ניט קיין שלעכץ חס ושלום, ע"כ.

</div>


## Segment 265

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בשיחות הר"ן (אות שה) ז"ל ששמעתי ממנו ז"ל כמה פעמים שאמר בזה הלשון: מע האט גאר ניט צו טאהן [אין מה לעשות]. וכבר נדפסו כמה שיחות נפלאות, וכן מבאר דברי רבותינו ז"ל, במנחות דף צט: 'תנא דברי רבי ישמעאל - דברי תורה לא יהיה עליך חובה ואי אתה רשאי לפטר עצמך מהן'. והוא עצה נפלאה למי שמבינה מעט, ע"כ.

</div>


## Segment 266

<div dir="rtl" lang="he">

וביחד עם כל זה הוא מה שמוהר"ן צוה שלא לעסוק בחומרות, ורק לעשות המצות כהוויתן, וע' בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד ז"ל גם מחכמות שיש בעבודת השם בעצמו צריך להרחיק מאד, כי כל אלו החכמות של העולם, שיש להנכנסין ומתחילין קצת בעבודת השם, אינם חכמות כלל, והם רק דמיונות ושטותים ובלבולים גדולים, ואלו החכמוות מפילין מאד את האדם מעבודת השם, דהינו מה שחושב וחוקר ומדקדק ביותר אם הוא יוצא כראוי במה שעושה, כי בשר ודם אי אפשר לו שיצא ידי חובתו בשלמות ואין הקב"ה בא בטרוניא וכו' (ע"א ג.), ולא נתנה תורה למלאכי השרת (קדושין נד.). ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרון עליהם נאמר (ויקרא יח): וחי בהם, ולא שימות בהם (יומא פה:). כי אין להם שום חיות כלל, ותמיד הם במרה שחורה, מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם בהמצות שעושין, ואין להם שום חיות משום מצוה מחמת הדקדוקים והמרה שחורות שלהם (והוא בעצמו אינו מחמיר שום חמרא כלל), ע"ש. וע"ע בזה בעצות ישרות (ערך מועדים אות ג', הובא בחק ברסלב יד תמוז) ז"ל כי בזה העולם השפל החשוך, בפרט עתה, בדורות הללו, שהסטרא אחרא התפשטה מאד, על כן אם נרצה לדקדק כל כך בכל המצוות ולהמתין עד שנוכל לקים אותם בבהירות ובזכות ובצחות גדול, בפרט בצחות המחשבה שהיא העקר, אז כבר בטלה ח"ו כל התורה ומצוות, ובאמת אנו צריכין לקים כל המצוות כפי מה שנוכל, ורק בזה אנו מחיין עצמנו בגלות המר הזה, במעט דמעט אור המאיר עלינו מתוך עמק החשך והאפלה הזאת דיקא, ואם נרצה לדקדק ולהחמיר בחומרות יתרות, יכולים להכשל ולפל על ידי זה יותר ח"ו, על כן בודאי חלילה לנו למנע ממצות קדוש לבנה בשביל דקדוקים הנ"ל וכו', עכ"ל. (והבן את זה למעשה, למשל לענין נקיות לפני התפלה, ולענין התבודדות בחצות, שהיום בהרבה מקומות הקדושים אי אפשר להמלט מקול הטומאה), ואין לנו להשתדל עבור השלמות הנ"ל, רק לחטף מה שיכולים, ולשמוח מאד על כל נקודה ונקודה הכי קטנה שנזכה, ואולי נזכה להרחיב דיבור על זה במקום אחר (ומה שמצינו שר' ישראל קרדונר זצ”ל היה לו חומרות על פסח, צריך לומר שזה כעין מה שרבינו הזהיר שלא לכוון כוונות האריז”ל בתפילה רק מי שהכוונות הם פירוש המילות, וכעין זה י”ל שהחומרות של ר' ישראל קרדונר ז”ל היו ממש בגדר עצם המצוה, ועדיין צ”ת).

</div>


## Segment 267

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד חשוב להזכיר המבואר בליקוטי מוהר"ן (פו, ובקיצור בליקוטי עצות נב.) כשיש קטנות ופגם באמונה צריכין לעשות עבודות קשות כגון תענית וכיוצא. אבל כשהאמונה בשלמות יכולין לעבד את השם יתברך בכל דבר, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ע"ש.

</div>


## Segment 268

<div dir="rtl" lang="he">

ב] - [וע' בספר גוט פורים (תורה מר' שלמה קרליבך ז"ל) שהביא מה'סוד ישרים' בתורתו על חג סוכות: מסביר, שיש לנו שני קשרים עם ה': הקשר של תורה ומצוות, אני עושה מה שה' רוצה. אבל זה לא העיקר, העיקר הוא ממש 'קדשנו במצוותיך', אם אני מקושר להקב"ה רק בגלל שאני עושה את מה שהוא רוצה, אז יש לי רק את המצווה. הקדושה של המצווה היא שאני מקושר אליו גם בלי המעשה של המצווה. אם אני גם עושה את המצווה, זה עמוק, עמוק עמוק, ע"ש באריכות.]

</div>


## Segment 269

<div dir="rtl" lang="he">

ג] וע' בשש"ק (ו:קיח): שמעו את רבי ישראל מקארדאן ז"ל איך שמחזק ומנחם עצמו לפני פטירתו ואומר: ברוך ה' שאני הולך ועוזב את העולם הזה כשאני עטור בזקן ופאות, ע"כ. וכמדומני שכן מצינו בעוד חשובי חסידי ברסלב. ומזה יכולים לראות שמי שעובד ה' יתברך באמת, ומחדש את עצמו כל פעם בעבודת השם, אינו דבר קטן מה שהוא נשאר על עמדו. וידוע שסביב הפתחים של מעלה הקטרוגים וכדומה מתגברים מאד, ועל כן מי שמקושר להצדיק האמת ואוחז בו, בודאי יהיה נצרך כפעם בפעם למלחמות עיקריות ויסודיות ביהדות. ולא יהיה פשוט לו כלל וכלל שיש לו זקן ופאות וכדומה. ועל כן אל תתמה אם ראית נחמנים שהורידו ח"ו את זקנם, או שהשתכרו וכדו' (מלבד ממה שצריכים לדון אותם לכף זכות, ומי יודע באיזה גיל ומצב התחילו להתקרב להאמת וכו', ומי יודע מה עובר עליהם בצרות הגוף והנפש וכו'), וכי הם בדרגה של ר' ישראל קרדונר ז"ל שנצח?! ועוד הם יעלו מעלה בעזה"י בזכות רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. [וכן מצאתי להבין בזה הסיפור שהיה עם הנועם אלימלך ואחיו ר' זושיא, שהגיעו לאיזה כפר ערב יו"כ והיו רעבים ולא אכלו כל היום, ובא איזה איש והביא להם אוכל, וכן היה שקרה לשנה אחרת, וכאשר קרה פעם שלישית שנזדמנו לשם ואותו איש לא הגיע, וחיפשו אותו בכל העולמות עד שמצאו אותו ממש במקום לא טוב, ועשו לו טובה. הנה איך יכול להיות שאיש כזה, היחיד שזכה להאכיל הצדיקים ירד לעמקי הטומאה, אבל על פי האמור אינו קשיא].

</div>


## Segment 270

<div dir="rtl" lang="he">

ד] ומי שאינו מבין נסיונות אלו, סימן שאף פעם נכנס כראוי בעבודת השם, ולכן הכל שוה אצלו וכו'.

</div>


## Segment 271

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בשיחות הר"ן אות מח, ז"ל מה שמספרים בשם הבעש"ט זצ"ל שפעם אחת נפל בדעתו מאד מאד עד שנדמה לו שבודאי לא יהיה לו עולם הבא ח"ו, ולא היה לו במה להחיות את עצמו כלל. ואמר: אני אוהב את השם יתברך בלא עולם הבא. וכל אדם אפלו איש פשוט אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשיכול לעמד בכל כנ"ל, ע"ש ומובן שאנשים שעברו הרבה על מצות התורה וכו' ועם כל זה מנסים להרים עצמם לעשות תשובה, דוקא הם מחיים ומקיימים נקודה אמיתית של כשרות הנ"ל, ולכן דוקא הם יודעים כמה חשוב ועיקר להחזיק בנ נח נחמ נחמן מאומן. וכעי”ז מבואר בליקוטי מוהר”ן (תנינא פב) שמבואר שם שעיקר התשובה הוא לקשר את עצמו אפלו לפחות שבישראל, אפלו אחד שסג מכל וכל מהקדוש ברוך הוא, צריך ליחד ולקשר עמו, כמו שעשה משה. והנה צדיקים גדולים ידעו ברוב ענוותנותן לקים זאת בלי ליפול לשום רע ח”ו רק אדרבה מגודל ענוותנותן, אכן לאנשים פשוטים כמוני קשה מאד לראות את עצמינו עם הפחותים בלי להתרשם וכו', ומבואר שעבודת השם ודרכי התשובה רק מתחלת מפה ממי שיכול להחזיק את עצמו אפילו במצב ירוד מאד ה”י.

</div>


## Segment 272

<div dir="rtl" lang="he">

ולא דבר ריק הוא מה שמוהר"ן אמר מי שהוא צדיק יותר מבין יותר הנסיונות ודרכי הטומאה והמושפלים. וגם הרמח"ל כותב על זה (בריש ספר אדיר במרום), ופירש שמי שנכנס באמת לעבודת השם, רוצים שהוא יתקן את הכל, ולכן מעלימים ממנו הקדושה בסוד אכן אתה אל מסתתר, ושוב מצאתי מהרמח”ל שכתב כן בפירוש לענין גילוי הצדיק (מאמר יהי אור ויהי אור נדפס בספר רזין גניזין). וכן בעל סולם מאריך על זה, ובמ"א כותב שבתחילה מראים להעובד דקדוקי השפלות ותועבה של העבירות והטומאה עד שהוא שונא אותם מאד מאד, ורואה לעצמו להפרש מהם לגמרי. (וגם ידוע מר' חיים בריסקר ז"ל היה רגיל לספר בשם איזה מגיד, בפירוש הגמ' בכתובות, שריב"ז ראה בתו של נקדימון בן גוריון מאסף נקודות שעורים מתוך גללי חמור ר"ל, ואמר אשריך ישראל כאשר עולים וכו' וכאשר יורדים וכו', וקשה איזה שבח זה שיורדים כ"כ, וביאר שזה שיורדים למטה מחי צומח, ולתחתית הדומם, סימן ואולי יכולים אפילו לומר באיזה דרך סיבה, שאינם סתם כמו כולם מרוממים קצת, אלא שיהודים הם חפצא אחרת לגמרי, וקצרתי. ובאמת צ"ע עליהם שלא שמו לב למה שכתוב בסוף תנא דבי אליהו זוטא, פרק כד, ז"ל ולא עוד אלא כל הנוגע בנבלת בהמה אינו טמא אלא טמאת ערב, אבל הנוגע בנבלת אדם הוא טמא טמאת תשבעה. דבר אחר בהמה שמתה אינה מטמאה באהל אבל אדם שמת הוא מטמא באהלה. דבר אחר, הנוגע בנבלת בהמה הוא לבדו טמא ואינו מטמא את אחרים, אבל הנוגע בנבלת אדם, הוא טמא ומטמא גם כן לאחרים, ע"כ), ואולי נאריך עוד במ"א [וכדאי להזכיר מש"כ במי השילוח, שכל מה שעובר על בן אדם שהוא צריך לסבול וכו' הכל כדי שיתחיל לדבר עם השי"ת, ע"ש. ועוד מובא שלא יפול לגאוה, ועוד שיבוא להכרה שגם הרע, אינו שליטה בעצמה ח"ו, אלא הכל מהשי"ת מדבר ומרמז לו מה שהוא צריך. ועוד שע"י התחדשות היצה"ר, כדקי"ל בכל יום יצרו של אדם מתגבר וכו', כן יתחדש לטובה כנגדו, וכמו שפי' במשלי עה"פ גיל יגיל אבי צדיק וכו'].

</div>


## Segment 273

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ועוד צריכין לדעת שאור האמת האמיתי בעיקר מאיר בריש דרגין ובסוף דרגין, וכמו שמבואר בסיפורי מעשיות כאשר עומדים בתחתית ההר יכולים לראות מה על ראשו, אבל כאשר מתחילים לעלות שוב א"א לראות ראשו עד שמגיעים שמה. וזה כענין המבואר בספרים הקדושים שאפילו יהודי עם ארץ לגמרי וכו' מוכן למסור נפשו על קדושת השם. וכן מצינו יסוד זה בעוד כמה ענינים.

</div>


## Segment 274

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ועל כן מצינו שדוקא אלו אנשים הירודים ביותר שנפלו למקומות שנפלו דוקא הם מבחינים ומבינים ענין של נ נח. והם יודעים טובו. ושאר העולם שהם נשבעים במצבם בעבודת השם, אין להם לעמוד על זה. וכן גם כן מצינו אנשים שהתחילו והצילו את נפשם רק על ידי נ נח, ואח"כ עזבו אותו, ופשוט כנ"ל, כי מאחר שהתחילו עלות על ההר נתעלם מהם מאיפה באו ולאן הם הולכים.

</div>


## Segment 275

<div dir="rtl" lang="he">

ומצינו אצל יפתח שדוקא אנשים שבורים ופחותים הבינו לצרף אליו ולקבלו לרב ושופט אליהם, כמו שכתוב (שופטים יא:ג) ויברח יפתח פני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו. וכן היה בדוד המלך כמו שכתוב (שמואל א:כב:ב) ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר. (וידוע מה שר' גרשון קיטוור – הגיס של הבעל שם טוב, הבחין שתלמידי האור החיים הקדוש היו נשמות קטנות).

</div>


## Segment 276

<div dir="rtl" lang="he">

[וע' בחיי מוהר"ן (רעא) כז"ל אבל באמת המקרבין שלי ההתקרבות לבד הוא דבר גדול מאד מאד. כי אף על פי שהוא בעצמו הינו המקרב אינו כלום, ואינו מתנהג בדרכי ישר כראוי, אף על פי כן מאחר שהוא בתוך אנשים כאלו שהם מקרבים לצדיק לקדשה כזה זה בעצמו מועיל לו מאד, ובמשך הזמן יתעורר גם כן ויחזר בתשובה. ע"ש. הרי מבואר שהיו אנשים כאלו שהתקרבו שלא היו מתנהגים בדרכי ישר. וע"ע בחיי מוהר"ן (רח) כז"ל מאחר שהצדיקים וכו' אינם מתקרבים אלי, אני מכרח לקרב הרשעים וקלי עולם אולי אעשה מהם אנשים כשרים באמת, ע"ש.]

</div>


## Segment 277

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מזה מצינו בספר כוכבי אור (ספורים נפלאים באד"ה ופעם) ז"ל פעם אחת שחקו אצל רבנו ז"ל במשחק השאח והדרך שבעת המשחק שוכחים את חרדת הכבוד (און מ'ווערט היימיש) ולא היה להם כל כך חרדת הכבוד ממנו ז"ל, ובאמצע באו הר' נתן והר' נפתלי אל הבית באימה וביראה כנהוג, וכשראו את זאת נפל להם חלישות הדעת. ענה ואמר להם רבנו ז"ל: אתם אינכם מהחיל שלי. וספר להם מעשה, שמלך אחד לקח פעם אחת את ידידו לחדר מיחד ושחק עמו בהשאח, והדרך וכו' כנ"ל. ושכח המלך שהוא מלך, וכן הידיד שכח שהוא שוחק עם המלך ושחקו כשני אנשים פשוטים, פעם נצח המלך ופעם נצח הידיד וכו', ושכח מעט היראה. ובעת הזאת היו נצרכים להמלך איזו שרי המלוכה, ונכנסו אליו באימה וביראה כנהוג. והתחיל הידיד להביט על עצמו הלא הוא שוחק עם המלך, ולא שחק בטוב מכיון שלא ינצח את המלך. ויאמר לו המלך מה זה? זה אין ענין שלך, עמם אני מנהיג מדינות, ואתך אני שוחק בשאח – מיט זיי פיר איך לענדער און מיט דיר שפיעל איך שאח. וכן הראה רבנו ז"ל בידיו על מוהרנ"ת ורבי נפתלי ז"ל ואמר עמם אני מנהיג מדינות, ואתכם אני שוחק בהשאח, ע"כ. והנה לפי מצב הירוד של האמונה בימינו כידוע וכמו שניבא רבינו, ברוך השם שהנחמנים, אם נגיד שהם לא האנשים שבהם רבינו מנהיג מדינות, לפחות הם האנשים שאתם רבינו משחק.

</div>


## Segment 278

<div dir="rtl" lang="he">

ז] ועוד צריכים לדעת מה שמבואר בליקוטי הלכות שהאנשים של הצדיק, הצדיק משתמש עמהם להכניסם למקומות כאלו שהוא לא יכול לרדת בם, ועל ידם הוא פועל ומתקן מה שהוא צריך.

</div>


## Segment 279

<div dir="rtl" lang="he">

ח] וכבר כתבנו לעיל בחיבורנו שבדורנו עיקר עבודתינו בכלליות ובפרטיות הוא לדון לכף זכות, לא רק החבר שלך גם את עצמך, ולא לחפש חומרות, אדרבה להשתחרר מכל החומרות והדקדוקים והמנהיגים המפרסמים המבלבלים ומעצבים וכו', ולהיות שמח ונשבע במלכות שלך, מעצם הדבר שאתה יהודי, בן של השי"ת. וכן לשמוח על כל יהודי ועל כל נקודה טובה עד מאד. ומזה אי אפשר ליפול, כי איפה שאתה, יכולים לשמוח בזה מאד, כמבואר בספרי מוהר"ן.

</div>


## Segment 280

<div dir="rtl" lang="he">

ט] ונלע"ד שפעם היו בונים מדרגות, ולכן היו דואגים מאד שלא ליפול וכו'. אכן עכשיו שאנו בתיקון של הסיפא, כמעט כל רגע וכל תמונה (כמו שעכשיו סוגרים כל רגע בתוך תמונה), הוא תיקון בפני עצמו, ולא צריכים לשים לב כלל על מה שהיה. רק לחיות ההוה, שברגע זה כמה אתה שמח שאתה יהודי, וכמה אתה שמח שיש אתך עוד יהודי איך שהוא, וכמה אתה שמח שיש לנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 281

<div dir="rtl" lang="he">

י] ויש לציין להמסופר על אחיו של מוהר"ן שלא מצא חן בעיניו השיחת חולין בהשלחן ליל שבת קודש, והתלוננן לפני מוהר"ן, ומוהר"ן עכבו בחדר כל הלילה וגילה לו דברים נפלאים מאד ע"פ השיחות חולין. ועכ"פ מבואר שאלו האנשים שזכו להיות בשלחן של מוהר"ן, מה שלא זכו רוב דורם, היו אנשים כמונו, שהיה להם הרבה לשיח גם בשולחן הקדוש של מוהר"ן בשבת קודש. ושכן מבואר במה שהבאנו בחיבור במ"א, בענין התנהגות מוהרנ"ת בעשית המנין, שמתחלה היה עוסק לדבר עם האנשים, ואחר שראה שליבם אינו בוער כמותו הפסיק, ואח"כ ראה שרצון ודעת מוהר"ן היה דוקא לשים חלקו עמהם (אכן לאידך גיסא ע' בחיי מוהר"ן (שלג) שהקדושת לוי הפליג מאד במעלת המקרבים של רבנו ז"ל וא' שהוא יודע שרבם ככלם הם לומדים מפלגים יראים ושלמים ואנשי מעשה וכו'. וע"ע בחיי מוהר"ן (מעלת המתקרבים אליו, יא) ענה ואמר אני ידעתי היצר הרע שלכם, אלו היו לוקחים מכם היצר הרע היו הולכין ומקלחין צנורות מלאים דם וכל העולם היה מלא דם. אפלו כשתהיו אנשים כשרים צריך לכם זכיה גדולה שתדעו עצם היצר הרע שלכם שהיה לכם, רק אני ידעתי אותו, ע"כ. וע"ש (יד) שהיה מדבר עם אנשי שלומנו דשם ואמר מה אתם יכולים לעשות תשובה, וכי מספיקים ימיכם וכחכם כלכם לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם. רק אני עושה תשובה בשבילכם, ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה, רק העקר מעתה לא תעשו עוד. ואפלו מהיום והלאה איני מקפיד על השגגות שתעברו ח"ו, רק העקר שעל כל פנים תשמרו עצמכם ממזיד, ע"כ). וגם ממה שמוהר"ן אמר למוהרנ"ת שלעומתו, דהיינו לפני מוהר"ן, כמעט אין הבדל בין המשכילים לבין מוהרנ"ת, והוא דבר פלא מאד, כי איך יכולים לדמותם כלל. ועכ"פ מבואר שאין עלינו לראות את עצמינו כחשובים וכו', רק לשמוח שחלקנו הוא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 282

<div dir="rtl" lang="he">

יא] הנה אחר כל דברי האמת הנ"ל בענין עוצם החירות והבחירה של הנחמנים, נמשיך להסביר שבאמת רחמנות גדולה עליהם וכמו שאמר מוהר"ן (חיי מוהר"ן מעלת תורתו טו) על שני כתות אנשים יש לי רחמנות גדול עליהם, על אלו אנשים שהיו יכולים להתקרב אלי ואינם מתקרבים, ועל אלו המקרבים אלי ואינם מקימים את דברי וכו' ע"ש, והרי מובן ומבואר שעלינו להשתוקק ולהתגעגע, להשתדל ולהאתמץ לקיים כל דברי תורתו הקדושה של מוהר"ן. אכן העיקר העולה על הכל, כמובן מאליו, וכמבואר בקונטרס זה, וכן אמר הסבא בעל הפתק בפירוש, שהעיקר הוא להפיץ תורת מוהר"ן, למכור הספרים, ועל הכל לפרסם שמו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 283

<div dir="rtl" lang="he">

וגם בזה תצטרך לכל דברינו שפתחנו בהם בנושא זו. כי כדי להביא את תורתו הקדושה להעולם צריכים לסבול עליות וירידות עצומות, והכל תלוי באמונה הפשוטה שמוהר"ן הוא הראש בית, שכל הנהגת העולם תחת פיקוחו, כי דייקא על ידו עולים כל שייפא ושייפא לבנות היכל קודש, שהוא תכלית קדושת ורוממות ותפארת השכינה הקדושה, שבו יתגדל ויתקדש שמו יתברך.

</div>


## Segment 284

<div dir="rtl" lang="he">

וכן דוקא בענין זה בא הדיבור וההוראה על ידי אחי רבינו, ע' בחיי מוהר"ן (מעלת תורתו לט) ז"ל שמעתי בשם מורנו הרב יחיאל ז"ל, אחיו של רבנו הקדוש ז"ל שספר בשם רבנו הקדוש שפעם אחת שאל אותו על ענין שהוא ז"ל הזהיר את אחיו מורנו הרב יחיאל ז"ל שיהיה רגיל לדבר עם בני אדם כדי לקרבם על ידי זה להשם יתברך, ושאל אותו שכמה פעמים מכרחים לדבר עם בני אדם דברים בטלים ושיחת חולין. השיב לו רבנו ז"ל מאחר שעל כל פנים נכנסין בתוך הדבורים שמספרין עמהם איזה דברים מדברי תורה, על ידי זה נתתקנין כל הדבורים וכעין מה שאמרו רז"ל (שבת ל:) בקשו לגנז ספר קהלת, ומפני מה לא גנזוהו, מפני שתחלתו דברי תורה וסופו דברי תורה. וכבר מבאר במקום אחר שמי שבקי בספריו היטב יכולין למצא כל שיחות העולם בתוך תורתו וכו'. ואי אפשר שלא יהיה שיחה בעולם שלא יהיה לה שיכות לתורתו הקדושה, ע"כ. הרי מבואר היטב שהעבודה לדבר עם אנשים לקרבם לרבנו הקדוש אינה פשוטה כלל, וצריכים מסירות נפש ברוחניות, לדבר דברים בטלים ודברי חולין (וכידוע איך שפעם מוהרנ"ת בתוך שהיה מדבר באריכות עם אחת מהאפיקורסים ומוכיח לו האמת, בתוך כך, צעק ובכה מרוב צערו שסבל ממה שנזדקק ליכנס לדיבורים של חקירות וכו') והכל באמונה בדברי מוהר"ן שהכל כדי שהכל יתהפך לטובה.

</div>


## Segment 285

<div dir="rtl" lang="he">

דרך חדש שהוא דרך הישן וגם נגנב

</div>


## Segment 286

<div dir="rtl" lang="he">

בהיות שראינו שיש הרבה דברים בעבודת השם יתברך שהם כמו מצבה, שבימי האבות היה אהוב להשי"ת ואח"כ כאשר הגוים לקחו את המצבה לעבודתם, נהיתה שנאוי בעיני השם (רש"י דברים טז:כב). והיום בסוף הדורות שאנחנו מחכים להגאולה שניה (לשון קדושה של שבת קודש) נהפך הדבר, שמה שהיה שנאוי בעיני ה' כאשר גנבו הגוים והאפיקורסים עבודות לא ידועים מהיהדות ('כי גזלו התורה ונשתכחה מישראל' – לשון הרמח”ל באדיר במרום עמ' תסה על הנוצרי י”ש), ועכשיו הצדיקים החזירו העטרה ליושנה והשי"ת אוהב כאשר נעבוד אותנו בחלקנו מתחלה, לולא התמהמהנו וכו'.

</div>


## Segment 287

<div dir="rtl" lang="he">

א. רוממות הצדיק וכו'.

</div>


## Segment 288

<div dir="rtl" lang="he">

ב. תיקון הכללי, פדיון העבירות ואמירת וכו'

</div>


## Segment 289

<div dir="rtl" lang="he">

ג. 'האירוע' מה שכל אחד צריך להרגיש או להשיג אלוהות אישי.

</div>


## Segment 290

<div dir="rtl" lang="he">

ד. ווידוי לפני תלמיד חכם צדיק.

</div>


## Segment 291

<div dir="rtl" lang="he">

ה. הפצה, לדבר עם אנשים וכו' (אכן זה בודאי היה בזמן האבות כנ"ל.

</div>


## Segment 292

<div dir="rtl" lang="he">

ו. הצדיק עושה תשובה בשבילנו (חיי מוהר"ן אות דש, מעלת המתקרבים אליו, יד. ויעו' בזה בספר החסידים דף סז. שמובא בחק לישראל יום רביעי פרשת וישב ז"ל לכן תעורר נפשך בכונה גדולה לשוב בתשובה ולכוין שמעך ישובו כל זרע ישראל, והינו (הושע יד) שובה ישראל בלשון יחיד, והדר כתיב, קחו עמכם דברים ושוב, בלשון רבים, ולכך מסיים, כי שב אפי ממנו, ופרשו רז"ל אפילו באחד שישוב, ישוב חרון אף ה' מכלם, מן הטעם הנזכר, כי גורם שכלן יהרהרו בתשובה, ואפשר דהיינו דכתיב (תהלים נא) אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו, נמצא מזכה אחרים עמו, עכ"ל.).

</div>


## Segment 293

<div dir="rtl" lang="he">

[מינות ממשיך, ולאידך גיסא להבדיל וכו', כל כח ההמשכה הוא של הצדיק]

</div>


## Segment 294

<div dir="rtl" lang="he">

ז. תיקון חצות.

</div>


## Segment 295

<div dir="rtl" lang="he">

(כעת ראיתי מאיזה נ' שמדמה בחירת מקום קבורתו הקדושה לאיזה ענין לאאורר"ה)

</div>


## Segment 296

<div dir="rtl" lang="he">

כל אלה ועוד, נמציא לפניך דרך להבין את זה ע"פ

</div>


## Segment 297

<div dir="rtl" lang="he">

בעל הסולם:

</div>


## Segment 298

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אור הבהיר, ערך שפחה כי תירש גבירתה ע"ש באריכות וכאן נביא בעזה"י קטעים:

</div>


## Segment 299

<div dir="rtl" lang="he">

עבד ושפחה. והנה השורשים העליונים שנק' חיצוניות ע"ד הנ"ל, נק' בכללם בשם שפחה ועבד (ה"ע ולזאת אילו שהולכים פרוצים היינו שמראים לכל העולם חיצוניותם, וזה כולל כל המראים היופי החיצוני כמו פאה נכרית, ראוי לכנותם שפחות ועבדים). והיינו להראות אשר אין ענינם ח"ו להזיק ולקלקל כמו שנגלו לשטחיות העין, אלא המה משמשים ומשרתים להפנימיות כמו העבד ושפחה המשמשים לאדונים.

</div>


## Segment 300

<div dir="rtl" lang="he">

ושליטת החיצוניות האמורה נקרא בשם גלות ישראל לבין אומות העולם, שמביאים בזה להאומה הישראלית יסורין ובזיונות וחורבנות באופנים וגוונים מרובים. אמנם למען הקיצור נבאר רק המתגלה מתוך מבט הכללי שהוא התכלית הכללי, שהוא בענין העבודה זרה ואמונות תפילות בסוד הכתוב ויתערבו בגויים וילמדו מממעשיהם, שהוא הרעל היותר נורא ומסוכן המשחית נפשות ישראל, להיותם מקרבים את הבליהם לדעת האנושי. כלומר, שאינם דורשים עמקות מרובה להבינם, ובזה משרישים את יסודות עבודתם ללבות בני ישראל. ואע"פ שאין איש ישראלי מוכשר לגמרי לקבל את הבליהם, מ"מ גורמים סוף סוף שיקוץ וזוהמא עד לכפירה מגולה עד שהביא לנו כל היסורין והחורבנות, כמו שאנו מוצאים עתה לעינינו אשר חכמי האומות חקרו ודרשו את כל ספרי בני ישראל ועשו בזה מטעמים לחזק אמונתם, דהיינו החכמה שלהם הנק' תיאולוגיא. ושתי רעות עשו, כי מלבד שמתעטפים בטלית שלנו ואומרים שכל הכחמה ההיא הם מהשגת רוח הקודש שלהם, שהמעתיקים הללו קנו אצלם שם גדול על חשבוננו אשר בזה מחזקים ודאי את תורתם מהזויפת וקונים כח להכחיש את תורתינו הק', אלא עוד רעה יותר גדולה הגיע לנו, כי המסתכל בתוך התיאולוג' שלהם מוצא בהם סברות וחכמה בעבודת ה' שנראים לו יותר כנים ואמיתיים מחכמה שלנו. והוא מב' טעמים, הא' הוא משום שהמה חברה גדולה ונמצא ביניהם בלשנים גדולים ומובהקים, היודעים המלאכה ההיא איך לקרב דברים שיהיו מקובלים על דעת אנשים הדיוטים, וענין בלשנות הוא מחכמות חיצוניות, שדואי הוא אשר חברה של שמונת אלפי מיליאן איש יכולים להמציא בלשנים יותר גדולים ומרובים מן חברה שלנו שהוא כמו חמשה עשר מליון איש, וכיון שכן נכשל המסתכל בספריהם וקונה ספק אולי הצדק עמהם ח"ו, או עוד יותר גרוע כמובן. וטעם הב' הוא וזהו העיקר, כי חכמי ישראל מצניעים את חכמת הדת בחדרי חדרים ובכל האפשרות מרבים חכמי כל דור ודור להציע פשט פשוט אל ההמון ודוחין אותו בכל התחבולות מן הרצון אפילו לבא ולמשש בחמת הנסתר.

</div>


## Segment 301

<div dir="rtl" lang="he">

ווי אי אימא: ועושים זאת מפחד שמא יפלו הדברים והחכמה לעובדי ע"ז כמ"ש רשב"י אם אימא ידעון חייביא איך לפלח לאמריהון, כי על דברים הפעולטים שגנבו מכלינו אנו סובלים בזיון וקצף די מאד, אשר נפלטו אליהם אחר כל השמירות המעולות.

</div>


## Segment 302

<div dir="rtl" lang="he">

ומזה מובן מה שהיה לנו אם חכמינו היה מגלים חכמת הנסתר לעין כל. ומתוך שאנו מציעים, נמצא אשר האיש הפשוט שלנו כל עוד שאינו כדאי למסור לו רזי תורה, הנה אין לו שום מושג כלל בחכמת הדת, וע"כ מובן מאליו איזה התפעלות שאדם כזה קונה בעת שמוצא טעמים וחכמה של מה בהתיאולוגיא שלהם, שכל עיקרה אינו אלא קיבוץ של ידיעות גנובות מהנסתר שלנו בתוספות מטעמים ספרותיים. ואחר שרואה זה אומר ומכחיש את תורתינו המעשית ואח"כ לכפירה לגמרי רחמנא ליצלן. ודבר זה נקרא שפחה כי תירש גבירתה, כי כל כח הגבירה דהיינו שליטת הפנימיות הוא בכח החכמה ודעת שלנו, בסו"ה ונפלינו אנו ועמך מכל העם אשר על פני האדמה. ועתה קדמה השפחה ומתגאה בהמון, כי היא ירשה החכמה הזאת ח"ו. ותדע שכחם זה הוא השלשלת שבו כובלים את רגלי בני ישראל בהגלות תחת שליטתם.

</div>


## Segment 303

<div dir="rtl" lang="he">

ונתבאר, שכל עיקר כבלי הגלות ותוקפם, הוא מחכמת התורה ורזיה שהספיקו לגנוב ולשים בכליהם אחר כל השמירות המעולות והגניזות שעשינו, שבזה מטעים ההמונים שהמה ירשו את עבודת אלקים ומטילים ספק וגם כפירה בנפשות ישראל כנ"ל.

</div>


## Segment 304

<div dir="rtl" lang="he">

וכו'

</div>


## Segment 305

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אין לך רעה בלי טובה, וע"כ השליטה הזאת שהאומות השיגו ע"י גניבת סודות התורה גרמה ג"כ דחיפה גדולה להתפתחות הקדושה, אשר לפי השערתי הננו בדור עומדים ממש על סף הגאולה, אם אך נדע איך להתפשט חכמת הנסתר בהמון, כי מלבד טעם הפשוט של חיל בלע ויקיאנו, כי בזה יתגלה לעין כל מה בין בני לבין חמי, וההבדל בין עיקר הגרעין ובין הקליפה העליונה שקלפו ממנה כל חכמי האומות שבעולם, כי בטח ישובו כל מחנות ישראל שפכרו בהתורה ישובו להשי"ת ולעבודתו, הנה יש בזה עוד טעם, כי קבלה בידינו שיש חיוב מוקדם להגאולה אשר כל אומות העולם יודו לתורת ישראל בסו"ה ומלאה הארץ דעה, דוגמת יציאת מצרים שהיה חיוב מוקדם שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת, וע"כ כתוב שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם מהיכן יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת, תדע שהוא ע"י הפצת החכמה האמיתית שיראו בעליל אלקים אמת ותורת אמת

</div>


## Segment 306

<div dir="rtl" lang="he">

והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, וכו'

</div>


## Segment 307

<div dir="rtl" lang="he">

עבירה: עמש"כ בערך נסיונות, הלכות עשיית עבירה רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 308

<div dir="rtl" lang="he">

עגלה: בגמטריא נ נח. ועיין במסכת יומא דף לב: שהתרגום של עגלה הוא מלכא (המלבי"ם פירש כי המצרים היו מיחסים להשור כאלהות).

</div>


## Segment 309

<div dir="rtl" lang="he">

עד. עין דלת בגמטריא: זה אני נ נח נחמ נחמן מאומן, אי נמי, סבא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 310

<div dir="rtl" lang="he">

עולם. עיין ערך גוים.

</div>


## Segment 311

<div dir="rtl" lang="he">

עולם המלבוש

</div>


## Segment 312

<div dir="rtl" lang="he">

בספר עמק המלך, ריש שער השני מסכם בקיצור עיין שם ויוצא מדבריו, שבתחילת בריאת העולמות, יש את העיגול של הטהירו עילאה, עיגול בחינת פשוט. ובתוך העיגול יש עולם המלבוש של האלפא ביתות של הרלא שערים, והנה האלפא ביתות הם בחי' כפול בבחי' אל בם גן וכו'. ולא היה מקום לבריאת האדם, ולכן העלה קב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון וכו', ולכאורה זה בחי' משולש, כמו הכפלת הלבוש של הווין כמבואר בספר אדיר במרום. והמקום הפנוי הוא מרובע – כמבואר שם פרק שני. מאומן – בחי' ואהיה אצלו אמון [משלי ח:ל], הוא שיעור כל העולמות בכח, עיין שם א-סא דיבור המתחיל ולכן הוציא לפועל כל העולמות.

</div>


## Segment 313

<div dir="rtl" lang="he">

עז: התורה נתנה לעם ישראל מפני שהם עזים, בחי' עזות דקדושה. ע' פעמים ז' עם הכולל עולה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע"ע בלק"מ תורה צד (הבאתיו בהקדמה אות ה) שעל ידי אמונה עושים ז' ובהצטרפות החכמה שהוא בחי' י', נעשה ע', וממילא כשמסתכלין בע' כזה נתעלין כל הניצוצות, ע”ש. ומבואר שעל ידי נ נח נחמ נחמן מאומן מעלים כל הניצוצות.

</div>


## Segment 314

<div dir="rtl" lang="he">

עזות דקדושה. עמש"כ באבות ה:כ.

</div>


## Segment 315

<div dir="rtl" lang="he">

ערב רב. בערב של הגלות – בסוף הגלות – מי שהוא רב – הוא ערב רב. רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 316

<div dir="rtl" lang="he">

ערבית. עיין מעריב.

</div>


## Segment 317

<div dir="rtl" lang="he">

עת, עתה. עמש"כ בערך זמן.

</div>


## Segment 318

<div dir="rtl" lang="he">

פ. בספר אלפא ביתא על צורת האותיות, הביא מהרוקח שכתב בשם החסיד שצורת האות פ"א היא שבתוכה רואים אות ב' לבנה. פ. והנה פ' עם בי"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 319

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון. נוסח הפדיון עיין בלקוטי תפילות קכג.

</div>


## Segment 320

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון נפש, שהוא בגמטריא "ורפא ירפא (עם ב' התיבות)" – לקוטי מוהר"ן תנינא ג, בגמטריא פתק.

</div>


## Segment 321

<div dir="rtl" lang="he">

"על ידי פלא עליון" – פלא עליון עם האותיות בגמטריא נחמן מאומן. וכבר מזמן אני נוהג להוסיף על ידי פתק עליון.

</div>


## Segment 322

<div dir="rtl" lang="he">

פדיון הבן, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נ נח (-בכור מקבל פי שנים).

</div>


## Segment 323

<div dir="rtl" lang="he">

פוליטיקה

</div>


## Segment 324

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב לאומי

</div>


## Segment 325

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ שהעם יבחר.

</div>


## Segment 326

<div dir="rtl" lang="he">

א] כבר כתבנו קצת להסביר הענין שדורנו הוא חידוש גדול, כי היום כל אחד הוא ממש כמו מלך. יש מלבושים (לפנים כל לבוש היה עשוי במיוחד וכו'), כל מיני וסוג אוכל להפליא, כל המוזיקא מתי שרוצים (מלפנים רק שר גדול או מלך היה יכול לשמוע מוזיקא מתי שהוא רוצה וכו'), רכב מיוחד, בתים ענקים וכו', שירותים, מים בברז, חשמל וכו' וכו' וכו'. וגם ברוחניות, ספרים קדושים על ידי הדפוס, ספריות שלמות בזול (גם על המחשב), כל חפצי קדושה ביותר הידור מאד (אכן בהרבה פחות כוונה וכו'), ויש לנו עכשיו הזכות לדור בארץ ישראל.

</div>


## Segment 327

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אף שכל הספרים הקדושים של כל הצדיקים בודאי מוציאים פה ושם דיבורים שמדברים אלינו, לא מצינו מעולם ספרים כמו ספרי מוהר"ן ותלמידיו שממש מתיחסים לחיינו.

</div>


## Segment 328

<div dir="rtl" lang="he">

מי כמו רבנו הקדוש שהפליג לדבר על חיים בארץ ישראל, מלבד מה שהוא בעצמו מס"נ וכבש את הארץ בשבילנו, הרבה לצוות על זה, וכידוע שבברסלב לא היו בונים בתים בחו"ל, וכמה השתוקקו והצליחו לבוא ולהגיע ולחיות בארץ ישראל.

</div>


## Segment 329

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בעיקר הנקודה של כל הנ"ל, דהיינו שכל אחד הוא כמו מלך, לא בסתר דבר על זה מוהר"ן, ואמר תורה להדיא על זה (תורה נו) שכל אחד יש לו מלכות וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 330

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בכמה וכמה דברים. וכן במה שידוע שרואים את קורות החיים פרטים איפה שלומדים בספריו הקדושים, וכמו שמוהר"ן בעצמו העיד (כאשר התלוצצו עליו שתורתו הוא מזקנו), וכמו שמוהרנ"ת כותב בכמה מקומות. ואלפי אנשים כבר התחילו להבין את זה, והתקרבו ללכת בדרכיו.

</div>


## Segment 331

<div dir="rtl" lang="he">

ב] והנה מאז שנתגלה הפתק נלע"ד ירדה אור חדש לעולם. והסבא בעצמו לא זכה להבין ולהשיגו עד לאחר שישים שנה, כידוע שרק אז התחיל לפרסם את הפתק, ואמר שהוא התחיל להבין מיעוט דמיעוטא ממשמעותיו, שגם המעט הזה כטפה מן היום מספיק לקחת הבחירה מבן אדם. והוא זכה על ידי חיזוק עבודתו להבינו, וכמו שכתוב להדיא בפתק. ומאז הוא התחיל להציל את העולם, להאיר להם האור חדש והנפלא של נ נח נחמ נחמן מאומן (ויש להעיר שבישראל סבא עמ' קנו יש אפשרות לפרש בד"א קצת ע"ש ואכמ"ל).

</div>


## Segment 332

<div dir="rtl" lang="he">

ג] והנה נלע"ד שבענין האור חדש הזה, הבין קצת ר' שלמה קרליבך ז"ל, וכמו שהוא אמר שעד השואה (ולפי דברינו זה כבר היה לפני השואה עשרים שנה, אבל רק כך הוא הבין בזמנו כבר) מה שיש יהודים שאנו מרחיקים ומורידים, משכילים, קונסורביטיב, ריפורם וכו', זה הכל נחמד (קווט, באנגלית). אבל אחר השואה אין מקום לזה כלל ועיקר, אם רואים איזה יהודי, איך שהוא, זה צריך להפריץ מדותיך ולקחת את לבך ואת נפשך וכו'. והוא התחיל הנהגה חדשה, שאיני מסכים, שבו תפס נקודה זו ועוד. והוא התחיל לשים רוח בעם ישראל, בהעם. כי הוא הבין שיש עכשיו עם ישראל, אולי קצת מפוזר ומפורד, אבל גם הרבה ביחד בפרט בירושלים. והוא עסק וטרח לקשר העם לשרשם. וחידש ניגונים ותורה לכוון את העם בהשי"ת, בצדיקים, אהבת ישראל, בתורה הקדושה, ובארץ ישראל וירושלים. ואז בשעתו הבין שבעיקר צריכים התורה וההנהגה של רבנו הקדוש, והרבה לדלות ממנו להעם. אכן הוא הבין שיש אור חדש שמצריך הנהגה שהסתפק לדרוש מתורת מוהר"ן, כי לא ראה בברסלב גופא שיתנהגו ככה. ועל כן אפילו יותר מרבנו הקדוש, הלך ע"פ תורת איזביץ. וזה הביאו לפרוץ על המדה, אבל אשרי חלקו, כי בודאי בשמים גם מתנהגים מדה מדה, ומפריצים כל הגדרים לפניו, וכמו שראינו בימינו איך שהניגונים והתורות (שעכשיו מדפיסים ספרים שלימים מהודרים וכו' מתורתו) והסיפורים שלו, נפוצים מאד.

</div>


## Segment 333

<div dir="rtl" lang="he">

ר' שלמה סיפר שקצת אחר הקמת ממשלת הזדון איזה רב הוזמן לדרוש לפני העם, וכולם היו מצפים לדיבורים מרוממים, והרב בעיקר דרש על חשיבות הצניעות שהנשים ילבישו גרביים שחורים, וכו', והבאיש רוחם. וכן נראה לע"ד היה הענין המבואר בספר ימי שמואל שהתחילו לעשות כרוז בל"ג בעומר לאסור הנשים מלהגיע לציון, וזה שעשה הכרוז נפטר, ואנשים היו אומרים שאילו הנשים היו מגיעים, בזכות תפלתם ודמעתם אצל הרשב"י, בודאי היה נתבטל גזירת השואה, ע"ש. ונלע"ד שלא תפסו את העיקר, שאין ספק שענין צניעות חשוב מאד, ולא רואים צניעות כמו אצל הנחמנים כידוע [שלא רק שהנשים מלובשים צנועים מאד, ולא יושבים ח"ו ביחד בעירבוביא וכו', גם בפנימיות משתמטים מלהיות נשים ברקע], אבל זה לגמרי לא היה לענין, מיליוני נשמות ישראל צלולים במים הזידונים בצרות הגוף ונפש, וכמעט לא שמים לב על זה, רק שרבי וחסיד פלוני לא יסתכל על רביצן פלוני. בודאי כל אחד מוטל עליו להתנהג כפי יכולתו וכו', אבל צריכים לתפוס את העיקר. תעשה מה שהוא בשביל השכינה הקדושה, בשביל כנסת ישראל.

</div>


## Segment 334

<div dir="rtl" lang="he">

קול דמי אחיכם צועקים אליך מן האדמה, ואתה עוסק בהבל. הייטב בעיני ה'. הן קין קניתי היום לסער את העולם לצוד נפשות להקים מי אלה לפניך לעם גדול וקדוש.

</div>


## Segment 335

<div dir="rtl" lang="he">

ד] והנה לאידך גיסא רב אחד צדיק וקדוש, כן הבין מאד שצריכים להקים את העם, וחידש לו דרך חדשה, וגם לשון עברית חדשה גם להמציא מילים וכו', והטעה אותם מאד, להרים דגל הכפירה והאפיקורסות. אכן גם הוא ראה שהוא צריך מאד לתורת מוהר"ן, עד שהוציא הדיעה על עצמו, בטעם למה הוא מרבה לומר תורתו של מוהר"ן בלי להגיד בשם אומרו, אמר בשביל שהוא גלגול של רבי נחמן (והסבא אמר, שהטעם שלא הביאו עדיין גופו של מוהר"ן לארץ ישראל (י"ס עמ' שו): הוא לא מתגעגע אחרי הכנסת, אחרי מחללי שבת ועושים מה שעושים ועוברים על כל התורה. הוא לא מתגעגע אחרי הכפירה והפריצות. זה אצלו לא כלום, לא בא בחשבון, זה לא נקרא אנשים, נקרא חמור, חמורים, בהמות. לפי דעת רבנו ז"ל, ע"ש), אכן באמת כמעט הצליחו לקרב אותו לברסלב לגמרי, אבל עדיין לא היה להם האור חדש הזה כמו שהיו צריכים, והיו דנים על פוליטיקא וכדומה, והרב ידע נפשו שזה הרבה יותר עמוק, ולא זכה למצוא את זה אצל החסידים. (ומה שהוא הבין מש"כ לקמן באות ו' – לא למעלותו, כי באמת דברים פשוטים וניכרים הם, והטעם שהגדולים וראשי ישיבות לכאו' לא עמדו על הענין, כי אע"פ שלפי סאטמר כולם נכשלו בציונות וכו', עם כל זה אמונתם היה הרבה יותר חזק בתורה ובהש"י, ולכן לא שמו לב לכל מעשי הציונים. אבל מי שהוא שמסתכל חוץ מהתורה והאמונה מיד יבין לאשורו כוח הגדול והעצום שיש כאשר מתאחדים בנ"י בארצם).

</div>


## Segment 336

<div dir="rtl" lang="he">

ה] והנה באותו הזמן, לא נאמר שהסבא לא הבין כלל בחידוש העולם הנ"ל ח"ו, כי המעיין בספרו הקדוש אבי הנחל יראה שאין לנו שום השגה בהסבא כבר אז באותו תקופה, והוא כבר היה משתף עצמו לנקודה הטובה של אלהות שהיה מושפל מאד וכו' אכמ"ל. והוא כבר אז הבין טוב שארץ ישראל הוא לא ארץ של כופרים ולא ארץ של ערבים וכו', אלא ארצו של רבנו הקדוש. ומה שנעשה פה בארצנו הקדוש זה כבר שייך למוהר"ן.

</div>


## Segment 337

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אינו דומה למה שזכה אחר כך, ובפרט בהנושא הזה, ע' בספר ישראל סבא איך שהוא מדבר על ארץ ישראל, איך שהוא בכלל אינו מתיחס ואינו מדבר על מה שרובו ככולו של העולם מתיחסים לארץ ישראל. ארץ ישראל שלו הוא כולו קדוש, כולם שומרים תורה ומצות, הארץ מוציאה הפירות הכי טובות, הבית המקדש שלנו וכו' וכו', וכל זה הוא מכנה מדינת ישראל!

</div>


## Segment 338

<div dir="rtl" lang="he">

והסבא הראה לדעת שלא צריכים להמציא דרכים חדשים ביהדות, וצריכים לקיים כל התורה הקדושה, רק צריכים הדרך החדש שהוא באמת הדרך הישן, והוא האיר התורה הקדושה של מוהר"ן, להורות כמה רק מוהר"ן ממש מדריך אותנו בדור זו, וכמה צריכים ללמוד ולחפש עצות בתורתו הקדושה ללמד אותנו דעה להבין מה שהשי"ת עושה אתנו [וגם נראה שמוהר"ן בעיקרון רצה להרים בני אדם למעלה מן היישוב, שיעסק רק בתפלה ובתורה, ורש"ק בעיקר היה רוצה להראות להם היופי בחייהם בשמירת התו"מ].

</div>


## Segment 339

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ועלינו לשים את זה היטב על ליבנו, שמה שכולם כבר התחילו לקרוא למוהר"ן, רבינו, רבינו, רבינו, באמת הוא ככה, שרבינו הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא הראש של מדינת ישראל. ואנו כולנו העם שלו. ואנו לומדים התורה שלו והולכים בדרכיו הקדושים. וצריכים להציץ רוח קדשו בכל העם, שב"ה בלע"ה היום אנו גרים ביחד אלפי אלפים יהודים שומרי תורה ומצות. וכמו שלהבדיל, ובפרט בחו"ל, ילדים מחנוכים ומתגדלים על פי חוקותיהם, והם אוהבים הספרט, והמודה, וכו'. כעת, וכמו שהסבא אמר בפירוש, יש לנו מודה חדש, נ נח! (ע' ישראל סבא עמ' תנט ובעוד מקומות) וכמו שלמשל בארצות (פוגמי) הברית באיזה גיל מסויימת מקובל שכולם מכינים עצמם לבחינה מסויימת כדי להיכנס לבית ספר גבוה ולקבל תעודה, להבדיל בארץ הקדושה, כולם באיזה גיל מסויימת מכינים עצמם לדעת הרבה תורה, תנ"ך, או משניות וכדו'. [ונלע"ד שבזה יכולים להבין על דרך טבע מה שחז"ל אמרו שבימי חזקיהו אפילו ילדים קטנים היו יודעים היטב בכל הל' טו"ט, כי הלוא מלך, ארץ, ועם היה להם, וזה היה הדרך החיים שלהם, ולכן נתפשט אצלם לדבר פשוט, וק"ל. אכן בודאי ברוחניות אין דבר פשוט, כי על כל מעלה ברוחניות יש מלחמה עצומה, ולכן בודאי זה היה בכח וזכות הצדיק, רק הראיתי לכם הלבוש הטבע שבו נתלבשה לע"ד]. ועוד ידוע מה שאמר מוהר"ן שכאשר קיים דרך בעולם הרי בקלות כל מי שינסה אותו יצליח. ועוד אמר (לקוטי מוהר"ן קפו) מה שמספרין מופתים מהצדיקים שבמדינת קיר"ה (דוין) הוא מחמת שאנשיהם הם אנשים כשרים ומאמינים בהצדיקים, כי על ידי אמונה שהם מאמינים בדברי הצדיק, על ידי זה נתגלין מופתים ע"ש, ובעזה"י כן נהיה אתנו, שכולנו נתחזק באמונתינו בהשי"ת ובאמונה ברבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, ויתגבר ויתחזק האמונה ונראה איבוד הטבע לגמרי ושהכל יתנהג בהשגחתו הנפלאה. וכולם מתקרבים ומתחזקים להרים דרכו של מוהר"ן.

</div>


## Segment 340

<div dir="rtl" lang="he">

ז] יש מפלגה חדשה. ברסלב לאומי! תבחרו בה, ורק בה! נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 341

<div dir="rtl" lang="he">

כל זה כתבתי כמה שנים לפני הקמת המפלגה כולנו חברים נ נח – ףץ. ואין כאן מקום לכתוב על זה כל עיקר כמובן. וכבר כתבנו הרבה רמזים על זה בס"ד.

</div>


## Segment 342

<div dir="rtl" lang="he">

ועל עני מפלגה בברסלב ראש זה מצאתי בספר הקדוש תיקוני הר"ן שנכתב מאחד מאנ"ש בעיר צפת בשנת נתרמו ונעתק על ידי ר' שמואל הורביץ ז"ל כתוב באות כג בזה הלשון: שבחירת הרב רבי נחמן היה בהמפלגה עד כאן לשונו. עוד כתוב שם בזה הלשון: גם תלמידו הרב רבי נתן אמר על המפלגה שנעשה בימיו, שהיה בשביל שיתרחקו אלו האנשים שנתקרבו שלא לשם שמים עד כאן לשונו!!!!

</div>


## Segment 343

<div dir="rtl" lang="he">

פ=8 (מספר קטן), ח=8, ד=4. הרי 488, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 344

<div dir="rtl" lang="he">

לא צריכים לפחד - יש נ נח!

</div>


## Segment 345

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' רצט: מה שמספרים לעולם שיש כבר נ נח בעולם, אז אין אנחנו מפחדים מכל העולם מכל הגויים, לא מפחדים מהם. מכל העולם רוצים ללחם עמנו, ואנחנו נגיד להם: 'אנחנו לא מפחדים מכם!' אנחנו יש לנו נשק דרך השמים! ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 346

<div dir="rtl" lang="he">

פחת: עיין שר.

</div>


## Segment 347

<div dir="rtl" lang="he">

פיליסופיה. ע"ע בהקדמה (או מבוא). ועיין בערך מפרסמים של שקר.

</div>


## Segment 348

<div dir="rtl" lang="he">

פיצה

</div>


## Segment 349

<div dir="rtl" lang="he">

סוד של המלאך של תקיעת שופר, של הפתק הקדוש, פצפצי"ה, בגמטריא פרעה. וזה סוד פיצא, ששרשו פ"ץ. ולכן הפיצא עגולה, בסוד פשוט, ויש לה שני קומות (העיסה והגבינה), בסוד כפול, וחותכים אותה למשולשים, ושולחים אותה בקופסא בסוד מרובע, רמז להשיר פשוט כפול משולש מרובע, שיר הגאולה. (שוב מצאתי רש"י במסכת בכורות דף לח: ד"ה אכל לח ויבש של גשמים שכז"ל אם האכילוהו לרפואה תבן ומספוא שקורין פיצ"א לח הגדל בניסן ויבש הגדל בתשרי וכו' ע"ש. תבן מספוא בגמטריא נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן) .

</div>


## Segment 350

<div dir="rtl" lang="he">

פיתא. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 351

<div dir="rtl" lang="he">

פלגש. עיין מש"כ בריש פרשת תזריע, על התיבה תזריע.

</div>


## Segment 352

<div dir="rtl" lang="he">

פלשתים

</div>


## Segment 353

<div dir="rtl" lang="he">

בערך שגעון הארכתי בענינם, כי כנראה המלחמה נגדם זה סמל של תפקיד עבודתינו היום. עיין שם בארוכה, והרי 'מדמה וליצנות עינים' בגמטריא פלשתים ע"ה. [ועצם השם פלשתים ליצנות, כי אין להם העברה של פ דגושה]. וליצנות נקראת בפרשת וארא, התל, ת"ל בגמטריא ה' פעמים אלקים, שהוא חצי מנינו של פלשתים, וכדלקמן.

</div>


## Segment 354

<div dir="rtl" lang="he">

וכאן יותר התיחסות לענין החפירות והמנהרות. וכן עכשיו גילו חפירות ומנהרה בחב"ד, ושונאי ישראל חגגו על זה. אז אמרתי שאחר התיקון כללי הנדפס יש תפלה קצרה שהרבה אומרים, וכתוב שם ז"ל אותך אדרש אותך אבקש שתחתר חתירה דרך כבושה מאתך, דרך כל העולמות, עד ההשתלשלות שלי במקום שאני עומד, כפי אשר נגלה לך יודע תעלומות, ובדרך ונתיב הזה תאיר עלי אורך וכו' עיין שם. אז כל מה שאנו זוכים למנהרות מהשם יתברך, יתגלו ויתבטלו המנהרות של הס"א.

</div>


## Segment 355

<div dir="rtl" lang="he">

ואלו המנהרות מבקשים מהשם יתברך שהוא יתברך יחתור לנו, ואילו מצידנו אנחנו מבקשים את הגשר, כמו שרבינו גילה בליקוטי מוהר"ן שהאדם בעולם הזה צריך לעבור על גשר צר מאד (-והשיר המפורסם שייבש הרבה את הלשון – כל העולם כולו גשר – טעות גדול), והגשר הוא הצדיק, בחי' צדיק יסוד עולם, שהוא צר [וחז"ל אמרו שיעקב אבינו עשה עצמו כגשר במעבר יב"ק. וכן במעשה שאיש חלם שיש אוצר תחת הגשר, ושם השומר אמר לו שהוא חלם שיש אוצר בביתו וכו'].

</div>


## Segment 356

<div dir="rtl" lang="he">

כי בתפלה קיימא לן (ברכות לא. לד:) מדניאל (ו:יא) וכוין פתיחן ליה וכו' לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות. ואפילו שכתוב ממעמקים קראתיך ה', מזה למדים (ברכות י:) להתפלל במקום נמוך. ועקר העסק בתפלה למצוא על ידי האמת של האבן או על כל פנים החלון את הפתחים לצאת ולעלות, כמבואר בליקוטי מוהר"ן קיב. [– אכן עיין שם ענין שצריכים לעלות בה' וכו' ואולי זה בחי' מחתרת] אלא שהרבה תפילות צעקו מבטן שאול וכדומה, כי בודאי בכל מקום שהאדם נמצא צריכים לצעוק להשם, אבל צריכים להשתדל להתפלל בכוין פתיחן כנ"ל.

</div>


## Segment 357

<div dir="rtl" lang="he">

בלשון עברית, פיר – shaft, ורבינו הקדוש אמר ביידיש, מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען – פייעריל, ביידיש זה אש, אבל לפי העברית זה יכול להיות חפירות ומנהרות [למאן דאמר אשו משום ממונו, הרי הוא כבור, רש"י ב"ק כב.].

</div>


## Segment 358

<div dir="rtl" lang="he">

מחתרת בגמטריא תפלת כל פה, עם הג' תיבות. ואולי הכוונה, לא שהתפילה בחי' מחתרת, כי התפלה צריכים להשתדל שיהיה לאור כנ"ל. אלא שעל ידי תפלת כל פה, פועלים אצל השם יתברך שיחתור לכל אחד להאיר ולהשפיע להם.

</div>


## Segment 359

<div dir="rtl" lang="he">

ועפו בכתף פלשתים ימה (ישעיה יא:יד), כתב הרד"ק כאן שאע"פ שנתערבו רוב האומות, כידוע שסנחריב בלבל את כל העולם וזה הלכה גדולה לקבל גרים וכדומה, כאשר הנביא מזכיר אדום ומואב ובני עמון רצונו לומר ארצותם והיושבים בהם היום עד כאן תוכן דבריו. ולכן לא משנה מי הם היום שפולשים בעזה, יש לכנות אותם פלשתים [ופלשתים ממזרים כמו שהביא רש"י (בראשית י:יד) מהמדרש, שהיו פתרסים וכסלחים מחליפים או גונבין נשותיהם ומשניהם יצאו הפלשתים והכפתרים. ועיין שם ה' בנים של מצרים, לודים עמנים להבים נפתחים פתרסים כסלחים, הג' אחרונים ראשי תיבות נפ"ך של מנצפ"ך, והראשי תיבות של הג' ראשונים בגמטריא מ"ץ של מנצפ"ך, הרי ביחד פ"ר דינים, ומהף"ך יצא פלשתים. פך בגמטריא ק' המרמז על שקר, וזה אותיות פלש – של פלשתים, ואין הפ' דגושה כי אין להם הביטוי וההברה של פ' דגושה (אכן בתורה הקדושה דגושה), והרי באנגלית false. הפך מישראל הנקראים זרע אמת, זרע עם הג' אותיות פ"ר. ואמת משלים הדיבור של לשון הקודש שהוא קרוב לדבר דבר של שבת קודש, ומביא השמחה של שבת, וזה היפוך בחי' בור, שהוא בד' אבות הנזיקין יסוד העפר, בחי' עצבות]. ובאמת מצינו שאפילו קודם בילבול האומות, פלשתים נקראים בעיקר על מקומם, כמו שכתוב באז ישיר, חיל אחז יושבי פלשת.

</div>


## Segment 360

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בעיצומו של המלחמה נגד המחבלים בעזה תשפ"ד הדף יומי התחיל ללמוד בבא קמא (וכבר הגיעו לדף לח, עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו וכו'). ועיין בטעמי המצות להאריז"ל ריש פרשת משפטים ז"ל דיני ד' אבות נזיקין, הם: השור, והבור, והמבעה, וההבער. והם הקליפות. והם נגד ד' אבות עליונים שבקדושה: אברהם, יצחק, ויעקב, ודוד. כי שור, הוא נגד מדת יצחק, שהוא גבורה וכו'. ובור, נגד אברהם כי הוא בחי' באר מים חיים, וזו בור שאין טיט היון. וכו' וכו' ובור הוא בחי' ד' אותיות מאברהם (-אברה=בור) בגימטריא, וחסרה המ' שהוא המים, כי זה הוא בור ריק אין בו מים, עכ"ל. ולהלן שם עה"פ כי פתח איש בור כז"ל אם עשה ח"ו עבירות, שגורמים לחפור בור, שהוא יסוד דנוקבא דקליפה, הפך הבאר הקודש, ונפל שמה שור או חמור, משיח בן דוד משיח בן יוסף, שלם ישלם, ע"כ (ועי' לקמן, פל-שתים, שתי נפילות).

</div>


## Segment 361

<div dir="rtl" lang="he">

הבני יששכר כתב (אגרא דכלה בחוקתי, וכן כתוב בספר קהלת יעקב) שפלשתים בגמטריא י' פעמים אלקים, דהיינו שיעור קומה שלמה של דינים. וכתב שזה 'שבע' על 'חטאתיכם' בגמטריא תתס. דהיינו רצועה מרדות בעון שהולכים וממשיכים להתנהג בקרי ח"ו, אז השם יתברך מוסיף להעניש 'שבע' על 'חטאתיכם' עם הפלשתים, עד כאן תוכן דבריו. ועל כן אברהם אבינו הציב שבע כבשות, שלא תהיה במקרה אלא דרך כבושה, וקרא למקום ההוא באר שבע, שבע דייקא. והנה אברהם אבינו ישב בארץ פלשתים ימים רבים (בראשית כא:כג. בארץ פלשתים, עם הב' תיבות בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב), פרש"י (מהמדרש ב"ר נד:ו) כ"ו שנה עיין שם החשבון. וי"ל כי תת"ס, י"פ אלקים (כל זכר מבן חדש ומעלה של קהת גרשון ומררי – במדבר ג-כח – שמנת אלפים ושש מאות), עם כ"ו – הוי"ה, בגמטריא משיח דוד משיח יוסף. [וזמש"כ בהלל, מאת הוי"ה היתה, מאת היתה בגמטריא פלשתים ע"ה, ומפריד בין התיבות, הוי"ה, כמנין הנ"ל. והיא נפלאת בעינינו, יש להחליף א' עם ש', על פי ליקוטי מוהר"ן תנינא א:ט, והרי נפלשת בגמטריא פלשתים, שכיבושה תלוי בעינים]. כי הבור לוכד את השני משיחים בעוה"ר כמבואר מהאריז"ל, והתיקון של הבור הוא א', יו"י, לעשות מבור - הבאר. וכן בור הוא מי שאין לו את הבאור. וכן בור, בו ר', ר' הוא אחריים של שם אלקים. ובאר, הוא באר היטב, היטב בגמטריא הוי"ה, כמובא שהיטב באחוריים בגמטריא ע' לשון, לכל העמים. ונהרו אליו כל העמים. וזה מה שברכו לרבקה, את היי לאלפי רבבה, רבבה בגמטריא בור ע"ה, שצריכים להוסיף להבור את הא' – לאלפי רבבה, וזה היי (ע"ה בגמטריא הוי"ה, ושם הע"ב – מו"ם בגמטריא אלקים) שהוא שם ע"א של ע"ב שמות, לע' אומות ולישראל. כי גם בשמה של רבקה, יש רב"ה ע"ה בגמטריא בור, וק, מאה (אי"ק), אמה, אבר-הם. ולכן יצחק נגאל עם מ"ם, שנאמר לך מעמנו (פרקי דר' אליעזר פרק מח), והגאולה העתידה יהיה עם ץ', בגמטריא מים. והמים בחי' מ"ן של מנצפ"ך שמעלה הבאר.

</div>


## Segment 362

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מש"כ בריש פרשת בשלח, וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, כי מצרים כולל כל הגלויות, וצ"ר של מצרים בחי' מנצפ"ך כמובא בספרים, וכנ"ל שהראשי תיבות של בני מצרים הם בגמטריא מנצפ"ך, וכל בניו נקראים עם י"ם בסוף (י:יג – לודים, ענמים, ועי' במדרש. וכן ימ"ה של הפלשתים), וזה וחמשים, ה' אותיות של מנצפ"ך, וכמו שכתוב ויפ"ר את עמו מאד ויעצמהו מצ"ריו (עם ב' כוללים, שעוד היה חסר להם ףץ, בגמטריא פלשתים. ובגאולה העתידה של בנין בית המקדש הרמוז בבאר השלישי שחפר יצחק אבינו ויקרא שמה שמה רחבות, כי עתה וכו' ופרינו בארץ. שמרוויחים ב', ףץ של גאולת מצרים וגאולה העתידה. וזה האות ץ בגמטריא תשע מאות, בגמטריא שדים במילואו, שין דלת, עם הו' אותיות, יוד מם. כי בסוף יהיה מלחמה ביניהם ויכרתו כמבואר במעשה מהחיגר), אע"פ שאז עוד לא זכו לכל החמש, ולכן ויסב אלקים את העם. ועל זה ביקש דוד המלך (תהלים עא:כא) תרב גדלתי ותסב תנחמני, שיסב חזרה וינחם דרך ארץ פלשתים.

</div>


## Segment 363

<div dir="rtl" lang="he">

וכל הג' פרקי תהלים של סט-עא מדברים על הבושה והחרפה, [ואמר (סט:לא) אהללה שם אלקים בשיר, שם בשיר, עם הו' אותיות וב' תיבות, בגמטריא י"פ אלקים, בגמטריא פלשתים.] כי סוף המידה הששי (כל אחד כלול מי') ותחילת השביעי, הם סוף היסוד ועטרת היסוד בחי' מלכות, ושם יש בחי' ערוה ובושת ובחי' בור. (לפי חשבון מספר פרקים שלנו, אבל יש דעות בגמרא תוס' ובמדרש, שיש קמז או קמט).

</div>


## Segment 364

<div dir="rtl" lang="he">

וכן בבא קמא בא"ת ב"ש, ששתדי(ת), אותיות שד"י ש"ת, שת בגמטריא 700, הרי בחי' שש ושבע. כי השער הראשון מתחיל מלמטה, מסוף הבנין שהוא שד"י שאמר לעולמו די. די הוא דוד, המלכות שמכסה את היסוד. וזה בחי' בראשית אותיות אבר י' שת, יוד הוא טיפת הזרע. בחי' אבן הש"תיה, בחי' יעקב אבינו אשר פדה את אברהם, שגאולתו עם ן' כמו שנאמר הצילני נא מיד אחי (פרקי דר' אליעזר מח), ן' בגמטריא שבע מאות. שמשון, עם ה' אותיות בגמטריא שבע מאות והכולל.

</div>


## Segment 365

<div dir="rtl" lang="he">

ושנינו בריש בבא קמא (ה:) אמר רבא (-אותיות באר), וכולהו כי שדית בור בינייהו אתיא כולהו במה הצד. שדית בחי' מלכות, מלך לשדה נעבד, בחי' דוד, ואילו הג' אבות, כולם יש להם בחי' בור, אברהם, אבר"ה כנ"ל, יצחק בגמטריא בור. יעקב, לשון יקב שהוא הבור שלפני הגת לקבל היין, וכן כל יקב שבמקרא ל' בור הוא, וכן עד יקבי המלך (זכריה יד) ת"י עד שיחיא דמלכא הוא עומק אוקינוס וכו' (לשון רש"י ישעיה ה') [וכן ע' לשון יקב, עיין בתרגום שהביא רש"י עה"פ חכלילי עינים – בראשית מט:יב]. שיחיא הוא בור, כמו ששנינו בור (עגול) שיח (ארוכה) ומערה (מרובע), וגם שיחיא מלשון השפלה, שחי ונעבורה, שפ"ל אותיות פל"שתים.

</div>


## Segment 366

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ימי חיי האבות, קעה, קפ, קמז, בגמטריא בכתף, כלשון הכתוב, ועפו בכתף פלשתים ימה. וי"ל זמש"כ ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרב הוא, כי אברהם ישב בפלשתים כ"ו שנה, וניתן ליצחק ק"פ שנה חסר י"ב שנה שלפני העקידה שאברהם אבינו כבר יצא מפלשתים וישב בחברון (רש"י בראשית כא:לד), ויצחק חזר עם אברהם, הרי עוד שנתיים, אבל אחר כך, בשנה השלישי, כבר מצאנו אותו בבאר שבע. ויעקב, י"ז משנותיו היו במצרים וי"ד בישיבה, וכ"ב הליכתו לבית לבן, נשאר לו משנותיו צ"ד שנה שנוכל להחשיב לתיקון באר שבע שבפלשתים, הרי ביחד שי"ד שנה, כי 'קרב הוא', היו עוד צריכים הזכות של עוד ש' מאות שנה י"ד של חיי האבות [וכן ויהי בשלח, בשל"ח חסר יה"י בגמטריא שד"י ע"ה]. ואלו המלחמות עשה דוד המלך, דויד – באותיות אלו יש את החמשה קוין וי' שיש בשם שד"י (וכן בגמטריא ניר לדויד). ואיתא במדרש (במדב"ר יד:א) ולעתיד לבא עתיד הקב"ה להתיר שלשתן (מואב אדום פלשתים) לישראל, שנאמר ועפו וכו'.

</div>


## Segment 367

<div dir="rtl" lang="he">

ועפו לשון כפול, כמו שכתוב מגלה עפה, בכתף, כתף בגמטריא חמש מאות, היינו החמש אותיות כפולות של מנצפך, שהם מתחילים עם כף בגמטריא חמש מאות.

</div>


## Segment 368

<div dir="rtl" lang="he">

וזה תפילה למשה איש האלקים, תפלה משה, אותיות פלשתים, כאשר מחברים ההי"ן לאות י'. והראשי תיבות של תפלה למשה, ת"ל בגמטריא ה"פ אלקים – חציו של פלשתים, האלקים – ה' פעמים אלקים, עוד ה"פ, חציו השני. כי פלשתים בבחי' אותיות הכפולות כנ"ל. וזה פל-שתים, כמו שדרשו חז"ל אמרפל, שאמר פול – ליפול, כן פלשתים, זה ליפול שתים, פעמיים לפך – או שני המשיחים כנ"ל מהאריז"ל, לחלל הארץ (-ותחולל ארץ). גם איש מתחלף ל'פלש', כי האלף מתחלף לאות ל' באותיות א"ל ב"ם, והי' מתחלף לפ' באותיות אח"ס בט"ע גי"פ.

</div>


## Segment 369

<div dir="rtl" lang="he">

ובור של הנזקים, בחי' אין בור ירא חטא. כי חפירה הוא לשון בושה, שצריכים להיות ירא בשת, בעבור תהיה יראת ה' על פניכם זו הבושה, ובור של נזק אין לו הבושה של החפירה ולכן אין בור ירא חטא. וכתיב (תהלים קמג:ז) אל תסתר פניך ממני ונמשלתי עם ירדי בור, הרי ירדי בור בחינת הסתרת פנים וכנ"ל.

</div>


## Segment 370

<div dir="rtl" lang="he">

והרי אברהם אבינו עסקו בפלשתים היה בחפירות בארות מים, והפלשתים סתמום, ויצחק חזר וחפרם וחפר עוד כמסופר בפרשת תולדות. ועכשיו באחרית הימים, הפלשתים חוזרים בעצמם לחפור בעשרות ובמאות מיליוני דולר.

</div>


## Segment 371

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אבימלך מלך פלשתים, אבי-מלך, שרוצה לקבל המלוכה במקום הצדיק כמבואר בליקוטי מוהר"ן, ומצינו שנקמה גדולה והכנעת הפלשתים על ידי שמשון הגיבור שהיה נזיר עולם, ואבשלום היה נזיר עולם (נזיר ד:. ועיין בריש ספר מלכים פסוק ו' על אדניה, ולא עצבו אביו מימיו וכו' ואתו ילדה אחרי אבשלום, פרש"י גדלתו אחר תרבות שגלה אמו של אבשלום, ע"כ, הרי שגם אבשלום לא עצבו וכו'), אב-שלום, והנה הגרים בארץ פלשתים אין יכולים לאמר פ' דגושה, ואומרים במקומו ב', ואם תחליף הב' של אבשלום לפ', הרי באמצע שמו – פלש. כי לכאורה הפלשתים הם שונאים חנם, בחינת (תהלים סט) רבו משערות ראשי שונאי חנם, שיונקים מהשערות שהם מותרי המוחין, כמבואר בליקוטי מוהר"ן סט (כי השנאה באה מחוסר הדעת, מעכירת המוחין, וכאשר חסר כל כך עד שאין אלא מותרי המוחין, הרי זה שייך לשנאת חנם). ומבואר שם איך מגיעים למותרות כאלו, על ידי הנושא אשה שאינה הוגנת לו, אליהו כופתו כו' (קדושין ע), כי כשנושא אשה שאינה הוגנת לו בודאי אינו מתרצה בחלקו, בממונו באשת נעוריו ובוחר במה שאינו שלו וכו' עיין שם. ולכן אבשלום הרג את אמנון. וכאשר הוא עצמו ביקש המלכות שאינו ראוי לו, נתלה בשערותיו, והכו אותו בלבו, כי זה בחי' לב כסיל לשמאלו המבואר שם. ולכן שמשון לקח שער העיר עזה על כתפיו (שופטים טז:ג), בבחינת שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק (משלי יד), המבואר שם, שצריך להביא הרשעים על שערי צדיק. [הוספה – שער העיר, עם ה' כוללים של ב' דלתות ב' מזוזות והבריח, הנזכרים בקרא הנ"ל בגמטריא פלשתים].

</div>


## Segment 372

<div dir="rtl" lang="he">

ונושנתם (דברים ד:כה, עיין שם בפרש"י שהיו בארץ ישראל תת"נ והקדים הקב"ה לגלות שנתיים לפני מנין ונושנת"ם (ומכאן למד האורחות יושר ענין הכולל בגמטריא)), עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא פלשתים.

</div>


## Segment 373

<div dir="rtl" lang="he">

הטעם שאומרים מהנהר עד הים וכו' כי פלשתים מלשון מפולש.

</div>


## Segment 374

<div dir="rtl" lang="he">

פלסטין. פל-סטין. פל מלשון נפל (כמו שדרשו חז"ל על אמרפל, שאמר פל). סטין, זה שם יהודי מלשון אבן. ומן הסתם היהודים בחרו שם זה כי כל נפש מכונה אבן, כדאיתא בספר יצירה הובא בספרי ברסלב. הרי פל-סטין לשון של נפשות נפולות, ויש לפרש – זרע לבטלה. וזה מה שהם אומרים 'פרי פלסטין' פרי – חנם, בחינת לבטלה.

</div>


## Segment 375

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חושב מחשבות לבעל משנת חסידים, על הפסוק (הושע ה:ז) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם. ז"ל שבעלו בת אל נכר כדכתיב בגדה יהודה וגו' ובעל בת אל נכר כי בנים זרים ילדו לעבודה זרה, ואלו הם המצרים לישראל כמו שכתבו חכמי האמת, ולכן עתה יאכלם חדש את חלקיהם, פירוש שבנים אלו יאכלו חלק האבות שהולידום בחדש אחד שהוא מתשעה לחד תמוז שנבקעה העיר עד תשעה באב שנחרב הבית, וזהו א"ת ראשי תיבות אב תמוז, עכ"ל. והתיקון לכל זה (א"ת – אלול תשרי), את ע"ה, בגמטריא ברסלב נ נח.

</div>


## Segment 376

<div dir="rtl" lang="he">

פסוקים. כמה פסוקים שכתבתי לעצמי לזכרון תמיד.

</div>


## Segment 377

<div dir="rtl" lang="he">

מיכה ו:{ח}הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ:

</div>


## Segment 378

<div dir="rtl" lang="he">

לענוה (ספר המדות):

</div>


## Segment 379

<div dir="rtl" lang="he">

איוב כ:{ו} אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ: {ז} כְּגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ: {ח} כַּחֲלוֹם יָעוּף וְלֹא יִמְצָאוּהוּ וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה: {ט} עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ: {י} בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ: {יא} עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ (עלומו) עֲלוּמָיו וְעִמּוֹ עַל עָפָר תִּשְׁכָּב: {יב} אִם תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשׁוֹנוֹ: {יג} יַחְמֹל עָלֶיהָ וְלֹא יַעַזְבֶנָּה וְיִמְנָעֶנָּה בְּתוֹךְ חִכּוֹ: {יד} לַחְמוֹ בְּמֵעָיו נֶהְפָּךְ מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּקִרְבּוֹ: {טו} חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִשֶׁנּוּ אֵל: {טז} רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה: {יז} אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה: {יח} מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹס: {יט} כִּי רִצַּץ עָזַב דַּלִּים בַּיִת גָּזַל וְלֹא יִבֶנֵהוּ: {כ} כִּי לֹא יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֹ בַּחֲמוּדוֹ לֹא יְמַלֵּט: {כא} אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ: {כב} בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ: {כג} יְהִי לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְשַׁלַּח בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ בִּלְחוּמוֹ: {כד} יִבְרַח מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָׁה: {כה} שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה וּבָרָק מִמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִים: {כו} כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ: {כז} יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ: {כח} יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ: {כט} זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל:

</div>


## Segment 380

<div dir="rtl" lang="he">

משלי כז:כד כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר (דור) וָדוֹר:

</div>


## Segment 381

<div dir="rtl" lang="he">

עקב י:יב וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם-לְ֠יִרְאָה אֶת-יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל-דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת-יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל-לְבָבְךָ֖ וּבְכָל-נַפְשֶֽׁךָ: {יג} לִשְׁמֹ֞ר אֶת-מִצְוֹ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת-חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ:

</div>


## Segment 382

<div dir="rtl" lang="he">

להסיר הקליפות ע”י ד' יודי”ן משם ע”ב (שער רוה”ק) בשלח טו:{כו} וַיֹּאמֶר֩ אִם-שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל | יְקוָ֣ה אֱלֹקֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל-חֻקָּ֑יו כָּֽל-הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר-שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא-אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְקוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ:

</div>


## Segment 383

<div dir="rtl" lang="he">

פרגוד: עם הכולל, בגמטריא ברסלב. (וענין הפרגוד, עיין בספר אדיר במרום (עמ' קנ מכון רמח"ל) פ"ר – מנצפ"ך – ה' אותיות אלקים, י"ג – אותיות מילוי אלקים).

</div>


## Segment 384

<div dir="rtl" lang="he">

בגמטריא נחמן מאומן. כי כל ענין של רבינו הוא תפילה. ותפילה במקום פרה, כמו שכתוב ונשלמה פרים שפתינו. ולכן באנגלית תפילה זה prayer – משורש פרה.

</div>


## Segment 385

<div dir="rtl" lang="he">

פרה לשון פרו ורבו (וכמו שכתוב בפרשת נצבים, שרש פרה ראש). ועיקר פריה ורביה זה בתורה (עי' למשל תפילת השל"ה), ולכן בליקוטי מוהר"ן קמא יש פר"ו תורות.

</div>


## Segment 386

<div dir="rtl" lang="he">

והפרה מתקן עבור העגל בגמטריא נ נח, והארכנו במקום אחר. ועוד כתבנו בענין המ"ו ואכמ"ל. גם פרה, היא המתקת הפ"ר דינים עם ה', כמובא בכוונות לשמו"ע שחרית של ראש השנה על אדנ"י שפתי תפתח. גם ענין הפר מחשבות.

</div>


## Segment 387

<div dir="rtl" lang="he">

פשיטות ותמימות

</div>


## Segment 388

<div dir="rtl" lang="he">

לפני שנים כבר יצא סטיקר:

</div>


## Segment 389

<div dir="rtl" lang="he">

לא פשוט להיות פשוט

</div>


## Segment 390

<div dir="rtl" lang="he">

ומובן מאד כי רבינו אמר (שבחי הר"ן יג)

</div>


## Segment 391

<div dir="rtl" lang="he">

כי זה עקר החכמה הגדולה מן הכל (כמבאר בדברינו כמה פעמים) (יז) שלא להיות שום חכם בעבודת השם רק בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות כלל:

</div>


## Segment 392

<div dir="rtl" lang="he">

ובשיחות הר"ן

</div>


## Segment 393

<div dir="rtl" lang="he">

להאמין בהשם יתברך בפשיטות ולקים תורתו ומצוותיו כאשר מסרו לנו אבותינו הקדושים: וכשאדם הולך בתמימות באמונה לבד בלי שום חקירות יכול לזכות שיעזר לו השם יתברך שיבוא לבחינת רצון שהוא למעלה מחכמה. וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 394

<div dir="rtl" lang="he">

ובחיי מוהר"ן

</div>


## Segment 395

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי אנשיו העומדים לפניו לשמע חכמתו ותמימותו, כי בכל דבור ודבור ובכל תנועה ותנועה מדבוריו ותנועותיו הקדושים והטהורים והנוראים מאד, היה כלול בכל אחד ואחד חכמה נפלאה ועמקה, ותמימות גמור בתכלית הפשיטות באמת. כי תמימות וחכמה אמתית כלו חד כמובן למשכיל באמת:

</div>


## Segment 396

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד הרבה דיבורים כאלו בכל ספרי ברסלב כידוע.

</div>


## Segment 397

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באו כמה וחתכו מהסטיקר את המילה "לא" שיהיה מכריז:

</div>


## Segment 398

<div dir="rtl" lang="he">

פשוט להיות פשוט

</div>


## Segment 399

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש שני דרכים -

</div>


## Segment 400

<div dir="rtl" lang="he">

א. שזה פשוט להיות פשוט. כי חכמות לא צריכים כלל, אז כאשר באמת האדם הולך בתומו בפשיטות, אז יהיה פשוט. פשוט!

</div>


## Segment 401

<div dir="rtl" lang="he">

ב. זה כמין הוכחה, געגוע, וצואה: פשוט! להיות פשוט!

</div>


## Segment 402

<div dir="rtl" lang="he">

ויש עוד כמה דרכים, אולי נוכל להגיע לע' תיקונים...

</div>


## Segment 403

<div dir="rtl" lang="he">

פשוט? (כן) להיות פשוט!

</div>


## Segment 404

<div dir="rtl" lang="he">

פשוט להיות? פשוט! - פשוט להיות! פשוט!

</div>


## Segment 405

<div dir="rtl" lang="he">

וכל המרבה להרבות נ נח נחמ נחמן מאומן הרי זה משובח

</div>


## Segment 406

<div dir="rtl" lang="he">

פת שחרית. הגמרא (בב"ק ובב"מ) וכן בספר המדות האריכו בשבח פת שחרית, וזה בחי' הפתק, פת ק', ק' זה קמא, בחי' שחרית.

</div>


## Segment 407

<div dir="rtl" lang="he">

פת, עם הב' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב.

</div>


## Segment 408

<div dir="rtl" lang="he">

פתח. עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע' בליקוטי תורה של כתבי האר"י בפרשת בראשית ז"ל וז"ס המזוזה, הנתונה בשליש העליון של הפתח, והענין, כי פתח הוא אחוריים דת"ת דז"א, כי שם האורות מגולים ונפתחין, ויוצאים אל האחוריים, ויונקים משם הקליפות, לכן נקרא רע כנ"ל. לכן ניתנה שם המזוזה, להבריח המזיקים והקליפות משם, שלא יוכלו לינק משם, ונותנין בשליש העליון, במקום שנקרא טוב. וז"ס והיה שד"י בצריך וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 409

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מזזה בגמטריא נח ע"ה, שהוא סוף שליש העליון של ט"ו אותיות נ נח נחמ נחמן מאומן, שהם האחוריים של נחמן.

</div>


## Segment 410

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק:

</div>


## Segment 411

<div dir="rtl" lang="he">

אני צדיק יסוד עולם – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, מהחברים.

</div>


## Segment 412

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד הצדיק

</div>


## Segment 413

<div dir="rtl" lang="he">

מתוך ספרו של ר' יצחק ברייטר ז"ל 'חלוקי הנחל'

</div>


## Segment 414

<div dir="rtl" lang="he">

יסוד השביעי בענין ההתקרבות לצדיק האמת.

</div>


## Segment 415

<div dir="rtl" lang="he">

נשמת משיח קדמה לעולם, והוא שורש נפשות ישראל, וכל הבריאה כולה בסוד כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, וצדיק יסוד עולם.

</div>


## Segment 416

<div dir="rtl" lang="he">

עמו נתייעץ הקב"ה בבריאת עולמו כ"ש את מי נועץ ויבינהו וילמדהו באורח משפט (ישעיה מ', הפטרה לפ' ואתחנן).

</div>


## Segment 417

<div dir="rtl" lang="he">

הוא ערב להקב"ה שיתקן את העולם.

</div>


## Segment 418

<div dir="rtl" lang="he">

כל העבודות של כל העולם, כל הגלגולים והבירורים והנסיונות והתגלות אמונה על ידו כ"ש ביתי נאמן הוא.

</div>


## Segment 419

<div dir="rtl" lang="he">

אליו נתן הקב"ה הממשלה והמלכותל ע"ד צדיק משול ביראת אלוקים.

</div>


## Segment 420

<div dir="rtl" lang="he">

הוא הבית דין של מעלה.

</div>


## Segment 421

<div dir="rtl" lang="he">

הוא ההתגלות של יד ה', היינו ההשגחה פרטיית בין ברוחני בין בגשמי הוא מגלה.

</div>


## Segment 422

<div dir="rtl" lang="he">

הוא ההתגלות של תפלה כ"ש ואני תפלה.

</div>


## Segment 423

<div dir="rtl" lang="he">

הוא המרכבה לשכינה.

</div>


## Segment 424

<div dir="rtl" lang="he">

הוא הקדושה.

</div>


## Segment 425

<div dir="rtl" lang="he">

הוא החיות של כל העולם.

</div>


## Segment 426

<div dir="rtl" lang="he">

על ידו עולין כל העבודות לשמים.

</div>


## Segment 427

<div dir="rtl" lang="he">

על ידו כל ההתעוררות לתשובה.

</div>


## Segment 428

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי ההתקרבות האדם להצדיק האמת, היינו על ידי הידיעות הנ"ל, ועל ידי ההליכה בעצותיו הקדושות נמשך על האדם מעין ניצוצי אור הצדיק, כל אחד לפי בחינתו, היינו אף אם האדם רחוק מאד מהקדושה, על ידי שהוא נתקרב אל הצדיק אמת נשפע עליו על כל פנים שידע ויראה איך הוא רחוק מהאמת וצדק, ומדרכי המשפט הנכון, ואיך הוא מונח ממש בההיפוך, כדי שישתוקק להאמת, ויתפלל על זה, בלי שום יאוש ועצבות, כי אם ידע אשר גם אותו קורא השי"ת כי יקר הוא בעיני השם, וכן למעלה למעלה, כל אחד לפי בחינתו, וכפי התקרבותו להצדיק האמת זוכה להמשיך עליו קדושת הצדיק ביותר לילך באורחותיו ולידע כי הכל ביד ה'. ולהתפלל על זה תמיד אמן.

</div>


## Segment 429

<div dir="rtl" lang="he">

חלקי נשמת הצדיק בכל הנבראים ובפרט בעם ה' וביותר בכל הצדיקים האמתיים.

</div>


## Segment 430

<div dir="rtl" lang="he">

התחדשות דרך האמת היה חמשה פעמים בעולם ואלה הם: משה רבינו, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יצחק לוריא, רבי ישראל בעל שם טוב, והנחל נובע מקור חכמה וממנו עד משיח לא יהיה חדשות.

</div>


## Segment 431

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מקום שנזכר צדיק בלקוטי מוהר"ן הכל על הצדיקים הנ"ל.

</div>


## Segment 432

<div dir="rtl" lang="he">

ביותר היה התגלות ענין תפלתה נשמת משיח בדוד המלך.

</div>


## Segment 433

<div dir="rtl" lang="he">

אין להאדם להשתדל להיעשות זה הצדיק, ואין לו לחשוב כי כל מי שרוצה ליטול את הכתר הזה נוטל (ה”ע בענין מה שרבינו אמר שכל אחד יכול לבוא למדרגתו ושהוא יכול לעשות כמוני ממש עיין מש”כ על חיי מוהר”ן רס”ז), כי זהו ענין של מפורסם של שקר שהובא בלקוטי מוהר"ן, כי אם כל אחד צריך לקבל מזה הצדיק הנתגלה בכמה דורות, שזהו ענין של התנוצצות משיח, וההכנה לגאולה, וכל אחד צריך לידע מזה הצדיק, כי אם לא ידע ממנו בזה הגלגול יצטרך להתגלגל עד שידע, ועל זה אנו ממתינים כל כך על הגאולה ועל התמורה, ועל זה כוונו חז"ל 'עשה לך רב וקנה לך חבר' שיחדיו תקבלו מזה הרב [ה"ע ע' בליקוטי מוהר"ן שפירש המשנה, עשה את עצמך לרב, ע"י נגינה דקדושה ע"ש], וגם כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם היינו שידע ממי נמשכו כל הדברים, עי"ז מקרב הגאולה וגאולת נפשו.

</div>


## Segment 434

<div dir="rtl" lang="he">

לידע כי חידוש כמו הנחל נובע מקור חכמה עוד לא היה בעולם, כי הוא הכין כלים למשיח צדקינו והמשיח ילחום בהם לתקן העולם אכי"ר.

</div>


## Segment 435

<div dir="rtl" lang="he">

פלא: ממש פלא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 436

<div dir="rtl" lang="he">

פרה. פרה בגמטריא נחמן מאומן. הפרה אומרת מ"ו, שהוא המילוי של שם ע"ב. בחי' אמור לחכמה אחותי את. ובזה י"ל כל הפוסל במומ"ו פוסל. ואכמ"ל. ובמקום אחר כתבנו על זה שענין הפרה היא בחי' ונשלמה פרים שפתינו, שרבינו אמר שכל ענינו תפילה.

</div>


## Segment 437

<div dir="rtl" lang="he">

צדיק. צ צד צדי צדיק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, שמעתי מחבר.

</div>


## Segment 438

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים

</div>


## Segment 439

<div dir="rtl" lang="he">

איך מתיחסים לצדיקים, שבאמת נראים שהיו לשם שמים, ועם כל זה לא התקרבו לברסלב. (וע' לעיל בערך מפרסמים של שקר)

</div>


## Segment 440

<div dir="rtl" lang="he">

א] ע' בליקוטי הלכות או"ח ג' הל' שבת ה:ט, י, בענין מלחמת עמלק שכל ענינו להסתיר את הצדיק האמת ולפרסם אחרים, והבאתי מקצת דבריו בריש החיבור בפרק "מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן" אות א', והם ממש שייכים פה ע"ש. ועוד כתב שם ז"ל וכמו ששמעתי מפי רבינו ז"ל שיש כמה צדיקים ששברו התאוות אבל עדיין נשאר אצלם שמץ מנהו. ואלו הצדיקים אין להם כח להחזיר בני ישראל למוטב. כי אם בכח הצדיק האמתי הראש בית האמתי שזכה לבטל הרע בתכלית וכו' כנ"ל. כי מחמת שאין בו שום רע כלל, על כן יש לו כח לתקן כל הנפשות המקורבים אליו להחזירם להשם יתברך ועל כן על זה מתקנא עצמו ביותר הבעל דבר שהוא קליפת המן עמלק ומניח עצמו לאורכו ולרחבו להעלים ולהסתיר שם והידור ופאר של הצדיק האמת הזה ומקים עליו מחלוקת גדול. ומתגבר בתחבולותיו להקים ראשים בעולם ולהגדיל שמם מאד אשר שמם נמשך משם הטומאה משמות החיצונים. ולפעמים כשרואה שא"א לו להפוך האמת לגמרי להעמיד רשע גמור לעשות אותו ראש ומפורסם, כי בוודאי לא יטעו בו בני ישראל הכשרים, על כן הוא משתדל בתחבולותיו להתלבש עצמו באיזה כשר או צדיק שאינו גמור ונותן בלבו שיחלוק על זה הצדיק הנ”ל. שהוא הראש בית האמתי. והבעל דבר מגדיל שמו של זה החולק והמתנגד על הראש בית האמתי הוא מגדיל שמו מאד ומפרסם אותו מאד. כי עמלק מרוצה שכל העולם יתקרבו לאלו הראשים אף על פי שהם צדיקים קצת כדי להרחיקם מהצדיק הגדול הראש בית האמתי. כי כל תחבולותיו לרחק ישראל מהצדיק הראש בית האמתי הנ"ל שכל תיקון נפשות ישראל וכל העולמות על ידיו כנ"ל ... ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 441

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי הלכות הל' עבודת אלילים (יו"ד ע"א ג:יח) ז"ל לפעמים הבעל דבר מתלבש עצמו אפילו באיש כשר. ולפעמים באיזה צדיק שמכניס בלבו לחלק על דרך הישר שרוצה לכנס בו. כי הבעל דבר מבלבל העולם הרבה בכל דור. ועקר התגרותו הוא על הדרך הישר שהורו לנו הצדיקים השלמים הגדולים במעלה ביותר שהם כלולים מכל המדרגות שבקדשה, והוא מתלבש עצמו בבני אדם דיקא (ע"ש בה"ד כי בני אדם יש להם כח יותר גדול וכו' ע"ש) לחלק על צדיקים גדולים כאלו ועל הדרכים ישרים ונכונים שגלו בעולם ומהפך האמת ומתגבר עי"ז על האדם הקטן במעלה בסברות וקשיות ובלבולים הנמשכין ממדרגות הגבוהות ממנו, שעי"ז קשה לעמד כנגדו אם לא בכח הצדיק הגדול במעלה שהוא בחי' מרדכי וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 442

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בליקוטי הלכות או"ח ברכת השחר, הובא בסה"ק עצות ישרות (צדיק ה') ז"ל בכל דור ודור יש כמה צדיקים אמתיים, אבל יש אמת למעלה מאמת, כי בודאי אין מדרגת כל הצדיקים שוין, וכל מה שמעלת ומדרגת הצדיקים גדול יותר, בודאי האמת שלו גדול ומברר ביותר, כי העקר הוא האמת, עד שיש בכל דור צדיק אמתי, שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים, רק מחמת התגברות החלופים והתמורות, על ידי זה קשה מאד לידע היכן האמת, כי על פי רב מתגרה הבעל דבר בהצדיקים בעצמן ומכניס ביניהם מחלוקת גדול לחלק על זה הצדיק האמת, שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים, ונדמה להם כאלו זה הצדיק דיקא נוטה, ח"ו, מדרך האמת, ומזה היה בחינת המחלוקת שחלקו השבטים על יוסף, ועל ידי זה נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים והיו שם עבדים, וכן מחלוקת שאול, שרדף את דוד בחנם, וכמו שמצינו בכמה וכמה דורות, בפרט בדורות הללו בעקבות משיחא, שהתגבר הקטגוריא והמחלוקת גם בין הצדיקים, עד שאין יודעים היכן האמת, על כן צריכין להתפלל להשם יתברך על זה הרבה כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 443

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע במה שהבאנו בפרק הקודם מליקוטי הלכות או"ח ברכת הריח (ד:כג) ז"ל כי זה הענין אי אפשר להבינו כלל. וכמו כן בכל דור ודור אי אפשר להבין מפני מה זכו אלו להתקרב להצדיק האמת יותר משאר אנשים, כי כל זה הוא בחינת סגלה שאי אפשר להבין כלל, אבל באמת צדיק ה' בכל דרכיו ולא עולתה בו. ובודאי גלגל ה' יתברך בהעלם גדול עם כל אחד שיזכה להתקרב אל האמת. וכפי ההתעוררות של כל אחד כן הוליך אותו ה' יתברך לרחק או לקרב, כמו שאמרו רז"ל (מכות י:): בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. רק שאי אפשר להבין זאת עכשיו בשום שכל. ועל כן נקראין ישראל עם סגלה כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 444

<div dir="rtl" lang="he">

ב] כאשר מוהר"ן אמר למוהרנ"ת שחותנו היה צדיק, שאל הלוא חותנו היה מתנגד על תלמידי הבעש"ט, אמר לו, אז הוא יקבל יותר פטש (פירוש – מכות). וע' בליקוטי הלכות יו"ד רבית ה:כ.

</div>


## Segment 445

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ולאידך גיסא מצינו בליקו"מ שהזהיר מאד נגד המפורסמים של שקר, וגם בספר המדות. וכאשר צדיק, אפילו לשם שמים, מרחיק בני אדם מהצדיק אמיתי שעליו תלוי הכל, יש הרבה להזהר ולהתרחק ממנו. ואף לסתם עצותיו ותורותיו, יש לחשוש שאין לסמוך עליהם.

</div>


## Segment 446

<div dir="rtl" lang="he">

משל למי שזכה למיליון דולר וברוב צדקתו החליט ליתן הכל לנצרכים, ופתח משרד בשוק ופרסם שכל מי שצריך כסף יבוא. וכך נתן כל המעות לצדקה. ובאמת הוא עשה עוולה גדולה, כי קצת מאחוריו היה עשיר מופלג מיליון פעמים יותר ממנו, שגם הוא היה נותן צדקה, אבל ברמה אחרת לגמרי, כי מיליון דולר מספיק נומר אלף דולר לאלף אנשים, והעשיר המפולג היה נותן מיליונים לכל אחד. אבל כאשר מצאו את העשיר הראשון שהיה נותן אלף דולר, לא חשבו להתחפש עוד, כי חשבו שזהו.

</div>


## Segment 447

<div dir="rtl" lang="he">

וכמו כן בעבודת השם, כאשר צדיק אחד כותב ספרים והנהגות וכו', ואנשים מסתפקים ללכת כפי תורותיו, ועי"ז אותו צדיק מנע אותם מלהגיע להצדיק שיכול להצילם ולעזור אותם באמת מיליוני פעמים יותר.

</div>


## Segment 448

<div dir="rtl" lang="he">

ד] וע' מכתבי שמואל מכתב ד' (הבאתי חלק גדול מהמכתב למעלה , בענין שיהא עיקר הלימוד רק בספרים הקדושים של מוהר"ן).

</div>


## Segment 449

<div dir="rtl" lang="he">

ויותר מכל זה, אפילו ספרים של צדיקי הדורות, כרשב"י האר"י ז"ל והבעש"ט, אינם העיקר עכשיו, רק ספרי מוהר"ן כמבואר בדבריו ע"ש וע' באריכות בקונטרס ודעת הצדיק. וגם מובן ממש"כ לעיל בכותרת מסורה בברסלב.

</div>


## Segment 450

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ויש להזכיר שככל מה שבברסלב היו מתרחקים ומרחיקים אחרים מהמפרסמים, מ"מ חיבבו כל ספרים קדושים, ומלבד שלא דברו על דרך חקירה ח"ו ואפיקורסות, כל ספר שמפרש איזה חלק בתורה, מכבדים אותו, וזה חלק מהגאולה כמו שאמר שלמה המלך ע"ה וכתב ספרים בלי קץ וכמבואר בלק"מ. (ע' בזה במכתבי שמואל).

</div>


## Segment 451

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ומ"מ יש להעיר שבזמנינו מוציאים ספרים יפים שמסבירים הכל, אבל ג"כ מכביים ומחשכים האור והשמחה שבתורה. למשל אם אתה קורא על עשרה הרוגי מלכות, לבך נשבר ועיניך יזלו דמעות. ועכשיו תקרא ספר שמסביר בדיוק על מה הגיע ככה, כי הוא בחי' ספירה זו, וגלגול זו, ועל כן מגיע לו זו וכו' וכו', ואתה אומר לעצמך כן זה נראה ישר ויפה, אבל הכל כל כך שטחי, זה כבר לא נוגע ללב שלך, וכמש"כ לקנות חכמה ולב אין.

</div>


## Segment 452

<div dir="rtl" lang="he">

ות"ל מצאתי כדברי בשש"ק (ג:שלא): פעם כשבאו שני אברכים חשובים להרב מטשערין לשאלו פירוש במה שאומר רבנו בתורה מט חלק א', מענין לב איש הישראלי שבוער עד אין סוף וכו' ע"ש, כי היה להם איזה וכוח בפירוש הדברים. נענה הרב בעצב ואמר להם: פעם כשהיו שומעים דבור כזה היו שומעיו בוערים ויוקדים לשם יתברך, וכיום שואלים מה הפירוש [וע"ש ביידיש], ע"כ.

</div>


## Segment 453

<div dir="rtl" lang="he">

וכעי"ז אמרתי בבדיחא, שאם תלך לישיבת בריסק ותגיד להם שמצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז הם יתחילו לחקור, מי שהוא שמח רגע אחד, האם הוא קיים המצוה לרגע אחד, או נאמר שלא היה שמח תמיד רק רגע אחד, אז לא קיים המצוה. או נגיד שלרגע אחד היה לו שמחה תמידית, והמצוה הוא בהחפצא של שמחה תמידית דאי נימא שהוא בהגברא הרי לא היה שמח תמיד, או שהתמיד הוא רק חיוב המצוה לכל רגע והרי עכ"פ קיים לרגעים וכו' וכו'.

</div>


## Segment 454

<div dir="rtl" lang="he">

אכן אם אתה ניגש לנ נח, נ נח פשוט, נ נח רגיל, ותתחיל להגיד אתה זוכר שרבנו אמר מצוה גדולה להיות בשמחה.. והוא כבר שוחק ושמח, והוא לא שומע אפילו שאתה אמרת תמיד.

</div>


## Segment 455

<div dir="rtl" lang="he">

עכ"פ מבואר כמה אנו צריכים ללמוד כפי אשר הורונו הסבא, לא סתם ללמוד ח"ו לשום ידיעת התורה, אלא שיאיר לנו אור התורה, אור הצדיק, אור השי"ת.

</div>


## Segment 456

<div dir="rtl" lang="he">

ז] כדאי להזכיר (וכבר הזכרנו את זה בערך מפרסמים של שקר אות ח ע"ש) ענין שמעי בן גרא שהוא היה הרבי של שלמה המלך, וכל ימיו שהיה חי היה לשלמה המלך יראת השם ונמנע מלחטוא ומלהתחתן עם הרבה נשים ובת פרעה. ושמעי בן גרא הוא זה שקלל את דוד המלך, עד כדי כך שדוד המלך קודם שנפטר מן העולם צוה לשלמה בנו לראות לגרום להריגת שמעי. אז אל תהיה קשה להבין איך שיש רבנים גדולים, שממש מתנגדים על הצדיקים אמיתים ועל כל דבר של קדושה. שזה לא אומר שהם לגמרי לא שוה כלום, יכולים להיות שהם רבנים של חכמי וצדיקי הדור, ומביאים אנשים ליראת שמים, ועם כל זה הם חייבים מיתה ממש, כי הם הגורמים לכל הגלות של השכינה ושל עם ישראל, ומעכבים ממלכת משיח צדקנו. והעיקר שיש לנו היום את הפתק והיא עטרה לראשינו!

</div>


## Segment 457

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה. בענין צדקה כתבנו בס"ד בכמה מקומות. ועיין סוף מסכת פאה, מש"כ על הירושלמי פ"ח בענין טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין.

</div>


## Segment 458

<div dir="rtl" lang="he">

אחד חידש שצדקה זה: צא דקה, לצאת מעצמך דקה להרגיש הזולת. והרי צא בגמטריא הוי"ה אדנ"י, דקה בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 459

<div dir="rtl" lang="he">

צו"ר ט"ק: בספר קל"ח פתחי חכמה, פתח לט כז"ל ולנפרדים עצמם צריך שימצא כח אחד גורם להם הצורה בדרך מה שהם מצטיירים, הוא העומד על הנפרדים עצמם להעמידם בצורתם, והוא הנקרא בספר יצירה, צו"ר ט"ק [עיין בהקדמת הראב"ד ז"ל ולכן נקרא צו"ר ט"ק, פירוש קשר הצורות, כי כל הצורות שנצטיירו בעולם ממנו נצטיירו, ע"כ], ובו יש כח להוציא הנפרדים יש מאין, לפי בחי' שיהיו ענפים שלו, בהיותו מין הארה אחת שאין לה להוציא ענפים אחרים אלא נפרדים, יש מאין לפי בחינתה, עיין שם.

</div>


## Segment 460

<div dir="rtl" lang="he">

צו"ר ט"ק, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן. ט"ק בגמטריא נ נח ע"ה.

</div>


## Segment 461

<div dir="rtl" lang="he">

ציון הקדוש של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 462

<div dir="rtl" lang="he">

בשיח שרפי קודש (ב-תשנג, ד-תרכו) כז"ל בעת המחלוקת שהיה על אנ"ש, דבר מוהרנ"ת עם בנו רבי יצחק בענין הנסיעה לאומאן על ראש השנה, ואמר לו: באם תתגבר המחלוקת כל כך עד שלא תוכל ללכת לציון בער ראש השנה תעמד אפלו ב'רוט הויז' וכו' ותשקיף משם על הציון, ותאמר שם את העשרה מזמורים וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 463

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר שמואל (ב:טו:לב – בעת ברחו מאבשלום) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים וכו', פרש"י ז"ל אשר היה רגיל להשתחות שם (ירושלמי ברכות ד:ד). כשהיה בא לירושלים היה רואה משם את האהל שהארון בתוכו, והיה משתחוה, ע"כ. ובירושלמי שם למדו מזה שצריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל.

</div>


## Segment 464

<div dir="rtl" lang="he">

הרד"ק פז"ל ועשה כן לפי שהיה נפרד ממקום המקדש, ולא היה יודע אם ישוב עוד, כאדם הלוקח רשות מאוהבו בגלותו, ע"כ.

</div>


## Segment 465

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר דרך חיים (לונזאנו, עמ' נא:) פרש ז"ל הראש ההוא היה מקום אשר מירושלים עד שם היה נראה ירושלים או בית ה', ומשם והלאה היה נעלם מן העין ולא היה נראה עוד. והיה מנהגו של דוד בהגיעו שם, היה מחזיר פניו ומשתחוה לאלקים והולך לו. וכן בבאו, כשהיה מגיע אל הראש ורואה ירושלים או בית ה' מיד היה משתחוה. ואאמין שבשכר זה, שם הקרה ה' אלקיו לפניו מי שסכל עצת אחיתפל באשר שאל והצילו, ע"כ.

</div>


## Segment 466

<div dir="rtl" lang="he">

להביא הציון של רבינו הקדוש לארץ ישראל

</div>


## Segment 467

<div dir="rtl" lang="he">

יש לתמוה על כל פנים למה לא ממלאים כל שטח הציון עם עפר ארץ ישראל, ולמה לא מביאים אבן גדול מארץ ישראל להיות למצבה, עיין בצוואה של הרב מטשעהרין (נדפס בכוכבי אור) אות יב (ומעניין שלא ביקש על עפר של ציון רבינו).

</div>


## Segment 468

<div dir="rtl" lang="he">

א] על פי הלכה מותר ומצוה לעשות כן. והנה הלכה זו מבואר בשולחן ערוך, יורה דעה סימן שסג, שיש ענין להביא קבר לארץ ישראל. ויש בזה רמז נפלא בדברי רבינו שכתב בלקוטי מוהר"ן תורה ו' בזה הלשון: שין ס"ג! שהוא ז"ל ממש הזכיר את הסימן של השולחן ערוך החשובה לו (ועיין שם שרבינו גילה הענין של תשובה על תשובה, שהוא בחי' עולם הבא, ובחי' הזובח את יצרו ומתודה עליו, ומביא את הפסוק זבחי אלקים רוח נשברה, נשברה ראשי תיבות נחמן בן שמחה ראש השנה. וי"ל שזה ענין קבורה על קבורה לבחי' ארץ ישראל). ויותר מזה פסק ר' לוי בן חביב ז"ל (סימן לח) '...שאפילו אם גילה דעתו בפירוש להקבר בחוץ לארץ, ושאינו רוצה להקבר בארץ ישראל, מכל מקום מותר לבניו להעלתו לקברו בארץ ישראל ומצוה נמי איכא, ושכן דעת כל הפוסקים'. וידוע שדרכו של מוהר"ן היה שלא להתעקש על שום דבר, ובפרט על דבר הלכה. ורבינו הקדוש אמר (חיי מוהר"ן קנו, נסיעתו לנאווריטש אות ו) המקום שלי הוא רק ארץ ישראל מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ ישראל ולפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא, ע"כ ועוד אמר בפירוש (חיי מוהר"ן קסב, נסיעתו לנ' אות יב) שהיה רוצה לנסע לארץ ישראל הינו לנסע עוד הפעם לא"י ולהסתלק שם, אך הוא מתירא שמא לא יוכל להגיע לשם, ע"ש. ובספר ימי מוהרנ"ת (ח"א ריש אות כו) רבי נתן חוזר על זה שנית. ולכן ראוי לנו להתחזק מאד בענין זה, עד שיסכים מוהר"ן, ויבוא לארץ ישראל:

</div>


## Segment 469

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תמצא באיזה מקום לשון מרבי נתן, איזה לשון שמקום הציון נבחר להיות באומן לדורות או לנצח או עד ביאת גואל, והרי רבי נתן שמע מרבינו כל סדר הגאולה, אין בזה שום הוכחה כל עיקר שלא יגיע העת להביא את הציון. כי אין זה אלא ביטוי לסוף הימים שאנחנו כבר נמצאים בהם. וכן תימצא בחיי מוהר"ן סוף סימן פג – על תורה כ' בלקוטי מוהר"ן לבוא לארץ ישראל, כז"ל יהי רצון שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו ויבאנו לשלום לארץ ישראל הקדושה ואז יתקן הכל בב"א, עכ"ל. והנה ברור שאנחנו לא מחכים לביאת משיח כדי לבוא לארץ ישראל חס ושלום, וכבר כמעט חצי היהודים גרים בארץ ישראל ת"ל, וברור שכיון שהיה כל כך רחוק מדעתם לראות את החלום הזה לזכות לגור בארץ ישראל, היו תולים את זה בביאת משיח. וכמו כן לענין מקום הציון, אפילו אם תמצא באיזה מקום לשון שתולה את זה במשיח או לנצח וכדומה, אין זה חס ושלום לפסול להביא את זה מקודם, רק לשון של ריחוק זמן וגודל הזכיה שהוא כמו ענין של ביאת משיח. וזה פשוט וברור.

</div>


## Segment 470

<div dir="rtl" lang="he">

חטא המרגלים (ע"ע מש"כ בריש פרשת שלח על הנשיא יגאל בן יוסף)

</div>


## Segment 471

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נתן בלקוטי הלכות מביא מהזוהר והאריז"ל בענין חטא המרגלים, שבאמת דור המדבר היו בבחינה הרבה יותר גבוה מארץ ישראל, הולכים באמונה בענני הכבוד בתוך המדבר, ולא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן, והם הנקראים דור דעה שזכו על ידי משה רבינו לדעת נשגבה, אפילו שפחה על הים זכה להשגה ונבואה יותר מהנביא יחזקאל, ולכן המרגלים חטאו, כי הם לא רצו לרדת מהחיים הגבוהים האלו לחיים בארץ ישראל. וזה באמת טענה חזקה מאד, ורבי נתן הוצטרך להסביר באריכות שאין זה התכלית להיות גבוה, אלא צריכים להיות גם למטה בקרקע, וזה עיקר השלמות, למרות שזוכים למעלה גדולה כל כך, צריכים להשכיל שהשם יתברך עוד הרבה יותר גדול עד סוף ועד אין תכלית, ועיקר כבודו הוא דוקא ע"י יישוב היהודים בארץ ישראל, וזה מה שהרמגלים היו צריכים לעשות, לבטל הדעת והשגות שלהם ולהתחיל מחדש ובאמונה בהבטחת השם יתברך שכל הברכה והאמונה הוא בארץ ישראל, והגם שבתחילה זה יהיה ירידה גדולה להם להתחיל מחדש בארץ ישראל, הרי כל התחלות קשות, ותחילתן של צדיקים ביסורין וקושי, ולבסוף זוכים להכל, כי כל בשמים ובארץ, להיות ממש כלולים בא"ס ב"ה למעלה ולמטה.

</div>


## Segment 472

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה לכאורה מבואר שממש כמו כן בענין הבאת הציון הקדוש של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן לירושלים, יש בזה הנסיון של חטא המרגלים, שכל אלו שלא רוצים להביא את הציון, יש להם הרבה הרבה טעמים, וזה אין ספק בדבר שהמעלה לשבור את המניעות להגיע לרבינו הקדוש באומן הוא מעלה אין דוגמתו בעולם הזה, לא מיניה ולא מקצתיה, ומה שיכולים לזכות אצל רבינו הקדוש, מי שזוכה להיות שם, אין לשער ואין לתער כלל ועיקר, ולכן בודאי יש אין סוף טענות למה שצריכים דוקא להשאיר את הציון הקדוש באומן, לא פחות מהטענות שהיה להמרגלים שזה ממש אסור לוותר על השראת השכינה כמו שהיה במחנה ישראל במדבר בהיקף ענני הכבוד והבאר והמן וכו', ממש זה כמו להתבאד רחמנא ליצן. אבל כל הטענו האלו השם ירחם הם ממש עצת הסטרא אחרא, כי זה כאילו האדם אוחז מעצמו, שהוא יודע את השם יתברך כבר, הוא יודע את רבינו, וזהו, זה התכלית. וכמו שרבי נתן מסביר באריכות בענין חטא המרגלים כנ"ל, ואדרבה האדם צריך להשליך כל החכמות שלו, ואפילו שיש לו טובה ברוחניות גדול מאד (ובאמת עוד לא שמעתי דבר כזה כלל, מי שזכה בדורנו לצאת מכל התאוות להיות בבחינת אוכלי המן ומוקף בענני הכבוד, הלואי הלואי) אצל רבינו, הוא צריך קצת ענוה, להודות שהשם יתברך הרבה למעלה מכל השגתו עד אין סוף ואין תכלית, וכל הטענות שיש לו להגן על הטובה שיש לו בהיות רבינו באומן זה ממש כמו טענות המרגלים, שאפילו הם אמת במאה אחוז, אבל הם ממש כפירה רחמנא ליצלן בהשם יתברך שעוד רוצה להביא אותנו למעלות עליונות לעילא ולעילא עד אין סוף ועד אין תכלית, וזה דוקא בארץ ישראל.

</div>


## Segment 473

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה מובן מה שסבא חתם את עצמו באחד מהמכתבים באבי הנח"ל - החותר ומרגל לתכלית האמת, שרימז בזה שהוא עוסק בתיקון חטא המרגלים, ולא מצינו איך ואיפה, ועל פי הנ"ל יש לומר שכמו ששמענו מצפורה ביתו שסבא עסק ארבעים שנה במסירות נפש להביא את ציון רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן לירושלים, בזה הוא היה עוסק לתקן חטא המרגלים וכמשנ"ל (ועמש"כ בפרשת שלח עה"פ נתנה ראש – יד:ד).

</div>


## Segment 474

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ישראל סבא עמ' שו: אינני יודע, אינני יודע, אולי רצון רבנו להיות על ראש השנה כמו שהיה - שנבוא לאומן, אינני יודע. מי יודע, אנחנו לא יודעים. אולי, אולי .... אם היה רוצה רבנו הקדוש ארץ ישראל, לא היה צריך שום פעלה, היו מסכימים כל הממשלה וכל העולם היו מקבלים אותו בשמחה ומביאים אותו על אוירון. נו, נראה .... אני לא השתדלתי על זה, לבקש ולעורר ולהביא את רבנו לארץ ישראל. ככה לדעתי, שאם רבנו היה רוצה לבוא לארץ ישראל יש לו כמה דרכים וכמה עצות איך להשתדל בזה. לא צריכים להשתדל בשביל להביא את רבנו לארץ ישראל, כי אם הוא היה רוצה לבוא לארץ ישראל, היה כבר בא מזמן לארץ ישראל. הוא היה מוצא הרבה עצות ודרכים לנסע ולבוא לארץ ישראל בלי השתדלות.

</div>


## Segment 475

<div dir="rtl" lang="he">

ככה אני חושב, שרבנו לא מסתכל שיקבלו אותו בא"י, הוא לא רוצה לראות ישראל בחלול שבת ובלי אמונה ובלי המצוות, זה לא שיך לנו. הוא לא מתגעגע אחרי הכנסת, אחרי מחללי שבת ועושים מה שעושים ועוברים על כל התורה. הוא לא מתגעגע אחרי הכפירה והפריצות. זה אצלו לא כלום, לא בא בחשבון, זה לא נקרא אנשים, נקרא חמור, חמורים, בהמות. לפי דעת רבנו ז"ל. אע"פ שלרבנו הקדוש יש עצות לתקן גם אותם, הוא יתקן את כל העולם, זה ענין לחוד וזה ענין לחוד. אנחנו לא מבינים, הוא יתקן גם מחללי שבת וכו' וכו'.

</div>


## Segment 476

<div dir="rtl" lang="he">

רבנו ז"ל הוא לא רק בארץ ישראל, הוא עולמי, כל אחד שהוא יהודי ומאמין בשם ובתורה, אז רבנו הקדוש לא צריך שהוא יעשה דבר, אדרבא אנחנו צריכים לנסע לבקש את רבנו, לנסע לחוץ לארץ לרבנו שיתפלל עלינו, כן. וכו' וכו'

</div>


## Segment 477

<div dir="rtl" lang="he">

רבנו הקדוש הוא נתן להציונים את ירושלים ובית המקדש והכל, ולא הסתכל בפניהם ולא נגע בהם, בכל הציונים. 'הציונים רוצים את ירושלים? כן, הכל, אני אתן לכם הכל, רק אלי אל תגיעו, אל תדברו אתי, אל תבואו אלי!'

</div>


## Segment 478

<div dir="rtl" lang="he">

בזיון גדול לציונים, 'קחו ירושלים וקחו והכל. לכו, לכו, מי צריך לכם?'

</div>


## Segment 479

<div dir="rtl" lang="he">

הציונים חשבו שעכשיו הם כבשו הכל, כל המלחמה, כל ארץ ישראל וירושלים, הם חשבו שעכשיו הכל שלהם, אבל זה היה הקבר שלהם והם נקברו שמה. רבנו הקדוש הוא עשה להם קבר לכל הציונים, 'קחו ירושלים', הוא עשה לכלם קבר בארץ ישראל, קבר!

</div>


## Segment 480

<div dir="rtl" lang="he">

ראש השנה - באומן, והם ישבו בביתם ואכלו וישנו. כל העשירים הגדולים של העולם יבואו לאומן על ראש השנה והם יראו, כן. להודיע לכל הציונים, לכל הכופרים, שידעו שיש אומן בעולם. הם יאמרו: 'מה, לאיפה לנסע?'

</div>


## Segment 481

<div dir="rtl" lang="he">

מי הם הציונים? אלו שלא רוצים לשמר התורה, לא רוצים לקבל התורה - ילכו, ילכו לגויים! וכו' וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 482

<div dir="rtl" lang="he">

ג] אלו הדברים שהביאו בס' ישראל סבא, ובחרו לא להביא עיקר דעתו של הסבא בעל הפתק, שידוע ומפרסם לרבים איך שהוא כמעט הצליח להביא את הציון הקדוש לארץ ישראל, וכבר השיג רשיון משני הממשלות וכו' וכו' (ושמעתי שהסבא אמר שאז היה עת רצון, אבל עכשיו אם רבינו רוצה, הוא יבוא בעצמו), וכן שמענו בשם צפורה בתו, שסבא עבד ופעל עבור זה קשות במשך ארבעים שנה.

</div>


## Segment 483

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד שביאור הדברים הוא שלולא שהיה לנו רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, עיקר עבודתינו עבודת הקודש היה ללחום כנגד הציונים הכופרים שקמו להסטות כלל ישראל וכל העולם מהאמונה בהשם יתברך בורא העולם ואכמ"ל. אכן מאחר שיש לנו רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, אין לנו ליפול למלחמה זולה כזו, שאילו כן היינו כאילו מודים שיש כח להרע והזידונים ח"ו. אלא עיקר עבודתינו הוא להודות שכח הטוב הוא חזק מאד עד כדי כך שבאמת אין שום רע כלל בעולם, אין שום עצבות בעולם, אין שום יאוש בעולם כלל! וזה הענין של הנחמנים להפיץ ולהאיר לכל העולם האמת הזו שיש כבר האור של רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן והוא מספיק ודי להעולם, שעל ידו נזכה לדעת ולהאמין לראות ולהרגיש שאין יש אלא טובת האדון יחיד ישתבח שמו לעד.

</div>


## Segment 484

<div dir="rtl" lang="he">

והנה כל כמה שאנשים רחוקים מהמסר הזה והיה במחשך מעשיהם, כן יתנהג רבנו הקדוש ויעשה עבודתו שלא להיות במקומם אתר הציונים והכופרים. אכן אם ימצא בנו אנשים שמאמינים בכחו הגדול שלפניו הציונים והכופרים אין עולים בשם כלל, ומספיק דיבור אחד ממנו להפוך כולם לגמרי, בודאי בא יבוא במהרה, והבן.

</div>


## Segment 485

<div dir="rtl" lang="he">

וכל מה שאנו משתדלים להביא הציון של רבינו הקדוש לארץ ישראל, אפילו בעובדות ופעולות חיצוניות (היינו מלבד עיקר עבודתינו שיהיה בתפלה גם לרצות ולפייס את רבינו הקדוש בעצמו), כמו לפרסם חשיבות הענין, מוליד ומיקים ומשלים ההכרה בעולם, שארץ ישראל אינה מדינה כשאר מדינות העולם ח"ו, ואינה מדינה של הציונים ימ"ש ח"ו שחושבים שכלל ישראל יחיו כבהמות והרבה פחות ר"ל, אלא שארץ ישראל הוא הארץ של רבינו הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן, ארץ שתמיד עיני ה' אלקינו בה, בהשגחה פרטית גלויה, ארץ של תורה ומצות ואמונת השי"ת עולה על הכל. כל זה נוצץ ומבריק ומאיר בלב העם כאשר שומעים ומדברים ועוסקים בענין החשובה הזאת להביא רבינו הקדוש לארץ ישראל. וממילא, הוה כל הפעולות והדיבורים הכשר והכנה גם בפנימיות וגם למעשה, שכבר יתוקן, ורבינו הקדוש יסכים ויבוא, על ידינו או שלא ידינו, לארץ הקדושה, בב"א.

</div>


## Segment 486

<div dir="rtl" lang="he">

אכן גם בספר הנ"ל תמצא האמת (עמ' שעד, ובדפוס החדש עמ' תטז) בפרק על ראש השנה אמר ז"ל יבואו כל העולם והגויים יקבלו כסף ויתנו לנו העצמות של רבנו הקדוש, הם צריכים כסף הם רוצים כסף, הם עניים גדולים, איןלהם לחם אין להם מה לאכל, אז בשביל כסף הם יתנו הכל, הממשלה יתנו כסף והגויים הם יתנו העצמות, עכ"ל. ובהמשך הוא דיבר על תחית המתים ואז כולם יבואו לירושלים ע"ש.

</div>


## Segment 487

<div dir="rtl" lang="he">

ד] מה שרבינו אמר שמקומו באומן מוכן מששת ימי בראשית, אינו קשה, א' שהוא ז"ל כבר היה קבור שם מאתים שנה, ועוד, הלוא גם קבורת משה רבינו מול בית פעור בהר נבו שאיש לא ידע מקום קבורתו והתורה מספרת כל זה, לא עכב את משה רבינו להתחנן מהש"י שיתן לו לפחות להיות קבור בארץ ישראל.

</div>


## Segment 488

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ע' ביאור הלקוטים לר' אברהם בן הר"ן תורה קנה באריכות איך שהמקום של רבינו הוא רק בארץ ישראל, ורק לפי שעה קטנה הלך לחו"ל.

</div>


## Segment 489

<div dir="rtl" lang="he">

ובתורה קנה עצמה, בסוף כתוב ז"ל וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך שיהיה לו כיסופין וגעגועים לארץ ישראל, וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים לארץ ישראל, והוא סגולה להכעס ולעצבות, כי כל הכועס כאלו עובד עכו"ם (שבת קה), אבל ארץ ישראל הוא בחי' אמונה בחי' ארך אפיים היפך הכעס ע"ש.

</div>


## Segment 490

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה מובן שרק העסק וההשתדלות להביא את רבינו לארץ, היא גופא מצוה ומתן שכרה בידה, כי העסק הוא הבאת הגעגעוים מכח אל הפועל.

</div>


## Segment 491

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בספר קנאת י' צבאות לרמח"ל שמסביר גודל הצרה לצדיק הקבור בחוץ לארץ.

</div>


## Segment 492

<div dir="rtl" lang="he">

ו] וע' בספר ימי שמואל ח"ב פרק רכד, שמשמע מדבריו שהשתדל מאד על זה, והאשים מאד כל אלו שלא אחזו בזה. אכן לא כתוב שם בפירוש, וכידוע שהרבה מעיקר ספר ימי שמואל מעלימים ומונעים מהציבור, ובתסמא מפני המחלוקת אם לא מפני גאוותתן.

</div>


## Segment 493

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי כמעט בפירוש בספר ימי שמואל (ח"ב פרק רא) ז"ל וכבר אמרתי באמן שיש שלשה דברים וכו' הרועה הוא ציון רבנו הקדוש הנמצא באמן, המרעה הוא ארץ הקדש, הצאן זה אנשי שלומנו: מעט ברוסיה, מעט בארץ הקדש, והשאר בפולין, אבל צריך שיהיה הכל ביחד, אין שלמות יותר מזה, השם יתברך יזכו לזה בקרוב אמן, כן יהי רצון עכ"ל. הרי מוכרח מדבריו שצריכים להביא את הציון הקדוש לארץ ישראל כדי שיהיה ביחד עם ארץ ישראל.

</div>


## Segment 494

<div dir="rtl" lang="he">

ז] בהפטרה פרשת נח -- ישיעה נג. {ח} מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת-דּוֹר֖וֹ מִ֣י יְשׂוֹחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמוֹ: {ט} וַיִּתֵּ֤ן אֶת-רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת-עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא-חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו: והנה בגמרא (סוטה יד) פרשו שזה קאי על משה רבינו וכן מפורש על פי משה רבינו בעצמו בזוהר הקדוש (כי תצא דף רפב). אכן בישיעה פרש"י ז"ל את כל הפסוקים שם שקאי על עם ישראל. ופרש ויתן את רשעים קברו . מסר את עצמו להקבר ככל אשר יגזרו עליו רשעי האומות שהיו קונסין עליהם הריגה וקבורת חמורים במעי הכלבים : ע"ש. ויש לפרש את זה על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, כי נגזר מארץ חיים -- ארץ ישראל, ויתן את רשעים קברו -- להיות באומן. ובזה י"ל מש"כ על לא חמס עשה וכו', שהטעם שאנו לא זוכים להביא את רבינו לארץ ישראל הוא על לא חמס עשה - חמס בגמטריא נ נח, חמס עשה עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - וכיון שזה חסר אנו לא זוכים, וזה - ולא מרמה בפיו - חמס = נ נח, בפיו = נחמ, מרמה = נחמן מאומן! אז צריכים להתחזק מאד עם נ נח נחמ נחמן מאומן בלב בפה ובעשיה ב"ה, ונזכה לראות את ציון רבינו בארץ ישראל ובביאת גואל צדק בב"א.

</div>


## Segment 495

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בהפטרה (ישעיה נד:ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך. הנה כבר כתבנו בפנים הספר שמי נח, אותיות מחני, מהפסוק (כי תשא לב:לב) ואם אני מחני נא מספרך, שמשמאל לימין נקרא 'אני נחמן' והראשי תיבות מאומן וכו' ע"ש. וכן 'נשבעתי' זה נשב-עתי, נש"ב – ראשי תיבות נחמן בן שמחה, שהוא איש עתי (לשון מוכן לכך). 'מעבר מי נח ע' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 496

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיה נד:י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וחסדי מאתך לא, 'מאתך ל' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 497

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיה נד:טז-יז ואנכי בראתי משחית לחבל. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכו' זאת נחלת – 'נחלת' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה – עבדי ה' וצדקתם מאתי – צדקת 'םמאתי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – נאם ה'.

</div>


## Segment 498

<div dir="rtl" lang="he">

ישעיה ד:ג והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. זה רמז לרבינו הקדוש, כי נשאר ע"ה זה אותיות שהם ר"ת ר'בינו נ'חמן ב'ן (כי הא' מקבל הכולל – ונעשה ב', ובאמת לא צריכים לזה, כי אלף זה ג"כ מראה על תולדות, כמו שמצינו להבדיל – אלה אלופי עשו...) ש'מחה – והוא הנשאר בציון הקדוש שלו – וקדוש יאמר לו, ואולי יש בזה רמז, הנשא"ר בציון באומן, עוד יהיה נותר בירושלים, כל הכתוב – בפתק הקדוש – לחיים, חיים זה בחי' מאומן, כי צדיק באמונתו יחיה, שהוא מאומן ועוד ילך לחיים בירושלים, בב"א.

</div>


## Segment 499

<div dir="rtl" lang="he">

ח] בתורה ו' רבינו מדבר על השלושה מצות שנצטוו בני ישראל בכניסתם לארץ ישראל, ומדבר שם על הארת הרבי להתלמיד ע"ש, ושם בתורה מפרש הענין שניקוד שם קס"א, לשון אסק – לעלות, בסגול, הוא בגמטריא ש', וכתב שם ז”ל “סגול עולה שי”ן, וס”ג (דהיינו עוד שם ה' שעולה ס”ג)...” עכ”ל. ומאד מענין שבשו"ע סימן שס"ג בפתחי תשובה אות ב' מבואר שיש מצוה בזה להביא ציון רבינו לארץ ישראל. [וע"ע בליקוטי מוהר"ן תורה סט שכז"ל נמצא שראוי להיות לו שין אדומים משלשה ענפים הללו, ע"כ, והרי 'שין' בגמטריא רבי נחמן, בגמטריא ש"ס, משלשה, הרי עוד ג', הרי שס"ג].

</div>


## Segment 500

<div dir="rtl" lang="he">

ט] פתק ראשי תיבות פה תהיה קבורתכם, וע' מה שפירשנו בזה בפרשת יתרו (שמות יט:יז), וי"ל לענינינו שבפתק רבינו גילה דעתו שהוא רוצה שתהיה קברו פה בארץ ישראל.

</div>


## Segment 501

<div dir="rtl" lang="he">

י] ב"ה נ נח נחמ נחמן מאומן - יש פה תמיה למה רבינו חתם את שמו מאומן, והלוא הוא לא נולד שם, והחסידות נקרא על שם חיות בברסלב, אז למה הוא חותם מאומן? ונראה לכאו' מזה שכבר רבינו מגלה רצונו להיות בארץ, ואז נדע טוב שהוא מאומן ובא לארץ ישראל!

</div>


## Segment 502

<div dir="rtl" lang="he">

יא] תצא רוחו ישב לאדמתו (תהלים קמו:ד), האותיות שלפני הסופי תיבות (שהם בחי' יסוד שלפני מלכות, בחינת הצדיק), תשצ"ח גמטריא נחמן (כי ן' סופית בגמטריא ת"ש). תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, הרי כאשר הננח מתגלה בעולם הגיע הזמן להשיב את רבינו לאדמתו, ארץ ישראל.

</div>


## Segment 503

<div dir="rtl" lang="he">

יב] בפרשת בשלח (יג:יט) כתבנו – שהס"ת של המשך הפסוק פקד יפקד – אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם ע"ה בגמטריא התקע"א. רמז על רבינו הקדוש שנפטר אז, להביא אותו לארץ ישראל (ועיין בלקוטי מוהר"ן תורה מו בענין מחאת כפים, שיד ימין זה ע"ב ויד שמא"ל רי"ו, ונכללים זה בזה במחיאת כפים, ונמצא פעמיים ע"ב רי"ו בגמטריא תקע"ו – התקע"א).

</div>


## Segment 504

<div dir="rtl" lang="he">

יג] בכוכבי אור, סיפורים נפלאים, כז"ל המשל ממלך שרץ אחר צבי ולא יכל להשיגו, והעמידו את עצמם השרי מלוכה ואמרו אדוננו המלך נחזר וכו', ענה המלך ואמר אני את הצבי מכרח לצוד, ומי שרוצה לחזר יחזר וכו', עכ"ל.

</div>


## Segment 505

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צבי הוא בחי' ארץ ישראל כמו שאמרו רז"ל שצבי הוא לכל הארצות, וכן בלקוטי מוהר"ן (נה:ט – שוב ראיתי בהוצאה אחרת, שרבינו בעצמו סיפר הנ"ל בקשר לתורה נה). וצבי הוא גם כן בחינת משה רבינו, כי צבי בא"ת ב"ש מש"ה, וכן צבי הוא לשון רצון, שזה בחי' משה רבינו כמובא בלקוטי מוהר"ן. והנה מאן מלכי רבנן, והאחרון הידוע לנו שנסמך מרבינו להיות תלמיד יקר שלו, הוא סבא ישראל. ולפי זה י"ל שסבא היה משתדל להשיג את הצבי, דהיינו להביא את ציון רבינו, בחי' משה, לארץ הצבי. ואנשים שהיו עמו טענו שנגמר, ולחזר לארץ ישראל ולשכח מהציון של רבינו ח"ו. וסבא לא עיכב בעדם, ואמר מי שרוצה לחזר יחזר, אבל אני מוכרח להמשיך לנסוע לאומן ולהשתדל להביא את הציון לארץ ישראל (חידשתי בס"ד בהילולא של רבינו התשע"ו).

</div>


## Segment 506

<div dir="rtl" lang="he">

יד] עמש"כ בפרשת לך לך על הפסוק ודור רביעי ישובו הנה (בראשית טו:טז

</div>


## Segment 507

<div dir="rtl" lang="he">

טו] המחזיר שכינתו לציון. שכינתו עם האותיות והכולל בגמטריא קבר נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 508

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הראשי וסופי תיבות של: ברוך אתה י"ה המחזיר שכינתו – בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים. שהוא הצריך להחזיר לציון במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 509

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר משה רבינו בא להעלות ארונו של יוסף מתוך הנילוס להביא אותו לארץ ישראל, הוא כתב על טס: עלה שור עלה שור (רש"י, שמות לב:ד), שור בגמטריא אבגית"ץ שכולו ענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, עמש"כ במקומו בתפילת שחרית. על"ה עם האותיות בגמטריא נ נח (והערב רב הפכו אותו ל-עג"ל, כי רשעים יכשלו בו, כמבואר בלקוטי מוהר"ן שהצדיק צריך להיות לו הבחינה הזו שרשעים יכשלו בו).

</div>


## Segment 510

<div dir="rtl" lang="he">

בלקוטי מוהר"ן תורה קנב מבאר איך שהקליפה מסבבת את נשמת הצדיק ונשאר פתוח רק מבחינת האמונה, ועל ידי פגם אנשיו אפילו פתח האמונה יכולה להסתם חס ושלום, ואז תיכף אחר כך היא נפתחת שוב, וכאשר הקליפה מתגברת ויש חשש שלא יסתום הפתח לגמרי אז מעמידים שם בפתח הנ"ל ירא שמים, שהוא בעצמו עומד לשמור שלא יכנסו שם, ואף על פי כן הוא תועלת נגד הקליפה המסבבת הנ"ל, שאי אפשר לה להתקרב ולהתפשט על הפתח וכו' עיין שם. וכתוב שם שזה כעין מה שמצינו שארז"ל (זוהר פרשת אחרי מות דף עב) בענין הבאת המתים שאינם ראוים ליקבר בארץ ישראל ותבאו ותטמא את ארצי ונחלתי ע"ש, ובסוף התורה חזר כמה פעמים לכתוב, "ודוק היטב ותבין נפלאות" "והבן הדבר היטב לדמות מילתא למילתא" אף על פי שמבואר בהקדמה ללקוטי מוהר"ן שעל כל דבר ודבר היה ראוי לכתוב לשונות כאלו ולכן הוא מונע לכתוב אותם.

</div>


## Segment 511

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לעניות דעתי שיש פה רמז עמוק להבין את פרשת ההשתדלות להביא את ציון הקדוש של רבינו לארץ ישראל. כי לא היה בכלל אפשרי, עד שפעם אחת נפתח, אבל אחר כך נסגר ונסתם והתגבר הקליפה, ואז העמידו את סבא ישראל בעצמו לשמור את הפתח לרבינו, וכמו שסבא אמר על עצמו שהוא הגשר לרבינו, וסבא – "בעצמו עומד לשמור שלא יכנסו שם" ומזה נולד כל הבלבולים שאומן נגמר – וגם לעומת זה לענין הקבורה – הדיבורים שסבא אמר שלא להשתדל על זה, כי אלו השני בחינות דומים זה לזה כמבואר בתורה שם, והולכים ביחד זה לעומת זה, ובמצב הזה רק "על ידי מסירת נפש דהיינו שמוסר נפשו בשביל לנסוע ולהתקרב להצדיק על ידי זה אפשר לדבק עצמו אליו, אך אי אפשר שיאיר אליו חכמה דהיינו המוח בעצמו, והשם יתברך ימהר הגאולה בכלל ובפרט".

</div>


## Segment 512

<div dir="rtl" lang="he">

בהשמטות לחיי מוהר"ן (איני יודע עד כמה יכולים לסמוך עליהם), קונטרס ההוספות אות טז: רבינו ז"ל אמר, רציתי שיהי' לי קיבוץ שלי בארץ ישראל ("בזה"ל ובלא"ה איך ואלט גיוואלט האבין מיינס אקיבוץ אין ארץ ישראל"), ע"כ (וידוע מיהודה יערי על המשמר 12.2.65 שהציונים לקח את השם קיבוץ להיישובים של ארץ ישראל מהקיבוץ של ברסלב).

</div>


## Segment 513

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כ' בלקוטי מוהר"ן בענין לבוא לארץ ישראל הוא פירוש על חזיון אחד של רבינו המובא בספר חיי מוהר"ן (אות פג), ורבינו אמר שכל התורות שהוא אומר יש בהם רמזים מהמעשה הזאת ע"ש. נמצא שכל תורה של רבינו מדברת בענין לבוא לארץ ישראל!

</div>


## Segment 514

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מבואר בתורה כ' שם, ובחיי מוהר"ן (אות טו) שעקר נצחון המלחמה כשזוכין לבוא לארץ ישראל. ולפי זה יפה פירש ידידנו ש.כ. נ"י מה שאמר רבינו נצחתי ואנצח (שיר ידידות בתחילת חיי מוהר"ן חלק ב', ומובא הרבה בדברי סבא ישראל ובעוד ספרי ברסלב), שנצחתי קאי על מה שרבינו הגיע לארץ ישראל בחייו, ונצחתי קאי על מה שבעזה"י יביאו הציון שלו לארץ ישראל.

</div>


## Segment 515

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה עוד פלאות בזה. כי שנת נצחתי – תקנח, בי"ג ניסן שבו, רבינו יצא מהמקוה ואמר שבזאת השנה יהיה בודאי בארץ הקדושה, וכן היה בכ"ט אלול, וזה עיקר הנצחון כנ"ל. ואנצח – אחר עוד אנצ"ח שנים, עם הכולל – 150 שנה, שנת תש"ח – 1948 – הוקם מדינת ישראל!

</div>


## Segment 516

<div dir="rtl" lang="he">

בזכות שיוסף טרח להביא את יעקב אבינו לקבורה בארץ ישראל, יעקב נתן לו את שכם להיקבר בו (רש"י פרשת ויחי מח:כב), והרי שכם בגמטריא רבי נחמן, ויש בזה רמז חזק מן התורה שכן צריכים להביא את ציון רבינו הקדוש לארץ ישראל.

</div>


## Segment 517

<div dir="rtl" lang="he">

פסח – לשבועות

</div>


## Segment 518

<div dir="rtl" lang="he">

תוך השנה שלאחרי פטירת רבינו הקדוש רבי נתן קיים ההלכה לאמר ולכתוב הריני כפרת משכבו, כל פעם שהזכיר את רבינו. אפילו שזה חידוש גדול שכאילו באנו לכפר על רבינו, ואף על פי שכן המנהג אפילו בצדיק גמור (ועיין בסנהדרין מו: צדיקי צריכי כפרה, ובקהלת רבה עה"פ כי אין אדם אשר לא יחטא, ובשבת נה: תוספות ד"ה ארבעה), עם כל זה חידוש לאמר כן על רבינו בחיר צדיקיא, ויותר מזה, התינח באמירה, אבל בכתב שאינו אלא חומרה (רמ"א יורה דעה רמ:ט), הלוא שב ואל תעשה עדיף, ומזה רואים היטב דעת מוהרנ"ת לנהוג עם רבינו ממש בתמימות ופשיטות ככל בני העולם, וכמו שהנהיג בקבורת רבינו (ימי מוהרנ"ת סימן סו), שאנשי החברה קידשא שתמיד עסקו בזה, דייקא הם יעסקו בקבורת רבינו. ואם כן ברור הדבר שכן צריך להיות בהעברת הציון לירושלים בב"א. וכן עיקר הכפרה זה בקבורה בארץ ישראל כמובא.

</div>


## Segment 519

<div dir="rtl" lang="he">

בכתבי ר' משה גלידמאן ז"ל – שיחות וסיפורים מר' אברהם בן ר' נחמן ז"ל:

</div>


## Segment 520

<div dir="rtl" lang="he">

אספר לכם מעשה מרבי שלכם אבי היה מה"חברא קדישא" והתפקיד שלו היה לסדר הנפטר בתוך הקבר כשמורידים אותו, קודם פטירתו קרא לו והזהיר אותו שלא אהיה מהמתנגדים על הרבי שלכם וסיפר לי אז מגדולתו של הרבי כי כשרביז"ל הסתלק ואז הסכימו החברא קדישא שתלמידי רביז"ל יתעסקו בו ומוהרנ"ת מיאן בזה וציווה שיתעסקו בו כמו עם כל אחד מישראל כי ידע שזהו רצונו [כמובא באריכות בימי מוהרנ"ת] וכן הוה כשהורידו את רביז"ל בתוך קיברו וירדתי אני לטפל בו. כשהייתי צריך לקבל בידי את גופו הקדוש ולהניחו על מקומו פתאום בא לו נגד עיניו אור חזק מאד וסינוור אותו ולא ראיתי כלום ולקחו אותי מידו. אח"כ ראיתי שהוא מונח על מקומו יפה איני יודע מי הניחו אבל אני לא הנחתיו, עיין שם.

</div>


## Segment 521

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בספר ניצוצי שמשון פרשת תצוה שהביא מהמדרש רבה ז"ל שאמר הקב"ה למשה, אם אתה בא לארץ ישראל אתה נקבר על ידי בשר ודם, אבל בחו"ל אתה נקבר על ידי, עכ"ל. ובהערות שם אות קמד הביאו מהילקוט שמעוני (דברים תתכ) ז"ל אילו הייתה נכנס לארץ היית נכנס בקבר מעשה אדם, ועכשיו אתה נקבר בקבר מעשה שמים, ע"כ.

</div>


## Segment 522

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין ברש"י בדברים לד:ו ז"ל ויקבור אותו, הקב"ה בכבודו, רבי ישמעאל אומר, הוא קבר את עצמו, וזה הוא אחד משלשה אתין שהיה רבי ישמעאל דורש כן וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 523

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לקוטי הלכות כיבוד אב ואם הלכה ב' רבי נתן כתב באותו זמן, תוך השנה של פטירת רבינו הקדוש, כי כן מוכח כנ"ל סוף ב:י.

</div>


## Segment 524

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שם (אות ט) רבי נתן מבאר שאף על פי שפסח הוא אור גאולה אפילו בתוך עמקי הטומאה של מצרים, עם כל זה עיקר הפסח הוא בארץ ישראל, וכיון שפסח היה במצרים על כן אינה גאולה שלמה, וצריכים חיפזון ושמירה מחמץ וכו' עיין שם. ואילו בשבועות זכו ממש לגאולה.

</div>


## Segment 525

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שפסח בגמטריא נחמן, ויש בזה רמז גדול איך שרבי נתן שהיה בתוך שנה של אבילותו על רבינו, הבין שאף על פי שרבינו ממש אור גאולה אפילו בתוך עוצם הגלות, אפילו בתוך אומן, העיקר שיהיה רבינו בארץ ישראל.

</div>


## Segment 526

<div dir="rtl" lang="he">

וכן שבועות, כאשר מחליפין הש' לב' בא"ת ב"ש (שמו שרש"י מביא מחז"ל ש"קטרת" עולה תרי"ג כי מחליפין הק' לד' בא"ת ב"ש), עם הו' אותיות, עולה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ושבועות הוא סוד היובל, ויובל הוא לשון הובלה, פשוט להוביל את הציון הקדוש לירושלים.

</div>


## Segment 527

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שנ נח הוא בחינת קול השופר, בחינת הרם כשפ"ר קולך, שיר פשוט כפול משולש מרובע. ועי' בלקוטי הלכות (נדרים ה:ד) שעיקר הגאולה זה לעורר מהשנה ולבוא לארץ ישראל ולבנות בית המקדש. וזה בשוב ה' שיבת ציון, שוב שיבת זה מה שחוזרים כל פעם אחורה, נ, שוב נח, שוב נחמ וכו'. נ נח נחמ נחמן ע"ה בגמטריא שנה. עד שמגיעים למאומן, בחי' ואמונתך בלילה וכידוע שזה תפקיד השנה להתחדש האמונה (ועיין מש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה לה).

</div>


## Segment 528

<div dir="rtl" lang="he">

אז מתכלית השינה והתרדמה בוקע ויוצא קול השופר של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לעורר ולגאולה, יש ענין (ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) שמהפך הכל לטובה. ועיין בזוהר חדש, תקונא קדמאה ז"ל יריע בתקיעה ודא רביע, יצריח – בשברים, ואלין ב' גרשין. על אויביו יתגבר בתרועה, ודא שלשלת והא אוקמוה. בההוא זמנא שופר מהפך קדמא, זקף קטן זקף גדול, מאי מהפך אלא מהפך ממשלה דאמין פ"כ (-פלכי כוכביא) דעלמא, לממשלה דישראל, ובההוא זמנא והפכתי אבלם לששון וכו' ע"כ. הרי שהזוהר מרמז על השיר פשוט – תקיעה של הטעם רביע, כפול – ב' גרשין, משולש – שלשלת, שופר מהפך, מרובע (שהוא ענין שמהפכין באחוריים). אז צריכים כבר לזכות לשיבת ציון, להשיב את הציון לדבי"ר ביתו, לירושלים. ואז היינו כחולמים - מאומן.

</div>


## Segment 529

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן סופו של דבר, סופי תיבות שיבת ציון היינו כחולמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים, ד' אמות של ארץ ישראל.

</div>


## Segment 530

<div dir="rtl" lang="he">

לשנה הבא בירושלים. שנה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, וצריכים להביא את רבינו לירושלים, ונזכה באמת לשנה הבא בירושלים. ועמש"כ בלקוטי מוהר"ן תורה לה.

</div>


## Segment 531

<div dir="rtl" lang="he">

חלום של סבא – שנפל לבור

</div>


## Segment 532

<div dir="rtl" lang="he">

סבא סיפר חלום שהיה לו שנפל לבור, בספר שיחות סבא הוא שיחה ה'. והנה השיחה התחיל בדיבור איך שכמה טעו לחשוב שהם משיח, ורק אצל רבינו הקדוש אין טעות, ואז סבא המשיך לספר איך שאותו הלילה היה לו חלום שהיה בור גדול בירושלים.

</div>


## Segment 533

<div dir="rtl" lang="he">

והנה איני עוסק כל כך בביאורים סתם בלי ההוכחות, אבל כאשר קראתי עכשיו את הנ"ל מיד בא על דעתי ביאור, ולכן ראיתי לשתף אותו בין חברים בבחינת שיחת חברים. כי בודאי החלומות של סבא אינם דבר קטן כלל ח"ו, וראוי להתבונן עליהם, אבל מי כמוני יכול לעמוד על סודם, ועם כל זה אינני בן חורין להתרפות מלהציע חידוד להמסר שטמון בו.

</div>


## Segment 534

<div dir="rtl" lang="he">

ענין בור הוא מכשול, וכאן הבור גדול בירושלים, מדובר על מכשול גדול בירושלים וסבא כנראה נתפס במכשול הזה, והבין שהמכשול הזה הוא בענין משיח של שקר, אז מסתברא מאד שסבא מרמז על זה שיעשו ממנו, מהבור – הקבר שירד לתוכו, משיח. והרי הוא נתפס בהמכשול הגדול הזה. והוא פחד גדול להצדיק הזה שאנשים יכשלו על ידו.

</div>


## Segment 535

<div dir="rtl" lang="he">

אבל בסוף, יתגלה המים של רבינו, דהינו שיביאו את ציון רבינו הקדוש גם כן לירושלים, וממילא יהיה ברור שרבינו הוא הרבי וסבא הוא התלמיד היקר ששותה מימי רבינו הקדוש. ואז אדרבה יהיה חשש שלא ישימו לב כלל לסבא ישראל – עיין שם בחלום, אבל בזה בטוח שיבינו שסבא עיקר וחלק בתורת רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 536

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין שם בחלום שסבא תמה מאד איך בא לכאן מים?! והרי שזה לא פשוט בכלל, וכמעט לאחר יאוש, אבל בסוף יהיה, בעזרת השם יתברך במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 537

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מש"כ על החלום של רבינו, חיי מוהר"ן אות צג.

</div>


## Segment 538

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין מש"כ עה"פ (תהלים צז:יא) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.

</div>


## Segment 539

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בערך בית חדש.

</div>


## Segment 540

<div dir="rtl" lang="he">

יש שטוענים שלא טוב להביא את הציון, כי הציונים ישתלטו על הציון כמו שעשו אפילו לציון רשב"י שהסגירוה ושמו פקחים וכדומה. ובמקום אחר כתבתי על זה שלענ"ד זה ממש קטנות האמונה ברבינו.

</div>


## Segment 541

<div dir="rtl" lang="he">

בקללות שבפרשת בחקתי (ויקרא כו:לח) כתוב, ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם, ופרש"י ז"ל ואכלה אתכם, אלו המתים בגולה, עכ"ל, ועל כן ראוי מאד לא להשאיר את רבינו שם בארץ האויב.

</div>


## Segment 542

<div dir="rtl" lang="he">

קונטרס 'המקום שלי הוא רק ארץ ישראל. בעניין העלאת עצמותיו של רבי נחמן מאומן לארץ ישראל' ניתן להשיג מתנועת 'בני ישראל' ת.ד. 16498, ירושלים.

</div>


## Segment 543

<div dir="rtl" lang="he">

צדקה.

</div>


## Segment 544

<div dir="rtl" lang="he">

בגמטריא הוי"ה אדנ"י נ נח.

</div>


## Segment 545

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי מי שפירש צדקה, צא דקה (מעצמך), והנה דק"ה בגמטריא נ נח ע"ה, הרי, צא להיות נ נח.

</div>


## Segment 546

<div dir="rtl" lang="he">

צומת הגידים: בשולחן ערוך יו"ד סימן נו, שיש ברגל הבהמה מה שנקרא צומת הגידים, ושיעורו י"ו אצבעות ויש אומרים שהוא שיעור ד' אצבעות, שעיקר חיות הבהמה תלוי בהן ולכן עם נפסקו הבהמה טריפה. וצומת הוא לשון של התקבצות וכינוס, וזה הענין של התכללות כל הגידים, רבינו כותב על זה בלק"מ תורה כט, שזה ענין של תיקון הכללי. והענין של י"ו, רבינו מביא בלקוטי מוהר"ן תורה לח, מה שתנא רבי אמר (בכורות נז:) ארז נפל במקומינו ועברו עליו י"ו קרנות על חדו, שמרמז לעשרת הדברות - י', שעל הלוחות שהם ו' טפחים, שזה בחי' קרן אור פניו - חידוד השכל. ובלקוטי מוהר"ן תורה עה, רבינו מסביר דשותא דינוקא בשוקא דאבוה ואמא, שעל ידי הדבורים של תורה ותפלה נעשה בחי' שוקין ורגלין, שזה התיקון של צולע על ירכו, שהוא בנין הניצוצות לאותיות ודיבורים שלמים של התפלה עד כדי כך של ועמדו רגליו על הר זיתים (בגאולה הקרובה בב"א). ושיעורן בעצבאות דייקא, כי בדבר ה' שמים נעשה (ע"ש בתורה הנ"ל) - כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. ויש אומרים שהוא ד' אצבעות, שיעור של השיר פשוט כפול משולש מרובע, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 547

<div dir="rtl" lang="he">

צלם. בגמטריא זה נחמן עמש"כ בדברים כ:יט.

</div>


## Segment 548

<div dir="rtl" lang="he">

צפון. ע' לקוטי מוהר"ן תורה ח' ומש"כ לפרש על פיה נ נח נחמ נחמן מאומן בערך תפלה – נ נח הרחב פיך ואמלאהו.

</div>


## Segment 549

<div dir="rtl" lang="he">

קבצן: עמש"כ בערך תן.

</div>


## Segment 550

<div dir="rtl" lang="he">

קדושה

</div>


## Segment 551

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה קרלבך היה תמיד דורש שענין קדושה הוא להיות בשמחה ולהתקרב לאנשים ולקרבם, והתלוצץ על מה שהעולם חושבים שקדושה הוא ענין של פרישות והתעלות והתנשאות על שאר בני אדם.

</div>


## Segment 552

<div dir="rtl" lang="he">

אכן באמת מצינו שקדושה הוא פרישות, עיין למשל ברש"י פרשת כי תצא (דברים כב:ט) שכז"ל פן תקדש, כתרגומו תסתאב, כל דבר הנתעב על האדם, בין לשבח כגון הקדש בין לגנאי כגון איסור, נופל בו לשון קדש, כמו אל תגש בי כי קדשתיך (ישעיה סה:ה), עכ"ל.

</div>


## Segment 553

<div dir="rtl" lang="he">

וי"ל שבאמת יש ויש, יש ענין של קדושה שהוא דוקא להיות מורם מעם נזיר ומופרש, ויש קדושה שהוא אדרבה לרדת להעם ולחבר עליהם. וכן מצינו בכוונות לסדר הקדושה בחזרת הש"ץ שמונה עשרה. וזה לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות: וסוד הג' קדושות הם: קדוש ראשון להעלות תפארת לחכמה. קדוש שני להחזירו למקומו. קדוש ג' לחברו ביסוד, באותו כח שקבל בחכמה. והטעם לזה הוא, לפי ששרש ישראל הוא בתפארת שהוא ו', וגם בחכמה שהיא קדש, ולכן מעלים התפארת לחכמה, ונעשה קדוש. ואחר כך חוזר למקומו באותו הכח, ונמצאו ישראל בסוד תפארת, והחכמה נקשרת בו, עכ"ל.

</div>


## Segment 554

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה שלמה הנ"ל צדק, שעיקר מעלת הקדושה הגדולה הוא כאשר כבר עשה לעצמו את הפרישות, וכבר קיבל את הכח, וכבר יכול לרדת להעם ולחבר אלהם.

</div>


## Segment 555

<div dir="rtl" lang="he">

אכן צדיקים גדולים היו מקשרים את עצמם עם כל בני ישראל בפנימיות, וכמו שהרמח"ל גילה בספר אדיר במרום על רשב"י שעד שהתקין את הזוהר הוא הוציא כל נשמות ישראל מגיהנם, וכמו שרבינו גילה שבלימוד תורה מנענעים שורש נשמות ישראל ומזווגים אותם.

</div>


## Segment 556

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במסכת מגילה דף לא. אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו (-ובמוצאי שבת הנוסח גדולתו, עיין במפרשים) של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה וכו' בנביאים (ישעיה נז:טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש (שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים) וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח, ע"ש. הרי מבואר לכאורה שמעצם מידת הקדושה יש התרוממות מעל כולם, אלא שזה גופא מעורר מידת ענוה לרדת אפילו להכי שפל שבעם.

</div>


## Segment 557

<div dir="rtl" lang="he">

קירוב רחוקים

</div>


## Segment 558

<div dir="rtl" lang="he">

להביא פה הקדמה לשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה, שהעיקר לקרב את העולם להשם יתברך אף על פי שעל ידי זה יפסיד הרבה בלימוד התורה והשגות.

</div>


## Segment 559

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע מש"כ בענין תיקונא דרישא ותיקונא דסיפא.

</div>


## Segment 560

<div dir="rtl" lang="he">

שני דרכים ראשיים לקרב העולם לתשובה

</div>


## Segment 561

<div dir="rtl" lang="he">

א] ראשית כל, צריכין לדעת שמוטל חובה על כל אחד לעסוק בקירוב אנשים להשי"ת, והעיקר לקרבם לרבינו נ נח נחמ נחמן מאומן (ליקוטי הלכות יו"ד תערובת ה:ד, וע"ש ה:ג שאסור סתם להכריח בן אדם בעל כרחו לעשות תשובה ובעזה"י נרחיב דיבור על זה).

</div>


## Segment 562

<div dir="rtl" lang="he">

ב] דרך א' לקרב אנשים מבואר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות מוהר"ן מספר מהבעל תפילה שעל ידו ובזכותו החזיר העולם לתשובה, וקיבצו כל שרי המלך, והתקינו את העולם במלכות ש'די. ודרכו של הבעל תפילה היה להוציא את האנשים מן היישוב לחוץ מן היישוב, ושם כל עסקם היה בתפלה (ובמקום א' הוא גם כן מזכיר תורה). וקצת כעין זה מהסיפור של העני והבערגר, שבן המלך היה מחיה את עצמו חוץ מן היישוב וכו'. וכן מהמעשה הראשון שהשני למלך הלך לחפש בת המלך, והלך חוץ מן היישוב וחיפשה עד שמצאה. ויש עוד כהנה ראיות. ולאידך גיסא מצינו דרך אחרת ממוהר"ן, והוא מה שסיפר מהבן מלך שחשב שהוא תרנגול הינדו, והחכם ריפא אותו על ידי שהוא הוריד את עצמו להיות כמוהו, ולאט לאט העלוהו ע"ש (וע' בליקוטי מוהר"ן תורה ח', שהצדיק (והנלוים אליו) מכרח לירד להמדה רעה וכו' ע"ש. וע' בסה"ק עצות ישרות (ערך צדיק אות ב) ז"ל הצדיק הגדול הנ"ל שעוסק לקרב הרחוקים, שנאחז בהם הבעל דבר וחילותיו ביותר, הוא בעצם חכמתו מוריד את עצמו כל כך אליהם, עד שנדמה כאלו עושה מעשה נערות, כי מדבר עמהם שיחות חולין ואוכל ושותה עמהם ולפעמים מטיל ומשחק עמהם, וכל כונתו – כדי לקרבם על ידי זה להשם יתברך, ע"כ).

</div>


## Segment 563

<div dir="rtl" lang="he">

ג] והנה אפילו להדרך הא' יש סכנה גדולה שהמקרב יפול למדרגת אלו האנשים שהוא מקרב. והעצה להשתמר מזה הוא השיר והניגון, יעו' בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סג ז"ל גם הנגון הוא טובה להרועה בעצמו, כי מחמת שהרועה הוא תמיד בין בהמות, היה אפשר שימשיכו ויורידו את הרועה מבחינת רוח האדם לרוח הבהמיות, עד שירעה הרועה את עצמו בבחינת (בראשית לז) וילכו לרעות את צאן אביהם וכו', ופרש רש"י, שהלכו לרעות את עצמן, ועל ידי הנגון נצול מזה, כי הנגון הוא התבררות הרוח, שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה, בבחינת (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה הירדת היא למטה, כי זהו עקר הנגון – ללקט ולברר הרוח טובה, כמבאר במקום אחר, ועל כן על ידי הנגון נצול מרוח הבהמיות, כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על ידי הנגון כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 564

<div dir="rtl" lang="he">

ד] אכן הדרך הב', אינו פשוט כל כך, ולכאו' רק חכם גדול, כמו שהוא מתואר בהמשל, יכול לעסוק בו. וגם לכאו' כל הדרך הוא שייך רק במקומו של זה שמקרבים, אבל במקומו של המקרב ע"כ צריך להיות כראוי וכהוגן. דאם לא כן למה מקרבין בני אדם? דהיינו שיש מקום לטעון שכאשר מקרבים אנשים ברחוב או בביתם יש דרך להוריד את עצמך להם. וכמה ואיך אלו הם שאלות עמוקות, ובפרט שפותחות את הסוגיא והנושא של עבירה לשמה (ע' סוף מס' ברכות (סג.), בכל דרכיך דעהו והוא יישר אחותיך אמר רבא אפילו לדבר עבירה, וע' בעירובין (לב:) רבי סבר ניחא ליה לחבר דלעביד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה ורבן שמעון בן גמליאל סבר ניחא ליה לחבר דליעבד עם הם הארץ איסורא רבה ואיהו אפי' איסורא קלילא לא ליעבד, וע"ש בתוס' עוד מראה מקומות, וע' בספר מי השילוח) דמצינו בזמן השופטים גודל בחירותם (ענין זה ביארנו בס"ד במקום אחר ואכמ"ל) שהיו עובדים את השם גם בדברים ובדרכים שלכאו' היו אסורים. וכמו מחלון וכליון שנשאו נשים נכריות (ולא מצינו שחז"ל האשימו אותם רק בגין שעזבו את ארץ ישראל להמלט מצדקה), ואצל שמשון כתוב בפירוש שרצון השם יתברך היה שהוא ישא פלשתי, ומה שחז"ל אמרו עליו שהוא הלך אחר עיניו, בפשטות דיברו על סופו [ואגב: פעם דיברתי עם מפורסם אחד בנושא זה, וסיפר לי שהצמח צדק כאשר היה כבן שש, הסבא שלו, בעל התניא אמר לו שיסביר לו מי זה היה המגיד ממזריטש, בהיות שיש צדיקים שכל מעשיהם רק ביחודים, עדיין זה לא מדרגתו, אלא המגיד לא היה עושה שום דבר עד שהבין שבדיוק זה הוא רצון השם יתברך באותו רגע, ואז עשהו ביחודים. ועל כן היו כותבים כל הגה פיו, אפילו מה שהיה מבקש מים וכדומה. וכן היה לפעמים נוטה ידו באויר לכמה שעות וכדומה . ועל זה שאל הצמח צדק, אם כן מה היה מדרגת הבעל שם טוב? והבעל התניא ענה, שעל הבעל שם טוב אין לנו שום אופן להבינו, ע"כ (שוב מצאתי בפירוש בספרים חדשים חילוקים בין הבעש”ט להמגיד, למשל כדי לעשות טוב לישראל הבעש”ט היה צריך להעלות את זה במחשבתו). ובכן אמר לי המפרסם, אין לנו שום אופן להבין מעשיהם של גדולי הדורות בזמן השופטים כמו מחלון וכליון. וסיים הנ"ל, שכמעט לא היה מי שעשה עבירה לשמה ויצא נקי לגמרי (דהיינו שאפילו מצוה כמעט אי אפשר לעשותה לגמרי לשמה, כל שכן עבירה), וכל אלו שעשו מה שעשו ידעו שלא יצאו נקי וכו', ועשו במסירת נפש לעשות מה שהבינו שצריכים לעשות, יהיה מה שיהיה, ע"כ]. והנה ממה שהבנתי מהרמח"ל הוא שכדי לעשות עבירה לשמה צריכין כמה תנאים, ומהם רוח הקודש, שאין לנו היום. ועם כל זה הרמח"ל מרמז שעדיין קיים המושג (וכן הוא הפשטות מסוגיות הגמ', אלא שהרמח"ל מיירי בעשיית עבירות חמורות בלי החשבונות של הגמרא וק"ל), אלא שהענין הוא סוד. ומה שהיה נראה מדבריו הקדושים הוא שהעבירה לשמה היום נעשה ממילא ומאליו, דהיינו שהשי"ת מסבב שאיש אחד לא ידע או יאנס לעשות המעשה הנדרש, באופן שברגע שידע ממה שהוא עשה שהוא עבירה בודאי צריך להתחרט ולעשות תשובה שלמה (וידוע המעשה שמן השמים הראו להבעל שם טוב א' שהוא יהיה במחיצתו בעולם הבא, והלך לבקרו, וראה שהוא בכלל לא שומר תורה ומצות, ולא ראה שום מעלה אצלו ושום דבר יוצא דופן, חוץ ממה שכל ליל שבת היה עושה מסיבה גדולה מאד וכו'. והבעש"ט עכב אחריו כמה זמן עד שנואש מלעמוד על טובו, ושאל האיש מה ענינו. והאיש הסביר לו שהוא היה נשבה בין הגוים, ולא זכר כלום מיהדות רק מה שאביו פקדו שיום השבת צריכים להיות שמח וכו', ועל כן כל ליל שבת הוא עושה מסיבה גדולה וכו'. והבעל שם טוב רצה ללמדו, ולא הסכימו מן השמים). ושוב מצאתי סמוכים לדברי ממוהרנ"ת בלקוטי הלכות (הלכות ברכות הריח ג:ד, והבאתי דה"ק לעיל בפרק על אנשים שאומרים שח"ו יכולים לחטוא כי מה בכך יכולים להגיד נ נח ולחזור בתושבה), שהביא מרבינו ז"ל שלפעמים ע"י עבירה האדם יחזור בתשובה, ורבי נתן קובע שבודאי אין שום צד להתיר ח"ו לעשות עבירה, רק שזה דרך נסתרי פלאות הש"י, מה שהשם יתברך מסבב ע"ש. והנה אפילו אם יש עדיין היום מקום לקיים המושג של עבירה לשמה בידיעה ורצון, בודאי אסור לקבוע ולפסוק דרך של עבירה לשמה באופן כללי ח"ו. וגם אין ספק כנ"ל שבבית צריך להיות רק בגדר של אברהם מגיר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים. [וע' בזה בס' עצות ישרות (כמדומני ערך מועדים, אות טו) שמסביר הענין של עיל ונפיק, שעקר קדושתו של אדם כשמסגיר עצמו בתוך ביתו וחדרו בבחי': לך עמי בא בחדריך וכו', ונאמר והצנע לכת עם אלקיך, וזה בחי' השבח שנאמר על תלמידי חכמים, כל כבודה בת מלך פנימה, כי עקר תפארתו וקדושתו של האדם הוא כשיושב בתוך ביתו, ששם עקר המשכת הקדושה, אבל בחוץ הוא מקום שליטת החיצונים, ועל כן היה ראוי שישב האדם תמיד בתוך ביתו, אבל האדם מוכרח לצאת גם לחוץ בכל פעם וכו' ע"ש]. ומי שהוא חכם גדול בעצמו, הוא ידע כחו ויכלתו, וכפי הנדרש, מה בידו לעשות.

</div>


## Segment 565

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ובאופן כללי, עיקר הדרך של הפצה היום, הוא שמדברים עם כל אחד, אנשים ונשים, דלא גרע מחנוני רגיל שמדבר עם כל הנכנסים לחנותו. וגם השמעת ניגונים, וריקודים. ואם שבאים קבוצות של אנשים ונשים ורוקדים ביחד, לא עלינו התלונה, כי לא זה בבית שלנו, אדרבה, נכנסנו למקום של פריצות וערבוביא, ולולא מעשינו היו עושים מה שהיו עושים, ועל ידינו הם יוצאים מהבהמות ומתקרבים לחסות תחת כנפי השכינה.

</div>


## Segment 566

<div dir="rtl" lang="he">

– וכבר הערנו למעלה בפרק על ענין השגעון, שהיום, כמעט נוכל לומר, שאי אפשר להמלט מראית דברים אסורים וכדומה, ושם כתבנו שעל כרחך אין עצה רק להתחזק בדרך נ נח. וכן הוא ממש ככה לענין הפצה, כי הגם שיש תלונה שהמפיצים נכנסים לקצת סכנה, אכן האמת הוא להיפוך, כי איך שלא יהיה כל הדרכים בחזקת סכנה, והעצה והישועה הוא רק במה שלוקחים את הכחות שלנו, ובפרט של ההשפעה, ושמים אותם בהפצה, כי זה ממש התקון של התאווה להרים אותה להשפעה של קדושה, ורק זה דרך הצלה ומובטחת.

</div>


## Segment 567

<div dir="rtl" lang="he">

ובענין הנסיונות שיש היום כמעט בכל רגע נראה שרבינו כבר הכין לנו האפשרות להתחזק בו ולהנצל. יעו' בחיי מוהר"ן אות רלב כז"ל אמר אני הייתי מבקש ומתפלל מאד שיזמין לי השם יתברך נסיון כי הייתי תקיף בדעתי אם לא שתעשה אותי משגע אבל אם הוא בשכלו וכו', ע"ש. והנה בסנהדרין דף קז. אמר רב יהודה אמר רב, לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון; שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. ע"ש כל הענין. והרי זה דומה לענין נדרים, שכתוב בשבחי הר"ן - אות טו והיה רגיל בנדרים מאד מאד וכו' ואיתא שפעם שאל אותו מורנו נתן על חז"ל שאמרו כי לא טוב לאדם שירגיל עצמו בנדרים השיבו רבנו :" מאמר זה הוא בשביל שלימזלניקים כמוכם".

</div>


## Segment 568

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה שבזה שרבינו הכניס את עצמו לקבל על עצמו נסיונות, הוא הכשיר את הכח שלו לעזור לנו ולתקן אותנו בדור שלנו שכמעט תמיד אנו מכניסים את עצמנו בנסיונות (וכעין מה שאמר מוהרנ”ת שעל ידי זה שרבינו עולה תמיד מעלה מעלה הוא יכול לעזור לאלו שיורדים כל רגע מטה מטה), אפילו כל פעם שאנחנו הולכים ברחוב, כל פעם שמדליקים את המחשב, כל פעם ש.... מה שלא היה אף פעם דבר כזה. ורבינו הקדים להקים רפואה והגנה ועזרה לנו. רק שנחזיק מאד בו.

</div>


## Segment 569

<div dir="rtl" lang="he">

ונחזור לענין השיר והמוזיקא בהפצה. הנה בכמה מקומות מוהר"ן ביאר שנגינה הוא בחי' משא ומתן (א' מהם תורה יג) וכמו שכתוב שאו זמרה ותנו תוף, ונלע"ד שיכולים לפרש, ששאו זמרה הוא בחי' תורה שאנו נושאים וקראויה זמרה כמש"כ זמירות היו לי חוקיך. ותנו תוף הוא בחי' תפילה שאנו נותנים להשי"ת, ובכן תוף בגימטריא תהלים. והיום שהעיקר תלוי בתפילה כמבואר הרבה בספרי מוהר"ן ומוהרנ"ת, על כן מצינו נטיה גדולה והדגשה להתופים. ובאמת העשרה מיני נגינה הם בחינה העשרה דפיקין (סוף תורה ח, וע"ש שהם בהתורה, ואינו סתירה למש"כ שהם בחי' תפילה, כי זאת התורה אדם, ואני תפלה, דהיינו שהאדם הוא התורה, וצריך לקיים הרחב פיך ואמלהו כמבואר שם, דהיינו תפילה, ועי"ז מחיה הרוח חיים והעשרה דפיקין. וע"ע בתורה י' שגם כן מבואר שהרוח חיים והדופק הם בחי' הצדיק ובחי' תפילה, וגם בחי' תורה ע"ש), והעיקר של הדופק הוא בחי' תוף.

</div>


## Segment 570

<div dir="rtl" lang="he">

ו] עוד יש להזכיר שלעולם יש עבודה פנימיות להתקרב אנשים ולתקן את העולם [חוץ מתפילה, שבודאי זה העיקר, וכמו שמבואר בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, שכולם תלו ההצלחה בזכות הבעל תפלה, ואין צריך להאריך בזה. וחוץ מלימוד תורה לשמה שמעלה את השכינה, ומאיר בשורשי הנשמות לטהרם להחזירם אל הקדושה, כמבואר בלקוטי מוהר”ן תורה יד]. א' על פי לקוטי מוהר"ן תורה רפב – שרבי נתן אמר שאם היינו באמת מקיימים את התורה הזו – לדון את כל האדם לכף זכות להחשיב ולראות אותו רק במבט של הנקודות טובות שלו – היינו מתקנים את כל העולם. ב' על פי לקוטי מוהר"ן תורה לא, שעל ידי כיסופין של קדושה נבראים ונתהוים נפשות קדושות, וצריכים להוציא את הכיסופין בדיבור פיו, כדי להוציא את הנפשות האלו מכח אל הפועל. וכל מה שיתרבו הנפשות של קדושה, יצאו ויגיעו לכל הבריות ויחזירו אותם בתשובה. וע"ע בלקוטי מוהר"ן סוף תורה ד', שעל ידי שאיש ישראל מרגיש טמאה קטנה שמבלבלת אותו, והוא מקשר את עצמו לצדיק שמחזירו בתשובה ככל המבואר שם, על ידי זה גורם שגם הרשעים שהם אחורי שנים עשר שבטים דקדשה, שיוצאין מכלל ישראל על ידי מעשיהם הרעים, שם אלו נעשו כסא לקדשה.

</div>


## Segment 571

<div dir="rtl" lang="he">

קירטא (קלע – אדיר במרום, מכון רמח"ל עמ' עב: והזיין הנכבד והתקיף מאד הוא הקירטא, היא אבן בוחן גבורי החיל, לדעת איש גבורתו. ובה נתחזק דוד על הפלשתי וימיתהו. ורעיא מהימנא כחו גדול בקיטרא הזאת להמית את הנחש ע"ש): בגמטריא רבי נ נח.

</div>


## Segment 572

<div dir="rtl" lang="he">

קמיע של נ נח:

</div>


## Segment 573

<div dir="rtl" lang="he">

(ענין קמיע עיין במסכת גיטין סז: ריש פרק מי שאחזו קורדייקוס – בגמטריא רב נחמן בן פיגא, והרי קורדייקוס הוא נשיכת יין חדש, ורבינו הוא יין הונגרי משובח, וביעב"ץ שם שמבואר שצריכים גם את הקמיע וגם הרפואה)

</div>


## Segment 574

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בעירובין צו:, ועיין מש"כ בערך טבעת.

</div>


## Segment 575

<div dir="rtl" lang="he">

הלכה: הקמיעין אם היו מכוסין עור מותר ליכנס בהם לבית הכסא ואם לאו אסור, שולחן ערוך – יורה דעה רפב:ו. והיום יש קמיעות בתוך עץ וכדומה, ואלו עושים כיס בתוך כיס.

</div>


## Segment 576

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' קנט-ס [עוד לא היו קמעיות כאלו בעולם... רואים פלאות נוראות, חולים שאין להם שום תקוה – והיה להם רפואה וכו' עיין שם באריכות]. ועי' בספר לראות באבי הנחל, ששמע מסבא שעדיף לכתוב נ נח הכי קרוב כמו שכתוב בפתק (ויש סוברים עדיף באשורית), ועוד כתב שסבא פעם אמר לבקש על הקמיע שמונה עשרה שקל למי שאין לו, ושלושים ושתים למי שיש לו. וע' בס' זה ינחמנו (פרק שיר חדש עמ' 99) וכ' שם ז"ל עוד זאת הבטיח הסבא, שכל אשה שתישא תמיד את הקמיע, תזכה להביא ילדים צדיקים לעולם. (גם קשור לזה, עיין בשלחן ערוך, אורח חיים סי' ר"ץ בפירוש הבאר היטב, שם מומלץ לזוג לחשוב במוחו שמות הצדיקים בשעת קיום מצוות החיבור, כעין עצת רבנו 'להרהר בדברי תורה', שהרי שמו כלול מכל התורה, ונוסף לזה כל סגולות הנ"ל), ע"כ.

</div>


## Segment 577

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להזכיר מה שהחברים אומרים שקמיע זה קיום תורה א' של לק"מ, שעל המשוגע צריכים לתת עליו שמות (ובקיצור לקוטי מוהר”ן חידש לכתוב “קמיעות” מה שלא נמצא כתוב כן בלקוטי מוהר”ן עצמו, רק שמות כנ”ל), וכן לענין כבישת היצה"ר.

</div>


## Segment 578

<div dir="rtl" lang="he">

יש שמוע מכמה חברים שסבא אמר שקמיע אחד (של הפתק ונ נח על קלף) זה טוב, ושנים זה עוד יותר טוב (ויש עוד רמז לזה בהקיצור לקוטי מוהר"ן הנ"ל שכתב "קמיעות" לשון רבים). ויש חברים שלובשים הרבה קמיעות.

</div>


## Segment 579

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בהלבשה נזהרים שלא ללבוש שני בגדים ביחד, רק זה אחר זה, משום שקשה לשכחה (שולחן ערוך, או"ח ג:ה). והשאלה אם יש להקפיד בלבישת הקמיעות לשים כל אחד בפני עצמו. והנה בטעם ההקפדה בלבישת שני בגדים ביחד, מבואר בשער הכוונות, כי לכל לבוש ולבוש יש בחינת אור מקיף, והמחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד אינו נותן מקום לאור המקיף ליכנס תוך ב' המלבושים וכו' ע"ש. ולפי זה היה נראה שרק בלבוש שהוא בעצמו לבוש, הרי לבוש אחד יכול לעמוד ולחוצץ ולעכב המקיף [וגם משמע שכל הקפידה הוא רק כאשר לבוש אחד מכסה את השני, אבל שני לבושים שונים, כמו לבוש עליון ותחתון ביחד אין הקפידה, וא"כ גם בקמיעות שאין האחד מכסה את השני יש להקל], אבל קמיעות שאינם לבוש, אלא כל עיקרם הוא אור מקיף, לא יעכב אחד את השני, ויכולים ללבוש אותם ביחד (והנה רש"י במסכת שבת על המשנה דף ס. כתב ז"ל אבל בקמיע מומחה שרי, דתכשיט הוא לחולה כאחד ממלבושיו, עכ"ל. וזה שיטת רש"י בעוד כמה מקומות שתכשיט הוא לבוש, ועם כל זה נראה שעדיין יש לחלק שעיקר הקמיע אינו אלא לאור המקיף).

</div>


## Segment 580

<div dir="rtl" lang="he">

יצא לאור עכשיו ספר לראות באב"י הנחל והביא שם (עמ' נט) מחיי מוהר"ן (עבודת השם כ) על המחלקת נגד הקמיעות של ר' יונתן אייבשיץ שכתב 'עבדו מביחו' ובסוף אומר רבינו הקדוש ששפיר לכתוב וכו' כי הוא ראשי תיבות "ונח מצא חן בעיני השם", וחידש שם ש'עבדו מביחו' גמטריא נחמן ע"ש. גם הר"ת ע"מ, מ' מתחלף עם ב' באלף בית של א"ל ב"ם, הרי ע"ב, בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע. גם 'בעיני' עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן. גם ב'עיני השם' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. (שוב ראיתי בכוונות, ש'חן' הוא הגמטריא של המילוי של שם מ"ה באחוריים, וחס"ד הוא הוי"ה בעצמו באחוריים, הרי שחן משלים את החסד באחוריים).

</div>


## Segment 581

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בעירובין (נג:) ואמר רבי אליעזר מאי דכתיב (משלי א) וענקים לגרגרתיך, אם משים אדם עצמו כענק זה שרף על הצואר ונראה ואינו נראה, תלמודו מתקיים בידו, ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו, ע"כ. שרף, בגמטריא פתק. ויש בזה עוד סמוכים להביטוי, אשרי מי שבא לכאן והפתק בידו.

</div>


## Segment 582

<div dir="rtl" lang="he">

ועי' בקידושין (עג:) משלטי הדמיה (-מתוקנין אבריו) תלי פיתקא (-קמיע של כתב) תלי קמיעא (-קמיע של עיקרין), ע"כ.

</div>


## Segment 583

<div dir="rtl" lang="he">

קשר. התקשרות – ע' ערך תפילה: תפלה עם הצדיק.

</div>


## Segment 584

<div dir="rtl" lang="he">

רבי – למה חסידות ברסלב אין להם רבי חי

</div>


## Segment 585

<div dir="rtl" lang="he">

צדיקים אפילו במיתתם קרוים חיים, אכן שאלה טובה מקשים העולם על חסידות ברסלב, ואפילו כינו את החסידות ביידיש – טויטא חסידים, דהיינו חסידים של נפטר, והלוא צריכים רבי שיכולים לדבר אליו ולשמוע ממנו וללמוד ממנו. ורבינו בעצמו נתן כמה טעמים למה דוקא צריכים לשמוע מהרבי ממש ולא להסתפק בלימוד מספרים.

</div>


## Segment 586

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הרחבתי הדיבור על זה בס"ד בפרק על המסורה בברסלב ע"ש.

</div>


## Segment 587

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד טעם עיקרי מבואר בס"ד בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה צג ע"ש.

</div>


## Segment 588

<div dir="rtl" lang="he">

רגש:

</div>


## Segment 589

<div dir="rtl" lang="he">

למה (לפעמים) איני מרגיש שום דבר באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 590

<div dir="rtl" lang="he">

א] הענין של נ נח, שהוא מדבר לכל אחד כפי מצבו וכפי שורש נשמתו, ועל כן אינו כמו זר מתארח אצל האדם, אלא כאילו היה אתו כל חייו. ועל כן רק מי שישים על לבו לעקוב אחר דרכו, יראה שלא תמיד היה מאושר כזה, ולא תמיד ידע איך ואיפה לפנות, ולא תמיד היה מרים את עצמו ומנסה מחדש וכו'. ויראה כאלו עולם כמנהגו נוהג. (וע"ע בלק"מ סוף תורה יג 'את שואלת אותי שלא שבקתי מדה בעולם שעדין לא תקנתי אותה, תדע חברתי, שעדין אני משקע בכל התאוות, ועדין לא יצאתי מן החל אל הקדש אפילו כמלא חוט וכו' ואעפ"כ פוק חזי גבורתא דמרך, היינו כח החכם, שכל כך כחו חזק שאפלו נפש שלי העלה בעבור, ע"כ. ומבואר שהיה מקום לטעות שהוא זכה לעצמו לעלות וכו', והודה על האמת, שמצד עצמו לא זכה כלל, רק הכל היה ע"י הצדיק).

</div>


## Segment 591

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ע' לעיל בדברינו על תיקון הרישא והסיפא, שנלע"ד שהתורה של רבינו זה בחי' תיקון ויחוד הרישא והסיפא בהיות האצילות הזכר מזדווג עם הבריאה הנקבה, שזה היחוד שהסיפא שהוא תכלית הנפרדים מתיחדים עם הא"ס ב"ה עד אין סוף ואין תכלית, ולכן אין מקום לחושים, רק כל אחד במציאות שלו מתיחד עד אין סוף ותכלית, מה שאין כן בשאר ספרים הקדושים שמדברים רק על התיקונים והיחוד של האמצע, ששם צריכים ליחד בעולמות הקדושים ולכן בודאים תלוי בזה כל מיני הרגשי קדושה, ודו"ק כי קצרתי.

</div>


## Segment 592

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ספר המדות צדיק אות קצח 'לפעמים יש אחד שמקרב בהתקרבות גדול לצדיק, ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים, ידע כי אם לא היה מקרב לא היה ראוי לחיות כלל' עכ"ל.

</div>


## Segment 593

<div dir="rtl" lang="he">

ד] לא מרגישים רק בנפילה, משל למרים אבן כדי להפילו לשוברו, כל זמן שמרים אינו רואה הצלחתו, רק כאשר האבן נופל, כפי הגובה שהצליח להרימו כן ישבר לחצי, או לרסיסים (ויש לפרש בזה הפסוק כי לא יראני האדם וחי, ובזהר פרשת נשא (קמז.) מחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן, שרק במיתה רואים, וע"ע בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה עב, שהשפלות של משה משרש בכל אחד מישראל, והוא מנח ושוכב אצל כל אחד ואחד בבחינת שכיבה ומיתה ע"ש. ועמש"כ בערך עבודת השם, בפרק מה מוטל חובה על מי שרואה את עצמו נ נח? מה שהבאנו מהספר אדיר במרום בענין אכן אתה אל מסתתר ושאר דברינו שם).

</div>


## Segment 594

<div dir="rtl" lang="he">

ה] והנה מבואר בליק"מ שע"י חולאת, חוץ מעיקר סיבה ותוצאת המחלה, נולדים ר"ל עוד סימני חולאות וכו' כמובן. עד שקשה לעמוד על עיקר הסיבה ועיקר המחלה (ואגב יש להטעים זה למש"כ בשיחות הרן סי' פג, ואכמ"ל).

</div>


## Segment 595

<div dir="rtl" lang="he">

וכמ"כ בעבודת השי"ת, האדם לומד בתורה ובפרט ספרי מוהר"ן, או שר נ נח, ולפעמים הוא לא מוציא את עצמו בהן, כאילו לא מדבר אליו ולא מפרש מחלתו שהוא סובל. וזה בגלל הנ"ל שמחמת רוב הסתתו מהאמת הוא לא מכירו. וכן באמת אי' להדיא בגמ' שמחמת השקר שהיה בבל לא ראו קיום במאמרי חז"ל. וכל מה שיכפה את עצמו לקבל עליו עול התורה, ויתבטל את עצמו לאור הצדיק, יאיר לו אמיתתה וימצא את עצמו בו. אכן על פי הרוב תורתו הקדושה של מוהר"ן יורדת חדרי בטן איפה שהאדם נמצא באיזה שקר וטומאה לא ימלט. ומה שלפעמים לא מוציא את עצמו, זה בעצמו חלק מהתורה, שלפעמים ביטולו או הסתרו זהו גופא קיומו ובנינו, והבן.

</div>


## Segment 596

<div dir="rtl" lang="he">

(וע"ד השיחות הר"ן סי' פג, היינו שיש לו כל התאוות וכו' ויכוף את עצמו להבין ולדעת שבעיקר אינם אלא דבר אחד מתאוה).

</div>


## Segment 597

<div dir="rtl" lang="he">

וע' היטב בתורה קה, שעיקר תשובה ע"י תורה, שמקבץ את האותיות המרוחקין ומפוזרין, דהיינו שצריכים לבנות את המציאות והאמת שאתה חי מהתורה, עד שתשוב ותראה.

</div>


## Segment 598

<div dir="rtl" lang="he">

ע' באגרות פרי חכם עמ' קמג (הבאתי דבריו בערך התנגדות – מוהר"ן אמר שהחולקים וכו'), "כן טבע הרוחניות, אשר הדבוק בה' מרגיש את עצמו בבחינת אינו דבוק, ודואג ומהסס על זה וכו'."

</div>


## Segment 599

<div dir="rtl" lang="he">

אגרת הבעש"ט. 'ודע כשסובר האדם שהוא נוכח ה' תואר אתה אז הוא רחוק מה' תואר הוא נסתר מה שאין כן כשסובר שהוא נסתר ורחוק מהשם תואר הוא אז הוא קרוב ונוכח ה' אלקינו'.

</div>


## Segment 600

<div dir="rtl" lang="he">

זה בעצמו נותן המידה החשובה של ביטול, שאמרת נ נח, ולא הרגשת כלום! (גבריאל).

</div>


## Segment 601

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים דוקא אלו הקרובים ומסורים לרבינו לא מרגישים כלום, וזה בגלל שהם כבר משתתפים בבחינת התפילה בדין שעל ידו מיקימים את השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'.

</div>


## Segment 602

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש הרבה לכתוב בזה, ואסתפק בהנ"ל לעת עתה.

</div>


## Segment 603

<div dir="rtl" lang="he">

רחיצה. עיין ערך שטיפת מוח.

</div>


## Segment 604

<div dir="rtl" lang="he">

ריח: ריח ארבע בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי מבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שהדרך היחיד ליתן תוכחה שעל ידה יפיק ריח טוב הוא על ידי השיר פשוט כפול שלוש מרובע, וזה ריח ארבע.

</div>


## Segment 605

<div dir="rtl" lang="he">

ריקודים

</div>


## Segment 606

<div dir="rtl" lang="he">

עיין ערך שמחה, וערך עבודת השם – עבודת הנחמנים.

</div>


## Segment 607

<div dir="rtl" lang="he">

בספר שיחות סבא (שיחה כז, עמ' שכא): ונרקוד ונשורר, ונזמר ונשורר, כן. וגם כן אנחנו יכולים לרקוד בכל הרחובות, בכל מקום עם אוטו בכל מקום של ... רמזורים, רמזורים [כן] יש שלא ... שצריכים לעמוד [כן, צריכים לעמוד שם] נעמוד גם כן (סבא צוחק), ע"כ.

</div>


## Segment 608

<div dir="rtl" lang="he">

עיין מסכת ע"ז כד: רב אשי אומר שאחר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' וכו' אז ישראל היו אומרים (לפי ר' יצחק נפחא) רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך החושקת בריקמי זהב המוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים ע"ש. הרי מקור כאשר מעמידים את הארון – בחי' קומה ה', ולענינינו כאשר רכב של ספרי רבינו הקדוש עומדת, אז ראוי לשיר ולהתנופף.

</div>


## Segment 609

<div dir="rtl" lang="he">

ספר אבניה ברזל אות ט ז"ל אמר לר' משה ברסלבר, איך גיב דיר ארויס א' תשובה דוא זאלסט טאנצין אלע טאג (אני נותן לך תשובה שתרקד בכל יום), וקים זאת איזה זמן, עכ"ל.

</div>


## Segment 610

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לראות באבי הנחל, פרק שמחה ורקודים אות אות ח ז"ל ר' ישראל הזכיר את דבורו של רבי אברהם בן ר' נחמן, שחסיד ברסלב צריך לרקד כל יום לפחות חצי שעה, ע"כ.

</div>


## Segment 611

<div dir="rtl" lang="he">

רפואה.

</div>


## Segment 612

<div dir="rtl" lang="he">

בשיח שרפי קודש ה-רמט ז"ל חלה פעם רבי מתתיהו כהן ז"ל באיזה מחלה פשוטה והלך לטפל אצל רופאים, וכששאלו אחד הרי אינו כדעת רבנו, ענה לו: חבל לי על הזמן להמתין עד שאתרפא בעצמי שלא על פי הרופאים. כי היה מתמיד גדול ומפלג כידוע, וכאומר שהיסורים מבטול התורה שיהיה לו קשים לו יותר מיסורי הגוף, ע"כ.

</div>


## Segment 613

<div dir="rtl" lang="he">

הדברים כהוויתן הם שקר, וצריך לחקור מה באמת היה. ואולי, וכן משמע קצת ממה שכתבו, היה מחלה עוברת, ולכן ראה ללמוד שבכהאי גוונא אין פגם לקבל איזה טיפול. ואף על פי שאפילו בזה היה ראוי לסמוך רק על אמונה, על זה תירץ את עצמו, שעדיף לו לשקע כוחותיו בתלמוד תורה, וזה כעין מה שרבינו אמר בחיי מוהר"ן תקא ז"ל מכבר אמר שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה. אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת. כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסק בעבודה אחרת והתחזקות בשאר עיני עבודת ה', והבן. ואף על פי כן אמר שהעקר הוא בטחון, עיין שם.

</div>


## Segment 614

<div dir="rtl" lang="he">

כאשר שתפתי דברי בקבוצה של חברים, התגובה היה שכל זה נראה כחכמות, ולכאורה פשוט שהוא לא זכה לקיים דברי ורצון רבינו, ואין לתמוה, כי זה באמת נסיון קשה.

</div>


## Segment 615

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה צדיקים קבלו עליהם יסורין מדעתם ורצונם, ואולי רובם על כל פנים סבלו מיסורין וניסו לקבלם באהבה, ועשו חשבון נפש על מה באו ומה עליהם לתקן. ואם כן איפה מקום לרופא ורפואה?

</div>


## Segment 616

<div dir="rtl" lang="he">

ש' – שש. עמש"כ בערך אצבעות בפרק על חתימת נ נח עם הידים, אות ח'.

</div>


## Segment 617

<div dir="rtl" lang="he">

שאלת שלום – שלום עליכם – והשבת שלום – עליכם שלום

</div>


## Segment 618

<div dir="rtl" lang="he">

מה הענין להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן במקום שלום עליכם?

</div>


## Segment 619

<div dir="rtl" lang="he">

א] המעיין בסוגיא (משנה אחרונה במס' ברכות) יראה שפרש"י שהוא ענין של בקש שלום ורדפהו, ועל כן אפילו מזכירין שם שמים על בני אדם משום כבוד הבריות. והנה פירושו הוא לצדדין, כי הוא מדבר על דרישת שלום חבירו ודרישת וביקוש השם יתברך ששמו שלום. והנה גם אצל הצדיקים מצינו ביקוש ורדיפה, כמו שאי' צדק צדק תרדוף אחר רבי וכו'. וכן שלום בכלל הוא המדה של הצדיק יסוד עולם כידוע (למשל ע' בכוונות לברכה אחרונה של שמונה עשרה, שים שלום - המברך את עמו ישראל בשלום), וע' בזוה"ק פ' ויקהל (ד:) האי בר נש קב"ה קרי ליה שלום לתתא כמה דאת אמר (שופטים ו') ויקרא לו ה' שלום ע"ש. וכן עיקר השלום הוא על ידי דעת, כמובא כמה פעמים בדברי רבינו, והצדיק הוא בחינת הדעת (לקוטי מוהר”ן תורה כ, ותורה לו).

</div>


## Segment 620

<div dir="rtl" lang="he">

ב] עוד י"ל ע"פ מה שדרש ר' שלמה קרלבך ז"ל ביאל, שהענין שאומרים למישהו 'שלום' שהוא שמו של השי"ת, הוא כאומר לו, כאשר אני רואה אותך מזכיר לי את השי"ת.

</div>


## Segment 621

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז כאשר אתה אומר למישהו נ נח נחמ נחמן מאומן, זה כאומר לו, כאשר אני רואה אותך, מזכיר לי את רבינו נחמן!

</div>


## Segment 622

<div dir="rtl" lang="he">

ג] הרבה פעמים ראינו שע"י שפותחים לומר לבן אדם "נ נח" הוא מתלהב בהזכרת השם יתברך, והוא פלאי (ומבואר בכ”מ בחיבורנו, שרק ע”י הזכרת שם הצדיק יכולים לזכור בש”י)!

</div>


## Segment 623

<div dir="rtl" lang="he">

ד] והנה יש עוד ענין ע"פ מש"כ בחיי מוהר"ן (סי' פז, ספורים חדשים אות ז): וארא בחלום והייתי בתוך עיר, ונדמה לי בחלום שהעיר היתה גדולה מאד, ובא לשם צדיק גדול מצדיקים הישנים שהיה מחזק לצדיק גדול, והלכו הכל אליו. וגם אני הלכתי אליו וראיתי והיו כלם עוברים אצלו בצדו ולא נתנו לו שלום והיה נראה שעושין זה בכונה. ותמהתי מאד שהיה להם עזות כזה, כי ידעתי שהוא צדיק גדול. ושאלתי על זה איך יש להם עזות כזה לבלי לתן לו שלום בכונה כנ"ל. והיה התרוץ כי באמת הוא צדיק גדול, אך יש לו גוף מלקט מכמה מקומות שהוא בחינת מקומות המטנפים, אבל הוא בעצמו אדם גדול, וקבל על עצמו שהוא יתקן זה הגוף ואין שואלין בשלום חברו במקומות המטנפים (שבת י.) על כן לא נתנו לו שלום, ע"כ.

</div>


## Segment 624

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע שעכשיו רבנו הקדוש מתקן ממש הקצה והגבול של קדושת ישראל (ע' חיי מוהר"ן סי' קצה), וע' בליקוטי הלכות הל' בציעת הפת (ה:ד) בענין הבגדים הצואים וכו'. וע' בסוף פרשת נח בענין החרון אף , שעד נחמ, גבול הקדושה. וע' בקונטרס אני נ נח נחמ נחמן מאומן, אודות לידת ר' ישראל בעל הפתק, איך שנפל למקום המטונפות ע"ש. ומכל זה יכולים קצת להבין שעכשיו השי"ת הוא בהעלם גדול, ורבנו קבל על עצמו לתקן הטנוף הגדול שבעולם, ועל כן אין שואלין בשלום, רק בשם נ נח נחמ נחמן מאומן. ויש לפרש בזה מש"כ 'הנה לשלום מר לי מר' כי מ"ר גי' הר"ת של נ נח נחמ נחמן מאומן כידוע, כי במקום שהיה צריך להיות לשלום, שאלת שלום בשם ה', אבל הוא במקום מר, במקום המטונפות, לי מר, אין עצה רק להשתמש בשם הזה שר"ת מ"ר, נ נח נחמ נחמן מאומן, א"נ בדרך אחר קצת, שיש י' מיני נגינה בסוד השיר פשוט כפול שלוש מרובע, וכעת הם נסתרים במרירות משני הצדדין, והרי פעמים מ"ר והי' מיני נגינה (ע"ה) הם בגימטריא של התיקון שלהם – נ נח נחמ נחמן מאומן, ודו"ק.

</div>


## Segment 625

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע לקמן בענין תוכחה. וע' בפרק הבא.

</div>


## Segment 626

<div dir="rtl" lang="he">

מה התגובה הנכונה לברכת נ נח נחמ נחמן מאומן?

</div>


## Segment 627

<div dir="rtl" lang="he">

לפי הנ"ל פשוט שיכולים לענות, עליכם שלום, או נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 628

<div dir="rtl" lang="he">

ע' במסכת ברכות (ו: הובא בחק לישראל פ' בא יום א') ואמר רבי חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחבירו שהוא רגיל לתן לו שלום וכו' ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר (ישעיה ג) ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם, ע"כ. וע' ברש"י שם שפירש ז"ל והלא אף גזלת העשיר גזלה היא, אלא גזלת העני שאין לו כלום לגזול ממנו אלא שלא להשיב על שלומו, עכ"ל. 'על שלומו' עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה יש להוסיף ביאור לפרש"י, ש'עני' לשון הרמת קול ותגובה, כמו שמצינו בהרבה מקומו ויען, ענה ואמר, ולכן שפיר רמז הפסוק הענ'י בבתיכם' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, זה רמז על עניית נ נח. ובסופי תיבות של 'הכרם גזילת העני בבתיכם' מתימ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, רמז על עיקר שאלת שלום עם נ נח.

</div>


## Segment 629

<div dir="rtl" lang="he">

והנה במשך הזמן שמענו הרבה תגובות שונות, שכולם יש להם ענין. ומהם: אמן. וכן למר. בעזרת ה'. אין שום יאוש בעולם. מאומן. נחמן. [ומה שעונים 'אין עוד מלבדו' עדיין צ"ע אצלי, כי הלוא זה קאי על השם יתברך, ולא על שום צדיק].

</div>


## Segment 630

<div dir="rtl" lang="he">

מה ענין התגובה 'שמע ישראל'?

</div>


## Segment 631

<div dir="rtl" lang="he">

שמע ישראל הוא אופן נפלא לרמז על השם נ נח נחמ נחמן מאומן, כי ידוע מהאריז"ל בכוונות, לכוון שישראל הוא אותיות שיר אל (ולשון הרמח”ל “והיא השירה של ישראל”), שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע [ויש להעיר שיעקב אבינו קיבל את השם הזה מהס”מ בעת שיעקב ניצח את הס”מ באותו עונה שהס”מ היה מיעוד לשיר שירו להשי”ת, ורבינו כותב בלק”מ תורה ג' שתיקון הניגון של הלוא כשרים זה בלילה, וכן האבקו עמו בלילה דייקא, ונצחו, וזכה לשיר א”ל, שיצא לתכליתו עם רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן], וכעת כבר זכינו לדעת שזה השיר נ נח נחמ נחמן מאומן (וזה מרומז דוקא בהשם אלחנן, שהוא מצד ימין א"ל, ומצד שמאל, נ נח. ואיתא בכוונות והובא בליקוטי הלכות לכוון ש"מ משמ"ע בצירוף א"ח של אחד, דהיינו לכוון 'אשמח' כי רק ע"י רוב השמחה מיחדים שמו יתברך. ולכן הר"ר אלחנן חוגג בקושיותיו במס' חגיגה). ויש להוסיף, שמוהרנ"ת מאריך בזה בליקוטי הלכות, ששואל למה קבע התורה הקדושה שכל פעם שאנו מיחדים את השי"ת צריכים לומר המילים שמע ישראל, למה לא מספיק להגיד, ה' אלקינו ה' אחד (ואין לומר משום כל פסוק דלא פסקא וכו', כי שאלתינו למה מתחילה נכתב ונתקן כן. ועוד שכן בהלכה כמה וכמה יוצא מהכלל הנ"ל)? ופירש שהשי"ת היה יכול לברוא העולם בכל אופן שרצה, והדרך שכן בחר הוא שיחודו נתגלה רק על ידי נשמת ישראל, ובפרט ע"י הצדיקים, ולכן מכוונים בשמע ישראל וברוך שם, י"ב תיבות ומ"ט אותיות כנגד הי"ב שבטים ומ"ט אותיות בשמותם. ועל כן קבע התורה הקדושה המילים שמע ישראל, כי היחוד הוא דייקא על ידי הצדיק, ישראל, ובפרט ע"י השיר נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל (ולקמן הערנו גם על זה שהשבטים קראו לאביהם בשמו – ישראל, וכן לענין נ נח!).

</div>


## Segment 632

<div dir="rtl" lang="he">

וכאן רואים ההבדל בין ישראל לבין ישמעאל – על שם שמע א-ל, וההבדל בגמטריא שישראל יש לו עוד צ'דיק. כי ישראל מקבלים עול מלכות שמים ומיחדים שם השם על דעת ישראל, על דעת הצדיק. וכמו שביאר ר' נתן כנ"ל. אבל אצל ישמעאל, שגם כן מאמינים שהשם אחד, אין להם צדיק, וכל אחד מקבל לעצמו, וכיון שדעתן קלות, יוצא להם להגיד ח"ו אללה עכבר, לפי קטנות שכלם. אבל אנחנו מקבלים כפי דעת הצדיק שיודע קצת מגדולת הבורא.

</div>


## Segment 633

<div dir="rtl" lang="he">

ודע והבן שבלי אמונה בצדיק, כאשר אדם אומר שהוא מאמין בהשי"ת פירושו שהוא מאמין במה שהוא החליט שזה טוב וכו', כי לא יראני האדם וחי, וכל אחד מדמיין לעצמו טובו יתברך, ואחד מדמיין ככה ואחד ככה. ואם מישהו אומר שהשם יתברך אמר לו כך וכך, מה זאת אומרת, רק שדבר זה בדה מליבו ואמרה בשם השם יתברך, ובעוונותיני הרבה הרבה שצועקים: אין עוד מלבדו, העיקר אצלם – אין עוד מלבדי (ובאמת אצל הצדיקים אמיתים שחיים בעולם האצילות זה באמת ככה). ועוד כל אחד אומר לעצמו ה' יודע שאני צריך לעשות תאווה זו וכו' וכו', ולכן צריכים לקבל עול מלכות שמים כפי הצדיקים דייקא (ועמש"פ בזה עה"פ לרעות את צאן (בראשית לז:יב), שפרש"י לרעות את עצמן, ומה שהבאתי שם מספר פענח רזא). וע' בחיי מוהר"ן שמי שמאמין בהשי"ת על כרחך הוא מאמין שיש צדיקים ע"ש (ויש להבין שכמו שיותר קל להאמין שהשי”ת ברא את העולם מלקבל כל ההמצאות של דופי של האפיקורסים, כמו כן יותר קל להאמין שהשי”ת נתן לנו תקומה ע”י השיר הקדוש בשם רבינו, נ נח נחמ נחמן מאומן, דאם לא מאמינים בזה ח”ו אז העולם נראה נטוש ומופקר ח”ו כי העולם עכשיו מבולבל מאד ואין שום הדרכה נכונה וכו' וכו', ורק מי שמאמין בשם הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, רק הוא חזק באמונתו וידיעתו שהעולם בידים נאמנות והכל הולך כסדר הרצוי), וע' בליקוטי הלכות יו"ד הכשר כלים ב:א, ז"ל ועקר הוא אמונת חכמים, כי מעצם גדלתו ורוממותו יתברך אי אפשר לזכות אפלו לבחינת אמונה כי אם על ידי החכמים וצדיקי הדור האמתיים, שזכו על ידי יגיעתם ועבודתם ואמונתם השלמה להשיג השגות אלוהותו יתברך והם יכולים להמשיך לנו מאורו וטובו יתברך ולהכניס בנו אמונה הקדושה. וגם מהצדיקים אמתיים אי אפשר לקבל כי אם על ידי אמונה, דהינו אמונת חכמים, שצריכין להאמין בהם באמונה לבד, כי גם אור הצדיקים האמתיים רחוק וגבוה מאתנו מאד מאד, ואין לנו שום השגה ותפיסה בהם וכו' ועקר הכלים נעשין על ידי אמונת חכמים בחינת ויאמינו בה' ובמשה עבדו (שמות יד:לא), כי אי אפשר להאמין בה' כי אם כשמאמינים במשה עבדו, דהינו בחי' אמונת חכמים. וזה עקר החלוק וההבדל שבין ישראל לעכו"ם, כי גם חכמי העכו"ם רבם ככלם מאמינים בו יתברך, כמו שנא' (מלאכי א:יד. ע' רש"י מלכים ב:יז:כה) 'ושמי נורא בגויים' – דקרו ליה אלקא דאלקיא. וכמו ששמעתי מפי רבנו ז"ל שאמר (שיחות הר"ן רכד. רכה. חיי מוהר"ן) שחכמיהם חקרו בגדלתו יתברך עד שאמרו שהוא יתברך גדול ומרומם ומנשא מכל המחשבות וכו' וכו' כמו שהוא באמת, אבל אין יודעין משום מצוה של תורה, כי זה אי אפשר להם להשיג בשכל אנושי בשום אפן איזה מצוה ממצוות התורה. ומחמת זה הם רחוקים מקדשת ישראל, מחמת שלא זכו להאמין בה' ובמשה עבדו, אבל אנחנו עם קדוש זכינו להאמין בה' ובמשה עבדו עד שזכינו לקבל תורתו הקדושה על ידי משה עבדו נאמן ביתו וכו' כי רק החכמים והצדיקים אמתיים רק הם ממשיכים לנו אור האמונה הקדושה ורק על ידם אנו יכולים להתקרב לאבינו שבשמים, עכ"ל. וע"ע בלק"מ תורה י', 'כי יש בעלי גאוה שאינם רוצים שילכו לצדיקים ואומרים שהן בעצמם יכולין להתפלל, ומונעים גם אחרים וכו' עליהם נא' (בראשית כ) השב אשת האיש וכו', כי זה הבעל גאוה מכנה בלשון אבימלך: אבי, לשון רצון, כי הוא רוצה למלך. והינו אבימלך, כי באמת צדיק מושל בתפלתו וכו' ע"ש. ושים דעתך להבן זה היטב כי קצרתי. [ומענין לענין, ע' בפ' הקטרת שבפ' קרח (יז:ט-טו) שאהרן עצר את המגפה ע"י הקטרת וע' ברש"י (פסוק יג) ד"ה ויעמוד בין המתים וגו' ז"ל אחז את המלאך והעמידו על כרחו א"ל (המלאך) הנח לי לעשות שליחותי א"ל משה צוני לעכב על ידך, א"ל אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה, א"ל אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה, אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד בא עמי ושאל וזה שנא' וישב אהרן אל משה, עכ"ל, הרי מבואר היטב, שאפילו מלאך ששומע ישר מהשי"ת, לא יודע כמו הצדיק שאומר מפי עצמו, והמלאך המות וכן כל העולם שומעים מה ששומעים, ואני אין לנו אלא דברי הצדיק האמיתי שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן].

</div>


## Segment 634

<div dir="rtl" lang="he">

ורואים הרבה פעמים ברוך השם, שעל ידי שאומרים למי שהוא נ נח נחמ נחמן מאומן, פתאום הוא נזכר בהשם יתברך, והוא מתחיל לומר השם יתברך, וע' בריש הקונטרס שהבאתי מרש"י פ' חקת (כא:יט) שרק על ידי שמזכירים שם של הצדיק יכולים להזכיר שמו יתברך. [שוב הבנתי בעזה"י עוד במה שאנשים מגיבים הש"י ומתלוננים על הנחמנים שאנו מדברים על הצדיק, והם אומרים יש הש"י, והבנתי שזה ממש בחינת קטרוג המלאכים בבריאת העולם לא לבראות בני אדם, וע' בלקוטי הלכות יו"ד הלכות רבית ה' בזה, שהקטרוג הזה הוא בחי' המחלקת על הצדיק, ע"ש וינעם לך, וזה בדיוק בחי' הליצנות הזה, כאשר מדברים על הצדיק, והם אומרים – לא כדאי הצדיק – רק הש"י – בחי' לפני הבריאה שהיה רק השי"ת בלי בריאה. ולא מבינים ולא מאמינים שהש"י בחר לברוא את העולם כי הוא יתברך לקח עצה מנשמת הצדיק שהבטיח וערב עצמו שכדאי מאד לברוא את העולם].

</div>


## Segment 635

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי מש"כ הנועם אלימלך בפרשת וארא (ד"ה ראה) ז"ל לכן אמר השי"ת למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה פי' שצריך אתה לעשות אותות ומופתים לפני פרעה כמעשה אלהות ועי"ז תשבר את שטותו שמחזיק עצמו לאלהות שהוא יסבור שאתה אלהים וכו' עכ"ל ע"ש, והוא ממש מוסיף חידוש עצום על מה שכתבתי למעלה, שלא רק שהאנשים חושבים את עצמם לאלהות וחושדים את הצדיק במומם, אלא שהצדיק דוקא מראה להם שהם יחשדו אותו בזה, כדי שעי"ז הוא ירד לענינם ויתקנם, ותודה לאל שמצאנו את זה כתוב בפירוש מהנועם אלימלך, כי אילו היינו אנחנו אומרים דבר זה מעצמינו היו....

</div>


## Segment 636

<div dir="rtl" lang="he">

(ובזה יכולים להבין ג"כ מה שסבא נותן לאנשים לחשוב שהוא המשיח...)

</div>


## Segment 637

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד עיין בפרשת כי תבוא (דברים כז:ט), שהסכת זה עוד לפני שמע ישראל.

</div>


## Segment 638

<div dir="rtl" lang="he">

שגעון

</div>


## Segment 639

<div dir="rtl" lang="he">

בספר כוכבי אור (הוספות לחיי מוהר"ן רסט) – היצר הרע כשהוא לוקח את עצמו ליהודי כשר, הוא מדביק לו איזה שגעון רחמנא ליצלן, ע"כ – ועיין בליקוטי מוהר"ן תנינא סד, שכל מי שהוא עשיר יש לו שגעון גדול.

</div>


## Segment 640

<div dir="rtl" lang="he">

א] ע' לעיל מש"כ בענין הריקודים הניגונים והשמחה ובפרט מה שהבאנו מהרמח"ל מכתב פז ז"ל אני שמח בחלקי ומתרצה לשבת באשר אני יושב, כי כן צוה המלך עד עתה. לא יאמינו לי, לא יחשבוני, כאפס ואין אהיה בעיניהם, כאיש משוגע ושוטה, כל אשר ירצו. ואני ת"ל שמחתי בשמחת ה' ובקדש תורתו, ורב לי. יהי יום ירצה אלקינו ואוהבי ישמחו בי ואשמח בהם...עכ"ל. ושוב מצאתי בספר בעל שם טוב (א'קיג, מספר רשפי אש השלם אות ריא) ז"ל מרן הבעש"ט אמר, הני תרי בדחני שהיו בני עולם הבא (תענית כב.) היינו שני מיני בדחנות, מי שהוא במדריגה זו שכל העולם משחקין בו, מצד (ישעיה נט:סו) וסר מרע משתולל, והוא משחק בכל העולם, והולך לבטח בעבודתו יתברך, נוכח ה' דרכו, עכ"ל (וע' בימי מוהרנ”ת ב:לב רבנו ז”ל אמר שאתם שוחקים מכל העולם וכו' ואחר כך התחלנו לשחוק אני ורבי גרשון, (והתגברנו בשחוק גדול מאד מאד איזה שעה רצופה), ע”כ).

</div>


## Segment 641

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וי"ל עוד דהנה היצר הרע נקרא רוח שטות כמו שאמרו רז"ל שאין אדם חוטא עד שנכנס בו רוח שטות, ומסופר מצדיק אחד שכאשר היה שומע מאנשים חטאותיהם היה צוחק, ותמהו עליו, היתכן, הלוא על עבירות צריכים לבכות כו', והשיב להם שכאשר הוא שומע החטא והעון עמו אתו יש הרוח שטות סבתה, והוא שגורם לו הצחוק, וממילא מתקן החטא [ועיין בריש מסכת עבודה זרה דף ג.-: שלעתיד לבוא הגוים יבקשו מהשם יתברך הזכות לקיים מצות, והשם יתברך ינסה אותם במצות סוכה, ומוציא את השמש בתוקף, והם יצאו ויבעטו, 'מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהן, שנאמר יושב בשמים ישחק' ובהמשך הגמרא חולקים או מפרשים שזה נאמר על עוד זמן, כאשר לעתיד הגרים יתגיירו מעצמם, ואז כאשר יהיה מלחמת גוג ומגוג ינתקו מהמצות, ואז הקב"ה יושב משחק (וכאן לא כתוב 'עליהן'), וכו' וכו' ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום, הרי מצינו שחוק בכשלון, ודו"ק]. ומובן שיש בחירה ביד האדם להשתמש ברוח שטות לבוא לשמחה, וכמו שהזהיר ופקד וצוה מוהר"ן להיות תמיד בשמחה ובפירוש הורה בליקוטי מוהר"ן (ובתנינא מח, וכן בחיי מוהר"ן אות תקצג, עבודת השם קן) שעל פי רוב כדי לבוא לשמחה צריכים לעשות איזה דבר שטות ע"ש (ואגב, ע' ביומא דף נד. איך שכהן אחד מצא את ארון העדות, וז"ל רש"י ד"ה מתעסק, בטיול ושחוק, עכ"ל, ומבואר היטב הדרך לזכות למצוא הארון הקודש! וכן תראה בהבאת ארון ה”צ ע”י דוד המלך היה בשמחה (ד”ה א:טו:כה ובעוד מקומות) ורקודים ושחוק (ד”ה א:טו:כט ובעוד מקומות)). ואם לאו ח"ו הרוח שטות יסתיים במעשה בהמה ממש ח"ו.

</div>


## Segment 642

<div dir="rtl" lang="he">

ג] והנה יש עבירות שא"א לנצחם רק ע"י שטות. ויכולים ללמוד את זה מדוד המלך ע"ה. כי ידוע כי השבעים אומות הם כל אחד תאווה פרטית, ולמשל ידוע, כמבואר בסיפורי מעשיות משנים קדמניות מבעל התפילה, שמצרים הוא תאוות ממון. והנה לכאו' קליפת הפלשתים הוא ענין הסרה אחר העינים. כי מצינו בשמשון שכל חייו היה מלחמה דייקא כנגד הפלשתים, והוא נכנס, ברצון השי"ת עמוק עמוק לתוכם, ובסוף נלכד בם, ומה אמרו חז"ל - שמשון הלך אחר עיניו, וכן בתפלה האחרונה שהתפלל להשי"ת להנקם מהפלשתים, התחנן, ואנקם נקם אחת משני עיני, ועי"ז הוא הפיל כל הבית (וכמו שאומרים באנגלית He brought the whole house down!. ומזה רואים שעיקר מלחמתו עם הפלשתים היה בענין זה של הילוך אחר העינים (פלשתים ע"ה בגמטריא עינים ומדמה ליצנות. במסכת ע"ז ריש יט. ובמושב לצים לא ישב, שלא ישב (אברהם אבינו) במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו. וכן מצינו שליצני הדור אמרו מאבימלך מלך פלשתים נתעברה וכו'). ורואים שבמלחמת שמשון עם הפלשתים תמיד היה עושה דברים של שחוק והתול. וכמו בראשונה ששאל להם חידה, ומה שעשה עם השועלים (שופטים טו), ופעם הוא לקח שער העיר עזה ושתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון (שופטים טז. ובענין כתפיו עמש"כ בפרשת וזאת הברכה על הפסוק ובין כתפיו שכן (לג:יב)) [ומה שעשה בסוף כנ"ל באנגלית]. כי א"א לנצח עוצם מדורת התאוה הזה המוכתר בפלשתים כי אם בשמחה יתירה וכדומה כנ"ל. וכן לא נפל בידם כי אם ע"י העצבות שהפילה עליו דלילה ימשו"ז, והוא היה מהתל בה, פעם אחר פעם ככתוב (שם טז) אבל בסוף התגברה על ההיתול. וי"ל שכל כחו להפיל את הבית, ונרמז שם (טז:כב) שכבר התחיל שערותיו לצמח, ואז הפלשתים נאספו לעשות שמחה, והביאו שמשמון לשחק לפניהם, ואז הגביר ה' חסדו עליו והצליח להפיל הבית, להרוג כולם. וי"ל עוד שפה רואים מה שמוהר"ן לימד שצריכים לא רק להיות שמח, אבל להפוך היגון והעצבות גופא לשמחה, וזה שהפלשתים, ענין הילוך אחר העינים שהוא תולדה הרבה של העצבות, התחילו להיות שמח, זה היה מפלתם לגמרי, ועל כן ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו (שם טז:ל).

</div>


## Segment 643

<div dir="rtl" lang="he">

[ומזה מובן גודל השטות שאנשים שרים בתקיפות וכו' זכרני נא וכו' ואנקם נקם אחת משני עיני, בעוד שעיניהם לטושים על הפריצות שסביבותם, ועצם הרגשתם של כעס ועצבות, מפילתם בעוד שהם שרים לידי הקליפה הזאת השם ירחם].

</div>


## Segment 644

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד רמז על זה תראה בפרשת וירא (כא:לד) ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. ימים רבים ע"ה בגמטריא שמחה, וזה ויגר, מלשון יראה, כי שלמות השמחה הוא על ידי יראה כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כב). הרי שאברהם היה עובד לתקן קליפת הפלשתים על ידי שמחה.

</div>


## Segment 645

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בימינו אנו סובלים ביותר מזה, כי אי אפשר לחיות היום בלי לראות דברים אסורים (ואלו ששמים בגד על עיניהם או שהם לא יוצאים מתוך חדר סגור מסוגר, סובלים ביותר, כי עיקר הבעיא הוא במוח, ואלו כבר יש במוחם מספיק זכרונות להשתגעם בהסגירם. וגם כל הנהגדם הוא בשגעון אמיתי לגמרי (חוץ מיחידי סגולה כמו ר' זוסיא שהנהיג עצמו ככה)). והנה באו כל מיני בעלי עצה ליתן עצות, ראשי ישיבה אומרים לבחורים שהעצה היחידה הוא להיות שקוע בסוגיא בגמרא וכדומה, ועצת שקר הזו הורס הבחורים, כי אולי לפני מאתים שנה היה להם בכח ע"י ריכוז בלימוד להנצל ממה שסבלו אז, אבל היום אין לנו אותו כח, וגם הנסיון הרבה חמורה בלי שיעור. וכן כל העצות ששמעתי הם ממש שקרים וכזבים, ולהנאת בעל העצה שמקבל כבוד וכסף מעצותיו. ובאמת על תיקון הברית אין עצה יחידה, אלא כל ימיך בעמוד וחזור, שצריכים לעשות כל העצות של רבינו הקדוש, ובעיקר להתרגל מאד לדבר עם השם יתברך, להוציא תמיד כל חמימות הגוף בדיבורים חמים אל השם (וגם המי השלוח אמר שכל הנסיון של תיקון הברית, שתמיד באים על עצות אבל בסוף נופלים, הכל כדי להביא האדם לדבר עם השם יתברך), ודיבור עם השם יתברך הוא באמת הקמת הברית בקדושה (היינו לא רק שהוא שומר הברית בסור מרע, אלא מקים את הברית בעשה טוב). ויותר מזה רבינו לימד, ויש על זה כמה תפילות בליקוטי תפילות, שעל ידי שמחה ניצולין מפגם הברית, ורבינו לימד שעל פי רוב אין להשיג שמחה אלא ע"י עשיית דבר שטות. והנלע"ד שהיום אי אפשר להמלט מלראות דברים אסורים, ואף שבודאי צריכים להשתדל לא לראות, מכל מקום אסור להשתגע מזה, והדרך היחיד להנצל הוא בהתחזקות בכל העצות של רבינו, להרים את עצמך ולהאיר בעצמך אור כל כך גדול של שמחה וחרות שאתה יכול לשחוק מכל הבלי עולם הזה, ויהיו מואסים בעיניך. ולענ"ד זה הדבר יכולים ללמוד קצת משמשון ודוד המלך כדלקמן, וביותר מצליחים בזה ע"י דרכו של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 646

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה יא מבן מך ובן שפחה שנתחלפו, ז"ל מה קול החוכא הגדולה הזאת סמוך לבקר? השיב לו זהו חוכא שהיום שוחק מן הלילה, שהלילה שואלת את היום: מדוע כשאתה בא, אין לי שם? ואזי היום שוחק ועושה חוכא גדולה, ואחר כך נעשה יום והו קול החוכא הנ"ל. ונפלא בעיניו, כי זהו ענין פלא, שהיום צוחק מן הלילה, עכ"ל. והנה הלילה משל להגלות, והיום להגאולה. ובן המלך דוקא היה צריך לדעת את זה, את הפלא הזה, שכל השם שהיה לו שהיה בן השפחה, יתבטל לגמרי בבוא גאולתו. והיום ממש עושה חוכא גדולה על ההיכל התמורות. ולכן דייקא היום שאנו קרובים מאד בעזה"י לגאולתינו, צריכים כבר לזכות לשמוע החוכא הגדולה הזאת שמבשר ביטול שם העבדות שהיה לנו, בבוא עת פקודתינו בב"א.

</div>


## Segment 647

<div dir="rtl" lang="he">

ד] וכן מצינו כאשר הפלשתים גנבו ארון ה', נתנקמו באופן היתול, שהיו עכברים נכנסין בנקביהם וכו' (רש"י שמואל א:ה:ו). ועל כן הפרות שהשיבו את הארון היו שרים שיר חדש (ע' זוה"ק תרומה קלז:-ח.).

</div>


## Segment 648

<div dir="rtl" lang="he">

ה] וכן דוד המלך שאל מהשי"ת למה צריכים מדה זו של שגעון והשי"ת הראה לו, כאשר נפל בידי אכיש מלך גת [וז"ל הזוה"ק (ח"א קסו.): ת"ח כד דוד מלכא אשתזיב מאכיש מלך גת כדין אמר האי בגין דשכינתא סחרא ליה ואשתזיב מאכיש ומעמיה כל אינון דאתקיפו ביה מאי כתיב (שמואל א:כא) ויתהולל בידם. מהו ויתהולל וישתגע מבעי לי כד"א (שם) כי הבאתם את זה להשתגע עלי. אלא אהדר על ההוא מלה דאמר דוד בקדמיתא. דכתיב (תהלים עג) כי קנאתי בהוללים וגו' א"ל הקב"ה חייך עדיין אנת אצטריך להאי, כיון דעאל לבי אכיש ואתקיפו ביה, מאי כתיב ויתהולל בידם, כאינון הוללים דקני בקדמיתא. וכדין אתיא שכינתא ושריא סחרניה דדוד. ואי תימא לא שריא אלא באחסנתהא דאיהי ארעא קדישא, ודאי לא שריא בגין לינקא מינה אבל לאגנא שריא, ע"כ], אחד מסרני הפלשתים, שזה ענין נפילה ללכת אחר תאוות העינים כנ"ל, וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער (ומכאן רואים גודל הענין לכתוב נ נח נחמ נחמן על הקירות) ויורד רירו אל זקנו, ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי, חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי (שמואל א:כא), ומזה נתיסד פרק לד בתהלים, לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך, שאכיש נתכנה בשם אבימלך שהיה צדיק כמותו, ואבימלך הוא שנתן הכסות עינים לשרה אמנו (וזה שהליצנים אומרים מאבימלך יצא יצחק, כי באמת היה להיפך, שיצחק, שהוא ענין כל השומע יצחק לי, שהוא צחוק של שמחה, הוא שמתגבר על הקליפה הזאת). ולכן דוקא במזמור זה דוד המלך מתפלל להש"י ישמעו ענוים וישמחו.

</div>


## Segment 649

<div dir="rtl" lang="he">

ו] ונראה שישמעאל יודע טוב לבכות ושומע אל לבכיתו, אבל לצחק לא יודע, כי על ידי הצחוק שלו, שאינו אלא היתול כד"א כמתלהלה היורה זקים וכו' ואומר הלא מצחק אני (רש"י פ' וירא עה"פ ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק, כא:ט)- נגרש מעל פני אברהם אביו וגרם שאברהם אבינו שנא אותו (רש"י שם פסוק יד), רק יצחק יודע לצחוק כראוי, וזה ענין, ותאמר שרה צחוק עשה לי אלקים כל השומע יצחק לי. כי שרה ענין השיר פשוט כפול משולש מרובע כדאי' בלק"מ (מט:ה), שכל השומע אותו ושר אותו זוכה לשמחה אמיתית וע”ע ברמזים [וכן עיין בישראל סבא עמוד תקכב, הפתק הקדוש בכתב ידו של הסבא, שתחת לכתוב “ובחזוק עבודה תבינהו” הוא כאלו כתב “ובצחוק עבודה תבינהו” (ובאמת ביידיש חוזק הוא ענין של ליצנות וצחוק)! והנה רבים אומרים שהעבודה שהיה צריך להתחזק בו מפורש בהמשך, נ נח נחמ נחמן מאומן, והנה הנקודות יש, אבל אין טעמים, וביצחק מצינו שצוה ליעקב להביא מטעמים, כהגמטריא של יצחק ע”ה (ויעקב אבינו שמע בקול רבקה, שהיא כשרה כמפורש בתורה, והרי זכה להמטעמים של יצחק, בחי' כל השומע), ולפ”ז הצחוק כשאומרים נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הטעמים והמטעמים]. ועל כן עיקר המלחמה לנצח על ישמעאל לא תהיה בדרך שגורם להם בכיה, אלא להגביר השמחה, שאנו נשמח בהשי"ת שמחת הצדיקים שמחת התורה הקדושה, וגם הם ישמחו בשמחתם שעל ידיה יתגרשו מן העולם, וכמש"כ כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון, שמי שיש לו המדה של שלום, ע"י השמחה יוצא מדרגתו ובאת בשלום למדרגה מעלה כמש"פ מוהר"ן. אבל מי שאין לו המדה של שלום, ע"י השמחה רק יוצא. ובזה י"ל שהגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן - תצ"א. [ויש פה עוד דברים בגו ע"פ התורה נה בלק"מ ובמש"פ במ"א ואכמ"ל].

</div>


## Segment 650

<div dir="rtl" lang="he">

(והנה עוד ראינו פרשת וירא (פסוק טו) ויאמר (אברהם לשרה) לא כי צחקת. צחקת, יש בה ח"ק באמצע, שהוא גמטריא נ נח, ומסביב צ"ת שהוא גמטריא ע"ה - נ נח נחמ נחמן מאומן. "לא כי" בגמטריא - אני. הרי אני נ נח - נ נח נחמ נחמן מאומן!)

</div>


## Segment 651

<div dir="rtl" lang="he">

ז] וכיון שכבר הארכתי קצת ת"ל, אמשיך בעזה"י לדרוש בענינא דיומא, כי הרבה חלינו זה אנו סובלים בימינו, מבית ומחוץ. ונראה לפרש שמלת פלשתים קרוב להמלה שלף, כמו שלף חרבו, וכמו שלף ויצא מגוה, שהוא ענין הוצאת הפנימיות, וידוע כי יש מלות בל' עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון לשמש בנין וסתירה (לשון רש"י עה"פ ועשית סירתיו לדשנו, תרומה כז:ג, וכ"כ בכ"מ). והרי מצינו שענינם להסתיר הפנימיות וללכת רק אחר החיצוניות, המכונה הקליפה. ומה שהפלשטינים מכסים את נשותיהם לגמרי, זה מוכיח ועד על רוע מחשבות ליבם שכל מחשבותם רק על הגופים האלו, וזה העולם הבא שלהם כידוע, ועולם הבא הוא מכוסה.

</div>


## Segment 652

<div dir="rtl" lang="he">

ח] וכן תמצא מפורש בליקוטי מוהר"ן תורה פתח רבי שמעון ואמר עת לעשות לה' אמאי עת לעשות לה' משום דהפרו תורתך (תורה ס:ג) שמפרש שם הצרות שסבלו אברהם ויצחק ע"י הפלשתים, ומה עשו על ככה ומה הגיעו עליהם ע"ש. וכז"ל כי יש כמה מיני חן של שקר שעושים בעמידה ובאכילה ובדבורו עם אנשים, וכן בשאר דברים ולכל דבר יש חן אחר מיוחד. וכל אלו החנות של שקר הם באים על ידי הבל היפי בבחינת שקר החן והבל היפי, דהינו מי שאינו נשמר מיפי הנשים, על ידי זה יש לו תאוות של אלו החנות של שקר, ויראה הוא הפך מזה כמש"כ שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל. ועל כן אברהם ויצחק, כשבאו למקומות שלא היו שם יראות, ותכף כשרצו לכנס לשם הרגישו זאת על ידי שהתחילו להרגיש, לפי ערך גדל קדשתם, יפי הנשים, ועל כן הרגישו שאין שם יראה, ועל כן אסרו על עצמן זווג נשותיהן כאחותו (ה"ע אגב, ע' בספר משך חכמה שדן על דרך זה בסוגיא דשוויא אנפשיה חתיכא דאיסורא) כמש"כ (בראשית כ) כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה וכו'. ואחר כך תקן אברהם זאת והמשיך אריכות ימים, כמש"כ (שם כא) ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, בחי': יראת ה' תוסיף ימים כנ"ל. ואח"כ קלקלו הפלשתים כל התקונים שתקן אברהם, בחי' (שם כו) וכל הבארות וכו' סתמום פלשתים. ועל כן כשבא יצחק לשם, הצרך גם כן לאסר זווגו כאחותו כנ"ל, עד אשר המשיך שם אריכות ימים, שהיא בחי' יראה, שמצלת מזה כנ"ל, ואז הותרה לו כמש"כ (שם) ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך וכו' (ה"ע י"ל שיש קלקו"ל להחליף ל' בק', וישלף לשון פלשתי כנ"ל, לוישקף). ועל ידי זה שהמשיך אריכות ימים זכה שם לעשירות כמש"כ (שם) ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים וכו' כנ"ל (ה"ע וזה ענין השערים, כמו שמשון שלקח שערי העיר, ודוד שכתב על שער העיר כנ"ל, כי השערים הם הדרך שהפנימיות, הנר"ן, מתגבר על הגוף, כמבואר באדיר במרום), כי מי שאין לו יראה ואינו נשמר מבחינת הבל היפי, על ידי זה בא לעניות כמש"כ (משלי ו) אל תחמד יפיה בלבבך כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. כי עשירות והבל היפי הם שני הפכים, כי עשירות הוא מאריכות הנשימה, ויפי הוא מהפסק הנשימה וכו' ע"ש. וע"ש שע"י אריכות הנשימה זוכין להתבוננות ועקר תקון השכל, בחי' ונשמת שדי תבינם, ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 653

<div dir="rtl" lang="he">

הרי מפורש שהעסק עם הפלשתים היה לתקן שלא ללכת אחר היופי וחן החיצוני של שקר, ולזכות ליראת ה' אמיתי, דהיינו בסתר ובגלוי, ולזכות לאריכות הנשימה והבנה ושכל, לחיות חיים אמיתים של פנימיות.

</div>


## Segment 654

<div dir="rtl" lang="he">

ט] ושם ג"כ מסביר שע"י הפסק נשימה בא שגעון ע"ש. וע' בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה סד שכז"ל מה שאנו רואים שכל הנגידים הגדולים כמעט כלם הם משגעים ממש, כמו שאנו רואין בחוש, שכל מי שהוא עשיר יש לו שגעון גדול.- דע כי הממון עושה אותו משגע, כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים, כי כל הנביאים היו עשירים (נדרים לח), והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע, כמו שפרש"י ויתנבא - ואשתטי (שמואל א:יח), ואצל הנגידים הנ"ל נעשה ע"י הממון שגעון גמור, ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם, עכ"ל.

</div>


## Segment 655

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הנבואה בחי' בזאת יתהלל המתהלל, שהוא ענין יראת ה' היא תתהלל כנ"ל. ורוח הנבואה הוא בחי' רוח הקודש הנמשך מהצדיק כמבואר בלק"מ במ"א. (וגם יש לראות שלשון יתהלל קרוב ללשון היתול), וגם ידוע מחז"ל שאין נבואה שורה על נביא אלא מתוך שמחה. ועל כן מובן שאלו אנשים שהקדישו חייהם ללכת ברוח של הצדיק יקראו משוגעים, והוא באמת משוגע על השי"ת בחי' (משלי) באהבתו ישגה תמיד.

</div>


## Segment 656

<div dir="rtl" lang="he">

(וע"ע בתורה לו:ו שכ' שם שהסרוס רפואה למשגע, וזה הוא סלוקא דיסודא עד אבא ואמא, היינו בחינת שמי מעיד עליהם, ע"ש, הרי שע"י שנקראים על שם ה', או על שם הצדיק, ניצולין משגעון של הבל היופי הנ"ל).

</div>


## Segment 657

<div dir="rtl" lang="he">

י] ובאמת עיקר השגעון הוא אצל אלו האנשים אשר לא מקבלים עליהם ללכת בדרך ובעצת הצדיק כמבואר בשיחות הר"ן אות סז, ז"ל מי שאינו שומע ומצית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע. כי עקר שגעון של כל המשגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מצית ושומע לדברי הבעל שכל. כי המשגע אם היה שומע וצית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 658

<div dir="rtl" lang="he">

יא] והנה בזה הטעם דהיינו שצריכים להשתמש עם הרוח שטות לקדושה, זהו ג"כ ענין של המתקת הדין בשורשו, ומצאנו ת"ל ממוהרנ"ת שכותב כעין זה לענין גניבה, יעו' בסוף ליקוטי הלכות (חו"מ הלכות גניבה הלכה ג) באריכות, ובכלל דבריו כותב ז"ל (אות ג) ועל כן התקון של הגנב הוא דיקא על ידי בחינת גנבה דקדשה וכו' כי זהו כלל שאין הדין נמתק אלא בשרשו, וכל פגם ועברה צריך להתתקן בשרשו שבקדשה שהוא כנגד העברה הזאת דיקא, כי את זה לעמת זה עשה אלקים, בכל דבר עכ"ל. הרי מפורש שבכל דבר צריכים לתקן בשרשו, ועל כן בודאי צריכים לתקן את הרוח שטות ושגעון בשרשו, שזה ענין מילי דשטות ורוח הנבואה.

</div>


## Segment 659

<div dir="rtl" lang="he">

ויעויין בליקוטי הלכות שם שדברי הצדיקים האמיתים נראים לשאר העם כדברי שטות ח"ו, ע"ש. ועל כן עלינו להאמין שמי שמקושר להצדיק האמת, ונקרא על שמו, ועושה דברי שטות לשם שמים כנ"ל, בודאי יש בהתנהגותו, התגלות עצומה של תורה. וכמו שהיה המעשה עם האח של רבינו שהתלונן לרבינו על השיחת חולין שהיה בשלחן בשבת, ורבינו גילה לו להיכן הדברים היו מגיעים. והנה אנו יודעים שכל מה שקורה בעולם יש בזה סודות, אז איזה תשובה ותירוץ היה במה שרבינו גילה לאחיו סודות הדברים, ועל כרחך שרבינו הסביר לו איך שאנשיו היו באמת מגלים אותם ענינים בשיחתן.

</div>


## Segment 660

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בליקוטי הלכות שם אות ט, שהצדיק צריך להוריד עצמו להעם, לדבר שפתם וכו', וענין זה מצאנו בעוד כמה מקומות בספרי ברסלב, וע' לקמן אות יג, ואכמ”ל.

</div>


## Segment 661

<div dir="rtl" lang="he">

יב] ויש ליתן עוד טעם לענין השגעון. והוא ע"פ מה שאמר מוהר"ן שאיש כשר שעובד השי"ת באמת, היצה"ר משתדל ליתן לו איזה שגעון.

</div>


## Segment 662

<div dir="rtl" lang="he">

יג] וע"ע בישראל סבא, שר' נתן אמר אני הכרתי בן אדם אחד נרמלי - מוהר"ן. והסבא אמר כן על ר' ישראל קרדונר ע"ש, וכי זה נורמלי מה שבני אדם נוהגין כבהמות להימשך וכו'.

</div>


## Segment 663

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשש"ק ג:שמז ז"ל איזה אנשים מאנ"ש שלא הכירו במעלתו של ראבר"נ ז"ל אמרו לו פעם עליו, שלפי דעתם הרי הוא חסר דעה ח"ו, כי כידוע עבד את ה' בעבודות מפלגות עד שנדמה היה להם כך, נענה הרב ואמר להם: 'אולי הוא הוא הגנני' המובא בספורי מעשיות מעשה מהז' בעטלערס ע"ש (ה"ע אולי דייקא, כי הראה להם שכך צריכים לחשוב).

</div>


## Segment 664

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשש"ק ג:שסח ז"ל פעם נסעו הרב מטשערין ורבי אברהם בערנ'יו (בן אדיל בת רבנו) ועוד מאנ"ש שמעיר טשערין על ראש השנה לאומאן, באמצע הדרך נעצרו לאכל ולפוש באיזה אכסניה, באמצע האכילה שאכלו שם, זרק רבי אברהם בער'ניו בבדיחותא ולאות שמחה, קלפת דבר מה לכוון הרב מטשערין, ונעשה מזה שמחה וחדוה, ע"ש.

</div>


## Segment 665

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן אות כ': כפי הנראה שא"א לבוא לשמחה כי אם ע"י עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' ע"כ. וכן בלק"מ תנינא סי' כד ע"ש. וגם ע' בסיפור נסיעת מוהר"ן לארץ ישראל שהיה עושה מעשה ילדות וכו', ורק עי"ז זכה לבוא בחיים לארץ ישראל. וע' בשבחי הר"ן (יג) ז"ל ואמר רבנו ז"ל שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בעניני הקטנות כל כך, עד שאחר כך כשבא לא"י ורצה להשליך זאת היה מוכרח להכריח עצמו בכחות לשבר ולהשליך את עניני קטנות הנ"ל וכו' (וע”ש אות יב ז”ל כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון, והיה מלובש רק בה”אנטער שלאק” שהיה לו מאיזה מלבוש, והיה הולך בשוק כדרך בני הנעורים הרצים בשוק ומצחקים, והיה עושה מלחמות בדרך צחוק כדרך בני הנעורים. והיו מכנים אחד בשם הצרפת, ואחד בשם אחר, ועשו מלחמה והיה כעין תכסיסי מלחמה ממש. והיה עושה ענינני קטנות הרבה מאד שם וכו' ורבנו ז”ל עשה כמה דרבים אז שהיה כנגד רצון ר' זאב וכו' ע”ש. וע' בעצות ישרות ערך צדיק אות ב (שנמצא בחק ברסלב יג אב – אותו יום של השבחי הנ”ל) ז”ל הצדיק הגדול הנ”ל, שעוסק לקרב הרחוקים, שנאחז בהם הבעל דבר וחילותיו ביותר, הוא בעצם חכמתו מוריד את עצמו כל כך אליהם, עד שנדמה כאלו עושה מעשה נערות, כי מדבר עמהם שיחות חולין ואוכל ושותה עמהם ולפעמים מטיל ומשחק עמהם, וכל כונתו – כדי לקרבם על ידי זה להשם יתברך עכ”ל). גם אח"כ כשבא מא"י היה חדוש נפלא בענין זה: ועצם הפלגת גדולת חכמתו בענין זה עמק עמק לא נשמע ולא נראה כזאת. כי זה ידוע שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו', ואז צריכין לעניני קטנות להיות איש פשוט לגמרי וכו', והוא ז"ל מחמת שכל ימיו לא היה עומד בשום פעם על מדרגה אחת, רק בכל פעם בכל יום ובכל שעה היה עולה תמיד מדרגה לדרגה, על כן היתה חכמתו בענינים אלו גבוה ועמק מאד 'עמק עמק מי ימצאנו', ע"כ.. ואולי נרחיב דיבור על זה בעזה"י במ"א. כי רואים שזה עבודה שלימה ועיקרית כדי להגיע למטרה ולתכלית הנצרך. ויש אומרים שהדרך של הסבא, בעל הפתק, הוא דוקא דרך זה של דרך מוהר"ן בנסיעתו לארץ ישראל (ע' לעיל ב'ענין פעולות הנחמנים וכו'' בסוף – אות ג'), וכן לכאו' מבואר בליקוטי הלכות או"ח ברכת הריח וברכת הודאה ד:טו, טז ע"ש בענין השיר פשוט וכו' והדרך לא"י, וכן מובן ממה שרבינו כותב בלק"מ שהשיר פכש"מ הוא בחי' שרה (וע' בס' אדיר במרום עמ' שנה: והנה זה הש"ר של אלהים היה אברהם צריך לתקן, וזה היה מתקן בלכתו לארץ ישראל, עכ”ל), שבעלה ובנה זכו לירושת ארץ ישראל, ובסוד פת"ח (עם הג' אותיות בגימט' נ נח נחמ נחמן מאומן) האהל הנאמרה עליה ועל בעלה, והיו"ד של שרי ניתנה ליהושע שכבש את הארץ. וממש"כ בשבחי הר"ן הנ"ל מבואר שזה עבודה שלימה גם אחרי שמגיעים לא"י. וע' בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ע"ח שהדרך לארץ ישראל הוא בחי' דרך ארץ שקדמה לתורה בחי' הדורות שהיו קודם מתן תורה, בחי' עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, בחי' עבודת הצדיק כאשר הוא אינו יכול ללמוד תורה שמתנהג בפשיטות ותמימות שקורין פרוסטיק, שכל מה שזוכין לא"י הוא רק במתנת חנם בחינת ואתחנן וכו' ע"ש כל דה"ק, וכבר ידוע לנו שחנם, שהוא אותיות נחמ, ואתחנן, שמשמאל לימין נקרא נ נח, הם ממש עניני נ נח נחמ נחמן מאומן, בחי' עשרה מיני נגינה שהם שיר פשוט כפול שלוש רבוע (שעולים עשרה), ולכן מובן מה שהנחמנים אומרים שהעיקר הוא נ נח ולא אומרים שהעיקר הוא תורה או תפילה, כי מדברים על דרך ארץ שקדמה לתורה שהוא בחינת מתנת חנם בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן (וגם שם בתורה הנ"ל מדבר על עשר קדושות הנמצאים בא"י, וע' מה שכתבנו בזה לעיל 340 - ב'ענין פעולות הנחמנים וכו''), ומובן מה שהנחמנים לא מחפשים שום כבוד רק מתנהגים בתכלית הפשיטות בחי' פרוסטיק. (ואיתא במס' אבות אין כבוד אלא תורה, ועל כן הדרך של ארץ ישראל דהיינו הדרך ארץ שקדמה לתורה אינה מחפשת כבוד, ובאמת אין כבוד אלא תורה, אומרת שהכבוד היחיד הוא התורה גופא, שמי שמקיים את התורה זה גופא הוא כבודו). וכן מצינו שהדרך הנכון להביא את ארון ה"צ היה על ידי שמחה ריקודים ומשחק (ע' בספר שמואל ובד"ה (א:טז)) עד כדי כך שמיכל בת שאול חשבה שזה היה זילזול ואמרה (נמצא רק בספר שמואל כי בדה"י לא רצה לזלזל דוד המלך) מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים. ולפי הרלב"ג (דה"י א:טו:כז) דוד המלך היה לבוש כובע מיוחד לכבוד הבאת הארון הקודש!

</div>


## Segment 666

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בספר המדות ערך אמת אות לא ז"ל מי שרוצה לסור מרע ורואה שאין אמת בעולם עושה עצמו כשוטה. ובמראה מקומות השלם - ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וגו' (ישעיה נט:טו) באור - ותהי האמת נעדרת, לא יהיה אמת בעולם, וסר מרע, ואתה רוצה לסור מרע, משתולל - תעשה עצמך כשוטה, ע"כ (ולשון רש"י שם משתולל: מוחזק שוטה על הבריות, ע"כ).

</div>


## Segment 667

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בזוה"ק פ' תזריע (אות קג) ז"ל דרב המנונא סבא כד הוו ילפין מניה חברייא רזי דחכמתא, הוה מסדר קמייהו פרקא דמלי דשטותא, בגין דייתי תועלתא לחכמתא בגיניה, הה"ד (קהלת י) יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט משום דהיא תקונא דחכמתא, ויקרא דחכמתא. ועל דא כתיב ולבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות. רבי יוסי א' יקר מחכמה ומכבוד כלומר יקרא דחכמתא ונוי דילה, ויקרא דכבוד דלעילא, מאי היא, סכלות מעט. זעיר דשטותא אחזי וגלי יקרא דחכמתא וכבוד דלעילא. יתיר מכל ארחין דעלמא. כיתרון האור מן החשך, תועלתא דנהורא לא אתיא אלא מן חשוכא וכו' ע"ש. ואיתא במדרש ויחכם מכל אדם, אפילו מהשוטים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 668

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בכתובות דף יז. רב שמואל בר רב יצחק (ר"ת רשב"י) מרקד אתלת א"ר זירא קא מכסיף לן סבא (פרש"י שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו) כי נח נפשיה איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא וגמירי דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי בדורא א"ר זירא אהנייה ליה שוטיתיה לסבא ואמרי לה שטותיה (פרש"י שהיה מתנהג כשוטה) לסבא ואמרי לה שיטתיה לסבא, ע"כ.

</div>


## Segment 669

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע בשיח שרפי קודש חלק ד' (ד – תקסט) ז"ל בעת השתלטות בומוניסטים, היה רבי הירש ליב ליפל מפחד לשיר זמירות שבת בביתו כדרכו בקולות, כדי שלא יחדשוהו כיהודי חסיד, ולא היתה לו ברירה אלא לצאת לרחוב ולעשות עצמו כמשוגע, וצעק את הזמירות בקולי קולות, והניחוהו לנפשו בחשבם ששכור מפלג הוא, ע"כ. וזה עתה (קרוב לר"ח ניסן תש"ע) א.ח. הוציא קונטרס בשם מטמונים ושם כתב קורות חייו של הנ"ל, והשמיט דיבור זה, לפי שיטתו המוטעת וכו'.

</div>


## Segment 670

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בשיח שרפי קודש חלק ב' (א – תרכד) ז"ל אמר מוהרנ"ת: היום, כשמזכירים את הרבי "רבי זושא מהאניפולי" ז"ל, מזכירים אותו בשם "הרבי רבי זושא", אולם פעם היו מכנים אותו "המלמד המשוגע" – "דער משוגינער מלמד". וכונתו היתה לומר, שכל היראים והכשרים, הרי הם כמשגעים בעיני ההמון, וכמו שאמרו חז"ל (סנהדרין צז.) על הפסוק (ישעיה נט:טו): "וסר מרע משתולל". ויש אומרים, שאת הרב הקדוש "רבי פנחס קוריצער" היו מכנים בשם זה, וכן בשם "הבחור החרש" – "דער שטומער בחור", כי עשה עצמו כחרש וכאלם ועסק בעבודת ה' עד מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 671

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בספר עלים לתרופה מכתב קכד שמוהרנ"ת כותב שהיה מוכרח לו לעסוק כמה שעות במילי דשטותא ובדיחותא!

</div>


## Segment 672

<div dir="rtl" lang="he">

שואה. עיין מש"כ בחלק ג' – נחמ, בערך ספר פנות המרכבה של הרמח"ל.

</div>


## Segment 673

<div dir="rtl" lang="he">

אומרים שהפולנים שלחו את הפתק הקדוש חזרה לסבא ישראל בהאניה האחרונה שלפני השואה. ולו העתיקו אותו ושמרו את מסרו היו מוגנים. כי עוד לא ניתן להם לב לדעת, וכמו שכתוב בפתק, שרק, בחיזוק עבודה תבינהו.

</div>


## Segment 674

<div dir="rtl" lang="he">

נון נון חית נון חית מם נון חית מם נון ע"ה בגמטריא 1945 – השנה שהסתיימה השואה.

</div>


## Segment 675

<div dir="rtl" lang="he">

שופר

</div>


## Segment 676

<div dir="rtl" lang="he">

עיין בערך קשיו – שבתוך ערך אכילה\מאכלים

</div>


## Segment 677

<div dir="rtl" lang="he">

שופר בגמטריא הפתקא. ומובא בכוונות לכוון שו-פר, ולעשות פ"ר - פר"ה - בגמטריא נחמן מאומן, ש"ו בגמטריא האש (א"ש בגמטריא מוהר"ן). ובלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' רבינו גילה על הפסוק הרם כשפר קולך, כשפר ראשי תיבות פשוט כפול שלוש רבוע - דהינו שיר הגאולה של נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 678

<div dir="rtl" lang="he">

בקיצור הכוונות לרמח"ל כז"ל ועוד יכוין ר"ת וס"ת לשמוע קול שופר גי' תש"ל, בסוד שם קר"ע שט"ן הועלה כך, ע"כ. והנה הראשי וסופי תיבות של: במצותיו וצונו לשמוע קול שופר, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של – קול שופר, בגמטריא נון נון חית.

</div>


## Segment 679

<div dir="rtl" lang="he">

תקיעה פשוטה ראשי תיבות וסופי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 680

<div dir="rtl" lang="he">

תקיעה בגמטריא הפתק.

</div>


## Segment 681

<div dir="rtl" lang="he">

תרועה - בכוונות מובא שהיא בגמטריא תרפ"ז (תרועה עם האותיות והכולל) - בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 682

<div dir="rtl" lang="he">

שברים - י"ם = ן, הרי אותיות רנב"ש - רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 683

<div dir="rtl" lang="he">

שברים – בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. ועם הכולל בגמטריא רבינו נחמן מאומן, נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 684

<div dir="rtl" lang="he">

ובתשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה) יש ל"ו טורמיטין ותוקעין תשר"ת ג' פעמים הרי ק"ח טורמיטין כמנין ס"ג מ"ה - וכמנין נ נח!

</div>


## Segment 685

<div dir="rtl" lang="he">

תקיעה – קול פשוט – נ, נח – כפשוטו, שברים, ג' קולות כנגד אותיות נחמ, תרועה תשע קולות כנגד תשע אותיות של נחמן מאומן (ישראל ב.).

</div>


## Segment 686

<div dir="rtl" lang="he">

שטיפת מוח

</div>


## Segment 687

<div dir="rtl" lang="he">

תשטוף את המוח ע"י נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 688

<div dir="rtl" lang="he">

הסבא אמר שכל פעם שאומרים, וכ"ש ששרים או רוקדים, נ נח נחמ נחמן מאומן, מטהר את האדם ומנקהו ומוחק העבירות! מה יותר חשוב, לנקות השיניים או המוח? בודאי חשוב לנקות השיניים, וידוע מהאריז"ל שיש ל"ב שיניים כנגד הל"ב נתיבות חכמה וכו'. והנה מי שאכילה הוא העיקר אצלו, הרי השיניים הכי חשובים בשבילו. אך מי שהעיקר אצלו הוא להדמות לבוראו, אין ספק שהמוח הרבה יותר חשוב. אז איך מנקים את המוח, איך מנקים את הלב. אם תשים את הברז באוזן, איני מיעץ כן אבל אם ברצונך תנסה, אבל זה לא יעזור. אכן השי"ת ברוב חסדו נתן לנו דרך מאד קל לנקות ולצחצח את המוח, תגיד ותשיר נ נח נחמ נחמן מאומן! אומרים נ נח נחמ נחמן מאומן, והמוח והלב כבר בטיפול! עושים שיפוצים ובנינים יפים ומהודרים במוח ובלב!

</div>


## Segment 689

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בליקוטי הלכות הלכ' יו"ד הלכות מאכלי עכו"ם הל' ב' (אות ח, ט) שמסביר ומבאר שעל ידי ששרים את השיר פשוט כפול וכו', זדונות נתהפכין לזכיות ע"ש באריכות, וסיים שם ז"ל ועל כן על ידי השירה נסלחין העוונות בבחינת זדונות נתהפכין לזכיות שיהיה לעתיד כשיתער השיר הזה, שהוא שיר של נפלאות, שמשם מקבלין כל השירות כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 690

<div dir="rtl" lang="he">

שי: בגמטריא רב נ נח.

</div>


## Segment 691

<div dir="rtl" lang="he">

י"ל דהנה השס"ה לאווין הן בחי' רקיע, כמו שכתב רבינו בתורה כט, שעל ידי תיקון הברית יש טוהר השס"ה גידין בחי' טוהר הרקיע. והנה הגר"א כתב שיש נ"ה רקיעים שהם שייכים רק להשם, ע"ד שחז"ל אמרו הן בלשון יווני אחד. ולפי זה, מתוך השס"ה רקיעים, ש"י שייכים לבני אדם – אי"ש.

</div>


## Segment 692

<div dir="rtl" lang="he">

שינה במילוי, שין יוד נון הא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואולי י"ל שזה על דרך השגת איה מקום כבודו המבואר בתורה תנינא ז. ואכמ"ל.

</div>


## Segment 693

<div dir="rtl" lang="he">

בענין שינה, עיין מש"כ בערך נסיון, בפרק הרגע האחרון ב:ג. ובמש"כ בספר המדות שינה אות ד' (ועי' לק"מ -תורה קיז, וחיי מוהר"ן קפג).

</div>


## Segment 694

<div dir="rtl" lang="he">

שיר חדש:

</div>


## Segment 695

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט כפול משולש מרובע:

</div>


## Segment 696

<div dir="rtl" lang="he">

בתוספתא מסכת מעשרות ג:טו רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לך מרובע מששת ימי בראשית, ואית דבעי מימר לא אמר רשב"ג אלא בבריות, ותני כן מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות, ע"כ.

</div>


## Segment 697

<div dir="rtl" lang="he">

ברעיא מהימנא פרשת פנחס (זוה"ק עמ' ריט): קשר"ק קש"ק קר"ק, איהו דשוי קש"ר, תקיעה שברים תרועה. דאתעבר ביה שקר מן עלמא, דביה אומאה, מלחמה לה' בעמלק. יתער בעלמא, שיר פשוט, וכפול, ומשולש, ומרובע. דאיהו סליק אתוון דיליה, י, י"ה, יה"ו, יהו"ה, ע"ב. בהוא זמנא, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו....

</div>


## Segment 698

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום:

</div>


## Segment 699

<div dir="rtl" lang="he">

קשר"ק קש"ק קר"ק, שעושים קש"ר שהם תקיעה שברים תרועה. שבו נעבר השקר מן העולם, שבו השבועה, מלחמה לה' בעמלק, ואז יתעורר בעולם שיר פשוט, וכפול, ומשולש, ומרובע, שאותיותיו עולות י', י"ה, יה"ו, יהו"ה, ע"ב. בזמן ההוא יקוים, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו....

</div>


## Segment 700

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמת תיקוני הזוהר (דף ג.): כַּד נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אִתְּמַר בְּחֵיוָן וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם (שם כד), בְּעֵשֶׂר מִינֵי הִלּוּלִים, בְּשִׁיר פָּשׁוּט דְּאִיהוּ י' כֶּתֶ''ר, כָּפוּל דְּאִיהוּ י''ה חָכְמָ''ה וּבִינָ''ה, מְשׁוּלָשׁ בְּיה''ו דְאִיהוּ חֶסֶ''ד גְּבוּרָ''ה תִּפְאֶרֶ''ת, מְרוּבָּע בְּיהו''ה דְּאִיהוּ נֶצַ''ח הוֹ''ד יְסוֹ''ד מַלְכוּ''ת, דְּנָטְרִין צִפָּרָא קַדִּישָׁא יִשְׂרָאֵל בֵּינַיְהוּ, וְקָרָאן בָּהּ לְיִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהַיְינוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הָא נָחִית לְגַבָּהּ, צָרִיךְ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בַּהֲדָהּ, וּלְיַחֲדָא לוֹן בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּלָא פִּירוּדָא כְּלָל, וּבְגִין דָּא מָאן דְּשָׂח בֵּנְתַּיִים עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ הַהִיא שִׂיחָה.

</div>


## Segment 701

<div dir="rtl" lang="he">

[ואולי יש ראיה מזה שלא להפסיק בתיקון הכללי בין המזמורים]

</div>


## Segment 702

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני זוהר תיקון כא (דף נא): ועוד שופ"ר הולך רבי"ע דרגה תרי טעמ"י, בהוא זמנא דיתמחון חייביא מעלמא, סלקא צלותא בנגינא בארבע מינין, דאינון שיר פשוט ודא י', שיר כפול ודא י"ה, שיר משולש ודא יה"ו, שיר מרובע ודא יהו"ה, בשמא דיקו"ה סלקא צלותי דאיהי שכינתא, אורייתא בנגונא, שכינתא בנגונא, ישראל סלקין מגו גלותא בנגונא, הדא הוא דכתיב אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה', ע"כ.

</div>


## Segment 703

<div dir="rtl" lang="he">

[חבר אחד שלח לי, 'מגו גלותא ב' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד שלח לי, ח-חס-חסד בגמטריא נחמן].

</div>


## Segment 704

<div dir="rtl" lang="he">

[ע' בספר זה ינחמנו (סוף פרק זה ינחמנו) שכז"ל חסידים ואנשי מעשה היו נוהגים לגרוס את כל ספר 'תקוני הזוהר' במשך שלש השבועות שבין המצרים (בין י"ז בתמוז לתשעה באב). כיוון שהספר מכיל 147 דפים, כאשר נחלק אותם לאחד ועשרים יום, יוצא לנו 7 דפים ליום בדיוק. לפי חשבון זה יוצא שביום אשר ר' ישראל זצ"ל מצא את הפתק (זה היה ביום השמיני של שלשת השבועות), וכמה מדהימה העובדה, שחלק הקריאה השייך לאותו היום לפי החלוקה הנזכרת, הוא דייקא בפרק תיקון כא (בין דף מ"ט לנ"ו) אשר שם נמצא המקור העיקרי של המושג 'שיר חדש', שיר פשוט כפול משולש מרובע, ע"כ].

</div>


## Segment 705

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום:

</div>


## Segment 706

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שופר הולך, "רביע דרגה תרי טעמי" (רביע' דרגה' שני טעמי המקרא האלה מבוארים בתיקוני הזוהר) כשיתבטלו החטאים מהעולם, תעלה התפילה בניגון של ארבעה מינים, שזה הוא שיר פשוט שהוא י', שיר כפול שהוא י"ה, שיר משולש שהוא יה"ו, שיר מרובע שהוא יהו"ה, בשם של יהו"ה, עולה התפילה שהיא השכינה, התורה בניגון (בשירה), השכינה בניגון (בשירה), ישראל יוצאים מן הגלות בניגון (בשירה) כמו שכתוב "אז ישיר משה ובני ישראל א

</div>


## Segment 707

<div dir="rtl" lang="he">

ה חותמא....

</div>


## Segment 708

<div dir="rtl" lang="he">

שימני כחותם דא צלותא, דבה איהו חקיק ורשים ח"י עלמין, בתמני סרי ברכאן דצלותא, ודא איהו רשימו דחותמא בפתקא, דאיהי אורייתא, גליפו דאתוון דחותמא דא צדיק ח"י עלמין, חותמא דא עמודא דאמצעיתא, דאיהי קריאת שמע, והנה מלאכי אלקי"ם עולים, בזמנא דאיהו זוקם בשם סלקין עמיה....

</div>


## Segment 709

<div dir="rtl" lang="he">

נשמה איהי חותמא, רוחא ציורא דאתוון דאינון חקוקין בחותמא, נפשא רשימו דאתוון בחותמא, דאינו רשימין בציורין דבר נש, כרשימו דחותמא בפתקא, ובההוא רשימא דנפשא אשתמודע פרצופא בגופא דבר נש מאן אתר איהו, ובגין דא אוקמוהו, בהאי חותמא כמה רשימין אית ביה, ארבע, רשימו דאריה תמן, רשימו דשור תמן, רשימו דנשר תמן, רשימו דדמות אדם תמן, ומאן איהו דרשים לון בחותמא, יהו"ה אמת, בהאי ארבע רשימין אינון כל בריין דעלמא....

</div>


## Segment 710

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום:

</div>


## Segment 711

<div dir="rtl" lang="he">

קם רבי שמעון ואמר, סבא סבא, אמור לך כדוגמת הפירוש שפירשת על הפסוק הזה, שימני כחותם על לבך, לא כתוב אלא כחותם ולא חותם, אמרה השכינה, ריבון העולמים, שימני כחותם, כמו הרשימו הנרשם מהחותם שלך, שאף על פי שהחותם נשאר בידך, הרושם הנרשם ממנו נשאר בפתק, ומהרושם הזה מזדעזעים העולמות העליונים והעולמות התחתונים. כמו מלך בשר ודם כשהוא חותם בפתק בידו הוא חותם, ואע"פ שהחותם עצמו נשאר בידו, יש יראה ופחד מהרשימה עצמה שהשאיר החותם, כאילו זה המלך בעצמו, על אחת כמה וכמה היו יראים אם היה (היו רואים את) החותם עצמו....

</div>


## Segment 712

<div dir="rtl" lang="he">

שימני כחותם, זה התפלה, שבתוכה חקוק ורשום ח"י עולמות, שמונה עשרה ברכות של התפלה, וזהו הרשימו החתום בפתקא, שהיא התורה, הגלופה של האותיות בחותם זה צדיק ח"י עולמות, והחותם עצמו הוא העמוד האמצעי שהוא קריאת שמע, והנה מלאכי אלקי"ם עולים, בזמן שהוא זוקף עצמו בשם הם עולים איתו....

</div>


## Segment 713

<div dir="rtl" lang="he">

הנשמה היא (עצם) החותם, הרוח הוא ציור האותיות החקוקות בחותם, הנפש הוא הרשימו של האותיות בחותם, (מה נרשם מן האותיות על הנייר) כמו כן הם רשומים בנפשו של האדם, כמו הרושם של החותמת בנייר (בפתק), והרושם הזה הנרשם בנפש ניכר בפרצופו, בגוף האדם, מאיזה מקום הוא בא, ובסיבה זו הבחינו חכמים, כמה רשימו בהחותם הזה, והם ארבע, הרשימו של האריה, הרשימו של השור, הרשימו של הנשר, ורשימו כדמות אדם, ומי הוא זה שרשם אותם בחותם, יהו"ה אמת, ובארבעה אלה מושרשים כל בריות העולם, ע"כ.

</div>


## Segment 714

<div dir="rtl" lang="he">

תיקוני זוהר, תיקון תליסר (דף כז:): תִּנְיָינָא בְּשִׁיר דָּא חָכְמָה, שָׁר י', וּתְלַת יוּדִי''ן אִנּוּן י' י' י', וְאִינוּן רֵישָׁא וְסוֹפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת י', וְאִינוּן רְמִיזִין בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו''ד ה''י וא''ו ה''י, בְּאִלֵּין תְּלַת שַׁבַּח דָּוִד מַלְכָּא לִבְרַתָּא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכא א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, ל' מַעֲלוֹת אִינוּן וַדַּאי, אִינוּן תְּלָתִין דַּרְגִּין, דִּבְהוֹן בְּרַתָּא סָלְקָא לְגַבֵּי אַבָּא.

</div>


## Segment 715

<div dir="rtl" lang="he">

בְּחָמֵשׁ נִימִין דְּכִנּוֹר, דְּאִינוּן חָמֵשׁ אַזְכָּרוֹת דְּאַדְכִּיר חָמֵשׁ זִמְנִין יהו''ה בְּהַאי מִזְמוֹר, חַד עִִזְרִי מֵעִם יְיָ', ב' יְיָ' שֹׁמְרֶךָ, ג' יְיָ' צִלְּךָ, ד' יְיָ' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, ה' יְיָ' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, וּבְהוֹן מַלְכָּא אָמַר לְגַבֵּי כַלָּה, צַהֲלִי קוֹלֵךָ בַּת גַּלִּים (ישעיהו י ל), בַּת עֲשָׂרָה גַּלְגַּלִּים, דְּסָלִיק בְּהוֹן יו''ד ה''א וא''ו ה''א, בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִין.

</div>


## Segment 716

<div dir="rtl" lang="he">

וּבְאַרְבַּע חֵיוָן דְּסָלִיק יהו''ה, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשׁוּלָשׁ, מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יהו''ה, דְּקוֹלוֹ סָלְקָא כְגַלֵּי יַמָּא, וְגַלֵּי יַמָּא דִלְעִילָא אִינוּן עֲשָׂרָה גַלְגַּלִּין, וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר (שיר ה יד) יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דִּבְרַתָּא.

</div>


## Segment 717

<div dir="rtl" lang="he">

השמטות לזוהר הקדוש – אדמו"ר של קאמרנע הדפיס השמטות הזוהר שירש, וזה נקרא בשם דרוש המלבוש (והוא מאמר המשך דברי הזוהר בראשית דף טו. החסר בדפוס והוא בכ"י) וכתוב שם ז"ל תליתאה. נטל ב' מן מב"ז, נ' מן ננ"ח, ה"י מן עה"י, ואתעביד בינ"ה, ע"כ. ומבואר שמעולם היה שם קדוש: נ נח!

</div>


## Segment 718

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בספר חיי עולם הבא, מר' אברהם אבולעפיא ז"ל, שמביא עשר צירופי שם המפורש של שם ע"ב שאיתו קרע משה רבינו את היום, ובסדר שם החמישי, השם הנ"א: ננח. והשם שלפניו בפה, שצריכים לאמר נ נח. ועיין שם סדר השמות, שאם תמנה ננח נגד ראש השנה, שכל ענין של רבינו הוא ראש השנה, א' תשרי, השם העשירי שאחריו: יהכ – יום הכיפורים.

</div>


## Segment 719

<div dir="rtl" lang="he">

כתבי האריז"ל – שער הכוונות ח"א ענין תפילת שחרית דרוש א (עמ' קיד): ז"ל הללוי"ה שירו לה' שיר חדש כו', הוא בחסד דיצירה, וז"ש הכתוב תהלתו בקהל חסידים. אבל הגבורה להיותה דין וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 720

<div dir="rtl" lang="he">

ובפסוקי דזמרא של שבת על מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה, כתב (הובא בסדור האר"י) ז"ל הנה השיר זה אומרים אותו פרות הבשן י"ב בקר כשנושאין הארון שהוא הנוק' למעלה לבית שמש הוא הזעיר, והם חיות הקודש הנושאים כסא ונקרא פרות הבשן כי הם יוצאים מן פרה אדומה הוא הנוק' דאצילות, ונקרא שיר חדש כי אז מתחדש הלבנה. שיר חדש הטעם כי בשבת אין בחינת בירורים ואין רק בחינת הוצאת נשמות חדשות, ולכן אומרים מזמור זה בשבת, ע"כ.

</div>


## Segment 721

<div dir="rtl" lang="he">

תרגום יונתן בן עוזיאל ריש שיר השירים.

</div>


## Segment 722

<div dir="rtl" lang="he">

עסרתי שירתא אתאמרו בעלמא הדין … ושירתא עשיריתא עתידין למימר בני גלותא בעדן דיפקון מגלותא דהיכדין כתיב ומפרש על ידוי דישעיה נביא דהדכין כתיב שירא הדין יהא לכון לחדוה כליל אתקדשות חגא דפסחא וחדות לבא בעמא דאזלין לאתחזאה קדם ה' תלת זמנין בשתא במיני זמר וקל טבלא למעל לטורא דה' ולמפלח קדם ה' תקיפא דישראל.

</div>


## Segment 723

<div dir="rtl" lang="he">

יוצר לפרשת החודש

</div>


## Segment 724

<div dir="rtl" lang="he">

ותעשה בו חדשה, לבראת ארץ חדשה, להנתן דעה חדשה, לכרות ברית חדשה, להבראות בריה חדשה, להתחדש רוח חדשה, להוביל בו שי מנחה חדשה. וחמה ולבנה תתחדש, ואורם שבעתים יחדש, שתים בשנה יתחדש, ויצמצם שכינתו בתורך שער החדש, ויקרא לו שם חדש, כשם העיר מיום המקדש, וינתן לעם לב חדש, לשורר בפיהם שיר חדש, שיר מפואר ומחדש, על כל שיר מהלל ומקדש. כי שירי אראלים, אשר שיר ותשבחות מהללים, לפני שיר זה לא חלים. ונצוח אלים, אשר קול המולה צוהלים, לפני שיר זה לא ממללים. ורנן גלגלים, אשר אם הורשו כל גוללים, לפני שיר זה לא כוללים. ואימת כרובים, אשר הם צגים כמו רובים, לפני שיר זה לא מרבים. והדרת אופנים, אשר הם מרבעי פנים, לפני שיר זה לא סופנים. והמון גדודים, אשר הם הוד אל מגידים, לפני שיר זה לא נאגדים. וסוד עירין, אשר כעין קלל בוערים, לפני שיר זה לא מפארים. ורגש קדישין, אשר לבקרים מתחדשים, לפני שרי זה לק מקדישים. ונהם שנאנים, אשר טעמם לא משנים, לפני שיר זה לא משננים. ופחד שרפים, אשר ברגע כל שורפים, לפני שיר זה לא רופפים. כי כל מחנות משרתים קדושים, משרתיו יהו מקדישים וכו' וכו' ע"כ.

</div>


## Segment 725

<div dir="rtl" lang="he">

ספר סודי רזיי לבעל הרוקח (ח"א אות ז', עמ' לז.) ז"ל ד' אלף ות"ק (מהי"ח אלף) של רוח מערב מלאים פאר ועטרה וכתר מלכות וקול דממה דקה, ד' אלף ות"ק של רוח מזרח מלאים הוד ותפארת גילה ורנן ושיר חדש. ויש שכתוב בו כי אותן וכו' שבמזרח מלאים שיר חדש כתר מלכות וקול דממה דקה, ע"ש. וע' שיחות הר"ן אות טז בענין הקול דממה דקה.

</div>


## Segment 726

<div dir="rtl" lang="he">

תקונים חדשים של הרמח"ל:

</div>


## Segment 727

<div dir="rtl" lang="he">

תקון יג: קם אליהו נביאה מהימנא פתח ואמר, ר' ר' אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וכו' (שמות טו:א) דא שכינתא דסלקת לגבי מלכא בכמה נגונין. אימתי? אלא בשעתא דאטבעו מצראי בימא, דכדין אנון סטרין מסאבין אתפרשו מנה, ואיהי סלקת בנגונין אלין. דבשעתא דאנון מסאבין קימין סחרנה אתמר בה: נאלמתי דומיה (תהלים לט:ג). ובזמנא דאתפרשו מנה אתמר בה: ותרן לשון אלם (ישעיה לה:ו) בגין כך ובאבד רשעים רנה (משלי יא:י). ודא שיר חדש, דאתמר בה: שירו לה' שיר חדש כי נפלאות וכו' (תהלים צח:א). ודא שיר פכמ"מ [פשוט כפול משולש מרובע]. ונגונא סליק בשית ונחית בשית הא תריסר (תיקו״ז ריש תי׳ י״ג). אלין תריסר הויין עלאין, עלייהו כתיב איך נשיר את שיר ה׳ (שם קלז א) שיר ה׳ ודאי. דא שיר דסליק בשית תיבין דשמע ישראל ונחית בשית דבשכמל״ו (תיקו״ז שם). ובההוא זמנא כמה ניגונין מתערין לכל סטר, בכמה הללויה, דאתמר בהו הללויה הללו את ה׳ מן השמים (תהלים קמח א). וכו' ע"ש מפרש כל העשרה מיני ניגונה בהללויה.

</div>


## Segment 728

<div dir="rtl" lang="he">

תקון ל', כז"ל: אבל לזמנא דאתי: כי ה' יהיה לך לאור עולם (ישעיה ס:כ), מסטרא דדכורא דיתגלי לאנהרא. בההוא זמנא ושלמו ימי אבלך, דפרקנין אחרנין מסטרא דנוקבא, והוה בתריהו גלותא. אבל מסטרא דדכורא, ושלמו ימי אבלך. ודא שיר חדש מסטרא דדכורא דלית אבתרה גלותא. ובי מקדשא יתבני מסטרא דדכורא ומסטרא דנוקבא, דבההוא זמנא והיה אור הלבנה כאור החמה (ישעיה ל:כו), בתרין משיחין משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, עכ"ל.

</div>


## Segment 729

<div dir="rtl" lang="he">

תקון לט: קומו דמיכי ארעא אתערו משנתכון, דאתמר בכו (ישעיה כו:יט) הקיצו ורננו שכני עפר. דא עפר דאתמר בה ונחש עפר לחמו (שם סה:כה) אלין דאתמסרו לאתקטלא בידא דסטרא אחרא, דקימין תמן השתא לאתקנא אגריהו [אצ"ל: מגויהו] תקונא שלים. ושנה נפלת עליכון בגלותא, דאתמר בה ותרדמה נפלה וכו' (בראשית טו:יב). השתא הקיצו ורננו, בכמה שירין ותושבחן לסלקא לעלא, אתון וכמה נציצין אחרנין בהדיכו, כי טל אורת ודאי. ודא שיר חדש דיתער בעלמא. שיר פכמ"מ ברזא דשמא קדישא כדקא יאות.

</div>


## Segment 730

<div dir="rtl" lang="he">

תקון מג – הבאתי דבריו הקדושים במפתחות ספרי חז"ל במקומו עם הערות על שאר ספרי הרמח"ל.

</div>


## Segment 731

<div dir="rtl" lang="he">

תקון מו: ובזמנא דתיפוק מגלותא אתמר בה נתן ליעף כח (ישעיה מ:כט) לאתתקפא בדרגהא כדקא חזי. ולכל המורא הגדול רזא דכתיב שמחנו כימות עניתנו (תהלים צ:טו). .דכל ההוא נירו דאתגרע מישראל בגלותא כלא יתגלי ברגעא חדא, ודא ולכל המורא הגדול ודאי. בההוא זמנא (תהלים צח:א-ג) מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה. מזמור מאן אמר לה. אלא דא רוחא קדישא, רוחא דנפיק מחכמה סתימאה למשרי על מלכא משיחא, איהו יימר מזמור דא. ודא שירו לה' שיר חדש דא חדתותא דכלא. ודא כי נפלאות עשה מסטרא דחכמה סתימאה פלא עלאה. הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו דא ימינא ושמאלא תרין משיחין. בההוא זמנא הודיע ה' ישועתו. מאי רזא. אלא שכינתא ה' [אצ"ל: פה] סתומה בגלותא, והכי אצטריך בגין חויא בישא דרדיף אבתרה. ומרגלים הוציאו דבה על ארעא קדישא. מהו דבה. אלא דא לילית חיבתא. בגין דאמרו (במדבר יג:לב-לג) ארץ אכלת יושביה היא בגין סטרא אחרא דשלטת תמן ח"ו. ושם ראינו וכו' בני ענק לאחזאה כאלו האי אתר אתיהיב להו תמן. אבל כלב, ויהס כלב (שם שם ל). מאי ויהס. אלא רזא דמלה נאלמתי דומיה (תהלים לט:ג) דא שכינתא. דבגלותא איהי יונת אלם (שם נו:א) ודא פ' [אצ"ל: פה] סתומה, דהכי אצטריך, שושנה דלא אתפתחת אלא לבן זוגה. ורזא דמלה הס כל בשר מפני ה' (זכריה ב:יז) .דשכינתא איהי אדנ"י ודא היכל, בזמנא דאיהי היכלא למלכא. אבל בזמנא אחרא איהי הס, ודא יונת אלם. בגין כך ויהס כלב, דהא רזא דא אחזי להו ודאי, דשכינתא פה סתומה איהי בגלותא ולית רשו לנוכראה לאתקרבא תמן ודאי. ולזמנא דאתי ופתחון פה למיחלים לך, דא פה פתוחה בכמה שירין בכמה תשבחן לגבי מלכא, ודא שיר חדש. כדין הודיע ה' ישועתו. דעד השתא בגלותא הוה שחורא ודאי, דכתיב בה אל תראני שאני שחרחרת (שיר א:ו) ויקרא דילה לא אשתמודע בין חיבא. כיון דנפקת מתמן כדין הודיע ה' ישועתו וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 732

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי מוהר"ן

</div>


## Segment 733

<div dir="rtl" lang="he">

הקדמה לשיר הנעים שבריש הספר – 'שיר נעים כולל ענינים רבים וכו' ומשבח משה רבנו עליו השלום וכו' וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם. והשיר שיתער לעתיד וכו' כשופר ירים קולו וכו' הן אלה קצות דרכי השיר הזה. ושמו קדש ושם אביו חתום בראשי החרוזות. כפול ומשלש ומרבע', וכן ר"ת של השיר.

</div>


## Segment 734

<div dir="rtl" lang="he">

תורה לשמש שם אהל בהם, מט:ה 'וזה בחי' השיר שיתער לעתיד, והוא שיר פשוט וכו'.

</div>


## Segment 735

<div dir="rtl" lang="he">

תורה תקעו תוכחה, ח' תנינא: 'ונהר יוצא מעדן', הוא בחי' קול הניגון של השיר שיתער לעתיד כשיחדש את עולמו, שהוא בחי' שיר פשוט, כפול, משולש, מרובע. כשפר ראשי תיבות: פשוט, כפול, שלוש, רבוע, שהוא בחינת השיר שלעתיד, שהוא בחינת הקול המשקה את הגן.

</div>


## Segment 736

<div dir="rtl" lang="he">

תורה בא אל פרעה סד:ה 'ודע שעל ידי הנגון של הצדיק שהוא בחי' משה, הוא מעלה את הנשמות מן האפיקורסות הזאת של חלל הפנוי שנפלו לשם....' (וע' בספר זה ינחמנו, סוף פרק זה ינחמנו הוכחה כי אותו השיר הוא בעצם השיר החדש, ועוד הסברים נוספים ע"ש).

</div>


## Segment 737

<div dir="rtl" lang="he">

תנינא תורה כד: מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה. כי יש עשרה מיני נגינה, שהם בחי' שמחה, כמש"כ (תהלים צב): עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך וכו'. ואלו יו"ד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפיקין, והם מחיין אותן וכו' ולעתיד תתגדל השמחה מאד וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 738

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בזה בסיפורי מעשיות, מעשה של השבעה בעטלירס, הבעטליר הששי שלא היה לו ידים, ובאמת וכו' שמרומז שם סוד העשרה מיני נגינה ודופקין וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 739

<div dir="rtl" lang="he">

ויש אומרים שגם בהסיפור של הבן מלך שנתחלף בבן השפחה מרומז השיר שיתער לעתיד.

</div>


## Segment 740

<div dir="rtl" lang="he">

ליקוטי הלכות

</div>


## Segment 741

<div dir="rtl" lang="he">

(עשרים ושמונה דרושים מחוברים על בסיס הקדמת השיר חדש):

</div>


## Segment 742

<div dir="rtl" lang="he">

שיר חדש שיתער לעתיד משם נמשכין כל השירות ותשבחות של עכשיו (או"ח השכמת הבוקר ה:ד).

</div>


## Segment 743

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שלעתיד משם נמשכין כל השירות לעוה"ז שמשוררין ומזמרין על הנסים ע"ש (או"ח נט"י שחרית ב:טז).

</div>


## Segment 744

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד הוא שיר של חסד שיתנגן על ע"ב נימין ע"ש, עוד שם בחי' אז ימלא שחוק פינו בחי' ותשחק ליום אחרון, בחי' לבוש עז בחי' ציצית ע"ש (או"ח ציצית ה:א).

</div>


## Segment 745

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט כפול משולש מרובע עולה ע"ב בחי' השיר שלעתיד שהוא בחי' חוט של חסד ע"ש (ציצית ה:כא).

</div>


## Segment 746

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד שיתנגן על ע"ב נימין יהי' שיר של נפלאות ע"ש עוד שם ז"ל ועיקר קדושת מתן תורה שאנו ממשיכין עלינו על ידי קריאת התורה הוא בשביל להמשיך עלינו בירור המדמה וכו', שעל ידי זה נתברר אמונת חידוש העולם שכל העולם תלוי ואינו מתקיים בכל דור ובכל עת כי אם על ידי אמונת חידוש העולם שישראל ממשיכין עליהם על ידי קריאת התורה כנ"ל. ועל ידי זה זוכין לחידוש העולם שלעתיד שאז יתער השיר חדש שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע וכו'. ועל כן צריכין לקרות בתורה בטעמים ובניגון וכנ"ל. ועל כן לא הקשו רז"ל על מנין ד' גברי של ראש חדש וכו'. כי בודאי עיקר הקריאה של כל הימים הקדושים ראוי להיות מנין ד', כי עיקר הקריאה כבשביל לעורר השיר חדש הנ"ל שהוא בבחינת ד', כי הוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שנמשך מד' אותיות השם שעיקר שלימות השיר הוא כשהוא מרובע... כי עיקר השיר הנ"ל נזכה על ידי בחינת דוד מלך ישראל שהוא בחינת משיח שהוא בחינת השיר הנ"ל, כי עסק כל ימיו בזמירות שירות ותשבחות וכו', כי הוא נעים זמירות ישראל שהוא בבחינת שלימות המרכבה ששלימותה על ידי רבוע דייקא דהיינו ד' רגלי הכסא וכו' כי דוד ברגל רביעי כמו שאמרו רז"ל. וכל עיקר קדושת... כי עיקר השיר הנ"ל שהוא בחינת אמונת חידוש העולם של תחלת הבריאה שעל ידי זה נזכה לחידוש העולם שלעתיד עיקרו נזכה על ידי דוד שהוא משיח שיהיה תיקון העולם בימיו, והוא עתיד לבא ולתקן הועלם עד שיזכה לשיר הזה בשלימות כאו שאמרו רז"ל לי נאה לברך וכו' שזה יהי כל הקיבול שכר של הצדיקים והשרים וכו' ודוד הוא בבחי' ראש חדש שהוא תיקון המועדות כנ"ל שאז הוא בחי' חדתותי דסיהרא שאז בעת חדתותי דסיהרא כל נושאי הכסא מתקנים שיר חדש כשמביאים הארון לבית שמש שהוא שיר ששררו פרות הבשן אז כשנשאו הארון לבית שמש הוא מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה וכו' (שכל זה מבואר ברמזים נפלאים בסוף המעשה של ב' הבנים שנחלפו עש"ה והבן) וזה השיר הוא בעצמו השיר הקדוש והנורא הנ"ל שהוא שיר פשוט כפול ומשולש ומרובע....(או"ח קרה"ת - קדשה דסידרא ו:ה).

</div>


## Segment 747

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט כפול ומשולש מרובע נמשך מד' אותיות הוי' (קרה"ת ו:ה).

</div>


## Segment 748

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד עיקר השיר יזכה המלך האמיתי של ישראל שהוא מלך המשיח וכו' וכל הסמוכים אליו שהם רואי פני המלך הם יזכו ביותר לנפלאות נעימת השיר ומהם יקבלו כל ישראל כ"א כפי קירובו לרואי פני המלך (או"ח קרה"ת ו:ז).

</div>


## Segment 749

<div dir="rtl" lang="he">

וכל זה הוא בחי' שיר פכומו"מ שהוא הנגון הקדוש שזוכין על ידי בחי' קבלת התורה שהוא בחי' נבואה שנמשך על ידי כל התקונים המבארים שם, כי שיר פשוט כפול ומשלש ומרבע הוא בחי' שם הוי"ה ב"ה באחורים שכותבים תחלה היו"ד, ואחר כך י"ה, ואחר כך יה"ו וכו'. נמצא שחוזרים בכל פעם לאחוריו לתחלת השם. וזהו בחי' מה שחוזרים בכל פעם ומתחילין מחדש (וכן מבאר בהתורה 'ויסב אלקים' בסימן סב חלק א, שההתחלה בכל פעם זה בחי' השם שכותבין באחורים וכו', ע"ש). וכן הוא שלש פעמים, שהוא בחי' שיר פשוט וכו' ע"ש באריכות (או"ח קדשה דסידרא ו:כב-כג).

</div>


## Segment 750

<div dir="rtl" lang="he">

כשמקדשין מחשבתו עד שנתגלה מלכותו ונתתקנת בחינת ה, על ידי היוד, בחיות קודש, שממשיכין לתוכה, אז נעשה בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע, שהם עשרה מיני נגינה, שהם בחינת 'השיר יהיה לכם כליל התקדש חג!' (ישעיה ל), שהוא בחינת ליל פסח שאז נתייסד ההלל ואנו גומרין אותו אז כמה פעמים. כי שיר פשוט כפול וכו' מרמז על כל מה שכתוב שם בעניין הצמצומים וכו'. כי שיר פשוט, זה בחינת הארת אור האין סוף שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. ואחר כך כשמצמצמין אותו בשביל לגללות מלכותו כנזכר לעיל, זה בחינת שיר כפול שהוא י"ה (כי ה' בחינת בינה שהוא תחלת הצמצום). ואחר כך כשממשיכין חכמה בלב בשביל בריאת העולמות שהם המידות וכו', זה בחינת שיר משולש שהוא יה"ו (כי הוא"ו היא בחינת המשכת החכמה שבלב, לברוא ולצייר את המידות שהם העולמות, שהם כלל הבריאה שנברא בששת ימי המעשה. כי עיקר הבניין מתחיל מבחינת הוא"ו כידוע, ושם צריכין התגברות להמשיך על עצמו רק בחינת יצירה לטב, שהיא להגביר המחשבות טובות וכו' כנזכר לעיל. כי שם יש אחיזה לבחינת עץ הדעת טוב ורע שנאחז בהבריאה שנברא על ידי בחינת הוא"ו, בששת ימי המעשה שהם בחינת ימי הבניין כידוע. וכשמתגבר כראוי נעשה בחינת שיר משולש. והעיקר כשעובד השם יתברך על ידי זה עד שמגלה מלכותו שהוא בחינת ד, ואז נעשה שיר פשוט כפול משולש מרובע, שהם עשרה מיני נגינה, שעל ידי זה נמשך י, בחינות קודש, לתוך הד ונעשית ה וכו' כמו שמבואר שם. ועיקר השיר פשוט כפול וכו', הוא שחוזרין בכל פעם לבחינת היוד. הי השיר פשוט כפול וכו' הוא על ידי: י' י"ה יה"ו יהו"ה כידוע. כי בכל פעם צריכין לחזור לזכור באור האין סוף המאיר בלב, כי אף על פי שבהכרח לצמצמו, אבל חלילה להסתיר פנים ממנו, רק בכל פעם צריכין לקשר אור האין סוף בלבו. ועל כן אפילו כשמצמצמין האור שהוא בחינת 'ה' כנזכר לעיל, צריכין לקשר לשם היוד שהוא בחינת אור האין סוף וכן להלן וכו'. ועל ידי זה יוכל להגביר בכל פעם המחשבות טובות על המחשבות רעות על ידי שיזכר תמיד את ה' יתברך בחינת בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי וכו'. כי כל הצמצום היה רק בשביל זה כדי שנוכל לעבדו במידות וכו' כדי לגלות מלכותו. ועל כן כל הצמצומים הם רק בבחינת הסבי עיניך מנגדי וכו'. והם רק כדי שיקבל עול מלכותו, ואז תלהב ויחשק יותר לה' יתברך בחשק נמרץ יותר. כי המניעה בשביל החשק כמו שמבואר במקום אחר, שזהו בחינת מי עם זאת עולה. כי אחר כך כשמקבל עול מלכותו יתברך בשלמות אז דייקא יכול לקבל התלהבות אור האין סוף בלבו בהתלהבות והשתוקקות נפלא בבחינת 'תיקון', באופן שיוכל לקבלו, שזהו עליית ביתא עילאה על ידי עליית ביתא תתאה, כי לא אבוא בעיר עד דבקרבך קדוש. כי מה שהיה בתחלה בבחינת אין סוף אצלו, זה היה מחמת שעדיין לא נתקדש כראוי ולא היה לו כלים לקבל האור על ידי בחינת אתערותא דלתתא. אבל אחר כך כשצמצם האור והתגבר על המחשבות רעות וכו' עד שקבל מלכותו יתברך שזה בחינת ביתא תתאה, אז נתעלה גם בחינת ביתא עילאה. כי אז יכול לקבל האור כנזכר לעיל כמבואר לעיל מזה. וכן צריך לעלות מדרגא לדרגא בכל פעם וכו' וכמובן לעיל. (או"ח תפלת המנחה ז:נא).

</div>


## Segment 751

<div dir="rtl" lang="he">

השמחה היא בחינת שיר וניגון, בחינת עשרה מיני נגינה. והיא בבחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע. כי בתחילה צריך לשמח את עצמו בנקודת האמונה הקדושה 'שלא עשני גוי!' שזה בחינת שיר פשוט, שמשמח את עצמו במה שהוא מאמין בה' יתברך שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ואחר כך יוסיף לשמח את עצמו במה שזכה להתקרב לצדיקי אמת, ועל כל פנים לבלי להיות חולק עליהם, וזה בחינת שיר כפול. ואחר כך, צריך להוסיף לשמח את עצמו בהנקודות טובות שמוצא עדיין בעצמו גם כן, כי איך אפשר שלא עשה איזה טוב מימיו, וזה בחינת שיר משולש. ועל ידי זה זוכה ומתגבר לחטוף גם עתה איזה טובולקבל עליו עול מלכות שמים בשמחה, וזה בחינת שיר מרובע. ועל ידי זה נשלם שם הוי"ה ברוך הוא ונשלם השמחה שהיא עשרה מיני נגינה. (או"ח מנחה ז:נב).

</div>


## Segment 752

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך ברא הכל השמים והארץ וכל צבאם כמו שהוא מצוייר במשכן בקרסיו וקרשיו וכו' ועל ידי זה זוכין לחידוש העולם של לעתיד שאז יתנהג העולם בחי' נפלאות שלא כדרך הטבע. וזה בחי' (אבות ה) עשרה נסים שהיו בבית המקדש, היינו ששם היה מתנהג רק בדרך נסים ונפלאות שלא כדרך הטבע כלל. ועל ידי זה מתעורר השיר חדש וכו'. וזהו בחי' כל השירים של לוים שהיו בביהמ"ק ובכל יום ויום היו אומרים שיר מיוחד כפי הבריאה של אותו היום שמושך התגלות הבריאה שהוא אמונת חידוש העולם על ידי עבודת הביהמ"ק, וכמו כן אמרו שיר שהוא בחי' השיר של לעתיד הנמשך על ידי זה שמשם כל השירים (או"ח בית כנסת ו:טז).

</div>


## Segment 753

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד משם כל השמחות שבעולם כפי ההארה שמקבלין משם (או"ח בה"ר ד:ה).

</div>


## Segment 754

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' עשרה מיני נגינה וכו' ע"ש (או"ח פסח ב:א).

</div>


## Segment 755

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד כלול מכל העשרה מיני נגינה (או"ח חוה"מ ד:ב).

</div>


## Segment 756

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט כפול משולש מרובע ע"ש (או"ח ר"ה ה"ו בר"פ ז').

</div>


## Segment 757

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד משם עיקר השמחה (או"ח סוכה ו:ד).

</div>


## Segment 758

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד שיר פשוט כפול משולש מרובע שיתנגן על ע"ב נימין בחי' חסד ע"ש (או"ח סוכה ו:ח).

</div>


## Segment 759

<div dir="rtl" lang="he">

שיר של עתיד בחי' שיר של נפלאות (יו"ד תולעים ד:ד).

</div>


## Segment 760

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר התיקון התחיל מאברהם שהתחיל להמשיך דרך התורה בעולם כי זכה לרוח נבואה אמתיית שעי"ז התחיל לברר המדמה להמשיך אמונה בעולם, אבל עיקר התקון היה בימי משה ... ששיבר את הלוחות ... שהוא בחי' הסתלקות המוחין היינו שהמשיך זה הדרך בעולם שבכל פעם מתחיל התיקון מחדש ובכל עת שיהיה איזה פגם וקלקול ח"ו יהיה נמשך שכחה לשכוח ... ועיקר התקון הוא שבכל שנה צריכין לסלק המוחין שמכבר ולהתחיל מחדש כי גם בכל יום ויום מתחדשין המוחין ... כי נמשך הארה מהשיר חדש שיתער לעתיד בבחינת מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה וכו' (יו"ד ב ספר תורה ד:ה).

</div>


## Segment 761

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד אחר התחי' בעת חידוש העולם ממשיכין ע"י תפלה בבחי' דין (יו"ד ע"א א:ז).

</div>


## Segment 762

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד בחי' התגלות האמת לאמתו שהוא עיקר קיבול השכר ע"ש (יו"ד שבועות ב:יב).

</div>


## Segment 763

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיתער לעתיד הוא שיר פשוט כפול משולש ומרובע שהוא עשרה מיני נגינה (יו"ד ערלה ג:ד).

</div>


## Segment 764

<div dir="rtl" lang="he">

הכלל שצריכין לבקש ולחפש מאד מאד את הצדיק האמת שיש לו בחינת רוח הקודש כדי שיזכה לברר המדמה שעל ידי זה מתבררת האמונה וכו' שכל העולם תלוי בזה וכו'... נגינתי זה בחינת הניגון הקדוש והנורא והנעים וכו' שמתעורר על ידי הצדיק האמת שמברר המדמה וכו' עד שזוכין לקול הניגון והשיר שיתער לעתיד וכו' כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל ובזה הניגון יש לכל אחד מישראל איזה חלק בו כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שעיקר שעשוע עולם הבא יהיה על ידי קול הניגון והשיר הזה שיתער לעתיד שדוד המלך שהוא בחי' משיח מזכיר מזה הרבה כמו שכתוב שירו לה' שיר חדש וכו' אלקים שיר חדש אשירה לך וכו' וכן הרבה. כי כל ספר תהלים שהוא בחי' עשרה מיני נגינה נמשך מבחינת קול הנגון והשיר הזה שהוא שיר פשוט כפול וכו' (חו"מ שלוחין ה:טז).

</div>


## Segment 765

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ונגון שיתער לעתיד אז תגדל השמחה מאד וכו' ע"ש (חו"מ שותפין ג:ה).

</div>


## Segment 766

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט משולש ומרובע וכו' ע"ש (חו"מ חכירות וקבלנות א:א).

</div>


## Segment 767

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט משולש ומרובע בחי' עשרה מיני נגינה (חו"מ גניבה ד:ו).

</div>


## Segment 768

<div dir="rtl" lang="he">

שירה דלעתיד הוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שהוא בחי' רבוע הדיבור (חו"מ פריקה וטעינה ד:יח).

</div>


## Segment 769

<div dir="rtl" lang="he">

שיר חדש שיתער לעתיד בחי' שיר של חסד (אה"ע פ"ו ג:ג, ח, וע"ש 'יתער שיר חדש כי יתעוררו כל העשרה מיני נגינה שעל ידם עיקר השמחה ... כי נקודת כל המצוות ומעשים טובים הוא השמחה').

</div>


## Segment 770

<div dir="rtl" lang="he">

עקר בחי' עשרה מיני נגינה, שהוא עקר בחינת הברור, שהוא עקר עבודת ישראל, הוא לחבר קול החוזר בקול הישר לדבק עצמנו בקול דברי אלקים חיים...(אע"ה פ""ו א:כג)

</div>


## Segment 771

<div dir="rtl" lang="he">

כל השירות של עכשו הם מסטרא דנוקבא, שזהו בחי' שירה חדשה שבחו גאולים בלשון נקבה, כמובא בספרים, כי עכשו אי אפשר לשמע השיר והנגון הנמשך מבחי' קול הישר בעצמון שהוא בחי' כהן, בחי' שבת, בחי' עולם הבא, שלא יתבטלו במציאות מחמת שכלי הגופים שלנו אינם מזככים בעוונותינו, ויש בהם אחיזת היגון ואנחה, על כן אם היו שומעים את בחי' קול הישר בעצמו, שהוא בחי' השיר שיתער לעתיד היה בחי' רבוי אור וכו' (אה"ע פ"ו ג:כט).

</div>


## Segment 772

<div dir="rtl" lang="he">

שיר שיר פשוט כפול משולש מרובע כלולים בשם הוי' שהוא כלליות העשר ספירות וכולם כלולים בג' קולות ע"ש (אה"ע פ"ו וה"א ה"ג י"ז).

</div>


## Segment 773

<div dir="rtl" lang="he">

עלים לתרופה (מכתב ל)

</div>


## Segment 774

<div dir="rtl" lang="he">

'אני מחיה עצמי גם עתה במעוף צוקה הזאת בגדל חסדו הנפלא אשר הגדיל עלי היחיד קדמון יתברך שמו, שהודיענו מאור כזה אשר יודע נגון כזה וכו' וכו' ולעתיד לבא הכל יהיה נכלל בהנגון הזה כל מה שעבר על כל אחד....'

</div>


## Segment 775

<div dir="rtl" lang="he">

כוכבי אור, חכמה ובינה לב

</div>


## Segment 776

<div dir="rtl" lang="he">

כז"ל כי הוא [רבנו] אשר נאמר עליו מה שהיה הוא שיהיה [ר"ת מש"ה], ומשיח דא משה, אשר זכה לאחוז ולהתאחד בהיסא הנוראה אשר תשיר את שיר נעימות השגת אלוהותו על ע"ב נימין, פשוט כפול שלוש רבוע, שהוא הוי"ה באחוריים שעולה ע"ב, לענג ולנצח את כל מי אשר יזכו לזה, ולכן מספר שמו הקדוש 'נחמן' כמספר מילוי הוי"ה באחוריים כזה: יוד, יוד הה, יוד הה וו, יוד הה וו "הה 148 [עם ארבעה כוללים], ע"כ.

</div>


## Segment 777

<div dir="rtl" lang="he">

מכתב של ר' שמואל הורוביץ ז"ל – ע' בערך שלו.

</div>


## Segment 778

<div dir="rtl" lang="he">

שיר חדש – שירה חדשה.

</div>


## Segment 779

<div dir="rtl" lang="he">

מדרש רבה על שיר השירים (בנות ירושלים ג (ה)) רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן אמר, נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה זו נוטלת עשור נכסים מאביה ויוצאה, כך ירשו ישראל ארץ שבעה עממים, שהוא עשור שבעים אמות, ועל ידי שירשו ישראל כנקבה, אמרו שירה בלשון נקבה, שנאמר (שמות טו:א): אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. אבל לעתיד לבוא הן עתידין לירש כזכר היורש לכל נכסי אביו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מח:ז): מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד, (יחזקאל מח:א, ב): דן אחד, אשר אחד, וכלהון כך, והן אומרין בלשון זכר, שנאמר (תהלים צו:א): שירו לה' שיר חדש, שירה חדשה אין כתיב, אלא שיר חדש. רבי ברכיה ורבי יהושע בן לוי, למה נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה זו טוענת ופורקת, טוענת ופורקת, וחוזרת ופורקת, ושוב אינה טוענת, כך ישראל משתעבדין ונגאלין, משתעבדין ונגאלין, וחוזרין ונגאלין ושוב אין משתעבדין לעולם. בעולם הזה על ידי שצרתן צרת נקבה יולדת, הן אומרים שירה לפניו בלשון נקבה, אבל לעולם הבא על ידי שצרתן אין צרת יולדת, הן אומרים שירה בלשון זכר, הוא הוא דכתיב (ישעיה כו:א): ביום ההוא יושר השיר הזה, עכ"ל.

</div>


## Segment 780

<div dir="rtl" lang="he">

תוספות, פסחים קטז:: הכי גרסינן ונאמר לפניו שירה חדשה וכן נודה לך שיר חדש על גאולתנו. דהכי תניא במכילתא (בשלח טו) כל השירות לשון נקבה חוץ משירה דלעתיד דלשון זכר כלומר שהנקבה יש לה צער לידה אף כל הנסים יש אחריהם צער חוץ מלעתיד שאין אחריה צער, וכן יסד הפייט בזולת אי פתרוס שירות אלה לשון נקבה מיוסדים כי תשועתם כיולדה וגו' תוקף שיר אחרון כזכרים לא יודלים שירו לה' שיר חדש כו' עכ"ל.

</div>


## Segment 781

<div dir="rtl" lang="he">

ערכין יג: רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבעת נימין וכו' ושל ימות המשיח שמונה וכו' של עולם הבא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו שירו לו שיר חדש, ופרש"י ז"ל בנבל עשור,של עשר נימין ולעולם הבא משתעי מדכתיב שיר חדש לשון זכר דשירות העולם הזה לשון נקבה כדאמר במכילתא כשם שנקבה זו יולדת כך תשועות הללו סופן לילד צרות אבל שיר של עולם הבא לשון זכר שאינו יולד, עכ"ל (והוא ממש הדבר המבואר בחיי מוהר"ן אות תל עמש"כ שם).

</div>


## Segment 782

<div dir="rtl" lang="he">

וצע"ק מה הגמרא חשיב ימות המשיח, שבאותו תקופה עדיין יהיו צרות נולדות ובאות רחמנא ליצלן, והשיר חדש שייך רק לעולם הבא.

</div>


## Segment 783

<div dir="rtl" lang="he">

בשל"ה הקדוש – תולדות אדם כז"ל וזה סוד שארז"ל (מכילתא בשלח טו) שירה חדשה בלשון נקבה, ולעתיד בלשון זכר, כי אף בעת השיר דהיינו בבנין בית המקדש היה בסוד י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ ראשי תיבות יהו"ה, ואומר הזוהר ישמחו השמים לשון זכר, הרי י"ה, ותגל הארץ לשון נקבה, הרי ו"ה נקבה. אמנם לעתיד אותיות ו"ה יהי"ה גם כן י"ה, הכל זכר, בגמטריא 'ברכה' בכל, עכ"ל.

</div>


## Segment 784

<div dir="rtl" lang="he">

עי' בכלי יקר (בראשית ב:ד) ז"ל שכל שירות העולם הזה נאמרו בלשון נקבה, שירה חדשה בתוספת ה"א, כי כל ה"א מורה על נקבה כהוראת הה"א שבשם אשה, ולפי שכל שמחת העולם הזה מעורבים בצער ויגון כנקבה שיש לה צער לידה, כך כל עניני העולם הזה הם בדרך תולדה, אבל העולם הבא נברא ביו"ד המשותפת לזכר שין לו צער לידה, כך יהיו לעוה"ב כזכרים יולדים ושם השמחה שלמה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 785

<div dir="rtl" lang="he">

לקוטי הלכות, אבן העזר – פריה ורביה ואישות ג:כט.

</div>


## Segment 786

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כן כל השירות של עכשיו הם מסטרא דנוקבא, שזהו בחינת שירה חדשה שבחו גאולים בלשון נקבה, כמובא בספרים, כי עכשו אי אפשר לשמע השיר והנגון הנמשך מבחינת קול הישר בעצמו שהוא בחינת כהן, בחינת שבת, בחינת עולם הבא, שלא יתבטלו במציאות מחמת שכלי הגופים שלנו אינם מזככים בעוונותינו, ויש בהם אחיזת היגון ואנחה, על כן אם היו שומעים את בחינת קול הישר בעצמו, שהוא בחינת השיר שיתער לעתיד היה בחינת רבוי אור שגורם שבירת כלים, חס ושלום, שמשם סטרא דמותא כידוע, והיו מתגברים היגון ואנחה ביותר חס ושלום, על כן עכשו עקר התקון והברור בחינת כל הנגונים תחילין מסטרא דלוואי, מבחינת שמאל, כדי להמתיק הדין בשרשו לברר היגון ואנחה ולהפכו לשמחה על ידי המתקת הדין בשרשו, על ידי שמהפכין קול החוזר ומחברין אותו לקול הישר וכו' כנ"ל, רק אחר שמבררין איזה ברור צריכין להביא אותו ולהחזירו לשרשו הלעיון, שהוא בחינת כהן, ששם חוזר הכל ונכלל בשרשו, ע"ש.

</div>


## Segment 787

<div dir="rtl" lang="he">

ובאות ל כז"ל וכל הברורים הם על ידי בחינת עשרה מיני נגינה של בחינת הלויים שממתיקין הדין ומקשרין וכוללין הקול חוזר בקול ישר, שעל ידי זה מהפכין היגון ואנחה לשמחה כנ"ל, אבל לעתיד לבוא כשיגמר הברור בשלמות, ויקם 'בלע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים, ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ וכו'', אז לא יהיה עוד שום ברור ועשיה ועבודה כלל, כי היום לעשותם ולא למחר לעשותן, ואז יהיה יום שכלו שבת, שכל הברורים שזכה כל אחד לברר לפי בחינתו לפי עבודתו וטרחתו בעבודת ה', כלםישובו לשרשם העליון, שהוא בחינת קול הישר, שהוא שרש כל השמחה והחיות של כל העולמות, ואז יתער שיר חדש, שהוא בחינת שיר של חסד, שהוא בחינת כהן שנקרא 'חסד', כמו שכתב רבנו ז"ל בלקוטי תנינא (סימן ח) שלעתיד נזכה לבחינת שיר של חסד, שהוא עקר שלמות עשרה מיני נגינה, בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע, שעולה ע"ב בגמטריא חסד, כי עכשו כל הנגונים והשירות הם רק הארה מעשרה מיני נגינה, כי עכשו עקר השיר מסטרא דליואי, שהוא בחינת דין שמשם אחיזת סטרא דנוקבא, ועל כן כל השירות בלשון נקבה, כנ"ל. אבל לעתיד יתער שיר חדש בלשון זכר, כמו שאומרים בהגדה, ונודה לך שיר חדש, כמובא. כי יתער שיר של חסד, בחינת שיר של שבת, בחינת שיר השירים שיר המעלה על כל השירים, בחינת כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו, 'וחסידיך' דיקא 'ירננו', בחינת שיר של חסד, כי אז יתבטל היגון ואנחה לגמרי ויתהפך הכל לשמחה בשלמות, ואז נזכה לשמע בחינת קול השיר הנמשך מקול הישר בעצמו שהוא בחינת כהן, בחינת חסד, וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 788

<div dir="rtl" lang="he">

ספר שערי ירושלים

</div>


## Segment 789

<div dir="rtl" lang="he">

סבא ישראל אמר שר' שלמה וקסלר אמר לו, שרק על הי' שעל גבי הנון הראשון של נ נח נחמ נחמן מאומן בפתק הקדוש הוא יכול לכתוב ששים ספרים. והנה ת"ל מצאתי בספר זו פירוש על השיר פשוט כפול שלוש מרובע, בענין הי' והנ' של הצ'. וידוע מהאריז"ל שהנון בעצמו יש עליו י' כנ"ל ולכן קרובים הדברים. ועוד דבר אקדים, ידוע מהמדרש שאות ץ שייך לגאולה העתידה האחרונה [-ולמדנו זה כאשר בהשגחה עליונה מפלגת כולנו חברים נ נח, קבלה אותיות ףץ].

</div>


## Segment 790

<div dir="rtl" lang="he">

פתיחה, דף ח' ע"א

</div>


## Segment 791

<div dir="rtl" lang="he">

ועל דרך הסוד הוא במה שנקדים מ"ש הרב בעל אשל אברהם (ר' מרדכי אשכנזי, פיורדא תס"א, דף יא ע"א), ושאר מקובלים בסוד אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד:ו), שהוא סוד האל"ף כזה א שכולל כל האצילות. יו"ד ראשונה שעל האל"ף הוא סוד כח"ב, שקוצו של יו"ד רומז לכ"ע (-כתר עליון) והיו"ד בחו"ב, דאע"ג דהו"ד אמרוהו על החכמה, מ"מ חו"ב כחדא שריין כחדא נטלין ולא מתפרשין לעלמין, יצדק ג"כ לומר על שניהם דאינון ברזא דיו"ד. וזהו אני ראשון הוא יו"ד ראשונה שעל האלף, ואני אחרון הוא סוד יו"ד אחרונה שבאלף שרומז על מלכות. ומבלעדי אין אלהים הוא סוד הוא"ו שבאלף הרומז על הו"ק. הרי כל האצילות נכלל בסוד האלף. והנה בזמן הגלות היו"ד אחרונה הרומז למלכות היא נכללת בגופו של האלף, שהוא הוא"ו הרומז על הו"ק, והוא סוד הפסוק (ישעיה מא:ד) ואת אחרונים אני הוא, הרומז על הו"ק שנקראו אחרונים כי עד שם יש לה עליה. ולזמנא דאתי איהי תסתלק בכתר, דאיהו רזא דאי"ן, ואיהו ברזא דאת יו"ד עילאה על האל"ף דיתחברון דא בדא ברזא דא ץ.

</div>


## Segment 792

<div dir="rtl" lang="he">

וכתבתי בשער ב' (פרק ד) בהפטרת עניה סוערה בפסוק (ישעיה נד:יד) בצדקה תכונני, כי צורת הצד"י פשוטה הוא נו"ן ויו"ד מחוברים כחדא, והוא שכתוב בצדקה תכונני, כלומר בכח הצדקה שישראל עושים עד שיעשו מצדק צדקה כנודע אז תכון נו"ן יו"ד שהוא סוד שכתבנו, דאיהי תסתלק לכתר דהוא רזא דאין. שעד עתה בגלות היתה מחוברת בגופו של אלף שהיא יו"ד שלמטה, וזה רומז לאל"ף דאי"ן. ולעתיד יתחברו זו"ן כחדא ברזא דיו"ד נו"ן דאי"ן. ולזה רומז מלת תכו"נ נ"י כאלו כתיב תכון נ"י והוא שיתחברו שניהם כאחד בכתר בסוד צד"י פשוטה כזה ץ, ושני מלכים משתמשים בכתר א'. ובזה תתרחקי מעשק של הקליפות שלא יעשקוה זרים דכלם מתבערים מהעולם, ויע"ש.

</div>


## Segment 793

<div dir="rtl" lang="he">

ונודע כי איתא ברעיא מהימנא פרשת פינחס (זוהר ח"ג דף ריט ע"ב) דקרי לכללות י"ס ד' שמות כ"ע נקרא שיר פשוט, וחו"ב שיר כפול, וחג"ת שיר משולש, ונהי"ם שיר מרובע. ולכן אחר שתעלה ותסתלק מלכות דאצילות למעלה עד הכתר עד שימצאו השני יודי"ן של האלף סמוכים זה לזה כדוגמה זו ץ. א"כ בהכרח הוא שתעלה ג' מדרגות דהיינו ממדרגת שיר מרובע שהם נה"י ועד המלכות עצמה ד'. נמצא דכשעלתה למעלה מנה"י הרי עלתה שלשים מעלות שהם ג' ספירות נה"י, שכל א' כלולה מעשר הרי שלשים. וכשעלתה למעלה מחג"ת הרי שלשים אחרים ע"ד הנז'. ולהיות שחו"ב נקראים ב' עשרונים, להיות שכל א' כלולה מעשר ע"ד שאר ספירות התחתונות, מ"מ אינם נחשבים רק עשר משום דכחדא שריין וכחדא נטלין, כדברי הזוהר.

</div>


## Segment 794

<div dir="rtl" lang="he">

וזו היא כוונת ר"י דדריש שעתיד הקב"ה להביא אבנים טובות שהם שלשים על שלשים, הוא סוד אבני שיש טהור (חגיגה יד:), הרומז על הספירות שהם שלשים על שלשים. הרמז הוא על השתי עליות שלה, דהיינו עליית נה"י שהם שלשים, ועליית חג"ת שהם שלשים, הרי שלשים על שלשים. וחוקק בהם עשר ברום עשרים, הוא הרמז על עלייתה לחו"ב שהם במציאות עשרים, כדרך שאר הספירות שכל א' כלולה מעשר. אבל משום דכחדא שריין וכחדא נטלין אין לקרותם רק עשר. זהו וחוקק בהם עשר, שהוא רומז לחו"ב שמצד קישורם זה בזה דכחדא שריין נק' עשר וכו'. ומצד בחינתם הם כדרך שאר הספירות נקראים עשרים, זהו ברום עשרים. וכיון שתעלה לחו"ב הרי כבר נתקרבה לכתר, דג' ראשונות חשובות כאחד. וזה על פי ההקדמה שכתבתי דמשום דנכללים זה בזה החו"ב דכחדא שריין וכחדא נטלין, הם קרויים בסוד עשר כנז'. אבל בלא"ה נמי אתי שפיר, דמ"ש עשר ברום עשרים, שעשרים רומז לחו"ב שהוא שיר כפול, ועשר הוא רומז לכתר בסוד שיר פשוט. ואעפ"י שהכתר עליון על כלם, מ"מ מצד שנקראים שיר כפול מצד הכפל שלהם אמר עשר שהוא הכתר ברום כ' שהוא החו"ב.

</div>


## Segment 795

<div dir="rtl" lang="he">

א"נ האי ברום עשרים דקאמר קאי אמלכות דאצילות, וה"ק המלכות שתעלה כל אלו העליות תעלה לרום עשרים, כלומר למעלה מחו"ב עד הגיעה לכתר שהוא עשר סוד שיר פשוט, [והוא למעלה מכ' שהם חו"ב].

</div>


## Segment 796

<div dir="rtl" lang="he">

ומ"ש ומעמידן בשערי ירושלם, הוא סוד כל אלו העליות שתעלה עד הכתר ותהיה בסוד הב' יודי"ן דאל"ף, שיהיו אז בסוד הצדי פשוטה כזה ץ. זה גורם למעלתה וסילוק הדינין ממנה ומשעריה, שהוא סוד אדנ"י שהוא דין, ועולה במילואו תרע"א, שפירושו שער. כי אז יתמתק הדין שבו בכתר בסוד אני שבכתר, והוא סוד ראו עתה כי אני אני הוא (דברים לב:לט). אני בכת"ר ואני במלכות. כי הד' שבאדני יתמתק ויהפך לרחמים, והרי הוא כאלו כתיב אני דהדל"ת המורה על הדין כמאן דליתיה דמי, משום שלא נשאר בו פעולת הדין בכח הכתר.

</div>


## Segment 797

<div dir="rtl" lang="he">

וכן הנצ"ח וההו"ד נקראים שערי ירושלם, ויש בהם דינים מצד הקליפות ששולטים בהם בזמן הגלות. דבנצ"ח כתיב ויגע בכף ירכו (בראשית לב:כו) למ"ד דבירך של ימין נגע (ב"ר עח:ו, ילקוט שמעוני קלג). ובהו"ד כתיב (איכה א:יג) כל היום דו"ה סוד הו"ד בהיפוך. דהמבדיל כמה אלף הבדלות דכי היכי דאמרי בקדושה איהו בנצ"ח ואיהי בהו"ד, ה"ג נעשה בחורבן עבד כי ימלוך (משלי ל:כב) דא ס"מ דשליט בנצ"ח, ושפחה כי תירש גברתה (משלי ל:כג), דא לילי"ת בת זוגו דשלטה בהו"ד בסוד דו"ה בנדתה.

</div>


## Segment 798

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אז שערי ירושלם שהם הנצ"ח וההו"ד ואדנ"י שבמלכות, שנקראים שערי ירושלם דלעילא כנז', הנה כל אלו העליות שעולה המלכות עד הכתר מורה שיתרבה השפע מכ"ע בכח הא"ס, ויתקשרו כל הספירות זה בזה, וכל הדינין והקליפות יסתלקו ויתבערו מן העולם. כד"א (זכריה יג:ב) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, כי הכל יהיה ברחמים בסוד רחמי הכתר שהם רחמים גדולים, כד"א (ישעיה נד:ז) וברחמים גדולים אקבצך.

</div>


## Segment 799

<div dir="rtl" lang="he">

אמן ואמן

</div>


## Segment 800

<div dir="rtl" lang="he">

שירותים. ע' ערך בית הכסא.

</div>


## Segment 801

<div dir="rtl" lang="he">

שירים – זמירון.

</div>


## Segment 802

<div dir="rtl" lang="he">

פה יש קצת מהשירים שלי, ובנספחים אביא בעזה"י שירי ברסלב ועוד הרבה שירים.

</div>


## Segment 803

<div dir="rtl" lang="he">

זמירות ושירי נ נח שחנ"ני השם יתברך

</div>


## Segment 804

<div dir="rtl" lang="he">

זמירות הבקר: כל בקר (קנ"א קנ"א) מאיר מחדש (קס"א קנ"א), רבינו נחמן שולח ד"ש (בסוד מים אחרונים יעו' שם, ובפרט בשחרית שאברהם אבינו לא נתן מים אחרונים ולכן השטן הביא עליו העקדה. ד"ש בגמטריא נחמן בן פייגא). דער היילגע פתק זורחת בכל העולמות/נשמות. נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 805

<div dir="rtl" lang="he">

שירו שירו נ נח יבואו ויגידו נ נח ישיבה באי

</div>


## Segment 806

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב נ נח נ נח – שבועות באומן ר' נחמן ור' נתן

</div>


## Segment 807

<div dir="rtl" lang="he">

שמח תשמח עם נ נח. קול מבשר מבשר ואומר נ נח

</div>


## Segment 808

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו רבינו רבינו פה, פה פה פה פה פה

</div>


## Segment 809

<div dir="rtl" lang="he">

טוב להודות לה' ולזמר נ נח, להגיד בבקר נ נח ובערב נ נח, כל היום נ נח

</div>


## Segment 810

<div dir="rtl" lang="he">

אילו פינו מלא שירה כים ננננ"מ שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך

</div>


## Segment 811

<div dir="rtl" lang="he">

איך זכינו לנ נח? זכינו לנ נח! אבל...

</div>


## Segment 812

<div dir="rtl" lang="he">

שירו בשמחה, שירו נ נח, ננננ"מ

</div>


## Segment 813

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת ראיתי אין ערלאכר נ נח

</div>


## Segment 814

<div dir="rtl" lang="he">

אור צדיקים ישמח, אמרו צדיק כי טוב ננננ"מ

</div>


## Segment 815

<div dir="rtl" lang="he">

אני הייתי הכי גרוע הכי שפל בעולם, ועכשיו אני נ נח

</div>


## Segment 816

<div dir="rtl" lang="he">

כמה אני אוהב נ נח, גם אני אוהב נ נח

</div>


## Segment 817

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן עולה על הכל בהילולא שלו, ננננ"מ הגיע רבינו נחמן

</div>


## Segment 818

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש כותב עלי, על ישראל בער, האש שלי תוקד עד ביאת המשיח

</div>


## Segment 819

<div dir="rtl" lang="he">

אדון השמחה והחמלה אשר לפניך אין עצבות כלל לעולם ננננ"מ

</div>


## Segment 820

<div dir="rtl" lang="he">

כאן בארץ כאן בחו"ל צריכים להיות נ נח

</div>


## Segment 821

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח קנית מה חסרת ואם לא קנית נ נח מה קנית, ומלאה הארץ דעה את ה' – ננננ"מ

</div>


## Segment 822

<div dir="rtl" lang="he">

אני לא יכול בלי רבי נחמן, סליחה אני צריך נ נח, הרבה נ נח

</div>


## Segment 823

<div dir="rtl" lang="he">

אין גדולים אין קטנים, כולנו חברים חסידים של רבינו ננננ"מ, יש חולי נפש קוראים לו הרב תרפאהו תחלימהו באור של רבינו

</div>


## Segment 824

<div dir="rtl" lang="he">

פעם אחת היה אחד קראו לו סבא, עכשיו יש רק עליך זה אתה, כל אחד ואחד עליו להיות נ נח

</div>


## Segment 825

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו זה האבא, רבינו זה האמא, רבינו זה ננננ"מ. תניקינו תצמיחנו תגדלנו באור של רבינו, תצמיחנו פאות באור של רבינו

</div>


## Segment 826

<div dir="rtl" lang="he">

שיר חדש מתחדש בעולם, תקנו רבינו נחמן מאומן\ננננ"מ, יאיר לך בבקר בבקר, כאשר תשיר אותה תציל מזולל יוקר, ירים הדעת והמוחין בשמחה בשעת הכושר.

</div>


## Segment 827

<div dir="rtl" lang="he">

רק רבינו ינחמנו, רק רבינו נ נח, רק רבינו ינחמנו, נ נח נחמ נחמן מאומן: רק נ נח יש את הכח לרחם על עם לב רך, עם הפתק יכבוש את אויבינו ונישב לבטח בארצינו. הקמיעות והמדבקות המפיצים דלת דלת והסוואנות, ספרי רבינו זה כל חיינו חבלים נעימים שפרה לנו נחלתינו. כמה צרות הרפתקאות יסורי איוב ודמעות, ובכל זאת אהבתינו חזק בהשם יתברך ורבינו נ נח.

</div>


## Segment 828

<div dir="rtl" lang="he">

כף אל כף ממתיק את האף, יד כותבת ויד חותמת, ומפי (השכינה) מדברת. וביד הנביאים אדמה, ואזי הדמיון מתגלה. ותמונת ה' יביט, הוא ראשון ואחרית. תפלה בשמחה בדבקות ואמונה. תפלה לא-ל חי, בביטול אין סוף, אין עוד בלעדי. נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 829

<div dir="rtl" lang="he">

בימינו ראינו את הקולות שמענו אותות ניסים ונפלאות, מעשה ידיו מגיד השמים, כאשר הפתק הקדוש ירד מן השמים, מאד היה קשה לרדת אלינו לגלות ולפרסם שם של רבינו (להודיע ולפרסם שם של רבינו\להעלותינו לקיימינו ולחייתינו).

</div>


## Segment 830

<div dir="rtl" lang="he">

ברסלב נתהפך ללב בשר, את הלב פתח תהיה נ נח, את העינים פקח תהיה נ נח, בטוב וברע תשמח תהיה נ נח, ננננ"מ

</div>


## Segment 831

<div dir="rtl" lang="he">

מתי יהיה האות הזה, שכל יהודי יהיה רבילה, שכל יהודי יהיה רבאללא,rebel yeah!-- חזק ואמץ בנקודת משיח שלו.

</div>


## Segment 832

<div dir="rtl" lang="he">

עובדים חנם ואוכלים חנם ננננ"מ

</div>


## Segment 833

<div dir="rtl" lang="he">

רודפים אחר רבינו נחמן, ננננ"מ, רוצים רק ר"נ, בורחים מן הכבוד כסף ותאוות רעות ועולים לעולמות של צחצחות.

</div>


## Segment 834

<div dir="rtl" lang="he">

הגיע הזמן שיתגלה בעולם ננננ"מ, שידעו כלם מבורא עולם וצדיקו רבינו נחמן

</div>


## Segment 835

<div dir="rtl" lang="he">

הושיענו בזכות רבינו, אצעק נ נח בך אדבק, יש לי אותך רק ה' מלך

</div>


## Segment 836

<div dir="rtl" lang="he">

אחת שתים שלוש ארבע, הרם כשופר קולך, והגד לעמי – שיש להם רבי, ומה לפשעם, יש ננננ"מ

</div>


## Segment 837

<div dir="rtl" lang="he">

כל עוד שהאור דולק יכולים לתקן. תקפוץ תפרח\תשמח תהיה נ נח, ננננ"מ

</div>


## Segment 838

<div dir="rtl" lang="he">

בא נעלה את ציון רבינו הקדוש לירושלים. בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס נ נח

</div>


## Segment 839

<div dir="rtl" lang="he">

כח נ נח. לפעמים אנו צריכים קצת כח, לפנים אנו חייבים הרבה כח, הלואי שיהיה לנו כל הכח, בשביל זה אנו שרים ורוקדים נ נח.

</div>


## Segment 840

<div dir="rtl" lang="he">

קום קום תצעק נ נח. למה נישן יש ר"נ בעולם, למה נישן יש רבי נחמן מאומן. למה נישן יש רבי נחמן בעולם, למה נישן יש ננננ"מ.

</div>


## Segment 841

<div dir="rtl" lang="he">

הפעם תן לי טעם. ננננ"מ מעבר לנפש מקום וזמן\גבול וזמן

</div>


## Segment 842

<div dir="rtl" lang="he">

הגדלת רוממת נצחת בגדול, רוצים אותך דבוקים בך אתה עולה על הכל -

</div>


## Segment 843

<div dir="rtl" lang="he">

מפרסמים שמך, חיים למודיך, שמחים וחוגגים אין חיים טובים בלעדך. נ נח זה הדרך, ראוי לבן של מלך, לעלות למה שמגיע לו באמת.

</div>


## Segment 844

<div dir="rtl" lang="he">

משוטטים בדמיונות גשמיות אכזריות, מגוששים באפלה תמהון תרדמה, מציאתינו נכזבה נתעה נבוכה, תקותינו נסתרה נעלמה רחוקה.... נ נח בוקע – דלתות נעולות פותח שערים סגורות, מציאותו אחדותו יחודו תפארתו, חוזרת לנו הכח להשיגו.

</div>


## Segment 845

<div dir="rtl" lang="he">

היום הוא כלי מדה בידינו, להאריך ולקצר תלוי בבחירתינו, הבל היופי מקצר את הימים, יראת שמים מאריך אפיים. כל פעם שפותחים ונותנים צדקה, עוצם רצון העליון מתגלה, שהכל ברעותיה וכמצביה מתנהגה, וכדי בזיון וקצף להפילוספים וחכמי הטבע. זקנים של קדושה, כל רגע זה השגה, באור אין סוף, עולים למעלה, לחיות את הענוה, בתכלית הידיעה, שלנצח לא יודע ולא ידע ולא אתידע. באור אין סוף, נ נח נחמ, נחמו מאומן עשירות דקדושה, לעורר מן השנה פתא סעדא דלבא.

</div>


## Segment 846

<div dir="rtl" lang="he">

תם תם תם, התם באמת היה חכם, הוא עסק כל היום בתפילה - כי זה כל האדם. גם אתה - תשמח במה שיש לך, תן תודה תמיד לה' אלוהיך. תמים תהיה עם ה' אלוהיך, תשתחרר מהחכמות כי הם בעוכריך, תמים תהיה בשמחה כל הזמן. נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 847

<div dir="rtl" lang="he">

הייתי רוצה לעשות כרצון לבי, הייתי עושה מחפחד קהילתי. ננח שיחרר אותי, ננח לימד אותי על עצמי, ננננ"מ הוא הרבי בשבילך ובשבילי.

</div>


## Segment 848

<div dir="rtl" lang="he">

איזה שמחה איזה ברכה שזכינו לשיר ככה. רבינו בתוכנו, רבינו בקרבנו, ננננ"מ היא כל תקותינו.

</div>


## Segment 849

<div dir="rtl" lang="he">

האדם הבעל הגן, זה ננננ"מ. אור ה' עליו זרח, פניו קר, זה ננננ"מ. אוי אוי אוי ננננ"מ.

</div>


## Segment 850

<div dir="rtl" lang="he">

אומן אומן ראש השנה, פה ממהרים את הגאול, מכתירים בורא עולם על הבריאה, כולם פה - איפה אתה?! איפה אתה נמצא, באיזה מקומות נפלת, לא משנה מעכשיו תדע, נ נח נחמ, נחמן מאומן איתך. יכול להיות שפשעת, שנית פניך לרעות, סביבותך די חשוכות, נ נח יהפוך את הכל לאורות.

</div>


## Segment 851

<div dir="rtl" lang="he">

לבי לבי התעוררי, האור זורחת בקרבי, השקיפה חוצה ופנימה, תאיר ותגביר את השמחה. אור לבי - אהובי, אל תתרחקי, לא עכשיו לא לעולם, תהיה קרוב תאיר חזק, לעולם לנצח.

</div>


## Segment 852

<div dir="rtl" lang="he">

אבא אבא פתח לבי בתורתך. את הניגון בקרבי תעלה אותי בלבי למעלה עם רוחי (ממקומי).

</div>


## Segment 853

<div dir="rtl" lang="he">

באיזה מקום אני נמצא, באיזה חלק מהנברא. תוציאנו מאפלה לאורה. ננננ"מ אשירה ואשמרה. תאיר עלינו אור אין סוף, ננח את הבושה יאסוף. בשמחה וקדושה נגילה חדות ה' היא מעוזה.

</div>


## Segment 854

<div dir="rtl" lang="he">

ירושלים, עיר הקודש תבנה, י-ם עיר הקודש נעלה. ושם נעלה ונראה. בית המקדש תבנה. בקול תודה בשיר נעלה – ננננ"מ או יא.

</div>


## Segment 855

<div dir="rtl" lang="he">

מי גבור יסור הנה להרים ידיו למלחמה, להבחין ולהאמין בסבא בעל הפתק הקדושה. מלחמת ה4 היא בתוקף, לרקוד ננח ולקופץ.

</div>


## Segment 856

<div dir="rtl" lang="he">

דופק בלב, רוצה להתמודד. מחפש אמת, מה שנקרא עובד. יגעת מצאת, נ נח השגת, ברסלב אהבת, הכל עף מעתה\בגדול הצלחת.

</div>


## Segment 857

<div dir="rtl" lang="he">

רוץ רוץ רוץ מהר לנ נח. אי אפשר להשיג נ נח רק ברצוא ושוב, ננננ"מ לצאת מן החוב.

</div>


## Segment 858

<div dir="rtl" lang="he">

סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמר כי זה כל האדם. פתוח תפתח תתן צדקה, נ נח תצעק יהיה לך ברכה.

</div>


## Segment 859

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח צדק, רבי נחמן בדק\בטח, להיות חפשי, לגמרי נקי. אוהבים שמחים ורוקדים, לומדים קדושים טהורים.

</div>


## Segment 860

<div dir="rtl" lang="he">

מה יש לנו חוץ מרבינו, ננננ"מ הוא כל תקותינו. בחושך הלכנו וגוששנו, בחוזק גדול הסתבכנו. חיינו הוא – ואורך ימינו, כשמש יאיר וכירח בהיר. עצות טובות הוא הנחיל לנו, בכל מצב ישמחו אותנו.

</div>


## Segment 861

<div dir="rtl" lang="he">

רק להזכיר שמו – הוא דבר גדול. לעורר רחמים בזכותו נ נח עולה על הכל. רבינו – זכותו יגן עלינו. ועל כל ישראל עמינו.

</div>


## Segment 862

<div dir="rtl" lang="he">

הולכים לבטח ננח לנצח, הולכים לבטח נ נח בשטח. עולים ויורדים נופלים וקמים, משוטטים מסתובבים קופצים רוקדים שרים מפיצים נחמנים.

</div>


## Segment 863

<div dir="rtl" lang="he">

תגיד נ נח, תשיר נ נח, תמיד תשמח. תגיד נ נח, תשיר נ נח, כשמש תזרח. עם ישראל קדושים, עם ישראל מחכים, עם ישראל נחמנים!

</div>


## Segment 864

<div dir="rtl" lang="he">

בברסלב בוער אש, הבעיר אותו בליבי, בברסלב בוער אש, הלהיב אותו בקרבי. רבי נחמן התחיל את הענין, הוא אמר נצחתי ואנצח מזמן. חדוש כמוהו לא היה מעולם, זה רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. היום יש לנו לשמוח ולסמוך על כוחו. להפיץ את הספרים הקדושים לגלות את אורו. מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, עם נ נח אין שום דאגה ופחד לא הזדעזע

</div>


## Segment 865

<div dir="rtl" lang="he">

תן לי שיר חדש רבי נחמן\נ נח מתוק מדבש, יש לי בחירה אני לו קוף או בהמה

</div>


## Segment 866

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך רחם עלינו ונתן לנו את רבינו, רחם עלינו ונתן לנו את רבינו.

</div>


## Segment 867

<div dir="rtl" lang="he">

עולם חדש עולם של נ נח, מלא אורה ושמחה ליהודים הופיע, שישו ושמחו בשיר של רבינו – תהיו שמחים עם הנחמנים

</div>


## Segment 868

<div dir="rtl" lang="he">

אתה רוצה לרקוד, אתה רוצה להיות שמח, נ נח יקים את רוחך, נ נח ירים אותך למעלה.

</div>


## Segment 869

<div dir="rtl" lang="he">

בידך אפקיד רוחי פדית אותי, נ נח לקח אותי, נ נח בנה אותי, ננננ"מ זה בשבילי

</div>


## Segment 870

<div dir="rtl" lang="he">

ננננ"מ מתקן את העולם, ננננ"מ מתגבר בעולם, ננננ"מ משמח את כולם, ננננ"מ זה אדוננו רבי נחמן

</div>


## Segment 871

<div dir="rtl" lang="he">

יוצאין מעבדות לחרות, נ נח תכלית יהדות, שרים בשמחה כל הזמן, נ נח נחמ נחמן מאומן. רוקדים וחיים את התורה, דרכו של רבינו היא מאירה. רוקדים וחיים את התורה, אשרינו שקבלנו את הפתק הקדושה.

</div>


## Segment 872

<div dir="rtl" lang="he">

עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה. ננח הוא הדרך להיות תמיד בשמחה, נ נח הוא הדרך לישועה ולגאולה.

</div>


## Segment 873

<div dir="rtl" lang="he">

אמונת חידוש יש מאין, אמונת חידוש יש מיש. כבוד ה' עולה מעלה מעלה, הנבואה מבררת ומנקה את המדמה, נ נח נחמ נחמן מאומן תשורי מראש אמנה.

</div>


## Segment 874

<div dir="rtl" lang="he">

אי אפשר לנשום בלי הפתק, אי אפשר לנשום בלי רבי נחמן. אז אני צריך להיות תמיד עם הפתק אז אני צריך להיות תמיד עם רבי נחמן.

</div>


## Segment 875

<div dir="rtl" lang="he">

דויפט אויף מין כח פון נ נח. לרקוד ברחובות ובשווקים מחמת שמחה של הנחמנים.

</div>


## Segment 876

<div dir="rtl" lang="he">

מים עמוקים דברי פי איש נחל נובע מקור חכמה.

</div>


## Segment 877

<div dir="rtl" lang="he">

חיים ושבע – נ נח נחמ, נחמן מאומן – כל הזמן. יהא שלמא רבא חינא וחסדא נ נח נחמ, נחמן מאומן.

</div>


## Segment 878

<div dir="rtl" lang="he">

כל היום נ נח כל היום נ נח: בא נצא לשיר בא נצא לרקוד: בא נצא ביחד לשמוח בלי פחד.

</div>


## Segment 879

<div dir="rtl" lang="he">

בניסן נגאלו אבותינו ממצרים, בניסן עתידין להיגאל. מתחיל עם נון כפופה ומסיים עם נון פשוטה כמו שחתום בפתק הקדושה. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, זה רבינו הקדוש – רבינו נ נח.

</div>


## Segment 880

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הכללי זה בשבילי, תיקון העולם הוא יביא,חידוש העולם באמונה ושמחה, שיר חדש תקוה גאולה. רבי נחמן הבטיח שיאוש אין קיים, להתחיל מחדש לא להיות זקן, לשיר ולרקוד כל הזמן, ננננ"מ. אתה יכול, להגיע אל הכל, אתה מעתה לא תרד למטה, אם נפלת קום עלה למעלה, תגביה כנשר תעלה ראש ההרה.

</div>


## Segment 881

<div dir="rtl" lang="he">

טובה הארץ מאד מאד, ישראל בר המרגל ומפתה אל תכלית האמת.

</div>


## Segment 882

<div dir="rtl" lang="he">

קרבנו לעבודתך, שמחנו בישועתך, טהר לבנו ביראתך. יחד לבבנו באור של רבנו, את לבנו תפתח באור של נ נח.

</div>


## Segment 883

<div dir="rtl" lang="he">

גבור בהפצה, הולך למלחמה, עוד פתק עוד ספר, את כל הדינים מיפר. גבורה היא בלב, תן את הכסף ואני ערב, תראה מזה ישועה, עוד תראה גאולה: תחיה בשביל התכלית, רבינו הוא ראשית ואחרית, מה יש לעשות בעולם, לעדן עלאה ננח הוא סולם. למלאות את העולם בספרי רבינו, בפינו ובלבבינו זה קרוב אלינו, כל בית וכל רכב, אחי תיכנס לקצב: הקמיע מעולם לא היה, סגולה בטוחה, לעם הרעיה. שמח בחלקו, מה טובו ומה נעים גורלו, אשרי תמימי דרך, כבר הכין הכל וטרח: ננח זה שיר של שמחה, ננח מבטיח שיש תקוה, ננננ"מ, סמוך עליו הוא נאמן.

</div>


## Segment 884

<div dir="rtl" lang="he">

יהדות, זה לא תחרות, שמחה זה רק עם אמונה, אהבה, איך שהשם יתברך אוהב אותך, ואנו שרים נ נח נחמ, נחמן מאומן. עבודה, זה תורה תפילה ושירה, בחירה, בידינו לעשות טוב או רע, גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, ואנו שרים נ נח נחמ, נחמן מאומן: לחיות בטוב ה', להתעדן בנחל שמן, לרוות ולרענן, שירו נ נח נחמ נחמן מאומן, אמן: בחרת בנו, רצית בנו, רוממתנו וקדשתנו. וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.

</div>


## Segment 885

<div dir="rtl" lang="he">

ברחתי חפשתי את נ נח מצאתי רק זאת היא נחמתי. לא מצאתי את עצמי את ה' דרשתי, את נפשי בכפי שמתי מהו רצונך בשבילי\ננננ"מ הוא הרבי בשבילך ובשבילי.

</div>


## Segment 886

<div dir="rtl" lang="he">

מחפש את האור, הכל נראה שחור, כמו מושלח לבור, בלי רבינו גמור. אור אור אור רבינו הוא נמצא, אור אור מלא שמחה ואהבה, אור אור אור ננננ"מ ננננ"מ\ מתקן את כל העולם. כשמש בהיר בצהרים, נ נח מאיר בשמים, אור צדיקים ישמח, צדיק כתמר יפרח, אור טהור, בנבל וכינור.

</div>


## Segment 887

<div dir="rtl" lang="he">

בפתק כתוב שמשיח יבוא יהיה כל העולם שמח, כולם יהיו תמים (י"ס ת'). עם נגונים ורקודים כולם יהיו נחמנים, שרים ושמחים רוקדים וקופצים דשנים ורעננים. ננח ישירו קיימו וקבלו ליהודים יש רבינו.

</div>


## Segment 888

<div dir="rtl" lang="he">

חסיד חסיד אל תהי שוטה, תלמוד את התורה ותעשה ממנה תפילה, תברח אל היער ובפרט בחצות לילה, תקדש את זמנך ואת מקומך בהפצה. רואים שכולם נמשכים אחר רבינו, וזה רק יתגבר יותר ויותר עד ביאת משיח צדקינו. כל העולם כולו גשר צר מאד, ורבינו לא נותן לנו לפחד הוא מגן ומעוז. רבינו קורא לנו, נ נח הוא חיינו, עוד נשיר ונשמח, תמיד נ נח.

</div>


## Segment 889

<div dir="rtl" lang="he">

אתה יכול לעשות ולפעול, אתה לא פחות היום מאתמול, אתה יכול לשנות ולבנות, ועליך מוטל את הרשעים להמנות. תעמוד בדעתך, תצביע להכריע, את רבינו הקדוש תבחר ותנשא, והשאר ימשיכו מהרע להמלט. נ נח זה המפלגה, נ נח זה הרשימה, כולם רוצים רק את נ נח, את כל הכסאות בכנסת יקח. ברסלב, לב העם, ברסלב, מהכנרת להים, ברסלב להיות שלו ושמח, אז כולנו בוחרים ומצביעים נ נח.

</div>


## Segment 890

<div dir="rtl" lang="he">

מילים: נ נח זה לא פוליטקא, נ נח זה להיות תמיד בשמחה. נ נח זה לא פוליטקא, נ נח זה רק לעם סגולה. נ נח להיות שבע ושמח, נ נח לשבת שלו ובטח. תבחר בנ נח, תצביע נ נח, אין גדולים אין קטנים - כולנו נ נח!

</div>


## Segment 891

<div dir="rtl" lang="he">

אני הבאתי לכם מתנה מארץ ישראל. מה המתנה – מחלוקת!

</div>


## Segment 892

<div dir="rtl" lang="he">

סמוך לגאולה תפילה, בדברי נפשי יצאה, איה מקום קדושתי, עליתי וצעקתי במחשבה. יום יום נשמתי מאירה בי מעידה, הזמן הזה לא היה ולא יהיה עוד תפסת. רבינו הזהיר רבינו האיר, כל רגע מחדש חווה בהיר: נורא איום, נשגב עליון, מרגש עד דמעות, בהירות חזיון, נ נח נחמ, נחמן מאומן. מזעזע משעשע צחצחות האומן. לקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, לקוטי עצות, לקוטי תפילות, ספר המדות, לקוטי הלכות, שיחות הר"ן חיי מוהר"ן, התבודדות. בוקר בוקר השמש זורחת מחדש, פקודת המלך שהחשך משתככת, קרני אור גילה ושמחה מחופפת, פורצת בלבי כאש בגחלת. זה אור חדש שעדיין לא היה, מי שמע כזאת ומי כזאת ראה, רבינו הקדוש טיפה מן הים גילה, וזה רק ההתחלה של הסיפור היפה.

</div>


## Segment 893

<div dir="rtl" lang="he">

בשביל מה אתה עובד, למה אתה לא נח, למה לא תהיה נ נח. זה לא רק שלא תפסיד, גם תרויח ותשמח, עוד מעט תהיה נ נח: קרוב יום - יום יבוא, השמש עליך יזרח, אתה שש ושמח נ נח. שר ורוקד וגם מפיץ, גם להגר והאזרח, אשריך טוב לך נ נח. ננננ"מ.

</div>


## Segment 894

<div dir="rtl" lang="he">

זה הארץ שלנו, זה ירושה מאבותינו, זה המדינה שלנו. בית המקדש שלנו, ירושלים שלנו, ארץ ישראל שלנו, הכל שלנו.

</div>


## Segment 895

<div dir="rtl" lang="he">

בכל הארץ רואים תקוה, ארץ קדושה מוציא יבולה, אחדות אמונה איזה ברכה, לעם סגולה חסידי רבינו נחמן בן שמחה. קום התהלך בארץ, בד' אמות של הלכה, תשיג מוחין דגדלות של קדושה, תתחבר לרבינו ננח שבזה זכה, להיות כולו טוב אפילו למי שעשה לו רע. ארץ ישראל ארץ חמדה, אלפיים שנה חיכינו לה, לא משנה מה אחרים חושבים עליה, בוא נשמוח שזכינו להיות\לחיות בתוכה.

</div>


## Segment 896

<div dir="rtl" lang="he">

כי זה כל האדם להמתיק את הזעם, להפוך חרון אף לאויר קל זך ועף. הצדיק בחי' משה עומד בין שמד לרצון, הוא הגשר והקשר בחי' אין עפר ואפר. מי אני מה אני מה תפקידי והיכן אמצא עצמי, אביט אל אל אזכה לשכל פועל אבנה את הצלם בדמות הנעלם. נ נח נ נח נ נח נ נח נ נח אך רק זך וצח נ נח נחמ נחמן מאומן, אמת מאן ישר טוב ורחמן.

</div>


## Segment 897

<div dir="rtl" lang="he">

שמע ישראל יא"י אחד. יש שיר, שיר א-ל, שהשם יתברך אוהב מאד. יש שיר, שיר הגואל שמחדש העולם באמונה במלכותו.

</div>


## Segment 898

<div dir="rtl" lang="he">

שלום, שלום, שלום, כולם רוצים שלום\מדברים על שלום. על ידי הצר והעצבות בא מרימה בעולם, ועל ידי השמחה בא שלולם בעולם. ננננ"מ יביא שמחה לעולם, ננננ"מ יביא שלום בעולם.

</div>


## Segment 899

<div dir="rtl" lang="he">

עוללים ויונקים ילדים וזקנים שמחים ורוקדים\וחוגגים כאשר רבינו מכירים. את השם יתברך מודים ומשבחים הוללים ומפארים נ נח מפרסמים. צדיק יסוד עולם, ננננ"מ.

</div>


## Segment 900

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן. רבינו הקדוש דעתו רחבה מן הים, נצחון הוא שלו מאז תמיד ומעולם, היום מתחילים להבין איך רבינו מדבר אלינו בטעם, רבי נחמן הוא הראש לא רק גם - ונהרו אחריו כל העם. תן נ נח בזרם - תוריד נ נח כגשם, בשטף קצף אור פורחת - צחצחות בהירות זורחת.

</div>


## Segment 901

<div dir="rtl" lang="he">

בלי סוף, איפה מקבלים את הכלים להאין סוף. בלי סוף, עומסים עלי מכים בכפלי כפלים אני תוף: בלי סוף, עד אין סוף, בלי סוף, לא בשביל קוף, בלי סוף, יש תקוה יש הוף. בלי סוף, אור רשום מקלדת כתוף: ננננמ: בשטחיות זה נראה כמו צרות צרורות, עוברים וסובלים ומקבלים כלים עמוקות, בטלים ומבוטלים חתוכים ונשברים זה האות, עוד מעט הגעת עלית למרום בטוחות.

</div>


## Segment 902

<div dir="rtl" lang="he">

תורת ה' בלבי, אי אפשר לכבות אהבתי, בטוב וברע שויתי, תמיד השם יתברך לנגדי. זאת אשיב אל לבי, על כן אוחיל אמרה נפשי, זכור אזכור ה' חלקי, מעוזי, פדה אותי בידו אפקיד רוחי. נ נח זה שירי, אהללה נפשי, ארומם ואגדל בו, צורי משגבי. נ נח זה שירי, אהללה נפשי, נ נח נחמ נחמן מאומן, איש האלקים פלאי.

</div>


## Segment 903

<div dir="rtl" lang="he">

יום יום מאיר מחדש, חבש וכבש, עוד תטעום את הדבש. עושה לבבות שוזר עבות נשמות, צועק ביערות, מחזיק את העצמות: זה דודי זה רועי, זה כל חפצי ותשוקתי, נ נח מוביל אותי, איפה שהייתי מעולם לא צפיתי, ופתאום אני בנפשי ידעתי.

</div>


## Segment 904

<div dir="rtl" lang="he">

ואז יתער שיר חדש שהוא שיר של נפלאות, ועל ידי שיר הזה יגדל כל הריחות והיראות

</div>


## Segment 905

<div dir="rtl" lang="he">

לדעת בארץ דרכך, בכל גוים ישועתך, קוינו לך, ביקשנו אותך, קח אותנו למעלה, תלמדנו מפיך תורה, תאיר בלבנו אהבתך: דעת דעת דעת, מענה אפיים אחת, זה רבינו נ נח במוחינו זורחת, מוחין שמחים שכל עף, רוחינו עולה מרומים פורחת.

</div>


## Segment 906

<div dir="rtl" lang="he">

בקר בקר אקוה. בקר בקר אעלה. אעלה באור של רבינו, נ נח יגיל וישמח לבבינו.

</div>


## Segment 907

<div dir="rtl" lang="he">

אם לא נחזיק את השקרנים, לא ניתן כח להבריונים, אם נחזיק עצמינו ביחד, להקים את האמת בלי פחד. העם יבחר ברבינו, העם יכיר את נחלתינו, ננננ"מ, יצביעו נ נח, ישבו בשלוה בטח.

</div>


## Segment 908

<div dir="rtl" lang="he">

מי לה' אלי, מתפלל בכל עצמותי, הוא בסוד הבריאה נכלל, נ נח השיר של שכל הכולל. יודע לעלות, יודע לרדת, יודע שבשמחה הגאולה מתקרבת\ממהרת: חסידים של הפתק כמראה הבזק, מפיצים שם נ נח, כי זה כל העסק.

</div>


## Segment 909

<div dir="rtl" lang="he">

לובן העליון גרתי, תרי"ג מצות שמרתי, לאומן נסעתי, רבינו נ נח כתר על ראשי. איך רקדתי, איך שמחתי, עוד השמחה בלבי! אורות צחצחות, מוחין מאירות, רבינו נחמן בהגלות.

</div>


## Segment 910

<div dir="rtl" lang="he">

מתחילים בקטן, מרגישים סוף עולם, הכל סגור ונסתם, האור נעלם. נ נח זה תקוה, נ נח זה הבטחה, ננננ"מ סמוך עליו הוא נאמן.

</div>


## Segment 911

<div dir="rtl" lang="he">

בזכות הפתק בזכות הפתק בזכות הפתק -- פתק הגאולה \ פתק סגולה. בזכות הפתק, תגלה סגולה לעם סגולה. בזכות הפתק, חדש אהבתך עם ישראל עמך. בזכות הפתק, קדשינו ברכינו יחד שמך עלינו. בזכות הפתק, תאיר אור רבינו בליבינו ונשמתינו.

</div>


## Segment 912

<div dir="rtl" lang="he">

כל העם ביחד באהבה ונחת, לא רוצים את הפחד ולא את הלחץ. מצפים ומקוים, באמונה הכל משיגים, באבינו מלכנו בטוחים, רבינו כבר סידר הענינים. אחדות פורחת, נ נח זורחת, כי יש ענין שהכל מהפכת, לטובה ולשמחה מטורפת. אז תבואו ותבחירו, גם אתם ברבינו, חברים כולנו, תיכנס אתנו\בכנסת אנחנו.

</div>


## Segment 913

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה, להיות בשמחה עם נ נח תמיד. אז אני שם עם החברים כיפה, זה מרים אותי למעלה. ואני מזמין בכבוד ובהערכה, כל החברים ביחד לכנסת פנימה. איזה אלופים מאירים באור של רבינו, יש להם מסר והדרכה לעמינו, יאירו לנו ונשמחו בהצלחתינו, ארץ ישראל עולה ועולה לנצח זה ארצינו.

</div>


## Segment 914

<div dir="rtl" lang="he">

יש לרבנו מפלגה, יש לכולנו תקוה. תחשוב קצת על ילדינו, אוצרות חמודות בבת עינינו. לא צריכים לחשוב הרבה, לעולם לא נפסד אחד מהרבי, מאתים שנה הוא מאיר את, הארץ, מתי נשמע ונזכה להתירץ. בואו תבחרו ברבנו, נ נח נחמ נחמן מאומן עלינו, הוא ישפיע לנו בטוחות, עצות נכונות ברכות וישועות.

</div>


## Segment 915

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים מתחילים מחדש, לפעמים קופצים כטפס. ואם גיבור וגם צדיק הנך, תבנה בנין כטוב לבך. תתחבר ותצטרף כל נקודה טובה, תקים מגדל הפורח למעלה, אור השם עליך, יזרח, ברכה חן ואושר - נ נח.

</div>


## Segment 916

<div dir="rtl" lang="he">

מי אמר משיח, מי אמר נ נח, צפינו חיכינו אבל נפלנו לפח. מפורסמים של שקר, טרדות הזמן זה השבר, הפתק יעשה אותך גבר, ורק אז ממשיח יהיה זכר. קפץ קפץ תרקד חזק, אורות מבריקות כמראה הבזק, רוח הצדיק בעורקים שלך, השיר מתפוצצת בחיות משפתיך.

</div>


## Segment 917

<div dir="rtl" lang="he">

ומלאה מלאה מלאה הארץ דעה את ה'. כמים לים מכסים כולם קופצים ורוקדים. כמים לים מכסים כולם שמחים נחמנים.

</div>


## Segment 918

<div dir="rtl" lang="he">

אנו רוצים גאולה, אנו רוצים ישועה, תן לנו נ נח במהרה. כי הם חיינו ואורך ימינו, תן חלקנו עם רבינו, כי הם חיינו ואורך ימינו, נ נח נחמ נחמן מאומן הוא כל תקותינו. אורך ימים בימינה, עושר וכבוד בשמואלה, נ נח נחמ, נחמן מאומן.

</div>


## Segment 919

<div dir="rtl" lang="he">

יש רק פתק אחד, פתק הגאולה.אמונה. יש רק פתק אחד, פתק של ישועה\תקוה. נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא הרבי של כוווולם, כולנו חברים בוחרים באמונה, רוצים רק חיים של נחת ושמחה.

</div>


## Segment 920

<div dir="rtl" lang="he">

כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך. אל תיראו כי התחת אלהים אני. ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב

</div>


## Segment 921

<div dir="rtl" lang="he">

היום יש חסידות חדש, כל אחד יקר מבוקש, עוברים את החיים בשמחה, יש צפיה כי הכל לטובה. הפתק חסידים יש להם על מי לסמוך, מי כזו שמע ומי ראה כזאת, פתק מן השמים מופיע לעדכן, ללמד להורות להאיר ולפרגן. הפתק חסידים שרים הרבה, נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הרבי. בוחרים פץ על שם המלאך של הפתק, כשופר הרם קולך וכמראה הבזק.

</div>


## Segment 922

<div dir="rtl" lang="he">

זה יותר גדול מאתה ואני, זה מאיר חזק בעומק ליבי, זה אור חדש נעימות נצח, זה שיר חדש של רבינו נ נח. מי לא יודע מחסידות ברסלב, החזירו לעבודת השם את הלהב, חברים רוקדים ושרים בשמחה תמיד, האש של רבינו תוקד לעולם כלפיד. שיר חדש אשירה לך, בנבל עשור אזמרה לך, שיר חדש הוא זה בעצמו רבינו נ נח, הוא עף ופורח מאיר מעורר וזורח.

</div>


## Segment 923

<div dir="rtl" lang="he">

הנה זה ארצינו, פה קבענו את ביתינו, נחלות של דם ודמעות, שפכנו נטענו למרבות. גולה אחר גולה נגלינו, לקח ומסרי חיים למדנו, אף חכמתינו עמד לנו, עד שובינו על אדמתינו. מי מראש צפה זאת, השגיח לגדלינו כאריות, לנוהם כחיות ביערות, בלילות שלמות של התבודדות. שכל אחד יהיה מלך, עם בית ושדה עלי ארץ, לבלות את ימיו בטוב טעם, בהודות והלל לבורא עולם. נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא הרבי של כולם, עכשיו הגיע הזמן, שיכירו אותו גם כל העולם. אז בואו תצביעו נ נח בראש, פה צדיק פה צדיק זה האות, ונשמח כולנו הפעם לנצח, ונראה את הנחמנים בכנסת.

</div>


## Segment 924

<div dir="rtl" lang="he">

הגשם יורד ושוטף, המים ברכה אין ספק, נחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן בן שמחה. מבול של דעת מקיפת, סכנה גדולה מסתובבת, צריכים כלים קדושים טהורים, בהירות השכל צחצחות המוחין. שרים נ נח, אוחזים בצדיק הזך\את הכל לטוב הפך, נחמן מאומן, מטהר את העולם\הגיע הזמן. פץ פץ, בוחרים בלי גמגום, משה רבינו היה כבד פה, ועכשיו הגאולה בנ נח צפון.

</div>


## Segment 925

<div dir="rtl" lang="he">

איפה הייתי, אני לא ידעתי, כל כך נפלתי, פלאות ירדתי, איה צעקתי, נ נח מצאתי, אחור לא נסגתי, רבינו על ראש שמחתי. כל יום מחדש אני אומר נ נח, קופץ ורוקד כי היצר לוכד, ואין ברירה ואין סיכוי, בלי רבינו אנחנו לקוי. אז אוחזים בשמחה ובכלי האמונה, מעולם מראש תשורי אומנה, הפתק צועקת הפתק בוערת, האש של רבינו מוקדת מפוארת.

</div>


## Segment 926

<div dir="rtl" lang="he">

אפילו קטן, תגיד גדול, משהו לענין - נ נח נחמ נחמן מאומן. הפתק דורשת, הפתק משמחת, הפתק צועקת, הפתק מצחקת.

</div>


## Segment 927

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בכח - נ נח, תתיר צרורה - נחמ, קבל רנת - נחמן, שגבנו טהרנו – מאומן. שועתנו קבל ושמע צעקתינו - נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 928

<div dir="rtl" lang="he">

טטי טטי, נתת לנו את רבי נחמן, את הפתק הקדוש - מאומן. כל תפילתינו ותקוותינו - שתשים חלקנו עם רבינו, הרחמן.

</div>


## Segment 929

<div dir="rtl" lang="he">

חברים טובים בציון של רבינו, שרים נ נח עם שמחה בליבנו,כל העולם יתקנאו בחברא שלנו, עוד מעט כולם יהיו איתנו. שרים ושמחים קופצים ורוקדים,, ברבינו נחמן אנחנו בוטחים, הוא האיר לנו פתח תשובה, לקרבינו להשם יתברך מעלה מעלה.

</div>


## Segment 930

<div dir="rtl" lang="he">

ספורי מעשית משנים קדמוניות, מולידים באדם מוחין חדשות, לעורר מן השנה והתרדמה, נ נח נחמ - נ נח נחמ - נחמן מאומן. משיח יבוא - כל הזמן אצלו יום אחד, הוא יספר לכל איש ואיש מה שעבר עליו, שיננא - חטוף ואכול חטוף ואישתי - - דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי!!! עולם הפוך ראיתי, כל הצרות שסבלתי, הן הם מאירים בעדי. נקודה ונקודה טובה קניתי, עליות וירידות בשיר בניתי, והצדיק שוכן את השכינה בלבי\בקרבי, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 931

<div dir="rtl" lang="he">

מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הוא נתן לנו את רבינו, בראש חודש ניסן מתחילים לראות הגאולה, ואנו שרים נ נח נחמ נחמן מאומן - להביא אותה במהרה. הגאולה בפתח\בפתק - תשיר ותשמח! - בפיך ובלבבך לעשותה נ נח!!!!

</div>


## Segment 932

<div dir="rtl" lang="he">

אנכי ה'א המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלהו, ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, נ נח נחמ נחמן מאומן מיחד אותנו עם בורא עולם, הצדיק איתנו כל אחד ביחד כולנו איש אחד לב אחד עם אחד לאבינו שבשמים.

</div>


## Segment 933

<div dir="rtl" lang="he">

לך לאומן לרבינו, הוא יסוד ושורש לנפשינו, אל תתעכב ואל תתמהמה, כי למחר אתה באדמה. יש לנו אב אוהב אותנו, הוא הבטיח שיעמוד בעדינו, תעזוב את החכמות והגאוה, תיכנס לשמחה תעלוז לבך. באומן שורה ראש בית, תתקשר ותעלה עולמית, נ נח נחמ נחמן מאומן, תשיר ותרקוד כל הזמן.

</div>


## Segment 934

<div dir="rtl" lang="he">

ראש השנה של רבינו – ראש חודש ניסן, כולנו בציון חבל על הזמן, יש אוירה טהורה עולים מעלה מעלה, פותחים שערים דלתות השמימה, זה רבי נחמן נחמן מאומן הוא הראש הרבי של כולם.

</div>


## Segment 935

<div dir="rtl" lang="he">

לשיר ולרקוד שמח, לקפוץ ולעוף פורח, לצעוק חזק צורח – לעלות להיות נ נח נצח. כך היא דרכה של תורה פת במלח, ועל הארץ תישון בטח, אם תעשה כן אשריך וטוב לך – לעלות להיות נ נח נצח. לא תקח האם על האפרח, כי תקרה שלח תשלח, את האם והבנים קח לך – לעלות להיות נ נח נצח. - - חיים טובים חיים אמיתיים חיים ברסלבים.

</div>


## Segment 936

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך אחד יחיד ומיוחד, הוא לבדו אחד בלבד, אל תפחד אל תפחד אל תפחד. אתה מרגיש אבוד ומנותק, אל תתאפק. רבינו צעק רבינו צעק. ואז צחק. נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 937

<div dir="rtl" lang="he">

אמונה נצורה בלב שמורה, בוערת סוערת אש הפצה, למד דעת (רבינו נחמן) לעם שבורה, להקימה בנ נח לשם ולתפארה.

</div>


## Segment 938

<div dir="rtl" lang="he">

אין רבי אין רבי רק רבינו הוא הרבי, נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הרבי של כולם, נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הרבי של כל העולם.

</div>


## Segment 939

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן הוא הרבי של כולם\יכבוש את כל העולם. יש לו פתק, יש לו חתימה, שיר פשוט כפול משולש מרובה, כשופר יתרע ויתקע, נ נח זה שיר הגאולה.

</div>


## Segment 940

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו רבינו רבינו נחמן הוא הרבי של כולם\ קשור אותי אותך כל הזמן. אני צריך נחמן – נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 941

<div dir="rtl" lang="he">

עתידים צדיקים להיות מחיצתן לפנים ממלאכי השרת (כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל).

</div>


## Segment 942

<div dir="rtl" lang="he">

אנו רוקדים אנו שמחים אנו כל כך שבעים, טוב לבב בחום להב אנחנו ברסלב. אנו בונים דורות לשמים בדעה מלאים, ראית אותנו שמחתם עמנו הכל פתוח תעלו. - לב זהב, אהוב ונאהב, נ נח זה כוכב. הוא חי לפני מאתים שנה, וראה כל נשמה ושרשה, הוא נתן לנו דרך צלולה, לנצח עולם הזה – לחיות עולם הבא. בפתק הקדוש הוא נתן אות, ניסי ניסים פלאי פלאות, רבי נחמן מברסלב הוא השדכן, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 943

<div dir="rtl" lang="he">

בכל העולם כולו – יצא הוד קולו, בכל תבל הארץ אפילו ביושבי פלשת. השיר מתפשט את החשך מגרש, זה השיר הגאולה, נ נח נחמ – נחמן מאומן. שיר של שמחה, תקוה ואמונה, ברכה והצלחה, הנה בא ובאה. מעם זאת עולה, תשובה שלמה, (אור האורות) הוא קורא ומעלה אותך, רבנו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 944

<div dir="rtl" lang="he">

געגעגעגעגעגועים לפתק, לנ נח. הפתק היא חיינו, מאיר בנשמתינו, כל תקוותינו, ירושתינו.

</div>


## Segment 945

<div dir="rtl" lang="he">

איך בין א נ נח אזוי, איך בין א נ נח תכה אזוי, יעדר אינר ווילסט בין א נ נח, זול זין אזוי

</div>


## Segment 946

<div dir="rtl" lang="he">

אין דא רבי האט גיזינגין, אין דא רבי האט גיקלפין, אין דא רבי, דא היילגע רבי, און דא רבי האט גיטנסין. ננננ"מ.

</div>


## Segment 947

<div dir="rtl" lang="he">

דויפט אויף מין כח פון ננח. לרקוד ברחובות ובשווקים מחמת שמחה של הנחמנים.

</div>


## Segment 948

<div dir="rtl" lang="he">

טיף אין דא נאכט – א הילגע שפראך – דא נאמן פון הילגע רבי. טנסין אין זינגן, פרילכן בראינגן, נ נח איז ליכטג געבן. דביקות א סך מיסן\גניסן, ליבשפט גקלינגין, ננננ"מ.

</div>


## Segment 949

<div dir="rtl" lang="he">

דו גיסט אין דא גסט עבור דו טרכסט נ נח. א גנסא טג א גנסא נכט נ נח.

</div>


## Segment 950

<div dir="rtl" lang="he">

שטנדיק מיר זגין נ נח, שטנדיק דו זגין נ נח, שטנדיק עלא זגין נ נח, עלא זגין ננננ"מ, נ נח איז דנאמין פרם הילגען רבין רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן

</div>


## Segment 951

<div dir="rtl" lang="he">

דוס איז אונזיר העקר, אינזער התקון, אינזער הרפואה, אינזער הגאולה. יא, אמונה איז א-פאך א-פאך, אמונה איז ננננ"מ

</div>


## Segment 952

<div dir="rtl" lang="he">

איז א יד גוון נ נח איז א יד גוון הפציק, איז א יד גוון היפציק איז א יד גוון ננח. איז א יד, א הילגע יד, איז א יד, א פרילכה יד, איז א יד מתרומם זין, איז א יד ש הילגע יד, א הילגע ננח, ננננ"מ

</div>


## Segment 953

<div dir="rtl" lang="he">

כמה שמחנו כאשר שמענו מרבינו, איזה אור הבריקה בנפשינו, עוד לא התחלנו וזה עוד חדש בשבילנו, כל העולם ימשכו ויצטרפו איתנו. כל נשמה כל אות כל תפלה הוא לנצח, לא יתמו ולא ימחו כאשר מגיעים לנ נח

</div>


## Segment 954

<div dir="rtl" lang="he">

מבטן שאול שועתי שמעת קולי (יונה ב:ג). קולי שמעת על תעלם אזנך (איכה ג:נו)

</div>


## Segment 955

Where's the heilege heilege Rebbe? Where's the heilege Rebbe Not?!! Nanach


## Segment 956

A lot of people are becoming Nanach. Please make me Nanach. NNNNM


## Segment 957

I am a fisherman I hook the fish on the line. The fish they bite the hook, maybe just as a joke, but they are mine. I am a fisherman of Rabbi Nachman. NNNNM


## Segment 958

Avrohom was one. You gotta be Nanach


## Segment 959

I need to be in the light, to make things right. Rabbi Nachman will take you there, he’ll open your heart – remove your fear. NNNNM for those who dare.


## Segment 960

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ך דינים, עיין ערך דין.

</div>


## Segment 961

<div dir="rtl" lang="he">

שלג. השלג הוא בחינת הבינה, עיין פירוש מהרח"ו לספר יצירה (א:יא), ורבינו בחינת בינה כמו שהאריך ר' אברהם בן הר"ן. שלגי נחמן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שין למד גימל – בגמטריא הוי"ה נ נח נחמ נחמן מאומן. שלג בגמטריא טל ברסלב.

</div>


## Segment 962

<div dir="rtl" lang="he">

שלום. ע"ע ערך שאלת שלום.

</div>


## Segment 963

<div dir="rtl" lang="he">

שליחות: הגמרא בכמה מקומות (גיטין כג., יבמות קיג.) לומדת דין שליחות, שאחד יכול לפעול בשביל חבירו, בדרשה "אתם - גם אתם" לרבות שלוחכם מה אתם לדעתכם גם שלוחכם לדעתכם, מה אתם בני ברית וכו'. "גם אתם" עם האותיות והתיבות בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ודוק היטב בזה.

</div>


## Segment 964

<div dir="rtl" lang="he">

שלמות. ע"ע ערך לשון הקודש – שלמות לשון הקודש.

</div>


## Segment 965

<div dir="rtl" lang="he">

שם שלם: מצינו בחז"ל עה"פ כי יד על כס י"ה, שאין השם שלם וכו'. ועיין בספר אדיר במרום (עמ' קמד-ה, מכון רמח"ל) ז"ל כי בחטא אדם נפגם האחרית שהוא מלכות בסוד עץ הדעת טוב ורע. ועל כן הוצרך הגלות בסוד הזכר, להחזירה למקומה. וכשתחזור, הנה אז תהיה היא בתחלה בסוד 'שם שלם', ובסוד אשת חיל עטרת בעלה. והוא ענין: באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים (ישעיה ב:ב). ואחר כך יחזור השם מ-יהו"ה ל-יהי"ה כמ"ש, עכ"ל.

</div>


## Segment 966

<div dir="rtl" lang="he">

שם שלם בגמטריא נון חית מם נון.

</div>


## Segment 967

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה

</div>


## Segment 968

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

</div>


## Segment 969

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך שגעון, וע"ע ערך עבודת השם – עבודת הנחמנים.

</div>


## Segment 970

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה – רבינו גילה שהוא עולם החירות. והנה השם הנ"א בע"ב שמות, שכאילו מרמז על למעלה מנ' שערי בינה, בעולמות של החירות של היובל, הח"ש. והרי שמחה אותיות, מ-הח"ש.

</div>


## Segment 971

<div dir="rtl" lang="he">

קיימא לן שאין שמחה אלא בבשר ויין (פסחים קט., ספר המצות עשה נד, חינוך תפ"ח), בבשר ויין בגמטריא פתק, שזה עיקר מקור השמחה.

</div>


## Segment 972

<div dir="rtl" lang="he">

איך אומרים שעיקר הנהגתינו צריך להיות בשמחה, הלוא בגמ' ובשו"ע לכאו' מעדיפים להיות דואגים על מצבינו בגלות שחרבה בית המקדש וא"י?

</div>


## Segment 973

<div dir="rtl" lang="he">

א] בעזה"י קצת דיבורים על זה כי אין כאן מקומו (ולא עלינו התלונה כי בפירוש דיבר רבינו וכו'). ראשית ידוע מכל ספרי הקבלה וחסידות, שעצבות הוא ממש מדה של הס"א. אלא שנשארת השאלה הנ"ל במילה אחרת להיות בלב נשבר. אכן בפירוש דיבר על זה מוהר"ן ואמר שיש סכנה גדולה ללכת הרבה עם לב נשבר שבקלות יכול ליפול ממנה לעצבות, משא"כ מי שהוא בשמחה, אע"פ שיש סכנה שיפול לקלות ראש וכו', אינו בכלל מסוכן כסכנה של ירידה לעצבות.

</div>


## Segment 974

<div dir="rtl" lang="he">

ב] ומוהר"ן בעצמו היה ע"פ רוב במדה זה של לב נשבר, ואמר שכן ר' שמעון תלמידו היה ראוי לנהוג ככה. וכבר ביארנו למעלה שפעם היו אנשים יותר חזקים וכו' ע"ש. וכאן זה לא רק שהיו יותר חזקים, אלא ענין של כמה מרגישים החסרון, ועד כמה הירידה מחמת החסרון, ותבין דברי על פי משל.

</div>


## Segment 975

<div dir="rtl" lang="he">

איש היה חי על ענף של אילן שהיה מוטה על גבי ים סוערת (כמו המשל בספר חרדים דף ע:). כל יום אביו היה עובר ומזהיר אותו מאד להזהר מאד שלא תפול וכו'. פעם האיש נפל, ובא אביו וראה אותו בים, התחיל לעודד את בנו, וצווח בקול גדול, תשוט וכו'.

</div>


## Segment 976

<div dir="rtl" lang="he">

והנמשל שכל זמן שזכרנו גודל תפארתנו ותפארת הצדיקים אמיתית ובית המקדש וארץ ישראל, בעיקר היה מוטל עלינו שלא לשכוח [ולכן מצינו בכמה מקומות בחז"ל שהעדיפו העצב, עיין למשל במסכת ברכות דף ל-לא]. אבל כעת, שעכשיו אנו בתיקונא דסיפא [עמש"כ בפרשת בא עה"פ ואם לא תפדה (יג:יג) ובמסכת אבות ה:ב, שלכאורה אריכת אפיים של השי"ת היה צריך להיות רק עד שנת התפ"ד ע"ש], וכנראה כבר בזמן הבעש"ט כבר שכחנו, ואין עיקר התיקון להתאבל ולהשתדל לזכור מה שרחוק ממנו. אכן העיקר הוא להרים את עצמינו שלא נטבע ח"ו, ועל כן באו הבעל שם טוב ומוהר"ן ופקדנו להיות תמיד בשמחה.

</div>


## Segment 977

<div dir="rtl" lang="he">

ג] וכאן מענין לענין אפרש בעזה"י שנלע"ד מה שמוהר"ן אמר על עצמו שלא היה צדיק כמותו וכו'. אין כוונתו סתם שהוא הצדיק הכי גדול, אלא שהוא כבר צדיק בדרך אחר לגמרי, כי הוא כבר התחיל להנהיג את נשמות ישראל וכל העולם בדרך תיקון הסיפא (ואולי הבעש"ט התחיל קצת בזה, (ובזה יתבאר לך הרבה ענינים למשל ענין שהעדיף מקואות וריבוי העבודה בתורה ותפילה מתעניות), אבל אז עדיין היה הדבר בספק, ועדיין היו אוחזים הרבה בהרישא). וזה מה שרבינו אמר שבתחלה היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו ולא סיים (לקוטי מוהר"ן סוף תורה עד) ומוהרנ"ת כ' (לקוטי הלכות ברכת הריח אות כה) שהוא הבין מתוך דבריו שעכשיו ההתחלה מפורים. והנה פסח הוא ממש בראשית השנה בחודש ניסן שהוא ראש חדשים, ופורים וממש בסוף השנה, ורבינו אומר שמכאן מתחילין, וא"ש כדברינו שעכשיו רבינו מנהל את התיקון מהסיפא (וע' מש"כ לעיל 350 וש"נ).

</div>


## Segment 978

<div dir="rtl" lang="he">

ד] ויכולים לראות את זה בכמה וכמה ההנהגות. למשל אף שיש קצת תורה להורות שעיקר התפלה צריך להיות בשביל השכינה, וכמו שמבואר בזוה"ק ובכל ספרי הקבלה. למעשה אנו רואים איך מוהר"ן היה מרבה בעיקר להתפלל בדרך פשיטות לגמרי על עצמו, וכן הורה לעשות. ונראה משום שבתיקון הסיפא זה גופא מה שאדם מוציא ומכוון להוציא את עצמו מן הס"א ולהרים את עצמו להשם יתברך, אפילו אם הוא מכוון לעצמו ממש, כבר נחשב כוונה לתיקון השכינה וכנסת ישראל. וכמו שי"ב נ"י מזכיר לי מה שמוהרנ"ת אומר שתפילת ערבית רשות, כי בחשכת הלילה אין דעת וכו'. ועכשיו אנו נמצאים במצב של חשכת הלילה כמעט בלי דעת, ובסיפא כל אחד עומד בפני עצמו ככה, ומי אמר לו להרים את עצמו, ולקרב את עצמו להצדיק, ולהתבטל להאור אין סוף, רק אור השכינה הקדושה בעצמה.

</div>


## Segment 979

<div dir="rtl" lang="he">

ה] וכן מה שמצינו שמוהר"ן כותב שעיקר יראת שמים הוא יראת העונש, ולכאו' זה ממש דלא כהזוהר, וכמו שהרמח"ל האריך להסביר ביחוד היראה. כי היום בתיקון הסיפא, כן הוא, שהעיקר הוא לשמור את עצמינו כפשוטו, עד שהשי"ת יגלה לנו ויאיר לנו רוממותו.

</div>


## Segment 980

<div dir="rtl" lang="he">

ונלע"ד עוד כי היום קיים חזק הקליפה של דור הפלגה (וע' בליקוטי הלכות, הל' בית הכנסת ו:ט, שמוהרנ"ת מכנהו פ.מ. ועמש"כ בס"ד במ"א בחיבורנו). והיינו האמונה שיש יחוד בעולם ולהתאחד כל בני אדם וכו' אבל הכל בלי להכיר השם יתברך ולמרוד נגדו. ועל כן עיקר עבודתינו בתחילה לא תהיה להבין היטב כח גדול של יחוד בעולם, אלא להיות ירא כפשוטו מעונש הדין של הבורא עולם.

</div>


## Segment 981

<div dir="rtl" lang="he">

ו] וכן מה שמצינו בכמה דברים שמוהר"ן העדיף את הכמות יותר מהאיכות, כמו בריבוי הלימוד בלי העיון וריבוי התפלה אפילו בלא כוונה כידוע (והבעש"ט כבר התחיל ליתן משקול וחשיבות להכמות, למשל מה שכתב לבנו 'ובדורותינו דור חלש ומעט השכל מאוד צריך תמיד להתמיד בטבילות ומקוואות יותר בתמידות טוב יותר מהתענית שהתענית מחליש הגוף מעבודת ה' ועוד יותר טוב שהכח שהוא מניח בתענית יתן הכח ההוא בלימוד התורה ובתפילה שיתפלל בכל כחו וכוונתו בזה יבא למדריגה גדולה מאוד'). וזה חידוש גדול, כי ביהדות תמיד מצינו להיפך, שהעיקר הוא האיכות, ע' בזה בספר משך החכמה (ובמסכת חגיגה דף י. ובעוד מקומות - טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי), ואינו לפני כעת, אבל כמדומני שמביא ראיה ממה דאי' שרק ב' מששים רבוא יצאו ממצרים, ומחלונות בית המקדש. וקי"ל להלכה טוב מעט בכוונה מהרבה בלי כוונה.

</div>


## Segment 982

<div dir="rtl" lang="he">

ז] אכן עכשיו שהעיקר הוא תיקון הסיפא, לתקן כל הנפרדים במקומם, ברור שהעיקר הוא הכמות, כמה נקודות שאתה יכול לתקן. אכן אילו היינו יכולים לתקן ברישא, בודאי עדיף להביא אור גדול באיכות, שע"י יתקן הכל. אבל כיון שעבר זמנו, אין לנו אלא להזדרז לחטוף מה שנוכל. ועכשיו מה שחשוב בעיקר הוא השם של כל דבר ודבר, אם הוא נקרא על שם התורה והיהדות ושם השם יתברך, או ח"ו להיפך (וכמו שהבאנו מרש"ק ז"ל שלאחר השואה אין מקום לכינוים של כתות של יהודים, אם הוא נקרא יהודי איך שהוא, צריכים להשתגע עליו מרוב שמחה ואהבה), וצריכים להגביר הקל קול יעקב כפשוטו על קולו של עשו, שכל מה שיש יותר רעש, כפשוטו – VOLUME, של תפלה ותורה בעולם יותר טוב (ואין סתם מה שהישמעאלים מרימים קולם ברמקולים בכל ארץ ישראל, למען טמא הארץ בהבליהם). וכל שטח ושטח שיש בו איזה סימן של קדושה עליה, יותר טוב. וכל כח ותנועה וכדומה שיש יותר בעולם בשביל הקדושה, חשוב מאד. ופעם לא נתנו לב לדברים אלו, כי כמעט לא חשוב כל ריבוי דברים אלו נגד הפנימיות. אבל עכשיו שהגענו להסוף, הכל נשמע, ועכשיו עושים חשבון על המראה וכו' וכשנ"ל, ועבודתינו להראות תגבורת ונצחון של הקדושה.

</div>


## Segment 983

<div dir="rtl" lang="he">

פסוקים ופתגמים של שמחה ועידוד

</div>


## Segment 984

<div dir="rtl" lang="he">

בהיות שכל כך חשוב להיות בשמחה תמיד, לקטתי כמה פסוקים ופתגמים שמזכירים ומעוררים שמחה והתחזקות, להגיד אותם ולחזור עליהם בעזרת השם.

</div>


## Segment 985

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן (=שמחה ע"ה) מאומן - רבינו נחמן בן שמחה

</div>


## Segment 986

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד, ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל ואפילו במלי דשטותא (תנינא כד), לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני שטות וצחוק או קפיצות ורקודים כדי לבוא לשמחה שהוא דבר גדול מאד (תנינא מח)

</div>


## Segment 987

<div dir="rtl" lang="he">

חזק את אחד להיות בשמחה, ואמר שראוי לו לשמח בהשם יתברך, ואף על פי שאין אתם יודעים מגדלת השם יתברך, ראוי לכם לסמך עלי, כי אני יודע מגדלתו יתברך, והזכיר אז הפסוק 'כי אני ידעתי כי גדול ה' וכו''. גם ראוי לכם לשמח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה. גם חזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חול וכו' (שיחות הר"ן קעז).

</div>


## Segment 988

<div dir="rtl" lang="he">

אילו יהודי היה יודע מה זה יהודי היה שמח ורוקד מאה ועשרים שנה.

</div>


## Segment 989

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בריה קלה שבים, הינו למעלה מכל העולמות (י"ם - ם- ד' עולמות, י' – החכמה שמתפשט בכל העולמות), שכל העולמות נבראו בשביל ישראל אשר בך אתפאר, והמה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו (ד"ה א:ד), כי הקב"ה נמלך עם נשמות ישראל לברוא את העולם. – תורה יז

</div>


## Segment 990

<div dir="rtl" lang="he">

והשמחה של הקב"ה היא מלבשת בהמצוות כי הם אחדותו, ומי שעושה המצוה בשמחה מהמצוה בעצמה נמצא כשנכנס בהשמחה שבמצוה הוא נכנס בשמחת הקב"ה שמשמח במעשיו, וזה בחי' (תהלים קמט) ישמח ישראל בעושיו. ועקר השמחה היא בלב. – תורה ה

</div>


## Segment 991

<div dir="rtl" lang="he">

שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים, ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב... בכל הקומה שיש בהשמחה. – תורה קעח

</div>


## Segment 992

<div dir="rtl" lang="he">

כשיזכר היטב חסד השם יתברך עליו, שלא עשהו גוי, בודאי ראוי שתגדל שמחתו מאד. והיא שאין עליה עצבות, מאחר שהוא רק מעשה השם יתברך. ועל ידי זה יכולים להגיע להשמחה שהיה למשה רבנו ע"ה בעת שעלה לקבל הלוחות. – שיחות שלאחר סיפורי מעשיות.

</div>


## Segment 993

<div dir="rtl" lang="he">

תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה. גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך, כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה, אבל כשתהיה בשמחה, אזי אהיה בשמחה יתרה מאד. סיפורי מעשיות מעשה יג מהשבעה בעטלירס.

</div>


## Segment 994

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי יהודה, אלמלא היו יודעים בני אדם את האהבה שהקב"ה אוהב את ישראל, היו שואגים כמו כפיר לרדף אחריו. זוהר שמות דף ה:.

</div>


## Segment 995

<div dir="rtl" lang="he">

לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב פָּנִ֑ים וּבְעַצְּבַת-לֵ֝ב ר֣וּחַ נְכֵאָֽה. משלי טו:יג

</div>


## Segment 996

<div dir="rtl" lang="he">

כָּל-יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים וְטֽוֹב-לֵ֝֗ב מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד. טו:טו

</div>


## Segment 997

<div dir="rtl" lang="he">

וְיָסְפ֧וּ עֲנָוִ֛ים בַּֽיקוָ֖ה שִׂמְחָ֑ה וְאֶבְיוֹנֵ֣י אָדָ֔ם בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל יָגִֽילוּ. ישעיה כט:יט

</div>


## Segment 998

<div dir="rtl" lang="he">

וּפְדוּיֵ֨י יְקוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל-רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה. ישעיה לה:י, נא:יא

</div>


## Segment 999

<div dir="rtl" lang="he">

שמחת ר"ת שאר מוץ חמץ תבן (מגלה עמוקות מ"ת פ' וירא – שלש סאים קמח סולת).

</div>


## Segment 1000

<div dir="rtl" lang="he">

מעלה יתרה להתאמץ לרדוף אחר המרה שחרה דוקא, להכניס אותו ג"כ בתוך השמחה, באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה, שיהפכו המרה שחורה, וכל היסורין והדאגות והעצבות לשמחה, להיות מרכבה אל הקדשה. לקמ"ת תורה כג

</div>


## Segment 1001

<div dir="rtl" lang="he">

לָשׂ֣וּם | לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְקוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר. ישעיה סא:ג

</div>


## Segment 1002

<div dir="rtl" lang="he">

תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לָהֶֽם. ישעיה סא:ז

</div>


## Segment 1003

<div dir="rtl" lang="he">

שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיקוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹקַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי-יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ. ישעיה סא:י

</div>


## Segment 1004

<div dir="rtl" lang="he">

מֵרָח֕וֹק יְקוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל-כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד. ירמיה לא:ב

</div>


## Segment 1005

<div dir="rtl" lang="he">

ע֤וֹד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל ע֚וֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַׂחֲקִֽים. ירמיה לא:ג

</div>


## Segment 1006

<div dir="rtl" lang="he">

כִּי-כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְקוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֤ע יְקוָה֙ אֶֽת-עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל. ירמיה לא:ו

</div>


## Segment 1007

<div dir="rtl" lang="he">

וַיִּשְׂמְח֤וּ הָעָם֙ עַל-הִֽתְנַדְּבָ֔ם כִּ֚י בְּלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם הִֽתְנַדְּב֖וּ לַיקוָ֑ה וְגַם֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ שָׂמַ֖ח שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה. דה"י א:כט:ט

</div>


## Segment 1008

<div dir="rtl" lang="he">

נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ. תהלים ד:ח

</div>


## Segment 1009

<div dir="rtl" lang="he">

וְיִשְׂמְח֨וּ כָל-ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ. תהלים ה:יב.

</div>


## Segment 1010

<div dir="rtl" lang="he">

וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיקוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי. תהלים יג:ו

</div>


## Segment 1011

<div dir="rtl" lang="he">

לָכֵ֤ן | שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף-בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח: יא. תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת-פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח: תהלים טז:ט, יא

</div>


## Segment 1012

<div dir="rtl" lang="he">

הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֪וֹל לִ֥י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה. תהלים ל:יב

</div>


## Segment 1013

<div dir="rtl" lang="he">

שִׂמְח֬וּ בַֽיקוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵֽב. תהלים לב:יא

</div>


## Segment 1014

<div dir="rtl" lang="he">

כִּי-ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ. תהלים לג:כא

</div>


## Segment 1015

<div dir="rtl" lang="he">

שְׁלַח-אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל-הַֽר-קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל-מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ.

</div>


## Segment 1016

<div dir="rtl" lang="he">

וְאָב֤וֹאָה | אֶל-מִזְבַּ֬ח אֱלֹקִ֗ים אֶל-אֵל֮ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹקִ֥ים אֱלֹקָֽי. תהלים מג:ג-ד (תיקון לאה)

</div>


## Segment 1017

<div dir="rtl" lang="he">

תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ. תהלים נא:י

</div>


## Segment 1018

<div dir="rtl" lang="he">

הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי. תהלים נא:יד

</div>


## Segment 1019

<div dir="rtl" lang="he">

מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל. תהלים נג:ז

</div>


## Segment 1020

<div dir="rtl" lang="he">

יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵֽב.

</div>


## Segment 1021

<div dir="rtl" lang="he">

שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲ-דֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּֽׂא. תהלים פו:ד (סוף שחרית)

</div>


## Segment 1022

<div dir="rtl" lang="he">

שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל-יָמֵֽינוּ. תהלים צ:יד

</div>


## Segment 1023

<div dir="rtl" lang="he">

א֖וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי-לֵ֥ב שִׂמְחָֽה (ביסץ). שִׂמְח֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיקוָ֑ה וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ. תהלים צז:יא-יב

</div>


## Segment 1024

<div dir="rtl" lang="he">

עִבְד֣וּ אֶת-יְקוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה. תהלים ק:ב

</div>


## Segment 1025

<div dir="rtl" lang="he">

יִרְא֣וּ יְשָׁרִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְכָל-עַ֝וְלָ֗ה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ. תהלים קז:מב

</div>


## Segment 1026

<div dir="rtl" lang="he">

יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי-צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם. תהלים קמט:ב

</div>


## Segment 1027

<div dir="rtl" lang="he">

תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד. משלי י:כח

</div>


## Segment 1028

<div dir="rtl" lang="he">

מִ֭רְמָה בְּלֶב-חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה. משלי יב:כ

</div>


## Segment 1029

<div dir="rtl" lang="he">

שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה-פִ֑יו וְדָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ מַה-טּֽוֹב. משלי טו:כג

</div>


## Segment 1030

<div dir="rtl" lang="he">

שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשׂ֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן. משלי כא:טו

</div>


## Segment 1031

<div dir="rtl" lang="he">

וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר שָֽׁאֲל֣וּ עֵינַ֔י לֹ֥א אָצַ֖לְתִּי מֵהֶ֑ם לֹֽא-מָנַ֨עְתִּי אֶת-לִבִּ֜י מִכָּל-שִׂמְחָ֗ה כִּֽי-לִבִּ֤י שָׂמֵ֙חַ֙ מִכָּל-עֲמָלִ֔י וְזֶֽה-הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י מִכָּל-עֲמָלִֽי. קהלת ב:י

</div>


## Segment 1032

<div dir="rtl" lang="he">

וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת-הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין-ט֤וֹב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם-לֶאֱכ֥וֹל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר-נָֽתַן-ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ. – קהלת ח:טו

</div>


## Segment 1033

<div dir="rtl" lang="he">

כִּ֣י אִם-שָׁנִ֥ים הַרְבֵּ֛ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָ֖ם בְּכֻלָּ֣ם יִשְׂמָ֑ח וְיִזְכֹּר֙ אֶת-יְמֵ֣י הַחֹ֔שֶׁךְ כִּֽי-הַרְבֵּ֥ה יִהְי֖וּ כָּל-שֶׁבָּ֥א הָֽבֶל. – קהלת יא:ח

</div>


## Segment 1034

<div dir="rtl" lang="he">

וּמָרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א | מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה.

</div>


## Segment 1035

<div dir="rtl" lang="he">

לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר.

</div>


## Segment 1036

<div dir="rtl" lang="he">

וּבְכָל-מְדִינָ֨ה וּמְדִינָ֜ה וּבְכָל-עִ֣יר וָעִ֗יר מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר-הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ שִׂמְחָ֤ה וְשָׂשׂוֹן֙ לַיְּהוּדִ֔ים מִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וְרַבִּ֞ים מֵֽעַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִֽתְיַהֲדִ֔ים כִּֽי-נָפַ֥ל פַּֽחַד-הַיְּהוּדִ֖ים עֲלֵיהֶֽם. מגילת אסתר ח:טו-יז

</div>


## Segment 1037

<div dir="rtl" lang="he">

וַיִּזְבְּח֣וּ בַיּוֹם-הַ֠הוּא זְבָחִ֨ים גְּדוֹלִ֜ים וַיִּשְׂמָ֗חוּ כִּ֤י הָאֱלֹקִים֙ שִׂמְּחָם֙ שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וְגַ֧ם הַנָּשִׁ֛ים וְהַיְלָדִ֖ים שָׂמֵ֑חוּ וַתִּשָּׁמַ֛ע שִׂמְחַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם מֵרָחֽוֹק. נחמיה יב:מג

</div>


## Segment 1038

<div dir="rtl" lang="he">

שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל-לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל-זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי-עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה.

</div>


## Segment 1039

<div dir="rtl" lang="he">

מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת-הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם-יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת-כָּל-ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ. שיר השירים ח:ו-ז

</div>


## Segment 1040

<div dir="rtl" lang="he">

כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי

</div>


## Segment 1041

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי הביטול שנתבטל אל התכלית, והשיג שכל היסורין הם טובות גדולות מאוד, על ידי זה נתמלא שמחה, והשמחה הוא כלי אל חידושין דאורייתא, כמו שאמרו רז"ל (שבת פח) בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע, ירדו ס' רבוא מלאכים ונתנו שני כתרים בראש כל אחד וכו', ועתיד הקב"ה להחזירן לנו, שנאמר ושמחת עולם על ראשם, נמצא שהשמחה היא בחי' נעשה ונשמע, שהוא בחי' קבלת התורה. לק"מ סה:ד

</div>


## Segment 1042

<div dir="rtl" lang="he">

ומרוב השמחה שחשב בהצדיקים, היה משתעשע ומתענג איך יהיה לו עם קדוש, ומזאת התנועה נולדה כח דכח של הדין [היינו] קימוץ האותיות, אשר נולדו מן הנקודות שברשימו הנשאר בתוך העיגול, כי כל אות ואות יש לו גבול על הנייר. וכדי לשבר את האזן וכו' האדם הגשמי כשיש לו איזה שמחה, או יחשוב שיבוא לידו ריוח גדול, הוא משתעשע בעצמו וכו' מתנועע, וידוע כי השחוק באדם הגשמי בא לו מן הטחול, והטחול כולו מותרי הדם וכו' כח הדין וכו' וכו' כן אין סוף יתברך שמו היה מתנועע בעצמו, ומבהיק ומבריק בהעיגול, מתוכו אלא תוכו, ואותו הנענוע נקרא שעשוע. ומאותו השעשוע מחלקי עצמו אל עצמו, נולד ממנו כח שיעור החקיקה של האותיות היא התורה, הנמצאת בכח גנוז בהאלפא ביתות וכו' . ספר עמק המלך (א:ב).

</div>


## Segment 1043

<div dir="rtl" lang="he">

וַתֵּ֨צֶר לְדָוִ֜ד מְאֹ֗ד כִּֽי-אָמְר֤וּ הָעָם֙ לְסָקְל֔וֹ כִּֽי-מָ֙רָה֙ נֶ֣פֶשׁ כָּל-הָעָ֔ם אִ֖ישׁ עַל-(בנו) בָּנָ֣יו וְעַל-בְּנֹתָ֑יו וַיִּתְחַזֵּ֣ק דָּוִ֔ד בַּיקוָ֖ה אֱלֹקָֽיו.

</div>


## Segment 1044

<div dir="rtl" lang="he">

שמואל א:ל:ו

</div>


## Segment 1045

<div dir="rtl" lang="he">

תכף כשהאדם רוצה להיות איש כשר ולהתחיל לכנס בעבדתו יתברך, אזי תכף היא עברה גדולה כשיש לו עצבות ח"ו, כי הקב"ה שונא המרה שחורה והעצבות. ליקוטי עצות, שמחה כח

</div>


## Segment 1046

<div dir="rtl" lang="he">

)המלך הו' שאול מרחובות הנהר. והענין כי המלבוש בהיות מאיר בו האור הפנימי, היו האלפא ביתות שבו מתנוצצים בסוד רל"א שערים, ובוטשים זה בזה. ומרוב הבטישה היו האורות מתרחבים ומתלהטים בכל המילואים, ובכל הקשרים שהם מתקשרים. וזה תלויה כל שמחת האורות הנמשכת מן ההתלהטות. וז"ס רנה של התורה המוזכרת ברז"ל (שמו"ר מז:ה) – שהאורות בהאירם מכים זה בזה, ומתלהטים זה בזה. וז"ס: הניגונים של החיות. וכשהיו האורות מאירים בישראל הארה גדולה – היתה שמחה זאת של התורה נמצאת. ... ... ... דוד דגלי מסכתא (עירובין נג.) כתיב בו: ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א:יח:יד). כי התורה אינה מתפרשת בכל מדריגותיה, אך השמחה של התורה היא תלויה ביסוד, והוא בשעה שמוציאים אותה, ומשפיעים אותה לאחרים, אז היא מתלהטת. ותבין כל זה איך השמחה אינו אלא בזיווג, בשעה שהוא [הז"א] מתעורר נגד הנוק', אז כל אורותיו מתלהטים בכל מיני הרוחה. וכל זה תלוי ביד הצדיק, וסימנך: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים (ירמיה לא:יט): שעשועים – דיקא. וכל זה יען הוא נתון כולו לשכינה, ואין הכונה בו אלא להשפיע האורות. על כן כשהוא מתעורר, נעשה כל ההתלהטות הגדול הזה, ואימא מתעוררת לקראתו. וזהו קשר שיש בין אימא לצדיק. וה"ס: כל – נ' שערי בינה. כי הוא מתעורר. ואימא עונה אותו להגביר השמחה בכל המדריגות. אדיר במרום תשיב-ג.(

</div>


## Segment 1047

<div dir="rtl" lang="he">

שמיטה (התשפ"ב): שמטה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בענין טעות השמיטות, עיין חיי מוהר"ן תכד.

</div>


## Segment 1048

<div dir="rtl" lang="he">

שמפו:

</div>


## Segment 1049

<div dir="rtl" lang="he">

לפני כמה שנים החברים חידשו לומר שהם לומדים בישיבת שמפו (-כמו סבון לשער), וכוונו שם-פה שהם נודדים ממקום למקום, במקומות הקדושים אשר בארץ ובחוץ לארץ. ועכשיו למדתי בניצוצי שמשון בליקוטים שיש סוד גדול בדבר, כי נפש רוח נשמה, האותיות החיצונים – הראשי וסופי תיבות, בגמטריא תרי"ג, ונשאר האותיות האמצעיות – פו-שם, והם אלקי"ם בגמטריא פ"ו, שם – שם הוי"ה. והוא פלא איך שהסכימו דעתם לזה.

</div>


## Segment 1050

<div dir="rtl" lang="he">

שמע ישראל. עיין ערך שאלת שלום – והשבת שלום.

</div>


## Segment 1051

<div dir="rtl" lang="he">

שנה. בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שנה במילוי, שין נון הי עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1052

<div dir="rtl" lang="he">

ש"ע נהורי הפנים. שי"ן עי"ן, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1053

<div dir="rtl" lang="he">

רש"י בכ"מ (למשל בפרק אין דורשין דף יב: בביאור כוונות המקוה בענין השם אגל"א) כותב שיכולים להחליף 'נ' ב'ל'. ואם תעשה כן להשם 'נחמן', יוצא הגימטריא בדיוק נ נח! ואם תעשה כן לכל השם הקדוש 'נ נח נחמ נחמן מאומן' יוצא הגימטריא ש"ע נהורי פנים (והכולל). והרי שין עין ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1054

<div dir="rtl" lang="he">

בענין ש"ע נהורין של תיקון ואמת ע"ע תולדות כז:כב, תהלים קיא זכר עשה לנפלאותיו. וכאן אוסיף ש'ואמת' בא"ת ב"ש פתי"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תיקון ואמת הוא גם כן קשור למדת נצח, כנראה מברכת ישתבח, שמסדרים השבחים כפי הי"ג מדות, ויוצא שנצח הוא מדת ואמת. ויש להתבונן בזה עוד, כי גם תיקון התשיעי, לאלפים, בא"ת ב"ש כתכומי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, והנה מדת לאלפים נמתקת במדת נוצר חסד, שנוצר בגמטריא משה ע"ה, ואילו הש"ע פנים של מדת ואמת, שהוא בחי' פני יעקב, פעמיים יעקב (עם ששה כוללים), ויעקב מלבר ומשה מלגו.

</div>


## Segment 1055

<div dir="rtl" lang="he">

ומצאתי בשער רוח הקודש (יחוד ח למהר"י גדליה עמוד צז) ש'מעשה י-ה-ו-ה' בגמטריא ואמת ע"ש. והנה מעשה ה' אלו הצדיקים.

</div>


## Segment 1056

<div dir="rtl" lang="he">

שפתיים. עיין מש"כ במסכת שבת דף לב: בענין עד שיבלו שפתותיכם מלומר ד"י. והוא חידש שחנני הש"י בשנת השפ"ת – בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן, שהיה צריך להיות שנה של שפת אמת תכון לעד וכו', שגזרו שכולם צריכים לכסות הפה (שפתיים) עם מסך. והוא ממש הענין של (דברים כח:מז) תחת אשר לא עבדת את י"א בשמחה ובטוב לבב מרב כל – עיין מש"כ בפסוק כמה רמזים. ולכן נגזר לשים על שפתיים אלו שלא אומרים נ נח, מסך, שהוא בעצם מסח, בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1057

<div dir="rtl" lang="he">

שקט לבן – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1058

<div dir="rtl" lang="he">

שר: בלשון הקדוש "פחת" זה שר (עיין מלאכי א), פחת, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1059

<div dir="rtl" lang="he">

שתיקה. עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. עיין ליקוטי מוהר"ן סד:ה ז"ל ולבחי' זמר של אמונה העליונה הזאת, אין מי שיזכה, כ"א צדיק הדור שהוא בחי' משה, שהוא במדריגת אמונה זו, זהוא בחי' שתיקה, בחי' שתוק כך עלה במחשבה ע"ש.

</div>


## Segment 1060

<div dir="rtl" lang="he">

ת. ת' [ת' עולמות דכיסופין שיורשים הצדיקים, וכן אלקי"ם שד"י] עם הוי"ה אדנ"י בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1061

<div dir="rtl" lang="he">

תאומים. המזל של חודש סיון, חודש של מתן תורה, הוא מזל תאומים (ע' מדרש רבה לשיר השירים, פרשה ה: תמתי, תמותי שנתממו עמי בסיני ואמרו (שמות כד:ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. רבי ינאי אמר תאומתי, כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי תאומתי, מה התאומים הללו אם חושש אחד מהן בראשו וכו' עמו אנכי בצרה). תאומים- גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל.

</div>


## Segment 1062

<div dir="rtl" lang="he">

תבונות התורה. מבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יא, ועמש"כ בערך כבוד, לפרש עי"ז נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1063

<div dir="rtl" lang="he">

תבל. בגמטריא נ נח נ נח נ נח נ נח.

</div>


## Segment 1064

<div dir="rtl" lang="he">

תבלינים. תבלין בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וזה מה שאמרו חז"ל בכמה מקומות (קידושין ל: בבא בתרא טז. ועוד) הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. והנה החיד"א כתב בהקדמה לספר חק לישראל הסברים איך התורה מגן ומציל מהיצר הרע וכתב שם שתורה בגמטריא סמא"ל לילי"ת. וכן מצינו שנ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא אבי אבות הטומאה עם הג' תיבות.

</div>


## Segment 1065

<div dir="rtl" lang="he">

תגובה. ע"ע ערך שאלות שלום – והשבת שלום.

</div>


## Segment 1066

<div dir="rtl" lang="he">

תה ויסוצקי:

</div>


## Segment 1067

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע איך שסבא העריך מאד את תה ויסוצקי, ואמר שהוא תרופה גמורה עבור כויות ר"ל. ולכן בדקנו וחקרנו קצת בזה, וראינו שויסוצקי בגמטריא רפ"ב שהוא מספר ידוע ומוכר מאד -- תורה רפ"ב בלקוטי מוהר"ן -- אזמרה -- לראות רק מהנקודות טובות.

</div>


## Segment 1068

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד זאת יש מספר שמופיע על התה ויסוצקי, השנה שהתחילו 1849, והנה האותיות האלו יש בהם 148 שהוא בגמטריא נחמן, ויש בהם 491 שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1069

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע גם כן ש'תה' ראשי תיבות תיקון הכללי, ו'כוס תה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! תה, בגמטריא ברסלב נ נח, עם הג' תיבות.

</div>


## Segment 1070

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד זאת שתה ויסוצקי רשום עליה אות W

</div>


## Segment 1071

<div dir="rtl" lang="he">

בגדול --- וזה ממש דומה לאיך שחותמים נ נח באצבעות!

</div>


## Segment 1072

<div dir="rtl" lang="he">

והנה שמענו ממשה שושן נ"י סיפור ארוך איך שסבא עשה מאמץ והשתדל לפעול בשמים שהתה ירפא את הכל, ואכמ"ל. ובענין התה עיין בספר האחים הקדושים (עמוד 168-) ומובא שם שר' מרדכי מנעסכיז זצ"ל אמר שכאשר הצדיקים שותים תה הם נמצאים בעולם העשיה ובאותה שעה יש ביכלתם לפעל דברים רבים, ויש שם כמה מעשיות. ומובא שם מהרה"ק מפרמישלאן, תה – תהא השעה הזאת שעת רחמים.

</div>


## Segment 1073

<div dir="rtl" lang="he">

תוכחה

</div>


## Segment 1074

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע דברי ר"ע שחושש שכבר בימיו לא קיים מאן דהוא יודע להוכיח כראוי, והרבה טעו בזה שח"ו בגלל זה נתבטל מצוה א' מן התרי"ג מצות דאורייתא. אכן עכ"פ זה מצוה קשה לקיים כראוי.

</div>


## Segment 1075

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מוהר"ן אמר (שיחות הר"ן) 'השמעת ממני דברי מוסר?' ע"ש, ובעיקר עי' בלק"מ תנינא תורה ח, שמאריך להסביר איך שכאשר נותנין תוכחה מבאישין את רוח המקבלו, ופשוט שגם מי שמוכיח את עצמו, למה אכלתי כזה וכדומה, גם הוא בכלל זה, שעי"ז הוא מבאיש רוחו. וגילה שם רבינו הקדוש שיש דרך ליתן תוכחה שזה משפר רוחו ונותן ריח טוב ע"ש, והוא ע"י השיר פשוט כפול שלוש מרובע.

</div>


## Segment 1076

<div dir="rtl" lang="he">

ולפ"ז הדרך היחיד שיש לנו לקיים מצות תוכחה כראוי וכהוגן הוא להגיד למי שצריך, וכן לעצמך, נ נח נחמ נחמן מאומן! וכל פעם שאומרים נ נח נחמ נחמן מאומן, לכוון לקיים מצות עשה דאורייתא מהתרי"ג מצות, הוכיח תוכיח את עמתך!

</div>


## Segment 1077

<div dir="rtl" lang="he">

והנה רבינו גילה שהוא נחל נובע מקור חכמה (חיי מוהר”ן קפט), והנה לכאו' ההיפוך מזה הוא בחי' (משלי כה:כו) מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע, ופרש"י ז"ל כשהצדיק מט לפניו וירא להוכיח אותו, ע"כ. ומזה יש ללמוד לענין הנחל נובע מקור חכמה שהוא דווקא ענין להוכיח את הרשעים, וזה דייקא כמבואר בלקמ"ת כנ"ל שיש רק דרך אחד ראוי ומוכשר להוכיח - ע"י הרם כשפ"ר קולך והגיד לעמי פשעם, ע"י נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1078

<div dir="rtl" lang="he">

תורה

</div>


## Segment 1079

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע תבונות התורה.

</div>


## Segment 1080

<div dir="rtl" lang="he">

לימוד תורה

</div>


## Segment 1081

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה קצרה לאמר לפני הלימוד, עיין ערך תפלה

</div>


## Segment 1082

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שיהא עיקר הלימוד רק בספרים הקדושים של מוהר"ן

</div>


## Segment 1083

<div dir="rtl" lang="he">

א] כבר כתבנו בס"ד בריש החיבור שעיקר הלימוד הוא להאיר שמות השי"ת, כי כל התורה כולה שמותיו של השי"ת, ותכלית הבריאה הוא לגלות את זה (וז"ל ליקוטי תפילות ב:נ ועזרני וזכני ליחד יחודים קדושים בכל עת, שאזכה להיטיב מעשי ולקדש מחשבתי בקדשתך העליונה עד שיהיה נתיחד (ויהיו נעשים) על ידי יחודים עליונים קדושים וטהורים בכל העולמות כלם, כי לכך נוצרתי ליחד ולחבר כל העולמות וכל השמות הקדושים ביחודא שלים, באפן שיתגלה ויתפשט ויאיר יחודך ואחדותך לכל האי עולם, וידעו כלם אותך וכו', ע"ש), וזה תוקף לימוד התורה הקדושה שהוא כנגד כל המצות, כי הוא בעצמו שמותיו של השי"ת. וכן הוא בנוסח של ברכת התורה: כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה. וכן עיין בפרקי דרבי אליעזר פרק מז ז"ל ראו עליונים שמסר הקב"ה שם המפורש למשה, וענו, ברוך אתה ה' חונן הדעת, עכ"ל. [והנה מאד חשוב להעיר ממה שכתוב בשיחות הר"ן אות קפה, שמוהרנ"ת מדגיש שרבינו לא היה נותן יחודים וכדומה לתיקונים, אלא עובדות למעשה, ובעוד מקומות מצינו שרבינו רצה מאד שהעולם יעסקו במצוות מעשיות, הרי שעכשיו בזמנינו אין העיקר העבודה שלנו כעבודת דורות הקדמונים, כמפורש בזוהר הקדוש וכתבי האר"י בהכרח שעיקר העבודה הוא בפנימיות, אכן אין זה פוסל ומעקם בכלל המטרה, שכל מעשינו, דיבורנו, ומחשבתינו תהיו ליחד את השם יתברך. ומצינו שרבינו גם כן נתן לפשוטי העם לעשות יחודים, כמו על התיקון הכללי לכוון בשני שמות וכו', וזה פשוט וברור, אף שלא יקבלו את זה רבים מסבת השקעתם ביון מצולה, השם ירחם, ומה שרבינו אינו מורה בדרך שונה מהצדיקי אמת שלפניו עמש”כ 350:ג].

</div>


## Segment 1084

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפ"ז מובן שעיקר העסק בלימוד התורה צריך להיות על דרך זה להאיר את אור הש"י. [וכן מצינו בכ"מ למשל ע' בליקוטי עצות ערך תלמוד תורה אות מט ז"ל: על ידי שמתיגע בתורה וכו' הוא מקים ומחדש כל העולמות ומגלה כבודו יתברך בעולם שזה עקר התכלית של כל עבודת האדם, כדי שיתגדל כבודו יתברך שמו, ע"כ. ועיין בסוף מסכת סוטה מט. ואלא (-כיון שכל יום ויום מרובה קללתו) עלמא אמאי קא מקיים, אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבה דאגדתא וכו' ופרש"י ז"ל אקדושה דסידרא, סדר קדושה שלא תקנוה אלא שיהו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה, וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ, ויש כאן שתים, קדושת השם ותלמוד התורה, חביב הוא. וכן יהא שמיה רבה מברך וכו' וכו' ויש כאן תורה וקידוש השם, עכ"ל. הרי מכל התורה כולה חז"ל בחרו לקבוע הלימוד בעם ישראל במעשה המרכבה]. וכיון שאנו מאמינים שהספרים הקדושים של מוהר"ן הם הכי מוכשרים להאיר אור הש"י, פשוט שעיקר עסקנו לא תהיה אלא בהם.

</div>


## Segment 1085

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וע' בהקדמת מוהרח"ו ז"ל לספר עץ חיים, וכן הובא בכמה מכתבים מהרמח"ל, שהבאתי בנספחים, שמי שקשה לו העיון בלימוד הגמרא, אל תלמוד אותו (וכמו שפסק הרמב"ם שלא צריכים ללמוד גמ', ע' בהקדמה לספרו יד החזקה), רק כל לימודו תהיה במדרשים ובאגדה ובעיקר בפנימיות התורה. ומי שהוא בקי וחריף כהאריז"ל שהיה לומד כל סוגיא שבע דרכים וכו', הוא יכול ללמוד קצת בגמרא, אבל לא יותר משעתים ביום. כי עיקר הלימוד הוא להאיר אור השם יתברך, ולימוד הגמרא הוא מלחמה לברר מה אסור ומה מותר וכדומה, ואם אינו מוכשר לעשות הבירור באור השם אדרבא יתקלקל ח"ו. והרבה הרבו לצווח על זה ע"ש [וע"ע ברש"י במס' שבת (פח: ד"ה למיימינין) ז"ל עסוקים בכל כחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר, עכ"ל, וכן במס' סנהד' פירוש שתורה לשמה, היינו שטורחין למצוא הסוד. וע”ע ברש”י במס' סוטה דף כא. שפי' שתורה שמים רבים לא יוכלו לכבות היינו סוד. ועיין בהקדמה לספר הקנה ז"ל וכאשר תכתבו כוונת כל בעלי התלמוד תמצאו כל דבריהם משל ומליצה (ה"ע במגלה עמוקות אופן ק – וכבר אמרו ברעיא מהימנא פרשת פנחס (זוהר ח"ג רמד ע"ב) תנאים ואמוראים כולהו מילייהו ברזא דחכמתא ע"ש), ודברים בהמיים משולים בדברים רוחניים כעניין משמורה ראשונה חמור נוער, ותשאו ותתנו בפשט היוצא מפיהם להרסו הריסה מבלי תקומה עד בא סוד ושורש ועיקר דבריהם להודיע כוחו וגבורתו של אלקינו, ע"כ].

</div>


## Segment 1086

<div dir="rtl" lang="he">

ג] ויש מקשים ממה שכתוב בשיחות הר"ן (עו) ע"ש באריכות ובין היתר כ' ז"ל ויזכה ללמד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כלם, ותנך ומדרשים וספרי הזהר וקבלה ושאר ספרים כלם וכו' פעם אחד חשב רבנו ז"ל מה שהאדם צריך ללמד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהינו לגמר בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שלחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כלם, וכל ספרי הזהר ותקונים וזהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאר"י ז"ל. גם צריכין ללמד איזה שעור ביום בקצת עיון. ועוד חשב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחנות ובקשות הרבה הרבה. ואז ספר הרבה מענין זה שצריכין ללמד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 1087

<div dir="rtl" lang="he">

והגם שכתוב שם בפירוש שכל הלימוד הזה אינו לעיכובא כלל, וז"ל שם, גם אמר לבל יהיה נבהל מזה שהזהיר שצריכין ללמד כל כך בכל יום, כי גם אם אינו זוכה ללמד כל כך, אעפ"כ הוא יכול להיות איש כשר באמת. וגם כבר ספר מזה שיכולין להיות איש כשר אפילו אם אינו יכול ללמד כלל ואפלו צדיק יכולין להיות אף על פי שאינו למדן כלל, רק בעל השגה אין יכולין להיות כי אם כשהוא למדן בגמרא פרוש רש"י ותוספות. אבל איש כשר וצדיק גמור יכולין לזכות אפלו מי שהוא איש פשוט לגמרי, 'ולא עליך המלאכה לגמר ואי אתה בן חורין להבטל ממנה (אבות ב:טז)', ע"כ.

</div>


## Segment 1088

<div dir="rtl" lang="he">

מ"מ קשה להם דהרי כ' לעיל שצריכין ללמוד גמרא וכו'.

</div>


## Segment 1089

<div dir="rtl" lang="he">

ד] והנה קודם שנוכל לפרש הסוגיא ליישב דעתן, רצוני לברר שכוונת מוהר"ן בלימוד במהירות, אינו שצריכין לעשות גירסא בעלמא בשום הבנה, ולא שאני אומר שאין שום מעלות ותועלת בזה, כי אדרבה מחשיב אני את העבודה זו, ויש לי הרבה ראיות שטוב לעסוק בו [- וע' בשיחות הר"ן (ש) שכז"ל אמירת ספרי רבינו ז"ל האמירה לבד מסוגלת להנשמה כמו ספרי הזוהר והתיקונים, גם בימי אלול מצווה לאומרם ומועיל מאד], אבל נלע"ד ברור שאין זה הכוונה כאן בשיחות הר"ן כמוכח להמעיין קצת. כי בדיבור המתחיל ודבר הרבה, מבואר להדיא שבא בעיקרון לאפוקי ריבוי העיון והדקדוקים וכדו', ופשוט א"כ שמדבר על הלומד בהבנה. וכן אח"כ בד"ה ופעם אחד פשוט ומבורר כנ"ל. ובד"ה וספר ג"כ כנ"ל וכתב שם בפירוש ז"ל רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמד הרבה שם וכו', עכ"ל, מבואר להדיא שמדבר על לימוד בהבנה רק שלפעמים אינו מבין דבר אחד. וכן מוכח ממש"כ שם שריבוי הלימוד עדיף, והרי ע"כ הוא לומד ומבין הרבה ממה שהוא קורא.

</div>


## Segment 1090

<div dir="rtl" lang="he">

וכן מבואר בגמרא במסכת עבודה זרה יט. ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ועף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה, ופרש"י שלא היה טוחן הדק אלא כריחים של גרוסות המחלקין חיטה לשנים או לארבע לצורך מאכל וכו' אף על פי שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה עכ"ל.

</div>


## Segment 1091

<div dir="rtl" lang="he">

ומה שנשאר קצת מקום לדעה הנ"ל לעסוק רק בגירסא בעלמא והוא מהכתוב בד"ה ואמר שכז"ל שאין צריכין בלמוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף -יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים וכו' עכ"ל.

</div>


## Segment 1092

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ראשית כל, צריכין להיות מודה במקצת, א' למש"כ שדבריו הקדושים שלפני קטע זה ושלאחריה ברורים כנ"ל, ב' מש"כ שיכניס מוחו בהלמוד, שע"כ יש שייכות למה שהוא לומד (והחיד"א הגדיר במצות לימוד תורה, שמקרא, שכר בקריאה בעלמא, משנה צריך לדעת פירוש המלים, ולא אפילו הענין, גמרא, צריכין לדעת על כל פנים באיזה ענין הנושא, ואכמ"ל). אבל באמת מבואר יותר, שבזה שהכניס מוחו לענין, אם לא תהיה קשה עליו מאיזה קושיא פרטי וכדומה, הוא כבר ממילא מבין. ועכ"פ נתפס לו הענין קצת שבפעם השניה לא תהיה כזר לגמרי בעיניו, וכל זה ברור ואכמ"ל והמודה על האמת יודה. ומבואר עכ"פ עצת רבינו ללמוד באמירת הדברים להבינם ככל מה שיכול בהשקפה ראשונה, וימשיך.

</div>


## Segment 1093

<div dir="rtl" lang="he">

ה] והנה נחזור לענינינו במה שכתוב ללמוד גמרא. ראשית כל הלוא מבואר בלימוד כל התורה כולה כל השנה, ומי שיכול לעשות כן, הלוא גם למש"כ ראוי הוא ללמוד קצת גמרא. ואם תעשה חשבון, שלגמור ש"ס כל שנה, זאת אומרת כשבע דף גמ' כל יום (ועוד קצת משניות שאין עליהם גמ', ויש להעיר שלא הזכיר בפירוש לימוד הירושלמי והרמב"ם) ומי שבדרגה כזו שלומד כהת"כ כל שנה (מלבד שיעור א' בקצת עיון 'ותהלים כל יום ותחנות ובקשות הרבה הרבה' והתבודדות), כמדומני שלא יקח לו אפילו שעה. אכן אם נחשב גם הרי"ף והרא"ש והחלק יומי בשו"ע, בסתמא יעלה קצת יותר משעתים, אבל לא הרבה. ועוד זאת שמדבר על לימוד במהירות כנ"ל. וכמדומני שע"פ חשבון פשוט יש בספרי המדרשים, וגם החלק אגדתא בש"ס גופא, זוה"ק, תיקוני זוהר, וז"ח, וכתבי אר"י, לכל הפחות כפלים מלימוד הפשט [וע' בלקוטי הלכות הל' ראש חודש (ה:כא) שצריכים צלתה מרובה מחמתה, דהינו יותר תפלה מתורה]. אבל כל זאת כתבתי אגב, שיהיו החולקים חייבים כבר להיות מודה לי במקצת, שאין עיקר הלימוד לימוד הגמרא הקדושה.

</div>


## Segment 1094

<div dir="rtl" lang="he">

מלבד זאת, שרוב העולם אינם עומדים בזה, ואם ישתדלו ללמוד ככל היותר שהם יכולים, שזה פשוט הכוונה, בודאי עליהם לתפוס העיקר, שעיקר לימודם תהיה בפנימיות התורה, וכמו שפסקו האר"י ז"ל והרמח"ל (וכן בלק”מ י:ח מבואר שהעיקר הוא תורת הנסתר). אך מי שביכולתו לגמור כל התורה כולה כנ"ל הוא ישלימנו.

</div>


## Segment 1095

<div dir="rtl" lang="he">

[והא לך לשון החיד"א (דבש לפי מערכת ת' אות מא, הובא כהקדמה לחק לישראל) האף אמנם דלמוד הגמרא יקר מאד ואין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה, וכתב רבנו תם (קדושין ל. תוס' ד"ה לא) שהתלמוד בלול מכלם, מכל מקום כל זה הינו ללומד תורה לשמה בענוה, ונזהר בדקדוקי מצוות כמו הראשונים שהיו קדושים מאד ונשמתם ממקום עליון. אבל בדור יתום זה (- לפני 300 שנה!), כי גברה סטרא אחרא והוא בעקבות משיחא, והיצר הרע רודף לתלמידי חכמים ביותר, אלו התלמידי חכמים שאינם רוצים ללמד מוסר, על הרוב הם מתגאים בלמודם וחושבים שהם חכמים גדולים, ומבזים הזקנים וגדולי דורם, ואינם מקפידים להתפלל כהוגן ופוגמים ברית הלשון והראות וכיוצא, ולכן אין תורתם רצויה כי אינה לשמה, עכ"ל]

</div>


## Segment 1096

<div dir="rtl" lang="he">

ו] אכן עדיין קשה לכאו' מהנ"ל על מה שכתבנו והוכחנו שעיקר הלימוד צריך להיות בספרי רבינו.

</div>


## Segment 1097

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בס' זה ינחמנו מביא שאלה זו, ומיישבו על פי מה שאמר מוהר"ן "עכשיו שיש הספרי שלי בעולם צריכין ללמוד רק בספר לי" (והביא מס' ביאור הליקוטים של ר' אברהם בן ר' נחמן תורה רפב, ולא מצאתי לפני, אבל ראיתי בעוד ספרים מביאים ג"כ משם כנ"ל. ומצאתי הדיבור בהשמטות לחיי מוהר"ן הוצאת נקודות טובות), ודייק על נכון מש"כ עכשיו, דהיינו שקודם שהיה קיים ספר ליק"מ, בודאי היו צריכים לעסוק בתורה הקדושה, ומה שנכתב בשיחות הר"ן הוא מה שאמר מוהר"ן קודם שיצא ספרו, ובאמת כן מוכח, דהרי לא הזכיר בכל הדברים שצריכים ללמוד כל יום, לימוד ליקוטי מוהר"ן, ובמק"א צוה בפירוש שצריכין לקבוע כל יום שני סדרים בספרו, א' בבקיאות וא' בעיון, אלא ע"כ מש"כ בשיחות הר"ן הוא מהנאמר קודם שיצאו ספרי מוהר"ן, ועכשיו שיצאו ספריו לעולם לא תהיה עסקנו אלא בהם.

</div>


## Segment 1098

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי במכתב קי בספר נתיב צדיק שכז"ל עיקר הלימוד בהספרים הללו (של רבינו ומוהרנ"ת) ואם ישאר פנאי ילמדו עוד שיעורים כי כך אמר רבנו ז"ל, הרי עדות מתלמיד של מוהרנ"ת, שרבינו כבר קבע שעיקר הלימוד צריך להיות בספרי ברסלב כנ"ל (אם לא שנדחיק שמה שכ' כי כך אמר רבנו ז"ל הולך על מה שכ' שאם יש פנאי ילמדו עוד שעיורים, כי כך רבנו ז"ל אמר ללמוד את כל התורה. ובאמת גם זה נכון).

</div>


## Segment 1099

<div dir="rtl" lang="he">

ז] אכן אכתי צריכים להגדיר הדברים, כי כבר שמעתי דבת הפתאים טוענים שלדברינו לא צריכים כל התורה ח"ו, וגם שלפי דברינו מוהר"ן חזר בו ממה שבתחלה אמר שהוא טוב לאדם לעבר בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה, ומה שאמר על הלימוד כל יום.

</div>


## Segment 1100

<div dir="rtl" lang="he">

והנה באמת אין כאן שום מקום לטעות כלל. כי לא עלי תלונותיהם כי עם על ה"י ועל צדיקיו האמיתים, כי כבר כתבתי שכן יסד האריז"ל שלא תהיה עיקר הלימוד אלא באלו הדברים הפנימים שמאירים לנו אור ה'. והמעיין בדבריו ובדברי הרמח"ל שהבאתי בנספחים, כבר יראה תשובה מספקת על כל קושיותיו וספקיו. אך בקיצור נימרוץ אענה, שבהקדמה לעץ חיים כתוב, שתתחיל ללמוד פשט אבל אם לא רואים סימן ברכה, דאינו נעשה כמעיין המתגבר ואין מגלין לו רזי תורה וכו', סימן שעדיין אינו ראוי ולא יצליח בלימוד הפשט, ואין לו אלא ללמוד פנימיות התורה, ועי"ז יש לו סיכוי שיצליח, ואם לא לא. ואם כן יצליח, הרי יזכה להיות כמעין המתגבר ויגלו לו רזי תורה וכו', הרי בסוף יזכה גם ללמוד כל התורה כולה [וע' בזה בליקוטי הלכות יו"ד סימני בהמה וחיה טהורה ד, שע"י צדקה האויר נח וזך ועי"ז הדיבורים של הצדיק נשמעים מרחוק, וכז"ל (אות יט) הינו שבכל מגלת ספר שבעולם, בכלם כתוב עלי (ה"ע ע' מש"כ בשם בעל הסולם בגדר סוד), להודיע לי מעלתי, לעוררני, להוציאני מכל המקומות שנפלתי בהם, כי נמצא כתוב בכל הספרים שבעולם הפך טעותי אפלו בהספרים של עכו"ם וכו' כנ"ל. מכל שכן וכל שכן בספרי ישראל הקדושים שבודאי יכולים למצוא בהם כל אחד הפך טעותו והבליו שנתעה בהם, אע"פ שלפעמים הבעל דבר מבלבל את האדם עד שגם בספרים הקדושים רואה להפך, כי לא זכה – נעשה לו סם המות, וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. אבל בכח הצדיקים הנ"ל שיכולין לדבר למרחוק עד שגם הטוב הכבוש בין העכו"ם ימצא בספריהם הפך אמונתם, מכל שכן וכל שכן שהטוב הכבוש בגלות בין ישראל בעצמן, בודאי יוכל למצא ולראות בכל הספרים עצות אמתיות ונפלאות הפך טעותו והבליו שהיה נתעה עד הנה וכו' ע"ש. וכן ע' בישראל סבא עמ' קפד ז"ל – רבי ישראל נשאל, מי שרוצה להתקרב לרבנו באיזה ספר יעסק במיחד בהתחלה? - רק לא לעשות רע. רק לעשות הכל רצון השם יתברך, אז כל מה שלומדים אפלו מה שלומדים כל הספרים, הכל מאיר רבנו הקדוש ומוצאים בכל דבור של התורה מה שאנחנו צרכים, איך לחיות ואיך לתקן ואיך להתקרב להשם יתברך וכו' ע"ש]. רק שכדי להגיע לזה ע"כ בתחלה צריך לעסוק רק בפנימיות כנ"ל, וממילא כאשר יזכה לדעת כל התורה כולה, הוא ידע את זה באופן אחר לגמרי, שאפילו אם לא היה עוזבו בתחלה ולהיות לומד פנימיות התורה, והיה יודע כל הגמ', לא תהיה זאת הידיעה חשובה ידיעת התורה כלל, רק להבדיל כחכמה חיצונה ולימוד מדע, דהיינו שהוא פרופסר גדול (ואגב ע' מגילה כח:).

</div>


## Segment 1101

<div dir="rtl" lang="he">

[וצריך לזכור שקבלת התורה הוא במתנה, וכמו שכתוב בתוה"ק וממתנה נחליאל, ואמרו חז"ל שמשה רבינו בהר סיני היה לומד ושוכח, ובסוף השם יתברך נתן לו במתנה. וכן יש סיפורים מאנשים שזכו במתנה מן השמים לידיעת גדולות וכשרונות וכמו שכ' על השדי חמד ור' פסח מקוברין (שהיה משגיח בישיבה וכו'), ור' שמעון מאוסטרופולי (כמסופר בס' סיפורי נשמה שסיפר ר' שלמה קרליבך עמ' 267), וכן מצינו שצדיקים נתנו תורה במתנה, וכמסופר מהבעש"ט, ואכמ"ל. וע' בחיי מוהר"ן (אות תקצד) ז"ל ואז באר לי הענין קצת ואמר לי כי התורות שלו הם כמו מי שנכנס לפלטין וכו' וכו' אבל אף על פי כן עדין לא יהיה שלך רק כמו שמטיל בשל אחרים. אבל אני רוצה שיהיה שלך לגמרי, וגם זה יהיה. אתה חושב עבור המעשים טובים שלך, רק בשביל שאני רוצה כך, עכ"ל].

</div>


## Segment 1102

<div dir="rtl" lang="he">

ח] והנה עוד זאת אוכיח בדעת רבינו ז"ל שאמר (ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה צו) בפירוש שהכי גדול הוא לעסוק כל היום בתפלה ושיחה בינו לבין קונו בהתבודדות. וכן הודיע ופרסם הלכה למעשה שזה הוא דרכו (שיחות הר"ן קסג). רק שאמר שזה קשה מידי להרבה אנשים, לכן עכ"פ יזהרו לעשות כל יום לכל הפחות שעה [וכן יעו' בלקוטי תפילות ח”ב תפלה כב, רבונו של עולם עזרני לפרש כל שיחתי לפניך בכל יום ובכל עת תמיד. זכני והושיעני שאזכה להרבות בשיחה ביני לבין קוני, עד שאזכה לבלות רב היום והלילה על ענין זה כל ימי חיי וכו' ע”ש. וע' בלקוטי הלכות או”ח ג', הלכות ראש חודש (ה:כא) שעכ”פ צריכים צלתה מרובה מחמתה, הינו יותר תפלה מתורה, כי העיקר הוא התפלה ע”ש]. וידוע גם כן מעלת הענין לעשות תפילות מהתורה, ושזה בעיקר בתורת מוהר"ן המאפשר ומסוגל ביותר לזה כמבואר, ושהרבה מהתבודדות הוא דוקא על זה הדרך. ולא רק התבודדות, שרבינו אמר לחיות כל היום וכל התקופה על פי התורה שהיה לומד אז מתורתו הקדושה [לקוטי תפילות שם, שחות הר"ן רצז. חיי מוהר"ן (מעלת תורתו מט): גם בעולם הזה צריך לקימם בפשיטות על כל פנים לילך בהם, כאשר שמענו מפיו הקדוש כמה פעמים שצריכין לילך עם אותם התורות, דהינו לילך איזה זמן עם זאת התורה. וכל העבודות שלו מבקר עד ערב יהיו עם הלוך של אותה התורה שהוא הולך בה בעת ההוא. ואחר כך ילך איזה זמן עם תורה ממאמר אחר, וכן יתנהג תמיד, עד אשר יעבר וילך עם כל התורות שאמר, והשם יתברך יעזר לזה, עכ"ל]. וכן היו נוהגין אנ"ש. ומסופר על ר' אברהם שעבר על כל הלקו"מ כן. ועל פי ענין זה בפני עצמו יצדק האומר שצריכים ללמוד ולעסוק כל היום בספרי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1103

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים מזה יכולים לראות מה הכיוון צריך להיות כל היום, להתקרב אישי להשי"ת, ואם לא יזכה לעשות כל היום בהתבודדות, הרי שני לזה הוא שעכ"פ הוא לומד כל היום התורה שהיה צריך לעשות עליה כל היום התבודדות.

</div>


## Segment 1104

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת עיקר פנימיות התורה וסודותיה הוא תפלה כמבואר בכ"מ בליקוטי מוהר"ן (וכן בקונטרס זו ביארנו שע"כ אין ספרים הנדפסים מגלים סודות התורה ע"ש).

</div>


## Segment 1105

<div dir="rtl" lang="he">

ט] שוב מצאתי בפירוש בלקוטי הלכות (או"ח הלכות נטילת ידים ו:צא) מפורש כדברינו שעיקר הלימוד צריך להיות בספרי רבינו ע"ש באריכות. ואביא קצת ממה שממש נוגע לנו.

</div>


## Segment 1106

<div dir="rtl" lang="he">

"אך אפילו העוסקים בחכמות התורה ובפלפולא לשם שמים, כי חדי קוב"ה בפלופולא, אעפ"כ אין זה עיקר התכלית. כי העיקר הוא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כמו שמצינו בהקדמונים שנתרחקו מהפלפול של הבל, רק ירדו לעומק ההלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. אבל אפילו העוסקים בזה באמת לשם שמים, שבודאי אשרי להם אשרי חלקם, אבל אדיין אין זה תכלית השלימות, כי עיקר התכלית בשלימות הוא הלימוד הקדוש שמביא לידי מעשים טובים ומדות ישרות ולשוב מעבירות להציל את ישראל מעוונות, שזה עיקר החמנות על ישראל כנ"ל. כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, וכמו שאנו מבקשי בכל יום, ותן בלבינו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים וכו'. כי העיקר הוא הלימוד הקדוש שמכניס קיום התורה בישראל. והעיקר שתתקיים התורה והמצוות אצל כל אחד ואחד כל ימי חייו בכל מה שיעבור עליו. וזה עיקר לחמה של תורה בחי' לכו לחמו בלחמי וכו' שעל ידי זה עיקר קיום הקיבוץ כנ"ל וכו'. כי עיקר הקיום לנצח הוא על ידי התורה הקדושה שמאירה בעולם קיום התורה לדורות עולם כמו משה רבינו ע"ה שנאמר בו, וגם בך יאמינו לעולם. וכו'. דהיינו כשמתקרבים להצדיק האמת ולתורתו הק' שהיא בחי' לחמה של תורה שכלולים ונעלמים בה כל המטעמים של תורה כשרז"ל על משה רבינו ע"ה וכמה צדיקים שהיו יודעים כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחד, והכל כלול בתורתם הקדושה, והעיקר שתורתם מביאה לידי קיום התורה לנצח וכו', ע"ש כדה"ק, ומי שאפילו קצת בקי בדה"ק מבין שרבי נתן מדבר על תורת רבינו, בלי ספק ובלי פקפוק."

</div>


## Segment 1107

<div dir="rtl" lang="he">

[ותראה בדבריו 'אך אפילו העוסקים וכו' לשם שמים' שבאמת זה מיעוטא דמיעוט, כי כבר כתוב בלק"מ תורה יב שעל פי רוב הלומדים הם לא לשמה ולכן חולקים על הצדיקים, והסכנה והפגם של לימוד כזה נורא מאד, ואכמ"ל].

</div>


## Segment 1108

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין עוד בקרובץ לפורים, לברכת הודאה: " תחת פלפול יגיע לקח טוב פעלת צדיק!"

</div>


## Segment 1109

<div dir="rtl" lang="he">

י] עוד דברים בענינינו:

</div>


## Segment 1110

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בחיי מוהר"ן, מעלת תורתו וספריו הקדושים, כמה הזהיר רבינו ללמוד ספריו הקדושים עד שיהיו שגורים בפיו בעל פה, וללמוד אותו גם בעיון, ולחיות כל חייו על פיו, וכו' וכו', ומובן מאליו שכדי לעשות זה צריכים להיות שעיקר הלימוד והפניה כל היום תהיה רק בספריו הקדושים.

</div>


## Segment 1111

<div dir="rtl" lang="he">

שיחות הר"ן (אות מ): ומה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתן נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאד, כגון ספרי הזהר וספרי האר"י זצ"ל וכיוצא, אע"פ שיש בהם חידושים נוראים מאד מאד המאירים עינים ומתוקים מדבש, והם נמשכים דיקא אחר ענינים אחרים כגון חקירות, דע כי זהו מחמת מזגם כי מזגם בטבעם הוא מזג רע מן התולדה שנולדו במזג רע שאינם יכולים לסבל את הדבר הקדוש באמת. ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע. אבל מאחר שנולד במזג רע כזה, הוא צריך לסבל מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע. ואשרי לאדם שנולד בקדשה, ע"כ.

</div>


## Segment 1112

<div dir="rtl" lang="he">

בקונטרס ודעת הצדיק הביא מהסבא שא' ז"ל: ר' ישראל אמר שצריך ללמוד העיקר ספרי רבינו זה האמונה שלנו. בתקופה של ר' ישראל קארדונר היו למדנים גדולים והוא עלה על כולם ע"י שזכה ללמוד קודם כל ספרי רבינו, כי הם שורש התורה, וא"כ הכל בא לו בנקל, ע"כ.

</div>


## Segment 1113

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד שם: לאחד נכנס בכולל שו"ע אמר טוב, אבל תזהר ללמוד הרוב ספרי רבינו, אם לא, יכולים להפוך כל הלימוד, ע"כ.

</div>


## Segment 1114

<div dir="rtl" lang="he">

הסבא אמר (י"ס עמ' קסט): וגם כן אנחנו לא שומרים את הזמן, לא שומרים התורה, זה העקר בשביל שאנחנו רחוקים מרבנו. בשביל שאנחנו לא מחשיבים, אנחנו לא מכניסים בלבנו את כל הדבורים של ה'לקוטי מוהר"ן' וה'לקוטי הלכות' וכל שאר הדבורים הקדושים של רבנו. אם היינו זוכים לזה היינו צדיקים קדושים והיינו לומדים הרבה גמרא והיינו מבינים, היה מאיר בנו הגמרא, מה שיש. לא כמו של עכשו, לא ידועים כלום, לא יודעים גמרא. הם חושבים שהם גאונים והם אומרים ח"ו על ברסלב כל מיני דברים. נו, נו, יבוא הזמן.... יהיה ישיבות הרבה שילמדו לא בשביל כבוד, רק בשביל השם יתברך וכבוד השם וכו'.

</div>


## Segment 1115

<div dir="rtl" lang="he">

יהיה ישיבות רק למוד ספרי רבנו! ע"ש. וע' בסוף אבניה ברזל (עמ' תג בכוכבי אור הוצאת הקרן) ז"ל מוהרנ"ת ז"ל אמר וכו' כן אני אומר לכם תדעו כשיבא משיח צדקנו יהיה נעשה ישיבות מספרי רבנו ז"ל עכ"ל.

</div>


## Segment 1116

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בישראל סבא עמ' קצג: העקר הוא רבנו, זה העקר לכל התורה כלה, זה העקר - ספרי רבנו! גם הגמרא - קדש קדשים, תורת השם, התורה שבעל פה, הש"ס. יש זמן על הכל, כשהאדם רוצה באמת אז נכנס ברכה, הוא זוכה לעשות הרבה בעבודת השם, בתורה ובתפלה, והוא זוכה לכל דבר. כל אחד כפי הרצון, אם רוצים אז יכולים לעבר על כל התורה כלה. רבנו הקדוש הוא מדבר מה יש ללמד - הש"ס והמדרשים והתורה. אבל אם יש רצון באמת, רצון חזק, ע"כ (ובקונטרס ודעת הצדיק הביאו מהסבא בזה"ל יש זמן ללמוד הכל, העיקר לשמור על הזמן (אבל צריך שיהיה רוב הלימוד ספרי רבינו), ע"כ)..

</div>


## Segment 1117

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בישראל סבא עמ' כה: אמרתי 'מהיום אני כבר לא אתן את הלחם, אם לא - אני אקבל מכות, אני לא אדע אם השבוע פרשת נח'. אף על פי כן, נתתי עוד פעם לעני הזה את הלחם. והיה אצלי כל היהדות, הכל מה ששמעתי מענין רוחני, מענין אמונה, מענין התורה - קבלתי ידיעות חדשות מה שלא ידעתי מהש"י מהתורה, אני שומע שיש תורה והש"י, אז היה לי שמחה גדולה, ע"כ.

</div>


## Segment 1118

<div dir="rtl" lang="he">

וע' בי"ס עמ' קנד: יש למדנים ויש ישיבות ויש תורה, אבל בלי רבנו אין להם יסוד, אין להם שרש, אין להם כח, לא יודעים כלום. בלי רבנו - כל העולם תהו ובהו! ע"כ.

</div>


## Segment 1119

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ש עמ' קפד: רק לעשות הכל רצון הש"י, אז כל מה שלומדים אפלו מה שלומדים כל הספרים, הכל מאיר רבנו הקדוש ומוצאים בכל דבור של התורה מה שאנחנו צריכים ע"ש.

</div>


## Segment 1120

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע ישראל סבא עמ' ערב -ג, קצד-ה. ובעוד כ"מ.

</div>


## Segment 1121

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש עוד דרך וענין, דהיינו לדעת כל התורה כולה מתוך דברי מוהר"ן, כי דבריו הם בשרש התורה וכוללים כהת"כ, כמבואר הרבה בהספרים הקדושים. ובקונטרס ודעת הצדיק הביא מהסבא, לאחד ששאל מה עדיף להעמיק בטור שו"ע או לקו"מ השיב: לקו"מ כלול בו כל ההלכות וכל החכמות הכל כלול בלקו"מ, ע"כ, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1122

<div dir="rtl" lang="he">

לק"מ תורה קכא: כשאדם רואה ולומד בספר, ובכל מקום שהוא רואה ולומד מוצא את עצמו, הינו שלוקח לעצמו מוסר ורואה פחיתותו ושפלותו, בכל מקום באיזה ספר שהוא בא ומעין שם, זה סימן שחפץ לעשות רצונו יתברך וכו', ע"כ.

</div>


## Segment 1123

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' רלא: (רבי ישראל נשאל כיצד ינהג מי שקשה לו ללמד) נו, אז תפלה, תפלה. לקוטי תפלות, כן (והוא ע"פ לק"מ, שא' שאל מוהר"ן וכו' ע"ש). נותנים לפני השם יתברך הכל, כל הכחות, כל הגוף, הכל. הכל להש"י. להיות גבור! קשה? כל מה שקשה יותר - יותר טוב! אמונה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1124

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא עמ' צב (נשאל אם אפשר לעשות תשובה על ידי למוד ספרי רבנו בלבד) כן בודאי.. זה העקר השרש והיסוד של כל התורה. זה שרש התורה ושרש הכל וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1125

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל סבא (קפד): (רבי ישראל נשאל מי שרוצה להתקרב לרבנו באיזה ספר יעסק במיחד בהתחלה?) רק לא לעשות רע. רק לעשות הכל רצון השם יתברך, אז כל מה שלומדים אפילו מה שלומדים כל הספרים, הכל מאיר רבנו הקדוש ומוצאים בכל דבור של התורה מה שאנחנו צריכים, איך לחיות ואיך לתקן ואיך להתקרב להשם יתברך. 'רחמנא לבא בעי', העקר הלב! רבנו הקדוש אמר 'תנו לי את לבכם ואני אוליך אתכם בדרך חדש'. לבכם - את הלב. וגם אם האדם מחפש אמת, אז הוא זוכה! וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1126

<div dir="rtl" lang="he">

בספר לראות באב"י הנחל שיצא לאור עכשיו (תשע"ה) בערך לימוד יש כמה וכמה דיבורים של סבא ישראל בחיזוק הענין הזה שהעיקר הוא תפלה ולימוד ספרי רבינו ע"ש, וע”ש במכתב במכתב ו' אות דו”ה (עמ' קעה-ו).

</div>


## Segment 1127

<div dir="rtl" lang="he">

מכתבי ר' יצחק ברייטער (הובא בקונט' ודעת הצדיק).

</div>


## Segment 1128

<div dir="rtl" lang="he">

א. כי נחל נובע מקור חכמה שם רבינו ז"ל אמר מאחר שיצא ספרי בעולם אין צריכים ללמוד כי אם בו. השי"ת יזכנו לטעום טעם אור הגנוז האלה שעל כל הקדושות כידוע שאין צריכים להתעסק היום אלא רק בספרי רבינו ז"ל.

</div>


## Segment 1129

<div dir="rtl" lang="he">

ב. כי בעתים האלו שלח ה' בדעתנו עניין איך להרים את דגל רבינו בעולם ולעשות בתיקון הכלל באופן כזה, היינו שיסדנו משמורים יושבים בבית המדרש כל היום כולו לומדים ספרי רבינו ז"ל בישוב הדעת ובמתינות גדול.

</div>


## Segment 1130

<div dir="rtl" lang="he">

ג. עתה לומדים ספרי רבינו ז"ל בבית מדרשנו בווארשה בדרך הזה כי מן חצות היום עד שלוש שעות עד חצות (9 שעות) לומד אני ספרי רבינו ז"ל במתינות כאשר הראנו לדעת על דרך אנשי מעמד באומן.

</div>


## Segment 1131

<div dir="rtl" lang="he">

ד. אני רוצה לעשות ביי כנישתא חדא אשר מטרתה תהיה להתאסף יחד בכל שבוע לחשוב עצות איך לקיים דברי ועצות רבינו ז"ל, התבודדות, וגם לימוד ספרי רבינו ז"ל במשמורים כל היום בבית המדרש דפה.

</div>


## Segment 1132

<div dir="rtl" lang="he">

ה. והנה שיטתו של רבינו ז"ל, צריך כל אחד ללמוד הרבה בספריו הקדושים, ואז אפשר להבין מעט לכל נפש כפי שמתייגע בעניין רבינו ז"ל (ר' מרדכי יגלניק ו').

</div>


## Segment 1133

<div dir="rtl" lang="he">

מכתבי ר' אהרן לייב ציגעלמאן (הובא בקונט' ודעת הצדיק).

</div>


## Segment 1134

<div dir="rtl" lang="he">

א. שאנו מאמינים שסוף כל סוף יבואו כולם ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים ע"י לימוד דעתו של הצדיק האמת הזה דווקא שהוא רבינו ז"ל זיע"א.

</div>


## Segment 1135

<div dir="rtl" lang="he">

ג. השי"ת יזכני באופן שלא אהיה מוטרד ושאוכל לעסוק בכל יום ויום הרבה בספרי רבינו שזה כל עיקר ביאתנו בעולם הזה.

</div>


## Segment 1136

<div dir="rtl" lang="he">

ד. ועלתה על רעיוני לדבר ולייסד בבית המדרש שלנו משמשרות ללמוד ספרי רבינו ז"ל ברבים כל היום כולו משעה 12 עד 9 בערב כדי שבכל עת מצא אשר יהיה לאיזה איש עת ופנאי ויבא לבית המדרש שלנו, ימצא לשמוע דברי אמונה הנודעים מהנחל נובע מקור חכמה.

</div>


## Segment 1137

<div dir="rtl" lang="he">

מכתבי שמואל

</div>


## Segment 1138

<div dir="rtl" lang="he">

מתוך מכתב ד: שאלתו אם ילמוד אצל החסידי... … ועוד וכו' יאמין לי כבודו שבשביל זה ממש ללמוד … וחסידות … הפסדתי הרבה זה כמה שנים כמעט שלושים וחמש שנים כמעט כל הפרנסה הי' יכול להיות אז מזה, כי אני נולדתי מחסידי … ואבי הרה"ג נ"י הוא רב וגדול ב... וזקני ז"ל הוא הי' מחסידים הנלהבים שב... ואבי זקני ז"ל הי' תלמיד מובהק אצל הרה"צ הצמח צדק ז"ל והשם יתברך עזרני כשהייתי עדיין בחור והתחלתי לחפש דרך האמת להתקרבות להשי"ת, וכבר הייתי מלא מחסידות … וה … הי' כמעט שגור על פי ושאר ספרי … כולם שאבי נ"י הי' שוקד עמי בזה מילדותי, ואעפי"כ לא הרויתי צמאוני ולא הי' לי מזה ישועה אמיתיית להתקרבות לעבוד ה' וחפשתי איזה שנים מכל ספרי חסידות של כל מיני צדיקים ומכל ספרי מוסר ומזוהר הק' ומשאר ספרים קדושים וטרחתי ויגעתי בהם ועבדתי השי"ת בהם אבל ישועה שלימה למכאובי נפשי לא מצאתי וצעקתי באלו השנים מלב ונפש להשי"ת כל יום ויום והלכתי על מקומות הקדושים, ובפרט אצל התנא האלקי רשב"י זיע"א ושפכתי ליבי בדמעות ובמס"נ ימים ושנים עד שהשי"ת חמל עלי ומצאתי רק דף א' מספרי רבינו ז"ל קרוע שהי' מוטל בין השמות שמתגלגלים ברחובות וקראתי בדף הזה וממש האיר עיני וליבי והחייתי נפשי ומאז התחלתי לחפש אחר אלו הספרים ובקושי גדול אחר טורח ימים ושנים השגתי ספרי רבינו ז"ל בבזבוז כסף על זה וכו' וכו' וכו' עכ"פ הייתי יכול להיות לי פרנסה ללמוד … בכוללינו … כמו כל אנשי הכולל, אבל אני לא רציתי לערב במוחי שום חסידות אחר כי רק רבי אחד יש לי והוא חיותי ולא אמכור את עצמי לעבד עבור חתיכת לחם כמובא בסיפורי מעשיות ממעשה של בנים שנחלפו ע"ש ומני אז אני סובל פרנסתי כי הכולל מרחק אותי, וגם כי אני לא רוצה לעשות בזה העולם כלום רק עבור רבינו ז"ל וכו' וכו'. ואצל כבודו בוודאי לטובתו הוא שלא יערב שום חסידות עם חסידות רבינו ז"ל ויש די בחסידות רבינו ז"ל עבור כל העולם ולא צריך לחפש שום דבר אחר ובפרט כי הבעל דבר אורב מאד על התקרבות לרבינו ז"ל ואצלו כדאי ליתן לאדם כל הקדושות (למראית עין, ואח"כ רח"ל הוא עוקר את האדם משני עולמות, מי שפורש את עצמו מרבינו ז"ל כאשר ראינו בעינינו כמה מעשיות מזה) ולעקור את האדם מרבינו ז"ל וע"כ האדם צריך להיות חזק בדעתו מאד שהוא מוחל להבעל דבר על הכל (על הקדושות שהבעל דבר רוצה לבלבל האדם שהוא רחוק מהם ושהוא מפסיד בהתקרבות רבינו ז"ל) והעיקר אצלי להתקרב לרבינו ז"ל (וממילא יהי' לו כל ההתקרבות להשי"ת כי רבינו וכו' וכו'.

</div>


## Segment 1139

<div dir="rtl" lang="he">

מתוך מכתב ה: אין זה ח"ו כמו שכבודו חושב שאסור להסתכל בשאר ספרים ח"ו הס מלהזכיר כזאת ואדרבא אם יעזור לי השי"ת כנ"ל להדפיס יהיה מעל הספרים הקדושים כל המדות טובות וכו' כנ"ל אבל הענין הוא כך, שיש חילוק אם כבודו מביט בעצמו בספרים קדושים של הצדיקים אז אין חשש ח"ו שהבעל דבר יסיתו וידיחו להפרידו מהצדיק האמת אשר זה אין נמצא רק יחיד בכמה דורות כמו משה רבינו ע"ה ורשב"י זיע"א והאריז"ל ובעש"ט ז"ל בעצמו ורבינו ז"ל ומשיח צדקינו שיבא בב"א אבל אם ילמוד מחסדים אחרים ובפרט מחסידי … אשר ידוע ומוחזק איך הם מצפים לעשות חסידים ע"כ איעצך שיכול להיות מזה אלפים פעמים יותר היזק מהרווח שירוויח בעבודת ה' ומדוע הם לא רוצים ללמוד ליקוטי מוהר"ן ושאר ספרי רבינו ז"ל והבעל דבר לא מכניס בלבם חשק לזה כלל, ובכלל חסידות … הוא חקירה באלקות עם קבלה ורבינו ז"ל רחוק מאד וקרוב רק לאמונה ופשטות ותמימות בעבודת ה' בלי שום חקירה.

</div>


## Segment 1140

<div dir="rtl" lang="he">

אגרות הרמח"ל [בעיקר בענין מה ללמוד]

</div>


## Segment 1141

<div dir="rtl" lang="he">

(טו) 'וכמה תיקונים נתקנו לישראל בזמן גלותם, הלא המה תיקון המשנה, תיקון הגמרא, תיקון המדרשים, שכולם הם תיקונים פרטים, כולם צריכים איש בזמנו דוקא, וכו'. אך תיקון הזוהר הוא העולה על כולם. וכו'. והנה זכה רשב"י להיות הכלי האמצעי להמשיך תיקון זה, ועשה הזהר. אבל האמת, שלא יצא אלא חלק אחד אור מאותה הבחינה, וזה לצורך מה שיקיים ישראל וכל העולם בזמן הגלות. אך התיקון האמיתי הוא שיהיה ענין זה קיים תמיד, שלא יפסק. כי כן ההשפעה תצא חדשה, בסוד 'חדשים לבקרים' כי זה סוד המן הבא בזכות משה, שהוא כללות הס' ריבוא, וממשיך השפעת הזיווג בכח כלם כאחד. והנה אחרי הרשב"י ע"ה חזרה הס"א וסיתמה, כי לא היה תיקון אלא לשעה וכו' אלא שתיקונה ישמר לימים ארוכים להתגלות וכו'. עד שבא האר"י זלה"ה (ע' בזה בחיי מוהר"ן אות רעט), ואז האירה הארה מבחינת ההארה הראשונה, שהאירה בזמן הרשב"י עליו השלום. ואז ניתן לו לפרש דוקא ענין הזוהר של רשב"י עליו השלום, והוא שלימות הארה הראשונה. וכו'. והנה מזמן האר"י והלאה עמדו גדולים בישראל, וכלם מבחי' ההארה ההיא שנסתלקה באותו הזמן. והלכו הדברים מדור לדור. עכ"ל.

</div>


## Segment 1142

<div dir="rtl" lang="he">

עוד שם ז"ל ועתה ברצות ה' להיטיב לעמו רצה לגלות עוד אורה חדשה מבחינת הזוהר גם כן, שהוא מהארת הטפה כנ"ל. והוא בחסדו בחר בי. ומה אומר בזה, אם על הכנתי ידרוש? הן אמת שרק חסד ה' עשה זאת, ולא כהכנתי. אך האמת הוא, כי שנים שקדתי על ענין היחודים ליחד יחודים, כמעט בכל רביע שעה יחוד אחד, כאשר אני מתמיד גם עתה ת"ל. וגם ראיתי לעמוד בטהרה. אך תעניות לא עשיתי הרבה, כי אם זאת היתה לי - התמדת היחודים. ושרש הכל - הארת המדרגה אשר שלטה בזמן ההוא, ולקח הקב"ה אותי לכלי כאשר חפץ.'

</div>


## Segment 1143

<div dir="rtl" lang="he">

עוד שם כותב סדר הדברים שזכה למגיד מן השמים ולגילוי אליהו ז"ל ומט"ט ונשמות ע"ש. ואח"כ כותב ז"ל 'ובאמת ובאמונה אני אומר, שעדיין לא הגעתי עד מחצית השגת האר"י זלה"ה, רק שהוא לא הורשה לכתוב, ואני צויתי לכתוב' ע"ש וכן ע' במכתב יד ז"ל ידע כי באמת עדיין לא הגעתי להשגת האר"י זלה"ה. כי כל הדברים האלה מורגלים היו אליו, אלא שלא ניתן לו הרשות לכתוב' ע"ש.

</div>


## Segment 1144

<div dir="rtl" lang="he">

מכתב פח: רמח"ל לר"י באסאן

</div>


## Segment 1145

<div dir="rtl" lang="he">

ראיתי אשר שמח כ"ת כי עשיתי פרי בנגלות, וגם אני שמח ת"ל באשר יחנני ה' בכל חלקי תורתו הקדושה, כי כולה תמימה ומשיבת נפש. אך מנחש אני בגביע שלי כונת הכ"ת אשר לזה היה מתאוה, ולולי הייתי מניח הנסתרות ועושה עסקי בנגלות כבר היה לו לשמחה. ואני צר לי מאד היותי רחוק מאת הדרת כ"ת, כי לולי הייתי קרוב אליו לא הייתי מניח מלהשתדל כי איש כמוהו, שר וגדול בישראל, יעזוב את הטוב הפנימי [תורת הקבלה], אור הבהיר, סלת הנקיה, להשביע נפשו הרמה רק בעשב השדה שהוא פשט התורה ובתמרור חיי הק"ו וג"ש אשר עליו אמרו (זהר בהעלותך דף קנג. פנחס דך רכט:) 'וימררו את חייהם בעבודה קשה כו'. הלא מקרא צווח ואומר: 'כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה', כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, והשכינה הקדושה הממתנת לבניה שינהלו אותה מן הגלות ואין מנהל לה מכל בנים ילדה. הייטב בעיני ה'? וסוף דבר: מה נמצא נחת רוח ליוצרנו ב"ה בכל הפלפולים הגדולים והפסקים הרבים? ואין אחד מתחזק לעמוד בסוד ה' ולגלות אור כבודו אל השכינה שנאמר בה 'וראיתיה לזכור ברית עולם' - ברזין דאוריתא. לא בסתר מדבר הקדוש רשב"י על פ' 'אם לא תדעי לך היפה בנשים' (זהר חדש עמ' ע' ע"ד) שמי שאינו יודע רזין דאוריתא אפילו אית ביה עובדין טבין וסגיאין מפקין ליה מכל תרעי דההוא עלמא. ההסתר הסתיר הרב הקדוש האר"י זלה"ה דבריו באמרו, שמי שהוא חריף יעיין שעה א' או שתים לכל היותר בהלכה, ומי שאינו חריף לא יעיין בה כל עיקר, אלא עיקר העסק יהיה במדרשים ובאגדות ובקבלה פנימיות התורה. א"כ איפוא למה נעזוב את העיקר ונאחוז את הטפל?

</div>


## Segment 1146

<div dir="rtl" lang="he">

זה הכלל: אין אדם מוצא לעתיד לבא אלא האור מה שהמשיך בידיעתו בעולם הזה. ומי שידע הפנימיות יהנה באור פנימי, ומי שלא השיגו לא יהנה ממנו על שום פנים. וכי יאמרו: הלא הדינים צריכים לישראל - הנעזב אותם? לא, לא נעזוב אותם, אבל נקבע להם זמנים לפי שא"א בלאו הכי, אך לא בהם נבלה זמננו ח"ו. הלא זה רע בעו"ה, שרוב חכמי ישראל כבר רחקו מעל האמת ומן האור הנעים כבוד ה' אלקינו, ללכת אחרי פלפוליהם של הבל. וה' בוחן לבות הוא יודע אם לעקל אם לעקלקלות הוא, כי אינם נוטים אלא אחרי הבצע והכבוד. ומה שיביא להם מאלה ככל אות נפשם, אותו יבחרו להם. צר לי מאד על האדם הגדול הדרת כ"ת, אשר לא יעשה עיקר עסקו במה שהיה [ראוי] לאיש אשר כמוהו ולפי אכלו יתעדן במעדני מלך, מלכו של עולם. אני אין בכחי אלא מה שבכחי. אברך את ה' אשר יעצני ללכת בדרך אמת, הוא יתן בלב בניו את הטוב להם תמיד. חשבתי שלא להיות חשוד על השבועה, גם זו לטובה. עכ"ל.

</div>


## Segment 1147

<div dir="rtl" lang="he">

ובמכתב פט כז"ל 'וע"כ צדקו דברי האר"י זלה"ה באמרו שעיקר עסק האדם אין לו להיות אלא בפנימיות התורה, שזה לבדו הוא המאיר לשכינה, כאמור בזוהר ובתיקונים שרק ברזי תורה נאמר 'וראיתיה לזכור ברית עולם'. הלא כה דבריו, הובאו גם ב'שערי ציון', להיות גלוי לכל העמים: שמי שהוא חריף יעיין שעה אחת או ב' על היותר בהלכה ושאר היום ברזי תורה, ומי שאינו חריף כל יומו לא יהיה אלא בפנימיות ולא בחיצוניות. וזה דבר אמיתי בלא ספק שזה הנרצה לה' אלוקינו, גם כי לא יקבלו הדבר הזה רבים מחכמינו, אבל אין לנו אלא דברי האמת. וע"כ לזאת שמתי לבבי ותחת אשר חנני אלקים חיים להבין ולהשכיל בעומק רזי תורתו - הלא זאת חלקי מאת ה' ולא ארפנו, ואניח הקש ותבן הראוי לבהמה - לבהמה, והראוי לאדם - לאדם, כדברי הרשב"י זלה"ה. ואני פעולתי את אלקים לאכול מעץ החיים כברכת ה' אשר נתן לי דבר יום ביומו ת"ל. הן לא מנע האל ית' את טובו ממני גם בעניני הפשט להבין ולהשכיל ככל חכמי הלב, ובלמדי ההלכה לחבירי ולתלמידי אני מסדר אותה בכל פלפול נכון וראוי. ואם לענין דינא, ת"ל קבצתי שרשים המצטרך להורות את הצריך הוראה, ומי הנושא משא בקהל קדשנו. וגם כמהח"ר יעקב חזק אשר עמדי, הנה יד לו ושם לדון דין אמת, ואל המצטרך - הנני. הנה גם זאת עשיתי עתה: הפירושים הרבים שכתבתי לכ"ת על הסוגיא, וידעתי שלא רבים יחכמו לעשות כן. וכל זה אינני מספר לשבחי ח"ו, אלא אומר אני מעשי, הסדר איך שסדרתי הנהגתי. וכל הדברים האלה אינני חושב אותם עיקר כלל וכלל אלא טפל לגמרי, והעיקר מה שהוא עבודת ה' באמת וידיעת אמתת גדולתו כאשר הוא חונן להשיג. ואלי יאספו כל חרד לדבר (ל)ה'. וחבירי אינם בני אדם שיוכלו להיות תורתם אומנותם לגמרי ולהיות רבנים באיטליא, כי אנשים שלמים אשר בקרבם קדוש, עוסקים במלאכתם ולבם נכון את אלקיהם לקבוע עתים לתורה. ואני מקיים בהם מה שלימדנו האר"י זלה"ה להקריבם אל הקדש כי קדושים המה ת"ל, וגם איש ואיש כפי כוחו יקבל בגמרא ובשאר חלקי הפשט.

</div>


## Segment 1148

<div dir="rtl" lang="he">

סוף דבר: גמרתי בדעתי בעזרת ה' אלקי להיות קובע בית מדרש לכל מבקש ה' וראוי ליכנס אל הקדש פנימה, וזה יהיה עיקרו, והשאר מסתפח לזה, גם הוא לתיקון הצריך שבגמרא. ואלמלא הייתי זוכה להרחיב גדולת ה' יותר הייתי עושה. ע"כ לענינינו.

</div>


## Segment 1149

<div dir="rtl" lang="he">

בעל הסולם בהקדמה לס' הזהר אות קסו ז"ל: כל כחם של הגוים לכבוש אותנו בגלות תחת שליטתם [הערה - גוים פירושו בעיקר קאי על הפנימיות - היינו המדות רעות והתאוות וכדומה] הוא ע"י החכמה והמלכות שלהם, שהם הממנין העלאין שבשמים דקליפות, המשפיעים להם חכמה ושררה, שע"י חכמתם מביאים אותנו לידי הרהורים רעים, לרצות להבינו ית' מכל הבחינות: אותו ודרכיו ומחשבותיו בלי שום יראה ושום התחשבות ברוממות מלכותו ית' שע"י הרהורים רעים אלה אנו מתרוקנים מכל שפע קדושה והשפע עובר למלכות שלהם וכו' ע"ש. ומבואר בכ"מ מספריו הק' שההרגש הוא אמת, וההרגש של הלומד תורה הוא גופא תורה, ואכמ"ל. וזה מענין קירוב המגיד להבעש"ט כידוע, שהמגיד פירש הקטע בעץ חיים על נכון, אבל הבעש"ט אמר שלא כוון לאמיתו, וכך היה כמה פעמים, עד שהמגיד אמר להבעש"ט זה כפי מיטב יכולתי והבנתי, יאמר נא מר הפשט הנכון, והבעש"ט אמר לו עמוד על רגליך, והתחיל לקרוא את הקטע, ובאו כל המלאכים המדוברים בהקטע וכו' [וצע"ק כי האריז"ל אמר שאין להוציא השמות בפה בלי טהרת אפר הפרה, ואפילו אם הוא נטהר מה טענתו על המגיד. וי"ל שכל זה היה אפילו בלי שהזכיר ממש את שמותם], ואח"כ הבעש"ט אמר להמגיד, לא אמרתי שהפירוש שלך לא היה אמת, רק שהיה חסר הכוונה האמיתי, שכאשר לומדים צריכים לזכות להאיר ממש את הלימוד. ואולי זה פי' כל רב בבבל וכל רבי בא"י שפי' הבעש"ט במכתב שהיו"ד הוא נביעו מהאין סוף ברוך הוא, ועל זה קאמר דוד (תהלים ו) וסלחת לעוני כי ר"ב הוא, חסר היו"ד, ודו"ק.

</div>


## Segment 1150

<div dir="rtl" lang="he">

גמרא או קבלה?

</div>


## Segment 1151

<div dir="rtl" lang="he">

כיון שהארכתי בנושא הזה של לימוד ספרי רבינו, ומתוך דברינו הבאתי כמה הוכחות כלליות על לימוד פנימיות התורה המכונה קבלה, בעזה"י ארחיב הדיבור בסוגיא של לימוד הקבלה בכלל שהרבה טועים שצריכים להיות בן מ' וכו' וכו'. ובאמת תנאי אחד צריך, ואם יש אותו לא ישנה כל האזהרות ואיסורים וכו', ואם אין את התנאי הזה לא יועיל כל ההוכחות וצעקות על חיוב הלימוד. והתנאי הוא שיכפת לו מי ברא אותו ומה תפקידו. וכל הריבוי דברים מי יכול ללמוד וכו' הכל רק להגביר השאלה הזו, אם יש בו את התנאי הזה. ומ"מ אכנס קצת לפרטי התנאים המוזכרים וידועים.

</div>


## Segment 1152

<div dir="rtl" lang="he">

אכן קודם צריך לדעת שמה שהעולם מכנים קבלה ופנימיות התורה באמת אינו אלא נגלה, וכמו שהאריכו להסביר את זה בכמה ספרים קדושים, ובפרט בספר יושר דברי אמת (שהמכתב אליהו אמר עליו, שכל אחד יש לו ספר שמדבר אליו, וזה ספרו) שכל כתבי האריז"ל, וכדומה, הלוא הם כתובים ומפורשים היטב, בפרט בימינו נדפסו הרבה פירושים שמסבירים היטב הכל בפשטות. ואיך יכולים לומר עליהם שהם סוד. וכי אם היה לך סוד שלא גלית מעולם, ובא אחד ונתן לך עשר דולר, דמי ספר אחד, האם היית מגלהו? וכי סודות של השי"ת ותורתו הקדושה פחותים מהסודות שלך? אין זה אלא הבל ורעות רוח ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1153

<div dir="rtl" lang="he">

אלא מה באמת הם סודות התורה, זה הענין שמוהרנ"ת תמיד כותב (ומקורו בזוהר הקדוש), נודע בשערים בעלה, כל אחד כפום מה דמשער בליביה. שסודות התורה הם כאלו סודות שנשארים סודות אפילו אחר שהשגת אותם, ומוהר"ן אומר שאפילו מיום ליום, לא תזכה למחרת לדעת כמו שידעת אתמול (וכן תמצא מה שמוהר"ן אמר שהיום נודע לו ג' דברים שאי אפשר לו לספרם כי הוא ממש כאותו לשון של חז"ל). ובכמה מקומות בספרי מוהר"ן כ' שסוד הוא בחי' תפילה ובמ"א פי'. ולכן מה שכל המקובלים צעקו והפצירו והורו את העם שישים עיונם בחכמת הקבלה, המשמעות בזה הוא כפי הדור. שבדור האריז"ל ואח"כ כמה דורות, היו כתבי האריז"ל ממש סוד, כי כל מי שזכה ללמוד אותם היה מבין בזה וזוכה להאיר נפשו בסודות התורה. ואח"כ נתקטנו הדורות, וכמו שכתבנו למעלה, וגם כבר נתפרש ונתגלה לעין כל תורתו, ונאבד בזה כל הסוד, וע' דברי הגאון מוהר"ר יעקב גר צדק שהבאתי בערך מסורה בברסלב אות ב', שהיום הנסתרות הם כנגלות ע"ש, ובסתמא מעוד טעמים (וע' בהקדמה שהבאתי ממוהר"ן בפירוש שהרבה דברים שהיו סוד, עכשיו כבר נתגלו ע"ש. וע"ע בספרי בעל הסולם שהאריך לבאר התנאים בזה), כבר פשוט כנ"ל שאין לימוד כתבי האריז"ל נחשב לימוד הסוד. ובימינו מי שרוצה לזכות ללמוד סוד, ולקיים הוראת גדולי הצדיקים האמיתים, צריך ללכת בדרך מוהר"ן, ובפרט בדרך נ נח נחמ נחמן מאומן, כמבואר היטב בחיבורינו זה בעזה"י.

</div>


## Segment 1154

<div dir="rtl" lang="he">

וכאן מקום להסביר קצת המחלוקת בדרך לימוד קבלה בין זידיטשוב ובין חב"ד (שהיה חידוש שלא הביא למכות כרוב מחלוקת) והוא על פי מה שזכיתי להבין לענ"ד בספרי חב"ד אשר נכתבו מהאדמורי"ם שלהם שהיו צדיקים גדולים בעלי השגה, וכמו שמוהר"ן העיד על בעל התניא, אף שסתר קצת תורתו, אבל העיד עליו שהוא תלמיד חכם אמיתי (ע' שיח שרפי קודש ח”ב א-קמז, וע' חיי מוהר”ן אות שכד ובהשמטות הוסיפו “הרב” ולכאו' הכוונה עליו), ושר האלף, וזה לא דבר קטן להיות שר האלף, וגם מוהר"ן טען את זה כדי לגבות יותר כסף בשביל הבעל התניא, וגם הרבה לטרוח מאד לעשות שלום בינו לבין ר' אברהם קליסקר (שאע"פ שמוהר"ן אמר שהצדיק היחיד שהוא ראה שלימות אצלו הוא הר"ק ז"ל הנ"ל, והרא"ק ז"ל התנגד מאד להדפסת ספר התניא ורצה שיגנזו אותו זו היא קבורתו, ומחמת זה הבעל התניא רצה למנוע מארץ ישראל כל כסף הצדקה שנגבה ובה לידו, כי היה המופקד בזה. וחיי הדרים בארץ ישראל היו תלויים בכסף זה. ומוהר"ן כנראה החליט שעדיף שידפיסו את ספר התניא למען השלום ולמען חיי כל הדרים בארעא דארץ ישראל. קלסקאר – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), ובענין זה של דרך הלימוד כפי מה שהבנתי לענ"ד וכמו שאסביר בולט מאד הרא"ק ז"ל כדרך זידיטשוב, וע' בשבחי הר"ן (ות יח) 'ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור. רק לבסוף סים כך הוא עקר עבדת הבורא יתברך. ורבנו ז"ל, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו, ע"כ. וזה ממש על דרך שכתבנו לעיל להגדיר מה הוא פנימיות וסודות התורה, כל אחד לפום מה דמשער ליביה ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1155

<div dir="rtl" lang="he">

ולאידך גיסא הגישה בספרי חב"ד ללמד את העם הסודות שזכו להם ע"י ריבוי המשלים ואריכות ההסברים פעם אחר פעם, עד שיזכה השומע לקלוט ותפוס מעין מה שזכה המשמיע. וזה דבר מוכח לעין כל המעיין בספריהם הקדושים.

</div>


## Segment 1156

<div dir="rtl" lang="he">

ומשל למה הדבר דומה למי שהלך על רכבת קטנה שקורין באנגלית rollercoster שהולך מהר מאד ומהפך וכו', אז החברים שאף פעם ניסו בזה, שואלים איך היה, אז הוא משתדל להסביר להם איך היה, ונותן להם משלים, הייתם פעם באוטו שהולך מאה וכו' וכו', ומקרב הדברים למה שהם כן הבחינו כבר, עד שיהיה להם קצת דמיון וציור והרגש ממה שהיה. והנה אין ספק שהיו בחב"ד חסידים קדושים מאד, והיו עובדים את השי"ת במס"נ, ולכן זכו על פי התורות של האדמורי"ם שלהם לדעת סודות ולהאיר נפשם באור ה'. (אחד מחב"ד נהנה מהמשל ואמר לי שזה דומה למה שאומרים בשם ר' הלל פריצר, שחסידות (חב"ד) הוא הכף הקלע של קבלה).

</div>


## Segment 1157

<div dir="rtl" lang="he">

והדרך של זידיטשוב הוא שאומרים, אתם רוצים לדעת מה זה, תעשו את זה, אי אפשר לי להסביר לכם, תעשו בעצמכם ותדעו. וכן כאשר מפרש את הזוהר וכדומה אומר המילים ביחודיהם בדיוק מה שהוא, וזהו, על הקורא תלוי לזכות ע"פ עבודתו לדעת ולהשיג הסוד והפירוש בהם. והמעיין בספריו יראה כן לאשורו, בלי פקפוק. וע' מש"כ בהקדמה ד"ה [וע' בפנים, ודו"ק היטב.

</div>


## Segment 1158

<div dir="rtl" lang="he">

ופעם היה לי ראיה חזקה משיחות הר"ן שמוהר"ן אמר שכל מה שכ' בספר עץ החיים הוא כפשוטו ונשכח ממני, ואכמ"ל. וכן היה מקום כאן לפרש מה שאיתא בהשמטות לחיי מוהר"ן שההר של זבל בסיפורי מעשיות (ז' בעטלירס יום חמישי ע"ש) מרמז לחב"ד, ע"ש בסיפור על אחד שהתפאר שיש לו הכח של מיעוט המחזיק את המרובה בזה שהוא מחזיק במוחו הרבה אנשים וצרכיהם וכו', וכלם לא החשיבו את זה, וענה אחד ואמר שמיעוט המחזיק את המרובה כזה הוא ראה אצל אחד שמילא הר עם זבל, ואף שהוא איש אחד קטן, מילא הר גדול וכו' ע"ש. ולולא דמסתפינא היה נראה לפרש ע"פ הנ"ל שכל העסק הזה לחשוב במחשבתינו האנושי לדמות מעשה האלקים הנורא, הוא ההתפארות הזו שאנו יכולים להגיע למעלה מגדרי עולם הגשמי ע"י המשלים שלנו וכו', ואין אנו אלא מטנפים ח"ו (וכעת לאחר כמה שנים שכתבתי הנ”ל ראיתי שהמדעים אומרים שרובה דרובה של האטם היא אויר רק מכל, וזאת אומרת שאם תצמצם החמר האמיתי של כל בני העולם – כמה מיליארדי אנשים, הרי לא יגיעו לגודל קוביית סוכר, ודו”ק), ואין כוונתי בזה לקנטר ח"ו, רק להבין דברי תורה דרכי חיים והוראה של רבנו הקדוש ראש בני ישראל, והוא רחום יכפר עלי, וכן אבקש סליחה ומחילה מכל הנפגע מדברי. ועיקר הדרך להגיע למטרה זו, להמלט מקטנות של הגשמיות הוא מרומז באלו שצדקו בהתפארותם בהסיפור הנ"ל ע"ש שאחד היה עושה כל כך פירות יותר מהמקום הקטן שלו, דהיינו להרבות במעשה המצות להפליא. ואחד היה מוליך אנשים הרבה על המקום הקטן שלו. ואחד הקטין את עצמו להולך עוור בדרך, ועל כולם הבעטלר ההוקיר והשם יתברך יאיר לנו ויעזר לנו ללכת בדרכיו).

</div>


## Segment 1159

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי במבוא לספרי הקנה שהגדיר שני דרכים בהשגה, דרך לימוד ודרך התכללות שהוא דרך החסידות ועבודת השם, עיין שם באריכות, ודנתי קצת בענין זה בליקוטי מוהר"ן תורה כא בענין שכל קדם ע"ש. ויתכן ששני הדרכים הנ"ל מגדירים עיקר החילוק שבארתי למעלה.

</div>


## Segment 1160

<div dir="rtl" lang="he">

ונחזור לפרש מה חשוב פנימיות התורה.

</div>


## Segment 1161

<div dir="rtl" lang="he">

והנה מה שהעולם מכנים סוד, שהוא באמת נגלה כנ"ל, אין שום סכנה בלימודו [חוץ מזה הסכנה גופא שיחשבו שלמדו סודות, ובזה יכחשו ויכפרו בסודות האמיתים], אדרבה הרבה יותר בטוח לימודו מלימוד הגמרא, שהגמרא מכניס את האדם לשאלות ומקומות שיש בהם צד איסור וצד טומאה, וגם בכלל על פי פשוטו אינו מדבר ממש בדרך שהלומדו חושב תמיד על השם יתברך. מה שאין כן לימוד בספרים הקדושים של הזוהר והאריז"ל הוא כולו צד מותר וטהור, ומדבר ממש מהשי"ת, וכמובא כל זה באריכות בספר הזוהר ובכל הספרים הקדושים. [וכדאי להזכיר פירושו של בעל הסולם, שסודות התורה הוא כאשר האדם שומע ורואה שהתורה מדבר אליו אישי ממש, והמשיל משל, מי שעובר בשוק ורואה שני אנשים לוחשים זה לזה, לא איכפת לו כלל מה הם אומרים, אבל אם תוך כדי זה הוא שומע שמו, אז זה כבר מעניין אותו הרבה, מה הם כבר אומרים עליו, וכמו כן כאשר האדם זוכה לדעת שהתורה קורא את שמו ומדבר עליו ואליו, זה כבר סוד, ודפח"ח. וע' בליקוטי מוהר”ן תורה טו – אור הגנוז, שע”י תפלה במסירת נפש “עי”ז סליק ויתיב באילנא, שזוכה לבחינות תורה שבנסתר, כמ”ש ישת חשך סתרו. שסתרי תורה, אדם זוכה להם על ידי חושך, היינו מסירת נפש, שמשחיר פניו כעורב. כי הם בחי' חשך, ע”ש עומק המושג. וזה בחי' סליק ויתיב באילנא, ששם מדור הנשמות, כמ”ש כל נשמתין מאלינא רברבא נפקין. והוא בחי' עולם הבא ששם אריכות ימים כמו שכתוב כימי עץ ימי עמי” ע”ש ומבואר שסתרי תורה הוא ענין מדור הנשמות].

</div>


## Segment 1162

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בפנימיות התורה האמיתי עליה ניתן וחל כל האזהרות. [וכמו שניתן להבין גם מהרמח"ל שברוב מקומות הוא משתדל ומפצר לגלות ושילמדו חכמת הקבלה, ובמקומות אחדים ממש, הוא אומר עד כאן תבוא, כמו בריש ספר אדיר במרום, שהוא מסביר ומפרש הדרך ליכנס לגן עדן, והוא מזהיר ללכת בדרך רק מי שיודע וכו' ע"ש]. ושם באמת יש סכנה למי שאינו ראוי. וגם האריז"ל הזהיר שלא לקבל סודות מן השמים עד שמכריחים ממש. ומי שהולך בדרך של רבנו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן ילך בטח, כמו התם בסיפורי מעשיות, שעסק בפשיטות בעבודתו עד שהרימו אותו וזכה למה שזכה (והארנו במ"א, שעכ"ז רואים שהיה כפוף לגמרי להבעל שם ואכמ"ל).

</div>


## Segment 1163

<div dir="rtl" lang="he">

והנה למשל מי שלומד בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל ענין הצדיק, אין שום פחד, שהוא ידע גודל מעלת הצדיק וכו' וכו' וילמד שצריך להתקשר להצדיק וכו' וכו'. אבל מי שנכנס לפנימית הענין לדעת בנפשו מה זה הצדיק, אז יש סכנה גדולה מאד, ובפרט אם תופסים לצדיק מי שלא לראוי לכך, וכמו שהיה בהנוצרים, וכן כמה פעמים, וכן בימינו וכו'. וזה דבר שרק הצדיק האמיתי, הראש בית, בכחו ובסגולתו ללמד ולהאיר בעולם, מי הוא ומה כחו להכניסם בבריתו של השי"ת (וע' בביאור הליקוטים סימן כז: רק הוא בעצמו יכול להשתדל בו). והיום זה נתקים ת"ל ע"י רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 1164

<div dir="rtl" lang="he">

וכעי"ז נכשל אלישע אחר, כאשר השיג הענין של מט"ט ששמו כשם רבו (וכמו שהרוקח כותב בפירושו את השם פצפצי"ה) דמה בנפשו ששני רשויות הם ח"ו, אבל לא מצינו מעולם מי שהיה קורא בזוה"ק ובשאר ספרים הקדושים מענין תפקידו של מט"ט שנכשל בטעות זו. רק העוסקים בפולספיא או אולי בקבלה מעשית ובהשבעות שמות וכדומה.

</div>


## Segment 1165

<div dir="rtl" lang="he">

ואדרבה, הרמח"ל כותב שאפילו בסתרי תורה קיים הכלל שאין אדם עומד על ד"ת עד שנכשל בהם. וכן מבואר היטב בליקוטי מוהר"ן (תורה כב:יא) ולכאו' שם מבואר יותר שעיקר קיום מאמר זה של והמכשלה קאי על סתרי תורה, ומבואר שם שהמכשלה היא ירדה ויכולה להיות עבירה גמור ממש שיתהפך לזכיות ולתורה ע"ש. והרי ע"כ שאין פחד מהטעות אפילו בלימוד סתרי תורה, וע"כ יהיו טעיות, וזה רצון השי"ת, שיטעו אפילו בסתרי תורה עד שישיגו האמת לאמיתו. ושוב מצאתי ת”ל להדיא בפירוש כדברי בספר הבהיר ז”ל אמר ר' רחומאי מאי דכתיב ודרך חיים תוכחת מוסר, מלמד שכל הרגיל במעשה מרכבה ובמעשה בראשית אי אפשר לאדם שלא יכשל בה שנאמר והמכשלה הזאת תחת ידך אע”פכן הוא אהוב וחביב לפני המקום וכו' ע”כ והדברים מובאים עם עוד דיבורים חזקים וראיות בסוף הקדמה לספר הקדוש ויקהל משה ע”ש (וכן מוהר"ן אמר בפירוש שיכולים לחדש גם בפנימיות התורה, והיינו לכאו' לאפוקי מאותם שאומרים שבפנימיות רק צדיקים אמיתיים יכולים לחדש וכדומה). וכן מצינו במס' יבמות שהגמ' אומרת שמה שישעיה א' וראיתי את השם – היה רק מחמת שלא ראה כראוי, כי משה רבינו שראה כראוי אמר כי לא יראני האדם וחי. ועכ"ז דברי ישעיה אמיתים הם ונאמרו בנבואה, ונקבעו לדורות בכ"ד ספרים, והצדיקים גילו סודות עצומות מדבריו הקדושים, ובעיקר בזה ע' ליקו"מ תנינא תורה ז'.

</div>


## Segment 1166

<div dir="rtl" lang="he">

והרי שפנימיות התורה הוא מה שהאדם מתיחס להפנימיות – לאור השם יתברך- ונותן לב להבין הפנימיות ואיך שהשם יתברך מדבר אליו ואיך שכל קורות חייו הם מלאים ממסר השם יתברך אליו, וזה ממש סוד פרטי ואישי לו (וכמו שהבאתי לעיל מבעל הסולם). ועל כן שפיר מובן שעיקר סודות התורה הם בחי' תפילה, כי תפלה היא החיות הפנימית של כל העולם, והיא הקשר שהאדם צר עם השי"ת. ובאמת בכל דבר צריך האדם לנהוג כפי פנימיותו וסודו, וכבר הבאתי מפרש"י על הש"ס שלימוד תורה לשמה, אפילו "נגלה", צריך להיות במטרה לגלות סודו ופנימיותו, אלא שכדי להצליח בלימוד נגלה לגלות את הסוד – איך שהשי"ת מדבר אליך מתוך פרטי הדינים – קשה מאד ורק יחידי סגולה מוכשרים ליכנס ללימוד כזה, ואז בימים ודורות הקודמים בלימוד הזוהר וכתבי האר"י אנשים מצאו דרך לחתור ולחפש את השי"ת, והיום גם זה קשה מאד לרוב העולם, ואפילו בעצות של רבינו רבים נכשלים לעשות להם דרכים חיצונים ה"י, וצריכים להאמיץ מאד בהתבודדות ולהיות חזקים בדרכי הנ נח כדי לזכות להתיחס באמת להשם יתברך.

</div>


## Segment 1167

<div dir="rtl" lang="he">

וטרם אכלה לדבר, צריכים לדעת להזהר ללמוד בפשיטות להאיר אור השם, שהלימוד יהיה לימוד קדוש ולא לימוד של חקירות וחכמה חיצוניות. מעולם היה קשה לי מה שידוע שהתורה הולכת להענו, שעל כן התורה נתנה על הר סיני, והתורה נמשלת למים וכו', והרי רואים בעינינו בחדרים ובבתי ספר ובישיבות ממש להיפך ח"ו, שהרבה פעמים הילדים עם ענוה מקבלים הרבה פחות מהילדים הבריונים וכדומה, ולא תהיה התורה הקדושה פלסתר. והבנתי שיש מדה אחרת למדוד, לא כפי המבחנים של הבית ספר, אלא כפי אמיתת התורה שלומדים. שזה הילד שאין לו מדות טובות, הלימוד שלו היא חיצוני, כמו לימוד חוקים בחכמה חיצונית. וזה הילד שיש לו מדות טובות, אפילו שיקבל נמוך במבחנים, אבל זה אחוזים בתורה הקדושה, לא חוקים יבשים של ידיעות חיצוניות.

</div>


## Segment 1168

<div dir="rtl" lang="he">

ועי' בכוכבי אור (אנשי מוהר"ן אות כ) ז"ל פעם אחת דבר עם איזה אנשים שהיו נוטים לדרכי החקירה, והתוכחו עמו אודות מאמר חז"ל קשה רמה למת כמחט בבשר החי, כידוע שאלתם בזה. והשיב להם מה שמובא בספרי אמת שלאחר מות האדם אע"פ שהנשמה יוצאת ממנו ואינו יכול לזוז בשום אבר, אעפ"כ נשאר בו קיסטא דחיותא, ובזה החיות הנשאר בו נרגש גם אח"כ צער הרמה ותולעה, ועוד בדבורים כאלה הסביר להם עד שהשתיקם. ואחר שיצא מהם הלך עמו אחד מאנשיו והתחיל זה האיש לחזר לפניו כל דברי תשובתו שהשיב להם, ורמז להם שהוא נהנה מאד מה שסלק גם לו מלבבו המבוכה הנ"ל. ענה ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל בלשון תמה, גם אתה רוצה להבין בשכלך! אוי לאותה בושה..., הלא כשרבותינו ז"ל אמרו "קשה רמה למת כמחט בבשר החי", אני מאמין באמונה שלמה שהוא אמת ויציב ונכון וקים ואיני רוצה כלל להבין, ע"כ. וע"ע בשיח שרפי קודש על המעשה ששני חסידים היו לומדים לקוטי מוהר"ן תורה מט, והתווכחו איך לפרש משהו, והלכו כמדומני לר' נחמן מטולטשין, והוא נאנח ותמה, ככה אתם לומדים בחקירות, פעם כאשר היינו קוראים את התורה הזאת היינו בוערים באש קודש עד אין סוף וכו'. בזה מובן היטב מה שסבא אמר שכל הגאונים בישיבות לא יודעים מה זה גמרא, כי הלימוד שלהם שזה כמו שלומדים חכמה חיצוניות וחוקרים ודורשים, אבל אינם באים להאיר אור השם בתורה.

</div>


## Segment 1169

<div dir="rtl" lang="he">

ונחזור על התנאים ללימוד הקבלה.

</div>


## Segment 1170

<div dir="rtl" lang="he">

א', מה שהעולם אומרים שצריכים להיות בן מ' שנה, הוא דעת י"מ שהש"ך מביא בסוף דבריו, והוא מתלמידי הרשב"א, ואנן קי"ל מהאריז"ל לא לסמוך על הדעות בקבלה שאחרי הרמב"ן. ועכ"ז כיון שהש"ך הביאו יש בזה משמעות להלכה. אכן כיון שברורים לנו דברי האריז"ל, וכן אפילו הש"ך מביאו רק כיש מפרשים, נראה פשוט שלא מוכרע ההלכה כן.

</div>


## Segment 1171

<div dir="rtl" lang="he">

ב', מה שהעולם אומרים שצריכים קודם ללמוד כל הש"ס קודם. הנה מופרך מיניה וביה לפי שיטת הרמב"ם שפוסק בהקדמה ליד החזקה שלא צריכים ללמוד גמרא - ש"ס, כל עיקר, דיכולים לסמוך על ספרו בפני עצמו. וזה לשונו: ובזמן הזה תכפו צרות יתירות ודחקה שעה את הכל ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתתרה. לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחיברו הגאונים וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר. ואין צריך לומר התלמוד עצמו הבבלי והירושלמי וספרא וסיפרי והתוספתות, שהן צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואחר כך יודע מהן הדרך הנכוחה בדברים האסורין והמותרין ושאר דיני תורה היאך היא:

</div>


## Segment 1172

<div dir="rtl" lang="he">

ומפני זה נערתי חצני אני משה ביר' מימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורין בענין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה כולן בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד עכשיו: עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים שתקנו חכמים ונביאים. כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה רבינו ועד חיבור התלמוד וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן שחיברו אחר התלמוד. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם, עכ"ל. והנה הראב"ד שם משיג עליו בזה שלא מביא מקורות בספרו ע"ש באריכות, ולא השיג על עיקר דבריו, ואדרבה משמע שלו היה הרמב"ם מביא מקורות לכל דבריו שפיר יכולים להסתפק בלימוד ספרו. אלא שיש לטעון, שהלוא טענת הראב"ד בטעם למה שצריכים המקורות, כי שמא למדת אחרת וכו', ומי שהיה לומד רק ספרי הרמב"ם איך היה יודע ממי שהוא אחר. אך זה אינו קשה, כי בודאי מובן שלא עוזבים ח"ו הספרים הקדושים, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1173

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחר שהראת הנ"ל, שמא תאמר, אולי כל זה ניחא לסתם בן אדם, אבל מי שרוצה לעסוק בסודות התורה יש לו דין אחרת? אכן כאלו דברים ממש כתב ופסק להדיא בסוף פרק ד' מהל' יסודי התורה ז"ל: ואני אומר שאין ראוי להטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר. ולחם ובשר זה הוא לידע ביאור האסור והמותר וכיוצא בהן משאר המצוות. ואע"פ שדברים אלו דבר קטון קראו אותם חכמים, שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטון הוייה דאביי ורבא, אף על פי כן ראויין הן להקדימן שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה. ועוד שהן הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה לישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא. ואפשר שידעם הכל גדל וקטון איש ואשה בעל לב רחב ובעל לב קצר, עכ"ל. הרי מכנה להדיא ענין הממלא כריסו לידיעת האסור והמותר וכדומה ממש כדיבורו בהקדמה הנ"ל, ויותר מזה מוכח לגמרי מסוף דבריו מש"כ מה שכל קטן ואשה יכולה לדעת, והרמב"ם פוסק להלכה שאשה אסורה ללמוד גמרא. וע"כ דעת הרמב"ם בתנאי היחיד שהוא התנה שם, אינו אלא שידעו קיצור הלכות שצריכים לדעת בכל המצות לקיימם. והיום כיון שנתקיים בספרו יד החזקה מה שהוא כתב ז"ל על ספרי הגאונים שנתקטנו הדורות ומה שהיה מספיק ביאור כבר אינו מובן, הרי מי שיודע קיצור שולחן ערוך וכדומה, כבר ראוי ומוכשר לפי דעת הרמב"ם לטייל בפרד"ס.

</div>


## Segment 1174

<div dir="rtl" lang="he">

וכל דברי השו"ע על הנושא הזה מובאים מהרמב"ם כמבואר להמעיין. אלא שמפרשי הרמב"ם ונושא הכלים, הסתירו פירוש הפשוט ומוכח הזה, ובסתמא מן הטעם שכתבתי למעלה כי עיקר התנאי בלימוד הקבלה הוא שיכפת לו וכו' כנ"ל (ואיני משוה דעתי לדעתם בשום אופן כלל, אלא שכן נראה לי שבאמת מוכח מאד ופשוט מאד בדברי הרמב"ם, ואין זה דעתי כנגד דעתם ח"ו, שהלוא יש לי על מי לסמוך, דעת הצדיקים האמיתים צדיקי גדולי הדורות לקיים דבריהם שנשלחו מן השמים להאיר לנו דרך האמת על דרך הלכה כיחיד כהצדיק, כמבואר אצלינו במקום אחר אכ"מ).

</div>


## Segment 1175

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא ראוי לדעת שבאמת מוהרנ"ת כותב בליקוטי תפילות שעיקר הלימוד צריך להיות בגמרא ופוסקים (ריש ח"ב ובעוד מקומות). אכן אם קראת עד כה, ותעיין שם בדבריו תראה ותבין היטב א' ששם הוא בעיקר מדבר על לימוד הילדים, שבודאי מתחילים ללמוד גמרא כנ"ל מהרמב"ם וכנ"ל מהאר"י ז"ל בענין תלמיד שלא ראה סימן ברכה, וכן שם בא לאפוקי מלימודי חכמות חיצוניות ולימוד דקדוק ולא בא לאפוקי ח"ו ספרי קבלה וחסידות – שהרמב”ם כולל אותם בכלל 'גמרא' [וכן מבואר גם בביאור הלקוטים על מש”כ רבינו בלקוטי מוהר”ן תורה ג' על חשיבות לימוד גמרא בלילה, שיש לו מסורה שכוונת רבינו היה ללימוד אליבא דהלכתא ובלימוד הנסתר והפנימיות], ואדרבה מבואר היטב בדבריו שכל הקלקול וכל התיקון אינו תלוי אלא בהתקרבות ושליטת הצדיק האמיתי, והלואי שנזכה לעסוד בעיקר בזה. ויותר מזה תבין שבתורת לימוד, אין ספק בחשיבות הלימוד של גמרא ופוסקים וכמו שכ' הרמב"ם הנ"ל (וראוי לציין גם למאמר הפסיעות שבו מהרח"ו מדגיש החיוב לדעת הפשט), וכן מבואר הרבה בספרי מוהר"ן, ועל הלכה שהוא דרך ויסוד קיום המצות הכל מושרש. אבל חייבים אנו לראות את הצדיק בעל המימרא (כמבואר בספרי רבינו) וכן חייבים ללמוד תורה לשמה, וכמו שהבאנו לעיל מרש"י, שמתוך עיקר הלימוד לעלות ולטרוח למצוא סוד התורה, למצוא את השי"ת וכו'. ויותר מזה מבואר דעת רבינו הקדוש, שתפילה, ובפרט התבודדות יותר חשובה ומרוצה בעיני השי"ת, וסודות התורה מכנה רבינו הקדוש תפלה (ולימוד הגמרא רבינו מבאר שהוא בחי' שינה). ודעתו של רבינו קדוש שהכי טוב הוא לעסוק כל היום ב'תפלה'. ולכן אפילו תומר שעיקר הלימוד חייב להיות גמרא ופוסקים ממש וכו', אבל לא זאת תהיה עיקר עסקינו, רק נקבוע זמנים ללמוד ובעזה"י נזכה ללמוד הרבה מאד, אבל עיקר עסקינו לא תהיה אלא בדרישת השי"ת (עד שבעזה"י נזכה שגם לימודינו בתוה"ק יהיה בכלל ובגדר זה, וכמבואר בליקוטי הלכות, שכן תורתו של ר' שמעון בר יוחא, תורה דעתיקא סתימא, הוא בכלל ובגדר זה ע"ש).

</div>


## Segment 1176

<div dir="rtl" lang="he">

והשתא דאתית להכי, נבאר יותר בעזה"י שהלוא גם מצינו שמוהר"ן סיפר חלום שבו ראה כבוד התורה שלא ראה דוגמתא, והיו לומדים מתוך ספרים גדולים, שמסתמא היו ספרים של נגלה. והרי גם זה סמך לחשיבות של הלימוד בנגלה.

</div>


## Segment 1177

<div dir="rtl" lang="he">

אכן האמת הוא שדעת רבינו ברור מללו, שרבינו אמר בפירוש שנבלה ונבטל גופינו על ידי ריבוי אמירת תורה ותפלה בתמימות ובפשטות, וכן הוא לכאו' עיקר הכוונה והמסר של החלום הנ"ל שלא צריכים לבקש גדולות, העיקר להרבות בעבודת השם יתברך איך שיהיה (-כי כן הוא בתיקונא של הסיפא, ע' 350:ג:ג). אכן עליך הקורא להבין שמי שלא יעסוק הרבה בספרי רבינו הקדוש ויתנהג על פי עצותיו ותורתו הקדושה לא ישיג קיום לדברינו, כי יש הרבה מכשולים בדרך, ואפילו למי שזוכה להקדיש כל ימיו רק על התורה יש כמה מכשולים, ואין רצוני לפרט אפילו מקצתם ובפרט שכבר הזכרנו מהם. אכן לאחר כל מה שביארנו בס"ד מובן שהעיקר בלימוד התורה הוא לעשות תפילות מהתורה, ולהאיר שם השם, ואין לנו לסמוך על דעתינו ומעשינו כלל, רק על הצדיקים אמיתים ובפרט רבינו הקדוש, ולאחר שידענו זה, אז יכולים אנו לעסוק בפשיטות ובתמימות בריבוי תורה ומצות ותפלה על כולנה, עד שנתבטל עצמינו למהות הצדיק, ויאיר בנו אור ה'. וע' בזה בליקוטי הלכות (בית הכנסת ד:ח) ז"ל צריך האדם שיקדש את עצמו בדבורי תורה ותפלה, עד שיתבטל לגבי הדבור לגמרי, ויהיה גופו מחבר וכלול בהדבור כמו הקלף וכו' ע"ש כל דה"ק.

</div>


## Segment 1178

<div dir="rtl" lang="he">

ג] כל התנאים שיש בסוף ההקדמה לספר עץ חיים, למשל לא לאכול בשר כל ימות השבוע, כבר כתבו המפרשים, שמי שצריך מחמת חולשתו, אין ספק שאין התנאי מעכב.

</div>


## Segment 1179

<div dir="rtl" lang="he">

ד] ואגב אצטט דעת 'המלאך' (חסיד חב"ד בעל השגה שנתרשם מהיראת שמים של ראש ישיבה מסוים ועל כן שלח בנו להישיבה, והבחורים שם היו שקועים במה שהיו שקועים והטעו את הבן, והבן נתפקר והלך לאמריקה, והאב הלך אחריו כדי להחזירו לתורה ומצות, וכתב לו הרבה איגרות, וגם לחם כנגד ההנהגה בישיבה תורה ודעת כידוע) שלימוד קבלה הוא לימוד סדר המדרגות והחכמה בדיוק איך שהכל מסודר ומסתדר, ולזה צריכים להיות מוכשר וכו'. אכן ללימוד חסידות שהוא לימודים על האור אין סוף בדרך כללי, ובמקומות כפי הענין, כל אחד צריך ומחוייב בנפשו לעסוק בזה, אפילו ילד רך וכו', ואכמ"ל (ובספר חסידים סי' כט, וכל שהוא רוצה לשוב בתשובה ולהיות במדת החסידות וירצה להשיג עומק הליכות הבורא ועומק כבודו וכו').

</div>


## Segment 1180

<div dir="rtl" lang="he">

ה] ואף שביררנו בטוב טעם ודעת החיוב לבקש ולדרוש את השם יתברך, צריכים ללכת בזה בדרך רבינו, ולא לגרוע ולא להוסיף, יעו' בסוף ספר עצות ישרות (אות ד', מובא בחק ברסלב לכז אלול, והוא מליקוטי הלכות, הל' חדש ד:ח) ז"ל כל מי שמרגיש בעצמו שאינו קדוש כראוי, צריך להכניע ולבטל עצמו נגד השם יתברך ולא ירצה לילך בגדולות ובנפלאות ממנו להמשיך על עצמו בחינת רוח הקדש, רוח נבואה, מאחר שיודע שרחוק מזה, ואם ירצה להמשיך על עצמו בחינת מראות וחזיונות, יוכל לקלקל יותר ויותר, כאשר נכשלו בזה רבים מאד, רק צריך שילך בתמימות ולבקש מהשם יתברך, שיהיה בעזרו לצאת מפחיתותו ויזכה לקדש את עצמו כראוי, ואז אם יזכה ויהיה ראוי לזה לקבל רוח הקדש, דרך הקדושה, בשלמות – השם הטוב יעשה עמו כרצונו, ע"כ.

</div>


## Segment 1181

<div dir="rtl" lang="he">

ו] עוד יש להתבונן על מה דקי"ל להלכה שבתשעה באב אסור ללמוד, כי צריכים לקונן ולבכות על החורבן, ורק מי שאינו יכול להתאבל מותר ללמוד דברים מסויימים שאין בהם היסח דעת מהאבלות. ומזה יכולים להבין לכל השנה, שהעיקר להתדבק להש"י, והלואי שיתפלל כל היום, ורק מי שאינו יכול, מותר לו ללמוד, והעיקר שילמוד דברים שיקרבו להש"י, ויבנה בית הקדושה.

</div>


## Segment 1182

<div dir="rtl" lang="he">

אם עיקר הלימוד צריך להיות רק בספרי רבינו, מה התכלית והתועלת של שאר התורה הקדושה?

</div>


## Segment 1183

<div dir="rtl" lang="he">

השאלה הזו באמת לא רציתי להתיחס אליה, כי נראה לי ליצנות ח"ו על התורה הקדושה. כי הלוא כל התורה כולה היא שמות של השי"ת (ובספר תולדות אהרן פ' בשלח כז"ל שמעתי בשם הרה"ק הבעש"ט ז"ל תורת ה' תמימה (תהלים יט:ח) שכל התורה הוא רק שם הוי"ה, עכ"ל וכן מבואר בספרי קבלה ששם הוי"ה ב"ה כולל הכל), ומה שאנו לומדים בעיקר רק ספרי רבינו זה כדי לזכות להאיר לנו ובכל העולם את התורה הקדושה, וכבר כתבנו את זה למעלה (ואולי יש לדמות קצת למה שמספרים על הגר”א שבסוף ימיו היה לומד רק מספר תורה, ועיין באור החיים ויקרא יג:לז, שאע”פ שמשה רבינו קיבל כל התורה כולה, אבל ענין זה מה שכל צדיק מקשר דבריו להראות שורשם בתורה שבכתב לא נתגלה לו ע”ש. ומצינו שרבינו אמר על כמה מהחידושים שלו שהוא עוד לא זכה למצוא להם רמז מפורש בתורה הקדושה. וזה מעיד על כל תורתו הקדושה שהיא גבוה מאד ואולי אין לסמוך על קטנות דעתינו למצוא כל כוונותיו בתורה שבכתב. ועל פי דברי האור החיים הנ”ל א”ש מה שסבא אמר שהיה כבר בלי שורש אבל רבינו זה השורש). אכן שוב מצאתי בליקוטי הלכות שמוהרנ"ת מתיחס להשאלה וקובע ממנה יסוד חזק שמראה ביותר עד כמה הדברים מגיעים. ואלו דבריו ז"ל:

</div>


## Segment 1184

<div dir="rtl" lang="he">

הלכות ברכת הריח (ד:לד, לקוטי הלכות או"ח ב) על כן צריך כל אחד להשתדל מאד להתקרב לצדיק האמת שבדור הזה דייקא, ואין די לו במה שנתברר המדמה וכו' ע"י קבלת התורה וע"י הספרים של הנביאים והצדיקים שיש מכבר. כי צריכין דייקא לבא להצדיק האמת שבדור הזה, כדי לברר האמונה בכל עת, כפי הבירור שצריכין בזה הדור בכל יום ויום מחדש וכו' כנ"ל. לד: אך אם כן לכאורה קשה מה פעלו הצדיקים האמתיים שהי' בכל הדורות שלפנינו, שחיברו ספרים קדושים ברוח הקודש שלהם הכל כדי להמשיך האמונה בעולם, וכן מה פעלנו בבירור האמונה שזכינו בשעת מתן תורה, מאחר שעדיין אנו צריכין לצדיק האמת שבכל דור ודור דייקא? אך באמת שניהם כאחד טובים, כי בוודאי עיקר בירור האמונה שבכל דור ודור על ידי הצדיק האמת שבאותו הדור, וע"כ צריכין להתקרב אליו דייקא וכנ"ל. אך הבעל דבר מתגרה בזה הצדיק מאד ומתגבר בכל דור ודור לרחק את העולם מזה הצדיק על ידי גודל הקשיו' והמחלוק' שמרבה עליו, אשר על כן צריכין לחפש ולבקש מאד את הצדיק האמת כנ"ל. וזהו בחי' גודל שבח מעלת קדושת קבלת התורה, אשר הש"י חמל עלינו ונתן לנו את תורתו הקדושה על ידי משה רבינו נאמן ביתו, כי הש"י רואה את הנולד, וראה בחכמתו שמתחגברין עזי פנים בכל דור ודור שחולקין על הצדיק האמת שבכל דור, ומסתירין ומעלימין אותו ומרחיקין את העולם ממנו, וכשאין זוכין להתקרב להצדיק האמת אין זוכין להאמונה כנ"ל, וא"כ ח"ו יחזיר העולם לתהו ובהו, כי אין העולם מתקיים אלא על ידי אמונה וכנ"ל, ע"כ הש"י ברחמיו הקדים רפואה למכה, ונתן לנו את תורתו התמימה על ידי משה רבינו, ואז זכו ישראל כולם לרוח הקודש עד שנתברר המדמה אצלם בשלימות גדול עד שזכו כולם אז לאמונה שלימה, ואע"פ שהש"י ידע שאחר כך יתגבר הבעל דבר על ידי ערמימותיו וירצה לקלקל גם את זה ח"ו כאשר עשה באמת שהתגבר אחר כך במעשה העגל שאז חזר ונמשך זוהמת הנחש בעולם שהוא בלבול המדמה, ואי אפשר לברר ולתקן זאת הזוהמא כי אם על ידי הצדיקים אמתיים שבכל דור ודור שהם מבררים המדמה, שהוא בחי' בירור מזוהמת הנחש ומתקנים חטא העגל בכל דור ודור, וממשיכים אמונה בעולם כנ"ל, וא"כ מה פעל אל בבירור האמונה שזיכה אותנו בקבלת התורה מאחר שסוף כל סוף צריכין להצדיק האמת שבכל דור דייקא, שעיקר האמונה תלוי' בו כנ"ל. אך אדרבא זהו באמת נפלאות תמים דעים, כי על ידי גודל הקדושה שנמשך עלינו בקבלת התורה, על ידי זה אנו זוכין למצוא את הצדיק בכל דור ודור ולהתקרב אליו, כי לולא קבלת התורה ח"ו, לא היינו זוכין כלל להתקרב להצדיק האמת שבדור, מחמת גודל התגברות העזי פנים שבכל דור החולקים עליו ומסתירים אותו כנ"ל. אבל על ידי קבלת התורה זכינו שנתברר המדמה וזכינו לאמונה שלימה כל כך עד שאפילו אחר כך כשהתגבר הבעל דבר ובלבול האמונה על ידי מעשה העגל, אף על פי כן נשארה הרשימו שעל ידי זה יש לנו כח לחפש את הצדיק האמת בכל דור ולהתקרב אליו, ולולא קבלת התורה לא היה לנו כח כלל לחפש את הצדיק, ולהתקרב אליו מחמת גודל התגברות העזי פנים שבדור החולקין עליו ומרחיקין את העולם ממנו כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1185

<div dir="rtl" lang="he">

תן: סבא אמר (י"ס עמ' רב"י) הבעטלר הבעטלר הבעטלר... מדוע היה רבנו הקדוש מכנה עצמו בעטלר? מה זה 'בעטלר' – עניים. מדוע בעטלר? הבעטלר הוא תמיד היה מתחנן להשם יתברך. הוא בעטלר – קבצן. הוא היה תמיד מתפלל ובוכה להשם יתברך: "רבונו של עולם, תן לי, תן לי, תן לי, תן לי".... עכ"ל (ואגב לשון הזה של תן לי הוא מה שצריכים לומר בשבת, כמבואר בשולחן ערוך או"ח שז:יא). תן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! (ועמש"כ בברכות דף מ. בענין בכל יום תן לו מעין ברכותיו).

</div>


## Segment 1186

<div dir="rtl" lang="he">

תן אתה (ע' ע"ז דף ה: תן לנו אתה, הובא בפתיחה להשתפכות הנפש מלקוטי הלכות), הנה כבר כתבנו ש'אתה' בא"ת ב"ש שהוא תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואכן יש לדעת שאפילו הנתינה, אולי בסוד רבי נחמן נתן (חיי מוהר"ן קפה, קצו), מגיע לחשבון נ נח נחמ נחמן מאומן, כי אתה מרמז על א"ת ב"ש, וה' מורה על אלו הזוג אותיות שהם רחוקים זה מזה חמש, דהינו ט"ן, ולכן בנ נח נחמ נחמן מאומן מחליפים נ' אחת עם ט' והרי הגמטריא ת"ן. הרי תן אתה.

</div>


## Segment 1187

<div dir="rtl" lang="he">

ו"תן אתה" עם החמש אותיות בגמטריא ראש השנה, שזה כל ענין של רבינו.

</div>


## Segment 1188

<div dir="rtl" lang="he">

והנה עוד יש לראות גודל הענין שהיה להם וגם לנו לומר "תן אתה" דהנה רבינו גילה שמשה רבינו בכל איבר ואיבר מהרמ"ח איברים שלנו (לקוטי מוהרלן תנינא תורה כו , ונ נח זה בחי' משה רבינו, ועוד נ נח זה עשרה מיני נגינה בחי' התיקון הכללי כידוע, ומבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כט) שהתיקון הכללי מטהר את השס"ה גידין. הרי ש"נ נח נחמ נחמן מאומן" ששרוי ברמ"ח אברים מטהר השס"ה גידין, נ נח נחמ נחמן מאומן שס"ה בגמטריא תן אתה!

</div>


## Segment 1189

<div dir="rtl" lang="he">

שים חלקנו בתורתך

</div>


## Segment 1190

<div dir="rtl" lang="he">

שים חלקנו בתורתך – רבינו הקדוש כבר פירש בקשה זו היטב בלקוטי מוהר"ן תורה כב:יא ע"ש. ויש עוד לפרשו בכמ דרכים, שכל אחד יש לו חלק בתורה, וחלקנו מלשון חלוקא דרבנן, לבוש הנשמה (וכנוסח היהי רצון על עטיפת טלית עיין שם), וחלקנו פירורי פיזור נפשינו, ועוד דרכים, ויש לפרש חלק מלשון נפילה, כי אין אדם עומד על דברי תורה עד שנכשל בהם, ואם על האדם להיכשל אז שיהיה בתורה.

</div>


## Segment 1191

<div dir="rtl" lang="he">

ונראה לפרש על פי לקוטי מוהר"ן תורה סד:ד כי מחלקת היא בחינות בריאת העולם, כי עקר בריאת העולם – על ידי חלל הפנוי כנ"ל, כי בלא זה היה הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם כנ"ל, ועל כן צמצם האור לצדדין, ונעשה חלל הפנוי, ובתוכו ברא את כל הבריאה, הינו הימים והמדות וכו' וכן הוא בחינת המחלוקות, כי אלו היו כל התלמידי חכמים אחד, לא היה מקום לבריאת העולם, רק על ידי המחלקת שביניהם, והם נחלקים זה מזה, וכל אחד מושך עצמו לצד אחר, על ידי זה נעשה ביניהם בחינות חלל הפנוי, שהוא בחינות צמצום האור לצדדין, שבוא הוא בריאת העולם על ידי הדבור כנ"ל, עד כאן לשונו עיין שם. וידוע שהאדם בעצמו הוא בבחינת כל זה, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט ובכמה מקומות. הרי שמציאות האדם בעצמו תלוי במחלוקת, ואם כן שפיר יש להתפלל תמיד על קיום מציאותו בשורשו בתורה ולא בהשתלשלות המחלוקת למטה, שים\ותן חלקנו בתורתך. וזה דבר עמוק מאד בענין מציאות האדם ואין כאן מקום להאריך, הלואי שאזכה לעמוד עליה בעזה"י.

</div>


## Segment 1192

<div dir="rtl" lang="he">

שים חלקנו בתורתך, ראשי תיבות שמחה (בן) חוה ברכה. שאזכה בעזה"י בזכות הפתק הקדוש.

</div>


## Segment 1193

<div dir="rtl" lang="he">

יעקב אבינו הוא עיקר הסמל של התורה כידוע. ויעקב אבינו אמר על עצמו שהוא איש חלק. וזה בחי' שים חלקנו בתורתך.

</div>


## Segment 1194

<div dir="rtl" lang="he">

תיקונים

</div>


## Segment 1195

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הראש והסוף

</div>


## Segment 1196

<div dir="rtl" lang="he">

לשון הרמח"ל ז"ל (אדיר במרום עמ' שצה): ואז נברא אדם למטה בבחינה זאת, והבחירה בידו לעשות אחד משתים אלו, או להעביר הרע הגורם העלם הראש, ויהיה מתפשט כבראשונה בסוד יחודו. וזה הוא ענין נעשה בכלל אחד לבד, כי הראש מתפשט ביחודו, ויש מציאות רע אחד, שהוא ב"ה המציא, כלול מכל כך כחות, שעוצר כח לפי רצון העליון להעלים גילוי יחוד זה מן הנבראים. אם תעובר זאת המניעה - בבת אחת תעובר, וישוב הראש להתפשט כבראשונה. ואם זה לא יעשה, הרי הוא נותן מקום למניעה הזאת לשלוט, והיא תשלוט בכל כחותיה, ואז צריך היקף אחר, שבהעלם יתחזק כח היחוד ב"ה על ידי המשפט, עד שכל הכחות האלה, איש לא נעדר, יחזרו כולם לטובה. ונמצא שאם היה מסיר רק המניעה מן הראש, הראש אינו מהלך לשום פרטות, אלא משפיע בכל יחודו הכל טוב, בתכלית הטוב, שכבר כחו הוא כך - ששום רע לא ימנעהו. אך הסוף סודו - שאפילו שיהיה כל רע, אף על פי כן יחזור הכל לטוב. אם כן צריך להניח שיהיה כל רע, ובחזור כולו לטוב - אז עשה הסוף פעולתו, והבן היטב. כי זה עומק כל עניני ההנהגה, וכל משפטי הספירות הולכים על דרך הזה (ה"ע אגב עי"ז יש להבין בעמקות מש"כ בשיחות הר"ן סי' פג ע"ש והבן כי אכמ"ל).

</div>


## Segment 1197

<div dir="rtl" lang="he">

והנה סוד הב' בחינות האלה הם עץ החיים ועץ הדעת. וכנגד ב' אלה - האדם נברא זו"ן. והנחש הוא כללות הס"א, היה לו גם כן שני כחות אלה וכו' ע"ש כל דה"ק באריכות.

</div>


## Segment 1198

<div dir="rtl" lang="he">

וכן היה דרך כל הצדיקים האמיתים, כל זמן שהיה סיכוי לתקן דרך הרישא [ובעזה"י הרחבנו הדיבור על זה במ"א בחיבורנו, ע' 380 (470), 560, 580], דהיינו להאיר מאור אחדות השם בעולם, שיתעלה כל העולם ויתבטל ויתיחד ביחודו יתברך. אכן בעוה"ר בזמן הבעש"ט כבר היה הדבר תולה שמא עבר זמנו ובטל היכולת לתקן תיקון הכללי דרך הרישא (ולכן באותו תקופה כבר עסק הרמח"ל ותיקן הע' תיקונים שהם באור חוזר, וגם חיבר הספר הקדוש תקט"ו תפילות שהם ממש על הדרך שפירסם רבינו הקדוש לעשות מתורות תפילות, והוא ז"ל הרחיב לבאר ענין הבחירה לתקן דרך הרישא או דרך הסיפא ואכמ"ל), ולכן מצינו לענ"ד שהבעש"ט היה עוסק לתקן משני הצדדין, והיה הולך ומדבר עם עמי הארץ, אנשים נשים וטף, ולאו דוקא עושה תיקונים כמו אברהם אבינו כמבואר בזוהר הנ"ל, אלא התערב בעם ולימד אותם כל אחד את הדרך אשר ילכו בו. ולפעמים היה לוקח נשמה ומרים אותה ממש בכל תוקף אמונת השם יתברך. ובזה גם כן מובן מה שהבעש"ט פירסם שתפילה חשוב מתורה, כי תפלה הוא בחי' נוקבא בחי' תיקונא דסיפא, ולעתיד נקבה תסובב גבר (היינו שאפילו לפי תיקונא דרישא, אחר התיקון יקויים מצב כזה של נקבה תסובב גבר, ולכן גם הסודות הכי גדולות של הרשב"י הם רק בבחי' תפלה כמבואר ברמח"ל). וכן נלע"ד שמוהר"ן כבר הכניס כל עצמו לתקן תיקונא דסיפא, שאפילו תלמידו המובהק לא סתם הרים אותו באור היחוד, אלא לימד אותו דרכו, ממקום שהוא נמצא (ואע"פ שהיה גאון גדול וגם מבקש ה' באמת גדול וכו' החשיב אותו מעוכב בא' מהכ"ד דברים שמונעים מתשובה וכו' (חיי מוהר"ן שכג)), איך לעבוד את השם, עד שזכה מוהרנ"ת למה שזכה, אבל זכה בתיקונא דסיפא (ונלע"ד שאפילו ר' שמואל אייזיק שידוע שמוהר"ן הנהיג אותו על חודו של חרב, והוא עסק בתיקוני נשמות, גם זה היה בתיקונא דסיפא, דעל כל פנים כן היה מקום נשמתו ועבודתו של ר' ש"א וקל להבין).

</div>


## Segment 1199

<div dir="rtl" lang="he">

[והנה בדורנו אין ספק כלל שע"כ אנו אוחזין בסיפא, וכמו שמוהרנ"ת מסביר בליקוטי הלכות, הלכות בציעת הפת, שעכשיו אנו עושים את התיקון והבירור האחרון של הצואה. ויעו' בריש ס' שיחות הר"ן אות ד' שמבואר שאז העשירות היה קשה ורחוק מאנשים כשרים מחמת שהעשירות נפל עמוק בתוך הליפ' ע"ש, והנה בימינו כבר יש הרבה יהודים ומהם גם כשרים שזכו לעשירות מופלגת, וע"כ זה מחמת עכשיו ירדנו עמוק בתוך הקליפות, וא"כ ע"כ אין לנו תיקון אלא דרך הסיפא].

</div>


## Segment 1200

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין שכבר כתבנו עליה, שמוהר"ן יש לו הכח לעזור לבעל בחירה, לא סתם להרים הבן אדם, אלא לעזור אותו בעצם פרטיות מקומו, כי זה כל ענין של התיקון מצד הסיפא. וכן מצינו בלקוטי מוהר"ן (תורה יז) רבינו מדבר על התיקון של הפרטי פרטיות.

</div>


## Segment 1201

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש לנו להבין יותר בעמקות למה חידוש כמוהר"ן לא היה מעולם, ומה שאמר (חיי מוהר"ן שצב) איך אפשר שלא יחלקו עלי מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדיין לא הלך בו אדם מעולם, וגם הבעש"ט לא ושום בריאה לא מזמן קבלת התורה, אע"פ שהוא דרך ישן מאד אעפ"כ הוא חדש לגמרי, ע"כ, ודו"ק [אלא דמאחר שהרמח"ל גילה הנ"ל מבואר שע"כ כוונת מוהר"ן הוא לכאו' יותר עמוק מהנ"ל והי"ת י"ע בתוה"ק. ונראה שתורת רבינו הוא ממש יחוד הרישא והסיפא, בבחינת ביאה ראשונה שנותן לנו הכח ע”י התפילה שעושים מהתורה לביאה שניה. וזה הטעם שהתורה כ”כ נעלמת ולא רואים בחוש להדיא האורות הגדולות, כי הכל טמון ממש בסיפא שמיחד עד אין סוף ועד אין תכלית, ולכן אין כ”כ מקום לחושים כמו שאר ספרים הקדושים שעיקרם מדברים מהיחודים שבאמצא, ודו”ק].

</div>


## Segment 1202

<div dir="rtl" lang="he">

והנה היה מקום לומר שאנו בדור יתום, שאבדנו הצדיק שהוא בחי' משה רבינו, עד שיבוא משיח צדקנו, ולכל היותר אנו כמו שבט לוי, שנוכל לדעת לעצמינו במיעוט שכלינו וטהרתנו וכו' שנחזיק באמונת השם יתברך ככל יכולתינו, ולא ללכת ח"ו בחוקות הגוים, ולא להשתקע תחת סבלות עבדות מצרים רדיפת הפרנסה וכסף שהוא בחי' עבדות ושטות גדול וכו'. ולא לרדוף אחר הכבוד ושאר תאות וכו'. ולחכות לישועת השם.

</div>


## Segment 1203

<div dir="rtl" lang="he">

אכן כיון שאנו עכשיו עוסקים בתיקונא דסיפא, זאת אומרת שבאמת התיקון עכשיו תלוי בנו. כי אנו בסיפא, כל אחד במלכות שלו. וכמו שאמר רבנו הקדוש (חיי מוהר"ן אות שיט) אני אעשה מכם כתות כתות, ע"כ, שכן ב"ה יש כל מיני קבוצות של נ נח, כל אחד פועל ומאיר כפי ענינו ובחינתו (וזה גם כן ענין ריקוד של נ נח שכל אחד רוקד לבד, וק"ל), וכן בשיחות הר"ן (קכו) כז"ל ואמר אז שקודם שיבא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו אז וכו' ויהיה כמה מפורסמים ומנהיגים של שקר. ואין ספק שלא ימצא אז קיבוץ כמונו היום שנמצאים כמה בני אדם שמתקבצים יחד שחפצים באמת לשמוע דבר ה' ואף על פי שיהיה אז איזה כשרים בדור אך יהיו מפוזרים. ענה ואמר 'כתוב זאת זכרון בספר וכו', ע"ש [והנה לעיל הסברנו שמה שהיה הוא שיהיה, ועכשיו אנו בחי' בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה, ללכת לפי שורש נשמתו. והנה לפי דברי הרמח"ל הנ"ל, יש לומר שאז היה בחי' הישר בעיניו יעשה, בחי' תיקונא דרישא, אבל עכשיו, אף שבדרך פרטיות יכולים ללכת בדרך הישר, והסברנו בחיבורינו שלענינינו זה הבחירה והאחיזה ברבינו נ נח נחמ נחמן מאומן, אבל מ"מ אופן עבודתינו ותיקונינו הוא תיקון הסיפא כמו שפירשנו כאן, הרי בחיצוניות אנו דומים למה שהיה, שכל אחד עושה כחפצו, אבל אז היה גם כן בפנימיות, ואצלינו כן הוא בפנימיות מצד הצדיק וכמו שנבאר עוד בעזה"י בענין סוד ההיכלות בסוד נ נח נחמ נחמן מאומן, אבל מצידנו, אולי נקרא את זה איש הטוב בעיניו יעשה, שיהפך מקומו הפרטי לטוב כנ"ל מהרמח"ל (וגם א"ש לשון חז"ל ועשית הטוב והישר, שזו פשרה ולפנים משורת הדין, שדרך הישר הוא דרך שלפנים משורת הדין כמובן, שזה תיקון שמקדים להשתלשלות הדין. ותיקון הסיפא, הוא כמו פשרה ומים פשורים שמתחילה היו מים קרים לבד ומערבים בו מים חמים ונעשים פשרים, וכן הוא בתיקון הסיפא שהגיע כל דבר למקומו הפרטי, ואז העבודה הוא להראות בו יחודו יתברך)].

</div>


## Segment 1204

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת כבר לימד לנו מוהר"ן טובא עבודתינו המוטל עלינו להצליח בעד ה' אלקינו בעדנו ובעד עמו ישראל. ואין אנו יכולים לעשות התיקונים כמו שהיו הצדיקים האמיתים (וכמו שהבעש"ט כותב באגרת שתשובה אמיתי זה רק ע"י צדיק הדור, וכן בספרי מוהר"ן, למשל ע' עצות ישרות (צדיק ד)), אבל שפיר אנו יכולים להאיר אור תורתו של מוהר"ן לכל העולם, שידעו דרכו איך להציל נפשם מהשאול תחתית ולזכות להכנס בצלא דמהימנותא, להאמין בהש"י ולקיים התורה והמצות וכו'. ולא נוכל לעשות כמו אברהם אבינו לתקן רק בקדושה ובטהרה עצומה, שכל מי שנדבר אליו מיד להטבילו במעיין ולעסוק בתיקון שורש נשמתו וכו'. אבל לצעוק ברחובות ולקבץ המונים וללמדם דעת רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן שפיר אנו יכולים, וכן נעשה בעזרת השם יתברך, להגדיל שמו הגדול והנורא, עד שנזכה לשלמות האמונה בו יתברך, וימלא כבודו את כל העולם אמן ואמן.

</div>


## Segment 1205

<div dir="rtl" lang="he">

[ונראה שכעת אנו מתקנים מה שקרח לא האמין בהנהלת משה רבינו וטען כי כל העדה כולם קדושים, ואיתא במדרש שלעתיד לבוא קרח יהיה כהן גדול, שמבואר שטענתו לא היה סתם רק. אלא שבימינו בתיקונא דסופא הכל תלוי בהעם, וכמו שהסבא אמר 'העם יבחר', כי כל אחד יש לו המלכות שלו וכו'. אכן בודאי הכל ע"פ רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן, וכמבואר בכמה מקומות בלק"מ שכל אחד לפי שורש נשמתו, אכן רק על פי הרב"י, ראש בני ישראל. אבל עכ"פ בדורנו שכבר נסתלק רבנו הקדוש, אין רואים שום התנשאות ממנו, רק רואים הרחמנות שהוא השאיר לנו קצת ידיעה מי הוא, מה תורתו, שנדע ונהיה בני אדם.

</div>


## Segment 1206

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה יש להבין בעמקות מה שהסבא אמר (ש'יחות מ'תוך ח'יי ה'סבא דף קעט) ז"ל: הוא העיקר והיסוד והשורש, זה לשון רבינו, העיקר והיסוד, זה השורש, הכל תלוי ברבינו, כל הגאולה, ביאת המשיח וכלל התיקון שלנו ושל כל העולם תלוי בו! תלוי בזה! ברבינו! העולם מקשים מה זה רבינו למה זה? יש הרבה צדיקים, קרח ג"כ אמר 'כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' מדוע תתנשאו?' אבל התירוץ, רבינו הקדוש, כבר אמר, זה, כבר נגמר, גמרתי ואגמור! עכ"ל. ואיך זה דייקא הוא התירץ? תגיד שאר דיבורים חזקים כמו חדוש כמוני וכדו'. וגם יש להבין מה זה גמרתי ואגמור, אם כבר נגמר מה זה אגמור. ועוד הלוא כתוב בחיי מוהר"ן (סוף אות של) 'אבל אני בלעדיך גם כן איני יכול לעשות כלל' ע"ש. והנלע"ד בזה שהוא ענין המבואר בזוה"ק ובפרט בתיקונים חדשים של הרמח"ל שמשה רבינו כיון שראה שיהיה גלות התחיל לתקן בעצמו עד סוף כל הדורות. וכן מוהר"ן גמר ותיקן מה שהיה צריך ומספיק לשלמות גאולתינו ופדות נפשינו לנצח, וזה נקרא ביאה ראשונה, המכונה בנימן כידוע שהוא גימט' נחמן עם הד' אותיות, שבו שבק רוח בנו שנוכל להשתוקק ולהביא להגאולה ביאה שניה.

</div>


## Segment 1207

<div dir="rtl" lang="he">

וענין הרוח ששבק בנו, אם נוכל להגדיר אותו בקיצור הוא שגילה עיקר נקודת היהדות. דכל אחד יש לו ענין משמעות וטעם מיוחד ביהדות. לאחד הוא מתיקת התוה"ק, ולאחד הוא התמדת התורה, לא' העמקות שבתורה, לא' אהבת חסד וכו'. ולכל אחד יש העבודות שהוא מחייב את עצמו בהם, ועל ידיהם הוא קונה ובונה הטעם שלו ביהדות - בידיעתו או שלא בידיעתו. ונכלל בזה שלאחד יהיה חשוב מאד אצלו הרגשת הטעם וכדו' ולא' לא כ"כ וכו'. ומוהר"ן הוא עצם הנקודה מה זה יהודי, ודו"ק מאד.

</div>


## Segment 1208

<div dir="rtl" lang="he">

משל למה הדבר דומה, למלך שהיה עומד למות וצוה ליועציו באשר שיש לו בן ולא נודע איפה והוא ימלוך תחתיו. חיפשו עד שמצאהו וראו שהוא בור, מטונף וכו'. וטיכסו עצות איך להכשירו להיות מלך. וכל אחד הדגיש מה שבדעתו נחוץ ביותר, שאחד אמר צריכים לנקותו וללמד אותו להיות נקי, ולא' זה לא היה כ"כ נחוץ, כי אצלו העיקר הוא החכמה ורצה שמיד יתחילו ללמד אותו וכו'. ולא' העיקר היה שידריכו אותו בנימוסי מלכות וכו' וכו'. והתחילו כולם לטפל בו. ויועץ אחד, העיקר שלו, ועצתו היה (שהלוא זה הבן שמצאו לא הכירו בו שום מעליותא ואדרבה כנראה הוא גרוע כמה מסתם בני אדם, רק שהאמינו שהמלך שנפטר הכיר וידע מה שהם לא היו מכירים ויודעים, ואולי אינם מסוגלים כל עיקר לידע, שהילד הזה מעולה מאד מאד, וא"כ העיקר) שיודיעו ויאירו להבן שהוא המלך וידע לנפשו, והבן כי קצרתי.

</div>


## Segment 1209

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הענין שהסברנו במ"א ההבדל העצום ומופלא שבין אפילו המתמיד וצדיק הכי גדול לבין נ נח פשוט. כי הראשון יש לו עדיין נקודה עצמית שעליה הוא דואג, ובאמת אם הוא עובד גדול, מכיר הוא בעצמו נקודה הזו ועובד להקדישו לה', אבל תמיד יש לו שני ענינים, עבודת השם ועבודת נקודה זו. משא"כ הנחמן הכי פשוט אפילו הוא משוקע בשאול תחתית ר"ל, כבר מסר והקדיש הנקודה זו לשם, רק שהוא נופל למקומות שנופל, אבל כל ענינו אינו אלא עבודת השם דרכו של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, והבן.

</div>


## Segment 1210

<div dir="rtl" lang="he">

אכן בודאי כוונת רבינו הקדוש היה הרבה יותר עמוק מכל זה, וכן בכל מה שפירשתי בכל מקום, רק לפתוח לעצמי קצת דרך מרחוק, כי תורה היא וללמוד אני צריך. ובודאי גמרתי ואגמור, כולל אפילו תיקון אומות העולם, ואכמ"ל (ועמש"כ א' אמור ס"ד].

</div>


## Segment 1211

<div dir="rtl" lang="he">

ב] והנה מבואר בטוב טעם ודעת שצריך דוקא ללכת בדרך האבות הקדושים ובזה מוציאים שורש וענף לדרכי הנחמנים. [ואף שמצד אחד, מהמבואר שעכשיו אנו בתיקונא דסיפא, תיקון האחרון של המלכות, היה נראה שיש ענין לדקדק על הפרטים, אכן האמת הוא להיפך, כל הפרטים ידאגו על עצמם, ועלינו המשוקעים בתוך מה שאנו משוקעים חשוב מאד לעשות מאמצים דייקא לא להיות טרודים בהדקדוקים, רק לצאת ככל היותר מהר מתוך הבוץ והצואה. ולא להקפיד על שום דבר שצריך דייקא להיות ככה או ככה, רק לעבוד בשמחה בזריזות תמימות ופשיטות, ועל דרך זה תבין ותראה כמה עצות מרבינו הקדוש].

</div>


## Segment 1212

<div dir="rtl" lang="he">

ג] לפי יסוד המוסד פה שעבודתינו עכשיו הוא בתיקונא דסיפא יש לפרש וליישב ולהבין כל מיני חידושים בדרך של רבינו מה ששינה הרבה מצדיקי אמת שלפניו.

</div>


## Segment 1213

<div dir="rtl" lang="he">

א' כתוב בשיחות הר"ן (אות ה', והובאו גם בלקוטי הלכות, הלכות נטילת ידים ו אות צט ע”ש) ז"ל ועקר הוא יראת הענש, כי היראה עלאה בגין דהוא רב ושליט וכו', הינו יראת הרוממות לאו כל אדם זוכה לזאת היראה, אבל עקר העבודה הוא רק על ידי יראת הענש אצל רב בני אדם וכו' וכו' ואף שבזהר הקדוש (בראשית יא: - וע' ביחוד היראה להרמח"ל שמפרש היטב את הזוהר) הוא מגנה יראת הענש, כבר מבאר על זה תרוצים בספרי מוסר (ופה מצויין לעיין באור ישראל מהמגיד מקוז'ניץ על תקוני זוהר דף טו ע"א – וכיון שקשה להשיג אביא דבריו, והם בדף טו ע”א של אותו הוצאה של דפי התקו”ז, ושם הוא שואל, אם יראת העונש הוא בישא, למה כל כך חשוב לדעת העונשין, ותירץ ז”ל אלא צ”ל דהיראה צ”ל מבורא ב”ה אשר בכחו להעניש להאדם העובר על הפקודים וא”כ כשהאדם עובר רצונו ית' אז גורם חרון אף לבורא שעי”ז יענשו לכן צ”ל האדם ירא מזה שלא יביא את בוראו לידי כעס ח"ו ומ”ש במ”א שיראת העונש נק' יראה רעה היינו כשיבא מגו העונש ר”ל עכ”ל, ומבואר שהוא מקים דברי הזוהר שיראת העונש הוא גרוע ולא עיקרי, ועוד מצויין לעיין במקור חסד על ספר חסידים סי' יג, ס"ק ט וזה כבר מעריך את יראת העונש ועל אף שמציין את הזוהר, אינו מיישבו – ז”ל ע' שבת ל”א רע”ב שסיימו ע”ז מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד, משמע כי התורה היא שער ליראת שמים, אמנם אית יראה ואית יראה [ע' הק' תקו”ז ה' סע”ב] האחת יראת העונש ששרשה באמונת תורה מן השמים וזהו שער להתורה כי כל מי שבא להגות בתורת אל חי בלא אמונה זו נעשית לו סמא דמותא. ואית יראה עלאה יראת הרוממות מכבוד ה' והדר גאונו שאי אפשר לבוא למידה זו רק ע”י לימוד התורה ולכן נטבע ויחד לבבנו לאהבה – ואח”כ – וליראה את שמך, ובברכת החודש כופלים חיים שיש בהם יראת שמים ואח”כ חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, מקודם יתפלל על יראה תתאה ואח”כ על העלאה שבה יתואר לומר שיאהב היראה וע' הק' זהר בראשית ז' ע”ב ושם י”א ב, עכ”ל). ועוד ראוי לציין לתפילת השל"ה הקדוש על בנים ז"ל ויעבדוך באהבה וביראה פנימית לא יראה חיצונית עכ"ל, הרי שאפילו בעבודת השם השל"ה הקדוש לא רוצה ומתפלל של תהיה ביראה חיצונית. אכן גם רבי נתן תיקן תפילה בזה הלשון, עיין ליקוטי תפילות ה, זה לשונו – וזכני שיהיה לי יראת שמים יראת הרוממות ואהיה נשמר שלא יהיה לי שום יראה חיצונה כלל, שלא אירא ולא אפחד משום דבר שבעולם, לא משר ואדון ולא משום אדם שבעולם, ולא מחיה רעה ולסטים, ולא משום דבר שבעולם ולא יהיה לי שום פחד ויראה חיצונה כלל, כי אם ממך לבד אירא ואפחד תמיד, ואזכה ברחמיך ליראה עלאה יראת הרוממות, עד כאן לשונו. ומשמע שאינם מתכוונים לאפוקי יראת העונש, רק יראה מדברים חיצונים. ואולי גם קצת מכוון לתקוה ליראת הרוממות נקי) כי באמת עקר עבודת ה' היא רק על ידי יראת הענש כנ"ל, עכ"ל.

</div>


## Segment 1214

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת צ"ע איך דברי רבינו הקדוש מסתדרים עם הזוהר הקדוש. וע' מש"כ בערך מפרסמים – החקירות והחכמות של המפרסמים אות ד.

</div>


## Segment 1215

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר מדברי רבינו בעצמו בשיחות הר"ן (אות מח) ז"ל וכל כך הוא צריך להתחזק עד שהוא מוכרח להיות מרוצה לעבד את ה' תמיד כל ימי חייו על מנת שלא לקבל פרס. כי לפעמים נדמה להאדם שרחוק שהוא יזכה לחיי עולם הבא לפי גדל התרחקותו מהשם יתברך, אף על פי כן יהיה מרוצה לעשות מה שיוכל בעבודת ה' בלא עולם הבא. ואפלו אם נראה לו שיהיה לו גיהנם גם כן חס ושלום, יהיה איך שיהיה הוא מחויב לעשות את שלו תמיד בעבודת ה' כל מה שיוכל לעשות ולחטף איזה מצוה או תורה ותפלה וכיוצא, וה' הטוב בעיניו יעשה. וכעין מה שמספרים בשם הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה, שפעם אחת נפל בדעתו מאד מאד עד שנדמה לו שבודאי לא יהיה לו עולם הבא חס ושלום ולא היה לו במה להחיות את עצמו כלל, ואמר: אני אוהב את השם יתברך בלא עולם הבא. וכל אדם אפלו איש פשוט אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשיכול לעמד בכל כנזכר לעיל, עכ”ל. הרי מבואר שאפילו איש פשוט צריך לעלות למעלה מיראת השכר ועונש. וצריך לדחות שעם כל זה הבסיס צריך להיות בעיקר ביראת העונש, וזה לשון רבינו בלקוטי מוהר"ן (תורה פז) ואי אפשר לבוא לאמונה (- דהיינו יראת הרוממות כמו שמפורש שם) רק על ידי יראת הענש ע"כ. ואף על פי שרבינו כותב בשיחות אות ה' שיראת הרוממות לאו כל אדם זוכה לזאת, ואילו באות מח כותב שאפילו איש פשוט אי אפשר להיות איש כשר באמת עד שמגיע לעבודת השם באמונה למעלה משכר ועונש, צריך לומר שכן הוא באמת, שרוב בני אדם לא זוכין לזה ועל כל פנים הם מחוייבים להיות יראים מעונש, אבל להיות איש כשר באמת צריכים לזכות גם ליראת הרוממות.

</div>


## Segment 1216

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בלקוטי מוהר"ן סוף תורה קנד – שהוא תורה טו – שכתב שלאחר שמעלים כל היראות נפולות "אין צריכה היראה ליפול ולהתלבש למטה, ואין צריך לירא משום דבר, ואין לו רק יראה העליונה יראת הרוממות".

</div>


## Segment 1217

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש להעיר שיש משמעות בשיחות הר"ן אות מח שעבודת השם של איש כשר באמת, אינו כהמשך והתגברות ביראת העונש עד שמגיע למדרגה יותר, כי האיש הזה אינו מסתכל ותולה את עצמו בכלל על השכר ועונש, ואף שמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה פז הנ"ל) שמגיעים ליראת הרוממות שהוא אמונה רק על ידי יראת העונש, אינו סיבה ומסובב פשוטה שזה מביא לזה, כי על כרחך יש קפיצה מדרגת הירא מעונש לזרוק יראתו מהעונש ולהאמין ולעבוד את השם מאמונה ואהבה. וזה לכאו' בדיוק הטעם שהזוהר הקדוש מגנה את יראת העונש, כמו שהרמח"ל מפרש (יחוד היראה עמ' שטו ד"ה ותראה שהזכיר) ז"ל אך לא תחשוב שכן יתעלו הדברים, שישרה על היראה הרעה יראת ה', כמי שרוכב על סוסו. כי אינו כך, אלא יראת ה' מתרחקת כשישרו אלה על האדם, ריחוק ממש, ריחוק על ריחוק. וכמעט שהיא יותר רחוקה ממה שהיא – מי שלא ידע עדיין בטיב שום יראה, שתוכל להתקרב לו כשידענה, אבל זה כבר הרחיק אותה לגמרי, עכ"ל (וכן עיין שם בקטע שלפניה ד"ה והנה כבר). ועם כל זה רבינו קבע בלקוטי מוהר"ן כנ”ל (תורה פז) שאי אפשר לבוא לאמונה זו של יראת הרוממות אלא על ידי יראת העונש. ולפי זה הרי בודאי העיקר והיסוד הוא יראת העונש.

</div>


## Segment 1218

<div dir="rtl" lang="he">

ויש להעיר עוד, שהרי בזוהר הקדוש שם (בראשית יא:) כאשר רבי שמעון גילה הענין של יראת הרוממות כתוב שם ז"ל: בכה רבי שמעון ואמר ווי אי אימא ווי אי לא אימא, אי אימא ינדעון חייבין היך יפלחון (פירוש: לעבוד) למאריהון, אי לא אימא יאבדון חברייא מלה דא, ע"כ. וביאר הרמח"ל (יחוד היראה עמ' שח) ז"ל אפילו רשעי ישראל יכולים לקבל חכמה על ידי זה וכו' ועל כן היה בוכה רשב"י ואמר: “שמא ינדעון חייביא", כי הרי הם יכולים לעשות כך, אבל אין זה חפצו, אלא אדרבא כמו הכרח אליו, והוא רוצה שבני אדם יזכו לזה בטוהר מעשיהם, עכ"ל ע"ש. הרי מבואר שאף על פי שהעיקר לפי הזוהר הוא יראת הרוממות, עם כל זה רשב"י גילה את הדרך רק כדי שלא יתאבד מהחברים הראוים לזה, אבל באמת רצה שכולם יזכו לזה בטוהר מעשיהם, שהוא לכאו' תהליך שלמה בעליות ביראת השם, ואפילו בלי שום ידיעה מהדרכים של יראת הרוממות, ודו"ק.

</div>


## Segment 1219

<div dir="rtl" lang="he">

ועל כל פנים הזוהר הקדוש ממש מגנה יראת העונש, וכאילו רוצה להרחיק את האדם ממנו, כנ"ל, ואילו רבינו ביאר והעמיד שרק דרך יראת העונש יכולים. ויתכן שזה מחמת שבתוקף תיקונא של הסיפא יוצא ככה, שאין שום הארה מלמעלה שיכולים להתחיל מיראת הרוממות באמונה, ודו"ק.

</div>


## Segment 1220

<div dir="rtl" lang="he">

ואף על פי שהרמח"ל מבאר שיראת העונש אינה סיבה שמביאה מאליה ליראת הרוממות, עם כל זה, מי שיש לו יראת העונש יעבוד בתורה ובמצות, ויעבוד להשיג את היראה האמיתי. וע' בריש ספר חיים וחסד (ד"ה הנה האהבה והיראה) כותב שמי שאוחז ביראה תחתונה אז מרחם עליו השם יתברך ומזכה אתו ליראה עליונה, ומשמע גם כן שזה לא סיבה ומסובב שהיראת העונש מביא וגורם ליראת הרוממות, רק שבזכותה השם יתברך מרחם ומזכה אותו. אכן ע' בגמרא סוטה (כב.) שמובא שם שהפרוש מאהבה והפרוש מיראה, שהם בכלל הנהגות הגרועות ממבלי העולם, ופרש"י דהינו שעובד את השם בשביל שכר (אהבה) או עונש (יראה), ואז אביי ורבא אמרו לא תתנו אתהן בכלל השבעה פרושים הרעים, כי קי"ל כר' יהודה אמר רב לעולם יעסק אדם בתורה ובמצות אפלו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ובפשטות משמע מזה שהעיקר לעבוד את השם, אפילו בתחילה, רק מצד מצות השם ולא מתוך יראת העונש, והלשון "מתוך" משמע גם כן שזה ממש סיבא ומסובב שמחמת עבודתו ביראת העונש יבוא לעבודה מעולה יותר, ולא סתם מחמת זכות העבודה. אכן אינו מוכרח, וכיון שהצדיקים קבעו כנ"ל, לא יסתור את דבריהם.

</div>


## Segment 1221

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין במכתב הבעש"ט לבנו שכז"ל ודע, שיראת העונש, שהוא יראה חיצונית, מורה על ידו יתברך פשוטה לקבל שבים. ויתעורר מזה ליראה פנימית הנקראת אהבה, לקבל באהבה, ואז יפטור מיראה חיצונית וכו'. ודע כי יראת העונש, שהיא יראה חיצונית, מורה על ידו יתברך פשוטה לקבל שבים. למה הדבר דומה: לאיש חיל שלוח מהמלך לקרוא לאדם, והוא בכעס גדול ובפחד, אין לירא מהשלוח, כי אם ילך למלך לרצותו. וכן באהבה וכו'. באהבה טפש מתענג עם שלוח, וחכם תופס השורש, עכ"ל.

</div>


## Segment 1222

<div dir="rtl" lang="he">

(וראיתי מובא מספר דעת משה, פרשת מצורע ד"ה א"י ואם טהרה, שפירש מה שכתוב אצל שמשון, ומעז יצא מתוק, שעל ידי היראה יוכל לבוא לאהבה המתוקה).

</div>


## Segment 1223

<div dir="rtl" lang="he">

שוב ראיתי שרבינו בעצמו הסביר קצת יותר בלקוטי מוהר"ן תורה פז, וכתב שם שיראת העונש נקרא צדק ויראת הרוממות נקרא אמונה, כי מחמת שהוא מאמין באמונה שלימה שהשם יתברך הוא רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין הוא ירא ממנו, וידוע הוא כי אי אפשר לבוא לאמונה רק על ידי יראת העונש, כי מחמת שהוא ירא מהעונש מאמין שהשם יתברך הוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, ומזה בא לאמונה יותר גדולה, עכ"ל ע"ש.

</div>


## Segment 1224

<div dir="rtl" lang="he">

והנראה לעניות דעתי בזה בעזה"י שדברי רבינו מכוונים לתיקון הסיפא, ומציאות היראה באחרית הימים אינו דומה לימים קדמונים, כי מעולם היה הרבה כוחות שהיו שולטים בעולם, מלכים ואלמים וכדומה, שפחדם ומוראם היה על כולם, והיה להם כח להעניש כרצונם, ולא היה לרוב בני אדם זכויות שמורות, והיראה היה קיים בעולם ומורגש ומוחש, ועל כן היה יותר טבעי וקל לשים על הלב שכל מה שיש ליראה בעולם צריכים ליראה בזה מהשם יתברך, שהכל ממנו יתברך, ושלא יענשו. ועיקר היראה לא היה יראה זו אלא לשים אל הלב רוממותו יתברך. ולא כן היום, שברוך השם יש כל מיני זכויות שמורות לכל אדם, ואפילו המלכים והשרים אין להם כח מוחלטת לעשות כרצונם ביד רמה. ולא רואים כל כך אימת העונש. ומי שיש לו יראת שמים, וירצה לשים אל לבו דברי המשנה (אבות ג:א) עקביא בן מהללאל אומר וכו' ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים, כדי שיכול באמת ליראה מעונש השם יתברך הוא יצטרך לשים אל לבו שהשם יתברך מרומם תקיף ובעל היכולת, ואינו מוגבל חס ושלום לההפקרות ודרכי העולם הנהוג היום. וכן הרמב"ן באגרת כותב שעל ידי ענוה יבוא ליראה הזו: ובעבור הענוה תעלה על לבך מדת היראה וכו' ולפני מי אתה עתיד וכו' לפני מלך הכבוד שנאמר הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי לבות בי אדם, ונאמר, הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'. וכאשר תחשוב את כל אלה תירא מבוראך ותשמר מן החטא, עכ"ל. הרי שהרמב"ן הזכיר על יראה זו השייך לשמירה מן החטא השיך ליראת העונש, את יראת הרוממות, לשים על הלב גדולת השם יתברך שאין כל השמים והארץ מכיל כבודו יתברך, כי באמת כדי שבאמת ירגיש שהשם יתברך מעניש, צריך הרבה יראת הרוממות דהיינו אמונה שהשם יתברך מרומם וכל יכול ומנהיג הכל בהשגחה מוחלטת כרצונו. ועל כרחך המידה והשיעור של יראת הרוממות יגרום ויקבע יראת העונש, כי אם לא, איך זה נחשב ליראה כלל [וכמו שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז', שאפילו הדרי מעלה, בחינת בן, שזוכה להשגות של מה חמית וכו', לא יהיה לו יראה אלא אם כן ישתתף להשגתו את השגת מלא כל הארץ כבודו]. ולכאורה כן מבואר בדברי רבינו (לקוטי מוהר"ן תנינא ד:ה) שכתב שזוכין ליראה על ידי התגלות הרצון וז"ל היינו על ידי שנתגלה שהכל מתנהג ברצונו ית', כי הוא ית' ברא הכל ברצונו בלי שום חיוב כלל, ומחיה ומקיים הכל ברצונו ית', ואין שום חיוב הטבעי כלל, על ידי זה נעשה יראה, כי אזי יש שכר ועונש, ושייך להתיירא מפניו ית' וכו' ע"ש, הרי שכמטע כלל ענין יראת הרוממות בענין של התגלות הרצון, ולא אחשביה ליראה, רק משום שנעשה על ידיה קביעת שכר ועונש.

</div>


## Segment 1225

<div dir="rtl" lang="he">

ב' בשיחות הר"ן אות קפה מוהרנ"ת מדגיש שרבינו לא היה נותן יחודים וכדומה לתיקונים, אלא עובדות למעשה, ובעוד מקומות גם כן מצינו שרבינו רצה מאד שהעולם יעסקו במצוות מעשיות.

</div>


## Segment 1226

<div dir="rtl" lang="he">

ג' מה שמוהרנ"ת הרבה פעמים כותב שעיקר הלימוד הוא ש"ס ופוסקים (ואף שגמרא כולל במשמעו קבלה כמבואר ברמב”ם עם כל זה ק”ק להעלים את העיקר), אף על פי שבדידיה גופא לא היה כן, כי בתחילה רבינו צוהו ללמוד שולחן ערוך, אבל זה המשיך רק לזמן קצר מאד, ואז רבינו צוהו ללמוד בעיקר קבלה (וכן בלק”מ י:ח העיקר הוא הנסתר). וכן מפורש באריכות בזוהר הקדוש וכתבי האר"י שעיקר הלימוד צריך להיות בפנימיות. וכן מה שרבינו סיפר חלום שבו ראה כבוד התורה שלא ראה דוגמתא, והיו לומדים מתוך ספרים גדולים, שמסתמא היו ספרים של נגלה. וכל זה לכאורה הוא להדגיש עיקר בסיס ומהות של יהודי, שזה גופא שיהודי אוחז מהש"ס ופוסקים כבר מקדש הרבה את השם יתברך, וכבר התחלה בדרך עבודת השם. ראה מש"כ בערך תורה – גמרא או קבלה אות ב'. וכל זה הוא בעיקר כי אנו בעיצומו של תוקף תיקונא של הסיפא. ותראה איך שענין זה של עיקר הלימוד דומה ממש לענין הראשון של חשיבות של יראת עונש.

</div>


## Segment 1227

<div dir="rtl" lang="he">

ד' בתחנון, כ' המגן אברהם הובא בבאר היטב (אורח חיים קלא:ב) ז"ל וי''ל אחר רחום וחנון וכו' המזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא (תהלים כה) זוהר והאר''י ז''ל, ומסיים אם אמר אליך נפשי אשא בלבא רחיקא גרם להסתלק עד לא מטי יומוי ע''ש, ונ''ל דמהאי טעמא אין אומרים אותו במדינות אלו ע"כ, והנה אפילו הספרדים שאומרים המזמור הנכונה חוששים מליפול גם כן פנים על היד, אכן קבלה שמעתי מאנ"ש שרבינו הנהיג אותנו לומר בתחנון את המזמור הנכונה לדוד ה' נפשי אשא – וכן ליפול פנים על היד, ולכאורה הטעם כי בתחנון הכוונה להוריד את הנפש לתוך הקליפה כדי לברר ולהעלות את חלקי הנפש רוח נשמה שנפלו שמה (כמבואר בכוונות האר”י, וכן ע' בשער הגלגולים הקדמה ו' איך שהנשמות ירדו למטה בתוך הקליפות), ולכן נלע"ד שהיום בעוה"ר אנו בעיקר נמצאים בקליפה, ואין שום ירידה, רק צריכים לעלות, ולפ"ז בודאי אין אנו שייכים אלא להתיקונא של הסיפא. [ואגב בענין תחנון ע' מש"כ על חיי מוהר"ן אות תמח].

</div>


## Segment 1228

<div dir="rtl" lang="he">

ה' הגנה. אחר החורבן, בני ישראל קבלו עליהם עול הגלות, עם הג' שבועות לא למרוד בגוים וכו'. וזה סוגיא גדולה ואכמ"ל רק להעיר שמצינו כמה נקודות בזה שרבינו גילה שכבר יש דברים לעמוד עליהם. למשל, מצינו בספר כוכבי אור, בראשי פרקים מן האותות והמופתים שנראו מאדמו"ר זצ"ל אות כו (וכן מובא בהוספות לספר חיי מוהר"ן אות קנז) שכאשר הצילו נערה שכמעט המירה דעתה ר"ל, והגוים יצאו לנקום בהם ולקחת אותה בחזרה, רבינו אמר להם שלא יפחדו רק יחקו בידם גם כן מקלות ולצאת כנגדם וכו' ע"ש. ואע"פ שמשמע שם שזה היה נס של רבינו, כי על פי טבע לא היה להם כח מספיק נגד הקמים עליהם, עכ"ז יש בזה הוראה של הגנה של מצוי כל כך.

</div>


## Segment 1229

<div dir="rtl" lang="he">

ובספר המידות, ערך מריבה אות קא כז"ל בשעת מלחמה צריך להכין כלי מלחמה כנהוג, והקב"ה יעשה מה שברצונו, ואין לסמוך על הנס, עכ"ל. ולעידן ההוא הלכה זו נשמע כמעט הילכתא למשיחא.

</div>


## Segment 1230

<div dir="rtl" lang="he">

ויתכן שזה מחמת שכבר מתחילים לתקן מהסוף, ולכן צריכים לעמוד על מה שיש.

</div>


## Segment 1231

<div dir="rtl" lang="he">

ו. עמש"כ בשיחות הר"ן אות קנט, שהבאתי שם מהבעל שם טוב הענין להיות תמיד דבוק בהשם יתברך, וידענו שזה היה תחילת עבודתו של רבינו שהיה מקיים שויתי הוי"ה לנגדי תמיד. וכתבנו שם שבליקוטי מוהר"ן תורה נד רבינו הזהיר לא לעסוק יותר מדי בענין הרמזים שהשם יתברך שולח בכל המחשבות דיבורים ומעשים ע"ש. וכתב שני טעמים, מחמת הסכנה ומחמת שיש עבודת השם הרבה יותר חשובה. וזה עדיין צריך אצלי תלמוד רב, אכן לעת עתה המשמעות בזה לענ"ד שאותו הענין שרבינו ביאר שם בתורה נד הוא היה עיקר הלימוד של הבעל שם טוב, וכן משמע מהחוברת עיקרי אמונה שבו הבעל שם טוב מסביר עסקו ע"ש, ואם כן מבואר שרבינו מחדש לנו שלא תהיה זאת מטרתינו. ובודאי על האדם להשתדל תמיד להיות דבוק בהשם יתברך. אכן העיקר בשבילנו תהיה עבודות תקיפות.

</div>


## Segment 1232

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אם צדקנו בזה, לכאורה זה להיפוך מהמבואר לעיל, שלפי תיקון של הסיפא העיקר הוא הכמות ולא האיכות. אכן י"ל שאדרבה, כי דבקות פשוטה, זה פשוט שצריכים לעבוד על זה תמיד, ורק הענין להבין את הרמזים ולעבוד את השם על ידם על זה רבינו הזהיר לא לעסוק יותר מדי. ולכן עיקר הכמות של הדבקות קיים. ואילו לפי הדרך של הבעל שם טוב עיקר העבודה לשפר האיכות על כל רגע מהכמות הזה. ואילו לפי רבינו הקדוש מספיק אותו כמות של דבקות תמידית להשם בפני עצמו בשביל תיקון הסיפא, ועיקר העבודה תהיה כבר לזכות לכל מה שיכולים לזכות.

</div>


## Segment 1233

<div dir="rtl" lang="he">

תיקונא דרישא ותיקונא דסיפא: לענין קירוב רחוקים

</div>


## Segment 1234

<div dir="rtl" lang="he">

א] הנה ענין הדרך החדש שמתגבר כל יום עכשיו, יש בה ענין לקרב כל יהודי באשר הוא שם, ולא להקפיד עליו, רק להחשיב יקרותו, שהוא נשמה קדושה נקודה טובה מאד, וכמה יש לשמח בו, [וגם בעצמך מיניה וביה, לדן את עצמך לכף זכות, ולא ללכת אחרי כל החומרות והכבדות והעצבות, ולהשתחרר מכל זה], ולהשתתף ביחד לשמוח בהשי"ת ובתורתו.

</div>


## Segment 1235

<div dir="rtl" lang="he">

ב] וע' בליקוטי הלכות הלכות ראש חודש (הלכה ז, ובדפוס משך הנחל נדפס בטעות ו) ובפרט ע"ש באות לא ולב. ונלע"ד שמוהרנ"ת מסביר המחלוקת בית שמאי ובית הלל, שדרך ב"ש - דהיינו להתרכז לקדש עצמך בתכלית הקדשה וממילא הפרים הולכים וכלים שהקדושה עולה מהם וכו', הוא, בלשון הרמח"ל ע"פ הזוה"ק, תיקון הרישא. ובית הלל - לקחת כל נקודה טובה וכו', הוא בלשון הרמח"ל ע"פ הזוה"ק, תיקון הסיפא (ענין תיקון הרישא וסיפא ע' מש”כ לעיל בפרק תיקון הראש והסוף וש”נ).

</div>


## Segment 1236

<div dir="rtl" lang="he">

ג] וע"ש באריכות איך צריכים לתקן הסיפא, שהוא ממש עבודה שלנו היום, ואכמ"ל, רק אציע הערה אחת שהיה לי בדבריו הקדושים.

</div>


## Segment 1237

<div dir="rtl" lang="he">

בסוף אות לא כז"ל כי אין ראיה מפרי החג שהיה בשביל הע' עכו"ם שהטוב שבהם כבוש מאד ברע גמור וכו' כי לא זכו להיות בחלקו יתברך רק הטוב שבהם שהם ניצוצי נפשות ישראל, צריכם לבררם וא"א לבררם כי אם ע"י בחי' פוחת והולך, לברר הטוב והם יהיו כלים והולכים וכו'. אבל ישראל עם הנבחר עם קדוש כלם קדושים, רק שנאחז בהם הרע של העכו"ם בבחי' ויתערבו בגוים וכו', על כן כל נקדה ונקדה טובה שנמצא בכל אחד מישראל אפילו בהגרוע שבגרועים יקר מאד מאד, כי נמשך ממקום עליון מאד וכו', ע"ש. ולכאו' חסר מאד בהבנת החילק, כי בשניהם הניצוץ הטוב הוא יקר מאד.

</div>


## Segment 1238

<div dir="rtl" lang="he">

ולכאו', נלע"ד עיקר התירץ הוא שהנקודה טובה הנמצא ביהודי אינה פרטי שייך לעצמה לבד, אלא שייך להיהודי המארחו. ואדרבה הוא כעין הַפָנים (פ בקמץ) הרוחניים של היהודי. ומאיר במהותו בכלל, ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1239

<div dir="rtl" lang="he">

ומזה יש להבין שהעסק למצוא הנקדות טובות ביהודים ולהיתחס רק עליהם, זאת מחייבת להצדיק האופי שלהם על פי הנקודות טובות. לא סתם לראות שהיהודי ההוא בור ועם הארץ וכדומה עם מעלה פלוני או פלוני, אלא שהוא יהודי המאיר באור פלוני, ודו"ק.

</div>


## Segment 1240

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הכללי

</div>


## Segment 1241

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הכללי מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כט, כי הוא לתקן כלליות הגידים ע"ש. אכן ביטוי זה כבר היה נמצא בכתבי הרמח"ל עיין מש"כ בערכו. ויש מושג של תיקון כללי במשמעות אחרת ברש"ש. וכן השתמש בו ר' עמנואל חי ריקי בעל משנת חסידים, ועוד.

</div>


## Segment 1242

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן אמר על התיקון כללי שלו (שיחות הר"ן קמא): וכמה וכמה צדיקים גדולים שרצו לעמד על ענין זה ונתיגעו למצא לזה תקון גמור. וקצתם לא ידעו כלל מהו ענין זה. וקצתם התחילו לידע קצת בענין תקון זה, ונסתלקו לעולמם באמצע עסקם בזה ולא גמרו, ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמד על זה בשלמות. וענין תקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הנ"ל הוא דבר חדש לגמרי חדוש נפלא כי הוא תקון נפלא ונורא מאד מאד, ע"כ.

</div>


## Segment 1243

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש פרופסר אחד שהראה שהמושג להגיד תהלים שיהיה לתיקון כללי – ותיקון גמור - כבר עשה נתן העזתי, זה שהקים שבתאי צבי ימ"ש. וכיון שקשה להשיג הכתבים, וטוב שלא להשיגם, אביא דבריו כאן.

</div>


## Segment 1244

<div dir="rtl" lang="he">

בספר בעקבות משיח, דרוש התנינים, נתן עזתי כז"ל ולפי זה אין לעשות התיקון (של קבלת האר"י) ולבכות על גלות השכינה כאשר היינו עושים, אלא התיקון שתיקן אמיר"ה (ש"צ) כאשר הוא מפורסם לך, ע"כ.

</div>


## Segment 1245

<div dir="rtl" lang="he">

עוד כתב (ספריה לאומית של ארץ ישראל 150 80, דף 120b): מי שירצה לעשות תיקון כללי על כל עוונותיו.... והאדם שרוצה לתקן עצמו קודם כל צריך לתקן הפגם שפגם באות ברית קודש שענשו חמור מאוד.... הוא תיקון גמור.... (כך העתקתי ממישהו, ונראה לענ"ד שיש עירבוב דברים פה על ידי הדילוגים, יש ענין אחד לעשות תיקון כללי על כל עוונותיו, ואז הוא יכול להגיש לעשות את התקון גמור – לתקן את העולמות כדלקמן. ותיקון העולמות הוא כינה – תקון גמור. כי הכותב שהעתקתי ממנו רצה להטות ולעשות יותר סמיכות מהדברים לתיקון הכללי של רבינו, ולכן הביא את המילים הדומים ודילג כל מה שישלול ההשואה).

</div>


## Segment 1246

<div dir="rtl" lang="he">

והוא יסד שלושים פרקי תהלים, י' כנגד עולם עשיה, י' כנגד עולם יצירה, וי' כנגד עולם בריאה. והיינו שהתיקון הוא לתקן את העולמות. ולא פירט איזה פרקים להגיד. והרי רבינו בתחילה אמר שכל י' פרקים הם תיקון כללי, ורק לאחר ד' שנים גילה הי' שיש לנו. (בזכרונות של ר' משה גלידמאן: אחר הסתלקות רביז"ל פ"א נסע מוהרנ"ת ז"ל לאפטא להרב הנ"ל על שבת אחר שבת היו מספרים לפני הרב הנ"ל מעשרה מזמורים שגילה רביז"ל ואמר הרב הנ"ל למה דווקא עשרה מזמורים אלו, ולא נסע אליו יותר).

</div>


## Segment 1247

<div dir="rtl" lang="he">

ישראל חזן, שכתב פירוש שבתאית לספר תהלים כז"ל ומכאן תבין גדולת מוהר"ן [נתן העזתי!] שהחזיר את יש[ראל] לאביהם שבשמים בתשובה שלימה, ועתה הסכלים האלה [אלו שהמירו דתם בעקבות ש"צ] הם מרעים לנפשותם לבד, כי לא יוכלו עוד להתקרב בתיקון הכללי שנתקן, ע"כ.

</div>


## Segment 1248

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מצאו כתוב (לקט מכתבים בעניין התנועה השבתאית – ספר קובץ על יד, א.מ. הברמאן): ומי שלא יהיה לבוש בשריון התשו[בה] כהוגן יעבור צרות ב"ם (בר מינן), ע"כ. והראו קווי דמיון למה שרבינו אמר על התיקון הכללי שגילה שהוא שריון. אבל לא מצאו ידיהם ורגליהם לפרש ענין השריון. ג"ש רצה לומר שהוא ציצית. כי נתן העזתי היה מקפיד על המאמינים (-כת שלו) שילבשו ציצית. והציצית קשורים לתיקון הכללי.

</div>


## Segment 1249

<div dir="rtl" lang="he">

אכן מצינו את הלשון הזה בספר עשרה מאמרות, מאמר חקור דין ח"א סוף פרק טז: וניחא לן למימר שאף בעונשי העולם הזה טובא מעליא להו כדתנן תשובה ומעשים טובים כתריס לפני הפורענות שהיא באה על האדם בכח אמיץ לגרוי בעלמא ומתוך תשובה מעלייתא שריון קשקשקים הוא לבוש ולא ידע, עכ"ל.

</div>


## Segment 1250

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בליקוטי הלכות (יורה דעה א, תלעים ד:י) ז"ל השיר שיתגלה לעתיד שהוא בחינת העשרה חומות של מים כנ"ל. ועיקר קיום החומות של מים הם בשכות וכח מצות צדקה (כמבואר בהמעשה הנ"ל). ועל כן סימני דגיחם סנפיר וקשקשת ועיק הוא קשקת כי כל מה שיש לו קשקשת וכו'. כי קשקשת בחינת צדקה בחינת וילבש צדקה כשריון בחינת שריון קשקשים (כמבואר היטב לעיל בה' דגים עיין שם). כי צדקה הוא בחינת השכל של החלל הפנוי שיתגלה לעתיד שהוא כההוא קמצא דלבושיה מניה וביה בחינת וענתה בי צדקתי וכו' בחינת צדק לבשתי וכו' כמבואר היטב בהתורה בא אל פרעה עיין שם, ע"כ.

</div>


## Segment 1251

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בזוהר חדש תקונא קדמאה ז"ל תקונא א' לתתא סוסון ארבע עם צלותא דמוסף. ורזא דמלה (חבקוק ג) כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה. ואלין ד' צלותין. וצירך למלבש לו שריון. הדא הוא דכתיב (ישעיה מט) וילבש צדקה כשריון. צדקה הא אוקמוה, צ', צ' אמנים דתלין מן א'. ד', ד' קדשות. ק', מאה ברכו. ה' חמשה חמשי תורה וכו'.

</div>


## Segment 1252

<div dir="rtl" lang="he">

ובריש האדרא, זוהר פרשת נשא דף קכז ע"ב, התכנסו החברים לבית האדרא, לבושים שריון סיף ורמחים בידיכם. ועיין בריש ספר אדיר במרום מה שגילה בענין השריון, א"ר שסה וכו'.

</div>


## Segment 1253

<div dir="rtl" lang="he">

סדר העשר ספירות לפי סדר עשרה מזמורים של תיקון הכללי:

</div>


## Segment 1254

<div dir="rtl" lang="he">

תלמיד חכם – בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1255

<div dir="rtl" lang="he">

תמימות

</div>


## Segment 1256

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים עשה את האדם ישר והם בקשו חשבונות רבים.

</div>


## Segment 1257

<div dir="rtl" lang="he">

השם יתברך ברא אדם הראשון ושם אותו בגן עדן, ובתוך הגן, דהיינו מרכז הגן ויסודו, היו שני אילנות, עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. והנה עץ החיים זה ענין האמונה, כמש"כ צדיק באמונתו יחיה, דהיינו עבודת השם יתברך בפשיטות ותמימות. ועץ הדעת טוב ורע, על כרחך צריכים להבין שהוא דעת תורתינו הקדושה, דהיינו ישיבה שבו לומדים תורה הקדושה, ולא רק פשט, גם רמז דרוש וסוד, לחתור ולהעמיק ולהעמיד העבודה בחכמה ותבונה. דאי אפשר בשום אופן לחשוב שבתוך גן עדן קיים חכמה חיצוניות, פילסופיה, וכפירות ח"ו, אלא ע"כ כנ"ל. והנה השם יתברך אמר לאדה"ר בכל זאת אל תאכל מעץ הדעת, כעת זה לא בשבילך, רק תאכל משאר עצי הגן. ולא צוה בפירוש לאכול מעץ החיים, כמו שכבר העירו המפרשים (בריש ספר המצות) שעל אמונה אי אפשר לצוות כמובן, רק יכולים לצוות על ההכנות שעל ידם ממילא נשאר העובד עולה מעלה מעלה באמונה.

</div>


## Segment 1258

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם חוה לא עמדה בנסיון, ובתחילה הוסיפה מדעתה שאפילו לנגוע בעץ הדעת אסור ח"ו, ולאחר שנגעה בה, חמדה מאד לחכמתה ותפארתה, ולא ידעה לחלק שאם רק נוגעים בה, יכולים לאחוז בו מאד ולהקימה, אבל לאכול ממנו צריכים כח וזכות מיוחדת שעדיין לא היה לה. והתגברה עצת הנחש והסיטה לאכול, והיא האכילה את אדה"ר.

</div>


## Segment 1259

<div dir="rtl" lang="he">

והנה אחר שאכלו מעץ הדעת טוב ורע, האם לכל הפחות היו יותר חכמים ומוכשרים לעבוד את השי"ת ע"י חכמתם החדשה? לא, הם החביאו את עצמם מהשי"ת! ולכן השי"ת אמר לחוה, בתי, תהיה לך הרבה צער גידול בנים, כי הבן צריך לדעת ולהרגיש שכאשר הוא נמצא באיזה צרה עליו לברוח ולרוץ לאבא ולאמא ולא לברוח ולהתחבא מהם, וכמו שרואים בילדים קטנים, רק שלאחר שמתגדלים קצת ומתחכמים בחכמות וכדומה כבר מטמינים את עצמם מהוריהם. ולכן אמר השי"ת לחוה, בתי, עד שאת יכולה ללמד את זה לבניך, תסבול הרבה צער גידול בנים ר"ל (רוב דברי תורה אלו על החטא הראשון למדתי מר' שלמה קרליבך ז"ל).

</div>


## Segment 1260

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע מאמר שלמה המלך ע"ה שאלקים עשה את האדם ישר והם בקשו חשבונות רבים, והרמח"ל האריך בזה בספריו הקדושים ובפרט בסה"ק אדיר במרום. שאדם הראשון היה לו מצוה אחת לאכול מעצי הגן ולא לאכול מעץ הדעת, אבל הוא בקש את החכמות, וחטא ונפל, ואז הוכרחו בני אדם לקבל שבע מצות בני נח, ולאחר שנח גם כן חטא ונפל, העולם היה מוכרח לקבל תיקון מבני אדם שיקבלו עליהם תרי"ג מצות, שאילו לא חטאו וקלקלו את העולם, עבודת התרי"ג מצות היה נתקיים ע"י הבהמות. [וזה דבר מבואר בחז"ל שע"י העבירות וחטאים ניתוסף תורה לישראל, שרק על ידי החטאים נשלמה התורה הקדושה בכ"ד ספרים של הנביאים וכתובים, וכן דיבר על זה מוהר"ן (וע' במי השילוח על ס' יהושע שמסיים שם ז"ל כי כל ד"ת שנתגלו למרע"ה לא נתגלו אלא על ידי מבוכה שהזמין לו השי"ת שיהיה נצרך לזה ע"כ)].

</div>


## Segment 1261

<div dir="rtl" lang="he">

וזה פשוט וברור שעכ"פ המצות הם אחדות פשוט עם השם יתברך, אכן מבואר היטב שצריכים להשתדל לזכות לפנימיות המצות, בחי' שבת של המצות, בחי' השמחה והאמונה שבמצות (כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ה'). וכמו שזכו האבות הקדושים לקיים כל התורה כולה קודם שניתנה, וכמו שזכה מוהר"ן בחזרתו מא"י להשיג לקיים את התורה הקדושה בשורשה. וכן ידוע מהזוה"ק וכן הזהיר מוהר"ן לא להתפס ולא להלכד בדקדוקי המצות וכו' רק לשמוח מאד ולעלות עם המצוה עצמה, (ואכמ"ל, ולכאו' החזו"א שבספרו על אמונה שכותב שיש לשער היראת שמים כפי דקדוק המצות, הולך נגד הזוהר הקדוש, ושאלתי את זה מאדמו"ר מפורסם אחד, ונהנה מהערה ואמר לי שהבין טוב את דברי, ועם כל זה לא צדקתי, והוא יסביר לי, אבל עדיין לא קיים דבריו. ועכ"פ נאמין שצדיק כמותו לא חלק על הזוה"ק, ועכ"ז כמוני כמוך לא מקבלים מדברי החזו"א המסר החזק והברור של הזוה"ק ושל מוהר"ן, לכוון לזכות לעצם המצוה השמחה והאמונה של השם יתברך שבה בחי' שבת. ואגב כן ראוי להזכיר שכעין זה היה דיבורו של הנצי"ב להבית הלוי, שהנצי"ב אמר שלא ירצה לעשות קרבן פסח אתו, כי הבית הלוי ידאוג כל הזמן אם מקיים הוא כראוי כל פרטי ודקדוקי המצוה הקדושה, והנצי"ב רצה להיות רק שמח וטוב לבב עם המצוה. ולאידך גיסא ידוע שהבית הלוי חלק מאד עם הנהגת הנציב את הישיבה הקדושה, שמחמת רוב אהבתו בתורתינו הקדושה ובלומדיו, היה מעלים עיניו ממעשיהם שהיו קורים ולומדים ספרים חיצונים וכו' ר"ל, והבית הלוי קנא מאד על זה והיה מחלקת גדול כידוע (וזה שטות גדול מאד מה שהעולם מקיימים דברי הת"ת, שכותב שהמחלקת היה בגלל חילוקי דעות איך ללמוד בקיאות או בעיון. שמזה נולד מחלוקת בין התלמידים עד שהיו צריכים לעשות תקנות חזקות מאד וכו'. וזה לא יעלה על הלב אפילו רגע אחד שקדושי עליון כאלו ותלמידיהם יפלו למחלוקת כבדה על כזה, והנכון והאמת מוכח כנ"ל. ואע”פ שגם זה קשה מאד להבין איך התפשטה לימוד 'השכלה' בישיבות, אמנם זה מציאות ידוע. וע' בלקוטי הלכות יו”ד הלכות גילוח (ב:ב, ג:ב) שהא בהא תליא במה שמגלחים את הזקן ע”ש). ואגב ספורים הנ”ל אזכיר המעשה הידוע ששנה אחד היה שאלה על האתרוג של הנצי"ב ובאמצע הלילה של יו"ט הנצי"ב קרא להגר"ח והעירו, והגר"ח פחד שהיה איזה סכנה וכו' וכו' והנצי"ב בכה שהגר"ח שהיה אמור להיות מנהיג הדור הבא היה ישן אז. ובסתמא היו לפחות מנין או כמה מנינים של חסידי ברסלב שכבר קמו בחצות וכו').

</div>


## Segment 1262

<div dir="rtl" lang="he">

והנה יש אנשים שאוחזים שמאחר שהשי"ת קלל אדה"ר וחוה, מצוה עלינו לטרוח לקיים את הקללה ח"ו. והנה המעיין בלק"מ ריש תורה כג יראה שהקללה היא קללה ממש ופנים דסטרא אחרא וחייבים לצאת ממנה ע"ש. ויותר מזה הרמח"ל כותב בפירוש להיפך מדבריהם, והוא כותב דברים ברורים, שיש בחירה ויכולים ללכת בדרך של אדה"ר קודם החטא, ומפרש שזה מה שכתוב בזוה"ק על ר' אלעזר בר' שמעון שהיה ברוך לעתיק יומין, שזה הדרך של אדם הראשון קודם החטא. אלא שלאחר החטא והקללה אינו כל כך פשוט לזכות לזה, ויש הרבה נסיונות, ומכל מקום יש בחירה לבן אדם ללכת ולהאחז דרכו בו. [ונכלל בבחירה זו שלא צריכים כל העמל והטירחא של בירור הששה ימים של לימוד משנה וגמרא שהיא עבודה קשה כדאי' בזוה"ק, עיין לקמן תחת הכותרת: איך יכול להיות שרק באמירה גרידא יתקן הכל].

</div>


## Segment 1263

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ידוע שרבנו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן היה נקי מחטא עץ הדעת, (השמטות לחיי מוהר"ן אות רצ. וכן בכוכבי אור, וע' בס' שבחו של צדיק שהביא כן מהסטמר רב), ולכן עכשיו באחרית הימים, שבודאי גומרים לתקן החטא הראשון (ואולי בשביל זה מצינו הרבה מהחברים ששם אמם חוה), עלינו לאחוז בכל כוחינו ואמונתינו ברבינו הקדוש, ולשלוך ממנו כל החכמות וכו' ('ואף על פי שנדמה לנו שההמון עם הם רחוקים מחקירות ואינם מחקרים כלל, אף על פי כן באמת כלם הם מערבים בחקירות. כי כל אחד ואחד יש לו חקירות ואפלו קטנים באים על מחשבתם חקירות ובלבולים' וכו' ע"ש בשיחות הר"ן אות לב. וע"ע בספר אוצר נחמני אות רו שהביא מר' אברהם בן הר"ן שבאותו היום שאין האדם עוסק בהתבודדות אזי לומד עמו הבעל דבר מורה נבוכים, היינו שמטיף במוחו קשיות וחכמות חיצוניות המובאים שם, כי הם עוברים במוחו ושכלו אפלו בקות שאינו מרגיש בהם וכו' ע"ש, וניכר על פניו וכו' ע"ש, ואכמ"ל). ולהקים האמונה הקדושה בהשם יתברך. שלא נשחוב 'חשבונות רבים' רק נתאחד לבבינו לב אחד, בצדיק אחד, הוא רבינו נשמת משה משיח, נ נח נחמ נחמן מאומן. ונזכה לעשות הטוב והישר בעיני אלקים ואדם.

</div>


## Segment 1264

<div dir="rtl" lang="he">

ומכל הנ"ל מבואר שלא צריכים באמת לשום פירוש לפרש מה זה נ נח נחמ נחמן מאומן, רק להיות תמים עם זה, שהוא להרים השם של הצדיק האמת שעל ידו מחזיר את כל העולם כולו להשי"ת. להאמין שיש פתק, יש השגחה עלינו ממרומים, ויש בעל הפתק, תלמיד יקר של מוהר"ן (ע' י"ס עמ' קסא שהסבא מכנה למוהר"ן בעל הפתק, ועם כל זה פשוט שמאחר שקבל הסבא את הפתק הוא בעליו, ולכן אנו מכנים את הסבא – בעל הפתק) שגדר פרץ והקים חסידות ברסלב אמיתי על תלו, שעל ידו האש של רבנו הקדוש תוקד עד ביאת המשיח, ועלינו להראות שאין האש קטן ח"ו אלא אש גדול בוער עד לב השמים (עיין בזה בכוכבי אור מר' אברהם בן הר”ן).

</div>


## Segment 1265

<div dir="rtl" lang="he">

ובחיבורנו זה להגדיל תורה ולהאדירה כוונתי להרחיב האמונה, וגם ימצאו קצת טעמים ופירושים שזכיתי לחדש או לשמוע מחבירים. אבל האמת הוא, שאפילו נכתוב גוזמאות של ספרים על המשפט הקדוש הזה נ נח נחמ נחמן מאומן, זה לא יעזור להחוקר להאמין שכן הוא באמת האמת, אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל (משלי כז), שרק צריכים את זה, רק נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא מתקן את כל העולם וממליך השי"ת על עולמו. והמאמין ומחשיב אמונתו ואינו מקנא כי אם מתרחק מבעלי החקירה והחכמות וכדומה, בעזה"י ימצא מטעמים לנפשו בחיבורינו זה הקטן, יהיה לאלף, ורבבה כצמח השדה יצמח ויפרח האמת מארץ, חי החיים יודוך סלה.

</div>


## Segment 1266

<div dir="rtl" lang="he">

תסביך. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אין - תסביך!

</div>


## Segment 1267

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה

</div>


## Segment 1268

<div dir="rtl" lang="he">

כל עסקו של רבינו הוא תפלה – ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה צג, ע"ש מש"כ שבזה מובן למה השאיר החסידות בלי רבי חי (ועוד טעם על זה עיין מש"כ בס"ד בפרק על המסורה בברסלב).

</div>


## Segment 1269

<div dir="rtl" lang="he">

עשרות שנים היה קשה לי איך עיקר עבודת השם הוא תפילה, והרי תפילה בחינת מלכות, והיה ראוי להיות עבודתן של נשים. וי"ל על פי ליקוטי מוהר"ן עג, שהקב"ה מתאוה לתפילות הצדיקים ונעשה מזה בחי' נוקבא לצדיקים. הרי שאפילו שהתפילה בחי' מלכות, הצדיקים המתפללים הם המשפיעים.

</div>


## Segment 1270

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן כ"ד, אלו הכ"ד קישוטי השכינה בכ"ד צירופי אדנ"י.

</div>


## Segment 1271

<div dir="rtl" lang="he">

חז"ל אמרו (סוטה ה., והובא בקצת שינוי לשון בשערי קדושה ח"ב ש"ד, בחק לישראל פ' תרומה יום ג', תפארת הקודש – חק לישראל פ' תולדות יום ה') אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים לבו כבשר ע"ש. ונראה שזה ענין מה שרבינו הקפיד שנקשר עצמינו אליו בכל תפילותינו, כי בשר זה ר"ת רבינו בן שמחה, וזה ברסלב, לב בשר.

</div>


## Segment 1272

<div dir="rtl" lang="he">

על ידי נ נח נחמ נחמן מאומן נתקבלים כל התפלות והבקשות והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם

</div>


## Segment 1273

<div dir="rtl" lang="he">

ע' בליקוטי מוהר"ן תורה א', שמבואר כל זה בפירוש, שצריכים לבנות הנ' (המלכות דקדושה, יצר טוב), וי"ל שגם היצר הרע בחי' מלכות, בחי' נ, וכידוע שבאשרי דוד המלך דלג על הנ', וגם נ נח, מתחיל בגנות ומסיים בשבח, שמתחיל עם הנ' של המלכות שלהם, ואז מגבירים עליה מלכות דקדושה, שאחר כך יאיר בה הח' (החכמה והשכל והאלהות שיש בכל דבר. גם מבואר שם מענין אשר חנן אלקים, שהוא ענין של ננח), ועי"ז יהיה חקיקה בלב של זה שמבקשים ממנו, והחקיקה הוא בחי' ת', וי' פעמים מ' (כי כל דבר כלול בעשרה כידוע) הוא ת', וגם שעיקר הפעולה בהלב הוא בחי' מ' כמבואר בתורה ח' ע"ש. וגם צריכים להכניע השגעון שיהיה מנוחה, בחי' נחמן, וזה ע"י לימוד תורה בכח, בחי' מאומן, בחי' ואהיה אצלו אמון. וזה ג"כ מרומז במלת ואתחנן, שמשמאל לימין זה נ נח תאו. וע"ע מש"כ בפרשת בלק (במדבר כג:ט) ש'תו' בגימטריא "בן שמחה" עם הכולל, ע”ש מש”כ. ויש בזה עוד דברים שבעזה"י אכתוב במ"א, כי מבואר בתורה א' שלמעלה מהחיות יש את המבוקש, ובתורה ב' לכאורה רבינו מחדש יותר שאפילו עם החן לא כל פעם זוכים לראות המבוקש ע"ש ואכמ"ל.

</div>


## Segment 1274

<div dir="rtl" lang="he">

(ואגב יש להעיר, שמבואר בתורה א' שיעקב אבינו הוא בחי' הח', ולפ"ז א"ש מה שנאמר לאברהם אבינו לך לך – בחי' נ נ, כי הח' זה רק על ידי יעקב אבינו אשר פדה את אברהם (ישעיה כט:כב), פדה את ע"ה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן).

</div>


## Segment 1275

<div dir="rtl" lang="he">

והנה הארת השמש בירח, הח' בחי' חכמה לתוך הנ' בחי' מלכות, הוא בחי' שם הוי"ה שמאיר לשם אדנ"י, הוי"ה אדנ"י בגמטריא צ"א, ועשים ת' [תיו בגמטריא רבינו נחמן], הרי תצ"א בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! ויש להעיר עוד שלפי ספר היצירה התיו מסמן את הפה, ת' הפה עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1276

<div dir="rtl" lang="he">

והנה העיקר בתורה א' שצריכים לראות את השכל בכל דבר: שכל, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן (וכן השכל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה). הרי שצריכים לראות את הננח בכל דבר!

</div>


## Segment 1277

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה בכוונה בלי מחשבות זרות.

</div>


## Segment 1278

<div dir="rtl" lang="he">

בספר אבניה ברזל (נדפס בתוך כוכבי אור) חלק שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל אות כה: אחד שאל למוהרנ"ת אם עדיף להתפלל במהירות כדי שלא יהיה לו מחשבות זרות. ענה מוהרנ"ת ואמר במהירות יכולין להתפלל כל התפלה במחשבה זרה אחת, אבל במתינות על כל פנים יפסקו המחשבות זרות כמה פעמים, עכ"ל (אמנם עיין בעלים לתרופה מכתב תל"ג).

</div>


## Segment 1279

<div dir="rtl" lang="he">

ע' דברי משה פ' בא, הובא בספר בעל שם טוב, ענינים, ערך תפילה אות א'תשפב, שמעתי מפי קדשו של מורי החסיד האלקי הרב הבעש"ט ז"ל שהזהיר על הזריזות והזהירות בעסק התפילה לאנשים כערכנו, בכדי שינצל מן מחשבות זרות וכו' ע"ש באריכות.

</div>


## Segment 1280

<div dir="rtl" lang="he">

ועמש"כ בענין מהירות ביחודים, בליקוטי מוהר"ן תנינא קכ. ועיין בשיחות הר"ן עו לענין מהירות בלימוד.

</div>


## Segment 1281

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה עם הצדיק

</div>


## Segment 1282

<div dir="rtl" lang="he">

א. תפילה הוא לא-ל חיי (תהילים מב:ט), הוא אלקינו בורא הכל יש מאין. והמציאות של אדם המתפלל, וכן צריך לציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד (ליקוטי מוהר"ן תנינא קג), וצריך האדם לזהר בשעת תפלתו ועבודתו, שעל כל פנים אז לא יהיה בכלל נצרך לבריות, רק ישים שברו ובטחונו על ה' אלקיו באמת, ולא יחשב בשעת התפלה בשום בן אדם ושום בריה כלל (לשון תורה סו). וצריך לדבר בתורה או בתפלה עד שיהיה הגוף בטל ואפס, וזה פרוש הפסוק 'והיו לבשר אחד', שיהא הגוף אחד עם הדבור, עד שיהא כאפס (לשון תורה עה). ותכלית התפילה היא שהמתפלל יבטל אפילו את עצמו, עד שלא יהיה שם רק השם יתברך לבד (שם, ליקוטי מוהר"ן נה), ואפילו אם אינו זוכה להתבטל לגמרי להשם יתברך, על כל פנים (ספר המידות, תפלה עו): 'צריך קדם התפלה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו', בחינת (תהלים נא) 'אדנ-י שפתי תפתח', שבפתיחת פיו הוא בחינת אדנ-י, בחינת 'שכינה מדברת מתוך גרונו' (לשון תורה עז. והתפלה בחי' עדן, עין לא ראתה – תורה ח), 'אדנ-י שפתי תפתח' זה בחינת תפלה וכו' כי הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים (חולין ס:) ומשגר תפלה סדורה בפיו כדי שיהנה בתפלתו (לשון תורה י). ואותיות התפלה היא השכינה כמו שכתוב אדנ-י שפתי תפתח, שהדבור הוא שם אדנ-י (לשון תורה מב).

</div>


## Segment 1283

<div dir="rtl" lang="he">

ב. וכל אחד מישראל יכול לבוא למדרגה זו למשל בתפלתו (לשון תורה צז), אלא שיש לו מניעות מחמת פגם הברית, ומחמת הגאוה ומחשבות זרות. ועל כן רבינו הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפלה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו (לשון שיחות הר"ן רצו). וזה העצה מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ב' ותרה ט', שעל ידי זה גם תפילתו תהיה תפילה. ובתורה ב' מבואר עוד שרק הצדיק הדור מיקים את המשכן וקומת השכינה, על כן צריכים להתקשר התפלה לצדיק הדור, ומסורה בידינו שעד ביאת המשיח, צדיק הדור הוא רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1284

<div dir="rtl" lang="he">

ג. וענין התקשרות בפשטות הוא אהבה, שיאהב את הצדיק אהבה שלמה, שיהיה נפשו קשורה בנפשו, ועיין מש"כ בליקוטי מוהר"ן תורה ב, שהבאתי כל מיני מקומות שכתוב התקשרות כדי להבין ענינה. ובתורה נה רבינו הוסיף על זה ז"ל שיקשר את עמו בכלל ובפרט, עם נפשין ורוחין ונשמתין של שוכני עפר, ויעורר אותם בתפילתו שיתפללו עמו וכו' כלומר שיקשר דבורו עם שוכני עפר וכו' כי זה צריך לבחי' התפילה ע"ש. ואיך שמעוררים שיתפללו איתו (שמעתי משלמה קרליבך שזה סגולת התפילה שמי שמתפלל או בוכה מהלב, כל מי שנמצא על ידו משתתף, ולפי זה הרי זה ממילא, כאשר האדם יתקשר באהבה עם הצדיקים, וימשיך לשפוך ליבו ושיחו, ממילא יתפללו עמו), יש לציר את זה בדעתו, כאילו הם עומדים ביחד איתו מתפללים, ושמעתי ממפורסם אחד, לציר שהצדיק מתפלל מתוך גרונך.

</div>


## Segment 1285

<div dir="rtl" lang="he">

ד. והרי מבואר שתכלית התפילה היא התבטלות לגמרי להשם יתברך, עד שאינו אלא דיבור של השם יתברך [דהיינו או שיתבטל לגמרי להשם יתברך עד אין סוף, או שעל כל פנים ישיג בחינת שכינה מדברת מתוך גרונו], אלא שכדי להגיע לכך, יצטרך להתקשר להצדיקים אמיתיים שבדור, שמוסיפים את הכח הנדרש, כדי שגם הידבורים הגשמיים שיוצאים מפיו יהיו נחשבים לתפילה ממש.

</div>


## Segment 1286

<div dir="rtl" lang="he">

ה. והנה ביארנו שהתפילה צריך להיות בביטול הישות, ובתורה נה רבינו הביא מה שהחסידים הראשונים היו מתפללים בהתפשטות הגשמיות. אכן גם לאנשים רגילים יש מדרגות של ביטול שהם יכולים לזכות להן. בתורה כב מבואר שהמתפלל על חברו, אף על פי שהוא צריך לאותו דבר, זהו בחינת ענוה, בחינת אין, שמבטל עצמו ואינו חושש על עצמו כלום, רק מרגיש צער ישראל חברו, ועל ידי הבטול זה הוא נכלל באין וכו' (שהוא בחינת תחלה בחינת קדם הבריאה בחינת נשמע), בחינת תפלת ה', ע"כ. ודבר זה בקלות שייך לכל אחד להתפלל על חברו, והרי נחשב לבחינת ביטול להאין סוף ב"ה. וכן מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ד' ז"ל שלפעמים נתלהב אדם בתוך התפלה ואומר כמה תבות בהתלהבות גדול, זה בחמלת ה' עליו, שנפתח לו אור אין סוף והאיר לו. וכשרואה אדם ההתנוצצות הזאת, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי (מגלה ג.), תכף נתלהב נשמתו לדבקות גדול, לדבק את עצמו באור אין סוף, וכשעור התגלות אין סוף, לפי מנין התבות שנפתחו והתנוצצו, כל אלו התבות אומר בדבקות גדול ובמסירת נפשו ובבטול כחותיו. ובשעה שנתבטל לגבי אין סוף, אזי הוא בבחינת: ולא ידע איש, שאפלו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו, עיין שם. הרי אף על פי שאותו אדם לא במדרגה כזו להשיג התפשטות הגשמיות, עם כל זה מזליה חזי, ומשיג בחינת ביטול על ידי נשמתו, וגם בבחינה זו הרי זה בחינת ולא ידע איש, שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו.

</div>


## Segment 1287

<div dir="rtl" lang="he">

ולפי זה יתכן שאדם רגיל שמתפלל עם כל גשמיותו וישותו, כאשר הוא מתקשר קודם לצדיקים אמיתיים, והרי הם עמו בתפילתו, הרי זה מהפך מהות תפילתו להיות כעין וכאילו הוא מתפלל על חבירו, שזה בחינת ביטול להאין סוף ב"ה, ולכן תפילתו תפילה. אכן נראה שאפילו אם מצד המתפלל אין שום ביטול, כיון שהתקשר לצדיקים שמובטלים להשם יתברך, הרי התפילה נמצאת במציאות של ביטול להשם יתברך, והרי היא תפילה, ובודאי כאשר יעיר הצדיקים להתפלל עמו. וכן לכאורה מבואר בדרשות הר"ן דרוש ח' שהתפלה בקברי צדיקים תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלקי עיין שם (וכן הרמח"ל בכוונה כללית להתפילה שהוא גילה שני סדרי כוונות יותר עיקרים ממה שניתן להאריז"ל לגלות, ביאר שהסדר השני הוא התקשרות להשבעה רועים, שעל ידם נעשה החיבור של נשמה וגוף, יען הם היו בזה העולם בנשמה וגוף ע"ש).

</div>


## Segment 1288

<div dir="rtl" lang="he">

ו. והנכם רואים שלא עושים את הצדיק אמצעי, רק בלימוד תורה שם הצדיק עומד בינינו ובין השם יתברך, כמו שכתוב (דברים ה:ה) אנכי עמד בין ה' וביניכם, וכמו שביאר האלשיך, שכיון שמשה רבינו בחי' מה ואין, הרי אינו חוצץ. וחייבים לבקש תורה מהרב, וכן בשולחן ערוך הלכות קריאת התורה (או"ח קמא:ד) ז"ל אם שליח ציבור רוצה לברך לעצמו ולקרות, צריך שיעמד אחר אצלו, שכשם שנתנה תורה על ידי סרסור, כך אנו צריכים לנהג בה על ידי סרסור, עכ"ל! ועם כל זה בתפלה, מתפללים בהתבטלות לגמרי להאין סוף ב"ה.

</div>


## Segment 1289

<div dir="rtl" lang="he">

ז. ועם כל זה ראיתי מתרעמים שצריך להיות אסור אפילו שהצדיק יתפלל איתך או עבורך. ואין זה אלא בלבול גדול וכפירה בתורה הקדושה. כי בודאי מותר לבקש מעשיר כסף, ובודאי מותר לבקש ממישהו טובה – והרי כל התורה כולה בנוי על זה.

</div>


## Segment 1290

<div dir="rtl" lang="he">

ועיין בתרגום של תוספתא שהביא הרד"ק בסיפורה של אשת עובדיה (מלכים ב:ד:א, וגם איתא בזוהר חדש לח: בקיצור), שבא הנשה לקחת ילדיה, והיא הלכה לקברו וצעקה לעזרה, והוא שלחה לאלישע, עיין שם.

</div>


## Segment 1291

<div dir="rtl" lang="he">

וע"ע בפ' כי תשא בפרש"י על הפסוק (לג:ז) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד. והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה, שמבואר, שזה שבא לבקש ה', אפילו מלאך השרת (דהיינו מעולם אצילות), בקשתו יביאו להצדיק (ואגב יש להעיר ש”כל מבקש” בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע”ה, וא”ש).

</div>


## Segment 1292

<div dir="rtl" lang="he">

שוב מצאתי בסוגיא של הגמרא במסכת ברכות (ריש ז.) מנין שהקב"ה מתפלל וכו' שהרשב"א (בפירושי ההגדות, ומבואר יותר בחידושי הצל"ח, וכן עיין בפירוש הכותב בעין יעקב שהאריך בזה), שפירשו שתפלה זו הוא בקשה מעם ישראל. הרי מבואר שלפי הרשב"א הגמרא מכנה בקשת השם יתברך מעם ישראל, לשון תפלה, ואם הקב"ה עושה את זה, מי יעיז לאמר שאסור?! (אכן עיקר פירוש הגמרא שם כבר גילה רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן תורה קה, על פי הזוהר הקדוש (נשא דף קלז) אית רחמים פשוטים דזעיר אנפין ואית רחמים גדולים דעתיקא סתימאה, ע"ש. ומבואר מזה שכיון שמכוונים להשי"ת באצילות, בזעיר אנפין, אין חשש אמצעי). [ויש לציין למה שנפסק להלכה, בשולחן ערוך, יורה דעה ריז:מח ברמ"א דכל דבר קדשה נקרא תפלה (תשובת הרא"ש כלל ג' סימן ט).]

</div>


## Segment 1293

<div dir="rtl" lang="he">

ובודאי מותר לבקש טובה מצדיקים ושיתפללו עבורך ואפילו שיגזרו לטובתך בבחי' צדיק גוזר (שפועלת אפילו כאשר אין תפילתו נשמעת כמבואר בליקוטי מוהר"ן רכג). וכן מצינו בהרבה מקומות בתורה, שהעם בקשו ממשה רבינו להתפלל עבורם, ומצינו אפילו (שמות טו:כה ברש"י) שחטאו כיון שלא בקשו ממשה שיתפלל עבורם [ואבימלך, השם יתברך אמר לו שאברהם יתפלל בעדו, וכן פרעה היה מבקש ממשה, אבל אין להביא ראיה מנכרים, כי נכרים אפילו יתפללו לישראל כמו שכתוב בספר ישעיה]. והעם בקשו משמואל הנביא. ובמסכת בבא בתרא (קטז:) מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, ורבינו ביאר את זה באריכות בליקוטי מוהר"ן תורה י', כי עקר התפלה אינם יודעים כי אם צדיקי הדור וכו' עיין שם. ובביאור הליקוטים שם (י:יז) כתב ז"ל אם אין כוונתו זולת כענין תפלת הצבור, שמעוררים זה לזה לבקש ולהתפלל יחד על צרותיהם בכלל ובפרט אין בזה שום איסור. כי כל אחד מחויב להשתתף בצרות חבירו [וגם החכם והצדיק בעצמו מוכרח שיבקש לנפשות הנלוים אליו, לבקש בעדו, אף על פי שאצלו לבד כל השלמת התפלה, כאשר ביארתי בזה במקום אחר מדבריו הקדושים]. כי כל נפשות ישראל נחשבים לחלקי השכינה [העמוסים מבי בטן כנודע] ואמצעי כביכול בין כל העולמות ובין השם יתברך בעצמו כביכול כמובא בזה בדברי האריז"ל, עיין שם. ולא ידעתי מי הכריחו להתיר רק מצד ערבות, כי מה איסור בדבר יש, אם מישהו מתפלל עבור השני נעשה אמצעי, אתמהה? ויותר מזה מצינו במסכת סנהדרין (מד:) ר' יוחנן אמר לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כוחו ואל יהו לו צרים מלמעלה, ופרש"י ז"ל שיסיעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים ושלא יהו לו מסטינים מלמעלה, ע"ש. ומבואר יותר מזה במסכת סוטה (לג.) והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי, ורש"י פירש ז"ל צריך שיסייעוהו מלאכי השרת. ובאמת יש שפסלו אמירת שלום עליכם, ואמירת מכניסי רחמים, ואולי מי שבאמת מקבל בלבול וספקות בדעתו, באמת אסור לו. אבל מי שיש לו קצת שכל ואמונה יודע שקיים בריאה מלאה לעזור לנו בעבודת השם, ועלינו להשתמש בהם. וכמו שמצוה לאכול כדי להיות בריא וכדי שיהיה לך כח לעבודת השם, וכמו שיש ללבוש טלית בשעת התפילה, כמו כן יש לזמן מלאכים לעזור לך וכן כל מקום הוא בית של רצון מיוחד, וחייבים לדרוש מקום טוב לדרוש משם את ה'. וכן כל האותיות הם מקומות, כידוע מהמקובלים והבעל שם טוב שצריכים ליכנס בתוך האותיות. וכל השמות הקדושים, רבינו כבר גילה בליקוטי מוהר"ן טו, שבחסד השם יתברך גילה אותם לנו כדי שיהיה לנו דרך לאחוז בו, וכל שם הוא כמו מקום שבו נכנסים ומכח אותו מקום דורשים את השם. ורבים לא הבינו זאת.

</div>


## Segment 1294

<div dir="rtl" lang="he">

ח. והנה כבר הבאתי למעלה דברי ר' אברהם בן הר"ן שפשוט וברור שיכולים ומצוה לבקש מהצדיקים שיתפללו עבורך. וכן יכולים לבקש מהם ומכל אדם טובה. שיתנו לך משהו או שיעשו עבורך משהו. אלא שצדיקים גדולים שבחרו לחיות באמונה שלמה ביחוד עם הבורא יתברך שמו, למדו עצמם שכל דיבורם והתנהגותם היה בלתי לה' לבדו. ואפילו הגר"א הזכיר דרך זו בפירושיו. ולמשל, כאשר אסתר אמרה, אם על המלך טוב, היא היתה מכוונת דיבורה כתפלה למלך מלכי המלכים. נמצא כאשר צדיק גדול שמתנהג ככה, כאשר הוא פונה למישהו אפילו נכרי, ומבקש ממנו משהו, הרי הוא מדבר אל השם יתברך דרך אותו בן אדם, ואיך יתכן הדבר. אלא שכל הענין הזה הוא שהצדיק מתנהג כאילו הוא בעולם האצילות שהוא כולו אלקות. וממקום כזה הצדיק פונה רק להשם יתברך, ולא קיים שום בני אדם ושוב נבראים כלל.

</div>


## Segment 1295

<div dir="rtl" lang="he">

והנה צדיק כזה, שיכול לבטל את כל העולם כאין, שחי בתוך עצמו רק מול השם יתברך, הרי גם את עצמו יבטל. ורבינו דיבר על ביטול כזה, בתורה סה:ד כז"ל אך אי אפשר להיות תמיד קבוע בבחינות הבטול, כי אם כן יצא מגדר אנושי, ועל כן מכרח שיהיה הבטול בבחינות רצוא ושוב, ע"כ. וכן מבואר בתורה ד' שאפילו משה לא ידע (כמשארז"ל סוטה יד) כי נתבטל לגבי א"ס. וכל זה היה במותו, אבל בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות, והיה מדבק א"ע באור א"ס, אבל ההתפשטות היה בבחי' והחיות רצוא ושוב עיין שם. וכאשר הצדיק מבטל את עצמו לגמרי לאין סוף, [- לשון מוהרנ"ת בליקוטי הלכות, חושן משפט א, שלוחין ב:ה] אז זוכה שיהיה התורה והתפלה שלו בחינת תורת ה' ותפלת ה' כנ"ל, אשרי מי שזוכה לזה, ואזי התפלה היא בבחינת יהי רצון מלפני, שהיא תפלת ה' יתברך, כמו שאמרו רז"ל בברכות, וזה בחי' 'בכל מקום אשר אזכיר את שמי', אזכיר דיקא, כי מי שזוכה לבחינת וכו' עיין שם. וכן מובא בספר כוכבי אור, שיחות וספורים מרבנו ז"ל סז בזה"ל שמעתי מר"נ בעת שאמר אדמו"ר התורה סימן כב מענין תורת ה' ותפלת ה', אמר שצריכין לבא לבטול כזה עד שיזכה לתורת ה' ולתפלת ה' ושיוכל לומר יהי רצון מלפני, עכ"ל.

</div>


## Segment 1296

<div dir="rtl" lang="he">

ט. עד כה פירשנו את ענין התקשרות לצדיק, שבאמת יש לעשות תמיד אפילו שלא בשעת תפילה, וכמו שמובא בחיי מוהר"ן תקנג על הרב המגיד שבכל הסתכלות ראה כל השבעה רועים. ויש עוד ענין לעורר את הצדיקים שיתפללו עמו.

</div>


## Segment 1297

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הערנו שרבינו גילה (ליקוטי מוהר"ן תורה ב) שחוץ מהתקשרות עצמי, צריכים להביא את התפילה להצדיק הדור. ולא פרש איך עושים את זה. ורבינו כתב את זה ביחד עם התקשרות עצמי, אכן בענין התקשרות עצמי יש מסורה בברסלב לומר לפחות לפני כל תפילה, הרי מקשר עצמי וכו', ואילו בענין הבאת התפילה, מעולם לא שמעתי או ראיתי זכר לזה. והמשמעות הוא שעל ידי התקשרות עצמי להצדיק נכלל בזה הבאת התפילה אליו, כנלע"ד.

</div>


## Segment 1298

<div dir="rtl" lang="he">

י. וביאור הדבר פשוט, שיש הלכה שהמתפלל צריך לכוון לירושלים, ולבית המקדש, ולקודש הקדשים. [וזה הלכה רק לענין תפילה, כי בודאי הקב"ה ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ובמסכת ברכות מח. רבה שאל את אביי ורבא, ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא, ולא הראו דרך בית המקדש.] שבית המקדש היא בית תפלה ושער השמים מעבר לכל התפילות. ועל ידי שמכוונים אליה, שולחים התפילה שמה (-רק כאשר לא מתפללים כראוי התפילה נשארת במקומה וכו'). והנה ענין הצדיק אינו גשמי אלא רוחני, ודבר רוחני הוא למעלה מן המקום, ואין מקום וכיוון לכוון אליו, אלא כל מה שמקרבים הדעת אל הצדיק נמצא מכוון אליו, ומובן שכאשר מתקשרים להצדיק באהבה כנ"ל הרי יש בזה גם הבאת תפילתו דרכו של הצדיק.

</div>


## Segment 1299

<div dir="rtl" lang="he">

יא. וממש בעת כתבי את זאת בהשגחה למדתי מגלה עמוקות מהדורא תנינא פרשת ויצא עמ' צו: ז"ל ואמר בני היניק שלמה וכו' וכו' פליגי בירושלמי (ברכות א:א) חד אמר שצריך לכוין הרגלים בשעת התפלה כנגד הכהנים, וחד אמר כמאלכים, מאי קמפלגי, מאן דאמר כהנים סובר תפלות כנגד תמידין תקנום שהם קרבים על ידי כהנים, ומאן דאמר כמלאכים סובר כמאן דאמר אבות תקנום, האבות הן הן המרכבה שהם כמלאכים סביב הכסא, ע"כ. הרי מבואר כדברינו, שהרוצה לכוון ולהביא תפילתו להממונים הרוחנים, ישוה עצמו להיות כמותם, וזה בחינת אהבה והתקשרות.

</div>


## Segment 1300

<div dir="rtl" lang="he">

[ועיין בשולחן ערוך הרב הלכות תפלה סימן צה ז"ל צריך שיכף ראשו מעט, שיהיו עיניו למטה לארץ, שהרי אנו מתפללים נגד בית המקדש, שנאמר בו והיו עיני ולבי שם כו', לכן יתן עיניו למטה כנגדו ויחשב כאלו עומד בו ומתפלל ע"ש, ולכאו' פסק כן אפילו לאלו שרק צריכים לכוון בכלליות דרך ארץ ישראל, הם צריכים לראות את עצמם כבבית המקדש, ודוק. אכן דבריו לכאורה חולקים על פרש"י במקור דין זה במסכת יבמות (קה:) שפירש צריך שיתן עיניו למטה – כלפי ארץ ישראל.]. והרמ"ע מפאנו (חיקור דין א-כו) דייק בפסוקים האלו שלא כתוב הבית הזה אשר בנתי כמו שכתוב בפסוקים שלפניהם (כז, מג), ופירש שבאלו הכוונה לבית המקדש של מעלה]

</div>


## Segment 1301

<div dir="rtl" lang="he">

יב. ולאחר שקבענו שעיקר ההתקשרות הוא האהבה והתדמות והשוואת הצורה, נראה לעניות דעתי שיתכן שהרבה מאלו שנחשבים כמתנגדים וחולקים על הצדיק באמת יהיו נקשרים יותר מכמה שנחשבים כמקורבים. כי אם הם מקיימים את התורה ומצות כראוי בודאי מקורבים להצדיק, ואינם חולקים על הצדיק אלא על איש מדומה שהמציאו בדמיונם, שאיש כזה בודאי ראוי לחלוק עליו, כמבואר בשיחות הר"ן קפב. אלא שעכ"ז העיקר להיות נקרא על שם הצדיק, וכל זמן שנשאר אלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות ואינו מקשר להצדיק (לשון ליקוטי מוהר"ן קכג). ויש עוד ענין שהצדיק יורד ומקשר עצמו אפילו לאלו שבתחתית כמבואר בליקוטי מוהר"ן על כוונת אלול, וכן יש הענין של ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים, עיין חיי מוהר"ן שצו.

</div>


## Segment 1302

<div dir="rtl" lang="he">

יג. הרי קבענו בס"ד שאף על פי שגם האדם השלם חשוב ממש היכל ה', והתפלה באמת עוברת ועולה דרכו, לא ראוי זה כראוי בית המקדש, כי צריכים לכוון את הגוף בכיוון בית המקדש להתפלל דרכו, ולא כן מכוונים להצדיק, אלא מתקשרים אליו, ומתדמים אליו, והרי הצדיק עם המתפלל, והכל מכוון עם הצדיק להשם יתברך.

</div>


## Segment 1303

<div dir="rtl" lang="he">

אכן נכרים באמת יש להם להתפלל להצדיק כמו שמתפללים לבית המקדש. [גם ר' אברהם בן הר"ן לפי דרכו הגיע למסקנה זו בדבריו הנ"ל תורה י:יז ז"ל ולולי דמיסתפינא הייתי מבאר ואומר לפי זה בהפלאת דברי חז"ל, שבני נח לא נצטוו כלל על השתוף, והוא פליאה גדולה ונשגבה מאד לדעתינו. אבל בכל זה תבין מרחוק, לפי הנ"ל, שנפשות ישראל נצטווים ומוזהרים לבל יעשו שום שתוף ואמצעי וכו' עיין שם]. ובאמת מקרא מפורש הוא בנביא ישעיה (מה:יד) 'ואליך ישתחוו אליך יתפללו!' ועיין בהמשך הפסוק 'אך בך א-ל ואין עוד אפס אלקים' ופרש"י ז"ל אך בך אל, יהיו מודים שאין אלוה אלא ה' לבדו, עכ"ל. הרי שרק דרך זה שמתפללים להצדיקים, יתגלה יחוד ה'! ומבואר מדבריהם: 'בך א-ל', שהם לא אומרים שישראל א-ל, אלא שהא-ל בך בישראל. והרי ישראל כבית המקדש.

</div>


## Segment 1304

<div dir="rtl" lang="he">

למי מתפללים

</div>


## Segment 1305

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקפיד מאד על פשטות דבר זה, שאנו קוראים אל השם יתברך, כפשוטו בלי חכמות.

</div>


## Segment 1306

<div dir="rtl" lang="he">

וז"ל (חיי מוהר"ן אות תיד) אחד שאל אותו על ענין מה שנאמר בשלחן ערוך (אורח חיים ה) לכון בשעת אמירת ה' וכו', השיב לו, ומה חסר לך כפשוטו אדנ"י גאט. כי על ידי האמירה בכונה פשוטה זאת מחיבים לרעד ידיו ורגליו וכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו של האדם וכו' ע"ש כל דבריו (ועיין שם אות תיג בענין "דער אלטער אלטער אלטער גאט"), וכן מובא שם (אות תלט) ששיבח איך שהנכד שלו פנה אל השי"ת בלשון זו "גאט גאט לאז דער זיידע זיין גיזונד (השם השם הנח שהסבא יהיה בריא)", והקפיד מאד שלא יתפללו עם כוונות של קבלה, אפילו אלו שהוא פקד עליהם ללמוד קבלה, רק ליחידי סגולה שזכו לזה שהקבלה היה ממש מציאות חייהם, כמבואר במקומו. ולכן על פי דעת רבינו אין כאן מקום להסתבך למי מתפללים, פשוט מתפללים להשם יתברך, לא צריכים לדעת יותר מזה.

</div>


## Segment 1307

<div dir="rtl" lang="he">

ובליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכ אמר רבנו ז"ל שמי שאינו ראוי לזה, כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף, כי בכשוף נאמר (דברים יח), לא תלמד לעשות, ודרשו רז"ל (שבת עה ועוד) לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות, כך הוא בענין הכונות להבדיל וכו' כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך, והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז וכו' ע"ש. ומבואר שאפילו מי שמכוון נכון להאין סוף ב"ה המופיע בספירות של אצילות, שהם בלתי לה' לבדו, ומכוון נכון בבחינת כל מילה, עם כל זה אין הצר שוה בנזקו, כי זה דומה לכישוף ר"ל.

</div>


## Segment 1308

<div dir="rtl" lang="he">

בהוצאות קודמות כתבתי כאן, לרווחא דשמעתא בעלמא, לפרש על פי הקבלה למי מתפללים. ואולי עוד חזון למועד אחזור לפרש את זה.

</div>


## Segment 1309

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה תורה תפלה

</div>


## Segment 1310

<div dir="rtl" lang="he">

ידוע שכך אמר מוהר"ן בחיי מוהר"ן שעכשיו אין מה לעשות רק תפלה תורה ותפלה. והנה יש דיבור מהסבא שאמר שעכשיו תפלה תפלה תפלה (ש'יחות מ'תוך ח'יי ה'סבא עמ' תלה), והרבה טוענים שלא יצא דבר זה מפיו. אכן על הצד שכן אמרה י"ל ע"פ המבואר בתורה נו ובעוד מקומות שכל מה שיש הסתרה יתירה ע"כ החיות בא מתורה יותר גבוה. וכעת הגענו כמעט לתכלית מטה, וא"כ ע"כ נתיחדו מעשינו בתורה מיוחדת. ורק צריכים להוציאה לפועל ע"י הרוח הקודש המתגלה בדיבורי ההתבודדות. וכמו שמוהר"ן אמר שמה שמדברים אל השי"ת בהתבודדות זה בעצמו רוה"ק. וגם מה שמוהר"ן אמר שבימיו, שכבר יצאו הספרים הקדושים של הצדיקים כבר בקלות יכולים לחדש תורה. ולפ"ז י"ל שבימינו כבר התורה נמצא ממש אתנו ביחוד גמור, ורק אנו צריכים להוציאו ע"י תפלה, עדיין צ"ת בזה.

</div>


## Segment 1311

<div dir="rtl" lang="he">

ובאמת אין קשה כלל על סבא, כי רבינו בעצמו אמר שהעיקר לעסק רק בתפלה, והלואי שיתפלל אדם כל היום, ועיין בחיי מוהר"ן אות תקסח שמי שמיאש מעצמו מבחינת התורה, עוד יש לו רק לעסק בצעקה ותפלה ותחנה ע"ש. וכן בלקוטי הלכות רבי נתן מדבר על מצבים שאין שייך שום עסק בדעת רק תפלה. (וע"ע במק"א).

</div>


## Segment 1312

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח – הרחב פיך ואמלאהו!

</div>


## Segment 1313

<div dir="rtl" lang="he">

פירוש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי ליקוטי מוהר"ן תורה ח', שכל בני אדם יש להם חסרונות, והחסרון הוא בחי' רוח הצפון, והוא הצפון בלב האדם, ועל ידי אנחה ממשיכים רוח חיים מהצדיק האמת למלאות החסרונות.

</div>


## Segment 1314

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בכתיבה הרוח הצפון הוא בצד שמאל של הדף (כי מזרח הוא בראש הדף), ורואים בזה בחוש איך שהחסרונות הם ברוח צפון. וכאשר כותבים נ נח שורה למטה משורה רואים איך שהולכים וממלאים הרוח צפון.

</div>


## Segment 1315

<div dir="rtl" lang="he">

וזה מרומז בנ נח, לשון אנחה [שוב מצאתי ת”ל לשון רבינו ז”ל בהוספות שבסוף לק”מ, בהוספה השייך לתורה קט ז”ל מי שרוצה לשוב להשי”ת בוודאי צריך לעשות עצמו ברי' חדשה, ותדע שבאנחה שנאנח עושה את עצמו ברי' חדשה וכו' שעל ידי אנחה שנאנח על עוונותיו מתיר את עצמו משורש הטומאה ומקשר את עצמו לשורש הקדושה עכ”ל, וזה קרוב מאד להמבואר בזוהר הקודש (פרשת פנחס דף רכז) בענין השיר פשוט כפול שלוש מרובע שיתער לעתיד לאחר שנצא מהמרות וכו' ע”ש ( "ואל תאמר שאינו כן מפני האל"ף שאינה יסודית, הרי לנו תיבות שאין בראשם אל"ף, ונתוספה אל"ף בראשם וכו'" - רש"י בראשית כה:ג, וע"ע רש"י בראשית מט, שמות י:כא. ושוב מצאתי גמרא מפורשת במסכת ברכות דף נט. רבי נתן אומר אנחה מתאנח שנאמר (יחזקאל ה:יג) והניחותי חמתי בם והנחמתי ע"כ, הרי שיש לכתוב אנחה בלי אלף) ], ואחר כך, ממשיכים הרוח חיים בחי' מ' (כמבואר בתורה שם בענין רומח, רוח מ'), שזה נח-מ, ומאין ממשיכים מהצדיק נחמן מאומן. וזה ג"כ מרומז בהשם נחמן, ע"ש בתורה בביאור הפסוק ראיתי והנה מנורת זהב וגלה על ראשה ושבעה נרתיה שבעה ושבעה מוצקות – הם מט אורות שהוא אור הגנוז לעתיד וכו' ושנים זיתים עליה – פרש"י שני אילנות, הינו אילנא דחיי ואילנא דמותא, הינו טוב ורע כנ"ל, וזהו: אחד מימין ואחד משמאל וכו' ע"ש, וזה נחמ"ן, הנ' כפופה והן' פשוטה הם בחי' השני אילנות, אחד לימין ואחד לשמאל, ובאמצע מ"ח עם הכולל בחי' המ"ט אורות, שתיקון הכל הוא ע"י הצדיק – רבינו נחמן - שממשיך את הרוח חיים מהתורה, בחי' מאומן, בחי' ואהיה אצלו אמון (האמורה על התורה).

</div>


## Segment 1316

<div dir="rtl" lang="he">

הרי שכל פעם שאומרים וכותבים נ נח נחמ נחמן מאומן נעשים ברי' חדשה וממשיכים רוח חיים וממלאים כל החסרונות, בחי' אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלהו!

</div>


## Segment 1317

<div dir="rtl" lang="he">

רוח חיים הצדיק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (גם פאות, בחינת הד' כנפות של הרוח חיים, פאות עם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וזה מה שאמר בחיי מוהר"ן אות רכה, שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם).

</div>


## Segment 1318

<div dir="rtl" lang="he">

מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו (ישעיה כד:טז), רבינו מפרש כולו על פי תורה זו, והוא מלא רמזים על הנ נח, כי הזמירות מכנף הארץ זה ממש בחינת השיר של הגאולה שסובב על שם הצדיק – בחי' צבי לצדיק (תרגום יונתן – תושבחא שמענא לצדיקיא), רזי לי רזי לי אוי לי – הר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו, בג"ד בחי' כפול שלוש מרובע, אכן חסר הא' של פשוט, וזה עיקר הבגידה, מה שלא חוזרים להתחיל מחדש ומזדקנים, ובזה משתמשים בכחות ומדרגות שכבר השיגו שהיו באמת צריכים להיות עכשיו רק בבחינת בגדנים להפנימיות החדש שעובד עליה, והוא הולך ומתחזק בבגידה הזו כפול ומשולש.

</div>


## Segment 1319

<div dir="rtl" lang="he">

והנה ע' בתורה ח' הנ"ל שמבאר איך שכל ענין של הי"ג מדות של רחמים הוא המשכת רוח הצדיק, ועמש"כ על הי"ג משות (שמות לד:ו) איך שאותיות של הי"ג מדות הם כולם מרומזים על הפתק ונ נח נחמ נחמן מאומן באופן נדהם!

</div>


## Segment 1320

<div dir="rtl" lang="he">

תפילות:

</div>


## Segment 1321

<div dir="rtl" lang="he">

דיבור עם האברים

</div>


## Segment 1322

<div dir="rtl" lang="he">

מלילות התפלות – תמצית תורות לקוטי מוהר"ן בתפלה

</div>


## Segment 1323

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה קצרה לימינו

</div>


## Segment 1324

<div dir="rtl" lang="he">

דיבור עם האברים

</div>


## Segment 1325

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה איתא בספר חיי מוהר"ן (אות תמב, מעלת התבודדות ו) לאחד מגדולי מקרביו [ר' שמואל אייזיק] זכרונו לברכה צוה לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות, והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא באלו. והתנהג כך איזה זמן. ואחר כך ספר עם רבנו ז"ל והתנצל לפניו באשר שהגוף אינו שומע ומרגיש כלל כל דבריו וטענותיו עמו. אמר לו רבנו זכרונו לברכה התחזק בענין זה, ואל תרפה ידך מזה, ותראה אחר כך מה שיהיה מהדבורים הללו.

</div>


## Segment 1326

<div dir="rtl" lang="he">

ושמע לעצתו וקים דבריו עד שזכה אחר כך שכל איבר ואיבר שדבר עמו בפרטיות נמשך אחר דבריו כל כך, עד שיצא ממנו החיות ממש ונשאר בלא כח והרגשה כלל. וזה ראה בחוש באיברים החיצונים כגון אצבעות ידיו ורגליו וכיוצא בזה, עד שאיברים הפנימיים שהחיות תלוי בהם כגון הלב וכיוצא היה צריך לצמצם דבריו מאד בכדי שלא תצא ממנו החיות ממש רחמנא לצלן.

</div>


## Segment 1327

<div dir="rtl" lang="he">

ושמעתי שפעם אחת דבר האיש הנ"ל עם המקרבים אליו מענין איך שעולם הזה אינו כלום ומה הוא התכלית מכל עניני הגוף וכו' כנ"ל ובתוך דבריו נתעלף והתחיל לגוע (ובלשון אשכנז שנשאר חלשות) וביגיעות גדולות עד ששב ונתעורר בו חיותו. ואמר אז שזכה על ידי קדשת רבנו זכרונו לברכה למדרגה כזו אשר בכל עת שמזכיר עצמו היטב מיראת הענש והסוף והתכלית של כל עניני העולם הזה, אזי מרגישין כל איבריו אפלו אצבע הקטן שברגליו ממש כמו ששוכבין כבר בקבר ומרקיבין וכו' עד שצריך התחזקות גדול להחזיק חיותו בקרבו, שלא תצא נפשו ממש רחמנא לצלן:

</div>


## Segment 1328

<div dir="rtl" lang="he">

ושם (אות תמג) ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר גם לכמה אנשים אחרים, מחמת שהגוף שלכם עב מאד ועז וחזק וכו' על כן דארפט איהר איהם אסאך אן דולען [צריכים אתם להלעיט אותו] עם דבורים קדושים מענין התכלית וכו' ע"ש כדה"ק.

</div>


## Segment 1329

<div dir="rtl" lang="he">

ואיתא בספר חסידים (סימן קנה, והובא בחק לישראל פרשת דברים ליום הששי בחלק מוסר) ז"ל ומעשה בחסיד אחד שהיה מברך על כל אבר ואבר, ומקרא מסיעו (תהלים פד) לבי ובשרי ירננו אל אל חי. וכתיב (שם לה) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. והיה מתפלל על כל אברים שנבראו בו שיעבדו למי שבראם לכבודו ושלא לחטא לו בהם לפי שהקדוש ברוך הוא נותן בלב טובים שלא לחטא לו שאין מגלגלין חטא על ידו שנאמר (משלי יב) לא יאנה לצדיק כל און עכ"ל.

</div>


## Segment 1330

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן ראיתי בס"ד להכין דיבורים להשי"ת נגד כל האיברים, והמעיין יראה שזה רק התחלה ויוסיף כהנה וכהנה כמבוקשו. ואזהרה נתונה שבשיחה זו תפילות האלו יש בקשות לזכות להתכלית להיות מקדש מעט מרכבה לשכינה, ומי שבאמת מכוון לרצות לזכות לזה בטוח שמן השמים יעזרו, ויתחילו לזכך אותו ולטהרו כראוי וכיאות, וכפי מצבו זה יכול לכלול תיקונים גדולים כולל כל מיני יסורים ח"ו ל"ע, וכן שמעתי היום ממי ששמע בפירוש מסבא ישראל שהסביר את זה להחברים דאז שיהיו נזהרים ממה שהם מבקשים וכנ"ל (וע' שש”ק ב:תרל”ב 'אמר להם מוהרנ"ת: אתם כמו שאתם, והנכם רוצים עוד להתקרב לרבי גדול ונורא כזה?!' ע"ש). ועוד הרי כל מה שמעוררים קול דקדושה אזי מתעורר ממנו קול דסטרא אחרא כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה כב. וכהנה וכהנה ענינים אין כאן מקום להביאם. על כן רק מי שנמאס לגמרי מחיי ההבל של עולם הזה, ואין לו מה להפסיד בכלל לדאבון נפשו, ישים נפשו בכפו ויבקש ויחנן על כל אבר ואבר לתכליתו, ויהיה מוכן לקבל באהבה מה שהש"י ידרוש ממנו, ועל ידי ענוה ודעת יהיה נשמר מכל נזק וצער של היסורין והתיקונים בעזרת השם יתברך ובזכות רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1331

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם תהיה עמי לדבר עם כל ראשי אברי, ובפרט למוחי [ש] שיהיו מלאים אהבת ה' ויראת ה' מבוטלים לגמרי להא”ס ב”ה, והאיר בחי' משה רבינו בחי' נ נח נחמ נחמן מאומן המלובש במוחי [ובכל אבר ואבר מאברי, ושיהיו קדושים וטהורים כסא לנשמתי, גער חית קנה, ותגרש ותסלק ותטהר מוחי מכל חכמות חיצוניות ותאוות והרהורים רעים ומחשבות זרות, ומתי שיהיה צורך, זכני לחדש מוחי באמונה על ידי שאסתפק במיעוט שנה או בלימוד פשטי אורייתא או בעסק משא ומתן באמונה, ושאר הזמן יהיו מוחי מיגעין בדביקות רדיפות השגת אלהותך. וזכני למוחין חוורין ככספא בחי' שב לימיני על ידי שתזכני לתשובה מאהבה בחינת זרע אברהם אוהבי. ושיהיו נשמעין ממוחי רעמים ליישר עקמימות לבי, וזכני ליישרות הלב ושמחה בלב וכוונת הלב ולרוח הקודש, (והרעמים) ולטהר הידים והשמים, כדי לזכות לדעת של מחלוקת לשם שמים, ולקבל הדיבורים מן השמים מן הרעמים -קול רעמך בגלגל, בגלגלתא דמוחא - בדופק שבידי. וזכני לחירות המוחין על ידי שמחה. ולהוציא הדעת שלי מן הכח אל הפועל, וזכני לשכל הפועל, ולאהבה שבדעת. וזכני לדעת שאהיה – השמטה – . זכני לדעת איך שכל מה שקורה בחיי רמוז בתורה של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. זכני לדעת לעשות לרוח משקל ולהכין מים במדה. זכני לדעת כדי שאהיה נאמן רוח מכסה דבר ולכלכל דברי במשפט ולא אהיה כסיל המוציא כל רוחו. זכני לדעת של הדור דעה, ולדעת של הביטול לאין סוף. זכני לדעת להיות דבוק לך תמיד עשרים וארבע-שבע בלי הפסקה. זכני לדעת – השמטה --. זכני לדעת של מבשרי אחזה אלוה. ולדעת שכל – השמטה – . וזכני שלא אפול ח”ו מהדעת לבהמיות אפילו לרגע קט, וזכני לדעת שאהיה אדם. וזכני שיהיו מוחי קדושים בכח ובקדושת ובחינת הארון הקודש ושני לוחות הברית והמנרה, להיות כלי לתורתך הקדושה ולאלהותך.

</div>


## Segment 1332

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לשפע אלוקי על ידי טהרת שבעה קני המנורה, עינים, אזנים, חוטם, פה.

</div>


## Segment 1333

<div dir="rtl" lang="he">

ועיני [ב,חכמה,לבנה -ח' יד ימין – כ,חיים,(כוכב) נגה. עין=מ”ה בריבוע. ה' פעמים הוי”ה] יהיו מלאים אהבת ה' ויראת ה' מבוטלים לגמרי להא”ס ב”ה, ויהיו קדושים וטהורים בכח ובקדושת ובבחינת הבעטליר העוור, שזכר לא כלום - שכל העולם לא עלה בעיניו כהרף עין, לא להסכתל בעולם הזה כלל. רק להסתכל על הפנימיות, השכל, הטוב, אור הגנוז, אלהותך, שיש בכל דבר. זכני לעינים געגועים לזה וללב מתגעגע לזה.

</div>


## Segment 1334

<div dir="rtl" lang="he">

זכני לקיים ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ושמרני מעין הרע ומרע עין ומשכחה ומכסילות של מוצאי דבה הוא כסיל, וממיתת הלב. וזכני לעין טוב, טוב עין, זכרון דקדושה, שמחה, יד המנגן לברר וללקט רוח טוב מהרוח רעה רוח נכאה. ושכל מה שאראה אכוון לשם ב"ן להעלות אותו לשם מ"ה של עולם התיקון ולמעלה בקודש [וזכני להמתיק כל הכ”ד בתי דינים שבמצח ולהאיר חזק מצח רצון העליון].

</div>


## Segment 1335

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני להיות יניק וחכם. וזכני לראות את הנולד. וקדש עיני בכח ובקדושת ובבחינת המנורה הטהורה בסוד מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. ושאמשיך את הראות ממצח רצון העליון, ומהתפילין, ומבית המקדש, ומשבת קודש, ומהצדיק, וד' אותיות הוי"ה ב"ה. ויקוים בי עיניך לנכח (ג"פ הוי"ה) יביטו עיניך תחזינה מישרים. וזכיני לאמונה ובטחון. וזכיני לעינים של שבת – לראות פחיתותי. וזכני לעיני ה', שכל מקום שאסתכל בו יהיה קדוש בקדושת אוירא דארץ ישראל, על ידי שתזכני להסתכל בצדיקים אמיתים, ולראות את ההתפארות של כלל ישראל בכלליות ובפרטיות ובפרטי פרטיות – שעל ידי זה זכני לגלות רצון ה' עזו ותפארתו ואזכה לאהבת ה' ויראת ה' (ושעל ידי זה תקרב שכלי לתנועת הגלגלים ושכל הפועל, מט”ט). גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. פקח ותפתח והאיר עיני בתורתך. ושמרני מלהסתכל חוץ מד' אמות של הלכה, כדי שעיני יהיו מרכבה לההשגחה עליונה. וזכני לבחי' עין טוב עין אחד פקיחא דארך אנפין. ולקיים לא הביט און ביעקב.

</div>


## Segment 1336

<div dir="rtl" lang="he">

ואזני [ג,עושר,מאדים -ט' כליא שמאלית- פ,ממשלה,כוכב. אזן=יו”ד ה”י וא”ו ה”ה] ימאהוי"ה מלל”ב, ויהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת הבעטלר החרש, שלא היה שומע חסרונות העולם הזה כלל, והיה לו חיים טובים אמיתים, לא רק מילוי חסרונות, רק על ידי לחם ומים, וזכני לזה, ובסוד לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה. וזכני לשמוע תוכחת חז"ל ודברי קדושה. וזכני להיות נאמן רוח מכסה דבר. ואזני יהיו קדושים בכח ובקדושת ובחינת השולחן הטהור (יסוד נוק', מעץ, יסוד ז'). וזכני לאזן ולתקן לגרש ולסלק הג' כיתות עבדים, של ניבול פה, ניאוף, ועוות הדין על ידי שוחד (ושקר). [ותגרש מארץ ישראל במהרה...]. וזכני לבחינת ה' שמעתי שמעך יראתי, לשמוע תורה מהצדיק ששמע מהשם יתברך, ולזכות ליראה דתליא באודניא, וזכני להיות בכלל הצדיקים עושי דברו לשמוע בקול דברו.

</div>


## Segment 1337

<div dir="rtl" lang="he">

וחוטמי [ד,זרע,חמה -נ דקין ריח- ר,שלום,שבתאי. חוטם=ס”ג] ימאהוי"ה מלל”ב, ויהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת המזבח הזהב, ובסוד אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, לנשום רוח חיים וחי החיים מאור הפנים ומאור המקיפים (א"ל אלף-למד אלף-למד עם ד' כוללים בגמטריא נשימה) ומנוקבא דפרדשקא (עסמ"ב קס"א קנ"א קמ"ג) לזכות לבחי' בן פור”ת יוסף (ה”פ קול מאימא). וזכיני למדת ארך אפים ולהיות כולי טוב. ולקיים לא תנאף, לא תהנה אף. וקשרני לרוח אפנו משיח ה', ולתפלה, תפילתי אחטם לך. ותמלא אותי ביראת שמים, והריחו ביראת השם. וביגיעה בעבודת ה'. וזכני לריח טוב של טהרה.

</div>


## Segment 1338

<div dir="rtl" lang="he">

ופי [ת,חן,צדק. שיחה-רגל ימין-ז, לעיטה-קרקבן-צ] תמאהוי"ה מלל"ב, ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת הבעטלר הכבד פה שלא היה לו דיבורים מעולם הזה כלל, רק היה מלא שירות ותשבחות וההודאות אליך מלא מכל החכמות של העולם של כל הימים. וזכני להודיע אמונתי בפי, לזכות לאמונה, ובכח האמונה ללקוט חסדים של אמת לעשות זמן להמעיין, לחדש את העולם, ואז יתער שיר חדש של נפלאות, נ נח נחמ נחמן מאומן. ותהיה (פי) קדוש בכח ובקדושת ובבחינת השלחן, וכפרת, ומזבח האדמה, ושתהיה מלא תורה ותפלה. וזכני לטעום טעם תורה ומצות. וזכני תמיד לאכול ביראת שמים כדי שפי תהיה שיעור קומה שלמה של אדם.

</div>


## Segment 1339

<div dir="rtl" lang="he">

והשיניים (קפ"ד קס"ו) שלי תמאהוי"ה מלל"ב, ותהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת הל"ב נתיבות חכמה ובסוד מעונות אריות.

</div>


## Segment 1340

<div dir="rtl" lang="he">

והלחי עליון בבחינת יו"י -א- דאבא עילאה, והלחי התחתון יו"ד -א- דאימא.

</div>


## Segment 1341

<div dir="rtl" lang="he">

ושית עזקאין שבקנה שלי ימאהוי"ה מלל"ב ויהיו קדושים בכח ובבחינת שש מעלות לכסא, והוכן בחסד כסא.

</div>


## Segment 1342

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לדבר תמיד בטוב טעם ודעת, ולכוון קולי שיהיה בבחי' הוי"ה ב"ה, ולהלבישו בהדיבור אותיות נפשי ומכוון לבחי' אדנ"י ב"ה.

</div>


## Segment 1343

<div dir="rtl" lang="he">

ופני יאירו בכבוד השם יתברך, בש”ע נהורין (אל”ף למ”ד אל”ף למ”ד. מ"ם צד"י פ"א צד"י. קפ"ד קפ"ד. ט' פעמים מ"א דאהי"ה. י"פ הב"ל דס"ג. ו' פעמים ס"ג – מלבוש, ז - אמת. שי"ן עי"ן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן), ותהיה יראת השם על פני תמיד לבלתי אחטא. וזכני לאור פני מלך חיים, פני יעקב של אמת, ועל ידי אמת זכני לדבקות. ושמרני מלומר שקר אפילו בטעות, כדי שאזכה לטייל בעין שכלי מהיכל להיכל, וחלומותי יהיו אמיתים כנבואה ממש. וזכני לשובע שמחות את פניך. ושיאירו פני בחכמה. וזכני ללב טוב ייטב פנים, בשמחת כל המצוות המתקבצת בג' רגלים, פקודי ה' ישרים משמחי לב, א'לה מ'ועדי י' – אמ"י, זכני להאיר חיות לצדק מלכותא קדישא. ויישבו ויאירו ויסדרו אור הפנים, ישוב ירחמהו, כי חפץ חסד הוא, יכבוש עוונתינו, חכמות חצוניות דמלכות דס"א, ותשליך במצולות ים כל חטאתם. תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, לקצור ולהעלות המלכות. אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם (ג' רגלים).

</div>


## Segment 1344

<div dir="rtl" lang="he">

וזקני יהיה כלול בי"ג תיקוני דיקנא, י"ג מדות הרחמים, ובפרט נוצר חסד ונקה.

</div>


## Segment 1345

<div dir="rtl" lang="he">

וצווארי ימאהוי"ה מלל"ב, ויהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת הבעטלר עם הצוואר העקום, לא להוציא שום הבל בעולם הזה, ושיהיה לי כח ויכולת לעשות כל הקולות ולשלוח אותם. ולחבר הכרובים פנים בפנים. התפתחי מוסרי צוארי, והצילני ממשכא דצוארא (גאוה) וממוחין דקטנות וגלות מצרים של מצר הגרון, ומג' שרי פרעה, שר המשקים, אופים, וטבחים, שהם קנה ושט ורידין, שהם בחי' תאוות אכילה ושתיה (שהם הראשים שכל התאוות נמשכים אחריהם ויניקתם מפרעה שהוא העורף ואחוריים ועקר יניקתם מהדבורים שאינם זכים כל כך) שיונקים מאחורי הדיבור. ויקוים בי' כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים, צוארך כמגדל השן.

</div>


## Segment 1346

<div dir="rtl" lang="he">

וגבי תמאהוי"ה מלל"ב, תהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת הבעטלר ההוקיר – בעל החטוטרת, בחינת תכלית מיעוט מחזיק המרובה, בחינת למעלה מן המקום, בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, כדי שאזכה לסבול כל מה שאתה דולה לי בשמחה ובבטחון. וזכני לבוא להאילן שגופו אמת ושרשיו, ענוה, אמונה, יראה. וזכיני לאהבת חבירים, ולהיות נושא בעול חבירי.

</div>


## Segment 1347

<div dir="rtl" lang="he">

וידי [ח,ראיה,תמוז,סרטן,דן,הוה"י,היה"א\ראובן ויה"ה יאה"ה – י,מעשה,אלול,בתולה,אשר,ההי"ו,ההא"י\גד והה”י יהה”א] ימאהוי"ה מלל"ב, ותהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת הבעטלר הששי שלא היה לו ידים בשביל עולם הזה, כדי שיהיו עסוקים רק במצוות ובמעשים טובים, וידי ועשר אצבעותי והדופק יהיו כלולים בעשרה מיני נגינה. וזכני להיות בעל צדקה של עשרה מיני צדקות, וזכני להחכמה של העשרה דופקים ושל עשרה מיני נגינה ולהכח לסמוך אותם בידי. זכני להכח לאסוף רוח בחפני, עשרה מיני רוחות, ולהחזיר העשרה מיני חיצים אפילו אחר הכאתם. וזכני להכח שכל מי שאקבל ממנו אהיה נותן לו, כדי שאזכה לרפאות את הבת מלכה.

</div>


## Segment 1348

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לבחי' יד כותבת ויד חותמת, בחי' תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

</div>


## Segment 1349

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני להיות נקי כפיים ובר לבב. שאזכה להיות בכלל מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו. וטהר ידי מכל עצבות וכבדות כדי שאקבל הדיבורים מן השמים מן הרעמים קול רעמך בגלגל וכו' בדופק ידי וכו' וגלוי מסכתא.

</div>


## Segment 1350

<div dir="rtl" lang="he">

ורגלי [ה,שיחה,ניסן,טלה,יהודה,יהו"ה,אהי"ה – ז,הלוך,סיון,תאומים,זבולון,יוה"ה,איה"ה] ימאהוי"ה מלל"ב, ותהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת הבעטלר השביעי שלא היה לו רגלים בשביל עולם הזה, כדי שרגלי יקימו אותי רק לדבר מצוה לדבר טוב. וזכני לקיים לטוב ולא לרע, טוב מראה עינים מהלך נפש. ויקיים בי רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר, צדק יקראהו לרגלו, צדק לפניו ילך, רגלי עמדה במישור. וזכני לקיים שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ. פַּלֵּס מַעְגָּל רַגְלֶךָ. וזכני לאמונה ותפלה בחי' בא חבקוק והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחיה. וזכני לעסוק תמיד בהשקאת אילנות דקדושה. וזכני לשמחה של מצוה תמיד, ולעשירות דקדושה קושטא קאי, ואל תבואני רגל גאוה.

</div>


## Segment 1351

<div dir="rtl" lang="he">

ולבי [ל"ב אותיות של ח' פעמים הויה שלוש על שנים על שלוש. בחיצוניות ל"ב אלקים] ימאהוי"ה מלל"ב, ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת דוד המלך, הלב של העולם. ובכח ובקדושת ובבחינת יוסף הצדיק אבן שתיה, הארון הקודש והכפרת והשלחן, שלא תדפק רק בשבילך. וזכני שתהיה לי לב (י"ו-י"ו) טוב (י”ז). לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי. מל את לבבי לאהבה וליראה את שמך, יחד את לבבי לאהבה וליראה את שמך. הסר ממני לב האבן ותן לי לב בשר. פתח לבי בתורתך ודבק לבי במצותיך.

</div>


## Segment 1352

<div dir="rtl" lang="he">

ויקוים בי (ת"ח יח) ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, דמאן דשכינתא – תורה שבעל פה – שריא בלבה, אוריתא – תורה שבכתב, אתגליאת לה.

</div>


## Segment 1353

<div dir="rtl" lang="he">

והראה שלי ימאהוי"ה מלל"ב, ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת חמשה חומשי תורה. ובכח ובקדושת ובבחינת יעקב אבינו והכרובים הסוככים על הכפורת והארון, לשכך חמימות גופי ולבי, לשמור על לחות גופי, להעלות הלחות למחי בנשימתי, ולנשום רוח החיים וחי החיים את השם אלקי מאור הפנים ואור המקיפים. וזכני לבטחון.

</div>


## Segment 1354

<div dir="rtl" lang="he">

ומעי [מ: קורקבן-צ,לעיטה,שבט,דלי,מנשה,היה"ו,האה"י\אשר.... קיבה-ס,שנה,כסלו,קשת,ראובן,ויה"ה,יאה"ה\בנימין...] ימאהוי"ה מלל"ב, ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת חצר המשכן. ותעשה כל הבירורים בחכמה, בקדושה ובטהרה, ושיהיה לי עיכול טוב.

</div>


## Segment 1355

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לבחינת (משלי כב:יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך (ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה) יכונו יחדו על שפתיך. ותורתך בתוך מעי. וזכני לשישו בני מעי שישו.

</div>


## Segment 1356

<div dir="rtl" lang="he">

וטרפש [חצר]הכבד שלי ימאהוי"ה מלל"ב ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת הפרכת שעמדה על ד' עמודים וד' אדני כסף בחי' הוי"ה אדנ"י משולבים. והבדילה הפרכת, נימא המבדלת, ואו רקיע השמים הושם בין אותיות רע [של כתנות עור] להבדיל בין המותרות והצואה אל נכר אל זר קיא צואה אלהים אחרים ובין אלקים קדושים כתנות אור.

</div>


## Segment 1357

<div dir="rtl" lang="he">

ולהפסיק גו גופא בין מין עלאין מסטרא דה' עלאה דתמן אברין דחיתא מסטרא דבינה חיי המלך, ובין מין תתאין בני מעים מסטרא דשכינתא תמן אברין דמזונא מסטרא דשכינתא שלחן דמלכא.

</div>


## Segment 1358

<div dir="rtl" lang="he">

והקרביים [דקין-נ,ריח,חשון,עקרב,גד,והה”י,יהה”א\מנשה...], “בלדר", “קולן”, ימאהוי"ה מלל"ב, ויהיה להם כח ושליטה על הצואה שבגופי שלא יגרום לי שום מחשבות והרהורים רעים, קישוי, בילבולים, או עייפות. ושיהיה לי נקיות בקלות.

</div>


## Segment 1359

<div dir="rtl" lang="he">

והמרה [ל,תשמיש,תשרי,מאזנים,שמעון,והי"ה,יהא"ה\אפרים...], וכבד [ע,רגז,טבת,גדי,נפתלי,ההו"י,ההי"א\דן...] ימאהוי"ה מלל"ב, ויטהרו מכל מרה שחורה וכעס, והטחול [ק,שחוק,אדר,דגים,אפרים,היו"ה,האי"ה\נפתלי...] ימאהוי"ה מלל"ב ויגרש מגופי כל תותרת עצבות על ידי זיעה, ויטהר אותי מכל ליצנות. וזכני לקיים של נעליך מעל רגליך. ושיהיו משעובדים כשפחה תחת גבירתה לאישה יראת ה', בחינת ים של שלמה העומדת על שנים עשר בקר.

</div>


## Segment 1360

<div dir="rtl" lang="he">

ותטהר ותזכך נשמתי מנשמות הערב רב, שיהיה נשמתי זך ונקי טהור להי"ב שבטי י"ה.

</div>


## Segment 1361

<div dir="rtl" lang="he">

וכליותי [ו,הרהור,איר,שור,יששכר,יהה"ו,אהה"י – ט,שמיעה,אב,אריה,בנימין,הוי"ה,היא"ה\שמעון...] ימאהוי"ה מלל"ב, ויהיו בטוחות יועצות אמונה כשני מעיינות נובעות חכמה. ושיהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת הכיור וכנו וים של שלמה.

</div>


## Segment 1362

<div dir="rtl" lang="he">

והמרה ירוקה, שחורה, אדומה, לבנה שלי (ד' חלקי הנפש הבהמיות, ועיקרם בריאה, ובמרה, ובכבד, ובטחול. ובאותה נפש הבהמיות מתלבש קליפת נוגה בסוד יצר טוב ויצה"ר, ובזה המלבוש דנוגה מתלבש נפש דעשיה) ימאהוי"ה מלל"ב, ויהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת התכלת, וארגמן, תולעת שני, ושש של עשר יריעות המשכן (תחתונות – גריע בסליקו). וכן הגידים לבנים מן המוח – כח הנשמה בגוף, והגידים ירוקים שעורקים ודופקים מן הלב – כח הרוח בכל הגוף. והגידים אדומים העורקים מן הכבד – כח הנפש בגוף. כולם תהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת עשר יריעות המשכן, ושיהיו מקבילות הלולאות תכלת מקושרים בקרסי זהב, והיה המשכן אחד.

</div>


## Segment 1363

<div dir="rtl" lang="he">

והוורידים – שהם הדופק עצמו, תהיו קדושים בכח ובקדושת ובחינת אבא עילאה, בריאים וחזקים בעשרה דופקים שהם עשרה נקודות ָ ַ ֵ ֶ ְ ׂ ִ ּ , ובמחשבה יבורר וידחה מותר פסולת הדם הרע לחוץ, והדם הטוב יהיה נעלם בדופק, ובתוכה חיות ואור הא"ס ב"ה.

</div>


## Segment 1364

<div dir="rtl" lang="he">

בשרי תמאהוי"ה מלל"ב, ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת אחד עשרה יריעות עזים לאהל על המשכן (סליק בגריע). ארכן שלשים באמה ורחבן ארבע באמה קו המדה של נוקבא (בסוד שם בוכ"ו).

</div>


## Segment 1365

<div dir="rtl" lang="he">

ועורי (יוד*הא, הא*ואו, ואו*הא), תמאהוי"ה מלל"ב, ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת העורות אילים מאדמים. ושהו' יתגבר על הע"ר. וזכני להפוך מכתנות עור עם ע' לכתנות אור עם א' (אל”ף למ”ד אהי”ה) וזכני לקיים של נעליך, לפשוט גופי המצרע שהוא ממשכא דחויא, ולהתרפאות בבחינת שבה כבשרו, ותהיה קדוש בכח ובקדושת ובבחינת החשמל העליון בחי' תיבת משה חמר מבפנים (הוי"ה) וזפת (אדנ"י) מבחוץ, ולהפך נחש למטה כפוף תחן ד"ן דאדנ"י. וללבוש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן. וזכני להחיות האותיות זכרים, חירות על הלוחות רי"ו דע"ב בחי' ג' אבות.

</div>


## Segment 1366

<div dir="rtl" lang="he">

ובגדי תהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת העורות תחשים. וזכני לח' לבושי הנשמה שהם בבחי' הח' בגדים של הכהן גדול (מי השילוח פ' תצוה : להבין ' אבנט (מכפר על הרהור הלב, ל"ב אמות , להשכיל ' חושן, לשמוע ' מעיל (ברזא דגילגולא , ללמוד ' מצנפת (מכפרת על גסות רוח , ללמד ' ציץ, לשמור ' כתנת, לעשות ' אפוד, לקיים ' מכנסים.

</div>


## Segment 1367

<div dir="rtl" lang="he">

ועקבי תמאהוי"ה מלל"ב, תהיו קדושים בכח ובקדושת ובבחינת מסך המשכן שעמדה על ה' עמודים עצי שטים מצופים זהב וויהם זהב ואדניהם נחשת, בחי' ה' אותיות אלקים וק"ך צירופיהם.

</div>


## Segment 1368

<div dir="rtl" lang="he">

וברית קודש [א] תמאהוי"ה מלל"ב, תהיה פרוש קדוש וטהור. וזכני לתיקון הכללי, ויקויים בי והיה שדי בצריך, ובכל עת יהיו בגדיך לבנים, בגידיך לבנים, לטהר כל שס"ה גידי מדם נדה שפחה בישא, ולהפך דם לדום, ושמן על ראשך לא יחסר, ואזכה לנוזלים מן לבנון מן לבונה דמוחא, טיפת הזרע דעת של הצדיק שיפרנס אותי בקלות ואנצל משטות טורח הפרנסה.

</div>


## Segment 1369

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לקיים תוכחת בת שבע לשלמה המלך (משלי לא) אל תתן לנשים חילך.

</div>


## Segment 1370

<div dir="rtl" lang="he">

עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. למען יחלצון ידידך, הושיעה ימינך וענני. (שמחה =) שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

</div>


## Segment 1371

<div dir="rtl" lang="he">

מלילות התפילות – קיצור תפילות לקוטי מוהר"ן

</div>


## Segment 1372

<div dir="rtl" lang="he">

ע"ע ערך אכילה, תפילה נאה לפני אכילה.

</div>


## Segment 1373

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לתורה א' לקוטי מוהר"ן.

</div>


## Segment 1374

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם, היילגע רחמים, זכיני להרגיז יצרי הטוב על היצר הרע על ידי שתזכיני ללמוד תורה בכח, לכפות שגעון ושטות היצר הרע על ידי שמות ה', להפיל מלכות דסטרא אחרא ולבנות וליתן כח למלכות דקדושה בחינת נ', ללכת בדרכי ה' – להיות שותף במעשה בראשית, להשלים הבריאה – שיאירו הכ"ח אתוון דמעשה בראשית, ואזכה להסתכל ולראות את השכל שבכל דבר, ויאיר לי השכל באור גדול, ויאיר בחינת ח', בחי' חכמה וחיות, להנ', ואזכה להעלות החן וננח של ישראל, ואזכה לדברי פי חכם ח"ן שיעשו חקיקה ורשימה, בחי' ת', בלב השומע, ואזכה לקיים דברי חכמים בנח"ת נשמעים, שיתקבלו כל התפלות והבקשות של ישראל. ויקוים בי אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', ללכת עם התורות של רבינו בתפילה.

</div>


## Segment 1375

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ב' – תפלה תמצית

</div>


## Segment 1376

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם זכיני לטהרה, לגלות ולבנות נקודת משיח שבי, להיות בעל חוטם, תפילתי אחטם לך, ותמשיך לי חיות מנוקבא דפרדשקא בן פורת יוסף עלי עין, ולמדני ללחום מלחמת השם ושיהיה עיקר הכלי זיין שלי התפילה. וזכני לקבל התפילה על ידי בחי' יוסף בחי' שמירת הברית בחי' חגור חרבך על ירך, ושאהיה קולע אל השערה ולא יחטא, על ידי בחי' משפט עמודא דאמצעיתא, בחי' יעקב, שאכלכל דברי במשפט, ואזכה לזה על ידי שתזכני להרבות בצדקה ובפרט לפני התפילה, להשפיל ולחסר ממוני ולהרים ולהעשיר עניים, ועל ידי זה זכני שתפלתי תהיה שגורה בפי, ושמרני ממחשבות זרות שהם עננים קלקול המשפט והעינים. וזכני ללמוד הרבה תורה לשמור ולעשות, ולהלביש כל אלו הניצוצי נשמות בתוך הכבוד – התפלה, שהם יאירו להתפלה בבחינת העלאת מין נוקבין, והתפלה תאירה להנשמות לחדשן בבחינת עבור. וזכני להיות תמיד, ובפרט בעת התפלה, מקושר להצדיק האמת בחי' משה משיח, שמיקים את המשכן והשכינה מכל התפילות. ותכמרו רחמיך, ותתהפך מדת הדין לרחמים, ועשה למענך ובחסדך תחיש לגאלנו במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 1377

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ג' – תפלה תמצית

</div>


## Segment 1378

<div dir="rtl" lang="he">

רבש"ע זכני להמשיך נגינה לעולם הזה מהשני ציפורים הקדושים נצח והוד, על ידי שזכני ללמוד גמרא – בלילה, להקים השית עזקאין דקנה, שעל ידי זה אחזיר את שני הכרובים פנים אל פנים, ויתפרדו כל פועלי עון, ומשוך עלי חוט של חסד לשמרני מלימוד שלא לשמה, וכל הנגינה בעולם ימשך רק דרך הצפורים דקדושה, ותבנה ותכונן מלכות דקדושה, וזכני לדון את כל אדם לכף זכות, להיות בונה העולם ולא לחרבה ח"ו.

</div>


## Segment 1379

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ד – תפלה תמצית

</div>


## Segment 1380

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם מרוב ענוותנותך שהוא רצונך האין סוף, גלית מלכותך שהוא רצונך, בתמונות אותיות התורה הקדושה, ובעוונותינו הרבים ומדות רעות המשכנו את המלכות בתוך הטומאה, בתוך חמימות היצר, והחרבנו צרוף הטוב של הדבור, ובנינו צרוף רע. עד שגרמנו למה שכתוב עונותיכם הטו אלה (ירמיה ה) תמותת רשע רע (תהלים לד), ותהי עונותם חקוקה על עצמותם. ונתננו את המלכות והממשלה להעובדי כוכבים ומזלות, עובדי אלילים, אלהים אחרים.

</div>


## Segment 1381

<div dir="rtl" lang="he">

והנני רוצה לחזור בתשובה שלמה לפניך, אכן נמשלתי לאחד שהיה מהלך בדרך באישון לילה ואפילה ואני מסובב מכל מיני טומאות ותאוות ומדות רעות ומסוכנות, ואיני יודע באיזה דרך לילך.

</div>


## Segment 1382

<div dir="rtl" lang="he">

אנא ה' אלהי עזרני וזכני לבוא להצדיק האמת, הנקרא גדר על שם שגודר פרצותיהן של ישראל, ולקיים והיו עיניך רואות את מוריך, שעל ידי זה מבוטלין המדות רעות הנמשכים משני היסודות דומם צמח, היינו עצבות ותולדותיה ותאוות רעות, והצדיק יהיה האמא שלי ואניק מחלב תורתו בזריזות, ואשליך ממני כל התאוות רעות, ואהיה אביק באור התורה, ואנצל מן הקוצים ומהפחתים.

</div>


## Segment 1383

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני ליתן להצדיק האמת צדקה (בחי' מים) ולקיים (גיטין ו) אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך לא אענך – שוב אין מראין לו סימני עניות, שאנצל מהעניות של מדות הרעות של שני יסודות חי מדבר, שהן בחי' חיה רעה ולסטים, שהן דברים בטלים וגאוה ותולדותיהן. ויקויים בי (ישעיה נח:ז-ח) 'כי תראה ערם וכסיתו וכו' אז יבקע כשחר אורך.

</div>


## Segment 1384

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לעשות ווידוי דברים לפניו, בחי' קחו עמכים דברים ושובו אל ה', לקיים (במדבר לא) 'כל דבר (מלכות) אשר יבא באש (חמימות היצר) תעבירו באש, הוא התלמיד חכם שמולך בתורתו – הלא כה דברי כאש. ויצאו צרוף העברות שעוברים בתוך עצמותי מעבר לעבר ויתחברו שברי עצמותי במצוות ויקויים בי (תהלים לד) שומר כל עצמותיו. ויקויים (ישעיה מב) אחריב הרים וגבעות (חורבן ממשלת העכו"ם) והולכתי עורים בדרך לא ידעו. שהצדיק יראה לי הדרך. ויקויים (משלי טז) חמת מלך (מלכי המלכים) מלאכי מות (בשביל המלכות שהשפיל) ואיש חכם יכפרנה, בכח ענוותנותו שעל ידה זכה להחכמה מאין תמצא, והוא עשה עצמו כשיירים והשם יתברך עובר על פשע לשארית. וענוים ירשו ארץ, וארץ מתקוממה לו, ויהי בישרון מלך שהמלכות יעלה לשרשה, זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן, לאין סוף, שהוא רצון שבכל הרצונות. וקויים מש"כ כי מלך כל הארץ אלהים (תהלים מז).

</div>


## Segment 1385

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לבוא כל פעם לספר לפניו כל לבי, והוא ידריך אותי כפי שורש נשמתי, לזכות להתלהבות דקדושה, והתפשטות הגשמיות, לבטל הישות, ולהכלל ברצון אין סוף, ולהיות דבוק באור אין סוף, בבחינת רצוא ושוב. וכאשר אחזיר לישותי, ליישוב דעתי, אמשיך מאור אין סוף האחדות הרצון הפשוט דרך המ"ה, הענוה בשלשה בחינות: חכמה גבורה ועשירות, ויהיה נעשה ממה מאה, תלת מאה גרבי משחא לדעתי ושכלי. ואז אדע אחדות האין סוף וטובו, ואדע שאין חילוק בין ה' לאלקים, בין מדת הדין למדת הרחמים, אלא רצון פשוט שהוא כולו טוב וכלו אחד. ויקויים בי (דברים ד) אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים, וה' אחד ושמו אחד. ואדע שכל מארעותי הם לטובתי, שזאת הבחינה היא מעין עולם הבא, והיא הנקראת ידיעה שלמה. וזכני לקיים (תהלים נו) בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר, שאוכל לברך על כל מארעותי הטוב והמטיב.

</div>


## Segment 1386

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה זכני לעורר בתשובה אפילו אלו מהי"ב שבטים שנפלו ויצאו מהקדשה, שגם אלו הרשעים יהיו נעשים כסא לקדשה ועוזרים לעובדי השם.

</div>


## Segment 1387

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ה' - תמצית

</div>


## Segment 1388

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם היילגע רחמים כל העולם לא נברא אלא בשבילי, על כן עזרני וזכני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם, ולמלאות חסרונו, ולהתפלל בעבורם. וזכני לדעת להבחין אם היה כבר גזר דין, ואז תלמדני וזכני להלביש התפלה בתוך שיחת חולין וסיפורי מעשיות כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל ולא יקטרגו כמו שכתוב בגזרת עירין פתגמין (היינו אחר גזר דין) במאמר קדישין שאלתין.

</div>


## Segment 1389

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר שתזכני ליראת ה' היא אוצרו, שעל ידי זה 'פי ידבר חכמות' קולי בתפלה, גבורי כח עושי דברו, יפגע בעבי מטרא הן הם מוחי, באר מים חיים נוזלים מן לבנון, וישמע קול רעמך בגלגל דמוחא, ורעם גבורתו מי יתבונן, ויפשט העקמימיות שבלבי, 'והגות לבי תבונות', שהקול יעורר הכוונה, ויהיה נרשם בלבי (ת-בל), ונתת לעבדך לב שומע, לשמוע בקול דברו. וזכני לישרות הלב, ונתת שמחה בלבי. וזכני לשמחה של מצוה, של המצוה עצמה (בכל המצות, משכלות, ומקבלות, וחקות), שאשמח כל כך בעשית המצוה עד שאמאס כל מין שכר, הן שכר בהאי עלמא הן בשכר לעתיד, שאזכה לבחינת נבואה באספקלריא המאירה, בחי' זה הדבר, בחינת היום לעשותן, בחי' ביומו תתן שכרו, ובזה תזכני לקיים זכרהו מאחד בשבת שאזכה להרגיש שמחת ותענוג עולם הבא בחינת שבת אפילו בששת ימי המעשה, ולא תבוא עלי השמש לצפות לשכר אחר, ב'א י'בוא ב'רנה נ'שא עלומותיו, לנבואה בבחינת כה, אספקלריא שאינה מאירה. וזכני לשלמות השמחה של המצוה, בכל קומתה הן קומת אדם הן קומת עולם הן קומת שנה, שכל אלו הקומות מקבלין חיותן מהמצוה, כי כל מעשהו באמונה, וכל מצותיך אמונה, והשם יתברך הוא אחדות פשוט עם המצות, ושמחתו ותענוגו יתברך שיש בבריאה מלובש במצות. ועל ידי שזכני לשלמות שמחה של מצוה אדע להבחין מהות השמחה בכל השיעור קומה של המצוה ואדע אם הוא קודם גזר דין או לאחר גזר דין, ובאיזה מקום נגזר הדין.

</div>


## Segment 1390

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לפנות המוחין מחכמות חיצוניות וממחשבות זרות, ולקיים גער חית קנה, לעשות בהחמץ מצה ומריבה, לשבור הח' של חמץ, קנה של הס"א סטרא דמותא, שלא תחמיץ חכמתי ונטמתם בם, שלא יתקרב למשכנא דקדשה, ואשמור תוצאות הקול, קנה חכמה קנה בינה דקדושה. ואדע שכל המריבות בין הצדיקים הם רק כדי שיגרשו הסטרין אחרין, ולהוכיחני שגם אני אשוב ליראה טובה כנ"ל. ויקויים אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה.

</div>


## Segment 1391

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני למוחין חוורא ככספא, ולשתף האהבה עם היראה, הגבורות בחסדים – שב לימיני, שמאלא בימינא, בגבורות ישע ימינו, כדי שיתעבד הרעמים, וישב הים – החכמה, לפנות בקר - דאברהם אוהבי, לאית"נו (לתק”פו). ויקויים 'א-ל (חסד) הכבוד (חכמה) הרעים'.

</div>


## Segment 1392

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני שתהיה יראתי קודמת לחכמתי, ושאהבה תחזיר אחרי ותבוא אלי ממילא.

</div>


## Segment 1393

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לשמוע תקיעת שופר בראש השנה מאיש ירא וחרד, בחצצרות וקול שופר (קול דנפק) הריעו לפני המלך ה', ירעם הים ומלואו, תבל (תו-ל"ב) וישבי בה, נהרות ימחאו כף, יחד (מלבישים. ס”ת ע”ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) הרים (צדיקים) ירננו (תפלה).

</div>


## Segment 1394

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ו'

</div>


## Segment 1395

<div dir="rtl" lang="he">

הנותן בים דרך כי ימינך פשוטה לקבל שבים, זכני להיות בקי ברצוא ושוב בדרך התשובה, לקיים עיקר התשובה דם לה' והתחולל לו, לשמוע בזיוני – הן מצד הרצונות המתנגדיות והתאוות רעות של השבעים אומות שבדם שלי, או מאיזה עבירות וחסרונות שלקיתי בהן, הן בזיונות מצד אחינו בני ישראל שהנני מקושר להם בכל אוות נפשי עד שהנני לפני הקב"ה כנקודה אחת בחינת ותחת רגליו כלבנת הספיר, ובבחינת הארץ הדם רגליו סובל מסיבותיו בשמחה, ולא נסוג ממנו יתברך, ונמשיך על עצמינו אור אלהותו משם ס"ג בניקוד חיריק. ותן לנו יישוב טוב בארץ ישראל, ותן לנו להכיר פחיתותינו עד שנשתנה גווני פנינו באור האמת, גאון יעקב, בהלו נרו כעצם הרקיע לטוהר, הוא ו' שבאלף, ולהקים מלך, נפש החכם וצדיק על ישראל, ונזכה להיות כסא לכבוד השם יתברך. וזכינו להשלים שמו יתברך וכסאו בהכרתת זכר עמלק ולא ניתן לו שוב לזנב את הנחשלים בעם או להטיל ספק בחלקינו ביחוד ה', אדרבה תן בלבנו להכיר גודל מעלת ישראל לראות כל אחד ואחד דרך הנקודות טובות שלו לדון אותו לכף זכות. ולבנות בית המקדש היכל ה'.

</div>


## Segment 1396

<div dir="rtl" lang="he">

וזכינו להשתיק את עצמינו היטב לחלל ולנקות חלל השמאלי של הלב עד שנזכה לזכך ולטהר כל החלל פנוי, ונכסוף ונשתוקק ונתגעגע ברצונות חזקים, בהתקשרות כל בני ישראל ובפרט להצדיק יסוד עולם נ נח נחמ נחמן מאומן שמוריד את עצמו להתקשר אלינו, ונקוה לאל עליון אין סוף ב"ה שיאיר לנו מנקודה עליונה – היוד העליון של האלף, ונזכה ליחד השמש והירח, משה ויהושע, ולהאיר לנו משם קס"א בניקוד סגול, כי אסק שמים שם אתה, ואחר כבוד תקחני, כבוד אלהים הסתר דבר – בחינת כתר, וסכות עלי כפיך, להיות אדם היושב על הכסא דמתכסיא, וליתן עליו את הדין.

</div>


## Segment 1397

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לקיים וכבדתו מעשות דרכיך בשני הבקיאות האלו, לעסוק תמיד בתשובה, למעט בכבוד עצמי ולהרבות לכבד את השם יתברך בעולם הזה, לזבוח את יצרי הרע, להתחרט היטב על כל פשעי ועוונותי וחטאתי עד שדמי יהיה בחי' אהי"ה ברבוע, ואהיה דם לה' ומקבל עול מלכותו ככל השייך בעולם הזה, ברוך שם כבוד מלכותו, ושוב לזכות לדעת ולהבין ולהכיר שעוד לא זיכיתי לבי, והגשמתי מאד, ואודה לה' בכל לבב ואתודה לפניו ואעשה תשובה על תשובתי ואזכה לעולם הבא שכולו שבת ותשובה. ואהיה שב ביראת ה', לא מכניס את עצמי לשום חקירות במופלא ממני, רק אזכה להשיג דרכו של הסגול סגולת תפארת ישראל, ולקבל מהצדיק זרע אמת, תלת טפין שהם תלת מוחין לזכות לבחינת יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין. ואחור לא נסוגותי לשום יאוש והתרשלות כי אם להיות רצוא להשם יתברך. וימינו תהיה פשוטה לנו לקבל שבים בכל הדרך של אני לדודי ודודי לי.

</div>


## Segment 1398

<div dir="rtl" lang="he">

תורה ז - תו"ת

</div>


## Segment 1399

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם, היילגע רחמים, הצילני ושמרני מכל נאוף ובפרט מעצות נבערות של רשע שהם נשואין וזהמת הנחש הארור, זווגא של סטרא אחרא, שמחמם גופה דבר נש בעבירה, ובעיקר זכני לקיים 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'.

</div>


## Segment 1400

<div dir="rtl" lang="he">

ואלה תזכני לבחינת יוסף, בן פורת עלי עין בחינת שמירת הברית, ובפרט על ידי מצות ציצית כנפי מצוה שמכסה על עריין, שמלה על שכם שניהם. – ושמרני מהעדר הלחם.

</div>


## Segment 1401

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לזווגא דקדושה לדבק לצדיקים ולקבל מהם עצה, טפת המח שמתחלקת לתלת טפין, תלת מוחין, ובזה זכני להבחינות של יראה בעיניו, ובאזניו ישמע, ולבבו יבין, ושב ורפא לו. – וזכני להתרפאות ולהתחזק על ידי הסתכלות בציצית.

</div>


## Segment 1402

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני למעמד הר סיני לקבל תרי"ג עטין דקדושה.

</div>


## Segment 1403

<div dir="rtl" lang="he">

ויקוים בי 'הן אמת חפצת, שהוא העצה דקדושה – כלה זרע אמת, בטוחות בכליות חכמה תודיעני'.

</div>


## Segment 1404

<div dir="rtl" lang="he">

וקיים בי ואנכי נטעתיך שורק , לשריקת הגאולה – אשרקה להם ואקבצם, להקים את האמונה כראוי וכיאות על ידי התחברות האמת בה לקיים ואלה המשפטים, משפטי ה' אמת, אשר תשים לפניהם, הושוה אישה לאיש .

</div>


## Segment 1405

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני להקים את האמונה על ידי תפילה, בחינת ויהי ידיו אמונה, ובפרט בארץ ישראל ששם עיקר עליות התפלות כמו שכתוב וזה שער השמים, שעל ידי התפלה משנים הטבע ומראים שהנהגת העולם הוא רק כרעותיה וכמצביה יתברך, ועל ידי זה תכלה פרוטה מן הכיס, ליתן כח לפריטת שפתיה בתפלה של המלאך הכלול מכל הניסים שדמיא לעגלא בחינת ואמונתך סביבותיך, ותכלה כל הכיסוים של הטבע וגלה הנהגתך הנסי, ויתמהו העולם, ותהום אל תהום קורא, ובפרט בארץ ישראל ששותה תחילה – ושתיתיה מהתהומות. ויקויים 'תבואי תשורי מראש אמנה'. ותתרבה אמונה בעולם, ותביא משיח בן דוד.

</div>


## Segment 1406

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני בגאולה עוד עכשו, שכל התורה הקדושה תהיה ערוכה לפני כשולחן ערוך, שאבין בלימודים בכל התורה הקדושה , ולזכור היטב כל דבר של קדושה, ולזכות לשנות פרקי מאה ואחד פעמים להעמיד את השכח של המ"ס על ידי הנס שתגלה באמונה.

</div>


## Segment 1407

<div dir="rtl" lang="he">

ומלאה הארץ דעה את ה', במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 1408

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יב

</div>


## Segment 1409

<div dir="rtl" lang="he">

תהלת לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. זכני ללמוד תורה לשמה בקדושה ובטהרה להיות צדיק תחתון להשכינה הנקראת תורה שבעל פה ולהביא רוח הצדיק העליון היושבת בגנים מקשיב לקולי שחידש ההלכה שאני לומד לתוך התורה ולדבק רוחי עם רוחו שיהיו שפתותיו דובבות בקבר בבחי' נשיקין, ולהתקשר עמו בהתקשרות גדול, ולהתישב עם רוח התנא איך לחזור בתשובה לחדש ימי שעברו בחשך.

</div>


## Segment 1410

<div dir="rtl" lang="he">

ושמרני מליפול בשגיאת השלא לשמה בלימודם שהוא כחוט השערה שהיה כדי להמשיך משמאלה עשר וכבוד, שאזכה ליות מהצדיקים ילכו בם ולא ח"ו מהרשעים הכושלים בם.

</div>


## Segment 1411

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לגאל ולהעלות את רוח הצדיק שנפל בפיפיות הלמדנים הרמאים ובפרט כאשר דוברי עלי בגאוה ובוז זכני להבין שאלו הדברים הם צרופים מאותיות שבתורה שבעל פה, ולהבין מאיזה הלכות נעשו הדבורים ולקבל אותם בשמחה ובאהבה להיות מהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים שמחים ביסורים ועושים מאהבה, שעל ידי האהבה יהיה בחי' חיבוק ימין של חסד אברהם, ועל ידי השמחה אעלה אותם לקו הירק שנשך מבינה ומקיף את כל העולם, לבחי' אני חבצלת השרון לבחינת צור לבבי. ושוב זכני להחכמה לבנות את הצירוף הנכון של האותיות שתהא השכינה שושנת העמקים מבחינת נשיקין בחינת שפתותיו שושנים, בחינת אתדבקות רוחא ברוחא ואז יתעורר זווגא דגופא בגופא, נוטפות מור עובר, הדודאים נתנו רוח מעבר לעבר שהשכינה בין תרין צדיקיא יתבא, הצדיק העליון ישפיע בה והצדיק התחתון מעלה לשכינה מיין נוקבין כדי שתתדבק.

</div>


## Segment 1412

<div dir="rtl" lang="he">

תורה יד – להמשיך שלום

</div>


## Segment 1413

<div dir="rtl" lang="he">

רבונו של עולם, היילגע רחמים, יהיו תיבות אלו לטהרני כמו שהקנים מטהרים את המצורע. שמרני ממשכא דצוארא וכל מיני גאוה ובפרט מחמת חכמה גבורה ועשירות. וזכני לד' בחינות של שפלות, להקטין את עצמי מלפני הצדיקים בינונים ורשעים וידמה בעיני כאלו עדיין לא באתי למדרגתי.

</div>


## Segment 1414

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה זכני לברך בתורה תחלה, להאיר בשורש נשמות ישראל ולזווגם להוליד נשמות קדושות ונשמות הגרים, ויפוצו מעינותי חוצה להשקות אותם שהם בחוץ להודיע להם הדרך ילכו בה, ולהוציא יקר (אותיות קרי) מזולל.

</div>


## Segment 1415

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה זכני לכבד את ה' בכסות נקיה להשליך הבגדים הצואים מהנשמות ולהלבישם בכסות נקי כנפי מצוה והכניס הגרים תחת כנפי השכינה.

</div>


## Segment 1416

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני להעלות הכבוד ליראה, ואת יראי השם אבד בלב שלם.

</div>


## Segment 1417

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי יראה זכני לשלמות, כי אין מחסור ליראיו, וזכני לשלום בית ועל ידי זה זכני לשלום בעצמי, בין גופי ונפשי, ותרפאני מכל חולאת.

</div>


## Segment 1418

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה זכני לתפלה, וזכני שכל מגמתי ותפלתי תהיה רק לתקן השכינה (וממילא יהיה מתוקן כל ענפיה ותוצאתיה צרכי הנשמה והגוף, ויהיה שמירת השפע והפרנסה).

</div>


## Segment 1419

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה תרבה שלום בעולם ותבטל כל המחלוקת וריב ולשון הרע ורכילות וזכנו לשלום הכללי דהיינו שלמות העולמות, במהרה בימינו אמן.

</div>


## Segment 1420

<div dir="rtl" lang="he">

תורה טו אור הגנוז – תפלה תמצית

</div>


## Segment 1421

<div dir="rtl" lang="he">

היילגע רחמים זכני לטעם טעם אור הגנוז דהינו סודות התורה על ידי שתזכיני להעלות היראה לשרשה בדעת שבלב, לדעת ממי להתירא – מרוממות השם הנכבד, על ידי שתזכני לשפוט את עצמי וכל וארחותי לכלכל דברי במשפט ויקויים מאמר הכתוב ושם דרך אראנו בישע אלקים. ועל ידי זה אפטר מכל היראות הנפולות , שאזכה להעלותן לשורשן. ואעשה דין למטה ולא תהיה דין למעלה.

</div>


## Segment 1422

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי דעת זכני למלוך בתורת הנגלה, ולקרוא בגרון חיים הם למוציאיהם.

</div>


## Segment 1423

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה זכני לתפלה במסירות נפש, בלי שום כונת תועלת עצמי, להשחיר פני כעורב, בהתבטלות כל עצמותי וגשמיותי, וכאילו איני בעולם, ועליך הרגנו כל היום. וזכני לקרוא להשם יתברך בכל מיני תוארים ושבחים כרוב חסדו.

</div>


## Segment 1424

<div dir="rtl" lang="he">

ותתאוה לתפילתי שתהיה בחינת אשה ריח ניחוח לה', ונקבה תסובב גבר, ותגלה לי רזי תורה וזכני לשרתך.

</div>


## Segment 1425

<div dir="rtl" lang="he">

ויקוים ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל .

</div>


## Segment 1426

<div dir="rtl" lang="he">

עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתי .

</div>


## Segment 1427

<div dir="rtl" lang="he">

תורה כח – בני לן ביתא ד' אלפין

</div>


## Segment 1428

<div dir="rtl" lang="he">

אבא רחמנא זכינו ללוד תורה לשמה, לשם ה', לשם השכינה הקדושה המכונה לאה, להמתיק דיניה ולבנותה עם הד' אלפין שלהם זכה שלמה המלך בקדשה כמו שכתוב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף.

</div>


## Segment 1429

<div dir="rtl" lang="he">

וזכיני לשמוע דברי חכמים ולהזדרז לבנות בית באוירא בין שמיא וארעא – בית ועד לתלמידי חכמים אמיתיים וצדיקים להכניסם ולעמוד עליהם ולשמשם שהם יסוד כל דבר, ולהיות ככבש אלוף, ועל ידי זה זכיני לחסד בחי' אברהם ראש למאמינים שכתוב בו והאמין בה' וזכיני לבחי' תולע [אבגית"ץ] שהוא בחי' אמונה כמש"כ האמנים עלי תולע, וקיים מה שהבטחת וחסדי לא אפיר ולא אשקר באמונתי, ובגבורות ישע ימינו, לשבר ולבטל הצו של עבודת אלילים והכפירות והבזיונות של התלמידי חכמים שדין יהודאין, שמחמת שאין תועל"ת בלימודם ואין להם על מה לסמוך בונים ביתם באוירא של הבל, והם נופלים להבושת של כפירה ועבודה זרה, ועליהם כ' המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם אלקים, וכל יניקתם הוא דרך הקליפה מהד' אלפין הנפולים. וזכני לקחת הטוב הגנוז בגוה לתקן האלפיןבבנין בית ועד לחכמים, ולזרוק את הקליפה. וזכני לקיים בני תנה לבך לי, שיהיה לי לב לפרוח לקבל חכמה תתאה (ל) מחכמה עלאה (י), ואודה שמך כי עשית פלא.

</div>


## Segment 1430

<div dir="rtl" lang="he">

ותעורר כח האלף בית, לתקן האלפין על ידי בית ועד לחכמים, גימל דלת, בין שמיא לארעא, הא וו - למי מדנים למי שי"ח, זין (ש"ד) חית (בושה), טית, טוב הגנוז בגוה, יוד, פלא – אלף, (ידו) ולזרוק את הקליפה.

</div>


## Segment 1431

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לעורר ולפעול כל זה בשי"ח שפתותי באמירת פרשת התמיד בבקר וערב, ותשרה שכינתך בתוכינו בלבנו, דירה נאה, ולתנהג כראוי וכיאות עבודת הקדוש ברמ"ח אברים ושס"ה גידים ונפש רוח נשמה. ויהי נועם אדנ"י אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

</div>


## Segment 1432

<div dir="rtl" lang="he">

תורה נד – לשמור הזכרון להיות דבוק תמיד באמת באהבה ובדעת בעלמא דאתי

</div>


## Segment 1433

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה זו ראויה להתפלל מיד אחר מודה אני כאשר קם משינה

</div>


## Segment 1434

<div dir="rtl" lang="he">

הנני ממשיך להדביק מחשבתי בעלמא דאתי, בדעת, באמת, ובאהבה דוקמץ הכהן.

</div>


## Segment 1435

<div dir="rtl" lang="he">

שמרני מלשון הרע ומעין הרע שממאסים הדעת וגורמים שכחה ומיתת הלב ומגבירים כח המדמה רחמנא ליצלן.

</div>


## Segment 1436

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני להכניע כח המדמה ולשמור הזכרון על ידי שמחה, ולברר וללקט בידי את הרוח טובה, ולעלות ולרדת כפי משקל השיר, לבנות הניגון כראוי, וביד הנביאים אדמה באמת, עם לב שמור מהמדמה, ולהקים רגלי הקדושה בחי' חיות אלקות בעולם, כמו שכתוב (משלי ל) מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ.

</div>


## Segment 1437

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני להגדיל שכלי בצמצום, ובפרט על ידי מצות ציצית ותפילין, ולהסתפק בעולם הזה, ובפרט על ידי לימוד תורה, וזכני להבין כל הרמזים שאתה מזמין לי בכל מחשבה דיבור ומעשה, להתפלל לך על כל דבר ודבר אפילו בחיי שעה, ולהתקרב לך על ידיהם ולעבדך בלבב שלם. וזכני עוד ליתן צדקה מחלקי בעולם הזה, ולקיים בחינת משא ומתן, להשלים האותיות המגיעים לנפש רוח נשמה שלי בכל עת, ולהאירם, לייחד הצדיק וכנסת ישראל. שהצדיק ישא משך הזרע וישפיע לכנסת ישראל, והיא תתן לעולם.

</div>


## Segment 1438

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לקום בחצות לילה כל לילה ולילה של ימי חיי, ולקיים אז כל דברי התורה הזאת.

</div>


## Segment 1439

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לפני התפלה – תורה נה

</div>


## Segment 1440

<div dir="rtl" lang="he">

רננו צדיקים בה', ב"ה הנני רוצה להתפלל תפלה בצבור, לראות את עצמי כבינוני, ולהכניע את האפר - הרע שבכללות – אלו פושעי ישראל, ובפרטיות זה גופי, שאזכה להתפשטות הגשמיות, ולקשר את עצמי לנר"ן שנתקן שלי, ולצדיקים האמיתים שוכני עפר. ולתקן הג' קולות, קול כסיל ברוב דברים - עץ ארז - אמונות כזביות ודרכי אמורי - על ידי בחי' שחיטה, שלמות אמונה, אדומה תמימה אשר לא עלה עליה עול, אשא עיני אל ה' ואראה ואשיג צדקתך וישרות לב, שצדקתך כהררי אל אף על פי שמשפטיך כבוש בתהום רבה, כי 'ותאחז במשפט ידי' 'ובצל ידי כסיתיך' לשמרני מרע עין של הרשעים, שהכל ברשותך אפילו לשנות הטבע ואינך מקפח שכר כל בריה, ובודאי ראוי להתפלל לך, ובזה חלה זכות אבות, וגם זאת שכינתא תמן, ויקוים בי וירוממך לרשת ארץ (ארץ ישראל, שב לימיני, שכן ארץ ורעה אמונה) בהכרת רשעים תראה, שאזכה לראות בהרשע מה שהרשע רצה לראות בי. וקול ענות - אזוב - חלישות וחסרון הלב שאינו מכיל השכל ומחרף ומגדף - על ידי בחי' שרפה, בלבי צפנתי כוונה שלימה, וקול מחרף - ואנכי תולעת - על ידי בחי' אסיפה, לראות את עצמי בהיכל ה'. ונשלמה פרים שפתינו, ושבע ביום אהללך. כל הנשמה תהלל י"ה הללויה. כל הנשמה תהלל י"ה הללויה. ויהי נועם אדנ"י אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

</div>


## Segment 1441

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לפני התפלה – תורה סב

</div>


## Segment 1442

<div dir="rtl" lang="he">

יהי רצון מלפניך יאו"א בזכות ההלכות פסוקות של התורה הקדושה בכלל, ובזכות אלו ההלכות שלמדתי, תתקשר השלום שבקדושה, שלא ישתלשל ממנו היצר הרע, ויתבטל מחלוקת היצר הרע שבלבי, ואוכל לעבוד את ה' בכל לבבי בשני יצרים [ל"ב אלקים ל"ב הוי"ה שהם ח' הויות. וזכני להסר הבנת ליבי משאר דברים, ולישרה אל המלך שיקבל שאלותי שאבקש. ומליבא לפומא גלה – על פי אדיר במרום שפא], וזכני לשלום זה, נוטריקון ודע מה שתשיב לאפיקורס, שהיצר טוב יתגבר עוד ליתן לי דעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה ושומע התפילה, ואז אזכה להתפלל בהתלהבות גדול ולדקדק כראוי וכיאות, בלי הסתרה אפיקורסית וקושיות כלל. אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך.

</div>


## Segment 1443

<div dir="rtl" lang="he">

[מכאן ואילך אין התפלה מסודרת ככל הצורך, והיא רק להשלמה בעלמא] וזכני להתחיל מחדש עתה.

</div>


## Segment 1444

<div dir="rtl" lang="he">

וחזקני באמונה שאזכה לאמונה שלמה, ויקויים מקרא שכתוב (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' [ולעבדו שכם אחד (-ש'ם כ'בוד מ'לכותו, ש"ם על ידי יד"ך, כבו"ד – יחוד ב' בתי הל"ב, בסוד אח"ד שהוא אהב"ה בכל לבבך, יאא"א דמ"ה – אדיר במרום תע)] , בחי' ורעה אמונה, לרעב (אלקים והוי"ה בריבוע) את עצמינו להוציאנו מכל התאוות, ולהעלות כל ניצוצי הקדושה, בכח ובזכות נ נח נחמ נחמן מאומן, שימשיך חסד ללחלח הגרון, ואקרא בגרון ולא אחשוך, ויתדבקו אחורי הקדושה, ויתגלו הפנים של הקדושה, וכולם יפנו לאמונת ישראל, ותתקשט בקישוטין דלא הוו.

</div>


## Segment 1445

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה תזכני שעל ידי אכילתי יעשה יחוד קוב"ה ושכנתיה אפין באפין, והאמונה תפעל אצל הקב"ה שיאיר שהשם יתברך סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות, ואין צריך לשום סיבה ואמצעי, ותתן כח להצדיק לבטל הגזירות ומערכת המזלות, ואזי ידעו שיש אלהי נמצא. כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה.

</div>


## Segment 1446

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לפני התפלה – תורה סה

</div>


## Segment 1447

<div dir="rtl" lang="he">

היילגע רחמים זכני להרגיש נעימות ויוקר וחשיבות של כל אות ואות של התפלה עד כדי כך שיהיה קשה לי להמשיך מאות לאות. ואזי זכני לעשות אחד מכל התפלה, עד שאפילו כאשר אעמוד בסוף התפלה עדיין אעמוד בתחלת התיבה של תחלת התפלה.

</div>


## Segment 1448

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לפני התפלה – תורה עג

</div>


## Segment 1449

<div dir="rtl" lang="he">

זכיני להתפלל לשמה, לקשר מחשבתי אל הדיבור של התפלה בקשר אמיץ וחזק, להקים אני, להשלים חפץ חסד השם יתברך, ויתאוה לתפילתי, ויהיה נעשה בחי' אשה ריח ניחוח לה', ונקבה תסובב גבר, ויגלה לי סתרי תורה.

</div>


## Segment 1450

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עד -

</div>


## Segment 1451

<div dir="rtl" lang="he">

לזכות לשמחת התורה, חכמת התורה, דיבור בדעה בצדקה, רפואה, וימלא כבוד ה' את כל הארץ

</div>


## Segment 1452

<div dir="rtl" lang="he">

יהי רצון מלפניך יאו"א שתקרבני לעבודתך, כל עבודתי שיתגלה כבודו יתברך, ומלטני מדינא דמסאבא זוהמא דנחש, ותעזרני להצדיק את עצמי מלמטה וכאשר תצדיק עלי הדין מלמעלה, שתהיה רק ביסורין של אהבה שאין בהם ביטול תפלה, ותגבר עלינו חסדו, כענין אברהם בחסד ושרה צדק דינא דמלכותא הולידו את יצחק וצרת קלסתר פניו, זו התפלה, דומה לאברהם. ורק לשעה קלה עוברת בהתחלה כאשר הנפש בקטנות ובחשכת לילה בעוד שהדיבור בלי דעה, וגם אז זכני לבחינת הושענא רבא, צדק תדברון, ללעי באורייתא הרבה אפילו בגמגומא וכל מלה ומלה סלקא לעילא, וחדי ותקבלה ונטע לה סחרנין דהאי נחלא ואתעבידו מאינון מילין אילנין רברבין דאקרון ערבי נחל. ותכף תרפאני וזכני לחכמה, בחי' שמחת תורה, תורת ה' תמימה משיבת נפש, דיבור בדעה, אני מדבר בצדקה רב להושיע (ישעיה סג), להיות מאינון דידעי אורחוי דאורייתא ומשתדלי בה בארח מישור, לנטוע אילנא דחיין לעילא דכולא אסוותא, רפאות תהי לשריך (משלי ג), שמש צדקה ומרפא בכנפיה (תהלים פד), בחי' יעקב, ויעקבני זה פעמיים. ואזי והיה אור הלבנה בחי' הדין של יצחק תהיה כאור החמה הרחמים של יעקב, שמש ומגן ה' אלקים, ותצילני מהסיגים הוא עשו.

</div>


## Segment 1453

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי החכמה תתקן נפשי ותעלהו לשורשה במחשבה שעלה תחילה, איה מקום כבודו בחכמה, ותחדש העולמות שנבראו באורייתא היא חכמה וימלא כל העולם בכבודך. רומה על השמים אלקים, תעלה הנפש שעודה בבחינת צחוק עשה לי אלקים, לבחי' יעקב שהוא שמים בחי' חכמה, ואז, על כל הארץ כבודך.

</div>


## Segment 1454

<div dir="rtl" lang="he">

תורה עה

</div>


## Segment 1455

<div dir="rtl" lang="he">

זכני לדבר הרבה בתורה ותפלה ביראת שמים בכל נפשי, נפשי יצאה בדברו, עם כל הדם שבתוכי לעבוד את השם, עד שיהיה גופי, פחד שוברו, בטל כאפס ויתאחד לבשר אחד עם הדיבור, וינקה מהדם שלי מידת הנצחון, (עד שיהיו לבחינת חלב), ויהיו דיבורים אלו דברי שלום שעושים שלום, להעלות ולהשלים העולמות של כל הניצוצי קדושה האותיות שנפלו ונתפזרו ונצטרפו אלי בתענוגי אכילה שתיה ומלבוש. וזכנו להיות בחינת בשר לעצם - להמחשבה של הצדיק שצועק ומקהיל קהילות, חכמות בחוץ תרונה.

</div>


## Segment 1456

<div dir="rtl" lang="he">

ועל ידי זה העמיד בחינת הרגלין, צדק לפניו יהלך ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים.

</div>


## Segment 1457

<div dir="rtl" lang="he">

יברכנו אלקים (-דיבורי תורה ותפלה שעושים שלום) ויראו אותו (-יראה) כל אפסי ארץ (-אפיסת הארצית).

</div>


## Segment 1458

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה לתורה עו

</div>


## Segment 1459

<div dir="rtl" lang="he">

צמאה נפשי לאלקים לא-ל חי מתי אבוא ואראה פני אלקים. זכני לכיסופים ורצונות חזקות של קדושה ולבוא להצדיק ולבית המקדש, שלא תהיו לי לצמאון בלי גבול, אלא לבחינת ראיה ממש את פני אלקים, וחזקני בבטחון להסתכל ולצפות להשם יתברך ולעשות כלי להשפעת חסדו בעת הצורך, וזכני לתשובה שלמה לפניך מאהבה מסטרא דימינא בחי' אברהם, שלא ישאר שום רושם מעוונותי, ועל ידי זה זכני להתחדשות המוחין, להרים ולנסות את המוחין דקטנות בחי' אלקים דינין, בחי' אחר הדברים, ולזכות לשכל צח שהוא ראיה חזק ויפה, מוחין דגדלות, מוחין חוורין ככסף בחי' זרע אברהם אוהבי, שאוכל להתפלל וללמוד בלי עיון.

</div>


## Segment 1460

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לפני התפלה – תורה צז

</div>


## Segment 1461

<div dir="rtl" lang="he">

זכני להיות צדיק מושל יראת אלהים בתפילתי ולקיים 'לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעז ראשי יהודה מחוקקי ' (תהלים ס), שלא אכשל בעת עמדי להתפלל במחשבות של גדלות מחמת יחוס או עמלות ויגיעה בעבודת הבורא, וזכני לשכוח כל זאת ויהיה נדמה לי כאלו היום נבראתי, ואני יחיד בעולם. ובתוך התפלה זכני שכל מחשבה זרה שלא תבוא לי מחמת איזה זדון שעשיתי להפכו לזכות על ידי מחשבות קדושות של התפילה. ועל ידי זה זכיני לבוא לענוה ושפלות שממנה נמשכת יראה, וממילא יהיה לתפלתי מלכות וממשלה. ויתגלה להיות לעונג ולרצון עדי וקישוט להש"י. ויחדש עולמו בעשרה מאמרות, ומהיו"ד יהיה נעשה הא - בחי' שפע וחלב - מהדלת, ויהיה נמשך חסד, אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט), חסד אל כל היום (תהלים נב). אלהים אל"דמי לך - אל תחרש ואל תשקט אל (תהלים פג)! ואלדד ומידד יתנבאו ותוריקו שפע במחננו.

</div>


## Segment 1462

<div dir="rtl" lang="he">

תורה תנינא ב

</div>


## Segment 1463

<div dir="rtl" lang="he">

זכני להרבות בשעשועי עולם הבא, בשירות ותשבחות להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך, ולהכיר אותו יתברך, שעל ידי זה אהיה סמוך וקרוב אליו יתברך, שאזכה לשמש נ נח נחמ נחמן מאומן שהלכה כמותו, וללמוד הרבה הלכות שהן השפעת החסד וג"ם לידה, ואזכה לבחינת הקרבת התודה, והליכת הדמים כסדרן, ויחלץ לבי ויתחזק באמת. וזכני להאיר הג' קווי אמת, אא"י (א-ל א-להים י' דבר, עם הד' תיבות, בגמטריא שמחה) תפילה תורה שידוכין, לתוך ריבוע הדיבור של צדקה, בחי' גדר אדם המדבר בצדקה, תשובה, עשירות, ומלכות, להשלים הדיבור בבחי' כה תברכו בלשון הקודש, שהוא מקושר לדבר דבר של שבת קודש, ועל ידי זה להמשיך השמחה של שבת קודש לששת ימי החול, מבחי' בן, מבחי' נחמן, לבחי' מט"ט, עבד, ועצבות. ועל ידי זה לגלות האחדות הפשוט יתברך מבחינת פעולות משתנות.

</div>


## Segment 1464

<div dir="rtl" lang="he">

וזכני לכל זה בפרט בימי חנוכה שהם ימי הודאה שהוא בחי' שעשוע עולם הבא, בחי' הלכות, שעל ידי זה זוכין לשלימות הדיבור, על ידי התגלות האמת. והשמן של חנוכה בחינת אור האמת, נתון סמוך לפתח, בחי' פתח דבריך יאיר, ואזי נמשך השמחה של שבת לששת ימי החול – בחי' חנוך מט"ט, על ידי לשון הקודש שהוא שלמות הדיבור. ואזי זה ינחמ"נו ממעשינו ומעצבון ידינו. וזה בחי' חנוכה – חנו כה, הנייחא של שבת שהיא קשורה ללשון הקודש בחי' כה תברכו בלשון הקודש.

</div>


## Segment 1465

<div dir="rtl" lang="he">

ויאמר מזמור לתודה – כמבואר בסוף התורה [לתוד"ה – תולדה, הריעו לה' כל הארץ, ראשי תיבות הלכה, עבדו את השם בשמחה, בחי' המשכת השמחה של שבת לימות החול שהם בחי' עבד, מט"ט. קס"ח אותיות – חס"ד בא"ת ב"ש. ג"ם תיבות נגד הקליפה גם לי גם לך].

</div>


## Segment 1466

<div dir="rtl" lang="he">

ספר המדות, תפלה עו. צריך קדם התפלה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו.

</div>


## Segment 1467

<div dir="rtl" lang="he">

ב"ה הריני מדביק רוחי בבורא יתברך שמו כדי שמחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפי.

</div>


## Segment 1468

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה לפני לימוד תורה

</div>


## Segment 1469

<div dir="rtl" lang="he">

כתב השל"ה הק' (מס' שבועות פרק נר מצוה לה) מה טוב הוא כשפותח הספר יאמר:

</div>


## Segment 1470

<div dir="rtl" lang="he">

הנני רוצה ללמוד כדי שיביאני התלמוד לידי מעשה ולידי מדות ישרות ולידי ידיעת התורה (-ומכאן יש מקור לשיטת ספר נפש החיים, ואע"פ שלפי זכרוני הוא סמך שיטתו על הר"ן, מכאן יש סמך אפילו לפי הקבלה שנתגלה אחר כך על ידי הרמ"ק והאריז"ל), לשם יחוד קודש אבריך הוא ושכינתיה, עכ"ל.

</div>


## Segment 1471

<div dir="rtl" lang="he">

והנה לפי עניות דעתי, לפי מה שקבלנו ונקבע לנו מהאריז"ל הבעל שם טוב ורבינו הקדוש, אם לא נחוש לתפוס מרובה, הרבה עדיף להתפלל כך:

</div>


## Segment 1472

<div dir="rtl" lang="he">

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה הנני רוצה רוצה ללמוד כדי שיביאני התלמוד ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים גם בתפילה, ולידי מדות ישרות, ולידי ידיעת התורה ודבקות בבורא יתברך, ולעורר ולזווג שורש אותיות התורה שהם שורש נשמות ישראל, ולהשפיע להשכינה הקדושה שתשפיע לכל העולמות (-עיין אריכות הנוסח בזה בליקוטי תפילות קיט), בהתקשרות לכל הצדיקים אמיתיים שבדורנו ולכל הצדיקים אמיתיים שוכני עפר (ובפרט אלו הצדיקים שהנני לומד משנתן עכשיו) ובפרט לרבינו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן, ופי כפיהם וכל דעתי מחשבתי וכוונתי על דעתם ועל כוונתם. ויהי נועם אדנ"י אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

</div>


## Segment 1473

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה קצרה

</div>


## Segment 1474

<div dir="rtl" lang="he">

היילגע רחמים, מודה אני לפניך ששמת בלבי להאמין בך, ואף על פי שדור הזה מלא חשך של אפיקורסות וכפירות והפקרות וכמעט אין בו אמונה, וחס ושלום הייתי גם כן יכול ליכשל באיבדון בלי לדעת ממך יתברך, ובאמת נכשלתי הרבה בכמה עבירות וטינוף וזוהמא וליכלכתי את עצמי, גופי נפשי רוחי ונשמתי, ובפרט במחשבות זרות בכל מיני תואבות, עם כל זה ועל כל זה ידעתי ומאמין אני שיקר מאד מאד בלי סוף מה שזכיתי להאמין בך ולבטוח בך וכל נקודה ומעט דמעט מתורתך הקדושה שאני זוכה לקיים ולהאיר, הוא לנחת רוח ולריח ניחוח לפניך לא פחות מעבודת התנאים והקדושים שסבלו ולחמו כנגד הטומאה והחשך הזה רק בכח, ואילו בפועל רגע אחת של הטינוף שאנו משוקעים בו, לא רצו לדעת ממנו, מלבד בחירי צדיקיא ששלחת בשבילנו, ובפרט רבנו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן שמסר גופו נפשו רוחו ונשמתו לקדש שמך הגדול ולהציל נדחי ישראל לתת להם תקומה ואחרית לקבצם שנית אליך. ויהי רצון מלפניך אתה אלוהי קדושי שתערוך לפניך זכרון נ נח נחמ נחמן מאומן להגין עלינו ולהציל ולהקים אותנו אנחנו עמך ישראל זרע אמת קדושים באהבת כל אחד מישראל כמונו, שנזכה לעמוד לפניך נאמנים ושמחים מאד בקיום כל דברי תלמוד תורתך באהבה, למען שמך הגדול ולמען שכינת עוזך ולהרמת ציון משכן כבודך, במהרה בימינו, נשיר ונרקוד נ נח נחמ נחמן מאומן, אמן נצח סלה ועד.

</div>


## Segment 1475

<div dir="rtl" lang="he">

תקוה: גודל ענין של תקוה מבואר בדרוש הקיווי של הרמח"ל (נדפס בספר אוצרות רמח"ל), תקוה, בחילוף הו' לפ' באותיות א"ת ב"ש, אותיות הפת"ק. וזה מה שסבא אמר "הפתק זה משיח, הוא מזכיר אותנו שיש גואל, שיש משיח!"

</div>


## Segment 1476

<div dir="rtl" lang="he">

תקון הכללי:

</div>


## Segment 1477

<div dir="rtl" lang="he">

תיקון הכללי: העשרה מזמורים: טז לב מא מב נט עז צ קה קלז קנ – בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1478

<div dir="rtl" lang="he">

עיקר תיקון הכללי זה נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1479

<div dir="rtl" lang="he">

ענין שעיקר התיקון כללי זה באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן, זה פשוט וברור מתוך התפילה של מוהרנ"ת שיסד על העשרה מזמורים, שכל אמירתן זה כדי לעורר את השיר פשוט כפול משולש ומרובע, ולאחר שסבא אמר בפירוש שנ נח נחמ נחמן מאומן זה השיר פכמ"מ אז וודאי עיקר התיקון כללי זה דוקא באמירת נ נח נחמ נחמן מאומן, ומי שאומר רק את העשרה מזמורים, יש לו רק את הסגולה שהוא עוד יזכה להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן. ומי שמכחיש את זה ח"ו, גם על זה רבינו דיבר בפירוש בלקוטי מוהר"ן שלא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, שבגלל חוסר האמונה - הקוצר רוח - היה להם עבודה קשה בעבודת השם, אבל המאמין באמונה שלמה בהשם יתברך, עבודת השם יהיה ממש בקלות! נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1480

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד יש לציין מש"כ בשיח שרפי קודש (ב-ב:צג) ז"ל אמר רבנו על מזמור ק"ה שבעשרה מזמורים המסגלים לתקון הכללי, “עקר התקון של קפיטל 'הודו' הוא עד הפסוק 'ובנביאי אל תרעו', אולם כשכבר אומרים שיגמרו!” "דֶּער תִּקּוּן פוּן הוֹדוּ אִיז בִּיז "וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ" נָאר אַז מְ'זָאגְט שׁוֹין זָאל מֶען עֶנְדִיגְן",עכ"ל. ואם יש נאמנות לדברים אלו, מבואר שיש בתיקון הכללי של העשרה מזמורים כמה דברים שהם מיותרים לענין עצם התיקון הכללי, ואם כן מובן ביותר שיש דרך לקרוא ישר את עצם העשרה מיני נגינה!

</div>


## Segment 1481

<div dir="rtl" lang="he">

א. אי' בלקוטי מוהר"ן תורה כט:ד ז"ל ולתקן כל העברות בפרטיות הם רבים מאד, וכבד על האדם, ואי אפשר לתקן אותם, כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו, בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחי' (דברים ד) ויגד לכם את בריתו, ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין, נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר, ונמשך להם לבנוניות וכו' ע"ש. והנה לכ"ם א"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, רמז שעיקר תיקון הברית, שהוא תיקון הכללי, זה הגדת נ נח נחמ נחמן מאומן – בריתו.

</div>


## Segment 1482

<div dir="rtl" lang="he">

ב. בלקוטי מוהר"ן תורה ל' מדבר שם מענין תיקון הדיבור שהוא על ידי שבח הצדיקים, ומבגדים לבנים היינו מתקון הכללי שהוא תקון הברית שזה עיקר בחינת צדיק כידוע, וזה כסף נבחר לשון צדיק סופי תיבות פרנק, ע”ש והמעיין יראה שאין מובן פשוט מהשורה האחרונה בענין פרנק מה הכוונה, ועי' בחיי מוהר”ן הובא בפרפראות לחכמה שרבינו קישר את התורה לצרפת, אבל עדיין לא מובן מה הקשר.

</div>


## Segment 1483

<div dir="rtl" lang="he">

והנה פרנק זה בעצמו רמז על רבינו הקדוש, כי ק' זה ב"ן, כי ב' פעמים נ' = ק. אז פרנ"ק זה ר'בינו ב"ן פייגא.

</div>


## Segment 1484

<div dir="rtl" lang="he">

גם האותיות האמצעיות של כסף נבחר לשון צדיק, סבחשודי - והק' האחרון, הם בגמטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן. גם "לשון צדי" ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1485

<div dir="rtl" lang="he">

הרי הראית עוד רמז שעיקר תיקון הברית זה ע"י השבח שמשבחין את הש"י וצדיקו רבינו נחמן בן פייגא - בשמו המיוחד והמסוגל - נ נח נחמ נחמן מאומן!

</div>


## Segment 1486

<div dir="rtl" lang="he">

ג. בליקוטי מוהר"ן תורה רה ז"ל כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, כי תהלים בגמטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה וכו' שהוא מכון כמספר השני שמות א-ל אלקים במלואו וכו' עיין שם.

</div>


## Segment 1487

<div dir="rtl" lang="he">

בהקדמת הרמ"ז לספר אוצרות חיים כתב שהגמטריא של לילי"ת הוא קפ"ד קס"ו ק"ל – דהיינו אחוריים של השמות ע"ב ס"ג ומ"ה. על כן מובן שפיר שעיקר התיקון תהיה על ידי אחוריים של רבינו הקדוש, נ נח נחמ נחמן מאומן. והוא בגמטריא תהלים עם הה' אותיות והכולל, ועוד, הרי, א-ל אלקים במילואו, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

</div>


## Segment 1488

<div dir="rtl" lang="he">

שמעתי מכמה שתיקון הכללי זה עוד יותר גדול מלומר כל ספר תהלים, ולא באתי סתם להזכיר פה שטות כזה שבמאתים לא יהיה נכלל מנה (ובכלל מי קבע שאסור להפסיק בין המזמורים של תיקון הכללי. ושוב טענו שזה כמו תפילין ששמו בהן כל התורה, אכן מהיכא תיתי כנ"ל. ובשיח שרפי קודש כתוב שרבינו אמר שבאמת חלק האחרון של מזמור קה – הודו, אינו נצרך להשלים התיקון כללי), והרי רבינו אמר שכל עשרה פרקים הם בחינת תיקון כללי, כי כל התהלים הם בעשרה מיני נגינה כדאיתא בגמרא ובזוהר, רק שבאלו העשר נכללים ביותר. ובאמת העיקר בזה לעורר את השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמו שכתוב בתפלה של רבי נתן.

</div>


## Segment 1489

<div dir="rtl" lang="he">

אלא רציתי להעיר על המסופר מר' שמואל הורוביץ ז"ל שגדול אחד (ר' אבנר) קיבל על עצמו כל ספר תהלים ולעת זקנותו היה קשה עליו, ונתנו לו עצה להסתפק ולסמוך על עשרה פרקים של התיקון הכללי, שיש בהם משום כל הספר. ולענ"ד לכאורה היה לו לומר את התיקון כללי פעמים, כי הלוא כבר היה אומר את התיקון הכללי בכלל כל הספר, ואם הוא רוצה להשלים בעד כל מה שקיבל על עצמו, ודאי לא מספיק בזה שהיה כבר אומר בפירוש, אלא באמירת תיקון הכללי פעם שניה ישלים כנגד כל הספר (ובאיזה בחינה כבר הרויח יותר ממה שהיה נוהג, אבל פחות מזה אי אפשר כנ"ל).

</div>


## Segment 1490

<div dir="rtl" lang="he">

אכן יש אולי סברה לומר שכיון שרבינו קבע שעשרה פרקים של תיקון הכללי הם מעין ותמצית של כל הספר, ויש להם הסגלה של כל הספר, ולכן הם מספיק. [סבא ישראל אמר מספיק לומר רק נ נח. זה כמו תואר ושם שתופס את הכל], וצ"ע.

</div>


## Segment 1491

<div dir="rtl" lang="he">

בענין תיקון הכללי אם צריך להגיד את הכל בלי הפסק, עיין הקדמת תיקוני הזוהר (דף ג. הבאתיו בערך שיר חדש) שיש להביא ראיה ממנו שצריכים להגיד אותו בלי הפסקה.

</div>


## Segment 1492

<div dir="rtl" lang="he">

תפילין

</div>


## Segment 1493

<div dir="rtl" lang="he">

כבר כתבנו כמה פעמים שתפילין בגמטריא פתק. והענין כי תפילין הם סוד אור העינים כולל ההשגחה מוחלט ושליטת הקדושה וישראל, כנודע. וזה ממש ענין הפתק, שמראה ההשגחה הנפלאה שעיני רבינו פקוחות עלינו.

</div>


## Segment 1494

<div dir="rtl" lang="he">

והנה בתחילת פקידת משה רבינו לגאול את עם ישראל, וירא מלאך י' אליו בלב אש מתוך הסנה (שמות ג:ב) וכו'. וירא ה' כי סר לראות וכו' (ג:ד), והאריז"ל גילה כי משה רבינו חשב שהגלות צריך להיות ס"ר שנים, כמנין עשר פעמים הוי"ה, ולא היה צריך להיות אלא כמנין עשר פעמים אהי"ה, רד"ו. והנה בגלות החל הזה נתקיימו כבר שניהם, הרי ס"ר ורד"ו, עם הי' פעמים של הוי"ה והי' פעמים של אהי"ה והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וירא והנה הסנה בער באש (ג:ב) – בער באש, עם האותיות בגמטריא פתקא, וכבר כתבנו שלכאורה הפתק הוא בחי' הספר הנשרף, וכן כתוב בפתק, ועליך אמרתי האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, והרי פניית סבא ישראל לארון שלו ופתיחת הספר הרי ממש בחי' אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה. כי סנה, העיקר הוא ס"נ, וזה הנ"ס (אצל רבי מאיר בעל הנס), היה ס"נ שנים אחר פטירת רבינו. וזה ג"כ בחינת אסרה נא, שהוא בחי' התפילין, בחי' מלך אסור ברהטים, כנודע, ואראה דייקא, בחי' אור העינים כנ"ל.

</div>


## Segment 1495

<div dir="rtl" lang="he">

תקעא

</div>


## Segment 1496

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו נפטר בשנת תקעא, והוא לשון תקיעה (בענין תקיעה, ע"ע במש"כ על ברכת תקע בשמונה עשרה). תרועה, איתא בכוונות שהיא בגמטריא תרפ"ז (עם האותיות והכולל, והוא כמנין השבע שמות הקדושים, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג, כמובא בלקוטי מוהר"ן ב:ב בסוד בן פור"ת יוסף ע"ש), דהינו שנת התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק. שברים, י"ם = נ, הרי ראשי תיבות רבינו נחמן בן שמחה.

</div>


## Segment 1497

<div dir="rtl" lang="he">

ותקע כף ירך יעקב (בראשית לב:כו) – ותקע – התקע"א, פירוש רש"י ז"ל נתקעקע ממקום חברתה, ודומה לו פן תקע נפשי ממך (ירמיה ו:ח), לשון הסרה, ובמשנה לקעקע ביצתן, לשרש שרשיהן.

</div>


## Segment 1498

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין תקע"א עיין בשער הכוונות, ענין הציצית דרוש ג' שמוח בינה דאימא, יש בה ד' שמות אה"י, והם בגימטריא תק"ע, שה"ס מ"ן דאימא. והם נמשכין ממוח הבינה שבה, וה"ס ה"ג מנצפ"ך כפולות, שהם בגימטריא תק"ע, ע"כ. ועוד כתב שם ז"ל ומוח גבורה דאבא, שהיא חסד דאימא, הוא בגימטריא תקע"ה, שה"ס ב"פ מנצפ"ך, שהם אותיות כפולות, ונכללין החמשה בחמשה האחרים, שהם יותר בחינת חסדים, והרי הם תקע"ה וכו' ע"ש.

</div>


## Segment 1499

<div dir="rtl" lang="he">

בפירוש קרן הצבי על ספר קרנים, סוף מאמר א' כז"ל קץ הימין האחרון עם כללותם הא סלקי למנין תקע"ו הא אינון אתחשיבו מאלף שתיתאה דבו רמיז עידן ועידנין ופלג עידן וכו' ע"ש. והנה אם נאמר שאינם מתחשבים לאלף שתיתאה, צריכים לקחת ה' מהחשבון, ונשאר: התקע"א.

</div>


## Segment 1500

<div dir="rtl" lang="he">

בספר חבל הנביאים (ר"י סרוק פירוש על אזמר בשבחין) על המילים: צוחין אף עקתין, כז"ל ומ"ש אף עקתין על ישעמאל קאי שהוא הקליפה של ימין שהוא מהגר שהיתה צרה לשרה ותרגום צרה עקתא, ועקת"א דא עולה כמנין ה"ג כפולות מנצפ"ך עם י' אותות, והא' המיות הוא הניצוץ של חויא הכתוב בספר דצניעותא חויא הנכנס בתוך הגבורות בסוד תנין לי יאורי כאשר ידעת בפי' ס"ד, ולזה הקליפה של ימין יותר קשה מהשמאל, שהיא מכופלת ע"ד שארז"ל (ברבינו בחיי דברים ל:ז ובמאירי שבת יא. מופיע, שלא כפי שהוא לפנינו בגמ' שבת שם (עדיף לשרת) "תחת ישמעאל ולא תחת גוי" אלא -) תחת אדום ולא תחת ישמעאל. וא"ת זה הדבר נראה להיפך, דאדרבה הקליפה ימין תהי' יותר ממותק מהשמאל. ב' תשובות בדבר וכו' וכו' והואיל וישראל בימין הקליפות נדבקים ונאחזין שם ביותר כמש"ה יפול מצדך אלף ע"י שהשונא ואויב נק' ישמעאל ושלא נקרא כן עשו (- צ"ע כי הלוא הנביא כותב בפירוש – ואת עשו שנאתי (ועיין רש"י במדבר י – וינסו משנאיך – אלו שונאי ישראל שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם שנאמר ומשנאיך נשאו ראש, ומי הם על עמך יערימו סוד וכו), ועיין רש"י במדבר כד:יח והיה ירשה שעיר איביו, לאויביו ישראל), ועיין בחיי פרשת וירא שדרש שימין הם הקליפות כפולים ומכופלים והוא הקליפה של ישמעאל, ואפילו במופת תראה שהשנאה שששונאים הישמעאלים את ישראל הוא דבר שלא יסופר כמו שנודע במצרים דבר זה. וכמו שראיתי באמת בגזירות קשות שהיו במלכות של ישמעאלים דהיינו הקדרים, וה' הטיב לנו שהמליכם עם אדום מחוברים יחד כדי שלא יהיו כ"כ שונאים לנו, עכ"ל.

</div>


## Segment 1501

<div dir="rtl" lang="he">

וידוע העובדא שרבינו היה צריך להתחפש בלבושם, וכן הסיפור עם הישמעאלי שרבינו רמז שהיה הס"א עצמו. אכן עיין בחיי מוהר"ן (תסב) ז"ל אמר פעם אחת, אתמול היה אצלי התוגר (מושל תורכי) בחלום, וקבל לפני מאד על הנלחמים בו. והיה לי רחמנות גדול עליו, ובאמת הוא רחמנות עליו כי הוא נקרא עדין בשמו הראשון ישמעאל, כי כלם אין ידוע מי הם כי נתבלבלו, והוא עדין יש לו שמו הראשון, ונתתי לו עצה וכו', ע"ש.

</div>


## Segment 1502

<div dir="rtl" lang="he">

עוד בענין תקעא. תק"ע בגמטריא רשע. ועוד א', בחי' ועוד מעט ואין רשע, שעל ידי נקודה טובה מהפכים הרשע להיות צדיק כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה רפב. ואותה נקודה טובה בחי' י'. י' גמטריא עש"ר. שמהפכים רשע לעשר, על ידי הא'.

</div>


## Segment 1503

<div dir="rtl" lang="he">

תרפ"ב – עיין לעיל בפרקים על הפתק.

</div>


## Segment 1504

<div dir="rtl" lang="he">

תרפ"ז. עיין לקוטי מוהר"ן ב:ב בהגהה. והנה תרפ"ז הוא בגמטריא התרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש מרבינו, אז עיין מה שכתבנו על שנה זו במקומה.

</div>


## Segment 1505

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה

</div>


## Segment 1506

<div dir="rtl" lang="he">

עמש"כ בערך כבוד לפרש נ נח נחמ נחמן מאומן על פי תורה יא – בענין תשובת המשקל.

</div>


## Segment 1507

<div dir="rtl" lang="he">

תשובה, תשוב ה', כדאי' בזוה"ק. ה' זה חמשה תיבות של נ נח, שתמיד חוזרים לראשונה. וע' בליקוטי מוהר"ן מט:ו-ז איך שתשובה, ותשוב ה', הוא בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע.

</div>


## Segment 1508

<div dir="rtl" lang="he">

תש"כ אורות. מבואר ביחוד היראה של הרמח"ל שיש תש"כ אורות של יסוד, והם משפיעים לבחי' תרי"ג ע"ש. והנה יתרון ארץ בכל הוא מלך לשדה נעבד (קהלת ה:ח), יתרון בכל, עם התיבות בגמטריא תש"כ. היתרון של תש"כ על תרי"ג ע"ה בגמטריא נ נח. וזה, יתרון ארץ בכל "הוא מלך", הוא מלך, עם הו' אותיות בגמטריא נ נח.

</div>


## Segment 1509

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1510

<div dir="rtl" lang="he">

נספח א – חתם סופר – קירוב רחוקים קודמת לכל

</div>


## Segment 1511

<div dir="rtl" lang="he">

שו"ת חתם סופר – יורה דעה

</div>


## Segment 1512

<div dir="rtl" lang="he">

נספח ב – שירים

</div>


## Segment 1513

<div dir="rtl" lang="he">

שירי ברסלב ושירים שרגילים לשיר

</div>


## Segment 1514

<div dir="rtl" lang="he">

אילו יהודי היה יודע

</div>


## Segment 1515

<div dir="rtl" lang="he">

היו היה צדיק נסתר קראו לו בטלר העור

</div>


## Segment 1516

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שלא עשני גוי

</div>


## Segment 1517

<div dir="rtl" lang="he">

נקודה טובה – היה לו לב טוב - ומנהגו היה שהיה תמיד בשמחה

</div>


## Segment 1518

<div dir="rtl" lang="he">

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן

</div>


## Segment 1519

<div dir="rtl" lang="he">

אלקים שיר חדש

</div>


## Segment 1520

<div dir="rtl" lang="he">

עורה כבודי

</div>


## Segment 1521

<div dir="rtl" lang="he">

והיה ביום ההוא יתקע בשופר

</div>


## Segment 1522

<div dir="rtl" lang="he">

למנצח בנגינות מזמור שיר

</div>


## Segment 1523

<div dir="rtl" lang="he">

יראו את ה' קדושיו – ברכת המזון

</div>


## Segment 1524

<div dir="rtl" lang="he">

וראה בנים

</div>


## Segment 1525

<div dir="rtl" lang="he">

וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי

</div>


## Segment 1526

<div dir="rtl" lang="he">

עוז והדר לבושה ותצחק ליום אחרון

</div>


## Segment 1527

<div dir="rtl" lang="he">

ממשה ועד רבינו לא היה כמו רבינו, רבינו נחמן מאומן

</div>


## Segment 1528

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן מברסלב כך אמר אסור להתיאש, ואם הגיע זמן קשה רק לשמח יש.

</div>


## Segment 1529

<div dir="rtl" lang="he">

הראש השנה שלי עולה על הכל, מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, להיות אצלי בראש השנה. מי שהיה אצלי בראש השנה ראוי לו לשמוח כל השנה. – לניגון מה אשיב לך.

</div>


## Segment 1530

<div dir="rtl" lang="he">

זה שיר מספר על יהודי שיש לו מסר לכל אדם. זה השיר מספר על יהודי ששר נ נח נחמ נחמן מאומן. לפני שנים בחדר צר בטבריא, הוא היה עצוב מאד, אז ניגש אלא הארון ולקח לו ספר, ובספר מצא פתק, חתום בו נ נח נחמ נחמן מאומן. כשהיה בן מאה שנה, היה חדש ממש כמו בן שנה, כי הוא קיבל את הפתקא שכתוב בו נ נח נחמ נחמן מאומן. זה סגולה מאד גדולה לרפואה ולפרנסה, ואם אתה פתאום נתקע, תשיר נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1531

<div dir="rtl" lang="he">

שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.

</div>


## Segment 1532

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה קרלבך

</div>


## Segment 1533

<div dir="rtl" lang="he">

אין כאלקינו הנה ימים באים טוב להודות- מה אשיב לכה דודי.... מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך אליך ה' אקרא אשא עיני גם כי אלך בגיא צלמות אם אשכחך... הרחמן הוא יזכנו ה' עוז חסדי ה' הרחמן הוא יקים הודו לה' ההרים רקדו אבן מאסו אתהלך לפני ה' מלפני אדון מי כהשם פתחו לי לך אזבח כי לשמך טוב כמהם יהיו מקימי שובי נפשי מלטם מכל רחמנא פרוק קחו עמכם כל פנו אלי פאר וכבוד קדשנו במצותיך ישמחו במלכותך ועינינו תראנה ופרוש עלינו משרתיו שואלים הוא אלקינו אל אדון ימלוך.... גוט שבת וזוכר וטוב בעיניך ותשלים משאלות ובאו האובדים ואני תפילתי ובני ירושלים ומחה השם דמעה ונאמר לפניו חמדת ימים יערב נא שיחי יתברך שמך י"ה רבון יהי שלום ויצמח פרקניה אשת חיל כי אתה הוא למקדשך... כל מקדש מנוחה ושמחה הטוב כי ובנה אותה ותחזנה ושים חלקנו עושה שלום תקע בשופר ראה נא בענינו לדור ודור שומרים הפקד עירך שובה ה' תשועתם היית ופדויי השם ישובון ובכל זאת עוצו עצה שמחם בבנין שלם שפכי כמים לבך רוח רחם בחסדך אורך ימים עוד ישמע עוד אבינו חי נפשינו חכתה לה' מוציא אסירים מרנא מה טובו Lord get me high לולא תורתך לשנה הבא למען אחי לעולם לא כי מציון כי מלאכיו ליהודים היתה כי בא מועד הנה א"ל ישועתי השמעיני השיבנו ישיש עליך מקדש מלך ה' מלך לא תבושי

</div>


## Segment 1534

<div dir="rtl" lang="he">

פני לעלבון מקום עוון להשיב, צחן הסר וגם תבשר לבך חוסים. קולי שמע וראה דמע עיני ריב ריבי שעה ניבי והשיבני סלחתי (יום כיפור).

</div>


## Segment 1535

<div dir="rtl" lang="he">

קולנו תשמע ותחון ואל תטשנו ביד אויבינו למחות את שמנו. זכור אשר נשבעת לאבותינו (אברהם יצחק ויעקב) ככוכבי השמים ארבה את זרעכם ועתה נשארנו מעט מהרבה. – תחנון לשני וחמישי (רולי דיקמן).

</div>


## Segment 1536

<div dir="rtl" lang="he">

שבע שבתות תמימות

</div>


## Segment 1537

<div dir="rtl" lang="he">

ובאו כולם בברית יחד

</div>


## Segment 1538

<div dir="rtl" lang="he">

יהודה כץ: שיר לפסח: בחצי הלל ניתן האות, ידענו שעכשיו חצות, הגיע השעה לצאת, הגיע רגע האמת, מבט אחד אל המזוזה, הנה כולנו בתזוזה, יוצאים מבין המצרים, בחצי הלילה.

</div>


## Segment 1539

<div dir="rtl" lang="he">

עמוד האש לפנינו, עשן מאחורינו, מעבדות יצאנו, החרות מצאנו, לילה זה, לנו הפסח, לילה זה, לנו לנצח, כך נזכור, כל דור ודור.

</div>


## Segment 1540

<div dir="rtl" lang="he">

נסענו מסוכות, הגענו אל פי החרות, בין מגדול ובין הים, מבוכה בכל העם, נפלנו לתלונה, אבדנו את האמונה, נכנסו בין המצרים, בחצי הלילה.

</div>


## Segment 1541

<div dir="rtl" lang="he">

הושיט משה את ידו, הרוח התקדמה איתו, הגיעו מים עד צוואר, ראיתי את המעבר, קרע לנו את מי הים, נפלו צרינו בתוכם, הוי יצאנו בשירה,בחצי הלילה.

</div>


## Segment 1542

<div dir="rtl" lang="he">

איציק אשל: ויש לפעמים רגעים קצת קשים זה תלוי רק בך אם תשכיל בחיים ורק אז תדע:

</div>


## Segment 1543

<div dir="rtl" lang="he">

רק בשמך אני אקרא אל תעזוב אותי חזקני נא הושיע נא. גם כשקשה לי וכואב, אני קורא לך אבא אוהב, הושיעה נא.

</div>


## Segment 1544

<div dir="rtl" lang="he">

יאיר גדסי: ניגון הלב

</div>


## Segment 1545

<div dir="rtl" lang="he">

אדם הולך בגן ורוח אלקים מרחפת, הזן את העולם אוהב את כולם, אם ישן הער נרדם, אם קשה הקל לי גם בדרך. אדם בודד בגן ורוח אור עליו עוטפת י... העולם שומר את כולם, אם ישן הער נרדם, אם קשה הקל לי גם בדרך. אדם הוא רק אדם עם כח נעלם, אם אין אתה עוזרו אין לו כח לעמוד ביצרו. אדם הוא רק אדם כמו סולם, הטה ומעלה, אם אין אתה עוזרו, אזי מושל בו יצרו.

</div>


## Segment 1546

<div dir="rtl" lang="he">

שמעת את הולך מרחוק אבל אתה לא היית, יכול להיות שברוח הקודש ובכל זאת לא היית אתה. והיה נדמה לי ששיר ממנגן, חפשתי ולא מצאתי, מאיפה הקול הזה והמשכתי. שמעתי שירים חדשים שלך אבל אתה לא שמעת, רוח הקודש ורוח השיר כי הנר כוכבו יאיר.

</div>


## Segment 1547

<div dir="rtl" lang="he">

לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ה' אבקש, כי אבי ואמי עזבוני, ואתה ה' תאספני. אל תסתר פניך ממני, אל תט באף עבדך עזרתי היית, אל תטפני אל תטשני אל תעזבני אלקי ישעי.

</div>


## Segment 1548

<div dir="rtl" lang="he">

לא מזמן פגשת – – תועה במבטו אולי אני אושיע, אל תלך אומר לי, תן לי יד, אני לבד לא אוכל להגיע. אמונה בת מלך שר בלעדיך לא הייתי מגיע, רמוזה בתוך הגוף, זועקת, אל תלך. לא מזמן מצאתי אח לחיים, אוהב במבטו, אותי איתו לוקח. בא משה תן לי יד אתה ואני נוכל להגיע.

</div>


## Segment 1549

<div dir="rtl" lang="he">

מסתובב – – בדרך, מסתובב ושר, שכל היה והנם בערך בשירת מלאך – שיר השירים אני שומע, ומזמורים ורעננים, ויום ששי אני אתך שמח בשירי שבת. אחלה .. (אך לא) אח נ נח מונח בשלום ואהבה. אלוה חיים משברי הים במקור – – ובסופות מדבר מה תבקש אהבת נפשי אליך אלוקים אלוקים שלי. אנגן איתך בשיר שמח, ארקד לך מהנגינה, בשיר והוד ורחמי החסד נשימה להבינה. אהלך אתך בצעדי הרוח, אאטוף נפשי בתור פתוח, בניגון הלב רוקד שמח ושלום ואהבה.

</div>


## Segment 1550

<div dir="rtl" lang="he">

לך אלי תשוקתי, בך חשקי ואהבתי, לך ליבי וכליותי, לך רוחי ונשמתי - - - השיבני ואשובה ותפילותי תשובתי. השיבני ואשובה, תפילתי עד תשובתי. לך אצעק, בק אדבק עדי שובי אדמתי, לך אני בעודי חי, ואף כי אחרי מותי.

</div>


## Segment 1551

<div dir="rtl" lang="he">

איש שיחי – – חיי מהללי מדי יום, להטריף את לחם חוקי שיר אני אלך אלוקי. סמכתי את ידי, ברכתי את בני, הס—תי לחי רצון.

</div>


## Segment 1552

<div dir="rtl" lang="he">

נשמת כל חי תברך את שמך י"א ורוח כל בשר תרומם, לשמח לבבות נאנחים מלב אחים אוהבים, לשמח לבבות נאנחים ולב אבות ובנים.

</div>


## Segment 1553

<div dir="rtl" lang="he">

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים.

</div>


## Segment 1554

<div dir="rtl" lang="he">

תיכון תפלתי קטרת לפניך, משאת כפי מנחת ערב הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי, כי אליך אתפלל.

</div>


## Segment 1555

<div dir="rtl" lang="he">

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו (תהלים מב). הללויה.

</div>


## Segment 1556

<div dir="rtl" lang="he">

אז דרכי אבדה, חיי היו חידה, צמא כמו הלך במדבר, אל מילת אמת, שכוח בה לתת, לשאת פנים אל המחר

</div>


## Segment 1557

<div dir="rtl" lang="he">

יצחק פיוקס

</div>


## Segment 1558

<div dir="rtl" lang="he">

הללו אל בקדשו

</div>


## Segment 1559

<div dir="rtl" lang="he">

עת ללדת

</div>


## Segment 1560

<div dir="rtl" lang="he">

שבתי … לא לחכמים לחם

</div>


## Segment 1561

<div dir="rtl" lang="he">

אם אין אני לי מי לי

</div>


## Segment 1562

<div dir="rtl" lang="he">

א-ל אדון על כל המעשים

</div>


## Segment 1563

<div dir="rtl" lang="he">

המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו.

</div>


## Segment 1564

<div dir="rtl" lang="he">

מעין עולם הבא יום שבת

</div>


## Segment 1565

<div dir="rtl" lang="he">

יהי שלום בחיליך שלוה בארמנותיך

</div>


## Segment 1566

<div dir="rtl" lang="he">

בעת ההיא אביא אתכם, ובעת קבצי אתכם, כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל הארץ.

</div>


## Segment 1567

<div dir="rtl" lang="he">

יתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם.

</div>


## Segment 1568

<div dir="rtl" lang="he">

נכון לבי אלקים אשירה.

</div>


## Segment 1569

<div dir="rtl" lang="he">

שירין ורחשין:

</div>


## Segment 1570

<div dir="rtl" lang="he">

י"ה רבון

</div>


## Segment 1571

<div dir="rtl" lang="he">

דמעה קטנה מבקשת את דרכה, לאן את הולכת, היא לא עונה. מי ייל אותך הפעם, מי. מי אם לא אני. התגלגלי התגלגלי. שערי דמעותייך אל תנעלי. שאי קולך ושאלי. העוד ינגן חלילי. עוד מעט ואתעורר. אל נא תכבו את הנר. יש לי היום תקווה חדשה סתם לחייך בלי בושה. איך שפעם רציתי לעוף. לצאת מן העיר כל כך צפוף. אל תוך עננים גבוהים לצלול. ולרגע לשכוח הכל.

</div>


## Segment 1572

<div dir="rtl" lang="he">

הר קשה- ברזל מחתכו/ ברזל קשה אש מפעפעו/ אש קשה מים מכבים/ מים קשים עבים סובלים/ עבים קשים רוח מפזרתן/ רוח קשה גוף סובלה/ גוף קשה פחד שוברו/ פחד קשה יין מפיגו/ יין קשה שינה מפקחתו.

</div>


## Segment 1573

<div dir="rtl" lang="he">

ירעם הים ומלואו. יעלוץ השדה וכל אשר בו. אז ירננו כל עצי יער....

</div>


## Segment 1574

<div dir="rtl" lang="he">

חוכא: בלילה בא האדם היער, ונתן להם לאכול ולשתות ולנו שם לפנות בוקר שמעו קול החוכא הגדולה מאד עד שכל האילנות היו רועשים ומזדעזעים והסיתו לשאול את האדם היער מה זאת. ושאלו: מה קול החוכא הגדולה הזאת סמוך לבוקר. השיב לו: זהו חוכא שהיום שוחק מן הלילה. שהלילה שואלת את היום. מדוע כשאתה בא אין לי שם? ואזי היום שוחק ועושה חוכא גדולה. ואח"כ נעשה יום...... ונפלא בעיניו שזהו עניין פלא. שהיום שוחק מן הלילה....

</div>


## Segment 1575

<div dir="rtl" lang="he">

לכבוד עלתא קדישא, סתימאה דכולא, שיר פשוט כפול, משולש, מרובע, עשרה מיני נגינה ד' פשט רמז דרש סוד, י' עתיקא סתימאה, רווח אות, רווח אות, רווח בין אות לאות. ברכה אשרי שיר ניצוח משכיל תפילה, י' עשרה מיני נגינה, הודו ניגון מזמור, הללוי"ה...

</div>


## Segment 1576

<div dir="rtl" lang="he">

רם ונישא גדול ונורא, משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום מוציא אסירים ופודה ענוים ועוזר דלים ועונה לעמו ישראל בעת שועם אליו.

</div>


## Segment 1577

<div dir="rtl" lang="he">

להרים – ניגון.

</div>


## Segment 1578

<div dir="rtl" lang="he">

רבון כל העולמים אדון כל הנשמות אדון השלום מלך אביר מלך ברוך מלך גדול דובר שלום מלך הדור מלך ותיק מלך זך חי העולמים, טוב ומטיב יחיד ומיוחד מלך כביר לובש רחמים, מלך מלכי המלכים מלך נשגב סומך נופלים, מלך עושה מעשה בראשית פודה ומציל צח ואדום, מלך קדוש רם ונישא שומע תפילה, מלך תמים דרכו.

</div>


## Segment 1579

<div dir="rtl" lang="he">

עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר. אודם, פיטדה, ברקת. נופך, ספיר ויהלום. לשם, שבו, ואחלמה תרשיש, שהם, וישפה.

</div>


## Segment 1580

<div dir="rtl" lang="he">

כציפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו.

</div>


## Segment 1581

<div dir="rtl" lang="he">

שיבי קלר

</div>


## Segment 1582

<div dir="rtl" lang="he">

אין עוד מלבדו:

</div>


## Segment 1583

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו רוצים לשמוע את קולך ולראות את אורך – למענך אלקינו תביא גאולה למענך אלקינו תביא ישועה

</div>


## Segment 1584

<div dir="rtl" lang="he">

ותחדש פני אדמה. אהל מועד. צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שתולים בבית ה' וכו'.

</div>


## Segment 1585

<div dir="rtl" lang="he">

ה' מלך.

</div>


## Segment 1586

<div dir="rtl" lang="he">

תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, ורקיע הוא דומה לכסא הכבוד, וכסא הכבוד דומה לאבן הספיר

</div>


## Segment 1587

<div dir="rtl" lang="he">

אנא בכח גדולת ימינך וכו'. על אלה אני בוכיה. פותח את ידך.

</div>


## Segment 1588

<div dir="rtl" lang="he">

אין עוד מלבדו, שהכל נהיה בדברו, שהכל ברא לכבודו.

</div>


## Segment 1589

<div dir="rtl" lang="he">

אני נהר:

</div>


## Segment 1590

<div dir="rtl" lang="he">

נצחתי ואנצח גמרתי ואגמור, אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמוני לא היה מעולם, אני נהר המטהר מכל הכתמים. דע שאין שום רע אין שום חטא עון או אשמה כי הכל בהשגחה הכל ? לטובה, אז תאמין בעצמך כי אני מאמין בך, סמוך עלי תפתח פי כי אני בתוכך.

</div>


## Segment 1591

<div dir="rtl" lang="he">

השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. בנה ביתך כבתחלה כונן מקדשך על מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו.

</div>


## Segment 1592

<div dir="rtl" lang="he">

צביית חן בהר סיני תעירני בהגיוני וקול דודי מאור עיני בבואו שמעו אזני, איומה לבשה זהר יקר, מערפלי טהר, ואור חמה ואור סהר מאור הוסיף במשכני. בעין שכלי אני רואה וליבי חן צבי שואה ומשתוקק ומשתאה בתוך ציון וארמוני ושם עלת יחידתי ביום שניתנה דתי ובה חשקי ואהבתי בכל ליבי ורעיוני יחידה יחדי קונך בסוד דעתך ובלשונך ותשובי למשכנך בזיוך צוהלים פני. הדר מלכה בעוד ליל כאסתר בת אביחיל, ובה חכמת אביגיל ...בעין שכלי אני רואה בלבי תשו דורון לאביוני, ומלך רב לעומתה מזומן אל סעודתה, עניי עם בתוך ביתה וראשי עם ואיתני, דבר חכמה מדברת שרידינו מעוררת, ערב יום ואשמורת ובוקר תקבצנה, סיגני הלום תציץ עלי גולים, באהבתה מואד חולים, מבשרת שהם עולים ומזכרת לחזיוני. שחי נפשי ונגני, ושבחי לצורי קוני, ונקביל את חמוד עיני בקול זגי ורימוני, בקול שיר יעלו דגלי ואתרונן בהכלי ויקים יה לבר נפלאי ואתבונן במצפוני. זכות אבות ואיש נאמן, תלוני בתוך תימן, ואשמע שיר בני הימן וקול חליל ופעמוני. יהא שלום כמו נהר בכל בקעה וראשי הר, לעם קודש שהוא מוזהר בחרם אל בהר סיני. (ר' שלום שבזי)

</div>


## Segment 1593

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב. אנחנו שרים אליך מתפללים שתביא כבר את הגאולה.

</div>


## Segment 1594

<div dir="rtl" lang="he">

ה' הוא האלקים. וידע כל פעול כי אתה פועלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרת, ויאמר כל אשר נשמה באפו –.

</div>


## Segment 1595

<div dir="rtl" lang="he">

מן המצר קראתי י'ה ענני, במרחב י'ה. כל העולם גשר צר מאד, לא לפחד כלל. יש ענין שיתהפך הכל לטובה.

</div>


## Segment 1596

<div dir="rtl" lang="he">

אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

</div>


## Segment 1597

<div dir="rtl" lang="he">

כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד. כי בו ישמח ליבנו כי בשם קדשו בטחנו

</div>


## Segment 1598

<div dir="rtl" lang="he">

בכל דרכיך דעהו שזהו סמוך עליו התפלל אליו. ומלאה הארץ דעה את ה'. כל מחשבה מחשבתך וכל רצון ורצונך כל דיבור דיבורך כל מעשה מעשיך כל ניגון ניגונך וכל שירה שירתך.

</div>


## Segment 1599

<div dir="rtl" lang="he">

ואני תפלה. שנה של שפע, שנה טובה, ומתוקה, שנה של אור ואהבה, שנה שיתמלאו משאלות לב כולם אך לטוב. אל נא רפא נא לה בת מלכה היחידה התמימות שנמצאת בתוך ליבך. בנה ביתך בית עולמים בליבנו חי החיים. מלך עולמים אדון אדונים. מלך יחיד חי עולמים. שהיה הכי טוב שהיה שיהיה הכי טוב שיהיה שעכשיו הכי טוב שבעולם. הגיע הזמן שתדליק את הנר, הגיע הזמן שתשחרר, הגיע הזמן שתפתח את הדלת מבפנים, תפתח את הלב.open your heart, what happened happened for the best, what will be will be only for the best, what is happening now is the best in the world. בעל שם טוב רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1600

<div dir="rtl" lang="he">

היושבת בגנים:

</div>


## Segment 1601

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שאמר והיה העולם וכו'.

</div>


## Segment 1602

<div dir="rtl" lang="he">

ברא אותי בטל ומבוטל אליך, ברא אותי ענו ושפל כרצונך, ברא אותי עושה רצונך כרצונך, ברא אותי אוהב עולמך\מעמך.

</div>


## Segment 1603

<div dir="rtl" lang="he">

עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי. שויתי ה' לנגדי תמיד, פתח לנו פתח את הלב תן לנו לב מאמין ואוהב, וצדיק באמונת יחיה, וצדיק באמונה מחיה. נ נח נחמ נחמן מאומן – כל הזמן

</div>


## Segment 1604

<div dir="rtl" lang="he">

אמר דוד המלך לפני הקב"ה אני כל כך בוטח בך ואני בחסדך בטחתי עוד לפני שאתה תעזור לי ותושיע אותי יגל לבי בישועתך. אשירה לה' כי גמל עלי.

</div>


## Segment 1605

<div dir="rtl" lang="he">

כי הנה אויבך ה' כי הנה אויבך יאבדו. לא נירא ולא נפחד כי ה' אלקינו ה' אחד – כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא

</div>


## Segment 1606

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבנו נחמן מברסלב, טוב מאד להשליך עצמו על ה"י ולסמוך עליו ודרכי כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלוים בי על הש"י שיהיה הכל כרצונו יתברך וזה טוב מאד וגם אזי אין צריך ולדאוג ולחשוב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו מאחר שהוא סומך עליו יתברך, ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך. הריני משליך עליך אבי מלכי ואלהי את כל תנועותי מחשבותי רצונותי דיבורי ומעשי שלי של אשתי של ילדי ושל כל הנלוים עלי, שהכל יהיה כרצונך באמת.

</div>


## Segment 1607

<div dir="rtl" lang="he">

חייב אדם לאמר כל העולם לא נברא אלא בשבילי. אם אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי.

</div>


## Segment 1608

<div dir="rtl" lang="he">

ניגון

</div>


## Segment 1609

<div dir="rtl" lang="he">

והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר ושפכתי את רוחי עליכם ראו באורי שזורח עליכם

</div>


## Segment 1610

<div dir="rtl" lang="he">

היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמעיני. קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי כבר נמלא טל קווצותי רסיסי לילה פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה. אבא טוב הגיע הזמן שתאיר את האור על כל העולם רחם על עצמך על ילדך שלח לנו משיח צדקך.

</div>


## Segment 1611

<div dir="rtl" lang="he">

עדי רן

</div>


## Segment 1612

<div dir="rtl" lang="he">

אבא נהייתי דוס

</div>


## Segment 1613

<div dir="rtl" lang="he">

זה לא אומר שאתה צריך לכעוס

</div>


## Segment 1614

<div dir="rtl" lang="he">

אמא נהייתי דוס

</div>


## Segment 1615

<div dir="rtl" lang="he">

זה לא אומר שאת צריכה לכעוס

</div>


## Segment 1616

<div dir="rtl" lang="he">

אמנם נולדתי לדור

</div>


## Segment 1617

<div dir="rtl" lang="he">

שרוב פניו צבועות שחור

</div>


## Segment 1618

<div dir="rtl" lang="he">

אבל גיליתי ת'אמת

</div>


## Segment 1619

<div dir="rtl" lang="he">

וכל השאר הוא סתם טפל

</div>


## Segment 1620

<div dir="rtl" lang="he">

נה נה נה נה נה

</div>


## Segment 1621

<div dir="rtl" lang="he">

אבא נהייתי דוס

</div>


## Segment 1622

<div dir="rtl" lang="he">

זה לא אומר שאתה צריך לכעוס

</div>


## Segment 1623

<div dir="rtl" lang="he">

אמא נהייתי דוס

</div>


## Segment 1624

<div dir="rtl" lang="he">

זה לא אומר שאת צריכה לכעוס

</div>


## Segment 1625

<div dir="rtl" lang="he">

מחר תודיעו לכולם

</div>


## Segment 1626

<div dir="rtl" lang="he">

שייש קדוש ברוך הוא בעולם

</div>


## Segment 1627

<div dir="rtl" lang="he">

מי שלא ירצה להתעדכן

</div>


## Segment 1628

<div dir="rtl" lang="he">

רחמנא ליצלן מסכן מסכן

</div>


## Segment 1629

<div dir="rtl" lang="he">

נה נה נה נה נה

</div>


## Segment 1630

<div dir="rtl" lang="he">

סבתא נהייתי דוס

</div>


## Segment 1631

<div dir="rtl" lang="he">

תוציאי ת'שיניים מהכוס

</div>


## Segment 1632

<div dir="rtl" lang="he">

סבא נהייתי דוס

</div>


## Segment 1633

<div dir="rtl" lang="he">

ועוד מעט תשברו פה כוס

</div>


## Segment 1634

<div dir="rtl" lang="he">

נה נה נה נה נה נה

</div>


## Segment 1635

<div dir="rtl" lang="he">

פרו ורבו

</div>


## Segment 1636

<div dir="rtl" lang="he">

נה נה נה נה נה נה

</div>


## Segment 1637

<div dir="rtl" lang="he">

פרו ורבו

</div>


## Segment 1638

<div dir="rtl" lang="he">

נה נה נה נה נה נה

</div>


## Segment 1639

<div dir="rtl" lang="he">

פרו ורבו

</div>


## Segment 1640

<div dir="rtl" lang="he">

נה נה נה נה נה נה

</div>


## Segment 1641

<div dir="rtl" lang="he">

פרו ורבו

</div>


## Segment 1642

<div dir="rtl" lang="he">

אור אין סוף

</div>


## Segment 1643

<div dir="rtl" lang="he">

לכל אדם יש נפש אלוקית

</div>


## Segment 1644

<div dir="rtl" lang="he">

ונפש בהמית

</div>


## Segment 1645

<div dir="rtl" lang="he">

וכל עניין הבחירה

</div>


## Segment 1646

<div dir="rtl" lang="he">

הוא מי מן השניים יוכרע

</div>


## Segment 1647

<div dir="rtl" lang="he">

וממש בכל דקה

</div>


## Segment 1648

<div dir="rtl" lang="he">

המלחמה בעיצומה

</div>


## Segment 1649

<div dir="rtl" lang="he">

בכל עת של ניצחון

</div>


## Segment 1650

<div dir="rtl" lang="he">

נמשך חוט של חסד עליון

</div>


## Segment 1651

<div dir="rtl" lang="he">

אור אין סוף

</div>


## Segment 1652

<div dir="rtl" lang="he">

אור אין סוף

</div>


## Segment 1653

<div dir="rtl" lang="he">

אור צחצחות

</div>


## Segment 1654

<div dir="rtl" lang="he">

אור אין סוף

</div>


## Segment 1655

<div dir="rtl" lang="he">

לכל אדם יש יצר טוב

</div>


## Segment 1656

<div dir="rtl" lang="he">

ויצר רע

</div>


## Segment 1657

<div dir="rtl" lang="he">

כי זה מול זה ברא אותם

</div>


## Segment 1658

<div dir="rtl" lang="he">

והכל בשביל הבחירה

</div>


## Segment 1659

<div dir="rtl" lang="he">

אף אדם לא נהנה

</div>


## Segment 1660

<div dir="rtl" lang="he">

אלא מעמל כפיו

</div>


## Segment 1661

<div dir="rtl" lang="he">

ולכן המאבק

</div>


## Segment 1662

<div dir="rtl" lang="he">

כי רצה להיטיב עם ברואיו

</div>


## Segment 1663

<div dir="rtl" lang="he">

אור אין סוף

</div>


## Segment 1664

<div dir="rtl" lang="he">

אור אין סוף

</div>


## Segment 1665

<div dir="rtl" lang="he">

אור צחצחות

</div>


## Segment 1666

<div dir="rtl" lang="he">

אור אין סוף

</div>


## Segment 1667

<div dir="rtl" lang="he">

הסר ממני גאווה

</div>


## Segment 1668

<div dir="rtl" lang="he">

הסר ממני תאווה

</div>


## Segment 1669

<div dir="rtl" lang="he">

תן פשיטות ויושר

</div>


## Segment 1670

<div dir="rtl" lang="he">

תן תמימות וענווה

</div>


## Segment 1671

<div dir="rtl" lang="he">

כי רק אז אני

</div>


## Segment 1672

<div dir="rtl" lang="he">

אוכל לדור איתך

</div>


## Segment 1673

<div dir="rtl" lang="he">

כי רק אז אני

</div>


## Segment 1674

<div dir="rtl" lang="he">

אוכל לשמוח בעולמך

</div>


## Segment 1675

<div dir="rtl" lang="he">

איזה כיף להיות יהודי

</div>


## Segment 1676

<div dir="rtl" lang="he">

קם בבוקר מקבל פני החמה

</div>


## Segment 1677

<div dir="rtl" lang="he">

מודה לקדוש ברוך הוא שהחזיר לי את הנשמה

</div>


## Segment 1678

<div dir="rtl" lang="he">

רץ למקווה מרביץ טבילה

</div>


## Segment 1679

<div dir="rtl" lang="he">

שם ציצית, תפילין מוכן לטוס בתפילה.

</div>


## Segment 1680

<div dir="rtl" lang="he">

איזה כיף להיות יהודי, איזה כיף להיות יהודי...

</div>


## Segment 1681

<div dir="rtl" lang="he">

ואבא שלי גדול וחזק

</div>


## Segment 1682

<div dir="rtl" lang="he">

מה שאני מבקש הוא נותן לי צ'יק צ'ק

</div>


## Segment 1683

<div dir="rtl" lang="he">

עדיף להיות בן מלך לא בן של עבדים

</div>


## Segment 1684

<div dir="rtl" lang="he">

בפרט הבן של מלך מלכי המלכים

</div>


## Segment 1685

<div dir="rtl" lang="he">

איזה כיף להיות יהודי, איזה כיף להיות יהודי...

</div>


## Segment 1686

<div dir="rtl" lang="he">

ולפעמים אני נופל עמוק עמוק

</div>


## Segment 1687

<div dir="rtl" lang="he">

ממש קטנות מוחין אני ממש בשוק

</div>


## Segment 1688

<div dir="rtl" lang="he">

אחרי שאני צועק גווילד אוי ואבוי!

</div>


## Segment 1689

<div dir="rtl" lang="he">

אני פתאום נזכר "ברוך שלא עשני גוי"

</div>


## Segment 1690

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו אני בחתונה קופץ רוקד מפזז ממש פנאנה

</div>


## Segment 1691

<div dir="rtl" lang="he">

שלוש שעות רוקד אני לא מרגיש

</div>


## Segment 1692

<div dir="rtl" lang="he">

אתה רוצה חריימה או גפילטע פיש?

</div>


## Segment 1693

<div dir="rtl" lang="he">

איזה כיף להיות יהודי, איזה כיף להיות יהודי...

</div>


## Segment 1694

<div dir="rtl" lang="he">

אין יאוש

</div>


## Segment 1695

<div dir="rtl" lang="he">

בעורף האויב פצוע וזב דם

</div>


## Segment 1696

<div dir="rtl" lang="he">

באלף הקרבות האחרונים נחלתי כישלון חרוץ

</div>


## Segment 1697

<div dir="rtl" lang="he">

זוחל בין השוחות כבר מזמן שכחתי בשביל מה באתי לכאן זכור בזכרון עמום.

</div>


## Segment 1698

<div dir="rtl" lang="he">

אין לי את הלוקסוס להיכנע לא יניחו לי גם שם

</div>


## Segment 1699

<div dir="rtl" lang="he">

יש שומרים בכל מקום פטרולים די צפופים עכשיו

</div>


## Segment 1700

<div dir="rtl" lang="he">

צריך מנוף 10 טון כדי להזיז אותי מכאן

</div>


## Segment 1701

<div dir="rtl" lang="he">

שומע את הקול שאומר לי...ניינייניייינינניייניי אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1702

<div dir="rtl" lang="he">

ניינייניייינינניייניי אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1703

<div dir="rtl" lang="he">

ניינייניייינינניייניי אין ייאוש בעולם כלל!

</div>


## Segment 1704

<div dir="rtl" lang="he">

כל יום מתחיל תמלחמה ומפסיד מהר מאוד

</div>


## Segment 1705

<div dir="rtl" lang="he">

נושא עיניי מצפה לישועה

</div>


## Segment 1706

<div dir="rtl" lang="he">

זוכר בזכרון עמום יש לי משימה

</div>


## Segment 1707

<div dir="rtl" lang="he">

יש סיבה למה אני פה על פני האדמה

</div>


## Segment 1708

<div dir="rtl" lang="he">

שומע את הקול שאומר לי אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1709

<div dir="rtl" lang="he">

קורא את הצדיק שכותב לי אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1710

<div dir="rtl" lang="he">

שומע את הניגון מתנגן לי אין ייאוש בעולם כלל,אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1711

<div dir="rtl" lang="he">

אין ייאוש בעולם כלל!! אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1712

<div dir="rtl" lang="he">

עכשיו אני מנסה לקום יש לי דרך יש לי שליחות

</div>


## Segment 1713

<div dir="rtl" lang="he">

אני צריך להביא את הבת מלך אל המלך

</div>


## Segment 1714

<div dir="rtl" lang="he">

אסור לשכוח! מבחינתי אני יכול כבר להיגמר עכשיו

</div>


## Segment 1715

<div dir="rtl" lang="he">

מבחינתי אני יכול כבר להפסיד אבל אני לא חי בשבילי

</div>


## Segment 1716

<div dir="rtl" lang="he">

אני חי בשביל להביא את הבת מלך אל המלך

</div>


## Segment 1717

<div dir="rtl" lang="he">

שומע את הקול שאומר לי!! אין ייאוש בעולם כלל,אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1718

<div dir="rtl" lang="he">

אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1719

<div dir="rtl" lang="he">

שומע את הקול שאומר לי

</div>


## Segment 1720

<div dir="rtl" lang="he">

קורא את הצדיק שכותב לי

</div>


## Segment 1721

<div dir="rtl" lang="he">

שומע את הניגון מתנגן לי

</div>


## Segment 1722

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן מברסלב אומר לי ש...

</div>


## Segment 1723

<div dir="rtl" lang="he">

אומר לי ש:אין ייאוש בעולם כלל

</div>


## Segment 1724

<div dir="rtl" lang="he">

אין לי שום דבר

</div>


## Segment 1725

<div dir="rtl" lang="he">

אין לי שום דבר בעולם הזה אין לי כסף אין לי מניות

</div>


## Segment 1726

<div dir="rtl" lang="he">

אין לי עניינים וחשבונות אין לי עסקים וחנויות

</div>


## Segment 1727

<div dir="rtl" lang="he">

אין לי חסכונות או אוניות

</div>


## Segment 1728

<div dir="rtl" lang="he">

אבל כל העולם הוא שלי כי בראת אותו בשבילי

</div>


## Segment 1729

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מקום שבו אני הולך שם אתה נמצא ומולך

</div>


## Segment 1730

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מקום שבו אני הולך שם אתה נמצא ומולך

</div>


## Segment 1731

<div dir="rtl" lang="he">

מתי אוכל לשיר רק בשבילך, לנגן למענך

</div>


## Segment 1732

<div dir="rtl" lang="he">

כמו דוד המלך ששר לו בשדות ולא היה אכפת לו מגוליית

</div>


## Segment 1733

<div dir="rtl" lang="he">

או מדובים ואריות.

</div>


## Segment 1734

<div dir="rtl" lang="he">

אבל כל העולם הוא שלי כי בראת אותו בשבילי

</div>


## Segment 1735

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מקום שבו אני הולך שם אתה נמצא ומולך

</div>


## Segment 1736

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מקום שבו אני הולך שם אתה נמצא ומולך

</div>


## Segment 1737

<div dir="rtl" lang="he">

אין לנו על מי לסמוך

</div>


## Segment 1738

<div dir="rtl" lang="he">

אין לנו על מי לסמוך

</div>


## Segment 1739

<div dir="rtl" lang="he">

אין לנו על מי לסמוך

</div>


## Segment 1740

<div dir="rtl" lang="he">

אין לנו על מי לסמוך

</div>


## Segment 1741

<div dir="rtl" lang="he">

רק על אבינו שבשמיים

</div>


## Segment 1742

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עולם ריבונו של עולם איי איי איי

</div>


## Segment 1743

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עולם ריבונו של עולם איי איי איי

</div>


## Segment 1744

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עולם ריבונו של עולם איי איי איי

</div>


## Segment 1745

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עולם ריבונו של עולם איי איי איי

</div>


## Segment 1746

<div dir="rtl" lang="he">

אוי אוי אוי רחם רחם הצל הצל הושיעה

</div>


## Segment 1747

<div dir="rtl" lang="he">

אוי אוי אוי רחם רחם הצל הצל הושיעה

</div>


## Segment 1748

<div dir="rtl" lang="he">

אוי אוי אוי רחם רחם הצל הצל הושיעה

</div>


## Segment 1749

<div dir="rtl" lang="he">

אוי אוי אוי רחם רחם הצל הצל הושיעה!

</div>


## Segment 1750

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע

</div>


## Segment 1751

<div dir="rtl" lang="he">

קניתי מגפיים בשלושה זוזים וכבש,

</div>


## Segment 1752

<div dir="rtl" lang="he">

עכשיו אוכל ללכת בעשב הרטוב ובשלוליות.

</div>


## Segment 1753

<div dir="rtl" lang="he">

יש מקומות מחוץ ליישוב לא רחוק מכאן,

</div>


## Segment 1754

<div dir="rtl" lang="he">

ששם אוכל לטעום מהתכלית.

</div>


## Segment 1755

<div dir="rtl" lang="he">

בחורף כל מקום מזכיר לי את אומן,

</div>


## Segment 1756

<div dir="rtl" lang="he">

בעיקר איפה שיש עצים ומים,

</div>


## Segment 1757

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל מקום טוב מאד בשבילי.

</div>


## Segment 1758

<div dir="rtl" lang="he">

קראתי כל מיני ספרים שדיברו מעניין האהבה לכל הברואים

</div>


## Segment 1759

<div dir="rtl" lang="he">

עסקו בתודעה, במדיטציה וכיוצא בזה

</div>


## Segment 1760

<div dir="rtl" lang="he">

דיברו מעניין ביטול הטבעי והשתקת הדמיונות

</div>


## Segment 1761

<div dir="rtl" lang="he">

דיברו מפשיטות ותמימות

</div>


## Segment 1762

<div dir="rtl" lang="he">

יש בהם טעם והרבה מן האמת...

</div>


## Segment 1763

<div dir="rtl" lang="he">

אני זכיתי לדעת שיש בורא לכל, יש כתובת מדוייקת.

</div>


## Segment 1764

<div dir="rtl" lang="he">

הציפורים עכשיו בהמולה גדולה, התרחשות מרגשת אצלם.

</div>


## Segment 1765

<div dir="rtl" lang="he">

היו פעם צדיקים ומקובלים שלמדו שיחת דקלים ושיחת עופות,

</div>


## Segment 1766

<div dir="rtl" lang="he">

שלמה המלך ידע אפילו את הדיבור של הדומם.

</div>


## Segment 1767

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, דבר אליו

</div>


## Segment 1768

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, דבר אליו

</div>


## Segment 1769

<div dir="rtl" lang="he">

אל תדחוק את השעה.

</div>


## Segment 1770

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, דבר אליו

</div>


## Segment 1771

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, דבר אליו

</div>


## Segment 1772

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה חידוש מופלא.

</div>


## Segment 1773

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טוב לא להיות חשוב בעיני עצמך, כמה טוב להיות מה.

</div>


## Segment 1774

<div dir="rtl" lang="he">

היה הכי טוב, עכשיו הכי טוב, יהיה הכי טוב באמת.

</div>


## Segment 1775

<div dir="rtl" lang="he">

אתמול ירד הרבה גשם, כנראה עוד שהשר מוצף,

</div>


## Segment 1776

<div dir="rtl" lang="he">

אני חושב שאסע מסביב.

</div>


## Segment 1777

<div dir="rtl" lang="he">

המורה הכי טוב בעולם מלמד אותי כל רגע הליכות,

</div>


## Segment 1778

<div dir="rtl" lang="he">

בזמן האחרון אני שמח גם כשאני עצוב.

</div>


## Segment 1779

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע...

</div>


## Segment 1780

<div dir="rtl" lang="he">

פעם היינו בגן עדן את זוכרת מה ששם היה

</div>


## Segment 1781

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כך היתה לנו נפילה כזאת גדולה...

</div>


## Segment 1782

<div dir="rtl" lang="he">

התרחקנו, התפצלנו, היה קשה,

</div>


## Segment 1783

<div dir="rtl" lang="he">

היה שווה לעבור את הכל בשביל לדעת, לדעת...

</div>


## Segment 1784

<div dir="rtl" lang="he">

קניתי מגפיים בשלושה זוזים וכבש,

</div>


## Segment 1785

<div dir="rtl" lang="he">

עכשיו אוכל ללכת בעשב הרטוב ובשלוליות.

</div>


## Segment 1786

<div dir="rtl" lang="he">

יש מקומות מחוץ ליישוב לא רחוק מכאן,

</div>


## Segment 1787

<div dir="rtl" lang="he">

ששם אוכל לטעום מהתכלית.

</div>


## Segment 1788

<div dir="rtl" lang="he">

בחורף כל מקום מזכיר לי את אומן,

</div>


## Segment 1789

<div dir="rtl" lang="he">

בעיקר איפה שיש עצים ומים,

</div>


## Segment 1790

<div dir="rtl" lang="he">

ארץ ישראל מקום טוב מאד בשבילי.

</div>


## Segment 1791

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, דבר אליו

</div>


## Segment 1792

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, דבר אליו

</div>


## Segment 1793

<div dir="rtl" lang="he">

אל תדחוק את השעה.

</div>


## Segment 1794

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, נגן אליו

</div>


## Segment 1795

<div dir="rtl" lang="he">

אל תכה בסלע, נגן אליו

</div>


## Segment 1796

<div dir="rtl" lang="he">

ותראה חידוש מופלא.

</div>


## Segment 1797

<div dir="rtl" lang="he">

אל תסתכלי אחורה

</div>


## Segment 1798

<div dir="rtl" lang="he">

היה נחמד פה לפעמים

</div>


## Segment 1799

<div dir="rtl" lang="he">

היו לנו מספר התרגשויות

</div>


## Segment 1800

<div dir="rtl" lang="he">

כמה רגעים של חסד

</div>


## Segment 1801

<div dir="rtl" lang="he">

וגם כמה התנוצצויות

</div>


## Segment 1802

<div dir="rtl" lang="he">

אבל הרע פה מתחפש לטוב

</div>


## Segment 1803

<div dir="rtl" lang="he">

והטוב כל כך חיוור

</div>


## Segment 1804

<div dir="rtl" lang="he">

אז תצילי מה שתצילי

</div>


## Segment 1805

<div dir="rtl" lang="he">

אנחנו צריכים למהר

</div>


## Segment 1806

<div dir="rtl" lang="he">

אל תסתכלי אחורה

</div>


## Segment 1807

<div dir="rtl" lang="he">

כי הכל עכשיו בוער

</div>


## Segment 1808

<div dir="rtl" lang="he">

אין לנו דרך אחרת

</div>


## Segment 1809

<div dir="rtl" lang="he">

ואי אפשר להשאר

</div>


## Segment 1810

<div dir="rtl" lang="he">

גם אני בוכה עכשיו

</div>


## Segment 1811

<div dir="rtl" lang="he">

יש לי פה עוד כמה חברים

</div>


## Segment 1812

<div dir="rtl" lang="he">

כמה אהבות

</div>


## Segment 1813

<div dir="rtl" lang="he">

וכמה דמיונות של נעורים

</div>


## Segment 1814

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מעט יבוא ענן

</div>


## Segment 1815

<div dir="rtl" lang="he">

וגשם של גופרית וקיטור

</div>


## Segment 1816

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כך תהיה עלטה כבדה

</div>


## Segment 1817

<div dir="rtl" lang="he">

ואחר כך יפציע האור

</div>


## Segment 1818

<div dir="rtl" lang="he">

אל תסתכלי אחורה

</div>


## Segment 1819

<div dir="rtl" lang="he">

כי הכל עכשיו בוער

</div>


## Segment 1820

<div dir="rtl" lang="he">

אין לנו דרך אחרת

</div>


## Segment 1821

<div dir="rtl" lang="he">

ואי אפשר להישאר

</div>


## Segment 1822

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב את הקדוש ברוך הוא

</div>


## Segment 1823

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב אני אוהב ת'קוידש בורכו

</div>


## Segment 1824

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב אני אוהב ת'קוידש בורכו

</div>


## Segment 1825

<div dir="rtl" lang="he">

כל היום כל היום כל היום כל היום

</div>


## Segment 1826

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב אני אוהב ת'קוידש בורכו

</div>


## Segment 1827

<div dir="rtl" lang="he">

כי הוא נתן לנו מילה

</div>


## Segment 1828

<div dir="rtl" lang="he">

כי הוא נתן לנו תפילה

</div>


## Segment 1829

<div dir="rtl" lang="he">

והוא נתן לנו בחירה

</div>


## Segment 1830

<div dir="rtl" lang="he">

והוא נתן לנו בכורה

</div>


## Segment 1831

<div dir="rtl" lang="he">

כי הוא נתן לנו מורא

</div>


## Segment 1832

<div dir="rtl" lang="he">

כי הוא נתן לנו תורה

</div>


## Segment 1833

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב אני אוהב

</div>


## Segment 1834

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב אני אוהב

</div>


## Segment 1835

<div dir="rtl" lang="he">

ת'קוידש בורכו!!

</div>


## Segment 1836

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו

</div>


## Segment 1837

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עולם הריני בא לפניך

</div>


## Segment 1838

<div dir="rtl" lang="he">

להלל ולשבח גדולת רחמנותייך

</div>


## Segment 1839

<div dir="rtl" lang="he">

איך שלחת לנו רועה נאמן

</div>


## Segment 1840

<div dir="rtl" lang="he">

שיאסוף אותנו, הכבשים התועות וייקח אותנו אליך.

</div>


## Segment 1841

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1842

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע מקור חכמה

</div>


## Segment 1843

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1844

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע מקור שמחה

</div>


## Segment 1845

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עולם הריני בא לפניך

</div>


## Segment 1846

<div dir="rtl" lang="he">

להלל ולשבח גדולת רוממותך

</div>


## Segment 1847

<div dir="rtl" lang="he">

איך שלחת לנו רופא נאמן

</div>


## Segment 1848

<div dir="rtl" lang="he">

שירפא אותנו ויחבוש פצעינו ויישא אותנו אליך.

</div>


## Segment 1849

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1850

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע מקור חכמה,

</div>


## Segment 1851

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1852

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע, מקור שמחה

</div>


## Segment 1853

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1854

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע, מקור חכמה

</div>


## Segment 1855

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו, אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1856

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע מקור שמחה!

</div>


## Segment 1857

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עולם הריני בא לפניך

</div>


## Segment 1858

<div dir="rtl" lang="he">

להלל ולשבח שפע חסדיך

</div>


## Segment 1859

<div dir="rtl" lang="he">

איך נתת לנו צדיק יסוד עולם

</div>


## Segment 1860

<div dir="rtl" lang="he">

שיישר ליבנו ויחזיר שכלינו

</div>


## Segment 1861

<div dir="rtl" lang="he">

ויידבק אותנו בך!

</div>


## Segment 1862

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1863

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע, מקור חכמה

</div>


## Segment 1864

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1865

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע, מקור שמחה!

</div>


## Segment 1866

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו, אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1867

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע, מקור חכמה

</div>


## Segment 1868

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 1869

<div dir="rtl" lang="he">

נחל נובע מקור שמחה

</div>


## Segment 1870

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו

</div>


## Segment 1871

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה

</div>


## Segment 1872

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה

</div>


## Segment 1873

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה

</div>


## Segment 1874

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה!

</div>


## Segment 1875

<div dir="rtl" lang="he">

קוראים לו נ נח נחמ קוראים לו נחמן מאומן

</div>


## Segment 1876

<div dir="rtl" lang="he">

קוראים לו נ נח נחמ קוראים לו נחמן מאומן.

</div>


## Segment 1877

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה

</div>


## Segment 1878

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה

</div>


## Segment 1879

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה

</div>


## Segment 1880

<div dir="rtl" lang="he">

אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה

</div>


## Segment 1881

<div dir="rtl" lang="he">

קוראים לו נ נח נחמ קוראים לו נחמן מאומן

</div>


## Segment 1882

<div dir="rtl" lang="he">

קוראים לו נ נח נחמ קוראים לו נחמן מאומן

</div>


## Segment 1883

<div dir="rtl" lang="he">

עבדו את השם בשמחה עבדו את השם בשמחה

</div>


## Segment 1884

<div dir="rtl" lang="he">

עבדו את השם בשמחה עבדו את השם בשמחה

</div>


## Segment 1885

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1886

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1887

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי...אם יהודי היה יודע כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותו

</div>


## Segment 1888

<div dir="rtl" lang="he">

התורה כמה שווה כמה שווה פרק תהילים כמה שווה הנחת תפילין

</div>


## Segment 1889

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת מה זאת השמחה

</div>


## Segment 1890

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת השמחה

</div>


## Segment 1891

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת מה זאת חתונה

</div>


## Segment 1892

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת חתונה

</div>


## Segment 1893

<div dir="rtl" lang="he">

היה שמח שמח ורוקד שמח ורוקד 120 שנה!!

</div>


## Segment 1894

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת מה זאת התפילה

</div>


## Segment 1895

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת התפילה

</div>


## Segment 1896

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת מה זאת התורה

</div>


## Segment 1897

<div dir="rtl" lang="he">

אם יהודי היה יודע מה זאת התורה

</div>


## Segment 1898

<div dir="rtl" lang="he">

היה שמח שמח ורוקד שמח ורוקד 120 שנה!!

</div>


## Segment 1899

<div dir="rtl" lang="he">

היה שמח שמח ורוקד שמח ורוקד 120 שנה...

</div>


## Segment 1900

<div dir="rtl" lang="he">

אתה קדוש

</div>


## Segment 1901

<div dir="rtl" lang="he">

בדרכים רבות הלכנו

</div>


## Segment 1902

<div dir="rtl" lang="he">

לחפש קורטוב אמת

</div>


## Segment 1903

<div dir="rtl" lang="he">

לא הססתי מלנגוס בו

</div>


## Segment 1904

<div dir="rtl" lang="he">

במעדן החטא

</div>


## Segment 1905

<div dir="rtl" lang="he">

לא מצאנו את עצמנו

</div>


## Segment 1906

<div dir="rtl" lang="he">

אין עוד טעם לכחש

</div>


## Segment 1907

<div dir="rtl" lang="he">

התרבות הזאת לא לנו

</div>


## Segment 1908

<div dir="rtl" lang="he">

כי בלבנו אש

</div>


## Segment 1909

<div dir="rtl" lang="he">

ואני הקטן

</div>


## Segment 1910

<div dir="rtl" lang="he">

השפל שבין כולם

</div>


## Segment 1911

<div dir="rtl" lang="he">

עומד פה נרעד ונדהם

</div>


## Segment 1912

<div dir="rtl" lang="he">

ואני הקטן

</div>


## Segment 1913

<div dir="rtl" lang="he">

האחרון שבעם

</div>


## Segment 1914

<div dir="rtl" lang="he">

עומד פה נרגש ונפעם

</div>


## Segment 1915

<div dir="rtl" lang="he">

כי אתה קדוש

</div>


## Segment 1916

<div dir="rtl" lang="he">

ושמך קדוש

</div>


## Segment 1917

<div dir="rtl" lang="he">

קדושים כל יום

</div>


## Segment 1918

<div dir="rtl" lang="he">

יהללוך סלה

</div>


## Segment 1919

<div dir="rtl" lang="he">

בכלה נפסד החומר

</div>


## Segment 1920

<div dir="rtl" lang="he">

נחש החוש עוד משקר

</div>


## Segment 1921

<div dir="rtl" lang="he">

כשעוצמים את העיניים

</div>


## Segment 1922

<div dir="rtl" lang="he">

סוף האמת להתבאר

</div>


## Segment 1923

<div dir="rtl" lang="he">

וקשה לתפוס בשכל

</div>


## Segment 1924

<div dir="rtl" lang="he">

גם הדמיון פה מאכזב

</div>


## Segment 1925

<div dir="rtl" lang="he">

אבל יש שליט לעסק

</div>


## Segment 1926

<div dir="rtl" lang="he">

ואותנו הוא אוהב

</div>


## Segment 1927

<div dir="rtl" lang="he">

ואני הקטן...

</div>


## Segment 1928

<div dir="rtl" lang="he">

בית המקדש

</div>


## Segment 1929

<div dir="rtl" lang="he">

כן יבנה בית המקדש שיבנה בית המקדש

</div>


## Segment 1930

<div dir="rtl" lang="he">

כל עמך ישראל ירננו ויגידו בך

</div>


## Segment 1931

<div dir="rtl" lang="he">

שיבנה בית המקדש, שיבנה בית המקדש

</div>


## Segment 1932

<div dir="rtl" lang="he">

כל עמך ישראל ירננו ויגידו בך

</div>


## Segment 1933

<div dir="rtl" lang="he">

ותחזינה עינינו בשובך לציון

</div>


## Segment 1934

<div dir="rtl" lang="he">

זה לא חלום, זו מציאות לא דמיון,

</div>


## Segment 1935

<div dir="rtl" lang="he">

בשובך לציון זה לא חלום זו מציאות לא דמיון.

</div>


## Segment 1936

<div dir="rtl" lang="he">

שיבנה בית המקדש, שיבנה בית המקדש

</div>


## Segment 1937

<div dir="rtl" lang="he">

כל עמך ישראל ירננו ויגידו בך

</div>


## Segment 1938

<div dir="rtl" lang="he">

שיבנה בית המקדש, שיבנה בית המקדש

</div>


## Segment 1939

<div dir="rtl" lang="he">

כל עמך ישראל ירננו ויגידו בך

</div>


## Segment 1940

<div dir="rtl" lang="he">

ותחזינה עינינו בשובך לציון...

</div>


## Segment 1941

<div dir="rtl" lang="he">

גלגל של הצלה

</div>


## Segment 1942

<div dir="rtl" lang="he">

חשבת זה הסוף כבר נפרדת מכולם

</div>


## Segment 1943

<div dir="rtl" lang="he">

בעצם השלמת העסק פה תם

</div>


## Segment 1944

<div dir="rtl" lang="he">

בפעם המיליון אבד הזיכרון

</div>


## Segment 1945

<div dir="rtl" lang="he">

כל כך הרבה פעמים עמדת

</div>


## Segment 1946

<div dir="rtl" lang="he">

הים מלפנים המצרים מאחור

</div>


## Segment 1947

<div dir="rtl" lang="he">

הכל נראה כל כך שחור

</div>


## Segment 1948

<div dir="rtl" lang="he">

ערפל כבד על התקווה האור נראה כל כך רחוק

</div>


## Segment 1949

<div dir="rtl" lang="he">

ואדרבה הסימנים מראים שאתה הולך לפול יותר עמוק

</div>


## Segment 1950

<div dir="rtl" lang="he">

נסה להיזכר איך תמיד זה מגיע

</div>


## Segment 1951

<div dir="rtl" lang="he">

חיבוק החמלה

</div>


## Segment 1952

<div dir="rtl" lang="he">

איך תמיד נזרק לך

</div>


## Segment 1953

<div dir="rtl" lang="he">

גלגל של הצלה

</div>


## Segment 1954

<div dir="rtl" lang="he">

לא להתייאש לא להתרגש

</div>


## Segment 1955

<div dir="rtl" lang="he">

הרי זכית כבר לראות את האש

</div>


## Segment 1956

<div dir="rtl" lang="he">

לא להתייאש לא להתרגש

</div>


## Segment 1957

<div dir="rtl" lang="he">

הרי היית כבר בתוך כבשן האש

</div>


## Segment 1958

<div dir="rtl" lang="he">

מתי נלמד לבטוח רק בו פשוט להישען עליו

</div>


## Segment 1959

<div dir="rtl" lang="he">

לא בדיעבד אלא לכתחילה אפשר להתחיל מעכשיו

</div>


## Segment 1960

<div dir="rtl" lang="he">

אין אהבה ללא כאב

</div>


## Segment 1961

<div dir="rtl" lang="he">

אתה אף פעם לא מאכזב

</div>


## Segment 1962

<div dir="rtl" lang="he">

יש מהלך של הסתרה וזה ידוע

</div>


## Segment 1963

<div dir="rtl" lang="he">

בשביל הגעגוע

</div>


## Segment 1964

<div dir="rtl" lang="he">

המח מופגז בשורה של עניינים הלב נחמץ מרגשות עוינים

</div>


## Segment 1965

<div dir="rtl" lang="he">

איך הדמיון משדר לך סערת רגשות מבול של דאגות

</div>


## Segment 1966

<div dir="rtl" lang="he">

נאמץ את דרכי אבותינו שידעו על מי צריך לסמוך

</div>


## Segment 1967

<div dir="rtl" lang="he">

כי אתה עומד מלמעלה כשאנחנו בתוך המבוך

</div>


## Segment 1968

<div dir="rtl" lang="he">

לא להתייאש לא להתרגש ...

</div>


## Segment 1969

<div dir="rtl" lang="he">

הודו לשם כי טוב, כי לעולם חסדו

</div>


## Segment 1970

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1971

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1972

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1973

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1974

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1975

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת העצבות והמרה השחורה זומם יש עבודה זרה

</div>


## Segment 1976

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת העצבות והמרה השחורה זה שורש כל הרע

</div>


## Segment 1977

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1978

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1979

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1980

<div dir="rtl" lang="he">

הכי חשוב זה להיות שמח

</div>


## Segment 1981

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמס העצבוס והמויירה שחויירה זומם יש עבויידה זרה

</div>


## Segment 1982

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת העצבות והמרה השחורה זומם יש עבודה זרה

</div>


## Segment 1983

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת העצבות והמרה השחורה זומם יש עבודה זרה

</div>


## Segment 1984

<div dir="rtl" lang="he">

כי באמת העצבות והמרה השחורה זה שורש כל הרע

</div>


## Segment 1985

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת זומם יש עבודה זרה וזה שורש כל הרע

</div>


## Segment 1986

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת זומם יש עבודה זרה וזה שורש כל הרע

</div>


## Segment 1987

<div dir="rtl" lang="he">

וזאת וזה וזאת וזה וזאת וזה

</div>


## Segment 1988

<div dir="rtl" lang="he">

הניגון המושלם

</div>


## Segment 1989

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עוילום ריבונו של עולם תן לי תניגון המושלם

</div>


## Segment 1990

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עוילום ריבונו של עולם תן לי תניגון המושלם

</div>


## Segment 1991

<div dir="rtl" lang="he">

יש מלאך שיש לו אלף ראשים ולכל ראש יש אלף לשונות

</div>


## Segment 1992

<div dir="rtl" lang="he">

ולכל לשון יש אלף זמירות אוווווווו

</div>


## Segment 1993

<div dir="rtl" lang="he">

שהמלאך הזה עומד משורר אז כל העולם כל העולם מתעורר!

</div>


## Segment 1994

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1995

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 1996

<div dir="rtl" lang="he">

אם כל העולם היו שומעים את התורה שלי עם הניגון והריקוד שלה

</div>


## Segment 1997

<div dir="rtl" lang="he">

אז היו כולם מתבטלים מחמת התענוג ככלות הנפש

</div>


## Segment 1998

<div dir="rtl" lang="he">

אם כל העולם היו שומעים את התורה שלי עם הניגון והריקוד שלה

</div>


## Segment 1999

<div dir="rtl" lang="he">

אז היו כולם מתבטלים אפילו עשבים וחיות

</div>


## Segment 2000

<div dir="rtl" lang="he">

פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה

</div>


## Segment 2001

<div dir="rtl" lang="he">

פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה פה

</div>


## Segment 2002

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עוילום ריבונו של עולם תן לי תניגון המושלם

</div>


## Segment 2003

<div dir="rtl" lang="he">

ריבונו של עוילום ריבונו של עולם תן לי תניגון המושלם

</div>


## Segment 2004

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 2005

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 2006

<div dir="rtl" lang="he">

הפתקה

</div>


## Segment 2007

<div dir="rtl" lang="he">

מאוד היה קשה לי לרדת אליך תלמידי היקר להגיד לך כי נהניתי מאוד בעבודתך

</div>


## Segment 2008

<div dir="rtl" lang="he">

ועליך אמרתי מיין פייעריל וופט פליען ביז משיח

</div>


## Segment 2009

<div dir="rtl" lang="he">

ווט קומעאן חזק ואמץ בעבודתך

</div>


## Segment 2010

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 2011

<div dir="rtl" lang="he">

ובזה אגלה לך סוד והוא מלא וגדיש מקו לקו פצפציה

</div>


## Segment 2012

<div dir="rtl" lang="he">

ובחיזוק עבודה תבינהו וסימן

</div>


## Segment 2013

<div dir="rtl" lang="he">

י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה

</div>


## Segment 2014

<div dir="rtl" lang="he">

הסכמה של ר' משה פיינשטין (מובא בספר במקומו בפרקים על הפתק).

</div>


## Segment 2015

<div dir="rtl" lang="he">

הרי את מקודשת לי

</div>


## Segment 2016

<div dir="rtl" lang="he">

עכשיו, כשהברבורים

</div>


## Segment 2017

<div dir="rtl" lang="he">

שטים על פני הנהר

</div>


## Segment 2018

<div dir="rtl" lang="he">

והעצים כמניפת טווס ברוח,

</div>


## Segment 2019

<div dir="rtl" lang="he">

חיכיתי לך שנים וסופסוף באת

</div>


## Segment 2020

<div dir="rtl" lang="he">

כמו שתכנן השדכן הגדול

</div>


## Segment 2021

<div dir="rtl" lang="he">

אחר כל התלאות והייסורים

</div>


## Segment 2022

<div dir="rtl" lang="he">

ראינו פתאום שיש לנו..

</div>


## Segment 2023

<div dir="rtl" lang="he">

הרבה חברים

</div>


## Segment 2024

<div dir="rtl" lang="he">

הכל יהיה קדוש וטהור מאוד

</div>


## Segment 2025

<div dir="rtl" lang="he">

שלום אמת

</div>


## Segment 2026

<div dir="rtl" lang="he">

אולי נזכה סופסוף

</div>


## Segment 2027

<div dir="rtl" lang="he">

לחיות לשם שמיים

</div>


## Segment 2028

<div dir="rtl" lang="he">

אולי נזכה להעמיד תולדות

</div>


## Segment 2029

<div dir="rtl" lang="he">

בצלם אלוקה, צחים זכים

</div>


## Segment 2030

<div dir="rtl" lang="he">

כמלאכי השרת

</div>


## Segment 2031

<div dir="rtl" lang="he">

נבנה לנו את הבית המקדש הקטן שלנו

</div>


## Segment 2032

<div dir="rtl" lang="he">

שבו תשרור אהבה ושמחה ונקיות

</div>


## Segment 2033

<div dir="rtl" lang="he">

רציתי להבטיח לך

</div>


## Segment 2034

<div dir="rtl" lang="he">

דבר אחד חשוב

</div>


## Segment 2035

<div dir="rtl" lang="he">

אף פעם לא להיות עצוב

</div>


## Segment 2036

<div dir="rtl" lang="he">

בקרוב יהיה יום אחד ארוך

</div>


## Segment 2037

<div dir="rtl" lang="he">

שבת נצחית

</div>


## Segment 2038

<div dir="rtl" lang="he">

יחוסל הרע, יבוטל הצער

</div>


## Segment 2039

<div dir="rtl" lang="he">

יבוער הרשע

</div>


## Segment 2040

<div dir="rtl" lang="he">

תמות המחלוקת השנאה

</div>


## Segment 2041

<div dir="rtl" lang="he">

האכזריות

</div>


## Segment 2042

<div dir="rtl" lang="he">

הקנאה תקמול לנצח

</div>


## Segment 2043

<div dir="rtl" lang="he">

ותחת זאת תפרח הברוש

</div>


## Segment 2044

<div dir="rtl" lang="he">

תעלה גפן פוריה

</div>


## Segment 2045

<div dir="rtl" lang="he">

כבר הניצנים נראו בארץ

</div>


## Segment 2046

<div dir="rtl" lang="he">

הטוב הנצחי ישלוט

</div>


## Segment 2047

<div dir="rtl" lang="he">

ה' יתברך ישלוט

</div>


## Segment 2048

<div dir="rtl" lang="he">

ואז ידעו כולם כמה רך

</div>


## Segment 2049

<div dir="rtl" lang="he">

כמה טוב כמה נעים

</div>


## Segment 2050

<div dir="rtl" lang="he">

הרי את מקודשת לי

</div>


## Segment 2051

<div dir="rtl" lang="he">

בטבעת זו

</div>


## Segment 2052

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל

</div>


## Segment 2053

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל

</div>


## Segment 2054

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל..

</div>


## Segment 2055

<div dir="rtl" lang="he">

רציתי להבטיח לך

</div>


## Segment 2056

<div dir="rtl" lang="he">

דבר אחד חשוב

</div>


## Segment 2057

<div dir="rtl" lang="he">

אף פעם לא להיות..

</div>


## Segment 2058

<div dir="rtl" lang="he">

עכשיו כשהברבורים צחי הצוואר

</div>


## Segment 2059

<div dir="rtl" lang="he">

שטים כמו צמר גפן על הנהר

</div>


## Segment 2060

<div dir="rtl" lang="he">

יש אהבה והיא נצחית

</div>


## Segment 2061

<div dir="rtl" lang="he">

והיא לא תמות

</div>


## Segment 2062

<div dir="rtl" lang="he">

עולם האמת הוא עולם התמימות

</div>


## Segment 2063

<div dir="rtl" lang="he">

ובכן רעייתי חמדתי תמתי

</div>


## Segment 2064

<div dir="rtl" lang="he">

הראיני פנייך בין חגבי הסלע

</div>


## Segment 2065

<div dir="rtl" lang="he">

יונתי!!

</div>


## Segment 2066

<div dir="rtl" lang="he">

באנו לעולם הזה

</div>


## Segment 2067

<div dir="rtl" lang="he">

בשליחותו

</div>


## Segment 2068

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות שירות קטן

</div>


## Segment 2069

<div dir="rtl" lang="he">

עבור הוד מלכותו

</div>


## Segment 2070

<div dir="rtl" lang="he">

את ואני זה רק אותיות

</div>


## Segment 2071

<div dir="rtl" lang="he">

אבל ביחד שם קדוש

</div>


## Segment 2072

<div dir="rtl" lang="he">

הם משלימות

</div>


## Segment 2073

<div dir="rtl" lang="he">

בטח לא נשכח לרגע שהכל

</div>


## Segment 2074

<div dir="rtl" lang="he">

זה מן שעשוע אחד

</div>


## Segment 2075

<div dir="rtl" lang="he">

גדול!!

</div>


## Segment 2076

<div dir="rtl" lang="he">

וכל הייסורים שעברנו

</div>


## Segment 2077

<div dir="rtl" lang="he">

לאורך הדורות

</div>


## Segment 2078

<div dir="rtl" lang="he">

זה רק כדי ללמוד

</div>


## Segment 2079

<div dir="rtl" lang="he">

לקבל את האורות

</div>


## Segment 2080

<div dir="rtl" lang="he">

עכשיו אני שמח

</div>


## Segment 2081

<div dir="rtl" lang="he">

ואת פורצת בצחוק

</div>


## Segment 2082

<div dir="rtl" lang="he">

הטוב האמיתי זה פה

</div>


## Segment 2083

<div dir="rtl" lang="he">

לא צריך ללכת רחוק!!

</div>


## Segment 2084

<div dir="rtl" lang="he">

ובהזדמנות חגיגית זו

</div>


## Segment 2085

<div dir="rtl" lang="he">

שבו נמצאים בו כולם

</div>


## Segment 2086

<div dir="rtl" lang="he">

כל האורחים הנכבדים

</div>


## Segment 2087

<div dir="rtl" lang="he">

מהשמיים ומהארץ

</div>


## Segment 2088

<div dir="rtl" lang="he">

אני רוצה להצהיר בזאת

</div>


## Segment 2089

<div dir="rtl" lang="he">

שהיום אני משתדל

</div>


## Segment 2090

<div dir="rtl" lang="he">

נדר כמובן

</div>


## Segment 2091

<div dir="rtl" lang="he">

לא לתת לעולם הזה

</div>


## Segment 2092

<div dir="rtl" lang="he">

לבלבל אותנו אפילו רגע קט

</div>


## Segment 2093

<div dir="rtl" lang="he">

לא לתת לחושך

</div>


## Segment 2094

<div dir="rtl" lang="he">

קצת לגיטימציה אפילו

</div>


## Segment 2095

<div dir="rtl" lang="he">

לא לאפשר למקטרג

</div>


## Segment 2096

<div dir="rtl" lang="he">

להסתיר את האור

</div>


## Segment 2097

<div dir="rtl" lang="he">

רציתי להבטיח לך

</div>


## Segment 2098

<div dir="rtl" lang="he">

דבר אחד חשוב

</div>


## Segment 2099

<div dir="rtl" lang="he">

אף פעם לא להיות עצוב

</div>


## Segment 2100

<div dir="rtl" lang="he">

הרי את מקודשת לי

</div>


## Segment 2101

<div dir="rtl" lang="he">

בטבעת זו

</div>


## Segment 2102

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל

</div>


## Segment 2103

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל

</div>


## Segment 2104

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל..

</div>


## Segment 2105

<div dir="rtl" lang="he">

להבטיח לך

</div>


## Segment 2106

<div dir="rtl" lang="he">

דבר אחד חשוב

</div>


## Segment 2107

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל..

</div>


## Segment 2108

<div dir="rtl" lang="he">

כדת משה וישראל..

</div>


## Segment 2109

<div dir="rtl" lang="he">

התבודדות

</div>


## Segment 2110

<div dir="rtl" lang="he">

שעה אחת ביום אני צריך להתבודד ולשלוח תחינתי בפניך

</div>


## Segment 2111

<div dir="rtl" lang="he">

ולבקשך להתקרב אליך

</div>


## Segment 2112

<div dir="rtl" lang="he">

להגיד כל רצונותיי ולהביע משאלותי בפניך

</div>


## Segment 2113

<div dir="rtl" lang="he">

כי ממך הרפואה, כי ממך הפרנסה, כי ממך האהבה, כי ממך הישועה

</div>


## Segment 2114

<div dir="rtl" lang="he">

ואתה טוב ומייטיב לכל נכון השם לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת.

</div>


## Segment 2115

<div dir="rtl" lang="he">

שעה אחת ביום אני צריך להתבודד ולשלוח תחינתי בפניך

</div>


## Segment 2116

<div dir="rtl" lang="he">

ולבקשך להתקרב אליך

</div>


## Segment 2117

<div dir="rtl" lang="he">

לספר כל הרפתקאותי וכל מה שעובר עליי בפניך

</div>


## Segment 2118

<div dir="rtl" lang="he">

כי ממך הרפואה, כי ממך הפרנסה, כי ממך האהבה, כי ממך הישועה

</div>


## Segment 2119

<div dir="rtl" lang="he">

ואתה טוב ומייטיב לכל נכון השם לכל קוראיו לכל מי שיקראהו באמת

</div>


## Segment 2120

<div dir="rtl" lang="he">

שמרו בני ישראל

</div>


## Segment 2121

<div dir="rtl" lang="he">

ושמרו בני ישראל את השבת

</div>


## Segment 2122

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות את השבת לדורותם ברית עולם

</div>


## Segment 2123

<div dir="rtl" lang="he">

ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם.

</div>


## Segment 2124

<div dir="rtl" lang="he">

ושמרו בני ישראל את השבת

</div>


## Segment 2125

<div dir="rtl" lang="he">

לעשות את השבת לדורותם ברית עולם

</div>


## Segment 2126

<div dir="rtl" lang="he">

ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם.

</div>


## Segment 2127

<div dir="rtl" lang="he">

כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ

</div>


## Segment 2128

<div dir="rtl" lang="he">

וביום השביעי, וביום השביעי שבת וינפש

</div>


## Segment 2129

<div dir="rtl" lang="he">

וביום השביעי, וביום השביעי שבת וינפש.

</div>


## Segment 2130

<div dir="rtl" lang="he">

טרילילי

</div>


## Segment 2131

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט כפול משולש מרובע

</div>


## Segment 2132

<div dir="rtl" lang="he">

שיר פשוט כפול משולש מרובע

</div>


## Segment 2133

<div dir="rtl" lang="he">

פשוט נ כפול נח משולש נחמ מרובע

</div>


## Segment 2134

<div dir="rtl" lang="he">

נחמן מאומן

</div>


## Segment 2135

<div dir="rtl" lang="he">

טרילילילילי טרילילילילה

</div>


## Segment 2136

<div dir="rtl" lang="he">

זהו שיר הגאולה

</div>


## Segment 2137

<div dir="rtl" lang="he">

יקח כמה שיקח

</div>


## Segment 2138

<div dir="rtl" lang="he">

ייקח כמה שייקח, הרי בסוף נגיע

</div>


## Segment 2139

<div dir="rtl" lang="he">

נגיע בסוף, נגיע לחוף

</div>


## Segment 2140

<div dir="rtl" lang="he">

ייקח כמה שייקח, הרי בסוף נגיע

</div>


## Segment 2141

<div dir="rtl" lang="he">

הגשם ירד על הכיכר

</div>


## Segment 2142

<div dir="rtl" lang="he">

זה סוף ניסן, תחילת אייר

</div>


## Segment 2143

<div dir="rtl" lang="he">

וזה כבר מאוחר, וקצת מוזר.

</div>


## Segment 2144

<div dir="rtl" lang="he">

ייקח כמה שייקח, הרי בסוף נגיע

</div>


## Segment 2145

<div dir="rtl" lang="he">

נגיע בסוף, נגיע לחוף

</div>


## Segment 2146

<div dir="rtl" lang="he">

ייקח כמה שייקח הרי בסוף נגיע.

</div>


## Segment 2147

<div dir="rtl" lang="he">

היום נולדת ברוך הבא

</div>


## Segment 2148

<div dir="rtl" lang="he">

תשכח מה שלמדת, אתה מתחיל מהתחלה

</div>


## Segment 2149

<div dir="rtl" lang="he">

הכל מסביב חדש לגמרי

</div>


## Segment 2150

<div dir="rtl" lang="he">

הכל נברא איתך ובשבילך

</div>


## Segment 2151

<div dir="rtl" lang="he">

אתה הרך הנולד

</div>


## Segment 2152

<div dir="rtl" lang="he">

אתה טהור כמו תינוק

</div>


## Segment 2153

<div dir="rtl" lang="he">

אל תפחד אתה לא תשכח ת'חוק

</div>


## Segment 2154

<div dir="rtl" lang="he">

תיקח לך ניגון ותנגן אותו

</div>


## Segment 2155

<div dir="rtl" lang="he">

תיקח לך ריקוד ותרקד אותו

</div>


## Segment 2156

<div dir="rtl" lang="he">

ללא דאגה.

</div>


## Segment 2157

<div dir="rtl" lang="he">

מה יש לכם לדאוג?

</div>


## Segment 2158

<div dir="rtl" lang="he">

הרי אני הולך לפניכם

</div>


## Segment 2159

<div dir="rtl" lang="he">

מה יש לכם לדאוג?

</div>


## Segment 2160

<div dir="rtl" lang="he">

הרי אני הולך לפניכם...

</div>


## Segment 2161

<div dir="rtl" lang="he">

ייקח כמה שייקח, הרי בסוף נגיע

</div>


## Segment 2162

<div dir="rtl" lang="he">

נגיע בסוף

</div>


## Segment 2163

<div dir="rtl" lang="he">

ייקח כמה שייקח!

</div>


## Segment 2164

<div dir="rtl" lang="he">

הגשם ירד על הכיכר

</div>


## Segment 2165

<div dir="rtl" lang="he">

זה סוף ניסן, תחילת אייר...

</div>


## Segment 2166

<div dir="rtl" lang="he">

יש הקוידש בורכו

</div>


## Segment 2167

<div dir="rtl" lang="he">

בן אדם צריך לעבור בעולם הזה

</div>


## Segment 2168

<div dir="rtl" lang="he">

כמה בלבולים

</div>


## Segment 2169

<div dir="rtl" lang="he">

כמה מכשולים

</div>


## Segment 2170

<div dir="rtl" lang="he">

כמה גלגולים

</div>


## Segment 2171

<div dir="rtl" lang="he">

עד שהוא תופס ש...

</div>


## Segment 2172

<div dir="rtl" lang="he">

בן אדם צריך לעבור בעולם הזה

</div>


## Segment 2173

<div dir="rtl" lang="he">

על גשר צר מאוד

</div>


## Segment 2174

<div dir="rtl" lang="he">

והאמת חדה

</div>


## Segment 2175

<div dir="rtl" lang="he">

כחוט השערה

</div>


## Segment 2176

<div dir="rtl" lang="he">

והעיקר זה ש...

</div>


## Segment 2177

<div dir="rtl" lang="he">

לא יפחד כלל

</div>


## Segment 2178

<div dir="rtl" lang="he">

צריך לשמוח

</div>


## Segment 2179

<div dir="rtl" lang="he">

ולא לשכוח

</div>


## Segment 2180

<div dir="rtl" lang="he">

כי מה אני בכלל

</div>


## Segment 2181

<div dir="rtl" lang="he">

יש הקב"ה

</div>


## Segment 2182

<div dir="rtl" lang="he">

יש רק הקב"ה

</div>


## Segment 2183

<div dir="rtl" lang="he">

בעצם יש רק

</div>


## Segment 2184

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה

</div>


## Segment 2185

<div dir="rtl" lang="he">

בן אדם צריך לעבור בעולם הזה

</div>


## Segment 2186

<div dir="rtl" lang="he">

כמה בלבולים

</div>


## Segment 2187

<div dir="rtl" lang="he">

כמה מכשולים

</div>


## Segment 2188

<div dir="rtl" lang="he">

כמה גלגולים

</div>


## Segment 2189

<div dir="rtl" lang="he">

עד שהוא תופס ש...

</div>


## Segment 2190

<div dir="rtl" lang="he">

דין וחסד חום וקור

</div>


## Segment 2191

<div dir="rtl" lang="he">

יבש ורטוב

</div>


## Segment 2192

<div dir="rtl" lang="he">

חושך ואור

</div>


## Segment 2193

<div dir="rtl" lang="he">

דומם צומח חי מדבר

</div>


## Segment 2194

<div dir="rtl" lang="he">

הכל זה רק...

</div>


## Segment 2195

<div dir="rtl" lang="he">

להתנסות בתאוות

</div>


## Segment 2196

<div dir="rtl" lang="he">

של שבעים אומות

</div>


## Segment 2197

<div dir="rtl" lang="he">

לשגות בדמיונות

</div>


## Segment 2198

<div dir="rtl" lang="he">

ואמונות כזביות

</div>


## Segment 2199

<div dir="rtl" lang="he">

לחקור ולמצוא

</div>


## Segment 2200

<div dir="rtl" lang="he">

לשאול ולדרוש

</div>


## Segment 2201

<div dir="rtl" lang="he">

כדי להבין בסוף ש...

</div>


## Segment 2202

<div dir="rtl" lang="he">

יש הקב"ה

</div>


## Segment 2203

<div dir="rtl" lang="he">

יש רק הקב"ה

</div>


## Segment 2204

<div dir="rtl" lang="he">

בעצם יש רק

</div>


## Segment 2205

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה

</div>


## Segment 2206

<div dir="rtl" lang="he">

ויש אחד שתפס

</div>


## Segment 2207

<div dir="rtl" lang="he">

שכל העניין

</div>


## Segment 2208

<div dir="rtl" lang="he">

הוא אחדות אחת פשוטה

</div>


## Segment 2209

<div dir="rtl" lang="he">

קראו לו אברם

</div>


## Segment 2210

<div dir="rtl" lang="he">

והוא בא מאור כשדים

</div>


## Segment 2211

<div dir="rtl" lang="he">

והוא שמע את הקול

</div>


## Segment 2212

<div dir="rtl" lang="he">

שאומר לו "לך לך"

</div>


## Segment 2213

<div dir="rtl" lang="he">

ובזכותו רק בזכותו

</div>


## Segment 2214

<div dir="rtl" lang="he">

אני שר עכשיו

</div>


## Segment 2215

<div dir="rtl" lang="he">

מה שאני שר עכשיו

</div>


## Segment 2216

<div dir="rtl" lang="he">

בן אדם צריך לעבור בעולם הזה

</div>


## Segment 2217

<div dir="rtl" lang="he">

כמה בלבולים

</div>


## Segment 2218

<div dir="rtl" lang="he">

כמה מכשולים

</div>


## Segment 2219

<div dir="rtl" lang="he">

כמה גלגולים

</div>


## Segment 2220

<div dir="rtl" lang="he">

עד שהוא תופס ש...

</div>


## Segment 2221

<div dir="rtl" lang="he">

יש הקב"ה

</div>


## Segment 2222

<div dir="rtl" lang="he">

יש רק הקב"ה

</div>


## Segment 2223

<div dir="rtl" lang="he">

בעצם יש רק

</div>


## Segment 2224

<div dir="rtl" lang="he">

הקב"ה

</div>


## Segment 2225

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא יטוש

</div>


## Segment 2226

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא יטוש, כי לא יטוש השם, כי לא יטוש השם עמו

</div>


## Segment 2227

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא יטוש השם עמו, ונחלתו לא יעזוב.

</div>


## Segment 2228

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא יטוש, כי לא יטוש השם, כי לא יטוש השם עמו

</div>


## Segment 2229

<div dir="rtl" lang="he">

כי לא יטוש השם עמו, ונחלתו לא יעזוב.

</div>


## Segment 2230

<div dir="rtl" lang="he">

השם הושיע המלך יעננו השם הושיע המלך יעננו

</div>


## Segment 2231

<div dir="rtl" lang="he">

המלך יעננו ביום קוראינו

</div>


## Segment 2232

<div dir="rtl" lang="he">

השם הושיע המלך יעננו השם הושיע המלך יעננו

</div>


## Segment 2233

<div dir="rtl" lang="he">

המלך יעננו ביום קוראינו

</div>


## Segment 2234

<div dir="rtl" lang="he">

כמו רכבת טסה

</div>


## Segment 2235

<div dir="rtl" lang="he">

כל החיים שלי זה כמו רכבת טסה

</div>


## Segment 2236

<div dir="rtl" lang="he">

והתמונות רצות עכשיו אליי כמו רכבת טסה

</div>


## Segment 2237

<div dir="rtl" lang="he">

ולא ידעתי שאתה נמצא פה בעולם

</div>


## Segment 2238

<div dir="rtl" lang="he">

וכל מי שסיפר לי עליך אטמתי אוזני מלשמוע

</div>


## Segment 2239

<div dir="rtl" lang="he">

אבל אתה אבא שלי כלומר אני הבן שלך

</div>


## Segment 2240

<div dir="rtl" lang="he">

רצית שבזה אאמין

</div>


## Segment 2241

<div dir="rtl" lang="he">

אני הבן שלך זאת אומרת אתה האבא שלי

</div>


## Segment 2242

<div dir="rtl" lang="he">

כבסני משלג אלבין כבסני ומשלג אלבין.

</div>


## Segment 2243

<div dir="rtl" lang="he">

ועכשיו אני רץ אליך כמו רכבת טסה

</div>


## Segment 2244

<div dir="rtl" lang="he">

ויש לי בוץ על הנעליים והבגדים שלי פצועים

</div>


## Segment 2245

<div dir="rtl" lang="he">

אני פוחד שמא אלכלך לך את השטיחים

</div>


## Segment 2246

<div dir="rtl" lang="he">

אבל כבר הודעת לנו באמצעות צדיקייך האמיתיים

</div>


## Segment 2247

<div dir="rtl" lang="he">

שימינך פשוטה לקבל שבים

</div>


## Segment 2248

<div dir="rtl" lang="he">

אבל אתה אבא שלי כלומר אני הבן שלך

</div>


## Segment 2249

<div dir="rtl" lang="he">

רצית שבזה אאמין

</div>


## Segment 2250

<div dir="rtl" lang="he">

אני הבן שלך זאת אומרת אתה אבא שלי

</div>


## Segment 2251

<div dir="rtl" lang="he">

כבסני משלג אלבין כבסני ומשלג אלבין.

</div>


## Segment 2252

<div dir="rtl" lang="he">

מילי ד'שטותא

</div>


## Segment 2253

<div dir="rtl" lang="he">

תדע לך דבר מאוד חשוב

</div>


## Segment 2254

<div dir="rtl" lang="he">

איסור מוחלט להיות עצוב

</div>


## Segment 2255

<div dir="rtl" lang="he">

זהו כל ישן נושן

</div>


## Segment 2256

<div dir="rtl" lang="he">

העצבות היא מקום חשוך ומסוכן

</div>


## Segment 2257

<div dir="rtl" lang="he">

יש עצה מילי דישטותא אההה

</div>


## Segment 2258

<div dir="rtl" lang="he">

יש עצה מילי דטיחותה

</div>


## Segment 2259

<div dir="rtl" lang="he">

זה בא עם ביטחון

</div>


## Segment 2260

<div dir="rtl" lang="he">

שלעולם הזה יש ריבון

</div>


## Segment 2261

<div dir="rtl" lang="he">

הנהגתו היא חסד ורחמים

</div>


## Segment 2262

<div dir="rtl" lang="he">

וזה הרגע נגמרו הייסורים

</div>


## Segment 2263

<div dir="rtl" lang="he">

אתה יכול לעמוד על הראש

</div>


## Segment 2264

<div dir="rtl" lang="he">

לנסות להתחפש לפרעוש

</div>


## Segment 2265

<div dir="rtl" lang="he">

אתה יכול לקפוץ לביצה

</div>


## Segment 2266

<div dir="rtl" lang="he">

אתה יכול לעשות קולות של מריצה טובעת

</div>


## Segment 2267

<div dir="rtl" lang="he">

תאמין לי הרשלה צדיק גדול

</div>


## Segment 2268

<div dir="rtl" lang="he">

הרשלה צדיק גדול

</div>


## Segment 2269

<div dir="rtl" lang="he">

שום דבר לא יקרה לך אם תשתגע

</div>


## Segment 2270

<div dir="rtl" lang="he">

תשמח שלא התגלגלת בצפרדע

</div>


## Segment 2271

<div dir="rtl" lang="he">

יש עצה מילי דישטותא אההה

</div>


## Segment 2272

<div dir="rtl" lang="he">

יש עצה מילי דטיחותה

</div>


## Segment 2273

<div dir="rtl" lang="he">

החיים האלה מתנה

</div>


## Segment 2274

<div dir="rtl" lang="he">

וכל העסק הוא רק אמונה

</div>


## Segment 2275

<div dir="rtl" lang="he">

כי אמונה היא מפתח לכל

</div>


## Segment 2276

<div dir="rtl" lang="he">

לשכל ולאושר וליום הגדול

</div>


## Segment 2277

<div dir="rtl" lang="he">

אל תפחד להראות דביל

</div>


## Segment 2278

<div dir="rtl" lang="he">

שיחשבו שאתה אחד הריקים

</div>


## Segment 2279

<div dir="rtl" lang="he">

זרוק תפוזה של האדם הגדול

</div>


## Segment 2280

<div dir="rtl" lang="he">

צריך ללמוד להתפלש בחול

</div>


## Segment 2281

<div dir="rtl" lang="he">

ואם תצליח להוציא חיוך

</div>


## Segment 2282

<div dir="rtl" lang="he">

מאיזה איזה יהודי ברחוב

</div>


## Segment 2283

<div dir="rtl" lang="he">

תדע לך שאצלו יתברך

</div>


## Segment 2284

<div dir="rtl" lang="he">

הצלת נפש משיניי הדור

</div>


## Segment 2285

<div dir="rtl" lang="he">

יש עצה מילי דישטותא אההה

</div>


## Segment 2286

<div dir="rtl" lang="he">

יש עצה מילי דטיחותה

</div>


## Segment 2287

<div dir="rtl" lang="he">

מצווה מצווה מצווה

</div>


## Segment 2288

<div dir="rtl" lang="he">

מצווה מצווה מצווה גדולה להיות בשמחה

</div>


## Segment 2289

<div dir="rtl" lang="he">

להיות בשמחה בשמחה כל היום

</div>


## Segment 2290

<div dir="rtl" lang="he">

אוי יו יו יו יו שלא עשני גוי

</div>


## Segment 2291

<div dir="rtl" lang="he">

ברוך שלא עשני גוי

</div>


## Segment 2292

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש אמר אפילו איש פשוט

</div>


## Segment 2293

<div dir="rtl" lang="he">

שמח בזופצ'ה שלו בשבת קויידש

</div>


## Segment 2294

<div dir="rtl" lang="he">

מה זה זופצ'ה

</div>


## Segment 2295

<div dir="rtl" lang="he">

זופצ'ה זה מרק

</div>


## Segment 2296

<div dir="rtl" lang="he">

מה זה זופצ'ה

</div>


## Segment 2297

<div dir="rtl" lang="he">

מרק עדיף מקניידעלאך

</div>


## Segment 2298

<div dir="rtl" lang="he">

טשולנט וקיגל טשולנט וקיגל

</div>


## Segment 2299

<div dir="rtl" lang="he">

קישקע טשולנט וקיגל קישקע טשולנט וקיגל

</div>


## Segment 2300

<div dir="rtl" lang="he">

זה טעים מאוד

</div>


## Segment 2301

<div dir="rtl" lang="he">

רק המלאכים אוכלים בשאבעס בשלוש הסעודות

</div>


## Segment 2302

<div dir="rtl" lang="he">

רק המלאכים אוכלים בשאבעס בטיש של רבינו הקדוש

</div>


## Segment 2303

<div dir="rtl" lang="he">

מצווה מצווה מצווה גדולה להיות בשמחה להיות בשמחה בשמחה כל היום

</div>


## Segment 2304

<div dir="rtl" lang="he">

גדולתנו ותפארתנו יגלה משיח צדקנו

</div>


## Segment 2305

<div dir="rtl" lang="he">

גדולתנו ותפארתנו להתקרב לרבינו

</div>


## Segment 2306

<div dir="rtl" lang="he">

כן ישן לא ישן כן יאכל לא יאכל

</div>


## Segment 2307

<div dir="rtl" lang="he">

בראש השנה העיקר להיות אצלי

</div>


## Segment 2308

<div dir="rtl" lang="he">

כן יתפלל לא יתפלל אוי בראש השנה

</div>


## Segment 2309

<div dir="rtl" lang="he">

בראש השנה העיקר להיות אצלי

</div>


## Segment 2310

<div dir="rtl" lang="he">

אוי יו יו יו יוי הראש השנה שלי

</div>


## Segment 2311

<div dir="rtl" lang="he">

עולה הוא על הכל

</div>


## Segment 2312

<div dir="rtl" lang="he">

איש בל יעדר, מקטן ועד גדול

</div>


## Segment 2313

<div dir="rtl" lang="he">

זה מה שרבינו הקדוש הבטיח לנו

</div>


## Segment 2314

<div dir="rtl" lang="he">

למשוך אותנו בפיאות

</div>


## Segment 2315

<div dir="rtl" lang="he">

זה מה שרבינו הקדוש הבטיח לנו

</div>


## Segment 2316

<div dir="rtl" lang="he">

להוציא אותנו משעול התחתיות

</div>


## Segment 2317

<div dir="rtl" lang="he">

אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי

</div>


## Segment 2318

<div dir="rtl" lang="he">

עזרי מעם ה'

</div>


## Segment 2319

<div dir="rtl" lang="he">

עושה שמים וארץ

</div>


## Segment 2320

<div dir="rtl" lang="he">

מתבונן לי בעולם

</div>


## Segment 2321

<div dir="rtl" lang="he">

מתבונן לי בעולם

</div>


## Segment 2322

<div dir="rtl" lang="he">

הכל כל כך מושלם

</div>


## Segment 2323

<div dir="rtl" lang="he">

כל מה שקרה איתי

</div>


## Segment 2324

<div dir="rtl" lang="he">

זה הכל לטובתי

</div>


## Segment 2325

<div dir="rtl" lang="he">

שמח נפש עבדך כי אני אוהב אותך

</div>


## Segment 2326

<div dir="rtl" lang="he">

האנשים כל כך יפים

</div>


## Segment 2327

<div dir="rtl" lang="he">

עמך כולם צדיקים

</div>


## Segment 2328

<div dir="rtl" lang="he">

כשמכוונים ת'תאורה

</div>


## Segment 2329

<div dir="rtl" lang="he">

אז כבר לא רואים ת'רע

</div>


## Segment 2330

<div dir="rtl" lang="he">

שמח נפש עבדך כי אני אוהב אותך

</div>


## Segment 2331

<div dir="rtl" lang="he">

ומה נותר פה לעשות

</div>


## Segment 2332

<div dir="rtl" lang="he">

רק שירות ותשבחות

</div>


## Segment 2333

<div dir="rtl" lang="he">

הכל כל כך מושלם

</div>


## Segment 2334

<div dir="rtl" lang="he">

אתה מנהיג את העולם

</div>


## Segment 2335

<div dir="rtl" lang="he">

שמח נפש

</div>


## Segment 2336

<div dir="rtl" lang="he">

נקודות של כיסופים

</div>


## Segment 2337

<div dir="rtl" lang="he">

איש לא ייקח ממני את חלומותי

</div>


## Segment 2338

<div dir="rtl" lang="he">

איש לא ייקח ממני את אהבתי

</div>


## Segment 2339

<div dir="rtl" lang="he">

ומה אעשה ורגלי בטיט טובלות

</div>


## Segment 2340

<div dir="rtl" lang="he">

בכל מעשי בלבול ושגיונות

</div>


## Segment 2341

<div dir="rtl" lang="he">

אך אין ייאוש עם עוד קצת ביטוש

</div>


## Segment 2342

<div dir="rtl" lang="he">

מהאור שבפנים מהאור שבחוץ

</div>


## Segment 2343

<div dir="rtl" lang="he">

יוקל המשקל מהגוף ואוכל כבר לעוף

</div>


## Segment 2344

<div dir="rtl" lang="he">

נקודות של כיסופים

</div>


## Segment 2345

<div dir="rtl" lang="he">

אל כיסי נאספים

</div>


## Segment 2346

<div dir="rtl" lang="he">

כמו יהלומים מתנוצצים

</div>


## Segment 2347

<div dir="rtl" lang="he">

רובם צריכים ליטוש

</div>


## Segment 2348

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מונחים בעולם החוש

</div>


## Segment 2349

<div dir="rtl" lang="he">

אה.... אך אין יאוש

</div>


## Segment 2350

<div dir="rtl" lang="he">

אל תראוני שאני שחרחורת

</div>


## Segment 2351

<div dir="rtl" lang="he">

הרי כיסופי אמיתיים

</div>


## Segment 2352

<div dir="rtl" lang="he">

אבק העולם דבק בי

</div>


## Segment 2353

<div dir="rtl" lang="he">

ואני טועה בשבילים גולה במדבריות

</div>


## Segment 2354

<div dir="rtl" lang="he">

אך יש חידוש שאין יאוש

</div>


## Segment 2355

<div dir="rtl" lang="he">

לא באור שבפנים לא באור שבחוץ

</div>


## Segment 2356

<div dir="rtl" lang="he">

בתום פגרת ההיסוס אוכל כבר לטוס

</div>


## Segment 2357

<div dir="rtl" lang="he">

נקודות של כיסופים

</div>


## Segment 2358

<div dir="rtl" lang="he">

רצונות טובים נאספים

</div>


## Segment 2359

<div dir="rtl" lang="he">

כמו יהלומים מתנוצצים

</div>


## Segment 2360

<div dir="rtl" lang="he">

רובם צריכים ליטוש

</div>


## Segment 2361

<div dir="rtl" lang="he">

עוד מונחים בעולם החוש

</div>


## Segment 2362

<div dir="rtl" lang="he">

אה.... אך אין יאוש

</div>


## Segment 2363

<div dir="rtl" lang="he">

שירים של מיכאל הזמיר

</div>


## Segment 2364

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: אור אור אור אור אבא תן רק אור רק אור. אור אור אור אור אבא תן לחזור אל האור.

</div>


## Segment 2365

<div dir="rtl" lang="he">

צלילי כינור על החומות היה פורט דוד המלך, ומלבו היה מוציא לא רק מילים גם מנגינה, אנחנו פה לבד אבא מתי יבוא משיח, אנחנו כאן כולנו יחד רוצים לחזור, ובקרוב זה לא רחוק אתה תשלח את המשיח, שמחה כזאת עוד לא זכו לראות בכל העולמות, אנחנו לא נפסיק לדרוש אבא רוצים את המשיח כי רק אתה תמיד מקיים את ההבטחות.

</div>


## Segment 2366

<div dir="rtl" lang="he">

אנו נזכה ליום הזה בזכות רבינו שהבטיח, בזכות כל המפיצים ושל כל המפיצות, האש של סבא עוד תוקד עד שתשלח את המשיח, כי כך הבטיח לנו רבינו הקדוש.

</div>


## Segment 2367

<div dir="rtl" lang="he">

מי שיזכה ליום הזה הוא יקרא אדם מצליח, שמחה כזאת עוד לא זכו לראות בכל העולמות, אנחנו לא נפסיק לדרוש אבא רוצים את המשיח, ביום הזה אתה עושה סוף לצרות.

</div>


## Segment 2368

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2369

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ב'

</div>


## Segment 2370

<div dir="rtl" lang="he">

יש אל אחד שהעולם שלו שיודע ורק הוא מבין, יש אל אחד ואין עוד מלבדו אם תקרא לו הוא תמיד זמין, זה המלך הגדול הגבור והנורא אם תקרא לו באמת יוציא אותך מכל צרה,

</div>


## Segment 2371

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: ואתה הנשמה הטהורה שבי היחידה שמחיה אותי, ואתך אני כל העולם, ואתך אני כל היקום בלעדיך אני לא קיים, בלעדיך אני\אנחנו בעצם כלום.

</div>


## Segment 2372

<div dir="rtl" lang="he">

יש אל אחד שהעולם שלו שנמצא אצלי בתוך הלב, יש אל אחד ואין עוד מלבדו שיודע ומרגיש את הכאב, זה המלך הגדול....

</div>


## Segment 2373

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ג'

</div>


## Segment 2374

<div dir="rtl" lang="he">

המזמור שאשיר לאבינו שבשמים מעורר בי המון, מחשבות על קדושה רוצה להודות להלל ולשבח שנתן לי עצה לחזור בתשובה.

</div>


## Segment 2375

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: אבא של כל אחד אבא של כל אחד, אותך אני אוהב, לך אשיר לעד. אבא של כל אחד אבא של כל אחד אותך אני אוהב, האל המיוחד.

</div>


## Segment 2376

<div dir="rtl" lang="he">

הודו לעושה שמים וארץ זמרו למלך מלכי המלכים, כי לך ולשמך נאה להודות רופא כל בשר ומפליא לעשות.

</div>


## Segment 2377

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2378

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ד'

</div>


## Segment 2379

<div dir="rtl" lang="he">

מצוה גדולה להיות שמח, ואהבת חנם תנעים את הלב, כי סך הכל אתה אורח, אחי אותך אני אוהב, לי לא חשוב אם אתה ברסלב גם לא חשוב לי אם תהיה במפד"ל, אנחנו כאן כולנו יחד, ולשנא נאמר חדל.

</div>


## Segment 2380

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: שלום שלום, יבוא משיח ויגשים את החלום, שלום שלום נבקש רק מאבינו במרום, אוי אבא אבא רק אליך התחננתי, תפילתי לך נשאתי, קרב את בא הגואל.

</div>


## Segment 2381

<div dir="rtl" lang="he">

צעקנו ימין צעקנו שמאל איך לא ידענו שהשם כל יכול, נבקש כולנו יחד אז ננצח בגדול, כי יהודי הוא בן של מלך, הוא בן של מלך מלכי המלכים. את תורתו נתן רק לנו, לנו לנצח נצחים.

</div>


## Segment 2382

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2383

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ה' (מחרוזת)

</div>


## Segment 2384

<div dir="rtl" lang="he">

שם הרחק בטבריה גר צדיק נסתר, שמו סבא ישראל אותו השם בחר, והוא עבד בלי נח את בורא עולם בזכות רבי נחמן צדיק יסוד עולם.

</div>


## Segment 2385

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2386

<div dir="rtl" lang="he">

ובידו הפתק של הגאולה שזכה לו סבא בזכות הנפילה, והוא שכב בלי כח חמשה ימים, רק נשא תפילה לחי העולמים.

</div>


## Segment 2387

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2388

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ו'

</div>


## Segment 2389

<div dir="rtl" lang="he">

קום והתחזק בארץ בתורה ובמצות, לא חשוב ימין או שמאל אתה פה בזכות אבות, אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם, תורת השם תמימה משיבת נפש.

</div>


## Segment 2390

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: זאת אכן אותה הארץ זו היא ארץ האבות שנשבע לנו אבינו הוא אדון העולמות, זאת אכן אותה הארץ שנתן לנו האל, מה בסך הכל רצינו שתשלח את הגואל.

</div>


## Segment 2391

<div dir="rtl" lang="he">

תודה לך אדון עולם על ארץ חמדה שהנחלת לאבותינו רק מאהבה, ישתבח שמך לעד של האל המיוחד, תשלח לנו את המשיח כדי שלא נהיה לבד.

</div>


## Segment 2392

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2393

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ז'

</div>


## Segment 2394

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן נמצא באומן כך רצה האל הרחמן, הוא הבטיח שמי שיבוא אליו הוא יתקן לו את הנשמה, אז נסענו בראש השנה כל החברה מהשכונה, ומאז שחזרתי הביתה לכאן אני שר על רבינו נחמן.

</div>


## Segment 2395

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: רבי נחמן רבי נחמן אין כמוך בעולם, רבי נחמן רבי נחמן אוהבים אותך כולם. רבי נחמן רבי נחמן אין כמוך בעולם, רבי נחמן רבי נחמן צדיק יסוד עולם.

</div>


## Segment 2396

<div dir="rtl" lang="he">

הוא עבד את השם בשמחה, לא היה לו רגע מנוחה, הוא הבטיח שמי שיבוא אליו הוא יתקן לו את הנשמה, אז בזכות נשמתו הגבוה, וזה לא בזכות אבותיו, הוא קבל מהשם יתברך מתנה שנחגוג אצלו ראש השנה.

</div>


## Segment 2397

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2398

<div dir="rtl" lang="he">

הוא עבד את השם בשמחה, לא היה לו רגע מנוחה.... אז בזכות רבי נחמן אני ואתם נתקן גם את כל העולם.

</div>


## Segment 2399

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2400

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ח'

</div>


## Segment 2401

<div dir="rtl" lang="he">

יש לנו צדיק הצדיק הוא רחמן ושמו רבינו נחמן זה נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2402

<div dir="rtl" lang="he">

יש לו גם תלמיד התלמיד לא עצלן ושמו רבינו נתן זה נתן הקטן, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2403

<div dir="rtl" lang="he">

יש לנו סבא זה סבא ישראל ומי שיבוא אליו יזכה לראות גואל, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2404

<div dir="rtl" lang="he">

יש לנו פתקא הפתקא היא גדולה ובה גילה רבינו את סוד הגאולה, נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2405

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ט'

</div>


## Segment 2406

<div dir="rtl" lang="he">

אצל רבינו הקדוש שמחה והמולה, שם כל הברסלבים כולם הקימו מקהלה, רבינו הקדוש גילה את סוד הגאולה, מהגלות הזאת יוצאים רק בשמחה... שמחה שמחה... תמיד להיות רק בשמחה, וכל מי ששמע אמר אח איזו מקהלה.

</div>


## Segment 2407

<div dir="rtl" lang="he">

אצל רבינו הקדוש הוא ראש בני ישראל, כל מי שבא אליו הוא מקרב את הגואל, תיקון כללי, תיקון חצות וגם התבודדות, אצל רבינו הקדוש אין כלל עצבות, רק שמחה, שמחה...

</div>


## Segment 2408

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו נחמן הקדוש גילה לסבא ישראל, שרק האש שלו תוקד עד שיבוא גואל, סבא ישראל הקדוש הוא סוד הגאולה כי כך הבטיח לו רבינו בפתקא. שמחה...

</div>


## Segment 2409

<div dir="rtl" lang="he">

שיר י'

</div>


## Segment 2410

<div dir="rtl" lang="he">

יוצא ליער בכל יום או לשדה פתוח, לשיר למלך הגדול חוזר עם מצב רוח, כולם יודעים איזה גדול הוא מלך הכבוד, ורק אליו אנו מוסרים את הכבוד.

</div>


## Segment 2411

<div dir="rtl" lang="he">

כולם היום יודעים זה טוב מאד לשיר לרקוד עם מלך הכבוד, כולם היום יודעים זה טוב מאד לשיר לשמוח ולרקוד עם מלך הכבוד. [שלעבוד רק בשמחה את מלך הכבוד]

</div>


## Segment 2412

<div dir="rtl" lang="he">

היום אני אוהב אותך יותר מכל הזמנים, אבא יקר תדע לך אנחנו כבר לא קטנים, אז בזכות זאת האהבה רחם על ישראל, ובקרוב תשלח לנו את הגואל.

</div>


## Segment 2413

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון – כולם...

</div>


## Segment 2414

<div dir="rtl" lang="he">

ובקרוב זה לא רחוק אתה לנו מבטיח, שבזכות כל הצדיקים תשלח את המשיח, בזכות נשים צדקניות אנחנו נגאל, ובזכותן כולנו כאן נראה גואל.

</div>


## Segment 2415

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2416

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו נחמן הקדוש בפתק הוא מבטיח, שרק האש שלו תוקד עד שיבוא משיח, משיח בקרוב יבוא לכל עם ישראל, אתו נשמח וגם נרקוד לכבוד האל.

</div>


## Segment 2417

<div dir="rtl" lang="he">

דיסק ב'

</div>


## Segment 2418

<div dir="rtl" lang="he">

שיר א

</div>


## Segment 2419

<div dir="rtl" lang="he">

כרטיס לאומן לא עולה מיליון דולר, אחי תזרוק הכל אפילו את התואר, אם רק תזכה לבוא אליו אני מבטיח, שבקרוב נראה את מלך המשיח.

</div>


## Segment 2420

<div dir="rtl" lang="he">

בראש השנה נסענו כל החסידים, אל רבינו הקדוש הוא קודש קדשים, שם קונים שמחה בלב ואמונה, שם עושים תיקון לנשמה. יש לנו שמחה בלב שירים וריקודים, רק אצל רבינו נחמן אין לי בלבולים, בא אחי דלג על כל המכשולים, בא תתחיל לראות ניסי ניסים.

</div>


## Segment 2421

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2422

<div dir="rtl" lang="he">

העיקר אצלו אחי זה רק ראש השנה, את היום הזה קבל רבינו מתנה, מתנה כל כך יפה ונפלאה, זה הפסד למי שלא ראה.

</div>


## Segment 2423

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2424

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ב

</div>


## Segment 2425

<div dir="rtl" lang="he">

אמר רבי נחמן הראש השנה שלי באומן עולה על הכל: אני נוסע לרבינו בראש השנה, את היום הזה קבל רבינו מתנה, בא אתנו לרבינו בראש השנה, בא אחי תזרוק הכל נסע לאומנה.

</div>


## Segment 2426

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: הכל סגור הכל מוכן, אני נוסע לאומן, אני רק נוסע אליך, הכל סגור הכל מוכן, אחי אל תעשה ענין, אצל רבינו העבר מאחריך.

</div>


## Segment 2427

<div dir="rtl" lang="he">

יש ענין שנתהפך פה הכל לטובה, כי אצל רבינו נחמן יש רק אהבה, אם זכית והיות בראש השנה, רק נשאר לך לשמוח בכל השנה.

</div>


## Segment 2428

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2429

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ג'

</div>


## Segment 2430

<div dir="rtl" lang="he">

שבחי ירושלים

</div>


## Segment 2431

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ד'

</div>


## Segment 2432

<div dir="rtl" lang="he">

עם ישראל בדרך אל האושר, זה הסוף לכל היסורים, עת לחייך לדעת גם לשמוח לכבודם של כל הצדיקים,

</div>


## Segment 2433

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: זה הזמן לשמוח את הצרות לשכוח גם אם זה קשה אבא יחד את הכל עוד נשנה.

</div>


## Segment 2434

<div dir="rtl" lang="he">

היום הזה קרוב, אני לכם מבטיח, יום הגאולה של העולם, כולנו כאן נראה, את מלך המשיח, באישור של מלך העולם,

</div>


## Segment 2435

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2436

<div dir="rtl" lang="he">

היום הזה יבוא, אבא לנו מבטיח, יום הישועה של העולם, כולנו כאן רוצים את מלך המשיח, שישכין שלום פה בעולם.

</div>


## Segment 2437

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2438

<div dir="rtl" lang="he">

תמיד ידעתי שאתה רחמן, אבל טעיתי עם השנים, רדפתי אחרי הזמן, תמיד חפשתי שינוים.

</div>


## Segment 2439

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: אתה אבא שלי לעד, אחד יחיד ומיוחד, ובמרום אתה אחד, ישתבח שמך לעד, אתה אבא שלי לעד, לא תעזוב אותי לבד, ובמרום אתה אחד ישתבח שמך לעד.

</div>


## Segment 2440

<div dir="rtl" lang="he">

איך לא הבנתי שיש לנו ענין, אתך המלך האל הנאמן, עלי רחמת כל הזמן, שלחת לי את רבי נחמן.

</div>


## Segment 2441

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2442

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ה'

</div>


## Segment 2443

<div dir="rtl" lang="he">

שיר הגאולה של מלך המשיח זה נ נח נחמ נחמן מאומן. ננננ"מ.

</div>


## Segment 2444

<div dir="rtl" lang="he">

הייתי נער בשכונה קטנה, חפשתי צדיק שיש לו הבנה, תמיד שאלתי את כל החברים, אם יש להם צדיק מתאים. אחרי הרבה שנים של המתנה, מרבי נחמן קבלתי הזמנה, בראש השנה עם כל החסידים, שרים רוקדים וגם שמחים.

</div>


## Segment 2445

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: או או או או אוהב את רבי נחמן, או או או או נוסע לאומן. או או או או אוהב את רבי נחמן, או או או או זה נחמן מאומן [חבל על כל הזמן], יש לו שיר השיר של המשיח, יש לו שיר השיר הכי חדש. תנו כבוד למלך המשיח, תנו כבוד למלך העולם.

</div>


## Segment 2446

<div dir="rtl" lang="he">

אני נוסע כל ראש השנה, מרבי נחמן קבלתי מתנה, אצלו זכיתי לכל התיקונים, כי הוא בחיר הצדיקים.

</div>


## Segment 2447

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2448

<div dir="rtl" lang="he">

שיר הגאולה של מלך המשיח זה נ נח נחמ נחמן מאומן.

</div>


## Segment 2449

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ו'

</div>


## Segment 2450

<div dir="rtl" lang="he">

השיר הזה בדיסק א' – יש אל אחד.

</div>


## Segment 2451

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ז'

</div>


## Segment 2452

<div dir="rtl" lang="he">

זה גם כן על דיסק א'.

</div>


## Segment 2453

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ח'

</div>


## Segment 2454

<div dir="rtl" lang="he">

שתי אצבעות ממרון, שם שוכן רבי שמעון, כל היום שירים תפילות תהלים ותשבחות, לא עוסקים בכלכלה, ומקרבים ת'גאולה.

</div>


## Segment 2455

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: רחוק מהבית קרוב אל האל, עומד אני ומתפלל, להתקרב לתורה, להתרחק מעבירה. [עשה עמנו טובה, תגאל אותנו מאהבה]

</div>


## Segment 2456

<div dir="rtl" lang="he">

רק אצלך בר יוחאי, מזכיר אני את פשעיי, מתחנן ומתוודה ולאל אני מודה, שעשה עמי טובה, גאל אותי באהבה.

</div>


## Segment 2457

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2458

<div dir="rtl" lang="he">

רק אליך אלהי, נושא אני את תפילותי, מבקש שתרחם על כל עמך ישראל, מצפה ומיחל לבואו של הגואל.

</div>


## Segment 2459

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2460

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ח' 16

</div>


## Segment 2461

<div dir="rtl" lang="he">

החברים שלי חזרו בתשובה, פרשו כנפים ועפו, ואני נשארתי פה לבד בשכונה, מקוה מאד שהכל יהיה בסדר. שלושה מהם נסעו לצפת הקדושה, ועוד אחד לירושלים, תמיד אומרים לי שחבל על הזמן, שהתורה הפכה לסם חיים.

</div>


## Segment 2462

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: אין גורל הכל בידי שמים, גם תורה וגם גמרא [גם בהימנון תקוה בת שנות אלפיים, תתעורר], ואם נקרא קריאת שמע פעמיים, אז נזכה.

</div>


## Segment 2463

<div dir="rtl" lang="he">

כל השבוע התנחלתי בצפת, ובשבת בירושלים, אחרי קדושה כזאת קשה לי לחזור, אומר תודה כי הכל היה טוב.

</div>


## Segment 2464

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2465

<div dir="rtl" lang="he">

אני יודע שהמלה הטבע גמטריא זה אלקים, אבל עכשיו כשבא רגע אז מחניק קצת בגרון, מחניק קצת בגרון.

</div>


## Segment 2466

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.... גם טל וגם מטר, ואם נקרא קריאת שמע … ואם נצעק אל אבא בשמים אז נזכה.

</div>


## Segment 2467

<div dir="rtl" lang="he">

שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.

</div>


## Segment 2468

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ט.

</div>


## Segment 2469

<div dir="rtl" lang="he">

דיסק ג'

</div>


## Segment 2470

<div dir="rtl" lang="he">

שיר א.

</div>


## Segment 2471

<div dir="rtl" lang="he">

קרנבל באומן קרנבל, מי שלא יבוא חבל, מי שלא יבוא חבל.

</div>


## Segment 2472

<div dir="rtl" lang="he">

אמר הנחל הגועש אסור לנו להתיאש, אמר שרק לשמוח יש, כי העצבות לנו מוקש, אחי תהיה רק בשמחה כי כאן הכל בהשגחה, בא תקרב הגאולה בהילולא הכי גדולה.

</div>


## Segment 2473

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2474

<div dir="rtl" lang="he">

יש כאן על מי להישען, רבינו הוא חומת מגן, יש לו כתפים רחבות אצלו ניסים ונפלאות, אם רק נזכה אצלו להיות נראה ניסים ונפלאות, אחי תזרוק את החכמות תתחיל לראות תהשגחות.

</div>


## Segment 2475

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2476

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ב'

</div>


## Segment 2477

<div dir="rtl" lang="he">

יש אל אחד הוא יושב במרום, אותנו שומר ומציל כל היום, לנו צוה בתורה הקדושה, ואהבת לרעך כמוך. אבא גדול היושב במרומים, תביט משמים על כל הבנים, בני ישראל שבחרת לך, זה עם שלנצח יאהב רק אותך.

</div>


## Segment 2478

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: ותן בעולם עוד כזאת אהבה, כמו אז בתנ"ך כמו אדם וחוה.

</div>


## Segment 2479

<div dir="rtl" lang="he">

אני רוצה שתדע זה מכאן עד הסוף, בטוב וברע אני אמשיך לאהוב, אמריא לשמים אחצה את הים, אלך אחריך עד סוף העולם.

</div>


## Segment 2480

<div dir="rtl" lang="he">

אבא שלי הוא הכי בעולם, ורק הוא יכול להציל את כולם. אותנו החזיר אליו בתשובה, תשובה אמיתית מתוך אהבה.

</div>


## Segment 2481

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2482

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ג'

</div>


## Segment 2483

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן צדיק הדור, מבט עיניו כטל טהור, אורו לבן והוא כולו תפלה אשר הלב צמא לה.

</div>


## Segment 2484

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן. ננננ"מ.

</div>


## Segment 2485

<div dir="rtl" lang="he">

חדש נולד הוא בכל יום, מצית האש בכל מקום, יורד שאול ומעלה כל נשמה שאין תקוה לה, נ נח נחמ נחמן מאומן. ננננ"מ.

</div>


## Segment 2486

<div dir="rtl" lang="he">

יורד שאול ומעלה כל נשמה שאין תקוה לה, ננננ"מ ננננ"מ.

</div>


## Segment 2487

<div dir="rtl" lang="he">

ומי שרק יבוא אליו, הוא יכפר על מעשיו, יגיד תיקון ישא תפילה, תפילה אשר האל צמא לה, ננננ"מ ננננ"מ.

</div>


## Segment 2488

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ד'

</div>


## Segment 2489

<div dir="rtl" lang="he">

אחים שלי חטפו מכות, הכל בגלל הוועד, מהרוסים הרשעים הכניסו בהם פחד, הם חטפו אצלם מכות עם אקדחים ועם אלות. ברוך השם הכל עבר כי יש סוף לכל דבר.

</div>


## Segment 2490

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: הוועד אני שואל, הוועד אתם עונים. הוועד האם זה פיר, הוועד הם לא עונים.

</div>


## Segment 2491

<div dir="rtl" lang="he">

פצועי הנחל הקדושים לא מחפשים שום תואר, אותם רצו הרשעים לשלוח לבית סוהר, למה זה צריך לקרות עם שוטרים ועם אלות, הרי אנחנו הבנים של מלך מלכי המלכים.

</div>


## Segment 2492

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2493

<div dir="rtl" lang="he">

הפצועים זה שמחה, הפצועים זה ברכה. להם יש לב של זהב, לומדים את התורה וגם את הגמרא, רוצים להתקרב אל הרב (רבינו נחמן).

</div>


## Segment 2494

<div dir="rtl" lang="he">

אני אוהב את הפצועים שמרגישים בטוח, אצל רבינו הקדוש הפצע עוד פתוח, עד שלא יבוא גואל לפצועים של ישראל, הם ימשיכו להכות את הפצועים עם האלות.

</div>


## Segment 2495

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2496

<div dir="rtl" lang="he">

עוד יבוא משיח, אבא כך הבטיח, משיח הוא של כולם. הוא יבוא אלינו ויגאל אותנו, רק הוא יציל את העולם, בא נשא עינים אל השמים ונתאחד פה כולם. בא אחי ביחד ובלי כל פחד, נצעק אל בורא העולם.

</div>


## Segment 2497

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: בורא עולם אין מעליך, רחם על בניך אתה הגדול מכולם. בורא עולם אין מעליך רחם על בניך אתה הגדול מכולם.

</div>


## Segment 2498

<div dir="rtl" lang="he">

אבא תן לי כח להפעיל את המח, ולעזור לכולם, כל הזמן לשמוח את הצרות לשכוח ולזמר לכולם, לא להתווכח, לא להתנצח, רק לאהוב את כולם. רק להיות שמח כי אני אורח פורח בזה העולם.

</div>


## Segment 2499

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2500

<div dir="rtl" lang="he">

שיר 24

</div>


## Segment 2501

<div dir="rtl" lang="he">

כבר יבשו עינינו מדמעות, קשה לנו אבא עוד לחכות. אבא תרחם על ישראל, ושלח לנו משיח הגואל.

</div>


## Segment 2502

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: את הגשם תן רק בעתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שהמשיח כבר יבוא יותר מזה אנחנו לא צריכים.

</div>


## Segment 2503

<div dir="rtl" lang="he">

די שבענו כבר מהצרות, נמאס לנו אבא ממלחמות, אבא תעשה לנו שלום תשלח משיח עוד היום.

</div>


## Segment 2504

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2505

<div dir="rtl" lang="he">

כשיבוא המלך הגואל בגאולה של כל עם ישראל. אז העם הזה יהיה אחד, אנחנו כאן נחיה תמיד לעד.

</div>


## Segment 2506

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2507

<div dir="rtl" lang="he">

שיר 25

</div>


## Segment 2508

<div dir="rtl" lang="he">

אנא ממך בורא עולם, רק תרחם פה על כולם, ותציל את העולם בזכות רבינו, ובקרוב תשלח גואל לכל עמך בית ישראל בזכות רבינו הקדוש תשלח משיח.

</div>


## Segment 2509

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: בורא עולם תרחם על כולם, תשלח משיח שיגאל את העם, בזכות רבינו נחמן ובזכות רבי נתן שלח...

</div>


## Segment 2510

<div dir="rtl" lang="he">

ובקרוב יבוא פתאום זו מציאות זה לא חלום, יביא איתו את השלום, זה המשיח. כולם רוצים את הגואל, רק הוא יציל את ישראל מהגלות של ישמעאל.

</div>


## Segment 2511

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2512

<div dir="rtl" lang="he">

יש לי צדיק יסוד עולם, הוא מתפלל על כל העם. צמוד הוא לבורא עולם, נשמת משיח. ויש את סבא ישראל, שבזכותו יבוא גואל, האש שלו תוקד עד המשיח.

</div>


## Segment 2513

<div dir="rtl" lang="he">

שיר 26

</div>


## Segment 2514

<div dir="rtl" lang="he">

יהיה מה שיהיה, אני עוד אשנה אני אגשים את חלומי, נושא בשורה טובה של חום ואהבה, שמחה בלב וים של אמונה.

</div>


## Segment 2515

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: אני עם רבי נחמן לצידי, עוד ננצח, לא בגלל הכח רק בגלל הרוח הנושבת בליבי. רק בגלל הרוח, בתוכי בליבי בנשמתי, רק בגלל הרוח בתוכי במוחי בנשמתי.

</div>


## Segment 2516

<div dir="rtl" lang="he">

את שיש לי להגיד, אני עוד אצעק, אפילו בירח ישמעו. מי שיגיד נ נח, אותו לא אשכח, יבוא היום אוכיח צדקתי.

</div>


## Segment 2517

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2518

<div dir="rtl" lang="he">

שיר 27

</div>


## Segment 2519

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2520

<div dir="rtl" lang="he">

אבא אבא תרחם על ישראל, אבא אבא רק תשלח את הגואל, שיבוא לשיר לישראל ננננ"מ.

</div>


## Segment 2521

<div dir="rtl" lang="he">

לפעמים קורה לי שאני הולך ושר, רק אתה יודע כמה אני מאושר, אבא תזכני לאהוב אותך מאד, אבא תלמדני רק אותך פה לעבוד. אני יודע אתה שומע את כל מה שאליך אני שר, אליך מתפלל, ביום וגם בליל, אבא תרחם על ישראל.

</div>


## Segment 2522

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2523

<div dir="rtl" lang="he">

רק אתה יודע, שאני לא רק זמר, בעבר הייתי הספר מכפר הדר, רק אתה יודע שאני הוא הזמיר, רק אתה יודע איך אני אוהב לשיר, אני אוהב לשיר, למלך האדיר, אבא תגלה כבר את הזמיר, אתה תפיץ תשיר, תשיר של הזמיר, רק אתה אבא אותי מכיר.

</div>


## Segment 2524

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2525

<div dir="rtl" lang="he">

שיר 28 – שיר אהבה . שיר 29 טרנס.

</div>


## Segment 2526

<div dir="rtl" lang="he">

דיסק 4

</div>


## Segment 2527

<div dir="rtl" lang="he">

שיר א'

</div>


## Segment 2528

<div dir="rtl" lang="he">

יש צדיק מפורסם בכל העולם מחלוקות רבות היו עליו, מתנגדים כה רבים לו היו מתנכלים, את השביל שסלל לא היו מבינים. בשמים נחשב הוא כאש התמיד, הוא פועל ישועות בשביל כל יהודי, מתנה הוא קיבל את ראש השנה, האש שלו עד ביאת המשיח תוקד.

</div>


## Segment 2529

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: אני נהר המטהר מכל הכתמים, אני איש פלא גדול, וגם נשמתי, חידוש כמוני לא היה ולא יהיה עד ביאת הגואל, עד ביאת הגואל.

</div>


## Segment 2530

<div dir="rtl" lang="he">

רבי נחמן השריש שמחה בעולם, הוא הנחל נובע מקור החכמה, אם נאמין באמת וקצת נתחזק, לעולם לא נפול ולא נתייאש, אומן ראש השנה עולה על הכל, הוא רופא נאמן לכל הנשמות, חיבר ויסד את תיקון הכללי, הוא רועה נאמן לכל הברואים.

</div>


## Segment 2531

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2532

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ב'

</div>


## Segment 2533

<div dir="rtl" lang="he">

יש לנו צדיק רחמן זה נחמן מאומן, הוא הבטיח לנו לתקן את העולם, כבר שנים שהוא מוציא אותי מכל צרה, התיקון שלו זה בול פגיעה במטרה.

</div>


## Segment 2534

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: והוא אוהב אותי, והוא תיקן אותי, והוא הרב.

</div>


## Segment 2535

<div dir="rtl" lang="he">

וכך התחיל העסק המתוק, התבודדות גורמת לי לצחוק\לבכות.

</div>


## Segment 2536

<div dir="rtl" lang="he">

במקום שבו הוא גר, הוא התבודד שעות, כל הזמן היה בפרדסים ביערות, ועכשיו הוא כבר מוכר לכל עם ישראל, והאש תוקד עד שיבוא גואל.

</div>


## Segment 2537

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2538

<div dir="rtl" lang="he">

הוא גילה כל פעם להתחיל מהתחלה, הנסיעה אליו היא מקרבת תהגאולה.

</div>


## Segment 2539

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:..... הוא מתקן את העולם עם הגואל.

</div>


## Segment 2540

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ג'

</div>


## Segment 2541

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: בלבלו אותו לקחו אותו לאומן, בלבלו אותו בא' בניסן, בלבלו אותו אצל רבי נחמן, בלבלו אותו בלבלו.

</div>


## Segment 2542

<div dir="rtl" lang="he">

כמה רבנים כבר אמרו לו, שאומן זה לא בשבילו, כמה פעמים כבר רמזו לו שלא יסע לו לבדו, הוא לא רואה כלום ממטר, ולא הקשיב לרבנים, עכשיו אצלו הכל בסדר, הוא כבר לא על הפנים.

</div>


## Segment 2543

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2544

<div dir="rtl" lang="he">

היום הוא מכיר את רבינו, עליו הוא לא מוכן לוותר, בראש השנה הוא איתנו, כי אין לו שום מקום אחר.

</div>


## Segment 2545

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2546

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ד'

</div>


## Segment 2547

<div dir="rtl" lang="he">

יהודים מכל קצוות תבל, מגיעים לאומנה, יום קדוש לעמו ישראל, קיבוץ ראש השנה.

</div>


## Segment 2548

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: בא ונרקוד כאן בקצב, נשמח ללא עצב, נראה לכולם אהבה, לו רק יכולתם לדעת שמחה משגעת כולם אוהבים רק אותו.

</div>


## Segment 2549

<div dir="rtl" lang="he">

כן כן כן בציון של רבי נחמן מקרבים את הגאולה, כן כן כן בציון של רבי נחמן מתקנים את הנשמה.

</div>


## Segment 2550

<div dir="rtl" lang="he">

מאילת מצפת ומצרפת, מגיעים החסידים, יש להם שמחה גדולה בלב תיקון לנשמה.

</div>


## Segment 2551

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2552

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ה' – מחרוזת

</div>


## Segment 2553

<div dir="rtl" lang="he">

לא גר בדירת פאר, עם השם אני מיליוניר, אין לי ווילה ולא מכונית, העיקר להתקרב לתכלית, רק תשמח אחי היקר כי הכסף זה לא העיקר, אם יש שקל או שנים, פרנסה זה רק משמים.

</div>


## Segment 2554

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: עובד את בורא עולם, לא משרת שום אדם, רק רוצה לשיר שירים למלך מלכי המלכים הקדוש.

</div>


## Segment 2555

<div dir="rtl" lang="he">

להסתובב בחוצות העיר, להפיץ לכולם את השיר, את השיר של הגואל, שגילה סבא ישראל, זה השיר של השגחה הוא נותן לנו את השמחה, זה השיר שעושה טוב לאבא בזכות הנפילה של סבא.

</div>


## Segment 2556

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2557

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ב' של המחרוזת.

</div>


## Segment 2558

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הקדוש צדיק יסוד עולם, נחל נובע מקור חכמה, אמר בתורתו לקוטי מוהר"ן שיש מצוה גדולה להיות רק בשמחה.

</div>


## Segment 2559

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: רבי רבי רבי נחמן נחמן מאומן, רבי רבי רבי נחמן צדיק יסוד עולם – פעמיים.

</div>


## Segment 2560

<div dir="rtl" lang="he">

רבינו הוא חידוש בכל העולמות בזכות נשמתו ולא בזכות אבות אמר לתלמידיו שאסור להתייאש ואם בא הזמן אז רק לשמוח יש.

</div>


## Segment 2561

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2562

<div dir="rtl" lang="he">

היה לו לב טוב, ועין טובה, ומחשבה טובה, להיות רק בשמחה. אז עם עצה כזאת קשה להתבלבל נהיה רק בשמחה ואז יבוא גואל.

</div>


## Segment 2563

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2564

<div dir="rtl" lang="he">

שיר ג' של המחרוזת.

</div>


## Segment 2565

<div dir="rtl" lang="he">

אל הנחל הנובע אל רבינו הקדוש כל ראש השנה נוסע לנקות את הראש, הצדיק הזה ראש בית, הוא הרב הוא החומה, הוא הנחל נובע הוא מקור חכמה.

</div>


## Segment 2566

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון: אל רבינו אל רבינו בוא אתי אחי הטוב. אל הנחל הנובע אל הדבש הכי מתוק.

</div>


## Segment 2567

<div dir="rtl" lang="he">

רק תבוא איתי לאומן אל רבינו הקדוש רק תגידו תיקון הכללי תנקה את הראש. מי שרק זכה לגעת באחת האצבעות, של הנחל הנובע מקבל אורות.

</div>


## Segment 2568

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.

</div>


## Segment 2569

<div dir="rtl" lang="he">

שיר 35

</div>


## Segment 2570

<div dir="rtl" lang="he">

אני נשבע באמונה, שבטוב וברע, אהיה שלך ורק שלך כי בשבילך ליבי נברא, את האש שבליבי לך רוצה לתת אני, תן סימן אבא רחמן.

</div>


## Segment 2571

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2572

<div dir="rtl" lang="he">

מחפש את הדרך אל השם, מחפש לילות שלמים אני לא יושן, מתחנן תן לי דרך חזרה בתשובה שלמה אב רחמן. *2

</div>


## Segment 2573

<div dir="rtl" lang="he">

אבא יקר אני עובר תקופה קשה, אבא יקר נשמתי מיחלת לקדושה, את האש של הקדושה רוצה אני בבקשה, להאיר לישראל עם הגואל.

</div>


## Segment 2574

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון...

</div>


## Segment 2575

<div dir="rtl" lang="he">

שיר 36

</div>


## Segment 2576

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בראת עולם, נתת בי נשמה, אתה בראת את כולם, ואת הנץ החמה, במרחב אני רואה ניצוץ, כמו אור של יום ראשון, ובמרחק אני רואה ציפור שעפה לחפש לה את הדרור.

</div>


## Segment 2577

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 2578

<div dir="rtl" lang="he">

אבא נשמה, אבא שמים, אבא בורא עולם תפקח לי את העינים, שאלך בדרך ולא אמעד יהיה לי ערך בעולם, מודה אני לפניך בורא עולם.

</div>


## Segment 2579

<div dir="rtl" lang="he">

אתה בראת עולם, נתת לי נחמה, אתה יצרת בשר ודם, אדם ובהמה, ובמרחב אני רואה ניצוץ כמו אור של יום ראשון, ובמרחק אני רואה ציפור שעפה לחפש לה את הדרור.

</div>


## Segment 2580

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון...

</div>



# Chapter 37

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/4/

# Chapter 37

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/4


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אבא תרחם על ישראל, בזכותו של אברהם אבינו, ותשלח לנו את הגואל שישכין שלום בעולמינו.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

אבא אבא תקיים לנו את מה שאתה מבטיח ותשלח לנו מיד את המשיח, אבא תעשה סוף לצרות, ודי לבכות.

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

אבא תרחם על ישראל בזכותו של יצחק אבינו, ותשלח לנו את הגואל שיבוא וינחם אותנו,

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון...

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

[הוספות:

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

אבא תרחם על ישראל בזכותו של יעקב אבינו, ותשלח לנו את מנחם שיבוא וירחם עלינו]

</div>



# Chapter 38

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/5/

# Chapter 38

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/5


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

38. – היה שמח ורקד – מחרוזת דנס ברסלב– דיסק השני.

</div>



# Chapter 39

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/6/

# Chapter 39

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/6


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

סבא עוד חי חי חי, עם בר יוחאי חי חי, הוא מקרב לי את שנת גאולי. סבא עוד חי חי חי, עם בר יוחאי חי חי, וגם עם רבי יהודה בר עלאי.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

קרה לו נס מבעל הנס, רק אצלו מצא את הפתקא.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, זה השיר של סבא, שר אותו לאבא, ועכשיו אני...

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

נ נח נחמ נחמן מאומן, זה השיר של סבא שר אותו לאבא ועכשיו אני...

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

סבא עוד חי חי חי, עם כל אחי חי חי, וגם עם רבי שמעון בר יוחאי. סבא עוד חי חי חי עם כל אחי, ומקרב לי את שנת גאולי.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

כל ישראל עם הגואל, הם שרים את שיר הגאולה.

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון.... ועכשיו כולם...

</div>



# Chapter 40

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/7/

# Chapter 40

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/7


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

אבא אותך אני אוהב, אני רוצה לשיר לך מכל הלב. אבא אותך אני אוהב רוצה מאד אל הצדיק להתקרב.

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

כשהיינו ילדים, צעקנו בקולי קולות, את מי היינו מבקשים, אותך אדון הנפלאות. והצרות מהגלות עברו, כל משבריך גם עלי עברו, אני רוצה יום להתחרט, היום אני מכה על חטא.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון:

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

גאולה, היא אלי טובה, היא מאד קרובה, היא קרובה גאולה, היא תמיד תתגבר ואבינו אותה ימהר.

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון...

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

כשהיינו ילדים, צעקנו בקולי קולות, היום אנחנו כבר גדולים, ומטיילים ביערות, ביערות כל התפילות עלו מהבנים שרק התפללו, אליך אבא רק אתה הא-ל, רחם על כל עם ישראל.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

פזמון....

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

נספח ג – אספקת נ נח נחמ נחמן מאומן

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

פעם א': נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

5 פעמים: נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

10 פעמים: נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

50 פעמים: נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

100 פעמים: נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

500 פעמים: נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 58

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 59

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 60

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 61

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 62

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 63

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 64

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 65

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 66

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 67

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 68

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 69

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 70

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 71

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 72

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 73

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 74

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 75

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 76

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 77

<div dir="rtl" lang="he">

1000 פעמים: נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 78

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 79

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 80

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 81

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 82

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 83

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 84

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 85

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 86

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 87

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 88

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 89

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 90

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 91

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 92

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 93

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 94

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 95

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 96

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 97

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 98

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 99

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 100

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 101

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 102

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 103

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 104

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 105

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 106

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 107

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 108

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 109

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 110

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 111

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 112

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 113

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 114

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 115

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 116

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 117

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 118

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 119

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 120

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 121

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 122

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 123

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 124

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 125

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 126

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 127

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 128

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 129

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 130

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 131

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 132

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 133

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 134

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 135

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 136

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 137

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 138

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 139

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 140

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 141

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 142

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 143

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 144

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 145

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 146

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 147

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 148

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 149

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 150

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 151

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 152

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 153

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 154

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 155

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 156

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 157

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 158

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 159

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 160

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 161

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 162

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 163

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 164

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 165

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 166

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 167

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 168

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 169

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 170

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 171

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 172

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 173

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 174

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 175

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>


## Segment 176

<div dir="rtl" lang="he">

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

</div>



# Chapter |

URL: https://ajew.org/reader-plain/likutay-nanach/volume-5/8/

# Chapter |

Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/volume-5/8


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

פרק | לקמ"ת צב | הספירות כסדרן מלמעלה למטה

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ג"ע | הספירות

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

כסדרן מלמטה למעלה | הספירות

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

כפי ים החכמה (ע"פ עטרת צבי על הזוהר פ' ויחי)

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

טז מכתם לדוד שמרני | ברכה – אברך את ה' אשר יעצני | כתר –

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ברכה -מכתם – כתם ר"ת כתר תפארת מלכות | מלכות –

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ברכה | בינה –

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ברכה

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

לב – לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה | אשרי – אשרי נשוי פשע כסוי חטאה | חכמה –

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי | יסוד –

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

-משכיל | כתר –

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

אשרי

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

מא – למנצח מזמור לדוד. אשרי משכיל אל דל | משכיל – ומה' אשה משכלת (משלי יט) | בינה –

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

משכיל

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

-אשרי | הוד –

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

משכיל | יסוד –

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

משכיל

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

מב – למנצח משכיל לבני קרח | שיר – ובלילה שירו עמי | חסד –

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

שיר | נצח –

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

שיר | חכמה –

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

נט - למנצח אל תשחת | ניצוח – למנצח אל תשחת | גבורה –

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

למנצח | תפארת –

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

למנצח | נצח –

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

ניצוח

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

עז – למנצח על ידותון לאסף מזמור | ניגון – אזכרה נגינתי בלילה | תפארת –

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

נגינה | גבורה (עז) –

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

ניגון | גבורה (עז) –

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

ניגון

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

צ - תפלה למשה | תפילה – היאכל תפל מבלי מלח (איוב ו) | נצח –

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

תפילה | חסד –

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה | מלכות –

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

תפלה

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

קה - הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים | הודו – פן תתן לאחרים הודך (משלי ה') | הוד –

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

הודו | בינה –

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

הוד (בינה מתפשטת עד הוד) | הוד –

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

הודו

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

קלז – על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו | מזמור – נתן זמרות בלילה (איוב לה)

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

]פתיחת תיקון חצות] | יסוד –

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מזמור | חכמה –

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מזמור | חסד –

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מזמור

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

קנ - הללוי-ה הללו א-ל בקדשו | הללוי-ה – אשה יראת ה' היא תתהלל (משלי לא) | הלל –

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מלכות | כתר –

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

הללוי"ה

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

אשת חיל עטרת בעלה | תפארת –

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

הללוי"ה

</div>